Bibliya ndimi isharhu mashi mayahudi na magereki

BIBLIYA NDIMI ISHARHU MASHI MAYAHUDI N’AMAGEREKI Fiesole, Firenze
Décembre
2024
Une traduction de la Bible en mashi du Congo selon le canon catholique des Saintes Ecritures. Nous insistons sur la reconnaissance de la diversité des canons des Ecritures pour des raisons historiques du passage de l’Ancien au Nouveau Testament passant par la LXX adoptée par les Catholiques et le choix de la Réforme Luthérienne, revenue à la liste de Jamnia de 90 après J. C, qui appelle Apocryphes les livres reconnus deutérocanoniques par les Catholiques et le Mouvement Oecuménique Chrétien. Bible polyglotte en trois langues: mashi, hébreu et grec

Pierre Matabaro Chubaka ofm
GEN – – DRC MASHI-HEBREW BIBLE AND MASHI GREEK
Murh
MURHONDÊRO
OMURHONDÊRO Bereshit
OMURHONDÊRO Bereshit
Enshokolezi ndîrî
KURHI BIBLIYA YARHUHISIREKWO OMU NKERE NYINJI
Bibliya y’Abayahudi biri bitabu 39 bya Ndagâno ya Mîra yône
Bibliya y’Abakatolika biri bitabu 73 Endagano ya Mîra n’Endagano Mpyâhya
Bibliya ya Baortodoksi biri bitabu 78 Endagâno ya Mîra n’Endagano Mpyâhya
Bibliya y’Abaprotestanti biri bitabu 66 Endagâno ya Mîra n’Endagâno Mpyâhya
Amango abantu bamanyaga okuyandika
Mpu abarhanzi okumanyiyandika bali Bafenisi, bayigiriza Abanyamisiri n’Abagereki n’Abahàrabu. Ntyo okuyandika kwalumîra omu marhambi g’Enyanja y’Ekarhî ka Bulaya na Afrika. Barhangirira okuyandika omu kuharasha oku ibuye, ebindi bakayandika oku rhujo. Buzinda bamanya okukola olufinjo lurhengemwo ehisharhi bayandikakwo. Bashubiyûshûla amakengu, bamanya okuhula empu z’ebibuzi bakajiramwo engurha z’amandiko. Erhi Abahàrabu bamanya okukolêsa akaratasi, emyandiko yagandâza.
Cikwone byoshi bakag’iyandika n’amaboko bulya amasini g’okucapa bitabu binji caligumiza garhalicihabà. Mûsa mwandisi murhanzi wa bigabi biguma bya Bibliya oku nnambi z’amabuye acikag’iyandika; abalêbi oku nnambi z’emirhi n’oku ngurha z’empu bakag’iyandika. Bibliya yeshi arhalicishwêkerwa citabu ciguma.
Hayishiboneka mwâmi muguma omu Israheli ye Yoziasi, myâka 600 embere za Kristu, aderha oku balongereze ngasi hyayandisirwe oku kanwa ka Nnâmahanga, ngasi hyayandisirwe oku bugashânize bwa Nyamuzinda muguma YHWH babishûbûlize haguma. Gwo murhondêro gw’olukere lurhanzi lwa Bibliya ogwo. Byoshi byàli biyandike omu mayahudi co cihebraniya, cihabraniya.
Omu hofi myâka 300 embere za Kristu, Abayahudi bali e mahanga, bwenene ab’e Aleksandriya e Mîsiri, bahûna mpu babahindulire Bibliya omu Cigereki bulya lwa lulimi lwali lulumîre omu marhambi g’Enyanja y’Ekarhî. Abandisi bazinda, 200-50 embere za Kristu, nabo bayandika omu cigereki: Tobiti, Yuditi, Esteri w’omu cigereki, Danieli omu cigereki, Bushinganyanya, Baruki, Maruba ga Yeremiya, empindulo ya Burhimanya bwa Mwene Sira omu cigereki.
Ebyo bitabu biri omu cigereki byo Abayahudi b’e mahanga n’Abakristu bakazirikolesa. Abakristu zo Ntumwa na Paolo nabo bayandika Endagâno Mpyâhya omu cigereki: Enyigirizo n’ebijiro bya Mwâmi Yezu omu Myânzi y’Akalembe oku enali ini, Ebijiro by’Entumwa, Maruba manji Paolo agwêrhemwo 13; aha buzinda bahiraho Ecitabu c’Obufulûle. Abakristu erhi bahuluka omu Israheli-Palestina erya Bibliya, yahidulagwa omu cigereki na bagula 70 co cirhuma rhumuderha Bibliya LXX, yo bakolêsize banayûshûlakwo ebitabu 27 by’Endagano Mpyâhya. Abayahudi n’abakristu balisigire omu Israheli-Palestina banagenderera okukolêsa Bibliya y’amayahudi wa bitabu 39. Abakristu bahirakwo Endagâno Mpyâhya ya bitabu 27, kuhirakwo ebirhenzire omu LXX, byakahika 73.
Omu mwâka gwa 70 enyuma za Kristu, Abaroma bashâba Akâ-Nyamuzinda aha Yeruzalemu banashandabanya Abayahudi. Abayahudi banyi basigire balonza okulama idini lyâbo buzira kâ-Nyamuzinda. Babona oku Bibliya yêne basigalîne. Omu mwâka gwa 90 enyuma za Kristu, Abayahudi bajira ihano aha Yamuniya hôfi na Tel-Aviv, baderha oku bohe Bibliya biri bitabu biyandike omu mayahudi byone. Ebiri omu cigereki babilahira basigalana bitabu 39 byone, binali bya Ndagâno ya Mîra byone. Abakristu bohe bulya emahanga yo bakola banji kulusha omu Israheli-Palestina, bagenderera n’ebitabu biri omu cigereki. Bashimba olukere lwa LXX. Ago mango kuhika 1450 erhi nta mashini gayandika bitabu binji caligumiza. Ngasi hantu hali abalenga b’okuhamîsa Bibliya n’omwandiko gw’amaboko. Gwali mukolomuzibu na gwa bemêzi bashibirizi. Omu hôfi mwâka gwa 400 enyuma za Kristu, Yeromu aja aha Betelehemu, erhi amanyire ecilatini n’ecigereki n’ecihabraniya ahindula Bibliya yoshi, ow’ecigereki n’ow’ecihabraniya, omu cilatini. Yo Bibliya rhuderha VULGATA.
Erhi obuhindule bwa Luther bubà omu 1517, n’amashini g’okucapa bitabu binji kuguma gakola gahabà, gakolagwa na Gutenberg omu 1450, Luther bulya arhasimiri olukere Papa arhôlaga omu LXX, aderha oku naye erya Ndagâno ya Mîra y’Abayahudi bajiraga e Yamuniya yo naye asimire, ayûshûlakwo Endagâno Mpyâhya ya bitabu 27. Ajira ntyo Bibliya ya bitabu 66. Abicapisa mwandu oku masini. Lwo lukalaba lwalumire hanji olwo lushubire nyuma oku Ndagâno ya Mîra ci oku Ndagâno Myâhya lushimbîne n’abandi bakristu.
Olukalaba lwa Baortodoksi luba luyûshusirekwo Ecitabu ca Henoki; Isâla lya Manasè; Yubileyo; Esra wa 2 n’owa 3. Ntyo byahika bitabu 78. Nta mbaka ngasi muguma akombêre ebitabu Ekleziya yâge yamuhisizekwo. Liri iragi okubona ebi bitabu byarhuhisirekwo byakag’ihamisibwa n’amaboka g’abemêzi b’obushiru hofi myâka 2000 embere Gutenberg ajire amashini g’okufyatura ebitabu mwandu caligumiza. Ehinyi osomire erhi ehinji osomire ohihire omu kalamo kwo kw’obulagîrire. Bibliya aj’emurhima n’omu bijiro. Omulemi ali muguma n’omucunguzi ali muguma, Mûka Mutagatîfu ali muguma, rhucîhangane okulama omu buzigire bulya lyo irhegeko lishwinja byoshi (Lev 19; Mat 22, 34-40) lyo harhag’ibà owarhala oku binja Nnâmahanga alaganyize abamuyêmêra.
EBITABU BY’ENDAGÂNO YA MÎRA
Ebitabu birhanzi by’ Amarhegeko

Omurhondêro (Murh)
Olubungo (Lub)
Bene Levi (Lev)
Emibalè (Mib)
Olushika (Lush)
EBITABU BY’ENGANÎRO
Yozwè (Yoz)
Abacîranuzi ( Bac)
Ruti (Rut)
1 Samwel (1 Sam)
2 Samwel (2 Sam)
1 Abâmi (1 Bâm)
2 Abâmi (2 Bâm)
1 Enganîro (1 Nga)
2 Enganîro (2 Nga)
Ezra (Ezr)
Nehemiya (Neh)
Tobiti (Tob)
Yuditi (Ydt)
Esteri (EstG)
1 Makabeyo (1 Mak)
2 Makabeyo (2 Mak)
EBITABU BY’OBUMANYE
Ayubu (Ayu)
Ennanga ( Lul)
Emigani (Mig)
Omuhanûzi ( Muh)
Olwimbo lw’Enyimbo (Lwi)
Obushinganyanya (Bush)
Oburhimanya bwa Mwene-Sira (Burh)
EBITABU BY’ABALÊBI
Izaya (Izay)
Yeremiya (Yer)
Endûlù ( End)
Baruki ((Bar)
Ezekiyeli (Eze)
Daniyeli (Dan)
Hozeya (Hoz)
Yoweli (Yow)
Amos (Amo)
Abudiya (Abu)
Yôna (Yôn)
Mikeyo (Mik)
Nahumu (Nah)
Habakuki (Hab)
Sofoniya (Sof)
Hageyo (Hag)
Zakariya (Zak)
Malakiya (Mal)
EBITABU BY’ENDAGÂNO MPYÂHYA
Emyanzi y’Akalembe yayandikagwa na:
Mutagatîfu Mateyo (Mat)
Mutagatîfu Marko (Mrk)
Mutagatîfu Luka (Luk)
Mutagatîfu Yowane (Ywn)
Ebijiro by’Entumwa (Ebj)
Amaruba ga Mutagatîfu Paolo
Emwa Abaroma (Rom)
Amarhanzi emwa Abakorinti (1 Kor)
Aga kabirhi emwa Abakorinti (2 Kor)
Emwa Abagalasiya (Gal)
Emwa Abefezi (Efz)
Emwa Abafilipi (Flp)
Emwa Abakolosi (Kol)
Amarhanzi emwa Abatesalonika (1 Tes)
Aga kabirhi emwa Abatesalonika (2 Tes)
Amarhanzi emwa Timoteyo (1 Tim)
Aga kabirhi emwa Timoteyo (2 Tim)
Emwa Tito (Tit)
Emwa Filemoni (Flm)
Amaruba gayandikiragwa Abahàbraniya (Hbr) goki garhali ga Paolo
Amaruba gayandikiragwa Abemêzi bôshi
Aga Yakôbo (Yk)
Amarhanzi ga Petro (1 Pt)
Aga kabirhi ga Petro (2 Pt)
Amarhanzi ga Yowane (1 Ywn)
Aga kabirhi ga Yowane ( 2 Ywn)
Aga kasharhu ga Yowane (3 Ywn)
Aga Yuda (Yd)
Amafululo (Maf)

IHANO OKU BASOMA ECI CITABU
Oluderho «Bibliya» lurhenga omu luderho lw’ecigereki « Biblos », kwo kuderha omu mashi «Citabu». Eci citabu ciderhwa ntyo bulya co citabu cilushire ebindi bitabu byôshi bya hano igulu; bulya muli eci citabu Nyamuzinda arhushambâlira rhweshi, ashabâza abantu ba mîra n’aba ngasi mango. Nyamuzinda yêne wàciyandikaga n’okuboko kw’omuntu. Neci, Ebibliya Iuli LUDERHO LWA NYAMUZINDA na kandi Iuli luderho lw’abantu. Eci citabu ciderhwa kandi citabu c’AMANDIKO MATAGATÎFU bulya càyandikagwa na Nyamuzinda.
Ebibliya ciri citabu c’okuli bulya cayandikagwa na Nyamuzinda; ebiyandisirwemwo biluslrire ebyamajirwa omu igulu lyôshi lyôshi. Muli eci citabu muyandisirwe kurhi Nyamuzinda àcungulaga Abanya-byâha. Nyamuzinda àbacungulaga erhi àrhuma Omugala eno igulu mpu acîjire muntu. Oyo Mwâna wa Nyamuzinda wacîjiraga muntu ye Yezu Kristu. Ye warhukûlaga omu bujà bw’ecâha anarhucungula. Ye wàrhumire endagâno y’omurhûla ekarhî ka Nyamuzinda n’abantu yajirikana. Kwo kurhuma eco cigabi c’Ebibliya cishambâla kuli Yezu Kristu ciderhwa Ndagâno Mpyâhya.
Nyamuzinda alozagya okurheganya abantu kuli eyo Ndagâno Mpyâhya y’omurhûla. Co càrhumaga ago mango ga mîra alaganana n’olubaga Yezu Kristu aburhagwamwo, olubaga lwa Israheli.
Ecigabi c’Ebibliya cishambâla oku lubaga lwa Israheli ciderhrwa Ndagâno ya Mîra. Erhi omuntu ankalonza okuyumva bwinjinjà emyanzi n’ebijiro bya Yezu Kristu n’eyindi myanzi yôshi y’Endagâno Mpyâhya, arhegesirwe okumanya enyigîrizo z’ebitabu by’Endagâno ya Mîra.
Nyamuzinda acîshozire bantu banji mpu bayandike ebi alonzagya okuderha omu Mandiko Matagatîfu. Abo bantu bàlamaga kurhenga mîra omu Palestina-Israheli n’omu bihugo by’eburhambi bwâyo. Baguma bàyandika omu cihebraniya n’abandi omu cigereki. Baguma bàyandika binji, abandi bisungunu. Baguma bàyandika burhangiriza, abandi buzinda bwa nyuma.Kurhenga oku lwandiko lurhanzi kuhika oku luzinda, hàgezire hôfi myâka cihumbi ciguma. Buzinda Amandiko gàhirwa muli citabu ciguma. Eco citabu càderhwa Bibliya
Erhi rhwakacîdôsa kurhi Bibliya yàhikaga e Bushi, rhurhegesirwe rhukengêre oku Amandko Matagatîfu gàsomirwe burhanzi omu cihugo c’abagayandikaga. Ci kwône Nyamuzinda arhalonzagya okujirira olubaga luguma lwône aminja arheganyizagya igulu (Ywn 3, 16), alonzagya abantu b’eno igulu bôshi bagamanye n’okucîyigirizago. Co carhumire arhuma Nyâma Ekleziya mpu alole kurhi ankahugûla Ebibliya omu ndimi zôshi z’eno igulu (Fl 2, 10-11). Ntyo nîrhu rhwanahashisoma Ebibliya omu mashi. Cici cirhumire rhurhegesirwe okusoma Ebibliya? Ebibliya ederha emyanzi y’obucunguzi bw’abantu. Osoma erhi oyumva eyo myanzi ayish’imanya byôshi ebi Nyamuzinda àjirîre abantu n’obuzigire bwâge. Ntyo abantu bâyish’ibà n’obuhashe bw’okumanya Nyamuzinda n’enjira y’okucunguka. Na kulusha ebyo, Nyamuzinda ayandisize eyindi myanzi, nk’enyimbo z’obugashânize, amasâla, enyiganyo z’obwîrhonzi n’amaruba.
Ebibliya ebamwo bitabu 73 oku Bakatolika, 66 oku Baprostanti baguma baguma, 41 oku Bayahudi bulya banji muli bo baciba oku Ndagâno ya Mîra kwône.
RURHI RHWANKALONZA ERHI OKUBONA BINWA BILEBE OMU BIBLIYA
Kulya kubà Ebibliya egabirwemwo bitabu binji na ngasi citabu cirimwo ebigabi n’emilongo, kuli kwa bulagirire okumanya ecitabu, ecigahi n’omulongo, lyo rhubona ebinwa byalonzibwa. Ecitabu cìmanywe omu izîno lyâco erhi obwôfi bw’izîno lyâco; omubalè gumanyîse ecigabi n’omulongo. Rhulole bwinjà: omu citabu c’Ennanga, ntà bigabi, ci ziri nnanga zone, amazîno g’ebitabu n’ag’abantu galimwo okuhubula kw’enfarasè n’ecigereki, ci okubà amashi gayegîre ecihebraniya kulusha enfarasè na kulusha ecigereki, hali mazîno maguma ga bitabu n’ag’abantu rhwakahubula kundi omu mashi kushimbana n’oku bagahubula omu cihebraniya. Enyiganyo ziri nyinji:
Yozafati rhwanamuderha YEHOSHAFAT, kwo kuderha Nyakasane otwa emmanja
Yokoziyasi rhwanamuderha AHAZIYAHU
Yowasi rhwanamuderha YOWASH
Amaziyasi rhwanamuderha AMAZIYAHU
Azariyasi rhwanamuderha AZARIYAHU
Akaz rhwanamuderha AKHAZ erhi AHAZ
Yezekiyahu rhwanamuderha HIZEKIYAHU
Manasè rhwanamuderha MENASHE
Yoziasi rhwanamuderha Yosiyahu
Sedekiyasi rhwanamuderha SEDEKIYAHU
Yoyakimu rhwanamuderha YEHOYAKIMU
Yekoniyasi rhwanamuderha YEKONYAHU
Ezekiyasi rhwanamuderha YEHIZEKIYAHU
Oziyasi rhwanamuderha Ûziyahu
Yozwè rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA
Yezu rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA
Mûsa rhwanamuderha MOSHE
Rebeka rhwanamuderha RIVKA
Yeremiya rhwanamuderha YEREMIYA erhi YERMIYAHU erhi YEREMIYAHU
Ezekiyeli rhwanamuderha Yehezkiyeli, kuderha « Nyamuzinda ohâna emisî »
Rhukasoma n’ okuyandika ntya:
Enkômedu y’e Bulaya
Mateyo 1, 21 : kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma
Mateyo 1, 1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda
Mateyo 1, 1.17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17
Marko 15, 42-16, 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15.42-16.8).
Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.
Enkômedu ya Amerika na intemet bôhe balugiyandika ntya
Mateyo 1: 21 kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma: Mt 1: 21
Mateyo 1: 1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda: Mt 1: 1-17
Mateyo 1:1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17 : Mt 1: 1,17
Marko 15: 42-16: 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15:42-16:8.
Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.
Hali abagusha ezo nkômedu zombi oku intemet
Mateyo 1. 21 : kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma
Mateyo 1.1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda
Mateyo 1.1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17
Marko 15. 42-16.8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15.42-16.8.
Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.
EBINWA BIZIRIKE N’AMAFUNDO
( ) : binwa birhali by’omwandisi mutagatîfu hano ci binwa by’àyûshûlagwa n’owundi muntu walonzagya okuzâbûla erhi kuhugûla bwinjinjà kurhi ayumvîrhe Amandiko matagatîfu aha honènè;
[ ] : binwa birhali by’omu nzîmbo erhi nzingè zôshi za mîra zayandikagwa n’okuboko, ci biri binwa biri omu nzîmbo erhi nzingè nguma nguma zone;

- : binwa byayûshûlagwa n’Omwandisi mutagatîfu yênênè.
  ENYÛSHÛLO
  Olufabè lw’amashi lulusîbwe na sillabi zisharhu za mayahudi
  a; b; c; d; e; f; g; h; i; j; k; l; m; n; o; p; r; rh; s; sh; t; u; w; y; y; z; mayahudi (ts tsade; q; ch = h = kh oderherwa ebiraka bo na y = ain w’ebiraka). Mazîno maguma maguma ga mayahudi, cihabraniya, cihebraniya, garhusunika oku hamîsa ago mazù ts; q; h; y.
  Muli eyi Bibliya ntagatîfu rhwajabonamwo binwa bigumabiguma biyûshûle birhanali by’àmu Mandiko matagatîfu.
  Abahinduzi balesire ebyo binwa aho bulya babwîne oku byanarhabâla omusomi okuzâbûla, okurhimanya bwinjà Amandiko matagatîfu, binamurhabâle okushimba n’okulama akanwa ka nnâmahanga nk’oku nyâma Ekleziya akayumva, akayigîriza anakashimba omu kalamo kâge.
  Binwa bya mwene ebyo biri biyandike kundi kundi, ah’idako oku makaratasi maguma maguma, erhi aha buzinda bw’ecitabu cizinda c’Ebibliya ntagatîfu.
  Les noms de Dieu en mashi
Nyamuzinda (du verbe kuzinda / être au bout, le demier. Nyamuzinda signifie celui qui est là où tout finit, au-delà de qui il n’y a rien)
Nnâmahanga (de ihanga (singulier) / mahanga (pluriel) / univers, espace illimité. Nnâmahanga signifie le possesseur, le maître de tous les espaces, de l’Univers)
Nnakuzimu (de kuzimu / enfers, lieux ténébreux, habités par les âmes des défunts. Nnakuzimu signifie le possesseur. de l’intérieur de la terre, de l’Univers souterrain
Lungwe (de kulungwa / être réuni, être joint; ce verbe est lui-même un dérivé d’un autre verbe (kulunga / réunir, joindre)
Lulema (de kulema/ créér). Lulema signifie le créateur•
Nyamubaho (de kubâho / être là, demeurer, exister)
Nyamubaho / celui qui est
Nyamwagirwa (de kuyagirwa / avoir des serviteurs) : Maître, Seigneur, Souverain
Nyakasane / Seigneur
Les proverbes relatifs à Dieu
Owayimba Lungwe, bwanaca bunayire / si on entreprenait de chanter Dieu, on le ferait des joumées et des nuits entières. (Sens du proverbe : Dieu est immense).
Lungwe ye lunga, ye na lunguula / Dieu unit et désunit. (sens : Dieu seul peut donner la vie et l’enlever).
Ntâye orhishibwi na Lungwe, ci yêne acîgaye / Tout le monde est connu de Dieu mais on se croit trop petit pour être aussi connu.
Nyamuzinda ayîrha akanina, ci arhakalya / Dieu tue un veau, mais il ne le mange pas. (Sens : Dieu n’est pas toujours compréhensible).
Nyamuzinda ye nyamwegemerwa / Dieu est le plus grand appui pour tous. (Sens : Tout le monde a confiance en Dieu, ne fût-ce que d’une manière implicite).
Nyamuzinda arhakalihirwa / On perd son temps à s’indigner contre Dieu. (Sens : C’est le Maître absolu).
Nyamuzinda arhahaba wâge / Dieu est toujours fidèle à ceux qui s ‘attachent à lui. Il voit le fond des cœurs.
Akanwa ka Nyamuzinda karhatubwamo / La parole de Dieu ne peut pas être modifiée. (Sens : Les desseins de Dieu se réalisent impérativement).

EBITABU BIRHÂNU BY’AMARHEGEKO
Enshokolezi
Ebitabu birhânu birhanzi by’Ebibliya biderhwa: Omurhondêro, Olubungo Bene-Levi, Emibalè n’Olushika. Ebi bitabu birhânu byôshi haguma byaderhagwa n’Abayahudi «Torati» kwo kuderha Amarhegeko. Bishambâla:
1 oku ba mîra bwenêne,
2 oku by’amango ga Mûsa,
3 oku mahano g’okutwa emmanja.
Owayandikaga buzinda ebyo bitabu akolêsize amahano ga mîra, agahira haguma, na ntyo ajira entondekanye eri nk’ ey’ Ebibliya yîrhu y’ene. Eyo mikolohi yajiragwa oku burhegesi bwa Nyamuzinda yêne. Ebyo bitabu birhânu bishambâla kurhi Nnâmahanga acîmanyîsagya Adamu na Eva, Nûhu, Abrahamu, Izaki na Yakôbo. Nnâmahanga àlaganana nabo n’ago malaganyo gajiriragwa bwenêne kulusha ecihugo bashakulûza bâbo bàlamagamwo co cihugo bâlaganyibagwa.
Eyo myanzi eri y’ensiku n’amango, yayish’ iyôrha ciru n’enyuma lya Kristu. Eyo myanzi y’obucunguzi eyêrekîre Kristu. Kristu ayunjuzize Amalaganyo Mahyâhya gàderhagwa omu Malaganyo ga Mîra: arhujira bakristu. Abakristu bali bâna bw’okuli ba Abrahamu omu buyêmêre (Ga 3). Abrahamu ali îshe mulezi, z’okuhabûla olubaga lwa Nnâmahanga muli Kristu. Co cirhumire Amalaganyo Mahyâhya garhali go magumà n’aga Mîra; gagayûshûla n’okugayunjuliza.
Ebyabâga amango ga bashakulûza n’amango ga Mûsa (entûlo ya Izaki, kuyikira Enyanja y’Amasheke, Basâka) lubà lwiganyo lw’Amarhegeko mahyâhya (entûlo ya Kristu, obubatizo, Basâka wa Bakristu). Na kandi omu njira okugaluka emwa Nyamuzinda Iuli lwiganyo lwa ngasi muntu ogerera muli eyo njira y’okulibula aka Israheli, lubaga lwîshogwa lwa Nnâmahanga.
OMURHONDÊRO Enshokolezi
Ecitabu c’Omurhondêro ciderhwa ntya bulya cishambâla kurhi igulu n’omuntu byàlemagwa. Amaganîro g’ebya mîra gabà nka nshokolezi y’omwanzi gw’okucunguka Ebibliya erhumanyîsa.
Ebibliya erhumanyîsa kurhi igulu n’abantu b’amashanja gôshi bàlemagwa na Nyamuzinda.
Ecitabu c’Omurhondêro cirhushambâlira kandi kurhi abantu barhanzi bàgomeraga Nyamuzinda na kurhi Nyamuzinda àbahanaga. Cirhumanyîsa kurhi Nûhu n’abantu b’amashanja gôshi bàlamaga. Cihugûla ecisiki c’ishanja lya Israheli, akalamo ka bashakulûza b’olubaga lwîshogwa: Abrahamu, Izaki, Ya kobo na Yozefu. Abrahamu ali muntu wa buyêmêre. Nnâmahanga àmulaganya iburha linene. Yakôbo ali muntu wa bwenge bunene bwenêne.
Owayandikaga eci citabu c’Omurhondêro akolêsize engerêrezo z’abantu b’ago mango ga mîra lyo amanyîsa oku Nyamuzinda ye cisiki c’ebintu by’en’igulu byôshi. Nyamuzinda alema Adamu, amuhà mukâge lyo baburha n’okubumba igulu; amuhà mukazi muguma yêne, ababwîra mpu bamanye bankayîrha obuhya bwâbo.
EBIRIMWO

Omurhondêro gw’igulu: cigabi 1 -11
Akalamo ka Abrahamu: cigabi 12 -25, 18.
Akalamo ka Izaki na Yakôbo: cigabi 25, 19-36
Akalamo ka Yozefu: cigabi 37-50

1
OMURHONDÊRO
I Ecisiki c’igulu n’ec’abantu
Emyanzi mirhanzi y’obulemi
1 Aha murhondêroa Nnâmahanga alema amalunga n’igulu. 2 Igulu lyali cingiringiriri, civange, cimpinage lirhaligwêrhe oku liyôsire lirhanalimwo bici ci Mûkab gwa Nnâmahanga akagiyerêra oku mîshi.
3 Nnâmahanga aderha, erhi: «Obulangashanec bubè». Obulangashane bwanaciba. 4 Nnâmahanga abona oku obulangashane buli bwinjà. Anaberûla obulangashane n’omwizimya. 5 Ayirika obulangashane mûshi n’omwizimya aguyirika budufu. Bwayirad bwanaca, lwo lusiku lurhanzi.
6 Nnâmahanga aderha, erhi: «Ecirêree cibè aha karhî k’amîshi ciberûle amîshi n’amashi». 7 Nnâmahanga ajira ecirêre caba lubibi lw’amîshi gali idako n’agali enyanya ly’ecirêre. Byanacibà ntyo. 8 Nnâmahanga ayîrika ecirêre malunga. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kabiri.
9 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gali idako ly’ecirêre gacîgushe haguma n’ahakazire habonekane ». Byanacibà ntyo. 10 Nnâmahanga ayîrika ahakazire budaka n’ecirundo c’amîshi aciyirika nyanja. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà.
11 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka bumerekwo olubala lulimwo emburho, ngasi lubero n’emirhi y’amalehe, era emera oku idaho enaleheke n’obujuru bwâyo, ngasi lubero». Byanacibà ntyo. 12 Idaho lyamerakwo olubala lubamwo olujuru, ngasi lubero n’emirhi eleheka n’olugemu ngasi lubero. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 13 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kasharhu.
14 Nnâmahanga aderha, erhi: « Ebimole bibè omu cirêre c’emalunga lyo biberûla omûshi n’obudufu; byabà bimanyîso by’empondo n’ecanda, ensiku n’emyâka, 15 binabe bimole bimanike emalunga bya kumolekera igulu ». Byanacibà ntyo. 16 Nnâmahanga ajira bimolef bibiri binene, ecimole cinênênè mpu cikamoleka mûshi, n’ecimole cinyinyi mpu cikamoleka budufu, bôshi n’enyenyêzi. 17 Nnâmahanga abimanika omu cirêre c’emalunga mpu bikamolekera igulu, 18 mpu binamanyîse omûshi n’obudufu n’okuberûla obulangashane n’omwizimya. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 19 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kani.
20 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gadûdûsemwo ebizîne n’ebinyunyi bibalale enyanya ly’igulu, embere z’ecirêre c’amalunga ». 21 Nnâmahanga alema abasimba banênênè b’omu nyanja na ngasi bizîne biyandala n’ebidûdûsa omu mîshi, bya ngasi lubero na ngasi rhunyunyi rhujira ebyûbi kushimbana n’olubero lwarhwo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 22 Nnâmahanga abigisha erhi: « Muyôlolokeg, muluge, mubumbe enyîshi n’enyanja; n’ebiyunyi bilunge okw’igulu ». 23 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa karhânu.
24 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka buvûlule ebizîne bya ngasi lubero: ensimba, ebinyâgârha n’ensimba z’erubala za ngasi lubero ». Byanacibà ntyo. 25 Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà.
26 Nnâmahanga aderha, erhi: « Rhujire omuntu orhushusha, orhugwêrhekwo ecikebo, ye wârhambula enfî z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, ebishwêkwa n’eby’erubala byôshi, n’ebinyâgârha byôshi binadûdûsa oku igulu 27 Nnâmahanga alema omuntu omushusha: oku nshusho ya Nnâmahanga àmulemire, àmulema mulume n’omukazi. 28 Nnâmahanga àbagisha anababwîra, erhi: « Muburhe muluge, mubumbe igulu, mulirhambule munarhegekeh enfî z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, na ngasi cizîne cigera oku idaho.
29 Nnâmahanga ashub’iderha, erhi: « Loli oku mmuhîre ngasi lubala lujira olujuru lunali oku idaho na ngasi murhi guleheka gunajira olujuru byo byâbà biryo binyu. 30 Olubala nkana byo biryo mpîre ngasi c’erubala, ngasi kanyunyi k’emalunga, ngasi cigera oku idaho cinayîsa omûka». Byanacibà ntyo. 31 Nnâmahanga abona oku ebi anajiraga biri binjà bwenêne. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kalindarhu.
1
1בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 2וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ 3וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ 4וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ 5וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ פ
6וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ 7וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 8וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ פ
9וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 10וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 12וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 13וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ פ
14וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ 15וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 16וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃ 17וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 18וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 19וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ פ
20וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ 21וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 22וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ 23וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ פ
24וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 25וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 26וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 27וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ 28וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ 29וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ 30וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 31וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart

2
1 Ntyo kwo amalunga n’igulu byashwinjagwa; haguma n’ebimubai byôshi. 2 Erhi aba amayûsa omukolo akazâgikola, Nyamuzinda arhamûka oku lusiku lwa kalindaj, ahûmûka omu mukolo akâgijira 3 Nyamuzinda ahûmûka oku lusiku lwa kalinda, alujira lwîmâna. 4 a. Yo nkomokà y’amalunga n’igulu eyo erhi bilemwa.
Emyanzi ya kabiri y’okulemwa kw’igulu. Ishhwa ly’amasîma
b. Erhi Nyakasane Nyamuzinda ajira igulu n’amalungak, 5 ntà ishaka lyalicibà en’igulu, ntà lubala lwàlilucimera – bulya Nyakasane Nyamuzinda arhaliciniêsa enkuba en’igulu na ntâye walicihinga obudaka 6 erhi okuhuluza amîshi omu mibunda y’okudômerera obudaka-; 7 Nyakasane Nyamuzinda abumba omuntu n’akatulo k’oku idaho, amubûhiral omûka gw’obuzîne omu mazûlu, ntyo nyamuntu ahinduka ciremwa cizîne. 8 Obwo Nyakasane Nyamuzinda arhwêra ishwa ly’amalehe e Edenim, ebushoshokero, ahiramwo omuntu àbumbaga 9 Nyakasane Nyamuzinda amêza oku budaka emirhi ya ngasi bûko, yakusîmîsa isù na minjà okulîbwa, yalimwo omurhi gw’obuzîne aha karhî k’ishwa n’omurhi gw’okumanyan aminja n’amabî. 10 Kurhenga omu Edeni (ishwa ly’amasîma) olwîshi lwakag’ihulula lwaj’idômerera ishwa, lwakacîgabamwo kani lushube nyîshi ini. 11 Olwîshi lurhanzi ye Pishone, luhulula luzunguluke ecihugo ca Avila, era munda eba amasholo, 12 n’amasholo g’eyo garhahimwa kuyinjiha, eyo eba n’obukù bubaya bwinjà n’ibuye ly’onice. 13 Olwîshi lwa kabiri luderhwa Gihone: luhulula luzunguluke ecihugo ca Etiopiya. 14 Olwîshi lwa kasharhu luderhwa Tigri: luhulula ebushoshokero bwa Asuru. Olwîshi lwa kani luderhwa Eufrate. 15 Nyakasane Nyamuzinda àrhola olya muntu amuhira omu ishwa lya Edeni, mpu akalihinga analilange. 16 Nyakasane Nyamuzinda aha omuntu eri irhegeko: « Wanalya oku ngasi murhi guli omu ishwa, 17 ci omurhi gw’okumanya aminja n’amabî orhahîraga okagulyakwo, bulya amango wacîshomya wagulyakwo erhi onafireo ». 18 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Kurhali kwinjà omuntu ayôrhe yêne, rhumujirire omurhabâzi omushushire ». 19 Nyakasane Nyamuzinda arhôla obudaka abumbamwo ngasi nsimba y’erubala n’ebinyunyi by’emalunga byôshi, abihêkera omuntu mpu alole kurhi abiyîrika: ngasi oku omuntu abiyîrikaga kwo byanayîrisirwe. 20 Ntyo omuntu ayîrika ebishwêkwa byôshi, orhunyunyi rhw’emalunga rhwôshi n’ensimba z’erubala, ci omuntu arhabonagamwomurhabâzi omushushire. 21 Nyakasane Nyamuzinda arhogezakwo omuntu iro ly’enkwîra, nyamuntu ahunira; amushugula omurhibadu ashosha eminyafu aha omurhibadu gwarhengaga. 22 Ogwomurhibadu, Nyakasane Nyamuzinda àshugulaga oku mulume, atulamwo omukazi anamulerhera omulume. 23 Nnamulume, erhi: « Lero oyu ye munyafu gw’omunyafu gwâni na kavuha k’orhuvuha rhwâni. Ayîsh’ikaderhwa mukazi (isha) bulya omu mulume (ish) arhenzire » (Ayîsh’ikaderhwa mukà-mulume bulya omu mulume arhenzire). 24 Co cirhuma omulume akwânîne aleke îshe na nnina acîshwekerekwomukâge n’oku bali babiri bahinduke mubiri mugumap (bayîsh’ihinduka muguma) 25 N’obwo bombi bàli bushugunu; omulume n’omukazi, ci barhakâg’iyumvanya nshonyi.
2
1וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ 2וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 3וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹֽׂות׃ פ
4אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשֹׂ֛ות יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ 5וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ 6וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃ 7וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃ 8וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃ 9וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃ 10וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃ 11שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישֹׁ֑ון ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃ 12וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃ 13וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃ 14וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃ 15וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ 16וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃ 17וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ 18וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ 19וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃ 20וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ 21וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ 22וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ 23וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ 24עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃ 25וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart
3
Ecâha cirhanzi
1 Enjoka yo yali nsimba nyengûza omu nsimba z’erubala zôshi Nyakasane Nyamuzinda ajiraga. Wanjokaq abwîra omukazi, erhi: «Ka kwo kunali Nnâmahanga adesire: Murhahîraga mukalya oku murhi ciru n’omuguma gw’omu ishwa?» 2 Nyamukazi ashuza wanjoka, erhi: « Rhwanalya amalehe g’emirhi eri omu ishwa, 3 ci amalehe g’omurhi guli aha kâgarhî k’ishwa gwoki, Nnâmahanga adesire: murhagalyakakwo, ciru murhaguhumagakwo bulya erhi kufà munafire » 4 Ci wanjoka abwîra nnamukazi, erhi: « Nanga murhakafà mâshi! 5 Kali ciru Nnâmahanga amanyire oku amango mwânagulyekwo amasù ginyu gânayiguke munahinduke nka Nnâmahanga mukâmanya aminja n’amabî ». 6 Lero nyamukazi abona nk’omurhi guli mwinjà okulîbwa, gunali gwakusîmîsa amasù gunali gwa kucîfinjwa n’okudômwamwo obwenge; arhôla irehe alyâko, anahà ibà wali bonaye, naye alyâkwo. 7 Erhi amasù gabo bombi gayiguka, bàbona oku bali bashugunur; bazingazinga ebyâsi by’omulehe babiyambalira omu cibunu. 8 Banaciyumva Nyakasane Nyamuzinda aja acîgezageza omu ishwa oku hihûsi hy’olusiku, omulume na mukâge bacîfulika Nyakasane Nyamuzinda, omu karhî k’emirhi y’omu ishwa. 9 Ci Nyakasane Nyamuzinda ayakûzas omulume amubwîra, erhi: « Ngahi oli? » 10 Ashuza, erhi: « Nayumvîrhe wadunda amashando omu ishwa, namayôboha, bulya ndi mushugunu co carhumire nacîfulika ». 11 Ashub’idôsa, erhi: «Ndi wakumanyîsize oku oli mushugunu? Ci akaba walîre kwa gulya murhi nakuhanzagya nti irhondo orhahîraga okalya? » 12 Nyamulume ashuza, erhi: « Omukazi wampebaga aha burhambi anampire kwa gulya murhi nâni namanalyâkwo ». 13 Nyakasane Nyamuzinda abwîra omukazi, erhi : « Bici ebyo wamajira wâni? ». Nnamukazi ashuza, erhi: « Kali enjoka yamanteba lero namalya ». 14 Go mango Nyakasane Nyamuzinda abwîzirage enjoka, erhi: » Obwo wanajizire ntyo, ohehêrîrwe kulusha ngasi cishwêkwa na kulusha ensimba z’erubala zôshi; oku nda okola wâkagendera na katulo okola wâkalya ensiku zôshi z’akalamo kâwe. 15 Nkola naheba enshombo ekarhî kâwe n’omukazi, ekarhî k’iburha lyâwe n’iburha lyâge: oyu âkusinaga irhwet nâwe omukòmolere oku kansisira ». 16 Abwîra nyamukazi, erhi: «Nkola nayûshûla amalumwa gâwe, n’amazîmi gâwe omu malumwa okola wakaburha abâna. Kulalikira okolaga wakalalikira balo, ci naye akola ayîsh’ikâkuzidoherau. 17 Abwîra nyamulume, erhi: « Obwo wayumvîrhe mukâwe, wanalya kuli gulya murhi, n’obwo nàkurhegekaga, nti irhondo orhahîraga okagulyakwo, idaho lihehêrîrwe erhi werhuma. Omu malibûko okola wakâkulamwo eci walya, ensiku zôshi z’akalamo kâwe. 18 Mahwa n’emishûgi likola lyakâkufulukiza, okâlya n’enshogo lubala. 19 Kurhûbanukirwa emalanga okola wakâbonamwo omugati (biryo): kuhika oshubire omu budaka bulya mwo warhengaga. Oli katulo n’omu katulo wânashubire! ». 20 Omuntu ayîrika mukâge erya Eva, «Hawa» bulya ye nnina wa abazîne bôshi. 21 Nyakasane Nyamuzinda àjirira omulume n’omukazi ebishûli by’empùv àbayambika. 22 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Alagi oku omuntu akola ali ak’îrhu erhi kumanya aminja n’amabî kurhuma. Mumanyage, arhag’ilambûla okuboko arhanacirhole oku murhi gw’obuzîne, agulye alame ensiku zôshi! ». 23 Nyakasane Nyamuzinda amuhimva omu ishwa lya Edeni (masîma), mpu ly’agend’ihinga obudaka arhengagamwo. 24 Ahimva omuntu anahira bakerubini n’engulumira y’engôrho yalaza ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma, lyo balanga enjira ejà ebwa murhi gw’obuzîne (lyo bahagalika omuntu arhahume oku murhi gw’obuzîne).

3
1וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ 2וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃ 3וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃ 4וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃ 5כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃ 6וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃ 7וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃ 8וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ 9וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃ 10וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃ 11וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ 12וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃ 13וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃ 14וַיֹּאמֶר֩ יְהוָֹ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 15וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס
16אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס
17וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּ֥י־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 18וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃ 19בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃ 20וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃ 21וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ
22וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃ 23וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃ 24וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart
4
Olwa Kayini na Abeli
1 Adamu ashamuka kuli mukâge Eva. Eva ayâlala anaburha Kayini. Aderha, erhi: «Namashobôla omuntu emwa Nyakasane ». 2 Ashub’iburha omulumuna Abeli. Abeli ali mushwesi wa bishwêkwa ci Kayini ali muhinzi wa budaka. 3 Erhi kugera mango, Kayini arhûla nterekêro emwa Nyakasane ebi akûlaga omu budaka, 4 Abeli naye arhûla ebiburhwa birhanzi by’ebibuzi byâge n’amashushi gâbyo. Nyakasane ayankirira Abeli n’entûlo yâgew, 5 ci arhayankiriraga Kayini n’eyâge ntûlo. Kayini akunirira okwo n’obusù bwâge bwazinzibala. 6 Nyakasane abwîra Kayini, erhi: « Cirhumire wakunira, cirhumire obusù bwâwe bwazinzibala? 7 Nkawal’ijizire bwinjà, karhinga orhayinamwîri amalanga? Ci akaba orhajiziri bwinjà, ecâha cishurhamire aha lusò lwâwe, ciri cakulalîra, ci ocîhangâne ocihime ». 8 Kayini abwîra omulumuna Abeli, erhi: « Rhujè ebulambo! ». Oku bali omu bulambo, Kayini ayinamula okuboko acîrhulirakwo Abeli anamuniga. 9 Go mango Nyakasane abwîzire Kayini, erhi: « Ngahi mulumuna wâwe Abeli ali? ». Ashuza, erhi: »Ntamanyiri. Ka nie mmulanga mulumuna wâni? ». 10 Amushuza, erhi: « Bici ebi wamajira? Izù ly’omukò gwa mulumuna wâwe lyamanyâkûza kurhenga okw’idaho. 11 Buyôrhe buhehêrirwe obudaka bwàmiraga omukò gwa mulumuna wâwe erhi werhuma. 12 Erhi okacihinga obudaka burhakacikuyerera bici, wâbà kahûkà na karhebera omu igulu ». 13 Kayini abwîra Nyakasane, erhi: « K’ecâha câni ciri cinene bwenêne cirhakababalirwa? ». 14 Lolà oku wamampiva muli lino ishwa nnangwâsirwe ncîfulike hali na nâwe; nkolaga nabà karharhinda na karhebera muno igulu, owanambugâne hali amango akanyîrha ». 15 Ci Nyakasane amubwîra, erhi: « Ci kwoki ngasi wâyîrhe Kayini acîhôlwa kali nda! ». Nyakasane ahirakwo Kayini ecimanyîso, mpu lyo ngasi wamurhimâne arhamushûrhaga. 16 Kayini acîyegûla kuli Nyakasane anayûbaka omu cihugo ca Nodu, ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma. 17 Kayini ashamuka bona mukâge, mukâge ayâlala anaburha Enoku; ayûbaka ecishagala aciyirika erya Enoku, cirhenzire oku izîno ly’omugala Enoku. 18 Enoku aburhirwa Iradi, Iradi aburha Mehuyael na Mekuyael aburha Metushael. Metushael aburha Lâmek, Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 19 Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 20 Ada aburha Yabal: y’îshe w’abahànda omu bifumba bajabalusa ebishwêkwa. 21 Omulumuna ye wali Yubal: ye wali îshe w’abaziha olulanga n’akarhêra. 22 Zila naye aburha Tubalkayini, mutuzi, y’îshe w’abakola amarhale n’ebyûma. Mwâli wâbo Tubalkayini ye wali Nahama. 23 Lâmek abwîra bakage, erhi: » Ada na Zila, yumvîrhizi izù lyâni; bakà Lâmek, rhegi amarhwîri oku bino namubwîra: nayîsire omuntu okwenge amanyâgaza nayîrha n’omushikira okwenge amampukula. 24 Kayini anacîholerwe kalinda ci Lâmek yêhe kali makumi gali nda na nda. 25 Adamu ashub’ishamuka bona mukâge, nyamukazi aburha Set, » bulya aderha, erhi: Nyamuzinda amanshobôza owundi mwanali ahâli ha Abeli, bulya Kayini amuyisire ». 26 Set naye aburhirwa omugala, amuyîrika erya Enosh. Go mango barhangiraga okucîkumba YHWH, Nyakasane.
Genesis BHS 4
1וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃ 2וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֨בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ 3וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 4וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃ 5וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֨יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ 6וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ 7הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃ 8וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ 9וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ 10וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃ 11וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ 12כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃ 13וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃ 14הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃ 15וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹצְאֽוֹ׃ 16וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃ 17וַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃ 18וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃ 19וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ 20וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ 21וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ 22וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ 23וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֨גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ 24כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ 25וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃ 26וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart
5
Bashakulûza b’embere z’ecihonzi cinene
1 Alaga ecitabu c’emîmo y’Adamu. Erhi Nnâmahanga alema omuntu, amujira oku nshusho ya Nnâmahanga; 2 mulume n’omukazi abalemire, abagisha anabayîrika bantu erhi abalema. 3 Adamu al’igwêrhe myâka igana na makumi asharhu, erhi aburha omugala oku nshusho yâge n’oku cikebo câge, anamuha izîno lya Set. 4 Erhi ayûs’iburha Seti, Adamu ashub’ilama myâka magana munâni anaburha abagala n’abâli. 5 Akalamo k’Adamu kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi asharhux, agal’ifà. 6 Set al’igwêrhe myâka igana n’irhanu erhi aburha Enosh. 7 Erhi aba amaburha Enoshi, Set ashub’ilama myâka magana munâni na nda anaburha abagala n’abâli. 8 Akalamo ka Set kôshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi n’ibiri: agal’ifà. 9 Enoshi al’igwêrhe myâka makumi gali mwenda erhi aburha Kenan; 10 erhi aba amaburha Kenan, Enosh ashub’ilama myâka magana munâni n’ikumi n’irhanu, aNashub’iburha abagala n’abâli. 11 Akalamo ka Enosh kôshi kali ka myâka magana mwenda n’irhanu; agal’ifà. 12 Kenan al’igwêrhe myâka makumi gali nda erhi aburha Mahalaleel. 13 Erhi aba amaburha Mahalaleel. Kenan ashu’ilama myâka magana munâni na makumi ani, anakaburha abagala n’abâli 14 Akalamo ka Kenan kôshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi, agal’ifà. 15 Mahalaleel al’igwêrhe myâka makumi gali ndarhu n’irhanu erhi aburha Yared: 16 Erhi aba amaburha Yared, Mahalaleel ashub’ilama myâka magana munâni na makumi asharhu, anakaburha abagala n’abâli. 17 Akalamo ka Mahalaleel kôshi kali ka myâka magana munâni na makumi galimwenda n’irhanu, agal’ifà. 18 Yared aligwêrhe myâka makumi galindarhu n’ibiri erhi aburha Enokh; 19 Erhi aba amaburha Enokh, Yared ashub’ilama myâka magana munâni anakaburha abagala n’abali. 20 Akalamo ka Yared kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galindarhu n’ibiri: agali’ifà 21 Enokh aligwêrhe myâka makumi galindarhu n’irhanu erhi aburha Matushaleme. 22 Enokh alusibwa na Nnâmahanga. Erhi aba amaburha Matushaleme, Enokh ashub’ilama myâka magana asharhu anakaburha abagala n’abali. 23 Akalamo ka Enokh kôshi kali ka myâka magana asharhu na makumi galindarhu n’irhanu. 24 Bulya Enokh alilusîbwe na Nyamuzinda, arhaciberaga eno igulu. Nyamuzinda amuhêka. 25 Metushaleme aligwêrhe myâka igana na makumi galimunâni na nda erhi aburha Lâmek. 26 Erhi aba amaburha Lâmek, Metushaleme ashub’ilama myâka magana nda na makumi galimunâni n’ibiri, anakaburha abagala n’abâli. 27 Akalamo ka Metushaleme kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galimwenda na mwenda, agal’ifà. 28 Lâmek aligwêrhe myâka igana na makumi galimunâni n’ibiri erhi aburha omugala. 29 Amuyîrika erya Nûhu, omu kuderha, erhi: » Oyu ayishirhurhûliliza oku mukolo n’omurhamo gw’amaboko gîrhu, bulya Nyakasane ahehêrire obudaka ». 30 Erhi aba amaburha Nûhu, Lâmek ashub’ilama myâka magana mwenda na makumi galimwenda n’irhanu, anakâburha abagala n’abâli. 31 Akalamo ka Lâmek kôshi kali ka myâka magana nda na makumi galinda na nda, anagal’ifà. 32 Nûhu aligwêrhe myâka magana arhânu erhi aburha Sem, Ham na Yafet.

Genesis 5:
1זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ 2זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ ס
3וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃ 4וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 5וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
6וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אֱנֽוֹשׁ׃ 7וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 8וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
9וַֽיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־קֵינָֽן׃ 10וַֽיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 11וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
12וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ 13וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 14וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
15וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־יָֽרֶד׃ 16וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 17וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
18וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃ 19וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 20וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
21וַֽיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ 22וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 23וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ 24וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ פ
25וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ 26וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 27וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
28וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃ 29וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ 30וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ 31וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
32וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne aha omu 23/04/2024).

6
Obumînya bwaluga omu igulu
1 Erhi abantu barhangira baluga en’igulu, bàburha abanyere, 2 bene Nyamuzinday bàbona oku abanyere b’abantu bali binjà. Babayankamwo aba banalilonzize. 3 Lero Nyakasane aderha, erhi: «Omûka gwâni gurhacibêre ensiku zôshi omu muntu, bulya ali mubiriz n’akalamo kâge kakola kaba ka myâka igana na makumi abiri». 4 Ago mango, en’igulu yali abanênênè-mikalarhu- ciru n’enyuma zâho, amango bene Nyamuzinda bakâg’iyanka abanyere b’abantu, abo banyere bakâburha abâna: zo zirya ntwâli za mîra, bantu b’irenge. 5 Nyakasane abona oku amabî g’abantu gàluzire en’igulu na ngasi muhigo gwabali emurhima gwàli gwa mabî gwône. 6 Nyamuzinda acîganya mpu eci alemeraga omuntu hano igulu, alumwa bwenêne omu murhima gwâge. 7 Nyakasane aderha, erhi: «Omu igulu nkola naholola abantu nalemaga; bone ensimba n’ebinyâgârha n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namacîganyaa ecarhumaga nabijira». 8 Ci Nûhu yêhe arhona emwa Nyakasane. 9 Olwa Nûhu luno. Nûhu ali muntu mushinganyanya na mwîrhonzi omu bantu b’amango gâge analikulikîre Nyakasane. 10 Nûhu aburha abagala: Set, Ham na Yafet 11 Obwo igulu lyalilihîmbwîre embere za Nyakasane linayunjwîre bumînya. 12 Nyakasane alola igulu, abona oku lisherîre, bulya ngasi muntu alihemusire omu lugendo lwâge en’igulu.
Okucîrheganya oku lw’ecihonzi
13 Go mango Nyakasane abwîzirage Nûhu, erhi: «Kuli nie, amango g’obuzinda bw’omuntu gahisire, bulya igulu lyasherîre erhi bo barhuma, liyunjwîre bumînya. Niene nkolaga nabashâba haguma n’igulu. 14 Ocîtulire obwârho bw’omurhi gw’enshebeyi gwadwa amagoba; ogabe obwârho mwo rhuyumpa rhuyumpa, onabushîge enungulu omu ndalâlà n’emugongo. 15 Alaga oku wâjira: obwârho bubè na makano makumi asharhu ga bulî, makumi arhânu ga bugali, makumi asharhu ga kadubwî. 16 Omu bwârho ohiremw’oburhungiri n’ah’ikano liguma enyanya oshwinje. Lunda luguma ohireyo omuhango gw’obwârho. Olujire mishonezo: ah’idako, aha karhî n’aha nyanya. 17 Nkolaga narhuma ecihonzi, kwo kuderha mîshi, en’igulu, ah’idako ly’amalunga, gashâbe ngasi ciremwa ciyîsa omûka; ebiri en’igulu biherêrekere. 18 Cikwône wêhe nâkuhà endagâno. Wayîsh’ija omu bwârho mwen’abâna bâwe, mukâwe, na bali-kazi bâwe. 19 Omu bizîne byôshi, na ngasi mubiri, orhôle bibiri bibiri bya ngasi lubero, obihugire omu bwârho, lyo bibêrana obuzîne haguma nâwe: hakâba akalume n’akakazi. 20 Ebinyunyi kushimbana n’obûko bwâbyo, ebishwêkwa kushimbana n’obûko bwâbyo, n’ebiyandala kushimbana n’obûko bwâbyo, bibiri bya ngasi bûko bibêre nâwe, lyo bibêrana akalamo. 21 Wêhe orhôle ngasi bûko kalyo, olunde hôfi hâwe: byayishibà biryo byâwe na biryo by’ebyo bintu ». 22 Nûhu ashimba byôshi, nk’oku Nyakasane alimurhegesire, kwo anajizire.
Genesis BHS 6:
1וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ 2וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ 4הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ
5וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ 6וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ 7וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֨אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ 8וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
9אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ 10וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ 11וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ 12וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס
13וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 14עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃ 15וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ 16צֹ֣הַר ׀ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃ 17וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃ 18וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ 19וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 20מֵהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹת׃ 21וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ 22וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart
7
Nûhu aja omu nkuge
1 Nyakasane ashub’ibwîra Nûhu, erhi: «Jaga omu bwârho mwene omulala gwâwe gwôshi, bulya nabwîne oku oli mushinganyanya embere zâni muli elira iburha. 2 Oku ngasi bûko bwa nsimba ecîre, orhôlemwo mahali nda, akalume n’akakazi kâko; omu bûko bw’ensimba zihumânya orhôle ihasha liguma, akalume n’akakazi kâko. 3 N’omu ngasi bûko bwa binyunyi bicîre, orhôle mahasha nda, akalume n’akakazi kâko, lyo obûko burhag’ihera en’igulu. 4 Bulya enyuma lya nsiku nda, naniêsa enkuba en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani; en’igulu naholola ngasi cizîne najiraga ». 5 Nûhu ajira ebi Nyakasane ali amurhegesire byôshi. 6 Nûhu aligwêrhe myâka magana ndarhu erhi ecihonzi ciyisha, go mîshi okw’igulu. 7 Nûhu aja omu bwârho haguma n’abagala na mukâge n’abali-kazi, lyo bayâka amîshi g’ecihonzi. 8 Ensimba zicîre n’ezihumânya, ebinyunyi na ngasi binyafûka oku idaho byadâha omu bwârho bibiri bibiri, 9 akalume n’akakazi byôshi na Nûhu, nk’oku Nyakasane analirhegesire Nûhu. 10 Erhi ensiku nda zihika, amîshi g’ecihonzi gacîhira oku idaho; 11 omu mwâka gwa magana ndarhu g’akalamo ka Nûhu, omu omwêzi gwa kabiri, omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, lwo n’olwo lusiku, amaliba g’ekuzimu gafunûnuka n’enshalalo z’emalunga zahulula. 12 Enkuba yania en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani. 13 Lwo n’olwo lusiku lyo Nûhu, bôshi n’abagala Sem, Ham na Yafet, mukà Nûhu, abali-kazi basharhu, baka abagala: 14 bôshi n’ebizîne byôshi kushimbana n’obûko bwâbyo, ensimba kushimbana n’obûko bwâzo, ebiyandala oku idaho kushimbana n’obûko bwâbyo, ebibalala kushimbana n’obûko bwâbyo, ebinyunyi byôshi na ngasi hibalala, bàjaga omu bwârho. 15 Baja emunda Nûhu ali omu bwârho, babiri babiri ba ngasi ciyîsa omûka. 16 Abo bayishaga ndume n’ekazi ba ngasi bûko, bo badahîre nk’oku Nyamuzinda anabarhegekaga. Nyakasane abayîgalira omu bwârho.
Namugege
17 Ecihonzi càbà nsiku makumi ani, oku amîshi gayûshûka n’obwârho bwasôkera enyanya z’igulu. 18 Oku amîshi galuga ganayûshûka okw’igulu n’obwârho bwayerêra oku mîshi. 19 Amîshi gajà gayûshûka kulusha oku nyanya z’igulu ganabwîka ngasi ntondo ndîrî zinaba ah’idako ly’amalunga. 20 Amîshi gabwîkaga entondo, garhaluka makoro ikumi n’arhânu. 21 Ngasi kazîne kaherêrekera: ebigera okw’idaho, ebinyunyi, ebishwêkwa, ensimba z’erubala, na ngasi bidûdûsa en’igulu na abantu bôshi. 22 Kwo kuderha oku ngasi hyàli en’igulu hyàfa: ngasi biyîsa omûka emazûlu. 23 Ntyo kwo ebyàli en’igulu byôshi byàholokaga: haguma n’abantu, ebishwêkwa, ebinyâfûka n’ebinyunyi by’emalunga; byôshi byahirigirha en’igulu ci hasigala Nûhu yêne na ngasi kali omu bwârho bonaye. 24 Amîshi gayôrha gabwîkîre igulu nsiku igana na makumi arhânu.
Genesis BHS 7:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃ 2מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ׃ 3גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ 4כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ 5וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ 6וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ 7וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃ 8מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃ 9שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃ 10וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 11בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃ 12וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ 13בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃ 14הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־כָּנָֽף׃ 15וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃ 16וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃ 17וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים י֖וֹם עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ 18וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ 19וְהַמַּ֗יִם גָּֽבְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 20חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃ 21וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃ 22כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃ 23וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃ 24וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart

8
Okuyûrha kw’ecihonzi
1 Nyamuzinda akengêra Nûhu, ensimba n’ebishwêkwa byali bo naye omu bwârho. Nyamuzinda ageza empûsi oku igulu, ntyo amîshi gajà gayonda. 2 Amaliba g’ekuzimu n’enshalalo z’emalunga byayigalwa; n’enkuba yayimanzibwa emalunga; 3 amîshi gajà gayonda bunyi bunyi, gagana erhi kugera nsiku igana na makumi arhânu. 4 Omu mwêzi gwa kalinda omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, obwârho bwadêkerera oku ntondo Araratb. 5 Amîshi gajà gayonda gajà gayonda bunyi bunyi kuhika mwêzi gw’ikumi. Omu mwêzi gw’ikumi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi orhurhwerhwe rhw’entondo rhwaboneka. 6 Erhi hagera nsiku makumi ani, Nûhu ayigula ilolero ly’obwârho alijizire omu bwârho anahulusa hungwe mpu aj’ilola erhi amîshi gakazire. 7 Hungwec ahuluka ci akajà eyi n’eyi alinda oku amîshi gakala okw’igulu. 8 Lero Nûhu ahulusa engûkù mpu alole erhi amîshi gakazire okw’idaho; 9 ci wangûkù erhi abona arhabwini aha ahira obulà bw’olushando, ashubira omu bwârho, bulya amîshi gaciri okw’igulu. Nûhu alambûla okuboko, ayigwârha aNashub’iyidahya omu bwârho hôfi naye. 10 Alinda zindi nsiku nda, ashub’ihulusa egûkù omu bwârho, 11 engûkù yamushubirakwo bijingo, abona ekola edwîrhe ehishami hy’omuzetuni omu mulomo. Nûhu ayumva oku amîshi gaganyire okw’igulu. 12 Ashub’ilinda zindi nsiku nda, ashub’ilika engûkù egende: erhacigalukaga aha ali. 13 Omu mwâka gwa magana ndarhu na muguma y’akalamo ka Nûhu, omu mwêzi gwa burhanzi, omu lusiku lurhanzi ly’omwêzi, amîshi gali gamagana okw’igulu; Nûhu akula omufûniko gw’obwârho, abona oku obululi b’igulu bwakazirekwo amîshi. 14 Omu mwêzi gwa kabiri, omu nsiku makumi abiri na nda igulu lyôshi lyakala.
Okurhenga omu nkuge
15 Nyamuzinda arhegeka Nûhu, erhi: 16 « Huluka omu bwârho mwena mukâwe, bagala bâwe na bali-kazi bâwe haguma nâwe. 17 Ensimba za ngasi luberomuli mweshi, orhunyunyi, ebishwêkwa na ngasi biyandala binadûdûsa okw’igulu, obihuluse haguma nâwe, lyo bihasha okulumîra igulu, biyôloloke biluge hôshi.» 18 Nûhu ahuluka n’abagala, na mukâge, n’abali-kazi. 19 Ebizîne byôshi na ngasi bishwêkwa n’orhunyunyi rhwôshi n’ebiyandala binadûdûsa oku igulu kushimbana n’obûko bwâbyo, byahuluka omu bwârho. 20 Go mango Nûhu ayûbasirage oluhêrero lwa Nyakasane; arhola ngasi bûko bwa nsimba ecire na ngasi rhunyunyi rhucire, arhûla embâgwa z’okusingônola oku luhêrero. 21 Nyakasane abayiza hirya hibayo hinjà anacigerereza, erhi: «Ntakacihehêrera igulu bundi erhi muntu orhuma, bulya iralad lyage libà liyêrekîre amabî kurhenga emuhimbo, ntakacishangula bundi ebizîne nk’oku nzind’ijira. 22 Oku igulu licihaba, okumîra/kurhwera n’okusârûla, emboho n’idûrhu, ecanda n’empondo, obudufu n’omûshi, birhakacihusa kubâho».
Genesis BHS 8:
1וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ 2וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ 3וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשֹׁ֑וב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ 4וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ 5וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ 6וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 7וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשֹׁ֔וב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ 8וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ 9וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ 10וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ 11וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ 12וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃ 13וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ 14וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס
15וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ 16צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ 17כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הַוְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 18וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ 19כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ 20וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 21וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ 22עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart

9
Bwôrhere buhyâhya bw’igulu. Endagâno ya Nnâmahanga n’ebiremwa byâge
1 Nyamuzinda anacigisha Nûhu bôshi n’abagala anacibabwîra, erhi: «Muburhe, muyôloloke, munabumbe igulu bantu. 2 Mubè côbà na bacôbohwa b’ensimba zôshi z’oku igulu n’enyunyi zôshi z’emalunga, n’ebinyâgârha oku igulu lyôshi, n’enfî zôshi z’omu nyanja: byôshi mbihizire omu nfune zinyu. 3 Ngasi bibà bizîne binafukunya byôshi byâbà biryo binyu, mmuhîre byo byôshi kuguma n’ebyâsi by’emburho. 4 Cikwône murhalyaga enyama mukanalya n’obuzîne bwâyo, kwo kuderha omukòe. 5 Ci kwônene namudôsa oku mukò gwa ngasi muguma muli mwe. Nanâdôse ebiryânyi byôshi ndôse n’omuntu, abantu bone na bone nanâdôse ogw’omukò gw’omuntu. 6 Owabulage omukò gw’omuntu, naye omukò gwâge gunabulagwe n’omuntu. Bulya oku nshusho ya Nyamuzinda omuntu alemagwa. 7 Mwêhe muburhe, muyôloloke, mubumbe igulu bantu munalirhegeke.» 8 Nyamuzinda anacibwîra Nûhu n’abagala, erhi: «Loli oku nahira endagâno yâni ekarhî kinyu n’ekarhî k’iburha linyu enyuma zinyu. 9 Nanjizire eyi ndagâno haguma n’ebizîne biri haguma ninyu: enyunyi, ebintu bishwêkwa, ensimba muli mweshi, 10 rhuderhe omu kutwa bwofi, birya byanarhengaga omu nkuge, ensimba z’igulu. 11 Nfundisire endagâno yâni haguma ninyu: ntà mubiri gwacisherêre n’amîshi g’ecihonzi, harhakacibà cihonzi casherêza igulu.» 12 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Lolagi ecimanyîso c’endagâno nfundisire ekarhî kinyu na nâni, ekarhî k’ebindi biremwa munali mweshi nabyo, oku maburhwa gayisha. 13 Niono mpizire omuherho gwâni omu bitù, co cabà cimanyîso c’endagâno yâni n’igulu. 14 Mango nkashûbûliza ebitù oku nyanya z’igulu n’omuherho gukaboneka omu citù, 15 aho nanakengêra endagâno nafundikaga ninyu, amîshi garhacihinduke cihonzi c’okusherêza ngasi mubiri. 16 Mango omuherho gukabà guli omu citù, nanagubona, nankengêre erya ndagâno y’ensiku n’amango eri ekarhî ka Nyamuzinda n’ebiyîsa omûka byôshi, rhuderhe ngasi mubiri gubà oku igulu.» 17 Nyamuzinda anacibwîra Nûhu, erhi: «Eco co cimanyîso c’endagâno mpizire ekarhî kâni na ngasi mubiri guli oku igulu».
Iburha lya Nûhu
18 Bagala ba Nûhu barhengaga omu nkuge bâli: Semu, Hamu na Yafeti. Hamu ye îshe wa Kanani. 19 Abo oku banali basharhu bâli bene Nûhu bo banarhenzirekwo abantu, bàlumîra igulu lyôshi. 20 Nûhu ebwa kubà àbâga muhinzi, arhondêra okukâhinga emizâbîbu. 21 Erhi acibà amanywa idivayif, àlaluka, àyôrha bushugunu omu ihêma lyage. 22 Ham îshe wa Kanan abona îshe ali bushugunu, ajibwîra bene wâbo oku bali babirhi embuga. 23 Ci Sem na Yafet banacirhôla ecirondo, bacihira bombi oku birhugo bayîsha bagenda cinyumanyumà, babwîka îshe, barhahindulaga obusù, barhabonaga obushugunu bw’îshe. 24 Erhi Nûhu arhengamwo erya ndalwè, amanya kurhi omugala murhò anamujirîre. 25 Anacimubwîra, erhi: «Kanani ahehêrirwe mâshi! Kuli bene wâbo abè ye wa buzinda omu bajà!». 26 Anaciderha kandi, erhi: «Ayâgirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Semu, ci Kanani abè mujà wâge». 27 Nyamuzinda agalihye Yafet, ahande omu mahêma ga Sem; ci Kanani abè mujà wâge». 28 Enyuma ly’ecihonzi, Nûhu acilamire yindi myâka magana asharhu na makumi arhânu. 29 Akalamo ka Nûhu kôshi kahisire omu myâka magana gali mwenda na makumi arhânu, buzinda bw’aho àfà.
Genesis BHS 9:
1וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 2וּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃ 3כָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃ 4אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשֹׁ֥ו דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ 5וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ 6שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃ 7וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ ס
8וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 9וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃ 10וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 11וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כָּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 12וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עוֹלָֽם׃ 13אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃ 14וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃ 15וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֨יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר׃ 16וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 17וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ
18וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃ 19שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃ 20וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃ 21וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃ 22וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃ 23וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃ 24וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃ 25וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃ 26וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהוָֹ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ 27יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ 28וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃ 29וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

10
Okushandabana kw’amashanja
1 Alaga iburha lya bene Nûhu, Sem, Khamu na Yafeti, n’abâna babusire enyuma ly’ecihonzi cinene. 2 Yafeti àburha Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tubali, Mesheki na Tirasi. 3 Bene Gomeri: Askenazi, Rifati, Togarma. 4 Bene Yavani: Elisha, Tarsisi, Aba Kitimi n’Aba Dodani. 5 Kuli barhengaga abashandabanaga omu birhwa bibà omu nyanja emwa amashanja. Bene Yafeti bagendibà ntyo ngasi baguma n’ecihugo câbo, n’olulimi lwâbo, n’emilala yâbo, n’amashanja gâbo. 6 Bene Khamug bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani. 7 Bene Kushi bo: Seba, Havila, Sabata, Rama na Sabuteka. Bene Rama bo: Sheba na Dedani. 8 Kushi àburha Nemrodi, ye warhangiraga oburhambo hano igulu. 9 Ali muhivi mukulu embere za Nyamubâho, co cinarhuma baderha mpu: «Kwo oli aka Nemrodi muhivi mukulu embere za Nyamubâho». 10 Ecihugo c’aga mashanja canacirhondêrera e Babeli, Ereki n’Akadi, bishagala biri byôshi omu cihugo ca Shineari. 11 Arhulukâna mw’eco cihugo aja e Asuru, ayûbaka Ninive, Rehoboti-Iri, Kalaha, na 12 Reseni ekarhî ka Ninive na Kalaha, lugo lunene là. 13 Misarayim àburha bene Ludimu, bene Anemu, Lehabimu na Nafutuhimu. 14 Aburha Patrosimu, ba Kasiluhimu, bo barhengakwo Abafilistini na ba Kafutorimu. 15 Kanani aburha Sidoni yo nfula yâge, kandi Heti. 16 Ahirakwo aba Yebuseni, aba Amoriti, aba Girgasi, 17 ahirakwo aba Hiviti, aba Arkeni, aba Siniti, 18 ahirakwo aba Abaarvadi, aba Semariti, aba-Hamatiti; enyuma z’aho emilala ya bene Kanani yashadabana yôshi. 19 Ecihugo ca bene Kanani cali kurhenga e Sidoni, kugera e Gerari kujà e Gaza, kandi kugera olunda lw’e Sodomo, Gomora, Adma na Seboyimi caj’ihwera e Lesha. 20 Byanacibà ntyo kuli bene Khamu, ngasi baguma n’emilala yâbo n’ebihugo byâbo, haguma n’amashanja gâbo. 21 Semu naye agwêrhe eryâge iburha, ye îshe wa bene Eberi bôshi ye na mukulu wa Yafeti. 22 Semu ye burha Elami, Asuri, Aripakisadi, Ludi na Arami. 23 Bene Arami: Usi, Huli, Geteri na Mash. 24 Aripakisadi àburha Selahi, na Selahi àburha Eberi. 25 Eberi àburha bâna babirhi: owa burhanzi aderhwa Pelegi, bulya omu mango gâge mwo igulu lyagabanyikanaga, omulumuna naye aderhwa Yokotani. 26 Yokotani aburha Almodadi, Selefi, Hasarmaveti na Yera, 27 Hadorami, Uzali, Dikala, 28 Obali, Abimayeli na Sheba. 29 Ofiri, Havila, Yobabu, abôla bôshi bali bâna ba Yokotani. 30 Ecihugo câbo cali kurhenga e Mesha kujà e Sefari, ntondo eri ebushoshokero bw’izûba. 31 Kwo bali ntyo bene Semu, omu kushimba emilala yâbo, olulimi lwâbo na kandi omu kushimba ecihugo câbo n’amashanja gâbo. 32 Kwo bene Nûhu bayôlolosire ntyo omu milala, omu bûko n’omu mashanja gâbo. Baligi cisiki c’agandi mashanja gôshi gabumbire igulu kurhenga amango g’ecihonzi.
Genesis BHS 10:
1וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ 2בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ 3וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃ 4וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃ 5מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ 6וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ 7וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ 8וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ 9הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 10וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃ 11מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ 12וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃ 13וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ 14וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס
15וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃ 16וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ 17וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ 18וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃ 19וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃ 20אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ס
21וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃ 22בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃ 23וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃ 24וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ 25וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ 26וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ 27וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ 28וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ 29וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ 30וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃ 31אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃ 32אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ פ

11
Enkingi ya Babeli
1 Igulu lyôshi lyagwêrhe iderha liguma na binwa biguma. 2 Ebwa kubà abantu bajâga bagendagenda olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, lero banacirhinda omu kabanda k’omu cihugo ca Shineyari: banaciyûbaka ahôla. 3 Banacibwîrana mpu: «Ewa yagi, rhujire amatofali, rhugayôce n’omuliro». Amatofali gaba go mabuye g’okuyûbaka n’obulembo yabà yo nsîma yagagwârha. 4 Banacibwîrana mpu: «Ewa yagi: Rhuyûbake olugo, kandi rhuhirekwo enkingi yahika oku nkuba malunga. Ntyo nîrhu rhwanakâderha oku nîrhu rhuli balume là, na kandi okwôla kwanarhuma rhurhacishandabâna omu igulu». 5 Nyamuzinda anacihona oku nkuba mpu naye ayîsh’ilola olugo n’enkingi abantu bayûbasire. 6 Nyamuzinda anaciderha erhi: «Ala oku bôshi bali lubaga luguma banagwêrhe iderha liguma, ogwôla gwo murhondêro gw’eyi mikolo yâbo. Na bunôla ntà muhigo gwâbo gwakabula buyunjula kuli bo. 7 Kanya rhubunguluke, rhubashandire iderha, bahuzagure ntà baguma baciyumva abâbo. 8 Nyamubâho abashandabanya omu igulu lyôshi, kurhenga aho, baleka okuyûbaka olwo lugo. 9 Aho bahayîrika Babelih, bulya ho Nyamubâho ashandiraga iderha ly’abantu oku igulu, ahôla ho anabashandabanyizagya, bashandâla omu igulu lyôshi.
Bashakulûza ba Abrahamu.
10 Alaga iburha lya Semu: Erhi ajira myâka igana, àburha Aripakisadi, myâka ibirhi enyuma ly’ecihonzi. 11 Enyuma ly’okuburhwa kwa Aripakisadi, Semu ashub’ilama myâka magana arhânu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 12 Erhi Aripakisadi àjira myâka makumi asharhu n’irhanu, àburha Selahi. 13 Aripakisadi abire amaburha Selahi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’isharhu, àburha abarhabana n’abanyere. 14 Erhi Selahi àjira myâka makumi asharhu, àburha Eberi. 15 Selahi abîre amaburha Eberi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’irhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 16 Erhi Eberi àjira myâka makumi asharhu n’ini, àburha Pelegi. 17 Eberi abîre amaburha Pelegi, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 18 Erhi Pelegi àjira myâka makumi asharhu, àburha Rewu, 19 Pelegi abîre amaburha Rewu, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 20 Erhi Rewu àjira myâka makumi asharhu n’ibirhi, àburha Serugi. 21 Rewu abîre amaburha Serugi, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi na nda, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 22 Erhi Serugi àjira myâka makumi asharhu, àburha Nahori. 23 Serugi abîre amaburha Nahori, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 24 Erhi Nahori àjira myâka makumi abirhi na mwenda, àburha Terahi. 25 Nahori abîre amaburha Terahi, ashub’ilama yindi myâka igana n’ikumi na mwenda, àburha abarhabana, àburha n’abanyere. 26 Erhi Terahi ajira myâka makumi galinda, àburha Abramu, Nahori na Harani.
Iburha lya Terahi
27 Alaga iburha lya Terahi: Terahi àburha Abramu, Nahori na Harani. Harani àburha Loti. 28 Harani afire embere z’îshe Terahi omu cihugo baburhiragwamwo, e Uru omu Kaldeya. 29 Abramu na Nahori banacijà omu buhya: mukà Abramu izîno lyâge erhi ye Sarayi; mukà Nahori izîno lyâge erhi ye Milka, mwâli wa Harani, àligi îshe wa Milka na Yisika. 30 Sarayi anacigumba: arhabonaga mwâna. 31 Terahi anacirhôla omugala Abramu, n’omwinjikulu Loti mwene Harani, n’omwâlikazi Sarayi mukà omugala Abramu, bôshi barhenga e Uru omu Kaldeya bajà omu cihugo c’e Kanani, ci erhi bahika e Harani bayûbaka yo. 32 Ensiku z’akalamo ka Terahi: myâka magana abirhi n’irhanu, buzinda afìra aha Harani.
Genesis BHS 11:
1וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃ 2וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ 3וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃ 4וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ 5וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ 6וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֹֽׂות׃ 7הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ 8וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃ 9עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ
10אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ 11וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
12וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃ 13וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
14וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃ 15וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
16וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃ 17וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
18וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃ 19וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
20וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃ 21וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
22וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃ 23וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
24וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃ 25וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
26וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֨וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃ 27וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃ 28וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃ 29וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃ 30וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃ 31וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ 32וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart
12
II. Olw’Abrahamu
Okuhamagalwa kw’Abrahamu
1 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu, omulala gwâwe n’enyumpa ya sho, ojè omu cihugo nakuyêreka. 2 Nakujira ishanja linene, nakugisha n’izîno lyâwe lijè irenge, lyabà mugisho! 3 Nagisha abakugisha, nahana n’abakakuhehêrera. N’amashanja g’igulu gôshi gagishwai muli we.» 4 Abramu anacilikùla nk’oku Nyamubâho anamubwiraga, bagenda bôshi na Loti. Abramu ali agwêrhe myâka makumi gali nda n’irhanu erhi arhenga e Harani. 5 Abramu anacirhôla mukâge Sarayi na Loti, mugala w’omulumuna, ashana ebirugu byâge byôshi n’abambali ali akola agwêrhe aha Harani; balîkûla, bàja omu cihugo c’e Kanani. Banacihika obwo omu cihugo c’e Kanani. 6 Abramu anacirhulukàna mw’ecôla cihugo, ahika ahantu hatagatîfu e Sikemi, aha murhi gwa More. Ago mango erhi Banyakanani bayûbasire ecihugo. 7 Nyamubâho abonekera Abramu anacimubwîra, erhi: «Iburha lyâwe lyo nâhà eci cihugo». Oku bundi Abramu ayûbakira Nyamubâho, wamubonekeraga, oluhêrero ahôla. 8 Kurhenga aho anacisôkera oku ntondo olunda lw’e bushoshokero bwa Beteli, agwîkayo ecirâlo. Akâsinza Beteli e buzikiro na Ai e bushoshokero. Ayûbakaho oluhêrero lwa Nyamubâho, anaciyakûza izîno lyâge. 9 Ntyo Abramu aja abanda anahandùla, alinda ahika e Nêgebu.
Abramu aj’e Mîsiri
10 Ecizombo canacizùka omu cihugo, naye Abramu abungulukira e Mîsiri mpu aj’ibêrayo bulya ecizombo cali cidârhi bwenêne mw’eco cihugo. 11 Erhi bakola baling’ihika e Mîsiri, Abramu anacibwîra mukâge Sarayi, erhi: «Lolà, nyîshi oku obà mukazi w’iranga linjà. 12 Abanya-Mîsiri hano banarhubona ntya banaderha mpu mukâge oyu, n’abo bananyîrha, bakuleke. 13 Kuziga okâderha oku oli mwâli wîrhu lyo nâni bandola bwinjà, bandeke nkulamirekwoj». 14 Byanabà kulya, Abramu erhi ahika e Mîsiri, Abanyamisiri babona oku nyamukazi anali mwinjà bwenêne. 15 Abarhambo ba Faraonik bamubona bakàmukunga bwenêne embere za Faraoni. Barhôla nyamukazi, Sara, bamuhêka omu bwâmi bwa Faraoni. 16 Faraoni arhonya Abramu erhi nyamukazi orhuma: ashobôla enkafu n’ebibuzi, endogomi ndume, abajà, abajàkazi, endogomi nkazi n’engamiya. 17 Ci kwône Nyamubâho arhogezakwo Faraoni obuhanya bunene ye n’omulala gwâge erhi Sarayi mukà Abramu orhuma. 18 Faraoni anacihamagala Abramu amubwîra, erhi: «Kwo kurhi oku wanjizire? Carhumaga orhambwîra oku ali mukâwe? 19 Carhumaga oderha, erhi: «Ali mwâli wîrhu?» n’aho nalinda mmuyanka? Buno buno alaga mukâwe, rhôla ye wenaye ontengere kuno». 20 Faraoni amuhà abantu bamulusa bamukûla omu cihugo ye na mukâge n’ebintu byâge byôshi.
Genesis BHS 12:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃ 2וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ 3וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ 4וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃ 5וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 6וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ 7וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ 8וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 9וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ
10וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ 11וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ 12וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ 13אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֨עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ 14וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ 15וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ 16וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ 17וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ 18וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ 19לָמָ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ 20וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart ( namabona omu 22/04/2024).
13
Abrahamu alekana bôshi na Loti
1 Abramu arhenga e Mîsiri, ye, mukâge n’ebintu byâge byôshi, kuguma na Loti ashubisôkera e Nêgebul. 2 Abramu ali muhirhi bwenêne oku masò g’ebintu bishwêkwa, oku nsaranga n’oku masholo. 3 Kandi ashub’ijà ahanda anahandûla kurhenga e Nêgebu kuhika e Beteli, alinda ashubihika halya agwîkaga ecirâlo burhanzi ekarhî ka Beteli na Ai, 4 halya ayûbakiraga Nyamubâho oluhêrero burhangiriza, kandi ahôla Abramu ashubiyâkuza izîno lya Nyamubâho. 5 Loti wajâga agenda bôshi na Abramu ali agwêrhe naye amasò g’enkafu n’ag’ebibuzi, haguma n’amahêma. 6 Ecihugo cafundêra, okubà n’ebintu binji kurhacizigaga babêra haguma. 7 Abangere ba Abramu n’abangere ba Loti barhondêra emirongwe. Mw’ago mango Abanya-Kanani ri’aba Periziti bo balibayûbasire omu cihugo. 8 Abramu abwîra Loti, erhi: «Yaga ntalonza hazûke emirongwe ekarhî kâni nâwe nîsi erhi ekarhî k’abangere bâni n’abangere bâwe bulya rhwamabà baguma. 9 K’ecihugo cirhali cigali embere zâwe. Ontengekwo. Okajà e kulembe najà ekulyo, okajà ekulyo, najà ekulembe.» 10 Loti ayinamula amasù, abona olubanda lwa Yordani lwali ludômerîrwe bwinjà hôshi. Okwo kwabâga embere Nyamubâho ashâbe Sodomo na Gomoram, olwo lubanda kwo lwali nka busâni bwa Nyamubâho, nk’ecihugo c’e Mîsiri kujà elunda lw’e Sowari. 11 Loti acîshoga olwo lubanda lwa Yordani lwôshi, agandûla agend’iyûbaka olunda lw’e bushoshokero, ntyo kwo barhenginekwo. 12 Abramu ayûbaka omu cihugo ca bene Kanani, naye Loti ayûbaka omu bishagala by’elubanda, agwîka ebirâlo byâge kuhika e Sodomo. 13 Abantu b’e Sodomo bali bantu babî bwenêne, na banyabyâha embere za Nyamubâho. 14 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi Loti aba amamurhengakwo, erhi:«Yinamula amasù obone, kurhenga aho oli kujà e mwenè n’emukondwè, kujà e bushoshokero n’ebuzikiro. 15 Eco cihugo côshi wabona nakuhà co we n’iburha lyâwe, cibè cinyu ensiku zôshi. 16 Iburha lyâwe najira hyôloloke liluge nka katulo k’okw’idaho: owakahash’iganja emogomogo z’akatulo k’okw’idaho ye wanahash’iganja iburha lyâwe. 17 Yimuka! Orhandagire eci cihugo omu buli n’omu bugali, bulya co nakuhà.» 18 Abramu yoyo n’amahêma gâge, akanya agend’igwika ecirâlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahôla ayûbakiraho Nyamubâho oluhêrero.
Genesis BHS 13:
1וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ 2וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ 3וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ 4אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 5וְגַם־לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃ 6וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ 7וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ 8וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃ 9הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃ 10וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃ 11וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃ 12אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃ 13וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃ 14וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ 15כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ 16וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ 17ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ 18וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
14
Entambala y’abâmi bani
1 Omu mango ga Amrafeli mwâmi w’e Shineyari, Ariyoko mwâmi w’e Elasari na Kedori-Laomeri mwâmi w’e Elami na Tideali mwâmi w’e Goyimi, 2 abôla bâmi banacitula entambala oku bâbo bâmi bo baligi: Bera mwâmi w’e Sodomo, Birsha mwâmi w’e Gomora, Shineabi mwâmi w’e Adma, Shemeberi mwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyâge ye Sowari. 3 Abâla bazinda bayankira omuhigo omu kabanda ka Sidimi yo enaligi nyanja y’omunyu. 4 Bagezize myâka ikumi n’ibirhi erhi badwîrhe barhegekwa na Kedori-Laomeri, lero omu mwâka gw’ikumi na kasharhu, bàgoma. 5 Ci omu mwâka gw’ikumi na karhânu Kedori -Laomeri àyisha haguma n’omurhwe gw’abandi bâmi, balya bali bayumvinye bôshi naye. Ahimira bene Refayimi aha Ashtaroti-Kamayimi, Abazuzimi abahimira aha Hama, Aba-Emimi omu kabanda ka Kiriyatayimi, 6 Aba Horiti abahimira oku ntondo za Seyiri kuhika aha Eli-Parani lugo luli elubibi n’irûngu. 7 Bagonjolokera e Ayini Mishipati omu Kadesi. Bahima ab’omu cihugo c’aba-Amaleki, kuguma n’aba Amoreni, bo babàga e Hasasoni-Tamari. 8 Naye omwâmi w’e Sodomo, omwâmi w’e Gomora, omwâmi w’e Adma, omwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyâge ye Sowari nabo bàhiga okulwa; babalwikiza omu kabanda ka Sidimi. 9 Bakoza Kedori-Laomeri, mwâmi w’e Elami, Tideali mwâmi w’e Goyimi, Amrafeli mwâmi w’e Shineyari na Ariyoko mwâmi w’e Elasari, bâmi bani oku barhânu! 10 Omu kabanda ka Sidimi mwâli muyunjwîre bidêka bya bulembo; omu kuyâka omwâmi w’e Sodomo n’omwâmi w’e Gomora bahirimamwo, abasigalaga bayâkira omu ntondo. 11 Abahimaga basàbunga ebyali omu Sodomo n’omu Gomora byôshi, n’ebiryo byamuli byôshi banacigendera. 12 Loti naye, mugala wa mulumuna wa Abramu, bamugwârha, banyaga n’ebirugu byâge byôshi banacigendera. Yo ali ayûbasire e Sodomo. 13 Muguma omu bashugunukaga, akanya aj’ibwîra Abramu muhabraniya wali yubasire aha murhi gwa Mambri Amoriti, mwene wâbo Esikoli na Aneri, bàli bîra b’Abramu. 14 Abramu erhi ayumva oku kwo mwene wâbo anahèsirwe mpira ntyo, asinga omurhwe gwa balume magana asharhu na bantu ikumi na munâni, balwî bakulu baburhagwa omu mwâge, abalibirhakwo kuhika aha Dani. 15 Erhi babà bamacìgabamwo bikembe bibirhi, Abramu ye n’engabo yâge, bàbarhêra budufu, anabahima abâminika kuhika aha Hoba olunda lw’ebwa murhi gwa Damasko. 16 Alîkûza ebirugu byôshi, haguma na mwene wâbo Loti n’ebirugu byâge, kuguma n’abakazi n’abalume.
Oburherekêre bwa Melkisedeki
17 Abramu erhi akola arhabâluka emunda anahimiraga Kederi-Lomeri, ye n’abâmi bali bôshi naye, omwâmi w’e Sodomo ayîsh’imuyankirira omu njira omu kabanda ka Sawe (lwo lubanda lwa mwâmi). 18 Melkisedekin mwâmi w’e Salemu ayisha adwîrhe omugati n’irivayi; ali mudâhwa wa Nyamuzinda w’enyanya bwenêne. 19 Anacigisha Abramu aderha, erhi: «Abramu agishwe na Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owalemaga amalunga n’igulu, 20 Ayâgirwe Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owahiraga abashombanyi bâwe omu nfune zâwe». Abramu anacimurhûla oku ngasi ebi anali adwîrhe byôshi. 21 Oyu mwâmi w’e Sodomo anacibwîra Abramu, erhi: «Ompè abantu oyôrhane ebirugu». 22 Ci kwône Abramu ahûna oyo mwâmi w’e Sodomo, erhi: «Ndengezize okuboko kwâni emunda Nyamuzinda w’enyanya bwenêne ali ye walemaga amalunga n’igulu. 23 Ciru n’ehigozi ciru n’ehishumi hy’enkwêrho zâwe ntâhyo narhôla omu birugu byâwe: orhag’iderha erhi: «Nie nagazize Abramu». 24 Ntâhyo ntôzire ciru n’ehitya. Byo ntaderha ebi abarhumisi bâni balyaga n’ecigabi nahàga abîra bantabâlaga bo Aneri, Esikoli na Mambri; abola barhôla ngasi muguma ecâge cigabi».
Genesis BHS 14:
1וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ 2עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃ 3כָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ 4שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ 5וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃ 6וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃ 7וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ 8וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ 9אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃ 10וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃ 11וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ 12וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ 13וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃ 14וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ 15וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ 16וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃ 17וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ 18וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ 19וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ 20וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ 21וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ 22וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ 23אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃ 24בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).

15
Endagâno ya Nyamubâho bôshi na Abrahamu
1 Enyuma ly’ebyo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Abramu omu cilôrho, kaderha ntya, erhi: «Orhayôbohaga Abramu, nie mpenzi yâwe, oluhembo lwâwe lwabà lunene». 2 Abramu ashuza, erhi: «Waliha Nyamubâho bicigi wanshobôza? Niono nafà buzira mwâna, niono omu njira rhwêne Eliezeri w’e Damasko, ye wayîma omu byâni….» 3 Abramu aderha, erhi: «Lolà oku orhampâga iburha na muguma omu bene wîrhu ye wayîsh’iyîma omu byâni». 4 Kandi aho, akanwa ka Nyamubâho kanacimurhindakwo, erhi: «Arhali wabene oyo wanayîme omu byâwe ci muguma warhenga omu mukò gwâwe». 5 Oku bundi amujâna embuga amubwîra, erhi: «Galamira emalunga, oganje enyenyêzi z’emalunga nk’oku onahashire», anacimubwîra, erhi: «Kwo iburha lyâwe lyabà ntyo». 6 Abramu ayêmêra Nyamubâho, naye Nyamubâho erhi abà amamuganjira biryao, amuyêreka oku kwôshi kunali k’okuli. 7 Ashub’ibwîra Abramu, erhi: «Nie Nyamubâho wakurhenzagya e Uru omu Kaldeya nti nkuhè eci cihugo cibè câwe». 8 Abramu ashuza, erhi: «Yâgirwa Nyamubâho, bici namanyirakwo oku neci canabà câni?» 9 Anacimushuza, erhi: «Kanyagya ondêrhere endaku ya myâka isharhu, empene ya myâka isharhu, engandabuzi ya myâka isharhu, orhôle n’empingà n’ecananyunyi c’engûkù». 10 Ayisha amudwîrhîre ebyo bintu, abiberanga analambika ngasi luhande omu masù g’olwâbo, ebinyunyi byoki arhaberangaga. 11 Bacigukuma mpu bacîrhunike kuli erya mirhumba, Abramu akazibahâhanya. 12 Erhi izûba libà likola lyazika, enjôli nnene yarhogerakwo Abramu, ecôbà cinene camugwârha. 13 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Omanye bwinjà oku abâna bâwe bâba nka bigolo omu cihugo cirhali câbo. Babà bajà eyo munda banabalibuze myâka magana ani. 14 Ci olubaga lwabarhindibuza ntyo niene nalutwîra olubanja na buzinda bayagaluke erhi banadwîrhe birugu mwandu. 15 Wêhe wakulikira basho n’omurhûla, wagishwa omu bushanja bwinjà. 16 Oku iburha lya kani go mango banashubire eno, bulya obubî bw’Abanya-Amoriti burhacihika oku muhiro». 17 Izûba lyabîrage lyamazika n’obudufu erhi bwamarumbâna, lolà oku ecibêye c’omugî n’ecimole n’omuliro byàgera ekarhî ka zirya nyama mberange. 18 Olwo lusiku Nyamubâho àfundika endagâno bôshi n’Abramu aderha, erhi: «Iburha lyâwe ndihîre eci cihugo, kurhenga oku lwîshi lw’e Mîsiri kuhika oku lwîshi lunene, lwo lwîshi lwa Efrata. 19 Cihugo c’aba Keniti, aba Keniziti, aba Kadimoniti, 20 aba Hititi, aba Periziti, aba Refayimi, 21 aba Hamoriti, Abanya-Kanani, aba Girigashiti n’aba Yebuseni».
Genesis BHS 15:
1אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃ 3וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ 4וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ 5וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ 6וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃ 7וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 8וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ 10וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃ 11וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ 12וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ 13וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ 14וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ 15וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ 16וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ 17וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 18בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ 19אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ 20וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃ 21וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
16
Okuburhwa kwa Ismaeli
1 Sarayi mukà Abramu arhâlisag’imuhâ mwâna. Cikwônene Sarayi ali agwêrhe omujà-kazi wâge w’e Mîsiri izîno lyâge ye Hagari. 2 Sarayi, anacibwîra Abramu, erhi: «Lolà, wekasinga obu Nyamubâho arhanyêmêreraga okuburha, j’emunda omujà-kazi wânip ali, nkaba hali amango ankacimbonera abâna». Abramu ayumva izù lya Sarayi. 3 Ntyo, Abramu erhi ajira myâka ikumi ali omu cihugo c’e Kanani, mukâge Sarayi amuhà Hagari, mujà-kazi wâge munyamîsiri, amuhà ibà Abramu mpu amuyanke. 4 Naye, anacija emunda Hagari ali, arhôla izîmi. Nyamukazi kurhenga amango abonaga akola ali izîmi arhacilolaga nn’omu mwâbo nka muntu. 5 Sarayi anacibwîra Abramu, erhi: «We orhumire njakwo aka kagayo! Nayansire omujà-kazi wâni nakufumbikaye, na kurhenga amango abonaga akola ali izîmi, niono ntacibonwa nka muntu omu masù gâge. Nyamuzinda yêne arhufunge rhwembi!». 6 Abramu abwîra Sarayi, erhi: «Omujà-kazi wâwe omu maboko gâwe anali, wêne omujirire oku onasîmire». Abwo Sarayi akaz’ilibuza owâbo kuhika owâbo amuyaka. 7 Malahika wa Nyamubâho anacishimâna Hagari hôfi n’iriba liguma omu irûngu, lyo iriba libà oku burhambi bw’enjira y’e Shuru. 8 Amudôsa, erhi: «Hagari, mujà-kazi wa Sarayi, ngahi warhenga na ngahi wajà?». Hagari anacimushuza, erhi: «Najà nayâka nn’omu mwîrhu Sarayi». 9 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Galuka, oshubire emwa nn’omu mwinyu onakazimuyumva». 10 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Naluza bwenêne iburha lyâwe, lyaluga liyabirane okuganjwa». 11 Malahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «W’oyo oli izîmi, waburha omwânarhabana, wayîsh’imuyirika izîno lya Ismaeliq, bulya Nyamuzinda anayumvîrhe omulenge gwâwe. 12 Oyo mwâna abà ndogomi nkali ya muntu, okuboko kwâge kwakâlikirwa abandi bôshi n’okuboko kw’abandi bôshi ye kwalîkirwa. Ayimanga yêne omu masù ga bene wâbo bôshi.» 13 Hagari ayîrika Nyamubâho wamubonekeraga eri izîno: erhi: «we El Royi», kwo kuderha «We Nyamuzinda Obona», bulya gwârhi yêne, «Ka ye nshubir’ibona aha olya odwîrhe ambona?» 14 Co cirhuma eryo iriba liderhwa mpu iriba lya Lahayi-Royi, libà ekarhî ka Kadesi na Beredi. 15 Hagari anaciburhira Abramu omwânarhabana, naye Abramu àyirika mugala wa Hagari izîno lya Ismaeli. 16 Abramu ali akola agwêrhe myâka makumi gali munâni na ndarhu erhi Hagari amujira Îshe wa Ismaeli.
Genesis BHS 16.
1וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃ 2וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֵּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃ 3וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 4וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃ 5וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃ 6וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃ 7וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃ 8וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃ 9וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃ 10וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ 11וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ׃ 12וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃ 13וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃ 14עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃ 15וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃ 16וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
17
Endagâno n’okukembûlwa kwa Abrahamu
1 Abramu erhi ajira myâka makumi gali mwenda, Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: «Nie El-Shadayi, Nyamuzinda Ogala-byôshi, olambagire embere zâni onayôrhe mwimâna. 2 Nafundika endagâno yâni na nâwe, nakuluza bwenêne». 3 Abramu anacikumba bûbi, na Nyamuzinda amubwîra, erhi: 4 «Niono, endagâno yâni nâwe yeyi: Wabà îshe w’amashanja manji manji. 5 Barhakanacikuderha Abramu, ci we kola Abrahamu, bulya nakujira îshe wa mashanja manji manji. 6 Nakuhà iburha lirhali linyi, wabà îshe wa mashanja manji na bâmi banji bakurhengamwo. 7 Nafundika endagâno yâni rhwembi, ekarhî kani n’iburha lyâwe enyuma zâwe, n’obûko bwâwe enyuma zâwe, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, yabà ndagâno y’ensiku zôshi, kuderha nti mbè Nyamuzinda wâwe na Nyamuzinda w’iburha lyâwe enyuma zâwe. 8 Nakuhà w’oyo n’iburha lyâwe ecîra cihugo oyûbasiremwo, ecihugo ca Kanani côshi, caba câwe ensiku zôshi, nâni nabà nie Nyamuzinda wâwe». 9 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Woyo olange bwinjà endagâno yâni, woyo n’iburha lyâwe enyuma kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 10 Alaga endagâno yâni mukwânîne mulange, ndagâno ekarhî kani na nâwe, kwo kuderha we n’iburha lyâwe enyuma zâwe: Ngasi mwanarhabana w’omu nyumpa yâwe yeshi akwânîne akembûlwe. 11 Mujire bammukembûle, kwo kuderha batwe ehishisha hy’obulume bwinyu, co cabà cimanyîso c’endagâno yâni ekarhî kani na ninyu. 12 Ngasi mwanarhabana winyu, erhi akajira nsiku munâni abusirwe, anakembûlwe, kurhenga oku iburha kujà oku lindi. Oyo anabà mwanarhabana waburhwa omu nyumpa yâwe nîsi erhi omwânarhabana waguliragwa ecigolo cirhali c’omu bûko bwâwe. 13 Oyo obusirwe omu nyumpa yâwe, n’oyo wagulagwa nsaranga, kukwânîne bakembûlwe. Endagâno yâni yashâkwa omu mubiri gwinyu nka ndagâno y’ensiku zôshi. 14 Orhali mukembûle, omulume barhatwîri ehishisha hy’oku bulume bwâge, oyôla kukwânîne akagwe omu bûko bwinyu, bulya arhakenziri endagâno yâni». 15 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Mukâwe Sarayi irhondo orhacihîraga okamuderha mpu ye Sarayi, ci izîno lyâge ye kola wâbà Sarar. 16 Namugisha nankuhè omwânarhabana wa kuli ye, namugisha abè nnina w’amashanja, anaburhe amashanja aburhe n’abâmi b’amashanja». 17 Abrahamu akumba bûbi, arhondêra asheka, erhi amacidesa yêne, erhi: «K’omwâna akaciburhwa n’omushosi wa myâka igana, na Sara ogwêrhe myâka makumi gali mwenda, ka anaciburha? 18 Abrahamu, erhi: «Ciru Ismael arhanarhang’ilama embere zâwe!» 19 Nyamuzinda ashuza, erhi: «Kwo binali, mukâwe Sara akuburhira omwânarhabana, wanamuyirika izîno lya Izaki, nafundika endagâno yâni haguma naye, yabà ndagâno y’ensiku n’amango, kuderha nti mbè Nyamuzinda wâge n’ow’obûko bwâge bwayisha enyuma zâge. 20 Oku biyêrekîre Ismaeli neci nkuyumvîrhe; naye mmugishire, namuhà iburha, namujire aluge bwenêne, aburha baluzi ikumi na babirhi, namujira ishanja linene. 21 Ci kwônene endagâno yâni, Izaki ye rhwayifundika rhweshi, mugala wâwe waburhwa na Sara mwâka irhondo nka gano mango». 22 Erhi ayûsa ashambâla, Nyamuzinda asêzera Abrahamu. 23 Oku bundi Abrahamu anarhôla omugala Ismaeli, ngasi bandi banali ba maburhwa omu mwâge, n’abandi bambali agulaga n’enfaranga, rhuderhe ngasi banali balume b’aha mwa Abrahamu bôshi abakembûla ehishisha hy’obulume bwâbo olwo lusiku lwonêne na kuhika ene nk’oku Nyamuzinda anamubwîraga. 24 Erhi Abrahamu akembûlwa erhi agwêrhe myâka makumi gali mwenda na mwenda, anacikembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 25 Omugala Ismaeli naye ali agwêrhe myâka ikumi n’isharhu erhi akembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 26 Olwo lusiku lwonênè, Abrahamu n’omugala Ismael, bakembûlwa. 27 Abalume b’aha mwâge bôshi, abâna b’omu mulala gwâge, na ngasi bandi agulaga nfaranga embuga, bôshi bakembûlwa kuguma naye.
Genesis BHS 17:
1וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ 2וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ 3וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 4אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃ 5וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ 6וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃ 7וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃ 8וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 9וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ 10זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ 11וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃ 12וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ 13הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 14וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס
15וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃ 16וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ 17וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃ 18וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃ 19וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃ 20וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃ 21וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃ 22וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃ 23וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ 24וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ 25וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ 26בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃ 27וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024)
18
Nnâmahanga ashub’ibonekera Abrahamu aha Mambri
1 Nyamubâho amubonekera aha murhi gwa Mambri erhi atamîre aha lusò lw’ecirâlo câge, amango g’idûrhu likali ly’omûshi. 2 Erhi alambûla amasù abona bantu basharhu bamuyimanzire aha burhambi. Erhi ababona arhenga aha lusò lw’ecirâlo aja emunda bali, ahwera oku idaho. 3 Ababwîra, erhi: «Yâgirwa Nnahamwîrhu nkusengire, akaba ntonyire omu masù gâwe, orhageraga aha burhambi bwa mwambali wâwe buzira kuyimanga. 4 Baj’ilêrha mîshi masungunu mukalabe amagulu, munarhamûkire hali ogu murhi. 5 Naj’ilonza ecihimbi c’omugati murhûzemwo omurhima mubul’igenda, e kuli mwajà co canarhumaga mugera aha mwa mwambali winyu eco!». Banacishuza mpu: «Ojirage nk’okwo odesire». 6 Abrahamu anacibadukira omu cirâlo emunda Sara ali ambwîra, erhi: «Orhôle mirengo ishanrhu ya nshâno, obumbe onabajiriremwo orhugati. 7 Abrahamu akanya aja omu busò bwâge, arhôlamwo akanina k’omutwîrà kashushagire bwinjà akahà omwambali, naye akanya aj’ikarheganya. 8 Ayisha adwîrhe amashanza, empyûhyù na kalya kanina anabâgaga, adekereza embere zabo; naye ayimanga hôfi nabo aha idako ly’omurhi oku bakâlya. 9 Banacimudôsa, mpu: «Ngahi mukâwe Sara ali?» Abashuza, erhi: «Yoyo otamîre omu cirâlo». 10 Olya w’ecigolo aderha, erhi: «Mwâka irhondo Nashub’igera hano mwâwe kandi, n’ago mango, erhi mukâwe Sara agwêrhe mugala». Sara akazâg’iyumviza aha lusò lw’ecirâlo câli enyuma zâge. 11 Ci Abrahamu na Sara bali bakola bashosi ba myâka minji, na Sara ali amahwerwa arhacijâga omu mugongo. 12 Lero Sara acîshesa, erhi: «K’aga mango nahwire nakaciyumva amasîma! N’ibanie oyûla okola luvandagwa!». 13 Ci kwône Nyamubâho abwîra Abrahamu, erhi: «Cirhumire Sara asheka anaderha erhi: Ka kuburha nâni nakaciburha nankola ncîbêrîre ntâye? 14 Ka hali ebirhangâzo byankayabîra Nyakasane okujira? Mwâka irhondo nka gano mango, nashubira eno mwâwe na Sara aburha mugala.» 15 Sara acîhakanula, erhi: «Mâshi ntashesire», ali amayôboha, ci kwône amubwîra, erhi: «Neci washesire».
Abrahamu asengerera ab’e Sodomo
16 Balya balume banaciyimuka, bagenda, bàhika aha bàkalangìra Sodomo. Abrahamu àja alambagira bôshi nabo mpu abaluse. 17 Nyamubâho àcîdôsa erhi: «Kurhi nafulikaga Abrahamu akantu ndâlîre okujira, 18 n’obwo Abrahamu aba ishanja linene na lizibu n’agandi mashanja g’igulu gôshi gagishwa muli ye? 19 Bulya nacimwîshozire nti arhegeke abâna bâge n’enyumpa yâge enyuma zâge mpu balange enjira ya Nyamubâho omu kujira ebishingânînes n’ebilongîre»; na ntyo, Nyamubâho anajirira Abrahamu ebi amulaganyagya. 20 Ntyo, Nyamubâho anaciderha, erhi: «Omulenge gushobesire Sodoma na Gomora gurhali munyi! Ecâha câbo carhalusire. 21 Nkolaga nabunguluka ndole erhi nanga erhi neci bajizire ebira omulenge gubashobesire emunda ndi gumanyîsize: nâni ntacihabè». 22 Balya bantu barhenga halya bàja olunda lw’e Sodomo. Abrahamu erhi aciyimanzire embere za Nyamubâho. 23 Abrahamu ayegêra, aderha, erhi: «Kâli onakolaga waherêrekeza omushinganyanyat haguma n’enkola-maligo?». 24 Kwankabà habonekana bantu bashinganyanya makumi arhânu mw’olwo lugo. Kâli onakolaga wabaherêrekeza? K’orhankababalira olwo lugo erhi abo bashinganyanya makumi arhânu galulimwo garhuma? 25 Nanga orhankajira ntyo! Okuherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo, okugeza omushinganyanya cikembe ciguma n’omunyabyâha. Nanga ntà mango. K’omutwî w’emmanja w’igulu lyôshi arhakacitwa mmanja?» 26 Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nkashigâna e Sodomo bantu makumi arhânu bashinganyanya omu lugo, nanababalira ecishagala côshi bo barhuma» 27 Abrahamu ashub’iderha, erhi: «Ciru nkabâ katulo na luvû, Nashub’icîshomya okushambâza Nnahamwîrhu. 28 Hali amango omu bashinganya makumi arhânu hankabula barhânu: Ka wanahana ecishagala côshi erhi abo barhânu bo barhumire?» Nyamubâho amushuza, erhi: «Nanga, erhi hankabâ bashinganyanya makumi ani na barhânu, ntankaciluhana». 29 Abrahamu ashubirira, erhi: «Nkaba hanayîsh’ibonekana makumi ani gone». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntakujire erhi ago makumi ani garhuma». 30 Abrahamu, erhi: «Nnawîrhu arhabâga burhe, nshub’iderha; nkaba hanaciboneka makumi asharhu». Naye, erhi ntaluhane hakabonekana ago asharhu. 31 Ayûshûla, erhi; «Nashub’icîshomya okushambâza Nnawîrhu: Nkaba hanaciboneka makumi abirhi». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntacishâbe erhi ago makumi abirhi go garhuma». 32 Abrahamu, erhi: «Nnawîrhu arhabâga burhe, nderhe ecinwa cizinda: Nkaba hankaciboneka ikumi lyône»; Nyamubâho amushuza, erhi: «Ntacihane erhi eryo ikumi lyo lirhumire» 33 Nyamubâho erhi ays’ishambâza Abrahamu, agenda, naye Abrahamu ashubira emwâge.
Genesis BHS 18:
1וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃ 2וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ 3וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ 4יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ 5וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 6וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃ 7וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֽוֹ׃ 8וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃ 9וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ 10וַיֹּ֗אמֶר שֹׁ֣וב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃ 11וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ 12וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ 13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃ 14הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃ 15וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃ 16וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃ 17וַֽיהוָֹ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃ 18וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 19כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃ 20וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃ 21אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃ 22וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 23וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃ 24אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃ 25חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃ 26וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃ 27וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ 28א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ 29וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃ 30וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ 31וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃ 32וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃ 33וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
19
Okushâbwa kwa Sodomo
1 Erhi balya bamalahika babirhi bahika aha Sodomo càjingwè, Loti ali abwârhîre aha muhango gw’olugo. Erhi Loti ababona ayimuka, akanya aj’ibayankirira, ahwera oku idaho. 2 Aderha, erhi: «Mmuhûnyire mâshi banawirhu muyîshe muyandagalire emwa mwambali winyu muj’ihandayo, mugeze amîshi oku magulu, n’irhondo sêzi mwanahira njira», ci bôhe bashuza, mpu: «Nanga, rhwalâla muno ngo». 3 Ci kwône abayinginga bwenêne kuhika bayêmêra okujà emwâge n’okujà omu nyumpa. Abarheganyiza ebiryo, abayôkera omugati gurhalimwo lwangou, banacilya. 4 Oku barhacigwîshira, enyumpa yôshi yagorhwa n’abalume b’omu lugo, bantu b’e Sodomo, kurhenga oku misole kuhika oku bashosi, olubaga lwôshi buzira kusiga ndi nyuma. 5 Bayâkûza Loti banacimudôsa, mpu: «Ngahi bali balya bantu bajîre hanola mwâwe buno budufu? Orhuhè bo rhubalâlane». 6 Loti ahuluka aja emunda bali emuhanda, anayigala olumvi enyuma zâge. 7 Anacibabwîra, erhi: «Bene wîrhu, mwe mukasinga, mumanye mwankakola amabî! 8 Yumvi mmubwîre, ngwêrhe banyere babirhi barhasag’imanya balume, nnammulerherabo: mubajire oku mubwîne kwinjà, ci abola bantu mumanye mwankaderha mpu mwabahumakwo, bulya mwo bajire omu cîhôho c’enyumpa yâni». 9 Ci bahuza, mpu: «Orhenge aho! Azind’iyisha ali mubunga, yoyo wamacîjiraga mutwî wamanja! Wâbà we rhujira kubî kubalusha». Bacîrhunika kuli Loti bwenêne; bamuyishakwo bakola bapamula olumvi. 10 Ci balya balume bombi, banacirîka okuboko, bakululira Loti aha burhambi bwâbo, omu nyumpa, banahamika olumvi. 11 Bahunika balya bantu kw’olumbwibwi aha lusò, kurhenga oku murhò kuhika oku mukulu, bayabirwa ciru n’okubona omuhango. 12 Balya bantu babirhi banacibwîra Loti, mpu: «Ka hali bandi bene winyu ojira enôla munda? Bagala bâwe, ngasi bene winyu bali munôla lugo bôshi obarhenze hanola. 13 Rhukola rhwashâba luno lugo, bulya omulenge kuli abâla bantu emwa Nyamubâho gwârhalusire, na Nyamubâho anarhurhumire mpu rhubamalire». 14 Loti akanya aj’ibwîra abakwi bakazâgisheba abâli, erhi: «Yimuki murhenge muli cino cihugo bulya Nyamuzinda alâlire okucishâba; ci abakwi bamaya mpu kuhalîza. 15 Erhi kubà mucêracêra, bamalahika banacisêza Loti, mpu: «Yimuka orhôle mukâwe n’aba bâli bâwe bali ahâla bombi, ogende lyo orhag’igwa omu buhane Nyamubâho ahanamwo bino bishagala. 16 Mpu acizindoloka, balya balume babirhi bamugwârhira oku kuboko ye na mukâge n’abâli oku banali babirhi, bulya Nyamuzinda ali alonzize okubacinga. Bamuhulusa banamulekera emuhanda gw’olugo. 17 Oku bamuhêka e muhanda, muguma muli balya bamalahika amubwîra, erhi: «Kanya oyâke duba duba, ocize omûka gwâwe, orhakabaganaga enyuma orhanayimangaga ngahi omu kabanda ci oyâkire oku ntondo lyo olek’ihêkwa omu nsanyâ». 18 Loti abashuza, erhi: «Nanga, Nnahamwîrhu. 19 Mwambali wâwe arhonyire omu masù gâwe, wananyêresire olukogo lwâwe ene ofungira omûka gwâni. Ci kwône, ntankayâkira oku ntondo, mpike n’obwo buhanya burhantindakwo, obone namafâ».
Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni
20 Lolà lula lugo luli hôfi; omuntu anayakiramwo, lurhali lunganaci. Oleke nyâkiremwo; luligi lunganaci? Lyôki nankalobôka». 21 Naye amushuza, erhi: «Nkubêrire kandi olwo lukogo, ntacishâbe olwo lugo odesire». 22 Kanyagya oyâkiremwo bulya ntâco najira orhanacihikamwo.» Co carhumire bayîrika olwo lugo izîno lya Sowari. 23 Erhi izûba likola lyashoshoka, Loti ahika omu Sowari. 24 Oku bundi Nyamubâho anacirhogeza enshâno y’ecibiriti n’omuliro kuli Sodomo na kuli Gomora. 25 Anacishâba ebyo bishagala n’olubanda lwôshi, haguma n’abantu balimwo na ngasi hyâsi hy’oku idaho. 26 Mukà Loti mpu akabagana enyuma, ashuba cirundo ca munyu. 27 Abrahamu azûka sêzisêzi aja halya ayimangaga embere za Nyamuzinda. 28 Alâba Sodomo na Gomora n’akabanda kôshi, alangîra omugî gwatumbûka omu cihugo nka mugî gw’omu cibêye. 29 Ntyo ago mango, Nyamuzinda ashâbaga ebishagala by’omu kabanda, akengêra Abrahamu, akûla Loti muli obwo buhanya, erhi akola ashanda ebishagala Loti ayûbakagamwo. Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni. 30 Loti arhenga e Sowari, agend’iyûbaka oku ntondo bone abâli bombiv, bulya ali ayôbohire okubêra e Sowari. Banacigend’ibêra omu lukunda bon’abâli bombi. 31 Omwâli mukulu anacibwîra omurho, erhi: «Larha oyûla okola mushosi anta mulume wankaja emunda rhuli nk’oku banajira omu igulu lyôshi. 32 Oyîshe rhunywêse Larha idivayi rhunalâle rhwe naye; ntyo larha rhwanamukûlakwo iburha.» 33 Banacinywesa îshe idivayi mw’obwo budufu, omunyere mukulu aj’igwîshira aha burhambi bw’îshe, arhamanyaga ciru amango azûkaga. 34 Erhi buca, omunyere mukulu abwîra omulumuna, erhi: «Injo budufu nalâzire rhwe na larha; rhushub’imunywesa idivayi muli obu budufu, nâwe ogend’ilâla mwe naye, ntyo larha rhwamukulakwo iburha». 35 Banacinywesa îshe idivayi kandi obwo budufu, n’omunyere murhò agend’igwîshira aha burhambi bwâge. Arhamanyaga amango agwishiraga ciru n’amango azûkaga. 36 Bâli ba Loti bombi banaciba izîmi, erhi n’izîmi liri ly’îshe. 37 Omukulu aburha murhabana, anacimuyirika erya Mowabuw, ye shakulûza wa bene Mowabu. 38 Omurho naye aburha murhabana, amuyirika erya Beni-Amix, ye shakulûza wa bene Amoni.

Genesis BHS 19:
1וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֨מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ 2וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֨ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהְלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃ 3וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ 4טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ 5וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ 6וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ 7וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ 8הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ 9וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ 10וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ 11וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ 12וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃ 13כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ 14וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ 15וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֨יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃ 16וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ 17וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃ 18וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ 19הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ 20הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ 21וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 22מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃ 23הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃ 24וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ 25וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ 26וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ 27וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ 28וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ 29וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃ 30וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ 31וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 32לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ 33וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ 34וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ 35וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ 36וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃ 37וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ 38וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart ( namabona aha omu 22/04/2024).
20
Abrahamu aha Gerari
1 Abrahamu arhenga eyo munda aja omu cihugo ca Nêgebu, ayûbaka ekarhî ka Kadesi na Shuru. Abêra aha Gerari. 2 Abrahamu, omu kuderha mukâge Sara, ayisha, erhi: «Mwâli wîrhu oyo», lero Abimeleki mwâmi w’e Gerari arhumiza mpu bamugwârhire Sara. 3 Ci kwône Nyamuzinda abonekera Abimelekî omu bilôrho budufu amubwîra, erhi: «Wafà kuli oyu mukazi oyansire, bulya ali mukazi ogwêrhe ibà». 4 Abimelekî, arhâli acimuyegêra, kwo kuderhaga, erhi: «Muhânyi, ka wayîrha n’abêru kwêru?. 5 Kàli Abrahamu yêne wambwîraga, erhi mwâli wîrhu oyu, na nyamukazi naye yêne aderha erhi mushinja wîrhu oyu? Nakujizire n’obushinganyanya bw’omurhima n’obw’ amaboko garhalikwo izâbyo». 6 Nyamuzinda anacimubwîra kandi omu bilôrho, erhi: «Nâni mmanyire bwinjà oku wajiraga okwôla n’omurhima gw’obushinganyanya na kandi niene nakucîkaga nti olek’ingayisa n’ecâha; co carhumire ntaziga wamuhumakwo. 7 Na bunôla, ogalulage mukà oyu mulume: aba mulêbi akânakusengerera mpu lyo olama. Ci akaba orhamugalwiri, onamanye oku kufà wanafà, we n’aba aha mwâwe bôshi.» 8 Abimelekî azûkiriza sêzisêzi ahamagala abambali bôshi, abarhondêreza ebyôla byôshi anabwiragwa, nabo barhungwa n’obwôba bunene. 9 Oku bundi Abimelekî ahamagala Abrahamu amudôsa, erhi: «Kurhi oku warhujizire? Kubî kuci nakujirire obûla walonza okumbarhuza ecâha cingan’aha nie n’ab’oku bwâmi bwâni? Wankolîre ebirhakolwa.» 10 Abimelekî ashub’idôsa Abrahamu, erhi: «Bici wali ogerêrîze ene ojira ntyôla?» 11 Abrahamu ashuza, erhi: «Nakazâg’iderha omu murhima gwâni nti okurharhindira okurhînya Nyamuzinda kurhankaboneka mw’eci cihugo: banyîrha kw’oyu mukazi. 12 Ci kwône kandi anali mwâli wîrhu, aburhwa na larha ci arhaburhwa na nyâma, ahindusirage mukânie. 13 Na kandi, amango Nyamuzinda antegekaga mpu njè nazungula kuli n’enyumpa ya larha, nabwîra nyamukazi, nti: «Alaga oku wantabâlamwo: ngasi aha rhwakahika hôshi oderhe oku ndi mushinja winyu.» 14 Abimelekî arhôla oku bintu bishwêkwa, ebinyînyî n’ebinênêne, oku bajà n’oku bajâkazi bâge aha Abrahamu anamugalulira mukâge Sara. 15 Abimelekî anamubwîra, erhi: «Lolà ecihugo câni, eci cilambûle embere zâwe, oyûbake aha onalonzize!» 16 Abwîra Sara, erhi: «Obwîne oku mpire mushinja winyu bikoroti cihumbi bya nfaranga, okwôla kwakukûla enshonyi embere z’aba muli mweshi, na ntyo, ntà mwenda gwinyu nsigiremwo. 17 Abrahamu asengerera Abimelekî emunda Nyamuzinda ali, naye Nyamuzinda afumya Abimelekî, mpu mukà Abimelekî n’abajà-kazi bâge lyo babona abânay. 18 Nyamuzinda aliamazanganya abakazi b’aha mwa Abimelekî bôshi n’owal’irhumire, ali Sara, mukà Abrahamu.
Genesis BHS 20:
1וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃ 2וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃ 3וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃ 4וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃ 5הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃ 6וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ 7וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 8וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃ 9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃ 10וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 11וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃ 12וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 13וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ 14וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ 15וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃ 16וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃ 17וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃ 18כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

21
Okuburhwa kwa Izaki
1 Nnâmahanga ayîsh’irhangula Sara, nk’oku anaderhaga; anamujirira nk’oku amulaganyagya. 2 Sara arhôla izîmi, aburhira Abrahamu omwânarhabana omu bushosi bwâge, omu mango Nyamuzinda anali atwîre. 3 Abrahamu ayîrika omwâna Sara amuburhiraga izîno lya Izaki (Cishesa) nka kulya Nyamuzinda anarhegekaga. 4 Abrahamu akembûla omugala Izaki enyuma lya nsiku munâni abusirwe, nk’oku Nyamuzinda anamurhegekaga. 5 Abrahamu ali akola agwêrhe myâka igana erhi omugala Izaki aburhwa. 6 Sara anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amanpa cishesa, ngasi bôshi abayumva ogu mwanzi kushesa nabashesa». 7 Ashub’iderha, erhi: «Ndi wankabwizire Abrahamu oku Sara ankaciyonsize abâna! Bulya niono namahà obushosi bwâge omwâna».
Hagari na Ismaeli bàkagwa
8 Omwâna akula ananena amonka, Abrahamu ajirîsa olusiku lukulu, olusiku banenesagya Izaki amonka. 9 Lero Sara alangira olya mwanarhabana omunya-Mîsiri Hagari aburhiraga Abrahamu adwîrhe ashârha bôshi n’omugala Izaki. 10 Abwîra Abrahamu, erhi: «Ohuluse oyu mukazi bôshi n’omugala, kurhakwânîni omwâna w’omujà-kazi ayime bo na mugala wâni Izaki.» 11 Ako kanwa kababaza bwenêne Abrahamu kuli oyomugala, 12 ci kwône Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Omanye orhabâga burhe erhi oyo mwâna w’omujà-kazi wâwe orhuma, ngasi oku Sara akanakuhûna onakuyêmêre bulyala Izaki lyo iburha lyahêka izîno lyâwe ensiku zôshi. 13 Ci oyu mwâna w’omujà-kazi naye namujiramwo ishanja, bulya naye ali mugala wâwe. 14 Abrahamu azûka sêzisêzi, arhôla omugati n’ehibindi hy’amîshi ashanira Hagari, ahira omugala aha lurhugo, abahulusa. Nyamukazi aja ahabuka omu irûngu lya Bersheba. 15 Erhi amîshi gali omu hibindi gamuhwera akwêba omwâna wâge omu hishaka 16 aj’ibwârhala aha akalangira ishaka, nka aha omuntu ankalasha omwampi. Bulya kwo akazâg’iderha emurhima, erhi: «Ntalonza mbone oku oyu mwâna afâ.» Atamala erya burhambi, arhondêra ayâma analaka. 17 Nyamuzinda ayumva omulenge gw’omwâna erhi anali empingu, malahika wa Nyamuzinda ahamagala Hagari amubwîra, erhi: «Kurhi wabîre Hagari? Orhôbohaga bulya Nyamuzinda ayumvîrhe olujamu lw’omwâna aho ali. 18 Yimuka, ogwârhe omwâna bwinjà bulya namujira lubaga lunene. 19 Nyamuzinda arhenza olubwibwi omu masù ga Hagari, alangira iriba. Akanya aj’idôma abumba ehibindi, anaciywesa omugala. 20 Nyamuzinda ayôrha ali bôshi n’olya mwâna, akula, anabèra omu irûngu, àbâ nfôla miherho. 21 Ayûbaka omu irûngu lya Parani, na nnina aj’imushebera omukazi Munya-Mîsiri.
Abrahamu bo na Abimeleki aha Bersheba
22 Muli ago mango, Abimeleki ayisha bôshi na Pikoli, murhambo w’abalwi bâge, abwîra Abrahamu, erhi: «Nyamuzinda ali haguma nâwe muli ebi odwîrhe wajira byôshi. 23 Ocîgashage buno oku izîno lya Nyamuzinda, oku orhakandenganya nie n’abâna bâni n’abinjikulu bâni; n’oku emunda ndi n’emunda ciri eci cihugo wayishagamwo nka cigolo, walanga obwîra buli nk’obûla nkujirakwo.» 24 Abrahamu ashuza, erhi: «Neci ncîgashire kwo». 25 Naye Abrahamu atumuza Abimeleki iriba lyâge ly’amîshi bambali ba Abimeleki bamunyagaga. 26 Abimeleki ashuza, erhi: «Ntamanyiri ndi wankajizire ntyo: nâwe wêne orhasag’imbwîra akantu kuli ebyo, nâni niene ene bwo burhanzi nkumanya.» 27 Abrahamu arhôla omu bintu byâge, ebinyînyî n’ebinene abiha Abimeleki na bombi oku bali babirhi bajira endagâno. 28 Abrahamu arhôla bibuzi nda by’omu busò bwâge abihira hâgo hâgo. 29 Abimeleki amudôsa, erhi: «Ebyo bibuzi nda ohizire hâgo hâgo, bici byajira aho?» 30 Amushuza, erhi: «Kuderha nti oyêmêre okurhôla ebira bibuzi nda by’omu maboko gâni, bibè buhamîrizi oku nie nanahûmbaga eryo iriba. 31 Co cirhuma ahôla haderhwa Bersheba, kulya kubà ahôla ho bombi bacîgashiraga. 32 Erhi babà bamafundika endagâno aha Bersheba, Abimeleki ayimuka bôshi na Pikoli, murhambo w’engabo n’abalwi bâge, ashubira omu cihugo c’Abafilistini. 33 Abrahamu agwîka omurhi gw’etamarisi ahôla Bersheba anashengeraho izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’ensiku n’amango. 34 Abrahamu ashinga myâka erhali minyi omu cihugo c’Abafilistini.
Genesis BHS 21:
1וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 2וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ 3וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃ 4וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ 5וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃ 6וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃ 7וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃ 8וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃ 9וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃ 10וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ 11וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃ 12וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ 13וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ 14וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 15וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ 16וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃ 17וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ 18ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ 19וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֨מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃ 20וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ 21וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ
22וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ 23וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃ 24וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃ 25וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 26וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃ 27וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ 28וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃ 29וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃ 30וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃ 31עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 32וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ 33וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ 34וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
22
Abrahamu alikola ahâna ommwâna enterekêro byayêrekana oku arhînya Nyamuzinda. Yêne ashubimuhanza
1 Enyuma z’aho, Nyamuzinda arhangulaz Abrahamu, amubwîra, erhi: «Abrahamu ! Abrahamu! » Naye ashuza, erhi: «Ho ndi hano. » 2 Nyamuzinda anacimubwîra, erhi: «Oyanke mugala wâwe cûsha, oyôla orhonya, Izaki, omujâne omu cihugo c’e Moriya, n’eyo munda, omuhâne nterekêro ya okusingônoka. 3 Abrahamu azûka sêzisêzi arheganya endogomi yâge na bambali babirhi n’omugala Izaki. Abeza enshâli z’enterekêro, bàhira njira bàja erya munda Nyamuzinda amubwîraga. 4 Oku lusiku lwa kasharhu, Abrahamu agalamira, alangîra erya ntondo ci erhi enaciri kuli. 5 Abrahamu anacibwîra abambali erhi mubêrage aha mweshi n’eyi ndogomi, nâni rhwe n’oyu mwâna, rhwahika hala, rhwaharâmya rhuNashub’iyandagalira emunda muli. 6 Abrahamu ayanka enshâli z’enterekêro azibarhuza omugala Izaki, naye yêne afumbarha omuliro n’akêre, banagenda bombi. 7 Izaki anacidôsa îshe Abrahamu, erhi: «Larha!» Naye ashuza erhi: «Kurhi mwâna wâni?» Izaki, erhi: «Omuliro ogu rhudwîrhe, n’enshâli z’enterekêro, ci ngahi omwâna-buzi rhwagend’irherekêra ali?» 8 Abrahamu ashuza, erhi: «Nyamuzinda yêne abona aha arhenza omwâna-buzi w’enterekêro, mwâna wâni». Banacigenda bombi oku bali babirhi. 9 Erhi bahika aho Nyamuzinda amulangûlaga, Abrahamu ayûbaka oluhêrero, arherekeza enshâli, aziriringa omugala Izaki, amulambika oku luhêrero oku nyanya ly’enshâli. 10 Abrahamu alambûla okuboko arhôla akêre mpu akolaga abâga omugala. 11 Ci kwône Malahika wa Nyakasane anacimuyakûza kurhenga empingu, erhi: «Abrahamu! Abrahamu!» Abrahamu, erhi: «Ho ndi hano!» 12 Malahika amubwîra, erhi: «Leka, orhalambûlire omwâna kwo okuboko! Orhanamujiraga kubî kuci! Namamanyaga oku kurhînya orhînya Nyamuzinda: orhandahirire mugala wâwe, mugala wâwe cûsha». 13 Abrahamu, alangira engandabuzi ehangarhîne amahembe omu ishaka; Abrahamu aj’irhôla erya ngandabuzi ayirherekêra nterekêro ya okusingônoka ahâli h’omugala. 14 Abrahamu ayîrika aho hantu izîno lya «Nyamuzinda yêne abona ebyo», ciru na kuhika ene kwo bacihaderha mpu «Oku ntondo Nyamuzinda yêne abona ebyo». 15 Malahika wa Nyamubâho ashub’ihamagala Abrahamu obwa kabirhi kurhenga empingu, 16 anaciderha, erhi: « Lyo ndahîre izîno lyâni, kanwa ka Nyamubâho nkudesire, kulya kubà orharhindirîre mugala wâwe, omuguma ojira, 17 nkolaga nakuyunjuza migisho, iburha lyâwe naliluza nka nyenyêzi z’oku nkuba na nka mushenyi gw’omu nyanja n’eryo iburha lyâwe lyakâhima omuhango gw’abashombanyi bâlyo. 18 Amashanja gôshi g’igulu gagishwa erhi iburha lyâwe lirhuma bulya wanyumvîrhîze ». 19 Abrahamu ashubira emunda abambali bali. Bayimuka, bashubira bôshi emwâbo e Bersheba. Abrahamu agend’iyûbaka e Bersheba.
Iburha lya Nahori
20 Enyuma z’aho, babwîra Abrahamu oku Milka naye aburhîre omulumuna Nahori abarhabana. 21 Olubere ye Uzi, na Buzi amulonda, ahebakwo na Kemweli, îshe wa Aramu. 22 Kandi Kesedi, Hazo, Pilidashi, Yidilafu na Betweli. 23 Betweli aburha Rebeka; bo bâna munâni Milka aburhîre Nahori, mulumuna wa Abrahamu. 24 Ali agwêrhe omukazi w’omuherula, izîno lyâge ye Reuma, naye amuburhira abâna: Tebahi, Gahama, Tahasha na Mahaka.

Genesis BHS 22:
1וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 2וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃ 4בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃ 5וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃ 6וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־הָאֵ֖שׁ וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ 7וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃ 8וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ 9וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃ 10וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃ 11וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 12וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ 13וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃ 14וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃ 15וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ 16וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ׃ 17כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃ 18וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃ 19וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ פ
20וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃ 21אֶת־ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃ 22וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲז֔וֹ וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃ 23וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֨לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃ 24וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃ ס
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
23
Oluvùmbu lwa bashakulûza
1 Emyâka Sara alamire liri igana na makumi abirhi na nda, 2 afìra aha Kiriyati-Arba, ho haligi aha Hebroni, omu cihugo c’e Kanani. Abrahamu ayisha ali oku bufire bwa Sara. 3 Abrahamu ayimanga embere z’omugogo gwâge, abwîra bene Heti, erhi: 4 «Eno mwinyu, ndi yomubunga nanciri cigolo. Mumpè nâni oluvùmbu ntenze oyu muntu wâni mmubishemwo. » 5 Bene Heti bashuza Abrahamu, mpu: 6 «Yâgirwa orhuyumve nîrhu! Woyo ekarhî kîrhu, oliyomuluzi wa Nyamuzinda, ocîshoge nguma omu nshinda zirhu, obishemwo omuntu wâwe, ntâye wankakulahirira enshinda wabishamwomukâwe.» 7 Abrahamu ayimanga ayunama embere z’olubaga lw’ecihugo ca bene Heti, 8 abashambàlira ntya, erhi: «Akaba muyêmîre ogu mugogo gwâni guntengekwo ngubishe, munyumve munansengerere emwa Efroni, mugala wa Sohari, 9 andekere olukunda lwa Makipela lubà lwâge lunali oku irhwerhwe ly’ishwa lyâge, alumpe namuguliralwo lwôshi embere zinyu,lubè luvumbu lwâni.» 10 Ago mango Efroni ali abwârhîre ekarhî ka bene Heti; Efroni, Muhititi ashuza Abrahamu embere za bene Héti «bôshi n’embere z’abakazâg’itwa ec’olusoso n’okujà omu lugo, 11 erhi: «Nanga, nnahamwîrhu onyumve erhi kwo. Nkuhîre eryo ishwa, nkuhîre n’olwo lukunda lilimwo, nkugabirelyo omu masù g’abâna b’ekà. Obishemwo omuntu wâwe.» 12 Abrahamu ayunama embere z’olubaga lw’eco cihugo. 13 Abwîra Efroni embere z’olubaga lw’eco cihugo, erhi: «Orhang’iyumva erhi kwo! Mpânyire engulo y’eryo ishwa, oyiyêmêre nâni, na ntyo nanabishamwo omuntu wâni.» 14 Efroni ashuza Abrahamu, erhi: 15 Nnahamwîrhu, onyumve erhi kwo: ishwa lya magana ani ga sikeli za nsaranga cirigi cici eco kuli rhwe rhwembi? Obishe omuntu wâwe. 16 Abrahamu ayêmêra Efroni, Abrahamu agerera Efroni zirya nfaranga anaderhaga embere za bene Heti, galya magana ani g’esikeli z’enfaranga; go magerha gali garhonyire emwa abarhunzi. 17 Ntyo ishwa lya Efroni libà aha Makipela, ishiriza lya Mambri, ishwa n’olukunda lulirimwo, haguma n’emirhi yalirimwo kuhebakwo n’olubibi lwalyo, 18 byôshi byashuba bya Abrahamu omu masù ga bene Heti bôshi n’embere za ngasi bôshi banakazâg’itwa ec’olusò n’okujà omu lugo. 19 Oku bundi, Abrahamu abisha mukâge Sara omu lwâla lwa Makipela ishiriza lya Mambri omu Hebroni, cihugo ca Kanani. 20 Ntyo kwo Abrahamu abonaga ishwa n’olukunda lwalibagamwo emwa bene Heti; lwashuba luvumbu lwâge.
Genesis BHS 23:
1וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃ 2וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ 3וַיָּ֨קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃ 4גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֨בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃ 5וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ 6שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ 7וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃ 8וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃ 9וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ 10וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 11לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ 12וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 13וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֨רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃ 14וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ 15אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃ 16וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃ 17וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃ 18לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃ 19וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ 20וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
24
Obuhya bwa Izaki
1 Abrahamu ali akola mushosi wa myâka minji, Nyamubâho ali erhi amuhîre omugishomuli ngasi kantu. 2 Abrahamu abwîra omwambali, mugula wâge omu bambali, ye wanakazâg’ilanga ebyâge byôshi, erhi: «Ohebe okuboko kwâwe idako ly’olurhungua lwâni, 3 nakulahiriza oku izîno lya Nyamubâho Nyamuzinda w’empingu n’igulu, oku orhalongeze mugala wâni omukazi omu banyere Banya-Kanani nyûbasire ekarhî kâbo. 4 Ci kwônene, yo wajà emwîrhu, omu mulala gwirhu, mwo wacîshoga omukazi washebera mugala wâni Izaki.» 5 Omwambali anacimubwîra, erhi: «Haligi amango nyamukazi ankalahira mpu arhankulikire mwo cino cihugo, k’ago mango nanagalula mugala wâwe emunda warhengaga?» 6 Abrahamu amushuza, erhi: «Nanga, orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda. 7 Nyamubâho, Nyamuzinda w’empingu, Nyamuzinda w’igulu yenene wantenzagya omu nyumpa ya larha, n’omu cihugo ca bene wîrhu, yêne ye wanshambâzagya anandaganya n’endahiro oku eci cihugo aciha iburha lyâni. Yêne arhuma malahika wâge embere zâwe, lyo abonera mugala wâni omukazi eyo munda. 8 Akaba Oyo mukazi arhalonzizi okukushimba, orhacifè n’ecihango, ci orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda». 9 Oku bundi omwambali ahira okuboko oku cibero ca nnawâbo Abrahamu, anacigashira olwo lubanja.
10 Nyamushizi anacirhôla ngamiya ikumi omu ngamiya za nnawâbo, anagendana n’oku ngasi hinjà nnawâbo ali agwêrhe, anacirikûla aja entambi z’e Aram-Naharayimu omu lugo lwa Nahoro. 11 Engamiya zâge azifukamya emuhanda gw’olugo, hôfi n’iriba, càjingwè, gala mango abakazi banahuluka mpu bagend’idôma amîshi. 12 Anaciderha, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ongashânire ene, onayêrekane oku kurhonya orhonya mwambali wâwe Abrahamu. 13 Niono nyimanzire hano iriba, na bali b’abantu ba mw’olu lugo, bakola bayîsh’idôma amîshi. 14 Omwânanyere nâkabwîra, nti: «Hengeka akabindi kâwe ompè nâni nywe, akananshuza, erhi: Neci, nywaga onaleke nywêse n’engamiya zâwe, erhi ye mukazi wali obikîre mwambali wâwe Izaki, co cimanyîso namanyirakwo oku orhonyize nnawîrhu.»
15 Oku arhaciyusa aderha, Rebeka, mwâli wa Betweli, mwene Milka, mukà Nahoro, mulumuna wa Abrahamu ayisha n’akabindi oku cirhugo. 16 Oyomunyere ali mwinjinja, mwananyere mushûgi, ntà mulume walisag’imuyegêra, abungulukira aha iriba abumba akabindi kâge anarherema. 17 Olya mushizi akanya aj’imurhangîra, amubwîra, erhi: «Mâshi, oleke nywe rhwîshi rhutya kw’ago gali omu kabindi kâwe.» 18 Olya munyere anacishuza, erhi: «Nywaga, Yâgirwa». Anaciyandagaliza dubaduba akabindi omu nfune mpu amunywese. 19 Erhi ayûs’imunywesa, anaciderha, erhi: «Nkola naj’idômera n’engamiya zâwe, kuhika zihâge». 20 Anacidubulira galya mîshi duba duba omu ciranga ashubirira aha iriba mpu adôme, anadômera engamiya zôshi. 21 Olya mulume oku ahuluka, akaz’imusinza, erhi anadwîrhe acîdôsa erhi nanga erhi neci Nyamubâho amuhisize.
22 Erhi engamiya ziyûs’inywa, olya mulume arhôla ehigondo hy’amasholo hya buzirho bwa luhande luguma lw’esikeli, amuyambisahyo, anacirhôla na rhulinga rhubirhi rhwa masholo rhwa buzirho bwa sikeli ikumi amuyambisa rhwo ekuboko. 23 Anacimubwîra, erhi: «Oli mwâli wa ndi? K’aha mwinyu, sho ankabona aha abantu bahanda?» 24 Ashuza, erhi: «Ndi mwâli wa Betweli, mugala wa Milka mwene Nahoro.» 25 Ashub’iderha, erhi: «Neci aha mwîrhu hali ebyâsi birhali binyi, hanaboneka n’ecirâlo.» 26 Oku bundi olya mulume afukama aharâmya Nyamubâho, 27 aderha, erhi: «Oyâgirwe Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ôrharhinyirîre okurhonya n’okulumehera nnahamwîrhu. Nyamubâho yêne oyûla onnongolîne kuhika aha mwa mwene wâbo nnahamwîrhu.» 28 Olya mwananyere alibirha aj’ibwîra nnina ebyabîre. 29 Rebeka âli agwêrhe mushinja wâbo, izîno lyâge ye Labani, Labani anacilibirhira embuga emunda olya mulume ali, ebw’iriba. 30 Erhi aba amabona ehigondo n’orhulinga mwâli wâbo ali ayambîrhe, n’erhi aba amayumva mwâli wâbo Rebeka aderha, erhi: «Kw’oyomulume ambwîzire ntyo», ago mango alibirhira emunda nyamulume ali, amushimâna aciyimanzire aha burhambi bw’engamiya ah’iriba. 31 Anacimubwîra, erhi: «Yisha mugishwa wa Nyamubâho! Cici cirhumire obêra embuga n’obwo narheganyize enyumpa n’ahantu engamiya zâwe zabêra?». 32 Olya mulume akanya aj’ekà, Labani ashwekûla emizigo y’engamiya, anaziha ebyâsi, analêrha amîshi mpu oyomulume bôshi h’abâbo bashukemwo amagulu.
33 Bamulerhera ebiryo mpu alye. Ci kwône ashuza, erhi: «Ntalya ntanaciderha akanwa kandwîrhe.» Labani ashuza, erhi; «Derhaga!» 34 Naye, erhi: «Niono ndi mwambali wa Abrahamu. 35 Nyamuzinda agishire nnawîrhu; akola abà mugale, àmuhîre ebintu bishwêkwa, ebinyînyî n’ebinênêne, enfaranga n’amasholo, abambali n’abambalikazi, engamiya n’endogomi. 36 Sara, mukà nnawîrhu, Abrahamu, omu bugikulu bwâge, amuburhira omwânarhabana, n’oyo mwanarhabana ye afumbisire ebyâge byôshi. 37 Nnawîrhu andahirize, erhi: «Irhondo orhahîraga okarhôlera mugala wâni omukazi omu banyere ba-nya-Kanani, muli cino cihugo rhuyûbasiremwo. 38 Akaba orhajiri omu nyumpa ya larha, omu bûko bwîrhu okugend’ilogezamwo omukazi wahà mugala wâni, erhi wamanahera!» 39 Nabwîzire nnawîrhu, nti: «Hall amango Oyo mukazi ankalahira bwankulikira». 40 Naye anshuza, erhi: «Nyamuzinda nyôrha ngenda embere zâge, akurhumira malahika wâge akuluse akuhisakwo ehi walonza, ly’obonera mugala wâni omukazi w’omu bûko bwîrhu n’omu nyumpa ya larha. 41 Wafuma ecihango erhi wankahika omu bûko bwîrhu, bakanakuyima omukazi, ecihango cirhacikuyirhe. 42 Ene mpika aha iriba naderha, nti: Nyamubâho Nyamuzinda wa nnawîrhu, wekasinga, oyêrekane, akaba olonzize okuhisa eyi njira ndimo kw’ehi nshimbire. 43 Niono ndi hano iriba, omunyere wayîsh’al’idôma, nâni nkamubwîra, nti: Nkuhûnyire ompè nâni rhwîshi rhusungunu rhw’omu kabindi kâwe, 44 akanashuza, erhi: wêne onywâge, nagend’idômera n’engamiya zâwe, erhi ye mukazi Nyamubâho abîkire mwene nnawîrhu. 45 Ntali nciyûsa naderha ebyo binwa omu murhima gwâni, ene Rebeka ayisha n’akabindi kâge oku cirhugo. Abungulukira ebw’iriba, anadôma. Namubwîra nti mpa nâni nywe, wekasinga. 46 Ho na halya, akûla akabindi kâge oku cirhugo, aderha, erhi: «Nywaga nagend’idômera n’engamiya zâwe.» Nanywîre, agal’inywêsa n’engamiya zâni. 47 Namudôsize, nti: Oli mwâli wa ndi? Naye anshuza, erhi: «Ndi mwâli wa Betweli, mulume Milka aburhiraga Nahori.» Oku bundi namuyambisa ehi higondo oku izûlu n’orhu rhulinga aha maboko. 48 Aho, nafukamiriza naharâmya Nyamubâho, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ye wali annongolîne omu njira nyinjà mpu ntôlere omugala mwâli wa muci wa nnahamwîrhu. 49 Bunôla akaba mulonzize okuyêreka nnahamwîrhu oku mumusîmire munamurhonyize, mumbwîre n’akaba nanga kandi mumbwîre, lyo nyêrekera ebwa kulyo erhi ebwa kumosho».
50 Labani bo na Betweli bashuza baderha, mpu: «Okûla emwa Nyamuzinda kurhenzire, rhurhankahash’ikushuza nti neci erhi nanga. 51 Rebeka oyo embere zâwe: rhôla ye omuhêke, aj’ibà mukà mwene nnawinyu nk’oku Nyamubâho anadesire.» 52 Erhi mwambali w’Abrahamu ayumva ebyo binwa, aharâmya embere za Nyamubâho. 53 Ayômola ebisikiyo by’ecûma n’eby’amasholo, ayomola n’emishangi, aha Rebeka. Aha na mushinja wâbo bôshi na nnina ebindi bikulo.
54 Oku bundi bàlya bànanywa bo n’abâbo bàli bôshi, banalâla halya. Sêzi erhi babà bamazûka, aderha, erhi: «Mundîke nshubire emwa nnawîrhu.» 55 Mushinja wa Rebeka na nnina baderha, mpu: «Oyu munyere arhang’ibêra hano zindi nsiku nk’ibirhi erhi ikumi n’enyuma z’aho anagenda.» 56 Abashuza, erhi: «Murhacindegerezagya n’obwo Nyamubâho ampisizekwo ehi nalonzagya. Muleke ngende, nshubire emwa nnawîrhu.» 57 Banaciderha, mpu: «Rhuhamagalage namunyere rhumudòse naye kurhi adesire». 58 Banacihamagala Rebeka bamudôsa, mpu: «K’olonzize okugenda mweshi n’oyu mulume?» Naye anacishuza, erhi: «Neci, nnonzize ngende.» 59 Okubundi, bahêka omunyere wâbo Rebeka mpu agende bo n’omulezi wâge n’oyo mwambali w’Abrahamu na balya balume âli bôshi. 60 Banacihà Rebeka obwangà, mpu: «Woyo mwâli wîrhu oyôloloke ohinduke bihumbi n’ebihumbi n’iburha lyâwe lihime enyumpa z’abashombanyi bâlyo. 61 Rebeka ayimuka bôshi n’abambali-kazi, bashonera oku ngamiya, bakulikira olya mulume. Mwambali w’Abrahamu arhôla Rebeka, bahira njira.
62 Ago mango Izaki âli ayishire omu irûngu ly’iriba lya Lahayi-Royi, bulya mwo ali ayûbasire omu cihugo ca Nêgebu. 63 Izaki ahuluka mpu aje acîgezageza ebwa mashwa càjingwè, erhi ayinamula amasù alangîra engamiya zayisha. 64 Rebeka naye mpu ayinamula amasù, alangîra Izaki, ashonôka oku ngamiya. 65 Adôsa olya murhumisi, erhi: «Ye ndi ola mulume wayisha alambagira omu ishwa anayêrekîre eno munda rhuli? 66 Olya mushizi ashuza, erhi: «Ye nnahamwîrhu oyo.» Namunyere arhôla ecitambara acîhundikira co. Olya mushizi ashambâlira Izaki oku agendaga kwôshi. 67 Izaki ahêka Rebeka omu cirâlo cali ca nnina Sara, ayanka Rebeka, amujira mukâge, anamurhonya. Na ntyo Izaki arhûlûla, arhacilakaga olufù lwa nnina.
Genesis BHS 24:
1וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃ 3וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃ 4כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃ 5וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃ 6וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃ 7יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃ 8וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃ 9וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ 10וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃ 11וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃ 12וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃ 13הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ 14וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃ 15וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃ 16וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃ 17וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ 18וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃ 19וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃ 20וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו׃ 21וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃ 22וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃ 23וַיֹּ֨אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃ 24וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃ 25וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃ 26וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהוָֽה׃ 27וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֨רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 28וַתָּ֨רָץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 29וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃ 30וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשָׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃ 31וַיֹּ֕אמֶר בּ֖וֹא בְּר֣וּךְ יְהוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָק֖וֹם לַגְּמַלִּֽים׃ 32וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֨יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 33וַיֻּישַׂ֤ם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ 34וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃ 35וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ 36וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ 37וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־תִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃ 38אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃ 39וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃ 40וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהוָ֞ה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכ֤וֹ אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤ אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ 41אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃ 42וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃ 43הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָ הַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ 44וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖ה לְבֶן־אֲדֹנִֽי׃ 45אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָה וַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃ 46וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖ים הִשְׁקָֽתָה׃ 47וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֨זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃ 48וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ׃ 49וְ֠עַתָּה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־שְׂמֹֽאל׃ 50וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב׃ 51הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 52וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהוָֽה׃ 53וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃ 54וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃ 55וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשֹׂ֑ור אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃ 56וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃ 57וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃ 58וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃ 59וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃ 60וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃ 61וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֨בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃ 62וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃ 63וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃ 64וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃ 65וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּא אֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃ 66וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 67וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
25
Abrahamu ayanka Ketura: iburha lya Ketura
1 Abrahamu ayanka owundi mukazi izîno lyâge ye Ketura. 2 Nyamukazi anacimuburhira Zimurani, Yokisani, Medani, Madiyani, Yisibaki na Shuwahi. 3 Yokisani aburha Sheba, na Dedani. Nabo bene Dedani: Basurimi na Baletusimi na Baleumini. 4 Bene Madiyani bali: Eferi, Efa, Hanoki, Abida na Elda. Abo bôshi bàli bagala ba Ketura.
Okufà kwa Abrahamu
5 Abrahamu àhà Izaki ebyâge byôshi. 6 Abandi bagala akazâg’iburha oku baherula bâge, abahà eby’okucîrhabâla, na kandi, oku acizîne yêne, abarhuma kuli n’omugala Izaki, omu cihugo c’ebushoshokero. 7 Alaga emyâka y’akalamo k’Abrahamu: Alamire myâka igana na makumi gali nda n’irhanu. 8 Buzinda bw’aho, Abrahamu arhengamwo omûka, afa akola ali omu bushosi bwinjà, afa akola mukulu, erhi amanayigurha ensiku, aja kuli bene wâbo. 9 Abagala, Izaki na Ismaeli bamubisha omu lukunda lwa Makipela, omu ishwa lya Efroni, mwene Sohari, muhititi aha ishiriza ly’e Mambri. 10 Lyo ishwa Abrahamu aguliraga bene Heti. Mwo Abrahamu abishirwe bo na mukâge Sara. 11 Erhi Abrahamu abà amafà, Nyamuzinda agisha omugala Izaki ayûbaka hôfi n’iriba lya Lahayi-Royi. 12 Alaga iburha lya Ismaeli, mugala wa Abrahamu, ye waburhagwa n’omunya-mîsiri, Hagari, mujà-kazi wa Sara. 13 Alaga amazìno ga bene Ismaeli omu kushimba amazîno n’okuburhwa kwâbo: Enfula y’Ismaeli ye Nebayoti, alondwa na Kedari, Abudelib, Mibsamu, 14 Mishma, Duma, Masa, 15 Hadadi, Tema, Yeturi, Nafisheti na Kedma. 16 Bo bene Ismaeli abo, n’amazîno gâbo nk’oku ebishagala n’ebihando byâbo binali, bo barhambo ikumi na babirhi b’emilala yâbo oku enali. 17 Alaga n’emyâka y’akalamo ka Ismaeli: igana na makumi asharhu na nda. Oku bundi arhengamwo omûka, afa, aja kuli bene wâbo. 18 Ayûbaka kurhenga e Hawila kujà e Shuru, olunda lw’ebushoshokero bwa Mîsiri omu kujà e Asîriya. Ali ayûbasire ishiriza lya bene wâbo bôshi.
III. Olwa Izaki n’olwa Yakôbo
Okuburhwa kwa Ezau na Yakôbo
19 Alaga emyanzi ya Izaki mwene Abrahamu. Abrahamu aburha Izaki. 20 Izaki ali akola agwêrhe myâka makumi ani erhi ayanka Rebeka mwâli wa Betweli, Munyarameyo w’e Padani-Arami, mwâli wâbo Labani naye Muharameyo. 21 Izaki asengerera mukâge emwa Nyamubâho, erhi amaba ngumba, Nyamubâho amuyumva, mukâge Rebeka arhôla izîmi. 22 Abâna bakazihukulana omu nda, lero aderha, erhi: «Akaba kwo biri ntya, bici omuntu alamakwo?» Akanya aj’idôsa Nyamubâho, 23 naye amushuza, erhi: «Mashanja abirhi gali omu nda yâwe, mashanja abirhi g’omu nda yâwe gagabanyika; mulala muguma gwahima ogwâbo, omukulu ashiga omurho.» 24 Erhi amango gâge g’okuburha gahika, lâba oku lyâli izîmi lya mahasha. 25 Owaburhagwa wa burhanzi, ali mudukula wa bishamvu ayunjwîre byoyabyoya. Bamuyirika izîno lya Ezau. 26 Oku bandi omulumuna ahuluka, erhi okuboko kwâge kugwârhire Ezau oku kansisira. Bamuyirika izîno lya Yakôbo. Izaki ali akola agwêrhe myâka makumi gali ndarhu erhi baburhwa. 27 Abanarhabana bombi bakula; Ezau àba muhivi mukulu, wa kutwîkanya omu malungu. Yakôbo ali muntu mutûdu, akâbêra omu cirâlo. 28 Izaki arhonya Ezau bulya asîmaga ensimba, Rebeka yêhe Yakôbo ye arhonyagya.
Ezau aguza ecikono c’okubà nfula
29 Mango maguma, Yakôbo ayenda ibinda ly’enkôle, naye Ezau ashubûka ebwa kuhiva erhi anarhamire. 30 Lero Ezau anacibwîra Yakôbo, erhi: «Leka nâni mpuhekwo eryol’ibanda lidukula lidukula, bulya namahwa. -Co carhumire bamuderha mpu Edomi. 31 Yakôbo amubwîra, erhi: Orhang’inguliza ecikono câwe c’okubà nfula. 32 Ezau ashuza, erhi: «Lolà oku kufà kuno, ecikono c’okubà nfula, bici cacinkwânana?» 33 Yakôbo ashubiza aderha, erhi: «Orhang’icîgasha embere zâni»; acîgasha, anaguliza Yakôbo ecikono câge c’okubà nfula. 34 Oku bundi, Yakôbo amuhà oku mugati n’oku ibinda ly’enkôle, alya ananywa, ayimuka agenda. Ntyo kwo Ezau agayaguzagya ecikono c’okubà nfula.
Genesis BHS 25:
1וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ 2וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ 3וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃ 4וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ 5וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃ 6וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃ 7וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 8וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 9וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֨חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ 10הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ 11וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ ס
12וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃ 13וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ 14וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ 15חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ 16אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃ 17וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 18וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃ פ
19וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃ 20וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 21וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ 22וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃ 23וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גֹייִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃ 24וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תוֹמִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃ 25וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃ 26וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃ 27וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ 28וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ 29וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ 30וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃ 31וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃ 32וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃ 33וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃ 34וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
26
Izaki e Gerari
1 Ecizombo canacizûka omu cihugo, kuleka cirya cizombo cirhanzi cabâga amango ga Abrahamu. Izaki aja e Gerari, emwa Abimeleki mwâmi w’Abafilistini. 2 Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: Orhajâga e Mîsiri ci ogend’ibêra omu cihugo nakubwîra. 3 Obêre muli eco cihugo, nakugisha nanyôrhe ndi haguma nâwe. Bulya we n’iburha lyâwe mwe nâhà ebi bihugo byôshi, nasêza n’erya ndagâno nafundikaga rhwe na sho Abrahamu. 4 Naluza iburha lyâwe nka nyenyêzi z’oku nkuba, nalihà ebi bihugo byôshi n’amashanja gôshi g’igulu gagishwa n’iburha lyâwe. 5 Kulya kubà Abrahamu ayumvîrhe izù lyâni, akulikira ebi nalimurhegesire okukulikira, amarhegeko gâni, ebinwa byâni, obulonza bwâni. 6 Ntyo kwo Izaki abêziremwo aha Gerari. 7 Abantu b’eyo munda bakamudôsa olwa mukâge, ashuza, erhi: «Mwâli wîrhu oyo.» Ayôboha okuderha, erhi: «Mukânie oyo», bâli bamuyîrha erhi Rebeka orhuma bulya ali mwinjà. 8 Erhi kugera mango garhali manyi, kwanacibà lusiku luguma, Abimeleki mwâmi w’Abafilistini erhi adwîrhe alolera omu kabonezo, alangira Izaki adwîrhe ashâsa mukâge Rebeka. 9 Abimeleki anacihamagala Izaki amubwîra, erhi: «Mâshi mukâwe oyu! Kurhi waciderhaga mpu mwâli winyu?» Izaki ashuza, erhi: «Nakâcîdôsa nti nankanafakwo oyu mukazi». 10 Abimeleki ashubiza amudôsa, erhi: «Kurhi okwo warhujizirage obwo? Hindi hitya hajire omuntu w’omu lubaga lwîrhu walâla na mukâwe obone wamarhubarhuza obwo bubî!» 11 Lero Abimeleki ahâna eri irhegeko oku lubaga lwâge lwôshi, erhi: «Owahume kuli oyu mulume kandi erhi kuli mukâge, anafè.» 12 Izaki ahinga anarhwera muli ecôla cihugo n’ogwo mwâka ayeza kali igana, bulya Nyamubâho amamugisha. 13 Oyu muntu agala, agal’ahirhira okurhalusire. 14 Ali agwêrhe masò manji n’ebintu bishwêkwa binyinyi n’ebinênêne, na bashizi banji. Abafilistini bayâgalwa.
Amaliba g’aha karhi k’e Gerari n’e Bersheba
15 Amaliba gôshi bambali b’îshe bâli bamahumba amango îshe Abrahamu acihali, Abafilistini bagafuka bagabumba budaka. 16 Abimeleki abwîra Izaki, erhi: «Orhenge eno mwîrhu, bulya wekola mugale kurhulusha.» 17 Izaki arhenga aho aj’ihanda omu kabanda ka Gerari, anabà ho acibêrera. 18 Izaki ashub’ija ahumba galya mahba bambali b’îshe Abrahamu bâli bahumbire, galya Abafilistini bafukaga erhi Abrahamu aba afire; agayîrika galya mazîno gonêne îshe ali agayirisire. 19 Bambali ba Izaki bahumba omu kabanda, bashangamwo iriba ly’amîshi gahulula. 20 Lero abangere b’e Gerari, barhondêra okulongôla n’abangere ba Izaki, ngasi baguma mpu: «Amîshi gali gîrhu!» Izaki ayîrika iriba izîno lya Sitina. 21 Bahumba erindi iriba, ci kandi hashub’ibà akadali kuli lyo. 22 Lero arhenga aho, agend’ihumba erindi iriba, lero harhacibâga kadali kuliryo. Aliyirika izîno lya Reboboti, anaderha, erhi: «Nyamubâho amaja arbuha oluhya, rhukolaga rhwayôlolokeramwo eci cihugo». 23 Kurhenga aho asôkera e Bersheba. 24 Nyamubâho amubonekera mw’obwo budufu amubwîra, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho Abrahamu, orhayôbohaga cici bulya ndi haguma nâwe. Nakugisha,nnanduze iburha lyâwe erhi mwambali wâni Abrahamu orhuma». 25 Ayûbaka oluhêrero aho, anayakuza izîno lya Nyamubâho. Ayûbaka ho enyumpa yâge. Bambali ba Izaki bahumba ho iriba.
Okunywâna na Abimeleki
26 Abimeleki arhenga e Gerari, ayîsh’imulamusa, ali bôshi n’omwîra wâge Ahuzati na Pikoli, ye murhambo w’omurhwe gwâge. 27 Izaki abadôsa, erhi: «Lero cici cimudwîrhe eno munda, mwe bantu munshomba, mwe mwanampulusagya emwinyu». 28 Banacishuza, mpu: «Rhwajirage rhwabona oku neci Nyamubâho ali haguma nâwe, rhwanaderha obwo nti habe omwîgasho aha karhî kâwe nîrhu, rhunafundike endagâno haguma nâwe.» 29 Ocîgashe oku orharhujire kubî kuci, bulya rhurhakujiraga kubî, minjà gone rhwakujirîre rhwanakuleka wagenda n’omurhûla. Woyu okola oli mugishwa wa Nyamubâho.» 30 Abajirira olusiku lukulu, bâlya bànanywa. 31 Erhi bazûka sêzi sêzi, ngasi muguma acîgasha embere z’owâbo. Oku bundi, Izaki abasêzera, bagenda n’omurhûla. 32 Olwo lusiku lwonênè, bambali b’Izaki bayisha, bamubwîra omwanzi gw’iriba bakazâgihûmba, baderha, mpu: «Rhwabwîne amîshi.» 33 Eryo iriba aliyirika izîno lya Sabe, co cinarhuma olwo lugo luderhwa Bersheba kuhika na buno.
Abakazi ba Ezau banya-Hititi
34 Erhi Ezau ahika myâka makumi ani, ayanka omukazi izîno lyâge ye Yehudita, mwâli wa Behori, muhititi, arhôla na Basîmata, mwâli wa Eloni naye muhititi. 35 Abo bakazi bajira Izaki bo na Rebeka mungomunji.
Genesis BHS 26:
1וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ 2וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ 4וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 5עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃ 6וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃ 7וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ 8וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ 9וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃ 10וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃ 11וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ 12וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 13וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ 14וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃ 15וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ 16וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ 17וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ 18וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמ֔וֹת כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ 19וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ 20וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃ 21וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ 22וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ 23וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 24וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֨יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃ 25וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳל֑וֹ וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃ 26וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃ 27וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃ 28וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃ 29אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃ 30וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ 31וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ 32וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ עַל־אֹד֥וֹת הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃ 33וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
34וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ 35וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
27
Yakôbo ashamula omugisho gwa Ezau
1 Izaki ali amashosihala, n’amasù gâge gali gakola mazamba, azinda erhi arhacibona. Lero ahamagala enfula yâge Ezau, erhi: «Mwâna wâni!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 2 Ashubiza, aderha, erhi: «Lolà oku niono nkola mushosi n’amango g’okufà kwâni ntagamanyiri. 3 Okanyagye orhôle emirasano yâwe, emyampi yâwe n’omuherho gwâwe, okanye oj’ihiva, onyîrhire ensimba. 4 Onteganyizemwo birya biryo nsîma, oyîshe ondêrhere ndye, lyo omurhima gwâni gukugisha embere nfè.» 5 Kuziga erhi Rebeka adwîrhe ayumva oku Izaki ashambâla bo n’omugala Ezau. Ezau acîtuma omu lubala mpu agend’ihiva ensimba ayilerhere îshe. 6 Rebeka abwîra omugala Yakôbo, erhi: «Namayumva sho abwîra mukulu wâwe Ezau, erhi: 7 «Ondêrhere ensimba, onteganyizemwo ebiryo binjà, mbirye nnankugishe omu masù ga Nyamubâho embere nfè.» 8 Yumvagya mwâna wâni, oyumve onajire nk’oku nakurhegeka. 9 Okanye ojè omu busò, ondêrheremwo banahene babirhi binjinja, narheganyizamwo sho ebiryo binjà, nk’oku anasîma. 10 Wayîsh’ibihêkera sho abirye, lyo akugisha embere afè.» 11 Yakôbo abwîra nnina Rebeka, erhi: «Lolà, mukulu wâni Ezau amaba wa bishamvu niehe ntagwêrhi bôya. 12 Hali amango Larha akampumakwo, mbè nka kushekera namushekeraga, obone bukola buhanya namacîlerhera ahâli h’omugisho.» 13 Nnina ashuza, erhi: «Obuhanya bubè nie bujâkwo mwâna wâni! Oyumve kwônene,onagend’innongeza abo banahene.» 14 Akanya aj’ibalonza ayisha abadwîrhîre nnina, naye nnina arheganyamwo ebiryo nk’oku îshe anasîma. 15 Rebeka ayanka emyambalo minjinjà ya Ezau, ye mugala mukulu, erya akazâg’ibîkira omu nyumpa, ayiyambisa Yakôbo ye mugala murhò. 16 Ayanka oluhù lw’abanahene amubwikiramwo amaboko n’igosi. 17 Oku bundi zirya nyama ali amarheganya n’omugati, abiheba omu nfune z’omugala Yakôbo. 18 Aja aha burhambi bw’îshe, aderha, erhi: «Larha!» Naye ashuza, erhi:«Niono. We ndi mwâna wâni?» 19 Yakôbo ashuza îshe, erhi: «Nie Ezau, nfula yâwe, najizirage nk’oku wanantegekaga. Zûka otamale olyekwo bino nal’ihiva lyo omurhima gwâwe gungisha.» 20 Izaki abwîra Yakôbo, erhi: «Mwâna wâni wamarhôla duba wâni!» Naye ashuza, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wangashanîre.» 21 Izaki abwîra Yakôbo, erhi: «Yegera hano nkuhumekwo mwâna wâni, nyumve erhi neci erhi nanga we mugala wâni Ezau.» 22 Yakôbo ayegêra îshe Izaki, naye amumamarhakwo aderha, erhi: «Izù liri lya Yakôbo, ci amaboko gali ga Ezau!» 23 Arhamumanyîriraga bulya amaboko gali ga bishamvu aka mukulu wâge Ezau, anacimugisha. 24 Aderha, erhi: «Ka kwo binali we mugala wâni Ezau?» Naye ashuza, erhi: «Neci.» 25 Izaki aderha, erhi: «Mpâga ndye oku nsimba mugala wâni ahivaga lyo omurhima gwâni gumugisha.» Amuhêreza alya, amuhêreza n’idivayi anywa. 26 Îshe Izaki amubwîra, erhi: «Nyegêraga, onampôbere mwâna wâni!» 27 Ayegera, ahôbera îshe, îshe ayisa obwehe bw’emyambalo yâge. Amugisha ntyâla: «Neci obwehe bwa mugala wâni, kwo buli nk’obwehe bw’ishwa liyêra, ishwa eri Nyamubâho agishire. 28 Nyamuzinda akushobôze olumè lw’oku nkuba, n’amashwa gashushagîre, engano nyinji n’idivayi linji. 29 Amashanja gakushige n’abantu b’emahanga bafukame embere zâwe. Obè murhambo wa bene winyu na bagala ba nyoko bafukame embere zâwe. Owakuhehêrere ahehêrewe, n’owakugishe anagishwe.» 30 Erhi Izaki ayûsa okugisha Yakôbo, naye Yakôbo erhi amanahuluka omu mw’îshe Izaki, mukulu wâge Ezau naye arhenga ebwa kuhiva. 31 Naye arheganya ebiryo binjà abihêkera îshe. Amubwîra, erhi: «Larha, zûkaga olye kw’ebi mugala wâwe anal’ihiva, lyo omûka gwâwe gungisha». 32 Îshe Izaki amudôsa, erhi: «We ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie nfula yâwe Ezau.» 33 Oku bundi Izaki arhemuka, aderha, erhi: «Aligi ndi olya wal’ihiva ensimba anayindêrhera? Nacimwîkubagira nanalya, embere oyîshe; namugishire, anakolaga ayôrha âli mugishe.» 34 Erhi Ezau ayumva ebinwa by’îshe, ayâma bwenêne n’omungomunji, anacibwîra îshe, erhi: «Ongishe nâni mâshi, larha!» 35 Izaki ashuza, erhi: «Mulumuna wâwe anayishir’inteba, arhôla omugisho gwâwe». 36 Ezau ashubiriza, erhi: «Ka kwenge bamuderha Yakôbo, co cirhumire andenganya nieki kabirhi kabirhi? Arhanzir’inyanka ecikono c’okubà nfula, kandi yoyu wamantôla omugisho gwâni!» Ci ashubiza aderha, erhi: «Ci kwône mâshi ka nieki ntà mugisho wansigîze?» 37 Izaki aja omu kanwa ashuza, erhi: «Namujizire murhambo wâwe, namuhîre bene wâbo nti babè bambali, namuhîre engano n’amamvu mwandu. Bicigi nankacikujirira mwâna wâni?» 38 Ezau anacidôsa îshe, erhi: «Ka mugishomuguma gwône ojira, mâshi larha? Mâshi ngisha nâni, larha!» Izaki ahwekêra na Ezau arhondêra alaka. 39 Oku bundi, îshe Izaki ashuza aderha, erhi: «Woyo ekuli n’ebihugo biyera yo wayûbaka, kuli n’olumè lurhoga oku nkuba. 40 Engôrho yâwe yo yakubîke, wakakolera mwene winyu. Ci kwône amango wacîrûkûza, kurhibula warhibula omuzigo gwâwe gukuli aha lurhugo.» 41 Ezau ashombera Yakôbo ogwomugisho ahâbagwa n’îshe, acîdôsa emurhima, erhi: «Amango g’emishîbo ya larha gali hôfi, go mango nayîrha mulumuna wâni Yakôbo.» 42 Erhi bamanyîsa Rebeka ebyo binwa bya Ezau ye mugala mukulu, arhumiza Yakôbo ye mugala murhò, amubwîra, erhi: «Mukulu wâwe Ezau ahizire okucîhôla kuli we mpu akuyirhe. 43 Yumvagya mwâna wâni, nkubwîre: Okanye, oyâkire emwa mwene wîrhu Labani e Harani. 44 Obêre eyo haguma naye nsiku inga, kuhika mukulu wâwe atwike oburhè. 45 Kuhika oburhè bwa mukulu wâwe bukurhengekwo, kuhika ayibagire oku wamujirîre; ago mango nanarhuma bagend’ikulonza eyo munda. Cici cankarhuma namuheza mwembi omu lusiku luguma?».
Izaki àrhuma Yakôbo emwa Labani
46 Rebeka anacibwîra Izaki, erhi: «Namayihikwa n’akalamo erhi bâli ba Heti barhuma. Erhi Yakôbo ankayanka munyere muguma muli bâli ba Heti, muguma nk’abo, muguma omu banyere b’eci cihugo, k’okulama kwankacinkwânana?»
Gnenesis BHS 27:
1וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃ 2וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃ 3וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צָֽיִדה׃ 4וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃ 5וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃ 6וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃ 7הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃ 8וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃ 9לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃ 10וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃ 12אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ 13וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃ 14וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃ 15וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃ 16וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃ 17וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃ 18וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃ 19וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ 20וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃ 22וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ 23וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃ 24וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃ 25וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃ 26וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃ 27וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְהוָֽה׃ 28וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ 29יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִֽשְׁתַּחֲוֻ֤ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ 30וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃ 31וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ 32וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃ 33וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃ 34כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃ 35וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃ 36וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃ 37וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃ 38וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ 39וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃ 40וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃ 41וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃ 42וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃ 43וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ 44וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ 45עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃ 46וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
28
1 Izaki ahamagala Yakôbo amugisha anamuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani. 2 Yimuka ojè e Padani Aramu emwa Betweli, îshe wa nyoko, ocîshoge omukazi eyo munda omu banyere ba Labani, mushinja wâbo nyoko. 3 Nyamuzinda akugishe, akuyololole, anakuluze obè ndêko y’amashanja. 4 Akuhè we n’iburha lyâwe, omugisho gwa Abrahamu lyo obona eci cihugo oyûbasiremwo, cihugo Nyamuzinda ahâga Abrahamu.» 5 Izaki asêzera Yakôbo. Yakôbo alikûla, aja e Padani Aramu, emwa Labani, mwene Betweli wa Muharamiya, mushinja wâbo Rebeka, nnina wa Yakôbo na Ezau.
Ezau ayanka owundi mukazi
6 Ezau abona oku Izaki agishire Yakôbo n’oku amurhumire e Padani Aramu mpu agend’iyankira yo omukazi, n’oku erhi akola amugisha, amuhà eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani.» 7 Na Yakôbo âli ayumvîrhe îshe na nnina, aja e Padani Aramu. 8 Ezau ayumva oku abanyere b’e Kanani barharhonyiri omu masù g’îshe Izaki, 9 aja emwa Ismaeli, ayanka yo omukazi, wa kuhalika aba ali agwêrhe erhi anagwêrhe abandi: Mahalata, mwâli wa Ismaeli, mugala w’Abrahamu, na mwâli wâbo Nebayoti.
Ecilôrho ca Yakôbo
10 Yakôbo arhenga e Bersheba, aja e Harani. 11 Ahika bantu haguma, alala ho bulya izûba lyali lyamazika. Arhôla ibuye liguma aho, alishegema, analâla aho. 12 Alôrha, abona omushonezomugwike oku idaho n’irhwerhwe lyago lihisire oku nkuba; bamalahika ba Nyamuzinda erhi badwîrhe basôka banayandagala! 13 Lâba oku Nyamubâho ayimanga embere zâge amubwîra, erhi: «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wa shakulu wâwe Abrahamu na Nyamuzinda wa Izaki. Eryola ishwa ogwishìremwo, nakuhàlyo we n’iburha lyâwe. 14 Iburha lyâwe lyaluga nka katulo k’oku idaho, lyaluga lihike ebushoshokero n’ebuzikiro, e mwenè n’e mukondwè, n’amashanja gôshi g’igulu gagishwac muli eryo iburha lyâwe. 15 Ndi haguma na nâwe, nakulusa ngasi hôshi wankanaja, naNashub’ikugalula muli eci cihugo, bulya ntakuleke kuhika nyunjuze ebi nakulaganyagya.» 16 Yakôbo atulûka omu iro lyâge, aderha, erhi: «Okuli Nyamuzinda ali hano ntânali mmanyire». 17 Ayôboha, aderha, erhi: Hano hamabà hantu ha kurhînywa! Yamabà nyumpa ya Nyamuzinda na muhango gw’empingu. 18 Azûka sêzi, ayanka liryala ibuye âli ajizire mushego aligwika luhêrero abulagira amavurha oku nyanya zâlyo. 19 Aho ahayîrika izîno lya Betelid, ci mîra olwo lugo lwakazâg’iderhwa Luz. 20 Yakôbo arhôla omuhigo aderha, erhi: «Akaba Nyamuzinda ali haguma nâni, akanananga muli eyi njira najà, akakaz’impa omugati nalya n’emishangi nakayambala, 21 erhi nankashubûka nshubire emunda larha ali ndi mugumagumà, ago mango Nyamubâho anabà ye Nyamuzinda wâni, 22 n’eri ibuye namagwika luhêrero, lyabà kâ-Nyamuzinda nakaz’imurhûla ecihimbi c’omu ikumi c’ebi ampà byôshi».
Genesis BHS 28:
1וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ 2ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ׃ 3וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ 4וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃ 5וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃ 6וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרֲכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ 7וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃ 8וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ 9וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ס
10וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃ 11וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃ 12וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשֹׁ֖ו מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃ 13וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃ 14וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃ 15וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃ 16וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃ 17וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃ 18וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ 19וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ 20וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ 21וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃ 22וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
29
Yakôbo ahika emwa Labani
1 Yakôbo arhôla enjira yâge, aja omu cihugo c’abâna b’e bushoshokero. 2 Lolà oku abona iriba omu bulambo, hôfi n’eryo iriba, masò asharhu g’ebintu bishwêkwa binyinyi gali gagwîshîre aho iriba, ho bakazâg’inywekeza amasò, ci kwônene ibuye lyakazâg’ibwikira omunwa gwali munene. 3 Erhi amasò gôshi gabâga gamashirama aho, banarhenza lirya ibuye oku munwa gw’iriba, bananywesa ebintu, kandi banalishubiza oku munwa gw’iriba. 4 Yakôbo anacidôsa abangere, erhi: «Bene wîrhu, muli ba ngahi?», Bashuza, mpu: «Rhuli b’e Harani.» 5 Ababwîra, erhi: «Ka muyishi Labani, mwene Nahori?» Bashuza, mpu: «Rhumuyishi.» 6 Abadôsa, erhi: «K’azibuhire?» Bashuza, mpu: «Azibuhire. N’omwâli Rasheli ola wayisha hala n’obusò.» 7 Yakôbo aderha, erhi: «Loli oku guciri mûshi bwenêne guno, arhali go mango g’okudâhya ebintu gano. Mubinywese munabishubize ebulambo.» 8 Bashuza, mpu: «Rhurhankahasha okujira ntyo n’amasò garhacishubukîra haguma, barhanacirhenza ibuye oku munwa gw’iriba; go mango rhwakanywêsa ebintu.» 9 Oku acidwîrhe ashambâla bôshi nabo, Rasheli ayisha n’obusò bw’îshe bulya ali mungere. 10 Erhi Yakôbo abona Rasheli, mwâli wa nalume Labani, n’erhi abona obusò bwa nalume Labani, ayegêra, arhenza lirya ibuye oku munwa gwa liryala iriba, anywesa ebintu bya nalume Labani. 11 Yakôbo anunugurha Rasheli, alengeza izù, adubula omulenge. 12 Yakôbo amanyîsa Rasheli oku ali mwene wâbo îshe, anali mwene Rebeka; olya munyere akanya aj’ikumanyîsa îshe. 13 Labani erhi ayumva oku ogwo mwanzi gwa Yakôbo, mugala wa mwâli wâbo, gumuyêrekîre, akanya, alibirhira emunda ali, amuhôbera, anamununugurha, amuhêka omu nyumpa yâge. Yakôbo arhondêra amuganîrira ogwo mwanzi gwôshi. 14 Oku bundi Labani amubwîra, erhi: «Neci, oli w’omu mavuha gâni, onali w’omu mubiri gwâni.» Yakôbo abêra aho mwa Labani mwêzi mugumagumà.
Yakôbo aja omu buhya kabirhi. Ishazâla amuyeshera omukanga. Lero ayanka babirhi balondana
15 Labani àbwîra Yakôbo, erhi: «Ka kwenge oli mwene wîrhu, waderha mpu busha wakaz’inkolera? Mbwîra bici nakaz’ikuha?» 16 Erhi na Labani agwêrhe banyere babirhi: omukulu izîno lyâge ye Lea n’omurho ye wali Rasheli. 17 Lea âli agwêrhe amasù matûdu, ci Rasheli âli agwêrhe omubiri gucîgemire bwinjà n’iranga linjà. 18 Na Yakôbo ali arhonyize Rasheli. Anacishuza, erhi: «Nakukolera myâka nda lyo oyîsh’impa mwâli wâwe Rasheli, mwâli wâwe murhò». 19 Labani ashuza, erhi: «Kwo kukulu okukuhaye ahâli h’okumuhà ow’embuga; obêrage hanola mwâni.» 20 Yakôbo akaz’ikola mpu lyo bamuhà Rasheli; akola ntyo myâka nda, ci eyo myâka ayibona nka nsiku nsungunu bulya ali arhonyize Rasheli. 21 Buzinda bw’aho, Yakôbo anacibwîra Labani, erhi: «Amango gahisire, ompâge omukazi wâni njè emunda ali». 22 Labani ashûbûza abantu b’eyo bôshi ajirîsa olusiku lukulu. 23 Ci kwône, lâba oku bijingo, Labani arhôla omwâli Lea, aba ye ahêkera Yakôbo; Yakôbo àmuyanka. 24 Labani àhà omwâli Lea, mujà-kazi wâge muguma, izîno lyâge ye wali Zilifa, mpu aj’ikâmukolera. 25 Erhi buca sêzi, Yakôbo abona oku Lea ye bamudwîrhîre. Yakôbo abwîra Labani, erhi: «Bici wajizire? K’arhali Rasheli ye nakazâg’ikolera aha mwâwe nti omumpè ? Carhumirage onteba?» 26 Labani ashuza, erhi: «Erhali nkômedu y’eno mwîrhu okuhâna omurho na mukulu wâge arhaciheruka, 27 ci orhang’ileka guno mugobe eby’obuhya bitwîkanuke, n’enyuma z’aho, kandi Nashub’ikuha owâbo n’engulo yâge yabà yindi myâka nda washub’imukolera hano mwâni.» 28 Yakôbo ajira kulya, ayûsa gulya mugobe gw’obuhya na Labani amuhà omwâli Rasheli mpu amuyanke. 29 Labani aha omwâli Rasheli omujà-kazi wâge Bilaha. 30 Yakôbo ayanka Rasheli, anamurhonya kulusha Lea; ashub’ikolera nalume yindi myâka nda.
Abâna ba Yakôbo
31 Nyamubâho abona oku Lea arhasimirwi, amuhà iburha, Rasheli ayôrha ali ngumba. 32 Lea arhôla izîmi, aburha murhabana, amuyirika izîno lya Rubeni, bulya, gwârhi yêne: «Nyamubâho anabwîne amalibûko gâni, lero ibanie ansîma.» 33 Ashub’irhôla izîmi, aburha kandi murhabana, aderha, erhi: «Nyamubâho ayumvîrhe oku ntabà nsîmirwe, lero amashub’impa oyu wundi.» Amuyirika izîno lya Simoni. 34 Ashubirhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Lero nâni ibanie akola antonya bulya barhabana basharhu aba namamuburhira», izîno lyâge ye Levi; 35 Ashub’irhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Lero nakuza Nyamubâho». Co cirhumire amuyirika izîno lya Yuda. Oku bundi, aheka arhaciburhaga.
Genesis BHS 29
1וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃ 2וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃ 3וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃ 4וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃ 6וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃ 7וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃ 8וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃ 9עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃ 10וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃ 11וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ 12וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֨יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃ 13וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 14וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ 15וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ 16וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ 17וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ 18וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ 19וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ 20וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ 21וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃ 22וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ 23וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ 24וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃ 25וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃ 26וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃ 27מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ 28וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 29וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ 30וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ 31וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃ 32וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃ 33וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃ 34וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃ 35וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).
30
1 Rasheli erhi abona oku ntà bâna adwîrhe aburhira Yakôbo, ayagalwa na mukulu wâge, kwo kubwîra Yakôbo, erhi: «Ojire nâni mbone abâna, akaba nanga, erhi nnanfire.» 2 Yakôbo akalihira Rasheli bwenêne, amubwîra, erhi: «Ka nie ndigi ahâli ha Nyamuzinda wakuyimaga iburha?» 3 Naye nyamukazi, erhi: «Lolà mwambalikazi wâni Bilaha. Ojè emunda ali, aburhire oku madwi gâni; ampisekwo abâna nâni.» 4 Anaciha Yakôbo omujà-kazi wâge Bilaha mpu abè mukâge, naye Yakôbo àmuyanka. 5 Bilaha arhôla izîmi, aburhira Yakôbo omwânarhabana. 6 Rasheli aderha, erhi: «Nyamuzinda amampà olubanja, ciru anyumvîrhiza anampâ omwânarhabana». Co carhumaga amuyirika izîno lya Dani. 7 Bilaha, mujà-kazi wa Rasheli ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakôbo owundi murhabana. 8 Rasheli aderha, erhi: «Nazûsizekwomukulu wâni entambala za Nyamuzinda, namanahimana.» Ayirika olya mwâna izîno lya Nefutali. 9 Naye Lea erhi arhaciburha, arhôla omujà-kazi wâge Zilifa amuhà Yakôbo mpu amujire mukâge. 10 Zilifa, mujà-kazi wa Lea aburhira Yakôbo omwânarhabana. 11 Lea aderha, erhi: «Iragi linjà eri!» Aha olya mwâna izîno lya Gadi. 12 Zilifa, mujà-kazi wa Lea, aburhira Yakôbo owundi mwanarhabana. 13 Lea aderha, erhi: «Oku irenge lyâni, bulya abîrhu bakazi bankuza»; ayîrika olya mwâna izîno lya Asheri. 14 Rubeni, erhi aja acîgezageza, gala mango g’okusârûla engano, ashimâna amalehe g’oluzigirwa, ayisha agadwîrhîre nnina Lea. Rasheli abwîra Lea, erhi: «Mpâ nâni kuli ago malehe g’oluzigirwa mugala wâwe akudwîrhîre». 15 Lea amushuza, erhi: «K’okûla wantôzire omulume kunyihira kwakunyihîre, obu okola mpu wantôla n’amalehe g’oluzigirwa mugala wâni ampîre?» Rasheli ashuza, erhi: «Lero agend’ilâla omu mwâwe hano budufu, rhuhingane ompè amalehe ga mugala wâwe g’oluzigirwa.» 16 Yakôbo erhi akola arhenga ebwa mashwa bijingo, Lea aja emunda ali, amubwîra, erhi: «Kukwânîne oyîshe emunda ndi, bulya rhwakuhingîne amalehe g’oluzigirwa g’emwa mugala wâni»; alala omu mwâge obwo budufu. 17 Nyamuzinda ayumvîrhiza Lea, arhôla izîmi, ashub’iburhira Yakôbo omwânarhabana ye mwanarhabana wa karhânu. 18 Lea anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amampa oluhembo, kulya kubà nahîre ibanie omujà-kazi wâni.» Olya mwâna amuyirika izîno lya Isakari. 19 Lea ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakôbo omwânarhabana wa kali ndarhu. 20 Lea aderha, erhi: «Nyamuzinda ampîre oluhembo lwinjinjà, lero ibanie ankuza bulya y’oyu namaburhira barhabana ndarhu.» Amuyirika erya Zabuloni. 21 Oku bundi aburha omwânanyere, amuyirika izîno lya Dina. 22 Ago mango Nyamuzinda ayibuka Rasheli, ayumvîrhiza omusengero gwâge, amuhà iburha. 23 Arhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Nyamuzinda amankûla enshonyi.» 24 Ayirika olya mwâna izîno lya Yozefu, aderha, erhi: «Mâshi Nyamubâho ashub’impa nâni owundi mwanarhabana!»
Okugala kwa Yakôbo
25 Erhi Rasheli aba amaburha Yozefu, Yakôbo abwîra Labani, erhi: «Oleke ngende nshubire emwîrhu, omu cihugo cîrhu. 26 Ompè abakazi bâni, abârhumaga nkukolera, ompè n’abâna bâni ngende. 27 Wêne orhababiri omukolo nakukolîre.» Labani amushuza, erhi: «Akaba ntonyire omu masù gâwe! Nadôsize nayumva oku Nyamubâho angishire erhi we rhuma.» 28 Ashub’imubwîra, erhi: «Ombwîre kurhi walonza nkaz’ikujuha, nakujirirakwo». 29 Anacimushuza, erhi: «Omanyire bwinjà kurhi nakukolîre na kurhi ebintu byâwe byahindusire n’omukolo gwâni. 30 Ehisungunu wali ogwêrhe embere nyîshe, hyayûshûsire bwenêne na Nyamubâho akugishire oku nshando zâni. Mbwîraga nâni, mango gahi nakolerage omulala gwâni.» 31 Labani, erhi: «Bici nakujuha?» Yakôbo ashuza, erhi: «Orhagwêrhi ebi wanjuha: erhi wakanjirira nk’oku nakubwîra, nanashubikaz’iyabula obusò bwâwe. 32 Ene ogere omu busò bwâwe bwôshi, ojè wayungula ngasi cibuzi cîru omu bibuzi byâwe, na ngasi mpene za musengo n’ez’obutonè butonè. Lwo lwabà luhembo lwâni. 33 Obudahemuka bwâni bwone bwampamiriza agandi mango: amango wayîsh’ilola kurhi rhuhembirwe, ngasi birhali bya musengo erhi bya butonè-butonè omu mpene erhi nîsi ngasi birhali bîru omu bibuzi, emwâni erhi buli bushambo. 34 Labani aderha, erhi: «Kwinjà okwo; binabâge nk’okwo odesire.» 35 Olwo lusiku, ayungula ebihebe by’omusengo n’eby’obutonè-butonè, empene zôshi z’omusengo n’ez’obutonè-butonè, 36 ngasi hyanalikwo akêru na ngasi hyalikwo ecîru omu bibuzi, ahihereza abagala. Anacijira nsiku isharhu za lugendo ekarhî kâge na Yakôbo. Yakôbo akaziyabula ebindi bintu bya Labani. 37 Yakôbo anacirhôla ebirhi bibishi by’emirhi ederhwa mipepuli n’eya amandi n’eya patatani, ayihala kuhika oku mulà mwêru gw’ebyo birhi. 38 Ebyo birhi ahalaga akaz’ibiyêrekeza ebintu omu biranga n’omu mikenzi y’okunywêkeza ebintu, amango birinywa, oku biri byanywa binadwîrhe byayima. 39 Byakâyima erhi binayêrekîre birya birhi, n’omu kuburha, byakaburha ebyana bitâke, eby’omusengo n’eby’obutonè-butonè. 40 Ebyana, Yakôbo abihira hâgo hâgo, abiyêrekeza olunda lwa birya bitâke na ngasi byanali bya mwîru, abihira omu busò bwa Labani. Anacijira ntyo agâge masò arhanagahiraga haguma n’amasò ga Labani. 41 Na kandi, erhi ankabwîne ebintu binjà byayima, Yakôbo anabiyêrekeze birya birhi omu biranga mpu biyime binayêrekîre birya birhi. 42 Ci amango ebintu bihosire byàbâga bikola byayima arhajiraga ntyo. Na ntyo ebyali bya mihorhâ byasigala bya Labani na ebyali binjà byâbà bya Yakôbo. 43 Oyo muntu anacigala ntyo bwenêne, àbâ n’ebintu mwandu, alugirwa n’abajà n’abajà-kazi n’engamiya n’endogomi mwandu.
Genesis BHS 30:
1וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃ 2וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃ 3וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃ 4וַתִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃ 5וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃ 6וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃ 7וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ 8וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃ 9וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃ 10וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃ 11וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בָּ֣גָ֑ד וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃ 12וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ 13וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃ 14וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃ 15וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃ 16וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ 17וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃ 18וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃ 19וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃ 20וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃ 21וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃ 22וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ 23וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ 24וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ 25וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃ 26תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃ 27וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃ 28וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃ 29וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃ 30כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃ 31וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃ 32אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃ 33וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃ 34וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃ 35וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃ 36וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃ 37וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃ 38וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃ 39וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃ 40וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃ 41וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃ 42וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃ 43וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 23/04/2024).
31
Yakôbo ayaka ishazâla Labani
1 Yakôbo ayumva oku bene Labani bakazâg’iderha, mpu: «Yakôbo ayansire ebintu byali bya larha byôshi, bya larha ebi ajiziremwo obwâge bugale.» 2 Yakôbo abonera ebusù bwa Labani oku arhacidwirhi amulola nk’oku amulolaga burhanzi. 3 Nyamubâho abwîra Yakôbo, erhi: «Shubira omu cihugo ca basho, omu cihugo waburhiragwa, nâni nayôrha ndi haguma nâwe.» 4 Lero obwo, Yakôbo arhumiza Rasheli na Lea mpu bamushange ebulambo amasò gâge gali. 5 Anacibabwîra, erhi: «Ndwîrhe nabonera ebusù bwa sho, arhacidwirhi andola nk’oku andolaga burhanzi. Ci kwône Nyamuzinda wa larha anali haguma nâni. 6 Mwêne mumanyire oku nakolîre sho n’emisî yâni yôshi. 7 Ci kwône, anînaguza omu kuhindula kali ikumi oluhembo lwâni, ci kwône Nyamuzinda arhamuzigiraga. 8 Ngasi mango erhi ankadesire, erhi: «Ngasi biri bya butonè-butonè byo byabâ luhembo lwâwe«, ebintu byôshi binaburhe eby’obutonè; na kandi erhi ankadesire erhi: «Ngasi bya musengo byo byabà luhembo lwâwe, ebintu byôshi binaburhe ebyana by’omusengo. 9 Nyamuzinda arhôzire ebintu bya sho abimpa. 10 Omu mango ebibuzi biyima, nayinamula amasù, nabona omu bilôrho oku engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo erhi za butonè-butonè. 11 Malahika wa Nyamuzinda ambwîra omu bilôrho, erhi: «Yakôbo», nâni nashuza nti: «Ho ndi hano!» 12 Anaciderha, erhi: «Yinamula amasù obone engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo na za butonè-butonè, bulya nabwîne oku Labani akujizire kwôshi. 13 Nie Nyamuzinda w’aha Beteli, halya washîgaga ibuye amavurha, wampêraho omulagi. Bunôla oyimukâge orhenge mwa cino cihugo oshubire omu cihugo oburhwa.» 14 Rasheli bo na Lea bashuza, mpu: «Ka hali mwanya gwîrhu, ka hali kashambala kîrhu omu nyumpa ya larha?» 15 Mpu ka arhakola arhulola nka b’emwabêne, ebwa kubà arhuguzize analya n’enfaranga zirhu? 16 Neci, ngasi bugale Nyamuzinda ayansire larha buli bwîrhu rhwe n’abâna bîrhu. Ojirage oku Nyakasane akurhegesire.» 17 Yakôbo ayimuka, abâna bâge na bakâge abashonesa oku ngamiya, 18 ahuga obusò bwâge, ashana na ngasi bindi birugu ali agwêrhe, obusò ali agwêrhe, bulya abonaga aha Padani Aramu, alîkûlira emw’îshe Izaki, omu cihugo ca Kanani. 19 Labani ali ajir’imôma ebibuzi byâge, Rasheli agend’izimba enshanga z’ahakà, zâli z’îshe. 20 Yakôbo arheba Labani, Muharameya, amuyongoloka, arhamumanyîsagya oku akola ayaka. 21 Ayanka n’ebi ali agwêrhe byôshi, agenda, ayikira olwîshi, ayêrekera ebwa ntondo ya Galadi.
Labani akulikira omukwi Yakôbo
22 Erhi kugera nsiku isharhu, bamanyîsa Labani oku Yakôbo acîyakîre. 23 Arhôla bene wâboe, agenda bôshi nabo amuyishakwo; erhi ashinga nsiku nda agenda, amurhindakwo, omu ntondo ya Galadi. 24 Nyamuzinda ayâganira Labani, Muharameya, omu bilôrho budufu, amubwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakôbo akantu.» 25 Labani, ashenga. Yakôbo erhi agwisire ihêma lyâge omu ntondo, naye Labani agwîka eryâge oku ntondo ya Galadi. 26 Labani anacibwîra Yakôbo, erhi: «Byo bici ebi wajizire? 27 Carhumaga ogenda bwifulikwe, wanteba, wanyôgoloka ahâli h’okundâliza, nkugalule omu busìme, rhuyimbe, rhurhimbe engoma rhuzihe n’ennanga? 28 Orhazizire nahôbera bagala bâni na bâli bâni. Kwo wakozire nka musirhe. 29 Nanahasha okukubabaza, ci kwône Nyamuzinda wa sho anandesize ene budufu ambwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakôbo akantu.» 30 Nyumvîrhage oku wagenzire erhi kudula enyumpa ya sho kurhuma! Ci kwône cici carhumire wazimba enshanga zâni?». 31 Yakôbo ashuza Labani, erhi: «Nali nyôbohire, namanya nti wanyaga bâli bâwe. 32 Ci oyu wankashimânakwo ezo nshanga zâwe arhalame: omu masù ga bene wîrhu, lonza ngasi biri hyâwe omu byâni, wanahirhôla.» Yakôbo arhâli amanyire oku Rasheli ye wazizimbire. 33 Labani aj’ifûkula omu cirâlo ca Yakôbo, afûkula omu cirâlo ca Lea, afûkula n’omu cirâlo ca balya bajà-kazi oku banali babirhi, arhabonaga cici. Arhenga omu cirâlo ca Lea aja omu ca Rasheli. 34 Rasheli ali arhôzire enshanga z’ahakà, azifulika omu ngurha batamalakwo oku ngamiya, anazitamalakwo. Labani afûkula ecirâlo côshi arhabonaga cici. 35 Rasheli abwîra Îshe, erhi: «Waliha, nnawîrhu amanye akanganya mpu ntahashir’iyimanga embere zâge, ndi omu mugongo.» Labani afûkula, ci arhabonaga enshanga zâge. 36 Lero Yakôbo anacibâ burhe, akalihira Labani. Yakôbo abwîra Labani ntya: «Bici ntumwîre, kubî kuci najizire obu wanshimbulula ntya? 37 Wamafûkula omu bikunga byâni byôshi, ka hali kantu obwîne k’omu birugu by’omu nyumpa yâwe? Kayêrekanage embere z’aba bene wîrhu n’aba bene winyu, babè bo bahamirizi ekarhî kîrhu oku rhuli babirhi! 38 Lolà, nashinzire myâka makumi abirhi emwâwe, ebibuzi byâwe n’empene zâwe birhalimwo ecamomire, ntanalyaga ciru n’engandabuzi nguma y’omu busò bwâwe. 39 Ebintu byakazâg’ilibwa n’ensimba ntakulerheraga byo, nakàbà nie mpeza omu byâni. Wakazâg’indyuza eci bazimbire mûshi erhi eci nazimbirwe budufu. 40 Izûba lyakaz’inkomanga mûshi, n’emboho enywengerere budufu n’irô libalale oku masù gâni. 41 Lolà, myâka makumi abirhi eno, ndi aha mwâwe: nakukolîre myâka ikumi n’ini, yo yali ngulo ya bâli bâwe bombi na myâka ndarhu oku bintu byâwe, wanahindula kali ikumi oluhembo lwâni. 42 Nka Nyamuzinda wa larha, Nyamuzinda w’Abrahamu, Îshe wa Izaki, arhali haguma nâni, wali wandeka maboko mûmu. Ci kwône Nyamuzinda abwîne amalibûko gâni n’omukolo gwâni, n’ene budufu, yêne atwa olubanja.»
Labani ayumvanya bôshi n’omukwi Yakôbo
43 Labani ashuza Yakôbo, amubwîra, erhi: «Aba banyere bali bâli bâni, aba bâna, bali bâna bâni, ebi bintu, biri bintu byâni, ngasi ebi obwîne byôshi biri byâni. Bici obwîne nankajirira aba, bâli bâni n’aba bâna bàburhaga? 44 Rhujè aho,rhunywâne rhwembi, mw’okwo, bubè buhamîrizi ekarhî kâwe nâni.» 45 Yakôbo arhôla ibuye aligwika bunya luhêrero. 46 Yakôbo abwîra bene wâbo, erhi: «Mulunde amabuye.» Balonza amabuye bagalundika, bajira ensinga n’eyo nsinga balîrakwo. 47 Labani ayîrika erya nsinga izîno lya Yegari Shaduta, naye Yakôbo ayiyirika erya Galedi. 48 Labani aderha, erhi: «Eyi nsinga ye muhamîrizi ekarhî kîrhu rhwembi.» Co carhumire ayiyirika izîno lya Galedi, 49 n’erya Misipa kulya kubà amaderha, erhi: «Nyamuzinda arhulange rhwembi, amango rhwanabè rhurhacibonana. 50 Erhi wankalibuza bâli bâni, nîsi erhi wankayanka abandi bakazi, ohalika bâli bâni, omanye oku ntà muntu warhuj’ekagarhî: Nyamuzinda ye wabâ câliho wîrhu rhwembi.» 51 Labani ashub’ibwîra Yakôbo, erhi: «Lolà eyi nsinga n’eri ibuye nagwikaga ekarhî kîrhu rhwembi. 52 Eyi nsinga ali câliho n’olu luhêrero nalwo câliho oku niono ncigashire okutwa eyira nsinga, mpu ntà mango wanâtwe eyira nsinga n’olu luhêrero mpu ojè emunda ndi n’emihigo migalugalu. 53 Nyamuzinda wa Abrahamu na Nyamuzinda wa Nahori bo barhutwîra olubanjaf.» Yakôbo acîgasha oku izîno lya côbohwa w’îshe Izaki. 54 Yakôbo arherekêra kuli eyo ntondo, analâlika bene wâbo mpu bayîshe balye. Balya banalâla kw’eyo ntondo.

Genesis BHS 31:
1וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃ 2וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ 3וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃ 4וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֽוֹ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃ 6וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן׃ 7וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶֽחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃ 8אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃ 9וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃ 10וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ 11וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ 12וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃ 13אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃ 14וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃ 15הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃ 16כִּ֣י כָל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ 17וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃ 18וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 19וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃ 20וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃ 21וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ 22וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃ 23וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ 24וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃ 25וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אָהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ 26וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃ 27לָ֤מָּה נַחְבֵּ֨אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃ 28וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֹֽׂו׃ 29יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשֹׂ֥ות עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃ 30וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃ 31וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃ 32עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃ 33וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב ׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃ 34וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃ 35וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃ 36וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃ 37כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֨אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃ 38זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃ 39טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃ 40הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃ 41זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃ 42לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃ 43וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֨לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃ 44וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ 45וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ 46וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃ 47וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ 48וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ 49וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃ 50אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ 51וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה ׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ 52עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃ 53אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ 54וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֨בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 23/04/2024).
32
Yakôbo omu njira y’okushubira emw’îshe
1 Labani azûka sêzi sêzi, ahôbera abâna bâge n’abâli anabagisha. Okubundi Labani agenda ashubira emwâge. 2 Yakôbo naye arhôla enjira yâge, lero anacirhinda kuli bamalahika ba Nyamuzinda. 3 Erhi ababona, aderha, erhi: «Lwanabâ lugamba lwa Nyamuzinda luno»; n’aho ahayîrika izîno lya Mahanayini.
Yakôbo acîrheganya okubugânana bona mukulu wâge Ezau
4 Yakôbo arhuma obusò emwa mukulu wâge Ezau omu cihugo ca Seyiri omu lugo lwa Edomu. 5 Abahà aka kanwa mpu bamubwîre, erhi: «Nal’injir’ibêra emwa Labani, yo nanacibâga kuhika buno. 6 Ebi nakoleraga nabibwîne! Enkafu, endogomi, ebintu binyinyi, abâna n’abajà-kazi; ntanzir’irhuma entumwa emunda nnawîrhu ali nti lyo nâni andola bwinjà.» 7 Entumwa zagaluka zashubira emunda Yakôbo ali zanacimubwîra, mpu: «Rhwahisire emwa mukulu wâwe Ezau. Yêne ayishire emunda oli n’abantu bâge magana ani.» 8 Yakôbo ayôboha bwenêne, ayumva ebihamba oku murhima. Engabo yali bo naye ayigabamwo bigamba bibirhi, ebibuzi, enkafu n’engamiya, nabyo akaz’ibigabamwo kabirhi. 9 Kwâli kuderha, erhi: «Ezau akajà ebwa cigamba ciguma akanacirhêra, ecindi canalobôka.» 10 Yakôbo ashenga aderha, erhi: «Yâgirwa Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda wa larha Izaki; Nyamubâho, wêne wambwîraga, erhi: Shubira omu cihugo cinyu; emunda oburhwa, nakujirira ebinjà. 11 Ndi munyi bwenêne w’okukwânana oburhonyi n’obwinjà wayêrekîne emunda mwambali wâwe ali. Karhi kâni kone nal’infumbasire erhi nyikira oyu Yordani wabona, lero niono namakerêsa bigamba bibirhi. 12 Ondîkûze oku kuboko kwa mukulu wâni Ezau, bulya nyumvîrhe mmuyôbohire bwenêne nti ankanayishi’irhutumirha rhweshi, omukazi n’abâna haguma. 13 N’obwo wêne wandaganyagya, erhi: Nakuyunjuza ngalo; n’iburha lyâwe nalîkûza nka mushenyi gw’omu nyanja gwo gurhankaganjwa.» 14 Yakôbo alâla aho obwo budufu. Anacirhôlamwo ebi agend’ihongera mukulu wâge Ezau oku bintu âl’idwîrhe. 15 Mpene magana abirhi na bihebe makumi abirhi, bibuzi magana abirhi na ngandabuzi makumi abirhi. 16 Ngamiya nkazi makumi asharhu kuguma n’amanina gâzo, nkafu makumi ani na mpanzi ikumi, ndogomi nkazi makumi abirhi n’amanina gâzo ikumi. 17 Azihêreza abambali, ngasi busò kwâgo kwâgo, anabwîra abambali, erhi: Shokoli, amasò garhahîraga gakahikanakwo. 18 Ahà owa burhanzi eri irhegeko, erhi: Mukulu wâni Ezau akakushimâna akanakudôsa, erhi: Oli mwambali wa ndi? Ngahi wajà? Bya ndi ebi bintu bikushokolìre? 19 Wanashuza, erhi: «Biri bya mwambali wâwe Yakôbo, eri ntûlo arhumire nnawîrhu Ezau, naye yêne ayishire, ali nyuma zirhu.» 20 Lyo n’irhegeko ahîre owa kabirhi n’owa kasharhu, nabâli oku nyuma z’amasò bôshi, erhi: «Erhi kwo mwakâbwîra Ezau ntyo amango mwamushanga.» 21 Kandi mwanaderha, mpu: Kali ciru mwambali wâwe Yakôbo yo ali enyuma zirhu. Akazâg’iderha emurhima, erhi: «Namurhûliriza n’ezi ntûlo zinshokolîre, buzinda lyo nacîyêrekaye, nkaba ambabalira.» 22 Entûlo yabà yagenda, naye yêne obwo budufu bôshi abêra omu cihando.
Burhamanya, Yakôbo àlwa bôshi na Nyamuzinda
23 Muli obwo budufu, anacizûka, arhôla bakâge bombi, n’abambalikazi bombi, n’abâna bâge oku banali ikumi na muguma, ayikira aha izìko lya Yakôbo. 24 Abarhôla abayikiza omugezi, ayikiza n’ebindi ali agwêrhe byôshi. 25 Yakôbo asigala yêne. Hajira owamulwîsa kuhika mucêracêra. 26 Erhi abona oku arhahashiri amugombya, amugwarhira omu cibunu n’olurhungu lwa Yakôbo lwarhanûka ago mango akazâg’ilwa bo naye. 27 Anacimubwîra, erhi: «Ndîkaga ngende bulya gukola mucêracêra.» Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Nâni ntakuleke orhanarhanzir’ingisha.» 28 Amudôsa, erhi: «Izîno lyâwe we ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie Yakôbo.» 29 Ashubiza, erhi: «Barhakacikuderha Yakôbo ci Israheli, bulya wamabà muzibu omu kulwîsa Nyamuzinda, wahimana n’omu kulwîsa abantu.» 30 Yakôbo amuyinginga, erhi: «Ombwîre nâni izîno lyâwe.» Ci yêhe amushuza, erhi: «Cici ondôkîze izînog lyâni?» Ho na halya amugisha. 31 Yakôbo ayîrika aho izîno lya Penuweli bulya gwârhi yêne: «Nabwîne obusù bwa Nyamuzinda nanagal’ilama.» 32 Erhi izûba lishoshoka erhi amarhaluka Penuweli ci kwônene erhi akola anayisha akwêrera omu lurhungu. 33 Co cirhuma ciru kuhika na buno, bene Israeli barhalya cikanyi c’oku lurhungu bulyala ashurhîre Yakôbo oku lurhungu, oku musî gw’olurhungu.
Genesis BHS 32:
1וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃ 2וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 3וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ
4וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ 5וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃ 6וַֽיְהִי־לִי֙ שֹׁ֣ור וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ 7וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֨יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃ 8וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ 9וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ 10וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ 11קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ 12הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃ 13וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ 14וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ 15עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ 16גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ 17וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ 18וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֨תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ 19וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ 20וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃ 21וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ 22וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 23וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ 24וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ׃ 25וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ 26וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֨קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃ 27וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ 28וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ 29וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ 30וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃ 31וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ 32וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃ 33עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 23/04/2024).
33
Yakôbo abugânana bona mukulu wâge Ezau
1 Yakôbo mpu alika amasù, abona Ezau ayishire n’omurhwe gwa bantu magana ani. Agaba abâna bâge; agabîra Lea na Rasheli n’abajà-kazi bombi. 2 Ashokoza abajàkazi n’abâna bâbo, akulikiza Lea n’abâna bâge, n’enyuma za bôshi, Rasheli na Yozefu. 3 Yêhe aja oku mbere afukamiriza kali nda embere ahikehomukulu wâge. 4 Ezau naye amushâmambira, amugwârha omu maboko gâge, acîkwêba omu igosi lyâge, amuhôbera anavugumula emirenge. 5 Erhi analika amasù n’erhi abona abakazi n’abâna, adôsa, erhi: «Bantu baci ogwêrhe hala?» Yakôbo ashuza, erhi: «Bo bâna Nyamuzinda ashobozize mwambali wâwe abo». 6 Abajà-kazi nabo bayegêra n’abâna bâbo, nabo bafukamiriza. 7 Lea naye ayegêra n’abâna bâge bafukamiriza; cazinda Rasheli na Yozefu nabo bayegêra bafukamiriza. 8 Ezau adôsa, erhi: «Bici wajira na cira cigabi côshi nshimanyire?» Naye, erhi: «Kwali kuderha nti ntone omu masù ga nnawîrhu.» 9 Ezau anacishuza, erhi: «Nâni bindi mwandu ngwêrhe, mwene wîrhu, yôrhana ebyo byâwe.» 10 Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Nanga. Akaba nantonyìre emunda oli, oyankirire nâni kano kantu k’omu maboko gâni. Bulya kwo nyîshire omu masù gâwe kulya omuntu anajà omu masù ga Nyamuzinda. Woy u wamananyankirira bwinjà. 11 Onyankire mâshi eno ntûlo nkudwirhîre, bulya Nyamuzinda anshobozize binji, ntabuziri cici.» Okwo kuyingingwa kwàrhuma Ezau ayêmêra.
Yakôbo na mukulu wâge Ezau barhenganakwo
12 Ezau anaciderha, erhi: «Hiraga njira rhugende, nakushokolera». 13 Yakôbo amushuza, erhi: «Nnawîrhu arhahabiri oku abâna barhahasha njira nandwîrhe ebibuzi n’enkafu zagoza, owabikanyisa olu lusiku luguma, obusò bôshi bwanabwa. 14 Nnawîrhu ashokolerage mwambali wâge: nâni nayisha bunyibunyi nacîtunda omu kushimba olugendo lw’obusò bunshokolîre n’olugendo lw’abâna kuhika mpike emwa nnawîrhu aha Seyiri.» 15 Oku bundi Ezau aderha, erhi: «Ciru olekage nsige bambali bâni baguma muli aba bandusize muyîshe mweshi.» Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Carhuma?» Caziga waliha nyôrhe ndi murhonyi omu masù ga nnawîrhu!» 16 Olwo lusiku Ezau arhôla enjira yâge ashubira e Seyiri. 17 Yakôbo yêhe arhôla enjira y’e Sukoti ayûbaka yo enyumpa yâge. Ayûbakira n’amasò gâge. Co cirhuma aho bantu haderhwa Sukoti.
Yakôbo ahika ahika aha Sikemi
18 Yakôbo ahika mugumagumà aha lugo lwa Sikemi omu cihugo ca Kanani, erhi arhenga e Padani-Aramu, anacihanda embere z’olwo lugo. 19 Agula lirya ishwa ali agwisiremwo ecirâlo; aligulira abâna ba Hamori, îshe wa Sikemi, oku bihûmbi igana bya nsaranga. 20 Agwikaho oluhêrero anahayîrika izîno lya «El ye Nyamuzinda w’Israeli».
Genesis BHS 33:
1וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃ 2וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃ 3וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו׃ 4וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃ 5וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃ 6וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃ 7וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ 8וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 9וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 10וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃ 11קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ 12וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃ 13וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֨עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃ 14יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃ 15וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 16וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃ 17וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ ס
18וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃ 19וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃ 20וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 23/04/2024).
34
Okubakulwa kwa Dina
1 Dina, munyere Lea aburhiraga Yakôbo, anacihuluka mpu aje alamusa abanyere b’oku lugo. 2 Sikemi, mwene Hamori, Muhiviti, muluzi w’eco cihugo erhi amubona amubakula, amuhima misî, alala bôshi naye. 3 Omurhima gwâge gwarhonya Dina mwâli wa Yakôbo, asîma oyomunyere bwenêne kuhika amurhûliriza. 4 Sikemi abwîra îshe Hamori, erhi: «Onshebere ola munyere mmuyanke.» 5 Yakôbo ali amamanya oku kwo anasherezize omwâli Dina ntyo; ci ebwa kubà abagala bâli ebulambo oku busò bwâbo, alanga eryo ihwe kuhika abagala bagaluka.
Bene Yakôbo bayumvanya omu biyêrekîre okuyankirana n’Abasishimiti
6 Hamori îshe wa Sikemi aja emwa Yakôbo mpu bashambâle. 7 Bene Yakôbo erhi bamafuluka ebwa mashwa, bamanya ako kanwa; balya balume baluba, babâ burhe bwenêne, okuyumva Sikemi ahemwire bene Israeli, omu kubakula mwâli wa Yakôbo: nanga arhali ntyo kwo abandi bajira. 8 Hamori ababwîra, erhi: «Omurhima gwa mugala wâni Sikemi gurhonyize mwâli winyu bwenêne, mmuhûnyire, mumuhè ye amuyanke. 9 Mujire rhuyumvanye ntyo, mukaz’irhuha bâli binyu na nîrhu rhwakaz’imuha bâli bîrhu. 10 Muyûbake haguma nîrhu, n’ecihugo ecîra cimuyigulirwe: mwanahashiciyûbakamwo, mucigeregeremwo, munacidekereremwo.» 11 Sikemi anacibwîra îshe na bashinja ba namunyere, erhi: «Mâshi, ntone nâni omu masù ginyu, namuhà ngasi ebi mwakampûna! 12 Ciru mwankaluza engulo na ngasi birugu by’ishigi mwankanahûna nabijira, namuhà nk’oku munahûnyire casinga mumpè oyomunyere mmuyanke.» 13 Bene Yakôbo omu bwenge, bashuza Sikemi n’îshe Hamori, bamubwîra n’obwengehusi kulya kubà ye wabakulaga mwâli wâbo Dina. 14 Banacibashuza, mpu: «Rhurhankajira akantu ka bene ako, rhurhankaha mwâli wîrhu omulume orhali mukembûle, bulya kuli rhwe ciri cihemu. 15 Ci kwône muli okwo rhwanayumvanya ninyu: erhi mwankayôrha akîrhu, mukanajira abarhabana binyu babè bakembûle. 16 Ago mango mwanahash’ikârhuha bâli binyu na nîrhu rhwanahash’ikâmuha bâli bîrhu, na ntyo rhwanaba lubaga luguma. 17 Ci kwône akaba murharhuyumvîrhi mw’aka kanwa k’okukembûlwa, rhwanarhôla mwâli wîrhu rhunajè handi.» 18 Ebinwa byâbo byasîmîsa Hamori na Sikemi mwene Hamori. 19 Nyamwâna arhacirhindiraga okujira ntyo bulya ali asîmire mwâli wa Yakôbo bwenêne, ye wanali muntu wa lukengwa lunene aha mw’îshe. 20 Hamori n’omugala Sikemi banacijà ebwa muhango gw’olugo, banacibwîra abantu ba mwo olwo lugo lwâbo, mpu: 21 «Bala bantu bali bantu ba bulonza bwinjà: babêre haguma nîrhu muno cihugo, banaje aha balonzize; sinza oku ecihugo côshi ciri cilambûle embere zâbo. Rhwakaz’ibayanka bâli bâbo babè bakîrhwe, nabo rhwanabahà bâli bîrhu. 22 Ci abo bantu barhankayêmêra okuyûbaka haguma na nîrhu n’okujira lubaga luguma nka abanarhabana barhabiri bakembûle nk’oku nabo bonene bayôsire. 23 Amaso gâbo, ebintu byâbo, ebirugu byâbo, ka byôshi birhabe bîrhu? Rhubayêmêrere okwo badesire, banayûbake eno mwîrhu.» 24 Ngasi bôshi banakazâg’ihuluka, kugera muli ogwomuhango gw’olugo, bayêmêra Hamori n’omugala Sikemi. Ngasi bûkomulume yeshi akembûlwa.
Simoni na Levi bacîhôlera mwâli wâbo
25 Olusiku lwa kasharhu, oku ebibande birhacifuma, bene Yakôbo babirhi: Simoni na Levi, bashinja bâbo Dina, barhôla ngasi muguma engôrho yâge. Buzira kuyôboha cici banacirhogera mulya lugo, bayîrha ngasi bûkomulume wanali mwo yeshi. 26 Hamori n’omugala Sikemi, nabo babashâyîsamwo engôrho, n’erhi bàba bamarhenza Dina omu mwa Sikemi bahuluka. 27 Bene Yakôbo barhêra abayagalisire banahagula olwo lugo kulya kubà mwâli wâbo bamubonesizenshonyi. 28 Barhôla ebintu byâbo binyinyi n’ebinênêne, n’endogomi zâbo; ebyâli omu lugo kuguma na ngasi bindi byâli ebulambo byôshi basâbunga. 29 Banyaga ebirugu byôshi, abâna bâbo barhò bôshi na bakâbo, basâbunga na ngasi byôshi byanali omu nyumpa. 30 Oku bundi Yakôbo anacibwîra Simoni na Levi, erhi: «Mwamampiraga omu maganya garhali go wâni! Mwamanshombanya n’abantu bayûbaka muli cino cihugo. Abanya Kanani n’Abaperiziti: oku abantu ngwêrhe niono barhali banganaci, bakolaga bacihira haguma bantabâlire, banyirhe, bamperêrekeze ntyo nie n’omulala gwâni.» 31 Bamushuza, mpu: «Ka kwaligi kukwânîne mwâli wîrhu bamurhabirekwo nka mukazi wa cishungu?»
Genesis BHS 34:

1וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 2וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃ 3וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשֹׁ֔ו בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃ 4וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃ 5וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃ 6וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃ 7וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃ 8וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 9וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃ 10וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃ 12הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 13וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃ 15אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ 16וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃ 17וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃ 18וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֽוֹר׃ 19וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֨עַר֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ 20וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 21הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃ 22אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֨נוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃ 23מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃ 24וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֨לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃ 25וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ 26וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃ 27בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃ 28אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃ 29וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃ 30וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃ 31וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 23/04/2024).
35
Yakôbo n’abagala aha Beteli
1 Nyamuzinda abwîra Yakôbo, erhi: «Yimuka! Osôkere e Beteli onabêreyo, oj’iyûbakaayo oluhêrero; waluyûbakira olya Nyamuzinda wakubonekeraga galya mango wajâga wayâka mukulu wâwe Ezau.» 2 Yakôbo abwîra ab’aha mwâge bôshi na ngasi bandi banali bo naye, erhi: «Murhenze banyamuzinda b’obwîhambi bali ekarhî kinyu, mucîcêse munayambale yindi yindi myambalo. 3 Muyimuke rhujè e Beteli, naj’iyûbakaira yo Nyamuzinda oluhêrero, ye wanyumvîrhizagya amango nal’impanyagîre, ye wanal’indusize omu njira nalimwo.» 4 Banacihà Yakôbo banyamuzinda b’ihanga bâli bagwêrhe bôshi, n’orhugondo rhw’amarhwîri bâli bagwêrhe rhwôshi, naye Yakôbo abikalira aha murhi gubà hôfi n’e Sikemi. 5 Banacigandûla, n’ecôbà ca Nyamuzinda càgwa oku bishagala by’e marhambi byôshi: barhaderhaga mpu bayishakwo bene Yakôbo. 6 Yakôbo ahika aha Luzu, omu cihugo c’e Kanani, ho Beteli, ye n’abantu bâli bôshi. 7 Ayûbaka oluhêrero n’aho ahayîrika izîno lya El Beteli, bulya aho ho Nyamuzinda amubonekeraga amango ajâga ayaka mukulu wâge. 8 Oku bundi, Debora, mulezi wa Rebeka, anacifà, abishwa idako lya Beteli aha murhi; n’aho kwo bahaderha mpu Murhi gw’Emirenge. 9 Nyamuzinda abonekera kandi Yakôbo erhi arhenga e Padani Aramu, anamugisha. 10 Amubwîra, erhi: «Izîno lyâwe we Yakôbo, ci barhakacikuderha Yakôbo, izîno lyâwe wekola Israheli.» Lyo banakola bamuderha eryo lya Israheli. 11 Nyamuzinda amubwîra, erhi: «Nie El Shadayi. Oburhè onahâbwe, ishanja lyaburhwa nâwe, omwandu gw’amashanja gwaburhwa nâwe, n’abâmi barhenga omu nda yâwe. 12 Ecihugo nahàga Abrahamu na Izaki nkuhîre co; n’obûko bwâwe enyuma zâwe nabo mbuhîre eci cihugo.» 13 Nyamuzinda asôka, amuleka aho amuganîrizagya. 14 Yakôbo agwîka oluhêrero aho amuganirizagya, lwali luhêrero lw’ibuye, abulagirakwo idivayi n’amavurhah. 15 Yakôbo ahayîrika izîno lya Beteli aho Nyamuzinda amuganîrizagya. Okuburhwa kwa Benyamini n’okufà kwa Rasheli 16 Banacirhenga e Beteli. Hali hacisigîre lugendo lwa kasanzi karhali kanyi bahike aha Efrata, lero Rasheli anaciburha. Okuburha kwâge yâbà ntambala bwenêne. 17 Oku izîmi lidwîrhe lyamubiribinga, omugikulu amubwîra, erhi: «Orhayôbohaga kandi murhabana waburha » 18 Amango g’okurhengamwo omûka, bulya kwâli kukola kufà, ayîrika olya mwâna izîno lya Benoni; ci îshe amuyirika izîno lya Benyamini. 19 Rasheli anacifà, abishwa oku njira y’e Efrata, ahaderhwa mpu ho Betelehemu. 20 Yakôbo agwîka ibuye ly’oluhêrero oku cûsho ca Rasheli, lwo luhêrero lw’oku cûsho ca Rasheli, ho linacibà kuhika ene. Omuziro gwa Rubeni 21 Israheli agenda aj’igwika ecirâlo câge aha ishiriza lya Midal-Ederi. 22 Ago mango Israheli ali ayûbasire eyo munda, Rubeni akanya aj’ilâla bôshi na Bilaha ciherula c’îshe, na Israheli akumanya. Bene Yakôbo ikumi na babirhi Bene Yakôbo bâli ikumi na babirhi. 23 Bene Lea : Rubeni yo nfula ya Yakôbo, Simoni, Levi, Yuda, Isakari na Zabuloni. 24 Abâna ba Rasheli: Yozefu na Benyamini. 25 Bene Bilaha, mujà-kazi wa Rasheli bâli: Dani na Nefutali. 26 Bene Zilafa, mujà-kazi wa Lea bâli: Gadi na Asheri. Bo bâna baburhiragwa Yakôbo omu Padani Aramu abo.
Okufà kwa Izaki. Abagala bombi Yakôbo na Ezau bamubisha aha Hebroni
27 Yakôbo anacihika aha mw’îshe Izaki aha Mambri, aha Kiriyati-Arba, ho haderhwa Hebroni. 28 Emyâka y’akalamo ka Izaki yali myâka igana na makumi gali munâni. 29 Izaki arhengamwo omûka. Afa, bamuhira kuli bene wâbo, erhi anakola mushosi, ali akola mukulu anali amayigurha ensiku. Abagala Ezau na Yakôbo bamubisha.
Genesis BHS 35
1וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃ 2וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃ 3וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃ 4וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃ 5וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 6וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃ 7וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃ 8וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ פ
9וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ 10וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ 12וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 13וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃ 14וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃ 15וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃ 16וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃ 17וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃ 18וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃ 19וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 20וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃ 21וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃ 22וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑ל פ
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 23בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃ 24בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ 25וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃ 26וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃ 27וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃ 28וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃ 29וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (,bwinene hano omu 23/04/2024).
36
Abakazi n’abâna ba Ezau îshe wa Edomu e Kanani n’e Seyiri
1 Alaga iburha lya Ezau oderhwa Edomu. 2 Ezau ayanka abakazi omu banyere b’e Kanani: Ada mwâli wa Eloni, Muhititi, Oholibama, mwâli wa Ana, mwene Sibeoni, Muhoriri. 3 Basmati mwâli wa Ismaeh na mwâli wâbo Nabayoti. 4 Ada aburhira Ezau Elifazi; Basmati, aburha Reweli, 5 Oholibama aburha Yewushi, Yalami na Korahi. Bo bâna ba Ezau abo, baburhiragwa omu cihugo c’e Kanani. Ezau aja e Seyiri 6 Ezau arhôla bakâge, abagala n’abâli, na ngasi bôshi b’aho mwâge, arhôla ebintu byâge n’ebihêsi byâge, rhuderhe ngasi kantu ah akola agwêrhe omu cihugo c’e Kanani, akanya aja e Seyiri, kuli m’omulumuna Yakôbo. 7 N’ecarhumaga, kwâli kubà ebirugu byâbo byal’ikola byamaluga, barhankacihashire okubêra haguma, n’ecihugo balimwo cali camafundêra oku masò gâbo. 8 Ntyo Ezau aj’iyûbaka omu ntondo ya Seyiri. Ezau yenaligi Edomu. Iburha lya Ezau e Seyiri 9 Alaga iburha lya Ezau îshe wa Edomu omu ntondo ya Seyiri. 10 Alaga amazîno ga bene Ezau: Elifazi, mugala wa Ada, mukà Ezau, na Reweli mugala wa Basmati, mukà Ezau. 11 Bene Elifazi babà: Temani, Omari, Sefo, Gayetamo, Kenazi. 12 Elifazi, mugala wa Ezau ali agwêrhe eciherula mpu ye Timuna, anacimuburhira Ameleki. Bo bâna ba Ada, mukà Ezau abo. 13 Alaga bagala ba Reweli: Nahati, Zerahi, Shama, Miza, bo bâna ba Basmati mukà Ezau abo. 14 Alaga abagala ba Oholibama, mwâli wa Ana, mugala wa Sibeoni, mukà Ezau: amuburhira Yeushi, Yalamu na Koraha. Abarhambo ba Edomu 15 Alaga abarhambo ba bene Ezau: Bene Elifazi, nfula ya Ezau: Omurhambo Temani, omurhambo Omari, omurhambo Sefo, omurhambo Kenazi, 16 omurhambo Gayetama, omurhambo Amaleki. Bo barhambo ba Elifazi abo, omu cihugo ca Edomu, bo bâna ba Ada abo. 17 Alaga na bene Reweli mugala wa Ezau: omurhambo Nahata, omurhambo Zeraha, omurhambo Shama, omurhambo Miza. Bo barhambo ba Reweli abo omu cihugo ca Edomu; bo bâna ba Basmati mukà Ezau abo. 18 Alaga n’abâna ba Oholibama mukà Ezau: omurhambo Yeushi, omurhambo Yalama, omurhambo Koraha. Bo barhambo ba Oholibama mwâli wa Ana mukà Ezau abo. 19 Bo bene Ezau abo n’abarhambo bâbo abo. Yêne ye Edomu.
Iburha lya Seyiri, muhoriti n’abâmi b’e Edomu embere Israheli ayishe
20 Alaga bene Seyiri muhoriti, bo bene ecihugo: Lotani, Shobali, Sibeoni, Ana. 21 Dishoni, Eseri, Dishani, abo bo barhambo ba Abahoriti, bene Seyiri omu cihugo ca Edomu. 22 Bene Lotani bo: Hori, na Hemami, na mwâli wâbo Lotani ye Timuna. 23 Alaga abâna ba Shobali: Aluvani, Manahati, Ebali, Shefo, Onami. 24 Alaga bene Sibeoni: Aya, Ana, oyu Ana y’olya wabandanaga amishig’amahyuza omu irûngu erhi ayabwîre endogomi z’îshe Sibeoni. 25 Alaga abâna ba Ana : Dishoni, Oholibama, mwâli wa Ana. 26 Alaga bene Dishani: Hemudani, Eshibani, Yitrani, Kerani. 27 Alaga bene Eseri: Bilahani, Zavani, Akani. 28 Alaga bene Dishani: Usi na Arani. 29 Alaga abarhambo b’Abahoriti: omurhambo Lotani, omurhambo Shobali, omurhambo Sibeoni, omurhambo Ana, omurhambo Dishoni, omurhambo Eseri, 30 omurhambo Dishoni. Bo barhambo ba Abahoriti abo, nk’oku emilala yâbo enali omu cihugo ca Seyiri. Abâmi b’e Edomu 31 Alaga abâmi bâli bayimire omu cihugo ca Edomu embere z’okuyîma kw’omwâmi Muisraheli. 32 Bela mwene Beyori, ayima omu Edomu n’olugo lwâge izîno lyalo ye wali Dianahaba. 33 Bela àfà, na Yobabi, mwene Zeraha w’e Bosara àyima omu byâge. 34 Yobabi àfà na Hushami w’omu cihugo ca Abatemaniti àyima omu byâge. 35 Hushami àfà, Hadadi àyima omu byâge, ali mwene ola Bedadi wahimaga bene Madiani omu ntambala y’e Mowabu n’olugo lwâge lwaderhagwa Avita. 36 Hadadi àfà, na Samula w’e Masreka àyima omu byâge. 37 Samula àfà, na Shaulu w’e Rehoboti- ha-Nahari àyima omu byâge. 38 Shaulu àfà, na Baal Hanan mwene Akibori àyima omu byâge. 39 Baal Hanan mwene Akibori àfà, na Hadari àyima omu byâge, olugo lwâge ye wali Pawu, engoli yâge ye wali Mehatabeli, mwâli wa Matredi w’e Me-Zahabu. Abandi barhambo b’e Edomu 40 Alaga abarhambo b’Ezau omu kushimba emilala yâbo, aha bayûbakaga, n’amazîno gâbo: omurhambo Timuna, omurhambo Aluva, omurhambo Yeteti, 41 omurhambo Oholibama, omurhambo Êla, omurhambo Pinoni, 42 omuhambo Kenazi, omurhambo Temani, omurhambo Mibsari, 43 omurhambo Magadiyeli, omurhambo Irami. Bo barhambo b’e Edomu abo omu kushimba aha bayûbakaga mwa cirya cihugo bâgwêrhe. Ezau ye Îshe w’e Edomu.

Genesis BHS 36
1וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ 2עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃ 3וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃ 4וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃ 5וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 6וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשֹׁ֣ות בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ 7כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ 8וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ 9וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃ 10אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 11וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ 12וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 13וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 14וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃ 15אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃ 16אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃ 17וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֨חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 18וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ 19אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ס
20אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃ 21וְדִשֹׁ֥ון וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ 22וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ 23וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃ 24וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃ 25וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃ 26וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ 27אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃ 28אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ 29אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃ 30אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ פ
31וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 32וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ 33וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ 34וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ 35וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃ 36וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ 37וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ 38וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ 39וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ 40וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ 41אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ 42אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃ 43אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ פ

37
1 Cikwône Yakôbo abêra omu cihugo îshe abâga, omu cihugo ca Kanani. Emyanzi ya Yozefu na bene wâbo
IV. Ogwa Yozefu
Emyanzi ya Yozefu na bene wâbo
2 Alaga emyanzi ya Yakôbo: Yozefu ali akola agwêrhe myâka ikumi na nda. Akazâg’iyabula ebibuzi bo na bakulu bâge b’omu mwa bak’îshe. Aciri murhò, akàyabula bôshi na bagala ba Bilaha, na bagala ba Zilafa. Yozefu abwîra îshe emyanzi migalugalu bakazâg’ibaderhera. 3 Israheli arhonyagya Yozefu kulusha abandi bâna bâge, bulya àli mwâna aburhiraga omu bushosi, amuhangîkiza akanzo k’amaboko malîrî. 4 Bakulu bâge erhi babona oku îshe amamurhonya kulusha abandi bagala bôshi, bamushomba, barhacimuderhezagya bwinjà. 5 Lero Yozefu alôrha ecilôrho, aciganîrira bakulu bâge, nabo bamushomba lero kulusha. 6 Ababwîra obwo erhi: «Yumvagyi ecilôrho nalôrhaga: 7 Nalôsire rhudwîrhe rhwashana emîha y’engano omu mashwa, omwiha gwâni gwanacizûka gwayimanga n’emîha yinyu yagorha ogwâni yaguyunamira.» 8 Bakulu bâge bamushuza, mpu: «Kwo kuderha oku olonzize oyîme ekarhî kîrhu, obè mwâmi nîrhu rhukushige, nîsi erhi obè nnawîrhu orhurhegeke!» Lero bamushomba okurhalusize erhi ebyo bilôrho n’eyo nshambâlo yâge birhuma. 9 Ashub’ilôrha ecindi cilôrho, naco aciganîrira bakulu bâge. Ababwîra, erhi: «Kandi nalôsire ntya: Izûba, omwêzi na nyenyêzi ikumi na nguma byakazâg’ifukama embere zâni.» 10 Eco cilôrho aciganîrira îshe na bakulu bâge. Cikwône îshe amukalihira amubwîra, erhi: «Bici ebyo walôsire? Ka rhwanaciyîshe niono na nyoko na bakulu bâwe mpu rhwakufukamira?» 11 Bakulu bâge bamubà mitula, cikwône îshe yêhe abikirira ako kanwa omu murhima gwâge.
Yozefu àguzibwa na bene wâbo
12 Bakulu bâge banaciyabulira amasò g’ebintu b’îshe e Sikemi. 13 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ka bakulu bâwe arhaliyo bayabulire e Sikemi? Yisha nkurhume emunda bali» Naye ashuza, erhi: «Ntumaga niono». 14 Ashub’imubwîra, erhi: «Kanyagya olole kurhi bene winyu bayôsire, n’ebintu, obul’igaluka ombwîre emyanzi.» Anacimurhuma ntyo kurhenga omu kabanda ka Hebroni, naye ahika e Sikemi. 15 Muntu muguma amushanga aja ahabuka, omu bulambo, oyo amudôsa, erhi: «Cici wajà walonza?». 16 Naye ashuza, erhi: «Najanalonza bakulu bâni, ombwîre nâni ngahi bayabulîre obusò bwâbo.» 17 Olya mulume ashuza, erhi: «Barhaciri kuno, nayumvîrhe bacîderheza, mpu: «Rhujè e Dotani.» 18 Balangîra aciri kuli, n’embere abahikeho, barhôla omuhigo gw’okumuyîrha. 19 Babwirana bone na nene, mpu: «Lâba kalôsi ola wayisha! 20 Buno, muyishage rhumuyirhe rhunamukwêbe omu iriba rhwankanabona, rhuyîsh’iderha mpu ensimba nkali yamulîre. Rhwalolaga kurhi ebilôrho byâge byayîsh’ibà.» 21 Rubeni ayumva ogwomulâli, amuyôkola omu maboko gâbo. Aderha erhi: «Nanga rhurhayirhaga omuntu». 22 Rubeni ashubiza, erhi: «Murhahîraga mukabulaga omukò! Mumukwêbe erhi kwo mwalira iriba lirîrî liri omu irûngu, ci kwône mumanye mwankamuhirakwo olûnu!» Kwâli kuderha mpu amulîkûze omu maboko gâbo abul’imugalula emw’îshe. 23 Erhi Yozefu acihika hali bakulu bâge, bamuhogola akanzo kâge; kalya kanzo akazâg’iyambala k’amaboko malîrî. 24 N’erhi babà bamamugwârha, bamukwêba omu iriba. Eryola iriba lirhâlimwo cici, murhâli na mîshi. 25 Oku bundi babwârhala mpu bayikule; oku bayinamula amasù, balangîra omuzinzi gw’Abaismaeliti barhengaga e Galadi. Engamiya zâbo zâli zidwîrhe ecizibwe, obukù n’amanukato, babihêkaga e Mîsiri. 26 Lero Yuda anacibwîra bene wâbo, erhi: «Bunguke buci rhwakûla omu kuyîrha mwene wîrhu n’okufulika omukò gwâge. 27 Kanyi rhumugulize Abaismaeliti, rhurhamuhiragakwo olûnu, bulya amabà mwene wîrhu wa mukò muguma na nîrhu.» Bene wâbo banacimuyumva. 28 Hanacigera abantu barhunzi b’e Madiani, barhenza Yozefu mulya iriba; bamuguza bihumbi makumi abirhi bya nfaranga, bamuguliza abo barhunzi Baismaeliti, nabo bamuhêka e Mîsiri. 29 Rubeni, erhi ashubira ebwa iriba, abona oku Yozefu arhacirimwo. Abera emyambalo yâge, 30 n’erhi ashubira aha balumuna ababwîra, erhi: «Olya mwâna arhaciri mulya! Nâni ngahi nshubûkirage obu?» 31 Banacirhôla kalya kanzo ka Yozefu n’erhi babà bamaniga ecihebe, bavunvuza kalya kanzo omu mukò. 32 Barhuma kalya kanzo k’amaboko malîrî emw’îshe, bankahirakwo ebi binwa, mpu; «Lolà ebi rhwarhôzire. Lolà erhi karhankanaba kalya kanzo ka mugala wâwe aka.» 33 Yakôbo alola aderha, erhi: «Kanzo ka mugala wâni kano, eciryanyi camulîre. Yozefu kulîbwa anallîbirwe.» 34 Yakôbo anacibera omwambalo gwâge, akenyera sunzu aja omu mishîbo y’omugala nsiku zirhali nyi. 35 Bagala bâge na bâli bâge bôshi bakaz’iyisha bal’imurhûliriza, ci kwône arhalonzagya okurhûlirizibwa, aderha, erhi: «Nayôrha ndi omu mishîbo kuhika nyandagalire ekuzimu, emunda mugala wâni ali.» 36 Balya ba Madiyaniti bamuhêka e Mîsiri, bamuguliza Potifari, nkonè ya Faraoni na murhambo w’abaganda bâge.

Genesis BHS 37
1וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ 2אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ 3וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ 4וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃ 5וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃ 6וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ 7וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ 8וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשֹׁ֥ול תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃ 9וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ 10וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ 11וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ 12וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ 13וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃ 14וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ 15וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ 16וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃ 17וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃ 18וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃ 19וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃ 20וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ 21וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ 22וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃ 23וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ 24וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃ 25וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ 26וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃ 27לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֨נוּ֙ אַל־תְּהִי־ב֔וֹ כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ 28וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ 29וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ 30וַיָּ֥שָׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃ 31וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃ 32וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃ 33וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃ 34וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ 35וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃ 36וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ
38
Emyanzi ya Yuda bôshi na Tamara
1 Mwago mango, Yuda arhenga oku bâbo, aj’ishiga mulume muguma w’e Adulami, izîno lyâge ye Hira. 2 Eyo munda, Yuda àbugâna mwâli wa mukanani muguma, mpu ye Shuwa, àsheba olya munyere. 3 Nyamukazi àrhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Eri. 4 Ashub’irhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Onani. 5 Ashubiriza àburha murhabana amuyirika izîno lya Shela; ho âli aha Akizibu erhi àburha. 6 Yuda aj’ishebera enfula yâge Eri : Omukazi ye wali Tamara. 7 Ci kwône Eri, yo nfula ya Yuda, agayisa Nyamubâho, lero amuyîrha. 8 Yuda abwîra Onani, erhi: «J’omu mwa mukà mukulu wâwei, omujirire nk’oku irhegeko ly’obulamu linadesire, oburhire mukulu wâwe.» 9 Ci kwône Onani ali amanyire oku iburha lirhabè lyâge, na ntyo erhi abâga ali nyumpa bo na mukà mukulu wâge, anakaz’ibulagira oku idaho lyo arhag’ihà mwene wâbo iburha. 10 Ikola liri ntyo lyagayisa Nyamubâho, amulambika naye. 11 Lero Yuda anacibwîra omwâli-kazi Tamara, erhi: «Oj’ibêra aha mwinyu nka mukana, kuhika mugala wâni Shela akule.» Bulya akazâg’iderha emurhima, erhi: «Kurhakwânîni oyu naye afe aka bakulu bâge.» Tamara ashubira aha mw’îshe. 12 Ensiku zàgera zirhali nyi, mwâli wa Shuwa, yerigi mukà Yuda, àfà. Erhi Yuda arhenga omu mishîbo, asôkera e Timuna mpu aj’imôma ebibuzi byâge, agenda bo n’omwîra wâge Hira w’e Adulami. 13 Banacibwîra Tamara, mpu: «Lolà oku shazala oyo wamasôkera e Timuna, aj’imôma ebibuzi byâge.» 14 Ahogola emyambalo yâge y’obukana, ayambala ecitambara, yeshi acihundikira bwinjà, aj’itamala aha muhango gw’Enayimi, oku njira ye Timuna. Ali amazânwa n’okubona Shela akola mukulu barhanamuhîri ye mpu amuyanke. 15 Yuda erhi amubona, amanya mpu mukazi wa cirala, bulya ali acîhundikîre n’obusù n’obusù. 16 Amujàho kulya burhambi bw’enjira, amubwîra, erhi: «Oleke nkuyanke.» Arhâli amanyire oku mwalikazi oyo. Nyamukazi anacidôsa, erhi: «Bici wampà lyo nyêmêra wanyanka?» 17 Naye ashuza, erhi: «Nakuhà omwânahene w’omu busò bwâni.» Nyamukazi, erhi: «Nyêmîre, ci kwône orhang’impa ecikinja oku walinda omuntumira.» 18 Naye adôsa, erhi: «Bici nakuhà cikinja»? Nyamukazi, erhi: «Ompè akashè kâwe, omugozi gwâwe n’ako karhî ofumbasire.» Amuhà byo, amujà yo, lyanabà izîmi lyâge. 19 Nyamukazi kuyimuka, arhôla enjira yâge ahogola ecitambara câge, ashub’iyambala enyambalo yâge y’obukana. 20 Yuda anacirhuma omwânahene, amufumbika olya mwîra wâge w’e Adulami, mpu agend’imurhôlera ebirugu byâge àhânaga cikinja, emwa olya mukazi. Ci kwône arhamushangaga. 21 Adôsa abantu bayûbaka halya, erhi: «Ngahi akola abà olya mukazi wàli oku njira e Enayimi?» Bàmushuza, mpu: «Ntà mango eyo munda ekola ebîre omukazi w’ecishungu». 22 Agaluka emunda Yuda ali, amubwîra, erhi; «Ntamushimanyire, ciru n’abantu b’eyo munda bamambwîra oku aho harhasag’ibà mukazi muherulwa. Mpu ntà mango eyo ekola ebîre omukazi w’ecishungu.» 23 Yuda aderha, erhi: «Abiyôrhanage, kurhakwânîni bajè barhushekera. Ci kwône nioyo nalintumire oyo mwanahene, woyo orhacishimanyire oyu nakurhumagakwo.» 24 Erhi hagera nka myêzi isharhu, bàbwîra Yuda, mpu: «Mwalikazi wâwe Tamara ahemusire. Ciru anarhôla izîmi ly’omu bulala.» Yuda aderha, erhi: «Mumulêrhe embuga bamuyôce.» 25 Erhi bakola bamudwîrhe embuga, arhumiza emw’ishazala, erhi: «Omulume nn’ebi birugu ye wanjiraga eri izîmi.» Erhi: «Olole bwinjà ka ndi aka kashè, ogu mugozi n’aka karhi.» 26 Yuda abilolêreza, aderha erhi: «Ali mushinganyanya kundusha, kulya kubà ntacimuhâga mugala wâni Shela.» Arhanaciderhaga mpu amushâsa. 27 Erhi ensiku zâge z’okuburha zihika, babona oku mahasha gamuli omu nda. 28 Omu kuburha, muguma muli balya bâna alambûla okuboko; omugikulu akugwârha akuyambisa ehigozi hidukula, anaderha, erhi: «Oyu ye yishire wa burhanzi.» 29 Ci olya mwâna ashub’igalula okuboko, n’owâbo aba ye yisha wa burhanzi. Olya mugikulu aderha, erhi: «Oku wamacîhâga enjira wâni! Geraga!» Banacimuyirika izîno lya Peresi. 30 Owundi naye anacihuluka, ye wal’iyambîrhe ehigozi hidukula ekuboko; banacimuyirika izîno lya Zerah.

Genesis BHS 38:
1וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃ 2וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃ 3וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃ 4וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃ 5וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃ 6וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ 7וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 8וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ 9וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ 10וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ 12וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃ 13וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃ 14וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 15וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃ 16וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃ 17וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃ 18וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃ 19וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃ 20וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃ 21וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ 22וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ 23וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃ 24וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ 25הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ 26וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃ 27וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ 28וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃ 29וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃ 30וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne aha omu 23/04/2024).
39
Yozefu e Mîsiri
1 Yozefu âli erhi ahêsirwe e Mîsiri, Potifari murhonyi wa Faraoni na murhambo mukulu w’abaganda, Mumîsiri, amuguliraga Aba-Ismaeli bàlibamudwîrheyo. 2 Nyamubâho erhi anali bôshi na Yozefu, akâbêrwa na byôshi, anacibêra omu nyumpa y’olya nnawâbomumîsiri. 3 Nnawâbo abona oku ayimangîrwe na Nyamubâho, n’oku ngasi ebi adwîrhe ajira byôshi biri byamubêra. 4 Yozefu arhona ntyo emwa nnawâbo, amuhira omu mikolo yâge, anamuha oburhegesi bw’eby’omu nyumpa yâge byôshi. 5 Kurhengera ago mango amujiraga murhambo w’enyumpa yâge na mulanzi w’ebyâge byôshi, Nyamubâho agisha enyumpa y’olya Mumîsiri, erhi Yozefu orhuma: omugisho gwa Nyamubâho gwagwârha ngasi ebi anajiraga byôshi, omu nyumpa n’omu mashwa. 6 Lero ahira ngasi ebi anagwêrhe byôshi omu nfune za Yozefu, arhacishibiriraga mpu ankadôsa kantu kalebe, aha nyuma z’ebi alya.
Ogwa Yozefu bona nn’omu mwâbo gwamuhisa omu mpamikwa
7 Lusiku luguma enyuma ly’aho, mukà nnawâbo alîkira Yozefu kw’isù, anacimubwîra, erhi: «Yisha nkubambire.» 8 Cikwône yêhe alahira, abwîra mukà nnawâbo, erhi: «Lolà oku aga mango ndi hano nnawîrhu arhabà ayôbohire ebiri muno nyumpa yâge, ebyâge byôshi abinangisize. 9 Yenene arhagwêrhi buhashe kundusha mw’eno nyumpa. Ntâco ampanzize kwo aha nyuma zâwe bulya oli mukâge. Kurhi nankajiraga obubî bungana aho n’okuhemukira Nyamuzinda?» 10 Akazâg’ishambâza Yozefu ngasi lusiku, ci kwône Yozefu arhayêmêraga okugwîshira aha burhambi bwâge n’okumuyanka. 11 Lero lusiku luguma Yozefu ayisha omu nyumpa mpu ajire emikolo yâge, n’omu bantu bakola muli eyo nyumpa, ntâye wahali. 12 Olya mukazi amugwarhira oku mushangi amubwîra, erhi: «Yisha nkubambire!» Ci yêhe amulekera cirya cishûli acilibirhira embuga. 13 Erhi abona oku amamulekera ecishûli omu nfune n’oku amalibirhira embuga, 14 ahamagala abakozi b’omu mwâge anacibabwîra, erhi: «Loli oku! Arhudwirhirage Omuhebraniya mpu ayîsh’irhusharhirakwo! Oyu mulume amanyîshakwo mpu mmubambire, lero namahamagaza n’izù linene. 15 Ene aciyumva nayâma nnampamagaza, àjandika omushangi gwâge aha burhambi bwâni alibirhira emuhanda.» 16 Okuhandi anacibîka gulya mushangi aha burhambi bwâge kuhika nnanyumpa alinda afulukira omu nyumpa. 17 Anamubwîra birya binwa, erhi: «Olya murhumisi w’Omuhebraniya wàli orhudwîrhîre, anal’ijîre emunda ndi mpu ali nshârhirakwo. 18 Ci ene nciyâma nnampamagaza, àjahika omushangi gwâge aha burhambi bwâni analibirhira emuhanda.» 19 Erhi nnanyumpa ayumva ebinwa bya mukâge, wamubwîraga, mpu: «Ala kwo mwambali wâwe anyishagawo ntyo», oburhè bwamugwârha. 20 Nnawâbo Yozefu arhegeka mpu bamugwârhe banamuhebe omu mpamikwa; mulya bakazâg’ihira abashwekwa ba mwâmi. Yozefu omu mpamikwa Anacibêra omwo mpamikwa. 21 Nyamubâho erhi anali haguma na Yozefu, amuyêrekeza oburhonyi bwâge anarhuma arhona omu masù g’omurhambo w’abashwêke. 22 Olya murhambo w’empamikwa amulangîsa abandi bashwêke bâli omu mpamikwa bôshi na ngasi byakazâg’ijamwo, byakazâg’ijirwa naye. 23 Oyomurhambo w’empamikwa arhankadesire mpu ayôbohera ebiri omu maboko ga Yozefu, bulya Nyamubâho âli haguma naye, anakazâg’irhuma abêrwa n’emikolo yâge yôshi.
Genesis BHS 39:
1וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ 2וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃ 3וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ 4וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּית֔וֹ וְכָל־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ 5וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ 6וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ 7וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ 8וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ 9אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֨נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ 10וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ 11וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשֹׂ֣ות מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ 12וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ 13וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃ 14וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ 15וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ 16וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ 17וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ 18וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃ 19וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּ לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ 20וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר־אֲסִורֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ 21וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ 22וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ 23אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne aha omu 23/04/2024).
40
Yozefu ahugûla ebilôrho by’abashwekwa
1 Enyuma z’aho omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo bya mwâmi w’e Mîsiri banacigayisa nnawâbo, mwâmi w’e Mîsiri. 2 Faraoni agwârhwa n’oburhè bw’abo barhonyi bâge bombi: omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo. 3 Abashwêkêsa emw’omurhambo w’abalanzi, mw’erya mpamikwa Yozefu âli ashwekìrwemwo. 4 Naye omurhambo w’abalanzi abarhumira Yozefu mpu akaz’ibakolera, bageza nsiku zirhali nyi mw’eyo mpamikwa. 5 Omurhambo w’amamvu n’olya w’ebiryo, kulya banali omu mpamikwa bombi, banacilôrha budufu buguma, ngasi muguma ecilôrho câge cinamuyêrekîre. 6 Sêzi erhi Yozefu aja omu bali, ashanga bombi bali burhe. 7 Adôsa balya barhambo ba Faraoni bâli bashwêkere haguma naye omu mpamikwa ya nnawâbo, erhi: «Kurhi oku mugwêrhe obusù buzinzibîre ene wâni?» 8 Bamubwîra, mpu: «Rhwakazir’ilôrha na ntâye wankarhuhugûlira eco cilôrho.» Yozefu ababwîra, erhi: «Nyamuzinda ye hugûla ebilôrho; ci nshambâliragi nâni okwo.» 9 Omurhambo w’abarhânza aganîrira Yozefu ecilôrho câge, erhi: «Omu cilôrho câni, nanacibona emburho y’omuzâbîbu embere zâni, 10 ogwomuzâbîbu gwali gugwêrhe mashami asharhu, gwashabuka, gwanayasa n’ebihadu by’ogwomuzâbîbu byakaz’ijakwo amalehe gayezire. 11 Akabêhè ka Faraoni kali omu nfune zâni, narhôla galya malehe, nagakandira omu kabebe ka Faraoni, nadêkereza akabêhè omu maboko ga Faraoni.» 12 Yozefu amubwîra, erhi: «Yumvagya okwo kwo kuderha kurhi: Ago mashami asharhu g’omuzâbîbu gayêrekîne nsiku isharhu. 13 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakushubize omu mukolo gwâwe: washub’ikàdêkereza akabêhè ka Faraoni omu maboko gâge, nk’oku wanakazâg’ijira amango waciri murhambo w’amamvu. 14 Okaz’inkengêra amango wabona eryo iragi, onansengerere emwa Faraoni, antenze nâni muli eyi nyumpa. 15 Bulya kushamula banshamulaga omu cihugo c’Abayahudi, ciru n’eno munda nayo, ntâco najizire cankarhuma nashwêkwa.» 16 Omurhambo w’ebiryo àbona oku Yozefu anahûgwire bwinjà eco cilôrho, naye anacimubwîra, erhi: «Nâni kwo nalilôsire ntya: nal’imbarhwire birhiri bisharhu bya migati oku irhwe. 17 Omu cirhiri c’enyanya mwâli erya migati Faraoni analya, cikwône ebinyunyi byakaz’ilya erya migati yali omu cirhiri oku irhwe lyâni.» 18 Yozefu anacimushuza, erhi: «Yumvagya nâwe, okwo kuderha oku ebirhiri bisharhu zo nsiku isharhu. 19 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakumanike oku murhi n’enyunyi zanalya enyama za kuli we.» 20 Oku lusiku lwa kasharhu lwo lwali lusiku lw’okukengêza okuburhwa kwa Faraoni, ajirira abambali bôshi olusiku lukulu. Alîka omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo omu karhî k’abarhambo b’abalwi. 21 Omurhambo w’amamvu amushubiza omu cikono câge, akaz’ikâfumbika Faraoni akabêhè kâge. 22 Omurhambo mukulu w’ebiryo anacimanikwa nka kulya Yozefu anabahugûliraga. 23 Ci olya murhambo w’amamvu arhacikengêraga Yozefu, amuyibagira.
Genesis BHS 40:
1וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ 2וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃ 3וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ 4וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ 5וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ 6וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ 7וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃ 8וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ 9וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ 10וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֨חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ 11וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ 12וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ 13בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ 14כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֨נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 15כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃ 16וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ 17וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיוֹ֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ 18וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ 19בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ 20וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃ 21וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ 22וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃ 23וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

41
Ebilôrho bya Faraoni
1 Enyuma lya myâka ibirhi. Faraoni alôrha ayimanzire hôfi n’olwîshi lwa Nili. 2 Abona mulya lwîshi mwanyonyôka nkafu nda nyinjinjà na ntwêdu, zarhondêra zakerera omu cibingu. 3 Lâba oku zindi nkafu nda zamarhenga omu Nili, zikulikîre entanzi, zirhali nyinjà z’okulolwakwo kabirhi, zinali mporhomporho, zàgend’ija aha burhambi bw’ezâbo, aha lwîshi lwa Nili. 4 Zirya nkafu mbîmbî zirhankalolwakwo na mporho-mporho zanacirya zirya nkafu ntwêdu na nyinjinjà oku kubona. Aho Faraoni àsinsimuka, 5 ashub’ihunga, alôrha ecilôrho ca kabirhi: Ala oku mihuli nda eyimanzire oku karhi kaguma, mihuli minjinjà na minenenè. 6 Yindi mihuli nda mityangulinguli enababusire n’empûsi y’emwênè nayo yayisha. 7 Erya mihuli egokombire, yamirangusa erya yal’irhunzire enayunjulirîne. Kandi Faraoni àsinsimuka. Ala oku cali cilôrho eco. 8 Erhi buca sêzi. Faraoni ayumva omurhima gurhadêkeriri. Ahamagala abashonga n’abagula bâge b’omu Mîsiri bôshi. Abaganîrira ebyo bilôrho ci ntâye ciru n’omuguma wahashire okumuhugulira byo. 9 Oku bundi, omurhambo w’amamvu aja aho, abwîra Faraoni, erhi: «Nkola Nashub’ikengêza ene amabî gâni. 10 Faraoni ali akunirîre bambali bâge, anabahira, omu mpamikwa emwa omurhambo w’abaganda, niono n’omurhambo w’ebiryo 11 Rhwanacilôrhera budufu buguma, nie n’owîrhu. Ci ebyo bilôrho birhâli byo biguma. 12 Omwo rhwali mwâli mwâna muguma muhebraniya, ali mwambali w’omurhambo w’abalâlizi. Rhwàmushambâlira ebilôrho bîrhu, arhuhugûlirabyo. 13 Byanacibà nk’oku anarhubwîraga: niono Faraoni anshubiza omu mukolo gwâni, naye owîrhu amanikwa.» 14 Faraoni arhumiza mpu balêrhe Yozefu. Banacimurhenza duba duba omu mpamikwa. Amômwa, arhôla yindi yindi myambalo, aja emwa Faraoni. 15 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nalôsire ecilôrho ci ntâye ohashir’icimpugûlira, ci nayumvîrhe bakuderha mpu erhi wankayumva ecilôrho erhi wanacihugwîre.» 16 Yozefu ashuza Faraoni amubwîra, erhi: «Ntali cici, cikwône Nyamuzinda yêne ye washuza Faraoni.» 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Omu cilôrho câni, nali nka nyimanzire oku burhambi bwa Nili. 18 Omu lwîshi mwanacinyonyôka nkafu nda nyinjinjà na ntwêdu, zarhondêra zakera omu cibingu. 19 Enyuma ly’aho, ala oku zindi nda zanyonyôka za mihorhà, mbî-mbî zirhankalolwakwo kabirhi, zanali mporho-mporho; ntasag’ibona enkafu mbî nka zirya omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 20 Zirya nkafu mporho-mporho zamirangusa zirya nda ntanzi, zirya ntwêdu. 21 Zablre zamazimirangusa na ntâye wankamanyire oku zazimizire, bulyala obubî bwâzo burhanzi bwo zanayôrhîne. Aho nasinsimuka. 22 Nashub’ibona ecindi cilôrho: Mihuli nda yanaciyâna oku karhi kaguma, yali minjinjà enashomekîre. 23 Kandi kwayâna yindi nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwênè. 24 Erya mihuli egokombire yamirangusa erya yâbo mihuli nda yali minjà. Nashambâlira abashonga okwo ci ntâye wakumpugûlîre.» 25 Yozefu abwîra Faraoni, erhi: «Ecilòrho ca Faraoni cinali ciguma. Nyamuzinda anamanyîsize Faraoni omuhigo alâlire okujira. 26 Ezo nkafu nda nyinjà ziyêrekîne myâka nda; n’emihuli nda minjinjà nayo eyêrekîne myâka nda. Ciri cilôrho ciguma. 27 Enkafu nda mporho-mporho na mbî-mbî, zanyonyôkaga enyuma ly’ezâbo, ziyêrekîne myâka nda kuguma n’eyo mihuli nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwênè, kwo kuderha oku habâ myâka nda ya cizombo. 28 Kwo nshuba nabwîra Faraoni; Nyamuzinda anamanyîsize Faraoni bici alâlire okujira: 29 Ala oku hâyisha myâka nda y’okubêrwa n’okuluza ebiryo omu cihugo côshi c’e Mîsiri. 30 Kandi hanakulikira myâka nda ya cizombo, banayibagira obwo buhirhi bwôshi omu Mîsiri, ishali lyanamalîra ecihugo. 31 Barhacimanye ciru erhi obuhirhi bwali omu cihugo; eco cizombo cinene cayisha omu cihugo cayiyibagiza, bulya cabâ cidârhi. 32 N’akaba eco cilôrho cayishîre Faraoni kabirhi kuli kuderha oku Nyamuzinda bwenêne anàhizire ntyo, n’oku arharham’ikujire. 33 Kukwânîne Faraoni alonze omuntu ogwêrhe oburhimanya n’amakengu, amujire murhambo omu cihugo c’e Mîsiri. 34 Faraoni ajire anayimanze abarhindisi omu cihugo, arhegeke entûlo y’ecihimbi ca kasharhu c’emburho zamasarûlwa omu cihugo ngasi mwâka muli eyo myâka y’obuhirhi. 35 Babîke ebirîbwa muli eyi myâka minjà y’obuhirhi yayisha. Faraoni arhegeke balundike engano, n’omu ngasi lugo kwo nakwo, balundike ebirîbwa banabilange bwinjà. 36 Ebyo biryo guligi muhako gw’ecihugo oku kulinga eyo myâka nda y’ecizombo yayisha omu cihugo c’e Mîsiri, na ntyo ecihugo cirhacife n’ecizombo.»
Yozefu ahâbwa oburhegesi
37 Ako kanwa kàsîmîsa Faraoni bwenêne bôshi n’abarhambo bâge. 38 Faraoni abwîra abambali, erhi: «Ka rhwankacibona owundi muntu olimwo omûka gwa Nyamuzinda aka oyu?» 39 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nk’oku Nyamuzinda anakumanyîsize ebi byôshi, ntà wundi muntu ogwêrhe oburhimanya n’amakengu oli akâwe. 40 Wekola warhegeka akarhwabwâmi n’olubaga lwâni lwôshi lwayumva irhegeko lyâwe, entebe y’obwâmi yone nkulushire.» 41 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwinage obwo oku namakuyimika murhambo omu cihugo ca Mîsiri côshi.» 42 Faraoni anacihogola olugondo lwali e kuboko kwâge aluhira ekuboko kwa Yozefu. Amuyambisa emishangi y’ecitâni, anamuyambisa omugufu gw’amasholo omu igosi. 43 Anacimushonesa oku ngâlè yâge yali ya kabirhi omu ngâlè zâge banajà bayâma embere zâge, mpu: «Mucîlange». Ntyo kwo Yozefu ayimisirwe omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 44 Obwo Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Niono nie Faraoni, orhali we ntà wundi waderhaga mpu afunyûla okuboko erhi okugulu omu cihugo côshi c’e Mîsiri.» 45 Faraoni ayîrika Yozefu izîno lya Safunati-Panea, amuhà n’omukazi izîno lyâge ye Asinati mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. Yozefu akanya aja arhangula ecihugo c’e Mîsiri. 46 Yozefu ali agwêrhe myâka makumi asharhu ago mango ajâga embere za Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri. Anacirhenga omu masù ga Faraoni aja agera omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 47 Ecihugo càyêra bwinjà bwenêne erya myâka nda y’obuhirhi. 48 Yozefu akaz’ilunda ebiryomuli eyo myâka nda y’obuhirhi omu cihugo c’e Mîsiri. Aja alunda omu ngasi lugo lwanakâbîka ebiryo by’omu mashwa galuli eburhambi. 49 Yozefu alunda engano, yaluga nka mushenyi gw’omu nyaja, ciru baleka okuganja erhi yamarhaluka ngasi lugero. 50 Embere omwâka murhanzi gw’ecizombo guyîshe erhi Yozefu akola agwêrhe bagala babirhi baburhagwa na Asinati mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 51 Enfula Yozefu ayiyirika izîno lya Menashè, bulya, gwârhi yêne: «Nyamuzinda ampîre okuyibagira amalibûko gâni gôshi n’omulala gwa larha gwôshi.» 52 Owa kabirhi amuyirika izîno lya Efrayimu, erhi: «Bulya Nyamuzinda ampêrîre iburha omu cihugo nali narhindìbukira.» 53 Erhi erya myâka nda y’obuhirhi bwali e Mîsiri egera, 54 nayo erya myâka nda y’ecizombo yarhangira okuyisha nk’oku Yozefu anababwîraga. Ecizombo càzûka omu bihugo byôshi, ci kwône omu cihugo ca Mîsiri mwoshi, ebiryo mwo byàli. 55 Càzinda ecihugo c’e Mîsiri naco càrhangira okuyumva ishali n’olubaga lwalakira emunda Faraoni ali mpu aluhe eci lwalya. Obwo Faraoni anacibabwîra, erhi: «Mujè emunda Yozefu ali, mujire nk’oku akanababwîra.» 56 Ishali lyâli lidârhabîre omu igulu lyôshi. Yozefu ahamûla enguli zalimwo engano zôshi aguliza Abanyamisiri engano; ci ishali nalyo lyanahangaza omu cihugo c’e Mîsiri. 57 Abantu bàkaz’irhenga omu bindi bihugo byôshi by’igulu bakâyisha e Mîsiri bal’igulira Yozefu engano bulya ishali lyali likalihire bwenêne omu igulu lyôshi.
Genesis BHS 41:
1וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃ 2וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ 3וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ 4וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ 5וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃ 6וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃ 7וַתִּבְלַ֨עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃ 8וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ 9וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃ 10פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ 11וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃ 12וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃ 13וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃ 14וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ 15וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ 16וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ 17וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ 18וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ 19וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ 20וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ 21וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ 22וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ 23וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃ 24וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הָשִׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ 25וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ 26שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ 27וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ 28ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃ 29הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 30וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 31וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ 32וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ 33וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 34יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ 35וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֨כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ 36וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֨בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ 37וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו׃ 38וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃ 39וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ 40אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ 41וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 42וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ׃ 43וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 44וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 45וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 46וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 47וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ 48וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ 49וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 50וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ 51וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ 52וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃ 53וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 54וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ 55וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֨יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ 56וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 57וְכָל־הָאָ֨רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mpabwîne 23/04/2024).
42
Bene wâbo Yozefu bamubugana e Mîsiri obwa burhanzi
1 Yakôbo erhi àbona oku e Mîsiri eri engano y’okugula, abwîra abâna bâge, erhi: «Cirhumire muli aho mwakâlolanakwo kwônene?» 2 Nayumvîrhe bambwîra oku e Mîsiri eri engano y’okukaguza. Bungulukiragi yo ninyu mujigula kuli eyo ngano y’eyo munda lyo rhulama rhulek’ifà. 3 Bakulu ba Yozefu ikumi banacibunguluka bakola baj’igula engano e Mîsiri. 4 Ci kwônene Binyamini, mulumuna wa Yozefu, Yakôbo arhamurhumaga haguma n’abandi bulya akazâg’iderha, erhi: «Kurhakwânîni ajekwo obuhanya». 5 Bene Israheli banaciyisha omu kalundo k’abandi bakola bajàg’igula nabo engano bulya ecizombo câli cidârhi bwenêne omu cihugo c’e Kanani. 6 Yozefu erhi agwêrhe buhashe bunji omu cihugo, ye wakazâg’iguliza olubaga lwôshi engano. Bene wâbo Yozefu bayisha, bafukamiriza embere zâge, obusù bwahwêra oku idaho. 7 Yozefu erhi abona bakulu bâge, ayirukira abarhimanya, ci acîjira nka muntu orhayimbanwa nabo, abadôsa n’obukali. Abadôsa, erhi: «Ngahi mwarhenga?» Nabo banacishuza mpu: «Rhwarhenga omu cihugo c’e Kanani rhul’igula ebiryo». 8 Ntyo, Yozefu amanyirira bakulu bâge ci bôhe barhamumanyiriraga. 9 Yozefu akengêra birya bilôrho alôrhagaj kuli bo anacibabwîra, erhi: «Mw’oyu muli ndolêrezi, muyishir’ihengûza ngahi ecihugo cîrhu cankarhungânirwa.» 10 Banacilahira, mpu: «Nanga, nnahamwîrhu. Bambali bâwe bayishaga mpu bagule ebiryo. 11 Rhweshi rhuli bagala ba mushamuka muguma, rhurhabêsha, bambali bâwe zirhali ndolêrezi.» 12 Naye abashuza, erhi: «Nanga mul’ilola ngahi mwankarhungânira ecihugo.» 13 Bamushuza, mpu: «Bambali bâwe bali ikumi na babirhi, bôshi balondana, bôshi baburhwa n’îshe muguma, ayûbaka omu cihugo c’e Kanani: Omuziba gwirhu gwo gwasigire bo na larha, hali na muguma orhacihabà.» 14 Yozefu ashubiza ababwîra, erhi: «Nk’oku nanamubwîraga, muli ndolêrezi.» 15 Alagi eci mwanyêrekamwo oku murhali zo: Ye ndahîre Faraonik, mukarhenga hano n’oyomulumuna winyu arhaciyisha! 16 Murhume muguma muli mwe agend’ilonza oyomulumuna winyu; n’abandi basigala bashwêkwa. Rhwayeshûla ebinwa binyu n’okwo kwammanyîsa erhi okwomudesire kwo kunali. N’akaba arhali ntyo, ye ndahîre Faraoni, ntâbè munali ndolêrezi»! 17 Abahugira bôshi omu mpamikwa nsiku isharhu. 18 Erhi kugera nsiku isharhu, Yozefu ababwîra, erhi: «Alagi oku mwajira lyo mulama, bulya niono ndi muntu orhînya Nyamuzinda: 19 Akaba murhabêsha, mwene winyu muguma asigale hano omu mpamikwa; n’abandi bagende, bahêkere emilala yinyu engano elagirîrekwo. 20 Mugend’indêrhera oyomulumuna winyu: na ntyo nanamanya erhi ebinwa binyu birhali bya bunywesi, na ntyo murhacifè.» Bajira kulya. 21 Bàbwirana bone na bone, mpu: «Amabi rhwajiriraga mulumuna wîrhu go garhudwîrhîre obu buhane, akazâg’ilaka erhi arhuhûna obwonjo, rhurhanamuyumvagya. Co cirhumire buno buhanya burhujakwo.» 22 Rubeni ababwîra, erhi: «Yagi, ka ntamubwîraga nti murhahîraga mukajirira omwâna okubî? Murhananyumvagya, rhwono rhwadôsibwa omukò gwâge.» 23 Barhamanyaga oku Yozefu adwîrhe abayumva, bulya aha karhî kâge nabo hâli omubwîriza. 24 Acîyegûla kulibo, aj’ilaka. Oku bundi ashubira emunda bali, abaderhêza; abarhôlamwo Simoni, amushwekesa erhi banabona.
Bene Yakôbo bàshubira e Kanani
25 Yozefu arhegeka mpu babumbe enshoho zâbo ngano, mpu banahire enfaranga za ngasi muguma,omu nshoho yâge, banabashanire olwîko lw’enjira. Babajirira ntyo. 26 Baheba erya ngano oku ndogomi zâbo bagenda. 27 Ci, erhi bahika aha bahandaga bwamayiraho, muguma muli bo ashanûla enshoho yâge mpu ahè endogomi yâge ebi yâlya, abona enfaranga zâge ziri omu munwa gw’enshoho yâge y’engano. 28 Anacibwîra bene wâbo, erhi: «Bàngalulîre enfaranga, z’ezi omu nshoho y’engano!» Bôshi barhemuka omurhima. Balolanakwo banageramwo omusisi, mpu: «Kwo kurhi oku Nyamuzinda arhujizire?» 29 Erhi bahika aha mw’îshe Yakôbo omu cihugo c’e Kanani, bamuganîrira oku byabîre kwôshi; baderha mpu: 30 «Omulume oli murhegesi w’ecihugo arhushambâzize n’obukali anarhulola nka ndolêrezi omu cihugo câbo». 31 Nîrhu rhwamushuza, nti: «Rhurhabêsha, arhali kwo rhuyishire nka ndolêrezi. 32 Rhuli ikumi na babirhi rhulondana, larha ali muguma, muguma muli rhwe arhacihabà, n’omurho yesigire bo na larha, omu cihugo ca e Kanani.» 33 Oyomulume orhegesire ecihugo arhubwizire, erhi: «Eci namanyirakwo oku murhabêsha, ceci: Muleke mwene winyu muguma eno mwâni, murhôle engano emilala yinyu elagirîrekwomunagende. 34 Muj’indêrhera oyomulumuna winyu murhò, n’aho nanamanya oku murhabêsha. Obwo nanamugalulira mwene winyu na ntyo mwanahash’ikashundira mw’ecino cihugo.» 35 Erhi bashanûla enshoho zâbo, ala oku omu nshoho ya ngasi muguma mwâli ehifuku byâge hy’enfaranga. 36 Îshe Yakôbo abashuza, erhi: «Mwamanyûsagya abâna mushâna! Yozefu arhacihaba, Simoni arhàcihali, na Binyamini oyûla mukolaga mpu murhôle! N’okwo kwôshi nie kurhindibuzize.» 37 Rubeni anacibwîra îshe, erhi: «Onayîrhe bagala bâni bombi akaba ntakugaluliriye. Omuhire omu maboko gâni, nakugalulira ye.» 38 Yakôbo ashuza, erhi: «Nanga, omwâna wâni arhayandagale haguma ninyu, mukulu wâge afire, akola asigire yêne. Erhi ankajira oku abâ omwo njira yinyu, mwanarhuma emvi zâni zayandagalira ekuzimu n’omungo.»
Genesis BHS 42:
1וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ 2וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ 3וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ 4וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃ 5וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 6וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ 7וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשֹׁ֗ות וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ 8וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃ 9וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ 10וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ 11כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ 12וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֽוֹת׃ 13וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֨ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃ 14וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃ 15בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּב֛וֹא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃ 16שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃ 17וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 18וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יוֹסֵף֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃ 19אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃ 20וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃ 21וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשֹׁ֛ו בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 22וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃ 23וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יוֹסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃ 24וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְע֔וֹן וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃ 25וַיְצַ֣ו יוֹסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־שַׂקּ֔וֹ וְלָתֵ֥ת לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ 26וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃ 27וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־שַׂקּ֗וֹ לָתֵ֥ת מִסְפּ֛וֹא לַחֲמֹר֖וֹ בַּמָּל֑וֹן וַיַּרְא֙ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְהִנֵּה־ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ 28וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃ 29וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 30דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשֹׁ֑ות וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 31וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃ 32שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיּ֛וֹם אֶת־אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 33וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃ 34וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃ 35וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרוֹר־כַּסְפּ֖וֹ בְּשַׂקּ֑וֹ וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹר֧וֹת כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃ 36וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֨נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃ 37וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ 38וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדּ֣וֹ נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָג֖וֹן שְׁאֽוֹלָה׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mpabwîne omu 23/04/2024).
43
Bene Yakôbo bàgenda na Benyamini e Mîsiri
1 Ishali lyaciri likali bwenêne omu cihugo, 2 n’erhi bayûsa bâlya erya ngano barhenzagya e Mîsiri, îshe ababwîra, erhi: «Shubiragi yomugend’irhugulira biryo bisungunu.» 3 Yuda amushuza, erhi: «Olya mulume ayôsire arhuhanirîze, erhi: «Murhahike omu masù gâni, akabà mulumuna winyu arhali na ninyu.» 4 Kuziga erhi wankayêmêra mpu rhugende rhweshi na mulumuna wîrhu lyône rhwankayandagala rhuj’ikugulira ebiryo. 5 Ci akaba orhayêmîri mpu ajeyo, nîrhu rhurhankayija; bulya oyomulume arhurhonzire, erhi: «Murhahike omu masù gâni akaba mulumuna winyu arhayishiri haguma ninyu.» 6 Israheli aderha, erhi: «Kurhi oku mwandibuzize nieki, carhumaga mubwîra oyomulume oku mucigwêrhe mulumuna winyu?». 7 Banacishuza, mpu: «Oyo muntu akazâg’irhudôsa binji binji kuli rhwe n’oku mulala gwirhu, nk’omu kurhudôsa, erhi: «Ka ho sho acibà? Erhi ka mucigwêrhe mulumuna winyu?» Rhwanakazimushuza kuli ago madôso gôshi. Ka rhwankamanyire oku kwo arhubwîra, erhi: «Mulêrhe mulumuna winyu?». 8 Oku bundi Yuda abwîra îshe Israheli, erhi: «Leka omwâna ayishe rhugende rhweshi. Leka rhugende, rhurhôle enjira yîrhu lyo rhucira rhulek’ifà, rhwe na nâwe n’engabo zirhu. 9 Niono ncibàrhuzize ye, akajira oku abà nie wadôsa. Akaba ntakugaluliri ye, akaba ntamushubizizi omu malanga gâwe, onanjire mwîsi embere zâwe ensiku zôshi. 10 Bulya nka rhurhalegereraga ntya rhinga rhwamagaluka kabirhi!» 11 Oku bundi îshe Israheli ababwîra, erhi: «Akaba ntyo, alagi oku mwajira: Mushane ecishêgo ca ngasi binjà binabà muno cihugo, muhêkere oyôla mulume lubè lwo luhembomumudwîrhîre. Mugavu musungunu, bûci busungunu, nshangi nsungunu, nshîsho nsungunu n’obukù. 12 Mushub’irhôla ezindi nfaranga, muhêke n’enfaranga mwashangaga bahizire omu kanwa k’enshoho zinyu z’engano: nkaba kwâli kuyibagira. 13 Rhôlagi mulumuna winyu mugende, mushubire emunda oyomulume ali. 14 Nnâmahanga amujire murhone emw’oyomulume, anamuleke mugalukane owinyu haguma na Benyamini. Niono, akaba kuherwa naherwa n’abâna, mulekage nnamperwe!»

Okubugânana aha mwa Yozefu
15 Abalume banacirhôla lulya luhembo, n’ensaranga marhù abirhi abirhi haguma na Benyamini, balîkûla, bayandagalira e Mîsiri, bajà embere za Yozefu. 16 Erhi Yozefu ababona bali bôshi na Binyamini, abwîra ecibwindi câge, erhi: «Ohêke abo bantu omu nyumpa, obâge cintu ciguma onacirheganye bulya aba bantu balya haguma nâni hano mûshi aha izûba-karhî.» 17 Nyamulume ajira nk’oku Yozefu anamurhegekaga, anacihêka balya bantu omu nyumpa ya Yozefu. 18 Bayumva obwôba bw’okubona babahêka emwa Yozefu, baderha, mpu: «Zirya nfaranga zâli zigalusire olundi lusiku omu nshoho zirhu zo zamarhuma barhuhêka eyi. Balonza okuyish’irhugorha, barhugwârhe, banarhuhêke bujà rhwe na endogomi zirhu.» 19 Bayegêra cirya cibwindi ca Yozefu, bamubwirira aha lusò lw’enyumpa, mpu: 20 «Orhubabalire waliha, rhukola rhurhanzir’ija eno bundi, erhi rhul’igula ebiryo, 21 omu njira y’okushubira emwîrhu erhi rhuhika aha rhwâli rhwalâla, rhwashanûla enshoho zirhu rhwabugana enfaranga za ngasi muguma ziri aha munwa gw’enshoho yâge, zâli zirya nfaranga zirhu zonene omubalè n’obuzirhu bwâzo, zo zino rhukola rhugalukîne. 22 Rhudwîrhe n’ezindi nfaranga z’okugula ebiryo. Rhurhamanyiri ndi wajâga ayômeka enfaranga zirhu omu mizigo yîrhu.» 23 Abashuza erhi: «Murhûle murhayôbohaga! Nyamuzinda winyu, Nyamuzinda wa sho ye wamuhiriraga obuhirhi omu nshoho z’engano. Ensaranga zinyu bazimpîre». Anaciyisha abadwîrhîre Simoni. 24 Olya murhumisi erhi aba amabahisa omu nyumpa ya Yozefu, abahêreza amîshi, nabo banacîkalaba amagulu; n’endogomi zâbo azihêreza obwâsi. 25 Barheganya entûlo yâbo y’omunkwa erhi banadwîrhe balinga oku Yozefu ayisha muli ogwo mûshi. Bâli bamamanyîsibwa oku ho bayikulira aho. 26 Erhi Yozefu ahika aha mwâge, bamuhêkera entûlo bâli badwîrhe. Bafukamiriza bahwera oku idaho embere zâge. 27 Abalamusa bwinjà, anabadôsa, erhi: «Olya sho w’omushosi mwambwîraga ka naye azibuhire? Ka ho acibà?» 28 Bamushuza mpu: «Mwambali wâwe Larha azibuhire; ho acibà». Bayunama bafukamiriza. 29 Yozefu ayinamula amasù, abona Binyamini, ye mulumuna oburhwa na nnina; aderha, erhi: «Ka ye mulumuna winyu mwambwîraga oyu?» Ashubiza aderha erhi: «Nyamuzinda akugishe mwâna wâni!». 30 Oku bundi Yozefu ahuluka duba-duba omu kubona omulumuna, ecifufu camugwârha, ayumva emirenge yamuyisha omu masù: aja omu mwâge, aj’ilakiramwo. 31 Erhi aba amageza amîshi ebusù, ahuluka, acîhangâna, ayôrha nka ntâko abîre, arhegeka, erhi: «Lerhagi ebiryo.» 32 Bamuhirira ebiryo hâgo hâgo, na bene wâbo nabo babahirira ebiryo hâgo hâgo n’Abanyamisiri balîra haguma naye, nabo babahirira hâgo hâgo; bulya Abanyamisiri barhankalira haguma n’Abayahudi: kwanabà kuhemuka emw’Abanyamisiri. 33 Batamala embere zâge, kurhondêrera oku nfula nk’oku ecikono câge c’obunya-nfula cinahûnyire; n’omurho kulusha abandi kulya amaburhwa gâbo ganali; bôshi bakâlolanakwo banazânwa. 34 Aderha obwo mpu babahêkerekwo birya biryo byali omu cisha câge, mpu banababegere olukengwa, Benyamini yêhe mpu bamubegere karhânu kalushire aka abâbo. Banywêra haguma banasîma bwenêne.
Genesis BHS 43:
1וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃ 2וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ 3וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ 4אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃ 5וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃ 7וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃ 8וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃ 9אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 10כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃ 11וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ 12וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃ 13וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃ 14וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃ 15וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֨מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ 16וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ 17וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃ 18וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֨סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֨ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֨ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃ 19וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ 20וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ 21וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃ 22וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ 23וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃ 24וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ 25וַיָּכִ֨ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ 26וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ 27וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃ 28וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ׃ 29וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃ 30וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ 31וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ 32וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃ 33וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃ 34וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mpabwîne omu 23/04/2024).

44
Akabêhè ka Yozefu omu nshoho ya Benyamini
1 Yozefu ahà ecibwindi câge eri irhegeko, erhi: «Enshoho z’aba bantu ogend’izibumba biryo nk’oku bankanahash’ibarhula, ogal’ihira enfaranga za ngasi muguma omu kanwa k’enshoho yâge. 2 Oyîsh’ihira kalya kabêhe kâni k’amarhale omu munwa gw’enshoho y’omurho obalimwo, ohiremwo enfaranga z’engano yâge.» Omurhindisi anacijira nk’oku Yozefu anamubwirga. 3 Sêzi erhi bucânûla balîka balya bantu haguma n’endogomi zâbo. 4 Bâli bamarhenga omu lugo ci kwônene barhali bacihika kulî; Yozefu àrhuma omurhindisi wâge, erhi: «Yimuka oshimbûlire balya bantu, na hano obahikakwo, obabwîre, erhi: «Kurhi mwagalulaga amabî oku minjà mwajirîrwe? 5 K’arhali ko kabêhe nnawîrhu anyweramwo, ko analagulirakwo? Kubî okwo mwajizire.» 6 Abahikakwo, ababwîra birya binwa. 7 Bamushuza, mpu: «Cirhumire nnahamwîrhu aderha ntyo? Ntanzi là erhi bambali bâwe bankajira ecijiro ca bene eco! 8 Sinza enfaranga rhwashimânana omu minwa y’enshoho zirhu, rhwakugalulîrezo kurhenga emwîrhu Kanani, kurhi rhwankazimbirage omu nyumpa ya nnahamwinyu abè nfaranga erhi gabè masholo? 9 Ekarhî ka bambali bâwe, oyu wankanasîmana kwo ako kabêhe anafè, na nîrhu rbwenêne rhunabe bajâ ba nnawinyu.» 10 Anacibashuza, erhi: «Neci, binabâge nk’okwomudesire! Oyu bankanashimâna adwîrhe ako kabêhe, anabè mujà wâni; ci abandi bôhe banacigendera.» 11 Ngasi muguma ahonyeza enshoho yâge y’engano oku idaho, ngasi muguma anacishanûla enshoho yâge. 12 Afûkula kugwârhira oku nfula kuhika oku muziba gwâbo, n’akabêhè kayishibonekana omu nshoho ya Benyamini. 13 Banacisharhula enyambalo yâbo ngasi muguma ashub’ibarhuza endogomi yâge, bashubira omu lugo. 14 Yuda na bene wâbo bajà aha mwa Yozefu, babandana acihali, bafukamiriza embere zâge bahwera oku idaho. 15 Yozefu ababwîra, erhi: «Byo bici ebi mwankolîre? Ka murhamanyiri oku omuntu oli akâni ayishi oku balêba?» 16 Yuda ashuza, erhi: «Bici rhwacibwîra nnawîrhu? Kurhi rhwaciderhaga? Kurhi rhwankaciyêra? Nyamuzinda ayêrekîne obubî bwa bambali bâwe. Lolà, rhukola bajâ ba nnawîrhu rhweshi oku rhunali n’oyu bashangaga akabêhè omu nfune.» 17 Abashuza, erhi: «Ntanzi erhi nankajira ntyo! Olya muntu banashimânagakwo akabêhè, ye wanabà mujà wâni, mwêhe mushubire n’omurhûla emunda sho ali.»
Amasambo ga Yuda
18 Oku bundi Yuda amuyegêra, erhi: «Yâgirwa mâshi, oleke omurhumisi wâwe aderhere akanwa omu marhwîri ga nnawîrhu, orhanabêraga omurhumisi wâwe burhe bulya kwo onali nka Faraoni. 19 Nnawîrhu adôsize bambali bâge bulya, erhi: «Ka mucijira sho. Ka mucigwêrhe ommulonzire?» 20 Nîrhu rhwashuza nnawîrhu, nti: «Rhucigwêrhe larha w’omushosi n’omuziba gwirhu gwaburhiragwa e bushosi; oyu gwalondaga afire, ye baburhagwa na nnina muguma, n’îshe arhahimwa kumurhonya. 21 Wabwîra bambali bâwe obwo, erhi: «Mumundêrhere, amasù gâni gamulole kwo». 22 Rhwashuza nnawîrhu, nti: «Omwâna ntâko arhenge kuli îshe, erhi ankamurhenga kwo, îshe anafà.» 23 Wanacibwîra bambali bâwe, erhi: «Akaba mulumuna winyu arhabungulusiri haguma ninyu, murhayimange omu masù gâni. 24 Erhi rhuyinamukira emwa mwambali wâwe yeligi larha, rhwamuganîrira ebinwa bya nnawîrhu. 25 Kandi erhi larha arhubwîra, erhi: «Kanyi mushub’igend’igula biryo bisungunu;» 26 rhwashuza, nti: «Rhurhankahash’iyandagala. Ci kwône akaba rhwagenda rhweshi na mulumuna wîrhu, lyôki rhwankabunguluka, bulya ntâko rhubone obusù bw’olya mulume rhurhanali rhweshi na mulumuna wîrhu.» 27 Mwambali wâwe, yerigi larha arhushuza, erhi: «Mumanyire oku mukânie amburhire bâna babirhi bone: 28 Muguma acîgendîre, naderha nti kulîbwa alîbirwe n’eciryanyi; kuhika buno ntasag’îmushisha omu isù. 29 Erhi mwankashub’intôla oyu wundi, naye erhi ankajira oku abà,mwanarhuma ezi mvi zâni zajà ekuzimu n’omungomunji.» 30 Bunôla nkashubiraga emwa mwambali wâwe, yerigi larha, ntanadwîrhi omwâna, oyu omurhima gwâge gwacîshwêkîrekwo, 31 hano abona omwâna arhali haguma nîrhu, kufà anafà, n’ago mango erhi bambali bâwe bamarhuma emvi za mwambali wâwe, yerigi larha, zajà ekuzimu n’oburhè bunji. 32 Na kandi, mwambali wâwe acibàrhuzize olw’oyu mwâna, omu masù ga larha, amango naderhaga nti akaba ntamugalwiri emunda oli onanjire mwîsi ensiku zôshi.» 33 Olekage yâgirwa mwambali wâwe ayôrhe mujà wa nnawîrhu, oyu mwâna omuleke arhereme haguma na bakulu bâge. 34 Kurhi nankasôkera emunda larha ali wâni n’omwâna arhayishiri haguma nâni? Nanga ntalonza mbone obuhanya bwarhogera larha!»
Genesis BHS 44:
1וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ 2וְאֶת־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 3הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃ 4הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃ 5הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃ 6וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 7וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֨ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשֹׂ֖ות כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 8הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֨אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃ 9אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃ 10וַיֹּ֕אמֶר גַּם־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃ 11וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ 12וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃ 13וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃ 14וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃ 15וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃ 16וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃ 17וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשֹׂ֖ות זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ פ
18וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃ 19אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃ 20וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃ 21וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃ 22וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃ 23וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי׃ 24וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 25וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ 26וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃ 27וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃ 28וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃ 29וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃ 30וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשֹׁ֖ו קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֹֽׁו׃ 31וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה׃ 32כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ 33וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃ 34כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃
Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne omu 23/04/2024).

45
Yozefu acimanyîsa kuli bene wâbo
1 Lero Yozefu ayabirwa n’okurhenza emirenge embere z’aba bâli halya bôshi; anaciyâma, erhi: «Muhuluse abandiho bôshi.» Na ntyo ntâye wacimuliho erhi Yozefu acimanyîsa emunda bakulu bâge bali. 2 Ayâma n’izù linene erhi alaka, Abanyamisiri balinda bayumva, n’iburha lya Faraoni lyakuyumva. 3 Yozefu abwîra bakulu bâge, erhi: «Nie Yozefu! Ka ho larha acibà?» Bene wâbo bayabirwa n’okumushuza bulya bamarhemuka embere zâge. 4 Obwo, Yozefu abwîra bene wâbo, erhi: «Nyegêri.» Bamuyegêra. Ababwîra, erhi: «Nie Yozefu olya mulumuna winyu mwaguzagya mpu bamuhêke e Mîsiri. 5 Ci kwônene mumanyage murhacibâga burhe murhanacikalihiranaga mpu okwenge mwangulizagya ab’eno munda. Kulonza okufumya obuzîne bwinyu kwarhumaga Nyamuzinda antuma mpu mmushokolere. 6 Bulya, sinzi oku ekola myâka ibirhi eno kurhenga ishali lijîre omu cihugo, hacisigîre na yindi irhanu abantu barhahinga barhanasârûla. 7 Nyamuzinda antumire mmunshokolere lyo obûko bwinyu bulemera muno cihugo n’okuyishiciza akalamo kinyu kulya kwankanaderhwa. 8 Ntyo arhacirigi mwe mwantumaga eno munda ci Nyamuzinda; anyimisire mpu mbè îshe wa Faraoni, mwimangizi w’enyumpa yâge yôshi na murhambo w’ecihugo c’e Mîsiri côshi. 9 Mukanyagye musôkere emunda larha ali, mumubwîre, mpu: «Mugala wâwe Yosefu adesire, erhi: «Nyamuzinda anyimisire murhambo w’e Mîsiri yôshi; obungulukire eno munda ndi buzira kulegerera. 10 Wayûbaka omu cihugo ca Gosheni, wabêra aha burhambi bwâni mwe na bagala bâwe, na binjikulu bâwe, ebibuzi byâwe n’enkafu zâwe na ngasi ebi ogwêrhe byôshi. 11 Eyo munda nakaz’ikushundira, bulya hacisigîre yindi myâka irhanu ya cizombo, na ntyo orhacilake buligo, oli we, oli enyumpa yâwe, na ngasi hyâwe hyôshi.» 12 Mucîbwinîre n’amasù ginyu, mulumuna wâni Benyamini naye abwîne oku kanwa kani kadwîrhe kamuderheza. 13 Muganîrire larha irenge ngwêrhe omu Mîsiri lyôshi, n’ebi mwabwîne byôshi munatwe duba, muyandagalane larha eno munda.» 14 Oku bundi acîkwêba omu igosi lya mulumuna wâge Benyamini, alaka, naye Benyamini alakira oku igosi lyâge. 15 Anunugurha bene wâbo bôshi, alaka anadwîrhe abahôbera; bene wâbo barhondêra bamushambâza.
Faraoni ahamagala omulala gwa Yakôbo
16 Omwanzi gwahika omu bwâmi bwa Faraoni, mpu bene wâbo Yozefu bayishire: Faraoni n’abarhambo bâge basîma bwenêne. 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwîre bene winyu, erhi: Oku mwajira kw’oku: Mushanire ebihêsi binyu, mukanye mujè e Kanani. 18 Murhôle sho n’emilala yinyu, muyîshe eno munda ndi. Nammuyûbasa ahinja ha cino cihugo ca Mîsiri munalye oku mashushi g’ecihugo. 19 Woyo obahè eri irhegeko, erhi kwo mwajira ntya: Muyanke engâlè muno cihugo c’e Mîsiri, mulerhemwo abâna binyu na bakinywe, murhôle na sho, muyîshel. 20 Murhabâga burhe bw’ebi mwasiga, bulya ngasi hinjà hinali omu cihugo c’e Mîsiri, byabà hinyu.»

Bene Yakôbo baj’ilêrha îshe e Kanani
21 Bene Israheli banajira kulya; Yozefu abahà engâlè nk’oku Faraoni anarhegekaga, abahà n’olwîko lw’enjira. 22 Aja abahà ngasi muguma omushangi gw’olusiku lukulu, Benyamini yêhe amuhà magana asharhu ga sikelim za nfaranga, bamuhà na mishangi irhanu ya lusiku lukulu. 23 Kwo n’okwo, arhumira ise ndogomi ikumi, bazihêsa oku ngasi hinjà hinabà e Mîsiri, na ndogomi nkazi ikumi zihesîbwe engano, omugati n’olwîko omushosi acîyikira omu njira. 24 Oku bundi asêzera bene wâbo, nabo balîkûla, erhi amanarhang’ibabwîra, erhi: «Murhalongôleraga omu njira.» 25 Banacirhenga e Mîsiri obwo, bayinamukira omu cihugo c’e Kanani emw’îshe Yakôbo. 26 Bamubwîra, mpu: «Yozefu ho acibà, ciru ye warhambula ecihugo c’e Mîsiri côshi.» Omurhima gwâge gwayôrha guhangalîre, bulya arhabayêmêraga. 27 Ci kwoki erhi bayûs’imubwîra ebinwa Yozefu aderhaga byôshi, n’erhi abona zirya ngâlè Yozefu arhumaga mpu zij’imulêrha, omurhima gw’îshe wâbo Yakôbo gwarhwangûkwa. 28 Israheli aderha, erhi: «Ntà kundi! Kwisi mugala wâni Yozefu ho acibà! Naj’imulolakwo embere nfè».
Genesis BHS 45:
1וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃ 2וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ 3וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ 5וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ 6כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃ 7וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ 8וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ 10וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 11וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ 12וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ 13וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃ 14וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃ 15וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃ 16וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃ 17וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 18וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃ 19וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃ 20וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃ 21וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃ 22לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃ 23וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃ 24וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃ 25וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ 26וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ 27וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃ 28וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

46
Yakôbo n’omulala gwâge gwôshi bàja e Mîsiri
1 Israheli agendana ngasi ebi anali agwêrhe byôshi. Erhi ahika e Bersheba arherekêra Nyamuzinda w’îshe Izaki. 2 Nyamuzinda abwîra Israheli omu bilôrho by’obudufu, erhi: «Yakôbo! Yakôbo!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 3 Nyamuzinda ashubiriza, erhi: «Nie Nyamuzinda, nie Nyamuzinda wa sho. Orhayôbohaga okuyandagalira e Mîsiri, bulya nakujira ishanja linene eyo munda. 4 Niehe nayandagalira e Mîsiri haguma nâwe. Na kandi, nie nanakurhenzayo nkuyinamukane, na Yozefu ye wakubisha.» 5 Yakôbo arhenga e Bersheba obwo, bene Israheli bashonêsa îshe Yakôbo, bakâbo n’abâna bâbomuli zirya ngâlè Faraoni ali arhumire mpu zibarhôle. 6 Bahêka n’amasò gâbo na ngasi byâbo bàli bakola bagwêrhe omu cihugo c’e Kanani, bayisha e Mîsiri. Yakôbo haguma n’omulala gwâge gwôshi, 7 abagala na bagala b’abagala, abâli na bâli b’abagala, iburha lyâge lyôshi aligendana e Mîsiri.
Omulala gwa Yakôbo gwajàga e Mîsiri
8 Alaga amazîno g’abo bene Israheli bajàga e Mîsiri: Yakôbo bôshi n’abagala: Enfula ya Yakôbo, Rubeni. 9 Bagala ba Rubeni: Henoki, Palu, Hezroni na Karmi. 10 Bene Simoni: Yemweli, Yamini, Ohadi, Yakini na Sohari, na Saulu waburhagwa n’omukazi mukanani. 11 Bene Levi: Gershoni, Kehati na Merari. 12 Bene Yuda: Eri, Onani, Sela, Feresi na Zera; ci kwônene Heri na Onani bali erhi bàfirire e Kanani. Bene Peresi: bàli Hesroni na Hamuli. 13 Bene Isakari: Tola, Puwa, Yashubu na Shimuroni. 14 Bene Zabuloni: Sêredi, Eloni na Yahaleli. 15 Bo bene Yakôbo abo, bo Lea amuburhiraga aha Padani Aramu kuhirakwo n’omwâli Dina. Bôshi haguma, bagala n’abâli, bâli bantu makumi asharhu na basharhu. 16 Bene Gadi: Sefoni, Hagi, Shuni, Esiboni, Eri, Arodi na Areli. 17 Bene Aseri: Yimuna, Yishwa, Yishwi, Beria na mwâli wâbo Serah. Bene Beria bali: Heberi na Malkieli. 18 Bo bene Zilfa abo; olya Labani ahâga omwâli Leya; aburhira Yakôbo abo bâna: bantu ikumi na ndarhu lyôshi. 19 Bene Rasheli mukà Yakôbo: Yozefu na Benyamini. 20 E Mîsiri, Yozefu aburhirayo Menashè na Efrayimu kuli Asinati, mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 21 Bene Benyamini: Bela, Bekeri, Asibeli, Gera, Naamani, Ekî, Roshi, Mupimi, Hupimu na Aredi. 22 Bo bâna Rasheli aburhîre Yakôbo abo; bôshi haguma bali bantu ikumi na bani. 23 Bene Dani: Hushimi. 24 Bene Nefutali: Yasieli, Guni, Yeseri, na Shilemi. 25 Bo bene Bilaha abo, olya Labani ahâga omwâli Rasheli; bo bâna aburhîre Yakôbo, bôshi haguma bali bantu nda. 26 Abantu bàjire e Mîsiri haguma na Yakôbo, balya barhenga omu nda yâge yêne, buzira kuganja baka abagala, bôshi haguma bali bantu makumi gali ndarhu na ndarhu. 27 Abâna ba Yozefu baburhiragwa e Mîsiri bàli babirhi. Abantu b’omulala gwa Yakôbo bayishire e Mîsiri bôshi haguma bali bantu makumi gali nda.
Yozefu ayankirira omulala gwâge
28 Israheli arhuma Yuda mpu abè ashokola aje emwa Yozefu, amubwîre amushange e Gosheni. Bahika omu cihugo c’e Gosheni. 29 Yozefu ashwekera ebihêsi oku ngâlè yâge, ayishoneramwo, mpu aje e Gosheni aj’iyankirira îshe Israheli. Erhi anajà omu masù gâge ntya, acîkwêba omu igosi lyâge, alaka kasanzi karhali kanyi erhi anamuhôbîre. 30 Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lero nankajâga nafà obu namabona obusù bwâwe, namanashanga ocibamwo omûka.» 31 Yozefu anacibwîra bakulu bâge n’omulala gw’îshe, erhi: «Nkola nasôka mmanyîse Faraoni oku nnamubwîre, nti: «Balya bakulu bâni n’omulala gwa larha bàbâga omu cihugo c’e Kanani bamantindakwo.» 32 Abo bantu babà bakafè, barhahimwa kushîbirira ebintu byâbo. Bayishire badwîrhe enkafu n’ebibuzi byâbo; na ngasi hyâbo hyôshi.» 33 Na ninyu, hano Faraoni amuhamagala n’okumudôsa, erhi: «Mukolomuci mukola? 34 Mwanamushuza mpu: «Waliha, bambali bâwe barharhenga oku bintu byâbo, kurhenga eburho bwâbo kuhika buno, rhwono kwo rhuyôrhera ntyo kurhengera kuli balarha.» Ntyo, mwanahash’iyûbaka omu cihugo ca Gosheni, bulya Abanyamisiri barhabona oku bangere.
Genesis BHS 46:
1וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ 2וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב ׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 3וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ 4אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃ 5וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָל֕וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֽוֹ׃ 6וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃ 7בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ ס
8וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃ 9וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ 10וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ 11וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ון קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ 12וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃ 13וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֽוֹן׃ 14וּבְנֵ֖י זְבוּלֻ֑ן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל׃ 15אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃ 16וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃ 17וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃ 18אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃ 19בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ 20וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 21וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃ 22אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃ 23וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃ 24וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃ 25אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃ 26כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃ 27וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים׃ פ
28וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃ 29וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃ 30וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃ 31וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃ 32וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָ֑יוּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃ 33וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃ 34וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

47
Yozefu agend’ilamukiza bene wâbo emwa Faraoni
1 Yozefu akanyagya obwo aj’ilamukiza bene wâbo emwa Faraoni, erhi: «Larha na bene wîrhu bamayisha, barhenga omu cihugo c’e Kanani, badwîrhe enkafu n’ebibuzi byâbo, na ngasi byâbo bajira, bâbo bahanzire omucihugo ca Gosheni.» 2 Ali amarhôla bantu barhânu ba muli bene wâbo, agend’ibalangûla Faraoni; 3 Faraoni abadôsa, erhi: «Mukolomuci mukola?» Bashuza Faraoni, mpu: «Yâgirwa, rhwono bambali bâwe, rhuyôrha rhubà bakafè, rhwono, n’ababusi bîrhu ko bâli.» 4 Babwîra Faraoni obwo, mpu: «Rhuyishir’ibêra mwo cino cihugo bulya e Kanani rhwâli, ebibuzi bya bambali bâwe birhacigwêrhe lwabûko: ecizombo cikalihireyo bwenêne.» 5 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Sho na bene winyu bayishirage emunda oli. 6 Ecihugo ca Mîsiri eci embere zâwe: oyûbase sho na bene winyu halya onabwîne hali hinjà omu cihugo. Bayûbake e Gosheni n’okabona balimwo abantu bankahasha, onabajire babè bangere b’amasò gâni nago.» 7 Yozefu ageza îshe Yakôbo, amulamukiza emwa Faraoni. Yakôbo ahâna omusingo emunda Faraoni ali. 8 Faraoni adôsa Yakôbo, erhi: «Emyâka y’amaburhwa gâwe yankabâga nk’inga obu?» 9 Yakôbo ashuza Faraoni, erhi: «Emyâka nashinzire ndwîrhe nagendagenda, eri igana na makumi asharhu. Eri myofi eri na buhanya. Erhacihika oku ya balarha amango bakazâg’igendagenda.» 10 Yakôbo ashub’ilamusa Faraoni, anamusengeruka. 11 Yozefu ayûbasa îshe na bene wâbo, abayêreka ishwa omu cihugo c’e Mîsiri, lwo lwali luhande lununu omu cihugo côshi, omu ca Ramusesi, kwo Faraoni anali arhegesire. 12 Yozefu akaz’ihà îshe omugati, akaz’iguhà na bakulu bâge n’ab’omu nyumpa y’îshe, bôshi nk’oku banali n’abâna bâbo.
Oburhegesi bwa Yozefu amango g’ecizombo
13 Omugati gwali gubulikîne omu cihugo côshi, erhi kudârhabala kw’ecizombo kurhuma. Ecihugo ca Mîsiri n’eca Kanani, byàshalika byàrhalusa. 14 Yozefu àyomeka ngasi lufaranga lwânali omucihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, akaz’iguza engano, nabo banayîsh’imugulira. Ezo nsaranga akaziz’ilunda omu bwâmi bwa Faraoni. 15 Erhi enfaranga zihwa omu cihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, Abanya mîsiri bôshi bajà emunda Yozefu ali mpu: «Orhuhè omugati, kurhi rhwankafîraga omu masù gâwe? Enfaranga zarhuhwerîre.» 16 Yozefu ababwîra, erhi: «Mulêrhe amasò ginyu, namuhînganira, mmuhè omugati ninyu mumpè amasò ginyu obwo murhacigwêrhi nsaranga.» 17 Bakaz’ilêrha amasò gâbo emunda Yozefu ali, naye akaz’ibahà omugati, kukolaga kubahînganira amasò g’ebiterusi, ag’ebibuzi, ag’enkafu n’ag’endogomi. Mw’ogo mwâka abalîsa omugati akaz’iguhîngana amasò gâbo. 18 Omwâka gwacîkonya, ogwakulikiraga, bakanya bajà emunda Yozefu ali, mpu: Rhurhankakufulika nnahamwîrhu oku enfaranga zarhuhwerire, n’amasò gakola gali ga nnawîrhu. Harhacisigiri ecindi rhwankahà nnawîrhu aha nyuma z’eno mibiri yîrhu n’amashwa gîrhu. 19 Cankarhuma rhufîra omu masù gâwe rhwono n’amashwa gîrhu? Orhugule mugati rhwe n’amashwa gîrhu; rhucîbêre bajà ba Faraoni rhwe n’amashwa gîrhu. Orhuhè n’emburho rhwarhwêra lyo rhulama rhulek’ifà, lyo n’amashwa gîrhu garhag’ibà bwerûle.» 20 Ntyo kwo Yozefu afulukizagya Faraoni amashwa g’Abanyamisiri gôshi, kulya kubà ngasi Munyamîsiri âli amamuguliza ishwa lyâge erhi eco cizombo cirhuma, na ntyo ecihugo côshi càshuba ishwa lya Faraoni. 21 Abantu nabo, abahindula bajà kurhenga oku cikwî ca Mîsiri kuhika oku cindi. 22 Mashwa g’abadâhwa gone arhagulaga bulya abadâhwa bakazâg’ihâbwa na Faraoni omwanya gwâbo, banakaz’ilamira oku mwanya Faraoni akazâg’ibahà; co carhumire bôhe barhaguza amashwa gâbo. 23 Yozefu abwîra olubaga, erhi: «Namuguzirage bulya mwoyo n’amashwa ginyu, mukola muli bantu ba Faraoni.» Erhi: «Alagi, emburho eyi mujàg’irhwêra ago mashwa. 24 Hanomuyêza mwanakaz’ihà Faraoni cigabi ciguma ca karhânu na ninyu muyôrhane ebindi bigabi bini, byo byarhengakwo emburho yajà omu ishwa, kurhenge n’ebiryo mwalya na bene winyu n’abâna binyu.» 25 Baderha, mpu: «Warhucizize, kufà rhwali rhwafà: owabona rhubona obwonjo omu masù ga nnawîrhu, rhwanayêmêra rhubè bajà ba Faraoni.» 26 Okwo, Yozefu akujira irhegeko n’eryo irhegeko liciba omu cihugo ca Mîsiri kuhika ene: ecigabi ca karhânu Faraoni cirhûlwan.
Yakôbo asiga emilagi
27 Bene Israheli bàbêra e Mîsiri omu ishwa ly’e Gosheni, barhôlamwo agâbo mashwa, baburhana bayololoka bwenêne. 28 Yakôbo ashinga myâka ikumi na nda omu cihugo c’e Mîsiri, n’emyâka y’akalamo ka Yakôbo, liri igana na makumi ani na nda. 29 Erhi ensiku z’okufà kwa Israheli zibà zikola ziri hôfi, ahamagala omugala Yozefu, amubwîra erhi: «Akaba ntonyire emunda oli, nkuhûnyire ohire okuboko kwâwe oku cibunu câni, okândola bwinjà onakaz’inyumva: orhambishaga eno Mîsiri. 30 Amango nabà nkola ngwîshîre na balarha, onantenze e Mîsiri oj’imbisha omu nshinda yâboo.» Yozefu anacishuza, erhi: «Najira okwo onahûnyire.» 31 Yakôbo aderha erhi: «Ocîgashe là». Acîgasha omu masù gâge. Oku bundi Israheli ayunamira oku mushego gw’encingo yâge.
Genesis BHS 47 :
1וַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ 2וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 3וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ׃ 4וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ 5וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃ 6אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ 7וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ 8וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 9וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃ 10וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 11וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃ 12וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃ 13וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃ 14וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃ 15וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ 16וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ 17וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃ 18וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃ 19לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃ 20וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ 21וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ 22רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ 23וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃ 24וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃ 25וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃ 26וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃ 27וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃ 28וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ 29וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃ 30וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֨נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃ 31וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mpabwîne omu 23/04/2024).
48
Yakôbo ayankirira bene Yozefu bombi omu mulala gwâge anabagisha
1 Enyuma z’aho, bàbwîra Yozefu mpu: «Lolà oku sho alwazire!» Yozefu arhôla abagala bombi, Menashè na Efrayimu, bagenda bôshi. 2 Banacimanyîsa Yakôbo, mpu: «Lolà, mugala wâwe Yozefu oyo ayishire emunda oli.» Israheli acîhangâna, abwârhala oku ncingo. 3 Yakôbo abwîra Yozefu, erhi: «Nyamuzinda-Ogala-Byôshi ambonekîre aha Luzu omu cihugo ca Kanani angisha. 4 Anambwîra, erhi: Najira oyôloloke, nakuluza, nakujira ohinduke mwandu gwa mashanja, eci cihugo nacihà iburha lyâwe enyuma zâwe cibè câbo ensiku zôshi.» 5 Aba bâna bâwe baburhiragwa e Mîsiri embere nyîshe aha burhambi bwâwe, bakola bâna bâni: Efrayimu na Menashè bakola b’omu bâna bâni aka Rubeni na Simoni. 6 Ci abâna wàburhaga enyuma z’abo, babà bâwe; bakaz’iderhwa amazîno ga bakulu bâbo bunya-kashambala. 7 Amango narhengaga e Padani, nalengana, nyoko Rasheli afìra omu cihugo c’e Kanani, erhi rhunaciri omu njira, rhucisigazize lugendo lusungunu rhuhike aha Efrata; ho nanamubishire aho oku njira, yo erigi e Betelehemu eyo. 8 Israheli abona abâna ba Yozefu bombi adôsa, erhi: «Bahi aba?» 9 Naye omugala, erhi: «Bo bâna Nyamuzinda ampîre eno munda abo.» Îshe ashuza erhi: «Obanderhere mbagishe.» 10 Amasu ga Israheli gàli gakola garhamire n’obushosi, arhacibonaga. Yozefu anacibashegeza hali ye, naye abanûnugurha anabahôbera. 11 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ntàli mmanyire oku nacibona obusù bwâwe, ci lolaga oku Nyamuzinda amanyêreka ciru n’iburha lyâwe.» 12 Yozefu abayegûla abarhenza aha madwi g’îshe, anafukama ayunama, amalanga gahuma oku idaho. 13 Yozefu abagwârha bombi: Efrayimu omu kulyo kwâge, mpu lyo aja ebwa kumosho kwa Israheli na Menashè omu kumosho kwâge, mpu lyo aja ebwa kulyo kwa Israheli, anabashegeza hali ye. 14 Israheli alambûla okuboko kwâge kulyo, akuhira oku irhwe lya Efrayimu ye wali murhò n’okuboko kwâge kumosho oku irhwe lya Menashè, omu kurhahêkanya amaboko, ebwa kubà Menashè ye wali nfula. 15 Erhi àkola àgisha Yozefu amubwîra, erhi: «Nyamuzinda, ababusi bâni Abrahamu na Izaki bakazâg’ilambagira embere zâge, ye Nyamuzinda onyabula kurhenga mbà ho kuhika ene, 16 Malahika wandikùzagya muli ngasi mabî, agishe aba bâna. Izîno lyâni n’izîno lya balarha Abrahamu na Izaki libalamiremwo, baluge banayôloloke hano igulu.» 17 Yozefu abona oku îshe ahebire okuboko kwâge kulyo oku irhwe lya Efrayimu, agaya, agwârha okuboko kw’îshe akurhenza kuli Efrayimu akudekereza oku irhwe lya Menashè. 18 Yozefu abwîra îshe, erhi: «Arhali ntyo, larha, bulya oyu ye mukulu, ohebe okuboko kwâwe kulyo oku irhwe lyâge.» 19 Cikwône îshe alahira aderha, erhi: «Mmanyire mwâna wâni, mmanyire, naye abà ishanja, naye aluga, cikwône mulumuna wâge ye wabà n’obuhashe bunene kumulusha, n’iburha lyâge lyabà mwandu gwa mashanja.» 20 Olwo lusiku abagisha ntya: «Mwoyo mwe Bene Israheli bakaz’igisha omu kuderha izîno linyu, mpu: «Nyamuzinda akujire aka Efrayimu na Menashè.» Abà Efrayimu ye aheba embere za Menashè. 21 Oku bundi Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lolà oku nkola waling’icîfîra. Cikwône Nyamuzinda âyôrha ali haguma ninyu, anamushubize omu cihugo ca bashakulûza binyu. 22 Niono, nkuhîre Sikemi mwanya gurhalusire ebya bakulu bâwe, gwo nanyagaga Abaamoriti n’engôrho zâbo haguma n’omuherho gwâni. »

Genesis BHS 48:
1וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 2וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ 3וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ 4וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ 5וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃ 6וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃ 7וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֨עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 8וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃ 9וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃ 10וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃ 11וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃ 12וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ 13וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ 14וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ 15וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 16הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 17וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ 18וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֹֽׁו׃ 19וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃ 20וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ 22וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֨חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mpasomire omu 23/04/2024).
49
Yakôbo agisha abagala oku banali ikumi na babirhi
1 Yakôbo ahamagala abagala ababwîra, erhi: «Mujè haguma mmubwîre ebyamuyishira omu nsiku zàyisha. 2 Bene Yakôbo, mujè haguma, muyumvîrhize. 3 Rubeni w’e nfula yâni, we misî yâni we mburho ntanzi y’obugâbo bwâni, we lunjwîre-ifêka, we lunjwîre-buhashe; 4 lunjwîre-Luka w’amîshi, orharhîmukwe, bulya washonîre oku ncingo ya sho, wahemwîre encingo yâni erhi oyishonera kwo! 5 Simoni na Levi bali baguma balondana, emîshîgi yâbo bayihisize oku bushwinjiro. 6 Omurhima gwâni gurhahîraga gukajà omu ihano lyâbo, bulya bàyisire abantu omu burhò bwâbo n’omu bukunizi bwâbo, barhungula empanzi. 7 Bukahera obukunizi bwâbo, bulya bwarhalusire olugero, bukahera obudârhi bwâbo, bulya bwabîre bwa bumînya. Nabagabanya muli Yakôbo, nabashandabanya muli Israheli. 8 Nâwe Yuda, bene winyu banakukuze; okuboko kwâwe kuGwârhire abanzi bâwe aha igosi, bagala ba sho banayuname embere zâwe. 9 Yudap ali ntale nto, wamayinamuka warhenga oku nsimba, mwâna wâni! Ashurhamire, agwîshira nka ntale, nka ntale nkazi: ndi wankaciyizûsa? 10 Ishungwe lirhakarhenga omu mwa Yuda, n’akarhi k’oburhegesi karhakarhenga omu magulu gâge, kuhika nnako ayishe; ye amashanja gôshi ganayumve. 11 Ashwekîre endogomi yâge oku muzâbîbu, n’akanina k’endogomi yâge oku ishami ly’omuzâbîbu. 12 Amasu gâge gadukwîre n’idivayiq, n’amino gâge gayêruhire n’amarhà. 13 Zabuloni ayûbasire oku burhambi bw’enyanja, hala amârho gasîka; lubibi na Sidomu. 14 Isakari, ye ndogomi ndârhi, egwîshîre omu karhî k’ecôgo. 15 Abwîne oku okuluhûka kubà kwinjà, n’oku ecihugo cibà cinunu; omugongo gwâge agurhezire omuzigo, ahindusire mujà wa kubarhula emicîmba. 16 Dani ye katwa-manja k’olubaga lwâge, nka ngasi ishanja ly’Israheli. 17 Dani abè njoka elingira oku njira, abè mpiri eri omu njira, ekâlumira ebiterusi oku cisenyi, omulwî oyitamîrekwo anakumbe lugali. 18 Bucire bwâwe ncîkubagire yâgirwa Nyamubâho. 19 Gadi, ba-rhûla-rhugabe bamushokôla naye abashokôla anabarhulubire oku kansisira. 20 Asheri, omugati gwâge kushushagira gushushagira, yeyikuza mwâmi. 21 Nefutali, ye kashafu kabidu, ko kaburha banji na binjà. 22 Yozefu, ye mulandirà gwa muzâbîbu guyâna bwenêne, mulandirà murhwere aha iriba, amashami gâgwo garhalusire olukûta. 23 Emandabisonga zamulibuzize, zamulasha zanamuyishakwo. 24 Ci omuherho gwâge, gurhahuligana, amaboko gâge, gabangaduke, oku buhashe bw’Ogala-byôshi wa Yakôbo, oku burhabâle bwa lungere, Kabuye k’Israheli. 25 Oku buhashe bwa Nyamuzinda wa sho, yêne akurhabâle, oku buhashe bw’Ogala byôshi, yêne akugishire. Emigisho y’emalunga enyanya, omugisho gw’omu nyenga y’ekuzimu, emigisho y’enda n’ey’ibêre, 26 migisho ya sho elushire emigisho y’omu ntondo za mîra, kuhika aha bwinjà bw’entondo z’ensiku n’amango, esimikire oku irhwe lya Yozefu, oku malanga g’omuluzi wa bene wâbo. 27 Benyamini ali cihazi oshamula, sêzi ashanshanyule omunyama gwâge, bijingo agabe omunyago.» 28 Yo milala ikumi n’ibirhi eyo; kwo îshe ababwîzire ntyôla erhi akola abagisha. Aha ngasi muguma omugisho gumukwânîne.
Okufà kwa Yakôbo
29 Oku bundi àbahà eri irhegeko, erhi: «Nkola naj’ishanga bene wîrhu; mumbîshe aha burhambi bwa balarha omu lukunda luli omu ishwa lya Efroni-Muhititi, 30 omu lukunda lw’ishwa lya Makipela aba ishiriza lya Mambri, omu cihugo ca Kanani: liryala Abrahamu aguliraga Efroni Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge. 31 Mwo babishire Abrahamu bo na mukâge Sara; aho ho babishire Izaki bo na mukâge Rebeka, nâni mwo nabishire Leya. 32 Ishwa haguma n’olukunda luli muli ryo, babiguliraga bene Heti.» 33 Erhi Yakôbo ayûs’ihà abagala ago mahano, ashubiza amagulu gâge oku ncingo, arhenga mwo omûka, bamuhira kuli b’îshe.
Genesis BHS 49:
1וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ 2הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ 3רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ 4פַּ֤חַז כַּמַּ֨יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ
5שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ 6בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֹֽׁור׃ 7אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
8יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ 9גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ 10לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ 11אֹסְרִ֤י לַגֶּ֨פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֨יִן֙ לְבֻשֹׁ֔ו וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ 12חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ
13זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ ס
14יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ 15וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ ס
16דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 17יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ 18לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃ 19גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס
20מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ ס
21נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ ס
22בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ 23וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ 24וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ 25מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ 26בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֨ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ
27בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ 28כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ 29וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ 30בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ 31שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ 32מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ 33וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart ( nabwîne aha omu 23/04/2024).
50
Okubishwa kwa Yakôbo
1 Yozefu acîkwêba oku mugogo gw’îshe, akaz’ilaka anamunûnugurha. 2 Oku bundi arhegeka abafumu bakazâg’imukolera mpu bashîge îshe omugavu. Abafumu bagwira bashîga Israheli. 3 Bajira ogwomukolo nsiku makumi ani, bulya zo nsiku banakolêsa ezo nka bashîga omugavur. Abanyamisiri bàmulakira nsiku makumi gali nda. 4 Erhi ezo nsiku z’emishîbo zihwa, Yozefu àganîrira ntya omu bwâmi bwa Faraoni, erhi: «Akaba muli bîra bâni, mumpikize ebi binwa omu marhwîri ga Faraoni: 5 Larha andahirize ambwîra, erhi: Lolà oku nkola nafà; wambisha omu nshinda nahumbîsagya omu cihugo ca Kanani. Nalonza okujà eyo munda; ngend’ibisha yo larha nangaluke.» 6 Faraoni ashuza, erhi: «Osôke ogend’ibisha sho nk’oku anakulahirizagya. 7 Yozefu asôka agend’ibisha îshe. Bagenda haguma naye: abarhambo ba Faraoni bôshi, abarhonyi b’omu bwâmi, n’abagula b’omu cihugo ca Mîsiri bôshi 8 n’ab’omu mulala gwa Yozefu bôshi, bakulu bâge n’ab’omu mulala gw’îshe; barhasigaga e Gosheni abarhali abâna barhò, ebintu binyinyi n’ebinênêne. 9 Basôka haguma naye, engâlè n’abêrekeza bazihêka, gwâli muzinzi gurhali munyi. 10 Erhi bahika aha Goren-Ha-Atadi, ishiriza lya Yordani, babanda endûlù yashakanyà, Yozefu ashub’ishibà îshe nsiku nda. 11 Abanyakanani erhi babona eyo mishîbo aha Goren-Ha-Atadi baderha, mpu: «Loli okushibà kunene kw’Abanyamisiri». Co cirhuma baderha aho mpu bo Abeli-Misirayimu, aho bantu babà aha ishiriza lya Yordani. 12 Abagala bamujirira nk’oku anali abarhegesire. 13 Bamuhêka omu cihugo ca Kanani, bagend’imubisha omu lukunda lw’ishwa lya Makipela, Abrahamu aguliraga Efroni-Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge, aha ishiriza lya Mambri. 14 Erhi bayûsa okubisha îshe, Yozefu anacishubira e Mîsiri, bôshi na bakulu bâge, na ngasi bandi banalibabalusize ebwa kuj’ibisha îshe.
Ensiku nzinda za Yozefu
15 Bene wâbo Yozefu, erhi babona îshe amafà, baderha, mpu: «Erhi Yozefu akarhukolera nka bashombanyi bâge, akanarhugalulira amabî nk’oku rhwanmujiriraga kubî?» 16 Banacirhuma abagend’ibwîra Yozefu, erhi: «Sho asizire akanwa embere afe, aderha, erhi: 17 Kwo mwabwîra Yozefu ntya, erhi: Mâshi, obabalire bene winyu obubî bwâbo, n’ecâha câbo, bulya kuligo bakukolîre. Bunôla nkolaga nkuhûnyire, obabalire obubî bwa bambali ba Nyamuzinda wa sho». Yozefu avugumula emirenge erhi ayumva ebinwa bamubwîraga. 18 Bene wâbo bone bayisha, bacîrhimba aha magulu gâge, erhi: «Rhwono! Rhuli bajà bâwe.» 19 Yozefu abashuza, erhi: «Mâshi, murhayôbohaga, ka niono nankacibira ahâli ha Nyamuzinda? 20 Mwàli mulonzize okunjirira amabî, Nyamuzinda yêhe alonza okurhenzamwo aminja, mpu lyo oku kwamayisha ene kubà mpu anafungire omûka gw’olubaga lurhali lunyi. 21 Kuziga murhaciyôbohaga cici, nàmulera bwinjà mweshi n’abâna binyu.» Abarhûliriza anababwîra akanwa kabagwa oku murhima. 22 Ntyo Yozefu abêra e Mîsiri obwo, ye n’omulala gw’îshe. Alama myâka igana n’ikumi. 23 Yozefu abwîne abinjikulûza b’emwa Efrayimu n’abâna ba Makiri, mwene Menashè; oku madwi ga Yozefu bàburhirwe! 24 Yozefu abwîra bene wâbo, erhi: «Niono nkola nafà, ci kwône Nyamuzinda amurhandûla, amusôsa murhenge muli cino cihugo, mujè muli cirya cihugo alaganyagya oku aha Abrahamu, Izaki na Yakôbo». 25 Yozefu alahiriza bene Israheli, erhi: «Amango Nyamuzinda amurhandûla, munasôkane amavuha gâni kurhenga eno.» 26 Yozefu afà erhi akola agwêrhe myâka igana n’ikumi. Bamushîga omugavu banamuhira omu isanduku e Mîsiri.
Genesis BHS 50 :
1וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ 2וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃ 4וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ 5אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ 6וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃ 7וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ 8וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ 9וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ 10וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 11וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ 12וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃ 13וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ 14וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ 15וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃ 16וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 17כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ 18וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃ 19וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ 20וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ 21וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃ 22וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ 23וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃ 24וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 25וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃ 26וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne omu 23/04/2024).

EXO – – DRC MASHI-HEBREW and MASHI GREEK
Lub
LUBUNGO
OLUBUNGO Shemot שמות
שמות
OLUBUNGO Shemot שמות
1
OLUBUNGO
I. Bene Israheli bakulwa omu bujà bw’e Mîsiri
Okuyôloloka kwa bene Israheli e Mîsiri
1 Amazîno ga bene Israheli bajâga e Mîsiri bayijàga haguma na Yakôbo, ngasi muguma n’omulala gwâge: 2 Rubeni, Simoni, Levi na Yuda, 3 Isakari, Zabuloni na Benyamini, 4 Dani na Nefutali, Gadi na Aseri. 5 Abo bene Yakôbo bali bantu makumi gali nda, Yozefu yêhe erhi akola abà e Mîsiri. 6 Yozefu na bene wâbo bôshi kwo n’okwo, n’eryola iburha lyôshi. 7 Bene-Israheli banaciyôloloka, baluga, babà mwandu, bagala, bagandâza, babumba ecihugo.
Okurhîndibuka kwa bene-Israheli
8 Lero omwâmi muhyâhya, orhalimanyire Yozefu, anaciyîma omu Mîsiri. 9 Anacibwîra abantu bâge, erhi: «Ka murhabwini oku bene-Israheli bajà baluga banazibuha kurhulusha? 10 Rhubasingire obwenge bushinganîne, lyo baleka okuyôloloka. Erhi ebîrha byankabà, hali amango bakacihira olunda lw’ababisha, na hano babà bamarhulwîsa, bacirhengeremwo cino cihugo». 11 Okubundi banacibahirakwo abarhambo bakazibakolêsa obukukuru, mpu lyo babagombya n’emikolo mizibu. Ntyo kwo bayûbakire Faraoni ebishagala by’embîko, Pitomu na Ramusesi. 12 Ci oku babalibuza ntyo, erhi kwo nabo bayûshûka banazibuha kulusha: Abanya-Mîsiri bakazilama omu côba ca bene-Israheli. 13 Lero Abanya-Mîsiri bakolêsa bene-Israheli okurhalusire, 14 babalibuza n’emikolo midârhi: okulabarha ebijondo, okujira amadofali, emikolo y’omu mashwa yôshi, na ngasi yindi mikolo y’okubalibuza. 15 Omwâmi w’e Mîsiri anacibwîra abakazi bâlikwa bakagibusa abakazi b’Abayahudi, muguma muli bo ye wali Shifra n’owundi ye Puwa, erhi: 16 «Nka mwabusa abakazi b’Abayahudi, mukâlola bwinjà mwâna muci obusirwe. Akaba mwâna-rhabana, munamuyirhe; akaba mwâna-nyere, munamuleke alame.» 17 Ci abo bakazi b’okubusa barhînya Nyamuzinda, barhajiraga oku mwâmi ababwîraga, bakazileka abâna-rhabana balame. 18 Lero mwâmi w’e Mîsiri anacibahamagala, ababwîra, erhi: «Càrhumire mujira ntyo munaleka abâna-rhabana balama?» 19 Balya bakazi b’okubusa banacibwîra mwâmi Faraoni, mpu: «Abakazi b’Abayahudi barhali ak’abakazi Banya-Mîsiri; babà bakazi bazibu; embere omukazi w’okubusa abahikeho, erhi mîra baburhaga.» 20 Nnâmahanga arhabâla abo bakazi bâlikwa, nalo olubaga lwàjà lwayûshûka lwanazibuha. 21 Kulya kubà abo bakazi bâlikwa bakagirhînya Nyakasane, Nyakasane naye abahà iburha. 22 Faraoni kwo kurhegeka abantu bâge bôshi, erhi: «Ngasi mwâna-rhabana waburhwe, munamulohe erwîshi, ci ngasi mwâna-nyere munaleke alame».
Exodus BHS 1:
1וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃ 2רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃ 3יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃ 4דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ 5וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃ 6וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃ 7וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ
8וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ 9וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ 10הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ 11וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃ 12וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃ 14וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֨מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ 16וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ 17וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ 18וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ 19וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃ 20וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ 21וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃ 22וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס

2
Okuburhwa kwa Mûsa
1 Muntu muguma w’omu bûko bwa Levi anacija aho, ayanka omunyere w’omu bûko bwa Levi. 2 Nyamukazi anacirhôla izîmi, aburha mugala. Erhi abona oku ali mwinjà, ajira myêzi isharhu erhi kufulika amufulika. 3 Lero erhi acibula oku ankacishub’ikamufulika, àrhôla ecirhimbiri c’enfinjo, acîshîga ebizibwe n’obulembo, acihiramwo olya mwâna, acidekereza omu masheke eburhambi bw’olwîshi. 4 Mwâli wâbo nyamwâna abêra kuli hitya mpu alole kurhi abà. 5 Lero mwâli wa Faraoni anaciyandagalira ebwa lwîshi mpu aj’icishuka, oku abajà-nyere bâge barhambika oku lwîshi. Anacilangîra ecirhimbiri omu masheke, àrhuma omujà-nyere wâge mpu ajicilêrha. 6 Anacicifunula, abona omwâna: ali mwâna-rhabana odwîrhe alaka. Obwonjo bwamugwârha, anaciderha, erhi: «Mwâna wAbayahudi oyu». 7 Okubundi mwaliwabo nyamwâna anacibwîra mwâli wa Faraoni, erhi: «Ka walonza njihamagala omulezi omu bakazi b’Abayahudi akazikuyonkekeza oyu mwâna?» 8 Mwâli wa Faraoni amubwîra, erhi: «Gendaga omulonze.» Olya munyere agendihamagala nnina wa nyamwâna. 9 Mwâli wa Faraoni amubwîra, erhi: «Mpêkera oyu mwâna, ojikamuyonsa, niene nayishikuhêmba.» Olya mukazi anacirhôla omwâna, akamuyonsa. 10 Erhi omwâna akula, amuhêkera mwâli wa Faraoni. Naye amuyankirira nka mugala; amuyîrika izîno lya «Mûsa», erhi: «Nàmurhôlaga omu mîshi.»
Mûsa ayàkira e Madiyani
11 Muli ezo nsiku, Mûsa erhi akolaga mukulu, àkanya mpu agendilamusa bene wâbo, àbona kurhi barhindibusire n’emikolo y’obuja. Abona oku Omunya-Mîsiri ashûrha mwene wâbo w’Omuyahudi. 12 Alolà eyi n’eyi, àbona ntâye omubwîne, àniga olya Munya-Mîsiri anamufulika omu mushenyi. 13 Erhi buca, kandi ashubigenda: ashimânAbayahudi babirhi badwîrhe balwa. Anacibwîra owalihalalîre owâbo, erhi: «Cici oshurhire owinyu?» 14 Olya mulume amubwîra, erhi: «Ndi wakujiraga murhambo na mucirànuzi wîrhu? K’omanyire mpu nâni wanyîrha nka kulya wayirhaga olya Munya-Mîsiri?» Mûsa àyôboha, erhi: «Kuziga kulya kwamanyîkîne!» 15 Faraoni ayumva baderha ogwo mwanzi, ahiga okuyîrha Mûsa. Ci Mûsa abunga, ayàka Faraoni; acijîra omu cihugo c’e Madiyani, aburhamala hôfi n’iriba. 16 Omudâhwa w’e Madiyani ali agwêrhe banyere bâge nda. Banaciyisha balidôma n’okuyunjuza ebiranga mpu banywese amasò g’ebintu by’îshe. 17 Abangere banaciyisha, babalibirhakwo. Lero Mûsa anaciyimuka, abarhabàla ananywesa amasò gâbo. 18 Erhi bagaluka emw’îshe Reweli, abadôsa, erhi: «Lero càrhumire mubiduha ntya ene?» 19 Bamushuza, mpu: «Munya-Mîsiri muguma warhushugunwire omu maboko g’abangere, ciru ye wanarhudomire ananywesa amasò!» 20 Anacibwîra abâli, erhi: «Ngahi ali? Carhumaga musiga Oyo muntu? Hamagali ye, ayishe alye!» 21 Mûsa ayêmêra okubêra aha mw’oyomulume, naye anacimuha omwâli Sipora. 22 Nyamuhya anaciburha omwâna-rhabana. Mûsa amuyirika izîno lya Gershoni, erhi: «Bulya ndi mubunga omu cihugo c’ihanga.»
Nyamuzinda ayumva izù lya Bene-Israheli
23 Erhi nsiku nyinji zigera, omwâmi w’e Mîsiri afa. Mwo bulya bujà bwâbo, bene-Israheli balakira Nyamuzinda, babanda endûlù, na kurhenga omu bujà bwâbo, endûlù yâbo yasôkera emwa Nyamuzinda. 24 Nyamuzinda ayumva endûlù yâbo; Nyamuzinda akengêra endagâno yâge bo n’Abrahamu, Izaki na Yakôbo. 25 Nyamuzinda abona bene-Israheli oku balagirires; Nyamuzinda abamanyirira.
EXODUS BHS 2:
1וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃ 2רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃ 3יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃ 4דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ 5וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃ 6וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃ 7וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ
8וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ 9וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ 10הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ 11וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃ 12וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃ 14וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֨מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ 16וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ 17וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ 18וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ 19וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃ 20וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ 21וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃ 22וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס

3
Ishaka lyagulumira lirhanasingônoka
1 Mûsa ali ayabwîre obusò bw’ebibuzi by’ishazâla Yetro, mudâhwa w’e Mediyani. Alongôlana ebibuzi kulî-kulî omu irûngu, àlinda ahika oku ntondo ya Nyamuzinda e Horebu. 2 Malahika wa Nyakasane àmubonekera omu ngulumira y’omuliro yakagigulumira omu karhî k’ishaka. Mûsa alolêreza, abona ishaka lidwîrhe lyagulumira, ci lirhasingônoka. 3 Mûsa aciderheza emurhima, erhi: «Nazunguluka ndole kw’oyu kabazâne: cici cirhumire eri ishaka lirhadwirhi lyasingônoka?» 4 Nyakasane abona oku ayisha azunguluka mpu alole; lero Nyamuzinda anacimuhamagala omu kagarhî ka lirya ishaka, erhi: «Mûsa, Mûsa!» Naye, erhi «Karame!» 5 Aderha, erhi: «Omanye wankayegêra hano! Hogola enkwêrho zâwe emagulu, bulya hano oyimanzire hali hantu hatagatîfu.» 6 Ashubiderha, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho, Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda w’Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo.» Mûsa acihundikira obusùt, bulya ali ayôbohire okulolakwo Nyamuzinda.
Nyamuzinda àrhuma Mûsa emwa Faraoni
7 Nyakasane anaciderha, erhi: «Kwo binali, nabwîne amalibûko g’olubaga lwâni luli e Mîsiri, nayumvîrhe n’endûlù ludwîrhe lwabanda embere z’abadwîrhe balulibuza. Neci, manyire malibûko maci lulimwo. 8 Co cirhumire nayandagala nti mbalîkûze omu maboko g’Abanya-Mîsiri, mbarhenzemwo eci cihugo, mbaheke omu cihugo cinjà na cigali, omu cihugo cihululamwo amarha n’obûci, omu cihugo cibâmwo Abakanani, Abahititi, Abamoriti, Abaperiziti, Abahiviti n’Abayebusi. 9 Na kulya kubà endûlù za bene-Israheli zampisirekwo, bulya nabwîne kurhi Abanya-Mîsiri badwîrhe babalibuza. 10 Yimukaga, ogende; nkurhumire emwa Faraoni nti ogendirhenza olubaga lwâni lwa bene-Israheli e Mîsiri.» 11 Mûsa anacibwîra Nyamuzinda, erhi: «Ndigi muntu muci nâni obwo w’okurhungâna Faraoni, n’okurhenza olubaga lwa bene-Israheli e Mîsiri?» 12 Amubwîra, erhi: «Ndi haguma nâwe. Alaga n’ecimanyîso oku nie nkurhumire: hano obà wamarhenza olubaga e Mîsiri, mwayishibâgira Nyamuzinda enterekêro kuli eyi ntondo».
Nyamuzinda àfulûlira Mûsa Izîno lyâge
13 Mûsa anacibwîra Nyamuzinda, erhi: «Nkolaga nacibànda hali bene-Israheli, mbabwîre, nti: «Nyamuzinda wa basho ontumire emunda muli». Bakandôsagya, mpu: «Izîno lyâge ye ndi?», kurhigi nababwîra obwo?» 14 Nyamuzinda anacibwîra Mûsa, erhi: «Nie Nyamubâhou.» Amubwîra, erhi: «Oyishibwîra bene-Israheli, erhi: «Nyamubâho ontumire emunda muli.»v 15 Nyamuzinda àshubibwîra Mûsa, erhi: «Oyishibwîra bene-Israheli ntyâla, erhi: Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo, antumire emunda muli. Eryo lyo izîno lyâni burhashuba, lyo izîno bakànkengêramwo kurhenga oku iburha kujà oku lindi.
Nyamuzinda arhumira bene-Israheli Mûsa
16 «Ogendishûbûza abagula ba bene-Israheli bôshi, obabwîre, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo anambonekire, ambwîra, erhi: «Nahizire okummulîkûza, bulya nabwîne amabî gôshi badwîrhe bammujirira e Mîsiri. 17 Co cirhumire nderha, nti: Nammurhenza omu malibûko g’e Mîsiri, mmuyinamulire omu cihugo c’Abakanani, c’Abahititi, c’Abamoriti, c’Abaperiziti, c’Abahiviti, c’Abayebusi, omu cihugo cihululamwo amarha n’obûci.» 18 Bayishiyumva izù lyâwe, oyishigenda obwo, mwe n’abagula ba bene-Israheli, ojè emunda mwâmi w’e Mîsiri ali, mumubwîre, mpu: «Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi, anarhubonekire. Bunôla orhulekage, rhugende lugendo lwa nsiku isharhu omu irûngu, rhujihêra Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu.» 19 Ci manyire oku mwâmi w’e Mîsiri arhamuyêmêrere mwagenda, akaba arhasêzîbwi n’okuboko kuzibuzibu. 20 Nkolaga nalambûla okuboko kwâni, nshurhe Mîsiri n’ebirhangâzo najira muli ye. Enyuma ly’okwo anamulika mugende.
Irhegeko ly’okunyaga ebirugu by’Abanya-Mîsiri
21 «Narhabâla olu lubaga lurhone emwa Abanya-Mîsiri, lyo hanomugenda, mulekigenda maboko mûmu. 22 Ngasi mbuguma ehûne omulungu wayo n’ecigolo ciri omu mwâge ebirugu by’amarhale, eby’amasholo n’emyambalomubiyambike bagala binyu na bâli binyu. Mutungôlew ntyo Abanya-Mîsiri.»

Exodus BHS 3:
1וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃ 2וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהוָֹ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ 3וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ 4וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 5וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ 6וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ 7וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ 8וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 9וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ 10וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 11וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 12וַיֹּ֨אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃ 13וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃ 14וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ 15וַיֹּאמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃ 16לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֨דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ 17וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒ אֶל־אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 18וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלֲכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 19וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 20וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃ 21וְנָתַתִּ֛י אֶת־חֵ֥ן הָֽעָם־הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃ 22וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃
4
Mûsa ahâbwa obuhashe bw’okujira ebirhangâzo
1 Mûsa ashuza, erhi: «Barhanyêmêre, barhayumve izù lyâni, ci bayishiderha, mpu: «Nyakasane arhakubonekîre!» 2 Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Cici eco ofumbasire omu nfune?» Naye ashuza, erhi: «Karhi.» 3 Nyakasane amubwîra, erhi: «Kakwêbe oku idaho.» Akakwêba oku idaho: akarhi kahinduka njoka. Mûsa ayâka. 4 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûla okuboko, oyigwarhire oku mucira!» Alambûla okuboka, ayigwârha: erya njoka yashubihinduka karhi omu nfune zâge. 5 «Lyo bayêmêra oku Nyakasane anakubonekîre, Nyamuzinda wa bîshe, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo.» 6 Nyakasane ashubimubwîra, erhi: «Hira enfune oku nda yâwe» Ahira enfune oku nda anazigalula. Okuboko kwâge kwayunjula lushomyo, kwahinduka kwêru-kwêru nka lubula. 7 Nyakasane amubwîra, erhi: «Shubiza okuboko kwâwe oku nda.» Ashubiza okuboko oku nda anakugalula; kwàli kwamashubibà nk’ebindi birumbu by’omubiri gwâge. 8 Nyakasane, erhi: «Akaba barhakuyemiri n’akaba barhayumvîrhîzi izù ly’ecimanyîso cirhanzi, bayêmêra izù ly’ecimanyîso ca kabirhi. 9 N’akaba barhayemiri ebyo bimanyîso bibirhi n’akaba barhayumvîrhîzi izù lyâwe, onarhôle amîshi g’omu Lwîshi, ogashandâze oku idaho; ago mîshi warhôlaga omu Lwîshi gahinduka mukò oku idaho.»
Aròni ajirwa muhugûzi wa Mûsa
10 Mûsa abwîra Nyakasane, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, ntishishongêza binwa nka naderha, oli kurhenga injo, oli kurhenga lishinjo, ciru na kurhenga aga mango gôshi odwîrhe washambâza mwambali wâwe, bulya akanwa kani kaba kazirho n’olulimi lwâni lurhahundûla.» 11 Nyakasane amubwîra, erhi: «Ndi wàhâga omuntu akanwa? Ndi odumya omuntu erhi okumujira cihuli, amujire wa kubona erhi muhûrha? K’arhali nie, Nyakasane? 12 Kanyagya, ogende, nabà haguma n’akanwa kâwe, nnankakubwîriza ebi okwânîne okuderha.» 13 Mûsa ashuza, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, orhume owundi onalonzize!» 14 Oburhè bwa Nyakasane bwanacibiruka kuli Mûsa, amubwîra, erhi: «Ka mukulu wâwe Aròni w’Omuleviti arhahali? Nyîshi oku yêhe ayishiderha. Ciru y’oyu oyishirikulamusa, na hano akubona, asîma omu murhima gwâge. 15 Oyishimushambâlira, onahire ebyo binwa omu kanwa kâge. Nâni nabà n’akanwa kâwe n’akâge nnammuyigîrize ebi mukwânîne okujira. 16 Ye wakazishambâza olubaga ahâli hawe, ye wabà kanwa kâwe, nâwe obè nka Nyamuzinda wâge. 17 N’aka karhi, okafumbarhe, ko wagendikajiramwo ebirhangâzo»
Mûsa ashubira omu cihugo c’e Mîsiri
18 Mûsa anacigenda, ashubira emw’ishazâla Yetro, amubwîra, erhi: «Nkwânîne nshubire emwa bene wîrhu, njilola erhi bacibâmwo omûka.» Yetro ashuza Mûsa, erhi: «Ogende n’omurhûla!» 19 Nyakasane abwîrira Mûsa e Madiyani, erhi: «Kanya, oshubire e Mîsiri, bulya balya bôshi bakagilonza okukuyîrha bafìre.» 20 Mûsa arhôla mukâge n’abagala, abashoneza oku cihêsi, ashubira omu cihugo c’e Mîsiri. Kalya karhi ka Nyamuzinda, Mûsa akafumbarha. 21 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Obu washubira e Mîsiri, obuhashe bwa birya bisômerîne byôshi nakuhâga, obujirire embere za Faraoni, nâni namudundaguza omurhima, arhalike olubaga mpu lugende. 22 Ojibwîra Faraoni, erhi: Kwo Nyakasane adesire ntya: Israheli yo nfula yâni; 23 Nkubwizire, nti: «Lîka mugala wâni ajinkolera, nâwe wamalahira bwamulika! Kwokwo, nâni nkolaga nayîrha enfula yâwe!»
Okukembûlwa kwa mugala wa Mûsa. Aròni abugana Mûsa
24 Erhi bahika omu njira aha bacumbika, Nyakasane amujàho analonza okumuyîrha. 25 Sipora anacirhôla enshangabuye, akembûlamwo omugala, ayanka ecishisha, acigeza oku magulu ga Mûsa, aderha, erhi: «Mukò muguma rhwembi!» 26 Nyakasane anacimuleka. Omu kuderha «mukò muguma rhwembi», bukembûle aderhaga. 27 Nyakasane anacibwîra Aròni, erhi: «Kanya, obugane Mûsa omu irûngu.» Agenda, amubugana oku ntondo ya Nyamuzinda, amuhôbera. 28 Mûsa ashambalira Aròni ebinwa byôshi Nyakasane amubwîraga mpu ajiderha n’ebirhangâzo byôshi amurhegekaga mpu ajijira. 29 Mûsa n’Aròni banacigendishûbûza abagula ba bene-Israheli bôshi. 30 Aròni ashubiderha birya binwa byôshi Nyakasane abwîraga Mûsa, anajirira ebirhangâzo omu masù g’olubaga. 31 Olubaga lwayêmêra. Lwayumva oku Nyakasane anagashanîre bene-Israheli n’oku anabwîne amalibûko gâbo; bafukama, baharâmya.
Exodus BHS 4:
1וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ 2וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מַזֶּ֣ה בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃ 3וַיֹּ֨אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃ 4וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ׃ 5לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 6וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃ 7וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃ 8וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשֹׁ֑ון וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן׃ 9וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃ 10וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשֹׁ֖ון אָנֹֽכִי׃ 11וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃ 12וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃ 13וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃ 14וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃ 15וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֨יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ 16וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃ 17וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃ פ
18וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֨וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃ 19וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֨תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ 20וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃ 21וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ 22וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃ 24וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃ 25וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃ 26וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ
27וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ 28וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃ 29וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־כָּל־זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 30וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ 31וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
5
Okubonana kurhanzi na Faraoni
1 Okubundi Mûsa na Aròni bayishibwîra Faraoni, mpu: «Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire ntya: «Leka olubaga lwâni lugende, lujinjirira olusiku lw’okunkuza omu irûngu.» 2 Faraoni ashuza, erhi: «Ye ndi oyo Nyakasane, lyo nyumva izù lyâge, kurhume naleka Israheli agenda? Ntishi oyo Nyakasane, ntanaleke bene-Israheli nti bagende!» 3 Baderha, mpu: «Nyamuzinda w’Abayahudi arhubonekire: kukwânîne rhugende lugendo lwa nsiku isharhu omu irûngu, rhujirherekêra Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, lyo alekicihonda kuli rhwe n’ecahira erhi n’engôrho.» 4 Omwâmi w’e Mîsiri ababwîra, erhi: «Wâni Mûsa mwe na Aròni, cirhumire mwalonza okushumika olubaga mpu luleke emikolo? Shubiri omu mikolo yinyu!» 5 Faraoni aderha, erhi: «Mwamabona oku olubaga lukola luluzire omu cihugo, b’obu mukolaga mwalonza mpu luleke emikolo!»
Faraoni ayûshûla emikolo ya bene-Israheli
6 Olwo lusiku lwonêne, Faraoni arhegeka abarhambo n’abimangizi b’emikolo b’olubaga, erhi: 7 «Murhacikagihà olubaga ebyâsi by’okujira amadofali nk’oku mwakagijira burhanzi. Bagendikalonza ebyâsi bône. 8 Mubasêze okujira amadofali gali nk’aga banayôrha bajira, murhanyihagya bici. Obwôlo bwabagazire, co cinarhumire badwîrhe bayâma, mpu: «Rhugendirherekêra Nyamuzinda wîrhu!» 9 Abo bantu basêzibwe okukola, lyo balek’ikalakira ebinwa by’obunywesi!» 10 Abarhambo n’abimangizi b’olubaga bahuluka, bajibwîra olubaga, mpu: «Ntya kwo Faraoni adesire: Ntakacimmuhà ebyâsi! 11 Mujikalonza ebyâsi mwene aha mwankanabibona! Ci ntâco ciru n’ehitya canyihibwa oku mukolo gwinyu.» 12 Olubaga lwashandabâna omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi lwàjà lwalonza ebyâsi by’empimbi. 13 Abarhambo bakazibarhunika, mpu: «Mukaziyusa emikolo yinyu! Mukâyunjuza ngasi lusiku olugero luhûnyirwe! Nk’oku mwanakagijira amango mwagwêrhe ebyâsi!» 14 Abimangizi ba muli bene-Israheli, balya bâli barhumirwe n’abarhambo ba Faraoni, bakashurhwa, mpu: «Carhumaga murhayusa, injo n’ene, ennundo yinyu y’amadofali nk’oku mwakagijira burhanzi?»
Endûlù y’abimangizi ba muli bene-Israheli
15 Abimangizi ba muli bene-Israheli bagendilakira Faraoni, mpu: «Cirhumire wajirira bambali bâwe ntya? 16 Bambali bâwe barhacihâbwa ebyâsi, bagalikarhubwîra, mpu: «Mujire amadofali!» Bambali bâwe kukolaga kukashurhwa kwône. Olubaga lwâwe lwo lubi!» 17 Abashuza, erhi: «Muli bôlo, muli bôlo bwenêne! Co cirhumire mwakaziderha mpu: «Rhujirherekêra Nyakasane. 18 Gendagi bwo na bunomujikola. Ebyâsi murhabihâbwe, ci amadofali munayora mujira go n’ago.»
Emirenge y’olubaga. Omusengero gwa Mûsa
19 Abimangizi ba muli bene-Israheli bayumva bamagangânwa n’okwo babwiragwa, mpu: «Murhanyihyagya oku nnundo y’amadofali. Ngasi lusiku mukâjira erya nnundo enarhegesirwe.» 20 Oku banarhenga aha mwa Faraoni, bacibirindika kuli Mûsa na Aròni erhi badwîrhe babalinda, 21 bababwîra, mpu: «Lero Nyakasane yêne alolage analutwe: Faraoni na bambali bâge barhacikalonza barhulolekwo erhi mwe murhuma; yabîrage ngôrho mwabafumbisire mpu barhunige.» 22 Mûsa anacishubira emunda Nyakasane ali, aderha, erhi: «Mâshi, Yâgirwa, càrhumire warhindibuza olu lubaga? Bici wacintumiraga? 23 Kurhenga amango najàga emwa Faraoni nti njimushambâza oku izîno lyâwe, arhangira okurhindibuza olu lubaga, orhanadesire mpu walîkûza olubaga lwâwe ciru n’ehitya!»
Exodus BHS 5:
1וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃ 2וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֨עְתִּי֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃ 3וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃ 4וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃ 5וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן־רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם׃ 6וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃ 7לֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃ 8וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃ 9תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־בָ֑הּ וְאַל־יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־שָֽׁקֶר׃ 10וַיֵּ֨צְא֜וּ נֹגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן׃ 11אַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃ 12וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃ 13וְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃ 14וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃ 15וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃ 16תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃ 17וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃ 18וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא־יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ׃ 19וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ 20וַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה׃ 21וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת־חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ׃ 22וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃ 23וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ׃
6
1 Nyakasane àbwîra Mûsa, erhi: «Lero okolaga wabona oku najira Faraoni: abalîka bagende hano azidoherwa n’okuboko kudârhi, ciru abalibirhakwo yêne erhi kuboko kudârhi kurhuma!»
Nyamuzinda alaganya Mûsa oku alîkûza bene-Israheli
2 Nyamuzinda ashubiderheza Mûsa, amubwîra, erhi: «Nie Nyamubâho. 3 Nabonekîre Abrahamu, Izaki na Yakôbo nka Nyamuzinda Ogala-byôshi, ci Izîno lyâni lya Nyamubâho ntalimayisagyâbo. 4 Kandi najira endagâno yâni rhwe nabo, oku nabahà ecihugo ca Kanani, cihugo babungiragamwo banabêramwo nka babunga. 5 Lero nayumvîrhage omulenge gwa bene-Israheli, oku badwîrhe balibuzibwa n’Abanya-Mîsiri, nanakengire endagâno yâni. 6 Co cirhumire, obwîre bene-Israheli oku nie Nyamubâho. Nammukûla omu mikolo midârhi y’e Mîsiri, nammulîkûza omu bujà bwâbo, nammulîkûza n’obuhashe bw’okuboko kwâni n’omu buhane bunene. 7 Nammuyankirira nka lubaga lwâni, nâni mbè Nyamuzinda winyu. Mwamanya oku nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu, ommukûzire omu mikolo midârhi y’e Mîsiri. 8 Nammuhisa omu cihugo nacigashaga nti nahà Abrahamu, Izaki na Yakôbo. Nammuhâco kashambala. Nie Nyamubâho!» 9 Mûsa abwîra bene-Israheli ebyo binwa, ci barhayumvagya Mûsa erhi kutwîka omurhima n’obuja budârhi kurhuma. 10 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 11 «Genda Obwîre Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, aleke bene-Israheli barhenge omu cihugo câge!» 12 Ci Mûsa aderha ntya embere za Nyakasane, erhi: «Obûla bene-Israheli barhanyumvagya, kurhigi Faraoni akaba ye nyumva nie w’akanwax karhakembûlagwa?» 13 Nyakasane aganîza Mûsa na Aròni, abarhuma emwa bene-Israheli n’emwa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, mpu lyo alîka bene-Israheli barhenge omu cihugo c’e Mîsiri.
Bashakulûza ba Mûsa na Aròni
14 Alaga abakulu b’emilala ya bashakulûza bâbo: Bagala ba Rubeni, nfula ya Israheli: Henoki na Palu, Hezroni na Karmi: obwo bwo bûko bwa Rubeni. 15 Nabo bagala ba Simoni, bo: Yemuweli, Yamini, Obadi, Yakini, Sohari na Saulu, mugala w’omukazi munya-Kanani, bwo bûko bwa Simoni obwo. 16 Alaga amazîno ga bagala ba Levi, nk’oku amaburhwa gâbo ganali: Gershoni, Kehati na Merari. Levi alamire myâka igana na makumi asharhu na nda. 17 Bagala ba Gershoni bo: Livini na Shimeyi, nk’oku obûko bwâbo bunali. 18 Bagala ba Kehati bo: Amurami, Yisehari, Hebroni na Uziyeli. Kehati alamire myâka igana na makumi asharhu n’isharhu. 19 Na bagala ba Merari bo: Mahali na Mushiy. Bwo bûko bwa Levi obwo omu kushimba amaburhwa gâbo. 20 Amurami àrhôla omukazi, ayanka nnashenge Okevedi; amuburhakwo Aròni na Mûsa. Amurami alama myâka igana na makumi asharhu na nda. 21 Bagala ba Yisehari bo: Kore, Nefegi na Zikri. 22 Bagala ba Uziyeli bo: Mishaheli, Elisafani na Sitiri. 23 Aròni ayanka omukazi, ye Luzabeti, mwâli wa Aminadabu, mwâli wâbo Nashoni; amuburhakwo Nadabu, Abihu, Eleyazari na Itamara. 24 Na bagala ba Kore bo: Asiri, Elikana na Abiyasafi. Obwo bwo bûko bwa bene-Kore. 25 Eleyazari, mugala wa Aròni, ayanka omukazi, mwâli wa Putiyeli: omuburhakwo Pinasi. Abo bo bagula b’emilala y’Abaleviti, nk’oku obûko bwâbo bunali. 26 Bo baligi Aròni na Mûsa abo, balya Nyakasane abwîraga, erhi: «Murhenze bene-Israheli omu cihugo c’e Mîsiri, bacigabe nka mirhwe ya balwî.» 27 Bo bajàgibwîra Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, mpu arhenze bene-Israheli e Mîsiri. Bo Mûsa na Aròni abo.
Nyakasane ashubishambâza Mûsa
28 Olusiku Nyakasane ashambâlaga na Mûsa omu cihugo c’e Mîsiri, 29 amubwîra, erhi: «Nie Nyakasane. Obwîre Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, ngasi byôshi nkubwizire.» 30 Mûsa ashuza Nyakasane, erhi: «Kurhi Faraoni akanyumva nie w’akanwa karhakembûlagwa?»
Exodus BHS 6:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃ ס
2וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 3וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃ 4וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃ 5וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ 6לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֨חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ 7וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃ 8וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 9וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ פ
10וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 11בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ 12וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ פ
13וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס
14אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְר֣וֹן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃ 15וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֨הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃ 16וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשֹׁ֕ון וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ 17בְּנֵ֥י גֵרְשֹׁ֛ון לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 18וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ 19וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃ 20וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ 21וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃ 22וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃ 23וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשֹׁ֖ון ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃ 24וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקָּרְחִֽי׃ 25וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 26ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ 27הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃ 28וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ
29וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 30וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃ פ
7
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Kâli nkujizire nka Nyamuzinda wa Faraoni na mwene winyu Aròni ye wabà mulêbi wâwez. 2 We wakaziderha ngasi byôshi nakurhegeka, na mwene winyu Aròni abwîre Faraoni aleke Bene-Israheli barhenge omu cihugo câge. 3 Ci kwône nadundaguza omurhima gwa Faraoni. Naluza ebimanyîso n’ebirhangâzo omu cihugo c’e Mîsiri. 4 Ci Faraoni arhammuyumve. Nalambûlira okuboko kwâni kuli Mîsiri, emirhwe yâni, lwo lubaga lwâni, bene-Israheli, nyirhenze n’obuhashe e Mîsiri. 5 Abanya-Mîsiri bamanye obwo oku nie Nyakasane, hano ndambûlira okuboko kwâni oku Mîsiri, nnantenzamwo bene-Israheli. 6 Mûsa na Aròni bajira ntyo; bajira oku Nyakasane anali abarhegesire. 7 Mûsa ali agwêrhe myâka makumi gali munâni, na Aròni makumi gali munâni n’isharhu, ago mango bajàgiganiza Faraoni.
Akarhi kahinduka njoka
8 Nyakasane anacibwîra Mûsa na Aròni, erhi: 9 «Faraoni akammubwîra, erhi: Jiragi ecirhangâzo, onabwîre Aròni, erhi: Rhôla akarhi kâwe, okakwebe embere za Faraoni, kahinduke njoka!» 10 Mûsa na Aròni bacibanda aha mwa Faraoni, bajira nk’oku Nyakasane ali abarhegesire. Aròni akwêba akarhi kâge embere za Faraoni n’embere z’abambali, na kalya karhi kahinduka njoka. 11 Ci oku bwâge, Faraoni naye ahamagala abagula n’abashonga bâge, abakurungu b’e Mîsiri bajira nabo okwo n’amakurungu gâbo. 12 Ngasi muguma akazikwêba akarhi kâge, kakazihinduka njoka. Ci akarhi ka Aròni kamirangusa rbulya rhurhi rhwabo. 13 Ci omurhima gwa Faraoni gwadundagula; arhayumvagya Mûsa na Aròni, nk’oku Nyakasane anaderhaga. Obuhanya burhanzi:
Amîshi gahinduka mukò
14 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Faraoni azinzibîre; alalire mpu arhalika olubaga lugende. 15 Kanya emwa Faraoni irhondo bunacànûla, hano ahuluka mpu aja ebwa lwîshi. Omulindire eburhambi bw’olwîshi. Na kalya karhi kahindukaga njoka, okafumbarhe omu nfune. 16 Obwîre Faraoni, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi, ambwiriga mpu nkubwîre, erhi: «Leka olubaga lwâni lugende, lujinterekêra omu irûngu». Ci kuhika ene orhayumvagya. 17 Ntya kwo Nyakasane adesire: Eci co wamanyirakwo oku nie Nyakasane: Nkolaga nashurha amîshi g’olwîshi n’aka karhi nfumbasire omu nfune, gahinduke mukò. 18 Enfî z’omu lwîshi zafa, olwîshi lwakazibaya n’Abanyamîsiri bayabirwa okunywa amîshi g’omu lwîshi.» 19 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Bwira Aròni, erhi: Rhôla akarhi kâwe, olambûlire okuboko oku mîshi g’omu Mîsiri, oku nyîshi zamwo, oku mibunda yamwo, oku biyanja byamwo, ngasi hôshi hanaba amîshi, gahinduke mukò! Omukò gubè omu cihugo côshi c’e Mîsiri, omu rhubehe rhw emirhi n’omu rhubehe rhw’amabuye!» 20 Mûsa na Aròni banacijira nk’oku Nyakasane anabarhegekaga. Aròni alengeza akarhi, akarhimba oku mîshi g’omu lwîshi embere z’amasù ga Faraoni n’embere z’amasù g’abambali. Amîshi g’omu lwîshi gôshi gahinduka mukò. 21 Enfî z’omu lwîshi zôshi zafà, olwîshi lwakazibaya kuhika Abanya- Mîsiri bayabirwa n’okunywa amîshi ga mw’olwo lwîshi. Ecihugo c’e Mîsiri côshi cayunjula mukò. 22 Ci abakurungu b’e Mîsiri nabo bajira ntyo n’amakurungu gâbo. Omurhima gwa Faraoni gwadundagula, arhayumvagya Mûsa na Aròni, nka kulya Nyakasane anaderhaga. 23 Faraoni ahindamuka, acishubirira emwâge buzira kutwa ihuzihuzi kw’ebyo byôshi. 24 Abanya-Mîsiri bôshi bakazija bahumba eburhambi bw’olwîshi mpu babone amîshi banywe, bulya barhankacihashirinywa amîshi g’omu lwîshi. 25 Nsiku nda zôshi zagera kurhenga ago mango Nyakasane ahanaga olwîshi.
Obuhanya bwa kabirhi: Ebikere
26a Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojè aha mwa Faraoni, omubwîre, erhi: Ntya kwo Nyakasane adesire: «Leka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera.» 27a Okalahira mpu lurhagenda, nahana ecihugo câwe côshi n’obuhanya bw’ebikere. 28a Olwîshi lwayunjulira bikere, byarherema, bishesherere omu mwâwe, bije omu nyumpa olala, oku ncingo yâwe, omu nyumpa za bambali bâwe, omu mw’olubaga lwâwe, omu matanuru gâwe, omu nyîna zâwe. 29a Ebyo bikere byakàkucanukirakwo wêne, oku lubaga lwâwe na kuli bambali bâwe.»
7
Exodus BHS 7:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃ 2אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ 3וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 4וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ 5וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃ 6וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ 7וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־פַּרְעֹֽה׃ פ
8וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 9כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃ 10וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃ 11וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃ 12וַיַּשְׁלִ֨יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם׃ 13וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ פ
14וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃ 15לֵ֣ךְ אֶל־פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃ 16וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃ 17כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֗י עַל־הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃ 18וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹֽר׃ ס
19וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃ 20וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָֽפְכ֛וּ כָּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃ 21וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֨תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 22וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 23וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת׃ 24וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃ 25וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־יְהוָ֖ה אֶת־הַיְאֹֽר׃ פ
26וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ 27וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־כָּל־גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃ 28וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֨יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃ 29וּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖ וּבְכָל־עֲבָדֶ֑יךָ יַעֲל֖וּ הַֽצְפַרְדְּעִֽים׃
8
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Bwira Aròni, erhi: Lambûlira okuboko na kalya karhi kâwe oku nyîshi, oku mibunda n’oku biyanja, oyinamulire ebikere omu cihugo c’e Mîsiri.» 2 Aròni àlambûlira okuboko oku mîshi gôshi g’e Mîsiri: ebikere byayulubuka, byarherema, byàfûnika ecihugo c’e Mîsiri. 3 Ci abakurungu nabo bajira ntyo n’amakurungu gâbo: bayûlubulira ebikere omu cihugo c’e Mîsiri. 4 Faraoni ànacihamagala Mûsa na Aròni, aderha, erhi: «Mushenge Nyakasane anyegûlekwo ebi bikere n’oku lubaga lwâni, lyo ndeka olubaga luj’ihêra Nyakasane.» 5 Mûsa abwîra Faraoni, erhi: «Ombwîre mangaci go na nêne nagend’ikusengerera, omu nyumpa zâwe, bisigale omu lwîshi mwone.» 6 Aderha, erhi: «Irhondo.» Mûsa àmushubiza, erhi: «Najira nk’okwo onadesire: Lyo omanya oku ntà wundi oli aka Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, 7 ebikere byaciyegûla kuli we, oku nyumpa yâwe, kuli bambali bâwe n’oku lubaga lwâwe, birhasigale omurhali omu lwîshi mwone.» 8 Mûsa na Aròni bànacirhenga ahamwa Faraoni. Mûsa àj’isengera Nyakasane kuli ebyo bikere àlibuzagyamwo Faraoni. 9 Nyakasane ayumvîrhiza omusengero gwa Mûsa. Ebikere byàli omu nyumpa, ebyàli omu ngo n’omu mashwa byàfà, byahirigirha. 10 Bàbilundika birundo-birundo, ecihugo côshi cayunjula kabayo. 11 Faraoni erhi àbona amàbà nk’aluhûka, àshub’izinzibala, àrhaciyumvagya Mûsa na Aròni, nk’oku Nyakasane anaderhaga.
Obuhanya bwa kasharhu: Emihusha
12 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Obwîre Aròni, erhi: «Lambûla akarhi kâwe, oshûrhe akatulo k’oku idaho, kahinduke mihusha omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi.» 13 Bàkujira, Aròni alambûla akarhi kâge, akarhimba omu katulo k’oku idaho. Emihusha yàlumîra oku bantu n’oku bîntu. Akatulo kôshi k’oku idaho kahinduka mihusha omu cihugo côshi c’e Mîsiri. 14 Abakurungu bànacirhangula nabo n’amakurungu gâbo mpu bahiva eyo mihusha, ci bayabirwa. Emihusha yayunjula oku bantu n’oku bîntu. 15 Balya bakurungu bàbwîra Faraoni, mpu: «Gwamabà munwe gwa Nyamuzinda ogu». Ci omurhima gwa Faraoni gwàdundaguza. Arhayumvagya Mûsa na Aròni nka kulya Nyakasane anaderhaga.
Obuhanya bwa kani: Ebibugu
16 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Ozûke sêzi sêzi, ocibande embere za Faraoni, hano akola mpu aja ebwa lwîshi. Omubwîre, erhi: «Ntya kwo Nyakasane adesire: «Leka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera.» 17 Akaba orhalesiri olubaga lwâni lugende, nàrhuma ebibungu kuli we, kuli bambali bâwe, oku lubaga lwâwe n’omu nyumpa zâwe. Enyumpa z’Abanya-Mîsiri zôshi zàyunjula bibugu, ciru n’obudaka bayûbakaakwo. 18 Olwo lusiku nàjirira ecihugo ca Gosheni kundi kundi, era munda olubaga lwâni luyûbaka; eyo munda yone erhâbe bibungu, lyo omanya oku nie Nyakasane, mbà omu karhî k’ecihugo. 19 Naberûla olubaga lwâni n’olwâwe. Eco cimanyîso irhondo càbà.» 20 Nyakasane ànacijira ntyo. Ehitù hy’ebibungu hyànacija omu nyumpa ya Faraoni, n’omu nyumpa z’abambali n’omu cihugo côshi; ecihugo côshi cayunjula bibungu. 21 Faraoni ahamagala Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: «Gendi, muhêrere Nyamuzinda winyu muno cihugo.» 22 Mûsa àmushuza, erhi: «Kurhakwânîni okujira ntyo, bulya ebi rhurherekêra Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, Abanya-Mîsiri barhabikwirirwa. Kurhigi rhwankabijirira omu masù gâbo babule kurhubanda amabuye?» 23 Ha lugendo lwa nsiku isharhu omu irûngu ho rhulonzize okuj’irherekêrera Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, nk’oku ankanarhubwîra.» 24 Faraoni ashuza, erhi: «Nammuleka, mugende munarherekêrere Nyakasane, Nyamuzinda winyu omu irûngu. Kwonene murhajaga kuli: Munsengerere nâni.» 25 Mûsa aderha, erhi: «Kwokwo, nkolaga narhenga hano mwâwe, nj’ishenga Nyakasane, n’irhondo lyonêne ebibugu byarhenga kuli Faraoni, kuli bambali bâge n’oku lubaga lwâge. Ci kwône lero Faraoni aleke okurhurheba mpu kandi arhâleka olubaga lugend’irherekêra Nyakasane.» 26 Mûsa àrhenga aha mwa Faraoni, àj’ishenga Nyakasane. 27 Nyakasane ayumvîrhiza omusengero gwa Mûsa. Ebibugu byàrhengakwo Faraoni, oku bambali n’oku lubaga lwâge. Harhasigalaga ciru n’eciguma. 28 Ci kwône kandi obwo, Faraoni azînzibala, àrhalekaga olubaga mpu lugende.
Exodus BHS 8:
1וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת עַל־הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֨עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 3וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 4וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֨אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה׃ 5וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃ 6וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 7וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃ 8וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃ 9וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֨תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־הַבָּתִּ֥ים מִן־הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־הַשָּׂדֹֽת׃ 10וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃ 11וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 13וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֨הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 14וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ 15וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּים֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
16וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֨קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ 17כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃ 18וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 19וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃ 20וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃ 21וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ 22וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃ 23דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֨חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ 24וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃ 25וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 26וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃ 27וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֨סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃ 28וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ פ
9
Obuhanya bwa karhânu: Mulyamo àja omu bîntu
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Genda, ojè emwa Faraoni, omubwîre, erhi: «Ntya kwo adesire Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi: Leka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera. 2 Okashub’ilahira mpu orhalulîka, okashub’iluhanza, 3 okuboko kwa Nyakasane kwarhinda oku masò gali omu mashwa gâwe, oku biterusi, oku bihêsi, oku ngamiya, oku nkafu n’ebibuzi: abà mulyamomukali bwenêne. 4 Nyakasane àhira olubibi omu masò ga bene-Israheli n’ag’Abanya-Mîsiri. Ntà cintu càfà omu masò ga bene-Israheli.» 5 Nyakasane anacitwa amango, erhi: «Irhondo Nyakasane akola ebyo omu cihugo.» 6 N’erhi buca, Nyakasane, akola ako kanwa: amasò g’Abanya-Mîsiri gôshi gafa, ci omu masò ga bene-Israheli, ntà cintu ciru n’eciguma càfire. 7 Faraoni arhuma abajidôsa: «Ntà cintu ciru n’eciguma cafire omu masò ga bene-Israheli.» Ci kurharhumaga omurhima gwa Faraoni gurhadundagula; àrhalekaga olubaga mpu lugende.
Obuhanya bwa kali ndarhu: Amahurhe
8 Nyakasane abwîra Mûsa na Aròni, erhi: «Murhôle bifune bibiri bya muyeye gw’omu itanuru. Mûsa ayîsh’iguyehûlira e malunga omu masù ga Faraoni. 9 Hano akatulo kagwo kashàndâla omu Mîsiri mwoshi, kanaja kameza emibuha eri nka mahurhe oku bantu n’oku bintu by’omu Mîsiri mwoshi.» 10 Bàrhôla omuyeye gw’omu itanuru, bàguyimangana embere za Faraoni. Mûsa àgukwêba e malunga, gwâja gwameza emibuha y’amahurhe oku bantu n’oku bintu. 11 Abakurungu bayabirwa okubêra embere za Mûsa erhi ago mahurhe garhuma, bulya abakurungu n’Abanya-Mîsiri bôshi bâli bayunjwîre mahurhe. 12 Ci Nyakasane àdundaguza omurhima gwa Faraoni, arhayumvagya Mûsa na Aròni nk’oku Nyakasane ànali abwizire Mûsa.
Obuhanya bwa kali nda: Olubula
13 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ozûke mucêracêra, ocibande embere za Faraoni. Omubwîre, erhi: «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi adesire: «Lika olubaga lwâni lugende, luj’inkolera.» 14 Bulya lero nkola narhuma amahanya gâni gôshi kuli we, kuli bambali bâwe n’oku lubaga lwâwe lyo omanya oku ntâye oli akâni omu igulu lyôshi. 15 Ncilekêrerage okuboko kwâni, singa nàkuyisire n’ecâhirà we n’olubaga lwâwe, wàli wahirigirha omu igulu. 16 Ci alaga ecàrhumire nakuleka: nti nkuyêreke obuhashe bwâni lyo bamanyîsa izîno lyâni omu igulu lyôshi. 17 Woyo ocidwîrhe wahanza olubaga lwâni mpu lurhagendaga. 18 Irhondo nka gano mango gonêne naniesa olubula, ludârhi bwenêne, lulya lurhasag’ibonekana omu Mîsiri kurhenga olusiku àyûbakaagwa kuhika buno. 19 Okanyagye, orhume abaj’iyegemya amasò gâwe na ngasi hyâwe byôshi hiri ebulambo. Ngasi muntu na ngasi cintu biri ebulambo barhayegamizi n’okubihira omu nyumpa, olubula lwabikomanga bife.» 20 Muli bambali ba Faraoni, ngasi wàrhinyire akanwa ka Nyakasane, àyegamya bambali bâge n’amasò; 21 ci orhàshibiriraga akanwa ka Nyakasane, àlekera abambali n’amasò gâge ebulambo. 22 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko kwâwe emalunga olubula lunie omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi, oku bantu n’oku bintu, na kuli ngasi hyâsi hyôshi hy’omu cihugo c’e Mîsiri.» 23 Mûsa àlambûlira akarhi kâge emalunga; Nyakasane alulumbikanyayo emikungulo n’olubula; emilazo yacibanda oku idaho, na Nyakasane aniesa olubula omu cihugo c’e Mîsiri. 24 Olubula, emilazo eyunjwîre lubula: byâbà bidârhi bwenêne kulya ecihugo c’e Mîsiri cirhâlisag’ibona bundi kurhenga ciri ishanja. 25 Omwo cihugo c’e Mîsiri mwoshi, olubula lwàjonjaga ngasi byânali embuga, abantu n’ebintu; olubula lwàjonjaga ngasi hyâsi hy’erubala, lwàvunanga n’emirhi y’erubala yôshi. 26 Cihugo ca Gosheni cône olubula lurhahumagakwo, emunda bene-Israheli bâyûbakaaga. 27 Faraoni ahamagala Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: «Lero, nabwinage oku nàbihire; Nyakasane ye mushinganyanya, nie mubî rhwe n’olubaga lwâni. 28 Mushenge Nyakasane ayimanze emilazo n’olubula: Nàmmulîka mugende, murhâcilegerere kasanzi kanene. 29 Mûsa àmushuza, erhi: «Hano nantenga muno lugo, nagend’iyinamulira amaboko gâni emunda Nyakasane ali: emilazo yahuba, n’olubula lurhâcinie, lyo omanya oku igulu lyôshi liri lya Nyakasane. 30 Ci wêhe mwe na bambah bâwe, mmumanyire oku murhacirhînya Nyakasane Nyamuzinda.» 31 Ecitâni n’engano byàtuntumalika, bulya engano yali ekola egwêrhe emihuli, n’ecitâni erhi cayâsa. 32 Engano ejira emigati n’amahemba, byohe birhatuntumalikaga, bulya birhamera duba. 33 Mûsa arhenga aha mwa Faraoni n’omu lugo, àyinamulira amaboko gâge emunda Nyakasane ali; emilazo n’olubula byahumba, enkuba erhàcidubukiraga oku idaho. 34 Erhi Faraoni àbona oku enkuba, olubula n’emilazo byahumbire, àshub’ibîha, ye bo n’abambali bàzinzibala. 35 Omurhima gwa Faraoni gwàzibuha nk’ibuye, arhàlikaga bene-Israheli, nk’oku Nyakasane anali abwizire Mûsa.
Exodus BHS 9:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ 2כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃ 3הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ 4וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃ 5וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 6וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃ 7וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ פ
8וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 9וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 10וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ 11וְלֹֽא־יָכְל֣וּ הַֽחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם׃ 12וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ ס
13וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ 14כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 15כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ 16וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 17עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃ 18הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֨הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה׃ 19וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ 20הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ 21וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ פ
22וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 23וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 24וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֨הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃ 25וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר׃ 26רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃ 27וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃ 28הַעְתִּ֨ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃ 29וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃ 30וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ 31וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃ 32וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃ 33וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃ 34וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃ 35וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ
10
Obuhanya bwa kali munâni: enzige
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Genda, ojè emwa Faraoni, bulya nie nazînzibazize omurhima gwâge n’ogwa bambali bâge, lyo nyukîriza ebirhangâzo byâni ekarhî kâbo, 2 lyo oyîsh’ikuganîrira mugala wâwe na mwinjikulu wâwe na kurhi nalibuzagya Abanya-Mîsiri na kurhi nàjiraga ebirhangâzo byâni emwâbo. Ntyo mwanamanya oku niene nie Nyakasane.» 3 Mûsa na Aròni bànacija aha mwa Faraoni, bàmubwîra, mpu: «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’Abayahudi adesire: «Kuhika mangaci walahira okucirhôhya embere zâni? Lîka olubaga lwâni lugende, luj’inkolera. 4 Okalahira mpu orhalika olubaga lwâni lugende, irhondo lyonêne nàrhuma enzige omu cihugo câwe. 5 Zabwika ecihugo côshi ciru cirhâcibonekaga. Zâlya ngasi hyôshi hyàrhulubusire, ngasi ebi olubula lwàkulekire, zâlya emirhi emera omu mashwa gâwe yôshi. 6 Zabumba enyumpa zâwe, n’enyumpa za bambali bâwe bôshi, n’enyumpa z’Abanya-Mîsiri bôshi: okwo basho barhakubonaga ciru na bashakulûza binyu kurhenga bali hano igulu kuhika olw’ene.» Mûsa ahindamuka, arhenga aha mwa Faraoni. 7 Abarhumisi ba Faraoni bàmubwîra, mpu: «Kuhika mangaci oyu muntu ayôrha ali karhegè kuli rhwe? Lika aba bantu, bagende, baj’ikolera Nyakasane, Nyamuzinda wâbo. K’orhacimanya oku Mîsiri akola ahwîre?» 8 Bashub’igalula Mûsa na Aròni emwa Faraoni, ababwîra, erhi: «Gendagi. Muj’ikolera Nyakasane, Nyamuzinda winyu. Ci kwône, ndi wagenda?» 9 Mûsa ashuza, erhi: «Rhwagenda haguma n’abâna bîrhu n’abashosi bîrhu, rhwagenda haguma na bagala bîrhu na bali bîrhu, ebibuzi-bîrhu n’enkafu zirhu. Bulya kuli rhwe luli lusiku lukulu lw’okukuza Nyakasane.» 10 Ababwîra, erhi: «Nyakasane abè haguma ninyu mukabona namuleka mwagenda n’abâna binyu: mubwîne oku bubî obu mwalonza. 11 Arhali ntyo kwo byabà: gendi, mwe balume, muj’ikolera Nyakasane, bulya ntyo kwo mwalonza.» Banacibalibirhakwo mpu barhenge aha mwa Faraonia. 12 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko oku cihugo c’e Mîsiri, ohamagale enzige: ziyerêre enyanya ly’ecihugo ca Mîsiri: zirye ngasi hyâsi hy’omu cihugo, ngasi hyôshi olubula lwàsizire.» 13 Mûsa ashonga ecihugo c’e Mîsiri akarhi kâge. Nyamuzinda azûsa empûsi ebuzûka-zûba oku cihugo c’e Mîsiri yalegerera yanalala yahûsa. Erhi buca sêzi bashanga empûsi y’ebuzûka-zûba yagwisize enzige. 14 Enzige zalumîra omu cihugo c’e Mîsiri côshi, zagwa nyinjinyinji omu cihugo c’e Mîsiri côshi. Ntà mango enzige nyinganaho zalisagigwa bundi na ntà mango eziri nk’ezo zacigwîre. 15 Zashandâla ecihugo côshi, zayona ecihugo côshi. Zalya ngasi hyâsi hyali omu cihugo na ngasi ilehe olubula lwasigaga: ntà hyâsi hyasigîre oku mirhi erhi omu mashwa omu cihugo ca Mîsiri côshi. 16 Faraoni burharhindira, ahamagala Mûsa na Aròni ababwîra erhi: «Nabihire Nyakasane Nyamuzinda winyu na ninyu mwene. 17 Ombabalirage ecâha câni wekasinga buno lyône, munansengerere emwa Nyakasane Nyamuzinda winyu ankulekwo obula buhanya budârhi». 18 Mûsa arhenga emwa Faraoni anashenga Nyamuzinda. 19 Nyamuzinda ahindula erya mpûsi yabà y’ebuzika-zûba, mpûsi nyinji-nyinji, yazurundukana enzige yanazihêka ebwa nyanja ndukula. Harhasigalaga ciru n’oluzige luguma omu cihugo ca Mîsiri côshi. 20 Nyamuzinda àdundaguza omurhima gwa Faraoni, àrhalekaga bene-Israheli bagenda.
Obuhanya bwa kalimwenda: Endunduli
21 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko kwâwe omu malunga na ntyo omwizimya gw’okunali guhundikîre ecihugo ca Mîsiri». 22 Mûsa anacilambûlira okuboko kwâge enyanya, hanacizûka endunduli y’omwizimya, yahundikira ecihugo ca Mîsiri nsiku isharhu zôshi. 23 Ntà muntu wacikazâgibona owâbo na ntâye wacirhenzire ah’âli ezo nsiku isharhu zôshi. Cikwône Bene-Israheli bôhe erhi bagwêrhe obulangashane aha mwabâbwe. 24 Faraoni ahamagala Mûsa, amubwîra, erhi: «Mugendirherekêra Nyamubâho cikwône ebishwêkwa bisungunu n’ebinene byôshi birharhengaga hano. Cikwoki mwanagenda baguma na bakinywe n’abâna binyu.» 25 Mûsa ashuza, erhi: «Wêne orhubâge ebi rhwajijiriramwo Nyakasane Nyamuzinda wîrhu enterekêro nsingônola. 26 Ciru rhwakahêka n’amasò gîrhu, ntà cishwêkwa ciru n’eciguma casigala, bulya byo rhwajirhôlamwo ebi rhwarherekêra Nyakasane Nyamuzinda wîrhu; hano rhuhika eyo munda rhwêne buzira byo, rhurhankayîsh’ihash’irherekêra Nyakasane.» 27 Cikwône Nyamuzinda azinzibaza omurhima gwa Faraoni: arhabâlîkuzagya mpu bagende. 28 Faraoni anacibwîra Mûsa, erhi: «Rhenga aho jonacilange! Ntacikubonaga omu masù gâni n’olusiku washub’icîshomya mpu wacîyêrekana omu masù gâni, onafe.» 29 Mûsa aderha, erhi: «Wakudesire, ntakacicîshomya nti nacîyêrekana omu masù gâwe.»
Exodus BHS 10:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּוֹ׃ 2וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֨לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 3וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ 4כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃ 5וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל ׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה׃ 6וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֨יךָ֙ וַאֲבוֹ֣ת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃ 7וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֨נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃ 8וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃ 9וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֨נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃ 10וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃ 11לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פ
12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד׃ 13וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֨וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה׃ 14וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃ 15וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין כָּל־הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־נוֹתַ֨ר כָּל־יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 16וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃ 17וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃ 18וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃ 19וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃ 20וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
21וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃ 22וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָד֖וֹ עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 23לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃ 24וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃ 25וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 26וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃ 27וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃ 28וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל־תֹּ֨סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃ 29וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃ פ
11
Omulali gw’obuhanya bwa kali ikumi: Okunigwa kw’emurhwe-lubere
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Nkolaga narhumira Faraoni na Mîsiri obuhanya buzinda. Enyuma ly’aho, ammuleka mugende na ciru kwâbà kulibirha ammulibirhakwo. 2 Obwirage olubaga luje lwahûna: ngasi mulume ahûne omulungu wâge na ngasi mukazi ahûne omulungu-kazi wâge, ebirugu by’amarhale n’ebya amasholo.» 3 Nyakasane arhabâla olubaga okurhona emwa Abanya-Mîsiri. Na kulusha, Mûsa yêne ali muntu mukulu bwenêne omu cihugo c’e Mîsiri, omu masù ga bambali ba Faraoni n’omu masù g’olubaga. 4 Mûsa anaciderha, erhi: «Ntya kwo Nyakasane adesire: Aha karhî k’obudufu, natwîkanya omu Mîsiri, 5 ngasi lubere lw’omu Mîsiri lwâfà, kurhangirira oku nfula ya Faraoni, olya wayîsh’iyîma oku ntebe yâge y’obwâmi, kuhika oku lubere lw’omujà-kazi obà enyuma z’olwanjikwa na kuhika oku lubere lwa ngasi cintu. 6 Endûlù zâbà omu cihugo c’e Mîsiri mwoshi, zirya zirhasag’iyumvîkanamwo ciru n’eliguma,zirhakanac’iyumvîkanamwo bundi. 7 Ci emwa Bene-Israheli bôshi, ciru n’akabwa ntâko kamokera abantu erhi ebintu, lyo mumanya oku Nyakasane abà aberwîre Mîsiri na Israheli. 8 Okuhandi, aba bambali bâwe bôshi bâyandagalire emunda ndi, bananfukamire, mpu: «Gendaga mâshi, mwe n’olubaga lukukulikîre. Okuhandi nanagenda obwo:» 9 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Faraoni arhakuyumve mpu lyo ebirhangâzo byâni biluga omu Mîsiri.» 10 Ebyo birhangâzo byôshi Mûsa na Aròni bâli bajirîre embere za Faraoni, ci Nyakasane àdundaguza omurhima gwa Faraoni, àrhazigaga mpu bene-Israheli barhenge omu cihugo câge.
Exodus BHS 11:
1וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃ 2דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃ 3וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ ס
4וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃ 5וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ 6וְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֨הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃ 7וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֨לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף׃ ס
9וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 10וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ פ
12
Olusiku lukulu lwa Basâka
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa na Aròni omu cihugo c’e Mîsiri, erhi: 2 «Kuli mwe, ogu mwêzi gwo gwabà murhanzi gw’emyêzi yôshi, gwo gwabà murhanzi gw’omwâka. 3 Muhamagale Bene-Israheli bôshi, mubabwîre, mpu: Omu nsiku ikumi za guno mwêzi, ngasi baguma omu nyumpa barhôle omwâna-buzi. 4 Abankabona bali banyi omu nyumpa b’okuyusa omwâna-buzi, bamulye haguma n’abalungu babali hôfi, nka kulya abantu banali. Mucîshoge oyo mwâna-buzi omu lugero lwa ngasi muguma lw’okulya. 5 Abè mwâna-buzi orhalikwo izâbyo, ciganda-buzi ca mwâka muguma. Murhôle omu bâna-buzi erhi omu bâna-hene. 6 Mumubike kuhika olusiku lwa kali ikumi na kani lwa guno mwêzi. Bene-Israheli bôshi bayishimubâga aha karhî k’ebijingo byombi. 7 Bayîsh’iyanka oku mukò gwâge: bahembe ebizimbêro byombi n’omulungulungu gw’enyumpa bâlîramwo. 8 Mw’obwo budufu balya enyama yâge. Bayirya nyôce, haguma n’emigati erhalimwo lwango n’enshogo ndulu. 9 Ntâcomumulyagekwo cibishi erhi ciyende, ci biyôce byône, haguma n’irhwe n’amagulu n’eby’omu nda. 10 Ntâcomusizagyakwo kuhika sêzi; erhi hankabà ebisigîre sêzi munabidûlike muliro. 11 Mumulye ntya: mushwêkere omukaba omu cibunu, muhire enkwêrho emagulu, munafumbarhe akarhi omu nfune. Mumulye bulibirhà. Oyo ye Basâka wa Nyakasane: 12 Mw’obwo budufu nâgera omu cihugo c’e Mîsiri, njè nanigûza ngasi lubere lw’omu Mîsiri, lubè lwa muntu erhi lwa cintu. Nafendûla banyamuzinda b’obwîhambe b’omu Mîsiri bôshi. Nie Nyakasane. 13 Omukò gwabà cimanyîso c’enyumpa mulimwo: nayîsh’ibona omukò, mmurhalukire, n’obuhanya burhâmujekwo hano nkola nâshûrha ecihugo c’e Mîsiri. 14 Olwo lusiku mulujire lwa kukengêrwa, lubè lusiku lukulu lwa Nyakasane. Kurhenga oku iburha kuhika oku lindi, mulujire lubè luzira lw’ensiku n’amango.
Olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo olwango
15 Mushinge nsiku nda zôshi mwalya emigati erhalimwo lwangob. Kurhangirira oku lusiku lurhanzi, murhenze ngasi lwango omu nyumpa zinyu. Ngasi yeshi wanalye omugati gulimwo olwango kurhenga oku lusiku lurhanzi kujika oku lwa kali nda, oyo akagwe muli Bene-Israheli. 16 Omu lusiku lurhanzi, mukâjira endêko ntagatîfu. Omu lusiku lwa kali nda, kwo na kuguma. Mw’ezo nsiku ntâye wahumaga akabishi, ci mukâkola ebi mwâlya byône. 17 Mukâjira bwinjà olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo olwango, bulya mw’olwo lusiku, lwo narhenzagyamwo emirhwe yinyu omu cihugo c’e Mîsiri. Mukâjira olwo lusiku kurhenga oku iburha kuhika oku lindi, liri irhegeko ly’ensiku n’amango. 18 Omu mwêzi murhanzi, bijingo, mukaz’irya emigati erhalimwo lwango kuhika bijingo by’olusiku lwa kali makumi abiri na luguma lw’omwêzi. 19 Nsiku nda zôshi olwango lurhabonekanaga omu nyumpa zinyu. Na ngasi yeshi wankalya omugati gulimwo olwango, abè cigolo erhi muburhwa w’omu cihugo, oyo anakagwe omu mulungano gwa Bene-Israheli. 20 Murhahîraga mukalya akantu kalimwo olwango.»
Amarhegeko g’Ishêga lya Basâka
21 Mûsa ànacihamagala abagula b’Israheli bôshi, ababwîra, erhi: «Mujè omu bintu binyu, murhôlere emilala yinyu omwâna-buzi, mubâgire Basâka. 22 Muyîsh’irhôla ebikângûloc by’ebyâsi, mubivûmvuze omu mukò guli omu mbêhe, mushahulize oku mulungulungu n’oku bizimbêro byombi, na ntâye watwaga olusò lw’enyumpa yâge kuhika sêzi. 23 Nyakasane àrhulukâna omu Mîsiri, àja anigûza, âyîsh’ibona omukò oku mulungulungu n’oku bizimbêro byombi. Obwo, Nyakasane âgera aha mwinyu arhanazige Kaheza aja omu nyumpa zinyu mpu ayîrhe. 24 Okwo kwôshi mukubîkirire: liri irhegeko kuli mwe n’oku bâna binyu ensiku zôshi. 25 Amango mwâhike omu cihugo Nyakasane âmmuhà nk’oku anaderhaga, munakengêre eco cijiro. 26 Amango abâna binyu bâmudôsa, mpu: «Co cijiro cici eci mukâjira?» 27 Munabashuze, erhi: «Eri nterekêro ya Basâka, ya Nyakasane, ye wàcizagya enyumpa za bene-Israheli e Mîsiri, amango àmalîraga Mîsiri anafungira enyumpa zirhu.» Olubaga lwàfukama, lwàharâmya. 28 Bene-Israheli bàgenda, bajira nk’oku Nyakasane àrhegekaga Mûsa na Aròni; ntyo kwo bajizire.
Obuhanya bwa kali ikumi: Okufà kwa ngasi lubere omu Mîsiri
29 Aha karhî k’obudufu, Nyakasane ànigûza ngasi lubere omu cihugo c’e Mîsiri, kurhangirira oku nfula ya Faraoni yànkayîmire oku ntebe yâge, kuhika oku nfula y’omujà oli omu mpamikwa, ngasi lubere lw’ebintu. 30 Faraoni àzûka mw’obwo budufu, n’abambali bâge n’Abanya-Mîsiri bôshi; omu Mîsiri mwazûka ecihôgêro cinene, bulya ntà nyumpa erhâliwomufù. 31 Mw’obwo budufu, Faraoni ahamagala Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: «Zûki! Murhenge ekarhî k’olubaga lwâni, mwe na bene-Israheli. Mugende, muj’ikolera Nyakasane nk’oku mwànaderhaga. 32 N’ebibuzi binyu n’enkafu zinyu, mubihêke nka kulya mwànaderhaga. Mugende, munansengerere omugisho nâni!» 33 Abanya-Mîsiri bàrhunika olubaga mpu lurhenge duba omu cihugo, bulya bakàg’iderha mpu: «Rhwahwa rhweshi!» 34 Olubaga lwàja lwahêka emigati erhàlicibumbugurha, bàshana enyungu yàlimwo omu birondo byâbo, bàyibarhula oku birhugo.
Banyaga Abanya-Mîsiri
35 Bene-Israheli bajira nk’oku Mûsa ababwîraga: bâli bahûnyire Abanya-Mîsiri ebirugu by’amarhale, ebirugu by’amasholo n’emyambalo. 36 Nyakasane erhi abarhabîre okurhona emwa Abanya-Mîsiri, bayêmêra okubahà ngasi ebi bàbahûnaga. Ntyo banyaga Abanya-Mîsiri.
Okurhenga e Mîsiri
37 Bene-Israheli bàgenda kurhenga e Ramusesi kuhika e Sukoti, hôfi bihumbi magana gali ndarhu bya bagenzi b’amagulu, balume buzira kuganja abâna. 38 Engabo erhali nyi y’abantu ba ngasi lubero yàgenzikanwa nabo, n’amasò manji g’enkafu n’ebibuzi. 39 Erya migati erhàlicibumbugurha bàkûlaga e Mîsiri, bàyikalanga, yâbà bitumbura birhalimwo olwango bulya enshâno erhàlicibumbugurha. Barhalindaga babona amango g’okuhêka olwîko, bulya kulibirhwa bàlibisirwekwo e Mîsiri. 40 Emyâka yôshi Bene-Israheli bâgezize omu Mîsiri yàli magana ani na makumi asharhu. 41 N’erhi eyo myâka magana ani na makumi asharhu egera, olwo lusiku lwonêne, engabo za Nyakasane zôshi zàrhenga e Mîsiri. 42 Obwo budufu, Nyakasane àyiza mpu lyo abarhenza e Mîsiri.Obwo budufu bubà bwa Nyakasane, buli bwa kuyiza-kuli Bene-Israheli, kurhenga iburha kuhika oku lindi.
Amarhegeko g’okugashâniza Basâka
43 Nyakasane anacibwîra Mûsa na Aròni, erhi: «Alagi obulyo muwakâjiramwo Basâka: harhajiraga ecigolo camulyakwo. 44 Ngasi mujà wàgulagwa, onamukembûle abul’irya Basâka. 45 N’oli omubunga erhi mulimya, barhamulyagakwo. 46 Omu nyumpa nguma mwonene bakaz’imulira, na ntà kuhêka enyama embuga. Murhahîra mukavuna orhuvuha. 47 Olubaga lwa Bene-Israheli lwôshi lukâjira Basâka. 48 Akaba hali omubunga w’oku mwinyu walonza okugashâniza Basâka wa Nyakasane, ngasi mulume w’aha mwâge anakembûlwe, lyôki ankayegera, amugashânize, bulya akola nka muburhwa w’omu cihugo. Ci barhajiraga entakembûlwa ciru n’enguma yamulyâkwo. 49 Irhegeko libè lyo na lirya oku muburhwa w’omu cihugo n’oku mubunga obà muli mwe.» 50 Bene-Israheli bàjira ntyo. Bajira kulya kwo na nêne Nyakasane àrhegekaga Mûsa na Aròni. 51 Mw’olwo lusiku lwonêne, Nyakasane àrhenza Bene-Israheli omu cihugo c’e Mîsiri, nk’oku emirhwe yâbo yànali.
Exodus BHS 12:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ 2הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשֹׁ֥ון הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ 3דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃ 4וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִהְיֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃ 5שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃ 6וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ 7וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ 8וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ 9אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשֹׁ֥ו עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ׃ 10וְלֹא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃ 11וְכָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהוָֽה׃ 12וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 13וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֨גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 14וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ׃ 15שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשֹׁ֔ון תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ 16וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ 17וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ 18בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃ 19שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ 20כָּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃ פ
21וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃ 22וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּית֖וֹ עַד־בֹּֽקֶר׃ 23וְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃ 24וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָֽם׃ 25וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 26וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃ 27וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ 28וַיֵּלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס
29וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ 30וַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־עֲבָדָיו֙ וְכָל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת׃ 31וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃ 32גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃ 33וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֨יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃ 34וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃ 35וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃ 36וַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃ פ
37וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ 38וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ 39וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ 40וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ 41וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָֽצְא֛וּ כָּל־צִבְא֥וֹת יְהוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 42לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ פ
43וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ 44וְכָל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ 45תּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ׃ 46בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃ 47כָּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃ 48וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַיהוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ 49תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ 50וַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס
51וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ פ
13
Irhegeko liyêrekîre enfula w’omu Israheli
1 Nyakasane àganîza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Onterekêre ngasi lubere lwa muli bene-Israheli, lulya luzibûla omulà gwa nnina walwo, olw’omu bantu n’olw’omu bintu: luli lwâni.»
Emigati erhalimwo olwango
3 Mûsa anacibwîra olubaga, erhi: «Mukakengêra lulya lusiku mwàrhengaga e Mîsiri, omu nyumpa y’obujà, bulya kuboko kuzibuzibu Nyakasane àmmukûlagamwo eyo munda. Murhakâg’irya omugati gulimwo olwango. 4 Ene lyo murhenzireyo, omu mwêzi gw’Emihuli. 5 Okuhandi, hano Nyakasane amâkuhisa omu cihugo c’Abakanani, c’Abahititi, c’Abamoriti, c’Abahiviti, n’ec’Abayebusi, cirya àcîgashiraga basho oku àkuhâco, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, okaz’ijira eci cijiro mwa guno mwêzi. 6 Nsiku nda zôshi okaz’irya omugati gurhalimwo olwango. Olusiku lwa kali nda lukaz’ibà lusiku lukulu lwa Nyakasane. 7 Bakâlya omugati gurhalimwo olwango mw’ezo nsiku nda. Omugati gubumbugusire gurhabonekanaga; olwango lurhabonekanaga omu cihugo câwe mwoshi. 8 Olwo lusiku onahugûlire mugala wâwe, erhi: «Cêrekanè eci c’ebi Nyakasane ànjirirîre amango nàrhenganga e Mîsiri.» 9 Ntyo cibà cimanyîso ekuboko kwâwe na mwîbûko ebusù bwâwe, lyo irhegeko lya Nyakasane libà omu kanwa kâwe, bulya kuboko kwâge kuzibu Nyakasane akurhenzagyamwo e Mîsiri. 10 Okazilanga eryo irhegeko omu lusiku lwalyo ngasi mwâka.
Olubere lulume
11 «Okuhandi, amango Nyakasane amâkuhisa omu cihugo c’e Kanani, nk’oku àcîkwigashiraga mweshi na basho, ânàba amàkuhâco, 12 okaz’iberûlira Nyakasane ngasi hyôshi hizibûla omulà gwa nnina wahyo, na ngasi côshi cizibûla omulà gwa ngasi cintu onashweka: ngasi lubere luli lwa Nyakasane. 13 Ngasi lubere lwa ndogomi, okazilulyûlira omwâna-buzi. Akaba orhalulyûliri, onaluniole igosi. Ngasi nfula ya muntu muli bagala bâwe, wakâyilyûlira. 14 N’irhondomugala wâwe akakudôsa, erhi: «Kwo kurhi okwo?», onamubwîre, erhi: kuboko kuzibu Nyakasane àrhurhenzagyamwo e Mîsiri, omu nyumpa y’obujà. 15 Kulya kubà Faraoni àkâg’ilahira mpu arharhulîka rhugende, Nyakasane ànigûza ngasi lubere omu Mîsiri, kurhangirira oku lubere lw’omuntu kuhika oku lubere lw’ecintu. Co cirhuma nterekêra Nyakasane ngasi lubere lulume luzibûla omulà gwa nnina walwo, ci ngasi nfula ya muli bagala bani, nanyilyûlire. 16 Cayîsh’ibà kuli we cimanyîso oku kuboko kwâwe na cimanè oku busù bwâwe, bulya kuboko kuzibuzibu Nyakasane àrhurhenzagyamwo e Mîsiri.»
Nyakasane alongôlana olubaga lwâge
17 Erhi Faraoni àlika olubaga mpu lugende, Nyamuzinda àrhalugezagya omu njira y’ecihugo c’Abafilistini, n’obwo yo yàli njira ya hôfi. Nyamuzinda aderha, erhi: «Kurhakwânîni hano olubaga lubugana entambala, lurhînye, obone lwamâcîshubirira e Mîsiri:» 18 Nyamuzinda àyêrekeza olubaga ebw’irûngu ly’Enyanja y’Amasheke. Bene-Israheli bàyinamuka, bàrhenga e Mîsiri nka mirhwe ya barhabâzi bajà oku bîrha. 19 Mûsa àhêka amavuba ga Yozefu, bulya ali erhi àlahirize bene-Israheli, erhi: «Nyamuzinda àrhakabula buyîsh’imurhandûla; ago mango mwânahêke amavuba gâni.» 20 Bàrhenga e Sukoti, bàj’itwa icumbi aha Etami, elubibi lw’irûngu. 21 Nyakasane yêne àjâga abashokolera: mûshi omu cilundo c’omugî, lyo abalangula enjira, na budufu omu cilundo c’omuliro, lyo abamolekera; bâkaz’ihasha ntyo okugenda mûshi na budufu. 22 Mûshi eco cilundo c’omugî cirhàbulaga bwashokolera olubaga, na budufu eco cilundo c’omuliro ntà mango càbulikîne.
Exodus BHS 13:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֨חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃ 3וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהוָֹ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃ 4הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ 5וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֨יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃ 6שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃ 7מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃ 8וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ 9וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהוָֹ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ 10וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ ס
11וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃ 12וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהוָֹ֑ה וְכָל־פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה׃ 13וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃ 14וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 15וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהוָֹ֤ה כָּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֨חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ 16וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ ס
17וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃ 18וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 19וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃ 20וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃ 21וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ 22לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃ פ

14
Kurhenga e Etami kuhika oku Nyaja y’Amasheke
1 Nyakasane ànaciganiza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Obwîre Israheli bagaluke, bàj’itwa icumbi embere za Pi-Habiroti, ekarhî ka Migadoli n’enyanja, ishiriza lya Bal-Sefoni: ho mwâcûmbika oku burhambi bw’enyanja. 3 Hano Faraoni abona ntyo, àyîsh’iderha, erhi: «Bo bala bajà balungalunga omu cihugo n’obwôba: Irungu lyabazonzire.» 4 Nadundaguza omurhima gwa Faraoni, abashimbûlire. Ci nayêreka Faraoni n’emirhwe yâge, irenge lyâni, lyo Abanya-Mîsiri bamanya oku nie Nyakasane.» Banacijira ntyo.
Faraoni akulikira Bene-Israheli
5 Bagend’ibwîra mwâmi w’e Mîsiri oku olubaga lwayasire. Faraoni n’abambali bànacihindukirwa erhi olwo lubaga lurhuma, baderha, mpu: «Bici ebi rhwajizire bula ene rhulika Bene-Israheli barhiba emikolo yîrhu!» 6 Anacishumûla engâlè yâge, àgenzikanwa bo n’olubaga lwâge. 7 Arhôla ngâlè magana gali ndarhu ga ntwâli, na ngasi ngâlè z’omu Mîsiri zôshi, ngasi nguma n’abasirika bayo. 8 Nyakasane àdundaguza omurhima gwa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, àkulikira Bene-Israheli, abo Bene-Israheli bàgendaga babangalazize amaboko. 9 Abanya-Mîsiri bàbakulikira buhena, bashanga bacûmbisire eburhambi bw’enyanja: ebiterusi bya Faraoni byôshi n’abasirika babyo, engabo zâge zôshi, babahikakwo hôfi ha Pi-Habiroti, ishiriza lya Bal-Sefoni. 10 Faraoni àbayegêra. Bene-Israheli mpu bayinamule amasù, babona Abanya-Mîsiri bacîrhulîra omu njira enyuma zâbo. Bene-Israheli bàrhungwa n’obwôba bwenêne, bàyamira Nyakasane. 11 Banacibwîra Mûsa, mpu: «Ka nshinda zàlibuzire e Mîsiri obuwayishir’irhuyirhira omu mpinga? Bici ebi warhukolîre erhi orhurhenza e Mîsiri? 12 Ka rhurhâli rhwàkubwirîre e Mîsiri, nti: Rhuleke rhukaz’ikolera Abanya-Mîsiri. Okurhumikira Abanya-Mîsiri kwo kukulu ahâli h’okufira omu irûngu.» 13 Mûsa abwîra olubaga, erhi: «Murhayobôhe! Zibuhi! Mwabona ebi Nyakasane ammujirira ene; bulya aba Banya-Mîsiri mudwîrhe mwabona, murhakacibabona bundi. 14 Nyakasane wammulwira; mw’oyomurhûlûle kwône!»
Nyakasane àtwa enjira omu nyanja
15 Nyakasane anacibwîra Mûsa erhi: «Cirhumire odwîrhe wanyamira? Obwîre Bene-Israheli bahire njira! 16 Nâwe, okubûle akarhi kâwed, olambûlire okuboko oku ngasi nyanja oyiberemwo mpande ibiri: Bene-Israheli bàcîrhulire omu karhî k’enyanja buzira kujoma amagulu. 17 Nâni nadundaguza omurhima gw’Abanya-Mîsiri, lyo nabo bacîrhuliramwo enyuma zâbo. Ntyo nayêreka Faraoni irenge lyâni, n’emirhwe yâge yôshi, engâlè zâge n’abasirika bâge bashona oku biterusi. 18 Abanya-Mîsiri bamanya oku nie Nyakasane, hano mbà namâyêreka Faraoni irenge lyâni kuli engâlè zâge n’abasirika bâge bashona oku biterusi.» 19 Malahika wa Nyamuzinda wàjâga ashokolera omurhwe gw’Israheli, agenda, àja enyuma zâbo. Cirya cilundo c’omugî càrhenga embere, càj’ija enyuma zâbo. 20 Càgend’icîhira ekarhî k’omurhwe gw’Abanya-Mîsiri n’omurhwe gw’Israheli. Càjira ecitû haguma n’omwizizi: lero cakàmoleka budufu. Ntabo babashire okuhika oku bâbo obudufu bwôshi. 21 Mûsa àlambûlira okuboko oku nyanja. Nyakasane àtunda enyanja obudufu bwôshi n’empûsi ndârhi y’ebuzûka-zûba yàyumya enyanja. Amîshi gàcîberamwo mpande ibiri. 22 Na Bene-Israheli bàcîrhulira omu nyanja burhajoma, amîshi gàbà cikunguzo ekulyo n’ekumosho kwâbo. 23 Abanya-Mîsiri bàbakulikira luminomino, bacîrhuliramwo enyuma zâbo, ebiterusi bya Faraoni byôshi, engâlè zâge zôshi n’abasirika bashona oku biterusi bôshi bacîrhuna omu karhî k’enyanja. 24 Lero sêzisêzi lukula arhanda, Nyakasane alolera engabo y’ab’e Mîsiri mulya cilundo c’omuliro n’ec’omugî àlimwo, àhira akavulindi omu murhwe gw’Abanya-Mîsiri. 25 Avamya emizizi y’engâlè zâbo, zàyabirwa okucishegûka. Abanya-Mîsiri bàcîjamwo, mpu: «Rhuyakire Israheli kuli bulya Nyakasane odwîrhe abalwikiza Mîsiri.» 26 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûlira okuboko oku nyanja: amîshi galûndukire Abanya-Mîsiri, n’engâlè zâbo, n’abasirika bâbo bashona oku biterusi.» 27 Mûsa ànacilambûlira okuboko oku nyanja. Erhi kubà mucêracêra, enyanja yàshubira aha enayôrha ebà. Erhi Abanya-Mîsiri baciderha mpu bayàka, bàj’iyibugâna. Nyakasane anacihenangulira Abanya-Mîsiri omu kagarhî k’enyanja. 28 Amîshi gashub’icîgusha gàbwikira engâlè n’abasirika b’ebiterusi: omu ngabo ya Faraoni yôshi yàcîrhuliraga omu nyanja enyuma za Bene-Israheli, harhasigalaga ciru n’omuguma. 29 Ci Bene-Israheli bone bacigerera omu kagarhî k’enyanja n’amagulu burhajoma, amîshi gàjira ecikunguzo ekulyo n’ekumosho kwâbo. 30 Olwo lusiku Nyakasane alîkûza Israheli omu maboko g’Abanya-Mîsiri, na Israheli àbona emirhumba y’Abanya-Mîsiri oku cikwî c’enyanja. 31 Israheli àbona kuboko kudârhi kunganaci Nyakasane ajiragamwo Mîsiri ntyo. Olubaga lwarhînya Nyakasane, lwàyêmêra Nyakasane bo n’omwambali Mûsa.
Exodus BHS 14:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃ 3וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃ 4וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃ 5וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ׃ 6וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־רִכְבּ֑וֹ וְאֶת־עַמּ֖וֹ לָקַ֥ח עִמּֽוֹ׃ 7וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת רֶ֨כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלּֽוֹ׃ 8וַיְחַזֵּ֣ק יְהוָֹ֗ה אֶת־לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃ 9וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם כָּל־סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃ 10וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ 11וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ 12הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֨נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃ 13וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃ 14יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן׃ פ
15וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃ 16וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃ 17וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃ 18וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃ 19וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃ 20וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ 21וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃ 22וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃ 23וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־תּ֖וֹךְ הַיָּֽם׃ 24וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הָם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃ 25וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֨וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ פ
26וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֨יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃ 27וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֨קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ 28וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֨כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃ 29וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃ 30וַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃ 31וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֨ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ פ
15
Olwimbo lw’obuhimanyi
1 Okuhandi, Mûsa bona Bene-Israheli, bànaciyimbira Nyakasane olu lwimbo, mpu:
«Nacîtakîra Nyakasane, bulya àyêrekîne irenge lyâge: àloha ebiterusi n’abashona oku biterusi omu nyanja:
2 Nyakasane ye burhwâli, ye na lwimbo lwâni, ye muciza wâni, ye Nyamuzinda wâni: namuhà irenge; ye Nyamuzinda wa larha: namukuza.
3 Nyamuzinda abà mulwî: izîno lyâge ye Nyakasane.
4 Aloha engâlè za Faraoni n’engabo zâge, abarhambo b’entwâli zâge omu nyanja. Wanyanja Ndukula, abâmirangusa.
5 Bàbwikirwa n’obwinini, bàzika nk’ibàle.
6 Okulyo kwâwe, Nyakasane, kwàcikuza n’obuhashe bwakwo, okulyo kwâwe, Yâgirwa, kwàmalîra abashombanyi.
7 Omu bukulu bw’irenge lyâwe wàhenangula abashombanyi bâwe; wàyûsa oburhè bwâwe, bwàbagulumiza nka bijangala.
8 Okufûha kwâwe kwàcika amîshi, emihûsi yago yàshuba bikunguzo, empimbi zago zàgarhira omu bululi bw’enyanja.
9 Omushombanyi àli adesire, erhi: «Nammuminika, mmugwarhe, rhwagabâna eminyago, omumiro gwâni gwagogwa; nayômola engôrho yâni, okuboko kwâni kwabanigûza!»
10 Wànacihûsa empûsi yâwe, enyanja yabâmirangusa, bàrhogera emûbi nk’ibâle, muli nyanduma w’amîshi.
11 Wundi Nyamuzinda ohi oli nka We, Yâgirwa? Ndi oli akâwe, we cilangashane c’obwîmâna, murhinywa omu bijiro byâwe, mujizi w’ebirhangâzo?
12 Wàlambûla okulyo kwâwe, okuzimu kwabâmirangusa.
13 Omu lukogo lwâwe, walongôlana olubaga wàyôkolaga, wàlushokolera n’obuhashe bwâwe, kuhika aha mûbako gwâwe mutagatîfu.
14 Amashanja gàyumva, gàgeramwo ogwa nyegenye; omusisi gwàdirhimanya abayûbaka omu Filistiya.
15 Abarhambo b’omu Edomu bàjuguma; Abaluzi b’e Mowabu bàgeramwo ogwa nyegenye; abayûbaka omu Kanani bôshi bàdirhimana.
16 Ecôbà n’omisisi byàbarhogera; oku buhashe bw’okuboko kwâwe bàguguma, bàrhungwa, kuhika olubaga lwâwe lugere, Yâgirwa, kuhika lugere olubaga wêne wàyôkolaga.
17 Wàbahêka, oj’ibasimika oku ntondo y’obwâmi ebè ndâro yâwe, ndâro yagwikagwa n’okuboko kwâwe, Yâgirwa!
18 Nyakasane aganze anagandàze ensiku n’amango.
19 Ebiterusi bya Faraoni byâli byamàcîrhuna omu nyanja, haguma n’engâlè n’abasirika bâge b’oku biterusi, Nyakasane àbashunûlirakwo amîshi g’omu nyanja; ci Bene-Israheli, bôhe erhi bagezire omu nyanja n’amagulu burhajoma.»
20 Omulêbi-kazi Miriyamu, mwâli wâbo Aròni, anacirhôla engoma; abakazi bôshi banacirhôla ezindi ngoma, bàmuyisha omu nyuma, bàja bayimba banasâma.
21 Miriyamu àkàyimbiza, erhi: «Mucîtakirire Nyakasane, bulya àyêrekîne irenge lyâge: aloha omu nyanja ebiterusi n’abashona oku biterusi».
II. Olugendo lwa Bene-Israheli omu irûngu
Amîshi g’aha Mara
22 Mûsa ànacilongôlana Israheli kurhenga oku Nyanja Ndukula, bagendihulukira ebw’irûngu lya Shuru. Bàgenda nsiku isharhu zôshi buzira kubona amîshi. 23 Bàhika aha Mara, ci bàrhahashaga okunywa amîshi g’aha Mara, bulya gàli malulu, co cirhuma ganaderhwa izîno lya «Mara». 24 Olubaga lwàcîdudumira Mûsa, lwàderha, mpu: «Bicigi rhwanywa obu?» 25 Mûsa ànacilakira Nyakasane, naye Nyakasane àmuyêreka murhi muguma. Akwêba ecihimbi câgwo omu mîshi, n’amîshi gàshuba minjà. Aho ho àbahêraga amarhegeko n’engeso bakaz’isimba. Aho ho àbarhanguliraga. 26 Aderha, erhi: «Okàyumva bwinjà izù lya Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, okàjira ebishingânîne omu masù gâge, okàyumva amarhegeko gâge, okàshimba amahano gâge gôshi, ntakuyôhekwo ndwâla ciru n’enguma eri nk’ezi nàyôhaga kuli Mîsiri, bulya nie Nyakasane wakufungira!» 27 Bànacihika aha Elimu, aho habà maliba ikumi n’abiri ga mîshi, na mirhi makumi gali nda ya mabò. Bàhânda aho, hôfi n’amîshi.
Exodus BHS 15:
1אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ 2עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ 3יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ 4מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ 5תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃ 6יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ 7וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ 8וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֨יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ 9אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ 10נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ 11מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ 12נָטִ֨יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ 13נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃ 14שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ 15אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ 16תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֨תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ 17תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֨מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ 18יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 19כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ פ
20וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ 21וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ס
22וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ 23וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ 24וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ 25וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ 26וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ ס
27וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃
16
Amâna n’enkwâle
1 Bànacirhenga aha Elimu, bene-Israheli bôshi, bàhika omu irûngu lya Sini, ekarhî ka Elimu na Sinayi, omu lusiku lwa kali ikumi na karhânu lw’omwêzi gwa kabiri kurhenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri. 2 Bene-Israheli bôshi bàcidudumira Mûsa na Aròni omu irûngu. 3 Bene-Israheli bàkâbabwîra, mpu: «Rhucifìraga omu Mîsiri n’okuboko kwa Nyakasane kwo kwâli kukulu, lyôki rhwàkâg’iburhamala aha burhambi bw’enyungu z’enyama, rhwâkaz’irya omugati, rhuyigurhe oku rhulonzize! Mwarhudwîrhe muno irûngu mpu olu lubaga luhungumukiremwo lwôshi n’ishali!» 4 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Nkola nammuniekeza omugati gw’oku nkuba. Olubaga lwâkazihuluka, ngasi lusiku lurhôlogole ebiryo by’omulegerege, lyo nlurhangula, ndole erhi lwashimba amarhegeko gâni eri nanga. 5 Olwa kali ndarhu, nka barheganya ebi bàrhôzire, banarheganya mirengo ibiri kulusha eyi barhôla omu zindi nsiku.» 6 Mûsa na Aròni bàbwîra bene-Israheli bôshi, mpu: «Hano bijingo mwamanya oku Nyakasane wànammukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri; 7 irhondo sêzi, mwâbona irenge lya Nyakasane, bulya anayumvîrhe kurhi mudwîrhe mwacidudumira Nyakasane. Rhwono, rhuligi bantu baci mpu mwacîrhwidudumira?» 8 Mûsa àlonzagya okubabwîra, erhi: «Mwâbona oku hano bijingo Nyakasane ammuhà enyama y’okulya, n’omugati sêzi nk’oku munalonzize, bulya Nyakasane anayumvîrhe kurhi mudwîrhe mwacimwidudumira. Rhwono rhuligi bantu baci? Arhali rhwe mwacidudumire, ci Nyakasane mwadudumire.» 9 Mûsa anacibwîra Aròni, erhi: «Obwîre bene-Israheli bôshi, erhi: Muyegere embere za Nyakasane, bulya anayumvîrhe emidudumo yinyu.» 10 Oku Aròni acidwîrhe aganîza Bene-Israheli bôshi, bànaciyêrekera ebw’irûngu: ho n’aho irenge lya Nyakasane lyànacibonekana omu citù. 11 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 12 «Nayumvîrhe kurhi Bene-Israheli badwîrhe bacîduduma. Obabwîre ntya: Bijingo, mwàkâlya enyama na sêzi, mwakâyigurha omugati, mugambwe, mumanye obwo oku nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu.» 13 Ebyo bijingo byo na nêne, enkwâle zàyinamuka zàbwikira icumbi lyôshi; n’erhi kubà sêzi, ehitù hy’olumè hyazunguluka icumbi. 14 Hirya hitù hy’olumè hyàkala; lero oku idaho, omu irûngu, kwàsigala ebiri nka mogomogo, nsungunu, nyêru nka munyù. 15 Erhi Bene-Israheli bàbona ebyo, bàdôsanya, mpu: «Mane hu?» (Byo bici ebi?), bulya barhâli bamanyire biri bici. Mûsa ababwîra, erhi: «Gwomugati gw’okulya Nyakasane ammuhîre ogwo. 16 Yumvagi oku Nyakasane arhegesire: Mukârhôlogola birya ngasi muguma ankanahash’irya. Mukaz’irhôla nnamàha muguma kuli ngasi muntu, nk’oku abantu banali. Ngasi mushamuka arhôle nk’oku abantu banali aha mwâge.» 17 Bene-Israheli bajira ntyo: bàgend’ikàrhôlogola, owa binji, owa bisungunu. 18 Bàj’ikâlengera muli nnamâha: owali orhôlôgwire binji, ntâco càmulugîre, n’owali orhôlogwire bisungunu, ntâco càmunyihire. Ngasi muguma àkaziguka birya ankanayigurha. 19 Mûsa ànacibabwîra, erhi: «Ntâye okâg’iderha mpu abibika kuhika bucè.» 20 Baguma barhayumvagya, bàbibika kuhika sêzi, ci byàjâmwo emivunyu, byàbola. Obwo Mûsa àbakunirira. 21 Bàkâg’irhôlogola sêzi ngasi muguma ebyankamuyigusa. Erhi izûba lyâbashaga, binajonge. 22 Olwa kali ndarhu, bàkaz’irhôlogola kabiri kulusha, bannamâha babiri kuli ngasi muguma. Abagula bôshi b’omu Israheli bàyîsh’ikubwîra Mûsa. 23 Ababwîra, erhi: «Kwo Nyakasane adesire ntya: Irhondo luli luzira lwa-Sabato, lusiku lwa kurhamûka, lurherêkirwe Nyakasane. Muyende ngasi biri bya kuyendwa, mudûrhubaze ngasi bya kudûrhubazibwa. Ebyankasigala, mubibike kuhika irhondo.» 24 Bànacikâbibika kuhika sêzi nka kulya Mûsa anali arhegesire. Hàrhajiraga byabaya erhi kujamwo emivunyu. 25 Mûsa ababwîra, erhi: Mubirye ene. Ene ali Sabato wa Nyakasane. Ene murhabibugâne embuga. 26 Mukaz’ibirhôlogola nsiku ndarhu, olwa kali nda, ali Sabato: birhâkâbonekana:». 27 Ci kwône, mw’olwo lusiku lwa kali nda, olubaga lwàrhengamwo bantu baguma, bàhuluka mpu baj’irhôlogola, ci bàrhashimânaga kantu. 28 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Kuhika mangaci mwayôrha mulahira okushimba amarhegeko n’amahano gâni? 29 Mumanye oku Nyakasane àmmuhire olwa Sabato, co cirhuma olwa kali ndarhu, ammuhà biryo bya nsiku ibiri. Kaz’imubêre ngasi muguma aha mwa bînywe. Ntâye orhengâge aha mwâge olwa kali nda.» 30 Obwo, olubaga lwàkaz’irhamûka olusiku lwa kali nda. 31 Ebyo biryo, enyumpa y’Israheli yàbiyirika izîno lya «Mâna.» Byàkâg’iyôrha nka mbeke, byâli byêru, byànagwêrhe obununu buli nka bwa bûci. 32 Mûsa anaciderha, erhi: «Yumvagi oku Nyakasane arhegesire: Babumbe nnamâha muguma, bamubikire abâna binyu, lyo bàyîsh’ibona kalyo kaci nàmmulisagyamwo omu irûngu, amango nàmmurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri» 33 Mûsa abwîra Aròni, erhi: «Orhôle akalugu, ohiremwo nnamâha wa mâna, odêkereze embere za Nyakasane, abîkirwe abâna binyu.» 34 Aròni akadêkereza ebè mbîko embere z’obuhamirizi nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 35 Bene-Israheli bàlya amâna myâka makumi ani kuhika olusiku bàhikaga omu cihugo cibâmwo abantu; bàlya amâna kuhika olusiku bàhikaga omu lubibi lw’ecihugo c’e Kanani. 36 Oyo nnamâha cibà cigabi ca kali ikumi ca Efae.
Exodus BHS 16:
1וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־מִדְבַּר־סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין־אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וַיִּלֹּ֜ינוּ כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃ 3וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֨נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כָּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ ס
4וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃ 5וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ ס
6וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 7וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תַלִּ֖ונוּ עָלֵֽינוּ׃ 8וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֨קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהוָֽה׃ 9וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ 10וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ פ
11וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 12שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֨יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 13וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 14וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 15וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ 16זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאָהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃ 17וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃ 18וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ׃ 19וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ 20וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ 21וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃ 22וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֨חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃ 23וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר׃ 24וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃ 25וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ 26שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ׃ 27וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ ס
28וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֨נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃ 29רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ 30וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ 31וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃ 32וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֨מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 33וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 34כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃ 35וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 36וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ פ
17
Amîshi gàhulula omu lwâla
1 Olubaga lwa bene-Israheli lwôshi lwànacirhenga ebw’irûngu lya Sini, lwàharhûla, lwàshimba enjira nk’oku Nyakasane anali arhegesire, lwaj’ihanda aha Refidimi; ci aho harhali mîshi ga kunywa. 2 Olubaga lwalongôza Mûsa, mpu: «Orhuhè amîshi rhunywe!» Mûsa ànacibabwîra, erhi: «Cirhumire mwannongôza? Cirhumire murhangula Nyakasane?» 3 Aho olubaga lwàlibûka n’enyôrha; olubaga lwàcîdudumira Mûsa, mpu: «Carhumaga orhurhenza e Mîsiri? Ka mpu orhuyirhe n’enyôrha, rhwe n’abâna n’ebintu bîrhu?» 4 Mûsa àyamira Nyakasane, erhi: «Kurhigi najira olu lubaga? Hacisigîre hitya hyône lummande amabuye.» 5 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Oshokole, ojè embere z’olubaga, ohêke na bagulaf baguma ba muli bene Israheli: kalya karhi wàshûrhagamwo olwîshi, okafumbarhe omu nfune, ogende. 6 Nàj’iyimanga oku ibuye liri aha Horebu, embere zâwe eyo munda. Oyîsh’ishûrha ibuye, amîshi garhengemwo, olubaga lunywe.» Mûsa ànacikujira, omu masù g’abagula b’Israheli. 7 Aho hantu àhayîrika izîno lya Masa na Meribag erhi erya nnongwe ya bene-Israheli, na kulya kubà barhangwire Nyakasane, baderha, mpu: «Ka Nyakasane anacibà ekagarhî kîrhu erhi nanga?»
Bene-Amaleki bàrhêra Bene-Israheli
8 Okuhandi Amalekih ànaciyîsh’ilwîsa Israheli aha Refidimi. 9 Mûsa abwîra Yozwè, erhi: «Ocîshoge abantu, ogend’ilwîsa Amaleki; irhondo nàj’iyimanga oku irhwèrhwè lya hira hirhondo n’akarhi ka Nyamuzinda omu nfune.» 10 Yozwè ànacikozakwo Ameleki entambala, nka kulya Mûsa anamubwîraga; naye Mûsa bo na Aròni na Huru bàsôkera oku irhwèrhwè ly’ehirhondo. 11 Erhi Mûsa ayinamuliraga amaboko emalunga, Israheli ànaje àhima, n’erhi aderhaga mpu arhamûsa amaboko, Ameleki ànaje àhima. 12 Erhi amaboko ga Mûsa gàrhama, bàrhôla ibuye, bàmutamazakwo. Aròni na Huru bànacimugwârha amaboko, muguma lunda luguma n’owundi olundi lunda. Ntyo amaboko gâge gàyôrha gazibuhire kuhika izûba lyàzika. 13 Yozwè àhima Ameleki, n’olubaga lwâge àlugeza oku bwôji bw’engôrho. 14 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Oyandike ebyo omu citabu c’okubiyibusa, onabwîre Yozwè oku nâzâza izîno ly’Ameleki lirhacifâga lyàkengîrwe n’igulu.» 15 Mûsa ànaciyûbaka oluhêrero, àluyirika izîno lya Nyakasane -Nîsii, 16 erhi: «Bulya okuboko kwalengezibwe mpu kwalwîsa Nyakasane, Nyakasane naye akolaga alwîsa Ameleki kurhenga oku iburha kuhika oku lindi.»
Exodus BHS 17:
1וַ֠יִּסְעוּ כָּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃ 2וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהוָֽה׃ 3וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃ 4וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃ 5וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃ 6הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃ פ
8וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ 9וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ 10וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ 11וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ 12וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 13וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ פ
14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ 15וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃ 16וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ פ
18
Mûsa bon’ishazâla Yetro
1 Yetro, mudâhwa w’e Madiyani, ishazâla wa Mûsa, ànaciyumva bàshambâla ngasi byôshi Nyamuzinda àjirîre Mûsa n’olubaga lw’Israheli, na kurhi Nyakasane arhenzagya Israheli e Mîsiri. 2 Yetro, ishazâla wa Mûsa, anacirhôla Sipora, mukà Mûsa, erhi àhulusîbwe, 3 na bagala bâge bombi: muguma izîno lyâge ye wàli Gershoni -Lubungo- bulya Mûsa àli adesire, erhi: «Ndi mubunga omu cihugo c’ihanga,» 4 n’owundi ye wàli Eliyezeri -Nyamuzinda ye burhabâle bwâni bulya «Nyamuzinda wa larha ye wàyishir’intabâla, ànfulumula oku ngôrho ya Faraoni.» 5 Yetro, ishazâla wa Mûsa, bo nabagala ba Mûsa na mukà-Mûsa bànacija emunda àli ahanzire omu irûngu oku ntondo ya Nyamuzinda. 6 Anacirhuma abaj’ibwîra Mûsa, erhi: «Nie Yetro ishazâla wâwe, nyîshire emund’oli rhwe na mukâwe na bagala bâwe bombi.» 7 Mûsa àhuluka, aj’ibugâna ishazâla, aharâmya anamuhôbera. Erhi babà bamadôsanya emyanzi, bàja omu cihando. 8 Mûsa àganîrira ishazâla ngasi byôshi Nyasakane àjirire Faraoni na Mîsiri erhi Israheli orhuma, ngasi mbaka zôshi babuganyire omu njira n’oku Nyakasane àbalîkûzize muli zo. 9 Yetro àsîma ago minjà gôshi Nyakasane àjirîre Israheli, omu kumulîkuza omu maboko g’Abanya-Mîsiri. 10 Yetro anaciderha, erhi: «Ayâgirwe Nyakasane wammulîkûzagya omu maboko g’Abanya-Mîsiri n’aga Faraoni, owalîkûzagya olubaga lwâge omu maboko g’Abanya-Mîsiri! 11 Lero nkola mmanyire oku Nyakasane ye mukulu kulusha banyamuzinda b’obwîhambe bôshi.» 12 Yetro, ishazâla wa Mûsa, àrhûla Nyamuzinda embâgwa n’enterekêro. Aròni bo n’abagula b’Israheli bôshi bàyisha, balîra baguma n’ishazâla wa Mûsa embere za Nyamuzinda.
Mûsa àyimika abatwî b’emmanja
13 Erhi buca, Mûsa aja e kagombe mpu atwîre olubaga emmanja. Lwalegerera luyimanzire embere zâge kurhenga sêzi kuhika bijingo. 14 Erhi ishazâla wa Mûsa àbona ebyo byôshi àkâg’ijirira olubaga, amubwîra, erhi: «Bici ebyo odwîrhe wajirira olubaga? Cirhuma ojà e kagombe wêne n’obwo olubaga lushigalîre embere zâwe kurhenga sêzi kuhika bijingo?» 15 Mûsa anacibwîra ishazâla, erhi: «Olubaga lunakâyisha emunda ndi Lul’idôsa Nyamuzinda. 16 Nka hali lubanja lugwêrhe, banalunderhere nambazâbûlirelwo, mbamanyîse n’amarhegeko ga Nyamuzinda n’amahano gâge.» 17 Ishazâla wa Mûsa amubwîra, erhi: «Okwo ojira kurhali kwinjà. 18 Wafà n’omurhamo, we n’olu lubaga muli mweshi. Ogu mukolo guli muzirho bwenêne kuli we; orhankahasha okukâguyukiriza wêne. 19 Yumva, nkuhè ihano, na Nyamuzinda abè haguma nâwe! Oyimangire olubaga embere za Nyamuzinda, n’emmanja zâbo okazihêkera Nyamuzinda. 20 Okaz’ilangûla olubaga amahano n’amarhegeko, okaz’ibamanyîsa enjira y’okushimba n’olugendo bakwânîne okubà nalwo. 21 Kandi, omu lubaga lwôshi, ocîshogemwo àbalume b’entwâli, abarhînya Nyamuzinda, ab’okucikubagirwa, bantahemuka; obajire barhambo b’olubaga: barhambo ba bihumbi, barhambo ba magana, barhambo ba makumi arhânu-arhânu na barhambo b’ikumi ikumi. 22 Babè bo bakaz’iyôrha batwa emmanja. Nka hali olubanja lunene, bakâkulerheralwo, ci emmanja nsungunu, bakàz’izizâbûla bone. Oyangujye ntyo omuzigo gwâwe, mugubarhule mwe nabo! 23 Okajira ntyo, Nyamuzinda anakulangula enjira, wanabona emisî, n’olu lubaga lwanakâshubira emwa bâbwe n’obuholo.» 24 Mûsa ayumvîrhiza izù ly’ishazâla, ànajira nk’oku amubwîraga kôshi. 25 Muli Bene-Israheli bôshi, Mûsa àcîshogamwo abalume b’entwâli, abajira barhambo b’olubaga: barhambo ba bihumbi, barhambo ba magana, barhambo ba makumi arhânu-arhânu na barhambo b’ikumi-ikumi. 26 Bakâz’iyôrha batwîra olubaga emmanja ngasi mango. Ngasi mmanja ndârhi, bakâz’ihêkera Mûsa, na ngasi binwa bisungunu, bakâb’izâbûla bonene. 27 Mûsa ànacisengaruka ishazâla, naye acishubirira omu cihugo câge.
Exodus BHS 18:
1וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 2וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ 3וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ 4וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ 5וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ 7וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ 8וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃ 9וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ 10וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ 11עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃ 12וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ 13וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃ 14וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃ 15וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃ 16כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃ 17וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ 18נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ 19עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ 20וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ 21וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ 22וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ 23אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ 24וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ 25וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֨יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ 26וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃ 27וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ פ
19
III. Nyamuzinda ajira endagâno bon’Israheli
Bene-Israheli bahika oku ntondo ya Sinayi
1 Omu mwêzi gwa kasharhu kurhenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri, olwo lusiku lwonêne, bene-Israheli bàhika omu irûngu lya Sinayi. 2 Bàrhenga e Refidimi, bàhika omu irûngu lya Sinayi, bànacitwa icûmbi omu irûngu. Israheli àhanda eburhambi bw’entondo.
Nyamuzinda alaganya Bene-Israheli
3 Mûsa anacisôkera aha Nyamuzinda ali. Nyakasane àmuhamagala kurhenga kulya ntondo, amubwîra, erhi: «Ogend’ibwîra enyumpa ya Yakôbo, omanyîse bene Israheli ebi binwa, erhi: 4 Mwàbwîne mwêne ebi nàjirire Mîsiri, kurhi nàyishaga mmudwîrhe oku byubi by’enyunda, nammuhisa emunda ndi. 5 Lero, mukayumva izù lyâni n’okushimba endagâno yâni, mwâbà mwîmo gwâni omu mashanja gôshi, bulya igulu lyôshi liri lyâni; 6 mwâbe bûko bw’abadâhwa b’obwâmi bwâni n’ishanja lyâni litagatîfu. Byo binwa wagend’ibwîra Bene-Israheli ebyo.» 7 Mûsa anacigend’ihamagala abagula, àbarhondêreza ebyo binwa byôshi Nyakasane amurhegekaga. 8 Olubaga lwôshi lwanacishuza càligumiza, mpu: «Ebi Nyakasane anadesire byôshi, rhwabijira.» Mûsa anacishub’igend’ibwîra Nyakasane ebinwa olubaga lwashuzize.

Okurheganya Endagâno
9 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Nkola nayisha emunda oli omu citù cizirho, lyo olubaga luyumva hano nkola nakushambaza lyo nâwe wêne lukaz’ikâkwikubagira ensiku zôshi.» Mûsa anacibwîra Nyakasane ebinwa by’olubaga. 10 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Genda emunda olubaga luli, oluyôbôle ene n’irhondo; luce, bashuke n’emyambalo yâbo, 11 bacîrheganye oku lusiku lwa kasharhu, bulya oku lusiku lwa kasharhu Nyakasane àyandagala oku ntondo ya Sinayi omu masù g’olubaga lwôshi. 12 Otwîre olubaga olubibi eburhambi, obabwîre, erhi: «Mumanye murhasôkeraga oku ntondo erhi okuhuma omu marhambi gâyo. Ngasi yeshi wankahuma oku ntondo anayirhwe. 13 Arhâhumwakwo, ci abandwe amabuye erhi alashwe. Cibè cintu erhi muntu, birhalamaga. Hano empembe eshakànya, baguma banasokera oku ntondo.» 14 Mûsa ànaciyandagala oku ntondo, àja emunda olubaga luli. Aluyôbôla lwàcà, bàshuka emyambalo yâbo, 15 anacibwîra olubaga, erhi: «Mucirheganye mw’ezi nsiku isharhu, muleke okujà omu mwa bakînywe.»
Nyamuzinda aciyêrekana
16 Lero, oku lusiku wa kasharhu, erhi kubà sêzi, habà emikungulo, emilazo, ecitû cizirho càbwikira entondo, n’izù ly’empembe lyàshakânya; omu icumbi olubaga lwôshi lwàdirhimana. 17 Mûsa ànacihulusa olubaga omu irûngu mpu luj’ibugânana na Nyamuzinda; bôshi bàyimanga omu kabanda k’entondo. 18 Entondo ya Sinayi yakaz’itumbûka mugî, bulya Nyakasane ali ayandagalirekwo omu ngulumira y’omuliro; omugî gw’ogwomuliro gwakâtumbûka nka mugî gw’itanuru, n’entondo yôshi yadirhimana bwenêne bwenêne. 19 Izù ly’omushekera lyàshakânya bwenêne: Mûsa àkaz’ishambâla, na Nyamuzinda àkaz’imushuza n’izù ly’emikungulo. 20 Nyakasane ayandagalira oku ntondo ya Sinayi, oku irhwèrhwè ly’entondo. Nyakasane ahamagala Mûsa kulya irhwèrhwè ly’entondo, naye Mûsa akusôkera. 21 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Yandagala, orhonde olubaga, lwankanacirhulira emunda Nyamuzinda ali mpu lwalola obone bamafâmwo banji: 22 Ciru n’abadâhwa bayegêra Nyakasane bacicêse, lyo Nyakasane arhag’ibamalîra!» 23 Mûsa anacibwîra Nyakasane, erhi: «Olubaga lurhàsôkere oku ntondo ya Sinayi bulya wêne wârhurhonzire, ene oderha, erhi: «Otwe olubibi w’entondo lubè luhangizè!» 24 Nyakasane amubwîra, erhi: «Genda, oshub’iyandagala; oyîsh’irherema mwe na Aròni. Ci abadâhwa n’olubaga, bamanye bankacirhulumbika mpu basôkera emunda Nyakasane ali, ankanabamalîra!» 25 Mûsa ayandagalira ebwa lubaga, alubwîra okwo.
Exodus BHS 19:
1בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 2וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ 3וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ 5וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 6וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ 8וַיַּעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֽה׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֽה׃ 10וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ 11וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ 12וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ 13לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃ 14וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ 15וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃ 16וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 17וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ 18וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ 19וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃ 20וַיֵּ֧רֶד יְהוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ 22וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 23וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֨נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃ 24וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהוָ֖ה פֶּן־יִפְרָץ־בָּֽם׃ 25וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃ ס
20
Okufundika endagâno omu marhegeko ikumi
1 Nyamuzinda ànaciderha ebi binwa byôshi, erhi:
2 «Nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, owàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa y’obujà:
3 «Orhahîraga okabà n’abandi banyamuzinda kuleka nie.
4 «Orhahîraga okajira enshushano, erhi olwiganyo lw’ebiremwa bibà enyanya emalunga, n’oli olw’ebiremwa bya hano igulu, n’oli eby’omu mîshi ekuzimu kw’igulu.
5 «Orhahîraga okabahàrâmya erhi kubakolera, bulya niene Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, ndi wa mutula otulutumbya abâna oku mabî ga b’îshe, kuhika oku iburha lya kasharhu, n’erya kani, balya banshomba; 6 «ci abanzigira, bakashimba n’amarhegeko gâni, nnambajirire aminja kuhika oku iburha lya kali cihumbi. 7 «Orhakâzâg’iderha busha izîno lya Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, bulya Nyakasane arhaleka kuhana omuntu oderha busha izîno lyâge.
8 «Okâkengêra olwa Sabato, onakâlujira lutagatîfu. 9 «Nsiku ndarhu wakaz’ijiramwo emikolo yâwe yôshi, 10 «ci olusiku lwa kali nda, luli Sabato wa Nyakasane, Nyamuzinda wâwe. 11 Bulya omu nsiku ndarhu Nyakasane àjira amalunga n’igulu, enyanja na ngasi bibâmwo, ci oku lusiku lwa kali nda àrhamûka. Co cârhumire Nyakasane agisha olwo Sabato, ànalujira lutagatîfu.
12 Okazikenga sho na nyoko, ly’olama myâka minji omu cihugo ohirwe na Nyakasane, Nyamuzinda wâwe. 13 Orhahîraga okaniga. 14 Orhahîraga okajira eby’enshonyi. 15 Orhahîraga okazimba. 16 Orhahîraga okahamiririza mulungu wâwe obunywesi. 17 Orhahîraga okacifìnja mukà mulungu wâwe, nîsi erhi mwambali wâge kandi erhi mwambalikazi wâge, erhi nkâfu yâge, erhi cihêsi câge, ngasi kalugu ka mulungu wâwe kôshi orhacifînjagako.» 18 Olubaga lwôshi lwâkâg’iyumva emilazo, emikungulo n’izù ly’omushekera, n’entondo yatumbûka mugî. Olubaga lwabona lwàdirhimana, lwanaciyêgûlira kûli. 19 Bàbwîra Mûsa, mpu: «Orhubwîre wêne rhwayumwa; ci Nyamuzinda arharhubwîraga, rhwankanafà!» 20 Mûsa abwîra olubaga, erhi: «Murhayôbohaga! Bulya Nyamuzinda ayishire mpu amurhangule, lyo ecôbà câge cimmubâmwo, mulek’ikâgoma.» 21 Olubaga lwacîyegulira kulî, ci Mûsa yêhe ayegêra cirya citù Nyamuzinda âlimwo.
Irhegeko liyêrekîre oluhêrero lw’enterekêro
22 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojibwîra Bene Israheli, ntya: mwàbwîne mwene oku kurhenga e malunga nakâg’imuganiza. 23 Murhahîraga mukampalikanya na banyamuzinda b’amarhale, mumanye irhondo mwankaderha mpu mwacîjirira banyamuzinda b’âmasholo. 24 Oyîsh’inyûbakaira oluhêrero lw’obudaka wakârherekêrakwo embâgwa n’enterekêro zâwe z’omurhûla, ebibuzi n’enkafu zâwe na ngasi bantu nânamanyîse izîno lyâni, nâyisha ah’oli nkugishe. 25 Ci erhi wankanyûbakaira oluhêrero lw’amabuye, orhayûbakaaga n’amabuye mabinje, bulya hano ogagezakwo enkolôlo yâwe, wanagaziza. 26 Orhakâg’irheremera oku mashonezo nka wajà aha luhêrero lwâni, lyo olek’iyêrekana obushugunu bwâwe.»
Exodus BHS 20:
1וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ ס
2אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃ 3לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃ 4לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֨סֶל֙ ׀ וְכָל־תְּמוּנָ֡֔ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֨יִם֙ ׀ מִמַּ֡֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥֣ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ 5לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ 6וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֨סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ ס
7לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ פ
8זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֹֽׁ֗ו׃ 9שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ 10וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃ 11כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ ס
12כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס
13לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽ֖ח׃ ס
14לֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס
15לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס
16לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ ס
17לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ פ
18וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ 19וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃ 20וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ 21וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ פ
22וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ 23לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֨סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ 24מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃ 25וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ 26וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃ פ
21
Irhegeko liyêrekîre abajà
1 «Alaga irhegeko wabahà: 2 Amango okagula omujà Muyahudi, anakukolera myâka ndarhu, ogwa kali nda, analîkwe, buzira kujuha cici. 3 Akaba àyishaga yenene, anagenda yenene. Akaba àgwêrhe omukazi, mukâge anagenda bo naye. 4 Akaba nnawâbo wàmuhaga omukazi, n’akaba nyamukazi àmuburhîre abâna-rhabana erhi abâna-nyere, omukazi n’abâna banabe ba nnawâbo, naye anagenda yenene. 5 Ci erhi oyomujà ankaderha, erhi: «Nsimire nnawîrhu, mukânie n’abâna bâni ntalonzizo kulîkwa», 6 nnawâbo anamuhêka embere za Nyamuzinda, amuhise aha lumvi erhi oku mulirango: nnawâbo anamurhuliraho okurhwîri n’omugera: anabà mujà wâge ensiku zôshi. 7 Erhi omuntu ankaguza omwâli burhumisi-kazi, yêhe arhankalîkwa kula abajà balîkwa. 8 Erhi ankaba arhasimisizi nnahamwabo wàlicimwishozire, nnahamwabo anayêmêra agombôlwe. Ci arhankamuguliza ishanja ly’ihanga, bulya okwo kwanabà nka kulenganya. 9 Erhi omugala ankabà y’amuhà, anamujirire nk’oku banakômerera okujirira abandi banyere. 10 Erhi ankamuhirakwo owundi, amanye arhamunyihizagya ebiryo, erhi emyambalo, erhi eby’obuyumpa. 11 Akaba arhamuhiri ebyo oku binali bisharhu, anacîgendera busha, buzira kujuha igerha.
Amabi galînganîne olufù
12 Owâshûrhe omuntu kuhika okufà, naye anayirhwe, afe. 13 Ci erhi akaba arhâli alâlîre okumuyîrha, bulya Nyamuzinda walilonzize okumuhira omu maboko gâge, nanamuyêreka aha akwânîne okuyâkira. 14 Ci omuntu walâlira okuyîrha owâbo n’obwenge, onamurhenze ciru n’aha luhêrero lwâni, agendinigwa, afe! 15 Owashûrhe îshe erhi nnina, ananigwe, afe. 16 Owâbakule omuntu, ajimuguza erhi amugwarhe omu mwâge, oyo naye ananigwe, afe. 17 Owàhehêrere îshe erhi nnina, ananigwe, afe.
Empîmbo n’ebibande
18 Abantu erhi bankalôngôla, muguma akashûrha owâbo, amuyagaze n’ibuye erhi n’ecifûndo, olya wâbo akaba arhafîri, ci agend’ijà aha ncingo, 19 akahash’ishubizûka n’okuhika embuga ajà agendera oku kakoma, nyakushûrha erhi amalufuma; ci analyûla erya miregerege agezize aha ncingo n’okumubukisa kuhika afume. 20 Erhi omuntu ankashûrha omujà erhi omujà-kazi wâge n’akarhi, bakanafira omu maboko gâge, nyakufà anacihôlerwa. 21 Ci erhi bankahembûka, enyuma lya lusiku luguma, erhi ibirhi, barhankacicîholerwa, bulya bali birugu byâge. 22 Erhi bantu babirhi bankagwârhana balwa, bakahukula omukazi oli izîmi, nyamukazi akamoma, ciru akaba arhafiri, barhegesirwe balyûle nk’olu ibà wa nyamukazi anahûnyire, n’oku batwîrîrwe n’abacîranuzi. 23 Ci erhi ankafà, bajuhe obuzîne oku buzînej, 24 isù oku isù, lino oku lino, kuboko oku kuboko, kugulu oku kugulu, 25 obuhye oku buhye, ecihulu oku cihulu. 26 Erhi omuntu ankashûrha isù ly’omujà erhi lya mujà-kazi wâge, akanalisherêza, anabalîke bacigendere, kubè kubajuha lirya isù lyâbo. 27 N’akaba lyàli lino lya mujà wâge erhi lya mujà-kazi wâge, akûzire, anabalike bacigendere, kubè kubajuha lirya lino lyâbo.
28 Erhi empânzi yankatumirha omuntu, abè mulume erhi mukazi, enamuyîrha, eyo mpânzi enabândwe amabuye, n’enyama yayo erhalibàgwa, ci nn’enkâfu yêhe arhalikwo lubanja. 29 Ci eyo mpânzi erhi yankabà yàkômereraga okutumirhana na nnayo bakazimurhonda, ci yêhe arhashibiriraga okuyilanga, n’erhi yankayîrha omuntu, abè mulume erhi mukazi, eyo mpânzi nayo enabandwe amabuye, na nnayo naye, anayirhwe. 30 Erhi bankamutwîr’okujuha, anahana birya banamutwîrire byôshi omu kugombôla obuzîne bwâge. 31 Erhi ankaba mwâna-rhabana erhi mwâna-nyere, okwo eryo irhegeko lidesire ko yankanatwîrwa. 32 Erhi empanzi yankatumirha omujà mulume erhi mukazi, nnawâbo empânzi analyule nnahamwabo balya bajà mafûndo asharhu ga magerha, n’erya mpânzi enabândwe amabuye. 33 Erhi omuntu ankaleka iriba buzira kulibwikira, nîsi erhi ahumbe iriba buzira kulibwikira, empânzi kandi erhi endogomi yankarhogeramwo, 34 nnalirya iriba ahônge, alyule nna-cirya cîntu ensaranga, n’ecintu cifìre aciyôrhane. 35 Eri empànzi y’omuntu yankatumirhana n’ey’omulungu, ekanafà, banaguze empânzi ecizîne, bagabâne ensaranga; n’erya efìre nayo banayigabâna. 36 Akaba kwàli kumanyikîne oku eyo mpânzi ekômerera okutumirhana, na nnayo arhashîbirira okuyilanga anahônge eyindi mpanzi ahâli h’empânzi, n’erya efìre yanabà yâge.
Obushambo bw’ebintu
37 Erhi omuntu ankazimba empânzi erhi cibuzi, abibâge erhi abiguze, anahônga nkafu irhanu ahâli h’erya nguma, na bibuzi binni ahâli ha cirya ciguma.
Exodus BHS 21:
1וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ 2כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ 3אִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃ 4אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃ 5וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֨בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי׃ 6וְהִגִּישֹׁ֤ו אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ ס
7וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃ 8אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־לֹ֥א יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמָכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ׃ 9וְאִם־לִבְנ֖וֹ יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנ֖וֹת יַעֲשֶׂה־לָּֽהּ׃ 10אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃ 11וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ ס
12מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃ 13וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ ס
14וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהָרְג֣וֹ בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ ס
15וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ 16וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
17וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
18וְכִֽי־יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת־רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב׃ 19אִם־יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל־מִשְׁעַנְתּ֖וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃ ס
20וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם׃ 21אַ֥ךְ אִם־י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃ ס
22וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃ 23וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃ 24עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃ 25כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃ ס
26וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃ ס
27וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃ פ
28וְכִֽי־יִגַּ֨ח שֹׁ֥ור אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשֹּׁ֗ור וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשֹּׁ֖ור נָקִֽי׃ 29וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃ 30אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשֹׁ֔ו כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃ 31אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃ 32אִם־עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשֹּׁ֖ור א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשֹּׁ֖ור יִסָּקֵֽל׃ ס
33וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שֹּׁ֖ור א֥וֹ חֲמֽוֹר׃ 34בַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ ס
35וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֹֽׁור־אִ֛ישׁ אֶת־שֹׁ֥ור רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשֹּׁ֤ור הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃ 36א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שֹׁ֣ור נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ ס
37כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שֹׁ֣ור אוֹ־שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃
22
1 Erhi ecishambo cankagwârhwa carhula enyumpa cikanigwa, ntà lwihôlo oku mukò gwâco. 2 Erhi ankaba gwâli mûshi, hanabe olwihôlo lw’omukò gwâco. Ecishambo cirhegesirwe cilyûle ebi cazimbaga. Akaba cirhagwêrhi ebi calyûla, canaguzibwa oku mpyûlo y’obushambo bwâco. 3 Ecintu cazimbagwa, empanzi, endogomi erhi cibuzi, cikashângwa cicizîne omu maboko gâge, cirya cintu anahyûle kabirhi.

Okusherêza ebya bene
4 Erhi omuntu ankayonya ishwa nîsi erhi mizâbîbu, akanaleka ebintu byâge byakera omu ishwa lya bene, analyule eyindi myâka eri minjà kulusha y’omu ishwa lyâge erhi y’omu mizâbîbu yâge. 5 Erhi omuliro gwankagulumira guyandukire oku byasi by’emishûgi gulinde guhama guyokêre engano eri oku bishinga erhi eri hôfi n’okusarûlwa, nîsi erhi ishwa lyâyo, nyakulika gulya muliro anahyûle bulya bokêre anayokêraga. 6 Erhi omuntu ankagwasa n’okubîsa owâbo ensaranga kandi erhi birugu, bikanazimbirwa emw’olya nyakubîsibwa, erhi ecishambo cankabonekana, cinabihyûle kabirhi. 7 Akaba ecishambo cirhabonekini, nnanyumpa anaje embere lya Nyamuzinda, lyo bamanya oku arhali ye wazimbire ebirugu by’owâbo. 8 Ehyanâjîrwe kadali, hyôshi, akaba nkafu, ndogomi, cibuzi, mwambalo erhi ngasi kantu kanahezire kôshi kalya bankanaderha mpu: «Neci kâka», olubanja lunahêkwe embere za Nyamuzinda, n’oyu Nyamuzinda akayâgiriza oku ye mubî anahyûle owâbo kabirhi. 9 Erhi omuntu ankayegeka owâbo endogomi, enkafu, ecibuzi, nîsi erhi cindi cîntu cishwêkwa, na cirya cintu cife, civunike nîsi erhi cihêkwe n’abanyazi na ntâye obwîne, 10 omwîgasho embere za Nyamuzinda gwanatwa olubanja. Erhi nyakuyêgekwa ankacîgasha oku arhazimbaga ecirugu c’owâbo, nnacirya cîntu anayêmêra, naye owâbo arhankacilyûla bici. 11 Ci erhi akaba cirya cîntu aha mwâge cazimbirwe, anacihyûla naco. 12 Akaba ecintu cayisirwe n’eciryanyi, anagend’iciyêrekana buhamîrizi; arhankahyûla bici kuli cirya cîntu ciyisirwe n’eciryanyi. 13 Erhi omuntu ankayegeka owâbo ecintu câge, cikayagalika erhi kufà na nnaco arhahali, akwânîne acilyûle. 14 Ci erhi nnaco ankaba ahali, arhankacilyûla bici. Akaba cali cihozanyo, analyûle engulo ya kulya kuhôza.
Okubakula omunyere mushugi
15 Erhi omulume ankashumika omwâna-nyere mushugi orhasag’ishebwa, akanagwîshira bombi naye, olya mulume anamugule abè mukâge. 16 Erhi îshe w’omunyere ankalahira bwâmuhâye, olya mulume analyule ensaranga bahâna ngulo y’abâna-nyere bashugi.
Amarhegeko gayêrekîre obwôrhere bwinjà n’idini
17 Omukazi w’omukurûngu, orhahîraga wamulekera akalamo mpu alame. 18 Ngasi yeshi wâhushe oku cîntu anayirhwe, afe. 19 Owarherekêre Nyamuzinda w’obwihâmbe, kuleka Nyakasane yenene, anakagwe. 20 Orhahîra okarhindibuza erhi kugonya-gonya ecigolo, bulya ninyu mwâli bigolo omu cihugo c’e Mîsiri. 21 Orhahîra okalibuza omukana nîsi erhi enfûzi. 22 Erhi wankamulibuza, akandakira, namayumva omulenge gwâge. 23 Oburhè bwâni bwanayâka mmuyirhe n’engôrho, bakînywe bahinduke bakana n’abâna binyu babè nfûzi. 24 Okahôza ow’omu lubaga lwâni ensaranga, mukenyi oli akâwe, orhamujiriraga ihanzè, orhamulongezagyakwo bunguke. 25 Erhi wankarhôla ecirôndo c’owinyu cikînja, onamugalulireco càjingwè, izûba lirhacizonga, 26 bulya bwo bushiro bwâge obwo bonene, co cishûli cibwika omubiri gwâge. Bicigi yeki ankayîsh’ilalamwo? Erhi ankayîsh’indakira nanamuyumva, bulya niehe mba wa lukogo. 27 Orhahîra okalogorhera Nyamuzinda, orhanahîra okahehêrera omuluzi w’ishanja lyâwe.
Ebisarûlwa birhanzi-rhanzi n’emburhwa-lubere
28 Emyâka yâwe n’omurhobo gw’omu mukenzi gwâwe, orhahîraga okaleka abandi babintangakwo. Okaz’interekêra enfula y’omu bagala bâwe. 29 Okaz’injirira ntyo oku bishwêkwa byâwe binene n’ebisungunu, orhabirhenzagyakwo nnina wabyo embere lya nsiku nda, oku lusiku lwa kali munâni, omunterekêre. 30 Muyôrhe bimâna embere zâni! Murhahîraga mukalya enyama yayirhagwa n’ec’erubala, munayikwebe akabwa.
Exodus BHS 22:
1אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃ 2אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃ 3אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשֹּׁ֧ור עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃ ס
4כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בְּעִירֹ֔ה וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם׃ ס
5כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ ס
6כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ־כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃ 7אִם־לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּ֖יִת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃ 8עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שֹׁ֡ור עַל־חֲ֠מוֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כָּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ ס
9כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־שֹׁ֥ור אוֹ־שֶׂ֛ה וְכָל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃ 10שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ 11וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃ 12אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ פ
13וְכִֽי־יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ־מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ 14אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃ ס
15וְכִֽי־יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 16אִם־מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ ל֑וֹ כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃ ס
17מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃ ס
18כָּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
19זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יָֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ 20וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 21כָּל־אַלְמָנָ֥ה וְיָת֖וֹם לֹ֥א תְעַנּֽוּן׃ 22אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹת֑וֹ כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֽוֹ׃ 23וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃ פ
24אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃ 25אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃ 26כִּ֣י הִ֤וא כְסוּתֹה֙ לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ ס
27אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃ 28מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִּֽי׃ 29כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי׃ 30וְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ׃ ס
23
Obushinganyanya
1 Orhakâg’ilumîza emyanzi y’obunywesi. Orhakâg’irhabâla omubî omu kuhamiriza obunywesi. 2 Orhakâg’ishimba omwandu gw’abantu balonza amabî, orhanahîra okafûngira olubanja lw’obubî mpu ly’ojà olunda banji bali. 3 Orhakâg’irhabâla omuntu omu lubanja mpu okwenge ali mukenyi. 4 Erhi wankashimâna enkafu y’omushombanyi wâwe, erhi ndogomi yâge ehabusire onamulerhereyo. 5 Erhi wankabona endogomi y’omushombanyi wâwe egogomîrwe n’omuzigo, ahâli h’okucigerera, onayirhabâle mwene nnayo. 6 Orhahîraga okalenganya owinyu oli mukenyi omu lubanja lwâge. 7 Okaz’iyakira kuli olubanja lw’obunywesi. Orhahîra okayîrha omwêru kwêru erhi omushinganyanya, bulya ntayêza omuntu mubî. 8 Orhahîra, okayêmêra ebituliro, bulya ebituliro binahûse amasù g’ababona, bibindule n’ebinwa by’abashinganyanya. 9 Orhahîraga okarhindibuza ecigolo, orhahabiri wênene oku ecigolo cirhindibuka, bulya nâwe wêne wàli cigolo omu cihugo c’e Mîsiri.
Omwâka gwa Sabato n’olukulu lwa Sabato
10 Okaziyusa myâka ndarhu warhwera ishwa n’okusârûla emyâka yâwe. 11 Ci ogwa kali nda onalileke lilâle, abakenyi bw’omu ishwa lyâwe balye emburho zirimwo, n’ebyankasigala ensimba z’erubala zibirye. Ntyo kwo wakazijira olukoma lwâwe lw’emizêti yâwe. 12 Omu nsiku ndarhu wakazijira emikolo yâwe, ci olwa kali nda, wanarhamûka, ly’enkâfu yâwe n’endogomi yâwe birhamûka, lyo na mugala wa mwabali-kazi wâwe n’ecigolo bayîsa. 13 Obikirire ngasi byôshi nàkubwizire. Orhahîraga okashênga izîno ly’abandi ba-Nyamuzinda, irhondo lirhayumvîkanaga omu kanwa kâwe.
Ensiku nkulu z’omu Israheli
14 Okaz’inkuza omu kujira olugendo lutagatîfu kasharhu omu mwâka. 15 Okaz’ijira olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwangok. Okâgeza nsiku nda erhi odwîrhe walya emigati erhalimwo lwango, nka kulya nàkurhegekaga, omu mwêzi gw’emihuli, bulya gwo mwêzi wàrhengagamwo e Mîsiri. Ntâye wanayîshe embere zâni maboko mûmu. 16 Okâjira olusiku lukulu lw’emyâka mirhanzi-rhanzi y’omu maboko gâwe, lw’ebi wàrhweraga omu mashwa. N’olusiku lukulu lw’okusârûla, aha buzinda bw’omwâka, amango wahûmbûle amalehe gw’omukolo gw’omu mashwa gâwe. 17 Kasharhu omu mwâka, ngasi mulume ayîsh’ikalola obusù bwa Nnâmahanga Nyakasane. 18 Orhahîraga okanterekêra emigati erimwo olwango n’embâgwa; n’amashushi g’embâgwa z’olusiku lukulu lwâni, garhagezagya obudufu kuhika sêzi. 19 Okaz’irhûla emyâka mirhanzi-rhanzi y’ishwa lwâwe omu kâ-Nyamuzinda, Nnâmahanga wâwe. Orhahîraga okayendera omwâna-hene omu mahene-hene ga nnina.
Amalaganyo n’amahano embere z’okujà omu Kanani
20 Nârhuma malahika wâni embere zâwe aj’akulanga omu njira, anakuhise ahantu nàrheganyize. 21 Omukenge, onakaz’iyumvîrhiza izù lyâge; orhamugayaguzagya, bulya arhankalembera obugâmba bwâwe, kulya kubà izîno lyâni liri muli ye. 22 Okâyumvîrhiza izù lyâge onakâjira ebi ndesire byôshi, nâbà mwânzi w’abânzi bâwe na mushombanyi w’abashombanyi bâwe. 23 Hano malahika wâni abà amakushokolera, abà amâkuhisa emw’Abamoriti, Abahititi, Abapereziti, Abakanani, emw’Abahiviti n’Abayebusi, hano mba nàbahungumwire, 24 orhacikagihîra wafukamira ba Nyamuzinda bâbo, ci oyishihenangula abo ba Nyamuzinda bâbo n’okujonjaga empêro zâbo. 25 Okarhumikira Nyakasane Nyamuzinda wâwe, anagisha ebiryo byâwe n’amîshi gâwe, nnankucînge kuli ngasi ndwâla; 26 omu cihugo câwe murhakaboneka omukazi omomire erhi owabà ngumba: nayunjuza ensiku z’akalamo kâwe. 27 Narhuma ecôbà câni embere zâwe, nshandabanye ngasi mashanja wanageremwo, abashombanyi bâwe bôshi bakuyaka. 28 Nàrhuma olwisîmbo embere zâwe, lulibirhekwo Abahiviti, Abakanani n’Abahititi embere zâwe. 29 Ntabalibirhekwo embere zâwe oku câligumiza omu mwâka muguma, lyo ecihugo cirhagisigala bwamwa, lyo n’ebiryanyi bilekiluga, bikurhindibuze. 30 Bunyi-bunyi nakazibalibirhakwo embere zâwe, kuhika amango wâyololoka ohashe okulya ecihugo côshi. 31 Nâtwa olubibi lw’ecihugo câwe kurhenga oku Nyanja Ndukula kuhika oku Nyanja y’Abafilistini, na kurhenga oku irûngu kuhika oku lwîshi. Neci, nahira bene ecihugo omu maboko gâwe, nnambakungushe embere zâwel. 32 Orhahîraga okanywana mweshi nabo nîsi erhi mwe na banyamuzinda bâbo. 33 Barhàyûbake omu cihugo câwe, lyo barhagirhuma wangomera: wankanabona wamarhumikira banyamuzinda bâbo, n’okwo kukuhindukire murhego.»

Exodus BHS 23:
1לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃ ס
2לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃ 3וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃ ס
4כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שֹׁ֧ור אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃ ס
5כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ ס
6לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃ 7מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃ 8וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֨חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃ 9וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 10וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ 11וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃ 12שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֹֽׁורְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃ 13וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃ 14שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃ 15אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ 16וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃ 17שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃ 18לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃ 19רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ ס
20הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃ 21הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃ 22כִּ֣י אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ׃ 23כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃ 24לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃ 25וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 26לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃ 27אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃ 28וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־הַחִוִּ֧י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃ 29לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּהְיֶ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 30מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 31וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃ 32לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ 33לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ פ
24
Nyamuzinda àfundika endagâno n’Israheli
1 Anacibwîra Mûsa, erhi: «Sôkera emunda Nyakasane ali, nâwe Aròni mwene Nadabu n’owinyu Abihu, mweshi na bandi bagula makumi gali nda ga muli Bene Israheli, muyishifukama kûli. 2 Mûsa yenene wayegêra hali Nyakasane; bôhe barhayegêraga, n’olubaga lurharheremaga haguma naye.» 3 Mûsa anaciyisha, ashambâlira olubaga ebyo binwa bya Nyakasane byôshim n’amarhegeko gâge gôshi. Olubaga lwôshi lwanacishuza n’izù liguma, mpu: «Ebinwa Nyakasane anadesire byôshi, rhwabishimba.» 4 Mûsa ànaciyandika ebinwa bya Nyakasane byôshi; àzûka sêzi mucêracêra, ayûbaka oluhêrero idako ly’entondo na mabuye ikumi n’abirhi g’erya milala ikumi n’ibirhi y’Israheli. 5 Okubundi, anacirhuma abâna b’emisole ba muli Bene Israheli baj’irhûla embâgwa banarherekêra emicûka y’empânzi nka nterekêro y’okushangîra. 6 Mûsa ayanka ecigabi c’omukò, aguhemba oku rhubehe n’ogwasigalaga agushahuliza oku luhêrero. 7 Arhôla ecitabu c’Endagâno acisomera olubaga. Nalwo lwashuza, mpu: «Ebyo Nyakasane adesire byôshi rhwabishimba, rhunabikenge». 8 Mûsa arhôla omukò agushahuliza olubaga, erhi: «Ogu mukò gwomukò gw’Endagâno Nyakasane afundisire haguma n’ebyo binwa byôshi.» 9 Mûsa anacisôka bone Aròni, Nadabu na Abihu, bôshi na balya bashamuka makumi gali nda b’omu bagula b’Israheli. 10 Babona Nyamuzinda w’Israheli, n’aha magulu gâge erhi hali nka kuno harhîndwa ecirhindiro ciri nka njuma ya kâsi eshusha ecitû c’oku nkuba. 11 Ntà kubî àjizire abo bîshogwa b’omu Israheli, basinza Nyakasane, balya bànanywa.
Mûsa abugâna Nyamuzinda oku ntondo
12 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Osôkere e munda ndi kuno ntondo onabêrekwo, nkuhè embaho z’ibuye zirikwo amarhegeko n’amahano nyandisire, nti ogayigîrize.» 13 Mûsa anaciyimuka, bo n’omurhabâzi wâge Yozwè. Mûsa anacisôkera oku ntondo ya Nyamuzinda, 14 erhi amàsiga abwizire abagula erhi: «Murhulindire hano, kuhika rhugaluke. Ci Aròni na Huri aba basigîre ninyu; owâbe agwêrhe olubanja, anabadôse.» 15 Mûsa anacisôkera oku ntondo. Ecitû cabwika entondo. 16 Irenge lya Nyamubâho lyàbêra oku ntondo ya Sinayi, eco citù cayibwika nsiku ndarhu zôshi. Olusiku lwa kali nda, ànacihamagala Mûsa omu kâgarhî ka cirya citù. 17 Irenge lya Nyakasane lyàkâg’ibonekera bene Israheli nka ngulumira ya muliro ah’irhwèrhwè ly’enondo. 18 Mûsa ayongobera mulya citù, asôkera oku ntondo miregerege makumi anni na madufu makumi anni.

Exodus BHS 24 :
1וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃ 2וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃ 3וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה׃ 4וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים׃ 6וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 7וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃ 8וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 9וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃ 11וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַֽיֶּחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ ס
12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃ 13וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ 14וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃ 15וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר׃ 16וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְהוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן׃ 17וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ פ
25
Ensholôlo za bene Israheli
1 Nyakasane anaciganiza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Obwîre bene Israheli basholôle entûlo, ngasi bantu b’omurhima mwinjà bôshi, ojè warhôla ezo nsholôlo zâbo. 3 Alaga ensholôlo wabahûna: amasholo, amarhale, emiringa, 4 emyenda y’akaduku, ey’omusengo, ecitàni calangashana, eswa, obwoya bw’empene, 5 empù z’ebigandabuzi z’akalinga, empù z’ebigoho n’emirhi y’akasiya, 6 amavurha gw’okuhira omu rhumole, omugavu gw’okuhira omu mavurha g’okucîshîga n’obukù bw’okuyôca. 7 Amabuye ga Onikisi n’amabuye g’okuj’omu efodi n’omu mwambalo g’oku cifuba. 8 Onjirire endâro lyo nkazibêra ekarhî kinyu. 9 Nienene nakuyêreka olugero lw’ecihando n’olugero lw’ebirugu byamwo byôshi: okwo kwonênè kwo wânajira.»
Omucîmba gw’amalaganyo
10 «Onjirire omucîmba gw’embaho za akasiya, gwa buli bwa makoro abirhi n’ecihimbi, bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi, na burherema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 11 Ogushîge amasholo garhali mavange, ogushige omu ndalâlà n’emugongo, n’omuhiro gwâgwo oguzunguluse masholo. 12 Ogutulire mpogo inni za masholo, ozihire omu magulu gâgwo oku ganali anni, mpogo ibirhi lunda luguma n’ibirhi olundi lunda. 13 Ojire emirhamba y’emirhi ya akasiya, oyishige amasholo, 14 onayishesheze omu mpogo z’amarhambi g’omucîmba, gukazibarhulirwakwo. 15 Emirhamba ebêre omu mpogo z’omucîmba, erhakûlagwamwo. 16 Endagâno nakuhà oyibîke muli ogwomucîmban. 17 Okubundi ogujirire omufûniko gw’amasholo gone gone, buli bwa makoro abirhi n’ecihimbi na bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 18 Ojire bakerubio babirhi bamasholo; obatulire oku marhambi gombi gw’ogwomufuniko. 19 Ohire kerubi muguma eburhambi buguma n’owundi aje ebundi burhambi. Obahire oku muhiro gw’omufûniko, omu marhambi gombi. 20 Ebyubi by’abola bakerubi bishanjûkire enyanya, bakaz’ibwikira omufûniko n’ebyubi byâbo bayêrekerane bombi, bakazilola ebwa mufuniko. 21 Ohire omufûniko enyanya ly’omucîmba n’omwomucîmba mwo wahira Endagâno nâkuhà. 22 Aho, ho nakâbuganana nâwe, ho nakâkuganîriza, enyanya ly’omufûniko, ekarhî k’abo bakerubi babirhi bali oku mucîmba gw’Endagâno, nkâkubwîra byôshi ntegesire Bene Israheli.
Amêza g’emigati y’enterekêro
23 Kandi ojire amêza gw’omurhi gwa akasiya, gwa buli bwa makoro abirhi, bugali bw’ikoro liguma, na burhererema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 24 Ogashîge amasholo garhalimwo nvange, ogutâke n’amasholo. 25 Okwomuhiro, obinjûlekwo emikororonzi ya bugali bwa cihimbi c’ikoro, onazunguluse emikororonzi y’amasholo. 26 Ogajirire mpogo inni za masholo, zije oku bikwi binni by’amagulu gâbo oku ganali anni. 27 Ezo mpogo zije omu marhambi g’amagulu gago oku ganali anni, zikazijageramwo emirhamba y’okubarhula amêza. 28 Eyo mirhamba oyijire n’omurhi gwa akasiya, oyishîge amasholo, ekazikolesibwa oku kubarhula amêza. 29 Amêza ogajirire embale, ennambi, orhubehe, enzînzî n’ebyânzi, byo bakaz’idubuliramwo enterekêro z’ebinyôbwa. Byôshi obijire bya masholo garhali mavange. 30 Okaziyôrha ohizire ensiku zôshi omugati gw’enterekêro okwo mêza, embere zâni.
Akamole ka mahaji nda
31 Kandi ojire akamole k’amasholo garhali mavange. Ako kamole, katulwe kalungire n’enteberhebe yako n’olusârhi lwako, haguma n’amashami, ebigonyero n’obwaso bwako. 32 Mahaji ndarhu garhenge omu marhambi gako: mahaji asharhu g’akamole eburhambi buguma na mahaji asharhu g’akamole ebundi burhambi. 33 Oku ngasi ihaji kuje mahaji asharhu galikwo amafufu n’obwaso. Ntyo kwo mahaji ndarhu garhenga omu kamole gajirwa gwôshi. 34 Nako akamole kône, kabe na mashami anni haguma n’amafufu n’obwaso bwâgo: 35 ifufu liguma omu mahaji abirhi marhanzi garhenga omu kamole, ifufu liguma omu gandi mahaji abirhi garhenga omu kamole, n’ifufu liguma omu mahaji abirhi mazinda garhenga omu kamole kwo n’okwo oku mahaji ndarhu gôshi g’akamole. 36 Amafufu n’amahaji bilungîne n’akamole, byôshi bibè bitule muli cûma ciguma ca masholo garhali mavange. 37 Ojire rhumole nda: bakaz’iyâsa orhwo rhumole, rhumolekere embere n’eburhambi. 38 Ennâmbi zako n’amaganyi gakwo, byôshi bibè bya masholo gonene. 39 Bagajire na talenta nguma ya masholo gone gone, haguma n’ebigabi byako byôshi. 40 Olole bwinjà onajire nk’oku oyêresirwe oku ntondo.
Exodus BHS 25:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃ 3וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ 4וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ 5וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃ 6שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ 7אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃ 8וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ 9כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ ס
10וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ 11וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ 12וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ 13וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ 14וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם׃ 15בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃ 16וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ 17וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃ 18וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃ 19וַ֠עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו׃ 20וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ 21וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ 22וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
23וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ 24וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ 25וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃ 26וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ 27לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ 28וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ 29וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ 30וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃ פ
31וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ 32וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ 33שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ 34וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁקָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ 35וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ 36כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 37וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃ 38וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 39כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 40וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ ס
26
Endâro
1 «Endâro oyijire ya birhebo ikumi, obijire bya citâni ciniole n’emyenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akalinga kêru ohirekwo ba-kerubimi bakozirwe n’obulenga. 2 Obulî bwa ngasi cirhebo bubè bwa makoro makumi abirhi na munâni, n’obugali bubè bwa makoro anni. Olwo, lwo lugero lw’ebirhebo byôshi. 3 Birhebo birhânu bilungwe ngasi ciguma oku câbo. 4 Ohire emishumi oku muhiro gw’ecirhebo cirhanzi, oku kampwe-mpwe k’obulungîro, onajire ntyo oku muhiro gw’ecirhebo cizinda c’obulungîro bwa kabirhi. 5 Ohire mishumi makumi arhânu oku cirhebo cirhanzi, na mishumi makumi arhânu oku kampwe-mpwe k’ecirhebo c’obulungîro bwa kabirhi, eyo mishumi ekâyêrekerana ngasi muguma n’ogwâbo. 6 Ojire mino makumi arhânu ga masholo, go galunga ngasi cirhebo oku câbo, na ntyo Endâro ebè ya bûbake buguma bwone. 7 Kandi ojire ebirhebo by’amôya g’empene, oyûbakaemwo ecihando enyanya z’Endâro. Ojire ikumi na ciguma. 8 Obulî bwa cirhebo ciguma: makoro makumi asharhu. Obugali bw’ecirhebo: makoro anni. Lwo na lugero lw’ebirhebo byôshi oku binali ikumi na ciguma. 9 Ohangire birebo birhânu haguma, na bindi ndarhu haguma. Ecirhebo ca kali ndarhu ocigonyere embere z’ecihando. 10 Ohire mishumi makumi arhânu oku muhiro gw’ecirhebo cibwisire birya birhangiriza bigwârhîne na yindi mishumi makumi arhânu oku muhiro gw’ecirhebo cibwisire birya bindi bya kabirhi bigwârhîne. 11 Ojire mino makumi arhânu ga mulinga, ogageze omu mishumi, na ntyo gashwêke ecihando côshi cibè bûbake buguma. 12 Ecihimbi c’ebirhebo by’ecihando cisigîre, cijêmbukire enyuma ly’endâro. 13 N’ebwa buli bw’ebyo birhebo by’ecihimbi cisigîre cije lunda luguma n’olundi oku buli bw’ebirhebo, kandi bijêmbukire oku ntambi zombi z’endâro, bibwikire olunda n’olundi lw’endâro. 14 Eco cihando ocijirire oburhungiri bw’empù z’enganda-buzi, zishîzirwe ibala lidukula, n’oburhungiri bw’empù mvunge zinozire buje oku nyanya.
Olukângà lw’Endâro
15 «Ojire omutûngo gw’Endâro gubè gwa murhi gwa akasiya, mugwike burherema. 16 Obuli bwa ngasi mutûngo bubè bwa makoro ikumi, n’obugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 17 Ngasi mutûngo gubè na mahango abiri galungîne ngasi ihango omu lyâbo. Kwo onajirage ntyo oku yindi mitûngo y’Endâro yôshi. 18 Ojire olukângà lw’okushweka n’okusêza Endâro, mirhi makumi abirhi ya lukângà olunda lw’emukondwè. 19 Eyo mitûngo oku eri makumi abirhi, oyihirekwo marhwèrhwè anni ga marhale: marhwèrhwè abirhi oku ngasi murhi. 20 Olunda lwa kabirhi lw’Endâro, emwênè, ohire yo mitûngo makumi abirhi; 21 nayo ejekwo marhwèrhwè makumi anni ga marhale, marhwèrhwè abirhi oku ngasi mutûngo gw’olukângà. 22 Enyuma ly’Endâro, ebwa nyanja, ohireyo mitûngo ndarhu ya lukângà, 23 ojire mitûngo ibirhi ebuzinda bw’Endâro, oku kafende-fende. 24 Eyo mitûngo, eshwekane ibirhi-ibirhi kurhenga idako kuhika enyanya aha bushwinjiro omu mpaga ntanzi. Ntyo, kwo eyo mitûngo ibirhi y’oku kafende-fende yayôrha. 25 Ntyo, habà mitùngomunâni n’amarhwèrhwè gâyo g’amarhale: marhwèrhwè ikumi na ndarhu, abirhi oku muntûngomuguma n’abirhi kuli ngasi gundi mutûngo. 26 Kandi ojire n’emirhamba y’omurhi gwa akasiya: irhanu oku mitûngo y’olundi lunda lw’Endâro, 27 irhanu oku mitûngo eri oku kafende-fende k’Endâro, olunda lw’enyanja. 28 Omurhamba gw’engusu gushwekerwe aha kagarhî k’emitûngo, gurhulukâne kurhenga ebuzinda kuhika obundi buzinda. 29 Emitûngo y’olukângà oyishîge amasholo, empagà z’okuhiramwo emirhamba, ozijire za masholo, n’emirhamba nayo oyishîge masholo. 30 Oyûbake eyo Ndâro nka kulya wàyêrekagwa oku ntondo.
Omwenda
31 Kandi ojire omwenda gw’akaduku k’omukara, n’akaduku k’akalinga, n’akalinga kêru, n’ecitâni ciniole; bahirekwo bakerubimi bakozirwe n’obulenga. 32 Ogumanike kuli mitûngo inni ya murhi gwa akasiya mishîge amasholo, egwêrhe ngondôzo z’amasholo ziGwârhine oku marhwèrhwè anni g’amarhale. 33 Ogwo mwenda gugwarhwe n’amino g’ebirhale, n’omu ndalâlà yago, mwo mwahira omucîmba gw’Endagâno. Ogwo mwenda lwo lwaba lubibi lw’Abatagatîfu n’Ahatagatîfu h’Ebitagatîfu. 34 Ohire omufûniko oku mucîmba gw’Endagâno omu Hatagatîfu h’Ebitagatîfu. 35 Amêza ogahire embere ly’ogo mwenda, n’akamole aha mbere lya mêza, olunda lw’emukondwè lw’Endâro. Ohire amêza olunda lw’ebumosho. 36 Kandi ohire omwenda aha muhango gw’ecihando, mwenda gwa kaduku k’omukara, kaduku k’akalinga, kaduku-kêru n’ecitâni ciniole: mukolo gwa muntu mulenga. 37 Ogwo mwenda gugwarhire kuli mitûngo irhanu y’omurhi gwa akasiya, onayishîge amasholo. Engondôzo zâyo zibe za masholo, onazitulirekwo marhwèrhwè arhânu ga mulinga.
Exodus BHS 26
1וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ 2אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת׃ 3חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֨יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃ 4וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 5חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃ 6וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ פ
7וְעָשִׂ֨יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ 8אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃ 9וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל׃ 10וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 11וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃ 12וְסֶ֨רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ 13וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ׃ 14וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ פ
15וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃ 16עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ 17שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ 18וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃ 19וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃ 20וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ׃ 21וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ 22וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃ 23וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃ 24וְיִֽהְי֣וּ תֹֽאֲמִים֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשֹׁ֔ו אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃ 25וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ 26וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃ 27וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃ 28וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃ 29וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃ 30וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃ ס
31וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃ 32וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃ 33וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֮ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֨מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֨כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ 34וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ 35וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן׃ 36וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃ 37וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ ס

27
Oluhêrero lw’enterekêro
1 Ojire oluhêrerop lw’embaho za akasiya: buli bwa makoro arhânu na bugali bwa makoro arhânu; obuli n’obugali bw’oluhêrero binyûmânane. Na makoro asharhu burherema. 2 Orhumpekwè-mpekwè rhwalwo oku rhunali rhunni, ohirekwo mahembe anni gashwekine narhwo, rhunabe rhwa mulinga. 3 Ojire embehe z’okugukiramwo oluvù lw’oku luhêrero, empaho z’okuguka oluvù, amabakuli, orhukanya n’ebitumbûkizo. Ebyo byôshi obitule n’omulinga. 4 Oyûbakaire olushângi luli nka lusirha lwa mulinga oku luhêrero; olujirire mpogo inni za mulinga oku bikwi byâlwo oku biri binni. 5 Ohire olwo lushângi omu ndalâlà y’oluhêrero idako, luhike omu karhî k’obuli bw’oluhêrero. 6 Ojire emirhamba y’oluhêrero, mirhamba ya murhi gwa akasiya, onayishige omulinga. 7 Eyo mirhamba bakâyishesheza omu mpogo, ekazigera enyunda zôshi oku zinali ibirhi z’oluhêrero nka balubarhula. 8 Olubinjûle nka mukenzi, onalujire nka lwa mbaho. Kukwânîne olujire nka kulya wànayêrekagwa oku ntondo.
Obululi
9 Kandi ojire obululi bw’Endâro, olunda lw’ebulyo, emukôndwe, obululi bubwikwe n’emyanda y’ecitâni ciniole, ya buli bwa makoro igana ngasi lunda. 10 Emitungo yabwo oku enali makumi abirhi, n’amarhwèrhwè gâyo, bibè bya mulinga. Engondôzo z’eyo mitûngo n’amaganyi gâyo, bibè bya cirhale. 11 Kwo n’okwo olunda lw’enwenè, nayo eje emyenda ya makoro igana oku buli, emitûngo yayo oku enali makumi abirhi, n’amarhwèrhwè gâyo oku ganali makumi abirhi, bibè bya mulinga, engondôzo zâyo n’amaganyi gâyo, bibè bya cirhale. 12 Obugali bw’obululi, olunda lw’enyanja, bwaba bwa makoro makumi arhânu ga myenda, n’emitungo yayo oku eri ikumi n’amarhwèrhwè gâyo oku ganali ikumi. 13 Obugali bw’obululi, olunda lw’ebushoshokero bw’izûba (ebuzûka-zûba): makoro makumi arhânu; 14 myenda ya makoro ikumi n’arhânu, na mitûngo isharhu na marhwèrhwè gâyo asharhu oku kahembe kaguma; 15 oku kandi kahembe, myenda ya makoro ikumi n’arhânu, n’emitûngo yayo oku eri isharhu na marhwèrhwè gâyo asharhu. 16 Aha muhango gw’obululi, haje omwenda gwa makoro makumi abirhi, gwa kaduku k’omukara, kaduku k’akalinga, kalinga k’akêru, n’ecitâni ciniole; mukolo gwa bulenga, gugwarhire kuli mitûngo inni na marhwèrhwè anni. 17 Emitûngo eyubasire obululi yôshi, ebè elungîne omu mpagà z’amarhale; engondôzo zâyo zibe za marhale; n’amarhwèrhwè gâyo gabè ga mulinga. 18 Obuli bw’obululi: makoro igana, obugali: makumi arhânu kuli ngasi cikwî, oburherema: makoro makumi arhânu ga citâni ciniole; amarhwèrhwè gabè ga mulinga. 19 Ngasi bindi birugu by’omu Ndâro byôshi, birya byanakolesibwa oku mikolo yamwo yôshi, makondo gâyo n’amakondo g’obululi, bibè bya mulinga.
Amavurha g’akamole
20 Woyo orhegeke bene Israheli bakazikulerhera amavurha g’emizêti mishwe g’okutwana akamole, garhalimwo nvange, lyo akamole kakaziyôrha kayâsire ensiku n’amango. 21 Omu Cihando c’Ihano, embere ly’omwenda gubwisire Endagâno, Aròni n’abagala bakaziyôrha baliyasize embere za Nyakasane kurhenga bijingo kubika sêzi. Liri irhegeko ly’ensiku n’amango kuli bene Israheli kurhenga iburha kujà oku lindi.
Exodus 27:
1וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃ 2וְעָשִׂ֣יתָ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ תִּהְיֶ֣יןָ קַרְנֹתָ֑יו וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃ 3וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכָל־כֵּלָ֖יו תַּעֲשֶׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ 4וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו׃ 5וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת כַּרְכֹּ֥ב הַמִּזְבֵּ֖חַ מִלְּמָ֑טָּה וְהָיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 6וְעָשִׂ֤יתָ בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ 7וְהוּבָ֥א אֶת־בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ׃ 8נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃ ס
9וְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָנָה קְלָעִ֨ים לֶחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָאֶחָֽת׃ 10וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ 11וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ וְעַמֻּדָ֣ו עֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ 12וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ 13וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ 14וַחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ 15וְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית חְמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ 16וּלְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ ׀ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם עַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה׃ 17כָּל־עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ 18אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב ׀ חֲמִשִּׁ֣ים בַּחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ 19לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת׃ ס
20וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃ 21בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
28
Emyambalo y’abadâhwa
1 Ci w’oyo, muli bene Israheli, oyegeze aha burhambi bwâwe mwene winyu Aròni ye n’abagala, omujire mudâhwa wâni: Aròni, Nadabu, Eleyazari na Itamara, bagala ba Aròni. 2 Mwene winyu Aròni omujirire omwambalomutagatîfu, cibè cimanyîso c’irenge na ca kukengwa. 3 Obwîre ngasi bantu balenga balya bayunjwîre omûka gw’oburhimanya nàbahiziremwo, bajirire Aròni emyambalo yamujira mutagatîfu na mudâhwa wâni. 4 Alaga emyambalo bajira: omwambalo gw’oku cifuba, efodi, ecishûli citâke, akanzo, ecitambara n’omukaba. Bajirire Aròni, mwene winyu, n’abagala emyambalo mitagatîfu, lyo akaz’injirira emikolo y’obudâhwa. 5 Bakolese amasholo, akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akaduku kêru n’ecitâni ciniole.
Efodi
6 Bajire efodi y’amasholo, ya kaduku ka mukara, kaduku ka mulinga, kaduku kêru n’ey’ecitâni ciniole: mukolo gwa bulenga. 7 Kandi cibè na maganyi abirhi g’okugwasa oku mihiro yombi. 8 Omusibo gw’efodi gugezire enyanya, gukolwe kuguma nayo gunalungane nayo: gubè gwa masholo, gwa kaduku k’omukara, gwa kaduku k’akalinga, gwa kaduku kêru n’ecitâni ciniole. 9 Orhôle mabuye abirhi ga onikisi, oyandikekwo amazîno ga Bene Israheli: 10 amazîno ndarhu oku ibuye lirhanzi, n’agandi ndarhu oku ibuye lya kabirhi, nk’oku banakulikirana omu maburhwa gâbo. 11 Ago mabuye wahirakwo amazîno ga Bene Israheli, gakolwe n’omulenga oyishi okubinjûla amabuye, nka kula banabinjûla eciziriko, ogabohere omu mpogo z’amasholo. 12 Ago mabuye gombi, ogahire oku mishumi y’efodi, gabè mabuye ga kuyibusa amazîno ga Bene Israheli. Ntyo Aròni akaz’ihêka amazîno gâbo embere za Nyakasane oku birhugo byâge byombi, lyo akaz’ibayibuka. 13 Ojire mburungusè ibirhi za masholo, 14 na migufu ibirhi ya masholo gone gone, oyijire mihûnge nsobekanyè, egere mw’ezo mburungusè.

Enshoho y’oku cifuba
15 Ojire n’enshobo y’oku cifuba y’okutwa emmanja, mukolo gwa bulenga. Oyijire nka kulyâla wanajira efodi: ya masholo, ya kaduku ka mukara, ya kaduku ka kalinga, ya kaduku kêru n’ecitâni ciniole. 16 Nka yamâgonywa, eyûmânane enyunda zôshi, ya buli bwa cihimbi c’ikoro na bugali bwa cihimbi c’ikoro. 17 Oyilukirekwo emilongo y’orhubuye, milongo inni ya rhubuye. Oku mulongomurhanzi kulukirwe esadoniki, etopazi n’esumarado; 18 oku mulongo gwa kabirhi, ohirekwo enofeki, esafira n’ealimasi; 19 oku mulongo gwa kasharhu ohirekwo, enjwîjwî, eagata n’eamatusta; 20 oku mulongo gwa kanni kulukirwe ekrizoliti, ehyasinti n’eyaspiri. Orhwo rhubuye rhuhangirwe omu mpogo z’amasholo. 21 Ago mabuye gayandikwekwo amazîno ga Bene Israheli ikumi na babirhi, gabè matâke nka biziriko, ngasi ibuye n’izîno, kulya emilala enali ikumi n’ibirhi. 22 Enshoho y’oku cifuba oyijirire emigufu y’amasholo garhalimwo mvange miluke nka migozi. 23 Enshoho y’oku cifuba oyijirire rhugondo rhubirhi rhwa masholo garhaliwo mavange, n’orhwo rhugondo oku rhunali rhubirhi orhushwekere oku mihiro yarho yombi. 24 Orhwo rhugozi rhw’amasholo rhwombi orhugeze mw’orhwo rhugondo rhubirhi rhushwekirwe oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba. 25 Nabyo ebikwi by’orhwo rhugufu rhwombi, bishwekerwe kuli zirya mburungusè zombi, oku mishumi y’efodi, embere zâyo. 26 Ojire mpogo ibirhi za masholo ozihire oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba, oku muhiro gw’endalâla, olunda lw’efodi. 27 Ojire zindi mpogo ibirhi za masholo, ozihire idako ly’ebirhugo-rhugo by’efodi, olunda lw’embere, hôfi n’obugonyero bwâyo, enyanya ly’omushumi gw’efodi. 28 Bashwêkere empogo z’enshoho oku mpogo z’efodi n’ehigozi hy’akaduku k’omukara, ebêre enyanya ly’omushumi gw’efodi n’enshoho y’oku cifuba esêre oku efodi. 29 Ntyo, amango Aròni akazija omu hatagatîfu, akazihêka amazîno ga Bene- Israheli aha murhima gwâge omu nshoho y’oku murhima y’okutwa emmanja, lyo bakayôrha bayibuka ensiku zôshi embere za Nyakasane. 30 Omu nshoho y’oku cifuba y’okutwa emmanja ohiremwo Urimi na Tumini, bikazibêra aha murhima gwa Aròni amango aja embere za Nyakasane. Aròni akazihêka ntyo ensiku n’amango olubanja lwa Bene Israheli aha murhima gwâge, embere za Nyakasane.
Ecishûli
31 Ojire ecishûli c’efodi ca mwenda gwa kaduku ka mukara côshi côshi. 32 Aha kagarhî k’eco cishûli, haje omurhule gw’okukazigezamwo irhwe, n’eburhambi bw’ogwomurhule ebè bushwinjiro buli nka bwa lûba, lyo cirhagibereka. 33 Oku muhiro gw’omu ndalâlà, kuje emishemberere y’emishâbîro y’akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga n’akaduku kêru, n’orhudende rhujè rhwahangirwa oku marhambi n’omu kagarhî k’eyo mishâbîro. 34 Hidende higuma hya masholo na mushâbîromuguma oku muhiro gw’ecishûli n’omu marhambi moshi. 35 Aròni akaciyambala amango ali omu mikolo yâge, na ntyo bakaziyumva ajegereza omudende amango akola aja omu hatagatîfu embere za Nyakasane, n’amango akola arhengamwo, lyo alek’ifà.
Ecimanyîso c’oburherekêre
36 Ojire ehy’olubambà hy’amasholo gone gone, onabinjekwo nka kula babinja akahamikizo, mpu: «Mutagatîfu wa Nyakasane». 37 Ohishwekere oku mugozi gw’akalinga k’omukara, hije oku nsirha: hikwânîne hibêre olunda lw’embere oku nsirha. 38 Hiyishija aha malanga ga Aròni, lyo akazihêka amabî Bene Israheli bajira omu bintu barherekêra Nyamubâho ngasi mango barherekire. Aròni akazihiyambala ngasi mango emalanga lyo Nyakasane asimisibwa n’ezo nterekêro. 39 Oluke akanzo k’ecitâni ciniole, ojire ensirha y’ecitâni ciniole, ojire n’omukaba gw’emikonzi: mukolo gwa bulenga.
Emyambalo y’abadâhwa
40 Bagala ba Aròni obajirire orhwanzo, obajirire emikaba, obajirire n’ensirha z’ebidesi, zirya zankabakengêsa. 41 Ebyo birugu obiyambike mwene winyu Aròni n’abagala, obashîge amavurha n’enfune zâbo ozibûmbe mavurha, obanterekêre lyo bakazijira omukolo gwâni gw’obudâhwa. 42 Obajirire orhubutura rhw’ecitâni, rhw’okubwikira obushugunu bwâbo, rhukazirhenga omu cibunu kuhika omu madwi. 43 Aròni n’abagala bakaz’irhuyambala nka bajà omu Cihando c’Ihano, erhi nka bayegêra oluhêrero mpu barherekêre omu hatagatîfu, lyo balek’ihemuka banalek’ifà. Liri irhegeko ly’ensiku n’amango kuli ye n’oku iburha lyâge.
Exodus BHS 28
1וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶיךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ 2וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ 3וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשֹׁ֖ו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃ 4וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃ 5וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת־הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃ פ
6וְעָשׂ֖וּ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב׃ 7שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹֽבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ אֶל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר׃ 8וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ 9וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת־שְׁמ֞וֹת הַשִּׁשָּׁ֧ה הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם׃ 11מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶבֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל־שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ 12וְשַׂמְתָּ֞ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָֽאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה עַל־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן׃ ס
13וְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב׃ 14וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃ ס
15וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ 16רָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אָרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּֽוֹ׃ 17וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃ 18וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃ 19וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃ 20וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם׃ 21וְ֠הָאֲבָנִים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃ 22וְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ 23וְעָשִׂ֨יתָ֙ עַל־הַחֹ֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֗ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ 24וְנָתַתָּ֗ה אֶת־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ 25וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל־כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃ 26וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃ 27וְעָשִׂיתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֨טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃ 28וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹשֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃ 29וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ 30וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ ס
31וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ 32וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשֹׁ֖ו בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃ 33וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃ 34פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃ 35וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ ס
36וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ 37וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃ 38וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֨ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 39וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃ 40וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ 41וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי׃ 42וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃ 43וְהָיוּ֩ עַל־אַהֲרֹ֨ן וְעַל־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם ׀ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃ ס

29
Okurherekêrwa kw’abadâhwa
1 Alaga oku wakazibajira ly’obarherekêra omu budâhwa bwâni: orhôle empanzi ntôrhò na nganda-buzi ibirhi zirhalikwo izâbyo 2 n’omugati gurhalimwo lwango, emigati y’olununirizi erhalimwo lwango yavungiragwa omu mavurha, n’orhugati rhw’olununirizi rhurhalimwo lwango, rhushîge amavurha, obijire n’enshâno y’omulà gw’engano. 3 Obihire byôshi omu cirhiri ciguma, onabirherekêre haguma n’erya mpanzi na zirya ngandabuzi oku zinali ibirhi.
Okushukululwa kw’emyambalo n’amavurha
4 Oshegeze Aròni n’abagala aha lusò lw’Ecihando c’Ihano, onabashuke n’amîshi. 5 Orhôle emyambalo, oyambike Aròni akanzo, ecirondo c’efodi, efodi, enshoho y’oku cifuba, omukòbekebyo n’omukaba gw’efodi. 6 Okuhandi omuyambike ensirha omu irhwe, n’oku nsirha ohirekwo ecimanè c’obutagatîfuq; 7 orhôle amavurha g’okushîga, omubulagirego oku irhwe, omushîgego. 8 Hano obà wamàshegeza abagala, obayambike orhwanzo, 9 obayambike omukaba, Aròni n’abagala, obayambike n’ensirha. Ntyo obudâhwa bubè bwâbo omu irhegeko ly’ensiku n’amango. Oyimike ntyo Aròni n’abagala.
Enterekêro
10 Okuhandi, olerhe empanzi ebwa Cihando c’Ihano, n’Aròni n’abagala, balambulire amaboko oku irhwe ly’eyo mpanzi. 11 Obâgire eyo mpanzi embere za Nyakasane, aha lusò lw’Ecihando c’Ihano. 12 Orhôle oku mukò gw’eyo mpanzi, ojè wagushîga n’omunwe oku rhufende-fende rhw’oluhêrero, n’ogundi ogubulagire gwôshi aha magulu g’oluhêrero. 13 Orhôle olujimbi lwôshi luzônga amala, n’agandi mashushi g’oku budiku, ensiko zombi n’amashushi gazizungulusire zombi, byôshi obiyokere aha luhêrero. 14 Ci eminyafu y’eyo mpanzi, oluhu lwâyo n’eciho câyo, obiyokere embuga ly’icûmbi, bulya eri nterekêro oku byâha. 15 Okuhandi, orhôle enganda-buzi ntanzi, Aròni n’abagala balambûlire amaboko oku irhwe ly’enganda-buzi. 16 Obâge eyo nganda-buzi, orhôle oku mukò gwâyo, ojè washahuliza omu marhambi gôshi g’oluhêrero. 17 Eyo nganda-buzi ojè wayitwa bihimbi-bihimbi, oshuke amalà gâyo n’ensenyi zâyo, obihire kuli birya bihimbi n’irwe. 18 Engandabuzi yôshi oyiyokere oku luhêrero. Eri mbâgwa ya Nyakasane, nterekêro ya kisûnunu kinja ka kurhûliriza, yasingônolerwa Nyakasane. 19 Kandi orhôle erya ngandabuzi ya kabirhi, Aròni n’abagala balambulire amaboko oku irhwe ly’eyo ngandabuzi. 20 Obâge eyo ngandabuzi, orhôle oku mukò gwâyo, ogushahulize oku bushongoshongo bw’okurhwîri kulyo kwa Aròni n’oku bushongoshongo bw’okurhwîri kulyo kwa ngasi mugala, oku cunkumwe c’okuboko kwâbo kulyo, n’omu marhambi g’oluhêrero, ogashahulizekwo ogwomukò. 21 Orhôle kuli ogwomukò guli oku luhêrero, n’amavurha gw’okucîshiga, oshahulize kuli Aròni n’oku myambalo yâge, oku bagala n’oku myambalo yâbo. Ajirwa ntyo mutagatîfu yêne n’emyambalo yâge, n’abagala n’emyambalo yâbo.
Okuyîmika abadâhwa
22 Orhôle amashushi g’engandabuzi, omucira gwâyo, amashushi gali oku bula n’oku budiku, ensiko zombi n’amashushi gazirikwo n’okugulu kwâyo kulyo, bulya eri ngandabuzi ya kuyîmika. 23 Na muli cirya cirhimbiri cirimwo emigati erhalimwo lwango ciri embere za Nyakasane, orhôlemwo omugati muburunguse, omugati gw’olununîrizi gulimwo amavurha, n’ehigati by’olununîrizi. 24 Ebyo byôshi obihire omu maboko ga Aròni n’omu maboko g’abagala, obihâne nterekêro ya kulengezibwa n’okuzunguzibwa embere za Nyakasane. 25 Oshub’ibirhenza omu maboko gâbo, obiyôkere oku luhêrero enyanya ly’embâgwa, nka kisûnunu ka kusîmîsa Nyakasane: eri nterekêro ya kusingônolwa n’omuliro, ya kurherekêrwa Nyakasane. 26 Orhôle omushaya gw’erya nganda-buzi y’okuyimika Aròni, okâgulengeza n’okuguzunguza embere za Nyakasane: co câwe cigabi. 27 Kuli eyo ngandabuzi y’okuyimika Aròni n’abagala, orherekêre omushaya gw’okulengezibwa n’okuzunguzibwa, n’obuhira. 28 Liri irhegeko ly’ensiku n’amango, eyo yo myanya Aròni n’abagala bakàhâbwa na Bene Israheli. Eri myanya Bene Israheli bakaz’iyôrha bajira oku nterekêro zâbo z’omurhûla, myanya ya kurhûla Nyakasane. 29 Emyambalo mitagatîfu ya Aròni eyishihabwa abagala enyuma zâge, bakaziy’iyambala amango bakola bashîgwa amavurha n’okuyimikwa. 30 Oyu bâyimike mudâhwa ahâli hâge omu bagala, anayiyambale nsiku nda zôshi zôshi ye wakazija omu Cihando c’Ihano mpu agendijira emikolo omu hatagatîfu.
Ebiryo bitagatîfu
31 Engandabuzi y’okuyimika oyirhôle, n’enyama zâyo oziyendere omu hantu hatagatîfu. 32 Aròni n’abagala balire enyama z’eyo ngandabuzi aha lusò lw’Ecihando c’Ihano, bazilire omugati guli omu cirhimbiri. 33 Bo bakazilya ebyakolesibagwa oku nterekêro y’okubacesa olusiku lw’okuyimikwa n’okurherekêrwa kwâbo. Ntà w’embuga wankabiryako, bulya biri bitagatîfu. 34 Akaba hali ebyâsigîre kuhika sêzi kw’eyo nyama y’okuyimika n’ogwomugati, binayocibwe bisingônoke, barhacibiryaga, bulya biri bitagatîfu. 35 Ntyo kwo wajira kuli Aròni n’oku bagala, nk’oku nanakurhegekaga: okazijira nsiku nda wajira ebijiro by’okubayimika.

Ebiyêrekîre oluhêrero
36 Ngasi lusiku, okazirherekêra empanzi ntôrhò, ebè nterekêro y’okucîrhênza ebyâha. Oyihâne nterekêro y’okurhenza ebyâha oku luhêrero, omu kujira ebijiro by’okulushukûla, onalushîge amavurha gw’okulujira lutagatîfu. 37 Okazijira nsiku nda zôshi washukûla oluhêrero, wanalujira lutagtifu. Ntyo, oluhêrero lwabà lutagatîfu bwenêne, ngasi byôshi byànahike okwo luhêrero, binabe bitagatîfu.
Enterekêro ya ngasi lusiku
38 Alaga ebi wakazirhûla oku luhêrero: bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma ngasi lusiku lujà oku nkuba. 39 Omwâna-buzi wa burhanzi akazirherekerwa sêzi, n’omwâna-buzi wa kabirhi arherekêrwe câjîngwe. 40 Bakazirherekêra enshâno y’omulà haguma n’oyo mwâna-buzi murhanzi, ya cigabi ca kali ikumi ca nyamâha, mvanganye omu mavurha g’omuzêti lwa hini nguma, byôshi bibè bigushe omu idivayi lya cigabi ca kanni ca hini nguma. 41 Omwâna-buzi wa kabirhi, okazimurherekêra câjîngwè, onamuhirekwo enterekêro y’enshâno n’ey’ecinyôbwa eri nk’erya y’esêzi; èbe nterekêro ya kisûnunu kinja ka kurhûliriza, yasingônolerwa Nyakasane. 42 Eyo yo nterekêro bakazirherekêra ensiku zôshi embere za Nyakasane, aho ho nakazikubugâna, nkola nakugâniza. 43 Aho ho nakazishimânana na Bene Israheli, n’ahola hantu irenge lyâni lyahajira hatagatîfu. 44 Ecihando c’Ihano n’oluhêrero, nabijira bitagatîfu: Aròni n’abagala nabajira batagatîfu, lyo bakola bwinjà obudâhwa bwâni. 45 Nabêra ekarhî ka Bene-Israheli, na mbè Nyamuzinda wâbo. 46 Bamanya oku nie Nyakasane, Nyamuzinda wâbo, oku nie nàbarhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, nti lyo mubêra ekarhî kâbo, nie Nyakasane, Nyamuzinda wâbo.
Exodus BHS 29
1וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃ 2וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ 3וְנָתַתָּ֤ אוֹתָם֙ עַל־סַ֣ל אֶחָ֔ד וְהִקְרַבְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּסָּ֑ל וְאֶ֨ת־הַפָּ֔ר וְאֵ֖ת שְׁנֵ֥י הָאֵילִֽם׃ 4וְאֶת־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תַּקְרִ֔יב אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ 5וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת־הָאֵפֹ֖ד וְאֶת־הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃ 6וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשֹׁ֑ו וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃ 7וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְיָצַקְתָּ֖ עַל־רֹאשֹׁ֑ו וּמָשַׁחְתָּ֖ אֹתֽוֹ׃ 8וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃ 9וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יַֽד־אַהֲרֹ֖ן וְיַד־בָּנָֽיו׃ 10וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃ 11וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 12וְלָֽקַחְתָּ֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְנָתַתָּ֛ה עַל־קַרְנֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בְּאֶצְבָּעֶ֑ךָ וְאֶת־כָּל־הַדָּ֣ם תִּשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 13וְלָֽקַחְתָּ֗ אֶֽת־כָּל־הַחֵלֶב֮ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּרֶב֒ וְאֵ֗ת הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֖לֶב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֑ן וְהִקְטַרְתָּ֖ הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 14וְאֶת־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־עֹר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשֹׁ֔ו תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃ 15וְאֶת־הָאַ֥יִל הָאֶחָ֖ד תִּקָּ֑ח וְסָ֨מְכ֜וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ 16וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת־הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 17וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל תְּנַתֵּ֖חַ לִנְתָחָ֑יו וְרָחַצְתָּ֤ קִרְבּוֹ֙ וּכְרָעָ֔יו וְנָתַתָּ֥ עַל־נְתָחָ֖יו וְעַל־רֹאשֹֽׁו׃ 18וְהִקְטַרְתָּ֤ אֶת־כָּל־הָאַ֨יִל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֥ה ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה רֵ֣יחַ נִיח֔וֹחַ אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה הֽוּא׃ 19וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֑י וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ 20וְשָׁחַטְתָּ֣ אֶת־הָאַ֗יִל וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה עַל־תְּנוּךְ֩ אֹ֨זֶן אַהֲרֹ֜ן וְעַל־תְּנ֨וּךְ אֹ֤זֶן בָּנָיו֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וְזָרַקְתָּ֧ אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 21וְלָקַחְתָּ֞ מִן־הַדָּ֨ם אֲשֶׁ֥ר עַֽל־הַמִּזְבֵּחַ֮ וּמִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָה֒ וְהִזֵּיתָ֤ עַֽל־אַהֲרֹן֙ וְעַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וְקָדַ֥שׁ הוּא֙ וּבְגָדָ֔יו וּבָנָ֛יו וּבִגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ 22וְלָקַחְתָּ֣ מִן־הָ֠אַיִל הַחֵ֨לֶב וְהָֽאַלְיָ֜ה וְאֶת־הַחֵ֣לֶב ׀ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֗רֶב וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן וְאֵ֖ת שֹׁ֣וק הַיָּמִ֑ין כִּ֛י אֵ֥יל מִלֻּאִ֖ים הֽוּא׃ 23וְכִכַּ֨ר לֶ֜חֶם אַחַ֗ת וַֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד מִסַּל֙ הַמַּצּ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 24וְשַׂמְתָּ֣ הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 25וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ מִיָּדָ֔ם וְהִקְטַרְתָּ֥ הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה לְרֵ֤יחַ נִיח֨וֹחַ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהוָֽה׃ 26וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה׃ 27וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת ׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שֹׁ֣וק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו׃ 28וְהָיָה֩ לְאַהֲרֹ֨ן וּלְבָנָ֜יו לְחָק־עוֹלָ֗ם מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא וּתְרוּמָ֞ה יִהְיֶ֨ה מֵאֵ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִזִּבְחֵ֣י שַׁלְמֵיהֶ֔ם תְּרוּמָתָ֖ם לַיהוָֽה׃ 29וּבִגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָ֖יו אַחֲרָ֑יו לְמָשְׁחָ֣ה בָהֶ֔ם וּלְמַלֵּא־בָ֖ם אֶת־יָדָֽם׃ 30שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תַּחְתָּ֖יו מִבָּנָ֑יו אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֛א אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לְשָׁרֵ֥ת בַּקֹּֽדֶשׁ׃ 31וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ׃ 32וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 33וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃ 34וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר מִבְּשַׂ֧ר הַמִּלֻּאִ֛ים וּמִן־הַלֶּ֖חֶם עַד־הַבֹּ֑קֶר וְשָׂרַפְתָּ֤ אֶת־הַנּוֹתָר֙ בָּאֵ֔שׁ לֹ֥א יֵאָכֵ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֽוּא׃ 35וְעָשִׂ֜יתָ לְאַהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם׃ 36וּפַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַיּוֹם֙ עַל־הַכִּפֻּרִ֔ים וְחִטֵּאתָ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּכַפֶּרְךָ֖ עָלָ֑יו וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֖וֹ לְקַדְּשֹֽׁו׃ 37שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תְּכַפֵּר֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹת֑וֹ וְהָיָ֤ה הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֔ים כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בַּמִּזְבֵּ֖חַ יִקְדָּֽשׁ׃ ס
38וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם תָּמִֽיד׃ 39אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ 40וְעִשָּׂרֹ֨ן סֹ֜לֶת בָּל֨וּל בְּשֶׁ֤מֶן כָּתִית֙ רֶ֣בַע הַהִ֔ין וְנֵ֕סֶךְ רְבִעִ֥ית הַהִ֖ין יָ֑יִן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ 41וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכָּהּ֙ תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֔הּ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 42עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר אִוָּעֵ֤ד לָכֶם֙ שָׁ֔מָּה לְדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ שָֽׁם׃ 43וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃ 44וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ 45וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 46וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ
30
Oluhêrero lw’enshângi
1 «Ojire oluhêrero wakazitumbukizakwo enshângi, olujire n’omurhi gwa akasiya. 2 Obuli waluyûbakaamwo bubè bw’ikoro liguma n’obugali nabo bubè bw’ikoro liguma: lubè lwa nyunda ziyumânîne, oburherema nabo bubè bwa makoro abirhi, lwôshi lulungane n’orhuhembe rhwakwo ko na kuguma. 3 Olushîge amasholo garhali mavange, oku nyanya, omu marhambi n’omu rhuhembe, omuhiro gwalwo gubè gwa butâke bwa masholo. 4 Olujirire mpogo ibirhi z’amasholo idako ly’omuhiro, enyanya ly’amarhambi gombi, ozihire omu marhambi, zikazigeramwo emirhamba y’okululengeza. 5 Eyo mirhamba oyijire n’omurhi gwa akasiya, onayishige amasholo. 6 Oluhire embere z’omwenda gubwikire omucîmba gw’Endagâno, embere z’omufûniko gubwikire Endagâno, halya nâkazikubugâna. 7 Aròni akazitumbûkizakwo enshângi, ngasi sêzi, amango akola ayumanyanya orhumole, analutumbûkizekwo enshângi. 8 N’amango Aròni akola ayâsa orhumole câjingwè, analutumbûkizakwo enshângi, eri nshangi ya nsiku n’amango embere za Nyakasane, kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 9 Kuli olwo luhêrero irhondomurhahîraga mukarherekêrakwo enshângi y’obushâla-shâla nîsi erhi mbâgwa n’enterekêro zindi zindi, murhakanahîra mukabulagirakwo enterekêro z’ebinyôbwa. 10 Liguma omu mwâka, Aròni akazijira nterekêro y’okushukûla ebyâha, oku rhuhembe rhw’oluhêrero. Liguma omu mwâka, kurhenga iburha kujà oku lindi, akâshukûla oluhêrero n’omukò gw’embâgwa y’okulyûla ebyâha. Olwo luhêrero luli lutagatîfu bwenêne embere za Nyakasane.»
Entûlo y’omu kâ-Nyamuzinda
11 Nyakasane anacishambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 12 «Amango waganjar bene Israheli mpu ly’omanya omubalè gwâbo, ngasi muguma anahane entûlo y’obuzîne bwâge emwa Nyamuzinda, lyo balekijakwo obuhanya bakola baganjwa. 13 Alaga ebi ngasi wanaganjwe akazihâna: cigabi ca kabirhi c’esikeli y’omu kâ-Nyamuzinda, erya ya ngero makumi abirhi oku ngasi sikeli. Eco cigabi ca kabirhi c’esikeli ebè ntûlo ya Nyakasane. 14 Ngasi muntu yeshi wankanaganjwa, kurhangirira oku myâka makumi abirhi y’okuburhwa na kulusha, ahâne entûlo ya Nyakasane. 15 Mw’okwo kuhâna entûlo ya Nyakasane lyo muciza obuzîne bwinyu, omugales arhahânaga binji kulusha ecigabi c’esikeli, n’omukenyi arharhûlaga binyi kulusha ecigabi c’esikeli. 16 Okazirhôla eyo ntûlo ya Bene Israheli y’okuciza obuzîne bwâbo, oyikolese oku mikolo y’omu Cihando c’Ihano, ebè cikengêzo erhi nkûmbu kuli Bene Israheli embere za Nyakasane omu kuciza obuzîne bwâbo.
Omukenzi gw’okukalabîra
17 Nyamuzinda ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 18 «Ojire omukenzi gw’omulinga n’amakondo gago gabè ga mulinga, bakazicîkalabîramwo, oguhire ekarhî k’Ecihando c’Ihano n’oluhêrero, ohiremwo n’amîshi. 19 Aròni n’abagala bakazikalabîramwo amaboko n’amagulu. 20 Nka bajà omu Cihando c’Ihano, bakazikalaba n’amîshi, lyo balekifà. Kwo na kwo nka bayegêra oluhêrero bakola baliyokera Nyakasane enterekêro z’okusingônoka, 21 bakazicîkalaba amaboko n’amagulu, lyo balekifà. Kuli obwo lyabà irhegeko lirhahuligana, kuli Aròni yêne n’oku bûko bwâge, kurhenga oku iburha kujà oku lindi.
Amavurha matagatîfu
22 Nyakasane anacishambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 23 «Orhôle omu migavu minjinjà kulusha eyindi yôshi, obukù bwayaga bwa sikeli magana arhânu; ecigabi ca kabirhi, kwo kuderha sikeli magana abirhi na makumi arhânu y’omugavu gw’esinamoni, sikeli magana abirhi na makumi arhânu y’omugavu gw’olusheke lw’akîsûnunu; 24 sikeli magana arhânu g’omugavu gwa akasiya, lugero lw’esikeli y’omu kâ-Nyamuzinda, na hini nguma y’amavurha g’omuzêti. 25 Ojiremwo amavurha matagatîfut g’okucîshîga, mvange yahûmula bwinjà, mukolo gwa muvanganya mulenga, go gâbà mavurha matagatîfu g’okucîshiga. 26 Oshîgemwo Ecihando c’Ihano, omucîmba gw’Endagâno, 27 amêza n’orhulugu rhwago rhwôshi, oluhêrero lw’enshângi, 28 oluhêrero lw’enterekêro n’orhulugu rhwalwo rhwôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo. 29 Obigishe bibè bitagatîfu lwôshi, na ngasi byânabihikekwo binabe bitagatîfu. 30 Aròni n’abagala obashîge onabarherekêrere, lyo bakàjira omukolo gw’obudâhwa bwâni. 31 Obwîre Bene Israheli, erhi: «Aga mavurha matagatîfu g’okucishînga, gali gâni, kurhenga oku iburha kuhika oku lindi. 32 Irhondomurhahîraga mukashîga wundi wundi muntu, murhaderhaga mpu mwayiga okugavanganya, bulya gali matagatîfu, ganayôrhe gali matagatîfu kuli mwe n’oku iburha linyu. 33 Owanayige okuvanganya ago mavurha erhi kugashîga omuntu kwône, oyo anakagwa omu bûko bwâge.»
Okujira enshângi
34 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Olonze ebizibwe bihûmula bwinjinjà, akaradusi kahûmula bwinjinjà, ecizibwe ca torakasi, eca ambre, eca galabani, ebizibwe by’omugavu haguma n’obukù burhalimwo buvange, byôshi bya lugero luyumânîne. 35 Ojiremwo omugavu gw’enshângi, mukolo gwa muvânzi mulenga, ogwomugavu gujemwo omûnyu, gurhajagamwo bindi bici, gubè mutagatîfu. 36 Oguvungunyule, orhôlekwo obuvungunyukiza ohire embere ly’omucîmba gw’Endagâno, omu Cihando c’Ihano, mulya nakâshimânana nâwe. Kuli mwe ogwomugavu gwaba mutagatîfu bwenêne. 37 N’ogwomugavu wajira, irhondomurhahîra mwaderha mpu ninyu mwacîjiriragwo, mukazigulola nka mugavu gurherekîrwe Nyakasane. 38 Owanaderhe mpu aguyiga lyo naye ankayûmva akîsûnunu kagwo, Oyo muntu anakagwe omu bûko bwâge.»
Exodus BHS 30:
1וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ 2אַמָּ֨ה אָרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רָחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃ 3וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ 4וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה־לּ֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃ 5וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ 6וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃ 7וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃ 8וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעֲרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 9לֹא־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃ 10וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ פ
11וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 12כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשֹׁ֛ו לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ 13זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 14כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃ 15הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ 16וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ פ
17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 18וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃ 19וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃ 20בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 21וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ פ
22וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 23וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃ 24וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃ 25וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃ 26וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃ 27וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ 28וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ 29וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֑ים כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ 30וְאֶת־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ 31וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 32עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 33אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס
34וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃ 35וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ 36וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 37וְהַקְּטֹ֨רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהוָֽה׃ 38אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס
31
Abarhumisi bw’omu kâ-Nyamuzinda
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 «Ala! Niene nàhamagalaga Besaleli, mwene Uri, mwene Huru w’omu bûko bwa Yuda. 3 Nàmuyunjuzize Mûka gwa Nyamuzinda, lyo abà n’oburhimanya, obukêngere n’obwenge bw’okumanyijira ngasi mukolo: 4 obulenga omu mikolo y’amasholo, emiringa n’amarhale; 5 omu kubinja amabuye gw’okubambira, okubinjûla emirhi n’okujira emikolo ya ngasi lubero. 6 Nakulusha aho, nàmuhizirekwo Oholiyabu, mwene Ahisamaki, w’omu bûko bwa Dani, nahira oburhimanya omu murhima gwa ngasi mushinganyanya, nti bajire ngasi byôshi nanakurhegesire: 7 Ecihando c’Ihano, omucîmba gw’Endagâno, omufûniko guli enyanya zagwo na ngasi birugu by’omu cihando byôshi, 8 amêza n’ebirugu byago, akamole k’amasholo gonene n’ebirugu byako, 9 oluhêrero lw’enshângi, oluhêrero lw’enterekêro n’ebirugu byâlwo byôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo, 10 emyambalo y’obugashânize, myambalo mitagatîfu y’omudâhwa Aròni, emyambalo abâna bâge bakaziyambala nka bajira omukolo gw’obudâhwa, 11 amavurha g’okucishîga n’enshângi y’omu hatagatîfu. Babijire byôshi byôshi nk’oku nanakurhegekaga.»
Okukenga olwa Sabato
12 Nyamuzinda anacibwîra Mûsa erhi: 13 «Obwîre Bene Israheli, erhi: Mukâkenga bwenêne ensiku zâni za Sabato, bulya ciri cimanyîso ekarhî kinyu na nâni, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, lyo bakazimanyirira oku nie Nyakasane, nie mmucêsa. 14 Mukazikenga olwa Sabato, bulya luli lutagatîfu kuli mwe. Owâluzize ananigwe. Neci, ngasi yeshi wânakole muli lwo, Oyo muntu anakagwe ekarhî k’ishanja lyâge. 15 Bakazijira emikolo nsiku ndarhu zôshi, ci olusiku lwa kali nda, luli lusiku lwa kurhamûka lurherekîrwe Nyakasane. Ngasi yeshi wâjire omukolo olusiku lwa Sabato, oyo anayirhwe, afe. 16 Bene Israheli balange olwa Sabato, bakazijira olwa Sabato, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, ebè ndagâno y’ensiku zôshi. 17 Sabato abè cimanyîso c’emyâka n’emyâka, ekarhî ka Bene Israheli na nâni, bulya nsiku ndarhu Nyakasane ajiragamwo amalunga n’igulu, ci olusiku lwa kali nda, arhahumaga kabishi, ahûmûka.»
Mûsa ahâbwa ennambi zirikwo amarhegeko
18 Cazinda, erhi àyusishambâza Mûsa oku ntondo y’e Sinayi, amuhà zirya mbale ibirhi z’Obuhamirizi, mbale ibirhi za mabuye, zàyandikagwa n’omunwe gwa Nyakasane.
Exodus BHS 31:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ 3וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃ 4לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ות בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ 5וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשֹׂ֖ות בְּכָל־מְלָאכָֽה׃ 6וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה־דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כָּל־חֲכַם־לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ׃ 7אֵ֣ת ׀ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וְאֶת־הָֽאָרֹן֙ לָֽעֵדֻ֔ת וְאֶת־הַכַּפֹּ֖רֶת אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הָאֹֽהֶל׃ 8וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ 9וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיּ֖וֹר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ 10וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ 11וְאֵ֨ת שֶׁ֧מֶן הַמִּשְׁחָ֛ה וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים לַקֹּ֑דֶשׁ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖ךָ יַעֲשֽׂוּ׃ פ
12וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 13וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ 14וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃ 15שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃ 16וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשֹׂ֧ות אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 17בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ ס
18וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃

32
Ecâha c’olubaga
1 Olubaga erhi lubona Mûsa amalegama buyandagala oku ntondo, lwashûbûzanya eburhambi bwa Aròni, lwanacimubwîra, erhi: «Yimuka! Orhujirireu Nyamuzinda warhushokolera, bulya oyo Mûsa, muntu wàrhurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, rhurhacimanyiri oku àbîre.» 2 Aròni ababwîra, erhi: «Mukûlage orhugondo rhw’amasholo rhuli oku marhwîri ga bakinywe, aga bagala binyu, n’aga bâli binyu, murhunderhere.» 3 Olubaga lwôshi lwàjà lwakûla orhugondo lwàgwêrhe omu marhwîri, balerhera Aròni. 4 Erhi abà amayankirira galya masholo bâli mudwîrhîre, agatula n’ecûma, arhenzamwo enshusho y’akanina. Banaciderha, mpu: «Israheli, ala Nyamuzinda wâwe wàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri!» 5 Erhi Aròni abona kulya, ayûbaka oluhêrero embere ly’erya nshusho, ayâlîza, erhi: «Irhondo luli lusiku lukulu lwa Nyakasane!» 6 Erhi buca, oku banazûka, barherekêra enterekêro z’embâgwa banalêrha enterekêro z’omurhûla, olubaga lwanaciburhamala, lwalya lwananywa, lwayimuka mpu lusâme.
Nyamuzinda arhônda Mûsa
7 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Yandagala, bulya lulya lubaga lwagomire, lulya lubaga wàrhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri. 8 Barhalegamire okurhenga omu njira nàbayêrekaga, batuzire enshusho y’akanina bafukamire embere zâyo banaderha, mpu: «Israheli ala Nyamuzinda wâwe, owàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri.» 9 Nyakasane, anacibwîra Mûsa; erhi: «Aye! Nàsingirize olu lubaga, nabona oku luli lwa bacikanyi-cirhagômba» 10 Ci lero, ondekage, nkolaga najira oburhè bwâni bubayâkirekwo, bôshi mbahererekeze, wêne obè we njira ishanja linene.»
Omusengero gwa Mûsa
11 Mûsa arhûliriza Nyakasane, Nyamuzinda wâge, aderha, erhi: «Nyamwagirwa carhuma wakunirira olubaga lwâwe wêne wàshugulaga n’emisî y’okuboko kwâwe omu cihugo c’e Mîsiri? 12 Cankarhuma Abanya-Mîsiri baderha, mpu: «Buminya bwàrbumaga abarhenza eno munda mpu ly’ajibayirhira omu mpinga, anabaherêrekeze hano igulu!» Rhûliriza obukunizi bwâwe, onaleke obubî olonzize okujirira olubaga lwâwe. 13 Kengêra bambali bâwe: Abrahamu, Izaki na Yakôbo walanganyagya n’omwîgasho, wababwîra, erhi: «Obûko bwinyu nabuluza bubè nka nyenyêzi z’oku nkuba na cirya cihugo nàderhaga, nacihà obûko bwinyu buciyimenwo ensiku n’amango!» 14 Nyakasane arhulirira obwo, arhacikolaga akal’ibala àli amalalira okukolera olubaga lwâge.
Mûsa abera ennâmbi zalikwo Endagâno
15 Mûsa anacishubûka àyandagala, abungulukira emwa bene Israheli, erhi afumbîrhe galya mabuye g’ennàmbi abirhi, gàli mayandike enyunda zombi, emugongo n’emalanga. 16 Ago mabuye-nnâmbi gwàli mukolo gwa Nyamuzinda yêne, emyandiko galikwo Nyamuzinda yêne wàyisiribaga. 17 Yozwè ayumva ecihôgêro c’olubaga cidwîrhe cabanda orhuhababo; abwîra Mûsa, erhi: «Nàmayumva akahababo kali nka ka ntambala omu cihando.» 18 Ci Mûsa àmushuza, erhi: «Karhali kahababo k’abahimine, karhanali kahababo k’abahimirwe, ci nyumvîrhe nka liri izù lya nyimbo za bantu badwîrhe badumizanya.» 19 Lero erhi àhika hôfi n’ecirâlo, àlangîra akanina n’ebigâmba by’amasâmo. Mûsa agwârhwa n’oburhè, arhôla zirya nnàmbi z’amabuye g’Endagâno, azidedeka oku idaho, azijonjagira mulya ntambi-rhambi ly’entondo. 20 Arhôla kalya kanina bàjiraga akadûlika muliro; akavungunyula kôshi, akalagaliza omu mîshi, aganywesa Bene Israheli. 21 Mûsa adôsa Aròni, erhi: «Bici olu lubaga lwakuhizirekwo ene olinda obayêmêrera ecâha cingan’aha?» 22 Aròni àmushuza erhi: «Yâgirwa, orhakalihaga, bulya nâwe wêne orhahabiri oku olu lubaga luyôrha luhârhira amabî! 23 Bonene bambwîraga, mpu : «Orhujirire Nyamuzinda warhushokolera, bulya olya Mûsa, omulume wàrhurhenzagya e Mîsiri, rhurhamanyiri kurhi anabîre!» 24 Lero nababwîra, nti: «Ndi ogwêrhe amasholo!» Baja bagashugula oku marhwîri gâbo, bagampà. Nagahira ecìko, garhengamwo aka kanina.»
Obuhane
25 Mûsa abona oku olubaga lwahabusire, oku Aròni analuhabwîre, analubonêsa nshonyi omu masù g’abashombanyi bâge. 26 Okuhandi, Mûsa agend’iyimanga aha muhango gw’icûmbi, aderha, erhi: «Oli wa Nyakasane, anjeho!» Bene Levi bôshi bashubulizanya eburhambi bwâge. 27 Ànacibabwîra, erhi: «Ntya kwo Nyakasane w’Israheli adesire: «Ngasi muguma ahire engôrho yâge ebirhugomurhulukâne omu icûmbi mwoshi, kurhenga kuli ngasi muhango kuj’oku gundi, mujè mwanigûza akaba mwene winyu, akaba mwîra wâwe, akaba mulungu wâwe!» 28 Bene Levi banacijira nk’oku Mûsa anababwîraga, olwo lusiku olubaga lwafàmwo bihumbi bisharhu bya bantu. 29 Mûsa ababwîra, erhi: «Ene mwarherekîre Nyakasane amaboko ginyu, kulya kubà ngasi muguma anayomolire omugala erhi mwene wâbo engôrho, ly’amugisha!»
Mûsa ashubisengerera Bene Israheli
30 Lero erhi buca. Mûsa abwîra olubaga, erhi: «Mwajizire ecâha cinene, ci nkolaga narheremera emunda Nyakasane ali kwankanabà nashobôla obwonjo kw’eco câha cinyu!» 31 Mûsa ashubira emunda Nyakasane ali amubwîra, erhi: «Aye! Lulya lubaga lwàgomire bwenêne! Lwacîjirîre Nyamuzinda w’amasholo. 32 Ci okalonza, olubabalire eco câha… N’akaba nanga, onzazagye omu citabuv wànyandikaga!» 33 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Owàngomîre ye nanazaza omu citabu câni! 34 Ci buno okanyagye! Olôngolane olubaga emunda nakubwîraga, malahika wàni akushokolera. Ci olusiku nabarhangula niene, nabahàna kw’eco câha câbo.» 35 Nyakasane anacihana olubaga bulya lwàli lujizire akanina, kalya Aròni àtulaga.
Exodus BHS 32:
1וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֨נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃ 2וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃ 3וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן׃ 4וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 5וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהוָ֖ה מָחָֽר׃ 6וַיַּשְׁכִּ֨ימוּ֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ פ
7וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 8סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ 10וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃ 11וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֨אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 12לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃ 13זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃ 14וַיִּנָּ֖חֶם יְהוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות לְעַמּֽוֹ׃ פ
15וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃ 16וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃ 17וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶה׃ 18וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ 19וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃ 20וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֨זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃ 22וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃ 23וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֨נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃ 24וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה׃ 25וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃ 26וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 27וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֨עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ׃ 28וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃ 29וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃ 30וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־יְהוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם׃ 31וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ 32וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃ 33וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃ 34וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֨רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃ 35וַיִּגֹּ֥ף יְהוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ ס
33
Nyamubâho ahâna irhegeko ly’okuhandûla
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Orhenge hano, we n’olubaga wàrhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, orheremere ebwa cihugo nàlaganyagya Abrahamu, Izaki na Yakôbo erhi mbabwîra, nti: «Iburha lyâwe lyo ncihîre». 2 Narhuma malahika embere zâwe, nnandibirhekwo Abakanani, Abamoriti, Abahàtiti, Abapereziti, Abahàviti n’Abayebusi. 3 Osôkere ebwa cihugo cihululamwo amarha n’obûci. Ci kwône omanye oku arhali rhweshi rhuli, bulya oli lubaga lwa bikanyi-birhagômba, nankanamuhungumulira omu njira!» 4 Olubaga erhi luyumva eco cinwa c’obuhane, lwàjà omu mishîbo na ntâye wàciyâmbirhe emyambalo yâge y’olukulu. 5 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Obwîre Bene Israheli, erhi: «Muli lubaga lwa bikanyi-birhagômba. Erhi nankaderha nti rhusôke haguma ninyu, erhi namanamurahiza. Na buno, ntâye wàrhenzagya emyambalo yâge y’olukulu, nienene ntahabe kurhi namujira». 6 Bene Israheli banacihogola emyambalo yâbo y’olukulu, kurhengerera oku ntondo ya Horebu.
Ecihando c’Ihano
7 Mûsa anacirhôla cirya Cihando, ajiciyûbakaira kuli, embuga ly’icûmbi, aciyirika Cihando c’Ihano. Na ngasi yeshi wàkâgilonza Nyakasane àkâgija ebwa Cihando c’Ihano càliyûbasirwe embuga ly’icùmbi. 8 N’erhi Mûsa àbâga akola aja ebwa Cihando c’Ihano, olubaga lwôshi lunayimange, ngasi muguma aha lusò lw’ecihando câge, ashimbulîze Mûsa amasù, kuhika alinde aja omu Cihando. 9 Erhi Mûsa àbâga amaja omu Cihando, ecilundo c’omugî cinayandagale, ciyimange aha lusò lw’Ecihando, Nyakasane arhondere ashambâla bo na Mûsa. 10 Olubaga lwôshi lwàkâgibona eco cilundo c’omugî oku ciyimanzire aha lusò lw’Ecihando na ngasi muguma àkâfukama aha lusò lw’ecâge cihando ahwere oku idaho. 11 Nyakasane àkâgishambâla bo na Mûsa busù oku busù nka kula omuntu anashambâza owâbomuntu. Okuhandi Mûsa akàgishubira ebw’icûmbi, ci omurhabâzi wâge Yozwè, mwâna wa busole mwene Nuni, yêhe arharhengaga omu Cihando.
Omusengero gwa Mûsa
12 Mûsa abwîra Nyakasane, erhi: «Alaga oku wamambwîra, erhi: Yinamulaga olubaga, ci orhammanyîsizi ndi orhumire wagenda rhwe naye, n’obwo wênene wàderhaga, erhi: «Nkumanyîre oku izîno lyâwe», na kandi, erhi: «Obà murhonyi omu masù gâni». 13 Lero akaba ntonyire omu masù gâwe okunali, ommanyîsagye nâni amajira gâwe, lyo nâni nkumanya, nanderhe lyôki oku mba murhonyi omu masù gâwe. Na kandi, omanye oku eri liri ishanja lwâwe!» 14 Nyakasane amubwîra, erhi: «Akaba orhayishiri wêne niene nayisha ngendikuha amarhamûko». 15 Mûsa àmushuza, erhi: «Akaba orhayishiri Wêne orharhurhenzagya hano. 16 Bicigi bankacimanyirakwo oku niono rhwe n’olubaga lwâwe, rhurhonyire omu masù gâwe? K’arhali kugenda haguma nîrhu oku kwarhuma, n’okubona niono n’olubagallwâwe rhurhashushini n’agandi mashanja gabà hano igulu?» 17 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Okwo odesire buno nakujira nako, bulya oli murhonyi omu masù gâni, nnambà nkumanyîre oku izîno lyâwe.»
Mûsa oku ntondo
18 Mûsa amubwîra, erhi: «Onyêmêrerage nâni ndole oku irenge lawe!» 19 Nyakasane àmushuza, erhi: «Nageza aminja gâni gôshi embere zâwe, nnanyakulize izîno lya Nyakasane embere zâwe. Mbabalira oyu nnonzize okubabalira, nnambêra lukogo oyu nnonzize okubêra lukogo!» 20 Ashubiza erhi: «Orhankahashibona obusù bwâni, bulya omuntu arhankabona obusù bwâni akacilama!» 21 Nyakasane ashubiderha, erhi: «Ala ahantu hôfi nâni! Oyimange oku lwâla! 22 Hano irenge likola lyagera, nakuhira omu mongobana gw’olwâla, nkubwikire n’obulà bw’enfune zâni, kuhika ngere. 23 Okubundi ntenze enfune zâni, ombone omugongo, ci amalanga gâni, ntâye wankahash’igalolakwo!»

Exodus BHS 33:
1וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ 2וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 3אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֨רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃ 4וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָֽיו׃ 5וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ 6וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃ 7וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 8וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־הָאֹ֔הֶל יָק֨וּמוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֨יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃ 9וְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם־מֹשֶֽׁה׃ 10וְרָאָ֤ה כָל־הָעָם֙ אֶת־עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כָּל־הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אָהֳלֽוֹ׃ 11וְדִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ ס
12וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃ 13וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃ 14וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃ 15וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֨יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃ 16וּבַמֶּ֣ה ׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלֵ֨ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ פ
17וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃ 18וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃ 19וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃ 20וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃ 21וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר׃ 22וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי׃ 23וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃ ס
34
Agandi mabuye g’amarhegeko
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Obînje nnambi ibiri za mabuye nka zirya ntanzi, nayandika kuli ezo nnambi birya binwa byonêne byâli kuli zirya ntanzi wajonjagaga. 2 Obè ocîrheganyize irhondo sêzi oyishisôkera sêzi-sêzi oku ntondo ya Sinayi, oyimange embere zâni oku busoso bw’entondo. 3 Ntâye wasôkanaga mweshi ciru n’omuguma na ntâye wabonekaga oku ntondo kwôshi, ciru n’ebibuzi n’enkafu, birhakereraga ebwa eyôla ntondo. 4 Mûsa abinja ennâmbi nka zirya ntanzi, anacizûka sêzi-sêzi, asôkera oku ntondo ya Sinayi nka kulya Nyakasane ànamurhegekaga erhi adwîrhe zirya nnâmbi ibirhi z’amabuye. 5 Nyakasane anacibunguluka omu citù ayimanga halya bo naye.
Nyamubâho abonekera Mûsa
Mûsa erhi adwîrhe ayakûza izîno lya Nyakasane. 6 Nyakasane anacigera embere zâge, aja ayakûza, erhi: «Nyakasane, Nyamubâho, Nyamuzinda w’obwonjo, ntabâcihûngo, ntakunira-duba, oyunjula bwinjà n’obwikubagirwa, 7 oyôrha mwîkubagirwa w’iburha oku lindi, we lembera obubî, obuhalanjisi n’ecâha, ci orhaleka obubî bwagera kwônene, onashimbulule obubî bw’ababusi n’abâna oku binjikulu bâbo kuhika oku iburha lya kasharhu n’erya kanni. 8 Ho n’aho Mûsa anacifukama, ahwera oku idaho. 9 Aderha, erhi: «Akaba ko binali Yâgirwa ntonyire omu masù gâwe, Waliha oyêmêre okugenda nîrhu, bulya olu lubaga luli lwa ba cikanyi-cirhagômba, ci orhubêre obwonjo oku mabî gîrhu, onarhujire mwîmo gwâwe!»
Okushubilumûla Endagâno
10 Nyakasane aderha; erhi: «Nkola nafundika endagâno, najira ebirhangâzo embere ly’olubaga, birya birhasagiboneka ciru n’eliguma omu mashanja, n’olu lubaga lwôshi olimwo lwabona ebijiro bya Nyakasane, bulya biri bya kujugumya ebi nakola n’okuboko kwâwe! 11 Obikirire bwinjà ebi nàkurhegekaga ene! Embere zâwe nkola nakûngusha Abamoriti, Abakanani, Abahititi, Abepereziti, Abahiviti n’Abayebusi. 12 Omanye irhondo orhahîraga mpu wanywana n’abantu babà omu cihugo wajamwo, balekibà murhego kuli we. 13 Ci amahêrow gâbo oyishigakûndula, emitûngo yâbo oyijonjage n’emirhi yâbo y’amahêro, ojè wayitwa. 14 Wêhe orhahîra okaharâmya owundi Nyamuzinda, bulya izîno lya Nyakasane ye «Lûji»x, aba Nyamuzinda wa lûji. 15 Orhahîra okanywana mwene abantu ba muli eco cihugo: bulya amango bakola bacîhemula na banyamuzinda wâbo, bankanakuhamagala obone wamalya oku nterekêro zâbo; 16 erhi bagala bâwe bankabashebera bâli bâbo, bâli bâbo banayishicihemulira emwa banyamuzinda bâbo, obone bamakululirayo na bagala bâwe, mpu nabo bacihemulire emwa banyamuzinda bâbo. 17 Orhahîraga okatula banyamuzinda b’ecûma. 18 Okazilanga olusiku lw’emigati erhalimwo lwango. Okazijira nsiku nda zôshi walya emigati erhalimwo lwango, nka kulya nàkurhegekaga, omu mango garhegesirwe n’omwêzi gw’Emihuli, bulya omwêzi gw’Emihuli, go mwêzi wàrhengagamwo e Mîsiri. 19 Ngasi côshi cizibûla omulà gwa nnina, ciri câni: ngasi lubere lw’omu masò gâwe, akaba lwa nkafu, erhi lwa cibuzi. 20 Ci olubere lw’endogomi, okaziluhanira engombôlo y’omwâna-buzi, akaba orhaluhanîri engombôlo, onaluniole igosi. Ngasi lubere lwa muli bagala bâwe, okaziluhanira engombôlo. Ngasi murhabana wâwe w’olubere, okaz’imugombôla, murhanakâgiyisha maboko mûmu embere zâni. 21 Okazikola nsiku ndarhu, ci olusiku lwa kali nda wanarhamûka, ciru gankaba mango ga kubiba erhi kusârûla, onarhamûke. 22 Okazijira olusiku lukulu lw’Emigobe, lwo lw’emyâka mirhanzi-rhanzi y’engano, n’olusiku lukulu lw’okusârûla aha buzinda bw’omwâka. 23 Kasharhu omu mwâka, ngasi mulume ayishikazilola obusù bwa Nnahamwabo, Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. 24 Bulya hano mba namakûngusha amashanja gôshi embere zâwe, mbà namayûshûla ecihugo câwe, ntâye ciru n’omuguma waderhe mpu ayagalwa n’ecihugo câwe amango warherema, ogendilola obusù bwa Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, kasharhu omu mwâka. 25 Orhahîra okanterekêra emigati erimwo olwango, n’enterekêro y’olusiku lukulu lwa Basâka erhakâgigeza budufu kuhika sêzi. 26 Okazirhûla emyâka mirhanzi-rhanzi y’ishwa lyâwe omu kâ-Nyamuzinda, Nyakasane wâwe. Orhahîraga okayendera omwânahene omu mahenehene ga nnina» 27 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Oyandike ebyo binwa, bulya ebyo binwa byo nfundisire mwo endagâno haguma nâwe na haguma n’Israheli.» 28 Mûsa abêra okwo ntondo bo na Nyakasane, miregerege makumi anni na madufu makumi anni. Arhalyaga mugati, arhananywaga mîshi. Ayandika ebinwa by’endagâno kuli zirya nnambi ibirhi z’amabuye, birya binwa ikumi.
Mûsa ashubira oku icûmbi
29 Erhi Mûsa àyandagala oku ntondo ya Sinayi, Mûsa ali adwîrhe zirya nnambi zombi z’Endagâno omu maboko, na Mûsa arhâli amanyire oku obusù bwâge bwàkazagilangashana kurhenga aho àshambazagya Nyakasane. 30 Aròni na Bene Israheli bôshi babona Mûsa, obusù bwâge bwâlibudwîrhe bwalangashana, bayôboha okumuyegêra. 31 Mûsa abahamagala, lero Aròni n’abagula b’olubaga bôshi bamujàyo, naye Mûsa abashambâza. 32 Cazinda Bene Israheli bôshi bamujàyo, naye Mûsa abaganîza, anakomêreza ngasi byôshi Nyakasane amubwîraga oku ntondo ya Sinayi. 33 Erhi Mûsa àyusa okubashambâza, anacibwikira obusù n’omwenda. 34 N’erhi Mûsa àbâga aja embere za Nyakasane mpu bashambâle bo naye, anakûle gulya mwenda, kuhika ahuluke. Erhi abâga amâhuluka, anabwîre Bene Israheli amarhegeko ahîrwe. 35 Bene Israheli bâkagibona oku obusù bwa Mûsa budwîrhe bwalangashana. Lero Mûsa ashubikaz’ibwikira obusù bwâge n’omwenda, kuhika ashubigend’ishambâla bone Nyamuzinda.

Exodus BHS 34:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃ 2וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֨קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃ 3וְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכָל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃ 4וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי־לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ וַיַּ֨עַל֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים׃ 5וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהוָֽה׃ 6וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ 7נֹצֵ֥ר חֶ֨סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד ׀ עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ 8וַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ 9וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֨רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃ 10וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכָל־הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־הָ֠עָם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃ 11שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 12הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 13כִּ֤י אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃ 14כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְהוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא׃ 15פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃ 16וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃ 17אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ 18אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃ 19כָּל־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שֹׁ֥ור וָשֶֽׂה׃ 20וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֨יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ 21שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃ 22וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃ 23שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת־פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 24כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ 25לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃ 26רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ פ
27וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 28וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃ 29וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃ 30וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכָל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃ 31וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכָל־הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃ 32וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ 33וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל־פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃ 34וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת־הַמַּסְוֶ֖ה עַד־צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃ 35וְרָא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַמַּסְוֶה֙ עַל־פָּנָ֔יו עַד־בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃ ס
35
Olwa sabato luli lukulu lwa kurhamûka
1 Mûsa ànacihamagala olubaga lwôshi lwa Bene Israheli, ababwîra, erhi: « Alagi ebinwa Nyakasane arhegesire okujira: 2 Mukazijira emikolo nsiku ndarhu, ci olusiku lwa kali nda, lubè kulimwe, lusiku lutagatîfu, luzira lwa Nyasakane lwa kurhamûka. Ngasi wàhume akabishi mw’olwo lusiku anayirhwe. 3 Ngasi hôshi mwânabè muli, murhayâsagya ciru n’omuliro olusiku lwa Sabato.»
Bene Israheli balêrha entûlo yâbo
4 Mûsa anacibwîra olubaga lwa Bene Israheli lwôshi, erhi: «Yumvagyi oku Nyakasane adesire: 5 oku birugu binyu, murhôlekwo ebi mwasholôlera Nyakasane. Ngasi muntu yeshi w’omurhima muhânyi asholôlere Nyakasane amasholo, amarhale, emiringa; 6 akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akalinga-kéru, ecitàni ciniole, amôya g’empene, 7 empù z’enganda-buzi zirimwo ebitàke by’akaduku, empù z’ebigoho, emirhi y’akasiya, 8 amavurha g’akamole, omugavu gw’amavurha g’okucîshîga, obukù bw’okuyôca, 9 amabuye ga onikisi n’amabuye g’okujà omu efodi n’omu mwambalo gw’oku cifuba. 10 Ngasi balenga ba muli mwe bayîshe barhangire ngasi byôshi Nyakasane arhegesire: 11 Endâro, ecihando câyo n’oburhungiri bwâyo, amino gâyo, empaho zâyo, emirhamba yayo, emitûngo y’amarhwèrhwè yayo, 12 omucîmba n’emirbamba yago, omufûniko n’omwenda gw’okugufûnika n’okugubwikira; 13 amêza n’emirbamba yagwo, orhulugu rhwago rhwôshi n’omugati gw’enterekêro; 14 ecinâra c’akamole n’orhulugu rhwaco rhwôshi, orhumole rhwaco n’amavurha g’okumoleka, 15 oluhêrero lw’enshângi n’emirhamba yalwo, amavurha gw’okucîshîga n’omugavu gw’enshângi, emyenda y’ebirhebo by’aha muhango gw’endâro, 16 oluhêrero lw’embâgwa n’olugurhu lwalwo w’omulinga, emirhamba yalwo n’orhulugu rhwôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo, 17 emyenda y’emihango y’omu côgo n’emitûngo yayo, amarhwèrhwè gâyo n’omwenda gw’olumvi lw’oku côgo, 18 enkîngi z’Endâro n’ecôgo câyo n’emigozi yayo; 19 emyenda y’obugashanîze y’okuyambala omu hatagatîfu, emyenda mitagatîfu y’omudâhwa Aròni n’emyenda abagala bakaziyambala omu mukolo gw’obudâhwa. 20 Erhi olubaga lwôshi lwa Bene Israheli lurhenga hali Mûsa, 21 ngasi bôshi b’omurhima mwinjà bàyisha na ngasi bàgwêrhe obulonza bw’okuhâna bakazilêrha entûlo ya Nyakasane y’okuyûbaka Ecihando c’Ihano, okujira ngasi mikolo yamwo n’emyambalo mitagatîfu. 22 Abalume n’abakazi bavangula. Ngasi ba murhima muhânyi balêrha orhugondo rhwabo rhw’omu marhwîri, engondo, emiringa, orhulugu rhunji rhw’amasholo, rbulya bànalilonzize okurhûla Nyakasane. 23 Ngasi bàli bagwêrhe akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akalinga kêru, ecitâni ciniole, amôya g’empene, empù z’enganda-buzi zirimwo ebitâke by’akaduku n’empù z’ebigoho, bakazibilêrha. 24 Abakâgisholola entûlo z’amarhale, n’ez’emiringa, bakàbilerhera Nyakasane ntûlo. Ngasi bâgwêrhe emirhi y’akasiya yankakwânana kw’eyo mikolo, bakâyilêrha. 25 Ngasi bakazi balenga, bakazihûnga emigozi, ey’akaduku k’omukara k’akalinga, n’ey’akalinga kêru n’ey’ecitâni ciniole, bàkazibijira n’amaboko gâbo bonene banabilêrha. 26 Abakazi balenga bàkâluka amôya g’empene. 27 Abagula b’olubaga bakazilêrha amabuye ga onikisi n’amabuye gw’okutâka efodi n’enshoho y’oku cifuba, 28 migavu n’amavurha g’akamole gw’okushiga n’enshângi. 29 Bene-Israheli bôshi, abalume n’abakazi, ngasi ba murhima muhânyi, bàkazilêrha buzira kusêzibwa ebyâli bikwânîne oku mikolo yôshi Nyakasane ali rhegesire Mûsa okujira.
Abakozi b’omu kâ-Nyamuzinda
30 Mûsa anacibwîra Bene Israheli, erhi: «Loli! Besaleli mwene Uri, mwene Huru w’omu bûko bwa Yuda, Nyakasane amuhamagîre omu izîno lyâge. 31 Amuyunjuzize omûka gwa Nyakasane, omûka gw’oburhimanya, obumanye n’obulenga omu mikolo ya ngasi lubero, 32 mpu akageranya ngasi mukolo, ahashe okukazikola amasholo, amarhale n’emiringa; 33 ahashe okukâgôya amabuye g’okubambira, okubinjûla emirhi n’okujira ngasi mikolo yôshi y’obulenga. 34 Anàhizire omu murhima gwâge n’omu gwa Oholiyabu mwene Ahisamaki, w’omu bûko bwa Dani, engalo y’okuyigîriza. 35 Abayunjuzize oburhimanya bw’okujira ngasi mikolo y’okugôya, okutâka n’okuluka emyênda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru n’ecitâni ciniole, n’oburhimanya bw’okuhunga: abahîre obulenga bw’okujira emikolo ya ngasi lubero n’obukengêre bw’okuyigeranya.
Exodus BHS 35:
1וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ 2שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ 3לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ פ
4וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 5קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ 6וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ 7וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׂטִּֽים׃ 8וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ 9וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ 10וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃ 11אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אָהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃ 12אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ 13אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ 14וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ 15וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֨רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃ 16אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ 17אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃ 18אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃ 19אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ 20וַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃ 21וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃ 22וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה׃ 23וְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ׃ 24כָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֨סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ׃ 25וְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֨לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃ 26וְכָל־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃ 27וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ 28וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֨מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ 29כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשֹׂ֖ות בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה׃ פ
30וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ 31וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃ 32וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחַשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ 33וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשֹׂ֖ות בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃ 34וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן׃ 35מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַעֲשׂוֹת֮ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ ׀ וְחֹשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֹשְׁבֵ֖י מַחֲשָׁבֹֽת׃
36
1 Besaleli, Oholiyabu na ngasi mushinganyanya Nyakasane àhiziremwo oburhimanya n’obukengêre bw’okumanyijira emikolo yôshi y’omu kâ-Nyamuzinda, abo bayishijira ngasi byôshi Nyakasane arhegesrire.
Entûlo zalumîra
2 Mûsa anacihamagala Besaleli na Oholiyabu na ngasi bandi balenga Nyakasane ali ahizire omu murhima gwâbo oburhimanya, balya bôshi omurhima gwâbo gwanali gusunisire omu kujira omukolo buzira kusêzibwa. 3 Banacigendirhôla emunda Mûsa ali, zirya ntûlo zôshi Bene Israheli bâkâgilêrha oku bajira omukolo gw’akâ-Nyamuzinda mpu bagurhangire. Ci kwône kulya kubà ngasi sêzi, bâcikâg’ilêrha ezindi ntûlo, 4 balya bashinganyanya bakâg’ijira emikolo ya ngasi lubero y’aka- Nyamuzinda, barhenga muguma muguma omu mukolo bâkâgijira, 5 bajibwîra Mûsa, mpu: «Olubaga ludwîrhe ebirhalusire, ebikwânîne emikolo Nyakasane arhegesire.» 6 Mûsa anacihâna irhegeko mpu bajè baderha omu icûmbi lyôshi, mpu: «Abè mulume abè mukazi, ntâye wacijiraga ensholôlo y’akâ-Nyamuzinda!» Ntyo banacihanza okukâlêrha ezindi ntûlo, 7 bulya ebi lwâli lwa masholôla byali bikwânîne oku mikolo yôshi yankanajirwa, ciru byankanarhaluka.
Endâro
8 Abalenga kulusha omu bakozi bajira Endâro: birhebo ikumi bya citâni ciniole, bya kaduku k’omukara, bya kaduku k’akalinga n’akaduku kêru, bajira na ba-kerubimi bàkolagwa n’obulenga. 9 Obuli bwa ngasi cirhebo makoro makumi abirhi na munâni, obugali bwa ngasi cirhebo: makoro anni, lugero luguma oku birhebo byôshi. 10 Bâkaz’ilungira birhebo birhânu haguma, na bindi birhânu haguma. 1 11 Bahira emishumi y’akaduku k’omukara oku cirhebo cizinda mwo birya bishwekirwe haguma, bajira ntyo n’oku cindi cirhebo cishwinjire ebyâbo. 12 Bahira mishumi makumi arhânu oku cirhebo cirhanzi na yindi mishumi makumi arhânu omu muhiro gw’ecirhebo cishwinjire ebya kabirhi, eyo mishumi yàkaziyêrekerana ngasi muguma olunda ogwâbo gunalozire. 13 Bajira mino makumi arhânu ga masholo g’okuhanga ebirhebo bihashikîne, ngasi ciguma oku cindi, na ntyo Endâro yôshi yabà nyumpa nguma. 14 Cazindà bàluka ebirhebo by’amôya g’empene, ga kujira ecihando oku irhwèrhwè ly’Endâro. Babijira ikumi na ciguma. 15 Obuli bwa ngasi cirhebo, makoro asharhu, obugali bwa ngasi cirhebo, makoro anni, lugero luguma kw’ebyo birhebo ikumi na ciguma byôshi. 16 Bashwekera birhebo birhânu haguma, na bindi ndarhu haguma. 17 Bahira mishumi makumi arhânu oku muhiro gw’ecirhebo cizinda cishwesire ebyâbo, na yindi makumi arhânu oku muhiro gwa birya bya kabirhi bishwekirwe haguma. 18 Bajira mino makumi arhânu ga mulinga gw’okuhangira ecihando haguma côshi cibè nnambulè nguma. 19 Ecihando bacijirira oburhungiri bw’empù z’enganda-buzi z’akaduku, oku nyanya bahirakwo oburhungiri bw’empù z’ebigoho.
Olukânga
20 Babînja empaho z’Endâro, mpaho za murhi gw’akasiya, baziyimanza burherema. 21 Obulî bwa ngasi lupaho makoro ikumi, n’obugali bwa ngasi lupaho, ikoro liguma n’ecihimbi. 22 Oku ngasi lupaho kwâli migukuma ibirhi milûnge ngasi muguma oku gwâbo. Bajira ntyo oku mpaho zôshi z’Endâro. 23 Neci, banacijira empaho z’Endâro: makumi abirhi olunda lw’emukondwè, ebulyo. 24 Ezo mpaho makumi abirhi, bahirakwo marhwèrhwè makumi abirhi ga marhale, marhwèrhwè abirhi kuli migukuma ibirhi ya lupaho luguma na marhwèrhwè abirhi oku migukuma ibirhi ya ngasi lundi lupaho. 25 Olundi lunda lw’Endâro lwo lunda lw’emwênè, bahirayo mpaho makumi abirhi, 26 haguma n’amarhwèrhwè gâzo g’amarhale oku gali makumi anni: marhwèrhwè abirhi oku lupaho luguma, na marhwèrhwè abirhi oku ngasi lundi lupaho. 27 Babinja mpaho ndarhu z’omu bululi bw’Endâro, olunda lw’ebuzika-zûba. 28 Bajira na mpaho ibirhi z’omu mahembe g’endâro, omu ndalâlà. 29 Zàli mpangire ibirhi-ibirhi idako na zindi ibirhi ibirhi enyanya, kuhika oku mpogo ya burhanzi. Bajira ntyo oku mpaho zombi z’omu mahembe oku gali abirhi. 30 Zàbà mpahomunâni n’amarhwèrhwè gâzo g’amarhale: marhwèrhwè ikumi na ndarhu, marhwèrhwè abiri oku ngasi lupaho. 31 Kandi bajira emirhamba y’omurhi gw’akasiya, mirhamba irhanu oku mpaho z’olunda lurhanzi lw’Endâro, 32 yindi mirhamba irhanu oku mpaho z’olunda lwa kabirhi lw’Endâro, na yindi irhanu oku mpaho z’omu bululi bw’Endâro, lwo lunda lw’ebuzika-zûba. 33 Bajira omurhamba gw’aha karhî olunda n’olundi. 34 Empaho bazishîga amasholo, banazijirira empogo z’amasholo z’okugezamwo emirhamba, n’eyo mirhamba bàyishiga amasholo.
Omwenda
35 Kandi banaciluka omwenda gw’akaduku k’omukara, ogw’akalinga kêru n’ecitâni ciniole, bahirakwo ba-kerubimi bàjiragwa n’obulenga. 36 Bagujirira mitûngo inni ya murhi gw’akasiya, bàyishîga amasholo, n’empogo zâyo z’amasholo. Bayitulirakwo marhwèrhwè anni ga marhale. 37 Bajira omwenda gw’omu lusò lw’ecihando, gwa kaduku ka mukara, kaduku ka kalinga, kaduku kêru n’ecitâni ciniole, mukolo gwa muntu mulenga, 38 bajirirakwo mitûngo irhanu n’empogo zâyo, amafufu gâyo n’empogo zâyo babishîga amasholo, amarhwèrhwè gâyo arhânu gali ga mulinga.
Exodus 36 :
1וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃ 2וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֮ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃ 3וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃ 4וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־הַ֣חֲכָמִ֔ים הָעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃ 5וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃ 6וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃ 7וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֣ות אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ ס
8וַיַּעֲשׂ֨וּ כָל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃ 9אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת׃ 10וַיְחַבֵּר֙ אֶת־חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חִבַּ֔ר אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃ 11וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 12חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃ 13וַיַּ֕עַשׂ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וַיְחַבֵּ֨ר אֶת־הַיְרִעֹ֜ת אַחַ֤ת אֶל־אַחַת֙ בַּקְּרָסִ֔ים וַֽיְהִ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ ס
14וַיַּ֨עַשׂ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃ 15אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְאַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת רֹ֖חַב הַיְרִיעָ֣ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃ 16וַיְחַבֵּ֛ר אֶת־חֲמֵ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָֽד׃ 17וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלָאֹ֣ת חֲמִשִּׁ֗ים עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּיצֹנָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 18וַיַּ֛עַשׂ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים לְחַבֵּ֥ר אֶת־הָאֹ֖הֶל לִֽהְיֹ֥ת אֶחָֽד׃ 19וַיַּ֤עַשׂ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵלִ֖ים מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ ס
20וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃ 21עֶ֥שֶׂר אַמֹּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ 22שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת כֵּ֣ן עָשָׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ 23וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קְרָשִׁ֔ים לִפְאַ֖ת נֶ֥גֶב תֵּימָֽנָה׃ 24וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף עָשָׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקְּרָשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃ 25וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עָשָׂ֖ה עֶשְׂרִ֥ים קְרָשִֽׁים׃ 26וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ 27וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה עָשָׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃ 28וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ עָשָׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃ 29וְהָי֣וּ תוֹאֲמִם֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ אֶל־רֹאשֹׁ֔ו אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֖י הַמִּקְצֹעֹֽת׃ 30וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֤י אֲדָנִים֙ שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃ 31וַיַּ֥עַשׂ בְּרִיחֵ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽת׃ 32וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֤ה בְרִיחִם֙ לְקַרְשֵׁ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃ 33וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הַבְּרִ֣יחַ הַתִּיכֹ֑ן לִבְרֹ֨חַ֙ בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֔ים מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃ 34וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים צִפָּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹתָם֙ עָשָׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וַיְצַ֥ף אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃ 35וַיַּ֨עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב עָשָׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃ 36וַיַּ֣עַשׂ לָ֗הּ אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַפֵּ֣ם זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וַיִּצֹ֣ק לָהֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃ 37וַיַּ֤עַשׂ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃ 38וְאֶת־עַמּוּדָ֤יו חֲמִשָּׁה֙ וְאֶת־וָ֣וֵיהֶ֔ם וְצִפָּ֧ה רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְאַדְנֵיהֶ֥ם חֲמִשָּׁ֖ה נְחֹֽשֶׁת׃ פ

37
Omucîmba gw’Endagâno
1 Basaleli ànacijira omucîmba n’omurhi gw’akasiya, gwa buli bwa makoro abirhi n’ecihimbi, bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi, na burherema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 2 Agushîsha n’okugushîga amasholo garhalimwo mvange omu ndalâlà n’emugongo, ànazungulusa amarhambi gôshi n’omuhiro gw’amasholo. 3 Agutulira mpogo inni za masholo oku magulu anni, mpogo ibirhi lunda luguma na zindi ibirhi olundi lunda. 4 Ajira emirhamba y’omurhi gw’akasiya ànaciyishîga amasholo, 5 ànashesherêza eyo mirhamba mwa zirya mpogo ziri omu marhambi gw’omucîmba. 6 Ajira omufûniko gw’amasholo gone gone, bulî bwa makoro abirhi n’ecihimbi na bugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 7 Ajira ba-kerubi babirhi ba masholo, abatulira oku marhambi gombi g’omufûniko. 8 Kerubi muguma burhambi buguma n’owundi obundi burhambi. 9 Ba-kerubi bâli balambwîre ebyubi byâbo enyanya n’okubwikira omufûniko, bâli bayêrekerine, banakazâg’ilola ebwa mufûniko.
Amêza g’omugati gw’enterekêro
10 Kandi ànacijira amêza g’omurhi gw’akasiya, ga bulî bwa makoro abirhi, bugali bw’ikoro liguma na burherema bw’ikoro liguma n’ecihimbi. 11 Agashîga amasholo garhali mavange, anagazungulusakwo omuhiro gw’amasholo. 12 Agubinjûlakwo emikônzi y’amasholo anashîga emihiro yayo amasholo. 13 Agajirira mpogo inni za masholo, azihira oku bikwi binni by’amagulu gago oku ganali anni. 14 Ezo mpogo zàshwekerwa hôfi hôfi n’omuhiro, mpu lyo zikaz’igeramwo emirhamba y’okubarhula amêza. 15 Ajira emirhamba n’omurhi gw’akasiya, anayishîga amasholo, mpu ekaz’ikolesibwa oku kubarhula amêza. 16 Ajira n’ebirugu by’okukâja oku mêza, bya masholo garhalimwo mvange: embale, ennambi, orhuzinzi n’orhubehe, bya kukadubuliramwo enterekêro z’ebinyôbwa.
Akamole ka mahaji nda
17 Ajira akamole k’amasholo garhalimwo mvange, akamole, enteberhebe yako, olusàrhi lwako, haguma n’amashami, ebigonyero n’obwaso bwako, abitula n’amasholo gone gone, byânali bilungîne. 18 Mahaji ndarhu garhenga omu marhambi gako; mahaji asharhu g’akamole garhenga eburhambi buguma na gandi mahaji asharhu g’akamole ebundi burhambi. 19 Oku ngasi ihaji kwàja mashami asharhu galikwo amafufu n’obwaso, n’oku lindi ihaji kwàja mashami asharhu galikwo amafufu n’obwaso. Amashami gôshi oku ganali ndarhu kwo n’okwo. 20 N’ako akamole kône kâli kagwêrhe mashami anni, haguma n’amafufu n’obwaso bwâgo: oku cinâra conêne, rhubêhe rhuni rhushusha obwaso bw’omuluhusi, 21 ifufu liguma omu mahaji abirhi marhanzi garhenzire omu kamole, ifufu liguma omu gandi mahaji abirhi mazinda garhenzire omu kamole. Kwo n’okwo omu mahaji ndarhu gôshi g’akamole. 22 Amafufu n’amahaji byàli bilungîne n’akamole, byànali bitule byôshi muli cûma ciguma ca masholo garhali mavange. 23 Okuhandi ànacijira matara nda g’akamole, n’ebitwanizo n’orhujo rhw’oluvù byago, byôshi byamasholo garhali mvange. 24 Akolêsa talenta nguma y’amasholo garhalimwo mvange omu kujira akamole n’orhulugu rhwako rhwôshi.
Oluhêrero lw’enshângi
Amavurha matagatîfu n’omugavu gulimwo enshângi. 25 Enyuma z’aho, àjira oluhêrero lw’okutumbûkizakwo enshângi, àjira olw’omurhi gw’akasiya. Obuli bw’oluhêrero ikoro liguma, obugali nabwo ikoro liguma, luyumânîne enyunda zombi na zôshi, oburherema bubè bwa makoro abirhi, lwàli lulungîne n’orhuhembe rhwalwo. 26 Alushîga amasholo garhali mavange oku nyanya, omu marhambi n’omu rhuhembe, n’omuhiro gwalwo agutâka n’amasholo. 27 Alujirira mpogo ibirhi za masholo idako ly’omuhiro, oku nyanya ly’amarhambi gombi, lyo zikâgeramwo emirhamba y’okulengeza. 28 Ajira eyo mirhamba n’omurhi gw’akasiya anayishîga amasholo. 29 Ajira amavurha matagatîfu gw’okushîga abadâhwa, n’omugavu gulimwo enshângi gwahûmula bwinjà, mukolo gwa muvanganya mulenga.
Exodus BHS 37:
1וַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת־הָאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ 2וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ 3וַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּע֔וֹת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ 4וַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ 5וַיָּבֵ֤א אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֖את אֶת־הָאָרֹֽן׃ 6וַיַּ֥עַשׂ כַּפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃ 7וַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃ 8כְּרוּב־אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י קְצווֹתָֽו׃ 9וַיִּהְי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת הָי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ פ
10וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃ 11וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ 12וַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃ 13וַיִּצֹ֣ק ל֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ 14לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ 15וַיַּ֤עַשׂ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ 16וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־הַכֵּלִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת־קְעָרֹתָ֤יו וְאֶת־כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ פ
17וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃ 18וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ 19שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ 20וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ 21וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִמֶּֽנָּה׃ 22כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה הָי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 23וַיַּ֥עַשׂ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 24כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר עָשָׂ֣ה אֹתָ֑הּ וְאֵ֖ת כָּל־כֵּלֶֽיהָ׃ פ
25וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹ֖רֶת עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּ֣ה אָרְכּוֹ֩ וְאַמָּ֨ה רָחְבּ֜וֹ רָב֗וּעַ וְאַמָּתַ֨יִם֙ קֹֽמָת֔וֹ מִמֶּ֖נּוּ הָי֥וּ קַרְנֹתָֽיו׃ 26וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ 27וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה־ל֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ 28וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ 29וַיַּ֜עַשׂ אֶת־שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ קֹ֔דֶשׁ וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים טָה֑וֹר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽחַ׃ פ
38
Oluhêrero lw’enterekêro
1 Ànacijira oluhêrero lw’embâgwa lw’omurhi gw’akasiya, lwa buli bwa makoro arhânu, bugali bwa makoro arhânu, wàliluyumânîne empande zôshi oku zinali inni, n’oburherema bwàli bwa makoro asharhu. 2 Orhumpekwè-mpekwè rhwalwo oku rhuli rhunni, àhirakwo amahembe galungîne nalo; alushîga omulinga. 3 Ajira na ngasi rhulugu rhwôshi rhw’oku luhêrero: orhubêhe rhw’okubikiramwo oluvù n’orhupaho rhw’okukaz’iluyankamwo, amabakuli g’okubikiramwo amîshi g’okukangûla, amakanya n’ebitumbûkizo. Orhwo rhulugu rhwôshi arhujira n’omulinga. 4 Oluhêrero alulukira olusirha lw’omulinga, aluhira kurhonderera oku nteberhebe y’oluhêrero, kuhika ekàgarhî k’oburherema. 5 Atulira mpogo inni za mulinga oku marhambi anni g’olusirha, za kukâgeramwo emirhamba. 6 Ànacijira emirhamba y’omurhi gw’akasiya, àyishîga omulinga. 7 Ashesheza emirhamba mulya mpogo z’omu marhambi g’oluhêrero, mpu ekazikolesibwa nka balubarhula; analubinjûla nka mukenzi.
Omukenzi
8 Ànacijira omukenzi gw’omulinga n’amakondo gago gajirwa n’omulinga, haguma n’ebilolero by’abakazi bàkâgikola aha muhango gw’Ecihando c’Ihano.

Obululi bw’akâ-Nyamuzinda
9 Okuhandi ajira obululi. Olunda lw’emukondwè, ebulyo, emyenda y’obululi yàli ya citâni ciniole, ya makoro igana. 10 Emitûngo yayo makumi abirhi n’amarhwèrhwè gâyo makumi abirhi byàli bya mulinga, engondôzo n’empogo zâyo byàli bya marhale. 11 Olunda lw’emwênè: makoro igana, n’emitûngo yayo n’amarhwèrhwè gâyo byàli bya marhale. 12 Olunda lw’ebuzika-zûba, yàli emyenda ya makoro makumi arhânu, emitûngo yayo ikumi n’amarhwèrhwè gâyo ikumi, engondôzo z’emitûngo n’amaganyi gâyo byàli bya marhale. 13 Olunda lw’ebuzûka-zûba, ebushoshokero, makoro makumi arhânu, 14 myenda ya makoro ikumi n’arhânu, n’emitûngo yayo isharhu, n’amarhwèrhwè gâyo asharhu oku kahembe kaguma. 15 Oku kandi kahembe ebwa muhango gw’obululi, olunda n’olundi, myenda ya makoro ikumi n’arhânu, n’emitûngo yayo oku eri isharhu n’amarhwèrhwè gâyo oku gali asharhu. 16 Emyenda yôshi y’obululi yàli ya citâni ciniole. 17 Amarhwèrhwè g’emitûngo gali ga mulinga, engondôzo z’emitûngo n’empogo zâyo byàli bya marhale, amafufu gali gashîzirwe amarhale, emitûngo y’obululi yàli egwêrhe empogo z’amarhale. 18 Omwenda gw’okubwikira omuhango gw’obululi, mukolo gwa bulenga, gwàli gwa kaduku k’omukara, kaduku k’akalinga, kaduku kêru n’ecitâni ciniole, gwa buli bwa makoro makumi abirhi, burherema bwa makoro arhânu oku bugali, gwàli gujizirwe kuguma n’emyenda y’omu bululi yôshi. 19 Emitûngo oku enali inni n’amarhwèrhwè gâyo oku ganali anni, byàli bya mulinga, engondôzo zâyo zàli za mulinga, amafufu gâyo n’empogo zâyo byàli bishîzirwe amarhale. 20 Enkwîra zôshi z’Endâro n’ez’obululi zàli za mulinga.
Omubalè gw’ebyuma byakolesibwe
21 Alaga olukalaba lw’ebyakolesibwe omu Ndâro, Ndâro y’Endagâno, banacijira omubalè oku irhegeko lya Mûsa, guli mukolo gwâjirwa n’Abaleviti oku buhanùzi bwa Itamara, mugala w’omudâhwa Aròni. 22 Besaleli mwene Uri wa Huri, w’omu bûko bwa Yuda, ànacijira ngasi ebi Nyakasane ali arhegesire Mûsa byôshi. 23 Omurhabâzi wâge àli Oholiyabu, mwene Ahisamaki w’omu bûko bwa Dani, mubînji, mulenga omu kuluka emyenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru n’ecitâni ciniole. 24 Omubalè gw’amasholo gakolesibwe oku mukolo, oku mikolo y’omu kâ-Nyamuzinda yôshi, gali masholo gakàgilerhwa ntûlo, gôshi haguma zàli talenta makumi abirhi na mwenda na sikeli magana gali nda na makumi asharhu, omu kugerera oku sikeli y’omu kâ-Nyamuzinda. 25 Amarhale gàdwirhwe n’abantu bàganjagwa omu lubaga: talenta igana na sikeli cihumbi na magana gali nda na makumi gali nda n’irhanu, omu kugerera oku sikeli y’omu kâ-Nyamuzinda, 26 yo beka nguma erhi cihimbi c’esikeli kuli ngasi muntu, omu kugerera oku sikeli y’omu kâ-Nyamuzinda oku ngasi muntu wàganjirwe kurhangirira oku myâka makumi abirhi na kulusha: bo bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhânu na makumi arhânu. 27 Zirya talenta igana zàkolesibwa oku kujonza amarhwèrhwè g’akâ-Nyamuzinda n’amarhwèrhwè g’omwenda: marhwèrhwè igana na talenta igana, ngasi irhwèrhwè talenta nguma. 28 Na zirya sikeli cihumbi na magana nda na makumi gali nda n’irhanu, àjiramwo engondôzo z’emitûngo, ànashîgamwo empogo zâyo n’okubilungamwo byôshi haguma. 29 Omulinga gwarhengaga oku ntûlo: talenta makumi gali nda na sikeli bihumbi bibirhi na magana anni. 30 Gwo àtuziremwo amarhwèrhwè g’omuhango gw’Ecihando c’Ihano, oluhêrero lw’Ihano lw’omulinga n’akasirha kalwo k’omulinga, orhulugu rhwôshi rhw’omu luhêrero, 31 amarhwèrhwè g’omu ndalâlà y’obululi, amarhwèrhwè g’omuhango, enkwîra z’Endâro zôshi n’enkwira z’omu ndalâlà y’obululi.
EXO BHS 38
1וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃ 2וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃ 3וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ 4וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ׃ 5וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃ 6וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ 7וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ס
8וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ס
9וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת ׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃ 10עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ 11וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ 12וְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֥ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ 13וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ 14קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ 15וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ 16כָּל־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ 17וְהָאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֮ נְחֹשֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר׃ 18וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֨חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃ 19וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ 20וְֽכָל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ ס
21אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ 22וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 23וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֨לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ ס
24כָּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ 25וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ 26בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ 27וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃ 28וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃ 29וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃ 30וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 31וְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃
39
Emyambalo y’abadâhwa bakulu
1 Banacirhôla emyenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru, bàjiramwo emyambalo y’obugashânize y’okurhumikira omu kâ-Nyamuzinda, bànacijiramwo emyambalo mitagatîfu ya Aròni, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa.
Efodi
2 Banacijira efodi y’amasholo, akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akaduku kêru n’ecitâni ciniole. 3 Batula amasholo gàbà nka hyâsi bya lubambà, balukiramwo orhukwegè, barhulukira omu myenda y’akaduku k’omukara, ey’akaduku k’akalinga, ey’akaduku kêru n’ecitâni ciniole, mukolo gwa muntu mulenga. 4 Omu kuyigwasa, àyijirira mishumi ibirhi oku bikwi byâyo byombi. 5 Omusiho gw’efodi gwàli gugezire enyanya gunalungîne nayo, nagwo gwàli gukozirwe kuguma nayo: gwàli gwa masholo, gwa kaduku kêru n’ecitâni ciniole, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 6 Barhendêza amabuye ga onikisi, bàgahira omu lûbarhi lw’amasholo bayandikakwo amazîno ga Bene Israheli nka kula babînja eciziriko. 7 Banacigahira oku mishumi y’eyo efodi, mpu gabè mabuye ga kukâyibusa Bene Israheli.
Enshoho y’oku cifuba
8 Bajira enshoho y’oku cifuba, mukolo gwa bulenga, yàli ekozirwe kuguma n’efodi, yàli ya masholo, ya kaduku k’omukara, ya kaduku ka kalinga, ya kaduku kêru n’ecitâni ciniole. 9 Yàli eyumânîne enyunda zôshi, yànali ngoye, yàli ya buli bwa cihimbi c’ikoro na bugali bwa cihimbi c’ikoro. 10 Bayilukirakwo milongo inni ya rhubuye: oku omulongomurhanzi, kwalukirwa esadoki, etopazi n’esumarado, 11 oku mulongo gwa kabirhi kwàja enofeki, esafiri n’ealimasi. 12 Oku mulongo gwa kasharhu bahirakwo enjwijwi, eagata n’eamatusta; 13 oku mulongo gwa kanni kwalukirwa ekrizoliti, ehyansinti n’eyaspiri. Orhwo rhubuye rhwàli rhuhangirwe omu mpogo z’amasholo. 14 Orhwo rhubuye rhwàli rhuyandikekwo amazîno ga Bene Israheli: ikumi n’abirhi gali matâke nka biziriko, ngasi ibuye n’izîno, nk’oku emilala yâbo ikumi n’ibiri yanali. 15 Enshoho y’oku cifuba bàyijirira emigufu y’amasholo gonene, miluke nka migozi. 16 Bajira mburungusè ibirhi za masholo na rhugondo rhwa masholo oku bikwi byôshi oku binali bibirhi; 17 bàgeza erya migufu ibirhi y’amasholomuli rbulya rhogondo rhubirhi, oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba. 18 Nabyo ebikwi by’orhwo rhwombi, babishwekera kuli zirya mburungusè zombi, oku mishumi y’efodi, embere zâyo. 19 Bajira rhugondo rhubirhi rhwa masholo, barhuhira omu bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba oku muhiro gw’endalâla, olunda lw’efodi. 20 Bajira rhugondo rhubirhi rhwa masholo, baruhira oku bushwinjiro bw’enshoho y’oku cifuba, oku muhiro gw’endalâla, olunda lw’efodi, olunda lw’embere, hôfi n’obugonyero bwâyo, enyanya ly’omushumi gw’efodi! 21 Bashwêkera empogo z’enshoho y’oku cifuba oku mpogo z’efodi, n’ehigozi hy’akaduku k’omukara, lyo ebêra enyanya ly’omushumi gw’efodi, lyo n’enshoho y’oku cifuba esêra oku efodi, kwo Nyakasane anali arhegesire Mûsa.
Ecishûli
22 Okuhandi banacijira ecishûli c’omwenda gw’akaduku k’omukara côshi côshi, bushanja bwa mulenga w’okuluka. 23 Aha kagarhî k’eco cishûli, hàli omurhule gushwinjirwe nka murhule gwa lûba, lyo cirhagibereka. 24 Oku muhiro gw’omu ndalâlà kwàja emishemberere y’akaduku k’omukara, akaduku k’akalinga, akaduku kêru n’ecitâni ciniole. 25 Bajira orhudende rhw’amasholo garhalimwo mvange, barhuhangira muli erya mishemberere, oku muhiro gw’ecishûli, omu marhambi mwoshi, omu kagarhî k’emishemberere: hidende higuma na mushemberere muguma, 26 hidende higuma na mushemberere muguma oku muhiro gw’ecishûli n’omu marhambi mwoshi, lyo bikwânana obugashanîze, nk’oku Nyakasane ànali arhegesire Mûsa.
Emyambalo y’obudâhwa
27 Balukira Aròni n’abagala orhwanzo rhw’ecitâni, mukolo gwa mulenga wa kuluka. 28 Bajira n’ensirha z’ecitâni, ensirha z’ecidesi, n’orhubutura rhw’ecitâni ciniole. 29 Bajira emikaba y’ecitâni ciniole, ya kaduku ka mukara, ya kaduku ka kalinga n’ey’akaduku kêru, mukolo gwa muntu mulenga, nk’oku Nyakasane àrhegekaga Mûsa. 30 Bàtula ehy’olubambà hy’amasholo gone gone, lyo ishûngwe litagatîfu, banabînjakwo nka kula babinja akahamikizo, mpu:«Mutagatîfu wa Nyakasane!» 31 Bahishwekera emalanga g’ensirha n’ehigozi hy’akaduku k’omukara, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 32 Yànacihwa ntyo emikolo y’Endâro, y’Ecihando c’Ihano. Bene Israheli banacijira byôshi nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa. Ntyo ko bajizire!
Mûsa arhonya emikolo yàjizirwe
33 Bayêreka Mûsa Endâro n’Ecihando c’Ihano n’orhulugu rhwamwo rhwôshi, bàmuyêreka engondòzo z’okuyigwasa, empaho, emirhamba, emitungo n’amarhwèrhwè gâyo; 34 bàmuyêreka omufûniko gw’empù z’enganda-buzi z’akaduku, omufûniko gw’empù z’ebigoho n’omwenda gw’omu ndalâlà, 35 bàmuyêreka omucîmba gw’Endagâno, emirhamba yagwo n’omufûniko, 36 bàmuyêreka amêza n’orhulugu rhwagwo rhwôshi n’emigati y’oburherekêre. 37 Bàmuyêreka akamole k’amasholo garhalimwo mvange n’orhumole, n’orhulugu rhwako rhwôshi haguma n’amavurha g’okutwana orhumole. 38 Bàmuyêreka oluhêrero lw’amasholo, amavurha gw’okucîshîga, enshângi y’omugavu n’omwenda gw’aha muhango gw’Ecihando. 39 Oluhêrero lw’omulinga n’akasirha kalwo k’omulinga, emirhamba yakwo n’orhulugu rhwalwo rhwôshi, omukenzi n’amakondo gâgwo; emyenda y’omu bululi, emitûngo yamwo n’emifûnikiro zâyo, 40 emyenda y’aha muhango gw’obululi, emigozi yayo, ekwîra zamwo n’ebirugu byôshi by’omukolo gw’omu Cihando c’Ihano. 41 Bàmuyêreka emyambalo y’obugashanîze y’okukolera omu kâ-Nyamuzinda, emyambalo mitagatîfu y’omudâhwa Aròni n’emyambalo abagala bakaziyambala nka bajira omukolo gw’obudâhwa. 42 Ogwomukolo gwôshi Bene Israheli bagujira nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 43 Mûsa asîngiriza ogwomukolo gwôshi, àbona oku bajizire kulya Nyakasane anarhegekaga kwo na nêne. Okuhandi Mûsa anacibagisha!
Exodus BHS 39:
1וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
2וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ 3וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשֹׂ֗ות בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֨לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃ 4כְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֺותָ֖ו חֻבָּֽר׃ 5וְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂהוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 6וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
8וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ 9רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל׃ 10וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃ 11וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃ 12וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃ 13וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃ 14וְ֠הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃ 15וַיַּעֲשׂ֧וּ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ 16וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַֽיִּתְּנ֗וּ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ 17וַֽיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ 18וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃ 19וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃ 20וַֽיַּעֲשׂוּ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַֽיִּתְּנֻ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָאֵפֹ֤ד מִלְמַ֨טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃ 21וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־טַבְּעֹ֨ת הָאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 22וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת׃ 23וּפִֽי־הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃ 24וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר׃ 25וַיַּעֲשׂ֥וּ פַעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־הַפַּֽעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָרִמֹּנִ֗ים עַל־שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָרִמֹּנִֽים׃ 26פַּעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
27וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ 28וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃ 29וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
30וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־צִ֥יץ נֵֽזֶר־הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃ 31וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לָתֵ֥ת עַל־הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
32וַתֵּ֕כֶל כָּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ
33וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖ו וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ 34וְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַמְאָדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ 35אֶת־אֲרֹ֥ן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת׃ 36אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ 37אֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ 38וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ 39אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ 40אֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵיתָרָ֖יו וִיתֵדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כָּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 41אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ 42כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־הָעֲבֹדָֽה׃ 43וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ פ
40
Okugishwa kw’endâro
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa; erhi: 2 «Omu mwêzi murhanzi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi, oyimanze Endâro y’Ecihando c’Ihano. 3 Ohiremwo omucîmba gw’Endagâno, n’ogwomucîmba, ogubwikire n’omwenda. 4 Olerhe amêza, obambekwo ngasi binakwânîne; olerhe akamole, ohirekwo orhumole rhwako. 5 Oluhêrero lw’amasholo lw’omugavu olugwîke embere ly’omucîmba gw’Endagâno, onamanike omwenda aha muhango gw’Endâro. 6 Oluhêrero lw’embâgwa oluhire embere ly’omuhango gw’Endâro, embere ly’Ecihando c’Ihano. 7 Aha kagarhî k’Ecibando c’Ihano, ohireho omukenzi, onaguhiremwo amîshi. 8 Ohire obululi eyi n’eyi, onahire omwenda aha muhango gw’obululi. 9 Orhôle amavurha gw’okucîshîga, oshîgemwo Endâro na ngasi birimwo byôshi, oyishîge, n’ebirugu byamwo byôshi, ebè ntagatîfu. 10 Oshîge oluherero lw’embâgwa n’orhulugu rhwôshi, ogishe oluhêrero, onaluhêrere lubè lutagatîfu bwenêne. 11 Oshîge omukenzi n’amakondo gâgwo, onagugishe. 12 Olerhe Aròni n’abagala aha muhango gw’Ecihando c’Ihano, obashuke n’amîshi. 13 Oyambike Aròni emyambalo mitagatîfu, omushîge onamugishe, lyo akazikola obudâhwa bwâni. 14 Abagala nabo obalerhe, obayambike orhwanzo, 15 obashîge amavurha ak’îshe wâbo, lyo bakazikola obudâhwa bwâni. Obwo bushîge bwabahà obudâhwa bw’ensiku n’amango, kurhenga oku iburha kujà oku lindi.»
Mûsa ayîmanika akâ-Nyamuzinda
16 Mûsa anacicibànda omu mikolo, ànacijira kulya Nyakasane amurhegekaga kwôshi. 17 Omu mwêzi murhanzi gw’omwâka gwa kabirhi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi, akâ-Nyamuzinda kayîmânikwa. 18 Mûsa ànaciyîmanza Endâro ashigika ensimikiro, àhirakwo empaho n’emirhamba, agwikakwo emitûngo. 19 Alambika ihema oku nyanya ly’Endâro, alilâmbûlirakwo, anahira omufûniko oku nyanya ly’ihema, nk’oku Nyakasane ànamurhegekaga. 20 Arhôla Endagâno, ayihira omu mucîmba, ahira emirhamba oku mucîmba anadekereza omufûniko oku nyanya. 21 Alêrha omucîmba omu Ndâro, àhirakwo omwenda, abwikira omucîmba gw’Endagâno, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 22 Ahira amêza omu Cihando c’Ihano, olunda lw’emwênè lw’Endâro emuhanda ya gulya mwenda; 23 àdekerezakwo omulongo gw’emigati, embere za Nyakasane, nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 24 Ahira akamole omu Cihando c’Ihano, embere z’amêza, olunda luyêrekîre Endâro, emukôndwe; 25 àyâsa orhumole embere za Nyakasane, nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 26 Ahira oluhêrero lw’amasholo omu Cihando c’Ihano, embere za gulya mwenda, 27 anatumbûkizakwo enshângi y’omugavu, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 28 Ahira omwenda gw’ecisîka aha muhango gw’Endâro. 29 Erhi àba amahira oluhêrero lw’embâgwa aha muhango gw’Endâro y’Ecihando c’Ihano, àrhûlakwo embâgwa n’enterekêro, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 30 Adêkereza omukenzi ekarhî k’Ecihando c’Ihano n’oluhêrero, ànahiramwo amîshi gw’okukalaba. 31 Mûsa, Aròni n’abagala bàkâgikalabîramwo amaboko n’amagulu. 32 Erhi bàbâga bajà omu Cihando c’Ihano n’erhi bayegêraga oluhêrero, banakalabe nk’oku Nyakasane ànali arhegesire Mûsa. 33 Ànacijira obululi, entambirhambi z’Endâro, n’oluhêrero, àhirakwo omwenda aha muhango gw’obululi. Mûsa ayûkiriza ntyo emikolo.
Irenge lya Nyamuzinda lyabûmba Endâro
34 Ecitû canacibwikira Ecihando c’Ihano, bulya irenge lya Nyakasane lyamàbûmba Endâro. 35 Mûsa àrhacihashaga okujà omu Cihando c’Ihano, bulya ecitû cali cibêziremwo n’irenge lya Nyakasane lyàli libumbire Endâro.
Ecitû càlusa Bene Israheli
36 Omu lugendo lwâbo, Bene Israheli bàkâgihandûla erhi ecitû càbâga camârhenga oku nyanya ly’Endâro. 37 Ci erhi ankabire ecitû cirharhenzirikwo, barhakâg’ihandûla, kuhika olusiku cashubirhenga oku Ndâro. 38 Bulya ecitû ca Nyakasane cakâgigwà oku Ndâro mûshi na budufu, càlimwo omuliro, omu masù g’iburha lya Bene Israheli lyôshi, omu lugendo lwâbo lwôshi.
Exodus BHS 40:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹׁ֖ון בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 3וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת׃ 4וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ׃ 5וְנָתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃ 6וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃ 7וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃ 8וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃ 9וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃ 10וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃ 11וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃ 12וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ 13וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃ 14וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃ 15וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֨חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ 16וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס
17וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשֹׁ֛ון בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן׃ 18וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃ 19וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֨הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
20וַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הָעֵדֻת֙ אֶל־הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַבַּדִּ֖ים עַל־הָאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה׃ 21וַיָּבֵ֣א אֶת־הָאָרֹן֮ אֶל־הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
22וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת׃ 23וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
24וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃ 25וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
26וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃ 27וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
28וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃ 29וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
30וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃ 31וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃ 32בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
33וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ פ
34וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ 35וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ 36וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃ 37וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃ 38כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃

LEV – DRC MASHI -HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Lev
BENE LEVI
BENE LEVI Vayiqra ויקרא
Bene Levi
BENE LEVI Vayiqra ויקרא
1
I. Amarhegeko gayêrekîre enterekêro
Enterekêro nsingônola
1 Nyakasane ahamagalira Mûsa omu kagombe k’endêko, amubwîra, erhi: 2 oshambâze Ben’Israheli; obabwîre, erhi: «Hakajira omuntu muli mwe warhûla Nyakasane enterekêro y’okusingônola, anahâna enterekêro y’ecintu cinene, nîsi erhi cisungunu. 3 Enterekêro yâge ekaba ya kusingônolwa, ya cintu cinene, anarhûle empanzi erhalikwo ishembo lici. Anayirherekêre aha lusò lw’akagombe k’endêko, lyo esîmîsa Nyakasane. 4 Kandi analambûlira okuboko kwâgey oku irhwe ly’eyo mpanzi y’okusingônolwa, ebà yamayankirirwa agal’iyêmêrerwa okuyôbôlwa. 5 Anabagira eyo mpanzi y’omucûkà embere za Nyakasane, nabo abadâhwa, bene-Aròni banarherekêra omukò gwâyoz, bagende bakangûla nagwo empande zôshi z’oluhêrero luli aha lusò lw’Akagombe k’Endêko. 6 Bayikûlekwo oluhù, bagal’irhongôla emyanya, 7 abadâhwa, bene-Aròni, banalêrha omuliro oku luhêrero, banaguhirakwo enshâli, 8 Abadâhwa bene-Aròni, banalambûlira erya myanya, ecirhwe haguma n’olujimbi kuli zirya nshâli ziri oku luhêrero, 9 Banashuka eby’omu nda n’ebishugulu n’amîshi, Mudâhwa muguma anabiyôca, bisingônokere oku luhêrero n’omuliro, ebè nterekêro y’obuhumule bw’okurhûliriza Nyakasane. 10 Erhi akabà enterekêro yâge eri ya bishwêkwa binyinyi, nsingônolwa ya mwâna-buzi kandi erhi ya omwânahene, anahêra endume erhalikwo ishembo. 11 Anayibâgira lunda Iw’enyanya z’oluhêrero, embere za Nyakasane. Kandi Abadâhwa bene-Aròni banajà bashahuliza omukò omu marhambi gôshi g’oluhêrero. 12 Banayirhongôla myanya-myanya, babilunde haguma n’ecirhwe, n’olujimbi. Omudâhwa agal’ibilambûlira oku nshâli ntwanîre oku luhêrero. 13 Banashuka eby’omu nda n’ebishugulu n’amîshi, Omudâhwa agal’ibirherekêra byôshi oku luhêrero, anabiyokerekwo, bisingônoke. Eri nterekêro nsingônola, nterekêro y’omuliro, buhûmule burhûliriza Nyakasane. 14 Akabà enterekêro yâge emwa Nyakasane kali kanyunyi, anarherekêre empinga nîsi erhi ngûkù. 15 Omudâhwa anahêka kalya kanyunyi oku luhêrero, anatwa irhwe n’olûnu, analiyokera oku luhêrero n’omukò gwâko banagushahuliza oku burhambi bwa oluhêrero. 16 Anakûla kandi oludahusha n’ebirimwo n’enshala, anabikabulira hôfi na oluhêrero olunda Lwa ebuzûka-zûba, halya bakwêba oluvù. 17 Kandi anaberanga kalya kanyunyi mpande ibirhi, ngasi cûbi olwâco lunda buzira kukahumanula. Omudâhwa anakayoca kasingônoke, kasimbûkire oku luhêrero, oku nyanya ly’enshâli ziri oku muliro. Eri nterekêro nsingônola, ya buhûmule burhûliriza Nyakasane.
Leviticus BHS 1:
1וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קָרְבַּנְכֶֽם׃ 3אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 4וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃ 5וְשָׁחַ֛ט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְ֠הִקְרִיבוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן הַֽכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וְזָרְק֨וּ אֶת־הַדָּ֤ם עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ סָבִ֔יב אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 6וְהִפְשִׁ֖יט אֶת־הָעֹלָ֑ה וְנִתַּ֥ח אֹתָ֖הּ לִנְתָחֶֽיהָ׃ 7וְ֠נָתְנוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְעָרְכ֥וּ עֵצִ֖ים עַל־הָאֵֽשׁ׃ 8וְעָרְכ֗וּ בְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְאֶת־הַפָּ֑דֶר עַל־הָעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 9וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהוָֽה׃ ס
10וְאִם־מִן־הַצֹּ֨אן קָרְבָּנ֧וֹ מִן־הַכְּשָׂבִ֛ים א֥וֹ מִן־הָעִזִּ֖ים לְעֹלָ֑ה זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃ 11וְשָׁחַ֨ט אֹת֜וֹ עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּזְבֵּ֛חַ צָפֹ֖נָה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 12וְנִתַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִנְתָחָ֔יו וְאֶת־רֹאשֹׁ֖ו וְאֶת־פִּדְר֑וֹ וְעָרַ֤ךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔ם עַל־הָֽעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 13וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ פ
14וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהוָ֑ה וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־קָרְבָּנֽוֹ׃ 15וְהִקְרִיב֤וֹ הַכֹּהֵן֙ אֶל־הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמָלַק֙ אֶת־רֹאשֹׁ֔ו וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְנִמְצָ֣ה דָמ֔וֹ עַ֖ל קִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 16וְהֵסִ֥יר אֶת־מֻרְאָת֖וֹ בְּנֹצָתָ֑הּ וְהִשְׁלִ֨יךְ אֹתָ֜הּ אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ קֵ֔דְמָה אֶל־מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן׃ 17וְשִׁסַּ֨ע אֹת֣וֹ בִכְנָפָיו֮ לֹ֣א יַבְדִּיל֒ וְהִקְטִ֨יר אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ ס

2
Enterekêro erhali ya kudwa mukò
1 Erhi hankajira owahâna enterekêro erhali ya kudwa mukò, emwa Nyakasane, enterekêro yâge enabè ya mulà gwa nshâno, abulagire amavurha oku nyanya ahirekwo n’enshângi. 2 Anayihêkera bene-Aròni bo badâhwa na omudâhwa anashamarha oluhi lugumagumà kuli erya nshâno y’omulà ebulagirwekwo amavurha, anarhôla n’erya nshangi yôshi, anayoca eyo ngushe yôshi etumbûkire oku luhêrero nka nterekêro y’okuyibusa. Eri nterekêro eyôcibwe n’omuliro, ya kisûnunu kinja karhûliriza Nyakasane. 3 Ebisigaliza b’erya ntûlo byanabà bya Aròni n’abagala. Ciri cigabi ca nterekêro ntagatîfu bwenêne c’e nterekêro embere za Nyakasane. 4 Erhi wankahâna enterekêroa y’omugati gw’okuyôkerwa omu ifuru, gunabè mugati gwa mulà gwa nshâno erhaliwo lwango lugushemwo amavurha, kandi erhi gundi gurhalimwo lwango gunashîzirwe amavurha. 5 Erhi wankahêra omugati gwajiragwa aha lukalango, nagwo gubè gwa nshâno ya mulà, mvange n’amavurha buzira lwango. 6 Wânajà wagutwa bihimbi bihimbi, onabulagire amavurha oku nyanya lyâgwo: ekola nterekêro eyo. 7 Erhi wankarherekêra omugati gwajiriragwa aha nyûngu, gujirwe nagwo n’enshâno y’omulà haguma n’amavurha. 8 Oku bundi wanahêkera Nyakasane enterekêro yamarheganyibwa kwa bene okwo, yanahêkerwa omudâhwa, naye anayihêka oku luhêrero. 9 Omudâhwa anarhôlakwo ebyajibà nterekêro y’okuyibusa, anayiyokera oku luhêrero, eri nterekêro eyôcibwe n’omuliro eyo, nterekêro ya buhûmule burhûliriza Nyakasane. 10 Ecigabi cisigire ciri ca Aròni n’abagala; ciri cigabi ca nterekêro ntagatîfu bwenêne c’enterekêro embere za Nyakasane. 11 Ngasi nterekêro ya nshâno mwankarherekêra Nyakasane, erhajâgamwo lwango, bulya kurhakwânîni muyôce alwango nîsi erhi obûci nka biryo byayôkerwa Nyakasane. 12 Wanahasha okurherekêra Nyakasane ebisarûlwa byâwe birhanzi ci birhankahêkwa oku luhêrero nka nterekêro ya kurhûliriza Nyakasane. 13 Okaz’ilunga ngasi ntûlo warherekêra Nyamuzinda orhanalekaga okuhira omunyu gw’eciragâne câwe na Nyamuzinda wâwe kw’ebi wamurhûla. Okaz’ihira omunyu muli ngasi nterekêro yâwe yôshi emwa Nyamuzinda. 14 Nka warhûla Nyamuzinda oku mwâka muhyâhya, wanamurherekêra emihuli mikalange n’omuliro erhi mugati muduge n’enshâno enozire, bibè nterekêro y’omwâka muhyâhya emwa Nyakasane. 15 Onadubulire amavurha oku nyanya, oyûshûlekwo enshângi. Yo nterekêro yâwe eyo. 16 Omudâhwa anasingônola ecihimbi ca gulya mugati gulikwo amavurha haguma n’enshângi yôshi, eri nterekêro ya buhûmule bwinjà embere za Nyakasane.
Leviticus BHS 2
1וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֨יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃ 2וֶֽהֱבִיאָ֗הּ אֶל־בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסָּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 3וְהַנּוֹתֶ֨רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃ ס
4וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קָרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלּ֤וֹת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃ ס
5וְאִם־מִנְחָ֥ה עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃ 6פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ ס
7וְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃ 8וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 9וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 10וְהַנּוֹתֶ֨רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃ 11כָּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֨יבוּ֙ לַיהוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כָל־שְׂאֹר֙ וְכָל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 12קָרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַיהוָ֑ה וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־יַעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ׃ 13וְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃ ס
14וְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיהוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃ 15וְנָתַתָּ֤ עָלֶ֨יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ 16וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָ֗הּ מִגִּרְשָׂהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹנָתָ֑הּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ פ
3
Enterekêro y’okushenga omurhûla
1 Akaba enterekêro yâge erhi ya kushenga omurhûla, n’akaba eri ya cintu cinene agoshwire okurherekêra, akaba mpanzi erhi ya marhà, erbahiraga ishembo embere za Nyakasane. 2 Oyo muntu analambûlira okuboko oku irhwe ly’eyôla mbâgwa, agal’iyibâgira aha lusò lw’akagombe k’endêko. N’abadâhwa bene-Aròni, banashahuliza omukò gwâyo omu marhambi gôshi g’oluhêrero. 3 Kuli eyo nterekêro banatwa ey’okuyôkerwa embere za Nyakasane, bahirekwo n’amashushi g’oku budiku, n’olujimbi lwôshi, 4 anasingônola ensiko zombi n’olujimbi lw’eburhambi bwâzo, amashushi g’oku budiku n’agabwikira ensiko, n’amashushi g’oku mufâmo. 5 Bene-Aròni banasingônolera ebyo byôshi oku luhêrero. Eyo nterekêro banayibambika oku nshâli batwanira oku luhêrero, yanabà nterekêro y’obuhumule bwinjà burhùliriza Nyakasane. 6 Akaba nterekêro ya kusingônolwa ya bishwêkwa bisungunu, ebè ndume erhi nkazi, erhalikwo ishembo. 7 Akaba mwâna-buzi arhûla nterekêro, anamulêrha embere za Nyakasane 8 n’eyo nterekêro, anayilambûlirakwo okuboko oku irhwe, agal’iyibâgira embere z’akagombe k’endêko. Na bene-Aròni banashahuliza omukò gwâyo omu marhambi g’oluhêrero gôshi. 9 Kuli eyo nterekêro y’okushenga omurhûla, banasingônolera Nyakasane: omucira gwôshi muberûle oku marhungu, olujimbi, amashushi gôshi gabwîkira eby’omu nda, 10 ensiko zombi, amashushi g’oku mifâmo yombi, amashushi g’oku budiku n’ag’oku nsiko zombi. 11 Omudâhwa anayokera ebyo byôshi oku luhêrero nka ishêga lisingônolirwe Nyakasane. 12 Enterekêro ekaba mpene, banayilêrha embere za Nyakasane, 13 banalambûlira okuboko oku irhwe lyâyo, bagal’iyibâgira aha kagombe k’endêko. Na bene-Aròni, banashahuliza omukò gwâyo omu marhambi g’oluhêrero. 14 Yumvagyi ebi arhûla Nyakasane nka ishêga lisingônola: Olujimbi luyamvûlwa oku bulà; amashushi gabwîkira eby’omu nda byôshi. 15 Ensiko zombi, olujimbi luzibwîkira, olujimbi lw’oku mifâmo yombi, n’olu barhûla oku budiku, n’oku nsiko. 16 Omudâhwa anayokera ebyo byôshi oku luhêrero, bibè ishêga ly’obuhumule bwinjà na bwa murhûla n’okusîmîsa Nyakasane. Rhumanye oku olujimbi lwôshi luyôsire luli lwa Nyakasane. 17 Eryo liyôsire irhegeko linyu ensiku zôshi, na ly’iburha linyu lyôshi, n’aha mwankayûbaka hôshi: murhakâg’ilya oli amashushi, oli omwambab.
Leviticus BHS 3 :
1וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 2וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 3וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ 4וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃ 5וְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵֽי־אַהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ
6וְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃ 7אִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 8וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 9וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ 10וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ 11וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ פ
12וְאִ֥ם עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹאשֹׁ֔ו וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 14וְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֨נּוּ֙ קָרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ 15וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ 16וְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כָּל־חֵ֖לֶב לַיהוָֽה׃ 17חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם כָּל־חֵ֥לֶב וְכָל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ פ
4
Okushukûlwa kw’abanyàbyâha
1 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: 2 Oj’ibwîra bene-Israheli oku: erhi omuntu ankavuna irhegeko liguma omu ga Nyakasane buzira luhinzo, kandi erhi ajire akantu kahanzibwe. 3 Akaba mudâhwa washîzirwec amavurha ojizire ntyo, anarhuma olubaga lwôshi lwahemuka, eco câha câge canarhuma arherekêra Nyakasane empanzi y’omucûka erhalikwo ishembo, ebè nterekêro y’okushukûlwa ebyâha. 4 Anahâna eyo mpanzi omu lusò lw’akagombe k’endêko, embere za Nyakasane agal’ilambûlira okuboko oku irhwe lyâyo, agal’iyibâgira embere za Nyakasane. 5 Omudâhwa washîzirwe amavurha, anarhôla oku mukò gw’eyo mpanzi, aguhêke omu kagombe k’endêko. 6 Ahôla omudâhwa anadobeka omunwe gwâge muli gulya mukò, alabemwo orhufendefende rhw’oluhêrero embere za Nyakasane agal’ijira ecuhâgizo c’okukangûla kali nda kôshi embere z’ecisîka c’omu cirhînyiro c’akagombe k’endêko embere za Nyakasane. 7 Omudâhwa anadêkereza mukò musungunu oku bikwi by’oluhêrero lw’okuyûdûkiza enshângi embere za Nyakasane omu kagombe k’endêko, n’omukò gw’empanzi gusigîre gwôshi anagudubulira aha ciriba c’oluhêrero lw’okusingônolera, luyûbake aha lusò lw’akagombe k’endêko. 8 Yumvagi mashushi gahi g’eyo mpanzi yahânwa nterekêro oku byâha gayumvûlwa: olujimbi lubwîkira obulà, amashushi g’oku nyanya ly’eby’omu nda gôshi. 9 Ensiko zombi n’olujimbi lwa kulizo, n’olw’oku mifâmo yombi, omubumbuli gw’amashushi ayamvûla oku budiku n’oku nsiko. 10 Byôshi bibè nterekêro y’okushenga omurhûla, omudâhwa anayokera ebyo bihimbi oku luhêrero lw’enterekêro mbâgwa. 11 Ci oluhu lw’eyôla mpanzi, n’eminyafu yayo, haguma n’ecirhwe câyo, amagulu, amala, n’ecihô câyo, 12 eyo mpanzi oku enali gumaguma yôshi, anayibarhuza bayihêke kuli n’olugo bulya hali hantu hacîre, hantu hinjà, bayihise halya bakabulira oluvù, bagal’iyisingônolera oku nshâli ndûlike muliro. Aho hantu hacîre bakabulira oluvù lwayagabîra mavurha, ho bagwâsirwe okusingônolera eyo mpanzi.
13 Erhi ankaba olubaga lwa bene Israheli lwôshi lwo lwahemusire, omu kujira ecâha cibonera, omu kujira akantu kahanzibwe n’amarhegeko ga Nyakasane ciru ankaba olubaga lurhakutwîri ihuzihuzi, 14 olubaga lwanahâna enterekêro y’okushukûlwa eco câha, empanzi, cintu cinene c’omu bishwêkwa, cirhalikwo ishembo, lwayihâna erhi ankaba ecôla câha camamanyîkana; banayihugira embere z’akagombe k’endêko. 15 Abashamuka b’olubaga, banalambûlira amaboko gâbo oku irhwe ly’erya mpanzi, kandi banayibâgira embere za Nyakasane. 16 Omudâhwa washîzirwe amavurha anarhôla oku mukò gw’erya mpanzi, anaguhêke omu kagombe k’endêko. 17 Agal’idobeka omunwe gwâge muli gulya mukò gw’erya mpanzi, agushahugize n’ecuhâgizo oku lusîka kali nda embere za Nyakasane. 18 Analaba mukò musungunu oku bikwi by’oluhêrero luli embere za Nyakasane omu kagombe k’endêko. N’omukò gusigîre anagudubulira aha bikondo by’oluhêrero luli aha lusò lw’akagombe k’endêko. 19 Kandi anayamvûla amashushi gôshi ga wampanzi, anagasingônolera oku luhêrero. 20 Erya mpanzi banayirherekêra nka kulya barherekêra empanzi y’okucêsa omunyabyâha. Ntyo kwo bâkazijira. N’omudâhwa, hano aba amashenga, omu kuhûnira olubaga obwonjo, lwanababalirwa. 21 Kandi anahêka erya mpanzi enyuma z’olugo, bagal’iyisingônola nka kulya kw’entanzi. Eyo yo nterekêro y’okushukûla ebyâha by’olubaga lwôshi.
C. Enterekêro y’okushukûla omurhambo
22 Erhi ankaba omurhambo ye wajizire ecâha, omu kuhemukira Nyakasane buzira kumanya, bulya amavuna irhegeko lya Nyakasane, Nyamuzinda wâge, kwanarhuma ajira ecâha, 23 nîsi erhi bankayîsh’imubwîra buzinda, oku kwo anahemusire ntyo, agwâsirwe okurherekêra ecihebe cirhalikwo ishembo. 24 Analambûlira okuboko kwâge oku irhwe lya cirya cihebe, bagal’icibâgira halya barherekêrera embâgwa y’okurherekêrwa Nyamuzinda. Eri nterekêro y’okushukûla omunyabyâha. 25 Omudâhwa, anayanka n’omunwe kuli gulya mukò gw’enterekêro y’okushukûla omunyabyâha, agulabe oku bikwi by’oluhêrero lw’enterekêro, n’ogundi anagudubulira aha bikondo by’oluhêrero. 26 Kandi anasingônolera olujimbi lw’eco cihebe oku luhêrero nk’oku bajira enterekêro y’okushenga omurhûla. Kwo omudâhwa akaz’ishengera ntyo omurhambo. Hano aba amamusengerera obwonjo oku câha câge, anababalirwa.
D. Enterekêro y’okushukûla omuganda
27 Erhi ankaba muganda kwônene omu lubaga ye wahemusire, omu kuvuna irhegeko lya Nyakasane, arhanali akutwîre ihuzihuzi, anacîbihize bulya anajizire okuhanzîbwe n’irhegeko lya Nyakasane. 28 Nîsi bakamubwîra buzinda kulya kubî kwâge, agwâsirwe okushukûlwa ecâha câge anajizire, ahâne empene erhalikwo ishembo. 29 Analambûlira okuboko kwâge oku irhwe ly’eyo nterekêro y’okushukûlwa ebyâha, kandi agend’iyibâgira halya babâgira ezindi nterekêro. 30 Omudâhwa anarhôla oku mukò gw’eyo nterekêro, anagulabe oku bikwi by’oluhêrero lw’enterekêro, ogundi agudubulire aha bikondo by’oluhêrero. 31 Anayamvûla olujimbi lwôshi, nk’oku bayamvûla olujimbi lw’enterekêro y’okushenga omurhûla, n’omudâhwa alusingônolere oku luhêrero, luhebe obuhumule bwinjà bw’okurhûliriza Nyakasane oku luhêrero. Omudâhwa kwo ajirira omuntu wa bene oyo, cibè cijiro c’okumuhûnira obwonjo, na ntyo ababalirwe eco câha. 32 Akaba cibuzi arhûla nterekêro ya bene eyo, analêrha omushîbuzi gurhalikwo izâbyo. 33 Analambûlira okuboko kwâge oku irhwe ly’eyo nterekêro. Agal’ibâgira eyo nterekêro y’okushukûlwa aha babâgira ezindi nterekêro. 34 Omudâhwa anarhòla mukò musungunu n’omunwe gwâge kuli eyôla nterekêro, agulabe oku bikwi by’oluhêrero lw’enterekêro. 35 Kandi anayamvûla amashushi gôshi nk’oku banayamvûla ag’omwâna-buzi w’enterekêro y’okushenga omurhûla. N’omudâhwa anagasingônolera oku luhêrero lw’enterekêro y’ishêga lisingônolere Nyakasane, kwo omudâhwa ajirira omuntu wajizire ecâha ntyo, agal’ibabalirwa.
Leviticus BHS 4 :
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃ 3אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃ 4וְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 5וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 6וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶת־אֶצְבָּע֖וֹ בַּדָּ֑ם וְהִזָּ֨ה מִן־הַדָּ֜ם שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ 7וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנוֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כָּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 8וְאֶת־כָּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֨לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ 9וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃ 10כַּאֲשֶׁ֣ר יוּרַ֔ם מִשֹּׁ֖ור זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְהִקְטִירָם֙ הַכֹּהֵ֔ן עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃ 11וְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשֹׁ֖ו וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֹֽׁו׃ 12וְהוֹצִ֣יא אֶת־כָּל־הַ֠פָּר אֶל־מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה אֶל־מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף׃ פ
13וְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־מִצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃ 14וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 15וְ֠סָמְכוּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 16וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃ 17וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן־הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת׃ 18וּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 19וְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 20וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם׃ 21וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשֹׁ֑ון חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃ פ
22אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־מִצְוֺת֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃ 23אֽוֹ־הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א בָּ֑הּ וְהֵבִ֧יא אֶת־קָרְבָּנ֛וֹ שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים זָכָ֥ר תָּמִֽים׃ 24וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃ 25וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃ 26וְאֶת־כָּל־חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
27וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃ 28א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃ 29וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃ 30וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 31וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵלֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
32וְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קָרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃ 33וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את בִּמְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָֽה׃ 34וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 35וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣ה יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב־הַכֶּשֶׂב֮ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
5
Agandi mango maguma maguma g’okushukûlwa ecâha
1 Erhi hankajira owahirima omu câha, omutwî w’emmanja akahamagala omuhamirizi n’oyomuhamîrizi akabula okuderha eby’okuli anabibwîne kandi erhi abimanyire, oyôla anacibarhuza obubî bwâge yêne. 2 Kandi omuntu wahuma oku kantu kagalugalu, nk’omurhumba gw’ensimba ngalugalu, ogw’ecintu cishwêkwa cigalugalu, omurhumba gw’ebinyagâsi, Oyo muntu amazira, amajira ecâha. 3 Kwo kuguma n’ohemuka omu kuhuma oku bihûmânya by’omuntu, erhi ankaba arhamanyiri, nîsi erhi ankayîsh’imanya buzinda ago magalugalu, amajira ecâha. 4 Omuntu omu kujalira buzira kusêza, erhi ankajira endahiro omu lucâli, nka arhamayiriri, buzinda bw’aho akahugûkwa, oyo naye ajizire ecâha omu kantu kaguma muli ebyôla. 5 Owacîhemula omu kantu kaguma muli ebyôla, kukwânîne ahûne obwonjo oku câha câge. 6 Kuli ecôla câha câge, analêrhera Nyakasane enterekêro y’ecishwêkwa cisungunu (mpene erhi cibuzi) n’omudâhwa anamujirira enterekêro y’okuhûna obwonjo oku câha câge. 7 Erhi ankabula, oli ecibuzi, oli empene y’okushukûlwa ebyâha byâge, analêrha mahali abirhi ga mpinga, nîsi erhi ngûkù ibirhi. Nguma ebè ntûlo oku byâha byâge, eyindi ebè nterekêro y’okubâgwa. 8 Anabilêrhera omudâhwa, naye arhang’ihâna enterekêro ntanzi y’okushukûla ebyâha, agal’izîka kalya kanyunyi olûnu, kandi akaniole igosi, buzira kukatwa irhwe, arhakahumanulaga. 9 Anajira ecuhâgizo. N’omukò gw’erya nterekêro yanigagwa, anajà akangûlamwo omu marhambi g’oluhêrero, n’ogundi anagudwikiza oku bikondo by’oluhêrero. Eyo eri nterekêro oku byâha. 10 Akandi kanyunyi, anajiramwo enterekêro nsingônola nk’oku binarhegesirwe. Ntyo kwo omudâhwa agwâsirwe okujirira omuntu wa mwene oyo, na ntyo ecâha câge canababalirwa. 11 Erhi ankabula ago mahali abirhi g’empinga nîsi erhi ezo ngûkù ibirhi, anarhùle ecigabi ca kali ikumi c’enshâno enozire y’omu kwâge ebè nterekêro oku byâha byâge, arhabulagiraga mavurha nîsi erhi nshangi oku nyanya, bulya eri nterekêro y’okushukûlwa ebyâha. 12 Anahêkera omudâhwa eyo nshâno, n’omudâhwa anarhôlakwo ecifune, n’eyo nshâno anajiramwo enterekêro y’okusingônolwa oku byâha ajizire embere za Nyakasane. 13 Eyo eri nterekêro y’oku byâha ajizire muli kantu kalebe na ntyo anabibabalirwa. Enshàno esigire yanabà y’omudâhwa, nk’oku binayêrekîre enterekêro y’entûlo.
Enterekêro y’okulyûla
14 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 15 Omuntu erhi ankaba mugalugalu, omu kujira ecâha c’obuhalanjisi akanyomanya oku bintu biyêrekîre enterekêro yajirirwa Nyakasane oyôla muntu anahyûle engandabuzi y’omu busò bwâge, erya erhalikwo ishembo, erya yankabà ya ngulo nyinjà, erhi yankagererwa oku ntûlo nyinjà y’omu kâ-Nyamuzinda. 16 Birya ayankaga oku nterekêro ntagatîfu, okunayûshûlakwo empyûlo y’ecigabi ca karhânu, agal’iyisha abidwîrhîre omudâhwa. Na ntyo omudâhwa anamujirire enterekêro y’okushukûlwa ebyâha, n’erya ngandabuzi y’empyûlo, go mango ankababalirwa ecôla câha. 17 Omuntu akahemuka, n’omu kuhemuka kwâge, akajira akantu kahanzibwe n’amarhegeko ga Nyakasane buzira kumanya, Oyo muntu yêne dolo agwêrhe obubî, yêne abarhwire omuzigo gw’obubî bwâge. 18 Oyo muntu analêrhera omudâhwa oku nterekêro y’obubî bwâge, engandabuzi erhalikwo ishembo, y’omu busò bwâge, erya nyîshogwa. Omudâhwa anamushukùla kulya kuhemuka kwâge arhatwaga ihuzihuzi, na ntyo anababalirwa. 19 Eyo eri nterekêro y’okuhyûlira obubî bwâge, bulya Oyo muntu anali okunali omu bubî embere za Nyakasane. 20 Nyakasane ashub’ishambâza Mûsa muli ebi binwa: 21 Erhi omuntu ankahemuka, agomere Nyakasane omu kurheba owâbo oku kantu abîsibagwa, nîsi erhi oku cêgu, nîsi erhi ankarhebeba owâbo mpu bayongolokane akantu omu kushûma, 22 nîsi owarhôla akantu kàli kahezire, agal’ilahira oku arhakabwîne, kandi erhi alahire ebìrà kuli bubî bulebe omuntu ahashire okujira. 23 Omuntu akajira ecâha, canamuhindula ntyo mubî. Agwâsirwe okugalula ebi anayansire, nîsi erhi ebi anasézagya okuhâbwa busha: Ecêgu babìsagya, akantu kàli kahezire arhòlaga, 24 kandi erhi oku kantu alahiraga ebìrà. Anakayushùlakwo ecigabi ca karhânu, abul’igalulira nna kalya kantu kâge, kuriienga amango anal’ikola akagwêrhe. 25 Kandi analerhera Nyakasane enterekêro y’okuhyûla, ebè ya ngandabuzi erhalikwo ishembo, y’omu bishwêkwa byâge, erya yankabà ya ngulo nyinjà, agal’iyihà omudâhwa, ebè nterekêro y’okuhyûla. 26 Go mango omudâhwa ankamujirira enterekêro y’okushukûlwa embere za Nyakasane. Kandi anababalirwa ecâha câge, ciru cankaneneha.
Leviticus BHS 5:
1וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃ 2א֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ בְּכָל־דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם׃ 3א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם׃ 4א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע ׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃ 5וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃ 6וְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַיהוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃ 7וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יע יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃ 8וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־רֹאשֹׁ֛ו מִמּ֥וּל עָרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃ 9וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃ 10וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ ס
11וְאִם־לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֮ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי־יוֹנָה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את לֹא־יָשִׂ֨ים עָלֶ֜יהָ שֶׁ֗מֶן וְלֹא־יִתֵּ֤ן עָלֶ֨יהָ֙ לְבֹנָ֔ה כִּ֥י חַטָּ֖את הִֽיא׃ 12וֶהֱבִיאָהּ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן ׀ מִ֠מֶּנָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת־אַזְכָּרָתָה֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הִֽוא׃ 13וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל־חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃ ס
14וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 15נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְהוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם׃ 16וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
17וְאִם־נֶ֨פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃ 18וְ֠הֵבִיא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר־שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא־יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ 19אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהוָֽה׃ פ
20וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 21נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽוֹ׃ 22אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃ 23וְהָיָה֮ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־הָעֹ֨שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃ 24א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁקֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשֹׁ֔ו וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ׃ 25וְאֶת־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהוָ֑ה אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 26וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל־אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃ פ
6
Omukolo gw’omudâhwa amango g’enterekêro: ensirîra, enkalange, okushukûlwa ebyâha, okulyûla, murhûla (kukuza Nyakasane, ciragâne, muhigo)
1 Nyakasane ashub’ishambâza Mûsa muli ebi binwa, erhi: 2 Ohè Aròni n’abagala erira irhegeko: Alagi irhegeko ly’enterekêro y’ensirîra. (Yo nterekêro ekâyôrha yadurha muliro ngasi lusiku, enakaz’isirîzibwa n’omuliro oku luhêrero, obudufu bwôshi kuhika sêzi. N’omuliro gw’oku luhêrero gunakaz’iyôrha mutwâne)d. 3 Ngasi sêzi omudâhwa, hano aba amayambala akanzo kâge k’enondwè, n’ehikenyerwa hy’enondwè anaguka oluvù lw’eyo nterekêro yasingônokeraga oku luhêrero, aludekereze eburhambi bw’oluhêrero. 4 Aho anahogola erya myambalo yâge, ashub’iyambala ey’okugend’ikabulira lulya luvù lwayagabîra ahantu hacîre, kuli n’olugo. 5 Omuliro gw’oku luhêrero lw’okusingônolera, gukayôrha guyâsire buzira okuzima. Ngasi sêzi omudâhwa akaz’ilunda kwo enshâli, analambikekwo enterekêro, haguma n’amashushi g’enterekêro y’okushenga omurhûla. 6 Omuliro gw’ensiku zôshi gukaz’iyôrha gwayâka oku luhêrero, gurhanazimaga ciru n’eriguma.
7 Lolaga irhegeko ly’enterekêro nkalangwa: Muguma muli bene-Aròni anayisha ayidwîrhîre Nyakasane embere z’oluhêrero. 8 Anashamarha ecifune omu nshâno enozire badwîrhe, mvange n’amavurha n’enshângi yôshi y’enterekêro, agal’iyôkera ebyo byôshi oku luhêrero, bibè nterekêro y’obuhumule bwinjà bw’okurhûliriza Nyakasane. 9 Ebyankasigala kuli erya nkalangwa, Aròni bone abagala banabirya, babirye nka mugati gurhalimwo lwango. Babirire ahantu hatagatîfu, omu cirhînyiro c’akagombe k’endêko. 10 Mw’ogwomugati barhakâg’iyokeramwo olwango, ciri cigabi câbo mbahire kuli eyo nterekêro. Kali kantu katagatîfu ako bwenêne, kwo kunali kuguma n’enterekêro y’okuhûna obwonjo oku byâha, kwo na kuguma n’enterekêro y’okulyûla. 11 Ngasi mulume omu bâna ba Aròni analyakwoe. Lirigi irhegeko ly’ensiku zôshi oku iburha linyu na ngasi yeshi wankahumakwo anabà mutagatîfu. 12 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 13 Alaga enterekêro Aròni n’abagala bâkaz’ijirira Nyakasane olusiku lwâbo lw’okushîgwa amavurha matagatîfu: Ecigabi ca kali ikumi c’omulà gw’enshâno enozire, ebè nterekêro y’ensiku n’amango, barhûle ecihimbi sêzi, n’ecindi cihimbi bijingo. 14 Yakaz’irheganyibwa aha lukalango haguma n’amavurha, wanalêrha omugati, ojè waguvuna bihimbi bihimbi, n’okugurherekêra Nyakasane gubè gwa buhûmule bwinjà burhûliriza Nyakasane. 15 Omudâhwa washîgwa amavurha omu bâna ba Aròni kwo agwâsirwe okujira ntyo. Lyayôrha irhegeko ly’ensiku n’amango. Eyo nterekêro yajirirwa Nyakasane egwâsirwe ehwe yôshi yatûmulira omugî enyanya. 16 Enterekêro erhûzirwe n’omudâhwa, egwâsirwe okusingônolwa yôshi, barhalyagakwo ciru n’ehitya.
17 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: 18 Obwîre Aròni n’abagala ntyâla: Alagi oku mwakajira nka mwarhûla enterekêro y’okushukûla abanyabyâha. Enterekêro Nyakasane arhûlwa ekâbâgirwa embere zâge halya bajirira enterekêro nsingônola. Kali kantu katagatîfu bwenêne. 19 Omudâhwa wahânaga enterekêro y’okushukûla ebyâha, yeki wankalya eyo nyama, ayirire ahantu hatagatîfu omu cirhînyiro c’akagome k’endêko. 20 Ngasi yeshi wankahuma oku nyama yayo, anabè mutagatîfu. Erhi omukò gwâyo gwankashahukira oku mwambalo, halya gwashahukiraga hanagend’ishukirwa ahantu hatagatîfu. 21 Enyungu y’ibumba bayiyenderagamwo, kukwânîne eberwe, ci erhi ankaba nyungu ya mulinga yayenderagwamwo, kukwânîne bayicêse bwinjinjà omu kuyishuka n’amîshi. 22 Ngasi mulume muli bene-Levi, anahasha okulya kw’eyo nyama bulya kali kantu katagatîfu bwenêne. 23 Ci barhankalya enyama y’enterekêro yarhûlagwa oku kushukûla ebyâha, n’omukò gwâyo gwahêsirwe omu kagombe k’endêko bajiramwo olukangûlo, lw’okushukûla omu hantu hatagatîfu. Ci eyo nyama esingônolwe n’omuliro.
Leviticus BHS 6:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃ 3וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 4וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֨שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃ 5וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃ 6אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶֽה׃ ס
7וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַמִּנְחָ֑ה הַקְרֵ֨ב אֹתָ֤הּ בְּנֵֽי־אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶל־פְּנֵ֖י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 8וְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כָּל־הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיהוָֽה׃ 9וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ׃ 10לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃ 11כָּל־זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכֲלֶ֔נָּה חָק־עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ פ
12וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 13זֶ֡ה קָרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃ 14עַֽל־מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 15וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חָק־עוֹלָ֕ם לַיהוָ֖ה כָּלִ֥יל תָּקְטָֽר׃ 16וְכָל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ פ
17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 18דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃ 19הַכֹּהֵ֛ן הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכֲלֶ֑נָּה בְּמָק֤וֹם קָדֹשׁ֙ תֵּֽאָכֵ֔ל בַּחֲצַ֖ר אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 20כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֹֽשׁ׃ 21וּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁ֥ר תְּבֻשַּׁל־בּ֖וֹ יִשָּׁבֵ֑ר וְאִם־בִּכְלִ֤י נְחֹ֨שֶׁת֙ בֻּשָּׁ֔לָה וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף בַּמָּֽיִם׃ 22כָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃ 23וְכָל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ פ
7
1 Alaga irhegeko liyêrekîre enterekêro y’okulyûla ebyâha: Kali kantu katagatîfu bwenêne. 2 Ho banagwâsirwe okubâgira enterekêro y’okulyûla ebyâha aha banayôrha babâgira enterekêro y’okusingônolwa, n’omudâhwa anabulagira omukò gwâyo omu marhambi g’oluhêrero. 3 Barherekêrerekwo olujimbi lwôshi, omucira, amashushi gabwîkira eby’omu nda, 4 barherekêrerekwo n’ensiko zombi, n’olujimbi luzibwîkira, n’olwa oku mifâmo yombi, olujimbi lubà oku budiku haguma n’olw’oku nsiko. 5 Omudâhwa asingônolere ebyo bigabi oku luhêrero, nka nterekêro ya muliro, yarherekêrwa Nyakasane. Erigi nterekêro ya kulyûla. 6 Ngasi bûkomulume muli bene-Levi, analya oku nyama zâyo, anayirire ahantu hatagatîfu, bulya buli bwangà butagatîfu bwenêne. Ebigabi omudâhwa ayôrhana 7 Enterekêro y’okuhyûla kuguma ejirwa n’okushukûla ebyâha. Irhegeko linali liguma kuli zombi. Enyama yabâgagwa yabà y’olya mudâhwa warherekêraga eyo ntûlo y’okulyûla. 8 Embâgwa omuntu alêrheraga omudâhwa mpu amuhânire nterekêro, oluhù lwâyo lwayîsh’ibà lw’olya mudâhwa. 9 Ngasi nterekêro yakalangiragwa omu cibekenge c’omuliro, kandi erhi omu nyungu, nîsi erhi aha Iukalango enali y’olya mudâhwa warherekêraga. 10 Ngasi nkalange n’amavurha, nîsi erhi ntale, enali ya bene Aròni bôshi, ngasi muguma nk’owâbo bakaz’ihâbwa ecihimbi ciyumânîne.
E. Enterekêro y’omurhûla
11 Alaga irhegeko ly’omurhûla bakaz’irherekêra Nyakasane. 12 Erhi ankaba eri nterekêro y’okukuza Nyakasane, banayûshûlako enterekêro y’okuvuga omunkwa, haguma n’orhugati rhwa ngasi lubero rhurhalimwo lwango, rhukalange n’amavurha, n’enshâno y’orhugati ebè ndobeke omu mavurha. 13 Kuli rbulya rhugati rhwayûshûlagwa oku nterekêro y’omurhûla, banayûshûlakwo n’omugati gubumbugusire, nagwo gubè guyûshwîre enterekêro y’okushenga omurhûla. 14 Banarherekéra Nyakasane higati higuma higuma kuli ngasi lubero. Rbulya rhugati rhwanayîsh’ibà rhw’omudâhwa wagend’ijira olukangûlo lw’omukò gw’erya nterekêro y’omurhûla. 15 Enyama z’erya nterekêro y’omurhûla zanalibwa olwo lusiku lwonêne yanarherekêragwamwo. Ntâco cahika kuca sêzi.
16 Erhi ankaba eri nterekêro y’okuyûkiriza eciragâne nîsi erhi omuhigo, banayiryakwo olusiku lwonêne yarherekêragwa, nîsi erhi ciru na kuca. 17 Ebyankasigala kuli eyo nterekêro, olusiku lwa kasharhu, binasingônolwe n’omuliro.
Irhegeko ly’okurhûla.
18 Erhi omuntu ankalya oku nyama y’enterekêro yâge y’omurhûla olwo lusiku lwa kasharhu, eyi nterekêro erhankaciyankirirwa, olya wayihânaga arhankaciyîbukwa. Bakola bayizizize na ngasi yeshi wankayiryakwo obubî bwanamuyahukira. 19 Enyama yahisire oku bintu bigalugalu, erhankaciribwa, enasingônolwe n’omuliro. Ngasi muntu orhalikwo bubî buci anahasha okulya kw’eyo nyama y’omurhûla. 20 Erhi omuntu ankaba ahumanyire agal’ilya kuli erya nyama y’enterekêro y’omurhûla barhûlaga Nyakasane, agwâsirwe okukagwa omu lubaga lwâbof. 21 Na ngasi yeshi ohumire oku bintu bigalugalu, bibè bya muntu bibè bya nsimba, erhi bya kandi kantu k’okuhumânya, agal’icîshomya okulya oku nterekêro y’okushenga Nyakasane omurhûla, oyôla anakagwe omu lubaga lwâbo. 22 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: 23 Obwîre bene Israheli, erhi: Irhondomurhahîraga mukalya olujimbi lw’enkafu, olw’ecibuzi nîsi erhi olw’empene. 24 Amashushi g’ecintu cacîhozagya, nîsi erhi g’ecamayîrhwa n’ensimba, mwanagakolêsa oku hindi, ci murhagalyagakwo. 25 Bulya ngasi wankalya oku mashushi g’ecintu barherekêraga Nyakasane anakagwe omu lubaga lwâbo. 26 Murhankalya omukò gw’oli orhunyunyi, oli ogw’ebintu n’ogw’ensimba ngasi aha mwankayûbaka hôshi. 27 Owankalya omukò mulebe, banamukage omu lubaga lwâbo.
Ebigabi omudâhwa ayôrhana
28 Nyakasane ashambâza Mûsa, erhi: Obwîre bene Israheli ntyâla: 29 Ngasi yeshi wankanayisha al’irhûla Nyakasane enterekêro y’omurhûla, agwâsirwe okuyûshûla ecihimbi c’eyo nterekêro oku ntûlo y’okushenga omurhûla. 30 Anayisha afumbasire omu maboko gâge birya byarhûlwa Nyakasane, kwo kuderha analêrha amashushi g’oku nkolo. Analêrha n’enkolo yo ayîsh’irhûla Nyakasane. 31 Omudâhwa anasingônolera galya mashushi oku luhêrero, n’Aròni bone abagala bahâbwe enkolo. 32 Kuli eyo nterekêro, mwakaz’iyûshûlakwo okugulu kulyo, kubè kw’omudâhwa. 33 Olya warherekêraga omukò n’amashushi muli bene Aròni, anahâbwa okwo kugulu kulyo. Gwo mwanya gwâge. 34 Oku ntûlo ya bene Israheli, ncîhalîre eyi myanya: Okugulu n’enkolo, mbihîre omudâhwa Aròni n’abagala. Eryo liri irhegeko ly’ensiku zôshi kuli bene Israheli.
Okushwinja
35 Eco co cigabi ca Aròni oku nterekêro nsingônola, na kandi co c’abagala olusiku Aròni abayêrekana emwa Nyakasane mpu babè badâhwa bâge. 36 Co cigabi Nyakasane arhegesire abadâhwa okukahâbwa na bene Israheli eco kurhenga olusiku lw’okuyimânikwa n’amavurha. N’okwo kwayôrha irhegeko ly’ensiku n’amango, oku iburha lyâbo lyôshi. 37 Lyo irhegeko mmuhîre eryo, oku nterekêro nsingônola, n’oku y’enkalange, oku nterekêro y’okushukûlwa ebyâha, n’ey’okulyûla oku byâha, oku y’okuyimikwa, n’oku y’okushenga omurhûla. 38 Ntyo kwo Nyakasane arhegesire Mûsa oku ntondo ya Sinayi, olusiku àhâga bene Israheli amarhegeko g’okuhâna entûlo zâbo, erhi bali omu irûngu ly’e Sinayi.
Leviticus BHS 7:
1וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ 2בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־הָאָשָׁ֑ם וְאֶת־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 3וְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב׃ 4וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֨לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֨רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ 5וְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אָשָׁ֖ם הֽוּא׃ 6כָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ 7כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ 8וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ 9וְכָל־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכָל־נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל־מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה׃ 10וְכָל־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכָל־בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃ פ
11וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהוָֽה׃ 12אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶנּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן׃ 13עַל־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קָרְבָּנ֑וֹ עַל־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃ 14וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכָּל־קָרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לַיהוָ֑ה לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת־דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ 15וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קָרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ 16וְאִם־נֶ֣דֶר ׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קָרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמָּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃ 17וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ 18וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵל מִבְּשַׂר־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃ 19וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכָל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כָּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ 20וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ 21וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי־תִגַּ֣ע בְּכָל־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכָל־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ פ
22וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 23דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כָּל־חֵ֜לֶב שֹׁ֥ור וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ 24וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכָל־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃ 25כִּ֚י כָּל־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ 26וְכָל־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃ 27כָּל־נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל כָּל־דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ פ
28וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 29דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהוָ֔ה יָבִ֧יא אֶת־קָרְבָּנ֛וֹ לַיהוָ֖ה מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃ 30יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 31וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ 32וְאֵת֙ שֹׁ֣וק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃ 33הַמַּקְרִ֞יב אֶת־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שֹׁ֥וק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃ 34כִּי֩ אֶת־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שֹׁ֣וק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֨חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחָק־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 35זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיהוָֽה׃ 36אֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מָשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ 37זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ 38אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת־קָרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיהוָ֖ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ פ

8
II. Okuyimikwa n’amavurha kw’abadâhwa
Enterekêro y’okuhà Aròni n’abagala ecikono c’obudâhwa
1 Nyakasane ashub’ibwîra Mûsa, erhi: 2 Orhôle Aròni bôshi n’abagala, orhôle emyambalo, amavurha matagatîfu, orhôle empanzi y’enterekêro y’okushukûla ebyâha, orhôle engandabuzi zombi, n’ecirhimbiri c’emigati erhalimwo lwango. 3 Oshûbûze olubaga lwôshi, lushimânane aha kagombe k’endêko.
4 Mûsa anacijira nk’oku Nyakasane amurhegekaga. Olubaga lwàjà aha kagombe k’endêko. 5 Mûsa anacibwîra olubaga, erhi: «Yumvagyi ebi Nyakasane anarhegesire okujira: 6 Mûsa ashegereza Aròni n’abagala embere zâge, abashuka n’amîshi. 7 Anaciyambika Aròni akanzo, akasêza n’omushumi, ahirakwo n’ecishûli n’omwirhêro n’omushumi gwâgwo. 8 Amuzonza omushumi gw’omwirhêro, lyo gumusêrakwo, amuyambika omuroha gujagalîre «Urim na Tummimg». 9 Amwambika ishungwè ly’obukulu, linaganyirekwo olugole lw’amasholo, co cimanyîso c’okuyimânika enterekêro ntagatîfu nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.
10 Mûsa ayanka amavurha matagatîfu agalabamwo endâro ya Nyakasane na ngasi byôshi byalimwo. 11 Akangûla oluhêrero kali nda, analushîga amavurha matagatîfu kuguma n’orhulugu rhwalimwo rhwôshi, kandi n’olwôgero n’ensigiko zâlwo lyo abigisha. 12 Mûsa adubulira amavurha matagatîfu oku irhwe lya Aròni, amushîgago omu kumugisha. 13 Mûsa ashegeza emunda ali, bagala ba Aròni, abayambika orhwanzo n’emishumi, anabayambika orhusirha nk’oku Nyakasane anal’imurhegesire.
14 Enyuma zâbo alêrha empanzi y’enterekêro y’okushukûla ebyâha. Aròni bona abagala banacilambulira amaboko gâbo okw’irhwe ly’erya mpanzi. 15 Mûsa ayibâga, anarhôla omukò n’omunwe gwâge, agulaba oku mahembe g’oluhêrero, n’omu marhambi gôshi, acêsa oluhêrero; adubulira ogundi mukò gwasigalaga aha bikondo by’oluhêrero, anacilugisha omu kujirirakwo enterekêro y’okushukûla ebyâha. 16 Buzinda bw’aho arhôla amashushi gabwîkira eby’omu nda byôshi, olujimbi lwa oku budiku, n’ensiko zombi n’olujimbi lwâzo, Mûsa abiyokera oku luhêrero. 17 Ci eyo mpanzi, oluhu lwâyo, eminyafu, n’eciho câyo aj’ibiyôkera eburhambi bw’olugo, nk’oku Nyakasane anal’irhegesire Mûsa.
18 Mûsa ashegeza engandabuzi y’enterekêro y’okusingônolwa, Aròni n’abagala, banaciyilambûlirakwo amaboko gâbo oku irhwe. 19 Mûsa anaciyibâga, n’omukò gwâyo agudubulira omu marhambi gôshi g’oluhêrero. 20 Anacikobôla erya ngandabuzi myanya myanya. Mûsa asingônola ecirhwe n’erya myanya n’olujimbi. 21 Bashuka n’amîshi amala n’ebishugulu; Mûsa ayôkêra ntyo erya ngandabuzi oku luhêrero yasingônoka, yabà nterekêro nsingônole, ya buhûmule bwinjà, yo nterekêro eyôcibwe n’omuliro, nterekêro ya Nyakasane nk’oku anarhegekaga Mûsa.
22 Anacishegeza erya yindi ngandabuzi, yo ngandabuzi y’enterekêro y’okuyimika Aròni n’abagala. Aròni n’abagala banacilambulira amaboko oku irhwe lyâyo. 23 Mûsa anaciyibâga, ayanka oku mukò gwâyo, agulaba oku kurhwîri kulyo kwa Aròni, n’oku cunkumwe câge c’ekulyo n’oku inò linene ly’ekulyo. 24 Ashegeza bagala ba Aròni emunda ali, aj’alaba okurhwîri kwâbo kulyo, ecunkumwe câbo c’ekulyo n’inò lyâbo linene na gulya mukò. Okubundi Mûsa anacidubulira omukò gwasigalaga omu marhambi g’oluhêrero. 25 Anaciyanka amashushi, omucira, olujimbi lubwîka eby’omu nda, olw’oku budiku, ensiko zombi n’amashushi gâzo, n’okugulu kulyo. 26 Na muli cirya cirhimbiri c’emigati erhalimwo lwango cali embere za Nyakasane, arhôlamwo ehigati hirhalimwo lwango, n’ehigati hikalange n’amavurha n’ehindi higati hy’olununîrizi; ebyôla byôshi abidêkereza oku mashushi na kuli kulya kugulu kulyo.
27 Anacibimoleka Nyakasane akabimogamoga nka nterekêro yamogwa embere za Nyakasane kandi abihira omu maboko ga Aròni n’aga abagala. 28 Mûsa abirhenza omu maboko gâbo, abisingônolera oku luhêrero. Yali nterekêro y’okuyimânikwa na ya buhûmule bwinjà y’okusîmîsa Nyakasane, bintu bya kusingônolera Nyakasane. 29 Mûsa ayanka enkolo y’erya ngandabuzi, ayimoleka Nyakasane, nka nterekêro yamogamogwa embere za Nyakasane. Co cali cigabi ca Mûsa ca kuli erya ngandabuzi y’okuyimânika nk’oku Nyakasane amurhegekaga. 30 Mûsa anacirhôla kuli galya mavurha matagatîfu na kuli gulya mukò gwali oku luhêrero, abishahulizakwo Aròni n’abagala n’emyambalo yâbo.
31 Mûsa anacibwîra Aròni bona abagala, erhi: «Muyendere enyama aha muhango gw’akagombe k’endêko; ahola ho mwanayilira n’omugati guli omu cirhimbiri c’okuyimika nka oku narhegekaga erhi nderha, nti: Aròni bone abagala bakaz’iyirya. 32 N’ebisigaliza by’erya nyama n’omugati, mubiyôce bisingônoke n’omuliro. 33 Mujire nsiku nda buzira kuhuluka omu kagombe k’endêko kuhika ensiku z’okuyimikwa kwinyu zihwe; bulya okuyimikwa kwinyu kugwâsirwe okushinga nsiku nda. 34 Ebi mujiriwe ene, Nyakasane arhegesire okumujirira byo nsiku nda, lyo mushukûlwa bwinjinjà. 35 Mukâbêra nsiku nda, mûshi na budufu aha lusò lw’akagombe k’endêko; mushimbe amarhegeko ga Nyakasane gôshi, lyo murhag’ifà. Ntyo kwo narhegesirwe. 36 Aròni n’abagala bajira kulya Nyakasane arhegekaga Mûsa kwôshi.
Leviticus BHS 8:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2קַ֤ח אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת ׀ פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת׃ 3וְאֵ֥ת כָּל־הָעֵדָ֖ה הַקְהֵ֑ל אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 4וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַתִּקָּהֵל֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 5וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹֽׂות׃ 6וַיַּקְרֵ֣ב מֹשֶׁ֔ה אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיִּרְחַ֥ץ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ 7וַיִּתֵּ֨ן עָלָ֜יו אֶת־הַכֻּתֹּ֗נֶת וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתוֹ֙ בָּֽאַבְנֵ֔ט וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ אֶֽת־הַמְּעִ֔יל וַיִּתֵּ֥ן עָלָ֖יו אֶת־הָאֵפֹ֑ד וַיַּחְגֹּ֣ר אֹת֗וֹ בְּחֵ֨שֶׁב֙ הָֽאֵפֹ֔ד וַיֶּאְפֹּ֥ד ל֖וֹ בּֽוֹ׃ 8וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת־הַחֹ֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל־הַחֹ֔שֶׁן אֶת־הָאוּרִ֖ים וְאֶת־הַתֻּמִּֽים׃ 9וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשֹׁ֑ו וַיָּ֨שֶׂם עַֽל־הַמִּצְנֶ֜פֶת אֶל־מ֣וּל פָּנָ֗יו אֵ֣ת צִ֤יץ הַזָּהָב֙ נֵ֣זֶר הַקֹּ֔דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 10וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וַיִּמְשַׁ֥ח אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתָֽם׃ 11וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֗יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת־כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם׃ 12וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֹֽׁו׃ 13וַיַּקְרֵ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיַּלְבִּשֵׁ֤ם כֻּתֳּנֹת֙ וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתָם֙ אַבְנֵ֔ט וַיַּחֲבֹ֥שׁ לָהֶ֖ם מִגְבָּע֑וֹת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 14וַיַּגֵּ֕שׁ אֵ֖ת פַּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וַיִּסְמֹ֨ךְ אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־רֹ֖אשׁ פַּ֥ר הַֽחַטָּֽאת׃ 15וַיִּשְׁחָ֗ט וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַדָּם֙ וַ֠יִּתֵּן עַל־קַרְנ֨וֹת הַמִּזְבֵּ֤חַ סָבִיב֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וַיְחַטֵּ֖א אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֗ם יָצַק֙ אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיְקַדְּשֵׁ֖הוּ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃ 16וַיִּקַּ֗ח אֶֽת־כָּל־הַחֵלֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּרֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 17וְאֶת־הַפָּ֤ר וְאֶת־עֹרוֹ֙ וְאֶת־בְּשָׂר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשֹׁ֔ו שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 18וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ 19וַיִּשְׁחָ֑ט וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 20וְאֶת־הָאַ֔יִל נִתַּ֖ח לִנְתָחָ֑יו וַיַּקְטֵ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־הַנְּתָחִ֖ים וְאֶת־הַפָּֽדֶר׃ 21וְאֶת־הַקֶּ֥רֶב וְאֶת־הַכְּרָעַ֖יִם רָחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וַיַּקְטֵר֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־כָּל־הָאַ֜יִל הַמִּזְבֵּ֗חָה עֹלָ֨ה ה֤וּא לְרֵֽיחַ־נִיחֹ֨חַ֙ אִשֶּׁ֥ה הוּא֙ לַיהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 22וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ 23וַיִּשְׁחָ֓ט ׀ וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ מִדָּמ֔וֹ וַיִּתֵּ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־אַהֲרֹ֖ן הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃ 24וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֤ה מִן־הַדָּם֙ עַל־תְּנ֤וּךְ אָזְנָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַֽמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 25וַיִּקַּ֞ח אֶת־הַחֵ֣לֶב וְאֶת־הָֽאַלְיָ֗ה וְאֶֽת־כָּל־הַחֵלֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּרֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וְאֵ֖ת שֹׁ֥וק הַיָּמִֽין׃ 26וּמִסַּ֨ל הַמַּצּ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה לָ֠קַח חַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל־הַ֣חֲלָבִ֔ים וְעַ֖ל שֹׁ֥וק הַיָּמִֽין׃ 27וַיִּתֵּ֣ן אֶת־הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וַיָּ֧נֶף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 28וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה מִלֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהוָֽה׃ 29וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הֶ֣חָזֶ֔ה וַיְנִיפֵ֥הוּ תְנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מֵאֵ֣יל הַמִּלֻּאִ֗ים לְמֹשֶׁ֤ה הָיָה֙ לְמָנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 30וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמִּזְבֵּחַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל־אַהֲרֹן֙ עַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְאֶת־בָּנָ֛יו וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ 31וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־אַהֲרֹ֣ן וְאֶל־בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת־הַבָּשָׂר֮ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת־הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֨יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹאכְלֻֽהוּ׃ 32וְהַנּוֹתָ֥ר בַּבָּשָׂ֖ר וּבַלָּ֑חֶם בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃ 33וּמִפֶּתַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים עַ֚ד י֣וֹם מְלֹ֔את יְמֵ֖י מִלֻּאֵיכֶ֑ם כִּ֚י שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים יְמַלֵּ֖א אֶת־יֶדְכֶֽם׃ 34כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשֹׂ֖ת לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם׃ 35וּפֶתַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד תֵּשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֨יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃ 36וַיַּ֥עַשׂ אַהֲרֹ֖ן וּבָנָ֑יו אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ ס
9
Okurhondêra omukolo gw’obudâhwa kwa Aròni n’abagala
1 Oku lusiku lwa kali munâni. Mûsa ahamagala Aròni, abagala n’abagula b’omu Israheli 2 abwîra Aròni, erhi: «Oyanke akanina k’omudege kabè nterekêro y’okushukûla ebyâha, n’engandabuzi ebè nterekêro ya okusingônola, byombi birhabâga kwo ishembo lici, obirherekêre Nyakasane. 3 Obwîre bene Israheli ntyâla, erhi: «Murhôle ecihebe c’okujira enterekêro y’okushukûla ebyâha, akanina n’omwâna-buzi wa mwâka muguma. Byombi birhabâgakwo ishembo, mubirhûle nterekêro y’okusingônolwa. 4 Muyanke empanzi n’engandabuzi mubirhûle nterekêro y’okushenga omurhûla, kubibâgira Nyakasane munarherekêre enkalange yarhobagwa n’amavurha, bulya ene Nyakasane amubonekera. 5 Banaciyisha badwîrhe embere z’akagombe k’embugânano ebi Mûsa anarhegekaga; olubaga nalwo lwayegera lwadêka embere za Nyakasane. 6 Okubundi Mûsa anacibabwîra, erhi: «Mujire oku Nyakasane amurhegeka, na ntyo mwabona irenge lyâge. 7 Mûsa abwîra Aròni, erhi: «Yegera oluhêrero, orherekêre enterekêro yâwe y’okushukûlwa ebyâha, n’enterekêro yâwe nsingônola kuli we wênene na oku nyumpa yâwe, n’oku lubaga lwôshi. Yêrekanaga entûlo y’olubaga onalujirire enterekêro y’okushukûlwa ebyâha, nka kulya Nyakasane anarhegekaga. 8 Aròni ayegera oluhêrero, aniga akanina k’enterekêro y’okushukûlwa ebyâha. Yo nterekêro yâge yenene. 9 Bene Aròni erhi babà bamamuhêreza omukò, agudobekamwo omunwe alabamwo amahembe g’oluhêrero, n’ogundi agudubulira aha bikondo byâlwo. 10 Oku luhêrero asingônolera kwo olujimbi, ensiko, amashushi g’oku budiku bwa erya mbâgwa y’okushukûla ebyâha nka oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 11 Ci eminyafu n’oluhù byasingônolerwa enyuma ly’olugo. 12 Aniga enterekêro y’okusingônola. Na bene Aròni erhi babà bamamuhêreza omukò, agushahuliza oku luhêrero, n’omu marhambi gôshi. 13 Bamuhêreza enterekêro nsingônola, erhi babà bamayirhondôla myanya myanya bamuhêrezayo haguma n’ecirhwe, naye abisingônolera oku luhêrero. 14 Ashuka eby’omu nda n’ebishugulu n’amîshi, abisingônolera oku luhêrero haguma n’erya mbâgwa. 15 Kandi ahâna enterekêro y’okushukûla olubaga, ayanka ecihebe cal’ihanyirwe n’olubaga c’okujira enterekêro y’okushukûla ebyâha byâlwo. Erhi aba amacibâga, ajiramwo enterekêro y’okuhyûlira ebyâha nka kulya anajiraga entanzi. 16 Ayegeza erya nterekêro nsingônola, ajira nka kulya birhegesirwe. 17 Erhi ayûs’iyegeza enterekêro y’okukalangwa, ashamarhakwo ecifune, acisingônolera oku luhêrero oku nyanya z’eyo mbâgwa y’esèzi. 18 Buzinda abâga empanzi n’engandabuzi nka nterekêro y’okushengera olubaga omurhûla, bene Aròni bamuhêreza omukò, agudubulira omu marhambi gôshi g’oluhêrero. 19 Arhôla olujimbi lwa erya mpanzi n’olwa erya ngandabuzi haguma, omucira, amashushi g’oku mucira, ensiko n’amashushi g’oku budiku. 20 Alambika byôshi oku rhumême, byôshi abilangika oku luhêrero anabisingônola. 21 Kandi Aròni amoleka Nyakasane rbulya rhumême n’okugulu kulyo, akabimogamoga nka oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 22 Obwo Aròni anacilambûlira amaboko gâge oku lubaga, alugisha, agal’ibunguluka erhi amahâna enterekêro y’okushukûlwa ebyâha, kuguma n’enterekêro y’okushenga omurhûla. 23 Mûsa bôshi n’Aròni, banacijà omu kagombe k’endêko, barhengamwo, bagisha olubaga, n’irenge lya Nyakasane lyabonekana omu lubaga lwôshi. 24 N’omuliro gwayâkaga embere za Nyakasane, gwalya erya mbâgwa na galya mashushi, olubaga erhi lubona okwo, lwabanda orhuhababo rhw’omwîshingo, bôshi bafukamiriza, bahisa akamalanga oku idaho.
Leviticus BHS 9:
1וַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 3וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃ 4וְשֹׁ֨ור וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֨חַ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם יְהוָ֖ה נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃ 5וַיִּקְח֗וּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֔ה אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיִּקְרְבוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 6וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃ 7וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קָרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 8וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ 9וַ֠יַּקְרִבוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֣ן אֶת־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם וַיִּתֵּ֖ן עַל־קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֣ם יָצַ֔ק אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 10וְאֶת־הַחֵ֨לֶב וְאֶת־הַכְּלָיֹ֜ת וְאֶת־הַיֹּתֶ֤רֶת מִן־הַכָּבֵד֙ מִן־הַ֣חַטָּ֔את הִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 11וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 12וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִאוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 13וְאֶת־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 14וַיִּרְחַ֥ץ אֶת־הַקֶּ֖רֶב וְאֶת־הַכְּרָעָ֑יִם וַיַּקְטֵ֥ר עַל־הָעֹלָ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 15וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קָרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֹֽׁון׃ 16וַיַּקְרֵ֖ב אֶת־הָעֹלָ֑ה וַֽיַּעֲשֶׂ֖הָ כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 17וַיַּקְרֵב֮ אֶת־הַמִּנְחָה֒ וַיְמַלֵּ֤א כַפּוֹ֙ מִמֶּ֔נָּה וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ מִלְּבַ֖ד עֹלַ֥ת הַבֹּֽקֶר׃ 18וַיִּשְׁחַ֤ט אֶת־הַשּׁוֹר֙ וְאֶת־הָאַ֔יִל זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לָעָ֑ם וַ֠יַּמְצִאוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֶת־הַדָּם֙ אֵלָ֔יו וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 19וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשֹּׁ֑ור וּמִן־הָאַ֔יִל הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד׃ 20וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־הַחֲלָבִ֖ים עַל־הֶחָז֑וֹת וַיַּקְטֵ֥ר הַחֲלָבִ֖ים הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 21וְאֵ֣ת הֶחָז֗וֹת וְאֵת֙ שֹׁ֣וק הַיָּמִ֔ין הֵנִ֧יף אַהֲרֹ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה מֹשֶֽׁה׃ 22וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛ו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃ 23וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעָֽם׃ 24וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתֹּ֨אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
10
Amarhegeko g’enterekêro
1 Bene Aròni: Nadabu na Abihu, banacirhôla ngasi muguma ecitumbûkizo câge bahiramwo omuliro n’erhi babà bamahira obukù kuli gulya muliro, oku gurhamanyikinih gurhanarhegesirwi na Nyakasane bagal’iguhêka embere zâge. 2 Lero engulumira y’omuliro yanacimanuka emalunga embere za Nyakasane yabâmirangusa, bafira ntyo embere za Nyakasane. 3 Mûsa anacibwîra Aròni, erhi: «Byo Nyakasane aderhaga ebi galya mango arhurhôndaga, erhi: «Nnonza obutagatîfu bwâni bubonekane muli abanyegêra; nnonza n’irenge lyâni libonekane embere ly’olubaga lwôshi». Aròni aguguma.
4 Mûsa ahamagala Mishaheli na Elisafani mwene Uzieli mwishè wa Aròni, anacibabwîra, erhi: «Yegeri muhêke benewinyu embuga, kulî kw’ahatagatîfu, na kulî kw’olugo». 5 Banaciyegera, bagenda babajàgajagira omu rhwanzo rhwâbo kuhika emuhanda gw’ecihando nka kulya Mûsa anarhegekaga.
6 Mûsa ashub’ibwîra Aròni n’abagala, Eleyazari na Itamari, erhi: «Mumanye mwankaderha mpu mwashambûla emvîrii zinyu, nîsi mpu mwabera emyambalo yinyu, murhafè, lubaga lwôshi Nyakasane aberire burhe. Bene Israheli bôshi balakira bene winyu bahyaga n’omuliro gwa Nyakasane. 7 Ci mwêhe murhahîraga mukarhenga aha kagombe k’endêko, lyo murhag’ifà, bulya mulikwo amavurha matagatîfu ga Nyakasane. Banacishimba akanwa ka Mûsa.
8 Nyakasane ashambâza Aròni, aderha, erhi: 9 «Orhakazâg’inywa idivayi nîsi erhi cindi cinyobwa cilalusa, we n’abâna bâwe bôshi nka mwajà omu kâgombè k’endêko,lyo murhag’ifà. Liri irhegeko oku bûko bwinyu bôshi emyâka n’emyâka. 10 Kwo mwanakaz’ijira ntyôla amangomuli mwaberûla ehitagatîfu n’ehirhali hitagatîfu 11 N’amangomuli mwayigîriza bene Israheli amarhegeko Nyamubâho ajiraga anagaha Mûsa mpu ammumanyîse go.
12 Mûsa anacibwîra Aròni, Eliezari na Itamari, bo bâna Aròni alicisigaline, erhi: Muyanke ngasi bisigîre oku nterekêro yajiragwa n’omuliro embere za Nyakasane, mubirye birhanalimwo lwango. Mubilîre embere z’oluhêrero bulya buli bwangà butagatîfu. 13 Mwakaz’ibilîra ahantu hatagatîfu; co cikono câwe eco mwene bagala bâwe, oku ishêga lya Nyakasane. Ntyo kwo narhegesirwe. 14 Na kandi, mukâlira ahantu hinjà, we na bagala bâwe na bâli bâwe mweshi, enkolo mwamolekaga Nyakasane omu kuyimogamoga, n’okugulu bamukobôleraga, bulya eyo myanya emuberûlirwe mwe na bagala na bâli bâwe, oku nterekêro z’omurhûla za bene Israheli. 15 Okugulu kukobôle n’enkolo, birya biyisha haguma n’olujimbi lw’okusingônolwa, byamayûs’imolekwa Nyakasane omu kumogamogwa embere zâge, byakaz’ibà byâwe mwene bagala bâwe. N’okwôla kwayôrha irhegeko lya Nyakasane ensiku n’amango nka oku anarhegekaga.
16 Mûsa adôsa olwa cirya cihebe cabâgiragwa okushukûla ebyâha: Yajewe! Côshi càsingônosire! Aho anacikunirira Eliezari na Itamari, bene Aròni balicisigire, ababwîra, erhi: 17 Carhumire murhalira erya mbâgwa yarherekêragwa okushukûla ebyâha, ahantu hatagatîfu? Bulya buli bwangà butagatîfu. Na Nyakasane amuhirebwo lyo mukaz’irhenza ebyâha bya olubaga omu kukaz’ilujira enterekêro y’okulyûla ebyâha embere za Nyakasane. 18 Omu kubà omukò gw’eyi mbâgwa gurhahêsirwi ahantu hatagatîfu, mwâli mugwâsirwe okulya enyama zâyo nka kulya nanarhegekaga. 19 Aròni abwîra Mûsa, erhi: Lolà oku ene bahânyire enterekêro y’okushukûla ebyâha, kandi bajira enterekêro nsingônola embere za Nyakasane Niono nciryaga kuli eyo mbâgwa y’okushukûla ebyâha, ka kwankabîre kwinjà embere za Nyakasane? 20 Mûsa ayumvîrhiza ebyo binwa byanamusîmîsa.

Leviticus BHS 10:
1וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜בוּ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃ 2וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 3וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃ 4וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 5וַֽיִּקְרְב֗וּ וַיִּשָּׂאֻם֙ בְּכֻתֳּנֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר מֹשֶֽׁה׃ 6וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֨מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְהוָֽה׃ 7וּמִפֶּתַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ פֶּן־תָּמֻ֔תוּ כִּי־שֶׁ֛מֶן מִשְׁחַ֥ת יְהוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כִּדְבַ֥ר מֹשֶֽׁה׃ פ
8וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 9יַ֣יִן וְשֵׁכָ֞ר אַל־תֵּ֣שְׁתְּ ׀ אַתָּ֣ה ׀ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֗ךְ בְּבֹאֲכֶ֛ם אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 10וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ וּבֵ֣ין הַחֹ֑ל וּבֵ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֥ין הַטָּהֽוֹר׃ 11וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ
12וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֨רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְהוָ֔ה וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃ 13וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ כִּ֣י חָקְךָ֤ וְחָק־בָּנֶ֨יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃ 14וְאֵת֩ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שֹׁ֣וק הַתְּרוּמָ֗ה תֹּֽאכְלוּ֙ בְּמָק֣וֹם טָה֔וֹר אַתָּ֕ה וּבָנֶ֥יךָ וּבְנֹתֶ֖יךָ אִתָּ֑ךְ כִּֽי־חָקְךָ֤ וְחָק־בָּנֶ֨יךָ֙ נִתְּנ֔וּ מִזִּבְחֵ֥י שַׁלְמֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15שֹׁ֣וק הַתְּרוּמָ֞ה וַחֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה עַ֣ל אִשֵּׁ֤י הַחֲלָבִים֙ יָבִ֔יאוּ לְהָנִ֥יף תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהָיָ֨ה לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אִתְּךָ֙ לְחָק־עוֹלָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 16וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹף עַל־אֶלְעָזָ֤ר וְעַל־אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר׃ 17מַדּ֗וּעַ לֹֽא־אֲכַלְתֶּ֤ם אֶת־הַֽחַטָּאת֙ בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִ֑וא וְאֹתָ֣הּ ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם לָשֵׂאת֙ אֶת־עֲוֺ֣ן הָעֵדָ֔ה לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 18הֵ֚ן לֹא־הוּבָ֣א אֶת־דָּמָ֔הּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ פְּנִ֑ימָה אָכ֨וֹל תֹּאכְל֥וּ אֹתָ֛הּ בַּקֹּ֖דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוֵּֽיתִי׃ 19וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּוֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 20וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃ פ
11
III. Amarhegeko gayêrekîre ebihumânya n’ebirhahumânya
Ebintu bigalugalu n’ebirhali bigalugalu
1 Nyakasane ashambâza Mûsa na Aròni, anacibabwîra, erhi: 2 Mugend’ibwîra bene Israheli, erhi: Alagi ebintu mwakaz’ilya omu bintu byôshi by’ahola igulu. 3 Ngasi nsimba egwêrhe ensenyi zigabanyikine, nsenyi mberange zirya zigwêrhe nyûnu ibiri n’akaba enavuguse, mwanayilya. 4 Ci kwônene lolagi zihi muli ezo zivugusa erhi nîsi erhi ezigwêrhe ensenyi zigabikine zihî murhankalya, nka engamiya zivugusa ci zirhajira nsenyi zigabikine, eyo rhuyilole nka ngalugalu kuli mwe. 5 Kuguma murhakâg’ilya wibari evûgusa ci erhajira lusenyi lugabîkîne, eyôsire eri ngalugalu kuli mwe. 6 Kuguma ntà kulya enshenzi, evûgusa ci erhajira lusenyi lugabîkîne, muyihanzîbwe. 7 Kwo na kuguma murhakâg’ilya engulube, egwêrhe olusenyi lugabanyikîne na nyûnu ibiri, ci kwônene erhavûgusa, muyihanzîbwe, bulya eyôsire eri ngalugalu kuli mwe. 8 Murhahîraga mwalya enyama z’ebyo, murhanahumaga oku murhumba gwa byo nka zifire. Muzihanzîbwe, ziri ngalugalu.
9 Alagi ehi mwakaz’ilya, omu nsimba zôshi zilama omu mîshi: ngasi zigwêrhe olufuke, amagamba n’omugâra, zibè z’omu nyanja, zibè z’omu marhuli, ezôla mwanahasha okuzilya. 10 Ci mumanye mwankanalya ebirhagwêrhi masembe, kandi erhi magamba, bibè biyôga omu nyanja eri by’omu nyîshi, omu nsimba zôshi zinyagârha omu mîshi na omu ngasi by’obuzîne bibamwo. 11 Ezôla muzilole nka za kuhumànya, murhankalya enyama zâzo, murhankanahuma oku mirhumba yazo. Emirhumba yazo emujire enshishinye. 12 Ngasi hy’omu mîshi hirhagwêrhi masembe n’amagamba bikamujira enshishinye.
13 Lolagi omu nyunyi, ezi mwakaba nshishînye z’okulya: ntâye wazilyaga bulya ziri za nshishinye: ikozi, cigukuma, n’akadûrha. 14 Lubakà, na ngasi bûko bwa kadûrha. 15 Ngasi bûko hungwe. 16 Kuguma enyunda, kahenè, cinkongoro na ngasi bûko bwa lubakà. 17 Murhahîraga mukalya ecirifufu, kadubamahiri, omwimâna, 18 omuhangâli, enyange, cigukuma mwêru. 19 Murhakalya hangâli, na ngasi bûko nyunyi z’emirundi mirîri, hudihudi na kubukubu.
20 Ngasi hinyagâsi hibalala, erhi hiyandalira oku magulu, mubè nshishinye yabyo. 21 Omu binyagâsi bigwêrhe amashala, bigenda n’amagulu, mwanalya birya bijira eminengene y’okucanuka oku idaho. 22 Lolagi mulibyo ebi mwankalya: ngasi bûko bwa mahanzi, ngasi bûko bwa nzige, ngasi bûko bwa minûnu, ngasi bûko bwa minshekè. 23 Ngasi binyagâsi bijira amashala, binayandalira oku magulu ani, ebyo byôshi mubibè nshishinye. 24 Okuhuma oku bintu bigalu galu byanarhuma mwahemuka» ngasi wankahuma oku murhumba gwâbyo, oyôla anabà ahemusire kuhika bijingo. 25 Ngasi yeshi wabarhule omurhumba gwâbyo, agwâsirwe okushuka emyambalo yâge, erhi anaciyosire muhemule kuhika bijingo. 26 Ci ensimba zijira ensenyi zirhali mberange, zirhanavûgusa, ezôla zibè ngalugalu kuli mwe. Ngasi yeshi wankazihumakwo, erhi amacihemulà. 27 Omu nsimba za magulu ani, zigal’ija zajunjuka nka zagenda, ezo nazo ziri ngalugalu kuli mwe. Ngasi yeshi ohuma oku murhumba gwâzo, oyôla erhi amazira kuhika bijingo. 28 Na ngasi yeshi wankahêka omurhumba gwâzo, agwâsirwe okushuka emyambalo yâge, kandi anayôrha azizire kuhika bijingo. Ziri ngalugalu.
29 Lolagi omu nyandazi, ezimuzizire: enfuko, omulindye, na ngasi bûko bwa musherebera. 30 Namushushu, lumvè, kadubankula, ecibulubulu. 31 Ezo zôshi zimuzizire, na ngasi yeshi ozihumakwo erhi amacihemula anayôrhe azizire kuhika bijingo. 32 Ngasi kantu kankarhogerakwo omurhumba gwa nguma mulizo, kanazira:ngasi cirugu ca murhi, omushangi, oluhu,enshoho, na ngasi kandi kalugu. Bigwâsirwe bishukwe omu mîshi bigal’iyôrha bihemusire kuhika bijingo na buzinda byanabà birugu binjà. 33 Erhi byankarhogera omu ndalâlà y’ecirugu c’ibumba, ngasi biri omu ndalâlà yaco, byanazira, kandi mwanacibera 34 Ngasi biryo, byali muli cirya cirugu ciru byankashukwa n’amîshi, na ngasi cinyobwa calimwo, ebyo erhi bikola bizizire, ciru ankaba cali cirugu cinjà. 35 Ngasi kalugu omurhumba gwâbyo gwankarhogerakwo, kanazire, amasiga, gôshi gajongagwe, bulya gakolagazizire lwôshi. 36 Ci amaliba, ecirhûla c’amîshi, enyanja zôshi, byohe byanayôrha bicîre;ci owahuma oku murhumba gwa nyandazi nguma mulizo, anazira. 37 Erhi murhumba muguma gwa mulizo gwa nkahika oku mburho, erhankahumâna. 38 Ci erhi emburho yankabà ebombîre n’amîshi, murhumba gwa nyandazi nguma mulizo gukagal’ihika kuliyo, eyôla mburho enazire. 39 Erhi cintu cilebe muli birya mukomerera okulya cankafà, owankacihumakwo yeshi anayôrhe mugalugalu kuhika bijingo. 40 Owankalya oku murhumba gwâco, oyôla agwâsirwe okushuka emyambalo yâge, agal’iyôrha mugalugalu kubika bijingo. Naye owankabarhula omurhumba gwâco, agwâsirwe okushuka emyambalo yâge anayôrhe mugalugalu kubika bijingo.
41 Mukazibà n’enshishinye oku kantu kacîbulula n’enda oku idaho, bulya birhankalibwakwo. 42 Murhahîraga mukalya ebintu bibulula enda oku idaho, abè zirya zanyagârhira kuli magulu ani, nîsi erhi kuli magulu manji, bulya ezôla zôshi ziri za kulâbwa nka za nshishinye. 43 Mumanye mwankacîhemula n’ebyo binyagâsi, mumanye mwankanahemuka erhi byo birhuma. 44 Bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu, mwacêsibwe mwanahinduka bimâna bulya niono ndi mwimâna, mumanye mwankanacîhemula n’ebyo binyagâsi bija byacibulula oku idaho. 45 Neci, nie Nyakasane, wammukûlaga e Mîsiri, nti mbè Nyamuzinda winyu, mubè bimâna bulya ndi mwimâna.
46 Eri ly’irhegeko lyêrekîre ebintu by’amagulu ani, orhunyunyi, ngasi hizîne hiyôga omu mîshi, ngasi nsimba zicîbulula n’enda oku idaho. 47 Ntyo, mwanahasha okukaz’imanya ebiri bigalugalu n’ebiri binjà, ensimba yankalîbwa n’errankalîbwa.
Leviticus BHS 11 :
1וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם׃ 2דַּבְּר֛וּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 3כֹּ֣ל ׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֨סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ 4אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ 5וְאֶת־הַשָּׁפָ֗ן כִּֽי־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ 6וְאֶת־הָאַרְנֶ֗בֶת כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה טְמֵאָ֥ה הִ֖וא לָכֶֽם׃ 7וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֨סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ 8מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֣א תִגָּ֑עוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ 9אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֣ל אֲשֶׁר־לוֹ֩ סְנַפִּ֨יר וְקַשְׂקֶ֜שֶׂת בַּמַּ֗יִם בַּיַּמִּ֛ים וּבַנְּחָלִ֖ים אֹתָ֥ם תֹּאכֵֽלוּ׃ 10וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ל֜וֹ סְנַפִּ֣יר וְקַשְׂקֶ֗שֶׂת בַּיַּמִּים֙ וּבַנְּחָלִ֔ים מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הַמַּ֔יִם וּמִכֹּ֛ל נֶ֥פֶשׁ הַחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ הֵ֖ם לָכֶֽם׃ 11וְשֶׁ֖קֶץ יִהְי֣וּ לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וְאֶת־נִבְלָתָ֖ם תְּשַׁקֵּֽצוּ׃ 12כֹּ֣ל אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ 13וְאֶת־אֵ֨לֶּה֙ תְּשַׁקְּצ֣וּ מִן־הָע֔וֹף לֹ֥א יֵאָכְל֖וּ שֶׁ֣קֶץ הֵ֑ם אֶת־הַנֶּ֨שֶׁר֙ וְאֶת־הַפֶּ֔רֶס וְאֵ֖ת הָעָזְנִיָּֽה׃ 14וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה וְאֶת־הָאַיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ 15אֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃ 16וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃ 17וְאֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־הַיַּנְשֽׁוּף׃ 18וְאֶת־הַתִּנְשֶׁ֥מֶת וְאֶת־הַקָּאָ֖ת וְאֶת־הָרָחָֽם׃ 19וְאֵת֙ הַחֲסִידָ֔ה הָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת־הַדּוּכִיפַ֖ת וְאֶת־הָעֲטַלֵּֽף׃ 20כֹּ֚ל שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס
21אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־לֹ֤א כְרָעַ֨יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃ 22אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינ֔וֹ וְאֶת־הַסָּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ וְאֶת־הַחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ וְאֶת־הֶחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃ 23וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ 24וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 25וְכָל־הַנֹּשֵׂ֖א מִנִּבְלָתָ֑ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 26לְֽכָל־הַבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁ֣ר הִוא֩ מַפְרֶ֨סֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁ֣סַע ׀ אֵינֶ֣נָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה֙ אֵינֶ֣נָּה מַעֲלָ֔ה טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִטְמָֽא׃ 27וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכָל־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 28וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב טְמֵאִ֥ים הֵ֖מָּה לָכֶֽם׃ ס
29וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃ 30וְהָאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ 31אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכָל־הַשָּׁ֑רֶץ כָּל־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 32וְכֹ֣ל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו֩ מֵהֶ֨ם ׀ בְּמֹתָ֜ם יִטְמָ֗א מִכָּל־כְּלִי־עֵץ֙ א֣וֹ בֶ֤גֶד אוֹ־עוֹר֙ א֣וֹ שָׂ֔ק כָּל־כְּלִ֕י אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה בָּהֶ֑ם בַּמַּ֧יִם יוּבָ֛א וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃ 33וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ אֲשֶׁר־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל־תּוֹכ֑וֹ כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹכ֛וֹ יִטְמָ֖א וְאֹת֥וֹ תִשְׁבֹּֽרוּ׃ 34מִכָּל־הָאֹ֜כֶל אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָב֥וֹא עָלָ֛יו מַ֖יִם יִטְמָ֑א וְכָל־מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔ה בְּכָל־כְּלִ֖י יִטְמָֽא׃ 35וְ֠כֹל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 36אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא׃ 37וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כָּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃ 38וְכִ֤י יֻתַּן־מַ֨יִם֙ עַל־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס
39וְכִ֤י יָמוּת֙ מִן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאָכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 40וְהָֽאֹכֵל֙ מִנִּבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 41וְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ 42כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל־גָּח֜וֹן וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כָּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃ 43אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃ 44כִּ֣י אֲנִ֣י יְהוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 45כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי׃ 46זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכָל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ 47לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ פ
12
Okushukûlulwa kw’omukazi oli omu buzire
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: erhi: 2 Oj’ibwîra Bene Israheli, erhi: Omukazi erhi ankaburha omwânarhabana anabêre aha kâbazîre nsiku nda. Anacîlange nk’oku ali ayôsire amango ali omu mugongo. 3 Oku lusiku lwa kali munâni omwâna anaj’ikembûlwa. 4 Cikwônene aNashub’iyôrha ebulinda zindi nsiku makumi asharhu n’isharhu; muli agôla mango, arhankahuma oku kantu kîmâna, arhankanaja ahantu hîmâna, kuhika amango ensiku z’okushukûlwaj kwâge zahika. 5 Erhi ankaba munyere abusire, abêre aha kâbazîre migobe ibirhi, nka kulya anayôrhaga amango ali omu mugongo. Anayôrhe ebulinda nsiku makumi gali ndarhu na ndarhu. 6 Amango ensiku z’okushukûlwa kwâge zahika, akaba mwanarhabana nîsi erhi mwananyere abusire agwâsirwe okujà emunda omudâhwa ali aha muhango gw’akagombe k’embugânano, anarhûla omwâna-buzi wa mwâka muguma nka nterekêro ya kusingônolwa, kandi anarhûla omwânagoko w’engûkù nîsi erhi wa mpinga: yo nterekêro y’okushukûla ebyâha. 7 Omudâhwa anabirherekêra Nyakasane, zibe mpyûlo oku mukò gw’oyomuzîre. Lyo irhegeko liyêrekîre omukazi obusire eryo, nka abusire mugala nîsi erhi mwâli. 8 Nka arhankacîbonera omwâna-buzi, anarhûla mahali abirhi ga mpinga erhi ga ngûkùk. Nguma eri nterekêro ya kusingônolwa, n’eyindi ebè ya kurherekêrerwa oku byâha. Kandi omudâhwa anamujirira enterekêro y’okuyûkiriza ecîru; kwo na kucêsibwa kwa nyamukazi okwo.
Leviticus BHS 12:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃ 3וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ 4וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָהֳרָֽהּ׃ 5וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טָהֳרָֽה׃ 6וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 7וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃ 8וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃ פ
13
Olushomyo n’ebi abadâhwa bakalumanyirakwo
Oku mvîri
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa n’Aròni, erhi: 2 Omuntu erhi ankamera kwo omubuha nîsi erhi cizimba, nîsi erhi cibungu, na muli oko omu mubiri gwâge mubè obushushubirizi kulya kwankarhuma bacîkêbwa mpu lwankanabà lushomyol, Oyo muntu banamuhêkera abadâhwa: Aròni erhi muguma omu bagala. 3 Omudâhwa analolêreza eryo ishembo limuli oku kakoba k’omubiri: nka olwôya lw’omola ishembo lwahindusire lwêru lwêru, n’erhi ankaba eryola ishembo lyahindusire cibulu canajire cabumba omunyafu kurhaluka akakoba k’omubiri, ciyêrekîne oku ciri cihulu ca lushomyo. Nk’omudâhwa amayûsa okulolêreza oyôla muntu, anamanyîsa oku akola ahumânyire. 4 Erhi oku kakoba k’omubiri gw’omuntu kwankabà ecibungu cêru cêru, cirhanabonekini oku ciri cirî kulusha akakoba k’omubiri, n’akaba olwôya lurhahindusiri lwêru lwêru, omudâhwa anayegûla oyôla oku bâbo, anamuhire hâgo hâgo nsiku nda. 5 Olusiku lwa kali nda, omudâhwa aNashub’ilolêreza oyôla muntu. Erhi ankaba ecihulu cibonekîne oku cirhaja cayûshûka, bulya cirhaja calandira oku mubiri, omudâhwa aNashub’imuyegûla oku bandi nsiku nda. 6 Olusiku lwa kali nda, omudâhwa aNashub’ilolêreza obwa kabirhi, erhi ankabona oku ecihulu cajà canyiha, ci cirhayûshûka oku mubiri, omudâhwa anaderha oku oyôla muntu arhalikwo bubî, bulya liri ishembo lya busha busha. Oyôla muntu ayûs’ishuka c’emyambalo yâge, anabà mwêru kwêru. 7 Ci erhi ankaba eryo ishembo lyajîre lyalandira oku mubiri, kurhenga galya mango azindig’icîyêreka omudâhwa mpu amanyîse abandi oku arhali wa lushomyo, agwâsirwe ashubire emw’omudâhwa. 8 Erhi ayûs’imulolêreza, n’akabona oku lirya ishembo lyajà lyayûshûka oku kakoba k’omubiri, omudâhwa anamanyîsa oku alikwo olushomyo.
Olujà lwalandira
9 Erhi omuntu ankaba alikwo ecihulu c’olushomyo, banamulêrhere omudâhwa. 10 Omudâhwa anamulolêreza, n’akabona oku kakoba k’omubiri kuli omububa mwêru gurhumire olwôya lumuli luyêruha, n’oku omunyafu muzibu muzibu gwajà gwahumba omubiri, 11 Iuli lushomyo olwo lwàjà lwalandira omu mubiri, kwanarhuma omudâhwa aderha oku oyôla muntu ahumânyire. Kukola kurhamira busha okuderha mpu bamuberwire oku bandi bantu, bulya olushomyo lwâge luyôsire lumanyîkîne. 12 Ci erhi ankaba olushomyo lwayisha lwalandira lwanabwîkira omubiri g’olya muntu, olikwo ecihulu kurhenga oku irhwe kuhika oku kugulu, nka oku omudâhwa ankabona n’amasù gâge, 13 oyomudâhwa aNashub’ilolêreza, n’akabona olushomyo lwàjà lwabwîkira omubiri gôshi, anaderha oku Oyo muntu arhalikwo ishembo, ci akola mwêru yeshi, bulya byôshi byahindusire byêru, n’ago magamba mêru gahungumuka duba. 14 Ci amango bankabona omubiri gwâge gurhunzire gwanajingûka nka kafinjo, banamanya oku ali mushomyo 15 Nka omudâhwa amabona oku omubiri gwâge gurhunzire anamanyîsa oku Oyo muntu alikwo ishembo, alikwo olushomyo. 16 Erhi ogwomubiri gurhunzire gwankahinduka mwêru, Oyo muntu anaj’icîyêreka omudâhwa. 17 Omudâhwa analolêreza Oyo muntu, n’akabona omubiri gukola mwêru, anabonera ho oku Oyo muntu ogwêrhe omubiri mwêru arhalikwo ishembo. Ali mugumagumà.
Akafinjo
18 Erhi omu mubiri gw’omuntu mwankamera omubuha gw’akafinjo, n’erhi gwankabà gwamarhang’ifuma, kandi ahâli h’omubuha hazûke ow’ecibungu mwêru 19 olimwo obudukulà, oyo agwâsirwe okucîyêreka omudâhwa. 20 Omudâhwa naye amulolereze. Erhi omudâhwa ankabona oyo w’ecibungu aja alandira omu ndalâlà y’akakoba k’omubiri, n’olwôya lumuli lukola lluhindusire lwêru, nyamudâhwa anamanyîsa oku Oyo muntu akola azizire, bulya cikola cihulu ca lushomyo cizûsire omwôla mubuha. 21 Ci erhi omudâhwa ankabona oku olwôya lurhali lwêru mulya cibungu, n’oku ntà kurhunda kurhalusire akakoba k’omubiri, n’oku cikola cajà cayonda, aNashub’imuhira hâge hâge nsiku nda. 22 Erhi omudâhwa ankabona oku ecôla cibungu cajà calandira oku mubiri, anamanyîsa oku oyôla muntu ayôsire azizire, luli lushomyo. 23 Ci erhi omudâhwa ankabona oku cirya cibungu cirhaja cayûshûka, ci cinaciyosire oku canali, anamanyîsa oku ekola nzigo ya lirya ihurhe, kugal’irhuma aderha oku oyôla muntu acibêrire mwêru kwêru.
Ecibabo c’omuliro
24 Erhi oku mubiri gw’omuntu kwankaja ecibabo c’omuliro, n’erhi mulya cibabo mwankamera ecizimba cirimwo ebyêru nîsi erhi bidukula, 25 omudâhwa analolêreza olya muntu, n’erhi ankaba olwôya lwamahinduka lwêru mulya cihulu, nîsi erhi ecibabo cankabonekana oku cajà cahumba omubiri kulusha kurhaluka akakoba k’omubiri, Iuli lushomyo olwo lumezire mw’obwo buhye. Omudâhwa anaderha oku Oyo muntu azizire, bulya alikwo ishembo ly’olushomyo. 26 Ci erhi omudâhwa ankabona oku ntà lwôya lwêru Iuli omu cibabo, na kandi oku cirhaja cabumbugurha omubiri, ci cajà canyiha, omudâhwa aNashub’iyôrhana olya muntu, ci amuyegûle oku bandi nsiku nda. 27 Oku lusiku lwa kalinda, omudâhwa aNashub’imulolêreza, n’akaba ecôla cibabo cajà cayûshûka oku mubiri, omudâhwa anamanyîsa oku oyôla muntu azizire, ashomire. 28 Ci erhi cirya cibabo cankabà cirhaja calandira, cirhanaja cahumba, ci kunyiha, cajà canyiha, ago mango erhi gunali mubuha gwa muliro kwône, eri nzigo kwône ya muliro. Omudâhwa anamayisa oku oyôla muntu ali mugumagumà bulya kwali kurhunda kwa nzigo kwônene.
Oku irhwe erhi l’oku ndedu
29 Erhi omulume kandi erhi omukazi ankamera ennindi oku irhwe nîsi erhi oku ndedu, omudâhwa analolêreza mwa erya nnindi. 30 Erhi ankaba erya nnindi yajà yahumba akakoba k’omubiri, na kandi erhi ankaba muli olwôya lushusha amâle erhi lubula, omudâhwa anamanya oku oyôla muntu azizire, bulya guli murhondêro gwa lushomyo, lurhangirîre oku irhwe nîsi erhi oku ndedu. 31 Ci erhi omudâhwa ankabona oku eyôla nnindi erhajà yayûshûka omu mubiri murhanali lwôya lushusha amâle, omudâhwa aNashub’iyegûla Oyo muntu nsiku nda. 32 Olusiku lwa kali nda, aNashub’ilolêreza erya nnindi. Erhi ankaba erya nnindi erhajà yayûshûka, n’erhi ankaba ntà lwôya lushusha amâle lulimwo, n’eyo nnindi erhajà yahumba akakoba k’omubiri, 33 olya ogwêrhwe n’ennindi anamômwe, ci arhamômagwa halya hali ennindi kandi omudâhwa aNashub’imuyegûlira hâgo hâgo nsiku nda. 34 Olusiku lwa kali nda omudâhwa aNashub’imulolêreza mulya nnindi, n’akaba erya nnindi erhayûshûsiri oku mubiri, ci erhanajà yabumbugurha, omudâhwa anaderha oku Oyo muntu ali mugumagumà. Anashuka emyambalo yâge kandi anaderhwe mushûgi. 35 Erhi enyuma z’aho erya nnindi yankajà yayûshûka, n’obwo omudâhwa ali erhi amulolerize (anaderha mpu biri binjà), 36 omudâhwa aNashub’imulolêreza, n’akaba erya nnindi yajà yayûshûka oku mubiri, omudâhwa arhacîrhamagya alolêreza erhi muli olwôya lushusha amâle, anamanyîse oku Oyo muntu ahumânyire. 37 Ci erhi ennindi yankabonekana oku erhajà yayûshûka, ci kwônene yajà yameramwo enyoya nyîru, eyo nnindi, kufuma kwâyo okôla, Oyo muntu ali mwêru kwêru. N’omudâhwa anaderha oku ali mugumagumà.
Ecibungu lurhali lushomyo
38 Erhi omulume kandi erhi mukazi ankalwala olubenja lwêru-lwêru lwalangashana oku mubiri, omudâhwa anagend’imulolêreza, 39 erhi olwo lubenja lumezire oku mubiri gwâge lwankabà lwa mwêru gurhanyomwiri, ciri cibungu ecôla camera, Oyo muntu ali mwêru-kwêru, arhahumânyiri.
Oluhala
40 Erhi ankaba omuntu emvîri zamuhonyire oku irhwe, lwamabà luhala olwo, ali mwêru kwêru, arhahumanyiri. 41 Erhi ankaba emalanga yo emvîri zimuhwire, eri mishosho eyo, ayôsire ali mwêru-kwêru. 42 Ci kwônene erhi omu luhala luli emalanga kandi erhi aha ntondo y’irhwe mwankamera ecihulu cêru cidukulîze, luli lushomyo olwo lwamera emalanga nîsi erhi aha ntondo y’irhwe. 43 Omudâhwa analolêreza, erhi ankaba ecihulu cirhunzire, cinali cêru ca muduku, cikamera omu luhala aha ntondo y’irhwe, nîsi erhi emalanga, cikanashusha olushomyo lw’oku cikoba c’omubiri, 44 Oyo muntu ali mushomyo, azizire, omudâhwa agwâsirwe amanyîse oku azizire, olushomyo okw’irhwe lumurhangirîre.
Kurhi omushomyo agwâsirwe okulama
45 Omushomyo, akaz’iyambala emishangi esharhangusire na buzira kukombêra emvîri, zirhashokôzîbwi akanabwikira obwânwa bwâge na ngasi ah’agera anaje ayakûza, erhi: «ndi mugalugalu mugalugalu!» 46 Oku olushomyo lwâge lucimubâkwo erhi anacizinzire. Arhankabêra haguma n’abandi bantum, ci ayûbake hâge hâge, ci nyumpa yâge ebè kuli kw’ecishagala.
Olushomyo lw’emyambalo
47 Erhi oku mwambalo kwankabonekana ecibale, akaba mushangi gwalukagwa n’amôya erhi nondwè, 48 gukabà gundi mwambalo erhi ciru bulingiti bwa môya erhi bwa nondwè, gubè gwa luhù, erhi kandi kantu kajiragwa n’oluhu, 49 erhi ankaba ecôla cibale ciri kw’ogwôla mwambalo ciri ca kasi, nîsi erhi ca muduku, akaba oku mwambalo ciri nîsi erhi oku luhù, akaba oku mugozi gw’okuyambala ciri, nîsi erhi oku muhiro kandi erhi oku ifungiro lya akantu kajiragwa n’oluhù, cinali lushomyo. Akola kalugu kanali ka kuyêrekwa omudâhwa. 50 Omudâhwa hano aba amalolêreza cirya cibale, kandi anajira aha abîkira kalya kalugu kuhika nsiku nda. 51 Olusiku lwa kali nda, omudâhwa aNashub’ilolêreza cirya cibale, n’akaba cajà cayûshûka kuli gulya mwambalo, gulya mushangi, bulya bulingiti, gulya muhiro, erhi oku ifungiro ly’oluhù, luli lushomyo lwa kuyahukira. Akola kantu kakola kazizire. 52 Omudâhwa anayoca gulya mwambalo, erhi gulya mushangi gw’amôya erhi gwa nondwè, bulya bulingiti, lulya luhù erhi kalya kantu kajiragwa n’oluhù, bulya Iuli lushomyo, lwa kuyahukira, lugwâsirwe okusingônokera omu muliro. 53 Ci erhi omudâhwa ankabona oku cirya cibale cirhajacayûshûka mwa gulya mwambalo: gwomushangi, bwo bulingiti, lwo lulya luhù, kandi erhi kalya kalugu kajiragwa n’oluhù. 54 Anarhegeka bashuke gulya mwambalo gulikwo obulema, kandi aNashub’igulanga zindi nsiku nda. 55 Oku bundi omudâhwa aNashub’ilolêreza gulya mwambalo gwali gushusirwe. Akaba halya harhacihindusiri, na cirya cibale cirhajire cayûshûka, gulya mwambalo guzizire, ku kwânîne gudûlikwe muliro, bulya olushomyo lwagujire endalalà n’emugongo. 56 Ci erhi omudâhwa ankabona oku ecôla cibale, kurhenga amango cashukagwa cikola cigwêrhe yindi yindi nshusho, anacikembûla kwa gulya mwambalo, kw’olwoluhù, obwo bulingiti, kandi ehi kwo ako kantu kajiragwa n’oluhù. 57 Cikashub’ibonekana kuli gulya mwambalo, kuli gulya mushangi, bulya bulingiti, lulya luhù, erhi kalya kantu kajiragwa n’oluhu, kwo kuderha lugendekîre. Aho banasingônola n’omuliro kalya kantu kagwâsirwe n’endwâla. 58 Gulya mwambalo, gwomushangi, bwo bulingiti, erhi mwambalo gw’oluhù, gwarhenzirekwo obubî erhi kushukwa kurhuma, kukwânîne gushub’ishukwa bwa kabiri lyo bulya bulema burhenga lwôshi lwôshi. 59 Lyo irhegeko liyêrekîre olushomyo lujà oku mwambalo gw’obwoya kandi erhi gw’enondwe: gwomushangi, bwo bulingiti erhi kalugu kajiragwa n’oluhù akaba kagwâsirwe okuderhwa kinja nîsi erhi kazinzire.
Leviticus BHS 13:
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֨חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃ 3וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃ 4וְאִם־בַּהֶרֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖ה לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 5וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃ 6וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֮ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔יא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃ 7וְאִם־פָּשֹׂ֨ה תִפְשֶׂ֤ה הַמִּסְפַּ֨חַת֙ בָּע֔וֹר אַחֲרֵ֧י הֵרָאֹת֛וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֖ן לְטָהֳרָת֑וֹ וְנִרְאָ֥ה שֵׁנִ֖ית אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 8וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשְׂתָ֥ה הַמִּסְפַּ֖חַת בָּע֑וֹר וְטִמְּא֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן צָרַ֥עַת הִֽוא׃ פ
9נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 10וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־לְבָנָה֙ בָּע֔וֹר וְהִ֕יא הָפְכָ֖ה שֵׂעָ֣ר לָבָ֑ן וּמִֽחְיַ֛ת בָּשָׂ֥ר חַ֖י בַּשְׂאֵֽת׃ 11צָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ וְטִמְּא֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃ 12וְאִם־פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֨עַת֙ בָּע֔וֹר וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כָּל־ע֣וֹר הַנֶּ֔גַע מֵרֹאשֹׁ֖ו וְעַד־רַגְלָ֑יו לְכָל־מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃ 13וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֨עַת֙ אֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא׃ 14וּבְי֨וֹם הֵרָא֥וֹת בּ֛וֹ בָּשָׂ֥ר חַ֖י יִטְמָֽא׃ 15וְרָאָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְטִמְּא֑וֹ הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֛י טָמֵ֥א ה֖וּא צָרַ֥עַת הֽוּא׃ 16א֣וֹ כִ֥י יָשׁ֛וּב הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְנֶהְפַּ֣ךְ לְלָבָ֑ן וּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 17וְרָאָ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נֶהְפַּ֥ךְ הַנֶּ֖גַע לְלָבָ֑ן וְטִהַ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע טָה֥וֹר הֽוּא׃ פ
18וּבָשָׂ֕ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא׃ 19וְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 20וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֨הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַת הִ֖וא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה׃ 21וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בָּהּ֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣יא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 22וְאִם־פָּשֹׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּע֑וֹר וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹת֖וֹ נֶ֥גַע הִֽוא׃ 23וְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֨רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ ס
24א֣וֹ בָשָׂ֔ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת־אֵ֑שׁ וְֽהָיְתָ֞ה מִֽחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה בַּהֶ֛רֶת לְבָנָ֥ה אֲדַמְדֶּ֖מֶת א֥וֹ לְבָנָֽה׃ 25וְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֨הָ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר צָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃ 26וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בַּבֶּהֶ֨רֶת֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣וא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 27וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י אִם־פָּשֹׂ֤ה תִפְשֶׂה֙ בָּע֔וֹר וְטִמֵּ֤א הַכֹּהֵן֙ אֹת֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃ 28וְאִם־תַּחְתֶּיהָ֩ תַעֲמֹ֨ד הַבַּהֶ֜רֶת לֹא־פָשְׂתָ֤ה בָעוֹר֙ וְהִ֣וא כֵהָ֔ה שְׂאֵ֥ת הַמִּכְוָ֖ה הִ֑וא וְטִֽהֲרוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן כִּֽי־צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָ֖ה הִֽוא׃ פ
29וְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן׃ 30וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא׃ 31וְכִֽי־יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵין־מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹ וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 32וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּגַע֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא־הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑ב וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן־הָעֽוֹר׃ 33וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת־הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת־הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃ 34וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֶת־הַנֶּ֜תֶק בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וְ֠הִנֵּה לֹא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨תֶק֙ בָּע֔וֹר וּמַרְאֵ֕הוּ אֵינֶ֥נּוּ עָמֹ֖ק מִן־הָע֑וֹר וְטִהַ֤ר אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃ 35וְאִם־פָּשֹׂ֥ה יִפְשֶׂ֛ה הַנֶּ֖תֶק בָּע֑וֹר אַחֲרֵ֖י טָהֳרָתֽוֹ׃ 36וְרָאָ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖תֶק בָּע֑וֹר לֹֽא־יְבַקֵּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן לַשֵּׂעָ֥ר הַצָּהֹ֖ב טָמֵ֥א הֽוּא׃ 37וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ ס
38וְאִישׁ֙ אֽוֹ־אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֖ם בֶּהָרֹ֑ת בֶּהָרֹ֖ת לְבָנֹֽת׃ 39וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֛ם בֶּהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא׃ ס
40וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יִמָּרֵ֖ט רֹאשֹׁ֑ו קֵרֵ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃ 41וְאִם֙ מִפְּאַ֣ת פָּנָ֔יו יִמָּרֵ֖ט רֹאשֹׁ֑ו גִּבֵּ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃ 42וְכִֽי־יִהְיֶ֤ה בַקָּרַ֨חַת֙ א֣וֹ בַגַּבַּ֔חַת נֶ֖גַע לָבָ֣ן אֲדַמְדָּ֑ם צָרַ֤עַת פֹּרַ֨חַת֙ הִ֔וא בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ׃ 43וְרָאָ֨ה אֹת֜וֹ הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־הַנֶּ֨גַע֙ לְבָנָ֣ה אֲדַמְדֶּ֔מֶת בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֣וֹ בְגַבַּחְתּ֑וֹ כְּמַרְאֵ֥ה צָרַ֖עַת ע֥וֹר בָּשָֽׂר׃ 44אִישׁ־צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֣א ה֑וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשֹׁ֥ו נִגְעֽוֹ׃ 45וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃ 46כָּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ׃ ס
47וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃ 48א֤וֹ בִֽשְׁתִי֙ א֣וֹ בְעֵ֔רֶב לַפִּשְׁתִּ֖ים וְלַצָּ֑מֶר א֣וֹ בְע֔וֹר א֖וֹ בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת עֽוֹר׃ 49וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק ׀ א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּגֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהָרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃ 50וְרָאָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 51וְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בָע֔וֹר לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה הָע֖וֹר לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא׃ 52וְשָׂרַ֨ף אֶת־הַבֶּ֜גֶד א֥וֹ אֶֽת־הַשְּׁתִ֣י ׀ א֣וֹ אֶת־הָעֵ֗רֶב בַּצֶּ֨מֶר֙ א֣וֹ בַפִּשְׁתִּ֔ים א֚וֹ אֶת־כָּל־כְּלִ֣י הָע֔וֹר אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ הַנָּ֑גַע כִּֽי־צָרַ֤עַת מַמְאֶ֨רֶת֙ הִ֔וא בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ 53וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד א֥וֹ בַשְּׁתִ֖י א֣וֹ בָעֵ֑רֶב א֖וֹ בְּכָל־כְּלִי־עֽוֹר׃ 54וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃ 55וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵ֣י ׀ הֻכַּבֵּ֣ס אֶת־הַנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּה לֹֽא־הָפַ֨ךְ הַנֶּ֤גַע אֶת־עֵינוֹ֙ וְהַנֶּ֣גַע לֹֽא־פָשָׂ֔ה טָמֵ֣א ה֔וּא בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרְפֶ֑נּוּ פְּחֶ֣תֶת הִ֔וא בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ׃ 56וְאִם֮ רָאָ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע אַחֲרֵ֖י הֻכַּבֵּ֣ס אֹת֑וֹ וְקָרַ֣ע אֹת֗וֹ מִן־הַבֶּ֨גֶד֙ א֣וֹ מִן־הָע֔וֹר א֥וֹ מִן־הַשְּׁתִ֖י א֥וֹ מִן־הָעֵֽרֶב׃ 57וְאִם־תֵּרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּגֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּֽגַע׃ 58וְהַבֶּ֡גֶד אֽוֹ־הַשְּׁתִ֨י אוֹ־הָעֵ֜רֶב אֽוֹ־כָל־כְּלִ֤י הָעוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תְּכַבֵּ֔ס וְסָ֥ר מֵהֶ֖ם הַנָּ֑גַע וְכֻבַּ֥ס שֵׁנִ֖ית וְטָהֵֽר׃ 59זֹ֠את תּוֹרַ֨ת נֶֽגַע־צָרַ֜עַת בֶּ֥גֶד הַצֶּ֣מֶר ׀ א֣וֹ הַפִּשְׁתִּ֗ים א֤וֹ הַשְּׁתִי֙ א֣וֹ הָעֵ֔רֶב א֖וֹ כָּל־כְּלִי־ע֑וֹר לְטַהֲר֖וֹ א֥וֹ לְטַמְּאֽוֹ׃ פ
14
Okushukûlwa kw’omushomyo
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 Yumva irhegeko liyêrekîre okushukûla omushomyo 3 Banamuhêkera omudâhwa. N’omudâhwa aba amamurhenza omu cishagala, anamulolêreza. Akaba olya mushomyo anafumire olushomyo lwâge, 4 omudâhwa anarhegeka, mpu barhôlere oyo washukûlwa, rhunyunyi rhubirhi rhuzine na rhwinja, barhôlen’enshâli z’omuvuye n’omugôla mudukula n’ecuhâgizo. 5 Omudâhwa anarhegeka okunigira kanyunyi kaguma oku nyanya ly’akabindi kali oku nyanya z’amîshi gahulula. 6 Na kandi hano aba amarhôla kalya kanyunyi kacizîne kuguma n’olushâli lw’omurhi gw’akarhonda, n’ibuye ly’omugôla, kuguma n’ecuhâgizo anabivumvuza omu mukò gwa kalya kanyunyi kanigiragwa oku kabindi kali oku nyanya ly’amîshi gahulula. 7 Anakangûla olya mushomyo kali nda na gulya mukò abul’imanyîsa oku akola ali mwêru kwêru, na kalya kanyunyi kali kacizîne banakaleka kabalalîre elubala. 8 Naye olya washukûlagwa, ayôsire ali wa kushuka myambalo yâge, n’okucîmômêsa enyôya zâge zôshi zôshi z’oku mubiri, n’okucîshuka acè yeshi. Buzinda bw’aho naye akola wa kushubira omu cishagala, ci erhi anaciri wa kuyûsa nsiku nda arhaja nyumpa. 9 Olusiku lwa kali nda aNashub’imôma amôya gâge gôshi: Emvîri, obwânwa, engohe, acimômêse enyoya zôshi anacîshuke yenene, omubiri gôshi n’emishangi yâge na ntyo erhi amarhengakwo ecizira côshi.
10 Olusiku lwa kali munâni anarhôla bâna-buzi habirhi barhalikwo ishembo n’omushîbuzi gwa mwâka muguma gurhaliko ishembo, anarhôle omulà gw’enshâno enozire, mirengo isharhu ya kali ikumi, ebè evanzirwe n’amavurha ga mulengomuguma. 11 Omudâhwa walokôlaga oyomushomyo, anamulêrha, anarhûla Nyamuzinda ebyo aha muhango gw’akagombe k’endêko. 12 Omudâhwa anarhôla cibuzi ciguma acîhâne nterekêro y’okushukûla ebyâha, haguma na gulya mulengo gw’amavurha. Anabimogamogera embere za Nyakasane. 13 Omudâhwa ananigira ecôla cibuzi halyâla bananigira enterekêro y’okushukûla ebyâha enali yâge bulya buli bwangà butagatîfu obwo. 14 Omudâhwa hano aba amaduba kuli gulya mukò gw’enterekêro y’okushukûla ebyâha anagulaba oku kurhwîri kulyo kwa nyakushukûlwa banagulabe oku cunkumwe câge c’ekulyo, n’oku inò linene lyâge ly’okugulu kulyo. 15 Kandi omudâhwa anarhôla omulengo gw’amavurha agadubulirekwo omu bulà bw’enfune bw’okuboko kumosho. 16 Na mwa galya mavurha gali omu bulà bw’enfume y’ekumosho anadobezamwo omunwe gw’okuboko kulyo agushahulize kali nda embere za Nyakasane. 17 Na kandi kuli galya mavurha gali omu bulà bw’enfune y’e kumosho, omudâhwa analabamwo okurhwîri kulyo kwa nyakulokôlwa, kwo kuyûshûla enterekêro y’okushukûla ebyâha. 18 Agasigire kwa galya mavurha gali omu bulà bw’enfune y’e kumosho, omudâhwa anagabulagira oku irhwe lya nyakushukûlwa. Kwo na kujira enterekêro y’okulyûla ebyâha embere za Nyakasane okwo. 19 Kandi omudâhwa anarhùla enterekêro y’okushukûla omunya-byâha. Kandi buzinda bw’aho analokôla olya wal’izizire. 20 Enyuma z’aho, bano aba amaniga enterekêro y’okusingônolwa, anarhûla enterekêro nkalange, kwo kulokôla Oyo muntu abè mwêru kwêru.
21 Akaba mukenyi n’ebirugu byâge biri binyi, anarhûla mwâna-buzi muguma w’okurherekêrwa, amurhûle enterekêro y’okumolekwa n’okuyinamulirwa Nyakasane. Anarhôla ecigabi ca kali ikumi n’enshâno enozire, anavanganye n’amavurha ajiremwo enterekêro y’okukalangwa, anayiyûshûlekwo n’omulengo gw’amavurha. 22 Anarhôla na mahali abirhi ga mpinga, erhi bânagoko babirhi ba ngûkù, akaba ankabibona. Mwanagokomuguma abè nterekêro y’okushukûlwa ebyâha, n’owundi nterekêro y’okusingônolwa. 23 Olusiku lwa kalimunâni, anabihêkera omudâhwa aha kagombe k’endêko, embere za Nyakasane lyo bamuyobôla. 24 Omudâhwa anarhôla olya mwâna-buzi w’enterekêro y’okushukûla ebyâha na gulya mulengo gw’amavurha, anabimogamogera embere za Nyakasane. 25 Anabaga olya mwâna-buzi w’okushukûla. Omudâhwa anarhòla omwamba gw’elya mbâgwa y’okushukûla. Anagushiga oku kurhwîri kulyo kw’owashukûlwa, oku cunkumwe c’okuboko kwâge kulyo n’oku inò linene ly’okugulu kwâge kulyo. 26 Omudâhwa adubulira mavurha masungunu omu bulà bw’enfune y’okulembe kwâge 27 Oyomudâhwa anayanka kuli galya mavurha n’omunwe gw’e kulyo kwâge akangûlemwo kali nda embere za Nyakasane. 28 Omudâhwa anayanka kuli galya mavurha gali omu kuboko kwâge kulembe, agalabe oku kurhwîri kulyo kwa nyakulokôlwa, n’oku cunkumwe c’ekulyo n’oku inò linene ly’ekulyo, halya anashigaga omukò gw’enterekêro oku byâha. 29 Amavurha gankasigala omu nfune z’omudâhwa, anagabulagira oku irhwe ly’owalokôlagwa, kwo nakumujirira enterekêro y’okulyûla embere za Nyakasane. 30 Okubundi anarhûla mpinga nguma erhi mwanagokomuguma wa ngûkù nk’oku anahashire. 31 Anajira mwanagokomuguma nterekêro y’okulyûla ebyâha, owundi abè nterekêro nsingônola, haguma n’enterekêro nkalangwa. Kwo omudâhwa ajirira nyakulokôlwa ntyo, enterekêro y’okulyûla ebyâha embere za Nyakasane. 32 Lyo irhegeko liyêrekîre omushomyo eryo, kuli olya ebirugu byâge birhayunjuzizi enterekêro elingânîne eya abandi.
Olushomyo lw’enyumpa
33 Nyakasane ashub’ishambâza Mûsa na Aròni, erhi: 34 Amango mwahike omu cihugo c’e Kanani, cirya nammuyîmikamwo, erhi nankahira ecinyolo c’olushomyomuli nyumpa nguma ya muli eco cihugo mwagabîrwe, 35 nna erya nyumpa agwâsirwe okumanyîsa omudâhwa, muli ebirà binwa, erhi: Niehe namabona emvulikaka y’olushomyo omu nyumpa yâni. 36 Omudâhwa embere agend’ilolêreza ezo nvulikaka, arhang’irhegeka okurhenza ebiri omu nyumpa byôshi, lyo birhag’ihumâna nabyo, lyôki omudâhwa ankaja omu nyumpa ayilolêreze. 37 Omudâhwa analolêreza zirya nvulikaka ziri oku lukûta, akaba ezo mvulikaka ziri oku lukûta zirimwo emisingenyere y’akâsi erhi ndukula, enayêrekîne oku ekola yajà yajira emigâku oku lukûta, 38 omudâhwa anahuluka muli erya nyumpa kuhika aha c’olusò, anarhegeka bayigale eyôla nyumpa kuhika nsiku nda. 39 Omudâhwa anashubiramwo olusiku lwa kali nda. 40 Erhi ankabona oku ecôla cinyolo cajà cayûshûka oku birhebo by’eyo nyumpa, anarhegeka okurhenza amabuye galikwo ecinyolo, banagakwebe ahantu habî kuli h’ecishagala. 41 Anarhegeka bahalûle enyumpa yôshi omu ndalâlà, kandi baka bulire kuli kw’ecishagala kalya katulo bahalûlaga. 42 Banayanka agandi mabuye bayûbakaemwo halya amarhanzi gàli, baNashub’ishîga ebindi bidaka oku nyumpa.
43 Erhi ecôla cinyolo cankashub’ibonekana, n’obwo bali bamahomòla halya hali envulikaka z’ecinyolo, banasirîrha halyâla banahahoma ebindi bijondo, omudâhwa anashubirayo agend’ilaba eyo nyumpa. 44 Erhi ankabona zirya mvulikaka z’ecinyolo zajà zayûshûka omu nyumpa, anaderha oku luli lushomyo lwa kuyahukira olwo Iuli muli eyo nyumpa. Eyo nyumpa yamazira. 45 Banahongole erya nyumpa, bagal’igend’ikabulira kulî kw’eco cishagala: amabuye, emirhi haguma n’ebidaka byali oku nyumpa byôshi, bikabulirwe ahantu habî. 46 Owankayongoberera muli eyôla nyumpa kurhenga galya mango bayihamikaga mpu ezizire, oyo naye anayahukirwe na gulya muziro kuhika bijingo. 47 Owankalâla muliyo erhi kulira muliyo kukwânîne ashuke emyambalo yâge. 48 Ci erhi omudâhwa ankaba amashubira muli erya nyumpa akabona kuli cirya cibale ecimanyîso c’okurhajà cayûshûka kurhenga banahembulula erya nyumpa, omudâhwa anaderha oku eyôla nyumpa ekola nyinjà, erhacigwêrhikwo ishembo.
49 Oku nterekêro y’okushukûla eyôla nyumpa, omudâhwa anarhôla rhunyunyi rhubirhi, enshâli z’akarhonda, ecuhâgizo n’omugôla mudukula. 50 Anabâgira kanyunyi kaguma oku nyungu y’ibuye ndêkereze oku nyanya ly’amîshi gahulula. 51 Kandi hano aba amarhôla enshâli z’akarhonda, gulya mugôla mudukula na kalya kanyunyi kazîne, anabidobeka omu mukò gwa kalya kanyunyi kànigagwa na muli galya mîshi gahulula, mwa galya mango anakangûlamwo erya nyumpa kali nda. 52 Ayûsa okuhâna enterekêro y’okushukûla erya nyumpa omu kukolêsa gulya mukò gw’akanyunyi, amîshi gahulula, haguma na kalya kanyunyi kacizîne, na zirya nshâli z’akarhonda; cirya cuhâgizo na gulya mugôla, 53 akanyunyi kacizîne anakalika, kacibàlalire kulî kw’ecishagala omu lubala. Kwo akaz’ishukûla ntyo enyumpa lyo ezirôka. 54 Eryo lyo irhegeko liyêrekîne ngasi cinyolo c’emvulikaka n’ebibungu, 55 oku lushomyo lw’emyambalo n’olw’enyumpa. 56 Emibuha, n’ebibenzi na ngasi bindi bibale, 57 limanyîsize mangaci akantu kankabà kazizire erhi karhali kwo ishembo liyêrekîre olushomyo. Lyo irhegeko liyêrekîre olushomyo elyo.

Leviticus BHS 14:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 3וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃ 4וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃ 5וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃ 6אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃ 7וְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן־הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲר֔וֹ וְשִׁלַּ֛ח אֶת־הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃ 8וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֨יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 9וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשֹׁ֤ו וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כָּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃ 10וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ים וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן׃ 11וְהֶעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 12וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וְשָׁחַ֣ט אֶת־הַכֶּ֗בֶשׂ בִּ֠מְקוֹם אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֧ט אֶת־הַֽחַטָּ֛את וְאֶת־הָעֹלָ֖ה בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֡י כַּ֠חַטָּאת הָאָשָׁ֥ם הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ 14וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֮ מִדַּ֣ם הָאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃ 15וְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃ 16וְטָבַ֤ל הַכֹּהֵן֙ אֶת־אֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית וְהִזָּ֨ה מִן־הַשֶּׁ֧מֶן בְּאֶצְבָּע֛וֹ שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 17וּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃ 18וְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 19וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָֽה׃ 20וְהֶעֱלָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה הַמִּזְבֵּ֑חָה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽר׃ ס
21וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֮ מַשֶּׂגֶת֒ וְ֠לָקַח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן׃ 22וּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְהָיָ֤ה אֶחָד֙ חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָֽה׃ 23וְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י לְטָהֳרָת֖וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֑ן אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 24וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן אֶת־כֶּ֥בֶשׂ הָאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֨יף אֹתָ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 25וְשָׁחַט֮ אֶת־כֶּ֣בֶשׂ הָֽאָשָׁם֒ וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁ֔ם וְנָתַ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃ 26וּמִן־הַשֶּׁ֖מֶן יִצֹ֣ק הַכֹּהֵ֑ן עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃ 27וְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 28וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַשֶּׁ֣מֶן ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל־מְק֖וֹם דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃ 29וְהַנּוֹתָ֗ר מִן־הַשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 30וְעָשָׂ֤ה אֶת־הָֽאֶחָד֙ מִן־הַתֹּרִ֔ים א֖וֹ מִן־בְּנֵ֣י הַיּוֹנָ֑ה מֵאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָדֽוֹ׃ 31אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֞יג יָד֗וֹ אֶת־הָאֶחָ֥ד חַטָּ֛את וְאֶת־הָאֶחָ֥ד עֹלָ֖ה עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְכִפֶּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן עַ֥ל הַמִּטַּהֵ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 32זֹ֣את תּוֹרַ֔ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תַשִּׂ֥יג יָד֖וֹ בְּטָהֳרָתֽוֹ׃ פ
33וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 34כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם׃ 35וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃ 36וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃ 37וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃ 38וְיָצָ֧א הַכֹּהֵ֛ן מִן־הַבַּ֖יִת אֶל־פֶּ֣תַח הַבָּ֑יִת וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַבַּ֖יִת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 39וְשָׁ֥ב הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בְּקִירֹ֥ת הַבָּֽיִת׃ 40וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְחִלְּצוּ֙ אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בָּהֵ֖ן הַנָּ֑גַע וְהִשְׁלִ֤יכוּ אֶתְהֶן֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃ 41וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃ 42וְלָקְחוּ֙ אֲבָנִ֣ים אֲחֵר֔וֹת וְהֵבִ֖יאוּ אֶל־תַּ֣חַת הָאֲבָנִ֑ים וְעָפָ֥ר אַחֵ֛ר יִקַּ֖ח וְטָ֥ח אֶת־הַבָּֽיִת׃ 43וְאִם־יָשׁ֤וּב הַנֶּ֨גַע֙ וּפָרַ֣ח בַּבַּ֔יִת אַחַ֖ר חִלֵּ֣ץ אֶת־הָאֲבָנִ֑ים וְאַחֲרֵ֛י הִקְצ֥וֹת אֶת־הַבַּ֖יִת וְאַחֲרֵ֥י הִטּֽוֹחַ׃ 44וּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת צָרַ֨עַת מַמְאֶ֥רֶת הִ֛וא בַּבַּ֖יִת טָמֵ֥א הֽוּא׃ 45וְנָתַ֣ץ אֶת־הַבַּ֗יִת אֶת־אֲבָנָיו֙ וְאֶת־עֵצָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־עֲפַ֣ר הַבָּ֑יִת וְהוֹצִיא֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃ 46וְהַבָּא֙ אֶל־הַבַּ֔יִת כָּל־יְמֵ֖י הִסְגִּ֣יר אֹת֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 47וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃ 48וְאִם־בֹּ֨א יָבֹ֜א הַכֹּהֵ֗ן וְרָאָה֙ וְ֠הִנֵּה לֹא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בַּבַּ֔יִת אַחֲרֵ֖י הִטֹּ֣חַ אֶת־הַבָּ֑יִת וְטִהַ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַבַּ֔יִת כִּ֥י נִרְפָּ֖א הַנָּֽגַע׃ 49וְלָקַ֛ח לְחַטֵּ֥א אֶת־הַבַּ֖יִת שְׁתֵּ֣י צִפֳּרִ֑ים וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃ 50וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפֹּ֣ר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃ 51וְלָקַ֣ח אֶת־עֵֽץ־הָ֠אֶרֶז וְאֶת־הָ֨אֵזֹ֜ב וְאֵ֣ת ׀ שְׁנִ֣י הַתּוֹלַ֗עַת וְאֵת֮ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּה֒ וְטָבַ֣ל אֹתָ֗ם בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחוּטָ֔ה וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וְהִזָּ֥ה אֶל־הַבַּ֖יִת שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ 52וְחִטֵּ֣א אֶת־הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפּ֔וֹר וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וּבַצִּפֹּ֣ר הַחַיָּ֗ה וּבְעֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וּבָאֵזֹ֖ב וּבִשְׁנִ֥י הַתּוֹלָֽעַת׃ 53וְשִׁלַּ֞ח אֶת־הַצִּפֹּ֧ר הַֽחַיָּ֛ה אֶל־מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וְכִפֶּ֥ר עַל־הַבַּ֖יִת וְטָהֵֽר׃ 54זֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה לְכָל־נֶ֥גַע הַצָּרַ֖עַת וְלַנָּֽתֶק׃ 55וּלְצָרַ֥עַת הַבֶּ֖גֶד וְלַבָּֽיִת׃ 56וְלַשְׂאֵ֥ת וְלַסַּפַּ֖חַת וְלַבֶּהָֽרֶת׃ 57לְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת׃ ס
15
Emiziro oku mulume n’oku mukazi
Okuzira kw’omulume
1 Nyakasane anacishambâza Mûsa n’ Aròni, ababwîra, erhi: 2 Mugend’ibwîra bene Israheli ntyâla: Ngasi mulume wankageza emburho, erhi analikwo ishembo ly’omuziro. 3 Yumvagyi ecankarhuma aderhwa munyishembo ly’omuziro: Erhi omubiri gwâge gwankabulaga emburho, na ciru ankayumva ziri hôfi h’okubulajika, akazicìka kurhankarhuma arhayôrha azizire. 4 Encingo Oyo muntu ozizire ankalalakwo, nayo enazire na ngasi kantu ankadahalakwo nakwo erhi kanakola kazizire. 5 Owankahuma oku ncingo yâge, ali wa kugend’ishuka emyambalo yâge, na yêne ali wakucîshuka n’amîshi, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 6 Omuntu wankatamala oku kantu katamalwakwo n’omuntu ozizire, naye ali wa kugend’ishuka emyambalo yâge, naye yenene ali wa kucîshuka omubiri, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 7 Ngasi wankahuma oku mubiri gw’Oyo muntu ozizire, ali wakugend’ishuka emyambalo yâge, n’okucîshuka yenene omubiri n’amîshi, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 8 Oyo muntu ozizire, erhi ankakâyira oku muntu orhalikwo ishembo, Oyo muntu akola wakushuka emyambalo yâge, n’okucîshuka yenene n’amîshi, agali nayôrhana omuziro gwâge kuhika bijingo. 9 Ngasi citumbi oyôla ozizire ankatamalakwo omu kubalama, naco cikola cizizire. 10 Owankahuma oku kantu kali idako ly’aka atamîrekwo, erhi aka ayimanzirekwo, erhi aka agwishîrekwo, oyôla anabà n’ishembo ly’omuziro kuhika bijingo, n’owankahêka kantu kaguma muli orhwo, akola wa kushuka emyambalo yâge, yenene anacîshuke n’amîshi agal’iyôrhana omuziro gwâge kuhika bijingo. 11 Ngasi bôshi, Oyo muntu ankahumakwo, n’obwo arharhanzir’ikalaba enfune zâge n’amîshi, abôla bakola ba kushuka emyambalo yâbo na kandi bonene bali bakucîshuka n’amîshi bagal’inayôrha bazizire kuhika bijingo. 12 Ngasi kalugu k’ibumba Oyo muntu ozizire ankahumakwo, kakola ka kuberwa, na ngasi kalugu kabinjagwa omu murhi, kali ka kushukwa n’amîshi. 13 Amango oyo kashululu amahubamwo okushulula, anaganja nsiku nda embere z’okushukûlwa kwâge, kandi naye ali wa kushuka emyambalo yâge, na wa kucîshuka omubiri n’amîshi gahulula, lyôki ankalokôlwa. 14 Olusiku lwa kali munâni, hano aba amarhôla mahali abirhi ga mpinga, nîsi erhi bânagoko babirhi ba ngûkù, anabihêka aha muhango gwa akagombe nterekêro, anabihêreze omudâhwa embere za Nyakasane. 15 Omudâhwa anahâna nguma nterekêro y’okushukûla ebyâha, n’eyindi ebè nterekêro y’okusingônolwa. Kandi omudâhwa anamujirira enterekêro y’okumuhânira ecîru emwa Nyakasane, kuli okwo kuzira kwâge. 16 Omulume ogeza emburho ali wakushuka omubiri gwâge gwôshi n’amîshi, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 17 Ngasi mwambalo kandi erhi ngasi luhù, eyôla mburho yankahikakwo, kukwânîne bishukwe n’amîshi bigal’iyôrha bizizire kuhika bijingo. 18 Erhi ankaba omukazi alazire n’omulume bakanayankana, bombi banacîshuka n’amîshi, bagal’iyôrha bazizire kuhika bijingo.
Okuzira kw’omukazi
19 Amango omukazi ali ebukuma, agwâsirwe okuyôrha nsiku nda muli ogôla muziro gwâge na ngasi yeshi wankamuhumakwo, anayahukirwe n’ishembo ly’ogwomuziro kuhika bijingo. 20 Ngasi hantu ankalalakwo agôla mango gâge ali omu mugongo, nako kanazire, kwo na ngasi kandi kantu ankatamalakwo kakola kazizire akâge. 21 Owankahuma oku ncingo yâge anazire, akola agwâsirwe okushuka emyambalo yâge n’amîshi, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 22 Owankahuma oku kantu ashuba atamîrekwo, agwâsirwe okushuka n’amîshi emyambalo yâge, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 23 Akaba hali kantu kali oku ncingo erhi oku ntebe Oyo muntu ozizire ashub’atamîrekwo, owakahumakwo, anazire kuhika bijingo. 24 Erhi omulume ankalâla bonaye, ecirhambo câge erhi cankamuhikakwo, nyamukazi erhi amuyahukize omuziro gwâge, kuhika nsiku nda, na ngasi ncingo ankalalakwo nayo ekola ehumânyire. 25 Erhi omukazi ankayôrha nsiku omu mugongo, kulusha ensiku akomerera, nîsi kandi erhi ankarhalusa ensiku ayôrha aja omu mugongo, haguma n’okudwa omukò okurhalusire olugero, anayôrha azizire ensiku zôshi aciri ebukuma. 26 Ngasi ncingo ankalâlakwo agôla mango adwîrhe adwa omukò, eyo ncingo anarhume yahinduka kantu kazizire: nka oku elya alâlakwo amango gâge g’okujà omu mugongo, na ngasi kalugu ankatamalakwo kakola kazizire, nka amango ali omu mugongo ngasi mwêzi. 27 Owankahuma kuli ebyôla birugu, anazizire anakola agwâsirwe okushuka emyambalo yâge, n’okucîshuka yenene n’amîshi, agal’iyôrha azizire kuhika bijingo. 28 Erhi ankaba eco cirhambo câge camahuba, anageza nsiku nda, n’enyuma lyâzo anayôrha bwinjà. 29 Olusiku lwa kalimunâni anarhôla mpinga ibirhi ka ndi erhi ngûkù ibirhi ntôrhò, anazihêkere omudâhwa aha muhango gw’akagombè k’endêko. 30 Omudâhwa anabirherekêra: nguma ebè nterekêro oku byâha, na eyindi gulya mukò gwarhumaga azira gurhuma. 31 Orhonde bene Israheli oku miziro yâbo, lyo bakaz’icîsêza, lyo barhag’ifà, erhi eyo miziro erhuma, omu kuhemula endâro yâni eri ekarhî kâbo. 32 Eryo lyo irhegeko liyêrekîre okujà ebukuma, nîsi erhi kubulaga emburho, 33 na ngasi yeshi wankadwa omukò, abè mulume nîsi erhi mukazi, ciru n’omulume wankalâla n’omukazi ozizire.
Leviticus BHS 15:
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2דַּבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא׃ 3וְזֹ֛את תִּהְיֶ֥ה טֻמְאָת֖וֹ בְּזוֹב֑וֹ רָ֣ר בְּשָׂר֞וֹ אֶת־זוֹב֗וֹ אֽוֹ־הֶחְתִּ֤ים בְּשָׂרוֹ֙ מִזּוֹב֔וֹ טֻמְאָת֖וֹ הִֽוא׃ 4כָּל־הַמִּשְׁכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָ֑א וְכָֽל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃ 5וְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִגַּ֖ע בְּמִשְׁכָּב֑וֹ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 6וְהַיֹּשֵׁב֙ עַֽל־הַכְּלִ֔י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 7וְהַנֹּגֵ֖עַ בִּבְשַׂ֣ר הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 8וְכִֽי־יָרֹ֛ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 9וְכָל־הַמֶּרְכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִרְכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָֽא׃ 10וְכָל־הַנֹּגֵ֗עַ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר יִהְיֶ֣ה תַחְתָּ֔יו יִטְמָ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנּוֹשֵׂ֣א אוֹתָ֔ם יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 11וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֤ר יִגַּע־בּוֹ֙ הַזָּ֔ב וְיָדָ֖יו לֹא־שָׁטַ֣ף בַּמָּ֑יִם וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 12וּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁר־יִגַּע־בּ֥וֹ הַזָּ֖ב יִשָּׁבֵ֑ר וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ יִשָּׁטֵ֖ף בַּמָּֽיִם׃ 13וְכִֽי־יִטְהַ֤ר הַזָּב֙ מִזּוֹב֔וֹ וְסָ֨פַר ל֜וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים לְטָהֳרָת֖וֹ וְכִבֶּ֣ס בְּגָדָ֑יו וְרָחַ֧ץ בְּשָׂר֛וֹ בְּמַ֥יִם חַיִּ֖ים וְטָהֵֽר׃ 14וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִֽקַּֽח־לוֹ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וּבָ֣א ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֶל־פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּנְתָנָ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 15וְעָשָׂ֤ה אֹתָם֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה מִזּוֹבֽוֹ׃ ס
16וְאִ֕ישׁ כִּֽי־תֵצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־כָּל־בְּשָׂר֖וֹ וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 17וְכָל־בֶּ֣גֶד וְכָל־ע֔וֹר אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה עָלָ֖יו שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְכֻבַּ֥ס בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ פ
18וְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב׃ 19וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 20וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו בְּנִדָּתָ֖הּ יִטְמָ֑א וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃ 21וְכָל־הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 22וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ בְּכָל־כְּלִ֖י אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֑יו יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 23וְאִ֨ם עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא א֧וֹ עַֽל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־הִ֥וא יֹשֶֽׁבֶת־עָלָ֖יו בְּנָגְעוֹ־ב֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 24וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכָל־הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃ פ
25וְאִשָּׁ֡ה כִּֽי־יָזוּב֩ ז֨וֹב דָּמָ֜הּ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים בְּלֹא֙ עֶת־נִדָּתָ֔הּ א֥וֹ כִֽי־תָז֖וּב עַל־נִדָּתָ֑הּ כָּל־יְמֵ֞י ז֣וֹב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵ֧י נִדָּתָ֛הּ תִּהְיֶ֖ה טְמֵאָ֥ה הִֽוא׃ 26כָּל־הַמִּשְׁכָּ֞ב אֲשֶׁר־תִּשְׁכַּ֤ב עָלָיו֙ כָּל־יְמֵ֣י זוֹבָ֔הּ כְּמִשְׁכַּ֥ב נִדָּתָ֖הּ יִֽהְיֶה־לָּ֑הּ וְכָֽל־הַכְּלִי֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֔יו טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה כְּטֻמְאַ֖ת נִדָּתָֽהּ׃ 27וְכָל־הַנּוֹגֵ֥עַ בָּ֖ם יִטְמָ֑א וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ 28וְאִֽם־טָהֲרָ֖ה מִזּוֹבָ֑הּ וְסָ֥פְרָה לָּ֛הּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְאַחַ֥ר תִּטְהָֽר׃ 29וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י תִּֽקַּֽח־לָהּ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וְהֵבִיאָ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 30וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הָאֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְאֶת־הָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלֶ֤יהָ הַכֹּהֵן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה מִזּ֖וֹב טֻמְאָתָֽהּ׃ 31וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֨תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם׃ 32זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת־זֶ֖רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ׃ 33וְהַדָּוָה֙ בְּנִדָּתָ֔הּ וְהַזָּב֙ אֶת־זוֹב֔וֹ לַזָּכָ֖ר וְלַנְּקֵבָ֑ה וּלְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִשְׁכַּ֖ב עִם־טְמֵאָֽה׃ פ
16
Olusiku lukulu lw’okuhyûla
1 Nyakasane ashambâza Mûsa enyuma ly’okufà bene Aròni bombi balya barhingamiragwa amango bayegeraga obusù bwa Nyakasane. 2 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: Oj’ibwîra mwene winyu Aròni amanye arhakazâg’ija ngasi mangon omu hantu hîmâna, omu ndalâlà y’enshabiriro, embere ly’entebe y’amonjo eri enyanya ly’ecirhimbiri c’amalaganyo, alek’ifà bulya mbonekana omu citù kuli eyo ntebe y’amonjo. 3 Yumvagya kurhi Aròni akaz’ija ahantu hîmâna: Anakaz’iyisha adwîrhe empanzi y’omushikira, nterekêro y’okushukûla ebyâha n’engandabuzi oku nterekêro y’okusingônolwa. 4 Anacìhundikira ecishûli c’enondwè, erhi n’oku mubiri gwâge ayambîrhe ehikenyerwa hy’enondwè. Anakobeke n’omushumi gw’enondwè, anazonze irhwe lyâge ehisirha hy’enondwe. Yo myambalo mîshogwa akayambala eyo, aba amacîcêsa omubiri n’amîshi.
5 Bene Israheli banakiâmulerhera bihebe bibirhi, bibè nterekêro y’okushukûla ebyâha na ngandabuzi nguma ebè nterekêro y’okusingônolwa. 6 Aròni ayûs’irhûla empanzi y’okushukûla ebyâha byâge n’okujira enterekêro y’okucîhyûlira bone omulala gwâge gôshi, 7 amayimanza birya bihebe bibirhi embere za Nyakasane, aha muhango gw’akagombe k’endêko. 8 Aròni anayesha ecigole kuli ebyôla bihebe byombi: ciguma acishige Nyakasane n’ecindi acishige omuzimu Azazelio. 9 Aròni anaderha bashegeze hôfi ecihebe cagwâsirwe n’ecigole co ca Nyakasane, anacirherekêra ntûlo y’okushukûla ebyâha. 10 N’ecihebe cagwâsirwe n’ecigole c’omuzimu Azazeli anaciyimanza cizîne embere za Nyakasane, lyo acinywesa empyûlo oku byâha bagal’icihabulira omu irûngu emw’omuzimu Azazeli.
11 Aròni akaz’ihâna empanzi enterekêro oku byâha byâge, ly’acihalira yêne n’omulala gwâge. Hano aba amabâga empanzi y’enterekêro y’okushukûla ebyâha, 12 anarhôla ecitumbûkizo ciyunjwîre masêsè gw’oku luhêrero embere za Nyakasane, anarhôle na bifune bibirhi bya nshangi ya nshâno yahûmula kwinjà. Anabihêka omu ndalâlà ly’enshabiriro, 13 anahira enshangi kwa gulya muliro guli embere za Nyakasane lyo omugî gwâyo guyunjula ahantu hîmâna, nka hitû enyanya ly’entebe y’amonjo, lyo erhag’ifà. 14 Anarhôla oku mukò gw’erya mpanzi, ajiremwo ecuhâgizo n’omunwe gwâge anakangûla kali nda embere z’ahantu h’entebe y’amonjo.
15 Anabâga ecihebe c’entererekêro y’okushukûla ebyâha by’olubaga, agal’ihêka omwamba gwâco omu ndalâlà ly’enshabiriro, hano aba amakolêsa gulya mukò, nk’oku akolesagya ogw’empanzi, anakangûla nagwo entebe y’amonjo n’embehe zâyo. 16 Kwo akaz’ijirira enterekêro ahantu hîmâna ntyôla kuli bene Israheli erhi mabî gâbo garhuma, n’okuhanjalika kwâbo nka bamajira ecâha, kandi anajirira ntyôla akagombe k’endêko kayôrha kali ekarhî kâbo, amango g’amabî gâbo. 17 Omu kagombe k’endêkomurhabêraga ndi ago mango ayongobêramwo mpu arhûle enterekêro omu hantu hîmâna, kuhika alinde arhengamwo; ayûs’icîrherekêrera yenene enterekêro y’okucîhûnira obwonjo bone omulala gwâge na bene Israheli, 18 akola ahuluka anakanya, aj’ebwa luhêrero luli embere za Nyakasane, anabâgira empyûlo oku luhêrero, aba amarhôla oku mwamba gw’empanzi, n’ogw’ecihebe, aja alaba oku marhambi gôshi g’oluhêrero. 19 Kandi anashahuliza omukò kali nda n’omunwe gwâge kuli olwo luhêrero, analushukûle n’okulukûlakwo amabî gôshi ga Bene Israheli.
20 Hano amayus’ijirira entûlo ahantu hîmâna, oluhêrero n’akagombe k’endêko, anaderha bayêgeze cirya cihebe cicizîne emunda ali. 21 Kandi amayus’ilambûlira amaboko gâge gombi oku irhwe lya cirya cihebe cicizîne, Aròni anacîgashira kuli cirya cihebe, omu kuderha amabî ga bene Israheli gôshi n’omu kuhalanjika kwâbo omu kujira ebyâha, ayûs’inywêsa eco cihebe galya mabî, banacihugira omu irûngu erhi cayisha cahugwa n’omuntu murhonde, olya olalizîbwe. 22 Eco cihebe canahêka ntyo emiziro yâbo yôshi, omu irûngu nyawera. Oyo muntu aba amacihugira omu irûngu, 23 okubundi Aròni anashubira omu kagombe g’endêko, ahogole emyambalo y’enondwè ali ayambîrhe erhi aja ahantu hîmâna, amayus’ibibîkamwo, 24 anacishukira halya hantu hîmâna yeshi n’amîshi. Kandi aNashub’iyambala emyambalo yâge, abul’ihuluka n’okugend’ihâna enterekêro yâge nsingônola n’ey’olubaga lwôshi, 25 amashushi g’enterekêro ‘okushukûlwa ebyâha, anagasingonôlera oku luhêrero.
26 Owal’ihugira cirya cihebe emwa omuzimu Azazeli, anashuka emyambalo n’omubiri gwâge, lyôki akajà omu lugo. 27 Empanzi erhûlirwa kubà nterekêro y’okushukûla ebyâha, banayibarhulire kulî n’olugo, kuguma n’ecihebe c’enterekêro y’okushukûla ebyâha, byo bintu omwamba gwâbyo gwahêkwa ahantu hîmâna, mpu bibè ntûlo, basingônele: oluhù, enyama n’eciho cabyo. 28 Olya wal’irhumirwe okubiyôca agwâsirwe okushuka emyambalo yâge n’omubiri gwâge, n’amîshi, aba amajira ntyo, lyôki akajà omu cishagala.
29 Okola kwâbà irhegeko linyu ensiku zôshi. Omu nsiku ikumi w’omwêzi gwa kali nda, lwakabà lusiku lukulu lw’okucibàbaza, murhahîraga mwajira mukolomuci, oli mwe, oli ecigolo cinyu. 30 Buyala muli olwo lusiku, lyo bakaz’immurherekêrera enterekêro y’okumushukûla, lyo bamuzirôla lyo mucêsibwa ebyâha binyu embere wa Nyakasane. 31 Kuli mwe olwo lusiku lwakâbà lusiku luzira, lwa kurhamûka, lusiku lwa kucîshalisa. Linakola irhegeko ensiku zôshi.
32 Empyûlo oku byâha, yakurherekêrwa n’omudâhwa mukulu, washizirwe amavurha, anayimikirwa okukâjira emikolo y’obudâhwa ahàli h’îshe. Anakaz’iyambala emyambalo y’enondwè, myambalo mitagatîfu. 33 Akaz’ihâna enterekêro y’okuhyûla eyêrekîre: ahantu hatagatîfu bwenêne, eyêrekîre akagombe k’endêko, n’eyêrekîre oluhêrero. Na enyuma z’aho anakz«ihânira abadâhwa n’olubaga enterekêro y’okushukûlwa ebyâha. 34 N’eryo liri irhegeko linyu ly’ensiku zôshi: entûlo y’empyûlo yakaz’ijirirwa bene Israheli bôshi liguma lyône omu mwâka, erhi byâha byâbo birhuma; banacikaz’ijira nka kulya Nyakasane arhegekaga Mûsa.
Leviticus BHS 16:
1וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִיךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃ 3בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃ 4כְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִהְי֣וּ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם׃ 5וּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה׃ 6וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃ 7וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 8וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גּוֹרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃ 9וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיהוָ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃ 10וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃ 11וְהִקְרִ֨יב אַהֲרֹ֜ן אֶת־פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת־פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ 12וְלָקַ֣ח מְלֹֽא־הַ֠מַּחְתָּה גַּֽחֲלֵי־אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת׃ 13וְנָתַ֧ן אֶֽת־הַקְּטֹ֛רֶת עַל־הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְכִסָּ֣ה ׀ עֲנַ֣ן הַקְּטֹ֗רֶת אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵד֖וּת וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ 14וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע־פְּעָמִ֛ים מִן־הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ׃ 15וְשָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔וֹ אֶל־מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת׃ 16וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקֹּ֗דֶשׁ מִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם וְכֵ֤ן יַעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם׃ 17וְכָל־אָדָ֞ם לֹא־יִהְיֶ֣ה ׀ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבֹא֛וֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ עַד־צֵאת֑וֹ וְכִפֶּ֤ר בַּעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כָּל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ 19וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִהֲר֣וֹ וְקִדְּשֹׁ֔ו מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 20וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃ 21וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗ו עַ֨ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כָּל־עֲוֺנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה׃ 22וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כָּל־עֲוֺנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃ 23וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃ 24וְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֨יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת־בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם׃ 25וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 26וְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת־הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 27וְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת־דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְשָׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת־עֹרֹתָ֥ם וְאֶת־בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת־פִּרְשָֽׁם׃ 28וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔ם יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 29וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִי בֶּֽעָשֹׂ֨ור לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ 30כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃ 31שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃ 32וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר־יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת־יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת־בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ׃ 33וְכִפֶּר֙ אֶת־מִקְדַּ֣שׁ הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ יְכַפֵּ֑ר וְעַ֧ל הַכֹּהֲנִ֛ים וְעַל־כָּל־עַ֥ם הַקָּהָ֖ל יְכַפֵּֽר׃ 34וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכָּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ

17
IV. Irhegeko ly’obucêse
Enterekêro y’embâgwa
1 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 2 Oj’ibwîra Aròni, abagala na bene Israheli bôshi, obabwîre, erhi: Lolagi ebi Nyakasane arhegesire. 3 Ngasi muntu w’omu bûko bw’Israheli wayabâgire enterekêro, ebè mpanzi, cibè cibuzi erhi mpene omu cishagala erhi kulî kw’ecishagala, 4 buzira kuhêka eyo nterekêro aha muhango gw’akagombe k’endêko, lyo ayirherekêrera Nyakasane embere ly’Endâro yâge, Oyo muntu ayasambe omukò anabulagaga. Anakagwe omu lubaga lwâni. 5 Ntyo bene Israheli bakaz’ilêrhera omudâhwa enterekêro za Nyakasane aha muhango gw’akagombe k’endêko, ahàli h’okukaz’izijirira emwa bâbwè, banakaz’izirherekêra Nyakasane, zibe nterekêro z’okushenga omurhûla. 6 Omudâhwa anadubulira omwamba oku luhêrero lwa Nyakasane, aha muhango gw’akagombe k’endêko, kandi anasingônola olujimbi lubè nterekêro y’obuhumule bwinjà embere za Nyakasane. 7 Irhondo barhacihiraga bakagashâniza abazimu barhuma bahemukap. Liri irhegeko lya kuyôrha ensiku n’amango kuli bo n’oku bûko bwâbo. 8 Oj’ibabwîra kandi oku: Ngasi w’omu bûko bw’Israheli, nîsi erhi mubunga erhi cigolo, erhi ankagend’ihâna enterekêro y’okusingônolwa, erhi yindi nterekêro, 9 oyôla muntu nka arhadwirhi enterekêro yâge aha muhango gw’akagombe k’endêko mpu ayirherekêra Nyakasane, anakagwe omu bûko bwâge
10 Ngasi muntu w’omu nyumpa y’Israheli kandi erhi mubunga, erhi ankalya omwamba gwa cintu cilebe, nanakunirira Oyo muntu wacîshomagya alya ogwo mwamba kandi nanamukaga muli bene wâbo. 11 Bulya obuzîne bw’ecintu omu mukò gwâco bubà, nanamuhiregwo nti gukàbà nterekêro y’okushukûla obuzîne bwinyu, bulya omukò gwo gulyûlira obuzîne. 12 Co carhumire nabwîra bene Israheli, nti: Ntâye ciru n’omuguma mulimwe oyêmêrîrwe okulya omwamba. Na ntà cigolo ciri muli mwe ciyêmêrîrwe okulya omwamba. 13 Ngasi wa muli bene Israheli erhi mubunga obalimwo, erhi ankayîrha ensimba nîsi erhi kanyunyi kalìbwa, anasheshere omukò gw’erya nsimba kandi erhi gwa kalya kanyunyi omu idaho anadukire. 14 Bulya omukò bwo buzîne bwa ngasi cintu, nanabwîzire bene Israheli, nti: Murhahîraga mukalya omwamba bulya obuzîne bwa ngasi cintu omu mwamba bubà, n’owankacîshomya mpu agulya, anayirhwe. 15 Ngasi muntu wa muli mwe kandi erhi mubunga wankalya ecintu cacîhozagya erhi ecayirhagwa n’ensimba, Oyo muntu anashuke emyambalo yâge, acîshuke yenene n’amîshi, erhi anaciyosire azizire kuhika bijingo abul’izirôka. 16 Akaba arhashusiri emyambalo yâge kandi n’omubiri gwâge, yenene obubî bwâge bulikwo.
Leviticus BHS 17:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 3אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שֹׁ֥ור אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖ז בַּֽמַּחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחַ֔ט מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 4וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃ 5לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֮ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֮ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהוָ֖ה אוֹתָֽם׃ 6וְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַדָּם֙ עַל־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 7וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ 8וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח׃ 9וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּ לַעֲשֹׂ֥ות אֹת֖וֹ לַיהוָ֑ה וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵעַמָּֽיו׃ 10וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ 11כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃ 12עַל־כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶ֖ם לֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם׃ ס
13וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃ 14כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כָּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃ 15וְכָל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃ 16וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲוֺנֽוֹ׃ פ

18
Okukenga obuhya n’okuyâka emiziro mikongo
1 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 2 Oj’ibwîra bene Israheli erhi: Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu; 3 murhakazâg’ijira nk’oku bajira e Mîsiri mwâli muyûbasire, murhanakazâg’ijira nk’oku bajira omu cihugo c’e Kanani, eci namuhêkamwo; murhahîraga mwashimba amarhegeko gâbo. 4 Engeso zâni zo mwakâshimba, n’amarhegeko gâni go mwakaz’ilamirakwo: mugakombêre kwinjà. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu. 5 Mushimbe amarhegeko n’engeso zâni: owankabishimba kwinjà alama. Nie Nyamubâho okudesire.
6 Ntâye ciru n’omuguma muli mwe oyêmêrîrwe okulâla n’omukazi w’omulala gwâge. Nie Nyakasane okudesire. 7 Orhahîraga okalolakwo sho erhi nyoko amango bali bushugunu, bulya ali nyoko orhayêmêrîrwi okumulolakwo analibushugunu. 8 Orhahîra okayambisa mukà sho obusha, bulya erhi akola sho oyo obuyambisire. 9 Orhahîra okayambisa mwâli winyu obusha, abè mwâli wa sho erhi mwâli wa nyoko waburhiragwa aha mwinyu, erhi embuga, orhankamuyambisa obusha. 10 Orhahîra okabwîkûla mwâli wa mugala wâwe, ayôrhe bugengere, nîsi erhi mwâli wa mwâli wâwe, bulya obushugunu bwâbo buli bushugunu bwâwe wêne. 11 Orhahîra okabwîkûla obushugunu bwa mwâli wa mukà sho, olya waburhagwa na sho, ayôsire ali mwâli winyu, co cirhumire orhankahasha okubwîkûla obushugunu bwâge. 12 Orhahîra okabwîkûla obushugunu bwa nyakashenge, bulya mubiri muguma barhengaga bona sho. 13 Orhahîra okubwîkûla obushugunu bwa munyokò, bulya guyôsire guli mubiri muguma n’ogwa nyoko. 14 Orhankabwîkûla obushungunu bwa mûshò, kuziga orhanahîraga okayegera mukâge bulya ayôsire ali mukà mûshò, ali aka nyakashenge. 15 Orhankabwîkûla obushugunu bwa mwalikazi wâwe, ayôsire ali mukà mugala wâwe orhankanamubwîkûla mpu ayôrhe bugengere. 16 Orhankabwîkûla obushugunu bwa mukà mwene winyu, bulya buli bushugunu bwa mwene winyu. 17 Orhahîra okabwîkûla obushugunu bw’omukazi okanagal’ibwikûla obushugunu bwa mwâli wâge, orhankayanka mwâli wa mugala wâge nîsi erhi mwâli wa mwâli wâge. Bôshi bakola mubiri gwâge! Bulibugonyi bwa bantu ba nyumpa nguma. 18 Orhahîra okayanka omukazi okagal’imuhambalikanya kw’owundi w’omu nda yâbo, orhankabwîkûla obushugunu bwâge onacigwêrhe olya wundi w’omu nda yâbo.
19 Orhahîra okayegera mpu wabwîkûla obushugunu bw’omukazi ozizire, erhi kubà omu mugongo kurhuma. 20 Orhahîra okagona na mukà mulungu wâwe, bulya kuli kucîhemula mwenaye okwo. 21 Orhahîra wacîshomya mpu wahâna muguma omu bâna bâwe mpu bamugeze omu muliro lyo bakuza omuzimu Moleki, na kandi orhahemukiraga izîno lya Nyamuzinda wâwe. Nie Nyakasane okudesire. 22 Orhahîra okulâla n’omulume kula balâla n’omukazi. Buli buhanya obwo. 23 Orhahîra okalâla n’ecintu, bulya kwanarhuma wazira. N’omukazi arhankacîhà ecintu mpu cimuhambarhe. Buli buhanya obwo.
24 Murhahîra mukacîhemula na cijiro ciguma muli ebyo, bulya byo byahemulaga amashanja ndwîrhe nakaga mwanalola. 25 Ecihugo cacîbindisire, co cirhumire ncihanire obubî bwâco. Na ntyo abalimwo bakazirwe. 26 Ci mwêhe mukombêre amarhegeko n’engeso zâni, munacîlange oku maligo ga mwene agôla, oli mwe, oli bambali binyu, oli ababunga muyûbasire haguma. 27 Bulyala amaligo ga bene agôla, abantu barhangig’iyûbaka muli ecîra cihugo bakazir’i gajira, na ntyo ecihugo cabindama. 28 Erhi mwankahemula ecihugo, k’ecôla cihugo cirhankamushala nk’oku cashalaga amashanja gali gaciyûbasiremwo embere zinyu. 29 Neci, ngasi wankajira amaligo ga bene ago, anakagwa muli bene wâbo. 30 Mukombêre amarhegeko gâni, lyo murhag’ihirima omu ngesò mbî, za benê ezo zakazâg’ijirwa embere zinyu, lyôki zirhankamuhumânya. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu.
Leviticus BHS 18
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 3כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃ 4אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 5וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ס
6אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כָּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ס
7עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ס
8עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ ס
9עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֨יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃ ס
10עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃ ס
11עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֨יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ס
12עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ ס
13עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃ ס
14עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ ס
15עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ס
16עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃ ס
17עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא׃ 18וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃ 19וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃ 20וְאֶל־אֵ֨שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ׃ 21וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 22וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃ 23וּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃ 24אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֨לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃ 25וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃ 26וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ 27כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃ 28וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֨רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃ 29כִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשֹׁ֥ות הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ 30וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשֹׂ֜ות מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ
19
Amarhegeko k’okubà bimâna
1 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 2 Ogend’ibwîra olubaga lwa bene Israheli ntyâla: Mubè bimâna bulya ndi mwimânaq, nie Nyakasane Nyamuzinda winyu.
3 Ngasi muguma muli mwe agwâsirwe okukenga îshe na nnina, n’ensiku zâni za Sabatomukaz’izikenga. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu. 4 Murhahîra mukaharâmya enshusho z’obunywesi erhi za ba-Nyamuzinda mucijirira mwene omu byûma. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu. 5 Amango mwarhûla Nyamubâho enterekêro y’omurhûla, mwanayirhûla kulya kwankarhuma Nyakasane amurhonya. 6 Enyama y’eyôla nterekêro, elibwe olôla lusiku lwonêne, nîsi erhi buca, ebyankasigala kuhika oku lusiku lwa kasharhu binasingônolwe n’omuliro. 7 Erhi hankajira owalya kuli erya nyama oku lusiku lwa kasharhu, erhi bikola biryo bigazire, na eyo nterekêro erhaciri ya kuyankirirwa. 8 Owa nkalyakwo yêne ocihesize obuhanya bwâge, ebwa kubà anahemwire ebyarherekîrwe Nyakasane. Oyôla muntu anakagwe omu lubaga lwâbo.
9 Amango mwasârûla emyâka y’omu cihugo cinyu, murhahîraga mpu mwahika oku lubibi lw’ishwa linyu, murhanaderhaga mpu mwarhôlogola ebyakakundezibwa aha mwasarûlaga. 10 Orhakazâg’ihumbûza emizâbîbu y’emisîgala y’omu nkoma zinyu, orhanarhôlôzagya amalehe garhogire omu ishwa lyâwe; ebyôla biri bya kulekerwa omukenyi erhi cigolo. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu okudesire. 11 Murhahîra mukazimba erhi mukarhebana, erhi mukahambârana mwene na nnene. 12 Murhahîra mukalahira izîno lyâni ebirà, bulya kuli kuhemukira izîno lya Nyamuzinda winyu. Nie Nyakasane okudesire. 13 Orhahîra okarhindibuza omulungu, orhahîra wamunyaga ehyâge: oluhembo lw’omulimya lurhayôrhaga omu mwâwe kuhika olusiku lwakulikira. 14 Orhahîra okuhehêrera akaduma, orhahîraga wahira embere z’omuhurha ecisârhazo, ci okaz’ikenga Nyakasane wâwe. Nie Nyakasane okudesire.
15 Orhahîra walenganya omu kutwa olubanja, orhanarhonyagya omukenyi, ciru orhanaderhaga mpu waluhà olengerîre; ci okaz’itwîra omulungu wâwe olubanja omu kushimba ebishingânîne. 16 Orhahîra okajà waderha bene winyu kubî. Orhahîraga wakâbà muhamîrizi w’obunywesi, lyo orhag’irhuma omukò gwa mulungu wâwe gubulajika. Nie Nyakasane okudesire. 17 Orhabîkiraga mwene winyu akarhinda, onamuhanûle erhi kwo, lyo orhag’icibàrhuza ecâha. 18 Orhahîra okucîhôla nîsi erhi okabîkira abantu b’omu lubaga lwinyu akarhinda. Okazigira omulungu wâwe nka oku ocîzigira wênene. Nie Nyakasane okudesire.
19 Oshimbe amarhegeko gâni. Orhahîra okayêmêra ebintu birhali bya bûko buguma byahambarhana. N’omuishwa lyâwe orhahîra okamîra emburho zirhali za bûko buguma, orhanahîraga wayambala omwambalo gwajiragwa na nusi ibirhi zirhali za bûko buguma. 20 Erhi omulume ankagona n’omujà-kazi odwîrhe asôloma nka muherula wa owundi mulume, ci nyamukazi orhagulagwa nka kantu, nîsi erhi orhasag’igombôlwa, oyo wa burhanzi ali wa kuhanwa, ci bombi barhali ba kuyîrhwa, bulya olya mujà-kazi arhal’isig’igombôlwa lyo arhenga omu bujà. 21 Oku câha câge, nyamulume anahêka engandabuzi y’enterekêro y’okuhonga embere za Nyakasane aha muhango gw’akagombe k’endêko. 22 Omudâhwa anamurhûlira Nyakasane engandabuzi y’enterekêro y’okuhongera cirya câha câge, na lyôki oyôla muntu ankababalirwa ecôla câha.
23 Amango mwâbà mwamahika muli cirya cihugo, mukanarhwêramwo omurhi guyâna amalehe, munakaz’ilola galya malehe nka kantu kazirwa myâka isharhu yôshi buzira kugalyakwo. 24 Omu mwâka gwa kani, mwanahà Nyakasane irenge lyâge, omu kumurherekêra amalehe gôshi g’ogwomurhi. 25 Omu mwâka gwa karhânu, lyôki mwankahasha okulya amalehe gago, n’okucîsârûlira mwene. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu okudesire.
26 Murhahîra mukalya akantu haguma n’omwamba, murhahîra mukalaguza, nîsi erhi mukajira eby’obukurungu. 27 Murhahîra mukaburungusa emvîri nka mwamômwar, nîsi erhi mukatwîsa winga omubwânwa. 28 Murhahîra mukashâkirwa owafire, nîsi erhi mukamushâkirwa enzirogo. Nie Nyakasane okuhamîrîze. 29 Orhahîra okaleka mwâli wâwe aja ashenza, bulya buzinda wanabona ecihugo côshi camashimba eyo njira y’okuhushahusha, na ntyo obone camayunjulirana mabî. 30 Mukaz’ikenga ensiku zôshi za Sabato n’akâ-Nyamuzinda kwo na kuguma mukaz’ikakenga. Nie Nyakasane okurhegesire. 31 Murhahîra mukagend’idôsa ihano emwa abarherekêra abazimu, nîsi erhi emw’abashonga. Mumanye mwankanagend’ibadôsa ihano, bulya banarhuma mwahemuka. Nie Nyakasane okuhanzize.
32 Okâyimukira abantu bakulu oku ntebe, n’omushosi okaz’imukenga. Orhînye Nyamuzinda wâwe. Nie Nyakasane okurhegesire. 33 Erhi ecigolo cankayûbaka emwinyu, omu cihugo cinyu, murhahîra mwakâcilibuza. 34 Ecigolo ciyûbasire emwinyu, mukâcilola nka mwene winyu mugal’icîzigira nka oku mucìzigirana mwene na nene, bulya ninyu mwâli bigolo omu cihugo c’e Mîsiri. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu okudesire. 35 Murhahîra mukalenganya, abè omu kutwa olubanja, nîsi erhi omu kutwa olubibi, kandi erhi omu milengo ya kantu kalebe. 36 Mubè n’emirengo na ngasi bindi bikolêsibwa bishingânîne. Nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu wamukûlaga e Mîsiri okudesire 37 Mulange amarhegeko n’engeso zâni zôshi, mukaz’izishimba. Nie Nyakasane okurhegesire.
Leviticus BHS 19:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 3אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 4אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 5וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃ 6בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ 7וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ 8וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ 9וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃ 10וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 11לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃ 12וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 13לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ 14לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 15לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃ 16לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 17לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֨יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ 18לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 19אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ פ
20וְ֠אִישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖ה לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃ 21וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃ 22וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃ פ
23וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ 24וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃ 25וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 26לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃ 27לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃ 28וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 29אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃ 30אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 31אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 32מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
33וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃ 34כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 35לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃ 36מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 37וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ
20
Obuhane
Oku ohemuka erhi Moleki orhuma
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 Obwîre bene Israheli erhi: Ngasi mwene Israheli erhi munyamahanga ob’omu Israheli wankahâna muguma omu bâna bâge emunda Moleki ali, oyo anafè: olubaga Iuli omu cihugo lunamubande amabuye; 3 nâni namushomba nnamukâge omu lubaga omu kubona ahânaga muguma omu bâna bâge emunda Moleki ali na kandi omu kubona ahemwire akâ-Nyamuzinda kâni haguma n’izîno lyâni litagatîfu. 4 Erhi olubaga lwakalonza okumufungira, lukaleka okuyîrha Oyo muntu ohânyire muguma omu bâna bâge emunda Moleki ali, 5 niene nahana Oyo muntu, nahana n’omulala gwâge, nayîsh’imuberûla oku lubaga, mberûle na ngasi bandi bôshi bankacihemuka erhi Moleki orhuma. 6 Ngasi yeshi wagashânize emyômoka n’abazimu lyo ahemuka bo barhumire, nanamukaga nnamurhenze omu lubaga. 7 Mucisêze lyo mubà batagatîfu bulya niono nie Nyakasane Nyamuzinda winyu.
Oku kuhemukira ababusi n’abandi b’omu mulala
8 Mulange amarhegeko gâni mukaz’igashimba. Nie mmucêsa. 9 Ntyo, erhi omuntu ankagayaguza îshe erhi nnina, Oyo muntu anafè; bulya ajâcire îshe na nnina, anacibarhuze omukò gwâge yêne. 10 Erhi omulume ankagona na mukà mulungu wâge, oyomulume n’Oyo mukazi bombi bananigwe. 11 Erhi omuntu ankayanka muk’îshe, erhi amayambika îshe obusha; bombi banafè. Bacibàrhuzize omukò gwâbo bone. 12 Erhi omuntu ankayanka omwâlikazi, bombi banafè; ebi bajizire biri bya kucîsherêza. Bacibàrhuzize omukò gwâbo bone. 13 Erhi omuntu ankalâla n’omumume nka kula balâla n’omukazi, bulya ebi bajizire biri bibi bwenêne, bombi banafè. Bacibàrhuzize omukò gwâbo bone. 14 Erhi omuntu ankarhôla omukazi akagal’irhôla na nnazâla, erhi kuli kuhemuka. Banabayôce ye bona balya bakazi ntyo ntà cihemu cankacibà ekarhî kinyu. 15 Erhi omuntu ankalâla n’ecintu, anafè n’eco cintu banacinige. 16 Erhi omukaziankacîhà ecintu mpu cimuhambarhe, munânige Oyo mukazi n’eco cintu. Byône bicìbarhuzize omukò gwâbyo byône. 17 Erhi omuntu ankayanka mwâli wâbo, mwâli w’îshe erhi mwâli wa nnina, erhi ankabona obushugunu bwâge naye erhi olya mwâli wâbo ankabona obushugunu bwâge, ziri nshonyi nnene ezo. Banabahise omu masù ga bene wâbo, bulya anabwîne obushugunu bwa mwâli wâbo, anabarhule omuzigo gw’obubî bwâge. 18 Erhi omuntu ankayanka omukazi oli omu mugongo, n’erhi akabona obushugunu bwâge, bulya anabwîkwîre halya gulya mukò guli gwarhenga, banabakage bombi embere za bene wâbo. 19 Orhahîra okubwîkûla obushugunu bwa munyokò, erhi obwa nyakashenge, erhi mubiri gwâwe oyambisize obusha; mweshi mwanahanirwa obubî bwinyu. 20 Erhi omuntu ankayanka mukà mwishè, bulya anabwikwire oobushugunu bwa mukà mwishè, banabarhule omuzigo gw’ecâha câbo na ntyo banafè buzira kubona mwâna. 21 Erhi omuntu ankarhôla mukà mwene wâbo, kuli kuhemuka, erhi abwikwire obushugunu bwa mwene wâbo, barhakabona mwâna.
Irhegeko lizinda oku ishanja liberûle: muyâke obukurungu
22 Mulange amarhegeko gâni n’engeso zâni zôshi: mukaz’igashimba lyo eco cihugo nammutulira cirhag’imushala. 23 Murhashimbaga amarhegeko g’ishanja nahîva embere zinyu; bulya bal’ijizire amabî gali nk’ago; co carhumire bangayîsa. 24 Co cirhumire mubwîzire oku mwe mukola mwayanka ecihugo câbo, nie nammuhâco cibè cinyu, ciri cihugo cihululamwo amarhà n’obûci! Nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu wammuberûlaga ekarhî k’ago mashanja. 25 Muberûle ensimba zihumânya n’ezirhahumânya, orhunyunyi rhuhumânya n’orhurhahumânya lyo mulek’icîhemula erhi ezo nsimba, orhwo rhunyunyi na ngasi byôshi binyagârha oku idaho birhuma. Ngasi byôshi nammuberûlîre mubilole nka bihemule. 26 Mubè bimânas embere zâni bulya ndi mwimâna, niono Nyakasane. Nâmmuberûla kuli ago mashanja lyo mubà bâni 27 Amango hali omulume erhi mukazi ekarhî kinyu orherekêra abazimu erhi mushonga, abo bantu banafè, banababande amabuye. Bacibàrhuzize omukò gwâbo bone.
Leviticus BHS 20
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃ 3וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ 4וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ׃ 5וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כָּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ 6וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל־הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנ֖וֹת אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃ 7וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 8וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ 9כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃ 10וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת׃ 11וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יו גִּלָּ֑ה מֽוֹת־יוּמְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ 12וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ 13וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ 14וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתוֹכְכֶֽם׃ 15וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃ 16וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל־כָּל־בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣ה אֹתָ֔הּ וְהָרַגְתָּ֥ אֶת־הָאִשָּׁ֖ה וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ 17וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹת֡וֹ בַּת־אָבִ֣יו א֣וֹ בַת־אִ֠מּוֹ וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤ה אֶת־עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֺנ֥וֹ יִשָּֽׂא׃ 18וְ֠אִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת־עֶרְוָתָהּ֙ אֶת־מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕יא גִּלְּתָ֖ה אֶת־מְק֣וֹר דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ 19וְעֶרְוַ֨ת אֲח֧וֹת אִמְּךָ֛ וַאֲח֥וֹת אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת־שְׁאֵר֛וֹ הֶעֱרָ֖ה עֲוֺנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃ 20וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־דֹּ֣דָת֔וֹ עֶרְוַ֥ת דֹּד֖וֹ גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ׃ 21וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃ 22וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃ 23וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת־כָּל־אֵ֨לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם׃ 24וָאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֮ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַדְמָתָם֒ וַאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן־הָֽעַמִּֽים׃ 25וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּֽין־הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין־הָע֥וֹף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא־תְשַׁקְּצ֨וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָע֗וֹף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְמֹ֣שׂ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא׃ 26וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃ 27וְאִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּֽי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ פ
21
Ebiyêrekîre obucêse bw’obudâhwa
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: Ogend’idesa abadâhwa bene Aròni, obabwîre oku ntà mudâhwa ciru n’omuguma muli bo wacîhemulaga erhi mufù gw’omu mulala gwâge gurhumat. 2 Ntadesiri omufù gw’îshe, ogwa nnina, ogw’omugala, ogw’omwâli erhi ogw’omulumuna erhi gwa mukulu wâge. 3 Ciru ankaba mwâli wâbo, arhasag’iheruka, acibà haguma naye, kwanarhuma azira. 4 Bulya ali mukulu omu mulala gw’olubaga lwâge, amanye ankacîhemula ahemule n’ecikono câge. 5 Abadâhwa bacîlange bamanye barhakâg’ikungûlwa emvîri oku irhwe, barhakâg’imômwa obwânwa bubè mishosho, bacîlange barhakâg’ishâkwa. 6 Bali batagatîfu ba Nyamuzinda, kuziga bamanye bankalogorhera Izîno lya Nyamuzinda bulya bo balerhera Nyamuzinda enterekêro z’abantu; biryo bya Nyamuzinda wâbo: kuziga bagwâsirwe okubà bimâna. 7 Barhahîra bakayanka omukazi mûmaguza, erhi orhankakengwa; barhahîra bakayanka omukazi ohulusîbwe n’ibà, bulya omudâhwa ayôsire ali murherekêre Nyamuzinda wâge. 8 Mugwâsirwe okumukenga, bulya ye wahîrwe okurherekêra omugati gwa Nyamuzinda winyu, okâmulola nka mwimâna embere zâwe, bulya niene ndi mwimâna, niono Nyamuzinda, nie mbayimânika bimâna. 9 Erhi mwâli w’omudâhwa ankacîshûbula, omu kuj’ashenza, erhi anali îshe olya ashûbwîre; olya munyere akola wa kudûlikwa muliro afè.
10 Omudâhwa mukulu, obà akulire bene wâbo, ye wadubuliragwa amavurha oku irhwe, agal’inayîmikwa mpu akaz’iyambala emyambalo migishe, arhankashandâza emvîri zâge, arhankanasharhangula emyambalo yâge. 11 Oyôla arhankashegera aha murhumba ciru n’omuguma, arhanacîhumânyagya omu kuyegera oli omurhumba gw’îshe n’oli ogwa nnina. 12 Arhankahasha okurhenga omûkâ-Nyamuzinda, lyo arhag’ilogorhera akâ-Nyamuzinda wâge. N’ecarhuma ahanzibwa ntyo, ganali galya mavurha ga Nyamuzinda ashîgagwa mpu libè ishungwè lyâge, nie Nyakasane okudesire. 13 Amango akola aja omu buhya, kukwânîne ayanke omunyere ocigwêrhe ibikira. 14 Arhankayanka omukana, arhankanayanka omukazi ohulusîbwe n’ibà, arhankanayanka omukazi w’olugendo lubi, kandi erhi ojà ashenza. Ci akola ayanka omukazi, anayanka omushugi-nyere w’omu bûko bwâge. 15 Arhabonêsagya iburha lyâgenshonyi omu karhî k’olubaga lwâge, bulya nie Nyakasane wamuyimânikaga nanamujira mutagatîfu.
16 Nyakasane aganîza Mûsa, amubwîra erhi: 17 Obwîre Aròni ntyâla: ntà muntu ciru n’omuguma w’omu bûko bwâwe wankabà agwêrhe obulema oku mubiri gwâge, akagal’icîshomya mpu ayegera arherekêre Nyakasane wâwe. 18 Ntà muntu ciru n’omuguma wankabà agwêrhe obulema, akagal’icîshomya ayegera omu luhya, abè muhûrha, erhi mukunagizi, omuntu w’izûlu lihombôsire, erhi cingiringiri. 19 Kandi erhi omuntu ovunisire okugulu erhi kuboko; 20 omuntu w’enyonjou, engonyi, ow’isù ly’omurwege, ow’olukulubuju, omushomyo, enkonè. 21 Ntà muntu ciru n’omuguma w’omu bûko bw’omudâhwa Aròni wankabà agwêrhe obulema oku mubiri, akacîshomya mpu ayegera Nyakasane mpu amurhûle enterekêro; bulya agwêrhe obulema oku mubiri: kuziga arhankacicîshomya mpu arherekêra Nyamuzinda wâge. 22 Neci acigwêrhe obuhashe bw’okulya oku biryo bya Nyamuzinda wâge, ciru n’oku bwangà bwimâna, n’oku bwangà bwimâna bwenêne. 23 Ciarhankaja ebwa lusîka lutagatîfu, arhankanayegêra oluhêrero, bulya agwêrhe obulema oku mubiri, amanyâge ankanaziza ahantu hâni hîmâna, bulya nie Nyakasane mpajira hîmâna. 24 Mûsa anacibwîra Aròni ntyo bôshi n’abagala na Bene-Israheli bôshi.
Leviticus BHS 21:
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃ 2כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃ 3וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃ 4לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ׃ 5לֹֽא־יִקְרְחֻ֤ה קָרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת׃ 6קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י יְהוָ֜ה לֶ֧חֶם אֱלֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ׃ 7אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו׃ 8וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ 9וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ ס
10וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשֹׁ֣ו ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃ 11וְעַ֛ל כָּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃ 12וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 13וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃ 14אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃ 15וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשֹֽׁו׃ פ
16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו׃ 18כִּ֥י כָל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃ 19א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃ 20אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃ 21כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֨רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃ 22לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקָּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃ 23אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ 24וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
22
Abahànzibwe okulya oku bwangà butagatîfu
A. Abadâhwa bahanzibwe oku bwangà butagatîfu
1 Nyakasane anaciganîza Mûsa, amubwîra erhi: 2 Ogend’ibwîra Aròni n’abagala, bacîlange oku bwangâ butagatîfu bw’ebi bene Israheli barherekêra, banamanye bankahemukira izîno lyâni, nie Nyakasane. 3 Onababwîre oku erhi ngasi muntu w’omu bûko bwinyu, yeshi ankabà azizire, agal’iciîshomya mpu ayegera obwangà butagatîfu bw’ebi bene Israheli banterekêra, oyôla muntu akola ayôsire ali mukâge embere zâni. 4 Ntà muntu w’omu bûko bwa Aròni wankabà mubenzi erhi mushomyo wankalya oku bwangà bwimâna arhanacicèsibwa. Kwo na kuguma n’owundi muntu wankahuma kuli ngasi kantu omufu gwahemwîre, nîsi erhi omuntu ogeza emburho. 5 Ngasi yeshi ohuma oku mirhumba y’ebinyagâsi birya byankarhuma omuntu azira nîsi erhi omuntu ozizire ankamuhemba omuziro gwâge mulebe, 6 kwo kuderha oku ngasi ocîshomya mpu ahuma kuli ebyôla, anayôrhe azizire kuhika bijingo, arhankalya bwangà bwimana, ci arhang’igenda ashuke omubiri gwâge n’amîshi. 7 Hano izûba lihorha, anabà bwinjà, lero anahashaga okulya oku bwangà bwimâna, bulya biri biryo byâge.
8 Arhankalya ecintu cacihozagya, nîsi erhi cayirhagwa n’ensimba, bulya canarhuma azira. Nie Nyakasane okudesire. 9 Bashimbe amarhegeko gâni lyo barhag’ijira ecâha, omu kugavuna, obone bamafà bulya bamahemukira obwanga butagatîfu, nie Nyakasane obajira bimâna.
B. Abarhali ba oku bûko bw’abadâhwa
10 Ntà muntu orhali wa muli bene Levi wankalya oku bwangà bwimâna, omubunga orhali wa muli bene Levi, kandi erhi omulimya, barhankalya oku bwangà bwimâna. 11 Ci omujà omudâhwa agombôlaga n’ensaranga, yêhe anahasha okubiryakwo, kuguma n’omujà obusirwe omu mwâge banahasha okulya oku bwangà bwâge. 12 Mwâli w’omudâhwa erhi ankaheruka omu mw’omuntu orhali wa muli bene-Levi, arhankacilya ebiryo byakûlagwa oku bwangà bwimâna. 13 Ci oyôla mwâli w’omudâhwa, erhi ankabà mukana nîsi erhi ankahulusibwa nk’arhagwêrhi bâna akagaluka aha mwâbo, akanahabêra nka kulya al’iyôsire amango aciri munyere, anahasha okulya oku biryo by’o bwangà bw’îshe, ci ntà cigolo cankabiryakwo 14 Erhi omuntu ankahabuka, kurhume alya eby’obwangà buyêrekera omudâhwa, anajuha omudâhwa kalya kantu kîmâna, anayûshûlekwo ecigabi ca karhânu. 15 Abadâhwa bagwâsirwe okucîlanga oku kulogorhera obwangà bwimâna, bwa bene Israheli, bulya baberûliraga Nyakasane; 16 bacîlange oku kubabarhuza omuzigo gw’ecâha, cirya bankajira omu kulya eby’obwangà bwimâna, canarhuma bahûna enterekêro y’okulyûla, bulya nie Nyakasane, nie mbijira bimâna.
C. Ebiyêrekîre embâgwa
17 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 18 Oj’ibwîra Aròni n’abagala, kuguma na Bene Israheli bôshi, erhi: «Ngasi muntu muli bene Israheli nîsi erhi omubunga obalimwo, amango g’okurhûla enterekêro, ebè ya kuyûkiriza eciragâne, erhi ya kushenga kwônene, erhi ankarhûla Nyakasane enterekêro y’okusingônolwa, 19 lyo eyêmêrwa, embâgwa ekwânîne ebè ya ndume erhagwêrhi ishembo, mpanzi, ngandabuzi erhi cihebe, 20 murhahîra mukarhûla enterekêro elikwo ishembo, bulya erhankayankirirwa. 21 Erhi omuntu ankarhûla Nyakasane enterekêro y’omu bishwêkwa byâge, binene kandi erhi binyinyi mpu bibè nterekêro y’omurhûla, kandi erhi ya kuyûkiriza ciragâne cirebe, nîsi erhi ya bulonza kwônene, embâgwa, lyo eyêmêrerwa, egwâsirwe ehè elingânîne, erhalikwo ishembo. 22 Ecintu c’omuhûrha, ecayisha cahegera, ecitwîrwe ecirumbu, ecigwêrhe ebihulu, olukulubuju n’olujavu, murhankacirhûla Nyakasane, ntà kantu ka kulico ka nkahêkwa oku luhêrero mpu kabè nterekêro nsingônola embere za Nyakasane. 23 Wanahâna ecintu cigwêrhe obulema erhi ecigonyohîre, cibè c’omu bishhwêkwa binene erhi c’omu byofofi, wanacihâna nka nterekêro ya bulonza kwônene ci orhankacihâna nka nterekêro ya kuyûkiriza eciragâne bulya erhankayankirirwa. 24 Murhankahêra Nyakasane ecintu cigwêrhe amaza mahinage, amatuntume erhi matwe; murhahîra mukarhûla ntyôla omu cihugo cinyu. 25 Ciru yankarhenga omu maboko g’omubunga w’ekarhî kinyu, murhayêmêraga enterekêro ya mwênè eyôla, mpu yo yabà biryo bya Nyamuzinda winyu, bulya yabîhire erhi kubakwo ishembo kurhuma. Erhankayankirirwa. 26 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 27 Akanina erhi omwâna-buzi erhi omwanahene ankaburhwa, anayôrha nsiku nda adwîrhe agoba nnina, kurhenga olusiku lwa kali munâni, n’ezindi nsiku zakulikira anahashag’iyankirirwa nka nterekêro y’okusingônolwa embere za Nyakasane. 28 Enkafu n’akanina kâyo, ecibuzi n’omwâna waco, mumanye murhakâg’ibibâgira lusiku luguma. 29 Amango mwarhûla Nyakasane enterekêro y’okuvuga omunkwa munayirherekêre kulya kwankarhuma yayêmêrwa, 30 elibwe olwo lusiku lwo nanêne, ntâco casigalaga kubika kuca sêzi, nie Nyakasane okudesire.
D. Irhegeko lizinda
31 Mukaz’ilanga amarhegeko gâni, munagashimbe bwinjà, nie Nyakasane. 32 Murhahîra mukahemukira izîno lyâni lîmâna, kukwânîne nkuzibwe ekarhî ka bene Israheli, bulya nie Nyakasane, obajira bimâna. 33 Nie nammukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri mpu lyo mubà Nyamuzinda winyu, nie Nyakasane.
Leviticus BHS 22:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקָּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨ר הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 3אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כָּל־אִ֣ישׁ ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַ֣ב מִכָּל־זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיהוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 4אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֨וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֨עַ֙ בְּכָל־טְמֵא־נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃ 5אוֹ־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכָל־שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֑וֹ א֤וֹ בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֔וֹ לְכֹ֖ל טֻמְאָתֽוֹ׃ 6נֶ֚פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע־בּ֔וֹ וְטָמְאָ֖ה עַד־הָעָ֑רֶב וְלֹ֤א יֹאכַל֙ מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֛י אִם־רָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּֽיִם׃ 7וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמ֖וֹ הֽוּא׃ 8נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטָמְאָה־בָ֑הּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 9וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י וְלֹֽא־יִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא וּמֵ֥תוּ ב֖וֹ כִּ֣י יְחַלְּלֻ֑הוּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ 10וְכָל־זָ֖ר לֹא־יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תּוֹשַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ׃ 11וְכֹהֵ֗ן כִּֽי־יִקְנֶ֥ה נֶ֨פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפּ֔וֹ ה֖וּא יֹ֣אכַל בּ֑וֹ וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ הֵ֖ם יֹאכְל֥וּ בְלַחְמֽוֹ׃ 12וּבַת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ 13וּבַת־כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶרַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית אָבִ֨יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל־זָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ ס
14וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתוֹ֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַקֹּֽדֶשׁ׃ 15וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ אֶת־קָדְשֵׁ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָרִ֖ימוּ לַיהוָֽה׃ 16וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאָכְלָ֖ם אֶת־קָדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ פ
17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 18דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֤יב קָרְבָּנוֹ֙ לְכָל־נִדְרֵיהֶם֙ וּלְכָל־נִדְבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַיהוָ֖ה לְעֹלָֽה׃ 19לִֽרְצֹנְכֶ֑ם תָּמִ֣ים זָכָ֔ר בַּבָּקָ֕ר בַּכְּשָׂבִ֖ים וּבָֽעִזִּֽים׃ 20כֹּ֛ל אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי־לֹ֥א לְרָצ֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 21וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־שְׁלָמִים֙ לַיהוָ֔ה לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כָּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בּֽוֹ׃ 22עַוֶּרֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אוֹ־חָר֣וּץ אֽוֹ־יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹא־תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְאִשֶּׁ֗ה לֹא־תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לַיהוָֽה׃ 23וְשֹׁ֥ור וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ 24וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיהוָ֑ה וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 25וּמִיַּ֣ד בֶּן־נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִכָּל־אֵ֑לֶּה כִּ֣י מָשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵרָצ֖וּ לָכֶֽם׃ פ
26וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 27שֹׁ֣ור אוֹ־כֶ֤שֶׂב אוֹ־עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ וּמִיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָה יֵרָצֶ֕ה לְקָרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 28וְשֹׁ֖ור אוֹ־שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת־בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ 29וְכִֽי־תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח־תּוֹדָ֖ה לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ׃ 30בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 31וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ 32וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ 33הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ
23
Ensiku nkulu z’Israheli
1 Nyakasane ashambâza Mûsa ambwîra, erhi: 2 Ogend’ibwîra bene Israheli, erhi: Lolagi amango mwakaz’icîsêza okushimânanamwo omu ndêko nyimâna, za Nyakasane, ago mango gakâbà mango makulu bwenêne.
Olwa Sabato
3 Bakaz’ikola nsiku ndarhu, ci olusiku lwa kali nda Iuli luzira (Sabato), lusiku lwa kurhamûka lwôshi, olwo lusiku lubè lusiku lwa ndêko nyimâna. Mw’olwo lusiku murhahîraga mukajira mukolomuci, bulya gali mango ga kurhamuka, ganarherekîrwe Nyakasane, ngasi hôshi mwankanayûbaka.
Olwa Basâka n’olw’emigati erhalimwo lwango
4 Lolagi ensiku nkulu za Nyakasane, endêkomugwâsirwe mukaz’ihamagala bene Israheli okurhimânana muli ezo nsiku z’endêko nyimâna ngasi luguma omu mango galwo. 5 Ngasi mwêzi gwa burhanzi omu nsiku ikumin’ini z’ogwo mwêzi, gala mango izûba lizika, ali Basâka wa Nyakasane. 6 Olusiku lwa kali ikumi na karhânu lw’ogwo mwêzi, lwakâbà lusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwango, lusiku lwakaz’ijirwa erhi irenge lya Nyakasane lirhumire. Mukaz’irya emigati erhalimwo lwango nsiku nda. 7 Olusiku lurhanzi mwakajira endêko nyimâna, murhahîraga mukajira omukolomudârhi mwo. 8 Mukaz’irherekêra Nyakasane muli ezo nsiku nda enterekêro nsingônola n’omuliro. Olusiku lwa kali nda habè endêko nyimâna, murhahîraga mukajira omukolomudârhi.
Omuhuli murhangiriza
9 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 10 Ogend’ibwîra bene Israheli ntyâla: Amango mwahika muli cirya cihugo nammuhà, erhi mwankabà mwasârûla muli eco cihugo, mwanarhûla omudâhwa omuhuli murhanzirhanzi mwanasârûlaga. 11 Anarhûla Nyakasane gulya muhuli omu kugumogamoga lyo ammurhonya. Okwo kukwânîne kubè olusiku lukulikire oluzira. 12 Olwôla lusiku mwanarherekêrera Nyakasane enterekêro nsingônola y’omwâna-buzi wa mwâka muguma orhagwêrhi ishembo. 13 Enterekêro y’enkalange yayilusa ebè ya bigabi bibirhi bya kali ikumi by’omulengo gw’enshàno enozire mvanganye n’amavurha, nka nterekêro nsingônola n’omuliro, nterekêro ya buhûmule bwinjà embere za Nyakasane, irivayi ly’okusûza, canabâ cigabi ca kani c’omulengo. 14 Murhahîra mukalya emigati nîsi erhi emihuli myôce kandi erhi mibishi kuhika olwôla lusiku lwonêne mwalêrhe entûlo yinyu embere za Nyakasane. Eryo liri irhegeko linyu ly’ensiku n’amango, oku ngasi bûko bwinyu na ngasi hôshi mwanayûbake.
Olusiku lukulu lw’emigobe
15 Kurhenga olusiku lwakulikira Sabato, kuhika olusiku mwayisha mudwîrhemwo emihuli y’okuhêreza Nyakasane, mwanaganja migobe nda migumagumà. 16 Muganje nsiku makumi arhânu kuhika oku lusiku lwakulikira Sabato wa kali nda, na ntyo mwanahêra Nyakasane enterekêro y’enkalange y’ebihyâhya mwasarûlaga. 17 Mwanakaz’ilêrha kurhenga emwa binywe, migati ibirhi ya nterekêro y’okumolekwa Nyakasane yajiragwa na mirengo ibirhi ya kali ikumi ya nyamâha w’enshâno enozire, enabè eyenzirwe haguma n’olwango: ziri ntang’iyêra za Nyakasane. 18 Eyôla migati mwarherekêra nterekêro y’ensirîra emwa Nyamuzinda, mwanahirakwo bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhali kwo ishembo, mpanzi nguma ntôrhò na ngandabuzi ibirhi, banayûshûlakwo enterekêro y’enkalange n’ecinyôbwa nka oku munakômerera: ebè nterekêro y’okusingônolwa n’omuliro, ya buhûmule bwinjà embere za Nyakasane. 19 Mubâge n’ecihebe, cibè nterekêro oku byâha na bâna-buzi babirhi babè nterekêro y’okushenga omurhûla. 20 Omudâhwa anabimoleka Nyakasane kuguma n’erya migati y’entang’iyêra. Kuguma n’ebyôla bibuzi byombi, byôshi byanarhûlwa Nyakasane, buzinda byanabà bya mudâhwa. 21 Mw’olwôla lusiku lwonêne mwanalâlikana oku lusiku lukulu, mugal’ijira endêko nyimâna: murhahîra mukajira mukolo guhi, liri irhegeko ly’ensiku zôshi kuli ngasi bûko bwinyu nangasi hantu mwankanayûbaka. 22 Amango mwasârûla emburho z’omu cihugo, cinyu, murhahîra okuhika omu mihaliro y’amashwa ginyu, murhahîraga mpu mwajà mwarhôlogola ngasi bisigîre byankakundêzibwa; ebyôla lwanabilekera omukenyi n’ecigolo. Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu.
Olusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa nda
23 Nyakasane ashambâza Mûsa, erhi: 24 Ogend’idesa Bene Israheli obabwîre oku olusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa nda lwabè lusiku lwâni, lusiku lwa kurhamûka, lusiku lwa kubûha omushekera gw’okulâlika endêko nyimâna. 25 Murhakâg’ijira mukolomuci, ci mukaz’irherekêra Nyakasane enterekêro y’okusingônolwa n’omuliro.
Olusiku lukulu lw’Empyûlo
26 Nyakasane ashambâza Mûsa, erhi: 27 Olusiku lwa kali ikumi lw’ogwôla mwêzi gwa kali nda, lwo lwabà lusiku lukulu lw’empyûlo: olwo lusiku mwânabà n’endêko nyimâna, mucishalise munarhûle Nyakasane ishêga. 28 Murhahîra mukakola olwôla lusiku, bulya Iuli lusiku lwa kuhyûla, lwo lusiku mukwânîne okujirirwa enterekêro y’oku byâha binyu embere za Nyakasane Nyamuzinda winyu. 29 Ngasi muntu wankabula kucîshalisa mw’olwo lusiku ali wa kurhcnzibwa omu lubaga lwâge. 30 Ngasi yeshi wankacishomya mpu akola mw’olwo lusiku, nanamurhîngamira. 31 Murhankakola ciru n’ehitya. Liri irhegeko ly’ensiku zôshi eryo, kuli ngasi bûko bwinyu na ngasi aha mwayûbake hôshi. 32 Kuli mwe olwo lusiku lubè lwa Sabato, lubè lwa kurhamûka lwôshi, lubè lwa kucibàbaza. Omu nsiku mwenda z’omwêzi, kurhenga bijingo kuhika bindi bijingo, mulange olwa Sabato, murhahumaga kabishi.
Olusiku lukulu lw’Ebihândo
33 Nyakasane ashub’ishambâza Mûsa amubwîra, erhi: 34 Omu nsiku ikumi n’irhanu z’omwêzi gwa kali nda, lukâbà lusiku lukulu lw’amarâro, lukâjirwa nsiku nda zôshi z’okukuza Nyakasane, kwo wabwîra bene Israheli ntyo. 35 Olusiku lurhanzi hakâbà endêko nyimâna, murhakâg’ihîra mpu mwajira mukolomuci. 36 Mukâgeza nsiku nda erhi kurherekêra muli mwarherekêra Nyakasane enterekêro z’okusingônolwa n’omuliro. N’olusiku lwa kali munâni mwanabà n’endêko nyimâna, lyo muwankarherekêra Nyakasane enterekêro y’okusingônolwa n’omuliro luli lusiku lukulu lw’okushwinja. Murhakâg’ihîra mpu mwajira mukolomuci.
Okushwinja
37 Zo nsiku nkulu za Nyakasane ezo, zo mwakaz’ikombêra n’okujiramwo endêko nyimâna, lyo murhûla Nyakasane enterekêro z’okusingônolwa n’omuliro, okurhûla ensirîra, enkalange, embâgwa n’ecinyôbwa. Nka kulya birhegesirwe kuli ngasi lusiku. 38 Erhi zinaberûlukînwe n’olwa Sabato wa Nyakasane. N’erhi zinaberûlukînwe n’ez’okuyûkiriza ebiragâne binyu n’erhi zinaberûlukînwe n’enterekêromurhûla Nyakasane n’obulonza bwinyu.
Ebishubiriyêrekera olusiku lukulu lw’Ebihândo
39 Olusiku lwa kali ikumi na karhânu lw’omwêzi gwa kali nda, hanomubà mwamasârûla emburho z’omu cihugo mwanajirira Nyakasane olukulu lwa nsiku nda, olusiku lurhanzi kwanabà kurhamûka kunene, oku lusiku lwa kali munâni, lwabà lwa kurhamûka kandi kunene. 40 Oku lusiku lurhanzi mwanarhôla oku malehe g’emirhi yinyu minjà, mwanarhôla omu nfune amashami g’emishugushugu, amashami g’emirhi y’ecishakashaka, n’ag’ecikanganyambwe c’oku lwîshi, mukâbihindana n’omwîshingo embere za Nyakasane winyu muli ezôla nsiku nda. 41 Ngasi mwâka mwakaz’ijira olwo lusiku lukulu lwa nsiku nda z’okukuza Nyakasane. Eryo liri irhegeko oku iburha linyu lyôshi, mwakaz’ilujira ngasi mwêzi gwa kali nda. 42 Mwakaz’igeza nsiku nda erhi mulâla omu birâlo by’ebyâsi. Ngasi muburhwa w’omu Israheli akaz’ilâla muli ebyo biràlo, 43 lyôki iburha linyu lyankamanya oku nammuhandisize omu birâlo amango na mmukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri; nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu. 44 Mûsa anacimanyîsa ebyo byôshi kuli bene Israheli, ezo nsiku nkulu z’okukuza Nyakasane.
Leviticus 23:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃ 3שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהוָ֔ה בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם׃ פ
4אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם׃ 5בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃ 6וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃ 7בַּיּוֹם֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 8וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ פ
9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ 11וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ 12וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת־הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן־שְׁנָת֛וֹ לְעֹלָ֖ה לַיהוָֽה׃ 13וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ 14וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קָרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ ס
15וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃ 16עַ֣ד מִֽמָּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 17מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהוָֽה׃ 18וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 19וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים׃ 20וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכּוּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵֽן׃ 21וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃ 22וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס
23וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 24דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃ 25כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ס
26וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 27אַ֡ךְ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 28וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 29כִּ֤י כָל־הַנֶּ֨פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ 30וְכָל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר תַּעֲשֶׂה֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת־הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ 31כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ 32שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ פ
33וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 34דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהוָֹֽה׃ 35בַּיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ון מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 36שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 37אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיהוָ֗ה עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ 38מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְהוָ֑ה וּמִלְּבַ֣ד מַתְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם וּמִלְּבַ֤ד כָּל־נִדְרֵיכֶם֙ וּמִלְּבַד֙ כָּל־נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַיהוָֽה׃ 39אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃ 40וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשֹׁ֗ון פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 41וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ׃ 42בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃ 43לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֨בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 44וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶת־מֹעֲדֵ֖י יְהוָ֑ה אֶל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
24
Ebindi birhegesirwe amango g’enterekêro
Akamole karhazima omu kâ-Nyamuzinda
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 Orhegeke bene Israheli okukaz’ilêrha amavurha g’e mizêti misimârhe, gashongwîre na mahyâhya, anali ga kutwânwa ensiku n’amango omu kamole k’aka Nyamuzinda. 3 Aròni akaz’ikalanga kayôrhe kayâsire ensiku zôshi omu kagombe k’endêko embere ly’enshabiriro; kurhenga bijingo kubika sêzi, erhi kayâsire buzira kuhusa, embere za Nyakasane. Liri irhegeko ly’ensiku zôshi, oku iburha linyu lyôshi. 4 Akaz’iyimanza amatara gali oku ishami lyatulagwa n’amasholo, gakaz’iyôrha gayasire embere za Nyakasane.
Orhugati oku karhalarhala k’amasholo
5 Orhôle omulà gw’enshâno enozire, oyendêsemwo rhugati ikumi na rhubirhi rhwa bununirizi, ngasi higuma hidugwe na bigabi bibirhii bya kali ikumi bya mulengo gw’eyo nshâno. 6 Ogal’irhudekêreza oku karhalarhala k’amasholo gali embere za Nyakasane; ojire nkere ibirhi, ngasi lukere kuje rhugati ndarhu. 7 Wanahira enshângi nyinjà erhalimwo bindi bici oku ngasi lukere lw’orhwôla rhugati, yo wakolêsa oku mugati gwasingônolwa gubè biryo bya Nyakasane. 8 Ngasi lwa sabato, eyôla migali ekayôrha yadekêrezibwa embere za Nyakasane, ebè nterekêro ya bene Israheli, liri irhegeko ly’ensiku zôshi eryo. 9 Eyo migati yanabà ya Aròni n’abagala. Banakaz’iyilira ahantu hîmâna, bulya kuli bo buli bwangà bwimâna, bw’oku nterekêro nsingônola yajiriragwa Nyakasane. Eryola liri irhegeko ly’ensiku n’amango.
Okuhanwa kw’abantu bahemukira Nyakasane
10 Mugala w’omuyahudi-kazi muguma cikwônene erhi n’îshe ali munyamîsiri anacihuluka omu mwâge, aja muli bene Israheli, omu lugo barhulubana na muny’Israheli muguma. 11 Muli eyo nongwè, olya mwâna w’omuyahudi-kazi, ahemukira Izîno lya Nyakasane, alijacira kubî, nnina ye wali Shelomiti, mwâli wa Debri, w’omu bûko bwa Dani. 12 Bamushwêka banamulindisa Mûsa mpu kuhika ababwîre kurhi Nyakasane alonzize bamujire. 13 Nyakasane ashub’ibwîra Mûsa, erhi: 14 Orhenze oyo wahemusire omu lugo n’abayumvagya oku alogorha bamuhirekwo amaboko oku irhwe, kandi endêko yôshi y’abantu emubande amabuye. 15 Oj’ibwîra bene Israheli, oku ngasi muntu wankajâcira Nyakasane, oyôla anayôrha abarhwire ecâha câge, 16 n’owankalogorhera Izîno lya Nyakasane anahâbwe obuhane bw’okuyîrhwa: endêko yôshi yanamuhanda amabuye, akaba mwikalà, nîsi erhi mubunga, ngasi yeshi wankalogorhera Izîno lya Nyakasane lîmâna, ali wakuyîrhwa.
Olwihôlo
17 Owankashurha owundi muntu kuhika okufà, olya wamushûrhaga kuhika naye ayirhwe. 18 Owankashurha ecintu cishwêkwa ca bene kuhika okufà, oyôla agwâsirwe okugalula ecindi cizîne, buzîne oku buzîne. 19 Erhi muntu mulebe ankabàbaza owâbomuntu, oyôla naye banamujirire naye nk’oku anajiriraga owâbo. 20 Buvune oku buvune, isù oku isù, lîno oku lîno, banamubabaze nk’oku anababazagya mulungu wâge. 21 Owankayîrha ecintu cishwêkwa ca bene, anagule ecindi cintu cishwêkwa cizîne. Ci owankayîrha omuntu, oyôla kukwânîne ayirhwe. 22 Eryo liri irhegeko linyu mweshi, abè mubunga, abè muburhwa omu cihugo, bulya nie Nyakasane Nyamuzinda winyu. 23 Mûsa erhi ayûs’ibwîra bene Israheli okwôla, arhegeka mpu olya walogorheraga Nyakasane arhenzibwe omu lugo bamubande amabuye. Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.
Leviticus 24:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃ 3מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃ 4עַ֚ל הַמְּנֹרָ֣ה הַטְּהֹרָ֔ה יַעֲרֹ֖ךְ אֶת־הַנֵּר֑וֹת לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ פ
5וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ 6וְשַׂמְתָּ֥ אוֹתָ֛ם שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת שֵׁ֣שׁ הַֽמַּעֲרָ֑כֶת עַ֛ל הַשֻּׁלְחָ֥ן הַטָּהֹ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 7וְנָתַתָּ֥ עַל־הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה וְהָיְתָ֤ה לַלֶּ֨חֶם֙ לְאַזְכָּרָ֔ה אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 8בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 9וְהָֽיְתָה֙ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֔יו וַאֲכָלֻ֖הוּ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֑שׁ כִּ֡י קֹדֶשׁ֩ קָֽדָשִׁ֨ים ה֥וּא ל֛וֹ מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָ֖ה חָק־עוֹלָֽם׃ ס
10וַיֵּצֵא֙ בֶּן־אִשָּׁ֣ה יִשְׂרְאֵלִ֔ית וְהוּא֙ בֶּן־אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּנָּצוּ֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִ֔ית וְאִ֖ישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִֽי׃ 11וַ֠יִּקֹּב בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת־הַשֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן׃ 12וַיַּנִּיחֻ֖הוּ בַּמִּשְׁמָ֑ר לִפְרֹ֥שׁ לָהֶ֖ם עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃ פ
13וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 14הוֹצֵ֣א אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְסָמְכ֧וּ כָֽל־הַשֹּׁמְעִ֛ים אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹאשֹׁ֑ו וְרָגְמ֥וּ אֹת֖וֹ כָּל־הָעֵדָֽה׃ 15וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ׃ 16וְנֹקֵ֤ב שֵׁם־יְהוָה֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת רָג֥וֹם יִרְגְּמוּ־ב֖וֹ כָּל־הָעֵדָ֑ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח בְּנָקְבוֹ־שֵׁ֖ם יוּמָֽת׃ 17וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יַכֶּ֖ה כָּל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם מ֖וֹת יוּמָֽת׃ 18וּמַכֵּ֥ה נֶֽפֶשׁ־בְּהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃ 19וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יִתֵּ֥ן מ֖וּם בַּעֲמִית֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃ 20שֶׁ֚בֶר תַּ֣חַת שֶׁ֔בֶר עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מוּם֙ בָּֽאָדָ֔ם כֵּ֖ן יִנָּ֥תֶן בּֽוֹ׃ 21וּמַכֵּ֥ה בְהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה וּמַכֵּ֥ה אָדָ֖ם יוּמָֽת׃ 22מִשְׁפַּ֤ט אֶחָד֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כַּגֵּ֥ר כָּאֶזְרָ֖ח יִהְיֶ֑ה כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 23וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ

25
Emyâka mitagatîfu
Omwâka gwa Sabato
1 Nyakasane abwîrira Mûsa oku ntondo ya Sinayi, erhi: 2 Oj’idesa Bene Israheli obabwîre, erhi: Amango mwahika muli cirya cihugo nàmuhà, obudaka bwakaz’ihumûka: abè Sabato oku irenge lya Nyakasane. 3 Wanakârhwêra amashwa gâwe myâka ndarhu, wanakâshogolera iswa lyâwe ly’emizetuni myâka ndarhu, onakaz’isarûlamwo emburho zâwe. 4 Omwâka gwa nda gwanakâbà mwakaguzira (gwa Sabato), mwâka gwa kurhamûsa obudaka lwôshi, mwâka guzira, irenge lya Nyakasane lirhumire: ogwôla mwâka orhahîra okamîra ishwa lyâwe, orhahîra okushogolera emizâbîbu yâwe. 5 Orhahîra okuhumbûla ebicimezize byonene by’emburho zâwe zahungumukaga amango g’okusârûla, orhanaderhaga mpu wagend’ihumbûza amalehe g’emizâbîbu yawe erhashogolîrwi. Guli mwâka gwa kuhumûsa obudaka. 6 Ebyankayêra omu budaka agwôla mango ga Sabato byanabà biryo byâwe mwena mwambali wâwe, mwambalikazi wâwe, omuntu olimya aha mwâwe, n’ecigolo ciri aha mwâwe, kwo kuderha oku we na ngasi bôshi balama aha mwâwe. 7 Ebintu bishwêkwa n’ensimba z’omu cihugo cinyu, nabyo byakaz’ilya ngasi byankayêra muli obwôla budaka agôla mango.
Omwâka gwa makumi arhânu
8 Wanaganja zizira nda, kwo kuderha Sabato nda za myâka nda kali nda, amango g’ezôla zizira nda z’emyâka, zakubêra mango ga myâka makumi ani na mwenda. Kwo kuderha mango ga migobe ya myâka nda migumagumà. 9 Omu nsiku ikumi z’omwêzi gwa kali nda, obûhe omushekera, gushekêreze, oku kulâlika olusiku lukulu lw’okuhyûlira ebyâha, mugere omu cihugo côshi mwayisha mwabûha omushekera. 10 Muderhe oku guli mwâka mutagatîfu, omwâka gwa makumi arhânu, munaderhe oku abîkala b’ecihugo bôshi bamarhenga omu bujà, n’oku ngasi mwikalà arhacigwêrhi cihanzo c’okuyûbaka nka oku analonzize, ngasi muguma ashagaluke, ashubirane ehyâge, anashubire omu mulala gwâge. 11 Omwâka gwa makumi arhânu gubè mwâka gwinyu gw’okushagaluka, murhahîra mukarhwêra emburho nîsi erhi kuhumbûla orhwîmerêra murhanahîraga mukahumbûla amangakà oku mirhi yinyu erhali mishogolere. 12 Bulya guli mwâka gwa bushagaluke bwinyu; gubè mwâka gwinyu mugishe, munalye emburho z’omu mashwa.
Omugisho gwa Nyakasane
13 Muli ogwôla mwâka gw’obushagaluke, ngasi muntu ashubirane ehyâge. 14 Erhi wankagula nîsi erhi kuguliza mulungu wâwe kantu kalebe, mumanye oku ntâye ogwêrhe obuhashe bw’okulenganya mwene wâbo. 15 Wakaz’igulira mwene winyu omu kushimba ecicîro c’amagerha cikwânîne kurhenga oku mwâka gw’okushagaluka gwazindig’igera, naye anakugulize kushimbana n’emyâka ali asârûla. 16 Oku emyâka yajà yayûshûka kwo nâwe wânajà wayûshûla engulo, n’oku emyâka yajà yanyiha, erhi nanâwe kwo wânajà wanyihya engulo, bulya erhi cigabi cilebe c’ebi asarûlaga co akugulize. 17 Ntâye olenganyagya mwene wâbo, orhînye Nyamuzinda, bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe. 18 Mushimbe amarhegeko gâni, munalange engeso zâni, na ntyo mwanabà n’omurhûla omu cihugo. 19 Idaho lyanayâna emburho zâlyo, mwanalya munayigurhe oku munalonzize, munabêre n’omurhûla. 20 Erhi mwankacîdôsa mpu: Bici rhwayîsh’ikalya muli ogwôla mwâka gwa kali nda, ebwa kubà rhurhakarhwêra, rhurhakanasârûla emburho zirhu? 21 Mumanye oku nayîsh’imurhumira omugisho gwâni omu mwâka gwa kali ndarhu, muli gwo mwanayêza emburho mwalya myâka isharhu. 22 Omu mwâka gwa kali munâni mwaNashub’irhwêra, mwanakaz’ilya oku muhako gwa mîra kuhika oku mwâka gwa kali mwenda, kuhika mushub’iyêza erhi munadwîrhe mwalya omuhako gwa mîra.
Obuhashe bw’okugombôla obudaka
23 Obudaka burhankaguzibwa lwôshi, bulya ecihugo ciri câni, munayûbasire emwâni nka bigolo, na nka bantu ba kugera kwônene. 24 Aha mwayûbake hôshi omu cihugo, mwakaz’iyêmêra omuntu agombôle amashwa gâge. 25 Erhi mwene winyu ankabà mukenyi, n’okwôla kurhume akuguliza ecihimbi c’ishwa lyâge, olya oyîmire ahâli hâge, nîsi erhi olya mwene wâbo omuyêgîre kulusha, anahasha okuyisha anagombôle cirya cihimbi mwene wâbo aguzagya. 26 Ci erhi ankaba omuntu arhagwêrhi mwene wâbo wayîma omu byâge, ci erhi yêne a nkalonza ebyankagombôlamwo eryo ishwa lyâge analigombôle buzira mbaka. 27 Anaganja emyâka yamagera kurhenga bagulizinye, agal’igalulira nyakugula engulo y’emyâka arhal’icihingamwo, kandi anashubira omu ishwa lyâge lwôshi 28 Erhi ankaba arhankacibona engulo y’okugombôlamwo ishwa lyâge, lirya lyanayôrha omu maboko ga nyakugula kuhika oku gundi mwâka gw’okushagaluka. Muli ogwôla mwâka gw’okushagaluka, nyakugula arhacishwesirwi na cici, naye nyakuguza anashubirana ishwa lyâge olusiku lw’okushagaluka. 29 Erhi omuntu ankaguza enyumpa yâge y’okulâla eri omu lugo luzungulusirwe n’ecôgo cizibuzibu, Oyo muntu agwêrhe obuhashe bw’okugombôla eyo nyumpa yâge kuhika oku buzinda bw’omwâka gukulikire ogu aguzagyamwo. 30 Erhi ankaba erya nyumpa eri omu lugo luzungulusirwe n’ecôgo cizibuzibu erhagombwîrwi enyuma lya mwâka mugumagumà, erya nyumpa yanayôrha y’olya wayigulaga bone abâna bâge. Ntâye wankacibarhenzamwo. Ciru n’amango gw’omwâka gw’okushagaluka erhankarhenga omu maboko gâbo. 31 Ci enyumpa ziri omu bishagala birhanazungulusirwi n’ebyôgo, zanakaz’ilola kuguma n’amashwa ziyûbasirwemwo. Zanahash’igombôlwa n’okushubira omu maboko ga benezo, n’abâli baziguzire banazirhengamwo n’okuzishubiza benezo, amango g’omwâka gw’okushagaluka. 32 Oku biyêrekîre enyumpa na ngasi lugo lw’Abaleviti bagwêrhe obuhashe bw’okukaz’izigombôla. 33 Erhi omuntu ankagula enyumpa emwa Abaleviti, a gwâsirwe okuyirhengamwo n’okushubira omu lugo lulya ajiramwo aha mwâge, erya nyumpa yanagombôlwa oku mwâka gw’okushagaluka, bulya ezo nyumpa ziba omu bishagala by’Abaleviti, ziri birugu byâbo omu karhî ka bene Israheli. 34 Amashwa gali omu marhambi g’ebishagala by’Abaleviti, garhankaguzibwa, bulya gali birugu byâbo ensiku zôshi.
Obuhashe bw’okucigômbôla
35 Erhi omulungu wâwe ankakena akanakaz’ikuhûna, onakaz’imurhabâla, abè mubunga erhi cigolo; ntyo naye anahash’okulama bwinjà aha burhambi bwâwe. 36 Orhamulongezagyakwo bunguke buci, ci okakenga Nyamuzinda wâwe, orhakazâg’imuhûgûga. 37 Orhamuhozagya amagerha gâwe mpu lyo ayishikuhà obunguke, orhanamuhâga oku biryo byâwe mpu lyo oyîsh’imuyungukirakwo. 38 Nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, wammukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, nti mmuhè ecihugo c’e Kanani, lyo nyôrha ndi Nyamuzinda winyu. 39 Erhi mulungu wâwe ankakenera bwenêne aha burhambi bwâwe na muli okwo acîguze emunda oli, orhamukolêsagya nka mujà. 40 Anabêra aha mwâwe nka mulimya, nka cigolo, akaz’ikukolera nka mulimya kuhika oku mwâka gw’okushagaluka. 41 Enyuma z’aho anacîkubûla arhenge aha mwâwe, ye haguma n’abâna bâge aburha yenene, kandi anashubira omu mulala gwâge, n’omu by’ababusi bâge. 42 N’ecarhuma okwo kubà, bulya bali bambali bâni nienene nabarhenzagya e Mîsiri barhankacîguza nka bajà 43 Orhamurhegekaga n’obukali ci okaz’irhînya Nyamuzinda wâwe. 44 Abajà n’abajà-kazi, ogwâsirwe okujira mpu babè bambali bâwe, wakaz’ibagula omu mashanja gakuzungulusire. Muli agwôla mashanja mwôki wakaz’ikûla bambali na bambali kazi bâwe. 45 Kandi mwanahasha okuhagula omu bâna b’ebigolo biri haguma ninyu n’omu milala yâbo eri haguma ninyu, balya baburhiragwa emwinyu, abôla bâna bayôsire balî birugu binyu. 46 Mwanabasigira abâna binyu enyuma zinyu, nka kashamhala kâbo, banabayôrhane nka birugu byâbo, bagal’iyôrha ensiku zôshi bajà binyu, ci kuli bene winyu bene Israheli, ntâye muli mwe wabarhegekaga n’obukali.
47 Erhi ankaba omubunga kandi erhi mwambali wâwe agalire aha mwâwe, na mwene winyu muguma abâge mukenyi, agal’igend’icîguza emwa olya mubunga erhi emwa olya mwambali wâwe, nîsi erhi emwa omuburhwa w’omulala gw’embuga, 48 oyôla muntu acigwêrhe obuhashe bw’okucîgombôla, bulya muguma wa muli bene wâbo anahasha okumugombôla. 49 Mwishè kandi erhi mwene mwishè, anahasha okumugombôla, ciru na mwene wâbo kwônene anahasha okumugombôla. Kandi ciru yenene erhi ankalonza ebirugu anahasha okucîgombôla. 50 Bôshi n’olya wamugulaga, banaganja emyâka ali kurhenga abîre mujà kuhika omu mwâka mutagatîfu, n’ecijiro c’obuguzi canagererwa oku myâka yâge akozire, n’oku bunguke amudwîrhîre nka mukozi wâge. 51 Erhi ankaba hacisigîre myâka minji, yanajà omu busalizi kuguma n’ebi bamugulaga. 52 Erhi ankaha myâka misungunu yonene ecisigîre, embere z’omwâka gw’okushagaluka, anayiganja, agal’ilyûla ebyamucungula omu kuganja ngasi mwâka. 53 Anahasha okubêra aha mw’olya muntu nka mulimya akaz’imolekera omu mwâka, n’oyôla nnawâbo arhakâg’imukolêsa n’obukali munadwîrhe mwabona. 54 Nka ntà kuguma agombwîre muli okôla kwôshi, analikwa bone abâna bâge omu mwâka gw’okushagaluka. 55 Bulya niene bene Israheli bagwâsirwe okushiga, bali bambali bâni, bulya niene nabakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, nie Nyakasane Nyamuzinda winyu.
Leviticus BHS 25:
1וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃ 3שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ 4וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃ 5אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ 6וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃ 7וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כָל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ ס
8וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ 9וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשֹׂ֖ור לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃ 10וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃ 11יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃ 12כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ 13בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃ 14וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ 15בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכָּר־לָֽךְ׃ 16לְפִ֣י ׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָת֔וֹ וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָת֑וֹ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃ 17וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 18וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃ 19וְנָתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃ 20וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֤ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃ 21וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃ 22וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד ׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃ 23וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃ 24וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃ ס
25כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃ 26וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃ 27וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ 28וְאִ֨ם לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ 29וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃ 30וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־לֹ֣א חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃ 31וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃ 32וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃ 33וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 34וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃ ס
35וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ 36אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ 37אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ׃ 38אֲנִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס
39וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃ 40כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃ 41וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃ 42כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃ 43לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃ 44וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃ 45וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃ 46וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃ ס
47וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃ 48אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ 49אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל׃ 50וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ׃ 51אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃ 52וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃ 53כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃ 54וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ׃ 55כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
26
Okushwinja
1 Murhahîra mukacîjirira abazimu mwakaz’iharâmya, murhahîra mukayimânika enshusho nîsi erhi mabuye mabinjûle, omu cihugo cinyu irhondomurhabonekanaga ibuye lirikwo enshusho mwakaz’ifukamira n’okuharâmya, bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu. 2 Mugendêrere ensiku zâni za Sabato, n’akâ-Nyamuzinda kani mukakenge, nie Nyakasane.
Emigisho
3 Mukakaz’ikulikira amarhegeko gâni n’okugalanga, mukakaz’ijira nk’oku mmuhûnyire, nanakaz’imuhà enkuba omu mango gakwânîne. 4 Amashwa ganayêramwo emburho zagwo, n’emirhi eyanekwo amalehe gâyo. 5 Amango g’okuhûla engano ganahika omu nsiku z’okurhalika emizâbîbu n’amango g’okurhalika ganahika oku mango g’okumîra, mwakaz’ilya omugati gwinyu munayigurhe, munayûbake n’omurhûla omu cihugo cinyu. 6 Nâhira omurhûla omu cihugo cinyu, mwâkaz’ihunga na ntâye wamufudusa, ensimba z’ebiryanyi, nazilibirhakwo omu cihugo cinyu, n’engôrho erhakacigera omu cihugo cinyu. 7 Mwakaz’iminika abashombanyi binyu munabalambike n’engôrho. 8 Barhânu muli mwe bakaz’iminika igana, n’igana lyakaz’iminika bihumbi igana, abashomhanyi binyu mwakàbalambika n’engôrho. 9 Nayêrekera emunda muli, njire muburhe munayôloloke, nanywâna na ninyu. 10 Mwakaz’ilya emihako yinyu, na nka byamakoya, mwanakabulira ebya mîra, mulye ebihyâhya. 11 Natwa icumbi lyâni emwinyu na ntà mango nankaderha nti mwamanshologorha. 12 Nakaz’igenda ekarhî kinyu, na mbè Nyamuzinda winyu, ninyu mubè lubaga lwâni. 13 Nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu wamnmkûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, nti murhenge omu bujà bwâyo. Nammutwîre enkoba zali zimushwesire, mwagenda mwanegena.
Okuhehêrerwa
14 Ci akaba murhanyumvîrhi, murhanashimbiri ago marhegeko gôshi, n’erhi mwankagayaguza amarhegeko gâni, 15 n’erhi omurhima gwinyu gwankashologorhwa n’engeso zâni, kurhume mubula kwashimba amarhegeko gâni, mugal’ivuna endagâno yâni, 16 alagi oku nammujira nâni: nammuhiramwo ecôbà, mwafà n’ishushira, lyo libongereza amasù n’okuborobonja amagala. Mwakaz’irhwêra kubè kurhamira busha, bulya abashombanyi binyu bammulyabyo. 17 Nammuyâsa obusù bwâni, munakaz’ihimwa n’abashombanyi binyu n’abammushomba babà bo bakammurhegeka, mugal’ikaz’iyâka n’obwo ntâye omurhezire. 18 Erhi ankaba enyuma zâhomurhacinyumvîrhi, nanammuhana kali nda kalushire okwo erhi byâha binyu birhumire. 19 Nammutwâmwo omumino, nanajira amalunga ginyu gammuzidohere nka cûma, n’idaho lizibuhe nka marhale. 20 Emisî yinyu yanakaz’irhamira busha, n’obudaka bwinyu burhakaciyera emburho zâbo, n’emirhi y’ecihugo erhakaciyana amalehe gâyo.
21 Erhi mwankacîhamba mpu mwacînyishingika, mpu murhalonza kunyumva, nanammuhimbaguliza kali nda kulusha oku ebyâha binyu binali. 22 Nanammulîkira ebiryanyi byakaz’immulya abâna, bimalîre ebishwêkwa binyu bimmujire bantu ba mahungà, binarhume enjira zinyu zahâmba. 23 Erhi enyuma z’aho mwankabà murhacîhanwîri n’agôla mahane nammuhà, n’erhi mwankanasêza okushingalala embere zâni n’iganzi linene, 24 buzinda nâni nanammugolonjoka, mmushûrhe kali nda kalushire erhi ebyôla byâha binyu birhuma. 25 Nammurhogezakwo engôrho y’okucîhôlera endagâno yâni, mwacîlundika omu bishagala binyu, nangal’immurhumira ecihûsi ekarhî kinyu, mugalihwêra omu maboko g’abashombanyi. 26 Go mango nammunyaga omugati mulamirakwov, mwabona oku bakazi ikumi bakaz’idugira omugati masiga maguma, banakola bakâgera obuzirho bwâgwo, mukola mwakaz’ilya murhanaciyigurha.
27 N’akaba kandi enyuma z’okôla murhayumvîrhi, ci mushub’iyûshûla okugera yinyu njira 28 oburhè bwâni bwanammuyâkira lero bwenêne kulusha, nnangal’imuhana kali nda kalushire erhi ebyôla byâha binyu birhumire. 29 Mwanacîlya akarhabana n’akanyere. 30 Nâshâbûla empêrero zinyu nyimânike oku ntondo, n’emalunga yinyu mwayûbakairaga izûba, nayivongola, n’ebirunda binyu mbigalike oku birunda by’abôla bazimu binyu b’obusha, n’omûka gwâni gummukabekwo. 31 Engo zinyu naziyôsa bwamwa, n’empêrero zinyu nazishandâza, ntakanaciyudûkirwa n’obuhumule bw’enshângi zinyu. 32 Nasherêza ecihugo cinyu, kulya kwarhuma abashombanyi binyu bazânwa, amango baciyûbakamwo. 33 Ninyu namushandabanya omu mashanja, ngal’immuyômolera engôrho omu nyuma zinyu; ecihugo cinyu cahàgulwa, n’engo zinyu ziyôrhe nkunûnû y’irûngu. 34 Aho lyôki ecihugo cankuza ensiku za Sabato zâge, ecihugo casiha buzira kuhingwa, ago mango gôshi mujir’ibera omu cihugo c’abashombanyi binyu. Aho ecihugo canarhang’ihumûka, cinayukirize ezizira zâco. 35 Amango gôshi, ecihugo ciri omu malibûko erhi kuhumûka cinadwîrhe cahumûka, n’okwôla murhankakubwîne omu zizira zinyu, amango mwanal’imuciyûbasiremwo. 36 Amahungâ gankasigalamwo, nagahira gôshi ecôbà emurhima, omu cihugo c’abashombanyi binyu: omusâgasa gw’ehyâsi gwône gurhume bakûla omulindi, balindimuke nka abayâka engôrho, bajè bakulumba n’obwo ntâye obashimbire. 37 Baguma bakâcìhunika oku bâbo nka abayaka engôrho n’obwo ntâye obashimbire! Murhakaciderha mpu mwahaza embere z’abashombanyi binyu. 38 Mwahwera omu gandi mashanja, n’ecihugo c’abashombanyi binyu cammumirangusa. 39 Emisigala ya muli mwe, yahungumukira omu bihugo by’abashombanyi binyu erhi bubî bwâyo burhuma; ciru bahungumuka erhi mabî ga b’îshe garhuma nka kulya bonene bahungumukaga.
40 Lyôki bayîsh’ikacîyunjuza obubî bwa b’îshe wâbo n’obwâbo bonene, muli okwo kungomera, ciru n’okucîhindula kuli nie 41 kwo kwanarhuma nâni nacîhindulirabo, n’okubahêka omu cihugo c’abashombanyi bâbo. Erhi ankaba ogwomurhima gwâbomuzibu nk’ibuye gurhahanagwa lero nagwo gwanacîrhôhya, nâni naNashub’ikengêra endagâno yâni na Yakôbo. 42 NaNashub’ikengêra oku nalaganyagya Izaki, n’okunalaganyagya Abrahamu, kuNashub’inkengêza cirya cihugo nabalaganyagya. 43 Ecihugo barhenzibagwamwo, lero naco cabà n’ezizira za sabato waco. Bulya cakaz’ihagulwa, banayêmêra obuhane bw’amabî gâbo, bulya bali bagayaguzize amarhegeko gâni, n’omurhima gwâbo gwali gushologosirwe n’amarhegeko gâni. 44 Cikwône arhali hôshi aho: amango babà bakola balî omu cihugo c’abashombanyi bâbo, ntabakabulire lwôshi, barhananshologose mpu kuhika mbaherêrekeze, mpu kurhume nayîrha eciragâne najiraga nabo, bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda wâbo. 45 NaNashub’ikengêra amalaganyo najiraga haguma na bashakulûza bâbo erhi bo barhumire, balya narhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, erhi n’amashanja gadwîrhe gabona nti mbè nie Nyakasane wâbo.
46 Yo mihigo eyo, go marhegeko ago, lwo lushika olwo Nyamuzinda ajiraga ekarhî kâge na bene Israheli oku ntondo ya Sinayi, arhuma Mûsa mpu aj’ibabwîrago.
Leviticus BHS 26:
1לֹֽא־תַעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 2אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ס
3אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ 4וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ 5וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֨יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ 6וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ 7וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ 8וְרָדְפוּ֙ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ 9וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ 10וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃ 11וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ 12וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ 13אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃ פ
14וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃ 15וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃ 16אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃ 17וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃ ס
18וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃ 19וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃ 20וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃ 21וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃ 22וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֨יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃ 23וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי׃ 24וְהָלַכְתִּ֧י אַף־אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃ 25וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֨בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃ 26בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶחֶם֒ וְ֠אָפוּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃ ס
27וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃ 28וְהָלַכְתִּ֥י עִמָּכֶ֖ם בַּחֲמַת־קֶ֑רִי וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃ 29וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃ 30וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ 31וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חָרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃ 32וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃ 33וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חָרְבָּֽה׃ 34אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הֳשַּׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃ 35כָּל־יְמֵ֥י הָשַּׁמָּ֖ה תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ׃ 36וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֨רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃ 37וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃ 38וַאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃ 39וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֨קּוּ֙ בַּֽעֲוֺנָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּעֲוֺנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם יִמָּֽקּוּ׃ 40וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃ 41אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃ 42וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃ 43וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃ 44וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 45וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְיֹ֥ת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 46אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ
27
Ecitwîro
Okushiga omuntu
1 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 2 Ogend’idôsa Bene Israheli obabwîre oku: Erhi hankabà owalonza okuyûkiriza eciragâne câge emwa Nyamuzinda omukushiga ebyankafa omuntu, alagi oku agwâsirwe okujira: 3 Ecitwîro c’omulume w’emyâka makumi abirhi kuhika oku gali ndarhu, ali wa kugererwa oku sikeli makumi arhânu, co citwîro c’esikeli (ntûlo) y’akâ-Nyamuzinda. 4 Akaba ali mukazi, anagererwa oku sikeli makumi asharhu. 5 Akaba murhabana: kurhenga oku myâka isharhu kuhika oku myâka makumi abirhi anagererwa oku sikeli makumi abirhi, omunyere anagererwa oku sikeli ikumi. 6 Kurhenga mwêzi muguma kuhika myâka irhanu, engombôlo y’omwânarhabana, olugero lwanabà lwa sikeli irhanu, n’okugombôla omwananyere, olugero sikeli isharhu. 7 Kurhenga myâka makumi gali ndarhu kujà enyanya, olugero lwâwe lubè lwa sikeli ikumi n’irhanu oku mulume na sikeli ikumi oku mukazi. 8 Erhi olya wahânaga eciragâne ankabamukenyi, olya orhankahika oku Iugero lw’okugombôla, kukwânîne alerhere omudâhwa olya muntu ashigaga ye wahûna olugero. Omudâhwa analujira kushimbana n’ebi olya wajiraga eciragâne ankabona.
Okulagâna ecintu
9 Erhi nyakuhiga ankalagâna cintu cilebe mwa birya barherekêra Nyakasane, ngasi cintu bankanarhûla Nyakasane cinahinduke cintu cimâna. 10 Barhankacihasha okucihingûla, barhankahingana ecibî oku cinjà erhi ecinjà oku cibî. Erhi bankahinganula ecintu oku cindi, byombi byombi erhi bikola bimâna. 11 Erhi ankaba cintu ciguma ca mwa birya bizira, birhankarherekêrwa Nyakashenge, eco cintu banacimoleka omudâhwa. 12 Naye omudâhwa anahâna olugero lwâco, kushimbana n’oku ciri cinjà erhi cibî, kandi banakulikira olwo Iugero luhânyirwe n’omudâhwa. 13 Ci erhi bankalonza okucigombôla, banayûshûla ecigabi ca karhânu oku lugero cikwânîne.
Okulagâna enyumpa
14 Erhi hankajira owalagâna enyumpa nterekêro emwa Nyakasane, omudâhwa anagend’ilola erhi eri nyinjà nîsi erhi mbî, kandi banashimba olugero lw’ecicîro omudâhwa asîmire. 15 Ci erhi olya wahânaga enyumpa yâge ciragâne ankalonza okuyigombôla, anayûshûla ecigabi ca karhânu oku Iugero omudâhwa ahûnaga, lyôki yankayôrha yâge.
Okulagâna ishwa
16 Erhi hankajira owarherekêra Nyakasane ecihimbi c’ishwa lyâge yêne, wanarhôla olugero lwâwe omu kulola mburho nyinganaci wankarhwêra muli lirya ishwa: sikeli makumi arhânu z’amarhale kuli nyamâha muguma w’emburho y’engano. 17 Erhi ankaba muli omu mwâka gw’okushagaluka, mwo ahânyire ishwa lyâge nterekêro, anakulikira olugero lwâwe. 18 Ci kwônene erhi yankabà eri enyuma ly’omwâka gw’okushagaluka, lyo arherekire ishwa lyâge, omudâhwa anatwa engulo omu kuganja emyâka ecisigîre, kuhika oku gundi mwâka gw’okucîshinga, na ntyo cirya citwîro canashubwakwo. 19 Erhi olya warherekêraga ishwa lyâge ankalonza okuligombôla, anayûshûla ecigabi ca karhânu oku citwîro, na ntyo ishwa lyanayôrha lyâge. 20 Erhi ankaba arhagômbwiri ishwa lyâge, abul’ilîgûliza owundi muntu, eryo ishwa lirhankacigombôlwa. 21 N’amango lyabà lirhacishwêsirwi na cici, oku mwâka gw’okushagaluka, eryo ishwa lyanayôrha lirherekêre emwa Nyakasane, likola ishwa lyahânagwa ciragâne, lyanabà lya mudâhwa. 22 Erhi hankajira owarherekêra Nyakasane ishwa ahâbagwa cikinja, ci lirhali lyâge lwôshi, 23 omudâhwa anagend’ilola eryo ishwa, analijirire ecitwîro kushimbana n’amango gasigîre kuhika omu mwâka gw’okushagaluka. Oyo muntu anajuha olwo lusiku lwo na nnênè engulo batwa nka kantu karherekîrwe Nyakasane 24 Omu mwâka gw’okushagaluka eryo ishwa lyaNashub’ibà ly’olya waliguzagya, ye olya wanali nnalyo lwôshi. 25 Ecicîro câwe côshi wakaz’icigerera oku sikeli y’akâ-Nyamuzinda: ebà sikeli yankagererwa oku makumi abirhi.
Okugombôla emburhwa-lubere
26 Ci ntâye wankajira eciragâne c’ecintu mburhwa-lubere lw’omu bishwêkwa byâge, bulya ebyo nka mburhwa-lubere, bikola biyôsire biri birherekêre Nyamuzinda, ebè nkafu, cibè cibuzi byôshi biyôsire biri bya Nyakasane. 27 Erhi cankabà cintu cizira, banacigombôla oku ngulo obatwîrîre, n’okuyûshûla kwo ecigabi ca karhânu, n’erhi cankabà cirhagombwirwi, banaciguze oku ngulo wacitwîraga.
Okugombôla akantu erhi muntu warhûzirwe Nyamuzinda lwôshi
28 Ntâco omu bintu omuntu arhûzire Nyamuzinda lwôshi n’endahiro, abè muntu, cibè cintu, erhi ishwa by’omu buhiri bwâge ankahash’iderha mpu aguza erhi kugombôla, bulya ngasi kantu omuntu acìlahiriza oku akarhuzire Nyamuzinda n’endahiro bwenêne, kakola ka Nyakasane. 29 Ntà muntu warherekîrwe Nyakasane wankacigombôlwa: Banamuyirhe erhi kwo.
Entûlo
30 Ngasi entûlo erhenga oku mburho y’okurhwêra ekuzimu, ebê y’oku malehe g’emirhi yôshi eri ya Nyakasane, buli buhirhi bwarherekîrwe Nyamuzinda. 31 Erhi hankajira owalonza okugombôla kantu kalebe k’oku ntûlo yâge, anayûshûlekwo ecigabi ca karhânu. 32 Oku biyêrekîre entûlo z’ebishwêkwa binene erhi binyinyi, ngasi hyôshi hihugwa n’akarhi k’omungere, ecigabi ca kali ikumi cakaz’irherekêrwa Nyamuzinda. 33 Barhalondôlaga mpu eci cintu co cinjà, nîsi erhi co cibî, barhanahîraga bacîshomya mpu bahinganula, n’erhi bakahinganula, byombi na byombi ebyahinganulagwa bikola bintu bimâna, birhankanahash’igombôlwa. 34 Gwo marhegeko Nyakasane ahâga Mûsa oku ntondo ya Sinayi Bene Israheli barhumire.
Leviticus BHS 27:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃ 3וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ 4וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃ 5וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃ 6וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף׃ 7וְ֠אִם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֨עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים׃ 8וְאִם־מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל־פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ ס
9וְאִם־בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיהוָ֖ה יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ 10לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ 11וְאִם֙ כָּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת־הַבְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃ 12וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃ 13וְאִם־גָּאֹ֖ל יִגְאָלֶ֑נָּה וְיָסַ֥ף חֲמִישִׁת֖וֹ עַל־עֶרְכֶּֽךָ׃ 14וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת־בֵּית֥וֹ קֹ֨דֶשׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהֶעֱרִיכוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃ 15וְאִ֨ם־הַמַּקְדִּ֔ישׁ יִגְאַ֖ל אֶת־בֵּית֑וֹ וְ֠יָסַף חֲמִישִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְהָ֥יָה לֽוֹ׃ 16וְאִ֣ם ׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף׃ 17אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃ 18וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵהוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ 19וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹת֑וֹ וְ֠יָסַף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֽוֹ׃ 20וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת־הַשָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֽוֹד׃ 21וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃ 22וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽיהוָֽה׃ 23וְחִשַּׁב־ל֣וֹ הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת־הָעֶרְכְּךָ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃ 24בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 25וְכָל־עֶרְכְּךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃ ס
26אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שֹׁ֣ור אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהוָ֖ה הֽוּא׃ 27וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁת֖וֹ עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃ 28אַךְ־כָּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהוָ֜ה מִכָּל־אֲשֶׁר־ל֗וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ 29כָּל־חֵ֗רֶם אֲשֶׁ֧ר יָחֳרַ֛ם מִן־הָאָדָ֖ם לֹ֣א יִפָּדֶ֑ה מ֖וֹת יוּמָֽת׃ 30וְכָל־מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַיהוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ 31וְאִם־גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ מִמַּֽעַשְׂר֑וֹ חֲמִשִׁית֖וֹ יֹסֵ֥ף עָלָֽיו׃ 32וְכָל־מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ 33לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃ 34אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃

NUM – – DRC MASHI-HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Mib
MIBALÈ
EMIBALÈ : Bamidbar במדבר
Emibalè
EMIBALÈ : Bamidbar במדבר
1
EMIBALE
I. Omubalè gw’abantu b’amatabâro
1 Nyakasane ashambâla na Mûsa omw’irûngu lya Sinayi, omw’Ihêma ly’embuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kabirhi, omu mwakagwa kabirhi kurhenga barhenzire e Mîsiri. Anacimubwîra, erhi: 2 «Ojire omubalèw gwa bene Israheli bôshi, omu kukulikira emilala yâbo nk’oku bashakulûza bâbo banagenda; ojè waganja ngasi mulume, 3 kurhenga oku ogwêrhe myâka makumi abirhi ali muburhe, kuheka enyanya, balya balume bôshi bankajâga oku matabâro omu bene Israheli; obaganje omu kukulikira emirhwe yâbo we na Aròni, 4 Warhabûlwa na mushamuka muguma w’omu ngasi mulala, Olya onali mukulu na cisiki ca bashakulûza wâbo.
Abarhabâzi ba Mûsa omu kuganja
5 Alaga amazîno g’abakurhabâla: kuli bene Rubeni, ali Elisuri mwene Sedeuri, 6 Kuli bene Simoni, ali Shelumieli, mwene Surishadayi, 7 Kuli bene Yuda, ali Nashoni, mwene Aminadabu, 8 Kuli bene lsakari, ali Natanaeli, mwene Suari, 9 Kuli bene Zabuloni, ali Eliabu, mwene Heloni. 10 Kuli bene Yozefu: kuli Efrayimu, ali Elishama, mwene Amihudi; kuli Menashè, ali Gamalieli, mwene Pedasuri. 11 Kuli bene Benyamini, ali Abidani, mwene Gedeoni. 12 Kuli bene Dani, ali Ahiyezeri, mwene Amishadayi. 13 Kuli bene Aseri, ali Pagieli, mwene Okrani. 14 Kuli bene Gadi, ali Eliasafu mwene Dueli. 15 Kuli bene Nefutali, ali Ahira, mwene Enani. 16 Bo bacîshozirwe omu ndêko abola, balî barhambo b’emilala ya b’îshe wâbo; bali barhambo b’ebihumbi omu bene Israheli. 17 Mûsa na Aròni erhi babà bamarhôla abola balume, bamanyîsibagwa ngasi muguma oku izîno lyâge, 18 banacilâlika endêko yôshi omu mbuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kabirhi, banaciyandikwa ngasi baguma omu kushimba emilala yâbo, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo, ajabaganja amazîno, lyo n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga myâka makumi abirhi, kuheka enyanya. 19 Nk’oku Nyakasane amurhegekega, Mûsa ajira omubalè gwâbo ntyo, oku ntondo ya Sinayi.
Omubalè murhanzi gwa Bene Israheli
20 Bene Rubeni, kulya banalondana, n’oku emilala yâbo enakulikirine, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo, kandi omu kuganja ngasi irhwe na ngasi izîno omu balume ba myâka makumi abirhi kuheka enyanya, na ngasi bôshi bankahêkaga emirasano. 21 Abaganjirwe omu bûko bwa Rubeni, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na ndarhu na magana arhânu.
22 Bene Simoni kulya banalondana, na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo; abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwêrhe myâka makumi abirhi na kuheka e nyanya, ngasi bôshi bankanahêkaga emirasano. 23 Abaganjirwe omu bûko bwa Simoni, bayimanga bantu bihumbi makumi arhânu na mwenda na magana asharhu.
24 Bene Gadi, kulya banalondana na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwêrhe myâka makumi abirhi na kuhêka enyanya ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 25 Abaganjirwe omu bûko bwa Gadi, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na birhânu na magana gali ndarhu na makumi arhânu.
26 Bene Yuda, kulya banalondana na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahekaga emirasano. 27 Abaganjirwe omu bûko bwa Yuda bahika omu bantu bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu.
28 Bene Isakari. oku balondana n’oku emilala yâbo enakulikirana, omu ku shimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankahêkaga emirasano. 29 Abaganjirwe omu bûko bwa Isakari bahika omu bantu bihumbi makumi arhânu na hini na magana ani.
30 Bene Zabuloni, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 31 Abaganjirwe omu bûko bwa Zabuloni, bahika omu bantu bihumbi makumi arhânu na nda na magana ani.
32 Bene Yozefu, Bene Efrayimu, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 33 Abaganjirwe omu bûko bwa Efrayimu, bahika omu bantu bihumbi makumi ani na magana arhânu. 34 Bene Menashè, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 35 Abaganjirwe omu bûko bwa Menashè, bahika omu hantu bihumbi makumi asharhu na bibirhi na magana abirhi.
36 Bene Benyamini oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyany, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 37 Ahaganjirwe omu bûko hwa Benyamini, bahika omu bantu bihumbi makumi asharhu na birhânu na magana ani.
38 Bene Dani, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi ahirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 39 Abaganjirwe omu bûko bwa Dani, bahika omu bantu bihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana nda.
40 Bene Aseri, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana. omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 41 Abaganjirwe omu bûko bwa Aseri. bahika omu bantu hihumbi makumi ani na ciguma na magana arhânu.
42 Bene Nefutali, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. 43 Abaganjirwe omu bûko bwa Nefutali, bahika omu bantu bihumbi makumi arhânu na bisharhu na magana ani.
44 Bo baganjirwe abôla, bo Mûsa n’Aròni baganjaga abôla, bôshi na balya ikumi na babirhi ba bene Israheli: muntu muguma muguma oku emilala yâbo enali. 45 Bene Israheli bàganjirwe bôshi, omu kukulikira emilala ya bashakulûza bâbo na kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume ba bene Israheli bankanahekaga emirasano. 46 Abaganjirwe rwe bôshi, omubalè gwâbo gwahika omu bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhânu na makumi arhânu. 47 Bene Levi, oku milala yâbo ekulikirana, abôla barhaganjiragwa haguma n’abâbox.
Irhegeko lya Bene Levi
48 Nyakasane anacishambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 49 «Orhajiraga omubalè gwa bene Levi, orhanabaganjiraga haguma n’abandi bene Israheli. 50 Ohè bene Levi ecikono c’okukazilanga omucimba gw’amalaganyo, ebirugu byâgwo na ngasi bindi binabamwo byôshi. Bo bakazihêka ogwôla Mucimha n’ebirugu byamwo byôshi; bo bakazikola muligwo, banakazihanda eburhambi bw’ogwôla Mucimba. 51 Amango omucimba gukola gwagenda, bene Levi bo bakazigugwîkûla, n’amango gwamahanda, kandi bene Levi bo bakazigugwîka, na owundi muntu orhali mwene Levi erhi ankaderha mpu agulirâna, anafè. 52 Bene Israheli bakazihanda ngasi baguma omu cihando câbo, hôfi n’ibendêra lyâbo, na nk’oku emirhwe yâbo y’abalwi enali. 53 Ci bene Levi bakazihanda hôfi n’omucîmba gw’Amalaganyo, lyo oburhè bulekija oku lubaga lwa bene Israheli, bene Levi bo bakazilanga omucimbagw’Amalaganyo. 54 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane âli arhegesire Mûsa kôshi. Bajira ntyo.
Num BHS 1
1וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ 2שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כָּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ 3מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ 4וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃ 5וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ 6לְשִׁמְע֕וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ 7לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ 8לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ 9לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ 10לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ 11לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ 12לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃ 13לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ 14לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ 15לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ 16אֵ֚לֶּה קְריּאֵ֣י הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ 17וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֽוֹת׃ 18וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ 19כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ פ
20וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 21פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
22לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 23פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
24לִבְנֵ֣י גָ֔ד תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 25פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ פ
26לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 27פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
28לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 29פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
30לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 31פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
32לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 33פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
34לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 35פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ פ
36לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 37פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
38לִבְנֵ֣י דָ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 39פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
40לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 41פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
42בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ 43פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
44אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥ד לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃ 45וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 46וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ 47וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם׃ פ
48וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 49אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 50וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ 51וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יוֹרִ֤ידוּ אֹתוֹ֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹת֖וֹ הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ 52וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃ 53וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃ 54וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ

2
Oku emilala yakulikirana oku cihando
1 Nyakasane anacishambâla na Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: 2 «Bene Israheli ngasi baguma oku cihando banakazijà ah’ibendêra lyâbo liri, ngasi mulalagwanakaziba n’ecimanyîso câgwo n’aba gulya mulalabanacikulikira. Omu kuhanda bakazilola ngasi baguma ebw’ihêma ly’embugânano,bakaziliyûbaka eburhambi, balizongoloke.
3 Bene Yuda bahanda ebuzûka-zûba bôshi n’engabo yâbo y’abalwi. Omu rhambo wa bene Yuda ye Nashoni, mwene Aminadabu. 4 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu. 5 Omulala gwa Isakari gumukulikire, omurhambo wa bene Isakariye Natanaeli mwene Suari. 6 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhânu nabini na magana ani. 7 Bakuhîre bene Zabuloni. Omurhambo wa bene Zabuloni ye Eliyabu mwene Heloni. 8 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhânu na nda na bantu magana gali nda. 9 Bôshi abali oku cihando ca Yuda, omuhalè gwâbo bihumbi igana na makumi gali munâni na ndarhu na bantu magana ani. Abola bakazigenda embere.
10 Bene Rubeni banahanda emukondwè, n’engabo yâbo y’abalwi; Omurhambo wa bene Rubeni ye Elisuri mwene Sedeuri. 11 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani na ndarhu na bantu magana arhânu. 12 Bene Simoni bahanda eburhambi bwâge. Omurhambo wa bene Simoni ye Shelumiyeli, mwene Surishadayi. 13 Engabo y’abalwi bâge, omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhânu na mwenda na bantu magana asharhu. 14 Bene Gadi bakulikire. Omurhambo wa bene Gadi ye Eliasafi mwene Reweli. 15 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani na birhânu na bantu magana gali ndarhu na makumi arhânu. 16 Bôshi abali oku cihando ca Rubeni, omubalè gwâbo: bihumbi igana na makumi arhânu na ciguma na bantu magana ani namakumi arhânu. Abola bakazigenda bwa kabirhi. 17 Kandi ihêma ly’e mbuganano lyanakulikira, na bene Levi banajà ekarhî k’ebindi bihando. Okwôla bahanda kwo banakazikulikirana bakola bagenda, ngasi baguma oku mulongo gwâbo n’ibendera lyâbo.
18 Ebuzika-zûba eje ibendera ly’Efrayimu n’engabo yâge. Omurhambo wa bo ye Elishama mwene Amiyudi. 19 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhânu. 20 Omulala gwa Menashè gubaje eburhambi. Omurhambo wâbo ye Gamalieli mwene Pedasuri. 21 Omu rhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na bihirhi na magana abirhi. 22 Bene Benyamini bakuhebe. Omurhambo wa bene Benyamini ye Abidani mugala wa Gedeoni. 23 Omurhwe gwâge nk’oku omuba lè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na birhânu na magana ani. 24 Bôshi abali oku cihando ca Efrayimu, omubalè gwâbo bihumbi igana na munâni na bantu igana, nk’oku emirhwe yâbo enali. Abola bakazigenda ba ka sharhu.
25 Emwênè eje ibcndera lya Dani n’engabo yâge. Omurhambo wâbo ye Ahiyezeri mugala wa Amishadayi. 26 N’omurhwe gwâge nk’oku omubalè gunali: bantu hihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana gali nda. 27 Omulala gw’Aseri gumuje eburhambi, omurhambo wa bene Aseri ye Pagieli, mwene Okrani. 28 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gunali: hantu bihumbi makumi ani na ciguma na magana arhânu. 29 Kandi bene Ncfutali bakulikire. Omurhambo wa hene Nefutali ye Ahira mwene Enani. 30 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi arhânu na bisharhu na magana ani. 31 Bôshi abaganjirwe omu cihando ca Dani, omubalè gwâbo bali bihumbi igana na makumi arhânu na nda na magana gali ndarhu. Bakazigenda ba buzinda, banakulikire ibendera lyâbo.
32 Gwomubalè gwa bene Israheli ogwôla, omu kukulikira emilala ya bashakulûza bâbo. Omubalè gw’abaganjirwe bôshi nk’oku emirhwe yâbo enali, bali bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhânu na makumi arhânu. 33 Bene Levi barhaganjiragwa muli eyôla mirhwe ya bene Israheli, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. 34 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa kôshi. Kwo bakazâgihanda ntyo ngasi baguma n’ibendera lyâbo, kwo banakazâgigenda ntyôla, ngasi baguma omu mulala gwâbo omu kukulikira emilala ya bashakulûza bâbo.

Numbers BHS 2:
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃ 3וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ 4וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 5וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ 6וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
7מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ 8וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ 9כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ ס
10דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ 11וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 12וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃ 13וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 14וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃ 15וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ 16כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ ס
17וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ ס
18דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 19וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 20וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ 21וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ 22וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ 23וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ 24כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ ס
25דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃ 26וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ 27וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ 28וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 29וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ 30וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ 31כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ פ
32אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ 33וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 34וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃

3
Omubalè gwa Bene Levi n’omukolo gwâbo
A. Abadâhwa
1 Alaga obûko bw’Aròni n’obwa Mûsa amango Nyakasane ashambâzagya Mûsa oku ntondo ya Sinayi. 2 Alaga amazîno ga bene Aròni: Nadabu lwo lubere lwâge, Abihu, Eleazari na Itamara. 3 Go mazîno ga bene Aròni agôla, bo babumbagwa amaboko mavurha lyo bahâbwa ecikono c’obudâhwa. 4 Nadabu n’Abihu bo bafiraga embere za Nyakasane, amango bacîshomagya mpu barherekêra Nyakasane enshangi erhakwânîni oku ntondo ya Sinayi; barhâli baciburha bâna. Eleazari na Itamara bahâbwa obudâhwa embere z’Aròni, îshe wâbo.
B. Bene Levi n’omukolo gwâbo
5 Nyakasane ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 6 Yegeza bene Levi ahâla, obahire embere z’omudâhwa Aròni, bakazimukolera. 7 Bo bakazijira emikolo Aròni n’olubaga bagwâsirwe okujira ah’ihêma ly’embugânano na ntyo banakazijira emikolo y’omu Mucîmba. 8 Bakazikômbêra ebirugu byôshi by’omu ihêma ly’embugânano na ngasi hindi hyôshi bene Israheli bagwâsirwe okujira omu Mucîmba. 9 Abaleviti obahè Aròni n’abagala. Babè bâge loshi omu bene Israheli bôshi. 10 Wayimika Aròni n’abagala omu mikolo y’obudâhwa; owundi w’embuga wankacishomya mpu ayegera ahantu hîmâna anahâbwe obuhane bw’okufà.
C. Okucîshogwa kwâbo
11 Nyakasane anacishambâla bona Mûsa, amubwîra, erhi: 12 Lolà oku bene Levi mbayansire omu karhî ka bene Israheli, ahâli h’abâna b’enfula, balya bâna b’olubere ba bene Israheli; abôla Baleviti babà ntyo bâni. 13 Bulya ngasi wa lubere yeshi erhi anali wâni: lulya lusiku nahungumulagamwo ngasi wa bûko lubere omu Mîsiri go mango nacîhaga ngasi wa bûko lubere omu Israheli: abè wa muntu, abè wa cintu, byôshi bikola bibà byâni. Nie Nyakasane.
D. Omubalè
14 Nyakasane ashambâla na Mûsa omu irûngu ly’entondo ya Sinayi amubwîra, erhi: 15 «Ojire omubalè gwa bene Levi nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenzire na nk’oku emilala yâbo bone enali. Ojire omubalè gwa ngasi wa bûkomulume yeshi kurhenga oku mwâna wa mwêzi muguma kuhêka enyanya. 16 Mûsa ajira omubalè gwâbo oku irhegeko lya Nyakasane, nk’oku anamurhegekaga. 17 Alaga bene Levi nk’oku amazîno gâbo ganali: Gershoni, Kehati na Merari. 18 Alaga amazîno ga bene Gershoni nk’oku emilala yâbo enali: Libni na Shimeyi. 19 Bene Kehati nk’oku emilala yâbo enali: Amrami, Yisari, Hebroni na Uzieli. 20 Bene Merari, nk’oku emilala yâbo enali: Mahali na Mushi. Bwo bûko bwa Levi obwôla nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenzire.
21 Gershoni ye shakulu w’omulala gwa Libni Shimeyi. Baderha mpu milala ya Banya-Gershoni. 22 Omubalè gwâbo omu kuganja abalume bôshi kurhenga owamwêzi muguma kuhêka enyanya, bahika omu bantu bihumbi nda na magana arhânu. 23 Emilala y’Abanya-Gershoni yakazâgihanda enyuma ly’Omucîmba olunda lw’ebuzika-zûba. 24 Omurhambo w’omulala gw’Abanya-Gershoni ye wali Eliyasafu, mwene Layeli. 25 Oku biyêrekîre ihêma ly’embugânano, bene Gershoni bâli bagwêrhe omukolo gw’Omucîmba n’ogw’ihêma, ogw’enshoho yalyo, akacikirizo kâli aha muhango gw’ihêma ly’embugânano. 26 Bâlibagwêrhe omukolo gw’oku birhebo by’omubululi, oku mushangi gw’aha muhango gw’obululi, oku burhambi bw’Omucîmba kôshi n’oku luhêrero n’oku migozi yalo yôshi.
27 Bene Kehati bâli: omulala gw’Abanyamrami, omulala gw’Abayesehari, omulala gw’Ahahebroni n’omulala gw’Abaaziyeli. Yo milala ya bene Kehati eyôla. 28 Omu kuganja abalume bôshi kurhenga owa mwêzi muguma kujà e nyanya, bahika omu bantu bihumbi munâni na magana gali ndarhu; omukolo gwâbo kulanga Ahatagatîfu. 29 Emilala ya bene Kehati yakazâgihanda olunda lw’emukondwè gw’Omucîmba. 30 Omurhambo w’emilala ya bene Kehati ye wali Elisafani, mwene Uzieli. 31 Bo bâlibagwâsirwe okukazikola oku Mucîmba gw’amalaganyo, oku luhêrero lw’enterekêro, okw’itara n’oku zindi mpêrero zôshi, oku rhundi rhulugu rhw’ahatagatîfu rbulya rhunakolamwo rhwôshi, omwenda na ngasi binaguyêrekera byôshi. 32 Omurhamho w’abarhambo b’abaleviti ye wali Eleazari mwene omudâhwa Aròni, ye wakazâgiyimangira abàli bagwêrhe emikolo y’Ahimâma.
33 Bene Merari bâli: emilala y’Abanya-Mahali, n’emilala bene Mushi: yo milala ya bene Merari eyôla. 34 Omubalè gwâbo kurhenga oku mwâna-rhabana wa mwêzi muguma kuheka enyanya bali bihumbi ndarhu na magana abirhi. 35 Omurhambo w’emilala ya bene Merari ye wali Surieli, mwene Abihayili. Bakazâgihanda olunda lw’emwênè y’Omucimba. 36 Abanyamerari bo bakazikola oku lukanga lw’Endâro, emirhamba n’emitungo yayo, kuguma n’emifûniko y’amarhwêrhwè na ngasi rhulugu rhwa kuli eyôla ndâro, 37 emitungo y’omu marhambi gôshi gôshi g’obululi, amarhwêrhwè gâyo n’emigozi yago. 38 Aha mbere z’Endâro, olunda lw’ebuzûka-zûba, embere z’ihêma ly’e mbuganâno, yo Mûsa n’Aròni n’abagala hahandaga; bali bagwêrhe omukolo gw’okulanga ahimâna, oku mikolo yanalieyêrekîre bene Israheli. Owundi w’embuga wankadesire mpu ayegere ahôla aliagwâsirwe ahâbwe obuhane bw’okufà. 39 Bene Levi baganjagwa na Mûsa haguma n’Aròni oku irhegeko lya Nyakasane, omu kukulikira emilala yâbo, n’omu kuganja abalume kurhenga oku mwanarhabana wa mwêzi muguma kuheka enyanya, bali bihumbi makumi abi rhi na bibirhi.
E. Bene Levi n’okugombôlwa kw’ebiburhwa mbere
40 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojire omubalè gwa ngasi lubere lwamwanarhabana omu Israheli, kurhenga oku wa mwêzi muguma kuhêka enyanya, obaganje ngasi muntu n’izîno lyâge. 41 Orhôle Abaleviti babè bîmi, nie Nyakasane, ahâli h’abâna baburhwambere bôshi ba bene Israheli; ebishwêkwa by’Abaleviti ahâli h’ebishwêkwa biburhwa-mbere bya bene Israheli.» 42 Mûsa ajira omubalè gw’abâna b’olubere bôshi b’omu Israheli, nk’oku Nyakasane anamurhegekaga. 43 Abanarhabana b’olubere baganjirwe ngasi muguma n’izîno lyâge kurhenga oku mwâna wa mwêzi muguma kuhêka enyanya, bahika omu bihumbi makumi abirhi na bibirhi na magana abirhi na makumi gali nda na basharhu.
44 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 45 Orhôle bene Levi ahâli h’abâna b’olubere ba bene Israheli, n’ebishwekwa bya bene Levi abali n’ebi shwekwa byâbo. Bene Levi babà bâni niene. Nie Nyakasane. 46 Omu kugombôlabalya magana abirhi na makumi gali ndana basharhu balushire omubalè gwa bene Levi. 47 Orhôle sikeli irhanu oku ngasiirhwe lya muntu, wakaziyigerera oku sikeli omu kâ-Nyamuzinda, eri ya gera makumi abirhi. 48 Ezôla nfaranga ozihe Aròni n’abagala, ziri za kugombôla balya barhalusire omubalè gwa bene Levi. 49 Mûsa arhôla zirya nfaranga zagombôlaga balya b’olubere bagombôlagwa na bene Levi. 50 Arhôla enfaranga z’oku bâna b’olubere ba bene Israheli, zali cihumbi namagana asharhu na sikeli makumi galindarhu n’irhanu, omu kukulikira erya sikeli y’omu kâ-Nyamuzinda. 51 Mûsa anaciha Aròni n’abagala zirya nfaranga z’okugombôla, okw’irhegeko lya Nyakasane nk ‘oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa.
3
Numbers BHS 3
1וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ 2וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכ֣וֹר ׀ נָדָ֑ב וַאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ 3אֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַכֹּהֲנִ֖ים הַמְּשֻׁחִ֑ים אֲשֶׁר־מִלֵּ֥א יָדָ֖ם לְכַהֵֽן׃ 4וַיָּ֣מָת נָדָ֣ב וַאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־פְּנֵ֖י אַהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ פ
5וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 6הַקְרֵב֙ אֶת־מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְֽהַעֲמַדְתָּ֣ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵׁרְת֖וּ אֹתֽוֹ׃ 7וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְאֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃ 8וְשָׁמְר֗וּ אֶֽת־כָּל־כְּלֵי֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃ 9וְנָתַתָּה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו נְתוּנִ֨ם נְתוּנִ֥ם הֵ֨מָּה֙ ל֔וֹ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וְאֶת־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תִּפְקֹ֔ד וְשָׁמְר֖וּ אֶת־כְּהֻנָּתָ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ פ
11וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 12וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִתּוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל־בְּכ֛וֹר פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ 13כִּ֣י לִי֮ כָּל־בְּכוֹר֒ בְּיוֹם֩ הַכֹּתִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵאָדָ֖ם עַד־בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
14וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ 15פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃ 16וַיִּפְקֹ֥ד אֹתָ֛ם מֹשֶׁ֖ה עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צֻוָּֽה׃ 17וַיִּֽהְיוּ־אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־לֵוִ֖י בִּשְׁמֹתָ֑ם גֵּרְשֹׁ֕ון וּקְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ 18וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־גֵרְשֹׁ֖ון לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם לִבְנִ֖י וְשִׁמְעִֽי׃ 19וּבְנֵ֥י קְהָ֖ת לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר חֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ 20וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֛ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ 21לְגֵ֣רְשֹׁ֔ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַלִּבְנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְעִ֑י אֵ֣לֶּה הֵ֔ם מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּֽי׃ 22פְּקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 23מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אַחֲרֵ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ יָֽמָּה׃ 24וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־לָאֵֽל׃ 25וּמִשְׁמֶ֤רֶת בְּנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַמִּשְׁכָּ֖ן וְהָאֹ֑הֶל מִכְסֵ֕הוּ וּמָסַ֕ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 26וְקַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֗ר וְאֶת־מָסַךְ֙ פֶּ֣תַח הֶֽחָצֵ֔ר אֲשֶׁ֧ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֛ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִ֑יב וְאֵת֙ מֵֽיתָרָ֔יו לְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ׃ 27וְלִקְהָ֗ת מִשְׁפַּ֤חַת הַֽעַמְרָמִי֙ וּמִשְׁפַּ֣חַת הַיִּצְהָרִ֔י וּמִשְׁפַּ֨חַת֙ הַֽחֶבְרֹנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הָֽעָזִּיאֵלִ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקְּהָתִֽי׃ 28בְּמִסְפַּר֙ כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שְׁמֹנַ֤ת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ 29מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת יַחֲנ֑וּ עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָֽנָה׃ 30וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י אֶלִיצָפָ֖ן בֶּן־עֻזִּיאֵֽל׃ 31וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ׃ 32וּנְשִׂיא֙ נְשִׂיאֵ֣י הַלֵּוִ֔י אֶלְעָזָ֖ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן פְּקֻדַּ֕ת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ 33לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַמַּחְלִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַמּוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת מְרָרִֽי׃ 34וּפְקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שֵׁ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ 35וּנְשִׂ֤יא בֵֽית־אָב֙ לְמִשְׁפְּחֹ֣ת מְרָרִ֔י צוּרִיאֵ֖ל בֶּן־אֲבִיחָ֑יִל עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ צָפֹֽנָה׃ 36וּפְקֻדַּ֣ת מִשְׁמֶרֶת֮ בְּנֵ֣י מְרָרִי֒ קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמֻּדָ֣יו וַאֲדָנָ֑יו וְכָל־כֵּלָ֔יו וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ׃ 37וְעַמֻּדֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב וְאַדְנֵיהֶ֑ם וִיתֵדֹתָ֖ם וּמֵֽיתְרֵיהֶֽם׃ 38וְהַחֹנִ֣ים לִפְנֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֡ן קֵ֣דְמָה לִפְנֵי֩ אֹֽהֶל־מוֹעֵ֨ד ׀ מִזְרָ֜חָה מֹשֶׁ֣ה ׀ וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו שֹֽׁמְרִים֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּקְדָּ֔שׁ לְמִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ 39כָּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ ס
40וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה פְּקֹ֨ד כָּל־בְּכֹ֤ר זָכָר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה וְשָׂ֕א אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר שְׁמֹתָֽם׃ 41וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כָּל־בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 42וַיִּפְקֹ֣ד מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ אֶֽת־כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 43וַיְהִי֩ כָל־בְּכ֨וֹר זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמ֛וֹת מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף שְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ פ
44וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 45קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כָּל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 46וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכ֖וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 47וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֨דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃ 48וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃ 49וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְי֑וֹם מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם׃ 50מֵאֵ֗ת בְּכ֛וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָקַ֣ח אֶת־הַכָּ֑סֶף חֲמִשָּׁ֨ה וְשִׁשִּׁ֜ים וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֛וֹת וָאֶ֖לֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ 51וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
4
Bene Levi n’emikolo yâbo
A. Bene Kehati
1 Nyakasane anacishambâza Mûsa n’Aròni aderha, erhi: 2 Oganje bene Kehati omu bene Levi, obaganje nk’oku emilala yâbo n’obûko bwâbo bikulikirîne, oku bashakulûza bâbo banali, 3 kurhenga owa myâka makumi a sharhu kuêka enyanya oku myâka makumi arhânu, ngasi bôshi banajira omukolo omw’ihêma ly’embugânano omu kujiramwo bushanja bulebe, omwôla ihêma ly’embugânano. 4 Alaga omukolo gwa bene Kehati omw’ihêma ly’embugânano: kwâbà ku kola oku bintu bimâna bwenêne. 5 Nka bakola barhenga oku cihando, Aròni haguma n’abagala banayisha bayandagaze omwenda, banafunikamwo omucimba gw’amalaganyoy. 6 Oku nyanya, banabwîkira kwo n’omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, kandi banalambûlirakwo omushangi mugumagumà gwa kadutu ka mukara, kandi banashesheza emirhamba y’Omucimba. 7 Banalambûlira omushangi gw’akaduku oku mêza g’emigati y’enterekêro. Oku nyanya banahirakwo enambi, orhubêhe, engombo, ebikombe by’okukalabîra; n’omugati gwa ngasi mango gwanaja oku nyanya lyago. 8 Oku nyanya banalambûlirakwo omushangi gw’akalinga konene, kandi banafunikira n’ecifuniko c’oluhù lw’ecigoho, na buzinda bw’ahôla banashesheza emirhamba y’amêza. 9 Banarhôla omushangi gw’akaduku k’omukara banabwîkiramwo ecinara, kuguma n’amatara gâco, orhusahani rhwaco, orhulugu rhw’okugukira oluvù, enjebe zâco, birya by’obulagirire oku mukolo gwâco, 10 Hano babà bamaboha ecôla cinâra, kuguma n’orhumole rhwaco, banacihira oku luhù luvunge lulukire oku mirhamba y’okubarhulira. 11 Banalambûlira omushangi gw’akaduku k’omukara oku luhêrero lw’amango sholo, kandi banabwîkira n’ecifûniko c’oluhù lw’ecigoho, banashesheza n’emi rhamba. 12 Banarhôla ebirugu byôshi bikolêsibwa oku mikolo y’ahantu hîmâna, hano babà bamabiboha omu mushangi gw’akaduku k’omukara, banabibwikira n’omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, kandi banabihira oku cibarhuliro. 13 Banarhenza oluvù oku luhêrero, kandi banalambûlirakwo omushangi gw’akalinga. 14 Banahira oku nyanya birya birugu binakola kuli lwo byôshi, ebitumbûkizo amakala, amakanya, empaho, enyogero, ebirugu byôshi by’oku luhêrero na hano babà bamalambûlira kuli byo byôshi omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, banahirakwo emirhamba. 15 Hano Aròni n’abagala bayûsa okubwikira ahimâna n’ebirugu byamwo byôshi, na hano babà bamayimuka bakola bagenda, bene Kehati banayisha okubibarhula, ci barhahumaga oku bintu bimâna lyo balekifà. Byo bene Kehati bakazihêka ebyo omw’Ihêma ly’embugânano. 16 Eleazari, mwene Aròni, omudâhwa, âba n’omukolo gw’okukazilanga amavurha g’ecinara, obukù bw’akîsûnunu kinja, eby’enterekêro ya ngasi mango, n’amavurha g’okushîga. Aba n’omukolo gw’okukazilanga Endâro yôshi, n’ebibamwo byôshi, omu bimâna n’ebirugu byamwo. 17 Nyakasane ashambâla na Mûsa n’Aròni, aderha, erhi: 18 Oshibirire okuhira ishanja ly’emilala ya bene Kehati hagohago omu bandi bene Levi. 19 Mubajirire ntyo lyo balama balekifà amango bankayegêra ebirugu bimâna bwenêne. 20 Aròni n’abagala banakaziyisha, banayêreka ngasi muguma muli bo omukolo gwâge n’ebi agwâsirwe okubarhula.»
B. Bene Gershoni
21 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: 22 «Oganje na bene Gershoni omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, oku emilala yâbo egenda. 23 “Ojire omubalè gwâbo, kurhenga oku muntu wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya, muli balya banagwâsirwe okujira mukolomulebe omw’ihêma ly’embugânano”. 24 “Alaga emikolo y’emilala ya bene Gershoni, ebi bakazijira n’ebi bakaziba rhula. 25 Bakazihêka emikango y’Endâro n’ey’ihêma ly’embugânano”. 26 “Bakazihêka emikango y’obululi n’omushangi gubwikira omuhango gw’obululi omu marhambi g’Endâro mwoshi, ey’oluhêrero n’emigozi yayo, kuguma n’ebirugu bikola eyôla, na kandi bo bakazijira emikolo enayêrekîre ebyôla byôshi”. 27 “Emikolo bene Gershoni bakajira yôshi Aròni n’abagala bo bakaziyilola, ebi bagwâsirwe okubarhula n’ebi bagwâsirwe okujira. Mukabalangisa ngasi birugu banagwâsirwe okubarhula”. 28 “Gwomukolo gwa bene Gershoni ogwôla omu ihêma ly’embugânanomuli ogôla mukolo. Itamara mwene omudâhwa Aròni ye wakazibalola.”»
C. Bene Merari
29 Oganje bene Merari, oku obûko bwâbo n’emilala ya bashakulûza bâbo enali. 30 Obaganje kurhenga oku mulume wa myâka makumi asharhu, kuhêka enyanya, oku myâka makumi arhânu, abankahashiyukiriza omukolo bahîrwe omw’ihêma ly’embugânano. 31 Yumvagya emikolo wakazibahà: ebi bakazibarhula banakazibikolakwo omw’ihêma ly’embugânano: Oburhungiri bw’Endâro, emirhamba, emitungo n’amarhwêrhwè gâyo. 32 Bakazihêka n’emitungo ezungulusire obululi, amarhwêrhwè gâyo, emigozi, ebirugu byamwo n’emikolo ebiyêrekîre. Mukaziganja bwinjà ebyôla birugu bagwâsirwe okubarhula ngasi ciguma cimanyirîrwe n’izîno lyacomuli ebyôla birugu babahîre okubarhula. 33 Gomukolo gwa bene Merari ogwôla, gomukolo gwâbo omu ihêma ly’embugânanoz, omurhambo wakazibalola ye Itamara mwene Aròni, omudâhwa.
34 Mûsa, Aròni n’abarhambo baganjaa bene Kehati nk’oku obûko n’emilala ya bashakulûza bâbo enali. 35 Muganje kurhenga owa makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhânu, balya bankahashiyûkiriza omukolo bahirwe omu Ihêma ly’embugânano. 36 Abaganjirwe omu milala yâbo bahika oku balume bihumbi bibirhi na magana gali nda na makumi arhânu. 37 Bo baganjirwe b’omu bûko bwa Kehati abôla, bo bakazikola omu Ihêma ly’embugânano, Mûsa n’Aròni babajirira omubalè nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.
38 Abaganjirwe, b’omu bûko bwa Gershoni, nk’oku emilala yâbo n’enyumpa za bashakulûza bâbo zinali; 39 kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhânu, balya bôshi bankanahashiyûkiriza omukolo bahirwe omw’Ihêma ly’embugânano. 40 Abaganjirwe bôshi omu kukulikira obûko na nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenda bahika omu balume bihumbi bibirhi na magana gali ndarhu na makumi asharhu. 41 Bo bajirirwe omubalè abôla omu milala ya bene Gershoni, balya bôshi banakazâgijira mukolomulebe omw’Ihêma ly’embugânano. Mûsa na Aròni babajirira omubalè oku irhegeko lya Nyakasane.
42 Abaganjirwe b’omu milala ya bene Merari, omu kushimba obûko na nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo ekulikirine. 43 Kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhânu, balya ba nkanahashiyukiriza omukolo bahîrwe omw’Ihêma ly’embugânano. 44 Abaganjirwe bôshi omu kukulikira emilala yâbo, bahika oku balume bihumbi bisharhu na bantu magana abirhi. 45 Bo baganjirwe abôla omu milala ya bene Merari bo Mûsa n’Aròni baganjaga abôla oku irhegeko Nyakasane ahâga Mûsa.
46 Bene Levi, abaganjirwe na Mûsa bo n’Aròni haguma n’abarhambo ba bene Israheli; oku obûko n’emilala ya bashakulûza bâbo ekulikirine, 47 kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka oku myâka makumi arhânu, bôshi abakazâgikola n’okubarhula omw’lhêma ly’embugânano. 48 Abaganjirwe bôshi bahika omu bihumbi munâni na magana arhânu na makumi gali munâni. 49 Babajirira omubalè nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa, omu kukazihâ ngasi muguma omukolo ali agwâsirwe ajire n’ebi ali agwâsirwe okubarhula. Kwo bajirirwe omubalè ntyo nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.
Numbers BHS 4:
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ 3מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשֹׂ֥ות מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 4זֹ֛את עֲבֹדַ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ 5וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהוֹרִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ־בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃ 6וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ ע֣וֹר תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃ 7וְעַ֣ל ׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵלֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶת־הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשֹׂ֣ות הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃ 8וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תּוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃ 9וְלָקְח֣וּ ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־מְנֹרַ֤ת הַמָּאוֹר֙ וְאֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙ כָּל־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃ 10וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֔יהָ אֶל־מִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמּֽוֹט׃ 11וְעַ֣ל ׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃ 12וְלָקְחוּ֩ אֶת־כָּל־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אוֹתָ֔ם בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמּֽוֹט׃ 13וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃ 14וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶֽת־כָּל־כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת־הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת־הַמִּזְלָגֹת֙ וְאֶת־הַיָּעִ֣ים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי ע֥וֹר תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃ 15וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן־וּ֠בָנָיו לְכַסֹּ֨ת אֶת־הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַקֹּדֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן יָבֹ֤אוּ בְנֵי־קְהָת֙ לָשֵׂ֔את וְלֹֽא־יִגְּע֥וּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי־קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 16וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר ׀ בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כָּל־הַמִּשְׁכָּן֙ וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֔וֹ בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ ס
17וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 18אַל־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתּ֖וֹךְ הַלְוִיִּֽם׃ 19וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ׃ 20וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃ פ
21וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 22נָשֹׂ֗א אֶת־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשֹׁ֖ון גַּם־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 23מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 24זֹ֣את עֲבֹדַ֔ת מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י לַעֲבֹ֖ד וּלְמַשָּֽׂא׃ 25וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה וְאֶ֨ת־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 26וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־מָסַ֣ךְ ׀ פֶּ֣תַח ׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙ מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם וְאֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃ 27עַל־פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כָּל־עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙ בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כָּל־מַשָּׂאָֽם׃ 28זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּמִ֨שְׁמַרְתָּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ פ
29בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית־אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ 30מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 31וְזֹאת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת מַשָּׂאָ֔ם לְכָל־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמּוּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ 32וְעַמּוּדֵי֩ הֶחָצֵ֨ר סָבִ֜יב וְאַדְנֵיהֶ֗ם וִֽיתֵדֹתָם֙ וּמֵ֣יתְרֵיהֶ֔ם לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּבְשֵׁמֹ֣ת תִּפְקְד֔וּ אֶת־כְּלֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת מַשָּׂאָֽם׃ 33זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י לְכָל־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ 34וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ 35מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 36וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ 37אֵ֤לֶּה פְקוּדֵי֙ מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֔י כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ ס
38וּפְקוּדֵ֖י בְּנֵ֣י גֵרְשֹׁ֑ון לְמִשְׁפְּחוֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ 39מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 40וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ 41אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשֹׁ֔ון כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃ 42וּפְקוּדֵ֕י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ 43מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 44וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ 45אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 46כָּֽל־הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ 47מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 48וַיִּהְי֖וּ פְּקֻדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים׃ 49עַל־פִּ֨י יְהוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
5
II. Amarhegeko ga ngasi lubero
Abantu bagalugalu bagwâsirwe okurhenga oku cihando
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 Orhegeke bene Israheli omu cihando câbo bakazihulusa ngasi wa lushomyo, ngasi wa bibenzi na ngasi yeshi oli mugalugalu erhi mufù gurhuma. 3 Abè mulume abè mukazi, bôshi kukwânîne obalibirhekwo omu cihando, balekihemula ecihando câbo, ecôla cihando ndimo ekarhî kâbo. 4 Bene Israheli banacijira kulya bakazihulusa omu cihando balya Nyakasane anarhegekaga Mûsa bôshi, banacijira ntyo bene Israheli.
Okubabalirana
5 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 6 Obwîre bene Israheli. Erhi hankajira muguma, abè mulume abè mukazî wajira câha cirebe muli birya bibabaza omulungub, omu kugomera Nyakasane, na ntyo yêne acîjire mubî. 7 Oyo muntu anahungame ecâha câge, abulinagalulira mwene wâbo hirya anamubabazagyakwo, anayûshûlekwo ecigabi ca karhânu, anaciha olya anajiriraga kubî. 8 Akaba olya nyakunyagwa arhagwêrhi owayimire omu byâge, olya bankahashigalulira kalya kantu kanyagagwa, kalya kantu banakagalulira Nyakasane, bakahè omudâhwa, ci kwônene buzira kuleka cirya cibuzi c’engandabuzi c’okuhyûla cirya bahyûlira olya nna obubî.
Ecigabi c’omudâhwa
9 Bulya kuli ngasi kantu kôshi k’enterekêro Bene Israheli balerheraga omudâhwa, oyomudâhwa ayêmêrîrwe okurhôlakwo ecâge cigabi. 10 Ebi omuntu ankanarhûla byôshi erhi n’omu maboko g’omudâhwa binali, na ngasi ebi muntu lebè ankaha omudâhwa erhi binali by’olya mudâhwa.»
Omujina
11 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: 12 «Omukazi ogwêrhe ibà erhi ankaba mubamba na ntyo amuhemukire, 13 bulya amagenda bôshi n’owundi mulume, n’okwôla kurhamanyikini emunda ibà ali, Oyo mukazi ocihemwîre ntyôla bufundafunda, buzira kubà na owa nkahashimushobeka na erhi akaba ntâye wamugwasire masi masi. 14 Erhi nyamulume akaba n’omujina kuli mukâge, nka na nyamukazi amuhemukire, kandi erhi ankabona omujina kuli mukâge ci kwônene nyamukazi arhamuhemukiraga, 15 oyo anahêka mukâge emw’omudâhwa, ayishe adwîrhe enterekêro kuli ye, cigabi ca kali ikumi c’omulengoc gw’enshâno y’engano. Arhabulagiragakwo mavurha nîsi erhi nshangi, bulya eri nterekêro nkalange y’omujina, nterekêro ya bwikêbwe eyakengêze obubî.
16 Omudâhwa anabwîra olya mukazi ayegere oluhêrero, ayimange embere za Nyakasane. 17 Omudâhwa anayanka amîshi omu kabindi, na hano aba amayanka ehy’akatulo oku budaka bw’Endâro, anahihira mulya mîshi, 18 Omudâhwa, anayimanza nyamukazi embere za Nyakasane, analukûla emvîri z’okw’irhwe lya nyamukazi; kandi anamufumbasa enterekêro y’obwikebwe, nterekêro ya mujina. Omudâhwa anafumbarha omu maboko gâge amîshi malulu, go galêrha okuhehêrerwa.
19 Omudâhwa analahiriza nyamukazi amubwîre, erhi: «Akaba ntà mulume walâzire mweshi naye, n’akaba orhahindamukaga okola wacîhemula, n’obwôla ociri omu mwa balo, onayere muli agala mîshi g’okuhehêrerwad. 20 Ci erhi akaba wabîre mubamba, n’obwôla ogwêrhe balo, wagenda n’owundi mulume. 21 Omudâhwa anamugasha n’ebinwa by’ecihango, anamubwîra, erhi: «Nyamubâho akujire buhanya na wa busha omu karhi k’olubaga lwâge, oyume emirhibadu, orhunde n’enda, 22 n’agâla mîshi galêrha obuhanya gakuje omu nda gayirhunze ganakuyumye emirhibadu». Nyamukazi anashuzae, erhi: Amen! Amen!
23 Omudâhwa anayandika birya binwaf by’okucigasha oku muzingè, kandi anabizagiza muli galya mîshi malulu. 24 Ananywesa nyamukazi galya mîshi malulu na ga kuhehêrerwa, n’agôla mîshi g’okuhehêrerwa ganashandabâna muli ye n’obululu bwâgo. 25 Omudâhwa erhi aba amayankirira omu maboko ga nyamukazi erya nterekêro y’omujina, anayimogamoga embere za Nyakasane, anayiyegeza oku luhêrero. 26 Anashamarha nshâno ya luhi luguma lw’eyôla nterekêro y’okuyibusag, anayisingônokesa oku luhêrero, enyuma ly’ahôla anaywêsa nyamukazi galya mîshi. 27 Hano aba amamunywêsa galya mîshi oku bikolaga byayishibà: akaba nyamukazi ahemukire ibà, galya mîshi ganalêrha okuhehêrerwa hano ganamujàmwo, ganamululire: enda yâge yanarhunda, emirhibadu yâge yanayuma na oyôla mukazi anabà muhanya omu bene wâbo. 28 Ci erhi ankaba nyamukazi ali mwêru kwêru, arhahemukaga, arhankajà kwo iga, anacira, akazinaburha.
29 Lyo irhegeko ly’omujina eryo, amango omukazi ankahemukira ibà omu kuhusha, 30 nîsi erhi akaba omulume amajamwo omujina kuli mukâge: oyôla mulume anagendiyimanza mukâge embere za Nyakasane n’omudâhwa anamujirirakwo eryo irhegeko nk’oku linali lyôshi. 31 Omulume arhajiziri câha, nyamukazi anabarhula obubî bwâge yêne.
Numbers BHS 5:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־צָר֖וּעַ וְכָל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃ 3מִזָּכָ֤ר עַד־נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתוֹכָֽם׃ 4וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אוֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
5וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 6דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃ 7וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת־חַטָּאתָם֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ בְּרֹאשֹׁ֔ו וַחֲמִישִׁת֖וֹ יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו וְנָתַ֕ן לַאֲשֶׁ֖ר אָשַׁ֥ם לֽוֹ׃ 8וְאִם־אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָאָשָׁ֛ם הַמּוּשָׁ֥ב לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ עָלָֽיו׃ 9וְכָל־תְּרוּמָ֞ה לְכָל־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ 10וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו ל֣וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ פ
11וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 12דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל׃ 13וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃ 14וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אוֹ־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה׃ 15וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃ 16וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 17וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ וּמִן־הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן וְנָתַ֥ן אֶל־הַמָּֽיִם׃ 18וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּר֔וֹן מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִֽים׃ 19וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 20וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־שְׁכָבְתּ֔וֹ מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ׃ 21וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ לָֽאִשָּׁ֔ה יִתֵּ֨ן יְהוָ֥ה אוֹתָ֛ךְ לְאָלָ֥ה וְלִשְׁבֻעָ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמֵּ֑ךְ בְּתֵ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה׃ 22וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבּ֥וֹת בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן ׀ אָמֵֽן׃ 23וְ֠כָתַב אֶת־הָאָלֹ֥ת הָאֵ֛לֶּה הַכֹּהֵ֖ן בַּסֵּ֑פֶר וּמָחָ֖ה אֶל־מֵ֥י הַמָּרִֽים׃ 24וְהִשְׁקָה֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת־מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרֲרִ֖ים לְמָרִֽים׃ 25וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 26וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶת־הַמָּֽיִם׃ 27וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֮ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ 28וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃ 29זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה׃ 30א֣וֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֑וֹ וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַתּוֹרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 31וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֺ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃ פ
6
Omuntu orherekirwe Nyakasane
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ogendibwîra bene Israheli ntya: 2 Mango hanabe omulume erhi mukazi wajira eciragâne c’okucihâna emwa Nyamubâho, 3 oyôla muntu analekage okunywa idivayi na ngasi gandi mamvu galalusa gôshi; arhanywaga ciru n’enkalishi erhenga omu idivayi erhi omu gandi mamvu galalusa. Arhanywaga ciru n’omurhobo gw’omu mizâbîbu, arhanalyaga ciru emizâbîbu mibishi nîsi eyumire. 4 Amango gâge gôshi g’okucîhâna oyôla muntu munyaciragâne arhalyaga ciru n’ehitya birhenga oku mizâbîbuh, kurhenga oku mogomogo z’emizâbîbu kuhika oku byûla byâyo. 5 Amango g’okucîhâna kwâge oyôla munyaciragâne, olugembe lurhankamugera okw’irhwe, kuhika ensiku zâge z’eciragâne c’okucihâna emwa Nyamubâho zirhwe, ayôrha mwimîna, aleke emvîri zâge zikule ntyo oku zinalonzize. 6 Muli agôla mango g’okucihâna kwâge, arhankayegêrai omuntu ofire ciru n’omuguma, 7 arhankacihemula ciru n’oli îshe, ciru n’oli nnina, ciru n’oli mwene wâbo, erhi mwâli wâbo ofire, bulya okw’irhwe lyâge kwayandagalire omugisho gw’okumurherekêra Nyamuzinda. 8 Agola mango g’eciragâne câge gôshi ali muntu orherekirwe Nyakasane.
9 Erhi omuntu ankafira buno buno aba burhambi bwâge, n’okwôla kubè muli lirya irhwe lyarherekirwe Nyamubâho, anamôme irhwe lyâge oku lusiku lw’okucicêsa; analimôma oku lusiku lwa kali nda. 10 Oku lusiku lwa munâni anayisha adwîrhe emunda omudâhwa ali, mahali abirhi ga mpingà erhi bânagoko babirhi ba ngûkù, aha muhango gw’lhêma ly’embugânano. 11 Omudâhwa anarherekêra ngûkù nguma oku nterekêro y’oku byabà, n’eyindi oku nterekêro y’ensirîra, kandi anamujirira empyûlo kuli ecôla câha câge c’agôla mango g’omuntu ofire. Olwôla lusiku olya muntu wajiraga eciragâne anashubi rherekêra irhwe lyâge. 12 Kandi anashubirherekêra Nyamubâho ensiku z’ecîragane câge, anarherekêra omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’obubî. Ensiku zagezire zirhankaciganjwa bulya eciragâne câge cahemwîrwe.
13 Alaga irhegeko ly’omuntu wacihânyire; oku lusiku luzinda lw’eciragâne câge banayisha bamudwîrhe ah’ihêma ly’embugânano. 14 Anahà Nyamubâho entûlo yâge ntyâla: mwâna-buzi wa mwâka muguma orhalikwo ishembo, oku nterekêro y’ensirîra, omushîbuzi gwa mwâka muguma oku nterekêro y’oku byâha, nayo erhabâga n’ishembo, engandabuzi erhalikwo ishembo, oku nterekêro y’omurhûla. 15 Ahirekwo ecirhiri c’emigati erhalimwo lwango, migati ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha n’orhundi rhugati rhutya rhutya rhurhali mwo lwango, rhushîge amavurha, kandi banajira mwo enterekêro y’enkalange, n’eya okushesha ecinyôbwa, erya banakômerera okujira. 16 Ebyola omudâhwa anabirherekêra Nyamubâho, anabulihâna enterekêro yâge oku byâha kuguma n’enterekêro yâge y’ensirîra. 17 Kandi anarherekêra erya ngandabuzi oku nterekêro y’omurhûla emwa Nyamubâho, kuguma na cirya cirhiri c’emigati erhalimwo lwango. Kandi omudâhwa anajira enterekêro yâge y’enkalange n’ey’okushêsha ecinyôbwa. 18 Olya wajiraga eciragâne anamômera irhwe lyâge ah’Ihêma ly’embugânano, hano aba amarhôla zirya mvîri z’okw’irhwe lyâge lyarherekêragwa, anazihira omu muliro gw’enterekêro y’omurhûla. 19 Omudâhwa anayanka ecirhugo c’erya ngandabuzi nka camahyaj, anayanka na mugati muguma gurhalimwo lwangomuli erya eri omu cirhiri, kuguma na higati higuma nahyo hirhalimwo lwango; na hanola aba amabihira omu maboko g’olya nyakujira eciragâne, nka naye amanamômaga lirya irhwe lyâge lyarherekêragwa. 20 Omudâhwa anabimogamoga embere za Nyamubâho: kali kantu kîmâna k’omudâhwa kuguma na omushaya gubà gwamamogamogwa, na okugulu kubà kwamakobôlwa. Enyuma z’ahôla, olya wajiraga eciragâne anahashiginywa idivayi.
21 Lyo irhegeko ly’owahânaga eciragâne elyo, lyo n’irhegeko lyâge oku nterekêro ankahà Nyamubâho nk’oku ankanahashibona. Eryo irhegeko aliyûkiriza nka kulya anahânaga eciragâne câge.
Isala ly’omugisho
22 Nyakasane anacishambâza Mûsa amubwîra, erhi:
23 «Odese Aròni n’abagala, erhi: Mukola mwagisha bene Israheli mwanababwîra, erhi: 24 «Nyakasane akugishe anakulange! 25 Nyamubâho akumolekere n’obusù bwâge, anakushobôze engalo zâge! 26 Nyamubâho akuyinamulire amalanga, anakuhe omurhûla!» 27 Ntyo kwo bâkazihira izîno lyâni kuli bene Israheli, nâni nanabagisha.»
Numbers BHS 6 :
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהוָֽה׃ 3מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ 4כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵחַרְצַנִּ֛ים וְעַד־זָ֖ג לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ 5כָּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְר֔וֹ תַּ֖עַר לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל־רֹאשֹׁ֑ו עַד־מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר־יַזִּ֤יר לַיהוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִהְיֶ֔ה גַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע שְׂעַ֥ר רֹאשֹֽׁו׃ 6כָּל־יְמֵ֥י הַזִּיר֖וֹ לַיהוָ֑ה עַל־נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא׃ 7לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹא־יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־רֹאשֹֽׁו׃ 8כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהוָֽה׃ 9וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טָהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ׃ 10וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 11וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁ אֶת־רֹאשֹׁ֖ו בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 12וְהִזִּ֤יר לַֽיהוָה֙ אֶת־יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ׃ 13וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 14וְהִקְרִ֣יב אֶת־קָרְבָּנ֣וֹ לַיהוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן־שְׁנָת֨וֹ תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־שְׁנָתָ֛הּ תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃ 15וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ 16וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־חַטָּאת֖וֹ וְאֶת־עֹלָתֽוֹ׃ 17וְאֶת־הָאַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־מִנְחָת֖וֹ וְאֶת־נִסְכּֽוֹ׃ 18וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶת־רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְלָקַ֗ח אֶת־שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְר֔וֹ וְנָתַן֙ עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר־תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ 19וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן־הָאַיִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת־נִזְרֽוֹ׃ 20וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שֹׁ֣וק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃ 21זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנ֤וֹ לַֽיהוָה֙ עַל־נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ׃ פ
22וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 23דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ ס
24יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ס
25יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ס
26יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ס
27וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃ פ
7
III. Enterekêro z’abarhambo b’Israheli oku lusiku lw’okugishwa kw’Endâro
Okuhâna engâlè nterekêro
1 Olusiku Mûsa ayûsagyamwo okuyûbaka Endâro, okugisha, okuyishîga amavurha n’okugisha ebirugu byamwo byôshi, kuguma n’oluhêrero n’ebirugu byâlwo byôshi, erhi aba amanashîga olwo luhêrero amanalugisha, 2 abaluzi b’Israheli bo baligi barhambo b’emilala ya bashakulûza bâbo, bayisha badwîrhe enterekêro zâbo: bo bàli barhambo b’emilala, balya bàli bayimangire olubaga olusiku lw’omubalè. 3 Bayisha badwîrhe enterekêro zâbo embere za Nyamubâho: Ngâlè ndarhu nfûnikire na mpanzi ikumi n’ibirhi, kwo kuderha: ngâlè nguma oku barhambo babirhi na mpanzi nguma oku ngasi mulala, banaciyisha babidwîrhe ntyôla embere z’Endâro. 4 Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 5 Oyankirire ebyôla bintu by’enterekêro, bikazikolêsibwa oku mikolo omw’Ihêma ly’embugânano; obihe bene Levi, ngasi muguma nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâge ganali». 6 Mûsa erhi aba amarhôla zirya ngâlè na zirya mpanzi, abigabîra bene Levi. 7 Ahâna ngâlè ibirhi na mpanzi ini kuli bene Gershoni, nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâbo ganali. 8 Ahâna ngâlè ini na mpanzi munâni kuli bene Merari nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâbo ganali oku bulanzi bw’Itamara mwene omudâhwa Aròni. 9 Ci bene Kehati barhahâbagwa cici, bulya bo bàli bagwêrhe omukolo gw’ebintu bigishe, bàli bagwêrhe okujà kwabihêka aha birhugo byâbo.
Enterekêro y’okugisha oluhêrero
10 Enyuma abarhambo bahâna enterekêro yâbo oku lusiku lw’okugishwa kw’oluhêrero, lwo lusiku balushîgaga amavurha. 11 Banacihêka enterekêro yâbo embere z’oluhêrero. Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Ngasi lusiku murhambo muguma akaziyisha adwîrhe enterekêro yâge y’olusiku lukulu lw’okugishwa kw’oluhêrero.»
12 Omurhangiriza wahânaga enterekêro yâge àli Nashoni, mwene Aminadabu w’oku bûko bwa Yuda. 13 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi galinda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. 14 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 15 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 16 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. 17 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandahuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi ndarhu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Nashoni mwene Aminadabu.
18 Oku lusiku lwa kabirhi, Natanaeli mwene Suari, murhambo w’obûko bwa bene lsakari naye ahâna enterekêro yâge. 19 Arherekêra enambi y’ecûma c’olu nyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. 20 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 21 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 22 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, 23 n’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Natanaeli mwene Suari.
24 Oku lusiku lwa kasharhu ayisha omurhambo wa bene Zabuloni, Eliabu mwene Heloni. 25 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu cali ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. 26 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 27 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 28 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. 29 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu, na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Eliabu mwene Heloni.
30 Oku lusiku lwa kani, ayisha omurhambo wa bene Rubeni, Elisuri mwene Sedeuri. 31 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna; ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. 32 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwîre bukù. 33 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 34 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. 35 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi ibirhi, bihebe birhânu na bânabuzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Elisuri mwene Sedeuri.
36 Oku lusiku lwa karhânu ayisha omurhambo wa bene Simoni, Shelumieli mwene Surishadayi. 37 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecûma c’olu nyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshàno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekèêro y’enkalange. 38 Ahirekwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwîre bukù. 39 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 40 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. 41 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhânu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Shelumieli mwene Surishadayi.
42 Oku lusiku lwa kali ndarhu, ayisha omurhambo wa bene Gadi, Eliasafu mwene Dueli. 43 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwali bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecûma c’olunyerere, ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’e nkalange. 44 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 45 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 46 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, 47 n’oku nterekêro y’omurhûla, ahana mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Eliasafu mwene Dueli.
48 Oku lusiku lwa kali nda ayisha omurhambo wa bene Efrayimu, Elishama mwene Amihudi, 49 arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. 50 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 51 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. 52 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, 53 n’okunterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Elishama mwene Amihudi.
54 Oku lusiku lwa kali munâni ayisha omurhambo wa bene Menashè, Gamalieli mwene Pedasuri. 55 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecûma c’olu nyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. 56 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikêli ikumi, eyunjwîre bukù. 57 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. 58 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, 59 n’oku nterekêro y’omurhûla ahâna, mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Gamalieli mwene Pedasuri.
60 Oku lusiku lwa kali mwenda ayisha omurhambo wa bene Benyamini, Abidani mwene Gedeoni. 61 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna. Ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. 62 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwîre bukù. 63 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. 64 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. 65 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro y’Abidani mwene Gedeoni.
66 Oku lusiku lwa kali ikumi, ayisha omurhambo wa bene Dani, Ahiyezeri mwene Amishadayi. 67 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. 68 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwîre bukù. 69 Ahirakwo empanzi y’omucûkà, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwaka muguma oku nterekêro y’ensirîra. 70 Ahirakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha. 71 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhânu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo, yo nterekêro y’Ahiyezeri mwene Amishadayi.
72 Oku lusiku lwa kali ikumi na luguma, ayisha omurhambo wa bene Aseri, Pagieli mwene Okrani. 73 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwâli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecûma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. 74 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 75 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra, 76 oku nterekêro y’okuhyûla oku byâha, ahâna cihebe ciguma. 77 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna-buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Pagieli mwene Okrani.
78 Oku lusiku lwa kali ikumi na kabirhi, ayisha omurhambo wa bene Nefutali, Ahira mwene Enani. 79 Arherekêra enambi y’ecûma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecûma c’olunyerere, ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. 80 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwîre bukù. 81 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi, n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekèêro y’ensirîra. 82 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, 83 n’oku nterekêro y’omurhiìûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhânu na bâna buzi barhânu ba mwâka muguma. Eyo, yo nterekêro ya Ahira mwene Enani.
84 Ezôla, zo ntûlo z’abarhambo ba bene Israheli oku lusiku lukulu lw’okugishwa kwa oluhêrero, lwo lusiku balushîgaga amavurha. Ezôla ntûlo zàli: nambi ikumi n’ibirhi z’ecûma c’olunyerere, rhubehe ikumi na rhubirhi rhw’ecûma c’olunyerere na ngombo ikumi n’ibirhi za masholo. 85 Ngasi nambi ya cûma ca lunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, na ngasi kabehe, ka sikeli makumi gali nda. Obuzirho hw’ebyôla birugu by’olunyerere byôshi, zâli sikeli bihumbi bibirhi na magana ani, omu kugerera oku sikeli y’ahantu himàna. 86 Engombo z’amasholo zàli ziyunjwîre bukù, ngasi nguma yali ya sikeli ikumi omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna. Obuzirho bw’amasholo g’ezôla ngombo bwàli bw’igana na makumi abirhi ga sikeli.
87 Enyama z’enterekêro y’ensirîra: Mpanzi za mucûka ikumi n’ibirhi, ngandabuzi ikumi n’ibirhi na bâna-buzi ikumi na babirhi ba mwâka muguma, haguma n’enterekêro zâbo z’enkalange. Hâli bihebe ikumi na bibirhi by’enterekêro oku byâha. 88 Enyama zahànyirwe nterekêro y’omurhûla: Mpanzi makumi abirhi n’ini, ngandabuzi makumi gali ndarhu, bihebe makumi gali ndarhu na bâna-buzi makumi gali ndarhu ba mwâka muguma. Byo byahânyirwe nterekêro ebyôla oku lusiku lw’okugisha oluhêrero, erhi babà bamalushîga amavurha. Oku Nyamuzinda akagishambâla na Mûsa
89 Erhi Mûsa ajàga omw’lhêma ly’embugânano mpu ashambâle na Nyamubâho, akazâgiyumva izù lidwîrhe lyamudesa kurhenga oku nyanya ly’idubiro, elyali lihizirwe oku mucîmba gw’amalaganyo, ekarhî ka balya ba-kerubi babirhi. Anarhondêra okumushabâza.
Numbers BHS 7:
1וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃ 2וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃ 3וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשֹׁ֣ור לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ 4וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 5קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃ 6וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל־הַלְוִיִּֽם׃ 7אֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשֹׁ֑ון כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃ 8וְאֵ֣ת ׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ 9וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃ 10וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 11וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֨יבוּ֙ אֶת־קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ס
12וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ון אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשֹׁ֥ון בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ 13וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 14כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 15פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 16שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 17וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ פ
18בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃ 19הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 20כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 21פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 22שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 23וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ פ
24בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ 25קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 26כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 27פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 28שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 29וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ פ
30בַּיּוֹם֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ 31קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 32כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 33פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 34שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 35וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ פ
36בַּיּוֹם֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ 37קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 38כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 39פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 40שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 41וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ פ
42בַּיּוֹם֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ 43קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 44כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 45פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 46שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 47וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ פ
48בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 49קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 50כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 51פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 52שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 53וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ פ
54בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃ 55קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 56כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 57פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 58שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 59וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ פ
60בַּיּוֹם֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ 61קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 62כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 63פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 64שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 65וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ פ
66בַּיּוֹם֙ הָעֲשִׂירִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י דָ֑ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ 67קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 68כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 69פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 70שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 71וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ פ
72בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ 73קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 74כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 75פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 76שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 77וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ פ
78בְּיוֹם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ 79קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ 80כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ 81פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ 82שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ 83וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ פ
84זֹ֣את ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי־כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃ 85שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ 86כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃ 87כָּל־הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃ 88וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר ׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ׃ 89וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ פ
8
Olw’amatara g’oku ndâro
1 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 2 «Oshambâle n’Aròni omubwîre, erhi: «Amango wahira amatara oku cinâra, embere ly’ecôla cinâra yo agôla matara nda gagwâsirwe gakazimolekera.» 3 Aròni anacijira kulya; ahira amatara embere z’ecinara, nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa. 4 Ecola cinâra càli cijizirwe n’amasholo gône kuhika oku magulu, kuhika oku bwâso bwâco, càlicituzirwe n’amasholo gônene, Mûsa acijirisagya omu kushimba ec’olwiganyo Nyamubâho amuyêrekaga.
Okuyîmikwa kwa Bene Levi
5 Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra; erhi: « 6 Orhôle bene Levi ekarhî ka bene Israheli, onabacêse. 7 Alaga oku wabacêsa: Obakangûle n’amîshi g’olukangûlo; bageze olugembe oku mubiri gwâbo gôshi, bashuke n’emyambalo yâbo bacîcese ntyôla. 8 Enyuma z’ahola, banarhôla empanzi y’omucûka oku nterekêro y’ensirîra, kuguma n’enterekêro yâge y’enkalange yajirwa n’e nshâno y’omulà mvange n’amavurha. Wanarhôla n’eyindi mpanzi y’omucûka, ebè nterekêro oku câha. 9 Wanashegeza bene Levi embere za ihêma ly’embugânano, kandi wanashûbûza enêeko ya bene Israheli bôshi. 10 Wanashegeza bene Levi embere za Nyamubâho, na bene Israheli banahira amaboko gâbok kuli bene Levi. 11 Aròni anarherekêra bene Levi nka nterekêro ya kumogamogwa embere za Nyamubâho, nterekêro ehûnyirwe na bene Israheli, mpu babè bantu bakukazijira omukolo gwa Nyamubâho.
12 Bene Levi, banahira amaboko oku irhwe ly’empanzi ibirhi, nguma wa nayihâna nka nterekêro oku byâha, n’eyindi nka nterekêro ya nsirîra ya Nyamubâho, lyo bahashijira empyûlo kuli bene Levi. 13 Wanayimanza bene Levi embere z’Aròni n’embere z’abagala, wanabarherekêra nka nterekêro ya kumogamogwa embere za Nyamubâho. 14 Wanayêgûla bene Levi ekarhî k’abandi bene Israheli, na bene Levi banabà bantu bâni niene. 15 Enyuma z’ahola bene Levi banayisha balijira omukolo omu Ihêma ly’embugânano. Ntyo kwo wabacêsa onabarherekêre nka nterekêro ya kumogamogwa. 16 Bulya bakola bîmi loshi omu bene Israheli; nabarhôzire nti babè bâni niene ahâli h’omwâna wa olubere, olya wayigula burhangiriza enda ya nina, nacishozire bo kuli ngasi mwâna wa lubere wa bene Israheli. 17 Bulya ngasi mwâna wa lubere wa bene Israheli ali wâni, abè mwâna wa lubere wa muntu, abè wa cintu. Lulya lusiku nayirhagamwo ngasi lubere omu Mîsiri go mango nacirherekêraga bo. 18 Narhôzire Abaleviti ahâli h’abâna b’olubere ba bene Israheli. 19 Nahânyire loshi bene Levi emwa Aròni n’abagala, nka ‘mpâno’, omu karhî ka bene Israheli; bakazijira omukolo gwa bene Israheli omu Ihêma ly’embugânano, bakazijira empyûlo. ya bene Israheli, lyo bene Israheli balekijakwo cibande cici, amango bayegêra ahantu hîmâna.
20 Mûsa, Aròni na bene Israheli bôshi bajirira bene Levi nk’okwôla Nyamubâho anarhegekaga Mûsa, oku hiyêrekîre bene Levi. Kwo bajizire ntyo bene Israheli kuli bo. 21 Abaleviti bacìcêsa, bashuka emyambalo yâbo. Naye Aròni abarherekêra nka nterekêro yakumogamoga embere za Nyamubâho, abajirira n’empyûlo lyo babà bwinjà. 22 Enyuma z’ahola, bene Levi bakaziyisha balijira omukolo gwâbo omu Ihêma embere z’Aròni n’abagala. Bajira nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa oku biyêrekîre bene Levi, okwôla kwo banabajirire.
Amango Bene-Levi barhegesirwe okuhâna enterekêro
23 Nyakasane ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 24 «Genda obwîre Bene Levi, erhi: Kurhenga oku myâka makumi abirhi n’irhanu, ngasi Mwene-Levi arhegesirwe okuhâna enterekêro, ajire mukolomuguma omu Ihêma ly’Embuganano.
25 Kurhenga oku myâka makumi arhânu, arhacisêzibwi okuhâna enterekêro; ntà mukolo acisêzibwe okujira; 26 cikwône anarhabâla bene wâbo okushimba ebirhegesirwe omu Ihêma ly’Embugânano, erhi na ntà mukolo asêzibwe. Ntyo kwo wakazijira omu kushimba ebirhegesirwe Bene-Levi.»
Numbers BHS 8:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃ 3וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 4וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃ פ
5וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 6קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃ 7וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙ לְטַֽהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֨עַר֙ עַל־כָּל־בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּ בִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ׃ 8וְלָֽקְחוּ֙ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֔ר וּמִנְחָת֔וֹ סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן וּפַר־שֵׁנִ֥י בֶן־בָּקָ֖ר תִּקַּ֥ח לְחַטָּֽאת׃ 9וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם׃ 11וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת יְהוָֽה׃ 12וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם׃ 13וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 14וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ 15וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה׃ 16כִּי֩ נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לִ֔י מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּחַת֩ פִּטְרַ֨ת כָּל־רֶ֜חֶם בְּכ֥וֹר כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃ 17כִּ֣י לִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּי֗וֹם הַכֹּתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃ 18וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כָּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 19וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃ 20וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכָל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ן לְטַהֲרָֽם׃ 22וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ ס
23וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 24זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 25וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֽוֹד׃ 26וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־אֶחָ֜יו בְּאֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖ם בְּמִשְׁמְרֹתָֽם׃ פ
9
IV. Basâka n’okurhenga e Sinayi
Olusiku lukulu lwa Basâka
1 Nyakasane ashambâla na Mûsa oku ntondo ya Sinayi omu mwêzi murhanzi gw’omwâka gwa kabirhi kurjenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri. 2 Aderha, erhi: «Bene Israheli bôshi bakazijira okusiku lukulu lwa Basâka amango ganakwânîne. 3 Mukazilujira amango ganakwânîne, oku lusiku lw’iku mi na kani lw’ogu mwenzi, ekarjî ka bijingo bibirhi: go mango gakwânîne agôla, mwakazilukuza omukushimba amarhegeko na ngasi bijiro biluyêrekîre byôshi. 4 Mûsa agendishambâla na bene Israheli mpu bajire olusiku lukulu lwa Basâka. 5 Banacijira olusiku lukulu lwa Basâka, omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi gwa burhanzi ekarhî ka bijingo bibiri, omu ntondo ya Sinayi. Nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa kôshi, kwo bene Israheli banajizire. 6 Omu bantu mwabonekana abarhahashigijira Basâka, bàli bagalugalu erhi cirunda ca muntu cirhuma, ntyo okwôla kwarhuma barhacijira Basâka olwôla lusiku. Erhi babà bamajà emunda Mûsa n’Aròni bali, 7 babwîra Mûsa, mpu: «Rhwono rhuli bagalugalu erhi cirunda cirhuma, cirhumirage rhweki rhuhanzi bwa okurherekêra Nyamubâho amango gakwânîne, omu karhiî ka bene Israheli» 8 Mûsa abashuza, erhi: «Murhangilinda ngendidôsa bici Nyamubâho amurhegesire.» 9 Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 10 «Ojishambâla mwe na bene Israheli, obabwîre, erhi: Nka muntu muguma muli mwe nîsi erhi muntumuguma w’omu baburhwa binyu, akabamugalugalu erhi cirunda cirhumire nîsi erhi abè abalamîre kuli, agwâsirwe naye ajire Basâkal w’okukuza Nyamubâho. 11 Omu mwêzi gwa kabirhi mwo bankamujira, omu nsiku ikumi n’ini, ekarhî ka bijingo bibirhi. Banamulye n’emigati erhalimwo lwango, n’enshogo ndulu. 12 Barhasizagya cici kuhika oku sêzi, barhanamuvunaga kavuha. 13 Erhikwankaba hali omuntu oyosire bwinjà, arhanali omu mabalamo, Oyo muntu erhi ankabula kwajira olusiku lukulu lwa Basâka, Oyo muntu banamukage omu lubaga lwâge; bulya arhahâga Nyamubâho enterekêro amango gakwânîne, yêne anabarhule ecâha câge. 14 Erhi omuntu w’ecigolo ohanzire emwinyu ankajira naye Basâka, kukwânîne ashimbe amarhegeko n’ebijiro binayêrekîre Basâka byôshi. Hâba irhegeko liguma kuli mwe n’oku cigolo n’oku wundi muntu obashizire.
Ecitû c’omuliro
15 Olusiku bayimazagya Endâro, ecitû cabwîkira eyôla Ndâro: lyo Ihêma ly’amalaganyo. Kurhenga bijingo kujika sêzi, oku Ndâro kwajà oguli nka muliro. 16 Byanakaziyôrha byabà ntyôla: ecitû canabwîkira Endàro, na budufu canayôrha nka muliro. 17 Erhi ecôla citù carhengaga oku Ihêma, nabo bene Israheli banahandûla, n’aha ecitû cayimangaga ho nabo banakazigwîka ecihando. 18 Bene Israheli bakazihandûla oku irjegeko lya Nyamubâho, kandi oku irhegeko lyâge banashubigwîka ecibando. Bakaziyôrha bali oku cihando, amango ngo gôshi naco ecôla citù canakazâgiyôrha ciri oku Ndàro. 19 Erhi ecôla citù cankalegamire nsiku nyinji oku Ndâro, bene Israheli banashimbe lirya irhegeko lya Nyamubâho, barhankaciderha mpu babandûla. 20 Kwo na kuguma, erhi ecôla citù cankagezize nsiku nsungunu zone oku Ndâro: oku irhegeko lya Nyamubâho banagwîka ecibando, kandi oku irhegeko lya Nyamubâho bahandûle. 21 Erhi ecitû cankayimanzire kurjenga bijingo byône kuhika sêzi, cikanashubiyimuka sêzi, nabo banahandûle, Kandi erhi ecitû cankayimusire kugere lusiku luguma na budufu buguma nabo banahandûle. 22 Erhi ecôla citù cankayôsire oku Ndàro nsiku nyinji, mwêzi erhi mwâka, bene Israheli banayôrha bali oku cihando, arhankadesire mpu bakola bahandûla: erhi canayimukaga ntyâla nabo banajandûle. 23 Oku irhegeko lya Nyamubâho banagwîka ecihando, n’oku irhegeko lya Nyamubâho banahandûla. Bakazâgishimba irhegeko lya Nyamubâho nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.
NUMBERS BHS 9 :
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַי בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹֽר׃ 2וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדֽוֹ׃ 3בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמוֹעֲד֑וֹ כְּכָל־חֻקֹּתָ֥יו וּכְכָל־מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃ 4וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח׃ 5וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בָּרִאשֹׁ֡ון בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 7וַ֠יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜ב אֶת־קָרְבַּ֤ן יְהוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃ פ
9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהוָֽה׃ 11בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל־מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ 12לֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ־ב֑וֹ כְּכָל־חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃ 13וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא־הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י ׀ קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא׃ 14וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֨סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ פ
15וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃ 16כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃ 17וּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי־כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 18עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כָּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ 19וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃ 20וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ 21וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃ 22אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃ 23עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְהוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ

10
Emishekera
1 Nyakasane ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 2 «Otule mishekera ibirhi ya cûma ca lunyererem; ebè cûma ca lunyerere conène. Wakaziyikolesa amango g’okushûbûza olubaga n’amango g’okuhandûla bakola barhenga omu cihando. 3 Nka gwamabuhwa olubaga lwôshi lwanalundumukira emunda oli, aha Ihêma ly’embugânano. 4 Erhi bankabûha mushekera muguma gone, abaluzi, bo baligi barhambo b’ebihumbi bya bene Israheli, banayisha badêke eburhambi bwâwe. 5 Erhi bankabûha eyôla mishekera eshakanya omu cihando, balya bahanda olunda lwa ebuzûka-zûba banarhangira okugenda. 6 Erhi bankashubibûha eyôla mishekera eshakanya obwa kabirhi, balya bahanda olunda lw’emukondwè, banalîkûla nabo. Kandi banashubiyibûha eshakanye amango g’okugenda loshi. 7 Wanakaziyibûha amango okola wahamagala olubaga omu ndêko, ci agôla mango erhashakanyagya. 8 Abadâhwa bene Aròni bo bakazibûha eyôla mishekera, okwo kwâba irhegeko ly’ensiku zôshi, omu ngasi bûko bwinyu. 9 Amangomukaba mwajà oku matabâro omu cihugo cinyu, mukola mwajilwîsa omushombanyi olibatulakwo entambala, mwanabûha emishekera eshakanye, na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, anamuyumvîrhiza, na ntyo anabayokola kuli abola bashombanyi binyu. 10 Omu nsiku z’obusîme, omu nsiku nkulu zinyu, n’amangomukuzamwo omwêzi nka gwamabaluka, mwâna kazibûha emishekera, nka mukola mwarherekêra enterekêro y’ensirîra n’enterekêro y’omurhûla, mwanabûha eyôla mishekera ebè kakengêzo embere za Nyamuzinda winyu. Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.
Okurhenga oku Sinayi
11 Oku mwâka gwa kabirhin, omu nsiku makumi abirhi z’omwêzi gwa kabirhi ecitû carhenga oku Ndâro y’obuhamirizi. 12 Bene Israheli bashubihira njira, barhenga omw’irûngu lya Sinayi, cirya citù cagendiyimanga omw’irûngu lya Parani. 13 Erhi bakola bagenda obwôla bwa burhanzi, bashimba kulya Nyamubâho arhegekaga Mûsa. 14 Ibendêra ly’ecihando ca bene Yuda lyagenda lya burhanzi, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Yuda gwâli gurhegesirwe n’omurhambo Nashoni, mwene Aminadabu; 15 Omurhwe g’obûko bwa bene lsakari gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Natanaeli, mwene Suari; 16 Omurhwe g’obûko bwa bene Zabuloni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Eliabu, mwene Heloni. 17 Endâro yanacigwikûlwa, bene Gershoni na bene Merari bagendana eyôla Ndâro. 18 Ibendêra ly’ecihando ca bene Rubeni nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Rubeni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Elisuri, mwene Sedeuri. 19 Omurhwe gw’obûko bwa bene Simoni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Shelumieli, mwene Surishadayi; 20 n’omurhwe gw’obûko bwa bene Gadi gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Eliasafu, mwene Dueli. 21 Bene Kehati nabo bagenda erhi babarhwîre ebirugu bimâna, abandi bakazigwîka Endâro oku balinda bayisha. 22 Ibendêra ly’ecihando ca bene Efrayimu nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Efrayimu gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Elishama, mwene Amiyudi. 23 Omurhwe gw’obûko bwa bene Menashè, gwàli gurhegesirwe n’omurhamho Gamalieli, mwene Pedasuri, 24 n’omurhwe•gw’obûko bwa bene Benyamini, gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Abidani, mwene Gedeoni. 25 Ibendêra ly’ecihando ca bene Dani nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yanali: gwo gwàli murhwe muzinda omu bihando byôshi. Omurhwe gwa Dani gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Ahiyezeri, mwene Amishadayi; 26 omurhwe gw’obûko bwa bene Aseri gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Pagieli, mwene Okrani, 27 n’omurhwe gwa bene Nefutali gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Ahira, mwene Enani. 28 Kwo bakazâgikulikirana ntyo bene Israheli, nk’oku emirhwe yâbo yanali. Banacihira njira.
Mûsa n’ishazâla
29 Mûsa anacibwîra ishazâla Hobabu, mwene Reweli, w’e Madiani erhi: «Rhukolaga rhwaja erya munda Nyamubâho aderhaga, erhi: Namuhà eyôla. Kanya rhugende rhweshi, rhwakujirira aminja, bulya Nyamubâho alaganine oku ajirira bene Israheli aminja.» 30 Hobabu amushuza, erhi:«Ntayîshe, ci nacishubirira omu cihugo câni n’omu mulala gwâni.» 31 Mûsa aderha, erhi: Nkuhimyire, orharhurhengagakwo, bulya we omanyire ahantu rhwaja•mwahanda omw’irûngu, wajâ wâbà nk’izù lirhu. 32 Okayisha haguna nîrhu, rhwanayishigabâna birya binjà Nyamubâho ânarhuhe.
Okugenda
33 Amango barhengaga oku ntondo ya Nyamubâhoo, bajira nsiku isharhu, bagenda, na muli olwôla lugendo lw’ensiku isharhu, omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho gwajà gwabashokolera, gwajà gwabalongeza aha barhamukira. 34 Ecitù ca Nyamubâho cakagija cayêrêra enyanya zâbo mâshi, nka bamarhenga omu cihando. 35 Erhi omucimba gw’amalaganyo gwagendaga, Mûsa anaderha, erhi: «Yimuka, Nyamubâho, abanzi bâwe bashandabane! Abakushomba bahirigirhe embere zawel» 36 Na erhi gwayimanga, Mûsa anaderhe, erhi: «Hindamuka, Yâgirwa Nyamubâho, oyêrekere ogûla mwandu gw’ebihumbi bya bene Israheli.»
Numbers BHS 10:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃ 3וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 4וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃ 6וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃ 7וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃ 8וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 9וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃ 10וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ
11וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃ 12וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ 13וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 14וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ 15וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ 16וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֽוֹן׃ 17וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ס
18וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ 19וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃ 20וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ 21וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם׃ ס
22וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 23וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃ 24וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעוֹנִֽי׃ ס
25וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּי שַׁדָּֽי׃ 26וְעַל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ 27וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ 28אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃ ס
29וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 30וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃ 31וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֨נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃ 32וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃ 33וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃ 34וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ ׆ ס
35וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֨צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃ 36וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ׆ פ

11
V. Olugendo omu irûngu
Okuciduduma kw’olubaga
1 Olubaga lwarhôndêra okucîdudumira kubî omu kurhwîri kwa Nyamubâho. Nyamubâho ayumva okwôla, n’oburhè bwâge bwayâka bwenêne, omuliro gwa Nyamubâho gwayâka kuli bo, gwarhôndêra okuyoca eburhambi bw’ecihando. 2 Olubaga lwalakira emunda Mûsa ali, naye Mûsa ajishenga Nyamubâho, gulya muliro gwanacizima. 3 Abôla hantu bahayîrika izîno lya Taherap, bulya omuliro gwa Nyamubâho gwayasire kuli bo. 4 Cirundo ca bantu baguma muli bene Israheli carhondêra okuyumva akagegene, ciru na bene Israheli banji bashubirhondêra okucilasa, mpu: «Ndi wankarhuja enyama rhwalya? 5 Rhwamadula zirya nfi rhwakagilya busha busha konene e Mîsiri, rhwamadula gulya mundagwe, galya malehe, birya bitumbura na balya bapwâro bîrhu. 6 Rbwono rhukola rhwayumira enôla munda oku busha! Amasu gîrhu garjabona agarhali agala mâna». 7 Agola mâna gàli nka mogomogo za mahemba, n’oku nshusho gàli gashushire obulo. 8 Olubaga lwakazishandabâna lukola lwajigarhôla; kandi lwanagashwera oku lwanjikwa nîsi erhi okugashakulira omu cishakulo; lwakazigayendera aha nyungu nîsi erhi okujiramwo emigati. Gali gagwêrhe obununu bw’omugati gwajiragwa n’amavurha. 9 Erhi olumè lwarhogeraga omu maswa budufu, lyo n’agôla mâna gakazâgiyandagala nago.
Obulagizi bwa Mûsa
10 Mûsa ayumva oku olubaga ludwîrhe lwaciduduma omu ngasi mulala, ngasi muguma aha c’olusò lw’enyumpa yâge. Oburhè bwa Nyamubâho bwayâka bwenêne. Mûsa akunira, 11 anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Carhumaga ojirira mwambali wâwe mabî ga bene agala, carhumaga nka nalintonyire omu masù gâwe, ombarhuza omuzigo gw’olubaga lwa bene olu? 12 Ka nie nàsingaga olula lubaga? Ka nie naluburhaga, okwôla nkaba kwanarhuma wambwîra, erhi: «Ohugirage oku nda yâwe, nka kula omuzire aheka omwâna akola amuyonsa, kuhika muli cirya cihugo wahigaga mpu wahà ababusi bâbo». 13 Ngahigi nakûla enyama nahà olulubaga loshi? Bulya lwandibuzize n’okulaka omu kuderha, erhi: «Rhubè nîrhu enyama rhwalya.» 14 Ntankahasha niene niene okuhêka olula lubaga; luli luzirho bwenêne kuli nie. 15 Abàli n’okunjira ntyâla, nkusengire onyirhe erhi kwo, akaba obwîne ntonyire omu masù gâwe, n’akaba orhalonza mbone obuhanya!

Nyamubâho ashuza Mûsa
16 Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Nshubulizagya balume makumi gali nda omu bashamuka bene Israheli, balya bakola bantu bakulu banagwêrhe obuhashe oku bandi: obalêrhe aha Ihêma ly’embugânano, babere ahôla mweshi nabo. 17 Nayishibunguluka nshambâle nâwe ahôla; narhôla kuli gulya mûka gukulikwo, nguhire kuli bo, lyo babarhula mweshi nabo ogwôla muzigo g’olubaga, na ntyôla orhacikazigubarhule wenewene. 18 Ojibwîra olubaga, erhi: «Mucîcêse oku lusiku lw’irhondo, lyo muwahâbwa enyama mwalya kulya mwakazâgilakira omu marhwîri ga Nyamubâhomuderha mpu: «Ndi wankacirhulisa nîrhu oku nyama? Bulya rhwàli rhucibîrire bwinjà e Mîsiri»! Na Nyamubâho âmuhà e nyama mwanalya. 19 Arhali lusiku luguma lonene mwayirya, arhali nsiku ibirhi zonene, arhali nsiku irhanu zonene, arhali nsiku ikumi zonene nîsi erhi makumi abirhi gonene. 20 Ci mwêzi mugumagumà gôshi kuhika zimuyîshe emazûlu, zimuyihike ebwa kubà mwahakanyire Nyamubâho oli ekarhî kinyu, mwanalakire embere zâge ene mukaziderha, mpu: «Carhumaga rhurhenga e Mîsiri». 21 Mûsa aderha, erhi: «Olula lubaga ndi ekarhî kalwo, Iuli lwa bantu bihumbi magana gali ndarhu bagenda n’amagulu, wanabuliderha, erhi: Nabahà enyama balya omwêzi gôshi! 22 Ka rhukolaga rhwababâgira ebibuzi n’enkafu lyo babona ngasi muguma hirya hinakwânîne? 23 Nyamubâho ashuza Mûsa, erhi: «K’okuboko kwa Nyamubâho kwayofiha bwenêne nici? Okolaga wabona erhi okwôla nakubwîraga kwâbà erhi nanga».
24 Mûsa ahuluka ajibwîra olubaga ebyôla binwa bya Nyamubâho, anacishûbûza bagula makumi gali nda omu bashamuka bakulu b’olubaga, abahira eburhambi bw’Ihêma. 25 ayandagala omu citù, anacishambâla na Mûsa, ayanka kuli gulya mûka gwamulikwo, aguhirakwo balya bagula makumi gali nda; n’oku ogwôla mûka gwanabajàkwo ntya, barhondêra okulêba; ci barhaciyûshûlaga. 26 Bantu babirhi, muguma izîno lyâge ye wali Eldadi, n’owundi Medadi, bâli basigîre oku cihando, nabo mûka abajàkwo; bàli omu bayandisirwe, ci ba rhahashagija ebw’Ihêma; nabo barhondêra okulêbera omu cihando. 27 Mwâna muguma wa musole akanya agendibwîra Mûsa, erhi: «Eldadi na Medadi badwîrhe balêbera omu cihando.» 28 Ho na halya, Yozwè, mwene Nuni, abàga murhumisi wa Mûsa kurhenga eburho bwâge, aja omu kanwa aderha, erhi: «Mâshi yâgirwa Nnawîrhu Mûsa, obahanze.» 29 Mûsa amushuza, erhi: «Ka wamambonera obumvu? Owabona Nyamuzinda ahindula olubaga lwa Nyamubâho lwôshi lukola lwakazilêba, na Nyamubâho ahire omûka gwâge kulibo!» 30 Musa acishubirira omu cihando n’abagula b’Israheli.
Empirahira
31 Oku irhegeko lya Nyamubâho, empûsi yanacihûsa; eyo mpûsi yarhenga ebwa nyanja, yayisha edwîrhe empirahira, yazibunika oku cihando, n’ahola zàgwâga, obulî bwaho bwâli bwa igenda lya mulegerege muguma lunda luguma n’olundi lunda lindi igenda lya mulegerege muguma, eburhambi bw’ecihando n’oku zàli zilundumine kwo kuhêka enyanya, bwàli burherema bwa makoro abirhi kurhenga okw’idaho. 32 Olwôla lusiku loshi, n’obudufu bwôshi, n’erhi buca, olubaga lwarhôndêra lwagwârha ezôla mpirahira; owali gwasire nsungunu àli ahisire omu homoriq ikumi; bayanika ebyôla byâbo eburhambi bw’ecihando côshi. 33 Ci oku enyama zicibali ekanwa omu mino barhacimira, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâkira oku lubaga; Nyamubâho abalambika mwo banji bwenêne là. 34 Ahola hantu bahayîrika izîno lya Kibroti-Hatava, ebwa kubà ahola ho babishaga lulya lubaga lwagomaga erhi kagegene karhuma. 35 Kurhenga aha Kibroti-Hatava, olubaga lwàjà e Heseroti, lwanahanda ahôla Haseroti.
NUMBERS BHS 11
1וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 2וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ 3וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהוָֽה׃ 4וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ 5זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ 6וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ 7וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ 8שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ 9וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃ 10וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃ 11וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כָּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃ 12הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃ 13מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃ 14לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ 15וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ פ
16וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃ 17וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ 18וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאָזְנֵ֨י יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֨נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃ 19לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃ 20עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ 21וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ 22הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כָּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ פ
23וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ 24וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃ 25וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֨וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃ 26וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֨מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 27וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 28וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ 29וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְהוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃ 30וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 31וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהוָ֗ה וַיָּ֣גָז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 32וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל ׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 33הַבָּשָׂ֗ר עוֹדֶ֨נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃ 34וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃ 35מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת׃ פ
12
Miriamu na Aròni bashomba Mûsa
1 Miriamu n’Aròni, barhondêra okuderhaderha kubî Mûsa erhi omukazi w’omukûshi ayankaga orhuma. Ebwa kubà amayanka omukazi w’omukushi. 2 Banacirhondêra okuderha, mpu: «Ka Nyamubâho kuli Mûsa yenene aderhera? K’arhaderheraga kuli rhwe rhweki?» Nyamubâho anaciyumva okwôla. 3 Ci Mûsa acibêraga muntu mutûdu bwenêne, kulusha abandi bantu bôshi ba hanola igulu. 4 Mw’akola kanya konêne, Nyamubâho abwîra Mûsa, Aròni na Miriamu, erhi: «Muhuluke oku muli basharhu, mujè e bw’Ihêma ly’embugânano.» Banacihuluka oku bali basharhu.
Nyamubâho atumuza Miriamu na Aròni obubî bwâbo
5 Nyamubâho ayandagala omu nkingi y’ecitû, agendibêra aha lusò lw’Ihêma. Ahamagala Aròni na Miriamu, nabo oku bali babirhi bayegêra. 6 Anacibabwîra, erhi: Yumvi bwinjà ebinwa byâni: «Akaba hali mulêbi wa Nyamubâhomugwêrhe, omu bilôrho mwo ncîmanyîsa emwâge, omu bilôrho mmuderhegeza. 7 Ci mwambali wâni Mûsa arhali ntyôla; amanyîkîne bwinjà oku ali muntu nkana munôla nyumpa yâni yôshi. 8 Nankazimushambaza rhuyêrekezanye akanwa, nciyêreke ye ci ntamushambaliza omu migani, yêne anahashilolêreza obusù bwa Nyamubâho. Carhumirage murharhînya okujà kwaderhaderha kubî mwambali wâni Mûsa? 9 Oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka bwenêne kuli bo; anacicigendera; ecitû canacicîyêgûla kulya nyanya ly’Ihêma. 10 Na, k’orhabona! Miriamu amahinduka walushomyo, akola mwèru nkalubula. Aròni ayêrekera emunda Miriamu ali, alola oku akola mushomyo.
Obulagizi bwa Aròni na Mûsa
11 Aròni anacibwîra Mûsa, erhi: «Mâshi Yâgirwa, nnawîrhu, omanye wankarhubarhuza ecîra câha rhwajiraga omu kuhalanjika, rhunakwânîne n’obuhane bwâco. 12 Mâshi arhabâga nka mwâna wa cifù, ye rhenga omu nda ya nina erhi n’omubiri gumonyosire!» 13 Mûsa anacishenga Nyamubâho aderha, erhi: «Mâshi, Nyamuzinda nkusengire, omufumye! «14 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: Îshe acimukayiraga ebusù arhankageza nsiku nda erhi ayunjwîrenshonyi ? Ayôrhe nsiku nda muyungule embuga ly’ecihando; enyuma z’ahola banashubimuyankirira omwôla cihando. «15 Miriamu ageza nsiku nda ali muyungule embuga ly’ecihando, n’olubaga lurhahashigigenda, kuhika Miriamu ashubiyankirirwa. 16 Enyuma z’aho, olubaga lwarhenga ahôla Haseroti, bagendihânda omu irûngu lya Parani.
NUMBERS BHS 12:
1וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ 2וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃ 3וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס
4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם׃ 5וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 6וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃ 7לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ 8פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃ 9וַיִּֽחַר אַ֧ף יְהוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃ 10וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃ 11וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֨ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃ 12אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃ 13וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פ
14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֨יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃ 15וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃ 16וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ פ
13
Enyenzi zàrhumwa e Kanani
1 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: 2 «Orhume abantu bagendiyênja ecihugo ca Kanani, co cihugo nâhà bene Israheli. Ojè warhuma muguma muguma omu ngasi bûko; n’abôla warhuma kukwânîne babè b’omu barhambo bâbo.» 3 Mûsa abarhuma kurhenga omwôla irûngu lya Parani nk’okwôla Nyamubâho anarhegekaga; abôla barhambo barhumagwa bàli barhambo ba muli bene Israheli. 4 Alaga amazîno gâbo: omu bûko bwa Rubeni, Shamuwa, mwene Zakuri. 5 Omu bûko bwa Simoni, Shafati, mwene Hori, 6 omu bûko bwa Yuda, Kalebu mwene Yefune, 7 omu bûko bwa lsakari, lgali, mwene Yozefu. 8 Omu bûko bwa Efrayimu, Oseyi, mwene Nuni, 9 omu bûko bwa Benyamini, Palti, mwene Rafu, 10 omu bûko bwa Zabuloni, Gedieli, mwene Sodi, 11 Omu bûko bwa Yozefu, bwa Menashè, Gadi, mwene Susi, 12 omu bûko bwa Dani, Amieli, mwene Gemali, 13 omu bûko bwa Aseri, Seturi, mwene Mikaeli. 14 Omu bûko bwa Nefutali, Nahabi, mwene Vafusi, 15 omu bûko bwa Gadi, Geweli, mwene Maki. 16 Agôla go mazîno g’abantu barhumagwa mpu bâgendiyênja ecihugo. Mûsa ayîrika Oseyi mwene Nuni izîno lya Yozwè.
17 Mûsa abarhuma mpu hagendiyênja ecihugo ca Kanani; ababwîra, erhi: «Musôkere eyôla munda omu kugerera e Nêgebu; musôke oku ntondo. 18 Mulolêreze bwinjà kurhi ecihugo ciyôsire, abantu bayûbakamwo, akaba bali bazibu erhi nanga, akaba bali banyi erhi mwandu. 19 Mulolêreze ecôla cihugo, bantu bayûbakamwo, kurhi ciri, akaba ciri cinjà erhi cibî; mulole ebishagala bayûbakamwo kurhi biri, akaba biri bizibuzibu nîsi erhi biri biyîgule hôshi. 20 Mulole kurhi obudaka buyôsire, erhi buli bwinjà erhi nanga burhali bo, mulole erhi ciri mwo n’emirhi nîsi erhi nanga. Mubè n’oburhwâli, murhôle oku malehe g’ecôla cihugo». Gàli mangog’okutwa emizâbîbu mirhanzi.
21 Basôka, bajà bayênjayênja ecihugo, kurhenga okw’irûngu lya Sini kuhika e Rehobu, oku njira yajà e Hamati. 22 Basôka omu Nêgebu, bahika cingana e Hebroni, emunda Akimani, Sheshayi na Talmayi, bene Anaki bayûbakaga. Hebroni ayûbakagwa myâka nda embere lya Sowani w’e Mîsiri. 23 Erhi bahika omu kabanda ka Eskoli batwa ishami ly’omuzâbîbu n’olusisi lw’ogôla muzâbîbu, bayisha balibarhwîre bantu babirhi oku murhamba, barhôla n’agandi malehe g’amakomamanga n’emitini. 24 Ahôla bahayîrika izîno ly’akabanda ka Eskoli, erhi olwôla lusisi lw’omuzâbîbu bene Israheli batwâga lwolurhuma. 25 Enyuma lya nsiku makumi ani kurhenga eyôla munda balijiriyênja ecihugo, 26 bayisha bayishire bajà emunda Mûsa ali n’Aròni, n’endêko ya bene Israheli bôshi aha Kadesi, omw’irûngu lya Parani. Bababwîra emyanzi nka kulya banarhumagwa; bashambâlira n’olubaga loshi, banabayêreka amelehe ga ecôla cihugo.
27 Yumvagya oku bashambâliraga Mûsa: «Neci rhwanajîrage mwa cirya cihugo wanarhurhumagamwo. Okunali ciri cihugo cihululamwo amarha n’obûci, agala malehe gône gakumanyîse. 28 Ci olubaga luyûbaka ecôla cihugo Iuli ludârhi, n’ebishagala byâbo biri bizibuzibu na binene bwenêne; ciru rhwanashimanyiremwo bene Anaki. 29 Amaleki ayûbaka ecihugo ca Nêgebu, omunya-Hiti, omunya-Yebusi n’omunya-Mori bayûbaka omu ntondo, n’omunya-Kanani ayûbaka oku burhambi bw’enyanja n’oku burhambi bwa Yordani. 30 Kalebu ayimuka abwîra olubaga lwali luzonzire Mûsa, erhi: «Yumvi mmubwîre. Kanyi rhusôkere eyôla munda rhurhôle ecôla cihugo bulya rhwanakuhasha.» 31 Ci abandi bantu bàli barheremire naye baderha, mpu: «Rhurhankahasha okusôka mpu rhujilwîsa olwôla lubaga, Iuli ludârhi kurhulusha. 32 Barhondêra okushambâla kubî kubî oku biyêrekîre ecôla cihugo balijiriyênja bakaziderha, mpu: «Ecihugo rhwalijiriyênja, ciri cihugo cirya benecor, abantu rhwabwîne muli ecôla cihugo bali bantu balî balî. 33 Ciru rhwabwinemwo balya bantu banene-banene, bene Anaki, bulya bûko bw’abantu bahamu bwenêne: rhwàli embere zâbo n’omu masù gâbo, nka mahanzi.»
Numbers BHS 13:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֨רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃ 3וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃ 4וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃ 5לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי׃ 6לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ 7לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף׃ 8לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ 9לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃ 10לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃ 11לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃ 12לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃ 13לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃ 14לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃ 15לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃ 16אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃ 17וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃ 18וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃ 19וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃ 20וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃ 21וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃ 22וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃ 23וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃ 24לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 25וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ 26וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אוֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃ 27וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃ 28אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ 29עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃ 30וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃ 31וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃ 32וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃ 33וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃
14
Akavango n’obuhane
1 Olubaga lwôshi lwalogôshera, lwabanda orhuhababo, lwalakûla obwôla budufu bôshi. 2 Bene Israheli bôshi bakazicîdudumira Mûsa n’Aròni, n’endêko yôshi yababwîra, erhi: «Ka rhurhankafirire omu cihugo c’e Mîsiri nîsi erhi munôla irûngu erhimwo.» 3 Carhuma Nyamubâho arhuhêka muli ecôla cihugo, omu engôrho yagendirhumalirira? Bakîrhwe n’abâna bîrhu bakolaga bagendibà mpira zâbo. Ka kurhali kwinjà kuli rhwe rhucishubirire e Mîsiri erhi kwo? 4 Banacibwîrana bone nannene, mpu: «Rhucishoge owîrhu murhambo, rhucishubirire e Mîsiri»
5 Mûsa n’Aròni banacikûmba bûbi embere za bene Israheli bôshi. 6 Yozwè, mwene Nuni na Kalebu, mwene Yefune, bantu babirhi omu bagendigiyênja ecihugo, basharhula emyambalo yâbo. 7 Banacibwîra endêko ya bene Israheli yôshi, mpu: «Ecihugo rhwageziremwo côshi nti rhucilorereze, ciri cihugo cinjà bwenêne. 8 Nka Nyamuzinda arhurhonyize yêne anarhuhêka muli ecôla cihugo, anarhuheco, ciri cihugo cadubukamwo amarha n’obûci. 9 Ci kwônene murhahîra mukagomera Nyamubâho, murhanayôbohaga abantu abantu bali muli ecôla cihugo, bulya rhwabahungumula, owakazâgibalanga acîyegwire kuli bo, na Nyamubâho ali haguma nîrhu, murhabayobôhe.»
Oburhè bwa Nyamubâho n’obulagizi bwa Mûsa
10 Olubaga lwôshi lwahiga mpu lukola lwababanda amabuye, ci agôla mango irenge lya Nyamubâho lyanacîyêrekana oku Ihêma ly’embugânano embere za Bene Israheli bôshi. 11 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Kuhika mangaci erhi lwanabula okunyêmêra on’obwôla ludwîrhe lwabona ebisômerîne ndwîrhe najira ekarhî kâbo. 12 Nkolaga naluhunikakwo ecihûsi, mmbamalîre, wêne mbè we njira ishanja linene kulusha na lizibu kulusha eri.» 13 Mûsa anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Abantu b’e Mîsiri bayishi oku okuboko kwâwe kudârhi warheremagyamwo abâla bantu kurhenga emwâbo, n’okwôla bakumanyîsize abantu b’ecôla cihugo. 14 Bôshi bayishi oku w’oyu Nyamubâho, obà ekarhî k’olu lubaga; oku onakazicîyêrekana emwâbo busù oku busù, w’oyu Nyamubâho; bayishi oku ecitû câwe cibà enyanya zâbo, bayishi oku onakazigenda embere zâbo mûshi omu nkingi y’omuliro. 15 Erhi wankayîrha ou lubaga luhungumuka nka muntu muguma, amashanja gayumvagya ebyadesirwe kuli we gakolaga gayishiderha erhi: 16 Nyamuwinda arhali agwêrhe obuhashe b’okuhêka olubaga muli cirya cihugo alagananaga mpu abahà co; banaderha mpu co cirhumire abayirhira muno irûngu.»
17 Obuhashe bwa Nyakasane buyêrekanage bunôla oku bunaba bunene, nka kulya wanamanyîsagya erhi oderha, erhi: 18 «Nyamubâho akêreza omu kukunira, aba na mugale omu bwinjà, anababalire amabî n’ecâha; ci arhankalola omuntu oli n’ecâha nka muntu mwêru kwêru, anahanire obubî bw’ababusi oku bâna bâbo, ciru n’oku bâna b’iburha lya kasharhu n’iburha lya kani. 19 Yâgirwa, obabalire olula lubaga kuli obûla bubî lujizire erhi bwonjo bwâwe bunji hurhuma, obabalire nk’oku onayôrha obabalira olula lubaga kurhenga e Mîsiri kuhika hanola.
Okubabalirwa n’obuhane
20 Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nababaliraga nk’okwôla onasengire; 21 Ci, mba nzine! N’irenge lya Nyamubâho lyabumba igulu lyôshi! 22 Abantu bôshi babwîne irenge lyâni n’ebisômerîne najiraga e Mîsiri na omw’irûngu, abantu bamantangula kali ikumis, barhanyumva izù lyâni, 23 abôla bôshi barhabone kwo cirya cihugo nalaganyagya n’endahiro ababusi bâbo. Ntâye ciru n’omuguma muli balya bangayaguzagya wacilolakwo. 24 Ci mwambali wâni Kalebu yeki, waligwêrhe gundi gundi mûka, anayôsire acîshwekire kuli nie, namuhisa muli ecôla cihugo alijîre, n’iburha lyâge lyaciyimamwo. 25 Omunya-Maleki, n’omunya-Kanani bayûbasire omu kabanda: irhondo, moyomuhindamuke, mujè omw’irûngu, omu njira y’ebwa nyanja ndukula.
26 Nyamubâho ashambâza Mûsa n’Aròni, ababwîra, erhi: 27 «Kuhika mangaci erhi nanayôrha nalembera olula lubaga luli ntyâla, olwakaziyôrha lwaciduduma kuli nie. Nayumvîrhe eyôla midudumo ya bene Israheli kuli nie. 28 Ogendibabwîra oku mba nzîne! Nyamubâho okudesire: namujirira nk’okwôla mwanaderheraga omu marhwîri gânit. 29 Ebirunda binyu munôla irûngu byahungumukira. Mweshi mwe mwajiriragwa omubalè erhi muganjwa kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, mwe mwanacîdudumiraga kuli nie. 30 Murhahike muli cirya cihugo nalagananaga nti najimuhiramwo, okuleka Kalebu mwene Yefune na Yozwè, mwene Nuni. 31 N’abâna binyu barhôrho balya mwaderhaga mpu bakola bajibà nsimha za kuyîrhwa! Niehe nabahêka muli ecôla cihugo, bamanya ecôla cihugo mwagayaguzagya. 32 Ebirunda binyu mw’oyo, munôla irûngu byahungumukira; 33 n’ahana binyu bayâbukana amasò gâbomunôla irûngu, myâka makumi ani, bo bahêka ntyo obuhane bw’okubula obuyêmêre kwinyu, kuhika ebirunda binyu bihwêre munôla irungu. 34 Kulya mwagezagya nsiku makumi ani mwajà mwalolêreza ecihugo, ntyo kwo ensiku zàli, kwo n’emyâka yabà: mwabarhula amabî ginyu myâka makumi aniu, mwanayumviza ahôla okuciberûla kuli nie bunguke buci kulêrha. 35 Niono nie Nyamubâho, nkudesire! Alaga oku najirira eyi ndêko mbî yacihindulaga kuli nie: bôshi hahwêra munôla irûngu, mwo bafira.»
36 Balya bantu Mûsa arhumaga mpu bajè balolêreza ecihugo na erhi bagaluka barhuma olubaga loshi lucidudumira Nyamubâho, 37 abôla bantu bàjaga baderha kubî kuli ecôla cihugo, abôla bantu bàbandwa n’olufu ho na halya, embere za Nyamubâho. 38 Yozwè, mwene Nuni na Kalebu mwene Yefune bone bafumire olufu muli balya bajàgiyênja ecihugo.
Okuhimirwa aha Horma
39 Mûsa anacihêkera bene Israheli bôshi ebyôla binwa; olubaga lwôshi lwanaciluha bwenêne. 40 Erhi babà bamazûkiriza sêzi sêzi, bakanya, basôkera ebw’irhwerhwe ly’entondo, banaciderha, mpu: «Rhônôla, rhukolaga rhwasôkera eyôla munda Nyamubâho anaderhaga ebwa kubà rhwajizire ecâha.» 41 Mûsa ababwîra, erhi: «Carhuma mugendivuna irhegeko lya Nyamubâho? Okwôla kurhamubcre. 42 Murhasôkeraga eyôla bulya Nyamubâho arhali ekarhî kinyu! Mumanye mwene mwarhuma mugendihimwa n’abashombanyi binyu. 43 Bulya omunya-Maleki na omunya-Kanani bali embere zinyu, mwahungumukira eyôla n’engôrho ebwa kubà mwaciberwire kuli Nyamubâho; Nyamubàho arhâbè haguma ninyu.» 44 Bahârha mpu bonene n’emisî yâbo basôkera oku ntondo; ci omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho na Mûsa, gurhafukunyagya omu karhî k’ecihando. 45 Oku bundi, balya banya-Maleki n’Abanya-Kanani bayûbakaga omwôla ntondo babunguluka, babahima, babarhema bihimbi bihimbi kuhika aha Horma.
Numbers BHS 14:
1וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ 2וַיִּלֹּ֨נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֨תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃ 3וְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃ 4וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃ 5וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃ 7וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ 8אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֨נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 9אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל־תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃ 10וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֨נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃ 12אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ 13וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־יְהוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ׃ 14וְאָמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה ׀ אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃ 15וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃ 16מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 17וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃ 18יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ 19סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה׃ 20וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃ 21וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 22כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃ 23אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ 24וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֨רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃ 25וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ פ
26וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 27עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ 28אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ 29בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃ 30אִם־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ 31וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃ 32וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃ 33וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 34בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי׃ 35אֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א ׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃ 36וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיַּלִּ֤ונוּ עָלָיו֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃ 37וַיָּמֻ֨תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 38וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 39וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ 40וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ 41וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃ 42אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ 43כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃ 44וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 45וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה׃ פ
15
VI. Obuhashe bw’abadâhwa na bene Levi
Olubero luhyâhya lw’amarhegeko
1 Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: 2 « Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: Amango mwahika muli cirya cihugo mwagendibêra, ciryâla cihugo namuhà, 3 na nkamukola mwarherekêra Nyamubâho enterekêro yajirwa n’omuliro, ebè ya nsirîra, ebè yindi nterekêro y’okuyunjuliza muhigomulebe, nîsi erhi nterekêro y’obulonza bw’omuntu konene, kandi erhi ebè nterekêro y’amango g’ensiku nkulu zinyu, mpu lyo, omu kurherekêra enkafu zinyu kandi erhi bibuzi binyu, muhasha okuhêra Nyamubâho enterekêro y’akisununu kinja. 4 Omuntu oyishire okuhâna enterekêro yâge emunda Nyamubâho ali, anahira enterekêro y’enkalange, cihimbi ciguma ca kalikumi c’enshâno y’omulà n’ecigabi ca kani ca ehiniv y’amavurha. 5 Wanajira enterekêro y’embulaga na cigabi ciguma ca kani c’ehini ya idivayi, haguma n’enterekêro y’e nsirîra n’enterekêro y’omurhûla oku ngasi mwâna-buzi. 6 Okunterekêro y’engandabuzi, wanahâna bihimbi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà oku nterekêro y’enkalange, ci eyôla nshâno ebè mvange n’amavurha. 7 Oku nterekêro y’e mbulaga, wanahâna cihimbi ciguma ca kasharhu c’ehini y’idivayi, ebè nterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho. 8 Erhi wankarherekêra empanzi, akaba eri ya nterekêro y’ensirîra, kandi erhi ya kuyûkiriza muhigomulebe, nîsi erhi ebè nterekêro yâwe ya murhûla wahà Nyamubâho, 9 haguma n’eyôla mpanzi wanarherekêra, nka nterekêro ya nkalange, bihimbi bibirhi bya kalikumi by’enshâno y’omulà mvange n’ecihimbi ca kabirhi c’ehini y’amavurha. 10 Wanahâna n’ecihimbi cakabirhi c’ehini y’idivayi, nka nterekêro y’embulaga: erhi nterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja emwa Nyamubâho. 11 Kwo bakazijira ntyôla oku ngasi mpanzi, oku ngasi ngandabuzi, n’oku ngasi mwâna-buzi erhi mwanahene. 12 Oku mubalè gw’ebintu warherekêra gunali kwo nâwe wankanajira ngasi ciguma omu kushimba kulya omubalè gwâbo gunali.
13 Ngasi mwambali winyu naye kwo akazijira ntyôla, amango ahâna enterekêro yasirizibwa, nka nterekêro ya kisûnunu kinja emwa Nyamubâho. 14 Erhi akaba hali ecigolo mwayêmêrire okuyûbaka haguma ninyu, kandi erhi abè mubûnga mukola mubà naye hamagera emyâka n’emyâka, erhi oyôla akalonza okuhâna enterekêro, kulya mujira kwo naye agwâsirwe okujira. 15 Irhegeko lyabà liguma oku lubaga loshi, kuli mwe mweshi, kuguma n’ecigolo ciyûbasire emwinyu, lyabà irhegeko, oku ngasi iburha linyu lyôshi: oku cigolo na kuli mwe mwene, mweshi mwanakazijirirwa kuguma embere za Nyamubâho. 16 Irhegeko lyabà liguma lyonene, n’engeso yabà nguma yonene, oli kuli mwe, oli oku cigolo ciyûbasire emwinyu.»
Emigati ya burhanzi
17 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: 18 «Ogendidesa bene Israheli obabwîre, erhi: 19 Amango mwahika muli cirya cihugo nagendimuhira, na nka mukola mwakazilya omugati gw’ecôla cihugo, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho 20 Nka nterekêro ntangiriza, mwanaberûla oku buntu bw’omugati gwinyu, buntu bwa mugati muguma, mwanagurherekêra nka nterekêro ntàngiriza y’oku câno cinyu. 21 Kwo mwanakaziyôrha mwajira ntyôla oku buntu burhangiriza bw’omugati gwinyu, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho, mukaziyôrha mwajira ntyôla mwoyo na iburha linyu.
Okuhyûla oku byâha by’obuhwinja
22 Erhi mwankajira ecâha omu kuhabuka bulya murhashimbaga galya marhegeko gâni namuhâga kuli Mûsa, 23 ngasi oku Nyamubâho anamurhegesire kôshi erhi arhuma Mûsa kurhenga kwa lulya lusiku Nyamubâho amuhâga amangorhegeko gâge na ngasi ganakulikire omu maburhwa ginyu gôshi, 24 ntya kwo byabà: akaba mwajizire ecâha buzira kumanya, olubaga loshi lwanarherekêra empanzi ntôrhò nka nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, kuguma n’enkalange yâge, na embulagwa yâge, mwanajira nka kulya muyôrha murhegesirwe okujira, kandi mwanayûshûlakwo enterekêro y’ecihebe oku câha. 25 Omudâhwa anajira enterekêro y’okuhyûla oku lubaga loshi lwa bene Israheli, na ntyôla ecôla câha canababalirwa kuli bo, bulya ciri câha cajiragwa omu kuhabuka. Kandi nka bamahâna enterekêro yâbo, enterekêro yajiragwa n’omuliro embere za Nyamubâho, barherekire Nyamubâho oku byâha, erhi ecôla câha câbo cirhuma, eci bajiraga omu kuhabuka, 26 ecôla câha canababalirwa kuli bene Israheli bôshi, n’oku cigolo cibayûbasire ekarhî, bulya kwali kubabuka. 27 Erhi akaba muguma yenene wajizire ecôla câha c’okuhabuka, oyôla muntu anarherekêre empene ya mwâka muguma oku nterekêro y’ecâha. 28 Omudâhwa anajira enterekêro y’okuhyûla embere za Nyamubâho, kuli olya muntu wababukaga erhi ajira ecâha; nka bamamujirira eyôla nterekêro y’oku hyûla, ecôla câha canamubabalirwa, 29 abè mwene Israheli erhi cigolo. Mwaba n’irhegeko liguma erhi hankajira owajira ecâha omu kuhabuka. 30 Cikwônene erhi hankabà owundi, mwene Israheli nîsi erhi cigolo, oyôla akagayisa Nyamubâho n’oluhinzo, akagwe omu lubaga lwâge. 31 Bulya anagayagusize akanwa ka Nyamubâho, anabula bwashimba irhegeko lyâge: oyôla muntu akagwew, obubî bwâge kuli ye yêne.»
Obuhane bw’okurbakenga olwa Sabato
32 Mw’agôla mango bene Israheli banali omw’irûngu, bashimâna muntu muguma adwîrhe arhôla enshâli olwa Sabato. 33 Abola bashimânaga adwîrhe Arhôla ensâli, bamuhêka emunda Mûsa ali, emunda Aròni ali n’olubaga. 34 Banacijira abamulanga, bulya oku ankajirwa ntâye ocikumanya. 35 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Oyôla muntu afe! Olubaga lwa bene Israheli loshii lumubande amabuye embuga ly’ecibando. 36 Erhi olubaga loshi lubà lwamamurhenza omu cihando, lwamuhanda amabuye, anacifa nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.
Obushemberere oku myambalo
37 Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: 38 «Ogendidesa bene Israheli, obabwîre bakazihira obushemberêre oku mihiro y’ebishûli byâbo, kurhenga okw’iburha kujà oku lindi, n’oku bushemberêre bwa ngasi muhiro bahirekwo ehigozi y’akaduku k’omukara. 39 Mwabà ntyo n’obushemberêre; omu kubulolakwo, mwanakengêra galya marhegeko ga Nyamubâho gôshi lyo mugashimba; mumanye mwankakulikira enyifinjo z’emirhima yinyu erhi ez’amasù ginyu gakazimukululira ebwa kujira kubî. 40 Ntyôla mwakazikengêra amarhegeko gâni gôshi, munagashimbe, na ntyo mwanabà bimâna emwa Nyamuzinda winyu. 41 Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, owamakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, lyo nyorha niene Nyamuzinda winyu. Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.»
Numbers BHS 15
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֨רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 3וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֞ות רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה מִן־הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן־הַצֹּֽאן׃ 4וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃ 5וְיַ֤יִן לַנֶּ֨סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־הָעֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ 6א֤וֹ לָאַ֨יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃ 7וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 8וְכִֽי־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אֽוֹ־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֽה׃ 9וְהִקְרִ֤יב עַל־בֶּן־הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃ 10וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 11כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֽוֹ־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָעִזִּֽים׃ 12כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃ 13כָּל־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 14וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃ 15הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 16תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ פ
17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 18דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 19וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃ 20רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ 21מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ ס
22וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ 23אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 24וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃ 25וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם׃ 26וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ ס
27וְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃ 28וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ 29הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃ 30וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ 31כִּ֤י דְבַר־יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥ה בָֽהּ׃ פ
32וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ 33וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־הָעֵדָֽה׃ 34וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ ס
35וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 36וַיֹּצִ֨יאוּ אֹת֜וֹ כָּל־הָעֵדָ֗ה אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֛וֹ בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
37וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 38דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ 39וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ 40לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם׃ 41אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

16
Okugoma kwa Korè, Datami na Abirami
1 Korè, mwene Yishari, ya Kehati, ka Levi bona Datani n’Abirami bene Eliyabu, na Honi mwene Peleti, Eliyabu na Peleti bâli bene Rubeni, bajàmo obucîbone; 2 bacîhindulira Mûsa; bashimânwa na bandi bantu magana abirhi na makumi arhânu b’omu bene Israheli, barhambo b’olubaga, bantu b’irenge na bakengwa. 3 Bashûbûzanya oku kulongôza Mûsa n’Aròni, banacibabwîra, mpu: «Rhwamarhama ninyu, bulya olubaga lwôshi, abantu bôshi bali bimâna, na Nyamubâho ali ekarhî kâbo. Cankarhuma mweki mucikuza enyanya ly’olubaga lwa Nyamubâho?» 4 Erhi Mûsa ayumva okwôla, akumba bûbi. 5 Abwîra Korè n’omurhwe gwâge, erhi: Ihondo, Nyamubâho amanyîsa oli wâge n’oli mwimâna, yêne anamuyegeza hôfi naye, oyu acîshozire yêne anamushegeza hôfi naye. 6 Mujirage ntyâla: Murhôle ebitumbûkizo, Korè n’omurhwe gwâwe gôshi. 7 Irhondo, muhiremwo omuliro, munahire ensangi oku nyanya embere za Nyamubâho, oyu Nyamubâho akanacîshoga, oyôla yenali mwimâna. Namarhama ninyu bene Levi. 8 Mûsa anacibwîra Korè, erhi: «Yumvagi bene Levi. 9 Ka emwinyu, kuli kunyi okula Nyamubâho amwishogaga omu karhî ka bene Israheli bôshi, amuhira hâgo hâgo mpu mukazimuyegêra munakazikola omu ndâro ya Nyamubâho, n’okuyimangira olubaga omu mukolo gwalo? 10 Akushegezize hôfi naye, woyo na bene winyu bôshi, bene Levi, haguma nâwe, lero bukolaga budâhwa mwalonza. 11 okwôla kwo kurhumire we n’omurhwe gwâwe muyishijira ihano ly’okucihindula kuli Nyamubâho! Aròni aligi muntu muci obula mwaciduduma kuli ye?» 12 Mûsa arhuma mpu bahamagale Datani n’Abirani mwene Eliabu; banacishuza mpu: «Rhurhasôkera eyo». 13 Ka kuli kunyi erhi orhurhenza omu cihugo cahululaga amarha n’obûci n’okuyishirhuyirhira munôla irûngux; kandi wacikûnga mpu we nnawîrhu? 14 Mâshi arhali omu cihugo cihulula amarha n’obûci wa rhuhesire, arhali mashwa ga mizâbîbu warhuhire mpu rhugayimemwo! Ka omanyire mpu olula lubaga walujira mihurha? Rhurhasôkere eyôla munda!» 15 Omu bukunizi bunene, Mûsa anacibwîra Nyamubâho, erhi: Orhalolaga enterekêro yâbo y’enkalange. Ntasagibanyaga ciru na oli endogomiy yâbo, ciru na ntâye nkola njirire amabî muli bo.»
Obuhane
16 Mûsa anacibwîra Korè, erhi: «We n’omurhwe gwâwe, irhondomubone kane embere za , we nabo na Aròni. Murhôle ngasi muguma ecitumbûkizo cinyu 17 Muhiremwo enshangi, munagendihêka ngasi muguma ecitumbûkizo câge emunda Nyamubâho ali: biri bitumbûkizo magana abirhi na makumi arhânu; nâwe wêne kuguma n’Aròni, murhôle ngasi muguma ecitumbûkizo câge.» 18 Banacirhôla ngasi muguma ecitumbûkizo câge, banacihira mwo omuliro, banahira enshangi oku nyanya, bagendiyimanga aha muhango gw’ihêma ly’embugânano, bôshi na Mûsa n’Aròni. 19 Korè ali erhi anahamagîre olubaga loshi oku kucihindulira Mûsa n’Aròni aha Ihêma ly’embugânano. Okubundi irenge lya Nyamubâho lyabonekera olubaga loshi.
20 «Nyamubâho adesa Mûsa n’Aròni, ababwîra erhi: 21 Mucîyêgûle kuli olu lubaga, nkola naluherêrekeza buno bunoz.» 22 Banacikumbira akamalanga, baderha mpu: «Mâshi yâgirwa Nyamuzinda, we Nyamuzinda wa ngasi mûka gwa muntu, muntu muguma oyûla wadwîrhe oku kubî, na bunôla mpu okolaga wakunirira olubaga loshi» 23 Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 24 «Ogendibwîra olubaga, erhi: «Murhenge eburhambi bw’aha mwa Korè.»
25 Mûsa ayimuka anacija emunda Datani n«Abirami bali; n’abagula b’l sraheli bayisha bamukulikire. 26 Adesa olubaga loshi aderha, erhi: «Mujè kuli n’enyumpa zabala bantu babî, mumanye murhanahumaga oku ngasi kalugu kâbo, lyo ninyu mulekiherêrekera nka mwamazingazingwa n’ebyâha byâbo». 27 Barhenga eburhambi bw’aha mwa Korè. Datani n’Abirami erhi bali embuga, bayimanzire aha muhango gw’amahêma gâbo, na bakâbo, n’abâna bâbo bakulu n’abarho bôshi. 28 Mûsa anaciderha, erhi: «Mukolaga mwamanya oku Nyamubâho wanantumaga okukazijira eyira mikolo yôshi n’oku ntayijira oku irhwe lyâni niene. 29 Abâla bantu bakafà nk’oku abandi bantu banayôrha bafà, n’akalamo kâbo kakayurha nk’oku akalamo k’abandi bantu kanayurha, erhi arhanali Nyamubâho wantumaga. 30 Ci erhi Nyamubâho akajira akantu karhuma abandi bantu bazânwa, erhi idaho lyankayashamya akanwa kalyo, likanabâmirangusa bôshi kuguma n’ebintu byâbo byôshi, erhi bankayandagalira ekuzimu banazîne, aho neci mwanamayira ho oku abâla bantu banajâcire Nyamubâho.
31 Oku anayûsiderha ebyôla binwa byôshi, obudaka bàli bayimanzirekwo bwanacihahanyuka, 32 idaho lyayashamya akanwa kalyo, lyanacibâmirangusa n’emilala yâbo, kuguma na bene Korè bôshi n’ebintu byâbo byôshi. 33 Bayandagalira ekuzimu banacizîne, bo na ngasi hyanali hyâbo hyôshi: idaho lyanacibafûnika, bahirigirha embere z’olubaga 34 Bene Israheli bàli eburhambi bôshi, bakumbiranya, bakola bayâka, banajà bayâma, banaderha mpu: «Rhuyàke, lyo nîrhu idaho lilekirhumirangusa!» 35 Omuliro gwanacimanuka emwa Nyamubâho. gwamirangusa balya bantu magana abirhi na makumi arhânu bajàgitumula enshangi.

Numbers BHS 16:
1וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃ 2וַיָּקֻ֨מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃ 3וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהוָֽה׃ 4וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃ 5וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃ 6זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכָל־עֲדָתֽוֹ׃ 7וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 8וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 9הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃ 10וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כָּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃ 11לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י תַלִּ֖ונוּ עָלָֽיו׃ 12וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ 13הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֨נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃ 14אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ 15וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ 16וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃ 17וּקְח֣וּ ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃ 18וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ 19וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֨רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעֵדָֽה׃ פ
20וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 21הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאַכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃ 22וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ פ
23וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 24דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃ 25וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 26וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אָהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכָל־חַטֹּאתָֽם׃ 27וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אָֽהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃ 28וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשֹׂ֕ות אֵ֥ת כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃ 29אִם־כְּמ֤וֹת כָּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃ 30וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֨יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהוָֽה׃ 31וַיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃ 32וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כָּל־הָרֲכֽוּשׁ׃ 33וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃ 34וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃ 35וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ פ
17
Olw’ebitumbûkizo n’olw’akarhi ka Aròni
1 Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 2 Obwîre omudâhwa Eleazari, mwene Aròni, arhenze ebitumbûkizo omu bwihîrà, onakabulire kuli omuliro gulimwo, 3 bulya ebi bitumbûkizo oku byâha biri bigishe. Ebitumbûkizo by’abola bantu, abahemukiraga obuzîne bwâbo bonene, bajiremwo enambûle ndîri, zikazibwikira•oluhêrero lw’enterekêro y’ensirîra; bulya byarherekîrwe Nyamubâho, binakolabigishe, byayôrha ntyôla cimanyîso kuli bene Israheli.» 4 Omudâhwa Eleazari arhôla birya bitumbûkizo by’omulinga byakolêsibagwa na balya bantu bâmirangusibagwa n’omuliro, ajiramwo enambule z’okukazibwikira oluhêrero. 5 Bene Israheli bayôrha bamanyire oku ntà muntu w’embuga orhali w’omu bûko bwa Aròni, wakacishomya mpu ayegêra arherekêre Nyamubâho enshangi, anabule okubà aka Korè n’omurhwe gwâge nk’oku Nyamubâho anamumanyîsagya omu kanwa ka Mûsa.
Okucîduduma kwa bene Israheli
6 Erhi buca, olubaga loshi lwa bene Israheli lwarhôndêra lwacîdudumira Mûsa na Aròni, lwakaziderha mpu: «Mwayisize olubaga lwa Nyamubâho.» 7 Ebwa kubà olubaga lwàli lwamagorha Mûsa n’Aròni, bombi bayêrekera e bw’Ihêma ly’embugânano, ecitû calibwîka n’irenge lya Nyamubâho lyaboneka. 8 Mûsa na Aròni bakanya bajà ebw’Ihêma ly’embugânano. 9 Nyamubâho anacishambâza Mûsa aderha erhi: 10 «Orhenge muli olu lubaga, nkola naluhirigisa buno buno.» Bombi banacikumba bûbi. 11 Mûsa anacibwîra Aròni, erhi: Rhòla ecitumbûkizo, ohiremwo omuliro gw’oku luhêrero, ohire kwo n’enshangi, okanye duba emunda olubaga luli, ogendilujirira empyûlo; bulya oburhè bwa Nyamubâho bwamayâka. Ecibande camarhangira.» 12 Aròni arhôla ecitumbûkizo, nk’oku Mûsa anaderhaga, alibirhira omu karhî k’olubaga. Ecibande cali camarhôndera ekarhî k’olubaga. Ahira enshangi omu citumbûkizo, ajira enterekêro y’empyûlo oku lubaga. 13 Ajiyimanga ekarhî k’abamafà n’abazîne; aho Ecibande cacîkwa. 14 Bantu bihumbi ikumi na bini na magana gali nda bafà n’ecôla cibande, buzira kuganja abafàga erhi Korè orhuma. 15 Aròni ashubira emunda Mûsa ali ah’Ihêma ly’embugânano, n’Ecibande erhi camacîkwa.

Olw’akarhi k’Aròni
16 Nyamubâho ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: 17 «Ogendibwîra bene Israheli bakuhè orhurhi, ngasi bûko karhikaguma, rhwo rhuligi rhurhi ikumi na rhubirhi rhwalerhwa n’abarhambo bâbo bôshi kulya emilala yâbo enali ikumi n’ibirhi. Oyandike izîno lya ngasi muguma oku karhi kâge. 18 Oyandike izîno ly’Aròni oku karhi ka Levi, bulya ngasi murhambo akaziba na karhi kaguma kulya emilala yâbo enali. 19 Oyishidekereza orhôla rhurhi omw’Ihêma ly’embugânano embere z’omucîmba gw’amalaganyo, halya nkazishimânana nâwe. 20 Omuntu ncîshozire, ayishibâ olya akarhi kâge kajirekw’obwaso, na ntyo, nanayusa embere zâni erya mîdudumo bene Israheli bakazimujirakwo. 21 Mûsa agendishambâla na bene Israheli, n’abarhambo bâbo bôshi bakazimulêrhera karhi kaguma, nk’oku emilala yâbo enali, kwo kuderha rhurhi ikumi na rhubirhi, n’akarhi ka Aròni karhulimwo.
22 Mûsa adekereza orhola rhurhi embere za Nyamubâho, omw’lhêma ly’obubâmirizi. 23 Erhi buca Mûsa ashubira ebw’Ihêma ly’obubâmirizi, akarii k’Aròni kajirekwo obwaso, kaligi k’obûko bwa Levi: ako karhi kàli kamajakwo amafufu, kàli kamayâsa, erhi kamanajakwo amalehe. 24 Mûsa ayisha ahulukîne rbulya rhurhi rhwôshi rhwali embere za Nyamubâho, arhuhira embere za bene Israheli bôshi, babona na ngasi muguma arhôla akarhi kâge.
25 Nyamubâho abwîra Mûsa erhi: «Oshubize akarhi ka Aròni aha Muciîmba gw’amalaganyo, kakazilangwa nka buhamîrizi emwa ngasi bôshi bankalonza okucîhindula, na ntyôla okucîduduma kwâbo kwanahwa emunda ndi, banalekifà. 26 Mûsa anacijira kulya, anacijira nk’oku Nyamubâho àlimurhegesire. 27 Bene Israheli banacibwîra Mûsa mpu: «Lolà oku rhwamafa, rhwamahwa rhweshi. 28 Ngasi yeshi wakaziyegêra Endâro, adwîrhe afa. Ka kukwânînage rhweshi rhufe obwo?»
Numbers BHS 17:
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ׃ 3אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתּ֣וֹת הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ׃ 5זִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַעַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֨רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה לֽוֹ׃ 6וַיִּלֹּ֜נוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהוָֽה׃ 7וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃ 8וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ פ
9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 11וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃ 12וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֨רָץ֙ אֶל־תּ֣וֹך הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃ 13וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃ 14וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח׃ 15וַיָּ֤שָׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ פ
16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ׃ 18וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ 19וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 20וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃ 21וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו ׀ כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם׃ 22וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת׃ 23וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֨רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃ 24וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ ס
25וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃ 26וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס
27וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבַֽדְנוּ׃ 28כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ ס
18
Emikolo y’abadâhwa n’oluhembo lwâbo
1 Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: «W’oyu na bagala bâwe, haguma n’enyumpa ya sho, mwe mwatumula obubî bwankajirwa ahantu hîmâna; we na bagala bâwe, mwakazidosibwa oku bubî bwankajirwa omu mukolo gwinyu gw’obudâhwa. 2 Ci na bene winyu kuguma, ab’omu bûko bwa Levi, ab’omu mulala gwa sho, obayegeze hôfi nâwe bakazikukolera banakazikurhabâla amango we na bagala bâwe muli omu mirimo yinyu y’omw’Ihêma ly’obuhamirizi. 3 Bakazikurhabàla oku mikolo yâwe yôshi nk’oku mikolo y’Ihêma ly’embugânano. Ci bamanye bankanayegêra ebintu bimâna, erhi oluhêrero, mulekifa oli we oli bo. 4 Bakazikugwâsa, bakazikola omu mikolo y’Ihêma ly’embugânano, oku ngasi mikolo enayêrekîre Ihêma. Ci ntà w’embuga wankayegêra 5 Mukazikola omu hantu hîmâna n’oku luhêrero, lyo oburhè bw’okushimbulira bene Israheli buhwa. 6 Nie nàrhôzire bene winyu Baleviti ekarhî ka bene Israheli; abahâbagwa Nyamubâho we okola obahâbirwe mpu bakazijira omukolo gw’omw’lhêma Iy’embugânano. 7 We na bagala bâwe, omukolo gwinyu gw’obudâhwa gwabà oku ngasi biyêrekîre oluhêrero n’ebiri enyuma ly’ecisikaa, mwakazijira ogwôla mukolo. Mwakazijira omukolo gw’oburherekêre, bulya muli badâhwa. Ow’embuga wankacishomya mpu ayegêra, anafè.
Omwanya gw’abadâhwa
8 Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: nàkuhire omukolo gw’oku ngasi binamberûlirwe. Ebintu birherekêre bya bene Israheli, nkuhîre byo we n’abâna bâwe nka ngalo ya ngasi mango. 9 Alaga ebyakaziba byâwe omu bintu bimâna bwenêne, omu biryo birherekêre: entûlo zôshi za bene Israheli bakazizingalulira, enterekêro z’enkalange zôshi, enterekêro zâbo zôshi oku byâha n’enterekêro zâbo zôshi z’empongano bâkanayîshikampa zôshi: ebyôla byôshi nka bintu bimâna bwenêne, byabà byâwe kuli we n’oku bagala bâwe. 10 Wakalya ebîmâna bwenêne; ngasi mulume akazibiryako. Obikenge bwenêne. 11 N’ebira nabyo byakazibà byâwe: ngasi ebi banaberwire oku ntûlo zâbo, oku ngasi nterekêro z’okumogamoga za bene Israheli; nkuhîre byo we na bagala bâwe na bâli bâwe, n’eryola liri irhegeko ly’ensiku n’amango; ngasi ocire w’omu mwâwe, anahasha okubiryako. 12 Ngasi mavurha minjà bwenêne bahâna, ngasi idivayi linjà bwenêne bahâna, lihyâhya, erhi ngano, ebirhangiriza by’emyâka yâbo balibirherekêra Nyamubâho, ebyôla nkuhîre byo. 13 Ngasi bya mburho yâbo mpyâhya bankanahumbûla omu cihugo câbo mpu babirherekêre Nyamubâho, ebyôla byôshi nabyo nkuhìre byo. Ngasi yeshi onali acire omu mwâwe anabiryakwo. 14 Ngasi byôshi birikwo obuhane omu Israheli, ebyôla biri byâwe nabyo. 15 Ngasi wa bûko lubere abè wa bantu, abè wa cintu, birya banaha Nyamubâho, ebyôla byabà byâwe. Ci kwônene wanakazigombôla olubere lw’omuntu, n’olubere lw’ecintu cigalugalu. 16 Wanabigombôlera oku mwêzi muguma biri biburhe, wêne wankaderha ecitwîro, sikeli irhanu z’ecûma c’olunyerere omu kuzigerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, erya ya jêra makumi abirhi. 17 Ebirhagombôlwa by’ebi: olubere lw’enkafu, olubere lw’ebibuzi, olubere lw’empene ebyôla biri bimâna. Okazibulagira omukò gwâbyo oku luhêrero n’amashushi gabyo wanagayoca gatumbûke mugi: eri nterekêro yajirwa n’omuliro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho. 18 N’enyama zabyo ziri zâwe, gulya mushaya bamogamoga n’okugulu kulyo. 19 Ebi bene Israheli baberûlira Nyamubâho oku bintu bimâna nkuhirebyo we na bagala bâwe na bâli bâwe. N’eryo liri irhegeko ly’ensiku n’amango, eri ndagâno nnûngeb y’ensiku zôshi, embere za Nyamubâho kuli we n’okw’iburha lyâwe mweshi.»
Ecigabi ca Bene-Levi
20 Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: orhâbe n’akashambala omu cihugo câbo, na ntacigabi ciru n’eciguma cankaderhwa mpu câwe ekarhî kâboc. Niehe nie cigabi câwe nie na kashambala kâwe ekarhî ka bene Israheli. 21 Ala oku bene Levi mbahire nka kashambala entûlo yôshi y’omu Israheli, kuli erya mikolo yâbo banajira omw’lhêma ly’embugânano. 22 Bene Israheli barhankaciyegêra Ihêma ly’embugânano, kwanaba kucibarhuza ecâha cankarhuma bafà. 23 Bene Levi bo bakazijira emikolo y’omw’Ihêma ly’embugânano na bône bankabarhula obubî bwâbo. Irhegeko ly’ensiku n’amango libahanzize okubà (libasêzize okurhâba) n’akashambala ekarhî ka bene Israheli 24 Bulya bene Levi, akashambâla kâbo, mbahire era ntûlo bene Israheli baberûlira Nyamubâho. Co carhumaga nababwîra nti barhabè n’akashambala ekarhî ka bene Israheli.
Entûlo
25 Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 26 «Ogendishambâza bene Levi obabwîre, erhi: Amango mwahâbwa na bene Israheli entûlo mmuhîre nka kashambala kinyu, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho, eri ntûlo oku ntûlo. 27 «N’ebyôla mwaberûla, olugero lwabyo lubè nk’olugero lw’engano baberûla oku câno, erhi nk’olugero lw’idivayi lihyâhya baberûla oku mukenzi. 28 Kwo mwakaziberûla ntyôla ninyu enterekêro ya Nyamubâho kuli zirya ntûlo zôshi mwakazihâbwa na bene Israheli. Eyôla nterekêro mwaberûlira Nyamubâho, mwanayiha omudâhwa Aròni. 29 Kuli ebi mwankanahàbwa byôshi, mwanakazirhôlakwo erya nterekêro ya Nyamubâho. Ebiri binjà bwenêne byo mwakazikûlakwo ecigabi cimâna. 30 Obabwîre erhi: nka mwamaberûla birya biri binjà bwenêne, entûlo oku bene Levi yanagererwa oku mburho y’oku câno n’oku mburho y’omu mukenzi. 31 Mwanabirîra ngasi hantu munalonzize hôshi mwe n’omulala gwinyu bulya lwo luhembo lwinyu olwo oku mukolo gôshi mujira omw’Ihêma ly’embugânano. 32 Ntà câha mwankajira muli okwôla nka mwamaberûla cirya cigabi cinjà bwenêne, murhankahemula enterekêro nyinjà za bene Israheli, murhankanacifa.»
Numbers BHS 18
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֨יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃ 2וְגַ֣ם אֶת־אַחֶיךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֨יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִֽישָׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָעֵדֻֽת׃ 3וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃ 4וְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לְכֹ֖ל עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹא־יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם׃ 5וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֨חְתִּי֙ אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהוָ֔ה לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 7וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ ס
8וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֙ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עוֹלָֽם׃ 9זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃ 10בְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּאכֲלֶ֑נּוּ כָּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹת֔וֹ קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ׃ 11וְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכָל־תְּנוּפֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם כָּל־טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֽוֹ׃ 12כֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל־חֵ֖לֶב תִּיר֣וֹשׁ וְדָגָ֑ן רֵאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־יִתְּנ֥וּ לַֽיהוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים׃ 13בִּכּוּרֵ֞י כָּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַיהוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה כָּל־טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכֲלֶֽנּוּ׃ 14כָּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃ 15כָּל־פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְֽכָל־בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהוָ֛ה בָּאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ אַ֣ךְ ׀ פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗ה אֵ֚ת בְּכ֣וֹר הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֽוֹר־הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה׃ 16וּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא׃ 17אַ֣ךְ בְּֽכוֹר־שֹׁ֡ור אֽוֹ־בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 18וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשֹׁ֥וק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃ 19כֹּ֣ל ׀ תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לַֽיהוָה֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ׃ 20וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
21וְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 22וְלֹא־יִקְרְב֥וּ ע֛וֹד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת׃ 23וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֺנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ 24כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ פ
25וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 26וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְחוּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃ 27וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב׃ 28כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ 29מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ אֶֽת־מִקְדְּשֹׁ֖ו מִמֶּֽנּוּ׃ 30וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב׃ 31וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 32וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ׃ פ
19
Enkafu y’omukara
1 Nyamubâho ashambâla na Mûsa n’Aròni, aderha, erhi: 2 Alaga ebinwa b’irhegeko Nyamubâho arhegesire, ene aderha erhi: Ojibwîra bene Israheli bayîshe bandwîrhîre enkafu y’omukara, erya erhagwêrhi ishembo lici oku mubiri, erhanasagihêka omuzigo. 3 Muyihekere omudâhwa Eleazari, naye anayirhenza omu cihando bagendiyibâgira embere zâge. 4 Omudâhwa Eleazari anarhôla oku mukò gw’eyôla nkafu n’omunwe gwâge, anajira nago olukangûlo kali nda olunda lw’omuhango gw’Ihêma ly’embugânano. 5 Banayôca eyôla nkafu erhi anadwîrhe abona, banayôca oluhu lwâyo, enyamazayo n’omukò gwâyo kuguma n’ecihò câyo. 6 Omudâhwa anarhôla enshâli z’omurhi gw’omwerezi, ez’olwifuyè n’ebindi by’akaduku; anabikweba mulyamuliro gudwîrhe gwasingônola erya nkafu. 7 Kandi anashuka emyambalo yâge, ashukire n’omubiri gwâge omu mîshi, anashubira omu cihando, ayôrhe mugalugalud kuhika bijingo. 8 Naye olya wayocagya erya nkafu, anashuka emyambalo yâge, ashukire n’omubiri gwâge omu mîshi, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. 9 Omuntu oli bwinjà anaguka lulya luvu lw’erya nkafu, anagendilubulagira emuhanda gw’ecihando, omu hantu hinjà; bakazilubikira endêko ya bene Israheli, bakaziluhira omu mîshi g’okubayobôla; eri nterekêro oku byâha. 10 Oyu wagukaga oluvù lw’erya nkafu anashuka emyambalo yâge, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. okwôla, lyâba irhegeko ly’ensiku zôshi oku bene Israheli n’oku muntu w’ecigolo onayubasire ekarhî kâbo.
Ebiyêrekîre okuzinga
11 Owankahuma oku mufu mulebe erhi mulebe, oyôla anabè mugalugalu nsiku nda. 12 Anayishicîcêsa n’agôla mîshi olusiku lwa kasharhu n’olwa kalinda, anabà bwinjà. Ci erhi akaba arhacîcêsizi oku lusiku lwa kasharhu n’olwa kalinda, arhankabà bwinjà. 13 Owankahuma oku mufu, oku mubiri gw’omuntu wamafa, akaba arhacîcêsizi, oyôla anahemula endâro ya Nyamubâho; kukwânîne akagwe omu bene Israheli. Bulya galya mîshi gakûla ebizinzire garhabulajikire kuli ye; ali mugalugalu, n’agôla mazinga gâge anagayôrhana. 14 Alaga irhegeko erhi omuntu ankafira omw’lhêma. Ngasi yeshi wankaja muli eryo ihêma, na ngasi kalugu kali muli ryo, ebyôla byôshi byanabà bigalugalu kuhika nsiku nda. 15 Ngasi kalugu kafûnule, kalya karhagwêrhi cifûniko cisheke n’ehigozi, kânaba kagalugalu. 16 Ngasi yeshi wankahuma oku muntu wanigiragwa omu mashwa, erhi wundi ofire kwônene erhi mavuha ga muntu, erhi oku cûsho, oyôla ânabà mugalugalu kuhika nsiku nda.
Amîshi g’okukangûla
17 Kuli oyu muntu mugalugalu, banarhôla oku luvu lw’embâgwa yasingônolagwa nka nterekêro ya mpyûlo oku byâha, banabulagirakwo n’amîshi minjà gali omu kalugu. 18 Omuntu oyosire bwinjà anayanka ebyâsi by’olwifuyè, na hano aba amabidobeza omu mîshi, anajiramwo olukangûlo oku nyumpa, oku ngasi kalugu n’oku bantu bôshi banali halya, kuli omuntu wahumaga oku mavuha, erhi olya muntu bayîrhaga, erhi wundi ofire kwônene erhi ohumire oku cûsho, 19 omuntu oli bwinjà anajira olukangûlo kuli olya oli mugalugalu, oku lusiku lwa kasharhu na olwa kali nda; anamukûlira ecâha câge oku lusiku lwa kalinda. Oyôla muntu mugalugalu anashuka emyambalo yâge, naye yêne anacîshuka omu mîshi, na bijingo ânabà bwinjà. 20 Omuntu wankabà mugalugalu nka arhanacîcêsizi, anakagwe omu lubaga, bulya adwîrhe ahemula ahantu hîmâna ha Nyamubâho; bulya galya mîshi gakula ebizinzire garhâbulajikire kuli ye: alimugalugalu. 21 Kuli bo lyabà irhegeko ly’ensiku zôshi. Olya muntu wajiraga olukangûlo lwa galya mîshi gakula ebizinzire anashuka emyambalo yâge, owankahuma oku mîshi gakûla ebizinzire, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. 22 Ehi akahumwakwo oli mugalugalu, nahyo hinabe higalugalu, n’omuntu wankahihumakwo naye anabè mugalugalu kuhika bijingo»
NUMBERS BHS 19
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃ 3וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהוֹצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃ 4וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ 5וְשָׂרַ֥ף אֶת־הַפָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת־עֹרָ֤הּ וְאֶת־בְּשָׂרָהּ֙ וְאֶת־דָּמָ֔הּ עַל־פִּרְשָׁ֖הּ יִשְׂרֹֽף׃ 6וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵז֖וֹב וּשְׁנִ֣י תוֹלָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־תּ֖וֹךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃ 7וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־הָעָֽרֶב׃ 8וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 9וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָק֣וֹם טָה֑וֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא׃ 10וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ 11הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכָל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 12ה֣וּא יִתְחַטָּא־ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃ 13כָּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ׃ 14זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כָּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֨הֶל֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 15וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃ 16וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־יִגַּ֜ע עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בַּֽחֲלַל־חֶ֨רֶב֙ א֣וֹ בְמֵ֔ת אֽוֹ־בְעֶ֥צֶם אָדָ֖ם א֣וֹ בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 17וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־כֶּֽלִי׃ 18וְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל־הָאֹ֨הֶל֙ וְעַל־כָּל־הַכֵּלִ֔ים וְעַל־הַנְּפָשֹׁ֖ות אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל־הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֨צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר׃ 19וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃ 20וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־מִקְדַּ֨שׁ יְהוָ֜ה טִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃ 21וְהָיְתָ֥ה לָּהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי־הַנִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֨עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 22וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּע־בּ֥וֹ הַטָּמֵ֖א יִטְמָ֑א וְהַנֶּ֥פֶשׁ הַנֹּגַ֖עַת תִּטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ פ
20
VII. Okurhenga e Kadesi n’okuhika e Mowabu
Amîshi ga Meriba
1 Bene Israheli, olubaga loshi bahika omw’irûngu lya Sini, omu mwêzi murhanzi. Olubaga lwanacihanda aha Kadesi. Ho Miriyamu afiraga ahola, hobanamubishire.
Okuciduduma kw’olubaga
2 Bulyala ahola harhàli mîshi oku lubaga, bôshi banacilundûkira emunda Mûsa na Aròni bali. 3 Olubaga lwalongôla na Mûsa, baderha mpu: «Nîrhu rhucifaga galya mango bene wîrhu bafiraga embere za Nyamubâho ka kukurhàli kwâbà kwo kukulu? 4 Carhumaga olêrha olubaga lwa Nyamubâhomunôla irungu, ka mpu lyo rhugûkumukiramwo rhwe n’ebintu bîrhu? 5 Carhumaga orhukula e Mîsiri, oyisha orhudwîrhe hanola hantu habî ntyâla? Harhali hantu hankahingwa cici, harhali mutini, harhali muzâbîbu, harhali makomamanga, ciru harhali na mîshi gakunywa? 6 Mûsa na Aròni barhenga aha ndêko, bakanya baj’ebw’lhêma ly’e mbuganano. Bakumba bûbi, n’irenge lya Nyamubâho lyanacibabonekera. 7 Nyamubâho ashambâza Mûsa aderha, erhi: 8 Oyanke kalya karhi, onakanye ogendishûbûza olubaga we na mwene winyu Aròni; muderheze ibuye e mbere zâbo, libahe amîshi galyo. Wanabarhengeza amîshi omwôla ibuye; wanaha olubaga lunywe n’ebintu byâbo. 9 Mûsa arhôla kalya karhi kali embere za Nyamubâho, nka kulya Nyamubâho anamurhegekaga. 10 Mûsa na Aròni bashûbûza olubaga halyâla ibuyee; Mûsa anacibabwîra erhi: «Yumvagi wâni bagoma! Ka rhwamurhengeza amîshi omula ibuye? 11 Mûsa anacilambûla okuboko, ashûrha kabirhi kulya ibuye n’akarhi kâge: mwanacivongoboka mîshi manji, olubaga lwanywa kuguma n’ebintu byâlo.

Okuhanwa kwa Mûsa na Aròni
12 Nyamubâho anacibwîra Mûsa na Aròni erhi: «Bulya murhanyemire n’okunkuza embere za bene Israheli, murhahisef olu lubaga mwa cirya cihugo na luha.» 13 Co cirhuma agôla mîshi gaderhwa mîshi ga Meriba, halya bene Israheli balongôlezagya Nyamubâho, naye anaciyêrekana obuhashe bwâge kuli bo.
Edomu abalahirira okuyikira
14 Kurhenga e Kadesi, Mûsa anacirhuma entumwa emw’omwâmi w’e Edomu mpu bagendimubwîra erhi: «Kwo adesire ntyâla mwene winyu Israheli: Omanyire amalibûko gôshi rhwamashimâna.» 15 Balarha banacibungulukira e Mîsiri; rhwanacibêra yo nsiku mwandu. Ci bene e Mîsiri harhulibuza oli rhwe oli balarha. 16 Rhwanacilakira Nyamubâho. Naye anaciyumva omulenge gwîrhu; arhuma malahika mpu arhukûle eyo Mîsiri. Lolà oku rhuli buno aha Kadesi, Lugo elubibi lw’ecihugo câwe. 17 Oyêmêre rhutwîkanye omu cihugo câwe; rhurhagere oli omw’ishwa, oli omu mizâbîbu; rhurhanywe ciru n’amîshi g’omu maliba gâwe; ci rhwashimbulira omulimbwa gw’ebwâmi, buzira kudu ngukira oli ebwa kulyo, oli ebwa kumosho, kuhika rhurhenge omu cihugo câwe côshi.» 18 Edomu anacimushuza, erhi: «Orhâgere emwâni, akaba onakuhizire. rhwagenzikanwa n’amatumu omu nfune.» 19 Bene Israheli banacimubwîra, mpu: «Mâshi, omu milimbwa rhwacisôkera, erhi rhwankanywa amîshi gâwe, nie n’amasò gâni nanakujuha. Ntà cindi nkuhunyire, okurhali kugera n’amagulu kwônene.» 20 Edomu anacishuza, erhi: «Orhâgere.» Edomu anaciyisha arhabire n’engabo yâge, ecibambizize bwenêne. 21 Ntyo kwo Edomu alahiriraga Israheli okugera omu cihugo câge, naye Israheli agendicizongolokera eburhambi bwâge.
Okufà kwa Aròni
22 Bene Israheli, olubaga loshi, barhenga e Kadesi, bahika oku ntondo ya Hori. 23 Nyamubâho anacibwirira Mûsa na Aròni okwo ntondo ya Hori, e lubibi lw’ecihugo ca Edomu, erhi: 24 «Aròni akola ajiluhûkira emw’olubaga lwâge; arhaje muli cirya cihugo nâhà bene Israheli, bulya murhayumvagya oku namurhegekaga aha mîshi ga Meriba. 25 Orhôle Aròni n’omugala Eleazari, obasôkane oku ntondo ya Hori. 26 Wahogola Aròni emyambalog yâge, oyiyambike omugala Eleazari. Naye Aròni ashubire omu mulala gwâge, mwo agendifira. 27 Mûsa anacijira nk’okwôla Nyamubâho anamurhegekaga. Banacisôkera oku ntondo ya Hori, erhi n’olubaga loshi ludwîrhe lwasinza. 28 Mûsa ahogola Aròni emyambalo yâge, ayiyambika omugala Eleazari. Aròni afira ntyo oku irhwerhwe ly’entondo. Mûsa na Eleazari banaciyandagala kulya ntondo. 29 Olubaga loshi lwabona oku Aròni anafire, n’enyumpa y’Israheli yôshi yanacishiba Aròni nsiku makumi asharhu.
NUMBERS BHS 20
1וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃ 2וְלֹא־הָ֥יָה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ עַל־מֹשֶׁ֖ה וְעַֽל־אַהֲרֹֽן׃ 3וַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 4וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃ 5וְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א ׀ מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֨פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת׃ 6וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל־פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ פ
7וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 8קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֨יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃ 9וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃ 10וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן אֶת־הַקָּהָ֖ל אֶל־פְּנֵ֣י הַסָּ֑לַע וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְעוּ־נָא֙ הַמֹּרִ֔ים הֲמִן־הַסֶּ֣לַע הַזֶּ֔ה נוֹצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם׃ 11וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם׃ ס
12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֨יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃ 13הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ ס
14וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃ 15וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 16וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃ 17נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ׃ 18וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃ 19וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃ 20וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 21וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ פ
22וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל כָּל־הָעֵדָ֖ה הֹ֥ר הָהָֽר׃ 23וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃ 24יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃ 25קַ֚ח אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־אֶלְעָזָ֖ר בְּנ֑וֹ וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃ 26וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃ 27וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶל־הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל־הָעֵדָֽה׃ 28וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־הָהָֽר׃ 29וַיִּרְאוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
21
Okuhimwa kwa mwâmi w’e Aradi
1 Omwâmi w’omunya-Kanani, ye mwâmi w’e Aradi, ayûbakaga omu Nêgebu, ayumva oku Israheli ayiruka, anali omu njira y’e Atarimi. Oyo mwâmi atula bene Israheli kwo entambala, anacibagwârhamwo mpira nyinji. 2 Lero Israheli arhôla omuhigo embere za Nyamubâho, aderha, erhi: «Yagirwa, erhi wakampa olu lubaga, nanaluherêrhera n’ebishagala byâlo byôshi.» 3 Nyamubâho ayumva izù ly’Israheli, amuhà abo banya-Kanani. Babageza oku boji bw’engôrho, babaherêrekeza n’ebishagala byâbo hyôshi. Aho bahayîrika izîno lya Horma.
Enjoka y’omulinga
4 Banacirhenga oku ntondo ya Hori, bakulikira enjira ejire ebwa nyanja ya Sufu, lyo bahashizunguluka ecihugo c’Edomu. Olubaga lwabula oburhwâli muli eyôla njira. 5 Lwanacirhôndêra okucîdudumira Nyamuzinda na Mûsa, lwakaziderha, erhi: «Carhumaga warhukûla e Mîsiri mpu rhuyishifira muno irûngu? Ntà mugati, ntà mîshi, rhwanayihisirwe n’ebi biryo b’ishali. 6 Oku bundi Nyamubâho anabarhumira enjoka nkali, zaluma olubaga, na bantu banji bafà muli bene Israheli. 7 Olubaga lwàjà emunda Mûsa ali, lwaderha, erhi: «Rhwajizire ecâha, bulya rhwacidudumire Nyamubâho nâwe. Oshenge Nyamubâho arhukûle kw’ezi njoka». Mûsa agendisengerera olubaga. 8 Na Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Otule enjoka y’omulinga, oyimanike oku murhi wagwika; ngasi yeshi wankabà analumirwe, erhi ankayilolakwo, anabà na akalamo. 9 Mûsa anacitula enjoka y’omulinga, anaciyimânika oku murhi, n’erhi hankabîre olumirwe n’enjoka, akalola kuli erya njoka y’omulinga, analame.
Okujà ishiriza lya Yordani
10 Bene Israheli bagenda, bajihanda aha Oboti. 11 Barhenga aha Oboti bagendihanda aha Yabarimi, omw’irûngu aha ishiriza lya bene Mowabu, olunda lw’ebuzûka-zûba. 12 Barhenga ahola, bagendihanda omu kabanda ka Zaredi. 13 Barhenga aho, bagendihanda ah’ishiriza ly’Amoni, lwîshi lurhenga omu bihugo by’Abanyamoreni, lukazihulula omw’irûngu. Olwo lwîshi Amoni, lwo lunaligi lubibi lw’ecihugo ca Mowabu n’eca Abanyamoreni. 14 Co carhumaga baderha ntyâla omu citabu c’amatabâro ga Nyamubâho, erhi: «Nyamubâho arhozire Vahebi, n’obwo arhahimwa muhûsi, ahirakwo emigezi ya Amoni, 15 kuguma n’amarhambi g’emigezi eri kurhenga oku karhondo ka Ari kuhika oku lubibi lwa Mowabu.» 16 Erhi barhenga aho bajà e Beri. Lyo lirya iriba Nyamubâho abwîriragaho Mûsa, erhi: «Oshûbûze olubaga, nkola naluhà amîshi.» 17 Lero obwo, Israheli anacirhôla olwimbo aderha, erhi:»
«Cûka wâni maliba!
Mumukomere akagasha!
18 Mwe maliba gàhumbagwa n’abaluzi,
n’abagula b’olubaga bagayigula
n’akarhi k’obukulu, n’ebikoma byâbo omu irûngu kujà e Matana!»
19 Kurhenga omw’irûngu bajà e Matana; kurhenga e Matana bajà e Nahalieli; kurhenga e Nahalieli bajà e Bamoti. 20 Kurhenga e Bamoti bajà ebw’akabanda kali omw’ishwa lya bene Mowabu, okw’irhwerhwe lya Pisga, ntondo ndîrî ebonekana omw’irûngu lyôshi.
Okuhimwa kw’Abanyamoriti na Bashani
21 Israheli anacilika entumwa emwa Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti mpu bagendimubwîra, erhi: 22 «Ondeke nâni ngere omu cihugo câwe; rhurhadungukire oli omu mashwa, oli ebwa mizâbîbu; rhurhanywe n’amîshi g’amaliba; rhwakulikira omulimbwa gw’ebwâmi kuhika rhurhenge omu cihugo câwe.» 23 Ci Sihoni arhazigaga mpu Israheli atwîkanye omu cihugo câge. Sihoni anacishûbûza olubaga lwâge loshi; anacikanya akola agendilwîsa bene Israheli omw’irûngu; anacihika aha Yahasi, anacikoza entambala kuli bene Israheli. 24 Israheli amugeza oku bwôji bw’engôrho; amuhima, ananyaga ecihugo câge kurhenga kuli Amoni kujà e Yaboki, kandi kuhika kuli bene Amoni, bulya Yazeri àli lubibi naye. 25 Israheli anacinyaga ezo ngo zôshi. Ayûbaka omu ngo zôshi za bene Amoriti, Heseboni n’ez’abashizi bâge. 26 Heseboni lwo lwali lugo lunenene lwa Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti. Sihoni ye wajagilwîsa omwâmi w’embere wa bene Mowabu, anamunyaga ecihugo câge côshi kuhika kuli Amoni. 27 Co cirhuma abazihi baderha ntya: «Mukanye e Heseboni we! Olugo lwa Sihoni lushubiyûbakawa, banaluzibuhye! 28 Omuliro gwazusire e Heseboni, engulumira omu lugo lwa Sihoni yamalire Ari-Mowabu, yamirangusa entondo z’Amoni! 29 Buhanya bwâwe, wâni Mowabu! Wamahera weki lubaga lwa Kemoshi! Bagala bâge bayishaga bayâka, na bâli bâge bagwârhagwa; bajà ba Sihoni, mwâmi w’Abamoriti. 30 lburha lyâbo lyashandala kurhenga Heseboni kuhika aha Diboni. Rhwadulika omuliro kurhenga Nofahi kuhika Mediba.» 31 Israheli ayûbaka omw’ishwa ly’Abanyamoriti. 32 Mûsa arhuma abâgendilolêreza Yaseri, banacinyaga engo zâge zôshi; bashandabanya Abanyamoriti bazibâgamwo. 33 Banacigolonjoka, basôka omu njira y’e Bashani. Naye Og, mwâmi w’e Bashani, arhabâla n’engabo yâge yôshi mpu akola ajibalwikiza aha Edreyi. 34 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Orhamurhînyaga, bulya mmuhizire omu maboko gâwe, ye olubaga lwâwe lwôshi, n’ecihugo câge côshi. Omukòlere amabî nka kulya wagakoleraga Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti, wayûbakaga aha Heseboni. 35 Banacimuhima, n’abagala n’olubaga lwâge lwôshi. Harhasigalaga ciru n’omuguma ozîne n’ecihugo câge bacirhôla.
NUMBERS BHS 21
1וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֨חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃ 2וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־עָרֵיהֶֽם׃ 3וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם חָרְמָֽה׃ פ
4וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃ 5וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֨חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃ 6וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃ 8וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כָּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃ 9וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃ 10וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃ 11וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃ 13מִשָּׁם֮ נָסָעוּ֒ וַֽיַּחֲנ֗וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּב֣וּל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנוֹן֙ גְּב֣וּל מוֹאָ֔ב בֵּ֥ין מוֹאָ֖ב וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃ 14עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃ 15וְאֶ֨שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מוֹאָֽב׃ 16וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם׃ ס
17אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃ 18בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֨וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃ 19וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֽוֹת׃ 20וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ פ
21וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר׃ 22אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֨לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃ 23וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כָּל־עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־יַבֹּק֙ עַד־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 25וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל־בְּנֹתֶֽיהָ׃ 26כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיִּקַּ֧ח אֶת־כָּל־אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד־אַרְנֹֽן׃ 27עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן׃ 28כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן׃ 29אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן׃ 30וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד־דִּיב֑וֹן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃ 31וַיֵּ֨שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃ 32וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת־יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ וַיֹּ֖ירֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־שָֽׁם׃ 33וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 34וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃ 35וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כָּל־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֽוֹ׃
22
Bene Israheli balîkûla omu rhubanda rhwa Mowabu
1 Bene Israheli banacilikûla bagendihanda omu rhubanda rhwa Mowabu, ab’ishiriza lya Yordani, hôfi na Yeriko 2 Balaka, mwene Sipori, abona ebi bene Israheli bajirire Abanyamoriti byôshi. 3 Mowabu arhemuka embere z’olwo lubaga erhi bunji bwalo burhuma; yeshi ageramwo omusisi erhi bene Israheli barhuma. 4 Anacibwîra abashamuka ba Madiani, erhi: «Ka murhabwini oku eyi nkûmo y’abantu yayisha yafôrha ngasi binarhuli eburhambi byôshi, nka kula enkafu enafôrha obuhasi omu mashwa. Balaka mwene Sipori ye wali mwâmi wa bene Mowabu muli ago mango. 5 Anacirhuma entumwa emwa Balâmu, mwene Beyori, aha Petori, oku burhambi bw’Olwîshi, omu cihugo ca bene Amafu. Amubwîra, erhi: «Lolà oku engabo erhenzire e Mîsiri ebumbire ecihugo, enayubasire aha ishiriza ly’aha mwâni. 6 Nkusengire mâshi obiduhe ohehêrere olu lubaga, bulya lwamandusha misî. Lyôki nankaciluhima nandulibirhekwo lurhenge muno cihugo câni: bulya mmanyire oku oyu ogishire, anagishwe, n’oyu ohehêrerire anahehêrerwe.
7 Abashamuka ba Mowabu n’abashamuka ba Madiani banacihira njira, banadwîrhe oluhembo omushonga. Oku barhinda aha mwa Balâmu, banacimurhondêreza ebinwa bya Balaka. 8 Anacibashuza, erhi: «Mulale hano, nyishibaha ishuzo nk’oku Nyamubâho akanambwîra.» Abo baluzi b’e Mowabu banacihanda aha mwa Balâmu. 9 Nyamubâho anaciyagâna Balâmu, amubwîra, erhi: «Bantu baci bala bali aha mwâwe»? 10 Balâmu ashuza Nyamuzinda, erhi: «Balaka mwene Sipori, mwâmi w’e Mowabu ye wabarhumaga mpu bayishi mbwîra erhi: 11 Lolà olubaga lwarhenga e Mîsiri, lubumbire ecihugo côshi. Oyîshe, mâshi obahehêrere, lyôki nankahashilulwîsa, nandulibirhekwo.» 12 Nyamuzinda anacibwîra Balâmu, erhi: «Orhagendaga nabo, orhanahehêreraga olwo lubaga, bulya Iuli lugishe.» 13 Sêzi, Balâmu erhi azûka abwîra balya baluzi ba Balaka, erhi: «Shubiri emwinyu, bulya Nyamubâho andahirire okugenda haguma ninyu.» 14 Balya baluzi b’e Mowabu bahuma enjira yâbo, bashubira emwa Balaka, bamubwîra mpu: Balâmu alahire mpu arhankarhukulikira. 15 Balaka ashubirhuma yo abandi baluzi, banji na ba cikono kulusha abarhanzi. 16 Erhi bahika aha mwa Balâmu banacimubwîra mpu: «Kwo adesire ntya Balaka mwene Sipori: «Mâshi, nkuhûnyire, ntâco cakuhanzagya okuyisha eno mwâni; 17 Bulya nakuhemba kulya kunakukwânîne, nankuhè ngasi ebi wankanampûna byôshi. Ci oyîshe, nkusengire, ohehêrere olu lubaga. 18 Balâmu anacishuza balya bambali ba Balaka erhi: «Ciru Balaka akampà enyumpa yâge eyunjwîre nfaranga na masholo, ntà mango nvune irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, omu cijiro cisungunu erhi cinene. 19 Bunôla mbahunyirage, ninyu mubêrage hano buno budufu, nâni mpashimanya oku Nyamubâho ashubimbwîra.» 20 Nyamubâho anacija emunda Balâmu ali muli obwôla budufu, anacimubwîra, erhi: «K’aba bantu barhajikuhamagala? Genda mwe nabo, ci orhajiraga oku ntakubwiziri.» 21 Balâmu anacizûka sêzi, n’erhi aba amashanira ecihêsi câge, bagenzikanwa na balya baluzi b’e Mowabu.
Endogomi ya Balâmu.
22 Oburhè bwa Nyamuzinda bwanaciyâka bulya Balâmu akola aja eyo munda; na Malahika wa Nyamubâho acîhira muli erya njira mpu amucîke. Balamu àli àshonîre oku ndogomi yâge analusîbwe na abambali bahirhi. 23 Erya ndogomi yanacibona Malahika wa Nyamubâho waliyimanzire omu njira anafumbasire engôrho nyômole; endogomi yaleka erya njira yacijìra omu mashwa. Balâmu arhondêra ashûrha erya ndogomi yâge mpu ayishubiza omu njira. 24 Okubundi, Malahika wa Nyamubâho agendiyimanga omu njira ahali omongobana, ekarhî k’emizâbîbu eyûbakairwe olugurhu olunda n’olundi lw’enjira. 25 Endogomi yabona malahika wa Nyamubâho; yacisinda oku lugurhu, yahirizakwo okugulu kwa Balâmu. Balâmu ashubiyisûrha. 26 Malahika wa Nyamubâho aja embere kulusha, ayimanga ahafunda kulusha halya harhankahindamukwa ekulyo erhi ekumosho. 27 Erhi endogomi ebona Malahika wa Nyamubâho, yagwîshira idako lya Balâmu. Lero Balâmu aba burhe, arhondêra ayishûrha akarhi kâge. 28 Nyamubâho ayigula akanwa k’erya ndogomi, yanacibwîra Balâmu, erhi: «Kurhi nieki nakujirire obu wanshurha kasharhu?» 29 Balâmu ashuza endogomi, erhi: «Bulya wamancinirakwo; nka nali nfumbasire engôrho, nali nakuyîrha hon’aha.» 30 Erya ndogomi yashuza Balâmu,erhi: «Ka ntali ndogomi yâwe, eyi okaziyôrha wagendakwo kuhika ene? Ka okola obwîne nakujirira ntya bundi?» Anacishuza, erhi: «Nanga.»
31 Nyamubâho anacibwikula amasù ga Balâmu. Abona olya Malahika wa Nyamubâho, ali afumbasire engôrho nyômole. Afukamiriza akumba bûbi. 32 Malahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «Carhumaga oshurha endogomi yâwe kasharhu kôshi? Nie nyîshire nti nkucîke, bulya orhankagera nka ndi mw’eyi njira. 33 Endogomi yambwîne, yanakacîhindamukira ngasi kumbona, kasharhu kakulikirine. N’erhahindamukaga ecîyegûla embere zâni, nali nakuyîrha, nayo nyireke egende ezine.» 34 Balâmu anacibwîra olya Malahika wa Nyamubâho, erhi: «Najizire ecâha. Ntalimanyire oku oli omu njira embere zâni. Na bunôla akaba kugaya ogayire, niono nagaluka.» 35 Malahika wa Nyamubâho anacishuza Balamu, erhi: «Ogende n’aba balume. Ci orhayishiderhe akandi kanwa okuleka aka nayishikubwîra.» Balâmu anacigenzikanwa na balya baluzi ba Balaka.
Balâmu na Balaka
36 Balaka erhi ayumva oku Balâmu ayishire, ajimuyankirira olunda lw’e Mowabui elubibi lw’Amoni, aha buzinda bw’ecihugo. 37 Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Ka ntalinkurhumire abajà bugo ntibajikuhamagala? Carhumaga orhayisha emunda ndi? Ka ntankahasha okukujirira kulya kunakukwânînc?» 38 Balâmu anacishuza Balaka, erhi: «Sinza, niono nyîshire emunda oli, ka nankaderhaga akanwa? Oluderho Nyamubâho ahira omu kanwa kani lwo nanaderha.» 39 Balâmu analîkûla na Balaka, banacihika aha Kiriyati-Huzoti. 40 Balaka aniga enkafu n’ebibuzi; abihekerakwo Balâmu na balya baluzi banali naye. 41 Erhi buca, Balaka ajirhôla Balâmu, basôkera bombi e Bamoti-Baala, ho akahashire okuhonera emirongo mizinda y’olubaga.
Numbers BHS 22
1וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ ס
2וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ 3וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשֹּׁ֔ור אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ 5וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ 6וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃ 7וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־מוֹאָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃ 9וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃ 10וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃ 11הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃ 12וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃ 13וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃ 14וַיָּק֨וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃ 15וַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃ 16וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפּ֔וֹר אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃ 17כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 18וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשֹׂ֥ות קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה׃ 19וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ 20וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃ 21וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃ 22וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃ 23וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃ 24וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃ 25וַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ׃ 26וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 27וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל׃ 28וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃ 29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֨רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃ 30וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃ 31וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃ 32וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֨יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ 33וַתִּרְאַ֨נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃ 34וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃ 35וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃ 36וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל־עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃ 37וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃ 38וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֨אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכ֥וֹל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃ 39וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת׃ 40וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 41וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
23
Balâmu àgisha bene Israheli
1 Balâmu abwîra Balaka, erhi: «Onyûbakairage hano mpêrero nda, onanteganyize mpanzi nda hano na ngandahuzi nda.» 2 Balaka anacijira nk’okwo Balâmu anamuhunaga. Anacirherekêra empanzi n’engandabuzi oku ngasi luhêrero. 3 Balâmu anacibwîra Balaka, erhi: «Yimanga hôfi n’eyi nterekêro yâwe okunaciyegûla hitya; hali amango Nyamubâho akambugàna. Ebi akanyêreka byo nâni nakanakumanyîsa.» Anacikanya aja oku hirhondo hirhalikwo cici.
Obulêbi bwa Balâmu
4 Nyamuzinda anacishimânana na Balâmu; naye anacimubwîra, erhi: «Nayubasirage mpêrero nda, na kuli ngasi luhêrero najirirekwo enterekêro y’empanzi n’engandabuzi. 5 Nyamubâho anacimuhira ecinwa omu kanwa, anacimubwîra, erhi: «Oshubirage emunda Balaka ali, ntyo kwo waderha.» 6 Balâmu anacishubira emunda ali ashimâna anaciyimanzire aha nterekêro yâge, yo n’abaluzi ba Mowabu bôshi. 7 Anaciderha binôla binwa, erhi:
«Balaka anacintenza e Arami,
Omwâmi w’e Mowabu anantenzize
omu birhondo by’e Buzûka-zûba,
ampûna erhi: Oyîshe ompehêrerere Yakôbo!
Oyîshe ofûhire Israheli!»
8 «Kurhigi nankahehêrera, amango Nyamubâho arhahehêriri?
Kurhigi nankafûha, amango Nyamubâho arhafûha?
9 Bulya, kurhenga okw’irhwerhwe ly’aga mabuye namamubona.
Kurhenga okw’irhwerhwe ly’orhurhondo, namamulolêreza.
Luli lubaga luyubasire hâgo hâgo, lurhankanaja oku mubalè gw’agandi mashanja.
10 Ndi wankaganja entuliri ya Yakôbo,
ndi wankaberûla enkûmo y’Israheli?
Mbofa nk’abashinganyanya,
n’akalamo kani kaboyurha aka akâbo!»

11 Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Kwo kurhi oku wamanjirira? Nakurhôlaga nti ohehêrere abashombanyi bâni, lero wêhe kwamaba kubagisha. 12 Balâmu ashuza, erhi: «Ka ntagwasirwi nderhe kulya Nyamubâho anàhizire omu kanwa kàni?» 13 Balaka anacimubwîra, erhi: «Nkulikiraga ahandi hantu. Olu lubaga wabona ntya, olubwîne lunda luguma, ci orhalubwini lwôshi. Olumpehêrerere lero aho. 14 Amujâna ebw’Ihamba ly’Abalâlîzi, okw’irhwerhwe ly’entondo ya Pisga; ayûbakakwo mpêrero nda, kuli ngasi luguma arherekerêrakwo mpanzi nguma na ngandabuzi nguma. 15 Balâmu anacibwîra Balaka, erhi: «:Obêre hôfi n’eyira nterekêro yâwe nâni nkola nagendirinda.» 16 Nyamubâho anacishimâna Balâmu, anacimuhira ecinwa omu kanwa kâge, anacimubwîra. erhi: «Oshubire emunda Balaka •ali, ogendimubwîra ebi binwa.» 17 Anacishubira emunda Balaka ali ayimanzire hôfi n’enterekêro yâge n’abaluzi b’e Moabu banali bôshi naye. Balaka anacimudôsa erhi: «Kurhi Nyamubâho anadesirage?» 18 Kandi Balâmu anaciderha ebi binwa, erhi:
«Yimuka Balaka, onayumve,
ntega okurhwîri, mwene Sipori.
19 Nyamuzinda arhaba muntu okazinywerha
arhali mwene Adamu okazicîyûnjuza.
Ka ye oderha kone arhanajire cici?
Ka ye oderha akanwa karhanabe kulya anaderhaga?
20 Nahâbirwe irhegeko ly’okugisha;
nagisha, ntanacîyunjuze.
21 Ntabwini bubî buci muli Yakôbo.
Ntabwini ntânya nci muli Israheli.
Nyamubâho Nyamuzinda wâge ali naye,
aha mwâge wanayumva ecihôgêro c’aha bwâmi.
22 Nyamuzinda wamukulaga e Mîsiri,
emisî yâge eri ya mbogo.
23 Bulya ntà bulozi bwankadunda Yakôbo
na ntà bulaguzi bwankahasha Israheli.
Ciru akaba Yakôbo na Israheli banabwîrwe mpu:
«Kurhi oku Nyamuzinda ajira?»
24 Lolà olubaga lwacinânûla nka ntale nkazi,
lwamacûka nka ntale ndume;
erhahunga erhanacishanshanyula nsimba yayo,
n’okunywa omukò gw’ebi yanigaga. »
25 Balaka abwîra Balâmu, erhi: «Olekage okubahehêrera, ci kwône orhabagishaga. 26 Balâmu ashuza Balaka, erhi: «Ka ntakubwizire oku najira oku Nyamuzinda anadesire kwôshi?» 27 Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Kanyagya nkuheke ahandi hantu. Nkaba aho hanasîmisa Nyamuzinda, akuyêmêrere obampehêrerere». 28 Balaka anacijâna Balâmu oku ntondo ya Peyori, ebonekine omw’irûngu lyôshi. 29 Balamu anacibwîra Balaka, erhi: «Onyûbakaire aha mpêrero nda, onanteganyize aha mpanzi nda na ngandabuzi nda.» 30 Balaka anacijira nk’oku Balâmu anamubwîraga, arherekêra empanzi n’engandabuzi oku ngasi luhêrero.
Numbers BHS 23
1וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃ 2וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃ 4וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 5וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ 6וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹלָת֑וֹ ה֖וּא וְכָל־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃ 7וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ 8מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ 10מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃ 12וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לְךָ־נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃ 14וַיִּקָּחֵ֨הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֨בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃ 16וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ 17וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 18וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃ 19לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃ 20הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃ 21לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֨וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃ 22אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃ 23כִּ֤י לֹא־נַ֨חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃ 24הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ 25וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃ 26וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃ 27וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃ 28וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ 29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃ 30וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
24
Balâmu ashubigisha Israheli
1 Balâmu abona oku Nyamubâho arhonyize okugisha Israheli, lero arhacijaga nk’agandi mango ebwa kugendidôsa embuko, ci ayêrekeza obusù bwâge ebwa irûngu. 2 Erhi aba amayinamula amasù, abona oku bene Israheli bahanzire ishanja oku lindi, anaciyagânwa na Mûka gwa Nyamuzinda, 3 aderha ecinwa câge, erhi:
«Obugeremwa bwa Balâmu mwene Beori,
Obugeremwa bwa omuntu onizire isù,
4 Obugeramwa bwa olya muntu oyumva ebinwa bya Nyamuzinda,
Kubona abona ebi Ogala-byôshi ayêrekana,
anahâbwe n’ishuzo lîmâna n’amasù gâge gabungûke.
5 Ala oku gayinjiha amahêma gâwe Yakôbo!
n’enyumpa zâwe, Israheli!
6 Nka kula orhubanda rhulanduka,
nka kula amashwa mahinge oku lwîshi,
nka binûsi Nyamubâho arhwêraga,
nka kula emiyerezi elandira oku burhambi bw’amîshi.
7 Amîshi ganasheshe ebibindi byâge,
n’emburho yâge egundumuke enyanya ly’ago mîshi manji,
omwâmi wâge ayisha ayêrêra enyanya ly’Agagi,
n’obwâmi bwâge bwajire irenge!
8 Nyamuzinda amurhenza e Mîsiri:
amuhà emisî eri nka ya mbogo.
Yamalîra amashanja gashingalala embere zâge.
Yabavunangula orhuvuha, anabatyabule n’emyampi yâge.
9 Anagonye amadwi, acibundike nka ntale ndume,
nk’amacibundika nka nsimba, ndi wankacimuzûsa?
Agishwe, owâkugishe n’owakuhinde, akahindwa!»
10 Oburhè bwa Balaka bwayâka bwenêne kuli Balâmu, ashûrha omu nfune, amubwîra erhi: «Nalikuhamagala nti ohehêrere abashombanyi bâni, wêhe kwamabà kubagisha kasharhu. 11 Na buno yimukaga duba olibirhire emwâwe! Nàli ndesire nti nakujira oj’irenge; lero lolà oku Nyamubâho amakuyegûla kuli lyo.» 12 Balâmu anacishuza Balaka erhi: «Ka ntali erhi nabwîzire entumwa wali orhumire, oku: 13 Ciru Balaka akampà enyumpa yâge eyunjwîre nfaranga na masholo, ntakavuna irhegeko lya Nyamubâho, omu kujira niene nk’oku nno nzize okujira ehinja erhie ehibi; n’oku ngasi oku Nyamubâho anadesire kwonaderha? 14 Alaga oku bunôla nkola nacishubirira emw’olubaga lwâni; yishaga nkubwîre ehi olu lubaga lwanajìrire olubaga lwâwe omu nsiku zàyisha».
15 Okuhandi anaciderha ebi binwa, erhi:
«Bugeramwa bwa Balâmu mwene Beori,
bugeramwa bw’omuntu wanizire isù,
16 bugeramwa bw’olya muntu oyumva ebinwa bya Nyamuzinda
ye oyishi eby’ow’Enyanya
ye olya obona ebyanacibonwe by’Ogala-byôshi
olya okûmba bûbi anagalirhondêra abona.
17 Namamubona,ci kwône arhacibà wa buno;
namamulâba ci kwône arhacibà nk’oli hôfi.
Enyenyêzi yamarhenga muli Yakôbo,
akarhi k’obwâmi kamayimanga omu Israheli;
kamavunanga emyanganga ya Mowabu,
Kamamalîra bene Seti.
18 Ecihugo c’Edomu camagwârhwa busâsa,
na Seyiri kwo n’okwo; Israheli amalambûla obuhashe bwâge.
19 Emwa Yakôbo yamarhenga omurhegesi
ye wamalîra ngasi bicisigîre omu ngo na Edomu.»
20 Balâmu abona Amaleki, anacimubwîra ebi binwa, erhi: «Amaleki lyo ishanja likulu omu mashanja, n’obuzinda bwâge kwabà kushâbûka. 21 Balâmu anacibona bene Keneti, anaciderha, erhi: Aha mwinyu bahazibuhize, ewe Kayini, n’enyumpa zinyu ziri nyûbake oku ibuye. 22 Ci kwônene olugo lwinyu lubà lwa Beori; amango gahi mwanarhenge omu bujà bwa Asuru? 23 Balâmu ashubirira aderha ebi binwa, erhi: Amashanja g’emashinji gabuganana emwênè, 24 n’enkugè olunda lw’e Kitimi. Gamalibûsa Asuru, gamabengeza Eberi; naye obuzinda bwâge kuli kuherêrekera lwôshi. 25 Balâmu erhi aba amayimuka, ahuma njira, acîshubirira emwâge; naye Balaka aja lwâge lunda.
Numbers BHS 24
1וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃ 2וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃ 3וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ 4נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃ 5מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃ 7יִֽזַּל־מַ֨יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃ 8אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃ 9כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ 11וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֨רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃ 12וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃ 13אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃ 14וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ 15וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ 16נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֨עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃ 17אֶרְאֶ֨נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֨בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃ 18וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃ 19וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃ 20וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃ 21וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃ 22כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃ 23וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃ 24וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃ 25וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ׃ פ
25
Obubî bwa bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu
1 Israheli anacija e Shitimu. Olubaga lwarhondêra olugendo lubi n’abanyere b’e Mowabu. 2 Balinda baluhengulira ebwa kuharâmya abazimu bâbo. Olubaga lwalya lwanafukamira abo bazimu. 3 Erhi Israheli acìshwekera oku muzimu Bal-Peori, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka kuli Israheli. 4 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Oshûbûze abarhambo b’olubaga bôshi. Obamanikire Nyamubâho embere ly’izûba, lyo oburhè bunji bwa Nyamuzinda buzima kuli bene Israheli.» 5 Mûsa anacibwîra abatwî b’emmanja omu Israheli, erhi: «Ngasi muguma muli mwe ayîrhe balya ba muli bene wâbo bàjire emwa Bal-Peori». 6 Lolà oku ago mango, muntu muguma wa muli bene Israhelianaciyisha adwîrhe embere za bene wâbo omukazi w’omunya-Madiani, erhi na Mûsa adwîrhe asinza, n’omu masù g’olubaga lwa bene Israheli bôshi, ludwîrhe lwalakira aha Muhango gw’Ihêma ly’embugânano. 7 Erhi abona kulya, Pinehasi mwene Eleazari, mugala w’omudâhwa Aròni, anacibaduka omu karhî k’olubaga, ayanka itumu, 8 akulikira olya mulume munya-Israheli enyuma l’Ihêma ly’embugânano, abatumirha bombi: olya mulume munya-Israheli n’olya mukazi abafubula enda. Obuhanya bwàli budwîrhe bwayîrha bene Israheli bwayimanga. 9 Bantu bihumbi makumi abirhi na bani bàfire n’obwo buhanya.
10 Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: 11 Pinehasi, mwene Eleazari, mugala w’omudâhwa Aròni ye orhumire oburhè bwâni burhûlirira kuli bene Israheli, bulya analigwêrhwe n’omutula gwâni ekarhî ka bene Israheli; ye warhumire muli ogwomutula gwâni ntamalìra bene Israheli. 12 Co cirhumire ndesire oku: mbahire endagâno yâni y’omurhûla. 13 Yabà kuli ye n’oku iburha lyâge enyuma zâge; yabà ndagâno y’obudâhwa bw’ensiku zôshi. Na bulya anabwîne omutula erhi Nyamuzinda wâge orhuma, anahasha okujira enterekêro y’empyûlo kuli bene Israheli.
14 Olya mulume w’omunya Israheli wayirhagwa bone olya mukazi w’omunya-Madiani, izîno lyâge ye Zimri, mwene Salu, àli murhambo w’omulala gwa bene Simoni. 15 Naye olya mukazi w’omunya-Madiani wàyirhagwa, izîno lyâge ye Kozbi, mwâli wa Suru, murhambo muguma w’omu milala y’e Madiani. 16 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: 17 Abanya-Madiani, obafarhirize onabayabûse, 18 bulya bo bàli barhangiriza okummuyabûsa, omu bwengehusi bwâbo mwa birya bya Peori na mwa birya bya Kozbi, mwâli w’omurhambo w’e Madiani, olya wayirhagwa olusiku lw’obuhanya Peori alêrhaga.
Numbers BHS 25
1וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃ 2וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶֽן׃ 3וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃ 6וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 7וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֨קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ׃ 8וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 9וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ פ
10וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 11פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ 12לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃ 13וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 14וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃ 15וְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כָּזְבִּ֣י בַת־צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמּ֥וֹת בֵּֽית־אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא׃ פ
16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃ 18כִּ֣י צֹרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וְעַל־דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת־נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיוֹם־הַמַּגֵּפָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּעֽוֹר׃ 19וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה׃ פ

26
VIII. Amarheganyo mahyâhya
Omubalè gwa kabirhi
1 Erhi bayûsihanwa ntyoh, Nyamubâho anacibwîra Mûsa n’Eleazari, mwene omudâhwa Aròni, erhi: 2 Ojire omubalè gwa bene Israheli bôshii, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enakulikirine muli bene Israheli bôshi ojire omubalè gwa balya bôshi bakanahashaga okuhêka emirasano. 3 Mûsa n’omudâhwa Eleazari banacibwîra bene Israheli ntyo omu kabanda ka Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko. 4 Mujire omubalè gwa bene Israheli, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kujà enyanya (nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa na bene Israheli, galya mango barhengaga omu cihugo c’e Mîsiri). 5 Rubeni yo nfula y’Israheli, Bene Rubeni bali: Kuli Henoki, omulala gwa Abahenoki; kuli Palu, omulala gwa Abapalu. 6 Kuli Hezroni, omulala gwa Abahezroni; kuli Karmi, omulala gwa Abakarmi. 7 Yo milala ya bene Rubeni eyo, Abaganjirwe muli bo bôshi bali balume bihumbi makumi ani na bisharhu na bantu magana galinda na makumiasharhu. 8 Bene Palu ali Eliabu, 9 Bene Eliabu bàli: Namueli, Datani n’oyôla wâbo Abirami, balya bàli bashamuka bw’omw’ihano, balya bacihîndulaga kuli Mûsa n’Aròni, omu murhwe gwa Korè, galya mango acîhinduliraga Nyamubâho. 10 Obudaka bwanaciyashama bwabâmirangusa (na Korè, galya mango omurhwe gwâge gwafaga, go mango omuliro gwamiragusagya bantu magana abirhi na makumi arhânu. Babà lwiganyo oku bandi. 11 Ci kwône bene Korè barhafaga). 12 Bene Simoni, kulya emilala yâbo enagenzire: Kuli Namueli omulala gw’Abayanamueli; kuli Yakini, omulala gw’Abayakini; kuli Yakini, omulala gw’Abayamini; 13 Kuli Zera, omulala gw’Abazera; kuli Shauli, Abashauli. 14 Yo milala ya bene Simoni eyo: bôshi haguma bihumbi makumi abirhi na bibirhi na bantu magana abirhi. 15 Bene Gadi, kulya emilala yâbo enagenzire: Kuli Sefoni, omulala gw’Abasefoni; Kuli Hagi, omulala gw’Abahàgi; kuli Suni, omulala gw’ Abashuni; 16 Kuli Ozni, omulala gwa Abanya-Ozni, kuli Eri, omulala gw’Abaeri; 17 Kuli Arodi, omulala gw’Abarodi; kuli Areli, omulala gw’Abareli. 18 Yo milala ya bene Gadi eyo. Abajirirwe omubalè bali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhânu. 19 Bene Yuda: Eri na Onani; Ci Eri na Onani bafirire omu cihugo c’e Kanani. 20 Alaga bene Yuda, kulya emilala yâbo enali: kuli Zera, omulala gw’Abazera. 21 Bene Peresi bàli: Kuli Hesroni, omulala gw’Abahesroni; kuli Hamuli, omulala gw’Abahàmuli. 22 Yo milala ya bene Yuda eyo nk’oku bajiri rwe omubalè: bantu bihumbi makumi gali nda na ndarhu na magana arhânu. 23 Bene Isakari nk’oku emilala yâbo enali: kuli Tola, omulala gw’Abatolati; kuli Puva, omulala gw’Abapuva. 24 Kuli Yashubi, omulala gw’Abanyashubi; kuli Shimroni omulala gw’Abashimroni. 25 Yo milala ya bene Isakari, nk’oku banajirirwe omubalè: bihumbi magana gali ndarhu na bini namagana asharhu. 26 Bene Zabuloni, kulya emilala yâbo enali: kuli Sêredi, omulala gw’Abasêredi, kuli Eloni, omulala gw’Abaloni; kuli Yaleli, omulala gw’Abayaleli. 27 Eyo yo milala erhenga kuli Zabuloni, nka kulya banajirirwe omubalè: bantu bihumbi magana gali ndarhu na magana arhânu. 28 Bene Yozefu, kulya emilala yâbo enali: Menashè na Efrayim 29 Bene Menashè: Kuli Makiri, omulala gw’Abamakiri. Makiri aburha Galadi; kuli Galadi, omulala gw’Abagaladi. 30 Alaga bene Galadi: Yezeri kwo ku rhenga omulala gw’Abayezeri, kuli Heleki, omulala gw’Abaheleki; 31 Asrieli, ye warhengagakwo omulala gw’Abasrieli, Shikemi, ye warhengagakwo omulala gw’Abashikemi; 32 Shemida, ye warhengagakwo omulala gw’Abashemida; Heferi, ye orhengagakwo omulala gw’Abaheferi. 33. Selofehadi, mwene Heferi, arhaburhaga barhabana, ci banyere bone. Alaga amazîno ga bâli ba Selofehadi: Mahla, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. 34 Yo milala ya Menashè eyo; abajirirwe omubalè bali bihumbi magana arhânu na bibirhi na magana gali nda. 35 Alaga bene Efrayimu nk’oku emiIala yâbo enali: kuli Sutela, omulala gwa Abasutela; kuli Bekeri, omulala gw’Ababekeri: kuli Tahani, omulala gw’Abatahani. 36 Alaga bene Sutela: kuli Erani, omulala gw’Abaherani; 37 Yo milala ya bene Efrayimu eyo, nk’oku banajirirwe omubalè: bàli bihumbi makumi asharhu na bibirhi namagana arhânu. Abo bo bene Yozefu, nk’okuemilala yâbo enali. 38 Bene Benyamini, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Bela, omulala gw’Ababela; kuli Ashbeli, omulala gw’Abashibeli; kuli Ahirami, omulala gw’Abahirami: 39 Kuli Shefufami, omulala gw’Abashefufami; kuli Hufami, omulala gw’Abahufami. 40 Alaga bagala ba Bela: Aredi na Naamani. Kuli Aredi, omulala gw’Abaaredi; kuli Naamani, omulala gw’Abanaamani. 41 Abo bo bene Benyamini nk’oku emilala yâbo enali, n’abajirirwe omubalè muli bo bali bihumbi makumi ani na birhânu na magana galindarhu. 42 Alaga bene Dani, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Shuhami kwarhenga omulala gw’Abasuhami. Eyo yo milala ya Dani, okuemilala yâbo enagenzire. Emilala y’Abasuhami yôshi nk’oku abajirirwe omubalè banali: bihumbi ma kumi gali ndarhu na bini na magana ani. 44 Bene Aseri nk’oku emilala yâbo enali: kuli Yimna, omulala gw’Abayimna; kuli Yishwi, omulala gw’Abayishwi; kuli Beria, omulala gw’Ababeria. 45 Kuli bene Beria: kuli Heberi,omulala gw’Abaheberi; kuli Malkieli,omulala gw’Abamalkieli. 46 Izîno lya mwaliwa Aseri ye wali Serah. 47 Yo milala ya bene Aseri eyo. Abajirirwe omubalè bali: bihumbi makumi arhânu na bisharhu namagana ani. 48 Bene Nefutali, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Yasieli, omulala gw’Abayezieli; kuli Guni, omulala gw’Abaguni; 49 Kuli Yeseri, omulala gw’Abayeseri; kuli Shilemi, omulala gw’Abashilemi. 50 Eyo yo milala ya Nefutali, nk’oku emila la yâbo enali, abajirirwe omubalè muli bo bali bihumbi makumi ani na birhânu na magana ani. 51 Abo bo bene Israheli bajirirwe omubalè: bôshi bahika oku bantu bihumbi magana gali ndarhu na magana gali nda na makumi asharhu. 52 Nyamubâho anacishambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 53 Aba bo ecihugo câgabirwa, cibè kashambala kâbo, nk’oku amazîno gâbo ganali. 54 Abali banji. bo wanaha akashambala kanji, n’abali banyi, wanabahà akashambala kasu ngunu; bakazihà ngasi muguma akashambala kâge, kulya omubalè gwâbo gunali. 55 Ci kwône okwo kugabâna ecihugo kuyesherwe ecigole. Bacigabâna nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enali. 56 Ako kashambala kagabwa omu kuyesha ecigole oku bali banji nk’oku abali basungunu.
Bene Levi bo babamwo Abashi bene Mushi gwa Merari
57 Alaga nk’oku emilala ekulikirine, bene Levi bajirirwe omubalè: Kuli Gershoni, omulala gwa Abagersoni, kuli Kehati, omulala gw’Abakehati; kuli Merari, omulala gw’Abamerari. 58 Alaga emilala ya bene Levi: omulala gw’Abalobuni, omulala gw’Abahebroni, omulala gwa bene Mahali, omulala gwa Bene Mushi (Abashi) n’omulala gw’Abanyakore. Kehatî aburha Amrami. 59 Izîno ly’omugoli wa Amrami ye wali Yokabeda, mwâli wa Levi, oyu nina aburhiraga Levi erhi baciri e Mîsiri; aburhira Amrami : Aròni, Mûsa na Miriyamu, mwâli wâbo. 60 Aròni aburha Nadabu na Abiu, Eleazari na Itamara. 61 Nadabu na Abiu bo balya bafàga amango bajàgidudumulira Nyamubâho omuliro gurhali gwo. 62 Abajirirwe omubalè bôshi, kurhenga balume ba mwêzi muguma kujà enyanya, bali bihumbi makumi abirhi na bisharhu. Bulya barhajiriragwa omubalè haguma n’abandi bene Israheli, barhagwêrhi kashambala kaguma nabo. 63 Abo bo bantu baganjirwe na Mûsa n’omudâhwa Eleazari, bo bajiraga omubalè gwa bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani aha ishiriza lya Yeriko. 64 Muli bomurhaciri ciru n’omuguma mwa balya bene Israheli Mûsa na Aròni bajiriraga omubalè omu ntondo ya Sinayi. 65 Bulya Nyamubâho àli erhi adesire kuli bo, erhi: «Bafira omw’irûngu; harhasigalaga ciru n’omuguma aha nyuma lya Kalebu mwene Yefune na Yozwé mwene Nuni.
NUMBERS BHS 26
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 4מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 5רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃ 6לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרוֹנִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי׃ 7אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָרֻֽאוּבֵנִ֑י וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ 8וּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב׃ 9וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קְרִואֵ֣י הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהוָֽה׃ 10וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃ 11וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃ ס
12בְּנֵ֣י שִׁמְעוֹן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּכִינִֽי׃ 13לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃ 14אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ ס
15בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפ֗וֹן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַצְּפוֹנִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃ 16לְאָזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָאָזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרִֽי׃ 17לַאֲר֕וֹד מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲרוֹדִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָאַרְאֵלִֽי׃ 18אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי־גָ֖ד לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
19בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מָת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 20וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־יְהוּדָה֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי׃ 21וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃ 22אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
23בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃ 24לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשׁוּבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃ 25אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
26בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵל֕וֹן מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְלְאֵלִֽי׃ 27אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
28בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם׃ 29בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הוֹלִ֣יד אֶת־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי׃ 30אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי׃ 31וְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי׃ 32וּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי׃ 33וּצְלָפְחָ֣ד בֶּן־חֵ֗פֶר לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְשֵׁם֙ בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 34אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
35אֵ֣לֶּה בְנֵי־אֶפְרַיִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃ 36וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרָנִֽי׃ 37אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵי־אֶפְרַ֨יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת אֵ֥לֶּה בְנֵי־יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ס
38בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃ 39לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃ 40וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַֽעֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽנַּעֲמִֽי׃ 41אֵ֥לֶּה בְנֵי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
42אֵ֤לֶּה בְנֵי־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 43כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
44בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃ 45לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ 46וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ 47אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
48בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃ 49לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃ 50אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ 51אֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ פ
52וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 53לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃ 54לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃ 55אַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃ 56עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ ס
57וְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵרְשֹׁ֗ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי׃ 58אֵ֣לֶּה ׀ מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הַקָּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם׃ 59וְשֵׁ֣ם ׀ אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יוֹכֶ֨בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם׃ 60וַיִּוָּלֵ֣ד לְאַהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִיתָמָֽר׃ 61וַיָּ֥מָת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 62וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י ׀ לֹ֣א הָתְפָּקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 63אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ 64וּבְאֵ֨לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 65כִּֽי־אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ ס
27
Olwa nyakufa buzira mwâna wayîma
1 Oku bundi bâli ba Selofehadi banaciyegera. Selofehadi àli mwene Heferi, ya Galadi, ga Makiri, ga Menashè; w’omu bûko bwa bene Menashè ga Yozefu. Amazîno gâbo banyere: Mahla, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. 2 Banacijà emunda Mûsa ali, embere z’omudâhwa Eleazari, embere z’abarhambo b’olubaga loshi aha ihêma ly’embugânano; banaciderha, mpu: 3 Larha àfirire omw’irûngu; arhâli wa muli balya bacihinduliraga Nyamubâho, b’omu murhwe gwa Korè; ci muntu wafàga n’ecâge câha, arhanasigaga mwanarhabana. 4 Cici cankarhumaga izîno lya larha lihirigirha omu mulala gwâge? Obu arhasigaga mwanarhabana nîrhu murhuhe ecirhu cigabi omu karhî ka bene wâbo larha.» 5 Mûsa anacihêka olwo lubanja lwâbo embere za Nyamubâho. 6 Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: 7 «Abo bâli ha Selofehadi badesire akantu kashingânîne. Obabe nabo, oku kashambala kâbo, cigabi ciguma ekarhî ka bene waho îshe; obabe n’akashambala k’îshe wâbo. 8 Ogendishambâla na bene Israheli, obabwîre ntya: 9 Omulume erhi ankafà arhasiziri mugala, akashambala kâge wanakaha omwâli, na erhi akaba arhagwêrhi munyere, akashambala kâge wanakaha bene wâbo. 10 Erhi akaba arhagwêrhi bene wâbo; kalya kashambala kâge wanakahà bene wâbo îshe. 11 Na erhi akaba bene wâbo îshe barhahabà, kalya kashambala wanakahà mwene wâbomuguma oyegerine naye omu mulala gwâge, oyo ye wakayôrhana. Kuli bene Israheli okwo kwabà ngesò ya bushinganyanya, nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.
Yozwè, mukûla wa Mûsa
12 Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Osôkere kuli eyi ntondo y’Abari onalâbe ecihugo nahà bene Israheli. 13 Wacibona, obuligendiluhûkira emunda bene winyu bajire, nka kulya mwene winyu Aròni àjagayo. 14 Bulya, muli galya mango g’ishababè ly’olubaga omw’irûngu lya Sini, mwembi murhashimbaga irhegeko nàli mbahire ly’okumpêka irenge emunda bali, oku lwa galya mîshi. (Go mîshi g’aha Meriba, e Kadesi, omw’irûngu lya Sini.) 15 Mûsa ashambâla na Nyamubâho amubwîra erhi: 16 Nyamubâho, Nyamuzinda wa ngasi myûka ya bantu, ahirage kuli olula lubaga omuntu 17 wakazigenda anagaluke nalo, omuntu wakaziluhulukana analugalule, na ntyo olubaga lwa Nyamubâho lurhaciyôrhe nka bibuzi birhagwêrhi mungere.» 18 Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Rhôla Yozwè, mwene Nuni, ali muntu oyunjwîre Mûka. Ogendihira okuboko kwâwe kuli yej. 19 Omuhêke embere z’omudâhwa Eleazari. n’embere z’olubaga loshi, kandi wanamuyîmika erhi na bôshi badwîrhe babona. 20 Omuhirekwo ecigabi c’ohubashe bwâwe. lyo olubaga lwa bene Israheli loshi lukazimuyumva. 21 Anajà embere z’omudâwa Eleazari, naye anagendidôsa ihano ebwa Urimi embere za Nyamubâho. Oku buhashe bwâge, oyu Yozwè, kwo bakazigendera, n’oku buhashe bwâge bakazifulukira bene Israheli bôshi, kandi kuguma naye olubaga lwôshi.» 22 Mûsa anacijira nk’okwo Nyamubâho anamurhegekaga. Arhôla Yozwè, amuhêka embere z’omudâhwa Eleazari n’embere z’olubaga loshi. 23 Mûsa, erhi ayûsimulambûlirakwo amaboko, amuyîmika nk’oku Nyamubâho anarhegekaga.
NUMBERS BHS 27
1וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד בֶּן־חֵ֤פֶר בֶּן־גִּלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֑ף וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 2וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃ 3אָבִינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל־יְהוָ֖ה בַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֽוֹ׃ 4לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־אָבִ֨ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ׃ 5וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
6וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 7כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃ 8וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ׃ 9וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָיו׃ 10וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לַאֲחֵ֥י אָבִֽיו׃ 11וְאִם־אֵ֣ין אַחִים֮ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
12וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־הַ֥ר הָעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃ 14כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃ פ
15וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16יִפְקֹ֣ד יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃ 17אֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יוֹצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃ 18וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃ 19וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃ 20וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־הָעֵדָֽה׃ 22וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֨הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָעֵדָֽה׃ 23וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ
28
Amarhegeko gayêrekîre enterekêro
1 Nyamubâho anacishambâza Mûsa amubwîra, erhi: 2 Ohè bene Israheli eri irhegeko, obabwîre, erhi: Mukazikombêra okumpa, omu mango gakwânîne enterekêro yâni n’ebiryo byâni, zo nterekêro zijizirwe n’omuliro, ziri za kisûnunu kinja embere zâni. 3 Ojibabwîra, erhi: Alagi enterekêro mwakazihà Nyamubâho:
A. Enterekêro ya ngasi lusiku
Ngasi lusiku: bâna-buzi babirhi ba mwakamuguma; babè barhagwêrhi ishembo, bakazihânwa ngasi mango. 4 Wanarherekêra muguma sêzi, n’owa kabirhi bijingo izûba lihorha. 5 N’ecihimbi ciguma ca kali ikumi c’efa y’enshâno y’omulà mvange n’amavurha g’ecigabi ca kani c’ehini y’amavurha g’omuzêti magishe. 6 Eyo yo nterekêro y’ensiku n’amango, eyahûnagwa oku ntondo ya Sinayi, ya kisûnunu kinja, nterekêro ejizirwe n’omuliro embere za Nyamubâho. 7 Enterekêro y’embulagwa yabà ya mulengo gwa cigabi ca kani c’ehini n’amavurha g’omuzêti magishe oku ngasi mwâna-buzi; omu hantu hatagatîfu mwo wakazihânira eyo nterekâro y’embulagwa y’idivayi embere za Nyamubâho. 8 Wanarherekêra omwâna-buzi wa kabirhi bijingo izûba lihorha; wanajira nk’oku wajiraga oku nterekêro y’esêzi, eri nterekêro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho.
B. Enterekêro y’olwa Sabato
9 Oku lwa Sabato, mwanarherekêra bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma, barhabâgakwo ishembo lici; mwanahâna bigabi bibirhi bya enshâno y’omulà, mvange n’amavurha, kuguma n’embulagwa y’okunywa. 10 Enterekêro y’olwa ngasi Sabato, yakazihirwa oku nterekêro ya ngasi mango n’embulagwa y’okunywa.
C. Enterekêro z’omwêzi gwabaluka
11 Oku nsiku ntangiriza n’emyêzi yinyu, mwanakazihâna nka nterekêro ya nsirîra mwahà Nyamubâho, mpanzi ibirhi ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo; 12 n’enterekêro y’enkalange yajà oku ngasi mpanzi, ebè ya bigabi bisharhu bya kali ikumi by’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. Enterekêro y’enkalange yajà oku ngandabuzi, ebè ya bigabi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. 13 Enterekêro y’enkalange yajà oku ngasi mwâna-buzi, ebè ya cigabi ciguma ca kalîkumi c’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. Eri nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja, nterekêro yajirwa n’omuliro embere za Nyamubâho. 14 Enterekêro z’embulagwa zajà kuli ezo nterekêro, cibè cigabi ca kabirhi c’ehini y’idivayi oku ngasi mpanzi, cigabi ciguma ca kasharhu c’ehini oku ngandabuzi na cigabi ciguma ca kani c’ehini oku mwâna-buzi. Yo nterekêro y’ensirîra yakâjirwa eyo ngasi kuhalûka kw’omwêzi, oku ngasi mwêzi, oku myêzi ya ngasi mwâka. 15 Banarherekêra na Nyamubâho ecihebe nka nterekêro oku byâha, erhî hanaciri enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’embulagwa y’okunywa.
D. Enterekêro z’ulusiku lukulu lwa Basâka
16 Oku mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi, lwabà lusiku lukulu lwa Basâka wa Nyamubâho; 17 n’olusiku lwa kali ikumi na karhânu lw’ogwo mwêzi, lwabà nalo lukulu. Bâgeza nsiku nda erhi balya emigati erhalimwo lwango. 18 Omu lusiku lurhanzi, hanaba embugânano nyimâna: Murhahîra mukajira emikolo midârhi. 19 Mwanahâna enterekêro yajirwa n’omuliro, nterekêro ya nsirîra ya Nyamubâho: mpanzi ibirhi ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo lici. 20 N’oku nterekêro y’enkalange yâbo, banajira enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi nguma, bigabi bibirhi bya kali ikumi, 21 oku ngandabuzi nguma na cihimbi ca kali ikumi oku ngasi mwâna-buzi wa mwa balya bâna-buzi nda. 22 Mwanarherekêra n’ecihebe nka nterekêro oku byâha, lyo muhashijira empyûlo kuli mwe. 23 Mwajira ntyo buzira kuleka erya nterekêro y’ensirîra y’esêzi, bulya eri nterekêro y’ensiku zôshi. 24 Mwâkazijira ntyo ngasi lusiku kuhika oku nsiku nda; byabà biryo by’enterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho. Eyo nterekêro kwo yakazijirwa ntyo, buzira kuleka erya y’ensiku zôshi, n’enterekêro y’embulagwa yakuja. 25 Oku lusiku lwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna: murhahîra mukajira omukolomudârhi.
E Enterekêro z’ensiku nkulu z’emigobe
26 Oku lusiku lw’emburho mpyâhya, eyezire burhangiriza, amangomukòla mwarherekêra Nyamubâho enkalange y’ebisarûlwa binyu birhangiriza oku lusiku lukulu lwinyu lw’emigobe, mwanabà n’embugânano nyimâna: murhahîra mukajira omukolomudârhi. 27 Mwanarherekêra, nka nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, mpanzi ibirhi ntôrhò, engandabuzi na bâna-buzi nda ba mwâka muguma; 28 n’oku nterekêro y’enkalange, enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku ngasi mpanzi, bigabi bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi, 29 n’ecigabi ca kalîkumi oku ngasi mwâna-buzi wa muli balya bâna-buzi nda. 30 Mwanarherekêra n’ecihebe oku nterekêro n’okuhyûla kuli mwe. 31 Mujire ntyo buzira kuleka erya nterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, kuguma n’enkalange yayo. Ezo nyama, zirhabâgakwo ishembo; kandi mwanakazihirakwo enterekêro z’embulagwa.
NUMBERS BHS 28
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַיהוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם עֹלָ֥ה תָמִֽיד׃ 4אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ 5וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ 6עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 7וְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהוָֽה׃ 8וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ פ
9וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃ 10עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
11וּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֨יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃ 12וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד׃ 13וְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂר֗וֹן סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 14וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥ת חֹ֨דֶשׁ֙ בְּחָדְשֹׁ֔ו לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ 15וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַיהוָ֑ה עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃ ס
16וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃ 17וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם לַחֹ֥דֶשׁ הַזֶּ֖ה חָ֑ג שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵאָכֵֽל׃ 18בַּיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ון מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 19וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 20וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּעֲשֽׂוּ׃ 21עִשָּׂר֤וֹן עִשָּׂרוֹן֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 22וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 23מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־אֵֽלֶּה׃ 24כָּאֵ֜לֶּה תַּעֲשׂ֤וּ לַיּוֹם֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה עַל־עוֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃ 25וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ ס
26וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 27וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עוֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ 28וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ 29עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 30שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 31מִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָת֖וֹ תַּעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִהְיוּ־לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ
29
F. Enterekêro oku lusiku lw’emishekêra
1 Omu mwêzi gwa kali nda, oku lusiku lurhanzi lw’omwêzi, mwanaba n’embugânano nyimâna; murhahîra mukajira emikolo midârhi. Lwabà kuli mwe lusiku lukulu lw’okubûha emishekerak. 2 Mwarherekêra, nka nterekêro ya nsirîra, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, mpanzi nguma ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanalikwo ishembo. 3 N’enterekêro y’enkalange yajakwo, yabà ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi, bigabi bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi, 4 na cigabi ciguma ca kali ikumi oku mwâna-buzi wa muli balya bâna-buzi nda.5 Mwanayûshûlakwo n’ecihehe c’enterekêro oku byâha, ebè ya kujira empyûlo kuli mwe. 6 Mwajira ntyo buzira kuyibagira enterekêro y’ensirîra ya ngasi mwêzi, kuguma n’enkalange yakuja; na buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’enterekêro y’enkalange yakuja, kuguma n’enterekêro z’embulagwa zigwâsirwe okuyûshûkakwo nka kulya binarhegesirwe. Ziri nterekêro zakazisingônolwa n’omuliro za kisûnunu kinja embere za Nyamubâho.
G. Enterekêro oku lusiku lukulu lw’okuhyûla
7 Omu nsiku ikumi za ogwo mwêzi gwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna na kandi lwabà lusiku lwa kucibabazal: murhahîra mukajira omukolomudârhi. 8 Mwarherekêra enterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho: mpanzi nguma, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo. 9 Enterekêro y’enkalange yajakwo, ebè ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi, bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi. 10 Ciguma ca kali ikumi oku ngasi muguma mwa balya bâna-buzi nda. 11 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro y’e nsirîra ya ngasi mango, n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’enterekêro z’embulagwa zigwâsirwe okuyûshûkakwo.
H. Enterekêro oku lusiku lw’Amahêma
12 Omu nsiku îkumi n’irhanu z’omwêzi gwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna: Murhahîra mukajira omukolomudârhi. Olukulu lw’okukuza Nyamubâho lwajirwa nsiku nda. 13 Olwo lusiku mwanakazihâna enterekêro y’ensirîra, nterekêro yajirwa n’omuliro, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho: mpanzi ntôrhò ikumi n’isharhu, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo. 14 N’enterekêro y’enkalange zayûshûkakwo, zajirwa n’enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi kuli ngasi mpanzi ya mwa zirya ikumi n’isharhu, bigabi bya kali ikumi kuli ngasi ngandabuzi nguma ya mwa zirya ibirhi 15 na cigabi ciguma ca kali ikumi oku ngasi mwâna-buzi muguma wa mwa balya ikumi na bani. 16 Mwanayushâlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha; buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’enterekêro y’enkalange yakuja kuguma n’enterekêro z’embulagwa zakuja.
17 Oku lusiku lwa kabirhi, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi n’ibirhi, ngandabuzi ibirhi, na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo. 18 Enterekêro y’enkalange n’ezindi nterekêro z’embulagwa zayûshûka kuli zirya mpanzi, kuli zirya ngandabuzi na kuli balya bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku binarhegesirwe. 19 Mwanayûshûlakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, n’enterekêro y’enkalange yakuja, kuguma n’enterekêro z’embulagwa zakuja.
20 Oku lusiku lwa kasharhu, mwarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi na nguma, ngandabuzi ibirhi, na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma, barhangwêrhi ishembo. 21 Kuguma n’enterekêro y’enkalange yajakwo, n’ezindi nterekêro z’embulagwa oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. 22 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, enkalange ekuja na ey’embulagwa nayo ekuja.
23 Oku lusiku lwa kani, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi, bihebe bibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo, 24 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindi nterekêro z’embulagwa oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. 25 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byabà, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango,ey’enkalange ekuja na eya embulagwa nayo ekuja.
26 Oku lusiku lwa karhânu, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò mwenda, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; 27 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. 28 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c•enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.
29 Oku lusiku lwa kali ndarhu, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò munâni, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; 30 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. 31 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.
32 Oku lusiku lwa kali nda, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò nda, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma, barhagwêrhi ishembo, 33 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindinterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. 34 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.
35 Oku lusiku lwa kali munâni, mwanaba n’embugânano nkulu: murhahîra mukajira omukolomudârhi. 36 Mwanarherekêra enterekêro y’ensirîra, nterekêro yajirwa n’omuliro, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho: mwanarherekêra mpanzi nguma, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; 37 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. 38 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.
39 Zo nterekêro mwakazirherekêra Nyamubâho ezo oku nsiku nkulu zinyu, buzira kuleka enterekêro z’okuyûkiriza emihigu yinyu n’enterekêro zinyu z’obulonza bwinjà: zo nterekêro z’ensirîra zinyu, enterekêro z’enkalange zinyu, embulagwa zinyu n’enterekêro z’omurhûla.
Numbers BHS 29
1וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 2וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃ 3וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃ 4וְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 5וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 6מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ס
7וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 8וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 9וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ 10עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 11שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ
12וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 13וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃ 14וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃ 15וְעִשָּׂרוֹׄן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃ 16וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
17וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 18וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 19וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ ס
20וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 21וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 22וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
23וּבַיּ֧וֹם הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 24מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 25וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
26וּבַיּ֧וֹם הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 27וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 28וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
29וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 30וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 31וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ פ
32וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 33וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃ 34וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ פ
35בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 36וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃ 37מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 38וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ 39אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃
30
1 Mûsa anacibwîra bene Israheli nk’oku Nyamubâho anali amurhegesire kôshi (cfr 29, 40 omu WLC).
Amarhegeko g’okuyûkiriza emihigo
2 Mûsa ashambâla n’abarhambo b’emilala ya bene Israheli aderha, erhi: «Alagi oku Nyamubâho arhegesire: 3 Erhi omulume ankarhôla omuhigo embere za Nyamubâho, nîsi erhi ankajira endahiro y’okuyûkiriza mulali mulebe, oyomulume arhacishubaga omu kanwa kâge; ngasi ebi adesire omu kanwa kâge byôshi, anabiyukirizagye.
4 Erhi omukazi, amango aciri munyere omu nyumpa y’îshe, akaba ahânyire omuhigo embere za Nyamuzinda, na ntyo acishweke na mulâli mulebe, 5 erhi îshe ankamanya ogwôla muhigo gwâge n’eco ciragâne câge acîshwekagamwo yêne, erhi îshe ankahulika kwônene, arhamubwîre akantu, emihigo olya munyere ankarhôla, na ngasi milâli anajizire yôshi enali y’okuli. 6 Ci erhi îshe ankamanya okw’erya mihigo, akanalahira mpu okwo kurhabe, emihigo y’emilâli nyamunyere acîshwekagamwo erhacigwêrhi buhashe buci; na Nyamubâho anamubabalira, ebwa kubà anamulahirire. 7 Erhi ankaha aherusire, n’emihigo yâge ecimubako, nîsi erhi akaba acibà ashwêsirwe n’emilâli yarhengaga omu kanwa kâge omu kuhalabuka, 8 ibà erhi ankamanya kulya akanahulika ago mango amamanya, olya mukazi anayôrha ashwêsirwe n’erya mihigo yâge, kuguma n’erya milâli yâge acîshwekagamwo. 9 Ci erhi ibà, olusiku amanya kulya akalahirira nyamukazi, omuhigo olya mukazi ajizire, n’omulâli arhôlaga omu kuhalabuka birhacimushwêsiri, na Nyamubâho anamubabalira.
10 Omuhigo gw’omukazi, omukana, erhi ogw’omukazi wahulusîbwe n’ibà, ngasi muhigo na ngasi mulâli mukazi wa bêne oyo ankanajira gunali gw’okuli kuli ye. 11 Erhi akaba omu mw’ibà mw’omukazi arhôleraga omuhigo, erhi abè omwôla mwo ahâniraga ogwomuhigo gw’okucîshweka, 12 erhi ibà ankamanya akanacîhulikira, arhamuhakanire, emihigo yâge yôshi enali y’okunali, kuguma n’emilâli anacishwekagamwo yôshi yêne. 13 Ci erhi ibà ankamanya, n’erya mihigo ayilahire, ebyarhenzire ekanwa kâge byôshi birhaciri by’okuli: ibà anabirhenzize, na Nyamubâho anamubabalira kuli byo. 14 Ngasi muhigo nangasi ndahiro omukazi ankahigamwo okucibàbaza, ibà anahasha okuyêmêra erhi okuhakana eyo mihigo. 15 Erhi ibà ankahulika kwônene mango malebe, erhi amayêmêra erya mihigo ya mukâge, ekola y’okunali. Ekola y’okuli ebwa kubà ibà anahulisire, arhamubwizire cici n’obwo ali amanyire. 16 Erhi ankayirhenza buzinda, n’obwo ali amanyire agalinahulika, yêne anabarhule obubî bwanagwârhe mukâge.
17 Ago go marhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa oku biyêrekîre omukazi n’ibà, oku biyêrekîre îshe w’omunyere n’omunyere yêne, akaba aciri murhò, aciri omu nyumpa y’îshe.
NUMBERS BHS 30
1וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
2וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 3אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשֹׁ֔ו לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ 4וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃ 5וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 6וְאִם־הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם וַֽיהוָה֙ יִֽסְלַח־לָ֔הּ כִּי־הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃ 7וְאִם־הָי֤וֹ תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ א֚וֹ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָֽׁהּ׃ 8וְשָׁמַ֥ע אִישָׁ֛הּ בְּי֥וֹם שָׁמְע֖וֹ וְהֶחֱרִ֣ישׁ לָ֑הּ וְקָ֣מוּ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛הָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֻֽמוּ׃ 9וְ֠אִם בְּי֨וֹם שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֮ יָנִ֣יא אוֹתָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־נִדְרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יהָ וְאֵת֙ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָׁ֑הּ וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 10וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃ 11וְאִם־בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֽוֹ־אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃ 12וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 13וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 14כָּל־נֵ֛דֶר וְכָל־שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃ 15וְאִם־הַחֲרֵשׁ֩ יַחֲרִ֨ישׁ לָ֥הּ אִישָׁהּ֮ מִיּ֣וֹם אֶל־יוֹם֒ וְהֵקִים֙ אֶת־כָּל־נְדָרֶ֔יהָ א֥וֹ אֶת־כָּל־אֱסָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֑יהָ הֵקִ֣ים אֹתָ֔ם כִּי־הֶחֱרִ֥שׁ לָ֖הּ בְּי֥וֹם שָׁמְעֽוֹ׃ 16וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שָׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃ 17אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתּ֑וֹ בֵּֽין־אָ֣ב לְבִתּ֔וֹ בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ פ
31
IX. Muhagulo n’okugabâna
Amarhegeko gayêrekîre eminyago
1 Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: 2 «Ogendicîhôlera bene Israheli kuli bene Madiani; n’enyuma z’aho wanahêkwa emunda olubaga lwâwe lwajire.» 3 Mûsa akanya agendishambâla n’olubaga, alubwîra, erhi: Mujire abalume ba muli mwe barhôle emirasano, bagende matabâro, bagendilwîsa Madiani, lyo bajira olwihôlo lwa Nyamubâho kuli Madiani. 4 okwôla matabâro, murhumekwo balume cihumbi b’omu ngasi mulala ba muli erya milala ya bene-Israheli. 5 Omu bihumbi bya bene Israheli, bajà bacîshogamwo balume cihumbi oku ngasi mulala, kwo kuderha oku baligi balume bihumbi ikumi na bibirhi bàjire oku matabâro. 6 Mûsa abarhuma ebwa kulwa, balume cihumbi oku mulala, bagenda na Pinasi, mwene omudâhwa Eleazari, ye wali odwîrhe ebirugu bimâna n’erya mishekera y’okushekereza. 7 Barhabâlira Madiani nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa, banaciyîrha abalume bôshi. 8 Bayîrha n’abâmi b’e Madiani; bo: Evi, Rekemi, Suri, Huru na Reba, bâmi barhânu b’e Madiani. Balâmu mwene Beori naye bamufunda engôrho. 9 Bene Israheli bayisha badwîrhe mpira abakazi b’e Madiani n’abâna bâbo barhò; bahagula, banyaga na ngasi bishwêkwa byâbo bya okukazikola na ngasi gandi masò gâbo n’ebindi birugu byâbo byôshi. 10 Ngasi lugo bàbagamwo lwôshi baludûlika muliro na ngasi aha banahandaga hôshi. 11 Erhi babà bamashana eminyago yâbo na ngasi bindi banahagwire byôshi, abantu n’ebintu, 12 bahêka balya bagwârhagwa mpira n’erya minyago emunda Mûsa ali na Eleazari, ye mudâhwa, n’olubaga loshi lwa bene Israheli oku cihando, omu rhubanda rhwa bene Mowabu, hôfi na Yordani aha ishiriza lya Yeriko.
Okunigwa kw’abakazi n’okucêsa omunyago
13 Mûsa, omudâhwa Eleazari, n’abarhambo bôshi b’olubaga bayisha balî bayankirira emuhanda gw’ecihando. 14 Mûsa akunirira abarhambo b’eyo ngabo yali oku matabâro, bo balya barhambo b’ebihumbi n’ab’amagana, barhengaga ebwa matabâro. 15 Abadôsa, erhi: «Carhumaga murhayîrha abakazi boki? 16 Bo balya, oku kanwa ka Balâmu, bakululiraga bene Israheli ebwa kugomera Nyamubâho, mwa kulya kwabaga e Peori; na okwo kwarhuma obubanya bujà omu lubaga lwa Nyamubâho. 17 Bunomuyîrhage ngasi wa bûkomulume, omu bâna bâbo, na ngasi mukazi okola olâzire n’omulume. 18 Ci abananyere bôshi barhacimanya mulume murhabayirhaga; bâli binyu abo. 19 Ninyu mwene mugendihanda e mbuga ly’ecibando nsiku nda; ngasi yeshi wàyisire omuntu na ngasi yeshi wahumire oku mufu, anagendicîcêsa oku lusiku lwa kasharhu n’olusiku lwa kali nda, mwe n’abashwekwa binyu. 20 Mucêse na ngasi mwambalo, ngasi kalugu kajiragwa n’oluhu, ngasi kalugu kajiragwa n’amôya g’empene na ngasi kalugu kajiragwa n’omurhi. 21 Omudâthwa Eleazari abwîra balya bantu bàli oku matabâro, erhi: «Alagi ebirhegesirwe na lirya irhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa: 22 Amasholo, ebyuma by’olunyerere, eby’omulinga, ebyuma by’akasiteriti na ebya amasasi, ngasi cirugu cankanahashihirwa ecîko, munacihire omu muliro; canabà cinjà. Cikwônene cicigwâsirwe naco okucêsibwa n’amîshi g’okucêsa. Ngasi hyôshi hirhankaja ecîko, munahicêse n’amîshi. 23 Ngasi cirugu cankahashihirwa ecîko, munacihire omu muliro; canabà cinjà. Ci kwônene cicigwâsirwe naco okucêsibwa n’amîshi g’okucêsa. Ngasi hyôshi hirhankaja ecîko, rmunahicêse n’amîshi. 24 Mwanashuka emyarmbalo yinyu oku lusiku lwa kali nda; mwanacêsibwa n’enyuma z’aho mwanahashijà omu cihando.
Okugaba omunyago
25 Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra; erhi: 26 Woyo n’omudâhwa Eleazari n’abarhambo b’emilala y’olubaga, mujire omubalè gw’ebi banyagaga byôshi bibè bya bantu, bibè bya bintu. 27 Kandi wanagaba eyo minyago, cihimbi ciguma kuli balya bàli oku matabâro n’ecindi oku lubaga lwôshi. 28 Oku cigabi c’abalwi bàli oku matabâro wanayankakwo ecigabi ca Nyamubâho, kwo kuderha cigabi ciguma oku magana arhânu ga bantu, ga nkafu, ga ndogomi, erhi ga bibuzi. 29 Wanarhôla kuli cirya cigabi câbo, wanaha omudâhwa Eleazari nka mpongano ya Nyamubâho. 30 Kuli cirya cindi cigabi cahâbwa bene Israheli, wanaberûla ciguma oku bishwêkwa; wanaha bene Levi, balya bajira omukolo gw’okulanga Endâro ya Nyamubâho. 31 Mûsa n’omudâhwa Eleazari banacijira nka kulyâla Nyamubâho anarhegekaga Mûsa. 32 Ebyanyagagwa na balya bàli bajire oku matabâro, bibuzi bihumbi magana gali ndarhu na makumi gali nda na birhânu. 33 Nkafu bihumbi makumi gali nda n’ibirhi, 34 ndogomi bihumbi makumi gali ndarhu na ciguma. 35 Oku biyêrekîre abantu, owa bûkomukazi olya orhalisagiyankwa na mulume bâli bantu bihumbi makumi asharhu na bibirhi bôshi haguma. 36 Cigabi ciguma cahâbwa balya bàli oku matabâro; bibuzi bihumbi magana asharhu na makumi asharhu na nda, na magana arhânu. 37 Muli byo, magana gali ndarhu na makumi gali nda na birhânu byaberûlirwa Nyamubâho; 38 nkafu bihumbi makumi asharhu na ndarhu, na muli zo mwarhenga nkafu makumi gali nda n’ibirhi ziberûlirwe Nyamubâho. 39 Ndogomi bihumbi makumi asharhu na magana arhânu na muli zo mwarhenga ndogomi makumi gali ndarhu na nguma ziberûlirwe Nyamubâho. 40 Na bantu bihumbi ikumi na ndarhu, na makumi asharhu na babirhi baberûlirwa Nyamubâho. 41 Mûsa aha omudâhwa Eleazari eyo mpongano yaberûliragwa Nyamubâho nka kulya Nyamubâho anali arhegesire Mûsa. 42 Ebiyêrekîre cirya cigabi cahâbagwa bene Israheli, co cirya Mûsa aberûlaga kuli cirya càhâbagwa abalwi. 43 Eco cigabi cahâbagwa olubaga cali ntya: Bibuzi bihumbi magana asharhu na makumi asharhu na nda na magana arhânu, 44 nkafu bihumbi makumi asharhu na ndarhu, 45 ndogomi bihumbi makumi asharhu na magana arhânu, 46 na bantu bihumbi ikumi na ndarhu. 47 Kuli eco cigabi cahâbagwa bene Israheli, Mûsa oku ngasi makumi arhânu arhôlakwo cintu ciguma, n’ebyo abiha bene Levi, bo bajira omukolo gw’okulanga Endâro ya Nyamubâho, nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.
Okuhâna enterekêro
48 Abarhambo b’ebihumbi n’abarhambo b’amagana, banayisha bajà emunda Mûsa ali, 49 banacimubwîra, mpu: «Abarhumisi bâwe baganjire abasirika rhwali rhulongolîne, harhabulisiri ciru n’omuguma. 50 Co cirhumire rhulihâna enterekêro emwa Nyamubâho: amasholo ngasi muguma arhôzire, engolo, emigufu, orhugondo, ebisikiyo n’amagerha; rhulijiramwo enterekêro y’okuhyûla embere za Nyamubâho». 51 Mûsa n’omudâhwa Eleazari banacirhôla ebyo birugu, ago masholo n’ebyôla bindi birugu byàli erhi byakozirwekwo. 52 Amasholo baberûlaga bagahà Nyamubâho, balya barhambo b’ebihumbi n’ab’amagana gahika omu buzirho bwa sikeli bihumbi ikumi na ndarhu na magana gali nda na makumi arhânum. 53 Balya bantu bàlilwa bakazihêka ngasi muguma ecâge cihimbi c’omunyago. 54 Mûsa n’omudâhwa Eleazari erhi babà bamarhôla ngasi masholo bahâbagwa n’abarhambo b’ecihumbi n’ab’amagana, bagahêka omw’Ihêma ly’Embugânano, nka kakengezo ka bene Israheli embere za Nyamubâho.
NUMBERS BHS 31
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃ 3וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃ 4אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא׃ 5וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ 6וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ 7וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ 8וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֨קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁת מַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ 9וַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת־טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת־כָּל־מִקְנֵהֶ֛ם וְאֶת־כָּל־חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ׃ 10וְאֵ֤ת כָּל־עָרֵיהֶם֙ בְּמ֣וֹשְׁבֹתָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־טִֽירֹתָ֑ם שָׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ 11וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַמַּלְק֑וֹחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ 12וַיָּבִ֡אוּ אֶל־מֹשֶׁה֩ וְאֶל־אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְאֶל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַשְּׁבִ֧י וְאֶת־הַמַּלְק֛וֹחַ וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ל אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה אֶל־עַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ ס
13וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 14וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃ 15וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה׃ 16הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃ 17וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃ 18וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃ 19וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃ 20וְכָל־בֶּ֧גֶד וְכָל־כְּלִי־ע֛וֹר וְכָל־מַעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־כְּלִי־עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ ס
21וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 22אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָעֹפָֽרֶת׃ 23כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃ 24וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ
25וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 26שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֨וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָעֵדָֽה׃ 27וְחָצִ֨יתָ֙ אֶת־הַמַּלְק֔וֹחַ בֵּ֚ין תֹּפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כָּל־הָעֵדָֽה׃ 28וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּא֑וֹת מִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן׃ 29מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְנָתַתָּ֛ה לְאֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃ 30וּמִמַּחֲצִ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל תִּקַּ֣ח ׀ אֶחָ֣ד ׀ אָחֻ֣ז מִן־הַחֲמִשִּׁ֗ים מִן־הָאָדָ֧ם מִן־הַבָּקָ֛ר מִן־הַחֲמֹרִ֥ים וּמִן־הַצֹּ֖אן מִכָּל־הַבְּהֵמָ֑ה וְנָתַתָּ֤ה אֹתָם֙ לַלְוִיִּ֔ם שֹׁמְרֵ֕י מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן יְהוָֽה׃ 31וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 32וַיְהִי֙ הַמַּלְק֔וֹחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים׃ 33וּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף׃ 34וַחֲמֹרִ֕ים אֶחָ֥ד וְשִׁשִּׁ֖ים אָֽלֶף׃ 35וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר כָּל־נֶ֕פֶשׁ שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃ 36וַתְּהִי֙ הַֽמֶּחֱצָ֔ה חֵ֕לֶק הַיֹּצְאִ֖ים בַּצָּבָ֑א מִסְפַּ֣ר הַצֹּ֗אן שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְשִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 37וַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהוָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים׃ 38וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃ 39וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּמִכְסָ֥ם לַֽיהוָ֖ה אֶחָ֥ד וְשִׁשִּֽׁים׃ 40וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וּמִכְסָם֙ לַֽיהוָ֔ה שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים נָֽפֶשׁ׃ 41וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֨כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 42וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן־הָאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּבְאִֽים׃ 43וַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 44וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃ 45וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 46וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃ 47וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּחֲצִ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן־הַחֲמִשִּׁ֔ים מִן־הָאָדָ֖ם וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֨רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 48וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃ 49וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ׃ 50וַנַּקְרֵ֞ב אֶת־קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי־זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 51וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה׃ 52וַיְהִ֣י ׀ כָּל־זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֨ימוּ֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃ 53אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ׃ 54וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
32
Bene Rubeni bahâbwa ishwa
1 Bene Rubeni na bene Gadi bali bagwêrhe masò manji bwenêne ga bishwêkwa. Erhi babona oku ecihugo ca Yaseri n’ecihugo ca Galadi biri bihugo binjà kuli ago masò gâbo, 2 bene Rubeni na bene Gadi bakanya bajà emunda Mûsa àli n’omudâhwa Eleazari n’abarhambo b’olubaga, banacibabwîra, mpu: 3 «Ataroti, Diboni, Nimra, Hesboni, Elealè, Sebani, Nebo na Meoni, eci 4 cihugo Nyamubâho anyagaga embere z’olubaga lwa bene Israheli, ciri cihugo cikwânîne olwabûko, na bambali bâwe bagwêrhe amasò.» 5 Bayûshûla, mpu: «Akaba nîrhu rhurhonyire emunda oli, eci cihugo cihâbwe bambali bâwe, kabe ko kashambala kâbo, orhanacirhuyikizagya Yordani.
6 Mûsa ashuza bene Gadi na bene Rubeni, erhi:«Kâli bene winyu bakolaga oku matabâro ninyu moyomusigale ahâla? 7 Carhuma mubulisa bene Israheli oburhwâli bw’okujà muli cirya cihugo Nyamubâho ajibahà? 8 Kwa bene oko basho bajiraga erhi mbarhuma nti bagendiyênja ecihugo kurhenga e Kadesi-Barnea. 9 Basôka kuhika ebwa kabanda ka Eskoli, banacibona ecihugo, banaciyisha balibulîsa bene Israheli oburhwâli bw’okujà muli cirya cihugo Nyamubâho àli abahire. 10 N’oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka bwenêne olwo lusiku; anacihiga erhi: 11 Abâla bantu barhengaga e Mîsiri banakola bagwêrhe myâka makumi abirhi babusirwe na kujà enyanya, barhabone kuli cirya cihugo nalaganyagya n’endahiro nti naciha Abrahamu, Izaki na Yakôbo, ebwa kubà barhankulikiraga n’obwemêre. 12 Aha nyuma lya Kalebu mwene Yefune w’omunya-Kenezeni na Yozwè mwene Nuni, abo bashimbulire Nyamubâho n’obwemêre. 13 Lero oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka kuli bene Israheli, kwarhuma abahêka omw’irûngu myâka makumi ani, kuhika lirya iburha lyajiriraga Nyamubâho amabî lihugukumuke. 14 Loli oku mwamaja ahàli habasho, nka milandûkiza y’ababusi banyabyâha, mukola mwayûshûla oburhè bwa Nyamubâho kuli bene Israheli. 15 Mukalahira bwamushimba, ashubiyûshûla okuleka bene Israheli muno irûngu, munarhume olu lubaga loshi luhwa.»
16 Bayegera emunda Mûsa ali, banacimubwîra, mpu: «Rhwayûbaka aha engurhu oku masò gîrhu, rhuyûbake n’ebishagala oku bâna bîrhu barhò. 17 Kuli rhwe, buzira kulegama, rhwarhôla emirasano yîrhu, rhugenzikanwe na bene Israheli, kuhika rhubahise muli cirya cihugo bagwâsirwe okuyûbakaamwo, n’abâna bîrhu banayôrha muli ebyo bishagala rhwayûbaka buzibuzibu, omu kuyoboha abantu ba muli eco cihugo. 18 Rhurhagaluke emwa bîrhwe kuhika bene Israheli bajè bayûbaka ngasi muguma muli cirya cihugo c’akashambala kâge. 19 Bulya rhurhacibe na kashambala kaci haguma nabo olwo lundi lunda lwa Yordani, ciru na oli kuli kulusha, ebwa kubà akashambala kîrhu rhwakahirwe ebwa lino ishiriza lya Yordani e Buzûka-zûba.
20 Mûsa abashuza, erhi: Akaba yo na njira mwakulikira eyo, mukanarhôla emirasano yinyu mugenzikanwa mweshi na Nyamubâho, 21 akaba abalume badwîrhe emirasano yâbo bayikira Yordani embere za Nyamubâho bagenzikanwe n’abâbo kuhika Nyamubâho abè amarhenza abanzi bâge embere zâge, 22 n’akaba murhagaluke nk’ecihugo cirhacijà côshi omu maboko ga Nyamubâho, aho mwanaba buzira bubî embere za Nyamubâho n’embere za bene Israheli, n’ecihugo canabà ko kashambala kinyu embere za Nyamubâho. Ci akaba murhajiziri ntyo, loli oku mwamajira ecâha emunda Nyamubâho ali; munamanye oku ecâha cinyu camukulikira. 24 Muyûbakage ebishagala oku bâna binyu, muyûbakage n’engurhu oku masò ginyu, munayukirize ebyo binwa birhenzire ekanwa kinyu.
25 Bene Gadi na bene Rubeni banashambâza Mûsa, bamubwîra, mpu: Abarhumisi bâwe bajira nk’okwo nnawîrhu adesire. 26 Abâna bîrhu, bakîrhwe, amasò gîrhu n’ebishwêkwa bîrhu byôshi byasigala aha omu bishagala bya Galadi. 27 Nabo abarhumisi bâwe, ngasi yeshi onahêka emirasano y’okulwa, bayikira bagere embere za Nyamubâho bajilwa nk’okwo nnawîrhu adesire.
28 Lero aho, kuli bo, Mûsa ahâna aga marhegeko emunda omudâhwa Eleazari ali, na Yozwè, mwene Nuni, n’abarhambo b’emilala yôshi ya bene Israheli. 29 Mûsa ababwîra, erhi: «nka bene Gadi na bene Rubeni bamayikira Yordani, bo balya balume bôshi banagwâsirwe okuyanka emirasano yâbo bajilwa embere za Nyamubâho, na nka ecihugo côshi cikola cinyu, mwanayishibaha, nka kashambala kâbo, ecihugo ca Galadi. 30 Ci erhi akaba barhayikirini emirasano yaho bagenzikanwa mweshi nabo, mwanayîshibayubasa ekarhî kinyu omu cihugo ca Kanani.»
31 Bene Gadi na bene Rubeni bashuza, baderha, mpu: «Oku Nyamubâho abwizire bambali bâwe rhwakujira. 32 Rhwayikira n’emirasano yîrhu, rhugenzikanwe na Nyamubâho e Kanani; n’akashambala k’omwîmo gwirhu kanayôrha luno lundi lunda lwa Yordani.» 33 Mûsa aha bene Gadi na bene Rubeni na cihimbi ciguma ca bene Menashè ga Yozefu obwâmi bwa Sehoni, mwâmi w’Abanyamoreni, abahà n’obwâmi bwa Og mwâmi w’e Bashani, abahà ecihugo côshi, n’ebishagala bya muli co byôshi, emirhundu ya muli co yôshi n’ebindi bishagala biri elubibi lw’ecocihugo.
34 Bene Gadi banaciyûbaka Diboni, Ataroti, na Aroweri, 35 Ataroti-Sofani, Yazeri, Yagoboha, 36 Beti-Nimra, Beti-Harani, byôshi byâli bishagala bizibuzibu; banaciyûbaka n’engurhu oku masò gâbo.
37 Bene Rubeni bayûbaka Heseboni, Eleale, Kiriyatayimi. 38 Nebo na Balmeoni; ci amazîno gâbo gayîsh’ihinduka buzinda; bayûbaka na Sibma, banajà bayîrika ebyo bishagala bajàga banyaga amazîno.
39 Bene Makiri, mwene Menashè, barhabâlira Galadi, n’erhi babà bamamunyaga, bakungusha Abanyamoreni bayûbakagamwo. 40 Mûsa, ecihugo ca Galadi aciha Makiri, mwene Menashè; naye anaciyûbaka mulico. 41 Yakiri, mwene Menashè, arhabâla, arhôla ebishagala byâbo, abiyirika izîno mpu byo: Bishagala bya Yakiri. 42 Nobahu, arhabâla, arhôla ecihugo ca Kenati n’ebishagala byâco; aciha izîno lyâge.
NUMBERS BHS 32
1וּמִקְנֶ֣ה ׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃ 2וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 3עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃ 4הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃ ס
5וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 6וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֨אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃ 7וְלָ֣מָּה תְנִוא֔וּן אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 8כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשָׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 9וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃ 11אִם־יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃ 12בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־תֹּם֙ כָּל־הַדּ֔וֹר הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 14וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף־יְהוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 15כִּ֤י תְשׁוּבֻן֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָסַ֣ף ע֔וֹד לְהַנִּיח֖וֹ בַּמִּדְבָּ֑ר וְשִֽׁחַתֶּ֖ם לְכָל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ ס
16וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃ 17וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֨נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 18לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֽוֹ׃ 19כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ פ
20וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃ 21וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישֹׁ֛ו אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃ 22וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ים מֵיְהוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 23וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃ 24בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ 25וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃ 26טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד׃ 27וַעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר׃ 28וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 29וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן ׀ אִ֠תְּכֶם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃ 30וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 31וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 32נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃ 33וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט ׀ מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב׃ 34וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃ 35וְאֶת־עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיָגְבֳּהָֽה׃ 36וְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן׃ 37וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃ 38וְאֶת־נְב֞וֹ וְאֶת־בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמ֥וֹת הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ׃ 39וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 40וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃ 41וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר׃ 42וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ׃ פ
33
Ebihando bya bene Israheli erhi bàli omu irûngu
1 Alaga ebihando bya bene Israheli erhi barhenga omu cihugo c’e Mîsiri, omu kushimba oku emirhwe yâbo yàli, oku burhegesi bwa Mûsa na Aròni. 2 Mûsa akazâg’iyandika ahantu bahanzire, n’aha barhenga nk’oku ebihando byâbo byanali; akazishimba irhegeko ahirwe na Nyamubâho. Alaga ebihando byâbo omu kushimba aha banarhengaga hôshi.
3 Barhenga e Ramsesi omu mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumin’irhanu za ogwôla mwêzi gwa burhanzi. Mwâli omu lusiku lurhanzi lukulikira Basâka erhi bene Israheli barhenga e Mîsiri bagenda bacîshinga, bagera embere z’Abanya-Mîsiri bôshi. 4 Ago mango erhi Abanya-Mîsiri badwîrhe babisha bene wâbo balya bayirhagwa na Nyamubâho, balya bàli b’enfula bôshi; Nyamubâho ayêrekana obushinganyanya bwâge oku bandi banyamuzinda.
5 Erhi barhenga e Ramsesi, bene Israheli bagendihanda e Sukoti. 6 Barhenga e Sukoti, bagendihanda aha Etami, cihugo ciri oku burhambi bw’irûngu. 7 Barhenga aha Etami, na erhi babà bamagolonjokera ebwa Pihahiroti, obà ah’ishiriza lya Balsefoni, bagend’ihanda embere za Migdolumu. 8 Barhenga aho mbere za Pihahiroti, bayikira omu karhî k’enyanja, bajà ebw’irûngu. Erhi bayûsa nsiku isharhu, bagenda omw’irûngu ly’Etami, bagendihanda aha Mara. 9 Barhenga aha Mara, bagend’ihanda aha Elimi, abo hàli maliba ikumi n’abirhi na mirhanda makumi gali nda; banacihanda aho. 10 Barhenga aha Elimi bagendihanda hôfi n’enyanja Ndukula. 11 Barhenga ebwa nyanja Ndukula, bagendihanda omw’irûngu lya Sini. 12 Barhenga omw’irûngu lya Sini, bagendihanda aha Dofka. 13 Barhenga aha Dofka, bagendihanda aha Alusi. 14 Barhenga aha Alusi, bagendihanda aha Refidimi n’aho harhàli mîshi ga kunywa oku lubaga. 15 Barhenga e Refidimi, bagendihanda omw’irûngu lya Sinayi. 16 Barhenga omw’irûngu lya Sinayi, bagendihanda aha Kabroti Hatava. 17 Barhenga aha Kabroti-Hatava, bagendihanda aba Haseroti. 18 Barhenga aha Haseroti, bagend’ihanda aha Ritima. 19 Barhenga aha Ritima, bagendihanda aha Rimôni-Pêres. 20 Barhenga aha Rimôni-Pêres bagendibanda aha Libna. 21 Barhenga aha Libna, bagendihanda aha Risa. 22 Barhenga aha Risa, bagendihanda aha Kehelata. 23 Barhenga aha Kehelata, bagendihanda oku ntondo ya Seferi. 24 Barhenga oku ntondo ya Seferi, bagendibanda aha Harada. 25 Barhenga aha Harada, bagendihanda aha Makeloti. 26 Barhenga aha Makeloti, bagendihanda aha Tahata. 27 Barhenga aha Tahata, bagendihanda aha Terahi. 28 Barhenga aha Terahi, bagendihanda aha Mitika. 29 Barhenga aha Mitika, bagendihanda aha Hasmona. 30 Barhenga aha Hasmona, bagendihanda aha Moseroti. 31 Barhenga aha Moseroti, bagendihanda aha Bene-Yakani. 32 Barhenga aha Bene-Yakani, bagendihanda aha Hori-Gidgadi. 33 Barhenga aha Hori-Gidgadi, bagendihanda aha Yotebata. 34 Barhenga aha Yotebata, bagendihanda aha Abrona. 35 Barhenga aha Abrona, bagendihanda aha Esiongeberi. 36 Barhenga aha Esiongeberi, bagndihanda omw’irûngu lya Sini, kwo kuderha aha Kadesi. 37 Barhenga aha Kadesi, bagendihanda oku ntondo ya Hori, aha buzinda bw’ecihugo c’Edomu. 38 Omudâhwa Aròni, asôkera oku ntondo ya Hori, oku irhegeko lya Nyamubâho ajifîrakwo; mwâli omu mwâka gwa makumi ani kurhenga bene Israheli barhenzire e Mîsiri, omu mwêzi gwakarhânu, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi. 39 Aròni àli akola mukulu wa myâka iganana makumi abirhi n’isharhu, erhi afira oku ntondo ya Hori. 40 Omunya-Kanani, mwâmi Aradi, owayûbakaaga e Nêgebu omu cihugo ca Kanani, amanya oku bene Israheli bayishire. 41 Barhenga oku ntondo ya Hori, bagendihanda aha Salmona. 42 Barhenga aha Salmona, bagendihanda aha Punoni. 43 Barhenga aha Punoni, bagendihanda aha Oboli. 44 Barhenga aha Oboli, bagendihanda aha Iye-Abarimi, oku lubibi lwa Mowabu. 45 Barhenga aha Iyim-Abarimi, bagendihanda aha Diboni-Gadi. 46 Barhenga aha Diboni-Gadi, bagendihanda aha Almoni-Diblatayimi. 47 Barhenga aha Almoni-Diblatayimi, bagendihanda omu birhondo bya Abarimu, ishiriza lya Nebo. 48 Barhenga omu birhondo bya Abarimu, bagendihanda omu rhubanda rhwaMowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko. 49 Bahanda hôfi na Yordani, kurhenga kuli Beti-ha-Yesimoti kuhika aha Abeli-ha-Shitimi, omu rhubanda rhwa Mowabu.
Irhegeko ly’okugabâna ecihugo ca Kanani
50 Nyamubâho ashambâla na Mûsa omu rhubanda rhwa Mowabu; anacimubwîra, erhi: 51 Ogendibwîra bene Israheli ntya, erhi: Amango mwanayikire Yordani, na nka mwamaja omu cihugo ca Kanani, 52 munakungushe embere zinyu, abayûbaka muli eco cihugo bôshi. Muhongole amabuye gâbo matâke gôshi, muvungunyule n’ensanamu zâbo z’omulinga bàtulaga, munagendihagula ebwa mpêro zâbo omu birhwa. 53 Mwayima muli eco cihugo, munaciyûbake; bulya nammuhire eco cihugo nti muciyimemwo. 54 Mugabane eco cihugo omu kuciyeshera ecigole, oku emilala yinyu enali. Aba mwahà akashambala kanene babè erhi bo banali banji, n’aba mwahà akashambala kasungunu babè erhi bo banali basungunu. Ecihimbi ecigole cankanahà omuntu erhi co na câge. Mwanacirhôla cibè cinyu nk’oku emilala ya bashakulûza binyu enali. 55 Ci erhi akaba murhakungushire embere zinyu abo bayûbaka omu cihugo, aba mwakanaleka muli bo ekarhî kinyu bakaziyôrha nka mishûgi emuli omu masù, na nka marhadu omu nkanga. Banakaziyôrha bamulola nka bashombanyi bâbomuli eco cihugo mwajiyûbakaamwo. 56 Ninyu mwene, nanamulibûsa nk’oku nàli ndâlîre okubalibûsa.

Numbers BHS 33
1אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃ 2וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָאֵיהֶֽם׃ 3וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשֹׁ֔ון בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֑ון מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃ 4וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃ 5וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃ 6וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃ 7וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃ 8וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃ 9וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם׃ 10וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃ 11וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃ 12וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃ 13וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃ 14וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃ 15וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 16וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃ 17וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃ 18וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃ 19וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃ 20וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃ 21וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃ 22וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃ 23וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃ 24וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃ 25וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃ 26וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃ 27וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃ 28וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃ 29וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃ 30וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֽוֹת׃ 31וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃ 32וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃ 33וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃ 34וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃ 35וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃ 36וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְי֣וֹן גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃ 37וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ 38וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃ 39וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ ס
40וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 41וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃ 42וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃ 43וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃ 44וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב׃ 45וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃ 46וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃ 47וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ׃ 48וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ 49וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב׃ ס
50וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 51דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 52וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃ 53וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃ 54וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃ 55וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ 56וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשֹׂ֥ות לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ פ
34
Embibi za Kanani
1 Nyamubâho anacishambâla na Mûsa, amubwîra, erhi: 2 «Ojirhegeka bene Israheli obabwîre ntya: Amango mwajà omu cihugo c’e Kanani, alagi ecihugo mwagendigabânana: Co cihugo ca Kanani, nk’oku embibi zâge zinali.
3 Olunda lw’emukondwè, kuli mwe lwabà irûngu lya Sini, kuhika aha Edomu, n’olubibi lwinyu lw’ebuzûka-zûba lwarhenga oku cikwî c’eyo buzûka-zûba bw’enyanja y’omunyu, 4 n’olwo lubibi lwinyu lwanayandagalira emukondwè, lugere oku murhezi gw’Akrabimi, lugere e Sini, lugendihika emukondwè aha Kadesi-Barnea. Lwanashubigenda, lugere e Hasari-Adari, kandi lugere olunda lw’e Asemoni. 5 Kurhenga e Asemoni, olwo lubibi lwahika oku mugezi gw’e Mîsiri, lugendihwera oku Nyanja.
6 Nalo olubibi lw’e Mashinji lwaba Enyanja Nene: lwo lubibi lwinyu olunda lw’e buzika-zûba.
7 Lolagi olwaba lubibi lwinyu olunda lw’emwênè: kurhenga oku Nyanja nnene, 8 mwanatwa olubibi lwinyu kuhika oku ntondo ya Hori: kurhenga oku ntondo ya Hori, mwalukanyanya aha Muhango gwa Hamati, olubibi lwanahika aha Sedadi. 9 Lwagenda kuhika aha Zifroni, lugendihwera aha Hasari-Enani: lwo lwaba lubibi lwinyu olwo lw’emwênè.
10 Mwanatwa olubibi lwinyu lw’ebuzûka-zuba bwa Hasari-Enani aha Sefami. 11 Olwo lubibi lwanabunguluka kurhenga e Sefami kujà e Harbela ebuzûka-zûba bwa Ayini, lwanayandagala lugere burhambirhambi omu rhurhondo rhuli eburhamhi hw’enyanja ya Kinereti olunda lw’ebuzûka-zûba. 12 Lwanayandagala kuli Yordani, lugendihwera oku nyanja y’omunyu. Co cihugo cinyu ecôla n’oku embibi zâco zinacizungolosire.»
13 Mûsa aha bene Israheli eri irhegeko aderha,erhi:
«Eco co cihugo Nyamubâho arhegesire mpu cihâbwe erya milala mwenda haguma na cirya cihimbi c’omulala. 14 Bulya omulala gwabene Rubeni nka kulya enyumpa zabashakulûza bâbo zinakulikirana, n’omulala gwa bene Gadi, nabo nk’oku enyumpa za bashakulûza wâbo zinakulikirana, bôhe mîra bahâbagwa akabo kashamhala: n’ecihimbi c’omulala gwa Menashè naco cahâbirwe akaco kashambala. 15 Eyo milala ibirhi n’eco cihimbi c’omulala, bahabirwe akashambala kâbo ebwa lindi ishiriza lya Yordani, aha ishiriza lya Yeriko, olunda lw’ebuzûka-zûba».
Abarhambo bagabîragwa ecihugo ca Kanani
16 Nyamubâho anacishambâla na Mûsa amubwîra. erhi: 17 «Alaga amazîno g’abantu bagendimugabîra eryo ishwa: omudâhwa Eleazari na Yozwè, mwene Nuni. 18 Kandi wânajà warhôla murhambo muguma muguma omu ngasi mulala, omu kugaba eryo ishwa. 19 Alaga amazîno g’abo bantu:
Oku mulala gwa Yuda, Kalebu, mwene Yefune;
20 Oku mulala gwa bene Simoni, Shemweli mwene Amihudi;
21 Oku mulala gwa Benyamini, Elidadi, mwene Kisloni;
22 Oku mulala gwa bene Dani, omurhambo Buki, mwene Yogli;
23 Kuli bene Yozefu: oku mulala gwa bene Menashè,
omurhambo Hanieli mwene Efodi;
24 Kuli bene Efrayimu, omurhambo Kemueli, mwene Shiftani;
25 Oku mulala gwa bene Zabuloni, omurhambo Elisafani,
mwene Pamaki;
26 Oku mulala gwa bene Isakari, omurhambo Paltieli, mwene Azani;
27 Oku mulala gw’Aseri; omurhambo Ahihudi, mwene Shelomi;
28 Oku mulala gwa Neftali, omurhambo Pedaheli, mwene Amihudi.»
29 Abo bo Nyamubâho arhegekaga mpu ecihugo ca Kanani bacigabire bene Israheli.

NUMBERS BHS 34
1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃ 3וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃ 4וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיֻה֙ תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה׃ 5וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃ 6וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃ 7וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃ 8מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה׃ 9וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן׃ 10וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃ 11וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּב֔וּל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃ 12וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃ 13וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃ 14כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃ 15שְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃ פ
16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ 18וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 19וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ 20וּלְמַטֵּה֙ בְּנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 21לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־כִּסְלֽוֹן׃ 22וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־יָגְלִֽי׃ 23לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־אֵפֹֽד׃ 24וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־שִׁפְטָֽן׃ 25וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִיצָפָ֖ן בֶּן־פַּרְנָֽךְ׃ 26וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן׃ 27וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־שְׁלֹמִֽי׃ 28וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 29אֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ פ
35
Ecigabi ca bene Levi
1 Nyamubâho ashambâla na Mûsa omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko aderha, erhi: 2 Orhegeke bene Israheli, oku kashambala bayishihâbwa, bajè bahâkwo bene Levi ebishagala bâyûbakamwo. Mubahe n’amalambo bakaziyabuliramwo eburhambi bwa ebyo bishagala. 3 Obahè aha bayûbaka, n’amalambo bankahasha okukaziyabuliramwo ebishwêkwa byâbo, ebinene n’ebisungunu nangasi bindi bishwêkwa byôshi. 4 Amalambo g’ebyo bishagala bene Levi bâyûbakamwo bakazirhangirira oku lukûta lw’olugo, omuhanda, makoro cihumbi, omu marhambi mwoshi.
5 Mwanagera embuga ya ngasi lugo, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’ebuzûka-zûba, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’emukondwè, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’ebuzika-zûba na makoro bihumbi bibirhi olunda lw’emwênè. Olugo lwanaja ekagarhî. Go malambo g’ebyo bishagala 6 Ebishagala mwaha bene Levi biri birya ndarhu mwaleka bakaziyâkiramwo, mwanakazileka ngasi wayisire omuntu akaziyakiramwo; kandi mwanabayûshûlira bindi bishagala makumi ani na bibirhi. 7 Ebishagala mwaha bene Levi byôshi haguma byabà makumi ani na munâni, kuguma n’amalambo g’okuyabulira. 8 Ebyo bishagala mwajà mwarhôla bihimbi by’ecihugomuhire bene Israheli, mukajira ntya: abagwêrhe oluhande lunene bo mwanakazirhôlakwo ebinene, n’abagwêrhe ebisungunu, mwanarhôla na bisungunu. Ngasi baguma bakazihà bene Levi ebishagala bayûbakamwo, omu kulola luhande lunganaci bahâbirwe.
Irhegeko ly’ebishagala by’okuyakirwamwo
9 Nyamubâho ashambâla na Mûsa, amubwîra, erhi: «Ogendidesa bene Israheli obabwîre ntya: 10 Amango mwaba mwamayikira e Yordani, munakola mudêkerîre, omu cihugo ca Kanani, 11 mwanacîshoga ebishagala byabà kuli mwe, bishagala by’okuyakiramwo, mulya ankahashiyakira omuntu wayisire owâbo buzira luhinzo. 12 Ebyo bishagala byo mwakaziyakiramwo omwihôzi w’omukò, ly’omwîsi alekiyîrhwa arhanacigendisamba embere z’olubaga. 13 Ebishagala mwahâna byabà ndarhu by’okukaziyakiramwo. 14 Muhâne ngo isharhu ishiriza lya Yordani na zindi isharhu omu cihugo ca Kanani, zibe ngo za kuyakirwamwo. 15 Ezo ngo ndarhu zaba hantu ha kuyakirwamwo kuli bene Israheli, oku muntu w’ecigolo n’oku ngasi wundi oyubasire ekarhî kinyu, lyo ngasi muntu wanayisire owundi muntu buzira luhinzo ahashibona aha ayâkira.
16 Erhi akaba ashûsire owundi muntu n’ecirugu c’ecûma, n’olya nyakushurhwa erhi ankafà, owashurhaga ali mwîsi, na ngasi mwîsi agwâsirwe ahâbwe obuhane bw’okufà. 17 Erhi ankabanda ibuye, lirya lyankahashiyîrha, na olya wabandagwa afe, nyakubanda ali mwîsi: n’omwisi kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà. 18 Erhi ankashurha n’akarhi kankahashiyîrha, n’erhi olya washurhagwa ankafà, nyakushurha ali mwîsi; n’omwisi kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà. 19 Omwihôzi w’omukò yêne wankayîrha oyo mwîsi; erhi ankajira ah’amushimâna, anamuyîrha.
20 Erhi omuntu ankahirimya owâbo n’omujina erhi amubande kantu kalebe kalya kankamuhirimya, na ntyo olya muntu afe, 21 nîsi erhi akamushurha n’okuboko kwâge ebwa kumushomba, n’erhi olya muntu ankafà, olya washurhaga kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà, bulya ali mwîsi: omwihôzi w’omukò anayîrha olya mwîsi erhi ankajira aha amushimâna. 22 Ci, erhi ankahirimya owundi muntu buzira luhinzo, erhi amubande akantu buzira bulonza bubî, 23 nîsi erhi ankarhogezakwo owâbo ibuye lyankayîrha, na olya muntu afe, buzira kuderha mpu anali mushombanyi wamulongezagya olufu, 24 olubaga lwanatwa olubanja ekarhî ka nyakuyîrha na olya mwihôzi w’omukò, nk’oku amarhegeko gadesire, 25 lwanafumya olya mwîsi kuli olya mwihôzi w’omukò, lwanamushubiza muli lulya lugo ashuba ayâkîre; anabêra eyo kuhika aha kufà kw’omudâhwa mukulu, olya washîgagwa amavurha mîmâna. 26 Erhi oyo mwîsi akarhenga, embere z’amango, muli lulya lugo ali ayâkîre, 27 n’erhi olya mwihôzi w’omukò akamushimâna omu lundi lugo, kuleka lulya lw’okuyakirwamwo, erhi olya mwihôzi w’omukò akayîrha olya wayirhaga owâbo, arhajiziri câha ca kuyîrha omuntu, 28 bulya omwisi kukwânîne abêre omu lugo lw’okuyakirwamwo, kuhik’aha kufà kw’omudâhwa mukulu. N’enyuma ly’okufà kw’omudâhwa mukulu, anahasha okushubira erya munda akashambala kâge kali. 29 Aga marhegeko gamanyîsa obuhashe bwinyu n’obuhashe bw’amaburhwa ginyu, ngasi hantu mwankanayûbaka hôshi.
30 Aha ngasi kuyîrha omuntu, kukwânîne habe abahàmirizi, lyône oyo mwîsi ankafà; ci kwône omuhamirizi muguma arhankarhuma baderha mpu oku buhamîrizi bwâge bakolaga batwîra omuntu okufà. 31 Murhahîra mukayêmêra empongano y’omuntu wayirhaga owâbo, mpu lyo acira, n’obo akwânîne okufà, bulya agwâsirwe afe. 32 Murhahîra mukayêmêra empongano yarhuma olya muntu wayakiraga omu cihugo ca okuyakirwamwo, ahashigaluka embere z’okufà kw’omudâhwa mukulu. 33 Murhahîra mukahemula ecihugomulimwo, bulya omukòn gwo guhemula ecihugo, na ntà mpyûlo oku cihugo, oku mukò gwabulagagwa, okurhali kubulaga omukò gw’olya wagubulagaga. 34 Orhahîra okahemula ecihugomuyûbasiremwo, n’ecihugo niono na mba nyûbasire ekarhî, bulya nie Nyamubâho mbêra ekarhî ka bene Israheli.»
Numbers BHS 35
1וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 2צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃ 3וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃ 4וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃ 5וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת־פְּאַת־נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜ה וְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם ׀ אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖י הֶעָרִֽים׃ 6וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃ 7כָּל־הֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ 8וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤י נַחֲלָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם׃ פ
9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 11וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ 12וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃ 13וְהֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם׃ 14אֵ֣ת ׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶֽינָה׃ 15לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ 16וְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל ׀ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 17וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 18א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 19גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶֽנּוּ׃ 20וְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת׃ 21א֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־בֽוֹ׃ 22וְאִם־בְּפֶ֥תַע בְּלֹא־אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה׃ 23א֣וֹ בְכָל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֽוֹ׃ 24וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 25וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ׃ 26וְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ 27וּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם׃ 28כִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ׃ 29וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם׃ 30כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃ 31וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת׃ 32וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן׃ 33וְלֹֽא־תַחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֽוֹ׃ 34וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
36
Akashambala k’abakazi
1 Abarhambo b’e milala ya bene Galadi, mwene Makiri, mwene Menashè, w’omu bûko bwa Yozefu, bayisha bajà embere za Mûsa n’embere z’abandi barhambo b’emilala ya bene Israheli. 2 Banaciderha, mpu: «Nyamubâho arhegesire Nnawîrhu ahè bene Israheli ecihugo, omu kubayeshera ecigole; kandi nnawîrhu ahabirwe na Nyamubâho irhegeko ly’okuhà bâli ba mwene wîrhu Selofehadi ecâbo cigabi c’akashambala. 3 Erhi bakajaga bayankwa n’omulume w’omu bundi bûko bwa bene Israheli, akashambala kâbo kanaba kashambala ka cihimbi citwîsire oku kashambala ka balarha, cigendiyûshûla akashambala k’aba erya munda bajiheruka, ntyo kubè kutwa oku kîrhu kashambala. 4 N’amango gayisha, galya mango g’okucishinga kwa bene Israheli, ako kashambala kâbo kanagendiyushuka oku kashambala k’ab’erya munda baherusire; ntyo akashambala kâbo cibè cihimbi citwîsire oku kashambala ka balarha.»
5 Mûsa, oku irhegeko lya Nyamubâho, aha bene Israheli irhegeko, aderha, erhi: «Omulala gwa bene Yozefu gudesire okushingânîne. 6 Lolagi eci Nyamubâho arhegesire oku biyêrekîre bâli ba Selofehadi: banayankwa n’omulume basîmire, casinga abè w’omu bûko bwa b’îshe. 7 Ntyo akashambala ka bene Israheli karhacikazirhenge oku mulala mulebe kaje oku gundi mulala; okwo kwarhuma bene Israheli bakaziyôrhana ngasi baguma akashambala k’omulala gwa b’îshe wâbo. 8 Ngasi mwananyere yeshi wankabà n’akashambala omu bûko bulebe bwa bene Israheli, kukwânîne ayankwe n’omulume w’omu mulala gw’îshe. Ntyo bene Israheli banakazilanga ngasi baguma akashambala ka b’îshe wâbo.
9 Ntà kashambala karhenga oku mulala kaje oku gundi mulala, ci emilala ya bene Israheli yayôrhana ngasi baguma akashambala kâbo.» 10 Okwo Nyamubâho arhegekaga Mûsa, kwo na bâli ba Selofehadi bajizire. 11 Mahla, Tirsa, Hogla, Milka na Noa, bâli ba Selofehadi, bayankwa na bene ba mwishè. 12 Bayankwa omu milala ya bene Menashè, mwene Yozefu, na ntyo akashambala kayôrha omu mulala gwa bene îshe wâbo.
Okushwinja
13 Ezo zo ngesò n’amarhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa kuli bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko.
NUMBERS BHS 36
1וַֽיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃ 3וְ֠הָיוּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃ 4וְאִם־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃ 5וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃ 6זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה לִבְנ֤וֹת צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃ 7וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְכָל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ 9וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלָפְחָֽד׃ 11וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃ 12מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃ 13אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃

DEU – – DRC MASHI-HEBREW
Lush
LUSHIKA
OLUSHIKA : Devarim דברים
OLUSHIKA : Devarim דברים
1
OLUSHIKA
I. Ebinwa by’omurhondêro
Amango n’ahantu
1 Alaga ebinwa Mûsa abwîraga Bene Israheli bôshi, amango bàli ishiriza lya Yordani. Omu irûngu, omu Araba, kulola Sufu ntya, aha karhi ka Paranina Tofeli, Labani, Haseroti na Di-Zahabu. 2 Hali lugendo lwa nsiku ikumi na luguma, kurhenga e Horebu, kugera oku ntondo ya Seyiri kuhika e Kadesi-Bamea. 3 Omu mwâka gwa makumi ani, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kali ikumi na muguma, Mûsa arhondêra ashambalira Bene Israheli ngasi ebi Nyamuzinda anali amurhegesire mpu ababwîre, 4 n’ago mango erhi anaciyu sihima Sihoni, mwâmi w’Abamoriti, àyûbakaaga aha Hesiboni, na Og mwâmi w’e Bashani, àyûbakaaga e Ashtaroti n’e Edereyi. 5 ishiriza lya Yordani, omu cihugo ca Mowabu: Mûsa arhondêra amanyîsa olu lushika. Aderha erhi:
Enyigîrizo nzinda oku Horebu
6 Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àrhushambalize muli Horebu, arhubwîra erhi: «Akasanzi mwamashinga mw’eno ntondo karhali kanyi. 7 Rhengi aha, mugende mujè ebwa ntondo y’Abamoriti n’emwa abalungu bâbo: omu Araba, oku Ntondo, omu Shefela, omu Nêgebu, n’oku burhambi bw’enyanja, omu cihugo ca Abekanani na kurhenga e Libano kuhika oku lwîshi lunénéné, lwo lwîshi lwa Efrata. 8 Loli ecihugo mpizire omu nfune zinyu; kanyagi muyanke ecihugo Nyamubâho alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki, na Yakôbo, oku abahàco cibè câbo bona obûko bwâbo enyuma zâbo.»
9 Namubwîra ntyâla obwo: «Nti niene ntakamugala mweshi. 10 Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuluzize, mulolage oku mukola banji nka nyenyêzi z’e malunga. 11 Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, àmuluza muyushuke mubè bangana aha kali cihumbi, anamugishe nka kulya amubwîraga. 12 Kurhi nakabarhula niene obuzirho bwinyu n’omuzigo gwinyu n’emmanja zinyu? 13 Mucishoge omu ngasi ishanja linyu abashamuka barhimanya, balya ba makengu banamanyîkîne, abola bo najira barhambo binyu». 14 Mwanshuza obwo mwaderha, mpu: «Neci kwinjà okwo odesire, rhwakujira.» 15 Oku bundi narhôla abo barhambo n’emilala yinyu, bashamuka barhimanya banamanyîkîne nabayimanza nti bamukulire: abarhambula ebihumbi, abandi amagana, n’aba amakumi arhânu, n’ab’ikumi-ikumi, nayimanza n’ababa bandisi b’amashanja ginyu. 16 Mw’ago mango gonêne, narhegeka abatwî b’emmanja zinyu, nti: Mukaziyumva bene winyu, munatwe bwinjà olubanja lw’omuntu na mwene wâbo, erhi olw’omuntu n’ecigolo câge. 17 Murhakazâg’ibà n’akabôlo omu kutwa olubanja: mukaziyumvîrhiza abarhomuyumvîrhizc n’abakulu; murharhînyaga omuntu, bulyala okutwa olubanja kuli kwa Nyamuzinda; n’erhi hankajira olubanja lumuyabire, munalumpisekwo nâni nduyumve.» 18 Mw’ago mango, namumanyîsa ebi mukwânîne okujira byôshi.
Ebyabîre e Kadesi
19 Rhwaleka Horebu obwo, rhwayikira olya nakagali, olya nyanduma w’irungu mwabonaga. Mwo rhwali omu njira y’okujà ebwa ntondo z’Abamoriti nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu anali arhurhegesire, rhwalinda rhuhika aha Kadesi-Barnea. 20 Oku bundi namubwîra obwo, nti: «Mwoyu mwmwamahika oku ntondo y’Abamoriti; Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhìreyo. 21 Nti, k’orhabwini oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okuhire ecîra cihu go? Kanyà ociyanke nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho arhegesire, orharhînyaga, orhageragamwomusisi».
22 Lero obwo, mweshi mwayisha emunda ndi, mwambwîra, mpu: «Rhurhume endolèrezi zirhushokolere, zije zalolêreza kwinjà ecihugo, na hanozigaluka zirhubwîre ogw’enjira rhwageramwo n’ogw’emirhundu rhwajamwo». 23 Erhi mbona oku kuli kwinjà okwo, narhòla balume ikumi na babirhi ekarhî kinyu, muguma muguma omu ngasi bûko. 24 Nabo banacirhôla enjira esokire oku ntonto: basôka bahika omu cidekêra ca Esikoli banatwîkanya. 25 Bayanka amalehe g’eco cihugo, barhulerhera banarhubwîra, mpu: «Cihugo cinjà Nyamubâho Nyamuzinda wîrhu arhuhire».
26 Mwêhe mwalahira mpu murhasôkerayo, mwashuba bagoma, mpu mu rhayumva izù Jya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 27 Mwakazicidudumira omu bihando binyu mpu: «Nyamubâho kushomba ali arhushombire erhi arhu rhenza omu cihugo c’e Mîsiri; kwàli kuderha mpu arhubcbe omu nfunc z’ Aba moriti lyo rhugukumuka. 28 Mpu yo ngabi eyo rhwasòkera? Bene wîrhu barhutwîre omurhima ene baderha, erhi: luli lubaga luzibu na lunji kurhulusha, erhi emirhundu yâbo eri miyûbakaire buzibu-zibu n’ebyogo byâyo bisokìre omu nkuba karhî, erhi ciru rhwanabwineyo Anakirmu».
29 Namubwîra obwo, nti: «Murhageragamwomusisi, murhabayôbohaga. 30 Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ye kazimushokolera ye wanamulwira kandi nka kulya mwàbonaga amulwira e Mîsiri. 31 Omu irûngu wêne wacibwinìre kurhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àjaga akuhêka nka kula omulume anahêka omugala, akulanga ngasi aha wanageraga hôshi, mwalinda muhika hanôla». 32 Cikwône muli okwo, ntà muntu wa muli mwe wàyemire Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 33 N’obwo ye wali omushokolîre omu njira, kuderha mpu amulongeze aha mwàhanda, budufu akazimushokolera nka muliro lyo mubona aha mwagera, na mùshi akazimushokolera nka citù. 34 Nyamubâho ayumva olubi lw’enderho zinyu, oburhè bwamugwârha acîgasha, erhi: 35 «Ntà muntu ciru n’omuguma w’eri iburha libi walabarhe mwa cirya cihugo cinjà. nacìgashaga nti nahà basho. 36 Aha nyuma lya Kalebu, mugala wa Yefune: yeki wacibona nànayishimuhà bon’abâna bâge ecihugo alabasiremwo, kulya kubà àshimbulìre enjira za Nyamubâho buzira bulenzi». 37 Ciru mwanarhuma nâni Nyamubâho ambèra burhe, ambwîra, erhi: «Ciru nâwe orhacihikemwo. 38 Erhi mwambali wâwe, Yozwè mwene Nuni, yeki wahika mulico. Omuhe omurhima bulya ye wahisa Bene Israheli kuli eco cihugo. 39 Cikwône abâna binyu barhò, balya mwaderhaga mpu bakolaga bajibà mpira, na bagala binyu, abâla barhacimanya ene ebinjà n’ebibi, abola bo bacijamwo, bo nacibà bo nanaciyankira cibè câbo. 40 Mwêhe muhindamuke mushubire omu irûngu ebwa nyanja Ndukula».
41 Mwanshuza obwo mwanbwîra, mpu: «Rhwagayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, mpu rhukolaga rhwasôka rhugendilwa nk’okwo Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu anarhurhegesire». Mwanacihagarhira ngasi muguma emirasano yâge, mwasôkera oku ntondo. 42 Cikwône Nyamubâho ambwîra, erhi: «Obabwîre murhasôkeraga eyo munda murhanajagikoza entambala, bulya ntali haguma ninyu, murhajagicìhimisa n’abashombanyi binyu». 43 Namubwîra ntyo ci murhayumvagya. mwagomera irhegeko lya Nyamubâho, mwanacihàrha mwasôkera oku ntondo. 44 Omuamoriti oyûbaka kw’eyo ntondo amurhabâlira, amufugumukirako nka njuci, amuhimira aha Seyiri amutundulika kuhika aha Horma. 45 Mwayisha mwajongunja, mwalakira embere za Nyamubâho, cikwône arhashìbiriraga omulenge gwinyu, arhamurhegaga okurhwîri. 46 Mwabêra nsiku nyinji aho Kadesi, nsiku ziri nk’ezi mwanashingireho.
DEU BHS 1
1אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃ 2אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 3וַיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם׃ 4אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃ 5בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃ 6יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃ 7פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ 8רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 9וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃ 10יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃ 11יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ 12אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃ 13הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃ 14וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֹֽׂות׃ 15וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃ 16וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃ 17לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃ 18וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ 19וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 20וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 21רְ֠אֵה נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃ 22וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֨נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃ 23וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ 24וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃ 25וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 26וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 27וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהוָה֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃ 28אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּד֤וֹל וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ 29וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן מֵהֶֽם׃ 30יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 31וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנ֑וֹ בְּכָל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 32וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 33הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָק֖וֹם לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם בָּאֵ֣שׁ ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יוֹמָֽם׃ 34וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃ 35אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 36זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 37גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃ 38יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 39וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָ׃ 40וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ 41וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃ 42וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּֽגְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ 43וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃ 44וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חָרְמָֽה׃ 45וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃ 46וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃

2
Israheli, Edomu na Mowabu
1 Rhwanacigolonjoka obwôla, rhwaja omu irûngu olunda lw’Enyanja Ndukula nk’oku Nyamubâho anali ambwîzire; rhwashinga nsiku zirhali nyi erhi rhwazunguluka cntôndo ya Seyiri. 2 Lero Nyamubâho ambwîra, erhi: 3 «Mwamarhama erhi muzunguluka eyi ntondo, murhôlage enjira y’olunda lw’emwênè, 4 onahe olubaga eri irhegeko, erhi: Mwoyomukòla mwajitwîkanya omu cihugo ca bene winyu, bene Ezau, bayûbaka e Seyiri. Barhahimwa kumurhînya ci mumanye: 5 murhahîraga mukabakoza bulya ntamuhe cici oku cihugo câbo, ciru na hirya hy’olushando luguma, kulya kubà nahîre Ezau eyi ntondo ya Seyiri nti ebè yâge. 6 Muyomole enfaranga mubagulire ebiryo mwalya mubagulire n’amîshi mwanywa. 7 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, akugishire omu mikolo yâwe yôshi; ashimbulira olugendo lwâwe muli olya nnakagali w’irûngu. Laba oku ekola myâka makumi ani enôla erhi na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anali haguma nâwe: ntà kantu wabuzire». 8 Rhwatwîkanya omu cihugo ca bene wîrhu bene Ezau obwo, mwo bayûbaka omu ntondo ya Seyiri, kugera aha Araba n’aha Elati n’aha Esiyoni-Geberi, omu kushibigolonjoka rhwarhôla enjira ejire ebw’irûngu lya Mowabu. 9 Nyamubâho ambwîra obwo, erhi: «Omanye wankarhêra ab’e Mowabu, orhanaderhaga mpu washonza Mowabu bulya ntakuhe kantu k’oku cihugo câge: bene Loti bo nàbire Ara nti lyo lyâbo ishwa. 10 Bayemimi bàyûbakaaga muli eco cihugo amango ga mîra, lwali lubaga luzibu; lunji na lwa bantu balîri aka Ba-Anakîmi. 11 Kwo bàkagilolwa nka Ba-Refayimi na Ba-Akîmi. ci ab’e Mowabu kwo babaderha mpu ba-Emimi. 12 Omwôla Seyiri, omu mango ga mîra, mwabàga ahantu hakagiderhwa Bahoriti, cikwône bene Ezau babalibirhako, n’erhi babà bamabaherêrhera, bayûbakamwo ahâli habo, nka kulya Israheli anajiraga ecihugo Nyamubâho amuhâga mpu cibè câge. 13 Hiragi eyo ! munayikire omugezi gwa Zaredi!».
Okuhika ishiriza lya Yordani
Rhwayikira ogwomugezi gwa Zaredi. 14 Akasanzi rhwajire rhwagenda, ku rhenga e Kadesi Barnea, kuhika amango rhwayikiraga omugezi gwa Zaredi kali ka myâka makumi asharhu na munâni; ntyo, omurhwe gwa balya bôshi bàli bakola balume b’okujà oku matabâro gwali gwamahwa omu cihando, nka kulya Nyamubâho àli acîgashire. 15 N’okuboko kwa Nyamubâho nako kwakazibashanga omu cihando, balinda bahungumuka bôshi. 16 Erhi olufu lubà lwamarhenga omu lubaga balya bôshi banali bakola balume b’okujà oku matabâro, 17 Nyamubâho ambwîra, erhi: 18 «Woyo okola wayikirà olubibi lwa Mowabu luderhwa Ara, 19 n’okujà emunda bene Amoni bali. Orhaderhaga mpu wabarhêra erhi okubashonza bulya ntakuhe oku ishwa lya bene Amoni, bulya bene Loti nahìre eco cihugo, kwo kâbo kashambala. 20 Eco cihugo càkazagilolwa nka cihugo ca Ba-Refayimi, bulya Ba-Refayimi bàyûbakaaga mwo mîra, na Bene-Amoni bàkazagibaderha mpu bo Ba-Zamuzumi 21 lubaga lunene, lunji na lwa bantu baliri aka Ba-Anakimi. Nyamubâho abahùngumula omu masù ga Bene-Amoni, abo Bene-Amoni babahiva banayûbaka ecihugo câbo. 22 Kwo Nyamubâho àjiriraga Bene-Ezau ntyo, abâla bayûbaka omu Seyiri, yêne arhangigukumula Abahoriti omu masù gâbo, BeneEzau babanyaga ecihugo banaciyûbaka kuhika ene. 23 Abahiviti bàyûbakaaga emirhundu ehisire e Gaza nayo ntyo: Ba-Kafutorimi barhengaga e Kafutori babamalîra banabà bo bayûbaka cihugo câbo. 24 Hirî eyo. Mugandûle muyikire omugezi gwa Amoni. Laba oku nkufumbisire Sihoni mwâmi w’e Heshiboni, mwâmi w’Abomoriti, nkufumbisire n’ecihugo câge. Cinyagâge, onabe wamushonzako entambala. 25 Kurhenga ene nkola nàrhangiyôbohya amashanja gali hano nshi gôshi gakurhinye: na ntyo, ngasi wakayumva oku oli omu njira, abè ayôboha ageremo omusisi».
Okuhimwa kwa Sihoui na Ogu
26 Kurhenga omu irûngu lya Kedemoti, narhuma entumwa emwa Sihoni, mwâmi w’e Hesboni, nazirhuma n’ebinwa by’obuholo nti bagendimubwîra 27 nti: Mwo nagera omu cihugo câwe; nàkulikira enjira yâni yone buzira kuderha mpu nyahuke ekulyo erhi ekumosho. 28 Ebiryo nalya kugula nakugulirabyo n’enfaranga, amîshi nanywa nago ogangulize; kugera kwône nagera nancigendere. 29 Kwo bajizire ntyo bene Ezau bayûbaka e Seyiri na bene Mowabu bayûbaka e Ara; we oleke nyikire Yordani, mpike mulya cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wîrhu arhuhà». 30 Ci kwône mwâmi w’e Hesboni alahira mpu arhakarhuleka rhugere enwâge. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali amamuhûsa obukengêre anammudundaguza amurhima mpu lyamuhaye bunya-mpira nk’okula biri ene. 31 Nyamubâho ambwîra obwo, erhi: «Làba oku mìra nakuhâga Sihoni n’ecihugo câgeo. Orhondêrage okucirhôla omunyageco». 32 Sihoni ayisha arhurhêra n’engabo yâbo yôshi, ayisha alirhulwikiza aha Yahasi. 33 Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhaye, rhwamuhima, ye n’abagala, n’olubaga lwâge lwôshi. 34 Obwo rhwanacinyaga emirhundu yâge yôshi, rhwageza engôrho omu ngasi lugo. rhwanigûza abalume, abakazi n’abâna, harhafulumukaga ciru n’omuguma. 35 Bintu byâbo byône byàfulumusire. gwashuba munyago gwirhu haguma n’ebi rhwàhagulaga omu ngasi murhundu. 36 Kurhenga kuli Aroeri oli oku burhambi hw’omugezi gwa Amoni, n’omurhundu guli omu kabanda kâge, kuhika aha Galadi, ntà murhundu rhurhahikagamwo, Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhàyo yôshi. 37 Ecihugo ca bene Amoni coki arhahikagakwo, kwo kuderha. amarhambirhambi g’omugezi gwa Yaboki n’emirhundu y’oku ntondo, na ngasi hindi Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àli àhanzize.
DEU BHS 2
1וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֨רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס
2וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 3רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃ 4וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃ 5אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ 6אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃ 7כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃ 8וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֨רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס
וַנֵּ֨פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֨צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ 10הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃ 11רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃ 12וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 13עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃ 14וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֨רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 15וְגַ֤ם יַד־יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 16וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס
17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃ 19וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃ 20אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃ 21עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 22כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 23וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתּ֔וֹר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 24ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה׃ 25הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃ 26וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר׃ 27אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 28אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֨נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃ 29כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 30וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
31וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֨תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃ 32וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃ 33וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖ו וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ׃ 34וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃ 35רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃ 36מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֨חַל֙ וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃ 37רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
3
Okuhimwa kwa Ogu n’abâbo
1 Rhwahinduka obwo, rhwarhôla enjira y’e Bashani rhwasôkerayo. Og mwâmi w’e Bashani ayisha n’engabo yâge mpu akola alirhulwikiza aha Edreyi. 2 Nyamubâho ambwîra, erhi: «Orhamuyôbohaga bulya nakuhireye, ye n’olubaga lwôshi n’ecihugo câge, omukòlere birya wakoleraga Sihoni, mwâmi w’Abamoriti, ola oyûbaka aha Heshiboni». 3 Nyamubâho, Nyamuzinda wirhuarhuhà Og, mwâmi w’e Bashani ntyôla, arhuhà ye n’olubaga lwâge; rhwabahima barharhengagamwo owalobôka. 4 Rhwanyaga emirhundu yâge yôshi, ntà murhundu rhurhabanyagaga: mirhundu makumi gali ndarhu yôshi: ecihugo ca Argobu côshi, akarhwa-bwâmi ka Og e Bashani. 5 Eyo mirhundu yôshi yali eyûbasirwe buzibu-zibu. yôshi yali ezongolosirwe n’ebyogo biriri n’emihango yalikwo enyumvi nkomokomo, rhurhaganjiri emirhundu erhati miyûbakaire, nayo yali mwandu. 6 Eyôla mirhundu yôshi rhwayikolera akalibala nka kulya rhwanakoleraga Sihoni, mwâmi w’e Heshiboni, rhwaherêrhera olugo lwôshi, abalume, abakazi n’abâna. 7 Ci ebintu byâbo byôshi rhwabihagula, rhwaheka n’eminyago ya muli eyo mirhundu. 8 Ago mango, rhwarhôla ecihugo c’abola bâmi bamoriti bombi, cihugo ciri ishiriza lya Yordani, kurhenga oku mugezi gwa Amoni, kuhika oku ntondo ya Hermoni. 9 (Ab’e Sidoni kwo baderha oyo Hermoni mpu Siryoni, Abamoriti bôhe kwo bamuderha mpu Sheniri.) 10 Rhwanyaga emirhundu yali omu irango yôshi, rhwarhôla Galadi yeshi na Bashani yeshi, kuhika e Salka n’e Edreyi, karhwa bwâmi ka Ogu omu Bashani. 11 (Mwâmi Ogu yêne wali ocisigire omu bûko bwa BaRefayimi. Encingo yâge yo era ncingo y’ecûma eba aha Rabati emwa Abamoniti. Obuli bwâyo buba bwa makorop mwenda, n’obugali bwâyo buli bwa makoro ani, makoro ga mulume).
Okugaba ecihugo c’ishiriza lya Yordani
12 Rhwarhôla eco cihugo obwo kugwârhira oku Aroweri aha mugezi gw’Amoni. Nahà Rubeni na Gadi oluhande lw’entondo ya Galadi n’ebishagala bimuli. 13 Bene Menashè baguma n’abahà olundi luhande lwa Galadi na Bashani yeshi, bwo bwali bwâmi bwa Ogu. (Argobu yeshi haguma na Bashani yeshi, kwo bamuderha mpu cihugo ca BaRefayimi. 14 Yayiri mwene Menashè, erhi àmayanka omurhundu gw’Argobu gwôshi kuhika oku lubibi lw’Aba-Geshuri n’Aba-Makà, ebyo bishagala babiyirika izîno lyâge, byakaziderhwa mpu «bishagala bya Yayiri» kwo binaciderhwa kuhika ene.) 15 Galadi namugabîra Makiri. 16 Bene Rubeni na Bene-Gadi, nabahà olundi luhande lw’ecihugo ca Galadi, kuhika oku mugezi gwa Amoni, nahebakwo n’ecihimbi c’ekarhî k’omugezi gujijire olubibi lwa Bene-Amoni. 17 Araba na Yordani lwaba lubibiq lwâbo, kurhenga e Kinereti kuhika oku nyanja ya Araba, oku nyanja y’omunyu omu marhambi ga Pisiga e bushoshokero bw’izûba.
18 Namuhà eri irhegeko ago mango, nti: «Nyamubâho. Nyamuzinda winyu amuhire eci cihugo mpu cibè cinyu; mwe balwî mweshi, murhôle emirasano yinyu. mushokolere bene winyu Bene Israheli; 19 nti bakinywe bone, n’abâna binyu n’ebintu binyu, (mmanyire oku amasò mugwêrhe garhali manyi), bone basigala muli eyi mirhundu mmuhîre, 20 kuhika Nyamubâho ashobôze bene winyu nabo nk’oku amujirìre mwoyo, kuhika nabo harhinde muli birya bihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhire erindi ishiriza lya Yordani. Enyuma z’aho, mwanashubira omu mashwa ginyu nàmuhâga».
21 Nahà Yozwè erira irhegeko obwo, nti: «Obwîne n’amasù gâwe wêne, ebi Nyamubâho, Nyamuzinda winyu akolîre abâla bâmi bombi, ntyo kwo Nyamubâho akazikolera n’abandi bâmi mwashanga bôshi. 22 Nti orhayôbohaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yêne wamulwira». 23 Ago mango nashenga Nyamubâho engalo: 24 «Nti Yâgirwa Nyamubâho, warhôndire okuyêreka mwambali wâwe obukulu bwâwe n’obuhashe bw’okuboko kwâwe; woyo, ntà w’emalunga erhi w’enigulu wakakuhikakwo oku ikola n’oku bijiro bilushine, 25 oleke nyikire nâni nsinzekwo eco cihugo cinjà ciri ishiriza lya Yordani, nâni ndolekwo eyi ntondo nyinjà ndolekwo na Libano!» 26 Ci mwoyo mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe. arhanyumvîrhizagya. Ambwîra, erhi: «Lekeraga aho! Orhacimbwîraga olwo! 27 Sôkera oku busongerwe bwa Pisiga, olikire amasù olunda lw’e emwênè, n’olw’emukondwè n’ebushoshokero bw’izûba, ocibonere n’agâwe masù, bulya orhayikire oyu Yordanir. 28 Orhegeke Yozwè, omuhe omurhima n’oburhwâli, bulya ye walongôlana olula lubaga ye wanabahisa mwa cira cihugo wàlangira». 29 Oku handi rhwàbêra muli akôla kabanda, aha ishiriza lya Beti-Peori.
DEU BHS 3
1וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃ 3וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כָּל־עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃ 4וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃ 5כָּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻר֛וֹת חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 6וַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃ 7וְכָל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזּ֥וֹנוּ לָֽנוּ׃ 8וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֽוֹן׃ 9צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־ל֖וֹ שְׂנִֽיר׃ 10כֹּ֣ל ׀ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל־הַגִּלְעָד֙ וְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃ 11כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃ 12וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֻֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃ 13וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכָל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכָל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃ 14יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמ֤וֹ אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֹּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 15וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ 16וְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 17וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃ 18וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃ 19רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃ 20עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃ 21וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃ 22לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ ס
23וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ 24אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֨וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ 25אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן׃ 26וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 28וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 29וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃ פ
4
Okuhemuka kwa Peori n’oburhimanya nkana
1 Wâni Israheli, yumvagya amarhegeko n’engeso nakuyigîriza ene: kuderha nti mugashimbe lyo mulama munahike muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho amuhà mpu muciyanke cibè cinyu. 2 Ebìra mmu rhegesire murhabiyûshûlekwo akantu, murhanabinyihyakwo akantu ci mulange olushika lwa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu nk’oku nnamurhegesire. 3 Mwacibwinire mwene n’amasù ginyu ehi Nyamubâho akolîre Balu-Peori: ngasi yeshi wakulikire Balu-Peori, Nyamubâho amuherêrekeza ekarhî kâwe; 4 cikwône mwe mwayosire mucishwekìre kuli Nyamubâho. Nyamuzinda winyu, mwoyu mucirimwo omûka mweshi. 5 Ka murhabwini nioyu ndwîrhe namuyigîriza amarhegeko n’cngcso nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda anarhegekaga, kuderha mpu mugashimbe hanomuhika omu cihugo mwajiyanka. 6 Mugalange munagashimbe: bwo burhimanya bwinyu go na makengu ginyu omu masù g’amashanja. Amango bayumva agamarhegeko gôshi kwo banaderha, mpu: «Olubaga lw’oburhimanya n’amakengu lunali luguma lwone: lwolu lubaga lunji-lunji». 7 Anagwarhi, lubaga lunji-lunji luhi lulya banyamuzinda babà baliranyire nk’okûla Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu aba arhuliranyires ngasi mango nka rhwamushenga? 8 Na kandi, lundi lubaga lunenene luhi lulya lujira amarhegeko n’engeso zishingânîne nk’oku olu lushika nyêrekìne embere zinyu olw’ene luli?
Obufulule bwa Nyamubâho oku ntondo ya Horebu
9 Ci kwône omanyâge wakayibagira ebi binjà amasù gâwe gabwîne omanyâge harhajiraga ciru n’olusiku luguma lw’akalamo kâwe waleka ebyo binjà byakurhenga oku murhima, ci kwône obiyigîrize hagala bâwe n’abinjikulu bâwe erhikwo. 10 Olusiku wali oyimanzire aha ntondo ya Horebu, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, Nyamubâho ambwîra: «Onshubûlize olubaga nabayumvisa ebinwa byâni, kuderha nti baciyigîrize okuntînya, ensiku zôshi z’akalamo kâbo hano igulu banakuyigîrize bagalababo». 11 Mwanacishegera obwo, mpu muyimange oku burhambi bw’entondo, ago mango erhi ntondo edwîrhe yagulumira kuhika omu nkuba karhî, omu mwizimya gw’ebitù n’omu milazo. 12 Nyamubâho amushambaza obwo, kurhengera omu karhî k’omuliro; mwakazâgiyumva izù ly’ebinwa, cikwône murhabonaga busù buhi. Mwakazâgiyumva izù lyône. 13 Nyamubâho amumanyîsa endagâno yâge, amurhegeka mpu muyishimbe: biryala binwa ayandikaga oku nnambi z’amabuye oku binali ikumi. 14 Niehe, antegeka obwo mpu mmuyigîrize amarhegeko n’engeso mwakazishimba omu cihugo mwajàmwo mpu muciyanke cibè cinyu. 15 Munacilangâge bwinjà: kulya kubà orhabonaga busù buhi, olusiku Nyamubâho akushambâliza omu karhî k’omuliro aha Horebu, 16 murhahîraga mukakola amaligo, mùderha mpu mukola mwajira enshusho mbinje y’okuyêrekana kantu kalebe: ebè nshusho ya mulume ebè ya mukazi, 17 ebè nshusho ya nsimba ndebe mw’ezi zigera oku idaho, ebè nshusho ya kanyunyi kalebe mw’orhu rhubalala emalunga, 18 ebè nshusho yansimba ndebe mw’ezi ziba omu mîshi ekuzimu. 19 Irhondo okalengeza amasù ogalamira emalunga, okabona izûba, omwêzi, enyenyêzi n’engabo z’emalunga yôshi, orhazigaga bakukulukuza mpu obiharamye erhi kubikolera. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe abigabire amashanja gôshi gali idako ly’amalunga. 20 Cikwône mwêhe, Nyamubâho àmuyansire amukûla omu luganda batulira ebyuma, e Mîsiri, mpu muhinduke lubaga mwanya gwâge nk’oku munali ene.
Obuhane
21 Mwoyo, mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe, acîgasha mpu nkayikira Yordani, na mpu nkahika omu cihugo cinjà àkushoboza cibc câwe. 22 Neci, mwo nafira mwa cino cihugo rhulimwo, ntanayikira oyu Yordani. Mwêhe mwamuyikira mujiyanka cirya cihugo cinjacinja. 23 Mucîlange mwakanayibagira endagâno Nyamubâho, Nyamuzinda winyu àfundikaga ninyu, murhahîraga mukajira enshusho mbinje ya kantu kalebe n’obwo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akuhanzizekwo; 24 bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba muliro ntakanjirwa, anabà Nyamuzinda wa luhali. 25 Amango mwabà mwamaburha abâna munakola mugwêrhe abinjikulu, amango mwabà mukola muli nsiku mw’eco cihugo, erhi mwakakola amaligomukajira enshusho mbinje, kwo kukola ebigayisizc Nyamubâho n’okumujira burhe, 26 lero igulu n’amalunga go gàmpumira omu kasheba gamuyâgirize olwo lusiku: murharhamihungumuke muli eco cihugo mwàjiyanka mpu cibè cinyu obu mwayikira Yordani. Murha shingemo nsiku inga, kuhungumuka mwanahungumuka. 27 Nyamubâho àmushandabanya omu mashanja n’abasigala muli mwe barhabè banga. Omu karhî k’amashanja emunda Nyamubâho amulukiriza. 28 Mukolaga mugendikolerayo banyamuzinda bàjiragwa n’enfune z’omuntu, àbabinjagwa omu murhi erhi omu ihuye, oku barhabona barhanayumva kwo barhalya barhanabayirwa. 29 Wabà oli eyo munda onalongereze Nyamubâho Nyamuzinùa wâwe, wanamubona erhi wakamulonza n’omurhima gwâwe gwôshi n’omûkâ gwâwe gwôshi. 30 Omu maganya gâwe, ebî binwa byakuhikakwo, cikwône omu nsiku nzinda washubirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onayumvîrhizc izù lyâge 31 bulya Nyamubâho Nyamuzinda wâwe abâ Nyamuzinda wa lukogo,arhakulekêrere arhanakushabe; arhayibagire omulagi alaganyagya basho anaguhirakwo endahiro.
32 Orhangidôsa ensiku za mîra, ezakushokoleraga kurhenga olusiku Nyamuzinda alemaga omuntu hano igulu: kurhengera kuli cikwî ciguma emalunga kuhika oku cindi, ka hakola habire akanwa kali nk’aka? 33 Ka hali olubaga lukola luyumvîrhe izù lya Nyamuzinda ozîne lyaderhera omu karhî k’omuliro nk’oku wàyumvagya lwanabulilama? 34 Ka hali owundi Nyamuzinda okola òyishire alilonza ishanja omu karhî k’erindi ajira ebyokurhangula, ebimanyîso, ebisômerîne anatula entambala n’enfune nzihun’okuboko kulambûle ajira eby’okuyôbohya nka kulya Nyamubâho Nyamuzinda winyu àmujiriraga e Mîsiri, erhi mwanasinza? 35 We wahîrwe okubona ebyo byôshi kuderha mpu omanye oku Nyamubâho ye Nyamuzinda w’okuli na ntà wundi aha nyuma zagc. 36 Kurhengera emalunga, akuyumvîsa izù lyâge mpu akuyigîrize, na kunola igulu akuyêreka omuliro gwâge munene wanayumva ebinwa byâge kurhengera omu kagarhî k’omuliro. 37 Kubà ali azîgîre basho, n’okubà acîshozire iburha lyâbo enyuma zâbo, kwarhumire akurhenza e Mîsiri anakuyêrekana okubâho kwâge n’obuhashe bwâge. 38 Amashanja manene na mazibu kukulusha, agalibirhakwo omu masù gâwe, mpu 1yo akuhisa omu cihugo câbo, anakuhe co mpu ociyimemwo nk’oku binaciyosire kuhika ene.
39 Okwânînage omanye ene onakazikurhimanya omu murhima gwâwe: Nyamubâho, ye Nyamuzinda oku nkuba enyanya na hano nshi oku igulu, yêne ntà wundi. 40 Olange amarhegeko gâge n’engeso zâge nkurhegesire ene, nti lyo obêrwa woyo na bagala bâwe, lyo munalamira omu cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akuhîre mpu cibè câwe ensiku zôshi.
Ngahi omuntu akayakira
41 Oku bundi Mûsa acîshoga mirhundu isharhu ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba. 42 Eyo mirhundu yo omwisiwamayîrha akayakiremwo, òwamayîrha mwene wâbo buzira bulonza bubî, amuyirhe arhanali mugwêrhekwo nshombo ndebe: ago mango, erhi akayakira muli murhundu muguma mw’eyo, anaciza ogwâge mûka. 43 Eyo mirhundu yeyi: kuli Bene-Rubeni, Beseri, omu irûngu, omu irango kuli Bene-Menashè, Galani, omu Bashani.

Enshambâlo ya kabirhi ya Mûsa
44 Lwo lushika Mûsa ahâga bene Israheli olu, 45 Gagâla amahugulo, amangorhegeko n’engeso Mûsa ahâga Bene Israheli erhi barhenga e Mîsiri, 46 ishiriza lya Yordani, omu lubanda luli hôfi na Beti-Peori; omu cihugo ca Sihoni, mwâmi muamoriti, akarhwabwâmi kâge erhi kali e Heshiboni: Mûsa na Bene Israheli bàli bamuhimire erhi barhenga e Mîsiri. 47 Banali bayansire ecihugo câge, n’ecihugo ca Ogu, mwâmi w’e Bashani, bombi bali bâmi bamoriti babaga ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba, 48 kurhengera kuli Aruweri oli oku lubibi luli enyanya z’omugezi gwa Amoni, kuhika oku ntondo ya Sioni yerigi Herimoni oyo, 49 na kuli Araba yôshi, ishiriza lya Yordani ebushoshokero.
DEU BHS 4
1וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 2לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ 3עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 4וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ 5רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 6וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃ 7כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃ 8וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ 9רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֨וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃ 10י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃ 11וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃ 12וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃ 13וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃ 14וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 15וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ 16פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה׃ 17תַּבְנִ֕ית כָּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃ 18תַּבְנִ֕ית כָּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ 19וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 21וַֽיהוָ֥ה הִתְאַנֶּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ 22כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 23הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 24כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃ פ
25כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ׃ 26הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃ 27וְהֵפִ֧יץ יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 28וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃ 29וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 30בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ׃ 31כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃ 32כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃ 33הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃ 34א֣וֹ ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בוֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃ 35אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְבַדּֽוֹ׃ 36מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשֹּׁ֣ו הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ 37וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַחֲרָ֑יו וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 38לְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 39וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃ 40וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ
41אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃ 42לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ום וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃ 43אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃ 44וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 45אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 46בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 47וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃ 48מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן׃ 49וְכָל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃ פ
5
Amarhegeko ikumi ga Nyamuzinda
1 Mûsa ahamagala Israheli yeshi, ababwîra erhi: Yumva Israheli amarhegeko n’engeso nakubwirira omu kurhwîri; mugayige mugalange lyo mugashimba.
A. Irhegeko lirhanzi (2-10)
2 Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àfundisire endagâno yâge haguma nîrhu oku Horebu. 3 Arhali bo na balarha Nyamubâho afûndikaga eyo ndagâno, ci haguma nîrhu rhwe rhucizine, oku rhunali aha olw’ene rhweshi. 4 Nyamubâho amushambaza masù omu masù oku ntondo omu karhî k’omuliro. 5 Nâni ago mango erhi nyimanzire aha karhi ka Nyamubâho na ninyu, nti mmumanyîse ebinwa byâge, mwâli muyôbohire omuliro kwarhuma murhasôkera oku ntondo. Aderha obwo, erhi: 6 «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, nie nàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa wali mujà. 7 Orhâbe n’abandi ba Nyamuzinda aha nyuma zâni. 8 Orhahîraga okajira ehy’obûko nshusho mbinje, nshusho y’ebiri emalunga enyanya, ey’ebiri idako bano nshi, erhi ebiri omu mîshi idako ly’igulu. 9 Orhahîraga okaharâmya ezo nshusho erhi okuzikolera. Bulya niono Nyamubâho Nyamuzinda wâwe mba Nyamuzinda wa mitula. Obubî bw’ababusi nnambuhanire abâna bâbo, n’abinjikulu n’abinjikuluza bâbo, nka bali bantu banshomba. 10 Cikwône nnambabalire bantu bihumbi n’ebihumbi nka bali bantu bansîma banashimba amarhegeko gâni.
B. Irhegeko lya kabirhi n’elya kasharhu (11-15)
11 Orhalahire izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ebirà, bulya Nyamubâho arhakaleka buhana owalahira izîno lyâge ebirà. 12 Olusiku lwa sabato okazilukuza nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhegekaga. 13 Wakazikola miregerege ndarhu onajire obushanja bwâwe bwôshi. 14 Ci olusiku lwa kali nda, luli lusiku lwa sabato, lusiku lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ntà mukolo wajira olwo lusiku, ôli we, ôli mugala wâwe, ôli mwâli wâwe, ôli mwambali wâwe, ôli mwambali-kazi wâwe, ôli enkafu yâwe, ôli cndogomi yâwe, erhi cintu câwe cirebe, ciru n’ecigolo cihànzire aha mwâwe, na ntyo mwambali na mwambali kazi wâwe nabo hanarhamûka akâwe wêne. 15 Okazikengêra oku wali mujà omu cihugo c’e Mîsiri, na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhenzayo n’okuboko kuzibuzibu, kuboko kulambûle, kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhegeka mpu okazikenga olwa Sabato.
C. Irhegeko lya kani, elya karhânu na kuhika elya kali ikumu (16-21)
16 Okazikenga sho na nyoko nka kulya Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akurhegekaga, ly’olama nsiku nyinji onabone omugisho mwa cirya cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akuhà.
17 Orhahîra okaniga.
18 Orhahîra okahusha.
19 Orhahîra okazimba.
20 Orhahîra okabêshera omulungu wâwe.
21 Orhahîra okacîfinja mukà mulungu wâwe. Orhahîra okacîfinja enyumpa ya mulungu wâwe, nîsi erhi ishwa lyâge, erhi mwambali wâge erhi omwambalikazi, nîsi erhi nkafu yâge, erhi ndogomi yâge erhi kandi kantu ka mulungu wâwe».
22 Byo binwa Nyamubâho abwîraga endêko yinyu yôshi oku ntondo ebyo, abiderha n’izù linene, omu karhî k’omuliro, omu citu n’omwizimya: orhanayushulagakwo bici; abiyandika kuli nnambi ibirhi za mabuye anazimpêreza.
Obulagizi bwa Mûsa
23 Erhi nyumva izù lyarhenga omwôla karhî k’omwizimya, oku n’entondo yôshi yagulumira muliro, mwoyo mweshi oku munali barhambo b’emilala, haguma n’abagula binyu, mwanaciyisha emunda nàli, 24 mwambwìra, mpu: Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu amarhuyêreka irenge n’obukulu bwâge, rhwamayumva izù lyâge omu karhi k’omuliro; mpu neci ene rhwamaja rhwabona oku Nyamubâho anaderhêza omuntu n’omuntu agalilama. 25 Cikwône lero, cici cankarhumaga rhwafa? Caba neci oyu nyanduma w’omuliro anarhusingônola, n’erhi rhwankashubikayumva izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, rhwanahera. 26 Ka hali ojira omubiri okola oyumvîrhe akirhu izù lya Nyamuzinda ôzine lyaderhera omu karhî k’omuliro akanabulilama?
27 Woyo, ojeyo oyumve ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu akaderha, obuliyisha orhubwîre ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu akubwîzire; rhwayumvîrhizakwo rhunakujire. 28 Nyamubâho ayumva oku mudesire anambwîra, erhi: «Nayumvîrhe ebinwa by’olu lubaga». Oku bakubwizire kwôshi kunali kwinjà. 29 Omurhima gwâbo gurhankarhangiyôrha guli ntyôla: gukazinkega gunashimbe amarhegeko gâni lyo babona amasîma garhahwa, bone haguma n’ahana baho. 30 Ogende obabwîre, erhi: “Mushubire omu bihando binyu». 31 Cikwône wêhe, obere ahàla hôfi nâni, nakubwîra amarhegeko gôshi, olushika n’engesowàbayigîriza nabo bazikole. Okuzigira Nyamuziuda: lyo irhegeko
32 Mulangâge munakulikire nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ànamurhegekaga. Murhahabukire ekulyo erhi ekulembe. 33 Mushongêze enjira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu anamuyêrekaga lyo mubona akalamo; mwabona omugisho n’akalamo mw’eci cihugo mwâjirhôla.
DEU BHS 5
1וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃ 2יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃ 3לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֗נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃ 4פָּנִ֣ים ׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ 5אָ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ ס
6אָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִֽ֑ים׃ 7לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃ 8לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֥ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֨סֶל֙ ׀ כָּל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֨יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ 9לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ 10וְעֹ֤֥שֶׂה חֶ֖֨סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽו׃ 11לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ ס
12שָׁמ֣֛וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשֹׁ֑֜ו כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ׃ 13שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ 14וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃ 15וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֨יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֨יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשֹׂ֖ות אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ ס
16כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֨יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס
17לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽח׃ ס
18וְלֹ֖֣א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס
19וְלֹ֖֣א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס
20וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ ס
21וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס
וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שֹׁור֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ ס
22אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃ 23וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃ 24וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ אֶת־כְּבֹד֣וֹ וְאֶת־גָּדְל֔וֹ וְאֶת־קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃ 25וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת־ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ׃ 26כִּ֣י מִ֣י כָל־בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע קוֹל֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי׃ 27קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ 28וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 29מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃ 30לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאָהֳלֵיכֶֽם׃ 31וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כָּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 33בְּכָל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
6
1 Eyôla yo mihigo n’amarhegeko n’engeso Nyamubâho Nyamuzinda winyu antegekaga mpu mmumanyîse, mpu mukazigashimba hanomubà mwahisire omu cihugo mwajiyanka. 2 Ntyôla, erhi wakakazirhînya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ensiku z’akalamo kâwe zôshi, erhi wakanashimba amango rhegeko gâge gôshi, n’ebinwa byâge nk’oku nkurhcgesire ene, wanalama akalamo kalîrî, w’oyo na mugala wâwe n’omwâna wâwe n’omwinjikulu wâwe. 3 Israheli, orhakarhangiyumva, okulanga n’okushimba ago marhegeko ly’obona omugisho onayololoke nka kulya anaderhaga Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, hano ojà muli cirya cihugo cihululamwo amarha n’obûci.
4 Yumva wâni Israheli: Nyamubâho Nyamuzinda wîrhu yêne Nyamubâho. 5 Ozigire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwôshi, n’omûka gwâwe gwôshi, n’emisî yâwe yôshi. 6 Ebyola binwa nkurhegesire ene bisere omu murhima gwâwe. 7 Obibwîrize bagala bâwe, obaganìrirebyo nk’otamîre omu mwâwe erhi amango odwîrhe walambagira omu njira, amango ogwîshîre erhi amango oyimanzire; 8 obishwekere oku nfune zâwe nka kakengézo n’oku malanga gâwe nk’ishembwa. 9 Obiyandike oku mitungo y’enyumpa n’oku lumvi.
10 Amango Nyamubâho Nyamuzinda aba amakuhisa muli cirya cihugo alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo mpu abahà, mw’erya mirhundu minene eyera bwenêne arhanali aha yayûbakaagwa, 11 omu nyumpa ziyunjwîre binjà bya ngasi lubero, arhanali we waziyunjuzagyabyo, hôfi n’amaliba orhali aha gahumbagwa, hôfi n’emizâbîbu n’emizêti orhali aha yarhweragwa, amango wabà wamalya wamanayigurha, 12 orhahîra okayibagira Nyamubâho wakukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa walimwomujà. 13 Orhînye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okazimukolera onakazicigasha izîno lyâge.
14 Orhahîra okashimba abandi banyamuzinda, omu banyamuzinda b’amashanja gakugosire, 15 bulyala aba Nyamuzinda wa luhali Nyamubâho Nyamuzinda wâwe obà omu karhî kâwe. Omanye oburhè bwâge bwakanakuzukira atulumukirwe obone bwamakuherêrekeza hano igulu. 16 Orhahîra okarhangula Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, nka kulya wajiraga e Masa. 17 Oshimbe amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, na birya binwa na galya mahano àkuhàga. 18 Okazijira ebishingânîne n’ebiyinjihire omu masù ga Nyamubâho, lyo oyumva obusîme onayanke cirya cihugo cinjà-cinjà Nyamubâho alahiriraga basho 19 mpu akaba arhahulusizi abashombanyi bâwe wanasinza! Ye wàkuderhaga Nyamubâho.
20 Amangomugala wâwe akakudôsa erhi: «Ebira binwa, aga marhegeko n’ezira ngesò Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àmurhegekaga kwo kuderha kurhi»? 21 Wanamubwîra erhi: «Rhwali bajà ba Faraoni e Mîsiri, lero Nyamubâho arhukula eyo munda e Mîsiri n’obuhashe bw’okuboko kwâge. 22 Nyamubâho ajirira omu masù gîrhu ebimanyîso n’ebirhangâzo binene by’okuyôbohya, akolera Mîsiri, Faraoni n’enyumpa yâge yôshi! 23 Rhwehe arhurhenza cyo munda mpu arhuheke mwa cirya cihugo alaganyagya balarhà mpu àrhushobôzaco. 24 Nyamubâho arhurhegesire mpu rhushimbe ago marhegeko gôshi, lyo rhurhînya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, rhukaziyôrha rhuli n’obusîme rhunabone akalamo nk’oku binayosire kuhik’ene. 25 «Obushinganyanya bwîrhu bw’obu: okulanga bwinjà n’okushimba aga marhegeko gôshi, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, nk’oku yêne arhurhegesire.»
DEU BHS 6
1וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֣ות בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 2לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֺתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃ 3וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ פ
4שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ 5וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ 6וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ 7וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 8וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ 9וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ ס
10וְהָיָ֞ה כִּ֥י יְבִיאֲךָ֣ ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹא־בָנִֽיתָ׃ 11וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ 12הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 13אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 14לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבוֹתֵיכֶֽם׃ 15כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּן־יֶ֠חֱרֶה אַף־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס
16לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה׃ 17שָׁמ֣וֹר תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְעֵדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 18וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19לַהֲדֹ֥ף אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
20כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃ 21וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 22וַיִּתֵּ֣ן יְהוָ֡ה אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ׃ 23וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֨עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֨נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 24וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֨נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 25וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשֹׂ֜ות אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ ס
7
Israheli lubaga luyegûle
1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhisa muli eci cihugo wagendiyanka, n’amango wâbà wamakungush amashanja manji: Abahititi, Abagirgashi, Abahàmoriti, Abanyakanani, Abaperizi, Abahiviti, n’Abayebuseni, mashanja nda na mazibu kululusha, 2 Nyamubâho, Nyamuzinda akufumbikabo obahime onabakolere akalibala. Orhaderhaga mpu wanywanamwe nabo, nîsi erhi mpu wababera obwonjo! 3 Orhahîraga okakoma obumanina mweshi nabo: mwâli wâwe orhamugabîraga mugala w’ab’eyo; na mugala wâwe orhamusheberaga mwâli w’ab’eyôla. 4 Bulya mugala wâwe banamurheba mpuarhanshimbaga; anakolera abandi banyamuzinda n’oburhè bwa Nyamubâho wânabona bwamakuzûkira atulumukirwe amuherêrekeze mwo kano kanya. 5 Cikwône, alaga oku mwabajirira: mujè mwashâba empêrero zâbo, mujè mwavunyungula amabuye g’okuhêrera bàgwikaga, mujè mwakundula emirhi bàgwikaga mpu bakarherekêreraho na zirya nshusho zâbot bàbinjaga onazidûlike muliro. 6 Bulyala woyo, oli lubaga lwarherekirwe Nyamubâho Nyamuzinda wâwe. We Nyamubâho Nyamuzinda wâwe àcishozire mpu obè we lwâge lubaga omu mashanja gôshi ganabà hano igulu.
7 Nyamubâho àcishwèkire kuli mwe anacimwîshoga: arhali mpu kulya kubà mwaluzire mwarhalûka agandi mashanja gôshi, ciru mwe banyi omu mashanja gôshi, 8 ci kurhonya Nyamubâho amurhonya, n’okulonza okusêza omulagi alaganyagya basho. Kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulîkûza n’okuboko kwâge kuzibu, akurhenza omu nyumpa y’obuja n’omu nfune za Faraoni mwâmi w’e Mîsiri. 9 Okolaga wamanya oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzinda mutabêsha ye bîkirira endagâno yâge n’obuzigire bwâge kuhika oku iburha lya kali cihumbi abìkira abantu bamuzigira banashimba amarhegeko gâge. 10 Cikwône abamushomba,anabahàne omu magala gâbo. Arhimang’iherêrekeza ngasi omushomba, bunali buhane bwâgo bwâgo amuhà. 11 Olangâge ebinwa n’amarhcgeko n’enecso zâni nkurhegesire ene, onazishimbâge.
12 Mango wâbà wayumvîrhe aga marhegeko, okagalanga n’okugashimba, naye Nyamubâho Nyamuzinda wâwe àkubikira endagâno n’oburhonyi alaganyagya basho. 13 Akusîma anakugishe oyôloloke; agisha emburho y’omu nda yâwe n’emburho y’omu ishwa lyâwe, engano yâwe, idivayi lihyâhya lyâwe, amavurha gâwe, emyêzi enkafu zâwe zirimwo, n’abanahuzi b’ebibuzi byâwe, muli cirya cihugo alaganyagya basho mpu abahà. 14 Wabà mugishe kulusha agandi mashanja gôshi, emwâwe erhakabà ngumba ya mulumeerhi ya mukazi erhi omu bintu byâwe. 15 Nyamubâho akucinga oku ngasi bulwala, arhakurhumire ciru n’obuguma muli galya mahanya wàbwîne arhumira ab’e Mîsiri, ci abakushomba bôshi, bo anagahengulirakwo.
16 Okolaga wamalîra ago mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhebire omu nfune gôshi. Isu lyâwe lirhabàga lya bwonjo kulibo, orhanakolera Nyamuzinda bâbo: ogwo gwakanaba murhego bakurhezire.
Emisî ya Nyamuzinda
17 Okolaga waderha emurhima gwâwe erhi aga mashanja gamabà manji kundusha, kurhi nakahasha nagahulusa wâni? 18 Orhabarhînyaga: okengêre kulya Nyamubâho, Nyamuzinùa wâwe akoleraga Faraoni n’ecihugo ca Mîsiri côshi: 19 galya marhangulo manene amasù gâwe gaciboneraga, birya bimanyîso n’ebirhangâzo, kulya kuboko kulambûle Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akuhulusagyamwo; ntyo kwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akolera ago mashanja oyôbohire. 20 Kali ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhuma enyisîmbu zimalìre abakaderha mpu bacinaniriza erhi mpu bacifulika balekibonwa.
21 Orhadirhimanaga embere zâbo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali ekarhî kâwe. Ye Nyamuzinda mukulu n’owokuyôbohwa. 22 Hinyi-hinyi Nyamubâho Nyamuzinda wâwe aja ahungumula ago mashanja embere zâwe. Nâwe wêne orhakabagukumulira oku liguma, kuderha mpu eby’erubala byankanaluga bikulibuze. 23 Nyamubâho, Nyamuzindawâwe akufumbikabo bôshi, abashakanya kuhika bôshi bahungumuke. 24 Akufumbika n’abâmi bâbo, oherêrekcze amazîno gâbo hanola idako ly’amalunga harhajire owaderha mpu ahagaza embere zâwe, kuhika bôshi obamalire.
25 Enshusho bàbinjaga mpu banyamuzinda bâbo, mukazizikweba ecîko; orhayagalagwa n’amasholo nîsi erhi n’amarhale baziyambisire; erhi wakaderha mpu waciyankirago, wanagwa omu murhego; bulyala ebyo byôshi, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhabikwirirwa. 26 Orhahîraga okahêka ebyo byakobwa omu mwâwe, byakanarhuma wabà nyamakobwa akabyo. Okwânîne obilole nka by’eciguzi birya by’okushologosa bulya biri bihehêrere.
DEU BHS 7
1כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃ 2וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃ 3וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃ 4כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃ 5כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃ 6כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס
7לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃ 8כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃ 9וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃ 10וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ 11וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃ פ
12וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 13וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֨יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 14בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃ 15וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃ 16וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ ס
17כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃ 18לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃ 19הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוֹצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃ 20וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃ 21לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃ 22וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 23וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃ 24וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃ 25פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ 26וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃ פ
8
Amarhegeko gw’omw’irûngu
1 Aga marhegeko mmuhîre ene, mugalange bwinjà gôshi, mugashimbe lyo mulama, muyololoke munaje muli cirya cihugoNyamubâho alaganyagya basho, muciyanke cibè cinyu. 2 Okazikengêra zirya njira zôshi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugezagyamwo omu irûngu myâka makumi ani, mpu lyo akujira mwîrhôhye, akurhangule anamanye eciri omu ndubi y’omurhimagwâwe: mpu alole erhi walanga erhi orhalange amarhegeko gâge. 3Akujizire mwîrhôhye, akuyumvîsa ishali akuhà amanna walya n’obwo orhagayishi na basho barhagayishi; kulonza okukumanyîsa oku omuntu arhalama na mugati gwône, ci alama na ngasi hirhenga omu kanwa ka Nyamuzinda. 4 Omwambalo wali oyambîrhe gurhakoyaga mw’eyo myâka makumi ani, n’okugulu kwâwe kurharhundaga. 5 Oyumvagye obwo oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe kwo akuhanûla kula omushamuka anahanûla omwâna wâge. 6 Onalangâge amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kushimba enjira zâge n’okumurhînya.
Enyifinjo z’Ecihugo c’Amalaganyo
7 Bulya Nyamubâho akola akuhêka omu cihugo cinjà bwenêne, cihugo cilugamwo enshalalo n’enshôko, amîshi ganakazifuguka kurhenga ekuzimu omu rhubanda n’omu birhondo. 8 Cihugo ciyeramwo engano; engano y’obwânwa n’ey’omushûshu, omuzâbîbu n’omuzêti n’amakomamanga, cihugo ca mirhi ya mizêti, ca mavurha n’obûci, 9 Mw’eco cihugo orhalye mugati mushundano, orhabulemwo kantu. Cihugo cirimwo amarhale cinali cihugo wahumbamwo amarhale oku ntondo. 10 Walya oyigurhe onavuge Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omunkwa muli ecôla cihugo cinjà akuhîre.
11 Orhahîraga okayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu kubula bwashimba ebinwa byâge, amarhegeko gâge n’engeso zâge nkurhegesire ene. 12 Amango wâbà wamalya wanayigurha, wamayûbaka onakola odekerìre omu nyumpa nyinjà, 13 n’amango wabona ebintu byâwe binyinyi n’ebinênene byamayololoka, onakola ogwêrhe nfaranga nyinji, masholo garhali manyi, n’ebirugu byâwe hyôshi byamaluga, 14 omanye omuhimbo gwakanakuja emurhima. Ago mango omanye wakayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wakurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa y’obuja. 15 Ye wakugezagyamwo oyûla cobohwa na nakagali w’irûngu, hantu ha nyôrha harhanabà mîshi, ha njoka n’amahiri, yêne ye wakurhengezagya amîshi omu ibuye lizibu-lizibu. 16 Ye wakuyikulizagya omu irûngu n’amana, biryo basho barhayishi, kuderha mpu akujire mwîrhôhye, mpu arhangikurhangula abulikujirira ebinjà wâsîma.
17 Omanyâge wakaderha omu murhima gwâwe erhi: misî yâni na buzibu bwa maboko gâni byampisagya kuli obu bugale. 18 Okazikengêra Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ye wakuhâga emisî erhuma wabona obwo bugale bwôshi; kwo àkenzire ntyo erya ndagâno àlaganyagya basho, kw’okûla biri ene. 19 Amango wanayibagire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okashimba abandi banyamuzinda b’obwuhambi, okabarhumikira erhi okabahàrâmya, nkukomêrîze oku wanaherêrekera. 20 Ak’agôla mashanja Nyamubâho âherêrekeza omu masù ginyu, ninyu kwo mwanahêrerekera, ebwa kubula bwayumvîrhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.
DEU BHS 8
1כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 2וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הֹלִֽיכֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖ו אִם־לֹֽא׃ 3וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃ 4שִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 5וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃ 6וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֽוֹ׃ 7כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃ 8אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ 9אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ 10וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ 11הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ 12פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טוֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ 13וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ 14וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 15הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ 16הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֨עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ 17וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ 18וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשֹׂ֣ות חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
19וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃ 20כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ
9
Nyakasane ye hima, c’arhali oburhwâli bw’Israheli
1 Yumva Israheli. Woyo okolaga wayikira Yordani ene, okola wagendiyimûla amashanja manene na mazibu kukulusha, okolawayanka emirhundu minene, miyûbakaire n’ebyogo byâyo bihisire omu nkuba-karhi. 2 Libà ishanja linene, banaba bali-bali ba-Anakimu. Obayishi, wayumvîrhe bàbaderha, mpu: «Ndi wakahagalika ba-Anakimu?» 3 Omanyâge ene oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye wakushokolera nka muliro-ntakanjirwa, yêne ye wabamalîra, yêne ye wakuhimirabo; wabanyaga onabaherêrekeze oku irindo nka kulya Nyamubâho àkubwîraga. 4 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe abahiva wanasinza, orhaderhaga omu murhima, erhi: «Bushinganyanyu bwâni bwarhumire Nyamubâho ampisa eci cihugo omu ikumi ly’eminwe», n’obwo Nyamubâho ahivire ago mashanja wanasinza erhi bubî bwaho burhuma. 5 Arhali bugula bwâwe, arhali bushinganyanya bw’omurhima gwâwe burhumire washobòla ecihugo câbo, ci bubî bwâbo bwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anyaga aga mashanja n’okukushobôza; haligi n’okulonza okukenga akanwa alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo. 6 Omanyâge ene oku arhali bugula bwâwe burhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhà ecîra cihugo cinjà ntya mpu cibè câwe: bulyâlya obà lubaga lwa cikanyi cirhagomba.
Ecâha ca Israheli oku Horebu n’obulagizi bwa Mûsa
7 Okengêre, orhayibagiraga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’oku wamujirisize burhe omu irûngu. Kurhenga amango mwarhengaga omu cihugo c’e Mîsiri, kuhika ahâla mwahika, murhahwa murhagomera Nyamuzinda. 8 Aha Horebu mwagayisa Nyamubâho, amulubira bwenêne kulinzimumalìra. 9 Nali nsokîre oku ntondo nti ngendihâbwa enambi z’amabuye, zo nambi z’endagâno Nyamubâho àfundikaga ninyu. Nayôrha oku ntondo miregerege makumi ani na madufu makumi ani, buzira kukoza omugati erhi amîshi ekanwa. 10 Nyamubâho ampa zirya nambi z’amabuye, oku zinali ibirhi; zàli nyandike n’omunwe gwa Nyamuzinda, zànalikwo ebinwa Nyamubâho ambwiriraga omu karhî k’omuliro, kw’erya ntondo, olusiku lw’embuganâno. 11 Enyuma za miregerege makumi ani na madufu makumi ani, Nyamubâho ampa ezo nambi z’amabuye zombi, zo zirya nambi z’endagâno. 12 Nyamubâho ambwîra erhi: «Yimuka oyandagale duba orhenge hano, bulyâlya olubaga warhenzagya e Mîsiri, lwakozire amaligo. Barharhamirirhenga omu njira nàbayêrekaga, bacitulîre enshusho y’ecûma carhenga ecîko». 13 Oku bundi Nyamubâho ambwîra erhi: Nabwîne lula lubaga, luli lubaga lwa cikanyi cirhagomba. 14 Oleke nduhererhe, nzaze izîno lyâbo idako ly’amalunga, nàbà we njira ishanja lizibu na linenekulusha elira».
15 Oku bundi obwôla nabunguluka, narhenga kuli erya ntondo nasiga edwîrhe yahya; nàli nfumbasire zirya nambi ibirhi z’endagâno. 16 Nalola nabona oku mwàli erhi mwamagayisa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu; mwàli mwamatula akanina k’ecûma carhenga ecîko: murharhamagirhenga omu njira Nyamubâho ali amurhegesire. 17 Zirya nambi oku ziri ihirhi, nazigwârha n’amaboko gombi, nazirhimba oku idaho erhi mwànabona. 18 Oku bundi nacìha oku idaho, embere za Nyamubâho, nk’oku nanajiraga burhanzi, nashinga miregeregce makumi anî na madufu makumi ani ntakoza omugati erhi mîshi ekanwa, najira ntyo erhi amaligo mwàkolaga garhuma, aga mwàgayisagyamwo Nyamubâho n’okumujira burhe. 19 Neci bwo nali nyôbohire bulya burhe na gulya mungo àli àmugwêrhekwo, kubika alinda ahiga mpu akola amuherêrekeza. Ago mango kandi Nyamubâho anyumva. 20 Aròni naye Nyamubâho àli amukalihire bwenêne alonzimuheza; kandi ago mango nasengerera Aròni naye. 21 Nayanka cirya câha cinyu mwàli mutuzire, kalya kanina, nakayanka nakayoca, nakavungunyula kôshi nakajira muyonga nagukweba omu mugezi gwahona oku ntondo. 22 Aha Tabera, n’aha Masa n’aha Kibroti-Hatawa, mwajira Nnâmahanga burhe. 23 Na galya mango Nyamubâho alonzagya okumurhenza e Kadesi-Barnea, bulyala amubwîra, erhi: «Musoke mugendirhòla cirya cihugo mmuhìre», mwacinungushulira eryola irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu murhamuyêmêraga murhanayumvagya izù lyâge. 24 Muyôrha mugomera Nyamubâho kurhenga olusiku amumanyaga.
25 Nàcirhimba oku idaho obwo embere za Nyamubâho, nanayôrha mparamize ezo nsiku makumi ani n’ago madufu makumi ani, bulya Nyamubâho àli àdesire mpu amuherêrekeza. 26 Nashenga Nyamubâho namubwîra nti: «Yâgirwa Nyamubâho, omanye wankasherêza olubaga lwâwe n’omwîmo gwâwe wêne walîkûzagya n’obuhashe bwâwe, ogu wanarhenzagya wêne e Mîsiri n’okuboko kuzibu. 27 Nti kengêra abarhumisi bâwe, Abrahamu, Izaki na Yakôbo, orhalolaga obugamba bw’olubaga, obulala n’amabî gâbo, 28 aba muli cirya cihugo warhurhenzagya bakanaderha, erhi: Nyamubâho kuyabirwa ayabirwe n’okubahisa omu cihugo abalaganyagya, erhi na nshombo kulibo, yarhumaga abahulusa mpu lyo bagendifira omu irûngu. 29 N’obwo lubaga lwâwe olwo, mwîmo gwâwe ogwo. wêne wagurhenzagya e Mîsiri n’obuhashe bwaee bunji n’okuboko kwâwe kulambûle».
DEU BHS 9
1שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃ 2עַֽם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃ 3וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֨יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֽוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאַבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לָֽךְ׃ 4אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 5לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֨שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 6וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃ 7זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָֽה׃ 8וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 9בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃ 10וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל׃ 11וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית׃ 12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃ 13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ 14הֶ֤רֶף מִמֶּ֨נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃ 15וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃ 16וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתְכֶֽם׃ 17וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 18וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃ 19כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃ 20וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ 21וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃ 22וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהוָֽה׃ 23וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֨עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃ 24מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָ֑ה מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃ 25וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 26וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהוָה֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 27זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ׃ 28פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הוֹצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 29וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֨אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ פ
10
Omucîmba gw’Amalaganyo n’okucîshogwa kwa Bene Levi
1 Nyamubâho anacimbwîra obwo, erhi: «Obinje zindi nambi ibirhi za mabuye nka zirya ntanzi, onasôkere emunda ndi oku ntondo, obinje n’omucîmba gw’omurhi. 2 Nâyandika kuli ezôla nambi zombi ebinwa byali kuli zirya nambi ntanzi waberaga, oyishizihira omwôla mucimba.» 3 Nanacibinja omucimba omu murhi gw’omuvûla, n’erhi mba namabinja zirya nambi z’amabuye zombi, zinayosire nk’eza burhanzi, nasôkera kulya ntondo n’enambi zâni omu nfune. 4 Ayandika kuli ezôla nambi zombi nk’oku anajiraga burhanzi ebinwa ikumi Nyamubâho amubwiriraga oku ntondo, omu karhi k’omuliro, olusiku lw’embugânano. Nyamubâho àganfumbasa. 5 Nashubirhenga okwôla ntondo, nahira zirya nambi muli gulya mucimba najiraga zanakaziyôrha zibêra omwôla nk’oku Nyamubâho anantegekaga. 6 Bene Israheli banacirhenga aha maliba ga Bene-Yakana, bajà e Mosera; yo Aròni afirire, yo anabishirwe, omugala Eleazari ayîma omu cikono câge c’obudâbwa. 7 Kurhenga ahôla bajà e Gudigoda, barhenga e Gudigoda bajà e Yotibata, cihugo ciluziremwo enyîshi. 8 Ago mango, Nyamubâho ayegûla ab’obûko bwa Levi, mpu bakazibarhula omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho, mpu bakaziyimanga embere za Nyamubâho, bakazimukolera banakazihâna omugisho oku izîno lyâge nk’oku binali ene. 9 Co carhumire Levi arhabona mwanya arhanabona ishwa aka bene wâbo: Nyamubâho yêne ye kashambala kâge nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anamubwîraga.
10 Niehe nàbêra oku ntondo nk’oku nanajiraga obw’oburhangiriza, nabêrakwo miregerege makumi ani na madufu makumi ani; ago mango, Nyamubâho anyumvîrhiza kandi; Nyamubâho aleka omulâli gw’okukuherêrekeza. 11 Ci kwône Nyamubâho kandi ambwîra, erhi: « Yimuka oshokolere olubaga bagendiyanka cirya cihugo nalaganyagya bîshe nti nabahàco baciyimemwo».
Okukembûlwa kw’omurhima
12 Na bunôla, wâni Israheli, bici Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhûnyire aha nyuma ly’okurhînya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okushimba enjira zâge zôshi, okuzigira n’okukolcra Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwôshi, n’omûka gwâwe gwôshi, 13 okushimba ebinwa n’aga marhegcko ga Nyamubâho nkurhegesire ene mpu lyo oyishibêrwa. 14 Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nnankubà ye na Nnâmahanga gôshi, ye Nn’erigulu na ngasi binalibamwo byôshi. 15 Nyamubâho ànabulibà basho bone àcîshwekerakwo erhi kubarhonya kurhuma, na kandi enyuma zâbo, linali iburha lyâbo, aligi mwoyo, lyône àcîshozire omu mashanja gôshi. 16 Mukembûle omurhima gwinyu munaleke okubà bacikanyi cirhagomha. 17 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda wa banyamuzinda, ye Nyakasane wa banyakasane, ye Nyamuzinda olushire, Nyamuzinda muhimanyi na wa kurhinywa, arhajira kabôlo kuli ndi arhanalonza luhembo luci.
18 Yetwîra enfunzi n’omukana olubanja, yerhonya ebigolo, yebiha omugati n’omzambalo. 19 Mukazigira ababunga bulya ninyu mwâli babunga omu cihugo c’e Mîsiri. 20 Okazizigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onakazimukolera, ocîshwckere kuliye onakazicigasha izîno lyâge. 21 Ye irenge lyâwe, ye Nyamuzinda wâwe, ye wakujiriraga birya binene na bidârhi amasù gâwe gàbonaga. 22 Basho erhi bayandagalira e Mîsiri, bàli bantu makumi gali nda na bunôla Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkuluzize nka nyenyêzi z’e malunga.
DEU BHS 10
1בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃ 2וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃ 3וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃ 4וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשֹׁ֗ון אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה אֵלָֽי׃ 5וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָֽה׃ 6וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 7מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יָטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַֽחֲלֵי מָֽיִם׃ 8בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 9עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֽוֹ׃ 10וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֔י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֨אוּ֙ וְיִֽרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ
12וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 13לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃ 14הֵ֚ן לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 15רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 16וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃ 17כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ 18עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ 19וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 20אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 21ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃ 22בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃
11
Ebi Israheli abonaga
1 Ozigire Nyamubâho Nyamuzinda wâwe onashimbe ngasi lusiku ebi akurhegesire byôshi, amarhegeko gâge, engeso zâge n’ebinwa byâge. 2 Mwacibwinire mwene, mwoyo ci arhali abâna binyu. Bôhe barhabonaga barhanamanyaga amahano ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, obukulu bwâge, emisî y’olubi lwâge n’ey’okuboko kwâge kulambûle, 3 ebimanyîso n’ebindi akozire omu Mîsiri, ebi akolîre Faraoni w’e Mîsiri n’ecihugo câge côshi, 4 ebi akolîre emirhwe y’abalwi b’e Mîsiri, enfarasi zâbo n’engàle zâbo, galya mango abalikiragakwo amîshi g’Enyanja Ndukula banamulibisirekwo luminomino, kulya abagukumulaga baherêrekera kuhika ene. 5 Abâna binyu barhabonaga ebi àmujirire omu irûngu kuhika aga mango mwahika aha; 6 ebi akolîre Datani, Abironi na bene Eliabu wa kuli bene Rubeni, galya mango idaho liyashama linabàmirangukiza omu karhi ka Israheli yeshi, lyamirangusabo n’emilala yâbo n’amahêma gâbo n’ebirugu byâbo byôshi. 7 Amasu ginyu gabwîne ebyo bidârhi Nyamubâho akozire byôshi.
Amalaganyo n’oburhonde
8 Mulange amarhegeko mmurhegesire ene gôshi, lyo mubà bazibu munahashigwârha eci cihugo mwajamwo mpu muciyanke cibè cinyu. 9 Ntyôla mwalamira nsiku nyinji muli eco cihugo Nyamubâho alaganyagya basho n’obûko bwâbo, cihugo cihululamwo amarhà n’obûci. 10 Kulya kubà eco cihugo wajamwo cirhali nk’ecihugo c’e Mîsiri mwarhengamwo, eyo munda mwakazâgiba mwamarhwera emburhomunagaliyidômera n’okugulu nka kula badômera obusane. 11 Ecihugo wajamwo mpu ogendiyanka cohe ciri cihugo ca rhubanda n’ebirhondo bidômerwa n’enkuba y’oku nkuba. 12 Ciri cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba alanzire n’amasù ga Nyamubâho Nyamuzinda wâwe garhacirengakwo, kurhenga aha murhondêro gw’omwâka kuhika aha buzinda bwâgo. 13 Kwo birintyo. Erhi mwakanayumva amarhegeko gâni mmuhîre ene, okuzigira Nyamubâho Nyamuzinda winyu, n’okumukolera n’omurhima gwinyu gwôshi n’omûka gwinyu gwôshi; 14 ecihugo cinyu nacihà enkuba amango gakwânîne, enkuba mpangûka n’enkuba y’oku lugaze, na ntyo wanahaka engano yâwe, erivayi lyâwe n’amavurha gâwe. 15 Ebintu byâwe nabihà obwâsi e bulambo, walya onayigurhe. 16 Mumanyage omurhima gwinyu gwakanashumikwa, obone mwamahabuka mukazikolera abandi banyamuzinda n’okubaharâmya; 17 mucîzukize engulumira y’oburhè bwa Nyamubâho, mubone amayigala amalunga, enkuba ebulikane, ishwa lirhaciyeramwo bici, kano kanya mwamaherêrekera muli eci cihugo cinjà Nyamubâho amuhà.
Okushwinja
18 Ebi binwa mmubwizire, mubihirage oku murhima n’omu mûka gwinyu. Mubishwekere oku kuboko nka cerekane n’oku malanga nka isembwa. 19 Mubiyigîrize bagala binyu, munakazibakengezabyo, obè otamîre omu mwâwe erhi odwîrhe walambagira omu njira, obè ogwîshîre erhi obè oyimanzire. 20 Obiyandike oku mikango y’enyumpa yâwe n’okunyumvi zâwe, 21 na ntyo, ensiku zâwe n’eza bagala bâwe, mw’eci cihugo Nyamubâho alanyagya basho mpu abahà, zanaluga aka ez’oku nkuba enyanya z’igulu. 22 Bulyalya erhi mwakanalanga mukanashimba aga marhegeko mmurhegesire gôshi mukazigira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, mukanashimba enjira zâge zôshi, n’okucishwekera kuliye, 23 Nyamubâho anamunyâgira eby’aga mashanja gôshi, ninyu mwene mwananyaga ebya mashanja manene na mazibu kumulusha.
24 Ngasi aba mwakanahira olushando erhi hanakola aha kwinyu, olubibi lwinyu lunali kurhenga oku irûngu kubika e Libano, kurhenga oku lwîshi, olwîshi lwa Efurata, kuhika oku nyanja y’e Buzikiro bw’izûba, lyo ishwa linyu eryo. 25 Ntâye wahagaza embere zinyu, Nyamubâho Nyamuzinda winyu amukengesa bakazimurhînya omu ngasi ishwa mwakanahiramwo olushando, nka kulya yêne amulaganyagya.
26 Ka murhabwini? Nioyo namadêkereza embere zinyu ene okugishwa n’okuhehêrerwa. 27 Kugisha erhi mwakanashimba amarhegekomurhegesire ene gali ga Nyamubâho Nyamuzinda winyu. 28 Kuhehêrerwa, akaba murhashimbiri amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, n’erhi mwakarhenga omu njira mmurhegesire ene, mukaderha mpu mwashimba abandi banyamuzinda murhamanyaga. 29 N’amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhisa mw’eci cihugo wajamwo mpu ociyanke cibè câwe, onahire omugisho oku ntondo ya Ebali. 30 Ezo ntondo ntâye ohabire oku ziba ishiriza lya Yordani, omu njira y’e Bushoshokero bw’izûba omu cihugo c’Abekanani bayûbaka omu Araba aha ishiriza lya Giligala hôfi n’omurhi gw’e More. 31 Neci, mukola mwayikira Yordani, mpu mugendiyanka ecihugo Nyamu baho Nyamuzinda winyu amuhà. Mwaciyanka cibè cinyu munaciyûbakaemwo. 32 Mulange munashimbe amarhegeko gôshi n’engesomuhugûlîre ene.
DEU BHS 11
1וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֺתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ 2וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃ 3וְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶֽת־מַעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃ 4וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 5וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 6וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 7כִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֥ה יְהוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה׃ 8וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 9וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס
10כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃ 11וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃ 12אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ ס
13וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ 14וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ 15וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ 16הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ 17וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 18וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ 19וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 20וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ 21לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס
22כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֽוֹ׃ 23וְהוֹרִ֧ישׁ יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃ 24כָּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃ 25לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ ס
26רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃ 27אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ 28וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ ס
29וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃ 30הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֨רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃ 31כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
12
II. Okushubûlulwa kw’amarhegeko
1 Alagi amarhegeko n’engeso mwalanga n’okushimba muli eco cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho akuhîre mpu cibè câwe ensiku zôshi z’akalamo kinyu bano igulu.
Okushâba engombe za banyamuzinda bw’obwîhambi
2 Muhongole munashande ngasi bantu amashanja mwajihulusa gàli gayubasire mpu gakazigashanirizamwo ba Nyamuzinda wâbo, abè oku ntondo, abè omu birhondo, abè aha murhi gujinîrîre. 3 Mushâbe empêro zâbo, mujonjage amabuye gâbo g’aha luhêro, n’emirinzi yâbomuyiyoce. Mushangule enshusho babinjiraga banyamuzinda bâbo, munazaze amazîno gâbo ahôla.
Okurherekêra Nyamubâho
4 Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yêhe, arhalikwo mwamujirira ntyo. 5 Ci halya Nyamuzinda winyu acishoga omu mashanja ginyu mpu ahireho izîno lyâge n’okulibezaho ho mwakaziyisha n’okumulongezaho. 6 Ahôla ho mwakazilêrha enterekêro zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyun’ensholôlo z’omu nfune zinyu, enterekêro zinyu z’okuyukîriza omuhigo n’ezindi nterekêromunalonzize, enterekêro z’olubere lw’ebintu binyu binênene n’ebinyînyî. 7 Ahôla ho mwanakazirîra, omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, kulya kubà Nyamubâho, Nyamuzinda winyu àkugishire.
8 Arhali kwo mwajira nk’oku rhudwîrhe rhwajira ahâla ene: ngasi muguma adwîrhe ajira oku anabwîne, 9 kulya kubà murhacihika aha baluhukiro n’oku kashambala Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre. 10 Mukolaga mwayikira Yordani, mwagendibêramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhà mpu muciyimemwo. Amucinga oku babisha bamulieburhambi muyûbake n’omurhûla. 11 Ago mango, n’aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda winyu acîshoga mpu ho abêza izîno lyâge ho mwakazilêrha ngasi ebi namurhegesire byôshi: enterêkero zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyu, ensholôlo z’omu nfune zinyuna ngasi binjà wâbà walaganyize Nyamubâho omu ciragâne; 12 agamango, musîme omu masù ga Nyamubâho Nyamuzinda winyu, mwe nabagala binyu na bali binyu, na bambali na bambalikazi binyu, n’omuleviti oyubasire emwinyu, kulya kubà arhagwêrhi mwanya arhanashangìri akashambala kinyu.
Enterekêro zarherekêrwa
13 Orhahîraga okarherekêra aha ngasi luhêro onabwîne; 14 ci halya hantu Nyamubâho acîshoga omu ishanja linyu liguma, hone wakazirherekêrera enterekêro zâwe z’embâgwa n’okukola ngasi ebi nakurhegesire.
15 Ci kwône, ngasi mango wakanayumva omurhima gucîfinjirekwo, omu ngasi murhundu gwinyu, wanabaga onalye enyama nk’oku omugisho gwa Nyamubâho gunakuhire. Omuntu. abè mwêru kwêru erhi nanga, anayiryakwo, ciru yankabà ya kashafu erhi ya nshagarhi. 16 Murhalye omukò, ci munagubulagire oku idaho nka mîshi.
17 Omu mirhundu yâwe, orhaliremwo ecihimbi ca kali ikumi c’engano yâwe, ec’idivayi lyâwe erhi ec’amavurha gâwe, olubere lw’ebintu byâwe binênene erhi bisungunu nîsi erhi ciru ehiguma hy’oku nterekêro zâwe z’okuyûkiriza omuhigo nîsi erhi enterekêro z’obulonza erhi enterekêro enfune zâwe zihânyire. 18 Ci kwône wanabirîra omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshogaga honene, woyo, mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali wâwe na mwambalikazi wâwe n’omuleviti oli aha mwâwe, wanalya osîme, omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ocîshingire ebinjà byarhenga omu maboko gâwe. 19 Amango gôshi wâbà olimwo eco cihugo câwe, orhahîraga okuhaba omuleviti. 20 Hano Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amagalihya ecihugo câwe nka kulyâla anakubwîraga, n’amango wayumva irala ly’enyama okanaderha, erhi: «Nakasimire okulya enyama», onayirye nk’oku onalonzize. 21 Erhi akaba aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire mpu ho ahira izîno lyâge hali kuli nâwe, wanakazibâga omu bintu binyinyi n’ebinênene Nyamuzinda akuhîre, nka kulya nàkurhegekaga. 22 Ci kwône kwo wanabirya kula banalya akashafu erhienshagarhi: omuntu mucêse n’orhali mucêse haguma balîra. 23 Ci kwo omanyewakalya omukò, bulya omukò gwo mûka, orhakanalya omûka okalya n’enyama. 24 Orhalyaga omukò: ogubulagire oku idaho nka mîshi. 25 Orhahîraga okagukoza ekanwa lyo obêrwa woyo na mugala wâwe enyuma zâwe ebwa kubà okozire ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho. 26 Ci kwône ebirugu bitagatîfu, birya binali byâwe, haguma n’entûlo z’okuyûkiriza omuhigo, okazibiyanka obihêke halya hantu Nyamubâho àcîshozire. 27 Enterekêro y’entumwa n’omukò oyisingônolere oku luhêrero lwa Nyamubâho Nyamuzinda wâwe, n’enyama ozirye, 28 Olange onashimbe bwinjà ebira nkurhegesire, na ntyo wanakazibêrwa ensiku zôshi woyo na mugala wâwe enyuma zâwe, ebwa kubà wajizire ebiri binjà binashingânîne embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.
29 Eyo munda wajà, amango Nyamubâho Nyamuzinda wâwe aba amahererêkeza amashanja gâyo gôshi, amanakushokolera ayisha abanyaga n’amango wâbà wamabanyaga onakola odêkerîre omucihugo câbo, 30 ago mango onamanyâge wakagwârhwa omu murhego,onamanyâge wakaderha mpu wabashimba wamanarhangibaherêrekeza embere zâwe. Omanyâge wakadôkerezaebya banyamuzinda bâbo omu kuderha erhi: «Aga mashanja kurhigakazâg’ikolera banyamuzinda bâbo? Erhi kwo nâni najira ntyo!» 31 Arhali kwo wakola ntyo embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.Bulyala ebyo byôshi Nyamubâho arhabibonakwo arhanakwirirwa ebi ago mashanja gajirira banyamuzinda bâbo: kali ciru banayokere bagala bâbo na bâli bâbo omu ciko mpu lyo basîmîsa banyamuzinda bâbo.
DEU BHS 12
1אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 2אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן׃ 3וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃ 4לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 5כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה׃ 6וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃ 7וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כָּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃ 9כִּ֥י לֹא־בָּאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 10וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃ 11וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַֽיהוָֽה׃ 12וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃ 13הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 14כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃ 15רַק֩ בְּכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ 16רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 17לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכָל־נְדָרֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃ 18כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֨ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 19הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כָּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ ס
20כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ 21כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃ 22אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּה֔וֹר יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃ 23רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃ 24לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 25לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 26רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 27וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֨יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃ 28שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֨יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס
29כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃ 30הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֨ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֨לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃ 31לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃

13
1 Ebyo mmurhegesire byôshi, mubilange munabishimbe, buzira kuyûshûla erhi kubinyihyakwo akantu. 2 Erhi emwinyu yakazûka omulêbi erhi mulôsi wa bilôrho, akakuyêreka ecimanyîso erhi cisômerine cirebe 3 cirya cimanyîso, erhi cirya cisômerîne cikaba nk’oku ànaderhaga, n’enyuma z’ahôla, akakubwîra erhi: «Rhucishimbire abandi banyamuzinda, aba orhayishi, akanakubwîra mpu mubagashânize», 4 orhayumvagya ebinwa by’oyomulêbi nîsi erhi eby’oyomulôsi w’ebilôrho, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhangula kwa bene okwo, mpu amanye erhi onazigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwôshi. 5 Nyamubâho. Nyamuzinda wâwe yêne ye mwakulikira ye mwanakenga; amarhegeko gâge go mwashimba, izù lyâge lyo muwakaziyumva, ye mwakolera, ye mwacîshwekerakwo. 6 Oyomulêbi erhi oyomulôsi ali wa kufà, bulyala amayigîriza abantu okugomera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wakukulaga omu cihugo ca Mîsiri, akucungula omu nyumpa y’obuja, na kandi amàkuhabula àkurhenza omu njira Nyamubâho, Nyamuzinda akurhegekaga mpu okazishimba.
7 Erhi mwene winyu, mwene sho erhi mwene nyoko, mugala wâwe erhi mwâli wâwe, nîsi erhi omukazi òyegemera ecifuba câwe, erhi omwîra orhonya nka mûka gwâwe wêne, erhi akakushumika mahwe-mahwe, erhi: «Rhugende rhujikolera abandi ba Nyamuzinda, balya wêne orhayishi na basho barhabayishi 8 ba muli balya banyamuzinda b’amashanja gali eburhambi bwinyu, gabè ga kuli erhi ga hôfi, kurhenga oku cikwî kuhika oku cindi cikwî c’igulu, 9 orhayêmêraga ebinwa byâge orhabirhegaga okurhwîri, isù lyâge lirhabàga lya lukogo, orhamubabaliraga orhanafulikaga obubî bwâge. 10 Neci, okwânîne omuyirhe, we wamulîkira okuboko kurhanzi kw’okumuyîrha, na kandi okuboko kw’olubaga lwôshi kuholêreze. 11 Mabuye wamuhanda kuhika afe; bulyala ali alonzize okukucika kuli Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, wakurhenzagya eMîsiri, omu nyumpa y’obuja. 12 Israheli yeshi akumanya anageremwo omusisi, analeke okukola ago maligo ekarhî kâwe. 13 Erhi wakayumva baderha mpu murhundu muguma mw’erya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkuhâga mpu obêremo, 14 gulimwo abantu ba busha b’omu bûko bwâwe, bahabwîre abâbo bashizi bababwîra mpu: «Rhugende rhukolere abandi banyamuzinda, balyala ôrhali oyishi, 15 ago mango onalole ehyo hibanja bwinjà odôse ciru onadokereze. Kukaboneka oku neci kwo binali ntyôla, na ntâco cirhindizize obwo bubî bwanajizirwe emwâwe, 16 ababà hw’ogwomurhundu bôshi, onabayôhemwo engôrho, ogwomurhundu onagushandaze gwo n’ebigubamwo byôshi, 17 ebyakanyagwa byôshi, onabilunde omu ngo y’emuhanda, omurhundu oguyokere kuguma n’eminyago yago yôshi, gwôshi ogurhûle Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Gushube bigûka by’ensiku zôshi birhaciyûbakwe. 18 Orhayôrhanaga akantu ka muli olwo lugo luhehêrere, kuderha mpu Nyamuzinda arhûlirire, aleke oburhè ànali, obwonjo bwâwe bumugwarhe akubabalire anakuluze, nka kulya àlaganyagya basho, 19 casinga oyu mvirhize izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, oshimbe amarhegeko gâge gôshi, agala nkurhegesire ene, onakole ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.
DEU BHS 13
1אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשֹׂ֑ות לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ פ
2כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃ 3וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנָֽעָבְדֵֽם׃ 4לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ 5אַחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃ 6וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 7כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 8מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ 9לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃ 10כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָֽדְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃ 11וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 12וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשֹׂ֗ות כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס
13כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃ 14יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֨עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃ 15וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 16הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ 17וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃ 18וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס
14
Lubaga lurhuzirwe Nyakasane: oleke ebiryo bihumânya olye ebicîre
1 Mwoyomuli bâna na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Murhahîra mukashâkwa nîsi erhi okumômwa ebisike nka hali ofire. 2 Bulya woyo oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, na Nyamubâho àcikwishozire omu gandi mashanja gôshi gaba hanola igulu, mpu obè ishanja lyâge. 3 Orhahîraga okulya akantu k’okushologosa. 4 Alaga ebintu n’ensimba ndibwa: enkafu, ecibuzi n’empene, 5 enshagarhi, akashafu, empongo, akasa n’ensunu, empovu n’empene y’emuzirhu. 6 Wanalya ngasi cintu erhi nsimba ejira ensenyi mberemwo ebè erhi kuvûgusa evûgusa. 7 Ci kwône, omu bintu bivûgusa n’omubintu bijira ensenyi mberemwo, murhahîra mukalya ngasi bûko bwa ngamiya n’obw’omurhonè. Ezo ozilole nka nsimba zihumânya. 8 Engulube nayo ejira ensenyi mberemwo ci kwône erhavûgusa: oyilole nka ya kuhumânya. Orhakalya enyama zâzo orhakanahuma oku mirhumba yazo. 9 Omu nsimba z’omu mîshi, zo mwakalya ezi: ngasi ezijira emishûgi y’emugongo n’enjula, ezo mwanazirya. 10 Ci ezirhajira mishûgi y’emugongo zirhanajira njula murhakazirya; ezomukazizilola nka za kuhumànya. 11 Mwanalya ngasi kanyunyi kacire. 12 Alagi ebinyunyi murhakalya: ikozi, cigukuma, cunjunja, 13 akadurha, ecihimbi na ngasi bûko nyûnda bwôshi, 14 obûko cihungu bwôshi, 15 kanga, kahene, nyamulobo, na ngasi bûko lubakà 16 cirifufu, hunira na kaduba mahiri, 17 hajawa, enkongoro n’emînâna, 18 lubondo n’obûko bwâge, hangâli n’omutulama. 19 Ngasi rhusimba rhwa mashala mukazilolarho nka rhwakuhumânya, murhankalyarho. 20 Mwanahashirya ngasi kanyunyi kacire. 21 Murhankalya enyama z’omufîra. Wanayiha ecigolo ciri aha mwâwe ciyirye nîsi erhi oyigulize ow’embuga, bulya wêhe oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Orhahîraga okayendera omwânahene omu mahenehene ga nina.
Entûlo ya ngasi mwâka
22 Ngasi mwâkau, kwanakwânana orhôle ecihimbi ca kali ikumi c’oku myâka yâwe, eryala eyezire enarhenzire omu mashwa gâwe. 23 n’omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu ânabe acîshozire mpu abêzeho izîno lyâge, wanaliraho ecihimbi ca kali ikumi c’engano yâwe, ec’erivayi lyâwe n’eca amavurha gâwe, olubere lw’ebintu byâwe binênene n’ebiyinyi ntyo, wanayiga okukaziyôrha orhînya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 24 Erhi enjira yakakukulihira bwenêne, erhi wakaba orhahashirihisa entûlo ebwa kubà ahantu Nyamubâho àcishozire mpu abêzaho izîno lyâge hali kuli n’emwâwe, amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakugisha, 25 erya myaka wanaîhingana nsaranga, zirya nsaranga onazisegeze omu nfune zâwe, onaje halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire; 26 ohikaho wanakaba zirya nsaranga, ozihîngane ngasi kantu onalonzize, bintu binênene erhi binyinyi, divayi erhi ngasi mamvu gahire, ngasi ehi onayumvîrhe omurhima gusimire. Wanalira mulya masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, osime woyo n’enyumpa yâwe. 27 Orhayibagiraga omuleviti òli omu mirhundu yâwe, bulyâlya arhagwêrhi mwanya arhanagwêrhi kashambala haguma nâwe.
Entûlo ya ngasi myâka isharhu
28 Enyuma lya myâka isharhu, wanarhôla ebihimbi bya kali ikumi by’e myâka wamasârûla muli ogu mwâka gwa kasharhu byôshi, wanage ndibidekereza ebwa mihango yâwe. 29 Okubundi obwo, hanajira abayîsh’irya: Omuleviti (bulya arhajira mwanya arhanajira kashambala haguma. nâwe), ecigolo, enfunzi n’omukana w’oku mwinyu, balya banayigurhe. Na ntyo, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkugisha agishe na ngasi mukolo enfune zâwe zakanarhangira.
DEU BHS 14
1בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃ 2כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס
3לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל־תּוֹעֵבָֽה׃ 4זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שֹׁ֕ור שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃ 5אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃ 6וְכָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֨סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָס֔וֹת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ 7אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ 8וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃ ס
9אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃ 10וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס
11כָּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃ 12וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃ 13וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ 14וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃ 15וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃ 16אֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ 17וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃ 18וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃ 19וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃ 20כָּל־ע֥וֹף טָה֖וֹר תֹּאכֵֽלוּ׃ 21לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ פ
22עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ 23וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 24וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 25וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֨סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃ 26וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֨יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 27וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃ ס
28מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת־כָּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 29וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ ס
15
Okubabalira emyenda ngasi myâka nda
1 Aha kuhwa kwa ngasi myâka nda, wanajira obukuze bw’okubabalira emyenda. 2 Alaga kurhi okwo kubabalira emyendakwakazijirwa: omuntu balire omwenda banamusigira ecikinja, akwânîne ababalire ogwo mwenda gwarhumaga bamusigira ecikinja; arhakacilyuza olya mulungu erhi olya mwene wâbo amango oyûla amayakûza Nyamuzinda mpu mashi obubabalire bw’emyenda! 3 Omuntu w’ecigolo wanamulyuza, mwene winyu yêhe wanamulekera ngasi hyâwe agwêrhe. 4 Na kandi, aha mwâwe harhabe mukenyi, kulya kubà Nyamuzinda akushobôza omugisho mwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhà mpu ociyimemwo, 5 casiga onayumve izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kubikirira n’okukulikira aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali.
6 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakugisha nka kulya anakulaganyagya, mashanja manji gakulya omwenda gasige ecikinja, ci wêhe orhabâlye mwenda, warhegeka mashanja manji, ci wêhe orharhegekwe nago.
Okurhabàla ab’obuligo.
7 Erhi emwâwe yakaba eri omukcnyi, muguma w’omu bene winyu, aha muhango gwâwe muguma, muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà, orhazidohagya omurhima gwâwe, orhanabumbaga enfune zâwe wamanabona mwene winyuw’obuligo, 8 ci onamubumbulire enfune zâwe, n’okumuhoza kalya kantu alagirirekwo. 9 Omanyâge wakanabêza omu murhima gwâwe ezi nkengêro mbî, mpu: «Omwâka gwa kalinda ogùla guyiruka, gwo mwâka gw’okubabalira!» okazinga amalanga embere za mwene winyu mukenyi, n’okabula bwamuha akantu, akanakuyamira emwa Nyamuzinda obone wamahemuka n’ecâha 10 Nka wamuhà, omuhe n’omurhima nkana, bulyâlya okwôla kwarhuma Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha omu mirimo yâwe yôshi n’omu ngasi mukolo gw’amaboko gâwe. 11 Ntà mango abakenyi bâbule mw’ecicihugo, bw’obùlankuhire eri irhegeko: enfune zâwe ozibumbulire mwene winyu ozibumbulire oli buligo n’omukenyi oli omu cihugo câwe.
12 Erhi mwene winyu muhebraniya, mulume erhi mukazi akacîguza emunda oli, neci anakukolera myâka nda, n’oku mwakagwa kali nda, wanamuleka agende nk’oku omurhima gunamuhîre. 13 Neci onamuleke agende ci orhamulikaga maboko mûmu. 14 Onamubarhuze, ashobole oku bintu byâwe binyinyi, oku by’omu cibuga câwe n’oku by’omu mukenzi gwâwe; omuhe nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okugishire. 15 Okaz’ikengêra oku wali mujà e Misirina Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akucungula. Co cirhumire nkuha eryola irhegeko ene.
16 Ci kwône erhi Oyo muntu ankakubwîra erhi: Ntalonzizi nkurhengekwo, akaba akusimire woyo n’enyumpa yâwe, akaba asîmire okubêra aha mwâwe, 17 ago mango, wanarhôla omugera, omurhulire okurhwîri aha muhango gw’emuhanda, na ntyo anabà mwanbali wâwe ensiku zôshi. Omujà-kazi wâwe naye kwo wamujirira ntyo. 18 Orhayagalagwa n’okumuleka agenda, bulyala omu myâka ndarhu akukolîre, akufulukize kabirhi kalushire eby’omulimya akolera omu lusiku. Naye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkugisha omu mirimo yâwe yôshi.
Emburhwa-lubere z’ebintu
19 Okazirherekêra Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ngasi mburhwa-lubere ndume y’omu bintu byâwe, ebè mpanzi erhi ngandabuzi. Orhahîraga okahingisa erhi kubarhuza olubere lw’enkafu yâwe nîsi erhi okumôma olubere lw’ecibuzi câwe. 20 Ngasi mwâka onayanke olubere lw’ecintu câwe, olulire mweshi n’enyumpa yâwe omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu Nyamuzinda anacîshozire. 21 Eco cintu erhi cakaba cirikwo ishembo, erhi cakajà cakunagira nîsi erhi ca muhûrha, erhi lindi ishembo linene, orhankacibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 22 Onacirire omu mwâwe, omwinja n’omugalugalu haguma, nk’oku bakanalya empongo erhi akashafu, 23 ci kwône orhalye omwamba gw’eco cintu, ogubulagire oku idaho nka mîshi.
DEU BHS 15
1מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ 2וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כָּל־בַּ֨עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 3אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ 4אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 5רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ 6כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ ס
7כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֨יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃ 8כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃ 9הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֨יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֨יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 10נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 11כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ ס
12כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י א֚וֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ 13וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ 14הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ׃ 15וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיּֽוֹם׃ 16וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ׃ 17וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאָזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃ 18לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹת֤וֹ חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ פ
19כָּֽל־הַבְּכ֡וֹר אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שׁוֹרֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכ֥וֹר צֹאנֶֽךָ׃ 20לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכֲלֶ֨נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 21וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֨חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 22בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכֲלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ 23רַ֥ק אֶת־דָּמ֖וֹ לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ פ
16
Basâka n’emigati erhalimwo ngezo
1 Okazikenga omwêzi gwa Aviv (Emihuli) onajiremwo olukulu lwa Basâka oku irenge lya Nyamubâho Nyamuzinda wâwe, kulya kubà gwali mwêzi gwa Mihuli erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhenza e Mîsiri budufu, 2 Okazibâga Basâka, omu bintu byâwe binênene n’ebinyînyi. Omubâgire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu acîshozire mpu yo ndâro y’izîno lyâge. 3 Eyo mbâgwa orhayirire mugati gulimwo engezo. Nsiku nda zôshi erhi eyo mbâgwa wayirira omugati gurhalimwo ngezo, mugati gwa buligo, bulyâlya bwake-bwake warhengaga e Mîsiri. 4 Engezo erhabonekaga omu mwâwe n’omu cihugo olimwo côshi, muli ezo nsiku nda harhanasigalaga ciru n’ehityakuli erya mbâgwa warherekêraga bijingo by’olusiku lurhanzi, na ntâhyo obikage bijingo mpu hihike sêzi. 5 Orhaderhaga mpu wabâgira Basâka muli lugo luguma mwo zirya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âkuha 6 ci hanali halya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozire mpu habe ndâro y’izîno lyâge, ho wabâgira Basâka, bijingo izûba libà lyamazika, go mango warhengaga e Mîsiri. 7 Wanayiyendera onayirîre halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire na buca sêzi wanagaluka oshubire omu bihando byâwe. 8 Washinga nsiku ndarhu walya emigati erhalimwo ngezo, n’oku lusiku lwa kali nda hanabà embugânano nkulu bwenêne y’okukuza Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ago mango orhahîra okajira mukolomulebe.
Olusiku lukulu lw’Emigobe
9 Okaziganja migobe nda. Olusiku omugushu gwârhangiraga okurhema emyâka, wanarhangira okuganja migobe nda. 10 Oku bundi, wanajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe Olukulu lw’Emigobe: ntûlo y’obulonza wajira n’okuboko kwâwe, nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakugishire. 11 Ocisîmîse omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àcîshozire mpu yo ndâro y’izîno lyâge, ho wâcîsimikiza mwe na mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali wâwe na mwambalikazi wâwe, omuleviti ôli omu lugo lwâwe, kuguma n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali ekarhî kâwe. 12 Okazikengêra oku wali mujà e Mîsiri: olange onakulikire aga marhegeko.
Olukulu lw’Ebihando
13 Okazijira olukulu lw’ebihando miregerege nda, òba wamahaka emyâka y’oku cibuga câwe n’ey’omu mukenzi gwâwe. 14 Ago mango wanacisîmîsa, mwena mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali na mwambalikazi wâwe, omuleviti n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali omu lugo lwâwe. 15 Washinga miregerege nda wajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe olukulu, mwo cirya ciriba Nyakasane àcîshozire, kulya kubà Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha obêrwe omu mirimo yâwe yôshi omu mikolo yâwe yôshi ly’oyunjula busîme.
16 Kasharhu omu mwâka, ngasi bûkomulume onali emwâwe, ayishicîyêrekana omu masù ga Nyamubâho, Nyamozinda wâwe, halya hantu Nyakasane anacîshozire: oku lukulu lw’Emigati erhalimwo ngezo, oku lukulu lw’Emigobe n’oku lukulu lw’Ebihando. Ntâye oyishaga maboko mûmu embere za Nyakasane, 17 ci ngasi muguma akazihâna nka kulya omugisho Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àmuhire gunali.
Abatwî b’emmanja
18 Ohire abatwî b’emmanja n’abandisi omu ngasi lugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âkuha, nk’oku emilala yâwe enali; bakazitwîra olubaga olubanja kulya kushingânîne. 19 Orhahîraga okalenganya omuntu, orhahîraga okaderha mpu ola ye lebe, orhazigiraga abagula olubanja, bulyala engulo y’olubanja enahûse abagula enyagîse n’omuntu olubanja lwâge. 20 Bushinganyanya wakazikulikira, na ntyo walama onayanke cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ayishikushobôza.
Okuhabigashaniza
21 Orhahîraga okagwîka omulinziv, murhi mulebe erhi mulebe aba burhambi bw’oluhêro wayishiba oyûbakire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, 22 orhanagwîkaga ibuye ly’abazimu bulya Nyamubâho, Nyamuzinda arhalikwîrirwa.
DEU BHS 16
1שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ 2וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ 3לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֨אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 4וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ון לַבֹּֽקֶר׃ 5לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 6כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ 7וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃ 8שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֨רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ ס
9שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃ 10וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ 12וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ פ
13חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃ 14וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֨ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃ 16שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָ֖ה רֵיקָֽם׃ 17אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ ס
18שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃ 19לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃ 20צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס
21לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ ס
22וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

17
1 Orhahîraga okabâgira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ecintu c’omu binênene erhi ec’omu binyinyi, eciremîre erhi ecirikwo ishembo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhakwirirwa okwo. 2 Erhi omu karhî kâwe, muli cishagala ciguma mw’ebi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha, erhi bakajira omulume nîsi erhi mukazi wakola ebigayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu kuvuna endagâno yâge, 3 Oyo muntu erhi akagendikolera abandi banyamuzinda, akanayunama embere zâbo, n’embere z’izûba, omwêzi nîsi erhi embere sa gundi murhwe gw’emalunga, n’obwo okwôla ntakukurhegesiri, 4 n’erhi bakamushobeka embere zâwe; erhi wakaba wamayumvîrhiza n’okudôkereza bwinjà, okabona oku neci kwo binali, galya maligo gakozirwe omu Israheli, 5 ago mango wanahulusa olya mulume erhi olya mukazi wajiraga ebyo bigalugalu aje enyuma z’omuhango gw’olugo, oyomulume erhi mukazi wanamuhanda amabuye arhengemwo omûka. 6 Oku buhamîrizi bwa babirhi erhi bwa basharhu omuntu anatwîrwa okufà, omuntu arhankayîrhwa oku bubâmirizi bw’omuntu muguma. 7 Abo babâmirizi bo barhangirika okuboko oku kuyîrha Oyo muntu, na kandi olubaga lwôshi lwana mulikira okuboko. Kwo kurhenza obubî omu côgo okwo.
Okudôsa omudâhwa muleviti
8 Erhi hankabà olubanja lukurhalusire, lwa kuyirhana, lwa kadali erhi lwa kuyagazanya, lubanja lulebe omu lugo lwâwe, ago mango wanakanya osôkere halya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire, 9 ogendilonza abadâhwa baleviti n’omutwî w’emmanja oli omu mukolo ago mango. Wanadôkereza banakumanyîse kurhi batwîre olubanja. 10 Okwânîne okulikire ako kanwa bakumanyikize aho hantu Nyakasane acîshozire, onamanye orhabulagabukola nk’oku banakuyêresire. 11 Kwo wanakola nk’oku bakuyêreka na nk’oku banatwîre olubanja, buzira kuhabukira ekulyo erhi ekulembe kw’akanwa bâkubwîra. 12 Erhi hankajira owahanjalika, arhayumva omudâhwa oyimanzire oku kukolera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, arhayumva n’omutwî w’emmanja, Oyo muntu ali wa kufà kwo kurhenza obubî omu Israheli okwo. 13 Olubaga lwôshi lwamanya okwo, luyobôhe lunalekeokuhanjalika.
Abâmi
14 Amango wâbà wamahika muli cirya cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe ayishikuhà, na hano obà wamaciyanka onakolaociyubasire, ago mango wanaderha, erhi: «Nnonzize okuyimika omwâmi wantegeka nk’oku agandi mashanja ganzungulusire ganajira». 15 Omwâmi Nyamubâho, Nyamuzinda acîshozire ye okwânîne oyîmike akurhegeke, muguma omu bene winyu yewâyîmika abè mwâmi wakurhegeka, orhankayîmika ow’embuga mpu akurhegeke olyala ôrhali mwene winyu. 16 Ci kwône oyomwâmi arhahîraga akashweka omwandu gw’enfarasi nîsi erhi okugalula olubaga e Mîsiri mpu aluza omurhwe gw’abalwira oku nfarasi, bulyala Nyakasane àkubwîzire, erhi: «Murhakacishubiramwo eyi njira». 17 Arhaluze abakazi, omurhima gwâge gwakanahabuka. Arhanaluzagya enfaranga n’amasholo gâge okubozire. 18 Amango atamala oku ntebe y’obwâmi, akwânîne ayandike omu citabu, yêne wanakazicisoma, ikopye ly’olu lushika, lihamisa lulya lushika luli omu nfune z’abadâhwa baleviti: ikopye ly’oku lushika, abadâhwa baleviti bamuyandikise. 19 Eco citabu cikaziyôrha ciri aha burhambi bwâge, akacîsoma ensikuz’akalamo kâge zôshi, na ntyo anamanyirhînya Nyamubâho, Nyamuzinda wâge, anamanyilanga ebinwa by’olulushika byôshi, n’aga marhegeko anamanyigashimba. 20 Kuderha mpu alekicibona enyanya za bene wâbo, aleke n’okucîyeguyla kuli ago marhegeko mpu agagera eburhambi, ekulyo erhi ekumosho. Na ntyo, ye n’abâna bâge, analama nsiku nyinji oku ntebe y’obwâmi omu karhâ k’Israheli.
DEU BHS 17
1לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שֹׁ֣ור וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ ס
2כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃ 3וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃ 4וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ א֖וֹ אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃ 6עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃ 7יַ֣ד הָעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בּ֤וֹ בָרִאשֹׁנָה֙ לַהֲמִית֔וֹ וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ פ
8כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃ 9וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃ 10וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃ 11עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 12וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 13וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֽוֹד׃ ס
14כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃ 15שֹׂ֣ום תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃ 16רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד׃ 17וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד׃ 18וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃ 19וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃ 20לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
18
Abadâhwa Bene Levi
1 Abadâhwa baleviti, omulala gwa Levi gwôshi gurhahâbwe mwanya erhî kashambala haguma na Israheli, bakazirya ebiryo birherekirwe Nyakasane, n’oku mwanya gwâge. 2 Ogomulala gurhabe na kashambala omu karhî ka bene wâbo, Nyakasane yêne wâbà kashambala kâbo nk’oku abalaganyagya.
3 Alaga omwanya gw’abadâhwa, ogu bakalinga oku lubaga, kuli balya barherekêra ebintu binènene erhi binyinyi: banahà omudâhwa okuboko, omushaya n’olurhôlero. 4 Wanamuha omwâka muhyâhya gw’engano yâwe, ogw’elivayi lyâwe n’ogw’amavurha gâwe, n’obwoya burhangiriza wakemba oku bibuli byâwe. 5 Bulyala ye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire omu milala yôshi mpu akaziyimanga embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe mpu akolere Nyamuzinda.
6 Erhi omuleviti oyubasire muli murhundu muguma omu mirhundu yâwe, halebe erhi halebe omu Israheli, erhi akayumva acîfinjire okuyisha halya hantu Nyakasane acîshozire, 7 anakolaho omukolo gwâge oku izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâge kuguma na bene wâbo baleviti bayimanzire halya omu masù ga Nyakasane; 8 analya ecihimbi ciri nk’ec’abâbo, buzira kuderha obunguke ngasi muguma akayunguka omu kuguza eby’îshe.
Abalêbi
9 Amango wâbà wamahika muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha, omanye wakanayiga amaligo g’ago mashanja. 10 Emwâwe erhabonekaga omuntu wageza omugala nîsi erhi omwâli omu muliro, owacihira omu by’okulaguza, okurhulakwo abazimu, okunywesa emizimu n’okuloga; 11 erhabonekaga owagulika abandi, owadôsa emyômoka erhi abazimu, owagashâniza àbafire. 12 Bulyalà owakola ebyo, acîshombanyize na Nyamubâho, Nyamuzinda n’ebyo byakobwa byo byarhumaga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ahiva aga mashanja embere zâwe.
13 Okwânîne obè mudahemukira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 14 Bulyala aga mashanja wagendinyaga gakazâgiyumva abashonga n’abalozi ci wêhe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhakuhâga kantu ka bene ako. 15 Nyamuhâbo, Nyamuzinda wâwe akuzûkiza, omu karhî kawe muli bene winyu, omulêbi oli akani: okazimuyumva. 16 Kulyala washengaga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okwo, oku ntondo ya Horebu, olusiku lw’embugânano, erhi: «Ntacilonza ndolemwo ogu muliromunji munji, nankanafa». 17 Naye Nyakasane ambwîra erhi: «Kwinjà badesire. 18 Nabazûkiza omu karhî ka bene wâbo, omulêbi okushushire, nahira ebinwa omu kanwa kâge, ayishibwirabo ngasi ebi nârhegekaye. 19 N’erhi hankajira omuntu orhayumvîrhizi ebinwa byâni, oyomulêbi aderha omu izîno lyâni, nicne nienc nasambisa Oyo muntu. 20 Ci omulêbi wakacîshomya mpu aderha omu izîno lyâni ebi ntamurhegesire nti aderhe, n’erhi akaderha omu izîno banyamuzinda-banyabwihamba, oyomulêbi kufà anafa».
21 Wamaderhaga omu murhima gwâwe, erhi: «Kurhi rhwakamanya oku aka kanwa Nyamuzinda arhakadesire?» 22 Omulêbi erhi akaba amaderha omu izîno lya Nyakasane, na kulya aderhaga kurhaciyishire, kulya kurhacibìre, kwo kuderha oku Nyakasane arhadesire kalya kanwa. Kwali kuhalanjika omulêbi ahalanjikaga: orhayôbohaga oyo.
DEU BHS 18
1לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃ 2וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ ס
3וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שֹׁ֣ור אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃ 4רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לּֽוֹ׃ 5כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס
6וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֨יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשֹׁ֔ו אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 7וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 8חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֽוֹת׃ ס
9כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשֹׂ֔ות כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃ 10לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ 11וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 12כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 13תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס
14כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 15נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֨יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃ 16כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ 17וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 18נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃ 19וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃ 20אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃ 21וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָֽה׃ 22אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ ס
19
Olugo omuntu akayankiramwo
1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amahungumula galya mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ânyaga ecihugo, amango wâbà wamabanyaga onakola oyubasire omu mirhundu yâbo n’omu nyumpa zâbo, 2 onaberûle mirhundu isharhu omu karhî k’ecihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu cibè câwe. 3 Wanajira n’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuha mpu cibè câwe ocigabemwo kasharhu, kuderha mpu owayisire omuntu ahashiyakira muli eyo mirhundu.
4 Alaga oku omuntu wayisire owundi akalobôka amayakiramwo: omuntu ashurhe owâbo ci arhali n’oluhinzo lwôshi, arhànamugwêrhekwonshombo burhanzi. 5 Nka gala mango omuntu aja emuzirhu bôshi n’owâbo mpu bajà nshâli, lero alengeze embasha mpu akuba omurhi, erya mbasha eshugunuke omu muhini, ecibande omu wâbo enamuyirhe: owa bene oyo anayakira muli murhundu muguma analobôke. 6 Kurhakakwânana omwihôzi wa nyakufa omu burhe bwâge bunji akulikire omwisi, kurhakanakwânana obwôfi bw’enjira burhume amugwârha n’okumushurha empimbo zamuyîrha, n’obwo Oyo muntu arhali wa kuyîrhwa ebwa kubà ntà nshombo ali agwêrhe oku wâbo embere z’aho.
7 Co cirhumire nkurhegeka, nti: «Oberûle mirhundu isharhu». 8 N’erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akakuyûshûlira ecihugo nka kulya alaganyagya basho, n’erhi akakuha cirya cihugo côshi alaganyagya basho, 9 casinga olange onashimbe aga marhegeko nkurhegesire ene gôshi, ozigire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onashimbe enjira zâge ensiku zôshi, ago mango wanayûshûla yindi mirhundu isharhu kuli eryala isharhu mirhanzi. 10 Na ntyo, omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, gurhabulagagwa omu karhi k’ecihugo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe ayishikushobôza mpu cibè câwe: nâwe wêne omukò gw’omuntu gurhakujekwo.
11 Ci kwône erhi akaba nk’omuntu àli agwêrhe owâbo kwo enshombo, amukulukuze amuhise omu murhego, amuhamirekwo amushurhe empimbo zamuyîrha, abulinayakira muli murhundu muguma mw’eyôla, 12 abagula b’emwâbo bakwânîne barhume abajimugwârha, bamuhire omu nfune z’omwihôzi, afe erhikwo. 13 Isu lyâwe lirhamufâga bwonjo. Okubulaga omukò gw’omuntu mwêru-kwêru okurhenze omu Israheli, wabona omurhûla.
Olubibi
14 Amango wâbà wamayimamwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akushobôza mpu cibè câwe, orhahîraga okahindula olubibi lw’omulungu wâwe: bashakulûza bâge balutwaga.
Obuhamirizi
15 Obubâmirizi bw’omuguma burhankabashiyemeza abandi oku lebe anajijire kubî kulebe erhi câha cirebe. Oku cibî omuntu akajira,bulya bubî bwanabonekera omu kanwa ka babâmirizi babirhi erhi basharhu. 16 Erhi omuhamirizi-mulenzi akayimuka akanashobeka omuntu obugoma, 17 abo bantu babirhi bali lubanja embere za Nyamuzinda, bakwânîne baluheke embere z’abadâhwa, n’abazuzi bali ekagombe ago mango. 18 Abôla banadôkereza bwinjà, n’erhi kwakaboneka oku oshobesire owâbo ali muhamîrizi munywesi, 19 mumukolere ebi ali alonzize okukolera mwene wâbo. Na ntyo wanakûla obubî omu karhî kâwe. 20 N’abandi bayumva ntyo, banayôboha baleke okujira obubî buli ntyo omu karhî kâwe.
Olwihôlo
21 Isu lyâwe lirhafaga bwonjow. Omûka guhôlwe omûka, isù lihôlwe isù, erino lihôlwe erino, okuboko kuhôlwe okuboko, n’okugulu kuhôlwe okugulu.
DEU BHS 19
1כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃ 2שָׁל֥וֹשׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּת֣וֹךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 3תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּרֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ׃ 4וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃ 5וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָד֤וֹ בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃ 6פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ 7עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃ ס
8וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 9כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֙ לְךָ֥ עוֹד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃ 10וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ ס
11וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃ 12וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִיר֔וֹ וְלָקְח֥וּ אֹת֖וֹ מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹת֗וֹ בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃ 13לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְט֥וֹב לָֽךְ׃ ס
14לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס
15לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֺן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים א֛וֹ עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃ 16כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה׃ 17וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ 18וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֨קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃ 19וַעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשֹׂ֣ות לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 20וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשֹׂ֜ות ע֗וֹד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 21וְלֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֨יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃ ס
20
Amatabâro
1 Amango warhabàla mpu okola wajilwîsa abashombanyi bâwe, erhi wakabona enfarasi na ngàle mwandu, na bantu banji kukulusha, orhayobobaga bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali haguma nâwe, Ye wakuyinamulaga, akurhenza omu cihugo c’e Mîsiri. 2 Amango mwaba mukola mwalingirhangira entambala, omudâhwa anayi sha ashambâze olubaga, 3 anababwîra erhi: «Yumva wâni Israheli, mwoyu mukola mwalwîsa abashombanyi binyu, murharhâga omurhima, murhayôbohaga, murharhînyaga murhanarhemukaga embere zâbo. 4 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu njira ali haguma ninyu, ye wamulwikiza abashombanyi binyu, ye wamufungira ye wanamugalukira». 5 Oku bundi abandisi nabo banabwîra olubaga erhi: «Ndi olya oyubasire enyumpa mpyâhya arhaciyihandamwo! 6 Ndi olya wali amagwika emizâbîbu yâge, arhanali acihumba amalehe marhanzi? Oyôla agende ashubire emwâge, akanasigala omu matabâro obone akola wundi wahumba amalehe marhanzi! 7 Ndi olya wakazâgisheba omukazi arhanali acimuyanka? Agende ashubire emwâge, akanasigala omu matabâro, abone akola wundi wayanka olya mukazi! 8 Abandisi banashubibwîra olubaga okûla nako, erhi: «Ndi olyala oyôbohire n’omurhima gurhacimuli omu nda Agende ashubire emwâge akanarhuma omurhima gwa mwene wâbo gwajonga ak’ogwâge.» 9 Oku bundi, abandisi bayûsa bashambâza olubaga, banaluhà ngasi omurhambo waheka ngasi murhwe.
Okulya ecihugo
10 Amango wamayegera olugo mpu olurhêre, onarhangilurhega omurhûla. 11 Erhi lwakaguyêmêra lukanayigula enyumvi, abantu bw’olwo lugo bôshi basêzibwe okukukolera n’okukushiga. 12 Ci kwône erhi lwakalahira omurhûla lukanakoza entambala, ago mango onalugorhe. 13 Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhiralo omu ikumi ly’eminwe, ngasi wa bûkomulume onamuyozemwo engôrho. 14 Ci kwône abakazi, abâna, ebintu, ngasi hyôshi hiri omu lugo, ngasi ehi banyazire byôshi, onabiyanke, gwo gwâwe munyago. Olye n’omunyago gw’ababisha bâwe, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okufumbisirebo. 15 Byo wakazikolera emirhundu eri kuli nâwe ebyo, emirhundu erhali y’aga mashanja. 16 Ci kwône emirhundu y’aga mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre mpu kwo kashambala kâwe, orhasigagamwo ehiyisa omûka. 17 Neci okwânîne oherêrekeze aba Bahititi, Abaamoriti, Abanyakanani, Abaperiziti, Abahiviti, Abayebusi nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhegekaga, 18 kuderha mpu baleki muyigîriza okujira birya byakumbwa bajirira banyamuzinda wâbo mwakanabibira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 19 Erhi akaba, omu kurhêra olugo, kukwânîne olugorhe nsiku nyinji ly’oluyanka, orhahîraga okashôshola emirhi n’embasha; bulya wayishikazirya amalebe gâyo erhi orhanayikubiri. K’omurhi guli omu ishwa naye akolaga muntu mpu wagukolera nka lugo lugorhe? 20 Ci kwône emirhi obwîne oku erhali mirehe wanayishôshola oyikube, onajiremwo obushanja walwisamwo olu lugo ludwîrhe lwakulwîsa kuhika olulambike oku idaho.
DEU BHS 20
1כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ 3וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ 5וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃ 6וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֨רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 7וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃ 8וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃ 9וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָֽקְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ ס
10כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃ 11וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃ 12וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ׃ 13וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ 14רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 15כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃ 16רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה׃ 17כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 18לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹל֙ תּֽוֹעֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס
19כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃ 20רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ פ
21
Erhi omuntu akayirhirwa omu ishwa
1 Mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu oge ndiciyûbaka, erhi bakashanga omuntu onizirwe atulamire omu ishwa, barhanamanyiri ndi wamuyirhaga, 2 abagula bâwe n’abandisi bâwe, banagenda kurhenga halya omuntu ayirhirwe, balole luli lugendo lunganaci kuhika oku mirhundu eri emarhambi ga halya. 3 Na kandi, banalola lugo lubi luli hôfi n’onizirwe. Abagula ba muli olo lugo banarhôla enkafu y’endaku erya erhasagihirwa omu mikolo bundi, erhanasagijakwo omurhamba gw’okubulula engâlè. 4 Abagula ba lulya lugo, banayandagalana erya nkafu y’endaku emunda olwîshi lwahulula lurhagana luli, banajà ahantu harhahinzirwi harhanarhwezirwi cici, bahika oku lwîshi banavuna erya nkafu y’endaku igosi. 5 Abadâhwa bene Levi banayisha; bulya bo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acishozire mpu bamukolcre banahâne omugisho oku izîno lya Nyamuzinda, n’akanwa kâbo kakazifunga akadali n’okutwa emmanja. 6 Abagula ba lulya lugo luli hôfi n’olya muntu wayirhagwa, banakalabîra enfune zâbo omu lwîshi, kuli erya nkafu y’endaku bavunaga igosi. 7 Banaderha aka kanwa, erhi: «Arhali maboko gîrhu gabulagaga ogu mukò, n’amasù gîrhu garhabwîne cici. 8 Ocikirize olubaga lwâwe lw’Israheli, we Nyamuzinda walulîkûzagya, orhanalekaga omukò mwêru-kwêru gwabulagwa omu karhî k’olubaga lwâwe lwa Israheli. Banacingwa oku lwihôlo lw’omukò. 9 Woyo, orhenze omu karhî kâwe okubulaga omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, akaba walonza okujira shishingânîne omu masù ga Nyamuzinda.
Omukazi bagwasire mpira
10 Amango warhabâlira abanzi bâwe, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe erhi akaba amakuhisabo omu ikumi ly’eminwe, n’erhi okaba wamabagwârha mpira, 11 erhi wakabona, muli ezo mpira, omukazi w’iranga linjà, okanamurhonya, wanamuyanka abè mukâwe, 12 onamuhêke omu mwâwe. Akwânîne amômwe emvîri zimuli oku irhwe, anatwe enyunu, 13 ahogole n’emishangi yâge y’empira, abêre omu mwâwe, mwêzi gwôshi erhi alakira ab’emwâbo, îshe na nnina. Enyuma ly’aho, wanamuyegêra, okole mwe naye nk’ibà, naye abè mukâwe. 14 Erhi akaba arhacikusimisizi, wanamuleka acîjire aha alonzize, buzira kuderha mpu wamuguza nfaranga: orhakamuyungukirakwo, bulya warhanzirimuyanka.
Omwâna w’olubere
15 Amango omulume agwêrhe bakazi babirhi, omurhonyi n’omusho mbekazi, bombi, omurhonyi n’omushombekazi banaburhe akarhabana, erhi olubere lwakanaburhwa n’omushombekazi, 16 olusiku agabîra abagala ebirugu byâge, kukolaga kuyimika, oyomulume arhayêmêrirwi okuyimika omwâna w’omukazi murhonyi, ahâli h’olya mugala w’omushombekazi bulya yo na nfula. 17 Cikwône akwânîne amanye oku olya mugala w’omushombekazi yo na nfula, amuhe bigabi bibirhi by’ebirugu byâge : Oyo mwâna yenakwânîne okubà nfula, bulya yo mburho ntanzi y’omu magala gâge.
Entumva
18 Erhi omushamuka akaba agwêrhe omwâna w’entumva, cigamba cagambire îshe na nnina, bàmuhânwire arhanayumva, 19 îshe na nina w’oyo mwâna banamugwârha bamujàne emunda abagula b’olugo bali, aha muhango gwa lulya lugo. 20 Banabwîra abagula ba lulya lugo, erhi: «Oyu mwâna wîrhu mwabona aha cikola cibà cabi, arhayumva arhanabwirwa, àlalahire ciru anabà mulalwe». 21 Ago mango, ab’oku lugo bôshi banamuhanda amabuye kuhika afe arhengemwo omûka. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe. Israheli yeshi àyumva oku bàguderha anayobôhe.
Omurhumba gw’owatwîragwa okufà
22 Erhi omuntu akaba anajizire ecâha cirya cakarhuma bamutwîra okufà, erhi akanabà neci bamuyisire bamumanika oku murhi, 23 orhahîraga okaleka omurhumba gwâge gwalala oku murhi, ci onamubîshe olwo lusiku Lonêne, bulyala owamanisirwe bukola buhanya bw’emwa Nyamuzinda, orhakanacîshomya mpu wahemula ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda akushobôza mpu oliyimemwo.
DEU BHS 21
1כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃ 2וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ 3וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃ 4וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ 5וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃ 6וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃ 7וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שָֽׁפְכֻה֙ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃ 8כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֨יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ 9וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
10כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃ 11וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 12וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ׃ 13וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֨יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 14וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ ס
15כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכ֖וֹר לַשְּׂנִיאָֽה׃ 16וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ 17כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ ס
18כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 19וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃ 20וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃ 21וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ ס
22וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃ 23לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס
22
Oburhôla
1 Erhi wankabona enkafu ya mwene winyu yayisha yababuka, nîsi erhi ecibuzi câge cayisha cahabuka, orhakaba nk’orhabwîne ci kwône onacidâhize mwene winyu. 2 Erhi akaba nk’oyo mwene winyu ohezirwe arhayûbaka hôfi nâwe, nîsi erhi obè orhamuyishi, wanadâhya birya bintu aha mwâwe onabibeze ho kuhika oyo mwene winyu ayishibilonza, ago mango wanamugalulirabyo. 3 Kwo wakanajira ntyo nka ndogomi yâge ehezire, nîsi erhi cishulu câge; kwo wakanazijira ntyo oku ngasi kalugu kahezire mwene winyu amango wamakashanga. Orhankaba nk’orhakabwîne. 4 Erhi wankabona endogomi ya mwene winyu, nîsi erhi enkafu yâge yahirima omu njira, orhankaba nk’orhabwîne, onamurhabâle muyizuse naye.

Hali okurhôrhwa
5 Omukazi arhankayambala omwambalo gw’omulume, omulume naye kwo na kwo, arhakayambala omwambalo gw’omukazi; omuntu wajira ntyo erhi ahemukire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.
6 Erhi wakashimâna omu njira, olwogo lw’akanyunyi, lulimwo ebyananyunyi erhi lulimwo amaji, oku murhi erhi oku idaho, lolà n’oku omuzire w’akanyunyi ayubarhire galya maji erhi birya byananyunyi, orhahîra okasigisa omu zire abâna. 7 Wanaleka olya muzire acîgendere, wanaba erhi ebyananyunyi by’orhôla. Ntyo wanabêrwa onabone akalamo kali.
8 Mango okaba wayûbaka enyumpa mpyâhya, oku burhungiri bwâyo, wanahirako ebi abantu bakagwarhirizakwo, lyo enyumpa yâwe elekitumula omukò gw’omuntu erhi hankajira owayihonakwo.
9 Orhahîra okarhwera yindi mburho ndebe omu lukoma lwâwe lw’emizâbîbu, erya myâka yombi yanahinduka n’amalehe g’oku mizâbîbu yâwe. 10 Orhahîra okahinga n’enkafu n’endogomi kuguma. 11 Orhahîra okayambala omwambalo gulusirwe n’obudodo bw’ecitani haguma n’obw’obwoya bw’ecibuzi. 12 Ecishuli wakazicibwikira, ohangire obushengerêre oku bikwi byâco oku binali bini.
Omunyere mushugi
13 Omulume erhi akayanka omukazi; akajà omu buhya na buzinda ashombe olya mukazi, 14 anamutumuze mabî malebe ciru n’okumubonêsa nshonyi omu bantu, erhi: «Oyo mukazi nabwîne namuyanka nanamuhira oku ncingo yâni, ci kwône ntamubonagakwo cerekane ca bushugi»; 15 ago mango, îshe na nina w’olya mwanahya, banarhôla ebimanyîso by’obushugi bw’olya muhya, babiyêrekane embere z’abagula ba lulya lugo, aba mubango gw’olugo. 16 Îshe wa nyamukazi anabwîra abagula, erhi: «Oyu mulume nabwîne namuhà mwâli wâni, yoyula okolaga omushombire, 17 ciru yoyula omushobesire amabî,erhi: «Mwâli wâwe ntamubonagakwo cerekane ca bushugi». Ci kwône ninyu mwene mucibwinire ecêrekanè c’obushugi bwa mwâli wâni. Ago mango, banalambûla omushangi embere z’abagula ba lulya lugo. 18 Abagula ba lulya lugo bânagwârha olya muntu bamuhane, 19 banamutwa ecîru ca sikeli igana lya nfaranga, bazihe îshe wa nyamuhya, kulya kubà olya mulume anaherize omunyere mushûgi wa Israheli irenge embere z’abantu. Omukazi ali wâge na ntà mango ciru n’eriguma aderhe mpu amuhulusa. 20 Ci kwône erhi akaba kwo binali kulya bashobesire nyamuhya mpu barhamubonagakwo cerekane ca bushugi, 21 oyo mwanahya banamuhêke aha muhango gw’enyumpa y’îshe, n’abantu b’oku mwâbo bamubandirekwo amabuye kuhika afe, kulya kubà neci ahemusire omu Israheli erhi ajirira eby’enshonyi omu nyumpa y’îshe. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe.
Okuhemuka n’okuhusha
22 Erhi bankashimâna omulume agwîshîre n’omukazi ogwêrhe ibà, bombi balî ba kufà: olya mulume wali ogwîshîre na muka bene n’olya mukazi naye yêne. Kwo kutwa ishârha omu Israheli. 23 Erhi omunyere mushûgi akaba adwîrhe ashebwa n’omulume, lero owundi mulume amushimane omu lugo amujire mukâge, 24 abo bombi munabaheke aha muhango gw’olwo lugo, mubabande amabuye kuhika bafe: nyamunyere kulya kubà arhayamire ene bamugwârha anali omu lugo, na nyamulume naye kulya kubà anayansire mukà owâbo. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe. 25 Ci kwône erhi omulume akashanga omunyere adwîrhe ashebwa, omu mashwa, akamugwârha n’okugwîshira bo naye, olya mulume wagwishiraga bo naye yêne wafa, 26 olya mwananyere orhamujiraga kurhi, ntà cibî ajijire cakarhuma afa. Kwo anali nka kulyaomuntu akahamira oku wâbo n’okumuyîrha: 27 na kandi, oyomunyere adwîrhe ashebwa, n’omu mashwa bamushangaga, kwakanaba anayamire ci ntâye wamuyumvîrhe akayishimulîkûza.
28 Erhi omulume akashimâna omunyere mushûgi orhadwirhi ashebwa, erhi akagwârha olya munyere n’okugwîshira bo naye, erhi bakabagwârha masîmasi, 29 olya mulume wagwishiraga bo naye anahongera îshe wa nyamunyere sikeli makumi arhânu ga nfaranga, anagaliyanka olya munyere abè mukâge, kulya kubà anamuhemwire; arhakanayêmêrerwa okumuhulusa ciru n’eriguma.
DEU BHS 22
1לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שֹׁ֨ור אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ 2וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃ 3וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ ס
4לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃ ס
5לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ פ
6כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃ 7שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ ס
8כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ ס
9לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ ס
10לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃ ס
11לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ ס
12גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃ ס
13כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃ 14וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃ 15וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַֽנַּעֲרָ֛ אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃ 16וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃ 17וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃ 18וְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃ 19וְעָנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס
20וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַֽנַּעֲרָֽ׃ 21וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֜ אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס
22כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב ׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֨תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ ס
23כִּ֤י יִהְיֶה֙ נַעֲרָ֣ בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃ 24וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֗ עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס
25וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃ 26וְלַֽנַּעֲרָ֙ לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ׃ ס
28כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַעֲרָ֤ בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃ 29וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס
23
1 Omuntu arhakayanka omukazi w’îshe, arhakanalengeza ecikwi c’ecirondo c’îshe (hali abajira ogu mulongo 22, 30 omu cihebraniya).
Hali abarhayêmêrirwi okujà omu ndêko y’olubaga lwa Nyamuzinda
2 Omuntu w’amaza mahinage (amasayi) erhi oyu batwîre obulume, arhakayêmêrerwa mpu aje omu ndêko ya Nyamuzinda. 3 Omwâna w’oku lugurhu, arhakayêmêrewa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda. Ciru n’abinjikuluza bâge b’iburha lya kali ikumi barhayêmêrwe omu ndêko ya Nyamuzinda. 4 Omuamoriti n’Omwabiti barhayêmêrerwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru kuhika oku iburha lyâbo lya kali ikumi, ntâye wayêmêrerwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru n’eriguma. 5 Kulya kubà barhayishagimuyankirira, barhaderhaga mpu bakamulerhera omugati amango mwâli omu njira y’okurhenga e Mîsiri, na kandi kulya kubà bahongeraga Balâmu, mwene Beori, w’e Petori omu Aramu-Naharayimu. 6 Ci kwône Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhalonzagya okuyumva Balâmu, ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ahindula byôshi, ahâli h’okumuhehêrera kwashuba kugisha akola amugisha, bulyala Nyamubâho, Nyamuzinda ali akusîmire. 7 Ensiku z’akalamo kâwe kôshi, ciru ntà mango oderhage mpu wabalongeza omurhûl an’omugisho. 8 Orhahîraga okashomba Omu-Edomiti bulyala ali mwene winyu. Orhahîraga okashomba omunyamisiri, bulyala wali cigolo omu cihugo câbo: 9 Oku iburha lya kasharhu, abâna bâbo banayêmêrerwa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda.
Ecihando cikâba cicîre. Kucîshuka. Kubwikira obugege
10 Irhondo okaba wajihandira abashombanyi bâwe, wacinga obalwise, onacilange oku ngasi kabi. 11 Erhi engabo yâwe yakaba erimwo omuntu orhacîri erhi bilôrho bya budufu birhuma, akwânîne arhenge omu cihando, arhanacishubiremwo. 12 Hano ashinga gakola mafuluko, anacishuka, anashubire omu bihando izûba lizika.
13 Okaziyôrha ogwêrhe ahantu, emuhanda gw’ebihando, halya wakanaja muhanda. 14 Omu birugu byâwe, okaziyôrha ogwêrhe olupaho, n’okola wajà muhanda, onarhangihûmba n’olupabo na buzinda ogabwikire wenago. 15 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakazigeragera omu bihando byâwe mpu lyo akulanga anakufumbike abashombanyi bâwe. Kukwânînage ecihando câwe ciyôrhe cicire, akanabugâna muli ehibi obone amacihindula kuli we.
Agandi marhegeko
16 Omujà wamayaka nnawâbo, ayisha ayâkira aha mwâwe, orhahîraga okacìmuha olya nnawâbo. 17 Onaleke abere haguma nâwe, omu ngabo yâwe, halya hantu akanacîshoga yêne muli murhundu muguma omu mirhundu yâwe, halyâla ayumvîrhe ayôsire bwinjà, orhahîraga okamuhuguga.
18 Bâli ba Israheli barhâbemwo ow’ecìshungu c’emulìnzi, bene Israheli nabo kwo na kwo barhabemwo ow’entazi y’emulinzi. 19 Ciru wakahâna muhigomuci, irhondo orhahîra okahêka omu nyumpa ya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ehirugu by’omu bushungu bw’omukazi nîsi erhi ebi akabwa kayungukaga, bulyala omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ebyo byombi biri byakumbwa bishweka.
20 Orhahîra okahôza mwene winyu akantu mpu ayishikugalulira obunguke, bubè bunguke oku nfaranga, bubè bunguke oku biryo nîsi erhi kandi kantu kakarhengakwo obunguke. 21 Omuntu w’embuga wanamuha oluhozo agalulakwo obunguke, ci mwene winyu yêhe omuhe oluhozo buzira kulinga bunguke, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugishira entûlo zâwe mw’eci cihugo wagendiyanka.
22 Erhi wankaha Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omulagi, orhalegereraga bwaguyukiriza, bulyala oburhabesha Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulyuzabwo, obone wamacibarhuza ecâha. 23 Ci kwône erhi wankabula buhâna omulagi, ntà câha wankacibarhuza. 24 Akanwa wamalìka, okwânînage okasêze onayukirize omuhigo wahâga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wêne n’obulonza n’akanwa kâwe.
25 Erhi wakagera omu lukoma lw’emizâbîbu ya mulungu wâwe, wamalya oku malehe gamuli oyigurhe, ci kwône orhahîra okahira omu lurhanda lwâwe. 26 Erhi wakagera omu myâka ya mulungu wâwe, wanakonola emihuli n’okuboko, ci kwône orhakahêka omugushu gw’okurhema omu myâka y’omulungu.
DEU BHS 23
1לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ ס
2לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס
3לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס
4לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ 5עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃ 6וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם׃ ס
8לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא ס
לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃ 9בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס
10כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃ 11כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 12וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶה׃ 13וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃ 14וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃ 15כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ ס
16לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ 17עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃ ס
18לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל׃ 19לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 20לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ 21לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס
22כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֨דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 23וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 24מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ ס
25כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ ס
26כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ ס
24
Okuzimûla
1 Omulume ashebe omukazi anaje omu buhya ci kwône olya mukazi ashombekane omu masù ga nyamulume, bulyala amatumula bubî bulebe, olya mulume anamuyandikira ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co anamuhuluse arhenge ahamwâge. 2 Olya mukazi erhi akaba amarhengamwo erya nyumpa, anagenda ayankwe n’owundi mulume. 3 Ci kwône, erhi oyu ibà muzinda akamushomba, ayandike ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co amuhuluse arhenge aha mwâge, (nîsi erhi oyu mulume warhôlaga nyamukazi afe), 4 ago mango ibà murhanzi wamuhulusagya arhakacimushubirira mpu amuyanke amanarhangihemuka. Bulyala ciri cihemu eco omu masù ga Nyamuzinda. Cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà mpu cibè câwe orhahîra okaciheba omu câha.
Amarhegeko g’okucîlanga n’okulanga abandi
5 Omuntu erhi akaba acishuba aja omu buhya, arhakaja oku matabâro, barhakanamubarhuza mikolo mizirho: akwânîne ayûse mwâka gwôshi erhi akola emikolo y’aha mwâge, n’okukômeza olya muhya acishuba ayanka.
6 Olwanjikwa n’enkagasi birhankayankwa cikinja: okabihêka kuli kuhêka abantu omûka.
7 Erhi omuntu akazimba omuntu wa muli bene wâbo, bene Israheli, erhi akamurhindibuza yêne nîsi erhi amuguze, oyu mushambo ali wa kufà. Kwo kutwa ishârha omu côgo câwe.
8 Oku by’olushomyo, ocihangane oshimbe bwinjà onakulikire enyigîrizo z’abadâhwa Bene Levi, buzira kuzigera eburhambi. Oshimbe onakulikire ebi nabarhegesire. 9 Okengêre birya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akoleraga Miriamu bulya muli omu njira y’okurhenga e Mîsiri.
10 Erhi wakahôza mulungu wâwe akantu, orhajaga omu mwâwe mpu waji rholamwo akalugu kalebe k’ecikinja. 11 Onabêre e muhanda, n’omuntu wahô zagya ebyâwe, yêne akubuganye ecikinja erya muhanda oli. 12 N’erhi akaba mugunda wahozagya birya, orhajagigwîshira onacigwêrhe cirya cikinja câge; 13 onamugalulireco izûba lizika lyo naye agwîshira omu cirondo câge anakugishe; bwanaba bushinganyanya kuli we omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.
14 Omuntu mugunda w’obuligo, abè wa muli bene winyu abè wa cigolo òhanzire aha mwâwe, orhahîra okamulenganya oku luhembo lwâge. 15 Okwânîne omuhe ngasi lusiku oluhembo lwâge, orhanazigaga izûba lyazika arhalubona; bulyala ali mugalugalu n’omurhima kwo gumuli kw’olwoluhembo. Na ntyo arhakuhamagaliri Nyamuzinda, obone camaba câha.
16 Ababusi barhayirhwe erhi bâna bâbo barhuma, n’abâna barhayirhwe erhi bîshe barhuma. Ngasi muguma ayirhirwa obubî bwâge yêne.
17 Orhahîraga okalenganya ow’ecigolo oku hyâge, nîsi erhi okuyanka omwambalo gw’omukana nka cikinja. 18 Kengêra oku wali bujà omu cihugo c’e Mîsiri n’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akucungulaga: co cirhumire nkurhegeka nti eryol’irhegeko olishimbe.
19 Irhondo okaba wasârûla emyâka y’omu ishwa lyâwe, erhi wakayibagira ehirhuluba omu ishwa, orhagalukaga enyuma mpu wajihilonza. Ehyola hikola hya mugera-wagera, hya nfûzi n’omukana, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wa we akugisha omu mirimo yâwe yôshi. 20 Irhondo okaba wahumbûla emizêti orhashubiriraga mpu walongereza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfùnzi n’omukana. 21 Irhondo okaba wahûmba amalehe g’oku mizâbîbu yâwe, orhashubiriraga mpu wahu mbùza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfûnzi n’omukana. 22 Onakengêre oku wali mujà omu cihugo c’e Mîsiri, bw’obu nkurhegesire eri irhegeko nti olishimbe.
DEU BHS 24
1כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃ 2וְיָצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃ 3וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 4לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשֹׁ֣ון אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס
5כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכָל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתוֹ֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר־לָקָֽח׃ ס
6לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃ ס
7כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 8הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשֹׂ֑ות כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֹֽׂות׃ ס
9זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ ס
10כִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּית֖וֹ לַעֲבֹ֥ט עֲבֹטֽוֹ׃ 11בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה ב֔וֹ יוֹצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲב֖וֹט הַחֽוּצָה׃ 12וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֽוֹ׃ 13הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶֽת־הַעֲבוֹט֙ כְּבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס
14לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשֹׁ֑ו וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֨יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ ס
16לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ׃ ס
17לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָת֑וֹם וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃ 18וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס
19כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתּ֔וֹ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 20כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפָאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃ ס
21כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃ 22וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס
25
Empimbo n’obumînya
1 Abantu erhi bakaba bagwêrhe olubanja, banaluhêka aha ngombe babatwîrelo: olubanja banaluha nnalo, n’ohalire banamubwîra oku ahalîre. 2 Olyala oyazire akaba ali wa kushurhwa, omutwî w’emmanja anamugwishize omu masù gâge anamushûrhise empimbo nk’oku obubî bwâge bunali. 3 Anamushurhisa mpimbo makumi ani, ci arhakarhalusa aho, amababale gaka naluga obone mwene winyu amacihemula embere zâwe. 4 Orhashwekaga omunwa gw’empanzi amango edwîrhe yahûla engano.
Okuyinjira omukazi
5 Erhi abalondana bakabà bayûbaka haguma, lero muguma mulibwo afage arhasiziri mwâna, olya mukà nyakufa arhakagendiyankwa embuga n’omulume w’ogundi mulala. Mulamu wâge anamujàho amuyinjire amuyanke abè mukâge. 6 Omwâna murhanzi Oyo mukazi aburha anarhôla izîno lya nyakufa, na ntyo izîno lyâge lirhazazibwe omu Israheli. 7 Ci kwône erhi olya mulume akalahira mulamu, nyamukazi kwamuyinjira, anagendishanga abagula aha muhango n’okubabwîra, erhi: «Mulamu wâni alahire bwazûsaizîno lya mwene wâbo omu Israheli. Arhayemiri okunkolera omukolo gw’obulamu». 8 Ago mango, abagula ba lulya lugo banahamagala nyamulume bamushambaze; anayisha aderhe, erhi: «Ntalonzizi mmuyanke». 9 Olya mukazi w’okuyinjirwa anayegêra olya mulumewâge omu masù g’abagula, anamuhogola ecirato ekugulu, anamutwîre ebusù, erhi: «Ntyo kwo bajira omulume obulabuzûsa enyumpa ya mwene wâbo». 10 N’izîno ly’oyomulume kwo lyakaziderhwa ntya omu Isaraeli, mpu nyumpa y’oyu bahogologa ecirato».
Okukengana ciru n’omu malwa
11 Erhi abalume bakaba badwîrhe balwa, mulume muguma bo na mwene wâbo, lero mukà muguma muli bo ayishe mpu alirikûza ibà oku mpimbo z’owâbo, alikire oyûla okuboko anamurhulubire omu birumbu by’enshonyi, 12 Oyo mukazi anamutwe okuhoka buzira lukogo.
13 Omu nshoho yâwe, orhakazâgihiramwo minzani ibirhi, omunene n’omu sungunnu. 14 Orhahebaga mirengo ibirhi omu mwâwe: omunene n’omusungunu. 15 Okaziyôrha ogwêrhe omunzâni guyumânîne gunashingânîne, okaziyôrha ogwêrhe omulengomugumagumà gunashingânîne, ly’olamiramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha. 16 Bulyala omuntu ojira ebiri ntyo, omuntu okangana omu burhunzi, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhamubakwo.
17 Okazikengêra kulya Amaleki akujiraga omu njira bulyal’orhenga e Mîsiri. 18 Akushanga omu njira akuyisha ebirhugo, n’oku wamarhaluka, arhêra balya bayishaga barhondêra, erhi wanarhanangusire weshi, ciru arhayôbohaga Nyamuzinda. 19 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakurhamûla oku babisha bakugosire bôshi, mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu ociyimemwo izîno lya Amaleki onaliherêrekeze hano igulu. Orhibagiraga.
DEU BHS 25
1כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֨יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע׃ 2וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר׃ 3אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל־אֵ֨לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ׃ ס
4לֹא־תַחְסֹ֥ם שֹׁ֖ור בְּדִישֹֽׁו׃ ס
5כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃ 6וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ין יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃ 8וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃ 9וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃ 10וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ ס
11כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָּׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃ 12וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶֽךָ׃ ס
13לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ ס
14לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ 15אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֨דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 16כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃ פ
17זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 18אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ 19וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ פ
26
Entûlo y’omwâka muhyâhya
1 Amango wâbà wahisire muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu ociyîmemwo, amango wabawamaciyanka onakola oyubasire, 2 ago mango wanayanka oku mwâka muhyâhya gwa ngasi mburho oyezize mw’eco cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akushobôza, onahire omu cirhirhi ojè halya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire mpu ho aheba izîno lyâge. 3 Wânajà emunda omudâhwa ôli omu mukolo mw’ezo nsiku ali, omubwîre, erhi: «Ye mbwîzire ene, Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, oku nahisiremwo cirya cihugo Nyamuzinda alaganyagya balarha mpu arhuha», 4 Ago mango omudâhwa anayanka cirya cirhiri omu maboko gwâwe, kandi anacidêkereza aha luhêro lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 5 Nâwe wanaderha ebi binwa embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, erhi: «Larha ali Muharameya, ayishaga abunga, abungulukira e Mîsiri, abêrayo nka cigolo ye na bantu basungunu, lwahindukirayo lubaga lunene, luzibu na lunji. 6 Ab’e Mîsiri barhukolera amaligo banarhurhindibuza, barhubarhuza obuja budârhi. 7 Ci kwône rhwayakûza Nyamubâho, Nyamuzinda wa balarha. Nyakasane ayumva omulenge gwirhu, abona oku rhwarhindibuka n’oku rhubabire; 8 oku bundi Nyakasane arhukûla e Mîsiri n’okuboko kuzibu, n’okuboko kulambûle abagezamwo omusisi n’ebimanyîso n’ebisômerîne ajiraga. 9 Yêne warhuhisagya eno munda, arhuha cino cihugo, cihugo cihululamwo amarha n’obûci. 10 Niono nkolaga ndwîrhe omwâka muhyâhya gw’emburho nahingagamwo liryal’ishwa wampâga, Yâgirwa Nyamubâho». Wanabidêkereza embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onahwere oku idaho embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 11 Kandi obwo, wanaleka osimisibwe n’ebinjà Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre we n’enyumpa yâwe, wanasîmîsibwa nabyo, we n’omuleviti n’omubunga ôli aha mwâwe.
Entûlo ya ngasi myâka isharhu
12 Omu mwâka gwa kasharhu, omwâka gw’ecihimbi ca kali ikumi, amango wâbà wamarhôla ecihimbi c’omu ikumi, kuli ngasi mburhooyezize wamanacishumbîriza omuleviti, ow’ecigolo, ow’enfûnzi n’omukana, nabo bamabilîra omu mirhundu yâwe, 13 ago mango wanaderha omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, erhi: «Ngasi kantu kagishe nakarhenzize omu mwâni lwôshi. Nakaherezizeomuleviti, n’ow’ecigolo, n’ow’enfûnzi n’omukana, nka kulya wanantegekaga kwôshi: nt’irhegeko ciru n’eriguma navunyire erhi naliyibagira. 14 Ntabiryagakwo nandi omu mishîbo, ntabiryagakwo nnanyosire okugalugalu, ntanaderhaga nti mbishumbîrize owafîre. lzu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni naliyumvîrhize, kwo najijire nk’oku wanali ontegesire. 15 Kurhenga omu ndâro yâwe ntagatîfu, kurhenga e malunga alole onagishe olubaga lwâwe lw’Israheli, ogishe n’eri ìshwa warhushobozagya, nka kulya walaganyagya ba larha, ecîra cihugo cihululamwo amarha n’obûci.»
III. Okufundika ebinwa
Israheli lubaga lwa Nyamuzinda
16 Nyamubâho, Nyamuzinda akurhegesire ene mpu oshimbe aga marhegeko n’ezi ngesò; ogalange onagashimbe n’omurhima gwâwe gwôshi n’omûka gwâwe gwôshi. 17 Warhenzize Nyamubâho mw’akanwa ene: mpu aba Nyamuzinda wâwe, casinga ogere omu njira zâge, olange amarhegeko gâge, amahano gâge n’engeso zâge, onayumvîrhize izù lyâge, 18 Naye Nyamubâho akukuziremwo aka kanwa, oku wâbà lubaga lwâge-lwâge, nka kulya anakubwîraga, casinga olange amarhegeko gâge gôshi; 19 naye anakulengeza olengerere enyanya ly’amashanja ajijire gôshi, ogalushe lukengwa, izîno n’irenge onabe lubaga lwîshogwa lwa Nyamuzinda nka kulya yêne anakubwîraga.

DEU BHS 26
1וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃ 2וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ 3וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֨אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃ 4וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיח֔וֹ לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 5וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃ 6וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ 7וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ׃ 8וַיּוֹצִאֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹפְתִֽים׃ 9וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֨נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 10וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֨אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס
12כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃ 13וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃ 14לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֨נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ 15הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס
16הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשֹׂ֛ות אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֨יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 17אֶת־יְהוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃ 18וַֽיהוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֺתָֽיו׃ 19וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ס
27
Okuyandika olu lushika
1 Mûsa, haguma n’abagula b’Israheli, barhegeka olubaga mpu: «Mulange olu lushika mmuhîre ene oku lunali», 2 Amangowayikira Yordani, okolaga oyêrekîre mw’eci cihugo Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akushobôza, onagwike amabuye manênene ogashîge engwa, 3 onayandikekwo ebinwa by’omu lushika byôshi, òkola wayikirira omu cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuba, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho anakubwîraga, 4 N’amango mwaba mwamayikira Yordani, munagwike ago mabuye oku ntondo ya Ebala, nk’oku mmurhegesire ene munagashîge engwa. 5 Onayûbakireho Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe oluêro, onayûbake n’amabuye ecûma cirhabinjaga. 6 Mabâle bubale wayûbakairamwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe oluêro, n’olwo luhêro lwo wakazirherekêrakwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe enterekêro, 7 lwo wakazibâgirakwo onashagaluke omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 8 Oyandike kuli ago mabuye ebinwa by’olu lushika byôshi: obiyandike bwinjà.
9 Oku bundi Mûsa n’abadâhwa baleviti babwîra Israheli yeshi, erhi: «Hulika oyumve, wâni Israheli. Ene wahindukaga lubaga lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 10 Okolaga wayumvîrhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onakazishimba ebinwa n’amarhegeko nkurhegesire ene».
Okuyishigisha olubaga oku ntondo Garizîmi
11 Olwo lusiku Mûsa atwa olu lushika luyêrekîre olubaga: 12 «Amango mwaba mwamayikira Yordani, eyi milala eri aha yanayimanga oku ntondo ya Garizîmi egishe olubaga. Omulala gwa Simoni n’ogwa Levi, ogwa Yuda n’o gwa Isakari, ogwa Yozefu n’ogwa Benyamini. 13 N’eyi yindi milala mwabona, oku yanagendiyimanga oku ntondo ya Ebali, etulagule: omulala gwa Rubeni, ogwa Gadi n’ogwa Azeri, ogwa Zabuloni, ogwa Dani n’ogwa Nefutali.
Abayishihehêrerwa
14 Abaleviti banajà eluhya babwîre bene Israheli bôshi, erhi: 15 Aherêrekere mâshi, omuntu wabinja erhi okutula enshusho, bikabulirwa omu masù ga Nyamuzinda, mukolo gwa nfune za muntu mulenga, akanabifulika ahantu hafulike. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». 16 Aherêrekere mâshi, omuntu wakolera îshe na nina amaligo. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». 17 Aherêrekere mâshi, owahindula olubibi lw’omulungu. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 18 Aherêrekere mâshi, òwahabula omuhûrha. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 19 Aherêrekere mâshi, owahaba ecigolo, enfûnzi n’omukana. N’olubaga lwo shi lwanaderha, mpu: «Amen». 20 Aherêrekere mâshi, owalàla bona muk’îshe, bulyala abwikwire ecikwi c’ecirondo c’îshe. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 21 Aherêrekere mâshi, owalàla na cintu cirebe. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 22 Aherêrekere mâshi, owalâla bona mwâli wâbo oburhwa n’îshe erhi oburhwa na nina. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 23 Aherêrekere mâshi, owaliila bona nnazala. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 24 Aherêrekere mâshi, owashurha omulungu bwifulikwe. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». 25 Aherêrekere mâshi, owayemèra empongano mpu bayirhe omwêru kwêru. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». 26 Aherêrekere mâshi, orhalanziri arhanakulikiri ebinwa by’olu Lushika byôshi. N’olugaba lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen».
DEU BHS 27
1וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ 2וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 3וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲֽשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 4וְהָיָה֮ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 5וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃ 6אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמוֹת֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עוֹלֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ ס
9וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 10וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֺתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ ס
11וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ 12אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃ 13וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃ 14וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ק֥וֹל רָֽם׃ ס
15אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ ס
16אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
17אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
18אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
19אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
20אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
21אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
22אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹת֔וֹ בַּת־אָבִ֖יו א֣וֹ בַת־אִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
23אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
24אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
25אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס
26אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשֹׂ֣ות אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ פ

28
Omugisho gw’omuntu mumva
1 Oyumvîrhage obwo, erhi wakanayumva akanwa ka Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okanalanga n’okushimba aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulengeza akuhebe enyanya z’amashanja g’igulu gôshi. 2 Eyi migisho yôshi yakurhindakwo enakuhe omusingo ebwa kubà wayumvîrhe izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 3 Wâbà oli mugishe eka, wâbà oli mugishe omu ishwa. 4 Yabà eri ngishe emburho y’omu nda yâwe, emburho y’ebintu byâwe, n’emyêzi enkafu yâwe erimwo n’eyi cbibuzi byâwe birimwo kwo na kwo. 5 Lwaba lugishe olurhanda lwâwe n’endugiro yâwe. 6 Wâbà mugishe okola washubuka, wâbà mugishe okola warhabâla. 7 Abashombanyi bakurhêre, Nyamuzinda akuhabo abakwâme: bàkurhêra bali njira nguma, bakuyake bali mihanda nda erhashinganana. 8 Nyamuzinda arhegeke omugisho gukazikulusa, gubè omu nguli zâwe n’omu mirimo yâwe, akugisha omu ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ajikushobôza. 9 Nka kulyâla anacigashaga yêne, Nyamuzinda akujira obè lubaga, nterekwa yâge, casinga olange amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onashimbe enjira zâge. 10 Amashanja g’igulu gôshi gabona oku izîno lya Nyamuzinda ly’odesirwe ganakazikurhînya.
11 Muli eci cihugo Nyamuzinda acîgashiraga embere za basho mpu akuhaco, Nyamuzinda akugaza ojagalire birugu: emburho y’omu nda yâwe, emburho y’omu bintu byâwe, n’emburho y’omu kwâwe. 12 Nyamuzinda akuhakulira omuhako gwâge ahakamwo ebinjà, amalungu mpu garhengemwo enkuba yabombêza idaho lyâwe amango gakwânînc, anagishc emirimo yâwe yôshi. Mashanja manji gayishikazikuhuna mpu ogahoze ci wêhe orhakaja emwâbo mpu olihoza. 13 Nyamuzinda akujira obè irhwe ci orhabaga ihunga, wakaziyôrha oli enyanya ci arhali idako, casinga oyumve amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, agâla nkurhegesire ene nti ogalange onagashimbe, 14 orhanahabukiraga ekulyo erhi ekumosho kw’ebi binwa nkurhegesire byôshi, okaderha mpu okala washimba abandi banyamuzinda n’okubagashâniza.
Amahanya
15 Ci kwône erhi wakaba orhayumvirizi izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, akaba orhalanziri ebinwa byâge n’amarhegeko gâge nkurhgezire ene, agala mahanya gôshi gakurhindakwo ganakuhe omusingo. 16 Wabà oli muhehêrere eka, wâbà oli muhehêrere n’omu ishwa. 17 Lwaba luhehêrirwe olurhanda lwâwe n’endugiro yâwe. 18 Yabà ehehêrîrwe emburho y’omu nda yâwe, emburho y’omu kwâwe, iburha ly’enkafu zâwe n’ery’ebibuzi byâwe. 19 Wâbà oli muhehêrere omu kushubûka n’omu kurhabâla kwâwe. 20 Nyamubâho akurhumira obuhanya, ibala n’amashunga omu mirimo yâwe yôshi, mpu lyo oshandâla onaherêrekere duba, erhi bubî bwa bijiro byâwe burhuma, haguma n’okundeka kwâwe. 21 Nyamubâho akushwêkerako ecihusi cikuherêrekeze muli eci cihugo okola wajà mpu ociyanke cibè câwe. 22 Nyamubâho akujira ofe wayuma, ofe n’amashushira, n’emibuha n’akalurha k’omu nda, ecumwe n’enzirondo n’oluhiga, ebyo byôshi bikushimbulule bikulagirize. 23 Enyanya zâwe, amalunga gashube marhale, n’idako lyâwe lishube ibuye lya cûma. 24 Enkuba yania omu cihugo câwe, Nyamubâho ayijire kabe katulo gunabè mushenyi, bikazirhenga e malunga byanakuhonerakwo, bikushabûle. 25 Nyamubâho akazikujira okwamwe n’abashombanyi bâwe: òkola warhabâla ogende mulongojira, ogaluke wayisha wabayaka mihanda erhabuganana, wâbà namakobwa oku mami g’igulu gôshi.
26 Omurhumba gwâwe gwalibwa n’enyunyi z’emalunga, gulibwe n’e by’erubala biri oku idaho na ntâye wabihanza. 27 Nyamubâho akulikirakwo amahurhe g’e Mîsiri, emibuha-mibuha, amaherhe n’ebizimba orhafume. 28 Nyamubâho akulikirakwo isirhe, obuhurha, anakudundaguze omurhima, 29 obone okola wajà watunduguza mûshi-kasirahinga, nka kula omuhurha gutunduza omu mwizimya, orhanahike ngahi. Amajira gâwe gôshi gaba ga bihekà. Ci kwône walibuzibwa onanyagwe ebyâwe obule n’owakufungira. 30 Washeba omukazi n’owundi mulume amutwe ecishakè, wayûbaka enyumpa orhanayilalemwo, wahinga ishwa ly’emizâbîbu orhanalye oku mwâka muhyâhya. 31 Empanzi yâwe yabâgirwa emalanga gâwe orhanayiryekwo, endogomi yâwe bayihêka, obone oku bayihêka, erhanacigaluke, ebibuzi byâwe babigabîra abashombanyi bâwe na ntâye wakulwira. 32 Bagala bâwe na bali bâwe bahêkwa ihanga lya bene, ngasi lusiku amasù gâwe garhama mpu galola emunda bajire, n’okuboko kwâwe kurhabagalukire. 33 Olubaga orhishi lwakulya emburho y’omu kwâwe, n’emyâka warhamiraga. Okuhinagwa n’okunyagwa kwo kwayôrha kubà kwâwe. 34 Kusiraha wasiraha hano amasù gâwe gabona ebi wabona. 35 Nyamubâho akulikira ecizimba cihâsa oku madwi n’oku nfundo, orhanacifume: câkulumira weshi, kurhenga oku lushando kuhika aha ntondo z’irhwe.
36 W’oyo n’omwâmi wayimika, Nyamubâho akuhêka omu ishanja orhayishi, ôli we, ôli basho, eyo munda wagashanizayo banyamuzinda bandibandi, ab’omurhi n’ab’ibâle. 37 Wâbà birhangâlo; lwinbo na masheka omu mashanja Nyamubâho akuhêka. 38 Warhwera mburho nyinji omu ishwa, ci kwône binyi wasârûla, bulya enzige zakulyabyo. 39 Wagwika olukoma lwâwe lw’emizâbîbu onalugenderere, ci kwône orhanywemwo divayi, bulyala kashôlero akurhangakoyo. 40 Wahinga emirhi y’emizêti omu cihugo câwe mwoshi, ci kwône orhacìshige mavurha, bulya emisî yâwe oku idaho yahwera. 41 Waburha abarhabana n’abanyere ci barhabè bâwe, bulya bagenda mpira. 42 Ngasi murhi na ngasi irehe ly’omu kwâwe lwaba lwiko lwa kashôlero. 43 Ecigolo cihanzire aha mwâwe casôkera enyanya bwenêne oku wahona bwandagala. 44 Wabona wekola wamusengera ci arhaciri ye wakusengcra, obone yekola ôli oku mbere nâwe oku nyuma.
45 Aga mahanya gôshi gakuyishakwo, gakushimbulula gakugwarhe, galinde gakushandâza, bulya wamabula buyumvîrhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe orhanashimbire ebinwa n’amarhegeko akuhàga. 46 Ago mahanya ensiku zôshi gayôrha gali cimanyîso na cisômerine kuli we n’oku bûko bwâwe.
Okuhêkwa mpira
47 Na kulya kubà okugala oku birugu bya ngasi lubero kurhakuzigiraga wakolera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’enshagadu n’obusîme bw’omurhima, 48 abashombanyi Nyamubâho akurhumakwo bo okolaga wakolera omu ishali, omu nyôrha, omu bwambale bubî n’omu kubula byôshi. Akuhira omurhamba gw’ecûma omu igosi kuhika oshandâle weshi.
49 Nyamubâho akutulira ishanja ly’ekuli, lyayisha libalire nk’ikozi, kurhenga aha kafende k’igulu. Lyabà ishanja orhamanyiri olulimi lyaderha, 50 ishanja lya busù bw’ifeka, lirhakenga mushosi, lirhafa bwonjo bwa musole. 51 Lyakulya ebyarhenga oku bintu byâwe, n’eby’omu ishwa lyâwe, kuhika bakushâbe weshi, barhakusigire oli engano, oli idivayi, oli amavurha, oli omwâna w’enkafu, ôli omwâna w’ecibuzi, kuhika bakuninibuze. 52 Lyakugorha omu mirhundu yâwe yôshi, kuhika ebyogo byâwe, ebizibuzibu n’ebirîrî bihongoke, birya byôshi wakanayakiramwo omu cihugo câwe. Lyakugorha omu mirhundu Nyamuzinda akuha yôshi. 53 Muli okwôla kugorha bakugorha, na muli okwôla kulibuza omubisha akulibuza, wacirya emburho y’omu nda, washêga enyama y’abanarhabana n’ey’abananyere Nyamubâho,Nyamuzinda wâwe aba amakuha. 54 Muli mwe, omuntu w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu yêhe akolâja alola mwene wâbo kubî ciru n’omukazi babà bôshi, n’abâna bacimusigalire. 55 Kuderha mpu akanajira muguma mulibwo ahakwo erya nyama y’abâna bâge adwîrhe alya: bulyala arhasigalane akantu mw’okwôla kugorha bakugorha na muli okwôla kulibuza omubisha akulibuza omu mirhundu yâwe yôshi. 56 Emwâwe, omu bakazi b’omu lubaga lwâwe, olya w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu, olya wakagirimbira obone arhakoza olushando oku idaho, oyôla akolaga alola kubî omulume bababoshi ciru n’omwâli n’omugala, 57 akolaga acîfulikabo, akola alya ecigozi carhengaga omu magala gâge n’omwâna waburhagwa, erhi kwo kurhuma okwo kugorhwa n’ago malibûko omushombanyi ayishikuhirakwo omu mirhundu yaweyoshi.
58 Okaba orhalanziri n’okukulikira ebinwa by’olu lushika byôshi nk’oku binayandisirwe mw’eci citabu, erhi orhakenziri eri izîno: «Nyakasane, Nyamuzinda wâwe» izîno ly’irenge n’okurhinywa. 59 Nyamubâho akulikirakwo aga mahanya garhankaderhwa, woyo n’iburha lyâwe; mahanya manenene garhanayurha, ndwâla ndârhi, zirya zirhafuma duba. 60 Akushubizakwo galya mahanya g’e Mîsiri, galya gakugezagyamwo omusisi, obone garhacikunanûkakwo.
61 Na kulusha aho, Nyamubâho akuzûkiza amalwala gôshi n’amahanya garhadesirwi mw’eci citabu c’olushika, kuhika oshandâle weshi. 62 Mwazinda muli mahungà n’obwo mwâli banji nka nyenyêzi z’oku nkuba ebwa kubà mu rhayumvîrhizagya izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. 63 Kulya Nyamu bâho ali asîmire okukuha obusîme n’obwololoke, kwo na kandi ayumwa asìmire okukuheza n’okukushandâza. Bamushugulamwo eci cihugo mwajiyimamwo. 64 Nyamubâho akushandabanya omu karhî k’amashanja gôshi, kurhenga oku cikwî c’igulu kuhika oku cindi, n’eyo munda wajigashâniza bandi bandi banyamuzinda, balya murhayishi, ôli we ôli basho, banyamuzinda ba mirhi na ba mabuye. 65 Omu karhî k’ago mashanja orhabonemwomurhûla n’olushando lw’okugulu kwâwe lurhaluhûkireyo, ci kwône, Nyamubâho akuha omurhima gurharhûla, amasù gahunyire n’omûka mwofi. 66 Akalamo kâwe neci kaba nyantamya, wakaziyumva ebihamba budufu na mûshi, orhayumve ocikubagìre akalamo kâwe. 67 Obwôba bwakujà emurhima, n’ebi amasù gâwe gàbona byarhuma wakaziderha, sêzi, mpu: «Ndi wampisa bijingo mpali». 68 Nyamuzinda akushubiza e Mîsiri omu njira y’ebulambo erhi omu njira y’enyanja, n’obwo nali nkubwizire nti: «Okacilolakwo eco cihugo», na hano ohikayo, mwagendiciguza emunda abashombanyi bâwe bali, mpu mubè bajà erhi bajà-kazi, murhanabone câgula.
Okufundika ebinwa
69 Ebyola, byo binwa by’endagâno Nyamubâho arhcgekaga Mûsa mpu afundike bona Bene-Isaraeli, omu cihugo ca Mowabu, kuleka erya ndagâno arhangigifundika bo nabo e Horebu.
DEU BHS 28
1וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 2וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 3בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ 4בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃ 5בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ 6בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ 7יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֨יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃ 8יְצַ֨ו יְהוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 9יְקִֽימְךָ֙ יְהוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃ 10וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ 11וְהוֹתִֽרְךָ֤ יְהוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהַמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 12יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃ 13וּנְתָֽנְךָ֙ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֹֽׂות׃ 14וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם׃ ס
15וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃ 16אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ 17אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ 18אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃ 19אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ 20יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃ 21יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 22יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃ 23וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃ 24יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 25יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 26וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכָל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ 27יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ וּבַעְפֹלִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃ 28יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב׃ 29וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃ 30אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁגָּלֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 31שׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּנּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ׃ 32בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃ 33פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 34וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 35יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ׃ 36יוֹלֵ֨ךְ יְהוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 37וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהוָ֖ה שָֽׁמָּה׃ 38זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃ 39כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃ 40זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃ 41בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃ 42כָּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃ 43הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃ 44ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ 45וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 46וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ 47תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ 48וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃ 49יִשָּׂ֣א יְהוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵרָחוֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ׃ 50גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃ 51וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃ 52וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹה֣וֹת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 53וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃ 54הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר׃ 55מִתֵּ֣ת ׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ׃ 56הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃ 57וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת ׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 58אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשֹׂ֗ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 59וְהִפְלָ֤א יְהוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלוֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃ 60וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃ 61גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 62וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 63וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 64וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 65וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ׃ 66וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ 67בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 68וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ מִצְרַיִם֮ בָּאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ ס
69אֵלֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃ פ
29
Okukengêza eby’olubungo
1 Mûsa ahamagala Israheli yeshi amubwîra, erhi: Mwabwîne ebi Nyamuzinda akolîre ecihugo c’e Mîsiri omu masù ginyu, ebi akolîre Faraoni, abambali n’ecihugo câge côshi: 2 Galya marhangulo waciboneraga wêne, biryabimanyîso na balya banyanduma w’ebirhangâzo. 3 Ci kwône kuhika ene Nyamuzinda arhali acikuha omurhima gw’okumanya amasù g’okubona n’amarhwîri g’okuyumva. 4 Namugezize myâka makumi ani omu irûngu emishangi yinyu erhamukoyeragakwo, n’emikarabanda yâwe erhakoyeraga oku magulu ginyu. 5 Murhalyaga mugati, murhanywaga divayi erhi cindi cinyobwa cakalalusa, kuderha nti mubone oku niene nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 6 N’erhi muhika ahâla, Sihoni, mwâmi w’e Heshiboni, bona Ogu, mwâni w’e Bashani, barhurhèra bali rhulwîsa, cikwône rhwabahima.
7 Rhwayanka ecihugo câbo, rhwacigabîra Rubeni ko kâge kashambala bo na Gadi n’oluhande lw’obûko bwa Menashè. 8 Mulange ebinwa by’eyi ndagânomunabikulikire lyo muyololoka omu mirimo yinyu yôshi. 9 Mwoyu muyimanzire mweshi embere za Nyamubâho, Nyamuzinda winyu: abakulu b’emilala yinyu, abagula binyu, abandisi binyu, abalume b’omu Israheli bôshi, 10 mwoyo n’abâna binyu, na bakinywe, ciru n’ecigolo cihanzire omu cirâlo câwe n’omuntu okushenyera enshâli n’okudômera amîshi, 11 mukologa mwagendijà omu ndagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ndagâno afundika anayihirakwo endahiro, eyi ndagâno afundika ene haguma nâwe. 12 Kuderha mpu ene akujire lubaga lwâge, naye yêne abè Nyamuzinda wâwe, nk’oku anakubwîraga na nka kulya analahiriraga basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo.
13 Njizire eyi ndagâno ene, n’eyi ndahiro arhali haguma ninyu mwene, 14 ci na haguma na ngasi oli hanola haguma nîrhu omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, haguma n’orhali haguma nîrhu ahâla olw’ene.
15 Neci, murhahabiri bahi rhwali haguma nabo omu cihugo c’e Mîsiri, na bahi rhwageziremwo aga mashanja murhalusire. 16 Mwabwîne ebyakumbwa byâbo, enshusho za banyamuzinda wâbo, ez’emirhi, ez’amabuye, ez’amasholo n’ez’amarhale bajira emwâbo. 17 Ekarhî kinyu. harhajiraga omulume erhi mukazi, omulala erhi ishanja omurhima gwâbo gwacikûlako Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu ene, mpu gugendigashâniza banyamuzinda b’ago mashanja! Omu karhî kinyu harhabonekaga omuzi gwarhengakwo obwoge n’obuhereko. 18 Erhi hakajira omuntu wâbà amayumva ebinwa by’eyi ndagâno haguma n’endahiro ekuli, akacîtakîra yêne omu murhima gwâge, erhi: «Ntabule cici nkakulikira oku omurhima gwâni gunambwîzire, okulùza amîshi kwarhuma enyôrha yahirigirha», 19 Nyamuzìnda arhankaziga amubabalira. Ciru oburhè n’emitula ya Nyamuzinda yanahikira Oyo muntu; amahanya gayandisìrwe mw’eci citabu gôshi ganamurhibukira, na Nyamuzinda anaherêrekeza izîno lyâge hano idako ly’amalunga. 20 Nyamuzinda anamuhanza omu milala ya Israheli yôshi, ahanyagale, abone galya mahanya g’endagâno erìkwo omwîgasho nk’oku biyandisìrwe omu citabu c’olu Lushika. 21 Iburha lyaburhwa, erya abâna binyu bayìsha enyuma zinyu, ciru n’ecigolo carhenga omu cihugo c’ihanga amango babona amahanya gahonera eci cihugo n’endwâla Nyamuzinda alîkire kuli eci cihugo, kwo banaderha mpu:
22 “Ecihugo côshi cashubire cibiriti, munyu, cahire mabîra; ntà mburho bacirhweremwo, na ntà mburho yacicimeramwo, cirhakacimeramwo ehyâsi hibishi. Ecihugo camahîndama kulya kwa Sodomo na Gomara, Adama na Seboyimu, bishagala Nyamuzinda asirîzagya omu burhe n’omutula gwâge!« 23 N’amashanja gôshi kwo gaderha mpu cici cirhumire Nyamuzinda akolera eci cihugo ebiri ntya? Cici camujiraga oburhè bungana aho? 24 Ago mango banaderha mpu: “Kunali kulya kubà balekerire endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda wa bìshe, eryala afundikaga bo nabo erhi abarhenza omu cihugo c’e Mîsiri; 25 kunali kulya kubà bajirigashâniza abandi banyamuzinda banaba harâmya n’obwo barhayishi abo banyamuzinda naye yêne arhabahàgâbo mpu gubè mwanya gwâbo; 26 Nyamuzinda burhe abire erhi eci cihugo cirhuma, kwo kucirhumira obuhanya buyandisirwe mw’eci citabu oku bunali. 27 Nyamuzinda kushugula abashugwire omu cihugo câbo n’oburhè, n’omungo, n’omutula, abazungûsa omu cindi cihugo, nk’okula biyôsire buno».
28 Ebifulike biri bya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu ci kwône ebifulûle biri bîrhu rhwe n’abâna bîrhu, byanayôrha birî bîrhu, lyo rhushimba ebinwa by’olu Lushika byôshi.
DEU BHS 29
1וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃ 2הַמַּסּוֹת֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃ 3וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 4וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ׃ 5לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 6וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבּוֹן וְע֨וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃ 7וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃ 8וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ
9אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 10טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃ 11לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ 12לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 13וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 14כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֨נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃ 15כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם׃ 16וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃ 17פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃ 18וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה׃ 19לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהוָ֤ה וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְהִבְדִּיל֤וֹ יְהוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָל֣וֹת הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה׃ 21וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָֽאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֨וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָאוּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהוָ֖ה בָּֽהּ׃ 22גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבֹייִ֔ם אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃ 23וְאָֽמְרוּ֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃ 24וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 25וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם׃ 26וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֨יהָ֙ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃ 27וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 28הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֨ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשֹׂ֕ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ ס
30
Okurhenga omu bujà
1 Amango ebinwa byôshi byayunjula emund’oli, omugisho n’obuhanya nkuyêresire, erhi wakanakazibirhimanya omu murhima gwâwe, omu karhî k’amashanja gôshi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhabulira, 2 erhi wakanagaluka oshubìrira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okanayumvi rhiza izù lyâge, mw’ebi nkurhegesire ene byôshi, we n’abâna bâwe erhi wakayumvîrhiza n’omurhima gwâwe gwôshi n’omûka gwâwe gwôshi, 3 Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anagalula empira zâwe, anakubabalira, anashubikushûbûza orhenge omu karhî k’amashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âli erhi akushandabanyìze. 4 Ciru akaba yo wahabukîre ekafende k’amalunga, Nyamubâho, Nyamuzinda ayisha akurhenzayo akushûbûze, 5 lyo akugalula mwa cirya cihugo basho bàli bagwêrhe, lyo nâwe ociyanka cibecâwe, osîme onayololoke kulusha kulya kwa basho. 6 Nyamubâho, Nyamuzinda akembûla omurhima gwâwe n’ogw’iburhalyâwe, ozigire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwôshi, n’omûka gwâwe gwôshi, lyo obona akalamo. 7 Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhogeza aga mahanya gôshi oku banzi bâwe na kuli balya bakushomba na kuli balya bakurhindibuzagya. 8 Wêhe washubiyumva izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onakulikire aga marhegcko gâge nkurhegesire ene gôshi. 9 Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akukômeza, emirimo yâwe yôshi eyololoke: emburho y’omu oda yâwe, emburho y’omu bintu byâwe, n’ey’omu ishwa lyâwe. Bulya neci, Nyamuzinda ashubiyumva asìmire okukubona omu busîmc, nka kulya ali asîmire okubona basho omu busîme, 10 casiga oyumve izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kulanga amarhegeko n’ebinwa byâge, ebi biyandisirwe omu citabu c’olu Lushika, casinga oshubirire Nyamubâho, Nyamuzindawâwe n’omurhima gwâwe gwôshi n’omûka gwâwe gwôshi.
11 Olu Lushika ntwîre ene lurhakulenziri misî lurhanahumiri halya orhankahika. 12 Arhali oku nkuba luli okaderhaga erhi: «Ndi washona arhujîre oku nkuba arhuyankirelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» 13 Arhali yo luli ishiriza ly’enyanja okaderhaga erhi: «Ndi warhujira ishiriza ly’enyanja arhulongezelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» 14 Bulyala oluderhox lukuli hôfi, omu kanwa lukuli, n’omu murhima kuderha mpu olushimbe.
Enjira ibirhi wacishogamwo
15 Lolà oku nkuyêresire ene akalamo n’omugisho, olufu n’obubanya. 16 Erhi wakayumva amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, agala nkurhegesire ene, erhi wakazigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okanalambagira omu njirazâge, okalanga amarhegeko gâge n’ebinwa byâge n’engeso zâge, walama onayôloloke. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha mw’eci cihugo wajà mpu ociyanke cibè câwe. 17 Ci kwône erhi omurhima gwâwe gwakalalaha, akaba orhayumva n’erhi wakarhebwa mpu muharamye abandi banyamuzinda n’okubagashâniza, 18 nie mmubwizircko ene, kuhera mwanahera murhanalame ensiku ndî mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani. 19 Amalunga n’igulu bo bacaliho ntôzire ene nti bakuyagîrize: nkuyêresire akalamo n’olufu, omugisho n’obuhanya. Cìshoge akalamo ly’olama mwe n’iburha lyâwe, 20 oyôrhe ozigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okaziyumvîrhiza izù lyâge onacishwekere kuli ye; bulya ho akalamo kali aho, bulya ho hali obuzîne aho, kwo na kuhashilamira omu cihugo Nyamuzinda acîgashiraga basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo mpu abahàco.
DEU BHS 30
1וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 2וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 3וְשָׁ֨ב יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 4אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ 5וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃ 6וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃ 7וְנָתַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כָּל־הָאָל֖וֹת הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃ 8וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וְעָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ 9וְהוֹתִֽירְךָ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטוֹבָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְהוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֨יךָ֙ לְט֔וֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃ 10כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פ
11כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ 12לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֨יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ 13וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ 14כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ ס
15רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֨יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ 16אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 17וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃ 18הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹ֥א שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 19הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֨וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ 20לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֨יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ
31
IV. Ebijiro bizinda n’okufà kwa Mûsa
Ensiku nzinda za Mûsa
1 Mûsa ayisha, abwîra Israheli yeshi ebi binwa, erhi: 2 Ene nahumanyagya myâka igana na makumi abirhi. Ntakacikagenda n’okugaluka, na Nyamuzinda ambwîzire, erhi: orhayikire oyu Yordani. 3 Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye wakushokolera, yewaherêrekeza aga mashanja gali embere zâwe ye wanaganyaga. Yozwè ye wakushokolera, nka kulya Nyamuzinda aderhaga. 4 Nyamuzinda abakolera nka kulya akoleraga Sihoni na Ogu, bâmi baamoriti: abaherêrekeza n’ecihugo câbo. 5 Nyamuzinda amufumbikabomubakolere birya byôshi binadesirwe omu marhegeko namuhîre. 6 Muzibuhe munasêre, murhayôbohaga murhanabarhînyaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe yêne okushokolîre: arhakulikirire arhanakulekêrere.
7 Oku bundi Mûsa ahamagala Yozwè anamubwirira omu masù ga Israheli yeshi, erhi: «Ozibuhe onasêre, we wajana olu lubaga mwo cirya cihugo Nyamuzinda acîgashaga mpu aciha b’îshe, woyo we wanabafumbikeco. 8 Nyamuzinda yêne ye kushokolîre, ye wâbà ali nâwe,arhakulikirire arhanakulekêrere. Orhayôbohaga, orhageramwo omusisi.»
Ebi binwa bikazisomwa
9 Mûsa ayandika olu Lushika analufumbika abadâhwa, bene Levi, bo bakazâgibarhula omucîmba gw’endagâno yaNyamuzinda. Afumbikalo n’abagula ba Israheli bôshi. 10 Mûsa abahà er’irhegeko, erhi: «Ngasi myâka nda, galya mango gadesirwe g’okubabalirana emyenda, amango g’olukulu lw’ebihando, 11 amango Israheli yeshi ayishirilola obusù bwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu acîshozire yêne, onaderhere olu Lushika omu marhwîri ga Israheli yeshi: 12 0shûbûze olubaga, abalume, abaka.zi, abâna n’ecigolo ciri emwâwe, bayumve banalange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byôshi. 13 Abâna bâbo, balya barhacilumanya, nabo bayumviza aho banayige okurhînya Nya mubâho, Nyamuzinda wâwe, ensiku zôshi wâbà olimwo eci cihugo wajiyanka obu wayikira Yordani.
Amahabwe g’ensiku zayisha.
14 Nyamubâho abwîra Mûsa: «Laba oku ensiku z’okufà kwâwe ezi ziyishire. Hamagala Yozwè. Oyimange aha cihando c’embugânano, nâmubwîra oku ajira.» Mûsa na Yozwè bayisha, bayimanga aha cihando c’embugânano. 15 Nyamuzinda abonekera aha cirâlo, omu munara gw’ecitu gwali guyimanzire aha lusò lw’ecihando. 16 Nyamuzinda abwîra Mûsa, erhi: «Lolà oku okola wajigwîshira mwe na basho. Olu lubaga lukola lwajihinduka mbaraga omu kushimha haNyamuzinda b’embuga, b’eci cihugo mwajijamwo. Lukolaga lwandekêrera luvune eciragâne nàlaganaga rhwe nabo. 17 Olwo lusiku lwonêne omungo gwâni gwabadubukirakwo, nâbalekêrera nambafulike obusù bwâni. Bâlìbwa n’amagala: malibûko manji na maganya manji gâbarhindakwo; kwo aderha olwo lusiku, erhi: «K’arhakanaba obûla Nyamuzinda wâni arhali omu karhî kani kwo kurhumire agala mahanya gantindakwo?» 18 Nâni, olwo lusiku nânafulika obusù bwâni, erhi bwo burhuma bulya bubî bwôshi ajizire omu kuyêrekera abandi banyamuzinda. Olwimbo lw’obuhamirizi 19 Muyandikage olu lwimbomukazilukolêsa; oluyigîrize Bene Israheli, obahirelo omu kanwa, lyo luyishimpamiriza lunayâgirize Bene Israheli. 20 Niono nkola namuhisa mwa cirya cihugo nalaganyagya b’îshe, cirya cihululamwo amarha n’obûci; yêhe hano aba amalya, amayigurha amanatwera, akolaga âyêrekera abandi banyamuzinda, âbaharâmya oku niehe angayaga n’okuvuna eciragâne câni. 21 Ci kwône amango amahanya n’amaligo garhakaganjwa gâba gamamurhindakwo, olu lwimbo lwamuyâgiriza nka caliho bulyala lurhâyibagirwe omu kanwa k’iburha lyâge. Neci, mmanyire emihigo agwêrhe ene n’obwo ntacimuhisa omu cihugo nàlaganyagya b’îshe nti nabahâco». 22 Olwo lusiku Mûsa ayandika olu lwimbo analuyigîriza Bene Israheli. 23 Oku bundi anaciha Yozwè mwene Nuni eri irhegeko, erhi: «Ozibuhe onasêre, bulya we wahisa Bene Israheli omu cihugo nabalaganyagya, nâyôrha ndi haguma nâwe.»
Olushika aha burhambi bw’omucîmba
24 Mûsa erhi aba amayusa ayandika omu citabu ebinwa by’olu Lushika byôshi kuhika oku kazinda, 25 arhegeka abaleviti bakagibarhula omucîmba gw’endagâno ya Nyamuzinda, erhi: 26 «Muyanke ecitabu c’olu Lushika. Mucigwase aha burhamhi bw’omucîmba gw’endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Cibêreho cinabe caliho w’okukuyâgiriza. 27 Bulya ntahabiri isîna lyâwe n’oku obà cikanyi cirhagomba, erhi mugomera Nyamuzinda ene nancizine ndi haguma ninyu, kurhi mwayishijira amango nabà nafire.
Mûsa, erhi: «Israheli yeshi ayishe ayumve«
28 Mundalikire abagula b’emilala yinyu bôshi n’abandisi rhubugânane, mbayumvise ebi binwa, amalunga n’igulu bo nâjira bacaliho wabayâgirize. 29 Bulyala mmanyire oku amango nâba nàfire murhabule bwahemuka; mwarhenga omu njira namurhegekaga; obuhanya bwâmurhindakwo omu nsiku zayisha, ebwa kubà mwakozire amaligo omu masù ga Nyamuzinda, mwamugayisa n’emikolo y’amaboko ginyu.» 30 Oku bundi, Mûsa aderha ebinwa by’olu lwimbo byôshi kuhika oku kazinda, abibwîra endêko ya Bene Israheli yôshi.
DEU BHS 31
1וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 3יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 4וְעָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיח֥וֹן וּלְע֛וֹג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃ 5וּנְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכָל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ 6חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ פ
7וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃ 8וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃ 9וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 11בְּב֣וֹא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 12הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 13וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ
14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 15וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ ס
16וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֨מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃ 17וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 18וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃ 19וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 20כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ 21וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֮ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃ 22וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ 24וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 25וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹֽשְׂאֵ֛י אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 26לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתּוֹרָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹת֔וֹ מִצַּ֛ד אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָֽיָה־שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃ 27כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהוָֹ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃ 28הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ 29כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיס֖וֹ בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃ 30וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ פ

32
Olwimbo lwa Mûsa
1 Mwe malunga murhege okurhwîri, nkola nashambâla,
w’igulu, yumva okûla naderha.
2 Ihano lyâni lihone nka nkuba, akanwa naderha karhoge nka lumè,
nka hishîshîrha oku hyâsi, nka cihonzi oku musihe.
3 Kulya kubà lyo nacitakìra izîno lya Nyamubâho;
mwoyomukuze Nyamuzinda wîrhu.
4 Yêne y’ibuye: obushanja bwâge buli bwimana,
bulyala enjira zâge zôshi ziri bushinganyanya.
Ye Nyamuzinda mutabesha na mudahemuka.
Ye Mushinganyanya ye na Mushongêza.
5 Bakozire amaligo n’obwo ababurhaga barhalikwo ishembo,
iburha lya ndyâlya na ncuku.
6 Ka gwomunkwa gwâwe emwa Nyamuzinda ogwo?
Lubaga lwa bingolo-ngolo n’orhutumbaguzi.
Kali ye sho ye wakuburhaga,
ye wakulemaga ye nakubika?
7 Kengêra ensiku zàli burhanzi,
singiriza emyâka, amaburhwa n’amaburhwa,
odôse sho akubwîriza; abakulûkulu bâwe bakuganìrira.
8 Amango ow’Enyanya agabîraga amashanja akashambala,
amango aberûlaga bene omuntu akûbûlira amashanja olubibi
nk’oku omubalè gwa Bene Israheli gunali.
9 Nyamubâho yêhe, ogwâge mwanya, lunali olubaga lwâge,
na Yakôbo co câge cigabi.
10 Amushanga omu mpinga, omu nyama-wandya w’irûngu
amuyababîra amulengeza, amulanga nka mbonyi y’amasù gâge.
11 Nka kula ikozi linashîbirira olwogo lwalyo,
kula lirembêra enyanya z’ebyana byalyo,
naye ashanjûla ebyubi byâge, amurhôla amuhêka omu mashala gâge.
12 Nyamubâho yêne wamuherhe,
ntà Nyamuzinda w’emwa bene bàli bo naye.
13 Amugerana omu birhondo by’ecihugo,
amulisa oku myâka y’omu ishwa,
amulumìsa oku bûci bw’omu ibuye,
oku rhuvurha rhw’omu ibâle lizibuzibu.
14 Oku mashanza g’omu nkafu n’oku marha g’ebibuzi,
bashushagiza ebyanabuzi n’engandabuzi za bene Bashani
n’empene, bahirakwo n’amashushi g’omulà gw’engano
basûza n’omukò gw’ecihadu c’omuzâbîbu gwabirira.
15 Yakôbo alya ayigurha. Yeshuruniy atwera ahimba.
(Watwezire, warhuma wacilugira!)
Aleka Nyamubâho wamujiraga,
ibuye lyamucizagya alibonêsa nshonyi.
16 Barhuma aba mitula, erhi banyamuzinda b’embuga barhuma;
bamujira burhe n’ebyakobwa.
17 Bakazâgirherekêra bashetani n’obwo barhali Nyamuzinda,
bakazirherekêra banyamuzinda barhayishi,
bahyâhya mâshi, balishinjo-lishinjo, balya basho barhagashanizagya.
18 (Wayibagîre ibuye lyakuburhaga, orhacikengîri Nyamuzinda wakuhiragaho.)
19 Nyamubâho abona okwo, n’omu burhe bwâge, ajandika bagala na bâli bâwe.
20 Aderha erhi: Nabafulika obusù bwâni, ndolage kurhi byababêra.
Bulya lyabire iburha ligalugalu, bâna barhagwêrhi oku bakacikubagirwa.
21 Barhumire nabà mitula y’irumbi lyâbo mpu banyamuzinda,
banjijire burhe n’amarumbi gâbo;
nâni nkolaga najira babè mitula y’irumbi mpu lubaga.
22 Neci, oburhè bwâni bwayasire muliro,
gwâyoca ciru n’ebiri idako ly’okuzimu, gâyoca idaho guyoce n’emyâka,
gurhasige olubando lw’entondo.
23 Nabalashirakwo amahanya, nabayukizakwo emyampi yâni.
24 Bahungumuka n’ecizombo, bâlibwa n’ishûshira banayumîrire n’obwoge.
Nabarhumira erino ly’ebiryanyi, baguma n’amanjoka-njoka.
25 E muhanda, engôrho yamalîra abanarhabana, omu nyumpa ebihamba.
Ebyo byaheza omwânarhabana n’omwânanyere,
omwâna ociri oku ibere n’omushosi w’emvi.
26 Nakadesire nti: «Nabashemba-shemba,
nti nazaza izîno lyâbo omu karhî k’abantu»,
27 nka ntarhînyaga ifêka ly’omubisha,
kuderha nti abashombanyi bâbo bakanahaba baderhe erhi:
«Okuboko kwirhu kwo kwahimîne,
ci arhali Nyamubâho wakozire ebyo byôshi.»
28 Neci, bulya luli lubaga lurhabona,
lurhanagwêrhi makengu.
29 Nka bali bantu barhimanya bakanayumvîrhe,
bakanabwîne bwinjà kurhi bazinda bali.
30 Kurhi omuntu muguma akakwânana ecihumbi,
n’ababirhi kurhi bakatundulika ebihumbi ikumi,
kuleka kulya kubà ibale lyâbo lyabaguzize,
na kulya kubà Nyamubâho abarhibiremwo?
31 Cikwône ibuye lyâbo lirhali nk’ibâle lirhu;
arhanali abashombanyi bîrhu bo bakarhulagira.
32 Bulyala ihaji lyâbo lyali ly’oku muzâbîbu gw’e Sodomo,
ly’omu lukoma lw’e Gomora:
amalehe g’eyo mizâbîbu galimwo obwoge,
ebihadu by’amalehe gâbo biri bilulu-bilulu,
33 idivayi lyâbo gali manjoka-njoka,
gali mino makali ga mpiri.
34 Ci kwône yêhe, k’arhali ho andi aha buhambi nka ntûlo,
erya mbôhe omu irhu ly’ebinjà?
35 Olwihôlo n’oluhembo biri byâni,
amango okugulu kwâbo kwarhereza.
Bulyal’olusiku lwâbo lw’okuhanyagala luli hôfi;
nechi babìkìrwe hiyishire buhena.
36 (Bulya Nyamubâho ayishihôla olubaga lwâge.
Ci kwône abambali bôhe lukogo ababêra),
hano abona barha enjingo hano abona
harhaciri ntagengwa harhanaciri mujà.
37 Ago mango anaderha, erhi: banyamuzinda bâbo ngahi baligi,
liryal’ibuye bakazâgiyakiraho?
38 Balya bakazâgirya amashushi g’enterekêro zâbo banakazinywa idivayi
ly’okugashâniza kwâbo, bayimangâge bamurhabâle,
bahindukage lwakiro lwinyu.
39 Mulolage oku niono, niono ndi ye,
n’oku ntà wundi oli Nyamuzinda haguma nâni.
Niene nie nyîrha nie nanciza, amango namashurha,
niene nanfumya, (na ntâye wakakûla owundi omu nfune zâni).
40 Neci, nnengerize enfune zâni emalunga,
nandesire, nti: «Nie nkudesire, nie mbâho ensiku n’amango,
41 amango nâba namarhyaza engôrho yâni erhangirayalabuka,
n’okuboko kwâni kurhangira okutwa emmanja,
ago mango nânacihôlera emunda abashombanyi bâni bali,
balya banshomba nânabahà oluhembo lwâbo.
42 Emyampi yâni nayilalusa n’omukò,
n’engôrho yâni yavugusa enyama:
mukò gwababanzirwe n’abagwêrhwe mpira,
mpanga z’abarhambo b’omushombanyi!
43 Mwe malunga, muciyigîrize haguma naye,
na bene Nyamuzinda bamuharamye!
Mwe mashanja, mucìyigîrize haguma n’olubaga lwâge,
n’entumwa za Nyamuzinda ziderhe obuzibu bwâge.
Bulyala ayishihôla omukò gw’abambali,
anagalulire abashombanyi bâge amakwânane gâbo.
Abamushomba abagalulira ebyâbo,
anakangûle ecihugo c’olubaga lwâge.
44 Mûsa ayisha ali bona Yozwè mwene Nuni, ebinwa by’olu lwimbo byôshi abiderhera omu kurhwîri kw’olubaga. Okushimba irhegeko kwo kulama 45 Erhi Mûsa ayûsa abwîra Israheli yeshi ebi binwa, 46 ashubibabwîra, erhi: «Muyumvîrhize ebi binwa byôshi; byo njijire ene caliho w’okumuyâgiriza. Mu rhegeke bagala binyu balange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byôshi. 47 Kuli mwe, olwo Lushika lurhali lwa kuhaliza, bulya luli kalamo kinyu, lwo lwanamuha okulama nsiku nyinji mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani». Bamanyîsa Mûsa oku akola afà 48 Olwo Iusiku lwonene, Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra erhi: 49 «Sôkera oku ntondo ya Nebo, ntondo eri omu birhondo bya Abarimu, omu cihugo ca Mowabu, ah’ishiriza lya Yeriko, onalole bwinjà ecihugo ca Kanani nâhà Bene Israheli nti cibè câbo. 50 Onafire oku ntondo wasôkera, wabugana ab’emwinyu aka mulumuna wâwe Aròni, wafiraga oku ntondo ya Hori, ajibugâna abafire. 51 Kulya kubà arhambêraga mwîkubagirwa omu karhî ka Bene Israheli, oku lw’e Meriba-Kadeshi. omu irûngu lya Sini, kulya kubà wabuzire buyêrekana obwimana bwâni omu karhî ka Bene Israheli. 52 Walangirira emuhanda ci kwône ecihugo nâha Bene Israheli orhacikozemwo okugulu.»
DEU BHS 32
1הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
2יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
3כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
4הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
5שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
6הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
7זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דּוֹר־וָד֑וֹר שְׁאַ֤ל אָבִ֨יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
8בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
9כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהוָֹ֖ה עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃
10יִמְצָאֵ֨הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֨נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישֹׁ֥ון עֵינֽוֹ׃
11כְּנֶ֨שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
12יְהוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
13יַרְכִּבֵ֨הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
14חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃
15וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃
16יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃
17יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃
18צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃
19וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃
20וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃
21הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃
22כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֨רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃
23אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃
24מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃
25מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃
26אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃
27לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃
28כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃
29ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃
30אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
31כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃
32כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֨מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃
33חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃
34הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
35לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
36כִּֽי־יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃
37וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃
38אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֨ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֨וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃
39רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֨צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃
40כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
41אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃
42אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃
43הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ פ
44וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃
45וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
46וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
47כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ
48וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃
49עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃
50וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
51עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
52כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
33
Mûsa agisha olubaga embere afe
1 Alaga omugisho Mûsa, muntu wa Nyamuzinda, ahîre Bene Israheli embere afe. 2 Aderha, erhi: Nyamubâho arhengaga e Sinayi, abamolekera kurhenga e Seyiri, alangaza anali oku ntondo ya Parani. Ho ali ayishire kurhenga oku mbuganano kurhenga e mukondwè gwa Kadeshi kuhika oku Mirhezi.
3 Wezigira bashakulûza, abatagatîfu bôshi omu maboko gâwe banali,
bali bafukamire aha magulu gâwe. Erhi bakûla omulindi erhi we badwîrhe
4 (Mûsa arhuhìre irhegeko); Endêko ya bene Yakôbo yajà omu mwîmo gwâyo.
5 Hali omwâmi omu Yeshuruni, erhi abarhambo b’olubaga babugânana,
erhi amashanja ga Bene Israheli galungana gôshi.
6 Rubeni alame arhafaga. Ciru akaba abalwi bâge barhali banji.
7 Alaga ebi adesire kuli Yuda: Nyamubâho, oyumvîrhize izù lya Yuda,
onamushubize aha lubaga lwâge.
Amaboko gâge gafungire ehyâge,
oyîshe omurhabâle oku bashombanyi bâge;
8 Kuli Levi, aderha, erhi: Ohè Levi e «Urimu» zâwe,
n’e «Tumimu» zâwe, ozihe olya muntu wababaliraga,
wamanamurhangula aha Masa,
erhi wamarhangimujîsa kadali
aha burhambi bw’amîshi ga Meriba.
9 Aderha kuli nina nakuli îshe, erhi: «Ntamubonaga».
Bene wâbo, arhabamanyiri.
Neci akanwa kâwe bakalonzize,
n’endagâno yâwe babà bayibîkirîre.
10 Banayigîrize Yakôbo engeso zâwe,
na Israheli Olushika lwâwe.
Banasôkeze omugî emund’oli,
badekereze n’enterekêro oku luhêrero lwâwe.
11 Nyamuzinda, ogishe emisî yâge,
onayêmêre omukolo gw’amaboko gâge.
Oshangule ensiko z’abashombanyi bâge,
n’ez’abanzi bâge kuhika barhibuke.
12 Kuli Benyamini, aderha, erhi: Benyamini ali murhonyi wa Nyamubâho,
Ye anayegemire burhahuligana.
Ow’enyanya ye mulanga ensiku zôshi,
ho anabêra aha karhî k’amalango gâge.
13 Kuli Yozefu aderha, erhi: Ecihugo câge Nyamubâho acigishire.
Co cirimwo ebinjà by’emalunga enyanya.
Co cigwêrhe n’ebindi binjà by’ekuzimu.
14 Cirimwo ebinjà izûba liyêza hano igulu n’ebinjà omwêzi gumeza,
15 enfula y’entondo za mîra, olubere lw’orhurhondo rhwa mango-mîra,
16 ehinja hy’omu budaka n’ebinjà by’omu myâka y’amashwa,
oburhonyi bw’olyala oyûbaka omu ishaka:
budêke oku irhwe lya Yozefu,
oku irhwe lya nyakwîshogwa omu karhî ka bene wâbo.
17 Acûke nka nfizi ya lubere. Amahembe gâge nka mahemhe ga mbogo,
go gatumirha amashanja gagakwame gagahise aha kafende k’igulu.
Gwo mwandu gw’engabo ya Efrayimu, byo bihumbi by’engabo ya Menashè.
18 Kuli Zabuloni, aderha, erhi: Obàbwe, Zabuloni, omu majira gâwe,
na nâwe Isakari, omu bihando byâwe.
19 Amashanja gakaziyishigashaniriza oku ntondo,
ganarherekêre enterekêro y’obushinganyanya,
bulya gâyunjula obugale bw’omu nyanja n’ebinjà bifulisirwe omu mushenyi.
20 Kuli Gadi, aderha, erhi: Ayâgirwe Mugalihya ogalihya Gadi!
Agwîshîre nka ntale-nkazi; amashanshanyula okuboko, obusù n’irhwe.
21 Omu kucîshoga, acîshoga ebirhangiriza,
gwo gwali mwanya babikiraga omurhambo.
Oku bundi ayisha ali murhambo wa ngabo
erhi amanayumanyanya obushinganyanya bwa Nyamubâho,
amanayunjuza ebinwa byâge kuli Israheli.
22 Kuli Dani, aderha, erhi: Dani eri ntale nto,
ecirhunisire kurhenga e Bashani.
23 Kuli Nefutali, aderha, erhi: Nefutali ayunjwîre ngalo z’oburhonyi,
ayunjwîre migisho ya Nyamubâho:
enyanja n’emukondwè liri ishwa lyâge.
24 Kuli Azeri aderha erhi: Azeri agwêrhe omugisho omu karhî ka bene îshe.
Ayôrhe arhonyire ekarhî ka bene wâbo, okugulu kwâge kuyôrhe kuli omu mavurha! 25 Orhuhamiko rhwâwe rhukaziyôrha rhuli rhwa cûma n’omulinga,
n’amagala gâwe mazibu gayunjule nsiku z’akalamo kâwe zôshi!
26 Ntâye oli aka Nyamuzinda wa Yeshuruni,
ye olya ojà wagera e malunga mpu akurhabâle ntyo,
n’obuhashe bwâge alambagire oku bitù.
27 Ayôrha aba lwakiro, Nyamuzinda, omu nsiku za mîra, na hano shishi,
anacikazikushumbiriza amaboko gâge g’ensiku n’amango;
akugishe embere zâwe omushombanyi amubwîre erhi: «Okayurha»!
28 Israheli ayûbaka ahantu h’omurhûla.
Liri hâgo hâgo iriba lya Yakôbo,
linadomêrere ecihugo c’engano n’idivayi,
n’amalunga gâge ganakazirhoza olumè.
29 Wamajira iragi wâni Israheli!
Ndi oli akâwe, we lubaga lwayokolagwa na Nyamubâho
ye mpenzi y’oburhabâle bwâwe, ye na ngôrho y’irenge lyâwe
Abashombanyi bâwe bakushishashisha
na nâwe wêne okazigera enyanya zâbo.
DEU BHS 33
1וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
2וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֨יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינ֕וֹ אֵ֥שׁדָּ֖ת לָֽמוֹ׃
3אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
4תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃
5וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
6יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ ס
7וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ ס
8וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃
9הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃
10יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לְיַעֲקֹ֔ב וְתוֹרָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃
11בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ ס
12לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהוָֹ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵיפָ֖יו שָׁכֵֽן׃ ס
13וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהוָֹ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֨יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃
14וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃
15וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃
16וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֨וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃
17בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ס
18וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃
19עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפוּנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹל׃ ס
20וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף־קָדְקֹֽד׃
21וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
22וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃
23וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהוָ֑ה יָ֥ם וְדָר֖וֹם יְרָֽשָׁה׃ ס
24וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹ׃
25בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑יךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ׃
26אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֨יִם֙ בְעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃
27מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃
28וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַֽעַרְפוּ טָֽל׃
29אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ ס
34
Okufà kwa Mûsa
1 Mûsa anacisôka kurhenga omu rhubanda rhwa Mowabu asôkera oku ntondo Nebo, oku irhwerhwe lya Pisga aha ishiriza lya Yeriko. Nyamubâho anacimulangula ecihugo coshî: Gilgadi kuhika aha Dani. 2 Amulangûla Nefutali yeshi n’ecihugo ca Efrayimu na Menashè, ecihugo ca Yuda côshi kuhika oku nyanya y’e buzika-zuba, 3 amulangûla Nêgebu n’akabanda ka Yeriko kôshi, amulangula olugo lwa emibo kuhika aha Sowari. 4 Nyamubâho anacimubwîra erhi: «Olâbage ecihugo nalaganyagya Abrahamu, Izaki na Yakôbo nababwîra nti: «Nayishiciha iburha linyu. Nkuyêresire co nti ocibone n’amasù gâwe ci konene orhacihikemwo».
5 Mûsa, omurhumisi wa Nyamubâho anacifira ahola omu cihugo ca Mowabu nk’oku Nyamubâho anarhegekaga. 6 Amubisha omu kabanda, omu cihugo ca Mowabu, aha ishiriza lya Beti-Peori. Ntâye oyishi aha ecûsho câge cibà kuhika ene. 7 Mûsa ali akola agwêrhe myâka igana na makumi abirhi erhi afa: amasù gâge gacikazigibona bwinjà bwenêne n’emisî yâge erhalisaginyiha. 8 Bene Israheli balaka, bashibà Mûsa omu Kabanda ka Mowabu, nsiku makumi asharhu, n’ensiku z’okulaka omu kushibà Mûsa zanacihika. 9 Yozwè, mugala wa Nuni ali ayunjwir murhima gwa bugula, Mûsa ali erhi amuhizirckwo amaboko. Bene Israheli bakazimuyumva, banakazijìra nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.
10 Omu Israheli murhacibonekaga owundi mulêbi wali aka Mûsa, oyu Nyamubâho ayishigi, balolane naye omu masù. 11 Ciru na kandi omu Israheli murhacibonekaga omulêbi wankajira ebimanyîso n’ebirhangâzo biri nka birya Nyamuzinda amurhumaga mpu ajire omu cihugo c’e Mîsiri, kuli Faraoni, oku barhumisi bâge bôshi n’oku cihugo câge côshi. 12 Ntà wundi mulêbi wacibire n’obuhashe huli nk’obuhashe bw’okuboko kwâge omu kujira ebintu binji na bya kujugumya ebiri nk’ebi Mûsa akazâgijira embere za Bene Israheli bôshi.

DEU BHS 34
1וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ 2וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃ 3וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ 5וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃ 6וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹֽא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 7וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃ 8וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ 9וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 10וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 11לְכָל־הָ֨אֹת֜וֹת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֖ות בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃ 12וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

JOS – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Yoz
YOZWE
YOZWE Yehoshua יהושע
YOZWE Yehoshua יהושע
1
YOZWE
I. Okuhika omu Cihugo c’Amalaganyo
Balalikwa okujà ebwa Cihugo c’Amalaganyo
1 Erhi Mûsa, murhumisiz wa Nyakasane ayusifà, Nyakasane anacibwîra Yozwè, mugala wa Nuni na murhumisi wa Mûsa, erhi: 2 «Mûsa murhumisi wâni anafirage; oyimukâge buno! oyikire Yordani, we n’olu lubaga, mugendija muli cirya cihugoa nâhà bene Israheli. 3 Ngasi ah’okugulu kwinyu kwankanalabarha hôshi nanamuha ho nk’oku nanalaganyagya Mûsa. 4 Kurhenga okw’irûngu na kurhenga e Libano, kuhika oku iwishi lunene, kuhika oku lwîshi lwa Efrata, co cirigi cihugo c’Aba-Nyahititi côshi, kuhika oku nyanja nene, kujà ebuzûka-zûba olwo lunda loshi co caba cihugo cinyu. 5 Ntâye wankahagaza embere zâweb omu nsiku z’akalamo kâwe zôshi; nk’oku nayôrhaga na Mûsa kwo nayôrha nâwe; ntakujandike, ntanakulekerere.
Nyamuzinda ârhabâla erhi bankakenga amarhegeko gâge.
6 Ozibuhe onarhwalihec, bulya we wagendihira olu lubaga muli cirya cihugo nalaganyagya b’îshe nti nabahà co. 7 Kuguma kône, ozibuhe onarhwalihe, okazikola omu kushimba oburhegesi bôshi nka kulya Mwambali wâni Mûsa anakurhegekaga. Omanye wankadungukira oli eburhambi bw’ekulyo oli ebwa kumosho, lyo ohashibêrwa na ngasi aha wankaja hôshi. 8 Ecîra citabu c’oburhegesi cirhakurhengaga omu kanwa; okazicigerereza kwo mùshi na budufu, ly’ohashijira bwinjà nk’oku binayandisirwe; na ntyo wanaba n’iragi, onabêrwe omu majira gâwe gôshi. 9 K’orhayumvîrhi oku nkurhegesire: nti ozibuhe onarwalihe? Orhabaga na boba buci orhabaga na ntemu nei, bulya Nyakasane Nyamuzinda wâwe, ali haguma nâwe ngasi hôshi wankanaja».
Oburhabâle bw’amashanja g’ishiriza za Yordani
10 Yozwè anacihàna eri irhegeko oku bagula b’olubaga, erhi: 11 «Mugere omu cihando côshi, muhe olubaga eri irhegeko, erhi: Murheganye ebi mwaciyikira omu njira, ebwa kubà enyuma lya nsiku isharhu mwajiyikira Yordani mugendiyûbaka cirya cihugo Nyakasane Nyamuzinda winyu, amuhire mpu muciyûbake».
12 Na kuli bene Rubeni, kuli bene Gadi na kuli cirya cihimbi ca bene Menashè, Yozwè anacibabwîra ntya, erhi: 13 «Mukengêre birya Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane amurhegekaga galya mango ababwîraga erhi: Nyakasane Nyamuzinda winyu, abahire okuluhûka, anabahire eci cihugod. 14 Bakinywe, abâna binyu barhôrhò, n’ebishwêkwa binyu, ebyo byôshi byabera omula cihugo Mûsa amuhire olu lundi lunda lwa Yordani. Ci konene moyo, muyikire n’emirasano yinyu, mugende oku matabâro, mushokolere bene winyu, mweshi, ntwâli; mujibarhabâla. 15 Kuhika Nyakasane ahè abo bene winyu nabo okuluhùka nk’oku anabahà kwo, na kuhika nabo bayûbake bwinjà cirya cihugo abahà Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Enyuma z’aho mwanabaga lyo mugaluka mushubire muli cirya cihugo cinyu munaciyûbake, cirya cihugo. Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane amuhaga olunda lw’erindi ishiriza lya Yordani, e buzûka-zûba». 16 Banacishuza Yozwè muli ebi binwa, mpu: «Okwo orhurhegesire kôshi rhwakujira na ngasi aha wankarhurhuma hôshi rhwahaja. 17 Nk’oku rhwanakazâgirhumikira Mûsa muli byôshi, ntyo kwo nâwe rhwanakurhumikira. Lyo Nyakasane, Nyakasane Nyamuzinda wâwe, ayôrhae nâwe nk’oku anayôrhaga na Mûsa. 18 Owankaba mugomaf omu marhegeko gâwe, alahire kushimba oku omurhegesire, oyo anafè. Ntyo ozibuhe onarhwâlihe.
Josua/Joshua BHS 1
1וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃ 4מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃ 5לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃ 6חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ 7רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ 8לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֨עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשֹׂ֔ות כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃ 9הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֨יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ פ
10וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 11עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס
12וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ 13זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 14נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃ 15עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 16וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֨נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃ 17כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֨עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃ 18כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃ פ
2
Enyenzi zarhumagwa na Yozwè e Yeriko
1 Yozwè mugala wa Nuni, anacirhuma, omu bwifulikwe, bantu babiri kurhenga e Shitimu, ababwîra erhi: «Mukanye, mujè mwalolêrezag ecihugo ca Yeriko». Banacilikula, bagendihanda omu mw’omukazi orhajira mulume, izîno lyâge ye Rahabuh banacilala ahò. 2 Banacibwîra omwâmi w’e Yeriko ogwo mwanzi, mpu: «Lolà oku hali abantu b’omu bene Israheli, bajire kuno ene budufu, balija bayênja ecihugo». 3 Olya mwâmi w’e Yeriko anacirhuma entumwa emwa Rahabu, erhi: «Ohâne balya bantu bajàga aha mwâwe, balya bantu bajàga omu nyumpa yâwe, bulya kuyishija kwayênja ecihugo côshi kwabadwîrhe ». 4 Olya mukazi anacirhola balya balume bombi, n’erhi aba amabafulika aderha, erhi: «Neci abo bantu bajire hano mwâni, ci konene ntalimanyire bali ba ngahi 5 na bulya bwali bwamayira, banalikola hôfi bayigale olumvi, abo bantu bacigendire ntanamanyiri ngahi bajire: mukanyagye mubashimbe, mwankacibagwârha ». 6 Ci konene ali erhi anabashonize omu lurhalo lw’enyumpa yâge, anababwikira n’amôya akazâgizabûla, aga ali ahizire omwo lurhalo. 7 Abo bantu banacikanya bagenda babashimbuhre omu njira ejire ebw’iziko lya Yordani, n’erhi abo bantu bali babashimbire babà bamahuluka, babayigalirakw’olumvi.
Ecihango ca Rahabu n’enyenzi.
8 Embere ebyo bigolo byâge bihunge, Rahabu asôkera emunda bali omu lurhalo, anacibwîra balya bantu, erhi: 9 «Manyire oku Nyakasane amuhire eci cihugo, n’oboba bwinyu bwarhujirekwo, abantu bôshi badwîrhe bageramw’omusisi erhi mwe murhuma. 10 Bulya rhwayumvîrhe kurhi, amango mwarhengaga e Mîsiri, Nyakasane ayumagya erya nyanja ndukulà, rhwanayumvîrhe kurhi mwajirire balya bâmi babiri b’e Moreni, olundi lunda lw’ishiriza lya Yordani, abo bâmi ali Sihoni na Ogu, balya mwahererekezagya. 11 N’erhi rhuyumva ntyo rhweshi, rhwarha omurhima, ngasi muguma muli rhwe atwisire omurhima erhi rhuyumva mpu muyiruka; bulya Nyakasane, Nyamuzinda winyu, yêne ye ba Nyamuzinda era nyanya empingu na hano idako omw’igulu. 12 Munampe ecimanyîso c’okuli oku murhayishiyirhe larha, murhayirhe nyama, bashinja bani na bali bîrhu na ngasi binali hyâbo byôshi, n’oku mwayishirhulîkûza oku lufu. 13 Na buno, mbahunyirage, mundaganyagye n’omwîgasho oku izîno lya Nyakasane, nk’oku nâni mbajirire aminja kwo ninyu mwayishijirira aminja omulala gwa larha». 14 Balya balume banacishuza, mpu: «Okuli, rhunafe! Casinga nâwe akaba orharhuvulwiri! Na hano Nyakasane arhuha eci cihugo, rhwanakuyêreka obwinjà n’okuli kw’endahiro yîrhu». 15 Nyamukazii anacibayandagaza n’omugozi ah’idirisha lyâge, bulya enyumpa yâge yali oku burhambi bw’olukûta, aligi nk’omu lukûta ayûbakaga. 16 Olya mukazi ababwîra, erhi: «Mukanye ebwa ntondo, lyo balya bali bamushimbire baleki bashimâna, mucifulike eyo munda nsiku isharhu, kuhika abo bali bamushimbire bagaluke, enyuma z’aho mwanashubiyanka enjira yinyu mugende». 17 Balya balume banacibwîra olya mukazi, mpu: «Alaga oku byabà lyo rhurhagifa na eyi ndahiro wamarhulahiriza 18 Amango rhwaja muno cihugo, onashwekere ogu mugozi gw’akaduku kuli eri idirisha orhugerizemwo, kandi wanahira omulala gwâwe gôshi omu nyumpa yâwe, sho, nyoko, bashinja bâwe n’omulala gwa sho gôshi. 19 Owankacihuluka omu mwâwe mpu aja embuga, omukò gwâge gunaje oku irhwe lyâge yêne, ci erhi rhwono rhuli bêru kwêru emunda ali. Ci erhi bankahuma oku muntu oli omu nyumpa yâwe mweshi naye, lero omukò gw’Oyo muntu gunaje oku irhwe lirhu. 20 Na kandi erhi wankavuhûla ogula mukolo gwirhu, kandi aho erhi eyi ndahiro orhulahirize erhacirhugwasiri». 21 Nyamukazi anacishuza, erhi: «Bibè nk’oku munadesire». Oku bundi abasengaruka, bagenda, naye anacishwekera ah’idirisha lyâge gulya mugozi gw’akaduku.
Okugaluka kw’enyenzi
22 Nabo bakanya, bajà oku ntondo, babêrakwo nsiku isharhu, kuhika abali babashimbire bagaluka. Abali babashimbire bajà babalongeza omu njira zôshi, ci barhababonaga. 23 Balya balume oku bali babiri banacigaluka, erhi bayusiyandagala oku ntondo, bayikira Yordani. Baja emunda Yozwè mugala wa Nuni ali, banacimuganîrira ebyanababerire byôshi. 24 Banacibwîra Yozwè, mpu: «Kwo binali Nyakasane arhuhire ecihugo côshi, ciru n’abantu ba mw’eco cihugo bôshi badwîrhe bageramw’omusisi embere zirhu».
Josua/Joshua BHS 2
1וַיִּשְׁלַ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ־בִּן־נ֠וּן מִֽן־הַשִּׁטִּ֞ים שְׁנַֽיִם־אֲנָשִׁ֤ים מְרַגְּלִים֙ חֶ֣רֶשׁ לֵאמֹ֔ר לְכ֛וּ רְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְאֶת־יְרִיח֑וֹ וַיֵּ֨לְכ֜וּ וַ֠יָּבֹאוּ בֵּית־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֛ה וּשְׁמָ֥הּ רָחָ֖ב וַיִּשְׁכְּבוּ־שָֽׁמָּה׃ 2וַיֵּ֣אָמַ֔ר לְמֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה אֲ֠נָשִׁים בָּ֣אוּ הֵ֧נָּה הַלַּ֛יְלָה מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַחְפֹּ֥ר אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 3וַיִּשְׁלַח֙ מֶ֣לֶךְ יְרִיח֔וֹ אֶל־רָחָ֖ב לֵאמֹ֑ר ה֠וֹצִיאִי הָאֲנָשִׁ֨ים הַבָּאִ֤ים אֵלַ֨יִךְ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ לְבֵיתֵ֔ךְ כִּ֛י לַחְפֹּ֥ר אֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ בָּֽאוּ׃ 4וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה אֶת־שְׁנֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים וַֽתִּצְפְּנ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר ׀ כֵּ֗ן בָּ֤אוּ אֵלַי֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מֵאַ֥יִן הֵֽמָּה׃ 5וַיְהִ֨י הַשַּׁ֜עַר לִסְגּ֗וֹר בַּחֹ֨שֶׁךְ֙ וְהָאֲנָשִׁ֣ים יָצָ֔אוּ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אָ֥נָה הָלְכ֖וּ הָֽאֲנָשִׁ֑ים רִדְפ֥וּ מַהֵ֛ר אַחֲרֵיהֶ֖ם כִּ֥י תַשִּׂיגֽוּם׃ 6וְהִ֖יא הֶעֱלָ֣תַם הַגָּ֑גָה וַֽתִּטְמְנֵם֙ בְּפִשְׁתֵּ֣י הָעֵ֔ץ הָעֲרֻכ֥וֹת לָ֖הּ עַל־הַגָּֽג׃ 7וְהָאֲנָשִׁ֗ים רָדְפ֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ דֶּ֣רֶךְ הַיַּרְדֵּ֔ן עַ֖ל הַֽמַּעְבְּר֑וֹת וְהַשַּׁ֣עַר סָגָ֔רוּ אַחֲרֵ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָצְא֥וּ הָרֹדְפִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ 8וְהֵ֖מָּה טֶ֣רֶם יִשְׁכָּב֑וּן וְהִ֛יא עָלְתָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַל־הַגָּֽג׃ 9וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ וְכִֽי־נָפְלָ֤ה אֵֽימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽם׃ 10כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃ 11וַנִּשְׁמַע֙ וַיִּמַּ֣ס לְבָבֵ֔נוּ וְלֹא־קָ֨מָה ע֥וֹד ר֛וּחַ בְּאִ֖ישׁ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּֽחַת׃ 12וְעַתָּ֗ה הִשָּֽׁבְעוּ־נָ֥א לִי֙ בַּֽיהוָ֔ה כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד וַעֲשִׂיתֶ֨ם גַּם־אַתֶּ֜ם עִם־בֵּ֤ית אָבִי֙ חֶ֔סֶד וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת׃ 13וְהַחֲיִתֶ֞ם אֶת־אָבִ֣י וְאֶת־אִמִּ֗י וְאֶת־אַחַי֙ וְאֶת־אַחְוֹתַ֔י וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם וְהִצַּלְתֶּ֥ם אֶת־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ מִמָּֽוֶת׃ 14וַיֹּ֧אמְרוּ לָ֣הּ הָאֲנָשִׁ֗ים נַפְשֵׁ֤נוּ תַחְתֵּיכֶם֙ לָמ֔וּת אִ֚ם לֹ֣א תַגִּ֔ידוּ אֶת־דְּבָרֵ֖נוּ זֶ֑ה וְהָיָ֗ה בְּתֵת־יְהוָ֥ה לָ֨נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְעָשִׂ֥ינוּ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ 15וַתּוֹרִדֵ֥ם בַּחֶ֖בֶל בְּעַ֣ד הַֽחַלּ֑וֹן כִּ֤י בֵיתָהּ֙ בְּקִ֣יר הַֽחוֹמָ֔ה וּבַֽחוֹמָ֖ה הִ֥יא יוֹשָֽׁבֶת׃ 16וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָהָ֣רָה לֵּ֔כוּ פֶּֽן־יִפְגְּע֥וּ בָכֶ֖ם הָרֹדְפִ֑ים וְנַחְבֵּתֶ֨ם שָׁ֜מָּה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים עַ֚ד שֹׁ֣וב הָרֹֽדְפִ֔ים וְאַחַ֖ר תֵּלְכ֥וּ לְדַרְכְּכֶֽם׃ 17וַיֹּאמְר֥וּ אֵלֶ֖יהָ הָאֲנָשִׁ֑ים נְקִיִּ֣ם אֲנַ֔חְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ 18הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ בָאִ֖ים בָּאָ֑רֶץ אֶת־תִּקְוַ֡ת חוּט֩ הַשָּׁנִ֨י הַזֶּ֜ה תִּקְשְׁרִ֗י בַּֽחַלּוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ וְאֶת־אָבִ֨יךְ וְאֶת־אִמֵּ֜ךְ וְאֶת־אַחַ֗יִךְ וְאֵת֙ כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךְ תַּאַסְפִ֥י אֵלַ֖יִךְ הַבָּֽיְתָה׃ 19וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ ׀ הַח֛וּצָה דָּמ֥וֹ בְרֹאשֹׁ֖ו וַאֲנַ֣חְנוּ נְקִיִּ֑ם וְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֤ה אִתָּךְ֙ בַּבַּ֔יִת דָּמ֣וֹ בְרֹאשֵׁ֔נוּ אִם־יָ֖ד תִּֽהְיֶה־בּֽוֹ׃ 20וְאִם־תַּגִּ֖ידִי אֶת־דְּבָרֵ֣נוּ זֶ֑ה וְהָיִ֣ינוּ נְקִיִּ֔ם מִשְּׁבֻעָתֵ֖ךְ אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ 21וַתֹּ֨אמֶר֙ כְּדִבְרֵיכֶ֣ם כֶּן־ה֔וּא וַֽתְּשַׁלְּחֵ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וַתִּקְשֹׁ֛ר אֶת־תִּקְוַ֥ת הַשָּׁנִ֖י בַּחַלּֽוֹן׃ 22וַיֵּלְכוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ הָהָ֔רָה וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים עַד־שָׁ֖בוּ הָרֹדְפִ֑ים וַיְבַקְשׁ֧וּ הָרֹדְפִ֛ים בְּכָל־הַדֶּ֖רֶךְ וְלֹ֥א מָצָֽאוּ׃ 23וַיָּשֻׁ֜בוּ שְׁנֵ֤י הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיֵּרְד֣וּ מֵֽהָהָ֔ר וַיַּעַבְרוּ֙ וַיָּבֹ֔אוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן וַיְסַ֨פְּרוּ־ל֔וֹ אֵ֥ת כָּל־הַמֹּצְא֖וֹת אוֹתָֽם׃ 24וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיָדֵ֖נוּ אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְגַם־נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵֽינוּ׃ ס
3
Amarheganyo g’okuyikira
1 Yozwè erhi aba amazûka lubungubungu, arhenga aha Shitimu na bene Israheli bôshi; bahika oku Yordani, balala aho embere ly’okuyikira. 2 Enyuma za nsiku isharhu, abagula bagera omu cihando côshi, 3 Baja bahâna eri irhegeko oku lubaga, mpu: «Hanomubona omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane, Nyamuzinda winyu, gwamabarhulwa n’abadâhwa bene Levi, ninyu mwanayimuka aha muli mugushimbe. 4 Ci konene ekarhî kâgo ninyu kukwânîne habe makoro bihumbi bibiri, murhahîra mukaguyegêra, lyo mumanya bwinjà enjira mwakulikira, bulya murhasagigera muli eyo njira». 5 Yozwè anacibwîra olubaga, erhi: «Mucîcêsej, bulya irhondo Nyakasane ajira ebirhangâzo ekarhî kinyu». 6 Oku bundi Yozwè anacibwîra n’abadâhwa, erhi: «Mubarhule omucîmba gw’amalaganyomushokolere olubaga». Banacibarhula omucîmba gw’amalaganyo, banacilikûla, bashokolera olubaga.
Amahano mazinda
7 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Kurheng’ene, narhondêra okukuhêka irenge embere za bene Israheli bôshi, lyo bamanya oku nka kulya nali na Mûsa kwo nnandi haguma nâwek. 8Woyo ohâne eli irhegeko oku badâhwa babarhwîre omucîmba gw’amalaganyo erhi: «Hanomuhika aha mîshi ga Yordani, munayishiyimanga muli Yordani». 9 Yozwè anacibwîra bene Israheli erhi: «Muyêgêre, muyumve ebinwa bya Nyakasane Nyamuzinda winyu». 10 «Lolagi eci mwamanyirakwo oku Nyamuzinda ozîne ali ekarhî kinyu n’oku akungusha loshi embere zinyu, Aba-Nyakanani, Aba-Hititi, Abahiviti, Aba-Pereziti, Aba-Girgashiti, Aba-Nyamoreni, n’aba-Yabuseni. 11 Lolagi oku omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamuzinda w’igulu lyôshi gukola gwagera embere zinyu muli Yordani. 12 Murhôlage buno bantu ikumi na babiri omu bene Israheli, ngasi mulala muntu muguma. 13 Na hano abadâhwa babarhwîre omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane, Nyamuzinda w’igulu lyôshi, bahira okugulu ntya omu mîshi ga Yordani, amîshi ga Yordani ganagabanyikal, agahulula kurhega enyanya ganayimanga bunya cirimbirimbi».
Okuyikira olwîshi lunene
14 Olubaga erhi lurhenga omu mahêma galo mpu bajàgiyikira Yordani, erhi abadâhwa bàli babarhwîre omucîmba gw’amalaganyo babà bakola bali embere z’olubaga. 15 Erhi abali babarhwîre omucîmba bahika oku Yordani, n’erhi amagulu g’abadâhwa bali babarhwîre omucîmba gàrhogera omu mîshi, oku burhambi. -Bulya Yordani anakazimirira ebikunguzo byâge byôshi omu mango gôshi g’okusârûla emyâka 16 Lero obwo amîshi gahulula kurhenga enyanya, gayimanga, gajira ecirimbirimbi cigali hantu hanene bwenêne, hôfi n’olugo lwa Adama, oluli aha burhambi bwa Sartani; nago agakazâgibungulukira ebwa nyanja y’Araba, yo nyanja y’omunyu, ago mîshi gahuba gôshi. N’olubaga lwayikirira aha ishiriza lya Yeriko. 17 Abadâhwa bali babarhwîre omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane, bayimanga ahantu humuhumum omu karhî ka Yordani, nalwo olubaga ago mango lwakaziyikira n’amagulu burhajoma, kuhika ishanja lyôshi lyayusa lyayikira Yordani.
Josua/Joshua 3
1וַיַּשְׁכֵּם֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ בַּבֹּ֜קֶר וַיִּסְע֣וּ מֵֽהַשִּׁטִּ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַד־הַיַּרְדֵּ֔ן ה֖וּא וְכָל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּלִ֥נוּ שָׁ֖ם טֶ֥רֶם יַעֲבֹֽרוּ׃ 2וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיַּעַבְר֥וּ הַשֹּׁטְרִ֖ים בְּקֶ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 3וַיְצַוּוּ֮ אֶת־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ כִּרְאֽוֹתְכֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם נֹשְׂאִ֖ים אֹת֑וֹ וְאַתֶּ֗ם תִּסְעוּ֙ מִמְּק֣וֹמְכֶ֔ם וַהֲלַכְתֶּ֖ם אַחֲרָֽיו׃ 4אַ֣ךְ ׀ רָח֣וֹק יִהְיֶ֗ה בֵּֽינֵיכֶם֙ וּבֵינָ֔ו כְּאַלְפַּ֥יִם אַמָּ֖ה בַּמִּדָּ֑ה אַֽל־תִּקְרְב֣וּ אֵלָ֗יו לְמַ֤עַן אֲשֶׁר־תֵּֽדְעוּ֙ אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ כִּ֣י לֹ֧א עֲבַרְתֶּ֛ם בַּדֶּ֖רֶךְ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ ס
5וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הָעָ֖ם הִתְקַדָּ֑שׁוּ כִּ֣י מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה בְּקִרְבְּכֶ֖ם נִפְלָאֽוֹת׃ 6וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶל־הַכֹּהֲנִ֣ים לֵאמֹ֔ר שְׂאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית וְעִבְר֖וּ לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית וַיֵּלְכ֖וּ לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃ ס
7וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ גַּדֶּלְךָ֔ בְּעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם־מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ 8וְאַתָּ֗ה תְּצַוֶּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֥י אֲרֽוֹן־הַבְּרִ֖ית לֵאמֹ֑ר כְּבֹאֲכֶ֗ם עַד־קְצֵה֙ מֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן בַּיַּרְדֵּ֖ן תַּעֲמֹֽדוּ׃ פ
9וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גֹּ֣שׁוּ הֵ֔נָּה וְשִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ 10וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּ֛י אֵ֥ל חַ֖י בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהוֹרֵ֣שׁ יוֹרִ֣ישׁ מִ֠פְּנֵיכֶם אֶת־הַכְּנַעֲנִ֨י וְאֶת־הַחִתִּ֜י וְאֶת־הַחִוִּ֗י וְאֶת־הַפְּרִזִּי֙ וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֔י וְהָאֱמֹרִ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 11הִנֵּה֙ אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית אֲד֖וֹן כָּל־הָאָ֑רֶץ עֹבֵ֥ר לִפְנֵיכֶ֖ם בַּיַּרְדֵּֽן׃ 12וְעַתָּ֗ה קְח֤וּ לָכֶם֙ שְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר אִ֔ישׁ מִשִּׁבְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ 13וְהָיָ֡ה כְּנ֣וֹחַ כַּפּ֣וֹת רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאֵי֩ אֲר֨וֹן יְהוָ֜ה אֲד֤וֹן כָּל־הָאָ֨רֶץ֙ בְּמֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן מֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ יִכָּ֣רֵת֔וּן הַמַּ֥יִם הַיֹּרְדִ֖ים מִלְמָ֑עְלָה וְיַעַמְד֖וּ נֵ֥ד אֶחָֽד׃ 14וַיְהִ֗י בִּנְסֹ֤עַ הָעָם֙ מֵאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְהַכֹּהֲנִ֗ים נֹֽשְׂאֵ֛י הָאָר֥וֹן הַבְּרִ֖ית לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃ 15וּכְב֞וֹא נֹשְׂאֵ֤י הָֽאָרוֹן֙ עַד־הַיַּרְדֵּ֔ן וְרַגְלֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ נֹשְׂאֵ֣י הָֽאָר֔וֹן נִטְבְּל֖וּ בִּקְצֵ֣ה הַמָּ֑יִם וְהַיַּרְדֵּ֗ן מָלֵא֙ עַל־כָּל־גְּדוֹתָ֔יו כֹּ֖ל יְמֵ֥י קָצִֽיר׃ 16וַיַּעַמְד֡וּ הַמַּיִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד בֵֽאָדָ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָם־הַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ׃ 17וַיַּעַמְד֣וּ הַכֹּהֲנִ֡ים נֹ֠שְׂאֵי הָאָר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֜ה בֶּחָֽרָבָ֛ה בְּת֥וֹךְ הַיַּרְדֵּ֖ן הָכֵ֑ן וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עֹֽבְרִים֙ בֶּחָ֣רָבָ֔ה עַ֤ד אֲשֶׁר־תַּ֨מּוּ֙ כָּל־הַגּ֔וֹי לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
4
Amabuye ikumi n’abiri nka kakengêzo
1 Erhi ishanja lyôshi libà lyamayikira Yordani, Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: 2 «Orhôle balume ikumi na babirin omu lubaga, ngasi mulala muntu muguma, 3 onabahe eli irhegeko: Kurhenga aha, omu karhî ka Yordani, kurhenga aha abadâhwa bashuba bayimanzire, murhôle ho mabuye ikumi n’abiri, mugayikirane, mugendigagwika omu cirâlo mwahandamwo omu budufu bw’ene». 4 Yozwè anacihamagala balya balume anacishogaga omu bene Israheli, mulume muguma oku ngasi mulala. 5 Yozwè anacibabwîra erhi: «Mugere embere z’omucîmba gwa Nyakasane, Nyamuzinda winyu, omu karhî ka Yordani, ngasi muguma akazibarhula ibuye aha cirhugo câge nk’oku emilala ya bene Israheli enali. 6 Gayôrha cimanyîso kuli mwe. Erhi abâna binyu bakabadôsao irhondo: mpu agala mabuye gali ga kuderha kurhi? 7 Mwanabashuza mpu: «Amîshi ga Yordani gacigabamwo, embere ly’omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane erhi guyikira Yordani amîshi ga Yordani gatwîkamwo. Na ago mabuye go gakaziyôrha gamanyîsa bene Israheli okwo». 8 Bene Israheli banacijira nk’okwo Yozwè anabarhegekaga. Banacirhôla mabuye ikumi n’abiri omu karhi ka Yordani, nka kulya Nyakasane anabwîraga Yozwè, nk’oku emilala ya bene Israheli yanali, na erhi babà bamagayikirana kulya cihando balalagamwo budufu, bagadekereza halya. 9 Yozwè agwîka mabuye ikumi n’abiri halya bantu bali bayimanzire abadâhwa bali badwîrhe omucîmba gw’amalaganyo; ho ganaciba kuhik’ene.
Olubaga lwayikira
10 Abadâhwa bali babarhwîre omucîmba gw’amalaganyo, bayimanga omu karhî ka Yordani kuhika Yozwè ayûsa okubwîra olubaga ebi Nyakasane anali amurhegesire okulubwîra, nk’oku Mûsa anali arhegesire Yozwè, olubaga lwakanyiriza omu kuyikira. 11 Erhi olubaga loshi lubà lwamayusiyikira, omucîmba gwa Nyakasane n’abadâhwa bajà embere z’olubaga. 12 Bene Rubeni, bene Gadi na cirya cihimbi ca bene Menashè, bôshi bayikira, erhi banadwîrhe emirasano yâbo y’amatabâro, bashokolera bene Israheli nka kulya Mûsa anaderhaga. 13 Hôfi balume bihumbi makumi ani, bacibambizize oku kulwa, bagera embere za Nyakasane, omu kabanda ka Yeriko. 14 Olwo lusiku Nyakasane ayêrekana Yozwè oku ali w’irenge embere za bene Israheli bôshi, banakazimurhînya nka kulya banakazâgirhînya Mûsa, omu nsiku z’akalamo kâge zôshi. 15 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: 16 «Obwirage abadâhwa badwîrhe omucîmba gw’obuhamirizi barhenge muli Yordani». 17 Yozwè anaciha abadâhwa eli irhegeko erhi: «Rhengagi omu Yordani». 18 Erhi abadâhwa bali babarhwîre omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane babà bamarhenga omu karhî ka Yordani n’erhi amagulu gâbo gaba gamarhinda oku budaka bumu, amîshi gashubira omu bululi bwâgo, gashubirhondêra okuyerêra nk’oku ganakazâgijira injo na lishinjo, gakazihama ebikunguzo byâlo byôshi.
Okuhika e Gilgala
19 Olubaga lwayikira Yordani omu nsiku ikumi z’omwêzi gwa burhanzi, lwanacihanda aha Gilgala oku buzinda bw’ecihugo ca Yeriko. 20 Yozwè agwîka aho Gilgala galya mabuye ikumi n’abiri bakulaga omu Yordani. 21 Anacibwîra bene Israheli erhi: «Mango abâna binyu bankadôsa b’îshe wâbo irhondo mpu: aga mabuye kuli kuderha kurhi? 22 Mwanayigîriza abâna binyu muli ebi binwa, mpu: Israheli ayikire Yordani n’amagulu burhajoma. 23 Ebwa kubà Nyamuzinda winyu, amaganya embere zinyu amîshi ga Yordani kuhika mwayusa mwayikira nka kulya Nyakasane, Nyamuzinda winyu, ajiraga omu nyanja Ndukula, eyi aganyagya embere zirhu kuhika rhweshi rhwayikira: 24 Na ntyo embaga zôshi za hano igulu zanakazimanya oku okuboko kwa Nyakasane kugala byôshi kuli nabo, lyo mukaziyôrha mwarhînya Nyakasane, Nyamuzinda winyu ».
Josua/Joshua 4
1וַיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר־תַּ֣מּוּ כָל־הַגּ֔וֹי לַעֲב֖וֹר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן פ
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ 2קְח֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָעָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֲנָשִׁ֑ים אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט׃ 3וְצַוּ֣וּ אוֹתָם֮ לֵאמֹר֒ שְׂאֽוּ־לָכֶ֨ם מִזֶּ֜ה מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֗ן מִמַּצַּב֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים הָכִ֖ין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אֲבָנִ֑ים וְהַעֲבַרְתֶּ֤ם אוֹתָם֙ עִמָּכֶ֔ם וְהִנַּחְתֶּ֣ם אוֹתָ֔ם בַּמָּל֕וֹן אֲשֶׁר־תָּלִ֥ינוּ ב֖וֹ הַלָּֽיְלָה׃ ס
4וַיִּקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֗עַ אֶל־שְׁנֵ֤ים הֶֽעָשָׂר֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט׃ 5וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ עִ֠בְרוּ לִפְנֵ֨י אֲר֧וֹן יְהוָ֛ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם אֶל־תּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֑ן וְהָרִ֨ימוּ לָכֶ֜ם אִ֣ישׁ אֶ֤בֶן אַחַת֙ עַל־שִׁכְמ֔וֹ לְמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֥י בְנֵי־יִשְׂרָאֵֽל׃ 6לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה זֹ֥את א֖וֹת בְּקִרְבְּכֶ֑ם כִּֽי־יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לֵאמֹ֔ר מָ֛ה הָאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָכֶֽם׃ 7וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נִכְרְת֜וּ מֵימֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ מִפְּנֵי֙ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֔ה בְּעָבְרוֹ֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן נִכְרְת֖וּ מֵ֣י הַיַּרְדֵּ֑ן וְ֠הָיוּ הָאֲבָנִ֨ים הָאֵ֧לֶּה לְזִכָּר֛וֹן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃ 8וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֣ן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל֮ כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּשְׂא֡וּ שְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֨ה אֲבָנִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֗ן כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ לְמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲבִר֤וּם עִמָּם֙ אֶל־הַמָּל֔וֹן וַיַּנִּח֖וּם שָֽׁם׃ 9וּשְׁתֵּ֧ים עֶשְׂרֵ֣ה אֲבָנִ֗ים הֵקִ֣ים יְהוֹשֻׁעַ֮ בְּת֣וֹךְ הַיַּרְדֵּן֒ תַּ֗חַת מַצַּב֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הַבְּרִ֑ית וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 10וְהַכֹּהֲנִ֞ים נֹשְׂאֵ֣י הָאָר֗וֹן עֹמְדִים֮ בְּת֣וֹךְ הַיַּרְדֵּן֒ עַ֣ד תֹּ֣ם כָּֽל־הַ֠דָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֔ם כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיְמַהֲר֥וּ הָעָ֖ם וַֽיַּעֲבֹֽרוּ׃ 11וַיְהִ֛י כַּֽאֲשֶׁר־תַּ֥ם כָּל־הָעָ֖ם לַֽעֲב֑וֹר וַיַּעֲבֹ֧ר אֲרוֹן־יְהוָ֛ה וְהַכֹּהֲנִ֖ים לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃ 12וַ֠יַּעַבְרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וּבְנֵי־גָ֜ד וַחֲצִ֨י שֵׁ֤בֶט הַֽמְנַשֶּׁה֙ חֲמֻשִׁ֔ים לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ 13כְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֣י הַצָּבָ֑א עָבְר֞וּ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה אֶ֖ל עַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ׃ ס
14בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא גִּדַּ֤ל יְהוָה֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֔עַ בְּעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְא֣וּ אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יָרְא֥וּ אֶת־מֹשֶׁ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ פ
15וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ 16צַוֵּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְיַעֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃ 17וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר עֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃ 18וַ֠יְהִי בַּעֲל֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים נֹשְׂאֵ֨י אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֔ן נִתְּק֗וּ כַּפּוֹת֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֶ֖ל הֶחָרָבָ֑ה וַיָּשֻׁ֤בוּ מֵֽי־הַיַּרְדֵּן֙ לִמְקוֹמָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ כִתְמוֹל־שִׁלְשֹׁ֖ום עַל־כָּל־גְּדוֹתָֽיו׃ 19וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשֹׂ֖ור לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֑ון וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃ 20וְאֵת֩ שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֤ה הָֽאֲבָנִים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן הֵקִ֥ים יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּגִּלְגָּֽל׃ 21וַיֹּ֛אמֶר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אֲשֶׁר֩ יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ אֶת־אֲבוֹתָ֣ם לֵאמֹ֔ר מָ֖ה הָאֲבָנִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 22וְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽה׃ 23אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד־עָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֧ם לְיַם־ס֛וּף אֲשֶׁר־הוֹבִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַד־עָבְרֵֽנוּ׃ 24לְ֠מַעַן דַּ֜עַת כָּל־עַמֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־יַ֣ד יְהוָ֔ה כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס
5
Ebihamba by’amashanja g’ishiriza lya Yordani
1 Abâmi bôshi banya-Moreni bàyûbakaaga ishiriza lya Yordani, olunda lw’e buzûka-zûba, n’abâmi banya-Kanani bàyûbakaaga hôfi n’enyanja erhi bayumva kurhi Nyakasane aganyagya amîshi ga Yordani embere za bene Israheli, kuhika balinda bayikira, bôshi barhà omurhima, entemu yabagwârha embere za bene Israheli.
Okukembûlwa kw’Abayahudi aha Gilgala
2 Mw’ago mango Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Ojirise orhwere rhw’amabuye, oshubikembûla bene Israheli obwa kabiri». 3 Yozwè anacijirisa orhwere rhw’amabuye, akembûlamwo bene Israheli oku ntondo y’Araloti. 4 Yumvagya ecarhumaga Yozwè abakembûla. Olubaga lwarhengaga e Mîsiri loshi, lulya lubaga lw’abalume bali mirhwe y’abalwi, bôshi bali erhi bafirire omw’irûngup, muli ago mango banali omu njira y’okurhenga e Mîsiri. 5 Bulya olubaga lwarhengaga e Mîsiri loshi lwali lukembûle, ci konene lulya lubaga lwaburhiragwa omw’irûngu, omu njira, galya mango g’okurhenga e Mîsiri, ntâye muli lwo wali mukembûle. 6 Okwo ebwa kubà bene Israheli bagenzire myâka makumi aniq omw’irûngu kuhika gulya murhwe gw’abalwi barhengaga e Mîsiri gôshi gwagukumuka, bo balya barhayumvagya akanwa ka Nyakasane, n’ago mango Nyakasane alahira mpu barhacihike muli cirya cihugo alaganyagya b’îshe wâbo oku abahà co, cali cihugo cihululamwo amarha n’obûci. 7 Abâna bâbo bo bahiragwe ogwomulagi, n’abo bâna bo Yozwè akembûlaga ebwa kubà barhali basagikembûlwa omu kubula wabakembûla ago mango bali omu njira, bagenda. 8 Erhi babà bamakembûlwa, bashubiyôrha omu cihando kuhika balinda bafuma. 9 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Namakukulakwo ene obuzigo bw’e Mîsiri». Aho hayirikwa izîno lya Gilgalar kuhika oku lusiku w’ene.
Okujira olusiku iwa Basâka
10 Bene Israheli banaciberaga omu cihando ca Gilgala, bajiriramwo olusiku lukulu lwa Basâkas omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi, cajingwe, omwo rhubanda rhwa Yeriko. 11 Oku lusiku lwakulikiraga Basâka, barhondêra okulya oku mburho y’omu cihugo, migati erhalimwo lwango, n’emogomogo nkalange olwo lusiku lonêne. 12 Amâna gahuba erhi buca, erhi barhondêra okukazilya emburho y’omu cihugo; bene Israheli, kurhenga aho barhacibonag’amâna, ogwo mwâka bakazilya emyâka y’omu cihugo ca Kanani.
Nshula mwanzi: Okubonekerwa kwa Yozwè
13 Yozwè ago mango anali aha Yeriko, anacilambûla amasù, alolà, na k’orhabwini oku abona omuntu oyimanzire embere zâge erhi anafumbasire engôrhot nyômole elûba omu nfune. Yozwè anacija emunda ali amubwîra, erhi: «Ka rhwe oyishìre nîsi erhi bashombanyi bîrhu?» 14 Naye anacishuza, erhi: «Nanga, ci kone nyîshire buno nka murhambo w’omurhwe gwa Nyakasaneu, niono nyîshire ».
Yozwè anacikumba bûbi, afukama, ayunamiriza, anacimubwîra, erhi: «Bici nnawîrhu alonzibwîra omurhumisi wâge?» 15 Oyomurhambo w’omurhwe gwa Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Ohogole enkwêrhov zâwe emagulu gâwe, bulya aha hantu oyimanzire hali hantu hîmâna». Yozwè anacijira kulya.

Josua/Joshua 5
1וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֡י אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן יָ֗מָּה וְכָל־מַלְכֵ֤י הַֽכְּנַעֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַיָּ֔ם אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עָבְרָ֑נו וַיִּמַּ֣ס לְבָבָ֗ם וְלֹא־הָ֨יָה בָ֥ם עוֹד֙ ר֔וּחַ מִפְּנֵ֖י בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
2בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃ 3וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֨מָל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃ 4וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כָּל־הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֤תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 5כִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ׃ 6כִּ֣י ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּמִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַגּ֜וֹי אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִמִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לָהֶ֔ם לְבִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣ם אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֤ה לַֽאֲבוֹתָם֙ לָ֣תֶת לָ֔נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 7וְאֶת־בְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּי־עֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃ 8וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁר־תַּ֥מּוּ כָל־הַגּ֖וֹי לְהִמּ֑וֹל וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה עַ֥ד חֲיוֹתָֽם׃ פ
9וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֗וֹם גַּלּ֛וֹתִי אֶת־חֶרְפַּ֥ת מִצְרַ֖יִם מֵעֲלֵיכֶ֑ם וַיִּקְרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ גִּלְגָּ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 10וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ׃ 11וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 12וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא׃ ס
13וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֮ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ׃ 14וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֨רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃ 15וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן׃
6
Bene Israheli bajà omu Yeriko
1 Yeriko lwàli lugo luhamike na luyigale bwenêne embere za bene Israheli; ntâye wakazâgirhengamwo na ntâye wakazâgijamwo. 2 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Lolà oku nkuhîre Yeriko n’omwâmi wamwo, n’abalwi bamwo. 3 Mujè mwagorha eburhambi bw’olugo, mwoyo mweshi balwî, na ntyo muzonge olugo caligumiza. Mwajira ntyo nsiku ndarhu zikulikirine. 4 Badâhwa nda bashokolera omucîmba gw’amalaganyo erhi banadwîrhe mishekera nda ya mahembe ga ngadabuzi; oku lusiku wa kali nda, mwanazunguluka olwo lugo kali nda, n’abadâhwa banajà babûha emishekera. 5 Hano banabûha muli eryo ihembe ly’engandabuzi, na nka mwamayumva omulenge gw’ogwomushekeraw, olubaga loshi lwanajira olwôho lunene, n’abo olukûta lw’olugo lwanahongoka; n’ago mango olubaga lwanaja lwakananda ngasi muguma embere zâge».
6 Yozwè mugala wa Nuni erhi aba amahamagala abadâhwa, anacibabwîra, erhi: «Murôle omucîmba gw’amalaganyo, na badâhwa nda barhôle mishekera nda ya mahembe ga ngandabuzi, bajè embere ly’omucîmba gwa Nyakasane». 7 Anacibwîra olubaga, erhi: «Muzunguluke olugo, abalwi bashokolere omucîmba gwa Nyakasane». 8 Yozwè erhi aba amabwîra olubaga okwo, balya badâhwa nda bali bafumbasire mishekera nda ya mahembe ga ngandabuzi, banacishokola embere za Nyakasane, bayisha babûha erya mishekera, n’omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane gwabayisha enyuma. 9 Abalwi bali badwîrhe n’emirasano yâbo, bashokolera abo badâhwa bayishaga babûha emishekera n’abandi balwî bali enyuma z’omucîmba oku bajà bagenda ntyo erhi banayisha babûha emishekera. 10 Yozwè ali erhi ahire olubaga eli irhegeko, erhi: «Murhahîra mukajira olubi, mumanye izù linyu lirhayumvîkanaga, n’ekanwa kinyu erharhengaga ecinwa ciru n’eciguma, kuhika amango niene namubwîra nti: Bandi orhuhababo! Aho, mwanabanda orhuhababo!» 11 Omucimba gwa Nyakasane, gwagera eburhambi bw’olugo, gwaluzonga liguma lyône; kandi bashubira oku cihando, banajilala omwo cihando. 12 Yozwè, erhi buca, azûka sêzi sêzi, lubungubungu, nabo abadâhwa banacirhôla omucîmba gwa Nyakasane. 13 Balya badâhwa nda bali bafumbasire mishekera nda y’amahembe g’engandabuzi, banashokolîre omucîmba gwa Nyakasane nabo balîkûla, babûha emishekera. Abalwi badwîrhe emirasano yâbo babashokolera, n’abandi balwî bali enyuma bakulikira omucîmba gwa Nyakasane – oku bajà bagenda ntyo, erhi banayisha babûha emishekera. 14 Bazunguluka liguma olugo, oku lusiku lwa kabiri, bashubira omu cihando. Bajira ntyo nsiku ndarhu zikulîkirine. 15 Oku lusiku lwa kali nda banacizûka kandi lubungubungu, mucêracera, bashubizunguluka lulya lugo, bajira kwa bene okwo kali nda; olwo lusiku lonêne bazunguluka olwo lugo kali nda. 16 Oku bwa kali nda, oku abadâhwa badwîrhe babûha emishekera, Yozwè anacibwîra olubaga erhi: «Mubande orhuhababo, bulya Nyakasane anamuhire lunola lugo.
Yeriko, cishà ca Nyakasane
17 Olugo loshi luhererherwe oku bulonza bwa Nyakasane, muluhererherex muhererhere na ngasi binabamwo byôshi; olya mukazi Rahabu orhajira mulume yêne mwaleka alame na ngasi bôshi bankaba bali naye omu nyumpa, bulya Oyo mukazi afulisire balya bantu b’enyenzi rhwali rhurhumire. 18 Ci mumanye, mucilange oku ngasi kantu mugwâsirwe okuhererekeza, bulya erhi hankajira awayagalwa na kantu kalebe muli byo akaderha mpu akola akayôrhana, mwanabona Israheli ye mukola mwahirakwo obuhanya na ntyo mubone mwêne mwamacîbihiza. 19 Amarhale gôshi, amasholo gôshi, ebirugu by’omulinga byôshi na eby’ecûma, ebyo byôshi birherekêrwe Nyakasane, binaje omu mbîkoy ya Nyakasane». 20 Olubaga lwanacibanda orhuhababo, abadâhwa banàcibûha emishekera n’erhi olubaga luyumva omulenge gw’omushekera, loshi lwajira olwôho lunene bwenêne, olukûta lwahongokaz, olubaga lwakananda lwàjà omu lugo ngasi muguma anajà alolà embere yone. Olwo lugo banacilurhôla. 21 Banacihererekeza ngasi ebi banashimanyire omu lugo byôshi, abalume, abakazi, abashosi, enkafu, ebibuzi, endogomi, byôshi babigeza oku boji bw’engôrho.
Enyumpa ya Rahabu erhahumweko
22 Yozwè anacibwîra balya balume babiri bali barhumirwe oku buyênzi erhi: «Mukanye mujè omu nyumpa yolya mukazi orhajira mulume, murhenzemwo Oyo mukazi, n’abâge bôshi nka kulya mwanamulaganyagya n’endahiro». 23 Balya bâna b’emisole bali barhumirwe buyênzi, banacijà omu nyumpa, bahulusamwo Rahabu, îshe, nina, bene wâbo na ngasi banali bâge bôshi, omulala gwâge gôshi banaciguhulusa, gwarhenga omu cihando ca bene Iraheli. 24 Buzinda bw’aho olugo baludûlika muliro n’ebyanalimwo byôshi, okuleka amarhale, amasholo n’ebirugu by’omulinga n’eby’ecûma, ebyo babihira omu mbîko y’omu ka – Nyamuzinda. 25 Yozwè afungira ntyo omûka gwa Rahabu, mukazi orhajiraga mulume, afungira ogw’enyumpa y’îshe yôshi n’ogwa bene wâbo bôshi. Oyôla mukazi anacibêra omu Israheli kuhika buno, bulya ye wafulikaga zirya nyênzi Yozwè ali arhumire e Yeriko.
Okuhehêrerwa kw’owanayînamule Yeriko
26 Mw’ago mango Yozwè anacilahira aderha erhi: «Mâshi ahehêrerwe na Nyakasane, omuntu wanacìshomya mpu akola ashubiyûbaka olu lugo lwa Yeriko! Oku lubere lwâge kwo akabandira eciriba, n’oku muziba gwâge kwo ankayûbakaira omuhango». 27 Nyakasane ayôrha ntyo haguma na Yozwèa n’irenge lyâge lyalumira omu cihugo côshi.
Josua/Joshua BHS 6
1וִֽירִיחוֹ֙ סֹגֶ֣רֶת וּמְסֻגֶּ֔רֶת מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ין יוֹצֵ֖א וְאֵ֥ין בָּֽא׃ ס
2וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי בְיָֽדְךָ֔ אֶת־יְרִיח֖וֹ וְאֶת־מַלְכָּ֑הּ גִּבּוֹרֵ֖י הֶחָֽיִל׃ 3וְסַבֹּתֶ֣ם אֶת־הָעִ֗יר כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַקֵּ֥יף אֶת־הָעִ֖יר פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כֹּ֥ה תַעֲשֶׂ֖ה שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 4וְשִׁבְעָ֣ה כֹהֲנִ֡ים יִשְׂאוּ֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֤וֹת הַיּֽוֹבְלִים֙ לִפְנֵ֣י הָאָר֔וֹן וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסֹ֥בּוּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃ 5וְהָיָ֞ה בִּמְשֹׁ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶן הַיּוֹבֵ֗ל בְּשָׁמְעֲכֶם֙ אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר יָרִ֥יעוּ כָל־הָעָ֖ם תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְנָ֨פְלָ֜ה חוֹמַ֤ת הָעִיר֙ תַּחְתֶּ֔יהָ וְעָל֥וּ הָעָ֖ם אִ֥ישׁ נֶגְדּֽוֹ׃ 6וַיִּקְרָ֞א יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם שְׂא֖וּ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֑ית וְשִׁבְעָ֣ה כֹֽהֲנִ֗ים יִשְׂאוּ֙ שִׁבְעָ֤ה שֹֽׁופְרוֹת֙ יוֹבְלִ֔ים לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ 7וַיֹּ֨אמֶר֙ו אֶל־הָעָ֔ם עִבְר֖וּ וְסֹ֣בּוּ אֶת־הָעִ֑יר וְהֶ֣חָל֔וּץ יַעֲבֹ֕ר לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ 8וַיְהִ֗י כֶּאֱמֹ֣ר יְהוֹשֻׁעַ֮ אֶל־הָעָם֒ וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֤וֹת הַיּֽוֹבְלִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עָבְר֕וּ וְתָקְע֖וּ בַּשֹּֽׁופָר֑וֹת וַֽאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵיהֶֽם׃ 9וְהֶחָל֣וּץ הֹלֵ֔ךְ לִפְנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים תֹּקְעֵ֖ו הַשֹּֽׁופָר֑וֹת וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַחֲרֵ֣י הָאָר֔וֹן הָל֖וֹךְ וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃ 10וְאֶת־הָעָם֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ לֵאמֹ֗ר לֹ֤א תָרִ֨יעוּ֙ וְלֹֽא־תַשְׁמִ֣יעוּ אֶת־קוֹלְכֶ֔ם וְלֹא־יֵצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם דָּבָ֑ר עַ֠ד י֣וֹם אָמְרִ֧י אֲלֵיכֶ֛ם הָרִ֖יעוּ וַהֲרִיעֹתֶֽם׃ 11וַיַּסֵּ֤ב אֲרוֹן־יְהוָה֙ אֶת־הָעִ֔יר הַקֵּ֖ף פַּ֣עַם אֶחָ֑ת וַיָּבֹ֨אוּ֙ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ פ
12וַיַּשְׁכֵּ֥ם יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּבֹּ֑קֶר וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ 13וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֜וֹת הַיֹּבְלִ֗ים לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה הֹלְכִ֣ים הָל֔וֹךְ וְתָקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וְהֶחָלוּץ֙ הֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיהֶ֔ם וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַֽחֲרֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה הָולֹ֖ךְ וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃ 14וַיָּסֹ֨בּוּ אֶת־הָעִ֜יר בַּיּ֤וֹם הַשֵּׁנִי֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וַיָּשֻׁ֖בוּ הַֽמַּחֲנֶ֑ה כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 15וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּשְׁכִּ֨מוּ֙ כַּעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר וַיָּסֹ֧בּוּ אֶת־הָעִ֛יר כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים רַ֚ק בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא סָבְב֥וּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ 16וַיְהִי֙ בַּפַּ֣עַם הַשְּׁבִיעִ֔ית תָּקְע֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הָעָם֙ הָרִ֔יעוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָעִֽיר׃ 17וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶת־הַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּ׃ 18וְרַק־אַתֶּם֙ שִׁמְר֣וּ מִן־הַחֵ֔רֶם פֶּֽן־תַּחֲרִ֖ימוּ וּלְקַחְתֶּ֣ם מִן־הַחֵ֑רֶם וְשַׂמְתֶּ֞ם אֶת־מַחֲנֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ לְחֵ֔רֶם וַעֲכַרְתֶּ֖ם אוֹתֽוֹ׃ 19וְכֹ֣ל ׀ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב וּכְלֵ֤י נְחֹ֨שֶׁת֙ וּבַרְזֶ֔ל קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה אוֹצַ֥ר יְהוָ֖ה יָבֽוֹא׃ 20וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֨ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶת־הָעִֽיר׃ 21וַֽיַּחֲרִ֨ימוּ֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן וְעַ֨ד שֹׁ֥ור וָשֶׂ֛ה וַחֲמ֖וֹר לְפִי־חָֽרֶב׃ 22וְלִשְׁנַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים הַֽמְרַגְּלִ֤ים אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ אָמַ֣ר יְהוֹשֻׁ֔עַ בֹּ֖אוּ בֵּית־הָאִשָּׁ֣ה הַזּוֹנָ֑ה וְהוֹצִ֨יאוּ מִשָּׁ֤ם אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּעְתֶּ֖ם לָֽהּ׃ 23וַיָּבֹ֜אוּ הַנְּעָרִ֣ים הַֽמְרַגְּלִ֗ים וַיֹּצִ֡יאוּ אֶת־רָ֠חָב וְאֶת־אָבִ֨יהָ וְאֶת־אִמָּ֤הּ וְאֶת־אַחֶ֨יהָ֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָ֔הּ וְאֵ֥ת כָּל־מִשְׁפְּחוֹתֶ֖יהָ הוֹצִ֑יאוּ וַיַּ֨נִּיח֔וּם מִח֖וּץ לְמַחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וְהָעִ֛יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֑הּ רַ֣ק ׀ הַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב וּכְלֵ֤י הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ וְהַבַּרְזֶ֔ל נָתְנ֖וּ אוֹצַ֥ר בֵּית־יְהוָֽה׃ 25וְֽאֶת־רָחָ֣ב הַ֠זּוֹנָה וְאֶת־בֵּ֨ית אָבִ֤יהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ הֶחֱיָ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י הֶחְבִּ֨יאָה֙ אֶת־הַמַּלְאָכִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ לְרַגֵּ֥ל אֶת־יְרִיחֽוֹ׃ פ
26וַיַּשְׁבַּ֣ע יְהוֹשֻׁ֔עַ בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא לֵאמֹ֑ר אָר֨וּר הָאִ֜ישׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָקוּם֙ וּבָנָ֞ה אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֶת־יְרִיח֔וֹ בִּבְכֹר֣וֹ יְיַסְּדֶ֔נָּה וּבִצְעִיר֖וֹ יַצִּ֥יב דְּלָתֶֽיהָ׃ 27וַיְהִ֥י יְהוָ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיְהִ֥י שָׁמְע֖וֹ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

7
Okuvuna irhegeko ly’okukenga ecishà ca Nyakasane
1 Bene Israheli banacijira obulyâlya omu kuyûkiriza irhegeko ly’okuherêrekeza ecihugo nk’oku Nyakasane anali arhegesire. Akanib, mugala wa Karmi, mugala wa Zabdi, mugala wa Zeraha w’omu bûko bwa Yuda, arhôla ebintu byali bigwâsirwe okuhererekezibwa, n’oburhè bwa Nyakasane bwanaciyâka kuli bene Israheli. 2 Yozwè anacirhuma abantu, kurhenga e Yeriko, kujà e Ayi, cihugo ciri hôfi na Beti-Aweni, olunda lw’ebuzûka-zûba bwa Beteli; anacibabwîra, erhi: «Musûke mujè buyênzi bw’eco cihugo». Nabo balya balume banacisôka bajà bayênja olw’ecôla cihugo ca Ayi. 3 Erhi bashubira emunda Yozwè ali bakolaga bagaluka, banacimubwîra mpu: «Olubaga lurhacirhamagya mpu lwayisôkera loshi! Abalume ba bihumbi bibiri kandi erhi bisharhu byône byanahashisôkera eyo munda n’okuhima Ayi, orharhamagya olubaga loshi, bulya abantu bali eyo bali bantu basungunu». 4 Balume hôfi ba bihumbi bisharhu banacisôkera eyo munda, ci bayisha balibisirweko n’abantu b’eyo Ayi. 5 Abantu b’eyo Ayi babayirhamwo bofi bantu makumi asharhu na ndarhu, banacibâminika kuhika aba muhango gwa Shebarimi, banacibahima erhi bakola bali oku mwandagalo. Omurhima gw’olubaga gwajonga nka mîshi.
Omusengero gwa Yozwè
6 Yozwè anacisharhangulac emyambalo yâge, afukamiriza, akamalanga kahuma oku idaho embere ly’omucîmba gw’amalaganyo, kuhika bijingo, ajira ntyo ye n’abagula ba bene Israheli, banacicihira oluvù oku irhwe lyâbo. 7 Yozwe enaciderha erhi: mâshi yâgirwad Nyakasane, carhumaga olu lubaga oluyikiza Yordani mpu lyo bakumba omu maboko g’Abanya-Moreni, barhumalîre? Ka kurhankabire kwinjà rhucihigaga okucibêrera olundi lunda lwa Yordani erhi kwo? 8 Mâshi Yâgirwa bici nankaciderhaga obu Israheli amayêrekeza aba shombanyi bâge omugongo? 9 Abanya-Kanani bakolaga bakumanya, abandi bayûbaka omu cihugo côshi buzinda bakolaga bayishirhugorha, barhuyirhe, izîno lirhu lihirigirhe bano igulu. Na buzinda kurhi okolaga wayishijirira izîno lyâwe ly’ogala byôshi?»
Ishuzo lya Nyakasane
10 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Yimanga, cirhumirage okumba bûbi ntya? 11 Israheli, anajizire ecâha, ciru barhalanziree erya ndagâno yâni nabalahirizagya kuhika bayanka ebintu byali bigwâsirwe okuhererekezibwa; babiyongolokana, banywerha, bayisha babidwîrhe omu birugu byâbo! 12 Ntâko bene Israheli bankahagalika abashombanyi bâbo; ci bakola bakaziyêrekeza abashombanyi bâbo omugongo, ebwa kubà bonene bakola bagalugalu. Ntankaba na ninyu nka murhacirhenza ebyo bigalugalu biri ekarhî kinyu. 13 Yimuka! ogendicêsa olubaga, onalubwîre, erhi: «Mweshi muciyumanyanye oku lusiku lw’irhondo; bulya kwo adesire ntya, Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli: «Hali ebigalugalu ekarhî kâwe, wâni Israheli. Orhankahashihagaza embere z’abashombanyi bâwe, akaba orharanzirirhenza ebyo bigalugalu biri ekarhî kâwe. 14 Muyîshe bano mweshi irhondo sêzi, ngasi baguma oku milala yâbo enagendeka; n’omulala Nyakasane akanagwârha, gwanayisha bûko oku bûko, n’obûko bwankagwârhwa, bwanakaziyisha mulala oku mulala, n’omulala Nyakasane akanagwârha gwanakaziyisha muntu oku muntu. 15 Oyu bankayishishimâna ali n’ebigalugalu, oyo banamusingônolef n’omuliro, na ngasi ehi ajira hyôshi, ebwa kubà anavunyire endagâno ya Nyakasane anahira obubî omw’Israheli».
Okumanya n’okuhana oyâzire
16 Erhi buca, Yozwè azûka sêzi sêzi, akazigeza Israheli nk’oku emilala yâge enayôrha, omulala gwa Yuda gwanacigwârhwa. 17 Omulala gwa Yuda gwakazigera bûko oku bûko, n’obûko bwa Zera bwanacigwârhwa. Anacigeza obûko bwa Zera, nyumpa oku nyumpa, enyumpa ya Zabdi yanacigwârhwa. 18 Anacigeza enyumpa ya Zabdi, muntu oku muntu, na Akani, mugala wa Karmi, mugala wa Zabdi, mugala wa Zera, w’omu mulala gwa Yuda anacigwârhwa. 19 Yozwè anacibwîra Akani, erhi: «Mugala wâni, nkusengire, ohè Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, irenge lyâge, omukuze. Mbwîra bici wajizire, orhabinfulikaga». 20 Akani anacishuza Yozwè, erhi: «Neci okunali, nie najizire ecâha, nagayisa Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli; ntya na ntya kwo najizire: 21 Nabwîne omu minyago, ecishuli cinjà ca Shineari, sikeli magana abiri ga marhale. Nacizinge ciguma ca masholo ca buzirho bwa sikeli makumi arhânu: nanaciyagalwa n’ebyo bintu, lero nabirhôla; lolà oku biri bibîshe omw’idaho omu nyumpa yâni, n’amarhale go gali idako». 22 Yozwè anacirhuma yo entumwa, nazo zanacilibirhira ebwa ihêma ly’Akani, na k’orhabwini oku ecishûli cali cifulike omw’ihêma ly’Akani, n’amarhale gali idako. 23 Erhi babà bamarhenza ebyo birugu omw’ihema, babihêka emunda Yozwè ali na bene Israheli bôshi, babijahika embere za Nyakasane».
24 Yozwè na bene Israheli bôshi, banacirhôla Akani, mugala wa Zera, banacirhôla galya marhale, banacirhôla cirya cishûli, banacirhôla cirya cizinge c’amasholo, banacirhôla bagala bâge, na bali b’Akani, banacirhôla enkafu zâge, endogomi zâge, ebibuzi byâge, ihêma lyâge na ngasi ebi anali agwêrhe byôshi, babijana omu kabanda k’Akori.
25 Yozwè anacimubwîra erhi: «Carhumaga rhweshi warhujira kubî ntya? Nyamabâho naye akolaga akujira kubî ene». Bene Israheli bôshi bamubanda amabuye. Bôshi babayôca n’omuliro, banabakwebakwo amabuye.
26 Banacimuhirakwo ecirundo c’amabuye, n’eco cirundo hociciba kuhika ene. Lero obwo, Nyamubâho anacirhengamwo bulya burhe bwàli bumugwêrhe bwenêne. Co carhumaga abo bantu bakazihaderha mpu: Kabanda k’Akori kuhika ene.
Josua/Joshua BHS 7
1וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן־כַּרְמִי֩ בֶן־זַבְדִּ֨י בֶן־זֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִֽירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר עִם־בֵּ֥ית אָ֨וֶן֙ מִקֶּ֣דֶם לְבֵֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר עֲל֖וּ וְרַגְּל֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּעֲלוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים וַֽיְרַגְּל֖וּ אֶת־הָעָֽי׃ 3וַיָּשֻׁ֣בוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָיו֮ אַל־יַ֣עַל כָּל־הָעָם֒ כְּאַלְפַּ֣יִם אִ֗ישׁ א֚וֹ כִּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֣ים אִ֔ישׁ יַעֲל֖וּ וְיַכּ֣וּ אֶת־הָעָ֑י אַל־תְּיַגַּע־שָׁ֨מָּה֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם כִּ֥י מְעַ֖ט הֵֽמָּה׃ 4וַיַּעֲל֤וּ מִן־הָעָם֙ שָׁ֔מָּה כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּנֻ֕סוּ לִפְנֵ֖י אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ 5וַיַּכּ֨וּ מֵהֶ֜ם אַנְשֵׁ֣י הָעַ֗י כִּשְׁלֹשִׁ֤ים וְשִׁשָּׁה֙ אִ֔ישׁ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם לִפְנֵ֤י הַשַּׁ֨עַר֙ עַד־הַשְּׁבָרִ֔ים וַיַּכּ֖וּם בַּמּוֹרָ֑ד וַיִּמַּ֥ס לְבַב־הָעָ֖ם וַיְהִ֥י לְמָֽיִם׃ 6וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל־פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֤וֹן יְהוָה֙ עַד־הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל־רֹאשָֽׁם׃ 7וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֲהָ֣הּ ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה לָ֠מָה הֵעֲבַ֨רְתָּ הַעֲבִ֜יר אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַאֲבִידֵ֑נוּ וְלוּ֙ הוֹאַ֣לְנוּ וַנֵּ֔שֶׁב בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ 8בִּ֖י אֲדֹנָ֑י מָ֣ה אֹמַ֔ר אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁ֨ר הָפַ֧ךְ יִשְׂרָאֵ֛ל עֹ֖רֶף לִפְנֵ֥י אֹיְבָֽיו׃ 9וְיִשְׁמְע֣וּ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת־שְׁמֵ֖נוּ מִן־הָאָ֑רֶץ וּמַֽה־תַּעֲשֵׂ֖ה לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃ ס
10וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ קֻ֣ם לָ֑ךְ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אַתָּ֖ה נֹפֵ֥ל עַל־פָּנֶֽיךָ׃ 11חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם׃ 12וְלֹ֨א יֻכְל֜וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיהֶ֔ם עֹ֗רֶף יִפְנוּ֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כִּ֥י הָי֖וּ לְחֵ֑רֶם לֹ֤א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִם־לֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם׃ 13קֻ֚ם קַדֵּ֣שׁ אֶת־הָעָ֔ם וְאָמַרְתָּ֖ הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָ֑ר כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל חֵ֤רֶם בְּקִרְבְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֣א תוּכַ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֔יךָ עַד־הֲסִירְכֶ֥ם הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם׃ 14וְנִקְרַבְתֶּ֥ם בַּבֹּ֖קֶר לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וְהָיָ֡ה הַשֵּׁבֶט֩ אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶ֨נּוּ יְהוָ֜ה יִקְרַ֣ב לַמִּשְׁפָּח֗וֹת וְהַמִּשְׁפָּחָ֞ה אֲשֶֽׁר־יִלְכְּדֶ֤נָּה יְהוָה֙ תִּקְרַ֣ב לַבָּתִּ֔ים וְהַבַּ֨יִת֙ אֲשֶׁ֣ר יִלְכְּדֶ֣נּוּ יְהוָ֔ה יִקְרַ֖ב לַגְּבָרִֽים׃ 15וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֤י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְכִֽי־עָשָׂ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 16וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לִשְׁבָטָ֑יו וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט יְהוּדָֽה׃ 17וַיַּקְרֵב֙ אֶת־מִשְׁפַּ֣חַת יְהוּדָ֔ה וַיִּלְכֹּ֕ד אֵ֖ת מִשְׁפַּ֣חַת הַזַּרְחִ֑י וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־מִשְׁפַּ֤חַת הַזַּרְחִי֙ לַגְּבָרִ֔ים וַיִּלָּכֵ֖ד זַבְדִּֽי׃ 18וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־בֵּית֖וֹ לַגְּבָרִ֑ים וַיִּלָּכֵ֗ד עָכָ֞ן בֶּן־כַּרְמִ֧י בֶן־זַבְדִּ֛י בֶּן־זֶ֖רַח לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ 19וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־עָכָ֗ן בְּנִי֙ שִֽׂים־נָ֣א כָב֗וֹד לַֽיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן־ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד־נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ אַל־תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ 20וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר אָמְנָ֗ה אָנֹכִ֤י חָטָ֨אתִי֙ לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את עָשִֽׂיתִי׃ 21וָאֵ֣רֶאה בַשָּׁלָ֡ל אַדֶּ֣רֶת שִׁנְעָר֩ אַחַ֨ת טוֹבָ֜ה וּמָאתַ֧יִם שְׁקָלִ֣ים כֶּ֗סֶף וּלְשֹׁ֨ון זָהָ֤ב אֶחָד֙ חֲמִשִּׁ֤ים שְׁקָלִים֙ מִשְׁקָל֔וֹ וָֽאֶחְמְדֵ֖ם וָֽאֶקָּחֵ֑ם וְהִנָּ֨ם טְמוּנִ֥ים בָּאָ֛רֶץ בְּת֥וֹךְ הָאָֽהֳלִ֖י וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ׃ 22וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ מַלְאָכִ֔ים וַיָּרֻ֖צוּ הָאֹ֑הֱלָה וְהִנֵּ֧ה טְמוּנָ֛ה בְּאָהֳל֖וֹ וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ׃ 23וַיִּקָּחוּם֙ מִתּ֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל וַיְבִאוּם֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ וְאֶ֖ל כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּצִּקֻ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 24וַיִּקַּ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֡רַח וְאֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הָאַדֶּ֣רֶת וְֽאֶת־לְשֹׁ֣ון הַזָּהָ֡ב וְֽאֶת־בָּנָ֡יו וְֽאֶת־בְּנֹתָ֡יו וְאֶת־שׁוֹרוֹ֩ וְאֶת־חֲמֹר֨וֹ וְאֶת־צֹאנ֤וֹ וְאֶֽת־אָהֳלוֹ֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּ֑וֹ וַיַּעֲל֥וּ אֹתָ֖ם עֵ֥מֶק עָכֽוֹר׃ 25וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכֳּרְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּרְגְּמ֨וּ אֹת֤וֹ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ אֶ֔בֶן וַיִּשְׂרְפ֤וּ אֹתָם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּסְקְל֥וּ אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִֽים׃ 26וַיָּקִ֨ימוּ עָלָ֜יו גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֗וֹל עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּ֥שָׁב יְהוָ֖ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ עַל־כֵּ֠ן קָרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ עֵ֣מֶק עָכ֔וֹר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
8
Irhegeko lyahâbagwa Yozwè
1 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Orhayôbohagag, orhanarhemukaga. Yanka engabo y’abalwi bôshi, oyisokane, orhabâlire Ayi. Ala oku nakuhire omwâmi w’e Ayi n’olubaga lwâge, olugo lwâge n’ecihugo câge. 2 Ojirire Ayi n’omwâmi wâge ebiri nka birya wakoleragah Yeriko n’omwâmi wâge; ci konene mwahagula yo eminyago n’ebishwêkwa bibè binyu. Olwo lugo oluhirire omurhego olunda lw’ebuzûka-zûba».
Amalenga ga Yozwè
3 Yozwè n’engabo yâge basokera oku matabâro, hakola bagendilwîsa Ayi. Yozwè acîshoga balume bihumbi makumi asharhu ba ntwâli, abarhuma mpu babè bagenda budufu. 4 Anacibaha eri irhegeko, erhi: «Loli, mukola mwâgendigoneka olugo olunda lw’ebuzika-zûba bw’olugo, buzira kujà kuli n’olugo, mweshi munagonekere aho. 5 Niono n’olubaga luli nâni, rhwayegera olugo, na hano bahuluka mpu barhurhabâlire nka kulya banajiraga burhanzi, rhwanaba nka rhwabayaka. 6 Bôshi banahuluka mpu bakola barhuminika, nîrhu rhwanalibirha kuhika rhubarhenze oku lugo, bulya bayishija baderha mpu kandi bamarhuyaka nka agandi mango. Rhwanayishibayaka. 7 Okubundi obwola, mwananyonyoka halya mwâli mucifulisire, mushagamukire omu lugo, mulurhôle, Nyakasane, Nyamuzinda winyu abahà lwo. 8 Hanomubà mwamarhôla olwo lugo, munaludûlike muliro; munajire nka kulya akanwa ka Nyakasane kanadesire. Mubwîne: namamuha amarhegeko gâni».
9 Yozwè abalika bagenda, bagendigonekera ekarhî ka Beteli na Ayi, olunda lw’ebuzika-zûba bwa Ayi. Kuli Yozwè yênene ageza obwo budufu bôshi omu karhî k’olubaga. 10 Yozwè azukiriza mucêracêra, erhi aba amageza Engabo yâge mwo amasù, asôka alongoline olwo lubaga, ye n’abagula ba bene Israheli bôshi, barhabâlira e Ayi. 11 Eyo ngabo y’abalwi yanali naye yanacirherema haguma naye, hayêgêra olugo, batwa eciralo olunda lw’emwênè lw’olugo, akabanda kaja ekarhî kâbo na Ayi. 12 Yozwè ayanka balume hôfi bihumbi birhânu, agendibahira bugoneke ekarhî ka Beteli na Ayi, olunda lw’ebuzûka-zûba bw’olugo. 13 Erhi olubaga lubà lwamagabanyikamwo ntyo, baguma bajà olunda kw’emwenè y’olugo n’ahandi b’ecikembe olunda lw’ebuzika-zûba bw’olugo, Yozwè akanya obwôla budufu bonênè agendija omu karhî k’akabanda.
Okurhôlwa kwa Ayi
14 Erhi omwâmi w’e Ayi amulangìra, abalume bali omu lugo bazukiriza sêzisêzi, bahuluka bakola bagendilwîsa Israheli, mwâmi n’engabo yâge bahika halya banali bamalagana, aha ishiriza ly’akabanda, ci kone arhali amanyire oku olunda lw’ebuzika-zûba bw’olugo ali ahizirweyo omurhego. 15 Yozwè n’ahandi bene Israheli bôshi, bacihimisa nabo, bakûla omulindi, bakola bayaka, bashimba enjira y’omw’irûngu. 16 Okubundi obwo banacihamagaza mpu abantu bali omu lugo bôshi bashagamuke babakulikire; banacikulikira Yozwè, balinda baciyegûla kuli n’olugo. 17 Harhasigalaga omuntu ciru n’omuguma omu Ayi n’omu Beteli, orhahulukaga mpu naye akola akulikira Israheli; basiga olugo luli luyigule, bakulikira bene Israheli.
18 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Lambûlira olunda lwa Ayi eryo itumu ofumbasire omu nfune, bulya nkola nakuhà eco cihugo». Yozwè anacilambûlira olunda lw’olugo, lirya itumu lyâge ali afumbasire omu nfune. 19 Erhi alambûla okuboko, balya bantu bali bahenesire bayimuka halya bali dubaduba, bakula omulindi, bacihonda omu lugo, banalurhôla, banacidulika omuliro oku lugo dubaduba.
20 Abantu b’e Ayi mpu bacihindamuka, k’orhabona, balangîra omugî gwatumbûka omu lugo guli omu nkuba malunga, babula lunda luguma luhi bayakire, olubaga lwayakiraga ebw’irûngu, lwashubibahindamukira, baligi balya bali babashimbire. 21 Yozwè na bene Israheli erhi balangîra oku olugo lwarholagwa na balya bantu bali bacifulisire, n’oku lukola ludûlike muliro, omugî gukola gwakazisôka omu lugo, bagolonjoka, balwîsa banahima balya bantu b’e Ayi. 22 Abandi barhenga omu lugo, babarhabâlire; ntyo Israheli abagorha, baguma aha abandi hala. Babahima, harhasigalaga ciru n’omuguma ozîne ciru n’omuguma wadesire mpu ayaka. 23 Banacigwârha omwâmi w’e Ayi, bayisha bamudwîrhe anacizine emunda Yozwè ali. 24 Erhi Israheli ayusinigûza abantu b’e Ayi omu mpinga, omw’irûngu, erya munda bali bashimbire, n’erhi babà bamanigûzai kuhika oku wa buzinda, bamabageza oku boji bw’engôrho, Israheli yeshi aciyongobeka muli Ayi, amugeza oku boji bw’engôrho. 25 Abafire muli olwo lusiku bahika omu bantu bihumbi ikumi na bibiri, aha balume, aha bakazi, abantu b’omu Ayi bôshi bafà.
Okukagwa n’emishabûko
26 Yozwè arhaderhaga mpu afunya kulya kuboko kwâge ali alambwîre anafumbasire itumu kuhika aherêrekeza abantu b’omu Ayi bôshi. 27 Bene Israheli banyaga ebishwêkwa byâbo, n’eyindi minyago y’omu lugo nk’oku Nyakasane ali arhegesire Yozwè. 28 Yozwè ayoca Ayi anamujira cirundo ca bijonjagwaj, n’eco cirundo ho ciciba kuhika ene. 29 Arhegeka mpu olya mwâmi w’e Ayi bamumanike oku murhi banalekereye okola kuhika bijingo. Erhi izûba lizika, Yozwè ahâna irhegeko mpu bamanule ecirunda câge oku murhi bamukwebe aha muhango gw’olugo, banamulundêko ecirundo c’amabuye, ho cinaciba kuhika oku lusiku lw’ene.
Enterekêro n’okushubululwa kw’endagâno aha Sikemi
30 Okubundi, Yozwè anaciyûbakaira Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, oluhêrero oku ntondo ya Ebali. 31 Bashimba irhegeko Mûsa omurhumisi wa Nyakasane ahire bene Israheli nk’oku binayandisirwe omu citabu c’oburhegesi bwa Mûsa. Bayûbaka oluhêrero lw’amabuye gonenek, aga barhaderhaga mpu bagahirekwo ecûma. Barherekêrerakwo Nyakasane enterekêro z’ensirîra, n’enterekêro z’omurhûla.
Okusoma amarhegeko
32 Aho, Yozwè ashubiyandikal oku mabuye, obwo bwaba bwa kabirhi, bulya burhegesi bwa Mûsa, ayandikaga embere za bene Israheli. 33 Israheli yeshi abagula bâgem, bali bayimanzire olunda n’olundi lwa omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane, ebigolo, n’abandi b’embuga, n’abandi bantu b’olubaga, bayimanga cihimbi ciguma olunda lw’entondo Garizîmi, ecindi cihimbi olunda lw’entondo ya Ebali, nka kulya Mûsa omurhumisi wa Nyakasane anarhegekaga mîra galya mango agishaga bene Israheli. 34 Okubundi Yozwè asoma birya binwa by’oburhegesi byôshi, omugisho, n’obuhêhereren nk’oku binayandisirwe omu citabu c’oburhegesi. 35 Ntà kanwa ciru n’akaguma akali kayandisirwe na Mûsa, karhaderhagwa na Yozwè ago mango ali embere z’embuganano yôshi ya bene Israheli, abakazi, n’abâna, n’abandi b’embuga banali nabo bôshi omwo lugendo.
Josua/Joshua BHS 8
1וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אַל־תִּירָ֣א וְאַל־תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה ׀ נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת־מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וְאֶת־עִיר֖וֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃ 2וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק־שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים־לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃ 3וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל־עַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה׃ 4וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠אוּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַל־תַּרְחִ֥יקוּ מִן־הָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽים׃ 5וַאֲנִ֗י וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽי־יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֨נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ 6וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן־הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ 7וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֨מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶת־הָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃ 8וְהָיָ֞ה כְּתָפְשְׂכֶ֣ם אֶת־הָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶת־הָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם׃ 9וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃ 10וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־הָעָ֑ם וַיַּ֨עַל ה֜וּא וְזִקְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י הָעָ֖ם הָעָֽי׃ 11וְכָל־הָעָ֨ם הַמִּלְחָמָ֜ה אֲשֶׁ֣ר אִתּ֗וֹ עָלוּ֙ וַֽיִּגְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ נֶ֣גֶד הָעִ֑יר וַֽיַּחֲנוּ֙ מִצְּפ֣וֹן לָעַ֔י וְהַגַּ֖י בֵּינָ֥ו וּבֵין־הָעָֽי׃ 12וַיִּקַּ֕ח כַּחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֥ם לָעִֽיר׃ 13וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֜ם אֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֗ה אֲשֶׁר֙ מִצְּפ֣וֹן לָעִ֔יר וְאֶת־עֲקֵב֖וֹ מִיָּ֣ם לָעִ֑יר וַיֵּ֧לֶךְ יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעֵֽמֶק׃ 14וַיְהִ֞י כִּרְא֣וֹת מֶֽלֶךְ־הָעַ֗י וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ וַיֵּצְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־הָעִ֣יר לִקְרַֽאת־יִ֠שְׂרָאֵל לַֽמִּלְחָמָ֞ה ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמּוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָֽעֲרָבָ֑ה וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּֽי־אֹרֵ֥ב ל֖וֹ מֵאַחֲרֵ֥י הָעִֽיר׃ 15וַיִּנָּֽגְע֛וּ יְהוֹשֻׁ֥עַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵיהֶ֑ם וַיָּנֻ֖סוּ דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּֽר׃ 16וַיִּזָּעֲק֗וּ כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעַ֔יר לִרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּנָּתְק֖וּ מִן־הָעִֽיר׃ 17וְלֹֽא־נִשְׁאַ֣ר אִ֗ישׁ בָּעַי֙ וּבֵ֣ית אֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָצְא֖וּ אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הָעִיר֙ פְּתוּחָ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
18וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ נְ֠טֵה בַּכִּיד֤וֹן אֲשֶׁר־בְּיָֽדְךָ֙ אֶל־הָעַ֔י כִּ֥י בְיָדְךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה וַיֵּ֧ט יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּכִּיד֥וֹן אֲשֶׁר־בְּיָד֖וֹ אֶל־הָעִֽיר׃ 19וְהָאוֹרֵ֡ב קָם֩ מְהֵרָ֨ה מִמְּקוֹמ֤וֹ וַיָּר֨וּצוּ֙ כִּנְט֣וֹת יָד֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ הָעִ֖יר וַֽיִּלְכְּד֑וּהָ וַֽיְמַהֲר֔וּ וַיַּצִּ֥יתוּ אֶת־הָעִ֖יר בָּאֵֽשׁ׃ 20וַיִּפְנ֣וּ אַנְשֵׁי֩ הָעַ֨י אַחֲרֵיהֶ֜ם וַיִּרְא֗וּ וְהִנֵּ֨ה עָלָ֜ה עֲשַׁ֤ן הָעִיר֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וְלֹא־הָיָ֨ה בָהֶ֥ם יָדַ֛יִם לָנ֖וּס הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וְהָעָם֙ הַנָּ֣ס הַמִּדְבָּ֔ר נֶהְפַּ֖ךְ אֶל־הָרוֹדֵֽף׃ 21וִיהוֹשֻׁ֨עַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֜ל רָא֗וּ כִּֽי־לָכַ֤ד הָֽאֹרֵב֙ אֶת־הָעִ֔יר וְכִ֥י עָלָ֖ה עֲשַׁ֣ן הָעִ֑יר וַיָּשֻׁ֕בוּ וַיַּכּ֖וּ אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ 22וְאֵ֨לֶּה יָצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ לִקְרָאתָ֔ם וַיִּֽהְי֤וּ לְיִשְׂרָאֵל֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֵ֥לֶּה מִזֶּ֖ה וְאֵ֣לֶּה מִזֶּ֑ה וַיַּכּ֣וּ אוֹתָ֔ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֥יד וּפָלִֽיט׃ 23וְאֶת־מֶ֥לֶךְ הָעַ֖י תָּ֣פְשׂוּ חָ֑י וַיַּקְרִ֥בוּ אֹת֖וֹ אֶל־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ 24וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֡ל לַהֲרֹג֩ אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֨י הָעַ֜י בַּשָּׂדֶ֗ה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רְדָפ֣וּם בּ֔וֹ וַֽיִּפְּל֥וּ כֻלָּ֛ם לְפִי־חֶ֖רֶב עַד־תֻּמָּ֑ם וַיָּשֻׁ֤בוּ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ הָעַ֔י וַיַּכּ֥וּ אֹתָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ 25וַיְהִי֩ כָל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ 26וִיהוֹשֻׁ֨עַ֙ לֹֽא־הֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי׃ 27רַ֣ק הַבְּהֵמָ֗ה וּשְׁלַל֙ הָעִ֣יר הַהִ֔יא בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶת־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ 28וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל־עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 29וְאֶת־מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל־הָעֵ֖ץ עַד־עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁמֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת־נִבְלָת֣וֹ מִן־הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל־פֶּ֨תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
30אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל׃ 31כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֨פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהוָ֔ה וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים׃ 32וַיִּכְתָּב־שָׁ֖ם עַל־הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 33וְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל וּזְקֵנָ֡יו וְשֹׁטְרִ֣ים ׀ וְשֹׁפְטָ֡יו עֹמְדִ֣ים מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לָאָר֡וֹן נֶגֶד֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם נֹשְׂאֵ֣י ׀ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח חֶצְיוֹ֙ אֶל־מ֣וּל הַר־גְּרִזִ֔ים וְהַֽחֶצְי֖וֹ אֶל־מ֣וּל הַר־עֵיבָ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־יְהוָ֗ה לְבָרֵ֛ךְ אֶת־הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל בָּרִאשֹׁנָֽה׃ 34וְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן קָרָא֙ אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֔ה הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה כְּכָל־הַכָּת֖וּב בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃ 35לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־קָרָ֜א יְהוֹשֻׁ֗עַ נֶ֣גֶד כָּל־קְהַ֤ל יִשְׂרָאֵל֙ וְהַנָּשִׁ֣ים וְהַטַּ֔ף וְהַגֵּ֖ר הַהֹלֵ֥ךְ בְּקִרְבָּֽם׃ פ
9
Israheli arhêrwa
1 Oku mwanzi gw’ebyo byabîre, abâmi bôshi bayûbasire olundi lunda lwa Yordani, abali bayûbasire omu ntondo n’omu bihugo by’omu marhambi, ab’oku burhambi bw’enyanja, kuhika hôfi na Libano: Abahiti, Abamori, Abanya-Kanani, Abaperezi, Abahevi, Abayebusi, 2 bôshi bacilunga haguma mpu balwise caligumiza Yozwè na bene Israheli.
Obwengehusi bwa Bene Gabaoni
3 Abantu b’e Gabaoni erhi bayumva kurhi Yozwè ahenyeraga Yeriko na Ayi. 4 Banacisinga bôhe obwenge bwâbo. Banacirhola enjira yâbo n’oluhembo nka bantu babalama. Bayanka ebishoho bikoyire babihira oku ndogomi zâbo n’orhubindi rhw’idivayi rhwa mîra rhukola rhukoyire n’ebyajire byahangwa, 5 emagulu gâbo banacihirayo enkwêrho zikola zishosihire, zanajire zahangwa, bone bayambala emishangi y’enkoyera; emigati bali baciyikire yali migati ya yumusire na ya buvungunyukiza. 6 Bakanya bajà emunda Yozwè ali oku cihando aha Gilgala, banacimubwîra yêne na bene Israheli bôshi, mpu: Rhwono rhuli bantu barhenga omu cihugo ca kuli, na bunomurhusingire emihigo, nîrhu rhubasingire emigâboo, rhuyumvanye». Bene Israheli banacishuza abo Bahiviti, mpu: 7 «K’arhankabà emwîrhu muyûbaka; kurhigi rhwankajira endagâno haguma ninyu?» 8 Banacibwîra Yozwè, mpu: «Rhwono rhuli bambali bâwe». Yozwè anacibadôsa, erhi: «Muli ba ngahi, munali bantu baci?» 9 Banacimushuza, mpu: «Bambali bâwe barhenga omu cihugo ca kulî bwêene; rhuyishire nti rhukuze izîno lya Nyakasane, Nyamuzinda wâwe; bulya rhwayumvîrhe barhuganîrira kuli ye na ngasi oku anajizire omu Mîsiri koshî. 10 Rhwayumvîrhe kurhi akoleraga abâmi banya-Morenip ebwa lindi ishiriza lya Yordani, abo bâmi baligi Sihoni, mwamî w’e Hesboni, na Ogu mwâmi w’e Bashani, ayûbakaga aha Astaroti. 11 Abagula bîrhu, n’abantu b’omu cihugo cîrhu bôshi banacirhu bwîra, mpu: Muyanke ebiryomuciyikire omu njira, mujè emunda bali, mubàbwîre mpu: Rhwono rhuli barhumisi binyu na buna mulekagc rhujire endagâno na ninyu. 12 Lolagi omugati gwirhu, gwàli gudûrhubire erhi rhuguyanka nti rhuciyikire gwo kurhenga omu mwabirhwe, olusiku rhwagurhôlaga rhunagenda mpu rhukola rhwaja emunda muli mulolage buno oku gukola guyûmûsire, gunakola buvunyungukiza. 13 Orhu rhubindi rhuciyikiremwo idivayi, rhwali rhuyunjwîre erhi rhunaciri rhuhyâhya, mwêne mubonage kurhi rhwajire rhwabereka; emishangi yîrhu n’enkwêrho zirhu byo ebi bikola bikoyire n’enjira ndi bwenêne». 14 Bene Israheli banaciyanka oku biryo byâbo buzira kurhangidôsaq Nyakasane. 15 Yozwè anacijira endagâno y’omurhûla haguma nabo, kandi banacijira eyindi ndagâno y’okuderha mpu babaleka balame; n’abakulu b’ihano bacîgashira bo.
16 Enyuma lya nsiku isharhu bali bajizire eyo ndagâno, bamanyîsa bene Israheli oku balya bantu bali balungu bâbo n’oku bayûbaka ekarhî kâbo. 17 Oku bundi obwo banacilikûla bahika oku lugo lwâbo enyuma lya nsiku isharhu. Ebishagala byâbo byàli: Gabaoni, Kefira, Bêroti na Kiryati-Yarimi. 18 Barhabayirhaga erhi gulya mwigasho abagula bacigashiraga bo gurhuma, oku izîno lya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli; ci olubaga loshi lwaciduduma bwenêne kuli abo bashamuka.
Amarhegeko ga Bene Gabaoni
19 Balya bashamuka bôshi banacibwîra erya mbuganano y’olubaga erhi: «Rhwabajirire endahiro okw’izîno lya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli; na buna rhurhankacibahumakwo. 20 Lolagi oku rhwabajirira: Rhwabaleka balame ly’oburhè bwa Nyakasane bulekiyaka kuli rhwe, erhi kulya rhwabajiriraga endahiror kurhuma.» 21 Mpu: «Mubaleke balame», kwo abashamuka badesire; ci kone bahàbwe omukolo gw’okukashenya enshâli n’okudoma amîshi oku mbuganano ya bene Israheli yôshi nk’oku abashamuka banababwizire. 22 Yozwè anahamagala abo bantu b’e Gabaoni abadôsa, erhi: «Carhumaga murhurheba murhubwîra mpu: Rhuli bantu ba kuli na ninyu, n’obwo muyûbasire ekarhî kirhu? 23 Kurhenga bunomukòla mwayôrha bantu bahehêrirwe, na ntâye muli mwe wacileke okubà mujà, omukolo gwinyu gwaba gwa kukazishenya enshâli n’okukazidoma amîshi oku nyumpa ya Nyamuzinda wâni». 24 Banacishuza Yozwe, banacimubwîra, mpu: Bulya bambali bâwe bayumvîrhe oku Nyakasane, Nyamuzinda wâwe arhegekaga omurhumisi wâge Mûsa mpu: muhabwe ecihugo côshi, munânigûze ngasi banayûbaka muli eco cihugo, ntâye mwaleka e mbere zinyu, rhwanayumva oku rhwamalibwa n’amagala, co carhumire rhujira ntyo. 25 Buno rhwono rhukola rhucihizire omu maboko gâwe: orhujirage nka kulya obwîne kunali kwinjà kuli we, kunashingânîne kuli rhwe». 26 Yozwè anacibajira ntya: abayokola, abarhenza omu maboko ga bene Israheli, lyo barhagibayîrha. 27 Ci konene Yozwè abajira bantu ba kukazibeza enshâli n’aba okukazidomera embugânano amîshi n’oluhêrero lwa Nyakasane, ngasi aha Nyakasane anacishozires hôshi: kwo banacikola ntyo ciru kuhika na buno.
Josua/Joshua BHS 9
1וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל־הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל־מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 2וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד׃ פ
3וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִֽירִיח֖וֹ וְלָעָֽי׃ 4וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֨מָּה֙ בְּעָרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֨יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃ 5וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם וּשְׂלָמ֥וֹת בָּל֖וֹת עֲלֵיהֶ֑ם וְכֹל֙ לֶ֣חֶם צֵידָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה נִקֻּדִֽים׃ 6וַיֵּלְכ֧וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּ֑ל וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו וְאֶל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵאֶ֤רֶץ רְחוֹקָה֙ בָּ֔אנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃ 7וַיֹּ֥אמֶרו אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ אֶֽכְרָות־לְךָ֥ בְרִֽית׃ 8וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ עֲבָדֶ֣יךָ אֲנָ֑חְנוּ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִ֥י אַתֶּ֖ם וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽאוּ׃ 9וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו מֵאֶ֨רֶץ רְחוֹקָ֤ה מְאֹד֙ בָּ֣אוּ עֲבָדֶ֔יךָ לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ שָׁמְע֔וֹ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּמִצְרָֽיִם׃ 10וְאֵ֣ת ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לִשְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן לְסִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וּלְע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן אֲשֶׁ֥ר בְּעַשְׁתָּרֽוֹת׃ 11וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֵ֡ינוּ זְֽקֵינֵינוּ֩ וְכָל־יֹשְׁבֵ֨י אַרְצֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר קְח֨וּ בְיֶדְכֶ֤ם צֵידָה֙ לַדֶּ֔רֶךְ וּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֲלֵיהֶם֙ עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃ 12זֶ֣ה ׀ לַחְמֵ֗נוּ חָ֞ם הִצְטַיַּ֤דְנוּ אֹתוֹ֙ מִבָּ֣תֵּ֔ינוּ בְּי֥וֹם צֵאתֵ֖נוּ לָלֶ֣כֶת אֲלֵיכֶ֑ם וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָבֵ֔שׁ וְהָיָ֖ה נִקֻּדִֽים׃ 13וְאֵ֨לֶּה נֹאד֤וֹת הַיַּ֨יִן֙ אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֣אנוּ חֲדָשִׁ֔ים וְהִנֵּ֖ה הִתְבַּקָּ֑עוּ וְאֵ֤לֶּה שַׂלְמוֹתֵ֨ינוּ֙ וּנְעָלֵ֔ינוּ בָּל֕וּ מֵרֹ֥ב הַדֶּ֖רֶךְ מְאֹֽד׃ 14וַיִּקְח֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶת־פִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ׃ 15וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה׃ 16וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּי־קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבּ֖וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים׃ 17וַיִּסְע֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־עָרֵיהֶ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וְעָרֵיהֶם֙ גִּבְע֣וֹן וְהַכְּפִירָ֔ה וּבְאֵר֖וֹת וְקִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ 18וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כָל־הָעֵדָ֖ה עַל־הַנְּשִׂיאִֽים׃ 19וַיֹּאמְר֤וּ כָל־הַנְּשִׂיאִים֙ אֶל־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֨חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽם׃ 20זֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַל־הַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם׃ 21וַיֹּאמְר֧וּ אֲלֵיהֶ֛ם הַנְּשִׂיאִ֖ים יִֽחְי֑וּ וַ֠יִּֽהְיוּ חֹטְבֵ֨י עֵצִ֤ים וְשֹֽׁאֲבֵי־מַ֨יִם֙ לְכָל־הָ֣עֵדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבְּר֥וּ לָהֶ֖ם הַנְּשִׂיאִֽים׃ 22וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לָמָּה֩ רִמִּיתֶ֨ם אֹתָ֜נוּ לֵאמֹ֗ר רְחוֹקִ֨ים אֲנַ֤חְנוּ מִכֶּם֙ מְאֹ֔ד וְאַתֶּ֖ם בְּקִרְבֵּ֥נוּ יֹשְׁבִֽים׃ 23וְעַתָּ֖ה אֲרוּרִ֣ים אַתֶּ֑ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֨ת מִכֶּ֜ם עֶ֗בֶד וְחֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹֽׁאֲבֵי־מַ֖יִם לְבֵ֥ית אֱלֹהָֽי׃ 24וַיַּעֲנ֨וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֨יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֨ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 25וְעַתָּ֖ה הִנְנ֣וּ בְיָדֶ֑ךָ כַּטּ֨וֹב וְכַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לַעֲשֹׂ֥ות לָ֖נוּ עֲשֵֽׂה׃ 26וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּ֑ן וַיַּצֵּ֥ל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֥א הֲרָגֽוּם׃ 27וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא חֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹׁ֥אֲבֵי מַ֖יִם לָֽעֵדָ֑ה וּלְמִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחָֽר׃ פ
10
Matabâro ga bâmi barhânu aha Gabaoni
1 Adoni-Sedeki, mwâmi w’e Yeruzalemu ayumwa oku Yozwè anahimire anarhòla ecihugo ca Ayi, oku amaciherêrekeza, oku anajirire Ayi n’omwâmi wâge kulya anajiriraga Yeriko n’omwâmi wâge, Ayumva oku abantu b’e Gabaoni erhi babà bamahashibona kurhi bayumvanya na bene Israheli, bakola bacîbêra emwâbo, 2 Anaciyôboha bwenêne ebwa kubà Gabaoni lwali lugo lunene nka ezindi ngo z’abâmi, ciru lwali lugo lunene kulusha Ayi; n’abantu ba muli olo lugo bali bantu ba burhwâli bwenêne, 3 Adoni-Sedeki, mwâmi w’e Yeruzalemu, anacirhuma entumwa emwa Hohami, mwâmi w’e Hebroni, anacirhuma entumwa emwa Pireami, mwâmi w’e Yarmuti, anacirhuma entumwa emwa Yafia, mwâmi w’e Lakishi, n’eyindi emwa Debiri, mwâmi w’Egloni. 4 Anacija abarhumiza erhi: «Mâshi musôkere eno mwâni, muntabale oku kulwa, lyo rhushubinyaga Gabaoni, bulya ananywanine na Yozwè na bene Israheli». 5 Okubundi abo bâmi barhânu b’e Amoriti, omwâmi w’e Yeruzalemu, omwâmi w’e Hebroni, omwâmi w’e Yarmuti, omwâmi w’e Lakishi n’omwâmi w’Egloni, banacishûbûzanya, banacisôka n’emirhwe y’engabo zâbo zôshi, Batwa icumbi lyâbo aha ishiriza lya Gabaoni, banacimukozako entambala.
Yozwè arhabâla Gabaoni
6 Balya bantu b’e Gabaoni banacirhuma entumwa emunda Yozwè ali omu cihando câge aha Gilgala, mpu bajimubwîra, erhi: «Orhalikiriraga abarhumisi bâwe mâshi, osôkere duba eno mwîrhu, orhulikuze, orhurhabâle, ebwa kubà abâmi b’e Amoriti, abayûbaka ebwa ntondo, bôshi bacihizire baguma mpu ba rhulwise». 7 Okubundi, Yozwè anacirhenga aha Gilgala, ye n’engabo z’abalwi bâge zôshi, n’entwâli zâge zôshi. 8 Nyakasane anacibwîra Yozwè erhi: «Omanye orhabarhînyaga, bulya nabahizire omu maboko gâwe, ntâye ciru n’omuguma wahaza embere zâwe». 9 Yozwè anacibarhibukirako cifudukwè; bulya analâzire agenda obudufu bôshi kurhenga aha Gilgala.
Oburhabâle bw’Ow’enyanya
10 Nyakasane anacibahondakwo akavango embere za bene Israheli; bene Israheli babahima bwenêne, babahimirat okurhasagibonekana aha Gabaoni, banacibâminika omu njira esôkire e Beti-Horoni, babahima kuhika aha Azeka na kuhika aha Makeda. 11 Ago mango balibirhaga omu kuyâka bene Israheli, erhi bahika oku mwandagalo gwa Beti-Horoni, Nyakasane abarhibulirakwo amabuyeu manene kurhenga e malunga, ago mabuye gabarhogerakwo kuhika aha Azeka, bahungumuka, abafire n’ago mabuye g’olubula balushire abayisirwe n’engôrho ya bene Israheli. 12 Olwo lusiku Nyakasane akwêba Abanya-Mori omu maboko ga bene Israheli. Yozwè anaciderha embere za bene Israheli, abwîra Nyakasane, erhi: «Mâshi w’izûba shirama kuli Gabaoni, nâwe wâni mwezi shirama omu kabanda k’Ayaloni!» 13 N’izuha lyayimanga, n’omwêzi gwabêra halya, kuhika ishanja lyacihòla oku bashombanyi bâlyo. Okwo ka kurhali kuyandike omu citabu c’omusinganyanya? Izûba lyanacibêra omu cirêre lirhaderhaga mpu lyazika dubav, lyayimanga hôfi lusiku lugumaguma. 14 Harhabonekaga olusiku luli nk’olwo, oli omu mango gageraga, oli omu mango gacikulikire; luli lusiku Nyakasane arhumikiraga omuntu omu kuyumva izù ly’omuntu wamubirikira; ebwa kubà Nyakasane ye wayisha walwira Israheli. 15 Yozwè na bene Israheli bahbubira oku cihando câbo aha Gilgala.
Bâmi barhânu omu lwâla lwa Makeda
16 Nabo balya bâmi oku banali barhânu, bakûla omulindi bakola bayaka, bagendicifulika omu lwâla aha Makeda. 17 Banacihisakwo Yozwè omwanzi, mpu: Balya bâmi barhânu babashimanyire bacifulisire omu lwâla aha Makeda. 18 Yozwè anacishuza, erhi: «Mukanye mugendibabalandulirakwo eby’amabuye binene binene oku kanwa k’olwo lwâla, munahireko abalanzi. 19 Ci moyomurhayimangaga, mushimbulire abashombanyi binyu, munigûze abanazinzire enyuma bôshi, murhazigaga bajà omu lugo lwâbo, ebwa kubà Nyakasane, Nyamuzinda winyu anabahizire omu maboko ginyu.»
20 Erhi Yozwè na bene Israheli bayûsa okubahima okurhasagibonekana, babamalîra; n’abashugunusire bayâkira omu bishagala byali biyûbake buzibu zibu. 21 Olubaga loshi lwashubira oku cihando buzira kadundo kaci emunda Yozwè ali aha Makeda. Ntâye ciru n’omuguma wadesire mpu amalemalîra ciru ekanwa omu bene Israheli. 22 Okubundi Yozwè anaciderha, erhi: «Fûnulagi omunwa gw’olu lwâla, munarhenze omwôla lwâla balya bâmi, muyîshe mubàndwîrhîre». 23 Banacijira kulya, banaciyisha bamudwîrhîre balya bâmi bakûlaga omu lwala, bo baligi: omwâmi w’e Yeruzalemu, omwâmi w’e Hebroni, omwâmi w’e Yarmuti, omwâmi w’e Lakishi n’omwâmi w’Egloni. 24 Erhi babà bamalêrha abo bâmi embere za Yozwè, naye Yozwè anacihamagala bene Israheli bôshi, anacibwîra abarhambo ba balya balwî bali bagenzire naye, erhi: «Yegeri hano, mujè mwalabarha oku kasirogosi k’aba bâmi». Banaciyegera, bajà babalabarha akasirogosi. 25 Anacibabwîra, erhi: «Murhayôbohaga, muzibuhe munarwalihe, bulya ntya kwo Nyakasane akazijira ngasi bashombanyi binyu mwanalwîsa bôshi». 26 Enyuma z’aho, Yozwè abatumirha anarhegeka mpu babayirhe banabamanike kuli mirhi irhanu, banayôrhe bamanike kuli erya mirhi kuhika bijingo.
27 Erhi izûba lihorha, Yozwè arhegeka mpu babamanule kulya mirhi: banacibakweba muli lulya lwâla banali bacifulisiremwo; banacihirika ebibuye binene binene omu munwa gwa lulya lwâla, ho ganaciba kuhika oku lusiku lw’ene.
Okulwîsa n’okurhola ba nyamugo b’ishiriza lya Kanani
28 Muli olwo lusiku lonêne, Yozwè anacirhôla Makeda, olwo lugo n’omwâmi walwo, abageza oku bwôji bw’engôrho, aherêrekeza olugow loshi na ngasi hya buzîne hyanalimwo hyôshi, buzira kuleka mpu ehira hyo hifulumusire. Omwâmi w’e Makeda amujirira amabî nka kulya anagajiriraga omwâmi w’e Yeriko.
29 Yozwè na bene Israheli banaciyikira barhenga e Makeda, bajà e Libna, barhêra olwo lugo lwa Libna. 30 Nyakasane anacibahalwo n’omwâmi walwo, aluha Israheli, naye alugeza oku bwôji bw’engôrho. Baherêrekeza olwo lugo na ngasi bya buzîne byanalimwo byôshi, buzira kuleka ciru n’omuntu muguma wafulumuka mpu ayake, naye omwâmi w’olwo lugo amujirira nka kulya anajiriraga omwâmi w’e Yeriko. 31 Yozwè na bene Israheli banaciyikira, barhenga e Libna, bajà e Lakishi, anacitwa ecirâlo embere z’olwo lugo, anacilukozakwo entambala. 32 Na Nyakasane anacihâna Lakishi emwa bene Israheli, oku lusiku lwa kabiri balurhôla nalwo, banalugeza oku bwôji bw’engôrho; olwo lusiku lwonênè na ngasi hya buzîne hyanalimwo hyôshi, nka kulya anajiriraga Libna. 33 Okubundi Horami, mwâmi w’e Gezeri anacikanya mpu akola agendirhabâla Lakishi. Yozwè amuhima n’olubaga lwâge, buzira kumusigaliza ciru n’omuguma ozîne.
34 Yozwè na bene Israheli bôshi barhenga e Lakishi, bajà Egloni; banacitwa ecihando embere z’olwo lugo, banacilukozakwo entambala. 35 Olwo lugo balurhôla muli olwo lusiku lwonênè, banacilugeza oku bwôji bw’engôrho, ngasi bizine byanalimwo byôshi, Yozwè abiherêrekeza muli olwo lusiku nka kulya anajiriraga Lakishi.
36 Yozwè na bene Israheli bôshi barhenga ah’Egloni, basôkera e Hebroni, banacimukozakwo entambala. 37 Erhi bayusimurhôla bamugeza oku bwôji bw’engôrho olwo lusiku lwònênè, omwâmi walwo, emirhundu yalwo, na ngasi ca buzîne canalimwo côshi, buzira kuleka omuntu wafulumuka ciru n’omuguma; nka kulya ajìrìraga Egloni, ntyo kwo aherêrekîze olwo lugo na ngasi bya buzîne byanalimwo byoshî.
38 Yozwè na bene Israheli banacigolonjokera e Debiri, naye bamukozakwo entambala. 39 Banacimurhôla n’omwâmi wâge, haguma n’emirhundu yâge yoshi, babigeza oku bwôji bw’engôrho, banaciherêrekeza ngasi bizine byalimwo byôshi, buzira kuleka ehyafulumuka. Yozwè ajira Debiri n’omwâmi wâge nka kulya anajirìraga Hebroni, na nka oku ajiriraga Libna n’omwâmi wâge.
Kushubûlula amatabâro g’emukondwè
40 Yozwè ahêka ecihugox côshi kalêgerha: entondo, Nêgebu, ecìhugo cali omu kabanda, ebihugo by’omu marhambi, byôshi abisherêza n’abâmi babyo, buzira kuleka ciru n’omuguma wafulumuka, aja aherêrekeza ntyo ngasi hyenali hya buzîne hyôshi nka kulya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli anali arhegesire. 41 Yozwè ahima abo bâmi bôshi kurhenga e Kadesi-Barnea, kujà e Gaza, ahima ecihugo ca Gosheni kujà e Gabaoni. 42 Yozwè agwârha abo bâmi bôshi n’ebihugo byâbo caligumiza, ebwa kubà Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli ye wayishaga alwira bene Israheli. 43 Okubundi, Yozwè na bene Israheli bashubira omu cihando câbo aha Gilgala.
Josua/Joshua BHS 10
1וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי־לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן־עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם׃ 2וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן־הָעַ֔י וְכָל־אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים׃ 3וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל־הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־חֶ֠בְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ־יַרְמ֜וּת וְאֶל־יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ־לָכִ֛ישׁ וְאֶל־דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ־עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃ 4עֲלֽוּ־אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת־גִּבְע֑וֹן כִּֽי־הִשְׁלִ֥ימָה אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיֵּאָסְפ֨וּ וַֽיַּעֲל֜וּ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֗י מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֜ם מֶֽלֶךְ־חֶבְר֤וֹן מֶֽלֶךְ־יַרְמוּת֙ מֶֽלֶךְ־לָכִ֣ישׁ מֶֽלֶךְ־עֶגְל֔וֹן הֵ֖ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶ֑ם וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־גִּבְע֔וֹן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃ 6וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל־יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל־תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵֽעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֨נוּ֙ וְעָזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כָּל־מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר׃ 7וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן־הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכָל־עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל׃ פ
8וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אַל־תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹֽא־יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ׃ 9וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יְהוֹשֻׁ֖עַ פִּתְאֹ֑ם כָּל־הַלַּ֕יְלָה עָלָ֖ה מִן־הַגִּלְגָּֽל׃ 10וַיְהֻמֵּ֤ם יְהוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה־גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד־עֲזֵקָ֖ה וְעַד־מַקֵּדָֽה׃ 11וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַֽיהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֨תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃ ס
12אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהוָה֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃ 13וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃ 14וְלֹ֨א הָיָ֜ה כַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לְפָנָ֣יו וְאַחֲרָ֔יו לִשְׁמֹ֥עַ יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אִ֑ישׁ כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃ פ
15וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃ 16וַיָּנֻ֕סוּ חֲמֵ֖שֶׁת הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחָבְא֥וּ בַמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃ 17וַיֻּגַּ֖ד לִיהוֹשֻׁ֣עַ לֵאמֹ֑ר נִמְצְאוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הַמְּלָכִ֔ים נֶחְבְּאִ֥ים בַּמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃ 18וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ גֹּ֛לּוּ אֲבָנִ֥ים גְּדֹל֖וֹת אֶל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהַפְקִ֧ידוּ עָלֶ֛יהָ אֲנָשִׁ֖ים לְשָׁמְרָֽם׃ 19וְאַתֶּם֙ אַֽל־תַּעֲמֹ֔דוּ רִדְפוּ֙ אַחֲרֵ֣י אֹֽיְבֵיכֶ֔ם וְזִנַּבְתֶּ֖ם אוֹתָ֑ם אַֽל־תִּתְּנ֗וּם לָבוֹא֙ אֶל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כִּ֧י נְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃ 20וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַכּוֹתָ֛ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה־מְאֹ֖ד עַד־תֻּמָּ֑ם וְהַשְּׂרִידִים֙ שָׂרְד֣וּ מֵהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃ 21וַיָּשֻׁבוּ֩ כָל־הָעָ֨ם אֶל־הַמַּחֲנֶ֧ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ מַקֵּדָ֖ה בְּשָׁל֑וֹם לֹֽא־חָרַ֞ץ לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לְאִ֖ישׁ אֶת־לְשֹׁנֽוֹ׃ 22וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָֽה׃ 23וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָ֑ה אֵ֣ת ׀ מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ חֶבְרוֹן֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יַרְמ֔וּת אֶת־מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶת־מֶ֥לֶךְ עֶגְלֽוֹן׃ 24וַ֠יְהִי כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־הַמְּלָכִ֣ים הָאֵלֶּה֮ אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־צַוְּארֵיהֶֽם׃ 25וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ אַל־תִּֽירְא֖וּ וְאַל־תֵּחָ֑תּוּ חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ כִּ֣י כָ֗כָה יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־אֹ֣יְבֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נִלְחָמִ֥ים אוֹתָֽם׃ 26וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־הָעֵצִ֖ים עַד־הָעָֽרֶב׃ 27וַיְהִ֞י לְעֵ֣ת ׀ בּ֣וֹא הַשֶּׁ֗מֶשׁ צִוָּ֤ה יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ וַיֹּֽרִידוּם֙ מֵעַ֣ל הָעֵצִ֔ים וַיַּ֨שְׁלִכֻ֔ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר נֶחְבְּאוּ־שָׁ֑ם וַיָּשִׂ֜מוּ אֲבָנִ֤ים גְּדֹלוֹת֙ עַל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֔ה עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
28וְאֶת־מַקֵּדָה֩ לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶרֶב֮ וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ הֶחֱרִ֣ם אוֹתָ֗ם וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וַיַּ֨עַשׂ֙ לְמֶ֣לֶךְ מַקֵּדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃ 29וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִמַּקֵּדָ֖ה לִבְנָ֑ה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־לִבְנָֽה׃ 30וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה גַּם־אוֹתָ֜הּ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵל֮ וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֗רֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹֽא־הִשְׁאִ֥יר בָּ֖הּ שָׂרִ֑יד וַיַּ֣עַשׂ לְמַלְכָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃ ס
31וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלִּבְנָ֖ה לָכִ֑ישָׁה וַיִּ֣חַן עָלֶ֔יהָ וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃ 32וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶת־לָכִ֜ישׁ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֗ל וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֑הּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלִבְנָֽה׃ פ
33אָ֣ז עָלָ֗ה הֹרָם֙ מֶ֣לֶךְ גֶּ֔זֶר לַעְזֹ֖ר אֶת־לָכִ֑ישׁ וַיַּכֵּ֤הוּ יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃ 34וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלָּכִ֖ישׁ עֶגְלֹ֑נָה וַיַּחֲנ֣וּ עָלֶ֔יהָ וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃ 35וַֽיִּלְכְּד֜וּהָ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ וַיַּכּ֣וּהָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַנֶּ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא הֶחֱרִ֑ים כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלָכִֽישׁ׃ פ
36וַיַּ֣עַל יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מֵעֶגְל֖וֹנָה חֶבְר֑וֹנָה וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃ 37וַיִּלְכְּד֣וּהָ וַיַּכּֽוּהָ־לְפִי־חֶ֠רֶב וְאֶת־מַלְכָּ֨הּ וְאֶת־כָּל־עָרֶ֜יהָ וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֤פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ֙ לֹֽא־הִשְׁאִ֣יר שָׂרִ֔יד כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְעֶגְל֑וֹן וַיַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔הּ וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ ס
38וַיָּ֧שָׁב יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ דְּבִ֑רָה וַיִּלָּ֖חֶם עָלֶֽיהָ׃ 39וַֽיִּלְכְּדָ֞הּ וְאֶת־מַלְכָּ֤הּ וְאֶת־כָּל־עָרֶ֨יהָ֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב וַֽיַּחֲרִ֨ימוּ֙ אֶת־כָּל־נֶ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְחֶבְר֗וֹן כֵּן־עָשָׂ֤ה לִדְבִ֨רָה֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ וְכַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לְלִבְנָ֖ה וּלְמַלְכָּֽהּ׃ 40וַיַּכֶּ֣ה יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־כָּל־הָאָ֡רֶץ הָהָר֩ וְהַנֶּ֨גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֜ה וְהָאֲשֵׁד֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וְאֵ֤ת כָּל־הַנְּשָׁמָה֙ הֶחֱרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 41וַיַּכֵּ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ וְעַד־עַזָּ֑ה וְאֵ֛ת כָּל־אֶ֥רֶץ גֹּ֖שֶׁן וְעַד־גִּבְעֽוֹן׃ 42וְאֵ֨ת כָּל־הַמְּלָכִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ וְאֶת־אַרְצָ֔ם לָכַ֥ד יְהוֹשֻׁ֖עַ פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּ֗י יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 43וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃ פ
11
Abâmi b’emwênè bacîgusha haguma
1 Yabini, mwâmi w’e Hasori, erhi ayumva oku kwo byabîre ntyo, arhuma entumwa emwa mwâmi Yobabu, mwâmi w’e Madoni, arhuma entumwa emwa omwâmi w’e Shimroni, arhuma entumwa emw’omwâmi w’e Akishafa, 2 mw’abâmi bali olunda lw’emwênè, omu ntondo, n’omu Araba, aha ishiriza lya Kinereti, omu cihugo c’e kabanda, n’omu birhondo bya Dori olunda lw’ebuzika-zûba, 3 emwa Abanya-Kanani bali ebwa buzûka-zûba n’ab’ebwa buzika-zûba, emw’Aba-Moreni, Aba-Hititi, Aba-Perezi, Aba-Yebuseni, omu ntondo, n’Abahiviti bali omu marhambi ga Hermoni omu cihugo ca Mispa. 4 Bôshi banaciyimuka bakola barhabâla, bôshi n’engabo z’abalwi bâbo, lwàli lubaga lunji nka mushenyiy guli oku burhambi bw’enyanja, bagenda n’omwandu gw’enfarasi n’omwandu gw’engâlè.
Okuhimana aha Meromi
5 Abo bâmi erhi haba bamarhôla emihigo haguma, bayishihanda aha mîshi ga Meromi, bakolaga balingilwa n’Israheli. 6 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Orhabarhînyaga, bulya mwa kano kasanzi, konêne nabahâna bôshi mifu emw’Israheli. Enfarasi zâbo ojè wazitwa emisî nengâlè zâbo ozidûlike muliro». 7 Yozwè n’abalwi bâge bacîrhunika kulibo omu kubayubuka, aha mîshi ga Meromi, baciguga kulibo. 8 Nyakasane anacibaha bene Israheli, babahima, babâminika kuhika aha Sidoni-Munene, na kuhika aha Misirefoti w’e buzika-zûba kuhika omu kabanda ka Mispe olunda lw’e buzûka-zûba, babanigûza bôshi na ntâye ciru n’omuguma wabafumiremwo. 9 Yozwè anacibajirira nka kulya Nyakasane anamurhegekaga: aja atwa enfarasi zâbo emisî, n’engâlè zâbo azidûlika muliro.
Okurhâlwa kwa Hasori n’abandi ba nyamugo b’emwênè
10 Muli ago mango gonêne, Yozwè ahindamuka, arhôla Hasori, anacigeza omwâmi weyo munda oku bwôji bw’engôrho; bulya omu mango ga mîra, Hasori ye wali lugo lukulu lw’ago mami gôshi. 11 Bene Israheli banigûza ngasi hya bunya-mûka hyanabagamwo hyôshi, bulya bali bagwâsirwe baherêrekere, barhasigalagamwo ehizîne, banaciyôca Hasori. 12 Yozwè arhola engo z’abo bâmi bôshi, agwârha n’abâmi bazo bôshi, anacibageza oku bwôji bw’engôrho, abaherêrekeza nka kulya Mûsa anali arhegesire, ye murhumisi wa Nyakasane.
13 Ci Israheli arhayôcagya olugo ciru n’oluguma muli zirya ngo zali nyûbake oku rhurhondo, oyo Hasori yêne adûlisire muliro. 14 Ebyanyagagwa muli ezo ngo zôshi, n’ebishwêkwa byâbo byôshi, bene Israheli bacinyâgirabyo; ci bageza abantu bôshi oku bwôji bw’engôrho, kuhika babamalîra bôshi, buzira kuleka ciru n’omuguma wayisa omûka.
Yozwè ayukiriza omukolo gwa Mûsa
15 Oku Nyakasane ali arhegesire omurhumisi wâge Mûsa, kwo naye Mûsa a rhegesire Yozwè na Yozwè akujira loshi; arhaderhaga mpu alekêrera kantu kalebe muli kulya Nyakasane anali arhegesire Mûsa. 16 Kwo Yozwè arhôlaga eco cihugo côshi ntyo; arhôla entondo, arhôla Nêgebu yeshi arhola ecihugo ca Gosheni côshi, ecihugo cibà idako, ecihugo ca Araba, ec’oku ntondo y’Israheli n’orhubanda rhwâge.
17 Aminukiraz ebwa ntondo ehalangusire, eri ebw’olunda lwa Siyiri kuhika aha Baal-Gadi omu kabanda ka Libano, omu marhambi g’entondo Hermoni; agwârha abâmi by’ebyo bihugo byôshi, anabanigûza. 18 Yozwè agezize nsiku zirhali nyi erhi kulwîsa analwîsa abo bâmi bôshi. 19 Ntà lugo lwalaganine na bene Israheli mpu lyo lubà n’omurhûla, okuleka balya Bahiviti bayûbakaga aha Gabaoni; barhôla ezo ngo zôshi omu kulwa. 20 Bulya Nyakasane ali azidohizea omurhima gwâbo mpu balwise Israheli, lyo Israheli abaherêrekeza, buzira kubabalira ndi, na ntyo mpu lyo Israheli abamalîra nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.
Okuhungumulwa kwa aba-Anaki
21 Muli ago mango gonêne, Yozwè anaciyimuka, anacimalîra bene Anakib bayûbakaga omu ntondo, abayûbakaaga e Hebroni, abayûbakaaga e Debiri n’ab’e Anabi; amalîra abali oku ntondo ya Yuda yôshi n’abali oku ntondo y’Israheli yôshi. Yozwè abaherêrekeza n’engo zâbo zôshi. 22 Harhasigalaga Anakimi ciru n’omuguma omu cihugo ca bene Israheli côshi, bacisigire aha Gaza, aha Gati n’aha Ashdodi honene. 23 Yozwè anacirhôla ecihugo côshi nka kulya Nyakasane anabwîraga Mûsa; Yozwè aciha Israheli mpu aciyimemwo; aja acigabanya nk’oku emilala yanali. Ecihugo cahumûkac n’okulwa.
Josua/Joshua BHS 11
1וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃ 2וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנֲר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃ 3הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃ 4וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃ 5וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
6וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 7וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃ 8וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃ 9וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר־ל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס
10וַיָּ֨שָׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כָּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 11וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֨רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 12וְֽאֶת־כָּל־עָרֵ֣י הַמְּלָכִֽים־הָ֠אֵלֶּה וְֽאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃ 13רַ֣ק כָּל־הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃ 14וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כָּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּל־נְשָׁמָֽה׃ 15כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹֽא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 16וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֨גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃ 17מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כָּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃ 18יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כָּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃ 19לֹֽא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֨ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃ 20כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהוָ֣ה ׀ הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־לִבָּם֩ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְמַ֣עַן הַֽחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס
21וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־הָֽעֲנָקִים֙ מִן־הָהָ֤ר מִן־חֶבְרוֹן֙ מִן־דְּבִ֣ר מִן־עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל עִם־עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃ 22לֹֽא־נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃ 23וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כָּל־הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ פ
12
Abâmi bàhimagwa ebuzûka-zûba bwa Yordani
1 Alaga abâmi bene Israheli bàhimaga, banayûbaka omu cihugo câbo olunda lw’ebuzûka-zûba lwa Yordanid, kurhenga oku mugezi gw’Amoni kuhika oku ntondo ya Hermoni, n’okurhôla Araba yeshi olunda lw’e buzûkazûba lwa Yordani: 2 Sihonie, mwâmi wa Banya-Moreni, ayûbakaga aha Hesboni. Obwâmi bwâge bwàli kurhenga ah’Aroeri oli oku burhambi bw’omugezi gw’Amoni, n’omu karhî k’Amoni, n’omu karhî k’akabanda, ecihimbi ca Galadi kuhika oku mugezi gwa Yaboki, lubibi na bene Amoni: 3 omu Araba, kuhika eburhambi bw’e buzûka-zûba bw’enyanja ya Kinereti, kuhika oku burhambi bw’e buzûka-zûba bw’enyanja y’Araba, enyanja y’Omunyu, olunda lwa Bet-ha-Yeshimoti; n’olunda lw’e mukondwè omu marhambi g’entondo ya Pisga.
4 Kandi ecihugo ca Ogu, mwâmi w’e Bashani, ali muguma omu Barefayimi babaga aha Ashtaroti n’aha Edreyi. 5 Obwâmi bwâge bwali kurhenga oku ntondo ya Hermoni, kujà oku Salka kuhika oku lubibi lw’Abanya-Geshuri n’AbaMaakati, kandi oku cindi cihimbi ca Galadi, kuhika oku cihugo ca Sihoni, mwâmi w’e Hesboni. 6 Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane na bene Israheli banacihima abo bâmi. Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane, ahima eco cihugo câbo, aciha bene Rubenif na bene Gadi n’ecihimbi ciguma c’omulala gwa Menashè.
Abâmi bahimagwa ebuzika-zûba bwa Yordani
7 Alaga abâmi Yozwè na bene Israheli bahimaga olunda lw’e buzika-zûba lwa Yordani, kurhenga aha Baal-Gadi omu kabanda ka Libano kuhika oku ntondo mpalanguzè eri olunda lwa Seyiri. Yozwè eco cihugo anacicigabîra bene Israheli nk’oku emilala yâbo yanali egabanyikine: 8 omu ntondo n’omu cihugo c’ekabanda, n’omw’irûngu, n’omu Nêgebu: ecihugo c’Aba-Hitìti, ec’Aba-Amori, ec’Abanya- Kanani, ec’Aba-Perezi, ec’Abahiviti n’ec’aba-Yebuseni: baligi: 9 Omwâmi w’e Yeriko, muguma; omwâmi w’e Ayi hôfi na Beteli, muguma; 10 omwâmi w’e Yeruzalemu, muguma; omwâmi w’e Hebroni, muguma; 11 omwâmi w’e Yarmuti, muguma; omwâmi w’e Lakishi, muguma; 12 omwâmi we Egloni, muguma; omwâmi w’e Gezeri, muguma; 13 omwâmi w’e Debiri, muguma; omwâmi w’e Gederi, muguma; 14 omwâmi w’e Horma, muguma; omwâmi w’e Aradi, muguma; 15 omwâmi w’e Libna, muguma; 16 omwâmi w’e Odulami, muguma; omwâmi w’e Makeda, muguma; omwâmi w’e Beteli, muguma; 17 omwâmi w’e Tapuaha. muguma; omwâmi w’e Heferi, muguma; 18 omwâmi w’e Apeki, omu Sharoni, muguma; omwâmi w’e Madoni, muguma; 19 omwâmi w’e Hasori, muguma; 20 omwâmi w’e Shimroni-Meroni, muguma; omwâmi w’e Akishafa, muguma; 21 omwâmi w’e Tanaki, muguma; omwâmi w’e Megido, muguma; omwâmi w’e Kedeshi, muguma; 22 omwâmi w’e Yokeneyami, omu Karmeli, muguma; 23 omwâmi w’e Dori, omu nyanya, muguma; omwâmi w’Abanya-Galileya, muguma; 24 omwâmi w’e Tirsa, muguma. Bôshi bahika omu bâmi makumi asharhu na muguma.
Josua/Joshua BHS 12
1וְאֵ֣לֶּה ׀ מַלְכֵ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרְחָ֣ה הַשָּׁ֑מֶשׁ מִנַּ֤חַל אַרְנוֹן֙ עַד־הַ֣ר חֶרְמ֔וֹן וְכָל־הָעֲרָבָ֖ה מִזְרָֽחָה׃ 2סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן מֹשֵׁ֡ל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְת֤וֹךְ הַנַּ֨חַל֙ וַחֲצִ֣י הַגִּלְעָ֔ד וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 3וְהָעֲרָבָה֩ עַד־יָ֨ם כִּנְר֜וֹת מִזְרָ֗חָה וְ֠עַד יָ֣ם הָעֲרָבָ֤ה יָם־הַמֶּ֨לַח֙ מִזְרָ֔חָה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַיְשִׁמ֑וֹת וּמִ֨תֵּימָ֔ן תַּ֖חַת אַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּֽה׃ 4וּגְב֗וּל ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן מִיֶּ֖תֶר הָרְפָאִ֑ים הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶֽעִי׃ 5וּ֠מֹשֵׁל בְּהַ֨ר חֶרְמ֤וֹן וּבְסַלְכָה֙ וּבְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּעֲכָתִ֑י וַחֲצִי֙ הַגִּלְעָ֔ד גְּב֖וּל סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּֽוֹן׃ 6מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִכּ֑וּם וַֽ֠יִּתְּנָהּ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה יְרֻשָּׁ֗ה לָרֻֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ ס
7וְאֵ֣לֶּה מַלְכֵ֣י הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ יָ֔מָּה מִבַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן וְעַד־הָהָ֥ר הֶחָלָ֖ק הָעֹלֶ֣ה שֵׂעִ֑ירָה וַיִּתְּנָ֨הּ יְהוֹשֻׁ֜עַ לְשִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֻשָּׁ֖ה כְּמַחְלְקֹתָֽם׃ 8בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבָֽעֲרָבָה֙ וּבָ֣אֲשֵׁד֔וֹת וּבַמִּדְבָּ֖ר וּבַנֶּ֑גֶב הַֽחִתִּי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ פ
9מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר־מִצַּ֥ד בֵּֽית־אֵ֖ל אֶחָֽד׃ 10מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד׃ 11מֶ֤לֶךְ יַרְמוּת֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶחָֽד׃ 12מֶ֤לֶךְ עֶגְלוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖זֶר אֶחָֽד׃ 13מֶ֤לֶךְ דְּבִר֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖דֶר אֶחָֽד׃ 14מֶ֤לֶךְ חָרְמָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲרָ֖ד אֶחָֽד׃ 15מֶ֤לֶךְ לִבְנָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲדֻלָּ֖ם אֶחָֽד׃ 16מֶ֤לֶךְ מַקֵּדָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ בֵּֽית־אֵ֖ל אֶחָֽד׃ 17מֶ֤לֶךְ תַּפּ֨וּחַ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֵ֖פֶר אֶחָֽד׃ 18מֶ֤לֶךְ אֲפֵק֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לַשָּׁר֖וֹן אֶחָֽד׃ 19מֶ֤לֶךְ מָדוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חָצ֖וֹר אֶחָֽד׃ 20מֶ֣לֶךְ שִׁמְר֤וֹן מְראוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ אַכְשָׁ֖ף אֶחָֽד׃ 21מֶ֤לֶךְ תַּעְנַךְ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ מְגִדּ֖וֹ אֶחָֽד׃ 22מֶ֤לֶךְ קֶ֨דֶשׁ֙ אֶחָ֔ד מֶֽלֶךְ־יָקְנֳעָ֥ם לַכַּרְמֶ֖ל אֶחָֽד׃ 23מֶ֥לֶךְ דּ֛וֹר לְנָפַ֥ת דּ֖וֹר אֶחָ֑ד מֶֽלֶךְ־גּוֹיִ֥ם לְגִלְגָּ֖ל אֶחָֽד׃ 24מֶ֥לֶךְ תִּרְצָ֖ה אֶחָ֑ד כָּל־מְלָכִ֖ים שְׁלֹשִׁ֥ים וְאֶחָֽד׃ פ
13
II Okugabâna ecihugo
Ebihugo bisigîre okurhêrwa n’okurhôlwa
1 Yozwè obushosi bwamugwârha, emyâka yâge erhaciri minyi; Nyakasane anacimubwîra, erhi: (W’oyu obushosi bwamagwârha, emyâka yâwe erhaciri minyi, ecihugo cicigwâsirwe okurhôlwa ciri cinji. 2 Alaga ecihugo cisigire: amashwa g’Abafilistinig gôshi n’ecihugo c’Abanya-Geshuriti. 3 Kurhenga e Shibori, olunda lw’ebuzûka-zûba bw’e Mîsiri, kuhika oku cihugo c’Ekroni, emwêneh eri ecihugo cidesirwe cihugo c’Abanya-Kanani; n’emirhundu irhanu y’Abafilistini: omurhundu gwa Gaza, omurhundu gwa Ashdoti, omurhundu gwa Eshikoloni, omurhundu gwa Gati n’ogwa Ekroni. 4 Haciri Abahivi b’e mukondwèi, ecihugo c’Abanya-Kanani côshi n’eca Meyara, cibà cihugo c’Aba-Sidoni, kuhika ah’Apeki, kuhika oku cihugo c’Abanya-Moreni; 5 ecihugo c’Aba-Gibiliti, n’olunda lw’ebuzûka-zûba bwa Libano loshi, kurheng’e Baal Gadi, kuhika omu marhambi g’entondo Hermoni, kuhika aha muhango gwa Hamati.
6 Abantu b’omu ntondo bôshi, kurhenga e Libano kujà e Misirefoti-w’e Buzika-zûba, abantu b’e Sidoni bôshi: abo bantu nabakungushaj bôshi embere za bene Israheli. Ci konene ebyo bihugo ojè wabigabîra bene Israheli omu kubiyeshera ecigole, Nk’oku nanakurhegekaga. 7 Na buno ogabe eco cihugo myanya myanya oku milala mwenda ya bene Israheli, na kwa cirya cindi cihimbî ca bene Menashè.
Enshokolezi
8 Ecindi cihimbi c’omulala gwa Menashè, bene Rubeni na bene Gadi, abo bali erhi bahabirwe omwanya gwaho, galya mango Mûsa abahâga olunda lw’e buzûka-zûba bwa Yordani, mpu ciyôrhe cihugo câbo nk’okwo anabahàga co Mûsa omurhumisi wa Nyakasane. 9 Kurhenga e Aroeri, oku burhambi bw’omugezi gw’Amoni, ecihugo ciri omu karhi k’akabanda k’ogwomugezi, akaba nda kôshi ka Medeba kuhika aha Diboni; 10 engo zôshi za Sihonik, mwâmi wa banya-Mori, owayûbakaaga aha Hesboni kuhika oku cihugo ca bene Amoni. 11 Kandi Galadi, ecihugo c’Abanya-Geshuri n’eca Abanya-Maaka, entondo Hermoni yôshi, na Bashani yeshi kuhika aha Salka. 12 Kandi obwâmi bwa Ogu bwôshi omu Bashani ye wali mwâmi w’aha Ashtaroti n’aha Edreyi: yêne wali ocisigire omu Barefayimi. Mûsa ahima abo bâmi anabalibirhakwo. 13 Ci bene Israheli barhalibirhagakwo bene Geshuri, bene Maaka, n’abo bene Geshuri na bene Maaka baciba omu Israheli kuhika ene. 14 Omulala gwa bene Levil gonene Mûsa arhahâga ecihugo nka mwanya, bulya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, yêne yeri mwanya gwâbo, nk’oku anamubwîraga.
Omulala gwa Bene Rubeni
15 Mûsa agabîra bene Rubeni ogwâbo mwanya gw’ecihugo nk’oku emilala yâbo yanali. 16 Ecihugo câbo cali kurhenga aha Aroeri oku burhambi bw’omugezi gw’Amoni, n’olugo luli omu karhi k’olubanda kôshi luli hôfi na Medeba, 17 Hesboni n’engo zâge zôshi ziri omu kabanda, Diboni, Bamiti-Bali, Beti-Bali Meoni, 18 Yahasi, Kedemoti, Mefati, 19 Kiriyatayimi, Sibma, Sereti-ha-Shahari eri omu kabanda, 20 Beti-Poeri, amarhambi ga Pisga, Beti-ha-Yeshimoti, 21 engo z’omu kabanda zôshi; omwâmi w’Abanya-Mori wayûbakaaga aha Hesboni, Mûsa ye wamuhimaga, ye n’abaluzi b’e Madiani, Evi, Rekemi, Suri, Huru na Reba; bâli barhambo ba Sihoni, bo bayûbakaga eco cihugo. 22 Olya mushonga Balâmum mugala wa Beori, àli muguma wa muli balya bene Israheli bayîrhaga, babaniga n’engôrho. 21 Ntyo, ecihugo ca bene Rubeni cahika kuli Yordani lwo lwali lubibi lwâco.
Omwanya gwa bene Gadi
24 Mûsa agabîra omulala gwa Gadi, ho baligi bene Gadi, ogwâbo mwanya nk’oku emilala yâbo yanali. 25 Banacihâbwa ecihugo ca Gezerin, engo zôshi za Galadi, oluhande lw’ecihugo ca bene Amoni, kuhika ah’Aroeri, oli aha ishiriza lya Raba, 26 kurhenga aha Hesboni, kuhika aha Ramati-ha-Mispa na Betonimi, na kurhenga aha Mahanayimi kuhika oku cihugo ca Lo-Debari. 27 N’omu kabanda ka Bet-Harami, Beti-Nimra, Sukoti na Safoni, musigala gw’obwâmi bwa Sihoni, mwâmi w’e Hesboni; Yordani n’ecihugo câge, kuhika oku buzinda bw’enyanja ya Kinereti, olunda lw’e buzûka-zûba lwa Yordani. Gwo mwanya gwâbo ogwo. 28 Zo ngo ezo n’ebishagala bya bene Gadi nk’oku emilala yâbo yanali.
Omwanya gw’ecihimbi ca bene Menashè
29 Mûsa aha ecihimbi c’omulala gwa bene Menashè, ho haligi bene Menashè, ogwâbo mwanya nk’oku emilala yâbo yanali. 30 Ecihugo câbo cali kurhenga aha Mahanayimi. Bashani yèshi, obwâmi bwa Ogu yèshi, ye wali mwâmi w’e Bashani, emirhundu yôshi ya Yairi omu Bashani: ngo makumi gali ndarhu. 31 Oluhande lwa Galadi, Ashtaroti na Edreyi; engo z’obwâmi bwa Ogu omu Bashani bazihà bene Makiri, mugala wa Menashè, biili cihimbi ca bene Makiri, babagabîra nk’oku emilala yâbo yanali. 32 Yo myanya Mûsa agabaga eyo omu rhubanda rhwa Mowabu, olundi lunda lwa Yordani, 33 ah’ishiriza lya Yeriko, olunda lw’e buzûka-zûba. Ci kone Mûsa arhahâga bene Levi omwanya; Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, yêne yeri mwanya gwâbo nk’oku anababwîraga.
Josua/Joshua BHS 13
1וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֨נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 2זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כָּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכָל־הַגְּשׁוּרִֽי׃ 3מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָעַזָּתִ֤י וְהָאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים׃ 4מִתֵּימָ֞ן כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃ 5וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכָל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃ 6כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֨יִם֙ כָּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃ 7וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ 8עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃ 9מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃ 10וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 11וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכָל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃ 12כָּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃ 13וְלֹ֤א הוֹרִ֨ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 14רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ ס
15וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 16וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵידְבָֽא׃ 17חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבוֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃ 18וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃ 19וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃ 20וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃ 21וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכָֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֨קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 22וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃ 23וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ
24וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 25וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכָל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃ 26וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃ 27וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ 28זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ 29וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ 30וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כָּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כָּֽל־מַמְלְכ֣וּת ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכָל־חַוֹּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃ 31וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ 32אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ ס
33וּלְשֵׁ֨בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃
14
1 Alaga ebi bene Israheli bahirwe nka kashambalao kâbo omu cihugo ca Kanani, ebi bagabîragwa nka kashambala n’omudâhwa Eleazari, Yozwè mugala wa Nuni, abashamuka b’enyumpa z’emilala ya bene Israheli. 2 Cigolep cajaga cahà ngasi baguma akashambala kâbo, nka kulya Nyakasane anarhegekaga Mûsa, kuli erya milala mwenda na ecihimbi. 3 Bulya Mûsa àli erhi àhire ecihugo oku mashanja abiri n’ecihimbi olundi lunda lwa Yordani. Ci bene Levi barhahâbagwa mwanya eyo munda emwâbo. 4 Kandi omanyâge bulya oku bene Yozefuq bali bagwêrhe milala ibiri, ogwa Menashè n’ogwa Efrayimu; n’oku bene Levi barhahâbagwa cici omu cihugo, okuleka ebishagala bayûbakagamwo byône n’amalambo bakazâgiyabuliramwo amasò gâbo, ebi ntu byâbo. 5 Bene Israheli banaciyukiriza irhegeko Nyakasane ahâga Mûsa; banacigabâna ecihugo.
Ecigabi ca Kalebu
6 Bene Yuda banacijà emunda Yozwè ali aha Gilgala, na Kalebur mugala wa Yefunè munya-Kenezi, anacimubwîra, erhi: «Omanyire kulya Nyakasane abwîraga Mûsa, muntu wa Nyamuzinda, oku binyêrekîre n’oku bikuyêrekîre, galya mango rhwali aha Kadesi-Barnea. 7 Nali nkola ngwêrhe myâka makumi ani ndi mbusirwe, erhi Mûsa, murhumisi wa Nyakasane, antuma kurhenga e Kadesi-Barnea mpu njè buyênzi, ndolêreze kurhi ecihugo ciyôsire, n’erhi ngaluka nanacimubwîra ebi nanabwîne byôshi nk’oku byanali omu murhima gwâni. 8 Ci bene wîrhu, aba rhwali rhusôkire eyo rhweshi, barhumire abandi ba twîka omurhima, niono nashimbulira bwinjà Nyakasane, Nyamuzinda wânis. 9 Na muli olo lusiku, Mûsa ajira endahiro, erhi: «Okunali ecihugo wabanzire mwo okugulu caba câwe we n’iburha lyâwe, ensiku zôshi, ebwa kubà washimbulire bwinjà Nyakasane, Nyamuzinda wâni. 10 Na buno lolaga oku Nyakasane, ampire akalamo, nk’oku anaderhaga, hamagera myâka makumi ani n’irhânu kurhenga Nyakasane ali abwizire Mûsa ako kanwa, n’ago mango erhi Israheli ayisha agenda omw’irûngu, na buno lolaga oku nkola ngwêrhe myâka makumi galimunâni n’irhanu ndi mbusirwe. 11 Nciri muzibu loshi nka galya mango Mûsa anantumaga, emisî naligwêrhe ago mango yo na misî ncigwêrhe kuhika ene, oli omu kulwa, oli omu kugenda, oli okugaluka. 12 Ompage eyo ntondo Nyakasane aderhaga olwo lusiku: bulya wêne wayumvîrhc olwo lusiku oku eyo munda eba bene Anakit n’engo nzibuzibu; Nyakasane nk’ali haguma nâni, nanabanyagabyo, nka kulya Nyakasane anaderhaga». 13 Yozwè agisha Kalebu, mugala wa Yefunè, anacimuha Hebroni nka mwanya gwâge. 14 Co cirhuma Hebroni aba gwo mwanya gwa Kalebu, mugala wa Yefunè, munya-Kenezi, kuhika ene, ebwa kubà ali ashimbire bwinjà Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. 15 Hebroni akazâgiderhwa mîra mpu ye Kiryati-Arba ye wali muntu orhinywa bwenêne omu bene Anaki. Ecihugo cahûmûka n’okulwa.
Josua/Joshua BHS 14
1וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר־נָחֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁ֨ר נִֽחֲל֜וּ אוֹתָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְרָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2בְּגוֹרַ֖ל נַחֲלָתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃ 3כִּֽי־נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטּוֹת֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹֽא־נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם׃ 4כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם׃ 5כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחְלְק֖וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ פ
6וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים עַ֧ל אֹדוֹתַ֛י וְעַ֥ל אֹדוֹתֶ֖יךָ בְּקָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 7בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אָנֹכִ֗י בִּ֠שְׁלֹחַ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֥ה אֹתִ֛י מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָ֑רֶץ וָאָשֵׁ֤ב אֹתוֹ֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר עִם־לְבָבִֽי׃ 8וְאַחַי֙ אֲשֶׁ֣ר עָל֣וּ עִמִּ֔י הִמְסִ֖יו אֶת־לֵ֣ב הָעָ֑ם וְאָנֹכִ֣י מִלֵּ֔אתִי אַחֲרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 9וַיִּשָּׁבַ֣ע מֹשֶׁ֗ה בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמֹר֒ אִם־לֹ֗א הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֨ר דָּרְכָ֤ה רַגְלְךָ֙ בָּ֔הּ לְךָ֨ תִֽהְיֶ֧ה לְנַחֲלָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָ֑ם כִּ֣י מִלֵּ֔אתָ אַחֲרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 10וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהוָ֣ה ׀ אוֹתִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָז דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן־חָמֵ֥שׁ וּשְׁמוֹנִ֖ים שָׁנָֽה׃ 11עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא׃ 12וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְהוָ֤ה אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 13וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה׃ 14עַל־כֵּ֣ן הָיְתָֽה־חֶ֠בְרוֹן לְכָלֵ֨ב בֶּן־יְפֻנֶּ֤ה הַקְּנִזִּי֙ לְֽנַחֲלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ פ
15
Ecihugo ca Yuda n’olubibi lwâco
1 Ecigole canaciheka omulala gwa Yudau n’amûko gâgwo omu cihugo c’Edomi, kuhika oku irûngu lya Sini olunda lw’e mukondwè, oku buzinda bw’ecihugo ca Kanani ebuzûka-zûba. 2 Olubibi lwâbov, lw’e mukondwè lwâli kurhenga oku buzinda bw’enyanja y’Omunyu, oku mushosho gudwîrhe gwalola e mukondwè; 3 gwanashubiharhûla eyo munda e mukondwè, gwagera oku irango lya Akrabimi, gwagera aha Sini, gwasôkera e mukondwè gwa Kadeshi-Barnea, kandi gwagera aha Hesroni, gwasôecra olunda lw’Adari gwagolonjokera e Karaka: 4 Gwashubigendigera aha Asimoni, gwaharhûla kuhika oku mugezi gw’e Mîsiri; olwo lubibi lwagendihwêra omu nyanja. Lwabà lubibi lwinyu olwo e mukondwè. 5 Olubihi lw’ebuzûka-zûba yali enyanja y’omunyu kuhika oku Yordani. 6 Olwo lubibi lwanacigera e Bet-Hogla, lwâgera e mwenè ya Beti-ha-Araba, kuhika oku ibuye lya Bohana, mugala wa Rubeni. 7 Olubibi lwanacisôkera e Debiri, kurhenga oku kabanda ka Akori, lwagolonjokera emwênè olunda lwa Gilgala, oluba aha ishiriza ly’omurhezi gw’Adumimi, olunda lw’e mukondwè lw’omugezi. Olubibi lwanacigera hôfi n’amîshi g’Eyin-Shemeshi, lwagendihekera aha Eyin-Rogeli. 8 Olubibi lwanacisôka, lwagendiyisha omu kabanda ka Bene-Hinomiw, kuhika olunda lw’Emukondwè lw’entondo y’aba-Yebuseni, eri aha Yeruzalemu; kandi olubibi lwanacisôka oku ntondo eri hôfi na kabanda Hinomi ebuzûka-zûba, n’oku buzinda bw’emwênè gw’akabanda k’aba-Refayimi. 9 Kurhenga oku irhwerhwe ly’entondo, olubibi lwalikûla kuhika ah’iriba ly’amîshi ga Neftoaha, lwagendija oku ngo z’entondo y’Efroni; olubibi lwalikûla lwàjà olunda lw’e Baala, oli aha Kiryati-Yearimi. 10 Kurhenga e Baala olubibi lwagera ebuzika-zûba bw’entondo ya Seyiri, lwagendirhulukana olundi lunda lw’emwênè, oku ntondo Yearimi yo enaligi Kesaloni, lwabungulukira e Bet-Shemeshi, kandi lwagera e Timna. 11 Olubibi lwahikira ebuzinda buli emwênè gw’Ekroni; olubibi lwanacija e Shikaroni, lwagera oku ntondo ya Baala lwanacihika aha Yebneeli; kandi olubibi lwacihonda omu nyanja.
12 Olubibi lw’ebuzika-zûba lwali kurhenga ebwa nyanja Nnene n’ecihugo câyo. Kwo zali zigezire enyunda zôshi ntyo, embibi za bene Yuda nk’oku amûko gâbo ganali.
Kalebu ahâbwa Hebroni
13 Banaciha Kalebu, mugala wa Yefunè, oluhande lw’ishwa, omu karhî ka bene Yuda, nk’oku Nyakasane anali arhegesire Yozwè: ahàbwa olugo lw’Arba, îshe wa Anaki, n’olwo lugo luderhwa Hebroni. 14 Kalebu anacihulusamwo bene Anaki oku banali basharhu, Sheshayi, Ahimani na Talmayi, bôshi iburha ly’Anaki. 15 Kurhenga aho asôka arhabâlira abantu b’e Debiri, mîra aderhagwa mpu Kiryat-Seferi. 16 Kalebu anaciderha erhi: «Omuntu wankanampimira Kiryat-Seferi, akamumpisako, nanayishimuha mwâli wâni Aksa, ashube mukàge». 17 Otnieli, mugala wa Kenazi, mwene wâbo Kalebu, anarhôla lulya lugo, naye Kalebu anacimuha omwâli Aksa mpu abè mukâge. 18 Erhi oyomunyere ayisha, ibà Otnieli amushumika mpu ahûne îshe ishwa. Olya munyere anacishonoka oku ntondo yâge, Kalebu anacimudôsa erhi: 19 «Bici oli?» Olya munyere anacishuza, erhi: «Ompè nâni, onjire nshobole emwâwe, bulya ecihugo ca Nêgebu wampaga liciberire irûngu lyône; ompè nâni amaliba g’amîshi». Anacimuba iriba ly’enyanya n’iriba ly’idako. 20 Kwo kashambala k’omulala gwa bene Yuda ako nk’oku amûko gâbo ganali.
Engo za bene Yuda
21 Engo zali oku buzinda bw’omulala gwa bene Yuda, ebwa lubibi lwa Edomu, omu Nêgebu, ali: Kabuseli, Ederi na Yaguri, 22 Kina, Dimona, 23 Adeada Kedeshi Hasori na ltina 24 Zifu Telemu Bealoti 25 Hasori Mpyâhya n’engo za Hesroni, 26 Amami, Shema, Molada, Kesili, Horma, 27 Hasari-Gada, Heshimoni, Beti-Peleti, 28 Hasari-Shuali, Bersheba n’ebishagala byâge. 29 Baala, Iyimi, Esemi, 30 Eltoladi, Kesili, Hormax, 31 Siklagi, Madmana, Sansana, 32 Lebaoti, Shilihima, Eyin-Rimoni: zôshi baguma zali ngo makumi abiri na mwenda n’ebishagala byazo.
33 Omu Shefela, mwâli: Eshtaoli, Sarea, Ashna, 34 Zonoha, Eyin-Ganimi, Tapuaha, Enama, 35 Yaramuti, Adulami, Soko, Azekay, 36 Shaaraimi, Aditayimi, Ha-Gedera na Gederotayimi: byôshi haguma: zali ngo ikumi n’ini n’ebishagala byazo.
37 Senani, Hadasha, Migdala-Gadi, 38 Dileani, Mispe, Yokiteli, 39 Lakishi, Boskati, Egloni, 40 Kaboni, Lahamasi, Kitilishi, 41 Gederoti, Bet-Dagoni, Naama na Makeda: zôshi haguma zali ngo ikumi na ndarhu n’ebishagala byazo. 42 Libna, Eteri. Ashana, 43 Yifitahi, Ashina, Nasibi, 44 Keila, Akzibu, na Maresha: zôshi haguma zali: ngo mwenda na ebishagala byazo: 45 Ekroni, baguma n’emirhundu yâge n’ebishagala byâge. 46 kurhenga e Ekroni kujà ebwa nyanja, lunda lwa Ashdodi n’ezindi ngo z’omu marhambi haguma n’ebishagala byazo; 47 Ashidoti, emirhundu yâge n’ebishagala byâge, kuhika oku mugezi gw’e Mîsiri, n’oku nyanja nnene, lwo luli lubibi.
48 Omu ntondo: Shamiri, Yatiri, Soko, 49 Dana, Kiriyat-Seferi, yerigi Debiri, Anabu, 50 Eshtemo, Animi, 51 Gosheni, Holoni, na Gilo: zôshi haguma zali ngo ikumi na luguma n’ebishagala byazo. 52 Araba, Duma, Esheani, 53 Yanumu, Bet-Tapuahi, Afeka, 54 Humuta, Kiryat-Arba, yerigi Hebroni na Siori: Ngo ikumi n’ebishagala byazo. 55 Maoni, Karmeli, Zifi, Yuta, lzreeli, 56 Yokideami, Zonoha, 57 Hakayini, Gibea, na Timuna, ngo ikumi n’ebishagala byazo.
58 Haluhuli, Bet-Suri, Gedori, Maarati, Beti-Anoti, Eltekoni, 59 Zirigi ngo ndarhu n’ebishagala byazo. 60 Kiryati-Bali, yerigi Kiryat-Yarimi na Ha-Raba: ngo ibiri n’ebishagala byazo.
61 Omu irûngu mwâli: Beti-Ha-Araba, Midini, Sekaka. 62 Nibshana, Ir-HaMelahi na Eyin-Gedi: ngo ndarhu n’ebishagala byazo.
63 Bene Yuda barhahashaga okulibirhakwo Abanya-Yebuseniz, abayûbakaaga aha Yeruzalemu na ntyo; Abanya-Yebuseni bayûbaka aha Yeruzalemu haguma na bene Yuda kuhika ene.
Josua/Joshua BHS 15
1וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶל־גְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּר־צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן׃ 2וַיְהִ֤י לָהֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֖ה יָ֣ם הַמֶּ֑לַח מִן־הַלָּשֹׁ֖ן הַפֹּנֶ֥ה נֶֽגְבָּה׃ 3וְ֠יָצָא אֶל־מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְעָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה׃ 4וְעָבַ֣ר עַצְמ֗וֹנָה וְיָצָא֙ נַ֣חַל מִצְרַ֔יִם וְהָיֻ֛ה תֹצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָ֑מָּה זֶה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ 5וּגְב֥וּל קֵ֨דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֨וֹנָה֙ מִלְּשֹׁ֣ון הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃ 6וְעָלָ֤ה הַגְּבוּל֙ בֵּ֣ית חָגְלָ֔ה וְעָבַ֕ר מִצְּפ֖וֹן לְבֵ֣ית הָעֲרָבָ֑ה וְעָלָ֣ה הַגְּב֔וּל אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃ 7וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל ׀ דְּבִרָה֮ מֵעֵ֣מֶק עָכוֹר֒ וְצָפ֜וֹנָה פֹּנֶ֣ה אֶל־הַגִּלְגָּ֗ל אֲשֶׁר־נֹ֨כַח֙ לְמַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִנֶּ֖גֶב לַנָּ֑חַל וְעָבַ֤ר הַגְּבוּל֙ אֶל־מֵי־עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו אֶל־עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ 8וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵֽמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֹֽנָה׃ 9וְתָאַ֨ר הַגְּב֜וּל מֵרֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֶל־מַעְיַן֙ מֵ֣י נֶפְתּ֔וֹחַ וְיָצָ֖א אֶל־עָרֵ֣י הַר־עֶפְר֑וֹן וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ בַּעֲלָ֔ה הִ֖יא קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ 10וְנָסַב֩ הַגְּב֨וּל מִבַּעֲלָ֥ה יָ֨מָּה֙ אֶל־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר וְעָבַ֕ר אֶל־כֶּ֧תֶף הַר־יְעָרִ֛ים מִצָּפ֖וֹנָה הִ֣יא כְסָל֑וֹן וְיָרַ֥ד בֵּֽית־שֶׁ֖מֶשׁ וְעָבַ֥ר תִּמְנָֽה׃ 11וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֮ צָפוֹנָה֒ וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּר֔וֹנָה וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃ 12וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 13וּלְכָלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֨לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לִֽיהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן׃ 14וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת־שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת־שֵׁשַׁ֤י וְאֶת־אֲחִימַן֙ וְאֶת־תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק׃ 15וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר וְשֵׁם־דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃ 16וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 17וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 18וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֨הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־אָבִ֨יהָ֙ שָׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃ 19וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֨גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיּ֔וֹת וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיּֽוֹת׃ פ
20זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 21וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר׃ 22וְקִינָ֥ה וְדִֽימוֹנָ֖ה וְעַדְעָדָֽה׃ 23וְקֶ֥דֶשׁ וְחָצ֖וֹר וְיִתְנָֽן׃ 24זִ֥יף וָטֶ֖לֶם וּבְעָלֽוֹת׃ 25וְחָצ֤וֹר ׀ חֲדַתָּה֙ וּקְרִיּ֔וֹת חֶצְר֖וֹן הִ֥יא חָצֽוֹר׃ 26אֲמָ֥ם וּשְׁמַ֖ע וּמוֹלָדָֽה׃ 27וַחֲצַ֥ר גַּדָּ֛ה וְחֶשְׁמ֖וֹן וּבֵ֥ית פָּֽלֶט׃ 28וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבִזְיוֹתְיָֽה׃ 29בַּעֲלָ֥ה וְעִיִּ֖ים וָעָֽצֶם׃ 30וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּכְסִ֖יל וְחָרְמָֽה׃ 31וְצִֽקְלַ֥ג וּמַדְמַנָּ֖ה וְסַנְסַנָּֽה׃ 32וּלְבָא֥וֹת וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמּ֑וֹן כָּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס
33בַּשְּׁפֵלָ֑ה אֶשְׁתָּא֥וֹל וְצָרְעָ֖ה וְאַשְׁנָֽה׃ 34וְזָנ֨וֹחַ֙ וְעֵ֣ין גַּנִּ֔ים תַּפּ֖וּחַ וְהָעֵינָֽם׃ 35יַרְמוּת֙ וַעֲדֻלָּ֔ם שׂוֹכֹ֖ה וַעֲזֵקָֽה׃ 36וְשַׁעֲרַ֨יִם֙ וַעֲדִיתַ֔יִם וְהַגְּדֵרָ֖ה וּגְדֵרֹתָ֑יִם עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 37צְנָ֥ן וַחֲדָשָׁ֖ה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃ 38וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיָקְתְאֵֽל׃ 39לָכִ֥ישׁ וּבָצְקַ֖ת וְעֶגְלֽוֹן׃ 40וְכַבּ֥וֹן וְלַחְמָ֖ס וְכִתְלִֽישׁ׃ 41וּגְדֵר֕וֹת בֵּית־דָּג֥וֹן וְנַעֲמָ֖ה וּמַקֵּדָ֑ה עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס
42לִבְנָ֥ה וָעֶ֖תֶר וְעָשָֽׁן׃ 43וְיִפְתָּ֥ח וְאַשְׁנָ֖ה וּנְצִֽיב׃ 44וּקְעִילָ֥ה וְאַכְזִ֖יב וּמָֽרֵאשָׁ֑ה עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 45עֶקְר֥וֹן וּבְנֹתֶ֖יהָ וַחֲצֵרֶֽיהָ׃ 46מֵעֶקְר֖וֹן וָיָ֑מָּה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־עַל־יַ֥ד אַשְׁדּ֖וֹד וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 47אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְהַיָּ֥ם הַגָּב֖וֹל וּגְבֽוּל׃ ס
48וּבָהָ֑ר שָׁמִ֥יר וְיַתִּ֖יר וְשׂוֹכֹֽה׃ 49וְדַנָּ֥ה וְקִרְיַת־סַנָּ֖ה הִ֥יא דְבִֽר׃ 50וַעֲנָ֥ב וְאֶשְׁתְּמֹ֖ה וְעָנִֽים׃ 51וְגֹ֥שֶׁן וְחֹלֹ֖ן וְגִלֹ֑ה עָרִ֥ים אַֽחַת־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 52אֲרַ֥ב וְרוּמָ֖ה וְאֶשְׁעָֽן׃ 53וְיָנ֥יּם וּבֵית־תַּפּ֖וּחַ וַאֲפֵֽקָה׃ 54וְחֻמְטָ֗ה וְקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן וְצִיעֹ֑ר עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס
55מָע֥וֹן ׀ כַּרְמֶ֖ל וָזִ֥יף וְיוּטָּֽה׃ 56וְיִזְרְעֶ֥אל וְיָקְדְעָ֖ם וְזָנֽוֹחַ׃ 57הַקַּ֖יִן גִּבְעָ֣ה וְתִמְנָ֑ה עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 58חַלְח֥וּל בֵּֽית־צ֖וּר וּגְדֽוֹר׃ 59וּמַעֲרָ֥ת וּבֵית־עֲנ֖וֹת וְאֶלְתְּקֹ֑ן עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 60קִרְיַת־בַּ֗עַל הִ֛יא קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים וְהָֽרַבָּ֑ה עָרִ֥ים שְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס
61בַּמִּדְבָּ֑ר בֵּ֚ית הָעֲרָבָ֔ה מִדִּ֖ין וּסְכָכָֽה׃ 62וְהַנִּבְשָׁ֥ן וְעִיר־הַמֶּ֖לַח וְעֵ֣ין גֶּ֑דִי עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 63וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹֽא־יָוכְל֥וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה לְהֽוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
16
Omwanya gwa bene Yozefu
1 Ecigole canaciyesherwa bene Yozefua. Olubibi lw’ishwa lyâbo lwarhangira olunda lw’e buzûka-zûba oku Yordani aha Yeriko, oku mîshi ga Yeriko; lwanacisôka kurhenga e Yeriko kujà oku ntondo, omw’irûngu lya Beteli. 2 Lwarhenga aha Beteli-Luzib lwanacigera oku lubibi lwa•bene Arki aha Ataroti. 3 Kandi lwanacibungulukira ebwa buzika-zûba, ebwa lubibi lw’AbaYefaleti, kuhika oku lubibi lwa aba-Yefaleti, kuhika oku lubibi lwa BetiHoronic oli idako na kuhika aha Gezeri, lwajicihônda omu nyanja: 4 Gwo mwanya bene Yozefu bahîrwe ogwo, Menashè n’Efrayimu.
5 Alaga olubibi lwa bene Efrayimu, nk’oku amûko gâbo ganali. Olubibi lw’ecihugo câbo lwali ntya: ebuzûka-zûba, Ataroti w’Adari, kuhika aha Beti Horoni w’enyanya. 6 Olwo lubibi lwakazâgihika ebwa buzika-zûba kujà e Mikimetati,lwazonga ebwa Tanati-Silod, lwanacigera embere zâge ebuzûka-zûba bwa Yonaha. 7 Kandi kurhenga e Yonaha, lwabungulukira e Atoroti n’e Naara, lwahika kuli Yeriko, kandi lwacihonda omu Yordani. 8 Kurhenga e Tapuaha, olwo lubibi lwàjà olunda lw’ebuzika-zûba, oku mugezi gwa Kana, lwagendicihônda omu nyanja. Kwo gwali ntyo omwanya gw’omulala gwa bene Efrayimu nk’oku amûko gâbo ganali. 9 Bene Efrayimu bashuhihâbwa ezindi ngo ziberulukine omu cihugo ca bene Menashè, ezo ngo zali zigwêrhe n’ebishagala byazo. 10 Barhalibirhagakwoe Abanya-Kanani bayûbakaga e Gezeri. Abanya-Kanani bayûbakaga ntyo haguma na bene Efrayimu, ci konene nka bashizi ba kukazibakolera.
Josua/Joshua BHS 16
1וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃ 2וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃ 3וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖ו יָֽמָּה׃ 4וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃ 5וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃ 6וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃ 7וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃ 8מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֨מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 9וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 10וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ פ
17
Ogundi mwanya gwa Menashè
1 Ecigole cashubiha omulala gwa Menashè ecindi cihugo, bulya ye wàli lubere lwa Yozefu. Makirif, lubere lwa Menashè, n’îshe wa Galadi, ahâbwa Galadi na Bashani, bulya yali ntwâli bwenêne omu matabâro. 2 Ecindi cigabi cahabwa abandi bene Menashè, nk’oku amiìko gâbo ganali: bene Abiyezeri, bene Heleki, bene Asrieli, bene Shekemi, bene Heferi na bene Shemida. Bo bàli bagala ba Menashè abo, mugala wa Yozefu, nk’oku amûko gâbo ganali. 3 Selofehadig, mugala wa Heferi, mugala wa Galadi, mugala wa Makiri, mugala wa Menashè, arhàli agwêrhe banarhabana ci banyere bonene. Alaga amazîno gâbo bâli bâge: Mahela, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. 4 Abo banyere hanacija emunda Eleazari ali, ye mudâhwa, emunda Yozwè mugala wa Nuni ali, n’emunda abashamuka bali, banaciderha mpu: «Nyakasane arhegesire Mûsa mpu rhuhâbwe nîrhu ogwirhu mwanya omu karhî ka bene wîrhu. Banacibaha nk’oku Nyakasane anarhegekaga, ogwâbo mwanya omu karhî ka bene wâbo îshe. 5 Menashè ahâbwa bigabi ikumi, buzira kuderha Galadi na Bashani, oli erindi ishiriza lya Yordani. 6 Ebwa kubà abo bâli ba Menashè bahâbirwe ogwâbo mwanya omu karhî ka bagala bâge, kwarhuma ecihugo ca Galadi ciyôrha oku bandi bene Menashè.
7 Olubibi lwa Menashè lwàli kurhenga e Aseri kujà e Mikimetati oli aha ishiriza lya Sikemi, olwo lubibi lwanacija emukondwè emw’abantu bayûbakaga aha Eyin-Tapuaha. 8 Ecihugo ca Tapuaha cahâbwa bene Menashè, ci konene olugo lwa Tapuaha lwàli oku lubibî lwa bene Menashè, lwàli lwa bene Efrayimu. 9 Olubibi lwanacibunguluka oku mugezi gwa Kana. Omu karhi k’omugczi mwàli engo za hene Efrayimu n’engo za bene Menashè, n’olubibi lwa bene Menashè lwàli e mwênè g’omugezi, lwagendigicihonda omu nyanja. 10 Olunda lw’emukondwè lwàli lw’Efrayimu, n’olunda lw’e mwêné lwàli lwa Menashè, n’enyanja yashuba lubìbi lwâge. Olunda lw’e mwêné akazâgihika kuli Aseri, n’olunda lw’ebuzûka-zûba akazâgihika kuli Isakari. 11 Menashè ahâbwa ntyo ecihugo ekarhî ka Isakari n’Aseri: aligi Beti-Sheanah n’emirhundu yâge, Iblami n’emirhundu yâge, abantu b’aha Dori n’engo zàli kuli ye, abantu bayûbaka aha Eyin-Dori n’emirhundu yâge, abantu bayûbaka aha Tanaka n’emirhundu yâge, abantu bayûbaka aha Megido n’emirhundu yâge: rhwaligi rhurhondo rhusharhu. 12 Bene Menashè barhahashaga okuyûbaka muli ezo ngo, Abanya-Kanani bàbà bo basîma okucibêrera muli eco cihugo. 13 Erhi bene lÎsraheli babà bakola ba misî, bahima Abanya-Kanani, banabasêza bakazibarhûla, ci barhabâlibirhagakwo.
Omusengero gwa bene Yozefu
14 Bene Yozefu banacibwîra Yozwè, mpu: «Carhumaga nieki ompa mwanya muguma gonene, cihimbi ciguma conene n’obwo ndi lubaga lunjî, ebwa kubà Nyakasane angishire kuhika buno?» 15 Yozwè anacibashuza, erhi: «Akabà oli lubaga lunjii, osôkere emuzirhu, eyo munda otwe yo elyâwe ishwa, ojè omu cihugo c’aba-Perezi, n’ec’aba-Refayimi,ebwa kubà cntôndo y’Efrayimu eri nsungunu kuli we». 16 Bene Yozefu banacishuza mpu: «Entondo erhankarhuhasha, eri nyi kuli rhwe, na kandi Abanya-Kanani bayûbaka omu kabanda bagwêrhe engâlè z’ebyûmaj, abali aha Beti-Sheani, n’emirhundu yâge, n’abali omu kabanda ka Yizreeli. 17 Yozwè anacishuza omulala gwa Yozefu, Efrayimu na Menashè, erhi: Oligi lubaga lunji n’emisî yâwe eri minji, arhali cigabi ciguma conene wabona. 18 Bulya entondo yayishiba yâwe; eri ya muzirhu, ogukube, n’emyûbakao eri oku muzirhu yabà yâwe, bulya walibirhakwo Abanya-Kanani, ciru akaba bagwêrhe cngâlè z’ebyuma, bulya we muzibu kulusha bo».
Josua/Joshua 17
1וַיְהִ֤י הַגּוֹרָל֙ לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה כִּי־ה֖וּא בְּכ֣וֹר יוֹסֵ֑ף לְמָכִיר֩ בְּכ֨וֹר מְנַשֶּׁ֜ה אֲבִ֣י הַגִּלְעָ֗ד כִּ֣י ה֤וּא הָיָה֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וַֽיְהִי־ל֖וֹ הַגִּלְעָ֥ד וְהַבָּשָֽׁן׃ 2וַ֠יְהִי לִבְנֵ֨י מְנַשֶּׁ֥ה הַנּוֹתָרִים֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִבְנֵ֨י אֲבִיעֶ֜זֶר וְלִבְנֵי־חֵ֗לֶק וְלִבְנֵ֤י אַשְׂרִיאֵל֙ וְלִבְנֵי־שֶׁ֔כֶם וְלִבְנֵי־חֵ֖פֶר וְלִבְנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אֵ֠לֶּה בְּנֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה בֶּן־יוֹסֵ֛ף הַזְּכָרִ֖ים לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 3וְלִצְלָפְחָד֩ בֶּן־חֵ֨פֶר בֶּן־גִּלְעָ֜ד בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 4וַתִּקְרַ֡בְנָה לִפְנֵי֩ אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְלִפְנֵ֣י ׀ יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְלִפְנֵ֤י הַנְּשִׂיאִים֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת־לָ֥נוּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ אַחֵ֑ינוּ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם אֶל־פִּ֤י יְהוָה֙ נַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אֲבִיהֶֽן׃ 5וַיִּפְּל֥וּ חַבְלֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה עֲשָׂרָ֑ה לְבַ֞ד מֵאֶ֤רֶץ הַגִּלְעָד֙ וְהַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃ 6כִּ֚י בְּנ֣וֹת מְנַשֶּׁ֔ה נָחֲל֥וּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ בָּנָ֑יו וְאֶ֨רֶץ֙ הַגִּלְעָ֔ד הָיְתָ֥ה לִבְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה הַנּֽוֹתָרִֽים׃ 7וַיְהִ֤י גְבוּל־מְנַשֶּׁה֙ מֵֽאָשֵׁ֔ר הַֽמִּכְמְתָ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י שְׁכֶ֑ם וְהָלַ֤ךְ הַגְּבוּל֙ אֶל־הַיָּמִ֔ין אֶל־יֹשְׁבֵ֖י עֵ֥ין תַּפּֽוּחַ׃ 8לִמְנַשֶּׁ֕ה הָיְתָ֖ה אֶ֣רֶץ תַּפּ֑וּחַ וְתַפּ֛וּחַ אֶל־גְּב֥וּל מְנַשֶּׁ֖ה לִבְנֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃ 9וְיָרַ֣ד הַגְּבוּל֩ נַ֨חַל קָנָ֜ה נֶ֣גְבָּה לַנַּ֗חַל עָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ עָרֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה וּגְב֤וּל מְנַשֶּׁה֙ מִצְּפ֣וֹן לַנַּ֔חַל וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃ 10נֶ֣גְבָּה לְאֶפְרַ֗יִם וְצָפ֨וֹנָה֙ לִמְנַשֶּׁ֔ה וַיְהִ֥י הַיָּ֖ם גְּבוּל֑וֹ וּבְאָשֵׁר֙ יִפְגְּע֣וּן מִצָּפ֔וֹן וּבְיִשָּׂשכָ֖ר מִמִּזְרָֽח׃ 11וַיְהִ֨י לִמְנַשֶּׁ֜ה בְּיִשָּׂשכָ֣ר וּבְאָשֵׁ֗ר בֵּית־שְׁאָ֣ן וּ֠בְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָ֨ם וּבְנוֹתֶ֜יהָ וְֽאֶת־יֹשְׁבֵ֧י דֹ֣אר וּבְנוֹתֶ֗יהָ וְיֹשְׁבֵ֤י עֵֽין־דֹּר֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וְיֹשְׁבֵ֤י תַעְנַךְ֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וְיֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וּבְנוֹתֶ֑יהָ שְׁלֹ֖שֶׁת הַנָּֽפֶת׃ 12וְלֹ֤א יָכְלוּ֙ בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה לְהוֹרִ֖ישׁ אֶת־הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיּ֨וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 13וַֽיְהִ֗י כִּ֤י חָֽזְקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתְּנ֥וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖שׁ לֹ֥א הוֹרִישֹֽׁו׃ ס
14וַֽיְדַבְּרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ נָתַ֨תָּה לִּ֜י נַחֲלָ֗ה גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ וְחֶ֣בֶל אֶחָ֔ד וַֽאֲנִ֣י עַם־רָ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־עַד־כֹּ֖ה בֵּֽרְכַ֥נִי יְהוָֽה׃ 15וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יְהוֹשֻׁ֗עַ אִם־עַם־רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה וּבֵרֵאתָ֤ לְךָ֙ שָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ הַפְּרִזִּ֖י וְהָֽרְפָאִ֑ים כִּֽי־אָ֥ץ לְךָ֖ הַר־אֶפְרָֽיִם׃ 16וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לֹֽא־יִמָּ֥צֵא לָ֖נוּ הָהָ֑ר וְרֶ֣כֶב בַּרְזֶ֗ל בְּכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיֹּשֵׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־הָעֵ֔מֶק לַֽאֲשֶׁ֤ר בְּבֵית־שְׁאָן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְלַֽאֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ 17וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֥יִם וְלִמְנַשֶּׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עַם־רַ֣ב אַתָּ֗ה וְכֹ֤חַ גָּדוֹל֙ לָ֔ךְ לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ גּוֹרָ֥ל אֶחָֽד׃ 18כִּ֣י הַ֤ר יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ כִּֽי־יַ֣עַר ה֔וּא וּבֵ֣רֵאת֔וֹ וְהָיָ֥ה לְךָ֖ תֹּֽצְאֹתָ֑יו כִּֽי־תוֹרִ֣ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֗י כִּ֣י רֶ֤כֶב בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ כִּ֥י חָזָ֖ק הֽוּא׃ פ
18
Amashwa g’eyindi milala
1 Olubaga lwa bene Israheli loshi lwanacibuganana aha Silo, banacigwikaho ihêma lyâbo ly’embugânano, erhi ecihugo côshi cikola ciri câbo. 2 Hali hacisigîre milala nda omu bene Israhelik, abarhali bacihâbwa ecâbo cihugo nka mwanya gwâbo. 3 Yozwè anacibwîra bene Israheli, erhi: «Cici cimubulisizel okurhagendirhôla n’okuyûbaka cirya cihugo Nyakasane, Nyamuzinda wa basho, amuhàga? 4 Murhôlage bantu basharhum omu ngasi mulala, bayîshe mbarhume; bagendija balola kurhi ecihugo ciyôsire na kurhi cankagabwa, kandi banagaluka bayishimbwîra omwanzi. 5 Bayishigaba eco cihugomuli bihimbi nda; Yuda ayôrha omu cihugo câge olunda lw’Emukondwè, n’omulala gwa Yozefu nago gwanayôrha omu cihugo cago olunda lw’emwênè. 6 Moyomugendilola kurhi eco cihugo ciyôsire na kurhi cankagabwamwo bigabi nda, kandi mwanayisha hanola, mwanambwîra kurhi biri, nâni nanabagabîraco omu kubayeshera ecigole embere za Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu. 7 Ci konene bene Levi barhahâbwe cigabi cihi muli mwe, omukolo bahirwe gw’obudâhwa bwa Nyakasane kwo na kashambala kâbo. Kandi Gadi, Rubeni, n’ecihimbi c’omulala gwa bene Menashè, bakola bajira ogwâbo mwanya olundi lunda lwa Yordani ebuzûka-zûba, n’ogwo mwanya baguhabagwa na Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane».
8 Abo bantu banacihuma enjira yâbo bakola bagenda, n’ago mango bagendaga, abarhegeka kurhi bajà balolêreza ecihugo, anacibabwîra erhi: «Mugende, mugere omu cihugo côshi, mujè mwalola kurhi ciyôsire, na kandi mwanshubigaluka eno munda ndi, mumbwîre, nâni nanayesha ecigole kuli mwe, embere za Nyakasane, hano Silo». 9 Abo bantu banacikanya, bajà balola kurhi ecihugo ciyôsire kwôshi, n’ebi bajàgababona bakazibiyandika omu citabu, nk’oku engo zanali na kurhi zankagabwamwo bihimbi nda. Bashubûka, bânacija emunda Yozwè ali omu cihando aha Silo. 10 Yozwè anaciyêsha ecigole kuli bo aha Silo embere za Nyakasane, n’ago mango, Yozwè anacigabîran bene Israheli ecihugo nk’oku banali bagabanyikine.
Ecihugo ca bene Benyamini
11 Ecigole cayesheragwa omulala gwa bene Benyamini nka kulya amûko gâbo ganali. Eco cigole cayeshagwa obw’oburhanzi cinabagwârha carhuma bahâbwa ecihugo cali ekarhî ka bene Yuda na bene Yozefu. 12 Olunda lw’emwênè, olubibi lwâbo lwarhenga oku Yordani; n’olwo lubibi lwanacisôka olwo lunda lw’emwênè kuhika omu marhambi ga Yeriko; lwashubisôka omu ntondo, lwàjà olunda lw’ebuzika-zûba lwanacigendihwera omw’irûngu lya BetiAweni. 13 Kurhenga aho, olubibi lwakanya, lwagera oku mwandagalo guli olunda lw’emukondwè omu Luzi yenaligi Beteli. Kandi olubibi lwayandagalira aha Ateroti-Addari, oku ntondo eri olunda lw’emukondwè omu Beti-Horoni w’Idako. 14 Olubibi lwanacilandira, lwagera olunda lw’ebuzika-zûba, olunda lw’ekagarhî, kurhenga oku ntondo eri ah’ishiriza lya Beti-Horoni olunda lw’emukondwè, lwagendihekera aha Kiryat-Bali, yerigi Kiryat-Yearimi, lugo lwa bene Yuda: lwo lubibi lw’ebuzika-zûba olwo. 15 Alaga olunda lw’Emukondwè: Kurhondêrera oku buzinda bwa Kiryat-Yearimi, olubibi lwagera e Gasini lwahika hôfi n’iriba ly’amîshi ga Neftoyaha. 16 Olwo lubibi lwanaciyandagala oku buzinda bw’entondo eyêrekîre ebwa kabanda ka bene Hinomi, omu kabanda k’Aba-Refayimi, olunda lw’emwênè. Kandi lwanaciyandagala, lwagera omwo kabanda ka bene Binomi, lwagendigera oku mwandagalo guli ekarhî k’Aba-Yebuseni, lwayandaglira ah’iriba lya Rogeli. 17 Lwàjà kuhika olunda lw’emwêné, lwagendihekera aha En-Shemeshi n’aha Geliloti oli aha ishiriza ly’omushozi gw’Adumimi, gwayandagalira ah’ibuye lya Bohani, mugala wa Rubeni. 18 Olubibi lwagera oku mwandagalo guli olunda lw’emwênè ah’ishiriza ly’Araba. 19 Olubibi lwanacigera oku mwandagalo guli olunda lw’emwênè lwa Beti-Hogla, olubibi oku mushosho guli olunda lw’emukondwè oku nyanja y’omunyu, olunda lw’obuzinda bwa Yordani, omu kagarhî: lwo lwali lubibi lw’emukondwè olwo. 20 Yordani ye wàli lubibi lw’eco cihugo, olunda lw’ebuzûka-zûba. Ntyo kwo gwali omwanya gwa bene Benyamini, nk’okwo embibi zâge zanali na nk’oku amûko gâbo ganali.
Banyamugo ba Benyamini
21 Engo z’omulala gwa bene Benyaminio, nka kulya amûko gâbo ganagenda, zirigi zezi: Yeriko, Beti-Hogla, Emeki-Kasisi, 22 Beti-Ha-Araba, Samarayimi, Beteli, 23 Awimi, Hapara, Ofra, 24 Kefara-Ha-Amoni, Ofni na Gêba: ngo ikumi n’ibiri n’ebishagala byazo. 25 Gabaonip, Rama, Beeroti, 26 Mispa, Kefira, Mosa, 27 Rekemi, Yirpeeli, Tarala, 28 Sela-Ha-Elefu, Yebusi, yerigi Yeruzalemu, Gibeati, Kiryat-Yarimi: ngo ikumi n’ini n’ebishagala byazo. Gwo gwabîre mwanya gwa bene Benyamini ogwo, nk’oku amûko gâbo ganali.
Josua/Joshua BHS 18
1וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה וַיַּשְׁכִּ֥ינוּ שָׁ֖ם אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָאָ֥רֶץ נִכְבְּשָׁ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃ 2וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָלְק֖וּ אֶת־נַֽחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים׃ 3וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַד־אָ֨נָה֙ אַתֶּ֣ם מִתְרַפִּ֔ים לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיכֶֽם׃ 4הָב֥וּ לָכֶ֛ם שְׁלֹשָׁ֥ה אֲנָשִׁ֖ים לַשָּׁ֑בֶט וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְיָקֻ֜מוּ וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ בָאָ֛רֶץ וְיִכְתְּב֥וּ אוֹתָ֛הּ לְפִ֥י נַֽחֲלָתָ֖ם וְיָבֹ֥אוּ אֵלָֽי׃ 5וְהִֽתְחַלְּק֥וּ אֹתָ֖הּ לְשִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֑ים יְהוּדָ֞ה יַעֲמֹ֤ד עַל־גְּבוּלוֹ֙ מִנֶּ֔גֶב וּבֵ֥ית יוֹסֵ֛ף יַעַמְד֥וּ עַל־גְּבוּלָ֖ם מִצָּפֽוֹן׃ 6וְאַתֶּ֞ם תִּכְתְּב֤וּ אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֔ים וַֽהֲבֵאתֶ֥ם אֵלַ֖י הֵ֑נָּה וְיָרִ֨יתִי לָכֶ֤ם גּוֹרָל֙ פֹּ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 7כִּ֠י אֵֽין־חֵ֤לֶק לַלְוִיִּם֙ בְּקִרְבְּכֶ֔ם כִּֽי־כְהֻנַּ֥ת יְהוָ֖ה נַחֲלָת֑וֹ וְגָ֡ד וּרְאוּבֵ֡ן וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֤בֶר לַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃ 8וַיָּקֻ֥מוּ הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵ֑כוּ וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֡עַ אֶת־הַהֹלְכִים֩ לִכְתֹּ֨ב אֶת־הָאָ֜רֶץ לֵאמֹ֗ר לְ֠כוּ וְהִתְהַלְּכ֨וּ בָאָ֜רֶץ וְכִתְב֤וּ אוֹתָהּ֙ וְשׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י וּ֠פֹה אַשְׁלִ֨יךְ לָכֶ֥ם גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בְּשִׁלֹֽה׃ 9וַיֵּלְכ֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיַּעַבְר֣וּ בָאָ֔רֶץ וַיִּכְתְּב֧וּהָ לֶֽעָרִ֛ים לְשִׁבְעָ֥ה חֲלָקִ֖ים עַל־סֵ֑פֶר וַיָּבֹ֧אוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁלֹֽה׃ 10וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל בְּשִׁלֹ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַלֶּק־שָׁ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ אֶת־הָאָ֛רֶץ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כְּמַחְלְקֹתָֽם׃ פ
11וַיַּ֗עַל גּוֹרַ֛ל מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיֵּצֵא֙ גְּב֣וּל גּֽוֹרָלָ֔ם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ 12וַיְהִ֨י לָהֶ֧ם הַגְּב֛וּל לִפְאַ֥ת צָפ֖וֹנָה מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעָלָ֣ה הַגְּבוּל֩ אֶל־כֶּ֨תֶף יְרִיח֜וֹ מִצָּפ֗וֹן וְעָלָ֤ה בָהָר֙ יָ֔מָּה וְהָיֻה֙ תֹּֽצְאֹתָ֔יו מִדְבַּ֖רָה בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ 13וְעָבַר֩ מִשָּׁ֨ם הַגְּב֜וּל ל֗וּזָה אֶל־כֶּ֤תֶף ל֨וּזָה֙ נֶ֔גְבָּה הִ֖יא בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַל־הָהָ֕ר אֲשֶׁ֛ר מִנֶּ֥גֶב לְבֵית־חֹר֖וֹן תַּחְתּֽוֹן׃ 14וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֮ נֶגְבָּה֒ וְהָיֻ֣ה תֹֽצְאֹתָ֗יו אֶל־קִרְיַת־בַּ֨עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ 15וּפְאַת־נֶ֕גְבָּה מִקְצֵ֖ה קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים וְיָצָ֤א הַגְּבוּל֙ יָ֔מָּה וְיָצָ֕א אֶל־מַעְיַ֖ן מֵ֥י נֶפְתּֽוֹחַ׃ 16וְיָרַ֨ד הַגְּב֜וּל אֶל־קְצֵ֣ה הָהָ֗ר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי֙ גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֛ר בְּעֵ֥מֶק רְפָאִ֖ים צָפ֑וֹנָה וְיָרַד֩ גֵּ֨י הִנֹּ֜ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ נֶ֔גְבָּה וְיָרַ֖ד עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ 17וְתָאַ֣ר מִצָּפ֗וֹן וְיָצָא֙ עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְיָצָא֙ אֶל־גְּלִיל֔וֹת אֲשֶׁר־נֹ֖כַח מַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֑ים וְיָרַ֕ד אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃ 18וְעָבַ֛ר אֶל־כֶּ֥תֶף מוּל־הָֽעֲרָבָ֖ה צָפ֑וֹנָה וְיָרַ֖ד הָעֲרָבָֽתָה׃ 19וְעָבַ֨ר הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף בֵּית־חָגְלָה֮ צָפוֹנָה֒ וְהָיֻ֣ה ׀ תֹּצְא֣וֹתיו הַגְּב֗וּל אֶל־לְשֹׁ֤ון יָם־הַמֶּ֨לַח֙ צָפ֔וֹנָה אֶל־קְצֵ֥ה הַיַּרְדֵּ֖ן נֶ֑גְבָּה זֶ֖ה גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ 20וְהַיַּרְדֵּ֥ן יִגְבֹּל־אֹת֖וֹ לִפְאַת־קֵ֑דְמָה זֹ֡את נַחֲלַת֩ בְּנֵ֨י בִנְיָמִ֧ן לִגְבֽוּלֹתֶ֛יהָ סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 21וְהָי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֽוֹתֵיהֶ֑ם יְרִיח֥וֹ וּבֵית־חָגְלָ֖ה וְעֵ֥מֶק קְצִֽיץ׃ 22וּבֵ֧ית הָֽעֲרָבָ֛ה וּצְמָרַ֖יִם וּבֵֽית־אֵֽל׃ 23וְהָעַוִּ֥ים וְהַפָּרָ֖ה וְעָפְרָֽה׃ 24וּכְפַ֧ר הָֽעַמֹּנָ֛י וְהָֽעָפְנִ֖י וָגָ֑בַע עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 25גִּבְע֥וֹן וְהָֽרָמָ֖ה וּבְאֵרֽוֹת׃ 26וְהַמִּצְפֶּ֥ה וְהַכְּפִירָ֖ה וְהַמֹּצָֽה׃ 27וְרֶ֥קֶם וְיִרְפְּאֵ֖ל וְתַרְאֲלָֽה׃ 28וְצֵלַ֡ע הָאֶ֜לֶף וְהַיְבוּסִ֨י הִ֤יא יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ גִּבְעַ֣ת קִרְיַ֔ת עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶ֑ן זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ פ
19
Omwanya gwa bene Simoni
1 Banaciyeshera Simoniq naye ecigole, bo baligi b’omu mulala gwa Simoni n’amùko gâgwo: Omwanya gwâbo gwarhôlwa ekarhî k’omwanya gwa bene Yuda. 2 Ogwo mwanya gwâbo gwâli gugwêrhe Ber-Seba, Seba na Molada. 3 Seba, Molada, Hasari-Shuala, Bala, Esemi, 4 Eltoladi, Betuli, Horma, 5 Siklagi, Beti-ha-Markaboti, Hasari-Suza, 6 Bet-Lebaoti na Sharuheni: ngo ikumi n’isharhu n’ebishagala byazo. 7 Eni-Rimoni, Eteri na Ashani: ngo ini n’ebishagala byazo. 8 Bahâbwa n’ebindi bishagala bizungulusire ezo ngor, kuhika aha Baalati-Beeri, oli aha Ramati w’e Nêgebu. Gwo mwanya gw’omulala gwa bene Simoni ogwo, nk’oku amììko gâbo ganali 9 Omwanya gwa bene Simoni gwakûlwa oku cigabi ca bene Yuda; bulya ecigabi ca bene Yuda cali cigali bwenêne kuli bo, na ntyo bene Simoni bahâbwa omwanya gwâbo ekarhî k’omwanya gwa bene Yuda.
Ecihugo ca Zabuloni
10 Ecigole ca kasharhu cayesherwa bene Zabulonis, nk’oku amûko gâbo ganali; olubibi lw’omwanya gwâbo lwàli luhisire e Saridi. 11 Olubibi lwâbo lwàli kurhenga ebuzika-zûba olunda lw’e Mareala, lwahika kuli Dabesheti, lwahika oku mugezi guli olunda lw’e buzìûka-zûba lwa Yokeneami. 12 Kurhenga e Saridi gwashubira e buzûka-zûba, olunda izûba lirhenga, kuhika oku lubibi lwa Kisiloti-Tabori, lwagendihika aha Daberati, lwanacisôkera e Yafia. 13 Kurhenga eyo munda lwagendigera olunda lw’e buzûka-zûba, ebushoshokero aha GatiHeferi. oku lugo lwa Kasini, lwanacihika aha Rimoni, obibikanwa na Nea. 14 Olubibi lwanaciyêrekera olunda lw’emwênè, ebwa Hanatoni, lwagendihika omu kabanda ka Yifitaha-Eli. 15 Engo zâho zali: Katati, Nahalali, Shimroni; Ideala na Betelehemu: ngo ikumi n’ibiri n’ebishagala byazo. 16 Ntyo kwo gwali omwanya gwa bene Zabuloni, nk’oku amûko gâbo ganali: zo zali ngo zâge ezo n’ebishagala byazo.
Ecihugo ca Isakari
17 Ecigole ca kani cayesherwa Isakarit, bo baligi bene Isakari, nk’oku amûko gâbo ganali. 18 Olubibi lwâbo ali: Yizreeli, Kesuloti, Shunemi, 19 Hafarayimi, Shioni. Anaharati, 20 Rabiti, Kishioni, Abesi, 21 Remeti, En-Ganimi; En-Hada. na Beti-Pasesi. 22 Olwo lubibi lwahika kuli Tabora, aha Sahazima, n’aha Beti-Shemeshi, lwagendija oku Yordani: engo zâbo zali ikumi na ndarhu n’ebishagala byazo. 23 Gwo mwanya gw’omulala gwa bene Isakari ogwo, nk’oku amûko gâbo ganali, n’engo zâbo n’ebishagala byazo.
Ecihugo c’Aseri
24 Ecigole ca karhânu canaciyesherwa omulala gwa bene Aseriu, nk’oku amûko gâbo ganali. 25 Olubibi lwâbo ali Helakati, 26 Hali, Beteni, Akishafi, Alameleki, Ameadi, na Misheala; lwakazâgihikira olunda lw’ebuzûka-zûba oku Karmeliv, n’oku lwîshi lwa Libna, kandi lwanacija ebushoshokero olunda lwa Bet-Dagoni. 27 Lwanacihika kuli Zabuloni n’oku kabanda ka Iftali-Eli olunda lw’emwênè gwa Beti-Haemeki n’ogwa Nehieli, lwagendihika aha Kabulu, 28 lwàjà olunda lw’ekumosho aha Abdoni, aha Rehobu, Hamoni na Kana kuhika Sidoni-Munene. 29 Olubibi lwayêrekera olunda lw’e Rama, kuhika oku lugo luzibuzibu lwa Tiri. Olugo lwanacija olunda lw’e Hosa, lwagendihwera oku nyanja. 30 Mahalabi, Akizibi, kuguma n’Uma, Afeki na Rehobu: ngo makumi abiri n’ibiri n’ebishagala byazo. 31 Gwo gwali mwanya gw’omulala gwa bene Aseri ogwo, nk’oku amûko gâbo ganali: engo n’ebishagala byazo.
Ecihugo ca Nefutali
32 Ecigole ca kali ndarhu cayesherwa bene Nefutali, nk’oku amûko gâbo ganali. 33 Olubibi lwâbo lwali kurhenga e Helefi kuhika oku mwelo gwa Saananimi, olunda lw’ebuharhana bw’Adami-Nekebu na Yabneeli, kuhika aha Lakumi, lwagendija oku Yordani. 34 Olubibi lwagera olunda lw’ebuzika-zûba aha Azinoti-Tabora, na kurhenga aho, lwagendija e Hukoki; lwahika kuli Zabuloni, omu karhî, lwahika kuli Aseri olunda lw’ebuzika-zûba, na kuli Yordani emunda izûba lirhenga. 35 Engo zâbo nzibu zali: Sidimi, Seri, Hamati, Rakati, 36 Kinereti, Adama, Rama, Hasori, 37 Kedesi, Edreyi, Eni-Hasori, 38 Yireoni, Migidali-Eli, Horemi, Beti-Anati na Bet-Shemeshi: ngo ikumi na mwenda n’ebishagala byazo. 39 Gwo mwanya gw’omulala gwa bene Nefutaliw ogwo, nk’oku amûko gâbo ganali, engo n’ebishagala byazo.
Ecihugo ca Dani
40 Ecigole ca kali nda cayesherwa omulala gwa bene Danix, nk’oku amûko gâbo ganali. 41 Ecihugo càli mwanya gwâbo càli cigwêrhe Sarea, Eshtaoli, IrShemeshi, 42 Shaalabimi, Ayaloni, Itla, 43 Eloni Timna, Ekroni, 44 Elteke, Gibetoni, Balaati, 45 Azari yerigi Yehudi na, Beni Beraka, Gati-Rimoni; 46 n’olunda lw’ebuzika-zûba lw’enyanja Rakoni, ecihugo càli ah’ishiriza lya Yope. 47 Ecihugo ca bene Dani cali cirhalusire aha bàli bahirwe, bulya mango maguma bene Dani banacisôka banacigendilwîsa Leshem banacimuhima, ba namugeza oku bwôji bw’engôrho; erhi babà bamanyaga eco cihugo, baciyûbaka, banaciyirika izîno lya Layishi-Dani, baciha izîno lya Dani, îshe wâbo. 48 Kwo kàli ntyo akashambala k’omulala gwa bene Dani, nk’oku amûko gâbo ganali: engo zâbo n’ebishagala byazo.
Ecihugo ca Yozwè
49 Erhi bayûsa bayûbaka engo zâbo, kulya ngasi baguma banajaga bahâbwa, bene Israheli banaciha Yozwèy ishwa, gwo gwâge mwanya omu karhî kâbo, Timnati. 50 Oku irhegeko lya Nyakasane, banacimuha olugo ahûnaga, Timnati-Serahiz, omu ntondo ya Efrayimu. Ayûbaka olwo lugo anabêramwo.
Okufundika
51 Eyo myanya omudâhwa Eleazari, Yozwè mugala wa Nuni n’abarhambo b’enyumpa za ngasi milala ya bene Israheli bagabîraga Bene Israheli n’ecigole aha Silo, embere za Nyakasane, aha muhango gw’ihêma ly’embugânano. Kwo bayusizagye ntyo okugabâna ecihugo.
Josua/Joshua BHS 19
1וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־יְהוּדָֽה׃ 2וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַֽחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמוֹלָדָֽה׃ 3וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃ 4וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּבְת֖וּל וְחָרְמָֽה׃ 5וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּב֖וֹת וַחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃ 6וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָֽׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 7עַ֥יִן ׀ רִמּ֖וֹן וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 8וְכָל־הַֽחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבוֹת֙ הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר רָ֣אמַת נֶ֑גֶב זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 9מֵחֶ֨בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ נַחֲלָתָֽם׃ פ
10וַיַּ֨עַל֙ הַגּוֹרָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י גְּב֥וּל נַחֲלָתָ֖ם עַד־שָׂרִֽיד׃ 11וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם ׀ לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יָקְנְעָֽם׃ 12וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּֽבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃ 13וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃ 14וְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּֽצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃ 15וְקַטָּ֤ת וְנַֽהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 16זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ
17לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הָֽרְבִיעִ֑י לִבְנֵ֥י יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ 18וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם יִזְרְעֶ֥אלָה וְהַכְּסוּלֹ֖ת וְשׁוּנֵֽם׃ 19וַחֲפָרַ֥יִם וְשִׁיאֹ֖ן וַאֲנָחֲרַֽת׃ 20וְהָֽרַבִּ֥ית וְקִשְׁי֖וֹן וָאָֽבֶץ׃ 21וְרֶ֧מֶת וְעֵין־גַּנִּ֛ים וְעֵ֥ין חַדָּ֖ה וּבֵ֥ית פַּצֵּֽץ׃ 22וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר וְשַׁחֲצִ֨ומָה֙ וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 23זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ
24וַיֵּצֵא֙ הַגּוֹרָ֣ל הַֽחֲמִישִׁ֔י לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ 25וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם חֶלְקַ֥ת וַחֲלִ֖י וָבֶ֥טֶן וְאַכְשָֽׁף׃ 26וְאַֽלַמֶּ֥לֶךְ וְעַמְעָ֖ד וּמִשְׁאָ֑ל וּפָגַ֤ע בְּכַרְמֶל֙ הַיָּ֔מָּה וּבְשִׁיח֖וֹר לִבְנָֽת׃ 27וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁמֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻלוּן וּבְגֵ֨י יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפ֛וֹנָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א אֶל־כָּב֖וּל מִשְּׂמֹֽאל׃ 28וְעֶבְרֹ֥ן וּרְחֹ֖ב וְחַמּ֣וֹן וְקָנָ֑ה עַ֖ד צִיד֥וֹן רַבָּֽה׃ 29וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָֽרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ חֹסָ֔ה וְיהָי֧וּ תֹצְאֹתָ֛יו הַיָּ֖מָּה מֵחֶ֥בֶל אַכְזִֽיבָה׃ 30וְעֻמָ֥ה וַאֲפֵ֖ק וּרְחֹ֑ב עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 31זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ
32לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הַשִּׁשִּׁ֑י לִבְנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 33וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵֽאֵל֜וֹן בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב וְיַבְנְאֵ֖ל עַד־לַקּ֑וּם וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיַּרְדֵּֽן׃ 34וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֨מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם וּבִ֣יהוּדָ֔ה הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 35וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת׃ 36וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה וְחָצֽוֹר׃ 37וְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֽוֹר׃ 38וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ 39זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ
40לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגּוֹרָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי׃ 41וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צָרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ׃ 42וְשַֽׁעֲלַבִּ֥ין וְאַיָּל֖וֹן וְיִתְלָֽה׃ 43וְאֵיל֥וֹן וְתִמְנָ֖תָה וְעֶקְרֽוֹן׃ 44וְאֶלְתְּקֵ֥ה וְגִבְּת֖וֹן וּבַעֲלָֽת׃ 45וִיהֻ֥ד וּבְנֵֽי־בְרַ֖ק וְגַת־רִמּֽוֹן׃ 46וּמֵ֥י הַיַּרְק֖וֹן וְהָֽרַקּ֑וֹן עִֽם־הַגְּב֖וּל מ֥וּל יָפֽוֹ׃ 47וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ ׀ וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַיִּקְרְא֤וּ לְלֶ֨שֶׁם֙ דָּ֔ן כְּשֵׁ֖ם דָּ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ 48זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ
49וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבֽוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃ 50עַל־פִּ֨י יְהוָ֜ה נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃ 51אֵ֣לֶּה הַנְּחָלֹ֡ת אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן וְרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֣וֹת לְמַטּוֹת֩ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ בְּגוֹרָ֤ל ׀ בְּשִׁלֹה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיְכַלּ֕וּ מֵֽחַלֵּ֖ק אֶת־הָאָֽרֶץ׃ פ
20
Engo z’okukaziyakirwamwo
1 Nyakasane anacibwîra Yozwè, erhi: «Ogendibwîra bene Israheli ebi binwa erhi: 2 Mucishogerage mwène nka kulya nanababwîraga omu kanwa ka Mûsa, engo z’okuyakirwamwoa. 3 Anahashiyakiramwo ngasi yeshi wankayirha omuntu omu kuhabukab, arhamuyirhe n’oluhinzo, ezo ngo zanamukwânana mukaziyakiramwo omwihôzi w’omukò.
4 Olya wayirhaga omuntu anahashiyakira omu lugo luguma muli ezo ngo; anayisha ayimange aha muhango gw’olugo, anashambalira abashamukac ba muli olwo lugo. Nabo banamuyankirira omu lugo lwâbo, banamuhe na ahantu ayûbaka lyo abêra nabo. 5 Erhi omwihôzi w’omukò akayisha amukulikire, barhankamuha olya nyakuyîrha, bulya omu kurhamanya anayirhiraga omulungu wâge, bulya arhali amubikire mujina muci oli injo oli lishinjo.
6 Olya wayirhaga omuntu anabêra muli olwo lugo kuhika embere z’embugânano, atwîrwe olubanja, anaberamwo kuhika aha kufà k’omudâhwa olihomuli ago mango. Enyuma zâho olya nyakuyîrha anashubicigalukirad omu lugo lwâge, omu nyumpa yâge eri mulya lugo arhengagamwo erhi ayaka.
7 Banacìcîshogae Kedesi omu Galileya, omu ntondo ya Nefutali; Sikemi omu ntondo ya Efrayimu na Kiryata-Arba, yerigi Hebroni, omu ntondo ya Yuda. 8 Ebwa lindi ishiriza lya Yordani, olunda lw’ebuzûka-zûba lwa Yeriko, bayêrekana Beseri, oli omu irûngu, omu kabanda ka bene Rubeni; Romati omu Galadi emw’omulala gwa Gadi, na Golani omu Bashani emw’omulala gwa Menashè.
9 Ezo zo ngo zacishozirwef na bene Israheli n’omuntu w’ecigolo oyûbasire emwâbo, mpu lyo ngasi muntu wankayîrha owâbo arhanali kwa luhizo, ahashe okuyâkiramwo, arhankanaciyîrhwa n’okuboko kw’omwihôzi w’omukò, kuhika arhangitwîrwa olubanja n’embugânano y’olubaga.
Josua/Joshua BHS 20
1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 3לָנ֥וּס שָׁ֨מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי־דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם׃ 4וְנָ֞ס אֶל־אַחַ֣ת ׀ מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאָזְנֵ֛י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר־הַהִ֖יא אֶת־דְּבָרָ֑יו וְאָסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֨ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ־ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם׃ 5וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְלֹֽא־יַסְגִּ֥רוּ אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִי־דַ֨עַת֙ הִכָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֔הוּ וְלֹֽא־שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ 6וְיָשַׁ֣ב ׀ בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד־עָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז ׀ יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל־עִירוֹ֙ וְאֶל־בֵּית֔וֹ אֶל־הָעִ֖יר אֲשֶׁר־נָ֥ס מִשָּֽׁם׃ 7וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה׃ 8וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּה־גָ֔ד וְאֶת־גֹּלָ֥ון בַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃ 9אֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד־עָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה׃ פ
21
Engo za bene Levi
1 Abashamuka ba ngasi nyumpa ya bene Levi banacijà emunda omudâhwa Eleazari ali na Yozwè, mugala wa Nuni, n’abashamuka b’emilala ya bene Israheli. 2 Banacishambâla nabo aha Silo, omu cihugo ca Kanani, banacibabwîra mpu: «Nyakasane arhegesire omu kanwa ka Mûsa, mpu: rhuhâbwe engo rhwakaziyûbakamwog, rhuhâbwe n’amalambo gâzo oku bishwêkwa bîrhu». 3 Bene Israheli banacijà batwa oku myanya yâbo y’amashwa, banaha bene Levi, nk’oku Nyakasane anali arhegesire, engo bahîrwe n’amalambo bahîrwe byo ebi bikulikire.
4 Ecigole canaciyesherwa amûko ga bene Kehati; na bene omudâhwa Aroni, muguma wa muli bene Levi, ecigolc canacibaha ngo ikumi n’isharhu omu mulala gwa Yuda, omu mulala gwa Simoni n’omu mulala gwa Benyamini. 5 Abandi bene Kehati ecigole nabo cabahà ngo ikumi z’omu mûko g’omulala gwa bene Efrayimu, omu mulala gwa bene Dani n’emwa bene cirya cihimbi c’omulala gwa Menashè. 6 Bene Gershoni bahâbwa n’ecigoleh, ngo ikumi n’isharhu omu mûko g’omulala gwa bene Isakari, omu mulala gwa bene Aseri, omu mulala gwa Nefutali n’omu cindi cihimbi ca bene Menashè omu Bashani. 7 Bene Merari, nk’oku amûko gâbo ganali, bahâbwa ngo ikumi n’ibiri omu mulala gwa Rubeni, omu mulala gwa Gadi n’omu mulala gwa Zabuloni. 8 Bene Israheli banaciha bene Levii ezo ngo n’amalambo gâzo nk’oku Nyakasane anali arhegesire omu kanwa ka Mûsa: bakazibihâbwa omu kubiyeshera ecigole.
Omwanya gwa bene Kehati
9 Omulala gwa bene Yuda n’omulala gwa bene Simoni engo bahire bene Levi, alaga amazîno gâzo: 10 oku bene Aròni, balya b’omu mûko ga bene Kehati, baguma omu bene Levi, bulya bali barhanzi bayesherwa ecigole. 11 Banacibaha, omu ntondo ya Yuda, olugo lw’Arba, îshe wa Anoki, lukolaga luderhwa Hebroni, n’amalambo ganali eburhambi bwâge gôshi. 12 Ci konene amashwa g’olwo lugo, n’ebishagala byâlwo, babiha Kalebu, mugala wa Yefunè. 13 Baha bene Arònij, nka lugo omuntu owayisire owâbomuntu ankahashiyakiramwo, Hebroni n’amalambo gâge, na Libna n’amalambo gâge, 14 Yatiri n’amalambo gâge, Eshitemoa n’amalambo gâge, 15 Holoni n’amalambo gage, Debiri n’amalambo gâge, 16 Ayini n’amalambo gâge, Yuta n’amalambo gâge, Beti-Shemeshi n’amalambo gâge: ngo mwenda emweyo milala yombi. 17 Omu mulala gwa Benyamini, bahâbwa: Gibeoni n’amalambo gâge, Geba n’amalango gâge. 18 Anatoti n’amalambo gâge, Elemeti n’amalamho gâge: ngo ini. 19 Ntyo engo z’adadâhwa bene Aròni zâli: ngo ikumi n’isharhu n’amalambo gâzo.
20 Oku biyêrekîre amûko ga bene Kehatik, nabo bene Levi, engo zahîrwe abandi bene Kehati zâli z’omu mulala gwa Efrayimu. 21 Banacihâbwa nka lugo lwa kuyakirwamwo n’omuntu wayisire owâbo, Sikemi n’amalambo gâge, omu ntondo y’Efrayimu, na Gezeri n’amalambo gâge, 22 Kibasayimi n’amalambo gâge, Beti-Horini n’amalambo gâge: ngo ini n’amalambo gâzo. 23 Omu mulala gwa Dani: Elteke n’amalambo gâge, Gibetoni n’amalambo gâge, 24 Ayaloni n’amalambo gâge, Gati-Rimoni n’amalambo gâge: ngo ini. 25 Oku cihimbi ciguma ca bene Menashè, bahâbwa Taanaka n’amalambo gâge, Gati-Rimoni n’amalambo gâge: ngo ibiri. 26 Zôshi haguma zahika oku ngo ikumi n’amalambo gâzo zahîrwe bene Kehati.
Omwanya gwa bene Gershoni
27 Bene Gershoni nabo bahâbwa omu Baleviti, olugo omu cihimhi c’omula la gwa bene Menashè, bahâbwa nka lugo lwa kuyakirwamwo n’omuntu wayisire owundi, Golani na Bashani n’amalambo gâge, na Ashtaroti n’amalamho gâge. 28 Omu mulala gwa Isakari bahâbwa; Kishiyoni n’amalambo gâge, 29 Daberati n’amalambo gâge, Yarmuti n’amalambo gâge, Eni-Ganimi n’amalamho gâge: ngo ini. 30 N’omu mulala gwa Aseri: Misheali n’amalambo gâge, Abdoni n’amalambo gâge, 31 Helikati n’amalambu gâge, 32 Rehobi n’amalambo gâge: ngo ini. Omu mulala gwa Nefutali: bahâbwa: nka lugo lwa kuyakirwamwo n’omuntu wayisire owaho, Kedesi, omu Galileya n’amalambu gâge, na Hamuti-Dori n’amalambo gâge, Kartani n’amalambo gâge: ngo isharhu. 33 Engo za bene Gershoni, nk’oku amûko gâbo ganali: ngo ikumi n’isharhu n’amalambo gâzo.
Omwanya gwa bene Merari
34 Nago amûko ga bene Merari, bo bene Levi baciri basigîre, babahà oku cihugo ca Zabuloni: Yokeneami n’ebishagala byâge, Karta n’ebishagala byâge. 35 Rimoni n’ebishagala byâge na Nahalala n’ebishagala byâge : ngo ini. 36 Olundi lunda lwa Yordani y’e Yeriko, omulala gwa Rubeni gwahâbwa nka ngo za kuyakirwamwo n’omuntu wayisire owundi: Beseri, omu irûngu, oku hirhondo n’amalambo gâge, Yahasi n’amalambo gâge. 37 Kedemoti n’amalamho gâge na Mefati n’amalambo gâge: ngo inni. 38 Omulala gwa Gadi gwahâbwa nka ngo za kuyakirwamwo n’omuntu wayisire owundi: Ramoti omu Galeadi n’amalambo gâge, Mahanayimu n’amalambo gâge, 39 Heshiboni n’amalambo gâge na Yazeri n’amalambo gâge: ngo inni.
40 Omuganjo gw’engo za bene Merari kushimbana n’emilala yâbo yôshi, bo baligi bacisigire kuli bene Levi: ngo ikumi n’ibirhi. 41 Omuganjo gwôshi gw’engo za bene Levi ba muli bene Israheli: ngo makumi ani na munâni n’amala mbo gâzo. 42 Ezo ngo zôshi ngasi lugo n’obulambo bwalwo eburhambi. Ntyo kwo byanali kuli ngasi lugo.
Endagâno ya Nyakasane yayunjula: bamala okugaba
43 Ntyo kwo Nyakasane ahîre Israheli ecihugo côshi, cirya alagaga b’îshel. Bacirhôla banaciyimamwo. 44 Nyakasane abahà okuluhûka barhacibonaga hidugundu hici eburhambi bwâbo nk’oku analaganyagya b’îshe. Ntâye ciru n’omuguma omu bashombanyi bâbo wahashire mpu ankahagaza embere zâbo, Nyakasane anacibaha bo bôshi. 45 Omu binwa by’obwangà Nyakasane asûhiraga bene Israheli bôshi ntâco cabulikîne: byôshi byanayunjula.
Josua/Joshua 21
1וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל־אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶל־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֨עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד־מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת־לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ׃ 3וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל־פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ 4וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַלְוִיִּ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יְ֠הוּדָה וּמִמַּטֵּ֨ה הַשִּׁמְעֹנִ֜י וּמִמַּטֵּ֤ה בִנְיָמִן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ ס
5וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה־אֶ֠פְרַיִם וּֽמִמַּטֵּה־דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י מַטֵּ֧ה מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר׃ ס
6וְלִבְנֵ֣י גֵרְשֹׁ֗ון מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה־יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה־אָ֠שֵׁר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י וּ֠מֵחֲצִי מַטֵּ֨ה מְנַשֶּׁ֤ה בַבָּשָׁן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ ס
7לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה־גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃ 8וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל׃ פ
9וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן אֵ֚ת הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן בְּשֵֽׁם׃ 10וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה׃ 11וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָֽעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃ 12וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָֽתְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ׃ ס
13וְלִבְנֵ֣י ׀ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־חֶבְר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 14וְאֶת־יַתִּר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 15וְאֶת־חֹלֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־דְּבִ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 16וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ פ
17וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֶת־גִּבְע֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 18אֶת־עֲנָתוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־עַלְמ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ 19כָּל־עָרֵ֥י בְנֵֽי־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּֽהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ ס
20וּלְמִשְׁפְּח֤וֹת בְּנֵֽי־קְהָת֙ הַלְוִיִּ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִבְּנֵ֣י קְהָ֑ת וַֽיְהִי֙ עָרֵ֣י גֽוֹרָלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם׃ 21וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עִ֨יר מִקְלַ֧ט הָרֹצֵ֛חַ אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 22וְאֶת־קִבְצַ֨יִם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ ס
23וּמִמַּ֨טֵּה־דָ֔ן אֶֽת־אֶלְתְּקֵ֖א וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶֽת־גִּבְּת֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 24אֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ ס
25וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־תַּעְנַךְ֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃ 26כָּל־עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶ֑ן לְמִשְׁפְּח֥וֹת בְּנֵֽי־קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃ ס
27וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁוֹן֮ מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת הַלְוִיִּם֒ מֵחֲצִ֞י מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־גֹּלָ֤ון בַּבָּשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶֽת־בְּעֶשְׁתְּרָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃ ס
28וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קִשְׁי֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־דָּֽבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 29אֶת־יַרְמוּת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־עֵ֥ין גַּנִּ֖ים וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ ס
30וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מִשְׁאָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 31אֶת־חֶלְקָת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ ס
32וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י אֶת־עִ֣יר ׀ מִקְלַ֣ט הָֽרֹצֵ֗חַ אֶת־קֶ֨דֶשׁ בַּגָּלִ֤יל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֨הָ֙ וְאֶת־חַמֹּ֥ת דֹּאר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־קַרְתָּ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שָׁלֹֽשׁ׃ 33כָּל־עָרֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ ס
34וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵֽי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יָקְנְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 35אֶת־דִּמְנָה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶֽת־נַהֲלָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ 36וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־בֶּ֖צֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 37אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־מֵיפָ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ ס
38וּמִמַּטֵּה־גָ֗ד אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־רָמֹ֥ת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ 39אֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־יַעְזֵ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ כָּל־עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ 40כָּל־הֶ֨עָרִ֜ים לִבְנֵ֤י מְרָרִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִמִּשְׁפְּח֣וֹת הַלְוִיִּ֑ם וַיְהִי֙ גּוֹרָלָ֔ם עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃ 41כֹּ֚ל עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֔ם בְּת֖וֹךְ אֲחֻזַּ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל עָרִ֛ים אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ 42תִּֽהְיֶ֨ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עִ֣יר עִ֔יר וּמִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ כֵּ֖ן לְכָל־הֶעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס
43וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃ 44וַיָּ֨נַח יְהוָ֤ה לָהֶם֙ מִסָּבִ֔יב כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבוֹתָ֑ם וְלֹא־עָ֨מַד אִ֤ישׁ בִּפְנֵיהֶם֙ מִכָּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם אֵ֚ת כָּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם נָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיָדָֽם׃ 45לֹֽא־נָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא׃ פ
22
III. Obuzinda bw’omukolo gwa Yozwè
Okurhumwa kw’omurhwe gw’abasirika ishiriza lya Yordani
1 Okubundi, Yozwè anacihamagala bene Rubenim, bene Gadi na balya b’ecihimbi c’omulala gwa Menashè, anacibabwîra, erhi: 2 «Neci mwajizire nk’oku Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane, ànali murhegesire kôshi, mwayumvîrhize n’izù lyâni omu ngasi byôshi nanamurhegesire. 3 Murhalekereraga bene winyu mw’ezi nsiku nyinji nyingan’aha, kuhika oku lusiku lw’ene, kandi mwashimba bwinjà irhegeko lya Nyakasane, Nyamuzinda winyu. 4 Obu Nyakasane, Nyamuzinda winyu, anahîre bene winyu omuluhûko, nk’oku anabalaganyagya, ninyu mwanahashagigaluka, mubere emwa binywe, omu mahêma ginyu muli cirya cihugo Mûsa, omurhumisi wa Nyakasane, abahâga ebwa lindi ishiriza lya Yordani. 5 Ci konene eyo munda mulange irhegeko na ngasi hindi, Mûsa ye murhumisi wa Nyakasane amubwizire hyôshi, omu kuzigira Nyakasane, Nyamuzinda winyu, omu kushimba enjira zâge zôshi, omu kulanga amarhegeko gâge gôshi, omu kucishwêkera kuli ye yêne, n’omu kumurhumikira n’omurhima gwinyu gwôshi n’iroho linyu lyôshi». 6 Yozwè anacibagisha, kandi abasengaruka; nabo bashubira emwâbo omu mahêma gâbo. 7 Mûsa àli ahîre ecindi cihimbi ca bene Menashè ecihugo omu Bashani, kandi Yozwè ashubibaha ecindi cihimbi c’ecihugo omu karhî ka bene wâbo ebwa mwandagalo gwa Yordani olunda lw’e buzika-zûba. Nabo erhi akola abarhuma emwâbo, omu mahêma gâbo, Yozwè abagisha. 8 Anacibabwîra erhi; «Mushubirage emwa binywe, omu mahêma ginyu, n’obugale bunji, muyololoke omu bishwêkwa binji bwenêne, omu kubà n’amarhale n’amasholo, n’omulinga, n’ecûma n’omu myambalo; mugabane na bene winyu eminyago mwanyagaga abashombanyi binyu bôshi.
Okugwika oluhêrero eburhambi bwa Yordani
9 Bene Rubeni, bene Gadi n’eco cihimbi ca bene Menashè erhi babà bamasengaruka bene wâbo bene Israheli bàli aha Silo, omu Kanani, banacishubira omu cihugo câbo ca Galadi, gwo gwali mwanya gwâbo bahâbagwa nk’oku Nyakasane, anali arhegesire Mûsa. 10 Erhi babà bamahika omu cihugo ca Yordani ciri omu kanani, bene Rubeni, bene Gadi na cirya cihimbi ca bene Menashè, banaciyûbaka oluhêreron oku burhambi bwa Yordani, lwàli luhêrero lwakazâgibonekana bwinjà là.
11 Bene Israheli banacimanya omwanzi mpu: «Lolà oku bene Rubeni, bene Gadi, na cirya cihimbi ca bene Menashè, bayûbasire oluhêrero ishiriza ly’ecihugo ca Kanani, omu cihugo ciri eburhambi bwa Yordani, olunda lwa bene Israheli». 12 Erhi bene Israheli banayumva kulya, olubaga loshi lwa bene Israheli, lwajira ihano aha Silo, mpu bagendi balwîsa.
Amahano oku milala y’ebuzûka-zûba
13 Bene Israheli barhangilîka entumwa emwa bene Rubeni, emwa bene Gadi n’emwa cirya cihimbi ca bene Menashè, omu cihugo ca Galadi; banacirhuma Pinihasio, mugala w’omudâhwa Eleazari, na bashamuka ikumi. 14 Mushamuka muguma muguma, olya onakulire abandi, omu ngasi baguma b’emilala y’Israheli. Bôshi bali bakulu b’emilala yâbomuli ebyo bihumbi bya bene Israheli. 15 Erhi babà bamahika emwa bene Rubeni, emwa bene Gadi na cirya cihimbi ca bene Menashè, banacibabwîra, mpu:
16 «Ntya kwo edesire embugânanop ya Nyamubâho: Bukola bugoma buci obula mwamajira kuli Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, obu mwamacihindula kuli Nyakasane, omu kuciyûbakaira oluhêrero, mpu lyo mugomera Nyakasane?
17 Ka mubwîne oku buli bunyi kuli rhwe, bulya buhanya bw’aha Peori, buhanya obu ciru rhurhacicicesa bwo kuhika oku lusiku lw’ene, cirya cibande cajakwo embugânano ya Nyakasane, 18 n’okwo kwarhuma mucihindula kuli Nyakasane ene? Mukacihindula ene kuli Nyamabâho, irhondo erhi ekola embugânano ya bene Israheli yôshi yo amakunirira.
19 Akaba mubwîne oku ciri cigalugalu eci cihugo ciri mwanya gwinyu, muyikire mujè omu cihugo ca Nyakasaneq, muli endâro ya Nyakasane, eri edêkerîre, kandi mwanahâbwa ogwinyu mwanya ekarhî kîrhu, ci murhahîra mukacihindula kuli Nyakasane n’okucîhindula kuli rhwe, omu kuciyûbakaira olwinyu luhêrero, lundi kuleka oluhêrero lwa Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu. 20 Akani mugala wa Zeraha ka murhabonaga ajira okurhashingânîni oku bintu byàligwâsirwe okuhererekezibwa, k’obukunizi bwa Nyakasane murhabonaga bwababaza embugânano ya bene Israheli, erhi bubî bwa muntu muguma burhuma? K’arhafaga kuli obwo bubî bwâge?»
Amasambo g’emilala y’ishiriza lya Yordani
21 Bene Rubeni, bene Gadi aba cirya cihimbi ca bene Menashè, banacishuza balya bashamuka bakulu b’emilala ya bene Israheli, mpu: 22 «Ye muzibur, Nyamuzinda, Nyakasane, Ye muzibu, Nyamuzinda, Nyamubâho! Yêne amangonyire, na Israheli naye amanya okwo! Erhi kwàli kugoma na kulenganya Nyakasane, yène arharhuyokolaga kw’olu lusiku lw’ene! 23 Akaba rhwaciyûbakaire oluhêrero mpu rhucibindule kuli Nyakasane, akaba rhwaluyûbakaaga mpu rrukazirherekêrerakwo enterekêro z’ensirîra, enterekêro z’enkalange, n’okujirirakwo enterekêro z’omurhûla, Nyakasane anarhuhane! 24 Ci bwôba bwa ntya bwarhumire rhujira kwa bene oku: Rhwaderha nti: «Abâna binyu irhondo hali amango bankabwîra abâna bîrhu mpu: Ninyu bici mujira na Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli?» 25 Nyakasane àhizire nka lubibi Yordani ekarhî kîrhu ninyu, wâni bene Rubeni, bene Gadi; mpu ntâco mwankashangîras na Nyakasane. Na ntyo wanabona abâna binyu bakola babulisa abâna bîrhu okurhînya Nyakasane.
26 Lero rhwanaciderha nti: Rhuyûbake oluhêrero, arhali lwa nterekêro za nsirîra nîsi erhi zindi nterekêro, 27 ci lyo lukaziyôrha luli kabêshûza ekarhî kirhu ninyu, n’amaburha gîrhu enyuma zirhu, lukazimanyîsa oku runahêre Nyakasane, omu kurherekêrera embere zâge, enterekêro z’ensirîra, n’ezindi nterekêro n’ebi rhubâga oku murhûla, lyo abâna binyu balekibwîra abâna biru irhondo mpu: Ntâcomushangira na Nyakasane. 28 Rhwaderha nti: Amangongo bakaderha kwa bene okwo kuli rhwe, nîsi erhi kuli amaburha gîrhu, rhwanahashibashuza nti: Loli oku luyôsire oluhêrero lwa Nyakasane, balarha bayûbakaga, arhali oku entrrekêro z’ensirîra, nîsi erhi zindi nterekêro, ci lubè kabêshûza ekarhî kîrhu ninyu. 29 Ci ntà murhima rhugwêrhe gw’okugomera Nyakasane, ntà mango rhwankacihindula kuli Nyakasane omu kuyûbaka oluhêrero lw’enterekêro z’ensirîra, enterekêro z’enkalange n’enterekêro z’omurhûla, okuleka lulya luhêrero lwa Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu oluli aha mbere z’endâro yâge!»
Obumvikane
30 Erhi omudàbwa Pinihasi na balya bashamuka b’embugânano, bo bakulu b’ebihumbi bya bene Israheli, bo baligi barhumirwe naye, erhi bayusiyumva ebyo binwa baderhaga bene Rubeni, bene Gadi na bene Menashè, barhulûlat. 31 Pinhasi, mugala w’omudâhwa Eleazari, anacibwîra bene Rubeni na bene Gadi na bene Menashè, erhi: «Rhukolaga rhumanyire ene oku Nyakasane ali haguna nîrhuu, bulya murhajizire obugoma embere za Nyakasane, mwayokola ntyo bene Israheli oku bukunizi bwa Nyakasane». 32 Pinihasi na balya bashamuka banacisengaruka bene Rubeni, bene Gadi na bene Menashè, barhenga e Galadi omu Kanani, bajà munda bene Israheli bàli, babaganîrira okwo babwiragwa, 33 Okwo kwasîmîsa bene Israheli; bakuza Nyamuzinda na bene Israheli barhenza omuhigo bàli bagwêrhe gw’okugendibalwîsa, mpu basherêze eco cihugo cali ciyubasirwemwo na bene Rubeni na bene Gadi. 34 Bene Rubeni na bene Gadi, olwo luhêrero baluyirika izîno lya «Edi, ebwa kubà luli kabêshûza oku Nyakasane yène ye Nyamuzinda wîrhu».
Josua/Joshua 22
1אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַתִּשְׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ 3לֹֽא־עֲזַבְתֶּ֣ם אֶת־אֲחֵיכֶ֗ם זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּשְׁמַרְתֶּ֕ם אֶת־מִשְׁמֶ֕רֶת מִצְוַ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 4וְעַתָּ֗ה הֵנִ֨יחַ יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לַֽאֲחֵיכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וְעַתָּ֡ה פְּנוּ֩ וּלְכ֨וּ לָכֶ֜ם לְאָהֳלֵיכֶ֗ם אֶל־אֶ֨רֶץ֙ אֲחֻזַּתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ 5רַ֣ק ׀ שִׁמְר֣וּ מְאֹ֗ד לַעֲשֹׂ֨ות אֶת־הַמִּצְוָ֣ה וְאֶת־הַתּוֹרָה֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֮ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־יְהוָה֒ לְ֠אַהֲבָה אֶת־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם וְלָלֶ֧כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖יו וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ וּלְעָבְד֕וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ 6וַֽיְבָרְכֵ֖ם יְהוֹשֻׁ֑עַ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ אֶל־אָהֳלֵיהֶֽם׃ ס
7וְלַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֗ה נָתַ֣ן מֹשֶׁה֮ בַּבָּשָׁן֒ וּלְחֶצְי֗וֹ נָתַ֤ן יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ עִם־אֲחֵיהֶ֔ם מְעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן יָ֑מָּה וְ֠גַם כִּ֣י שִׁלְּחָ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־אָהֳלֵיהֶ֖ם וַיְבָרֲכֵֽם׃ 8וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בִּנְכָסִ֨ים רַבִּ֜ים שׁ֤וּבוּ אֶל־אָֽהֳלֵיכֶם֙ וּבְמִקְנֶ֣ה רַב־מְאֹ֔ד בְּכֶ֨סֶף וּבְזָהָ֜ב וּבִנְחֹ֧שֶׁת וּבְבַרְזֶ֛ל וּבִשְׂלָמ֖וֹת הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד חִלְק֥וּ שְׁלַל־אֹיְבֵיכֶ֖ם עִם־אֲחֵיכֶֽם׃ פ
9וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיֵּלְכ֡וּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וּבְנֵי־גָ֜ד וַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֗ה מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִשִּׁלֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן לָלֶ֜כֶת אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֗ד אֶל־אֶ֤רֶץ אֲחֻזָּתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נֹֽאחֲזוּ־בָ֔הּ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 10וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־גְּלִיל֣וֹת הַיַּרְדֵּ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֡ד וַחֲצִ֣י שֵׁבֶט֩ הַֽמְנַשֶּׁ֨ה שָׁ֤ם מִזְבֵּ֨חַ֙ עַל־הַיַּרְדֵּ֔ן מִזְבֵּ֥חַ גָּד֖וֹל לְמַרְאֶֽה׃ 11וַיִּשְׁמְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה בָנ֣וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֡ד וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה אֶת־הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶל־מוּל֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶל־גְּלִילוֹת֙ הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־עֵ֖בֶר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 12וַֽיִּשְׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה לַעֲל֥וֹת עֲלֵיהֶ֖ם לַצָּבָֽא׃ פ
13וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵ֧ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֛ד וְאֶל־חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁ֖ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת־פִּינְחָ֖ס בֶּן־אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן׃ 14וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙ עִמּ֔וֹ נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לְכֹ֖ל מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־אֲבוֹתָ֛ם הֵ֖מָּה לְאַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵ֧ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֛ד וְאֶל־חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁ֖ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר׃ 16כֹּ֣ה אָמְר֞וּ כֹּ֣ל ׀ עֲדַ֣ת יְהוָ֗ה מָֽה־הַמַּ֤עַל הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֤ר מְעַלְתֶּם֙ בֵּאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָשׁ֣וּב הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה בִּבְנֽוֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ לִמְרָדְכֶ֥ם הַיּ֖וֹם בַּיהוָֽה׃ 17הַמְעַט־לָ֨נוּ֙ אֶת־עֲוֺ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הִטַּהַ֨רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃ 18וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל־כָּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף׃ 19וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְהֵאָחֲז֖וּ בְּתוֹכֵ֑נוּ וּבַֽיהוָ֣ה אַל־תִּמְרֹ֗דוּ וְאֹתָ֨נוּ֙ אֶל־תִּמְרֹ֔דוּ בִּבְנֹֽתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ מִֽבַּלְעֲדֵ֔י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 20הֲל֣וֹא ׀ עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֨עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽל־כָּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֺנֽוֹ׃ פ
21וַֽיַּעֲנוּ֙ בְּנֵי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֔ד וַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶת־רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 22אֵל֩ ׀ אֱלֹהִ֨ים ׀ יְהוָ֜ה אֵ֣ל ׀ אֱלֹהִ֤ים ׀ יְהוָה֙ ה֣וּא יֹדֵ֔עַ וְיִשְׂרָאֵ֖ל ה֣וּא יֵדָ֑ע אִם־בְּמֶ֤רֶד וְאִם־בְּמַ֨עַל֙ בַּֽיהוָ֔ה אַל־תּוֹשִׁיעֵ֖נוּ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 23לִבְנ֥וֹת לָ֨נוּ֙ מִזְבֵּ֔חַ לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וְאִם־לְהַעֲל֨וֹת עָלָ֜יו עוֹלָ֣ה וּמִנְחָ֗ה וְאִם־לַעֲשֹׂ֤ות עָלָיו֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים יְהוָ֖ה ה֥וּא יְבַקֵּֽשׁ׃ 24וְאִם־לֹ֤א מִדְּאָגָה֙ מִדָּבָ֔ר עָשִׂ֥ינוּ אֶת־זֹ֖את לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם לְבָנֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר מַה־לָּכֶ֕ם וְלַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 25וּגְב֣וּל נָֽתַן־יְ֠הוָה בֵּינֵ֨נוּ וּבֵינֵיכֶ֜ם בְּנֵי־רְאוּבֵ֤ן וּבְנֵי־גָד֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֵין־לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּֽיהוָ֑ה וְהִשְׁבִּ֤יתוּ בְנֵיכֶם֙ אֶת־בָּנֵ֔ינוּ לְבִלְתִּ֖י יְרֹ֥א אֶת־יְהוָֽה׃ 26וַנֹּ֕אמֶר נַעֲשֶׂה־נָּ֣א לָ֔נוּ לִבְנ֖וֹת אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ לֹ֥א לְעוֹלָ֖ה וְלֹ֥א לְזָֽבַח׃ 27כִּי֩ עֵ֨ד ה֜וּא בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֵיכֶ֗ם וּבֵ֣ין דֹּרוֹתֵינוּ֮ אַחֲרֵינוּ֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת יְהוָה֙ לְפָנָ֔יו בְּעֹלוֹתֵ֥ינוּ וּבִזְבָחֵ֖ינוּ וּבִשְׁלָמֵ֑ינוּ וְלֹא־יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לְבָנֵ֔ינוּ אֵין־לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּיהוָֽה׃ 28וַנֹּ֕אמֶר וְהָיָ֗ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֵ֛ינוּ וְאֶל־דֹּרֹתֵ֖ינוּ מָחָ֑ר וְאָמַ֡רְנוּ רְא֣וּ אֶת־תַּבְנִית֩ מִזְבַּ֨ח יְהוָ֜ה אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֵ֗ינוּ לֹ֤א לְעוֹלָה֙ וְלֹ֣א לְזֶ֔בַח כִּי־עֵ֣ד ה֔וּא בֵּינֵ֖ינוּ וּבֵינֵיכֶֽם׃ 29חָלִילָה֩ לָּ֨נוּ מִמֶּ֜נּוּ לִמְרֹ֣ד בַּֽיהוָ֗ה וְלָשׁ֤וּב הַיּוֹם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה לִבְנ֣וֹת מִזְבֵּ֔חַ לְעֹלָ֖ה לְמִנְחָ֣ה וּלְזָ֑בַח מִלְּבַ֗ד מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י מִשְׁכָּנֽוֹ׃ פ
30וַיִּשְׁמַ֞ע פִּֽינְחָ֣ס הַכֹּהֵ֗ן וּנְשִׂיאֵ֨י הָעֵדָ֜ה וְרָאשֵׁ֨י אַלְפֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר דִּבְּר֛וּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֥ן וּבְנֵי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵיהֶֽם׃ 31וַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּן־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֜ד וְאֶל־בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם ׀ יָדַ֨עְנוּ֙ כִּֽי־בְתוֹכֵ֣נוּ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־מְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה׃ 32וַיָּ֣שָׁב פִּֽינְחָ֣ס בֶּן־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וְהַנְּשִׂיאִ֡ים מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֩ וּמֵאֵ֨ת בְּנֵי־גָ֜ד מֵאֶ֧רֶץ הַגִּלְעָ֛ד אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּשִׁ֥בוּ אוֹתָ֖ם דָּבָֽר׃ 33וַיִּיטַ֣ב הַדָּבָ֗ר בְּעֵינֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְבָרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֣א אָמְר֗וּ לַעֲל֤וֹת עֲלֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְשַׁחֵת֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֛ר בְּנֵי־רְאוּבֵ֥ן וּבְנֵי־גָ֖ד יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ 34וַֽיִּקְרְא֛וּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֥ן וּבְנֵי־גָ֖ד לַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֣י עֵ֥ד הוּא֙ בֵּֽינֹתֵ֔ינוּ כִּ֥י יְהוָ֖ה הָאֱלֹהִֽים׃ פ
23
Ebinwa bizinda bya Yozwè oku bakulu b’olubaga
1 Erhi kubà kwamagera nsiku zirhali nyi, na Nyàkasane, erhi amaha bene Israheli okuluhûka, omu kubalîkûza oku bashombanyi bâbo bôshi bali babazongolosire, n’ago mango erhi Yozwè anakola ashosihire, amanazidoherwa n’emyâka, 2 Yozwè anacihamagala bene Israheli bôshiv, n’abagula bâbo n’abarhambo bâbo n’abacîranuzi bâbo na ngasi bandi bàli bagwêrhe ecikono anababwîra, erhi: «Niono nkola nshosihire, nankola nzidohirwe n’emyâka; 3 Mwene mwabwînew ebi Nyakasane, Nyamuzinda winyu, akolîre ago mashanja embere zinyu; bulya Nyakasane, Nyamuzinda winyu yène ye wajà amulwira. 4 Lolagi: Najire nabagabulira omu kubayeshera ecigole, nanaja nâhà ngasi baguna omwanya gwâbo, oku bihugo by’aga mashanja ganacihali n’ebya agandi naniguzize byôshi, kurhenga kuli Yordani kujà oku nyanja nene, olunda lw’e buzìka-zûba. 5 Nyakasane, Nyamuzinda winyu, anacibakungushax embere zinyu, abalibirhakwo, ninyu mwayima omu cihugo câbo, nk’oku Nyakasane, Nyamuzinda winyu, anaderhaga.
Oku mwakalama omu lubaga lw’ihanga
6 Mulange munashimbe buzibuy ngasi byôshi byayandikagwa na Mûsa omu citabu c’oburhegesi, buzira kuderha mpu mwadungukira ebwa kulyo nîsi erhi ebwa kumosho. 7 Kandi mumanye mwankanacigusha n’aga mashanjaz gacisigire muli mwe; murhahîra mukalahira oku izîno lyâbo, murhahîra mukabakolera, murhahîra mukabafukamira. 8 Ci mucishwekere kuli Nyakasane, Nyamuzinda winyu, nk’oku munadwîrhe mwajira kuhika ene.
9 Nyakasane àlibisirekwo embere zinyu amashanja manene na mazibu, na ntâye wadesire mpu ankahagaza embere zinyu kuhika ene. 10 Muntu muguma muli mwe akazâgihiva abantu b’ecihumbi, bulya Nyakasane, Nyamuzinda winyu, ye wajawamulwira, nk’oku yènene anaderhaga. 11 Kuziga kukwânînage mwene mucilange bwenêne omu kuzigira Nyakasane, Nyamuzinda winyu. 12 Bulya erhi mwankacihindula, mukacishwêkera kuli aga mashanja gacisigire ekarhî kinyu, mukaderha mpu mukola mwafundika obuhya nabo, mukanakazibayankira naho bakanakazimuyankira, 13 mumanye bwinjà oku Nyakasane, Nyamuzinda winyu, arhankacikulikiza okujà kwalibirha kuli ago mashanja embere zinyu; ci konene ganayôrha kuli mwe nka busirha, nka murhego, nka munyuli gubali omu mabunda na nka mishûgi ebali omu masù, kuhika mwcshi mulinde muherêrekcra muli eci cihugo cinjà ntya bwenêne mwahâbagwa na Nyakasane, Nyamuzinda winyu.
14 Loli oku niono nkola nacishimbira erya njira ya ngasi muguma hano igulu; mumanyire n’omurhima gwinyu gôshi, n’iroho linyu lyôshi, oku ngasi binwa bya bwangà, Nyakasane, Nyamuzinda winyu, amuderhire, ntâco ciru n’eciguma cagezire busha; oku adesire kwôshi kwanacibà, ntà kanwa ciru n’akaguma kamugerire busha.
15 Kuziga nka okwo byanabaga byôshi ebyo binwa by’obwangà Nyakasane, Nyamuzinda winyu, anabaderheraga, kwo na kuguma Nyakasane anayukiriza kuli mwe ebinwa by’obuhanya ankamuderhera kuhika amumalire muli eci cihugo cinjà bwenêne, Nyakasane, Nyamuzinda winyu amuhâga.
16 Mukavuna erya ndagâno Nyakasane, Nyamuzinda winyu ajiraga, mukagendikolera abandi ba-Nyamuzinda na mukakazibafukamira, oburhè bwa Nyakasane bwanayaka kuli mwe, kandi mwanabona oku mwanaherêrekera duba duba muli eci cihugo cinjà bwenêne amuhâga».
Josua/Joshua 23
1וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל־אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים׃ 2וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים׃ 3וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לְכָל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ 4רְאוּ֩ הִפַּ֨לְתִּי לָכֶ֜ם אֶֽת־הַ֠גּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנַחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם מִן־הַיַּרְדֵּ֗ן וְכָל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְרַ֔תִּי וְהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 5וַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם ה֚וּא יֶהְדֳּפֵ֣ם מִפְּנֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ישׁ אֹתָ֖ם מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּם֙ אֶת־אַרְצָ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לָכֶֽם׃ 6וַחֲזַקְתֶּ֣ם מְאֹ֔ד לִשְׁמֹ֣ר וְלַעֲשֹׂ֔ות אֵ֚ת כָּל־הַכָּת֔וּב בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְבִלְתִּ֥י סוּר־מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 7לְבִלְתִּי־בוֹא֙ בַּגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹהֵיהֶ֤ם לֹא־תַזְכִּ֨ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶֽם׃ 8כִּ֛י אִם־בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּדְבָּ֑קוּ כַּאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 9וַיּ֤וֹרֶשׁ יְהוָה֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם גּוֹיִ֖ם גְּדֹלִ֣ים וַעֲצוּמִ֑ים וְאַתֶּ֗ם לֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 10אִישׁ־אֶחָ֥ד מִכֶּ֖ם יִרְדָּף־אָ֑לֶף כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם ה֚וּא הַנִּלְחָ֣ם לָכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ 11וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 12כִּ֣י ׀ אִם־שֹׁ֣וב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֨תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם׃ 13יָד֨וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד־אֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 14וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י הוֹלֵךְ֙ הַיּ֔וֹם בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וִידַעְתֶּ֞ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֣ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶ֗ם כִּ֣י לֹֽא־נָפַל֩ דָּבָ֨ר אֶחָ֜ד מִכֹּ֣ל ׀ הַדְּבָרִ֣ים הַטּוֹבִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ עֲלֵיכֶ֔ם הַכֹּל֙ בָּ֣אוּ לָכֶ֔ם לֹֽא־נָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ דָּבָ֥ר אֶחָֽד׃ 15וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁר־בָּ֤א עֲלֵיכֶם֙ כָּל־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֲלֵיכֶ֑ם כֵּן֩ יָבִ֨יא יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדָּבָ֣ר הָרָ֔ע עַד־הַשְׁמִיד֣וֹ אוֹתְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 16בְּ֠עָבְרְכֶם אֶת־בְּרִ֨ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶם֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֒ וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶ֑ם וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֔ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר נָתַ֥ן לָכֶֽם׃ פ

24
Eyindi ndagâno
1 Yozwè anacihamagala emilalaa yôshi ya bene Isrhaheli aha Sikemi, ahamagala n’abagula n’abarhambo bâbo n’abacîranuzi bâbo na ngasi bandi banali bagwêrhe ecikonomuli bo. Bôshi hanaciyisha embere za Nyakasane, 2 Yozwè anacibwîra olubaga lwôshi, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, adesire ntya: basho, Terahi, îshe w’Abrahamu n’îshe wa Nahori, mîra bayûbakaga olundi lunda lw’olwîshi, banakazirhumikira abandi ba-Nyamuzinda. 3 Nanacikûla sho winyu Abrahamub olwo lundi lunda lw’olwîshi; namugeza omu cihugo côshi ca Kanani; naluza iburha lyâge, nanacimuha Izaki. 4 Izaki nanacimuha Yakôbo na Ezau, Ezau nanacimuha nka gwâge mwanya, ishwa lya Seyiri; naye Yakôbo n’abagala banacibungulukira e Mîsiri. 5 Kandi obwo, nanacirhuma Mûsa na Aròni, Mîsiri nanacimubabaza nk’oku nanamukolîre na buzinda bw’aho namurhenza eyo munda. 6 Basho nanacibarhenza e Mîsiri, bahika oku nyanja. Abanya-Mîsiri banaciyisha mwandu kuhika oku nyanja ndukula. 7 Ababusi binyu banacilakira emunda Nyakasane ali, naye Nyakasane ahira omwizimya gw’endunduli ekarhî kâbo n’ekarhî k’Abanya-Mîsiri; Abanya-Mîsiri abahondakwo enyanja, nayo yabafunika. Amasu ginyu gabwîne ebi nakozire omu Mîsiri byôshi n’omw’irûngu mwagezizemwo nsiku nyinji. 8 Namuheka omu cihugo c’Abanya-Moreni, bàyûbakaaga olundi lunda lwa Yordani, banacirhabâla, bakola babalwîsa. Nanacibahâna emunda muli; mwanyaga ecihugo câbo, bôshi nanacibamalîra embere zinyu. 9 Balaka, mwene Sipori, mwâmi w’e Mowabu, naye akomekera mpu akola alwîsa Israheli, anacihamagala Balaamu, mwene Beori, mpu abahehêrere. 10 Ci ntalonzagya okuyumva Balaamu: kwâbà kubagisha abagisha, na ntyo namurhenza omu maboko gâge.
11 Mwanaciyikira Yordani, mwanahika aha Yeriko. Abantu b’e Yeriko banacirhondêra okubalwîsa, n’Abanya-Moreni, aba-Perizi, Abanya-Kanani, Abanya-Hiti, Abanya-Girgashi, Abahivi n’Abanya-Yebusi, na bôshi nabahâna emunda muli. 12 Nanacibarhumira enyisîmbu, nazo zanacibalibirhakwo embere zinyu, alagi balya bâmi ikumi na babiri b’Abanya-Moreni, na kuli okwo orhakolesagya oli engôrho yâwe, oli omuherho gwâwe. 13 Nanacimuha ntyo ecihugomurharhamiraga, engomurhayûbakaaga zo n’ezi mukola muyûbasiremwo, mwarhôla amashwa g’emizâbîbu n’ag’emizêti, eyi murharhweraga mwêne, yeyi mudwîrhe mwalyako.

Israheli acîshoga Nyakasane
14 «Kuziga mugwâsiragwec murhinye Nyakasane, mukazimukolera kulya kunashingânîne, kunali kw’okuli; murhenze abandi ba-Nyamuzinda basho bakazagikolera olundi lunda lw’ishiriza ly’olwîshi, n’amango bàli e Mîsiri, murhumikire Nyakasane yène. 15 N’akaba mubwîne oku kuli kubî okukolera Nyakasane, cishogagi ene oyu mwakazikolera, babè balya ba-Nyamuzinda basho bakazâgikolera, ababà era ishiriza ly’olwîshi, erhi babè ba-Nyamuzinda w’Abanya-Moreni, aba mukola muyûbasire ecihugo câbo. Niono n’enyumpa yâni, rhwakolera Nyakasane».
16 Olubaga lwanacishuza lwaderha, erhi: «Ntà mango rhwankaleka Nyakasane mpu rhugendikolera abandi ba-Nyamuzinda. 17 Bulya, Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, ye warhurhenzagya rhwène na balarha, omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa y’obuja; ye wanajagajira birya birhangâzo byôshi erhi rhwanabona, kandi yène anajarhulanga mwa galya majira gîrhu gôshi mwa lulya lugendo lulî rhwanajiraga omu njira erhi rhuyisha, na kandi yène wajaga arhulanga muli galya mashanja rhwajaga rhwageramwo.
18 Nyakasane alibisirekwo amashanja gôshi embere zirhu n’Abanya-Moreni bayûbakaga muli eci cihugo. Nîrhu, Nyakasane yènc ye rhwanakazikolcra, bulya yène ye Nyamuzinda wîrhu».
19 Yozwè anacishuza olubaga. erhi: «Murhankahasha okukolera Nyakasane, bulya Nyakasane ali Nyamuzinda mwimâna, Nyamuzinda wa lûji, arhankalembera obugoma bwinyu n’ebyâha binyu. 20 Mukaleka Nyakasane, mukagenda okukolera abandi ba-Nyamuzinda b’embuga, yêhe anacihindula kuli mwe, anabahenyera amabî, abaherêrekeze, ciru akaba alirhanziribajirira aminja».
21 Olubaga lwanacishuza Yozwè mpu: «Nanga ! Nyamuzinda, Nyakasane yène rhwakolera». 22 Yozwè ashuza olubaga erhi: «Mwene muli babêshûza b’oku mwanacigasha ene oku oyu mucîshozire ali Nyakasane, yène ye mwakazikolera». Banacishuza, mpu: «Neci, rhuli bahamirizi b’okwo». 23 Anacibabwîra erhi: «Mukûlage ba-Nyamuzinda b’ahandi bali buno omu karhî kinyu, n’emirhima yinyu muyiyêrekeze Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli». 24 Olubaga lwanacishuza Yozwè, mpu: Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, yène rhwakazikolera, n’izù lyâge lyonene rhwakazishimba».
Ecihango c’e Sikemi
25 Ntyo kwo Yozwè ajirisizemwo olubaga eciragâne, analuha, ago mango bali aha Sikemi, amarhegeko n’engeso bashimba. 26 Yozwè anaciyandika ebyo binwa omu citabu c’oburhegesid bwa Nyakasane. 27 Yozwè anacibwîra olubaga loshi, erhi: «Loli, eri ibuye kabêshûza kuli rhwe, bulya mwayumvîrhe ebinwa bya Nyakasane anarhubwîraga; lyabà kabêshûza kuli mwe, lyo mulekishubihakana Nyamuzinda winyu». 28 Yozwè anacisengaruka olubaga; ngasi muguma anacishubira emwâge.
Okufà kwa Yozwè
29 Enyuma z’aho, Yozwè mugala wa Nuni, murhumisi wa Nyakasane anacifà, erhi akola agwêrhe myâka igana n’ikumi ali abusirwe. 30 Bamubisha omw’ishwa ly’omwanya gwâge aha Timnati-Serahi, omu ntondo y’Efrayimu olunda lw’emwêné lw’entondo Gaashi. 31 Israheli arhumikira bwinjà Nyakasane amango Yozwè anacihali gôshi, ciru n’amango g’abagula ba mìra, balya bayishigi ebi Nyakasane ajirire olubaga lwâge lw’Israheli.
Amavuha ga Yozefu. Okufà kwa Eleazari
32 Amavuha ga Yozefue, bene Israheli bayishaga babarhwîre kurhenga e Mîsiri, banacigabisha aha Sikemi, omu hishwa Yakôbo aguliraga bene Hamori, îshe wa Sikemi, oku ngulo ya nsaranga igana; byanacibà mwanya gwa bene Yozefu. 33 Eleazari, mugala w’Aròni, naye anacifa, banacimubisha aha Gibeya, lugo lw’omugala Pinihasi, ye wali oluhirwe omu ntondo ya Efrayimu.
Josua/Joshua BHS 24
1וַיֶּאֶסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כָּל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וַיִּקְרָא֩ לְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּלְרָאשָׁ֗יו וּלְשֹֽׁפְטָיו֙ וּלְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 3וָ֠אֶקַּח אֶת־אֲבִיכֶ֤ם אֶת־אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאוֹלֵ֥ךְ אוֹת֖וֹ בְּכָל־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וָאַרְבֶּ֙ אֶת־זַרְע֔וֹ וָֽאֶתֶּן־ל֖וֹ אֶת־יִצְחָֽק׃ 4וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב וְאֶת־עֵשָׂ֑ו וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת־הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם׃ 5וָאֶשְׁלַ֞ח אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ וָאֶגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחַ֖ר הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶֽם׃ 6וָֽאוֹצִ֤יא אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַתָּבֹ֖אוּ הַיָּ֑מָּה וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵ֧י אֲבוֹתֵיכֶ֛ם בְּרֶ֥כֶב וּבְפָרָשִׁ֖ים יַם־סֽוּף׃ 7וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם מַֽאֲפֵ֜ל בֵּינֵיכֶ֣ם ׀ וּבֵ֣ין הַמִּצְרִ֗ים וַיָּבֵ֨א עָלָ֤יו אֶת־הַיָּם֙ וַיְכַסֵּ֔הוּ וַתִּרְאֶ֨ינָה֙ עֵינֵיכֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֖יתִי בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּשְׁב֥וּ בַמִּדְבָּ֖ר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ 8וָאָבִ֣אה אֶתְכֶ֗ם אֶל־אֶ֤רֶץ הָאֱמֹרִי֙ הַיּוֹשֵׁב֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ אִתְּכֶ֑ם וָאֶתֵּ֨ן אוֹתָ֤ם בְּיֶדְכֶם֙ וַתִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם וָאַשְׁמִידֵ֖ם מִפְּנֵיכֶֽם׃ 9וַיָּ֨קָם בָּלָ֤ק בֶּן־צִפּוֹר֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א לְבִלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר לְקַלֵּ֥ל אֶתְכֶֽם׃ 10וְלֹ֥א אָבִ֖יתִי לִשְׁמֹ֣עַ לְבִלְעָ֑ם וַיְבָ֤רֶךְ בָּרוֹךְ֙ אֶתְכֶ֔ם וָאַצִּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃ 11וַתַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֮ וַתָּבֹ֣אוּ אֶל־יְרִיחוֹ֒ וַיִּלָּחֲמ֣וּ בָכֶ֣ם בַּעֲלֵֽי־יְ֠רִיחוֹ הָֽאֱמֹרִ֨י וְהַפְּרִזִּ֜י וְהַֽכְּנַעֲנִ֗י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַגִּרְגָּשִׁ֔י הַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃ 12וָאֶשְׁלַ֤ח לִפְנֵיכֶם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה וַתְּגָ֤רֶשׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם שְׁנֵ֖י מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֑י לֹ֥א בְחַרְבְּךָ֖ וְלֹ֥א בְקַשְׁתֶּֽךָ׃ 13וָאֶתֵּ֨ן לָכֶ֜ם אֶ֣רֶץ ׀ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָגַ֣עְתָּ בָּ֗הּ וְעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בְנִיתֶ֔ם וַתֵּשְׁב֖וּ בָּהֶ֑ם כְּרָמִ֤ים וְזֵיתִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נְטַעְתֶּ֔ם אַתֶּ֖ם אֹכְלִֽים׃ 14וְעַתָּ֞ה יְר֧אוּ אֶת־יְהוָ֛ה וְעִבְד֥וּ אֹת֖וֹ בְּתָמִ֣ים וּבֶֽאֱמֶ֑ת וְהָסִ֣ירוּ אֶת־אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר֩ עָבְד֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֜ם בְּעֵ֤בֶר הַנָּהָר֙ וּבְמִצְרַ֔יִם וְעִבְד֖וּ אֶת־יְהוָֽה׃ 15וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת־אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר־עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בֵּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָֽה׃ פ
16וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶת־יְהוָ֑ה לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 17כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ וְאֶת־אֲבוֹתֵ֛ינוּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה לְעֵינֵ֗ינוּ אֶת־הָאֹת֤וֹת הַגְּדֹלוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵ֗נוּ בְּכָל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְנוּ בָ֔הּ וּבְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָבַ֖רְנוּ בְּקִרְבָּֽם׃ 18וַיְגָ֨רֶשׁ יְהוָ֜ה אֶת־כָּל־הָעַמִּ֗ים וְאֶת־הָאֱמֹרִ֛י יֹשֵׁ֥ב הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵ֑ינוּ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ נַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהוָ֔ה כִּי־ה֖וּא אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
19וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם לֹ֤א תֽוּכְלוּ֙ לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהוָ֔ה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים קְדֹשִׁ֖ים ה֑וּא אֵֽל־קַנּ֣וֹא ה֔וּא לֹֽא־יִשָּׂ֥א לְפִשְׁעֲכֶ֖ם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם׃ 20כִּ֤י תַֽעַזְבוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֱלֹהֵ֣י נֵכָ֑ר וְשָׁ֨ב וְהֵרַ֤ע לָכֶם֙ וְכִלָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֲשֶׁר־הֵיטִ֥יב לָכֶֽם׃ 21וַיֹּ֥אמֶר הָעָ֖ם אֶל־יְהוֹשֻׁ֑עַ לֹ֕א כִּ֥י אֶת־יְהוָ֖ה נַעֲבֹֽד׃ 22וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ בָּכֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֞ם בְּחַרְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אֶת־יְהוָ֖ה לַעֲבֹ֣ד אוֹת֑וֹ וַיֹּאמְר֖וּ עֵדִֽים׃ 23וְעַתָּ֕ה הָסִ֛ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֥י הַנֵּכָ֖ר אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהַטּוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַיֹּאמְר֥וּ הָעָ֖ם אֶל־יְהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ נַעֲבֹ֔ד וּבְקוֹל֖וֹ נִשְׁמָֽע׃ 25וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם׃ 26וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהוָֽה׃ ס
27וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן־תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹהֵיכֶֽם׃ 28וַיְשַׁלַּ֤ח יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶת־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃ פ
29וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ 30וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃ 31וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 32וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֮ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵֽי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה׃ 33וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃

JDG – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Bac
BACÎRANUZI
ABACÎRANUZI Shoftim שופטים
ABACÎRANUZI Shoftim שופטים
1
ABACÎRANUZI
Enshokolezi ntanzi: Bene-Israheli baj’iyûbaka e Kanani
Yuda, Simoni, Kalebu n’Abanya-Keniti bayûbaka e Kanani
1 Erhi Yozwè abà amafaf, Bene Israheli bagendidôsa Nyakasane, mpu: «Ndi muli rhwe warhangirhêra Abanya-Kanani anabahime?» 2 Nyakasane anaciderha, erhi: «Yuda abè ye warhangigenda; lolà oku namuhà eco cihugo». 3 Yuda anacibwîra mwene wâbo, Simonig, erhi: neci nagenda nâwe là, muli ogwomulagi ohîrwe». Ntyo Simoni anacigenda naye. 4 Yuda anacirhabâla, na Nyakasane anacimuha Abanya-Kanani, n’Aba-Perizi; ahima omurhwe gwa bantu bihumbi ikumi aha Bezeki. 5 Aho Bezek, banacishimânaho Adoni-Bezek, bamulwîsa banacihima Abanya-Kanani n’Aba-Perizi. 6 Adoni-Bezek akûla omulindi mpu akola ayaka, ci kwônene, bamuzîgagalakwo, n’erhi bamuhikakwo bamugwârha, bamutwa ebyunkumwe emaboko n’amano manene emaguluh. 7 Adoni-Bezek anaciderha, erhi: «Hali bâmi makumi gali ndai bali batwe amano manene emagulu, n’ebyunkumwe emaboko, bakazâgirhôlogola ebiryo by’obuhungumukiza bw’oku cìbo câni; oku nakazâgijira kw’oku Nyamuzinda amangalulira». Bamuhêka e Yeruzalemu agendifirayo.
8 Bene Yuda banacirhabâlira Yeruzalemu, banacimugwârha, bamugeza oku boji bw’engôrho, n’olugo baludulika muliro. 9 Enyuma z’aho, bene Yuda banaciyandagala, bagendilwîsa Abanya-Kanani bali bayûbasire omu ntondo Nêgebu n’e Shefela. 10 Yuda arhabâlira Abanya-Kanani bayûbakaga aha Hebroni, hakazâgiderhwa burhanzi mpu Kiryati-Arba, banacihimayo Sheshayi, Ahimani na Talmayi. 11 Kurhenga aho arhabâlira abantu bayûbakaga e Debiri, owakazâgiderhwa mîra: Kiryati-Seferi. 12 Kalebu anaciderha, erhi: «Owankantumirhira Kiryati-Seferi, akanamugwârha, nanamuhà omukazi: ye mwâli wâni Aksa». 13 Otnieli, mugala wa Kenazi, mulumuna wa Kalebu, anacirhôla lulya lugo. Oku bundi, Kalebu anacimuhà omwâli Aksa mpu abè mukâge. 14 Erhi olya munyere ahika aha mwa Otnieli, ibà Otnieli amushumika mpu ajihûna ishwa emunda îshe ali. Olya mukazi erhi ahika, anacishonôka oku ndogomi yâge, Kalebu amudôsa erhi: «Bici oli?» 15 Naye nyamukazi anacishuza, erhi: «Waliha nsengire nâni enshobôlo, bulya ecihugo ca Nêgebu co wampire; ompè nâni iriba ly’amîshi». Kalebu anacimuha iriha ly’enyanya n’iriba ly’idako.
16 Bene Hobabu, omunya-Keniti, mulamu wa Mûsa, banacisôka kurhenga omu lugo lw’emirhandaj, banacigenzikanwa na bene Yuda, omw’irûngu lya Yuda eliri omu Nêgebu aha Aradi, banaciyûbaka haguma n’olubaga. 17 Yuda anacirhabâla na mwene wâbo Simoni, banacihima Abanya-Kanani bayûbakaga e Sefati, baherêrekeza olwo lugo, banaciluyirika izîno lya Horma. 18 Yuda arharholaga Gaza n’ecihugo câge, Ashkeloni n’ecihugo câge, ciru na Ekroni n’ecihugo câge.
19 Nyakasane anayôrha ali na Yuda, na Yuda anacirhôla entondo yôshi, ci kwônene arhahashaga okulibirhakwo abantu bayûbakaga omu kabanda ebwa kubà bàli bagwêrhe engâlè z’ebyuma. 20 Hebroni banacimuha Kalebu nk’oku Mûsa anali adesire, naye akungushamwo balya bagala basharhu n’Anaki. 21 Kuli balya Banya-Yebusi bayûbakaga e Yeruzalamu, bene Benyamini barhabâlibirhagakwo, n’abo banya-Yebusi bayûbakaanwa na bene Benyamini aha Yeruzalemu kuhika ene.
Beteli agwa omu maboko g’abanzi.
22 Bene Yozefu nabo bakanya, barhabâlira e Beteli, na Nyakasane abà haguma nabo. 23 Bene Yozefu banacirhuma enyenzi e Beteli, lugo lwakazâgiderhwa mîra mpu: Luzu. 24 Abasirika bali buyenzi banacibona omuntu warhengaga omu lugo, banacimuhwira mpu: «Rhuyêreke kurhi rhwankahika muli lula lugo, n’aho rhwanakubabalira». 25 Naye abayêreka oku bajà muli olwo lugo, lulya lugo banacilugeza oku bwôji bw’engôrho, olya muntu bamuleka agenda n’omulala gwâge. 26 Oyôla muntu agendiyûbaka omu cihugo c’Aba-Hitimi; ayûbakayo olugo, anaciluhà izîno lya Luzu, lyo linakola libà izîno ly’olwo lugo kuhika ene. Amashanja g’olunda lw’emukondwè
27 Menashè erhahashaga okuhima Beti-Sheani n’emirhundu yâge, ciru n’oli Tanaka n’emirhundu yâge, ciru n’oli Doli n’emirhundu yâge, ciru n’abantu bayûbakaga e Ibleami n’omu mirhundu yâge, arhahashigihima abantu b’e Megido n’emirhundu yâbo; Abanya-Kanani banazibuha mpu babêra omwo cihugo 28 Ci kwônene erhi Israheli aba akola ali muzibu, abo Banya-Kanani abagonya n’emikolo mizirho, ci arhabâlibirhagakwo ciru n’ehitya. 29 Efrayimu arhalibirhagakwo Abanya-Kanani bayûbakaga aha Gezeri, co cinarhuma Abanya-Kanani banaciyûhakayo bonaye.
30 Zabuloni arhalibirhagakwo abantu bayûbakaga e Kitroni, n’abantu bayûbakaga e Nahaloli; abo Banya-Kanani bayôrha baciberire emwâge, ci kwônene abagonya n’emikolo. 31 Aseri arhalibirhagakwo abantu bayûbakaga aha Ako, Abantu bayûbakaga e Sidoni, ciru n’oli abayûbakaga e Ahalabu, ab’e Akizibu, ab’e Helba, ab’e Afiki n’ab’ e Rehobu. 32 Bene Aseri bayûbaka ntyo haguma n’Abanya-Kanani bali bayûbasire omu cihugo, ebwa kubà barhabâlibirhagakwo. 33 Nefutali arhalihirhagakwo abantu bayûbakaga e Beti-Shemeshi n’ahantu b’e BetiAnati naye anayôrha n’Abanya-Kanani hali bayûbasire omu cihugo; ci kwônene abo bantu b’e Beti-Shemeshi n’abantu b’e Beli-Anali, bashuba bantu ba kukazibakolera. 34 Abanya-Moreni banacigorha bene Dani omwo ntondo, bulya barhahashaga okuyandagalira ebwa kabanda. 35 Abanya-Moreni banacìsêza okubêra aha Hari-Heresi, aha Ayayaloni n’aha Shaalbimi; ci okuboko kwa bene Yozefu kwabagonya, basêzibwa nabo okubashiga n’okukazibakolera. Ecihugo c’Abanya-Moreni ciri kurhenga oku irango ly’Akrabimi, oku lya Sela n’enyanya.
Richter/Judges BHS 1
1וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃ 2וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃ 4וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃ 5וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֨זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃ 6וַיָּ֨נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃ 7וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים ׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ פ
8וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ 9וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃ 10וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁם־חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃ 11וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃ 12וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 13וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 14וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֨הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־אָבִ֨יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃ 15וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֨גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃ פ
16וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃ 17וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃ 18וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְר֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃ 19וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃ 20וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְר֔וֹן כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃ 21וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
22וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃ 23וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃ 24וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃ 25וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃ 26וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
27וְלֹא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֨ ד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֨וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 28וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֹֽׁו׃ ס
29וְאֶפְרַ֨יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃ פ
30זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃ ס
31אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃ 32וַיֵּ֨שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הוֹרִישֹֽׁו׃ ס
33נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הוֹרִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃ ס
34וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃ 35וַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃ 36וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃ פ

2
Nyamubâho akalihira olubaga lwâge
1 Ago mango malahika wa Nyakasane anaciyisha burherema kurhenga e Gilgala kujà e Bokimi, anaciderha, erhi: «Niene namukûlaga e Mîsiri nanamuhisa muli eci cihugo namulaganyagya na basho. Nali ndesire nti ntà mango ciru n’amaguma nankavuna cndagâno yâni ninyu. 2 Kandi naderha nti: na ninyu ntà mango mwacishomagya mpu mwajira endagâno n’abantu b’eci cihugo, nti mukazikulumbya empêrero zâbo. Ci kwônene murhayumvagya izù lyâni. Bici ebi mwajizire?» 3 Nâni naderha nti: ntacibalibirhekwo embere zinyu; bamuhorhaza na banyamuzinda wâbo, bayôrha murhego, kuli mwe». 4 Mw’ago mango, malahika wa Nnâmahanga abwîra bene Israheli ebyo binwa, olubaga lwayama, lwalaka. 5 Aho hantu, bahayîrika izîno lya Bokimi, n’aho banacirherekêreraho Nyakasane enterekêro.
Enshokolezi ya kabiri: Ebiyêrekîre amango g’abacîranuzi gôshi
Okufà kwa Yozwè
6 Yozwè anacisengaruka olubaga, bene Israheli banacigenda, ngasi baguma bakanya bagendiyûbaka omu câbo cihimbi c’ecihugo bahâbagwa. 7 Elyo iburha lyôshi lyanacifa, lyajà emunda b’îshe bajire; n’enyuma zâbo hayisha erindi iburha lirhayishigi Nyakasane, lirhayishigi n’olukogo ajiriraga Israheli. Olubaga lwarhumikira bwinjà Nyakasane amango Yozwè anacihali gôshi, n’amango g’abagula ba mîra baciriho enyuma za Yozwè, n’ababonaga gulya mukolomunene Nyakasane ajiriraga Israheli. 8 Yozwè mugala wa Nuni, murhumisi wa Nyakasane anacifa; ali akola agwêrhe myâka igana n’ikumi. 9 Banacimubisha omw’ishwa ahabagwa nka mwanya gwâge, aha Timnati-Heresi, omu ntondo ya Efrayimu, olunda lw’emwené lw’entondo ya Gashi. 10 Elyo iburha lyôshi lyanacifa, lyajà emunda b’îshe bajire; n’enyuma zâbo, hayisha erindi ihurha lirhayishigi Nyamubâho, li rhayishigi n’olukogo ajiriraga Israheli.
Bene-Israheli bakaz’iharâmya banyamuzinda b’obwîhambi
11 Bene Israheli banacijira ebiri bigalugalu bwenêne omumasu ga Nyakasane, banacikolera ba-Bali. 12 Banacileka ntyo Nyakasane, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo, owabakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, bacijira emw’abandi banyamuzinda; hàli baguma ba muli ba-Nyamuzinda ba zirya mbaga zali zibazo ngolosire. Bakaziharâmya abo ba-Nyamuzinda, na ntyo bakuniza Nyakasane. 13 Baleka Nyakasane bakazirhumikira Bali na ba-Astarte. 14 Obukunizi bwa Nyakasane bwanaciyaka bwenêne kuli bene Israheli; abaleka omu maboko g’abahàguzi, nabo babahàgula; abaguza emw’abashombanyi bâbo bàli babali eburhambi; barhacigwêrhe misî mici oku bashombanyi bâbo. 15 Ngasi hôshi banarhangulaga mpu bakola bajilwayo, okuboko kwa Nyakasane kunabahumbarhaze, kubajire kubî nka kulya Nyamubâho anaderhaga, nka kulya Nyakasane anayôrhaga abarhonzire, bajà omu malibûko manji bwenêne. 16 Ci kwo nene muli ago mango, Nyakasane akazizusa ekarhî kâbo abacîranuzi bakazâgibalanga kuli balya bakazâgiyishibahagula. 17 Na ciru barhayumvagya abo bacîrânuzi bâbo, bulya kurharhumaga barhakaziciheka emwa ba-Nyamuzinda b’embuga n’okukazibaharâmya. Barhenga duba duba muli erya njira bîshe wâbo bali bashimbire omu kukulikira amarhegeko ga Nyakasane; bôhe barhacijiraga akabo. 18 Erhi Nyakasane abazukizagya abacîranuzi, Nyakasane anabà haguma n’olya mucîrânuzi na ntyo olya mucîrânuzi anabalîkûza oku bashomhanyi bâbo, omu mango g’akalamo kâge gôshi, cbwa kubà Nyakasane akazâgibafa lukogo nka bamamulakira erhi balya bashombanyi badwîrhe babalibuza barhuma. 19 Ci erhi oyomucîrânuzi abaga amafa, nabo kandi banashubirhogera omu bubî, barhaluse b’îshe wâbo, bacijìre emw’abandi ba-Nyamuzinda, bakabarhumikira n’okubaharâmya; barhaderhaga mpu bankaleka bubî bwâbo bulebe, nîsi erhi olugendo lwâbo lubi.
Okuyôrha kw’amashanja g’ihanga omu Israheli
20 Oku bundi obwo ohurhe bwa Nyakasane bwanaciyaka bwenêne kuli Israheli, anaciderha erhi: «Obu olu lubaga lwamavuna erya ndagâno yâni narhegekaga b’îshe wâbo, n’obûla barhaciyumvîrhi izù lyâni, 21 nâni ntacilibirhekwo embere zâbo ishanja ciru n’eriguma muli galya mashanja Yozwè asigaga erhi afa. 22 Ntyo Israheli amagala gamulya erhi bo barhuma: «Ka lero akolaga alanga enjira za Nyamubâho n’okuzishimba nk’oku ababusi bâbo bazilangaga, nîsi erhi nanga?» 23 Nyakasane aleka ago mashanja gaciluhukira, arhagalibirhagakwo duba, arhagahânaga omu maboko ga Yozwè.
Richter/Judges BHS 2
1וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֛ה מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים פ
וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃ 2וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃ 3וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃ 4וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃ 5וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃ פ
6וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 7וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 8וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ 9וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃ 10וְגַם֙ כָּל־הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
11וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ 12וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־יְהוָ֖ה׃ 13וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃ 14וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃ 15בְּכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־יְהוָה֙ הָיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃ 16וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃ 17וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־יְהוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃ 18וְכִֽי־הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה ׀ לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי־יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃ 19וְהָיָ֣ה ׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֨בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֨ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃ 20וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת־בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי׃ 21גַּם־אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃ 22לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם־לֹֽא׃ 23וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ פ

3
Amashanja gali ekarhî ka bene Israheli
1 Alaga amashanja Nyakasane alekaga ekarhî ka bene Israheli mpu akomezemwo bene Israheli, baligi balya bôshi barhayishigi kurhi balwa ebwa kubà barhajaga oku matabâro kuli Banya-Kanani. 2 Ajiraga ntyôla kwali kulonza mpu ayigirizemwo kwônene bene Israheli, galigi galya maburhwa gâbo garhali gamanyire eby’amatabâro, bali balya barhali basagijà oku matabâro. 3 Agola mashanja galigi, abarhwali b’Abafilistini, Abanya-Kanani bôshi n’Abanya-Sidoni n’Abanya-Hiwimi bayûbakaga omu ntondo ya Libano, kurhenga oku ntondo ya Bali-Hermoni kuhika oku muhango gwa Hamati. 4 Agola mashanja, Nyakasane agaleka mpu akomezemwo bene Israheli, lyo amanya erhi Abacîranuzi bakazishimha galya marhegeko ahâga b’îshe wâbo omu mango ga Mûsa. 5 Ntyo bene Israheli banaciyûbakaanwa bôshi n’Abanya-Kanani, Abanya-Hiti, AbaAmoni, Aba-Perizi, Abahivi, n’Aba-Yebusi. 6 Lero bene Israheli bakayanka bâli b’ago mashanja nka bakabo, na bâli bâbo bakazibaha bene ago mashanja, banakazirhumikira ba-Nyamuzinda wâbo.
Olw’abacîranuzi
Otnieli 7 Bene Israheli banacikulikiza okukazijira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyakasane, bayibagira Nyakasane, Nyamuzinda wâbo, bakazikolera abazimu, ba Bali na ba Asherasi. 8 Oburhè bwa Nyakasane bwanaciyâka kuli bene Israheli, lero abaguza emwa Kushani-Rishetayimi, mwâmi w’e Mezopotamiya, ntyo bene Israheli bakazikolera Kushani-Rishetayimi myâka munâni yôshi. 9 Bene Israheli banacilakira Nyakasane, naye Nyakasane anacizusa muli abo bene Israheli omuyokozi wabayokola: ye Otnieli, mugala wa Kenazi, mulumuna wa Kalebu. 10 Mûka gwa Nyakasanek anacija muli ye; aba mucîrânuzi w’Israheli, akomekera mpu akola agendijà oku matabâro. Nyakasane amufumbasa Kushani-Rishetayimi, mwâmi w’e Mesopotamiya, okuboko kwâge kwarhimbalaza bwenêne Kushani-Rishetayimi. 11 Ntyo ecihugo carhangihumûka myâka makumi ani, buzinda bw’aho Otnieli mugala wa Kenazi anacifa.
Ehudi 12 Bene Israheli barhondêra okukajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyakasane, naye Nyakasane aha Egloni, mwâmi w’e Mowabu emisî y’okulwîsa bene Israheli, ebwa kubà badwîrhe bajira ebigalugalu omu masù ga Nyakasane. 13 Egloni engabo yâge ayiyûshûlakwo bene Amoni n’Amaleki; anacirhabâlira Israheli anamuhima. Arhôla olugo lwâge lw’emirhanda. 14 Bene Israheli barhumikira Egloni myâka ikumi na munâni, ye wali mwâmi w’e Mowabu. 15 Bene Israheli banacilakira emunda Nyakasane ali, naye Nyakasane anacizusa muli bo omuyokozi, ye Ehudi, mugala wa Gera, wa muli bene Benyamini, àli wa kuboko kulyo kuhozire. Bene Israheli banacimurhuma mpu ahêke oluhembo emwa Egloni, mwâmi w’e Mowabu. 16 Ehudi anacitulisa engôrho ya moji abirhi, ya buli bw’ikoro liguma, anaciyiyambalira idako ly’e myambalo yâge, oku ihiji ly’ekulyo. 17 Anacikanyanya oluhembo lwâge emwa Egloni, mwâmi w’e Mowabu; oyo Egloni àli muntu wa majembere bwenêne. 18 Erhi ayûsa okurhûla oluhembo, akumira ababarhuzi b’olwo luhembo. 19 Naye yêne ashubira ebwa nshanga zali aha Gilgala, anacibwîra mwâmi erhi: «Yâgirwa mwâmi ngwêrhe omwanzi gw’ihwe nakubwîra». Mwâmi anaciderha erhi: • «Nkumire!» Abali bôshi naye bahuluka. 20 Ehudi anaciyegera hôfi naye, halya bàli babwarhire omu nyumpa yâge y’enyanya mwo bakazâginywera empolwe, yo yanali nyumpa yâge yenene. Eh udianaciderha erhi: «Yâgirwa ngwêrhe akanwa ka Nyamuzinda kuli we». Mwâmi anaciyimuka oku ntebe yâge. 21 Okubundi obwo, Ehudi anacizonza okuboko kwâge kumosho, ayomola erya ngôrho yali okw’ihiji lyâge liryo, anacimufunda yo omu nda. 22 Erya ngôrho yazikirira n’ccirindi câyo omu nda y’olya mwâmi, amashushi gayifunika ayabirwa n’okukûla eyo ngôrho omu nda yâge yafufûka enyuma zâge. 23 Ehudi anaciyandagala oku mushonezo gwali embuga, anajà ayigala enyumvi z•eyo nyumpa y’enyanya, akulula n’akahamiko. 24 Erhi aba amagenda, abarhumisi ba mwâmi banaciyisha, balola: ala oku enyumvi z’eyo nyumpa y’enyanya zali mpamike n’akahamiko. Banaciderha mpu: «Buzira kurhindira, adwîrhe acibwika amagulu omu nyumpa bayankira ehibohololo». 25 Balinda kasanzi karhali kanyi, kuhika bazânwa, n’erhi babona arhayigula enyumvi z’enyumpa, barhôla olwigulo, bayigula; lolà oku omwâmi wâbo alambukire oku idaho, mîra anafaga. 26 Ago mango erhi Ehudi adwîrhe acilibirhira, arhaluka ebwa zirya nshanga, ayâkira e Ha-Seiri. 27 Oku anahika ntya, ayirukira abûha omushekera mulya ntondo y’Efrayimu. Bene Israheli bayandagala naye kulya ntondo, yêne abalongolana. 28 Anacibabwîra, erhi: «Nshimbi, bulya Nyakasane amuhire abashombanyi binyu b’e Mowabu». Banaciyandagala, bayisha bamukulikire, bajàbafuka kuli Mowabu amazîko gôshi ga Yordani, barhazigaga omuntu ciru n’omuguma agera. 29 Bahima bene Mowabu muli ago mango, hôfi bantu bihumbi ikumi bafà; bàli balume banene banene na ba burhwâli, harhasigalaga ciru n’omuguma. 30 Muli ezo nsiku, Mowabu afunyazibwa na bene Israheli, n’ecihugo caluhûka myâka makumi gali munâni.
Shamgari 31 Enyuma zâge (Ehudi) hayisha Shamgari, mugala w’Anati, ye wayirhaga bantu magana gali ndarhu ga Bafilistini n’omusholo gw’okuhuga enkafu; naye kuguma ali muyôkozi w’Israheli.
Richter/Judges BHS 3
1וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ 2רַ֗ק לְמַ֨עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם׃ 3חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃ 4וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה אֶת־אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 5וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 6וַיִּקְח֨וּ אֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ
7וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָאֲשֵׁרֽוֹת׃ 8וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃ 9וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃ 10וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃ 11וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַֽז׃ פ
12וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת־עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי־עָשׂ֥וּ אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־עִ֥יר הַתְּמָרִֽים׃ 14וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ ס
15וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־יְהוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃ 16וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃ 17וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד׃ 18וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת־הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה׃ 19וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔ס וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיו׃ 20וְאֵה֣וּד ׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר־לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃ 21וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ׃ 22וַיָּבֹ֨א גַֽם־הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֨לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃ 23וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹ וְנָעָֽל׃ 24וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה׃ 25וַיָּחִ֣ילוּ עַד־בּ֔וֹשׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֖ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־הַמַּפְתֵּ֨חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃ 26וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת־הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה׃ 27וַיְהִ֣י בְּבוֹא֔וֹ וַיִּתְקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמּ֧וֹ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם׃ 28וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת־אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶת־מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר׃ 29וַיַּכּ֨וּ אֶת־מוֹאָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל־שָׁמֵ֖ן וְכָל־אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ׃ 30וַתִּכָּנַ֤ע מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ שְׁמוֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃ ס
31וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיֹּ֥שַׁע גַּם־ה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
4
Abanya-Kanani barhindibuza bene-Israheli
1 Bene Israheli barhondêra okujira ebigalugalu embere za Nyakasane erhi Ehudi aba amafa. 2 Na Nyakasane anacibaguza emwa Yabini, mwâmi w’e Kanani, owaliyimire aha Hasori. Omurhambo w’engabo y’abalwi bâge ye wali Sisera, ayûbakaga aha Harosheti, emw’amashanja.
3 Bene Israheli banacilakira Nyakasane, ebwa kubà oyo Yabini àli agwêrhe ngâlè magana gali mwenda ga cûma; ali amageza myâka makumi abirhi adwîrhe alibuza bwenêne bene Israheli.
Debora
4 Muli ago mango, Debora, mulêbi-kazi, mukà Lapidoti, àli mucîrânuzi omu Israheli. 5 Akazagitwîra emmanja aha nkingi ederhwa ya Debora, ekarhî ka Rama na Beteli, omu ntondo y’Efrayimu, na bene Israheli bakazisôkera e mwâge, bagend’itwîrwa olubanja. 6 Arhumiza mpu bagendihamagala Baraki, mugala w’Abinoami w’e Kedesi omu Nefutali; anacimubwîra erhi: «K’arharhegekaga ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli? Okanye ojibera oku ntondo Tabora, ogende na bantu bihumbi ikumi omu bene Nefutali na muli bene Zabuloni. 7 Nayisha nakurugukiza emunda oli, ebwa mugczi gwa Kishoni, Sisera ye murhambo w’engabo y’abalwi ba Yabini, ayisha n’engâlè zâge mwandu, n’omwandu gw’abalwi, nâni nanakuha ye». 8 Baraki amubwîra erhi: «Okayisha nâni nanagenda, ci akaba orhayishiri nâni ntayije». 9 Debora ashuza erhi: «Okuli nayisha, rhugende nâwe, ci orhabone irenge omu njira wayishigeramwo, ebwa kubà mukazi Nyakasane akola ahimamwo Sisera». Debora, ayimuka agenda na Baraki e Kedesi. 10 Baraki anacihamagala Zabuloni na Nefutali aha Kedesi; bantu bihumbi ikumi bagcnzikanwa naye, Debora naye bagenzikanwa bôshi.
Omunya-Keniti Heberi 11 Muli ago mango, Heberi, munya-Keniti, ali aciberwire kuli Kayini na kuli bene Hobabu, îshazala wa Mûsa, anali amagwika ihêma lyâge kuhika aha mwelo gwa Besananimi, hôfi na Kedesi.
Okuhimwa kwa Sisera
12 Banacimanyîsa Sisera oku Baraki mugala wa Abinoami amasôkera oku ntondo ya Tabora. 13 Sisera anacilâlika mpu bashubulize aha Harosheti w’amashanja, olunda lw’omugezi gwa Kishoni, engâlè zâge z’ecûma zôshi n’engâlè yâge y’abalwi bali naye. 14 Oku bundi Debora anacibwîra Baraki erhi: «Yimuka, bulya alaga olusiku Nyakasane anakuhamagalamwo Siscra. Nyakasane k’arhayishire oku ntambala embere zâwe?» Baraki anaciyandagala kulya ntondo na balya bantu bâge bihumbi ikumi enyuma zâge. 15 Nyakasane ashandabanya Sisera n’engâlè zâge z’ecûma n’erya ngabo y’abalwi bôshi. Baraki abageza oku boji bw’engôrho; Sisera ashonoka omu ngâlè yâge akola ayaka n’amagulu. 16 Baraki anaciminika zirya ngâlè n’erya ngabo y’abalwi, kuhika aha Harosheti w’amashanja, n’engabo y’abalwi ba Sisera yôshi yahwera oku boji bw’engôrho harhasigalaga omuntu ciru n’omuguma.
Okufà kwa Sisera
17 Sizera alibirha n’amagulu akola ayaka, ayâkira omw’ihêma lya Yaheli, mukà Heberi w’omukeniti, bulyala Yabini, mwâmi w’e Asori, n’enyumpa ya Heberi w’omu Keniti bàli erhi bayumvîkine. 18 Yaheli anacihuluka aja emunda Sisera ali, anacimubwîra erhi: «Ja omu nyumpa. Yâgirwa nnawîrhu, ja omu mwâni, orhayobôhe cìcî». Anaciyongoberera omw’ihêma ly’olya mukazi, naye olya mukazi amubwikira n’obulengeti. 19 Sisera anacìbwîra olya mukazi erhi: «Nkuhûnyire ompè nâni mîshi masungunu nganywe bulya ndi n’enyôrha». Anacifûnula akabindi k’amarha, amuhà anywa, anashubimubwikira. 20 Sisera abwîra olya mukazi erhi: «Obêre aha muhango gw’ihêma, na bakayishikudôsa mpu ka hali omuntu hano, wanaderha erhi nanga». 21 Oku bundi olya Yaheli mukà Heberi ayanka omurhi mushongole okw’ihêma, n’omu kundi kuboko afumbarhamwo enyundo, ayisha anyombôka, amujàho, amukomerera gulya murhi omu lulirà, gwarhulukana kuhika omw’idaho, bulya ali iro bwenêne erhi murhamo gurhuma, anacifa. 22 Ci kwônene Baraki ayisha alongereza Sisera. Yaheli aja emund’ali amubwîra, erhi: «Yisha nkuyêreke omuntu wajà walonza». Baraki anacija omu mw’olya mukazi, abona! Sisera anarhangusire, anafire, n’omurhi gumuli omu lulirà.
Bene-Israheli barhenga omu bujà
23 Muli olwo lusiku, Nyamuzinda afunyanza ntyo Yabini, mwâmi w’e Kanani, embere za Bene Israheli. 24 Okuboko kwa bene Israheli kwaja kwahumbarhaza bwenêne Yabini, mwâmi w’e Kanani, kuhika bahima loshi oyo Yabini, mwâmi w’e Kanani.
Richter/Judges BHS 4
1וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת׃ 2וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂר־צְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם׃ 3וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶב־בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ ס
4וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ 5וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַת־תֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט׃ 6וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן־אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן׃ 7וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל־נַ֣חַל קִישֹׁ֗ון אֶת־סִֽיסְרָא֙ שַׂר־צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת־רִכְבּ֖וֹ וְאֶת־הֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ׃ 8וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֨יהָ֙ בָּרָ֔ק אִם־תֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִם־לֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְ׃ 9וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד־אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת־סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם־בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה׃ 10וַיַּזְעֵ֨ק בָּרָ֜ק אֶת־זְבוּלֻ֤ן וְאֶת־נַפְתָּלִי֙ קֶ֔דְשָׁה וַיַּ֣עַל בְּרַגְלָ֔יו עֲשֶׂ֥רֶת אַלְפֵ֖י אִ֑ישׁ וַתַּ֥עַל עִמּ֖וֹ דְּבוֹרָֽה׃ 11וְחֶ֤בֶר הַקֵּינִי֙ נִפְרָ֣ד מִקַּ֔יִן מִבְּנֵ֥י חֹבָ֖ב חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֑ה וַיֵּ֣ט אָהֳל֔וֹ עַד־אֵל֥וֹן בְּצַעֲנַּיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר אֶת־קֶֽדֶשׁ׃ 12וַיַּגִּ֖דוּ לְסִֽיסְרָ֑א כִּ֥י עָלָ֛ה בָּרָ֥ק בֶּן־אֲבִינֹ֖עַם הַר־תָּבֽוֹר׃ ס
13וַיַּזְעֵ֨ק סִֽיסְרָ֜א אֶת־כָּל־רִכְבּ֗וֹ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ מֵחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִ֖ם אֶל־נַ֥חַל קִישֹֽׁון׃ 14וַתֹּאמֶר֩ דְּבֹרָ֨ה אֶל־בָּרָ֜ק ק֗וּם כִּ֣י זֶ֤ה הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־סִֽיסְרָא֙ בְּיָדֶ֔ךָ הֲלֹ֥א יְהוָ֖ה יָצָ֣א לְפָנֶ֑יךָ וַיֵּ֤רֶד בָּרָק֙ מֵהַ֣ר תָּב֔וֹר וַעֲשֶׂ֧רֶת אֲלָפִ֛ים אִ֖ישׁ אַחֲרָֽיו׃ 15וַיָּ֣הָם יְ֠הוָה אֶת־סִֽיסְרָ֨א וְאֶת־כָּל־הָרֶ֧כֶב וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה לְפִי־חֶ֖רֶב לִפְנֵ֣י בָרָ֑ק וַיֵּ֧רֶד סִֽיסְרָ֛א מֵעַ֥ל הַמֶּרְכָּבָ֖ה וַיָּ֥נָס בְּרַגְלָֽיו׃ 16וּבָרָ֗ק רָדַ֞ף אַחֲרֵ֤י הָרֶ֨כֶב֙ וְאַחֲרֵ֣י הַֽמַּחֲנֶ֔ה עַ֖ד חֲרֹ֣שֶׁת הַגּוֹיִ֑ם וַיִּפֹּ֞ל כָּל־מַחֲנֵ֤ה סִֽיסְרָא֙ לְפִי־חֶ֔רֶב לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר עַד־אֶחָֽד׃ 17וְסִֽיסְרָא֙ נָ֣ס בְּרַגְלָ֔יו אֶל־אֹ֣הֶל יָעֵ֔ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י כִּ֣י שָׁל֗וֹם בֵּ֚ין יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצ֔וֹר וּבֵ֕ין בֵּ֖ית חֶ֥בֶר הַקֵּינִֽי׃ 18וַתֵּצֵ֣א יָעֵל֮ לִקְרַ֣את סִֽיסְרָא֒ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו סוּרָ֧ה אֲדֹנִ֛י סוּרָ֥ה אֵלַ֖י אַל־תִּירָ֑א וַיָּ֤סַר אֵלֶ֨יהָ֙ הָאֹ֔הֱלָה וַתְּכַסֵּ֖הוּ בַּשְּׂמִיכָֽה׃ 19וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת־נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ׃ 20וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ עֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְהָיָה֩ אִם־אִ֨ישׁ יָב֜וֹא וּשְׁאֵלֵ֗ךְ וְאָמַ֛ר הֲיֵֽשׁ־פֹּ֥ה אִ֖ישׁ וְאָמַ֥רְתְּ אָֽיִן׃ 21וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת־חֶ֠בֶר אֶת־יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת־הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת־הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא־נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת׃ 22וְהִנֵּ֣ה בָרָק֮ רֹדֵ֣ף אֶת־סִֽיסְרָא֒ וַתֵּצֵ֤א יָעֵל֙ לִקְרָאת֔וֹ וַתֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֣ךְ וְאַרְאֶ֔ךָּ אֶת־הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וַיָּבֹ֣א אֵלֶ֔יהָ וְהִנֵּ֤ה סִֽיסְרָא֙ נֹפֵ֣ל מֵ֔ת וְהַיָּתֵ֖ד בְּרַקָּתֽוֹ׃ 23וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הִכְרִ֔יתוּ אֵ֖ת יָבִ֥ין מֶֽלֶךְ־כְּנָֽעַן׃ פ
5
Olwimbo lwa Debora na Baraki
1 Muli ago mango, Debora na Baraki mugala w’Abinoami, banacìrhôla olwimbo hayimba, mpu:
2 Amango abangere bayabwîre bwinjà Israheli, Amango olubaga lucihânyire n’omurhima mwinjà munakuze Nyakasane!
3 Yumvagyi yaga mwe bâmi, ninyu mwe barhambo b’amatabâromurhege okurhwîri. Niono nkola nayimbira Nyakasane, Nayimbira Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli olulanga.
4 Yâgirwa Nyakasane erhi orhenga e Seiri, erhi oyegera endimiro za bene Edomu, igulu lyageramw’omusisi, amalunga gajonga, n’ebitù byavongobokamwo enkuba.
5 Embere za Nyakasane, entondo zadirhimana, ye Sinayi wadirhimana embere za Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli.
6 Amango ga Shamgari mugala w’Anati, amango ga Yaheli, erhi ntà mizinzi ya bantu ecigera omu njira nungêdu, bàli bakola bakazigera omu rhujira rhw’eburhambi.
7 Omu Israheli erhi ntà barhambo, ntâye ciru n’omuguma, kuhika nayima niono Debora, nayimanga nie nina w’Israheli.
8 Bakazicîshoga abandi ba-Nyamuzinda bahyâhya, nka kula bacîshoga emigati; ntà mpenzi, nt’itumu ciru n’eriguma byacibonekaga emw’ebihumbi by’amakumi ani ga bene Israhelî.
9 Omurhima gwanî guyêrekìre abarhegesi b’Israheli, omu lubaga, mwe b’omurhima mwinjà, mukuze Nyakasane,
10 Mwe mushonire oku ndogomi-kazi nyeru, erhi mwe mubwarhire oku nshangi nnambûle, na ninyu mwe muli omu njira mwagenda, muyimbè!
11 Muyimbe erhi munayimizibwe n’abarhimba engoma aha zinywera aho bamakuza oburhabêsha bwa Nyakasane, oburhabêsha bw’omurhambo wâge omu Israheli. Okubundi obo, olubaga lwa Nyakasane, lwamayandagalira ebwa mihango.
12 Zûka zûka, Debora, zûka zûka oyimbe olwimbo! Yimuka wâni Baraki, ogwârhe ngasi wanalikugwasire, wâni mugala w’Abinoami!
13 Yandagala we washugunusìre, ojè emunda Abanya-buhashe bali! lubaga lwa Nyakasane, yandagalira emunda ndi omu karhî k’entwâli!
14 Omu bene Efrayimu, abayubasire emw’Amaleki ekuyimize emirhwe ya bene Benyamini, eyandagale emirhwe ya bene Makiri bayandagale ab’emwa Zabuloni, erhi banali n’akarhi k’oburhegesi.
15 Abarhambo b’Isakari bali na Debora, naye Isakari ayishire na Baraki, alikira engabo yâge omu kabanda. Hôfi n’orhwishi rhwa Rubeni, baciha amadoso manji omu murhima, mpu:
16 Carhuma wayôrha omu karhî k’ebyôgo byâwe, oli omu kuyumvîrhiza abazihi b’orhurhêra hôfi n’amasò gâwe? Hôfi n’orhwishi rhwa Rubeni, badwîrhe bacija emurhima!
17 Galadi ishiriza lya Yordani yo aba; naye Dani cirhuma ayûbaka omu mûrho gâge’! Aseri amayûbaka oku burhambi bw’enyanja, amayûbaka omu mahukulu gâyo.
18 Ci Zabuloni lwo lubaga lw’abantu bali bacihizire omu kaga k’okufà, kuguma na Nefutali, oku nyanya ly’amashwa.
19 Abâmi banaciyisha, batula entambala; neci batula entambala abâmi b’e Kanani, batulira entambala aha Tanaka, oku mîshi ga Megido: arhali bunguke bwa nsaranga bahimire.
20 Kurhenga enyanya, emalunga, ezalwire ziri nyenyêzil; oku zagenda erhi zanalwîsa Sisera.
21 Bakurubukanwa n’omugezi gwa Kishoni, omugezi gwa Kedumi, omugezi gwa Kishoni; omurhima gwâni gwashologosirwe nabo bwenêne!
22 Oku bundi ensenyi z’enfarasi zayisha zahukuza idaho, zizigamire omu mizigo, omu mizigo y’abalwi.
23 Hehêrera Merozi, kwo adesire malahika wa Nyakasane Hehêrera, hehêrera abantu b’eyo munda! ebwa kubà barhayishigirhabâla Nyakasane barhayishigirhabâla Nyakasane n’entwâli zâge.
24 Agishwe omu bakazi bôshim Yaheli, Yaheli, mukà Heberi munya-Keniti, omu bakazi bôshi ba ngasi nyumpa agishwe!
25 Mîshi ga kunywa, go amahûna; lero nyamukazi amuhà amarha; omu kahe k’abakulu amamuhiriramwo entanda.
26 Nyamukazi omu kuboko kuguma amafumbarha omushurhi, n’omu kuboko kulyo amafumbarha enyundo y’abakozi; Amayirhimba Sisera, yamutuntuma irhwe, yavunanga, yanarhula olulirà.
27 Aha magulu gâge, amavondama, amakulumba, cikola cirunda, aha avondamaga, ah’akulumbiraga ho anafirire.
28 Amalâbira omu kabonezo, amayunjula birengo, nina wa Sisera, amalâbira omu rhuyungiro: «Erhi, cirhumire engâlè yâge elegema wâni? Cirhumire rhulinga emibomborogano y’engâlè zâge?»
29 Embuguma z’omu bambalikazi zanamushuza, naye yêne anashubigaluka omu binwa byâbo, erhi:
30 «Ka ntâco babwîne, ka barhadwirhi bagabâna eminyago? mujà-kazi muguma, bajà-kazi babirhi okw’irhwe liguma; omu minyago ya Sisera, muli emishangi y’ebitâkè n’obushengerere, eminyago, ebitâkè, obushengerere buhange kabirhi omu igosi»!
31 Ntyo kwo bafà abanzi bâwe, yâgirwa Nyakasane. Nabo abakuzigira kwo bali nk’izûba lyazûkana emisî yalyo yôshi. Ecihugo canaciluhûka myâka makumi ani.

Richter/Judges BHS 5
1וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃
2בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃
3שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
4יְהוָ֗ה בְּצֵאתְךָ֤ מִשֵּׂעִיר֙ בְּצַעְדְּךָ֙ מִשְּׂדֵ֣ה אֱד֔וֹם אֶ֣רֶץ רָעָ֔שָׁה גַּם־שָׁמַ֖יִם נָטָ֑פוּ גַּם־עָבִ֖ים נָ֥טְפוּ מָֽיִם׃
5הָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
6בִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֤ר בֶּן־עֲנָת֙ בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל חָדְל֖וּ אֳרָח֑וֹת וְהֹלְכֵ֣י נְתִיב֔וֹת יֵלְכ֕וּ אֳרָח֖וֹת עֲקַלְקַלּֽוֹת׃
7חָדְל֧וּ פְרָז֛וֹן בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֨מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
8יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
9לִבִּי֙ לְחוֹקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה׃
10רֹכְבֵי֩ אֲתֹנ֨וֹת צְחֹר֜וֹת יֹשְׁבֵ֧י עַל־מִדִּ֛ין וְהֹלְכֵ֥י עַל־דֶּ֖רֶךְ שִֽׂיחוּ׃
11מִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗ים בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְק֣וֹת יְהוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזֹנ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃
12עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃
13אָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם יְהוָ֕ה יְרַד־לִ֖י בַּגִּבּוֹרִֽים׃
14מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃
15וְשָׂרַ֤י בְּיִשָּׂשכָר֙ עִם־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי־לֵֽב׃
16לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִק֣וֹת עֲדָרִ֑ים לִפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדוֹלִ֖ים חִקְרֵי־לֵֽב׃
17גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן׃
18זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשֹׁ֛ו לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה׃
19בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃
20מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִיסְרָֽא׃
21נַ֤חַל קִישׁוֹן֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישֹׁ֑ון תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃
22אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס מִֽדַּהֲר֖וֹת דַּהֲר֥וֹת אַבִּירָֽיו׃
23א֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא־בָ֨אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהוָ֖ה בַּגִּבּוֹרִֽים׃
24תְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ׃
25מַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה׃
26יָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִֽימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָלְמָ֤ה סִֽיסְרָא֙ מָחֲקָ֣ה רֹאשֹׁ֔ו וּמָחֲצָ֥ה וְחָלְפָ֖ה רַקָּתֽוֹ׃
27בֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֤ין רַגְלֶ֨יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד׃
28בְּעַד֩ הַחַלּ֨וֹן נִשְׁקְפָ֧ה וַתְּיַבֵּ֛ב אֵ֥ם סִֽיסְרָ֖א בְּעַ֣ד הָֽאֶשְׁנָ֑ב מַדּ֗וּעַ בֹּשֵׁ֤שׁ רִכְבּוֹ֙ לָב֔וֹא מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּ פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו׃
29חַכְמ֥וֹת שָׂרוֹתֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף־הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ׃
30הֲלֹ֨א יִמְצְא֜וּ יְחַלְּק֣וּ שָׁלָ֗ל רַ֤חַם רַחֲמָתַ֨יִם֙ לְרֹ֣אשׁ גֶּ֔בֶר שְׁלַ֤ל צְבָעִים֙ לְסִ֣יסְרָ֔א שְׁלַ֥ל צְבָעִ֖ים רִקְמָ֑ה צֶ֥בַע רִקְמָתַ֖יִם לְצַוְּארֵ֥י שָׁלָֽל׃
31כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל־אוֹיְבֶ֨יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ
6
Israheli alibuzibwa n’Abanya-Madiani
1 Bene Israheli bakajira ebiri bigalugalu embere za Nyakasane, na Nyakasane anacibahâna emwa Madiani, myâka nda. 2 Okuboko kw’Abanya-Mediana kwafunyaza bwenêne bene Israheli. Okwo kulibuzibwa n’aba nya-Madiani kwarhuma bene Israheli bakazigendicîfulika omu ntondo, omu nyâla n’omo mahukulu. 3 Erhi Israheli abaga amarhwera emburho zâge, Abanya-Madiani banayisha n’Abanya-Maleki, n’engabo y’e buzûka-zûba, banayisha balimukozakwo entambala. 4 Banahanda omu cihugo ca bene Israheli, banarhangira okuhagula emburho omu cihugo kuhika aha Gaza, barhankalesire akantu omu Israheli, oli ebibuzi, oli enkafu n’endogomi. 5 Bamayusihagula, banasokana amahêma n’amasò gâbo; bakazâgiyisha banji nka nzige, bonene n’engamiya zâbo bali mwandu, banarhogera omu cihugo, bacihagula. 6 Israheli akena bwenêne erhi abo banya-Madiani barhuma; lero bene Israheli banacilakira emunda Nyakasane ali.
Nyakasane arhumira Bene-Israheli omulêbi
7 N’okwo bene Israheli bakazâgilakira Nyakasane erhi Banya-Madiani barhuma, 8 kwarhuma Nyakasane arhumira bene Israheli omulêbin. Anacibabwîra, erhi: «Oku Nyamubâho adesire kw’oku: Nie Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, niene namukûlaga e Mîsiri, namukûla omu nyumpa y’obuja. 9 Namulikûla oku Banya-Mîsiri n’oku bandi bashombanyi binyu, hôshi nabalibirbakwo embere zinyu n’ecihugo câbo namuhaco. 10 Namubwizire nti: Nie Nyakasane Nyamuzinda winyu, nti murhahîra mukayôboha ba-Nyamuzinda b’Abanya-Moreni, aba muyûbasire omu cihugo câbo. Ci kwônene murhayumvagya izù lyâni».
Malahika wa Nyakasane abonekera Gedeoni
11 Malahika wa Nyakasane anaciyisha abwârhala aha murhi gw’Ofra, gwabàga gwa Yoash w’omu bûko bw’Abiyezeri. Omugala Gedeoni erhi adwîrhe ahûlira engano omu mpûlo lyo ayiyasa bene Madiani. 12 Malahika wa Nyakasane amubonekera, anacimubwîra, erhi: Nyakasane ali haguma nâwe, wâni ntwâli ntagengwa». 13 Gedeoni anacimushuza erhi: «Mâshi, Nnawîrhu, acibaga Nyakasane ali haguma nîrhu, cici cirhumirage oku kwôshi kwayisha? Na kandi, ngahigi byajire birya birhangazo balarha bakazâgirhubwîra mpu: K’arhali Nyakasane warhukûlaga e Mîsiri? Lero buno Nyakasane arhukabulire, arhuhânyire emwa Abanya-Madiani». 14 Nyakasane anacihindamukira Gedeoni, amubwîra, erhi: «Gendana eyo misî yâwe ogwêrhe, ojilikuza Israheli kuli abo banya-Madiani. Kàli niene nkurhumire?» 15 Naye Gedeoni anacishuza, erhi: «Mâshi! Yâgirwa Nyakasane, bicigi nankacizamwo Israheli? Lolà oku enyumpa yîrhu yo ngonyo bwenêne omu bûko bwa Menashè, na nâni nie munyi kulusha w’omu nyumpa ya Larha». 16 Nyakasane anacimubwîra erhi: «Ebwa kubà nabà haguma na nâwe, wahima bene Madiani nka kula wankahima omuntu muguma». 17 Gedeoni anacimubwîra erhi:, «Akaba ndi murhonyi emunda oli, ompage ecimanyîso, mbonerekwo oku anali we odwîrhe wandesa. 18 Orharhengaga aha waliha, oku nagaluka nshubire eno munda oli, nayisha ndwîrhe enterekêro yâni, nanayirherekêra emunda oli». Naye Nyakasane anacimushuza, erhi: «Gendaga, nabêra aba kuhika ogaluke». 19 Gedeoni akanya, aja emwâge, ajibâga omwânahene, ayanka mulengomuguma gwa nshâno, ajiramwo emigati erhalimwo lwango; ahira enyanya omu cirhiri, n’ibinda lyajà omu nnaga, ahuluka, akanya aja halya idako ly’omurhi, ayegêra. 20 Malahika wa Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Rhôla eyo nyama, n’eyo migati erhalimwo lwango, oyidekereze kuli eri ibuye, obulagireho n’ibinda». Gedeoni anacijira kulya. 21 Malahika wa Nyakasane alambûla akarhi kâge, irhwerhwe lyako lyahika kuli zirya nyama na kuli erya migati erhalimwo lwango. Omuliro gwanaciyâka muli lirya ibuyeo gwasingônola erya nyama n’erya migati erhalimwo lwango, na malahika wa Nyakasane ahirigirha embere zâge. 22 Gedeoni anacibona oku anali malahika wa Nyakasane. Gedeoni anaciderha, erhi: «Mâshi! Yâgirwa Nyakasane, kuziga nabwinage malahika wa Nyakasane n’amasù gânip, busù oku busù». 23 Nyakasane anacimubwîra erhi: «Obè n’omurhûla, orhafe». 24 Aho, Gedeoni ayûbakiraho Nyakasane oluhêrero, anacihayîrika mpu ho: «Nyakasane w’omurhûla». Olwôla luhêrero ho luciba kuhika ene aha Ofra w’e Abiyezeri.
Gedeoni alwîsa Bali
25 Muli obo budufu Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Oyanke erya mpanzi ntôrhò ya sho, n’eyindi mpanzi ya myâka nda. Ogendihongola oluhêrero sho arherekêreragakwo Baliq, kandi wanahongola gulya mulindizo gurhahumwakwo guli oku nyanya. 26 Enyanya ly’aho hantu hakulu ntyo, oyûbakireho Nyakasane Nyamuzinda wâwe oluhêrero, lubè lûbake bwinjà. Wanayanka erya mpanzi ya kabirhi wanayirherekêra nka nterekêro ya nsirîra n’emibeza ya gulya mulindizo wahongolaga». 27 Gedeoni anacirhôla bantu ikumi omu bambali, anacijira nka kulya Nyakasane anamurhegckaga, ci kwônene arhacìshomagya mpu akujira mûshi, ebwa kuyôboha ab’omu mulala gw’îshe n’abandi balungu b’omu lugo: lero akujira budufu. 28 Erhi abantu b’omu lugo bacizûka sêzi, lolà oku bashimâna oluhêrero lwa Bali baluhongwire; lolà n’oku omulindizo gwàli oku nyanya gwatûbirwe, n’oku erya mpanzi ya kabirhi yarherekirwe nka nterekêro ya nsirîra kuli lulya luhêrero bayûbakaga. 29 Bakazidôsanya bône na bône mpu: «Ndi wajiraga kula?» Banacijà badôkereza, banacijà balongereza, banaciderha mpu: «Gedeoni mugala wa Yoash, ye wajiraga okwo». 30 Oku bundi abantu ba mulya lugo banacibwîra Yoash, mpu: «Ohuluse mugala wâwe, anafè, ebwa kubà anahongwire oluhêrero lwa Bali, anatwîre omulindizo gwàli oku nyanya». 31 Yoash anacibwîra balya bàli bamuyishire erhi: «Ka mugwâsirwe okulwirar Bali? Nîsi ka mwe mugwâsirwe okumuyôkola? Owankaderha mpu aja olunda lwa Bali, oyo anafè irhondo embere z’esêzi. Akaba ali Nyamuzinda yêne acilwire, bulya bahongwire oluhêrero lwâge!» 32 Olwo lusiku bayîrika Gedeoni izîno lya Yerubali, bakaziderha, mpu: Bali amujire kubî ebwa kubà anahongwire oluhêrero lwâge!» Okulâlika abalwi 33 Abanya-Madiani, Abanya-Maleki n’abantu b’e buzûka-zûba bôshi bashûbûzanya, n’erhi babà bamayikira Yordani, batwa olugerêro omu kabanda ka Yizreeli. 34 Mûka gwa Nyakasane anacija muli Gedeoni; Gedeoni anacibûha omushekera. Abiyezeri naye ayisha, acilunga kuli ye. 35 Arhuma entumwa emwa bene Menashè bôshi, nabo bacilunga kuli ye. Arhuma entumwa emwa Aseri, emwa Zabuloni, emwa Nefutali, bôshi banacisôkera emunda abâbo bali.
Omufumba gw’amwoya g’ebibuzi
36 Gedeoni anacibwîra Nyamuzinda, erhi: «Akaba olonzize okuyokola Israheli n’okuboko kwâni nka kulya wêne wanaderhaga, alaga: 37 nkola nalambûlira omufumba gw’amôya g’ebibuzi oku câno: olumè lukaja kuli ago môya n’obudaka buli eburhambi bukayôrha buli bumu bwôshi, nanamanyiraho oku neci wayokola Israheli n’okuboko kwâni, nk’oku wanaderhaga». 38 Byanacibà kulya. Oku lusiku lwakulikiraga erhi aba amazûka sêzi sêzi, abungabunga gulya mufumba gw’amôya, agusîmarha, amîshi g’olumè garhengamwo ganacibumba akabêhè. 39 Gedeoni anacibwîra Nyamuzinda, erhi: «Mâshi yâgirwa, Omanye oburhè bwâwe bwankanayaka kuli nies. Nashubigereza ogu mufumba gw’amôya obwa kabirhi: Lero gabâge amôya gwonene go gayôrha mûmu n’obudaka buli eburhambi bwâgo bubè bwo buyunjula lumè.» 40 Nyamuzinda anacijira kulya muli bulya budufu: amôya gayôrha mûmu n’obudaka bwali eburhambi bwôshi bwajoma n’olumè.
Richter/Judges BHS 6
1וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ 2וַתָּ֥עָז יַד־מִדְיָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּנְהָרוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔ים וְאֶת־הַמְּעָר֖וֹת וְאֶת־הַמְּצָדֽוֹת׃ 3וְהָיָ֖ה אִם־זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם וְעָל֥וּ עָלָֽיו׃ 4וַיַּחֲנ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם וַיַּשְׁחִ֨יתוּ֙ אֶת־יְב֣וּל הָאָ֔רֶץ עַד־בּוֹאֲךָ֖ עַזָּ֑ה וְלֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִֽחְיָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְשֶׂ֥ה וָשֹׁ֖ור וַחֲמֽוֹר׃ 5כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨ם יַעֲל֜וּ וְאָהֳלֵיהֶ֗ם יּבָ֤אוּ כְדֵֽי־אַרְבֶּה֙ לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ לְשַׁחֲתָֽהּ׃ 6וַיִּדַּ֧ל יִשְׂרָאֵ֛ל מְאֹ֖ד מִפְּנֵ֣י מִדְיָ֑ן וַיִּזְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ פ
7וַיְהִ֕י כִּֽי־זָעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה עַ֖ל אֹד֥וֹת מִדְיָֽן׃ 8וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י הֶעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 9וָאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּל־לֹחֲצֵיכֶ֑ם וָאֲגָרֵ֤שׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶת־אַרְצָֽם׃ 10וָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יוֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקוֹלִֽי׃ פ
11וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃ 12וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖ גִּבּ֥וֹר הֶחָֽיִל׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף־מִדְיָֽן׃ 14וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃ 15וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי׃ 16וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃ 17וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ 18אַל־נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַד־בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת־מִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ׃ 19וְגִדְע֣וֹן בָּ֗א וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי־עִזִּים֙ וְאֵיפַת־קֶ֣מַח מַצּ֔וֹת הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖ק שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּר וַיּוֹצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶל־תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ׃ ס
20וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת־הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת־הַמַּצּוֹת֙ וְהַנַּח֙ אֶל־הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת־הַמָּרַ֖ק שְׁפ֑וֹךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃ 21וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֨נֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצּ֑וֹת וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁ מִן־הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת־הַבָּשָׂר֙ וְאֶת־הַמַּצּ֔וֹת וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הָלַ֖ךְ מֵעֵינָֽיו׃ 22וַיַּ֣רְא גִּדְע֔וֹן כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא ס
וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֗וֹן אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן רָאִ֨יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 23וַיֹּ֨אמֶר ל֧וֹ יְהוָ֛ה שָׁל֥וֹם לְךָ֖ אַל־תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת׃ 24וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְע֤וֹן מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָא־ל֥וֹ יְהוָ֖ה שָׁל֑וֹם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עוֹדֶ֕נּוּ בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָעֶזְרִֽי׃ פ
25וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת־פַּר־הַשּׁוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֨עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת׃ 26וּבָנִ֨יתָ מִזְבֵּ֜חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ עַ֣ל רֹ֧אשׁ הַמָּע֛וֹז הַזֶּ֖ה בַּמַּֽעֲרָכָ֑ה וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י וְהַעֲלִ֣יתָ עוֹלָ֔ה בַּעֲצֵ֥י הָאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תִּכְרֹֽת׃ 27וַיִּקַּ֨ח גִּדְע֜וֹן עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת־בֵּ֨ית אָבִ֜יו וְאֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵעֲשֹׂ֥ות יוֹמָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָה׃ 28וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙ מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָה וְאֵת֙ הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔ה עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי׃ 29וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעוֹן֙ בֶּן־יוֹאָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 30וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־יוֹאָ֔שׁ הוֹצֵ֥א אֶת־בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃ 31וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר־עָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם ׀ תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם־אַתֶּם֙ תּוֹשִׁיע֣וּן אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַד־הַבֹּ֑קֶר אִם־אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹ כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃ 32וַיִּקְרָא־ל֥וֹ בַיּוֹם־הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃ פ
33וְכָל־מִדְיָ֧ן וַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ 34וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶת־גִּדְע֑וֹן וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו׃ 35וּמַלְאָכִים֙ שָׁלַ֣ח בְּכָל־מְנַשֶּׁ֔ה וַיִּזָּעֵ֥ק גַּם־ה֖וּא אַחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔י וַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽם׃ 36וַיֹּ֥אמֶר גִּדְע֖וֹן אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים אִם־יֶשְׁךָ֞ מוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 37הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶת־גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִהְיֶ֨ה עַֽל־הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֨רֶץ֙ חֹ֔רֶב וְיָדַעְתִּ֗י כִּֽי־תוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 38וַיְהִי־כֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַר אֶת־הַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץ טַל֙ מִן־הַגִּזָּ֔ה מְל֥וֹא הַסֵּ֖פֶל מָֽיִם׃ 39וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעוֹן֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אַל־יִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔י וַאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַם אֲנַסֶּ֤ה נָּא־רַק־הַפַּ֨עַם֙ בַּגִּזָּ֔ה יְהִי־נָ֨א חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶה־טָּֽל׃ 40וַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי־חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל׃ פ
7
Nyakasane anyihya engabo ya Gedeoni.
1 Yerubali ye onaligi Gedeoni, n’abantu bâge banacizûkiriza lubungubungu, bagenditwa olugerêro aha Ayini-Haradi. Olugerêro lw’Abanya-Madiani lwali olunda lw’emwênè lw’olugerêro lwa Gedeoni, ebwa ntondo Morè, omu kabanda. 2 Nyakasane anacibwîra Gedeoni, erhi: «Olu lubaga muli mweshi nalo luli lunji, ntabwini kurhi nankahasha okuluha bene Madiani, bulya hali amango wankabona Israheli akola aja acîkunga, erhi: oku misî yâni nahimire. 3 Ojagibwîra olubaga ebi binwa, bôshi babiyumve; obabwîre, erhi: «Ngasi yeshi oli n’obwôba na ngasi yeshi oli n’entemu acishubirire emwâge, arhengc kuno, akaz’ihengûliza oku ntondo ya Gelbowe». Bantu bihumbi makumi abirhi na bibirhi bashubira emwa bâbwè, hasigala bantu bihumbi ikumi. 4 Nyakasane anacibwîra Gedeoni, erhi: «Aba bantu baciri banji bwenêne, obayandagalize aha lwîshi n’eyo munda yo wabarhangulira. Oyu nankayishikubwîra nti ola ye wagenda nâwe, oyo anagende nâwe, na kuli aba nankanayishikubwîra bôshi nti: ola arhagende nâwe, oyo arhagendaga nâwe». 5 Anaciyandagaliza olubaga loshi ebwa mîshi, na Nyakasane anacibwîra Gedeoni erhi: «Ngasi bôshi bankayishinywa amîshi bagashamuza n’olulimi nka kabwa, abo onabahire lunda luguma, na ngasi bôshi bankayishifunya amadwi bakola banywa, abo nabo wanabahira olundi lunda». 6 Abashamuzize amîshi bagahêka ekanwa n’amaboko bahika omu bantu magana asharhu; abandi bôshi bakazâgifunya amadwi bakola banywa. 7 Nyakasane anacibwîra Gedeoni, erhi: «Abo bantu bashamuzagya amîshi bo namuyokolamwo, bo nayishikuhamwo bene Madiani, bôshi bashubirage ngasi muguma emwâge». 8 Banacirhôla olwîko lw’olubaga, banafumbarha emishekera yâbo. Gedeoni anacirhuma erya ngabo yôshi y’abantu ngasi muguma omu mwâge, asigalana balya magana asharhu. Olugerêro lw’Abanya-Madiani lwàli omu kabanda idako lyâge.
Embala-mwanzi y’okuhima
9 Muli obwo budufu Nyakasane anacibwîra Gedeoni, erhi: Zûka ocirhune oku lugerêro lwâbo, bulya nabahizire omu maboko gâwe. 10 Akaba oyôbohire okucirhunika kuli bo, oyandagalage na mwambali wâwe Pura, oj’ebwa cihando câbo. 11 Wayishiyumvîrhiza ebi badwîrhe baderha, na ntyo amaboko gâwe ganabona emisî, na kandi wanacìrhunika kuli bomuli eco cihando câbo». Anaciyandagala na Pura, alindahika oku cizimbêro c’oluhêrero lw’abo bantu. 12 Engabo ya Madiani n’ey’Amaleki n’engabo ya balya barhengaga olunda lw’ebuzûka-zûba, bàli bashandabîne omu kabanda, mwandu nka nzige, n’e ngamiya zâbo zàli mwandu nka mushenyi gw’oku nyanja. 13 Gedeoni anacihikaho, na lolà oku muntu muguma akazâgiganîrira owâbo ecilôrho câge, anacimubwîra, erhi: Lolà oku nshuba nalôrha eci cilôrho. «Nanacilôrha omugati muburunguse gw’engano gwanacirhogera oku cihando ca Madiani, gwanaciyisha gwabulungira kuhika okw’ihêma, gwalisarhalakwo, gwalihirimya: gwalikweba eyi n’eyi, n’eryo ihêma lyacihonda okw’idaho»! Olya wâbo anacimushuza erhi: 14 «Okwo kurhali kandi kantu okuleka engôrho ya Gedeoni mwene Yoash, muntu w’omunya Israheli; Nyamuzinda anamuhire Madiani n’ecihando câge côshi.» 15 Erhi Gedeoni ayusiyumva kurhi badwîrhe baganira kuli eco cilôrho na kurhi bacihugwire, anaciharâmya, akanya ashubira oku lugerêro lwa bene Israheli, anacibabwîra erhi: «Yimuki, rhugende, bulya Nyakasane anamuhire olugerêro lwa Madiani».
Obugwanyanye
16 Balya bantu b’amagana asharhu abagabamwo bikembe bisharhu, anabaha bôshi emishekera n’orhubindi rhw’omukungula, n’ebimole babihira omu rhubindi. 17 Anacibabwîra, erhi: «Muyishikazilolêreza, oku nankayishijira kwo ninyu mwankanajira. 18 Hano mbuha omushekera n’abarhuli nabo, ninyu mwanabûha emishekera eburhambi bw’ecihando côshi, kandi mwanayama mpu: Lwa Nyakasane na Gedeoni!» 19 Gedeoni n’abantu igana bàli naye bânacihika oku cihango, gala mango basinsimuka aha karhî k’obudufu, nka gala mango banagombôla abalâlîzi; babuha emishekera, banacibera na rbulya rhubindi bali bafumbasire. 20 Oku bundi birya bikembe oku binali bisharhu byanacibuha emishekera, byabera n’orhubindi; ngasi muguma afumbarha eci mole câge omu kuboko kumosho, n’omushekera omu kuboko kulyo; oku badwîrhe babûha emishekera, banadwîrhe bayàma mpu: «Engôrho ya Nyakasane na Gedeoni?». 21 Banacibêra ngasi muguma halya anayimanzire eburhambi bw’olugerêro: olugerêro lw’abo bashombanyi lwarhondêra okulibirha, babanda orhuhababo, banacilibirha bakola bayaka. 22 Amango abo bantu b’amagama asharhu bakazagibûha emishekera, Nyakasane anacibalandula omurhima gw’abo Banya-Madiani; bajànanwamwo bakola bayirhana n’engôrho, n’okwo kwanacibà omu cihando côshi. Engabo yali muli olwo lugerêro yanaciyaka kuhika aha Beti-ha-Shita olunda lw’e Serera, kuhika oku iziko lya Abeli-Mehola hôfi na Tabati.
Embirindiko
23 Bene Israheli banaciyumva oku badwîrhe babahamagala, bo baligi bene Nefutali, bene Aseri, na bene Menashè bôshi, banaciminika balya Banya-Madiani. 24 Gedeoni anacirhuma entumwa omu ntondo ya Efrayimu yôshi aderha, erhi: «Mubunguluke mweshi mushagamukire kuli abo banya-Madiani, muzibe amazîko kuhika aha Betabara, na kuhika oku Yordani». Abo bantu b’Efrayimu bahamagalagwa bôshi babaciziba amazîko, kuhika aha Betabara na kuhika oku Yordani. 25 Erhi babà bamagwârha baluzi babirhi ba Madiani, Orebi na Zebi, bayirhira Orebi ah’ibuye lya Orebi, naye Zebi bamuyirhira aha nkandiro ya Zebi. Banacikulikira Madiani, banaciyisha badwîrhîre Gedeoni amarhwe g’Orebi na Zebi, olundi lunda lwa Yordani.
Richter Judges 7
1וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְע֗וֹן וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־ל֣וֹ מִצָּפ֔וֹן מִגִּבְעַ֥ת הַמּוֹרֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃ 2וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הוֹשִׁ֥יעָה לִּֽי׃ 3וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שָׁב מִן־הָעָ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ׃ ס
4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן עוֹד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הוֹרֵ֤ד אוֹתָם֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖ שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩ אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה ׀ יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא־יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ׃ 5וַיּ֥וֹרֶד אֶת־הָעָ֖ם אֶל־הַמָּ֑יִם ס
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יָלֹק֩ בִּלְשֹׁונ֨וֹ מִן־הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ר יָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אוֹתוֹ֙ לְבָ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתּֽוֹת׃ 6וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃ ס
7וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵא֨וֹת הָאִ֤ישׁ הַֽמֲלַקְקִים֙ אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכָל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃ 8וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שׁוֹפְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ הֶֽחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה ל֖וֹ מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃ פ
9וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃ 10וְאִם־יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 11וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲר֔וֹ אֶל־קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 12וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכָל־בְּנֵי־קֶ֨דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּח֛וֹל שֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃ 13וַיָּבֹ֣א גִדְע֔וֹן וְהִ֨נֵּה־אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲל֑וֹם וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲל֣וֹם חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה צְלִ֜ול לֶ֤חֶם שְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד־הָ֠אֹהֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל׃ 14וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם־חֶ֛רֶב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ
15וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְע֜וֹן אֶת־מִסְפַּ֧ר הַחֲל֛וֹם וְאֶת־שִׁבְר֖וֹ וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת־מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן׃ 16וַיַּ֛חַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים׃ 17וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה כֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן׃ 18וְתָקַעְתִּי֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשּׁוֹפָר֜וֹת גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבוֹת֙ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֽוֹן׃ פ
19וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשֹּׁ֣ופָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃ 20וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשֹּֽׁופָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמאוֹלָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּבְיַ֨ד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃ 21וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רָץ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ וַיָּנֽיּסוּ׃ 22וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃ 23וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן־אָשֵׁ֖ר וּמִן־כָּל־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן׃ 24וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעוֹן֩ בְּכָל־הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּצָּעֵ֞ק כָּל־אִ֤ישׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 25וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי־שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת־עוֹרֵ֤ב בְּצוּר־עוֹרֵב֙ וְאֶת־זְאֵב֙ הָרְג֣וּ בְיֶֽקֶב־זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל־מִדְיָ֑ן וְרֹאשׁ־עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֨יאוּ֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart
8
Oburhè bw’abantu b’e Efrayimu
1 Abantu b’e Efrayimu banacibwîra Gedeoni, mpu: «Kwo kurhi oku warhujirire, ene obula kwarhulâlika amango wajagilwîsa Madiani?» Banacimulongoza bwenêne là! 2 Gedeoni abashuza, erhi: «Ka nâni kwo najizirage akinyu? K’okukundeza kw’Efrayimu kurhalushiri okarhalika kw’Abiyezeri? 3 Omu maboko ginyu mwo Nyamubâho ahizire abaluzi b’e Madiani, Orebi na Zebi. Ka niono nakozire akinyu?» Lero kuli ebyo binwa oburhè bwatwîka.

Gedeoni aminika abashomhanyi
4 Oku bundi, Gedeoni anacihika oku Yordani, anaciyikira na balya bantu magana asharhu banali naye. Bôshi erhi barhamire n’okwo kujà kwalwîsa bene Madiani. 5 Anacibwîra abantu b’e Sukoti, erhi: «Mperi nâni olu lubaga rhuli nalo, rhugati rhusungunu, bulya barhamire bwenêne, munabwîne oku nkulikîre Zebahi na Salmuna bombi bombi bali bâmi b’e Madiani». 6 Abarhambo b’e Sukoti banacimushuza mpu: «Ka ecigasha ca Zebahi n’eca Salmuna cikola ciri omu maboko gâwe obwo rhukolaga rhwaha engabo yâwe emigati?» 7 Gedeoni anacibashuza, erhi: «Okunali, hano Nyakasane aba amampa Zebahi na Salmuna, namugezakwo omutuntumo, kuli eyi mibiri yinyu, haguma n’emishûgi y’omw’irûngu, mweshi namugonya nka bisirha». 8 Omu kurhenga aho, asôkera e Penueli, anacibabwîra nk’okwo ana bwîraga abâbo. Abo bantu b’e Penueli banacimushuza nabo nk’okwo abantu b’e Sukoti bamushuzagya. 9 Anacibabwîra, erhi: «Hano ngaluka rhukola rhuli bahimi, rhunakola rhuli n’omurhûla, nahongola eyi nkingi yinyu».
Okuhimwa kwa Zebahi n’okwa Salmuna
10 Zebahi na Salmuna bàli aha Karikora n’engabo yâbo ya balume hôfi bihumbi ikumi na birhânu, baligi misigala ya gulya mwandu gw’emirhwe y’abantu b’e Buzûka-zûba. Abafire muli eyo mirhwe, bali bantu bihumbi igana na makumi abirhi, balume ba kulwa n’engôrho. 11 Gedeoni ayisha omu hijira hy’omukâba hy’abantu bayûbakaga aho, olunda lw’e buzûka-zûba, olunda lwa Nobahi na Yogibeha, anacicîrhuna kuli cirya cihando càli camamanya mpu nkaba cikola ciri aharhali kadundo. 12 Zebahi na Salmuna, bakûla omulindi bakola bayaka; naye abakulikira lumino-mino, agwârha abo bâmi b’e Madiani bombi, Zebahi na Salmuna, ecihando câbo côshi acishanda.
Gedeoni acîhôla
13 Oku bundi Gedeoni, mugala wa Yoash, anacishubûka ebwa matabâro, ayisha oku murhezi gwa Heresi. 14 Erhi aba amagwârha mwanarhabana muguma w’omu bantu b’e Sukoti, amudokereza, naye olya mwâna amuhà amazîno g’abarhambo n’abagula b’e Sukoti bôshi; bahika omu bantu makumi gali nda na nda. 15 Oku bundi Gedeoni anacija emunda abantu b’e Sukoti bali, anacibabwîra erhi: «Alagi Zebahi na Salmuna, balya mwanshekeragakwo omu kuderha mpu: Ka ecigasha ca Zebahi n’eca Salmuna cikolaga ciri omu maboko gâwe obwo rhwakuha emigati n’abo bantu bâwe b’emirhammà?» 16 Anacigwârha abo bashamuka bw’oku lugo. bôshi abahira omu mishûgi y’omw’irûngu. abatuntumiriza, abagonya busirha, abayêreka eci balonzagya abo bantu b’e Sukoti. 17 Ahongola n’erya nkingi y’aha Penueli, ananigûza abantu b’omwo lugo. 18 Anacidôsa Zebahi na Salmuna, erhi: «Kurhi bali bashushire balya bantu mwayirhiraga oku Tabora?» Banacimushuza, mpu: «We nabomugwêrhe obusù buli nka bwa mwene mwâmi». 19 Anacibashuza, erhi, «Bali bakulu bani, baburhagwa na nyâmà. Ndahîre, Nyakasane. Mucilekaga kubayîrha rhinga nâni ntankamuyisire». 20 Anacibwîra Yeteri, lwo lubere lwâge, erhi: «Yimuka obayirhe». Cikwône nyamwâna arhayomolaga engôrho yâge, arhacishomagya, bulya aciri murhò. 21 Zebahi na Salmuna banaciderha, erhi: «Yimuka wêne orhuyirhe, bulya ngasi muntu ajira obwâge burhwali! Gedeoni akanya ayîrha Zebabi na Salmuna anacirhôla emisibo yali omu igosi ly’engamiya zâbo.
Ensiku nzinda za Gedeoni
22 Lcro abo bene Israheli banacibwîra Gedeoni, mpu: «Oyimage rhukushige, we na mugala wâwe na mugala wa mugala wâwe, bulya we wamarhulîkûza kuli aba Banya-Madiani». 23 Gedeoni anacishuza, erhi: «Ntà mango ciru n’amaguma nankayima kuli mwe na mugala wâni arhankayima kuli mwe: bulya Nyakasane ye wayima kuli mwe». 24 Ci kwônene Gcdeoni anacibabwîra, erhi: «Higuma byonene ngwêrhe namuhûna! Mujè mwampà ngasi muguma ehigondo oku minyago yinyu. Ahûnaga ntyo ebwa kubà abo bashombanyi bâbo bayîrhaga, bali bagwêrhe orhugondo rhw’amasholo, bulya bàli banya Ismaeli. 25 Bashuza, mpu: «Rhwabihâna, ntà kurhindira». Anacilambûla ecishuli, na ngasi muguma akazihirakwo ehigondo hy’omu minyago yâge. 26 Obuzirho bw’orhwo rhugondo rhw’amasholo Gedeoni ahûnaga bwahika omu sikeli cihumbi ciguma magana gali ndat, buzira kuganja emisibo, enjuma ziyambalirwa oku marhwîri n’emishangi y’akaduku abâmi b’e Madiani bakazâgiyambala; buzira kuganja enigi zàli omu magosi g’e ngamiya zâbo. 27 Ago masholo, Gedeoni atulisamwo efodiu, agendiyihira omu lugo lwâge aha Ofra. Bene Israheli bôshi bagendikahemukira ebw’eyo efodi; yanaciba murhego kuli Gedeoni n’enyumpa yâge. 28 Bene Israheli bagonya Madiani, arhaciderhaga mpu ayinamula irhwe bundi, n’ecihugo caluhûka myaka makumi ani, ago mango ga Gedeoni. 29 Yerubali, mugala wa Yoash ayimuka, agendicibêrera emwâge. 30 Gedeoni abusire barbabâna makumi gali nda, bôshi yêne wababurhaga ebwa kubà ali agwêrhe bakazi banjiv. 31 Eciherula cabàga aha Sikemi, camuburhire naco omwânarhabana, n’oyo mwanarhabana Gedeoni amuyirika izîno ly’Abimeleki. 32 Gedeoni, mugala wa Yoash afa n’obushosi burhalimwo kadugundu kaci, anacibishwa omu nshinda y’îshe Yowasi aha Ofra w’e Abiyezeri.
Iherero lya kabiri lya Israheli
33 Erhi Gideoni aba amafa, bene Israheli bashubikahemukira kandi Nyakasane omu kuharâmya ba-Nyamuzinda ba Bali; banacirhôla Bal-Beritw mpu ye okola Nyamuzinda wâbo. 34 Bene Israheli banaciyibagira Nyakasane, Nyamunzinda wâbo, owabalîkûzagya oku bashombanyi bâbo bôshi bàli babazongolosire. 35 Barbacikengêraga ciru enyumpa ya Yerubali-Gedeoni, omu kulola aminja gôshi ajirire Israheli.
Richter/Judges BHS 8
1וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ אֶפְרַ֗יִם מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְבִלְתִּי֙ קְרֹ֣אות לָ֔נוּ כִּ֥י הָלַ֖כְתָּ לְהִלָּחֵ֣ם בְּמִדְיָ֑ן וַיְרִיב֥וּן אִתּ֖וֹ בְּחָזְקָֽה׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מֶה־עָשִׂ֥יתִי עַתָּ֖ה כָּכֶ֑ם הֲל֗וֹא ט֛וֹב עֹלְל֥וֹת אֶפְרַ֖יִם מִבְצִ֥יר אֲבִיעֶֽזֶר׃ 3בְּיֶדְכֶם֩ נָתַ֨ן אֱלֹהִ֜ים אֶת־שָׂרֵ֤י מִדְיָן֙ אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֔ב וּמַה־יָּכֹ֖לְתִּי עֲשֹׂ֣ות כָּכֶ֑ם אָ֗ז רָפְתָ֤ה רוּחָם֙ מֵֽעָלָ֔יו בְּדַבְּר֖וֹ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 4וַיָּבֹ֥א גִדְע֖וֹן הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ עֲיֵפִ֖ים וְרֹדְפִֽים׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת תְּנוּ־נָא֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם לָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלָ֑י כִּי־עֲיֵפִ֣ים הֵ֔ם וְאָנֹכִ֗י רֹדֵ֛ף אַחֲרֵ֛י זֶ֥בַח וְצַלְמֻנָּ֖ע מַלְכֵ֥י מִדְיָֽן׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ שָׂרֵ֣י סֻכּ֔וֹת הֲ֠כַף זֶ֧בַח וְצַלְמֻנָּ֛ע עַתָּ֖ה בְּיָדֶ֑ךָ כִּֽי־נִתֵּ֥ן לִֽצְבָאֲךָ֖ לָֽחֶם׃ 7וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֔וֹן לָכֵ֗ן בְּתֵ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־זֶ֥בַח וְאֶת־צַלְמֻנָּ֖ע בְּיָדִ֑י וְדַשְׁתִּי֙ אֶת־בְּשַׂרְכֶ֔ם אֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִֽים׃ 8וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ פְּנוּאֵ֔ל וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם כָּזֹ֑את וַיַּעֲנ֤וּ אוֹתוֹ֙ אַנְשֵׁ֣י פְנוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר עָנ֖וּ אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃ 9וַיֹּ֛אמֶר גַּם־לְאַנְשֵׁ֥י פְנוּאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁל֔וֹם אֶתֹּ֖ץ אֶת־הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה׃ פ
10וְזֶ֨בַח וְצַלְמֻנָּ֜ע בַּקַּרְקֹ֗ר וּמַחֲנֵיהֶ֤ם עִמָּם֙ כַּחֲמֵ֤שֶׁת עָשָׂר֙ אֶ֔לֶף כֹּ֚ל הַנּ֣וֹתָרִ֔ים מִכֹּ֖ל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־קֶ֑דֶם וְהַנֹּ֣פְלִ֔ים מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃ 11וַיַּ֣עַל גִּדְע֗וֹן דֶּ֚רֶךְ הַשְּׁכוּנֵ֣י בָֽאֳהָלִ֔ים מִקֶּ֥דֶם לְנֹ֖בַח וְיָגְבֳּהָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהַֽמַּחֲנֶ֖ה הָ֥יָה בֶֽטַח׃ 12וַיָּנ֗וּסוּ זֶ֚בַח וְצַלְמֻנָּ֔ע וַיִּרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּלְכֹּ֞ד אֶת־שְׁנֵ֣י ׀ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־זֶ֨בַח֙ וְאֶת־צַלְמֻנָּ֔ע וְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הֶחֱרִֽיד׃ 13וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מִן־הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס׃ 14וַיִּלְכָּד־נַ֛עַר מֵאַנְשֵׁ֥י סֻכּ֖וֹת וַיִּשְׁאָלֵ֑הוּ וַיִּכְתֹּ֨ב אֵלָ֜יו אֶת־שָׂרֵ֤י סֻכּוֹת֙ וְאֶת־זְקֵנֶ֔יהָ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אִֽישׁ׃ 15וַיָּבֹא֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֑ע אֲשֶׁר֩ חֵרַפְתֶּ֨ם אוֹתִ֜י לֵאמֹ֗ר הֲ֠כַף זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֤ע עַתָּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ כִּ֥י נִתֵּ֛ן לַאֲנָשֶׁ֥יךָ הַיְּעֵפִ֖ים לָֽחֶם׃ 16וַיִּקַּח֙ אֶת־זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃ 17וְאֶת־מִגְדַּ֥ל פְּנוּאֵ֖ל נָתָ֑ץ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִֽיר׃ 18וַיֹּ֗אמֶר אֶל־זֶ֨בַח֙ וְאֶל־צַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָב֑וֹר וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמ֣וֹךָ כְמוֹהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽי־אִמִּ֖י הֵ֑ם חַי־יְהוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם׃ 20וַיֹּ֨אמֶר֙ לְיֶ֣תֶר בְּכוֹר֔וֹ ק֖וּם הֲרֹ֣ג אוֹתָ֑ם וְלֹא־שָׁלַ֨ף הַנַּ֤עַר חַרְבּוֹ֙ כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר׃ 21וַיֹּ֜אמֶר זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֗ע ק֤וּם אַתָּה֙ וּפְגַע־בָּ֔נוּ כִּ֥י כָאִ֖ישׁ גְּבוּרָת֑וֹ וַיָּ֣קָם גִּדְע֗וֹן וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־זֶ֣בַח וְאֶת־צַלְמֻנָּ֔ע וַיִּקַּח֙ אֶת־הַשַּׂ֣הֲרֹנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם׃ 22וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מְשָׁל־בָּ֨נוּ֙ גַּם־אַתָּ֔ה גַּם־בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן־בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃ 23וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא־אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם׃ 24וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם גִּדְע֗וֹן אֶשְׁאֲלָ֤ה מִכֶּם֙ שְׁאֵלָ֔ה וּתְנוּ־לִ֕י אִ֖ישׁ נֶ֣זֶם שְׁלָל֑וֹ כִּֽי־נִזְמֵ֤י זָהָב֙ לָהֶ֔ם כִּ֥י יִשְׁמְעֵאלִ֖ים הֵֽם׃ 25וַיֹּאמְר֖וּ נָת֣וֹן נִתֵּ֑ן וַֽיִּפְרְשׂוּ֙ אֶת־הַשִּׂמְלָ֔ה וַיַּשְׁלִ֣יכוּ שָׁ֔מָּה אִ֖ישׁ נֶ֥זֶם שְׁלָלֽוֹ׃ 26וַיְהִ֗י מִשְׁקַ֞ל נִזְמֵ֤י הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶ֥לֶף וּשְׁבַע־מֵא֖וֹת זָהָ֑ב לְ֠בַד מִן־הַשַּׂהֲרֹנִ֨ים וְהַנְּטִפ֜וֹת וּבִגְדֵ֣י הָאַרְגָּמָ֗ן שֶׁעַל֙ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֔ן וּלְבַד֙ מִן־הָ֣עֲנָק֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם׃ 27וַיַּעַשׂ֩ אוֹת֨וֹ גִדְע֜וֹן לְאֵפ֗וֹד וַיַּצֵּ֨ג אוֹת֤וֹ בְעִירוֹ֙ בְּעָפְרָ֔ה וַיִּזְנ֧וּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אַחֲרָ֖יו שָׁ֑ם וַיְהִ֛י לְגִדְע֥וֹן וּלְבֵית֖וֹ לְמוֹקֵֽשׁ׃ 28וַיִּכָּנַ֣ע מִדְיָ֗ן לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יָסְפ֖וּ לָשֵׂ֣את רֹאשָׁ֑ם וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֛רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בִּימֵ֥י גִדְעֽוֹן׃ פ
29וַיֵּ֛לֶךְ יְרֻבַּ֥עַל בֶּן־יוֹאָ֖שׁ וַיֵּ֥שֶׁב בְּבֵיתֽוֹ׃ 30וּלְגִדְע֗וֹן הָיוּ֙ שִׁבְעִ֣ים בָּנִ֔ים יֹצְאֵ֖י יְרֵכ֑וֹ כִּֽי־נָשִׁ֥ים רַבּ֖וֹת הָ֥יוּ לֽוֹ׃ 31וּפִֽילַגְשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁכֶ֔ם יָֽלְדָה־לּ֥וֹ גַם־הִ֖יא בֵּ֑ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־שְׁמ֖וֹ אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 32וַיָּ֛מָת גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֑ה וַיִּקָּבֵ֗ר בְּקֶ֨בֶר֙ יוֹאָ֣שׁ אָבִ֔יו בְּעָפְרָ֖ה אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי׃ פ
33וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽים׃ 34וְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כָּל־אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃ 35וְלֹֽא־עָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִם־בֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְע֑וֹן כְּכָל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
9
Obwâmi bw’Abimeleki
1 Abimeleki mwene Yerubali akanya aja emunda bene wâbo nina bàli aba Sikemi; anacirhôndêra okubwîra abo bantu b’omu mulala gwa nina erhi: 2 «Mumbwîre nâni, muhûnyire, erhi n’abantu b’e Sikemi bôshi bayumva, kurhi kwinjà kuli mwe? Murhegekwe na bantu makumi gali nda na bôshi bene Yerubali, nîsi erhi muguma yenene abè ye wakazimurhegeka? Munakengêre oku niono ndi w’oku mubiri gwinyu n’ow’oku mavuha ginyu». 3 Abo bene wâbo nina bajà bashambâla kuli ye emwa ngasi barhambo b’omu Sikemi, n’omurhima gwâbo gwalinda guyêrekera Abimeleki yenene, ebwa kubà bamakaziderha mpu: «Ci amaba mwene wîrhu». 4 Banacimuhà sikeli makumi gali nda ga marhale, garhengaga eka Bali-Beriti; Abimeleki azikolêsa oku kujà arhizarhiza abantu ba busha, abarhacigwêrhe irenge lici, nabo banacijabamushimba. 5 Okubundi akanya aja emw’îshe aha Ofra, ayîrha bene wâbo, bene Yerubali, makumi gali nda, bôshi abanigira okw’ibuye liguma; Yotami, ye wali mwanarhabana wa buzinda omu bene Yerubali, yêne abafumamwo, ebwa kubà amagendicifulika. 6 Lero obwo, abarhambo bôshi b’e Sikemi n’ab’e BetiMilo, bashûbûzanya; bayisha, bayimika Abimeleki, mpu ye okola mwâmi wâbo, bamuhêra obwâmi aha mwelo gubà aha luhêro lubà e Sikemi.
Yotami atwa mwene wâbo omugani
7 Banacimanyîsa Yotami oku kwo byabîre ntyo; naye akanya, aja oku ntondo Garizîmi, anacihamagaza, ayama bwenêne aderha erhi: «Muyumve mweshi mwe barhambo b’e Sikemi! na Nyamubâho naye anyumve! 8 Emirhi yanacihuma njira mpu ekola yagendicisingira omwâmi wakaziyirhegeka. Yanacibwîra omuzêti mpu: «Obè mwâmi wîrhu». 9 Ci omuzêti gwabashuza erhi: «Kali nkolaga nagendileka okukazirhengamwo gala mavurha gâni garhuma ntona emwa Nyakasane n’emw’abantu, nti lyo ngendikaziyerûkira oku nyanya ly’eyindi mirhi?». 10 Emirhi yanacibwîra omutini mpu: «Yisha, obè mwâmi wîrhu». 11 Omutini gwayishuza erhi: «Kali nkolaga nagendileka okukazihâna oluboholo n’irehe lyâni liyinjiha bwenêne, nti lyo ngendikaziyerera oku nyanya ly’emirhi?» 12 Emirhi yanacibwîra omuzâbîbu mpu: «Obè mwâmi wîrhu w’oyo». Ci omuzâbîbu gwayishuza 13 erhi: «Ka nkolaga nagendileka okukazirhengamwo idivayi lyâni erishagalusa Nyamuzinda n’abantu, nti lyo ngendikaziyerêra enyanya ly’emirhi?» 14 Lero emirhi yanacibwîra ishaka mpu: «Yisha w’oyo obè mwâmi wîrhu». 15 Nalyo ishaka lyabwîra emirhi erhi: «Akaba mwalonza okunshîga amavurha mpu mbè mwâmi winyu, muyishage mweshi muyakire omu cihôho câni; na akaba arhali ntyo, omuliro gupamukâge omw’ishaka gumalire enduluma z’e Libano.» 16 «Nabuno akaba mwabwîne oku kuli kwinjà kunashinganine mujire Abimeleki mwâmi, akaba mubwîne oku mwajirire bwinjà Yerubali n’enyumpa yâge, n’akaba mwabwîne oku kwo kwinjà okwo, lyo mugalula aminja oku gandi minjà amujirire. 17 Bulya larha amulwirire, ahanyire obuzîne bwâge anamuyokola omu maboko g’Abanya-Madiani; 18 na mwêhe moyo mwamacihinduliraga enyumpa ya larha, mwayîrha bagala makumi gali nda, mwabayirhira okw’ibuye liguma, na buzinda bw’aho, mwagendijira mwâmi w’abarhambo bôshi b’e Sikemi Abimeleki, mugala w’omujànyere mpu kwenge ali mwene winyu. 19 Akaba munabwîne oku kuli kwinjà kunashingânîne oku mwajizire olwo lusiku, emunda Yerubali ali n’enyumpa yâge, neci! Abimeleki abâge ye bushagaluke bwinyu, ninyu mubâge bushagaluke bwâge! 20 N’akaba arhali ntyo, omuliro gupamukâge muli Abimeleki, gusingonole abarhambo b’e Sikemi n’ab’e Beti-Milo, gunasingonole Abimeleki!» 21 Yotami anacizonga, ayaka; aja e Beri, acibererayo kulî n’Abimeleki, mwene wâbo.
Abantu b’e Sikemi bagomera Abimeleki banahimwa
22 Abimeleki ayimire myâka isharhu omw’Israheli. 23 Nyamuzinda anacîrhuma omûka mubî muli Abimeleki na muli balya barhambo b’e Sikemi, n’abo abarhambo b’e Sikemi bagomera Abimeleki. 24 Mpu lyo bulya bubî bwarhumaga ayîrha bene Yerubali makumi gali nda nabo bubarhogera, bunabe lwihôlo kuli gulya mukò guli enyanya ly’Abimeleki, ye mwene wâbo wabayirhaga, kandi bubè lwihôlo kuli balya barhambo b’e Sikemi bamushumikaga mpu ayîrhe bene wâbo. 25 Abola barhambo b’e Sikemi banacimujirira emirhego oku marhwerhwe g’entondo, banakazinyaga ngasi bôshi bakagezire hôfi nabo omu njira; n’okwo kwamanyîkana emunda Abimeleki ali. 26 Lero lusiku luguma, Gaali, mugala wa Ebedi, ayisha agera aha Sikemi na bene wâbo. Abarhanbo b’e Sikemi bamwikubagira la. 27 Banacihuluka, bajà omu ndimiro batwa emizâbîbu yâbo, barhalika banayikandamwo amamvu bajira olusiku lukulu; bakanya bajà omu kaNyamuzinda wâbo, balya bananywa, banarhôndêra okuhehêrera Abimeleki. 28 Gaali, mugala wa Ebedi anaciderha, erhi: «Aligi muci oyo Abimeleki na Sikemi aligi muci obwo rhwamurhumikira? Bene Yerubali na Zebuli, ye murhonyi wâge, bo barhumikira abantu ba Hamori, îshe wa Sikemi, ci kwônene rhwono carhuma rhubarhumikira? 29 Aye mushàna, ndi wakampa olu lubaga? Nanayimûla Abimeleki. Nanashubibwîra Abimeleki nti: «Oyûshûle omurhwe gwâwe, oyîshe olwe!» 30 Omurhambo Zebuli amanya ebinwa Gaali mwene Ebedi aderhaga; byanacimujira burhè. 31 Anacirhuma bufundafunda entumwa emw’Abimeleki mpu bagendimubwîra, mpu: «Lolà oku Gaali, mugala wa Ebedi, ayishire aha Sikemi na bene wâbo, na lolà oku bakola badwîrhe bashumika olubaga mpu lukugomere. 32 Ojage aho, ozûke hudufubudufu, n’olubaga luli nâwe, ogendibarhêra omu ndimiro. 33 Sêzi, gala mango izûba lishoshôka, wanayimuka oshagamukire olugo; na hano Gali n’abantu bali kuli ye bahuluka mpu bali kulwîsa, wanabakolera amabî nk’oku okuboko kwâwe kunahashire.» 34 Abimeleki na balya bàli naye banaciyimuka budufu, bagendicifulika hôfi na Sikemi, bacigaba muli bikembe bini. 35 Gaali mugala wa Ebedi anahuluka agendiyimanga aha muhango gw’olugo. Lero Abimeleki na balya banali naye banacirhenga halya bàli bacifulisire. 36 Erhi abona abo bantu, Gaali anacibwîra Zebuli, erhi: «Langîra abantu bayandagala oku ntondo». Naye Zebuli anacimushuza, erhi: «Mâshi bizunguzungu bya ntondo ebyo wamarhôla wêhe mpu bantu». 37 Gaali ashubija omu kanwa aderha, erhi: «Lolà omuzinzi gw’abantu bayandagala omu kagarhî k’ecihugo n’ogundi muzinzi gw’abantu gula gwayisha omu njira egezire aha mwelo gw’abashonga». 38 Zebuli anacimushuza, erhi: «Ngahi luligi lulya lulimi wakazâgiderhamwo mpu: Ka Abimeleki aligi muntu obwo rhwamurhumikira? K’arhali lwo lubaga wakazâgigayaguza olwo? Hulukaga lero buno ogendilulwîsa». 39 Gaali anacihuluka, ayisha ashokolîre abarhambo b’aha Sikemi, anacitulakwo Abimeleki entambala. 40 Abimeleki anacimuzigagalakwo, Gaali naye akûla omulindi aciyakira, na bantu banji bafà ago mango kuhika aha muhango. 41 Abimeleki ayimanga aha Aruma; naye Zebuli alibirhakwo Gaali na bene wâbo, arhacizigaga babêra aha Sikemi.
Abantu b’e Sikemi bayîrhwa na Migdali-Sikemi anyagwa
42 Erhi buca, olubaga lwashubihuluka mpu lwàjà oku matabâro; Abimeleki erhi akuyumva, 43 ayanka abantu bâge abagabamwo bikembe bisharhu, anacigendikubikira omu ndimiro. Akazihengûza, na lolà oku olubaga lwamarhenga omu lugo; anacibashagamukira, abalwîsa, abahima. 44 Abimeleki na cirya cikembe c’engabo yali naye bakanya bagendibêra aha muhango gw’olugo. Birya bindi bikembe bibirhi byacirhuna kuli balya bàli bamakomekera mpu bakola bagendilwa, banacibahima. 45 Abimeleki alegerera alwîsa olwo lugo, omulegerege gôshi; arhôla lulya lugo, anigûza abantu balimwo; okubundi ashâba lulya lugo, alushanda anagalagazamwo omunyu. 46 Erhi bayumva ogo mwanzi abarhambo bàli aha nkingi ya Sikemi bagendicilunda omu nyumpa nene y’omu ka-Eli-Beriti. 47 Erhi Abimeleki amanya oku abarhambo b’aha nkingi ya Sikemi bôshi balundumine ntyo haguma, 48 anacisôkera oku ntondo Salmoni n’engabo y’abantu banali naye. Ayanka embasha, ayihira omu nfune, atwa ishami ly’omurhi, alilengeza, anacilihira ahalurhugo lwâge; anacibwîra balya bantu bàli naye erhi: «Okwomubwîne najira kwo ninyu mujirage, dubaduba akani». 49 Nabo balya bantu bôshi banacijà batwa ngasi muguma ishami banacikulikira Abimeleki; banacihonda galya mashami kµli erya nyumpa nene, bayidulika muliro mpu bayokeremwo ngasi banamuli bôshi. Abantu b’aho nkingi ya Sikemi bôshi banaciyîrhwa; bali hôfi cihumbi, abalume n’abakazi.
Okufà kwa Abimeleki
50 Enyuma z’aho, Abimeleki anacirhêra olugo lwa Tebesi, anacilugwârha. 51 Muli olwo lugo mwàli enkingi eyûbasirwe buzibu-zibu. Abantu banaciyakira muli eyo nkingi, abalume n’abakazi n’abarhambo. N’erhi babà bamahamika olumvi enyuma zâho, bagendiyimanga enyanya ly’eyo nkingi. 52 Abimeleki anaciyegêra hôfi n’erya nkingi, ayikozakwo entambala, aj’aha lumvi mpu akola aludulika muliro. 53 Mukazi muguma, ayanka ibuye ly’olwanjikwa, amuhanda lyo ah’irhwe na lulya lwanjikwa lwamujonjaga empanga. 54 Ho na halya anacihamagala omwâna wali oherhe emirasano yâge, anacimubwîra, erhi: «Oyomole engôrho yâwe empolereze, lyo balekikaziderha kuli nie mpu: Mukazi wamuyisire». Olya mwâna wâge omufund’engôrho, afa. 55 Erhi engabo ya bene Israheli ebona oku Abimeleki amafa, yacishubirira ngasi muguma emwâge. 56 Ntyo, Nyamuzinda agalulira Abimeleki galya mabî ajiriraga îshe erhi ayîrha bene wâbo makumi gali nda. 57 Nyamuzinda abarhuza ntyo abo bantu b’e Sikemi obubî bwâbo. Na ntyo kwâbà kulya bahehêreragwa na Yotami, mugala wa Yerubali.
Richter/Judges BHS 9
1וַיֵּ֨לֶךְ אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־יְרֻבַּ֨עַל֙ שְׁכֶ֔מָה אֶל־אֲחֵ֖י אִמּ֑וֹ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּ֛חַת בֵּית־אֲבִ֥י אִמּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 2דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֮ מַה־טּ֣וֹב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַל אִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם כִּֽי־עַצְמֵכֶ֥ם וּבְשַׂרְכֶ֖ם אָנִֽי׃ 3וַיְדַבְּר֨וּ אֲחֵֽי־אִמּ֜וֹ עָלָ֗יו בְּאָזְנֵי֙ כָּל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤ט לִבָּם֙ אַחֲרֵ֣י אֲבִימֶ֔לֶךְ כִּ֥י אָמְר֖וּ אָחִ֥ינוּ הֽוּא׃ 4וַיִּתְּנוּ־לוֹ֙ שִׁבְעִ֣ים כֶּ֔סֶף מִבֵּ֖ית בַּ֣עַל בְּרִ֑ית וַיִּשְׂכֹּ֨ר בָּהֶ֜ם אֲבִימֶ֗לֶךְ אֲנָשִׁ֤ים רֵיקִים֙ וּפֹ֣חֲזִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ אַחֲרָֽיו׃ 5וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עָפְרָ֔תָה וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵֽי־יְרֻבַּ֛עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר יוֹתָ֧ם בֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא׃ ס
6וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כָּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וְכָל־בֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֖לֶךְ לְמֶ֑לֶךְ עִם־אֵל֥וֹן מֻצָּ֖ב אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁכֶֽם׃ 7וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר־גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃ 8הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת מָלְוכָ֥ה עָלֵֽינוּ׃ 9וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 10וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי־אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃ 11וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־מָתְקִ֔י וְאֶת־תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 12וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי־אַ֖תְּ מָלְוכִ֥י עָלֵֽינוּ׃ 13וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 14וַיֹּאמְר֥וּ כָל־הָעֵצִ֖ים אֶל־הָאָטָ֑ד לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־עָלֵֽינוּ׃ 15וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֨לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑י וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃ 16וְעַתָּ֗ה אִם־בֶּאֱמֶ֤ת וּבְתָמִים֙ עֲשִׂיתֶ֔ם וַתַּמְלִ֖יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וְאִם־טוֹבָ֤ה עֲשִׂיתֶם֙ עִם־יְרֻבַּ֣עַל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאִם־כִּגְמ֥וּל יָדָ֖יו עֲשִׂ֥יתֶם לֽוֹ׃ 17אֲשֶׁר־נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־נַפְשׁוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃ 18וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ֙ עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא׃ 19וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּית֖וֹ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥ח גַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם׃ 20וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 21וַיָּ֣נָס יוֹתָ֔ם וַיִּבְרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ בְּאֵ֑רָה וַיֵּ֣שֶׁב שָׁ֔ם מִפְּנֵ֖י אֲבִימֶ֥לֶךְ אָחִֽיו׃ פ
22וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 23וַיִּשְׁלַ֤ח אֱלֹהִים֙ ר֣וּחַ רָעָ֔ה בֵּ֣ין אֲבִימֶ֔לֶךְ וּבֵ֖ין בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּבְגְּד֥וּ בַעֲלֵי־שְׁכֶ֖ם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 24לָב֕וֹא חֲמַ֖ס שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אוֹתָ֔ם וְעַל֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃ 25וַיָּשִׂ֣ימוּ לוֹ֩ בַעֲלֵ֨י שְׁכֶ֜ם מְאָרְבִ֗ים עַ֚ל רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֔ים וַיִּגְזְל֗וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם בַּדָּ֑רֶךְ וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ פ
26וַיָּבֹ֞א גַּ֤עַל בֶּן־עֶ֨בֶד֙ וְאֶחָ֔יו וַיַּעַבְר֖וּ בִּשְׁכֶ֑ם וַיִּבְטְחוּ־ב֖וֹ בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶֽם׃ 27וַיֵּצְא֨וּ הַשָּׂדֶ֜ה וַֽיִּבְצְר֤וּ אֶת־כַּרְמֵיהֶם֙ וַֽיִּדְרְכ֔וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ הִלּוּלִ֑ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ בֵּ֣ית אֱֽלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְקַלְל֖וּ אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 28וַיֹּ֣אמֶר ׀ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֗בֶד מִֽי־אֲבִימֶ֤לֶךְ וּמִֽי־שְׁכֶם֙ כִּ֣י נַעַבְדֶ֔נּוּ הֲלֹ֥א בֶן־יְרֻבַּ֖עַל וּזְבֻ֣ל פְּקִיד֑וֹ עִבְד֗וּ אֶת־אַנְשֵׁ֤י חֲמוֹר֙ אֲבִ֣י שְׁכֶ֔ם וּמַדּ֖וּעַ נַעַבְדֶ֥נּוּ אֲנָֽחְנוּ׃ 29וּמִ֨י יִתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְאָסִ֖ירָה אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַאֲבִימֶ֔לֶךְ רַבֶּ֥ה צְבָאֲךָ֖ וָצֵֽאָה׃ 30וַיִּשְׁמַ֗ע זְבֻל֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֶת־דִּבְרֵ֖י גַּ֣עַל בֶּן־עָ֑בֶד וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ 31וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בְּתָרְמָ֣ה לֵאמֹ֑ר הִנֵּה֩ גַ֨עַל בֶּן־עֶ֤בֶד וְאֶחָיו֙ בָּאִ֣ים שְׁכֶ֔מָה וְהִנָּ֛ם צָרִ֥ים אֶת־הָעִ֖יר עָלֶֽיךָ׃ 32וְעַתָּה֙ ק֣וּם לַ֔יְלָה אַתָּ֖ה וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתָּ֑ךְ וֶאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶֽה׃ 33וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֔מֶשׁ תַּשְׁכִּ֖ים וּפָשַׁטְתָּ֣ עַל־הָעִ֑יר וְהִנֵּה־ה֞וּא וְהָעָ֤ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ יֹצְאִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֥א יָדֶֽךָ׃ ס
34וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לָ֑יְלָה וַיֶּאֶרְב֣וּ עַל־שְׁכֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה רָאשִֽׁים׃ 35וַיֵּצֵא֙ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֔בֶד וַיַּעֲמֹ֕ד פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְהָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִן־הַמַּאְרָֽב׃ 36וַיַּרְא־גַּעַל֮ אֶת־הָעָם֒ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־זְבֻ֔ל הִנֵּה־עָ֣ם יוֹרֵ֔ד מֵרָאשֵׁ֖י הֶהָרִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ זְבֻ֔ל אֵ֣ת צֵ֧ל הֶהָרִ֛ים אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה כָּאֲנָשִֽׁים׃ ס
37וַיֹּ֨סֶף ע֣וֹד גַּעַל֮ לְדַבֵּר֒ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־עָם֙ יֽוֹרְדִ֔ים מֵעִ֖ם טַבּ֣וּר הָאָ֑רֶץ וְרֹאשׁ־אֶחָ֣ד בָּ֔א מִדֶּ֖רֶךְ אֵל֥וֹן מְעוֹנְנִֽים׃ 38וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו זְבֻ֗ל אַיֵּ֨ה אֵפ֥וֹא פִ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר מִ֥י אֲבִימֶ֖לֶךְ כִּ֣י נַעַבְדֶ֑נּוּ הֲלֹ֨א זֶ֤ה הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר מָאַ֣סְתָּה בּ֔וֹ צֵא־נָ֥א עַתָּ֖ה וְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃ ס
39וַיֵּ֣צֵא גַ֔עַל לִפְנֵ֖י בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּלָּ֖חֶם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 40וַיִּרְדְּפֵ֣הוּ אֲבִימֶ֔לֶךְ וַיָּ֖נָס מִפָּנָ֑יו וַֽיִּפְּל֛וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּ֖ים עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃ 41וַיֵּ֥שֶׁב אֲבִימֶ֖לֶךְ בָּארוּמָ֑ה וַיְגָ֧רֶשׁ זְבֻ֛ל אֶת־גַּ֥עַל וְאֶת־אֶחָ֖יו מִשֶּׁ֥בֶת בִּשְׁכֶֽם׃ 42וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּצֵ֥א הָעָ֖ם הַשָּׂדֶ֑ה וַיַּגִּ֖דוּ לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 43וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָעָ֗ם וַֽיֶּחֱצֵם֙ לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־הָעִ֔יר וַיָּ֥קָם עֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃ 44וַאֲבִימֶ֗לֶךְ וְהָרָאשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ פָּשְׁט֕וּ וַיַּ֣עַמְד֔וּ פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וּשְׁנֵ֣י הָֽרָאשִׁ֗ים פָּֽשְׁט֛וּ עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה וַיַּכּֽוּם׃ 45וַאֲבִימֶ֜לֶךְ נִלְחָ֣ם בָּעִ֗יר כֹּ֚ל הַיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיִּלְכֹּד֙ אֶת־הָעִ֔יר וְאֶת־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־בָּ֖הּ הָרָ֑ג וַיִּתֹּץ֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּזְרָעֶ֖הָ מֶֽלַח׃ פ
46וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֑ם וַיָּבֹ֣אוּ אֶל־צְרִ֔יחַ בֵּ֖ית אֵ֥ל בְּרִֽית׃ 47וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶ֑לֶךְ כִּ֣י הִֽתְקַבְּצ֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶֽם׃ 48וַיַּ֨עַל אֲבִימֶ֜לֶךְ הַר־צַלְמ֗וֹן הוּא֮ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֒ וַיִּקַּח֩ אֲבִימֶ֨לֶךְ אֶת־הַקַּרְדֻּמּ֜וֹת בְּיָד֗וֹ וַיִּכְרֹת֙ שׂוֹכַ֣ת עֵצִ֔ים וַיִּ֨שָּׂאֶ֔הָ וַיָּ֖שֶׂם עַל־שִׁכְמ֑וֹ וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּ֗וֹ מָ֤ה רְאִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִי מַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֽוֹנִי׃ 49וַיִּכְרְת֨וּ גַם־כָּל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׂוֹכֹ֗ה וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ וַיָּשִׂ֣ימוּ עַֽל־הַצְּרִ֔יחַ וַיַּצִּ֧יתוּ עֲלֵיהֶ֛ם אֶֽת־הַצְּרִ֖יחַ בָּאֵ֑שׁ וַיָּמֻ֜תוּ גַּ֣ם כָּל־אַנְשֵׁ֧י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֛ם כְּאֶ֖לֶף אִ֥ישׁ וְאִשָּֽׁה׃ פ
50וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־תֵּבֵ֑ץ וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ 51וּמִגְדַּל־עֹז֮ הָיָ֣ה בְתוֹךְ־הָעִיר֒ וַיָּנֻ֨סוּ שָׁ֜מָּה כָּל־הָאֲנָשִׁ֣ים וְהַנָּשִׁ֗ים וְכֹל֙ בַּעֲלֵ֣י הָעִ֔יר וַֽיִּסְגְּר֖וּ בַּעֲדָ֑ם וַֽיַּעֲל֖וּ עַל־גַּ֥ג הַמִּגְדָּֽל׃ 52וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ עַד־הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַד־פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ׃ 53וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַל־רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶת־גֻּלְגָּלְתּֽוֹ׃ 54וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּן־יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ 55וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃ 56וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶת־שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו׃ 57וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל׃ פ
10
Tola
1 Erhi Abimeleki aba amafa, Tola mugala wa Puwa, mugala wa Dodo, wa kuli bene Isakari, anaciyimuka mpu akola ayokola Israheli; Oyo muntu ayûbakaga aha Shamiri, omu ntondo y’Efrayimu. 2 Alamire mucîrânuzi omw’Israheli myâka makumi abirhi’ n’isharhu buzinda bw’aho, afa anabishwa aha Shamiri.
Yayiri
3 Enyuma z’aho, ayimuka naye Yayiri, abaga muntu w’e Galadi, aba muci ranuzi omw’Israheli myâka makumi abirhi n’ibirhi. 4 Ali agwêrhe bagala makumi asharhu na bôshi bakazâgigendera oku ndogomi makumi asharhu; ali anagwêrhe ngo makumi asharhu, na kuhika ene kwo banaciziderha mpu murhu ndu gwa Yayiri; ezo ngo ziri omu Galadi. 5 Yayiri naye anacifa, anacibishwa aha Kamoni.
Bene-Israheli balibuzibwa na Bene-Amoni
6 Bene Israheli bashubirhondêra okukazijira ebigalugalu embere za Nyakasane. Bashubikazikolera ba-Bali na ba-Astarte, bo ba-Nyamuzinda b’e Sîriya, bo ba-Nyamuzinda b’e Sidoni, bo ba-nyamunzinda b’e Mowabu, bo banyamuzinda ba bene Amoni na banyamuzinda b’ Abafilistini; baleka Nyakasane, barhacimurhumikiraga. 7 Oburhè bwa Nyakasane bwanaciyâka kuli bene Israheli. Anacibaguza emw’Abafilistini n’emwa bene Amoni. 8 Nabo balibuza, barhindibuza bene Israheli ogwo mwâka, yalinda eba myâka ikumi na munâni erhi na kurhindibuka barhindibuka bene Israheli bayûbakaga omu cihugo c’Abanya-Moreni omu Galadi. 9 Abo bene Amoni banaciyikira Yordani, bâgendilwîsa bene Yuda, bene Benyamini na bene Efrayimu. Israheli abengera bwenêne. 10 Bene Israheli bashubikazilakira emunda Nyamubâho ali, bakaziderha, erhi: «Rhwakugomire, bulya rhwamaleka Nyamuzinda wîrhu, rhwagendikazikolera ba-Bali». 11 Nyakasane anacibashuza erhi: «Kalikwo byanali ntyo oku Banya-Mîsiri, oku banya-Moreni, kuli bene Amoni, oku Bafilistini, 12 n’oku Banya-Sidoni, abanya Maleki na Madiani. amango bakazigibalibuza, ka murhakazâgilakira emunda ndi nâni nanabayokola omu maboko gâbo? 13 Ci kwônene mwêhe mwagalindeka mwagendikolera abandi banyamuzinda, okwo kwarhuma ntabayôkole lero. 14 Gendagi mujikolera abo banyamuzinda winyu mwanacîshogaga, bòne babalikuzagye mw’aga mangomudwîrhe mwabengera».
15 Bene Israheli banacishuza Nyamubâho, mpu: «Rhwagomire, nâwe wêne orhujirirage kulya onabwîne kurhukwânîne embere zâwe. Casinga orhuyokole muli gano mango». 16 Bakanya, hagendirhenza emwâbo balya banyamuzinda b’ahandi, bashubikazikolera Nyakasane. Omurhima gwâge gwanacibona obwonjo bwenêne kuli okwo kubengcra kw’Israheli. 17 Bene Amoni bashubishûbûzanya mpu bagendilwîsa bene Israheli, batwa ecirâlo omu Galadi. Nabo bene Israheli bashûbûzanya, batwa ecâbo cirâlo aha Mispa. 18 Olubaga, abarhambo b’e Galadi banacidôsanya bone na bone mpu: «Muntu ndi wagend ikoza bene Amoni? Oyo anabà yêne ye murhambo w’abantu b’e Galadi bôshi».
Richter/Judges BHS 10
1וַיָּקָם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל תּוֹלָ֧ע בֶּן־פּוּאָ֛ה בֶּן־דּוֹד֖וֹ אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ 2וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת וַיִּקָּבֵ֥ר בְּשָׁמִֽיר׃ פ
3וַיָּ֣קָם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃ 4וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ ׀ חַוֹּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ 5וַיָּ֣מָת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן׃ פ
6וַיֹּסִ֣פוּ ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשֹׂ֣ות הָרַע֮ בְּעֵינֵ֣י יְהוָה֒ וַיַּעַבְד֣וּ אֶת־הַבְּעָלִ֣ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֡וֹת וְאֶת־אֱלֹהֵ֣י אֲרָם֩ וְאֶת־אֱלֹהֵ֨י צִיד֜וֹן וְאֵ֣ת ׀ אֱלֹהֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ אֱלֹהֵ֣י בְנֵי־עַמּ֔וֹן וְאֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּעַזְב֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עֲבָדֽוּהוּ׃ 7וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 8וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד׃ 9וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי־עַמּוֹן֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם־בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד׃ 10וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֨בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ פ
11וַ֥יֹּאמֶר יְהוָ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃ 12וְצִידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם׃ 13וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אוֹתִ֔י וַתַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים לָכֵ֥ן לֹֽא־אוֹסִ֖יף לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ 14לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם הֵ֛מָּה יוֹשִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָרַתְכֶֽם׃ 15וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־יְהוָה֙ חָטָ֔אנוּ עֲשֵׂה־אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכָל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 16וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַתִּקְצַ֥ר נַפְשֹׁ֖ו בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
17וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃ 18וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ
11
Yefutè aba murhamho w’Israheli
1 Hali muntu muguma w’e Galadi, izîno lyâge ye Yefutè, yali ntwâli bwenêne. Mukazi wa ciherula waburhiraga Galadi oyo Yefutè. 2 Omukazi wali mukà Galadi w’okuli amuburhire abâna, n’abâna b’Oyo mukazi erhi babà bakola bakulu, balibirhakwo Yefutè, bamubwîra mpu: «W’oyo orhankayima omu nyumpa ya larha bulya oburhwa n’owundi mukazi». 3 Yefutè, anacîgendera ayaka bene wâbo, agendiyûbaka omu cihugo ca Tobu. Abantu ba busha busha b’eyo munda bakazishiga Yefutè, banakazigendilwa bo naye bagenzikanwe. 4 Ago mango, bene Amoni bâli batuzirekwo Israheli entambala, 5 abashamuka b’e Galadi bajiyanka Yefutè omu cihugo ca Tobu. 6 Banacibwîra Yefutè, mpu: «Yisha, wajiba murhambo wîrhu, rhujilwîsa bene Amoni». 7 Yefutè anacibwîra abo bashamuka b’e Galadi, erhi: «K’arhali mwe olya mwanshombaga mwanampulusa omu nyumpa ya larha. Bicigi munyishiragekwo buno mwamabona mukola muli omu mbaka!» 8 Abashamuka b’e Galadi banacimushuza mpu: «Ci co cirhumire rhuyisha emunda oli eco kandi, oyîshe rhugende rhweshi, wagendilwîsa bene Amoni, onabe we murhambo wîrhu rhwono, onabe murhambo w’abantu bôshi b’e Galadi». 9 Yefutè anacibwîra abo bashamuka b’e Galadi, erhi: «Mukampêka mpu ngendilwîsa bene Amoni, na Nyakasane erhi akabampa, nanaba murhambo winyu». 10 Balya bashamuka b’e Galadi banacishuza Yefutè, mpu: «Nyakasane abè yêne ye mubêshuza ekarhî kîrhu na nâwe: rhwajira okunali nk’okwo onadesire». 11 Yefutè anacihira njira na balya bashamuka b’e Galadi. Olubaga lwanamuyêmêra mpu ye kola murhambo wâbo, ye nakola. murhegesi wâbo oku matabâro. Yefutè aderhera ebyôla binwa byôshi embere za Nyakasane aha Mispa.

Yefutè arhuma entumwa emw’omwâmi wa bene Amoni
12 Yefutè arhuma entumwa emw’omwâmi wa bene Amoni. mpu bâgendimubwîra mpu: «Bici rhufaninwe nâwe obu oyishirintulakwo entambala omu cihugo câni?» 13 Olya mwâmi wa bene Amoni anacishuza zirya ntumwa za Yefutè, erhi: «Ali ebwa kubà Israheli, galya mango arhengaga e Mîsiri anyazire ecihugo câni, kurhenga aha Amoni kujà e Yaboki n’oku Yordani. Ocingalulirage buno wêne». 14 Yefutè ashubirhuma ezindi ntumwa emw’oyo mwâmi wa bene Amoni, 15 mpu bagendimubwîra mpu: «Yefutè adesire ntya: Israheli arharholaga oli oku cihugo ca Mowabu, oli oku cihugo ca bene Amoni. 16 Bulya erhi Israheli akola arhanga e Mîsiri, omw’irûngu agezire kuhika oku nyanja ndukula, kandi ahika e Kadesi. 17 Ago mango Israheli arhuma entumwa emw’omwâmi w’Edomu: Nkusengire, oleke ngere omu cihugo câwe, ci olya mwâmi w’Edomu arhayêmêraga. Arhuma ezindi ntumwa emwa ow’e Mowabu, naye ahakana; Ntyo Israheli abêra aha Kadesi. 18 Kandi ashubirhôla enjira yâge omw’irûngu, azunguluka ntyo ecihugo ca Edomu n’eca Mowabu, alinda ahika olunda lw’e buzûka-zûba bw’ecihugo ca Mowabu. Bahanda ah’ishiriza lya Amoni, barhabamaga olubibi lwa Mowabu, bulya Amoni yeri lubibi lwa Mowabu. 19 Kandi Israheli arhuma ezindi ntumwa emwa Sihoni mwâmi w’Abanya-Moreni, mwâmi w’e Hesboni, Israheli anacimubwîra erhi: Oleke, nkusengire, ngere omu cihugo câwe kuhika halya hanali hani. 20 Ci kwônene Siboni arhali alangâlire bwenêne Israheli mpu amuleka agere omu cihugo câge. Sihoni ashûbûza engabo yâge yôshi, atwa olugerêro aha Yahasi, anacirhangira okulwîsa Israheli. 21 Na Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli ahâna Sihoni n’olubaga lwâge emwa Israheli. Israheli anacibahima, na Israheli anaciyanka ecihugo c’Abanya-Moreni côshi bayûbakaga muli eco cihugo. 22 Banaciyûbaka omu cihugo c’Abanya-Moreni, kurhenga kuli Amoni kuhika kuli Yaboki, kandi kurhenga okw’irûngu kuhika kuli Yordani. 23 N’obu wamabona oku Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli anyazire Abanya-Moreni ayimika olubaga lwâge Israheli, nâwe okolaga mpu wayishilunyaga! 24 K’ebi Nyamuzinda Kemoshix akuhâga birhabà byâwe? Nîrhu ebi Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu arhuhâga binali bîrhu! 25 K’olushirage Balaka, mugala wa Sipori, mwâmi we Mowabu? K’ajîre kadali na Israheli, nîsi erhi amutulakwo entambala? 26 Kurhenga Israheli ali ayûbasire Hesboni n’emirhundu yâge, Aroeri n’emirhundu yâge, kuguma n’engo zôshi ziri oku burhambi bw’Amoni, ala oku hamagera myâka magana asharhu, carhumire orhabinyaga ago mango gôshi? 27 Oku bwâni ntà bubî nakujirire, ci wêhe wamajira kubî emunda ndi ene oderha mpu okola wa ntulakwo entambala. Nyakasane yenene atwâge olwo lubanja ekarhî ka bene Israheli n’ekarhî ka bene Amoni». 28 Oyo mwâmi wa bene Amoni arhayumvagya ebyo binwa Yefutè ali amurhumire.

Eciragâne ca Yefutè n’okuhima kwâge
29 Mûka gwa Nyakasane anacija muli Yefutè; Yefutè anaciyikiray Galadi, agera omu cihugo ca bene Menashè, agera muli Mispa w’e Galadi; kurheng’e Mispa w’e Galadi agera olundi lunda lwa bene Amoni. 30 Ago mango Yefutè ahâna eciragâne emwa Nyakasane aderha, erhi: 31 «Nka wankampa loshi bene Amoni, owankahuluka wa burhanzi omu nyumpa yâni mpu alinyankirira amango nagaluka namanahima bene Amoni, oyo anabè wa Nyamubâho, namurherekêra enterekêro ya nsirîra». 32 Yefutè ayubuka bene Amoni, abalwîsa anabahima; Nyamubâho amuhà bo. 33 Abahima loshi kurhenga aha Aroeri kuhika aha Miniti, kwo kuderha ngo makumi abirhi, na kandi kuhika ah’Abeli-Keramimi: Abahima okurhasagiboneka. Ntyo bene Amoni bagonywa bwenêne na bene Israheli. 34 Enyuma z’aho, Yefutè ayishaga akola ashubûka aja emwâge aha Mispa, ala oku omwâli ye murhangiriza apamuka omu nyumpa ayisha alimuyankirira, anarhimba n’engoma anasâma. Oyo mwananyere ali mwâna wâge wa cusha, kuleka ye arbahiragaho wundi mwâna oli wa murhabana oli wa munyere. 35 Erhi amubona, Yefutè asharhagula emyambalo yâge, anaciderha, erhi: «Mâshi! mwâli wâni mâshi! ci wamandibuza! oli w’omu bamhabazize. Niono nabumbwîre akanwa kani emunda Nyamubâho ali ntankanacikatwamwo». 36 Omwâli anacimubwîra erhi: «Larha woyo wabumbulire Nyakasane akanwa kâwe; onjirirage nk’oku wanalaganaga omu kanwa kâwe, bulya Nyakasa ne anakuhire olwîhôlo oku bashombanyi bâwe, bene Amoni». 37 Namunyere anacibwîra îshe erhi: «Nsengirage nâni ntya: «Ompè nâni myêzi ibirhi y’okucirhônda, ondeke njè najà eyi n’eyi omu ntondo, ngendilakira obubikiraz bwâni haguma n’abîrhu banyere. 38 Îshe anacimubwîra erhi: «Gendaga!» Anacimuleka agenda eyo myêzi ibirhi. Namunyere anacikanya n’abâbo banyere aja azungula eyi n’eyi, aja alakira obubikira bwâge omu ntondo. 39 Erhi eyo myêzi ibirhi egera, olya munyere agaluka emwâbo, aja emunda îshe ali, naye îshe anayukiriza cirya ciragâne ahanaga emwa Nyakasane. Oku biyêrekîre oyomunyere arhalisagimanyana na mulume. 40 Okwo lyabà irhegeko omw’Israheli: Ngasi mwâka abanyere b’Israheli banagendikumbuluka mwâli wa Yefutè w’e Galadi, bajire nsiku ini ngasi mwâka.
Richter/Judges BHS 11
1וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל וְה֖וּא בֶּן־אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד גִּלְעָ֖ד אֶת־יִפְתָּֽח׃ 2וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת־גִּלְעָ֛ד ל֖וֹ בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ בְֽנֵי־הָאִשָּׁ֜ה וַיְגָרְשׁ֣וּ אֶת־יִפְתָּ֗ח וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־תִנְחַ֣ל בְּבֵית־אָבִ֔ינוּ כִּ֛י בֶּן־אִשָּׁ֥ה אַחֶ֖רֶת אָֽתָּה׃ 3וַיִּבְרַ֤ח יִפְתָּח֙ מִפְּנֵ֣י אֶחָ֔יו וַיֵּ֖שֶׁב בְּאֶ֣רֶץ ט֑וֹב וַיִּֽתְלַקְּט֤וּ אֶל־יִפְתָּח֙ אֲנָשִׁ֣ים רֵיקִ֔ים וַיֵּצְא֖וּ עִמּֽוֹ׃ פ
4וַיְהִ֖י מִיָּמִ֑ים וַיִּלָּחֲמ֥וּ בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁר־נִלְחֲמ֥וּ בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּֽלְכוּ֙ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד לָקַ֥חַת אֶת־יִפְתָּ֖ח מֵאֶ֥רֶץ טֽוֹב׃ 6וַיֹּאמְר֣וּ לְיִפְתָּ֔ח לְכָ֕ה וְהָיִ֥יתָה לָּ֖נוּ לְקָצִ֑ין וְנִֽלָּחֲמָ֖ה בִּבְנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 7וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ לְזִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד הֲלֹ֤א אַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אוֹתִ֔י וַתְּגָרְשׁ֖וּנִי מִבֵּ֣ית אָבִ֑י וּמַדּ֜וּעַ בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ עַ֔תָּה כַּאֲשֶׁ֖ר צַ֥ר לָכֶֽם׃ 8וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל־יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיִ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם־מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְהוָ֛ה אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ׃ 10וַיֹּאמְר֥וּ זִקְנֵֽי־גִלְעָ֖ד אֶל־יִפְתָּ֑ח יְהוָ֗ה יִהְיֶ֤ה שֹׁמֵ֨עַ֙ בֵּֽינוֹתֵ֔ינוּ אִם־לֹ֥א כִדְבָרְךָ֖ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 11וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אוֹת֛וֹ עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧ח אֶת־כָּל־דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּמִּצְפָּֽה׃ פ
12וַיִּשְׁלַ֤ח יִפְתָּח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֥לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן לֵאמֹ֑ר מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ כִּֽי־בָ֥אתָ אֵלַ֖י לְהִלָּחֵ֥ם בְּאַרְצִֽי׃ 13וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ בְּנֵי־עַמּ֜וֹן אֶל־מַלְאֲכֵ֣י יִפְתָּ֗ח כִּֽי־לָקַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־אַרְצִי֙ בַּעֲלוֹת֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם מֵאַרְנ֥וֹן וְעַד־הַיַּבֹּ֖ק וְעַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעַתָּ֕ה הָשִׁ֥יבָה אֶתְהֶ֖ן בְּשָׁלֽוֹם׃ 14וַיּ֥וֹסֶף ע֖וֹד יִפְתָּ֑ח וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 15וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יִפְתָּ֑ח לֹֽא־לָקַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וְאֶת־אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 16כִּ֖י בַּעֲלוֹתָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיֵּ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל בַּמִּדְבָּר֙ עַד־יַם־ס֔וּף וַיָּבֹ֖א קָדֵֽשָׁה׃ 17וַיִּשְׁלַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְאָכִ֣ים ׀ אֶל־מֶלֶךְ֩ אֱד֨וֹם ׀ לֵאמֹ֜ר אֶעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ וְלֹ֤א שָׁמַע֙ מֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וְגַ֨ם אֶל־מֶ֧לֶךְ מוֹאָ֛ב שָׁלַ֖ח וְלֹ֣א אָבָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקָדֵֽשׁ׃ 18וַיֵּ֣לֶךְ בַּמִּדְבָּ֗ר וַיָּ֜סָב אֶת־אֶ֤רֶץ אֱדוֹם֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֤א מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַֽיַּחֲנ֖וּן בְּעֵ֣בֶר אַרְנ֑וֹן וְלֹא־בָ֨אוּ֙ בִּגְב֣וּל מוֹאָ֔ב כִּ֥י אַרְנ֖וֹן גְּב֥וּל מוֹאָֽב׃ 19וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל נַעְבְּרָה־נָּ֥א בְאַרְצְךָ֖ עַד־מְקוֹמִֽי׃ 20וְלֹא־הֶאֱמִ֨ין סִיח֤וֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻל֔וֹ וַיֶּאֱסֹ֤ף סִיחוֹן֙ אֶת־כָּל־עַמּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וַ֠יִּתֵּן יְהוָ֨ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־סִיח֧וֹן וְאֶת־כָּל־עַמּ֛וֹ בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵ֖ל וַיַּכּ֑וּם וַיִּירַשׁ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הָאֱמֹרִ֔י יוֹשֵׁ֖ב הָאָ֥רֶץ הַהִֽיא׃ 22וַיִּ֣ירְשׁ֔וּ אֵ֖ת כָּל־גְּב֣וּל הָאֱמֹרִ֑י מֵֽאַרְנוֹן֙ וְעַד־הַיַּבֹּ֔ק וּמִן־הַמִּדְבָּ֖ר וְעַד־הַיַּרְדֵּֽן׃ 23וְעַתָּ֞ה יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הוֹרִישׁ֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י מִפְּנֵ֖י עַמּ֣וֹ יִשְׂרָאֵ֑ל וְאַתָּ֖ה תִּירָשֶֽׁנּוּ׃ 24הֲלֹ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר יוֹרִֽישְׁךָ֛ כְּמ֥וֹשׁ אֱלֹהֶ֖יךָ אוֹת֥וֹ תִירָ֑שׁ וְאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֜ישׁ יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אוֹת֥וֹ נִירָֽשׁ׃ 25וְעַתָּ֗ה הֲט֥וֹב טוֹב֙ אַתָּ֔ה מִבָּלָ֥ק בֶּן־צִפּ֖וֹר מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב הֲר֥וֹב רָב֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־נִלְחֹ֥ם נִלְחַ֖ם בָּֽם׃ 26בְּשֶׁ֣בֶת יִ֠שְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּ֨וֹן וּבִבְנוֹתֶ֜יהָ וּבְעַרְע֣וֹר וּבִבְנוֹתֶ֗יהָ וּבְכָל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ עַל־יְדֵ֣י אַרְנ֔וֹן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ לֹֽא־הִצַּלְתֶּ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ 27וְאָֽנֹכִי֙ לֹֽא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֞ה עֹשֶׂ֥ה אִתִּ֛י רָעָ֖ה לְהִלָּ֣חֶם בִּ֑י יִשְׁפֹּ֨ט יְהוָ֤ה הַשֹּׁפֵט֙ הַיּ֔וֹם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 28וְלֹ֣א שָׁמַ֔ע מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֶל־דִּבְרֵ֣י יִפְתָּ֔ח אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֖ח אֵלָֽיו׃ פ
29וַתְּהִ֤י עַל־יִפְתָּח֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וַיַּעֲבֹ֥ר אֶת־הַגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיַּעֲבֹר֙ אֶת־מִצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד וּמִמִּצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד עָבַ֖ר בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 30וַיִּדַּ֨ר יִפְתָּ֥ח נֶ֛דֶר לַיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָת֥וֹן תִּתֵּ֛ן אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן בְּיָדִֽי׃ 31וְהָיָ֣ה הַיּוֹצֵ֗א אֲשֶׁ֨ר יֵצֵ֜א מִדַּלְתֵ֤י בֵיתִי֙ לִקְרָאתִ֔י בְּשׁוּבִ֥י בְשָׁל֖וֹם מִבְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיָה֙ לַֽיהוָ֔ה וְהַעֲלִיתִ֖הוּ עוֹלָֽה׃ פ
32וַיַּעֲבֹ֥ר יִפְתָּ֛ח אֶל־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ 33וַיַּכֵּ֡ם מֵעֲרוֹעֵר֩ וְעַד־בּוֹאֲךָ֙ מִנִּ֜ית עֶשְׂרִ֣ים עִ֗יר וְעַד֙ אָבֵ֣ל כְּרָמִ֔ים מַכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּכָּֽנְעוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
34וַיָּבֹ֨א יִפְתָּ֣ח הַמִּצְפָּה֮ אֶל־בֵּיתוֹ֒ וְהִנֵּ֤ה בִתּוֹ֙ יֹצֵ֣את לִקְרָאת֔וֹ בְתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹל֑וֹת וְרַק֙ הִ֣יא יְחִידָ֔ה אֵֽין־ל֥וֹ מִמֶּ֛נּוּ בֵּ֖ן אוֹ־בַֽת׃ 35וַיְהִי֩ כִרְאוֹת֨וֹ אוֹתָ֜הּ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ אֲהָ֤הּ בִּתִּי֙ הַכְרֵ֣עַ הִכְרַעְתִּ֔נִי וְאַ֖תְּ הָיִ֣יתְ בְּעֹֽכְרָ֑י וְאָנֹכִ֗י פָּצִ֤יתִי־פִי֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א אוּכַ֖ל לָשֽׁוּב׃ 36וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אָבִי֙ פָּצִ֤יתָה אֶת־פִּ֨יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה עֲשֵׂ֣ה לִ֔י כַּאֲשֶׁ֖ר יָצָ֣א מִפִּ֑יךָ אַחֲרֵ֡י אֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְךָ֙ יְהוָ֧ה נְקָמ֛וֹת מֵאֹיְבֶ֖יךָ מִבְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 37וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אָבִ֔יהָ יֵעָ֥שֶׂה לִּ֖י הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה הַרְפֵּ֨ה מִמֶּ֜נִּי שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וְאֵֽלְכָה֙ וְיָרַדְתִּ֣י עַל־הֶֽהָרִ֔ים וְאֶבְכֶּה֙ עַל־בְּתוּלַ֔י אָנֹכִ֖י וְרֵעֹיתָֽי׃ 38וַיֹּ֣אמֶר לֵ֔כִי וַיִּשְׁלַ֥ח אוֹתָ֖הּ שְׁנֵ֣י חֳדָשִׁ֑ים וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וְרֵ֣עוֹתֶ֔יהָ וַתֵּ֥בְךְּ עַל־בְּתוּלֶ֖יהָ עַל־הֶהָרִֽים׃ 39וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ ׀ שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וַתָּ֨שָׁב֙ אֶל־אָבִ֔יהָ וַיַּ֣עַשׂ לָ֔הּ אֶת־נִדְר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר נָדָ֑ר וְהִיא֙ לֹא־יָדְעָ֣ה אִ֔ישׁ וַתְּהִי־חֹ֖ק בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 40מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֗ימָה תֵּלַ֨כְנָה֙ בְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל לְתַנּ֕וֹת לְבַת־יִפְתָּ֖ח הַגִּלְעָדִ֑י אַרְבַּ֥עַת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ ס
12
Entambala ekarhî k’Efrayimu na Yefutè. Okufâ kwa Yefutè
1 Bene Efrayimu banacishûbûzanya, bajà emunda Yefutè ali aha Safoni, banacimubwîra mpu: «Carhumaga ogendilwîsa bene Amoni orhanarhulalikaga mpu rhugende nâwe? Ene rhwakuyôkera muli eyira nyumpa yâwe». 2 Yefutè anacibashuza, erhi: «Yaga, niono n’olubaga rhwàli omu ntambala nkulu na bene Amoni; oku bundi obwo nanaciyisha nd’ibahamagala nti muyishe, ci murhandikuzagya omu maboko gâbo. 3 Erhi mbona oku ntâye oyishirintabâla, nasimika, nahira omurhima omu nda, nâni narhabâlira bene Amoni, na Nyamubâho anacibampa. Bici birhumimge muyisha ene obu mpu mulindwisa. 4 Yefutè anacishûbûza engabo yâge yôshi y’omu Galadi, barhulubana na bene Efrayimu. Abantu b’omu Galadi bahima bene Efrayimu, bulya bene Efrayimu bakaziderha mpu «Moyomuli bantu bafumaga bene Efrayimu, mwagendicishomekeza, wâni bene Galadi, ekarhî ka bene Efrayimu na bene Menashè!» 5 Galadi, aziba amazîko ga Yordani gôshi kuli bene Efrayimu, n’erhi hankajizire owayisha muli abo bene Efrayimu bajàga bayâka, akaderha erhi: «Mpundusi ngere», abantu b’e Galadi banamudôsa mpu: «Ka oli wa muli bene Efrayimu?» Akaderha erhi: «Nanga». 6 Banamubwîra mpu: «Derhaga Shiboleti». Naye anaderha erhi: Siboletia. Arhakazâgikengêra okushuza okushingânîne. Aho banamugwârha, bamuyirhire okwo mazîko ga Yordani. 7 Mw’ago mango anaciba mucîrânuzi omu Israheli myâka ndarhu, buzinda bw’aho, Yefutè, oyomunya Galadi, afa, anacibishwa omu lugo lwâge omu Galadi.

Ibzani
8 Enyuma zâge, Ibzani w’e Betelehemu, aba mucîrânuzi omu Israheli. 9 Aburha bagala makumi asharhu, ayalusa biìli makumi asharhu barhenga omu nyumpa yâge. Ayisha adwîrhe na bandi banyere makumi asharhu barhenga ahandi, abahà abagala. Ayôsire mucîrânuzi omu Israheli myâka nda. 10 Ibzani, anacifa, anabishwa aha Betelehemu.
Eloni
11 Enyuma zâge Eloni w’e Zabuloni aba mucîrânuzi omw’Israheli myâka ikumi. 12 Okubundi Eloni w’e Zabuloni anacifa, anacibishwa aha Ayaloni, omu cihugo ca Zabuloni.
Abdoni
13 Enyuma zâge, Abdoni, mugala wa Hileli, w’e Pireatoni, aba mucîrânuzi omw’Israheli. 14 Ali agwêrhe bagala makumi ani, na binjikulu makumi asharhu ba barhabana, bôshi bakazigcndera oku ndogomi makumi gali nda. Abire ‘ mucîrânuzi omw’Israheli myâka munâni. 15 Okubundi, Abdoni, mugala wa Hileli, w’e Pireatoni anacifa, anabishwa e Pireatoni omu cihugo c’Efrayimu, oku ntondo y’abany’Amaleki.
Richter/Judges BHS 12
1וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ ׀ עָבַ֣רְתָּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן וְלָ֨נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֨אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃ 2וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃ 3וָֽאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יעַ וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃ 4וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֨יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃ 5וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֨יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹֽא׃ 6וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמָר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃ 7וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ
8וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 9וַיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ 10וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ פ
11וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃ 12וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ פ
13וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃ 14וַיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃ 15וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ פ

13
Okuburhwa kwa Samusoni. Mukà Manoahi abonekerwa
1 Bene Israheli bashubirhondêra bajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyakasane, na Nyakasane anacibahâna emwa Abafilistini, mango ga myâka makumi ani. 2 Hali muntu muguma w’e Sorea w’omu bûko bwa Dani, izîno lyâge ye Manoahi; mukâge yabâga ngumba, arhànajiraga mwâna. 3 Malahika wa Nyakasane anacibonekera olya mukazi, anacimubwîra, erhi: «Lolà oku oli ngumba, orhanagwêrhi mwâna; ci kwônene okolaga wajiba izîmi, waburha n’omwânarhabana. 4 Ci buno ocilangâge, orhahîra okanywa oli idivayi, oli ecindi cinyôbwa c’okulalusa, orhanalyaga ebiri bigalugalu. 5 Bulya wajiba izîmi, wanayishiburha omwânarhabana. Olugembe ntà mango lwagere okw’irhwe lyâge, bulya oyo mwâna aba mwîshogwa wa Nyamuzinda kurhenga omu nda ya nina, ye warhangira okucungula bene Israheli omu maboko g’Abafilistini». 6 Nyamukazi agenda ajibwîra ibà, erhi: «Muntu muguma wa Nyamuzinda analiyishire emunda ndi, anali agwêrhe enshusho ya Malahika wa Nyamuzinda, nshusho ya kuyôbohya bwenêne. Ntamudôsize nti ali wa ngahi, naye yêne arhambwîzire izîno lyâge. 7 Ci kwônene anambwîzire erhi: Lolà oku wâbà izîmi, wanaburha omwânarhabana, ci omanyâge kurhenga ene orhacikaginywa idivayi erhi ngasi cindi cinyôbwa cankalalusa; orhanalyaga ngasi kantu kagalugalu, bulya oyo mwanarhabana aba mwîshogwa wa Nyamuzinda kurhenga omu nda ya nina, kuhika olusiku lw’okufà kwâge».
Malahika wa Nyakasane ashubibonekera mukà Manoahi
8 Okubundi Manoahi anacisengera bwenêne Nyamubâho, anaciderha, erhi: «Nkusengire Yâgirwa, Nyakasane, olya muntu wa Nyamuzinda wali orhumire, ashubiyisha arhubwîre bwinjà ebi rhugwâsirwe okujira kuli oyo mwâna waburhwa!» 9 Nyamuzinda anaciyumva izù lya Manoahi, na ntyo Malahika wa Nyamuzinda ashubija emunda nyamukazi ali omu mashwa, ci ibà Manoahi arhali naye. 10 Olya mukazi anacikanyiriza, agendibwîra ibà, erhi: «Lolà oku kandi amango mbonekera olya mulume wali oyishire olundi lusiku emunda ndi». 11 Manoahi anacikanya agenda ashimbulire mukâge, anacija emunda olya muntu ali, amubwîra, erhi: «Ka we olya muntu waganizagya oyu mukazi?» Anacishuza, erhi: «Neci nie ono». 12 Manoahi anacimudôsa erhi: «Amango kalya kanwa kâwe kaba, irhegeko lici oyo mwâna ashimba na kurhigi ayishijira?» 13 Malahika wa Nyakasane ashuza Manoahi, erhi: «Nyamukazi acilange kuli ngasi ebi nanamubwizire byôshi. 14 Arhalyaga kantu kaci k’oku muzâbîbu gurhengamwo idivayi, arhananywaga idivayi nîsi erhi ecinyobwa cilalusa. Arhanahîra akalya akantu kagalugalu, oku namuhanzize kôshi akushimbulire». 15 Manoahi abwîra malahika wa Nyakasane, erhi: «Waliha, oyêmêre rhurhangikubêza hano, rhwagendikurheganyiza omwânahene». 16 Malahika wa Nyakasane anacishuza Manoahi, erhi: «Ciru wakambêza hano, ntalye kuli ebyo biryo byâwe; ci kwônene akaba walonza okurherekêra Nyamubâho nterekêro y’ensirîra, oyijirage». 17 Manoahi adôsa olya malahika wa Nyakasane, erhi: «Izîno lyâwe we ndi obu? Amango akanwa kâwe kayukirira, rhwanakukuza». 18 Malahika wa Nyakasane anacimushuza, erhi: «Carhuma wandôsa kwa bene okwo oku biyêrekîre izîno lyâni n’obo liri lya kujugumya?» 19 Manoahi arhôla omwânahene n’nterekêro y’enkalange, ayihira okw’ibuye, ayirherekêra Nyakasane, kwanacibà kwa kujugumya: Manoahi na mukâge bakazâgilolêreza. 20 Lero ago mango engulumira y’omuliro yakazâgirhenga oku luhêrero, yanasôkera emalunga; olya Malahika wa Nyakasane asôka muli gulya muliro gw’oku luhêrero. Manoahi erhi babona kulya bakumba bûbi na mukâge okw’idaho. 21 Oyo Malahika wa Nyakasane arhacibonekeraga oli Manoahi, oli mukâge. Lero Manoahi amanyira aho oku anali Malahika wa Nyakasane. 22 Manoahi anacibwîra mukâge, erhi: «Rhukolaga rhwafab obu rhwamabona Nyamuzinda». 23 Mukâge amushuza, erhi: «Acibâge Nyakasane anali alonzize okurhuyîrha, arhankayankirire omu maboko gîrhu eyi nterekêro y’ensirîra n’ey’enkalange, arhankanarhuyêresire birya byôshi na mw’ago mango arhankarhumanyîsize bintu bya bene bira». 24 Nyamukazi anaciburha omwâna, banacimuyirika izîno lya Samusoni. Omwânarhabana akula, Nyamubâho anacimugisha. 25 Omûka gwa Nyakasane gwanarhangira okumusunika e Mabanè-Dani, ekarhî ka Sorea na Eshtaoli.
Richter/Judges BHS 13
1וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֖ים אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ
2וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצָּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃ 3וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה־נָ֤א אַתְּ־עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן׃ 4וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל־תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל־תֹּאכְלִ֖י כָּל־טָמֵֽא׃ 5כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹא־יַעֲלֶ֣ה עַל־רֹאשֹׁ֔ו כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן־הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ 6וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְ הָאֱלֹהִ֖ים נוֹרָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֨יהוּ֙ אֵֽי־מִזֶּ֣ה ה֔וּא וְאֶת־שְׁמ֖וֹ לֹֽא־הִגִּ֥יד לִֽי׃ 7וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל־תִּשְׁתִּ֣י ׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל־תֹּֽאכְלִי֙ כָּל־טֻמְאָ֔ה כִּֽי־נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן־הַבֶּ֖טֶן עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃ פ
8וַיֶּעְתַּ֥ר מָנ֛וֹחַ אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר בִּ֣י אֲדוֹנָ֔י אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ יָבוֹא־נָ֥א עוֹד֙ אֵלֵ֔ינוּ וְיוֹרֵ֕נוּ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד׃ 9וַיִּשְׁמַ֥ע הָאֱלֹהִ֖ים בְּק֣וֹל מָנ֑וֹחַ וַיָּבֹ֣א מַלְאַךְ֩ הָאֱלֹהִ֨ים ע֜וֹד אֶל־הָאִשָּׁ֗ה וְהִיא֙ יוֹשֶׁ֣בֶת בַּשָּׂדֶ֔ה וּמָנ֥וֹחַ אִישָׁ֖הּ אֵ֥ין עִמָּֽהּ׃ 10וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א בַיּ֖וֹם אֵלָֽי׃ 11וַיָּ֛קָם וַיֵּ֥לֶךְ מָנ֖וֹחַ אַחֲרֵ֣י אִשְׁתּ֑וֹ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הַאַתָּ֥ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֶל־הָאִשָּׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃ 12וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה־יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט־הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ׃ 13וַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־מָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֶל־הָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽר׃ 14מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַל־תֵּ֔שְׁתְּ וְכָל־טֻמְאָ֖ה אַל־תֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽר׃ 15וַיֹּ֥אמֶר מָנ֖וֹחַ אֶל־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה נַעְצְרָה־נָּ֣א אוֹתָ֔ךְ וְנַעֲשֶׂ֥ה לְפָנֶ֖יךָ גְּדִ֥י עִזִּֽים׃ 16וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־מָנ֗וֹחַ אִם־תַּעְצְרֵ֨נִי֙ לֹא־אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ וְאִם־תַּעֲשֶׂ֣ה עֹלָ֔ה לַיהוָ֖ה תַּעֲלֶ֑נָּה כִּ֚י לֹא־יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 17וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה מִ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־יָבֹ֥א דְבָרְיךָ֖ וְכִבַּדְנֽוּךָ׃ 18וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וְהוּא־פֶֽלִאי׃ ס
19וַיִּקַּ֨ח מָנ֜וֹחַ אֶת־גְּדִ֤י הָעִזִּים֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל־הַצּ֖וּר לַֽיהוָ֑ה וּמַפְלִ֣א לַעֲשֹׂ֔ות וּמָנ֥וֹחַ וְאִשְׁתּ֖וֹ רֹאִֽים׃ 20וַיְהִי֩ בַעֲל֨וֹת הַלַּ֜הַב מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וַיַּ֥עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה בְּלַ֣הַב הַמִּזְבֵּ֑חַ וּמָנ֤וֹחַ וְאִשְׁתּוֹ֙ רֹאִ֔ים וַיִּפְּל֥וּ עַל־פְּנֵיהֶ֖ם אָֽרְצָה׃ 21וְלֹא־יָ֤סַף עוֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לְהֵרָאֹ֖ה אֶל־מָנ֣וֹחַ וְאֶל־אִשְׁתּ֑וֹ אָ֚ז יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 22וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל־אִשְׁתּ֖וֹ מ֣וֹת נָמ֑וּת כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים רָאִֽינוּ׃ 23וַתֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אִשְׁתּ֗וֹ לוּ֩ חָפֵ֨ץ יְהוָ֤ה לַהֲמִיתֵ֨נוּ֙ לֹֽא־לָקַ֤ח מִיָּדֵ֨נוּ֙ עֹלָ֣ה וּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֶרְאָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְכָעֵ֕ת לֹ֥א הִשְׁמִיעָ֖נוּ כָּזֹֽאת׃ 24וַתֵּ֤לֶד הָֽאִשָּׁה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּגְדַּ֣ל הַנַּ֔עַר וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 25וַתָּ֨חֶל֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃ פ

14
Obuhya bwa Samusoni
1 Samusoni anacibungulukira e Timna, eyo Timna anacishimânayomukazi muguma w’omu banyere b’Abafilistini. 2 erhi arherema, agendimanyîsa îshe na nina, ababwîra, erhi «Nabwîne aba Timna, omukazi nayanka, w’omu Bafilistini; mugendinshebera nâni abè mukânie». 3 Îshe na nina banacimushuza, mpu: «K’orhankabona omukazi omu banyere ba bene winyu n’omu lubaga lwâwe lwôshi, obwo okola wagendilongeza omukazi emw’Abafilistini emwa ezo ntakembûlwa?» Samusoni anacishuza ishe, erhi: «Ojinshebera oyo, bulya ye onkwânîne». 4 Îshe na nina barhali bamanyire oku okwo kwarhenga emwa Nyakasane, bulya akazâgilonza engwa rbiro y’akigenzo emunda Abafilistini bali. Ago mango erhi Abafilistini bo bàli omu Israheli. 5 Samusoni, n’îshe na nina babungulukira e Timna. erhi babika oku mizabibu ya Timna, babona entale ntorhô yayisha yalumba, enabakulikire. 6 Mûka wa Nyakasane anacija muli Samusoni, na ciru akaba arhali afumbasire akantu omu nfune, Samusoni asharhagula erya ntalec nka kula bankasharagula omwanahene. Arhanabwîraga îshe na nina okwo ajiraga. 7 Ayandagala agendi shambâla n’olya mukazi, na nyamukazi amusîmîsa. 8 Erhi kugera nsiku ayandagala, mpu akolaga agendirhôla mukâge; arhangirhambika mpu alole oku murhumba gw’erya ntale; k’orhabona oku irumbu ly’enjuci n’obûci biri muli erya ntale. 9 Anaciyanka kuli bulya bûci, ahira omu nfune zâge, agenda alya bunjiranjira, aja emunda îshe na nina bàli, anacibaha kwo, bàlya, ci arhahamanyîsagya oku anakulaga obwo bûci omu ntale. 10 Îshe wa Samusoni anacibunguluka, aja emunda olya mukazi àli, n’erhi ahikayo, Samusoni ajira olusiku lukulu, bulya ago mango, okwo yali nkômedu y’emisole. 11 Ci ebwa kubà bakazâgimurhînya, banacirhôla bâna ba misole makumi asharhu mpu babêre naye.
Omugani gwa Samusoni
12 Samusoni anacibabwîra, erhi: «Muleke mmubwîre omugani, mukagu mpugulira muli zino nsiku nda z’olusiku lukulu, mukanagukoza, nanamuba bishûli makumi asharhu, na yindi mishangi makumi asharhu y’okukazihingûlamwo ebyo bishûli. 13 Ci akaba murhabashiri okumpugûlira, mwanaba mwe mumpa ebyo bishûli n’eyo yindi mishangi y’okukazihingula». Banacimubwîra mpu: «Rhubwirage ogwomugani gwâwe, nîrhu rhuguyumve». 14 Anacibabwîra, erhi: «Muli nyamulya, mwarhenga ebiribwa. Muli nyabukalye, mwarhenga ebirembu». Bageza nsiku isharhu balonza, barhanahashaga okuhugûla ogwomugani. 15 Erhi bahika oku lusiku lwa kali nda, bajibwîra mukà Samusoni mpu: «Ogendishumika balo akuhugûlire ogwomugani; n’akaba arhali ntyo, w’oyo rhwanakuyôca, rhuyôce n’enyumpa ya sho. Ka kurhuyungukirakwo kwarhumaga murhulâlika?» 16 Mukà Samusoni ayisha alaka, acîhonda kuli ye, anacimubwîra, erhi: «Orhajira kuli nie erhali nshombo, orhansîma. Watwîre abantu b’omu lubaga lwâni omugani, wanabula kugumpugulira nieki!» Anacimushuza erhi: «Ntaguhugûliraga ciru n’oli larha, ciru n’oli nyâma, akolaga we naguhugûlira obwola!» 17 Nyamukazi agwira omulenge muli ezo nsiku nda z’olusiku lukulu, n’oku lusiku lwa kali nda, ebwa kubà amamurhindibuza, Samusoni amuhugûlira gulya mugani, naye nyamukazi agendiguhugûlira abo bâna b’omu lugo lwâbo. 18 Abo bantu b’omu lugo, banacibwîra Samusoni oku lusiku lwa kali nda, embere izûba lizike, mpu: «Ewâni, bici binunu bilushire obûci? Bici bikali bilushire entale?» Samusoni anacibashuza, erhi: «Nka murhahingaga n’endaku yâni, murha nkarhimanyize ogwomugani». 19 Mûka wa Nyakasane anacicihônda kuli ye, naye ayandagalira e Ashkeloni. Ayirhayo bantu makumi asharhu, erhi aba amabatungôla, emyambalo yâbo ayiha balya bayulubulaga ogwomugani. Okubundi oburhè bwâge bwanaciyâka, asôkera emw’îshe. 20 Oyomukà Samusoni ayankwa n’omwâna wali mushongwe wâge.
Richter/Judges 14
1וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשֹׁ֖ון תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃ 2וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 3וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשֹׁ֤ון אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃ 4וְאָבִ֨יו וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵיְהוָה֙ הִ֔יא כִּי־תֹאֲנָ֥ה הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ פ
5וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשֹׁ֛ון וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ׃ 6וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֨הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 7וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֹֽׁון׃ 8וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ׃ 9וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֨לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃ 10וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃ 11וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ׃ 12וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים׃ 13וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃ 14וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 15וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא׃ 16וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשֹׁ֜ון עָלָ֗יו וַתֹּ֨אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֨נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֨דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃ 17וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃ 18וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֨רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃ 19וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃ פ
20וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשֹׁ֑ון לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ׃
15
Samusoni ayokêra emyâka y’okusarûlwa y’Abafilistini
1 Erhi ensiku zigera, gala mango bakubirha engano, Samusoni ayimuka mpu akola ajirhangula mukâge; anacihêka omwânahene. Aderha, erhi: «Nkola najà emunda mukânie ali omu nyumpa y’okulala». Ci kwônene îshe wa nyamukazi arhamuyêmêreraga mpu ajemwo; aderha, erhi: 2 Nàli manyire nti nkaba orhacimusimiri na ntyo namuhà owinyu. Ka mulumuna wâge arhali ye mwinjà kulusha ye. Oyo abâge ye bà mukâwe ahâli hage». 3 Samusoni Aderha, erhi: «Lero nabà mwêru kwêru oku Bafilistini nkabajira kubî». 4 Samusoni akanya agendigwârha banyambwe magana asharhu, n’erhi aba amayanka ebimole, ajashwêkera balya banyambwe babirhi babirhi amahunga haguma, anahira ecimole ekarhî ka galya mahûnga. 5 Ayasa birya bimole, analikira balya banyambwe omu ngano zikola ziyezire z’Abafilistini. Ayôca ntyo kurhenga oku birundo by’engano kuhika oku ngano zaliciyimanzire omu mashwa; ayôca emizâbîbu n’emizêti. 6 Abafilistini banacidôsa mpu: «Ndi wajiraga ntya wâni?» Babashuza, mpu: «Samusoni, mukwi wa Timniti ebwa kubà oyu ishazala amunyazire mukâge, amuhà owâbo». Abafilistini bakanya bagendiyôca olya mukàzi n’enyumpa y’îshe. 7 Samusoni anacibashuza, erhi «Akaba ntyo kwo mwamanajira, okuli nâni ntacidekerere ntanacicîhôla kuli mwe». 8 Abayîrha okw’okuyôbohya, ajabavuna amahiji n’ebibero. Enyuma z’aho ayandagala, agendija omu lwala lw’ibuye ly’Etami, aberamwo.
Omwanganga gw’endogomi
9 Okubundi Abafilistini banacisôka, bakola hagendilwa, bahanda omu Buyahudi, bahika cingana e Lehi. 10 Abantu b’omu Yuda banacibadôsa mpu: «Cirhumire musokera eno munda muli rbulwîsa?» Banacibashuza, mpu: «Rhurheremire eno munda nti rhuyishigwârha Samusoni, nîrhu rhumujire nk’oku anarhujiraga.» 11 Ngâbo ya bantu bihumbi bisharhu b’omu Yuda banaciyandagalira emunda ali omu lwâla lw’ibuye ly’Etami. Banacibwîra Samusoni, mpu: «K’orhamanyiri oku Abafilistini ho bakola babà hanomwirhu? Bici ehi warhujirire?» Anacibashuza, erhi: «Oku banjiriraga kubî kwo nâni nabajirira». 12 Banacimubwîra, mpu: «Rhulikugwârha, rhukuhekere abo Bafilistini», Samusoni anacibalahiriza, erhi: «Cinyigashiragi oku murhanyirhe mwenene». 13 Banacimushuza, mpu: «Nanga rhurhakuyirhe». Erhi babà bamamushwêka na migozi ibirhi mihyâhya, bamurheremana kuli lirya ibuye. 14 erhi ahika aha Lehi, Abafilistini babanda orhuhababo rhw’omwîshingo. Okubundi Mûka wa Nyakasane amujàmwo, erya migozi yali emushwesire yanacidarhuka nka mugozi gwa citani bayocire n’omuliro; emunda bàli bayifundikire yarhoga omu maboko gâge. 15 Anacishimâna omwanganga mubishi gw’endogomi; alambûla okuboko, agurhôla, ayirhamwo bantu cihumbi. 16 Samusoni anaciderha, erhi: • «N’omwanganga gw’endogomi, nabamalire. N’omwanganga gw’endogomi, nayîsire ecihumbi c’abantu». 17 Erhi aba amayusa okuderha ntyo, akabulira gulya mwanganga, n’aho ahayîrika izîno lya Ramati-Lehi. 18 erhi akola ali bufa n’enyôrha, ashenga Nyakasane, aderha erhi: «Yagirwa wênene wakolesagya okuboko kwa mwambali wâwe, mpu olikuzemwo olubaga lwâwe; na buno ka nkolaga nafa n’enyôrha, na ntyo mpirimire omu maboko g’ezi ntakembûlwa’?» 19 Nyamuzinda anacihahanyulu ibuye libà aba Lehi, lyanacivongobokamwo amîshi. Samusoni anywa, ahûmûka, ashubiba mugumagumà. Co carhumire eryo iriba baliyirika izîno lya Eni-Korè; liciba aho Lehi kuhika ene. 20 Samusoni ayôsire mucîrânuzi omw’Israheli ago mango g’Abafilistini, myâka makumi abirhi.
Richter/Judges BHS 15
1וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשֹׁ֤ון אֶת־אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה אֶל־אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֨רְתִּי֙ כִּי־שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה מִמֶּ֔נָּה תְּהִי־נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ׃ 3וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון נִקֵּ֥יתִי הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי־עֹשֶׂ֥ה אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה׃ 4וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשֹׁ֔ון וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל־זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין־שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ׃ 5וַיַּבְעֶר־אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד־קָמָ֖ה וְעַד־כֶּ֥רֶם זָֽיִת׃ 6וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמֵרֵעֵ֑הוּ וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת־אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ׃ 7וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את כִּ֛י אִם־נִקַּ֥מְתִּי בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר אֶחְדָּֽל׃ 8וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שֹׁ֛וק עַל־יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם׃ ס
9וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּיהוּדָ֑ה וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בַּלֶּֽחִי׃ 10וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ לֶאֱס֤וֹר אֶת־שִׁמְשׁוֹן֙ עָלִ֔ינוּ לַעֲשֹׂ֣ות ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר עָ֥שָׂה לָֽנוּ׃ 11וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ מִֽיהוּדָ֗ה אֶל־סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒ וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשֹׁ֗ון הֲלֹ֤א יָדַ֨עְתָּ֙ כִּֽי־מֹשְׁלִ֥ים בָּ֨נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם׃ 12וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֶאֱסָרְךָ֣ יָרַ֔דְנוּ לְתִתְּךָ֖ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י פֶּֽן־תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י אַתֶּֽם׃ 13וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר לֹ֤א כִּֽי־אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֨יִם֙ עֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן־הַסָּֽלַע׃ 14הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפְלִשְׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃ 15וַיִּמְצָ֥א לְחִֽי־חֲמ֖וֹר טְרִיָּ֑ה וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיַּךְ־בָּ֖הּ אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃ 16וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשֹׁ֔ון בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃ 17וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֔ר וַיַּשְׁלֵ֥ךְ הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא רָ֥מַת לֶֽחִי׃ 18וַיִּצְמָא֮ מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְעַתָּה֙ אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א וְנָפַלְתִּ֖י בְּיַ֥ד הָעֲרֵלִֽים׃ 19וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת־הַמַּכְתֵּ֣שׁ אֲשֶׁר־בַּלֶּ֗חִי וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֨יִם֙ וַיֵּ֔שְׁתְּ וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ וַיֶּ֑חִי עַל־כֵּ֣ן ׀ קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ עֵ֤ין הַקּוֹרֵא֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 20וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ
16
Samusoni ahôngola olumvi lw’aha Gaza
1 Samusoni akanya aja e Gaza, eyo munda ashimâna yo omukazi orhajira mulume, aja omu mwâge. 2 Banacikamanyîsa abantu b’e Gaza mpu: «Samusoni yo akola ali eno munda». Bayisha, bagorha erya nyumpa, bamukubika obudufu bôshi, bagendilingira aha muhango gw’olugo. Bôshi ba hwekerera obwo budufu bôshi, mpu: «Hano buca bôshi, rhwanamugwârha, rhumuyirhe». 3 Samusoni ahunga kuhika aha karhî k’obudufu kwônene, aha karhî k’obudufu azûka, amanyula olumvi lw’olugo, kuguma n’emirhi yalwo yombi n’omurhamba gwalwo; anacibihira aha lurhugo, abisôkana okwirhwerhwe ly’ entondo eri yalola Hebroni.
Dalila amanyîsa ogwa Samusoni
4 Enyuma z’aho anaciyinjibana omukazi omu kabanda ka Soreki, izîno ly’Oyo mukazi ye Dalilad. 5 Abashamuka b’Abafilistini bakanya bajà emunda nyamukazi ali, bamushumika mpu: «Omuyenje, olole ngahi emisî yâge esimikira, na kurhi rhwankamuhima, rhumugwârhe, rhumushweke, rhunamucinaguze nk’oku rhunalonzize, rhwakazikuhà ngasi muguma nfaranga igana za marhale». 6 Dalila anacibwîra Samusoni, erhi: «Nkuhunyire, ombwîre nâni ngahi eyi misî yâwe esimikira, na kurhi bankakuhimamwo banakugwarhe?» 7 Samusoni anacimushuza, erhi: «Nka bankanshweka na migozi nda eciri mibishi, nâni nanaba muzamba, nanayôrha nk’abandi bantu». 8 Abo bashamuka b’Abafilistini bayisha badwîrhîre Dalila migozi nda eciri mibishi, naye anacimushweka nayo. 9 Kuziga erhi hanaligi n’abantu bacifulisire omu nyumpa y’olya mukazi. Nyamukazi anacimubwîra, erhi: «Samusoni, omanye, Abafilistini bano!» Ho na halya anacitwa rbulya rhugozi nka kulya ba nkanatwa omugohe gw’oluviri gw’amahikakwo omuliro. Emisî yâge erhacimanyagwa aha esimikira. 10 Dalila anacibwîra Samusoni erhi: «K’orhabwini oku mwantebire, oku wambwîzire eby’obunywesi. Lero nyêrekaga bici bankakushwêkamwo». 11 Anacimubwîra, erhi: «Nka bankanshwêka na migozi nda erya mibudurhu, erya erhasagijira gundi mukolo, aho nanaba muzamba nk’abandi bantu». 12 Dalila anaciyanka erya migozi mihyâhya anacimushwekamwo, anacimu bwîra, erhi: «Samusoni, omanye, Abafilistini bano!» Kuziga erhi n’abantu bacifulisire omu nyumpa. Anacitwa erya migozi nka kulya banakanatwa enusi y’okuhanga, yo migozi yali emushwesire amaboko. 13 Dalila anacibwîra Samusoni erhi: «Kuhika mangaci waleke nieki okunteba, wakambwîra eby’obunywesi byonene. Nyêrekaga bici byankakushweka». Samusoni anacimushuza erhi: «Nka wankashweka eyi mihunga y’emvîri zâni oku eri nda na caburhinda okanayisêza n’enkomango, nanaheza emisî yâni, mbè nk’abandi bantu». 14 Nyamukazi anaciyiziriringa n’olya caburhinda, anashwekera oku mulindizo bashwekerakwo ebintu. Oku handi anacimubwîra, erhi: «Abafilistini bano, Samusoni!» Oku azanzaramuka omw’iro, amanyula gulya mulindizo, n’olya caburhinda. 15 Nyamukazi anacimubwîra erhi: «Kurhi wankambwîraga erhi: Nkusîma akaba omurhima gwâwe gurhandikwo? Lolà oku kakola kasharhu aka odwîrhe wanteba, orhanacimanyîsa ngahi emisî yâwe esimikira? 16 Kulya kubà nyamukazi akazâgimushimbulula ntyo ngasi mango, Samusoni oburhè bwalonzimuyîrha. 17 Lero anaciyigulira nyamukazi omurhima gwâge gôshi, amubwîra erhi: «Olugembe lurhasagigera okw’irhwe lyâni, bulya mba nterekêro ya Nyakasane, kurhenga omu nda ya nyama. Nka bankamôma, emisî yâni yanantengamwo, nanaba muzamba, nyôrhe nk’abandi bantu». 18 Dalila abona oku lero amamuyigulira omurhima gwâge; anacirhumiza abashamuka b’Abafilistini, aderha, erhi: «Lero murheremage! Balya bashamuka b’Abafilistini basôkera emunda nyamukazi ali, bayisha badwîrhe n’enfaranga. 19 Nyamukazi agwishiza Samusoni oku madwi gâge; erhi aba amahamagala omulume, amômesa erya mihunga nda yali oku irhwe lya Samusoni, abona akola abongerire, erhi emisî yamamuhwamwo. 20 Olya mukazi anaciderha, erhi: «Omanye Abafilistini bano, Samusoni!» Samusoni azanzamuka omw’iro lyâge, anadwîrhe aderha, erhi: «Nashubifuma nk’agandi mango, nacîlîkûza». Ci arhali acimanya oku Nyakasane anamurhenziremwoe. 21 Abafilistini bayisha, bamugwârha, banamurhomola amasù n’erhi babà bamamuyandagalana e Gaza, bamushwêka na bacaburhinda babirhi b’omulinda. Ahâbwa omukolo gwa okukazizungulusaf ibuye ly’okushwa omwo mpamikwa.
Okufà kwa Samusoni
22 Ci kwoncnc emvîri z’oku irhwe lyâge zashubirhangira okumera kurhenga galya mango anamòmagwa. 23 Abo bashamuka b’Abafilistini banacishûbûzanya mpu barherekêre Dagoni, ye Nyamuzinda wâbo, mpu banacîsimise! Bakaziderha, mpu: «Nyamuzinda wîrhu arhulikuzize kuli Samusoni, omushombanyi wîrhu». 24 Olubaga loshi lwayishikazimulolakwo, lwanakaziderha omu kukuza Nyamuzinda wâbo, mpu: «Nyamuzinda wîrhu anarhuhire olya mushombanyi wîrhu, owali wamasherêza ecihugo cîrhu, anarhuyirhamwo bantu banji». 25 Erhi emirhima yâbo eba yamashagaluka, banaciderha, mpu: «Hamagali Samusoni, ayishe arhusimise»!. Banacikûla Samusoni mulya mpamikwa, ayisha arhondêra abasharhira. Agola mango erhi bamuyimanzize ekarhî k’enkingi. 26 Samusoni anacibwîra omwâna walimugwarhire oku kuhoko, erhi: «Ndeka ngwarhirize kuli ezi nkingi zitunzire enyumpa, nsimikirekwo». 27 Ago mango enyumpa yali eyunjwîre balume n’abakazi, muli eyo nyumpa mwàli n’abashamuka hôshi b’Abafilistini, oku nyanya ly’enyumpa kwâli hôfi bantu bihumbi bisharhu by’abalume n’abakazi bakazâgilola oku Samusoni asharha. 28 Mw’ago mango Samusoni anacishenga Nyakasane, anaciderha, erhi: «Yâgirwa Nyamuzinda onyibuke nâni mâshî, oshubimpa emisî, muli gano ma ngo gonene, mbone kurhi nankahasha okucihôla oku Bafilistini, kuli aga masù gâni gombi». 29 Samusoni agwârha enkingi ibirhi z’omu karhî k’enyumpa, zo enyumpa yôshi yali esimikirekwo; ayizonza amaboko, nguma okuboko kulyo, eyindi okumosho. 30 Samusoni anaderha, erhi: «Ngcndanwe n’Abafilistini, mâshi!» Yeshi acîsêza n’emisî yâge yôshi, amanyula zirya nkingi, enyumpa anaciyiho nda okw’idaho, yahongokera kuli balya bashamuka n’oku lubaga loshi lwanalimwo. Abafanînwe naye bo banji kulusha abayisire erhi acizine. 31 Bene wâbo n’ab’omu mulala gw’îshe bôshi bayandagala, bamubarhula, bamusôkana emwâbo, bagendimubisha ekarhî ka Sorea na Eshtaoli, omu nshinda ya Manoahi, îshe. Abire mucîrânuzi omu Israheli myâka makumi abirhi.
Richter/Judges BHS 16
1וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשֹׁ֖ון עַזָּ֑תָה וַיַּרְא־שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ 2לַֽעַזָּתִ֣ים ׀ לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־ל֥וֹ כָל־הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָל־הַלַּ֨יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ׃ 3וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשׁוֹן֮ עַד־חֲצִ֣י הַלַּיְלָה֒ וַיָּ֣קָם ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְת֤וֹת שַֽׁעַר־הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣י הַמְּזוּז֔וֹת וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם־הַבְּרִ֔יחַ וַיָּ֖שֶׂם עַל־כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃ פ
4וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה׃ 5וַיַּעֲל֨וּ אֵלֶ֜יהָ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֨אמְרוּ לָ֜הּ פַּתִּ֣י אוֹת֗וֹ וּרְאִי֙ בַּמֶּה֙ כֹּח֣וֹ גָד֔וֹל וּבַמֶּה֙ נ֣וּכַל ל֔וֹ וַאֲסַרְנֻ֖הוּ לְעַנֹּת֑וֹ וַאֲנַ֨חְנוּ֙ נִתַּן־לָ֔ךְ אִ֕ישׁ אֶ֥לֶף וּמֵאָ֖ה כָּֽסֶף׃ 6וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשֹׁ֔ון הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֣ גָד֑וֹל וּבַמֶּ֥ה תֵאָסֵ֖ר לְעַנּוֹתֶֽךָ׃ 7וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֨יהָ֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אִם־יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֖בוּ וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃ 8וַיַּעֲלוּ־לָ֞הּ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים שִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֑בוּ וַתַּאַסְרֵ֖הוּ בָּהֶֽם׃ 9וְהָאֹרֵ֗ב יֹשֵׁ֥ב לָהּ֙ בַּחֶ֔דֶר וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיְנַתֵּק֙ אֶת־הַיְתָרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֨ר יִנָּתֵ֤ק פְּתִֽיל־הַנְּעֹ֨רֶת֙ בַּהֲרִיח֣וֹ אֵ֔שׁ וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע כֹּחֽוֹ׃ 10וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשֹׁ֔ון הִנֵּה֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וַתְּדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י כְּזָבִ֑ים עַתָּה֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵֽר׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־אָס֤וֹר יַאַסְר֨וּנִי֙ בַּעֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה בָהֶ֖ם מְלָאכָ֑ה וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃ 12וַתִּקַּ֣ח דְּלִילָה֩ עֲבֹתִ֨ים חֲדָשִׁ֜ים וַתַּאַסְרֵ֣הוּ בָהֶ֗ם וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ פְּלִשְׁתִּ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ שִׁמְשֹׁ֔ון וְהָאֹרֵ֖ב יֹשֵׁ֣ב בֶּחָ֑דֶר וַֽיְנַתְּקֵ֛ם מֵעַ֥ל זְרֹעֹתָ֖יו כַּחֽוּט׃ 13וַתֹּ֨אמֶר דְּלִילָ֜ה אֶל־שִׁמְשֹׁ֗ון עַד־הֵ֜נָּה הֵתַ֤לְתָּ בִּי֙ וַתְּדַבֵּ֤ר אֵלַי֙ כְּזָבִ֔ים הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־תַּאַרְגִ֗י אֶת־שֶׁ֛בַע מַחְלְפ֥וֹת רֹאשִׁ֖י עִם־הַמַּסָּֽכֶת׃ 14וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָת֔וֹ וַיִּסַּ֛ע אֶת־הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶג וְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃ 15וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל׃ 16וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשֹׁ֖ו לָמֽוּת׃ 17וַיַּגֶּד־לָ֣הּ אֶת־כָּל־לִבּ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מוֹרָה֙ לֹֽא־עָלָ֣ה עַל־רֹאשִׁ֔י כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י אִם־גֻּלַּ֨חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל־הָאָדָֽם׃ 18וַתֵּ֣רֶא דְּלִילָ֗ה כִּֽי־הִגִּ֣יד לָהּ֮ אֶת־כָּל־לִבּוֹ֒ וַתִּשְׁלַ֡ח וַתִּקְרָא֩ לְסַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֤ים לֵאמֹר֙ עֲל֣וּ הַפַּ֔עַם כִּֽי־הִגִּ֥יד לִ֖ה אֶת־כָּל־לִבּ֑וֹ וְעָל֤וּ אֵלֶ֨יהָ֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיַּעֲל֥וּ הַכֶּ֖סֶף בְּיָדָֽם׃ 19וַתְּיַשְּׁנֵ֨הוּ֙ עַל־בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת־שֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשֹׁ֑ו וַתָּ֨חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיו׃ 20וַתֹּ֕אמֶר פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשֹׁ֑ון וַיִּקַ֣ץ מִשְּׁנָת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵצֵ֞א כְּפַ֤עַם בְּפַ֨עַם֙ וְאִנָּעֵ֔ר וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י יְהוָ֖ה סָ֥ר מֵעָלָֽיו׃ 21וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֨וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית הָאֲסיּרִֽים׃ 22וַיָּ֧חֶל שְׂעַר־רֹאשֹׁ֛ו לְצַמֵּ֖חַ כַּאֲשֶׁ֥ר גֻּלָּֽח׃ פ
23וְסַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים נֶֽאֱסְפוּ֙ לִזְבֹּ֧חַ זֶֽבַח־גָּד֛וֹל לְדָג֥וֹן אֱלֹהֵיהֶ֖ם וּלְשִׂמְחָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָתַ֤ן אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ בְּיָדֵ֔נוּ אֵ֖ת שִׁמְשֹׁ֥ון אוֹיְבֵֽינוּ׃ 24וַיִּרְא֤וּ אֹתוֹ֙ הָעָ֔ם וַֽיְהַלְל֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּ֣י אָמְר֗וּ נָתַ֨ן אֱלֹהֵ֤ינוּ בְיָדֵ֨נוּ֙ אֶת־א֣וֹיְבֵ֔נוּ וְאֵת֙ מַחֲרִ֣יב אַרְצֵ֔נוּ וַאֲשֶׁ֥ר הִרְבָּ֖ה אֶת־חֲלָלֵֽינוּ׃ 25וַֽיְהִי֙ כְּי ט֣וֹב לִבָּ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ קִרְא֥וּ לְשִׁמְשֹׁ֖ון וִישַֽׂחֶק־לָ֑נוּ וַיִּקְרְא֨וּ לְשִׁמְשֹׁ֜ון מִבֵּ֣ית הָאֲסיּרִ֗ים וַיְצַחֵק֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּעֲמִ֥ידוּ אוֹת֖וֹ בֵּ֥ין הָעַמּוּדִֽים׃ 26וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשֹׁ֜ון אֶל־הַנַּ֨עַר הַמַּחֲזִ֣יק בְּיָדוֹ֮ הַנִּ֣יחָה אוֹתִי֒ וַהֲימִשֵׁ֨נִי֙ אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הַבַּ֖יִת נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֑ם וְאֶשָּׁעֵ֖ן עֲלֵיהֶֽם׃ 27וְהַבַּ֗יִת מָלֵ֤א הָֽאֲנָשִׁים֙ וְהַנָּשִׁ֔ים וְשָׁ֕מָּה כֹּ֖ל סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וְעַל־הַגָּ֗ג כִּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה הָרֹאִ֖ים בִּשְׂח֥וֹק שִׁמְשֹֽׁון׃ 28וַיִּקְרָ֥א שִׁמְשֹׁ֛ון אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִֹ֡ה זָכְרֵ֣נִי נָא֩ וְחַזְּקֵ֨נִי נָ֜א אַ֣ךְ הַפַּ֤עַם הַזֶּה֙ הָאֱלֹהִ֔ים וְאִנָּקְמָ֧ה נְקַם־אַחַ֛ת מִשְּׁתֵ֥י עֵינַ֖י מִפְּלִשְׁתִּֽים׃ 29וַיִּלְפֹּ֨ת שִׁמְשֹׁ֜ון אֶת־שְׁנֵ֣י ׀ עַמּוּדֵ֣י הַתָּ֗וֶךְ אֲשֶׁ֤ר הַבַּ֨יִת֙ נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּסָּמֵ֖ךְ עֲלֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד בִּימִינ֖וֹ וְאֶחָ֥ד בִּשְׂמֹאלֽוֹ׃ 30וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשֹׁ֗ון תָּמ֣וֹת נַפְשִׁי֮ עִם־פְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֨יִת֙ עַל־הַסְּרָנִ֔ים וְעַל־כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמוֹת֔וֹ רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו׃ 31וַיֵּרְד֨וּ אֶחָ֜יו וְכָל־בֵּ֣ית אָבִיהוּ֮ וַיִּשְׂא֣וּ אֹתוֹ֒ וַֽיַּעֲל֣וּ ׀ וַיִּקְבְּר֣וּ אוֹת֗וֹ בֵּ֤ין צָרְעָה֙ וּבֵ֣ין אֶשְׁתָּאֹ֔ל בְּקֶ֖בֶר מָנ֣וֹחַ אָבִ֑יו וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ
17
Enyûshûlo
Oluhêrero lwa Mika
1 Hàli mulume muguma w’omu birhondo by’Efrayimu, izîno lyâge ye Mika. 2 Anacibwîra nina, erhi: «Zirya nfaranga z’esikeli cihumbi n’igana bakunyagaga, na kandi wakazihehêrera abazinyazire, -wakazâgikuderha erhi nanayumva, -lolà, ezo nfaranga omu maboko gâni ziri nie naziyansire». Nina anacimubwîra, erhi: «Mugala wâni agishwe na Nyakasane mâshi!» 3 Anacigalulira nina zirya nfaranga cihumbi n’igana; nina anaciderha, erhi: «Ezi nfaranga nzirherekîre niene n’okuboko kwâni emwa Nyakasane kuli mugala wâni, lyo bagendinjiriramwo ensalamu y’ecûma». Omugala anacimubwîra, erhi: «Z’ezi nkugalulîre we nazo». 4 Erhi aba amagalulira nina ezo nfaranga, nina arhôla nfaranga magana abirhi, agahà omutuzi, na nyamutuzi amujiriramwo ensalamu y’ecûma, yagendibîkwa omu nyumpa ya Mikayahu. 5 Ci oyo Mikayehu akazâgilonza okubà n’akâ-Nyamuzinda; anacijira efodi n’eterafi, na mugala wâge muguma amubumba enfune mavurha mpu abè ye mudâhwa wâge. 6 Muli ago mango harhàbâga mwâmi omw’Israheli; ngasi muguma akazâgijira nk’okunamusimîsize. 7 Hàli mwanarbabâna muguma w’e Betelehemu omu Yuda, w’oku bûko bwa Yuda, ci Oyo muntu abàga Muleviti, anali aho nka cigolo kwônene. 8 Oyo muntu anacirhenga omu lugo lwa Betelehemu omu Yuda, mpu agendiyûbaka ngasi aha anabwîne. Omu kushimba enjira yâge,alinda ahika omu ntondo y’Efrayimu, kuhika aba nyumpa ya Mika. 9 Mika anacimudôsa, erhi: «Ngahi warhenga?» Naye anacimushuza, erhi «Ndi Muleviti w’e Betelehemu omu Yuda; nayishanagenda nti nyûbake nka cigolo aha nambwîne». 10 Mika anacimubwîra, erhi: «Bêra hano mwâni». Obè we larha na mudâhwa wâni, nâni nakazikuhà nfaranga ikumi za marhale ngasi mwâka, nakuhà enundo y’emyambalo, n’ebi wakazilya». 11 Oyomuleviti ayêmêra okubêra aha mw’olya muntu, olya mwanarhabana, anacilama aho nka muguma omu bagala bâge. 12 Mika abumba amaboko g’olya mwâna mavurha; olya mwâna akazimukolera nka mudâhwa; anacibêra omu nyumpa ya Mika. 13 Mika anaciderha, erhi: «Nkolaga manyire oku Nyakasane anjirira aminja ebwa kubà namabona oyu Muleviti nka mudâhwa».
Richter/Judges 17
1וַֽיְהִי־אִ֥ישׁ מֵֽהַר־אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ׃ 2וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶלֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ וְאַ֤תְּי אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאָזְנַ֔י הִנֵּֽה־הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהוָֽה׃ 3וַיָּ֛שֶׁב אֶת־אֶֽלֶף־וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֡וֹ הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת־הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ׃ 4וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתִּקַּ֣ח אִמּוֹ֩ מָאתַ֨יִם כֶּ֜סֶף וַתִּתְּנֵ֣הוּ לַצּוֹרֵ֗ף וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽיְהוּ׃ 5וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ אֵפוֹד֙ וּתְרָפִ֔ים וַיְמַלֵּ֗א אֶת־יַ֤ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַיְהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃ 6בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ פ
7וַיְהִי־נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר־שָֽׁם׃ 8וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־אֶפְרַ֛יִם עַד־בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ות דַּרְכּֽוֹ׃ 9וַיֹּאמֶר־ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא׃ 10וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה־לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן־לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֨סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי׃ 11וַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֤י הַנַּ֨עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו׃ 12וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת־יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי־ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה׃ 13וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה־לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן׃
18
Bene Dani bajà balonza aha bayûbaka
1 Muli ago mango barhaligwêrhe mwâmi omw’Israheli. Ago mangomulala muguma gwa bene Dani gwarhôndêra okujà gwalonza ahantu bayubaka, bulya kuhika ago mango bone barhalibasagihâbwa ecâbo cihugo omu bene Israheli. 2 Bene Dani banacirhuma balume barhânu b’omu bûko bwâbo, balume ba misî na ba burhwâli, mpu bagendilolêreza ecihugo, kurhenga e Sorea na kurhenga Eshtaoli, mpu bajè bayenja, banamanyirire eco cihugo. Banacibabwîra, mpu: «Mukanye, mujè mwalolêreza munamanyirire eco cihugo». Banacijà omu ntondo y’Efrayimu, kuhika aha mwa Mika, banacîhandaho. 3 Erhi hakola hali hôfi n’enyumpa ya Mika, n’erhi bamanyirira izîno ly’olya mwâna w’Omuleviti, banaciyegera, hamudôsa, mpu: «Ndi wakuhisagya eno munda? Bici ojira eno munda na bici ogwêrheyo?» 4 Anacibashuza, erhi: «Ntya na ntya kwo Mika ajira kuli nie, ampizire omu mikolo yâge mpu akazimpemba, ananjizire mudâhwa wâge». 5 Banacimubwîra, mpu: «Okanyagye ogendirhudôkezag Nyamuzinda rhumanye erhi aga mabalamo gîrhu garhukwânana». 6 Olya mudâhwa anacibabwîra, erhi: «Gendagi n’omurhûla bulya amabalamo ginyu gali omu masù gà Nyakasane». 7 Balya bantu barhânu banahuma njira yâbo, bahika aha Layishi, babona olubaga luli n’omurhûla muli olwo lugo, barhagwêrhi kadundo kaci, omu kushimba oburhegesi bw’Abanya-Sidoni, bôshi bàli n’omurhûla, banalidêkerîre bwinjà, ntâye ciru n’omuguma wali ogwêrhe ecikono c’obukulu omu cihugo, wakadesire mpu abababaza muli kantu kalebe, bàli baciyêgwîre n’Abanya-Sidoni, barhanali bagwêrhe kadali kaci n’omuntu. 8 Bashubira emunda bene wâbo bali aha Sorea n’aha Eshtaoli. Bene wâbo banacibabwîra, mpu: «Kurhi mudesire?» 9 Banacishuza, mpu: «Yimuki rhubarhabâlire, bulya rhwabwîne ecihugo, na lolà oku ciri cihugo cinjà bwenêne. Kanyi rhugende rhujirhôla eco cihugo; murhaderhaga bici. 10 Hanomuhikayo, mwashimâna olubaga luli n’omurhûla. Ecihugo ciri cigali. Nyamubâho anamuhîre co; ciri cihugo cirhabuziri cici omu binaba bano igulu byôshi».
Okubunga kwa bene Dani
11 Bene Dani banacirhenga e Sorea, n’e Eshtaoli, bàli halume magana gali ndarhu, erhi banacibambizize n’cmirasano yâbo yôshi. 12 Basôka, bagendihanda aha Kiriyati-Yearimi, omu Yuda. Co cinarhuma abo bantu baderbwa ciru kuhika buno Mahanè-Dani. Lolà oku aho hantu hali olunda lw’e Buzika-zûba bwa Kiriyati-Yearimi. 13 Banacirhenga aho, banacijà ebwa ntondo y’Efrayimu, balinda bahika aba mwa Mika. 14 Balya bantu barhânu bàli barhumirwe buyenzi omu cihugo ca Layishi barhôla akanwa, babwîra bene wâbo, mpu: «Ka mwankamanya oku muli ezi nyumpa muli efodi. eteran n’ensalamu y’ecûma? Lolagi oku mwajira». 15 Banacijà ebwa lulya lunda, banacijà omu nyumpa y’olya mwanarhabana w’Omuleviti, yo nyumpa ya Mika, banacimulamusa. 16 Balya bandi magana gali ndarhu ga bene Gadi, n’emirasano yâbo, bayimanga aha c’olusò. 17 Balya bantu barhânu baliyenja ecihugo, bakanya, bajà omu nyumpa, banacirhôla erya nsalamu, n’erya efodi n’eterafi, n’ago mango erhi omudâhwa ayimanzire aha muhango na balya balume magana gali ndarhu banacibambizize n’emirasano yâbo. 18 erhi babà bamajà omu nyumpa ya Mika banayanka erya nsalamu n’erya efodi n’eterafi na kalya kalugu k’ecûma, olya mudâhwa anacibadôsa, erhi: «Bici ebyo mwajira?» Banacimushuza, mpu: 19 «Hulika, hira enfune zâwe oku kanwah kâwe, onayîshe rhugende rhweshi, ojiba we Larha wîrhu na mudâhwa wîrhu. K’obwîne kuli kwinjà okuyôrha mudâhwa w’enyumpa ya muntu muguma, nîsi erhi okugendibà mudâhwa w’omulala mugumagumà, na mulala gwa bene Israheli?» 20 Olya mudâhwa arhwangûkwa omurhima, arhôla erya efodi na zirya terafi n’erya nsalamu bagenzikanwa. 21 Banacirhôla enjira yâbo, balîkûla, bashokoza abâna, enkafu n’ebirugu byâbo. 22 Bali bakola bali kulî n’enyumpa ya Mika, amango abantu bayûbakaga hôfi n’enyumpa ya Mika bashûbûzanyagya mpu bakola bashimba bene Dani. 23 Bahamagala bene Dani, nabo erhi bahindamuka babwîra Mika, mpu: «Bici ebyo wamashûbûza?» 24 Anacishuza, erhi: «Banyamuzinda wâni najiraga niene, mwamabahekaga kuguma n’omudâhwa wâni, mwoyomukòlaga mwagenda: bici bicinsigalirage obwo? Cankarhumaga mwambwîra mpu: Bici oli nabyo?» 25 Bene Dani banacimubwîra mpu: «Omanye washubirira mpu warhudesa, bulya abantu wamajirisa oburhè okurhalusire, hali amango bankacirhunika kuli we bakuyirhe bayirhe n’omulala gwâwe». 26 Bene Dani banacirhôla enjira yâbo. Erhi abona oku bali banji kumulusha, Mika agaluka, acîshubirira omu mwâge.
Okurhôla Layishi omu ntamhala n’okuyûbaka oluhêrero lwa Dani.
27 Nabo baheka ntyo birya birugu bya Mika n’omudâhwa wâge. Barhabâlira Layishi, lubaga lwa bantu barhûlwire, barhali na kadundo kaci, olwo lubaga balugeza oku boji bw’engôrho banayôca olugo lwâbo. 28 Ntâye wayishire mpu ankabalîkûza, bulya balî kulî na Sidoni, na kandi abantu b’olwo logo barhayinjibanaga n’abandi bantu: olwo lugo lwali omu kabanda ka Beti-Rehobi. Bene Dani bashubiyûbaka olwo lugo banacilubêramwo. 29 Olwo lugo baluyirika izîno lya Dani, lyo izîno lya Dani, îshe wâbo ali muburhwa w’Israheli. Ci kwônene embere olwo lugo lwakazâgiderhwa Layishi. 30 Bene Dani banaciyûbakaira erya nsalamu, na Yehonatani, mwene Gershoni, mugala wa Mûsa, n’abagala bayôrha balî badâhwa b’omulala gwa Dani, kuhika olusiku ecihugo côshi cahekagwa bujà. 31 Bayimanza ntyo kuli bo bônene erya nsalamu Mika ajiraga, yanacibêra emwâbo amango gôshi akâ-Nyamuzinda kanali aha Silo.
Richter/Judges BHS 18
1בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ־ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא־נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה׃ ס
2וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי־דָ֣ן ׀ מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי־חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר־אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃ 3הֵ֚מָּה עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי־הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה־אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה־לְּךָ֥ פֹֽה׃ 4וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃ 5וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל־נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ 6וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ־בָֽהּ׃ פ
7וַיֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת־לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט ׀ וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין־מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֨רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֨מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם עִם־אָדָֽם׃ 8וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם׃ 9וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֨ינוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל־תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 10כְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ ׀ אֶל־עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֨רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי־נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־שָׁ֣ם מַחְס֔וֹר כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ 11וַיִּסְע֤וּ מִשָּׁם֙ מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַדָּנִ֔י מִצָּרְעָ֖ה וּמֵאֶשְׁתָּאֹ֑ל שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ חָג֖וּר כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ 12וַֽיַּעֲל֗וּ וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּקִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים בִּֽיהוּדָ֑ה עַל־כֵּ֡ן קָרְאוּ֩ לַמָּק֨וֹם הַה֜וּא מַחֲנֵה־דָ֗ן עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הִנֵּ֕ה אַחֲרֵ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ 13וַיַּעַבְר֥וּ מִשָּׁ֖ם הַר־אֶפְרָ֑יִם וַיָּבֹ֖אוּ עַד־בֵּ֥ית מִיכָֽה׃ 14וַֽיַּעֲנ֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּל֮ אֶת־הָאָ֣רֶץ לַיִשׁ֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֗ם כִּ֠י יֵ֣שׁ בַּבָּתִּ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֵפ֣וֹד וּתְרָפִ֔ים וּפֶ֖סֶל וּמַסֵּכָ֑ה וְעַתָּ֖ה דְּע֥וּ מַֽה־תַּעֲשֽׂוּ׃ 15וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֔מָּה וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־בֵּֽית־הַנַּ֥עַר הַלֵּוִ֖י בֵּ֣ית מִיכָ֑ה וַיִּשְׁאֲלוּ־ל֖וֹ לְשָׁלֽוֹם׃ 16וְשֵׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ חֲגוּרִים֙ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתָּ֔ם נִצָּבִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר אֲשֶׁ֖ר מִבְּנֵי־דָֽן׃ 17וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת־הַפֶּ֨סֶל֙ וְאֶת־הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ־מֵא֣וֹת הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃ 18וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־פֶּ֣סֶל הָאֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים׃ 19וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים־יָדְךָ֤ עַל־פִּ֨יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה־לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב ׀ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 20וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם׃ 21וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃ 22הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּ אֶת־בְּנֵי־דָֽן׃ 23וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־בְּנֵי־דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה־לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ׃ 24וַיֹּ֡אמֶר אֶת־אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר־עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת־הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה־לִּ֣י ע֑וֹד וּמַה־זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י מַה־לָּֽךְ׃ 25וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ בְּנֵי־דָ֔ן אַל־תַּשְׁמַ֥ע קוֹלְךָ֖ עִמָּ֑נוּ פֶּֽן־יִפְגְּע֣וּ בָכֶ֗ם אֲנָשִׁים֙ מָ֣רֵי נֶ֔פֶשׁ וְאָסַפְתָּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ וְנֶ֥פֶשׁ בֵּיתֶֽךָ׃ 26וַיֵּלְכ֥וּ בְנֵי־דָ֖ן לְדַרְכָּ֑ם וַיַּ֣רְא מִיכָ֗ה כִּי־חֲזָקִ֥ים הֵ֨מָּה֙ מִמֶּ֔נּוּ וַיִּ֖פֶן וַיָּ֥שָׁב אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ 27וְהֵ֨מָּה לָקְח֜וּ אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מִיכָ֗ה וְֽאֶת־הַכֹּהֵן֮ אֲשֶׁ֣ר הָיָה־לוֹ֒ וַיָּבֹ֣אוּ עַל־לַ֗יִשׁ עַל־עַם֙ שֹׁקֵ֣ט וּבֹטֵ֔חַ וַיַּכּ֥וּ אוֹתָ֖ם לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵֽשׁ׃ 28וְאֵ֨ין מַצִּ֜יל כִּ֧י רְֽחוֹקָה־הִ֣יא מִצִּיד֗וֹן וְדָבָ֤ר אֵין־לָהֶם֙ עִם־אָדָ֔ם וְהִ֕יא בָּעֵ֖מֶק אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־רְח֑וֹב וַיִּבְנ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃ 29וַיִּקְרְא֤וּ שֵׁם־הָעִיר֙ דָּ֔ן בְּשֵׁם֙ דָּ֣ן אֲבִיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר יוּלַּ֖ד לְיִשְׂרָאֵ֑ל וְאוּלָ֛ם לַ֥יִשׁ שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ 30וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־דָ֖ן אֶת־הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד־י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 31וַיָּשִׂ֣ימוּ לָהֶ֔ם אֶת־פֶּ֥סֶל מִיכָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כָּל־יְמֵ֛י הֱי֥וֹת בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃ פ
19
Omuleviti w’omu Efrayimu n’eciherula câge
1 Ago mango Israheli arhabagamwo mwâmi, Hâli Muleviti muguma wayûbakaaga oku buzinda bw’entondo y’Efrayimu. Oyo muntu anaciyanka omukazi w’eciherula c’e Betelehemu omu Yuda. 2 Eco ciherula câge cacihindula kuli ye, canacirhenga omu mwâge, cashubira emw’îshe e Betelehemu omu Yuda, canabêra eyo munda myêzi ini. 3 Ibà akanya mpu ajimulonza, amubwîre ebinwa byamujà oku murhima, anamugalule emwâge. Aligenzire na mwambali wâge analihesire ndogomi ibirhi. Nyamukazi anabayankirira omu nyumpa y’îshe. lshe w’olya mukazi erhi abona oyomulume, agendimuyankirira n’obusîme. 4 Ishazala ye oligi îshe wa nyamukazi, asêza olya mulume mpu abêre aha mwâge, abêraho nsiku isharhu, bakazilya, banakazinywa, babêra aho. 5 Oku lusiku lwa kani banacizûka mucêracêra, olya Muleviti erhi akola acirheganyize okugenda. Ci kwônene îshe wa nyamukazi anacibwîra omukwi, erhi: «Orhangizibuhya omurhima gwâwe n’ecihimbi c’omugati, mubuligenda». 6 Erhi babà bamabwârhala, balya bombi bananywa. Okubundi îshe wa nyamukazi anacibwîra ibà wa nyamukazi, erhi: «Nkuhunyire, oleke mushubilâla hano, omurhima gwâwe gushagaluke». 7 Ibà w’olya mukazi ayimuka mpu akola acîgendera, ci omu kusêzibwa n’ishazala, ashubigaluka, alala aho. 8 Oku lusiku lwa karhânu azukiriza sêzi sêzi mpu akola agenda. Lero îshe wa nyamukazi anacimubwîra, erhi: «Rhûza omurhima gwâwe, nkuhunyire ntyo». Kandi balinda kuhika bijingo. Bànacirya bombi. 9 Ibà wa nyamukazi ayimuka mpu akola agenda n’eciherula câge n’omwambali; ci îshe wa nyamukazi, yerigi ishazala, amubwîra, erhi: «Lolà oku bikola bijingo, muhunyire, mulale hano; lolà oku byajiba bijingo, ogeze obudufu hano, onarhuze omurhima gwâwe, irhondo mwanalamukira sêzi sêzi, mugende, na ntyo wanahika emwâwe». 10 Ibà w’olya mukazi arhaciyêmêraga okushubilâla; ayimuka acîgendera. Ahika aha ishiriza lya Yebusi, yerigi Yeruzalemu, erhi aligi na zirya ndogomi zâge zombi zinabarhwire anali n’eciherula câge.
Obumînya bw’abantu b’e Gibeya
11 Erhi bahika hôfi na Yebusi, izûba lyazika bwenêne. Olya murhumisi anacibwîra nawabo, erhi: «Yisha nkuhunyire, rhushubire ebwa lula lugo lw’Abanya-Yebusi, rhujilalayo». 12 Nawabo anacimushuza, erhi: «Rhurhagaluke ebwa lugo lwa bene, emunda erhali bene Israheli, rhwagera kuhika e Gibeya». 13 Ashubibwîra omwambali,erhi: «Kanya rhucihangane okuhika kuli bira bishagala, rhwagendilala aha Gibeya nîsi erhi aha Rama». 14 Bakanya, bagenda, izûba lyazika erhi bahika hôfi na Gibeya, oli emwa bene Benyamini. 15 Bayêrekera eyo munda, mpu bagendilâla aha Gibeya. Olya Muleviti aja omu lugo abêra omu ngo y’olugo, ci ntâye wadesire mpu amuyankirira omu nyumpa yâge, alalamwo. 16 Ci lolà oku muli ebyo bijingo hanaciyisha mushosi muguma wafuluka ebwa mashwa gâge, emunda analikola. Ali muntu w’omu ntondo y’Efrayimu, ci kwônene àli nka mubunga aha Gibeya, n’abantu bayûbakaga aho bàli bene Benyamini. 17 Olya mushosi mpu ayinamula amalanga, abona Oyo muntu wàli mabalamo ali omu ngo y’olugo; olya mushosi anacimubwîra, erhi: «Ngahi wajà na ngahi warhenga?» 18 Anacimushuza, erhi: «Rhwarhenga e Betelehemu omu Yuda, rhwaja oku buzinda bw’entondo y’Efrayimu, bulya yo mbà. Nali njîre e Betelehemu omu Yuda, na buno nkolaga nashubira emwâni, ci ntâye onyankirîre omu nyumpa yâge. 19 N’obo ngwêrhe ebyâsi by’okulisa endogomi zâni, rhunaciyikîre omugati gw’okulya, nie, omurhumisi wâni na kuli oyu mwambalikazi wâwe; ntâco rhubuzire»i. 20 Olya mushosi anacimubwîra erhi: «Omurhûla gubè nâwe! Niene biyêrekîre ebi olagirirekwo, ci orhagezagya obudufu muno ngo». 21 Amuheka omu nyumpa yâge, n’endogomi zâge azilisa bwinjà; nabo bakalaba amagulu, bàlya, bananywa. 22 Erhi babà bakola badwîrhe basîmîsa omurhima gwâbo, ala oku abalume b’omu lugo, bene Beliali, bagorha erya nyumpa, babasa olumvi, banacibwîra olya mushosi, ye wali nn’enyumpa, mpu: «Hulusa olya muntu wajâga hano mwâwe, nîrhu rhumumanye.» 23 Nn’erya nyumpa ahuluka, aja emunda bali, anacibabwîra, erhi: «Nanga mâshi bene wîrhu, murhahîra mukajira kubî kwa bene okwo, muhûnyire muleke; ebwa kubà oyu mulume anajìre muno mwâni, mumanye mwankajira obubî buhanya. 24 Loli mwâli wâni oyu ociri wa mubikira, n’eciherula câge eci; namulerhera bo embuga, mwene mujire oku munalonzize; ci kuli Oyo muntu murhahîra mukajira obubî buhanya». 25 Abo balume barhalonzagya okumuyumva. Lero olya mulume arhôla eciherula cage, abahêkeraco embuga. Nabo bamumanya, bamusharhirakwo obudufu bôshi kuhika bôshi, bamuleka erhi bucanûla. 26 Oku bwaca ntya, olya mukazi ayisha acirhimba oku c’olusò lw’enyumpa y’olya mulume ibà ali ahanzire aha mwâge, alinga mpu buce. 27 Ibà w’olya mukazi azûka sêzi, n’erhi aba amayigula olumvi, ahuluka mpu akolaga acîgendera. Na, lolà oku olya mukazi, eciherula câge, cilambukire aha muhango gw’enyumpa, amaboko gali oku c’olusò. 28 Anacimubwîra, erhi: «Yimanga, rhucigendere». Ci ntà ishuzo. Okubundi anacimuhira oku ndogomi yâge; nyamulume ayimuka aja emwâge. 29 Erhi ahika emwâge, ayanka akere, ayanka gulya mufu gw’eciherula câge, aja amutwa ebirumbu bihimbi bihimbi; arhola bihimbi ikumi na bibirhi, abirhuma omu cihugo ca bene Israheli bôshi. 30 Ngasi yeshi wanabwîne, akazifuduka, anaderhe, erhi: «Oku kurhasagiyumvîkana kurhanasagibonekana omu bene Israheli, kurhenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri, kuhika buno. Murhanye, mudôsanye, munashambâle kuli ebi»j.
Richter/Judges 19
1וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר־אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח־לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה׃ 2וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשֹׁ֔ו וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶל־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִי־שָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ 3וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל־לִבָּהּ֙ לַהֲשִׁיבָ֔וּ וְנַעֲר֥וֹ עִמּ֖וֹ וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֨הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֨הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֽוֹ׃ 4וַיֶּחֱזַק־בּ֤וֹ חֹֽתְנוֹ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב אִתּ֖וֹ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיֹּאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃ 5וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־חֲתָנ֗וֹ סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת־לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ׃ 6וַיֵּשְׁב֗וּ וַיֹּאכְל֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וַיִּשְׁתּ֑וּ וַיֹּ֜אמֶר אֲבִ֤י הַֽנַּעֲרָה֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ הֽוֹאֶל־נָ֥א וְלִ֖ין וְיִטַ֥ב לִבֶּֽךָ׃ 7וַיָּ֥קָם הָאִ֖ישׁ לָלֶ֑כֶת וַיִּפְצַר־בּוֹ֙ חֹתְנ֔וֹ וַיָּ֖שָׁב וַיָּ֥לֶן שָֽׁם׃ 8וַיַּשְׁכֵּ֨ם בַּבֹּ֜קֶר בַּיּ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֮ לָלֶכֶת֒ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֗ה סְעָד־נָא֙ לְבָ֣בְךָ֔ וְהִֽתְמַהְמְה֖וּ עַד־נְט֣וֹת הַיּ֑וֹם וַיֹּאכְל֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 9וַיָּ֤קָם הָאִישׁ֙ לָלֶ֔כֶת ה֥וּא וּפִילַגְשֹׁ֖ו וְנַעֲר֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֣וֹ חֹתְנ֣וֹ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֡ה הִנֵּ֣ה נָא֩ רָפָ֨ה הַיּ֜וֹם לַעֲרֹ֗ב לִֽינוּ־נָ֞א הִנֵּ֨ה חֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם מָחָר֙ לְדַרְכְּכֶ֔ם וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽךָ׃ 10וְלֹֽא־אָבָ֤ה הָאִישׁ֙ לָל֔וּן וַיָּ֣קָם וַיֵּ֗לֶךְ וַיָּבֹא֙ עַד־נֹ֣כַח יְב֔וּס הִ֖יא יְרוּשָׁלִָ֑ם וְעִמּ֗וֹ צֶ֤מֶד חֲמוֹרִים֙ חֲבוּשִׁ֔ים וּפִילַגְשֹׁ֖ו עִמּֽוֹ׃ 11הֵ֣ם עִם־יְב֔וּס וְהַיּ֖וֹם רַ֣ד מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַנַּ֜עַר אֶל־אֲדֹנָ֗יו לְכָה־נָּ֛א וְנָס֛וּרָה אֶל־עִֽיר־הַיְבוּסִ֥י הַזֹּ֖את וְנָלִ֥ין בָּֽהּ׃ 12וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲדֹנָ֔יו לֹ֤א נָסוּר֙ אֶל־עִ֣יר נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑נָּה וְעָבַ֖רְנוּ עַד־גִּבְעָֽה׃ 13וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ לְךָ֥ וְנִקְרְבָ֖ה בְּאַחַ֣ד הַמְּקֹמ֑וֹת וְלַ֥נּוּ בַגִּבְעָ֖ה א֥וֹ בָרָמָֽה׃ 14וַיַּעַבְר֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶל הַגִּבְעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר לְבִנְיָמִֽן׃ 15וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָב֖וֹא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֨שֶׁב֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף־אוֹתָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן׃ 16וְהִנֵּ֣ה ׀ אִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן־מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב וְהָאִישׁ֙ מֵהַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וְהוּא־גָ֖ר בַּגִּבְעָ֑ה וְאַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם בְּנֵ֥י יְמִינִֽי׃ 17וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת־הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣ב הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֧ישׁ֩ הַזָּקֵ֛ן אָ֥נָה תֵלֵ֖ךְ וּמֵאַ֥יִן תָּבֽוֹא׃ 18וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֹבְרִ֨ים אֲנַ֜חְנוּ מִבֵּֽית־לֶ֣חֶם יְהוּדָה֮ עַד־יַרְכְּתֵ֣י הַר־אֶפְרַיִם֒ מִשָּׁ֣ם אָנֹ֔כִי וָאֵלֵ֕ךְ עַד־בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֲנִ֣י הֹלֵ֔ךְ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ מְאַסֵּ֥ף אוֹתִ֖י הַבָּֽיְתָה׃ 19וְגַם־תֶּ֤בֶן גַּם־מִסְפּוֹא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמוֹרֵ֔ינוּ וְ֠גַם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ־לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם־עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥ין מַחְס֖וֹר כָּל־דָּבָֽר׃ 20וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁל֣וֹם לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל־מַחְסוֹרְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְח֖וֹב אַל־תָּלַֽן׃ 21וַיְבִיאֵ֣הוּ לְבֵית֔וֹ וַיָּ֖בָול לַחֲמוֹרִ֑ים וַֽיִּרְחֲצוּ֙ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ 22הֵמָּה֮ מֵיטִיבִ֣ים אֶת־לִבָּם֒ וְהִנֵּה֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי־בְלִיַּ֗עַל נָסַ֨בּוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת מִֽתְדַּפְּקִ֖ים עַל־הַדָּ֑לֶת וַיֹּאמְר֗וּ אֶל־הָ֠אִישׁ בַּ֣עַל הַבַּ֤יִת הַזָּקֵן֙ לֵאמֹ֔ר הוֹצֵ֗א אֶת־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א אֶל־בֵּיתְךָ֖ וְנֵדָעֶֽנּוּ׃ 23וַיֵּצֵ֣א אֲלֵיהֶ֗ם הָאִישׁ֙ בַּ֣עַל הַבַּ֔יִת וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל־אַחַ֖י אַל־תָּרֵ֣עוּ נָ֑א אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־בָּ֞א הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ אַל־בֵּיתִ֔י אַֽל־תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 24הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אוֹתָם֙ וְעַנּ֣וּ אוֹתָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם וְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 25וְלֹֽא־אָב֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ לִשְׁמֹ֣עַֽ ל֔וֹ וַיַּחֲזֵ֤ק הָאִישׁ֙ בְּפִ֣ילַגְשֹׁ֔ו וַיֹּצֵ֥א אֲלֵיהֶ֖ם הַח֑וּץ וַיֵּדְע֣וּ א֠וֹתָהּ וַיִּֽתְעַלְּלוּ־בָ֤הּ כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ בַּעֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ 26וַתָּבֹ֥א הָאִשָּׁ֖ה לִפְנ֣וֹת הַבֹּ֑קֶר וַתִּפֹּ֞ל פֶּ֧תַח בֵּית־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־אֲדוֹנֶ֥יהָ שָּׁ֖ם עַד־הָאֽוֹר׃ 27וַיָּ֨קָם אֲדֹנֶ֜יהָ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּפְתַּח֙ דַּלְת֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיֵּצֵ֖א לָלֶ֣כֶת לְדַרְכּ֑וֹ וְהִנֵּ֧ה הָאִשָּׁ֣ה פִֽילַגְשֹׁ֗ו נֹפֶ֨לֶת֙ פֶּ֣תַח הַבַּ֔יִת וְיָדֶ֖יהָ עַל־הַסַּֽף׃ 28וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ ק֥וּמִי וְנֵלֵ֖כָה וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַיִּקָּחֶ֨הָ֙ עַֽל־הַחֲמ֔וֹר וַיָּ֣קָם הָאִ֔ישׁ וַיֵּ֖לֶךְ לִמְקֹמֽוֹ׃ 29וַיָּבֹ֣א אֶל־בֵּית֗וֹ וַיִּקַּ֤ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֨לֶת֙ וַיַּחֲזֵ֣ק בְּפִֽילַגְשֹׁ֔ו וַֽיְנַתְּחֶ֨הָ֙ לַעֲצָמֶ֔יהָ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר נְתָחִ֑ים וַֽיְשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ 30וְהָיָ֣ה כָל־הָרֹאֶ֗ה וְאָמַר֙ לֹֽא־נִהְיְתָ֤ה וְלֹֽא־נִרְאֲתָה֙ כָּזֹ֔את לְמִיּ֞וֹם עֲל֤וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִֽׂימוּ־לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ׃ פ

20
Bene-Israheli bacihâna, mpu bacihôle oku bumînya bwa Gibeya
1 Bene Israheli banacihuma enjira yâbo kurhenga e Dani, kujà e Bersheba. Bagera omu cihugo ca Galadi; olubaga lwàjà omw’ihano nka mntu muguma embere za Nyakasane aha Mispa. 2 Abarhambo b’olubaga lwôshi, aba ngasi mulala gwa bene Israheli, bajà omu mbuganano y’olubaga lwa Nyamuzinda: Bayimangamwo bantu bihumbi magana ani bya balwî bahuma engôrho. 3 Bene Benyamini banacimanya omwanzi oku bene Israheli bajira ihano aha Mispa. Bene Israheli banacidôsa, mpu: «Murhubwîre nîrhu kurhi okuyîrha ntya kwayishaga ?» 4 Oku bundi olya Muleviti, ye oligi ibà w’olya mukazi wayirhagwa, aja omu kanwa, aderha erhi: «Niono nanacija omu Gibeya emwa bene Benyamini n’eco ciherula câni nti rhuhandemwo. 5 Abarhambo b’e Gibeya banaciyisha bantabalire, n’omu kuntabalira ntyo, bagorha, budufu enyumpa: erhi badwîrhe balonza oku banyirhamwo, mukânie bamusherêza, afa. 6 Nanaciyanka omufu gwa cirya ciherula câni, najà namurhola bihimbi bihimbi, nabirhuma omungasi ishwa lya bene Israheli, bulya ehirhankaderhwa, bahenya amaligo omu Israheli. 7 Mweshi oyomuli aha, bene Israheli, mucidôsagye mumanyage kurhi mwajira hano honênè». 8 Olubaga loshi lwanaciyimanga nka muntu muguma, lwaderha, mpu: «Ntâye ciru n’omuguma wankaderha mpu agaluka ebw’ihema lyâge, ntâye ciru n’omuguma waderha mpu ashubira emwâge. 9 Alagi buno oku rhwajira muli Gibeya: rhumurhabâlire nk’oku rhubwizirwe omu kuyesha ecigole. 10 Rhwaja rhwarhôla omu milala yôshi ya bene Israheli, balume ikumi oku igana, balume igana oku cihumbi na halume cihumbi oku bihumbi ikumi; abo banarhôla olwîko kuli erya ngabo yagendihana Gibeya wa bene Benyamini, kuli obu bubî buhanya anajiriraga Israheli». 11 Bene Israheli habuganana, barhabâlira lulya lugo, nka muntu muguma, kulya banali balalire.
Bene Benyamini barhayumvagya Bene-Israheli
12 Eyo milala ya bene Israheli, yanacirhuma entumwa emw’omulala gwa bene Benyamini, mpu bagendibabwîra erhi: «Okwo bazindiyîrha omuntu emwinyu kwo kuderha kurhi? 13 Murhuhage buno abo bantu ba busha, bali omu Gibeya, rhubayirhe, rhukûle ntyo obubî muli bene Israheli. Cikwône bene Benyamini barhalonzagya okuyumva bene wâbo, Bene-Israheli. Entambala ntangiriza 14 Bene Benyamini banacirhenga omu ngo zâbo, babuganana aha Gibeya, mpu bagendilwîsa bene Israheli». Ci bene Benyamini balahira okuyumva baci baho bene Israheli. 15 Abo bene Benyamini barhengaga omu ngo, baganjwa, muli olwo lusiku, bahika omu bantu bihumbi ikumi na ndarhu, bôshi bahuma engôrho, buzira kuganja abantu b’omu Gibeya abàli bahisire omu bantu magana gali nda ga ntwâli. 16 Muli olwo lubaga mwàli bantu magana gali nda, zàli ntwâli zirhayishigihuma n’okuboko kulyo; bankabanzire n’engondozo yâbo, barhege omuntu oluviri lumuli okw’irhwe buzira kuluhusha. 17 Nabo bene Israheli baganjagwa, buzira kuderha bene Benyamini, bahika omu bantu bihumbi magana ani, bantu bahuma engôrho, bôshi bali ngabo ya balwî. 18 Bene Israheli banaciyimuka, bakanya, basôkera e Beteli, bagendidôsa Nyamuzinda, mpu: «Ndî muli rhwe warhangigendilwîsa bene Benyamini» Nyamubâho ashuza, erhi: «Yuda ye wa burhanzi». 19 Bene Israheli bayanka enjira yâbo kurhenga sêzi, bagendìhanda aha mbere za Gibeya. 20 Bene Israheli bakanya bakolaga bagendilwîsa bene Benyaminî; bene Israheli banacitwa ecigamba bakola babalwîsa, ah’ishiriza lya Gibeya. 21 Okubundi obwo bene Benyamini, bahuluka omu Gibeya; olwo lusiku balambika okw’idaho bantu bihumbi makumi abirhi na bibirhi bya bene Israheli. 22 Abo bantu, bo baligi bene Israheli, bashubihira omurhima haguma, bashubitwa ecigamba, halya banali olusiku lurhanzi. 23 Bene Israheli bakanya bagendilakira Nyamubâho kuhika bijingo; bâge ndidôsa Nyakasane mpu: «Ka kandi nshubikanya, ngendilwîsa bene Benyamini mwene wîrhu». Nyakasane ashuza, erhi: «Ogendimulwîsa». 24 Bene Israheli bayegera bene Benyamini, bakorana oku lusiku lwa kabirhi. 25 Olwo lusiku lwa kabirhi, Benyamini na Israheli aha Gibeya, akola ajibalwîsa, ashubilambika okw’idaho bantu bihumbi ikumi na munâni, bantu ba muli bene Israheli, bôshi balwî ba ngôrho. 26 Bene Israheli bôshi, engabo yôshi yalongola, bagenda e Beteli, n’abo batamala barhondêra balakirak embere za Nyakasane. Hacîshalisa olwo lusiku kuhika bijingo. Bahêra enterekêro y’ensirîra n’enterekêro z’omurhûla embere za Nyakasane. 27 Bene Israheli bashubigendidôsa ! Nyakasane -ago mango erhi omucimba gw’amalaganyo gwa Nyamuzinda guli aho, 28 naye Pinehasi, mugala w’Eleazari, mugala w’Aròni, erhi anali embere zagomuli ezo nsiku, -ega obwo, banacidôsa, mpu: «Ka nshubigendikoza entambala kuli bene Benyamini mwene wîrhu, nîsi ka ngwâsirwe ndeke?» Nyakasane anacishuza, erhi: «Ogendimulwîsa, bulya irhondo nakuhà ye».
Okuhimwa kwa Benyamini
29 Lero obwo, Israheli ahira omurhego eburhambi bwa Gibeya. 20 n’oku lusiku lwa kasharhu, bene Israheli bashubirhabâlira bene Benyamini, bashubitwa ecigamba aha Gibeya nk’agandi mango. 31 Nabo bene Benyamini bahuluka, babuganana bôshi n’olubaga, baciyegûla n’olugo; barhondêra okuyîrha omu bantu nk’agandi mango; omu njira, nguma ejire e Beteli. n’eyindi e Gibeya, omu ndimiro: bayîrha hôfi bantu makumi asharhu ga bene Israheli. 32 Bene Benyamini bakaziderha, mpu: «Kandi rhwamabanigiûza nk’agandi mango!» Bene Israheli bôshi baderha mpu: «Rhuyake, rhubayegûle n’olugo, bashimba ezi njira». 33 Bene Israheli barhenga halya bàli, bagendiyimanga aha Bali-Tamari. Nabo balya bàli murhego barhenga halya balî bacifulisire omu kabanda ka Gibeya. 34 Bantu bihumbi ikumi bya ntwâli za bene Israheli bahika ntyo aha Gibeya. Entambala yabà nkali, na bene Benyamini barhiili bamanyire oku obuhanya bwabajirekwo. 35 Nyakasane ahunya Benyamini embere za bene Israheli, bene Israheli banaciyîrha muli olwo lusiku, omu bene Benyamini bantu bihumbi makumi abirhi na birhânu na bantu igana. bôshi bantu bahuma engôrho. 36 Bene Benyamini babona oku lero bamahimwa. Ci kwônene okengêrage oku bene Israheli baciyegulaga kuli bene Benyamini bamulekera oluhya, ebwa kubà bàli bacikubagire gulya murhego gwâbo bahiraga kuli Gibeya. 37 Abo bantu bàli bacifulisire bakanyiriza. bashagamukira omu Gibeya Kandi balikula: gulya murhego gwageza olugo loshi oku boji bw’engôrho. 38 Bene. Israheli boshî n’abo bantu bàli murhego, bàli erhi bayumvinye oku hano balangîra ecigi citumbûka omu lugo, banamanye oku bakola balimwo. 39 Bene Israheli bahindamukira abâbo omu kulwa. Bene Benyamini bàli erhi bayisire bantu makumi asharhu omu bene lsrahelî, banakaziderha, mpu: «Okunali kandi rhwamuhumakwo nka omu ntambala zali ntangiriza». 40 Ci kwoncne, ecima nyiso erhi carhôndire okubonekana omu lugo, cali erya nkingi y’omugî, Benyamini anacihindamuka, lolà oku olugo loshi lukola luli muyongo omu nkuba malunga. 41 Bene Israheli bahindamuka; Benyamini arhungwa n’obwôba erhi abona obuhanya bwamamujàkwo. 42 Bahindamula omugongo embere za bene Israheli, bakola bayâkira ebw’irûngu, ci kwônene entambala yanabananirakwo, nabo abakazigirhenga omu lugo babamalirira ekarhî kâbo. 43 Bagorha Benyamini, bayisha bamuminisire buzira kuyimanga, bamuhima loshi kuhika ah’ishiriza lya Gibeya, olunda lw’e buzûka-zûba. 44 Muli bene Benyamini mwafa bantu bihumbi ikumi na munâni, bôshi bali bantu ba ntwâli. 45 Abandi bahindamula omugongo, bakûla omulindi, bayâkira omw’irûngu ebwa Ibuye lya Rimoni, banacigwanyanya bandi bantu bihumbi birhânu omu njira, babagorha hôfi hôfi, kuhika aha Gideomi, babayirhamwo bantu bihumbi bibirhi. 46 Abafirel muli bene Benyamini bôshi olwo lusiku bahika omu bantu bihumbi makumi abirhi na birhânu, bôshi bantu bahuma engôrho, bôshi bantu ba ntwâli. 47 Bantu magana gali ndarhu gonene bahindwire omugongo, bayâkira omw’irûngu, ebw’ibuye lya Rimoni; banacibêra eyo munda ebw’ibuye lya Rimoni, myêzi ini. 48 Bene Israheli bashubira emwa bene Benyamini; ecihugo côshi bacigeza oku bwôji bw’engôrho, kurhenga oku ngo ngumaguma, kuhika oku bishwêkwa byàli masò manji, na kuhika oku ngasi ehi banabwîne hyôshi. Bayôca ngasi lugo banashimanyire.
Richter/Judges BHS 20
1וַיֵּצְאוּ֮ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃ 2וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כָּל־הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃ פ
3וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן כִּֽי־עָל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּבְּר֕וּ אֵיכָ֥ה נִהְיְתָ֖ה הָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 4וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֨תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן׃ 5וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת־הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת־פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת׃ 6וָֽאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכָל־שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 7הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם׃ 8וַיָּ֨קָם֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לֵאמֹ֑ר לֹ֤א נֵלֵךְ֙ אִ֣ישׁ לְאָהֳל֔וֹ וְלֹ֥א נָס֖וּר אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ 9וְעַתָּ֕ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶׂ֖ה לַגִּבְעָ֑ה עָלֶ֖יהָ בְּגוֹרָֽל׃ 10וְלָקַ֣חְנוּ עֲשָׂרָה֩ אֲנָשִׁ֨ים לַמֵּאָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵאָ֤ה לָאֶ֨לֶף֙ וְאֶ֣לֶף לָרְבָבָ֔ה לָקַ֥חַת צֵדָ֖ה לָעָ֑ם לַעֲשֹׂ֗ות לְבוֹאָם֙ לְגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֔ן כְּכָל־הַ֨נְּבָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 11וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים׃ פ
12וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם׃ 13וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת־הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוּ֙ ְֵ֣ בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃ 14וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֛ן מִן־הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15וַיִּתְפָּֽקְדוּ֩ בְנֵ֨י בִנְיָמִ֜ן בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב לְ֠בַד מִיֹּשְׁבֵ֤י הַגִּבְעָה֙ הִתְפָּ֣קְד֔וּ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃ 16מִכֹּ֣ל ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ כָּל־זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל־הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥א יַחֲטִֽא׃ פ
17וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הִתְפָּֽקְד֗וּ לְבַד֙ מִבִּנְיָמִ֔ן אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב כָּל־זֶ֖ה אִ֥ישׁ מִלְחָמָֽה׃ 18וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית־אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה־לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה׃ 19וַיָּק֥וּמוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּבֹּ֑קֶר וַיַּֽחֲנ֖וּ עַל־הַגִּבְעָֽה׃ פ
20וַיֵּצֵא֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בִּנְיָמִ֑ן וַיַּעַרְכ֨וּ אִתָּ֧ם אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִלְחָמָ֖ה אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ 21וַיֵּצְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן מִן־הַגִּבְעָ֑ה וַיַּשְׁחִ֨יתוּ בְיִשְׂרָאֵ֜ל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁנַ֨יִם וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָֽרְצָה׃ 22וַיִּתְחַזֵּ֥ק הָעָ֖ם אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּסִ֨פוּ֙ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֔ה בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁר־עָ֥רְכוּ שָׁ֖ם בַּיּ֥וֹם הָרִאשֹֽׁון׃ 23וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵֽי־יְהוָה֮ עַד־הָעֶרֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֨שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ פ
24וַיִּקְרְב֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֥וֹם הַשֵּׁנִֽי׃ 25וַיֵּצֵא֩ בִנְיָמִ֨ן ׀ לִקְרָאתָ֥ם ׀ מִֽן־הַגִּבְעָה֮ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִי֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל ע֗וֹד שְׁמֹנַ֨ת עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָ֑רְצָה כָּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לְפֵי חָֽרֶב׃ 26וַיַּעֲל֣וּ כָל־בְּנֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וְכָל־הָעָ֜ם וַיָּבֹ֣אוּ בֵֽית־אֵ֗ל וַיִּבְכּוּ֙ וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּצ֥וּמוּ בַיּוֹם־הַה֖וּא עַד־הָעָ֑רֶב וַֽיַּעֲל֛וּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 27וַיִּשְׁאֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּֽיהוָ֑ה וְשָׁ֗ם אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים בַּיָּמִ֖ים הָהֵֽם׃ 28וּ֠פִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד ׀ לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֮ לֵאמֹר֒ הַאוֹסִ֨ף ע֜וֹד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ׃ 29וַיָּ֤שֶׂם יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽרְבִ֔ים אֶל־הַגִּבְעָ֖ה סָבִֽיב׃ פ
30וַיַּעֲל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַיַּעַרְכ֥וּ אֶל־הַגִּבְעָ֖ה כְּפַ֥עַם בְּפָֽעַם׃ 31וַיֵּצְא֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ לִקְרַ֣את הָעָ֔ם הָנְתְּק֖וּ מִן־הָעִ֑יר וַיָּחֵ֡לּוּ לְהַכּוֹת֩ מֵהָעָ֨ם חֲלָלִ֜ים כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם בַּֽמְסִלּוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר אַחַ֜ת עֹלָ֣ה בֵֽית־אֵ֗ל וְאַחַ֤ת גִּבְעָ֨תָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִ֖ישׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 32וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן נִגָּפִ֥ים הֵ֛ם לְפָנֵ֖ינוּ כְּבָרִאשֹׁנָ֑ה וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל אָמְר֗וּ נָנ֨וּסָה֙ וּֽנְתַקְּנֻ֔הוּ מִן־הָעִ֖יר אֶל־הַֽמְסִלּֽוֹת׃ 33וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּֽעֲרֵה־גָֽבַע׃ 34וַיָּבֹאוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂרֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ כִּֽי־נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה׃ פ
35וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה ׀ אֶֽת־בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כָּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב׃ 36וַיִּרְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן כִּ֣י נִגָּ֑פוּ וַיִּתְּנ֨וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֤ל מָקוֹם֙ לְבִנְיָמִ֔ן כִּ֤י בָֽטְחוּ֙ אֶל־הָ֣אֹרֵ֔ב אֲשֶׁר שָׂ֖מוּ אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ 37וְהָאֹרֵ֣ב הֵחִ֔ישׁוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ אֶל־הַגִּבְעָ֑ה וַיִּמְשֹׁךְ֙ הָאֹרֵ֔ב וַיַּ֥ךְ אֶת־כָּל־הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃ 38וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃ 39וַיַּהֲפֹ֥ךְ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבִנְיָמִ֡ן הֵחֵל֩ לְהַכּ֨וֹת חֲלָלִ֤ים בְּאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּשְׁלֹשִׁ֣ים אִ֔ישׁ כִּ֣י אָמְר֔וּ אַךְ֩ נִגּ֨וֹף נִגָּ֥ף הוּא֙ לְפָנֵ֔ינוּ כַּמִּלְחָמָ֖ה הָרִאשֹׁנָֽה׃ 40וְהַמַּשְׂאֵ֗ת הֵחֵ֛לָּה לַעֲל֥וֹת מִן־הָעִ֖יר עַמּ֣וּד עָשָׁ֑ן וַיִּ֤פֶן בִּנְיָמִן֙ אַחֲרָ֔יו וְהִנֵּ֛ה עָלָ֥ה כְלִיל־הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיְמָה׃ 41וְאִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ הָפַ֔ךְ וַיִּבָּהֵ֖ל אִ֣ישׁ בִּנְיָמִ֑ן כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־נָגְעָ֥ה עָלָ֖יו הָרָעָֽה׃ 42וַיִּפְנ֞וּ לִפְנֵ֨י אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־דֶּ֣רֶךְ הַמִּדְבָּ֔ר וְהַמִּלְחָמָ֖ה הִדְבִּיקָ֑תְהוּ וַאֲשֶׁר֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים מַשְׁחִיתִ֥ים אוֹת֖וֹ בְּתוֹכֽוֹ׃ 43כִּתְּר֤וּ אֶת־בִּנְיָמִן֙ הִרְדִיפֻ֔הוּ מְנוּחָ֖ה הִדְרִיכֻ֑הוּ עַ֛ד נֹ֥כַח הַגִּבְעָ֖ה מִמִּזְרַח־שָֽׁמֶשׁ׃ 44וַֽיִּפְּלוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן שְׁמֹנָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ אֶת־כָּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ 45וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֨רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָֽרִמּ֔וֹן וַיְעֹֽלְלֻ֨הוּ֙ בַּֽמְסִלּ֔וֹת חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיַּדְבִּ֤יקוּ אַחֲרָיו֙ עַד־גִּדְעֹ֔ם וַיַּכּ֥וּ מִמֶּ֖נּוּ אַלְפַּ֥יִם אִֽישׁ׃ 46וַיְהִי֩ כָל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים מִבִּנְיָמִ֗ן עֶשְׂרִים֩ וַחֲמִשָּׁ֨ה אֶ֥לֶף אִ֛ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חֶ֖רֶב בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶֽת־כָּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ 47וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֨רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָֽרִמּ֔וֹן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּסֶ֣לַע רִמּ֔וֹן אַרְבָּעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃ 48וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל שָׁ֣בוּ אֶל־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב מֵעִ֤יר מְתֹם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַ֖ד כָּל־הַנִּמְצָ֑א גַּ֛ם כָּל־הֶעָרִ֥ים הַנִּמְצָא֖וֹת שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ פ
21
Entanya za Bene-Israheli
1 Bene Israheli bàli erhi bahigire aha Mispa, mpu: «Ntâye ciru n’omuguma wahâna mwâli wâge emwa bene Benyamini». 2 Olubaga lwanacishubira e Beteli, lwatwa akacâma aho, embere za Nyamuzinda kuhika bijingo. Lwakazilogôshera, lwalaka lwanakaziderha, mpu: 3 «Cirhumirage, yâgirwa Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli, okula kubà omu bene Israheli, okubona habulikana mulala muguma gw’Israheli». 4 Erhi buca, olubaga lwazûka lubungubungu, lwayûbaka olluhêrero halya, ba rherekera enterekêro z’ensirîra n’nterekêro z’omurhûla. 5 Bene Israheli banaciderha, mpu: «Ndi w’omu milala ya bene Israheli yôshi orhayishiri muno mbuganano embere za Nyakasane?» Bulya bàli erhi bahànyire eciragâne cinene kuli olya orhayishiri emunda Nyakasane ali aha Mispa, baderha mpu oyo anafè. 6 Ci kwônene bene Israheli bayumva obwonjo bwa Benyamini, mwene wâbo, banaciderha, mpu: «Mulala muguma gwamahwâga obu muli bene Israheli! 7 Kurhi rhwabajiriraga lyo rhuhashibona abakazi kuli balya bacisigire? Rhwono rhwalaganine embere za Nyakasane oku rhurhabahe abanyere mpu babè bakabo».
Abananyere bashugi b’e Yabeshi bahâbwa bene Benyamini
8 Kandi bashubidôsanya, mpu: «Ka hali omulala gurhayishire embere za Nyakasane omu bene Israheli bôshi, aha Mispa?» Na, lolà oku ntâye ciru n’omuguma w’e Yabeshi obà omu Galadi, wayishire oku cihando omu mbuganano. 9 Bajira omubalè gw’olubaga, na lolà oku ntâye ciru n’omuguma w’e Yabeshi obà omu Galadi wayishire. 10 Okubundi olubaga lwanacirhuma emwâbo ngabo ya hihumbi ikumi na bibirhi b’omu ntwâli, banacibaha eri irhegeko; mpu: «Mukanye, mugendigeza oku boji bw’engôrho abantu banayûbaka omu Yabeshi olya obà omu Galadi bôshi, balume, abakazi n’abâna. 11 Alagi oku mwayishijira: Mwaherêrekezam ngasi wa bûkomulume, ngasi mukazi okola oyishi encingo y’omulume, muleke abanyere». Ntyo kwo banajizire. 12 Bashimâna omu bantu b’e Yabeshi obà omu Galadi, banyere ba babikira magana ani barhalibasagimanyana na mulume omu kulâla naye: banaciyisha babadwîrhe oku cihando, aha Silo oli omu cihugo ca Kanani. 13 Okubundi embugânano yôshi yanacirhuma entumwa emwa balya bene Benyamini bâli okw’ibuye lya Rimoni, banacibabwîra mpu bayagaluke, bakola bahirwe omurhûla. 14 Benyamini ayagaluka ago mango, banacibaha abakazi, baligi balya harhayirhagwa omu bakazi bôshi b’e Yabeshi oli omu Galadi, ci kwônene barhabonaga ababalumîra.
Abananyere h’e Silo babakulwa
15 Olubaga lwâli luberire bene Benyamini obwonjo bwenêne, ebwa kubà Nyakasane anàhizire omurhiìla omu milala ya bene Israheli. 16 Abashamuka banaciderha, mpu: «Kurhigi rhwajira lyo rhubona abakazi rhwaha balya bene Benyamini bacisigire, ebwa kubà abakazi b’emwa Benyamini bayisirwe hôshi?» 17 Banaciderha, mpu: «Kukwânîne rhukenge obuhashe bwa aba bene Benyamini bacisigire, harhagiba omulala gwahirigirha omu bene Israheli. 18 Rhwono rhurhankacihashibaha abanyere bîrhu mpu habayanke, babè bakâbo». Bulya bene Israheli bahànyire eciragâne mpu: «Ahehêrerwe owankaha bene Benyamini omukazi». 19 Banaciderha mpu: «Lolà oku olusiku lukulu lwa Nyakasane lukola luli hôfi lubè aha Silo, olunda lw’emwênè lwa Beteli, ebuzûka-zûba bw’enjira esokire e Beteli, aha Sikemi, n’olunda lw’emukondwè lwa Lebona». 20 Okubundi banaciha bene Benyamini eri irhegeko, mpu: «Mukanye mugendicifulika omu mizâbîbu. 21 Mukazihengûza, na bano abanyere b’e Silo bayisha balisâma omungondo, mwanapamuka mulya mizâbîbu, mwanabakula ngasi muguma owâge mukazi muli abo banyere b’e Silo, mwanacishubirira omu cihugo ca bene Benyamini. 22 Erhi b’îshe nîsi erhi bene wâbo bankayisha mpu balihakana emunda rhuli, rhwanababwîra nti: «Murhubabalire kuli bo, bulya rhurhahashaga okubonera ngasi muguma owâge mukazi oku matabâro. Na kandi arhali mwe mwabahàgâbo, bulya acibaga ntyo, mwàli mwajira kubî». 23 Bene Benyamini banacijiraga ntya: bakazibakula ngasi muguma owâge munyere muli balya banyere balisâma. Bababakula, banabâgendana omu cihugo câbo, bashuhiyûbaka engo, banaziberamwo. 24 Muli ago mango bene Israheli harhenga aho, ngasi muguma ashubira omu mulala gwâge n’omu bûko bwâge; kurhenga aho, ngasi muguma arhôla omwanya gwâge. 25 Ago mango ntà mwâmi wabiìga omw’Israheli; ngasi muguma akazâgijira oku anabwîne kuli kwinjà omu masù gâge.
Richter/Judges BHS 21
1וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא־יִתֵּ֥ן בִּתּ֛וֹ לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה׃ 2וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ עַד־הָעֶ֔רֶב לִפְנֵ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּשְׂא֣וּ קוֹלָ֔ם וַיִּבְכּ֖וּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ 3וַיֹּ֣אמְר֔וּ לָמָ֗ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָ֥יְתָה זֹ֖את בְּיִשְׂרָאֵ֑ל לְהִפָּקֵ֥ד הַיּ֛וֹם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֥בֶט אֶחָֽד׃ 4וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ הָעָ֔ם וַיִּבְנוּ־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיַּעֲל֥וּ עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִֽים׃ פ
5וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָלָ֧ה בַקָּהָ֛ל מִכָּל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה כִּי֩ הַשְּׁבוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה הָיְתָ֗ה לַ֠אֲשֶׁר לֹא־עָלָ֨ה אֶל־יְהוָ֧ה הַמִּצְפָּ֛ה לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ 6וַיִּנָּֽחֲמוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־בִּנְיָמִ֖ן אָחִ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ נִגְדַּ֥ע הַיּ֛וֹם שֵׁ֥בֶט אֶחָ֖ד מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים וַאֲנַ֨חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ בַֽיהוָ֔ה לְבִלְתִּ֛י תֵּת־לָהֶ֥ם מִבְּנוֹתֵ֖ינוּ לְנָשִֽׁים׃ 8וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֗י אֶחָד֙ מִשִּׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָלָ֥ה אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּ֑ה וְ֠הִנֵּה לֹ֣א בָא־אִ֧ישׁ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה מִיָּבֵ֥ישׁ גִּלְעָ֖ד אֶל־הַקָּהָֽל׃ 9וַיִּתְפָּקֵ֖ד הָעָ֑ם וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־שָׁם֙ אִ֔ישׁ מִיּוֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֥שׁ גִּלְעָֽד׃ 10וַיִּשְׁלְחוּ־שָׁ֣ם הָעֵדָ֗ה שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיְצַוּ֨וּ אוֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר לְ֠כוּ וְהִכִּיתֶ֞ם אֶת־יוֹשְׁבֵ֨י יָבֵ֤שׁ גִּלְעָד֙ לְפִי־חֶ֔רֶב וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃ 11וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּל־זָכָ֗ר וְכָל־אִשָּׁ֛ה יֹדַ֥עַת מִשְׁכַּב־זָכָ֖ר תַּחֲרִֽימוּ׃ 12וַֽיִּמְצְא֞וּ מִיּוֹשְׁבֵ֣י ׀ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֗ד אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָדְעָ֛ה אִ֖ישׁ לְמִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר וַיָּבִ֨יאוּ אוֹתָ֤ם אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ שִׁלֹ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ס
13וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיְדַבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּסֶ֣לַע רִמּ֑וֹן וַיִּקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם שָׁלֽוֹם׃ 14וַיָּ֤שָׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וְלֹֽא־מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ 15וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 16וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי־נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃ 17וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְרֻשַּׁ֥ת פְּלֵיטָ֖ה לְבִנְיָמִ֑ן וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שֵׁ֖בֶט מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 18וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֥א נוּכַ֛ל לָתֵת־לָהֶ֥ם נָשִׁ֖ים מִבְּנוֹתֵ֑ינוּ כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אָר֕וּר נֹתֵ֥ן אִשָּׁ֖ה לְבִנְיָמִֽן׃ ס
19וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג־יְהוָ֨ה בְּשִׁל֜וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֗ימָה אֲשֶׁ֞ר מִצְּפ֤וֹנָה לְבֵֽית־אֵל֙ מִזְרְחָ֣ה הַשֶּׁ֔מֶשׁ לִמְסִלָּ֔ה הָעֹלָ֥ה מִבֵּֽית־אֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וּמִנֶּ֖גֶב לִלְבוֹנָֽה׃ 20וַיְצַוֻּ֕ אֶת־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים׃ 21וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן־הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ 22וְהָיָ֡ה כִּֽי־יָבֹ֣אוּ אֲבוֹתָם֩ א֨וֹ אֲחֵיהֶ֜ם לָרִ֣וב ׀ אֵלֵ֗ינוּ וְאָמַ֤רְנוּ אֲלֵיהֶם֙ חָנּ֣וּנוּ אוֹתָ֔ם כִּ֣י לֹ֥א לָקַ֛חְנוּ אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ בַּמִּלְחָמָ֑ה כִּ֣י לֹ֥א אַתֶּ֛ם נְתַתֶּ֥ם לָהֶ֖ם כָּעֵ֥ת תֶּאְשָֽׁמוּ׃ ס
23וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן־הַמְּחֹלְל֖וֹת אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ אֶל־נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃ 24וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְט֖וֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃ 25בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

RUT – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Rut
RUT
RUTI רות
RUTI רות
Enshokolezi
Ruti ali mukazi w’e Mowabu wayankagwa na Bwozi, muntu muguma w’e Betelehemu, Ruti afirwa n’ibà eyo munda e Mowabu; buzinda bwa nyuma agaluka e Betelehemu. Eyo ayankwa na Bwozi, muntu muguma w’omu mulala gw’ibà murhanzi. Eryo lyali irhegeko. Bwozi na Ruti baburha Obedi, shakulu wa mwâmi Daudi.
Ecitabu ca Ruti cilonza okuyêrekana oku Nnâmahanga ye rhabâla n’okulyulira omuntu omulangalira. Nnâmahanga ababalira ngasi muntu, aba wa bwonjo bunene. Ezo nyigîrizo zona nguma n’ez’Emyanzi y’Akalembe ya Mutagatîfu Mateyo wahiraga izîno lya Ruti omu cìtabu c’omulala gwa Yezu (Mt 1,5). Eco citabu cahizirwe ekarhî k’ecitabu c’Abaciranunzi n’ecitabu ca Samwel bulya cishambâla emyanzi y’amango g’Abaciranunzi, cirhaganjirwa omu bitabu bikulu by’akalamo ka Bene Israheli. Banji baderha oku eci citabu cayandikagwa ekarhî ka 1011 na 931 embere Kristu aburhwen
EBIRIMWO

Ruti na Noemi: cigabi 1
Ruti omw’ishwa lya Bwozi: cigabi 2
Ruti emwa Bwozi: cigabi 3
Ruti arholwa na Bwozi: cigabi 4

1
RUTI
Ruti na nnazâla Noemi
1 Amango abacîranuzi bakazigirhegeka ecihugoo, ecizômbo canaciyisha omu cihugo. Muntu muguma anaciyimuka arhenga e Betelehemu omu Yuda, ye na mukâge na bagala babirhi, bagend’iyûbaka omu cihugo ca Mowabu. 2 Izîno ly’oyomulume ye wali Elimeleki, izîno lya mukâge ye wali Noemi n’amazîno g’abagala oku bali babirhi: Mahiloni na Kiliyoni; bali banya-Efrata e Betelehemup omu Yuda. Baja omu cihugo ca Mowabu, banacibêreramwo. 3 Elimeleki, ibà wa Noemi, anacifa; nyamukazi asigala na balya bagala bombi. 4 Banaciyanka abakazi b’eyo Mowabu, izîno lya muguma ye wali Orupa n’ely’owundi, ye wali Ruti. Banacibêra eyo munda myâka ikumi. 5 Mahiloni na Kiliyoni nabo bafà oku banali babirhi; Noemi asigala mukana, abagala oku banali babirhi erhi bamafa. 6 Okubundi anaciyimuka n’abalikazi bombi, arhenga omu cihugo ca Mowabu, bulya ali erhi eyumvîrhire omu ndimiro ya Mowabu oku Nyamubâho ashibirishîbirira olubaga lwâge, aluha omugati gw’okulya. 7 Arhenga aho ayûbakaga n’abalikazi bombi, bahuma enjira yâbo, bashubira omu cihugo ca Yuda. 8 Noemi anacibwîra abalikazi bombi erhi: «Gendi, mushubire ngasi muguma emwa nina. Nyamuzinda amujirire aminja nka kulya mwàgajiriraga balya ba nyakufa na nk’oku mwaganjirire nâni! 9 Mâshi Nyamuzinda ahè ngasi muguma mulimwe omurhûla omu nyumpa y’omulume wayishiba ibà!» Anacibahôbera. Ci bôhe barhondêra omulenge n’okubanda endûlù. 10 Banacimubwîra mpu: «Nanga, rhwashubira haguma nâwe ebw’olubaga lwâwe.» 11 Noemi anacibabwîra, erhi: «Galuki bâli bâni; cici cankarhuma mwa nshimba? Ka ncigwêrhe abarhabana omu nda yâni bayîsh’ibà ba balo? 12 Galuki bâli bâni, gendi! Nkola mugikulu bwenêne w’okuderha mpu nankaciyânkwa n’omulume. Na ciru nankadesire nti: «Ncilangâlire, mw’obu budufu bo na nnêne najà omu mwa nnahamwîrhu, na ntyo mburhe abanarhabana. 13 Ka mubwîne mwankahash’ilinda mpu kuhika bakule? Ka mwalembera okuyôrha buzira mulume? Nanga bâli bâni, mbabire bwenêne kuli mwe, bulya oluhi lwa Nyakasane lwampisireko.» 14 Kandi balaka balakûla. Oku bundi Orupa ahôbera nazâla, amusengaruka, ci Ruti yêhe anacinanira kuli ye. 15 Noemi anacibwîra Ruti erhi: «Lolà oku mulamu wâwe amacishubirira emwa olubaga lwâge n’emwa Nyamuzinda wâge; nâwe galuka, okulikire mulamu wâwe.» 16 Ruti anaciderha, erhi: «Orhansêzagya mpu ngende nkuleke, bulya aha wajà ho nâni nankaja, aha wabêra ho nâni nanabêra; olubaga lwâwe lwabà lwo lubaga lwâni, na Nyamuzinda wâwe aba ye Nyamuzinda wâni. 17 Aha wafira ho nâni nayîsh’ifira, ho nanayîsh’ibishwa. Nyakasane anampe obu buhane, akulikizekwo n’obu bundi akaba arhali lufu lonene lwanarhuberûle!» 18 erhi abona oku Ruti anasêzize okumushimba, Noemi arhacilonzagya okumusêza. 19 Banacigenzikanwa bombi, balinda bahika e Betelehemu. Erhi bahika e Betelehemu, olugo lwôshi lwaluba erhi bo barhuma; abakazi bakaziderha, mpu: «K’anali Noemi oyu?» 20 Anacibashuza, erhi: «Murhacikazâg’inderha Noemi, ci mukazinderha, Mara: Kalibwîre, bulya Nyamubâho anyunjuzize malibûko. 21 Nagendaga mpekerinye, Nyamubâho amangalula maboko mûmu. Cici cankacirhuma mukazinderha erya Noemi, n’obu Nyamuzinda ancinaguzize, Nyamubâho wanjirire agaq maligo?» 22 Ntyo kwo Noemi agalukaga, ayisha ali n’omwâlikazi Ruti, mukazi w’e Mowabu, arhengaga omu cihugo c’e Mowabu. Bahika e Betelehemu aha murhondêro gw’okusârûla enganor.
Rut/Ruth BHS 1
1וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙ בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב ה֥וּא וְאִשְׁתּ֖וֹ וּשְׁנֵ֥י בָנָֽיו׃ 2וְשֵׁ֣ם הָאִ֣ישׁ אֱֽלִימֶ֡לֶךְ וְשֵׁם֩ אִשְׁתּ֨וֹ נָעֳמִ֜י וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו ׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙ אֶפְרָתִ֔ים מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֥אוּ שְׂדֵי־מוֹאָ֖ב וַיִּֽהְיוּ־שָֽׁם׃ 3וַיָּ֥מָת אֱלִימֶ֖לֶךְ אִ֣ישׁ נָעֳמִ֑י וַתִּשָּׁאֵ֥ר הִ֖יא וּשְׁנֵ֥י בָנֶֽיהָ׃ 4וַיִּשְׂא֣וּ לָהֶ֗ם נָשִׁים֙ מֹֽאֲבִיּ֔וֹת שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָרְפָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית ר֑וּת וַיֵּ֥שְׁבוּ שָׁ֖ם כְּעֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃ 5וַיָּמ֥וּתוּ גַם־שְׁנֵיהֶ֖ם מַחְל֣וֹן וְכִלְי֑וֹן וַתִּשָּׁאֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה מִשְּׁנֵ֥י יְלָדֶ֖יהָ וּמֵאִישָֽׁהּ׃ 6וַתָּ֤קָם הִיא֙ וְכַלֹּתֶ֔יהָ וַתָּ֖שָׁב מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב כִּ֤י שָֽׁמְעָה֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב כִּֽי־פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לָֽחֶם׃ 7וַתֵּצֵ֗א מִן־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיְתָה־שָׁ֔מָּה וּשְׁתֵּ֥י כַלֹּתֶ֖יהָ עִמָּ֑הּ וַתֵּלַ֣כְנָה בַדֶּ֔רֶךְ לָשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 8וַתֹּ֤אמֶר נָעֳמִי֙ לִשְׁתֵּ֣י כַלֹּתֶ֔יהָ לֵ֣כְנָה שֹּׁ֔בְנָה אִשָּׁ֖ה לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ יַ֣עַשׂה יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ חֶ֔סֶד כַּאֲשֶׁ֧ר עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־הַמֵּתִ֖ים וְעִמָּדִֽי׃ 9יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לָכֶ֔ם וּמְצֶ֣אןָ מְנוּחָ֔ה אִשָּׁ֖ה בֵּ֣ית אִישָׁ֑הּ וַתִּשַּׁ֣ק לָהֶ֔ן וַתִּשֶּׂ֥אנָה קוֹלָ֖ן וַתִּבְכֶּֽינָה׃ 10וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ כִּי־אִתָּ֥ךְ נָשׁ֖וּב לְעַמֵּֽךְ׃ 11וַתֹּ֤אמֶר נָעֳמִי֙ שֹׁ֣בְנָה בְנֹתַ֔י לָ֥מָּה תֵלַ֖כְנָה עִמִּ֑י הַֽעֽוֹד־לִ֤י בָנִים֙ בְּֽמֵעַ֔י וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַאֲנָשִֽׁים׃ 12שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֙ יֶשׁ־לִ֣י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֨יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃ 13הֲלָהֵ֣ן ׀ תְּשַׂבֵּ֗רְנָה עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִגְדָּ֔לוּ הֲלָהֵן֙ תֵּֽעָגֵ֔נָה לְבִלְתִּ֖י הֱי֣וֹת לְאִ֑ישׁ אַ֣ל בְּנֹתַ֗י כִּֽי־מַר־לִ֤י מְאֹד֙ מִכֶּ֔ם כִּֽי־יָצְאָ֥ה בִ֖י יַד־יְהוָֽה׃ 14וַתִּשֶּׂ֣נָה קוֹלָ֔ן וַתִּבְכֶּ֖ינָה ע֑וֹד וַתִּשַּׁ֤ק עָרְפָּה֙ לַחֲמוֹתָ֔הּ וְר֖וּת דָּ֥בְקָה בָּֽהּ׃ 15וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ׃ 16וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעָזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֨ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃ 17בַּאֲשֶׁ֤ר תָּמ֨וּתִי֙ אָמ֔וּת וְשָׁ֖ם אֶקָּבֵ֑ר כֹּה֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֥ה לִי֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י הַמָּ֔וֶת יַפְרִ֖יד בֵּינִ֥י וּבֵינֵֽךְ׃ 18וַתֵּ֕רֶא כִּֽי־מִתְאַמֶּ֥צֶת הִ֖יא לָלֶ֣כֶת אִתָּ֑הּ וַתֶּחְדַּ֖ל לְדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיהָ׃ 19וַתֵּלַ֣כְנָה שְׁתֵּיהֶ֔ם עַד־בֹּאָ֖נָה בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיְהִ֗י כְּבֹאָ֨נָה֙ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַתֵּהֹ֤ם כָּל־הָעִיר֙ עֲלֵיהֶ֔ן וַתֹּאמַ֖רְנָה הֲזֹ֥את נָעֳמִֽי׃ 20וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ן אַל־תִּקְרֶ֥אנָה לִ֖י נָעֳמִ֑י קְרֶ֤אןָ לִי֙ מָרָ֔א כִּי־הֵמַ֥ר שַׁדַּ֛י לִ֖י מְאֹֽד׃ 21אֲנִי֙ מְלֵאָ֣ה הָלַ֔כְתִּי וְרֵיקָ֖ם הֱשִׁיבַ֣נִי יְהוָ֑ה לָ֣מָּה תִקְרֶ֤אנָה לִי֙ נָעֳמִ֔י וַֽיהוָה֙ עָ֣נָה בִ֔י וְשַׁדַּ֖י הֵ֥רַ֥ע לִֽי׃ 22וַתָּ֣שָׁב נָעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃
Ruti omu kwa Bwozi
1 Noemi àli agwêrhe mwenewabomuguma w’olunda lw’ibà. Muntu mugale bwenêne, w’oku mulala gwa Elimeleki, izîno lyâge ye Bwozi. 2 Ruti, Oyo mukazi munya-Mowabu, anacibwîra Noemi, erhi» «Nkola najà omu mashwa, njè nakundéza emihuli y’cmisigala omu nyuma za ngasi onanyêmêrire.» Anacimushuza, erhi: «Gendaga, mwâli wâni.» 3 Olya mukazi akanya aja akundêza omu ishwa liguma enyuma z’abasârûzi. Ci oku iragi linjà, ishwa arhindagamwo lyàli lya Bwozi, w’omu mulala gwa Elimeleki. 4 N’oku Bwozi acishubûka, arhenga e Elimeleki, abwîra abasârûzi, erhi: «Nyakasane abè haguma ninyu!» Nabo bashuza, mpu: «Nyamubâho akugishe!» 5 Go mango Bwozi adosize omwambali wàli oyimangire aho bakazâg’isârûla, erhi: «Ola muhya wa ndi, wâni!» 6 Olya mukulu w’abasârûzi anacishuza, erhi: “Muhya muguma ye munya-Mowabu oyo, àrhengaga e Mowabu na Noemi. 7 Anadesire, erhi: «Mundekc nâni njè nakundêza, njè narhôleza emihuli y’emisigala enyuma z’abasârûzi. Amayisha, na kurhenga ene sêzi kuhika buno, y’oyo, arhaciderha mpu ankarhamûka. 8 Bwozi anacîbwîra Ruti, erhi: «Yumva, mwâli wâni, orhacijag’ikundêza omu lindi ishwa; orhaciderhaga mpu wajà kulî-kulî, obêre haguma na hambali bani. 9 Wanalola ishwa bajisarûlamwo, nâwe wanayisha omu nyuma zâbo. Nabwîzire abarhumisi nti bamanye barhakazâg’ikuhugûga. N’erhi wakanahwa n’enyôrha, wânajà aha rhubindi. wananywa oku mîshi abarhumisi badômaga.» 10 Oku bundi Ruti anacifukamiriza, ak’amalanga kahwêra okw’idaho, aderha, erhi: «Yâgirwa oku namarhona emwâwe kurhankaderhwa, kuli nie, ndi mukazi wa cigolo!» 11 Bwozi anacimushuza, erhi: «Banshambalire aminja gôshi wajirire nyakazâla erhi balo amafà. Banambwîra kurhi walekaga sho na nyoko, n’ecihugo oburhwamwo, wanacija eno munda, emw’olubaga orhàyishigi oli injo oli lishinjo. 12 Nyakasane akuhêmbe oku minjà gôshi wajizire, n’oluhembo lwâwe lubè lwîmâna embere za Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, oyu oyishir’icifulik’omu byubi byâge. 13 Anaciderha, erhi: «Mâshi waliha ! nâni mbone oburhonyi emund’oli, yâgirwa, obu wamarhûliriza omurhima gwâni nie mwambali-kazi wâwe, ciru akaba ntakacigerera kuli mwambalikazi wâwe muguma w’omu bambali-kazi bâwe.» 14 Erhi bakola bayikula, Bwozi anacimbwîra, erhi: «Yêgera hano, nâwe olye kuli ebi biryo, onadobeze omugati gwâwe muli eyi nkalishi.» Anacitamala hôfi n’abasârûzi; Bwozi amuhà emihuli mikalange. Alya ayigurha anabika ebindi eburhambi. 15 Kandi ayimuka mpu ashub’ija akundêza. Bwozi aha abarhumisi bâge er’irhegeko, erhi: «Mumuleke aje ahumbula n’oku mburho yonênè, murhamubonêsagya nshonyi. 16 Ciru mujè mwarhoza masinde maguma-maguma ahash’igarhôla murhanacidudumaga erhi ye rhuma.» 17 Ruti akundêza omw’ishwa ntyo kuhika bijingo; anacikubirha ebi akundêzagya, byahika hôfi nengo nguma ya ngano. 18 Ashana, anacihêka omuzigo gwâge omu lugo; nazâla abona ebyo analikundèza. Ashanûla, amuhà na kuli birya biryo ahebaga eburhambi galya mango bayikulaga, erhi aba amayigurha. 19 Nazâla amudôsa, erhi: «Ngahi wakundêzize, ene ngahi walikola? Agishwe oyu wali omu kwâge». Ruti arhangira ashambalira nazâla omu kwandi anali, anaciderha erhi: «Omulume nali omu kwâge izîno lyâge ye Bwozi.» 20 Noemi anacibwîra omwâlikazi, erhi: «Agishwe na Nyamubâho ye orhahusa okubà mwinjà oku bazine n’abafire!» Noemi anacimubwîra erhi: «Oyomulume ali mwene wîrhu, ali muguma w’omu bagwêrhe obuhashe kuli rhwe bw’okurhucungula.» 21 Ruti, ye nyamukazi munya-moabiti, ashubiderha, erhi: «Ananambwîzire, erhi: okaziyisha mwe n’abarhumisi bani kuhika rhuyuse okusârûla». 22 Noemi anacibwîra omwâli-kazi Ruti, erhi: «Kuli kwinjà, mwâli wâni, okazigenda na bambalî-kazi bâge, barhag’ikubabaza omu lindi ishwa wankaja.» 23 Nyamukazi agend’ikakundêza ntyo omu bambali-kazi ba Bwozi kuhika bayûsa okusârûla engano zôshi; anaciyôrha ntyo na nazàla.
Rut/Ruth BHS 2
1וּֽלְנָעֳמִ֞י מֹידַ֣ע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃ 2וַתֹּאמֶר֩ ר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֜ה אֶֽל־נָעֳמִ֗י אֵֽלְכָה־נָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָ֣ה בַשִּׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי׃ 3וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ׃ 4וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָֽה׃ 5וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֨עַז֙ לְנַעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַל־הַקּֽוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 6וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל־הַקּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם־נָעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃ 7וַתֹּ֗אמֶר אֲלַקֳטָה־נָּא֙ וְאָסַפְתִּ֣י בָֽעֳמָרִ֔ים אַחֲרֵ֖י הַקּוֹצְרִ֑ים וַתָּב֣וֹא וַֽתַּעֲמ֗וֹד מֵאָ֤ז הַבֹּ֨קֶר֙ וְעַד־עַ֔תָּה זֶ֛ה שִׁבְתָּ֥הּ הַבַּ֖יִת מְעָֽט׃ 8וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז אֶל־ר֜וּת הֲל֧וֹא שָׁמַ֣עַתְּ בִּתִּ֗י אַל־תֵּלְכִי֙ לִלְקֹט֙ בְּשָׂדֶ֣ה אַחֵ֔ר וְגַ֛ם לֹ֥א תַעֲבוּרִ֖י מִזֶּ֑ה וְכֹ֥ה תִדְבָּקִ֖ין עִם־נַעֲרֹתָֽי׃ 9עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן֙ וְהָלַ֣כְתְּ אַחֲרֵיהֶ֔ן הֲל֥וֹא צִוִּ֛יתִי אֶת־הַנְּעָרִ֖ים לְבִלְתִּ֣י נָגְעֵ֑ךְ וְצָמִ֗ת וְהָלַכְתְּ֙ אֶל־הַכֵּלִ֔ים וְשָׁתִ֕ית מֵאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאֲב֖וּן הַנְּעָרִֽים׃ 10וַתִּפֹּל֙ עַל־פָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה׃ 11וַיַּ֤עַן בֹּ֨עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ אֶת־חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּֽעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֨רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל־עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ 12יְשַׁלֵּ֥ם יְהוָ֖ה פָּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּֽחַת־כְּנָפָֽיו׃ 13וַ֠תֹּאמֶר אֶמְצָא־חֵ֨ן בְּעֵינֶ֤יךָ אֲדֹנִי֙ כִּ֣י נִֽחַמְתָּ֔נִי וְכִ֥י דִבַּ֖רְתָּ עַל־לֵ֣ב שִׁפְחָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִי֙ לֹ֣א אֶֽהְיֶ֔ה כְּאַחַ֖ת שִׁפְחֹתֶֽיךָ׃ 14וַיֹּאמֶר֩ לָ֨ה בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן־הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֨שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקּֽוֹצְרִ֔ים וַיִּצְבָּט־לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר׃ 15וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃ 16וְגַ֛ם שֹׁל־תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן־הַצְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ־בָֽהּ׃ 17וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד־הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים׃ 18וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן־לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הוֹתִ֖רָה מִשָּׂבְעָֽהּ׃ 19וַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז׃ 20וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת־הַחַיִּ֖ים וְאֶת־הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֨נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃ 21וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם ׀ כִּי־אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם־הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר־לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם־כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר־לִֽי׃ 22וַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל־ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם־נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ־בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר׃ 23וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֨עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד־כְּל֥וֹת קְצִֽיר־הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת־חֲמוֹתָֽהּ׃
3
Bwozi ahunga
1 Noemi naye oligi nazâla, anacimubwîra, erhi; «Mwâli wâni, ka kurhakwânîni nâwe nkuluhûles lyo obon’iragi? 2 Kali Bwozi, oyo odwîrhe wakola emwâge haguma n’abambali-kazi, ali mwene wîrhu? Ala oku ene lyo agend’iyerûla engano oku câno. 3 Oku wajira, ojage ahôla ocishuke, onacishîge, onayambale ecishuli câwe, onayandagalire ebwa câno. Orhacimanyîsagya emunda ali kuhika ayuse okulya n’okunywa. 4 Na hano agend’igwîshira, omanye bwinjà ngabi agwîshîre; kandi wanayisha, wanabwikûla amagulu gâge, wanagwîshira aha burhambi bwâge; yêne akubwîra kurhi wajira.» 5 Ruti anacishuza, erhi: «Oku wankambwîra kwôshi nakujira.» 6 Anacibungulukira ebwa câno, anacijira kulya nazâla anambwîraga kwôshi. 7 Bwozi, alya, ananywa, yeshi ashagaluka, agend’igwîshira omu kafendefende k’ecirundo c’engano; aho, nyamukazi anaciyisha bunyi-bunyi, abwikûla amagulu gâge, anacigwîshira halya. 8 Aha karhi k’obudufu, erhi asinsimuka, nyamulume afuduka; ahindamuka anacibona omukazi agwîshîre aha magulu gâge. 9 Anaciderha erhi: “We ndi?» Anacishuza, erhi: “Nie Ruti, mwambali-kazi wâwe; olambulire kuli mwambali-kazi wâwe ecihumiro c’ecishûli câwe, bulya ogwêrhe obuhashe bw’okuyôkola.» 10 Anacishuza erhi: «Ogishwe na Nyakasane mwâli wâni! Eci cijiro câwe c’obwirhôhye ciri cikulu kulusha ecirhanzi, bulya orhalonza misole, ebè ya bakenyi erhi bagale. 11 Buna mwâli wâni, orhacibâga na bwôba buci, oku wankaderha nanakujirirakwo; ebwa kubà endêko y’abalungu bani bôshi bamanyire oku oli mukazi ogwêrhe engeso nyinjà. 12 Neci kwo binali ntyo oku nie ngwêrhe obuhashe bw’okukuyôkola, ci kwône haciri owundi oyegerine nâwe kundusha. 13 Ogezagye obu budufu hano, n’irhondo, akalonza okukuyôkola, kuli kwinjà, anakuyôkole. Ci akaba arhalonza okukuyôkola, niono nnanaba nie nkuyôkola. Alame Nyamubâho: Gwishira aho kuhika sêzi! 14 Nyamukazi anacigwîshira halya magulu gâge kuhika sêzi, ci azukiriza lubungu-bungu, gala mango omuntu arhankashub’imanya owundi, erhi Bwozi amaderha erhi: «Barhamanyaga oku oyu mukazi anali ayishire hano câno.» 15 Anacimubwîra, erhi: “Lerha eco cishûli ocihundikire, onacigwarhe bwinjà.» Nyamukazi anacicigwârha bwinjà, naye Bwozi abulagirakwo mirengo ndarhu ya ngano, anacimuhesayo; okubundi Bwozi acishubirira omu lugo. 16 Erhi Ruti ashubira eka, nazâla amudôsa, erhi: «Kurhi wabîre mwâli wâni?» Ruti amuganîrira oku olya mulume anamujirire kwôshi, anaciderha, erhi: 17 «Anampire eyi mirengo ndarhu y’engano aderha erhi: «Kurhakwânîni oshubire maboko mûmu emunda nakazâla ali.» 18 Nazâla anacimubwîra, erhi: «Orhafukunyagya, mwâli wâni, kuhika omanye kurhi ebyo byagendeka; bulya oyomulume arhàrhamûke arhanaciyusa olwo lubanja ene.»
Rut/Ruth BHS 3
1וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־לָֽךְ׃ 2וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֨עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃ 3וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שִׂמְלֹתִַ֛ךְ עָלַ֖יִךְ וְיָרַ֣דְתְּי הַגֹּ֑רֶן אַל־תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת׃ 4וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֨עַתְּ֙ אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו וְשָׁכָ֑בְתְּי וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין׃ 5וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥י ֵַ֖ אֶֽעֱשֶֽׂה׃ 6וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ׃ 7וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃ 8וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃ 9וַיֹּ֖אמֶר מִי־אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֨ךָ֙ עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה׃ 10וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן־הָרִאשֹׁ֑ון לְבִלְתִּי־לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם־דַּ֖ל וְאִם־עָשִֽׁיר׃ 11וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֨עַ֙ כָּל־שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ׃ 12וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י אם גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי׃ 13לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד־הַבֹּֽקֶר׃ 14וַתִּשְׁכַּ֤ב מַרְגְּלֹתָו֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם בְּטֶ֛רֶום יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן׃ 15וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר־עָלַ֛יִךְ וְאֶֽחֳזִי־בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר׃ 16וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃ 17וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר ֵַ֔ אַל־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל־חֲמוֹתֵֽךְ׃ 18וַתֹּ֨אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם׃

4
Bwozi arhôla Ruti
1 Bwozi akanya aja aha muhango gw’olugo, anatamala halya. Na lolà oku olya Bwozi aderhaga mpu ye ogwêrhe obuhashe bw’okuyôkola bunji kumulusha kuli Ruti, anaciyisha akola agera. Anacimubwîra erhi: « Yîsha, oshegere eno munda, onatamale aha wâni lebe.» Olya mulume anaciyêgêra, atamala. 2 Oku bundi obwo Bwozi anacirhôla bantu ikumi omu bashamuka b’oku lugo, anaciderha erhi: «Mutamale hano.» Nabo banacitamala. 3 Anacibwîra owali ogwêrhe obuhashe bw’okuyôkola, erhi: «Ishwa lya mwene wîrhu Elimeleki, Noemi olya mukazi ozind’irhenga e Mowabu, akola aliguza. 4 Namaderha nti nkola nakumanyîsa nankubwîre: oliyankire embere z’abâla bahamirizi n’abagula b’olubaga lwâni. Akaba walonza okuliyôkola, yôkolagalyo, akaba orhalonza okuliyôkola, okumbwirage nâni nkumanye, bulya ntà wundi ogwêrhe obuhashe bw’okuliyôkola ocikurhalusire, nâni nie nkukulikire. Olya mulume aderha, erhi: “Naliyôkola.» 5 Bwozi anaciderha, erhi: «Amango waliyôkola, akuhalyo, wanayôkola kuguma na Ruti munya-Mowabu, mukà nyakwigendera, lyo izîno lya nyakwigendera likaz’iyôrha liri aho mwâget.» 6 Lero olya wali ogwêrhe obuhashe bw’okuyôkola anaciderha, erhi: “Ntakahash’iliyôkola oku bugâbo bwâni, bulya kwanaba kuheza ebyâni. W’oyo nkuhîre obwo buhashe bwâni bw’okuyôkola, bulya ntakuhashiri.» 7 Omu mango ga mîra, hàli obwôrhere omu Israheli, oku biyêrekîre okuyôkola nîsi okuhinganula, omu kukomeza ebinwa: muguma anahogola enkwêrho yâge ekugulu kwâge, ayihe owâbo, kwo kwali kw’obuhamirizi omu Israheli. 8 Olya ogwêrhe obuhashe bw’okuyôkola, anacibwîra Bwozi, erhi: «Nkaga, oku bugâbo bwâwe.» Anacihogola enkwêrho yâge. 9 Bwozi anacibwîra balya bashamuka n’olubaga lwôshi. erhi: “Muli bahamirizi bani oku ene namahâbwa, omu nfune za Noemi, ebyanali bya Elimeleki byôshi, ebyanali bya Kiliyoni n’ebya Mahiloni. 10 N’okukuguma namahâbwa omukazi ye Ruti w’omunya-Mowabu, mukà Mahiloni, lyo izîno lya nyakufa likaz’iyôrha liri aha mwâge, lyo n’izîno lya nyakufa lirhag’ihirigirha muli bene wâbo n’omu mbuganano yab’aha anayûbakaaga. Muli bahamirizi bw’okwo ene!
11 Olubaga lwàli halya muhango kuguma n’abagula bàhali baderha, mpu: «Rhuli bahamirizi! Nyamubâho agishe Oyo mukazi wajà omu mwâwe, abè aka Rasheli n’aka Lea, bo babirhi bayûbakaga omulala gw’Israheli! Ogalire omu Efrata, onaje irenge omu Betelehemu!
12 Omulala gwâwe gubè aka omulala gwa Peresi, olya Tamara aburhiraga Yuda; liyôloloke iburha Nyamubâho akuha kuli Oyo mukazi».
13 Bwozi ayanka Ruti, ajiba mukâge, acilunga naye. Nyamubâho ashoboza Ruti okubà nda, anaciburha omwâna-rhabana. 14 Embuguma zanacibwîra Noemi, erhi: «Ayâgirwe Nyakasane owaderhaga mpu arhakuleka kuhika ene buzira mufungizi. Izîno Elmeleki lij’irenge omu Israheli. 15 Aba kuli we cirhûliriza na murhabâzi omu boshosi bwâwe. Kulya kubà mwâli-kazi wâwe okuzigira ye wamamuburha, oyu mwâli-kazi wâwe olushire bagala bâwe nda.» 16 Noemi anaciyanka nyamwâna, amubagalira oku cifuba, ye wanakazirig’imulera. 17 Abakazi balungu bâge bamuhà izîno, baderha mpu: «Omwâna aburhirwe Noemi!» Banacimuyirika izîno lya Obedi. Ye oligi îshe wa Yese îshe wa Daudi.
Enkomôkà ya Daudi
18 Alaga iburha lya Peresi: Peresi aburha Hesroni; 19 Hesroni aburha Rama; Rama aburha Aminadabu; 20 Aminadabu aburha Nahisoni; Nahisoni aburha Salmoni; 21 Salmoni aburha Bwozi; Bwozi aburha Obedi; 22 Obedi aburha Yese; Yese aburha Daudi.
Rut/Ruth 4
1וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃ 2וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ־פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃ 4וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם־תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י וְאֵֽדְעָ֙ כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל׃ 5וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ קָנִ֔יתָי לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃ 6וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ לִגְאָול־לִ֔י פֶּן־אַשְׁחִ֖ית אֶת־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל׃ 7וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 8וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ׃ 9וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֨יתִי֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי׃ 10וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹא־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם׃ 11וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ 12וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִֽיהוּדָ֑ה מִן־הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִן־הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 13וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ 14וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 15וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֨תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃ 16וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֨לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃ 17וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃ פ
18וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־חֶצְרֽוֹן׃ 19וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־עַמִּֽינָדָֽב׃ 20וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשֹׁ֔ון וְנַחְשֹׁ֖ון הוֹלִ֥יד אֶת־שַׂלְמָֽה׃ 21וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד׃ 22וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד׃

1SA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Sam
1 Samwel
ECITABU ClRHANZl CA Samwel
ECITABU CIRHANZI CA Samwel שמואל
Enshokolezi
Mîra mîra omu Bibliya y’ecihabraniya (Îshe w’ebitabu), ecitabu ca Samwel cali ciguma conêne. Ebitabu bibirhi byaganira kurhi Obwâmi bwarhangiraga omu Israheli, kuhika oku buzinda bw’obwâmi bwa Daudi.
Omuganizi akolêsize ebi abandanaga omu bitabu byankalangalirwa omu bya mîra. Kanji kanji akagibandana nkengêro ibirhi omu byabîre mîra, naye akazizinyandika ntyo omu citabu câge. Ebyo abandanaga byarhuyêresire oku mashanja ga ngasi lubero lwa bene Israheli gakagigerereza ngasi liguma kwalyo kwalyo muw’ezo nkengêro. Omu nkengêro z’e Bibliya, Israheli bwo Bwâmi bwa Lungwe hano igulu. Abâmi b’Israheli bali bimangizi ba Nyamuzinda. Ebyo bitabu biyêrekîne oku kuli kuzibu okuyimânika obwo Bwâmi. Saulu walishokolîre Daudi alekwa na Nyamubâho. Hôfi abâmi bôshi bayimire ahâli ha Daudi, bagomîre Nyamubâho. Buzinda Nyamubâho abahira omu maboko g’abashombayi bâbo, abakagira kuli kuli omu bujà bw’e Babeli. Kurhenga obugeremwa bw’omulêbi Natani, abany’Israheli bakagilangâlira okurhumirwa omucunguzi na Lungwe w’omw’iruli lya Daudi.
Amalaganyo mahyâhya gaganire kasharhu kôshi eby’obwo bulêbi (Ebj 2, 30; 2 Kr 6, 18; Hbr 1, 5). Yezu ali w’omw’Iruli lya Daudi. Amango Abayahudi baderhaga mpu Yezu ye mwene Daudi, erhi bahamirize oku agwêrhe ecikono c’okubà Mucunguzi (Mt 9, 27).
EBIRI OMU CITABU ClRHANZl CA Samwel

Samwel: cigabi 1-7
Samwel na Saulu: cigabi 8-15
Saulu na Daudi: cigabi 16-31
EBlRI OMU ClTABU CA KABlRHl CA Samwel
Daudi: cigabi 1-20
Enyûshûlo: cigabi 21-24
1
1 Samwel
I. Samwel Elkana arheremera e Silo
1 Hali muntu muguma w’e Ramatayimi, omu birhondo by’e Efrayimu, izîno lyâge ye Elkana, mwene Yerohami, mwene Elihu, mwene Tohu, mwene Sufu, Muefrayimu. 2 Aligwêrhe bakazi babirhi: muguma ye wali Ana, owundi erhi ye Penina, Penina aligwêrhe abâna, ci Ana yêhe arhalibagwêrhe. 3 Ngasi mwâka, Elkana akagirherema kurhenga omu lugo lwâbo, mpu age nd’iharâmya, n’okurhûla Nyamuzinda, Mwâmi w’igulu lyôshi enterekêro e Silo. Aho habâga bâna babirhi ba Eli, Hofni na Pinehasi, bo bâli badâhwa ba Nyakasane. 4 Lusiku luguma, Elkana arhula enterekêro; aha mukâge Penina n’abâna bâge bôshi ebigabi byâbo. 5 Ci kwône Ana ahâbwa bigabi bibirhi, bulya azigiraga Ana bwenêne, ciru akaba Nyakasane alimugumbize, kwarhuma arhaburha. 6 Naye owâbo akamuhà ebinioko lyo amuyîrha burhe bulya Nyamuzinda amugumbize. 7 Kwo byanakazig’ibà ntyo ngasi mwâka, erhi barheremeraga omu kâ-Nyamuzinda emwa Nyakasane: owâbo akamuhà ebinioko, naye Ana akalaka n’okulakûla, akaleka okulya? 8 Ibà Elkana amudôsa erhi: «Bici birhuma omurhima gwâwe gubà burhe? K’arhali nie mukulu kulusha bâna ikumi?»

Omusengero gwa Ana
9 Erhi bayûsa okulya n’okusûza eyo Silo, Ana ayimanga. Naye Eli Mudâhwa Mukulu, alidahîre oku citumbi câge oku mulirango gw’akâ-Nyamuzinda. 10 Omu burhe buyunjwîre emurhima gwâge, Ana akashenga Nyamubâho anavugumula emirenge minji. 11 Alaganya Nyamubâho, erhi: Ewe Mwâmi w’igulu lyôshi, okalola omungo gwa mwambalikazi wâwe, onakengêre, orhaciyibagiri mwambalikazi wâwe, omu kumushobôza umwanarhabana, ntyo nanamurherekêra Nyamubâho ensiku zôshi z’obuzîne bwâge, ciru n’olugembe lurhakagera okw’irhwe lyâge ciru n’eliguma. 12 Ana akalalira okushenga, omu murhima gwâge, Nyamubâho oku ntyo. Eli akalolêreza oku akanwa kâge kadwîrhe kaderha burhahusa, 13 Ana akagiderhera omu murhima gwâge; akanwa kâge kakagiderha buzira kuhundula, ciru Eli acîkêbwa mpu alalusire. 14 Eli amubwîra erhi: «Endalwe yâwe mangaci yahwa? Kabulira kuli amamvu gâwe», 15 Ana amushuza erhi: «Nanga arhali ntyo, waliha, niono ndi mukazi obabire e murhima, ntanywiri mamvu nîsi erhi ngasi kantu kalalusa, ci kwônene ndwîrhe nadubulira omurhima gwâni embere za Nyakasane. 16 Orhamanyaga mpu mwambalikazi wâwe ali mukazi mugalugalu: ebinakagiderha, kuhika buno, nabiderhaga erhi mungo na burhe bunene burhuma. 17 Ago mango Eli amushuza erhi: «Genda n’omurhûla, Nyamuzinda w’Israheli ayumvîrhîze omusengero gwâwe» 18 Naye amushuza, erhi: «Mwambalikazi wâwe ashobôle eyo nshôkano obwîne.» Oyomugoli acîgendera emwâge, lero naye alya, n’obusù bwâge burhaciri nk’embere.
Okuburhwa kwa Samwel
19 Bazûka lubungo bungo, baharâmya Nyakasane, bagaluka bahika emwâbo e Rama. Elkana abonana bona mukâge Ana. Naye Nyakasane amukengêra. 20 Erhi amango gâge gahika Ana aba izîmi, lyaburha murhabana, amuyirika izîno lya Samwel, aderha erhi: bulya nalimusengera Nyakasane. 21 Erhi omwâka guhwa, ibà Elkana, haguma n’enyumpa yâge arherema mpu ajirhûla enterekêro ya ngasi mwâka, kwo na kuyûkiriza eciragâne câge. 22 Ana yêhe arharheremaga bulya amaderha erhi: «Ci omwâna arhacinena okuyonka. Hano anena amonka Lyo namurheremana, niene rhumumoleke Nyakasane anayôrheyo ensiku zôshi. 23 Elkana amushuza erhi: «Ojire oku olonzize, olide kuhika omulekese amonka. Nyamubâho ayukiriza akanwa kâge. 24 Erhi ayusimulekcsa okuyonka, Ana ahêka Samwcli n’empanzi ya myâka isharhu, n’omulengo gw’enshâno n’entendere y’idivayi, abihêka omwo akâ-Nyamuzinda eyo Silo bon’oyo mwâna. 25 Banacibâga erya mpanzi, n’omwâna bamuhêkera Eli. 26 Amubwîra, erhi: «Onyumve Yâgirwa! oku nyiolya mukazi waliyimanzire ahâla bunene zâwe, erhi ndwîrhe nashenga Nyamubâho. 27 Ye mwâna nakagishenga okushobôla emwa Nyamubâho oyu ananshobôza omusengero gwâni. 28 Nâni buno nama rhûla Nyamubâho oyo mwâna: Ensiku zôshi z’obuzîne bwâge ayôrha mwa mbali wâge». Naye Eli aharâmya Nyamubâho.
1 Samuel BHS 1
1וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִן־הָרָמָתַ֛יִם צוֹפִ֖ים מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וּשְׁמ֡וֹ אֶ֠לְקָנָה בֶּן־יְרֹחָ֧ם בֶּן־אֱלִיה֛וּא בֶּן־תֹּ֥חוּ בֶן־צ֖וּף אֶפְרָתִֽי׃ 2וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃ 3וְעָלָה֩ הָאִ֨ישׁ הַה֤וּא מֵֽעִירוֹ֙ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֔ימָה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֧ת וְלִזְבֹּ֛חַ לַיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּשִׁלֹ֑ה וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽי־עֵלִ֗י חָפְנִי֙ וּפִ֣נְחָ֔ס כֹּהֲנִ֖ים לַיהוָֽה׃ 4וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיִּזְבַּ֖ח אֶלְקָנָ֑ה וְנָתַ֞ן לִפְנִנָּ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ וּֽלְכָל־בָּנֶ֛יהָ וּבְנוֹתֶ֖יהָ מָנֽוֹת׃ 5וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַֽיהוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ׃ 6וְכִֽעֲסַ֤תָּה צָֽרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְהוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ׃ 7וְכֵ֨ן יַעֲשֶׂ֜ה שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה מִדֵּ֤י עֲלֹתָהּ֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כֵּ֖ן תַּכְעִסֶ֑נָּה וַתִּבְכֶּ֖ה וְלֹ֥א תֹאכַֽל׃ 8וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֨מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים׃ 9וַתָּ֣קָם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אָכְלָ֥ה בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַל־הַכִּסֵּ֔א עַל־מְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃ 10וְהִ֖יא מָ֣רַת נָ֑פֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַל־יְהוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽה׃ 11וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה ׀ בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֨נִי֙ וְלֹֽא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהוָה֙ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֹֽׁו׃ 12וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶת־פִּֽיהָ׃ 13וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃ 14וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֨יהָ֙ עֵלִ֔י עַד־מָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין הָסִ֥ירִי אֶת־יֵינֵ֖ךְ מֵעָלָֽיִךְ׃ 15וַתַּ֨עַן חַנָּ֤ה וַתֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲדֹנִ֔י אִשָּׁ֤ה קְשַׁת־ר֨וּחַ֙ אָנֹ֔כִי וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי וָאֶשְׁפֹּ֥ךְ אֶת־נַפְשִׁ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 16אַל־תִּתֵּן֙ אֶת־אֲמָ֣תְךָ֔ לִפְנֵ֖י בַּת־בְּלִיָּ֑עַל כִּֽי־מֵרֹ֥ב שִׂיחִ֛י וְכַעְסִ֖י דִּבַּ֥רְתִּי עַד־הֵֽנָּה׃ 17וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ׃ 18וַתֹּ֕אמֶר תִּמְצָ֧א שִׁפְחָתְךָ֛ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וַתֵּ֨לֶךְ הָאִשָּׁ֤ה לְדַרְכָּהּ֙ וַתֹּאכַ֔ל וּפָנֶ֥יהָ לֹא־הָיוּ־לָ֖הּ עֽוֹד׃ 19וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֗קֶר וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֛בוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־בֵּיתָ֖ם הָרָמָ֑תָה וַיֵּ֤דַע אֶלְקָנָה֙ אֶת־חַנָּ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וַיִּֽזְכְּרֶ֖הָ יְהוָֽה׃ 20וַיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁמוּאֵ֔ל כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה שְׁאִלְתִּֽיו׃ 21וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכָל־בֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַֽיהוָ֛ה אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶת־נִדְרֽוֹ׃ 22וְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽי־אָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֨עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ 23וַיֹּ֣אמֶר לָהּ֩ אֶלְקָנָ֨ה אִישָׁ֜הּ עֲשִׂ֧י הַטּ֣וֹב בְּעֵינַ֗יִךְ שְׁבִי֙ עַד־גָּמְלֵ֣ךְ אֹת֔וֹ אַ֛ךְ יָקֵ֥ם יְהוָ֖ה אֶת־דְּבָר֑וֹ וַתֵּ֤שֶׁב הָֽאִשָּׁה֙ וַתֵּ֣ינֶק אֶת־בְּנָ֔הּ עַד־גָּמְלָ֖הּ אֹתֽוֹ׃ 24וַתַּעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תּוּ בְּפָרִ֤ים שְׁלֹשָׁה֙ וְאֵיפָ֨ה אַחַ֥ת קֶ֨מַח֙ וְנֵ֣בֶל יַ֔יִן וַתְּבִאֵ֥הוּ בֵית־יְהוָ֖ה שִׁל֑וֹ וְהַנַּ֖עַר נָֽעַר׃ 25וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ אֶת־הַפָּ֑ר וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־הַנַּ֖עַר אֶל־עֵלִֽי׃ 26וַתֹּ֨אמֶר֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י חֵ֥י נַפְשְׁךָ֖ אֲדֹנִ֑י אֲנִ֣י הָאִשָּׁ֗ה הַנִּצֶּ֤בֶת עִמְּכָה֙ בָּזֶ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ 27אֶל־הַנַּ֥עַר הַזֶּ֖ה הִתְפַּלָּ֑לְתִּי וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לִי֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתִּי מֵעִמּֽוֹ׃ 28וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י הִשְׁאִלְתִּ֨הוּ֙ לַֽיהוָ֔ה כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה ה֥וּא שָׁא֖וּל לַֽיהוָ֑ה וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁ֖ם לַיהוָֽה׃ פ

2
Olwimbo lwa Ana
1 Go mango Anna aderhaga ogu musengero: «Omurhima gwâni gukuzize Nyakasane namanakubûla obuhashe bwâni erhi Nyakasane orhuma. Lero nâni namabumbûla akanwa embere z’abashombanyi bani, bulya nsimire okubà wamanyôkola 2 Ntà mwimâna aka Nyamubâho, na ntà muntu oli nka ye, na nt’ibuye lizibu aka Nyamubâho. 3 Murhaciyûshûlaga okuderha ebinwa by’obucibonyi, murhacihîraga mwajacirana, bulya Nyakasane aba Nyamuzinda oyishi byôshi, ye yishi obuzirho by’ebijiro byôshi. 4 Omuherho gw’abacîkunga oburhwâli gwavunisire, kwoki abarhajira burhwâli anabarhwalihize. 5 Abacîkung’iyigurha, bakola bajà balimya lyo babona ecibalya, n’abashalye barhacigwasirwi okulimya ebiryo. Engumba yabusire kalinda oku nyalumburhamburha alungumarhirwa. 6 Nyakasane ye yîrha yena lamya, ye yandagaliza omu kuzimi ye nakula mwo. 7 Nyakasane ye kenya yena gaza. Ye bonya muguma nshonyi oku azikûla owundi. 8 Ye kûla omugalugalu omu katulo, n’omukenyi amukule omu canvu, amu dahaze omu ndêko y’abaluzi n’okumuhà entebe y’irenge; bulya ebikondo by’igulu binali bya Nyakasane, enyanya yabyo yo ayûbasire igulu. 9 Ye langa enshando z’abemêzi bâge, oku ahirigisa banyankolamaligo omu mwizimya, bulya omuntu arhankahasha okuhimana n’emisî yâge yone. 10 Abashombanyi ba Nyamuzinda bagendesibwa emihanda erhashinganana, Ow’enyanya abakankamira emalunga. Nyamubâho ye twîra amashanja gôshi emmanja. Ye wanaha Omwâmi ayimanikaga obuhashe; n’okuhà omurhambo wâge olukengwa 11 Elkana anacilikula agaluka e Rama, ci omwâna yêhe ayôrha haguma na Eli mpu akakolera Nyamubâho. Bagala ba Eli 12 Bene Eli byali byabi, birhakengaga Nyakasane. 13 Neci barharhînyaga, ba rhanakengaga omwanya gw’ecikono c’abadâhwa nk’oku abantu balibarhegesi rwe, bulya ngasi yeshi wahânaga entûlo nterekêro, mwambali w’omudâhwa akagiyisha afumbasire amango enyama ckola yadogoma, omushurhi gw’amino asharhu. 14 N’okugudahiriza omu nyungu, nîsi erhi omu cungu, nîsi erhi omu lukalangiro, n’ebi gulya mushurhi gwakalengeza, omudiihwa anacihekerabyo. Kwo bakagijira ntyo ngasi muny’Israheli wajiiga cyo Silo. 15 Ciru ankaba barhali cisingônola olujimbi, mwambali w’omudâhwa erhi o kwola, akola ali, n’okubwîra owalirherekera, erhi: «Mpa enyama y’okuyokera omudâhwa, bulya arhakuyêmêrere enyama nyende, ci nyama mbishi yoncne». 16 N’owarherekêraga akaderha mpu: «Rhang’olinde rhusingônole olujimbi ogaliyanka cnyama nk’oku onalonzine, n’cmisi». 17 Ecâha c’eyo mishebenge cali cinene omu masù ga Nyakasane bulya bakagigayaguza ebyarherekirwe Nyakasane.
Samwel erhi ali e Silo
18 Samwel ali akola akakolera Nyamubâho; ali mwâna wayambalaga akanzo k’enondwè. 19 Nina akagimulukira ecishuli akagimulerhera ngasi mwâka, ngasi kurherema bone ibà, mpu barhûle enterekêro y’omwâka. 20 Eli akagigisha Elkana na mukâge, n’okubabwîra: «Nyamubâho akuhè iburha mwene oyu mugoli, libè lya kubahemba kw’obu buhirhi orhûzire Nyamubâho, go mango bakagishubira emwâbo. 21 Nyamubâho agashanira Ana, ashubiburha barhabana basharhu na banyere babirhi. Omwâna Samwel yêhe aj’ayushukira omu masù ga Nyamubâho, Bene Eli 22 Ciru ankaba Eli alikola mushosi bwenêne, kurharhumaga arhamanya ngasi kwôshi abagala bakagirhindibuzamwo bene Israheli bôshi, 23 Akababwîra, erhi: «Bici birhuma mujira birya nakayumva bôshi baderha? 24 Kananga bâna bani! emyanzi ndwîrhe nayumva erhali minjà. 25 Erhi omuntu ankahemukira owâbo, Lungwe yenene wankabatwîra olubanja, ci erhi ankahemukira Nyamubâho yenènè, indi wankamulagira?» Ci kwônene barhayumvîrhizagya izù ly’Îshe, bulya Lungwe alihizire oku abarhumira ababayîrhau. 26 Omwâna Samwel yêhe aj’ayushuka n’okuyinjiha embere za Nyamubâho. Eli amanyîsibwa oku enyumpa yâge yahanwa 27 Mwambali wa Lungwe, muguma ayisha emwa Eli anamubwîra erhi: «Yumva oku Lungwe adesire erhi: «Kw’orhamanyiri oku nacimanyîsize enyumpa yinyu, amango bali e Mîsiri, bajà ba mwâmi Faraoni. 28 Nacishozire sho omu milala y’Israheli mpu mujire mudâhwa wâni wakarheremera oku luhero lwâni; akatumbûsa omugî gw’obukù, anakaziyambala ecishuli c’obudâhwa (efodi) embere zâni. Nahire ab’enyumpa ya sho ngasi nterekêro y’abâna b’Israheli. 29 Bici bicirhumire okagayaguza entûlo, n’enterekêro namurhegesire okujirira omu Ndâro yâni. Na bici bicirhuma okakenga bagala bâwe kundusha, bulya munacitweze n’enterekêro z’olubaga lwâni lw’Israheli. 30 Co cirhumire yumva obugeremwa bwa Nyamubâho, Lungwe w’Israheli, naliyosire ndesire nti enyumpa yâwe n’eya sho, zigwâsirwe okuyumva ensiku zôshi. Ci buno, gwârhi Nyamubâho. Lero buno ntakaciderha ntyo, bulya niene nie nkengêsa abankenga bôshi, nabo abangayaguza kwo mbalola nka byasi by’aha camvu. 31 Yumvagya: Ensiku ziyiruka natwamwo okuboko kwâwe, n’obuhashe bw’enyumpa ya sho, kuhika habulikane omushosi omu nyumpa yâwe. 32 Orhangilolêreza minjà manganaci najirire bene Israheli, ci kwônene omu mulala gwâwe mwôhe, murhakaba mushosi ciru n’omuguma. 33 Ci kwônene nayôrha na muguma w’omu mulala gwâwe, hôfi n’oluhero lwâni lyo amasù gâge gafa n’oluhenege, n’iroho lyâge lihehuke, ci kwônene banji b’omu mulala gwâwe bakag’ifà banaciri omu myâka y’obusole. 34 N’ecimanyîso c’okula wacibonera oku bâna bâwe bombi, Hofni na Pinehasi: Bafà bombi lusiku luguma. 35 Nayimika omudâhwa mwemêzi, owakakola nk’oku omurhima gwâni gukunda, na nk’oku muzigira, namuyûbakaira enyumpa erhakahuligana, naye yenene, akashokolera omushîgwa wâni. 36 Na ngasi wakasigala omu nyumpa yâwe ayishikafukama analambame, akola amusengera bujuma bulebe bwa magerha, nîsi erhi hyuntu hibega hisungunu anakamuyimbirira erhi: «Mâshi nkusengire ompire muli mukolomulebe, gw’obudâhwa, lyo nkazibona ehihimbi hy’ehyuntu hy’okumakûza.»
1 Samuel BHS 2
1וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ 2אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃ 3אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהוָ֔ה וְלֹ֥א נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃ 4קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃ 5שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֨חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃ 6יְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃ 7יְהוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם׃ 8מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃ 9רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃ 10יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מְרִיבָ֗ו עָלָו֙ בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ פ
11וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל־בֵּית֑וֹ וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן׃ 12וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־יְהוָֽה׃ 13וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם כָּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ־הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃ 14וְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֨חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה׃ 15גַּם֮ בְּטֶרֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒ וּבָ֣א ׀ נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹֽא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃ 16וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר ׀ לוֹ֙ כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחָזְקָֽה׃ 17וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה׃ 18וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ 19וּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה־לּ֣וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת־אִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃ 20וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־אִשְׁתּ֗וֹ וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֨רַע֙ מִן־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקֹמֽוֹ׃ 21כִּֽי־פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהוָֽה׃ ס
22וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 23וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֨עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל־הָעָ֥ם אֵֽלֶּה׃ 24אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהוָֽה׃ 25אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃ 26וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִם־יְהוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים׃ ס
27וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֨יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃ 28וּבָחֹ֣ר אֹ֠תוֹ מִכָּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽל־מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כָּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 29לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֨יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃ 30לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃ 31הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃ 32וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 33וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃ 34וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 35וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ 36וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃ ס
3
Okuhamagalwa kwa Samwel
1 Omwâna Samwel akazikolera Nyamubâho aha burhambi bwa Eli. Mw’a go mango Nyamuzinda arhalugigiderheza abantu, n’okubabonekera kwo hahe; kurhali ciruge. 2 Lero lusiku luguma erhi Eli agwîshîre omu mwâge, bulya amasù gâge gali gakolaga gaba mazamba, arhacihashibona. 3 Agola mango erhi n’akamole kaciyasire omu kâ-Nyamuzinda naye Samwel erhi agwîshîre omu kâ-Nyamuzinda aha burhambi bw’omucîmba gw’amalaganyo. 4 Aho Nyakasane ahamagala Samwel erhi: Samwel! Samwel! 5 Naye Samwel ayakuza erhi: Karame, anacilibirhira emunda Eli ali, anaderha erhi: Niono ohamagire. Eli amushuza erhi: Ntakuhamagiri, kanya ogwîshîre; Samwel ajigwîshira. 6 Ci Nyakasane ashubirira okuhamagala Samwel; Samwel akanya emunda Eli ali amubwîra erhi: Niono ohamagire. Eli amushuza, erhi: Ntakuhamagiri mwâna galuka ojigwîshira. 7 Mw’agôla manga, Samwel arhali cimanya Nyamubâho, n’oluderho lwa Nyamubâho lurhalisagimufululirwa. 8 Nyamubâho ashubihamagala Samwel obwa kasharhu, naye ayimuka aja emunda Eli ali erhi: Niono ohamagire. Aho lero Eli ayumva oku Nyamubâho odwîrhe ahamagala oyo mwâna. 9 Eli anacibwîra Samwel erhi: «Kanya oshubire oku ncingo, okaciyumva akuhamagala, onayakuze erhi: «Ombwîre yâgirwa, bulya mwambali wâwe arhezire amarhwîri». Samwel akanya ashubira aha ncingo yâge.
10 Oku bundi Nyamubâho ashubiyisha, ayegera, ashubihamagala nka kulya kwa burhanzi erhi: Samwel! Samwel! Naye Samwel ashuza erhi: «Ombwîre Yâgirwa bulya mwambali wâwe arhezire amarhwîri». 11 Oku bundi obwo anacibwîra Samwel, erhi: «Lolà, nkubwîre oku nkola nagendijira akantu omu Israheli, kalya amarhwîri gombi ga ngasi yeshi gankayumva. 12 Muli agôla mango, nanajirira Eli birya byôshi nanamubwîraga oku byahonera enyumpa yâge, nanabirhôndêra nambiyukirize lwôshi. 13 Namubwizire oku enyumpa yâge nayishiyitwîra olubanja lukwânîne, oku câha yenene anamanyire.» Abâna bâge bakazirijacira Nyamuzinda arhanabahànaga. 14 Co cirhumire mpigira enyumpa ya Eli, oku ntamango ecâha c’enyumpa yâge cababalirwa, ciru akajira empongano, ciru akajira eyindi nterekêro. 15 Samwel akanya agendigwîshira kuhika bwaca. Erhi aba amazûka, akanya ajiyigula enyumvi z’akâ-Nyamuzinda. Samwel aliyôbohire okushambalira Eli ebi anabwiragwa omu kubonekerwa. 16 Ci kwônene Eli ahamagala Samwel amubwîra erhi: «Mwâna wâni Samwel». Naye amushuza erhi: «Karame». 17 Eli anacimudôsa erhi: «Kanwa kaci anakubwizire? Nkuhûnyire orhafulikaga. Lungwe akujire kubî, erhi wankacishomya mpu wanfulika, cinwa ciguma mw’ebi akubwîraga». 18 Lero Samwel amuganîrira ebi anabwiragwa byôshi buzira kufulika akantu. Eli anacimushuza, erhi: «Ye Nyamubâho, oku abwîne kuli kwinjà yenene akujirage.» 19 Samwel ajayushuka erhi na Nyamubâho ali haguma naye, na ntà kanwa kâge ciru n’akaguma alesire karhogera okw’idaho bushav. 20 Israheli yeshi kurhenga e Dani kuhika e Bersheba, amanya oku Lungwe ajizire Samwel mulêbi. 21 Nyamubâho akayôrha aciyêrekana aha Silo, bulya akazâgibonekera ho Samwel.
1 Samuel BHS 3
1וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃ ס
2וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ וְעֵינָו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃ 3וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים׃ פ
4וַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 5וַיָּ֣רָץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃ ס
6וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃ 7וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יְהוָֽה׃ 8וַיֹּ֨סֶף יְהוָ֥ה קְרֹא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִשִׁית֒ וַיָּ֨קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃ 9וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ׃ 10וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃ פ
11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כָּל־שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיו׃ 12בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶל־עֵלִ֔י אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־בֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽה׃ 13וְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽי־שֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶת־בֵּית֖וֹ עַד־עוֹלָ֑ם בַּעֲוֺ֣ן אֲשֶׁר־יָדַ֗ע כִּֽי־מְקַֽלְלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽם׃ 14וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם־יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֺ֧ן בֵּית־עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ 15וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁמוּאֵל֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהוָ֑ה וּשְׁמוּאֵ֣ל יָרֵ֔א מֵהַגִּ֥יד אֶת־הַמַּרְאָ֖ה אֶל־עֵלִֽי׃ 16וַיִּקְרָ֤א עֵלִי֙ אֶת־שְׁמוּאֵ֔ל וַיֹּ֖אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל בְּנִ֑י וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 17וַיֹּ֗אמֶר מָ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תְכַחֵ֖ד מִמֶּ֑נִּי כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־לְּךָ֤ אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־תְּכַחֵ֤ד מִמֶּ֨נִּי֙ דָּבָ֔ר מִכָּל־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 18וַיַּגֶּד־ל֤וֹ שְׁמוּאֵל֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א כִחֵ֖ד מִמֶּ֑נּוּ וַיֹּאמַ֕ר יְהוָ֣ה ה֔וּא הַטּ֥וֹב בְּעֵינָ֖ו יַעֲשֶֽׂה׃ פ
19וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־הִפִּ֥יל מִכָּל־דְּבָרָ֖יו אָֽרְצָה׃ 20וַיֵּ֨דַע֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽה׃ 21וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽי־נִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶל־שְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ פ

4
Israheli ahimwa n’Abafilistini
1 Akanwa ka Samwel kanacihika kuli bene Israheli bôshi, kanwa ka Nyamubâho. Eli ali akola mushosi bwenêne. Abagala barhalekaga obwôrhere bwâbo bubî kuli Nyamubâho. Engabo ya bene Israheli yashûbuzanya mpu bajilwîsa Abafilistini; batwa olugerêro hôfi na Ebeni-ha-Azeri; nabo Abafili stini batwa olwâbo lugerêro aha Apeki. 2 Abafilistini na bene Israheli bahirana omu ruhaga, entambala yanacidarhabâla bwenêne la! na Israheli ahimwa. Bafâmo hôfi balume bihumbi bini, omu banali oku matabâro mw’akola kabanda balwiraga. 3 Olubaga lwagenda lwajogonja omu birâlo n’abagula bacidôsa mpu carhumire Nyamubâho arhuhimisa kula n’Abafilistini. Mukanye rhurhume e Silo, barhurhôlere omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho; yêne ayishe ekarhî kîrhu, lyo arhulikfiza oku bashombanyi bîrhu. 4 Olubaga lwanacirhuma entumwa e Silo, banaciyisha badwîrhe Omucîmba gw’Amalaganyo ga Nyamubâho w’Emirhwe, olya obà enyanya lya bakerubi. Bene Eli bâbo oku banali babirhi, Hofni na Pinehasi, banaciyisha balusize ogwôla mucîmba gw’Amalaganyo ga Nyamubâho. 5 Erhi Omucîmba gw’ Amalaganyo ga Nyamuzinda gunahika omu lugerêro, bene Israheli babanda orhuhababo, idaho lyadirhimana. 6 Izù ly’orhôla rhuhababo lyayumvîkana emwa Abafilistini, banaciderha mpu: «Lero lubi lwa rhuhababo rhuci orho rhwamazûka omu lugerêro lwa bene Israheli?» Banaciyumva oku Omucîmba gw’Amalaganyo ga Nyamubâho ogwo gwamahika omu lugerêro lwâbo. 7 Ahola Abafilistini bayôboha bwenêne, bulya bamanya oku Lungwe amaja oku lugerêro. Banaciderha mpu: «Rhwamahwa, bulya birhali ntyo injo na lishinjo. 8 Rwamahwa lero, indi wankacirhulikuza omu maboko g’oyôla Nyanduma; k’arhali y’olya warhindibuzagya Abanya-Mîsiri n’ebibande bya ngasi lubero. 9 Muhire omurhima omu nda Bafilistini we, musimike akîrumè, rhurhagiba bajà ba bene Israheli, nka kulya bali bajà binyu. Mubè balume.» 10 Abafilistini banacikoza entambala. Bene Israheli bahimwa, na ngasi muguma afulumukira omu cirâlo câge, bahimwa bwenêne, na bene Israheli bafamwo balume bihumbi makumi asharhu. 11 Omucîmba gwa Nyamuzinda gwa nyagwa, na balya bene Eli oku banali babirhi, Hofni na Pinehasi banacifa.
Okufà kwa Eli
12 Oku banahimwa ntya, muntu w’omu bûko bwa bene Benyamini, akula omulindi kurhenga okola lugerêro, ahika e Silo bulibirha olwôla lusiku lwonêne, ayisha erhi emyambalo yâge eri misharhule n’irhwe liyunjwîre katulow. 13 Ago mango ayishaga, Eli ali atamîre oku citumbi, oku njira, adwîrhe alingûza, omurhima gwâge gwakazâgidûrha erhi gulya Mucîmba gwa Nyamuzinda gurhuma. Oyôla muntu oku anahisa ogwôla mwanzi omu lugo, olugo lwôshi lwabanda endulu. 14 Erhi ayumva ecôla cihôgêro c’eyôla ndulu, Eli acîdôsa, erhi: «Olwôla lubi luli lwa bici wâni?» Oyôla muntu akanya ajibwîra Eli ogwôla mwanzi. 15 Eli mw’agôla mango alikola mushosi wa myâka makumi gali mwenda na munâni, ali akola aheneka kwône arhanabona. 16 Olya muntu anacibwîra Eli, erhi: «Niono narhenga oku matabâro, kufu lumuka oku nfulumisire oku matabâro ene.» Eli anacimudôsa, erhi: «Kurhi byabîre mwâna wâni»? 17 Olya muntu walimumanyîsa omwanzi anacimushuza, erhi: «Israheli anahimirwe n’ Abafilistini, n’abantu mwandu bafire omu lubaga, ciru na bagala bâwe bombi, Hofni na Pinehasi, oku banali babirhi bafire, na gulya Mucîmba gwa Nyamuzinda gwanyazirwe.» 18 Oku anayûsiderha oku kwo omucîmba gwanyazirwe ntyôla, Eli ahenanguka, cinyumanyuma kuli cirya citumbi, acirhimba okw’idaho olunda lw’omuhango, avunika akasiragosi, afà, bulya ali akola mushosi na muntu muzirho. Abire mucîrânuzi w’Israheli myâka makumi anni.

Okufà mutula kwa mukà Pinehasi
19 Naye omwâlikazi ye waligi mukà Pinehasi, agôla mango erhi al’izîmi likulu, erhi ayumva oku Omucîmba gwa Nyamuzinda gwahesirwe ntyo, n’oku ishazala n’ibà bafire, afurhama n’oku afurhama aburha erhi malumwa garhuma. 20 Ali akola bufa, ci abâbo bakazi bahali bamuhà omurhima mpu rhulula, kali wamaburha omwânarhabana. Ci arhashuzagya cici kuli ebyo binwa. Arhabitwaga ihuzihuzi. 21 Nyamukazi ayîrika oyo mwâna izîno lya Ikabodi, bulya amaderha erhi: «Irenge lyarhenzire omu Israheli.» Erhi okwo kunyagwa kw’Omucîmba gwa Nyamuzinda kurhuma, n’okwôla kufà kw’ishazala n’okw’ibà kurhuma. 22 Anaciderha, erhi: «Irenge lyarhenzire omu Israheli, bulya Omucîmba gwa Nyamuzinda gwanyazirwe».
1 Samuel BHS 4
1וַיְהִ֥י דְבַר־שְׁמוּאֵ֖ל לְכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּצֵ֣א יִשְׂרָאֵל֩ לִקְרַ֨את פְּלִשְׁתִּ֜ים לַמִּלְחָמָ֗ה וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־הָאֶ֣בֶן הָעֵ֔זֶר וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בַאֲפֵֽק׃ 2וַיַּעַרְכ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֗ל וַתִּטֹּשׁ֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּנָּ֥גֶף יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֤וּ בַמַּֽעֲרָכָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כְּאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃ 3וַיָּבֹ֣א הָעָם֮ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים נִקְחָ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מִשִּׁלֹ֗ה אֶת־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ׃ 4וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽי־עֵלִ֗י עִם־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃ 5וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץ׃ 6וַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 7וַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁם׃ 8א֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶת־מִצְרַ֛יִם בְּכָל־מַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃ 9הִֽתְחַזְּק֞וּ וִֽהְי֤וּ לַֽאֲנָשִׁים֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן תַּעַבְד֣וּ לָעִבְרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר עָבְד֖וּ לָכֶ֑ם וִהְיִיתֶ֥ם לַאֲנָשִׁ֖ים וְנִלְחַמְתֶּֽם׃ 10וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֨סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽי׃ 11וַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽי־עֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃ 12וַיָּ֤רָץ אִישׁ־בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֹֽׁו׃ 13וַיָּב֗וֹא וְהִנֵּ֣ה עֵ֠לִי יֹשֵׁ֨ב עַֽל־הַכִּסֵּ֜א יַ֥ך דֶּ֨רֶךְ֙ מְצַפֶּ֔ה כִּֽי־הָיָ֤ה לִבּוֹ֙ חָרֵ֔ד עַ֖ל אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְהָאִ֗ישׁ בָּ֚א לְהַגִּ֣יד בָּעִ֔יר וַתִּזְעַ֖ק כָּל־הָעִֽיר׃ 14וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת־ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי׃ 15וְעֵלִ֕י בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה וְעֵינָ֣יו קָ֔מָה וְלֹ֥א יָכ֖וֹל לִרְאֽוֹת׃ 16וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֜ישׁ אֶל־עֵלִ֗י אָֽנֹכִי֙ הַבָּ֣א מִן־הַמַּעֲרָכָ֔ה וַאֲנִ֕י מִן־הַמַּעֲרָכָ֖ה נַ֣סְתִּי הַיּ֑וֹם וַיֹּ֛אמֶר מֶֽה־הָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר בְּנִֽי׃ 17וַיַּ֨עַן הַֽמְבַשֵּׂ֜ר וַיֹּ֗אמֶר נָ֤ס יִשְׂרָאֵל֙ לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וְגַ֛ם מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה הָיְתָ֣ה בָעָ֑ם וְגַם־שְׁנֵ֨י בָנֶ֜יךָ מֵ֗תוּ חָפְנִי֙ וּפִ֣ינְחָ֔ס וַאֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים נִלְקָֽחָה׃ פ
18וַיְהִ֞י כְּהַזְכִּיר֣וֹ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֗ים וַיִּפֹּ֣ל מֵֽעַל־הַ֠כִּסֵּא אֲחֹ֨רַנִּ֜ית בְּעַ֣ד ׀ יַ֣ד הַשַּׁ֗עַר וַתִּשָּׁבֵ֤ר מַפְרַקְתּוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת כִּֽי־זָקֵ֥ן הָאִ֖ישׁ וְכָבֵ֑ד וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 19וְכַלָּת֣וֹ אֵֽשֶׁת־פִּינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת־הַשְּׁמֻעָ֔ה אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽי־נֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָ׃ 20וּכְעֵ֣ת מוּתָ֗הּ וַתְּדַבֵּ֨רְנָה֙ הַנִּצָּב֣וֹת עָלֶ֔יהָ אַל־תִּֽירְאִ֖י כִּ֣י בֵ֣ן יָלָ֑דְתְּ וְלֹ֥א עָנְתָ֖ה וְלֹא־שָׁ֥תָה לִבָּֽהּ׃ 21וַתִּקְרָ֣א לַנַּ֗עַר אִֽי־כָבוֹד֙ לֵאמֹ֔ר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶל־חָמִ֖יהָ וְאִישָֽׁהּ׃ 22וַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃ פ
5
Omucîmba gw’Amalaganyo emw’Abafilistini
1 Abafilistini erhi bayusinyaga Omucîmba gw’Amalaganyo ga Nyamubâho, bagurhengana e Ebeni-Ha-Azeri baguheka emwâbo e Ashdodi. 2 Abafilistini banacirhôlaga Omucîmba gwa Lungwe bagujana omu nyumpa y’omuzimu wâbo Dagoni, bagudekereza hôfi na Dagoni. 3 Erhi kuca abantu b’e Ashdodi bazukiriza, bashimâna Dagoni akola akumbire bûbi aha mbere z’Omucîmba gwa Nyamubâho. Bazusa Dagoni bashubimushubiza aha anali. 4 Kandi erhi buca ba shubizukiriza, bashimâna kandi Dagoni akumbire obusù embere z’Omucîmba gwa Nyamubâho, ci kwônene erhi irhwe lya Dagoni haguma n’amaboko gâge gombi byatwisire, erhi na byôshi biri aha muhango oku c’olusò. 5 Hayôrha olya w’omubiri okola oyosire nka cibumburugu ca nfi. Co cirhuma abadâhwa ba Dagoni, na bôshi bajà omu ka-Dagoni aha Ashdodi barhankalabarha oku c’olusò ciru na kuhika ene, ci bahame. 6 Okuboko kwa Nyamubâho kwazidohera olubaga lw’e Ashdodi, kwabayôbohya bwenêne, bôshi bakalwalira amahurhe omu magala. Byabà ntyo oku lubaga lwa Ashdodi, n’omu cihugo câge mwoshi, 7 Erhi babona kurhi ebyôla byôshi bidwîrhe byabarhogera, olubaga lwa Ashdodi lwaderha mpu ogu Mucîmba gwa Nyamubâho gurhacibêraga emwîrhu bulya okuboko kwa Nyamubâho kwamarhugônza buzibu, rhwe na Nyamuzinda wîrhu Dagoni.
8 Banacirhuma entumwa emwa abarhambo ba Abafilistini, banababwîra, mpu: «Kurhi rhwajiraga ogu Mucîmba gwa Lungwe w’Israheli?» Babashuza, mpu: «Guje e Gati ogwôla omucîmba gwa Lungwe w’Israheli.» Banaciguhêkayo. 9 Ci kwônene oku bamaguhisayo ntyâla, okuboko kwa Lungwe kwazidohera lulya lugo, yabà ntemu erhasagiderhwa, ogwôla Mucîmba gwanacilêrha mahanya manji bwenêne oku bantu bw’omola lugo, kurhenga oku mwâna kuhika oku mukulu, bôshi bakalwalira amahurhe omu magala. 10 Lero aho barhôla gulya Mucîmba gwa Lungwe, baguhêka e Ekroni. Erhi gulya Mucîmba gwa Nyamubâho guja omu Ekroni, olubaga lwâyo lwayôboha bwenêne, lwaderha, mpu: «Barhudwîrhîre ogula Mucîmba gwa Lungwe mpu lyo barhumalîra rhweshi n’olubaga lwîrhu.»
11 Banacirhuma entumwa emwa abarhambo b’Abafilistini banababwîra mpu: «Galuli ogu Mucîmba gwa Nyamuzinda w’Israheli, mugushubize emunda gwabaga lyo gulekirhuherêrekeza rhwêne n’olubaga lwîrhu.»
12 Bulya omu lugo abantu bali n’obwôba bw’okulonzibayîrha, n’okuboko kwa Lungwe kubagonzize bwenêne, abantu aha kufà, abandi aha kulwala, amahurhe omu magala. N’emirenge y’okwôla kuhanyagala kw’olubaga, kwahika cingana empingu.
1 Samuel BHS 5
1וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃ 2וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃ 3וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃ 4וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּקֶר֮ מִֽמָּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ 5עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכָֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
6וַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ בַּעְפֹלִ֔ים אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃ 7וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּֽי־כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹֽא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃ 8וַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
9וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י ׀ הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד־יְהוָ֤ה ׀ בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת־אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם עְפֹלִֽים׃ 10וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃ 11וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקֹמ֔וֹ וְלֹֽא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֨וֶת֙ בְּכָל־הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃ 12וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בַּעְפֹלִ֑ים וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃

6
Abafilistini bagalula Omucîmba
1 Omucîmba gwa Nyamubâho gwajizire myêzi nda omu cihugo c’ Abafilistini. 2 Abafilistini banacihamagala abadâhwa n’abashonga bâbo banacibadôsa mpu: «Kurhi rhwajira Omucîmba gwa Nyamubâho? Murhumanyîse kurhi rhwankahashigalula ogu Mucîmba emunda.gwarhengaga.» Banacibashuza, mpu: 3 «Akaba mwagalula ogwôla Mucîmba gwa Nyamuzinda w’Israheli, mumanye mwakanagugalula busha. Ci mukombere okujira enterekêro y’okuhyûla; lyôki mwankafuma okwôla n’okumanya cici carhumaga okuboko kwâge kurhamurhengakwo duba.» 4 Babadôsa mpu: «Nterekêro nci yakuhyulira ebyâha, rhugwâsirwe okurhûla? » Obwo babashuza mpu: «Omu kushimbana n’emibale y’abarhambo ba Abafilistini mugwâsirwe okurhûla mishoko irhanu na mizinge irhanu y’amasholo, bulya cibande ciguma camujirekwo mwene n’abarhambo kuguma na ba- Nyamuzinda binyu n’ecihugo cinyu, 5 Mutule enshusho z’ebizimbirwa bidwîrhe byamurhindibuza, n’ez’embeba zidwîrhe zayona ecihugo, lyôki mwankaha Lungwe w’Israheli irenge lyâge, na ntyo, nkaba lero okuboko kwâge kwanamuyanguhira, mwene, banyamuzinda binyu n’ecihugo cinyu, 6 Cankarhuma mujira omurhima muzibu kulya Abanyamisiri na Faraoni, balibazibuhize ogwâbo? K’amango abadubuliragakwo oburhè bwâge, ka barhacilikaga banaleka bene Israheli bagenda?
7 Mukanyagye bunomujire engâlè mpyâhya, murhôle na nkafu ibirhi zakamwa, zirhasagiheka murhamba bundi, mwanashwekera zirya nkafu ibirhi oku ngâlè, na hanomubà mwamazinyaga amanina, mwanagashubiza omu côgo. 8 Buzinda bw’aho mwanarhôla gulya Mucîmba gwa Nyamuâho, muguhire kulya ngâlè, kandi mugaliyanka birya birugu by’amasholomubidekereze aha burhambi omu cirhimbiri; birigi birya birugu by’okuhongera ebyâha, buzinda mwanaleka Omucîmba gucigendere. 9 Ci kwônene muyishilolêreza kwinjà, mukabona ogwôla Mucîmba gurhôla enjira yajà ebwa cihugo cago, enjira esôkire e Bet-Shemeshi erhi kwo binali Nyamubâho ye walirhudwîrhîre gala mababale, akaba nanga kandi rhwanamanyira aho oku arhali kuboko kwâge kwarhubabazagya, ci bwanali buhanya kwônene bwarhurhogire.» 10 Lulya lubaga lwanacijira kulya: Barhôla nkafu ibirhi ziri zakamwa, bazi shwekera kuli erya ngâlè n’amanina gâzo bagashubiza omu côgo. 11 Gulya Mucîmba gwa Nyamuzinda baguhira kuli erya ngâlè kuguma na cirya cirhimbiri cirimwo galya marhù na birya bizinge by’amasholo. 12 Zirya nkafu burhalindiriza na burhakabagana, zarhô1a enjira y’e Bet shemeshi. Zarhôla enjira yazo, zanacigenda zilalisire buzira okulola oli ekulyo, oli ckumosho, zanagenda zajà zayana. Abarhambo ba Abafilistini bazikulikira kuhika olubibi n’emwâbo na e Bet-Shemeshi.
Omucîmba gwahika e Bet-Shemeshi
13 Abantu b’e Bet-Shemeshi bakagisârûla engano omu lubanda, oku bagala mîra balangîra gulya Mucîmba, banacisîma bwenêne erhi bagubona. 14 Erya ngâlè yacidahiriza omw’ishwa lya Yozwè w’e Bet-Shemeshi yanayimangamwo. Ahola habaga ibuye linenene. Erya ngâlè bayibeza nshâli bayanka zirya nkafu, bazirherekêra Nyamubâho. 15 Abaleviti banaciyandagaza gulya Mucîmba na cirya cirhimbiri calimwo birya birugu by’amasholo, babidekereza kw’olya kasenende w’ibuye. Abantu b’e Bet-Shemeshi baêra enterekêro nsingônole, nyôce n’embâgwa kuli olwôla lusiku, babirherekêra Nyamubâho. 16 Balya barhambo barhânu ba Abafilistini, erhi bayusibona oku byabîre kwôshi bacishubirira emwâbo olwo lusiku lwonene e Ekroni. 17 Alaga oku galya marhù g’amasholo, bahyuliraga Nyamubâho oku bubî bwâbo gali gagabirwe: «irhu liguma lyabà lya Ashidodi, liguma lya Gaza, liguma lya Ashkeloni, liguma lya Gati, liguma kuli Ekroni. 18 Nabyo birya bizinge by’amasholo, bizinge bunya nshusho y’embeba, byo byali biyimangire ebishagala byôshi by’abarhambo barhânu b’Abafilistini, kurhenga oku bishagala byâbo bizibu-zibu kuhika oku mirhundu yâbo. Omuhamirizi w’okwo: y’olya kasenende w’ibuye badekerezagya kw’Omucîmba gwa Nyamubâho, kuhika bunôla anaciba omw’ishwa lya Yozwè w’e Bet-Shemeshi. 19 Ci kwônene Nyamubâho ahana abantu b’e Bet-Shemeshi, bulya babwîne Omucîmba gwa Nyamubâho; abayirhamwo bantu bihumbi makumi arhânu na makumi galinda omu luhaga. Abantu bajà omu mishîbo hwenêne kuli okwôla Nyamubâho ahungumulaga embaga.
Omucîmba e Kiriyati-Yarimi
20 Okubundi obwôla ahantu b’e Bet-Shemeshi banaciderha mpu: «Ndi wakaciyimanga embere za Nyamubâho, Nyamuzinda mwimâna? Ci kwônene emwa ndi rhwakalisôkezagya lirhurhengekwo? » 21 Banacilika entumwa yajà emwa bene Kiriyati-Yarimi mpu bagendibabwîra oku: «Abafilistini bagalwire Omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho, muyandagale muyishigurhôla, mugusôkeze emwinyu».
1 Samuel 6
1וַיְהִ֧י אֲרוֹן־יְהוָ֛ה בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שִׁבְעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ 2וַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים לַכֹּהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַאֲר֣וֹן יְהוָ֑ה הוֹדִעֻ֕נוּ בַּמֶּ֖ה נְשַׁלְּחֶ֥נּוּ לִמְקוֹמֽוֹ׃ 3וַיֹּאמְר֗וּ אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל־תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽי־הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹא־תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם׃ 4וַיֹּאמְר֗וּ מָ֣ה הָאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒ וַיֹּאמְר֗וּ מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ עְפֹלֵ֣י זָהָ֔ב וַחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽי־מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם וּלְסַרְנֵיכֶֽם׃ 5וַעֲשִׂיתֶם֩ צַלְמֵ֨י עְפֹלֵיכֶ֜ם וְצַלְמֵ֣י עַכְבְּרֵיכֶ֗ם הַמַּשְׁחִיתִם֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וּנְתַתֶּ֛ם לֵאלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כָּב֑וֹד אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶת־יָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל אֱלֹהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽם׃ 6וְלָ֤מָּה תְכַבְּדוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֧ר כִּבְּד֛וּ מִצְרַ֥יִם וּפַרְעֹ֖ה אֶת־לִבָּ֑ם הֲלוֹא֙ כַּאֲשֶׁ֣ר הִתְעַלֵּ֣ל בָּהֶ֔ם וַֽיְשַׁלְּח֖וּם וַיֵּלֵֽכוּ׃ 7וְעַתָּ֗ה קְח֨וּ וַעֲשׂ֜וּ עֲגָלָ֤ה חֲדָשָׁה֙ אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עֹ֑ל וַאֲסַרְתֶּ֤ם אֶת־הַפָּרוֹת֙ בָּעֲגָלָ֔ה וַהֲשֵׁיבֹתֶ֧ם בְּנֵיהֶ֛ם מֵאַחֲרֵיהֶ֖ם הַבָּֽיְתָה׃ 8וּלְקַחְתֶּ֞ם אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וּנְתַתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת ׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר הֲשֵׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ אָשָׁ֔ם תָּשִׂ֥ימוּ בָאַרְגַּ֖ז מִצִּדּ֑וֹ וְשִׁלַּחְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ וְהָלָֽךְ׃ 9וּרְאִיתֶ֗ם אִם־דֶּ֨רֶךְ גְּבוּל֤וֹ יַֽעֲלֶה֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ ה֚וּא עָ֣שָׂה לָ֔נוּ אֶת־הָרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְאִם־לֹ֗א וְיָדַ֨עְנוּ֙ כִּ֣י לֹ֤א יָדוֹ֙ נָ֣גְעָה בָּ֔נוּ מִקְרֶ֥ה ה֖וּא הָ֥יָה לָֽנוּ׃ 10וַיַּעֲשׂ֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ כֵּ֔ן וַיִּקְח֗וּ שְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת וַיַּאַסְר֖וּם בָּעֲגָלָ֑ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם כָּל֥וּ בַבָּֽיִת׃ 11וַיָּשִׂ֛מוּ אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה אֶל־הָעֲגָלָ֑ה וְאֵ֣ת הָאַרְגַּ֗ז וְאֵת֙ עַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֔ב וְאֵ֖ת צַלְמֵ֥י טְחֹרֵיהֶֽם׃ 12וַיִשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ עַל־דֶּ֨רֶךְ֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָלְכ֤וּ הָלֹךְ֙ וְגָע֔וֹ וְלֹא־סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַד־גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ׃ 13וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ קֹצְרִ֥ים קְצִיר־חִטִּ֖ים בָּעֵ֑מֶק וַיִּשְׂא֣וּ אֶת־עֵינֵיהֶ֗ם וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וַֽיִּשְׂמְח֖וּ לִרְאֽוֹת׃ 14וְהָעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל־שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת־עֲצֵ֣י הָעֲגָלָ֔ה וְאֶת־הַ֨פָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַיהוָֽה׃ ס
15וְהַלְוִיִּ֞ם הוֹרִ֣ידוּ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וְאֶת־הָאַרְגַּ֤ז אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ כְלֵֽי־זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֖מוּ אֶל־הָאֶ֣בֶן הַגְּדוֹלָ֑ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ הֶעֱל֨וּ עֹל֜וֹת וַֽיִּזְבְּח֧וּ זְבָחִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לַֽיהוָֽה׃ 16וַחֲמִשָּׁ֥ה סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּ֖ים רָא֑וּ וַיָּשֻׁ֥בוּ עֶקְר֖וֹן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס
17וְאֵ֨לֶּה֙ טְחֹרֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֧יבוּ פְלִשְׁתִּ֛ים אָשָׁ֖ם לַֽיהוָ֑ה לְאַשְׁדּ֨וֹד אֶחָ֔ד לְעַזָּ֤ה אֶחָד֙ לְאַשְׁקְל֣וֹן אֶחָ֔ד לְגַ֥ת אֶחָ֖ד לְעֶקְר֥וֹן אֶחָֽד׃ ס
18וְעַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֗ב מִסְפַּ֞ר כָּל־עָרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לַחֲמֵ֣שֶׁת הַסְּרָנִ֔ים מֵעִ֣יר מִבְצָ֔ר וְעַ֖ד כֹּ֣פֶר הַפְּרָזִ֑י וְעַ֣ד ׀ אָבֵ֣ל הַגְּדוֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֤יחוּ עָלֶ֨יהָ֙ אֵ֚ת אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בִּשְׂדֵ֥ה יְהוֹשֻׁ֖עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִֽׁי׃ 19וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ וַיִּֽתְאַבְּל֣וּ הָעָ֔ם כִּֽי־הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּעָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 20וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶל־מִ֖י יַעֲלֶ֥ה מֵעָלֵֽינוּ׃ ס
21וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־יוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַת־יְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽם׃

7
1 Abantu b’e Kiriyati-Yarimi banacibunguluka bayisha barhôla gulya Mucîmba gwa Nyamubâho bagusôkana; bagendiguhira omu nyumpa ya Abinadabu oku karhondo, banaciyimika omugala Eleyazari mpu ye wakalanga Omucîmba gwa Nyamubâho.
Abafilistini bahimwa na Israheli
2 Kurhenga amango Omucîmba gwajaga aha Kiriyati-Yarimi, hagezire myâka erhali minyi, myâka makumi abirhi n’olubaga lwa Israheli lwadumukira Nyamubâho. 3 Samwel anacibwîra bene Israheli bôshi, erhi: «Akaba munayagalukire Nyamubâho n’omurhima gwinyu gôshi, murhenzagye ekarhî kinyu banyamuzi nda b’ahandi na ba-Astarte. Ci muyêrekeze Nyamubâho omurhima gwinyu munamukolere yenene, lyôki ankamulikuza oku Bafilistini. 4 Okubundi bene Israheli banacirhenza ekarhî kâbo banyamuzinda ba Bali, na ba-Astartèx, bakarhumikira Nyamubâho yenene. 5 Enyuma ly’ahola Samweli anaderha erhi: «Mushubûlize olubaga lwa bene Israheli loshi aha Mispa. Nagendimushengera emwa Nyamubâho.» 6 Banacishubukira aha Mispa. Banashamarha amîshi bagashahuliza embere za Nyamubâho, banacishenga olwo lusiku, banaciderha mpu: «Rhwabihire Nyamubâho. » Samwel arhegeka ntyo bene Israheli aha Mispa.
7 Okubundi Abafilistini bamanya oku bene Israheli bashûbûzinye aha Mi spa; Abarhambo b’Abafilistini basôka barhêzire bene Israheli. Bene Israheli bamanya omwanzi banayôboha bwenêne Abafilistini. 8 Bene Israheli banacibwîra Samwel mpu: «Mâshi orhalekaga, okula kurhusengerera emwa Nyamubâho, Lungwe wîrhu, ly’arhulikuza omu maboko g’Abafilistini.» 9 Samwel arhôla omwâna-buzi wacigoba amurherekera yeshi Nyamubâho, Samwel ashengera bwenêne bene Israheli emwa Nyamubâho, na Nyamubâho ayumva omusengero gwâge. 10 Agola mango Samwel akagihêra Nyamubâho, Abafilistini banaciyisha barhêzire bene Israheli, ci olwo lusiku Nyamubâho arhontomera bwenêne Abafilistini; ashakanya banacijamwo entemu, banacihimwa na Israheli.
11 Bene Israheli banacirhenga aha Mispa, bagenda bâmininisire kw’Abafilistini babahima kuhika hôfi na Bet-Kar. 12 Okubundi Samwel anaciyanka ibuye aliyimânika ekarhî ka Mispa na Yoshana, analiyirika izîno lya Ebeni-Ha-Azeri, kwo kuderha mpu kuhika aha Nyamubâho orhulwirire. 13 Kw’Abafilistini bahimirwe ntyôla, bagokola okukaziyisha barhêzire bene Israheli; okuboko kwa Nyamubâho kwahorheza Abafilistini amango ga Samwel gôshi. 14 Emirhundu Abafilistini bali erhi banyazire bene Israheli yôshi, bene Israheli bayishubirana kurhenga aha Ekroni kuhika aha Gali.
Bene Israheli barhenza ntyo ecihugo câbo omu maboko g’Abafilistini. Omurhûla gwaba ekarhî k’Israheli n’Abanyamoriti. 15 Samwel arhegesire bene Israheli amango g’akalamo kâbo kwôshi. 16 Ngasi mwâka àkazigenda, kurhenga e Beteli kugera e Gilgali na e Mispa erhi ye na murhegesi w’Israheli muli aho hantu hôshi. 17 Buzinda bwaho anashubira e Rama, ho enyumpa yâge yabaga, erhi n’aho anakagirhegekera Israheli, aliyubasireho oluhero lwa Nyamubâho.
1 Samuel BHS 7
1וַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י ׀ קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶל־בֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב בַּגִּבְעָ֑ה וְאֶת־אֶלְעָזָ֤ר בְּנוֹ֙ קִדְּשׁ֔וּ לִשְׁמֹ֖ר אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ פ
2וַיְהִ֗י מִיּ֞וֹם שֶׁ֤בֶת הָֽאָרוֹן֙ בְּקִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַיִּֽהְי֖וּ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיִּנָּה֛וּ כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
3וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל אֶל־כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ אִם־בְּכָל־לְבַבְכֶ֗ם אַתֶּ֤ם שָׁבִים֙ אֶל־יְהוָ֔ה הָסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֧י הַנֵּכָ֛ר מִתּוֹכְכֶ֖ם וְהָעַשְׁתָּר֑וֹת וְהָכִ֨ינוּ לְבַבְכֶ֤ם אֶל־יְהוָה֙ וְעִבְדֻ֣הוּ לְבַדּ֔וֹ וְיַצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ 4וַיָּסִ֨ירוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹ֑ת וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ פ
5וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל קִבְצ֥וּ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑תָה וְאֶתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְכֶ֖ם אֶל־יְהוָֽה׃ 6וַיִּקָּבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַֽיִּשְׁפְּכ֣וּ ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה וַיָּצ֨וּמוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם חָטָ֖אנוּ לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּצְפָּֽה׃ 7וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽי־הִתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּצְפָּ֔תָה וַיַּעֲל֥וּ סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּ֖ים אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ 8וַיֹּאמְר֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל אַל־תַּחֲרֵ֣שׁ מִמֶּ֔נּוּ מִזְּעֹ֖ק אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ 9וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד וַיַּעֲלֵ֧הֻ עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לַֽיהוָ֑ה וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יְהוָה֙ בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 10וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּרְעֵ֣ם יְהוָ֣ה ׀ בְּקוֹל־גָּ֠דוֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֕וּם עַד־מִתַּ֖חַת לְבֵ֥ית כָּֽר׃ 12וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד־הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהוָֽה׃ 13וַיִּכָּֽנְעוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְלֹא־יָסְפ֣וּ ע֔וֹד לָב֖וֹא בִּגְב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֤י יַד־יְהוָה֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁמוּאֵֽל׃ 14וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ מֵעֶקְר֣וֹן וְעַד־גַּ֔ת וְאֶ֨ת־גְּבוּלָ֔ן הִצִּ֥יל יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י שָׁל֔וֹם בֵּ֥ין יִשְׂרָאֵ֖ל וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃ 15וַיִּשְׁפֹּ֤ט שְׁמוּאֵל֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ 16וְהָלַ֗ךְ מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְסָבַב֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּ֖ל וְהַמִּצְפָּ֑ה וְשָׁפַט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־הַמְּקוֹמ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 17וּתְשֻׁבָת֤וֹ הָרָמָ֨תָה֙ כִּֽי־שָׁ֣ם בֵּית֔וֹ וְשָׁ֖ם שָׁפָ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

8
II. Samwel na Saulu
Olubaga lwa bene Israheli lwahûna okubà n’omwâmi
1 Erhi Samwel aba akola mushosi wa luvandagwa, ayimika abagala mpu barhegeke Israheli. 2 Enfula yâge yo yali Yoweli n’owa kabirhi ye wali Abiya. Bali barhegesi aha Bersheba. 3 Ci kwônene abagala barhashimbaga enjira zâge, bulya balibamekize ebirugu amasù, bakayanka empongano n’okushimba obushinganyanya kwohahe bakubula. 4 Abagula b’Israheli bôshi bashûbûzanya, bajà emwa Samwel e Rama. 5 Banacimubwîra mpu: «Lolà oku w’oyo okola mushosi n’abâna bâwe barhashibiriri enjira zâwe; orhuhage omwâmi wakarhu rhegeka erhi kwo nka kula agandi mashanja ganajira.» 6 Ako kanwa kagayisa Samwel bulya bamaderha mpu: «Orhuhè Omwâmi wakarhurhegeka.» Samwel ashenga Nyakasane. 7 Nyamubâho abwîra Samwel erhi: «Ojire okwo lubaga lunakuhûnyire bulya arhali we lulahire ci nie lulahire, lurhacilonza ndurhegeke. 8 Ntyo kwo banayôrhaga bajira kurhenga galya mango nabarhenzagya e Mîsiri kuhika bunôla, oku bandeka mpu bagend’îkolera abandi banyamizinda na ntyo kwo nâwe bakujirira. 9 Buno oyumve oku badesire, ci kwônene obayu mvise bwenêne okwôla na kandi obamanyîse obuhashe bw’omwâmi wâbà rhegeka.»

Embaka z’okubâ mwâmi
10 Ebyola binwa bya Nnâmahanga, Samwel anacibibwîra olwo lubaga lwahûnaga okuhâbwa omwâmi. 11 Anacibabwîra, erhi: «Yumvagyi obuhashe bw’obwâmi mucihambire. Owayima ekarhî kinylu arhôla bagala binyu bakakola oku ngâlè zâge, abandi babè barhabâzi omu ngabo zâge zigenda oklubihêsi, bagwâsirwe oklakazibakolera. 12 Akola agendibarhôlamwo abarhambo, baguma bakarhambula abantu b’ebihumbi, abandi babè barhambo b’abantu makumi arhânu. Abandi akabarhuma ebwa mashwa gâge, bakahinga n’okusârûla emyâka yâge, abandi bakola bagenditula eby’emirasano yâge y’oku matabâro n’ebindi by’engâlè zâge. 13 Akola arhola bali binyu, baguma bakamushiga emigavu n’okumuyendera n’okumujirira emigati. 14 Akola akamurhôla amashwa, enkoma zinyu z’emizêti minjinjà byôshi akabinyaga n’okubihà abarhonyi bâge. 15 Akola akavurhisa amashwa, enkoma zinyu z’emizâbîbu, lyo abona eby’akamasamwo abagula n’abaganda bâge. 16 Ayishikamunyaga abajà binyu n’abajà-kazi binyu, bagala binyu binjabinja, endogomi n’empanzi zinyu, n’ebyo byôshi abikolese oku bunguke bwâge. 17 Mwakahyulira amasò ginyu na mwene mubè bajà bâge. 18 Agola mango mwalaka munalakûle erhi oyôla Mwâmi mwacishogaga orhuma, na Nyakasane arhamudumize agôla mango.»
19 Olubaga lwalahira okuylumva akanwa ka Samwel, lwanacimushuza mpu: «Nanga, kukwânînc nîrhu rhubè n’owîrhu Mwâmi. 20 Na ntyo nîrhu rhwanaba nka agandi mashanja; oyo mwâmi wîrhu ye wanakarhutwîra emmanja, akajà oku matabâro nîrhu arhushokolere anagendikalwa naye akirhu entambala rhwalwa.» 21 Erhi aba amayumva ebyôla binwa byôshi by’olubaga, Samwel akanya agendibibwîra Nyamubâho. 22 Nyamubâho anacibwîra Samwel erhi: «Obajirire nk’oku banakuhunyire, obahè omwâmi». Okubundi Samwel abwîra bene Israheli erhi: «Mugendage, ngasi muguma omu lugo lwâge».
1 Samuel BHS 8
1וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת־בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיְהִ֞י שֶׁם־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 3וְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔ו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃ פ
4וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה׃ 5וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃ 6וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָה־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ פ
7וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽי־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ 8כְּכָֽל־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם־לָֽךְ׃ 9וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ ס
10וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה אֶל־הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ׃ ס
11וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ׃ 12וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשֹׂ֥ות כְּלֵֽי־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃ 13וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃ 14וְאֶת־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו׃ 15וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃ 16וְאֶת־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ׃ 17צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃ 18וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא־יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 19וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ 20וְהָיִ֥ינוּ גַם־אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֨נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃ 21וַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם וַֽיְדַבְּרֵ֖ם בְּאָזְנֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
22וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־שְׁמוּאֵל֙ שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְהִמְלַכְתָּ֥ לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ פ
9
Okuhamagalwa kwa Saulu
1 Hali muntu muguma w’omu bûko bwa Benyamini izîno lyâge ye Kisi mugala wa Abiyeli, mugala wa Serori, mugala wa Bekorati, mugala wa Afiyahi, mugala wa Munya-Benyamni muguma; abaga mntu wa burhwâli bunene. 2 Oyôla muntu ali agwêrhe omugala izîno lyâge ye Saulu, mwâna wa mubagabaga na mwinjà bwenêne. Ntà mwâna w’omu Israheli wali omulushire bwinjà n’oku buli bwâge, abantu bôshi bw’omu lubaga bakazâgimuhikira omu birhugo.
3 Mango maguma endogomi za Kisi ye waligi îshe wa Saulu zanacihera. Kisi anacibwîra omugala Saulu, erhi: «Kanya mweshi na muguma omu bambali bîrhu, muhume enjira, mujè mwalonza zirya ndogomi zirhu.» 4 Banacikanya, bagera omu birhondo bya Efrayimu, bagera omu cihugo ca Shalisha, barhabona cici. Bakanya bajà omu cihugo ca Shalimu, barhabonaga cici, bayikira ewwa bene Benyamini, nayo barhazibonaga.
5 Erhi bahika omu cihugo ca Sufu, Saulu abwîra olya mwambzli wâbo wali omulusize, erhi: «Rhugaluke bulya hali amango wankabona larha rhwe akola ayôbohire kulusha endogomi.» 6 Olya mwambali wâbo amubwîra erhi: «Lolà oku omula lugomuli omuntu wa Nnâmahanga. Ali muntu bakenga bwenêne na ngasi byôshi anaderha binabe kulya? Rhukanye rhujè emunda ali, hali amango akarhubwîriza njira ehi rhwageramwo». 7 Saulu anacidôsa olya mwambali wâbo. erhi: «Rhukayija, bicigi rhudwîrhe rhwagendimuha oyôla muntu wa Nnâmahanga; bicigi obwîne rhugwêrhe.» 8 Olya murhumisi ashubishuza Saulu amubwîra, erhi: «Lolà oku ncigwêrhe ecihimhi c’ifundo ly’amagerha g’amarhale, oyishiciha oyôla muntu wa Nnâmahanga, n’ahola anayishirhuyêreka enjira».
9 Mango ga mîra omu Israheli erhi babaga bakola bagendidôsa embûko ya Nyamuzinda bakazâgikomerera okuderha, erhi: «Mukanye rhujidôsa omugeremwa». Bulya omulêbi wa bunôla akazâgiderhwa mîra mpu mugeremwa. 10 Saulu anacibwîra mwambali wâbo erhi: «Ebyola binwa biri binjà; okanyagye rhuyije.» Banacijà emw’olya muntu wa Nnâmahanga omu lugo.
Saulu arhimanana na Samwel
11 Erhi haba bakola barherema oku murhezi gusôkîre okwôla lugo, bashimâna abanyere bajàgidoma amîshi, banacibadôsa mpu: «Kw’omugeremwa kw’ali kuno?» 12 Banacibashuza bababwîra mpu: «Kw’ali mpu loli ye embere zinyu, ci mukanyagye bulya ene lyo anayishaga omu lugo ebwa kubà olubaga lugwâsirwe okugendihêrera oku ntondo. 13 Hanomuhika omu lugo mwanashimâna arhacisôkera enyanya aj’irya, bulya olubaga lurhankalya arhanaciyisha, agwasi rwe arhangigisha enterekêro n’enyuma ly’aho abayêmêrere okulya. Musôkage buno-buno, bulya ene mwanamubona.» Banacisôkera omu lugo. 14 Oku banasôka ntya, bakola bali omu karhî kw’olugo, tundu kuli Samwel oyishire emunda bali, ago mango asôkeraga ebwa ntondo.
15 Ci kwônene lusiku luguma embere Saulu ayishe, Nyamubâho ali amarhangibonekera Samwel amubwîra erhi: 16 «Irhondo nka ganôla mango, nakurhumira omuntu w’omu bûko bwa Benyamini, omushîge amavurha, omuyîmike ye wâbà mwâmi w’olubaga lwâni lw’Israheli, ye wayôkola olubaga lwâni omu bujà bw’Abafilistini, bulya nabwîne olubaga lwâni na bulyala omulenge gwalo gwahisire emunda ndi.» 17 Oku Samwel analangira Saulu ntya, Nyamubâho abwîra Samwel erhi: «Lolà omuntu nakubwîraga, oyôla ye wayîma, abè mwâmi w’oluhaga lwâni.» 18 Saulu ahika hôfi na Samwel omu karhî kw’omuhango, anacimudôsa erhi: «Mâshi nkusengire onangule aha mw’olya mugeremwa wa Nnâmahanga».
19 Samwel ashuza Saulu amubwîra erhi: «Niono nie mugeremwa. Shokolaga, osôkere oku ntondo ebwa luhêro, ene wajirya haguma na nâni, n’irhondo nanakusengaruka ogende na ngasi hikuli emurhima hyôshi nanakulangûlahyo. 20 Oku biyêrekîre endogomi zinyu zali zihezire, orhaciyôbohaga cici, bulya zikola zibonekine hamagera nsiku isharhu. Na kandi obuhirhi bôshi bwa Israheli buli bwandi. Ka burhali bwâwe n’enyumpa ya sho yôshi?» 21 Saulu ashuza aderha, erhi: «Niono, ka ntaciberiri w’omu bûko bwa Benyamini, bûko busungunu omu bene Israheli » N’omulala gwâni ka gurhali gwomulala munyi bwenêne omu milala ya bene Benyamini yôshi? Cankarhuma wambwîra akanwa ka bene akwo?»
22 Samwel erhi aba amayanka Saulu n’omwambali abahêka omu nyumpa y’okulya, abahira embere omu karhî ka balya bali balalike bali hôfi makumi asharhu. 23 Samwel abwîra owakazâgiyenda erhi: «Lerhaga cirya cigabi nakubisagya cirya nakubwîraga nti ocilange». 24 Owakazâgiyenda alêrha okugulu kw’ecibuzi n’ezindi nyama ziba ziri eburhambi bwako, ahira embere za Saulu. Samwel anacimubwîra erhi: «Ala ebi rhwalirhukubikire ebira embere zâwe; obirye, bulya we nalimbikire kuli olu lusiku lukulu ene ndalika olubaga.» Saulu alya bôshi na Samwel mw’olwo lusiku. 25 Banaciyandagala barhenga ebwa luhêro bashubira omu lugo, babambira Saulu encingo omu nyumpa 26 naye alalakwo.
Saulu ashîgwa amavurha gw’obwâmi
Erhi buca Samwel ayakuza Saulu ebwa nyumpa erhi: «Zûka nkusengaruke ogende». Saulu azûka bahuluka oku banali babirhi bôshi na Samwely. 27 Erhi babunguluka bahika oku kafendefende kw’olugo, Samwel abwîra Saulu, erhi: «Bwira oyu mwambali wâwe abè ashokola, aj’embere oku rhwayisha». Naye anacishokola. Samwel erhi: «Ci kwônene w’oyo orhangibera aha kasanzi kasungunu, nkubwîre akanwa ka Nyamubâho».
1 Samuel BHS 9
1וַֽיְהִי־אִ֣ישׁ מִבִּן־יָמִ֗ין וּ֠שְׁמוֹ קִ֣ישׁ בֶּן־אֲבִיאֵ֞ל בֶּן־צְר֧וֹר בֶּן־בְּכוֹרַ֛ת בֶּן־אֲפִ֖יחַ בֶּן־אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י גִּבּ֖וֹר חָֽיִל׃ 2וְלוֹ־הָיָ֨ה בֵ֜ן וּשְׁמ֤וֹ שָׁאוּל֙ בָּח֣וּר וָט֔וֹב וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל ט֣וֹב מִמֶּ֑נּוּ מִשִּׁכְמ֣וֹ וָמַ֔עְלָה גָּבֹ֖הַּ מִכָּל־הָעָֽם׃ 3וַתֹּאבַ֨דְנָה֙ הָאֲתֹנ֔וֹת לְקִ֖ישׁ אֲבִ֣י שָׁא֑וּל וַיֹּ֨אמֶר קִ֜ישׁ אֶל־שָׁא֣וּל בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א אִתְּךָ֙ אֶת־אַחַ֣ד מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְק֣וּם לֵ֔ךְ בַּקֵּ֖שׁ אֶת־הָאֲתֹנֹֽת׃ 4וַיַּעֲבֹ֧ר בְּהַר־אֶפְרַ֛יִם וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץ־שָׁלִ֖שָׁה וְלֹ֣א מָצָ֑אוּ וַיַּעַבְר֤וּ בְאֶֽרֶץ־שַׁעֲלִים֙ וָאַ֔יִן וַיַּעֲבֹ֥ר בְּאֶֽרֶץ־יְמִינִ֖י וְלֹ֥א מָצָֽאוּ׃ 5הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּן־יֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִן־הָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ׃ 6וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנֵּה־נָ֤א אִישׁ־אֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙ נֵ֣לֲכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ׃ 7וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַה־נָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֨חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה אֵין־לְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ׃ 8וַיֹּ֤סֶף הַנַּ֨עַר֙ לַעֲנ֣וֹת אֶת־שָׁא֔וּל וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה֙ נִמְצָ֣א בְיָדִ֔י רֶ֖בַע שֶׁ֣קֶל כָּ֑סֶף וְנָֽתַתִּי֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וְהִגִּ֥יד לָ֖נוּ אֶת־דַּרְכֵּֽנוּ׃ 9לְפָנִ֣ים ׀ בְּיִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַ֤ר הָאִישׁ֙ בְּלֶכְתּוֹ֙ לִדְר֣וֹשׁ אֱלֹהִ֔ים לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה עַד־הָרֹאֶ֑ה כִּ֤י לַנָּבִיא֙ הַיּ֔וֹם יִקָּרֵ֥א לְפָנִ֖ים הָרֹאֶֽה׃ 10וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֧וּל לְנַעֲר֛וֹ ט֥וֹב דְּבָרְךָ֖ לְכָ֣ה ׀ נֵלֵ֑כָה וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הָעִ֔יר אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃ 11הֵ֗מָּה עֹלִים֙ בְּמַעֲלֵ֣ה הָעִ֔יר וְהֵ֨מָּה֙ מָצְא֣וּ נְעָר֔וֹת יֹצְא֖וֹת לִשְׁאֹ֣ב מָ֑יִם וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֔ן הֲיֵ֥שׁ בָּזֶ֖ה הָרֹאֶֽה׃ 12וַתַּעֲנֶ֧ינָה אוֹתָ֛ם וַתֹּאמַ֥רְנָה יֵּ֖שׁ הִנֵּ֣ה לְפָנֶ֑יךָ מַהֵ֣ר ׀ עַתָּ֗ה כִּ֤י הַיּוֹם֙ בָּ֣א לָעִ֔יר כִּ֣י זֶ֧בַח הַיּ֛וֹם לָעָ֖ם בַּבָּמָֽה׃ 13כְּבֹאֲכֶ֣ם הָעִ֣יר כֵּ֣ן תִּמְצְא֣וּן אֹת֡וֹ בְּטֶרֶם֩ יַעֲלֶ֨ה הַבָּמָ֜תָה לֶאֱכֹ֗ל כִּ֠י לֹֽא־יֹאכַ֤ל הָעָם֙ עַד־בֹּא֔וֹ כִּֽי־הוּא֙ יְבָרֵ֣ךְ הַזֶּ֔בַח אַחֲרֵי־כֵ֖ן יֹאכְל֣וּ הַקְּרֻאִ֑ים וְעַתָּ֣ה עֲל֔וּ כִּֽי־אֹת֥וֹ כְהַיּ֖וֹם תִּמְצְא֥וּן אֹתֽוֹ׃ 14וַֽיַּעֲל֖וּ הָעִ֑יר הֵ֗מָּה בָּאִים֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וְהִנֵּ֤ה שְׁמוּאֵל֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתָ֔ם לַעֲל֖וֹת הַבָּמָֽה׃ ס
15וַֽיהוָ֔ה גָּלָ֖ה אֶת־אֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹא־שָׁא֖וּל לֵאמֹֽר׃ 16כָּעֵ֣ת ׀ מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־עַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֨יתִי֙ אֶת־עַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי׃ 17וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶת־שָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי׃ 18וַיִּגַּ֥שׁ שָׁא֛וּל אֶת־שְׁמוּאֵ֖ל בְּת֣וֹךְ הַשָּׁ֑עַר וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵי־זֶ֖ה בֵּ֥ית הָרֹאֶֽה׃ 19וַיַּ֨עַן שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־שָׁא֗וּל וַיֹּ֨אמֶר֙ אָנֹכִ֣י הָרֹאֶ֔ה עֲלֵ֤ה לְפָנַי֙ הַבָּמָ֔ה וַאֲכַלְתֶּ֥ם עִמִּ֖י הַיּ֑וֹם וְשִׁלַּחְתִּ֣יךָ בַבֹּ֔קֶר וְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ אַגִּ֥יד לָֽךְ׃ 20וְלָאֲתֹנ֞וֹת הָאֹבְד֣וֹת לְךָ֗ הַיּוֹם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֔ים אַל־תָּ֧שֶׂם אֶֽת־לִבְּךָ֛ לָהֶ֖ם כִּ֣י נִמְצָ֑אוּ וּלְמִי֙ כָּל־חֶמְדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל הֲל֣וֹא לְךָ֔ וּלְכֹ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃ ס
21וַיַּ֨עַן שָׁא֜וּל וַיֹּ֗אמֶר הֲל֨וֹא בֶן־יְמִינִ֤י אָ֨נֹכִי֙ מִקַּטַנֵּי֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִשְׁפַּחְתִּי֙ הַצְּעִרָ֔ה מִכָּֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת שִׁבְטֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וְלָ֨מָּה֙ דִּבַּ֣רְתָּ אֵלַ֔י כַּדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס
22וַיִּקַּ֤ח שְׁמוּאֵל֙ אֶת־שָׁא֣וּל וְאֶֽת־נַעֲר֔וֹ וַיְבִיאֵ֖ם לִשְׁכָּ֑תָה וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ בְּרֹ֣אשׁ הַקְּרוּאִ֔ים וְהֵ֖מָּה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִֽישׁ׃ 23וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ לַטַּבָּ֔ח תְּנָה֙ אֶת־הַמָּנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָ֑ךְ אֲשֶׁר֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ שִׂ֥ים אֹתָ֖הּ עִמָּֽךְ׃ 24וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּח אֶת־הַשֹּׁ֨וק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֨אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 25וַיֵּרְד֥וּ מֵהַבָּמָ֖ה הָעִ֑יר וַיְדַבֵּ֥ר עִם־שָׁא֖וּל עַל־הַגָּֽג׃ 26וַיַּשְׁכִּ֗מוּ וַיְהִ֞י כַּעֲל֤וֹת הַשַּׁ֨חַר֙ וַיִּקְרָ֨א שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־שָׁאוּל֙ הַגָּ֣גָ לֵאמֹ֔ר ק֖וּמָה וַאֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיָּ֣קָם שָׁא֗וּל וַיֵּצְא֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם ה֥וּא וּשְׁמוּאֵ֖ל הַחֽוּצָה׃ 27הֵ֗מָּה יֽוֹרְדִים֙ בִּקְצֵ֣ה הָעִ֔יר וּשְׁמוּאֵ֞ל אָמַ֣ר אֶל־שָׁא֗וּל אֱמֹ֥ר לַנַּ֛עַר וְיַעֲבֹ֥ר לְפָנֵ֖ינוּ וַֽיַּעֲבֹ֑ר וְאַתָּה֙ עֲמֹ֣ד כַּיּ֔וֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ֖ אֶת־דְּבַ֥ר אֱלֹהִֽים׃ פ
10
1 Samwel ayanka ecihakabiro c’amavurha, agadubulira Saulu okw’irhwe, amuhôbera amubwîra, erhi: «Ka Nyamubâho arhamakushiga mpu obè Mwâmi w’olubaga lwâge, Israheli? We wakaz’itwîra olubaga lwa Nyamubâho emmanja n’okulurhenza omu maboko g’abashombanyi balwo. Lolaga ecimanyîso Nyamubâho ayêrekinemwo oku akushizire mpu obè mwâmi w’olubaga lwâge.
2 Buno wanantegaho, washimâna bantu babirhi hôfi h’ecûsho ca Rasheli, omu cihugo ca Benyamini, aha Selisaha, bayishikubwîra oku babwîne zirya ndogomi wajaga walonza; mpu lolà oku sho arhacibà oku lw’endogomi n’omurhima gwâge gwakangalire erhi we orhuma, anadwîrhe aderha mpu gurhi nankacibona mugala wâni? 3 Kurhenga ahola omu kushimba enjira yâwe wanahika omu rhurhondo rhwa Tabora rhukulikirine, ahola bantu basharhu barherema emwa Lungwe e Beteli, muguma ayisha ahuga banahene basharhu, owundi ayisha agwêrhe birhiri bisharhu bya migati, n’owundi ayisha agwêrhe akabindi k’idivayi. 4 Banakulamusa banakuhe migati ibirhi nâwe wanayiyankirira omu maboko gâbo. 5 Enyuma lyaho wânajà emwa Lungwe e Gibeya, halya abarhambo b’Abafilistini bakahanda. Na hano okola wajà omu lugo wanashimâna omurhwe gw’abalêbi bâhona ebwa ntondo, emunda balihêra, banayishire ba shokolirwe n’emijegereza, engoma, orhurhera n’ennanga, wababandana balêba. 6 Omûka gwa Nyakasane gwanakuja okw’irhwe, nâwe wanarhôndêra okulêba, na ntyo ohinduke muntu muhyâhya. 7 Hano onabona ebyo bimanyîso byôshi, bikurhindakwo, aho wanajira oku oyumvîrhe kwakujamwo bulya Nyamubâho akurhuzirekwo. 8 Kandi wanabungulukira embere zâni e Gilgali, nâni ngaliyisha mbungulikire emunda oli nkushimane yo, nterekêre enterekêro z’embâgwa n’ez’okushenga omurhûla. Waninda nsiku nda ngali kushimâna, gwo mango nakubwîra oku ogwâsirwe okujira.
Okugaluka kwa Saulo e Gibeya
9 Oku Saulu anahindamula omugongo ntyâla, akola alekana na Samwel, Lungwe amuhindula omu kumuha gundi gundi murhima, ci kwônene birya bimanyîso byôshi byagaliba olwo lusiku lwonene. 10 Erhi bahika aha Gibeya, omurhwe gw’abalêbi gwafununukira kuli ye, omûka gwa Lungwe gwamurhûla kwo, naye arhondêra okulêba haguma nabo. 11 Ngasi bamuyishigi agandi mango, injo na lishinjo, erhi babona adwîrhe alêba haguma n’abandi balêbi, bôshi badôsanya mpu: «Bici byayishire muli mwene Kisi? Kusiga Saulu naye akola ali omu balêbi?» 12 Muntu muguma omu lubaga lw’ahôla anacirhenga omu kanwa aderha erhi: «Îshe w’abo ye ndi?» Kurhenga ago mango hazûka omugani gw’okuderha mpu: «Kuziga Saulu naye akola aba mulêbi?» 13 Erhi ayûsa okulêba, asôkera ebwa luhêro enyanya. 14 Mwishè wa Saulu anacidôsa Saulu bone olya mwambali wâbo, erhi: «Ngahi mwâli mujire?» Saulu ashuza erhi: «Rhwali rhujire rhwalonza endogomi, ci ene rhuba rhurhazibwini, rhwaja emwa Samwel». 15 Oyo mwishè wa Saulu anacimubwîra erhi: «Mbwiragi nâni kurhi Samwel anamubwizire?» 16 Saulu anacimushuza, erhi: «Anarhubwizire bwinjabwinja oku endogomi zabonekine. Ci oku biyêrekîre obwâmi, orhavuhûlaga ebi Samwel adesire.»
Nyamubâho acîshoga Saulu mpu abè mwâmi
17 Samwel anacihamagala olubaga lwôshi embere za Nyamubâho aha Mispa. 18 Anacibwîra bene Israheli, erhi: «Nyamubâho, Lungwe w’Israheli adesire ntyâla: Niene nakûlaga Israheli omu Mîsiri, kandi nanamulîkûza oku bâmi bakagimulibuza bôshi. 19 Ci mwêhe mw’oyomugayire Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ene n’obwo ye wamuyôkolaga omu malumwa n’omu mbaka zôshi, mwagali mubwîra mpu: orhuyimikire nîrhu omwâmi wakarhurhegeka. muyishage bunôla muciyêrekane embere za Nyamubâho. Lero muyishage mucihebe embere za Nyakasane nk’oku amashanja ginyu ganali.» 20 Samwel akashegeza amashanja gôshi ga bene Israheli, n’ishanja lya Benyamini lyagwârhwa n’ecigole. 21 Anaciyegeza ishanja lya Benyamini, mulala oku mulala, n’omulala gwa Matri gwagwârhwa; kandi Saulu mwene Kisi agwârhwa muli gwo. Bamulonza bamubula. 22 Okubundi bashubicidôsa Nyamubâho, mpu: «K’Oyo muntu ananayishire hano?» Nyamubâho ashuza, erhi: «Ci yola ocifulisire omu birugu!» 23 Balibirha bamugogonyola halya, anaciyimanga ekarhî kw’olubaga abarhaluka bôshi buli kurhenga omu birhugo ciru na kulusha. 24 Samwel abwîra olubaga, erhi: «Ka mubwîne oyu Lungwe acîshozire? Omu lubaga loshi murhali owundi oli nka ye.» Olubaga lwôshi lwanacibanda orhuhababo, mpu: «Mwâmi aganze anagandaze!» 25 Okubundi obwôla, Samwel anacibwîra olubaga olw’oyôla Mwâmi wayishibayîmamwo, ayandika galya mahashe gâge omu citabu, anacidekereza embere za Nyamubâho, okubundi Samwel abwîra olubaga oku lwanashubûkaga. 26 Saulu naye ashubira emwâge e Gibeya, ci erhi anakola alusibwe n’abantu b’entwâli, aba Lungwe anazusagya omurhima. 27 Ci kwônene abâli babî, bene Beliali (Shetani mumînya) bakaciduduma, mpu: «Kurhi oyûla ayishirhuyôkola?» Bamugayaguza bwenêne, ciru barhaderhaga mpu bankamurhûla kantu kalebe. Ci yêhe acîhulikirira.
1 Samuel BHS 10
1וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל־רֹאשֹׁ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי־מְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה עַל־נַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽיד׃ 2בְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵעִמָּדִ֔י וּמָצָאתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם־קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֨יךָ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי׃ 3וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֨אתָ֙ עַד־אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֨שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֥ד נֹשֵׂ֖א נֵֽבֶל־יָֽיִן׃ 4וְשָׁאֲל֥וּ לְךָ֖ לְשָׁל֑וֹם וְנָתְנ֤וּ לְךָ֙ שְׁתֵּי־לֶ֔חֶם וְלָקַחְתָּ֖ מִיָּדָֽם׃ 5אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִיאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵֽהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃ 6וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֨יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃ 7וְהָיָ֗ה כִּ֥י תָבֹ֛אינָה הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃ 8וְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד־בּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ 9וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֨כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפָךְ־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כָּל־הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס
10וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶל־נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם׃ 11וַיְהִ֗י כָּל־יֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ום וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם־נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ מַה־זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃ 12וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל־כֵּן֙ הָיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃ 13וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃ 14וַיֹּאמֶר֩ דּ֨וֹד שָׁא֥וּל אֵלָ֛יו וְאֶֽל־נַעֲר֖וֹ אָ֣ן הֲלַכְתֶּ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לְבַקֵּשׁ֙ אֶת־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת וַנִּרְאֶ֣ה כִי־אַ֔יִן וַנָּב֖וֹא אֶל־שְׁמוּאֵֽל׃ 15וַיֹּ֖אמֶר דּ֣וֹד שָׁא֑וּל הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י מָֽה־אָמַ֥ר לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃ 16וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־דּוֹד֔וֹ הַגֵּ֤ד הִגִּיד֙ לָ֔נוּ כִּ֥י נִמְצְא֖וּ הָאֲתֹנ֑וֹת וְאֶת־דְּבַ֤ר הַמְּלוּכָה֙ לֹֽא־הִגִּ֣יד ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר שְׁמוּאֵֽל׃ פ
17וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל֙ אֶת־הָעָ֔ם אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃ 18וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פ
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וָאַצִּ֤יל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּד֙ כָּל־הַמַּמְלָכ֔וֹת הַלֹּחֲצִ֖ים אֶתְכֶֽם׃ 19וְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶת־אֱלֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר־ה֣וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכָּל־רָעוֹתֵיכֶ֣ם וְצָרֹֽתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּי־מֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽם׃ 20וַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽן׃ 21וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־שֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ו וַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא׃ 22וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד֙ בַּֽיהוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ ס
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל־הַכֵּלִֽים׃ 23וַיָּרֻ֨צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּל־הָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָה׃ 24וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּ֣וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
25וַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־הָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־כָּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ 26וְגַ֨ם־שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר־נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃ 27וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־יֹּשִׁעֵ֨נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃ פ

11
Saulu ahima bene Amoniti
1 Mango maguma, Nahashi mu-Amoniti aja oku matabâro, agenditwa olugerêro aha Yabeshi omu Gileadi. Abantu bw’omu Yabeshi bôshi banacibwîra Nahashi mpu: «Mashi rhunywâne na ntyo rhwanakulwira». 2 Ci kwônene go mango olya mu-Amoniti Nahashi abashuzize, erhi: «Alagi okwarhuma rhwanywana rhweshi na ninyu: Muleke njè namurhomola mweshi ngasi muguma isù ly’ekulyo na ntyo Israheli yeshi enshonyi zimubumbe. 3Abashamuka bw’omu Yabeshi banacimubwîra mpu: «Orhangirhuleka nîrhu nsiku nda rhulike entumwa omu cihugo ca Israheli côshi, n’akaba ntâye wankarhurhabâla rhwanacihana rhweshi emunda oli». 4 Entumwa zanacihika e Gibeya emwa Saulu, zanacibwîra olubaga ebyôla binwa, n’olubaga lwayâma bwenêne. 5 Mw’agôla mango erhi Saulu akola afuluka ebwa mashwa gâge, ayisha akulikire enkafu zâge. Saulu anacidôsa erhi: «Bici ebyôla olubaga lwalakira?» Banacimumanyîsa birya binwa by’abantu b’e Yabeshi.
6 Oku anayumva ebyôla binwa, omûka gwa Nyakasane gwamuyandagalirakwo, gwamugwârha. 7 Anaciyanka nkafu ibirhi aja azitwa bihimbi bihimbi, anacilika entumwa zajà omu cihugo ca bene Israheli côshi n’okujà kwabwîra abantu, erhi: «Mpu ngasi orhajiri oku matabâro bôshi na Saulu haguma na Samwel, naye banajà bamurhôla bihimbi bihimbi aka ezira nkafu zâge». Okubundi obwôla, obwôba bwa Nyamuzinda bwanacibarhogerakwo bôshi, bashagamukira oku matabâro nka muntu muguma. 8 Saulu abaganja, bôshi okubanali erhi bakola bali aha Bezeki: Bene Israheli bali bihumbi magana asharhu, na bene Yuda bali balume bihumbi makumi asharhu. 9 Banacibwîra zirya ntumwa zaliyishire, mpu: «Mugendibwîra abantu b’e Yabeshi omu Giieadi, erhi: “Irhondo mwabona obuyokoke gala mango izûba liyerêra». Zirya ntumwa zagaluka zajibwîra abantu b’e Yabeshi kulya zarhumagwa, nabo bôshi bajàmwo omwîshingo munene bwenêne. 10 Abo bantu b’e Yabeshi banacibwîra balya Banya-Amoniti erhi: “Irhondo Lyo rhwayisha emunda muli, mwene murhujirirage oku mubwîne kuii kwinjà». 11 Oku lusiku lwakulikiraga, Saulu agabanya engabo yâge muii mirhwe isha rhu. Bôshi bayongoberera omu legerero lw’Abanya-Amoniti mucêracêra. Babahima erhi izûba Iiyerera. Abashugunukaga bagenda emihanda erhashinganana.
Saulu ayîmikwa
12 Olubaga lwanacibwîra Samwel, mpu: «Ndi olya waderhaga mpu: Ka Saulu ye wakaba Mwâmi wîrhu? Orhuhè abola bantu rhubanige». 13 Ci kwônene Saulu ashuza erhi: «Ntâye wakayîrhwa ene, bulya oku lw’ene Nyamuzinda ye yokwire olubaga lwâge lw’Israheii.» 14 Samwel abwîra olubaga, erhi: «Mukanye duba, rhujè aha Giligali rhuge nd’iyimanikiraho obwâmi. » 15 Olubaga lwanacija e Giligali, lwayimikiraho Saulu omu masù ga Nyamubâho. Barherekêra ahola Giligali enterekêro z’okushenga omurhûla emwa Nyamubâho na bene Israheli bashagalukira halya bwenêne.
1 Samuel BHS 11
1וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל־יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל־נָחָ֔שׁ כְּרָת־לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם בִּנְק֥וֹר לָכֶ֖ם כָּל־עֵ֣ין יָמִ֑ין וְשַׂמְתִּ֥יהָ חֶרְפָּ֖ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו זִקְנֵ֣י יָבֵ֗ישׁ הֶ֤רֶף לָ֨נוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְנִשְׁלְחָה֙ מַלְאָכִ֔ים בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִם־אֵ֥ין מוֹשִׁ֛יעַ אֹתָ֖נוּ וְיָצָ֥אנוּ אֵלֶֽיךָ׃ 4וַיָּבֹ֤אוּ הַמַּלְאָכִים֙ גִּבְעַ֣ת שָׁא֔וּל וַיְדַבְּר֥וּ הַדְּבָרִ֖ים בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂא֧וּ כָל־הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃ 5וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל בָּ֣א אַחֲרֵ֤י הַבָּקָר֙ מִן־הַשָּׂדֶ֔ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל מַה־לָּעָ֖ם כִּ֣י יִבְכּ֑וּ וַיְסַ֨פְּרוּ־ל֔וֹ אֶת־דִּבְרֵ֖י אַנְשֵׁ֥י יָבֵֽישׁ׃ 6וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ עַל־שָׁא֔וּל בְּשָׁמְע֖וֹ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר אַפּ֖וֹ מְאֹֽד׃ 7וַיִּקַּח֩ צֶ֨מֶד בָּקָ֜ר וַֽיְנַתְּחֵ֗הוּ וַיְשַׁלַּ֞ח בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵל֮ בְּיַ֣ד הַמַּלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֒ אֲשֶׁר֩ אֵינֶ֨נּוּ יֹצֵ֜א אַחֲרֵ֤י שָׁאוּל֙ וְאַחַ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לִבְקָר֑וֹ וַיִּפֹּ֤ל פַּֽחַד־יְהוָה֙ עַל־הָעָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃ 8וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּבָ֑זֶק וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף וְאִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ 9וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּהְיֶֽה־לָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה בְּחֹ֣ם הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃ 10וַֽיֹּאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָּ֔נוּ כְּכָל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃ ס
11וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּ֨שֶׂם שָׁא֣וּל אֶת־הָעָם֮ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁים֒ וַיָּבֹ֤אוּ בְתוֹךְ־הַֽמַּחֲנֶה֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּכּ֥וּ אֶת־עַמּ֖וֹן עַד־חֹ֣ם הַיּ֑וֹם וַיְהִ֤י הַנִּשְׁאָרִים֙ וַיָּפֻ֔צוּ וְלֹ֥א נִשְׁאֲרוּ־בָ֖ם שְׁנַ֥יִם יָֽחַד׃ 12וַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י הָאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽם׃ 13וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹֽא־יוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂה־יְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
14וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה׃ 15וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־מְאֹֽד׃ פ
12
Ebinwa bya Samwel by’okuleka Saulo omu bucîrânuzi
1 Samwel anacibwîra bene Israheli, erhi: «Ka murhabwini oku nakagiyumvîrhiza akanwa kinyu, muli ebi mwanampunaga byôshi, kwarhuma nyimika omwâmi winyu. 2 Lero mubonage, oku ye mwâmi okola wakamurhegeka oyo. Bulya ncikolera mushosi, muntu wa mvi, na bagala bani abâla ekarhî kinyu. Niono nàmushokolîre kurhenga eburho bwâni kuhika gano mango. 3 Mumbwîne niono ndi hanola, mumbwîre embere za Nnâmahanga n’embere z’oyu mwambali wâge, nkafu erhi ndogomi ya ndi nkola nyanzire. Indi nababazize nîsi erhi kumurhindibuza? Indi nkola mpunyire empongano, mpu lyo muh’olubanja. Mweshi mwananyêrera.» 4 Bôshi banacishuza, mpu: «Orharhujiriraga bubî buci, orhanarhulihuzagya orhanahambiraga mpongano ya ndi». 5 Anashubibabwîra, erhi: «Nyamubâho yêne muhamiriza ekarhî kîrhu rhweshi, n’oyôla mwambali ali muhamiriza wâni olu lusiku lw’ene, oku ntà kantu kabi mwavumbwîre omu bwôrhere bwâni.» Olubaga lwanacishuza mpu: «Neci ali muhamîrizi.» 6 Samwel anacibwîra olubaga erhi: «Nyamubâho wayimanikaga Mûsa na Aròni anakûla olubaga lwinyu e Mîsiri, ali muhamîrizi wâni. 7 Mushegerage hanola, bunôla nkolaga namuyêreka aminja Nyamubâho amujirire mwe n’aba busi binyu. 8 Neci erhi Yakôbo aba akola ali e Mîsiri, Abanya-Mîsiri barhindubuza ababusi binyu, nabo bayimbirira Nyamubâho abarhumira Mûsa na Aròni mpu babarhenze eyo, abatulire hano hantu. 9 Ci kwônene bayibagira Lungwe wâbo, naye abahâna emwa Sisera murhambo w’engabo ya Hasori: Kandi ashubibahâna emwa Abafilistini n’emwa mwâmi w’e Mowabu, abola bôshi babalibuza n’entambala nyinji. 10 Go mango bayakuzize Nyamubâho, mpu: Rhwakuhemukire Yâgirwa Nyakasane rhwakuleka, lero rhwagendikolera abandi banyamuzinda, bo ba Bali, ba Astarte: mpu ci bunôla orhulikuzagye oku bashombanyi bîrhu, lero rhukolaga rhuhizire okukukolera.» 11 Lungwe abarhumira Yerubali, abarhumira Baraki, abarhumira Yefutè, na Samwel, abalikuza oku bashombanyi, bali bazongolosire, n’enyuma ly’aho mwabona omurhûla. 12 Kandi amango mwabonaga Nahashi, mwâmi muguma wa bene Amoniti, mweshi erhi mubona oku adwîrhe amurhega, mwene mwambwîra mpu lero ninyu mubè n’omwâmi wakamurhegeka n’obwôla Nyamubâho yenene ye Mwâmi winyu. 13 Alagi bunôla omwâmi mwacishogaga, ye mwâmi mwashengaga; sinzagyi oku Nyamubâho amamushobôza omwâmi wakamurhegeka. 14 Mukarhînya Nyamubâho, munamukolere, mukanayumwa izù lyâge, n’akaba murhacicîhindwiri oku kanwa ka Nyamubâho, na kandi mwoyo, haguma n’oyo mwâmi winyu, erhi mwakashimba Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, kuli kwinjà.
15 Ci kwônene erhi mwakabula kushimba izù lya Nyamubâho, okuboko kwâge kwanamugombya nka kula kwagombagya ababusi binyu. 16 Murhangibera ahâla buno, lyo mubona ecirhangazo Lungwe ajira omu masù ginyu. 17 Ka garhali mango ga kurhema engano gano? Nkola nashenga Nyamubâho, amurhumire emilazo n’enkuba mwabonerako bubî bunene bunganaci mwajizire embere za Nyamubâho erhi muhambira okubà n’omwâmi. 18 Samwel ashenga Nyamubâho, na Nyamubâho alika olwôla lusiku emilazo n’enkuba, ntyo olubaga lwayôboha bwenêne Nyamubâho na Samwel. 19 Oluhaga lwôshi lwanacihwira Samwel mpu: «Oshengere abarhumisi bâwe oyûla Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, rhurhafaga, bulya oku mabî gîrhu rhwayushwirekwo okuhûna omwâmi». 20 Samwel ashuza olubaga erhi: «Murhayôbohaga, mwajizire agôla mabî gôshi, ci mumanye murhacihinduliraga Nyamubâho, ci mukolere Nyamubâho n’omurhima gwinyu gôshi. 21 Mumanye mwakashubiderha mpu mukola mwagendikulikira eby’obukurungu n’obwo birhankanamuciza ciru, bulya bya busha. 22 Bulya arhankalekerera oluhaga lwâge erhi izîno lyâge lirhuma, bulya Nyamubâho yenene ahizire okumujira lubaga lwâgez.
23 Kuli nie ntà mango nankagomera Nyamubâho, omu kuleka okukamushengera. Ci namubwîriza enjira nyinjà na nongedu. 24 Casiga murhinye Nyakasane munamukolere n’omurhima gwinyu gôshi. Mwene mwanahashibona minjà maci amajira ekarhî kinyu. 25 Ci kwônene, erhi mwankashubikajira amabî, abè mwe, abè oyo mwâmi winyu, mwanahungumuka.
1 Samuel BHS 12
1וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל הִנֵּה֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקֹֽלְכֶ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲמַרְתֶּ֖ם לִ֑י וָאַמְלִ֥יךְ עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ 2וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֣לֶךְ ׀ מִתְהַלֵּ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֗ם וַאֲנִי֙ זָקַ֣נְתִּי וָשַׂ֔בְתִּי וּבָנַ֖י הִנָּ֣ם אִתְּכֶ֑ם וַאֲנִי֙ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לִפְנֵיכֶ֔ם מִנְּעֻרַ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 3הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת־מִ֤י עָשַׁ֨קְתִּי֙ אֶת־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם׃ 4וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹֽא־לָקַ֥חְתָּ מִיַּד־אִ֖ישׁ מְאֽוּמָה׃ 5וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד יְהוָ֣ה בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽד׃ פ
6וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־הָעָ֑ם יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־אֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 7וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּב֛וּ וְאִשָּׁפְטָ֥ה אִתְּכֶ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אֵ֚ת כָּל־צִדְק֣וֹת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם וְאֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ 8כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יַעֲקֹ֖ב מִצְרָ֑יִם וַיִּזְעֲק֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֗ן וַיּוֹצִ֤יאוּ אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַיֹּשִׁב֖וּם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 9וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּמְכֹּ֣ר אֹתָ֡ם בְּיַ֣ד סִֽיסְרָא֩ שַׂר־צְבָ֨א חָצ֜וֹר וּבְיַד־פְּלִשְׁתִּ֗ים וּבְיַד֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בָּֽם׃ 10וַיִּזְעֲק֤וּ אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמְרֻ֣ חָטָ֔אנוּ כִּ֤י עָזַ֨בְנוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וַנַּעֲבֹ֥ד אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֑וֹת וְעַתָּ֗ה הַצִּילֵ֛נוּ מִיַּ֥ד אֹיְבֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃ 11וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת־בְּדָ֔ן וְאֶת־יִפְתָּ֖ח וְאֶת־שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם מִיַּ֤ד אֹֽיְבֵיכֶם֙ מִסָּבִ֔יב וַתֵּשְׁב֖וּ בֶּֽטַח׃ 12וַתִּרְא֗וּ כִּֽי־נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּוֹן֮ בָּ֣א עֲלֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ לִ֔י לֹ֕א כִּי־מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם׃ 13וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם אֲשֶׁ֣ר שְׁאֶלְתֶּ֑ם וְהִנֵּ֨ה נָתַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ 14אִם־תִּֽירְא֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ וּשְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקֹל֔וֹ וְלֹ֥א תַמְר֖וּ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וִהְיִתֶ֣ם גַּם־אַתֶּ֗ם וְגַם־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר מָלַ֣ךְ עֲלֵיכֶ֔ם אַחַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 15וְאִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וּמְרִיתֶ֖ם אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהָיְתָ֧ה יַד־יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וּבַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 16גַּם־עַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְהוָ֔ה עֹשֶׂ֖ה לְעֵינֵיכֶֽם׃ 17הֲל֤וֹא קְצִיר־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ ס
18וַיִּקְרָ֤א שְׁמוּאֵל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה קֹלֹ֥ת וּמָטָ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּירָ֨א כָל־הָעָ֥ם מְאֹ֛ד אֶת־יְהוָ֖ה וְאֶת־שְׁמוּאֵֽל׃ 19וַיֹּאמְר֨וּ כָל־הָעָ֜ם אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל הִתְפַּלֵּ֧ל בְּעַד־עֲבָדֶ֛יךָ אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וְאַל־נָמ֑וּת כִּֽי־יָסַ֤פְנוּ עַל־כָּל־חַטֹּאתֵ֨ינוּ֙ רָעָ֔ה לִשְׁאֹ֥ל לָ֖נוּ מֶֽלֶךְ׃ ס
20וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־הָעָם֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אַתֶּ֣ם עֲשִׂיתֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את אַ֗ךְ אַל־תָּס֨וּרוּ֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֶת־יְהוָ֖ה בְּכָל־לְבַבְכֶֽם׃ 21וְלֹ֖א תָּס֑וּרוּ כִּ֣י ׀ אַחֲרֵ֣י הַתֹּ֗הוּ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יוֹעִ֛ילוּ וְלֹ֥א יַצִּ֖ילוּ כִּי־תֹ֥הוּ הֵֽמָּה׃ 22כִּ֠י לֹֽא־יִטֹּ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר שְׁמ֣וֹ הַגָּד֑וֹל כִּ֚י הוֹאִ֣יל יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות אֶתְכֶ֛ם ל֖וֹ לְעָֽם׃ 23גַּ֣ם אָנֹכִ֗י חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵחֲטֹ֣א לַֽיהוָ֔ה מֵחֲדֹ֖ל לְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעַדְכֶ֑ם וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם בְּדֶ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה וְהַיְשָׁרָֽה׃ 24אַ֣ךְ ׀ יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֹת֛וֹ בֶּאֱמֶ֖ת בְּכָל־לְבַבְכֶ֑ם כִּ֣י רְא֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִגְדִּ֖ל עִמָּכֶֽם׃ 25וְאִם־הָרֵ֖עַ תָּרֵ֑עוּ גַּם־אַתֶּ֥ם גַּֽם־מַלְכְּכֶ֖ם תִּסָּפֽוּ׃ פ
13
1 Saulu alwîsa Abafilistini anarhangira okugoma
1 Saulu ali akola agwêrhe emyâka erhi aba Mwâmi. Ayimire myâka ibirhi ali mwâmi omu Israhelia. 2 Saulu anacicîshoga bantu bihumbi bisharhu omu bene Israheli: Bihumbi bibirhi byakazâgibêra bôshi naye aha Mikimasi n’oku ntondo ya Beteli, n’abandi ba cihumbi bàbaga bôshi na Yonatani aha Gibeya emwa bene Benyamini. Abandi basigalaga omu lubaga abarhuma ngasi baguma omu mwababwe. 3 Yonatani ayîrha owali murhambo w’Abafilistini wabaga aha Gibeya n’Abafilistini bamanya ogwo mwanzi. Saulu abûhisa omushekera omu cihugo côshi, na Bene Israheli bôshi bayumva ogwôla mwanzi oku: 4 Saulu anayisire omurhambo w’Abafilistini, n’Israheli yeshi akola ahigirwe n’ Abafilistini. Olubaga lwôshi lwashubukiraho Saulu aha Giligali. 5 Abafilistini banacishûbûzanya mpu bagendilwîsa bene Israheli; bali badwîrhe ngâlè bihumbi makumi asharhu, na bihumbi ndarhu bya basirika balwira oku nfarasi n’eyindi ngabo y’abantu bali banji nka mushenyi gw’oku nyanja. Banaciyisha batwa olugerêro aha Mikimasi olunda lwa Beti-Aweni. 6 Erhi abantu b’Israheli babona oku ntaho bacifunyukira bulya bali erhi bagosirwe enyunda zôshi, barhondêra okucifulika baguma omu nyâla, abandi omu malumba, abandi omu mabuye, abandi omu nyenga n’abandi omu mina y’okulega amîshi, abandi omu mahwa. 7 Abahàbraniya bayikira ciru Yordani kuhika e Gadi n’e Gileadi.
Samwel na Saulo barhenganakwo
Agola mango erhi Saulub aciri e Gilgali n’olubaga erhi ludwîrhe lwajugumira e burhambi bwâge. 8 Alinda nsiku nda nka kulya amango omulêbi Samwel anali atwîre. Ci Samwel arhayishaga duba aha Gilgali. Olubaga lwarhôndêra okuyâka n’okucijira kuli na Saulu. 9 Lero ahola Saulu aderha, erhi: «Nderheri enterekêro y’embâgwa n’enterekêro y’okushenga omurhûla. Yêne anacihêra enterekêro.» 10 Oku ayusihêra ntya, naye Samwel ayisha, Saulu ahuluka mpu agendimuyankirira anamulamuse. 11 Samwel anacimubwîra, erhi: «Kurhi wajizire?» Saulu ashuza, erhi: «Ene mbona oku olubaga lukola ludwîrhe lwandeka, lwanayakira kuli, n’erhi obà orhayishaga lulya lusiku watwâga, n’ene mbona oku Abafilistini bamahanda aha Mikimasi. 12 Naderha nti Abafilistini ene bakola banyandagilirakwo aha Gilgali na ciru ntanacishenga Nnâmahanga. Okubundi namarhôla omuhigo namarherekêra enterekêro y’embâgwa. 13 Samwel anashuza Saulu erhi: «Wajizire nka musirhe; ocishimbaga irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakuhaga, Nyamubâho anali ayimânika obwâmi bwâwe omu Israheli ensiku zôshi. 14 Ci kwônene obwâmi bwâwe ntà misî bwacijira. Nyamubâho analongize owundi olya oli n’omurhima gwâge, olya wankahasha okukacîkubagira ye, oyo ye anajizire mwâmi w’olubaga lwâge, bulya orhashimbire oku Nyamubâho anali akurhegesire. 15 Samwel ayimuka e Gilgali aja e Geba emwa bene Benyamini. Saulu aganja abantu bali bacisigire bôshi naye, bahika omu bantu magana gali ndarhu.
Okucîrheganya oku ntambala
16 Saulu n’omugala Yonatani n’olubaga lwali lucisigire bôshi nabo, babêra aha Geba emwa bene Benyamini, nabo Abafilistini bajitwa olugerêro aha Mikimasi. 17 Omurhwe gw’Abafilistini balya banali b’entwâli barhenga omubirâlo bayisha bigamba bisharhu: cigamba ciguma cayisha omu njira y’e Ofra ebwa cihugo ca Shuwala. 18 Ecindi cigamba cayisha omu njira y’e Betoroni, n’ecindi cigamba carhôla enjira cayisha burhambirhambi oku kabanda ka Sebayini, olunda lw’irûngu. 19 Muli agôla mango, omu Israheli murhabaga mutuzi n’omuguma, bulya Abafilistini bali erhi badesire mpu irhondomumanye Abayahudi bakatula engôrho nîsi erhi amatumu. 20 Na ntyo bene Israheli bakagigendishâshula ngasi muntu: oyûla omugushu gwâge, ola enfuka yâge, ola embasha yâge erhi kabangûlo kâge emwa Abafilistini. 21 Na ntyôla lero, ebyoji byâbo byôshi byali erhi byatuhire: ebigembe, emisholo, emigera, emishurhi, embasha nsungunu n’ene nene byôshi byali bihûnyire okushâshulwa. 22 Ciru na mw’olwo lusiku lw’oku lwa lwoncne, omu lubaga murhali owaligwêrhe itumu nîsi erhi ngôrho omu maboko gâge. Saulu n’omugala Yonatani bone bali babigwêrhe. 23 Murhwe muguma gw’Abafilistini gwakanya gwagcndikubikira omu njira y’e Mikimasi.
1 Samuel BHS 13
1בֶּן־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית־אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ 3וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכָל־הָאָ֨רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים׃ 4וְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת־נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַם־נִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃ 5וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם עִם־יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֨כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ 6וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃ 7וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכָל־הָעָ֖ם חָרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃ 8וַיֹּ֣יחֶל ׀ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃ 9וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃ 10וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרֲכֽוֹ׃ 11וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי־רָאִיתִי֩ כִֽי־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹא־בָ֨אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃ 12וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃ ס
13וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃ 14וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹא־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ יְהוָֽה׃ פ
15וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֗ל וַיַּ֛עַל מִן־הַגִּלְגָּ֖ל גִּבְעַ֣ת בִּנְיָמִ֑ן וַיִּפְקֹ֣ד שָׁא֗וּל אֶת־הָעָם֙ הַנִּמְצְאִ֣ים עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ 16וְשָׁא֞וּל וְיוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְהָעָם֙ הַנִּמְצָ֣א עִמָּ֔ם יֹשְׁבִ֖ים בְּגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֑ן וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בְמִכְמָֽשׂ׃ 17וַיֵּצֵ֧א הַמַּשְׁחִ֛ית מִמַּחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים הָרֹ֨אשׁ אֶחָ֥ד יִפְנֶ֛ה אֶל־דֶּ֥רֶךְ עָפְרָ֖ה אֶל־אֶ֥רֶץ שׁוּעָֽל׃ 18וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה׃ ס
19וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־אָמְרֻ֣ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃ 20וַיֵּרְד֥וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃ 21וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשֹׁ֖ון וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃ 22וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־יוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ׃ 23וַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽל־מַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ׃ ס

14
Oburhwâli bwa Youatani mugala wa Saulu
1 Lusiku luguma, Yonatani mwene Saulu anacibwîra omwambali wakazâgimurhwaza omurhana gw’emirasano, erhi: «Kanya rhuyikire mwa lula lugerêro lw’Abafilistini luli hala ishiriza». 2 Ci kwônene arhamanyîsagya îshe ogwomuhigo. Mw’agôla mango erhi ahanzire oku kafendefende ka Gibeya idako ly’omurhi baderha grenadina gwabaga aha Migroni, haguma n’omurhwe gwâge gw’abantu hôfi magana gali ndarhu. 3 Ahiya mugala wa Ahitubu, mulumuna wa Ikabodi, mugala wa Pinehasi, mugala wa Eli, ye wali mudâhwa wa Nyakasane aha Silo, ye wali odwîrhe ecishuli c’omudâhwa mukulu. Olubaga lurhali lumanyire oku Yonatani anabarhenziremwo.
4 Omu myongobana Yonatani alonzagya okugera mpu ayikirire mw’Abafilistini mwâli ebirimbirimbi by’amabuye olunda n’olundi, ciguma caderhagwa Bosesi ecindi caderhagwa Sene, byayôrhaga nka mino ekanwa. 5 Lino liguma lyabaga olunda lw’e Mikimasi. Elindi olunda lw’e Geba. 6 Yonatani anacibwîra olya wakagimurhwaza omurhana gw’emirasano, erhi: «Yisha rhuhike omu lugerêro lw’ebira bimpubi birhakembûlwa. Hali amango Nyamuzinda ankarhujirira akantu, kalya kankarhuciza, bulya anakolêsa akantu kanyinyi nk’oku akakolêsa akanene.»
7 Olya mwambali anacimushuza, erhi: «Ojire ngasi kantu onayumvîrhe kakuli emurhima; kanya rhugende obwo oyumvîrhe omurhima gukuhire». 8 Yonatani anacimubwîra, erhi: «Lolà oku rhukola rhwayikirira emunda bala babisha bali, rhunaciyêrekebo. 9 Bakarhubwîra mpu: Yimangi aho kuhika rhuhike emunda muli, rhwanabêra halya, rhurhakasôkera emunda bali. 10 Ci kwônene bakarhubwîra mpu: Musôkere eno, rhunasôke bulya erhi kwo kuderha oku Nyamubâho anabahizire omu maboko gîrhu. Co cimanyîso cîrhu ecôla.»
11 Oku banali babirhi baciyêreka lulya lugerêro lw’Abafilistini, nabo Abafilistini erhi bababona baderha mpu: «Langiri Abayahudi bahuluka omu mina bali bacifulisire». 12 Balya bantu bali oku lugerêro banacibwîra Yonatani n’olya mwambali wakazâgimurhwaza omurhana gw’emirasano, erhi: «Muyîshe enôla munda rhwamubwîra akantu». Yonatani anacibwîra olya mwambali wâge wakazigimurhwaza omurhana gw’emirasano, erhi: «Sôka onkulikire bulya Nyamubâho anabahânyire omu maboko ga Israheli». 13 Yonatani ayisha ayandala n’amaboko n’amagulu, erhi ayimizibwe n’olya mwambali omurhwaza omurhana gw’emirasano yâge. Abashombanyi bayisha bahenanguka embere za Yonatani n’olya mwambali ayisha abanigûza omu nyuma zâge. 14 Kunigûza abantu kwâbo kurhanzi, Yonatani bôshi n’olya mwambali omurhwaza omurhana gw’emirasano bayîrha bantu hôfi makumi abirhi omu hantu ha bugali busungunu hali nka cihimbi ca aha omuntu akahinga mulegerege muguma.
Entambala yalumira omu lugerêro n’omu lugo lwôshi
15 Oboba bwazûka omu lugerêro, Omu lugo, kuguma n’omu karhî k’olubaga lwôshi; abali okw’icumbi nabo bajuguma, ciru n’ezàli ntwâli zageramwo ogwa nyegenye, idaho lyageramwo omusisi: Barhungwa n’obwôba bwa Nyamuzinda. 16 Bene Saulu bali ebulabi aha Gibeya n’emwa bene Benyamini, balangîra olubaga lw’ababisha lwazukamwo obunyagasi n’akavulindi olunda n’olundi. 17 Saulu anacibwîra erya ngabo yali bôshi naye, erhi: «Geranimwomulole ndi rhwali rhweshi arhanaciri muli rhwe». Bôshi bagezanyamwo amasù, babona ‘ Yonatani n’omwambali omurhwaza omurhana gw’emirhasane arhahali. 18 Sau lu abwîra Ahiya, erhi: «Oyegeze omucîmba gwa Nyamuzinda hanôla». Mw’agôla mango omucîmba gwa Nyamuzinda gwali bôshi na bene Israheli mw’olo lugerêro. 19 Agola mango Saulu akazâgishambâla bôshi n’omudâhwa, okushamîra kwaluga bwenêne omu lugerêro lw’Abafilistini. Saulu anacibwîra omudâhwa, erhi: «Galula okuboko kwâwe». 20 Okubundi obwôla, Saulu n’erya ngabo y’abantu bali bôshi naye erhi babà bamajà mulali balîkûla bajà oku matabâro, nalolà: eyôla munda, erhi engôrho ya muguma eri oku wâbo, bazukamw’akavange kanene bwenêne. 21 Abayahudi bali bashizire Abafilistini bali bagenzikinwe oku matabâro erhi bahika halya bagoma, bagwasanya haguma n’abandi bene Israheli baliyishire haguma na Saulu na Yonatani. 22 Na ngasi bene Israheli bali bacifulisire omu ntondo ya Efrayimu, erhi bayumva oku Abafilistini bakuzire omulindi bayaka, nabo bayandagala n’abandi bene Israheli omu kulwa. 23 Kwo Nyamubâho ayokwire bene Israheli ntyo olwôla lusiku.
Yonatani arhashimbaga akanwa ka Saulo
Entamhala yanacija yayushuka kuhika aha Betoroni. 24 Oku olubaga luli bufa n’omurhamo lwamakoya bwenêne, Saulu agalilugasha erhi: «Mâshi abè buligo owankaderha mpu ahira akalyo ekanwa kuhika bijingo, embere nâni ncîhôlere omu kuniguza abanzi bani!». Ntâye wadesire mpu akalya akalyo n’obwôla igulu lyôshi lidwîrhe lyacishalula aha kasirahinga. 25 Banacihika omu muzirhu na muli ogôla muzirhu erhi obllci budwîrhe bwahululiramwo okw’idaho. 26 Nalo olubaga lwanacija omu muzirhu halya obûci bwakazigihululira; ci ntâye wadesire mpu akahira okuboko ekanwa bulya lwali luyôbohire gulya mwigasho. 27 Ci kwônene Yonatani arhamanyaga amango îshe Saulu agashaga olubaga. Ayêrekeza irhwerhwe ly’akarhi, ali afumbasire, alifunda omu cigukulu c’obûci ahêka okuboko kwâge ebwa kanwa, amasù gâge gashubizibûka. 28 Lero muntu muguma omu lubaga anacirhenga omu kanwa aderha, erhi: «Sho anagashire olubaga mpu: Ahere ene owankahuma oku biryo; olubaga erhi kukola kukoya bwenêne». 29 Yonatani anacishuza erhi: «Larha amasherêza ecihugo. Ka murhabwini oku amasù gâni gakola magumaguma bulya namalya hitya kuli obu buci! 30 Aye! olubaga lucilyâge ene oku munyago rhwanyagaga abashombanyi, k’okuhimwa kw’Abafilistini kurhali kwâbà kunene mw’olu lusiku?»
Olubaga lwahemukira Nyamubâho
31 Olwo lusiku banacihima Abafilistini kurhenga aha Mikimasi kuhika aha Ayayaloni, ci olubaga erhi lwamadaga bwenêne. 32 Olubaga lwacirhunika kwa birya banyagaga, banaciyanka ebibuzi, enkafu n’amanina babibâgira okw’idaho, engabo yarhôndêra yabirya bibishic 33 Oku bundi obwo banacibwîra Saulu mpu: «Lolà oku olubaga lwamahemukira Nyamubâho bulya lwamalya ebiryo bibishi biciri n’omukò». Saulu aderha, erhi: «Mwahemukire Nyamubâho kuli okwôla, muhirikage ibuye linene emunda ndi». 34 Saulu anaciderha erhi: Entumwa ekanyagye eje emunda olubaga luli loshi, mubabwîre, erhi: Mpu mukâlêrha ngasi muguma ow’enkafu, ow’ecibuzi, mubibâgire ahâla; munabirherekêre na ntyo mwanashukûlwa kuli okwôla mwahemukiraga Nyamubâho omu kulya ebiri n’omukò. Ngasi muguma akayisha adwîrhe budufu enkafu, ali agwêrhe banacibibâgira ahôla. 35 Saulu ayûbakira Nyamubâho oluhêro, lwaba lwo luhêro lurhanzi Saulu ayûbakira Nyamubâho.
Yonatani ayêmêra ecâha câge
36 Enyuma lyahôla Saulu anacibwîra olubaga, erhi: «Muyandagale obula buciri budufu, mushimbulire Abafilistini, mubanyâge kuhika bucanûle muyirhe mubamalîre, harhasigalaga ciru n’omuguma muli bo». Nabo bashuza, mpu: «Ngasi oku obwîne kuli kwinjà rhwakujira». Ci kwônene omudâhwa amubwîra, erhi: «Burhanzi murhangija emunda Nyamubâho ali». 37 Saulu anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Ka nabunguluka nshimbulire Abafilistini? Ka wabaheba omu maboko ga bene Israheli?» C’arhashuzagya muli olwo lusiku. 38 Saulu anaciderha, erhi: «Mushegere hano, mweshi mizinzi y’olubaga; mumanye munabone cici olubaga lwajiziremw’ecâha ene. 39 Bulya okuli nionomubwîzire oku izîno lya Nyamubâho côkola wa Israheli; akaba ecâha kuli mugala wâni Yonatani ye cirikwo, okuli anafè». Ci ntâye wamushuzize omu lubaga. 40 Anacibwîra olubaga erhi: «Mw’oyomujè lunda luguma, na nâni rhweshi na mugala wâni Yonatani rhwaja olundi lunda». Olubaga lwanacishuza mpu: «Oku obwîne kulikwinja rhwakujira». 41 Saulu anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Nyamuzinda w’Israheli wênene oyêrekanage okushingânîne!» Yonatani na Saulu banacigwârhwa, n’olubaga lwasigala embuga. 42 Saulu anaciderha, erhi: «Murhuyeshere ecigole oku rhuli babirhi nie rhwe na mugala wâni Yonatani». Yonatani anacigwârhwa.
43 Saulu anacidôsa omugala Yonatani, erhi: «Mbwîraga ebi wajizire?» Yonatani amubwirabyo aderha erhi: «Nalire hyûci hisungunu n’irhwerhwe ly’akarhi kani, cikone niono nkolaga nafa». 44 Saulu anaciderha, erhi: «Nyamuzinda anjirire okwôla anakuyûshûle; okuli, wafa Yonatani». 45 Olubaga lwanacishuza mpu: «Kurhigi Yonatani akafa ye na muntu orhumire Israheli ahashihima okungan’aha. Mpu okwôla rhweshi rhukulahire. Aganze Nyamubâho! Okw’irhwe lyâge kurhagûguke ciru n’oluviri luguma, bulya bôshi na Nyamubâho bakolaga ene.» Ntyo kw’olubaga lwafumizemwo Yonatani arhacifaga. 46 Saulu arherema buzira kucishîmbulula Abafilistini, nabo Abafilistini bacîshubirira emwâbo.
Oburhegesi bwa Mwâmi Saulo omu binwa bisungunu
47 Neci Saulu akomeza obwâmi bwâge omu Israheli; arhera anahima abashombanyi bali bamuzongolosire bôshi, ahima Mowabu, Amoni, Edomu, ahima abâmi b’e Soba n’ Abafilistini, na ngasi lunda anayêrekeraga loshi erhi anali muhimanyi. 48 Akanya ashubirhêra anahima Amaleki, na ntyo alîkûza Israheli oku bashombanyi bâge bôshi, balya bakazâgiyôrha bamunyaga. 49 Bagala ba Saulu banali: Yonatani, Yishwi na Malikishuwa; n’abâli bali babirhi: owaburhanzi ye wali Mêrabu n’omurho ye wali Mikala. 50 Izîno ly’engoli ya Saulu ye wali Ahinowama mwâli wa Ahimasi. Omurhambo wâge w’akashala ye wali Abneri, mwene Neri, mw’îshe wa Saulu. 51 Kisi ye waligi îshe wa Saulu na Neri îshe wa Abneri, baburhagwa na Abiyeli. 52 Entambala nkulu yakatulirwa Abafilistini amango ga Saulu gôshi. Na Saulu erhi abonaga omuntu mulenga na ntwâli omu kulwa, anamujire nshagi yâge.

1 Samuel BHS 14
1וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־הַנַּ֨עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד׃ 2וְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ 3וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד ׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן ׀ יְהוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן׃ 4וּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַֽעֲבֹר֙ עַל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁן־הַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֨בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁן־הַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּה׃ 5הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע׃ ס
6וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶל־מַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט׃ 7וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כָּל־אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃ ס
8וַיֹּ֨אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽם׃ 9אִם־כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ 10וְאִם־כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֨ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶה־לָּ֖נוּ הָאֽוֹת׃ 11וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל־מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן־הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ־שָֽׁם׃ 12וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת־יוֹנָתָ֣ן ׀ וְאֶת־נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר פ
וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל־נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַל־יָדָיו֙ וְעַל־רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו׃ 14וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה׃ 15וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכָל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃ 16וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃ פ
17וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ פִּקְדוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ מִ֖י הָלַ֣ךְ מֵעִמָּ֑נוּ וַֽיִּפְקְד֔וּ וְהִנֵּ֛ה אֵ֥ין יוֹנָתָ֖ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָֽיו׃ 18וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 19וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהֶהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב פ
וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל־הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ׃ 20וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־הַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃ 21וְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ום אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַם־הֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽן׃ 22וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר־אֶפְרַ֨יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם־הֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃ 23וַיּ֧וֹשַׁע יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ 24וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּל־הָעָ֖ם לָֽחֶם׃ ס
25וְכָל־הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃ 26וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל־הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵין־מַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו כִּֽי־יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת־הַשְּׁבֻעָֽה׃ 27וְיוֹנָתָ֣ן לֹֽא־שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת־הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו וַתָּרֹ֖אְנָה עֵינָֽיו׃ 28וַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃ 29וַיֹּ֨אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּֽי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃ 30אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃ 31וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ 32וַיַּ֤עַשׂ הָעָם֙ אֶל־ַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃ 33וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּ־אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃ 34וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽא־תֶחֶטְא֥וּ לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל־הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָ֛דוֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָֽׁם׃ 35וַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ
36וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל נֵרְדָ֣ה אַחֲרֵי֩ פְלִשְׁתִּ֨ים ׀ לַ֜יְלָה וְֽנָבֹ֥זָה בָהֶ֣ם ׀ עַד־א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר וְלֹֽא־נַשְׁאֵ֤ר בָּהֶם֙ אִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵׂ֑ה ס
וַיֹּ֨אמֶר֙ הַכֹּהֵ֔ן נִקְרְבָ֥ה הֲלֹ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ 37וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 38וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָֽיְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם׃ 39כִּ֣י חַי־יְהוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֨יעַ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם־יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכָּל־הָעָֽם׃ 40וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ ס
41וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃ 42וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃ 43וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד־ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּאמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃ 44וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּֽה־יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּֽי־מ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽן׃ 45וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן ׀ יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי־יְהוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן וְלֹא־מֵֽת׃ ס
46וַיַּ֣עַל שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים הָלְכ֥וּ לִמְקוֹמָֽם׃ 47וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב ׀ בְּֽכָל־אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃ 48וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת־עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃ ס
49וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּי־שׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃ 50וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר־צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל׃ 51וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי־אַבְנֵ֖ר בֶּן־אֲבִיאֵֽל׃ ס
52וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּל־אִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָל־בֶּן־חַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו׃ ס

15
Saulu alwîsa Amaleki anagoma obwa kabirhi
1 Samwel anacibwîra Saulu erhi: «Nie olya Nyamubâho arhumaga mpu nkushige amavurha gw’okukuyîmanika nka mwâmi w’olubaga lwâge Israheli. Yumvagya oku Nyamubâho adesire. 2 Amaderha ntya Nyamubâho w’emirhwe, erhi: Nkolaga nahana Amaleki kwa bulya bubî ajiriraga Israheli erhi ayinamuka arhenga e Mîsiri burhuma. 3 Okanyagye bunôla oyirhe Amalekid, oherêrekeze na ngasi ebi ajira byôshi, orhamubabaliragae, onigûze akaba mulume, mukazi, ebirhaba ciru n’enkafu, ebibuzi, engamiya n’endogomi, byôshi ohire okw’idaho.»
4 Saulu anacimanyîsa olubaga ogwôla mwanzi, bôshi abashûbûza anabagabanyamwo aha Telayimi: aganja balume bihumbi magana abirhi b’empamagulu omu lubaga lwôshi na bandi ba bihumbi ikumi ba bene Yuda. 5 Saulu ahika oku lugo lwa Amaleki, ahira abantu b’okukubika omu kabanda. 6 Saulu abwîra bene Kenitif, erhi: «Muyîshe muyandagale murhenge ekarhî ka bene Amaleki bulya hali amango nakamusherêza haguma mweshi naye. N’obwo walijirire bene Israheli bwinjà galya mango barhengaga e Mîsiri.» Na ntyo ngasi Keniti yeshi aciberûla kuli Amaleki. 7 Saulu ahima Amaleki kurhenga e Hawila kujà aha muhango gwa Shurug, obà olunda lw’e Mîsiri. 8 Agwârha Agagi anaciri mugumagumà, ye waligi mwâmi wa bene Amaleki n’engabo yâge yôshi ayiherêrekeza oku bwôji bw’engôrho. 9 Ci kwônene Saulu n’engabo yâge ababalira Agagi kuguma na ngasi bîntu byâge byali binjà: ebibuzi, enkafu, abâna-buzi na ngasi bîntu byâge byanali binjà; barhalonzagya okubiherêrekeza, ci kwônene birya byanali bya mihera, bya mijojo, byoki banigûzizagye.
Nyamubâho agayisibwa n’obwôrhere bwa Saulu
10 Akanwa ka Nyamubâho kacihondakwo Samwel ntyâla, erhi: 11 «Ngayire omu kubona najizireh Saulu mwâmi, bulya amacinyimpindulira arhalonzizi okujira oku ebinwa byâni bidesire». Samwel yeshi ayunjula njoli, alâla abirikira Nyamubâho obudufu bôshi. 12 Erhi kubà mucêracêra Samwel azûkiriza mpu aje emunda Saulu ali; barhangibwîra Samwel oku Saulu anajire e Karmeli ananayûbasire yo oluhêroi; ci kwônene anarhenzire yo, agendirhandanya kuli kulusha, ajiyandagalira e Gilgali. 13 Samwel akanya aja emunda Saulu ali. Saulu anacimubwîra, erhi: «Ogishwe na Nyamubâho. Najizire oku akanwa ka Nyamubâho kanadesire.» 14 Samwel anacimudôsa, erhi: «Olwo lubi lw’ebibuzi n’eco cihôgêre c’enkafu campusa amarhwîri, ngahi kwarhenga?» 15 Saulu anacihuza, erhi: «Rhwabirhenzagya emwa bene Amaleki; bulya olubaga erhi lwamaderha mpu baleke ngasi biri binjà omu bibuzi na omu nkafu bagendibirherekêra Nyamubâho; ebindi byasigala byôshi rhwabijegenjire ». 16 Samwel anacibwîra Saulu, erhi: Hulikaga, hôshi aho! Nkolaga nakubwîra oku Nyamubâho anambwîzire ene budufu. Anacimbwîra, erhi: Derhaga! 17 Samwel anaciderha, erhi: «Ka ciru wêne orhakagibona n’amasù gâwe oku onali munyi; k’orhacibaga mwâmi wa bene Israheli, ka Nyamubâho arhaciyimanikaga mwâli w’Israheli? 18 Nyamubâho wakuhiraga omu njira erhi: Kanya onigûze bala bantu babî bo bene Amaleki, obalwise kuhika bôshi obajegenje. 19 Carhumirage orhaciyumva izù lya Nyamubâho, ci aba oku by’obuhaguzi by’okola wacihunikakwo n’omu kujira ntyo wahonya ebigalugalu omu masù ga Nyamubâho.»
20 Saulu anacishuza Samwel erhi: «Neci mâshi nayumvîrhize izù lya Nyamubâho, nanakulikire enjira yâge anantumagamwo yôshi. Nayishire ndwîrhe Agagi ye mwâmi wa bene Amaleki, Israheli nanabalambika nk’oku byanali birhegesirwe. 21 Ci kwônene olubaga lwanyazire, oku bibuzi na oku nkafu banyagaga byo byali birhangiriza omu byaherêrekezibwa, babirhôla mpu bagendibirherekêra Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aha Gilgali.» 22 Samwel anacimushuza, erhi: «Ka omanyire mpu okubâga n’okurherekêra kulushire okuyumvaj n’okushimba izù lya Nyamubâho? Okurhumikira kwo kukulu aha kurherekêra, okurhega amarhwîri kulushire amashushi g’engandabuzi. 23 Obugoma kwo buli nka ecâha c’obulaguzi. Okubà n’irhwe lirhayumva kwo kuguma n’okuharâmya enshusho n’abazimu. Bulya wagayaguzize akanwa ka Nyamubâho, naye akola akukazire omu bwâmi; orhaciri mwâmi.»
Saulu ahûna obwonjo
24 Oku bundi Saulu anacibwîra Samwel, erhi: «Najizire ecâhak bulya ntashimbaga irhegeko lya Nyamubâho n’ebinwa byâwe, bulya namarhînya olubaga kulusha nanayumva oku ludesire. 25 Nkuhûnyirage bunôla onkûlire ecâha câni, ogalukage rhunagende rhwembi ngendiharâmya Nyamubâho. 26 Samwel ashuza Saulu, erhi: «Ntagaluke rhwembi, bulya wagayaguzize akanwa ka Nyamubâho, naye akola akukuzire okubà mwâmil, orhaciri mwâmi w’Israheli». 27 Na oku Samwel ahindamuka mpu akola agenda, Saulu amugwarhira oku cikwî c’ecishuli câge, na cirya cishuli cahahanyuka. 28 Samwel anacimushuza, erhi: «Kwo na Nyamubâho akuhahanyulirekwom ntyo obwâmi bw’Israheli; amanabuha owinyu oli mwinjà kukulusha». 29 Ci omanye oku irenge lya Israheli lirhankacirheba lirhankanacîyûnjuza, bulya arhali muntu, olya yeki ogwâsirwe okucîyûnjuzan. 30 Oku bundi Saulu aderha, erhi: «Najizire ecâha! Ci kwônene nkusengirage, onkengesagye nâni embere z’abagula b’olubaga lwâni na embere za Israheli; ogaluke rhugende rhwembi ngendiharâmya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe». 31 Samwel agaluka ashimba Saulu, Saulu anaciharâmya Nyamubâho.
32 Samwel anaciderha erhi: «Mundêrhere Agagi, mwâmi w’aba-Amaleki. Agagi ayisha akananda na omwîshingo aja emunda ali; Agagi akazâgicidesa, erhi: Mâshi okuli oburhè bw’okunyîrha bwahwire! 33 Samwel anaciderha, erhi: Nka kulya engôrho yâwe yarhumaga abakazi babula abâna, ntyo na nyoko naye arhakacibona bâna omu bâbo bakazi!» 34 Samwel ayanka Agagi amutwa bihimbi bihimbi embere za Nyamubâho aha Gilgali. 35 Na kurhenga ahola Samwel arhacibonanaga bundi na Saulu kuhika aha kufà kwâge.
1 Samuel BHS 15
1וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
2כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם׃ 3עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשֹּׁ֣ור וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר׃ ס
4וַיְשַׁמַּ֤ע שָׁאוּל֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיִּפְקְדֵם֙ בַּטְּלָאִ֔ים מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף רַגְלִ֑י וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אֶת־אִ֥ישׁ יְהוּדָֽה׃ 5וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד־עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל׃ 6וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל־הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן־אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִׂ֤יתָה חֶ֨סֶד֙ עִם־כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק׃ 7וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם׃ 8וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת־אֲגַ֥ג מֶֽלֶךְ־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי־חָֽרֶב׃ 9וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כָּל־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃ פ
10וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר׃ 11נִחַ֗מְתִּי כִּֽי־הִמְלַ֤כְתִּי אֶת־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽי־שָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶת־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֨חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל־יְהוָ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ 12וַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽא־שָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֨לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽל׃ 13וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃ 14וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאָזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַל־מֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶת־הַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ׃ ס
16וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֥אמֶרו ל֖וֹ דַּבֵּֽר׃ ס
17וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם־קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהוָ֖ה בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת־הַֽחַטָּאִים֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם׃ 19וְלָ֥מָּה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וַתַּ֨עַט֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
20וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי יְהוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃ 21וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל׃ 22וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהוָה֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֨עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים׃ 23כִּ֤י חַטַּאת־קֶ֨סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֨סְתָּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃ ס
24וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי־עָבַ֥רְתִּי אֶת־פִּֽי־יְהוָ֖ה וְאֶת־דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֨אתִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם׃ 25וְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶת־חַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 26וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֨סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
27וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע׃ 28וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ׃ 29וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃ 30וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי־עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 31וַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהוָֽה׃ ס
32וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַר־הַמָּֽוֶת׃ ס
33וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל׃ ס
34וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶל־בֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּל׃ 35וְלֹא־יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶת־שָׁאוּל֙ עַד־י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי־הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽי־הִמְלִ֥יךְ אֶת־שָׁא֖וּל עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
16
III. Saulu na Daudi
Samwel ashîga Daudi amavurha g’obwâmi
1 Ago mango Samwel ali agwêrhe n’omungomunene erhi Saulu orhuma na kandi kulya kubà Nyamubâho anagayire bulya ajizire Saulu mwâmi omu Israheli, Nyamubâho anacibwîra Samwel, erhi: Mangaci omungo gwâwe Saulu orhumire gwahwa n’obwo mîra namuyîmwire nti arhacibà mwâmi omu Israheli. Yunjuzagya ihembe lyâwe mavurha onagende; Nkurhumire emwa Yese w’e Betelehemu, bulya mbwîne oku omu bâna bâge nakûla omwâmi. 2 Samwel anacishuza, erhi: «Kurhi nagenda wâni? Hano Saulu akumanya ayishinyîrha». Nyamubâho ashuza, erhi: «Oyanke enkafu y’endaku oyiheke onayishiderha, erhi: Kurherekêra Nyamubâho enterekêro kurhumire nayisha. 3 Kandi wanalâlika Yese kuli eyôla nterekêro, na muli agôla mango nanakumanyîsa ebi ogwâsirwe okujira, kandi oyu nakanayishikubwîrao wanamushîga amavurhap g’obwâmi.» 4 Samwel ajira kulya Nyamubâho amubwîraga, akanya aja e Betelehemu. Abagula ba muli olwo lugo bayishimuyankirira erhi banayisha bageramwo omusisi banacidôsa mpu: «Waliha ka murhûla gukudwîrhe?» 5 Samwel ashuza, erhi: «Neci murhûla nyîshire. Ndi rherekêra Nyamubâho. Mucîyôbôlage, munayîshe rhugendihêra rhweshi.» Ayôbôla Yese n’abagala anabalâlika mpu bayîshe ebwa nterekêro. 6 Erhi babà bamajà omu nyumpa na erhi abona Eliyabu, Samwel aderha erhi: «Buzira kurhindira, ye mwîshogwa wa Nyamubâho oyûla onali embere zâge».
7 Nyamubâho abwîra Samwel, erhi: «Orhashimbaga iranga n’ecirhuluko, nyegwire oyo bulya arhali oku omuntu abona kwo Nyamuzinda abona. Omuntu abona iranga, ci Nyamubâho yêhe murhima abonaq.» 8 Yese ahamagala Abinadabu, amugeza embere za Samwel naye ashuza, erhi: «Arhacibà oyûla ye Nyamubâho acîshozire». 9 Yese amuyêreka kandi Shama, omulêbi anacishuza, erhi: «Naye oyu arhali ye Nyamubâho acîhozire». 10 Yese ageza bagala bâge nda embere za Samwel, Samwel aderha, erhi: «Ntâye ciru n’omuguma Nyamubâho acîshozire muli abâla». 11 Samwel anacidôsa Yese erhi: «Ka abâla bone bo bagala bâwe ojira bôshi?» Amushuza, erhi: «Haciri hilumuna hyâbo, hyanayabwîre ebibuzir». Samwel abwîra Yese, erhi: «Bagendihilonza, bulya rhurhaje oku cîbo hirhanaciyisha». 12 Yese arhuma entumwa yagendihilêrha. Ehyo hyana hyali hya mvîri za kakonge, masù minjinjà, n’iranga na wa mabonwa minjà. Nyamubâho aderha, erhi: «Yimuka, ohishîge amavurha, bulya ye yoyôla!» 13 Samwel arhôla lirya ihembe liyunjwîre mavurha, amushîgagos ekarhî ka bakulu bâge na kurhenga agôla mango omûka gwa Nyakasane gwarhôndêra okukarhula kwo Daudi n’omu mango gakulikiraga. Samwel ayimuka acishubirira e Rama.
Daudi aha mwa Saulu
14 Omûka gwa Nyakasane gwarhenga muli Saulu, Nyamubâho agalimurhogezat obuliba bw’omûka mubî. 15 Abarhumisi ba Saulu banacimubwîra, mpu: «Ka orhabwini oku mûka mubî gwa Nyamuzinda ogûla gwamakujamwo. 16 Nnahamwîrhu aderhe konene. Obwîne oku bambali bâwe bali ahâla mbere zâwe, obarhume bajè balonza omuntu oyishi ziha olulanga, na ntyôla amango oyôla muzimu mubî wa Nyamuzinda amakugwârha, oyôla muzihi anaziha kwa lulya lulanga na Ahôla wanarhulirira.» 17 Saulu anacishuza abambali, erhi: «Munongezagye oyôla muntu wankamanya okuziha olulanga bwinjà mumunderhere». 18 Muntu muguma omu barhumisi bâge anacija omu kanwa aderha, erhi: «Nabwîne mweene Yese ayishiziha, w’e Betelehemu, ali mwâna wa burhwâliu, mulenga w’iderha na okulwa, mwâna mwinjinja na Nyamubâho ali haguma naye».
19 Saulu arhuma entumwa emwa Yese bagendimubwîra, erhi: «Ontumire Daudi mugala wâwe, olya oyabula ebibuzi». 20 Yese agoshôla endogomi, omugati, akabindi k’idivayi na omwânahene, Omugala Daudi abijana emwa Saulu. 21 Erhi aba amaja aha mwa Saulu, Daudi akamubêra aha burhambi; Saulu amurhonya bwenêne ciru alinda aba ye okola wakamurhwaza emirasano yâge. 22 Saulu arhuma emwa Yese, erhi: «Nkuhûnyire olekage Daudi abêre hanôla mwâni bulya namurhonyize bwenêne». 23 Erhi gulya mûka gwa Nyamuzinda gwanamurhogeraga, Daudi anazihe lulya lulanga lwâge n’abwôla Saulu anarhûlirira, ashubicîyumva bwinjà, na gulya mûka mubî gwanamurhengamwo.
1 Samuel BHS 16
1וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל עַד־מָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶל־שָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל־יִשַׁ֣י בֵּֽית־הַלַּחְמִ֔י כִּֽי־רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ׃ 2וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי ס
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהוָ֖ה בָּֽאתִי׃ 3וְקָרָ֥אתָ לְיִשַׁ֖י בַּזָּ֑בַח וְאָֽנֹכִ֗י אוֹדִֽיעֲךָ֙ אֵ֣ת אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֣ לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֹמַ֖ר אֵלֶֽיךָ׃ 4וַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֤י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶת־יִשַׁי֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַח׃ 6וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֔ם וַיַּ֖רְא אֶת־אֱלִיאָ֑ב וַיֹּ֕אמֶר אַ֛ךְ נֶ֥גֶד יְהוָ֖ה מְשִׁיחֽוֹ׃ 7וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב׃ 8וַיִּקְרָ֤א יִשַׁי֙ אֶל־אֲבִ֣ינָדָ֔ב וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֕אמֶר גַּם־בָּזֶ֖ה לֹֽא־בָחַ֥ר יְהוָֽה׃ 9וַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֖י שַׁמָּ֑ה וַיֹּ֕אמֶר גַּם־בָּזֶ֖ה לֹא־בָחַ֥ר יְהוָֽה׃ 10וַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֛י שִׁבְעַ֥ת בָּנָ֖יו לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־יִשַׁ֔י לֹא־בָחַ֥ר יְהוָ֖ה בָּאֵֽלֶּה׃ 11וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃ 12וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֨הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם־יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי פ
וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי־זֶ֥ה הֽוּא׃ 13וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־קֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־יְהוָה֙ אֶל־דָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה׃ ס
14וְר֧וּחַ יְהוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהוָֽה׃ 15וַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי־שָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּה־נָ֧א רֽוּחַ־אֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָ׃ 16יֹאמַר־נָ֤א אֲדֹנֵ֨נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ׃ פ
17וַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־עֲבָדָ֑יו רְאוּ־נָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי׃ 18וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהוָ֖ה עִמּֽוֹ׃ 19וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶל־יִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶת־דָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן׃ 20וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֨חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־שָׁאֽוּל׃ 21וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים׃ 22וַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶל־יִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָד־נָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽי־מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃ 23וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה׃ פ
17
Goliyati ajugumya engabo ya bene Israheli
1 Abafilistini erhi babà bamashûbûza engabo zôshi z’abalwi, mpu bajè oku matabâro, bôshi aha Soko omu Buyahudi, batwa olugerêro lwâbo ekarhî ka Soko na Azeka, aha Efezi-Damimi. 2 Saulu n’engabo ya bene Israheli bashûbûzanya bahumba ebiralo omu kabanda ka Terebinti; batwa olugerêro aha ishiriza lya Abafilistini. 3 Abafilistini badêka ishiriza liguma oku ntondo nabo bene Israheli badêka oku ntondo y’erindi ishiriza, akabanda kabajà ekarhî. 4 Oku bundi omu ngabo ya Abafilistini, mwarhenga muntu muguma wa ntwâli, izîno lyâge ye Goliyativ, aj’eruhya; oyôla muntu abaga w’e Gati, obuli bwâge bwali bwa meteri isharhu. 5 Omu irhwe lyâge ali ayambîrhe ensirha y’ecûma c’omulinga, ali acîhundikîre empenzi y’ecûma c’amagamba, eyôla mpenzi obuzirho bwâyo bwali nka sikeliw bihumbi birhânu. 6 Emagulu gâge yali ebicikirizo by’ecûma c’omulinga, n’itumu ly’omulinga aha birhugo. 7 Olusârhi lw’itumu lyâge lwali nka mulindizo gwa kahunga-migozi na engerembe y’itumu lyâge, obuzirho bwâyo bwali bwa sikeli magana ndarhu za cûma. Owakazâgiheka empenzi yâge erhi amushokolîre. 8 Ayisha ashigalisire anacibwîra emirhwe ya bene Israheli, erhi: «Bici ninyu mwayishiraga mpu muli tula entambala»? Kali nionomufilistini ntarhungânwa ninyu mwe bambali ba Saulu? Cishogagi muli mwe muntu muguma wankahashiyandagala ayishe rhulwe naye. 9 Akandwisa akananyîrha, rhwanaba bajà binyu; ci kwônene erhi akaba nie muhima nkanamuyîrha, mwanaba bajii bîrhu, mukarhukolera. 10 Olya mufilistini anaciderha, erhi: «Niono namajacira ene emirhwe ya 11 Erhi bayumva ebyôla binwa by’oyôla mufilistini, Saulu haguma na bene Israheli bôshi barhemuka, bageramwo omusisi bwenêne.
Daudi arhumwa n’îshe oku lugerêro lwa bene Israheli
12 Ci kwônene haligi omuntu w’e Efrata omu Betelehemu ya Yuda, izîno lyâge ye Yese, ali agwêrhe bagala munâni; oyu mushamuka, omu mango ga Saulu ali akola mushosi bwenêne. 13 Muli abôla bagala, abasharhu barhanzi bali oku matabâro bôshi na Saulu amazîno gâbo bwo: Eliyabu yo nfula, Abinadabu ye wali wa kabirhi, na Shama ye wali wa kasharhu. 14 Daudi go gwali muziba; abôla basharhu barhanzi bali bakulikire Saulu. 15 Daudi akazâgiyisha emunda Saulu ali anabuligaluka agendiyabula ebibuzi by’îshe e Betelehemu. 16 Oyôla mufilistini akazâgiyîsh’isholoshonza Israheli ntyo sêzi na bijingo kuhika nsiku makumi ani. 17 Yese anacibwîra omugala Daudi, erhi: «Hêkera bakulu bâwe oyo namahà w’engano nkalange n’eyira migati ikumi, okanye oyishegule bakulu bâwe okwoôa lugerêro. 18 Orhu rhushoko ikumi rhw’amakave orhuhêkere olya murhahâzi wâbo orhambula ecihumbi, ogendirhangula ntyo bakulu hawe olole erhi bazibuhire, kandi wanalêrha n’emikamarho yâbo. 19 Saulu na bene Israheli bôshi, bali bahanzire omu kabanda ka Terebinti oku matabâro badwîrhe balwîsa Abafilistini.
20 Daudi azûka sêzi sêzi, ebibuzi byâge abiyabuza owâbo, abarhula, anagenda nka kulya îshe Yese ananamurhcgckaga. Erhi Daudi ahika oku lugerêro erhi engabo ekola yajà oku lugamba bajà babanda orhuhababo rhwa amatabaâro. 21 Bene Israheli n’Abafilistini bayimânika cbigamba by’okulwa, engabo oku yâbo. 22 Daudi, omushekero gwâge agubîkisa omuntu wakazâgibîka ebirugu, alibirhira emunda engabo eri. Oku anahika ntya, alamusa bakulu bâge. 23 Oku adwîrhe ashambâla bôshi na bakulu bâge, kandi olya muntu w’entwâli oderhwa Goliyati w’e Gati, apamuka omu mirhwe y’ Abafilistini arhondêra aderha ebinwa biri nka birya birhanzi erhi na Daudi adwîrhe ayumva. 24 Bene Israheli bôshi erhi babona olya muntu bamuyaka, barhungwax n’obwôba bunji. 25 Munya-Israheli muguma amubwîra, erhi: «K’orhabwini ola muntu watakâza. Kujacira okwôla adwîrhe ajâcira bene Israheli. Owankamuyîrha, mwâmi anamuha oluhembo lunenene, anamuha omwâli n’enyumpa yâbo enabè ya kurhinywa omu Israheli.» 26 Daudi anacidôsa abantu bàli hôfi naye erhi: «Kurhi bankajira omuntu wayîrha oyomufilistini na ntyo akûle enshonyi omu Israheli! Bulya, oyomufilistini aligi yeki muntu muci, oyomurhindi orhakembulagwa wacishomya okujacira engabo ya Nyamuzinda Ozîne.» 27 Olubaga lwanacimurhôndereza kulya banalagana oku bankahemba omuntu wakahashimuyîrha, mpu: «Omuntu wanamuyirhe kwo hanamuhembe ntyo». 28 Mukulu wâge Eliyabu ayumva oku adwîrhe ashambâla n’abôla balume bali ahôla, Eliyabu akunirira bwenêne Daudi anacimubwîra, erhi: «Bici wayandagaliraga eno, na ndi wasigire bulya busò busungunu bw’ebibuzi omu irûngu? Niono nyîshi obucîbone ojira n’ohwengehusi bw’omu murhima gwâwe; kwali kuderha mpu oyishilola entambala kwônene kwakudwîrhe». 29 Daudi anacishuza erhi: «Kurhi namajira buno? K’omuntu arhankaciganira». 30 Anacimuyêrekeza omugongo arhondêra aganîra n’owundi kwa bene kulya; abantu banakamushuza nka balya bâbo barhanzi. 31 Abayumvagya ebyôla binwa Daudi akagiderha bakanya bagendibwîra Saulu, naye amurhumiza mpu ayishe.
Daudi akula Saulo nshonyi
32 Daudi anacibwîra Saulu, erhi: «Ntâye waderhaga mpu arha omurhima! Mwambali wâwe ajilwîsa oyomufilistini». 33 Saulu abwîra Daudi, erhi: «Orhankahasha okukoza oyôla mufilistini, bu lya ociri murhò, ci yêhe matumu alwa kurhenga eburho hwâge». 34 Daudi ashuza Saulu, erhi: «Niono mwambali wâwe amango nakagiyabula ebibuzi bya larha erhi hakayishire entale nîsi erhi kakiri akarhôla ecibuzi omu busò, 35 nanyikulikire nyigwarhe nshurhe, nshugule ecibuzi câni omu kanwa kâyo; erhi yankadesire mpu yampindamukira, nanyigwarhire oku bwoya bw’olubongo nyishurhe nyiyirhe. 36 Mwambali wâwe ayisire entale n’akakiri n’ecôla cirhindi c’omufilistini cirhakembûlagwa nacinigûza nka oku nigûza ngasi nguma muli ezôla nsimba, bulya anajacire engabo ya Nyamuzinda Ozîne». 37 Daudi ashubiza aderha, erhi: «Nyamuzinda wandikûzagya kuli eyôla ntale na kuli oyôla kakiri, ye wanandikuza kuli oyôla mufilistini». Saulu anacibwîra Daudi, erhi: «Gendaga, Nyamubâho abè haguma nâwe!».
Daudi ayîrha Goliyati
38 Okubundi Saulu ayambisa Daudi emirasano yâge, amuhira ensirha yâge y’ecûma omu irhwe amuhundikira n’omwambalo gwâge gw’empenzi. 39 Oku bundi Daudi ayambalira engôrho oku nyanya ly’emyamhalo yâge arhangula okugenda bulyâlya arhalisagibiyambala bundi. Daudi anacibwîra Sauli, erhi: «Ntakahasha okugenda n’eyira mirasano bulya ntakukômeraga». N’erhi aba amayihogola, 40 Daudi afumbarha akarhi kâge, akanya aja omu lwîshi, arhôlamwo rhubuye rhurhânu rhwanshangabuye arhuyômeka omu nshoho yâge ahagarhira nka ayabula, gwo gwaligi nka murhanay gwâge; afumharha omuzareti gwâge, akulikira olya mufilistini. 41 Olya mufilistini ayisha ashegera emunda Daudi ali, erhi anashokoliragwe n’olya muntu okahêka empenzi yâge. 42 Olya mufilistini alola Daudi, amusingiriza amugaya bulya amaba mwâna murhò ciru akaba wa kakonge na w’iranga linjà.
43 Olya mufilistini abwîra Daudi, erhi: «Ka omanyire mpu ndi kabwa obwôla ontezire n’akarhi?» Olya mufilistini anacigasha Daudi ba Nyamuzinda b’emwâbo. 44 Anacibwîra Daudi, erhi: «Yishaga emunda ndi, ene omurhumba gwâwe naguha orhunyunyi n’ebiryanyi by’erubala». 45 Naye Daudi ashuza olya mufilistini, erhi: «W’oyo onyishire n’engôrho, itumu n’omuherho; ci niono ntabîre oku izîno lya Nyamubâho w’emirhwe, ye Nyamuzinda w’abarhabâzi b’e Israheli okazigayaguza. 46 Nyamubâho ene akuhânyire omu maboko gâni, nakuyîrha na nkuyambale, ene omurhumba gwâwe n’emirhumba y’engabo z’Abafilistini nayiha orhunyunyi rhw’emalunga n’ensimba z’igulu, igulu lyôshi lyamanya ene oku Israheli yêne ojira Nyamuzinda. 47 Kukwânîne eyi ndêko yôshi emanye oku arhali ngôrho, arhali n’itumu Nyamubâho ahimamwo bulya ye Nnamatabâro, anabahànyire omu maboko gîrhu.» 48 Olya mufilistini ashigalikaz, ayisha afulêkera Daudi, naye Daudi alibirhira duba ebwa bigamba, anayisha abwandira akola ajilwîsa olya mufilistini. 49 Daudi ahuma omu nshoho yâge, ayankamwo ibuye, aligobeka omu muzareli gwâge alityabula olya mufilistini omu busù, lyanacimuhobera omu k’amalanga akumbira obusù. 50 Ntyo n’omuzareti haguma n’enshangabuye Daudi ahima oyomufilistini, amuhanda anamuyîrha. Daudi arhali agwêrhe ngôrho. 51 Akanya alibirha, ahamirakwo Goliyati, amuyômola engôrho e lûba, amunigûzamwo anamutwa irhwe. 52 Abafilistini erhi babona entwâli yâbo ya mafa, bakûla omulindi bayaka. Nabo bene Israheli haguma na bene Yuda bacîrhunika kulibo banayisha babanda orhuhababo, bacandabuka oku Bafilistini kuhika aha muhango gwa Gali na kuhika aha nyumvi za Ekroni. Enjira ya Shaaraimi yayunjula mirhumba ya Bafilistini kuhika aha Gali n’aha Ekroni. 53 Erhi barhenga eyôla munda bàli bacandabusirekwo Abafilistini, bajà omu birâlo byâbo babihâha. 54 Daudi ayanka irhwe ly’oyomufilistini alihêka e Yeruzalemu, n’emirasano yâge ayijâna omu cirâlo câge.
Daudi muhimanyi ahêkwa embere za Saulo
55 Saulu erhi abona Daudi apamuka akola ajilwîsa omufilistini, adesa Abneri ye murhambo w’engabo yâge, erhi: «Gula mushebenge ali mwene ndi wâni Abneri?» Abneri ashuza, erhi: «Yâgirwa mbo kuyîrha erhi nakamanya.» 56 Mwâmi aderha, erhi: «Dôsa, oyomusole ali mwene ndi wâni? » 57 Erhi Daudi ashubûka erya munda anayirhaga omufilistini, Abneri amurhôla amuhêka emunda Saulu ali, Daudi erhi anafumbasirage lirya irhwe ly’omufilistini. 58 Saulu amudôsa, erhi: «Sho ye ndi, mwâna?» Daudi anacishuza, erhi: «Ndi mwene mwambali wâwe Yese w’e Betelehemu».
1 Samuel BHS 17
1וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים׃ 2וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים׃ 3וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם׃ 4וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֨יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת׃ 5וְכ֤וֹבַע נְחֹ֨שֶׁת֙ עַל־רֹאשֹׁ֔ו וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת׃ 6וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃ 7וְחֵ֣ץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו׃ 8וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־מַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּ־לָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי׃ 9אִם־יוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַעֲבָדִ֑ים וְאִם־אֲנִ֤י אֽוּכַל־לוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִהְיִ֤יתֶם לָ֨נוּ֙ לַעֲבָדִ֔ים וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ׃ 10וַיֹּ֨אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּ־לִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד׃ 11וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽד׃ פ
12וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃ 13וַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽי־יִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵי־שָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֨הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽה׃ 14וְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּל׃ ס
15וְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶת־צֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּֽית־לָֽחֶם׃ 16וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ פ
17וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א לְאַחֶ֨יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ׃ 18וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר־הָאָ֑לֶף וְאֶת־אַחֶ֨יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶת־עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח׃ 19וְשָׁא֤וּל וְהֵ֨מָּה֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק הָֽאֵלָ֑ה נִלְחָמִ֖ים עִם־פְּלִשְׁתִּֽים׃ 20וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד בַּבֹּ֗קֶר וַיִּטֹּ֤שׁ אֶת־הַצֹּאן֙ עַל־שֹׁמֵ֔ר וַיִּשָּׂ֣א וַיֵּ֔לֶךְ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יִשָׁ֑י וַיָּבֹא֙ הַמַּעְגָּ֔לָה וְהַחַ֗יִל הַיֹּצֵא֙ אֶל־הַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וְהֵרֵ֖עוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 21וַתַּעֲרֹ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלִשְׁתִּ֔ים מַעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את מַעֲרָכָֽה׃ 22וַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַל־יַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם׃ 23וְה֣וּא ׀ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֗ם וְהִנֵּ֣ה אִ֣ישׁ הַבֵּנַ֡יִם עוֹלֶ֞ה גָּלְיָת֩ הַפְּלִשְׁתִּ֨י שְׁמ֤וֹ מִגַּת֙ מִמַּעֲרְוֹ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְדַבֵּ֖ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִֽד׃ 24וְכֹל֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בִּרְאוֹתָ֖ם אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיָּנֻ֨סוּ֙ מִפָּנָ֔יו וַיִּֽירְא֖וּ מְאֹֽד׃ 25וַיֹּ֣אמֶר ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ ׀ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶת־בִּתּוֹ֙ יִתֶּן־ל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 26וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶֽל־הָאֲנָשִׁ֞ים הָעֹמְדִ֣ים עִמּוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַה־יֵּעָשֶׂ֗ה לָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר יַכֶּה֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַלָּ֔ז וְהֵסִ֥יר חֶרְפָּ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶֽעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ 27וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָעָ֔ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יֵעָשֶׂ֔ה לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר יַכֶּֽנּוּ׃ 28וַיִּשְׁמַ֤ע אֱלִיאָב֙ אָחִ֣יו הַגָּד֔וֹל בְּדַבְּר֖וֹ אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וַיִּֽחַר־אַף֩ אֱלִיאָ֨ב בְּדָוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר ׀ לָמָּה־זֶּ֣ה יָרַ֗דְתָּ וְעַל־מִ֨י נָטַ֜שְׁתָּ מְעַ֨ט הַצֹּ֤אן הָהֵ֨נָּה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲנִ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־זְדֹנְךָ֗ וְאֵת֙ רֹ֣עַ לְבָבֶ֔ךָ כִּ֗י לְמַ֛עַן רְא֥וֹת הַמִּלְחָמָ֖ה יָרָֽדְתָּ׃ 29וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד מֶ֥ה עָשִׂ֖יתִי עָ֑תָּה הֲל֖וֹא דָּבָ֥ר הֽוּא׃ 30וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֹֽׁון׃ 31וַיְּשָּֽׁמְעוּ֙ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֥דוּ לִפְנֵֽי־שָׁא֖וּל וַיִּקָּחֵֽהוּ׃ 32וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל אַל־יִפֹּ֥ל לֵב־אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם־הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃ 33וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֨כֶת֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽי־נַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו׃ ס
34וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֤א הָֽאֲרִי֙ וְאֶת־הַדּ֔וֹב וְנָשָׂ֥א שֶׂ֖ה מֵהָעֵֽדֶר׃ 35וְיָצָ֧אתִי אַחֲרָ֛יו וְהִכִּתִ֖יו וְהִצַּ֣לְתִּי מִפִּ֑יו וַיָּ֣קָם עָלַ֔י וְהֶחֱזַ֨קְתִּי֙ בִּזְקָנ֔וֹ וְהִכִּתִ֖יו וַהֲמִיתִּֽיו׃ 36גַּ֧ם אֶֽת־הָאֲרִ֛י גַּם־הַדּ֖וֹב הִכָּ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וְֽ֠הָיָה הַפְּלִשְׁתִּ֨י הֶעָרֵ֤ל הַזֶּה֙ כְּאַחַ֣ד מֵהֶ֔ם כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכֹ֖ת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ ס
37וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה ס
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽיהוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ 38וַיַּלְבֵּ֨שׁ שָׁא֤וּל אֶת־דָּוִד֙ מַדָּ֔יו וְנָתַ֛ן ק֥וֹבַע נְחֹ֖שֶׁת עַל־רֹאשֹׁ֑ו וַיַּלְבֵּ֥שׁ אֹת֖וֹ שִׁרְיֽוֹן׃ 39וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶת־חַ֠רְבּוֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽא־נִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו׃ 40וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי׃ 41וַיֵּ֨לֶךְ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י הֹלֵ֥ךְ וְקָרֵ֖ב אֶל־דָּוִ֑ד וְהָאִ֛ישׁ נֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה לְפָנָֽיו׃ 42וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶת־דָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽי־הָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִם־יְפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ 43וַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶל־דָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽי־אַתָּ֥ה בָֽא־אֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶת־דָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו׃ 44וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ ס
45וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ׃ 46הַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 47וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽי־לֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּ׃ 48וְהָיָה֙ כִּֽי־קָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽי׃ 49וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֨בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֨בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה׃ 50וַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִן־הַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַד־דָּוִֽד׃ 51וַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶת־חַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָת־בָּ֖הּ אֶת־רֹאשֹׁ֑ו וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽי־מֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ׃ 52וַיָּקֻ֣מוּ אַנְשֵׁי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה וַיָּרִ֗עוּ וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔ים עַד־בּוֹאֲךָ֣ גַ֔יְא וְעַ֖ד שַׁעֲרֵ֣י עֶקְר֑וֹן וַֽיִּפְּל֞וּ חַֽלְלֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ בְּדֶ֣רֶךְ שַׁעֲרַ֔יִם וְעַד־גַּ֖ת וְעַד־עֶקְרֽוֹן׃ 53וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִדְּלֹ֖ק אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶֽם׃ 54וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־כֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאָהֳלֽוֹ׃ ס
55וְכִרְא֨וֹת שָׁא֜וּל אֶת־דָּוִ֗ד יֹצֵא֙ לִקְרַ֣את הַפְּלִשְׁתִּ֔י אָמַ֗ר אֶל־אַבְנֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א בֶּן־מִי־זֶ֥ה הַנַּ֖עַר אַבְנֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֔ר חֵֽי־נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֖לֶךְ אִם־יָדָֽעְתִּי׃ 56וַיֹּ֖אמֶר הַמֶּ֑לֶךְ שְׁאַ֣ל אַתָּ֔ה בֶּן־מִי־זֶ֖ה הָעָֽלֶם׃ ס
57וּכְשׁ֣וּב דָּוִ֗ד מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ אַבְנֵ֔ר וַיְבִאֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְרֹ֥אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י בְּיָדֽוֹ׃ 58וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל בֶּן־מִ֥י אַתָּ֖ה הַנָּ֑עַר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד בֶּֽן־עַבְדְּךָ֥ יִשַׁ֖י בֵּ֥ית הַלַּחְמִֽי׃

18
Obwîra bwa Daudi na Yonatani n’oku ajiragwa murhambo w’abalwi
1 Erhi Daudi ayûsa akushambâla bone Saulu, omurhima gwa Yonatani gwalungana n’ogwa Daudi, Yonatani amuzigira nk’oku acizigira yêne. 2 Olwo lusiku lwonêne, Saulu ahira Daudi aha mwâge, arhacizigaga mpu ashubire emwâbo. 3 Yonatani anywana bôshi na Daudi bulya amuzigiraga nk’oku anacizigira yenene. 4 Yonatani ahogola ecishuli akazâgiyambala aciha Daudi, kuguma na emirasano yâge, ciru n’oli engôrho yâge, ciru n’omuherho gwâge n’omukaba gwâge. 5 Daudi, ngasi aha Saulu anakazâgimurhuma hôshi anabêrwe, ahime. Ntyo Saulu amujira murhambo w’engabo yâge y’abalwi. Olubaga lwamurhonya bwenêne ciru n’abarhumisi ba Saulu.
Obumvu bwa Saulo kuli Daudi
6 Erhi engabo zija omu lugo, galya mango Daudi arhengaga oku matabâro, erya munda ayirhaga Omufilistini, abakazi bashagamuka omu bishagala byôshi bya Israheli, bayisha bayimba banasâmaa, bahika emunda Mwâmi Saulo ali erhi banashagalusire, bayisha barhimba engoma baziha n’ennanga. 7 Abôla bakazi bayisha basama banayimba mpu: «Saulu ayisire bantu bâge cihumbi na Daudi ayîrha bantu bâge bihumbi ikumi». 8 Saulu akunira, okwo kwamubabaza omurhima anaciderha, erhi: «Bahire Daudi bihumbi ikumi nâni bamampa ecihumbi! Bwami bone bucimusigalire!» 9 Saulu arhondêra okulola Daudi n’isù libi kurhenga agôla mango. 10 Omu lusiku lwakulikiraga, omukò mubî gwa Nyamuzinda gwajà muli Saulu, arhondêra okukahahabukira omu nyumpa yâge. Daudi anaziha oku lulanga lwâge anakomereraga okuziha na Saulu naye erhi afumbasire itumu lyâge. 11 Saulu aderha, erhi: «Nkola natumirha Daudi itumu limuhangire kula nyasi». Ci Daudi abaduka acizibuka ye kabirhi kabirhi. 12 Saulu ayobôha bwenêne Daudi bulya amabona oku Nyamubâho ali nayeb.
Daudi arhenga aha mwa Saulu.
13 Saulu amuyegûla kuli naye, agendimujira murhambo wa bantu ba cihumbi. Daudi anakagenda anagaluka embere z’olubaga. 14 Daudi akabonekana muntu mulenga omu majira gâge gôshi erhi na Nyambubaho ali naye. 15 Saulu erhi abona oku Daudi ali mwenge bwenêne arhondêra okumuyôboha. 16 Ci Israheli yeshi na Yuda bazigira bwenêne Daudi bulya akazâgigenda anagaluka embere zâboc.
Daudi ayanka Mikala mwâli wa Saulu
17 Saulu anacibwîra Daudi, erhi: «Lolà oku nkola nakuhà mwâli wâni wa olubere ye Merabi abè mukâwe; casinga oyêmêre okubà ntwâli yâni omu kulwa, na kandi okalwira Nyamubâho. Bulya Saulu akazâgiderha, erhi: «Mashi irhondo ntahemukaga, ntamuyirhaga, casinga ayirhwe n’ Abafilistini». 18 Daudi ashuza Saulu, erhi: «Yâgirwa ndigi muci n’omulala gwâni guligi mulala muci omu Israheli obwo nagendiba mukwi wa Mwâmi?» 19 Ci agôla mango, ahâli ha okuhà Daudi oyôla munyere Merabi mwâli wa Saulu, aba Adriyeli w’e Mehola ye bamuhà mpu abè ye muyanka. 20 Ci kwônene Mikala mwâli wa Saulu asîma bwenêne Daudi, ogwo mwanzi bagendigumanyîsa Saulu, naye asîma bwenêne. 21 Saulu akazâgiderha omu murhima gwâge, erhi: «Namuhà ye gubè murhego kuli ye lyo na Abafilistini baha shimugwârha». Saulu anacibwîra Daudi obwa kabirhi, erhi: «Ene wâbà mukwi wâni». 22 Saulu akomêreza abambali, erhi: «Mugendibwîra Daudi, ci arhamanyaga oku nie nakuderhaga mpu: ka orhabwini oku mwâli wâni akurhonyize n’abambali nabo bakurhonyize! Oyêmêre obè mukwi wâge». 23 Daudi erhi ayumva ebyôla binwa abashuza, erhi: «Ka mumanyire mpu kuli kunyi okubà mukwi wa mwâmi? Niono ndi mukenyi na wakugaywa omu bantu». 24 Abarhumisi ba Saulo bagendimubwîra, mpu: «Byo binwa Daudi adesire ebira».
25 Saulu ashuza, erhi: «Mugendibwîra Daudi, erhi: Mwâmi mpu arhalonza ngulo ci binyîrhad igana bya Bafilistini barhakembûlagwa lyo muwâmi acîhôla abashombanyi bâge». Saulu ahûnaga ntyo bulya akazâgilangâlira mpu nkaba hali amango Daudi akagwârhwa omu maboko g’Abafilistini. 26 Abarhumisi ba mwâmi bagendibwîra Daudi birya binwa bya mwâmi. Daudi erhi ayumva ntyo, asîma okubà mukvi wa mwâmi. 27 Oku ensiku zirhacihika Daudi arhabâla n’engabo yâge arhera Abafilistini abahima anabayirhamwo bantu magana abirhi, abashugula ebinyîrha birhakembûlagwa abirhtua mwâmi oku binali byôshi lyo aba mukwi wa mwâmi. 28 Saulu abona anayumva oku Nyamubâho ali haguma na Daudi; naye Mikala mwâli wa Saulu azigira Daudi bwenêne. 29 Saulu ayumva oku okuyôboha Daudi kwayûshuka. Saulu anacîyôrha mushombanyi wa Daudi ensiku zôshi. 30 Abarhambo ba Abafilistini bakayisha balilwa, na ngasi mango erhi bayishaga ntyôla Daudi anabahirekwo omuhero gwâge na obukengêre bunene kulusha abandi barhumisi ba Saulu. Ntyo izîno lyâge lyajà irenge bwenêne.

1 Samuel BHS 18
1וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־שָׁא֔וּל וְנֶ֨פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖ה בְּנֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד וַיֶּאֱהָבֵ֥וּ יְהוֹנָתָ֖ן כְּנַפְשֹֽׁו׃ 2וַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ 3וַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֹֽׁו׃ 4וַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽת־הַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַד־חַרְבּ֥וֹ וְעַד־קַשְׁתּ֖וֹ וְעַד־חֲגֹרֽוֹ׃ 5וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל׃ פ
6וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּל־עָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לָשִׁ֣ור וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁים׃ 7וַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּאֲלָפָ֔ו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו׃ 8וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּ לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה׃ 9וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל עוֵֹ֣ן אֶת־דָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃ ס
10וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח רוּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים ׀ רָעָ֤ה ׀ אֶל־שָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְ־הַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם ׀ בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַד־שָׁאֽוּל׃ 11וַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת־הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃ 12וַיִּרָ֥א שָׁא֖וּל מִלִּפְנֵ֣י דָוִ֑ד כִּֽי־הָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ וּמֵעִ֥ם שָׁא֖וּל סָֽר׃ 13וַיְסִרֵ֤הוּ שָׁאוּל֙ מֵֽעִמּ֔וֹ וַיְשִׂמֵ֥הוּ ל֖וֹ שַׂר־אָ֑לֶף וַיֵּצֵ֥א וַיָּבֹ֖א לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃ פ
14וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכָל־דְּרָכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל וַֽיהוָ֖ה עִמּֽוֹ׃ 15וַיַּ֣רְא שָׁא֔וּל אֲשֶׁר־ה֖וּא מַשְׂכִּ֣יל מְאֹ֑ד וַיָּ֖גָר מִפָּנָֽיו׃ 16וְכָל־יִשְׂרָאֵל֙ וִיהוּדָ֔ה אֹהֵ֖ב אֶת־דָּוִ֑ד כִּֽי־ה֛וּא יוֹצֵ֥א וָבָ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃ פ
17וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַגְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙ אֹתָהּ֙ אֶתֶּן־לְךָ֣ לְאִשָּׁ֔ה אַ֚ךְ הֱיֵה־לִּ֣י לְבֶן־חַ֔יִל וְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹת יְהוָ֑ה וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַל־תְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִי־ב֖וֹ יַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃ ס
18וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל מִ֤י אָֽנֹכִי֙ וּמִ֣י חַיַּ֔י מִשְׁפַּ֥חַת אָבִ֖י בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־אֶהְיֶ֥ה חָתָ֖ן לַמֶּֽלֶךְ׃ 19וַיְהִ֗י בְּעֵ֥ת תֵּ֛ת אֶת־מֵרַ֥ב בַּת־שָׁא֖וּל לְדָוִ֑ד וְהִ֧יא נִתְּנָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל הַמְּחֹלָתִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 20וַתֶּאֱהַ֛ב מִיכַ֥ל בַּת־שָׁא֖וּל אֶת־דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֔וּל וַיִּשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינָֽיו׃ 21וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִי־ל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ וּתְהִי־ב֖וֹ יַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־דָּוִ֔ד בִּשְׁתַּ֛יִם תִּתְחַתֵּ֥ן בִּ֖י הַיּֽוֹם׃ 22וַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶת־עֲבָדָ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶל־דָּוִ֤ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־עֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְ׃ 23וַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאָזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד הַֽנְקַלָּ֤ה בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁ־רָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה׃ 24וַיַּגִּ֜דוּ עַבְדֵ֥י שָׁא֛וּל ל֖וֹ לֵאמֹ֑ר כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה דִּבֶּ֥ר דָּוִֽד׃ פ
25וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְדָוִ֗ד אֵֽין־חֵ֤פֶץ לַמֶּ֨לֶךְ֙ בְּמֹ֔הַר כִּ֗י בְּמֵאָה֙ עָרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהִנָּקֵ֖ם בְּאֹיְבֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְשָׁא֣וּל חָשַׁ֔ב לְהַפִּ֥יל אֶת־דָּוִ֖ד בְּיַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃ 26וַיַּגִּ֨דוּ עֲבָדָ֤יו לְדָוִד֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיִּשַׁ֤ר הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י דָוִ֔ד לְהִתְחַתֵּ֖ן בַּמֶּ֑לֶךְ וְלֹ֥א מָלְא֖וּ הַיָּמִֽים׃ 27וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד וַיֵּ֣לֶךְ ׀ ה֣וּא וַאֲנָשָׁ֗יו וַיַּ֣ךְ בַּפְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִם אִישׁ֒ וַיָּבֵ֤א דָוִד֙ אֶת־עָרְלֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיְמַלְא֣וּם לַמֶּ֔לֶךְ לְהִתְחַתֵּ֖ן בַּמֶּ֑לֶךְ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ שָׁא֛וּל אֶת־מִיכַ֥ל בִּתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ס
28וַיַּ֤רְא שָׁאוּל֙ וַיֵּ֔דַע כִּ֥י יְהוָ֖ה עִם־דָּוִ֑ד וּמִיכַ֥ל בַּת־שָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְהוּ׃ 29וַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶת־דָּוִ֖ד כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס
30וַיֵּצְא֖וּ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י ׀ מִדֵּ֣י צֵאתָ֗ם שָׂכַ֤ל דָּוִד֙ מִכֹּל֙ עַבְדֵ֣י שָׁא֔וּל וַיִּיקַ֥ר שְׁמ֖וֹ מְאֹֽד׃ ס
19
Yonatani afungira Daudi embere z’îshe Saulo
1 Saulu abwîra omugala Yonatani na abambali bôshi oku akola ayîrha Daudi. Ci kwônene oyôla Yonatani mwene Saulu arhonyagya bwenêne Daudi. 2 Yonatani ajimanyîsa Daudi okwôla amubwîra, erhi: «Larha Saulu adwîrhe alonza okukuyîrha. Ocilangâge, irhondo sêzi ohirigirhe ogendicîfulika. 3 Niono nahuluka nshimbe larha omu cirhwa erya munda ocîfulisire. Nayisha naganiza larha ebikuyêrekîre nyumve bici bihali na buzinda nanayishikumanyîsa». 4 Yonatani anacishambâza îshe Saulu oku biyêrekîre Daudi, anacimubwîra, erhi: «Mâshi mwâmi amanye akajira ecâha omu kuyîrha omurhumisi wâge Daudi, bulya yêne ntà mabî akujirire. Ciru na kandi, kali ebijiro byâge byôshi biri bya bunguke bunene emwâwe. 5 Afulumusire olufu erhi ayîrha olya mufilistini, na ntyo Nyamubâho ayôkola Israheli erhi ye orhuma, Wêne wabwîne okwôla kôshi wanasîma bwenêne. Kurhigi wankacihumânae n’omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, omu kuyîrha Daudi buzira igwârhiro». 6 Saulu ayumva okwôla Yonatani amubwîraga, Saulu acîgasha, erhi: «Alame Nyamubâho, Daudi arhafe». 7 Yonatani ahamagala Daudi, anacimurhondêreza ebyôla binwa byôshi; buzinda Yonatani ayisha adwîrhe Daudi emunda Saulu ali, Daudi ashubira Omu mukolo gwâge nk’oku byanali.
Kandi Saulu ashubilonza okuyîrha Daudi
8 Kandi entamabala yashubizûka, Daudi arhabâlira Abafilistini, abakozagya entambalaf bahimwa bwenêne, bôshi abacandabukakwo bamuyaka. 9 Lero mûka mubî wa Nyamubâho anacirhogerakwo Saulu erhi anali omu mwâge, itumu lyâge erhi alifumabasire omu nfune; agôla mango Daudi erhi adwîrhe aziha olulanga lwâge. 10 Saulu acisimu za mpu akola arhimba Daudi li rya itumu limugalikc oku nyasi, ci Daudi acizibuka lyo, lyagendigwârha omu nyasi.
Daudi aciyakira. Mikala afungira Daudi
11 Saulu arhuma engabo mpu bagendigorha enyumpa ya Daudi na hano bucanûla bamuyîrhe. Ci kwônene Mikala mukà Daudi amumanyîsa oku kwo bamulalire ntyo, anacimubwîra, erhi: «Akahà orhayasiri hunola hudufu, irhondo sêzi erhi wafire». 12 Mikala ayanka Daudi amuyandagaza omu kabonezo, Daudi alibirha, akanya ayakag. 13 Enyuma z’aho, Mikala ayanka ecibumburugu, acîhira oku ncingo acibwikira n’omushangi gw’oboya bw’empene oku irhwe, buzinda acibwikira n’ogundi mushangi. 14 Erhi Saulu acirhuma engabo yagendigwârha Daudi, mukâge Mikala aderha, erhi: «Ali mulwala». 15 Lero Saulu arhuma entumawa yagcndilola oku Daudi ayôsire, anabako mêreza, erhi: «Muyîshe mumubarhwire lyo mupashimuniga». 16 Balya bantu bali barhumirwe banacijà omu nyumpah, babona oku cibumburugu ciri oku ncingo, cibwikirwe n’omushangi gw’amôya g’empene ahâli h’irhwe. 17 Saulu adôsa Mikala, erhi: «Carhumaga onteba ntya, kandi wamayasa omushombanyi wâni». Mikala ashuza Saulu, erhi: «Kali ambwîra erhi: oleke ngende n’akaba arhali ntyo, nakuniga».
Daudi ayâkira emunda Samwel ali e Rama
18 Daudi ayaka obwo, afuma Saulu. Aja emunda Samaweli ali e Rama anacimushambalira oku Saulu anamujiriraga kôshi. Oku bundi bayimuka bôshi na Samwel bajà e Nayoti. 19 Ogôla mwanzi bagumanyîsa Saulu, mpu: «Ka wamanya oku Daudi ahika e Nayoti, omu Rama». 20 Saulu arhuma entumwa y’abagendigwârha Daudi, balya bantu bali barhumirwe, bashimâna murhwe muguma gw’abalêbii badwîrhe balêba, erhi na Samwel abayimangîre, omûka gwa Nyamubâho gwarhulakwo balya bantu bâbo, barhondêra okulêba. 21 Bakanya bagendikumanyîsa Saulu, naye ashubirhuma engabo y’abandi bantuj nabo; erhi bahika, kwo na kulya barhondêra okulêba. Ashubirhuma eyindi ngabo obwa kasharhu nabo kwo na kulya barhondêra balêba. 22 Lero Saulu akanya aja yêne e Rama. Erhi ahika aha iriba linene libà aha Seku, adôsa erhi: «Samwel na Daudi ngahi bali? Bamushuza mpu: «Lolà e Nayoti omu Rama».
23 Anacilikula akanya aja e Nayoti omu Rama. Naye omûka gwa Lungwe gwamurhulakwo arhondêra aja eyi n’eyi analêba kuhika alinda aja aha Nayoti omu Rama. 24 Erhi aba amahogola emyambalo yâge, naye akalêba embere za Samwel, yeshi alambûka bushugunu oku idaho. Abêra aho omulegerege n’o budufu bôshi. Co cirhumire bahijûla mpu: «Kali Saulu naye analigi omu balêbi?»
1 Samuel BHS 19
1וַיְדַבֵּ֣ר שָׁא֗וּל אֶל־יוֹנָתָ֤ן בְּנוֹ֙ וְאֶל־כָּל־עֲבָדָ֔יו לְהָמִ֖ית אֶת־דָּוִ֑ד וִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל חָפֵ֥ץ בְּדָוִ֖ד מְאֹֽד׃ 2וַיַּגֵּ֤ד יְהוֹנָתָן֙ לְדָוִ֣ד לֵאמֹ֔ר מְבַקֵּ֛שׁ שָׁא֥וּל אָבִ֖י לַהֲמִיתֶ֑ךָ וְעַתָּה֙ הִשָּֽׁמֶר־נָ֣א בַבֹּ֔קֶר וְיָשַׁבְתָּ֥ בַסֵּ֖תֶר וְנַחְבֵּֽאתָ׃ 3וַאֲנִ֨י אֵצֵ֜א וְעָמַדְתִּ֣י לְיַד־אָבִ֗י בַּשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה שָׁ֔ם וַאֲנִ֕י אֲדַבֵּ֥ר בְּךָ֖ אֶל־אָבִ֑י וְרָאִ֥יתִי מָ֖ה וְהִגַּ֥דְתִּי לָֽךְ׃ ס
4וַיְדַבֵּ֨ר יְהוֹנָתָ֤ן בְּדָוִד֙ ט֔וֹב אֶל־שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו אַל־יֶחֱטָ֨א הַמֶּ֜לֶךְ בְּעַבְדּ֣וֹ בְדָוִ֗ד כִּ֣י ל֤וֹא חָטָא֙ לָ֔ךְ וְכִ֥י מַעֲשָׂ֖יו טוֹב־לְךָ֥ מְאֹֽד׃ 5וַיָּשֶׂם֩ אֶת־נַפְשֹׁ֨ו בְכַפּ֜וֹ וַיַּ֣ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֗י וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה תְּשׁוּעָ֤ה גְדוֹלָה֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתָ וַתִּשְׂמָ֑ח וְלָ֤מָּה תֶֽחֱטָא֙ בְּדָ֣ם נָקִ֔י לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִ֖ד חִנָּֽם׃ 6וַיִּשְׁמַ֥ע שָׁא֖וּל בְּק֣וֹל יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּשָּׁבַ֣ע שָׁא֔וּל חַי־יְהוָ֖ה אִם־יוּמָֽת׃ 7וַיִּקְרָ֤א יְהוֹנָתָן֙ לְדָוִ֔ד וַיַּגֶּד־לוֹ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֵ֨א יְהוֹנָתָ֤ן אֶת־דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיְהִ֥י לְפָנָ֖יו כְּאֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ ס
8וַתּ֥וֹסֶף הַמִּלְחָמָ֖ה לִֽהְי֑וֹת וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיַּ֤ךְ בָּהֶם֙ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּנֻ֖סוּ מִפָּנָֽיו׃ 9וַתְּהִי֩ ר֨וּחַ יְהוָ֤ה ׀ רָעָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְהוּא֙ בְּבֵית֣וֹ יוֹשֵׁ֔ב וַחֲנִית֖וֹ בְּיָד֑וֹ וְדָוִ֖ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָֽד׃ 10וַיְבַקֵּ֨שׁ שָׁא֜וּל לְהַכּ֤וֹת בַּֽחֲנִית֙ בְּדָוִ֣ד וּבַקִּ֔יר וַיִּפְטַר֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וַיַּ֥ךְ אֶֽת־הַחֲנִ֖ית בַּקִּ֑יר וְדָוִ֛ד נָ֥ס וַיִּמָּלֵ֖ט בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ פ
11וַיִּשְׁלַח֩ שָׁא֨וּל מַלְאָכִ֜ים אֶל־בֵּ֤ית דָּוִד֙ לְשָׁמְר֔וֹ וְלַהֲמִית֖וֹ בַּבֹּ֑קֶר וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֗ד מִיכַ֤ל אִשְׁתּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֵ֨ינְךָ֜ מְמַלֵּ֤ט אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַלַּ֔יְלָה מָחָ֖ר אַתָּ֥ה מוּמָֽת׃ 12וַתֹּ֧רֶד מִיכַ֛ל אֶת־דָּוִ֖ד בְּעַ֣ד הַחַלּ֑וֹן וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּבְרַ֖ח וַיִּמָּלֵֽט׃ 13וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֨שֶׂם֙ אֶל־הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד׃ ס
14וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים לָקַ֣חַת אֶת־דָּוִ֑ד וַתֹּ֖אמֶר חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ פ
15וַיִּשְׁלַ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַמַּלְאָכִ֔ים לִרְא֥וֹת אֶת־דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הַעֲל֨וּ אֹת֧וֹ בַמִּטָּ֛ה אֵלַ֖י לַהֲמִתֽוֹ׃ 16וַיָּבֹ֨אוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וְהִנֵּ֥ה הַתְּרָפִ֖ים אֶל־הַמִּטָּ֑ה וּכְבִ֥יר הָעִזִּ֖ים מְרַאֲשֹׁתָֽיו׃ 17וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־מִיכַ֗ל לָ֤מָּה כָּ֨כָה֙ רִמִּיתִ֔נִי וַתְּשַׁלְּחִ֥י אֶת־אֹיְבִ֖י וַיִּמָּלֵ֑ט וַתֹּ֤אמֶר מִיכַל֙ אֶל־שָׁא֔וּל הוּא־אָמַ֥ר אֵלַ֛י שַׁלְּחִ֖נִי לָמָ֥ה אֲמִיתֵֽךְ׃ 18וְדָוִ֨ד בָּרַ֜ח וַיִּמָּלֵ֗ט וַיָּבֹ֤א אֶל־שְׁמוּאֵל֙ הָרָמָ֔תָה וַיַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־ל֖וֹ שָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ הוּא֙ וּשְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בְּנָֽוֺית׃ 19וַיֻּגַּ֥ד לְשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּנָוֺ֖ית בָּרָמָֽה׃ 20וַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶת־דָּוִד֒ וַיַּ֗רְא אֶֽת־לַהֲקַ֤ת הַנְּבִיאִים֙ נִבְּאִ֔ים וּשְׁמוּאֵ֕ל עֹמֵ֥ד נִצָּ֖ב עֲלֵיהֶ֑ם וַתְּהִ֞י עַֽל־מַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵֽמָּה׃ 21וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵֽמָּה׃ 22וַיֵּ֨לֶךְ גַּם־ה֜וּא הָרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַד־בּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה בְּנָוֺ֥ית בָּרָמָֽה׃ 23וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל־נָוֺ֖ית בָּרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּם־ה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַד־בֹּא֖וֹ בְּנָוֺ֥ית בָּרָמָֽה׃ 24וַיִּפְשַׁ֨ט גַּם־ה֜וּא בְּגָדָ֗יו וַיִּתְנַבֵּ֤א גַם־הוּא֙ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם׃ פ
20
Yonatani ashubisengerera Daudi emw’îshe Saulo
1 Daudi ashubiyaka kurhenga e Nayoti omu Rama n’erhi agaluka ashubidôsa Yonatani, erhi: «Mbwîra nâni bici najizire, bubî buci, câha cici najirire sho obu ahivulwire obuzîne bwâni ntya?». 2 Yonatani amushuza, erhi: «Orhashibiriraga orhafe, Larha arhankajira akantu arhanambwiziri kabe kanene erhi kasungunu; cankarhumaga anfulika okwôla? Mâshi harhali cici».
3 Daudi alahira aderha erhi: «Sho amanyire bwinjà oku ontonya bwenêne, co cirhumire aderha erhi kurhakwânîni akumanye, bulya Yonatani ashuba amanya kwa bene okwo kwanamubabaza bwenêne. Ci kwônene Nyamubâho aganze nâwe wêne oganze! Nkubwîre, hacisigîre hisungunu hyône nfe.» 4 Yonatani abwîra Daudi erhi: «Oku omurhima gwâwe gubwîne kuli kwinjà nakujirirakwo».
5 Daudi anacibwîra Yonatani, erhi: «Lolà oku irhondo omwêzi gwabaluka, ngwâsirwe mbêre aha burhambi bwâge amango gw’okulya; ci ondeke ngendicîfulika omu lubala kuhika oku lusiku lwa kasharhu. 6 Erhi sho ankakudôsa ogwâni, onamubwîre, erhi: «Daudi anampunyire oluhusa mpu aja duba duba e Betelehcmu omu cishagala câbo, bulya mwa gano mango bagwêrhe enterekêro ya ngasi mwâka omu mulala gôshi. 7 Akaderha erhi: kwoko! mwambali wâwe anabà n’omurhûla. Ci kwône erhi wankabona akunira bwenêne, onamanye oku niono mwambali wâwe nahigirwe okufà. 8 Mâshi ocizagye mwambali wâwek, bulya omanyire oku izîno lya Nyamubâho wahizire erhi olêrha mwambali wâwe hano mwâwe. Akaba hali okubî najizire wêne obè we onyîrha, bulya bicigi byankarhuma ompêka emunda sho ali? 9 Yonatani amushuza, erhi: «Mâshi omurhima gwa bene ogwo ogukwebe kuli bwenêne, bulya erhi nakayumva oku hali obubî larha ahizire okukujirira, kurhigi ntankakumanyîsa?» 10 Daudi anacishuza Yonatani, erhi: «Ndi wanakamanyîsagya obwo oku sho anakushuzize na ebinwa bikali?»
11 Yonatani anacibwîra Daudi, erhi: «Kanya rhujè rhwagera omu mashwa rhwembi». Banacihuluka bajà omu mashwa bombi. 12 Yonatani anacibwîra Daudi, erhi: «Okuli, oku izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wa Israheli, akaba irhondo erhi lisirhondo, nayenja larha oku binwa bikuyêrekîre, n’akaba bigendesire bwinjà kuli we Daudi, n’erhi akaba ntalisiri entumwa eje emunda oli, 13 Nyamubâho ananjire kubî anakunyûshûlire niono Yonatani akaba ntakumayisizi. larha erhi ankahiga okukujirira amabî, nanakumanyîsa nkubwîre oyâke onacigendere n’omurhûla, na ntyo Nyamubâho ayôrhe ali haguma na nâwe nk’oku ali haguma na larha! 14 Na erhi akaba ncirimwo omûka, ka wakabula kunyêreka obwinjà bwa Nyamubâho? Ci kwônene erhi nankafal, 15 ka wanayibagiraga lwôshi omulala gwâni obwo? Na kandi nka Nyamuzinda amamalîra abashombanyi ba Daudi hanôla igulu, 16 k’izîno lya Yonatani linakolaga lyahirigirha omu nyumpa ya Daudi? Akaba arhali ntyo, ecihango ca Nyamubâho cinakuyirhe wâni Daudi!» 17 Yonatani ashubicîgasha obwa kabirhi embere za Daudi oku amuzigira nk’oku azigira iroho lyâge.
18 Yonatani anacibwîra Daudi, erhi: «Irhondo ly’omwêzi gukola gwabaluka, babona oku ntebe yâwe kurhali ndi, 19 oku lusiku lwa kasharhu, lero abantu banabona okwôla bwinjà, lero ahôla wanafululuka halya wali ocifulisire mw’ezira nsiku z’entambala yâwe, kandi wanagendiyimanga hôfi n’ibuye lya Ezeri. 20 Ahôla nanalasha myampi ibirhi olunda lwa lirya ibuye, abè nka kuyumbiza nayumbiriza yo nalonzam. 21 Kandi, oyumve, nayishirhuma omwâna nti akanye agendinongeza emyampi yâni. Nkabwîra oyôla mwâna nti agendintôlera eyôla myampi enali olunda lwâwe, aho wanayisha erhi buli buholo kuli we, aganze Nyamubâho. 22 Ci kwônene erhi nâkabwîra oyo mwâna nti akanye arhaluke agendintôlera era myampi eri olunda lwâwe, Ahôla wanayaka bulya erhi Nyamuzinda oyôla odesire mpu oyâke. 23 Na kuli ebyôla binwa rhushambire rhwembin, Nyamubâho yêne ye na muhamîrizi ekarhî kîrhu rhwembi.
24 Daudi ajagicîfulika omu lubala obwo. Erhi omwêzi gubaluka, bajàga oku cibo mpu balye. 25 Nk’oku banakomereraga, mwâmi atamala oku ntebe yâge ayegemire olukûta; Yonatani atamala embere, naye Abneri atamala aha bu rhambi bwa mwâmi Saulu. Entebe ya Daudi yayôrha konene. 26 Saulu arhaderhaga kanwa mw’olwo lusiku, bulya amacikebwa mpu: «Nkaba hali okubî kwamuhonire, erhi nkaba arhali acire bulya arhali acicîyobôla». 27 Olusiku lwa kabirhi lw’okwo kubaluka kw’omwêzi, kandi entebe ya Daudi yayôrha konene; lero Saulu adôsa omugala Yonatani, erhi: «Bici birhumire mwene Yese arhayishiri oku cibo oli njo oli ene?»
28 Yonatani anacishuza erhi: «Daudi ampunyire bwenêne okudungira e Betelehemu. 29 Ambwîra, erhi: mashi nkusengire oleke ngende bulya rhugwêrhe enterekêro y’omulala gôshi omu cishagala na mukulu wâni asêzize mpu mpabe; erhi waliha ombabalire kuli okwo kurhayisha, nagendilola bene wîrhu, Kwo kurhumire arhali oku cibo ca mwâmi okôla». 30 Ahôla oburhè bwa Saulu bwanaciyaka bwenêne kuli Yonatani anacimu bwîra, erhi; «Oyu mwana w’ecishungu-kazi na ndyâlya, ka kuhaba mpabire oku kurhenga mîra mwene Yese akola aba mwîra wâwe, ziri nshonyi zâwe n’obushugunu bwa nyoko. 31 Bulya oku mwene Yese anaciba hanola igulu ntâko mwalama oli we oli obwâmi bwâwe. Na bunôla orhumage abagendimungwarhira bulya ali mwâna wa kuyîrhwa». 32 Yonatani anacishuza îshe Saulu, erhi: «Carhuma afa obwôla, bubî buci ajizire?» 33 Saulu akubûla itumuo mpu akola atumirha Yonatani. Amanyira ahôla oku îshe anarhôzire omuhigo gw’okuyîrha Daudi. 34 Yonatani ayimuka kulya cibo analubire bwenêne, arhalyaga cici mw’olwo lusiku lwa kabirhi lw’okubaluka kw’omwêzi; n’ecarhumaga kwali kufà Daudi mungo, bulya îshe akola amuhigire.
35 Erhi buca, Yontatani akanya aja omu cirhwa nk’oku banayumvanyagya bôshi na Daudi, ali alusibwe na hyana higuma hya hirhabana. 36 Anacibwîra hirya hyana hyâge, erhi: «Kanya ojikantôera emyampi yâni nakazilasha». Yonatani anacilasha omwampi gwayumbira kurhaluka olya mwâna. 37 Erhi olya mwâna ahika halya omwampi Yonatani alashaga gwali gwagwa, Yonatani ayakuza olya mwâna, erhi: «K’omwampi gurhali kuli kulusha aha oli obwo?» 38 Yonatani anaciyakuza olya mwâna erhi: «Kanya duba orhaciyimangaga!» Olya mwana wa Yonatani arhôla gulya mwampi, ashubira emunda nnawâbo ali; nyamwâna arhacikebagwa cici. 39 Yonatani bôshi na Daudi bone bali bamanyire kwo kuderha kuci okwôla. 40 Yonatani ayanka erya mirasano yâge ayiha nyamwâna, anacimubwîra, erhi: «Kanya oheke eka». 41 Erhi olya mwâna aba amagenda, Daudi ayimuka halya ali acîfulisire, ayisha ayubika amalanga oku idaho afukamiriza kasharhu, kandi bahôberana ngasi muguma alakira oku wâbo kuhika Daudi amusengaruka. 42 Yonatani anacibwîra Daudi, erhi: «Ogendage n’omurhûla. Binabâge kulya rhwagashanaga oku izîno lya Nyamubâho galya mango rhuderha nti: Nyamubâho abè haguma na nâni na nâwe, abè haguma n’iburha lyâni n’iburha lyâwe, emyâka n’emyaka».
1 Samuel BHS 20
1וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד מִנָּוֺ֖ות בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙ מֶֽה־עֲוֺנִ֤י וּמֶֽה־חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשִֽׁי׃ 2וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה לֽוֹ־ַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת־אָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת׃ 3וַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽי־מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַל־יֵֽדַע־זֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּן־יֵֽעָצֵ֑ב וְאוּלָ֗ם חַי־יְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶת׃ 4וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶל־דָּוִ֑ד מַה־תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ פ
5וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהוֹנָתָ֗ן הִֽנֵּה־חֹ֨דֶשׁ֙ מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י יָשֹׁב־אֵשֵׁ֥ב עִם־הַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל וְשִׁלַּחְתַּ֨נִי֙ וְנִסְתַּרְתִּ֣י בַשָּׂדֶ֔ה עַ֖ד הָעֶ֥רֶב הַשְּׁלִשִֽׁית׃ 6אִם־פָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖נִי אָבִ֑יךָ וְאָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤נִּי דָוִד֙ לָרוּץ֙ בֵּֽית־לֶ֣חֶם עִיר֔וֹ כִּ֣י זֶ֧בַח הַיָּמִ֛ים שָׁ֖ם לְכָל־הַמִּשְׁפָּחָֽה׃ 7אִם־כֹּ֥ה יֹאמַ֛ר ט֖וֹב שָׁל֣וֹם לְעַבְדֶּ֑ךָ וְאִם־חָרֹ֤ה יֶֽחֱרֶה֙ ל֔וֹ דַּ֕ע כִּֽי־כָלְתָ֥ה הָרָעָ֖ה מֵעִמּֽוֹ׃ 8וְעָשִׂ֤יתָ חֶ֨סֶד֙ עַל־עַבְדֶּ֔ךָ כִּ֚י בִּבְרִ֣ית יְהוָ֔ה הֵבֵ֥אתָ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ עִמָּ֑ךְ וְאִם־יֶשׁ־בִּ֤י עָוֺן֙ הֲמִיתֵ֣נִי אַ֔תָּה וְעַד־אָבִ֖יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה תְבִיאֵֽנִי׃ פ
9וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן חָלִ֣ילָה לָּ֑ךְ כִּ֣י ׀ אִם־יָדֹ֣עַ אֵדַ֗ע כִּֽי־כָלְתָ֨ה הָרָעָ֜ה מֵעִ֤ם אָבִי֙ לָב֣וֹא עָלֶ֔יךָ וְלֹ֥א אֹתָ֖הּ אַגִּ֥יד לָֽךְ׃ ס
10וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־יְה֣וֹנָתָ֔ן מִ֖י יַגִּ֣יד לִ֑י א֛וֹ מַה־יַּעַנְךָ֥ אָבִ֖יךָ קָשָֽׁה׃ ס
11וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶל־דָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה׃ ס
12וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־אֶחְקֹ֣ר אֶת־אָבִ֗י כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔ית וְהִנֵּה־ט֖וֹב אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹֽא־אָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָ וְגָלִ֖יתִי אֶת־אָזְנֶֽךָ׃ 13כֹּֽה־יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִֽיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽי־יֵיטִ֨ב אֶל־אָבִ֤י אֶת־הָֽרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֨יתִי֙ אֶת־אָזְנֶ֔ךָ וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־אָבִֽי׃ 14וְלֹ֖א אִם־עוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹֽא־תַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ 15וְלֹֽא־תַכְרִ֧ת אֶֽת־חַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶת־אֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ 16וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִם־בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽד׃ 17וַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶת־דָּוִ֔ד בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽי־אַהֲבַ֥ת נַפְשֹׁ֖ו אֲהֵבֽוֹ׃ ס
18וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָ׃ 19וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל׃ 20וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽח־לִ֖י לְמַטָּרָֽה׃ 21וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־הַחִצִּ֑ים אִם־אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים ׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ ׀ וָבֹ֛אָה כִּֽי־שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי־יְהוָֽה׃ 22וְאִם־כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה׃ 23וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ ס
24וַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ עֶל־הַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל׃ 25וַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַל־מ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם אֶל־מוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֨קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽד׃ 26וְלֹֽא־דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽי־לֹ֥א טָהֽוֹר׃ ס
27וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד ס
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא־בָ֧א בֶן־יִשַׁ֛י גַּם־תְּמ֥וֹל גַּם־הַיּ֖וֹם אֶל־הַלָּֽחֶם׃ 28וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת־שָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד־בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 29וַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽה־לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם־מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת־אֶחָ֑י עַל־כֵּ֣ן לֹא־בָ֔א אֶל־שֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
30וַיִּֽחַר־אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן־נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן־יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ 31כִּ֣י כָל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־יִשַׁי֙ חַ֣י עַל־הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן־מָ֖וֶת הֽוּא׃ ס
32וַיַּ֨עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה׃ 33וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֨דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃ ס
34וַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי־אָ֑ף וְלֹא־אָכַ֞ל בְּיוֹם־הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו׃ ס
35וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ׃ 36וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת־הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּא־יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ׃ 37וַיָּבֹ֤א הַנַּ֨עַר֙ עַד־מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֨עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה׃ 38וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל־תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־הַ֣חִצִּ֔י וַיָּבֹ֖א אֶל־אֲדֹנָֽיו׃ 39וְהַנַּ֖עַר לֹֽא־יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת־הַדָּבָֽר׃ 40וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־כֵּלָ֔יו אֶל־הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר׃ 41הַנַּעַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל׃ 42וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣ה ׀ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ פ
21
1 Daudi ayimuka, arhôla enjira agenda, naye Yonatani ashubira omu Lugo.
Daudi ayâkira e Nobi
2 Daudi akanya aja e Nobi, aha mwa omudâhwa Ahîmeleki; Ahîmeleki ayishimuyankirira erhi anayisha ageramwo omusisi, anacidôsa erhi: «Ka buholo, kurhi oyishire lero wênene wâni?» 3 Daudi ashuza omudâhwa Abimeleki, erhi: «Mwâmi ontumire anankomereza, erhi: Ntâye wamanyaga ebi nkurhumire n’ebirhumire nakuhà elira irhegeko. Na bambali bani nababwizire ahantu haguma rhwashimânana. 4 Ka ntâco ogwêrhe buno? Mpa nâni migati irhanu erhi nîsi akandi kantu onagwêrhe.» 5 Omudâhwa ashuza Daudi, erhi: «Ntagwêrhi yindi migati ya kulîbwa okuleka eyira migati migishe yône. Casinga erhi abo bâna bakayiryakwo barhabaga bacihemwire n’abakazi.» 6 Daudi ashuza, erhi: «Neci omukazi kali kantu karhuhanzibwe kurhenga mîra, injo na lishinjo, nka najà oku matabâro emirasano y’abâna bani eri kantu kagishe, ciru akaba mpu amabalamo gone garhali magishe, kurhigi ene ebyo birugu birhankaba bitakatifu kulusha?» 7 Oku bundi omudâhwa ayanka emigati migishe amuhereza, bulya arhali agwêrhe yindi erhali migishe, eyôla migishe yonene bali bamarhenza embere za Nyamubâho, bayigombôla n’eyindi eciri midûrhup. 8 Muli olwôla lusiku ahôla hali muntu muguma w’omu barhumisi ba Saulu, ye wali ogwâsirwe okuhêra embere za Nyamubâho, izîno lyâge ye Doegi, muntu w’e Edomu, ye wali lungere w’abangere ba Saulu. 9 Daudi adôsa Abimeleki, erhi: «Ka orhagwêrhi itumu kandi erhi ngôrho? bulya ntarhôzire ciru n’ôli engôrho yâni nîsi erhi eyindi mirasano yâni bulya irhegeko lya mwâmi lyali lya dubaduba». 10 Omudâhwa amushuza, erhi: «Hali engôrho ya Goliyati olya Mufilistini wayirhiraga omu kabanda ka Terebinti, yone eyôla eri mbwikire n’ecishuli enyuma ly’ecishuli c’omudâhwa. Okalonza okuyirhôla, rhôlayo, bulya ntà yindi eri muno». Daudi anacishuza erhi: «Ntà yindi eyilushire, mpayo».
Emunda Daudi ajaga ayâkira
11 Daudi ayimuka ayâkira Saulu kuli bwenêne olwôla lusiku; aja emwa Akishi, mwâmi w’e Gati. 12 Abarhumisi ba Akishi banacimubwîra mpu: «K’arhali Daudi ola, mwâmi w’ecihugo? K’arhali y’olya bajàga bayimbira banasamira mpu: «Saulu ayisire abâge cihumbi na Daudi abâge bihumbi ikumi?» 13 Daudi ayumvîrhiza ebyôla binwa, ayôboha bwenêne oyôla Akishi mwâmi w’e Gati. 14 Caligumiza abalandula obukengêreq embere zâbo, ayôrha nka musirhe omu maboko gâbo, arhondêra okushurhashurha oku nyumvi nka owarhimba engoma na akagâve kakahululira omu bwânwa bwâge. 15 Akishi abwîra abambali erhi: «Ka murhabwini oku oyûla muntu ali musirher; bici mucimundwîrhîre ko?s 16 Ka kuhula mhuzire abasirhe obûla mundwîrhîre oyu mpu ayishihenyera ebi by’isirhe lyâge embere zâni? Muntu wa bene oyu kurhi akajà emwâni?

1 Samuel BHS 21
1וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וִיהוֹנָתָ֖ן בָּ֥א הָעִֽיר׃ 2וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה אֶל־אֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן וַיֶּחֱרַ֨ד אֲחִימֶ֜לֶךְ לִקְרַ֣את דָּוִ֗ד וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַדּ֤וּעַ אַתָּה֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְאִ֖ישׁ אֵ֥ין אִתָּֽךְ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַאֲחִימֶ֣לֶךְ הַכֹּהֵ֗ן הַמֶּלֶךְ֮ צִוַּ֣נִי דָבָר֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י אִ֣ישׁ אַל־יֵ֧דַע מְא֛וּמָה אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י שֹׁלֵֽחֲךָ֖ וַאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאֶת־הַנְּעָרִ֣ים יוֹדַ֔עְתִּי אֶל־מְק֥וֹם פְּלֹנִ֖י אַלְמוֹנִֽי׃ 4וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּֽחַת־יָדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא׃ 5וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֨דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃ פ
6וַיַּעַן֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִם־אִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָה־לָ֨נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽי־הַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִי׃ 7וַיִּתֶּן־ל֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן קֹ֑דֶשׁ כִּי֩ לֹא־הָ֨יָה שָׁ֜ם לֶ֗חֶם כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם הַפָּנִים֙ הַמּֽוּסָרִים֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לָשׂוּם֙ לֶ֣חֶם חֹ֔ם בְּי֖וֹם הִלָּקְחֽוֹ׃ 8וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃ 9וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁ־פֹּ֥ה תַֽחַת־יָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹ־חָ֑רֶב כִּ֣י גַם־חַרְבִּ֤י וְגַם־כֵּלַי֙ לֹֽא־לָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽי־הָיָ֥ה דְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץ׃ ס
10וַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶרֶב֩ גָּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ ׀ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּה־הִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ אִם־אֹתָ֤הּ תִּֽקַּח־לְךָ֙ קָ֔ח כִּ֣י אֵ֥ין אַחֶ֛רֶת זוּלָתָ֖הּ בָּזֶ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֵ֥ין כָּמ֖וֹהָ תְּנֶ֥נָּה לִּֽי׃ 11וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹם־הַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶל־אָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃ 12וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֤י אָכִישׁ֙ אֵלָ֔יו הֲלוֹא־זֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּאֲלָפָ֔ו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽו׃ 13וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶֽלֶךְ־גַּֽת׃ 14וַיְשַׁנּ֤וֹ אֶת־טַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם וַיְתָו֙ עַל־דַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶל־זְקָנֽוֹ׃ 15וַיֹּ֥אמֶר אָכִ֖ישׁ אֶל־עֲבָדָ֑יו הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽי׃ 16חֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּי־הֲבֵאתֶ֣ם אֶת־זֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶל־בֵּיתִֽי׃ ס
22
Daudi aba murhambo wa cikembe ciguma ca bantu
1 Daudi arhenga ahôla kandi, agendicifulika omu lwa Adulamit. Bene wâbo n’abandi b’omu mulala gw’îshe bôshi bamanya okwo, nabo bayandagalira eyôla munda ali. 2 Ngasi bôshi bali omu mbaka, ngasi bôshi bali erhi balire emyenda ya bene na ngasi bandi banali omu bukunizi bunene, abôla bôshi bashigira Daudi ahôla: aba ye okola murhambo wâbo, bôshi bahika omu bantu magana ani.
3 Kurhenga aho, Daudi aja e Mispa emwa bene Mowabu, anacihûna omwâmi w’eyôla Mowabu erhi: «Nkusengire nâni mashi waliha, oleke abâla babusi bani, larha na nyama bajibera emwâwe kuhika mmanye bici Nyamuzinda annongezize. 4 Anaciyisha abadwîrhe emwa olya mwâmi w’e Mowabu, nabo banacibera aha mwâge muli agôla mango gôshi Daudi anali ahôla hantu hazibuzibu. 5 Omulêbi Gadi abwîra Daudi: «Orhabêraga ahâla hantu hazibu-zibu hone, ci ojè wacigezageza omu Yuda wanagaluka. Daudi akanya aja omu muzirhu gwa Heretiu.
Saulu ayîrha abadâhwa b’e Nobi
6 Saulu amanya oku abantu bayishi bwinjà olwa Daudi n’abantu bali bôshi haguma naye. Muli agôla mango erhi Saulu abwârhîre aha Gibeya idako ly’e bishakashaka oku karhondo n’itumu lyâge omu nfune, abambali bôshi bayisha bamuyimanga eburhambi. 7 Saulu abwîra abôla bambali bali bamuyimanzire eburhambi, erhi: «Yumvagi wâni bene Benyamini: ka mwene Yese anakolaga ayishimugabîra mweshi amashwa, amuhe n’enkoma z’emizâbîbu, ka muma nyire mpu ayishibajira barhambo b’ebihumbi n’aba amagana. 8 Carhumaga mweshi mucinyihindulira, ebwa kubà ntà ciru n’omuguma wamanyîsize oku mugala wâni anywanine bôshi na mwene Yese na ntâye muli mwe okwôla kwababazize, ciru ntâye wampwehusire oku mugala wâni adwîrhe ankoza kuli mwambali wâni, nfire omu mirhego nk’oku munabwîne bunôla.» 9 Doegi w’e Edomu, ali ayimanzire haguma n’abandi barhumisi ba Saulu, anaciderha erhi: «Nabwîne mwene Yese aja aha Nobi, emwa Ahîmeleki mugala wa Ahitubu. 10 Agendimudokeza embûko emwa Nyamubâho, amuhà ebi aciyikiraga na ciru amuhà erya ngôrho y’olya Mufilistini Goliyati». 11 Mwâmi arhuma abagendihamagala Ahimeleki mwene Ahitubu, na omulala gw’îshe gôshi bo badâhwa babaga e Nobi. Bôshi banajà emunda mwâmi ali.
12 Saulo anacibadôsa, erhi: «Yumva wâni mwene Ahitubu!» Naye erhi: «Karame waliha!». 13 Saulu aderha, erhi: «Carhumaga ocinyihindulira, w’oyo mweshi na mwene Yese galya mango wamuhâga omugati n’engôrho kandi wagaligendimudôkeza embûko emwa Nyamuzinda lyo ankozakwo amatumu n’okunjirira mirhego nk’oku munabwîne adwîrhe ajira bunôla?» 14 Ahimeleki ashuza mwâmi amubwîra. erhi: «Ombwîre nâni ndi omu barhumisi bâwe oli aka omwikubargirwa Daudi mukwi wa Mwâmi, murhambo wa abasirika balanga mwâmi yêne na kandi muntu ojire irenge bwenêne omu mulala gwâge? 15 Ka, ene lyo narhangiraga okugendikamudôkeza embûko emwa Nyamubâho? Nanga okola kurhanjagakwo! Mwâmi amanye akaderha mpu akola ambarhuza okwo nie n’omulala gwâni gôshi, bulya omurhumisi wâwe arhayishigi okwôla ciru n’ehitya.» 16 Mwâmi aderha, erhi: «Ahimeleki kukwânîne ofe we na omulala gwa sho».
17 Mwâmi abwîra abalibisi bali aha burhambi bwâge, erhi: «Hindamuki muyirhe abâla badâhwa ba Nyamubâho, bulya nabo bôshi bali njira nguma na Daudi: bali bamanyire oku aja ayâka barhananmanyîsagya aha ali»! Ci abôla barhumisi ba mwâmi barhalonzagya okuLambûla okuboko mpu bayirhe abadâhwa ba Nyamubâho. 18 Lero mwâmi abwîra Doegi, erhi: «Hindamuka, w’oyu, oyirhe aba badâhwa». Doegi olya munya-Edomu ahindamuka, ye wayisirage abadâhwa; muli olwo lusiku ayîrha bantu makumi gali munâni na barhânu, bantu bali bayambîrhe ebishûli by’enondwè. 19 Mwâmi ahehêrera olwo lugo lwa Nobi, lwabaga lugo lwa badâhwa: abalume, abakazi, abâna bakola bayushuka, ciru n’orhubonjo, kuguma n’enkafu, endogomi n’ebibuzi byâbo abimalîra oku bwôji bw’engôrho.
20 Mwene Ahimelekiv mugala w’Ahitubu muguma yêne wafumire muli bo izîno lyâge ye Abiyatari, acîjira emunda Daudi ali. 21 Abiyatari anacirhôndêra aganîrira Daudi okwôla Saulu anayirhaga abadâhwa ba Nyamubâho. 22 Daudi abwîra Abiyatari erhi: «Neci nali mmanyire oku kwo byanabà ntyo erhi mbona olya munya-Edomu ali halya lulya lusiku, nabona oku okunali agendimanyîsa Saulu. Nie ntumire abôla bantu b’omulala gwa sho bôshi bafà. 23 Ombêrage ho nâni, orhayôbohaga cici, bulya ohigire akalamo kani ye nahigire na akâwe kalamo, ci amango onaciri haguma na nâni, erhi onalanzirwe bwinjà.»
1 Samuel BHS 22
1וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ מִשָּׁ֔ם וַיִּמָּלֵ֖ט אֶל־מְעָרַ֣ת עֲדֻלָּ֑ם וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶחָיו֙ וְכָל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו וַיֵּרְד֥וּ אֵלָ֖יו שָֽׁמָּה׃ 2וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָיו כָּל־אִ֨ישׁ מָצ֜וֹק וְכָל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־ל֤וֹ נֹשֶׁא֙ וְכָל־אִ֣ישׁ מַר־נֶ֔פֶשׁ וַיְהִ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ 3וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד מִשָּׁ֖ם מִצְפֵּ֣ה מוֹאָ֑ב וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב יֵֽצֵא־נָ֞א אָבִ֤י וְאִמִּי֙ אִתְּכֶ֔ם עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אֵדַ֔ע מַה־יַּֽעֲשֶׂה־לִּ֖י אֱלֹהִֽים׃ 4וַיַּנְחֵ֕ם אֶת־פְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וַיֵּשְׁב֣וּ עִמּ֔וֹ כָּל־יְמֵ֥י הֱיוֹת־דָּוִ֖ד בַּמְּצוּדָֽה׃ ס
5וַיֹּאמֶר֩ גָּ֨ד הַנָּבִ֜יא אֶל־דָּוִ֗ד לֹ֤א תֵשֵׁב֙ בַּמְּצוּדָ֔ה לֵ֥ךְ וּבָֽאתָ־לְּךָ֖ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיָּבֹ֖א יַ֥עַר חָֽרֶת׃ ס
6וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל כִּ֚י נוֹדַ֣ע דָּוִ֔ד וַאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וְשָׁאוּל֩ יוֹשֵׁ֨ב בַּגִּבְעָ֜ה תַּֽחַת־הָאֶ֤שֶׁל בָּֽרָמָה֙ וַחֲנִית֣וֹ בְיָד֔וֹ וְכָל־עֲבָדָ֖יו נִצָּבִ֥ים עָלָֽיו׃ 7וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לַֽעֲבָדָיו֙ הַנִּצָּבִ֣ים עָלָ֔יו שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֣י יְמִינִ֑י גַּם־לְכֻלְּכֶ֗ם יִתֵּ֤ן בֶּן־יִשַׁי֙ שָׂד֣וֹת וּכְרָמִ֔ים לְכֻלְּכֶ֣ם יָשִׂ֔ים שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃ 8כִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵין־גֹּלֶ֤ה אֶת־אָזְנִי֙ בִּכְרָת־בְּנִ֣י עִם־בֶּן־יִשַׁ֔י וְאֵין־חֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶת־אָזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶת־עַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
9וַיַּ֜עַן דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וְה֛וּא נִצָּ֥ב עַל־עַבְדֵֽי־שָׁא֖וּל וַיֹּאמַ֑ר רָאִ֨יתִי֙ אֶת־בֶּן־יִשַׁ֔י בָּ֣א נֹ֔בֶה אֶל־אֲחִימֶ֖לֶךְ בֶּן־אֲחִטֽוּב׃ 10וַיִּשְׁאַל־לוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹ׃ 11וַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶת־אֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּן־אֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
12וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽע־נָ֖א בֶּן־אֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽי׃ 13וַיֹּ֤אמֶר אֵלָו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶן־יִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
14וַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָל־עֲבָדֶ֨יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶל־מִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָ׃ 15הַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי לִשְׁאָול־ל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַל־יָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָל־בֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽא־יָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָל־זֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹל׃ 16וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָל־בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃ 17וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ ׀ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַם־יָדָם֙ עִם־דָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽי־בֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת־אָזְנִ֑ו וְלֹֽא־אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶת־יָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
18וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְדוֹיֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב דּוֹיֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ 19וְאֵ֨ת נֹ֤ב עִיר־הַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִי־חֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַד־יוֹנֵ֑ק וְשֹׁ֧ור וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִי־חָֽרֶב׃ 20וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּן־אֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֨לֶךְ֙ בֶּן־אֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃ 21וַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽה׃ 22וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽי־שָׁם֙ דּוֹיֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽי־הַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָל־נֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃ 23שְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַל־תִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁר־יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽי־מִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי׃
23
Daudi ayâkira e Keyila
1 Babwîra Daudi mpu: «Lolà oku Abafilistini badwîrhe balwîsa abantu b’e Keyilaw banadwîrhe bahagula enguli zâbo zôshi». 2 Daudi akanya agendidôsa Nyamubâho erhi: «Ka ngendilwîsa abôla Bafilistini?» Nyamubâho anacishuza Daudi, erhi: «Kanya, wahima abôla Bafilistini na ntyo walikuza Keyila.» 3 Abantu ba Daudi bamubwîra, mpu: «Ka orhabwini oku omu Yuda rhugwêrhwe n’obwôba, ka burhayishiyushukage kulusha hano rhuja e Keyila rhukola rhwajilwîsa Abafilistini?» 4 Daudi akanya ashubigendidôsa Nyamubâho, Nyamubâho amushuza ntyâla, erhi: «Yimuka, oyandagalire e Keyila bulya abôla Bafilistini nabahizire omu maboko gâwe ene». 5 Daudi akanya n’engabo yâge, aja e Keyila, alwîsa Abafilistini abahima, abanyaga amasò gâbo, bôshi abahima bwenêne. Kwo Daudi ayokwiremwo ntyo abantu b’e Keyila. 6 Ci kwône, amango Abiyatari mugala wa Ahîmeleki ayakiraga emunda Daudi ali aha Keyila, abungulukira yo erhi anadwîrhe n’ecishuli câge c’obudâhwa. 7 Banacimanyîsa Saulu oku Daudi anajire e Keyila, naye Saulu anacishuza, erhi: «Nyamuzinda anamuguzize, bulya yêne ocihamikire ene aja omu lugo lugwêrhe enyumvi n’akakomyo». 8 Saulu alâlika olubaga lwôshi mpu luje oku matabâro, mpu bayishibungulukira e Keyila bagorhe Daudi n’abantu bâge. 9 Ci kwônene erhi Daudi amanya oku kwo Saulu amuhigire ntyo, abwîra omudâhwa Abiyatari, erhi: «Mpereza ecishuli c’obudâhwa». 10 Daudi anaciderha, erhi: «Yâgirwa Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, mwambali wâwe anayumvîrhe oku Saulu ali n’omuhigo gw’okurhabâlira c Keyila mpu ashereze olugo erhi nie ntuma. 11 Ka abantu b’e Keyila bayishimpana omu maboko gâge obwo? Ka Saulu anayisha ayandagire nk’okwo mwambali wâwe ananayumvagya obwo? Yâgirwa Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli hanûla mwambali wâwe naye mâshi!» Nyamubâho anashuza, erhi: «Ayandagala». 12 Daudi ashubidôsa, erhi: «Ka abarhambo b’e Keyila bayishimpana niono n’engabo yâni omu maboko ga Saulu?» Nyamubâho ashuza, erhi: «Neci bakuhâna». 13 Lero Daudi haguma n’engabo yâge bali hôfi bantu magana galindarhu barhenga muli lulya lugo lwa Keyila, bajà bajà eyi n’eyi. Erhi Saulu amanya oku Daudi anarhenzire omu Keyila, ayaka, aleka okujà oku matabâro. 14 Daudi agendiciberera omu hantu hazibuzibu bwenêne, abera omwôla ntondo omu irûngu lya Zifa. Saulu akazâgija amulonza ngasi lusiku ci kwônene Nyamuzinda arhamuhaga ye.
Yonatani abalamira Daudi aha Horesha
15 Daudi amanya oku Saulo ashubiizize engabo mpo kuhika ayîrhe Daudi. Daudi aciberera omwôla irûngu lya Zifa aha Horesha. 16 Yonatani mugala wa Saulo, akanya aja emunda Daudi ali aha Horesha. Amuhà omurhima muli Nyamuzinda anacimubwîra, erhi: 17 «Orhayôbohaga cici bulya larha Saulu arhakuhikekwo. W’oyûla wayishiba mwâmi w’Israheli, nâni nyishiba wa kabirhi enyuma zâwe. Larha Saulu amanyire okwôla naye.» 18 Banacinywana oku banali babirhi embere za Nyamubâho; Daudi asigala ahôla Horesha naye Yonatani ashubira emwâge.
Saulu aja ahîvahîva Daudi
19 Abantu b’e Zifa basôkera emunda Saulu ali aha Gibeya banacimubwîra, mpu: «Daudi, k’arhali emwîrhu acibêra acîfulisire omu hantu hazibuzibu, aha Horesha, oku karhondo ka Hakila, olunda lw’ifo ly’entondo ebwa bishaka. 20 Obungulukagc mâshi yâgirwa mwâmi nk’oku omurhima gwâwe gunadwîrhe gwacîfinja; rhwayishimuhira rhwêne omu maboko ga mwâmi». 21 Saulu anaciderha, erhi: «Mugishwe na Nyamubâho okubà mwanfire bwonjo 22 Gendagi, mmuhunyire, mujè mwalongereza mumanye bwinjà ngahi ahika na ndi wamubwîne ahôla: bulya akacikebwa naye ananjirira omurhego. 23 Mujè mwalola munaje mwadôkereza bwinjà aha acîfulika hôshi. Enyuma z’ahôla mwanashubira emunda ndi, mummanyîse bwinjà, na ntyôla nâni nanagenda rhweshi eyôla munda ali. Akaba omu cihugo ali, najà nalonza kuhika mubone, nfukule omu Yuda mwoshi.»
24 Banaciyimuka bagenzikanwa bôshi na Saulu bamulongolana e Zifa. Ci kwône Daudi n’engabo yâge erhi bacibêrire omu irûngu lya Maoni, omu kabanda olunda lw’emukondwè ebwa bishaka. 25 Saulu haguma n’abantu bâge bakanya bakola bajà balonza Daudi. Erhi amanyîsibwa omwanzi, ayandagala oku ibuye anacibêrera omwôla irûngu lya Maoni. Saulu amanya omwanzi, ashimbûlira Daudi omwôla irûngu lya Maoni. 26 Saulu ajaga agera lunda luguma lw’eyôla ntondo, naye Daudi bôshi n’abantu bâge bajà bagera olundi lunda lw’entondo. Daudi hali amango ajaga akanyiriza lyo afuma Saulu, naye Saulu bôshi n’engabo yâge bakazâgilonza oku bankagorhamwo Daudi bôshi n’engabo yâge lyo babagwârha bôshi. 27 Entumwa yanaciyisha emunda Saulu ali yanacimubwîra, erhi: «Mâshi oyîshe duba bulya Abafilistini bali hagula ecihugo.» 28 Saulu agaluka eyôla ajaga ahîvira Daudi, agaluka ajilwîsa Abafilistinix. Co cirhuma ahôla hantu haderhwa mpu aha kabuye ntarhungânwa.
1 Samuel BHS 23
1וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶת־הַגֳּרָנֽוֹת׃ 2וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה ס
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת־קְעִילָֽה׃ 3וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּֽיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי־נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל־מַֽעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃ ס
4וַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁאֹ֣ל בַּֽיהוָ֔ה ס
וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּֽי־אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃ 5וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ וַאֲנָשָׁ֨ו קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶת־מִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה׃ ס
6וַיְהִ֗י בִּ֠בְרֹחַ אֶבְיָתָ֧ר בֶּן־אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד קְעִילָ֑ה אֵפ֖וֹד יָרַ֥ד בְּיָדֽוֹ׃ 7וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃ 8וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶל־דָּוִ֖ד וְאֶל־אֲנָשָֽׁיו׃ 9וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹד׃ ס
10וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽי־מְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶל־קְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי׃ 11הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ ס
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יֵרֵֽד׃ 12וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת־אֲנָשַׁ֖י בְּיַד־שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ׃ ס
13וַיָּקָם֩ דָּוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו כְּשֵׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וַיֵּצְאוּ֙ מִקְּעִלָ֔ה וַיִּֽתְהַלְּכ֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר יִתְהַלָּ֑כוּ וּלְשָׁא֣וּל הֻגַּ֗ד כִּֽי־נִמְלַ֤ט דָּוִד֙ מִקְּעִילָ֔ה וַיֶּחְדַּ֖ל לָצֵֽאת׃ 14וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃ 15וַיַּ֣רְא דָוִ֔ד כִּֽי־יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשֹׁ֑ו וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃ ס
16וַיָּ֨קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים׃ 17וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל־תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם־שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן׃ 18וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ׃ ס
19וַיַּעֲל֤וּ זִפִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֣וֹא דָ֠וִד מִסְתַּתֵּ֨ר עִמָּ֤נוּ בַמְּצָדוֹת֙ בַּחֹ֔רְשָׁה בְּגִבְעַת֙ הַֽחֲכִילָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מִימִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃ 20וְ֠עַתָּה לְכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֛לֶךְ לָרֶ֖דֶת רֵ֑ד וְלָ֥נוּ הַסְגִּיר֖וֹ בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 21וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל בְּרוּכִ֥ים אַתֶּ֖ם לַֽיהוָ֑ה כִּ֥י חֲמַלְתֶּ֖ם עָלָֽי׃ 22לְכוּ־נָ֞א הָכִ֣ינוּ ע֗וֹד וּדְע֤וּ וּרְאוּ֙ אֶת־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה רַגְל֔וֹ מִ֥י רָאָ֖הוּ שָׁ֑ם כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י עָר֥וֹם יַעְרִ֖ם הֽוּא׃ 23וּרְא֣וּ וּדְע֗וּ מִכֹּ֤ל הַמַּֽחֲבֹאִים֙ אֲשֶׁ֣ר יִתְחַבֵּ֣א שָׁ֔ם וְשַׁבְתֶּ֤ם אֵלַי֙ אֶל־נָכ֔וֹן וְהָלַכְתִּ֖י אִתְּכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־יֶשְׁנ֣וֹ בָאָ֔רֶץ וְחִפַּשְׂתִּ֣י אֹת֔וֹ בְּכֹ֖ל אַלְפֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 24וַיָּק֛וּמוּ וַיֵּלְכ֥וּ זִ֖יפָה לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְדָוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו בְּמִדְבַּ֤ר מָעוֹן֙ בָּעֲרָבָ֔ה אֶ֖ל יְמִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃ 25וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁיו֮ לְבַקֵּשׁ֒ וַיַּגִּ֣דוּ לְדָוִ֔ד וַיֵּ֣רֶד הַסֶּ֔לַע וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר מָע֑וֹן וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל וַיִּרְדֹּ֥ף אַחֲרֵֽי־דָוִ֖ד מִדְבַּ֥ר מָעֽוֹן׃ 26וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֨כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽטְרִ֛ים אֶל־דָּוִ֥ד וְאֶל־אֲנָשָׁ֖יו לְתָפְשָֽׂם׃ 27וּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶל־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽי־פָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃ 28וַיָּ֣שָׁב שָׁא֗וּל מִרְדֹף֙ אַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיֵּ֖לֶךְ לִקְרַ֣את פְּלִשְׁתִּ֑ים עַל־כֵּ֗ן קָֽרְאוּ֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת׃

24
Daudi ababalira Saulo
1 Daudi ayinamuka eyôla munda, agendicibêrcra ahantu ha amahukulu haderhwa Engedi. 2 Amango Saulu arhengaga eyôla munda ali ajirilwîsa Abafilistini, bamubwîra mpu: «Lolà oku Daudi akola acibêrire omu irûngu lya Engedi.» 3 Saulu arhôla bantu bihumbi bisharhu balya banali balenga na ntwâli ba kulwa muli bene Israheli bôshi, akanya aja alonza Daudi n’abambali balinda bahika oku mabuye gabinjirwe nka mahembe ga nshagarhi. 4 Anacihika aha bakazâgiyabulira ebibuzi hôfi n’enjira; Ahôla habaga obulumba. Saulu anacija muli bulya bulumba mpu arhamukizamwo amagulu. Kuziga erhi Daudi bôshi n’abambali mwo bacitamalire, oku kafendefende kw’obwo bulumba. 5 Bambali ba Daudi banacimubwîra mpu: «Lolà lulya lusiku Nyamubâho akubwîraga erhi: «Ala oku namakuha omushombanyi wâwe. Omujirirage kulya onabwîne kuli kwinjà». Daudi ayimuka bufunda-funda, atwa oku cikwî c’ecishuli ca Saulu.
6 Oku anayusijira ntyo omurhima gwa Daudi gwadûrha bwenêne bulya amatwa oku cikwî c’ecishuli ca nnawâbo Saulu. 7 Anacibwîra abambali erhi: «Mâshi Nyamubâho anyegule nâni kuli obubî bwa bene obula, ntà mango nankahumakwo Nnawîrhu, omushîgwa wa Nyamubâho.» 8 Na ebyôla binwa, Daudi atwa omu muhigo gw’abambali arhacibayêmêreraga okucihunika kuli nnawâbo Saulu. Saulu azûka arhenga mulya bulumba alikula ahuma enjira yâge agenda. 9 Naye Daudi erhi aba amarhenga muli bulya bulumba, arhondêra ahama gala Saulu, erhi: «Ewe, Yâgirwa mwâmi!» Saulu akabagana enyuma zâge, naye Daudi ayunama afukamiriza. 10 Daudi anacibwîra Saulu, erhi: «Yâgirwa cirhuma okaziyêmêreza bala bantu bakazikushumika kuli nie mpu Daudi alonza okukuyîrha? 11 Wêne n’amasù gâwe, wamacibonera kurhi Nyamubâho amakuhira omu maboko gâni muli obula bulumba. Nalahire nti ntakakuyîrha, nti ntankahumakwo Nnawîrhu, bulya ali mushîgwa wa Nyamubâho.
12 Obuhamirizi bw’oko, lolà oku nfumbasire ecirho c’ecikwi c’ecirondo câwe. N’ebwa kubà natwîre oku cikwî c’ecirondo câwe ntanakuyisire, wanamanyira ahôla oku ntagwêrhi murhima gwa bubî buci, ntà haguma nkubihire. N’okwôla kurharhumiri wêhe orhaja wampivahiva mpu kuhika onyirhe. 13 Nyamuzinda yêne abè ye muhamîrizi ekarhî kîrhu rhwembi, yêne anabâge mwihôzi ci kwônene ntakakuhumakwo. 14 Aba mîra banatwe mugani mpu: Ababî bo banahonya amabî! Ci kwônene ntà mango okuboko kwâni kwankakuhumakwo. 15 Ndi omwâmi w’Israheli anali arhabâlire ntyâla? Ndi oshimbulire ntya? Kabwa ka mufiriri? Ciherhe? 16 Nyamubâho yêne arhutwîre olubanja, alola yêne, yêne ye wanansambira, yêne ye wananyeza emunda oli»! 17 Daudi erhi ayusibwîra Saulu ebyôla binwa, Saulu amudôsa, erhi: «Ka linali izù lyâwe eryo mwâna wâni Daudi?» Saulu ecifufu camugwârha, ayama alaka.
18 Anacibwîra Daudi erhi: «Wamabà mushinganyanya kundusha: bulya wêhe wamangalulira aminja n’obwo niehe mabî nakujirire. 19 Neci oyêrekîne oku minjà onjirira bulya Nyamubâho anali ampanyire omu maboko gâwe, ci kwônene wêhe orhacinyisire. 20 Erhi lebe ankagwanyanya omushombanyi wâge, k’ankacimuleka mpu ahume enjira yâge agende? Nyamubâho akugalulire aminja kuli agala minjà wamanjirira ene. 21 Namabonaga buno oku neci we wanaba mwâmi w’Israheli n’obwâmi bwâwe bwagandaza omu Israheli. 22 Cinyigashirage, oku izîno lya Nyamubâho, oku orhakahungumula omulala gwâni mango nabe nafire n’oku orhakaherêrekeza izîno lyâni omu mulala gwa larha». 23 Daudi acîgasha embere za Saulu, Saulu arhôla enjira yâge ashubira emwâge. Naye Daudi bôshi n’engabo yâge bacisôkera bashubira omu mahukulu gâbo.

1 Samuel BHS 24
1וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין־גֶּֽדִי׃ 2וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁ֣ב שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּגִּ֤דוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּמִדְבַּ֖ר עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ ס
3וַיִּקַּ֣ח שָׁא֗וּל שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים אִ֥ישׁ בָּח֖וּר מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶת־דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל־פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים׃ 4וַ֠יָּבֹא אֶל־גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן עַל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם מְעָרָ֔ה וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת־רַגְלָ֑יו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽים׃ 5וַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲֽשֶׁר־אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלֶ֗יךָ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י נֹתֵ֤ן אֶת־אֹֽיִבְיךָ֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר יִטַ֣ב בְּעֵינֶ֑יךָ וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיִּכְרֹ֛ת אֶת־כְּנַֽף־הַמְּעִ֥יל אֲשֶׁר־לְשָׁא֖וּל בַּלָּֽט׃ 6וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ לֵב־דָּוִ֖ד אֹת֑וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ת אֶת־כָּנָ֖ף אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃ ס
7וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִם־אֶעֱשֶׂה֩ אֶת־הַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 8וַיְשַׁסַּ֨ע דָּוִ֤ד אֶת־אֲנָשָׁיו֙ בַּדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם לָק֣וּם אֶל־שָׁא֑וּל וְשָׁא֛וּל קָ֥ם מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ ס
9וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ מֵֽן־הַמְּעָרָ֔ה וַיִּקְרָ֧א אַֽחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ ס
10וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְשָׁא֔וּל לָ֧מָּה תִשְׁמַ֛ע אֶת־דִּבְרֵ֥י אָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֶֽךָ׃ 11הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְךָ֩ יְהוָ֨ה ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָגֲךָ֖ וַתָּ֣חָס עָלֶ֑יךָ וָאֹמַ֗ר לֹא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּֽאדֹנִ֔י כִּי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 12וְאָבִ֣י רְאֵ֔ה גַּ֗ם רְאֵ֛ה אֶת־כְּנַ֥ף מְעִילְךָ֖ בְּיָדִ֑י כִּ֡י בְּכָרְתִי֩ אֶת־כְּנַ֨ף מְעִֽילְךָ֜ וְלֹ֣א הֲרַגְתִּ֗יךָ דַּ֤ע וּרְאֵה֙ כִּי֩ אֵ֨ין בְּיָדִ֜י רָעָ֤ה וָפֶ֨שַׁע֙ וְלֹא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֛ה צֹדֶ֥ה אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ 13יִשְׁפֹּ֤ט יְהוָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּנְקָמַ֥נִי יְהוָ֖ה מִמֶּ֑ךָּ וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־בָּֽךְ׃ 14כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־בָּֽךְ׃ 15אַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ אֶחָֽד׃ 16וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֨רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶת־רִיבִ֔י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי מִיָּדֶֽךָ׃ פ
17וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ 18וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־דָּוִ֔ד צַדִּ֥יק אַתָּ֖ה מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י אַתָּה֙ גְּמַלְתַּ֣נִי הַטּוֹבָ֔ה וַאֲנִ֖י גְּמַלְתִּ֥יךָ הָרָעָֽה׃ 19וְאַתָּ֙ הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי יְהוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִי׃ 20וְכִֽי־יִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶת־אֹ֣יְב֔וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבָ֑ה וַֽיהוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי׃ 21וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֨מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל׃ 22וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה אִם־תַּכְרִ֥ית אֶת־זַרְעִ֖י אַֽחֲרָ֑י וְאִם־תַּשְׁמִ֥יד אֶת־שְׁמִ֖י מִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ 23וַיִּשָּׁבַ֥ע דָּוִ֖ד לְשָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ שָׁאוּל֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְדָוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עָל֖וּ עַל־הַמְּצוּדָֽה׃ פ
Okufà kwa Samwel
1 Oku bundi Samwel anacifa, olubaga lwôshi lwashûbûzanya, bamushiba bwenêne, bamubisha omu ishwa lyâge aha Rama. Enyuma ly’aho, Daudi alikûla ayandagalira omu irûngu lya Parani.
Daudi ayinjira Abigayila mukà Nabala
2 Aha Maoni habaga muntu muguma wakazâgirhimbûlira e Karmeli. Oyo muntu abaga mugale bwenêne, ali agwêrhe bibuzi bihumbi bisharhu na mpene cihumbi muli agôla mango erhi e Karmeli, alijirikembûlaa amôya g’ebibuzi byâge. 3 Oyo muntu izîno lyâge ye wali Nabala n’engoli yâge ye wali Abigayila. Nyamukazi abaga mwîrhonzi bwenêne na w’iranga linjà. Ci ibà abaga muntu wa kazizi n’omu bijiro byâge muntu mudârhi. Oku bûko bwâge abaga wa kuli bene Kalebu.
4 Daudi ayumviza omwôla irûngu oku Nabala adwîrhe akemba amôya g’ebibuzi byâge. 5 Daudi arhuma bâna bâge ba misole ikumi, anacibwîra balya bâna b’emisole, erhi: «Mukanye musôkere e Karmeli, mujè aha mwa Nabala; mumumpere omusingo.» 6 Munayishimubwîra, erhi: «Oku kalamo kâwe, murhûla kuli we, murhûla oku mulala gwâwe na murhûla oku ngasi byôshi onajira. 7 Nayumvîrhe bambwîra mwa zinôla nsiku oku oli n’abakembi. Ci omanyâge oku abangere bâwe bakazâgiyabulira emunda rhuli, rhurhanabajiraga gurhi, n’amango gôshi bakazâgiyabulira e Karmeli, ntà cintu câbo cahezire. 8 Odôsagye abôla bambali bâwe bonene banakushambalire bwinjà. Abâla bâna bani kuziga obalole kwinjà, bulya rhwamayisha omu lusiku lukulu. Nsengire, ohè abâla barhumisi bâwe kuguma na mugala wâwe Daudi ngasi ehi okuboko kwâwe kwankanabona». 9 Balya bâna ba Daudi banacijà emwa Nabala, banacimushambalira birya binwa barhumagwa na Daudi, batamala barhamûka. 10 Nabala ashuza balya bambali ba daudi ababwîra, erhi: «Daudi ali muci, n’oyo mwene Yese ali muntu muci? Bali mwandu mwa ganôla mango abajà bali bashugunuka ba nnahamwabo. 11 Kali nkolaga nayanka oku mugati gwâni, oku mîshi gâni n’oku nyama nabâgiraga abâla bali kembûla amôya g’ebibuzi byâni, mbihâge abantu ntishi bali ba ngahi?
12 Balya bambali ba Daudi bahindamuka bacishubirira emwâbo na erhi babà bamahika emwâbo barhôndereza nnawâbo kulya byabîre kwôshi. 13 Oku bundi Daudi anacibwîra engabo yâge, erhi: «Ngasi muguma muli mwe ayambale engôrho yâge!» Bôshi banaciyambala ngasi muguma engôrho yâge na Daudi naye ayambala eyâge ngôrho; balume hôfi magana ani basôka bôshi na Daudi, bandi ba magana abirhi basigala oku birugu.
14 Ci mw’agôla mango, muguma omu barhumisi ba Nabala akanya ajibwîra Abigayila mukà Nabala, erhi: «Ka orhabwini oku Daudi ashuba arhumire entumwa kurhenga omu irûngu kujà enôla munda mpu bayishilamusa nnawîrhu ciyehe amabacinagiza. 15 N’obwo aba bantu babaga bantu binjà kuli rhwe, barharhujiriraga kurhi n’omu bîntu bîrhu, ntâco n’eciguma cahezire amango rhwanakazâgigenda rhweshi nabo, ago mango rhwanali omu mpinga. 16 Bo bakazâgirhulanga mushi na budufu, rhukola rhuyabwîre ebibuzi bîrhu. 17 Ci kwônene bunôla omanyâge onalole kurhi wajira, bulya balalire okuheza nnawîrhu n’omulala gwâge; yêhe ali mwene Beliyali!»
18 Oku bundi obwo, Abigayila akanya ashana migati magana abirhi, ahirakwo rhubindi rhubirhi rhwa idivayi, bibuzi birhânu biyende, mishoko irhanu ya ngano nkalange, ajira nsisi igana za mizâbîbu na zindi magana abirhi za mitini. 19 Endogomi zabihêka, anacibwîra abâna bâge b’emisole, erhi: «Shokolagi oku nâni nayisha». Ci kwônene arhabwîraga ibà Nabala cici. 20 Erhi akola ayandagala, aligi oku ndogomi yâge, erhi ahika omu cigonzi c’entondo, tundu kuli Daudi n’engabo yâge babungulukiraga emunda ali. 21 Daudi ayishaga acidesa, erhi: «Kwo kumbonêsa nshonyi kurhi oku wâni: niono nakazâgilanga ngasi bîntu oyu mulume ali agwêrhe omu irûngu byôshi, na ntâco ciru n’eciguma cahezire omu bîntu byâge byôshi yêhe amangalulira amabî oku minjà! 22 Mâshi Nyamuzinda ayîrhe anaherêrekeze abashombanyi ba Daudi bôshi. Omu ngasi ebi Nabala ajira byôshi namunyaga, ntamusigalize akantu, hano sêzi erhi arhacigwêrhi akantu muli ebi bîntu byâge biganga oku nyasi.»
23 Oku Abigayila anarhinda kwo Daudi ntyâla, Abigayila ashonoka dubaduba oku ndogomi yâge, afukama ayunamiriza embere za Daudi akamalanga kahika oku idaho. 24 Oku bundi nyamukazi acirhimba aha magulu gâge amubwîra, erhi: «Mâshi yâgirwa nie nabihire, obubî bunali bwâni! Amarhwîri gâwe gayumve ebinwa bya mwambalikazi wâwe, waliha oyumve oku mwambalikazi wâwe akubwîra. 25 Muhanyi orhashibiriraga okôla kulogorha kwa mwene Beliyali, yerigi Nabala bulya izîno linamanyîse obwôrhere bw’omuntu, ntyôla banakaderha mpu musirhe, erhi kwo binali, isirhe limubamwo. Ci kwônene nie onôla mwambalikazi wâwe ntabwîne abôla bambali bâwe wali orhumire. 26 Ci yâgirwa muhanyi, oku irenge lya Nyamubâho, oku irenge ly’iroho lyâwe, Nyamubâho anakuhanzize okubulaga omukò, na ntyôla mpu ebi olagirirekwo ocihebyo wênene n’okubûko kwâwe. Na bunôla abanzi bâwe na ngasi bôshi bakulongeza amabî yâgirwa, bakaba aka Nabala mâshi! 27 Lolaga olula luhembo lusungunu mwambalikazi wâwe adwîrhîre nnawîrhu muhanyi lwanahashihabwa abâla bâna balusize nnawîrhu. 28 Obabalire, nkusengire yâgirwa obubî bwa mwambalikazi wâwe, bulya okuli, Nyamubâho atugikiza buzibu enyumpa ya Nnawîrhu. Bulya nnawîrhu ali oku matabâro ga Nyamubâho na ntà bubî babona buli muli we omu nsiku zâwe. 29 Erhi hankajira owacishomya mpu akurhêra, anakuyirhe, iroho lya nnawîrhu lyanabonerwa omu irhu lya balya balama hôfi na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, n’iroho ly’abashombanyi bâwe, analiyôha kuli n’engondôzo. 30 Amango Nyamubâho anayukirize galya minjà alaganyagya nnawîrhu na hanola aba amakusimika mwâmi omu Israheli, 31 gurhabaga mulenge na kafulo kanene mpu wabulazire omukò buzira cirhumire cinene ci mpu lyo obona e byakurhabâla. Ntyo amango Nyamubâho anakushobôze agôla minjà gôshi oyibuke mwambali-kazi wâwe naye.
32 Daudi anacishuza Abigayila, erhi: “Aganze Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli owakurhumaga emunda ndi«. « 33 Obu bukengêre bwâwe bukonkwa na nâwe wêne kwokwo bulya wamancîka okuhulaga omukò ene omu kulonza okuciha akantu n’okuboko kwâni! 34 Ci naye ayâgirwe Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, owancîkaga okukujirira amabî okuli nka orhacîsêzagya okuyisha duba eno munda ndi. Nabala aha mwâge burhankacire erhi haciba akantu kaganga oku nyasi.« 35 Daudi anaciyêmêra okuyankirira lulya luhembo nyamukazi ali amurhuzire anacimubwîra, erhi: «Sôkeraga emwâwe n’omurhûla, nyêmîre okwôla osengire, namashagaluka n’obusù bwâwe». 36 Abigayila ayinamuka ashubira emwa Nabala, ashimâna adwîrhe ajirîsa olusiku lukulu yeshi erhi anarhwangusire analalusire okurhankaderhwa. Arhamubwîraga akantu, ciru n’ehitya kuhika bwaca. 37 Ci erhi buca, Nabala amarhenga mw’erya ndalwe yâge, mukâge aba lyo amuganîrira ebyôla byabîre. Nabala yeshi asikirira omurhima gwaba muzibu nk’ibuye. 38 N’erhi kugera hôfi nka nsiku ikumi, Nyamubâho arhingamira Nabala, afa.
39 Erhi babwîra Daudi ogw’olwo lufù lwa Nabala, aderha, erhi: «Ayâgirwe Nyamubâho owamatwa olubanja lwa kulya najaciragwa na Nabala na kandi amabulilanga omurhumisi wâge alekijira okubî. Ci obubî Nabala ajiraga, Nyamubâho amamuhirimizabwo oku irhwe lyâge.» Enyuma ly’okwôla, Daudi alika entumwa yagendibwîra Abigayila oku alonza okumuyinjira. 40 Bambali ba Daudi banacilikula bajà emunda Abigayila ali, aha Karmeli, banacimubwîra mpu: «Daudi arhuhumire emunda oli n’okukubwîra oku alonza okukuyinjira.» 41 Nyamukazi anaciyimuka, afukama afukamiriza, ak’amalanga kahika oku idaho, anacishuza erhi: «Lolà oku mwambalikazi wâwe akola aba mujà-kazi w’okukashuka amagulu g’abarhumisi ba Nnawîrhu».
42 Abigayila acîkurumanya duba duba, ashonera oku ndogomi yâge, bananyere barhânu omu banyere bâge bamuyimiza n’amagulu; akulikira balya bali barhumirwe na Daudi, agendiba ntyo mukà Daudi. 43 Daudi ayanka kandi Ahinowami w’e Yisreeli, oku banali bombi bashuba bakâge. 44 Ci kwônene agôla mango, Saulu ali erhi amayanza Mikala, owali mukà Daudi, amuhà Palti w’e Galimi, mwene Layishi.
1 Samuel BHS 25
1וַיָּ֣מָת שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּקָּבְצ֤וּ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּסְפְּדוּ־ל֔וֹ וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְּבֵית֖וֹ בָּרָמָ֑ה וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ ס
2וְאִ֨ישׁ בְּמָע֜וֹן וּמַעֲשֵׂ֣הוּ בַכַּרְמֶ֗ל וְהָאִישׁ֙ גָּד֣וֹל מְאֹ֔ד וְל֛וֹ צֹ֥אן שְׁלֹֽשֶׁת־אֲלָפִ֖ים וְאֶ֣לֶף עִזִּ֑ים וַיְהִ֛י בִּגְזֹ֥ז אֶת־צֹאנ֖וֹ בַּכַּרְמֶֽל׃ 3וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ נָבָ֔ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ אֲבִגָ֑יִל וְהָאִשָּׁ֤ה טֽוֹבַת־שֶׂ֨כֶל֙ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר וְהָאִ֥ישׁ קָשֶׁ֛ה וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא כָלִבִּֽו׃ 4וַיִּשְׁמַ֥ע דָּוִ֖ד בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־גֹזֵ֥ז נָבָ֖ל אֶת־צֹאנֽוֹ׃ 5וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַנְּעָרִ֗ים עֲל֤וּ כַרְמֶ֨לָה֙ וּבָאתֶ֣ם אֶל־נָבָ֔ל וּשְׁאֶלְתֶּם־ל֥וֹ בִשְׁמִ֖י לְשָׁלֽוֹם׃ 6וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ 7וְעַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י גֹזְזִ֖ים לָ֑ךְ עַתָּ֗ה הָרֹעִ֤ים אֲשֶׁר־לְךָ֙ הָי֣וּ עִמָּ֔נוּ לֹ֣א הֶכְלַמְנ֗וּם וְלֹֽא־נִפְקַ֤ד לָהֶם֙ מְא֔וּמָה כָּל־יְמֵ֖י הֱיוֹתָ֥ם בַּכַּרְמֶֽל׃ 8שְׁאַ֨ל אֶת־נְעָרֶ֜יךָ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֗ךְ וְיִמְצְא֨וּ הַנְּעָרִ֥ים חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־עַל־י֥וֹם ט֖וֹב בָּ֑נוּ תְּנָה־נָּ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֤א יָֽדְךָ֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבִנְךָ֖ לְדָוִֽד׃ 9וַיָּבֹ֨אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶל־נָבָ֛ל כְּכָל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ׃ 10וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶת־עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶן־יִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיו׃ 11וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־לַחְמִי֙ וְאֶת־מֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙ לַֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּה׃ 12וַיַּהַפְכ֥וּ נַעֲרֵֽי־דָוִ֖ד לְדַרְכָּ֑ם וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ וַיָּבֹ֔אוּ וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ כְּכֹ֖ל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 13וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־חַרְבּ֗וֹ וַֽיַּחְגְּרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־חַרְבּ֔וֹ וַיַּחְגֹּ֥ר גַּם־דָּוִ֖ד אֶת־חַרְבּ֑וֹ וַֽיַּעֲל֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד כְּאַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֔ישׁ וּמָאתַ֖יִם יָשְׁב֥וּ עַל־הַכֵּלִֽים׃ 14וְלַאֲבִיגַ֨יִל֙ אֵ֣שֶׁת נָבָ֔ל הִגִּ֧יד נַֽעַר־אֶחָ֛ד מֵהַנְּעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה שָׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֧ים ׀ מֵֽהַמִּדְבָּ֛ר לְבָרֵ֥ךְ אֶת־אֲדֹנֵ֖ינוּ וַיָּ֥עַט בָּהֶֽם׃ 15וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים טֹבִ֥ים לָ֖נוּ מְאֹ֑ד וְלֹ֤א הָכְלַ֨מְנוּ֙ וְלֹֽא־פָקַ֣דְנוּ מְא֔וּמָה כָּל־יְמֵי֙ הִתְהַלַּ֣כְנוּ אִתָּ֔ם בִּֽהְיוֹתֵ֖נוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ 16חוֹמָה֙ הָי֣וּ עָלֵ֔ינוּ גַּם־לַ֖יְלָה גַּם־יוֹמָ֑ם כָּל־יְמֵ֛י הֱיוֹתֵ֥נוּ עִמָּ֖ם רֹעִ֥ים הַצֹּֽאן׃ 17וְעַתָּ֗ה דְּעִ֤י וּרְאִי֙ מַֽה־תַּעֲשִׂ֔י כִּֽי־כָלְתָ֧ה הָרָעָ֛ה אֶל־אֲדֹנֵ֖ינוּ וְעַ֣ל כָּל־בֵּית֑וֹ וְהוּא֙ בֶּן־בְּלִיַּ֔עַל מִדַּבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ 18וַתְּמַהֵ֣ר אֲבִוגַ֡יִל וַתִּקַּח֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּשְׁנַ֣יִם נִבְלֵי־יַ֗יִן וְחָמֵ֨שׁ צֹ֤אן עֲשׂוּוֺת֙ וְחָמֵ֤שׁ סְאִים֙ קָלִ֔י וּמֵאָ֥ה צִמֻּקִ֖ים וּמָאתַ֣יִם דְּבֵלִ֑ים וַתָּ֖שֶׂם עַל־הַחֲמֹרִֽים׃ 19וַתֹּ֤אמֶר לִנְעָרֶ֨יהָ֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י הִנְנִ֖י אַחֲרֵיכֶ֣ם בָּאָ֑ה וּלְאִישָׁ֥הּ נָבָ֖ל לֹ֥א הִגִּֽידָה׃ 20וְהָיָ֞ה הִ֣יא ׀ רֹכֶ֣בֶת עַֽל־הַחֲמ֗וֹר וְיֹרֶ֨דֶת֙ בְּסֵ֣תֶר הָהָ֔ר וְהִנֵּ֤ה דָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו יֹרְדִ֖ים לִקְרָאתָ֑הּ וַתִּפְגֹּ֖שׁ אֹתָֽם׃ 21וְדָוִ֣ד אָמַ֗ר אַךְ֩ לַשֶּׁ֨קֶר שָׁמַ֜רְתִּי אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר לָזֶה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִכָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מְא֑וּמָה וַיָּֽשֶׁב־לִ֥י רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃ 22כֹּה־יַעֲשֶׂ֧ה אֱלֹהִ֛ים לְאֹיְבֵ֥י דָוִ֖ד וְכֹ֣ה יֹסִ֑יף אִם־אַשְׁאִ֧יר מִכָּל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ עַד־הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר׃ 23וַתֵּ֤רֶא אֲבִיגַ֨יִל֙ אֶת־דָּוִ֔ד וַתְּמַהֵ֕ר וַתֵּ֖רֶד מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַתִּפֹּ֞ל לְאַפֵּ֤י דָוִד֙ עַל־פָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרֶץ׃ 24וַתִּפֹּל֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר בִּי־אֲנִ֥י אֲדֹנִ֖י הֶֽעָוֺ֑ן וּֽתְדַבֶּר־נָ֤א אֲמָֽתְךָ֙ בְּאָזְנֶ֔יךָ וּשְׁמַ֕ע אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲמָתֶֽךָ׃ 25אַל־נָ֣א יָשִׂ֣ים אֲדֹנִ֣י ׀ אֶת־לִבּ֡וֹ אֶל־אִישׁ֩ הַבְּלִיַּ֨עַל הַזֶּ֜ה עַל־נָבָ֗ל כִּ֤י כִשְׁמוֹ֙ כֶּן־ה֔וּא נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ וַֽאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔ לֹ֥א רָאִ֛יתִי אֶת־נַעֲרֵ֥י אֲדֹנִ֖י אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְתָּ׃ 26וְעַתָּ֣ה אֲדֹנִ֗י חַי־יְהוָ֤ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֙ אֲשֶׁ֨ר מְנָעֲךָ֤ יְהוָה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהוֹשֵׁ֥עַ יָדְךָ֖ לָ֑ךְ וְעַתָּ֗ה יִֽהְי֤וּ כְנָבָל֙ אֹיְבֶ֔יךָ וְהַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶל־אֲדֹנִ֖י רָעָֽה׃ 27וְעַתָּה֙ הַבְּרָכָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־הֵבִ֥יא שִׁפְחָתְךָ֖ לַֽאדֹנִ֑י וְנִתְּנָה֙ לַנְּעָרִ֔ים הַמִּֽתְהַלְּכִ֖ים בְּרַגְלֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 28שָׂ֥א נָ֖א לְפֶ֣שַׁע אֲמָתֶ֑ךָ כִּ֣י עָשֹֽׂה־יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לַֽאדֹנִ֜י בַּ֣יִת נֶאֱמָ֗ן כִּי־מִלְחֲמ֤וֹת יְהוָה֙ אֲדֹנִ֣י נִלְחָ֔ם וְרָעָ֛ה לֹא־תִמָּצֵ֥א בְךָ֖ מִיָּמֶֽיךָ׃ 29וַיָּ֤קָם אָדָם֙ לִרְדָפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה ׀ בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֨יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע׃ 30וְהָיָ֗ה כִּֽי־יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֶת־הַטּוֹבָ֖ה עָלֶ֑יךָ וְצִוְּךָ֥ לְנָגִ֖יד עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 31וְלֹ֣א תִהְיֶ֣ה זֹ֣את ׀ לְךָ֡ לְפוּקָה֩ וּלְמִכְשֹׁ֨ול לֵ֜ב לַאדֹנִ֗י וְלִשְׁפָּךְ־דָּם֙ חִנָּ֔ם וּלְהוֹשִׁ֥יעַ אֲדֹנִ֖י ל֑וֹ וְהֵיטִ֤ב יְהוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י וְזָכַרְתָּ֖ אֶת־אֲמָתֶֽךָ׃ ס
32וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖ד לַאֲבִיגַ֑ל בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֧ר שְׁלָחֵ֛ךְ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לִקְרָאתִֽי׃ 33וּבָר֥וּךְ טַעְמֵ֖ךְ וּבְרוּכָ֣ה אָ֑תְּ אֲשֶׁ֨ר כְּלִתִ֜נִי הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהֹשֵׁ֥עַ יָדִ֖י לִֽי׃ 34וְאוּלָ֗ם חַי־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר מְנָעַ֔נִי מֵהָרַ֖ע אֹתָ֑ךְ כִּ֣י ׀ לוּלֵ֣י מִהַ֗רְתְּ וַתָּבֹאת֙י לִקְרָאתִ֔י כִּ֣י אִם־נוֹתַ֧ר לְנָבָ֛ל עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר׃ 35וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ מִיָּדָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵבִ֖יאָה ל֑וֹ וְלָ֣הּ אָמַ֗ר עֲלִ֤י לְשָׁלוֹם֙ לְבֵיתֵ֔ךְ רְאִי֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקוֹלֵ֔ךְ וָאֶשָּׂ֖א פָּנָֽיִךְ׃ 36וַתָּבֹ֣א אֲבִיגַ֣יִל ׀ אֶל־נָבָ֡ל וְהִנֵּה־לוֹ֩ מִשְׁתֶּ֨ה בְּבֵית֜וֹ כְּמִשְׁתֵּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ וְלֵ֤ב נָבָל֙ ט֣וֹב עָלָ֔יו וְה֥וּא שִׁכֹּ֖ר עַד־מְאֹ֑ד וְלֹֽא־הִגִּ֣ידָה לּ֗וֹ דָּבָ֥ר קָטֹ֛ן וְגָד֖וֹל עַד־א֥וֹר הַבֹּֽקֶר׃ 37וַיְהִ֣י בַבֹּ֗קֶר בְּצֵ֤את הַיַּ֨יִן֙ מִנָּבָ֔ל וַתַּגֶּד־ל֣וֹ אִשְׁתּ֔וֹ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּ֤מָת לִבּוֹ֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וְה֖וּא הָיָ֥ה לְאָֽבֶן׃ 38וַיְהִ֖י כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־נָבָ֖ל וַיָּמֹֽת׃ 39וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר רָב֩ אֶת־רִ֨יב חֶרְפָּתִ֜י מִיַּ֣ד נָבָ֗ל וְאֶת־עַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵֽרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהוָ֖ה בְּרֹאשֹׁ֑ו וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 40וַיָּבֹ֜אוּ עַבְדֵ֥י דָוִ֛ד אֶל־אֲבִיגַ֖יִל הַכַּרְמֶ֑לָה וַיְדַבְּר֤וּ אֵלֶ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר דָּוִד֙ שְׁלָחָ֣נוּ אֵלַ֔יִךְ לְקַחְתֵּ֥ךְ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 41וַתָּ֕קָם וַתִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה אֲמָֽתְךָ֙ לְשִׁפְחָ֔ה לִרְחֹ֕ץ רַגְלֵ֖י עַבְדֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ 42וַתְּמַהֵ֞ר וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽל־הַחֲמ֔וֹר וְחָמֵשׁ֙ נַעֲרֹתֶ֔יהָ הַהֹלְכ֖וֹת לְרַגְלָ֑הּ וַתֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ מַלְאֲכֵ֣י דָוִ֔ד וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 43וְאֶת־אֲחִינֹ֛עַם לָקַ֥ח דָּוִ֖ד מִֽיִּזְרְעֶ֑אל וַתִּהְיֶ֛יןָ גַּֽם־שְׁתֵּיהֶ֥ן ל֖וֹ לְנָשִֽׁים׃ ס
44וְשָׁא֗וּל נָתַ֛ן אֶת־מִיכַ֥ל בִּתּ֖וֹ אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד לְפַלְטִ֥י בֶן־לַ֖יִשׁ אֲשֶׁ֥ר מִגַּלִּֽים׃

26
Daudi ashubibabalira Saulu
1 Abantu b’e Zifa bajà emunda Saulu ali aha Gibeya banacimubwîra mpu: «Ka orhamanyiri erhi Daudi acîfulisire omu karhondo ka Hakila olunda lw’amashaka?» 2 Saulu ayimuka ayandagalira ebwa irûngu lya Zifa, ali adwîrhe engabo ya bantu bihumbi bisharhu balya bali balwî bakulu omu bene Israheli, mpu bajàge bashakula Daudi omwôla irûngu lya Zifa. 3 Saulu ahanda oku karhondo ka Hakila, ebushoshokero bw’izûba olunda lw’amashaka hôfi n’enjira. Daudi muli agôla mango erhi aciberire omu irûngu. Daudi amanya oku Saulu ayisha amuhivahiva omu irûngu. 4 Daudi arhuma abaj’ishamba banajimubwîra oku Saulu neci anahisire ahôla hantu.
5 Daudi anaciyimuka ahika halya Saulu ali ahizire ecirâlo. Daudi abona ahantu Saulu ali agwîshîre bôshi n’omurhambo w’engabo yâge ye Abneri mugala wa Neri. Saulu ali agwîshîre ekagarhi n’engabo yamuzunguluka. 6 Daudi anacibwîra Ahimeleki bôshi na Abishayi mugala wa Seruya, mulumuna wa Yowabu, ababwîra, erhi: «Ndi walonza okunkulikira rhuyandagalire mulà cirâlo ca Saulu?» Abishayi ashuza erhi niono nabunguluka rhwembi. 7 Daudi bôshi na Abishayi banacibungulukira muli cirya cirâlo budufu bukulu, lolà oku oyo Saulu abali ekagarhî, erhi alangusire n’iro, itumu lyâge ligwike aha mushego gwâge. Naye Abneri haguma n’olubaga bali bagwîshîre eburhambi bwâge. 8 Obwo Abishayi anacibwîra Daudi, erhi: «Lolà oku Nnâmahanga oyûla wamahira omushombayi wâwe omu maboko gâwe; bunôla nkuhunyire, oleke mmushinge itumu liguma lyonene lirya lyamubamba oku idaho ntanaci shubirize». 9 Ci Daudi ashuza Abishayi erhi: «Nanga omanye wankamuyîrha, bulya ndi wankahumakwo omushîgwa wa Nyamubâho anabule kujira ecâha?» 10 Daudi aderha, erhi: «Alame Nyamubâho! Nyamubâho yêne wanamuyirhe; kwanabe amango olusiku lwâge lwamahika, ahôla anafa, nîsi erhi aderhe mpu aya ndagalira oku matabâro lero anabè yo afira». 11 Ci Nyamubâho annange oku kuhuma oku mwâmi wâge w’ishungwè. Orhôlage bunôla eryo itumu liri oku mushego gwâge, kuguma n’eyo ntendere y’amîshi rhunacigendere». 12 Daudi anacirhôla oku mushego gwa Saulu lirya itumu n’erya ntendere, banacihuma enjira yâbo bagenda. Ntâye wabwîne, ntâye wazusire, bulya bôshi bali iro, bulya bôshi Nyamubâho amabarhogezakwo iro lizirho. 13 Daudi ayikira erindi ishiriza, agendiyimanga kuli oku irhwerhwe ly’entondo, ecirêre cinene cali ekarhî kâbo. 14 Daudi anacibirikira olubaga bôshi na Abneri aderha, erhi: «K’orhanshuze obwôla wâni Abneri mwene Neri.» Abneri ashuza, erhi: «We ndi oyôla wabera mwâmi irhwe ntyôla wâni?»
15 Daudi anacibwîra Abneri, erhi: «Ka orhali mulume bulya? Ndi olinganine na nâwe omu Israheli? Carhumirage orhalanga mwâmi, nnahamwinyu? Bulya hali muguma w’omu lubaga wali oyishire okuyîrha mwâmi, nnawinyu. 16 Mâshi arhali kwinjà okwôla wajizire. Oku izîno lya Nyamubâho wali okwânîne olufu we muntu orhamanyirilanga nnawinyu, omushîgwa wa Nyamubâho. Lolaga bunôla ngahi liri lirya itumu lya mwâmi n’erya ntendendêrè yâge y’amîshi yali omu mushego gwâge?» 17 Saulu amanyîrira izù lya Daudi, anacimubwîra, erhi: «K’arhakanaba izù lyâwe eryo, mwâna wâni Daudi?» Daudi anacishuza, erhi: «Neci izù lyâni eryo waliha mwâmi Nnawîrhu». 18 Anaderha, erhi: «Yâgirwa bici nnawîrhu ashimbîre omurhumisi wâge? Bici najizire na bubî buci bundikwo? 19 Yâgirwa, mwâmi nnawîrhu, okalonza oyumvagye bunôla ebinwa bya mwambali wâwe: Akaba Nyamubâho okunsunisirekwo, neci ayankirire e enterekêro y’obuhumule bwinjà. Ci akaba bantu bakunsunikirekwo, mâshi bakahehêrerwa na Nyamubâho obûla bajà bampivulula mpu bamperêrekeze omu kashambala ka Nyamubâho ebwa kuderha mpu ogende ojilolera ba Nyamuzinda b’ahandi. 20 Ci bunôla, mâshi omukò gwâni gurhabulajikiraga oku idaho kulî n’obusù bwa Nyamubâho mâshi! Bulya mwâmi w’Israheli aj’ahîvulula enguku nka kulya bankahîva enkwâle omu ntondo».
21 Saulu ashuza, erhi: «Najizire ecâha, ci ogalukage mwâna wâni Daudi bulya ntacikujire kurhi, bulya wayêrekîne oku wakenzire obuzîne bwâni.» 22 Daudi ashuza, erhi: «Alaga itumu lyâwe waliha mwâmi; muguma omu barhumisi ayikirage ayishilirôla. 23 Nyamubâho yêne agalulira ngasi muguma okukwânîne n’obushinganyanya bwâge bulya Nyamubâho ali akuhizire ene omu maboko gâni ci ntalonzize okuhira okuboko kwâni oku mushîgwa wa Nyamubâho. 24 Olole, nka okula obuzîne bwâwe buli bwa lukengwa omu masù gâni, kwo n’obwâni buzîne bwaba bwa lukengwa omu masù ga Nyamubâho, ye wanandikûza oku ngasi mabî gôshi. :25 Saulu ashuza Daudi, erhi: «Ogishwe mwâna wâni Daudi! Wakayôrha wajira ntyôla onarhabâluke okunaliy. Daudi ahuma enjira, naye Saulu ahindamuka ashubira emwâge.
1 Samuel 26
1וַיָּבֹ֤אוּ הַזִּפִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֨וֹא דָוִ֤ד מִסְתַּתֵּר֙ בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֔ה עַ֖ל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ 2וַיָּ֣קָם שָׁא֗וּל וַיֵּ֨רֶד֙ אֶל־מִדְבַּר־זִ֔יף וְאִתּ֛וֹ שְׁלֹֽשֶׁת־אֲלָפִ֥ים אִ֖ישׁ בְּחוּרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דָּוִ֖ד בְּמִדְבַּר־זִֽיף׃ 3וַיִּ֨חַן שָׁא֜וּל בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֗ה אֲשֶׁ֛ר עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹ֖ן עַל־הַדָּ֑רֶךְ וְדָוִד֙ יֹשֵׁ֣ב בַּמִּדְבָּ֔ר וַיַּ֕רְא כִּ֣י בָ֥א שָׁא֛וּל אַחֲרָ֖יו הַמִּדְבָּֽרָה׃ 4וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד מְרַגְּלִ֑ים וַיֵּ֕דַע כִּֽי־בָ֥א שָׁא֖וּל אֶל־נָכֽוֹן׃ 5וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיָּבֹא֮ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר חָנָה־שָׁ֣ם שָׁאוּל֒ וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁכַב־שָׁ֣ם שָׁא֔וּל וְאַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵ֖ר שַׂר־צְבָא֑וֹ וְשָׁאוּל֙ שֹׁכֵ֣ב בַּמַּעְגָּ֔ל וְהָעָ֖ם חֹנִ֥ים סְבִיבֹתָֽו׃ 6וַיַּ֨עַן דָּוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־אֲחִימֶ֣לֶךְ הַחִתִּ֗י וְאֶל־אֲבִישַׁ֨י בֶּן־צְרוּיָ֜ה אֲחִ֤י יוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יֵרֵ֥ד אִתִּ֛י אֶל־שָׁא֖וּל אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֲבִישַׁ֔י אֲנִ֖י אֵרֵ֥ד עִמָּֽךְ׃ 7וַיָּבֹא֩ דָוִ֨ד וַאֲבִישַׁ֥י ׀ אֶל־הָעָם֮ לַיְלָה֒ וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל שֹׁכֵ֤ב יָשֵׁן֙ בַּמַּעְגָּ֔ל וַחֲנִית֥וֹ מְעוּכָֽה־בָאָ֖רֶץ מְרַאֲשֹׁתָ֑ו וְאַבְנֵ֣ר וְהָעָ֔ם שֹׁכְבִ֖ים סְבִיבֹתָֽו׃ 8וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל־דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת־אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֨רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ׃ 9וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־אֲבִישַׁ֖י אַל־תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה׃ פ
10וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַי־יְהוָ֔ה כִּ֥י אִם־יְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־יוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה׃ 11חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְ֠עַתָּה קַח־נָ֨א אֶֽת־הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר מְרַאֲשֹׁתָ֛ו וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ׃ 12וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת־הַחֲנִ֜ית וְאֶת־צַפַּ֤חַת הַמַּ֨יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃ 13וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר מֵֽרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽם׃ 14וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל־הָעָ֗ם וְאֶל־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
15וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא־אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֨וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֨מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ׃ 16לֹא־ט֞וֹב הַדָּבָ֣ר הַזֶּה֮ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂיתָ֒ חַי־יְהוָ֗ה כִּ֤י בְנֵי־מָ֨וֶת֙ אַתֶּ֔ם אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שְׁמַרְתֶּ֛ם עַל־אֲדֹנֵיכֶ֖ם עַל־מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְעַתָּ֣ה ׀ רְאֵ֗ה אֵֽי־חֲנִ֥ית הַמֶּ֛לֶךְ וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם אֲשֶׁ֥ר מְרַאֲשֹׁתָֽו׃ 17וַיַּכֵּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶת־ק֣וֹל דָּוִ֔ד וַיֹּ֕אמֶר הֲקוֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד קוֹלִ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 18וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֛ה אֲדֹנִ֥י רֹדֵ֖ף אַחֲרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ כִּ֚י מֶ֣ה עָשִׂ֔יתִי וּמַה־בְּיָדִ֖י רָעָֽה׃ 19וְעַתָּ֗ה יִֽשְׁמַֽע־נָא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ אִם־יְהוָ֞ה הֱסִֽיתְךָ֥ בִי֙ יָרַ֣ח מִנְחָ֔ה וְאִ֣ם ׀ בְּנֵ֣י הָאָדָ֗ם אֲרוּרִ֥ים הֵם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה כִּֽי־גֵרְשׁ֣וּנִי הַיּ֗וֹם מֵהִסְתַּפֵּ֜חַ בְּנַחֲלַ֤ת יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֥ךְ עֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 20וְעַתָּ֗ה אַל־יִפֹּ֤ל דָּֽמִי֙ אַ֔רְצָה מִנֶּ֖גֶד פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּֽי־יָצָ֞א מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לְבַקֵּשׁ֙ אֶת־פַּרְעֹ֣שׁ אֶחָ֔ד כַּאֲשֶׁ֛ר יִרְדֹּ֥ף הַקֹּרֵ֖א בֶּהָרִֽים׃ 21וַיֹּאמֶר֩ שָׁא֨וּל חָטָ֜אתִי שׁ֣וּב בְּנִֽי־דָוִ֗ד כִּ֠י לֹֽא־אָרַ֤ע לְךָ֙ ע֔וֹד תַּ֠חַת אֲשֶׁ֨ר יָקְרָ֥ה נַפְשִׁ֛י בְּעֵינֶ֖יךָ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנֵּ֥ה הִסְכַּ֛לְתִּי וָאֶשְׁגֶּ֖ה הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 22וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה החֲנִ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵֽהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ׃ 23וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת־צִדְקָת֖וֹ וְאֶת־אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֙ יְהוָ֤ה ׀ הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃ 24וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכָּל־צָרָֽה׃ פ
25וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ׃ פ

27
Daudi ayâkira e Gati
1 Daudi acîja emurhima erhi: «Lusiku luguma hali amango nankacigwa omu maboko ga Saulu obu, obone amanyîrha. Ntà kundi mbwîne kwinjà kulusha okumuyakira duba-duba omu cihugo c’ Abafilistini, lyo Saulu aleka okujà anfukula omu cihugo c’Israheli côshi; na ntyo okwo mbwîne nankamufumamwo.» 2 Daudi ahuma ntyôla enjira yâge bone balya bambali bâge magana galindarhu banali bôshi naye, bayâkira emwa Akishi, mugala wa Maoki, mwâmi w’e Gati. 3 Daudi ashigira Akishi aha Gati, ye n’abambali, ngasi muguma n’omulala gwâge, naye Daudi erhi ali na balya bakâge bombi: Ahinowami w’e Yizreeli na Abigayila w’e Karmeli wali mukà Nabala. 4 Erhi Saulu amanya oku Daudi anayakire e Gati, ntyo arhaciderhaga mpu ashubija amuhîvulula.
Daudi emwa Abafilistini
5 Daudi anacibwîra Akishi erhi: “Akaba nnani ntonyire omu masù gâwe, onshobôze nnani omu lugo luguma ishwa nayûbakamwo, lyo nnani mbera haguma nâwe eno mwâwe.» 6 Olwo lusiku Akishi amutulira Siklagi. Co cirhuma Siklagi ayôrha aba w’abâmi b’omu Yuda kuhika ciru na bunôla. 7 Ensiku Daudi ashinzire emwa Abafilistini zali za mwâka muguma na myêzi inni. 8 Daudi bôshi n’engabo yâge bagendihagula emwa bene Geshuri na emwa Girizi n’emwa Abameleki, omu cihugo câli cilambusire kurhenga aha Talami lubibi na Shuru, kandi kujà e Mîsiri. 9 Daudi alibuza ecôla cihugo, ngasi ahajaginyaga ananigûze akaba mulume, akaba mukazi, anyâge ebibuzi, enkafu, endogomi, engamiya, n’okuhagula ciru n’emishangi, kandi abishubukane emwa Akishi. 10 Erhi Akishi adôsagya Daudi, erhi: «Ngahi walinyaga ebira ene wâni?», naye Daudi anamushuza, erhi: «Omwôla mahirinji g’Abayahudi, erhi omwôla mahirinji ga bene Yerameli n’omu ga bene Keniti.» 11 Daudi arhazigaga baleka mulume mulebe nîsi erhi mukazi mulebe mpu babaheke bagumaguma e Gati bulya akazaglyôboha bayishimubera enda, obo ne rhwamabona cnshonyi omu kuderha amabî babajirire. Anakajira ntyôla muli agôla mango gôshi anali emwa Abafilistini. 12 Akishi akazâgilangâlira bwenêne Daudi, bulya akagiderha erhi: «Oyu muntu acishombanyize emwa bene wâbo, bene Israheli! Co cirhuma ayôrha mwambali wâni ensiku zôshi.
1 Samuel BHS 27
1וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם־אֶחָ֖ד בְּיַד־שָׁא֑וּל אֵֽין־לִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ׃ 2וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶל־אָכִ֥ישׁ בֶּן־מָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃ 3וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִם־אָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ דָּוִד֙ וּשְׁתֵּ֣י נָשָׁ֔יו אֲחִינֹ֨עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית וַאֲבִיגַ֥יִל אֵֽשֶׁת־נָבָ֖ל הַֽכַּרְמְלִֽית׃ 4וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּֽי־בָרַ֥ח דָּוִ֖ד גַּ֑ת וְלֹֽא־יָוסַ֥ף ע֖וֹד לְבַקְשֹֽׁו׃ ס
5וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת עָרֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה וְאֵ֣שְׁבָה שָּׁ֑ם וְלָ֨מָּה יֵשֵׁ֧ב עַבְדְּךָ֛ בְּעִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה עִמָּֽךְ׃ 6וַיִּתֶּן־ל֥וֹ אָכִ֛ישׁ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־צִֽקְלָ֑ג לָכֵ֞ן הָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙ לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
7וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב דָּוִ֖ד בִּשְׂדֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים יָמִ֖ים וְאַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ 8וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶל־הַגְּשׁוּרִ֥י וְהַגִּרְזִ֖י וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַד־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9וְהִכָּ֤ה דָוִד֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֑ה וְלָקַח֩ צֹ֨אן וּבָקָ֜ר וַחֲמֹרִ֤ים וּגְמַלִּים֙ וּבְגָדִ֔ים וַיָּ֖שָׁב וַיָּבֹ֥א אֶל־אָכִֽישׁ׃ 10וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַל־פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַל־נֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַל־נֶ֣גֶב הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י וְאֶל־נֶ֖גֶב הַקֵּינִֽי׃ 11וְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽא־יְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּן־יַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־עָשָׂ֤ה דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּל־הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃ 12וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם׃ פ
28
Saulu azimulirwa Samwel
1 Mw’agôla mango, Abafilistini bashûbûzanya, oku emirhwe yâbo yanali mpu bagendilwîsa Israheli. Akishi anacibwîra Daudi, erhi: «Omanye oku rhwagenzikanwa rhwembi emunda najà oku matabâro, w’oyo haguma n’engabo yâwe.» 2 Daudi anacishuza, erhi: «Neci waliha ene wabona ebi mwambali wâwe abamwo.» Akishi anacibwîra Daudi erhi: «Niono nkola nakujira murhambo w’okukandalira n’okulanga obuzîne bwâni ngasi mango»!
Saulu n’omukazi mugeremwa
3 Obwôla Samwel anacifa, bene Israheli bamushiba banamubisha aha Rama omu lugo lwâbo. Ci muli agôla mango erhi Saulu arhegesire mpu bayirhe ngasi bôshi balaguza n’okurherekêra abazimu omu cihugoz. 4 Erhi Abafilistini babà bamashûbûzanya bagenditwa olugerêro aha Shunemu, naye Saulo ashûbûza bene Israheli bôshi, bacumbika nabo aha Gilibowa. 5 Saulu oku anabona ntya olugerêro lw’Abafilistini, ayôboha, entemu yamujà oku murhima. 6 Saulo akanya ajidôsa Nyamubâho, ci ntà kuguma Nyamubâho amushuzize oli omu bilôrho oli omu lujimbi, oli omu bugeremwa. 7 Lero Saulu anacibwîra abambali, erhi: «Gendi munnongeze omukazi w’omugeremwa njè emwâge mmudose.» Abambali banacimushuza mpu: «Aha Endori hoki haba mukazi muguma, oharhûla abazimu.» 8 Saulu agoshôla ayija, ci bwifulikwe, erhi ahogwire emyambalo yâge aliyambîrhe, ayamhala yindiyindi, bambali bâge babirhi banacimulusa bahika budufu aha mw’olya mukazi. Saulu anacimubwîra, erhi: «Mâshi onyôlere ensambwe, nkuyôlere emihigo onanzukize oyu nankakakubwîra». 9 Oyo mukazi anamushuza erhi: «Ala oku wêne nâwe oyishi ebi Saulu ajizire omu cihugo, omanyire kurhi anigûzagya omu cihugo ngasi bôshi bahêra abazimu na ngasi bôshi balaguza. Cirhumirage oyishi ntega mpu lyo onyisa.» 10 Saulu amulahirira oku izîno lya Nyamubâho, aderha, erhi: «Alame Nyamubâho ozîne, niehe ananyirhe, okwôla kukakulerhera omutuko». 11 Nyamukazi anacimudôsa, erhi: «Indi olya nakuhamagalira?» Anacishuza erhi: «Ompamagalire Samwel.»
12 Lero nyamukazi anacibona Samwel, kwarhuma nyamukazi afuduka anayama bwenêne abwîra Saulu, erhi: «Carhumaga onteba ntyâla? Kali we Saulu!» 13 Mwâmi anacimushuza, erhi: «Orhayôbohaga, ci kwônene cici wabwîne?» Olya mukazi abwîra Saulu erhi: «Namabona omuntu afununuka omu idaho.» 14 Saulo amudôsa, erhi: «Enshusho yâge kurhi eyôsire?» Nyamukazi erhi: «Mushosi wayisha arherema anacihundikire ecishuli.» Saulo amanya oku Samwel oyo, anacifukama ayunama ayunamiriza. 15 Samwel anacibwîra Saulo erhi: «Cirhumire odwîrhe wansholoshonza obûla warhuma nashubiyinamuka?» Saulo ashuza, erhi: «Waliha ndi n’endyagane nyinji omu murhima: Abafilistini bantezire, na Nyamuzinda anacîyegwire kuli nie; ntaho adwîrhe anshugiza, oli oku balêbi, oli oku bilôrho. Nakuhamagire nti ombwîre kurhi najira.» 16 Samwel amushuza, erhi: «Cankarhuma wandôsa n’obwo Nyamuzinda aciyegwire kuli we, aba omu winyu mw’aja. 17 Nyamubâho anajizire nk’oku anakubwîraga n’akanwa kâni. Nyamubâho akunyazire obwâmi abuha owinyu Daudi.
18 Na ecirhumire bulya orhakagiyumva izù lya Nyamubâho, walekaga okuherêrekeza bene Amaleki nk’oku Nyamubâho anali abakunirire. Co cirhumire Nyamubâho akujirira kwôshi ene. 19 Ciru Nyamubâho akuhâna mpira we na bene Israheli bôshi emwa Abafilistini.» 20 Irhondo mweshi na bagala bâwe mwanshanga eno, na Nyamubâho ahâna engombe ya bene Israheli emwa Abafilistini. 21 Aho honene, Saulo acîrhimba oku idaho n’obulî bwâge bôshi, bulya ebinwa bya Samwel byamamujugumya bwenêne; ciru na kulusha aho, yeshi arha emisî, bulya arhalicihira akalyo ekanwa muli ogwôla mulegerere gwôshi na muli obwôla budufu bwôshi.
21 Nyamukazi ashubira halya Saulo ali, ci erhi acibona ayôbohire bwenêne, amubwîra erhi: «Mwambalikazi wâwe anajizire nka oku wamurhumaga, nàhizire omûka gwâni omu maboko gâwe omu kujira nk’oku wambwîraga. 22 Ci nâwe oyumvagye bunôla izù lya Mwambalikazi wâwe: Ka nankahasha okukuhêreza ecihimbi c’omugati ocilye ly’obona emisî hano ogenda?» 23 Ci Saulo ahakana anaderha erhi: «Ntalya». Abambali bombi n’olya mukazi banacimusêza mpu alye, naye anaciyumva akanwa kâbo. Ayimuka oku idaho, atamala oku ntebe. 24 Nyamukazi ali gwêrhe omudege gwâge mwinjinja, agubaga dubaduba, anaciyanka enshâno, ayishengeshera, anacijiramwo emigati erhalimwo lwango. 25 Ayisha adwîrhe birya biryo byôshi abihêreza Saulu bôshi n’abambali, nabo banacilya. Banaciyimuka, balala bagenda obwôla budufu bôshi.
1 Samuel BHS 28
1וַֽיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וַיִּקְבְּצ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְהִלָּחֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל־דָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙ תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ׃ 2וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־אָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל־דָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י אֲשִֽׂימְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ
3וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בָרָמָ֖ה וּבְעִיר֑וֹ וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ׃ 4וַיִּקָּבְצ֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ וַיַּחֲנ֣וּ בְשׁוּנֵ֑ם וַיִּקְבֹּ֤ץ שָׁאוּל֙ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְבֹּֽעַ׃ 5וַיַּ֥רְא שָׁא֖וּל אֶת־מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים וַיִּרָ֕א וַיֶּחֱרַ֥ד לִבּ֖וֹ מְאֹֽד׃ 6וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽיהוָ֔ה וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יְהוָ֑ה גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם׃ 7וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לַעֲבָדָ֗יו בַּקְּשׁוּ־לִי֙ אֵ֣שֶׁת בַּעֲלַת־א֔וֹב וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֛ה אֵ֥שֶׁת בַּֽעֲלַת־א֖וֹב בְּעֵ֥ין דּֽוֹר׃ 8וַיִּתְחַפֵּ֣שׂ שָׁא֗וּל וַיִּלְבַּשׁ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיֵּ֣לֶךְ ה֗וּא וּשְׁנֵ֤י אֲנָשִׁים֙ עִמּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־הָאִשָּׁ֖ה לָ֑יְלָה וַיֹּ֗אמֶר קָֽסֳומִי־נָ֥א לִי֙ בָּא֔וֹב וְהַ֣עֲלִי לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֹמַ֖ר אֵלָֽיִךְ׃ 9וַתֹּ֨אמֶר הָֽאִשָּׁ֜ה אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר הִכְרִ֛ית אֶת־הָאֹב֥וֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִ֖י מִן־הָאָ֑רֶץ וְלָמָ֥ה אַתָּ֛ה מִתְנַקֵּ֥שׁ בְּנַפְשִׁ֖י לַהֲמִיתֵֽנִי׃ 10וַיִּשָּׁ֤בַֽע לָהּ֙ שָׁא֔וּל בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חַי־יְהוָ֕ה אִֽם־יִקְּרֵ֥ךְ עָוֺ֖ן בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 11וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה אֶת־מִ֖י אַֽעֲלֶה־לָּ֑ךְ וַיֹּ֕אמֶר אֶת־שְׁמוּאֵ֖ל הַֽעֲלִי־לִֽי׃ 12וַתֵּ֤רֶא הָֽאִשָּׁה֙ אֶת־שְׁמוּאֵ֔ל וַתִּזְעַ֖ק בְּק֣וֹל גָּד֑וֹל וַתֹּאמֶר֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־שָׁא֧וּל לֵאמֹ֛ר לָ֥מָּה רִמִּיתָ֖נִי וְאַתָּ֥ה שָׁאֽוּל׃ 13וַיֹּ֨אמֶר לָ֥הּ הַמֶּ֛לֶךְ אַל־תִּֽירְאִ֖י כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֱלֹהִ֥ים רָאִ֖יתִי עֹלִ֥ים מִן־הָאָֽרֶץ׃ 14וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַֽה־תָּאֳר֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר אִ֤ישׁ זָקֵן֙ עֹלֶ֔ה וְה֥וּא עֹטֶ֖ה מְעִ֑יל וַיֵּ֤דַע שָׁאוּל֙ כִּֽי־שְׁמוּאֵ֣ל ה֔וּא וַיִּקֹּ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ ס
15וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּ֖נִי לְהַעֲל֣וֹת אֹתִ֑י וַיֹּ֣אמֶר שָׁ֠אוּל צַר־לִ֨י מְאֹ֜ד וּפְלִשְׁתִּ֣ים ׀ נִלְחָמִ֣ים בִּ֗י וֵֽאלֹהִ֞ים סָ֤ר מֵֽעָלַי֙ וְלֹֽא־עָנָ֣נִי ע֗וֹד גַּ֤ם בְּיַֽד־הַנְּבִיאִם֙ גַּם־בַּ֣חֲלֹמ֔וֹת וָאֶקְרָאֶ֣ה לְךָ֔ לְהוֹדִיעֵ֖נִי מָ֥ה אֶעֱשֶֽׂה׃ ס
16וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וְלָ֖מָּה תִּשְׁאָלֵ֑נִי וַיהוָ֛ה סָ֥ר מֵעָלֶ֖יךָ וַיְהִ֥י עָרֶֽךָ׃ 17וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בְּיָדִ֑י וַיִּקְרַ֨ע יְהוָ֤ה אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ מִיָּדֶ֔ךָ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְרֵעֲךָ֥ לְדָוִֽד׃ 18כַּאֲשֶׁ֤ר לֹֽא־שָׁמַ֨עְתָּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וְלֹֽא־עָשִׂ֥יתָ חֲרוֹן־אַפּ֖וֹ בַּעֲמָלֵ֑ק עַל־כֵּן֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה עָשָֽׂה־לְךָ֥ יְהוָ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 19וְיִתֵּ֣ן יְ֠הוָה גַּ֣ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֤ל עִמְּךָ֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמָחָ֕ר אַתָּ֥ה וּבָנֶ֖יךָ עִמִּ֑י גַּ֚ם אֶת־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל יִתֵּ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃ 20וַיְמַהֵ֣ר שָׁא֗וּל וַיִּפֹּ֤ל מְלֹא־קֽוֹמָתוֹ֙ אַ֔רְצָה וַיִּרָ֥א מְאֹ֖ד מִדִּבְרֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל גַּם־כֹּ֨חַ֙ לֹא־הָ֣יָה ב֔וֹ כִּ֣י לֹ֤א אָכַל֙ לֶ֔חֶם כָּל־הַיּ֖וֹם וְכָל־הַלָּֽיְלָה׃ 21וַתָּב֤וֹא הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַתֵּ֖רֶא כִּי־נִבְהַ֣ל מְאֹ֑ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה שָׁמְעָ֤ה שִׁפְחָֽתְךָ֙ בְּקוֹלֶ֔ךָ וָאָשִׂ֤ים נַפְשִׁי֙ בְּכַפִּ֔י וָֽאֶשְׁמַע֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָֽי׃ 22וְעַתָּ֗ה שְׁמַֽע־נָ֤א גַם־אַתָּה֙ בְּק֣וֹל שִׁפְחָתֶ֔ךָ וְאָשִׂ֧מָה לְפָנֶ֛יךָ פַּת־לֶ֖חֶם וֶאֱכ֑וֹל וִיהִ֤י בְךָ֙ כֹּ֔חַ כִּ֥י תֵלֵ֖ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ 23וַיְמָאֵ֗ן וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל וַיִּפְרְצוּ־ב֤וֹ עֲבָדָיו֙ וְגַם־הָ֣אִשָּׁ֔ה וַיִּשְׁמַ֖ע לְקֹלָ֑ם וַיָּ֨קָם֙ מֵֽהָאָ֔רֶץ וַיֵּ֖שֶׁב אֶל־הַמִּטָּֽה׃ 24וְלָאִשָּׁ֤ה עֵֽגֶל־מַרְבֵּק֙ בַּבַּ֔יִת וַתְּמַהֵ֖ר וַתִּזְבָּחֵ֑הוּ וַתִּקַּח־קֶ֣מַח וַתָּ֔לָשׁ וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת׃ 25וַתַּגֵּ֧שׁ לִפְנֵֽי־שָׁא֛וּל וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּקֻ֥מוּ וַיֵּלְכ֖וּ בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ פ
29
Abafilistini balahira mpu Daudi arhabashimba oku matabâro
1 Abafilistini bashubûgiza engabo zâbo zôshi aha Afeki, naye Israheli erhi ahanzirage aha iriba lya Yizreeli. 2 Oku abarhambo b’Abafilistini balongoline, baguma amagana, abandi ebihumbi, Daudi naye abayisha oku nyuma bone Akishi, abarhambo b’Abafilistini, banaciderha mpu: «AbâlAbayahudi kwo kuderha kurhi?» 3 Naye Akishi anacishuza balya barhambo b’Abafilistini erhi: K’arhali olya Daudi washigaga mîra Saulo, Mwâmi w’Israheli oyo, na buno akola anshiga, hamagera ensiku ciru n’emyâka? Ntasagimubonakwo kantu ka kuyôbohya kurhenga amango atwîkaga nnawa bo, kuhika oku lusiku lw’ene.»
4 Balya barhambo b’Abafilistini bacigakabula kuliye, banacimubwîra mpu: «Ogalulage Oyo muntu ashubire omu ishwa lyâge wamutuliraga, omanye wankaderha mpu ayishe na nîrhu oku matabâro, bulya hali amango ankarhugolonjoka, obone akola mushombanyi warhulwîsa. Ka bantu bali ahâla? 5 Karhali olya Daudi oyûla bayishaga bayimbira banasama mpu: Saulu ayisire bâge cihumbi, na Daudi ayîrha amakumi gâge bihumbi?»
6 Kuli okwôla Akishi ahamagala Daudi anacimubwîra, erhi: «Nyamubâho aganze! Neci kwo kunali oli muntu mushinganyanya, nsimire okubona rhwagenda rhwembi oku matabâro, bulya ntà hibi nakubwinekwo kurhenga amango wayishiginshiga kuhika ene. Ci abarhambo b’ Abafilistini barhakusimiri. 7 Kuziga kuli kwinjà ocishubirire emwâwe n’omurhûla, halikiba ebyarhuma washombwa n’abarhambo b’Abafilistini.»
8 Daudi anacidôsa Akishi erhi: «Ci kwônene yâgirwa, hibi hici obwîne najizire galya mango nayishigikushiga kuhika oku lw’ene, kwankarhuma ntagendilwîsa abashombanyi ba Mwâmi Nnawîrhu?» 9 Akishi ashuza, anabwîra Daudi, erhi: «Oyishi oku omu masù gâni oli mwinjà nka malahika wa Nyamuzinda. Ci kwônene abarhambo b’Abafilistini balahire mpu orhankasôkera oku matabâro haguma nîrhu. 10 Co carhuma irhondomucêracêra, we n’abâla bambali ba nnahamwinyu bayishaga haguma nâwe ogende. Mugende lubungubungu, irhondo bunacanûla ntya, munagende.» 11 Daudi bôshi n’abambali bazûka lwifusèfusè, mpu lyo hano bunacanula ntya, bahasha okugaluka omu cihugo c’Abafalistini; nabo balya Bafilistini basôkera aha Yizreeli.
1 Samuel 29
1וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת־כָּל־מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל׃ 2וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם־אָכִֽישׁ׃ 3וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל־שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹא־זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד ׀ שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ־זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא־מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
4וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת־הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽא־יֵרֵ֤ד עִמָּ֨נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם׃ 5הֲלוֹא־זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ־ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽו׃ 6וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל־דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַי־יְהוָ֞ה כִּי־יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא־מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽא־ט֥וֹב אָֽתָּה׃ 7וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽא־תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ ס
8וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ כִּ֣י מֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙ וּמַה־מָּצָ֣אתָ בְעַבְדְּךָ֔ מִיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיִ֣יתִי לְפָנֶ֔יךָ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י לֹ֤א אָבוֹא֙ וְנִלְחַ֔מְתִּי בְּאֹיְבֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 9וַיַּ֣עַן אָכִישׁ֮ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־דָּוִד֒ יָדַ֕עְתִּי כִּ֣י ט֥וֹב אַתָּ֛ה בְּעֵינַ֖י כְּמַלְאַ֣ךְ אֱלֹהִ֑ים אַ֣ךְ שָׂרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא־יַעֲלֶ֥ה עִמָּ֖נוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 10וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ׃ 11וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַֽאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶל־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל׃ ס
30
Daudi acîhôla kuli bene Amaleki
1 Daudi bone engabo yâge, erhi bahika aha Siklagi oku lusiku lwa kasharhu, bashimâna bene Amaleki bahyajire amahirinji g’e Siklagi; bali erhi bahagwire Siklagi yeshi, erhi banamudulisire muliro. 2 Bali erhi bahesire mpira abakazi na ngasi bandi balimwo bôshi, abarho n’abakulu buzira okuyi rha omuntu ciru n’omuguma, habalongôlana bacigendera. 3 Daudi bone abambali, oku banarhinda omu lugo, bashanga luli ludulike muliro, na bakabo bôshi n’abâna bâbo erhi babagendine bujà. 4 Daudi haguma n’engabo yâge bagwira omulenge, balaka bene Israheli kuhika bahwerwa n’emisî y’okulaka. 5 Balya baka Daudi bombi, nabo erhi bahêsirwe bujà, bo bali Ahinowami wa Yizreeli na Abigayila w’e Karmeli, olya wali mukà Nabala.
6 Daudi amagala gamulya bwenêne, bulya olubaga lwali lwamahiga mpu lukola lwamuyîrha, bulya lwôshi lwali erhi lwafire omurhima omu kubona abâna bâbo b’abarhabana n’abanyere bahesirwe. Ci Daudi ashubiyumva omu rhima gw’oburhwâli muli Nyamubâho, Nyamuzinda wâge. 7 Daudi anacibwîra omudâhwa Abiyatari mwene Ahimeleki, erhi: «Nderheraga ecishuli c’abadâhwa.» Abiyatari ayisha adwîrhîre Daudi cirya cishuli. 8 Daudi anacidôsa Nyamubâho, erhi: «Waliha, ka nkulikire guno muzinzi gw’abantu? Ka nanabagwârha obu?» Anacimushuza erhi: «Obashimbe bulya okunali wabahikakwo n’okunali wabalikuza.» 9 Daudi akanya bôshi na balya bantu bâge magana nka galindarhu. Erhi bahika oku mugezi gwa Besori, abali bamarhama bôshi bayimanga. 10 Daudi akulikira balya bantu n’engabo yâge ya bantu magana anni, bulya magana abirhi gamasigala enyuma erhi kurhama kurhuma, barhaciyikiraga ogwôla mugezi gwa Besori.
11 Banacishimâna muntu muguma w’e Mîsiri omu ndimiro, bayisha bamudwîrhîre Daudi, bamuhà omugati n’amîshi anywa. 12 Banacimuha oluhande lw’omugati gw’emitini n’amangaka mumu. Erhi aba amalya, ashaluka, obukengêre bwâge bwagaluka bulya amayusa miregerege isharhu na madufu asharhu arhalya arhananywa. 13 Daudi amudôsa erhi: «Oli mwambali wa ndi? Na ngahi emwinyu?» Naye ashuza erhi: «Ndi muntu w’e Mîsiri, mujà w’omunya-Amaleki muguma, lolà oku zikola nsiku isharhu zino kurhenga nahamwirhu andesire mpu okwenge namalwala. 14 Rhwayishire rhwahagula omu mahirinji g’emwa bene Kereti, kandi rhwaja omu ga Yuda, rhwayikirira emahirinji ga bene Kalebu, rhwayoca Siklagi.»
15 Daudi amudôsa erhi: «Ka orhankampisa eyo munda ogwôla muzinzi gujire obwo?» Olya muntu ashuza erhi: «Orhangindahirira oku izîno lya Nyamuzinda, erhi orhayishinyirhe, nîsi erhi orhayishimpane emwa Nnahamwîrhu, na ahôla nanakulongola na emunda ogwôla muzinzi guli.» 16 Anacimulongolana, na lolà oku abantu bali bashandabîne bôshi omu lugo badwîrhe balya banaywa, kwo kujira olusiku lukulu na birya byôshi bahagula ga omu cihugo c’ Abafilistini n’eca Yuda.
17 Daudi abalwîsa anabahima kurhenga bijingo oku cirembabajà kuhika oku bijingo bya olundi lusiku. Abahima loshi, ntâye wafumire muli bo okuleka bâna ba misole magana anni gone, bashonera oku ngamiya zâbo baciyakira. 18 Daudi arhesa ntyo birya bene Amaleki bali bamanyaga, kuguma na balya bakâge bombi. 19 Barhabâlekeraga ciru n’akantu kaguma muli birya bananyagaga byôshi, oli omu bikulu oli omu birho, oli akarhabana oli akanyere, barhabâlekeraga ciru n’eciguma muli birya bananyagaga byôshi: Daudi abigalula byôshi. 20 Daudi ayanka ebintu bishwêkwa byôshi ebinene n’ebinyînyî, banacimuheka embere z’obwo busò, banaciderha mpu: «Gomunyago gwa Daudi ogôla».
21 Daudi erhi akola ashubûka ayirukira halya bantu magana abirhi banyakurhama bali basigîre oku mugezi gwa Besori. Bayishiyankirira Daudi na lulya lubaga lwayishaga bôshi naye. Erhi Daudi abahikaho abalamusa. 22 Abantu bali bagwêrhe omurhima mubî guli nka gwa bene Beliyali, muli balya banali bagenzire bôshi naye bajà omu kanwa baderha mpu: «Bulya barhali haguma nîrhu, rhurhabahe akantu muli ebira bîntu rhwamarhesa; okuleka ngasi muguma na mukâge n’abâna bâge. Babarhôle bagende. 23 Ci Daudi abashuza erhi: «Arhali kwo rhwakajira ntyôla bene wîrhu oku bîntu Nyamubâho arhuhaga. Bulya yêne wajaga warhulanga, yêne warhuhaga gulya muzinzi gwali rhuyishire. 24 Ndi wankabayumva omu bîntu bya bene ebyôla? Nanga, mwanya muguma kuli bôshi oku bali erugamba, kuguma nka abali oku mizigo: bôshi bahabwe kuguma.» 25 Kurhenga agôla mango na kuhika bunôla likola irhegeko omu Israheli ye shi. 26 Erhi bashubira e Siklagi, Daudi aja arhumira abîra bâge b’abashamuka b’omu Yuda kuli birya by’omunyago, akababwîra erhi: «Lolagi oluhembo kuli mwe, luli kwa birya byanyagagwa abashombanyi ba Nyamubâho.» 27 Arhumira abantu b’e Beteli, ab’e Rama y’omu Nêgebu. 28 Arhumira abîra bâge b’e Yatiri, aba e Aruweri, aba e Sifemoti n’aba e Eshitemowa. 29 Arhumira ab’e Karmeli, ab’e Yerameheli, ab’omu ngo za Keniti na Horma. 30 Arhumira ab’e Bor-Ashani, ab’e Heteri, 31 arhumira ab’omu Hebroni n’aba ngasi aha Daudi anagezire hôshi ye n’engabo yâge.
1 Samuel BHS 30
1וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל־נֶ֨גֶב֙ וְאֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת־צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ 2וַיִּשְׁבּ֨וּ אֶת־הַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁר־בָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַד־גָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם׃ 3וַיָּבֹ֨א דָוִ֤ד וַֽאֲנָשָׁיו֙ אֶל־הָעִ֔יר וְהִנֵּ֥ה שְׂרוּפָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וּנְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנֹתֵיהֶ֖ם נִשְׁבּֽוּ׃ 4וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃ 5וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁי־דָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֨עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃ 6וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְל֔וֹ כִּֽי־מָ֨רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־בָּנָ֣ו וְעַל־בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃ ס
7וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל־אֶבְיָתָ֤ר הַכֹּהֵן֙ בֶּן־אֲחִימֶ֔לֶךְ הַגִּֽישָׁה־נָּ֥א לִ֖י הָאֵפֹ֑ד וַיַּגֵּ֧שׁ אֶבְיָתָ֛ר אֶת־הָאֵפֹ֖ד אֶל־דָּוִֽד׃ 8וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אֶרְדֹּ֛ף אַחֲרֵ֥י הַגְּדוּד־הַזֶּ֖ה הַֽאַשִּׂגֶ֑נּוּ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽי־הַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל׃ 9וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד ה֤וּא וְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל הַבְּשֹׂ֑ור וְהַנּֽוֹתָרִ֖ים עָמָֽדוּ׃ 10וַיִּרְדֹּ֣ף דָּוִ֔ד ה֖וּא וְאַרְבַּע־מֵא֣וֹת אִ֑ישׁ וַיַּֽעַמְדוּ֙ מָאתַ֣יִם אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר פִּגְּר֔וּ מֵעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל הַבְּשֹֽׂור׃ 11וַֽיִּמְצְא֤וּ אִישׁ־מִצְרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיִּקְח֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־דָּוִ֑ד וַיִּתְּנוּ־ל֥וֹ לֶ֨חֶם֙ וַיֹּ֔אכַל וַיַּשְׁקֻ֖הוּ מָֽיִם׃ 12וַיִּתְּנוּ־לוֹ֩ פֶ֨לַח דְּבֵלָ֜ה וּשְׁנֵ֤י צִמֻּקִים֙ וַיֹּ֔אכַל וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ אֵלָ֑יו כִּ֠י לֹֽא־אָ֤כַל לֶ֨חֶם֙ וְלֹא־שָׁ֣תָה מַ֔יִם שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃ ס
13וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ דָוִד֙ לְֽמִי־אַ֔תָּה וְאֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֜אמֶר נַ֧עַר מִצְרִ֣י אָנֹ֗כִי עֶ֚בֶד לְאִ֣ישׁ עֲמָֽלֵקִ֔י וַיַּעַזְבֵ֧נִי אֲדֹנִ֛י כִּ֥י חָלִ֖יתִי הַיּ֥וֹם שְׁלֹשָֽׁה׃ 14אֲנַ֡חְנוּ פָּשַׁ֜טְנוּ נֶ֧גֶב הַכְּרֵתִ֛י וְעַל־אֲשֶׁ֥ר לִֽיהוּדָ֖ה וְעַל־נֶ֣גֶב כָּלֵ֑ב וְאֶת־צִקְלַ֖ג שָׂרַ֥פְנוּ בָאֵֽשׁ׃ 15וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד הֲתוֹרִדֵ֖נִי אֶל־הַגְּד֣וּד הַזֶּ֑ה וַיֹּ֡אמֶר הִשָּׁבְעָה֩ לִּ֨י בֵֽאלֹהִ֜ים אִם־תְּמִיתֵ֗נִי וְאִם־תַּסְגִּרֵ֨נִי֙ בְּיַד־אֲדֹנִ֔י וְאוֹרִֽדְךָ֖ אֶל־הַגְּד֥וּד הַזֶּֽה׃ 16וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 17וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַד־הָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽא־נִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר אֲשֶׁר־רָכְב֥וּ עַל־הַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּ׃ 18וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶת־שְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽד׃ 19וְלֹ֣א נֶעְדַּר־לָ֠הֶם מִן־הַקָּטֹ֨ן וְעַד־הַגָּד֜וֹל וְעַד־בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד׃ 20וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת־כָּל־הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד׃ 21וַיָּבֹ֣א דָוִ֗ד אֶל־מָאתַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים אֲשֶֽׁר־פִּגְּר֣וּ ׀ מִלֶּ֣כֶת ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד וַיֹּֽשִׁיבֻם֙ בְּנַ֣חַל הַבְּשֹׂ֔ור וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וְלִקְרַ֖את הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֑וֹ וַיִּגַּ֤שׁ דָּוִד֙ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשְׁאַ֥ל לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם׃ ס
22וַיַּ֜עַן כָּל־אִֽישׁ־רָ֣ע וּבְלִיַּ֗עַל מֵֽהָאֲנָשִׁים֮ אֲשֶׁ֣ר הָלְכ֣וּ עִם־דָּוִד֒ וַיֹּאמְר֗וּ יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־הָלְכ֣וּ עִמִּ֔י לֹֽא־נִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם מֵהַשָּׁלָ֖ל אֲשֶׁ֣ר הִצַּ֑לְנוּ כִּֽי־אִם־אִ֤ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו וְיִנְהֲג֖וּ וְיֵלֵֽכוּ׃ ס
23וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד לֹֽא־תַעֲשׂ֥וּ כֵ֖ן אֶחָ֑י אֵ֠ת אֲשֶׁר־נָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָ֨נוּ֙ וַיִּשְׁמֹ֣ר אֹתָ֔נוּ וַיִּתֵּ֗ן אֶֽת־הַגְּד֛וּד הַבָּ֥א עָלֵ֖ינוּ בְּיָדֵֽנוּ׃ 24וּמִי֙ יִשְׁמַ֣ע לָכֶ֔ם לַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק ׀ הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַל־הַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ׃ ס
25וַיְהִ֕י מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
26וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה׃ 27לַאֲשֶׁ֧ר בְּבֵֽית־אֵ֛ל וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹת־נֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר׃ 28וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַ׃ ס
29וְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי׃ 30וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹר־עָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר בַּעֲתָֽךְ׃ 31וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָל־הַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁר־הִתְהַלֶּךְ־שָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו׃ פ
31
Okufà kwa Saulo n’abagala
1 Erhi Abafilistini babà bamakoza entambala kuli bene Israheli, bene Israheli bahimwa, bakul’omulindi bakolaga bayaka Abafilistini, batumirhwa banayirhirwa banji oku ntondo ya Gilibowa. 2 Abafilistini baharhiriza bwenêne Saulu n’abagala bâge, Abafilistini bayîrha Yonatani, bayîrha Abinadabu na Malkishuwa, bôshi bene Saulu. 3 Eyo ntambala yabà ya kubabaza bwenêne Saulu, erhi abalwi b’emyampi bamuyulubula, bamubandira aha ndashi. 4 Oku bundi Saulu anacibwîra omwambali wakazâgibarhula emirasano yâge erhi: «Yômola engôrho yâwe oyinfunde lyo aba barhakembûlwa barhagiba bo bayishiyingwika n’okumpemukirakwo.» Ci olya mwambali a rhayêmêraga erhi bwôba burhuma. Lero Saulu yêne arhega engôrho yâge ayikumbamwo. 5 Erhi olya mwambali abona oku Saulu amafa, naye arhega eyâge ngôrho ayikumbamwo bafà bôshi kuguma ntyôla.
6 Ntyôla kwo bagukumusire bôshi lusiku luguma, Saulu na bagala basharhu, omubarhuzi w’emirasano yâge n’engabo yâge yôshi. 7 Bene Israheli bali olundi lunda lw’akabanda n’abali olunda lwa Yordani erhi babona oku bene Israheli bayasire, erhi banamanya oku Saulu anafire haguma n’abâna bâge, barhenga omu bishagala byâbo baciyakira, erhi Abafilistini bayisha babibêramwo.
8 Erhi buca, Abafilistini bayisha bakola balitungôla Emifù, bashimâna Saulu na bagala basharhu batulamire oku ntondo ya Gilibowa. 9 Bamutwa irhwe, barhôla n’emirasano yâge, buzinda bw’aho barhuma entumwa mpu bagendimanyîsa ogwôla mwanzi mwinjà omu cihugo c’Abafilistini côshi, omu nyumpa za banyamuzinda bâbo n’omu lugo lwôshi. 10 Emirasano yâge bayibika omu ka-Astarte n’emirhumba bayimânika oku côgo ca Betisheani.
11 Abantu b’e Yabeshi erhi bayumva ebi Abafilistini bahenyire Saulu, 12 ngasi balume banakola balwa entambala bôshi bakomekera, balala bagenda kuhika bagendimanula omubiri gwa Saulu n’ey’abagala kulya côgo ca Betîsheani, banashubiyisha bahindamusire bahika aha Yabeshi, ho babadulikiraga muliro. 13 Bayanka amavuha gâbo bagabisha idako ly’omurhi ahôla Yabeshi, banajà omu mishîbo y’okucîshalisa nsiku nda.
1 Samuel BHS 31
1וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ 2וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יְהוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃ 3וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃ 4וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֨נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃ 5וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־חַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מָת עִמּֽוֹ׃ 6וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּל־אֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו׃ 7וַיִּרְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־יִ֠שְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּעֵ֨בֶר הָעֵ֜מֶק וַאֲשֶׁ֣ר ׀ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן כִּֽי־נָ֨סוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הֶֽעָרִים֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן׃ ס
8וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ 9וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת־רֹאשֹׁ֔ו וַיַּפְשִׁ֖יטוּ אֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃ 10וַיָּשִׂ֨מוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית עַשְׁתָּר֑וֹת וְאֶת־גְּוִיָּתוֹ֙ תָּקְע֔וּ בְּחוֹמַ֖ת בֵּ֥ית שָֽׁן׃ 11וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃ 12וַיָּק֜וּמוּ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כָל־הַלַּיְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת־גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃ 13וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַֽחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ פ
1וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ 2וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יְהוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃ 3וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃ 4וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֨נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃ 5וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־חַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מָת עִמּֽוֹ׃ 6וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּל־אֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו׃ 7וַיִּרְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־יִ֠שְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּעֵ֨בֶר הָעֵ֜מֶק וַאֲשֶׁ֣ר ׀ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן כִּֽי־נָ֨סוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הֶֽעָרִים֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן׃ ס
8וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ 9וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת־רֹאשֹׁ֔ו וַיַּפְשִׁ֖יטוּ אֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃ 10וַיָּשִׂ֨מוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית עַשְׁתָּר֑וֹת וְאֶת־גְּוִיָּתוֹ֙ תָּקְע֔וּ בְּחוֹמַ֖ת בֵּ֥ית שָֽׁן׃ 11וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃ 12וַיָּק֜וּמוּ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כָל־הַלַּיְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת־גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃ 13וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַֽחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ פ

2SA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Sam
2 Samwel
ECITABU CA KABIRHI CA Samweli
ECITABU CA KABIRHI CA Samweli שמואל
1
Daudi ayumva empanya y’okufà kwa Saulo
1 Daudi ashubûkaga emunda ali ajir’ilwîsa anahima bene Amaleki erhi bamuhanda empanya y’olufu lwa Saulu. Daudi ashinga nsiku ibirhi aha Siklagi. 2 Oku lusiku lwa kasharhu, lôla oku muntu muguma amarhenga omu lugerêro lwa Saulu n’emishangi yâge erhi eri misharhangule, yeshi erhi anacîshizire ebidaka omw’irhwe. Erhi ahika aha Daudi ali acîrhimba okw’idaho, yeshi ayunamiriza. 3 Daudi amudôsa, erhi: “Ngahi warhenga?» Naye amushuza, erhi: «Namarhulubuka omu lugerêro lwa bene Israheli.» 4 Daudi anaci mudôsa, erhi: «Kurhi byabîre Nganîrira byo la?» Nyamusole anacimurhô ndêreza erhi: «Olubaga lwahimirwe na bantu mwandu balufiremwo; ciru Saulu n’omugala Yonatani nabo bombi bafire.»
5 Daudi ashub’idôsa gulya musole gwali muhanda empanya, erhi: «Kurhi wamanyire oku Saulu n’omugala Yonatani bafire?» 6 Gulya musole gwashuza, erhi: «Oku buhanya bwâni nali ciberire oku ntondo y’abalwi, Gilbowa, bôshi n’abanyakulwira oku biterusi banacimugorha kwa hôfi hôfi.» 7 Oku bundi akabagana anacinnangîra, ampamagala, nâni nanacimushuza, nti: «Niono waliha.» 8 Akaz’indôsa. erhi: «We ndi?» Nâni nanacishuza, nti: «Niono ndi Munyamaleki.» 9 Anacimbwîra, erhi: «Yisha onyirhe bulya nacinyunva kubî bwenêne ciru akaba mpu nciri mw’omûka.» 10 Kwo kumuyegeraga, nanamuyîrha ebwa kubà nalimbwîne oku hano akumba arhacizûke. Nayanka engôrho yamuli omu nfune n’ishungwè lyamuli okw’irhwe, byo bira ndwîrhe embere zâwe nnahamwîrhu.»
11 Daudi ayanka emyamhalo yâge ayisharhangulaa, n’abambali naho kwo na kuguma. 12 Okubundi bajà omu mishîbo, balaka balakûla, bacîshalisa kuhika bijingo erhi Saulu n’omugala barhuma, olubaga lwa Nnâmahanga n’enyumpa y’Israheli erhuma ngasi banakumbire oku bwôji bw’engôrho bôshi. 13 Daudi anacidôsa gulya musole gwal’imubwîra emyanzi, erhi: «Oli wa ngahi?» Naye ashuza, erhi: «Ndi mwâna w’omubunga Munyamaleki.» 14 Kandi Daudi anacimubwîra, erhi: «Kurhi orhayumvîrhe obwôba bwalambûla okuboko n’okuyîrha omwâmi mushîgwa wa Nnânahanga?» 15 Daudi anacihamagala muguma w’omu bambali bâge b’emisole, amubwîra, erhi: «Yegêra ye, omutumirhe.» Amutumirha afa. 16 Daudi anaciderha, erhi: «Omukò gwâwe guje okw’i rhwe lyâwe wênene, bulya kanwa kâwe kakuyisire ene oderha, erhi: «Nie nayirhaga omushîgwa wa Nyakasane.»
Daudi alakira Saulu n’omugala Yonatani
17 Erhi Daudi akôla alakira Saulu n’omugala Yonatani, 18 aderha, erhi: (ebyo biyandisirwe omu citabu c’obushinganyanya omu muhigo gw’okuyigîriza n’okuherha bene Yuda):
19 «Yajewe weki Israheli we, oburhwâli bwâwe obula bulambâmire oku ntondo, kurhigi entwaii zakumbire?
20 Okôla orhakumanyîsagya omu Gati, orhakuyumvisagya omu njira ya Askoloni, lyo abanyere b’ Abafilistini balek’icishinga, lyo balek’ihama n’omwîshingo, abanyere b’entakembûlwa!
21 Ninyu, ntondo z’omu Gilibowa mâshi irhondomurhacifâga mwajire kw’olumè, nîsi erhi nkuba, amashwa gayera irhondo garhacihiraga gabonekana muli mwe, bulya empenzi y’entwâli, empenzi ya Saulu ekabuliwe.
22 Empenzi ya Saulu erhashîgagwa mavurha, ci, omukò gw’ababande, n’amashushi g’entwâli; omuherho gwa Yonatani ye ntatunda mahiji, n’engôrho ya Saulu ntayômokera busha.
23 Saulu na Yonatani bazigirwa na bakengwa, mwe bantasigana omu kalamo n’omu lufù, mwâli babidu nka makozi na ntwâli kulusha entale.
24 Banyere b’Israheii, mulakire Saulu ye wakazâg’imuyambisa emishangi y’olukengwa mweshi muyambalize bwinjinjà, ye wakazâg’ihira emishumi y’amasholo oku myambalo yinyu.
25 Kurhigi entwâli zafirire omu matabâro? Yonatani amatumirhwa n’okufira oku manga.
26 Namayumva ecifufu erhi werhuma, yaga Yonatani, mwene wîrhu. Nakurhonyagya bwenêne, n’okukurhonya kwâni kwali kulushire okuzigira abakazi.
27 Kurhigi entwâli zakumbire? Kurhigi yahirigisirage emirasano y’amatabâro?

2 Samuel BHS 1
1וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל וְדָוִ֣ד שָׁ֔ב מֵהַכּ֖וֹת אֶת־הָעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֧שֶׁב דָּוִ֛ד בְּצִקְלָ֖ג יָמִ֥ים שְׁנָֽיִם׃ 2וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וְהִנֵּה֩ אִ֨ישׁ בָּ֤א מִן־הַֽמַּחֲנֶה֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל וּבְגָדָ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֹׁ֑ו וַיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶל־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ 3וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ דָּוִ֔ד אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּב֑וֹא וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו מִמַּחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל נִמְלָֽטְתִּי׃ 4וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו דָּוִ֛ד מֶה־הָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר הַגֶּד־נָ֣א לִ֑י וַ֠יֹּאמֶר אֲשֶׁר־נָ֨ס הָעָ֜ם מִן־הַמִּלְחָמָ֗ה וְגַם־הַרְבֵּ֞ה נָפַ֤ל מִן־הָעָם֙ וַיָּמֻ֔תוּ וְגַ֗ם שָׁא֛וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנ֖וֹ מֵֽתוּ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃ 6וַיֹּ֜אמֶר הַנַּ֣עַר ׀ הַמַּגִּ֣יד ל֗וֹ נִקְרֹ֤א נִקְרֵ֨יתִי֙ בְּהַ֣ר הַגִּלְבֹּ֔עַ וְהִנֵּ֥ה שָׁא֖וּל נִשְׁעָ֣ן עַל־חֲנִית֑וֹ וְהִנֵּ֥ה הָרֶ֛כֶב וּבַעֲלֵ֥י הַפָּרָשִׁ֖ים הִדְבִּקֻֽהוּ׃ 7וַיִּ֥פֶן אַחֲרָ֖יו וַיִּרְאֵ֑נִי וַיִּקְרָ֣א אֵלָ֔י וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ 8וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י מִי־אָ֑תָּה וָיאֹמַ֣ר אֵלָ֔יו עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲמָד־נָ֤א עָלַי֙ וּמֹ֣תְתֵ֔נִי כִּ֥י אֲחָזַ֖נִי הַשָּׁבָ֑ץ כִּֽי־כָל־ע֥וֹד נַפְשִׁ֖י בִּֽי׃ 10וָאֶעֱמֹ֤ד עָלָיו֙ וַאֲמֹ֣תְתֵ֔הוּ כִּ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י לֹ֥א יִֽחְיֶ֖ה אַחֲרֵ֣י נִפְל֑וֹ וָאֶקַּ֞ח הַנֵּ֣זֶר ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשֹׁ֗ו וְאֶצְעָדָה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרֹע֔וֹ וָאֲבִיאֵ֥ם אֶל־אֲדֹנִ֖י הֵֽנָּה׃ 11וַיַּחֲזֵ֥ק דָּוִ֛ד בִּבְגָדָ֖ו וַיִּקְרָעֵ֑ם וְגַ֥ם כָּל־הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 12וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַד־הָעָ֑רֶב עַל־שָׁא֞וּל וְעַל־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל־עַ֤ם יְהוָה֙ וְעַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ ס
13וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל־הַנַּ֨עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּן־אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃ 14וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֨חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃ 15וַיִּקְרָ֣א דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַע־בּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ וַיָּמֹֽת׃ 16וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד דָּמְיךָ֖ עַל־רֹאשֶׁ֑ךָ כִּ֣י פִ֗יךָ עָנָ֤ה בְךָ֙ לֵאמֹ֔ר אָנֹכִ֥י מֹתַ֖תִּי אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃ ס
17וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶת־הַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַל־שָׁא֖וּל וְעַל־יְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃ 18וַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי־יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר׃ 19הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים׃ 20אַל־תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן־תִּשְׂמַ֨חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃ 21הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־טַ֧ל וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן׃ 22מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֨לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשֹׂ֖וג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃ 23שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ׃ 24בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם־עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן׃ 25אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל׃ 26צַר־לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים׃ 27אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ פ
2
IV. Daudi
Daudi ashîgwa amavurha gw’obwâmi e Hebroni
1 Enyuma ly’aho, Daudi akanya aj’idôsa Nyamubiiho, erhi: «Ka nsôkere muli cishagala ciguma omu bishagala bya Yuda?» Nyamubâho anacimushuza, erhi: «Osôkereyo.» Daudi ashub’idôsa, erhi: «Lunda luhi nasôkera?» Nyamubâho amushuza, erhi: «Ojè e Hebroni.» 2 Daudi asôkerayo ye na bakâge oku banali babirhi: Ahinowami w’e Yizreeli n’Abigayila wali mukà Nabala w’e Karmeli. 3 Daudi ayinamukirayo kuguma na balya bantu bàbâga bôshi naye, ngasi muguma n’omulala gwâge na mukagc, bayûbaka omu bishagala bya Hebroni. 4 Abantu b’e Yuda banaciyisha, bashigira Daudi amavurha gw’o bwâmi ahôla Hebroni. Bamuyimika mwâmi w’omulala gwa Yuda.
Daudi arhumira abantu b’e Yabeshi entumwa
Banacimanyîsa Daudi oku abantu b’e Yabeshi omu Galadi, babishaga Saulu. 5 Daudi arhuma entumwa emwa abôla bantu b’e Yabeshi omu Galadi mpu bagend’ibabwîra: 6 «Mugishwe na Nyakasane kuli ccôla cijiro cinjà c’obwonjo mwajiriraga Saulu, omwâmi winyu ene mumubisha. Nyamubâho akaz’iyôrha amulola n’obwonjo anamugishe, nâni nacimugalulira aminja kuli ecôla cijiro cinjà mwajiraga. 7 Na bunôla, musêzagye omurhima omu nda, mubè ntwâli: Neci mwâmi winyu Saulu afire, nâni ecihugo ca Yuda canyimisire mwâmi.»
Abneri ayîmika Ishibali mwâmi w’Israheli
8 Ci agôla mango erhi Abneri mwene Neri, yeri murhambo w’akashala w’engabo ya Saulu, ayanka lshibali, mugala wa Saulu, amuyikirana e Mahanayimi, 9 amuyîmika mwâmi w’e Galadi emw’Aba-Asheriti, mwâmi w’abantu be Yizreeli, mwâmi wa bene Efrayimu, mwâmi wa bene Benyamini, mwâmi w’Israheli yeshi. 10 Oyo Ishibali mugala wa Saulu alikola agwêrhe myâka makumi ani ali muburhe ago mango àbaga mwâmi omu Israheli, ayîmire myâka ibirhi. Enyumpa ya Yuda yonene yashiga Daudi. 11 Emyâka Daudi ayusize ali mwâmi wa bene Yuda aha Hebroni, eri myâka nda na myêzi ndarhu.
Yuda alwîsa Israheli, Entumba y’e Gabaoni
12 Abneri, mugala wa Neri, ayimuka n’abambali ba Ishibali, mugala wa Saulu, barhenga aha Mahanayimi barhera Gabaoni. 13 Yowabu mugala wa Seruya, bôshi n’abambali ba Daudi, nabo barhabâla. Babuganana hôfi n’eciyanja ca Gabaoni, baguma batwa olugerêro ishiriza ly’ecôla ciyanja n’abâbo nabo erindi ishiriza.
14 Abneri anacibwîra Yowabu, erhi: «Abasirika misole bayîshe balwisanye embere zirhu.» Yowabu ashuza, erhi: «Bagende.» 15 Bakanya bajà eruhya: Bôshi mubalè guyumânîne kw’oku banaderhaga: bantu ikumi na babirhi muli bene Benyamini bambali ba Ishibali, na bandi bantu ikumi na babirhi, omu balâlîzi ba Daudi. 16 Ngasi murhabâzi anagwarhire owundi murhabâzi okw’irhwe, bakadikana engôrho omu lubavu, bôshi banacîfira caligumiza. Ahôla bahayîrika izîno ly’ishwa ly’embavu; libà omu Gabaoni.
17 Entumba yadarhabâla bwenêne olwo lusiku. Abneri n’engabo ya bene Israheli banacihimwa na bambali ba Daudi. 18 Mw’eyo ntumba mwâli bene Seruya oku banali basharhu, Yowabu, Abishayi, n’Asaheli. Asaheli ali mubidu bwenêne bulya agwêrhe orhugulu rhuli nka rhwa kashafu kw’omu mpinga. 19 Asaheli anaciyisha aminisirekwo Abneri buzira kuderha mpu ankamunioka ekulyo nîsi erhi ebwa kumosho. 20 Abneri ahindamuka aderha, erhi: «Ka woyo, Asaheli?» Asaheli anacishuza, erhi: «Niono, neci niono.» 21 Abneri anacimubwîra, erhi: «Gerera ebwa kulyo nîsi erhi ebwa kumosho; ogwârhe muguma muli abôla bâna, oyambûle muguma mulimwo. Cikwoncne Asaheli arhalonzagya oku mulikamwo. 22 Abneri ashubiriza abwîra Asaheli, erhi: «Ntenga enyuma ntag’ikugalika okw’idaho. Kurhigi nankacilôlakwomuci wâwe Yowabu?» 23 Asaheli arhalonzagya okuciyegûla. Abneri amushinga cinyuma nyuma omusholo gw’itumu omu nda, gwahulûkana emugongo. Akumba lugalib, anafa, bakayimanga ahôla.
24 Yowabu n’Abishayi banacihîvulula Abneri; erhi izûba lizika, bahika oku hirhondo hya Ama, eburhambi bwa Giyahu, oku njira y’e Gabaoni omw’irûngu. 25 Bene Benyamini bôshi bali n’Abneri, bashûbûzanya, bacihira murhwe « muguma enyuma zâge bagend’itwa ecigamba oku karhondo. 26 Abneri ayakûza Yowabqli amubwîra, erhi: «Kali engôrho ekolaga yakayôrha yajira enkumba muli rhwe obwo? K’orhamanyiri oku okwôla kwankahwa kubî? Mangaci wabwîra engabo yâwe baleke okuhîvulula bene wâbo? 27 Yowabu anacishuza, erhi: «Alame Nyamubâho bulya nk’orhaderhaga sêzi lyali lyabafungakwo bene wâbo». 28 Yowabu abûha omushekera olubaga lwayimanga; barhacishimbuliraga bene Israheli barhanacikulikizagya okulwa.
29 Abneri n’engabo yâge balâla bagenda obudufu bôshi, Omu kabanda ka Araba, bayikira Yordani, balinda bahika aha Mahanayimi. 30 Yowabu aleka a rhacihîvululaga Abneri, ashûbûza olubaga lwôshi; lwayîsh’ibulikanamwo bantu ikumi na mwenda, Omu bene Daudi, haguma n’ Asaheli. 31 Ci bene Daudi bali bayisire bantu magana asharhu na bantu makumi gali ndarhu muli bene Benyamini yo yali ngabo yadwirhwe na Abneri. 32 Bayisha baecrhe Asaheli baj’imubisha omu cûsho c’îshe cibà aha Betlehemu. Yowabu n’engabo yâge balâla bagenda obudufu bôshi, bahika aha Hebroni lukula arhanda.
2 Samuel BHS 2
1וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּֽיהוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ הַאֶעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה׃ 2וַיַּ֤עַל שָׁם֙ דָּוִ֔ד וְגַ֖ם שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֑יו אֲחִינֹ֨עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃ 3וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁר־עִמּ֛וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃ 4וַיָּבֹ֨אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל׃ ס
5וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם־אֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִם־שָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃ 6וְעַתָּ֕ה יַֽעַשׂ־יְהוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 7וְעַתָּ֣ה ׀ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי־חַ֔יִל כִּי־מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַם־אֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵית־יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם׃ פ
8וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר שַׂר־צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת־אִ֥ישׁ בֹּ֨שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם׃ 9וַיַּמְלִכֵ֨הוּ֙ אֶל־הַגִּלְעָ֔ד וְאֶל־הָאֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽל־יִזְרְעֶ֑אל וְעַל־אֶפְרַ֨יִם֙ וְעַל־בִּנְיָמִ֔ן וְעַל־יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּֽה׃ פ
10בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֗וּל בְּמָלְכוֹ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃ 11וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ ס
12וַיֵּצֵא֙ אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְעַבְדֵ֖י אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֑וּל מִֽמַּחֲנַ֖יִם גִּבְעֽוֹנָה׃ 13וְיוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה וְעַבְדֵ֤י דָוִד֙ יָֽצְא֔וּ וַֽיִּפְגְּשׁ֛וּם עַל־בְּרֵכַ֥ת גִּבְע֖וֹן יַחְדָּ֑ו וַיֵּ֨שְׁב֜וּ אֵ֤לֶּה עַל־הַבְּרֵכָה֙ מִזֶּ֔ה וְאֵ֥לֶּה עַל־הַבְּרֵכָ֖ה מִזֶּֽה׃ 14וַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל־יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִֽישַׂחֲק֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ׃ 15וַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֨שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י דָוִֽד׃ 16וַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ ׀ בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃ 17וַתְּהִ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה קָשָׁ֥ה עַד־מְאֹ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּנָּ֤גֶף אַבְנֵר֙ וְאַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֥י דָוִֽד׃ 18וַיִּֽהְיוּ־שָׁ֗ם שְׁלֹשָׁה֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י וַעֲשָׂהאֵ֑ל וַעֲשָׂהאֵל֙ קַ֣ל בְּרַגְלָ֔יו כְּאַחַ֥ד הַצְּבָיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶֽה׃ 19וַיִּרְדֹּ֥ף עֲשָׂהאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְלֹֽא־נָטָ֣ה לָלֶ֗כֶת עַל־הַיָּמִין֙ וְעַֽל־הַשְּׂמֹ֔אול מֵאַחֲרֵ֖י אַבְנֵֽר׃ 20וַיִּ֤פֶן אַבְנֵר֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֲשָׂהאֵ֑ל וַיֹּ֖אמֶר אָנֹֽכִי׃ 21וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אַבְנֵ֗ר נְטֵ֤ה לְךָ֙ עַל־יְמִֽינְךָ֙ א֣וֹ עַל־שְׂמֹאלֶ֔ךָ וֶאֱחֹ֣ז לְךָ֗ אֶחָד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְקַח־לְךָ֖ אֶת־חֲלִצָת֑וֹ וְלֹֽא־אָבָ֣ה עֲשָׂהאֵ֔ל לָס֖וּר מֵאַחֲרָֽיו׃ 22וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל־עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֨כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל־יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ׃ 23וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל־הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵאַחֲרָ֔יו וַיִּפָּל־שָׁ֖ם וַיָּ֣מָת תַּחְתָּ֑ו וַיְהִ֡י כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ׃ 24וַֽיִּרְדְּפ֛וּ יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַשֶּׁ֣מֶשׁ בָּ֔אָה וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ עַד־גִּבְעַ֣ת אַמָּ֔ה אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי־גִ֔יחַ דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר גִּבְעֽוֹן׃ 25וַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ־גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת׃ 26וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־יוֹאָ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלָנֶ֨צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּֽי־מָרָ֥ה תִהְיֶ֖ה בָּאַחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־מָתַי֙ לֹֽא־תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃ 27וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵֽהַבֹּ֨קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו׃ 28וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיַּֽעַמְדוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם וְלֹֽא־יִרְדְּפ֥וּ ע֖וֹד אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יָסְפ֥וּ ע֖וֹד לְהִלָּחֵֽם׃ 29וְאַבְנֵ֣ר וַֽאֲנָשָׁ֗יו הָֽלְכוּ֙ בָּֽעֲרָבָ֔ה כֹּ֖ל הַלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֗ן וַיֵּֽלְכוּ֙ כָּל־הַבִּתְר֔וֹן וַיָּבֹ֖אוּ מַחֲנָֽיִם׃ 30וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָֽה־עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂה־אֵֽל׃ 31וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ׃ 32וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֨הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כָל־הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן׃
3
1 Entumba yanaciluga bwenêne ekarhî ka bene Saulu na bene Daudi. Ci muli eyôla ntumba Daudi ayisha azibuha, n’owâbo Saulu aja afunyala.
Bagala ba Daudi baburhirwa e Hebroni
2 Agôla mango erhi Daudi ayûbasire aha Hebroni, anali amaburha abânarhahana. 3 Enfula yâge yo yali Amnoni, aburhagwa na Ahinoamu mukà Daudi, arhengaga e Yizreeli. Owa kabirhi ye wali Kileabu, aburhwa na Abigayila w’e Karmeli, olya mukazi wali mukà Nabala. Owa kasharhu ye wali Absalomo, aburhwa na Maaka Mwa Talamayi mwâmi w’e Geshuri. 4 Owa kani ye Adoniya aburhwa na Hagiti, owa karhânu ye Shefatiya, aburhwa na Abitali. 5 Owa kali ndarhu ye Yitreamu aburhwa na Egla naye mukà Daudi. Abôla bo bâna Daudi alikola agwêrhe amango ali ayûbasire aha Hebroni.
Abneri aciberûla na Ishibali
6 Lolagi ebyabîre amango Saulu alwisagya Daudi: Abneri aciha obwâmi Omu mwa Saulu. 7 Mango maguma, Saulu al’igwêrhe eciherula, izîno lyaco co cali Rispa, câli ca Ayiya. Abneri amuyinjira. 8 Lusiku luguma Ishibali anacimukangula, erhi: « Cici carhumaga wayinjira mukà larha?« Abneri akunira bwenêne n’ebyôla binwa bya Ishibali, anacishuza, erhi: «Kw’omanyire mpu ndi irhwe lya kabwa ka bene Yuda. Mwa gano mango ndwîrhe najirira enyumpa yinyu aminja mwe muli bene Saulu, kuguma na balumuna, n’abîra bâge, n’obwenge ntacikuhanaga emwa Daudi, bwo bwôla okôla wankangula oyôla mukazi?» 9 Nyamuzinda anjirire kubî anakuyûshûle akaba ntajiriri Daudi nk’oku anamulaganyagya: 10 Okurhenza omulala gwa Saulu omu bwâmi n’okuyîmanika omulala gwa Daudi omu Israheli n’omu Yuda, kurhenga e Dani kuhika e Bersheba. 11 Ishibali arhashuzagya Abneri akanwa ciru n’akaguma, bulya ali amuyôbohire bwenêne.
Abneri arhuma obugo emwa Daudi
12 Okubundi Abneri yêhe oku bwâge anacirhuma entumwa emwa Daudi mpu bagend’imubwîra ntyâla: «Eci cihugo ciri ca ndi? Rhuyumvanye rhwembi, ka orhabwini oku okuboko kwâni kwanakurhabâla okuyêrekeza Israheli yeshi emunda oli?» 13 Daudi anacishuza, erhi: «Neci là, kwinjà okwo, rhwayumvanya rhwembi, ci kwônene nkuhunyirage kantu kaguma: Omanye oku ntà mango wankabona obusù bwâni akaba burhanzi orhandwirhiri olya mukazi wâni Mikala mwâli wa Saulu hano okôla wayisha mpu rhuyumvanye.» 14 Daudi anacirhuma entumwa emwa Ishibali, mwene Saulu mpu bagend’imubwîra ntyâla: «Ngalulira mukânie Mikala, oyu nagulaga binyîrha iganac bya Bafilistini.» 15 Ishibali anacirhuma abagend’iyanka nyamukazi emwa olya mulume wali wamamuyanka ye Palitieli, mugala wa Layishi. 16 Oyôla mulume anayisha akulikire nyamukazi, anajà avugumula emirenge kuhika aha Bahurimi. Erhi bahika ahôla, Abneri anacimubwîra, erhi: «Galukaga!» Nyamulume anacigaluka.
17 Muli agôla mango, Abneri anacikanya agend’iyumvanya n’abashamuka b’olubaga ababwîra erhi: «Kurhenga mîra erhi kulakira mulakira Daudi mpu abè mwâmi winyu.» 18 Mukujirage lero bunôla, bulya Nyamubâho abwizire Daudi erhi: «Kuboko kwa mwambali wâni Daudi kwo nayokôlamwo bene Israheli omu maboko g’Abafilistini na kuli ngasi bandi bashombanyi bâge bôshi.» 19 Abneri anacikanya agend’ibwîra bene Benyamini okwôla nabo. Erhi ayûs’ijira ntyôla, Abneri akanya agend’ibwîra Daudi oku bene Israheli na bene Benyamini babwîne oku kuli kwinjà okujira ntyo.
20 Abneri ashimâna Daudi aha Hebroni, Abneri al’ilusibwe na balume makumi abirhi; Daudi anacijira olusiku lukulu bwenêne kuli Abneri bôshi na balya balume bali bamulusize. 21 Abneri anacibwîra Daudi, erhi: «Nkolaga najà nabwîra olubaga lwa bene Israheli loshi luyumvanye na nâwe nnahamwîrhu, na ntyo wanayima oku onalonzize». Daudi asengaruka Abneri, naye anacilikula n’omurhilla.
Okunigwa kwa Abneri
22 Ka muli agôla mango, erhi bambali ba Daudi bôshi na Yowabu barharhenga ebwa kunyaga, erhi banakolaga badwîrhe eminyago yâbo minji, agôla mango Abneri arhaciri haguma na Daudi bulya Daudi ali erhi mîra amusengarukaga, naye erhi analigi omu njira y’okujà emwâge n’omurhûla. 23 Yowabu bôshi na lulya lubaga lwanali bôshi naye, banacishubûka, honahalya banacirhonda Yowabu omwanzi mpu: «Abneri mwene Neri anali emwa Daudi, naye Daudi anamusengaruka mpu agende n’omurhûla.» 24 Yowabu anacikanya aja emunda mwâmi Daudi ali anacimubwîra, erhi: «Kurhi wajizire? Mpu Abneri anali ayishir’ikulamusa nâwe wanagal’imuleka agende ntyâla? 25 Omanyire bwinjà Abneri, mwene Neri: Kali kuyenja kwamudwîrhe mpu amanye amajira gâwe gôshi, amanye na ngasi bindi ojira byôshi.»
26 Yowabu anacihuluka, arhenga aha mwa Daudi, akanya arhuma entumwa yaj’igalula Abneri, kurhenga aha iriba lya Sira, na Daudi arhamanyiri luhi na luhi. 27 Oku Abneri anahika aha Hebroni ntyâla, Yowabu amukulukuliza eburhambi omu konga k’ecôgo nka owamuheka mahwe, n’erhi banahika ahôla, Yowabu amutumirhira oku nda. Ho na halya Abneri arhengamwo omûka, amuyîrha ntyo lwali lwiholo lwa Asaheli mulumuna wa Yowabu. 28 Buzinda anacigend’imanyîsa emwa Daudi oku kwo byabîre ntyôla, naye anaciderha, erhi: «Niono n’obwâmi bwâni bôshi rhuli bêru kwêru n’ogwomukò gwa Abneri mwene Neri.
29 Mâshi ogwomukò guyandagalire oku irhwe lya Yowabu n’oku mulala gw’îshe gôshi, mâshi! Irhondo omu mwa Yowabu murhacibulikanaga owalwala omushunzi, olushomyo, n’abakenyi bajà bahunahuna, bagukumuke n’engôrho nîsi erhi n’ishali.» 30 Kwo Yowabu n’omulumuna Abishayi bayîrhaga Abneri ntyôla, bulya ye wayirhaga mulumuna wâbo Asaheli mw’erya ntambala balwiraga aha Gabaoni. 31 Okubundi obwo, Daudi anacibwîra Yowabu n’olubaga lwanali bôshi naye, erhi: «Musharhule emyambalo yinyu, muyambale sunzu, mushibe Abneri». Mwâmi Daudi anaciyunamiriza omugongo. 32 Abneri, bamubisha aha Hebroni. Mwâmi alaka alakûla n’izù linene aha cûsho ca Abneri kuguma n’olubaga loshi.
Mwâmi Daudi alakira Abneri
33 Mwâmi erhi akôla alakira Abneri aderha erhi: «K’omu maboko g’encuku mwo Abneri anankafirire? 34 Amaboko gâwe ntà kantu kagashwesire; amagulu gâwe ntà mugufu gwankagaziririnzire. Nka obanzirwe n’ebishungu ntyo kwo wêhe wafire». Olubaga loshi lwashiba lwamulakira ntyôla. 35 Olubaga loshi lwanakanya lwàjà emunda Daudi ali mpu lumusêze okuhira akantu omu nda muli ogwomulegerere. Ci Daudi alahira ibango erhi: «Nyamubâho anjire buligo anabuyûshûle erhi nankaderha nti nalya omugati nîsi erhi okuhira akandi kantu omu nda kuhika bijingo». 36 Olubaga loshi lwanacibona okwo kwanalusîmîsa, caba mushana ngasi ebi Daudi anakazâg’ijirira byôshi embere z’olubaga byanali binjà. 37 Olwo lusiku olubaga lwayumva oku arhali Daudi warhumaga mpu bayirhe Abneri mwene Neri. 38 Mwâmi Daudi ashubiriza abwîra abambali, erhi: «Ka murhamanyiri oku omurhambo mukulu amafa omu Israheli ene? 39 Kuli nie mubwîne oku ndi muntu ofunyire, ene n’obwo nashîzirwe amvurha g’obwâmi. Ci kwônene abâla ba ntu bene Seruya bali bantu badârhi kundusha. Nyamuzinda yêne agalulire ngasi nyankôla-maligo oku anahenyaga amaligo gâge!»
2 Samuel BHS 3
1וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְדָוִד֙ הֹלֵ֣ךְ וְחָזֵ֔ק וּבֵ֥ית שָׁא֖וּל הֹלְכִ֥ים וְדַלִּֽים׃ ס
2וַיִָּלְד֧וּ לְדָוִ֛ד בָּנִ֖ים בְּחֶבְר֑וֹן וַיְהִ֤י בְכוֹרוֹ֙ אַמְנ֔וֹן לַאֲחִינֹ֖עַם הַיִּזְרְעֵאלִֽת׃ 3וּמִשְׁנֵ֣הוּ כִלְאָ֔ב לַאֲבִיגִַ֕ל אֵ֖שֶׁת נָבָ֣ל הַֽכַּרְמְלִ֑י וְהַשְּׁלִשִׁי֙ אַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה בַּת־תַּלְמַ֖י מֶ֥לֶךְ גְּשֽׁוּר׃ 4וְהָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֣ה בֶן־חַגִּ֑ית וְהַחֲמִישִׁ֖י שְׁפַטְיָ֥ה בֶן־אֲבִיטָֽל׃ 5וְהַשִּׁשִּׁ֣י יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָ֖ה אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְדָוִ֖ד בְּחֶבְרֽוֹן׃ פ
6וַיְהִ֗י בִּֽהְיוֹת֙ הַמִּלְחָמָ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְאַבְנֵ֛ר הָיָ֥ה מִתְחַזֵּ֖ק בְּבֵ֥ית שָׁאֽוּל׃ 7וּלְשָׁא֣וּל פִּלֶ֔גֶשׁ וּשְׁמָ֖הּ רִצְפָּ֣ה בַת־אַיָּ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אַבְנֵ֔ר מַדּ֥וּעַ בָּ֖אתָה אֶל־פִּילֶ֥גֶשׁ אָבִֽי׃ 8וַיִּחַר֩ לְאַבְנֵ֨ר מְאֹ֜ד עַל־דִּבְרֵ֣י אִֽישׁ־בֹּ֗שֶׁת וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֮ אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָה֒ הַיּ֨וֹם אֶֽעֱשֶׂה־חֶ֜סֶד עִם־בֵּ֣ית ׀ שָׁא֣וּל אָבִ֗יךָ אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־מֵ֣רֵעֵ֔הוּ וְלֹ֥א הִמְצִיתִ֖ךָ בְּיַד־דָּוִ֑ד וַתִּפְקֹ֥ד עָלַ֛י עֲוֺ֥ן הָאִשָּׁ֖ה הַיּֽוֹם׃ 9כֹּֽה־יַעֲשֶׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְאַבְנֵ֔ר וְכֹ֖ה יֹסִ֣יף ל֑וֹ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לְדָוִ֔ד כִּֽי־כֵ֖ן אֶֽעֱשֶׂה־לּֽוֹ׃ 10לְהַֽעֲבִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה מִבֵּ֣ית שָׁא֑וּל וּלְהָקִ֞ים אֶת־כִּסֵּ֣א דָוִ֗ד עַל־יִשְׂרָאֵל֙ וְעַל־יְהוּדָ֔ה מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 11וְלֹֽא־יָכֹ֣ל ע֔וֹד לְהָשִׁ֥יב אֶת־אַבְנֵ֖ר דָּבָ֑ר מִיִּרְאָת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ ס
12וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־דָּוִ֛ד תַּחְתָּ֥ו לֵאמֹ֖ר לְמִי־אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כָּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙ לֹא־תִרְאֶ֣ה אֶת־פָּנַ֔י כִּ֣י ׀ אִם־לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת־פָּנָֽי׃ ס
14וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת בֶּן־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת־אִשְׁתִּי֙ אֶת־מִיכַ֔ל אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עָרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃ 15וַיִּשְׁלַח֙ אִ֣ישׁ בֹּ֔שֶׁת וַיִּקָּחֶ֖הָ מֵ֣עִֽם אִ֑ישׁ מֵעִ֖ם פַּלְטִיאֵ֥ל בֶּן־לָֽוִשׁ׃ 16וַיֵּ֨לֶךְ אִתָּ֜הּ אִישָׁ֗הּ הָל֧וֹךְ וּבָכֹ֛ה אַחֲרֶ֖יהָ עַד־בַּֽחֻרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו אַבְנֵ֛ר לֵ֥ךְ שׁ֖וּב וַיָּשֹֽׁב׃ 17וּדְבַר־אַבְנֵ֣ר הָיָ֔ה עִם־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר גַּם־תְּמוֹל֙ גַּם־שִׁלְשֹׁ֔ם הֱיִיתֶ֞ם מְבַקְשִׁ֧ים אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיכֶֽם׃ 18וְעַתָּ֖ה עֲשׂ֑וּ כִּ֣י יְהוָ֗ה אָמַ֤ר אֶל־דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר בְּיַ֣ד ׀ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֗י הוֹשִׁ֜יעַ אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִיַּ֖ד כָּל־אֹיְבֵיהֶֽם׃ 19וַיְדַבֵּ֥ר גַּם־אַבְנֵ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם־אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאָזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן אֵ֤ת כָּל־אֲשֶׁר־טוֹב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כָּל־בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן׃ 20וַיָּבֹ֨א אַבְנֵ֤ר אֶל־דָּוִד֙ חֶבְר֔וֹן וְאִתּ֖וֹ עֶשְׂרִ֣ים אֲנָשִׁ֑ים וַיַּ֨עַשׂ דָּוִ֧ד לְאַבְנֵ֛ר וְלַאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִשְׁתֶּֽה׃ 21וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה ׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל־אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְּשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃ 22וְהִנֵּה֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֤ד וְיוֹאָב֙ בָּ֣א מֵֽהַגְּד֔וּד וְשָׁלָ֥ל רָ֖ב עִמָּ֣ם הֵבִ֑יאוּ וְאַבְנֵ֗ר אֵינֶ֤נּוּ עִם־דָּוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן כִּ֥י שִׁלְּח֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃ 23וְיוֹאָ֛ב וְכָל־הַצָּבָ֥א אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ בָּ֑אוּ וַיַּגִּ֤דוּ לְיוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְשַׁלְּחֵ֖הוּ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃ 24וַיָּבֹ֤א יוֹאָב֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה הִנֵּה־בָ֤א אַבְנֵר֙ אֵלֶ֔יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה שִׁלַּחְתּ֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ הָלֽוֹךְ׃ 25יָדַ֨עְתָּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת־מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת־מֹ֣בָואֶ֔ךָ וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ 26וַיֵּצֵ֤א יוֹאָב֙ מֵעִ֣ם דָּוִ֔ד וַיִּשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ מִבּ֣וֹר הַסִּרָ֑ה וְדָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃ 27וַיָּ֤שָׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַּבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מָת בְּדַ֖ם עֲשָׂה־אֵ֥ל אָחִֽיו׃ 28וַיִּשְׁמַ֤ע דָּוִד֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיֹּ֗אמֶר נָקִ֨י אָנֹכִ֧י וּמַמְלַכְתִּ֛י מֵעִ֥ם יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם מִדְּמֵ֖י אַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵֽר׃ 29יָחֻ֨לוּ֙ עַל־רֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וְאֶ֖ל כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו וְֽאַל־יִכָּרֵ֣ת מִבֵּ֣ית יוֹאָ֡ב זָ֠ב וּמְצֹרָ֞ע וּמַחֲזִ֥יק בַּפֶּ֛לֶךְ וְנֹפֵ֥ל בַּחֶ֖רֶב וַחֲסַר־לָֽחֶם׃ 30וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו הָרְג֖וּ לְאַבְנֵ֑ר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר הֵמִ֜ית אֶת־עֲשָׂהאֵ֧ל אֲחִיהֶ֛ם בְּגִבְע֖וֹן בַּמִּלְחָמָֽה׃ פ
31וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יוֹאָ֜ב וְאֶל־כָּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙ וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה׃ 32וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת־קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙ אֶל־קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כָּל־הָעָֽם׃ פ
33וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר׃ 34יָדֶ֣ךָ לֹֽא־אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֨יךָ֙ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כָל־הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃ 35וַיָּבֹ֣א כָל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־לִפְנֵ֧י בֽוֹא־הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם־לֶ֖חֶם א֥וֹ כָל־מְאֽוּמָה׃ 36וְכָל־הָעָ֣ם הִכִּ֔ירוּ וַיִּיטַ֖ב בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ בְּעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם טֽוֹב׃ 37וַיֵּדְע֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י לֹ֤א הָיְתָה֙ מֵֽהַמֶּ֔לֶךְ לְהָמִ֖ית אֶת־אַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵֽר׃ פ
38וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵדְע֔וּ כִּי־שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 39וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ׃ פ
4
Okufà kwa Ishibali
1 Mwene Saulu bamumanyîsa okwôla Abneri afiraga aha Hebroni, yeshi arhà amaboko na bene Israheli bôshi barhemuka. 2 Oyôla Saulu ali agwêrhe bantu babirhi bakazâg’irhambula abaganda bâge. Muguma izîno lyâge aderhwa Bânâ, owundi ye Rekabu; bombi baburhagwa na Rimoni w’e Beroti wa muli bene Benyamini. Bulya Beroti kwo bamulolaga kuhika ene wa muli bene Benyamini. 3 Abôla bene Beroti bali bayakire e Gitayimi, banaciyankirirwa yo nka babunga kuhika na bunôla. 4 Yonatani ali agwêrhe omwânarhabana wajaga ahegera amagulu gombi. Ali akôla agwêrhe myâka irhanu ali muburhe amango hayîsh’igiderha oku Saulu na Yonatani bafirire aha Yizreeli. Omukazi wakag’i mulera anacimurhôla mpu akôla amuyakana, emunda aciribirhiraga omu kuya ka nyamwâna akulumba analemala; izîno lyâge ye wali Mefibali.
5 Okubundi obwôla, bene oyo Rimoni w’e Beroti, bwo baligi Bânâ na Rekabu banaciyisha bajà omu mwa Ishibali kalengerere erhi n’idûrhu lirigi linene bwenêne; bashimâna agwîshîre adwîrhe ahûmûka muli agwôla mûshi. 6 Ka muli agôla mango omukazi wakag’ilanga olumvi anakazâg’ishuka engano, ka naye erhi iro lirhanamugonyire. Rekabu bôshi na mwene wâbo Bâna, ba shodokera omu nyumpa, na ntâye obabwîne. 7 Ago mango ali agwîshîre oku ncingo yâge yali omu hiyumpa hyâge hy’okulâla, bamutumirha bamuyîrha banamutwa irhwe. Okubundi banacirhôla liryala irhwe lyâge, balâla bagenda obudufu bôshi kuhika ebwa kabanda k’Araba. 8 Bakanyana lirya irhwe lya Ishibali emunda Daudi ali aha Hebroni, banacibwîra Daudi, mpu: «Alaga irhwe lya Ishibali mwene Saulu, ye mushombanyi wâwe wakazâg’ilonza okukuheza. Ene Nyamubâho anahîre nnahamwîrhu olwihôlo kuli Saulu n’omluala gwâge.»
9 Daudi anacishuza Rekabu bôshi na muci wâge Bânâ bombi oku banali bene Rimoni w’e Beroti anacibabwîra, erhi: «Aganze Nyamubâho wandangaga kuli obula buhanya. 10 Neci olya wayishig’immanda empanya erhi: «Ala oku Saulu anafire, Oyo muntu omukuciremba kwâge ali amanyire mpu adwîrhe omwanzi mwinjà; ci kwônene namugwârha namuyirhira aha Siklagi, namuhà ntyo oluhembo lw’ogwôla mwanzi gwâge. 11 Kurhi nankalekaga lyohe abantu babî bayîsh’iyirhira omuntu mwêru kwêru omu mwâge, oku ncingo yâge, ka ntagwasirwi okubadôsa ogwomukò gwâge mwabulagaga n’amaboko ginyu, ka ntagwasirwi okubaherêrekeza hanôla igluu.» 12 Daudi anacirhegeka abambali b’emisole mpu babayirhe; banacibatwa amaboko n’amagulu banacibamanika hôfi n’eciyanja cabaga aha Hebroni. Buzinda bw’ahôla banaciyanka lirya irhwe lya Ishibali, balibisha omu nshinda y’Abneri aha Hebroni.
2 Samuel BHS 4
1וַיִּשְׁמַ֣ע בֶּן־שָׁא֗וּל כִּ֣י מֵ֤ת אַבְנֵר֙ בְּחֶבְר֔וֹן וַיִּרְפּ֖וּ יָדָ֑יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל נִבְהָֽלוּ׃ 2וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל שֵׁם֩ הָאֶחָ֨ד בַּֽעֲנָ֜ה וְשֵׁ֧ם הַשֵּׁנִ֣י רֵכָ֗ב בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֶֽרֹתִ֖י מִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן כִּ֚י גַּם־בְּאֵר֔וֹת תֵּחָשֵׁ֖ב עַל־בִּנְיָמִֽן׃ 3וַיִּבְרְח֥וּ הַבְּאֵרֹתִ֖ים גִּתָּ֑יְמָה וַֽיִּהְיוּ־שָׁ֣ם גָּרִ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
4וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהֽוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחָפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת׃ 5וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵֽי־רִמּ֤וֹן הַבְּאֵֽרֹתִי֙ רֵכָ֣ב וּבַעֲנָ֔ה וַיָּבֹ֨אוּ֙ כְּחֹ֣ם הַיּ֔וֹם אֶל־בֵּ֖ית אִ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְה֣וּא שֹׁכֵ֔ב אֵ֖ת מִשְׁכַּ֥ב הַֽצָּהֳרָֽיִם׃ 6וְ֠הֵנָּה בָּ֜אוּ עַד־תּ֤וֹךְ הַבַּ֨יִת֙ לֹקְחֵ֣י חִטִּ֔ים וַיַּכֻּ֖הוּ אֶל־הַחֹ֑מֶשׁ וְרֵכָ֛ב וּבַעֲנָ֥ה אָחִ֖יו נִמְלָֽטוּ׃ 7וַיָּבֹ֣אוּ הַבַּ֗יִת וְהֽוּא־שֹׁכֵ֤ב עַל־מִטָּתוֹ֙ בַּחֲדַ֣ר מִשְׁכָּב֔וֹ וַיַּכֻּ֨הוּ֙ וַיְמִתֻ֔הוּ וַיָּסִ֖ירוּ אֶת־רֹאשֹׁ֑ו וַיִּקְחוּ֙ אֶת־רֹאשֹׁ֔ו וַיֵּֽלְכ֛וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ 8וַ֠יָּבִאוּ אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֮ חֶבְרוֹן֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּֽה־רֹ֣אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֗שֶׁת בֶּן־שָׁאוּל֙ אֹֽיִבְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר בִּקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וַיִּתֵּ֣ן יְ֠הוָה לַֽאדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ נְקָמוֹת֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה מִשָּׁא֖וּל וּמִזַּרְעֽוֹ׃ ס
9וַיַּ֨עַן דָּוִ֜ד אֶת־רֵכָ֣ב ׀ וְאֶת־בַּעֲנָ֣ה אָחִ֗יו בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֵֽרֹתִ֖י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֑ם חַי־יְהוָ֕ה אֲשֶׁר־פָּדָ֥ה אֶת־נַפְשִׁ֖י מִכָּל־צָרָֽה׃ 10כִּ֣י הַמַּגִּיד֩ לִ֨י לֵאמֹ֜ר הִנֵּה־מֵ֣ת שָׁא֗וּל וְהֽוּא־הָיָ֤ה כִמְבַשֵּׂר֙ בְּעֵינָ֔יו וָאֹחֲזָ֣ה ב֔וֹ וָאֶהְרְגֵ֖הוּ בְּצִֽקְלָ֑ג אֲשֶׁ֥ר לְתִתִּי־ל֖וֹ בְּשֹׂרָֽה׃ 11אַ֞ף כִּֽי־אֲנָשִׁ֣ים רְשָׁעִ֗ים הָרְג֧וּ אֶת־אִישׁ־צַדִּ֛יק בְּבֵית֖וֹ עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ וְעַתָּ֗ה הֲל֨וֹא אֲבַקֵּ֤שׁ אֶת־דָּמוֹ֙ מִיֶּדְכֶ֔ם וּבִעַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִן־הָאָֽרֶץ׃ 12וַיְצַו֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַנְּעָרִ֜ים וַיַּהַרְג֗וּם וַֽיְקַצְּצ֤וּ אֶת־יְדֵיהֶם֙ וְאֶת־רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתְל֥וּ עַל־הַבְּרֵכָ֖ה בְּחֶבְר֑וֹן וְאֵ֨ת רֹ֤אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֨שֶׁת֙ לָקָ֔חוּ וַיִּקְבְּר֥וּ בְקֶֽבֶר־אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְרֽוֹן׃ פ

5
Daudi ashîgwa amavurha gw’obwami
1 Abantu b’amashanja gôshi ga bene Israheli banacikanya bajà emunda Daudi ali e Hebroni banacimubwîra mpu: K’orhabwini oku rhuli mavllha na minyofu yâwe. 2 Kurhenga mîra, amango Saulu anali mwâmi wîrhu erhi onaheka engabo ya bene Israheli oku matabâro. Nyamubâho akubwîzire erhi: «We wayabula olubaga lwâni lwa bene Israheli, we wanaba mukulu walo». 3 Ntyo abagula b’Israheli bôshi bashimânana na mwâmi Daudi aha Hebroni; banacinywana naye embere za Nyamubâho aha Hebroni, Daudi bamushîga amavurha g’okubà mwâmi w’Israheli. 4 Agôla mango Daudi àbaga mwâmi omu Israheli ali akola agwêrhe myâka makumi asharhu kurhenga abusirwe, agal’iyîma na yindi myâka makumi ani. 5 Aha Hebroni Daudi alamireho nka mwâmi wa bene Yuda bone myâka nda na myêzi ndarhu, ayîma myâka makumi asharhu aha Yeruzalemu nka mwâmi wa bene Israheli na bene Yuda bôshi.
Daudi arhêra Yeruzalemu anamuhimwa
6 Daudi arhêra Abanya-Yebusi bayûbakaga aha Yeruzalemu, bôshi n’engabo yâge, abôla bantu bo banaligi bene olugo. Banacibwîra Daudi, mpu: «Orhâje muli olu lugo; kali emihurha n’ebirema byonene byakulibirhakwo.» (Kwo kwaligi kuderha mpu: Daudi arhankajà muli olwôla lugo). 7 Ci Daudi ahima olwo lugo Luzibuzibu lwa Siyoni, aluyirika mpu lwo lukôla lugo lwa Daudi. 8 Olwo lusiku amango balwaga alaganana erhi: «Owankatumirha omunya-Yebusi akâsôka omu mugezid. Kuziga Yowabu mwene Seruya yêhe asôka omu mugezi… » Eyôla ngabo y’emihurha n’abakunagizi bali bashombanyi bashologosire Daudi. Co cirhuma batwa mugani mpu: «Abakunagizi n’emihurha barhaja omu nyumpa.» 9 Daudi ayûbaka cirya cishagala anaciyirika mpu co cikola «Lugo lwa Daudi». Aciyûbakira ecôgo cizibu amarhambi gôshi kurhenga aha Milo, ayûbaka n’omu ndalâlà. 10 Daudi aja azibuha bwenêne la ngasi lusiku, na Nyamuzinda Nnâmahanga w’Emirhwe erhi anali haguma naye. 11 Hiramu mwâmi w’e Tiri alika entumwa yajà emunda Daudi ali. Amurhumira n’emirhi mizibu bwenêne ederhwa karhonda, amurhumira n’ababinji b’empaho, n’abagoya amabuye mpu bagend’iyûbakira mwâmi Daudi enyumpa. 12 Daudi abona oku neci Nyamubâho ayisha amuyîmanika nka mwâmi wa bene Israheli, anabona oku ayisha akuza obwôla bwâmi erhi lubaga lwa bene Israheli lurhuma.
Bagala ba Daudi aha Yeruzalemu
13 Erhi aba akola amayûbaka aha Yeruzalemu amanarhenga aha Hebroni, ashub’iyanka abandi bakazi, baguma ba biherula abandi abajà omubuhya, ntyo ashub’ibaburhakwo akarhabana n’akanyere. 14 Alaga amazîno g’abâna Daudi aburhiraga aha Yeruzalemu: Shamuwa, Shobabu, Natani, Salomoni, 15 Yibehari, Elishuwa, Nefegi, Yafiya, 16 Elishama, Eliyada na Elifêleti.
Daudi ahima Abafilistini
17 Abafilistini banacimanya agôla mango oku Daudi ye washîzirwe amavurha g’okubà mwâmi w’Israheli, bôshi bashûbûzanya, mpu bajè balongereza Daudi. Daudi anacimanya omwanzi, ayandagalira ebwa nyumpa yâge nzibuzibu. 18 Engabo y’Abafilistini yanacishagamuka, bôshi bashandabâna omu kabanda ka Refayimi. 19 Daudi akanya agend’idôsa Nyamubâho, erhi: «Ka ngend’i lwîsa Abafilistini, ka wabahira omu maboko gâni mbahime?» Nyamubâho anacibwîra Daudi, erhi: «Kanya osôkere yo, bulya kwo binali, Abafilistini nabahizire omu maboko gâwe.» 20 Daudi anacija aha Baali-Perazimi, Daudi anacihimiraho. Daudi anaciderha, erhi: «Nyamubâho anahenangwire abashombanyi bani kula amîshi gahenangula ebigacisire.» Okôla kwo kwarhumire ahôla bahayîrika izîno lya Bali-Perasimi. 21 Abafilistini banacijandika empîvu zâbo ahôla, Daudi n’engabo yâge bayisha ahôla bazigukumba banazigendana. 22 Abafilistini bashub’iyisha barhabire kandi bashandabâna omu kabanda ka Refayimi. 23 Daudi akanya ashub’igend’idôsa Nyamubâho, naye amushuza, erhi: «Orhasôkaga, ci obayubuke obayîshe emugongo olunda lw’emirhi y’emiforsadi. 24 Hano onayumva olubi enyanya ly’eyôla mirhi, onacirhunike ho na halya kuli bo, bulya Nyamubâho ayisha akushokolîre, oshandabanye eyôla ngabo y’Abafilistini.» 25 Daudi anacijira kulya Nyamubâho anamubwîraga, ahima abôla Bafilistini kurhenga e Geba kuhika e Gezeri.
2 Samuel BHS 5
1וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃ 2גַּם־אֶתְמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשֹׁ֗ום בִּהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֨לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה הָיִ֛יתָה ַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹ֣ת לָהֶם֩ הַמֶּ֨לֶךְ דָּוִ֥ד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֧וּ אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
4בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֛ה דָּוִ֖ד בְּמָלְכ֑וֹ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה מָלָֽךְ׃ 5בְּחֶבְרוֹן֙ מָלַ֣ךְ עַל־יְהוּדָ֔ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֗ךְ שְׁלֹשִׁ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה עַ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃ 6וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל־הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹא־תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם־הֱסִֽירְךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה׃ 7וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃ 8וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת־הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־הַ֣עִוְרִ֔ים שְׂנֻאֵ֖ו נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־הַבָּֽיִת׃ 9וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא־לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה׃ 10וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃ פ
11וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ־בַ֖יִת לְדָוִֽד׃ 12וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
13וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃ 14וְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב וְנָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃ 15וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְנֶ֥פֶג וְיָפִֽיעַ׃ 16וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וְאֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃ פ
17וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־מָשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤ד לְמֶ֨לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑ד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־הַמְּצוּדָֽה׃ 18וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ 19וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ אֶל־פְּלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־דָּוִד֙ עֲלֵ֔ה כִּֽי־נָתֹ֥ן אֶתֵּ֛ן אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃ 20וַיָּבֹ֨א דָוִ֥ד בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִד֒ וַיֹּ֕אמֶר פָּרַ֨ץ יְהוָ֧ה אֶת־אֹיְבַ֛י לְפָנַ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃ 21וַיַּעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַאֲנָשָֽׁיו׃ פ
22וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַֽעֲל֑וֹת וַיִּנָּֽטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ 23וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּֽיהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל־אַ֣חֲרֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים׃ 24וִ֠יהִי בְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃ 25וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ כֵּ֔ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים מִגֶּ֖בַע עַד־בֹּאֲךָ֥ גָֽזֶר׃ פ
6
Omucîmba gw’amalaganyo gwahêkwa e Yeruzalemu
1 Daudi anacishubishûbûza engabo y’abalwi bâge bôshi omu Israheli, bahika omu balume bihumbi makumi asharhu. 2 Daudi bôshi n’engabo yali kulikire, barhôla enjira yâbo kurhenga e Baale-Yuda, mpu bagend’iyinamula eyôla munda omucîmba gw’amalaganyo gwa Nyamubâho, ogwayirikagwa izîno lya «Nyamubâho, Nyakasane w’Emirhwe obwarhire kuli bakerubi.» 3 Ogwomucî mba gwa Nyamuzinda banaciguhira omu ngâlè mpyâhya, bagurhenza omu nyumpa ya Abinadabu, kuhika oku karhondo. Uza bôshi na Ahiyo, bo bayishaga bagendesa eyôla ngâlè mpyâhya. 4 Bayirhenza omu nyumpa ya Abinadabu eyali oku karhondo, erhi omucîmba gwa Nyamubâho gunaligimwo; Ahiyo ashokolera ogwôla mucîmba na Uza aja agenda eburhambi bw’omucîmba. 5 Naye Daudi bôshi n’engabo ya bene Israheli, bakulikira bayisha basamira Nyamubâho, banajà baziha ebizihwa bya ngasi lubero, by’emirhi y’ensindani, ebitari, ennanga, engoma, na ngasi bindi bya bulenga banahashire okukuzamwo Nyamubâho. 6 Erhi bahika aha câno ca Nakoni, Uza alambûla okuboko mpu agwarhirizemwo omucîmba gw’amalangayoe bulya enkafu zali zigudwîrhe luhengu. 7 Oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyaka bwenêne kuli Uza, Lungwe anacimulambika okw’idaho erhi ecôla citumule cirhuma, afira ahôla, aha burhambi bw’omucîmba gw’amalaganyo gwa Nyamubâho. 8 Daudi ababala bwenêne erhi okwôla Nyamubâho anayirhaga Uza kurhuma. Ciru ahôla alinda ahayîrika izîno mpu ho hakôla aha «kurhingamirwa kwa Uza».
9 Daudi ayôboha bwenêne Nyamubâho kurhenga agôla mango; anaciderha erhi: «Kurhi omucîmba gwa Nyamubâho gwankaja emwâni wâni?» 10 Daudi a rhacilonzagya okuhêka ogwôla mucîmba gwa Nyamubâho emwâge, omu lugo lwâge. Daudi anaciguhêka emwa Obededoni w’e Gati. 11 Ogwôla mucîmba gw’amalaganyo gwanacibêra aha mwa Obededomi myêzi isharhu, Nyamubâho anacigisha bwenêne enyumpa ya Obededoni, naye yêne.
12 Banacigend’ibwîra Daudi mpu ka wakamanya, kali Nyamubâho anagishire Obededomi na ngasi ehi anajira hyôshi erhi gulya mucîmba gw’amalaganyo gurhuma. Daudi akanya agend’irhôla gulya mucîmba gw’amalaganyo anagusôkana emwâge, aguhêka omu lugo lwâge n’obusîme bunene. 13 Erhi ababarhuzi bw’ogwomucîmba gwa Nyamubâho bayûs’igenda magulu ndarhu, banacirherekêra enkafu n’akanina kashushagire. 14 Daudi ayisha asâma n’emisî yâge yôshi, anali ayambîrhe omwirhêro gw’enondwè. 15 Daudi haguma na bene Israheli bôshi banacihêka omucîmba gw’amalaganyo gwa Nyamubâho n’obusîme bunene bwenêne, emishekera yayisha yabûhwa. 16 Agôla mango omucîmba gwa Nyamubâho gwajaga omu lugo lwa Daudi, Mikala mwâli wa Saulu, agend’iyunama aha kabonezo mpu alôla, n’erhi acibona kurhi Daudi ahamira anajà asâmira Nyamubâho, nyamunyere amugaya emurhima gwâge. 17 Erhi babà bamahisa bamanadekereza ogwôla mucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho omu karhi k’enyumpa y’ihêma Daudi ali amaguyûbakira, Daudi ahêra Nyamubâho enterekêro y’embâgwa n’ey’omurhûla. 18 Erhi ayûsa okurherekêra ezôla nterekêro z’embâgwa n’ez’omurhûla, agisha olubaga oku izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Emirhwe. 19 Aja agabîra olubaga lwa bene Israheli bôshi, omulume n’omukazi, ngasi muguma aja ahâbwa obuntu, ecihimbi c’ecituntume c’emizâbîbu. Olubaga lwanacishubira ngasi muguma omu mwâge.
20 Daudi mpu akôlaga ahindamuka agend’igisha omulala gwâge, Mikala mwâli wa Saulu anacija emunda ali, amubwîra, erhi: «Neci nabwinage omwâmi w’Israheli acihêka irenge ene la. Owajaga acibwikûla kulya embere z’abajà n’abajà-kazi, nka kulya omuntu wa bushabusha akanacîbwîkûla.» 21 Daudi anacishuza Mikala, erhi: «Nasâmiraga embere za Nyamubâho, okuli oku izîno lya Nyamubâho ozîne, owantonyagya kulusha sho, na kulusha enyumpa ya sho, kuhika anyimika mwâmi w’Israheli lwo lubaga lwa Nyamubâho, nakayô rha nasamira embere za Nyamubâho. 22 Ciru nacinyihya okurhalusire ahôla. Neci omu masù gâwe nanabonekana nka muntu wa busha, ci embere z’abôla bajà-kazi odesire, nakuzibwa nka muntu mukulu.» 23 Oyôla Mikala mwâli wa Saulu ayîsh’ifà bugumba arhabona mwâna.

2 Samuel BHS 6
1וַיֹּ֨סֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ 2וַיָּ֣קָם ׀ וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ מִֽבַּעֲלֵ֖י יְהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־נִקְרָ֣א שֵׁ֗ם שֵׁ֣ם יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת יֹשֵׁ֥ב הַכְּרֻבִ֖ים עָלָֽיו׃ 3וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֗וֹ בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה׃ 4וַיִּשָּׂאֻ֗הוּ מִבֵּ֤ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֔ה עִ֖ם אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְי֕וֹ הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֽוֹן׃ 5וְדָוִ֣ד ׀ וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּר֤וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים׃ 6וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃ 7וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃ 8וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר פָּרַ֧ץ יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑ה וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 9וַיִּרָ֥א דָוִ֛ד אֶת־יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ 10וְלֹֽא־אָבָ֣ה דָוִ֗ד לְהָסִ֥יר אֵלָ֛יו אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה עַל־עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיַּטֵּ֣הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱד֖וֹם הַגִּתִּֽי׃ 11וַיֵּשֶׁב֩ אֲר֨וֹן יְהוָ֜ה בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם וְאֶת־כָּל־בֵּיתֽוֹ׃ 12וַיֻּגַּ֗ד לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־בֵּ֨ית עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּעַל֩ אֶת־אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּשִׂמְחָֽה׃ 13וַיְהִ֗י כִּ֧י צָעֲד֛וּ נֹשְׂאֵ֥י אֲרוֹן־יְהוָ֖ה שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שֹׁ֖ור וּמְרִֽיא׃ 14וְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכָל־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ 15וְדָוִד֙ וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ 16וְהָיָה֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א עִ֣יר דָּוִ֑ד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה ׀ בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ מְפַזֵּ֤ז וּמְכַרְכֵּר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ׃ 17וַיָּבִ֜אוּ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וַיַּצִּ֤גוּ אֹתוֹ֙ בִּמְקוֹמ֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָטָה־ל֖וֹ דָּוִ֑ד וַיַּ֨עַל דָּוִ֥ד עֹל֛וֹת לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וּשְׁלָמִֽים׃ 18וַיְכַ֣ל דָּוִ֔ד מֵהַעֲל֥וֹת הָעוֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־הָעָ֔ם בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 19וַיְחַלֵּ֨ק לְכָל־הָעָ֜ם לְכָל־הֲמ֣וֹן יִשְׂרָאֵל֮ לְמֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁה֒ לְאִ֗ישׁ חַלַּ֥ת לֶ֨חֶם֙ אַחַ֔ת וְאֶשְׁפָּ֣ר אֶחָ֔ד וַאֲשִׁישָׁ֖ה אֶחָ֑ת וַיֵּ֥לֶךְ כָּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ 20וַיָּ֥שָׁב דָּוִ֖ד לְבָרֵ֣ךְ אֶת־בֵּית֑וֹ וַתֵּצֵ֞א מִיכַ֤ל בַּת־שָׁאוּל֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַתֹּ֗אמֶר מַה־נִּכְבַּ֨ד הַיּ֜וֹם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נִגְלָ֤ה הַיּוֹם֙ לְעֵינֵ֨י אַמְה֣וֹת עֲבָדָ֔יו כְּהִגָּל֥וֹת נִגְל֖וֹת אַחַ֥ד הָרֵקִֽים׃ 21וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד֮ אֶל־מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּֽחַר־בִּ֤י מֵֽאָבִיךְ֙ וּמִכָּל־בֵּית֔וֹ לְצַוֹּ֨ת אֹתִ֥י נָגִ֛יד עַל־עַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשִׂחַקְתִּ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 22וּנְקַלֹּ֤תִי עוֹד֙ מִזֹּ֔את וְהָיִ֥יתִי שָׁפָ֖ל בְּעֵינָ֑י וְעִם־הָֽאֲמָהוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתְּ עִמָּ֖ם אִכָּבֵֽדָה׃ 23וּלְמִיכַל֙ בַּת־שָׁא֔וּל לֹֽא־הָ֥יָה לָ֖הּ יָ֑לֶד עַ֖ד י֥וֹם מוֹתָֽהּ׃ פ

7
Obulêbi bwa Natani
1 Erhi Daudi abaga akôla adêkerîre bwinjà aha mwâge, na Nyamubâho amamurhamûlaga bulya amamulîkûza oku bashombanyi bâge bali bamugosire bôshi, 2 mwâmi Daudi anacibwîra omulêbi Natani erhi: «K’obwîne nâwe okûla; niono nyûbaka omu nyumpa y’enshebeye, n’omucîmba gw’emalaganyo ga Nyamubâho gwagal’ibêra omu ihêma.» 3 Natani ashuza, mwâmi Daudi, erhi: «Kanya ogend’ijira nk’oku omurhima gwâwe gunakubwizire, bulya Nya mubâho okugashanire».
4 Muli obwôla budufu bonene, akanwa ka Nyamubâho kanacirhinda kuli Natani kaderha, erhi: «Kanya oj’ibwîra mwambali wâni Daudi, erhi: 5 Mpu akanwa ka Nyamuzinda kadesire ntyâla: ka we wakanyûbakira enyumpa naberamwo? 6 Bulya ntasag’ihanda omu nyumpa ciru n’eriguma kurhenga ha lya narhenzagya bene Israheli e Mîsiri kuhika ene; ci nakaz’ibera omu ihêma n’aha mbuga. 7 Agôla mango najaga nagenda na bene Israheli bôshi, ka hali mucîranuzi muguma omu bacîranuzi b’Israheli balihirwe okuyabula olubaga lwâni Israheli, ka hali oyu nadosize nti: «Cirhuma orhanyûbakira enyumpa y’enshebeye? 8 Bunôla ojag’ibwîra mwambali wâni Daudi ntyâla: «Erhi mpu oku akanwa Nyamuzinda kadesire kw’oku: Niene nakurhenzagya ebulambo erhi oyabula ebibuzi, nakwîshoga nti obè mwâmi w’olubaga lwâni Israheli; 9 nyôrha ndi nâwe omu majira gâwe gôshi. Namalire na ngasi bashombanyi banali bakuzongolosire bôshi, izîno lyâwe nalihêka irenge nka mazîno g’abandi bakulu ba hano igulu. 10 Olubaga lwâni nalusingira ecihugo, Israheli neci namuyubasize anafumbâmira arhacilala ajuguma erhi abâna b’abashombanyi bâbo barhuma barhakacibahumakwo aka mîra. 11 Kurhenga amango nayîmanikaga abacîranuzi omu lubaga lwâni lw’Israheli, nakuluhwire erhi nkufumya abashombanyi bâwe bôshi. Na Nyamubâho akumanyîsize oku ye okôla wakuyûbakira enyumpa. 12 Mango ensiku zâwe zaheka, na hano oshanga bashakulûza bâwe ekuzimu obûko bwâwe nabuhêka enyanya, n’obwâmi bwâwe nabuyîmika bwinjà, omwâna w’enda yâwe mutugike omu bwâmi bwâge. 13 Oyo mwâna ye wayîsh’iyûbaka enyumpa oku izîno lyâni, nâni nayîmanika obwâmi bwâge busimbe ensiku zôshi. 14 Oku bwâni, nabà îshe naye abè mugala wâni. Erhi akajira okubî nanamuhîmbaguza n’empimbo z’akîrumè, nanamuha n’ebifundo, birya omuzire akanaha omwâna wâge. 15 Cikwône ntankamunyaga obwâmi bwâni nka kulya nabunyagaga Saulu namurhenza embere zâni. 16 Enyumpa n’obwâni bwâni byayôrha ho ensiku zôshi embere zâni, n’entebe y’obwâmi bwâwe yasimba ensiku zôshi.» 17 Natani anacibwîra Daudi ebyôla binwa byôshi nk’oku anabonekeragwa omu bilôrho.
Omusengero gwa Daudi
18 Daudi anaj’ishenga Nyamubâho, anaciderha, erhi: «Yâgirwa niono ndigi muntu muci, n’omulala gwâni guligi muci obôla wandaganya okungana aha. 19 N’okôla kuciri kunyi omu masù gâwe yâgirwa Nyamubâho; wadesire n’ebiyêrekîre omulala gwa mwambali wâwe omu nsiku zayisha, wêne orhahabiri oku lyo linali irhegeko ly’omuntu eryo yâgirwa Nyakasane. 20 Bicigi Daudi ankaciderha bilushire aho? Wêne omanyire mwambali wâwe bwinjà yâgirwa Nyamubâho. 21 Akanwa kâwe n’obwinjà bw’omurhima gwâwe, byo birhumire ojira agala minjà gôshi, byo birhumire onagamanyîsa mwambali wâwe yâgirwa. 22 Kuli okwôla oganze, yâgirwa Nyamubâho, bulya ntâye oli akâwe na ntà wundi Nyamuzinda aha nyuma zâwe, omu kulôla ebi rhwanayumvîrhe n’amarhwîri gîrhu. 23 Ndi oli nka olubaga lwâwe, ndi oli nka Israheli yâgirwa, ishanja liguma toro eri alijiriremwo eby’okurhangâza, bunguke bw’igulu burhuma. Wakungusha embere z’olwo lubaga warhenzagya e Mîsiri, amashanja n’aba Nyamuzinda bâbo bw’obwîhambi. 24 Neci yâgirwa wasinzire wêne olubaga lwâwe Israheli mpu luyôrhe lwâwe ensiku zôshi, mpu na nâwe, yâgirwa Nyamubâho, oyôrhe obà Nyamuzinda walo. 25 Na bunôla yâgirwa Nyamubâho, Nyamuzinda, ebyôla binwa waderhaga kuli mwambali wâwe n’oku mulala gwâwe, birhume wabalanga ensiku zôshi, onabajire nka okwôla onabalaganyize. 26 N’izi no lyâwe lijè irenge ensiku zôshi muli ebi binwa: Nyamubâho w’Emirhwe, yêne ye Nyamuzinda w’Israheli. N’enyumpa ya mwambali wâwe Daudi efumbâmire bwinjà embere zâwe. 27 Bulya wêne, yâgirwa Nyamubâho w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, wakumanyîsagya mwambali wâwe wamubwîra erhi: Niene nakuyûbakira enyumpa co carhumire mwambali wâwe abona omurhima gw’okukuhisakwo guno musengero. 28 Na bunôla Yâgirwa Nyamubâho, wêne we obà Nyamuzinda n’ebinwa byâwe biba by’okuli. Lero wêne wabwîraga mwambali wâwe akôla kanwa k’omulagi. 29 Bunôla ogishage yâgirwa ogwôla mulala gwa mwabambali wâwe, lyo gukaz’iyôrha guli ensiku zôshi embere zâwe. Bulya yâgirwa Nyamubâho, wêne wakuderhaga, na kuli ogwomugisho gwâwe enyumpa ya mwambali wâwe yayôrha ngishe ensiku zôshi.»
2 Samuel BHS 7
1וַיְהִ֕י כִּי־יָשַׁ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ בְּבֵית֑וֹ וַיהוָ֛ה הֵנִֽיחַ־ל֥וֹ מִסָּבִ֖יב מִכָּל־אֹיְבָֽיו׃ 2וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא רְאֵ֣ה נָ֔א אָנֹכִ֥י יוֹשֵׁ֖ב בְּבֵ֣ית אֲרָזִ֑ים וַֽאֲרוֹן֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים יֹשֵׁ֖ב בְּת֥וֹךְ הַיְרִיעָֽה׃ 3וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ לֵ֣ךְ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּֽךְ׃ ס
4וַיְהִ֖י בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־נָתָ֖ן לֵאמֹֽר׃ 5לֵ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ אֶל־עַבְדִּ֣י אֶל־דָּוִ֔ד כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הַאַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י בַ֖יִת לְשִׁבְתִּֽי׃ 6כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֨בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת לְ֠מִיּוֹם הַעֲלֹתִ֞י אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִמִּצְרַ֔יִם וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶֽהְיֶה֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ בְּאֹ֖הֶל וּבְמִשְׁכָּֽן׃ 7בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֮ בְּכָל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ הֲדָבָ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי אֶת־אַחַד֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֗יתִי לִרְע֛וֹת אֶת־עַמִּ֥י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לָ֛מָּה לֹֽא־בְנִיתֶ֥ם לִ֖י בֵּ֥ית אֲרָזִֽים׃ 8וְ֠עַתָּה כֹּֽה־תֹאמַ֞ר לְעַבְדִּ֣י לְדָוִ֗ד כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲנִ֤י לְקַחְתִּ֨יךָ֙ מִן־הַנָּוֶ֔ה מֵאַחַ֖ר הַצֹּ֑אן לִֽהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַל־עַמִּ֖י עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 9וָאֶהְיֶ֣ה עִמְּךָ֗ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֔כְתָּ וָאַכְרִ֥תָה אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤תִֽי לְךָ֙ שֵׁ֣ם גָּד֔וֹל כְּשֵׁ֥ם הַגְּדֹלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ 10וְשַׂמְתִּ֣י מָ֠קוֹם לְעַמִּ֨י לְיִשְׂרָאֵ֤ל וּנְטַעְתִּיו֙ וְשָׁכַ֣ן תַּחְתָּ֔יו וְלֹ֥א יִרְגַּ֖ז ע֑וֹד וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ בְנֵֽי־עַוְלָה֙ לְעַנּוֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִאשׁוֹנָֽה׃ 11וּלְמִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַהֲנִיחֹ֥תִי לְךָ֖ מִכָּל־אֹיְבֶ֑יךָ וְהִגִּ֤יד לְךָ֙ יְהוָ֔ה כִּי־בַ֖יִת יַעֲשֶׂה־לְּךָ֥ יְהוָֽה׃ 12כִּ֣י ׀ יִמְלְא֣וּ יָמֶ֗יךָ וְשָֽׁכַבְתָּ֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִימֹתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ אַחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יֵצֵ֖א מִמֵּעֶ֑יךָ וַהֲכִינֹתִ֖י אֶת־מַמְלַכְתּֽוֹ׃ 13ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י וְכֹנַנְתִּ֛י אֶת־כִּסֵּ֥א מַמְלַכְתּ֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ 14אֲנִי֙ אֶהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣עֲוֺת֔וֹ וְהֹֽכַחְתִּיו֙ בְּשֵׁ֣בֶט אֲנָשִׁ֔ים וּבְנִגְעֵ֖י בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 15וְחַסְדִּ֖י לֹא־יָס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ כַּאֲשֶׁ֤ר הֲסִרֹ֨תִי֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי מִלְּפָנֶֽיךָ׃ 16וְנֶאְמַ֨ן בֵּיתְךָ֧ וּמַֽמְלַכְתְּךָ֛ עַד־עוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽסְאֲךָ֔ יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן עַד־עוֹלָֽם׃ 17כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הַחִזָּי֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל־דָּוִֽד׃ ס
18וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִ֣י אָנֹכִ֞י אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִיאֹתַ֖נִי עַד־הֲלֹֽם׃ 19וַתִּקְטַן֩ ע֨וֹד זֹ֤את בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וַתְּדַבֵּ֛ר גַּ֥ם אֶל־בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְמֵֽרָח֑וֹק וְזֹ֛את תּוֹרַ֥ת הָאָדָ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 20וּמַה־יּוֹסִ֥יף דָּוִ֛ד ע֖וֹד לְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יךָ וְאַתָּ֛ה יָדַ֥עְתָּ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 21בַּעֲב֤וּר דְּבָֽרְךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כָּל־הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהוֹדִ֖יעַ אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃ 22עַל־כֵּ֥ן גָּדַ֖לְתָּ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּֽי־אֵ֣ין כָּמ֗וֹךָ וְאֵ֤ין אֱלֹהִים֙ זֽוּלָתֶ֔ךָ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃ 23וּמִ֤י כְעַמְּךָ֙ כְּיִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר הָלְכֽוּ־אֱ֠לֹהִים לִפְדּֽוֹת־ל֨וֹ לְעָ֜ם וְלָשׂ֧וּם ל֣וֹ שֵׁ֗ם וְלַעֲשֹׂ֨ות לָכֶ֜ם הַגְּדוּלָּ֤ה וְנֹֽרָאוֹת֙ לְאַרְצֶ֔ךָ מִפְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר פָּדִ֤יתָ לְּךָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם גּוֹיִ֖ם וֵאלֹהָֽיו׃ 24וַתְּכ֣וֹנֵֽן לְ֠ךָ אֶת־עַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס
25וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־עַבְדְּךָ֙ וְעַל־בֵּית֔וֹ הָקֵ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 26וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהִ֖ים עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית֙ עַבְדְּךָ֣ דָוִ֔ד יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן לְפָנֶֽיךָ׃ 27כִּֽי־אַתָּה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל גָּלִ֜יתָה אֶת־אֹ֤זֶן עַבְדְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בַּ֖יִת אֶבְנֶה־לָּ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן מָצָ֤א עַבְדְּךָ֙ אֶת־לִבּ֔וֹ לְהִתְפַּלֵּ֣ל אֵלֶ֔יךָ אֶת־הַתְּפִלָּ֖ה הַזֹּֽאת׃ 28וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּה־הוּא֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים וּדְבָרֶ֖יךָ יִהְי֣וּ אֱמֶ֑ת וַתְּדַבֵּר֙ אֶֽל־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 29וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֞ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְעוֹלָֽם׃ פ

8
Oku Daudi ahimaga amashanja
1 Enyuma ly’aho Daudi ahima Abafilistini. àbagendêsa ebifukamiro. Daudi abahima bwenêne anabanyaga amarhwali gâbo gôshi. 2 Ahima n’abantu b’e Mowabu, bôshi abagwishiza oku idaho anabalambûlira kwo omugozi. Baguma abalambûlirakwo migozi ibirhi, erhi bo bafà abâla, abandi abalambûlirakwo omugozi mugumagumà erhi mwe ntacimuyirhe mwâlama. Ntyo abôla banya Mowabu bashuba bajà ba Daudi, abagwâsirwe okukamurhûla eby’omushigo.
3 Daudi ahima Hadadezeri, mugala wa Rehobu, mwâmi w’e Soba, amuhima erhi akôla ahika oku lwîshi lwa Efrata. 4 Daudi amunyaga barhabâzi cihumbi na magana gali nda ga banyakulwa n’ebiterusi, amunyaga na bandi barhabâzi bihumbi makumi abirhi, bo barhabâzi bayisha bagenda n’amagulu. Daudi atwa ebiterusi byâbo byôshi emisî. Ci kwônene asigalanamwo igana lyône. 5 Abanya-Sîriya b’e Damasko bayisha mpu bakola bal’irhabâla Hadadezeri, oyôla mwâmi w’e Soba. Muli abôla banya-Sîriya Daudi abayirhamwo bantu bihumbi makumi abirhi na bibirhi. 6 Daudi ayîmika abarhambo n’abasirika omwôla Sîriya y’e Damasko, na ntyo abôla bantu banya-Sîriya bashuba barhumisi bâge banakaz’imurhûla eby’omushigo. Nyamubâho ayimangira Daudi omu majira gâge gôshi. 7 Daudi arhôla empenzi z’amasholo abôla bene Hadadezeri bâli bagwêrhe, azihêka e Yeruzalemu. 8 Omu bishagala bya Hadadezeri biderhwa Betaha na Berotayi, mwâmi Daudi ahagulamwo ebyuma by’amarhale mwandu.
9 Erhi Toî, mwâmi w’e Hamati ayumva oku Daudi anahimire Hadadezeri n’emirhwe yâge yôshi, 10 arhuma omugala Yorami mpu agend’ilamusa Daudi anamuvuge omunkwa bulya anatuzirekwo Hadadezeri entambala anamuhima, bulya Toî na Hadadezeri barharhenzanyagyakwo ntambala; Yorami ayisha adwîrhe orhubehe n’ebindi byankizo by’amasholo n’amarhale abisholôlera Daudi. 11 Daudi arhôla ebyôla birugu abirherekêra Nyamubâho, kuguma na ngasi gandi masholo n’amarhale ali amanyaga emwa agandi mashanja ali amahima. 12 Agôla mashanja galigi bantu b’e Sîriya, abantu b’e Mowabu, bene Amoni, Abafilistini, bene Amaleki n’ebi ahagulaga emwa Hadadezeri, mwâmi w’e Rehobu n’e Soba.
13 Daudi, neci izîno lyâge lyajà irenge amango ahimiraga abantu b’e Edomu omu kabanda k’Omunyu, bali bihumbi ikumi na munâni. 14 Omwôla Edomu ayubasamwo abarhambo b’abasirika na ntyo abantu b’e Edomu bôshi babà bajà ba Daudi. Nyamubâho ajayimangira Daudi omu majira gâge gôshi.
Oburhegesi bwa Daudi
15 Daudi àyîma ntyo omu Israheli mwoshi, n’olwo lubaga lwâge loshi akaz’ilutwîra olubanja n’obushinganyanya. 16 Yowabu mugala wa Seruya, ye wali murhambo kashala w’abalwi ba Daudi, naye Yehoshafati mugala wa Ahiludi ye wali murhindisi w’emyandiko. 17 Sadoki, mugala wa Ahitubu, bôshi na Ahimeleki mugala w’Abiyatari bo bali badâhwa. Na Seraya ye wali mwandisi. 18 Benayahu, mugala wa Yehoyada aba murhambo w’Abanya- Kereti n’Abapeleti, bagala ba Daudi bajà omu mukolo gw’obudâhwa.
2Samuel BHS 8
1וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛ד אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־מֶ֥תֶג הָאַמָּ֖ה מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ 2וַיַּ֣ךְ אֶת־מוֹאָ֗ב וַֽיְמַדְּדֵ֤ם בַּחֶ֨בֶל֙ הַשְׁכֵּ֣ב אוֹתָ֣ם אַ֔רְצָה וַיְמַדֵּ֤ד שְׁנֵֽי־חֲבָלִים֙ לְהָמִ֔ית וּמְלֹ֥א הַחֶ֖בֶל לְהַחֲי֑וֹת וַתְּהִ֤י מוֹאָב֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֥י מִנְחָֽה׃ 3וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־ֳֽ׃ 4וַיִּלְכֹּ֨ד דָּוִ֜ד מִמֶּ֗נּוּ אֶ֤לֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִד֙ אֶת־כָּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃ 5וַתָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּמֶּ֔שֶׂק לַעְזֹ֕ר לַהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה וַיַּ֤ךְ דָּוִד֙ בַּֽאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 6וַיָּ֨שֶׂם דָּוִ֤ד נְצִבִים֙ בַּאֲרַ֣ם דַּמֶּ֔שֶׂק וַתְּהִ֤י אֲרָם֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נוֹשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיֹּ֤שַׁע יְהוָה֙ אֶת־דָּוִ֔ד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ 7וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗ד אֵ֚ת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ אֶ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃ 8וּמִבֶּ֥טַח וּמִבֵּֽרֹתַ֖י עָרֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר לָקַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד נְחֹ֖שֶׁת הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ ס
9וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עִי מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּ֚י הִכָּ֣ה דָוִ֔ד אֵ֖ת כָּל־חֵ֥יל הֲדַדְעָֽזֶר׃ 10וַיִּשְׁלַ֣ח תֹּ֣עִי אֶת־יֽוֹרָם־בְּנ֣וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ־דָּ֠וִד לִשְׁאָל־ל֨וֹ לְשָׁל֜וֹם וּֽלְבָרֲכ֗וֹ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֤ם בַּהֲדַדְעֶ֨זֶר֙ וַיַּכֵּ֔הוּ כִּי־אִ֛ישׁ מִלְחֲמ֥וֹת תֹּ֖עִי הָיָ֣ה הֲדַדְעָ֑זֶר וּבְיָד֗וֹ הָי֛וּ כְּלֵֽי־כֶ֥סֶף וּכְלֵֽי־זָהָ֖ב וּכְלֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ 11גַּם־אֹתָ֕ם הִקְדִּ֛ישׁ הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לַֽיהוָ֑ה עִם־הַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֔ישׁ מִכָּל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר כִּבֵּֽשׁ׃ 12מֵאֲרָ֤ם וּמִמּוֹאָב֙ וּמִבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּמִפְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵֽעֲמָלֵ֑ק וּמִשְּׁלַ֛ל הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֥לֶךְ צוֹבָֽה׃ 13וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ שֵׁ֔ם בְּשֻׁב֕וֹ מֵהַכּוֹת֥וֹ אֶת־אֲרָ֖ם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃ 14וַיָּ֨שֶׂם בֶּאֱד֜וֹם נְצִבִ֗ים בְּכָל־אֱדוֹם֙ שָׂ֣ם נְצִבִ֔ים וַיְהִ֥י כָל־אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑ד וַיּ֤וֹשַׁע יְהוָה֙ אֶת־דָּוִ֔ד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ 15וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ׃ 16וְיוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה עַל־הַצָּבָ֑א וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד מַזְכִּֽיר׃ 17וְצָד֧וֹק בֶּן־אֲחִיט֛וּב וַאֲחִימֶ֥לֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִ֑ים וּשְׂרָיָ֖ה סוֹפֵֽר׃ 18וּבְנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וְהַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵ֥י דָוִ֖ד כֹּהֲנִ֥ים הָיֽוּ׃ פ
9
Obwinjà bwa Daudi kuli mwene Yonatani
1 Daudi anacidôsa erhi: «Ka hali omuntu ocisigire w’omu mulala gwa Saulu, mmunjirire aminja erhi Yonatani orhuma?» 2 Mw’agôla mango hali murhumisi muguma w’omu mulala gwa Saulu, izîno lyâge ye Siba. Banaciyisha bamudwîrhe emunda Daudi ali, mwâmi anacimudôsa, erhi: “Ka we Siba bulya?» Naye Siba amushuza, erhi: «Neci mwambali wâwe ono waliha.» 3 Mwâmi amudôsa, erhi: «Ka ntà muntu wasigire w’omu mulala gwa Saulu nkamuyêreka aminja gali nka aga Nyamubâho». Siba anacishuza mwâmi erhi: «Hacisigîre mwene Yonatani, mwâna walemire amagulu gombi.» 4 Mwâmi anacidôsa erhi: “Ngahi ali?» Siba anacishuza mwâmi, erhi: «Aba aha mwa Makiri, mugala wa Amieli w’e Lo-Debari». 5 Daudi amurhuma mpu agend’igirhôla oyôla mwâna aho mwa Makiri g’Amieli w’e Lo-Debari.
6 Erhi ahika hali mwâmi Daudi, Mefibali, mugala wa Yonatani mwene Saulu olya mwâna yeshi afukama afukamiriza. Daudi anacimuyakuza, erhi: «Mefibali!» Naye ashuza erhi: «Yâgirwa niono mwambali wâwe.» 7 Daudi anacimushuza, erhi: «Orhayôbohaga cici, bulya nalonza okukujirira aminja erhi sho Yonatani orhuma. Nakugalulira amashwa ga shakulu wâwe Saulu gôshi, nâwe wêne ngasi mango wâkàlira oku cîbo câni». 8 Mefibali anayunamiriza afukama aderha erhi: «Mwambali wâwe aligi muntu muci mpu wangalamira nie nkôla ncibera kabwa?»
9 Okubundi mwâmi Daudi anacihamagala Siba, olya murhumisi wa Saulu anacimbwîra, erhi: «Ngasi ebi omulala gwa nnawinyu Saulu gwanajiraga, na ngasi ebi yêne anali agwêrhe byôshi mbihîre mwene nahamwinyu. 10 Wakamuhingira amashwa gâge woyo mweshi n’abâna bâwe, n’abarhumisi bâwe, wakaz’imuhumbulira ntyo ebi omulala gwâwe gwakalyamwo omugati; ci konene Mefibali oyo mwene nnahamwiyu akaz’ilira oku cîbo câni.» Oyôla Siba ali agwêrhe bagala ikumi na barhânu, na barhumisi makumi abirhi. 11 Siba ashuza mwâmi Daudi erhi: Yâgirwa mwambali wâwe ajira nk’okwôla nnawîrhu anamurhegesire.»
Mefibali akaz’ilira oku cîbo ca Daudi nka muguma omu bâna bâge. 12 Mefibali ali agwêrhe omwânarhabana murhò, izîno lyâge ye Mika. Na ngasi bantu banabaga aha mwa Siba bôshi bali barhunisi bâge. 13 Mefibali ali ayûbasire aha Yeruzalemu akazâg’ilira oku cîbo ca mwâmi anali alemîre amagulu gombi.
2 Samuel BHS 9
1וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲכִ֣י יֶשׁ־ע֔וֹד אֲשֶׁ֥ר נוֹתַ֖ר לְבֵ֣ית שָׁא֑וּל וְאֶעֱשֶׂ֤ה עִמּוֹ֙ חֶ֔סֶד בַּעֲב֖וּר יְהוֹנָתָֽן׃ 2וּלְבֵ֨ית שָׁא֥וּל עֶ֨בֶד֙ וּשְׁמ֣וֹ צִיבָ֔א וַיִּקְרְאוּ־ל֖וֹ אֶל־דָּוִ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֧לֶךְ אֵלָ֛יו הַאַתָּ֥ה צִיבָ֖א וַיֹּ֥אמֶר עַבְדֶּֽךָ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֗לֶךְ הַאֶ֨פֶס ע֥וֹד אִישׁ֙ לְבֵ֣ית שָׁא֔וּל וְאֶעֱשֶׂ֥ה עִמּ֖וֹ חֶ֣סֶד אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ ע֛וֹד בֵּ֥ן לִיהוֹנָתָ֖ן נְכֵ֥ה רַגְלָֽיִם׃ 4וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ הַמֶּ֖לֶךְ אֵיפֹ֣ה ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּה־ה֗וּא בֵּ֛ית מָכִ֥יר בֶּן־עַמִּיאֵ֖ל בְּל֥וֹ דְבָֽר׃ 5וַיִּשְׁלַ֖ח הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיִּקָּחֵ֗הוּ מִבֵּ֛ית מָכִ֥יר בֶּן־עַמִּיאֵ֖ל מִלּ֥וֹ דְבָֽר׃ 6וַ֠יָּבֹא מְפִיבֹ֨שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ מְפִיבֹ֔שֶׁת וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃ 7וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ דָוִ֜ד אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י עָשֹׂה֩ אֶעֱשֶׂ֨ה עִמְּךָ֥ חֶ֨סֶד֙ בַּֽעֲבוּר֙ יְהוֹנָתָ֣ן אָבִ֔יךָ וַהֲשִׁבֹתִ֣י לְךָ֔ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה שָׁא֣וּל אָבִ֑יךָ וְאַתָּ֗ה תֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֖י תָּמִֽיד׃ 8וַיִּשְׁתַּ֕חוּ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י פָנִ֔יתָ אֶל־הַכֶּ֥לֶב הַמֵּ֖ת אֲשֶׁ֥ר כָּמֽוֹנִי׃ 9וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־צִיבָ֛א נַ֥עַר שָׁא֖וּל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה לְשָׁאוּל֙ וּלְכָל־בֵּית֔וֹ נָתַ֖תִּי לְבֶן־אֲדֹנֶֽיךָ׃ 10וְעָבַ֣דְתָּ לּ֣וֹ אֶֽת־הָאֲדָמָ֡ה אַתָּה֩ וּבָנֶ֨יךָ וַעֲבָדֶ֜יךָ וְהֵבֵ֗אתָ וְהָיָ֨ה לְבֶן־אֲדֹנֶ֤יךָ לֶּ֨חֶם֙ וַאֲכָל֔וֹ וּמְפִיבֹ֨שֶׁת֙ בֶּן־אֲדֹנֶ֔יךָ יֹאכַ֥ל תָּמִ֛יד לֶ֖חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֑י וּלְצִיבָ֗א חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר בָּנִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדִֽים׃ 11וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֲדֹנִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־עַבְדּ֔וֹ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וּמְפִיבֹ֗שֶׁת אֹכֵל֙ עַל־שֻׁלְחָנִ֔י כְּאַחַ֖ד מִבְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 12וְלִמְפִיבֹ֥שֶׁת בֵּן־קָטָ֖ן וּשְׁמ֣וֹ מִיכָ֑א וְכֹל֙ מוֹשַׁ֣ב בֵּית־צִיבָ֔א עֲבָדִ֖ים לִמְפִיבֹֽשֶׁת׃ 13וּמְפִיבֹ֗שֶׁת יֹשֵׁב֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י עַל־שֻׁלְחַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ תָּמִ֖יד ה֣וּא אֹכֵ֑ל וְה֥וּא פִּסֵּ֖חַ שְׁתֵּ֥י רַגְלָֽיו׃ פ
10
Ecijâci oku baganda ba Daudi
1 Oku byarhondire kw’oku: Omwâmi w’Aba-Amoniti anacifa, omugala ayîma ahâli hâge. 2 Daudi anaciderha erhi: «Nacîyêrekana muntu mwi nja embere za Hanuni, mwene Hanashi, nka kulya îshe naye anali muntu mwinjà kuli nie». Daudi anacirhuma abagend’irhûliriza Hanuni kuli obwôla bufire bw’îshe. Abôla bambali ba Daudi bahika omu cihugo ca bene Amoni. 3 Ci kwônene abarhambo b’ecôla cihugo ca bene Amoni banacibwîra nnahamwabo Hanuni, mpu: «Ka omanyire mpu Daudi kukuza okûla akuzize sho ene arhuma abayîsh’ikurhûliriza? K’okûla kurhali kuyîsh’iyunja olugo abone ngahi hale mbu muli lwo na ngahi ankahashig’ilugwarhira, kali kwo kurhumire abâla ba mbali bajà eno?» 4 Okubundi Hanuni anacigwârha balya bambali ba Daudi, anacibamômla obwânwa luhande, emishangi yâbo bajà bayibera mpande kuhika oku lurhungu bagali balîka mpu bagendage. 5 Omwanzi banacigurhomya Daudi mpu kwo byabîrage ntyo; naye ho na halya alika entumwa yagend’ilâba kurhi bayôsire bulya bayishire balubire n’enshonyi bwenêne; mwâmi arhuma mpu bababwîre oku: «Babere aha Yeriko kuhika obwânwa bwâbo bushub’imera bagaligaluka.»
Entumba ntanzi n’ Aba-Amoniti
6 Aba-Amoniti babona oku bonene bacishombanyisize emunda Daudi ali, banacigend’iyinjibana abasirika babarhabâla okulwa emwa Aba-Aramiya b’e Bet-Rehobu n’emwa Aba-Aramiya b’e Soba bôshi bahika omu bantu bihumbi makumi abirhi bya basirika bajà balambagira n’amagulu. Omwâmi w’e Maaka abahà basirika cihumbi nayo engabo y’e Tobi yajira basirika bihumbi ikumi na bibirhi. 7 Daudi amanya oku ntyo kwo bakomekire, anacilika omurhambo Yowabu n’engabo ngasi banali balwî ba burhwâli bôshi. 8 Nayo engabo ya bene Amoni, yahuluka, yatwa olugerêro oku muhango gw’olugo. Nabo abasirika b’e Aramiya y’e Soba, ab’e Rehobu, n’ab’e Tobi, bôshi batwa olugerêro omu kabanda. 9 Erhi Yowabu abona oku bacigabire mpu bamuyîshe embere n’enyuma, Yowabu anacicîshoga abasirika b’entwâli omu bene Israheli abahira murhwe muguma embere za bene Aramiya. 10 Abandi basigalaga anacibabwîra oku burhegesi bw’omulumuna Abishayi, naye abahira oku cigamba embere za bene Amoni. 11 Yowabu anacibwîra Abishayi, erhi: «Nka wakabona oku abaAramiya bali bazibu kundusha wanayisha ontabâle, na erhi akaba bene Amoni bo bali bazibu kukulusha nâni nanayîsh’ikurhabâla. 12 Ozibuhe rhubayêreke oku rhunali ntwâli za kulwira olubaga lwîrhu, n’olugo lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, naye yêne Nyamubâho anajiraga ngasi bindi anabwîne binjà embere zâge. 13 Okubundi Yowabu ayisha akomekire n’engabo yâge akolaga al’ilwîsa Abanya-Aramiya n’erhi bamubona bakûla omulindi baciyakira. 14 Nabo bene Amoni erhi babona oku Aba-Aramiya bayasire, nabo baciyakira bacîshubirira omu lugo lwâbo. Yowabu arhabâluka ebwa matabâro, eyo munda ajag’ilwikiza Aba-Amoniti, ashubira e Yeruzalemu.
Aba-Aramiya bahimwa
15 Aba-Aramiya erhi babona oku bahimiragwe na bene Israheli, bashub’ishûbûzanya bôshi haguma. 16 Hadadezeri arhuma entumwa yagend’ishûbûza abandi ba-Aramiya bayûbakaga erindi ishiriza ly’olwîshi, banahika aha Helami, bali badwirhwe na Shobaka ye wali murhambo w’engabo ya Hedadezeri. 17 Banacibwîra Daudi ogwôla mwanzi, naye erhi ayûs’ishûbûza engabo ya bene Israheli yôshi, ayikira Yordani, ahika aha Helami. Aba-Aramiya batwa ecigamba, bakoza entambala kuli Daudi. 18 Ci kwônene Daudi n’engabo yâge ya bene Israheli bahima Aba-Aramiya, bakûla omulindi bakola bayaka. Daudi ayîrha biterusi bya ngâlè magana gali nda za bene Aramiya, abayirhamwo n’abasirika banyakulwira oku biterusi bantu bihumbi makumi ani. Olwo lusiku, Daudi atumirha n’omurhambo wâbo Shobaka, anafa ho na halya. 19 Erhi abâmi balikola bashiga Hadadezeri babona oku Israheli amabahima bayisha bahuna obwonjo, bashiga bene Israheli, Aba-Aramiya bagokôla barhaciîiraga barhabâla Aba-Amoniti omu kutula entambala.

2 Samuel BHS 10
1וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּ֕מָת מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ חָנ֥וּן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 2וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶעֱשֶׂה־חֶ֣סֶד ׀ עִם־חָנ֣וּן בֶּן־נָחָ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמָּדִי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֧ד לְנַחֲמ֛וֹ בְּיַד־עֲבָדָ֖יו אֶל־אָבִ֑יו וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַבְדֵ֣י דָוִ֔ד אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 3וַיֹּאמְרוּ֩ שָׂרֵ֨י בְנֵֽי־עַמּ֜וֹן אֶל־חָנ֣וּן אֲדֹֽנֵיהֶ֗ם הַֽמְכַבֵּ֨ד דָּוִ֤ד אֶת־אָבִ֨יךָ֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־שָׁלַ֥ח לְךָ֖ מְנַֽחֲמִ֑ים הֲ֠לוֹא בַּעֲב֞וּר חֲק֤וֹר אֶת־הָעִיר֙ וּלְרַגְּלָ֣הּ וּלְהָפְכָ֔הּ שָׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־עֲבָדָ֖יו אֵלֶֽיךָ׃ 4וַיִּקַּ֨ח חָנ֜וּן אֶת־עַבְדֵ֣י דָוִ֗ד וַיְגַלַּח֙ אֶת־חֲצִ֣י זְקָנָ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶת־מַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַ֣ד שְׁתֽוֹתֵיהֶ֑ם וַֽיְשַׁלְּחֵֽם׃ 5וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּֽי־הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַד־יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃ 6וַיִּרְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י נִבְאֲשׁ֖וּ בְּדָוִ֑ד וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵֽי־עַמּ֡וֹן וַיִּשְׂכְּרוּ֩ אֶת־אֲרַ֨ם בֵּית־רְח֜וֹב וְאֶת־אֲרַ֣ם צוֹבָ֗א עֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ רַגְלִ֔י וְאֶת־מֶ֤לֶךְ מַֽעֲכָה֙ אֶ֣לֶף אִ֔ישׁ וְאִ֣ישׁ ט֔וֹב שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 7וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑ד וַיִּשְׁלַח֙ אֶת־יוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּל־הַצָּבָ֖א הַגִּבֹּרִֽים׃ 8וַיֵּֽצְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַאֲרַ֨ם צוֹבָ֤א וּרְחוֹב֙ וְאִֽישׁ־ט֣וֹב וּמַֽעֲכָ֔ה לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃ 9וַיַּ֣רְא יוֹאָ֗ב כִּֽי־הָיְתָ֤ה אֵלָיו֙ פְּנֵ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה מִפָּנִ֖ים וּמֵֽאָח֑וֹר וַיִּבְחַ֗ר מִכֹּל֙ בְּחוּרֵ֣י ביִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ לִקְרַ֥את אֲרָֽם׃ 10וְאֵת֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם נָתַ֕ן בְּיַ֖ד אַבְשַׁ֣י אָחִ֑יו וַֽיַּעֲרֹ֕ךְ לִקְרַ֖את בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 11וַיֹּ֗אמֶר אִם־תֶּחֱזַ֤ק אֲרָם֙ מִמֶּ֔נִּי וְהָיִ֥תָה לִּ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה וְאִם־בְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ יֶחֱזְק֣וּ מִמְּךָ֔ וְהָלַכְתִּ֖י לְהוֹשִׁ֥יעַֽ לָֽךְ׃ 12חֲזַ֤ק וְנִתְחַזַּק֙ בְּעַד־עַמֵּ֔נוּ וּבְעַ֖ד עָרֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיהוָ֔ה יַעֲשֶׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינָֽיו׃ 13וַיִּגַּ֣שׁ יוֹאָ֗ב וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה בַּֽאֲרָ֑ם וַיָּנֻ֖סוּ מִפָּנָֽיו׃ 14וּבְנֵ֨י עַמּ֤וֹן רָאוּ֙ כִּי־נָ֣ס אֲרָ֔ם וַיָּנֻ֨סוּ֙ מִפְּנֵ֣י אֲבִישַׁ֔י וַיָּבֹ֖אוּ הָעִ֑יר וַיָּ֣שָׁב יוֹאָ֗ב מֵעַל֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּבֹ֖א יְרוּשָׁלִָֽם׃ 15וַיַּ֣רְא אֲרָ֔ם כִּ֥י נִגַּ֖ף לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּאָסְפ֖וּ יָֽחַד׃ 16וַיִּשְׁלַ֣ח הֲדַדְעֶ֗זֶר וַיֹּצֵ֤א אֶת־אֲרָם֙ אֲשֶׁר֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וַיָּבֹ֖אוּ חֵילָ֑ם וְשׁוֹבַ֛ךְ שַׂר־צְבָ֥א הֲדַדְעֶ֖זֶר לִפְנֵיהֶֽם׃ 17וַיֻּגַּ֣ד לְדָוִ֗ד ס
וַיֶּאֱסֹ֤ף אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וַיָּבֹ֖א חֵלָ֑אמָה וַיַּעַרְכ֤וּ אֲרָם֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַיִּלָּחֲמ֖וּ עִמּֽוֹ׃ 18וַיָּ֣נָס אֲרָם֮ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּהֲרֹ֨ג דָּוִ֜ד מֵאֲרָ֗ם שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וְאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֨ת שׁוֹבַ֧ךְ שַׂר־צְבָא֛וֹ הִכָּ֖ה וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ 19וַיִּרְא֨וּ כָֽל־הַמְּלָכִ֜ים עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥מוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיַּֽעַבְד֑וּם וַיִּֽרְא֣וּ אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ ע֖וֹד אֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ פ

11
Entumba ya kabirhi n’Aba-Amoniti. Obugonyi bwa Daudi
1 Cihumba-mwâka, gala mango abâmi barhabâla, Daudi arhuma Yowabu haguma n’enganda yâge n’Israheli yeshi: banigûza bene Amoniti, bagwika omurhi gwâbo embere za Raba. Daudi erhi asigire aha Yeruzalemu. 2 Erhi kubà bijingo Daudi azûka, aja ageragera omu lusò lw’enyumpa yâge; oku aja acîgezageza ntyo, alangira omukazi adwîrhe acishuka; n’Oyo mukazi ali w’iranga. 3 Daudi aj’idôsa emyanzi y’Oyo mukazi, bamubwîra, mpu: «Ye Betisheba’, mwa Eliyamu, mukà Uriya w’e Hita!» 4 Daudi arhuma abaganda, baj’imulêrha. Nyamukazi ayisha, balala bo na Daudi n’okusiga aciyus’irhenga omu mugongo. 5 Nyamukazi arhô1a izîmi, arhumiza Daudi, erhi: «Lyabire izîmi!»
6 «Lero, Daudi arhumiza emwa Yowabu, erhi: «Ontumire Uriya w’e Hita.» Yowabu arhuma Uriya emwa Daudi. 7 Erhi Uriya ahika hali Daudi, Daudi arhondêra okumudôsa emyanzi ya Yowabu, ey’engabo n’amatabâro. 8 Buzinda Daudi abwîra Uriya, erhi: «Jaga emwâwe, okalabe amagulu.» Uriya ahuluka omu ndâro bamukulikiza n’ibimbi ly’oku cîbo c’ebugale. 9 Cikowone Uriya alâla omu lusò lw’endâro haguma n’abaganda ba nnawâbo, arhajaga emwâge.
10 Baj’ikubwîra Daudi, mpu: «Uriya arhajire emwâge.» Daudi adôsa Uriya, erhi: «K’arhali kubalamuka wacibalamuka? Cici carhumire orhaj’emwâwe?» 11 Uriya ashuza Daudi erhi: «Muhanyi obwinage oku omucîmba gwa Nyakasane omurwana gw’Israheli n’ogwa bene Yuda omw’ihêma balibalâla. Nnawîrhu Yowabu n’enganda yâge balibalâla omu lubala, ka nie nkolaga naj’omu mwâni ndye, nnywe nnangwîshîref rhwêne mukânie! Ncigashire Nyakasane ozîne na nâwe wêne oku ntakahira najira ntyo.» 12 Lero Daudi abwîra Uriya erhi: «Orhajaga ngahi, oshub’ibêra hano ene n’irhondo na nakuyêmêrera ohumûke.» Ntyo Uriya abêra e Yeruzalemu olwo lusiku. Bwaca sêzi, 13 Daudi ahamagala Uriya mpu alye ananywe embere zâge, amulalusa. Erhi kubà bijingo, Uriya ahuluka, aj’igwîshira kandi halya haguma n’abalalîzi, arhajaga kandi emwâge.
14 Kandi lyabà sêzi, Daudi ayandikira Yowabu amaruba, agahà Uriya mpu amuhekerego. 15 Ayandikamwo erhi: «Oshokoze Uriya halya obwîne entabala eri ndârhi bwenêne, mugal’icitunda enyuma zâge: bamulashe afe.» 16 Yowabu, ye wali ogosire ecishagala, ahira Uriya ahantu ali amanyire oku banyamurasa badârhi bahali. 17 Ben’ecishagala bashagamuka, barhêra Yowabu. Bajira enkumba omu ngabo, omu nganda ya Daudi, Uriya w’e Hita naye abafamwo.
18 Yowabu anacimanyîsa Daudi ebyabîre byôshi oku ntambala. 19 Abwîra olya muganda erhi: «Hano oyusa waganîrira mwâmi ebyabîre byôshi oku ntambala, 20 erhi wakabona akaliha agali nakubwîra, erhi: «Cici carhumaga mwayegera bwenêne olugo ene muli oku ntambala? Kamurhamanyiri oku banalikire emyampi enyanya ly’ecôgo? 21 Ndi wayirhaga Abimeleki mwene Yerubali? K’arhali mukazi wamubandaga olusho enyanya ly’ecôgo, k’arhafiraga e Tebesi? Cici carhumaga mwayegera bwenêne ecôgo?», oderhe erhi: «Mwambali wâwe Uriya w’e Hita naye anafire.»
22 Erya ntumwa yanacigenda, n’erhi ehika yashambalira Daudi emyanzi yôshi Yowabu amurhumaga. Daudi akalihira Yowabu, abwîra olya muganda erhi: «Cici carhumaga mwayegera bwenêne ecôgo c’olugo ene mukola mwalwa entambala? Ka murhamanyiri oku banalikire emyampi enyanya ly’ccôgo? Ndi wayirhaga Abimeleki mwene Yerubali? K’arhali mukazi wamubandaga olusho enyanya ly’ecôgo, k’arhafiraga e Tebesi? Bulya gurhi mwayegeraga ecôgo c’olugo?» 23 Olya muganda ashuza Daudi erhi: «Kwo kuderha oku abo bantu bàli bazibu kurhulusha, barhujalabukakwo kuhika omu mashwa; nîrhu rhwamabakwamukakwo kuhika oku c’olusò. 24 Cikwonce enfôla miherho zamarhulashira enyanya y’ecôgo. Co carhumire basirika bâwe baguma baguma bafà, balimwo Uriya w’e Hita.» 25 Ago mango Daudi abwîra erya ntumwa, erhi: «Yumvagya oku wayîsh’ibwîra Yowabu: «Mpu omanye okwo kurhakufudusagya. Oku matabâro, engôrho eyôrha ekuba baguma na baguma olunda n’olundi. Ocihangane, olwise olwo lugo, onaluherêrekeze». Ntyo wanamujira bushiru.
26 Erhi mukà Uriya ayumva oku ibà anafîre, aja omu mishîbo. 27 Erhi emishîbo ehwa, Daudi arhumiza mpu bacimulerhera olya mukazi, amuheba omu mwâge, ashuba mukâge, amuburhakwo omurhabana. Eco cijiro cagayisa Nyamubâho.
2 Samuel BHS 11
1וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת ׀ צֵ֣את הַמַּלְאֿכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת־יוֹאָב֩ וְאֶת־עֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֨תוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל־רַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס
2וַיְהִ֣י ׀ לְעֵ֣ת הָעֶ֗רֶב וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד מֵעַ֤ל מִשְׁכָּבוֹ֙ וַיִּתְהַלֵּךְ֙ עַל־גַּ֣ג בֵּית־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה רֹחֶ֖צֶת מֵעַ֣ל הַגָּ֑ג וְהָ֣אִשָּׁ֔ה טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה מְאֹֽד׃ 3וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֔ד וַיִּדְרֹ֖שׁ לָֽאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הֲלוֹא־זֹאת֙ בַּת־שֶׁ֣בַע בַּת־אֱלִיעָ֔ם אֵ֖שֶׁת אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ 4וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֗הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שָׁב אֶל־בֵּיתָֽהּ׃ 5וַתַּ֖הַר הָֽאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃ 6וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ אֶל־יוֹאָ֔ב שְׁלַ֣ח אֵלַ֔י אֶת־אֽוּרִיָּ֖ה הַחִתִּ֑י וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב אֶת־אֽוּרִיָּ֖ה אֶל־דָּוִֽד׃ 7וַיָּבֹ֥א אוּרִיָּ֖ה אֵלָ֑יו וַיִּשְׁאַ֣ל דָּוִ֗ד לִשְׁל֤וֹם יוֹאָב֙ וְלִשְׁל֣וֹם הָעָ֔ם וְלִשְׁל֖וֹם הַמִּלְחָמָֽה׃ 8וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְא֣וּרִיָּ֗ה רֵ֥ד לְבֵיתְךָ֖ וּרְחַ֣ץ רַגְלֶ֑יךָ וַיֵּצֵ֤א אֽוּרִיָּה֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּצֵ֥א אַחֲרָ֖יו מַשְׂאַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 9וַיִּשְׁכַּ֣ב אוּרִיָּ֗ה פֶּ֚תַח בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֑יו וְלֹ֥א יָרַ֖ד אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ 10וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יָרַ֥ד אוּרִיָּ֖ה אֶל־בֵּית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה הֲל֤וֹא מִדֶּ֨רֶךְ֙ אַתָּ֣ה בָ֔א מַדּ֖וּעַ לֹֽא־יָרַ֥דְתָּ אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃ 11וַיֹּ֨אמֶר אוּרִיָּ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד הָ֠אָרוֹן וְיִשְׂרָאֵ֨ל וִֽיהוּדָ֜ה יֹשְׁבִ֣ים בַּסֻּכּ֗וֹת וַאדֹנִ֨י יוֹאָ֜ב וְעַבְדֵ֤י אֲדֹנִ֨י עַל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ חֹנִ֔ים וַאֲנִ֞י אָב֧וֹא אֶל־בֵּיתִ֛י לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׁכַּ֣ב עִם־אִשְׁתִּ֑י חַיֶּ֨ךָ֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ אִֽם־אֶעֱשֶׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 12וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה שֵׁ֥ב בָּזֶ֛ה גַּם־הַיּ֖וֹם וּמָחָ֣ר אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיֵּ֨שֶׁב אוּרִיָּ֧ה בִירוּשָׁלִַ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּמִֽמָּחֳרָֽת׃ 13וַיִּקְרָא־ל֣וֹ דָוִ֗ד וַיֹּ֧אכַל לְפָנָ֛יו וַיֵּ֖שְׁתְּ וַֽיְשַׁכְּרֵ֑הוּ וַיֵּצֵ֣א בָעֶ֗רֶב לִשְׁכַּ֤ב בְּמִשְׁכָּבוֹ֙ עִם־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֔יו וְאֶל־בֵּית֖וֹ לֹ֥א יָרָֽד׃ 14וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּכְתֹּ֥ב דָּוִ֛ד סֵ֖פֶר אֶל־יוֹאָ֑ב וַיִּשְׁלַ֖ח בְּיַ֥ד אוּרִיָּֽה׃ 15וַיִּכְתֹּ֥ב בַּסֵּ֖פֶר לֵאמֹ֑ר הָב֣וּ אֶת־אֽוּרִיָּ֗ה אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וְשַׁבְתֶּ֥ם מֵאַחֲרָ֖יו וְנִכָּ֥ה וָמֵֽת׃ ס
16וַיְהִ֕י בִּשְׁמ֥וֹר יוֹאָ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וַיִּתֵּן֙ אֶת־א֣וּרִיָּ֔ה אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔ע כִּ֥י אַנְשֵׁי־חַ֖יִל שָֽׁם׃ 17וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ וַיִּלָּחֲמ֣וּ אֶת־יוֹאָ֔ב וַיִּפֹּ֥ל מִן־הָעָ֖ם מֵעַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַיָּ֕מָת גַּ֖ם אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ 18וַיִּשְׁלַ֖ח יוֹאָ֑ב וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃ 19וַיְצַ֥ו אֶת־הַמַּלְאָ֖ךְ לֵאמֹ֑ר כְּכַלּוֹתְךָ֗ אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה לְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ 20וְהָיָ֗ה אִֽם־תַּעֲלֶה֙ חֲמַ֣ת הַמֶּ֔לֶךְ וְאָמַ֣ר לְךָ֔ מַדּ֛וּעַ נִגַּשְׁתֶּ֥ם אֶל־הָעִ֖יר לְהִלָּחֵ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יֹר֖וּ מֵעַ֥ל הַחוֹמָֽה׃ 21מִֽי־הִכָּ֞ה אֶת־אֲבִימֶ֣לֶךְ בֶּן־יְרֻבֶּ֗שֶׁת הֲלֽוֹא־אִשָּׁ֡ה הִשְׁלִ֣יכָה עָלָיו֩ פֶּ֨לַח רֶ֜כֶב מֵעַ֤ל הַֽחוֹמָה֙ וַיָּ֣מָת בְּתֵבֵ֔ץ לָ֥מָּה נִגַּשְׁתֶּ֖ם אֶל־הַֽחוֹמָ֑ה וְאָ֣מַרְתָּ֔ גַּ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃ 22וַיֵּ֖לֶךְ הַמַּלְאָ֑ךְ וַיָּבֹא֙ וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יוֹאָֽב׃ 23וַיֹּ֤אמֶר הַמַּלְאָךְ֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּֽי־גָבְר֤וּ עָלֵ֨ינוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּצְא֥וּ אֵלֵ֖ינוּ הַשָּׂדֶ֑ה וַנִּהְיֶ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃ 24וַיֹּרא֨וּ הַמּוֹרִ֤אים אֶל־עֲבָדֶ֨ךָ֙ מֵעַ֣ל הַחוֹמָ֔ה וַיָּמ֖וּתוּ מֵעַבְדֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְגַ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃ ס
25וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־הַמַּלְאָ֗ךְ כֹּֽה־תֹאמַ֤ר אֶל־יוֹאָב֙ אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה כִּֽי־כָזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תֹּאכַ֣ל הֶחָ֑רֶב הַחֲזֵ֨ק מִלְחַמְתְּךָ֧ אֶל־הָעִ֛יר וְהָרְסָ֖הּ וְחַזְּקֵֽהוּ׃ 26וַתִּשְׁמַע֙ אֵ֣שֶׁת אֽוּרִיָּ֔ה כִּי־מֵ֖ת אוּרִיָּ֣ה אִישָׁ֑הּ וַתִּסְפֹּ֖ד עַל־בַּעְלָֽהּ׃ 27וַיַּעֲבֹ֣ר הָאֵ֗בֶל וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֜ד וַיַּאַסְפָ֤הּ אֶל־בֵּיתוֹ֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בֵּ֑ן וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה דָוִ֖ד בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
12
Natani akalihira Daudi. Daudi acîyûnjuza
1 Mw’ezo nsiku, Nyakasane arhuma omulêbi Natani emwa Daudi. Erhi aja aha mwâge, amubwîra, erhi: «Hali bantu babirhi omu cishagala ciguma, muguma mugale, owundi mukenyi.
2 Omugale àli agwêrhe bîntu binji, aha bisungunu, aha binene. 3 Omukenyi yêhe erhi ajira hibuzi hyâge higuma hyône, n’ehyo hibuzi kugula ahigulaga. Ahishîbirira bwinjà nnahyo, akahiyabula, hyaja hyakula haguma naye n’abâna bâge; hyakâlya kw’ebi alya, hyakânywera kabehe kaguma naye, hyakamulâla aha burhambi: kwo hyali nka mwâli wâge. 4 Lero olya mugale ajakwo ecigolo. Olya mugale erhi abona kulya, aderha mpu arhahaza omu bintu byâge lyo a shêgera omwîra wâge. Akanya emw’ôlya mukenyi, amuzimba hirya hibuzi hyâge, ahishêgera omwîra wâge.» 5 Daudi erhi ayumva ntyo, akunirira oyomu ntu wajiraga ntyo bwenêne, àbwîra Natani, erhi: «Mbotumirha Nyamuzinda ozîne, arhabe Oyo muntu wajiraga ntyo, akwânîne olufu! 6 Alyule eco cibuzi câni; bulya anajizire ebirhankajirwa, abula n’olukogo.» 7 Lero Natani abwîra Daudi, erhi: «Oyo muntu ye we! Ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire: «Nakushîzire amavurha, nakujira mwâmi w’Israheli, nakukûla omu maboko ga Saulu, 8 nalikirira nnawinyu mpu lyo omurhegeka, bakâge bôshi wabarhegeka, nakuhà enyumpa y’Israheli n’eya Yuda, n’akaba obwîne oku ebyo byanyihire, ntâco ntakuyûshûlire. 9 Cici carhumire wagayaguza akanwa ka Nyakasane, wajira n’ebi arhasîma? Cici carhumire wayîrha Uriya w’e Hita, wamuyirhisa n’engôrho y’Aba-Amoniti, na ntyo warhôla mukâge? 10 Kurhenga ene engôrhog erhakacileka enyumpa yâwe, bulya wangayaguzize, na bulya wayansire mukà Uriya w’e Hita wamujira mukâwe.
11 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Omu nyumpa yâwe mwo na nênê mwo nakuzukiza obuhanya. Narhôla erhi wanasinza, mbahe owundi mulu me, abajire bakage erhi lyanabasha. 12 Ebi wajizire byôshi, wabijizire bufunda, ci niehe nkôla nakuyêreka byo erhi Israheli yeshi asinza n’izâba lyabasha!» 13 Daudi abwîra Natani, erhi: «Najirire Nyakasane ecâha!» Naye Natani abwîra Daudi, erhi: «Oku bwâge, Nyakasane akubabalire ecâha câwe, orhacifè. 14 Cikwône, bulya wajacire Nyakasane, oyo mwâna wâwe yeki wafa.» 15 Natani agenda, acîjira emwâge.
Olufu lw’omwâna wa Betisheba’. Okuburhwa kwa Salomoni
Nyakasane ahà olya mwâna Daudi aburhagakwomukà Uriya ibeza, e ndwâla nkali yamurhibukira. 16 Daudi ashenga, alakira omwâna embere za Nyamuzinda: akalâla ntyo n’okulegerera arhaliri bici, aj’omu mwâge, alale agwîshîre oku idaho bumu. 17 Abarhonyi b’aha mwâge barhamurhengagaho mpu bamuzûse, akacilahirira, ciru n’okuderha mpu akaheba obulye ekanwa haguma nabo, kwàmuyabîra. 18 Oku lusiku lwa kali nda, omwâna afa. Bambali ba Daudi bayôboha okumumanyîsa oku omwâna anafire. Bacijamwo baderha erhi: «Ene omwâna aciri mugumagumà, rhwalimubwizire ci arharhudumizize. Kurhigi lero rhukolaga rhwamubwîra oku omwâna afire? Hali amango akako la amaligo. 19 Daudi alangira oku abambali bali bahwehwezanya bone na nnene, kuhika aho amanya oku omwâna anafire. Daudi adôsa bambali bâge, erhi: «K’omwâna anafire?», nabo bamushuza, erhi: «Neci, afire.»
20 Ago mango Daudi azûka, acishuka, acishîga ahindula n’emyambalo. Okubundi aj’omu kâ-Nyamuzinda afukama. Erhi agaluka emwâge, aderha oku bamuhe ebiryo; arhondêra okulya. 21 Abambali bamudôsa erhi: «Bici wakag’ijira halya? Ene omwâna aciri azine, waleka okulya, wagendekera okulaka. Buno omwâna ànafire wamagangamuka, wamarhôndêra n’okulya.» 22 Ashuza erhi: «Amango omwâna aciri azine, naleka okulya, narhôndêra n’okulaka, bulya nakag’iderha erhi: Ndi omanyire? Ka harhali amango Nyakasane ankanfa lukogo n’oyo mwâna alame. 23 Lero buno anafirage bicigi byarhuma nacîshalisa? Ka kugalula nacimugalula? Nie nkola nânamushimane, ci yêhe arhakacigaluka emunda ndi.» 24 Daudi arhûliriza mukâge Betisheba’. Amuyegêra, ab’izîmi. Aburha omwânarhabana. Amuyirika izîno lya Salomoni. Nyakasane arhonya oyo mwâna, 25 anakumanyîsa omu kanwa k’omulêbi Natani. Natani amuhà izîno lya Yedidyah omu kushimba akanwa ka Nyakasane.
Daudi arhôla ecishagala c’e Raba
26 Yowabu arhêra Raba, bo bwâmi bukulu bwa Aba-Amoniti, agwârha aha bwâmi. 27 Ago mango Yowabu arhuma entumwa mpu bajibwîra Daudi, erhi: «Narhêzire Raba, nagwasire ciru n’ecishagala babikiramwo amîshi. 28 Bonabuno, oshûbûzagye omurhwe gw’abalwi gucisigire, oyêrekezagye olugerêro lw’abasirika muli luno lugo, olurhôlage lyo arhacibâga nie ndurhozire n’okuluha izîno lyâni.» 29 Daudi ashûbûza abasirika bôshi anajà e Raba. Arhera lulya Lugo analugwârha. 30 Arhôla ecimanè cali oku irhe lya Milkonii. Eco cimanè c’amasholo cali ca buzirho bwa biro makumi asharhu na kulusha, calikwo n’ibuye ly’engulo ndârhi; balihira Daudi omu irhwe mpu akalimbamwo. 31 Abantu ba muli eco cihugo, abagwârha mpira, akaz’ibasêza okukôla, baguma bakaz’ibera enshâli, n’ababeza amabuye, n’abandi bakaz’iforhomola amatofali. Ntyo kwo ajirire ebindi bishagala by’Aba-Amonitibyôshi. Daudi n’abasirika bâge bagalukira e Yeruzalemu.
2 Samuel BHS 12
1וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אֶת־נָתָ֖ן אֶל־דָּוִ֑ד וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֗ים הָיוּ֙ בְּעִ֣יר אֶחָ֔ת אֶחָ֥ד עָשִׁ֖יר וְאֶחָ֥ד רָֽאשׁ׃ 2לְעָשִׁ֗יר הָיָ֛ה צֹ֥אן וּבָקָ֖ר הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 3וְלָרָ֣שׁ אֵֽין־כֹּ֗ל כִּי֩ אִם־כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אֲשֶׁ֣ר קָנָ֔ה וַיְחַיֶּ֕הָ וַתִּגְדַּ֥ל עִמּ֛וֹ וְעִם־בָּנָ֖יו יַחְדָּ֑ו מִפִּתּ֨וֹ תֹאכַ֜ל וּמִכֹּס֤וֹ תִשְׁתֶּה֙ וּבְחֵיק֣וֹ תִשְׁכָּ֔ב וַתְּהִי־ל֖וֹ כְּבַֽת׃ 4וַיָּ֣בֹא הֵלֶךְ֮ לְאִ֣ישׁ הֶֽעָשִׁיר֒ וַיַּחְמֹ֗ל לָקַ֤חַת מִצֹּאנוֹ֙ וּמִבְּקָר֔וֹ לַעֲשֹׂ֕ות לָאֹרֵ֖חַ הַבָּא־ל֑וֹ וַיִּקַּ֗ח אֶת־כִּבְשַׂת֙ הָאִ֣ישׁ הָרָ֔אשׁ וַֽיַּעֲשֶׂ֔הָ לָאִ֖ישׁ הַבָּ֥א אֵלָֽיו׃ 5וַיִּֽחַר־אַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־נָתָ֔ן חַי־יְהוָ֕ה כִּ֣י בֶן־מָ֔וֶת הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאת׃ 6וְאֶת־הַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְעַ֖ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָמָֽל׃ 7וַיֹּ֧אמֶר נָתָ֛ן אֶל־דָּוִ֖ד אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י מְשַׁחְתִּ֤יךָֽ לְמֶ֨לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֥י הִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃ 8וָאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־בֵּ֣ית אֲדֹנֶ֗יךָ וְאֶת־נְשֵׁ֤י אֲדֹנֶ֨יךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וָאֶתְּנָ֣ה לְךָ֔ אֶת־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וִֽיהוּדָ֑ה וְאִ֨ם־מְעָ֔ט וְאֹסִ֥פָה לְּךָ֖ כָּהֵ֥נָּה וְכָהֵֽנָּה׃ 9מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ ׀ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲשֹׂ֣ות הָרַע֮ בְּעֵינַו֒ אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַֽחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 10וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵ֚קֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֨שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ ס
11כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עָלֶ֤יךָ רָעָה֙ מִבֵּיתֶ֔ךָ וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־נָשֶׁ֨יךָ֙ לְעֵינֶ֔יךָ וְנָתַתִּ֖י לְרֵעֶ֑יךָ וְשָׁכַב֙ עִם־נָשֶׁ֔יךָ לְעֵינֵ֖י הַשֶּׁ֥מֶשׁ הַזֹּֽאת׃ 12כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֣יתָ בַסָּ֑תֶר וַאֲנִ֗י אֶעֱשֶׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֶ֥גֶד הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ס
13וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַֽיהוָ֑ה ס
וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־יְהוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃ 14אֶ֗פֶס כִּֽי־נִאֵ֤ץ נִאַ֨צְתָּ֙ אֶת־אֹיְבֵ֣י יְהוָ֔ה בַּדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה גַּ֗ם הַבֵּ֛ן הַיִּלּ֥וֹד לְךָ֖ מ֥וֹת יָמֽוּת׃ 15וַיֵּ֥לֶךְ נָתָ֖ן אֶל־בֵּית֑וֹ וַיִּגֹּ֣ף יְהוָ֗ה אֶת־הַיֶּ֜לֶד אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֧ה אֵֽשֶׁת־אוּרִיָּ֛ה לְדָוִ֖ד וַיֵּאָנַֽשׁ׃ 16וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֛ד אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים בְּעַ֣ד הַנָּ֑עַר וַיָּ֤צָם דָּוִד֙ צ֔וֹם וּבָ֥א וְלָ֖ן וְשָׁכַ֥ב אָֽרְצָה׃ 17וַיָּקֻ֜מוּ זִקְנֵ֤י בֵיתוֹ֙ עָלָ֔יו לַהֲקִימ֖וֹ מִן־הָאָ֑רֶץ וְלֹ֣א אָבָ֔ה וְלֹֽא־בָרָ֥א אִתָּ֖ם לָֽחֶם׃ 18וַיְהִ֛י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וַיָּ֣מָת הַיָּ֑לֶד וַיִּֽרְאוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜ד לְהַגִּ֥יד ל֣וֹ ׀ כִּי־מֵ֣ת הַיֶּ֗לֶד כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ הִנֵּה֩ בִהְי֨וֹת הַיֶּ֜לֶד חַ֗י דִּבַּ֤רְנוּ אֵלָיו֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע בְּקוֹלֵ֔נוּ וְאֵ֨יךְ נֹאמַ֥ר אֵלָ֛יו מֵ֥ת הַיֶּ֖לֶד וְעָשָׂ֥ה רָעָֽה׃ 19וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד כִּ֤י עֲבָדָיו֙ מִֽתְלַחֲשִׁ֔ים וַיָּ֥בֶן דָּוִ֖ד כִּ֣י מֵ֣ת הַיָּ֑לֶד וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֧ד אֶל־עֲבָדָ֛יו הֲמֵ֥ת הַיֶּ֖לֶד וַיֹּ֥אמְרוּ מֵֽת׃ 20וַיָּקָם֩ דָּוִ֨ד מֵהָאָ֜רֶץ וַיִּרְחַ֣ץ וַיָּ֗סֶךְ וַיְחַלֵּף֙ שִׂמְלֹתָ֔ו וַיָּבֹ֥א בֵית־יְהוָ֖ה וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּבֹא֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וַיִּשְׁאַ֕ל וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לֶ֖חֶם וַיֹּאכַֽל׃ 21וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו מָֽה־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתָה בַּעֲב֞וּר הַיֶּ֤לֶד חַי֙ צַ֣מְתָּ וַתֵּ֔בְךְּ וְכַֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת הַיֶּ֔לֶד קַ֖מְתָּ וַתֹּ֥אכַל לָֽחֶם׃ 22וַיֹּ֕אמֶר בְּעוֹד֙ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ יְחַנַּ֥נִי יְהוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃ 23וְעַתָּ֣ה ׀ מֵ֗ת לָ֤מָּה זֶּה֙ אֲנִ֣י צָ֔ם הַאוּכַ֥ל לַהֲשִׁיב֖וֹ ע֑וֹד אֲנִי֙ הֹלֵ֣ךְ אֵלָ֔יו וְה֖וּא לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלָֽי׃ 24וַיְנַחֵ֣ם דָּוִ֗ד אֵ֚ת בַּת־שֶׁ֣בַע אִשְׁתּ֔וֹ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֑הּ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וַיהוָ֖ה אֲהֵבֽוֹ׃ 25וַיִּשְׁלַ֗ח בְּיַד֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יְדִ֣ידְיָ֑הּ בַּעֲב֖וּר יְהוָֽה׃ פ
26וַיִּלָּ֣חֶם יוֹאָ֔ב בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־עִ֥יר הַמְּלוּכָֽה׃ 27וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב מַלְאָכִ֖ים אֶל־דָּוִ֑ד וַיֹּ֨אמֶר֙ נִלְחַ֣מְתִּי בְרַבָּ֔ה גַּם־לָכַ֖דְתִּי אֶת־עִ֥יר הַמָּֽיִם׃ 28וְעַתָּ֗ה אֱסֹף֙ אֶת־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם וַחֲנֵ֥ה עַל־הָעִ֖יר וְלָכְדָ֑הּ פֶּן־אֶלְכֹּ֤ד אֲנִי֙ אֶת־הָעִ֔יר וְנִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלֶֽיהָ׃ 29וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־הָעָ֖ם וַיֵּ֣לֶךְ רַבָּ֑תָה וַיִּלָּ֥חֶם בָּ֖הּ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ 30וַיִּקַּ֣ח אֶת־עֲטֶֽרֶת־מַלְכָּם֩ מֵעַ֨ל רֹאשֹׁ֜ו וּמִשְׁקָלָ֨הּ כִּכַּ֤ר זָהָב֙ וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל־רֹ֣אשׁ דָּוִ֑ד וּשְׁלַ֥ל הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 31וְאֶת־הָעָ֨ם אֲשֶׁר־בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֣שֶׂם בַּ֠מְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵ֨י הַבַּרְזֶ֜ל וּֽבְמַגְזְרֹ֣ת הַבַּרְזֶ֗ל וְהֶעֱבִ֤יר אוֹתָם֙ בַּמַּלְכֵּ֔ן וְכֵ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֑וֹן וַיָּ֧שָׁב דָּוִ֛ד וְכָל־הָעָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
13
Amnoni ahemukira mwâli wâbo Tamari
1 Yumvagya oku byayîsh’iriba. Absalomu mwene Daudi, aligwêrhe mwâli wâbo wayinjihaga, izîno lyâge ye Tamari, naye, Amnoni mugala wa Daudi amurhonya. 2 Amnoni abul’irhwe hôfi kulwâla erhi Tamari, mwâli wâbo orhumirej; ci bulya ali acigwêrhe ibikira, Amnoni akaz’ibula aha amurhangirirak. 3 Amnoni aligwêrhe omwîra wâge; izîno lyâge ye Yonadabu, mwene Shimeya, mwene wâbo Daudi. Yonadabu ali muntu oyengehusire bwenêne. 4 Amubwîra, erhi: «Ewe! mwene mwâmi, bici birhuma na ngasi sêzi erhi oliwa shushubirwa? K’orhakambwita obwo?» Amnoni amushuza, erhi: «K’ali bulya ntonya Tamari, mwâli wâbo mwene wîrhu Absalomu.» 5 Lero Yonadabu amubwîra, erhi: «Ogend’igwîshira oku ncingo, oyôrhe nk’owalwala, na hano sho ayisha alikulaba, onamubwîre erhi: oyêmêrere mwâli wîrhu Tamari ayishe ampereze ebiryo; ayishe abirheganye erhi nanabona, abimpereze lyo mubirya.» 6 Amnoni agwîshira, ayôrha nk’owalwala. Mwâmi ayisha ali mulâba, naye A mnoni abwîra mwâmi, erhi: «Oyêmêrere mwâli wîrhu Tamari ayishe anyendere rhugati rhubirhi erhi nanabona, arhumpereze nâni ntulye.» 7 Daudi a rhumiza mpu bajibwîra Tamari aha burhwâli, erhi: «Genda oj’emwa mushinja wâwe Amnoni omurheganyize eci alya.» 8 Tamari agenda aj’emwa mushinja wâge Amnoni. Erhi Amnoni agwîshîre. Tamari aduga obuntu ajiramwo orhugati erhi Amnoni ali anabona, arhondêra okurhuyenda. 9 Arheganya rbulya rhugati, ci Amnoni alahira mpu arhalya. Amnoni amubwîra, erhi: «Hulusa aba bantu.» Bôshi banacihuluka. 10 Ntyo Amnoni abwîra Tamari, erhi: “Lerhaga ebiryomuno mbirire omu maboko gâwe.» Tamari arhôla rbulya rhugati ayendaga, arhuhekera mushinja wâge omu mwâge. 11 Erhi aba akôla ali amuhereza ebiryo, Amnoni amurhuluba amubwîra, erhi: «Yisha ogwishire na nâni, mâshi mwâli wîrhu!» 12 Tamari amushuza, erhi: «Nanga mushinja wâni orhangwarhe n’emisî, bulya barhajira ntyo omw’Israheli, omanye wahemuka. 13 Ezi nshonyi, ndi nazihekakwo? Nâwe, okôla wayôrha nka mukagwa omu Israheli! Orhang’igend’ibwîra mwâmi: arhalahire okumpana emunda oli.» 14 Cikwône Amnoni arhalonzagya okumuyumva, amusegereza, amuhima misî, amuyanka. 15 Buzinda Amnoni amushomba bwenêne kuhika enshombo yarhaluka galya masîma ali amugwêrhekwo. Amnoni amubwîra, erhi: «Yimuka, ogende!» 16 Tamari amushuza, erhi: «Arhali ntyo, mushinja wâni, okundibirhakwo kwo kuli kugalugalu bwenêne kulusha agandi mabî wanjirire.» Ci arhalonzagya okumuyumva. 17 Ahamagala omurhabana wakazâg’imukolera, amubwîra, erhi: «Mpulukiza oyomunyere, omukwebe embuga ohamike n’olumvi!» 18 (Tamari aliyambîrhe ecishuli c’engulo ndârhi, mango mîra ogo go gwali mwambalo bâli ba mwâmi barhaciheruka bakazâg’iyambala). Olya mukozi amuhulusa, ahamika n’olumvi. 19 Tamari, aguka akatulo, aciyolerakwo omu irhwe, abera kalya kanzo kinjinja al’iyambîrhe, ahira okuboko oku irhwe, agend’abanda endulul. 20 Mushinjà wâge Absalomu amudôsa, erhi: «Ewe mwâli wîrhu, ka kulya kubà mwàli mwene Amnoni co cirhumire wayisha wabanda endulu? Mwâli wîrhu hulikaga, oyo ali mushinja wâwe: omanye wabîkira ebyo emurhima.» Tamari abêra buhumba omu nyumpa ya mushinja wâge Absalomu. 21 Erhi mwâmi Daudi amanya ogwo mwanzi, akunira. Ci arhalonzagya okuhà omugala Amnoni obuhane bulya amurhonyagya bwenêne, ye wanali nfula yâge. 22 Absalomu yêhe arhacidesagya Amnoni ciru bulya Absalomu ali abikîre Amnoni akarhinda kwa cirya cijiro cibî ajiriraga mwâli wâbo Tamari.
Absalomu ayirhisa Amnoni anaciyakira
23 Ago mango erhi Absalomu agwêrhe abakemba amwôya g’ebibuzi aha mwâge e Baali-Hasori hôfi n’e Efrayimu. Enyuma lya myâka ibirhi, ahamagala abaluzi ba mwâmi bôshi. 24 Absalomu anacija emunda mwâmi ali amubwîra erhi: «Waliha niono mwambali wâwe njira abakemba ebibuzi obwôya. Waliha akaba onyêmêrire, kwankabîre kwinjà nâni ohike aha mwâni mwene abarhambo bâwe». 25 Mwâmi ashuza Absalomu, erhi: «Nanga mâshi mwâna wâni, kurhankaba kwinjà rhulundukire emwâwe rhweshi rhweshi, rhwanakuyûshûlira omuzigo.» Absalomu amulakîrira bwenêne, ci mwâmi acilahirira mpu arhayija, amusengaruka anamusûhira obwangà. 26 Absalomu ashubirira, erhi: «Waliha oyêmêrage ciru mwene wîrhu Amnoni abè ye yisha.» Mwâmi amushuza, erhi: «Bulya kurhi?» 27 Absalomu ashub’imulakîrira, lero mwâmi alikûla Amnoni haguma n’abaluzi bôshi mpu bagende yo. Absalomu arheganya olusiku lukulu nka mwâmi. 28 Absalomu akomêreza abambali, erhi: «Mulange bwinjà! Hano Amnoni ajamwo orukara, muyumva namubwîra, nti: «Torhagi Amnoni!», munamuyirhem, murhayôbohaga. Kali niene mmubwizireko? Munakujire buzira bwôba, muyêrekane oburhwâli bwinyu. 29 Bambali ba Absalomu bayîrha Amnoni nka kulya nnawâbo anabàrhegekaga. Ho n’aho abandi baluzi bôshi bayimukanana, ngasi muguma ashonera oku cihêsi câge, bayiika. 30 Oku baciri omu njira, ogwo mwanzi gwahikakwo Daudi, mpu: «Absalomu anayisire bene mwâmi bôshi, harhasigire ciru n’omuguma.» 31 Mwâmi ayimuka abera emyambalo yâge, anagwîshira oku idaho. Abarhambo bâge bôshi bayimuka babera emyambalo yâbon. 32 Cikwône Yonadabu mwene Shimeya, mwene wâbo Daudi, aderha aka kanwa: «Muhanyi wâni, orhayêmêrezagya oku abaluzi bôshi bafire, bulya Amnoni yêne wafire: Absalomu al’iyôsire abisire akarhinda kurhenga lulya lusiku Amnoni asherezagya Tamari, mwâli wâbo. 33 Waliha ozâze olwo lukengêro omu murhima gwâwe lw’okuderha mpu abâna bâwe bôshi bafire. Nanga, Amnoni yêne wafire 34 na Absalomu anayasire.» Omusole gwàli ebulabi gwalangira bantu banji banji bayishire omu njira y’e Bahurimu. Gulya musole gwayîsh’ibwîra mwâmi, erhi: «Namalangira abantu bahonôka omu njira y’e Bahurimu oku irango.» 35 Yonadabu abwîra mwâmi, erhi: «Abaluzi abo bakôla bayishire nka kulya naderhaga.» 36 Oku anayûs’iderha ntyo, bene mwâmi batâhîra, barhangira babanda endulu banalaka. Mwâmi n’abarhambo bâge nabo barhangira babanda endulu bwenêne. 37 Ago mango, erhi Absalomu ayâkire emwa Talmayi mwene Amihudi, mwâmi w’e Geshuri. Mwâmi abera omu mishîbo.
Yowabu asengerera Absalomu okuyagaluka
38 Absalomu abera e Geshuri myâka isharhu. 39 Mwâmi alinda ayibagira olufu lwa Amnoni, n’akarhinda kâge kuli Absalomu kaja kahwa.
2 Samuel BHS 13
1וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן וּלְאַבְשָׁל֧וֹם בֶּן־דָּוִ֛ד אָח֥וֹת יָפָ֖ה וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר וַיֶּאֱהָבֶ֖הָ אַמְנ֥וֹן בֶּן־דָּוִֽד׃ 2וַיֵּ֨צֶר לְאַמְנ֜וֹן לְהִתְחַלּ֗וֹת בַּֽעֲבוּר֙ תָּמָ֣ר אֲחֹת֔וֹ כִּ֥י בְתוּלָ֖ה הִ֑יא וַיִּפָּלֵא֙ בְּעֵינֵ֣י אַמְנ֔וֹן לַעֲשֹׂ֥ות לָ֖הּ מְאֽוּמָה׃ 3וּלְאַמְנ֣וֹן רֵ֗עַ וּשְׁמוֹ֙ יֽוֹנָדָ֔ב בֶּן־שִׁמְעָ֖ה אֲחִ֣י דָוִ֑ד וְי֣וֹנָדָ֔ב אִ֥ישׁ חָכָ֖ם מְאֹֽד׃ 4וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֣וּעַ אַ֠תָּה כָּ֣כָה דַּ֤ל בֶּן־הַמֶּ֨לֶךְ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר הֲל֖וֹא תַּגִּ֣יד לִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אַמְנ֔וֹן אֶת־תָּמָ֗ר אֲח֛וֹת אַבְשָׁלֹ֥ם אָחִ֖י אֲנִ֥י אֹהֵֽב׃ 5וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־מִשְׁכָּבְךָ֖ וְהִתְחָ֑ל וּבָ֧א אָבִ֣יךָ לִרְאוֹתֶ֗ךָ וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֡יו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜י וְתַבְרֵ֣נִי לֶ֗חֶם וְעָשְׂתָ֤ה לְעֵינַי֙ אֶת־הַבִּרְיָ֔ה לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְאָכַלְתִּ֖י מִיָּדָֽהּ׃ 6וַיִּשְׁכַּ֥ב אַמְנ֖וֹן וַיִּתְחָ֑ל וַיָּבֹ֨א הַמֶּ֜לֶךְ לִרְאֹת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֤וֹן אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ תָּֽבוֹא־נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י וּתְלַבֵּ֤ב לְעֵינַי֙ שְׁתֵּ֣י לְבִב֔וֹת וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדָֽהּ׃ 7וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶל־תָּמָ֖ר הַבַּ֣יְתָה לֵאמֹ֑ר לְכִ֣י נָ֗א בֵּ֚ית אַמְנ֣וֹן אָחִ֔יךְ וַעֲשִׂי־ל֖וֹ הַבִּרְיָֽה׃ 8וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֗ר בֵּ֛ית אַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ וְה֣וּא שֹׁכֵ֑ב וַתִּקַּ֨ח אֶת־הַבָּצֵ֤ק וַתָּ֨לָושׁ֙ וַתְּלַבֵּ֣ב לְעֵינָ֔יו וַתְּבַשֵּׁ֖ל אֶת־הַלְּבִבֽוֹת׃ 9וַתִּקַּ֤ח אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כָל־אִישׁ֙ מֵֽעָלַ֔י וַיֵּצְא֥וּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָֽיו׃ 10וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֜וֹן אֶל־תָּמָ֗ר הָבִ֤יאִי הַבִּרְיָה֙ הַחֶדֶ֔ר וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדֵ֑ךְ וַתִּקַּ֣ח תָּמָ֗ר אֶת־הַלְּבִבוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔תָה וַתָּבֵ֛א לְאַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ הֶחָֽדְרָה׃ 11וַתַּגֵּ֥שׁ אֵלָ֖יו לֶֽאֱכֹ֑ל וַיַּֽחֲזֶק־בָּהּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ בּ֛וֹאִי שִׁכְבִ֥י עִמִּ֖י אֲחוֹתִֽי׃ 12וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אָחִי֙ אַל־תְּעַנֵּ֔נִי כִּ֛י לֹא־יֵֽעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אַֽל־תַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 13וַאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת־חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּה֙ דַּבֶּר־נָ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ׃ 14וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלָ֑הּ וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֨נָּה֙ וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ׃ 15וַיִּשְׂנָאֶ֣הָ אַמְנ֗וֹן שִׂנְאָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד כִּ֣י גְדוֹלָ֗ה הַשִּׂנְאָה֙ אֲשֶׁ֣ר שְׂנֵאָ֔הּ מֵאַהֲבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֲהֵבָ֑הּ וַֽיֹּאמֶר־לָ֥הּ אַמְנ֖וֹן ק֥וּמִי לֵֽכִי׃ 16וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אוֹדֹ֞ת הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את מֵאַחֶ֛רֶת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ עִמִּ֖י לְשַׁלְּחֵ֑נִי וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֥עַֽ לָֽהּ׃ 17וַיִּקְרָ֗א אֶֽת־נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחוּ־נָ֥א אֶת־זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃ 18וְעָלֶ֨יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת־הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃ 19וַתִּקַּ֨ח תָּמָ֥ר אֵ֨פֶר֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וּכְתֹ֧נֶת הַפַּסִּ֛ים אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יהָ קָרָ֑עָה וַתָּ֤שֶׂם יָדָהּ֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וַתֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְזָעָֽקָה׃ 20וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֜יהָ אַבְשָׁל֣וֹם אָחִ֗יהָ הַאֲמִינ֣וֹן אָחִיךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַחֲרִ֨ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא אַל־תָּשִׁ֥יתִי אֶת־לִבֵּ֖ךְ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה בֵּ֖ית אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיהָ׃ 21וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד שָׁמַ֕ע אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר ל֖וֹ מְאֹֽד׃ 22וְלֹֽא־דִבֶּ֧ר אַבְשָׁל֛וֹם עִם־אַמְנ֖וֹן לְמֵרָ֣ע וְעַד־ט֑וֹב כִּֽי־שָׂנֵ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־אַמְנ֔וֹן עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔ה אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃ פ
23וַֽיְהִי֙ לִשְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים וַיִּהְי֤וּ גֹֽזְזִים֙ לְאַבְשָׁל֔וֹם בְּבַ֥עַל חָצ֖וֹר אֲשֶׁ֣ר עִם־אֶפְרָ֑יִם וַיִּקְרָ֥א אַבְשָׁל֖וֹם לְכָל־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 24וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֥א גֹזְזִ֖ים לְעַבְדֶּ֑ךָ יֵֽלֶךְ־נָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וַעֲבָדָ֖יו עִם־עַבְדֶּֽךָ׃ 25וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אַבְשָׁל֗וֹם אַל־בְּנִי֙ אַל־נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרָץ־בּ֛וֹ וְלֹֽא־אָבָ֥ה לָלֶ֖כֶת וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃ 26וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם וָלֹ֕א יֵֽלֶךְ־נָ֥א אִתָּ֖נוּ אַמְנ֣וֹן אָחִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה יֵלֵ֖ךְ עִמָּֽךְ׃ 27וַיִּפְרָץ־בּ֖וֹ אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשְׁלַ֤ח אִתּוֹ֙ אֶת־אַמְנ֔וֹן וְאֵ֖ת כָּל־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
28וַיְצַו֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר רְא֣וּ נָ֠א כְּט֨וֹב לֵב־אַמְנ֤וֹן בַּיַּ֨יִן֙ וְאָמַרְתִּ֣י אֲלֵיכֶ֔ם הַכּ֧וּ אֶת־אַמְנ֛וֹן וַהֲמִתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אַל־תִּירָ֑אוּ הֲל֗וֹא כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ צִוִּ֣יתִי אֶתְכֶ֔ם חִזְק֖וּ וִהְי֥וּ לִבְנֵי־חָֽיִל׃ 29וַֽיַּעֲשׂ֞וּ נַעֲרֵ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ לְאַמְנ֔וֹן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אַבְשָׁל֑וֹם וַיָּקֻ֣מוּ ׀ כָּל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וַֽיִּרְכְּב֛וּ אִ֥ישׁ עַל־פִּרְדּ֖וֹ וַיָּנֻֽסוּ׃ 30וַֽיְהִי֙ הֵ֣מָּה בַדֶּ֔רֶךְ וְהַשְּׁמֻעָ֣ה בָ֔אָה אֶל־דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־כָּל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְלֹֽא־נוֹתַ֥ר מֵהֶ֖ם אֶחָֽד׃ ס
31וַיָּ֧קָם הַמֶּ֛לֶךְ וַיִּקְרַ֥ע אֶת־בְּגָדָ֖יו וַיִּשְׁכַּ֣ב אָ֑רְצָה וְכָל־עֲבָדָ֥יו נִצָּבִ֖ים קְרֻעֵ֥י בְגָדִֽים׃ ס
32וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב ׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל־יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת כָּל־הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי־אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵ֑ת כִּֽי־עַל־פִּ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ הָיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיּוֹם֙ עַנֹּת֔וֹ אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃ 33וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כָּל־בְּנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ מֵ֑תוּ כִּֽי־אִם־אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵֽת׃ פ
34וַיִּבְרַ֖ח אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת־עֵינָ֔ו וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם־רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ אַחֲרָ֖יו מִצַּ֥ד הָהָֽר׃ 35וַיֹּ֤אמֶר יֽוֹנָדָב֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה בְנֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ בָּ֑אוּ כִּדְבַ֥ר עַבְדְּךָ֖ כֵּ֥ן הָיָֽה׃ 36וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֗ר וְהִנֵּ֤ה בְנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ בָּ֔אוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וְגַם־הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְכָל־עֲבָדָ֔יו בָּכ֕וּ בְּכִ֖י גָּד֥וֹל מְאֹֽד׃ 37וְאַבְשָׁל֣וֹם בָּרַ֔ח וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־תַּלְמַ֥י בֶּן־עַמִּיח֖וּר מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 38וְאַבְשָׁל֥וֹם בָּרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיְהִי־שָׁ֖ם שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 39וַתְּכַל֙ דָּוִ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם כִּֽי־נִחַ֥ם עַל־אַמְנ֖וֹן כִּֽי־מֵֽת׃ ס
14
1 Yowabu mwene Seruya amanya oku mwâmi arhacigwêrhi karhinda kuli Absalomu. 2 Na ntyo Yowabu arh.uma mpu bacilonza omukazi oyengehusire e Tekowa. Abwîra Oyo mukazi, erhi: «Nkuhûmyire, ocijire nka muntu oli omu mishîbo, oyambale emishangi y’emishîbo, orhacishigaga mavurha, oyôrhe nka mukazi okôla oli omu mishîbo kurhenga nsiku zirhali nyi. 3 Ojè emunda mwâmi ali omubwîre ntya na ntya… » Yowabu amurhwesa ebinwa aj’iderha byôshi.
4 Olya mukazi w’e Tekowa erhi ahika emunda mwâmi ali, ayunamiriza ahisa ak’amalanga oku idaho, aderha, erhi: «Mwâmi ontabale nâni Yâgirwa!» 5 Mwâmi amudôsa, erhi: «Kurhi byabîre?» Nyamukazi ashuza, erhi: «Waliha! Ndi mukana. lbanie afire, 6 na niono naligwêrhe bâna babirhi: abo bâna bombi lusiku luguma balwira omu bulambo babula cafunga, lero muguma ashurha owâbo bwenêne anamuyîrha. 7 Aho omulala gwôshi gwantulikakwo amatumu, muhanyi; bôshi mpu: «Orhuhè oyomunizi: Nîrhu rhwamuniga, rhucihôlere mulumuna wâge ayirhaga na ntyo omwîmo gurhacibeho.» Bôhe balonza okuhirigisa ntyo akamole kali kacinsigalireo n’izîno ly’iburha ly’ibanie liherêrekere lwôshi hano igulu.» 8 Mwâmi abwîra olya mukazi, erhi: «Shubira emwâwe, niene namanya kurhi nakujira.» 9 Olya mukazi w’e Tekowa ashub’ibwîra mwami, erhi: «Muhanyi wâni, obwo bubî bumberekwo niene n’omulala gwâni. Mwâmi abere n’oburhegesi bwâge burhalikwo izâbyo». 10 Mwâmi ashubirira, erhi: «Onderhere oyo wakudwirhekwo akadugundu, arhakacishubirira.» 11 Nyamukazi anaciderha, erhi: «Muhanyi wâni, ondaganye oku izîno lya Nyamuzinda wâwe oku olya mwihôzi arhacicihôlera omukò gwa mugala wâni mpu anyirhire omwâna osigire. Oku izîno ]ya Nyamuzinda ozîne, nkulaganyize oku ntà luviri ciru n’oluguma lwarhenga oku irhwe lya mugala wâwe.»
12 Nyamukazi ashubirira erhi: «Muhanyi onyêmêre nshub’iderha cinwa ciguma» Mwâmi naye, erhi: «Derhaga!» 13 Olya mukazi, erhi: «Cici carhumaga wajirira olubaga ntyo? Erhi oderha nk’oku ojizire buno buno, wêne waciyazize, bulya orhalonzagya okugalula Absalomu mpu arhenge emunda ayâkîre. 14 Ntâye orhakafà, omuntu kwo ayôrha nka kula babulagira amîshi oku idaho barhanacigarhôle. Nyamuzinda arhazûsa owafire: Yâgirwa oyêmêrere oyomukagwa Absalomu arhenge eyo munda abâ, agaluke hano mwâwe.»
15 «Akaba nyîshire bunôla nd’ibwîra mwâmi nnahamwîrhu ebyôla binwa; kunali kubà bulya olubaga lwageziremwo omusisi. Mwambalikazi wâwe anaciderha erhi: Nkola najibwîra nnakuno okula nkaba hali amango ankajira oku mwambalikazi wâge amubwîra. 16 Neci nnakuno ayumve okwôla, lyo alikuza mwambalikazi wâge omu maboko g’abantu balonza okurhukula nie na mugala wâni omu kashambala k’abâna ba Nyamuzindap. 17 Mwambalikazi wâwe anaciderha, erhi: «Akanwa ka nnakuno kanderhere nâni mâshi omurhûla bulya Yâgirwa, mwâmi kw’ali nka malahika wa Lungwe: oyumva aminja n’amabîq. Nyamubâho Nyamuzinda wâwe abè haguma nâwe.»
18 Nnakuno erhi akola ashuza nyamukazi anacimubwîra, erhi: «Omanye orhafulikaga akantu muli ebi nakudôsa. Nyamukazi anacishuza, erhi: «Nnakuno oderhage yâgirwa.» 19 Nnakuno anacidôsa, erhi: «Ka okuboko kwa Yowabu arhali kwo kumudwîrhe mw’ebira byôshi?» Nyamukazi anacishuza nnakuno, erhi: «Liganze iroho lyâwe, yâgirwa mwâmi nnawîrhu, ntâko omuntu ankaderha mpu agera eburhambi ebwa kulyo nîsi erhi ebwa kulembe, muli ebi nnawîrhu mwâmi adesire. Neci mwambali wâwe Yowabu wantegekaga okwôla, ye wabwîraga mwambalikazi wâwe ebyôla binwa. 20 Neci nnakuno agwêrhe oburhondekezi buli nka obwa malahika wa Nyakasane omu kumanya ebigera hano igulu lyôshi.»
21 Nnakuno anacibwîra Yowabu, erhi: «Okwôla kuhwerage ahôla. Kanyagya ogend’igalula oyôla mwâna Absalomu.» 22 Yowabu afukama, ayunama, ayunamiriza ak’amalanga kahika okw’idaho, avuga mwâmi omunkwa, anaciderha, erhi: «Mwambali wâwe akôlaga amanyire oku kurhona arhona emwâge yâgirwa Nnawîrhu, bulya nnakuno amajira oku mwambali wâge amubwizire.»
23 Yowabu alukula aja e Geshuri, anaciyisha adwîrhe Absalomu aha Yeruzalemu. 24 Nnakuno anaciderha, erhi: «Akanye aje emwâge, arhalôlaga oku busù bwâni.» Absalomu anacija emwâge arharhinyukaga okujà emalanga ga mwâmi.
Biguma biguma biyêrekîre Absalomu
25 Omu Israheli mwoshi murhabonekaga omuntu wali w’iranga aka Absalomu, ntà wundi walijire irenge akage; kurhenga oku inò linene, kuhika aha ntondo y’irhwe ntà hy’ishembo hya mubagakwo ciru n’ehisungunu. 26 Akazag’imomwa irhe aha buzinda bw’omwâka, erhi emvîri zabaga zamamuzidohera, erhi abaga amamomwa banagend’igera obuzirho bw’ezôla mvîri: Zakaba za buzirho bwa sikelir magana abirhi bw’oku minzani ya mwâmi. 27 Absalomu abusire bâna basharhu: barhabana babirhi na munyere muguma. Izîno lya nyamunyere ye wali Tamari. Abaga mukazi w’iranga linjà bwenêne.

Daudi ashub’iyumvanya na Absalomu
28 Absalomu ayûsa myâka ibirhi yôshi buzira okubona obusù bwa mwâmi. 29 Absalomu arhumiza emunda Yowabu ali mpu ayishe amurhume oku bwâmi. Ci arhalonzagya kuyisha emunda ali. 30 Anacibwîra abambali, erhi: «Ka murhabwini oku ishwa lyâge eri liri oku lubibi lwâni, linayeziremwo engano: mukanyagye mulidulike muliro.» 31 Yowabu akanya agend’iyagulira Absalomu aha mwâge anacimubwîra, erhi: 32 Bici byarhumaga bambali bâwe badulika ishwa lyâni muliro? Absalomu anacishuza Yowabu, erhi: «Lôla oku narhumire entumwa emwâwe nti oyîshe onjire nâni oku bwâmi, ogend’indokeza: Nti bici bantengezagya e Geshuri? Nciberaga yo ko kwali kukulu emwâni. Ci bunôla nkolaga nonzize nâni mbonane na mwâmi n’akahà hali bubî ngwêrhe, anyirhage erhi kwo.» 33 Yowabu akanya aja emunda mwâmi ali. Anacimurhondêreza birya binwa. Nnakuno arhuma abagend’ihamagala Absalomu, naye ayisha oku bwâmi n’erhi ahika embere zâge afukama. Ayunama ayunamiriza, akamalanga kahwera oku idaho embere za mwâmi. Lero mwâmi ahôbera Absalomu.
2 Samuel BHS 14
1וַיֵּ֖דַע יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרֻיָ֑ה כִּֽי־לֵ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־אַבְשָׁלֽוֹם׃ 2וַיִּשְׁלַ֤ח יוֹאָב֙ תְּק֔וֹעָה וַיִּקַּ֥ח מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֣ה חֲכָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לֶיהָ הִֽתְאַבְּלִי־נָ֞א וְלִבְשִׁי־נָ֣א בִגְדֵי־אֵ֗בֶל וְאַל־תָּס֨וּכִי֙ שֶׁ֔מֶן וְהָיִ֕ית כְּאִשָּׁ֗ה זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים מִתְאַבֶּ֖לֶת עַל־מֵֽת׃ 3וּבָאת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְדִבַּ֥רְתְּ אֵלָ֖יו כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיָּ֧שֶׂם יוֹאָ֛ב אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִֽיהָ׃ 4וַ֠תֹּאמֶר הָאִשָּׁ֤ה הַתְּקֹעִית֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַתִּפֹּ֧ל עַל־אַפֶּ֛יהָ אַ֖רְצָה וַתִּשְׁתָּ֑חוּ וַתֹּ֖אמֶר הוֹשִׁ֥עָה הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
5וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר אֲבָ֛ל אִשָּֽׁה־אַלְמָנָ֥ה אָ֖נִי וַיָּ֥מָת אִישִֽׁי׃ 6וּלְשִׁפְחָֽתְךָ֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים וַיִּנָּצ֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל בֵּֽינֵיהֶ֑ם וַיַּכּ֧וֹ הָאֶחָ֛ד אֶת־הָאֶחָ֖ד וַיָּ֥מֶת אֹתֽוֹ׃ 7וְהִנֵּה֩ קָ֨מָה כָֽל־הַמִּשְׁפָּחָ֜ה עַל־שִׁפְחָתֶ֗ךָ וַיֹּֽאמְרוּ֙ תְּנִ֣י ׀ אֶת־מַכֵּ֣ה אָחִ֗יו וּנְמִתֵ֨הוּ֙ בְּנֶ֤פֶשׁ אָחִיו֙ אֲשֶׁ֣ר הָרָ֔ג וְנַשְׁמִ֖ידָה גַּ֣ם אֶת־הַיּוֹרֵ֑שׁ וְכִבּ֗וּ אֶת־גַּֽחַלְתִּי֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאָ֔רָה לְבִלְתִּ֧י שִׂום־לְאִישִׁ֛י שֵׁ֥ם וּשְׁאֵרִ֖ית עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ פ
8וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הָאִשָּׁ֖ה לְכִ֣י לְבֵיתֵ֑ךְ וַאֲנִ֖י אֲצַוֶּ֥ה עָלָֽיִךְ׃ 9וַתֹּ֜אמֶר הָאִשָּׁ֤ה הַתְּקוֹעִית֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ עָלַ֞י אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֛לֶךְ הֶעָוֺ֖ן וְעַל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהַמֶּ֥לֶךְ וְכִסְא֖וֹ נָקִֽי׃ ס
10וַיֹּ֖אמֶר הַמֶּ֑לֶךְ הַֽמְדַבֵּ֤ר אֵלַ֨יִךְ֙ וַֽהֲבֵאת֣וֹ אֵלַ֔י וְלֹֽא־יֹסִ֥יף ע֖וֹד לָגַ֥עַת בָּֽךְ׃ 11וַתֹּאמֶר֩ יִזְכָּר־נָ֨א הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ מֵהַרְבַּ֞ית גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ לְשַׁחֵ֔ת וְלֹ֥א יַשְׁמִ֖ידוּ אֶת־בְּנִ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ חַי־יְהוָ֔ה אִם־יִפֹּ֛ל מִשַּׂעֲרַ֥ת בְּנֵ֖ךְ אָֽרְצָה׃ 12וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה תְּדַבֶּר־נָ֧א שִׁפְחָתְךָ֛ אֶל־אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָ֑ר וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽרִי׃ ס
13וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וְלָ֧מָּה חָשַׁ֛בְתָּה כָּזֹ֖את עַל־עַ֣ם אֱלֹהִ֑ים וּמִדַּבֵּ֨ר הַמֶּ֜לֶךְ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ כְּאָשֵׁ֔ם לְבִלְתִּ֛י הָשִׁ֥יב הַמֶּ֖לֶךְ אֶֽת־נִדְּחֽוֹ׃ 14כִּי־מ֣וֹת נָמ֔וּת וְכַמַּ֨יִם֙ הַנִּגָּרִ֣ים אַ֔רְצָה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א יֵאָסֵ֑פוּ וְלֹֽא־יִשָּׂ֤א אֱלֹהִים֙ נֶ֔פֶשׁ וְחָשַׁב֙ מַֽחֲשָׁב֔וֹת לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח׃ 15וְ֠עַתָּה אֲשֶׁר־בָּ֜אתִי לְדַבֵּ֨ר אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲדֹנִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה כִּ֥י יֵֽרְאֻ֖נִי הָעָ֑ם וַתֹּ֤אמֶר שִׁפְחָֽתְךָ֙ אֲדַבְּרָה־נָּ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־דְּבַ֥ר אֲמָתֽוֹ׃ 16כִּ֚י יִשְׁמַ֣ע הַמֶּ֔לֶךְ לְהַצִּ֥יל אֶת־אֲמָת֖וֹ מִכַּ֣ף הָאִ֑ישׁ לְהַשְׁמִ֨יד אֹתִ֤י וְאֶת־בְּנִי֙ יַ֔חַד מִֽנַּחֲלַ֖ת אֱלֹהִֽים׃ 17וַתֹּ֨אמֶר֙ שִׁפְחָ֣תְךָ֔ יִֽהְיֶה־נָּ֛א דְּבַר־אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לִמְנוּחָ֑ה כִּ֣י ׀ כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן אֲדֹנִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ לִשְׁמֹ֨עַ֙ הַטּ֣וֹב וְהָרָ֔ע וַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יְהִ֥י עִמָּֽךְ׃ פ
18וַיַּ֣עַן הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֨נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲיַ֥ד יוֹאָ֛ב אִתָּ֖ךְ בְּכָל־זֹ֑את וַתַּ֣עַן הָאִשָּׁ֣ה וַתֹּ֡אמֶר חֵֽי־נַפְשְׁךָ֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אִם־אִ֣שׁ ׀ לְהֵמִ֣ין וּלְהַשְׂמִ֗יל מִכֹּ֤ל אֲשֶׁר־דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־עַבְדְּךָ֤ יוֹאָב֙ ה֣וּא צִוָּ֔נִי וְה֗וּא שָׂ֚ם בְּפִ֣י שִׁפְחָֽתְךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 20לְבַעֲב֤וּר סַבֵּב֙ אֶת־פְּנֵ֣י הַדָּבָ֔ר עָשָׂ֛ה עַבְדְּךָ֥ יוֹאָ֖ב אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַאדֹנִ֣י חָכָ֗ם כְּחָכְמַת֙ מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֔ים לָדַ֖עַת אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ ס
21וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב הִנֵּה־נָ֥א עָשִׂ֖יתִי אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֵ֛ךְ הָשֵׁ֥ב אֶת־הַנַּ֖עַר אֶת־אַבְשָׁלֽוֹם׃ 22וַיִּפֹּל֩ יוֹאָ֨ב אֶל־פָּנָ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡ב הַיּוֹם֩ יָדַ֨ע עַבְדְּךָ֜ כִּי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־דְּבַ֥ר עַבְדֶּֽוָ׃ 23וַיָּ֥קָם יוֹאָ֖ב וַיֵּ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּרָה וַיָּבֵ֥א אֶת־אַבְשָׁל֖וֹם יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
24וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ יִסֹּ֣ב אֶל־בֵּית֔וֹ וּפָנַ֖י לֹ֣א יִרְאֶ֑ה וַיִּסֹּ֤ב אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וּפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א רָאָֽה׃ ס
25וּכְאַבְשָׁל֗וֹם לֹא־הָיָ֧ה אִישׁ־יָפֶ֛ה בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַלֵּ֣ל מְאֹ֑ד מִכַּ֤ף רַגְלוֹ֙ וְעַ֣ד קָדְקֳד֔וֹ לֹא־הָ֥יָה ב֖וֹ מֽוּם׃ 26וּֽבְגַלְּחוֹ֮ אֶת־רֹאשׁוֹ֒ וְֽ֠הָיָה מִקֵּץ֙ יָמִ֤ים ׀ לַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר יְגַלֵּ֔חַ כִּֽי־כָבֵ֥ד עָלָ֖יו וְגִלְּח֑וֹ וְשָׁקַל֙ אֶת־שְׂעַ֣ר רֹאשֹׁ֔ו מָאתַ֥יִם שְׁקָלִ֖ים בְּאֶ֥בֶן הַמֶּֽלֶךְ׃ 27וַיִּֽוָּלְד֤וּ לְאַבְשָׁלוֹם֙ שְׁלוֹשָׁ֣ה בָנִ֔ים וּבַ֥ת אַחַ֖ת וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר הִ֣יא הָיְתָ֔ה אִשָּׁ֖ה יְפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ פ
28וַיֵּ֧שֶׁב אַבְשָׁל֛וֹם בִּירוּשָׁלִַ֖ם שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א רָאָֽה׃ 29וַיִּשְׁלַ֨ח אַבְשָׁל֜וֹם אֶל־יוֹאָ֗ב לִשְׁלֹ֤חַ אֹתוֹ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְלֹ֥א אָבָ֖ה לָב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיִּשְׁלַ֥ח עוֹד֙ שֵׁנִ֔ית וְלֹ֥א אָבָ֖ה לָבֽוֹא׃ 30וַיֹּ֨אמֶר אֶל־עֲבָדָ֜יו רְאוּ֩ חֶלְקַ֨ת יוֹאָ֤ב אֶל־יָדִי֙ וְלוֹ־שָׁ֣ם שְׂעֹרִ֔ים לְכ֖וּ וְהַוצִּת֣יּהָ בָאֵ֑שׁ וַיַּצִּ֜תוּ עַבְדֵ֧י אַבְשָׁל֛וֹם אֶת־הַחֶלְקָ֖ה בָּאֵֽשׁ׃ פ
31וַיָּ֣קָם יוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֥א אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם הַבָּ֑יְתָה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לָ֣מָּה הִצִּ֧יתוּ עֲבָדֶ֛ךָ אֶת־הַחֶלְקָ֥ה אֲשֶׁר־לִ֖י בָּאֵֽשׁ׃ 32וַיֹּ֣אמֶר אַבְשָׁל֣וֹם אֶל־יוֹאָ֡ב הִנֵּ֣ה שָׁלַ֣חְתִּי אֵלֶ֣יךָ ׀ לֵאמֹ֡ר בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר לָ֤מָּה בָּ֨אתִי֙ מִגְּשׁ֔וּר ט֥וֹב לִ֖י עֹ֣ד אֲנִי־שָׁ֑ם וְעַתָּ֗ה אֶרְאֶה֙ פְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְאִם־יֶשׁ־בִּ֥י עָוֺ֖ן וֶהֱמִתָֽנִי׃ 33וַיָּבֹ֨א יוֹאָ֣ב אֶל־הַמֶּלֶךְ֮ וַיַּגֶּד־לוֹ֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל־אַבְשָׁלוֹם֙ וַיָּבֹ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ ל֧וֹ עַל־אַפָּ֛יו אַ֖רְצָה לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשַּׁ֥ק הַמֶּ֖לֶךְ לְאַבְשָׁלֽוֹם׃ פ

15
Oku Absalomu alonzagya okucîjira mwâmi
1 Buzinda bwa nyuma Absalomu agula ngâlè nguma n’ebiterusi n’abantu makumi arhânu bamushiga. 2 Sêzi sêzi Absalomu, akâg’izûka aj’iyimanga hôfi h’olugo. N’erhi hankabîre omuntu oyishire alamukire mpu ahêka oluhanja lwâge oku bwâmi, Absalomu anamuhamagala amudose erhi: «Oli wa luhi?» Olya mulume anaushuza erhi: «Mwambali wâwe ali w’omu bûko bwa bene Israheli». 3 Okubundi Absalomu anamubwîra, erhi: «Lôla oku olubanja lwâwe luli Iwinja na ntâco cankarhuma orhaluyâza, cikwônene ntâye wankahash’ikuyumva emunda mwami ali. 4 Kandi Absalomu anayûshûla, erhi: «Ndi wankanjira mutwî w’emmanja muno Israheli wâni, ngasi yeshi wankananyishira mpu mmutwîre olubanja nanamutwîralwo n’obushinganyanya»s. 5 N’erhi omuntu ankayegire mpu amuyunamira, anaLambûla okuboko, amugwarhe anamuhôbere. 6 Absalomu akâg’ijira ntyo ngasi bôshi banakazâg’iyisha mpu bajè oku bwâmi babatwîre olubanja. Ntyôla asimisa mirhima ya bantu banji muli bene Israheli.
Absalomu aja e Hebroni
7 Erhi kugera myâka makumi ani Absalomu anacibwîra mwâmi, erhi: «Waliha nsengîre akaba kwankahashikana oyêmêre njè e Hebroni ngend’iyukiriza eciragâne nahanaga emwa Nyamubâho. 8 Bulya amango nali e Geshuri omu Arami, mwambali wâwe ali ahanyire eciragâne aderha, erhi: Nyamubâho erhi ankananshubiza e Yeruzalemu, nanagend’ikolera Nyamubâho aha Hebroni.» 9 Mwâmi amubwîra, erhi: «Genda n’omurhûla». Naye ayimuka alikula aja e Hebroni.
10 Absalomu arhuma entumwa omu mashanja gôshi ga bene Israheli mpu aj’ibwîra abantu mpu: «Mangomukayumva omushekera gwabuhwa munakaderha mpu Absalomu amayîma mwâmi aha Hebroni». 11 Bantu magana abirhi b’e Yeruzalemu bali balusize Absalomu bali bantu balalike konene ci barhali bacikebirwe cici kuli ogôla muhigo gwa Absalomu. 12 Erhi babà bakola badwirle barherekêra, Absalomu alika entumwa yâge ej’ihamagala Ahitofeli, Munyagiloni wayûbakaga omu cishagala câge ca Gilo, abaga muhanûzi mukulu wa Daudi. Ntyôla obugoma bwaja bwakula bwenêne n’olubaga lwakazâg’ishiga Absalomu lwàjà lwayushuka bwenêne.
Daudi ayaka Absalomu
13 Banaciyisha balibwîra mwami Daudi, mpu: «Omurhima gwa bene 13 sraheli gukôla guyêrekîre emunda Absalomu alit». 14 Daudi abwîra ngasi bambali banali bôshi naye aha Yeruzalemu erhi: «Kanyi rhuyake, bulya ntâko rhufume Absalomu. Kanyi duba rhugende bulya erhi ankaba yerhang’irhugwârha mwanabona arhuhenyere amabî kandi obone ecihugo côshi amacigeza oku boji bw’engôrho.» 15 Ahôla abarhumisi ba mwâmi banacimubwîra, mpu: «Emunda wankaja erhi yo nîrhu rhunajire, rhuli bambali bâwe». 16 Mwâmi alikola, agenda bôshi n’omulala gwâge, bajàbagenda n’amagulu, anacisiga bakazi ikumi ba biherula mpu balange enyumpa yâge. 17 Nnakuno alikûla bôshi n’engabo yâge, agenda n’amagulu aj’iyimanga enyuma ly’enyumpa ya buzindazinda. 18 Abambali bôshi bagenda naye, bamujà cburhambi n’obundi, bali gi Abakereti bôshi, Abapeleti bôshi, ltaya n’Aba-Gititi, bôshi bahika bantu magana gali ndarhu, abôla bo bayishaga bali bôshi na mwâmi kurhenga e Gali bayisha bamushokolîre. 19 Nnakuno anacibwîra Itaya Munyagititi muguma, erhi: «Nâwe bici birhumire orhushimba? Oleke oyôrhe mweshi n’oyôla mwâmi bulya wêhe ociberire cigolo na kandi kulibirha bakulibisirekwo kurhenga emwinyu. 20 Njo waciyishaga, gurhigi ene rhukôla rhwaja rhwazungula eyi n’eyi rhweshi? Galuki mushubire eka mweshi na bene winyu. Omugisho n’obushinganyanyabya Nyamubâho bimuyandagalirekwo.» 21 ltaya anacishuza mwâmi amubwîra, erhi: «Aganze Nyamubfiho, aganze na mwâmi aha Nnawîrhu akanajà erhi ho nâni nandi, akaba oku bucire erhi lufu, aha ho mwambali wâwe naye anabà.» 22 Daudi anacibwîra ltaya, erhi: «Kanyagya eyikire». Itaya Munyagititi anaciyikira kuguma n’abantu bâge bôshi n’abâna bali bôshi naye. 23 Ecihugo calaka calakula erhi ago mwandu gw’abantu guyikira. Nnakuno ayikira omugezi gwa Kedroni n’abantu bashimba enjira eri ebw’irûngu.
Omucîmba gw’Amalaganyo ga Lungwe
24 Ayisha naye Sadoki haguma n’Abaleviti bali babarhwîre Omucîmba gw’Amalaganyo ga Lungwe, barhûla Omucîmba gwa Nyamubâho hôfi na Abiyatari kuhika olubaga nalo lwahîruka kurhenga omu lugo. 25 Mwâmi abwîra Sadoki erhi: «Shubiza emucîmba gw’amalaganyo omu lugo. Nka Nyamuzinda antonyize anacingalula ananyêreke endâro yâge. 21 Ci erhi akaderha erhi: Ntacikuliko, niono anjiriragc oku analonzire.» 27 Mwâmi ashub’ibwîra omudâhwa Sadoki, erhi: «Yaga, we na Abiyatari, shubiri omu luge n’omurhûla, mweshi na mugala wâwe Ahimasi na Yehonatani mugala wa Abiyatari, mugaluke mweshi na bala bâna bâwe eku banali babirhi. 28 Lôla oku niono nkelanaja nacilalira omu mahukule gali omw’irûngu, kuhika mbene akanwa karhenga emwâwe kwu kambwîra kurhi najira.» 29 Sadoki na Abiyatari banacigalula Omucîmba gw’Amalaganyo e Yeruzalemu, banabêra yo.
Hushayi arhabâza Daudi
30 Daudi anacisôka ehirhondo hy’e Mizeti erhi anayisha avugumula emirenge n’irhwe libwike n’amagulu garhalimwo nkwerha kuguma n’abantu bali boshi naye nabo bayishaga bagenda n’irhwe libwike banajà bavugumula emirenge. 31 Banaciyisha balibwîra Daudi omwanzi mpu: «Ahitofeli akôla ali bôshi na Absalomu omu bugoma». Daudi aderha erhi: «Mâshi Nyakasane nkusengire nâni Muhanyi, ojire amahano Ahitofeli ankanamuha gabè ga buhalanjisi mâshi». 32 Erhi Daudi abà amahika oku irhwerhwe ly’ako karhondo, hantu h’okurherekêra Nyamuzinda, Hushayi muntu muguma w’e Ariki anaciyisha n’emyambalo yâge misharhule n’irhwe liyunjwîre katulo. 33 Daudi amubwîra, erhi: «Okayikira nâni, woyo wâbà muzigo kuli nie. 34 Cikwônene, erhi wankagaluka eka okanabwîra Absalomu erhi: «Niono nalinshizire omushi wâwe Yâgirwa, ci kurhenga ene we nkôla nshizire, ohazahaze amahano ga Ahitofeli, n’okula kwânankwânana. 35 K’eyôla munda orhashimâne eri abadâhwa Sadoki na Abiyatari na ngasi ebi wankayumva ebwâmi, wanagend’ibimanyîsa abôla badâhwa Sadoki na Abiyatari. 36 Lôla ciru okubali eyo na bagala bâbo, Ahimasi mugala wa Sadoki na Yehonatani mugala wa Abiyatari. Mujire abâla bâna bakampisakwo nâni emyanzi munayumvîrhe.» 37 Ntyôla kwo Hushayi mwîra wa Daudi ashubiraga omu lugo amango Absalomu ajaga omu Yeruzalemu.
2 Samuel BHS 15
1וַֽיְהִי֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיַּ֤עַשׂ לוֹ֙ אַבְשָׁל֔וֹם מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו׃ 2וְהִשְׁכִּים֙ אַבְשָׁל֔וֹם וְעָמַ֕ד עַל־יַ֖ד דֶּ֣רֶךְ הַשָּׁ֑עַר וַיְהִ֡י כָּל־הָאִ֣ישׁ אֲשֶֽׁר־יִהְיֶה־לּוֹ־רִיב֩ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ לַמִּשְׁפָּ֗ט וַיִּקְרָ֨א אַבְשָׁל֤וֹם אֵלָיו֙ וַיֹּ֗אמֶר אֵֽי־מִזֶּ֥ה עִיר֙ אַ֔תָּה וַיֹּ֕אמֶר מֵאַחַ֥ד שִׁבְטֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַבְדֶּֽךָ׃ 3וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אַבְשָׁל֔וֹם רְאֵ֥ה דְבָרֶ֖ךָ טוֹבִ֣ים וּנְכֹחִ֑ים וְשֹׁמֵ֥עַ אֵין־לְךָ֖ מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 4וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם מִי־יְשִׂמֵ֥נִי שֹׁפֵ֖ט בָּאָ֑רֶץ וְעָלַ֗י יָב֥וֹא כָּל־אִ֛ישׁ אֲשֶֽׁר־יִהְיֶה־לּוֹ־רִ֥יב וּמִשְׁפָּ֖ט וְהִצְדַּקְתִּֽיו׃ 5וְהָיָה֙ בִּקְרָב־אִ֔ישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֖ת ל֑וֹ וְשָׁלַ֧ח אֶת־יָד֛וֹ וְהֶחֱזִ֥יק ל֖וֹ וְנָ֥שַׁק לֽוֹ׃ 6וַיַּ֨עַשׂ אַבְשָׁל֜וֹם כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־יָבֹ֥אוּ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַיְגַנֵּב֙ אַבְשָׁל֔וֹם אֶת־לֵ֖ב אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
7וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וַאֲשַׁלֵּ֛ם אֶת־נִדְרִ֛י אֲשֶׁר־נָדַ֥רְתִּי לַֽיהוָ֖ה בְּחֶבְרֽוֹן׃ 8כִּי־נֵ֨דֶר֙ נָדַ֣ר עַבְדְּךָ֔ בְּשִׁבְתִּ֥י בִגְשׁ֛וּר בַּאֲרָ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יָשֹׁ֨יב יְשִׁיבֵ֤נִי יְהוָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעָבַדְתִּ֖י אֶת־יְהוָֽה׃ 9וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ הַמֶּ֖לֶךְ לֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וַיָּ֖קָם וַיֵּ֥לֶךְ חֶבְרֽוֹנָה׃ פ
10וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְשָׁלוֹם֙ מְרַגְּלִ֔ים בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּשָׁמְעֲכֶם֙ אֶת־ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וַאֲמַרְתֶּ֕ם מָלַ֥ךְ אַבְשָׁל֖וֹם בְּחֶבְרֽוֹן׃ 11וְאֶת־אַבְשָׁל֗וֹם הָלְכ֞וּ מָאתַ֤יִם אִישׁ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם קְרֻאִ֖ים וְהֹלְכִ֣ים לְתֻמָּ֑ם וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כָּל־דָּבָֽר׃ 12וַיִּשְׁלַ֣ח אַ֠בְשָׁלוֹם אֶת־אֲחִיתֹ֨פֶל הַגִּֽילֹנִ֜י יוֹעֵ֣ץ דָּוִ֗ד מֵֽעִירוֹ֙ מִגִּלֹ֔ה בְּזָבְח֖וֹ אֶת־הַזְּבָחִ֑ים וַיְהִ֤י הַקֶּ֨שֶׁר֙ אַמִּ֔ץ וְהָעָ֛ם הוֹלֵ֥ךְ וָרָ֖ב אֶת־אַבְשָׁלֽוֹם׃ 13וַיָּבֹא֙ הַמַּגִּ֔יד אֶל־דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הָיָ֛ה לֶב־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם׃ 14וַיֹּ֣אמֶר דָּ֠וִד לְכָל־עֲבָדָ֨יו אֲשֶׁר־אִתּ֤וֹ בִירוּשָׁלִַ֨ם֙ ק֣וּמוּ וְנִבְרָ֔חָה כִּ֛י לֹא־תִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ פְלֵיטָ֖ה מִפְּנֵ֣י אַבְשָׁל֑וֹם מַהֲר֣וּ לָלֶ֗כֶת פֶּן־יְמַהֵ֤ר וְהִשִּׂגָ֨נוּ֙ וְהִדִּ֤יחַ עָלֵ֨ינוּ֙ אֶת־הָ֣רָעָ֔ה וְהִכָּ֥ה הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃ 15וַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הִנֵּ֥ה עֲבָדֶֽיךָ׃ 16וַיֵּצֵ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל־בֵּית֖וֹ בְּרַגְלָ֑יו וַיַּעֲזֹ֣ב הַמֶּ֗לֶךְ אֵ֣ת עֶ֧שֶׂר נָשִׁ֛ים פִּֽלַגְשִׁ֖ים לִשְׁמֹ֥ר הַבָּֽיִת׃ 17וַיֵּצֵ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֖ם בְּרַגְלָ֑יו וַיַּעַמְד֖וּ בֵּ֥ית הַמֶּרְחָֽק׃ 18וְכָל־עֲבָדָיו֙ עֹבְרִ֣ים עַל־יָד֔וֹ וְכָל־הַכְּרֵתִ֖י וְכָל־הַפְּלֵתִ֑י וְכָֽל־הַגִּתִּ֞ים שֵׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֤אוּ בְרַגְלוֹ֙ מִגַּ֔ת עֹבְרִ֖ים עַל־פְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־אִתַּ֣י הַגִּתִּ֔י לָ֧מָּה תֵלֵ֛ךְ גַּם־אַתָּ֖ה אִתָּ֑נוּ שׁ֣וּב וְשֵׁ֤ב עִם־הַמֶּ֨לֶךְ֙ כִּֽי־נָכְרִ֣י אַ֔תָּה וְגַם־גֹּלֶ֥ה אַתָּ֖ה לִמְקוֹמֶֽךָ׃ 20תְּמ֣וֹל ׀ בּוֹאֶ֗ךָ וְהַיּ֞וֹם אֲנִֽועֲךָ֤ עִמָּ֨נוּ֙ לָלֶ֔כֶת וַאֲנִ֣י הוֹלֵ֔ךְ עַ֥ל אֲשֶׁר־אֲנִ֖י הוֹלֵ֑ךְ שׁ֣וּב וְהָשֵׁ֧ב אֶת־אַחֶ֛יךָ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ 21וַיַּ֧עַן אִתַּ֛י אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי־יְהוָ֗ה וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י אִם־בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֣ם ׀ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ אִם־לְמָ֨וֶת֙ אִם־לְחַיִּ֔ים כִּי־שָׁ֖ם יִהְיֶ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃ 22וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־אִתַּ֖י לֵ֣ךְ וַעֲבֹ֑ר וַֽיַּעֲבֹ֞ר אִתַּ֤י הַגִּתִּי֙ וְכָל־אֲנָשָׁ֔יו וְכָל־הַטַּ֖ף אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 23וְכָל־הָאָ֗רֶץ בּוֹכִים֙ ק֣וֹל גָּד֔וֹל וְכָל־הָעָ֖ם עֹֽבְרִ֑ים וְהַמֶּ֗לֶךְ עֹבֵר֙ בְּנַ֣חַל קִדְר֔וֹן וְכָל־הָעָם֙ עֹבְרִ֔ים עַל־פְּנֵי־דֶ֖רֶךְ אֶת־הַמִּדְבָּֽר׃ 24וְהִנֵּ֨ה גַם־צָד֜וֹק וְכָֽל־הַלְוִיִּ֣ם אִתּ֗וֹ נֹֽשְׂאִים֙ אֶת־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֨קוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּ֖עַל אֶבְיָתָ֑ר עַד־תֹּ֥ם כָּל־הָעָ֖ם לַעֲב֥וֹר מִן־הָעִֽיר׃ 25וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְצָד֔וֹק הָשֵׁ֛ב אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים הָעִ֑יר אִם־אֶמְצָ֥א חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וֶהֱשִׁבַ֕נִי וְהִרְאַ֥נִי אֹת֖וֹ וְאֶת־נָוֵֽהוּ׃ 26וְאִם֙ כֹּ֣ה יֹאמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי בָּ֑ךְ הִנְנִ֕י יַֽעֲשֶׂה־לִּ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר ט֖וֹב בְּעֵינָֽיו׃ ס
27וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֔ן הֲרוֹאֶ֣ה אַתָּ֔ה שֻׁ֥בָה הָעִ֖יר בְּשָׁל֑וֹם וַאֲחִימַ֨עַץ בִּנְךָ֜ וִיהוֹנָתָ֧ן בֶּן־אֶבְיָתָ֛ר שְׁנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אִתְּכֶֽם׃ 28רְאוּ֙ אָנֹכִ֣י מִתְמַהְמֵ֔הַּ בְּעַֽבְר֖וֹת הַמִּדְבָּ֑ר עַ֣ד בּ֥וֹא דָבָ֛ר מֵעִמָּכֶ֖ם לְהַגִּ֥יד לִֽי׃ 29וַיָּ֨שֶׁב צָד֧וֹק וְאֶבְיָתָ֛ר אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם׃ 30וְדָוִ֡ד עֹלֶה֩ בְמַעֲלֵ֨ה הַזֵּיתִ֜ים עֹלֶ֣ה ׀ וּבוֹכֶ֗ה וְרֹ֥אשׁ לוֹ֙ חָפ֔וּי וְה֖וּא הֹלֵ֣ךְ יָחֵ֑ף וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ חָפוּ֙ אִ֣ישׁ רֹאשֹׁ֔ו וְעָל֥וּ עָלֹ֖ה וּבָכֹֽה׃ 31וְדָוִד֙ הִגִּ֣יד לֵאמֹ֔ר אֲחִיתֹ֥פֶל בַּקֹּשְׁרִ֖ים עִם־אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד סַכֶּל־נָ֛א אֶת־עֲצַ֥ת אֲחִיתֹ֖פֶל יְהוָֽה׃ 32וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד־הָרֹ֔אשׁ אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּחֲוֶ֥ה שָׁ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וְהִנֵּ֤ה לִקְרָאתוֹ֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י קָר֨וּעַ֙ כֻּתָּנְתּ֔וֹ וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֹֽׁו׃ 33וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דָּוִ֑ד אִ֚ם עָבַ֣רְתָּ אִתִּ֔י וְהָיִ֥תָ עָלַ֖י לְמַשָּֽׂא׃ 34וְאִם־הָעִ֣יר תָּשׁ֗וּב וְאָמַרְתָּ֤ לְאַבְשָׁלוֹם֙ עַבְדְּךָ֙ אֲנִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶֽהְיֶ֔ה עֶ֣בֶד אָבִ֤יךָ וַֽאֲנִי֙ מֵאָ֔ז וְעַתָּ֖ה וַאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ וְהֵפַרְתָּ֣ה לִ֔י אֵ֖ת עֲצַ֥ת אֲחִיתֹֽפֶל׃ 35וַהֲל֤וֹא עִמְּךָ֙ שָׁ֔ם צָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּהֲנִ֑ים וְהָיָ֗ה כָּל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁמַע֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ תַּגִּ֕יד לְצָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּהֲנִֽים׃ 36הִנֵּה־שָׁ֤ם עִמָּם֙ שְׁנֵ֣י בְנֵיהֶ֔ם אֲחִימַ֣עַץ לְצָד֔וֹק וִיהוֹנָתָ֖ן לְאֶבְיָתָ֑ר וּשְׁלַחְתֶּ֤ם בְּיָדָם֙ אֵלַ֔י כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁמָֽעוּ׃ 37וַיָּבֹ֥א חוּשַׁ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד הָעִ֑יר וְאַבְשָׁלֹ֔ם יָבֹ֖א יְרוּשָׁלִָֽם׃
16
Daudi bôshi na Siba
1 Oku Daudi ayûs’irhaluka hitya irhwerhwe ly’entondo, Siba mwambali wa Mefibali anaciyisha alibabugana, al’idwîrhe ndogomi ibirhi mbambire zali zidwîrhe migati magana abirhi, nsisi igana za mizâbîbu myumu, n’agandi malehe igana n’akabindi k’idivayi. 2 Mwâmi anacidôsa Siba, erhi: «Bici wajira n’ebyôla?» Siba ashuza, erhi: «Ezira ndogomi ziri z’ebwâmi zanarhabâla ab’ebwâmi okusoka. Ogu mugati n’agala malehe abaganda banabilya, n’elira idivayi nti nkaba ahakarhama n’enjira y’omw’irûngu banahasha okulinywa.» 3 Mwâmi anacidôsa, erhi: «Ngahi mwene winyu ali?” Siba anacishuza, erhi: «Lôla anasigire e Yeruzalemu bulya amaderha erhi: Ene enyumpa y’Israheli yampa obwâni bwa larha.» 4 Mwâmi anacibwîra Siba, erhi: «Namakoma akagasha waliha, nâni nkaziyôrha nashobôla emwâwe, yâgirwa.
Shimeyi ahehêrera Daudi
5 Erhi mwâmi ahika aha Bahurimi, muntu muguma w’omu mulala gwa Saulu anacihuluka aho. Oyôla muntu ye wali Shimeyi mwene Gera anaciyisha abahehêrera. 6 Akahanda Daudi amabuye bôshi n’abambali n’obw’olubaga n’entwâli zôshi zali ekulyo n’ekumosho kwa Daudi. 7 Agôla mangôshimeyi akazâg’ibanda amabuye anahehêrera, akaderha erhi: «Rhenga kunôla, rhenga kunôla wâni mwîsi w’abantu! 8 Nyamubâho akuharhuzize omukò gw’enyumpa ya Saulu yôshi, olya wanyagaga obwâmi. Lero ene Nyamubâho amakunyaga obwâmi nâwe amabuha mugala wâwe Absalomu. Oleke nâwe orhang’ilagirira we kaheza-ngabo, kabulaga-mukò.» 9 Okubundi Abishayi mwene Seruya anacibwîra mwâmi, erhi: «Carhuma aka kabwa kw’omufiriri kayisha kahehêrera mwâmi Nnawîrhu’? Leka nyikire ngend’imutwa igosi.» 10 Nnakuno ashuza, erhi: «Bunguke bucigi okwôla kwankarhulerhera oli nie oli we, wâni mwene Seruya? Leka ajâcire! Bulya akaba Nyamubâho wamubwîraga mpu ahehêrere Daudi, ndi wankamuhanza mpu carhuma wajira ntyôla?» 11 Daudi anacibwîra Abishayi n’abandi bambali bôshi, erhi: «Ka murhabwini oku omwâna niene naburhaga oyûla wampivulula mpu anyirhe; kw’oyôla akujire, oyûla mwene Benyamini akuleke? Leki ye ampehêrere bulya Nyamubâho wamurhumaga.» 12 Hali amango Nyamubâho naye akacîbona okûla narhindibuka obone amangaluliraaminja ahâli h’okula kuhehêrerwa kw’ene.» 13 Daudi n’abambali banacihuma enjira yâbo, naye Shimeyi ayisha burhambirhambi ishiriza oku ntondo, ayisha abakulikire, aja ahehêrera anabatuhulira akatulo. 14 Mwâmi n’engabo yâge yôshi yali naye bahika hôfi n’e Yordani erhi barhamire bwenêne n’oku bahika ahôla, bahumuka.
Hushayi ashiga Absalomu
15 Absalomu n’abandi bene Israheli bôshi n’Ahitofeli bajà omu Yeruzalemu. 16 Amango Omunya-Arkiti, owali mwîra wa Daudi ajag’ishiga Absalomu, Hushagi abwîra Absalomu, erhi: «Mwâmi aganze, mwâmi aganze!» 17 Absalomu abwîra Hushayi erhi: «Ka kwo wayinjibanaga mweshi n’omwîra wâwe ntyôla? Carhumire orhashimba omwîra wâwe?» 18 Hushayi ashuza Absalomu, erhi: «Nanga, oyu Nnâmahanga acîshozire n’olubaga loshi na bene Israheli boshi, oyôla ye nashiga ye nabera haguma naye. 19 Kandi ndi nakolera? K’arhali omugala? Nk’oku nakoleraga sho kwo nâwe nakukolera.» Absalomu bôshi na bak’îshe 20 Absalomu abwîra Ahitofeli, erhi: «Mudôsanye mwene na nnene, mulole kurhi rhwajira.» 21 Ahitofeli anacibwîra Absalomu, erhi: «Kanya ojè emunda birya biherula sho asigaga mpu bimulangire enyumpa biri, obiyankeu. Ntyo Israheli yeshi anamanya oku mwagambîne mweshi na sho, n’abakushizire bôshi banasimikira kuli we.» 22 Bayûbakira Absalomu ihêma ahôla nyumpa, naye Absalomu aj’emunda abôla bak’îshe bali erhi na bene Israheli bôshi basinza. 23 Ihano Ahitofeli ahanaga agôla mango lyali nka bugeremwa bwa Nyamuzinda. Agandi mango ga Ahitofeli gôshi kwo ganayôrhaga ntyôla, abè kuli Daudi, abè kuli Absalomu.

2 Samuel BHS 16
1וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי־בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן׃ 2וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־צִיבָ֖א מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית־הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב וְלהַלֶּ֤חֶם וְהַקַּ֨יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר׃ 3וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן־אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי׃ 4וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי־בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא־חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 5וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד־בַּֽחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית־שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן־גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל׃ 6וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת־דָּוִ֔ד וְאֶת־כָּל־עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל־הָעָם֙ וְכָל־הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃ 7וְכֹֽה־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל׃ 8הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל ׀ דְּמֵ֣י בֵית־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֨כְתָּ֙ תַּחְתָּ֔ו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה׃ 9וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה־נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת־רֹאשֹֽׁו׃ ס
10וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כֹּ֣י יְקַלֵּ֗ל וכִּ֤י יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת־דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן׃ ס
11וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל־כָּל־עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי־עַתָּ֜ה בֶּן־הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר־ל֖וֹ יְהוָֽה׃ 12אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה בְּעֵונִ֑י וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 13וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ ס
וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר׃ פ
14וַיָּבֹ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ עֲיֵפִ֑ים וַיִּנָּפֵ֖שׁ שָֽׁם׃ 15וְאַבְשָׁל֗וֹם וְכָל־הָעָם֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖אוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וַאֲחִיתֹ֖פֶל אִתּֽוֹ׃ 16וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֞א חוּשַׁ֧י הָאַרְכִּ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֤אמֶר חוּשַׁי֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם יְחִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 17וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת־רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא־הָלַ֖כְתָּ אֶת־רֵעֶֽךָ׃ 18וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל־אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב׃ 19וְהַשֵּׁנִ֗ית לְמִי֙ אֲנִ֣י אֶֽעֱבֹ֔ד הֲל֖וֹא לִפְנֵ֣י בְנ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָבַ֨דְתִּי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כֵּ֖ן אֶהְיֶ֥ה לִפָנֶֽיךָ׃ פ
20וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה־נַּעֲשֶֽׂה׃ 21וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֨פֶל֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל־פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת־אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל־אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ׃ 22וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל־הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל־ִ֖ בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם׃ ס
17
Hushayi agolonjôla emihigo ya Ahitofeli
1 Ahitofeli abwîra Absalomu erhi: «Oleke ncîshoge bantu bihumbi ikumi na bibirhi ngend’irhêra Daudi mwa bunôla budufu. 2 Narhinda kuliye erhi anacirhamire arhanagwêrhi bushiru. Nanafudusa n’olubaga lwâge lwôshi luyâke, kandi obwôla nyirhe mwâmi amasigala yêne yêne. 3 Na ntyôla nanayêrekeza olubaga loshi emunda oli nka kula omuhya anashubira emw’ibà. Buzîne bw’oyôla muntu muguma yêne nalonza n’olubaga loshi lwanabà n’omurhûla.» 4 Okuhandi ebyôla binwa byasîmîsa bwenêne Absalomu kuguma n’abashamuka bâge b’omu Israheli bôshi.
5 Ci kurharhumaga Absalomu arhaderha, erhi: «Muhamagale Hushayi Munya-Arkiti naye rhuyumve kurhi adesire.» 6 Hushayi anacija emunda Absalomu ali, Absalomu anacimubwîra erhi: «Lôla oku Ahitofeli anarhubwizire, ka kukwânîne rhushimbe eryôla ihano? N’akaba arhali ntyo derhaga nâwe okwâwe?» 7 Hushayi anaciderha, erhi: «Lero burhanzi obûla Ahitofeli ahâna ihano ligalugalu wâni!» 8 Hushayi ayûshûla aderha erhi: «Omanyire oku sho n’engabo eri bôshi naye ziri ntwâli. Kandi bali bantu bakumbire omurhima nkakula wankabona engoromora yamanyagwa abâna ekôla ehangazize. Kandi sho ali muntu wa malwa bwenêne, anali nka arhaleke omurhwe gw’abasirika gwahumûka budufu. 9 Acîfulisirage bunôla omu bulumba bulebe nîsi erhi handi hantu. Na nk’oku batula entambala ntyôla, hakajira abantu bafà muli rhwe, abandi banakumanya. Kandi banaderha mpu: Abantu bashizire Absalomu bahimirwe. 10 Na muli okwôla, ciru n’omuntu w’entwâli olya ojira omurhima guli nka gwa ntale naye anajuguma bulya olubaga loshi luyishi oku sho buba buhanya omu kulwa; n’abambali bôshi ntwâli. 11 Oku mpanwîre niehe kw’oku: Oshûbûze Israheli yeshi aje eburhambi bwâwe, kurhenga e Dani kuhika aha Bersabeya. Ali nyamugege w’abantu oyôla, ngabo mwandu nka mushenyi gw’oku nyanja, nâwe wêne wânajà ekarhî oku matabâro. 12 Aha akanaja ho rhwanamugwarhira, rhumuvangukirekwo kulâla olumè luvangukira okw’idaho na ntyôla harhasigale omuntu oli ye, oli abambali. 13 Akayakira lugo lulebe, Israheli yeshi anazongolose lulya lugo emigozi, rhuyishe rhwakulula kuhika oku mugezi na ntyo lurhasigalemwo ciru n’ibuye lyo linyi.» 14 Absalomu na bene Israheli bôshi baderha mpu: «Ihano lya Hushayi Omunya-Arkiti lyamaba linjà kulusha erya Ahitofeli». Nyamubâho warhegeka okugayaguza eryo ihano linjà lya Ahitofeli, bulya alonzagya mpu obuhanya buje kuli Absalomu.
15 Hushayi abwîra abadâhwa Sadoki na Abiyatari erhi: «Ahitofeli amahâna eri ihano nâni namahâna eri rindi. Ci niehe birebe nanadesire. 16 Kusiga murhumage buno buno entumwa emwa Daudi ecimubwîra erhi: Orhacumbikaga omw’irûngu obudufu bw’ene ci oyikire erhi kwo lyo muwâmi n’abambali balek’iherêrekera.»
Daudi ayikira Yordani anakol’amanyire eyo myanzi
17 Yehonatani na Ahimasi bali balangûza ah’iriba lya Fuloni. Mujakazi muguma akaz’ibalerhera emyanzi, nabo banayihisakwo Daudi bulya barhankacîyêrekîne bakôla bajà omu lugo. 18 Ci lero mwâna muguma wa musole ababona, akanya agend’ibwîra Absalomu. C’oku banali babirhi bacikanyiza bagenda bahika aha Bahurimi aha mwa muntu muguma wali ohumbire ecideka c’okulega amîshi omu ngo, bacifulikamwo. 19 Nyamukazi wa halya ayanka omufûniko agulambulira oku nyanya, anayanikirakwo ecihere c’engano, ntyôla ntâye wankacimanyire ebyahali.
20 Abaganda b’Absalomu banacijà aha mw’olya mukazi bajà omu nyumpa, bamudôsa mpu: «Ngahi Ahimasi na Yehonatani bali?» Nyamukazi abashuza erhi: «Bayikirire ishiriza». Basâgarha n’erhi babulirwa, bacishubirira e Yeruzalemu. 21 Erhi babà bagenzire, Yehonatani na Ahimasi bayomoka mulya cideka, bakanya bagend’ibwîra Daudi oku byabîrev. Babwîra Daudi mpu: «Okanye oyikire olwîshiw oku liciri duba, bulya Ahitofeli anahanyire ihano libi kuli we». 22 Daudi bôshi n’engabo yâge banaciyimuka, bayikira Yordani mucêracêra, erhi bucanûla erhi bôshi bâyikire. 23 Naye Ahitofeli erhi abona oku barhacishimbire ihano lyâge, ashumika endogomi yâge ayimuka ashubira omu lugo lwâge. Erhi aba amayumanyanya eby’omu mwâge byôshi, acimanika afà. Bamubisha omu nshinda y’îshe.
Absalomu ayikira olwîshi lwa Yordani. Daudi aha Mahanayimi
24 Daudi ahika aha Mahanayimix, naye Absalomu agôla mango ayikira Yordani n’engabo ya bene Israheli bôshi naye. 25 Absalomu ali amajira Amasay murhambo w’engabo yâge y’abalwi ahâli ha Yowabu. Oyo Amasa ali mwene muntu muguma waderhagwa Yitra munya-Isamaeli, engoli yâge ye wali Abigayila mwâli wa Yese, oyôla mukazi balondanaga bôshi na Seruya nnina wa Yowabu. 26 Ntyôla Ismaeli bôshi na Absalomu batwa icumbi lyâbo omu cihugo ca Galadi.
27 Erhi Daudi ahika aha Mahanayimi, Shobi, mugala wa Nahasha w’e Raba emwa aba-Amoniti, Makiri mugala wa Amiyeli w’e Lo-Debari na Barzilayi w’e Galadi omu Roglimi, 28 bayisha banadwire ebi balâlamwo, ebi bacîbwika, ebi balîramwo, kuguma bayisha banadwîrhe engano, amashanza, ebishimbo n’enkole n’emihuli miyôce; 29 bahirakwo obûci, amavurha makâve, ebibuzi n’enyama z’enkafu; ebyôla biryo bayisha babidwîrhîre Daudi n’olubaga lwali bôshi naye, mpu bacîshalulemwo. Bulya bakagicîdesa bone mpu: «Engabo y’abalwi yalilibusire n’ishali, n’enyôrha n’okurhama kw’omw’irûngu.»
2 Samuel BHS 17
1וַיֹּ֥אמֶר אֲחִיתֹ֖פֶל אֶל־אַבְשָׁלֹ֑ם אֶבְחֲרָ֣ה נָּ֗א שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֨לֶף֙ אִ֔ישׁ וְאָק֛וּמָה וְאֶרְדְּפָ֥ה אַחֲרֵי־דָוִ֖ד הַלָּֽיְלָה׃ 2וְאָב֣וֹא עָלָ֗יו וְה֤וּא יָגֵ֨עַ֙ וּרְפֵ֣ה יָדַ֔יִם וְהַֽחֲרַדְתִּ֣י אֹת֔וֹ וְנָ֖ס כָּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֑וֹ וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ לְבַדּֽוֹ׃ 3וְאָשִׁ֥יבָה כָל־הָעָ֖ם אֵלֶ֑יךָ כְּשׁ֣וּב הַכֹּ֔ל הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֔שׁ כָּל־הָעָ֖ם יִהְיֶ֥ה שָׁלֽוֹם׃ 4וַיִּישַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אַבְשָׁלֹ֑ם וּבְעֵינֵ֖י כָּל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
5וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם קְרָ֣א נָ֔א גַּ֖ם לְחוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֑י וְנִשְׁמְעָ֥ה מַה־בְּפִ֖יו גַּם־הֽוּא׃ 6וַיָּבֹ֣א חוּשַׁי֮ אֶל־אַבְשָׁלוֹם֒ וַיֹּאמֶר֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ דִּבֶּ֣ר אֲחִיתֹ֔פֶל הֲנַעֲשֶׂ֖ה אֶת־דְּבָר֑וֹ אִם־אַ֖יִן אַתָּ֥ה דַבֵּֽר׃ ס
7וַיֹּ֥אמֶר חוּשַׁ֖י אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם לֹֽא־טוֹבָ֧ה הָעֵצָ֛ה אֲשֶׁר־יָעַ֥ץ אֲחִיתֹ֖פֶל בַּפַּ֥עַם הַזֹּֽאת׃ 8וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אַתָּ֣ה יָ֠דַעְתָּ אֶת־אָבִ֨יךָ וְאֶת־אֲנָשָׁ֜יו כִּ֧י גִבֹּרִ֣ים הֵ֗מָּה וּמָרֵ֥י נֶ֨פֶשׁ֙ הֵ֔מָּה כְּדֹ֥ב שַׁכּ֖וּל בַּשָּׂדֶ֑ה וְאָבִ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א יָלִ֖ין אֶת־הָעָֽם׃ 9הִנֵּ֨ה עַתָּ֤ה הֽוּא־נֶחְבָּא֙ בְּאַחַ֣ת הַפְּחָתִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ד הַמְּקוֹמֹ֑ת וְהָיָ֗ה כִּנְפֹ֤ל בָּהֶם֙ בַּתְּחִלָּ֔ה וְשָׁמַ֤ע הַשֹּׁמֵ֨עַ֙ וְאָמַ֔ר הָֽיְתָה֙ מַגֵּפָ֔ה בָּעָ֕ם אֲשֶׁ֖ר אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֹֽם׃ 10וְה֣וּא גַם־בֶּן־חַ֗יִל אֲשֶׁ֥ר לִבּ֛וֹ כְּלֵ֥ב הָאַרְיֵ֖ה הִמֵּ֣ס יִמָּ֑ס כִּֽי־יֹדֵ֤עַ כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּי־גִבּ֣וֹר אָבִ֔יךָ וּבְנֵי־חַ֖יִל אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 11כִּ֣י יָעַ֗צְתִּי הֵ֠אָסֹף יֵאָסֵ֨ף עָלֶ֤יךָ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וּפָנֶ֥יךָ הֹלְכִ֖ים בַּקְרָֽב׃ 12וּבָ֣אנוּ אֵלָ֗יו בְּאַחַ֤ת הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֣א שָׁ֔ם וְנַ֣חְנוּ עָלָ֔יו כַּאֲשֶׁ֛ר יִפֹּ֥ל הַטַּ֖ל עַל־הָאֲדָמָ֑ה וְלֹֽא־נ֥וֹתַר בּ֛וֹ וּבְכָל־הָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ גַּם־אֶחָֽד׃ 13וְאִם־אֶל־עִיר֙ יֵֽאָסֵ֔ף וְהִשִּׂ֧יאוּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הָעִ֥יר הַהִ֖יא חֲבָלִ֑ים וְסָחַ֤בְנוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַנַּ֔חַל עַ֛ד אֲשֶֽׁר־לֹא־נִמְצָ֥א שָׁ֖ם גַּם־צְרֽוֹר׃ פ
14וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיהוָ֣ה צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֨פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְהוָ֛ה אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה׃ ס
15וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אֶל־צָד֤וֹק וְאֶל־אֶבְיָתָר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים כָּזֹ֣את וְכָזֹ֗את יָעַ֤ץ אֲחִיתֹ֨פֶל֙ אֶת־אַבְשָׁלֹ֔ם וְאֵ֖ת זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את יָעַ֥צְתִּי אָֽנִי׃ 16וְעַתָּ֡ה שִׁלְח֣וּ מְהֵרָה֩ וְהַגִּ֨ידוּ לְדָוִ֜ד לֵאמֹ֗ר אַל־תָּ֤לֶן הַלַּ֨יְלָה֙ בְּעַֽרְב֣וֹת הַמִּדְבָּ֔ר וְגַ֖ם עָב֣וֹר תַּעֲב֑וֹר פֶּ֚ן יְבֻלַּ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 17וִיהוֹנָתָ֨ן וַאֲחִימַ֜עַץ עֹמְדִ֣ים בְּעֵין־רֹגֵ֗ל וְהָלְכָ֤ה הַשִּׁפְחָה֙ וְהִגִּ֣ידָה לָהֶ֔ם וְהֵם֙ יֵֽלְכ֔וּ וְהִגִּ֖ידוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד כִּ֣י לֹ֥א יוּכְל֛וּ לְהֵרָא֖וֹת לָב֥וֹא הָעִֽירָה׃ 18וַיַּ֤רְא אֹתָם֙ נַ֔עַר וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְשָׁלֹ֑ם וַיֵּלְכוּ֩ שְׁנֵיהֶ֨ם מְהֵרָ֜ה וַיָּבֹ֣אוּ ׀ אֶל־בֵּֽית־אִ֣ישׁ בְּבַחוּרִ֗ים וְל֥וֹ בְאֵ֛ר בַּחֲצֵר֖וֹ וַיֵּ֥רְדוּ שָֽׁם׃ 19וַתִּקַּ֣ח הָאִשָּׁ֗ה וַתִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הַמָּסָךְ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבְּאֵ֔ר וַתִּשְׁטַ֥ח עָלָ֖יו הָֽרִפ֑וֹת וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע דָּבָֽר׃ 20וַיָּבֹ֣אוּ עַבְדֵי֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶֽל־הָאִשָּׁ֜ה הַבַּ֗יְתָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַיֵּ֗ה אֲחִימַ֨עַץ֙ וִיה֣וֹנָתָ֔ן וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָֽאִשָּׁ֔ה עָבְר֖וּ מִיכַ֣ל הַמָּ֑יִם וַיְבַקְשׁוּ֙ וְלֹ֣א מָצָ֔אוּ וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
21וַיְהִ֣י ׀ אַחֲרֵ֣י לֶכְתָּ֗ם וַֽיַּעֲלוּ֙ מֵֽהַבְּאֵ֔ר וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־דָּוִ֗ד ק֣וּמוּ וְעִבְר֤וּ מְהֵרָה֙ אֶת־הַמַּ֔יִם כִּי־כָ֛כָה יָעַ֥ץ עֲלֵיכֶ֖ם אֲחִיתֹֽפֶל׃ 22וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּעַבְר֖וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן עַד־א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר עַד־אַחַד֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־עָבַ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 23וַאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹ֣א נֶעֶשְׂתָה֮ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲבֹ֣שׁ אֶֽת־הַחֲמ֗וֹר וַיָּ֜קָם וַיֵּ֤לֶךְ אֶל־בֵּיתוֹ֙ אֶל־עִיר֔וֹ וַיְצַ֥ו אֶל־בֵּית֖וֹ וַיֵּחָנַ֑ק וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקֶ֥בֶר אָבִֽיו׃ ס
24וְדָוִ֖ד בָּ֣א מַחֲנָ֑יְמָה וְאַבְשָׁלֹ֗ם עָבַר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן ה֕וּא וְכָל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ 25וְאֶת־עֲמָשָׂ֗א שָׂ֧ם אַבְשָׁלֹ֛ם תַּ֥חַת יוֹאָ֖ב עַל־הַצָּבָ֑א וַעֲמָשָׂ֣א בֶן־אִ֗ישׁ וּשְׁמוֹ֙ יִתְרָ֣א הַיִּשְׂרְאֵלִ֔י אֲשֶׁר־בָּא֙ אֶל־אֲבִיגַ֣ל בַּת־נָחָ֔שׁ אֲח֥וֹת צְרוּיָ֖ה אֵ֥ם יוֹאָֽב׃ 26וַיִּ֤חַן יִשְׂרָאֵל֙ וְאַבְשָׁלֹ֔ם אֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ ס
27וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא דָוִ֖ד מַחֲנָ֑יְמָה וְשֹׁבִ֨י בֶן־נָחָ֜שׁ מֵרַבַּ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן וּמָכִ֤יר בֶּן־עַמִּיאֵל֙ מִלֹּ֣א דְבָ֔ר וּבַרְזִלַּ֥י הַגִּלְעָדִ֖י מֵרֹגְלִֽים׃ 28מִשְׁכָּ֤ב וְסַפּוֹת֙ וּכְלִ֣י יוֹצֵ֔ר וְחִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְקֶ֣מַח וְקָלִ֑י וּפ֥וֹל וַעֲדָשִׁ֖ים וְקָלִֽי׃ 29וּדְבַ֣שׁ וְחֶמְאָ֗ה וְצֹאן֙ וּשְׁפ֣וֹת בָּקָ֔ר הִגִּ֧ישׁוּ לְדָוִ֛ד וְלָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ לֶאֱכ֑וֹל כִּ֣י אָמְר֔וּ הָעָ֗ם רָעֵ֛ב וְעָיֵ֥ף וְצָמֵ֖א בַּמִּדְבָּֽר׃
18
Okuhimwa kw’Absalomu
1 Daudi erhi aba amaganja engabo yali bôshi naye aja ahira abarhambo oku ngasi murhwe, ajira abarhambo b’ebihumbi, n’abarhambo b’amaga na. 2 Mwâmi alikûla engabo, ayanka ecigabi ca kasharhu, aciha Yowabu, n’ecindi cigabi ca kasharhu aciha Abishayi mugala wa Seruya na mulumuna wa Yowabu, n’ecindi cigabi omu maboko ga Itaya munya-Giti. Mwâmi abwîra olubaga erhi: «Nâni najà oku matabâro haguma ninyu.» 3 Olubaga lwashuza mwâmi mpu: «Orhankaja eyôla! Bulya erhi rhwankayaka, barhankaderha mpu barhushîbirira, ciru rhwankafamwo cigabi ca kabirhi, barhankaderha mpu barhushîbirira, cikwônene woyo oli nka bantu bihumbi ikumi ba muli rhwe, kandi kukwânînce oyîsh’ibâ erhi we orhurhabâla kurhenga omu lugo.» 4 Nnakuno abashuza, erhi: «Okumubwîne kwinjà kwo nakanajiraga». Nnakuno agend’iyimanga aha muhango, amango engabo y’olubaga yakazâg’ihuluka bikembe bikembe b’igana na bya cihumbi. 5 Nnakuno akomêreza Yowabu, Abishayi na Itaya erhi: «Mâshi mulwe n’obwîrhonzi mumanye mwankanambera enda, mulange olya mwâna Absalomu». Engabo yôshi yakazâg’iyumva erhi mwâmi akomêreza abarhambo bâge mpu balange omugala Absalomu. 6 Engabo yanacihuluka bakola baj’ilwîsa bene Israheli, entambala yakolera omu muzirhu gwa Efrayimu. 7 Engabo ya bene Israheli yahimirwa eyôla munda na bene Daudi. Olwo lusiku lwaba lwa kuhungumula embaga: Bantu bihumi makumi abirhi bafà. 8 Entambala yalumira omu cihugo côshi. N’olwôla lusiku abayisirwe n’omuzirhu bwo bali banji kulusha abayisirwe n’engôrho.

Absalomu afa
9 Absalomu anacirhinda kuli bambali ba Daudi. Agôla mango Absalomu ali ashonyire oku ndogomi, ci mpu aciyaka, endogomi yâge yashesherêra omu ishaka ly’amashami manji, irhwe lyâge lyanacihangarhana omu mashami ga gulya murhi, asigala ayêrera omu cirêre, n’endogomi yâge yacîkulira omulindi. 10 Muntu muguma amubona akanya agend’ibwîra Yowabu, erhi: «Namabona Absalomu ahangarhine omu murhi, adwîrhe ayerêra.» 11 Yowabu ashuza olya walimubwîra omwanzi erhi: «Kuziga wamubwîne! Carhumirage orhamunigira aho honene? Rhinga ngwâsirwe okukuhemba na sikeli ikumi za nsaranga na kandi nkuyambike omukaba gw’irenge.» 12 Olya mulume anacishuza Yowabu erhi: «Ciru bakagerera omu nfume zâni sikeli cihumbi mpu bazimpa, ntakahumakwo mwene mwâmi; bulya rhwayumvîrhe ene mwâmi akuha irhegeko we mweshi na Abishayi na Seruya. Abakomereza erhi: Mâshi mumanye mwankanyirhira omwâna wâni Absalomu! 13 Na kandi ncihirhaga nti namuyîrha ngalifulika, kurhakarhuma mwâmi arhakumanya na nâwe ciru wêne wali waciyegûla kuli obwôla bubî.» 14 Yowabu anacishuza erhi: «Ntalonza ombonesenshonyi ntyôla.» Anaciyanka matumu asharhu agagwika omu murhima gwa Absalomu, erhi Absalomu anacizine ci ahangarhanyire mulya murhi. 15 Abâna b’emisole ikumi bakazâg’ibarhula emirasano ya Yowabu bagorha Absalomu bamutumirha bamunigûza. 16 Yowabu ahuma omw’iholere, engabo yagaluka erhaciminikagakwo bene Israheli bulya Yowabu amabahànza. 17 Bayanka Absalomu bamukwêba omu mwina munene omu muzirhu, banamulundikakwo ecirundo cinene c’amabuye. Nabo bene Israheli bakula omulindi bayâkira ngasi muguma omu mwâge. 18 Absalomu amango aciri mugumagumà, ali amaciyûbakira oluhêrero omu lubanda lwa mwâmi, ajiraga ntyôla erhi amaderha erhi: «Niono ntagwêrhi mwâna bakaz’inkengêrerakwo hano igulu». Olwo luhêrero aluyirika izîno lyâge. Nakuhika buno kwo banaciderha mpu aha lluhêrero lwa Absalomu.
Emyanzi yahikakwo Daudi
19 Ahimasi mugala wa Sadoki aderha erhi: «Nkola nalibirha ngend’ibwîra mwâmi ogu mwanzi mwinjà oku Nyamubâho anamukuzize omu bashombanyi bâge. 20 Yowabu ashuza erhi: «Arhali we wagend’ij’imanyîsa omwanzi mwinjà ene; wacigumanyîsa agandi mango, ci ene ntà mwanzi mwinjà wakamanyîsa bulya mwene mwâmi anafire». 21 Yowabu anacibwîra muntu muguma w’e Kushi, erhi: «Kanya ogendibwîra mwâmi kurhi wabwîne byabà.» Olya munya-Kushi afukama embere za Yowabu akûa omulindi. 22 Ahimasi mwene Sadoki ashubiriza abwîra Yowabu, erhi: «Okubyaba bikube ci nâni nkolaga nalibirha nkulikire oyôla munya-Kushi.» Yowabu ashuza, erhi: «Bici waharhirakwo eyôla munda, mwâna wâni? Orhacîbona luhembo luci omu kuderha mpu wagend’imanyîsa omwanzi mwinjà.» 23 Ahimasi a shubiriza aderha, erhi: «Oku byakaba bikube ci ndibisire.» Naye erhi: «Libirhaga.» Ahimasi akula omulindi, atwîkanya omu njira y’omu kabanda, arhaluka olya muntu w’e Kushi. 24 Daudi ali atamîre ekarhî k’emihango yombiz. Omulanzi wajaga acigezâge za oku bûbake bw’olumvi enyanya ly’ecôgo ayinamula amasù, alaba, alangira muntu muguma olibisire yêne yêne. 25 Olya wali ebulabi ahamagaza amanyîsa mwâmi. Mwâmi aderha, erhi: «Akaba ali yenene, mwanzi mwinjà ogwôla avubasire.» 26 Oku olya nyakulibirha ayisha ayegera, olya muntu wali ebulilbi anacilangira owundi muntu oli buhena naye, olya mulanzi ahamagala omuntu wakag’ilanga olumvi aderha erhi: «Langira omuntu oli buhena yêne.» Mwâmi ashuza, erhi: «Naye mwanzi mwinjà ogwôla adwîrhe.» 27 Olya mulanzi anaciderha, erhi: «Igenda ly’owaburhanzi lyamalinzishusha igenda lya Ahimasi mwene Sadoki». Mwâmi ashuza, erhi: «Muntu wa bwinjà oyo, mwanzi mwinjà ayishire.»
28 Ahimasi anaciyegera mwâmi, amubwîra erhi: «Omurhûla!» Afukama ayunamiriza embere za mwâmi Nnakuno; amalanga gahika okw’idaho, anaciderha erhi: «Aganze Nyamubâho Nyamuzinda wâwe, bulya ene amafo rhamya balya bôshi bali bamabangalaza okuboko mpu bayirhe Nnahamwîrhu, mwâmi!» 29 Mwâmi anacidôsa erhi: «Ka guligi na murhûla kuli mugala wâni Absalomu?” Ahimasi ashuza, erhi: «Nabwîne engabo yashandabâna kwône ene mwambali wâwe Yowabu antuma nionomurhumisi wâwe, cikwône ntamanyire kurhi byabîre.» 30 Mwâmi anacimubwîra, erhi: «Jaga halâla burhambi obêre ho». Naye anacija halya burhambi abera halya.
31 Muli akôla kasanzi, olya munya-Kushi anaciyisha naye. Aderha, erhi: «Yâgirwa Nnakuno Nnahamwîrhu oyumve guno mwanzi: Ene Nyamubâho anayêrekîne obushinganyanya kuli we emwa balya bôshi balibakola bakuhizirekwo amatamu.» 32 Mwâmi anacidôsa olya munya-Kushi, erhi: «Ka guligi murhûla kuli mugala wâni Absalomu?» Olya munya-Kushi anacishuza, erhi: «Mâshi bôshi bakahera aka oyôla mwâna, abashombanyi ba Nnawîrhu mwâmi na ngasi bôshi bacishomya okukujirira amabî!»
2 Samuel BHS 18
1וַיִּפְקֹ֣ד דָּוִ֔ד אֶת־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיָּ֣שֶׂם עֲלֵיהֶ֔ם שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃ 2וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת־הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד־יוֹאָב֙ וְ֠הַשְּׁלִשִׁית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י ס
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם־אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם׃ 3וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם לֹ֣א תֵצֵ֗א כִּי֩ אִם־נֹ֨ס נָנ֜וּס לֹא־יָשִׂ֧ימוּ אֵלֵ֣ינוּ לֵ֗ב וְאִם־יָמֻ֤תוּ חֶצְיֵ֨נוּ֙ לֹֽא־יָשִׂ֤ימוּ אֵלֵ֨ינוּ֙ לֵ֔ב כִּֽי־עַתָּ֥ה כָמֹ֖נוּ עֲשָׂרָ֣ה אֲלָפִ֑ים וְעַתָּ֣ה ט֔וֹב כִּי־תִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ מֵעִ֖יר לַעְזֹֽיר׃ 4וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכָל־הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃ 5וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־י֠וֹאָב וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר לְאַט־לִ֖י לַנַּ֣עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וְכָל־הָעָ֣ם שָׁמְע֗וּ בְּצַוֹּ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־כָּל־הַשָּׂרִ֖ים עַל־דְּבַ֥ר אַבְשָׁלֽוֹם׃ 6וַיֵּצֵ֥א הָעָ֛ם הַשָּׂדֶ֖ה לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה בְּיַ֥עַר אֶפְרָֽיִם׃ 7וַיִּנָּ֤גְפוּ שָׁם֙ עַ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַתְּהִי־שָׁ֞ם הַמַּגֵּפָ֧ה גְדוֹלָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃ 8וַתְּהִי־שָׁ֧ם הַמִּלְחָמָ֛ה נָפֹ֖צֶית עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיֶּ֤רֶב הַיַּ֨עַר֙ לֶאֱכֹ֣ל בָּעָ֔ם מֵאֲשֶׁ֥ר אָכְלָ֛ה הַחֶ֖רֶב בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 9וַיִּקָּרֵא֙ אַבְשָׁל֔וֹם לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וְאַבְשָׁל֞וֹם רֹכֵ֣ב עַל־הַפֶּ֗רֶד וַיָּבֹ֣א הַפֶּ֡רֶד תַּ֣חַת שׂוֹבֶךְ֩ הָאֵלָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה וַיֶּחֱזַ֧ק רֹאשֹׁ֣ו בָאֵלָ֗ה וַיֻּתַּן֙ בֵּ֤ין הַשָּׁמַ֨יִם֙ וּבֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְהַפֶּ֥רֶד אֲשֶׁר־תַּחְתָּ֖יו עָבָֽר׃ 10וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד וַיַּגֵּ֖ד לְיוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ רָאִ֣יתִי אֶת־אַבְשָׁלֹ֔ם תָּל֖וּי בָּאֵלָֽה׃ 11וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָאִישׁ֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ וְהִנֵּ֣ה רָאִ֔יתָ וּמַדּ֛וּעַ לֹֽא־הִכִּית֥וֹ שָׁ֖ם אָ֑רְצָה וְעָלַ֗י לָ֤תֶת לְךָ֙ עֲשָׂ֣רָה כֶ֔סֶף וַחֲגֹרָ֖ה אֶחָֽת׃ 12וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב וְלֻ֨א אָנֹכִ֜י שֹׁקֵ֤ל עַל־כַּפַּי֙ אֶ֣לֶף כֶּ֔סֶף לֹֽא־אֶשְׁלַ֥ח יָדִ֖י אֶל־בֶּן־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י בְאָזְנֵ֜ינוּ צִוָּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ אֹ֠תְךָ וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר שִׁמְרוּ־מִ֕י בַּנַּ֖עַר בְּאַבְשָׁלֽוֹם׃ 13אֽוֹ־עָשִׂ֤יתִי בְנַפְשִׁו֙ שֶׁ֔קֶר וְכָל־דָּבָ֖ר לֹא־יִכָּחֵ֣ד מִן־הַמֶּ֑לֶךְ וְאַתָּ֖ה תִּתְיַצֵּ֥ב מִנֶּֽגֶד׃ 14וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב לֹא־כֵ֖ן אֹחִ֣ילָה לְפָנֶ֑יךָ וַיִּקַּח֩ שְׁלֹשָׁ֨ה שְׁבָטִ֜ים בְּכַפּ֗וֹ וַיִּתְקָעֵם֙ בְּלֵ֣ב אַבְשָׁל֔וֹם עוֹדֶ֥נּוּ חַ֖י בְּלֵ֥ב הָאֵלָֽה׃ 15וַיָּסֹ֨בּוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֣י יוֹאָ֑ב וַיַּכּ֥וּ אֶת־אַבְשָׁל֖וֹם וַיְמִיתֻֽהוּ׃ 16וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּ֣שָׁב הָעָ֔ם מִרְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־חָשַׂ֥ךְ יוֹאָ֖ב אֶת־הָעָֽם׃ 17וַיִּקְח֣וּ אֶת־אַבְשָׁל֗וֹם וַיַּשְׁלִ֨יכוּ אֹת֤וֹ בַיַּ֨עַר֙ אֶל־הַפַּ֣חַת הַגָּד֔וֹל וַיַּצִּ֧בוּ עָלָ֛יו גַּל־אֲבָנִ֖ים גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖סוּ אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽו׃ 18וְאַבְשָׁלֹ֣ם לָקַ֗ח וַיַּצֶּב־ל֤וֹ בְחַיָּו֙ אֶת־מַצֶּ֨בֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעֵֽמֶק־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֤י אָמַר֙ אֵֽין־לִ֣י בֵ֔ן בַּעֲב֖וּר הַזְכִּ֣יר שְׁמִ֑י וַיִּקְרָ֤א לַמַּצֶּ֨בֶת֙ עַל־שְׁמ֔וֹ וַיִּקָּ֤רֵא לָהּ֙ יַ֣ד אַבְשָׁלֹ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
19וַאֲחִימַ֤עַץ בֶּן־צָדוֹק֙ אָמַ֔ר אָר֣וּצָה נָּ֔א וַאֲבַשְּׂרָ֖ה אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־שְׁפָט֥וֹ יְהוָ֖ה מִיַּ֥ד אֹיְבָֽיו׃ 20וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יוֹאָ֗ב לֹא֩ אִ֨ישׁ בְּשֹׂרָ֤ה אַתָּה֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבִשַּׂרְתָּ֖ בְּי֣וֹם אַחֵ֑ר וְהַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ לֹ֣א תְבַשֵּׂ֔ר כִּֽי־עַלֵ֥ בֶּן־הַמֶּ֖לֶךְ מֵֽת׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַכּוּשִׁ֔י לֵ֛ךְ הַגֵּ֥ד לַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֑יתָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ כוּשִׁ֛י לְיוֹאָ֖ב וַיָּרֹֽץ׃ 22וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד אֲחִימַ֤עַץ בֶּן־צָדוֹק֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־יוֹאָ֔ב וִ֣יהִי מָ֔ה אָרֻֽצָה־נָּ֥א גַם־אָ֖נִי אַחֲרֵ֣י הַכּוּשִׁ֑י וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָֽמָּה־זֶּ֞ה אַתָּ֥ה רָץ֙ בְּנִ֔י וּלְכָ֖ה אֵין־בְּשׂוֹרָ֥ה מֹצֵֽאת׃ 23וִיהִי־מָ֣ה אָר֔וּץ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ר֑וּץ וַיָּ֤רָץ אֲחִימַ֨עַץ֙ דֶּ֣רֶךְ הַכִּכָּ֔ר וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֶת־הַכּוּשִֽׁי׃ 24וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין־שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל־גַּ֤ג הַשַּׁ֨עַר֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת־עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ׃ 25וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ וַיַּגֵּ֣ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ אִם־לְבַדּ֖וֹ בְּשׂוֹרָ֣ה בְּפִ֑יו וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְקָרֵֽב׃ 26וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֮ אִישׁ־אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל־הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם־זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר׃ 27וַיֹּ֨אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מְרוּצַ֣ת הָרִאשֹׁ֔ון כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן־צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אִֽישׁ־ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל־בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא׃ 28וַיִּקְרָ֣א אֲחִימַ֗עַץ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה ס
וַיֹּ֗אמֶר בָּרוּךְ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֤ר סִגַּר֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־נָשְׂא֥וּ אֶת־יָדָ֖ם בַּֽאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 29וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ שָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר אֲחִימַ֡עַץ רָאִיתִי֩ הֶהָמ֨וֹן הַגָּד֜וֹל לִ֠שְׁלֹחַ אֶת־עֶ֨בֶד הַמֶּ֤לֶךְ יוֹאָב֙ וְאֶת־עַבְדֶּ֔ךָ וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מָֽה׃ 30וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ סֹ֖ב הִתְיַצֵּ֣ב כֹּ֑ה וַיִּסֹּ֖ב וַֽיַּעֲמֹֽד׃ 31וְהִנֵּ֥ה הַכּוּשִׁ֖י בָּ֑א וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִתְבַּשֵּׂר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־שְׁפָטְךָ֤ יְהוָה֙ הַיּ֔וֹם מִיַּ֖ד כָּל־הַקָּמִ֥ים עָלֶֽיךָ׃ ס
32וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־הַכּוּשִׁ֔י הֲשָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִהְי֤וּ כַנַּ֨עַר֙ אֹֽיְבֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־קָ֥מוּ עָלֶ֖יךָ לְרָעָֽה׃ ס
19
Daudi alakira omugala
1 Nanakuno ajunjugurhwa n’omutula munji, asôkera omw’izege ly’enyu mpa yâge, arhoza omulenge, erhi: «Yajeewe! ala mugala wâni Absalomu, ala mugala wâni Absalomu, ala mugala wâni Absalomu! Ntanarhang’ibâ nie nfa ahâli hawe mâshi mwâna wâni Absalomu, Absalomu mugala wâni!» 2 Banacigend’ibwîra Yowabu, erhi: «Mwâmi adwîrhe akungula, alakira Absalomu.» 3 Ntyôla omwîshingo gw’okuhima gwahinduka mushibo omu lubà ga, bulya lwamayumva baderha olwôla lusiku mpu: «Mwâmi ababire bwenêne erhi kufà kw’omugala kurhuma.» 4 Olwôla lusiku olubaga lwayisha lwajo njojokera omu lugo nka bantu bagwâsirwe n’enshonyi z’okuhimirwa emunda bal’ilwa. 5 Mwâmi anacicibwika obusù, mwâmi arhondêra ayama n’izù linene bwenêne erhi: Yajeewe! ala omwâna wâni Absalomu, Absalomu mwâna wâni, mugala wanil»
6 Yowabu akanya asôkera emunda mwâmi ali, anacimubwîra, erhi: «Wamabonêsa bambali bâwenshonyi, bo bakucizagya, baciza bagala bâwe, baciza na bali bâwe, kuguma na bakâwe n’ebiherula byâwe. 7 Omu kuzigira abakushomba n’omu kushomba abakuzigira, wamamanyîsa ene oku abarhambo na bambali bâwe bali busha emwâwe; namanamanya ene oku Absalomu acilamaga na nîrhu akaba rhwe rhufa omu lusiku lw’ene, okwôla kwo kwali kwâbà kwinjà bwenêne omu masù gâwe. 8 Kanya ogend’ihà olubaga omurhima, bulya nkubwîre oku izîno lya Lungwe, akaba orhahulusiri ntà muntu ciru n’omuguma wacibera nâwe muli obula budufu bw’ene: n’okwôla kwâbà bubî bulushire ngasi gandi mabî gôshi wamabona kurhenga aha kuburhwa kwâwe kuhika ene.» 9 Okubundi obwôla mwâmi ahuluka agend’ibwârhala aha muhango g’olugo. Banacimanyîsa olubaga loshi mpu: «Labi oku mwâmi atamîre aha muhango.» Olubaga lwôshi lwanacishubukira emunda mwâmi ali.
Amarheganyo g’okugaluka kwa Daudi
Bene Israheli bôhe erhi bacishandabanire bôshi ngasi muguma omu mwâge. 10 Olubaga lwôshi omu ngasi bûko bwa bene Israheli, ngasi muguma muli bwo akajà kadali omu kuderha erhi: «Mwâmi ye warhulikuzagya oku bashombanyi bîrhu, ye warhulikuzagya oku Bafilistini na bunôla lera amarhenga bulibirha omu cihugo mpu ayake Absalomu. 11 Oyôla Absalomu rhwashigaga amavurha mpu abè mwâmi wîrhu, y’oyôla wafirire oku matabâro. Cankarhuma barhagend’ibwîra Nnakuno ayagaluke?» 12 Okubundi obwôla mwâmi Daudi anacilika entumwa emwa abadâhwa Sadoki na Abiyatari mpu bagend’ibwîra abashamuka ba bene Yuda, erhi: «Carhuma mubà mwe babuzinda b’okugalula mwâmi aha mwâge?» N’obwo ngasi ebi bakag’iderha omu Israheli byôshi, byakaz’irihikakwo mwâmi aha mwâge. 13 Muli bene wîrhu, muli mavuha gâni, muli na minyafu yâni, carhuma mwoyomubà bazinda h’okugalula mwâmi? 14 Mugend’ibwîra n’Amasa erhi: «Mpu ka weki orhali mavuha na minyafu yâni? Nyamuzinda ajira ntya na ntya akaba orhabiri murhambo w’engabo yâni ahâli ha Yowabu» 15 Lero bene Yuda bôshi bagomba omurhima nka muntu muguma; banacirhuma entumwa emunda mwâmi ali mpu: «Yâgirwa oyagaluke mweshi na bambali bâwe.»
Ebigabi by’okuyagaluka: Shimeyi
16 Mwâmi ayagaluka obwo, anacihika oku Yordani. Bene Yuda bashagamukira e Giligali mpu bagend’iyankirira mwâmi banamuyikize Yordani. 17 Shimeyi mugala wa Gera, munya-Benyamini w’e Bahurimi, akanya ayandagala naye haguma na bene Yuda mpu agend’iyankirira mwâmi Daudi. 18 Ali ayishire na bantu cihumbi omu bene Benyamini; Siba mwambali wa Saulu bôshi n’abagala ikumu na barhânu n’abambali makumi abirhi bakunju kira e Yordani mpu bagend’iyankirira mwâmi. 19 Banacirhondêra bajira omukolo gwâbo gw’okuyikiza bene mwâmi bôshi ngasi okwankanabasimisize kwôshi. Shimeyi mwene Gera anacicirhimba aha magulu ga mwâmi agôla mango ayikira Yordani anaciderha, erhi: 20 «Mashi Yâgirwa Nnahamwîrhu orhacintumuzagya kubî kuci, orhacigererezagya kulya nakulogorheraga galya mango warhengaga omu Yeruzalemu, mwâmi mâshi omanye orhabikiraga ebyôla omu murhima gwâwe. 21 Neci niono mwambali wâwe manyire oku najizire okubî, ene niono nie murhanzi w’omu mulala gwa Yozefu nyîshire nti nyankirire mwâmi Nnahamwîrhu.» 22 Abishayi mwene Seruya anacirhenga omu kanwa, aderha erhi: «Ka Shi meyi arhakwânîni okufà, omuntu wahehêreraga mwâmi n’ishungwè lya Nnâmahanga?» 23 Ci Daudi ashuza, erhi: «Bici rhufanwa rhwembi wâni Seruya obu ene okôla wacinyampindulira? Ka hali omuntu ogwâsirwe okufà omw’Israheli olusiku lw’ene? Ka ntakahamirizagya embere zinyu oku kurhenga ene, niene mwâmi omu Israheli?» 24 Mwâmi anacibwîra Shimeyi erhi: «Orhafe, mwâmi alahiriza, acîgashira ye».
Daudi ayumvanya bôshi na Mefibali
25 Naye Mefibali mugala wa Saulu anacibunguluka aliyankirira mwâmi. A rhalisag’iderha mpu akakômbera amagulu gâge, nîsi erhi kushokôza obwânwa bwâge, ciru n’okushuka emyambalo yâge halya mwâmi anayakiraga kuhika agôla mango ayagalukaga omu murhûla. 26 Amango arhengaga e Yeruzalemu ayisha mpu aliyankirira mwâmi Nnakuno, mwâmi amubwîra, erhi: «Wâni Meribalia, carhumire rhurhagenda rhweshi bulya?» 27 Anacishuza, erhi: «Yâgirwa mwâmi, Nnawîrhu, mwambali wâwe wantebire bulya mwambali wâwe ali amalahira, erhi: Nkôla nagend’ishanira endogomi yâni nanyishonerekwo ngende nshimbe mwâmi bulya mwambali wâwe ali cirema. 28 Kandi abuligend’ileka mwambali wâwe emwa mwâmi Nnawîrhu. Ci manyire oku mwâmi Nnahamwîrhu kwo ali nka malahika wa Nyamuzinda; oku abwîne kwinjà kw’akanajira. 29 Bulya abantu by’omulala gwirhu bôshi barhalimwo orhali kwânîne okuyîrhwa na mwâmi Nnahamwîrhu, wagalihira mwambali wâwe omu barhonyi balira oku cîbo câwe. Buhashe buci ncigwêrhage nâni bw’okusengera emunda mwâmi ali?» 30 Mwâmi amubwîra erhi: «Bici walugiza kw’ebinwa? Nakudesire we na Siba mwagaba amashwa.» 31 Mefibali anacibwîra mwâmi erhi: «Ciru ayanke byôshi, casinga erhi mwâmi Nnawîrhu ayagalusire n’omurhûla aha mwâge.»
Barzilayi
32 Barzilayi w’e Galadi anacibunguluka kurhenga e Roglimi mpu aj’ise ngerukira mwâmi e Yordani. 33 Oyo Barzilayi alikola mushosi wa mîra, ali akôla agwêrhe myâka makumi gali munâni abusirwe. Ye wakag’iyikuza mwâmi aha Mahanayimi bulya ali muntu muhirhi. 34 Mwâmi anacibwîra Barzilayi erhi: «Okanye rhugende rhweshi nagend’ikakurhabâla kuli byôshi emwâni aha Yeruzalemu.» 35 Barzilayi anacishuza mwâmi erhi: «Myaka inga ncigwêrhage y’okulama obwo nasôkera rhweshi na mwâmi e Yeruzalemu? 36 Niono ngwêrhe myâka makumi gali munâni buno. Ka ncimanya ehinja n’ehibi? Nîsi ka mwambali wâwe akacimanya ebiri binunu mw’ebi alya na mw’ebi anywa? Na kandi k’omanyire mpu nakaciyumva izù ly’abimbiza-lume erhi abimbiza-kazi? Cankarhuma mwambali wâwe agend’ibà muzigo konene emwa Nnawîrhu mwâmi? 37 Ci mwambali wâwe ayikira Yordani atunde mwâmi hitya. Cikwône carhuma mwâmi ampa luhembo lungana aha? 38 Nkuhunyire Yâgirwa, oleke mwambali wâwe acigalukire agend’ifira omu cishagala câge, bambîshe aha burhambi bw’enshinda ya larha na nyâma. Ci mwambali wâwe Kimhama oli aha abè ye oyikira bôshi na Nnawîrhu mwâmi, omulirire nk’oku anabwîne kwinjà omu masù gâge.» 39 Mwâmi anaciderha, erhi: «Kimhana abâge ye rhugenda rhweshi naye, naj’imulirira nk’okwôla onabwîne kuli kwinjà, na ngasi kundi onasimire mpu nkujirire nanakujira». 40 Erhi olubaga loshi lubà lwamayikira Yordani mwâmi naye ayikira wa buzinda. Banacihôberana bôshi na Barzilayi, amugisha na ntyo nyamushosi acishubirira emwâge.
Yuda na Israheli balwira obwâmi
41 Mwâmi alikulira e Giligali erhi banali bôshi na Kimhana. Olubaga lwa bene Yuda loshi kuguma n’ecigabi c’olubaga lwa bene Israheli banaciyisha balusize mwâmi. 42 Bene Israheli bôshi banaciyisha bashûbûzinye emunda mwâmi ali banacimubwîra mpu: «Carhumire bene wîrhu bene Yuda bo bakola bacihalira bonene okukayikiza mwâmi n’enyumpa yâge n’engabo yâge yôshi?» 43 Bene Yuda bôshi banacishuza bene Israheli mpu: «Ebwakuba mwâmi ali mwene wîrhu k’okwôla kwamamujiraga burhe? Ka hali hyâge rhwalire? Ka hali akantu anahonzire kuli rhwe?» 44 Bene Israheli banacishuza bene Yuda mpu: «Rhugwêrhe obuhashe kali ikumi kuli mwâmib, na ciru omu mulala gwa Daudi, nie nfula mwo. Carhuma wangayaguza ntya? K’arhali nie narhanzig’irhumiza wa burhanzi nti mwâmi ayagaluke? » Ci ebinwa bya bene Yuda byabà byo bikali kulusha ebinwa bya bene Israheli.
2 Samuel BHS 19
1וַיִּרְגַּ֣ז הַמֶּ֗לֶךְ וַיַּ֛עַל עַל־עֲלִיַּ֥ת הַשַּׁ֖עַר וַיֵּ֑בְךְּ וְכֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר בְּלֶכְתּ֗וֹ בְּנִ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ בְּנִ֣י בְנִ֣י אַבְשָׁל֔וֹם מִֽי־יִתֵּ֤ן מוּתִי֙ אֲנִ֣י תַחְתֶּ֔יךָ אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי׃ 2וַיֻּגַּ֖ד לְיוֹאָ֑ב הִנֵּ֨ה הַמֶּ֧לֶךְ בֹּכֶ֛ה וַיִּתְאַבֵּ֖ל עַל־אַבְשָׁלֹֽם׃ 3וַתְּהִ֨י הַתְּשֻׁעָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא לְאֵ֖בֶל לְכָל־הָעָ֑ם כִּֽי־שָׁמַ֣ע הָעָ֗ם בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר נֶעֱצַ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־בְּנֽוֹ׃ 4וַיִּתְגַּנֵּ֥ב הָעָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לָב֣וֹא הָעִ֑יר כַּאֲשֶׁ֣ר יִתְגַּנֵּ֗ב הָעָם֙ הַנִּכְלָמִ֔ים בְּנוּסָ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃ 5וְהַמֶּ֨לֶךְ֙ לָאַ֣ט אֶת־פָּנָ֔יו וַיִּזְעַ֥ק הַמֶּ֖לֶךְ ק֣וֹל גָּד֑וֹל בְּנִי֙ אַבְשָׁל֔וֹם אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי׃ ס
6וַיָּבֹ֥א יוֹאָ֛ב אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ הַבָּ֑יִת וַיֹּאמֶר֩ הֹבַ֨שְׁתָּ הַיּ֜וֹם אֶת־פְּנֵ֣י כָל־עֲבָדֶ֗יךָ הַֽמְמַלְּטִ֤ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַיּ֔וֹם וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְנֶ֣פֶשׁ נָשֶׁ֔יךָ וְנֶ֖פֶשׁ פִּלַגְשֶֽׁיךָ׃ 7לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־שֹׂ֣נְאֶ֔יךָ וְלִשְׂנֹ֖א אֶת־אֹהֲבֶ֑יךָ כִּ֣י ׀ הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֗וֹם כִּ֣י אֵ֤ין לְךָ֙ שָׂרִ֣ים וַעֲבָדִ֔ים כִּ֣י ׀ יָדַ֣עְתִּי הַיּ֗וֹם כִּ֠י לֻ֣א אַבְשָׁל֥וֹם חַי֙ וְכֻלָּ֤נוּ הַיּוֹם֙ מֵתִ֔ים כִּי־אָ֖ז יָשָׁ֥ר בְּעֵינֶֽיךָ׃ 8וְעַתָּה֙ ק֣וּם צֵ֔א וְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֣ב עֲבָדֶ֑יךָ כִּי֩ בַיהוָ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתִּי כִּי־אֵינְךָ֣ יוֹצֵ֗א אִם־יָלִ֨ין אִ֤ישׁ אִתְּךָ֙ הַלַּ֔יְלָה וְרָעָ֧ה לְךָ֣ זֹ֗את מִכָּל־הָרָעָה֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אָה עָלֶ֔יךָ מִנְּעֻרֶ֖יךָ עַד־עָֽתָּה׃ ס
9וַיָּ֥קָם הַמֶּ֖לֶךְ וַיֵּ֣שֶׁב בַּשָּׁ֑עַר וּֽלְכָל־הָעָ֞ם הִגִּ֣ידוּ לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֤ה הַמֶּ֨לֶךְ֙ יוֹשֵׁ֣ב בַּשַּׁ֔עַר וַיָּבֹ֤א כָל־הָעָם֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְיִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖ס אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ ס
10וַיְהִ֤י כָל־הָעָם֙ נָד֔וֹן בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמֶּ֜לֶךְ הִצִּילָ֣נוּ ׀ מִכַּ֣ף אֹיְבֵ֗ינוּ וְה֤וּא מִלְּטָ֨נוּ֙ מִכַּ֣ף פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַתָּ֛ה בָּרַ֥ח מִן־הָאָ֖רֶץ מֵעַ֥ל אַבְשָׁלֽוֹם׃ 11וְאַבְשָׁלוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר מָשַׁ֣חְנוּ עָלֵ֔ינוּ מֵ֖ת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְעַתָּ֗ה לָמָ֥ה אַתֶּ֛ם מַחֲרִשִׁ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
12וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד שָׁ֠לַח אֶל־צָד֨וֹק וְאֶל־אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֲנִים֮ לֵאמֹר֒ דַּבְּר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֤י יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר לָ֤מָּה תִֽהְיוּ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בֵּית֑וֹ וּדְבַר֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֥א אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ 13אַחַ֣י אַתֶּ֔ם עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אַתֶּ֑ם וְלָ֧מָּה תִהְי֛וּ אַחֲרֹנִ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃ 14וְלַֽעֲמָשָׂא֙ תֹּֽמְר֔וּ הֲל֛וֹא עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־לֹ֠א שַׂר־צָבָ֞א תִּהְיֶ֧ה לְפָנַ֛י כָּל־הַיָּמִ֖ים תַּ֥חַת יוֹאָֽב׃ 15וַיַּ֛ט אֶת־לְבַ֥ב כָּל־אִישׁ־יְהוּדָ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ שׁ֥וּב אַתָּ֖ה וְכָל־עֲבָדֶֽיךָ׃ 16וַיָּ֣שָׁב הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּבֹ֖א עַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וִיהוּדָ֞ה בָּ֣א הַגִּלְגָּ֗לָה לָלֶ֨כֶת֙ לִקְרַ֣את הַמֶּ֔לֶךְ לְהַעֲבִ֥יר אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 17וַיְמַהֵ֗ר שִׁמְעִ֤י בֶן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אֲשֶׁ֖ר מִבַּֽחוּרִ֑ים וַיֵּ֨רֶד֙ עִם־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לִקְרַ֖את הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽד׃ 18וְאֶ֨לֶף אִ֣ישׁ עִמּוֹ֮ מִבִּנְיָמִן֒ וְצִיבָ֗א נַ֚עַר בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וַחֲמֵ֨שֶׁת עָשָׂ֥ר בָּנָ֛יו וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדָ֖יו אִתּ֑וֹ וְצָלְח֥וּ הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וְעָבְרָ֣ה הָעֲבָרָ֗ה לַֽעֲבִיר֙ אֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְלַעֲשֹׂ֥ות הַטּ֖וֹב בְּעֵינָ֑ו וְשִׁמְעִ֣י בֶן־גֵּרָ֗א נָפַל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ בְּעָבְר֖וֹ בַּיַּרְדֵּֽן׃ 20וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ אַל־יַחֲשָׁב־לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֺן֒ וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיּ֕וֹם אֲשֶׁר־יָׄצָ֥ׄאׄ אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מִירֽוּשָׁלִָ֑ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־לִבּֽוֹ׃ 21כִּ֚י יָדַ֣ע עַבְדְּךָ֔ כִּ֖י אֲנִ֣י חָטָ֑אתִי וְהִנֵּֽה־בָ֣אתִי הַיּ֗וֹם רִאשׁוֹן֙ לְכָל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף לָרֶ֕דֶת לִקְרַ֖את אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
22וַיַּ֨עַן אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲתַ֣חַת זֹ֔את לֹ֥א יוּמַ֖ת שִׁמְעִ֑י כִּ֥י קִלֵּ֖ל אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃ ס
23וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד מַה־לִּ֤י וְלָכֶם֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה כִּי־תִֽהְיוּ־לִ֥י הַיּ֖וֹם לְשָׂטָ֑ן הַיּ֗וֹם י֤וּמַת אִישׁ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֚י הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֲנִי־מֶ֥לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־שִׁמְעִ֖י לֹ֣א תָמ֑וּת וַיִּשָּׁ֥בַֽע ל֖וֹ הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
25וּמְפִבֹ֨שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל יָרַ֖ד לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וְלֹא־עָשָׂ֨ה רַגְלָ֜יו וְלֹא־עָשָׂ֣ה שְׂפָמ֗וֹ וְאֶת־בְּגָדָיו֙ לֹ֣א כִבֵּ֔ס לְמִן־הַיּוֹם֙ לֶ֣כֶת הַמֶּ֔לֶךְ עַד־הַיּ֖וֹם אֲשֶׁר־בָּ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ 26וַיְהִ֛י כִּי־בָ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה לֹא־הָלַ֥כְתָּ עִמִּ֖י מְפִיבֹֽשֶׁת׃ 27וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ עַבְדִּ֣י רִמָּ֑נִי כִּֽי־אָמַ֨ר עַבְדְּךָ֜ אֶחְבְּשָׁה־לִּי֩ הַחֲמ֨וֹר וְאֶרְכַּ֤ב עָלֶ֨יהָ֙ וְאֵלֵ֣ךְ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י פִסֵּ֖חַ עַבְדֶּֽךָ׃ 28וַיְרַגֵּ֣ל בְּעַבְדְּךָ֔ אֶל־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ וַאדֹנִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֔ים וַעֲשֵׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ 29כִּי֩ לֹ֨א הָיָ֜ה כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֗י כִּ֤י אִם־אַנְשֵׁי־מָ֨וֶת֙ לַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַתָּ֨שֶׁת֙ אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ בְּאֹכְלֵ֖י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ וּמַה־יֶּשׁ־לִ֥י עוֹד֙ צְדָקָ֔ה וְלִזְעֹ֥ק ע֖וֹד אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
30וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה תְּדַבֵּ֥ר ע֖וֹד דְּבָרֶ֑יךָ אָמַ֕רְתִּי אַתָּ֣ה וְצִיבָ֔א תַּחְלְק֖וּ אֶת־הַשָּׂדֶֽה׃ 31וַיֹּ֤אמֶר מְפִיבֹ֨שֶׁת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ גַּ֥ם אֶת־הַכֹּ֖ל יִקָּ֑ח אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־בָּ֞א אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֛לֶך בְּשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ ס
32וּבַרְזִלַּי֙ הַגִּלְעָדִ֔י יָרַ֖ד מֵרֹגְלִ֑ים וַיַּעֲבֹ֤ר אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַיַּרְדֵּ֔ן לְשַׁלְּח֖וֹ אֶת־בַיַּרְדֵּֽן׃ 33וּבַרְזִלַּי֙ זָקֵ֣ן מְאֹ֔ד בֶּן־שְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה וְהֽוּא־כִלְכַּ֤ל אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ בְשִׁיבָת֣וֹ בְמַחֲנַ֔יִם כִּֽי־אִ֛ישׁ גָּד֥וֹל ה֖וּא מְאֹֽד׃ 34וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בַּרְזִלָּ֑י אַתָּה֙ עֲבֹ֣ר אִתִּ֔י וְכִלְכַּלְתִּ֥י אֹתְךָ֛ עִמָּדִ֖י בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 35וַיֹּ֥אמֶר בַּרְזִלַּ֖י אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ כַּמָּ֗ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י כִּי־אֶעֱלֶ֥ה אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ 36בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָה֩ אָנֹכִ֨י הַיּ֜וֹם הַאֵדַ֣ע ׀ בֵּין־ט֣וֹב לְרָ֗ע אִם־יִטְעַ֤ם עַבְדְּךָ֙ אֶת־אֲשֶׁ֤ר אֹכַל֙ וְאֶת־אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁתֶּ֔ה אִם־אֶשְׁמַ֣ע ע֔וֹד בְּק֖וֹל שָׁרִ֣ים וְשָׁר֑וֹת וְלָמָּה֩ יִֽהְיֶ֨ה עַבְדְּךָ֥ עוֹד֙ לְמַשָּׂ֔א אֶל־אֲדֹנִ֖י הַמֶּֽלֶךְ׃ 37כִּמְעַ֞ט יַעֲבֹ֧ר עַבְדְּךָ֛ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וְלָ֨מָּה֙ יִגְמְלֵ֣נִי הַמֶּ֔לֶךְ הַגְּמוּלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 38יָֽשָׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ עַבְדְּךָ֣ כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה־ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ט֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ ס
39וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֗לֶךְ אִתִּי֙ יַעֲבֹ֣ר כִּמְהָ֔ם וַאֲנִי֙ אֶעֱשֶׂה־לּ֔וֹ אֶת־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תִּבְחַ֥ר עָלַ֖י אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ 40וַיַּעֲבֹ֧ר כָּל־הָעָ֛ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן וְהַמֶּ֣לֶךְ עָבָ֑ר וַיִּשַּׁ֨ק הַמֶּ֤לֶךְ לְבַרְזִלַּי֙ וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ וַיָּ֖שָׁב לִמְקֹמֽוֹ׃ ס
41וַיַּעֲבֹ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַגִּלְגָּ֔לָה וְכִמְהָ֖ן עָבַ֣ר עִמּ֑וֹ וְכָל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ וֶיעֱבִ֣רוּ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַ֕ם חֲצִ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ 42וְהִנֵּ֛ה כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּאִ֣ים אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־הַמֶּ֡לֶךְ מַדּוּעַ֩ גְּנָב֨וּךָ אַחֵ֜ינוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה וַיַּעֲבִ֨רוּ אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וְכָל־אַנְשֵׁ֥י דָוִ֖ד עִמּֽוֹ׃ ס
43וַיַּעַן֩ כָּל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה עַל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל כִּֽי־קָר֤וֹב הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֵלַ֔י וְלָ֤מָּה זֶּה֙ חָרָ֣ה לְךָ֔ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הֶאָכ֤וֹל אָכַ֨לְנוּ֙ מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־נִשֵּׂ֥את נִשָּׂ֖א לָֽנוּ׃ ס
44וַיַּ֣עַן אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֩ אֶת־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶֽשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֮ וְגַם־בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֨וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשֹׁ֛ון לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת־מַלְכִּ֑י וַיִּ֨קֶשׁ֙ דְּבַר־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
20
Obugoma bwa Sheba
1 Ahôla hali muntu muguma w’omurhima mumînya, izîno lyâge ye Sheba mwene Bikiri w’omu bûko bwa Benyamini, anacibûha omushekera ahamagaza erhi: «Ntà bushangire rhwankaba na Daudi, ntabyo rhushangîra na mwene Yese. Ngasi muguma abere omu mwâge, bene Israheli weee!» 2 Bene Israheli bôshi baciyegûla kuli Daudi banacishimbira Sheba mwene Bikiri. Ci bene Yuda bôhe banacisêra kuli mwâmi wâbo kurhenga oku Yordani kuhika aha Yeruzalemu. 3 Nnakuno ayisha aja aha mwâge, omu bwâmi bwâge aha Yeruzalemu, arhôla birya biherula byâge oku binali ikumi alisizire mpu bilange enyumpa yâge, abihira omu yindi nyumpa, anabihirakwo abalâlîzi. Abikombêra kwinjà ci arhacijaga nyumpa nguna nabyo banakabiyigalira ntyôla kuhika aha kufà kwabyo. Byalama nka bakana.
Amasa anigwa
4 Mwâmi anacibwîra Amasa erhi: «Onshubûlize bene Yuda bôshi omu nsiku isharhu nâwe obè hano.» 5 Amasa akanya aja ashûbûza bene Yuda, ci alegama arhalusa amango mwâmi amutwîraga. 6 Okubundi Daudi anacibwîra Abishayi, erhi: «Sheba mwene Bikiri yekôla muzibu kulusha Absalomu.» W’oyo orhôle engabo ya Nnawinyu, okanye omushimbulire oku arhacihika omu mirhundu mizibuzibu na ntyo obone amarhufuma.» 7 Bakunjukira oku matabâro. Nayo engabo ya Yowabu, Abanyakereti, Abapeleti na ngasi bandi banali ntwâli bôshi, barhenga aha Yeruzalemu mpu baj’ilwîsa Sheba mwene Bikiri. 8 Bali bakola bali hôfi n’ibuye linene libà aha Gabaoni erhi Amasa ayi sha ayêrekîre emunda bâli. Yowabu ali kenyire emishangi yâge y’amatabâro, n’oku nyanya yayo aliyambalirekwo omushumi gulikwo engôrho eri elûba, erhi ayihagarhire. Oku aja agenda erya ngôrho yaciyomôla. 9 Yowabu anacibwîra Amasa erhi: «K’odendezize mwene wîrhu?» Okuboko kulyo kwa Yowabu kwanacirhuluba obwânwa bwa Amasa, nka kumuhôbera. 10 Amasa a rhacikebagwa cici kuli erya ngôrho yali omu kuboko kwa Yowabu. Yowabu amubwabwarhula nayo enda, obula bwasheshukira oku idaho, arhacicirhamagya mpu ankamufunda yo bwa kabirhi: Amasa afa obwo. Yowabu bone omulumuna Abishayi banacihuma enjira yâbo bashimbire Sheba mwene Bikiri.
11 Muntu muguma w’omu bantu ba Yowabu, akanya aj’iyimanga hôfi na Amasa, ahamagaza erhi: «Oli kuli Yowabu, anali wa mwâmi ashimbe Yowabu!» 12 Agôla mango, Amasa erhi yeshi omukò gwamamufulungana omwôla njira. Olya mulume erhi abona oku olubaga lwôshi ludwîrhe lwasikanana, anacibulula Amasa, amurhenza mulya njira, amuheba omu ishwa anamubwikirakwo ecishuli bulya amabona ngasi yeshi wakamuhikaho kuyimanga adwîrhe ayimanga. 13 Erhi babà bamamurhenza omwôla njira lyo ngasi muguma ashub’ilongôla, akulikira Yowabu eyo munda banajaga bashimbulira Sheba mwene Bikiri.
Okuhwa kw’obugoma
14 Yowabu ahulukana amashanja gôshi ga bene Israheli kuhika aha Abeli Bet-Maaka, ngasi ezanali ntwâli za kuli Aba-Bikiriti zamukulikira. 15 Balinda bagorha Sheba, omu Abeli-Bet-Maaka banacizongolosa emirhi olunda lurhanzi lw’ecôla côgo c’amabuye, n’olubaga lwali bôshi na Yowabu lwarhôndêra okuhumba idaho mpu bacihongole.
16 Okubundi obwôla omukazi mwengehusi anacirhôndêra ahamagaza kurhenga mulyala lugo erhi: «Ala, muyumve, munyumve, mmuhunyire! Mubwîre Yowabu erhi: Oyegere hanôla nkubwîre.» 17 Yowabu anaciyegera olya mukazi amudôsa. erhi: «Ka we Yowabu bulya?» Anacishuza, erhi: «Neci niono.» Olya mukazi amubwîra erhi: «Yumva ebinwa bya mwambalikazi wâwe.» Naye ashuza erhi: «Ndwîrhe nayumvîrhiza.» 18 Olya mukazi anacimubwîra, erhi: «Obwali burhanzi bakazâg’iderha mpu: «Orhangigend’idôsa embûko ya Abeli na Dani erhi enkômedu y’olubaga lw’Israheli yahwire. 19 Woyo walonza okusherêza omurhundu guli nka muzire w’omu Israheli. Carhuma walonza okushâba olugo lwa Nyamubâho» Yowabu ashuza erhi: «Nanga, nanga, enkengêro za mwene ezôla zije kuli kwâni. 20 Ntal’ishâba ntanali sherêza. Okwôla ntakulikwo. 21 Ci muntu muguma w’omu birhondo bya Efrayimu, izîno lyâge ye Sheba mwene Bikiri, anagomire mwâmi Daudi. Mukamumpa yêne, hôshi aho, nanciyegûla oku lugo lwinyu.» Nyamukazi ashuza Yowabu, erhi: «Ala okw’irhwe lyâge, bakukweba lyo enyanya ly’ecôgo lirhogere emunda oli.» 22 Olya mukazi aj’irhondêreza olubaga birya binwa binjà, banacitwa irhwe lya Sheba mwene Bikiri, balikweba Yowabu. Naye abûha omushekera, baciyegûla kuli lulya lugo ngasi muguma ashubira aha mwâge. Yowabu naye ashubira e Yeruzalemu emunda mwâmi ali.
Abarhambo ha Daudi
23 Yowabu ye wali murhambo w’engabo y’abalwi omu bene Israheli bôshi, Benaya mugala wa Yehoyada ali murhambo w’Aba-Kereti n’Abapeleti. 24 Adorami ye wali oku bantu b’emikolo. Yehoshafati, mugala wa Ahiludi ye wali murhindisi w’emyandiko; Shiya ye wali mwandisi. 25 Sadoki na Abiyatari bo bali badâhwa. 26 Naye Ira, munya-Yairi ali mudâhwa wa Daudi.
2Samuel BHS 20
1וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין־לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַֽחֲלָה־לָ֨נוּ֙ בְּבֶן־יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיַּ֜עַל כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיָּבֹ֨א דָוִ֣ד אֶל־בֵּיתוֹ֮ יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֵ֣ת עֶֽשֶׂר־נָשִׁ֣ים ׀ פִּלַגְשִׁ֡ים אֲשֶׁ֣ר הִנִּיחַ֩ לִשְׁמֹ֨ר הַבַּ֜יִת וַֽיִּתְּנֵ֤ם בֵּית־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ וַֽיְכַלְכְּלֵ֔ם וַאֲלֵיהֶ֖ם לֹא־בָ֑א וַתִּהְיֶ֧ינָה צְרֻר֛וֹת עַד־י֥וֹם מֻתָ֖ן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת׃ ס
4וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק־לִ֥י אֶת־אִישׁ־יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃ 5וַיֵּ֥לֶךְ עֲמָשָׂ֖א לְהַזְעִ֣יק אֶת־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֕יחֶר מִן־הַמּוֹעֵ֖ד אֲשֶׁ֥ר יְעָדֽוֹ׃ ס
6וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־אֲבִישַׁ֔י עַתָּ֗ה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י מִן־אַבְשָׁל֑וֹם אַ֠תָּה קַ֞ח אֶת־עַבְדֵ֤י אֲדֹנֶ֨יךָ֙ וּרְדֹ֣ף אַחֲרָ֔יו פֶּן־מָ֥צָא ל֛וֹ עָרִ֥ים בְּצֻר֖וֹת וְהִצִּ֥יל עֵינֵֽנוּ׃ 7וַיֵּצְא֤וּ אַֽחֲרָיו֙ אַנְשֵׁ֣י יוֹאָ֔ב וְהַכְּרֵתִ֥י וְהַפְּלֵתִ֖י וְכָל־הַגִּבֹּרִ֑ים וַיֵּֽצְאוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃ 8הֵ֗ם עִם־הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר ׀ מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וּ וְעָלָ֞ו חֲג֥וֹר חֶ֨רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל־מָתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃ ס
9וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַעֲמָשָׂ֔א הֲשָׁל֥וֹם אַתָּ֖ה אָחִ֑י וַתֹּ֜חֶז יַד־יְמִ֥ין יוֹאָ֛ב בִּזְקַ֥ן עֲמָשָׂ֖א לִנְשָׁק־לֽוֹ׃ 10וַעֲמָשָׂ֨א לֹֽא־נִשְׁמַ֜ר בַּחֶ֣רֶב ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־יוֹאָ֗ב וַיַּכֵּהוּ֩ בָ֨הּ אֶל־הַחֹ֜מֶשׁ וַיִּשְׁפֹּ֨ךְ מֵעָ֥יו אַ֛רְצָה וְלֹא־שָׁ֥נָה ל֖וֹ וַיָּמֹ֑ת ס
וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו רָדַ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃ 11וְאִישׁ֙ עָמַ֣ד עָלָ֔יו מִֽנַּעֲרֵ֖י יוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר מִי֩ אֲשֶׁ֨ר חָפֵ֧ץ בְּיוֹאָ֛ב וּמִ֥י אֲשֶׁר־לְדָוִ֖ד אַחֲרֵ֥י יוֹאָֽב׃ 12וַעֲמָשָׂ֛א מִתְגֹּלֵ֥ל בַּדָּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמְּסִלָּ֑ה וַיַּ֨רְא הָאִ֜ישׁ כִּֽי־עָמַ֣ד כָּל־הָעָ֗ם וַיַּסֵּב֩ אֶת־עֲמָשָׂ֨א מִן־הַֽמְסִלָּ֤ה הַשָּׂדֶה֙ וַיַּשְׁלֵ֤ךְ עָלָיו֙ בֶּ֔גֶד כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ה כָּל־הַבָּ֥א עָלָ֖יו וְעָמָֽד׃ 13כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה מִן־הַֽמְסִלָּ֑ה עָבַ֤ר כָּל־אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃ 14וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכָל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה וְכָל־הַבֵּרִ֑ים ס
וַיִּקָּ֣לֲה֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ אַף־אַחֲרָֽיו׃ 15וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֨לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ סֹֽלְלָה֙ אֶל־הָעִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה׃ 16וַתִּקְרָ֛א אִשָּׁ֥ה חֲכָמָ֖ה מִן־הָעִ֑יר שִׁמְע֤וּ שִׁמְעוּ֙ אִמְרוּ־נָ֣א אֶל־יוֹאָ֔ב קְרַ֣ב עַד־הֵ֔נָּה וַאֲדַבְּרָ֖ה אֵלֶֽיךָ׃ 17וַיִּקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וַתֹּ֧אמֶר הָאִשָּׁ֛ה הַאַתָּ֥ה יוֹאָ֖ב וַיֹּ֣אמֶר אָ֑נִי וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שְׁמַע֙ דִּבְרֵ֣י אֲמָתֶ֔ךָ וַיֹּ֖אמֶר שֹׁמֵ֥עַ אָנֹֽכִי׃ 18וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁאֹ֧ל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ׃ 19אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃ פ
20וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֨ילָה֙ לִ֔י אִם־אֲבַלַּ֖ע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃ 21לֹא־כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן־בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ־אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשֹׁ֛ו מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃ 22וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־כָּל־הָעָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵֽעַל־הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
23וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל־הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־הַכְּרִֵי֖ וְעַל־הַפְּלֵתִֽי׃ 24וַאֲדֹרָ֖ם עַל־הַמַּ֑ס וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃ 25וּשְׁיָ֖א סֹפֵ֑ר וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃ 26וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד׃ ס
21
V. Enyûshûlo
Amango g’ecizombo n’okufà kwa bene wâbo Saulo
1 Amango Daudi ali mwâmi, omu cihugo mwanacizûka ecizombo ca myâka isharhu ekulikirine. Daudi akanya agend’idôsa embûko ya Nya mubâho, Nyamubâho anacimubwîra erhi: «Omukò guli kuli Saulo n’omulala gwâge bulya ayisire abantu b’e Gabaoni». 2 Mwâmi anacihamagala abantu b’e Gabaoni anacibabwîra, erhi: «Mubwîne mwene oku abâla bantu b’e Gabaoni barhàbagAbayahudi, ci babàga misigala y’Abanya-Amoriti, n’Abayahudi bali erhi bacigashire mpu barhankabahumakwo. Kurharhumaga Saulu arhalonza okubayîrha, lyo ayêrekana oku akunda bwenêne kulusha bene Israheli na bene Yuda.» 3 Daudi anacibwîra abôla bantu b’e Gabaoni erhi: «Bici nankamujirira na bici nankamuhongera lyo rhukûla ogûla mutuko, omu kashambala ka Lungwe?» 4 Abantu b’e Gabaoni bashuza, mpu: «Gurhali mwenda gwa nsaranga erhi gwa masholo rhujira emwa Saulu nîsi erhi omu mulala gwâge, kandi ku rhali kuderha mpu ali muntu bagwâsirwe okuyîrha omu Israheli». Nnakuno abashuza, erhi: «Bici biguma mudesirage? Nâni namujirira byo.» 5 Bamushuza mpu: «Oyôla muntu ye warhumaliraga analonza okurhuherêrekeza mpu irho ndo rhurhacilamaga muli bene Israheli. 6 Kuziga kukwânîne barhuhe bantu nda b’omu bâna bâge, rhubamanikire aha Gabaoni, embere za Nyamubâho, oku ntondo ya Nyamubâho». Nnakuno ashuza erhi: «Nnamubâho». 7 Ci mwâmi ababalira Mefibali mwene Yonatani, mugala wa Saulu erhi cihango cabali kwo cirhuma, embere za Nyamubâho, ekarhî ka Daudi na Yonatani, mugala wa Saulu. 8 Nnakuno agwârha banarhabana babirhi ba Rispa, mwâli wa Ayiya aburhiraga Saulu, Armoni na Mefibosheti na bandi banarhabana barhânu ba Mika, mwâli wa Saulu aburhaga bone Adriyeli, mugala wa Barzilayi w’e Mehola, 9 anacibaha abôla bantu b’e Gabaoni, nabo bagend’ibamanika oku ntondo, embere za Nyamubâho. Abo bantu nda bayîrhwa bôshi caligumiza, bafaga omu nsiku ntangiriza z’okusarhula emburho, erhi barhangira okurhema engano. 10 Rispa mwâli wa Ayiya, erhi aba amarhôla omwambalo gw’emishîbo, acibambira gwo oku ibuye. Anakabêra ahôla kurhenga agôla mango barhangira okurhema kuhika amango enkuba yahangukaga. Arhazigaga enyunyi z’emalunga zayîsh’ibarhondomola mûshi nîsi erhi ensimba zabalya budufu. 11 Banacimanyîsa Daudi olwôla Rispa mwa Ayiya, muherula wa Saulu ajiraga. 12 Daudi akanya aj’iyanka amavuha ga Saulu n’ag’omugala Yonatani emwa abarhambo b’e Yabeshi omu Galadi. Abôla bantu bwo bagamanulaga e Bet-Sheani, aha Abafilistini bagamanikaga galya mango bahimira Saulu aha Gilibowa. 13 Daudi anacirhenza ahôla ago mavuha ga Saulu n’ag’omugala Yonatani, bagayanka bagalunda haguma n’amavuha ga balyala bamanikagwa. 14 Ntyo babisha amavuha ga Saulu n’ag’omugala Yonatani ha guma n’ag’abôla bamanikagwa nabo, bagend’igabisha omu cihugo ca bene Benyamini, aha Sela, omu nshinda y’îshe Kishi, banajira nka oku mwâmi anal’irhegesire kwôshi. Buzinda bw’ahôla Lungwe arhulula agashanira ecihugo.
Okulwîsa Abafilistini
15 Lusiku luguma entumba yanacizûka ekarhî ka bene Israheli n’Abafilistini. Daudi ahunguluka n’abambali barhondêra okulwîsa Abafilistini, lero Daudi arhama. 16 Ago mango hali entwâli, Yishebibenobi omu bûko bwa Rafa. Itumu lyâge lyali lya buzirho bwa sikeli magana asharhu g’obuzirho bw’omulinga, anali ahagarhire engôrho mpyâhya. Oyo muntu ayisha ahiga mpu kuhika ayîrhe Daudi. 17 Abishayi mugala wa Seruya ayisha akôla al’irhabâla Daudi, atumirha olya Mufilistini amuyîrha. Okubundi abantu ba Daudi banacimulahiriza mpu: «Ntà mango wanaciyîshe mpu rhujè oku matabâro rhweshi, ntyo olek’izimya akamole ka Israheli».
18 Enyuma ly’aho eyindi ntumba yashub’izûka aha Gobe ekarhî k’abo n’Abafilistini, aho ago mango Sibekayi Munyahushi ayîrha Safi naye ali wa muli bene Rafa. 19 Kandi bashub’ikoza amatumu bôshi n’Abafilistini aha Gobe. Elehanani mugala wa Yayiri Oregimi w’e Betelehemu ayîrha Goliyati w’e Gati; olusârhi lw’itumu ly’oyo Goliyati lwali nka mulindizo gw’omuhunzi w’emigozi. 20 Ahôla hali muntu muguma mulimuli, ali agwêrhe minwe ndarhu oku ngasi kuboko na mano ndarhu ebwa ngasi kugulu, amano n’eminwe yâge byali makumi abirhi n’ini, naye ali w’omu bûko bwa Rafa. 21 Anacijacira Israheli ci Yehonatani, mugala wa Shimeyi w’omu bûko bwa bene wâbo Daudi amuyîrha. 22 Abôla bantu bani bali bene wâbo Rafa w’e Gali bôshi bakumba omu maboko ga Daudi n’aga bambali bâge.
2 Samuel BHS 21
1וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה ס
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל־שָׁאוּל֙ וְאֶל־בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת־הַגִּבְעֹנִֽים׃ 2וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם־מִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃ 3וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶת־נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃ 4וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־לָ֜יּ כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ 5וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל־גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ 6יֻנתַּן־לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה ס
וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃ 7וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מְפִי־בֹ֖שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֑וּל עַל־שְׁבֻעַ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּֽינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁאֽוּל׃ 8וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־שְׁ֠נֵי בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַת־אַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי׃ 9וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּ שְׁבַעְתָּ֖ים יָ֑חַד וְהֵ֨םָּ הֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים ִתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃ 10וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת־הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃ 11וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃ 12וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת־עַצְמ֤וֹת שָׁאוּל֙ וְאֶת־עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨ר תְּלָוּ֥ם שָׁ֨םָּ֙ הפְּלִשְׁתִּ֔ים בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת־שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃ 13וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ אֶת־עַצְמ֣וֹת שָׁא֔וּל וְאֶת־עַצְמ֖וֹת יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֑וֹ וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־עַצְמ֖וֹת הַמּוּקָעִֽים׃ 14וַיִּקְבְּר֣וּ אֶת־עַצְמוֹת־שָׁא֣וּל וִיהוֹנָֽתָן־בְּ֠נוֹ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן בְּצֵלָ֗ע בְּקֶ֨בֶר֙ קִ֣ישׁ אָבִ֔יו וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּעָתֵ֧ר אֱלֹהִ֛ים לָאָ֖רֶץ אַֽחֲרֵי־כֵֽן׃ פ
15וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃ 16וְיִשְׁבִּ֨ו בְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃ 17וַיַּֽעֲזָר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֨נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
18וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֗ה סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י אֶת־סַ֕ף אֲשֶׁ֖ר בִּילִדֵ֥י הָרָפָֽה׃ פ
19וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ בֶּן־יַעְרֵי֙ אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃ ס
20וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ מָדֹ֗ין וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃ 21וַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֨הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־שִׁמְעָ֖י אֲחִ֥י דָוִֽד׃ 22אֶת־אַרְבַּ֥עַת אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְהָרָפָ֖ה בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־דָּוִ֖ד וּבְיַ֥ד עֲבָדָֽיו׃ פ

22
Olulanga lwa Daudi
1 Daudi erhi Nyamubâho aba amamulikuza oku banzi bâge bôshi na kuli Saulu anaciyimba olwimbo. 2 Aderha erhi:
Nyakasane ye misî yâni ye lwakiro lwâni, Nyamuzinda ye Mucunguzi wâni.
3 Neci Nyamubâho y’ibuye lyâni, ncifulikamwo, ye mpenzi yâni ye na cisiki c’obuzîne bwâni.
Mucunguzi wâni, we wandikuzize omu ntambala.
4 Nayakuza olya wajire irenge, ye Nyamubâho, nafuma abanzi bani.
5 Bulya neci emigozi y’olufu yali yamanziriringa n’emigozi y’abâminya yali yamangezamwo omusisi.
6 Emigozi y’omu kuzimu yali hôfi h’okunziriringa, n’emirhego y’olufu yalikola enyêrekîre.
7 Omu malibûko gâni nabirikira Nyakasane, emunda Nyamuzinda wâni ali, nalaka nalakûla.
8 Naye oku ali omu ndâro yâge ayumva izù lyâni, omulenge gwâni gwanacihika omu marhwîri gâge.
Idaho lyajuguma lyageramwo omusisi, emitungo y’amalunga yadirhimana, yamânyuka erhi kugulumira kurhuma.
9 Ecigi catumbuka omu mazûlu gâge, engulumira yavubuka omu kanwa kâge yayisha
yasingonôla yanayisha yamokôla amasese gadukumbusire.
10 Ayunamya amalunga, ayandagala, erhi na ecitu c’endunduli ciri aha magulu gâge.
11 Ashonera kuli Kerubi, azurunduka n’empûsi y’ebyubi byâge.
12 Acihundikira endunduli nka nyumpa, kuguma n’emibumbuli y’amîshi n’ebirundo by’ebitù.
13 Omu ngulumira yali mushokolîre mwakacilashira amakala g’omuliro.
14 Nyamuzinda arhontomera emalunga, izù ly’Ow’enyanya lyashakanya omu malunga.
15 Abalasha emyampi yanacibashandabanya, abalikira omulazo gwabatulutumbya.
16 Lero babona obululi bw’enyanja, amakondo g’igulu gabwikûka erhi Nyamubâho akankama, gabwikûka n’omuhusi gw’empûsi gwarhengaga emazûlu gâge.
17 AnaciLambûla okuboko kwâge kurhenga eyôla nyanya, andikuza ankula emuhengere.
18 Andikuza oku mwanzi wâni wali mudârhi, andikûza oku banzi bani, n’obwo bo bali bazibu kundusha.
19 Bantera omu nsiku z’amalibûko, ci Nyamubâho aba ye nyamwegeme rwa wâni.
20 Ankwebire ahantu hagali, anyokwire bulya amantonya.
21 Nyamubâho angalulire nk’oku obushinganyanya bwâni bwanali, ampemba nk’oku amaboko gâni ganali mêru-kwêru.
22 Bulya nashimbire enjira za Nyamubâho, ntahenyaga amabî, ntaciye gulaga kuli Nyamubâho wâni.
23 Bulya obucîranuzi bwâge bôshi bwali embere zâni, ntajandikaga amarhegeko gâge.
24 Nanaciyôrha mwimâna emunda ali, nacilanga oku câha.
25 Nyamubâho anshubiza nk’oku obushinganyanya bwâni bwanali, nk’oku obucese bwâni bwanali omu masù gâge.
26 Omuntu mwinjà, nâwe onamulole kwinjà, omuntu mwimâna, nâwe onamuyêreke oku oli mwimâna.
27 Omuntu mwêru-kwêru, onamuyêreke oku oli mwêru-kwêru, ci endya lya we oyiyeshula.
28 We oyokôla olubaga luli omu marhabi, n’abacîbona onabayase obusù bwâwe.
29 Bulya we kamole kani Yâgirwa Nyamubâho. Nyamubâho ye omoleke ra omu mwizimya ndimwo.
30 Bulya oku burhabâle bwâwe nancirhunike oku bashombanyi bani,
oku burhabâle bwa Nyamuzinda wâni nagagambe oku côgo cizibu.
31 Nyamubâho!… Enjira yâge eba eshingânîne, akanwa ka Nyamubâho omu muliro kashukirwa.
Abâ mpenzi ya ngasi bôshi bacîkubagira ye.
32 Bulya ndi wundi Nyamuzinda okuleka Nyamubâho, ndi wundi ibuye Nyamwegemerwa kulusha Nyamuzinda wîrhu?
33 Nyamuzinda ye lwakiro ncîkubagira, ye oyokôla okunali obuzîne bwâni.
34 Amagulu gâni anagajire mabidu nka ga kashafu, anarhume nashigalika oku lwimana.
35 Ye okomereza enfune zâni oku ntambala, n’amaboko gâni ganafole omuherho gw’enshungurhi.
36 Wampire empenzi y’obucire bwâwe, n’obutudu bwâwe bunampeke enyanya.
37 Onagalihye ikano lyâni, na ntyo ntamango nakajuguma entege.
38 Namminike abashombanyi bani kuhika mbashandaze, ntanagaluka ntanacibamalîra.
39 Nabamalire, nabavungunyula, barhakaciyulubuka, bagugumikira aha magulu gâni.
40 Onanyunjuze misî nka naj’ilwa, n’abashombanyi bani obagombeze emunda ndi.
41 Abashombanyi bani onarhume banyêrekeza omugongo n’abashombanyi bani onarhume nabamalîra.
42 Banalole eyi n’eyi, ntâye wabalîkûza, bagalamire Nyamubâho arhanabashuze!
43 Nambavunyungule nka katulo k’idaho, mbahinogole nka byondo by’omu njira, mbakome nka nyale.
44 Wandikuzize omu bugoma bw’olubaga lwâni, wananga mpu onjire mwâmi w’amashanja,
olubaga ntayishigi lukôla lunkolera.
45 Abâna ba Abanya-mahanga bakola banyinginga, babalagaze burhahusa amarhwîri mpu lyo bayumva eci naderha. 46 Abâna ba Abanya-mahanga banashandabane, basige ebishagala byâbo bizibuzibu.
47 Aganze Nyamubâho, agishwe kabuye kani, aj’irenge Nyamuzinda y’i buye ly’obucire bwâni.
48 Nyamuzinda ye onyîhôlera, ye onahungumulira embaga aha magulu gâni.
49 Y’orhuma nayongoloka abashombanyi bani, yâgirwa we orhuma nafo kanana embere z’abânzi bani,
we ondikûza oku muntu w’akavulindi.
50 Co carhuma nakukuza ekarhî k’amashanja, Yâgirwa Nyamubâho, n’oku izîno lyâwe naziha olulanga.
51 Ashobozize olya ajiraga iragi linjinja, ayêrekana obwinjà bwâge emwa omushîgwa wâge, ye Daudi n’iburha lyâge ensiku zôshi.
2 Samuel BHS 22
1וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַֽיהוָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהוָ֥ה אֹת֛וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃
2וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י וּמְפַלְטִי־לִֽי׃
3אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃
4מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃ 5כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־מָ֑וֶת נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃
6חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹֽקְשֵׁי־מָֽוֶת׃
7בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאָזְנָֽיו׃
8וִַתְגָּעַ֤שׁ וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּֽי־חָ֥רָה לֽוֹ׃
9עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃
10וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃
11וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃
12וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת חַֽשְׁרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃
13מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ 14יַרְעֵ֥ם מִן־שָׁמַ֖יִם יְהוָ֑ה וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃
15וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖ק וַיָּהֹֽמם׃
16וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃
17יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃
18יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃
19יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃
20וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃
21יִגְמְלֵ֥נִי יְהוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃
22כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃
23כִּ֥י כָל־מִשְׁפָּטָ֖ו לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃
24וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃
25וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃
26עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃
27עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃
28וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֖יךָ עַל־רָמִ֥ים תַּשְׁפִּֽיל׃
29כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃
30כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃
31הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
32כִּ֥י מִי־אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃
33הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים דַּרְכִּֽו׃
34מְשַׁוֶּ֥ה רַגְלַ֖יו כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃
35מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶֽשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃
36וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃
37תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃
38אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃
39וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃
40וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃
41וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃
42יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃
43וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃
44וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֨נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם עַ֥ם לֹא־יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃
45בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּֽחֲשׁוּ־לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃
46בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃
47חַי־יְהוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃
48הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י וּמוֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃
49וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃
50עַל־כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃
51מִגְדֹּ֖יל יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ פ

23
Olulanga luzinda lwa Daudi
1 Alaga ebinwa bizinda bya Daudi:
Obugeremwa bwa Daudi mugala wa Yese,
obugeremwa bw’omuntu wahekagwa irenge n’Ow’enyanya,
ye olya mushîgwa wa Nyamuzinda wa Yakôbo, muzihi w’ennanga z’Israheli.
2 Omûka gwa Nyamubâho gwanderhiremwo, n’ecinwa câge cindi oku lulimi:
3 Nyamuzinda w’Israheli adesire, ibuye ly’Israheli ambwîzire erhi:
Orhegeka abantu n’obushinganyanya, arhegeka erhi anarhînya Nyamuzinda,
4 Kw’ anali kula bucanûla sêzi erhi izûba lishoshoka,
sêzi nka ntà lwikungu, linalangashane.
Na nka kula amango g’enkuba, olubala lufunûnuka ekuzimu.
5 Neci, enyumpa yâni edêkerîre omu masù ga Nyamuzinda.
Bulya ampire endagâno yâge y’ensiku n’amango,
eri nungêdu enalanzirwe bwinjà;
k’arhali yemeza obucire bwâni n’oburhabâle bwâge?
6 Abantu b’encuku, bo bene Belialic
kwo bali bôshi nka mishûgi mikabulire erhashamarhwa na nfune.
7 Omuntu wayihumakwo anarhôla ecûma
nîsi erhi lusarhi lw’itumu ayikwebe oku ciko esingônoke loshi.
Ezindi ntwâli za Daudi
8 Alaga amazîno g’entwâli za Daudi: Ishibali mugala wa Tahakimoni ahekaga ngabo ya bantu makumi asharhu. Azunguza itumu lyâge omu ngabo ya bantu magana gali munâni, abatumirha bafà oku irinda liguma. 9 Enyuma zâge akuheba Eleyazari, mugala wa Dodomunya-Ahohiti, muguma wa muli zirya ntwâli isharhu za Daudi amango bashandabanyagya Abafilistini, abali batwîre olugerêro mpu balwise bene Israheli aha Pasi-Damimu. 10 Okubacisoka oku murhezi arhôndera atumirha Abafilistini kuhika okuboko kwarhama, kwalinda kuga- ngabalira oku ngôrho. Nyamuzinda ayokôla olubaga lwâge olwo lusiku, n’erhi olubaga lushubira enyuma kwali kuyîsh’itungôla emirhumba. 11 Akuheba Shama mwene Êla, munya-Harari. Abafilistini banacitwa olugerêro aha Lehi, ahôla hali ishwa liyunjwîre nkole, olubaga lwarhôndêra okuyâka Abafilistini. 12 Ci yêne abahàgalika mulya karhi k’ishwa, afungira lirya ishwa anahima Abafilistini. Kandi Nyamubâho ayokôla ntyo olubaga lwâge bwenêne.
13 Kandi bantu basharhu omu ntwâli makumi gâge asharhu banacibu nguluka, gali mango ga kusârûla, babunguluka mpu bajà emunda Daudi ali omu bulumba bwa Adulami, n’obwo erhi Abafilistini batwîre olugerêro omu kabanda ka bene Refayimi. 14 Daudi ali omu lwako, nabo Abafilistini erhi ba twîre olugerêro aha Betelehcmu. 15 Daudi anacijamwo idulwe, aderha erhi: «Ndi wakacinywesa oku mîshi ga lirya iriba libà aha Betelehemu wâni?» 16 Zirya ntwâli oku zinali isharhu zaciha enjira omu karhî k’olugerêro lw’Abafilistini, bakanya bagend’idôma amîshi ahôla iriba ly’e Betelehemu. Bagabarhula bayisha bagahekire Daudi, ci Daudi arhalonzagya okuganywa. Ahâli h’okuganywa ajiramwo ecuhagizo (lukagulo) embere za Nyamubâho, anaciderha erhi: 17 «Nanga woliha Nyamubâho, ntankajira ntyôla; ka kurhali kuguma n’okunywa omukò gw’abâla bantu barhababaliri obuzîne bwâbo?» Daudi alahira ntyôla okunywa agôla mîshi. Ezo ntwâli zanacijira kwa bene okwo.
18 Abishayi mulumuna wa Yowabu mugala wa Seruya ali murhambo wa zindi ntwâli isharhu. Naye azunguza itumu lyâge omu bantu magana asharhu anabayîrha, aja ntyôla naye irenge muli ezôla ntwâli makumi asharhu. 19 Ye wali n’olukengwa muli ezôla ntwâli makumi asharhu, ye wanali murhano wazo ci konene arhalushaga balya bandi basharhu. 20 Benayahu mugala wa Yehoyada ali mwene muntu muguma wabaga ntwâli naye, ali amanyikîne oku ye kaheza-mbaga, abaga w’e Kabuseli. Ye wayirhaga balya bâna babirhi b’e Mowabu. Naye, lusiku luguma anacibunguluka ayirhira entale omw’iriba amango g’olukayu. 21 Ayîrha n’omuntu w’e Mîsiri, oyôla muntu ali wakurhinywa bwenêne erhi afumbasire n’itumu. Oyôla mwâna w’entwâli ayandagalira emunda ali erhi anafumbasire akarhi konene, amushugula lirya itumu anamuyirhamwo. 22 Lôla oku kwo ajizire ntyôla Beneyahu mwene Yehoyada, naye aja irenge muli ezôla ntwâli makumi asharhu. 23 Ali wa lukengwa muli galya makumi asharhu g’cntwâli, cikwônene arhahikaga kuli balya basharhu. Daudi amulira murhambo w’omurhwe gw’abalâlîzi bâge.
24 Asaheli mulumuna wa Yowabu naye ali wa muli zirya ntwâli makumi asharhu. Elehanani mugala wa Dodo naye w’e Betelehemu, abalimwo 25 Shama w’e Harodi; abalimwo Elika w’e Harodi; 26 na Helesi w’e Peleti, kuguma na Ira mugala wa Ikeshi, w’e Tekowa. 27 Abalimwo Abiyezeri, w’e Anatoti, Sibekayi w’e Husha. 28 Abalimwo Salmoni Muhohiti na Maharayi w’e Netofa. 29 Abalimwo Helebi mugala wa Bânâ w’e Netofa, na Itaya mugala wa Ribayi w’e Gibeya w’omu bûko bwa Benyamini. 30 Beneyahu w’e Pireyatoni, Hidaya w’omu kabanda ka Gaashi. 31 Abibali w’e Beti-ha-Araba, Azimaveti w’e Baburimi. 32 Eliaheba w’e Shaalboni, Yasheni w’e Gimuzo. 33 Yehonatani mwene Shama w’e Harari, Ahiyamu mugala wa Sharari w’e Harari. 34 Elifêleti mugala wa Ahasbayi w’e Beti-Maka, Eliamu mugala wa Ahitofeli w’e Gilo. 35 Hesrayi w’e Karmeli, Parayi w’e Arabi. 36 lgeyali mugala wa Natani w’e Soba, Bani w’e Gadi. 37 Seleki munya-Moniti Naharayi w’e Beroti, ye wakaz’igihaka emirasano ya Yowabu mugala wa Seruya. 38 Ira w’e Yatiri, Garebi w’e Yatiri. 39 Uriya munya-Hiti. Bôshi haguma bali makumi asharhu na nda.
BHS 2Samuel 23
1וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֨בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֨יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃
2ר֥וּחַ יְהוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי׃
3אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃
4וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃
5כִּֽי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּֽי־כָל־יִשְׁעִ֥י וְכָל־חֵ֖פֶץ כִּֽי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃
6וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃
7וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃ פ
8אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ הָֽעֶצְנִ֔ו עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽד׃
9וְאַחֲרָ֛ו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־דֹּדֹ֖י בֶּן־אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה ַגִּבֹּרִ֜ים עִם־דָּוִ֗ד בְּחָֽרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
10ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד ׀ כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־לְפַשֵּֽׁט׃ ס
11וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥א בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃
12וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ ס
13וַיֵּרְד֨וּ שְׁלֹשָׁ֜ים מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃
14וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
15וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃
16וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֨יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֨חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה׃
17וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָֽאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃ ס
18וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י ׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ הַשְּׁלֹשָׁ֔י וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃
19מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָֽא׃ ס
20וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִ רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־הָאֲרִ֛יה בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃
21וְהוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י אִ֣שׁר מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃
22אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ 23מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ ס
24עֲשָׂה־אֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 25שַׁמָּה֙ הַֽחֲרֹדִ֔י אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃ ס
26חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי׃ ס
27אֲבִיעֶ֨זֶר֙ הָֽעַנְּתֹתִ֔י מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי׃ ס
28צַלְמוֹן֙ הָֽאֲחֹחִ֔י מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי׃ ס
29חֵ֥לֶב בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י ס
אִתַּי֙ בֶּן־רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃ ס
30בְּנָיָ֨הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ׃ ס
31אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙ הָֽעַרְבָתִ֔י עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי׃ ס
32אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן׃ ס
33שַׁמָּה֙ הַֽהֲרָרִ֔י אֲחִיאָ֥ם בֶּן־שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי׃ ס
34אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּֽעֲכָתִ֑י ס
אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃ ס
35חֶצְרַו֙ הַֽכַּרְמְלִ֔י פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי׃ ס
36יִגְאָ֤ל בֶּן־נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה ס
בָּנִ֖י הַגָּדִֽי׃ ס
37צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י ס
נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י נֹשֵׂ֕אי כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה׃ ס
38עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃ ס
39אֽוּרִיָּה֙ הַֽחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ פ
24
Omubalè gwa bene Israheli
1 Oburhè bwa bene Israheli bwashub’igwârha Nyakasane, anacisunika Daudi kuli bo anamubwîra, erhi: «Kanya ojire omubalè gwa bene Israheli na bene Yuda». 2 Nnakuno anacibwîra Yowabu n’abarhambo b’engabo yâge bali bôshi erhi: «Kanyi mugend’ilâlika amashanja gôshi ga bene Israheli kurhenga e Dani kujà e Betisheba’ muganje abantu bôshi lyo mumanya omubalè gw’olubaga lwâni.» 3 Yowabu anacibwîra mwâmi, erhi: «Mâshi Nyamubâho Nyamuzinda wâwe ayûshûle olubaga lwâwe kali igana na kulusha oku luli ene. n’amasù ga mwâmi Nnawîrhu erhi ganabona; ci konene cirhumire mwâmi Nnawîrhu alonzize okujira ntyo?» 4 Ci kwônene akanwa ka mwâmi karhaluka akôla ka Yowabu n’aka abarhambo b’engabo. Yowabu n’abandi barhambo b’engabo balîkûla bajà bajira omubalè gwa bene Israheli.
5 Bayikira Yordani barhangirira e Aroweri n’omu lugo lwali omu lubanda, bajà emw’Abagaditi kuhika e Yazeri. 6 Banacihika omu Galadi n’omu cihugo c’Abahititi aha Kadeshi, lero bahika e Dani na kurhenga e Dani barhambikira e Sidoni. 7 Banacihika omu karhî ka olugo lwa Tiri n’omu ngasi lugo lw’Abahititi titi n’eza Abanya-Kanani bahika omu mahirinji Nêgebu g’emwa bene Yuda aha Bersheba. 8 Erhi babà bamahulukana ntyôla ecihugo côshi, bashubira e Yeruzalemu erhi hamagera myêzi mwenda na nsiku makumi abirhi. 9 Yowabu anaciyêreka Nnakuno omubalè gw’olubaga. Erhi omw’Israheli muli bihumbi magana gali munâni ga balume bakalwa n’engôrho, n’omu Yuda muli balume bihumbi magana arhânu.
Ecahira n’obwonjo bwa Nyakasane
10 Ci Daudi erhi aba amaganja abantu ntyôla, ayumwa omurhima gwadu rha, anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Najizire ecâha cinene mw’ebi bijiro. Ci Yâgirwa Nnâmahanga nkusengire ombabalire obwo bubî bwâni bulya isirhe likulu lyandimwo.» 11 Erhi buca erhi Daudi aba amazûka, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Gadi, mulêbi, ye wakazâg’ilêbera Daudi, kaderha erhi: 12 «Okanye ogend’ibwîra Daudi oku kwo Nyakasane adesire ntya: Nahira embere zâwe bintu bisharhu, wênene ocîshoge ciguma muli byo nankujirireco.» 13 Gadi akanya aja emwa Daudi anacimurhondereza kulya, anacimubwîra erhi: «K’olonzize ecizombo cimugwarhe myâka isharhu omu cihugo côshi nîsi erhi ojire myêzi isharhu wajà wayâka omushombanyi wayîsh’ikuhiva, nîsi kandi erhi walonza ecahira cîshinge nsiku isharhu omu cihugo câwe? Bunôla ololage wêne bici ocishozire, ngend’ibwîra nâni owantumaga.» 14 Daudi anacishuza Gadi, erhi: «Neci namarhindibuka wâni! Rhufirage erhi kwo omu maboko ga Nyamubâho, bulya obwonjo bwâge buba bunji, casinga ntakumbaga omu maboko g’abantu.» 15 Ntyo, Daudi acîshoga ecahira.
Gali mango ga kusârûla engano. Okubundi Lungwe anacirhuma ecahira Omu cihugo ca bene Israheli kurhenga sêzi ly’olwo lusiku, kuhika oku lusiku ali atwîre. Kurhenga aha Dani kuhika aha Betisheba’, kwafa bantu bihumbi makumi gali nda omu lubaga. 16 Malahika anacilambulira okuboko kuli Yeruzalemu mpu naye amusherezagye. Ci Nyamubâho ayumva obwonjo, anacibwîra olya malahika wajaga aheza olubaga erhi: «Kurhali kunyi okwo, ogalulage okuboko kwâwe.» Oyôla malahika wa Nyamubâho ali ayimanzire hôfi n’ecanikiro ca Aravna (Arauna)d munya-Yebusi. 17 Erhi Daudi abona oyôla malahika wajaga ayîrha abantu anacibwîra Nyakasane erhi: «Mâshi k’orhabwini oku nie najirize ecâha, nie najiraga agala mabî ci abôla buli busòe. Bubî buci bajizire? Okuboko kwâwe kubâge nie kujakwo n’oku nyumpa yâni.»
Oluhêrero lwayûbakwa
18 Olwo lusiku Gadi anacija emunda Daudi ali anacimubwîra, erhi: «Osôke okanye ogend’ihêrera Nyamubâho aha luhêrero lwa Aravna omunya-Yebusi. 19 Daudi anacisôkera eyôla nk’oku Gadi anamubwîraga, nk’oku Lungwe anali arhegesire. 20 Aravna erhi agalamira abona mwâmi n’abaganda bâge bayêrekîre emunda ali. Aravna ajaga ahûla engano. 21 Aravna anacihuluka, afukama afukamiriza embere za mwâmi, ak’amalanga kôshi kahwera okw’idaho. Aravna aderha erhi: «Waliha bici bidwîrhe Nnakuno aha mw’omwambali wâge?» Daudi anacishuza, erhi: «Nyîshire nti ompè ecîra canikiro nyûbakire ho Nyamubâho oluhêrero lyo eci cahira cirhenga oku lubaga.» 22 Aravna naye erhi: «Yâgirwa ocirhôle ojireho oku obwîne kuli kwinjà omu masù gâwe. N’ebimasha by’enterekêro bino woliha, n’emirindizo, haguma n’emirhamba zibe nshâli. 23 Yâgirwa ebyôla byôshi Aravna abihire mwâmi». Aravna anacishubiriza erhi: «Nyamubâho Nyamuzinda wâwe akugashanire Yâgirwa.» 24 Ci mwâmi anacishuza Aravna erhi: «Nanga, nalonza ongulize ecîra canikiro, nkuhè ensaranga bulya ntalonza nterekêre Nyamubâho enterekêro erhafaga cici». Daudi anacigula cirya canikiro na birya bimasha nsaranga sikeli makumi arhânu ga marhale. 25 Daudi anaciyûbakira Nyamubâho oluhêrero ahôla anacihêra enterekêro z’embâgwa n’ez’omurhûla emwa Nyamubâho. Ntyo Nyamubâho ababalira ecihugo n’ecôla cahira cahwa omu Israheli.
2 Samuel BHS 24
1וַיֹּ֨סֶף֙ אַף־יְהוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת־דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת־יְהוּדָֽה׃ 2וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־יוֹאָ֣ב ׀ שַׂר־הַחַ֣יִל אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ שֽׁוּט־נָ֞א בְּכָל־שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם׃ ס
3וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֶל־הָעָ֜ם כָּהֵ֤ם ׀ וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 4וַיֶּחֱזַ֤ק דְּבַר־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב וְעַ֖ל שָׂרֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיֵּצֵ֨א יוֹאָ֜ב וְשָׂרֵ֤י הַחַ֨יִל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לִפְקֹ֥ד אֶת־הָעָ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיַּעַבְר֖וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיַּחֲנ֣וּ בַעֲרוֹעֵ֗ר יְמִ֥ין הָעִ֛יר אֲשֶׁ֛ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֥חַל הַגָּ֖ד וְאֶל־יַעְזֵֽר׃ 6וַיָּבֹ֨אוּ֙ הַגִּלְעָ֔דָה וְאֶל־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּ֖ים חָדְשִׁ֑י וַיָּבֹ֨אוּ֙ דָּ֣נָה יַּ֔עַן וְסָבִ֖יב אֶל־צִידֽוֹן׃ 7וַיָּבֹ֨אוּ מִבְצַר־צֹ֔ר וְכָל־עָרֵ֥י הַחִוִּ֖י וְהַֽכְּנַעֲנִ֑י וַיֵּֽצְא֛וּ אֶל־נֶ֥גֶב יְהוּדָ֖ה בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 8וַיָּשֻׁ֖טוּ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֜אוּ מִקְצֵ֨ה תִשְׁעָ֧ה חֳדָשִׁ֛ים וְעֶשְׂרִ֥ים י֖וֹם יְרוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־חַ֨יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 10וַיַּ֤ךְ לֵב־דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־הָעָ֑ם ס
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהוָ֗ה חָטָ֤אתִי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲוֹ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃ 11וַיָּ֥קָם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר פ
וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃ 12הָל֞וֹךְ וְדִבַּרְתָּ֣ אֶל־דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֥ אַֽחַת־מֵהֶ֖ם וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ 13וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים ׀ רָעָ֣ב ׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ אִם־שְׁלֹשָׁ֣ה חֳ֠דָשִׁים נֻסְךָ֙ לִפְנֵֽי־צָרֶ֜יךָ וְה֣וּא רֹדְפֶ֗ךָ וְאִם־הֱ֠יוֹת שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֥ים דֶּ֨בֶר֙ בְּאַרְצֶ֔ךָ עַתָּה֙ דַּ֣ע וּרְאֵ֔ה מָה־אָשִׁ֥יב שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃ ס
14וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים רַֽחֲמָ֔ו וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃ 15וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה דֶּ֨בֶר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵהַבֹּ֖קֶר וְעַד־עֵ֣ת מוֹעֵ֑ד וַיָּ֣מָת מִן־הָעָ֗ם מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 16וַיִּשְׁלַח֩ יָד֨וֹ הַמַּלְאָ֥ךְ ׀ יְרֽוּשָׁלִַם֮ לְשַׁחֲתָהּ֒ וַיִּנָּ֤חֶם יְהוָה֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה וַ֠יֹּאמֶר לַמַּלְאָ֞ךְ הַמַּשְׁחִ֤ית בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ הָיָ֔ה עִם־גֹּ֖רֶן הָאֲוַ֥רְנָה הַיְבֻסִֽי׃ ס
17וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יְהוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ ׀ אֶֽת־הַמַּלְאָ֣ךְ ׀ הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֨אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃ פ
18וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהוָה֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן אֲרַ֥נְיָה הַיְבֻסִֽי׃ 19וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 20וַיַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־עֲבָדָ֔יו עֹבְרִ֖ים עָלָ֑יו וַיֵּצֵ֣א אֲרַ֔וְנָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ 21וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃ 22וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֨וְנָה֙ אֶל־דָּוִ֔ד יִקַּ֥ח וְיַ֛עַל אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑ו רְאֵה֙ הַבָּקָ֣ר לָעֹלָ֔ה וְהַמֹּרִגִּ֛ים וּכְלֵ֥י הַבָּקָ֖ר לָעֵצִֽים׃ 23הַכֹּ֗ל נָתַ֛ן אֲרַ֥וְנָה הַמֶּ֖לֶךְ לַמֶּ֑לֶךְ ס
וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֨וְנָה֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יִרְצֶֽךָ׃ 24וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אֲרַ֗וְנָה לֹ֤א כִּֽי־קָנ֨וֹ אֶקְנֶ֤ה מֵאֽוֹתְךָ֙ בִּמְחִ֔יר וְלֹ֧א אַעֲלֶ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י עֹל֣וֹת חִנָּ֑ם וַיִּ֨קֶן דָּוִ֤ד אֶת־הַגֹּ֨רֶן֙ וְאֶת־הַבָּקָ֔ר בְּכֶ֖סֶף שְׁקָלִ֥ים חֲמִשִּֽׁים׃ 25וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃

1KI – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Bâm
1 BÂMI
ECITABU CIRHANZI C’ABÂMI Melakhim מלכים
ECITABU CIRHANZI C’ABÂMI Melakhim מלכים
Enshokolezi
Ecitabu cirhanzi c’Abâmi cishambâla emyanzi mizinda y’akalamo ka mwâmi Daudi n’okushwinja emyanzi y’okuj’enyanya kw’obwâmi bwa Yuda.
Owayandikaga ebitabu by’Abâmi ahamirize ebi abwîne n’amasù gâge omu burhegesi n’omu bwôrhere bwa ngasi mwâmi. Abâmi bôshi b’e Israheli batwîrwa olubanja bulya bashimbaga olwiganyo lubi lw’omwâmi murhanzi: Yerobwâmi wajiraga amabî omu masù ga Nyamuzinda. Omu bâmi bw’omu cihugo ca Yuda, bâmi munâni bakuzibwa bulya bashimbire amarhegeko makulu ga Nnâmahanga.
Embaka zilushire ezindi zôshi ebyo bitabu bishambâlakwo kuli kubonekana kw’ecitabu c’okukengêza amarhegeko g’obwâmi bwa Yozwè. Ebyo bitabu bibirhi byo bijirwa n’emyanzi y’okukengêza amarhegeko gw’obushinganyanya. Bilonza okukomeza olu luderho: ishanja lishimba amarhegeko ga Nnâmahanga libà ligishe naye, na likagavuna lyanahanwa naye (1 BÂM 8; 2 BÂM 17).
Ebitabu by’abâmi birhukengêza «Omwanzi gw’okucunguka». Olubaga lwishogwa lwôshi lurhashimbaga irhegeko lya Nnâmahanga. Cikwône hali bantu baguma basungunu barhafukamiraga Nyamuzinda w’obunywesi; abo bemêzi babìkirira endagâno bajiraga huguma na Nyamuzinda.
Kuli kwa kurhangâza okubona Nyamuzinda akûla omulala gwa Daudi omu mbaka. Ciri cimanyîso oku Nyamuzindu arhankahindula endagâno yâge y’okurhukûla omu bujà. Arhurhumira Omuciza warhengaga omu mulala gwa Daudi.
Omu cigabi cizinda c’ecitabu ca kabirhi c’abâmi, barhushambâlira kurhi mwâmi w’e Babeli ababaliraga Yoyakini, mwâmi w’Abayuda; amukûla omu mpamikwa. Nyamuzinda ye langaliza abantu okubakûla omu bujà, okubacungula.
EBIRI OMU CITABU CIRHANZI C’ABÂMI

Obwâmi bwa Salomoni: cigabi 1-11
Yuda n’Israheli erhi bayûs’igomerana: cigabi 12-22
EBIRI OMU CITABU CA KABIRHI C’ABÂMI
Yuda n’Israheli kuhika oku bujà bwa Samariya: cigabi 1-17
Yuda kuhika oku bujà bwa Yeruzalemu: cigabi 18-25
1
1 ABÂMI
Okuyîma omu bya Daudi
Obushosi bwa Daudi n’obugoma bw’Adoniyasi
1 Mwâmi Daudi ali akola mushosi, n’emyâka erhi yamamugombya. Bakamuhundikira emishangi ci erhakâg’imujira idûrhu. 2 Abambali bamu bwîra, erhi : «Balongeze mwâmi Nnawîrhu omwâna-nyere w’omubikira; akabêra embere za mwâmi akamukolera n’okumulala omu cifuba lyo akayumva idû rhu.» 3 Banacilongereza omu cihugo c’Israheli côshi, omwâna-nyere mwinjinja, banacibandâna Abishagi w’e Shunemi, banacimuhêkera mwâmi. 4 Oyo mwâna-nyere ali mwinjà bwenêne, anaciba ye mukazi w’okulalîra mwâmi n’okumukolera ci mwâmi arhamumanyaga.
5 Lero Adoniyasi, mugala wa Hagiti erhi obucîbone buba bwamamujàmwo, akaderha, erhi : «Nie nabe mwâmi». Anacilonza engâlè n’ebiterusi, na bantu makumi arhânu birongôzi byâge. 6 N’obwo îshe arhamujiriraga ehibi ciru n’amango maguma omu kumuhakanya, erhi: «Kurhi oku wajira». Cikwône oyo Adoniyasi ali w’iranga linjà, ye wanalondaga Absalomu. 7 Banaciganîra bôshi na Yowabu mugala wa Seruya n’omudâhwa Abiyatari, banacirhabâla engabo ya Adoniyasi. Cikwônene omudâhwa Sadoki, Benayahu, mugala wa Yehoyada, Natani ye wali mulêbi Shimeyi, Reyi na ngasi zanali ntwâli za Daudi zôshi, barhakulikiraga Adoniyasi. 9 Adoniyasi anacirherekêra ebibuzi, empanzi n’amanina gashushagîre eEben-ha-Zoheleti, hôfi n’Ein-Rogweli, anacilâlika bene wâbo bôshi, ngasi bene mwâmi na ngasi bantu b’e Yudeya bambali ba mwâmi. 10 Ci arhalâlikaga oli omulêbi Natani, oli Benayahu, oli zirya ntwâli za Daudi ciru na mulumunawâge Salomoni.
Obwengehusi bwa Natani na Betisabeya
11 Okubundi Natani anacibwîra Betisabeya nnina wa Salomoni, erhi: «K’o rhacimanya oku Adoniyasi, mugala wa Hagiti akola mwâmi n’obwo mwâmi Daudi arhamanyiri? 12 Yumva nkubwîre ihano oku wajira lyo ociza obuzîne bwâwe n’obwa mugala wâwe Salomoni. 13 Okanye ojè emunda mwâmi Daudi ali omubwîre, erhi: «Mwâmi, yâgirwa nnawîrhu, k’arhali wêne olya walagânanaga na mwambalikazi wâwe erhi: Mugala wâwe Salomoni ye wayishiyîma omu byâni, ye wanabwârhala oku ntebe yâni? Carhumirage Adoniyasi aba ye okola mwâmi?» 14 Na muli agôla mango wayîsh’ishambâla mweshi na mwâmi nâni nanayisha enyuma zâwe ngereze halya ebinwa byâwe bigezire.»
15 Betisabeya anacikanya aja emunda mwâmi ali omu nyumpa yâge; mwâmi ali akola mushosi bwenêne, na Abishagi w’e Shunemi ye wakazâg’imukolera. 16 Betisabeya ayûnama ayûnamiriza embere za mwâmi; mwâmi anacimubwîra erhi: «Bici walonza?» 17 Naye anacishuza, erhi: «Yâgirwa Nnahamwîrhu, walaganyize mwambalikazi wâwe oku izîno lya Nyamubâho, erhi: Salomoni mugala wâwe, ye wayîsh’iyîma enyuma zâni ye wanabwârhala oku ntebe yâni. 18Alaga buno oku Adoniyasi ye okola mwâmi na mwâmi Nnahamwîrhu a rhamanyiri! 19 Anarherekîre empanzi, amanina gashushagîre n’ebibuzi mwandu, analâlika bagala ba mwâmi bôshi, omudâhwa Ebiyatari, Yowabu murha mbo w’engabo y’abalwi ba mwâmi, ci arhalâlisire omurhumisi wâwe Salomoni! 20 Cikwônene yâgirwa mwâmi Nnahamwîrhu, Israheli yeshi wêne ahizirekwo amasù, mpu omumanyîse ndi okwânîne okujà oku ntebe ya mwâmi Nnahamwîrhu. 21 Cikwônene amango mwâmi Nnahamwîrhu aba akola agwishîre haguma na bashakulûza, nie na mugala wâni Salomoni rhwanatumula.»
22 Oku acidwîrhe aderha ntyâla omulêbi Natani naye apamuka. 23 Banacige nd’imanyîsa mwâmi bamubwîra mpu: «Omulêbi Natani onôla». Anacija embere za mwâmi, anacifukamiriza embere zâge, ak’amalanga kahika oku idaho. 24 Natani anaciderha, erhi: «Yâgirwa mwâmi Nnahamwîrhu, wadesire erhi: “Adoniyasi ye wayîsh’iyîma omu byâni, ye wanayîsh’itamala oku ntebe yâni!” 25 Bulya anayandagîre ene, amanarherekêra empanzi, amanina gashushagîre, ebibuzi mwandu, amalâlika bagala ba mwâmi bôshi, abarhambo b’engabo ya mwâmi n’omudâhwa Abiyatari. Lolaga oku bakola badwîrhe balya bananywera embere zâge banakaderha mpu: “Alame mwâmi Adoniyasi!” 26 Cikwônene arhalâlisire oli niono mwambali wâwe, oli omudâhwa Sadoki, oli Benayahu, mugala wa Yehoyada, oli Salomoni murhumisi wâwe. 27 Akaba o kwôla emwa mwâmi Nnahamwîrhu kurhenzire, kuziga orhamanyîsize bambali bâwe ndi okwânîne aje oku ntebe ya Nnahamwîrhu, mwâmi enyuma zâge.»
Daudi acîshoga Salomoni mpu abè mwâmi
28 Mwâmi Daudi anacishuza, erhi: «Mpamagaliri Betisabeya.» Anacija embere za mwâmi ayimangayo. 29 Mwâmi anacilahira ibango, erhi: «Alame Nyamubâho owandikuzagyakwo abashombanyi bani bôshi!» 30 Bulya nk’oku nanakulaganyagya nkwigashira oku izîno lya Nyamuâaho Nyamuzinda w’Israheli amango nakubwîraga, nti: Salomoni mugala wâwe ye wânayime omu byâni, ye wanatamale oku ntebe yâni, neci, ene kwo najira ntyo.» 31 Betisabeya ayunama ayunamiriza, ak’amalanga kahika oku idaho, afukamîriza embere za mwâmi anaciderha, erhi: «Alame ensiku zôshi, Nnahamwîrhu mwâmi Daudi!» 32 Mwâmi Daudi anaciderha kandi erhi: «Mumpamagalire omudâhwa Sadoki, omulêbi Natani, Benayahu, mugala wa Yehoyada». Erhi babà bakola bali embere za mwâmi, 33 mwâmi anaciderha, erhi: «Murhôle bambali ba Nnaha mwinyu, mushoneze mugala wâni Salomoni oku cihêsi câni mumuyandagalize e Gihoni; 34 eyôla munda, omudâhwa Sadoki n’omulêbi Natani bamushîge amavurha g’okubà mwâmi w’Israheli; mubûhe emishekera munaderhe mpu: «Alame mwâmi Salomoni!» 35 Enyuma z’ahomuyinamuke muyîshe mumuyi mizize, ayishe aj’itamala oku ntebe yâni, anayime ahâli hani, bulya ye nyîmisi re mwâmi omu Israheli n’omu Buyahudi. 36 Benayahu mugala wa Yehoyada anacishuza mwâmi erhi: «Amen!» Ko na Nyamubâho Nyamuzinda wa Nnahamwîrhu anadesire ntyôla! 37 Kulya Nyamubâho ali na mwâmi, kwo anabêra na Salomoni, anayinjihya entebe yâge kulusha entebe ya Nnahamwîrhu Daudi!»
38 Omudâhwa Sadoki anaciyandagala bôshi n’omulêbi Natani, na Benayahu, mugala wa Yehoyada, abantu b’e Keriti n’ab’e Peleti, n’erhi babà bamashoneza Salomoni oku ndogomi y’îshe mwâmi Daudi banacimujàna e Gihoni. 39 Omudâhwa Sadoki anaciyanka ihembe lyamavurha omu ihêma, anacigashîga Salomoni, babûha emishekera, olubaga lwanaciderha, erhi: «Alame mwâmi Salomoni!» 40 Okubundi olubaga loshi lwanacisôka lwayisha lu muyimizize. Olubaga lwayisha lwaziha orhurhêra, lwasîma bwenêne; idaho lyageramwo omusisi erhi lubi lwâbo lurhuma.
Adoniyasi arhungwa n’obwôba
41 Adoniyasi, anaciyumva kuguma na balya bali balalisirwe bali bôshi naye, erhi banaciyûsa okulya ntya. Erhi ayumva omulenge gw’omushekera, Yowabu anaciderha, erhi: «Lubi n’ishababe lici eryo lyamayisha omu lugo?» 42 Oku acidwîrhe aderha ntya, lolà oku Yonatani mugala w’omudâhwa Abiyatari anaci pamuka. Adoniyasi anacimubwîra erhi: «Yisha bulya oli mulume, orhubwîre omwanzi mwinjà.» 43 Yonatani anacibwîra Adoniyasi, erhi: «Okuli Nnawîrhu Daudi anayîmisire Salomoni. 44 Mwâmi anarhumire omudâhwa Sadoki, omulêbi Natani, Benayahu, mugala wa Yehoyada abantu b’e Keriti na ab’e Peleti, banamushonîze oku cihêsi ca mwâmi. 45 Omudâhwa Sadoki n’omulêbi Natani bamushîgîre amavurha g’obwâmi aha Gihoni; kurhenga aho basôka n’omwîshingo na ntyo l’olwo lubi luli omu lugo: lw’olwo lubi mwayumva. 46 Ciru Salomoni anatamîre oku ntebe ya mwâmi. 47 Ciru na bambali ba Daudi bayishire balîkûza Daudi banacimubwîra, mpu: «Nyamuzinda wâwe ajire izîno lya Salomoni lijè irenge kulusha elyâwe, anakuze entebe yâge kulusha eyâwe! Mwâmi anayunamirîze erhi anali oku ncingo yâge.
48 Ciru na mwâmi yêne anadesire erhi: Ayâgirwe Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli, ye wampaga ene omuntu w’omu iburha lyâni mpu aje oku ntebe yâni, na nâni niene namanamubona n’amasù ganî» 49 Abali balalisirwe na Adoniyasi bôshi barhungwa n’obwôba; bayimuka ngasi muguma agera yâge yâge njira. 50 Adoniyasi omu kuyôboha Salomoni, ayimanga akanya agend’igwarhiriza oku bikwi by’oluhêrerof. 51 Omwanzi gwahikakwo Salomoni, mpu: «Adoniyasi ayôbohire mwâmi Salomoni n’oku agwarhirize oku bikwi by’oluhêrero amaderha, erhi: Mâshi mwâmi Salomoni acîgashe oku arhayirhe omwambali n’engôrho!» 52 Salomoni aderha, erhi: «Ankaba n’obwôrhere bw’omuntu mushinganyanya, ntà luviri lwagc ciru n’o luguma lwamurhengakwo; ci kwône ankaba agwêrhe ecâha, nanamuyîrha». 53 Salomoni arhegeka mpu bamushonôle oku luhêrero. Adoniyasi afukama embere za Salomoni. Naye Salomoni amubwîra, erhi: «Genda omu nyumpa yâwe».
1 Kings BHS 1
1וְהַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיְכַסֻּ֨הוּ֙ בַּבְּגָדִ֔ים וְלֹ֥א יִחַ֖ם לֽוֹ׃ 2וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ עֲבָדָ֗יו יְבַקְשׁ֞וּ לַאדֹנִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה וְעָֽמְדָה֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּתְהִי־ל֖וֹ סֹכֶ֑נֶת וְשָׁכְבָ֣ה בְחֵיקֶ֔ךָ וְחַ֖ם לַאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 3וַיְבַקְשׁוּ֙ נַעֲרָ֣ה יָפָ֔ה בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְצְא֗וּ אֶת־אֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית וַיָּבִ֥אוּ אֹתָ֖הּ לַמֶּֽלֶךְ׃ 4וְהַֽנַּעֲרָ֖ה יָפָ֣ה עַד־מְאֹ֑ד וַתְּהִ֨י לַמֶּ֤לֶךְ סֹכֶ֨נֶת֙ וַתְּשָׁ֣רְתֵ֔הוּ וְהַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יְדָעָֽהּ׃ 5וַאֲדֹנִיָּ֧ה בֶן־חַגִּ֛ית מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ וַיַּ֣עַשׂ ל֗וֹ רֶ֚כֶב וּפָ֣רָשִׁ֔ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו׃ 6וְלֹֽא־עֲצָב֨וֹ אָבִ֤יו מִיָּמָיו֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֖וּעַ כָּ֣כָה עָשִׂ֑יתָ וְגַם־ה֤וּא טֽוֹב־תֹּ֨אַר֙ מְאֹ֔ד וְאֹת֥וֹ יָלְדָ֖ה אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם׃ 7וַיִּהְי֣וּ דְבָרָ֔יו עִ֚ם יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֔ה וְעִ֖ם אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֑ן וַֽיַּעְזְר֔וּ אַחֲרֵ֖י אֲדֹנִיָּֽה׃ 8וְצָד֣וֹק הַ֠כֹּהֵן וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֜ע וְנָתָ֤ן הַנָּבִיא֙ וְשִׁמְעִ֣י וְרֵעִ֔י וְהַגִּבּוֹרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד לֹ֥א הָי֖וּ עִם־אֲדֹנִיָּֽהוּ׃ 9וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת־כָּל־אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל־אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 10וְֽאֶת־נָתָן֩ הַנָּבִ֨יא וּבְנָיָ֜הוּ וְאֶת־הַגִּבּוֹרִ֛ים וְאֶת־שְׁלֹמֹ֥ה אָחִ֖יו לֹ֥א קָרָֽא׃ 11וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל־בַּת־שֶׁ֤בַע אֵם־שְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֣וֹא שָׁמַ֔עַתְּ כִּ֥י מָלַ֖ךְ אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן־חַגִּ֑ית וַאֲדֹנֵ֥ינוּ דָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃ 12וְעַתָּ֕ה לְכִ֛י אִיעָצֵ֥ךְ נָ֖א עֵצָ֑ה וּמַלְּטִי֙ אֶת־נַפְשֵׁ֔ךְ וְאֶת־נֶ֥פֶשׁ בְּנֵ֖ךְ שְׁלֹמֹֽה׃ 13לְכִ֞י וּבֹ֣אִי ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְאָמַ֤רְתְּ אֵלָיו֙ הֲלֹֽא־אַתָּ֞ה אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ נִשְׁבַּ֤עְתָּ לַאֲמָֽתְךָ֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרַ֔י וְה֖וּא יֵשֵׁ֣ב עַל־כִּסְאִ֑י וּמַדּ֖וּעַ מָלַ֥ךְ אֲדֹנִיָֽהוּ׃ 14הִנֵּ֗ה עוֹדָ֛ךְ מְדַבֶּ֥רֶת שָׁ֖ם עִם־הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲנִי֙ אָב֣וֹא אַחֲרַ֔יִךְ וּמִלֵּאתִ֖י אֶת־דְּבָרָֽיִךְ׃ 15וַתָּבֹ֨א בַת־שֶׁ֤בֶע אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַחַ֔דְרָה וְהַמֶּ֖לֶךְ זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וַֽאֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית מְשָׁרַ֖ת אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃ 16וַתִּקֹּ֣ד בַּת־שֶׁ֔בַע וַתִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מַה־לָּֽךְ׃ 17וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֲדֹנִי֙ אַתָּ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתָּ בַּֽיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לַֽאֲמָתֶ֔ךָ כִּֽי־שְׁלֹמֹ֥ה בְנֵ֖ךְ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃ 18וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אֲדֹנִיָּ֖ה מָלָ֑ךְ וְעַתָּ֛ה אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יָדָֽעְתָּ׃ 19וַ֠יִּזְבַּח שֹׁ֥ור וּֽמְרִיא־וְצֹאן֮ לָרֹב֒ וַיִּקְרָא֙ לְכָל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְאֶבְיָתָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וּלְיֹאָ֖ב שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וְלִשְׁלֹמֹ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֹ֥א קָרָֽא׃ 20וְאַתָּה֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ עֵינֵ֥י כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלֶ֑יךָ לְהַגִּ֣יד לָהֶ֔ם מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אַחֲרָֽיו׃ 21וְהָיָ֕ה כִּשְׁכַ֥ב אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָ֑יו וְהָיִ֗יתִי אֲנִ֛י וּבְנִ֥י שְׁלֹמֹ֖ה חַטָּאִֽים׃ 22וְהִנֵּ֛ה עוֹדֶ֥נָּה מְדַבֶּ֖רֶת עִם־הַמֶּ֑לֶךְ וְנָתָ֥ן הַנָּבִ֖יא בָּֽא׃ 23וַיַּגִּ֤ידוּ לַמֶּ֨לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֖ה נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא וַיָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ עַל־אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ 24וַיֹּאמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ אֲדֹנִיָּ֖הוּ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃ 25כִּ֣י ׀ יָרַ֣ד הַיּ֗וֹם וַ֠יִּזְבַּח שֹׁ֥ור וּֽמְרִיא־וְצֹאן֮ לָרֹב֒ וַיִּקְרָא֩ לְכָל־בְּנֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וּלְשָׂרֵ֤י הַצָּבָא֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהִנָּ֛ם אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנִיָּֽהוּ׃ 26וְלִ֣י אֲנִֽי־עַ֠בְדֶּךָ וּלְצָדֹ֨ק הַכֹּהֵ֜ן וְלִבְנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע וְלִשְׁלֹמֹ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֹ֥א קָרָֽא׃ 27אִ֗ם מֵאֵת֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֹ֤א הוֹדַ֨עְתָּ֙ אֶֽת־עַבְדְּיךָ֔ מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אַחֲרָֽיו׃ ס
28וַיַּ֨עַן הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר קִרְאוּ־לִ֖י לְבַת־שָׁ֑בַע וַתָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 29וַיִּשָּׁבַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי־יְהוָ֕ה אֲשֶׁר־פָּדָ֥ה אֶת־נַפְשִׁ֖י מִכָּל־צָרָֽה׃ 30כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְתִּי לָ֜ךְ בַּיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרַ֔י וְה֛וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִ֖י תַּחְתָּ֑י כִּ֛י כֵּ֥ן אֶעֱשֶׂ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 31וַתִּקֹּ֨ד בַּת־שֶׁ֤בַע אַפַּ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֑לֶךְ וַתֹּ֕אמֶר יְחִ֗י אֲדֹנִ֛י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לְעֹלָֽם׃ פ
32וַיֹּ֣אמֶר ׀ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד קִרְאוּ־לִ֞י לְצָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ וּלְנָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְלִבְנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וַיָּבֹ֖אוּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 33וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לָהֶ֗ם קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ אֶת־עַבְדֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֔ם וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת־שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י עַל־הַפִּרְדָּ֖ה אֲשֶׁר־לִ֑י וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אֶל־גִּחֽוֹן׃ 34וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּתְקַעְתֶּם֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַאֲמַרְתֶּ֕ם יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ 35וַעֲלִיתֶ֣ם אַחֲרָ֗יו וּבָא֙ וְיָשַׁ֣ב עַל־כִּסְאִ֔י וְה֥וּא יִמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑י וְאֹת֤וֹ צִוִּ֨יתִי֙ לִֽהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־יְהוּדָֽה׃ 36וַיַּ֨עַן בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהֽוֹיָדָ֛ע אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אָמֵ֑ן כֵּ֚ן יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 37כַּאֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יִֽהְיֶ֣ עִם־שְׁלֹמֹ֑ה וִֽיגַדֵּל֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מִ֨כִּסֵּ֔א אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽד׃ 38וַיֵּ֣רֶד צָד֣וֹק הַ֠כֹּהֵן וְנָתָ֨ן הַנָּבִ֜יא וּבְנָיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֗ע וְהַכְּרֵתִי֙ וְהַפְּלֵתִ֔י וַיַּרְכִּ֨בוּ֙ אֶת־שְׁלֹמֹ֔ה עַל־פִּרְדַּ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיֹּלִ֥כוּ אֹת֖וֹ עַל־גִּחֽוֹן׃ 39וַיִּקַּח֩ צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן אֶת־קֶ֤רֶן הַשֶּׁ֨מֶן֙ מִן־הָאֹ֔הֶל וַיִּמְשַׁ֖ח אֶת־שְׁלֹמֹ֑ה וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ 40וַיַּעֲל֤וּ כָל־הָעָם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְהָעָם֙ מְחַלְּלִ֣ים בַּחֲלִלִ֔ים וּשְׂמֵחִ֖ים שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתִּבָּקַ֥ע הָאָ֖רֶץ בְּקוֹלָֽם׃ 41וַיִּשְׁמַ֣ע אֲדֹנִיָּ֗הוּ וְכָל־הַקְּרֻאִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וְהֵ֖ם כִּלּ֣וּ לֶאֱכֹ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע יוֹאָב֙ אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֥וּעַ קֽוֹל־הַקִּרְיָ֖ה הוֹמָֽה׃ 42עוֹדֶ֣נּוּ מְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֧ה יוֹנָתָ֛ן בֶּן־אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן בָּ֑א וַיֹּ֤אמֶר אֲדֹנִיָּ֨הוּ֙ בֹּ֔א כִּ֣י אִ֥ישׁ חַ֛יִל אַ֖תָּה וְט֥וֹב תְּבַשֵּֽׂר׃ 43וַיַּ֨עַן֙ יוֹנָתָ֔ן וַיֹּ֖אמֶר לַאֲדֹנִיָּ֑הוּ אֲבָ֕ל אֲדֹנֵ֥ינוּ הַמֶּֽלֶךְ־דָּוִ֖ד הִמְלִ֥יךְ אֶת־שְׁלֹמֹֽה׃ 44וַיִּשְׁלַ֣ח אִתּֽוֹ־הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְאֶת־נָתָ֣ן הַנָּבִ֗יא וּבְנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וְהַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וַיַּרְכִּ֣בוּ אֹת֔וֹ עַ֖ל פִּרְדַּ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 45וַיִּמְשְׁח֣וּ אֹת֡וֹ צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֣ן וְנָתָן֩ הַנָּבִ֨יא לְמֶ֜לֶךְ בְּגִח֗וֹן וַיַּעֲל֤וּ מִשָּׁם֙ שְׂמֵחִ֔ים וַתֵּהֹ֖ם הַקִּרְיָ֑ה ה֥וּא הַקּ֖וֹל אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃ 46וְגַם֙ יָשַׁ֣ב שְׁלֹמֹ֔ה עַ֖ל כִּסֵּ֥א הַמְּלוּכָֽה׃ 47וְגַם־בָּ֜אוּ עַבְדֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לְ֠בָרֵךְ אֶת־אֲדֹנֵ֜ינוּ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ יֵיטֵ֨ב אֱלֹהִ֜יך אֶת־שֵׁ֤ם שְׁלֹמֹה֙ מִשְּׁמֶ֔ךָ וִֽיגַדֵּ֥ל אֶת־כִּסְא֖וֹ מִכִּסְאֶ֑ךָ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ הַמֶּ֖לֶךְ עַל־הַמִּשְׁכָּֽב׃ 48וְגַם־כָּ֖כָה אָמַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ בָּר֨וּךְ יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן הַיּ֛וֹם יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִ֖י וְעֵינַ֥י רֹאֽוֹת׃ 49וַיֶּֽחֶרְדוּ֙ וַיָּקֻ֔מוּ כָּל־הַ֨קְּרֻאִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַאֲדֹנִיָּ֑הוּ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּֽוֹ׃ 50וַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א מִפְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 51וַיֻּגַּ֤ד לִשְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וְ֠הִנֵּה אָחַ֞ז בְּקַרְנ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֵאמֹ֔ר יִשָּֽׁבַֽע־לִ֤י כַיּוֹם֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אִם־יָמִ֥ית אֶת־עַבְדּ֖וֹ בֶּחָֽרֶב׃ 52וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֔ה אִ֚ם יִהְיֶ֣ה לְבֶן־חַ֔יִל לֹֽא־יִפֹּ֥ל מִשַּׂעֲרָת֖וֹ אָ֑רְצָה וְאִם־רָעָ֥ה תִמָּצֵא־ב֖וֹ וָמֵֽת׃ 53וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וַיֹּרִדֻ֨הוּ֙ מֵעַ֣ל הַמִּזְבֵּ֔חַ וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ שְׁלֹמֹ֖ה לֵ֥ךְ לְבֵיתֶֽךָ׃ פ
2
Amahano mazinda ga Daudi kuli Salomoni
1 Erhi ayumva ensiku zikola zimunyihire n’olufu lukola lumuli hôfi, Daudi anacirhumiza omugala Salomoni, anacimukomêreza amubwîra, erhi: 2 «Nie oyu nkola nyêrekîre emunda abandi bôshi bajà: ozibuhage oyêrekane oku onali mulume! 3 Oshimbulire amarhegeko ga Nyakasane Nyamuzinda wâwe, okulikire amajira gâge gôshi, omu kulanga amarhegeko gâge na ngasi bindi akanakuhûna byôshi nk’oku binayandisirwe omu citabu c’amarhegeko ga Mûsa. Aho wanayîsh’ihasha okuyunjuliza bwinjà byôshi ebi wajire n’ebi wanalalire okujira; 4 n’okwôla lyo Nyakasane ayunjuza kalya kanwa kâge ambwîraga, erhi: Bagala bâwe erhi bankacilanga bakanaba n’olugendo lwinja embere zâni n’omurhima n’iroho lyâbo lyôshi, hanakaz’iyôrha hali ow’omu mulala gwâwe oyîmire oku ntebe ya Israheli.
5 Nâwe wêne orhahabiri ebi Yowabug mwene Seruya anjirire, oku ajirire abarhambo babirhi b’engabo ya bene Israheli, Abneri mwene Neri na Amasa mwene Yeteri: abayisire amango g’omurhûla omu kulonza okucihôla oku mukò gwabulagagwa amango g’amatabâro, anyambisa ntyo omukò mwêru kwêru oku mukaba gwâni n’oku nkwêrho y’amagulu gâni. 6 Okole nk’oku o bwenge bwâwe bunakuhire, cikwônene orhazigaga emvîri zâge zabungulukira ekuzimu n’omurhûla buzira kuhanwa. 7 Kuli bene Barzilayi w’e Galadi, obaji rire aminja, babè baguma b’omu bakayîsh’ilya oku cibo câwe; bulya nabo kwo banjirire aminja ntyôla amango najaga nayaka mukulu wâwe Absalomu. 8 Ala oku ogwêrhe hôfi na nâwe Shimeyi, mugala wa Gera w’omu bene Benyamini w’e Bahurimi. Ye wampehêreraga okurhankaderhwa amango najaga e Mahmanayimi. Cikwônene, ebwa kubà amango ayishaga ankulikire kuhika oku lwîshi lwa Yordani, namulahirire oku izîno lya Nyamubâho namubwizire oku ntakakuyîrha n’engôrho. 9 Buno orhamuleke buzira kumuhana, bulya obà mushinganyanya, orhahabe oku wamujira, orhogeze emvi zâge ekuzimu erhi ziyunjwîre mukò.
10 Buzinda Daudi arhamuka haguma na bashakulûza, abishwa omu cishagala ca Daudi. 11 Daudi ali ayîmire omu Israheli myâka makumi ani: ayîma myâka nda aha Hebroni, na yindi makumi asharhu n’isharhu aha Yeruzalemu.
Olufu lwa Adoniyasi
12 Salomoni anacija oku ntebe y’îshe Daudi, n’obwâmi bwâge bwagandaza bwenêne. 13 Adoniyasi anaciyisha aj’emunda Betisabeya ali, ye nnina wa Salomoni, naye anacimudôsa, erhi: «Ka murhûla gukudwîrhe?» Naye ashuza erhi: «Neci murhûla nalonza.» 14 Anacishubirira aderha erhi: «Woliha, hali oku nakudôsa.» Nyamukazi erhi: «Derhaga.» 15 Anaciderha, erhi: «Omanyire oku obwâmi bwali bwâni, n’oku Israheli yeshi ali anyêrekîre nk’oku ba nkanayêrekera mwâmi. Cikwône obwâmi bwayîsh’ija handi, bwayîsh’ija emwa mulumuna wâni, bulya ye Nyamubmaho ali abuhîre. 16 Bunôla nkusengire kantu kaguma, orhakandahiraga!» 17 Nyamukazi anacimubwîra, erhi: «Kaderhe.» Naye anaciderha, erhi: «Nkusengire oj’ibwîra mwâmi Salomoni bulya manyire oku arhakulahirire – ampe nâni omukazi Abishagi w’e Shunemi.» 18 Betisabeya anacishuza, erhi: «Kwinjà, nayîsh’ibwîra mwâmi kuli okwo kwâwe.» 19 Betisabeya anacikanya aja emunda mwâmi ali agend’imushambalira ogwa Adoniyasi. Mwâmi anaciyimuka akola agend’iyankirira nnina, anaciyunamiriza embere zâge agal’itamala oku ntebe yâge y’obwâmi. Balêrha eyindi ntebe ya nnina wa mwâmi, naye amutamala ekulyo. 20 Okubundi anaciderha, erhi: «Ngwêrhe kantu kasungunu nd’isengera: Orhandahiriraga nâni.» Mwâmi anacishuza, erhi: «Sengeraga, nyâma bulya ntankakulahirira.» 21 Aderha, erhi: Ohè mwene winyu Adoniyasi ola musunamiti, Abishagi abè mukâge.» 22 Mwâmi Salomoni anacishuza abwîra nnina, erhi: Cirhumire obà Abishagi w’Omusunamiti ye ohûnira Adoniyasi? Muhûnire obwâmih erhi bwo bulya ali mukulu wâni, n’abadâhwa Abiyatari, na kuli Yowabu, mugala Seruya bali kuli ye. 23 Mwâmi Salomoni anacilahira okw’izîno lya Nyamubâho anaciderha, erhi: «Nyamuzinda anyirhe anampeze akaba arhali lufu olwo Adoniyasi acilongize muli ako kanwa! 24 Na bunôla, alame Nyamubâho, owanyîmikaga anantamaza oku ntebe ya larha Daudi, ye wananyûbakiraga enyumpa nk’oku yêne anaderhaga ene lyonêne Adoniyasi ayirhwe!» 25 Mwâmi Salomoni anacirhegeka Benayahu mugala wa Yehoyada mpu amutumirhe, anacifa.
Obuhanya kuli Abiyatari na Yowabu
26 Mwâmi anacibwîra omudâhwa Abiyatari, erhi: «Genda emwâwe e Anatoti, bulya okwânîne okuyîrhwa, cikwônene ntakuyirhise ene bulya wabarhwire omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho, embere za larha Daudi, na bulya walibusire na ngasi kwalibuzagya larha kwôshi.» 27 Salomoni anacilibirhakwo Abiyatari mpu irhondo arhacibaga mudâhwa wa Nyamubâho lyo kayunjula kalya kanwa Nyamubâho aderheraga enyumpa ya Heli aha Silo. 28 Omwanzi gwanacihikakwo Yowabu, bulya Yowabu ali olunda lwa Ado niyasi, n’obo arhali ajire olunda lwa Absalomu. Yowabu anayakira omu kâ-Nyamuzinda, anacigwarhiriza oku bikwi by’oluhêrero. 29 Banacikumanyîsa mwâmi Salomoni, mpu: Yowabu ayâkîre omu kaNyamuzinda yôla onali hôfi n’oluhêrero. Salomoni anacirhuma Benayahu mugala wa Yehoyada, erhi: 30 «Kanya, omutumirhe.» Erhi aja omu kâ-Nyamuzinda Banayahu anacibwîra Yowabu, erhi: «Mwâmi mpu: Ohuluke!» Naye anacishuza, erhi: «Nanga, ho nanafiraga ahâla.» Benayahu akanya ahekera mwâmi kalya kanwa, erhi: Kwo Yowabu anadesire ntya, kwo ananshuzize okûla.» 31 Mwâmi anacishuza Be nayahu, erhi: «Ojire nk’okwo anadesire, omutumirhe onamubîshe, ntyo wa ntenzakwo n’oku mulala gwâni gulya mukò mwêru kwêru Yowabu abulagaga buzira cirhumire. 32 Nyamubâho ayandagalize ogwomukò okw’irhwe lyâge, ye muntu wayirhaga bantu babirhi, bantu bashinganyanya, na binjà kumulusha, owabayirhaga n’engôrho buzira kumanyîsa larha Daudi: Abneri mugala wa Neri na murhambo w’engabo ya Israheli kuguma na Amasa mugala wa Yeteri, murhambo w’omurhwe gw’abalwi b’e Yuda. 33 Omukò gwâbo gwayandagalira okw’irhwe lya Yowabu n’oku iburha lyâge ensiku zôshi; cikwônene omurhûla gwayôrha guli kuli Daudi, oku iburha lyâge, oku nyumpa yâge, omulala gwâge, n’oku ntebe yâge erhi Nyakasane orhuma.» 34 Benayahu mugala wa Yehoyada anacisôka, atumirha Yowabu, amuyîrha, anacibishwa aha mwâge omu irûngu. 35 Mwâmi anacihira ahâli hâge, Benayahu mugala wa Yehoyada nka murhambo w’engabo y’abalwi bâge, mwâmi anayimika omudâhwa Sadoki ahâli ha Abiyatari.
Olwa Shimeyi
36 Mwâmi anacirhumiza mpu balerhe Shimeyi, anacimubwîra, erhi: «Oyû bake enyumpa aha Yeruzalemu onabereho, n’irhondo orhahîraga mpu warhengaho ojè halebe erhi halebe. 37 Amango wananarhenge yo oyikira omugezi gwa Kedroni, onamanye oku erhi olufu lwo na lwâwe.» 38 Shimeyi anacishuza mwâmi, erhi: «Akola kanwa kali kinja, okwôla Nnahamwîrhu, mwâmi amanaderha ko na mwambali wâwe akola ajira.» Shimeyi abêra nsiku zirhali nyi aha Yeruzalemu. 39 Cikwônene erhi kugera myâka isharhu, ka bambali ba Shimeyi babirhi barhayakira emwa Akishi, mugala wa Maaka, mwâmi w’e Gati. Banaciyîsh’ikumanyîsa Shimeyi, mpu: Lolà oku bambali bâwe yo bali e Gali.» 40 Shimeyi anayimuka, erhi abâ amashumika endogomi yâge, acibanda e Gali, emwa Akishi, akola ajalonzayo bambali bâge. 41 Banacimanyîsa Salomoni oku Shimeyi anarhenzire e Yeruzalemu aj’e Gati n’oku anarhenzireyo. 42 Mwâmi anacirhumiza Shimeyi anacimubwîra, erhi: «Ka ntakulahirizagya nanakukomêreza nti amango wagende mpu wajà lunda lulebe erhi olundi nti onamanyâge oku okufà kwo na kwâwe? K’orhanashuzagya, erhi: Ecôla cinwa nyumvîrhe ciri cinjà. 43 Carhumirage orhacilanga endahiro walahiriraga Nyakasane n’irhegeko nakuhaga?» 44 Mwâmi anacibwîra Shimeyi erhi: «Oyishi n’omurhima gwâwe gukumanyire mabî maci wajirire larha Daudi; Nyamubâho akubarhuza galya mabî gôshi wanajizire. 45 Ci mwâmi Salomoni yêhe agishwa n’entebe ya Daudi yazibuha embere za Nyamubâho.» 46 Mwâmi anacirhegeka Benayahu mugala wa Yehoyada, naye anacihuluka, aj’imutumirha, afa.
Ntyo obwâmi bwagandaza omu maboko ga Salomoni.
1 Kings BHS 2
1וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי־דָוִ֖ד לָמ֑וּת וַיְצַ֛ו אֶת־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 2אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ׃ 3וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־מִשְׁמֶ֣רֶת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לָלֶ֤כֶת בִּדְרָכָיו֙ לִשְׁמֹ֨ר חֻקֹּתָ֤יו מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְעֵדְוֺתָ֔יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֗יל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּפְנֶ֖ה שָֽׁם׃ 4לְמַעַן֩ יָקִ֨ים יְהוָ֜ה אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר עָלַי֮ לֵאמֹר֒ אִם־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת־דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֤כֶת לְפָנַי֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָׁ֑ם לֵאמֹ֕ר לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר־עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי־שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן־נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן־יֶ֨תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי־מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמָתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו׃ 6וְעָשִׂ֖יתָ כְּחָכְמָתֶ֑ךָ וְלֹֽא־תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל׃ ס
7וְלִבְנֵ֨י בַרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ תַּֽעֲשֶׂה־חֶ֔סֶד וְהָי֖וּ בְּאֹכְלֵ֣י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ כִּי־כֵן֙ קָרְב֣וּ אֵלַ֔י בְּבָרְחִ֕י מִפְּנֵ֖י אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיךָ׃ 8וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ שִֽׁמְעִ֨י בֶן־גֵּרָ֥א בֶן־הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֨נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא־יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב׃ 9וְעַתָּה֙ אַל־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה־לּ֔וֹ וְהוֹרַדְתָּ֧ אֶת־שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל׃ 10וַיִּשְׁכַּ֥ב דָּוִ֖ד עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃ פ
11וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ דָּוִד֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֔ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנִֽים׃ 12וּשְׁלֹמֹ֕ה יָשַׁ֕ב עַל־כִּסֵּ֖א דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַתִּכֹּ֥ן מַלְכֻת֖וֹ מְאֹֽד׃ 13וַיָּבֹ֞א אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן־חַגֵּ֗ית אֶל־בַּת־שֶׁ֨בַע֙ אֵם־שְׁלֹמֹ֔ה וַתֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם בֹּאֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃ 14וַיֹּ֕אמֶר דָּבָ֥ר לִ֖י אֵלָ֑יִךְ וַתֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ 15וַיֹּ֗אמֶר אַ֤תְּ יָדַ֨עַתְּ֙ כִּי־לִי֙ הָיְתָ֣ה הַמְּלוּכָ֔ה וְעָלַ֞י שָׂ֧מוּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל פְּנֵיהֶ֖ם לִמְלֹ֑ךְ וַתִּסֹּ֤ב הַמְּלוּכָה֙ וַתְּהִ֣י לְאָחִ֔י כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃ 16וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּשִׁ֖בִי אֶת־פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר׃ 17וַיֹּ֗אמֶר אִמְרִי־נָא֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י לֹֽא־יָשִׁ֖יב אֶת־פָּנָ֑יִךְ וְיִתֶּן־לִ֛י אֶת־אֲבִישַׁ֥ג הַשּׁוּנַמִּ֖ית לְאִשָּֽׁה׃ 18וַתֹּ֥אמֶר בַּת־שֶׁ֖בַע ט֑וֹב אָנֹכִ֕י אֲדַבֵּ֥ר עָלֶ֖יךָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וַתָּבֹ֤א בַת־שֶׁ֨בַע֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה לְדַבֶּר־ל֖וֹ עַל־אֲדֹנִיָּ֑הוּ וַיָּקָם֩ הַמֶּ֨לֶךְ לִקְרָאתָ֜הּ וַיִּשְׁתַּ֣חוּ לָ֗הּ וַיֵּ֨שֶׁב֙ עַל־כִּסְא֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם כִּסֵּא֙ לְאֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּ֖שֶׁב לִֽימִינֽוֹ׃ 20וַתֹּ֗אמֶר שְׁאֵלָ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֶ֣לֶת מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּ֖שֶׁב אֶת־פָּנָ֑י וַיֹּֽאמֶר־לָ֤הּ הַמֶּ֨לֶךְ֙ שַׁאֲלִ֣י אִמִּ֔י כִּ֥י לֹֽא־אָשִׁ֖יב אֶת־פָּנָֽיִךְ׃ 21וַתֹּ֕אמֶר יֻתַּ֖ן אֶת־אֲבִישַׁ֣ג הַשֻּׁנַמִּ֑ית לַאֲדֹנִיָּ֥הוּ אָחִ֖יךָ לְאִשָּֽׁה׃ 22וַיַּעַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֗וֹ וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת־אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי־לוֹ֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּד֣וֹל מִמֶּ֑נִּי וְלוֹ֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיוֹאָ֖ב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ פ
23וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשֹׁ֔ו דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ 24וְעַתָּ֗ה חַי־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי וַיּֽוֹשִׁיבַ֨ינִי֙ עַל־כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָֽשָׂה־לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ׃ 25וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בְּיַ֖ד בְּנָיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֑ע וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ ס
26וּלְאֶבְיָתָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אָמַ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ עֲנָתֹת֙ לֵ֣ךְ עַל־שָׂדֶ֔יךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ מָ֖וֶת אָ֑תָּה וּבַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה לֹ֣א אֲמִיתֶ֗ךָ כִּֽי־נָשָׂ֜אתָ אֶת־אֲר֨וֹן אֲדֹנָ֤י יְהוִֹה֙ לִפְנֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וְכִ֣י הִתְעַנִּ֔יתָ בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְעַנָּ֖ה אָבִֽי׃ 27וַיְגָ֤רֶשׁ שְׁלֹמֹה֙ אֶת־אֶבְיָתָ֔ר מִהְי֥וֹת כֹּהֵ֖ן לַֽיהוָ֑ה לְמַלֵּא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר עַל־בֵּ֥ית עֵלִ֖י בְּשִׁלֹֽה׃ פ
28וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד־יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נָס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 29וַיֻּגַּ֞ד לַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה כִּ֣י נָ֤ס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וְהִנֵּ֖ה אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁלַ֨ח שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע לֵאמֹ֖ר לֵ֥ךְ פְּגַע־בּֽוֹ׃ 30וַיָּבֹ֨א בְנָיָ֜הוּ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ צֵ֔א וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֣י פֹ֣ה אָמ֑וּת וַיָּ֨שֶׁב בְּנָיָ֤הוּ אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר יוֹאָ֖ב וְכֹ֥ה עָנָֽנִי׃ 31וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ עֲשֵׂה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר וּפְגַע־בּ֖וֹ וּקְבַרְתּ֑וֹ וַהֲסִירֹ֣תָ ׀ דְּמֵ֣י חִנָּ֗ם אֲשֶׁר֙ שָׁפַ֣ךְ יוֹאָ֔ב מֵעָלַ֕י וּמֵעַ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽי׃ 32וְהֵשִׁיב֩ יְהוָ֨ה אֶת־דָּמ֜וֹ עַל־רֹאשֹׁ֗ו אֲשֶׁ֣ר פָּגַ֣ע בִּשְׁנֵֽי־אֲ֠נָשִׁים צַדִּקִ֨ים וְטֹבִ֤ים מִמֶּ֨נּוּ֙ וַיַּהַרְגֵ֣ם בַּחֶ֔רֶב וְאָבִ֥י דָוִ֖ד לֹ֣א יָדָ֑ע אֶת־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ שַׂר־צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־עֲמָשָׂ֥א בֶן־יֶ֖תֶר שַׂר־צְבָ֥א יְהוּדָֽה׃ 33וְשָׁ֤בוּ דְמֵיהֶם֙ בְּרֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וּבְרֹ֥אשׁ זַרְע֖וֹ לְעֹלָ֑ם וּלְדָוִ֡ד וּ֠לְזַרְעוֹ וּלְבֵית֨וֹ וּלְכִסְא֜וֹ יִהְיֶ֥ה שָׁל֛וֹם עַד־עוֹלָ֖ם מֵעִ֥ם יְהוָֽה׃ 34וַיַּ֗עַל בְּנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיְמִתֵ֑הוּ וַיִּקָּבֵ֥ר בְּבֵית֖וֹ בַּמִּדְבָּֽר׃ 35וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע תַּחְתָּ֖יו עַל־הַצָּבָ֑א וְאֶת־צָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ נָתַ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ תַּ֖חַת אֶבְיָתָֽר׃ 36וַיִּשְׁלַ֤ח הַמֶּ֨לֶךְ֙ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֔י וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ בְּֽנֵה־לְךָ֥ בַ֨יִת֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם וְלֹֽא־תֵצֵ֥א מִשָּׁ֖ם אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ 37וְהָיָ֣ה ׀ בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְעָֽבַרְתָּ֙ אֶת־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת דָּמְךָ֖ יִהְיֶ֥ה בְרֹאשֶֽׁךָ׃ 38וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְעִ֤י לַמֶּ֨לֶךְ֙ ט֣וֹב הַדָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֧שֶׁב שִׁמְעִ֛י בִּירוּשָׁלִַ֖ם יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס
39וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיִּבְרְח֤וּ שְׁנֵֽי־עֲבָדִים֙ לְשִׁמְעִ֔י אֶל־אָכִ֥ישׁ בֶּֽן־מַעֲכָ֖ה מֶ֣לֶךְ גַּ֑ת וַיַּגִּ֤ידוּ לְשִׁמְעִי֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה עֲבָדֶ֖יךָ בְּגַֽת׃ 40וַיָּ֣קָם שִׁמְעִ֗י וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ גַּ֨תָה֙ אֶל־אָכִ֔ישׁ לְבַקֵּ֖שׁ אֶת־עֲבָדָ֑יו וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְעִ֔י וַיָּבֵ֥א אֶת־עֲבָדָ֖יו מִגַּֽת׃ 41וַיֻּגַּ֖ד לִשְׁלֹמֹ֑ה כִּי־הָלַ֨ךְ שִׁמְעִ֧י מִירוּשָׁלִַ֛ם גַּ֖ת וַיָּשֹֽׁב׃ 42וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֗י וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲל֧וֹא הִשְׁבַּעְתִּ֣יךָ בַֽיהוָ֗ה וָאָעִ֤ד בְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְהָֽלַכְתָּ֙ אָ֣נֶה וָאָ֔נָה יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַתֹּ֧אמֶר אֵלַ֛י ט֥וֹב הַדָּבָ֖ר שָׁמָֽעְתִּי׃ 43וּמַדּ֕וּעַ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֖ת שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶת־הַמִּצְוָ֖ה אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי עָלֶֽיךָ׃ 44וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־שִׁמְעִ֗י אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָדַע֙ לְבָ֣בְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ לְדָוִ֣ד אָבִ֑י וְהֵשִׁ֧יב יְהוָ֛ה אֶת־רָעָתְךָ֖ בְּרֹאשֶֽׁךָ׃ 45וְהַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בָּר֑וּךְ וְכִסֵּ֣א דָוִ֗ד יִהְיֶ֥ה נָכ֛וֹן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ 46וַיְצַ֣ו הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־בְּנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיֵּצֵ֕א וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְהַמַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה בְּיַד־שְׁלֹמֹֽה׃

3
Oku ngoma ya Salomoni
Salomoni aja omu buhya
1 Salomoni aba mukwi wa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri. Ayanka mwâli wa Faraoni aj’imuyûbakira omu lugo lwa Daudi, alinda ayûbaka eyâge nyumpa, enyumpa ya Nyakasane n’ecôgo c’amabuye cizongolosire Yeruzalemu. 2 Mw’ago mango olubaga lwagendekera okukaz’igashâniza oku ntondo bulya barhal’isag’iyûbaka enyumpa y’izîno lya Nyakasane. 3 Salomoni akengaga Nyakasane bwenêne, akashimbûlira amarhegeko g’îshe Daudi, ci erhi n’oku ntondo naye agend’ikarherekêrera n’okuyôkerakwo obukù.
Ebilôrho aha Gabaoni
4 Mwâmi anacija e Gabaoni agend’ihêra bulya lwo lwali luhêrero lukulu. Salomoni arhûla nterekêro cihumbi oku luhêreroi. 5 Lero Nyakasane abonekera Salomoni budufu omu bilôrho aho Gabaoni. Nyamuzinda amubwîra erhi: «Ombwîre eci nakuhà». 6 Salomoni erhi: «Wabêrire larha Daudi mwambali wâwe lukogo lunji bulya omu bijiro byâge byôshi ayôsire mushinganyanya embere zâwe wanayôrha omurhonyize kuhika wamuha omwâna oyîmire oku ntebe yâge kuhika buno. 7 Waliha Nyakasane Nyamuzinda wâni wêne wayîmikaga mwambali wâwe mwâmi aha larha Daudi n’obwo ndi mwâna murhò, ntamanyicirhegeke. 8 Mwambali wâwe y’oyu omu karhî k’olubaga lwâwe, lu baga lurhamanyirwi omubalè, lurhankamany’igerwa erhi kuganjwa, bulya luli buvu. 9 Oshobôze mwambali wâwe abè murhimanya, amanyirhegekaj olubaga lwâwe luli ntya, amanyirire aminja n’amabî.» 10 Ebyo Salomoni ashengaga byasîmîsa Nyamubâho. 11 Nyakasane amubwîra erhi: «Bulya oshenzire ebyo, ci orhahunyire okulama nsiku nyinji, orhahunyire obugale, orhahunyire okufà kw’abashombanyi bâwe, ci kulya kubà wahunyire oburhimanya n’obugula 12 kwo kurhumire okwo kwo nakujirira, nakuhà omurhima murhimanya na mwenge, okurhasag’ibonekana embere zâwe n’enyuma zâwe harhakabonekana oli akâwe. 13 Ciru nkola nakuhà n’ebi orhahûnyire: Bwo bugale n’irenge amango gôshi onali oku bwasi, ntà wundi mwâmi wayôrhe akâwe. 14 Okakulikim enjira zâni omu kushimbulira amarhegeko gâni aka sho Daudi, ensiku zâwe naziyûshûla.» 15 Salomoni asinsimuka ayumva oku bilôrho; ashubira e Yeruzalemu, agend’iyimanga embere ly’omucîmba gw’Amalaganyo, arhûla enterekêro y’omurhûla kandi abâgira ananywesa abambali bôshi.
Salomoni atwa olubajà
16 Ago mango bakazi babirhi ba mbaraga banaciyisha emalanga gâge. 17 Muguma muli bo anaciderha erhi: Rhwene oyu wîrhu mukazi, nyumpa nguma rhuba, nal’ingwishizize omwâna wâni aha burhambi bwâge omu nyumpa. 18 Nali nsiku isharhu mbusire, naye agal’iburha; rhwali nyumpa nguma, ntà wundi muntu wamuli, rhwali babirhi rbwenêne. 19 Mugala w’oyu wîrhu afà budufu, erhi amamugwishirakwo. 20 Azûka budufu erhi mwambalikazi wâwe ali iro, nali mugwishizize aha burhambi bwâge, amubagalira, n’owâge ofire amugwishiza aha burhambi bwâni. 21 Erhi nzûka sêzi nti nyonkêse omwâna nabugana anafire. Erhi mmuhenganula sêzi, nabona oku arhali ye mwâna naburhaga! 22 Olya wundi mukazi naye, erhi: «Kunywêrha! Mugala wâni yezîne na mugala wâge ye wafire.» Naye erhi nanga! mugala wâwe ye wafire na mugala wâni yezîne. Bombi kwo bakag’ibwirana embere za mwâmi. 23 Mwâmi erhi: «Oyu mpu mugala wâni yezîne na mugala wâwe ye wafire. N’owundi naye erhi kunywêrha! mugala wâwe ye wafire na mugala wâni yezîne. 24 Lero mwâmi, erhi: «Mumpè engôrho.» Balerhera mwâmi engôrho. 25 Mwâmi erhi: «Muberangule omwâna ozîne muhe ngasi muguma oluhande.» 26 Aho ôlya mukazi omwâna wâge ali azîne abwîra mwâmi, erhi: Omusisi gwamangera omu nda; muhanyi orhahîraga wajira ntyo, omulekere oyu mwâna ozîne, orhamuyîrhaga.» Ci owâbo erhi: «Omuberangule, amurhale kwo rhwe naye!» 27 Mwâmi erhi: «Muyanke oyu mwâna ozîne, murhamunigaga, mumuhè oyu mukazi murhanzi ye nnina.» 28 Omw’Israheli, bôshi bamanya oku mwâmi Salomoni atwaga olwo lubanja, bakenga mwâmi, bulya bamabona oku obushinganyanya n’obucîranuzi bwâge emwa Nyamuzinda burhenga.
1 Kings BHS 3
1וַיִּתְחַתֵּ֣ן שְׁלֹמֹ֔ה אֶת־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֣ח אֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה וַיְבִיאֶ֨הָ֙ אֶל־עִ֣יר דָּוִ֔ד עַ֣ד כַּלֹּת֗וֹ לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּיתוֹ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֶת־חוֹמַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִֽיב׃ 2רַ֣ק הָעָ֔ם מְזַבְּחִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת כִּ֠י לֹא־נִבְנָ֥ה בַ֨יִת֙ לְשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ פ
3וַיֶּאֱהַ֤ב שְׁלֹמֹה֙ אֶת־יְהוָ֔ה לָלֶ֕כֶת בְּחֻקּ֖וֹת דָּוִ֣ד אָבִ֑יו רַ֚ק בַּבָּמ֔וֹת ה֥וּא מְזַבֵּ֖חַ וּמַקְטִֽיר׃ 4וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ גִּבְעֹ֨נָה֙ לִזְבֹּ֣חַ שָׁ֔ם כִּ֥י הִ֖יא הַבָּמָ֣ה הַגְּדוֹלָ֑ה אֶ֤לֶף עֹלוֹת֙ יַעֲלֶ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה עַ֖ל הַמִּזְבֵּ֥חַ הַהֽוּא׃ 5בְּגִבְע֗וֹן נִרְאָ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים שְׁאַ֖ל מָ֥ה אֶתֶּן־לָֽךְ׃ 6וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה אַתָּ֨ה עָשִׂ֜יתָ עִם־עַבְדְּךָ֙ דָוִ֣ד אָבִי֮ חֶ֣סֶד גָּדוֹל֒ כַּאֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ לְפָנֶ֜יךָ בֶּאֱמֶ֧ת וּבִצְדָקָ֛ה וּבְיִשְׁרַ֥ת לֵבָ֖ב עִמָּ֑ךְ וַתִּשְׁמָר־ל֗וֹ אֶת־הַחֶ֤סֶד הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה וַתִּתֶּן־ל֥וֹ בֵ֛ן יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסְא֖וֹ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 7וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י אַתָּה֙ הִמְלַ֣כְתָּ אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ תַּ֖חַת דָּוִ֣ד אָבִ֑י וְאָֽנֹכִי֙ נַ֣עַר קָטֹ֔ן לֹ֥א אֵדַ֖ע צֵ֥את וָבֹֽא׃ 8וְעַ֨בְדְּךָ֔ בְּת֥וֹךְ עַמְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתָּ עַם־רָ֕ב אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִמָּנֶ֛ה וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ 9וְנָתַתָּ֨ לְעַבְדְּךָ֜ לֵ֤ב שֹׁמֵ֨עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט אֶֽת־עַמְּךָ֔ לְהָבִ֖ין בֵּֽין־ט֣וֹב לְרָ֑ע כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לִשְׁפֹּ֔ט אֶת־עַמְּךָ֥ הַכָּבֵ֖ד הַזֶּֽה׃ 10וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנָ֑י כִּ֚י שָׁאַ֣ל שְׁלֹמֹ֔ה אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ 11וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֵלָ֗יו יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר שָׁאַ֜לְתָּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־שָׁאַ֨לְתָּ לְּךָ֜ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים וְלֹֽא־שָׁאַ֤לְתָּ לְּךָ֙ עֹ֔שֶׁר וְלֹ֥א שָׁאַ֖לְתָּ נֶ֣פֶשׁ אֹיְבֶ֑יךָ וְשָׁאַ֧לְתָּ לְּךָ֛ הָבִ֖ין לִשְׁמֹ֥עַ מִשְׁפָּֽט׃ 12הִנֵּ֥ה עָשִׂ֖יתִי כִּדְבָרֶ֑יךָ הִנֵּ֣ה ׀ נָתַ֣תִּי לְךָ֗ לֵ֚ב חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן אֲשֶׁ֤ר כָּמ֨וֹךָ֙ לֹא־הָיָ֣ה לְפָנֶ֔יךָ וְאַחֲרֶ֖יךָ לֹא־יָק֥וּם כָּמֽוֹךָ׃ 13וְגַ֨ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־שָׁאַ֨לְתָּ֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ גַּם־עֹ֖שֶׁר גַּם־כָּב֑וֹד אֲ֠שֶׁר לֹא־הָיָ֨ה כָמ֥וֹךָ אִ֛ישׁ בַּמְּלָכִ֖ים כָּל־יָמֶֽיךָ׃ 14וְאִ֣ם ׀ תֵּלֵ֣ךְ בִּדְרָכַ֗י לִשְׁמֹ֤ר חֻקַּי֙ וּמִצְוֺתַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֖ךְ דָּוִ֣יד אָבִ֑יךָ וְהַאַרַכְתִּ֖י אֶת־יָמֶֽיךָ׃ ס
15וַיִּקַ֥ץ שְׁלֹמֹ֖ה וְהִנֵּ֣ה חֲל֑וֹם וַיָּב֨וֹא יְרוּשָׁלִַ֜ם וַֽיַּעֲמֹ֣ד ׀ לִפְנֵ֣י ׀ אֲר֣וֹן בְּרִית־אֲדֹנָ֗י וַיַּ֤עַל עֹלוֹת֙ וַיַּ֣עַשׂ שְׁלָמִ֔ים וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָֽיו׃ פ
16אָ֣ז תָּבֹ֗אנָה שְׁתַּ֛יִם נָשִׁ֥ים זֹנ֖וֹת אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖דְנָה לְפָנָֽיו׃ 17וַתֹּ֜אמֶר הָאִשָּׁ֤ה הָֽאַחַת֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אֲנִי֙ וְהָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את יֹשְׁבֹ֖ת בְּבַ֣יִת אֶחָ֑ד וָאֵלֵ֥ד עִמָּ֖הּ בַּבָּֽיִת׃ 18וַיְהִ֞י בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ לְלִדְתִּ֔י וַתֵּ֖לֶד גַּם־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲנַ֣חְנוּ יַחְדָּ֗ו אֵֽין־זָ֤ר אִתָּ֨נוּ֙ בַּבַּ֔יִת זוּלָתִ֥י שְׁתַּֽיִם־אֲנַ֖חְנוּ בַּבָּֽיִת׃ 19וַיָּ֛מָת בֶּן־הָאִשָּׁ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑יְלָה אֲשֶׁ֥ר שָׁכְבָ֖ה עָלָֽיו׃ 20וַתָּקָם֩ בְּת֨וֹךְ הַלַּ֜יְלָה וַתִּקַּ֧ח אֶת־בְּנִ֣י מֵֽאֶצְלִ֗י וַאֲמָֽתְךָ֙ יְשֵׁנָ֔ה וַתַּשְׁכִּיבֵ֖הוּ בְּחֵיקָ֑הּ וְאֶת־בְּנָ֥הּ הַמֵּ֖ת הִשְׁכִּ֥יבָה בְחֵיקִֽי׃ 21וָאָקֻ֥ם בַּבֹּ֛קֶר לְהֵינִ֥יק אֶת־בְּנִ֖י וְהִנֵּה־מֵ֑ת וָאֶתְבּוֹנֵ֤ן אֵלָיו֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֛ה לֹֽא־הָיָ֥ה בְנִ֖י אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדְתִּי׃ 22וַתֹּאמֶר֩ הָאִשָּׁ֨ה הָאַחֶ֜רֶת לֹ֣א כִ֗י בְּנִ֤י הַחַי֙ וּבְנֵ֣ךְ הַמֵּ֔ת וְזֹ֤את אֹמֶ֨רֶת֙ לֹ֣א כִ֔י בְּנֵ֥ךְ הַמֵּ֖ת וּבְנִ֣י הֶחָ֑י וַתְּדַבֵּ֖רְנָה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 23וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֣את אֹמֶ֔רֶת זֶה־בְּנִ֥י הַחַ֖י וּבְנֵ֣ךְ הַמֵּ֑ת וְזֹ֤את אֹמֶ֨רֶת֙ לֹ֣א כִ֔י בְּנֵ֥ךְ הַמֵּ֖ת וּבְנִ֥י הֶחָֽי׃ פ
24וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ קְח֣וּ לִי־חָ֑רֶב וַיָּבִ֥אוּ הַחֶ֖רֶב לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 25וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ גִּזְר֛וּ אֶת־הַיֶּ֥לֶד הַחַ֖י לִשְׁנָ֑יִם וּתְנ֤וּ אֶֽת־הַחֲצִי֙ לְאַחַ֔ת וְאֶֽת־הַחֲצִ֖י לְאֶחָֽת׃ 26וַתֹּ֣אמֶר הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־בְּנָ֨הּ הַחַ֜י אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ כִּֽי־נִכְמְר֣וּ רַחֲמֶיהָ֮ עַל־בְּנָהּ֒ וַתֹּ֣אמֶר ׀ בִּ֣י אֲדֹנִ֗י תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת אַל־תְּמִיתֻ֑הוּ וְזֹ֣את אֹמֶ֗רֶת גַּם־לִ֥י גַם־לָ֛ךְ לֹ֥א יִהְיֶ֖ה גְּזֹֽרוּ׃ 27וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑הוּ הִ֖יא אִמּֽוֹ׃ 28וַיִּשְׁמְע֣וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּשְׁפָּט֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפַ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־חָכְמַ֧ת אֱלֹהִ֛ים בְּקִרְבּ֖וֹ לַעֲשֹׂ֥ות מִשְׁפָּֽט׃ ס
4
Abarhambo b’emirhwe ya Salomoni
1 Mwâmi Salomoni ayîma ecihugo c’Israheli côshi. 2 Abarhambo bâge bali babà: Azariyahu, mwene Sadoki, mudâhwa, 3 Elihorefi na Ahiya, mwene Shisha, bandisi. Yozafati, mugala wa Ahiludi, murhindisi. 4 Benayahu, mwene Yehoyada, murhambo w’engabo y’abalwi. Sadoki n’ Abiyatari, badâhwa 5 Azariyahu, mwene Natani murhambo wa barhambo, Zabudi, mwene Natani, mudâhwa na mwîra wa mwâmi, 6 Ahishari, cibwindi c’omu nyumpa ya mwâmi. Eliyahu, mugala wa Yowabu, murhambo w’abasirika. Adonirami, mugala wa Abda, murhambo w’abanyakasi.
7 Salomoni ali agwêrhe barhambo ikumi na babirhi omu cihugo côshi c’Israheli, bo bakag’ilêrha ebiryo bilibwa aha bwâmi; ngasi muguma agwêrhe ogwâge mwêzi g’okurhûla. 8 Amazîno g’abo barhambo gaga: Bene-Huri, w’omu mirhezi y’e Efrayimu. 9 Bene-Dekeri e Makasi, e Shaalbimu, e Bet-Shemeshi na Eloni-Bet Hanani. 10 Bene-Hesedi w’aha Aruboti; ali agwêrhe na Soko n’ecihugo côshi c’e Heferi. 11 Bene-Abinadabu ali arhegesire entambirhambi z’e Dori; mukâge ye wali Tafata, mwâli wa Salomoni. 12 Bâna, mwene Ahiludi, erhi arhambula e Tanaka n’e Megido na kuhika e Yokimeyamu, n’e Beti-Sheani yôshi ebibikanwa na Sartani enyanya ly’e Yizreeli, kukahika e Abeli-Mehola ishiriza ly’e Sartani. 13 Bene Geberi enyanya ly’e Galadi kuhika oku cishagala c’e Yayiri emwa bene Menashè, abayûbaka e Galadi. Ali arhegesire ecihugo c’e Argobu cibà e Bashani, bishagala binene makumi gali ndarhu, bizonzirwe n’e byôgo n’empamikizo y’amarhale. 14 Ahinadabu mwene Ido aha Mahanayimu. 15 Ahimasi e Nefutali, naye ali ayiankire Salomoni omwâli oderhwa Basmati. 16 Bâna mugala wa Hushayi akâg’irhegeka e Asheri n’e Beyaloti. 17 Yehozafati mwene Paruwah omu Isakari. 18 Shimeyi mugala wa Êla omu Benyamini. 19 Geberi mwene Uri arhegeka ecihugo ca Gadi, eca Sihoni mwâmi wa Abamoriti n’ecihugo ca Ogu, mwâmi wa Bashani. Hali n’omurhambo w’engabo orharhengaga omu cihugo. 20 Bene Yuda na bene Israheli bali banji, banji nka mushenyi gw’oku nyanja: bakalya bananywa, banalama n’omurhûla.
1 Kings BHS 4
1וַֽיְהִי֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
2וְאֵ֥לֶּה הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁר־ל֑וֹ עֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־צָד֖וֹק הַכֹּהֵֽן׃ ס
3אֱלִיחֹ֧רֶף וַאֲחִיָּ֛ה בְּנֵ֥י שִׁישָׁ֖א סֹפְרִ֑ים יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃ 4וּבְנָיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֖ע עַל־הַצָּבָ֑א וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃ ס
5וַעֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־נָתָ֖ן עַל־הַנִּצָּבִ֑ים וְזָב֧וּד בֶּן־נָתָ֛ן כֹּהֵ֖ן רֵעֶ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ 6וַאֲחִישָׁ֖ר עַל־הַבָּ֑יִת וַאֲדֹנִירָ֥ם בֶּן־עַבְדָּ֖א עַל־הַמַּֽס׃ ס
7וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ חֹ֧דֶשׁ בַּשָּׁנָ֛ה יִהְיֶ֥ה עַל־ָאֶחָ֖ד לְכַלְכֵּֽל׃ ס
8וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם בֶּן־ח֖וּר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ ס
9בֶּן־דֶּ֛קֶר בְּמָקַ֥ץ וּבְשַֽׁעַלְבִ֖ים וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וְאֵיל֖וֹן בֵּ֥ית חָנָֽן׃ ס
10בֶּן־חֶ֖סֶד בָּֽאֲרֻבּ֑וֹת ל֥וֹ שֹׂכֹ֖ה וְכָל־אֶ֥רֶץ חֵֽפֶר׃ ס
11בֶּן־אֲבִֽינָדָ֖ב כָּל־נָ֣פַת דֹּ֑אר טָפַת֙ בַּת־שְׁלֹמֹ֔ה הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ס
12בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־אֲחִיל֔וּד תַּעְנַ֖ךְ וּמְגִדּ֑וֹ וְכָל־בֵּ֣ית שְׁאָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֵ֨צֶל צָרְתַ֜נָה מִתַּ֣חַת לְיִזְרְעֶ֗אל מִבֵּ֤ית שְׁאָן֙ עַ֚ד אָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה עַ֖ד מֵעֵ֥בֶר לְיָקְמֳעָֽם׃ ס
13בֶּן־גֶּ֖בֶר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד ל֡וֹ חַוֹּת֩ יָאִ֨יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה אֲשֶׁ֣ר בַּגִּלְעָ֗ד ל֚וֹ חֶ֤בֶל אַרְגֹּב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּבָּשָׁ֔ן שִׁשִּׁים֙ עָרִ֣ים גְּדֹל֔וֹת חוֹמָ֖ה וּבְרִ֥יחַ נְחֹֽשֶׁת׃ ס
14אֲחִֽינָדָ֥ב בֶּן־עִדֹּ֖א מַחֲנָֽיְמָה׃ 15אֲחִימַ֖עַץ בְּנַפְתָּלִ֑י גַּם־ה֗וּא לָקַ֛ח אֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־שְׁלֹמֹ֖ה לְאִשָּֽׁה׃ 16בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־חוּשָׁ֔י בְּאָשֵׁ֖ר וּבְעָלֽוֹת׃ ס
17יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־פָּר֖וּחַ בְּיִשָׂשכָֽר׃ ס
18שִׁמְעִ֥י בֶן־אֵלָ֖א בְּבִנְיָמִֽן׃ ס
19גֶּ֥בֶר בֶּן־אֻרִ֖י בְּאֶ֣רֶץ גִּלְעָ֑ד אֶ֜רֶץ סִיח֣וֹן ׀ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י וְעֹג֙ מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן וּנְצִ֥יב אֶחָ֖ד אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ 20יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים וּשְׂמֵחִֽים׃
5
1 Ago mango erhi Salomoni arhegesire amâmi gôshi kurhenga oku lwîshi kuhika emwa Abafilistini, na kuhika oku lubibi lw’e Mîsiri. Bakaz’ilêrha e ntûlo yâbo n’okukolera Salomoni amango gôshi ali oku bwasi. 2 Ebiryo bya Salomoni by’olusiku luguma, byali ngero makumi asharhu ga nshâno ya ngano nyinjinjà na ngero makumi galindarhu g’eyindi nshâno kwône. 3 Bimasha bitwedu ikumi na mpanzi makumi abirhi z’ebulambo kwône, bibuzi igana kuyûshûla kwo enshagarhi, empongo, orhushafu, engoko, engûkù, n’orhundi rhunyunyi rhushwekwa. 4 Kulya kubà obwâmi bwâge bwahikaga oluhande lulyo lyôshi lw’olwîshi Efrata. Kurhenga kuli Tapsaki kuhika kuli Gaza, abâmi bôshi b’eluhande lwa Efrata kushiga bamushigaga, omurhûla gwacibêra hôshi. 5 Bene Yuda na bene Israheli bayôrha n’omurhûla buzira kadugundu; ngasi muguma adêkerera omu lukoma lwâge lw’emizâbîbu n’olwa emitini, kurhenga Dani kuhika Bersheba, amango gôshi Salomoni ali oku bwasi. 6 Salomoni ali agwêrhe masò bihumbi bini bya biterusi bya kukabulula engâlè zâge na biterusi bihumbi ikumi na bibirhi bya kuhêka abantu. 7 Abarhonyi bakag’ishîbirira mwâmi haguma n’abayôrhaga balalikwa okulya haguma na mwâmi. Abarhambo bakag’ishêgula ebiryo, ngasi muguma agwêrhe ogwâge mwêzi, ntà mango akantu kabulikine. 8 Ebyâsi n’obukere bw’okulisa ebiterusi na ngasi bishwêkwa, bo babilerhaga, ngasi muguma aheke aha anabwizirwe. Oburhimanya bwa Salomoni
9 Salomoni ali ahirwe na Nyakasane Nyamuzinda omurhima mushinganya nya n’ogw’obugula, amuhà obukengêre bunene, omurhima gulambûsire nka lubanda lw’oku nyanja. 10 Obushinganyanya bwa Salomoni bwalusha obw’abâna bôshi b’ebuzûka-zûba n’obwa ab’e Mîsiri bôshi. 11 Aba murhimanya kulusha ngasi muntu, alusha Etani na Esra, alusha Hemani, Kalkoli na Darda; irenge lyâge lyalumira hôshi hôshi omu bihugo by’ezo ntambi. 12 Salomoni asinga migani bihumbi birhânu anayandika enyimbo z’amahano; zahika oku cihumbi n’irhanu. 13 Omu bwenge bwâge bunene, amanyîsa emirhi n’ebyâsi kugwârhira oku mirhi mizibu kuhika oku byasi bilandira oku côgo. Ali mulenga wa kumanya binji biyêrekîre ensimba, orhunyunyi, orhunyegere n’enfîk. 14 Abantu n’abâmi bakurhenga hôshi hôshi, eyi n’eyi haliyumvîrhiza oku Salomoni aganîra. Obwîra bone Hiramu n’okurheganya okuyûbaka akâ-Nyamuzinda
15 Hiramu mwâmi w’e Tiri arhuma abambali emwa Salomoni bulya ali amayumva oku bamushîzire amavurha g’obwa a ahâli h’îshe, erhi na Hiramu ayôrhaga aba mwîra wa Daudi. 16 Salomoni arhumiza mpu bajibwîra Hiramu erhi: 17 Orhahabiri oku larha Daudi arhacibonaga oku ayûbakira Nyamubâho enyumpa, erhi kukarherwa n’abashombanyi bali bamuzungulusire kurhuma kuhika Nyakasane abaheba idako ly’oburhegesi bwâge. 18 Buno Nyakasane arhumire nkola ndêkerîre, ntahugunywa: ntagwêrhi bashombanyi, ntacigonza buhanya. 19 Bw’ôbûla ndi omu milali y’okuyûbaka enyumpa y’izîno lya Nyaka sane Nyamuzinda wâni, kwo abwizire larha Daudi erhi: «Omwâna nayîmika oku ntebe yâwe, ye wayûbakira izîno lyâni enyumpa.» 20 Nâwe ontwîrage emirhi y’e Libano. Bambali bani bagwasanya na bambali bâwe, nakuhà ebi wakampûna by’okulyûla bambali bâwe, bulya emwâni erhankaboneka owamay’ikuba emirhi nka Abasidoni.» 21 Erhi Hiramu ayumva ebyo binwa bya Salomoni, asîma bwenêne, aderha, erhi: «Agishwe, Nyakasane wahâga Daudi omwâna murhimanya ntya mpu arhegeke olubaga lwâge!» 22 Hiramu arhuma mpu babwîre Salomoni erhi: Omwanzi warhumaga naguyumvîrhe. Ngasi oku olonzize kw’eyo mirhi kwo nakujirira. 23 Bambali bani bayiyandagaza kurhenga e Libano kuhika oku nyanja; kandi nâni nayishanira haguma bihimbi bihimbi mbilikire omu nyanja kuhika aha olonzize biyômokere. Ahâla nayishanûlira, nâwe wêne oyisôkeze eka. Kandi nâwe wajira oku nsimire: ontumire ebi nalisa mwo abani.» 24 Ntyo Hiramu akarhumira Salomoni emirhi y’e Sedre n’ey’ensindani nka oku anal’ilonzize. 25 Na Salomoni akarhumira Hiramu ngero bihumbi makumi abirhi za ngano z’okulisa ab’omu mwâge, engero makumi abirhi na kulusha za mavurha ga mizâbîbu ntuntume. Byo Salomoni akâg’irhumira Hiramu ngasi mwâka ebyo. 26 Nyakasane ali ahîre Salomoni obwenge n’oburhimanya nka oku anali amulaganyize n’omurhûla, n’obumvikane byabà ekarhî ka Hiramu na Salomoni: Banywana bombi.
27 Salomoni alâlika bene Israheli bôshi: barhengamwo bantu bihumbi makumi asharhu. 28 Abarhuma e Libano: bihumbi ikumi ngasi mwêzi, bakabêra yo mwêzi muguma na yindi myêzi ibirhi eka. Adaramu ye wali murhambo wâbo. 29 Salomoni al’igwêrhe na babarhuzi bihumbi makumi gali nda na bihumbi makumi gali munâni ga bantu b’okubeza amabuye oku ntondo. 30 Abimangizi n’abarhambo bâbo barhaganjirwi bone bali bihumbi bisharhu na bantu magana asharhu. 31 Mwâmi Salomoni arhegeka okuhumba amahuye manene, mabuye minjinjà g’okuyimanza eciriba c’enyumpa. 32 Abûbasi ba Salomoni n’aba Hiramu haguma n’Abagibliti bakakombêza amabuye n’okubinja emirhi y’okuyûbaka enyumpa.

1 Kings BHS 5
1וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ פ
2וַיְהִ֥י לֶֽחֶם־שְׁלֹמֹ֖ה לְי֣וֹם אֶחָ֑ד שְׁלֹשִׁ֥ים כֹּר֙ סֹ֔לֶת וְשִׁשִּׁ֥ים כֹּ֖ר קָֽמַח׃ 3עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַד מֵֽאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים׃ 4כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה ׀ בְּכָל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד־עַזָּ֔ה בְּכָל־מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכָּל־עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב׃ 5וַיֵּשֶׁב֩ יְהוּדָ֨ה וְיִשְׂרָאֵ֜ל לָבֶ֗טַח אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃ ס
6וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אֻרְוֺ֥ת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִֽׁים׃ 7וְכִלְכְּלוּ֩ הַנִּצָּבִ֨ים הָאֵ֜לֶּה אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְאֵ֧ת כָּל־הַקָּרֵ֛ב אֶל־שֻׁלְחַ֥ן הַמֶּֽלֶךְ־שְׁלֹמֹ֖ה אִ֣ישׁ חָדְשֹׁ֑ו לֹ֥א יְעַדְּר֖וּ דָּבָֽר׃ 8וְהַשְּׂעֹרִ֣ים וְהַתֶּ֔בֶן לַסּוּסִ֖ים וְלָרָ֑כֶשׁ יָבִ֗אוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֔ם אִ֖ישׁ כְּמִשְׁפָּטֽוֹ׃ ס
9וַיִּתֵּן֩ אֱלֹהִ֨ים חָכְמָ֧ה לִשְׁלֹמֹ֛ה וּתְבוּנָ֖ה הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְרֹ֣חַב לֵ֔ב כַּח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃ 10וַתֵּ֨רֶב֙ חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵֽחָכְמַ֖ת כָּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חָכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם׃ 11וַיֶּחְכַּם֮ מִכָּל־הָֽאָדָם֒ מֵאֵיתָ֣ן הָאֶזְרָחִ֗י וְהֵימָ֧ן וְכַלְכֹּ֛ל וְדַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַיְהִֽי־שְׁמ֥וֹ בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם סָבִֽיב׃ 12וַיְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַיְהִ֥י שִׁיר֖וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָאָֽלֶף׃ 13וַיְדַבֵּר֮ עַל־הָֽעֵצִים֒ מִן־הָאֶ֨רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל־הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל־הָע֔וֹף וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים׃ 14וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים לִשְׁמֹ֕עַ אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מֵאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר שָׁמְע֖וּ אֶת־חָכְמָתֽוֹ׃ ס
15וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־צ֤וֹר אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י אֹת֛וֹ מָשְׁח֥וּ לְמֶ֖לֶךְ תַּ֣חַת אָבִ֑יהוּ כִּ֣י אֹהֵ֗ב הָיָ֥ה חִירָ֛ם לְדָוִ֖ד כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס
16וַיִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה אֶל־חִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 17אַתָּ֨ה יָדַ֜עְתָּ אֶת־דָּוִ֣ד אָבִ֗י כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֗יִת לְשֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו מִפְּנֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר סְבָבֻ֑הוּ עַ֤ד תֵּת־יְהוָה֙ אֹתָ֔ם תַּ֖חַת כַּפּ֥וֹת רַגְלָֽו׃ 18וְעַתָּ֕ה הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י לִ֖י מִסָּבִ֑יב אֵ֣ין שָׂטָ֔ן וְאֵ֖ין פֶּ֥גַע רָֽע׃ 19וְהִנְנִ֣י אֹמֵ֔ר לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־דָּוִ֤ד אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר בִּנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֶתֵּ֤ן תַּחְתֶּ֨יךָ֙ עַל־כִּסְאֶ֔ךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃ 20וְעַתָּ֡ה צַוֵּה֩ וְיִכְרְתוּ־לִ֨י אֲרָזִ֜ים מִן־הַלְּבָנ֗וֹן וַֽעֲבָדַי֙ יִהְי֣וּ עִם־עֲבָדֶ֔יךָ וּשְׂכַ֤ר עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר תֹּאמֵ֑ר כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִכְרָת־עֵצִ֖ים כַּצִּדֹנִֽים׃ 21וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֧עַ חִירָ֛ם אֶת־דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה וַיִּשְׂמַ֣ח מְאֹ֑ד וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לְדָוִד֙ בֵּ֣ן חָכָ֔ם עַל־הָעָ֥ם הָרָ֖ב הַזֶּֽה׃ 22וַיִּשְׁלַ֤ח חִירָם֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֣ה לֵאמֹ֔ר שָׁמַ֕עְתִּי אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁלַ֖חְתָּ אֵלָ֑י אֲנִ֤י אֶֽעֱשֶׂה֙ אֶת־כָּל־חֶפְצְךָ֔ בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים וּבַעֲצֵ֥י בְרוֹשִֽׁים׃ 23עֲ֠בָדַי יֹרִ֨דוּ מִן־הַלְּבָנ֜וֹן יָ֗מָּה וַ֠אֲנִי אֲשִׂימֵ֨ם דֹּבְר֤וֹת בַּיָּם֙ עַֽד־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֥ח אֵלַ֛י וְנִפַּצְתִּ֥ים שָׁ֖ם וְאַתָּ֣ה תִשָּׂ֑א וְאַתָּה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֶת־חֶפְצִ֔י לָתֵ֖ת לֶ֥חֶם בֵּיתִֽי׃ 24וַיְהִ֨י חִיר֜וֹם נֹתֵ֣ן לִשְׁלֹמֹ֗ה עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים וַעֲצֵ֥י בְרוֹשִׁ֖ים כָּל־חֶפְצֽוֹ׃ 25וּשְׁלֹמֹה֩ נָתַ֨ן לְחִירָ֜ם עֶשְׂרִים֩ אֶ֨לֶף כֹּ֤ר חִטִּים֙ מַכֹּ֣לֶת לְבֵית֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים כֹּ֖ר שֶׁ֣מֶן כָּתִ֑ית כֹּֽה־יִתֵּ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לְחִירָ֖ם שָׁנָ֥ה בְשָׁנָֽה׃ פ
26וַיהוָ֗ה נָתַ֤ן חָכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ל֑וֹ וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם׃ 27וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 28וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֨דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹ֚דֶשׁ יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַאֲדֹנִירָ֖ם עַל־הַמַּֽס׃ ס
29וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר׃ 30לְ֠בַד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃ 31וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּעוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית׃ 32וַֽיִּפְסְל֞וּ בֹּנֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וּבֹנֵ֥י חִיר֖וֹם וְהַגִּבְלִ֑ים וַיָּכִ֛ינוּ הָעֵצִ֥ים וְהָאֲבָנִ֖ים לִבְנ֥וֹת הַבָּֽיִת׃ פ
6
Okuyûbakwa kw’akâ-Nyamuzinda
1 Omu mwâka gwa magana ani na makumi gali munâni kurhenga bene Israheli barhenzire e Mîsiri, omu mwâka gwa kani kurhenga Salomoni ali mwâmi omw’Israheli, omu mwêzi gwa Ziva gwo guligi mwêzi gwa kabirhi, Salomoni ayûbaka akâ-Nyamuzinda. 2 Eyôla nyumpa Salomoni ayûbakaga yali egwêrhe makoro makumi gali ndarhu ga bulîri, makoro makumi abirhi ga bugali na makoro makumi asharhu ga burherema. 3 Omuhango gw’embere z’akôla kâ-Nyamuzinda gwali gwa makoro makumi abirhi ga bulîri omu Kushi mba obugali bwa enyumpa na makoro ikumi omu kujà omu ndalâlà y’enyumpa. 4 Mwâmi ahira orhubonezo kuli eyôla nyumpa, rhwajaga rhwasunguhana olunda lw’embuga. 5 Omu marhambi g’akâ-Nyamuzinda ayûbakamwo entala rhala ziri nka nyumpa oku côgo c’enylumpa, omu marhambi g’akâ-Nyamuzinda kwônene n’omu marhambi g’ahatagatîfu bwenêne, ayûshûla n’ezindi nyumpa omwôla marhambi mwoshi. 6 Entalarhala z’idako zali zigwêrhe makoro arhânu ga bugali, eza aha kagarhî zali zigwêrhe makoro ndarhu ga bugali n’eza kasharhu zali za makoro nda oku bugali; ebwa kubà bajàga bashuba oku birhebo by’enyumpa omu marhambi mwoshi n’embuga lyo balek’ikacihondereka kuli ebyo birhebo by’enyumpa. 7 Agôla mango bayûbakaga eyôla nyumpa bayiyû baka n’amabuye gali gakola marheganye gôshi bwinjà. Na ntyôla amango bayûbakaga enyumpa barhayumvagya oli enyundo oli embasha nîsi erhi ecindi cintu c’ecûma catêrha oku nyumpa. 8 Omuhango gw’enyumpa y’enyanya yali omu kagarhî, gwali olunda lw’ekulyo kw’enyumpa. Bakazâg’isôka oku ma shonezo g’ebinzongo gagolonjosire kurhenga oku nyumpa y’enyanya yali aha kagarhî kujà oku nyumpa ya kasharhu. 9 Salomoni ayûbaka anayunjuza ako kâ-Nyamuzinda, muli eyôla nyumpa ahiramwo olurhalarhala lw’emirhi analuyinjihya n’empaho z’emirhi mizibu. 10 Anaciyûbaka ezindi nyumpa enyanya zali zishegemire enyumpa yôshi, aja azijira makoro arhânu arhânu ga burherema anacilunga oku nyumpa n’emirhi mizibu. 11 Oluderho lwa Nyamuzinda lwanacirhindakwo Salomoni ntyâla: 12 «Kuli eyira nyumpa oli wayûbaka, nka wankanashimba amarhegeko gâni, okanakajira nka oku nakuhûna kwôshi na ntyôla olange amarhegeko gâni gôshi, olugendo lwâwe erhi lwankanayôrha lulinganine, akanwa kani nabwîraga sho Daudi, kuli we erhi kankayunjulira 13 nanayôrha ndi ekarhî ka bene Israheli na ntà mango nankalekerera olubaga lwâni lw’Israheli. 14 Obwola, Salomoni ayûbaka enyumpa anayiyunjuza.
Endalâlâ y’enyumpa. Ahatagatîfu h’ahatagatîfu
15 Ebyôgo by’ezo nyumpa abibambakwo empaho z’emirhi mizibuzibu omu ndalâlâ kurhenga oku lugendambeba kuhika oku lurhalarhala, azishîga n’irangi omwôla ndalâlâ. Oku idaho ahirakwo empaho z’ensindani. 16 Kuli makoro makumi abirhi g’eyôla nyumpa omu ndalâlâ, Salomoni ahirakwo empaho z’eyo mirhi y’enduluma kurhenga okw’idaho kujà enyanya oku mirhamba, haba ho hantu h’okurhinywa bwenêne, ho hatagatîfu ha ahatagatîfu. 17 Enyumpa kwo kuderha akaligi kâ-Nyamuzinda konêne, kali ka makoro makumi ani omu ndalâlâ. 18 Empaho z’e mirhi y’enduluma zali omu•ndalâlâ, zali zijire zabinjûlwakwo ebizingebizinge n’ebiri nka bwâso bushanjusire, omwôla ndalâlâ zali mpaho za «sedre» zonene murhankabonesire ibuye. 19 Salomoni, ahantu h’okurhinywa bwenêne, ahayûbakairaga omu karhî k’enyumpa mpu lyo aha shihiramwo omucîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane. 20 Endalâlâ y’ahôla hatagatîfu ha ahatagatîfu yali egwêrhe makoro makumi abirhi bulîrî na makumi abirhi ga bugali na makumi abirhi ga burherema. Salomoni ashigamwo amasholo galabuka bwenêne, kuguma ayûbaka n’oluhêrero lw’empaho z’e sedre anazishiga amasholo. 21 Salomoni ashiga amasholo galabuka omu ndalâlâ y’enyumpa mwoshi. 22 Kwo enyumpa yôshi ayishîzire masholo ntyôla, enyumpa yôshi ayishîga masholo kuguma n’oluhêrero lwali embere za halya hantu h’okurhinywa.
Bakerubi
23 Omwôla hantu hatagatîfu anagwikamwo bamalahika babirhi babinjirwe omu mirhi y’emishahi y’emuzirhu bali bagwêrhe makoro ikumi ga burherema. 24 Cûbi ciguma ca malahika cali ca makoro arhânu n’ecindi naco cali ca makoro arhânu; kurhenga ebuzinda bw’ecûbi kuhika ebuzinda bw’ecindi gali makoro ikumi, 25 Malahika wa kabirhi naye kwo nakuguma ali agwêrhe makoro ikumi, lugero luguma na nshusho nguma kuli abo bamalahika bombi. 26 Obuli bwa ngasi malahika bwali bwa makoro ikumi kuguma n’owa kabirhi. 27 Salomoni anacihira balya bamalahika oku bali babirhi omu nyumpa y’omu ndalâlâ, cûbi ca muguma cahuma kuli cirhebo ciguma, ecûbi c’owundi malahika cahuma oku cindi n’ebindi byûbi byayêrekerana omwôla ndalâlâ y’enyumpa. 28 Abôla ba malahika nabo Salomoni abashîga amasholo. 29 Ajirîsa ebitâke bitâke byakazâg’ibonekana oku ngasi côgo cali omu nyumpa oku mihiro yôshi, omu ndalâlâ n’emugongo banajà batâka kwo aha bamalahika, aha amabo nîsi erhi bwâso bushanjusire. 30 Omu bululi bw’eyôla nyumpa ashîgamwo amasholo omu ndalâlâ n’emugongo.

Emihango. Engo.
31 Aha muhango gw’aho hatagatîfu bwenêne, ahiraho nyumvi ibirhi zakaza g’iyîguka caligumîza, zali za mishahi y’emuzirhu. Ebyali bizungulusire olwo lumvi kuguma n’emitungo yalo, byôshi byasimikira omu cirhebo ca karhânu. 32 Kuli ezôla nyumvi ibirhi z’ogwôla muhango, atâkakwo bamalahika, emibo n’amâso gashanjusire. Kandi ashîgakwo amasholo gàhululira kuli balya bamalahika na kuli erya mibo. 33 Kuguma n’oku muhango gw’akâ-Nyamuzinda ahirakwo emitungo y’emishahi y’emuzirhu, yasimikira omu cihimbi c’e côgo n’olumvi lwa mpande ibirhi za mpaho za nsindani. 34 Lumvi luguma lwali lwa kugonywamwo kabirhi n’olundi lunda nalo kwo na kuguma, na kuli ngasi luguma 35 bajà batâkakwo bamalahika, emibo n’amâso gashanjusire anayishîga masholo nk’oku ebitâke byanali. 36 Ayûbakakwo ebicîkirizo biri kuli mirongo isharhu ya mabuye marhendêze bwinjà bya mirhi ya sedre.
Amango akâ-Nyamuzinda kayûbakagwa
37 Omu mwâka gwa kani, mwêzi gwa kabirhi lyo babandaga eciriba c’akôla kâ-Nyamuzinda, 38 n’omu mwâka gwa kali ikumi na muguma omu mwêzi gwa munâni enyumpa yayunjula loshi nk’oku yanali ekwânîne. Salomoni ayiyûbaka ntyôla myâka nda.
1 Kings BHS 6
1וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהוָֽה׃ 2וְהַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשִּֽׁים־אַמָּ֥ה אָרְכּ֖וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים רָחְבּ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתֽוֹ׃ 3וְהָאוּלָ֗ם עַל־פְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת עֶשְׂרִ֣ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ עַל־פְּנֵ֖י רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת עֶ֧שֶׂר בָּאַמָּ֛ה רָחְבּ֖וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַבָּֽיִת׃ 4וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטֻמִֽים׃ 5וַיִּבֶן֩ עַל־קִ֨יר הַבַּ֤יִת יָצִ֨ועַ֙ סָבִ֔יב אֶת־קִיר֤וֹת הַבַּ֨יִת֙ סָבִ֔יב לַֽהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת סָבִֽיב׃ 6הַיָּצִ֨ועַ הַתַּחְתֹּנָ֜ה חָמֵ֧שׁ בָּאַמָּ֣ה רָחְבָּ֗הּ וְהַתִּֽיכֹנָה֙ שֵׁ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית שֶׁ֥בַע בָּאַמָּ֖ה רָחְבָּ֑הּ כִּ֡י מִגְרָעוֹת֩ נָתַ֨ן לַבַּ֤יִת סָבִיב֙ ח֔וּצָה לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִֽירוֹת־הַבָּֽיִת׃ 7וְהַבַּ֨יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃ 8פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה אֶל־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַל־הַתִּ֣יכֹנָ֔ה וּמִן־הַתִּֽיכֹנָ֖ה אֶל־הַשְּׁלִשִֽׁים׃ 9וַיִּ֥בֶן אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּ֑הוּ וַיִּסְפֹּ֤ן אֶת־הַבַּ֨יִת֙ גֵּבִ֔ים וּשְׂדֵרֹ֖ת בָּאֲרָזִֽים׃ 10וַיִּ֤בֶן אֶת־הַיָּצִ֨ועַ֙ עַל־כָּל־הַבַּ֔יִת חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֽוֹמָת֑וֹ וַיֶּאֱחֹ֥ז אֶת־הַבַּ֖יִת בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִֽים׃ פ
11וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ 12הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אִם־תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְשָׁמַרְתָּ֥ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־דְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־דָּוִ֥ד אָבִֽיךָ׃ 13וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶת־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
14וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃ 15וַיִּבֶן֩ אֶת־קִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֨יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֨יִת֙ עַד־קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶת־קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים׃ 16וַיִּבֶן֩ אֶת־עֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה מִֽיַּרְכְּותֵ֤י הַבַּ֨יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִן־הַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ 17וְאַרְבָּעִ֥ים בָּאַמָּ֖ה הָיָ֣ה הַבָּ֑יִת ה֖וּא הַהֵיכָ֥ל לִפְנָֽי׃ 18וְאֶ֤רֶז אֶל־הַבַּ֨יִת֙ פְּנִ֔ימָה מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים הַכֹּ֣ל אֶ֔רֶז אֵ֥ין אֶ֖בֶן נִרְאָֽה׃ 19וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְ־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה הֵכִ֑ין לְתִתֵּ֣ן שָׁ֔ם אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֥ית יְהוָֽה׃ 20וְלִפְנֵ֣י הַדְּבִ֡יר עֶשְׂרִים֩ אַמָּ֨ה אֹ֜רֶךְ וְעֶשְׂרִ֧ים אַמָּ֣ה רֹ֗חַב וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז׃ 21וַיְצַ֨ף שְׁלֹמֹ֧ה אֶת־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְעַבֵּ֞ר בְּרַתּיּק֤וֹת זָהָב֙ לִפְנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָֽב׃ 22וְאֶת־כָּל־הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב עַד־תֹּ֣ם כָּל־הַבָּ֑יִת וְכָל־הַמִּזְבֵּ֥חַ אֲֽשֶׁר־לַדְּבִ֖יר צִפָּ֥ה זָהָֽב׃ 23וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃ 24וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת כְּנַ֤ף הַכְּרוּב֙ הָֽאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת כְּנַ֥ף הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑ית עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת מִקְצ֥וֹת כְּנָפָ֖יו וְעַד־קְצ֥וֹת כְּנָפָֽיו׃ 25וְעֶ֨שֶׂר֙ בָּֽאַמָּ֔ה הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑י מִדָּ֥ה אַחַ֛ת וְקֶ֥צֶב אֶחָ֖ד לִשְׁנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ 26קוֹמַת֙ הַכְּר֣וּב הָֽאֶחָ֔ד עֶ֖שֶׂר בָּֽאַמָּ֑ה וְכֵ֖ן הַכְּר֥וּב הַשֵּׁנִֽי׃ 27וַיִּתֵּ֨ן אֶת־הַכְּרוּבִ֜ים בְּת֣וֹךְ ׀ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֗י וַֽיִּפְרְשׂוּ֮ אֶת־כַּנְפֵ֣י הַכְּרֻבִים֒ וַתִּגַּ֤ע כְּנַף־הָֽאֶחָד֙ בַּקִּ֔יר וּכְנַף֙ הַכְּר֣וּב הַשֵּׁנִ֔י נֹגַ֖עַת בַּקִּ֣יר הַשֵּׁנִ֑י וְכַנְפֵיהֶם֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַבַּ֔יִת נֹגְעֹ֖ת כָּנָ֥ף אֶל־כָּנָֽף׃ 28וַיְצַ֥ף אֶת־הַכְּרוּבִ֖ים זָהָֽב׃ 29וְאֵת֩ כָּל־קִיר֨וֹת הַבַּ֜יִת מֵסַ֣ב ׀ קָלַ֗ע פִּתּוּחֵי֙ מִקְלְעוֹת֙ כְּרוּבִ֣ים וְתִֽמֹרֹ֔ת וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים מִלִּפְנִ֖ים וְלַחִיצֽוֹן׃ 30וְאֶת־קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת צִפָּ֣ה זָהָ֑ב לִפְנִ֖ימָה וְלַחִיצֽוֹן׃ 31וְאֵת֙ פֶּ֣תַח הַדְּבִ֔יר עָשָׂ֖ה דַּלְת֣וֹת עֲצֵי־שָׁ֑מֶן הָאַ֥יִל מְזוּז֖וֹת חֲמִשִֽׁית׃ 32וּשְׁתֵּי֮ דַּלְת֣וֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן֒ וְקָלַ֣ע עֲ֠לֵיהֶם מִקְלְע֨וֹת כְּרוּבִ֧ים וְתִמֹר֛וֹת וּפְטוּרֵ֥י צִצִּ֖ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֑ב וַיָּ֛רֶד עַל־הַכְּרוּבִ֥ים וְעַל־הַתִּֽמֹר֖וֹת אֶת־הַזָּהָֽב׃ 33וְכֵ֥ן עָשָׂ֛ה לְפֶ֥תַח הַֽהֵיכָ֖ל מְזוּז֣וֹת עֲצֵי־שָׁ֑מֶן מֵאֵ֖ת רְבִעִֽית׃ 34וּשְׁתֵּ֥י דַלְת֖וֹת עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י צְלָעִ֜ים הַדֶּ֤לֶת הָֽאַחַת֙ גְּלִילִ֔ים וּשְׁנֵ֧י קְלָעִ֛ים הַדֶּ֥לֶת הַשֵּׁנִ֖ית גְּלִילִֽים׃ 35וְקָלַ֤ע כְּרוּבִים֙ וְתִ֣מֹר֔וֹת וּפְטֻרֵ֖י צִצִּ֑ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֔ב מְיֻשָּׁ֖ר עַל־הַמְּחֻקֶּֽה׃ 36וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית שְׁלֹשָׁ֖ה טוּרֵ֣י גָזִ֑ית וְט֖וּר כְּרֻתֹ֥ת אֲרָזִֽים׃ 37בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִיעִ֔ית יֻסַּ֖ד בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּיֶ֖רַח זִֽו׃ 38וּבַשָּׁנָה֩ הָאַחַ֨ת עֶשְׂרֵ֜ה בְּיֶ֣רַח בּ֗וּל ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י כָּלָ֣ה הַבַּ֔יִת לְכָל־דְּבָרָ֖יו וּלְכָל־מִשְׁפָּטָ֑ו וַיִּבְנֵ֖הוּ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃
7
Obulenga oku nyumpa ya Salomoni n’oku kâ-Nyamuzinda
1 Mwâmi Salomoni ayûbasire akâ-Nyamuzinda anakayunjuza lwôshi, akayunjuliza kôshi oku myâka ikumi n’isharhu. 2 Ayûbaka n’enyumpa ederhwa «Nyumpa y’omu Muzirhu gw’e Libano» obuli bwâyo bwali bwa makoro igana, obugali makoro makumi arhânu n’oburherema bwâyo gali makoro makumi asharhu ya mirongo ini ya nkingi z’esedre n’emitungo y’esedre. 3 Omu nyanya lyâyo namwo mwâli muyûbasirwe n’esedre, mpaho makumi ani n’i rhanu zali zisimikîre kuli zirya nkingi ikumi n’irhanu oku ngasi mulongo. 4 Mwâli byûmpa makumi ani na birhânu, kuli ngasi mulongo kwali byûmpa ikumi na birhânu. Orhubonezo rhwali rhwa milongo isharhu, na ngasi hibone zo erhi hiyêrekerine n’ehyâbo. 5 Enyumvi zal’iyêrekerine isharhu isharhu n’enyunda zâzo zal’iyumânîne ibirhi ibirhi. 6 Ahirakwo olulenga nalwo lwali lugwêrhe enkingi n’obulîrî bwalwo bwali bwa makoro makumi arhânu, obugali makoro makumi asharhu embere yali obushafu n’olubigabiga. 7 Ayûbaka olulenga aha ntebe yâge y’obwâmi emunda bakazâg’itwîra emmanja, mwomuderhwa «omu k’emmanja», kôshi akayûbaka n’esedre zonene kurhenga oku idaho kuj’enyanya. 8 Enyumpa yâge y’okukaz’ilâlamwo nayo ayiyûbaka nka eyôla ci omu ngo ya kabirhi kurhenga okwôla muhango; anaciyûbaka n’eyindi mbaraza eyumânîne n’olwôla lulenga, yali ya mukâge mwâli wa Faraoni.
9 Eyôla myûbako yôshi yali ya mabuye ga ngulo ndârhi na gôshi gali marhendeze n’ecikezo ngasi liguma n’olugero lwalyo, oku yali omu ndalâlâ kwo yali n’emugongo kurhenga oku ciriba kuhika oku burhungiri, kandi kurhenga omu ndalâlâ kujà ebwa nyumpa nene. 10 Ebiriba by’eyôla nyumpa nabyo byali biyûbasirwe n’amabuye g’engulo ndârhi, mabuye ga bunene burhali bunyi aha mabuye g’amakoro ikumi, aha mabuye g’amakoromunâni. 11 Oku nyanya kwali agandi mabuye g’engulo ndârhi, gali marhendeze ngasi liguma oku lugero lwalyo, kwali n’emirhi y’esedre. 12 Oku côgo c’omu muhanda gwâge, mwâli nkere isharhu za mabuye marhendeze n’olukere lw’emirhi y’esedre, kuguma n’omuhanda gw’omu ndalâlâ y’akâ-Nyamuzinda kuguma n’omuhango munene.
Omutuzi w’amarhale Hiramu
13 Mwâmi Salomoni analika entumwa y’okugend’ilonza Hiramu e Tiri. 14 Ali mwâna wa mukana w’omu bûko bwa Nefutali, cikwônene îshe abaga muntu w’e Tiri anali mutuzi wa marhale. Ali muntu wa bwîrhonzi, muntu wa bukengêre na wa bulenga omu kutula orhulugu rhunji na rhwa ngasi lubero rhw’amarhale, anaciyisha aja aha mwa Salomoni arhangira okutula ebyôla birugu byâge.
Emilunga y’amarhale
15 Anacitula mirhamba ibirhi ya marhale; ngasi muguma gwali gwa makoro ikumi na munâni, omu kuguzongoloka gwali gwa makoro ikumi n’abirhi; gwali gwa murhule n’amarhambi gâgwo ga minwe ini; kwo omunara gwa kabirhi gwali ntyôla. 16 Atula nsirha ibirhi za marhale, zali za kujà oku irhwerhwe ly’eminara; oburherema bwa ngasi nsirha bwali bwa makoro arhânu n’eyindi nayo yali ya makoro arhânu. 17 Aluka orhw’emizizi rhuli nka lushangi rhunalikwo obushengerere, rhwabwikira ezôla nsirha zali oku nyanya lya zirya nsirha, nda kuli nsirha nguma na yindi nda oku yindi nsirha. 18 Ajira mirongo ibirhi ya bushengerere kuli ngasi lushangi lw’okubwikira ezôla nsirha zali oku minara; ajira ntyôla kuguma n’oku ya kabirhi. 19 Ensirha zali oku nyanya ly’eminara yali omu c’olusò, zalikwo ensalamu ziri nka lisi, zali za makoro ani. 20 Ensirha zali oku nyanya ly’eminara zalikwo bushengerere magana abirhi, oku bugufu bubwikire n’olushangi byôshi oku mirongo ibirhi y’obwôla bushengerere maga na abirhi. 21 Agwîka eminara oku c’olusò lw’akâ-Nyamuzinda. Agwîka omunara gw’ekulyo aguyirika izîno lya Yakini; agwîka omunara gw’ekumosho aguyirika Boazi. 22 N’oku nyanya ly’eminara kwali ensalamu ziri nka lisi. Ntyôla kwo eminara yakozirwe.
Eciyanja c’amarhale
23 Ajira n’eciyanja c’amarhale. Cali cigwêrhe makoro ikumi kurhenga oku cikwî kujà oku cindi cikwî, canali camburunguse hôshi; oburherema bwâco gali makoro arhânu n’omugozi gw’olugero lwâco gwali gwa makoro makumi asharhu kuzonga. 24 Oku nyanya lyaco kwali amalehe garhalibwa galicizungulusire: gakagizunguluka eburhambi bw’eco ciyanja aha nyanya ha makoro makumi asharhu; ago malebe gali kuli milongo ibirhi misindagire omu ciyanja. 25 Ecôla ciyanja cali cisimikire kuli mpanzi ikumi n’ibirhi, mulizo isharhu zayêrekera olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, zindi isharhu ebuzika-zûba, zindi isharhu ebwa kulyo n’isharhu ekumosho; ecôla ciyanja cali enyanya zâzo n’amahiji gâzo gayêrekera omu ndalâlâ. 26 Oburhunu bwâco bwali nka mubo n’omuhiro nka muhiro gwa kabehe, kwali na ensalamu eri nka bwâso bwa lisi. Lwankajiremwo litri bihumbi bibirhi.
Enteberhebe n’enyogero z’amasholo
27 Ahirakwo enteberhebe ikumi z’amarhale. Ngasi nguma yali egwêrhe makoro ani ga bulîrî na makoro ani ga bugali kandi na makoro asharhu ga bu rherema. 28 Alaga oku ezôla nteberhebe zali zikozirwe: zali za nambi n’ezôla nambi zali zigwîsirwe omu mirhamba ibirhi. 29 Kuli ezôla nambi zalingwike muli eyôla mirhamba bali bajire batâkakwo aha ntale aha mpanzi na bamalahi ka; oku mirhamba nako kwo na kuguma; enyanya kuguma n’idako ly’ezôla « ntale na bamalahika, yakazâg’inagana obushengerere. 30 Ngasi nambi yali e gwêrhe mizizi ini ya marhale n’emirhamba y’amarhale kuguma n’oku magulu gâzo ani nako kwali ebitugikizo, ebyo bitugikizo byali idako ly’ecidekêra n’olundi lunda lw’obushengerere. 31 Omurhule gw’okukashwekeramwo ecôla cidêkêra gwali omu bushwinjiro bw’eyôla nteberhebe, gwali gugwêrhe obugali bw’ikoro liguma n’ecihimbi c’ogwôla murhule gwali muburunguse nka nteberhebe ya munara, gwanali gugwêrhe ikoro liguma ly’obuli; na kuli ogwôla murhule kwali ezindi nsanamu, ennambi zali za nyunda ini ziyumânîne ci zirhali mburunguse. 32 Nayo erya mizizi ini yali esimikire idako lya zirya nambi emi rhamba nayo yali yanal’imishwekere eyo idako, ngasi muzizi gwali gugwêrhe ikoro liguma n’ecihimbi oku burherema. 33 Eyôla mizizi yali eyôsire nka mizizi ya ngâlè, emirhamba na ngasi bindi byanali biyishwesire byôshi byali bitule. 34 Oku rhufendefende rhuni rhwa ngasi nteberhebe kwali mitungo inni, n’eyôla mitungo yali migwîke omwôla nteberhebe byayôrha nka kantu kaguma. 35 Oku nyanya ly’enteberhebe kwali emburunguse ya buhamu bw’ecihimbi c’ikoro n’oku nyanya ly’enteberhebc kwali amagonyero n’ebitugikizo byôshi byanacijira kantu kaguma n’enteberhebe. 36 Oku malanga g’agôla magonyero n’oku bitugikizo kwali ensalamu za bamalahika, ez’entale, emibo ngasi ciguma n’olugero lwâco, n’obushengerere omu marhambi gôshi. 37 Ntyo kwo ali atuzire ezôla nteberhebe oku zinali; zatulwa kuguma zayûmânana zôshi zanashushana zôshi. 38 Atula n’enyongero ikumi za marhale, ngasi lwôgero lwakazâg’ijamwo litri makumi ani, ngasi lwôgero lwali lugwêrhe buhamu bwa makoro ani, ngasi lwôgero lwakasimikira oku nteberhebe nguma mwa zirya nteberhebe ikumi. 39 Oku ali azisimisire kw’oku: irhanu olunda lw’ekulyo kw’enyumpa, zindi irhanu olunda lw’ekumosho kw’enyumpa, nalwo olwôgero lwàjà ekarhî k’ekulyo n’ebushoshokero bw’izûba.
Orhulugu rhusungunungunu
40 Hiramu atula n’enyungu, atula ebyankizo, emidugo n’orhubêhe. Ntyôla kwo Hiromu ayunjuzize obushanja Salomoni ali amuhunyire bôshi omu kâ-Nyamuzinda. 41 kwo kuderha erya minara ibirhi; zirya nsirha ibirhi zakazâg’i bwikira amarhwêrhwè g’eyôla minara yombi, zirya nshangi ibirhi z’okubwikira ezôla nsirha, 42 obushengerere magana ani bw’okujà kuli zirya nshangi ibirhi, emirongo ibirhi y’obushengerere kuli zirya nsirha ibirhi zakazâg’ibwikira amarhwêrhwè g’eminara. 43 Zirya nteberhebe ikumi na zirya nyôgero ikumi z’ezo nteberhebe; 44 eciyanja na zirya mpanzi ikumi n’ibirhi idako lyaco; 45 enyungu, emidugo n’orhubêhe. Ebyôla birugu Hiramu ajiriraga Salomoni omu kâ-Nyamuzinda, byôshi byali bya marhale gakazâg’ilabuka. 46 Mwâmi arhuma abagend’ibitula omu kabanda ka Yordani, bakabijongeza omu mibumbuli y’obudaka bwali ekarhî ka Sukoti na Sartani. 47 Salomoni arhaderhaga mpu bagere ebyôla birugu bulya byali binji bwenêne, ntyo obuzirho bw’amarhale gabitulaga burhamanyirwi.
48 Salomoni ajira na ngasi bindi birugu by’akâ-Nyamuzinda byôshi: Oluhêrero lwa amasholo, amêza g’amasholo bakazâg’ihirakwo emigati y’enterekêro, 49 ebinara by’emishuma by’amasholo gonegone, birhânu ekulyo na birhânu ekumosho embere z’aha bugêremwa; kuguma n’amatara, amawuwa n’ebizimizo byôshi byali by’amasholo. 50 Atula amasahani, orhwere, orhubêhe, ebikombe bisungunu, ebitumbukizo by’enshangi nabyo byali bya masholo gonene, kuguma n’orhukomyo rhwa emihango y’omu ndalâlâ y’enyumpa narho rhwali rhwa masholo, oku mihango ya ahatagatîfu bwenêne n’ahatagatîfu konene, n’ey’enyumpa. 51 Ntyôla kwo Salomoni ayusize emikolo y’omu kâ-Nyamuzinda, Salomoni anaciyisha adwîrhe ngasi birugu îshe Daudi ali amarherekêra Nyamubâho: ensaranga, amasholo, ebindi birugu byôshi abihira omu mbîko y’akâ-Nyamuzinda.

1 Kings BHS 7
1וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ בָּנָ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְכַ֖ל אֶת־כָּל־בֵּיתֽוֹ׃ 2וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֣ית ׀ יַ֣עַר הַלְּבָנ֗וֹן מֵאָ֨ה אַמָּ֤ה אָרְכּוֹ֙ וַחֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָת֑וֹ עַ֗ל אַרְבָּעָה֙ טוּרֵי֙ עַמּוּדֵ֣י אֲרָזִ֔ים וּכְרֻת֥וֹת אֲרָזִ֖ים עַל־הָעַמּוּדִֽים׃ 3וְסָפֻ֣ן בָּאֶ֗רֶז מִמַּ֨עַל֙ עַל־הַצְּלָעֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָֽעַמּוּדִ֔ים אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר הַטּֽוּר׃ 4וּשְׁקֻפִ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה טוּרִ֑ים וּמֶחֱזָ֥ה אֶל־מֶחֱזָ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ 5וְכָל־הַפְּתָחִ֥ים וְהַמְּזוּז֖וֹת רְבֻעִ֣ים שָׁ֑קֶף וּמ֧וּל מֶחֱזָ֛ה אֶל־מֶחֱזָ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ 6וְאֵ֨ת אוּלָ֤ם הָֽעַמּוּדִים֙ עָשָׂ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְאוּלָם֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם וְעַמֻּדִ֥ים וְעָ֖ב עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 7וְאוּלָ֤ם הַכִּסֵּא֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁפָּט־שָׁ֔ם אֻלָ֥ם הַמִּשְׁפָּ֖ט עָשָׂ֑ה וְסָפ֣וּן בָּאֶ֔רֶז מֵהַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקַּרְקָֽע׃ 8וּבֵיתוֹ֩ אֲשֶׁר־יֵ֨שֶׁב שָׁ֜ם חָצֵ֣ר הָאַחֶ֗רֶת מִבֵּית֙ לָֽאוּלָ֔ם כַּמַּֽעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה הָיָ֑ה וּבַ֜יִת יַעֲשֶׂ֤ה לְבַת־פַּרְעֹה֙ אֲשֶׁ֣ר לָקַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה כָּאוּלָ֖ם הַזֶּֽה׃ 9כָּל־אֵ֜לֶּה אֲבָנִ֤ים יְקָרֹת֙ כְּמִדֹּ֣ת גָּזִ֔ית מְגֹרָר֥וֹת בַּמְּגֵרָ֖ה מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וּמִמַּסָּד֙ עַד־הַטְּפָח֔וֹת וּמִח֖וּץ עַד־הֶחָצֵ֥ר הַגְּדוֹלָֽה׃ 10וּמְיֻסָּ֕ד אֲבָנִ֥ים יְקָר֖וֹת אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֑וֹת אַבְנֵי֙ עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת וְאַבְנֵ֖י שְׁמֹנֶ֥ה אַמּֽוֹת׃ 11וּמִלְמַ֗עְלָה אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת כְּמִדּ֥וֹת גָּזִ֖ית וָאָֽרֶז׃ 12וְחָצֵ֨ר הַגְּדוֹלָ֜ה סָבִ֗יב שְׁלֹשָׁה֙ טוּרִ֣ים גָּזִ֔ית וְט֖וּר כְּרֻתֹ֣ת אֲרָזִ֑ים וְלַחֲצַ֧ר בֵּית־יְהוָ֛ה הַפְּנִימִ֖ית וּלְאֻלָ֥ם הַבָּֽיִת׃ פ
13וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת־חִירָ֖ם מִצֹּֽר׃ 14בֶּן־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹשֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵא אֶת־הַחָכְמָ֤ה וְאֶת־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת־הַדַּ֔עַת לַעֲשֹׂ֥ות כָּל־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתּֽוֹ׃ 15וַיָּ֛צַר אֶת־שְׁנֵ֥י הָעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה קוֹמַת֙ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב אֶת־הָעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי׃ 16וּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל־רָאשֵׁ֥י הָֽעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 17שְׂבָכִ֞ים מַעֲשֵׂ֣ה שְׂבָכָ֗ה גְּדִלִים֙ מַעֲשֵׂ֣ה שַׁרְשְׁר֔וֹת לַכֹּ֣תָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֑ים שִׁבְעָה֙ לַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְשִׁבְעָ֖ה לַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 18וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָֽרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 19וְכֹֽתָרֹ֗ת אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה שׁוּשַׁ֣ן בָּֽאוּלָ֑ם אַרְבַּ֖ע אַמּֽוֹת׃ 20וְכֹתָרֹ֗ת עַל־שְׁנֵי֙ הָֽעַמּוּדִ֔ים גַּם־מִמַּ֨עַל֙ מִלְּעֻמַּ֣ת הַבֶּ֔טֶן אֲשֶׁ֖ר לְעֵ֣בֶר ַשְּׂבָכָ֑ה וְהָרִמּוֹנִ֤ים מָאתַ֨יִם֙ טֻרִ֣ים סָבִ֔יב עַ֖ל הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 21וַיָּ֨קֶם֙ אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים לְאֻלָ֖ם הַֽהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת־הָעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֨קֶם֙ אֶת־הָעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃ 22וְעַ֛ל רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים מַעֲשֵׂ֣ה שׁוֹשָׁ֑ן וַתִּתֹּ֖ם מְלֶ֥אכֶת הָעַמּוּדִֽים׃ 23וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וְקָו֙ה שְׁלֹשִׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃ 24וּפְקָעִים֩ מִתַּ֨חַת לִשְׂפָת֤וֹ ׀ סָבִיב֙ סֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּֽאַמָּ֔ה מַקִּפִ֥ים אֶת־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנֵ֤י טוּרִים֙ הַפְּקָעִ֔ים יְצֻקִ֖ים בִּיצֻקָתֽוֹ׃ 25עֹמֵ֞ד עַל־שְׁנֵ֧י עָשָׂ֣ר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים ׀ צָפ֡וֹנָה וּשְׁלֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים ׀ יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה ׀ פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכָל־אֲחֹֽרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה׃ 26וְעָבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל׃ פ
27וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַמְּכֹנ֛וֹת עֶ֖שֶׂר נְחֹ֑שֶׁת אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַמְּכוֹנָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת וְאַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְשָׁלֹ֥שׁ בָּאַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ 28וְזֶ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַמְּכוֹנָ֖ה מִסְגְּרֹ֣ת לָהֶ֑ם וּמִסְגְּרֹ֖ת בֵּ֥ין הַשְׁלַבִּֽים׃ 29וְעַֽל־הַמִּסְגְּר֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בֵּ֣ין הַשְׁלַבִּ֗ים אֲרָי֤וֹת ׀ בָּקָר֙ וּכְרוּבִ֔ים וְעַל־הַשְׁלַבִּ֖ים כֵּ֣ן מִמָּ֑עַל וּמִתַּ֨חַת֙ לַאֲרָי֣וֹת וְלַבָּקָ֔ר לֹי֖וֹת מַעֲשֵׂ֥ה מוֹרָֽד׃ 30וְאַרְבָּעָה֩ אוֹפַנֵּ֨י נְחֹ֜שֶׁת לַמְּכוֹנָ֤ה הָֽאַחַת֙ וְסַרְנֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת וְאַרְבָּעָ֥ה פַעֲמֹתָ֖יו כְּתֵפֹ֣ת לָהֶ֑ם מִתַּ֤חַת לַכִּיֹּר֙ הַכְּתֵפֹ֣ת יְצֻק֔וֹת מֵעֵ֥בֶר אִ֖ישׁ לֹיֽוֹת׃ 31וּ֠פִיהוּ מִבֵּ֨ית לַכֹּתֶ֤רֶת וָמַ֨עְלָה֙ בָּֽאַמָּ֔ה וּפִ֨יהָ֙ עָגֹ֣ל מַעֲשֵׂה־כֵ֔ן אַמָּ֖ה וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֑ה וְגַם־עַל־פִּ֨יהָ֙ מִקְלָע֔וֹת וּמִסְגְּרֹתֵיהֶ֥ם מְרֻבָּע֖וֹת לֹ֥א עֲגֻלּֽוֹת׃ 32וְאַרְבַּ֣עַת הָאֽוֹפַנִּ֗ים לְמִתַּ֨חַת֙ לַֽמִּסְגְּר֔וֹת וִיד֥וֹת הָאֽוֹפַנִּ֖ים בַּמְּכוֹנָ֑ה וְקוֹמַת֙ הָאוֹפַ֣ן הָאֶחָ֔ד אַמָּ֖ה וַחֲצִ֥י הָאַמָּֽה׃ 33וּמַֽעֲשֵׂה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּמַעֲשֵׂ֖ה אוֹפַ֣ן הַמֶּרְכָּבָ֑ה יְדוֹתָ֣ם וְגַבֵּיהֶ֗ם וְחִשֻּׁקֵיהֶ֛ם וְחִשֻּׁרֵיהֶ֖ם הַכֹּ֥ל מוּצָֽק׃ 34וְאַרְבַּ֣ע כְּתֵפ֔וֹת אֶ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנּ֔וֹת הַמְּכֹנָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִן־הַמְּכֹנָ֖ה כְּתֵפֶֽיהָ׃ 35וּבְרֹ֣אשׁ הַמְּכוֹנָ֗ה חֲצִ֧י הָאַמָּ֛ה קוֹמָ֖ה עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֑יב וְעַ֨ל רֹ֤אשׁ הַמְּכֹנָה֙ יְדֹתֶ֔יהָ וּמִסְגְּרֹתֶ֖יהָ מִמֶּֽנָּה׃ 36וַיְפַתַּ֤ח עַל־הַלֻּחֹת֙ יְדֹתֶ֔יהָ וְעַל֙ ומִסְגְּרֹתֶ֔יהָ כְּרוּבִ֖ים אֲרָי֣וֹת וְתִמֹרֹ֑ת כְּמַֽעַר־אִ֥ישׁ וְלֹי֖וֹת סָבִֽיב׃ 37כָּזֹ֣את עָשָׂ֔ה אֵ֖ת עֶ֣שֶׂר הַמְּכֹנ֑וֹת מוּצָ֨ק אֶחָ֜ד מִדָּ֥ה אַחַ֛ת קֶ֥צֶב אֶחָ֖ד לְכֻלָּֽהְנָה׃ ס
38וַיַּ֛עַשׂ עֲשָׂרָ֥ה כִיֹּר֖וֹת נְחֹ֑שֶׁת אַרְבָּעִ֨ים בַּ֜ת יָכִ֣יל ׀ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֗ד אַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֔ד כִּיּ֤וֹר אֶחָד֙ עַל־הַמְּכוֹנָ֣ה הָאַחַ֔ת לְעֶ֖שֶׂר הַמְּכֹנֽוֹת׃ 39וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַמְּכֹנ֔וֹת חָמֵ֞שׁ עַל־כֶּ֤תֶף הַבַּ֨יִת֙ מִיָּמִ֔ין וְחָמֵ֛שׁ עַל־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת מִשְּׂמֹאל֑וֹ וְאֶת־הַיָּ֗ם נָתַ֞ן מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֧יִת הַיְמָנִ֛ית קֵ֖דְמָה מִמּ֥וּל נֶֽגֶב׃ ס
40וַיַּ֣עַשׂ חִיר֔וֹם אֶת־הַ֨כִּיֹּר֔וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֖ים וְאֶת־הַמִּזְרָק֑וֹת וַיְכַ֣ל חִירָ֗ם לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 41עַמֻּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם וְגֻלֹּ֧ת הַכֹּתָרֹ֛ת אֲשֶׁר־עַל־רֹ֥אשׁ הָֽעַמֻּדִ֖ים שְׁתָּ֑יִם וְהַשְּׂבָכ֣וֹת שְׁתַּ֔יִם לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלֹּ֣ת הַכֹּֽתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִֽים׃ 42וְאֶת־הָרִמֹּנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנֵֽי־טוּרִ֤ים רִמֹּנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלֹּ֣ת הַכֹּֽתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים׃ 43וְאֶת־הַמְּכֹנ֖וֹת עָ֑שֶׂר וְאֶת־הַכִּיֹּרֹ֥ת עֲשָׂרָ֖ה עַל־הַמְּכֹנֽוֹת׃ 44וְאֶת־הַיָּ֖ם הָאֶחָ֑ד וְאֶת־הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר תַּ֥חַת הַיָּֽם׃ 45וְאֶת־הַסִּיר֨וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֜ים וְאֶת־הַמִּזְרָק֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־הַכֵּלִ֣ים הָאֵ֔הֶל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה חִירָ֛ם לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה נְחֹ֖שֶׁת מְמֹרָֽט׃ 46בְּכִכַּ֤ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּמַעֲבֵ֖ה הָאֲדָמָ֑ה בֵּ֥ין סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צָרְתָֽן׃ 47וַיַּנַּ֤ח שְׁלֹמֹה֙ אֶת־כָּל־הַכֵּלִ֔ים מֵרֹ֖ב מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃ 48וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵ֚ת כָּל־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֵ֚ת מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֲשֶׁ֥ר עָלָ֛יו לֶ֥חֶם הַפָּנִ֖ים זָהָֽב׃ 49וְאֶת־הַ֠מְּנֹרוֹת חָמֵ֨שׁ מִיָּמִ֜ין וְחָמֵ֧שׁ מִשְּׂמֹ֛אול לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֶּ֧רַח וְהַנֵּרֹ֛ת וְהַמֶּלְקַחַ֖יִם זָהָֽב׃ 50וְ֠הַסִּפּוֹת וְהַֽמְזַמְּר֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַכַּפּ֥וֹת וְהַמַּחְתּ֖וֹת זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֹּת֡וֹת לְדַלְתוֹת֩ הַבַּ֨יִת הַפְּנִימִ֜י לְקֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֗ים לְדַלְתֵ֥י הַבַּ֛יִת לַהֵיכָ֖ל זָהָֽב׃ פ
51וַתִּשְׁלַם֙ כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קָדְשֵׁ֣י ׀ דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ פ

8
Okuhêkwa kw’Omucîmba gw’endagâno
1 Okubundi obwôla mwâmi Salomoni anacishûbûliza aha mwâge aha Yeruzalemu abagula ba bene Israheli bôshi, abakulu b’amashanja n’abakulu ba ngasi mulala gwa bene Israheli kurhenga halya basôsagya omucîmba gw’amalaganyo oku lwa mwâmi Daudi kuhika ahôla akâ-Nyamuzinda kanayûbakagwa. 2 Abo bene Israheli bôshi banacishubûkira ahôla bwâmi bwa Salomoni, mwâli omu mwêzi gwa kali nda go mango olwo lusiku lukulu lwabaga. 3 Erhi abagula ba bene Israheli bôshi babà bamashûbûzanya ntyôla, abadâhwa bayimusa gulya mucîmba gw’amalaganyo. 4 Neci bayinamula ogwôla mucîmba gw’amalaganyo kuguma n’ihêma ly’embugânano na ngasi bindi birugu bitagatîfu byanabaga muli eryôla ihêma; abadâhwa n’Abaleviti bo babibarhwire. 5 Mwâmi Salomoni n’olwôla lubaga anali ahamagîre aha mwâge loshi, banaciyimuka banacishokolera omucîmba gw’amalaganyo, bagend’irherekêra ebibuzi n’ebimasha mwandu birya birhankaganjwa erhi bunji burhuma. 6 Abadâhwa banacihêka gulya mucîmba gw’amalaganyo omu cirhînyiro c’akâ-Nyamuzinda halya gwanali gukwânîne okubêra omu hatagatîfu hakulu bwenêne, idako ly’ebyûbi bya bamalahika. 7 Abôla bamalahika bali balambulire ebyûbi byâbo enyanya ly’ahôla bali bagwâsirwe okuhira omucîmba gw’amalaganyo ntyo bamalahika babwikira omucîmba n’emishumi yago. 8 Emirhamba obuli bwâyo bwakag’irhuma yaboneka ahôla hantu hatagatîfu honene ci owali embuga arhankayibwîne. Kuhika bunôla ho enaciba ahôla. 9 Muli ogwôla mucîmba gw’amalaganyo mwâli zirya nambi z’amarhegeko, Mûsa wazihiragamwo galya mango banali aha Horebu, zo nambi z’amalaganyo Nnâmahanga alagananaga bôshi na bene Israheli amango barhengaga e Mîsiri.
Nyamuzinda alanga akâ-Nyamuzinda kâge
10 Erhi bunôla bayûs’irhenga omwo hatagatîfu, ecitu cayisha cabwîkira akâ-Nyamuzinda. 11 Abadâhwa barhahashaga okurherekêreramwo bulyala ecôla citu c’irenge lya Nyamuzinda camayunjuza akôla kâ-Nyamuzinda. 12 Okubundi mwâmi Salomoni anacija omu kanwa aderha, erhi: «Nyakasane adesire mpu yeki omu mwizimya âbêra. 13 Nahizirage enyumpa yâwe ahantu wakayôrha oli ensiku zôshi.»
Salomoni ashambâza olubaga
14 Enyuma ly’okwo, mwâmi anacihindamukira olubaga lwa bene Israheli lo shi alugisha; bene Israheli bôshi bal’ibadêsire ahôla. 15 Anaciderha erhi: • «Ayâgirwe Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, owaderheraga omu kanwa ka larha Daudi anayunjuliza ngasi ebi anali amubwizire byôshi erhi: 16 Kurhenga halya narhenzagya olubaga lwâni e Mîsiri, bo bene Israheli, ntaderhaga nti nacîshoga lugo luguma lwa bene mpu abè mwo mpira endâro yâni, ci naci shozire mwambali wâni Daudi nti ayîme ekarhî k’olubaga lwâni lwa bene Israheli. 17 Larha Daudi ali n’ogwôla muhigo gw’okuyûbakira Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli endâro. 18 Ci anacibwîra larha Daudi erhi: «Obwôla ogwêrhe ogôla muhigo gw’okunyûbakira enyumpa neci kuli kwinjà. 19 Ci kwônene arhali we wayinyûbakaira ci mugala wâwe owarhenga omu nda yâwe, ye wayûbaka enyumpa oku irenge ly’izîno lyâni. 20 Nyamubâho amayunjuzagya akôla kanwa aderhaga: Nayimirage omu bya larha Daudi, nanajîrage oku ntebe yâge y’obwâmi omu bene Israheli nk’oku anaderhaga, nanayûbasirage enyumpa okw’izîno lya Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli. 21 Namayûbakaga ahantu h’omucîmba gw’amalaganyo Nyamubâho alagananaga na ba larha galya mango abakulaga omu cihugo c’e Mîsiri.»
Omusengero gwa Salomoni
22 Salomoni anaciyimanga embere z’oluherero lwa Nyakasane, embere z’e ndêko y’olubaga lwa bene Israheli bôshi arhega amaboko emalunga aderha, erhi: 23 «Yâgirwa Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, ntà wundi Nyamuzinda wankabà nka we, abè omu malunga, abè hanôla igulu: welanga bwinjà ebi walagananaga mweshi n’abarhumisi bâwe bakushimba n’omurhima gwâbo gôshi. 24 Yâgirwa washimbulwire ngasi ebi wanabwizire mwambali wâwe larha Daudi, ebi waderhaga omu kanwa kâwe wamabiyunjuza n’okuboko kwâwe nk’oku olu lusiku lunakuyêrekîne. 25 Bunôla Yâgirwa Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli omanyâge kulya wabwîraga mwambali wâwe larha Daudi galya ma ngo wamubwîraga ebira binwa, erhi: Wakaz’iyôrha ogwêrhe owayîma oku ntebe yâwe omw’Israheli, casinga bagala bâwe bacîlange omu majira gâbo gôshi, babè na olugendo lwinja embere zâni nk’oku nâwe wanali oyosire embere zâni. 26 Na bunôla Yâgirwa Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli kabâge kalya kanwa wabwîraga mwambali wâwe Daudi, larha! 27 Cikwônene ka kwo binali Nyamuzinda ho anabà hanôla igulu? Ci lolà okw’igulu lirhankabona aha lya muhira: kurhigi byankaba lyohe mw’eno nyumpa namayûbaka! 28 Cikwoncne Yâgirwa Nyamuzinda omusengcro gwa mwamhali wâwe ogurhege okurhwîri, oyumvîrhize omulenge gwa mwambali wâwe kuli ngasi cbi akanakuhûna cne. 29 Ntyôla Yâgirwa amasù gâwe gakayôrha gali kuli eyîra nyumpa eyi wcne waderhaga erhi: «Ahôla ho irenge lyâni lyakabonekera omu kuyumvîrhiza amahûno ga mwambali wâwe bunôla adwîrhe ahûna muli eno nyumpa yâwe.
Omusengero oku lubaga
30 Neci oyumvîrhizc omusengero gwa mwambali wâwe n’ogw’olubaga lwa we oludwîrhe lwasengerera muli eno nyumpa yâwe. Yâgirwa ogulole bwinjà n’oku waguyankirira bunôla kwo gunasôkerage emunda oli omu malunga, okarhuyumva onarhubabalire. 31 Owankanajirira mwene wâbo kubî, n’erhi ankamusêza mpu ayishe acîgashe, akanayisha alicîgashira embere z’oluhêrero lwâwe munôla kâ-Nyamuzinda, 32 Yâgirwa izù lyâge linasôkere emunda oli omu malunga, onaje aho otwîre bambali bâwe olubanja, omubi anahye, obubî bwâge bunaje okw’irhwe lyâge yenene, omushinganyanya anayêre nk’oku obushinganyanya bwâge bunali.
33 Mango olubaga lwâwe lukahimwa n’omushombanyi ebwa kubà lwamakugomera, bakanakuyâgalukira bashenga izîno lyâwe, bakanayisha bali kuyingingira munôla nyumpa, 34 Yâgirwa onabayumvîrhize n’oku oli omu malunga onabarhege okurhwîri, obabalire olubaga lwâwe lw’Israheli oNashub’ilugalula muli cinôla cihugo wahaga b’îshe wâbo.
35 Yâgirwa erhi amalunga gankazibala, enkuba ehirigirhe ebwa kubà bakujirire okubî bakanayîsh’isengerera muli enôla nyumpa bakakuza izîno lyâwe, bakanaleka enôla byâbomuli kulya obahanyire, 36 Yâgirwa n’omu malunga onababalire ebyâha bya bambali bâwe n’eby’olubaga lwâwe lw’Israheli, ona bayigîrize enjira nyinjà bakwânîne okushimba ovâmulire enkuba yâwe oku idaho eri wahaga olubaga lwâwe mpu luliyimemwo.
37 Erhi ecizombo cankanayisha omu cihugo, kandi erhi cihûsi kandi erhi kashûshu nîsi erhi cikaba cingalangala, akaba kurhêrwa n’enzige, kandi erhi omushombanyi ankabagorha nîsi erhi bubè bundi buhanya n’endwâla, 38 n’akanayisha ali kushenga abè muntu muguma, lubè lubaga lwa bene Israheli bôshi, ngasi muguma akanamanya ecibande câge cimuli oku nyonvu, erhi akalambulira amaboko ebwa enôla nyumpa, 39 Yâgirwa onayumvîrhize okwôla bakuhûnyire omu mpingu omu bwâmi bwâwe onabe bwonjo, ojirire ngasi muguma oku amalagîrire gâge ganali, bulya wênene we oyishi omurhima gwa ngasi muguma, na bulya wêne oyishi omurhima gw’abantu bôshi. 40 Na ntyôla banakurhînya omu buzîne bwâbo bôshi muli elira idaho wahaga ababusi bîrhu.
Enyûshûlo
41 Oku muntu w’embuga orhali mwene Israheli, cikwônene arhenge omu cihugo c’ihanga erhi izîno lyâwe lirhuma, 42 bulya bamamanya izîno lyâwe likulu, bamarhînya obuhashe bw’okuboko kwâwe kugala byôshi, bakayisha balikushengera munôla nyumpa yâwe, Yâgirwa onabayumvîrhize kurhenga omu mpingu omu bwâmi bwâwe. 43 Oyôla muntu w’ecigolo onamujirire nka okwôla anadwîrhe akulakira ly’amashanja gôshi ga hanôla igulu gamanya izîno lyâwe, gakurhinye nk’olubaga lwâwe lwa bene Israheli, banamanye oku izîno lyâwe lidwîrhe lyaderhwa muli eno nyumpa nayûbakaga.
44 Olubaga lwâwe mango lukakomekera mpu lukola lwàjà oku matabâro, lwagend’ilwîsa abashombanyi balwo, omwôla njira banali erhi bankanashenga Nyakasane bayêrekera ebw’olûla lugo wacishogaga wêne n’ebw’eyîra nyumpa nayûbakaga. 45 Yâgirwa ogwôla musengero n’amalagîrire gâbo onagayumvîrhize omu mpingu onajire bahimane.
46 Erhi bankakujirira kubî bulya ntà muntu orhali munya-byâha hanôla igulu, n’erhi omu bukunizi bwâwe wankabahâna omu maboko g’abashombanyi n’abamabahima erhi bankabagwârha babahêka bujà emwâbo, cibè cihugo ca hôfi erhi c’ihanga, 47 bone bone omwôla cihugo bajire bujà erhi bankacija emurhima bakuyagûkira, bakanakulakira eyôla munda muli ecôla cihugo c’abo bandi banahamwabo, bakanaderha mpu rhwajizire kubî, rhwabihire, rhwahemusire 48 bakanakugomôkera n’omurhima gwâbo gôshi, n’omûka gwâbo gwôshi banaciri muli ecôla cihugo c’abashombanyi babahêkaga bujà, bakanakushenga bayêrekera ebwa cirya cihugo wahaga b’îshe, ebwa olula lugo wacishogaga wêne n’ebw’eyîra nyumpa nayûbakaga izîno lyâwe lirhumire, 49 Yâgirwa amango lagirire gâbo n’omusengero gwâbo onaguyumvîrhize omwôla mpingu omu bwâmi bwâwe, wêne onabagwase; 50 wanababalira olubaga lwâwe ebyâha bakujirire na ngasi mabî lwakujirire, onajire abôla banahamwabo babafe lukogo banababêre obwonjo; 51 bulya luli lubaga lwâwe, birugu byâwe ebi wêne warhenzagya e Mîsiri omu karhî k’engulumira y’omuliro gw’ecûma.
Okufundika omusengero n’okugisha olubaga
52 Na ntyôla waliha amasù gâwe ganabona amalagîrire ga mwambali wâwe n’ag’olubaga lwâwe lw’Israheli, onaluyumve omu ngasi malibûko banaku lakirekwo. 53 Bulya wêne walushomôrholaga ekarhî k’agandi mashanja mpu lubè lubaga lwâwe, mpu lubè birugu byâwe nka kulya wêne wanaderhaga omu kanwa ka mwambali wâwe Mûsa galya mango wakulaga ba larha e Mîsiri, Yâgirwa Nyakasane.» 54 Salomoni erhi ayûsa okushenga n’okusengera ebyôla byôshi, ayimuka ha lya ali afukamire aha mbere z’oluhêrero lwa Nyakasane anayinamulira amabo ko enyanya. 55 Ayimanga agisha olubaga lwa bene Israheli bôshi aderha n’izù linene erhi: 56 «Ayâgirwe Nyakasane owahaga olubaga lwâge okuluhûka nk’oku anaderhaga omu binwa by’obwangà ahâniraga omu kanwa kw’omwambali Mûsa, byôshi ntâco ciru n’eciguma cabulabuzire. 57 Nyakasane Nyamuzinda wîrhu akaz’iyôrha ali haguma nîrhu mâshi nk’oku ànali haguma na ba larha arharhulekêreraga arhanarhujandikaga. 58 Ci ayêrekeze emirhima yîrhu emunda ali lyo rhushimba enjira zâge bwinjà, rhushimbe rhunalange ebinwa byâge n’amarhegeko gâge nka oku anabirhegekaga ababusi bîrhu. 59 Ebi binwa by’okusengera nderhire embere za Nyakasane bikaz’iyôrha byahika emwa Nyamuzinda wîrhu mûshi na budufu, ly’akalola amalagîrire gîrhu ga ngasi lusiku, ahash’irhabâla mwambali wâge n’olubaga lwâge, 60 na ntyôla amashanja gôshi g’igulu ganamanya oku Nyakasane yêne ye onali Nyamuzinda ntà wundi kulusha ye. 61 Omurhima gwinyu gôshi guyêrekere Nyakasane Nyamuzinda wîrhu muhashishimba ebinwa n’amarhegeko gâge nk’oku munagashimbire ene.»

Enterekêro y’olusiku lukulu lw’akâ-Nyamuzinda
62 Mwâmi na bene Israheli bôshi banacihêra ntyôla Nyakasane. 63 Salomoni abâga nkafu bihumbi makumi abirhi na bibirhi, na bibuzi bihumbi igana na makumi abirhi oku nterekêro y’omurhûla arherekêraga Nyakasane, ntyôla kwo mwâmi na bene Israheli bôshi bagishiremwo akâ-Nyamuzinda. 64 Olwôla lusiku mwâmi agisha obululi bw’ecirhînyiro ciri embere z’enyumpa ya Nyakasane bulya ahôla ho ayôkire enterekêro z’embâgwa, amashushi g’enterekêro z’omurhûla ebwa kubà oluhêrero lw’amarhale lwali embere za Nyakasane lwamaba lunyi lurhankahashir’ihirwakwo ezôla nterekêro zôshi ez’embâgwa ez’okuyôca amashushi g’enterekêro y’omurhûla. 65 Neci kwo mwâmi Salomoni akuzize olwôla lusiku ntyo haguma na bene Israheli bôshi, yali ndêko ya ngabo nyinji yagwarhira oku muhango gwa Hamati oku mugezi gw’e Mîsiri. Bajira olwôla lusiku lukulu embere za Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, burhanzi nsiku nda, kandi zindi nda kwo kuderha ikumi n’ini zôshi haguma. 66 Oku lusiku lwa kali munâni mwâmi abasengaruka. Nabo bagisha mwâmi kandi bashubira emwababwe n’amasîma n’obushagaluke bunene omu murhima erhi binjà byôshi Nyakasane anajirire omwambali Daudi n’olubaga lwâge lwa bene Israheli birhuma.
1 Kings BHS 8
1אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃ 2וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵֽתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ 3וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָאָרֽוֹן׃ 4וַֽיַּעֲל֞וּ אֶת־אֲר֤וֹן יְהוָה֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶֽת־כָּל־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל וַיַּעֲל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃ 5וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכָל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ הַנּוֹעָדִ֣ים עָלָ֔יו אִתּ֖וֹ לִפְנֵ֣י הָֽאָר֑וֹן מְזַבְּחִים֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִסָּפְר֛וּ וְלֹ֥א יִמָּנ֖וּ מֵרֹֽב׃ 6וַיָּבִ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִים אֶת־אֲר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֧ה אֶל־מְקוֹמ֛וֹ אֶל־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אֶל־תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃ 7כִּ֤י הַכְּרוּבִים֙ פֹּרְשִׂ֣ים כְּנָפַ֔יִם אֶל־מְק֖וֹם הָֽאָר֑וֹן וַיָּסֹ֧כּוּ הַכְּרֻבִ֛ים עַל־הָאָר֥וֹן וְעַל־בַּדָּ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃ 8וַֽיַּאֲרִכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 9אֵ֚ין בָּֽאָר֔וֹן רַ֗ק שְׁנֵי֙ לֻח֣וֹת הָאֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֥חַ שָׁ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּחֹרֵ֑ב אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 10וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהֶעָנָ֥ן מָלֵ֖א אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 11וְלֹֽא־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמֹ֥ד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֥י הֶֽעָנָ֑ן כִּי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ פ
12אָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה יְהוָ֣ה אָמַ֔ר לִשְׁכֹּ֖ן בָּעֲרָפֶֽל׃ 13בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ מָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים׃ 14וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמֵֽד׃ 15וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר בְּפִ֔יו אֵ֖ת דָּוִ֣ד אָבִ֑י וּבְיָד֥וֹ מִלֵּ֖א לֵאמֹֽר׃ 16מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֜אתִי אֶת־עַמִּ֣י אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ מִמִּצְרַיִם֒ לֹֽא־בָחַ֣רְתִּי בְעִ֗יר מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לִהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וָאֶבְחַ֣ר בְּדָוִ֔ד לִֽהְי֖וֹת עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 17וַיְהִ֕י עִם־לְבַ֖ב דָּוִ֣ד אָבִ֑י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־דָּוִ֣ד אָבִ֔י יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הָיָה֙ עִם־לְבָ֣בְךָ֔ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י הֱטִיבֹ֔תָ כִּ֥י הָיָ֖ה עִם־לְבָבֶֽךָ׃ 19רַ֣ק אַתָּ֔ה לֹ֥א תִבְנֶ֖ה הַבָּ֑יִת כִּ֤י אִם־בִּנְךָ֙ הַיֹּצֵ֣א מֵחֲלָצֶ֔יךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃ 20וַיָּ֣קֶם יְהוָ֔ה אֶת־דְּבָר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וָאָקֻ֡ם תַּחַת֩ דָּוִ֨ד אָבִ֜י וָאֵשֵׁ֣ב עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וָאֶבְנֶ֣ה הַבַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וָאָשִׂ֨ם שָׁ֤ם מָקוֹם֙ לָֽאָר֔וֹן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֤ר כָּרַת֙ עִם־אֲבֹתֵ֔ינוּ בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס
22וַיַּעֲמֹ֣ד שְׁלֹמֹ֗ה לִפְנֵי֙ מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו הַשָּׁמָֽיִם׃ 23וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵין־כָּמ֣וֹךָ אֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לַעֲבָדֶ֕יךָ הַהֹלְכִ֥ים לְפָנֶ֖יךָ בְּכָל־לִבָּֽם׃ 24אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗רְתָּ לְעַבְדְּךָ֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ ל֑וֹ וַתְּדַבֵּ֥ר בְּפִ֛יךָ וּבְיָדְךָ֥ מִלֵּ֖אתָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 25וְעַתָּ֞ה יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁ֠מֹר לְעַבְדְּךָ֙ דָוִ֤ד אָבִי֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ לּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יִכָּרֵ֨ת לְךָ֥ אִישׁ֙ מִלְּפָנַ֔י יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק אִם־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֤יךָ אֶת־דַּרְכָּם֙ לָלֶ֣כֶת לְפָנַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֖כְתָּ לְפָנָֽי׃ 26וְעַתָּ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יֵאָ֤מֶן נָא֙ דְּבָ֣רְיךָ֔ אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ לְעַבְדְּךָ֖ דָּוִ֥ד אָבִֽי׃ 27כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֥ב אֱלֹהִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ 28וּפָנִ֜יתָ אֶל־תְּפִלַּ֧ת עַבְדְּךָ֛ וְאֶל־תְּחִנָּת֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לִשְׁמֹ֤עַ אֶל־הָֽרִנָּה֙ וְאֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֧ר עַבְדְּךָ֛ מִתְפַּלֵּ֥ל לְפָנֶ֖יךָ הַיּֽוֹם׃ 29לִהְיוֹת֩ עֵינֶ֨ךָ פְתֻח֜וֹת אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָׁ֑ם לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר יִתְפַּלֵּ֣ל עַבְדְּךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 30וְשָׁ֨מַעְתָּ֜ אֶל־תְּחִנַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יִֽתְפַּֽלְל֖וּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֞ע אֶל־מְק֤וֹם שִׁבְתְּךָ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וְשָׁמַעְתָּ֖ וְסָלָֽחְתָּ׃ 31אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יֶחֱטָ֥א אִישׁ֙ לְרֵעֵ֔הוּ וְנָֽשָׁא־ב֥וֹ אָלָ֖ה לְהַֽאֲלֹת֑וֹ וּבָ֗א אָלָ֛ה לִפְנֵ֥י מִֽזְבַּחֲךָ֖ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 32וְאַתָּ֣ה ׀ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְעָשִׂ֨יתָ֙ וְשָׁפַטְתָּ֣ אֶת־עֲבָדֶ֔יךָ לְהַרְשִׁ֣יעַ רָשָׁ֔ע לָתֵ֥ת דַּרְכּ֖וֹ בְּרֹאשֹׁ֑ו וּלְהַצְדִּ֣יק צַדִּ֔יק לָ֥תֶת ל֖וֹ כְּצִדְקָתֽוֹ׃ ס
33בְּֽהִנָּגֵ֞ף עַמְּךָ֧ יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י אוֹיֵ֖ב אֲשֶׁ֣ר יֶחֶטְאוּ־לָ֑ךְ וְשָׁ֤בוּ אֵלֶ֨יךָ֙ וְהוֹד֣וּ אֶת־שְׁמֶ֔ךָ וְהִֽתְפַּֽלְל֧וּ וְהִֽתְחַנְּנ֛וּ אֵלֶ֖יךָ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 34וְאַתָּה֙ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֔יִם וְסָ֣לַחְתָּ֔ לְחַטַּ֖את עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַהֲשֵֽׁבֹתָם֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּ לַאֲבוֹתָֽם׃ ס
35בְּהֵעָצֵ֥ר שָׁמַ֛יִם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָטָ֖ר כִּ֣י יֶחֶטְאוּ־לָ֑ךְ וְהִֽתְפַּֽלְל֞וּ אֶל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וְהוֹד֣וּ אֶת־שְׁמֶ֔ךָ וּמֵחַטָּאתָ֥ם יְשׁוּב֖וּן כִּ֥י תַעֲנֵֽם׃ 36וְאַתָּ֣ה ׀ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְסָ֨לַחְתָּ֜ לְחַטַּ֤את עֲבָדֶ֨יךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תוֹרֵ֛ם אֶת־הַדֶּ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר יֵֽלְכוּ־בָ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה מָטָר֙ עַל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לְעַמְּךָ֖ לְנַחֲלָֽה׃ ס
37רָעָ֞ב כִּֽי־יִהְיֶ֣ה בָאָ֗רֶץ דֶּ֣בֶר כִּֽי־יִ֠הְיֶה שִׁדָּפ֨וֹן יֵרָק֜וֹן אַרְבֶּ֤ה חָסִיל֙ כִּ֣י יִהְיֶ֔ה כִּ֧י יָֽצַר־ל֛וֹ אֹיְב֖וֹ בְּאֶ֣רֶץ שְׁעָרָ֑יו כָּל־נֶ֖גַע כָּֽל־מַחֲלָֽה׃ 38כָּל־תְּפִלָּ֣ה כָל־תְּחִנָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִֽהְיֶה֙ לְכָל־הָ֣אָדָ֔ם לְכֹ֖ל עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֗וּן אִ֚ישׁ נֶ֣גַע לְבָב֔וֹ וּפָרַ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 39וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֨ע הַשָּׁמַ֜יִם מְכ֤וֹן שִׁבְתֶּ֨ךָ֙ וְסָלַחְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ וְנָתַתָּ֤ לָאִישׁ֙ כְּכָל־דְּרָכָ֔יו אֲשֶׁ֥ר תֵּדַ֖ע אֶת־לְבָב֑וֹ כִּֽי־אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ לְבַדְּךָ֔ אֶת־לְבַ֖ב כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ 40לְמַ֨עַן֙ יִֽרָא֔וּךָ כָּל־הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הֵ֥ם חַיִּ֖ים עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 41וְגַם֙ אֶל־הַנָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעַמְּךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וּבָ֛א מֵאֶ֥רֶץ רְחוֹקָ֖ה לְמַ֥עַן שְׁמֶֽךָ׃ 42כִּ֤י יִשְׁמְעוּן֙ אֶת־שִׁמְךָ֣ הַגָּד֔וֹל וְאֶת־יָֽדְךָ֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וּֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥א וְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 43אַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֤ע הַשָּׁמַ֨יִם֙ מְכ֣וֹן שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵדְעוּן֩ כָּל־עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת־שְׁמֶ֗ךָ לְיִרְאָ֤ה אֹֽתְךָ֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ 44כִּי־יֵצֵ֨א עַמְּךָ֤ לַמִּלְחָמָה֙ עַל־אֹ֣יְב֔וֹ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁלָחֵ֑ם וְהִתְפַּֽלְל֣וּ אֶל־יְהוָ֗ה דֶּ֤רֶךְ הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתָּ בָּ֔הּ וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥תִי לִשְׁמֶֽךָ׃ 45וְשָׁמַעְתָּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם אֶת־תְּפִלָּתָ֖ם וְאֶת־תְּחִנָּתָ֑ם וְעָשִׂ֖יתָ מִשְׁפָּטָֽם׃ 46כִּ֣י יֶֽחֶטְאוּ־לָ֗ךְ כִּ֣י אֵ֤ין אָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֶחֱטָ֔א וְאָנַפְתָּ֣ בָ֔ם וּנְתַתָּ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וְשָׁב֤וּם שֹֽׁבֵיהֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הָאוֹיֵ֔ב רְחוֹקָ֖ה א֥וֹ קְרוֹבָֽה׃ 47וְהֵשִׁ֨יבוּ֙ אֶל־לִבָּ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שֹֽׁבֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ וְהֶעֱוִ֖ינוּ רָשָֽׁעְנוּ׃ 48וְשָׁ֣בוּ אֵלֶ֗יךָ בְּכָל־לְבָבָם֙ וּבְכָל־נַפְשָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ אֹיְבֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־שָׁב֣וּ אֹתָ֑ם וְהִֽתְפַּֽלְל֣וּ אֵלֶ֗יךָ דֶּ֤רֶךְ אַרְצָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה לַאֲבוֹתָ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֔רְתָּ וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥יתִ לִשְׁמֶֽךָ׃ 49וְשָׁמַעְתָּ֤ הַשָּׁמַ֨יִם֙ מְכ֣וֹן שִׁבְתְּךָ֔ אֶת־תְּפִלָּתָ֖ם וְאֶת־תְּחִנָּתָ֑ם וְעָשִׂ֖יתָ מִשְׁפָּטָֽם׃ 50וְסָלַחְתָּ֤ לְעַמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לָ֔ךְ וּלְכָל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר פָּשְׁעוּ־בָ֑ךְ וּנְתַתָּ֧ם לְרַחֲמִ֛ים לִפְנֵ֥י שֹׁבֵיהֶ֖ם וְרִֽחֲמֽוּם׃ 51כִּֽי־עַמְּךָ֥ וְנַחֲלָתְךָ֖ הֵ֑ם אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֨אתָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם מִתּ֖וֹךְ כּ֥וּר הַבַּרְזֶֽל׃ 52לִהְי֨וֹת עֵינֶ֤יךָ פְתֻחוֹת֙ אֶל־תְּחִנַּ֣ת עַבְדְּךָ֔ וְאֶל־תְּחִנַּ֖ת עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל לִשְׁמֹ֣עַ אֲלֵיהֶ֔ם בְּכֹ֖ל קָרְאָ֥ם אֵלֶֽיךָ׃ 53כִּֽי־אַתָּ֞ה הִבְדַּלְתָּ֤ם לְךָ֙ לְֽנַחֲלָ֔ה מִכֹּ֖ל עַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֜רְתָּ בְּיַ֣ד ׀ מֹשֶׁ֣ה עַבְדֶּ֗ךָ בְּהוֹצִיאֲךָ֧ אֶת־אֲבֹתֵ֛ינוּ מִמִּצְרַ֖יִם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
54וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֗ה לְהִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה אֵ֛ת כָּל־הַתְּפִלָּ֥ה וְהַתְּחִנָּ֖ה הַזֹּ֑את קָ֞ם מִלִּפְנֵ֨י מִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ מִכְּרֹ֣עַ עַל־בִּרְכָּ֔יו וְכַפָּ֖יו פְּרֻשֹׂ֥ות הַשָּׁמָֽיִם׃ 55וַֽיַּעְמֹ֕ד וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל לֵאמֹֽר׃ 56בָּר֣וּךְ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן מְנוּחָה֙ לְעַמּ֣וֹ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר לֹֽא־נָפַ֞ל דָּבָ֣ר אֶחָ֗ד מִכֹּל֙ דְּבָר֣וֹ הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדּֽוֹ׃ 57יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ עִמָּ֔נוּ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־אֲבֹתֵ֑ינוּ אַל־יַעַזְבֵ֖נוּ וְאַֽל־יִטְּשֵֽׁנוּ׃ 58לְהַטּ֥וֹת לְבָבֵ֖נוּ אֵלָ֑יו לָלֶ֣כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֺתָ֤יו וְחֻקָּיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֔יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶת־אֲבֹתֵֽינוּ׃ 59וְיִֽהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֨נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשֹׂ֣ות ׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ 60לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד׃ 61וְהָיָ֤ה לְבַבְכֶם֙ שָׁלֵ֔ם עִ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לָלֶ֧כֶת בְּחֻקָּ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖יו כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 62וְֽהַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּ֑וֹ זֹבְחִ֥ים זֶ֖בַח לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 63וַיִּזְבַּ֣ח שְׁלֹמֹ֗ה אֵ֣ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אֲשֶׁ֣ר זָבַ֣ח לַיהוָה֒ בָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֔ה הַמֶּ֖לֶךְ וְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 64בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא קִדַּ֨שׁ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־תּ֣וֹךְ הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־יְהוָ֔ה כִּי־עָ֣שָׂה שָׁ֗ם אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קָטֹ֗ן מֵֽהָכִיל֙ אֶת־הָעֹלָ֣ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃ 65וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה בָֽעֵת־הַהִ֣יא ׀ אֶת־הֶחָ֡ג וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּוֹ֩ קָהָ֨ל גָּד֜וֹל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֣ת ׀ עַד־נַ֣חַל מִצְרַ֗יִם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר יֽוֹם׃ 66בַּיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ שִׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּלְ
כ֣וּ לְאָהֳלֵיהֶ֗ם שְׂמֵחִים֙ וְט֣וֹבֵי לֵ֔ב עַ֣ל כָּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְדָוִ֣ד עַבְדּ֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּֽוֹ׃

9
Salomoni ashub’ibonekerwa na Nyakasane
1 Erhi Salomoni ayûsa okuyûbaka akâ-Nyamuzinda n’obwâmi bwâge na ngasi yindi myûbako yôshi, Salomoni ali alalire okuyûbakisa; 2 Nyakasane ashub’ibonekera Salomoni obwa kabirhi nk’oku anarhangig’imubonekera aha Gabaoni. 3 Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Nayumvîrhe omusengero n’amahûne gâwe embere zâni; nagishire eyîra nyumpa wayûbakaga mpu izîno lyâni likayôrha lirimwo ensiku zôshi n’omwo mwo amasù n’omurhima gwâni byakaz’iyôrha biri ensiku zôshi. 4 Nâwe okag’igenda bwinjà embere zâni nka kulya sho Daudi anali ayôsire n’omurhima mwimâna, omurhima mushinganya nya okanakajira nk’oku nakurhegeka kwôshi, okanashimba amarhegeko gâni n’obulonza bwâni, 5 nayîsh’igwika entebe y’obwâmi bwâwe omu Israheli e nsiku zôshi nka oku nanalaganyagya sho Daudi amango namubwîraga nti: Wakaz’iyôrha oli n’omukûla oku ntebe y’obwâmi omu Israheli. 6 Cikwône we n’abâna bâwe, mukandeka n’okurhashimba amarhegeko namuhaga n’okuya gûka oku bandi banyamuzinda b’obwîhambi, 7 narhenza Israheli omu cihugo namuhaga, eyo nyumpa nagishaga okw’izîno lyâni nanayilangabûla embere zâni, kandi Israheli anabà masheka na lwimbo omu gandi mashanja. 8 Eyira nyumpa ntagatîfu yanaha bigûkà na ngasi yeshi wankayigera hôfi anarhemuka ahebe olushungurho; banakaderha mpu carhumaga Nyakasane ajira olu lugo n’eyîra nyumpa ntyâla? 9 Kandi banakabashuza, mpu: Bulya balekêrire Nyakasane Nyamuzinda wâbo, owakulaga ababusi baho omu cihugo c’e Mîsiri, babul’igend’icishwêkera oku bandi banyamuzinda b’obwîhambi. bakaz’ibafukamira banakaz’ibakolera: bwo bula Nyakasane abahiziragekwo agala mabî gôshi.»
Ebishagala Salomoni ahâga Hiramu
10 Enyuma lya myâka makumi abirhi, erhi Salomoni aba amayûbaka akaNyamuzinda n’obwâmi bwâge, 11 naye Hiramu abire amayûsa okuhâ Salomoni emirhi y’emiyerezi n’ensindani, abire amamuhâ amasholo nk’oku analonzagya, mwâmi Salomoni naye ahà Hiramu bishagala makumi abirhi omu cihugo c’e Galileya. 12 Hiramu anaciyîmuka kurhenga e Tiri mpu agend’ilola ebyo bishagala Salomoni amuhâga, arhabonaga bimusimisize. 13 Anaciderha, erhi: Bishagala bici ebi ompire mwene wîrhu? Abiyirika izîno lya Kabuli, eryo izîno lyo binaciderhwa kuhika buno. 14 Hiramu arhumira Salomoni talenta igana na makumi abirhi g’amasholo. Okuyûbakaîsa obukukuru
15 Alaga oku Salomoni ali akerekinye emikolo omu kuyûbaka akâ-Nyamuzinda n’enyumpa yâge, e Milo, olukûta lwa Yeruzalemu, aha Hasori, aha Megido n’ aha Gezeri. 16 (Faraoni mwâmi w’e Mîsiri naye anasôka mpu agend’inyaga olugo lw’e Gezeri. Erhi aba amaludûlika muliro n’okunigûza Abanya-Kanani bayûbakagamwo bôshi, aluhâna nshololo oku buhya bw’omwâli, mukà Salo moni. 17 Salomoni ayûbaka Gezeri buhyâhya) na Beti-Hononi wali olunda lw’idako. 18 Ayûbaka Baalati na Tadimori omu cihugo ca Yuda olunda lw’irûngu. 19 Ayûbaka n’ezindi nyumpa zo nyumpa z’embîko za Salomoni, bishagala biguma bya kukabîkira engalc zâge, ebindi bya kushwêkera ebihêsi byâge, na ngasi bindi bimusimîsize okuyûbaka aha Yeruzalemu, omu Libano n’omu bwâmi bwâge mwoshi. 20 Abantu bali basigîre omu banya-Moriti, omu ba Hititi, omu ba Perizi, omu ba Yebusi, ngasi balya bôshi barhali bene Israheli, 21 nîsi erhi bagala bâbo ngasi bantu banalisigire omu cihugo, n’abarhaherêrekezibagwa (abarhaherhereragwa) na bene Israheli, Salomoni abahira kw’ogwomukolo gw’obukukuru kwo banaciba kuhika buno. 22 Cikwône arhajiraga bene Israheli bantu babarhuzi, bulya babagamwo abakwi: bakarhengamwo abasirika, abambali, abakulu b’emirhwe abahêka engâlè, n’abashonera oku biterusi. 23 Bantu magana arha nu na makumi arhânu, bali barhambo bakazâg’ikolêsa eyôla mikolo n’oku rhabâla abantu bakazâg’ijira eyôla mikolo. 24 Mwâli wa Faraoni arhenga ebwa murhundu gwa Daudi asôkera mulya nyumpa Salomoni amuyûbakairaga. Buzinda agûkira e Milo.
Emikolo Salomoni ajiriraga omu kâ-Nyamuzinda
25 Salomoni akâg’irherekêra enterekêro z’okusiriza n’ez’omurhûla, kasha rhu ngasi mwâka oku luhêrero ayûbakiraga Nyakasane, akatumbûkiza n’e nshangi oku luhêrero lwali embere za Nyakasane. Akombêra bwenêne akâ-Nyamuzinda.
Salomoni ajirîsa amasuha g’okurhimbûla
26 Salomoni ajirîsa amasuha e Esiyoni-Geberi hôfi n’Elati, omu irûngu ly’enyanja ndukula, omu cihugo c’Edomu. 27 Hiramu amurhumira oku bambali bâge bayishig’ivugama n’okumanyîrira bwinjà enyanja. 28 Baja e Ofiri barholayo talenta igana na makumi abirhi ga masholo, bayisha babidwîrhîre mwâmi Salomoni.
1 Kings BHS 9
1וַיְהִי֙ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֥וֹת אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵת֙ כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָפֵ֖ץ לַעֲשֹֽׂות׃ פ
2וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה שֵׁנִ֑ית כַּאֲשֶׁ֛ר נִרְאָ֥ה אֵלָ֖יו בְּגִבְעֽוֹן׃ 3וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתְךָ֣ וְאֶת־תְּחִנָּתְךָ֮ אֲשֶׁ֣ר הִתְחַנַּ֣נְתָּה לְפָנַי֒ הִקְדַּ֗שְׁתִּי אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנִ֔תָה לָשֽׂוּם־שְׁמִ֥י שָׁ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְהָי֨וּ עֵינַ֧י וְלִבִּ֛י שָׁ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ 4וְאַתָּ֞ה אִם־תֵּלֵ֣ךְ לְפָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר הָלַ֜ךְ דָּוִ֤ד אָבִ֨יךָ֙ בְּתָם־לֵבָ֣ב וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשֹׂ֕ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑יךָ חֻקַּ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֹֽר׃ 5וַהֲקִ֨מֹתִ֜י אֶת־כִּסֵּ֧א מַֽמְלַכְתְּךָ֛ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹלָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי עַל־דָּוִ֤ד אָבִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃ 6אִם־שֹׁ֨וב תְּשֻׁב֜וּן אַתֶּ֤ם וּבְנֵיכֶם֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְלֹ֤א תִשְׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ 7וְהִכְרַתִּ֣י אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַ֨ל פְּנֵ֤י הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם וְאֶת־הַבַּ֨יִת֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי לִשְׁמִ֔י אֲשַׁלַּ֖ח מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְהָיָ֧ה יִשְׂרָאֵ֛ל לְמָשָׁ֥ל וְלִשְׁנִינָ֖ה בְּכָל־הָעַמִּֽים׃ 8וְהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ יִהְיֶ֣ה עֶלְי֔וֹן כָּל־עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֣ם וְשָׁרָ֑ק וְאָמְר֗וּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְלַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 9וְאָמְר֗וּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר עָזְב֜וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֣יא אֶת־אֲבֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיַּחֲזִ֨קוּ֙ בֵּאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּחֲוּ֥ לָהֶ֖ם וַיַּעַבְדֻ֑ם עַל־כֵּ֗ן הֵבִ֤יא יְהוָה֙ עֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃ פ
10וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־שְׁנֵ֣י הַבָּתִּ֑ים אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 11חִירָ֣ם מֶֽלֶךְ־צֹ֠ר נִשָּׂ֨א אֶת־שְׁלֹמֹ֜ה בַּעֲצֵי֩ אֲרָזִ֨ים וּבַעֲצֵ֧י בְרוֹשִׁ֛ים וּבַזָּהָ֖ב לְכָל־חֶפְצ֑וֹ אָ֡ז יִתֵּן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֤ה לְחִירָם֙ עֶשְׂרִ֣ים עִ֔יר בְּאֶ֖רֶץ הַגָּלִֽיל׃ 12וַיֵּצֵ֤א חִירָם֙ מִצֹּ֔ר לִרְאוֹת֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָתַן־ל֖וֹ שְׁלֹמֹ֑ה וְלֹ֥א יָשְׁר֖וּ בְּעֵינָֽיו׃ 13וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י אָחִ֑י וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
14וַיִּשְׁלַ֥ח חִירָ֖ם לַמֶּ֑לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ 15וְזֶ֨ה דְבַר־הַמַּ֜ס אֲשֶֽׁר־הֶעֱלָ֣ה ׀ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנוֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוָ֤ה וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ וְאֶת־הַמִּלּ֔וֹא וְאֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־חָצֹ֥ר וְאֶת־מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־גָּֽזֶר׃ 16פַּרְעֹ֨ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֜יִם עָלָ֗ה וַיִּלְכֹּ֤ד אֶת־גֶּ֨זֶר֙ וַיִּשְׂרְפָ֣הּ בָּאֵ֔שׁ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י הַיֹּשֵׁ֥ב בָּעִ֖יר הָרָ֑ג וַֽיִּתְּנָהּ֙ שִׁלֻּחִ֔ים לְבִתּ֖וֹ אֵ֥שֶׁת שְׁלֹמֹֽה׃ 17וַיִּ֤בֶן שְׁלֹמֹה֙ אֶת־גָּ֔זֶר וְאֶת־בֵּ֥ית חֹרֹ֖ן תַּחְתּֽוֹן׃ 18וְאֶֽת־בַּעֲלָ֛ת וְאֶת־תְַּמֹ֥ר בַּמִּדְבָּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ 19וְאֵ֨ת כָּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת ׀ חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירוּשָׁלִַ֨ם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ 20כָּל־הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הָאֱמֹרִ֜י הַחִתִּ֤י הַפְּרִזִּי֙ הַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃ 21בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נֹתְר֤וּ אַחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָכְל֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַֽחֲרִימָ֑ם וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַס־עֹבֵ֔ד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 22וּמִבְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־נָתַ֥ן שְׁלֹמֹ֖ה עָ֑בֶד כִּי־הֵ֞ם אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַעֲבָדָיו֙ וְשָׂרָ֣יו וְשָׁלִשָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ ס
23אֵ֣לֶּה ׀ שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַל־הַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃ 24אַ֣ךְ בַּת־פַּרְעֹ֗ה עָֽלְתָה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔ד אֶל־בֵּיתָ֖הּ אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ אָ֖ז בָּנָ֥ה אֶת־הַמִּלּֽוֹא׃ 25וְהֶעֱלָ֣ה שְׁלֹמֹ֡ה שָׁלֹשׁ֩ פְּעָמִ֨ים בַּשָּׁנָ֜ה עֹל֣וֹת וּשְׁלָמִ֗ים עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֣ה לַיהוָ֔ה וְהַקְטֵ֣יר אִתּ֗וֹ אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשִׁלַּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת׃ 26וָאֳנִ֡י עָשָׂה֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה בְּעֶצְיֽוֹן־גֶּ֨בֶר אֲשֶׁ֧ר אֶת־אֵל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת יַם־ס֖וּף בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ 27וַיִּשְׁלַ֨ח חִירָ֤ם בָּֽאֳנִי֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו אַנְשֵׁ֣י אֳנִיּ֔וֹת יֹדְעֵ֖י הַיָּ֑ם עִ֖ם עַבְדֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃ 28וַיָּבֹ֣אוּ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֤וּ מִשָּׁם֙ זָהָ֔ב אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכָּ֑ר וַיָּבִ֖אוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ פ

10
Omwâmikazi w’e Saba ayîsh’irhangula Salomoni
1 Omwâmikazi w’e Saba erhi ayumva kurhi mwâmi Salomoni ajir’irenge oku izîno lya Nyakasane anaciyisha mpu ali muyenja omu kumutwa emigani. 2 Ayisha aha Yeruzalemu n’obusò bw’endogomi zali zibarhwire enshangi n’amasholo manji bwenêne n’amabuye g’engulo ndârhi. Anacija aha mwa Salomoni anacimushambâlira ngasi byanamuli oku murhima byôshi. 3 Sa lomoni anacimuhâ ihano oku ngasi cinwa anamudôsagya: Ntà cinwa cafumire mwâmi mpu lero camamuyabîra kuhugûla. 4 Oyôla mwâmikazi w’e Saba erhi aba amazânwa n’oburhondekezi bwa Salomoni n’enyumpa ayûbakaga, 5 erhi abona kurhi enyama zadarhulwa oku cibo câge, kurhi enyumpa z’abambali ziyinjihire, erhi alola oku mikolo n’emyambalo y’abarhumisi bâge, abarhanza amamvu, obunji bw’enterekêro arherekêra omu kâ-Nyamuzinda, arhaciha shig’ibikira emurhima anacibwîra mwâmi erhi: 6 «Neci kwo binali ehi nabwîra gwa omu cihugo câni oku biyêrekîre obwîrhonzi n’oburhondekezi bwâwe. 7 Ntayêmêrezagya ebi bakazâg’inshambâlira ci naderha ni kukwânînc niene nyîshe ncibonere n’amasù gâni, lolà oku ciru barhali bambwîzire ecihimbi omu burhondekezi bwâwe n’omu bwololoke n’irenge lishushire ebi nabwiragwa. 8 lragi lya bambali bâwe n’abarhumisi bâwe bakub’eburhambi; barhanahwa barhayumva n’okubona obushinganyanya bwâwe. 9 Ayâgirwe Nyamubâho Nyamuzinda wâwe, ye wasîmaga okukubwarhaza oku ntebe y’Israheli mpu ly’akuzibwa. Kurhonya ayôrhaga arhonya Israheli, kwo kwarhumire akuyîmika mwâmi mpu orhegeke omu bwîrhonzi n’omu bushinganyanya. 10 Anacirhûla mwâmi talenta igana na makumi abirhi za masholo, enshangi mwandu n’amango buye g’engulo ndârhi. Harhal’isag’ibonekana enshangi nyinganaho nk’ezira mwâmikazi w’e Saba arhûlaga mwâmi Salomoni. 11 Amârho ga Hiramu gakazâg’ilêrha amasholo g’e Ofiri ganakayisha gadwîrhe kurhenga eyôla Ofiri emirhi minji y’ensantali n’amabuye g’engulo ndârhi. 12 Mw’eyôla mirhi y’ensantali, mwâmi ajiramwo amashonezo g’akâ-Nyamuzinda n’ag’obwâmi bwâge, ennanga z’enzenze oku bayimbiza. 13 Mwâmi Salomoni aha olya mwâmikazi w’e Saba ngasi byôshi ankanacîfinjire, ngasi byôshi anahûnaga, buzira kuganja ebi mwâmi amufumbasagya yêne omu nfune. Enyuma z’ahôla, omwâmikazi ase ngaruka, ashubira omu cihugo câge bôshi n’abambali.
Obugale bwa Salomoni
14 Obuzirho bw’ amasholo bakazâg’ilêrhera Salomoni omu mwâka muguma bwali nka magana gali ndarhu na makumi gali ndarhu na ndarhu ga talenta. 15 Buzira okuganja amasholo gakag’irhûlwa n’ababalama n’isoko ly’abarhunzi, n’ery’abâmi bôshi b’omu Arabiya. 16 Mwâmi Salomoni atulîsa mpenzi magana abirhi za masholo, ngasi mpenzi ya sikeli magana gali ndarhu ga masholo; 17 na zindi mpcnzi nsungunu magana asharhu nazo za masholo za lugero luguma oku ngasi mpenzi; mwâmi abibîkira omu nyumpa yâge y’Omuzirhu gw’e Libano. 18 Mwâmi anacibinja entebe nnene y’obwâmi y’ihembe, anayishîga amasholo gone gone. 19 Eyôla ntebe yali egwêrhe mashonezo ndarhu, enyanya ah’oku shegemwa kw’eyôla ntebe hali haburunguse, ngasi lunda lwâyo lwali enshusho z’empangaza ibirhi zali ziyimanzire hôfi na ngasi hadêkerezibwa okuboko. 20 Zindi ntale ikumi n’ibirhi zali kuli eyôla mibungo, ngasi lunda. Ha rhasag’ibonekana ntebe ya bene eyo ciru n’omu gandi mami. 21 Orhubêhe rhwa Salomoni rhw’okunywêra rhwali rhwa masholo gonene, kuguma n’entebe y’omu nyumpa y’omu Muzirhu gw’e Libano, byali bya masholo goncne, bulya amarhale garhakengagwa ciru. 22 Neci mwâmi ali agwêrhe amârho e Tarsisi haguma n’amârho ga Hiramu na ngasi myâka isharhu agôla mârho g’e Tarsisi gakazâg’iyisha gadwîrhe amasholo, amarhale, amahembe, encima n’enduku. 23 Mwâmi Salomoni agalûluka kulusha abandi bâmi bôshi ba hano igulu, omu birugu n’omu bugula n’omu bushinganyanya. 24 Igulu lyôshi lyakag’ilonza okuyankirirwa na Salomoni n’okuyumva obwîrhonzi Nyakasane ahiraga omu murhima gwâge. 25 Na ngasi wanakazâg’iyisha yeshi akayisha amurhûzire ebirugu by’amarhale n’amasholo, emishangi, emirasano, enshangi, ebiterusi, ebihêsi, ntyo ngasi mwâka.
Engâlè za Salomoni
26 Salomoni alunda engâlè n’ebiterusi, ali agwêrhe ngâlè cihumbi na maga na ani, abasirika b’oku biterusi bali bihumbi ikumi na bibirhi, abahirira embîko z’ezôla ngâlè omu bishagala by’okubîkirwa n’ebindi hôfi n’obwâmi aha Yeru zalemu. 27 Mwâmi Salomoni àhirhîre oku birugu, byaluga nka mabuye aha Yeruzalemu, n’emirhi y’enduluma yabà mwandu nka mihumbahumba y’ekabanda. 28 Ebiterusi bya Salomoni byakâg’irhenga e Mîsiri n’e Sisiliya, abarhunzi ba mwâmi bakaz’igula. 29 Engâlè nguma yakag’ifà sikeli magana ndarhu. Mwâmi w’e Hititi n’ow’e Aramu nabo bakâg’ibiguza ntyo.
1 Kings BHS 10
1וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃ 2וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃ 3וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃ 4וַתֵּ֨רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּל־חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ 5וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜ו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃ 6וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃ 7וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֨אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ 8אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֨יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃ 9יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשֹׂ֥ות מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ 10וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹא־בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ 11וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃ 12וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָֽא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 13וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ ס
14וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ 15לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹכְלִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 16וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ 17וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ פ
18וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃ 19שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵאַֽחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃ 20וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכֽוֹת׃ 21וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃ 22כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֨לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא ׀ אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃ 23וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחָכְמָֽה׃ 24וְכָ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃ 25וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ ס
26וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 27וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ 28וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃ 29וַֽ֠תַּעֲלֶה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ פ
11
Abakazi ba Salomoni b’omu gandi mashanja bamuhêka omu kuharâmya abazimu
1 Mwâmi Salomoni aziga bwenêne abakazi b’agandi mashanja okuleka mwâli wa Faraoni: aba-Mowabiti-kazi, aba-Amoniti-kazi, Aba-Edomitikazi, Aba-Sidoni-kazi, Aba-Hititi-kazi, 2 ba muli galya mashanja Nyakasane akomêrezagyakwo bene Israheli mpu: Murhankabayanka, nabo barha nkanayankwa na ninyu, bulya banayîsh’ihindula emirhima yinyu bayiyêrekeze ebwa abazimu bâbo. Salomoni acishwêkera kuli agôla mashanja erhi kuziga bakazi kurhuma. 3 Ali agwêrhe abakazi b’abaluzi-nyere magana gali nda, na baherula magana asharhu; abo bakazi banacimuhindula omurhima. 4 Amango ali akola mushosi, abôla bakazi banacihindulira omurhima gwâge ebw’abandi banyamuzinda bw’obwîhambi; omurhima gwâge gurhacicîshwekeraga kuli Nyakasane Nyamuzinda wâge nka kulya omurhima gw’îshe Daudi gwali. 5 Salomoni aj’ihêra Astartè, muzimu-kazi w’Abanya-Sidoni aj’ihêra Milkomi, ibala lya Aba-Amoniti. 6 Salomoni ajira ebigalugalu bwenêne embere za Nyakasane, arhanacishimbûliraga lwôshi Nyakasane ak’îshe Daudi. 7 Lero aj’iyûbaka oluhêro lwa Kemoshi muzimu w’e Mowabu, oku ntondo yali ah’ishiriza lya Yeruzalemu, ayûbakira na Milkomi muzimu wa bene Amoni. 8 Ajirira ntyôla n’abandi bakâge barhengaga omu gandi mashanja, mpu lyo bakatumbûkiza obukù n’okurherekêra abazimu bâbol.
9 Nyakasane anacikunirira Salomoni bwenêne bulya ayêgwire omurhima gwâge kuli Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, owamubonekeraga kabirhi; 10 n’obwo ali amamuhâ irhegeko ly’okurhaharâmya abazimu; ci Salomoni arha shimbaga eryo irhegeko. 11 Nyakasane anacibwîra Salomoni, erhi: «Kulya kubà olugendo lwâwe kwo lwahimbire ntyâla embere zâni na bulya orhacishimbaga endagâno yâni n’amarhegeko gâni, nkola nakunyaga obwâmi, mbuhe muguma omu barhumisi bâwe. 12 Cikwônene ntajire ntyo omu nsiku z’akalamo kâwe, erhi sho Daudi orhuma omu maboko ga mugala wâwe nayîsh’ibukûla. 13 Cikwône kandi ntamunyâge obwâmi bwôshi: Nalekera mugala wâwe ishanja liguma erhi omurhumisi wâni Daudi orhuma, na Yeruzalemu nacishogaga.»
Abashombanyi ba Salomoni
14 Nyamuzinda anacizûkiza Salomoni omushombanyi, ye Hadadi, munya-Edomu w’omu baluzi b’Edomu. 15 Amango Daudi ahimaga Edomu, erhi Yowabu ye murhambo w’abalwi bâge, ayija mpu agend’ibisha Emifù, anigûza yo ngasi wa bûko yeshi w’omu Edomu. 16 Yowabu ashinga yo myêzi ndarhu bôshi n’engabo y’Israheli mpu kuhika anigûze ngasi wa bûkomulume yeshi w’omu Edomu. 17 Hadadi abafulumukamwo, bôshi na banya-Edomiti baguma, bali bambali b’îshe, ayâkira e Mîsiri. Agôla mango Hadadi aciri mwâna wa musole. 18 Erhi barhenga e Madiyani bajà e Parani, barholayo ngasi balume b’omwôla Parani, banacijà e Mîsiri emwa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, anacihâ Hadadi enyumpa n’ebiryo anahiga ciru n’okumuhâ amashwa. 19 Hadadi anacirhona bwenêne emunda Faraoni ali, ciru alinda amuhâ mulumuna wa mukâge mpu abè ye ayanka, ali mulumuna w’omwâmikazi Tahibnesi, mugoli mukulu. 20 Mulumuna wa Tahibnesi anacimuburhira omwâna-rhabana ye Genubati; Tahibnesi akamulerera omu côgo ca Faraoni; Genubati anaciyôrha omu nyumpa ya Faraoni bôshi na bene Faraoni. 21 Hadadi erhi ayumva e Mîsiri oku Daudi ashimbire b’îshe ekuzimu, n’oku Yowabu ye wali murhambo w’abalwi naye afire, anacibwîra Faraoni, erhi: «Ondike ngende nshubire omu cihugo câni.» 22 Faraoni anacimubwîra, erhi: «Bici wamabula hano mwâni obwôla okola walonza okushubira omu cihugo cinyu?» Naye anacishuza, erhi: «Ntâco; ci ondike ngende.»
23 Nyamuzinda ashub’izûkiza Salomoni owundi mushombanyi: ye Rezoni. mugala wa Elyada, muntu warhengaga aha mwa nnawâbo Hadadi-Ezeri, mwa mi w’e Soba, ayishaga ayaka. 24 Ali amashûbûza ngabo erhali nyi eburhambi bwâge, anaciba murhambo w’ecôla cikembe, amango Daudi anigûzagya engabo za nnawâbo. Rezoni anyaga ecihugo ca Damasko, anaciciyûbaka, anaciyîmanwo ahà mwâmi w’e Damasko. Alaga amabî Hadadi ajiraga: 25 Ayôrha mushombanyi w’Israheli omu mango ga Salomoni gôshi. Ali agwêrhe akagayo kuli Israheli anaciyîma kuli Edomu.
Yerobwâmi alwîsa mwâmi
26 Yerobwâmi ali mwene munya Efrayimiti Nebati w’e Sereda, naye nnina ye Seruya, ali mukana, yenc ali mwambali wa Salomoni lero akalwîsa mwâmi. 27 Engwârhiro y’okulwîsa mwâmi yeyi: Salomoni adwîrhe ayûbakira obwâmi bwâge e Milo n’okulungûla ecôgo c’îshe Daudi. 28 Oyo Yerobwâmi abonekana ntwâli ya mulume. Erhi Salomoni acibona oku oyu mwâna w’obusole adwîrhe amukolera bwinjà amujira murhambo w’abakozi bôshi b’omu bûko bwa Yozefu. 29 Muli ezo nsiku, Yerobwâmi erhi arhenga e Yeruzalemu, anacibuganana omu njira n’omulêbi Ahiya w’e Silo, ali ayambîrhe ecirondo cihyâhya; bali oku banali babirhi bonene omw’irûngu. 30 Ahiya ayanka cirya cirondo cihyâhya acisharhangulamwo mpande ikumi n’ibirhi. 31 Kandi abwîra Yerobwâmi erhi: «Yanka mpande ikumi. Bulya kwo adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, erhi: Laba oku nkola naberangula obwâmi, mbukule omu maboko ga Salomoni, nakuhâ mashanja ikumi. 32 Asigalana ishanja liguma erhi mwambali wâni Daudi orhuma, na Yeruzalemu lugo nacishogaga omu mashanja ga bene Israheli gôshi: 33 Nkola nakujira bulya antwisire kwo aj’ifukamira Astarte muzimu-kazi w’e Sidoni, aj’ifukamira Kemoshi, muzimu w’e Mowabu, aj’ifukamira Milkomi muzimu wa bene Amoni na bulya arhashimbaga enjira zâni ak’îshe Daudi akajira ehishingânîne omu masù gâni, ayibagira olushika n’amarhegeko gâni. 34 Cikwône ntamunyâge obwâmi bwôshi bulya namuleka muluzi omu kalamo kâge kôshi erhi mwambali wâni Daudi orhuma, oyu niene nacishogaga, anashimbulira kwinjà obulonza n’amarhegeko gâni. 35 Mugala wâge ye nayishinyaga obwâmi nankuhebwo, kwo kuderha mashanja ikumi. 36 Nâhà omugala ishanja liguma, lyo muwambali wâni Daudi akayôrha agwêrhe akamole kayâsire embere zâni aha Yeruzalemu, cishagala nacishogaga nti mpiremwo izîno lyâni. 37 Kuli w’oyûla nayîsh’ikuyanka ojiyîma omu ngasi ebi omurhima gwâwe gunalonzize byôshi, wanayîsh’ibà mwâmi omu Israheli. 38 Okayumva oku nayîsh’ikurhegeka kwôshi okashimba enjira zâni, okakajira ebishingânîne omu masù gâni, omu kushimba amarhegeko n’obulonza bwâni aka mwambali wâni Daudi, lyôki nayîsh’iyôrha nâwe, nanyîsh’ikuyûbakira enyumpa nkomo komo nka kulya nayiyûbakiraga Daudi. Nayîsh’ikuhâ Israheli. 39 Obûko bwa Daudi nabubonêsa nshonyi erhi okwo kurhuma cikwône kurhabe kwa ensiku zôshi.» 40 Salomoni akalonza okuyîrha Yerobwâmi ci yêhe aciyakira, aja e Mîsiri emwa Shishak, mwâmi w’e Mîsiri, anabera e Mîsiri kuhika Salomoni afà.
Okuhwa k’obwâmi bwa Salomoni n’okuyîma kwa Roboami
41 Eyindi myanzi ya Salomoni, ebi ajizire byôshi n’obushinganyanya bwâge bwôshi, k’ebyôla birhali biyandike omu citabu c’Ebijiro bya Salomoni? 42 Salomoni ayîmire aha Yeruzalemu, mwâmi wa bene Israheli bôshi myaka makumi ani. 43 Buzinda Salomoni agend’igwîshira aha burhambi bwa bashakulu bâge, bamubisha omu cishagala c’îshe Daudi. Omugala Roboami ayîma omu byâge.
1 Kings BHS 11
1וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת רַבּ֖וֹת וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֑ה מוֹאֲבִיּ֤וֹת עַמֳּנִיּוֹת֙ אֲדֹ֣מִיֹּ֔ת צֵדְנִיֹּ֖ת חִתִּיֹּֽת׃ 2מִן־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־יְהוָה֩ אֶל־בְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֹֽא־תָבֹ֣אוּ בָהֶ֗ם וְהֵם֙ לֹא־יָבֹ֣אוּ בָכֶ֔ם אָכֵן֙ יַטּ֣וּ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ם בָּהֶ֛ם דָּבַ֥ק שְׁלֹמֹ֖ה לְאַהֲבָֽה׃ 3וַיְהִי־ל֣וֹ נָשִׁ֗ים שָׂרוֹת֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וּפִֽלַגְשִׁ֖ים שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיַּטּ֥וּ נָשָׁ֖יו אֶת־לִבּֽוֹ׃ 4וַיְהִ֗י לְעֵת֙ זִקְנַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה נָשָׁיו֙ הִטּ֣וּ אֶת־לְבָב֔וֹ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃ 5וַיֵּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אַחֲרֵ֣י עַשְׁתֹּ֔רֶת אֱלֹהֵ֖י צִדֹנִ֑ים וְאַחֲרֵ֣י מִלְכֹּ֔ם שִׁקֻּ֖ץ עַמֹּנִֽים׃ 6וַיַּ֧עַשׂ שְׁלֹמֹ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א מִלֵּ֛א אַחֲרֵ֥י יְהוָ֖ה כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃ ס
7אָז֩ יִבְנֶ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה בָּמָ֗ה לִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב בָּהָ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וּלְמֹ֕לֶךְ שִׁקֻּ֖ץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 8וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לְכָל־נָשָׁ֖יו הַנָּכְרִיּ֑וֹת מַקְטִיר֥וֹת וּֽמְזַבְּח֖וֹת לֵאלֹהֵיהֶֽן׃ 9וַיִּתְאַנַּ֥ף יְהוָ֖ה בִּשְׁלֹמֹ֑ה כִּֽי־נָטָ֣ה לְבָב֗וֹ מֵעִ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנִּרְאָ֥ה אֵלָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃ 10וְצִוָּ֤ה אֵלָיו֙ עַל־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לְבִ֨לְתִּי־לֶ֔כֶת אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹ֣א שָׁמַ֔ר אֵ֥ת אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃ פ
11וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לִשְׁלֹמֹ֗ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר הָֽיְתָה־זֹּ֣את עִמָּ֔ךְ וְלֹ֤א שָׁמַ֨רְתָּ֙ בְּרִיתִ֣י וְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי עָלֶ֑יךָ קָרֹ֨עַ אֶקְרַ֤ע אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יהָ לְעַבְדֶּֽךָ׃ 12אַךְ־בְּיָמֶ֨יךָ֙ לֹ֣א אֶעֱשֶׂ֔נָּה לְמַ֖עַן דָּוִ֣ד אָבִ֑יךָ מִיַּ֥ד בִּנְךָ֖ אֶקְרָעֶֽנָּה׃ 13רַ֤ק אֶת־כָּל־הַמַּמְלָכָה֙ לֹ֣א אֶקְרָ֔ע שֵׁ֥בֶט אֶחָ֖ד אֶתֵּ֣ן לִבְנֶ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרְתִּי׃ 14וַיָּ֨קֶם יְהוָ֤ה שָׂטָן֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה אֵ֖ת הֲדַ֣ד הָאֲדֹמִ֑י מִזֶּ֧רַע הַמֶּ֛לֶךְ ה֖וּא בֶּאֱדֽוֹם׃ 15וַיְהִ֗י בִּֽהְי֤וֹת דָּוִד֙ אֶת־אֱד֔וֹם בַּעֲל֗וֹת יוֹאָב֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א לְקַבֵּ֖ר אֶת־הַחֲלָלִ֑ים וַיַּ֥ךְ כָּל־זָכָ֖ר בֶּאֱדֽוֹם׃ 16כִּ֣י שֵׁ֧שֶׁת חֳדָשִׁ֛ים יָֽשַׁב־שָׁ֥ם יוֹאָ֖ב וְכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל עַד־הִכְרִ֥ית כָּל־זָכָ֖ר בֶּאֱדֽוֹם׃ 17וַיִּבְרַ֣ח אֲדַ֡ד הוּא֩ וַאֲנָשִׁ֨ים אֲדֹמִיִּ֜ים מֵעַבְדֵ֥י אָבִ֛יו אִתּ֖וֹ לָב֣וֹא מִצְרָ֑יִם וַהֲדַ֖ד נַ֥עַר קָטָֽן׃ 18וַיָּקֻ֨מוּ֙ מִמִּדְיָ֔ן וַיָּבֹ֖אוּ פָּארָ֑ן וַיִּקְחוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים עִמָּ֜ם מִפָּארָ֗ן וַיָּבֹ֤אוּ מִצְרַ֨יִם֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־ל֣וֹ בַ֗יִת וְלֶ֨חֶם֙ אָ֣מַר ל֔וֹ וְאֶ֖רֶץ נָ֥תַן לֽוֹ׃ 19וַיִּמְצָא֙ הֲדַ֥ד חֵ֛ן בְּעֵינֵ֥י פַרְעֹ֖ה מְאֹ֑ד וַיִּתֶּן־ל֤וֹ אִשָּׁה֙ אֶת־אֲח֣וֹת אִשְׁתּ֔וֹ אֲח֖וֹת תַּחְפְּנֵ֥יס הַגְּבִירָֽה׃ 20וַתֵּ֨לֶד ל֜וֹ אֲח֣וֹת תַּחְפְּנֵ֗יס אֵ֚ת גְּנֻבַ֣ת בְּנ֔וֹ וַתִּגְמְלֵ֣הוּ תַחְפְּנֵ֔ס בְּת֖וֹךְ בֵּ֣ית פַּרְעֹ֑ה וַיְהִ֤י גְנֻבַת֙ בֵּ֣ית פַּרְעֹ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 21וַהֲדַ֞ד שָׁמַ֣ע בְּמִצְרַ֗יִם כִּֽי־שָׁכַ֤ב דָּוִד֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְכִי־מֵ֖ת יוֹאָ֣ב שַֽׂר־הַצָּבָ֑א וַיֹּ֤אמֶר הֲדַד֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה שַׁלְּחֵ֖נִי וְאֵלֵ֥ךְ אֶל־אַרְצִֽי׃ 22וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ פַרְעֹ֗ה כִּ֠י מָה־אַתָּ֤ה חָסֵר֙ עִמִּ֔י וְהִנְּךָ֥ מְבַקֵּ֖שׁ לָלֶ֣כֶת אֶל־אַרְצֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֔א כִּ֥י שַׁלֵּ֖חַ תְּשַׁלְּחֵֽנִי׃ 23וַיָּ֨קֶם אֱלֹהִ֥ים לוֹ֙ שָׂטָ֔ן אֶת־רְז֖וֹן בֶּן־אֶלְיָדָ֑ע אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֗ח מֵאֵ֛ת הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־צוֹבָ֖ה אֲדֹנָֽיו׃ 24וַיִּקְבֹּ֤ץ עָלָיו֙ אֲנָשִׁ֔ים וַיְהִ֣י שַׂר־גְּד֔וּד בַּהֲרֹ֥ג דָּוִ֖ד אֹתָ֑ם וַיֵּלְכ֤וּ דַמֶּ֨שֶׂק֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַֽיִּמְלְכ֖וּ בְּדַמָּֽשֶׂק׃ 25וַיְהִ֨י שָׂטָ֤ן לְיִשְׂרָאֵל֙ כָּל־יְמֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה וְאֶת־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר הֲדָ֑ד וַיָּ֨קָץ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־אֲרָֽם׃ פ
26וְיָרָבְעָם֩ בֶּן־נְבָ֨ט אֶפְרָתִ֜י מִן־הַצְּרֵדָ֗ה וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ צְרוּעָה֙ אִשָּׁ֣ה אַלְמָנָ֔ה עֶ֖בֶד לִשְׁלֹמֹ֑ה וַיָּ֥רֶם יָ֖ד בַּמֶּֽלֶךְ׃ 27וְזֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־הֵרִ֥ים יָ֖ד בַּמֶּ֑לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ בָּנָ֣ה אֶת־הַמִּלּ֔וֹא סָגַ֕ר אֶת־פֶּ֕רֶץ עִ֖יר דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃ 28וְהָאִ֥ישׁ יָרָבְעָ֖ם גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וַיַּ֨רְא שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־הַנַּ֗עַר כִּֽי־עֹשֵׂ֤ה מְלָאכָה֙ ה֔וּא וַיַּפְקֵ֣ד אֹת֔וֹ לְכָל־סֵ֖בֶל בֵּ֥ית יוֹסֵֽף׃ ס
29וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָֽרָבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃ 30וַיִּתְפֹּ֣שׂ אֲחִיָּ֔ה בַּשַּׂלְמָ֥ה הַחֲדָשָׁ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וַיִּ֨קְרָעֶ֔הָ שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר קְרָעִֽים׃ 31וַיֹּ֨אמֶר֙ לְיָֽרָבְעָ֔ם קַח־לְךָ֖ עֲשָׂרָ֣ה קְרָעִ֑ים כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י קֹרֵ֤עַ אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ מִיַּ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽים׃ 32וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶה־לּ֑וֹ לְמַ֣עַן ׀ עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֨עַן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 33יַ֣עַן ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֮ לְעַשְׁתֹּרֶת֮ אֱלֹהֵ֣י צִֽדֹנִין֒ לִכְמוֹשׁ֙ אֱלֹהֵ֣י מוֹאָ֔ב וּלְמִלְכֹּ֖ם אֱלֹהֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֑וֹן וְלֹֽא־הָלְכ֣וּ בִדְרָכַ֗י לַעֲשֹׂ֨ות הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינַ֛י וְחֻקֹּתַ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃ 34וְלֹֽא־אֶקַּ֥ח אֶת־כָּל־הַמַּמְלָכָ֖ה מִיָּד֑וֹ כִּ֣י ׀ נָשִׂ֣יא אֲשִׁתֶ֗נּוּ כֹּ֚ל יְמֵ֣י חַיָּ֔יו לְמַ֨עַן דָּוִ֤ד עַבְדִּי֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי אֹת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ר מִצְוֺתַ֥י וְחֻקֹּתָֽי׃ 35וְלָקַחְתִּ֥י הַמְּלוּכָ֖ה מִיַּ֣ד בְּנ֑וֹ וּנְתַתִּ֣יהָ לְּךָ֔ אֵ֖ת עֲשֶׂ֥רֶת הַשְּׁבָטִֽים׃ 36וְלִבְנ֖וֹ אֶתֵּ֣ן שֵֽׁבֶט־אֶחָ֑ד לְמַ֣עַן הֱיֽוֹת־נִ֣יר לְדָֽוִיד־עַ֠בְדִּי כָּֽל־הַיָּמִ֤ים ׀ לְפָנַי֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי לִ֔י לָשׂ֥וּם שְׁמִ֖י שָֽׁם׃ 37וְאֹתְךָ֣ אֶקַּ֔ח וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְהָיִ֥יתָ מֶּ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 38וְהָיָ֗ה אִם־תִּשְׁמַע֮ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּךָ֒ וְהָלַכְתָּ֣ בִדְרָכַ֗י וְעָשִׂ֨יתָ הַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינַי֙ לִשְׁמ֤וֹר חֻקּוֹתַי֙ וּמִצְוֺתַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י וְהָיִ֣יתִי עִמָּ֗ךְ וּבָנִ֨יתִי לְךָ֤ בַֽיִת־נֶאֱמָן֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּנִ֣יתִי לְדָוִ֔ד וְנָתַתִּ֥י לְךָ֖ אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 39וַֽאעַנֶּ֛ה אֶת־זֶ֥רַע דָּוִ֖ד לְמַ֣עַן זֹ֑את אַ֖ךְ לֹ֥א כָל־הַיָּמִֽים׃ ס
40וַיְבַקֵּ֥שׁ שְׁלֹמֹ֖ה לְהָמִ֣ית אֶת־יָרָבְעָ֑ם וַיָּ֣קָם יָרָבְעָ֗ם וַיִּבְרַ֤ח מִצְרַ֨יִם֙ אֶל־שִׁישַׁ֣ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וַיְהִ֥י בְמִצְרַ֖יִם עַד־מ֥וֹת שְׁלֹמֹֽה׃ 41וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וְכָל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וְחָכְמָת֑וֹ הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתֻבִ֔ים עַל־סֵ֖פֶר דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃ 42וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁר֩ מָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֤ה בִירוּשָׁלִַ֨ם֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ 43וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּ֨קָּבֵ֔ר בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ ס

12
III. Okugabanyikana kw’obwâmi bwa Salomoni
Endêko aha Sikemi
1 Roboami alîkûlira e Sikemi bulya olubaga lwa bene Israheli lwôshi lwali lwamalundûkirayo mpu baj’imujira mwâmi. 2 Yerobwâmi mugala wa Nebati erhi akuyumva, -bulya agôla mango erhi aciri e Mîsiri, erya munda ayakiraga Salomoni, anacirhenga eyôla Mîsiri-, 3 banacimurhumiza mpu ayâgaluke. Okubundi Yerobwâmi n’endêko yôshi ya bene Israheli, bayisha banacibwîra Roboami, mpu: 4 «Sho ali amarhuma okushiga kwirhu kwâbà kushigalala, ci w’oyûla buno orhulembuhikizagye ogwôla mushigomuzirho gwa sho n’ogwôla muzigomuzirho sho ali amarhubarhuza; rhwânakurhumikira». 5 Anacibabwîra erhi: «Murhang’igenda mulinde nsiku isharhu, mubul’igaluka rhushimânane, olubaga lwanacigenda.
6 Mwâmi Roboami anacidôsa ihano emw’abagula bayôrhaga babà bôshi n’îshe Salomoni amango anacirimw’omûka, abadôsa erhi: Bici mumpanwire nayishishuza olubaga? 7 Nabo banacimushuza mpu: «Nk’ene wankaciyêrekana murhumisi mwinja w’olula lubaga, nka wankanabarhumikira, nka wankabashuza okabaderheza n’ebinwa by’omurhûla, banakushiga ensiku zôshi.» 8 Cikwônene Roboami alangabula ihano balya bagula bamuhaga, aj’idôsa ihano emw’emisole yayushukaga kuguma bôshi naye, eyanayôrhaga eba bôshi naye. 9 Abadôsa erhi: «Kurhi mumpanwire kulya rhwankayishishuza olula lubaga lwambwîraga mpu: Orhulembuhize omushigo sho ali amarhudarhabâliza?» 10 Balya bâna bayushukaga bôshi naye banacimushuza, mpu: «Ogend’ishuza o lwôla lubaga lwakubwîraga mpu sho ali amarhuma rhwashigalala; ci w’oyo o rhulembuhizagye ogwôla mushigo; oyîsh’ilubwîra ntyâla: Akanshanashanwe kani ko kanene aha nsiko za larha. 11 Larha al’izidohize omushigo gwinyu, nâni nayûshûla obuzirho bwâgo; larha akazâg’ibahanûla n’eminyuli, niono namuhà nmula n’emikôba y’endobo z’ebyuma.»
12 Yerobwâmi haguma n’olubaga lwôshi aj’emunda Roboami ali nka kulyâla mwâmi anababwîraga, erhi: Muyîshe emunda ndi enyuma lya nsiku isharhu. 13 Mwâmi ashuza olulaga n’ebinwa bizibu. Abula bwashimba ihano lya ba lya bagula bamuhanulaga, 14 Abashuza omu kushimba lirya ihano ly’abâna b’emisole erhi: «Larha al’izidohize omushigo gwinyu, nâni nayûshûla obuzirho bwâgo, larha akazâg’ibahanûla n’eminyuli niono namuhanûla n’ebyûma by’endobo.» 15 Ntyôla mwâmi arhayumvanyagya n’olubaga lyo kayunjula kalya kanwa Nyakasane abwîraga Ahiya w’e Silo kuli Yerobwâmi muga!a wa Nebati. 16 Erhi Israheli yeshi abona oku mwâmi arhamuyumvîrhi, olubaga lwanacishuza mwâmi muli ebi binwa:
«Bici rhufanwa na Daudi?
Ntabyo rhushangîra rhwe na mwene Yese.
Bene Israheli, shubiri omu mahêma ginyu!
Daudi buno wêne okazâg’ilanga enyumpa yâwe!
17 Israheli acishubirira omu mwâge, bene Israheli bayûbakaga omu bishagala bya Yuda bonene bayôsire bambali ba Roboami. 18 Okubundi mwâmi Roboami anacirhuma Adorami murhambo wâge w’emikolo: ci abandwa amabuye na bene Israheli bôshi, anacifa. Mwâmi Roboami anacishonera dubaduba omu ngâlè yâge, ayâkira e Yeruzalemu. 19 Ntyôla Israheli atwîka, omulala gwa Daudi gwashandabâna kuhika oku lusiku lw’ene.
Obwâmi bwacigaba kabirhi
20 Erhi Israheli yeshi ayumva oku Yerobwâmi ayagalusire, bamurhumiza mpu ayishe omu ndêko, banacimuyîmika mwâmi kuli bene Israheli bôshi. Ntà bandi bashimbire omulala gwa Daudi kuleka bene Yuda bonene. 21 Oku anahi ka aha Yeruzalemu, Roboami anacishûbûza engabo y’ab’omulala gwa Yuda n’ey’ab’omulala gwa Benyamini, bahika bôshi bantu bihumbi igana na makumi gali munâni, bôshi balume ba ntwâli, balwî haj’ilwîsa omulala gw’Israheli ly’obwâmi bushub’igalukira Roboami mwene Salomoni. 22 Ci akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Shemaya, muntu wa Nyamuzinda erhi: 23 «Oj’ibwîra Roboami, mwene Salomoni, mwâmi wa bene Yuda na bene Benyamini n’olubaga lucisigire, 24 erhi mpu omanye wankasôka mpu ogend’ilwîsa bene winyu, bene Israheli. Shubiri ngasi muguma omu mwâge, bulya nienc narhumaga okwôla kwâbà. Banaciyumva akôla kanwa ka Nyakasane bagaluka omu kushimba akôla kanwa ka Nyakasane. 25 Yerobwâmi ayûbakira obwâmi bwâge aha Sikemi, oku irango lya Efrayimu, anacibêra ahôla; ashub’iyimuka ahôla agend’ iyûbaka aha Penueli.
Oku balekanaga omu kushenga
26 Yerobwâmi anacicîja emurhima, erhi: «Obu bwâmi hali amango bwankacishubira omu mulala gwa Daudi obu. 27 Olu lubaga erhi lwankanasôka mpu lukola lwaj’irherekêrera omu kâ-Nyamuzinda aha Yeruzalemu hali amango ngo omurhima gw’olubaga gwankashub’igalukira nnahamwabo Roboami, mwâmi w’e Yuda, hali amango bankanyîrha bacishubirire emwa Roboami mwâmi w’e Yuda.» 28 Okubundi erhi ayûs’icîj’emurhima, atulîsa manina abirhi ga masholo, anacibwîra olubaga erhi: «Ntâco mwacikasôkera e Yeruzalemu! Wâni Israheli lolagi banyamuzinda binyum abamukûlaga e Mîsiri.» 29 Banacigend’iyîmanza kanina kaguma aha Beteli, n’akandi aha Dani. 30 O kwôla kwahira Israheli omu câha bulya olubaga lwakaja ebwa ngasi kaguma kuhika aha Dani. 31 Yerobwâmi aja ayûbaka empêro oku ntondo, n’ahali ezôla mpêro aja ahiraho abadâhwa ajaga arholêreza omu lubaga konenen abarhali bene-Levi. 32 Asinga olusiku lukulu omu mwêzi gwa munâni, omu nsiku ikumi n’irhanu z’ogwo mwêzi, kuguma n’olusiku lukulu lujirwa omu Yuda, anacisôkera oku luhmero agwîkaga aha Beteli mpu aj’ihêrera galya manina ajiraga. Ahôla Beteli, ayîmika abadâhwa ba mw’ezôla mpêro ayûbakaga. 33 Asôkeraga oku luhero ayûbakaga yêne aha Beteli, omu nsiku ikumi n’irhanu z’omwêzi gwa munâni, mwêzi achishogaga yenene, asinga ntyo olusiku lukulu kuli bene Israheli, anacisokera oku luhero, aj’itumbusa enshangi.

1 Kings BHS 12
1וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑ם כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥א כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ׃ 2וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֗ט וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יָרָבְעָ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ 3וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ וַיָּבֹ֥או יָרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 4אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכ֥וּ עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּלְכ֖וּ הָעָֽם׃ 6וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹמְדִ֗ים אֶת־פְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר׃ 7וַיְדַבְּרֻ֙ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים׃ 8וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ׃ 10וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֨יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי׃ 11וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים׃ 12וַיָּב֨וֹ יָרָבְעָ֧ם וְכָל־הָעָ֛ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי׃ 13וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־הָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ׃ 14וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אָבִי֙ הִכְבִּ֣יד אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים׃ 15וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה לְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילֹנִ֔י אֶל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃ 16וַיַּ֣רְא כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹֽא־שָׁמַ֣ע הַמֶּלֶךְ֮ אֲלֵיהֶם֒ וַיָּשִׁ֣בוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ דָּבָ֣ר ׀ לֵאמֹ֡ר מַה־לָּנוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜ד וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י לְאֹהָלֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑ד וַיֵּ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו׃ 17וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם׃ פ
18וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־אֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמ֨וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֥ל בּ֛וֹ אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלִָֽם׃ 19וַיִּפְשְׁע֤וּ יִשְׂרָאֵל֙ בְּבֵ֣ית דָּוִ֔ד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
20וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֤עַ כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־שָׁ֣ב יָרָבְעָ֔ם וַֽיִּשְׁלְח֗וּ וַיִּקְרְא֤וּ אֹתוֹ֙ אֶל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א הָיָה֙ אַחֲרֵ֣י בֵית־דָּוִ֔ד זוּלָתִ֥י שֵֽׁבֶט־יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ 21וַיָּבֹ֣או רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שֵׁ֣בֶט בִּנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁיב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לִרְחַבְעָ֖ם בֶּן־שְׁלֹמֹֽה׃ פ
22וַיְהִי֙ דְּבַ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים אֶל־שְׁמַעְיָ֥ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 23אֱמֹ֗ר אֶל־רְחַבְעָ֤ם בֶּן־שְׁלֹמֹה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְאֶל־כָּל־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ין וְיֶ֥תֶר הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 24כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹֽא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּן עִם־אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵאִתִּ֛י נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֥בוּ לָלֶ֖כֶת כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
25וַיִּ֨בֶן יָרָבְעָ֧ם אֶת־שְׁכֶ֛ם בְּהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣שֶׁב בָּ֑הּ וַיֵּצֵ֣א מִשָּׁ֔ם וַיִּ֖בֶן אֶת־פְּנוּאֵֽל׃ 26וַיֹּ֥אמֶר יָרָבְעָ֖ם בְּלִבּ֑וֹ עַתָּ֛ה תָּשׁ֥וּב הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית דָּוִֽד׃ 27אִֽם־יַעֲלֶ֣ה ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לַעֲשֹׂ֨ות זְבָחִ֤ים בְּבֵית־יְהוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְ֠שָׁב לֵ֣ב הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶל־אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַהֲרָגֻ֕נִי וְשָׁ֖בוּ אֶל־רְחַבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ 28וַיִּוָּעַ֣ץ הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֕עַשׂ שְׁנֵ֖י עֶגְלֵ֣י זָהָ֑ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם רַב־לָכֶם֙ מֵעֲל֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 29וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הָאֶחָ֖ד בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְאֶת־הָאֶחָ֖ד נָתַ֥ן בְּדָֽן׃ 30וַיְהִ֛י הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לְחַטָּ֑את וַיֵּלְכ֥וּ הָעָ֛ם לִפְנֵ֥י הָאֶחָ֖ד עַד־דָּֽן׃ 31וַיַּ֖עַשׂ אֶת־בֵּ֣ית בָּמ֑וֹת וַיַּ֤עַשׂ כֹּֽהֲנִים֙ מִקְצ֣וֹת הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָי֖וּ מִבְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 32וַיַּ֣עַשׂ יָרָבְעָ֣ם ׀ חָ֡ג בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֣י בַּחֲמִשָּֽׁה־עָשָׂר֩ י֨וֹם ׀ לַחֹ֜דֶשׁ כֶּחָ֣ג ׀ אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֗ה וַיַּ֨עַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל לְזַבֵּ֖חַ לָעֲגָלִ֣ים אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה וְהֶעֱמִיד֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔ל אֶת־כֹּהֲנֵ֥י הַבָּמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 33וַיַּ֜עַל עַֽל־הַמִּזְבֵּ֣חַ ׀ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה בְּבֵֽית־אֵ֗ל בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י בַּחֹ֖דֶשׁ אֲשֶׁר־בָּדָ֣א מִלִּבֹּ֑ד וַיַּ֤עַשׂ חָג֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥עַל עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר׃ פ
13
Oluhêro lw’e Beteli lwahehêrerwa
1 Hanaciyisha muntu muguma wa Nyakasane ahika e Beteli kurhenga omu lya Yuda, arhumirwe na Nyakasane amango Yerobwâmi ali oku luhêro adwîrhe atumbûkizakwo enshangi. 2 Anacihamagaza oku irhegeko lya Nyakasane erhi anayêrekîre ebwa lulya luhêro erhi: «We luhêro! we luhêro! Kwo Nyakasane adesire ntya: Omwânarhabana amaburhwa omu nyumpa ya Daudi, izîno lyâge ye Yosiyahu, akuyokera kw’abadâhwa bajà barherhekêra oku ntondo balya bakag’itumbûkiza kw’enshangi. Amavuha gâbo gakusi ngonokerakwo.o» 3 Na muli olwo lusiku lonene anacihûna ecimanyîso, aderha erhi: «Alaga ecimanyîso wamanyirakwo oku Nyakasane wakuderhaga: Ala oku oluhêro lwahahanyuka n’oluvù luli oku nyanya lushandale.» 4 Erhi mwâmi ayumva akôla kanwa omuntu wa Nyakasane akazâg’ihamagaliza oluhêro lw’e Beteli, alambûla okuboko al’idekerize oku luhêro, anaciderha erhi: «Gwârhi ye!» Kulya kuboko amulambuliraga kwanaciyuma, ciru arhacihashaga okuku shubiza emunda ali. 5 Lulya luhêro lwanacihahanyuka n’oluvù lwanacivamûka kulya luhêrero nka kulya omuntu wa Nnâmahanga anaderhaga mpu co caba cimanyîso c’akanwa ka Nyakasane. 6 Mwâmi ashub’ilîka akanwa anacibwîra olya muntu wa Nyamuzinda, erhi: «Mâshi onsengerere Nyakasane Nyamuzinda wâwe, ompunire ly’okuboko kwâni kushubira emunda ndi.» Olya muntu wa Nyamuzinda anacisengera Nyakasane n’okuboko kwa mwâmi kwanacishubira emunda ali, kwayôrha nk’oku kwanali embere. 7 Mwâmi anacibwîra olya muntu wa Nyamuzinda, erhi: «Kanya ojè omu nyumpa rhwembi ogalule amarhi omu kulya hitya, ngali kuha oluhembo. 8 Olya muntu wa Nyamuzinda anacishuza mwâmi, erhi: Ciru wakampa oluhande lw’enyumpa yâwe ntankajamwo rhweshi, ntankanalyamwo akantu ciru amîshi go manyi; 9 bulya okwo liri irhegeko nahirwe, n’akôla kanwa ka Nyakasane, erhi: Orhalyaga akalyo orhanywaga amiîhi, orhanagalukaga omu njira nguma kabirhi.» 10 Anacikanyiriza omu yindi njira; arhacigalukaga omu njira ayîshagamwo e Beteli.
Oku olya muntu wa Nnâmahanga ahanagwa
11 Hali mulêbi muguma wa mushosi, ayûbakaga aha Beteli, abagala banaci yîsha bamuganîrira ebi olya muntu wa Nyamuzinda anajirire aha Beteli byôshi, na birya bindi binwa abwîraga mwâmi nabyo babiganîrira îshe. 12 Anacibadôsa erhi: Njira ehi anagalusiremwo? Abagala banacimuyêreka njira ehi olya muntu wa Nyakasane warhengaga e Yuda anagalusiremwo. 13 Anacibwîra abagala erhi: Muntindire endogomi. Banacirhinda erya ndogomi, naye anaciyishonera kwo. 14 Anacikulikira olya muntu wa Nyakasane amushîmâna atamîre aha idako ly’omuhumbahumba anacimubwîra, erhi: Ka we olya muntu wa Nyakasane warhengaga e Yuda? Naye anacimushuza erhi: Neci, niono. 15 Olya mulêbi anacimushuza, erhi: Yîsha rhugende rhwembi omu nyumpa yâni oj’irya hitya. 16 Ci yêhe amushuza, erhi: Ntankagaluka rhwembi nîsi erhi okujà emwâwe rhwembi, ntankalya, ntankanywa eyo munda, 17 bulya nahirwe irhegeko na Nyakasane, erhi: Orhalyagayo akalyo, orhanywagayo amîshi, orhagalukaga omu njira wayishagamwo. 18 Naye anacimushuza, erhi: «Nâni ndi mulêbi akâwe, na malahika ananshambâzize n’ebinwa bya Nyakasane ntyâla: Erhi, ogaluke mweshi naye omu nyumpa yâwe, ahash’irya anaywe.» Kwali kumurheba, 19 Olya munttu wa Nyamuzinda anacigaluka bôshi naye, alya anaywa omu mwâge.
20 Oku banaciri oku cibo: Lero oku banacitamire oku cibo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhinda kuli olya mulêbi wamugalulaga, 21 anaciyakuza olya muntu wa Nyakasane warhengaga e Yuda, erhi: «Oku Nyakasane adesire kw’oku: Bulya orhaciyumvîrhize izù lya Nyakasane orhanacishimbire irhegeko Nyakasane Nyamuzinda wâwe akuhâga: 22 bulya wagalusire walya wananywêra ahantu Nyakasane akuhanzagya oku orhankalîra ho orhankananywêraho, omugogo gwâwe gurhankaciyîsh’ibishwa omu nshinda ya basho. 23 Erhi ayûs’i lya ananywa, olya mulêbi w’omushosi amurhindira endogomi yâge anacigaluka acîgendera. 24 Entale yanacimushanga omu njira yanacimuyîrha; omugogo gwâge gwalambûkira oku idaho, endogomi yâge yanacimubêra aha burhambi n’erya ntale aha bundi burhambi bwa gulya mugogo. 25 Abantu bageraga babona kurhi ogwôla mugogo gulambûkîre okw’idaho na kurhi erya ntale emuli aha burhambi, banacijà baganira kuli okwôla mulya lugo lw’olya mulêbi w’omushosi. 26 Erhi olya mulêbi wamugaluliraga omu njira akuyumva anacide rha erhi: Ali olya muntu wa Nyamuzinda orhayumvagya izù lya Nyakasane. Lero Nyakasane amamuha entale nayo yamamuhinaga yamamuyîrha nka kulya akanwa ka Nyamuzinda kanali kadesire. 27 Anacibwîra abagala erhi: Muntindire endogomi. Banaciyirhinda, 28 okubundi akanyà arhimana omugogo gulambûkîre oku njira, endogomi n’entale byombi biri eburhambi bwa gulya mugogo. Erya ntale erhanalyaga gulya mugogo, erhanahinagaga erya ndogomi. 29 Olya mulêbi anayanka gulya mugogo gw’olya muntu wa Nnâmahanga, erhi aba amamushonêkeza oku ndogomi, agugendana, olya mulêbi w’omushosi anacija omu lugo mpu amubîshe anamushibe. 30 Anacihira gulya mugogo omu nshinda yâge, banacilaka mpu: Aye! mushâna mwene wîrhu! 31 Erhi aba amamubisha anacibwîra abagala, erhi: Mango nafa munambîshe omwôla nshînda omuntu wa Nyamuzinda abishirwe n’amavuha gâni munagahire aha burhambi bw’amavuha gâge. 32 Bulya kanayunjule kalya kanwa ka Nyakasane kuli lulya luhêro lubà aha Beteli na ngasi mpêro z’omu bishagala by’e Samâriya.
33 Kulya kwanacibà kwôshi ci Yerobwâmi arhaderhaga mpu ahindula olugendo lwâge lubi; ashub’ijira abandi badâhwa b’empêro zali omu birhwa; aja abarhôla omu lubaga konene analonzize. 34 Okwôla kwâbà citumulo oku nyumpa ya Yerobwâmi yôshi, kwarhuma bahungumuka baherêrekera loshi hanôla igulu.
BHS 1 Kings 13
1וְהִנֵּ֣ה ׀ אִ֣ישׁ אֱלֹהִ֗ים בָּ֧א מִיהוּדָ֛ה בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרָבְעָ֛ם עֹמֵ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר׃ 2וַיִּקְרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר֙ מִזְבֵּ֣חַ מִזְבֵּ֔חַ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּֽה־בֵ֞ן נוֹלָ֤ד לְבֵית־דָּוִד֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ שְׁמ֔וֹ וְזָבַ֣ח עָלֶ֗יךָ אֶת־כֹּהֲנֵ֤י הַבָּמוֹת֙ הַמַּקְטִרִ֣ים עָלֶ֔יךָ וְעַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם יִשְׂרְפ֥וּ עָלֶֽיךָ׃ 3וְנָתַן֩ בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא מוֹפֵת֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֣ה הַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ נִקְרָ֔ע וְנִשְׁפַּ֖ךְ הַדֶּ֥שֶׁן אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃ 4וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דְּבַ֣ר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר ׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃ 5וְהַמִּזְבֵּ֣חַ נִקְרָ֔ע וַיִּשָּׁפֵ֥ךְ הַדֶּ֖שֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּ֑חַ כַּמּוֹפֵ֗ת אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ 6וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל־נָ֞א אֶת־פְּנֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתָּ֤שָׁב יַד־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ 7וַיְדַבֵּ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים בֹּאָה־אִתִּ֥י הַבַּ֖יְתָה וּֽסְעָ֑דָה וְאֶתְּנָ֥ה לְךָ֖ מַתָּֽת׃ 8וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי֙ אֶת־חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־אֹ֤כַל לֶ֨חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה־מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 9כִּֽי־כֵ֣ן ׀ צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה־מָּ֑יִם וְלֹ֣א תָשׁ֔וּב בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתָּ׃ 10וַיֵּ֖לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ אַחֵ֑ר וְלֹֽא־שָׁ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֛ר בָּ֥א בָ֖הּ אֶל־בֵּֽית־אֵֽל׃ פ
11וְנָבִ֤יא אֶחָד֙ זָקֵ֔ן יֹשֵׁ֖ב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַיָּב֣וֹא בְנ֡וֹ וַיְסַפֶּר־ל֣וֹ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂ֣ה אֲשֶׁר־עָשָׂה֩ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֨ים ׀ הַיּ֜וֹם בְּבֵֽית־אֵ֗ל אֶת־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְסַפְּר֖וּם לַאֲבִיהֶֽם׃ 12וַיְדַבֵּ֤ר אֲלֵהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם אֵֽי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ הָלָ֑ךְ וַיִּרְא֣וּ בָנָ֗יו אֶת־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֖א מִיהוּדָֽה׃ 13וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־בָּנָ֔יו חִבְשׁוּ־לִ֖י הַחֲמ֑וֹר וַיַּחְבְּשׁוּ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר וַיִּרְכַּ֖ב עָלָֽיו׃ 14וַיֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּ֨מְצָאֵ֔הוּ יֹשֵׁ֖ב תַּ֣חַת הָאֵלָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הַאַתָּ֧ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ מִֽיהוּדָ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃ 15וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לֵ֥ךְ אִתִּ֖י הַבָּ֑יְתָה וֶאֱכֹ֖ל לָֽחֶם׃ 16וַיֹּ֗אמֶר לֹ֥א אוּכַ֛ל לָשׁ֥וּב אִתָּ֖ךְ וְלָב֣וֹא אִתָּ֑ךְ וְלֹֽא־אֹ֣כַל לֶ֗חֶם וְלֹֽא־אֶשְׁתֶּ֤ה אִתְּךָ֙ מַ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 17כִּֽי־דָבָ֤ר אֵלַי֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה לֹֽא־תֹאכַ֣ל לֶ֔חֶם וְלֹֽא־תִשְׁתֶּ֥ה שָׁ֖ם מָ֑יִם לֹא־תָשׁ֣וּב לָלֶ֔כֶת בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְתָּ בָּֽהּ׃ 18וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם־אֲנִ֣י נָבִיא֮ כָּמוֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ׃ 19וַיָּ֣שָׁב אִתּ֗וֹ וַיֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם בְּבֵית֖וֹ וַיֵּ֥שְׁתְּ מָֽיִם׃ 20וַיְהִ֕י הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים אֶל־הַשֻּׁלְחָ֑ן פ
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃ 21וַיִּקְרָ֞א אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר־בָּ֤א מִֽיהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֨יתָ֙ פִּ֣י יְהוָ֔ה וְלֹ֤א שָׁמַ֨רְתָּ֙ אֶת־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 22וַתָּ֗שָׁב וַתֹּ֤אכַל לֶ֨חֶם֙ וַתֵּ֣שְׁתְּ מַ֔יִם בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תֹּ֥אכַל לֶ֖חֶם וְאַל־תֵּ֣שְׁתְּ מָ֑יִם לֹֽא־תָב֥וֹא נִבְלָתְךָ֖ אֶל־קֶ֥בֶר אֲבֹתֶֽיךָ׃ 23וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אָכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבָשׁ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃ 24וַיֵּ֕לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֧הוּ אַרְיֵ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ וַיְמִיתֵ֑הוּ וַתְּהִ֤י נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְהַחֲמוֹר֙ עֹמֵ֣ד אֶצְלָ֔הּ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֥צֶל הַנְּבֵלָֽה׃ 25וְהִנֵּ֧ה אֲנָשִׁ֣ים עֹבְרִ֗ים וַיִּרְא֤וּ אֶת־הַנְּבֵלָה֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְאֶת־הָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה וַיָּבֹ֨אוּ֙ וַיְדַבְּר֣וּ בָעִ֔יר אֲשֶׁ֛ר הַנָּבִ֥יא הַזָּקֵ֖ן יֹשֵׁ֥ב בָּֽהּ׃ 26וַיִּשְׁמַ֣ע הַנָּבִיא֮ אֲשֶׁ֣ר הֱשִׁיב֣וֹ מִן־הַדֶּרֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֣ים ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר מָרָ֖ה אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֨הוּ יְהוָ֜ה לָאַרְיֵ֗ה וַֽיִּשְׁבְּרֵ֨הוּ֙ וַיְמִתֵ֔הוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ 27וַיְדַבֵּ֤ר אֶל־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר חִבְשׁוּ־לִ֖י אֶֽת־הַחֲמ֑וֹר וַֽיַּחֲבֹֽשׁוּ׃ 28וַיֵּ֗לֶךְ וַיִּמְצָ֤א אֶת־נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וַֽחֲמוֹר֙ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמְדִ֖ים אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה לֹֽא־אָכַ֤ל הָֽאַרְיֵה֙ אֶת־הַנְּבֵלָ֔ה וְלֹ֥א שָׁבַ֖ר אֶֽת־הַחֲמֽוֹר׃ 29וַיִּשָּׂ֨א הַנָּבִ֜יא אֶת־נִבְלַ֧ת אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים וַיַּנִּחֵ֥הוּ אֶֽל־הַחֲמ֖וֹר וַיְשִׁיבֵ֑הוּ וַיָּבֹ֗א אֶל־עִיר֙ הַנָּבִ֣יא הַזָּקֵ֔ן לִסְפֹּ֖ד וּלְקָבְרֽוֹ׃ 30וַיַּנַּ֥ח אֶת־נִבְלָת֖וֹ בְּקִבְר֑וֹ וַיִּסְפְּד֥וּ עָלָ֖יו ה֥וֹי אָחִֽי׃ 31וַיְהִי֮ אַחֲרֵ֣י קָבְר֣וֹ אֹתוֹ֒ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר בְּמוֹתִי֙ וּקְבַרְתֶּ֣ם אֹתִ֔י בַּקֶּ֕בֶר אֲשֶׁ֛ר אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים קָב֣וּר בּ֑וֹ אֵ֚צֶל עַצְמֹתָ֔יו הַנִּ֖יחוּ אֶת־עַצְמֹתָֽי׃ 32כִּי֩ הָיֹ֨ה יִהְיֶ֜ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְעַל֙ כָּל־בָּתֵּ֣י הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י שֹׁמְרֽוֹן׃ פ
33אַחַר֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹֽא־שָׁ֥ב יָרָבְעָ֖ם מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וַ֠יָּשָׁב וַיַּ֜עַשׂ מִקְצ֤וֹת הָעָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת הֶֽחָפֵץ֙ יְמַלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ וִיהִ֖י כֹּהֲנֵ֥י בָמֽוֹת׃ 34וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לְחַטַּ֖את בֵּ֣ית יָרָבְעָ֑ם וּלְהַכְחִיד֙ וּלְהַשְׁמִ֔יד מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ פ

14
IV Amami gombi kuhika kuli Eliya
Obulwâla bwa mwene Yerobwâmi I (931-910)
1 Muli ago mango, Abiya mugala wa Yerobwâmi anacilwâla. 2 Yerobwâmi abwîra mukâge, erhi: «Kanya oyambale yindi yindi myambalo lyo balek’imanya oku oli mukà Yerobwâmi, oj’e Silo. Eyôla munda wâshimânayo omulêbi Ahiya, ye wambwîraga oku nâcibe mwâmi w’olubaga. 3 Ohekc migati ikumi y’orhumunirizi ohirekwo n’ehilaha hy’obuci, ojè e mwâge, ayîsh’ikubwîra olw’oyu mwâna.» 4 Mukà Yerobwâmi anajira kulya, akanya alikulira e Silo, aja ahamw’olya mulêbi Ahiya. Cikwône Ahiya àrhacihashig’ibona kwinjà bulya àrhacihinyagya amasù erhi bushosi burhuma. 5 Nyakasane amubwîra, erhi: «Mukà Yerobwâmi al’ikudôsa kurhi Nyamuzinda aderhire omwâna wâge bulya kulwâla alwâla. Kwo wamubwîra ntya na ntya. Hano aja muno ayîsh’acidwîrhe nka wundi mukazi kwône. 6 Erhi Ahiya ayumva omudindiri gw’amagulu, anacimubwîra erhi: «Yisha muno wâni mukà Yerobwâmi, cici cirhumire ocîhindula, oyisha nka wundi wundi mukazi kwône? Niono ntumirwe mpu nkubwîre akanwa kazibu. 7 Okanye ogend’ibwîra Yerobwâmi erhi kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire ntyâla: W’oyu kali nie nakukulaga omu lubaga, nakuyimanza mukulu w’olubaga lwâni lw’Israheli; 8 kali we warhumaga obwâmi mbunyaga enyumpa ya Daudi, nakuhabwo, cikwônene wêhe orhaciyôrhaga aka mwambali wâni Daudi, owashimbaga amarhegeko gâni gôshi anankulikira n’omurhima gwâge gwôshi omu kukajira okushingânîne omu masù gâni. 9 Cikwônene wehc wajizirage amabî kulusha abandi bôshi bàli embere zâwe, wajirig’icîjirira abandi banyamuzinda bw’obwîhambi n’ensanamu watulaga mpu ly’onshologosa, wanankabulira enyuma ly’omugongo gwâwe. 10 Co carhuma nkola nahira obuhanya omu nyumpa ya Yerobwâmi, nahungumula ngasi hy’iburha lya Yerobwâmi, nîsi erhi omujà erhi munyamurhûla omw’Israheli, ahyajira enyumpa ya Yerobwâmi nka kula banahyajira ecamvu kuhika cihirigirhe lwôshi. 11 Ngasi w’omu bûko bwa Yerobwâmi wankanafira omu nyumpa, alibwa n’orhubwa, na ngasi wankanafira omu mpinga, alibwa n’enyunyi z’emalunga bulya Nyakasane okudesire. 12 Nâwe kanya oshubire omu nyumpa yâwe, hanôla okugulu kwâwe kunarhinda omu cishagala ntya omwâna wâwe arhengemwo omûka. 13 Israheli yeshi amushibà, banamubisha bulya yêne mwene Yerobwâmi wayîsh’ibishwa omu nshinda oyu, bulya yêne w’omu mulala gwa Yerobwâmi wabonekinemwo ehya nkasimîsa Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. 14 Nyakasane âsinga yenene owundi mwâmi omu Israheli ye wâmalîra enyumpa ya Yerobwâmi. Lolà olwo lusiku! Kurhi? Ci lw’oluno buno buno! 15 Nyamubâho ashembula Israheli, nka kula olusheke luhugunyibwa n’amîshi kwo Nyakasane amanyula Israheli muli ecîra cihugo cinjà ahâga b’îshe, nâbashandabanyiza olundi lunda lw’olwîshi bulya bajizire enshanga zishologosa Nyakasane. 16 Ahâna Israheli bunya mpira ntyôla erhi byâha bya Yerobwâmi birhuma n’okwôla ajirisagya Israheli ecâha kurhuma.» 17 Mukà Yerobwâmi anahuma njira anacihika aha Tirsa oku anatwa ec’olusò ntyâla, omugala arhengamwo omûka. 18 Bamubisha n’Israheli yeshi amushibà nka kulya akanwa ka Nyakasane kanaderhagwa n’omulêbi Ahiya murhumisi wa Nyakasane.
19 Ngasi kundi kusigire oku myanzi ya Yerobwâmi, oku alwaga amatumu, oku ayîmaga, kwôshi okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli. 20 Emyâka Yerobwâmi ayîmire eri myâka makumi abirhi n’ibirhi, agalicîhengeka hali b’îshe. Omugala Nadabu ayîma ahâli hâge.
Okuyîma kwa Roboami omu Yuda (931-913)
21 Roboami mwene Salomoni ayîma omu Yuda. Ali akola agwêrhe myâka makumi ani na muguma amango ayîmaga, anaciyîma myâka ikumi na nda aha Yeruzalemu, cishagala Nyakasane acishôgaga omu bishagala byôshi bya amashanja ga bene Israheli mpu ahiremwo izîno lyâge. Nina ye wali Naama w’e Amoniti. 22 Yuda naye ajira ebigalugalu omu masù ga Nyakasane, n’ecâha ajiraga byazusa obukunizi bwa Nyakasane kurhalusa ababusi bâbo. 23 Nabo bayûbaka empêro omu birhwa, bagwika amabuye n’orhugombe oku ngasi hirhondo n’idako lya ngasi murhi mubishi. 24 Ciru haba n’entazi ziyêmêrirwe okujà kwajira amabî omu cihugo. Bajira galya mabî gôshi g’amashanja Nyakasane alibirhagakwo embere zâbo, bali bene Israheli.
25 Omu mwâka gwa karhânu gw’okuyîma kwa Roboami, Sisaki mwâmi w’e Mîsiri, arhêra Yeruzalemu. 26 Ahagula obuhirhi bw’akâ-Nyamuzinda n’obuhirhi bw’omu bwâmi: Agukumba byôshi byôshi. Asabunga zirya mpenzi z’amasholo zôshi Salomoni ajirîsagya. 27 Ahâli h’ezôla mpenzi mwâmi Roboami atulîsa ezindi mpenzi z’amarhale, azibîsa abantu bayishig’ilibirha bo banakazâg’ilanga omuhango gw’enyumpa ya mwâmi. 28 Ngasi mango, erhi mwâmi ajag’omu kâ-Nyamuzinda, abôla bantu bayishig’ilibirha banayisha bazidwîrhe. buzinda banaz’igalula omu nyumpa y’abalibisi.
29 Ebisigîre by’ebijiro bya Roboami n’oku ajizire kôshi, k’okwôla kurhaya ndisirwi omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’e Yuda? 30 Entambala erhahusagya ekarhî ka Roboami na Yerobwâmi. 31 Roboami acîhengeka hali b’îshe, anacibi shwa bôshi na b’îshe omu cishagala ca Daudi. Nina ye wali Naama w’e Amoniti; omugala Abiyam ayîma omu byâge.
BHS 1 Kings 14
1בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא חָלָ֖ה אֲבִיָּ֥ה בֶן־יָרָבְעָֽם׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יָרָבְעָ֜ם לְאִשְׁתּ֗וֹ ק֤וּמִי נָא֙ וְהִשְׁתַּנִּ֔ית וְלֹ֣א יֵֽדְע֔וּ כִּי־אַ֖תְּי אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֑ם וְהָלַ֣כְתְּ שִׁלֹ֗ה הִנֵּה־שָׁם֙ אֲחִיָּ֣ה הַנָּבִ֔יא הֽוּא־דִבֶּ֥ר עָלַ֛י לְמֶ֖לֶךְ עַל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 3וְלָקַ֣חַתְּ בְּ֠יָדֵךְ עֲשָׂרָ֨ה לֶ֧חֶם וְנִקֻּדִ֛ים וּבַקְבֻּ֥ק דְּבַ֖שׁ וּבָ֣את אֵלָ֑יו ה֚וּא יַגִּ֣יד לָ֔ךְ מַה־יִּֽהְיֶ֖ה לַנָּֽעַר׃ 4וַתַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֔ם וַתָּ֨קָם֙ וַתֵּ֣לֶךְ שִׁלֹ֔ה וַתָּבֹ֖א בֵּ֣ית אֲחִיָּ֑ה וַאֲחִיָּ֨הוּ֙ לֹֽא־יָכֹ֣ל לִרְא֔וֹת כִּ֛י קָ֥מוּ עֵינָ֖יו מִשֵּׂיבֽוֹ׃ ס
5וַיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אֲחִיָּ֗הוּ הִנֵּ֣ה אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֡ם בָּאָ֣ה לִדְרֹשׁ֩ דָּבָ֨ר מֵעִמְּךָ֤ אֶל־בְּנָהּ֙ כִּֽי־חֹלֶ֣ה ה֔וּא כָּזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תְּדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יהָ וִיהִ֣י כְבֹאָ֔הּ וְהִ֖יא מִתְנַכֵּרָֽה׃ 6וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲחִיָּ֜הוּ אֶת־ק֤וֹל רַגְלֶ֨יהָ֙ בָּאָ֣ה בַפֶּ֔תַח וַיֹּ֕אמֶר בֹּ֖אִי אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֑ם לָ֣מָּה זֶּ֗ה אַ֚תְּ מִתְנַכֵּרָ֔ה וְאָ֣נֹכִ֔י שָׁל֥וּחַ אֵלַ֖יִךְ קָשָֽׁה׃ 7לְכִ֞י אִמְרִ֣י לְיָרָבְעָ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֛עַן אֲשֶׁ֥ר הֲרִימֹתִ֖יךָ מִתּ֣וֹךְ הָעָ֑ם וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וָאֶקְרַ֤ע אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ מִבֵּ֣ית דָּוִ֔ד וָאֶתְּנֶ֖הָ לָ֑ךְ וְלֹֽא־הָיִ֜יתָ כְּעַבְדִּ֣י דָוִ֗ד אֲשֶׁר֩ שָׁמַ֨ר מִצְוֺתַ֜י וַאֲשֶׁר־הָלַ֤ךְ אַחֲרַי֙ בְּכָל־לְבָב֔וֹ לַעֲשֹׂ֕ות רַ֖ק הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃ 9וַתָּ֣רַע לַעֲשֹׂ֔ות מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֑יךָ וַתֵּ֡לֶךְ וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֤ים וּמַסֵּכוֹת֙ לְהַכְעִיסֵ֔נִי וְאֹתִ֥י הִשְׁלַ֖כְתָּ אַחֲרֵ֥י גַוֶּֽךָ׃ ס
10לָכֵ֗ן הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא רָעָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יָרָבְעָ֔ם וְהִכְרַתִּ֤י לְיָֽרָבְעָם֙ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֔יר עָצ֥וּר וְעָז֖וּב בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבִֽעַרְתִּי֙ אַחֲרֵ֣י בֵית־יָרָבְעָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר יְבַעֵ֥ר הַגָּלָ֖ל עַד־תֻּמּֽוֹ׃ 11הַמֵּ֨ת לְיָֽרָבְעָ֤ם בָּעִיר֙ יֹאכְל֣וּ הַכְּלָבִ֔ים וְהַמֵּת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ 12וְאַ֥תְּ ק֖וּמִי לְכִ֣י לְבֵיתֵ֑ךְ בְּבֹאָ֥ה רַגְלַ֛יִךְ הָעִ֖ירָה וּמֵ֥ת הַיָּֽלֶד׃ 13וְסָֽפְדוּ־ל֤וֹ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ וְקָבְר֣וּ אֹת֔וֹ כִּֽי־זֶ֣ה לְבַדּ֔וֹ יָבֹ֥א לְיָרָבְעָ֖ם אֶל־קָ֑בֶר יַ֣עַן נִמְצָא־ב֞וֹ דָּבָ֣ר ט֗וֹב אֶל־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּבֵ֥ית יָרָבְעָֽם׃ 14וְהֵקִים֩ יְהוָ֨ה ל֥וֹ מֶ֨לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יַכְרִ֛ית אֶת־בֵּ֥ית יָרָבְעָ֖ם זֶ֣ה הַיּ֑וֹם וּמֶ֖ה גַּם־עָֽתָּה׃ 15וְהִכָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֨ר יָנ֣וּד הַקָּנֶה֮ בַּמַּיִם֒ וְנָתַ֣שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֨ה הַטּוֹבָ֤ה הַזֹּאת֙ אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ לַאֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם וְזֵרָ֖ם מֵעֵ֣בֶר לַנָּהָ֑ר יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ אֶת־אֲשֵׁ֣רֵיהֶ֔ם מַכְעִיסִ֖ים אֶת־יְהוָֽה׃ 16וְיִתֵּ֖ן אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּגְלַ֞ל חַטֹּ֤אות יָֽרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 17וַתָּ֨קָם֙ אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֔ם וַתֵּ֖לֶךְ וַתָּבֹ֣א תִרְצָ֑תָה הִ֛יא בָּאָ֥ה בְסַף־הַבַּ֖יִת וְהַנַּ֥עַר מֵֽת׃ 18וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ וַיִּסְפְּדוּ־ל֖וֹ כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד־עַבְדּ֖וֹ אֲחִיָּ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 19וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י יָֽרָבְעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נִלְחַ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר מָלָ֑ךְ הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 20וְהַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר מָלַ֣ךְ יָרָבְעָ֔ם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָ֑ה וַיִּשְׁכַּב֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּמְלֹ֛ךְ נָדָ֥ב בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
21וּרְחַבְעָם֙ בֶּן־שְׁלֹמֹ֔ה מָלַ֖ךְ בִּֽיהוּדָ֑ה בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמָלְכ֜וֹ וּֽשֲׁבַ֨ע עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה ׀ מָלַ֣ךְ בִּירוּשָׁלִַ֗ם הָ֠עִיר אֲשֶׁר־בָּחַ֨ר יְהוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָעַמֹּנִֽית׃ 22וַיַּ֧עַשׂ יְהוּדָ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְקַנְא֣וּ אֹת֗וֹ מִכֹּל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֲבֹתָ֔ם בְּחַטֹּאתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר חָטָֽאוּ׃ 23וַיִּבְנ֨וּ גַם־הֵ֧מָּה לָהֶ֛ם בָּמ֥וֹת וּמַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃ 24וְגַם־קָדֵ֖שׁ הָיָ֣ה בָאָ֑רֶץ עָשׂ֗וּ כְּכֹל֙ הַתּוֹעֲבֹ֣ת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
25וַיְהִ֛י בַּשָּׁנָ֥ה הַחֲמִישִׁ֖ית לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֑ם עָלָ֛ה שִׁושַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 26וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהוָ֗ה וְאֶת־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־כָּל־מָגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃ 27וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתָּ֔ם מָגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 28וַיְהִ֛י מִדֵּי־בֹ֥א הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יִשָּׂאוּם֙ הָֽרָצִ֔ים וֶהֱשִׁיב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָרָצִֽים׃ 29וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י רְחַבְעָ֖ם וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 30וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ 31וַיִּשְׁכַּ֨ב רְחַבְעָ֜ם עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקָּבֵ֤ר עִם־אֲבֹתָיו֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔ד וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָעַמֹּנִ֑ית וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
15
Okuyîma kwa Abiya Omu Yuda (913-911)
1 Omu mwâka gw’ikumi na munâni kurhenga Yerobwâmi ali mwâmi, Abiya naye aba mwâmi omu Yuda, 2 ayîma myâka isharhu omu Yeruzalemu. Nnina ye wali Maaka mwâli wa Absalomu. 3 Naye anacigera muli galya mabî îshe akazâg’ijira embere zâge, n’omurhima gwâge gurhali mushinganyanya embere za Nyakasane nk’omurhima gw’îshe Daudi. 4 Ci kwônene Daudi arhuma Nyakasane Nyamuzinda wâge, amuhà akamole aha Yeruzalemu, omu kuyîmika omugala enyuma zâge n’omu kulanga Yeruzalemu. 5 Bulya Daudi akazâg’ijira ebishingânîne byonene omu masù ga Nnâmahanga, n’omu kalamo kâge kôshi ntà mango acîhindwîre kuli ebi ali amurhegesire kuleka olwa Uriya munya-Hititi.
6 Entambala erhahusagya ekarhî ka Roboami na Yerobwâmi amango ana cirimw’omûka. 7 Ebisigîre oku bijiro by’Abiya n’oku ajizire kwôshi, k’okwôla kurhali kuyandike omu citabu c’empiriri z’abâmi b’e Yuda? Entambala yanayôrha eri ekarhî k’Abiya na Yerobwâmi. 8 Abiya acîhengeka hali b’îshe banacimubisha omu cishagala ca Daudi. Asa ye mugala, ayîma ahâli hâge.
Asa mwâmi w’e Yuda (91-870)
9 Omu mwâka gwa kali makumi abirhi kurhenga Yerobwâmi ali mwâmi, Asa ayîma omu Yuda. 10 Anaciyîma myâka makumi ani na muguma aha Yeruzalemu. Nakulu ye wali Maaka mwâli w’Absalomo. 11Asa ajira ebishingânîne omu masò ga Nyakasane ak’îshe Daudi. 12 Akûla abagonyi bakazâg’ilangalangwa omu cihugo; akûla na ngasi bazimu b’îshe bàli bamajira bôshi. 13 Ciru anyaga nakulu Maaka ecikono c’okuderhwa mwâmikazi, bulya amajira enshanga Asherap. Asa ahongola eyôla nshanga agend’iyiyôkera oku mugezi gwa Kedroni. 14 Ci konene engombe zirharhengaga omu birhwa ciru akaba omurhima gwâge gwayosire mushinganyanya omu kalamo kâge kôshi. 15 Ana cihira omu kâ-Nyamuzinda ngasi birugo byali byamagishwa n’îshe, na ngasi bindi byali byamagishwa naye: amarhale, amasholo n’ebirugu.
16 Entambala erhahusagya ekarhî kâge bôshi na Baesha omu kalamo kâge kôshi. 17 Basha mwâmi w’Israheli anacirhabâlira e Yuda, anaciyûbaka Rama ly’ahanza okukaja n’okurhenga emwa Asa mwâmi w’e Yuda. 18 Asa anaciyanka amarhale n’amasholo gôshi gali gacisigire omu mbîko ya Nyakasane kuguma n’ebirugu by’omu nyumpa ya mwâmi, anacibibarhuza abambali; mwâmi Asa anacibirhuma emwa Ben-Hadadi mugala wa Tabrimoni, mwene Heziyoni, mwâmi w’Aramu ayûbakaga aha Damasko mpu bagend’imubwîra erhi: 19 «Haba okunywâna kwâni rhweshi na nâwe, okunywâna kwa larha bôshi na sho. Nkurhumire olula luhembo lw’amarhale n’amasholo. Ojè aho, oleke okuyumvanya mwene Basha mwâmi w’Israheli ly’anyegukakwo.» 20 Ben-Hadadi ayumva mwâmi Asa, anacirhuma abarhambo b’engabo yâge mpu bagend’inyaga ebishagala by’Israheli; anacihagula Iyoni, Dani, Abel-Bet-Maaka na Kinereti yeshi haguma n’ecihugo ca Nefutali côshi. 21 Erhi Basha amanya okwo ayîmanza okuyûbaka Rama, acibêrera aha Tirsa. 22 Mwâmi Asa anacishûbûza abantu b’e Yuda bôshi buzira kurhalukira ndi; banaciyisha bagukumba amabuye n’emirhi Basha ayûbakagamwo aha Rama, mwâmi Asa agend’iyûbakamwo Geba emwa bene Benyamini na Mispa.
23 Ebisigîre by’ebijiro bya Asa oku ajaga ahimana kôshi, oku ajizire kôshi, n’ebishagala ayûbasire, k’ebyôla byôshi birhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’e Yuda? Ci konene, omu bushosi bwâge, endwâla yamugwarhira omu magulu. 24 Asa acîhengeka hali b’îshe, abishwa na b’îshe omu cishagala c’îshe Daudi, omugala Yozafati ayîma ahâli hâge.
Olwa Nadabu, mwâmi w’Israheli (910-909)
25 Nadabu mwene Yerobwâmi anaciba mwâmi omu mwâka gwa kabirhi ku rhenga Asa ali mwâmi w’e Yuda, anaciyîma myâka ibirhi omw’Israheli. 26 Ahenya ebigalugalu omu masù ga Nyakasane anacishimba enjira y’îshe, aja n’omu byâha byâge kulyâla agomêsagya mwo Israheli. 27 Basha mugala w’Ahiya w’omu mulala gw’Isakari ahiga okumurhêra; Basha amuhimira aha Gibetoni lwali lugo lw’Abafilistini erhi Nadabu bôshi n’Israheli badwîrhe balwisanya. 28 Basha amuyîrha omu mwâka gwa kasharhu kurhenga Asa ali mwâmi omu Yuda, anaciyîma ahâli hâge. 29 Erhi aba akola ali mwâmi, anigûza ab’omu mulala gwa Yerobwâmi bôshi, arhanasigiraga Yerobwâmi ciru n’ehya bunya mukà higuma buzira kuhimalîra nka kulya oluderho Nyakasane aderhaga omu kanwa k’omu rhumisi wâge Abiya w’e Silo kanali kadesire, 30 ecarhumaga: byali birya byâha Yerobwâmi ajiraga na kulya ajirîsagya Israheli ecâha akunizamwo ntyo Nyaka sane Nyamuzinda w’Israheli.
31 Ebisigîre by’ebijiro bya Nadabu n’oku ajizire kwôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli? 32 Entambala erhahusagya ekarhî ka Asa na mwâmi w’Israheli omu kalamo kâbo kôshi.
Okuyîma kwa Basha omw’Israheli (909-886)
33 Omu mwâka gwa kasharhu kurhenga Asa ali mwâmi omu Yuda. Basha mugala wa Ahiya anaciba mwâmi omu Israheli yeshi, ayûbaka aha Tirsa, ayîmire myâka makumi abirhi n’ini. 34 Ajira ebigalugalu omu masù ga Nyakasane, anacishimba enjira za Yerobwâmi na muli bulya bubî bwâge kulyâla ajirîsagyamwo Israheli ecâha.
BHS 1 Kings 15
1וּבִשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט מָלַ֥ךְ אֲבִיָּ֖ם עַל־יְהוּדָֽה׃ 2שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃ 3וַיֵּ֕לֶךְ בְּכָל־חַטֹּ֥אות אָבִ֖יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה לְפָנָ֑יו וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃ 4כִּ֚י לְמַ֣עַן דָּוִ֔ד נָתַן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֥יו ל֛וֹ נִ֖יר בִּירוּשָׁלִָ֑ם לְהָקִ֤ים אֶת־בְּנוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וּֽלְהַעֲמִ֖יד אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 5אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה דָוִ֛ד אֶת־הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־סָ֞ר מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּ֗הוּ כֹּ֚ל יְמֵ֣י חַיָּ֔יו רַ֕ק בִּדְבַ֖ר אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ 6וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָ֖ם כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ 7וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י אֲבִיָּם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָֽם׃ 8וַיִּשְׁכַּ֤ב אֲבִיָּם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
9וּבִשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיָרָבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֥ךְ אָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 10וְאַרְבָּעִ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃ 11וַיַּ֧עַשׂ אָסָ֛א הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּדָוִ֖ד אָבִֽיו׃ 12וַיַּעֲבֵ֥ר הַקְּדֵשִׁ֖ים מִן־הָאָ֑רֶץ וַיָּ֨סַר֙ אֶת־כָּל־הַגִּלֻּלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃ 13וְגַ֣ם ׀ אֶת־מַעֲכָ֣ה אִמּ֗וֹ וַיְסִרֶ֨הָ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה מִפְלֶ֖צֶת לָאֲשֵׁרָ֑ה וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ 14וְהַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ רַ֣ק לְבַב־אָסָ֗א הָיָ֥ה שָׁלֵ֛ם עִם־יְהוָ֖ה כָּל־יָמָֽיו׃ 15וַיָּבֵא֙ אֶת־קָדְשֵׁ֣י אָבִ֔יו וְקָדְשֵׁ֖ו בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃ 16וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־יְמֵיהֶֽם׃ 17וַיַּ֨עַל בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 18וַיִּקַּ֣ח אָ֠סָא אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף וְהַזָּהָ֜ב הַֽנּוֹתָרִ֣ים ׀ בְּאוֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהוָ֗ה וְאֶת־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית ַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־עֲבָדָ֑יו וַיִּשְׁלָחֵ֞ם הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א אֶל־בֶּן־֠הֲדַד בֶּן־טַבְרִמֹּ֤ן בֶּן־חֶזְיוֹן֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיֹּשֵׁ֥ב בְּדַמֶּ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃ 19בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ בֵּ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּה֩ שָׁלַ֨חְתִּֽי לְךָ֥ שֹׁ֨חַד֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֣ךְ הָפֵ֗רָה אֶת־בְּרִֽיתְךָ֙ אֶת־בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי׃ 20וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן־הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ עַל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּךְ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֑ה וְאֵת֙ כָּל־כִּנְר֔וֹת עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ נַפְתָּלִֽי׃ 21וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָֽרָמָ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בְּתִרְצָֽה׃ 22וְהַמֶּ֨לֶךְ אָסָ֜א הִשְׁמִ֤יעַ אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ אֵ֣ין נָקִ֔י וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֤בֶן בָּם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א אֶת־גֶּ֥בַע בִּנְיָמִ֖ן וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃ 23וְיֶ֣תֶר כָּל־דִּבְרֵֽי־אָ֠סָא וְכָל־גְּב֨וּרָת֜וֹ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וְהֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה הֲלֹֽא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה רַ֚ק לְעֵ֣ת זִקְנָת֔וֹ חָלָ֖ה אֶת־רַגְלָֽיו׃ 24וַיִּשְׁכַּ֤ב אָסָא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
25וְנָדָ֣ב בֶּן־יָרָבְעָ֗ם מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃ 26וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ אָבִ֔יו וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 27וַיִּקְשֹׁ֨ר עָלָ֜יו בַּעְשָׁ֤א בֶן־אֲחִיָּה֙ לְבֵ֣ית יִשָּׂשכָ֔ר וַיַּכֵּ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בְּגִבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֣ר לַפְּלִשְׁתִּ֑ים וְנָדָב֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל צָרִ֖ים עַֽל־גִּבְּתֽוֹן׃ 28וַיְמִתֵ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 29וַיְהִ֣י כְמָלְכ֗וֹ הִכָּה֙ אֶת־כָּל־בֵּ֣ית יָרָבְעָ֔ם לֹֽא־הִשְׁאִ֧יר כָּל־נְשָׁמָ֛ה לְיָרָבְעָ֖ם עַד־הִשְׁמִד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד־עַבְדּ֖וֹ אֲחִיָּ֥ה הַשִּׁילֹנִֽי׃ 30עַל־חַטֹּ֤אות יָרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 31וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י נָדָ֖ב וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 32וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־יְמֵיהֶֽם׃ פ
33בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן־אֲחִיָּ֤ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה׃ 34וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֔ם וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
16
1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekîre Basha kanacirhindakwo Yehu mugala wa Hanani kaderha mpu: 2 «Nàkurhenzagya omu katulo nanakujira mwimangizi w’olubaga lwâni lw’Israheli, cikwône washimba olugendo lwa Yerobwâmi, na ntyo wajirîsa olubaga lwâni lw’Israheli ebyâha binkunizize. 3 Nkolaga nahyajira Basha n’enyumpa yâge: enyumpa yâwe nayijira ak’eya Yerobwâmi mwene Nebati. 4 Irhondo ow’omu mulala gwa Basha akafîra omu lugo, analibwe n’ebibwa, akafîra omu mpinga, orhunyunyi rhw’emalunga rhunamudôrhomole.»
5 Ebindi byôshi biyêrekîre Basha n’ebijiro byâge, entambala alwire, ka bi rhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli? 6 Basha naye anacicîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, bamubisha e Tirsa. Omugala Êla ayîma omu byâge.
7 Na kandi, akanwa ka Nyakasane kahêkwa n’omulêhi Yehu mugala wa Hanani, kabwirwa Basha n’enyumpa yâge, burhanzirhanzi erhi obubî ajirire emalanga ga Nyamuzinda burhumire, erhi amugayîsa n’ebijiro byâge, kwarhuma amujira ak’enyumpa ya Yerobwâmi, n’obwa kabirhi kulya kubà àyihyajîre.

Obwâmi bwa Êla omw’Israheli (886-885)
8 Omu mwâka gwa kali makumi abirhi na ndarhu kurhenga Asa ali mwâmi omu cihugo ca Yuda, Êla mugala wa Basha, aligi aha Tirsa, ayambala ishungwè omu Israheli myâka ibirhi. 9 Zimuri, murhambo mukulu w’ecihimbi ca kabirhi c’omurhwe gw’abahêka engâlè, amuhinduka anashuba mugoma. Oku Êla aligi omu Tirsa, ali anywa nka gwa canda omu mwa Arsa, mulanzi w’obwâmi bw’aha Tirsa, 10 Zimuri yônoyôno, acîshosha omu nyumpa amutumirha anamushibûka, mwâli omu mwâka gwa kali makumi abirhi na nda gw’obwâmi bwa Asa w’e Yuda; buzinda ayîma ahâli hâge. 11 Erhi aba akola ali mwâmi amanadêkerera bwinjinjà omu ntebe y’obwâmi, anigûza ab’omu nyumpa ya Basha bôshi, arhamusigiraga ehy’oburhabana ciru n’ehiguma, na ngasi bira na bene wâbo bôshi àbajegenja. 12 Zimuri ahungumula enyumpa ya Basha yôshi, nk’oku Nyakasane anaderhaga omu kanwa k’omulêbi Yehu, 13 erhi ebyâha bya Basha n’eby’omugala Êla birhuma, ebi ahiragamwo Israheli, bagayîsa Nyamuzinda w’Israheli omu kushimba banyamuzinda bw’obwîhambi. 14 Ebindi biyêrekîre akalamo ka Êla n’ebijiro byâge byôshi, biri omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli.
Obwâmi bwa Zimuri omw’Israheli (885)
15 Omu mwâka gwa kali makumi abirhi na nda gwa Asa, mwâmi w’e Yuda, Zimuri ayambal’ishungwe nsiku nda aha Tirsa. Ago mango erhi engabo zitwîre ecirâlo zirhezire Gibetoni wali wa Bafilistini. 16 Engabo zamanya omwanzi mpu: «Zimuri anagomire, ayisire na mwâmi.» Olwo lusiku lwonêne omwôla cirâlo banali, bene Israheli banaciyîmika Omuri, bamuyambika ishungwè ly’obwâmi, ye wali murhambo mukulu kulusha w’abalwi. 17 Omuri n’engabo ya bene Israheli bôshi baleka Gibetoni bagend’igorha Tirsa. 18 Erhi Zimuri abona oku olugo lwamanyagwa, ayâkira omu ndâro ya mwâmi, ayidûlika muliro, yamuhorherakwo. 19 Anacifà ntyo erhi byâha akazâg’ijira birhuma n’obubî akâg’igayisamwo Nyamuzinda, omu kushimba olwiganyo lwa Yerobwâmi n’omu kuhira Israheli yeshi omu câha. 20 Ebindi byôshi biyêrekîre akalamo ka Zimuri n’obugoma bwâge biri byandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli.
21 Okubundi olubaga lwa bene Israheli lwacîgabamwo kabirhi: Cigabi cigu ma cacîshwêkerakwo Tibuni mugala wa Ginati mpu abè mwâmi, ecindi kuli Omuri. 22 Cikwône abacIshwêkeraga kuli Omuri bahima bene Tibuni mugala wa Ginati; Tibuni anacifà, Omuri ayambal’ishungwè ly’obwâmi.
Obwâmi bwa Omuri omw’Israheli (885-874)
23 Omu mwâka gwa kali makumi asharhu na muguma kurhenga Asa ali mwâmi w’e Yuda, Omuri anaciyambal’ishungwè myâka ikumi n’ibirhi. Ayîma myâka ndarhu aha Tirsa. 24 Buzinda agulira Shemeri entondo ya Samâriya oku talenta ibirhi za magerha, ayûbakaho olugo, aluyirika izîno lya Samâriya, kushimbana n’izîno lya Shemeri ye wali nn’entondo. 25 Omuri agayîsa Nyakasane kulusha ngasi bôshi bali bamushokolîre. 26 Akulikira muli byôshi olugendo lugalugalu lwa Yerobwâmi mugala wa Nebati n’ebyâha ahabuliragamwo olubaga lw’Israheli bagayisa Nyakasane Nyamuzinda wâbo omu kushimba banyamuzinda bw’obwîhambi.
27 Ebindi byôshi biyêrekîre akalamo ka Omuri, ebijiro byâge n’entambala alwire, biri byandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli. 28 Omuri anacicîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, abishwa e Samâriya. Omugala Aha bu ayîma omu byâge, ayambala ishungwè.
Enshokolezi y’obwâmi bw’Ahâbu (885)
29 Ahâbu mugala wa Omuri ayambala ishungwè omu Israheli omu mwâka gwa kali makumi asharhu na munâni kurhenga obwâmi bwa Asa, mwâmi w’e Yuda; ayîma myâka makumi abiri n’ibiri kuli Israheli e Samâriya. 30 Ahâbu mugala wa Omuri agayîsa Nyakasane kulusha balya bôshi bamushokoleraga. 31 Ehy’obushalashala hyarhuma ayiga ebyâha bya Yerobwâmi mugala wa Nebati: aherula Yezabeli mwâli wa Itobali mwâmi w’e Sidoni, arhondêra okukolêsa omuzimu oderhwa Bali, n’okufukama embere w’enshusho zâge; 32 amuyûbakaira oluhêrero omu nyumpa ayûbakiraga oyo Bali e Samâriya. 33 Ahâbu amuyûbakira orhugombe, agwîka emisholo y’ebujinji, ajira n’agandi maligo, agayîsa Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli kulusha abandi bâmi bôshi bamushokoleraga omw’Israheli. 34 Go mango Hiyeli w’e Beteli ayûbakaga Yeriko buhyâhyaq; oku buhanya bw’enfula yâge Abiramu abanda eciriba, n’oku buhanya bw’omuziba gwâge Segubu ahiramw’enyumvi, nk’oku Nyakasane anaderhaga omu kanwa ka Yozwè mugala wa Nuni.
1 Kings BHS 16
1וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֔נִי עַל־בַּעְשָׁ֖א לֵאמֹֽר׃ 2יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הֲרִימֹתִ֨יךָ֙ מִן־הֶ֣עָפָ֔ר וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַתֵּ֣לֶךְ ׀ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֗ם וַֽתַּחֲטִא֙ אֶת־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִיסֵ֖נִי בְּחַטֹּאתָֽם׃ 3הִנְנִ֥י מַבְעִ֛יר אַחֲרֵ֥י בַעְשָׁ֖א וְאַחֲרֵ֣י בֵית֑וֹ וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־בֵּ֣יתְךָ֔ כְּבֵ֖ית יָרָבְעָ֥ם בֶּן־נְבָֽט׃ 4הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹֽאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃ 5וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י בַעְשָׁ֛א וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבֽוּרָת֑וֹ הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַיִּשְׁכַּ֤ב בַּעְשָׁא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּתִרְצָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵלָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 7וְגַ֡ם בְּיַד־יֵה֨וּא בֶן־חֲנָ֜נִי הַנָּבִ֗יא דְּבַר־יְהוָ֡ה הָיָה֩ אֶל־בַּעְשָׁ֨א וְאֶל־בֵּית֜וֹ וְעַ֥ל כָּל־הָרָעָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה ׀ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה לְהַכְעִיסוֹ֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֔יו לִהְי֖וֹת כְּבֵ֣ית יָרָבְעָ֑ם וְעַ֥ל אֲשֶׁר־הִכָּ֖ה אֹתֽוֹ׃ פ
8בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֵׁשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ אֵלָ֨ה בֶן־בַּעְשָׁ֧א עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּתִרְצָ֖ה שְׁנָתָֽיִם׃ 9וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ עַבְדּ֣וֹ זִמְרִ֔י שַׂ֖ר מַחֲצִ֣ית הָרָ֑כֶב וְה֤וּא בְתִרְצָה֙ שֹׁתֶ֣ה שִׁכּ֔וֹר בֵּ֣ית אַרְצָ֔א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבַּ֖יִת בְּתִרְצָֽה׃ 10וַיָּבֹ֤א זִמְרִי֙ וַיַּכֵּ֣הוּ וַיְמִיתֵ֔הוּ בִּשְׁנַת֙ עֶשְׂרִ֣ים וָשֶׁ֔בַע לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 11וַיְהִ֨י בְמָלְכ֜וֹ כְּשִׁבְתּ֣וֹ עַל־כִּסְא֗וֹ הִכָּה֙ אֶת־כָּל־בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֔א לֹֽא־הִשְׁאִ֥יר ל֖וֹ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֑יר וְגֹאֲלָ֖יו וְרֵעֵֽהוּ׃ 12וַיַּשְׁמֵ֣ד זִמְרִ֔י אֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֑א כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל־בַּעְשָׁ֔א בְּיַ֖ד יֵה֥וּא הַנָּבִֽיא׃ 13אֶ֚ל כָּל־חַטֹּ֣אות בַּעְשָׁ֔א וְחַטֹּ֖אות אֵלָ֣ה בְנ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֗וּ וַאֲשֶׁ֤ר הֶחֱטִ֨יאוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִ֗יס אֶת־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽם׃ 14וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אֵלָ֖ה וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
15בִּשְׁנַת֩ עֶשְׂרִ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְאָסָא֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה מָלַ֥ךְ זִמְרִ֛י שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּתִרְצָ֑ה וְהָעָ֣ם חֹנִ֔ים עַֽל־גִּבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֥ר לַפְּלִשְׁתִּֽים׃ 16וַיִּשְׁמַ֤ע הָעָם֙ הַחֹנִ֣ים לֵאמֹ֔ר קָשַׁ֣ר זִמְרִ֔י וְגַ֖ם הִכָּ֣ה אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּמְלִ֣כוּ כָֽל־יִ֠שְׂרָאֵל אֶת־עָמְרִ֨י שַׂר־צָבָ֧א עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 17וַיַּעֲלֶ֥ה עָמְרִ֛י וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ מִֽגִּבְּת֑וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל־תִּרְצָֽה׃ 18וַיְהִ֞י כִּרְא֤וֹת זִמְרִי֙ כִּֽי־נִלְכְּדָ֣ה הָעִ֔יר וַיָּבֹ֖א אֶל־אַרְמ֣וֹן בֵּית־הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׂרֹ֨ף עָלָ֧יו אֶת־בֵּֽית־מֶ֛לֶךְ בָּאֵ֖שׁ וַיָּמֹֽת׃ 19עַל־חַטֹּאתָו֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לָלֶ֨כֶת֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֔ם וּבְחַטָּאתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לְהַחֲטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 20וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י זִמְרִ֔י וְקִשְׁר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר קָשָׁ֑ר הֲלֹֽא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
21אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל לַחֵ֑צִי חֲצִ֨י הָעָ֜ם הָ֠יָה אַחֲרֵ֨י תִבְנִ֤י בֶן־גִּינַת֙ לְהַמְלִיכ֔וֹ וְהַחֲצִ֖י אַחֲרֵ֥י עָמְרִֽי׃ 22וַיֶּחֱזַ֤ק הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אַחֲרֵ֣י עָמְרִ֔י אֶת־הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַחֲרֵ֖י תִּבְנִ֣י בֶן־גִּינַ֑ת וַיָּ֣מָת תִּבְנִ֔י וַיִּמְלֹ֖ךְ עָמְרִֽי׃ פ
23בִּשְׁנַת֩ שְׁלֹשִׁ֨ים וְאַחַ֜ת שָׁנָ֗ה לְאָסָא֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה מָלַ֤ךְ עָמְרִי֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּתִרְצָ֖ה מָלַ֥ךְ שֵׁשׁ־שָׁנִֽים׃ 24וַיִּ֜קֶן אֶת־הָהָ֥ר שֹׁמְר֛וֹן מֵ֥אֶת שֶׁ֖מֶר בְּכִכְּרַ֣יִם כָּ֑סֶף וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־הָהָ֔ר וַיִּקְרָ֗א אֶת־שֵׁ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה עַ֣ל שֶׁם־שֶׁ֔מֶר אֲדֹנֵ֖י הָהָ֥ר שֹׁמְרֽוֹן׃ 25וַיַּעֲשֶׂ֥ה עָמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיָּ֕רַע מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיו׃ 26וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֨רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט וּבְחַטָּאת֔יוֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לְהַכְעִ֗יס אֶת־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽם 27וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י עָמְרִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְבוּרָת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹֽא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 28וַיִּשְׁכַּ֤ב עָמְרִי֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ אַחְאָ֥ב בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
29וְאַחְאָ֣ב בֶּן־עָמְרִ֗י מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַ֠יִּמְלֹךְ אַחְאָ֨ב בֶּן־עָמְרִ֤י עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃ 30וַיַּ֨עַשׂ אַחְאָ֧ב בֶּן־עָמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיו׃ 31וַיְהִי֙ הֲנָקֵ֣ל לֶכְתּ֔וֹ בְּחַטֹּ֖אות יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיִּקַּ֨ח אִשָּׁ֜ה אֶת־אִיזֶ֗בֶל בַּת־אֶתְבַּ֨עַל֙ מֶ֣לֶךְ צִידֹנִ֔ים וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲבֹ֣ד אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לֽוֹ׃ 32וַיָּ֥קֶם מִזְבֵּ֖חַ לַבָּ֑עַל בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 33וַיַּ֥עַשׂ אַחְאָ֖ב אֶת־הָאֲשֵׁרָ֑ה וַיּ֨וֹסֶף אַחְאָ֜ב לַעֲשֹׂ֗ות לְהַכְעִיס֙ אֶת־יְהוָֹה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּ֨ל מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ 34בְּיָמָ֞יו בָּנָ֥ה חִיאֵ֛ל בֵּ֥ית הָאֱלִ֖י אֶת־יְרִיחֹ֑ה בַּאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ וּבִשְׂג֤יּב צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ ס

17
V. Amango ga Eliya
Embala-mwanzi y’ecâhira
1 Eliya w’e Tishibiti omu Galadi abwîra Ahâbu erhi: «Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, oyu nkolera, ye ndahîre. Mw’eyi myâka yôshi, harhabè lume, harhabè nkuba nka ntacikuderha.»
Aha lwîshi lwa Keriti
2 Akanwa ka Nyakasane kanacimurhindakwo mpu: 3 «Orhenge kuno, ociyêrekeze olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, ocifulike aha lwîshi lwa Keriti, lubà ishiriza lya Yordani. 4 Wakaz’inywêra aha nshôko, nantegesire ebihungu bikaz’ikushegula eci walya ahôla.» 5 Eliya anacigenda obwo, ajira nk’oku Nyakasane anamubwîraga, aj’ihanda oku lwîshi lwa Keriti ishiriza lya Yordani. 6 Ebihungu byakaz’imulêrhera emigati sêzi n’enyama bijingo, naye akanywa kuli ago mîshi.
E Sarepta. Ecisômerîne c’enshâno n’amavurha
7 Cikwône erhi kugera nsiku, lulya lwîshi lwanacigana, bulya ntà nkuba yaciniaga omu cihugo côshi. 8 Okubundi akanwa ka Nyakasane kamurhinda kwo erhi: 9 «Yîmuka! Ojè e Sarepta omu cihugo ca Sidoni onayibêre. Ntegesire omukana w’eyo munda akaz’ikuhà eci walya.» 10 Eliya ayîmuka, aj’e Sarepta. Oku anahika aha muhango gw’olugo ntya, abona omukana adwîrhe ashenya e nshâli; amuyakûza amubwîra, erhi: «Ndêrhera nâni amîshi gw’okunywa muli eco cibindi câwe!» 11 Oku akola aj’igadoma, ashub’imuyakûza, erhi: «Ondêrhere n’ecihimbi c’omugati omu nfune zâwe!» 12 Nyamukazi amushuza erhi: «Alame Nyakasane Nyamuzinda wâwe, ciru ntagwêrhi mugati muyôce; ngwêrhe hishâno hisungunu hyône omu hyungu na rhuvurha rhusungunu omu hibindi; niono nayisha narhôlogola rhushali rhubiri na hano ngaluka nanabirheganya rhubirye nie na mugala wâni, na buzinda bw’aho rhucifire.» 13 Eliya amubwîra erhi: «Orhayôbohaga, genda ojire nk’okwo onadesire; cikwône orhang’injiriramwo higati hisungunu ohindêrhere; buzinda wanabul’irheganya kuli we wêne na mugala wâwe. 14 Bulya ntya kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli:
Hyungu hya nshâno orhayonde,
hibindi hya mavurha orhahwe,
kuhika olusiku Nyakasane arhuma
enkuba omw’igulu.»

15 Nyamukana agenda, ajira nk’oku Eliya anaderhaga, bâlya bôshi: nyamukazi n’omugala na Eliya. 16 Hirya hyungu hy’enshâno hirhayondaga na hirya hibindi hy’amavurha hirhahwaga nk’oku Nyakasane anaderhaga omu kanwa ka Eliya.
Eliya afûla mugala w’omukana
17 Enyuma ly’ebyo byôshi, lero mugala w’olya mukazi nnanyumpa anacilwâla n’endwâla yanacimudarhabâlira bwenêne kuhika arhengamwo omûka. 18 Oku bundi Nyamukazi abwîra Eliya erhi: «Bici rhufanwa rhwembi, wâni muntu wa Nyamuzinda? Ka wayishaga muno mwâni mpu okengêze obubî bwâni na ntyo onyîrhire omwâna! » 19 Eliya amubwîra, erhi: «Mpêrezagya mugala wâwe». Amurhenza ye oku cifuba, amusôkana enyanya omu nyumpa ali ahanzire, amugwishiza oku ncingo yâge. 20 Okubundi ashenga Nyakasane aderha erhi: «Nyakasane Nyamuzinda wâni, kali onakolaga wajirira oyu mukana walimpandisize aha mwâge amabî, omu kuyîrha omugala?» 21 Eliya ayûbarhira nyamwâna kasharhu kôshi erhi anashenga Nyakasane, erhi: «Nyakasane Nyamuzinda wâni, nkuhunyire oyu mwâna omushubizemwo omûka!» 22 Nyakasane anaciyumva omusengero gwa Eliya, olya mwâna ashubiramwo omûka, ashub’ibà mugumagumà. 23 Eliya amurhôla, amuyandagaza, amushubiza nnina; amubwîra erhi: «Omwâna wâwe oyûla, akola azîne.» 24 Nyamukazi ashuza Eliya, erhi: «Nkolaga manyire oku oli muntu wa Nyamuzinda n’oku akanwa ka Nyakasane kanali k’okuli.»
BHS 1 Kings 17
1וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י מִתֹּשָׁבֵ֣י גִלְעָד֮ אֶל־אַחְאָב֒ חַי־יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו אִם־יִהְיֶ֛ה הַשָּׁנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה טַ֣ל וּמָטָ֑ר כִּ֖י אִם־לְפִ֥י דְבָרִֽי׃ ס
2וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלָ֥יו לֵאמֹֽר׃ 3לֵ֣ךְ מִזֶּ֔ה וּפָנִ֥יתָ לְּךָ֖ קֵ֑דְמָה וְנִסְתַּרְתָּ֙ בְּנַ֣חַל כְּרִ֔ית אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הַיַּרְדֵּֽן׃ 4וְהָיָ֖ה מֵהַנַּ֣חַל תִּשְׁתֶּ֑ה וְאֶת־הָעֹרְבִ֣ים צִוִּ֔יתִי לְכַלְכֶּלְךָ֖ שָֽׁם׃ 5וַיֵּ֥לֶךְ וַיַּ֖עַשׂ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ וַיֵּ֨שֶׁב֙ בְּנַ֣חַל כְּרִ֔ית אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הַיַּרְדֵּֽן׃ 6וְהָעֹרְבִ֗ים מְבִיאִ֨ים ל֜וֹ לֶ֤חֶם וּבָשָׂר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְלֶ֥חֶם וּבָשָׂ֖ר בָּעָ֑רֶב וּמִן־הַנַּ֖חַל יִשְׁתֶּֽה׃ 7וַיְהִ֛י מִקֵּ֥ץ יָמִ֖ים וַיִּיבַ֣שׁ הַנָּ֑חַל כִּ֛י לֹֽא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָֽרֶץ׃ ס
8וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלָ֥יו לֵאמֹֽר׃ 9ק֣וּם לֵ֤ךְ צָרְפַ֨תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְצִיד֔וֹן וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם הִנֵּ֨ה צִוִּ֥יתִי שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה לְכַלְכְּלֶֽךָ׃ 10וַיָּ֣קָם ׀ וַיֵּ֣לֶךְ צָרְפַ֗תָה וַיָּבֹא֙ אֶל־פֶּ֣תַח הָעִ֔יר וְהִנֵּֽה־שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה מְקֹשֶׁ֣שֶׁת עֵצִ֑ים וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֨יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר קְחִי־נָ֨א לִ֧י מְעַט־מַ֛יִם בַּכְּלִ֖י וְאֶשְׁתֶּֽה׃ 11וַתֵּ֖לֶךְ לָקַ֑חַת וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֨יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר לִֽקְחִי־נָ֥א לִ֛י פַּת־לֶ֖חֶם בְּיָדֵֽךְ׃ 12וַתֹּ֗אמֶר חַי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אִם־יֶשׁ־לִ֣י מָע֔וֹג כִּ֣י אִם־מְלֹ֤א כַף־קֶ֨מַח֙ בַּכַּ֔ד וּמְעַט־שֶׁ֖מֶן בַּצַּפָּ֑חַת וְהִנְנִ֨י מְקֹשֶׁ֜שֶׁת שְׁנַ֣יִם עֵצִ֗ים וּבָ֨אתִי֙ וַעֲשִׂיתִ֨יהוּ֙ לִ֣י וְלִבְנִ֔י וַאֲכַלְנֻ֖הוּ וָמָֽתְנוּ׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֵלִיָּ֨הוּ֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י בֹּ֖אִי עֲשִׂ֣י כִדְבָרֵ֑ךְ אַ֣ךְ עֲשִׂי־לִ֣י מִ֠שָּׁם עֻגָ֨ה קְטַנָּ֤ה בָרִאשֹׁנָה֙ וְהוֹצֵ֣אתְ לִ֔י וְלָ֣ךְ וְלִבְנֵ֔ךְ תַּעֲשִׂ֖י בָּאַחֲרֹנָֽה׃ ס
14כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּ֤ד הַקֶּ֨מַח֙ לֹ֣א תִכְלָ֔ה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א תֶחְסָ֑ר עַ֠ד י֧וֹם תֵּתן־יְהוָ֛ה גֶּ֖שֶׁם עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ 15וַתֵּ֥לֶךְ וַתַּעֲשֶׂ֖ה כִּדְבַ֣ר אֵלִיָּ֑הוּ וַתֹּ֧אכַל הִֽוא־וָה֛יּא וּבֵיתָ֖הּ יָמִֽים׃ 16כַּ֤ד הַקֶּ֨מַח֙ לֹ֣א כָלָ֔תָה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א חָסֵ֑ר כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּיַ֥ד אֵלִיָּֽהוּ׃ פ
17וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָלָ֕ה בֶּן־הָאִשָּׁ֖ה בַּעֲלַ֣ת הַבָּ֑יִת וַיְהִ֤י חָלְיוֹ֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־נֽוֹתְרָה־בּ֖וֹ נְשָׁמָֽה׃ 18וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־לִּ֥י וָלָ֖ךְ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛י לְהַזְכִּ֥יר אֶת־עֲוֺנִ֖י וּלְהָמִ֥ית אֶת־בְּנִֽי׃ 19וַיֹּ֥אמֶר אֵלֶ֖יהָ תְּנִֽי־לִ֣י אֶת־בְּנֵ֑ךְ וַיִּקָּחֵ֣הוּ מֵחֵיקָ֗הּ וַֽיַּעֲלֵ֨הוּ֙ אֶל־הָעֲלִיָּ֗ה אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב שָׁ֔ם וַיַּשְׁכִּבֵ֖הוּ עַל־מִטָּתֽוֹ׃ 20וַיִּקְרָ֥א אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י הֲ֠גַם עַל־הָאַלְמָנָ֞ה אֲשֶׁר־אֲנִ֨י מִתְגּוֹרֵ֥ר עִמָּ֛הּ הֲרֵע֖וֹתָ לְהָמִ֥ית אֶת־בְּנָֽהּ׃ 21וַיִּתְמֹדֵ֤ד עַל־הַיֶּ֨לֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֔ים וַיִּקְרָ֥א אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י תָּ֥שָׁב נָ֛א נֶֽפֶשׁ־הַיֶּ֥לֶד הַזֶּ֖ה עַל־קִרְבּֽוֹ׃ 22וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אֵלִיָּ֑הוּ וַתָּ֧שָׁב נֶֽפֶשׁ־הַיֶּ֛לֶד עַל־קִרְבּ֖וֹ וַיֶּֽחִי׃ 23וַיִּקַּ֨ח אֵלִיָּ֜הוּ אֶת־הַיֶּ֗לֶד וַיֹּרִדֵ֤הוּ מִן־הָעֲלִיָּה֙ הַבַּ֔יְתָה וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְאִמּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ רְאִ֖י חַ֥י בְּנֵֽךְ׃ 24וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ עַתָּה֙ זֶ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה וּדְבַר־יְהוָ֥ה בְּפִ֖יךָ אֱמֶֽת׃ פ
18
Eliya arhimânana na Obadyahu
1 Erhi kugera nsiku zirhali nyi, enyuma za myâka isharhur, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Eliya mpu: «Genda ociyêreke Ahâbu bulya nkola naniesa enkuba omw’igulu.» 2 Eliya agendaga obwo mpu aciyêreke Ahâbu. Kulya kubà ecizombo cali camakaliha bwenêne omu Samâriya, 3 Ahâbu arhuma entumwa emwa Obadyahu, murhambo w’enyumpa yâge -oyo Obadyahu akengaga Nyakasane bwenêne: 4 amango Yezabeli ahungumulaga abalêbi ba Nyakasane, Obadyahu arhôla caligumiza balêbi makumi arhânu abafulika omu lwâla anakaz’ibashêgulamwo omugati n’amîshi. 5 Ahâbu abwîra Obadyahu, erhi: «Kanya obone! Rhusâgarhe ecihugo côshi, rhuj’ebwa nshoko z’enyîshi zôshi, akanabà rhwabona ebyâsi byalamya ebiterusi n’ebihêsi rhuleke okubibâga.» 6 Bagabâna ecihugo mpu bacisâgarhe: Ahâbu ashimba eyâge njira yêne, na Obadyahu ashimba eyâge yêne. 7 Oku ali omu njira, Obadyahu ashimâna Eliya; amumanyirira anacihwêra oku idaho aderha erhi: «Nnawîrhu Eliya, ka w’oyu!» 8 Eliya amubwîra erhi: «Nie nnênè! Kanyagya obwîre nnawinyu mpu: Eliya ola!» 9 Anacimushuza erhi: «Bubî buci nakujirire obu okola wahana omurhumisi wâwe omu maboko g’Ahâbu mpu amuyirhe? 10 Alame Nyakasane Nyamuzinda wâwe! Ntà cihugo erhi bwâmi nahamwirhu arhasag’ikulongczamwo, n’erhi baderha mpu: Nanga ntâye osag’ishisha Eliya omu isù eno mwîrhu, analahirize cirya cihugo na liry’ishanja mpu akanabà barhakulonzagya. 11 Lero w’oyu wamambwîraga bunôla mpu: «Kanya oj’ibwîra nnahamwinyu erhi: Langira Eliya!» 12 Cikwône hano nankurhenga ho, Mûka wa Nyakasane akola akugendana ntishi ngahi; buzinda ngend’igibwîra nnahamwîrhu; nkulonze nkuzuguluke; hôshi aha anajira antingamira nfe! N’obwo nie murhumisi wâwe ntahimwa kukenga Nyakasane kurhenga eburho bwâni. 13 Nnahamwîrhu, nkaba barhakubwîraga ebi najizire amango Yezabeli ayabukaga omu balêbi ba Nyakasane anabaholola? Nafulika caligumiza baleli makumi arhânu omu lwâla, nanakaz’ibashêgulamwo omugati n’amîshi. 14 Lero w’oyu wamambwîraga erhi: «Gcnda obwîre nnahamwinyu mpu: «Lolà Eliya». Kunyîrha ananyisire!» 15 Eliya amushuza erhi: «Alame Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, oyûla nkolera bwaca bwâyira, en’ene naciyêreka Ahâbu.»
Eliya na Ahâbu
16 Obadyahu agenda, aj’emwa Ahâbu, naye Ahâbu ayîshaga alirhîmâna Eliya. 17 Erhi Ahâbu anabona Eliya ntya, amubwîra erhi: «Ka w’oyu wâni mabonwa-mabî, kaheza muno Israheli!» 18 Eliya amushuza erhi: «Arhali nie kaheza muno Israheli ci w’oyu mwen’omulala gwâwe, bulya mwajahisire Nya kasane wanakolera banyamuzinda bw’obwîhambi. 19 Kano kanya, orhumage bashubûlize bene Israheli eburhambi bwâni oku ntondo ya Karmeli, olalike na balya balêbi magana ani na makumi arhamu bw’obwîhambi, bala balêbi ba Bali badwîrhe bâlîra oku cîbo ca Yezabeli.»
Enterekêro oku ntondo ya Karmeli
20 Ahâbu anacilâlika bene Israheli bôshi ashûbûliza n’abalêbi oku ntondo ya Karmeli. 21 Eliya ayêgera olubaga aderha erhi: «Mangaci mweki mwaleka oku kujà mwahegera na gombi? Akaba Nyakasane ali Nyamuzinda, mumukulikire; akaba Baali yeri Nyamuzinda kulikiragi ye.» Olubaga lurhashagalaga kanwa. 22 Eliya agendekera aderha erhi: «Niene nsigire nka mulêbi wa Nyakasane, n’abalêbi ba Baali bali magana ani na makumi arhânu. 23 Murhuhe mpanzi ibirhi za micûkà, bacishogemwo nguma, bayirhongêre banayihire oku cîko cikwône barhayidûlikaga muliro. Nâni eyindi nayirhongêra ntanayidûlike muliro. 24 Mujagehomushenge oyomuzimu winyus, nâni nashenga Nyakasane: owankahâna ishuzo ly’omuliro, erhi ye na Nyamuzinda w’okuli. Olubaga lwôshi lwashuza mpu: «Kuli kwinjà okwo.» 25 Eliya abwîra abalêbi ba Baali erhi: «Mwenene mucîshogâge nguma muli ezira mpanzi. Mwe mwanarhôndêra bulya mwe banji, mushenge oku izîno ly’omuzimu winyu, cikwône murhayihiragakwomuliro.» 26 Bacîshoga mpanzi nguma, bayirhongêra; bashenga okw’izîno lya Baali kurhenga sêzi kuhika izûba lyayîmanga omu nkuba-karhî. Bakaz’iderha mpu: «Mâshi Baali, orhushuze nîrhu!» Cikwône barhayumvagya, ol’izù, ol’ishuzo lyo linyi; banakazâg’isâma, bafukama banafukamuka embere z’oluhêrero bayûbakaga. 27 Erhi izûba lij’omu kalengerêre, Eliya abahà amasheka n’ebinioko erhi: «Muhamagale bwenêne kulusha buly’ali Nyamuzinda, nkaba alimw’entanya erhi nîsi emikolo yamulugira, kandi erhi kubè kubalama abalamire; akaba iro ajire, atulûka!» 28 Bahamagaza, bayâmaga kulusha; bacishakashaka n’engôrho n’amatumu gâbo nk’oku banakomercraga okujira amango bakola bahera, kuhika bakaz’ihulula mukò. 29 Erhi gaba mafuluko barhondêra okulêba kuhika gala mango bahânamwo enterekêro y’ebijingo; cikwône nt’izù bayumvîrhe, nt’ishuzo babwîne, ciru na ntà cindi cimanyîso babwîne.
30 Okubundi Eliya abwîra olubaga lwôshi erhi: «Muyêgerage hano ndi.»; n’olubaga lwôshi lwàmulirâna. Anacilumula oluhêrero lwa Nyakasane bulya bali erhi bàluhongwire. 31 Eliya arhôla mabuye ikumi n’abirhi nk’oku omubalè gw’amashanja ga bene Yakôbo gwanali, balya Nyakasane ayagânaga ababwîra erhi: «Israheli, lyo lyabà izîno lyâwe». 32 Anaciyûbaka oluhêrero oku izîno lya Nyakasane. Ahumba omubunda gwakajiremwo milongo ibirhi ya mburho omu burhambi bw’oluhêrero. 33 Arhondeka enshâli bwinjà, arhongô1a erya mpanzi, ayilambika kuli zirya nshâli. 34 Okubundi aderha, erhi: «Mubumbe rhubindi rhuni rhwa mîshi, mubulagirerho kuli eyi mbâgwa na kuli ezi nshâli». Banakujira. Ashubibabwîra erhi: «Mushubirize bwa kabirhi». Banakujira kandi. A shub’ibabwîra: «Shubirizi obwa kasharhu.» Banakujira. 35 Amîshi gasha ndabâna oku burhambi bw’oluhêrero, ciru na gulya mubunda gwayunjula mîshi. 36 Omu kasanzi bahâna enterekêro, omulêbi Eliya ayêgera, aderha erhi: «Nyakasane Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda w’Izaki na w’Israheli, olw’ene bamanye oku we Nyamuzinda omw’Israheli, bamanye oku ndi murhumisi wâwe, bamanye kandi oku okw’izîno lyâwe najizire ebi byôshi. 37 0nshuze Nyakasane, onshuze ly’olu lubaga lumanya oku we Nyakasane we na Nyamuzinda, na wêne wahindula emirhima yâbo.» 38 Okubundi omuliro gwa Nyakasane gwamanuka, gwasingônola erya mbâgwa n’enshâli, gwayumya na galya mîshi gôshi gali Omu mubunda. 39 Olubaga lwôshi lwabon’ebyo byôshit; abantu banacirhimba ehy’akamalanga oku idaho baderha mpu: «Nyakasane ye na Nyamuzinda! Nyakasane ye na Nyamuzinda!» 40 Eliya ababwîra erhi: «Abalêbi ba Baali, mubahire nfune, ntà ciru n’omuguma warhulubukaga»! Banabahira nfune. Eliya abayandagaliza omu muhengere gwa Kishoni, abanigûza.
Okuhwa kw’ecanda ciri
41 Eliya abwîra Ahâbu erhi: «Yînamuka, olye onanywe, bulya namayumva enkuba yakungula.» 42 Oku Ahâbu aciri omu njira arheremera emwâge mpu alye ananywe, Eliya asôkera oku ntondo ya Karmeli, ayûnamira oku idaho, ahira amalanga omu madwi. 43 Abwîra hyambali hyâge erhi: «Oyînamuke, olole olunda lw’enyanja.» Ayînamuka, alola anaciderha erhi: «Ntâco ciyiri ciru.» Eliya ashubirira erhi: «Oshubirire kali nda.» 44 Oku bwa kali nda, ehyambali hyaderha erhi: «Namabona ehitu hisungunu nka nfune ya muntu hyayînamuka ebwa muhengere gw’enyanja.» Okubundi Eliya aderha erhi: «Kanya obwîre Ahâbu mpu: Shumûla ecihêsi câwe oyandagale ly’enkuba erhag’ikucîka.» 45 Ho na halya, amalunga gashuba mwizimya erhi bitu biru birhuma n’empûsi. Nyamugege w’enkuba acîhonda okw’idaho. Ahâbu ashonera omu ngâlè yâge alibirhira e Yizreeli. 46 Okuboko kwa Nyakasane kwajakwo Eliya, akabika irumerume, alibirha ebushokola bwa Ahâbu kuhika bahika e Yizreeli.
BHS 1 Kings 18
1וַיְהִי֙ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ית לֵאמֹ֑ר לֵ֚ךְ הֵרָאֵ֣ה אֶל־אַחְאָ֔ב וְאֶתְּנָ֥ה מָטָ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ 2וַיֵּ֨לֶךְ֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ לְהֵרָא֖וֹת אֶל־אַחְאָ֑ב וְהָרָעָ֖ב חָזָ֥ק בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 3וַיִּקְרָ֣א אַחְאָ֔ב אֶל־עֹבַדְיָ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְעֹבַדְיָ֗הוּ הָיָ֥ה יָרֵ֛א אֶת־יְהוָ֖ה מְאֹֽד׃ 4וַיְהִי֙ בְּהַכְרִ֣ית אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּקַּ֨ח עֹבַדְיָ֜הוּ מֵאָ֣ה נְבִאִ֗ים וַֽיַּחְבִּיאֵ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְכִלְכְּלָ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃ 5וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֶל־עֹ֣בַדְיָ֔הוּ לֵ֤ךְ בָּאָ֨רֶץ֙ אֶל־כָּל־מַעְיְנֵ֣י הַמַּ֔יִם וְאֶ֖ל כָּל־הַנְּחָלִ֑ים אוּלַ֣י ׀ נִמְצָ֣א חָצִ֗יר וּנְחַיֶּה֙ ס֣וּס וָפֶ֔רֶד וְל֥וֹא נַכְרִ֖ית מֵהַבְּהֵמָֽה׃ 6וַֽיְחַלְּק֥וּ לָהֶ֛ם אֶת־הָאָ֖רֶץ לַֽעֲבָר־בָּ֑הּ אַחְאָ֞ב הָלַ֨ךְ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ לְבַדּ֔וֹ וְעֹֽבַדְיָ֛הוּ הָלַ֥ךְ בְּדֶרֶךְ־אֶחָ֖ד לְבַדּֽוֹ׃ 7וַיְהִ֤י עֹבַדְיָ֨הוּ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִנֵּ֥ה אֵלִיָּ֖הוּ לִקְרָאת֑וֹ וַיַּכִּרֵ֨הוּ֙ וַיִּפֹּ֣ל עַל־פָּנָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה אֲדֹנִ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃ 8וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אָ֑נִי לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃ 9וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה חָטָ֑אתִי כִּֽי־אַתָּ֞ה נֹתֵ֧ן אֶֽת־עַבְדְּךָ֛ בְּיַד־אַחְאָ֖ב לַהֲמִיתֵֽנִי׃ 10חַ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אִם־יֶשׁ־גּ֤וֹי וּמַמְלָכָה֙ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־שָׁלַ֨ח אֲדֹנִ֥י שָׁם֙ לְבַקֶּשְׁךָ֔ וְאָמְר֖וּ אָ֑יִן וְהִשְׁבִּ֤יעַ אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ וְאֶת־הַגּ֔וֹי כִּ֖י לֹ֥א יִמְצָאֶֽכָּה׃ 11וְעַתָּ֖ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֑ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃ 12וְהָיָ֞ה אֲנִ֣י ׀ אֵלֵ֣ךְ מֵאִתָּ֗ךְ וְר֨וּחַ יְהוָ֤ה ׀ יִֽשָּׂאֲךָ֙ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־אֵדָ֔ע וּבָ֨אתִי לְהַגִּ֧יד לְאַחְאָ֛ב וְלֹ֥א יִֽמְצָאֲךָ֖ וַהֲרָגָ֑נִי וְעַבְדְּךָ֛ יָרֵ֥א אֶת־יְהוָ֖ה מִנְּעֻרָֽי׃ 13הֲלֹֽא־הֻגַּ֤ד לַֽאדֹנִי֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֔יתִי בַּהֲרֹ֣ג אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהוָ֑ה וָאַחְבִּא֩ מִנְּבִיאֵ֨י יְהוָ֜ה מֵ֣אָה אִ֗ישׁ חֲמִשִּׁ֨ים חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וָאֲכַלְכְּלֵ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃ 14וְעַתָּה֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַֽאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֣ה אֵלִיָּ֑הוּ וַהֲרָגָֽנִי׃ ס
15וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ חַ֚י יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָמַ֖דְתִּי לְפָנָ֑יו כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֵרָאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ 16וַיֵּ֧לֶךְ עֹבַדְיָ֛הוּ לִקְרַ֥את אַחְאָ֖ב וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ אַחְאָ֖ב לִקְרַ֥את אֵלִיָּֽהוּ׃ 17וַיְהִ֛י כִּרְא֥וֹת אַחְאָ֖ב אֶת־אֵלִיָּ֑הוּ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֵלָ֔יו הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֹכֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א עָכַ֨רְתִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י אִם־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּֽעֲזָבְכֶם֙ אֶת־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֥י הַבְּעָלִֽים׃ 19וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח קְבֹ֥ץ אֵלַ֛י אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וְאֶת־נְבִיאֵ֨י הַבַּ֜עַל אַרְבַּ֧ע מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֗ים וּנְבִיאֵ֤י הָֽאֲשֵׁרָה֙ אַרְבַּ֣ע מֵא֔וֹת אֹכְלֵ֖י שֻׁלְחַ֥ן אִיזָֽבֶל׃ 20וַיִּשְׁלַ֥ח אַחְאָ֖ב בְּכָל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקְבֹּ֥ץ אֶת־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל־הַ֥ר הַכַּרְמֶֽל׃ 21וַיִּגַּ֨שׁ אֵלִיָּ֜הוּ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר֙ עַד־מָתַ֞י אַתֶּ֣ם פֹּסְחִים֮ עַל־שְׁתֵּ֣י הַסְּעִפִּים֒ אִם־יְהוָ֤ה הָֽאֱלֹהִים֙ לְכ֣וּ אַחֲרָ֔יו וְאִם־הַבַּ֖עַל לְכ֣וּ אַחֲרָ֑יו וְלֹֽא־עָנ֥וּ הָעָ֛ם אֹת֖וֹ דָּבָֽר׃ 22וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֨הוּ֙ אֶל־הָעָ֔ם אֲנִ֞י נוֹתַ֧רְתִּי נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה לְבַדִּ֑י וּנְבִיאֵ֣י הַבַּ֔עַל אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים אִֽישׁ׃ 23וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ שְׁנַ֣יִם פָּרִ֗ים וְיִבְחֲר֣וּ לָהֶם֩ הַפָּ֨ר הָאֶחָ֜ד וִֽינַתְּחֻ֗הוּ וְיָשִׂ֨ימוּ֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֣א יָשִׂ֑ימוּ וַאֲנִ֞י אֶעֱשֶׂ֣ה ׀ אֶת־הַפָּ֣ר הָאֶחָ֗ד וְנָֽתַתִּי֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֥א אָשִֽׂים׃ 24וּקְרָאתֶ֞ם בְּשֵׁ֣ם אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶקְרָ֣א בְשֵׁם־יְהוָ֔ה וְהָיָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֥ה בָאֵ֖שׁ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֧עַן כָּל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ ט֥וֹב הַדָּבָֽר׃ 25וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֜הוּ לִנְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל בַּחֲר֨וּ לָכֶ֜ם הַפָּ֤ר הָֽאֶחָד֙ וַעֲשׂ֣וּ רִאשֹׁנָ֔ה כִּ֥י אַתֶּ֖ם הָרַבִּ֑ים וְקִרְאוּ֙ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖שׁ לֹ֥א תָשִֽׂימוּ׃ 26וַ֠יִּקְחוּ אֶת־הַפָּ֨ר אֲשֶׁר־נָתַ֣ן לָהֶם֮ וַֽיַּעֲשׂוּ֒ וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁם־הַ֠בַּעַל מֵהַבֹּ֨קֶר וְעַד־הַצָּהֳרַ֤יִם לֵאמֹר֙ הַבַּ֣עַל עֲנֵ֔נוּ וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַֽיְפַסְּח֔וּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 27וַיְהִ֨י בַֽצָּהֳרַ֜יִם וַיְהַתֵּ֧ל בָּהֶ֣ם אֵלִיָּ֗הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ קִרְא֤וּ בְקוֹל־גָּדוֹל֙ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים ה֔וּא כִּ֣י שִׂ֧יחַ וְכִֽי־שִׂ֛יג ל֖וֹ וְכִֽי־דֶ֣רֶךְ ל֑וֹ אוּלַ֛י יָשֵׁ֥ן ה֖וּא וְיִקָֽץ׃ 28וַֽיִּקְרְאוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל וַיִּתְגֹּֽדְדוּ֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בַּחֲרָב֖וֹת וּבָֽרְמָחִ֑ים עַד־שְׁפָךְ־דָּ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃ 29וַֽיְהִי֙ כַּעֲבֹ֣ר הַֽצָּהֳרַ֔יִם וַיִּֽתְנַבְּא֔וּ עַ֖ד לַעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֑ה וְאֵֽין־ק֥וֹל וְאֵין־עֹנֶ֖ה וְאֵ֥ין קָֽשֶׁב׃ 30וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֤הוּ לְכָל־הָעָם֙ גְּשׁ֣וּ אֵלַ֔י וַיִּגְּשׁ֥וּ כָל־הָעָ֖ם אֵלָ֑יו וַיְרַפֵּ֛א אֶת־מִזְבַּ֥ח יְהוָ֖ה הֶהָרֽוּס׃ 31וַיִּקַּ֣ח אֵלִיָּ֗הוּ שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֲבָנִ֔ים כְּמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ 32וַיִּבְנֶ֧ה אֶת־הָאֲבָנִ֛ים מִזְבֵּ֖חַ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַיַּ֣עַשׂ תְּעָלָ֗ה כְּבֵית֙ סָאתַ֣יִם זֶ֔רַע סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּֽחַ׃ 33וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָֽעֵצִ֑ים וַיְנַתַּח֙ אֶת־הַפָּ֔ר וַיָּ֖שֶׂם עַל־הָעֵצִֽים׃ 34וַיֹּ֗אמֶר מִלְא֨וּ אַרְבָּעָ֤ה כַדִּים֙ מַ֔יִם וְיִֽצְק֥וּ עַל־הָעֹלָ֖ה וְעַל־הָעֵצִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שְׁנוּ֙ וַיִּשְׁנ֔וּ וַיֹּ֥אמֶר שַׁלֵּ֖שׁוּ וַיְשַׁלֵּֽשׁוּ׃ 35וַיֵּלְכ֣וּ הַמַּ֔יִם סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּ֑חַ וְגַ֥ם אֶת־הַתְּעָלָ֖ה מִלֵּא־מָֽיִם׃ 36וַיְהִ֣י ׀ בַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֗ה וַיִּגַּ֞שׁ אֵלִיָּ֣הוּ הַנָּבִיא֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֣וֹם יִוָּדַ֗ע כִּֽי־אַתָּ֧ה אֱלֹהִ֛ים בְּיִשְׂרָאֵ֖ל וַאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ וּבִדְבָרְיךָ֣ עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 37עֲנֵ֤נִי יְהוָה֙ עֲנֵ֔נִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית׃ 38וַתִּפֹּ֣ל אֵשׁ־יְהוָ֗ה וַתֹּ֤אכַל אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֶת־הָאֲבָנִ֖ים וְאֶת־הֶעָפָ֑ר וְאֶת־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּתְּעָלָ֖ה לִחֵֽכָה׃ 39וַיַּרְא֙ כָּל־הָעָ֔ם וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים יְהוָ֖ה ה֥וּא הָאֱלֹהִֽים׃ 40וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ ׀ אֶת־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל אִ֛ישׁ אַל־יִמָּלֵ֥ט מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּם וַיּוֹרִדֵ֤ם אֵלִיָּ֨הוּ֙ אֶל־נַ֣חַל קִישֹׁ֔ון וַיִּשְׁחָטֵ֖ם שָֽׁם׃ 41וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֨הוּ֙ לְאַחְאָ֔ב עֲלֵ֖ה אֱכֹ֣ל וּשְׁתֵ֑ה כִּי־ק֖וֹל הֲמ֥וֹן הַגָּֽשֶׁם׃ 42וַיַּעֲלֶ֥ה אַחְאָ֖ב לֶאֱכֹ֣ל וְלִשְׁתּ֑וֹת וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ עָלָ֨ה אֶל־רֹ֤אשׁ הַכַּרְמֶל֙ וַיִּגְהַ֣ר אַ֔רְצָה וַיָּ֥שֶׂם פָּנָ֖יו בֵּ֥ין בִּרְכָּֽו׃ 43וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־נַעֲר֗וֹ עֲלֵֽה־נָא֙ הַבֵּ֣ט דֶּֽרֶךְ־יָ֔ם וַיַּ֨עַל֙ וַיַּבֵּ֔ט וַיֹּ֖אמֶר אֵ֣ין מְא֑וּמָה וַיֹּ֕אמֶר שֻׁ֖ב שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ 44וַֽיְהִי֙ בַּשְּׁבִעִ֔ית וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־עָ֛ב קְטַנָּ֥ה כְּכַף־אִ֖ישׁ עֹלָ֣ה מִיָּ֑ם וַיֹּ֗אמֶר עֲלֵ֨ה אֱמֹ֤ר אֶל־אַחְאָב֙ אֱסֹ֣ר וָרֵ֔ד וְלֹ֥א יַעַצָרְכָ֖ה הַגָּֽשֶׁם׃ 45וַיְהִ֣י ׀ עַד־כֹּ֣ה וְעַד־כֹּ֗ה וְהַשָּׁמַ֨יִם֙ הִֽתְקַדְּרוּ֙ עָבִ֣ים וְר֔וּחַ וַיְהִ֖י גֶּ֣שֶׁם גָּד֑וֹל וַיִּרְכַּ֥ב אַחְאָ֖ב וַיֵּ֥לֶךְ יִזְרְעֶֽאלָה׃ 46וְיַד־יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מָתְנָ֑יו וַיָּ֨רָץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃

19
Omu njira y’oku Horebu
1 Ahâbu abwîra Yezabeli ebi Eliya anajizire byôshi na kurhi anigûzîze abalêbi ba Baali bôshi n’engôrho. 2 Okubundi Yezabeli arhumira Eliya entumwa edesire mpu: «Abazimu b’emwîrhu banampe obuhane bayûshûlekwo na bundi bulebe, akaba irhondo omu kasanzi kali nk’aka ntakukoliri nka muguma wa muli bwo.» 3 Eliya ayôboha; ayîmuka, agenda mpu ayâse amagala. Ahika e Bersheba omu cihugo ca Yuda, asigayo omwambali. 4 Oku bwâge, alambagira Omw’irûngu lugendo lwa lusiku luguma, buzinda abwârhala ah’idako ly’omurhi. Acîganya owafire, aderha erhi: «Nyakasane arhali ene lirya wamajira wantamya! Orholage obuzîne bwâni, bulya ntâco ndushire balarha.» 5 Eliya agwîshira, anacihunga. Ci kwônene, oku agwîshîre, malahika amuhumakwo, amubwîra, erhi: «Zûk’olye!» 6 Alambûla amasù, abona aha murhali gwâge hali omugati muyôce n’omukuzo gulimwo amîshi. Alya ananywa, kandi ashub’igwîshira. 7 Ci kandi, malahika wa Nyakasane ashub’imuhumakwo amubwîra, erhi: «Zûk’olye, bulya enjira eri ndi kuli we.» 8 Azûka, alya ananywa; ebyo biryo byamuzibuhya, alambagira omu irûngu lugendo lwa miregerege makumi ani na madufu makumi ani kuhika oku Horebuu ntondo ya Nyamuzinda.
Okurhimânana na Nyamuzinda
9 Okwôla ntondo, ashesherêra omu lwâla bwalinda buca. Akanwa ka Nyakasane kanacimurhindakwo mpu: «Eliya, bici wajira aha?» 10 Ashuza erhi: «Omutula gw’ebya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe gwangwasire, bulya bene Israheli bajàhisire eciragâne câbo embere zâwe, bahongola ngasi luhêrero lwâwe, bayîrha n’abalêbi bâwe n’engôrho. Niene kahungu-kahwerà nasigîre banankulikire mpu bankûlemwo omûka.» 11 Eliya abwîrwa mpu: «Huluka mw’olu lwâla, ojè omu ntondo, oyîmang’embere za Nyakasane.» Okubundi, Nyakasane anacigera. Hanaciba empûsi ndârhi, ciru n’amabuye gabasha n’entondo kwo nakwo ebushokola bwa Nyakasane. Ci kwônene Nyakasane arhali mw’eyo mpûsi; n’enyuma ly’eyo mpûsi, omusisi gwayisha, cikwône Nyakasane arhali muli gwo; 12 n’enyuma ly’ogwomusisi, omuliro gwayisha; cikwône Nyakasane arhali muli gwo; n’enyuma ly’omuliro; erhi omuliro gugera, hayisha ehibohôlolo hyahyuhyusa. 13 Erhi Eliya ahiyumva, acîfunikira obusù n’ecishûli câge, ahuluka, ayîmanga aha lusò lwa lulya lwala. Okubundi, izù lyanaciyumvîkana, lyamubwîra mpu: «Eliya, bici wajira kuno?» 14 Ashuza, aderha erhi: «Omutula gw’ebya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe gwangwasire, bulya bene Israheli bajàhisire eciragâne câbo embere zâwe, bahongola ngasi luhêrero lwâwe, bayîrha n’abalêbi bâwe n’engôrho. Niene kahungu-kahwerà nasigire banankulikire mpu bankulemwo omûka.»
15 Nyakasane amubwîra erhi: «Gendaga, ogaluke omu njira wanayishaga mwo, oshubire omw’irûngu ly’e Damasko. Ogend’ishiga Hazayeli amavurha gw’obwâmi, abè mwâmi w’e Aramu. 16 Naye Yehu mugala wa Nimushi, omushîge amavurha abè mwâmi w’Israheli; naye Elisha’ mugala wa Shafati w’e Abeli-Mehola, omushîge amavurha abè mulêbi ahâli hawe. 17 Owafulumuka engôrho ya Hazayeli, Yehu anamuyîrhe; owafume Yehu, Elisha’ anamu shirame. 18 Ci kwônene, omu Israheli nasiga bantu nka bihumbi makumi gali nda, balya bantu bôshi barhafukamaga embere za Baaliv n’abandi bôshi barhamunûnugurhaga.»
Okuhamagalwa kwa Elisha’
19 Eliya arhenga aho, arhîmâna Elisha’ mwene Shafati, erhi adwîrhe ahinga. Akâg’ihingîsa na nkafu ikumi n’ibirhi. Yêne ali n’eya kali ikumi na kabirhi. Eliya amugeraho, anacimukweba ecishili câgew. 20 Elisha’ ajahika enkafu ayîsha alibisire enyuma za Eliya anacimubwîra, erhi: «Ndeka nteng’ihôbera la rha na nyama ngali kushimba.» Eliya amushuza, erhi: «Kanya, ogende; cici nkujirire?» 21 Elisha’ aciyegûla, arhôla mahalwa abirhi ga nkafu azirherekera, n’enyama zâyo aziyenda n’enshâli z’engâlè zakazâg’ihêka zirya nyama, aziha olubaga mpu luzirye. Okubundi anacilikûla, anacishimba Eliya, aba murhumisi wâge.
BHS 1 Kings 19
1וַיַּגֵּ֤ד אַחְאָב֙ לְאִיזֶ֔בֶל אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אֵלִיָּ֑הוּ וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָרַ֛ג אֶת־כָּל־הַנְּבִיאִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃ 2וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֨בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ 3וַיַּ֗רְא וַיָּ֨קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשֹׁ֔ו וַיָּבֹ֕א בְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה וַיַּנַּ֥ח אֶֽת־נַעֲר֖וֹ שָֽׁם׃ 4וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ת וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃ 5וַיִּשְׁכַּב֙ וַיִּישַׁ֔ן תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ד וְהִנֵּֽה־זֶ֤ה מַלְאָךְ֙ נֹגֵ֣עַ בּ֔וֹ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ק֥וּם אֱכֽוֹל׃ 6וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב׃ 7וַיָּשָׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ׃ 8וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב׃ 9וַיָּבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃ 10וַיֹּאמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָֽאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֙ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ 11וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדוֹלָ֡ה וְחָזָ֞ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהוָֽה׃ 12וְאַחַ֤ר הָרַ֨עַשׁ֙ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃ 13וַיְהִ֣י ׀ כִּשְׁמֹ֣עַ אֵלִיָּ֗הוּ וַיָּ֤לֶט פָּנָיו֙ בְּאַדַּרְתּ֔וֹ וַיֵּצֵ֕א וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הַמְּעָרָ֑ה וְהִנֵּ֤ה אֵלָיו֙ ק֔וֹל וַיֹּ֕אמֶר מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃ 14וַיֹּאמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֙ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ ס
15וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו לֵ֛ךְ שׁ֥וּב לְדַרְכְּךָ֖ מִדְבַּ֣רָה דַמָּ֑שֶׂק וּבָ֗אתָ וּמָשַׁחְתָּ֧ אֶת־חֲזָאֵ֛ל לְמֶ֖לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃ 16וְאֵת֙ יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י תִּמְשַׁ֥ח לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ מֵאָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה תִּמְשַׁ֥ח לְנָבִ֖יא תַּחְתֶּֽיךָ׃ 17וְהָיָ֗ה הַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא וְהַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב יֵה֖וּא יָמִ֥ית אֱלִישָֽׁע׃ 18וְהִשְׁאַרְתִּ֥י בְיִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֑ים כָּל־הַבִּרְכַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־כָֽרְעוּ֙ לַבַּ֔עַל וְכָ֨ל־הַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־נָשַׁ֖ק לֽוֹ׃ 19וַיֵּ֣לֶךְ מִ֠שָּׁם וַיִּמְצָ֞א אֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ וְה֣וּא חֹרֵ֔שׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר צְמָדִים֙ לְפָנָ֔יו וְה֖וּא בִּשְׁנֵ֣ים הֶעָשָׂ֑ר וַיַּעֲבֹ֤ר אֵלִיָּ֨הוּ֙ אֵלָ֔יו וַיַּשְׁלֵ֥ךְ אַדַּרְתּ֖וֹ אֵלָֽיו׃ 20וַיַּעֲזֹ֣ב אֶת־הַבָּקָ֗ר וַיָּ֨רָץ֙ אַחֲרֵ֣י אֵֽלִיָּ֔הוּ וַיֹּ֗אמֶר אֶשְּׁקָה־נָּא֙ לְאָבִ֣י וּלְאִמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לֵ֣ךְ שׁ֔וּב כִּ֥י מֶה־עָשִׂ֖יתִי לָֽךְ׃ 21וַיָּ֨שָׁב מֵאַחֲרָ֜יו וַיִּקַּ֣ח אֶת־צֶ֧מֶד הַבָּקָ֣ר וַיִּזְבָּחֵ֗הוּ וּבִכְלִ֤י הַבָּקָר֙ בִּשְּׁלָ֣ם הַבָּשָׂ֔ר וַיִּתֵּ֥ן לָעָ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אַחֲרֵ֥י אֵלִיָּ֖הוּ וַיְשָׁרְתֵֽהוּ׃ פ
20
Oku Ahâbu ahimaga Ben-Hadadi, mwâmi w’e Sîriya
1 Mwâmi Ben-Hadadi anacishûbûza engabo yâge yôshi, bâmi makumi asharhu na babirhi. Banacirhabâla bôshi naye, bahêka ebiterusi n’engâlè. Anacisôka, agorha Samâriya, anacirhêra eco cihugo côshi. 2 Alika entumwa emunda Ahâbu, mwâmi w’Israheli ali omu lugo mpu bagend’imubwîra, erhi: 3 «Ben-Hadadi adesire oku amasholo n’ensaranga zâwe byôshi bikola byâge, bakâwe n’abâna banali bâwe.» 4 Naye omwâmi w’Israheli anacihuza, erhi: «Bibè nk’okwo adesire, Yâgirwa Nnâhamwirhu, ndi wâwe kuguma n’ebi njira byôshi.»
5 Zirya ntumwa erhi zishubirayo bwa kabirhi, zaderha erhi: «Ben-Hadadi adesire ntyâla: Nkurhegesire, ompè ensaranga zâwe zôshi, ompè na bakâwe n’abâna bâwe bôshi. 6 Irhondo nka buno narhuma bambali bani aha mwâwe bajè bafukula omu nyumpa zâwe zôshi banaje bayanka ngasi ehibasimisize, babindêrhere.»
7 Mwâmi w’Israheli kwo kuhamagala abagula bâge bôshi, ababwîra, erhi: «Mwene mucîbwinire oku oyu muntu andwirhekwo akigenzo, omuntu wa mpûma bakânie n’abâna bani n’obwo ntamuhakanire oku ntamuhe ensaranga n’amasholo gâni gôshi!» 8 Abashamuka n’olubaga bôshi bashuza, erhi: «O rhamuyumvagya, orhanacimuyêmêreraga.» 9 Anacishuza zirya ntumwa za Ben-Hadadi, erhi: «Mugend’ibwîra mwâmi winyu ntya: Ngasi ebi wanahûnaga burhanzi, byôshi nabijira, cikwône kuli ebi bindi, ntakuyêmêriri.» Entumwa zanacihêkera mwâmi wâbo galya mashuzo.
10 Ben-Hadadi anacirhuma abagend’ibwîra mwâmi w’Israheli, erhi: «Abazimu banampeze, erhi nasiga akarhali katulo omu Samâriya, ntakusigire enshangu, nammumalîra mweshi» 11 Mwâmi w’Israheli ashuza, erhi: «Mugend’imubwîra oku owacirhabâla arhacîtakira aka owamahima.» 12 Ago mango erhi Ben-Hadadi ali omu nyumpa adwîrhe anywa oku mamvu bôshi na balya bandi bâmi. Erhi ayumva kulya, abwîra abambali. erhi: «Oku matabâro!» Bôshi banacigorha lulya lugo.
Bene Israheli bahima
13 Mw’ago mangomulêbi muguma aj’ibwîra Ahâbu, erhi: «Nyakasane adesire ntyâla: K’obwîne ogwo mwandu gw’abantu? Ene nakufumbasagwo lyo omanya oku nie nandi Nyakasane.» 14 Ahâbu adôsa, erhi: «Oku burhabâle bwa bantu bahi?» Omulêbi, erhi: «Nyakasane amaderha ntya: ‘Oku burhabâle bw’emisole bene abarhambo b’omu cihugo câwe!’ Ahâbu, erhi: ‘Ndigi warha ng’ikoza entambala obwo?’ Omulêbi, erhi: «We.»
15 Okuhandi Ahâbu anaciganja emisole omu bâna b’abarhambo bâge, bahi ka bantu magana abirhi na makumi asharhu na babirhi. Enyuma ly’aho, aganja abalwi b’omu Israheli, bahika bantu bihumbi nda. 16 Ahâbu anacikoza entambala, ago mango, erhi n’izûba likola lihika omu nkuba karhî. Ben-Hadadi erhi aciri anywa amamvu bôshi na balya bâmi barhabazi bâge oku banali makumi asharhu na babirhi, erhi na bôshi bakola balalusire. 17 Emisole bene abarhambo b’omu lugo bo barhabâlaga ba burhangiriza. Ben-Hadadi anacirhuma mpu bajè bulabi. Banaciyisha, bamushuza, mpu: «Bali bantu barhenzire e Samâriya». 18 Ashuza, erhi: «Akaba bayishire n’obuholo, mubagwarhe banazîne, n’akaba ntambala bayishîre, kwo na kwo, mubagwarhe banazîne!» 19 Balya b’emisole banacinyonyôka omu lugo n’engabo y’abalwi erhi ebakulikire, 20 ngasi muguma akaz’iyîrha owâge muntu. Abanya-Sîriya bashukuma, bayaka. Israheli abâminika, mwâmi Ben-Hadadi w’e Sîriya ayakana mwambali wâge muguma yêne. 21 Mwâmi w’Israheli ahuluka omu lugo lwâge, anyaga ebihêsi n’engâlè, na ntyo ahima Abanya-Sîriya bwenêne.
Ahâbu ashub’ihima Ben-Hadadi
22 Okubundi omulêbi aj’emunda mwâmi w’Abayahudi ali, anacimubwîra, erhi: «Yûshûla engabo y’abalwî bâwe olole kurhi wankajira, bulya hano o mwâka gushub’irhôndêra omwâmi w’e Sîriya ayinamukira emunda oli». 23 Bambali ba mwâmi w’e Sîriya banacimubwîra, mpu: «Abazimu bâbo bali bazimu b’omu mpinga co carhumaga rhuhimwa, lero rhugend’imulwikiza omu kabanda, rhwamuhima!» 24 Okundi wajira kw’oku: «Okûle ngasi mwâmi oku ntebe, ohirekwo abarhambo bakulu bonene, bajè babahingûla!» 25 Kandi wênene oshûbûze engabo eri nka erya wahezagya, ojire n’ebihêsi n’engâlè ziri nka zirya z’embere. Rhwabalwîkiza omu kabanda. Kwo kunali rhwabahima bwinjinjà!» Mwâmi ayemcra lirya ihano lyâbo, ajira kulya.
Okuhimana aha Afeki
26 Erhi omwâka gushubiza Ben-Hadadi alalûla abantu b’omu Sîriya, asôkera e Afeki mpu akola agend’ilwîsa bene Israheli. 27 Bene Israheli nabo banacishûbûzanya, bashana olwîko, bàkomekera, baj’ikoza abâbo oku matabâro. Bene Israheli batwa olugerêro aha ishiriza lyaho, bàkaz’ibonekana nka rhulundo rhutya rhutya rhwa mpene. Abanya-Sîriya bôhe habumba ecihugo côshi. 28 Omuntu wa Nyamuzinda anacij’emunda mwâmi wa bene Israheli ali, amuhwira. erhi: Nyakasane amaderha ntya: Kulya kubà Abahàramu badesire mpu Nyamuzinda ali muzimu w’omu mpinga ci arhali Nyamuzinda w’omu rhubanda, nkolaga nakuhà eyo ngabo, na ntyo wanamanya oku nie mba Nyakasane.» 29 Babêra kulya cihando nsiku nda zôshi na ngasi baguma badwîrhe balola oku bâbo. Olwo lusiku lwa kali nda, batula entambala. bene Israheli « bàyîrha bantu bihumbi igana b’omu Sîriya lusiku luguma lwonene. 30 Abasiga laga bàyakira omu côgo c’olugo lw’e Afeki, eco côgo c’amabuye cahongokera bantu bihumbi makumi abirhi na nda bo banali bacisigîre.
Ben’Hadadi aciyakira, alibirhira omu nyumpa, aj’icifulika kulikuli. 31 Aba mbali banacimubwîra, mpu: «Rhwayumvîrhe barhubwîra oku abâmi b’omu Israheli barhahimwa kubà bwonjo. Rhuyambale amasunzu rhunashwêkere emigozi omu irhwe; rhucihekere oyo mwâmi w’Israheli, hali amango ankakubabalira.» 32 Banaciyambala basunzu, bashwêkera emigozi omu irhwe, baj’emunda mwâmi w’Israheli ali, bamubwîra, mpu: «Mwambali wâwe Ben-Hadadi adesire erhi: «Yâgirwa ombabalire nâni, ompè akalamo mâshi.» Ahâbu ashuza, erhi: «Kuziga ho acibà? Abâ mwene wîrhu ola! 33 Balya bantu erhi bayumva ntyo, bayumva oku biri binwa b’iragi kuli bo, bakaderha dubaduba, mpu: «Neci, Ben-Hadadi ali mwene winyu.» Ahâbu, erhi: «Mugend’imulêrha.» Ben-Hadadi erhi ahika emunda ali, Ahâbu amushoneza omu ngâlè. 34 Ben-Hadadi anacimubwîra, erhi: «Nakushubiza ebishagala larha ali amanyaga sho na kandi wanayûbaka oburhwâli bwâwe aha Damasko nka kulya larha ali amabuyûbaka aha Samâriya.» Naye Ahâbu, erhi: «Nâni niono Ahâbu nanakulika nka rhwamayumvanya.» Banacirhola mihigo miguma, Ahâbu amuleka, agenda.
Mulêbi muguma agaya obwôrhere bwa Ahâbu
35 Cikwône mulêbi muguma w’omu balêbi abwîra owâbo, erhi: «Ntya kwo Nyakasane adesire: «Onshûrhe.» Ci olya wâbo alahira mpu arhamushurha. 36 Owâbo anacimushuza, erhi: «Orhayêmîri akanwa ka Nnâmahanga, hano o ntengakwo ntya, entale enakuyîrhe.» Olya wâbo amuleka, agenda. Entale yanacimushîmâna, yamuyîrha. 37 Olya mulêbi abugana owundi muntu omu njira, amubwîra, ehi: «Nshûrha, kwo nkuhûnyire.» Olya muntu anacimushûrha, amuhirakwo ecibande. 38 Okuhandi olya mulêbi akanya, agend’iyimanga oku njira halya mwâmi ayîsh’igera, anacirhuba obusù lyo arhag’imanyîkana. 39 Erhi mwâmi agera, olya mulêbi amuyakûza, erhi: Yâgirwa, mwambali wâwe amacirhulira omu ntambala, muntu muguma amanayegûka, amayîsha andwîrhîre wâbomuntu muguma, amambwîra, erhi: «Onnangire oyu muntu. Akaku fuma, onahyule obwâwe buzîne oku buzîne bwâge, nîsi erhi ohyule talenta nguma ya marhale.» 40 Ci amango mwambali wâwe anakazâg’icînyola eyi n’eyi, olya muntu ahirigirha.» Mwâmi w’Israheli amushuza, erhi: «Olubanja olwo, wêne wamacitwîralwo.» 41 Okuhandi olya mulêbi anacirhubula obusù bwâge duba duba, mwâmi w’Israheli go mango amanyire oku Oyo muntu ali mulêbi. 42 Olya mulêbi anacimubwîra, erhi: «Kwo Nyakasane adesire ntyo: Kulya kubà walisire omuntu nal’innonzize okuherêrekeza, obuzîne bwâwe bukola bwafà o bwâge buzîne, olubaga lwâwe lukola lwafà olwâge lubaga.» 43 Mwâmi w’Israheli anacija emwâge n’omutula n’oburhè, ntyo aj’e Samâriya.
BHS 1 Kings 20
1וּבֶן־הֲדַ֣ד מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם קָבַץ֙ אֶת־כָּל־חֵיל֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֨ים וּשְׁנַ֥יִם מֶ֛לֶךְ אִתּ֖וֹ וְס֣וּס וָרָ֑כֶב וַיַּ֗עַל וַיָּ֨צַר֙ עַל־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃ 2וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֶל־אַחְאָ֥ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל הָעִֽירָה׃ 3וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כֹּ֚ה אָמַ֣ר בֶּן־הֲדַ֔ד כַּסְפְּךָ֥ וּֽזְהָבְךָ֖ לִֽי־ה֑וּא וְנָשֶׁ֧יךָ וּבָנֶ֛יךָ הַטּוֹבִ֖ים לִי־הֵֽם׃ 4וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר כִּדְבָרְךָ֖ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְךָ֥ אֲנִ֖י וְכָל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ 5וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּֽה־אָמַ֥ר בֶּן־הֲדַ֖ד לֵאמֹ֑ר כִּֽי־שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כַּסְפְּךָ֧ וּזְהָבְךָ֛ וְנָשֶׁ֧יךָ וּבָנֶ֖יךָ לִ֥י תִתֵּֽן׃ 6כִּ֣י ׀ אִם־כָּעֵ֣ת מָחָ֗ר אֶשְׁלַ֤ח אֶת־עֲבָדַי֙ אֵלֶ֔יךָ וְחִפְּשׂוּ֙ אֶת־בֵּ֣יתְךָ֔ וְאֵ֖ת בָּתֵּ֣י עֲבָדֶ֑יךָ וְהָיָה֙ כָּל־מַחְמַ֣ד עֵינֶ֔יךָ יָשִׂ֥ימוּ בְיָדָ֖ם וְלָקָֽחוּ׃ 7וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ לְכָל־זִקְנֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֹּ֨אמֶר֙ דְּעֽוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ כִּ֥י רָעָ֖ה זֶ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ כִּֽי־שָׁלַ֨ח אֵלַ֜י לְנָשַׁ֤י וּלְבָנַי֙ וּלְכַסְפִּ֣י וְלִזְהָבִ֔י וְלֹ֥א מָנַ֖עְתִּי מִמֶּֽנּוּ׃ 8וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֛יו כָּל־הַזְּקֵנִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם אַל־תִּשְׁמַ֖ע וְל֥וֹא תֹאבֶֽה׃ 9וַיֹּ֜אמֶר לְמַלְאֲכֵ֣י בֶן־הֲדַ֗ד אִמְר֞וּ לַֽאדֹנִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ כֹּל֩ אֲשֶׁר־שָׁלַ֨חְתָּ אֶל־עַבְדְּךָ֤ בָרִֽאשֹׁנָה֙ אֶעֱשֶׂ֔ה וְהַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹ֥א אוּכַ֖ל לַעֲשֹׂ֑ות וַיֵּֽלְכוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיְשִׁבֻ֖הוּ דָּבָֽר׃ 10וַיִּשְׁלַ֤ח אֵלָיו֙ בֶּן־הֲדַ֔ד וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־יַעֲשׂ֥וּן לִ֛י אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑פוּ אִם־יִשְׂפֹּק֙ עֲפַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן לִשְׁעָלִ֕ים לְכָל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽי׃ 11וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֣אמֶר דַּבְּר֔וּ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל חֹגֵ֖ר כִּמְפַתֵּֽחַ׃ 12וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֨עַ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְה֥וּא שֹׁתֶ֛ה ה֥וּא וְהַמְּלָכִ֖ים בַּסֻּכּ֑וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ שִׂ֔ימוּ וַיָּשִׂ֖ימוּ עַל־הָעִֽיר׃ 13וְהִנֵּ֣ה ׀ נָבִ֣יא אֶחָ֗ד נִגַּשׁ֮ אֶל־אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הְֽרָאִ֔יתָ אֵ֛ת כָּל־הֶהָמ֥וֹן הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה הִנְנִ֨י נֹתְנ֤וֹ בְיָֽדְךָ֙ הַיּ֔וֹם וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 14וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ בְּמִ֔י וַיֹּ֨אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנַעֲרֵ֖י שָׂרֵ֣י הַמְּדִינ֑וֹת וַיֹּ֛אמֶר מִֽי־יֶאְסֹ֥ר הַמִּלְחָמָ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽתָּה׃ 15וַיִּפְקֹ֗ד אֶֽת־נַעֲרֵי֙ שָׂרֵ֣י הַמְּדִינ֔וֹת וַיִּהְי֕וּ מָאתַ֖יִם שְׁנַ֣יִם וּשְׁלֹשִׁ֑ים וְאַחֲרֵיהֶ֗ם פָּקַ֧ד אֶת־כָּל־הָעָ֛ם כָּל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים׃ 16וַיֵּצְא֖וּ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וּבֶן־הֲדַד֩ שֹׁתֶ֨ה שִׁכּ֜וֹר בַּסֻּכּ֗וֹת ה֧וּא וְהַמְּלָכִ֛ים שְׁלֹשִֽׁים־וּשְׁנַ֥יִם מֶ֖לֶךְ עֹזֵ֥ר אֹתֽוֹ׃ 17וַיֵּצְא֗וּ נַעֲרֵ֛י שָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וַיִּשְׁלַ֣ח בֶּן־הֲדַ֗ד וַיַּגִּ֤ידוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אֲנָשִׁ֕ים יָצְא֖וּ מִשֹּׁמְרֽוֹן׃ 18וַיֹּ֛אמֶר אִם־לְשָׁל֥וֹם יָצָ֖אוּ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֑ים וְאִ֧ם לְמִלְחָמָ֛ה יָצָ֖אוּ חַיִּ֥ים תִּפְשֽׂוּם׃ 19וְאֵ֨לֶּה֙ יָצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר נַעֲרֵ֖י שָׂרֵ֣י הַמְּדִינ֑וֹת וְהַחַ֖יִל אֲשֶׁ֥ר אַחֲרֵיהֶֽם׃ 20וַיַּכּוּ֙ אִ֣ישׁ אִישֹׁ֔ו וַיָּנֻ֣סוּ אֲרָ֔ם וַֽיִּרְדְּפֵ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמָּלֵ֗ט בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם עַל־ס֖וּס וּפָרָשִֽׁים׃ 21וַיֵּצֵא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥ךְ אֶת־הַסּ֖וּס וְאֶת־הָרָ֑כֶב וְהִכָּ֥ה בַאֲרָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 22וַיִּגַּ֤שׁ הַנָּבִיא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לֵ֣ךְ הִתְחַזַּ֔ק וְדַ֥ע וּרְאֵ֖ה אֵ֣ת אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֑ה כִּ֚י לִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֔ה מֶ֥לֶךְ אֲרָ֖ם עֹלֶ֥ה עָלֶֽיךָ׃ ס
23וְעַבְדֵ֨י מֶֽלֶךְ־אֲרָ֜ם אָמְר֣וּ אֵלָ֗יו אֱלֹהֵ֤י הָרִים֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם עַל־כֵּ֖ן חָזְק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ וְאוּלָ֗ם נִלָּחֵ֤ם אִתָּם֙ בַּמִּישֹׁ֔ור אִם־לֹ֥א נֶחֱזַ֖ק מֵהֶֽם׃ 24וְאֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עֲשֵׂ֑ה הָסֵ֤ר הַמְּלָכִים֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ וְשִׂ֥ים פַּח֖וֹת תַּחְתֵּיהֶֽם׃ 25וְאַתָּ֣ה תִֽמְנֶה־לְךָ֣ ׀ חַ֡יִל כַּחַיִל֩ הַנֹּפֵ֨ל מֵאוֹתָ֜ךְ וְס֣וּס כַּסּ֣וּס ׀ וְרֶ֣כֶב כָּרֶ֗כֶב וְנִֽלָּחֲמָ֤ה אוֹתָם֙ בַּמִּישֹׁ֔ור אִם־לֹ֥א נֶחֱזַ֖ק מֵהֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֥ע לְקֹלָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן׃ פ
26וַֽיְהִי֙ לִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֔ה וַיִּפְקֹ֥ד בֶּן־הֲדַ֖ד אֶת־אֲרָ֑ם וַיַּ֣עַל אֲפֵ֔קָה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ 27וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הָתְפָּקְדוּ֙ וְכָלְכְּל֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַיַּחֲנ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל נֶגְדָּ֗ם כִּשְׁנֵי֙ חֲשִׂפֵ֣י עִזִּ֔ים וַאֲרָ֖ם מִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 28וַיִּגַּ֞שׁ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּאמֶר֮ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֜אמֶר כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ אֲרָם֙ אֱלֹהֵ֤י הָרִים֙ יְהוָ֔ה וְלֹֽא־אֱלֹהֵ֥י עֲמָקִ֖ים ה֑וּא וְ֠נָתַתִּי אֶת־כָּל־הֶהָמ֨וֹן הַגָּ֤דוֹל הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 29וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַתִּקְרַב֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיַּכּ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־אֲרָ֛ם מֵאָה־אֶ֥לֶף רַגְלִ֖י בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ 30וַיָּנֻ֨סוּ הַנּוֹתָרִ֥ים ׀ אֲפֵקָה֮ אֶל־הָעִיר֒ וַתִּפֹּל֙ הַחוֹמָ֔ה עַל־עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁבְעָ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ הַנּוֹתָרִ֑ים וּבֶן־הֲדַ֣ד נָ֔ס וַיָּבֹ֥א אֶל־הָעִ֖יר חֶ֥דֶר בְּחָֽדֶר׃ ס
31וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָיו֮ עֲבָדָיו֒ הִנֵּֽה־נָ֣א שָׁמַ֔עְנוּ כִּ֗י מַלְכֵי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־מַלְכֵ֥י חֶ֖סֶד הֵ֑ם נָשִׂ֣ימָה נָּא֩ שַׂקִּ֨ים בְּמָתְנֵ֜ינוּ וַחֲבָלִ֣ים בְּרֹאשֵׁ֗נוּ וְנֵצֵא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אוּלַ֖י יְחַיֶּ֥ה אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ 32וַיַּחְגְּרוּ֩ שַׂקִּ֨ים בְּמָתְנֵיהֶ֜ם וַחֲבָלִ֣ים בְּרָאשֵׁיהֶ֗ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ עַבְדְּךָ֧ בֶן־הֲדַ֛ד אָמַ֖ר תְּחִֽי־נָ֣א נַפְשִׁ֑י וַיֹּ֛אמֶר הַעוֹדֶ֥נּוּ חַ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ 33וְהָאֲנָשִׁים֩ יְנַחֲשׁ֨וּ וַֽיְמַהֲר֜וּ וַיַּחְלְט֣וּ הֲמִמֶּ֗נּוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אָחִ֣יךָ בֶן־הֲדַ֔ד וַיֹּ֖אמֶר בֹּ֣אוּ קָחֻ֑הוּ וַיֵּצֵ֤א אֵלָיו֙ בֶּן־הֲדַ֔ד וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ עַל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃ 34וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֡יו הֶעָרִ֣ים אֲשֶׁר־לָֽקַח־אָבִי֩ מֵאֵ֨ת אָבִ֜יךָ אָשִׁ֗יב וְ֠חוּצוֹת תָּשִׂ֨ים לְךָ֤ בְדַמֶּ֨שֶׂק֙ כַּאֲשֶׁר־שָׂ֤ם אָבִי֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וַאֲנִ֖י בַּבְּרִ֣ית אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיִּכְרָת־ל֥וֹ בְרִ֖ית וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃ ס
35וְאִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֗ים אָמַ֧ר אֶל־רֵעֵ֛הוּ בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיְמָאֵ֥ן הָאִ֖ישׁ לְהַכֹּתֽוֹ׃ 36וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־שָׁמַ֨עְתָּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה הִנְּךָ֤ הוֹלֵךְ֙ מֵֽאִתִּ֔י וְהִכְּךָ֖ הָאַרְיֵ֑ה וַיֵּ֨לֶךְ֙ מֵֽאֶצְל֔וֹ וַיִּמְצָאֵ֥הוּ הָאַרְיֵ֖ה וַיַּכֵּֽהוּ׃ 37וַיִּמְצָא֙ אִ֣ישׁ אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיַּכֵּ֥הוּ הָאִ֖ישׁ הַכֵּ֥ה וּפָצֹֽעַ׃ 38וַיֵּ֨לֶךְ֙ הַנָּבִ֔יא וַיַּעֲמֹ֥ד לַמֶּ֖לֶךְ עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיִּתְחַפֵּ֥שׂ בָּאֲפֵ֖ר עַל־עֵינָֽיו׃ 39וַיְהִ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ עֹבֵ֔ר וְה֖וּא צָעַ֣ק אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֜אמֶר עַבְדְּךָ֣ ׀ יָצָ֣א בְקֶֽרֶב־הַמִּלְחָמָ֗ה וְהִנֵּֽה־אִ֨ישׁ סָ֜ר וַיָּבֵ֧א אֵלַ֣י אִ֗ישׁ וַיֹּ֨אמֶר֙ שְׁמֹר֙ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה אִם־הִפָּקֵד֙ יִפָּקֵ֔ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשֹׁ֔ו א֥וֹ כִכַּר־כֶּ֖סֶף תִּשְׁקֽוֹל׃ 40וַיְהִ֣י עַבְדְּךָ֗ עֹשֵׂ֥ה הֵ֛נָּה וָהֵ֖נָּה וְה֣וּא אֵינֶ֑נּוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֧יו מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל כֵּ֥ן מִשְׁפָּטֶ֖ךָ אַתָּ֥ה חָרָֽצְתָּ׃ 41וַיְמַהֵ֕ר וַיָּ֨סַר֙ אֶת־הָ֣אֲפֵ֔ר מֵעֲלֵ֖ עֵינָ֑יו וַיַּכֵּ֤ר אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י מֵֽהַנְּבִאִ֖ים הֽוּא׃ 42וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה יַ֛עַן שִׁלַּ֥חְתָּ אֶת־אִישׁ־חֶרְמִ֖י מִיָּ֑ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשֹׁ֔ו וְעַמְּךָ֖ תַּ֥חַת עַמּֽוֹ׃ 43וַיֵּ֧לֶךְ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־בֵּית֖וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֑ף וַיָּבֹ֖א שֹׁמְרֽוֹנָה׃ פ

21
Naboti alahira okuhâna olukoma lwâge
1 Lolagi oku byabîre enyuma ly’aho: Naboti w’e Yizreeli àgwêrhe olukoma lw’emizâbîbu aha burhambi bw’oburhwâli bwa Ahâbu, mwâmi w’e Samâriya. 2 Ahâbu anacibwîra Naboti erhi: «Ompè olukoma lwâwe, nahingamwo enshogo bulya luyêgire enyumpa yâni, naluhinganula n’olwinja kulusha, n’akaba olonzize, nakuhà,erhi kwo, ensaranga lunakwânîne.» 3 Naboti anacishuza mwâmi, erhi: «Nanga! Nyakasane ananyîrha erhi nakahâna akashambala k’ababusi bâni.» 4 Ahâbu aja omu mwâge n’omutula haguma n’omungomunene bwenêne erhi akôla kanwa ka Naboti w’e Yizreeli karhuma bulya amaderha erhi: «Ntakakuhà akashambala k’ababusi bâni». Anacija aha ncingo agwîshira anacîfûnikax obusù, arhanacilyaga. 5 Mukâge Yezabeli anacimujàho, amubwîra, erhi: «Mutula muci gukuli omu murhima gurhumire orhalya?» 6 Anacimushuza, erhi: «Nashambalaga na Naboti w’e Yizreeli, namamubwîra nti: «Ompè olu lukoma lwâwe lw’emizabitu nkugulire lwo, n’akaba kwo osimire, rhukâbanwe nkuhè olundi lukoma lw’emizâbîbu». Ci yêhe amaderha, erhi: «Ntankakuha olukoma lwâni lw’emizâbîbu.» 7 Mukâge Yezabeli anacimushuza, erhi: «K’erhi we onaligi mwâmi orhegesire Israheli obwo? Zûka olye n’omurhima gwâwe gurhulûle, niene nakuhà olwo lukoma lw’emizâbîbu lwa Naboti w’e Yizreeli.»
Naboti afà oku lukoma lwâge. Yezabeli amujîra irhigi
8 Nyamukazi anaciyandika amaruba okw’izîno lya Ahâbu, ahira kwo n’akashè ka mwâmi, arhuma agôla mamba emwa abarhambo n’abagula bali lugo luguma na Naboti. 9 Muli agôla maruba, nyamukazi ali ayandisiremwo erhi: «Muhuluze abantu bacishalise; munayîshe muhebe Naboti embere z’olubagay. 10 Embere zâge muhebeyo bantu babirhi bayîsh’ihamiriza baderhez, mpu: «Wajacire Nyamuzinda na mwâmi!» Buzinda bw’aho, mwanamulêrha emuhanda, mumubande amabuye, afe!»
11 Abantu b’omu lugo lwa Naboti haguma n’abarhambo n’abagula banacijira nka kulya Yezabeli anabarhumaga, kulya kwali kuyandisirwe omu maruba abarhumiraga. 12 Banacilâlika okucîshalisa, Naboti bamulêrha embere z’olubaga. 13 Balya balume babirhi banaciyîsha, bayîmanga embere zâge, banacihamiriza obunywesi kuli Naboti embere z’olubaga, baderha erhi: «Naboti ajâcîre Nyamuzinda na mwâmi!» 14 Banacirhuma emunda Yezabeli ali mpu: «Naboti anabanzirwe amabuye, anafa!» 15 Erhi Yezabeli ayumva oku Naboti anabanzirwe amabuye, anafîre, abwîra Ahâbu, erhi: «Kanyagya oyanke olukoma lwa Naboti w’e Yizreeli owalahiraga mpu arhankaluguza nsaranga bulya Naboti arhacirimwo omûka, bulya anafîre.» 16 Erhi Ahâbu ayumva oku Naboti anafîre, ayîmuka abungulukira ebwa lulya lukoma lwa Naboti w’e Yizreeli aluyîmamwoa.
Eliya ayâlagaza obuhane bwa Nyamuzinda kuli Ahâbu
17 Okuhandi, akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Eliya w’e Tishibiti erhi: 18 «Kanya oyandagale emwa Ahâbu, mwâmi w’Israheli e Samâriya. Yôla oli omu lukoma lwa Naboti mpu alunyâge.» 19 Ogend’imubwîra, erhi: «Kanwa ka Nyakasane erhi: K’orhanizire wanashokôla! Co cirhumire, kanwa ka Nya kasane, erhi: Ahôla ebibwa byamîmiraga omukò gwa Naboti ho byâmîmira omukò gwâwe.» 20 Ahâbu anacibwîra Eliya, erhi: «Neci wamanangwasagya bu lya wâni mushombanyi wâni!» Eliya, erhi: Namakugwasa bulya waciguzize ene ojira okugalugalu embere za Nyakasane. 21 Lolà oku nkola nahira obuhanya kuli we: Nakuherêrekeza, namalîra abalume b’omu mulala gwa Ahâbu, omujâ n’orhali ye omu Israheli. 22 Nakolera enyumpa yâwe nk’oku nakolîre enyumpa ya Yerobwâmi, mugala wa Nebati n’eya Basha mugala wa Ahiya bulya wazusi ze oburhè bwâni wanarhuma Israheli agoma. 23 (Kuli Yezabeli, Nyakasane anaciderha erhi: «Ebibwa byalîra Yezabeli omu lukoma lwa Yizreeli.») 24 Omuntu w’omu mwa Ahâbu wankafîra omu mpinga alibwe n’enyunyi z’emalunga.»
25 Harhacîbonekanaga omuntu osirahire aka Ahâbu wacihemulaga omu kugomera Nyakasane erhi mashumi ga mukâge Yezabeli garhuma. 26 Akola amaligo garhankaderhwa, akarherekêra abazimu nka kulya Abamoriti Nyakasane akungushaga embere za bene Israheli, bakag’ijira.
Obucîyunjuze bwa Ahâbu
27 Erhi Ahâbu ayumva ebinwa bya Eliya, asharhula emyambalo yâge, acihundikira sunzu, acîshalisa, akalâla muli olya sunzu, anakagenda ayûbîza. 28 Akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Eliya w’e Tishibiti erhi: 29 «K’obwîne oku Ahâbu anacirhôhize embere zâni? Bulya amacirhôhya embere zâni, obwôla buhanya burhaciyîshe anacibamwo omûka, ci hano omugala ayîma lyo obuhanya bwayîshira enyumpa yâge.
BHS 1 Kings 21
1וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּיִזְרְעֶ֑אל אֵ֚צֶל הֵיכַ֣ל אַחְאָ֔ב מֶ֖לֶךְ שֹׁמְרֽוֹן׃ 2וַיְדַבֵּ֣ר אַחְאָ֣ב אֶל־נָב֣וֹת ׀ לֵאמֹר֩ ׀ תְּנָה־לִּ֨י אֶֽת־כַּרְמְךָ֜ וִֽיהִי־לִ֣י לְגַן־יָרָ֗ק כִּ֣י ה֤וּא קָרוֹב֙ אֵ֣צֶל בֵּיתִ֔י וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ תַּחְתָּ֔יו כֶּ֖רֶם ט֣וֹב מִמֶּ֑נּוּ אִ֚ם ט֣וֹב בְּעֵינֶ֔יךָ אֶתְּנָה־לְךָ֥ כֶ֖סֶף מְחִ֥יר זֶֽה׃ 3וַיֹּ֥אמֶר נָב֖וֹת אֶל־אַחְאָ֑ב חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִתִּתִּ֛י אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבֹתַ֖י לָֽךְ׃ 4וַיָּבֹא֩ אַחְאָ֨ב אֶל־בֵּית֜וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֗ף עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלָ֗יו נָבוֹת֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־נַחֲלַ֣ת אֲבוֹתָ֑י וַיִּשְׁכַּב֙ עַל־מִטָּת֔וֹ וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו וְלֹֽא־אָ֥כַל לָֽחֶם׃ 5וַתָּבֹ֥א אֵלָ֖יו אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֑וֹ וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מַה־זֶּה֙ רוּחֲךָ֣ סָרָ֔ה וְאֵינְךָ֖ אֹכֵ֥ל לָֽחֶם׃ 6וַיְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֗יהָ כִּֽי־אֲ֠דַבֵּר אֶל־נָב֨וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֜י וָאֹ֣מַר ל֗וֹ תְּנָה־לִּ֤י אֶֽת־כַּרְמְךָ֙ בְּכֶ֔סֶף א֚וֹ אִם־חָפֵ֣ץ אַתָּ֔ה אֶתְּנָה־לְךָ֥ כֶ֖רֶם תַּחְתָּ֑יו וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־כַּרְמִֽי׃ 7וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֔וֹ אַתָּ֕ה עַתָּ֛ה תַּעֲשֶׂ֥ה מְלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל ק֤וּם אֱכָל־לֶ֨חֶם֙ וְיִטַ֣ב לִבֶּ֔ךָ אֲנִי֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ אֶת־כֶּ֖רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃ 8וַתִּכְתֹּ֤ב סְפָרִים֙ בְּשֵׁ֣ם אַחְאָ֔ב וַתַּחְתֹּ֖ם בְּחֹתָמ֑וֹ וַתִּשְׁלַ֣ח הסְפָרִ֗ים אֶל־הַזְקֵנִ֤ים וְאֶל־הַֽחֹרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעִיר֔וֹ הַיֹּשְׁבִ֖ים אֶת־נָבֽוֹת׃ 9וַתִּכְתֹּ֥ב בַּסְּפָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר קִֽרְאוּ־צ֔וֹם וְהוֹשִׁ֥יבוּ אֶת־נָב֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ 10וְ֠הוֹשִׁיבוּ שְׁנַ֨יִם אֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי־בְלִיַּעַל֮ נֶגְדּוֹ֒ וִיעִדֻ֣הוּ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥כְתָּ אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ וְהוֹצִיאֻ֥הוּ וְסִקְלֻ֖הוּ וְיָמֹֽת׃ 11וַיַּעֲשׂוּ֩ אַנְשֵׁ֨י עִיר֜וֹ הַזְּקֵנִ֣ים וְהַחֹרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּעִיר֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁלְחָ֥ה אֲלֵיהֶ֖ם אִיזָ֑בֶל כַּאֲשֶׁ֤ר כָּתוּב֙ בַּסְּפָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלְחָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ 12קָרְא֖וּ צ֑וֹם וְהֹשִׁ֥יבוּ אֶת־נָב֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ 13וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הָאֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי־בְלִיַּעַל֮ וַיֵּשְׁב֣וּ נֶגְדּוֹ֒ וַיְעִדֻהוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַבְּלִיַּ֜עַל אֶת־נָב֗וֹת נֶ֤גֶד הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥ךְ נָב֛וֹת אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ וַיֹּצִאֻ֨הוּ֙ מִח֣וּץ לָעִ֔יר וַיִּסְקְלֻ֥הוּ בָאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹֽת׃ 14וַֽיִּשְׁלְח֖וּ אֶל־אִיזֶ֣בֶל לֵאמֹ֑ר סֻקַּ֥ל נָב֖וֹת וַיָּמֹֽת׃ 15וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ אִיזֶ֔בֶל כִּֽי־סֻקַּ֥ל נָב֖וֹת וַיָּמֹ֑ת וַתֹּ֨אמֶר אִיזֶ֜בֶל אֶל־אַחְאָ֗ב ק֣וּם רֵ֞שׁ אֶת־כֶּ֣רֶם ׀ נָב֣וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֗י אֲשֶׁ֤ר מֵאֵן֙ לָתֶת־לְךָ֣ בְכֶ֔סֶף כִּ֣י אֵ֥ין נָב֛וֹת חַ֖י כִּי־מֵֽת׃ 16וַיְהִ֛י כִּשְׁמֹ֥עַ אַחְאָ֖ב כִּ֣י מֵ֣ת נָב֑וֹת וַיָּ֣קָם אַחְאָ֗ב לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֖י לְרִשְׁתּֽוֹ׃ ס
17וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־אֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹֽר׃ 18ק֣וּם רֵ֗ד לִקְרַ֛את אַחְאָ֥ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן הִנֵּה֙ בְּכֶ֣רֶם נָב֔וֹת אֲשֶׁר־יָ֥רַד שָׁ֖ם לְרִשְׁתּֽוֹ׃ 19וְדִבַּרְתָּ֨ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲרָצַ֖חְתָּ וְגַם־יָרָ֑שְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ֨ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר לָקְק֤וּ הַכְּלָבִים֙ אֶת־דַּ֣ם נָב֔וֹת יָלֹ֧קּוּ הַכְּלָבִ֛ים אֶת־דָּמְךָ֖ גַּם־אָֽתָּה׃ 20וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ הַֽמְצָאתַ֖נִי אֹיְבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר מָצָ֔אתִי יַ֚עַן הִתְמַכֶּרְךָ֔ לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 21הִנְנִ֨י מֵבִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ רָעָ֔ה וּבִעַרְתִּ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וְהִכְרַתִּ֤י לְאַחְאָב֙ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֔יר וְעָצ֥וּר וְעָז֖וּב בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 22וְנָתַתִּ֣י אֶת־בֵּיתְךָ֗ כְּבֵית֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט וּכְבֵ֖ית בַּעְשָׁ֣א בֶן־אֲחִיָּ֑ה אֶל־הַכַּ֨עַס֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְעַ֔סְתָּ וַֽתַּחֲטִ֖א אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וְגַ֨ם־לְאִיזֶ֔בֶל דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הַכְּלָבִ֛ים יֹאכְל֥וּ אֶת־אִיזֶ֖בֶל בְּחֵ֥ל יִזְרְעֶֽאל׃ 24הַמֵּ֤ת לְאַחְאָב֙ בָּעִ֔יר יֹאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃ 25רַ֚ק לֹֽא־הָיָ֣ה כְאַחְאָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הִתְמַכֵּ֔ר לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁר־הֵסַ֥תָּה אֹת֖וֹ אִיזֶ֥בֶל אִשְׁתּֽוֹ׃ 26וַיַּתְעֵ֣ב מְאֹ֔ד לָלֶ֖כֶת אַחֲרֵ֣י הַגִּלֻּלִ֑ים כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
27וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אַחְאָ֜ב אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֔יו וַיָּֽשֶׂם־שַׂ֥ק עַל־בְּשָׂר֖וֹ וַיָּצ֑וֹם וַיִּשְׁכַּ֣ב בַּשָּׂ֔ק וַיְהַלֵּ֖ךְ אַֽט׃ ס
28וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־אֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹֽר׃ 29הֲֽרָאִ֔יתָ כִּֽי־נִכְנַ֥ע אַחְאָ֖ב מִלְּפָנָ֑י יַ֜עַן כִּֽי־נִכְנַ֣ע מִפָּנַ֗י לֹֽא־אָבִ֤י הָֽרָעָה֙ בְּיָמָ֔יו בִּימֵ֣י בְנ֔וֹ אָבִ֥יא הָרָעָ֖ה עַל־בֵּיתֽוֹ׃

22
Ahâbu na Yozafati oku matabâro
1 Abantu barhang’ihumûka myâka isharhu, ntà ntambala yazûsire ekarhî ka Abanya-Sîriya na bene Israheli. 2 Omu mwâka gwa kasharhu, Yozafati, mwâmi w’e Yuda abungulukira emwa mwâmi w’e Israheli. 3 Omwâmi w’Israheli anacibwîra abarhambo bâge erhi: «Ka murhayishi oku Ramoti w’omu Gileyadi abà wîrhu? Ci ntâco rhujirage lyo rhumuyôkola omu maboko ga mwâmi Aramu. 4 Anacidôsa Yozafati erhi: «Ka rhwarhabâlira rhweshi e Ramoti omu Gileyadi?» Yozafati anacishuza omwâmi w’Israheli erhi: «Onkolese nk’oku wêne wankacîkolêsa, okolese olubaga lwâni nk’oku wankakolêsa olubaga lwâwe, n’ebiterusi byâni nka biterusi byâwe.»
5 Yozafati anacibwîra omwâmi w’Israheli erhi: «Nkuhunyire orhag’igend’idôsa buno akanwa ka Nyakasane. 6 Omwâmi w’Israheli anacihamagala abalêbi bali bahisire hôfi magana ani, anacibabwîra erhi: «Ka ngend’itula enta mbala e Ramoti omu Gileyadi erhi ndeke!» Banacishuza mpu: «Osôke na Nyamuzinda ahira olwôla lugo omu nfune za mwâmi.» 7 Ci Yozafati aderha, erhi: «K’eno munda erhankaboneka omulêbi wa Nyakasane oyu rhwankahash’idôsa?» 8 Omwâmi w’Israheli anacishuza Yozafati erhi: Haciri omuntu rhwankahash’idôsa ebya Nyakasane; cikwônene ntahimwa kumushomba bulya arhalêba bintu binjà kuli nie, ci ngasi mango bibi byonene. Ye Mikayehu, mugala wa Yimula.» Yozafati anaciderha erhi: Mwâmi amanye arhaderhaga ntyôla.» 9 Okubundi, omwâmi w’Israheli anacihamagala mwambali wâge mu guma anacimurhuma erhi: Kanya duba oj’ihamagala Mikayehu, mugala wa Yimula.
10 Mwâmi w’Israheli na Yozafati mwâmi w’e Yuda, bàl’ibatamîre ngasi muguma omu ntebe yâge y’obwâmi, banayambîrhe emyambalo yâbo y’obwâmi, bàli batamîre aha câno, aha muhango gw’olumvi lwa Samâriya; n’abalêbi bôshi bakazâg’ilêbera embere zâbo. 11 Sedekiyasi mugala wa Kenana ali amacitulîkiza amahembe g’ecûma, anaciderha erhi: «Kwo adesire ntyâla: Nyakasane: agâla mahembe go watumirhamwo Abanya-Sîriya kuhika obamalîre.» 12 N’abalêbi bôshi kwo bakazâg’ilêba ntyôla omu kuderha mpu: «Sôkera e Ramoti omu Gileyadi ohimane bulya olwo lugo Nyakasane analuhîre mwâmi!»
Omulêbi Mikeyo aleba oku Ahâbu ahimwa
13 Erya ntumwa yajag’ihamagala Mikeyo yanacimubwîra erhi: «Lolà oku ebinwa bya abalêbi byôshi byahigwire mwâmi obwinjà; akanwa kâwe nako kabâge nka akanwa ka ngasi muguma muli bo: ohigule obwinjà!» 14 Mikeyo anacishuza, erhi: Alame Nyakasane! Oku Nyakasane akanambwîra kwo nakanayîsh’iderha!» 15 Erhi ahika hôfi na mwâmi, mwâmi amubwîra, erhi: «Mikeyo ka rhujè e Ramoti omu Gileyadi rhugend’ilwa nîsi erhi rhuleke? Amushuza, erhi: «Musôkage munahimane bulya Nyakasane ahâna olwo lugo omu maboko ga mwâmi. 16 Mwâmi amubwîra, erhi: «Kanga nkwânîne nkugashe ly’okaz’imbwîra eby’okuli oku izîno lya Nyamuzinda?» 17 Omulêbi anacishuza, erhi: «Namabona bene Israheli bôshi bashandabanyire oku ntondo nka bibuzi birhagwêrhi mungere; na Nyakasane amaderha erhi: Bala bantu barhagwêrhi nnawâbo; bagaluke n’omurhima ngasi muguma omu mwâge.»
18 Omwâmi w’Israheli anacibwîra Yozafati, erhi: «Ka ntakubwizire kwo? Arhandêbera bintu binjà ci bibi byonene.» 19 Mikeyo erhi: «Yumvagya akanwa ka Nyakasane: Nabwîne Nyakasane atamîre oku ntebe yâge n’omurhwe gw’e mpingu gôshi erhi gumuli eburhambi, ebwa kulyo n’ebwa kumosho. 20 Nyaka sane anaciderha, erhi: «Ndi wahabula Ahâbu ly’asôkere e Ramoti omu Gileyadi anafire yo?» Bashuza muguma oku, owundi okûla. 21 Okubundi omuzimu anaciyisha anacija embere za Nyakasane anaciderha erhi: Nieki naj’imuhabula. Nyakasane amudôsa, erhi: Kurhi? 22 Ashuza erhi: Nagenda nj’ibà muzimu wa bunywesi, omu kanwa k’abalêbi bâge bôshi. Nyakasane anaciderha, erhi: Wamushumika ciru onamuhirimye, gendaga ojire ntyo. 23 Okolaga obwîne oku Nyakasane anàhizire omuzimu mubî omu kanwa k’abâla balêbi bâwe. Na Nyakasane anadesire kubî kuli we.» 24 Ci konene Sedekiyasi mugala wa Kenana anaciyegera, anacishûrha Mi keyo, amurhimba oluhi omw’irhama anaciderha erhi: «Ngahigi omuzimu wa Nyakasane antengiremwo abâ w’aganîza?» 25 Mikeyo anacishuza, erhi: «Lolà oku wakubona muli olula lusiku lwayisha olu wajà wajamwo omu nyumpa ku rhenga omu yindi okola walonza aha wacifulika.» 26 Omwâmi w’Israheli anaciderha erhi: «Mugwarhe Mikeyomumuhêkere Amoni, ye murhambo w’olugo, n’emwa Yoash mugala wa mwâmi. 27 Ogend’iderha erhi: «Mwâmi adesire ntyâla: Muhire oyûla muntu omu mpamikwa, munakaz’imulisa n’omugati gw’amalibûko, munakaz’imunywesa n’amîshi g’amalibûko kuhika amango nâshubûka n’omurhûla.» 28 Mikeyo anaciderha, erhi: «Okunali nka wankashubûka n’omurhûla, erhi Nyakasane arhanadesire muli nie.» Anaciderha erhi: «Muyumve mweshi lubaga.»
Ahâbu afira e Ramoti w’omu Gileyadi
29 Mwâmi w’Israheli bôshi na Yozafati mwâmi w’e Yuda banacisôkera e Ramoti omu Gileyadi. 30 Omwâmi w’Israheli anacibwîra Yozafati erhi: «Nalonza okucîfulika omu kuj’ilwa, nyambale kundikundi, ci wêhe oyambale emyambalo yâwe.» Omwâmi w’Israheli acîfulika omu kuyambala kundikundi, bakanya bajà oku ntambala. 31 Omwâmi w’e Sîriya ali erhi anahire abarhambo b’engâlè zâge oku banali makumi asharhu na babirhi eri irhegeko erhi: «Murhahîra mukashimba omurho nîsi erhi omukulu ci mushimbc omwâmi w’Israheli.» 32 Erhi abarhambo b’engâlè babona Yozafati, banaciderha mpu: «Neci ye mwâmi w’Israheli ôla!» Banacimugorha bakola bamulwîsa. Yozafati anacibanda endulu y’okulwa 33 n’erhi balya barhambo b’engâlè babona oku arhali ye mwâmi w’Israheli, banacimuleka.
34 Lero muntu muguma anacilasha omwampi gwâge oku muherho gwâge mpu agereze, gwanacigwârha mwâmi halyâla empenzi yâge erhali hisire. Mwa mi anacibwîra omurhumisi wâge erhi: «Ntenza omu ntambala namabandwa! 35 Olwôla lusiku entambala yajà mwo entemu. Mwâmi w’Israheli ali ayîmanzire omu ngâlè ah’ishiriza lya Abanya-Sîriya kuhika bijingo anafa ebyôla bijingo; omukò gw’ecibande câge gwabulajikira omwôla ndalâlâ y’engâlè. 36 Erhi izûba lizika olubi lwanacizûka omu cihando: Ngasi muntu omu cishagala câge, ngasi muntu omu cihugo câge bulya mwâmi anafire!» 37 Bajogonjera e Samâriya, banacibisha mwâmi aha Samâriya. 38 Erhi bakola badwîrhe bashuka engâlè, omu ciyanja c’aha Samâriya ebibwa byayisha byakaz’imima gulya mukò n’embaraga zacishukiramwo nka kulya akanwa ka Nyamubâho kanali kadesire.
Okuhwa kw’obwâmi bwa Ahâbu
39 Ngasi bindi biyêrekîre ebijiro by’Ahâbu, ebi akozire, enyumpa y’ihembe ayûbakaga, emirundu ayûbasire k’ebyôla byôshi birhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’Israheli. 40 Ahâbu acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe n’omugala Akhaziyasi ayîma ahâli hâge.
Olwa Yozafati omu Yuda (870-848)
41 Yozafati, mugala w’Asa aba mwâmi omu Yuda erhi Ahâbu ajira myâka ini ali mwâmi omu Israheli. 42 Yozafati ali akola agwêrhe myâka makumi asharhu n’irhanu erhi abâ mwâmi, ayîma yindi myâka makumi abirhi n’irhanu omu Yeruzalemu. Nnina ye wali Azuba. mwâli wa Shilhi. 43 Ashimba loshi enjira y’îshe Asa, arhanayirhengagamwo akaz’iyôrha ajira okushingânîn omu masù ga Nyakasane. 44 Ci kwônene arhahash’igikûla empiriri z’ahantu h’enyanya omu rhurhondo, olubaga lwacikazâg’igend’ihêrera oku ntondo n’okugend’itumbûkiza yo enshangi. 45 Yozafati alama n’omurhûla bôshi n’omwâmi w’Israheli.
46 Eyindi myanzi esigire y’ebijiro bya Yozafati, ngasi oku anahimaga kôshi, entambala atuzire, k’ebyôla byôshi birhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’e Yuda? 47 Arhenza obwôrhere bw’oburhazi omu cihugo n’obw’embaraga bwacibagamwo amango g’îshe Asa. 48 Agôla mango ntà mwâmi wàbaga aha Edomu, ci musirika wa mwâmi wabaga ho yêne. 49 Yozafati abinja amârho g’e Tarsisi mpu aj’ilonzamwo amarhale e Ofiri, cikwône arhaciyihikaga bulya ago mârho gakenyukira e Esiyoni-Geberi. 50 Okubundi Okoziya, mugala w’Ahâbu anacibwîra Yozafati erhi: «Oyêmêre abarhumisi bani bagende n’abarhumisi bâwe omu mârho g’enkuge.» Ci Yozafati arhalonzagya. 51 Yozafati acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, abishwa haguma na b’îshe omu lugo lwa Daudi shakulûza wâge. Omugala Yoramu ayîma ahâli hâge.
Olwa Akhaziyasi w’Israheli (853-852)
52 Akhaziyasi mugala w’Ahâbu, anaciba mwâmi w’Israheli aha Samâriya omu mwâka gwa kal’ikumi na nda kurhenga Yozafati ali mwâmi omu Yuda. Ayîma myâka ibirhi omw’Israheli. 53 Ajira ebirhashingânîni omu masù ga Nyakasane, ashimba olugendo lw’îshe n’olugendo lwa nnina, ashimba n’olugendo lwa Yerobwâmi, mugala wa Nebati, owarhumaga Israheli ajira ecâha. 54 Akaz’irhumikira Baali anakaz’imufukamira, akuniza ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli nk’oku îshe anakazâg’ijira kôshi.

BHS 1 Kings 22
1וַיֵּשְׁב֖וּ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֑ים אֵ֚ין מִלְחָמָ֔ה בֵּ֥ין אֲרָ֖ם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
2וַיְהִ֖י בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֑ית וַיֵּ֛רֶד יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו הַיְדַעְתֶּ֕ם כִּֽי־לָ֖נוּ רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֔ים מִקַּ֣חַת אֹתָ֔הּ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃ 4וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י לַמִּלְחָמָ֖ה רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹשָׁפָט֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃ 5וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃ 6וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־הַנְּבִיאִים֮ כְּאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הַאֵלֵ֞ךְ עַל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן אֲדֹנָ֖י בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 7וַיֹּ֨אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאוֹתֽוֹ׃ 8וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרֹשׁ֩ אֶת־יְהוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יו כִּ֠י לֹֽא־יִתְנַבֵּ֨א עָלַ֥י טוֹב֙ כִּ֣י אִם־רָ֔ע מִיכָ֖יְהוּ בֶּן־יִמְלָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃ 9וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֲרָ֖ה מִיכָ֥יְהוּ בֶן־יִמְלָֽה׃ 10וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֡ה יֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכָ֨ל־הַנְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ 11וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥ה בֶֽן־כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֑ל וַיֹּ֨אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֹּתָֽם׃ 12וְכָל־הַנְּבִאִ֔ים נִבְּאִ֥ים כֵּ֖ן לֵאמֹ֑ר עֲלֵ֞ה רָמֹ֤ת גִּלְעָד֙ וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 13וְהַמַּלְאָ֞ךְ אֲשֶׁר־הָלַ֣ךְ ׀ לִקְרֹ֣א מִיכָ֗יְהוּ דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה־נָ֞א דִּבְרֵ֧י הַנְּבִיאִ֛ים פֶּֽה־אֶחָ֥ד ט֖וֹב אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ יְהִֽי־נָ֣א דְבָרְיךָ֗ כִּדְבַ֛ר אַחַ֥ד מֵהֶ֖ם וְדִבַּ֥רְתָּ טּֽוֹב׃ 14וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־יְהוָ֕ה כִּ֠י אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃ 15וַיָּבוֹא֮ אֶל־הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָ֨יְהוּ֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־נֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 16וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 17וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ 18וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלוֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֽוֹא־יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־רָֽע׃ 19וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־יְהוָה֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ וְכָל־צְבָ֤א הַשָּׁמַ֨יִם֙ עֹמֵ֣ד עָלָ֔יו מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃ 20וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה מִ֤י יְפַתֶּה֙ אֶת־אַחְאָ֔ב וְיַ֕עַל וְיִפֹּ֖ל בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר זֶה֙ בְּכֹ֔ה וְזֶ֥ה אֹמֵ֖ר בְּכֹֽה׃ 21וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃ 22וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֨יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃ 23וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֨ה נָתַ֤ן יְהוָה֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה וַֽיהוָ֔ה דִּבֶּ֥ר עָלֶ֖יךָ רָעָֽה׃ 24וַיִּגַּשׁ֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֔ה וַיַּכֶּ֥ה אֶת־מִיכָ֖יְהוּ עַל־הַלֶּ֑חִי וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֨ה עָבַ֧ר רֽוּחַ־יְהוָ֛ה מֵאִתִּ֖י לְדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃ 25וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֛א חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽה׃ 26וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קַ֚ח אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ אֶל־אָמֹ֣ן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ 27וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת־זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִילֻ֨הוּ לֶ֤חֶם לַ֨חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃ 28וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ אִם־שֹׁ֤וב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹֽא־דִבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בִּ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֖וּ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ 29וַיַּ֧עַל מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְיהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ 30וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֗ט הִתְחַפֵּשׂ֙ וָבֹ֣א בַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתָּ֖ה לְבַ֣שׁ בְּגָדֶ֑יךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּב֖וֹא בַּמִּלְחָמָֽה׃ 31וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּ֣ה אֶת־שָׂרֵי֩ הָרֶ֨כֶב אֲשֶׁר־ל֜וֹ שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־קָטֹ֖ן וְאֶת־גָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־אֶת־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃ 32וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ אַ֣ךְ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֻ֥רוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֖ק יְהוֹשָׁפָֽט׃ 33וַיְהִ֗י כִּרְאוֹת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב כִּֽי־לֹא־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וַיָּשׁ֖וּבוּ מֵאַחֲרָֽיו׃ 34וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֨שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הָחֳלֵֽיתִי׃ 35וַתַּעֲלֶ֤ה הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהַמֶּ֗לֶךְ הָיָ֧ה מָעֳמָ֛ד בַּמֶּרְכָּבָ֖ה נֹ֣כַח אֲרָ֑ם וַיָּ֣מָת בָּעֶ֔רֶב וַיִּ֥צֶק דַּֽם־הַמַּכָּ֖ה אֶל־חֵ֥יק הָרָֽכֶב׃ 36וַיַּעֲבֹ֤ר הָרִנָּה֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כְּבֹ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אֶל־עִיר֖וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ 37וַיָּ֣מָת הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּב֖וֹא שֹׁמְר֑וֹן וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 38וַיִּשְׁטֹ֨ף אֶת־הָרֶ֜כֶב עַ֣ל ׀ בְּרֵכַ֣ת שֹׁמְר֗וֹן וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְהַזֹּנ֖וֹת רָחָ֑צוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 39וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י אַחְאָ֜ב וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וּבֵ֤ית הַשֵּׁן֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה וְכָל־הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 40וַיִּשְׁכַּ֥ב אַחְאָ֖ב עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
41וִיהֽוֹשָׁפָט֙ בֶּן־אָסָ֔א מָלַ֖ךְ עַל־יְהוּדָ֑ה בִּשְׁנַ֣ת אַרְבַּ֔ע לְאַחְאָ֖ב מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 42יְהוֹשָׁפָ֗ט בֶּן־שְׁלֹשִׁ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ בְּמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲזוּבָ֖ה בַּת־שִׁלְחִֽי׃ 43וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ אָסָ֥א אָבִ֖יו לֹא־סָ֣ר מִמֶּ֑נּוּ לַעֲשֹׂ֥ות הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 44אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹֽא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ 45וַיַּשְׁלֵ֥ם יְהוֹשָׁפָ֖ט עִם־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 46וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹשָׁפָ֛ט וּגְבוּרָת֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה וַאֲשֶׁ֣ר נִלְחָ֑ם הֲלֹֽא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 47וְיֶ֨תֶר֙ הַקָּדֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאַ֔ר בִּימֵ֖י אָסָ֣א אָבִ֑יו בִּעֵ֖ר מִן־הָאָֽרֶץ׃ 48וּמֶ֥לֶךְ אֵ֛ין בֶּאֱד֖וֹם נִצָּ֥ב מֶֽלֶךְ׃ 49יְהוֹשָׁפָ֡ט עָשָׂר֩ אֳנִיּ֨וֹת תַּרְשִׁ֜ישׁ לָלֶ֧כֶת אוֹפִ֛ירָה לַזָּהָ֖ב וְלֹ֣א הָלָ֑ךְ כִּֽי־נִשְׁבְּרֻ֥ה אֳנִיּ֖וֹת בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃ 50אָ֠ז אָמַ֞ר אֲחַזְיָ֤הוּ בֶן־אַחְאָב֙ אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵלְכ֧וּ עֲבָדַ֛י עִם־עֲבָדֶ֖יךָ בָּאֳנִיּ֑וֹת וְלֹ֥א אָבָ֖ה יְהוֹשָׁפָֽט׃ 51וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ ס
52אֲחַזְיָ֣הוּ בֶן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁבַ֣ע עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃ 53וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֤רֶךְ אָבִיו֙ וּבְדֶ֣רֶךְ אִמּ֔וֹ וּבְדֶ֨רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 54וַֽיַּעֲבֹד֙ אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיַּכְעֵ֗ס אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃

2KI – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK:
2 Bâm
2 BÂMI
ECITABU CA KABIRHI C’ABÂMI
ECITABU CA KABIRHI C’ABÂMI Melakhim מלכים
1
2 ABÂMI
Omulêbi Eliya
1 Mowabu anacigomera Israheli erhi Ahâbu aba amafa. 2 Akhaziyasi ahona oku idirisha lyali liyûbake bunya lushangi, oku nyumpa yâge e Samâriya alemala bwenêne. Arhuma entumwa anacizibwîra erhi: «Mugende mujindokeza Baal-Zebub, Nyamuzinda w’obwîhambi w’Ekronib erhi nankacintumwa eyi ndwâla». 3 Ci konene malahika wa Nyakasane anacibwîra Eliya w’e Tishibiti erhi: Kanya washimânana mweshi na entumwa z’omwâmi w’e Samâriya, ozibwîre ntyâla erhi: Kanta Nyamuzinda ociba omu Israheli obomukòla mwagend’idôsa Baal-Zebub Nyamuzinda w’obwîhambi w’Ekroni? 4 Co cirhumire Nyakasane aderha ntyâla: «Eyôla ncingo washoneragako orhayibungulukekwo, okunali wafa». Eliya anacigenda.
5 Entumwa zashubiyisha zihindarmusire zajà emunda mwâmi Akhaziyasi ali, anacizidôsa erhi: «Okûla kugaluka kwinyu kuli kuderha kurhi?». 6 Banacimushuza mpu: «Omuntu amarhushîmâna omu njira amarhubwîra erhi: Mugaluke mushubire emunda mwâmi wamurhumaga ali mujimubwîra erhi: Nyakasane adesire ntyâla: Ka omu Israheli murhaciba Nyamuzinda obwôla okola wâge ndidôsa Baal-Zebub w’Ekroni?». 7 Mwâmi anacibadôsa erhi oyôla muntu wamushimânaga anamubwîra ebyôla binwa kurhi anali ashushire? 8 Banacimushuza mpu oyôla muntu anali ayambîrhe ecishuli c’amôya erhi ashwekire na omukaba ecibunu». Okubundi anaciderha erhi: «Ali Eliya w’e Tishibiti»
9 Anacirhuma emunda ali omurhambo w’abantu makumi arhânu haguma n’abantu bâge mpu bajè emunda Eliya alamire oku ntondo mpu bagendimu bwîra mpu: «Wâni muntu wa Nyamuzinda, mwâmi adesire mpu oyandagale»! 10 Eliya anacishuza olya warhambulaga omurhwe gwa bantu makumi arhânu erhi: «Akaba ndi muntu wa Nyamuzinda, omuliro gurhangibunguluka emalunga gukumalire n’omurhwe gwâwe gwa bantu makumi arhânu». Omuliro gwanacibunguluka e malunga gwanacimalîra balya bantu, omurhambo n’engabo yâge. 11 Mwâmi arhuma owundi warhambulaga makumi arhânu n’engabo yâge, naye anacija emunda Eliya ali anacimubwîra erhi: «We muntu wa Nyamuzinda, mwâmi adesire mpu: Oyandagale duba»! 12 Eliya anacishuza erhi: «Akaba ndi muntu wa Nyamuzinda omuliro gurhangibunguluka e malunga gukumalire we n’engabo yâwe»! Omuliro gwanacibunguluka e malunga gwanacimalîra olya muntu bôshi na balya bantu bâge makumi arhânu. 13 Kandi mwâmi anacirhuma owundi murhambo wa bantu makumi arhânu bôshi n’engabo yâge. Olya murhambo wa kasharhu anacisôka na erhi ahika afukama embere za Eliya anacimubwirha erhi: Muntu wa Nyamuzinda! Mâshi akalamo kani na akalamo ka abâla bantu bani okalange! 14 Kali omuliro gwahonyire emalunga gwamalîra abarhambo bombi na engabo yâbo; lero akalamo kani karhone omu masù gâwe.» 15 Malahika wa Nyakasane anacibwîra Eliya erhi: «Obunguluke mweshi naye orhamuyôbohaga. Eliya anacibunguluka lero bôshi naye anacija emunda mwâmi ali. 16 Amubwîra, erhi: «Nyakasane adesire ntyâla: Ebwa kubà warhumire entumwa emwa Baal-Zebub w’Ekroni – nka kulya omu Israheli murhaba Nyamuzinda wankadosize, co cirhumire okwôla ncingo washoneraga orhakubunguluke, ci okunali wafa»!
17 Akhaziyasi anacifa nk’oku Eliya anaderhaga akanwa ka Nyakasane, omu lumuna Yoramu – bulya arhali agwêrhe murhabana – anaciyîma ahâli hâge, omu mwâka gwa kabiri kurhenga Yoramu mwene Yozafati ali mwâmi e Yuda. 18 Ebisigîre oku bijiro bya Akhaziyasi, oku ajiraga, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’abâmi b’omu Israheli?

BHS 2 Kings 1
1וַיִּפְשַׁ֤ע מוֹאָב֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֖י מ֥וֹת אַחְאָֽב׃ 2וַיִּפֹּ֨ל אֲחַזְיָ֜ה בְּעַ֣ד הַשְּׂבָכָ֗ה בַּעֲלִיָּת֛וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּשֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֑חַל וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ לְכ֣וּ דִרְשׁ֗וּ בְּבַ֤עַל זְבוּב֙ אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֔וֹן אִם־אֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ ס
3וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה דִּבֶּר֙ אֶל־אֵלִיָּ֣ה הַתִּשְׁבִּ֔י ק֣וּם עֲלֵ֔ה לִקְרַ֖את מַלְאֲכֵ֣י מֶֽלֶךְ־שֹׁמְר֑וֹן וְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּם֙ הֹֽלְכִ֔ים לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֥י עֶקְרֽוֹן׃ 4וְלָכֵן֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַיֵּ֖לֶךְ אֵלִיָּֽה׃ 5וַיָּשׁ֥וּבוּ הַמַּלְאָכִ֖ים אֵלָ֑יו וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מַה־זֶּ֥ה שַׁבְתֶּֽם׃ 6וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֮ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֮ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן לָ֠כֵן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּֽי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ 7וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מֶ֚ה מִשְׁפַּ֣ט הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר עָלָ֖ה לִקְרַאתְכֶ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 8וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו אִ֚ישׁ בַּ֣עַל שֵׂעָ֔ר וְאֵז֥וֹר ע֖וֹר אָז֣וּר בְּמָתְנָ֑יו וַיֹּאמַ֕ר אֵלִיָּ֥ה הַתִּשְׁבִּ֖י הֽוּא׃ 9וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֣עַל אֵלָ֗יו וְהִנֵּה֙ יֹשֵׁב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֥לֶךְ דִּבֶּ֖ר רֵֽדָה׃ 10וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃ 11וַיָּ֜שָׁב וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים אַחֵ֖ר וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֨עַן֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים כֹּֽה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ מְהֵרָ֥ה רֵֽדָה׃ 12וַיַּ֣עַן אֵלִיָּה֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶם֒ אִם־אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃ 13וַיָּ֗שָׁב וַיִּשְׁלַ֛ח שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים שְׁלִשִׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֡עַל וַיָּבֹא֩ שַׂר־הַחֲמִשִּׁ֨ים הַשְּׁלִישִׁ֜י וַיִּכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֣יו ׀ לְנֶ֣גֶד אֵלִיָּ֗הוּ וַיִּתְחַנֵּ֤ן אֵלָיו֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים תִּֽיקַר־נָ֣א נַפְשִׁ֗י וְנֶ֨פֶשׁ עֲבָדֶ֥יךָֽ אֵ֛לֶּה חֲמִשִּׁ֖ים בְּעֵינֶֽיךָ׃ 14הִ֠נֵּה יָ֤רְדָה אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַ֠תֹּאכַל אֶת־שְׁנֵ֞י שָׂרֵ֧י הַחֲמִשִּׁ֛ים הָרִאשֹׁנִ֖ים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶ֑ם וְעַתָּ֕ה תִּיקַ֥ר נַפְשִׁ֖י בְּעֵינֶֽיךָ׃ ס
15וַיְדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ רֵ֣ד אוֹת֔וֹ אַל־תִּירָ֖א מִפָּנָ֑יו וַיָּ֛קָם וַיֵּ֥רֶד אוֹת֖וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ 16וַיְדַבֵּ֨ר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֮ לִדְרֹשׁ֮ בְּבַ֣עַל זְבוּב֮ אֱלֹהֵ֣י עֶקְרוֹן֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִדְרֹ֖שׁ בִּדְבָר֑וֹ לָ֠כֵן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּֽי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ 17וַיָּ֜מָת כִּדְבַ֥ר יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלִיָּ֗הוּ וַיִּמְלֹ֤ךְ יְהוֹרָם֙ תַּחְתָּ֔יו פ
בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לִיהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כִּ֛י לֹֽא־הָ֥יָה ל֖וֹ בֵּֽן׃ 18וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אֲחַזְיָ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

2
VI. Amango ga Elisha’
Eliya ahêkwa omu malunga. Elisha’ aja ahâli hâge
1 Erhi Nyakasane asôkana Eliya omu mpûsi ya kalemêra, agôla mango Eliya ali omu njira y’okujà e Gilgali bôshi na Elisha’c. 2 Eliya anacibwîra Elisha’, erhi: «Obêre ahâla kwo nkuhunyire, bulya Nyakasane antumire cingana e Beteli». Elisha anacishuza erhi: «Alame Nyakasane, gulame n’omûka gwâwe! ntakuleke»! Banaciyandagalira e Beteli. 3 Abalêbi babaga aha Betelid banacibwîra Elisha’ mpu: «Ka omanyirire oku ene Nyakasane agendana nawi nyu akugezaye ah’irhwe?» Anacishuza erhi: «Nâni nkumanyire ci muhulike!». 4 Eliya anacibwîra Elisha’ erhi: «Obêre ahâla kwo nkuhunyire, bulya Nyakasa ne antumire e Yeriko». Anacishuza erhi: «Alame Nyakasane, gulame n’omûka gwâwe ntakuleke! «Banacihika e Yeriko». 5 Abalêbi bali aha Yeriko banacijà emunda Elisha ali banacimubwîra mpu: «Ka omanyire oku ene Nyamubâho agendana nawinyu akugezeye aha irhwe»? Anacishuza erhi: «Nkumanyire nâni ci muhulike»! 6 Eliya anacimubwîra erhi: «Obêre aha kwo nkuhunyire bulya Nyakasane antumire oku Yordani. «Anacimushuza erhi: Alame Nyaksane, gulame n’omûka gwâwe! ntakuleke»; banacigenda oku banali babiri.
7 Balêbi makumi arhânu bacinyabuguma, banaciyisha bayimanga kulî buzira kubayegêra; nabo oku bali babiri bayimanga eburhambi bwa Yordani. 8 Okubundi Eliya ayanka ecishûli câge acibungabunga, acirhimba oku mîshi, amîshi ganacicîgabamwo bihimbi bibiri, idako n’enyanya, bombi banaciyikira burhajoma. 9 Erhi babà bamayikira Eliya anacibwîra Elisha’ erhi: «Hûna ngasi ecikukwânîne okujira kuli we, oku ntacikunyagwa». Elisha’ anacishuza erhi: «Mbone ecihimbi ca kabiri c’omûka gwâwe»! 10 Eliya anacimushuza erhi: «Wamahûna akantu kazibu. Okayishinangira hano banyehukana embere zâwe, wanabona okwôla, n’akaba arhali ntyo, kwo kuderha oku nanga». 11 Banacijà balambagira banashambâla, caligumiza babona engâlè y’omuliro n’enfarasi z’omuliro: zababerûla ngasi muguma olwâge lunda, Eliya anacihêkwa emalunga omu karhi k’empûsi ya kalemêra. 12 Elisha’ abona ebyo byôshi ahamagala erhi: «Larha! Larha! Ngâle y’Israheli n’abasirika bayo!». Ahôla azimêra a rhacimushishaga omu isù. Anaciyanka emyambalo yâge anaciyisharhangula mwo mpande ibiri. 13 Anacilengeza ecishuli ca Eliya erhi ànacilesirage. Okubundi ahika oku burhambi bwa Yordani; abwârhala oku cikunguzo.
14 Ayanka cirya cishuli Eliya àsigaga, acishûrha oku mîshi anaciderha erhi: «Mâshi ngahi Nyakasane Nyamuzinda wa Eliya ali?» Anacishûrha oku mîshi, nago gacigabamwo kabiri gajà olunda n’olundi, Elisha’ ayikira. 15 Abalêbi bamulangira, banaciderha mpu: «Omûka gwa Eliya gukola guli kuli Elisha’». Bakanya bajà emunda ali; bafukama bayunamiriza embere zâge. Banacimu ‘ bwîra mpu: 16 «Lolà oku omu barhumisi bâwe muli bantu makumi arhânu ba burhwâli, obarhume bagendilonza nawinyu. Ankaba ene omûka gwa Nyakasane gubà gwamamuyêhûkana, gwajirimukweba kuli ntondo nguma, nîsi erhi omu kabanda». Anacibashuza erhi: «Murharhumaga yo ndi». 17 Ci bamushimbulula bamusêza bwenêne, anacibabwîra erhi: «Rhumagiyo». Banacirhuma bantu makumi arhânu bajà bafukula Eliya, nsiku isharhu zôshi buzira kumubona. 18 Erhi bagaluka emunda Elisha’ ali, bulya agôla mango gôshi erhi anali aha Yeriko anacibabwîra erhi: «Ka ntali erhi namubwizire nti murhagendaga»?
Ehisômerîne bibiri bya Elisha’
19 Abantu b’omu lugo banacibwîra Elisha’ mpu: «Olu lugo luli ahâli hinjà nk’oku nahamwirhu anabwîne; ci konene amîshie gaba mabî na ecihugo cilibuzibwe n’okumoma». 20 Anacibabwîra erhi: «Nderheragi embehe mpyâhya, muhirekwo omunyu». Banaciyisha bamudwirhireyo. 21 Anacija aha nshôko y’amîshi, anacikwebamwo gulya munyu, anaciderha erhi: «Nyakasane adesire ntyâla: «Ofumye agâla mîshi irhondomurhacirhengaga oli olufu oli n’okumo ma». 22 Galya mîshi ganacifuma erya ndwâla kuhika na buno nka kulya Elisha’ anaderhaga. 23 Anacirhenga eyôla munda asôkera e Beteli; ago mango ali omu njira asôka, abanarhabana banacirhenga omu lugo barhondêra bamushekera; baka derha mpu: «Sôka luhala, sôka luhala!» 24 Ayêrekera emunda bali abalola abahehêrera okw’izîno lya Nyakasanef. Lero nsimba ibiri zarhenga omu muzirhu zashanshanyula makumi ani na babiri muli balya banarhabana. 25 Kurhenga ahôla ayinamukira oku ntondo ya Karmeli, anacirhengakwo aja e Samâriya.
BHS 2 Kings 2
1וַיְהִ֗י בְּהַעֲל֤וֹת יְהוָה֙ אֶת־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָ֑יִם וַיֵּ֧לֶךְ אֵלִיָּ֛הוּ וֶאֱלִישָׁ֖ע מִן־הַגִּלְגָּֽל׃ 2וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ אֶל־אֱלִישָׁ֜ע שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י יְהוָה֙ שְׁלָחַ֣נִי עַד־בֵּֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע חַי־יְהוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּרְד֖וּ בֵּֽית־אֵֽל׃ 3וַיֵּצְא֨וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בֵּֽית־אֵל֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם יְהוָ֛ה לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃ 4וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֵלִיָּ֜הוּ אֱלִישָׁ֣ע ׀ שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י יְהוָה֙ שְׁלָחַ֣נִי יְרִיח֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיָּבֹ֖אוּ יְרִיחֽוֹ׃ 5וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם יְהוָ֛ה לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃ 6וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֵלִיָּ֜הוּ שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י יְהוָה֙ שְׁלָחַ֣נִי הַיַּרְדֵּ֔נָה וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּלְכ֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 7וַחֲמִשִּׁ֨ים אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֤י הַנְּבִיאִים֙ הָֽלְכ֔וּ וַיַּעַמְד֥וּ מִנֶּ֖גֶד מֵרָח֑וֹק וּשְׁנֵיהֶ֖ם עָמְד֥וּ עַל־הַיַּרְדֵּֽן׃ 8וַיִּקַּח֩ אֵלִיָּ֨הוּ אֶת־אַדַּרְתּ֤וֹ וַיִּגְלֹם֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֵּחָצ֖וּ הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וַיַּעַבְר֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בֶּחָרָבָֽה׃ 9וַיְהִ֣י כְעָבְרָ֗ם וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ אָמַ֤ר אֶל־אֱלִישָׁע֙ שְׁאַל֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ בְּטֶ֖רֶם אֶלָּקַ֣ח מֵעִמָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע וִֽיהִי־נָ֛א פִּֽי־שְׁנַ֥יִם בְּרוּחֲךָ֖ אֵלָֽי׃ 10וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִֽי־לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִהְיֶֽה׃ 11וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֨עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם׃ 12וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י ׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃ 13וַיָּ֨רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָפְלָ֖ה מֵעָלָ֑יו וַיָּ֥שָׁב וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃ 14וַיִּקַּח֩ אֶת־אַדֶּ֨רֶת אֵלִיָּ֜הוּ אֲשֶׁר־נָפְלָ֤ה מֵֽעָלָיו֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֹּאמַ֕ר אַיֵּ֕ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֵלִיָּ֑הוּ אַף־ה֣וּא ׀ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֗יִם וַיֵּֽחָצוּ֙ הֵ֣נָּה וָהֵ֔נָּה וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֱלִישָֽׁע׃ 15וַיִּרְאֻ֨הוּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֤ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֨אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ 16וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵֽי־חַ֗יִל יֵ֣לְכוּ נָא֮ וִיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וַיַּשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת הַגֵּיאָ֑וֹת וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃ 17וַיִּפְצְרוּ־ב֥וֹ עַד־בֹּ֖שׁ וַיֹּ֣אמֶר שְׁלָ֑חוּ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ חֲמִשִּׁ֣ים אִ֔ישׁ וַיְבַקְשׁ֥וּ שְׁלֹשָֽׁה־יָמִ֖ים וְלֹ֥א מְצָאֻֽהוּ׃ 18וַיָּשֻׁ֣בוּ אֵלָ֔יו וְה֖וּא יֹשֵׁ֣ב בִּירִיח֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם הֲלֽוֹא־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם אַל־תֵּלֵֽכוּ׃ 19וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע הִנֵּה־נָ֞א מוֹשַׁ֤ב הָעִיר֙ ט֔וֹב כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י רֹאֶ֑ה וְהַמַּ֥יִם רָעִ֖ים וְהָאָ֥רֶץ מְשַׁכָּֽלֶת׃ 20וַיֹּ֗אמֶר קְחוּ־לִי֙ צְלֹחִ֣ית חֲדָשָׁ֔ה וְשִׂ֥ימוּ שָׁ֖ם מֶ֑לַח וַיִּקְח֖וּ אֵלָֽיו׃ 21וַיֵּצֵא֙ אֶל־מוֹצָ֣א הַמַּ֔יִם וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֖ם מֶ֑לַח וַיֹּ֜אמֶר כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רִפִּ֨אתִי֙ לַמַּ֣יִם הָאֵ֔לֶּה לֹֽא־יִהְיֶ֥ה מִשָּׁ֛ם ע֖וֹד מָ֥וֶת וּמְשַׁכָּֽלֶת׃ 22וַיֵּרָפ֣וּ הַמַּ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּדְבַ֥ר אֱלִישָׁ֖ע אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ פ
23וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וְה֣וּא ׀ עֹלֶ֣ה בַדֶּ֗רֶךְ וּנְעָרִ֤ים קְטַנִּים֙ יָצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר וַיִּתְקַלְּסוּ־בוֹ֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ עֲלֵ֥ה קֵרֵ֖חַ עֲלֵ֥ה קֵרֵֽחַ׃ 24וַיִּ֤פֶן אַֽחֲרָיו֙ וַיִּרְאֵ֔ם וַֽיְקַלְלֵ֖ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתֵּצֶ֨אנָה שְׁתַּ֤יִם דֻּבִּים֙ מִן־הַיַּ֔עַר וַתְּבַקַּ֣עְנָה מֵהֶ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנֵ֖י יְלָדִֽים׃ 25וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וּמִשָּׁ֖ם שָׁ֥ב שֹׁמְרֽוֹן׃ פ

3
Yoramu mwâmi w’Israheli (852-841)
1 Yoramu mugala wa Ahâbu aba mwâmi w’Israheli aha Samâriya erhi Yozafati ageza myâka ikumi ali mwâmi w’e Yuda; ayusize myâka ikumi n’ibiri ali mwâmi. 2 Ajira ebigalugalu embere za Nyakasane ci konene arhali ak’îshe na nina, bulya ashabire omunara îshe ali ayûbakire Baali. 3 Ci konene naye ashaya muli birya byâha Yerobwâmi mwene Nebati ahebagamwo Israheli arhanabirhengagamwo. Israheli na Yuda bacîhindulira Mowabu 4 Mesha mwâmi w’e Mowabu ali agwêrhe amasò gâge anakazâgihongera mwâmi w’Israheli empongo ya bâna-buzi bihumbi igana na ngandabuzi bihumbi igana zirya z’ebishamvu. 5 Erhi Ahâbu afa olya mwâmi w’e Mowabu agomera omwâmi w’Israheli. 6 Mwâmi Yorami anacirhenga e Samâriya, alalûla engabo yâge y’Israheli. 7 Okubundi akanya, anacirhumiza emunda Yozafati ali mpu bâge ndimubwîra erhi: Omwâmi w’e Mowabu anagomire, ka wayisha rhugendi lwîsa Mowabu rhwembi? Yozafati mwâmi w’e Yuda anacishuza erhi: Nyîshire onkolese nk’oku wankanacikolêsa wênene, n’olubaga lwâni nk’oku wa nkakolêsa olubaga lwâwe, enfarasi zâni nka enfarasi zâwe». 8 Anacimudôsa erhi: «Njira ehi rhwayinamukamwo?» Anacishuza erhi: Omu njira eri omw’iru ngu ly’Edomu. 9 Omwâmi w’Israheli, omwâmi w’e Yuda n’omwâmi w’e Edomu, balîkûla. Erhi bajira nsiku nda bajà barhandanya omw’irûngu, amîshi gabulikana oku kunywesa engabo n’ebintu byali bibakulikire. 10 Okubundi mwâmi w’Israheli anaciderha erhi: Mâshi yaga wee! Kali Nyakasane anahamagirage abâla bâmi oku banali basharhu mpu agendibahira omu maboko ga Mowabu? 11 Ci mwâmi w’e Yuda adôsa erhi: «Ka ntà mulêbi wa Nyakasane wankahasha oku rhudôkeza Nyakasane»? Muntu muguma omu barhumisi b’omwâmi w’Israheli anacishuza aderha erhi: Eno munda eba Elisha’ mwene Shafati ye wakazâgidubulira amîshi omu nfune za Eliya». 12 Yozafati anaciderha erhi: «Kanwa ka Nyakasane kali muli ye». Omwâmi w’Israheli Yozafati, omwâmi w’e Yuda n’ omwâmi w’Edomu, banaciyandagala bajà emunda ali. 13 Elisha’ anacibwîra mwâmi w’Israheli erhi: «Bici kuli nie na nâwe? Kanya ojè emw’abalêbi ba sho n’aba nyoko». Mwâmi w’Israheli anacishuza erhi: «Nanga bulya Nyakasane anahamagire abâla bâmi basharhu mpu abahâne emwa Mowabu», 14 Elisha’ anacishuza erhi: «Alame Nyakasane oyu nyimangire embere zâge! Nka ntali mbabalire Yozafati, mwâmi w’e Yuda, ntankakushibirire ntankanakulozirekwo. 15 «Ci nderheraga buno omuzihi w’olulanga». Na, erhi oyôla muzihi aba akola adwîrhe aziha, okuboko kwa Nyakasane kwamujàkwo 16 anaciderha erhi: «Nyakasane amaderha ntya: Muhumbe emînamîna mwa cino cidekêra». 17 Bulya kwo Nyamuzinda adesire ntyâla: Murhabone empûsi murhabone n’enkuba, ci konene omu bululi bw’ecîra cidekêra mwayunjula mîshi. mwakazinywa mwenene n’engabo yinyu n’ebintu binyu. 18 Ci konene ebyo biciri bisungunu omu masù ga Nyakasane, oku lw’ene amuhà Mowabu mumugwarhe omu maboko ginyu. 19 Muhongole ebishagala bizibu n’omu ngasi lugomuku ndule ngasi mirhi enali ya bunguke, mufunike ngasi iriba ly’amîshi musherêze ngasi mashwa minjà omu kuhiramwo amabuye». 20 Lero, sêzi gala mango banahâna enterekêro, babona amîshi gayisha gahulula garhenga olunda lw’e Edomu, ecihugo canaciyunjula mîshi. 21 Ci kone erhi Mowabu ayumva oku abâmi bayishire okumurhera, balya bôshi banalikola bahashire okulwa amatumu bashûbûzibwa, bagenditwa icumbi oku lubibi. 22 Banacizûka lubungubungu, n’erhi izûba lishoshoka erya ngabo ya Mowabu yabona amîshi gôshi gakola gashusha omukò. 23 Banaciderha mpu: «Mukò ogûla! mpu balya bâmi bamaline, bayirhine bonene na bone, Mowabu kanya buno ogendihâha». 24 Banaciyisha balibirhire ebwa cihando ca bene Israheli, bene Israheli ba shagamuka bahima okurhasagiboneka, bene Mowabu bakûla omulindi ba bayaka. Bayisha bayegera banajà bahima bene Mowabu. 25 Bashaba ebishagala n’omu mashwa minjà ngasi muguma akabandamwo ibuye kuhika bagafûnika, bafuka amaliba gôshi g’amîshi, bahongola emirhi y’amalehe yôshi ciru harhasigalaga agarhali mabuye gonene kurhenga aha Kiri-Harasheti, ababanda amabuye, bali erhi baluzongolosire banalurhindibuzize. 26 Omwâmi w’e Mowa bu erhi abona oku amahimwa omu ntambala ayanka bantu magana gali nda, bantu bikubagirwa omu ngabo yâge bôshi bayomwire engôrho zâbo, balonza okuciha enjira olunda omwâmi we Edomu ali ci bayabirwa. 27 Anaciyanka omugala yo yali nfula, ye wankayîmire omu byâge, amuniga akola amu rherekêra kulya lukûta. Bene Israheli erhi babona kulya bashologorhwa, bamuleka bacishubirira omu cihugo câbo.
BHS 2 Kings 3
1וִיהוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה׃ 2וַיַּעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֨סַר֙ אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ 3רַ֠ק בְּחַטֹּ֞אות יָרָבְעָ֧ם בֶּֽן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבֵ֑ק לֹא־סָ֖ר מִמֶּֽנָּה׃ ס
4וּמֵישַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֖ב הָיָ֣ה נֹקֵ֑ד וְהֵשִׁ֤יב לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאָה־אֶ֣לֶף כָּרִ֔ים וּמֵ֥אָה אֶ֖לֶף אֵילִ֥ים צָֽמֶר׃ 5וַיְהִ֖י כְּמ֣וֹת אַחְאָ֑ב וַיִּפְשַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֖ב בְּמֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיֵּ֡לֶךְ וַיִּשְׁלַח֩ אֶל־יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה לֵאמֹ֗ר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י אֶל־מוֹאָ֖ב לַמִּלְחָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶעֱלֶ֔ה כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃ 8וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ נַעֲלֶ֑ה וַיֹּ֕אמֶר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר אֱדֽוֹם׃ 9וַיֵּלֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶך־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃ 10וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲהָ֕הּ כִּֽי־קָרָ֣א יְהוָ֗ה לִשְׁלֹשֶׁ֨ת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃ 11וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשָׁפָ֗ט הַאֵ֨ין פֹּ֤ה נָבִיא֙ לַֽיהוָ֔ה וְנִדְרְשָׁ֥ה אֶת־יְהוָ֖ה מֵאוֹת֑וֹ וַ֠יַּעַן אֶחָ֞ד מֵעַבְדֵ֤י מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן־שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר־יָ֥צַק מַ֖יִם עַל־יְדֵ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃ 12וַיֹּ֨אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֜ע אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ לֵ֚ךְ אֶל־נְבִיאֵ֣י אָבִ֔יךָ וְאֶל־נְבִיאֵ֖י אִמֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַ֗ל כִּֽי־קָרָ֤א יְהוָה֙ לִשְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃ 14וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֗ע חַי־יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו כִּ֗י לוּלֵ֛י פְּנֵ֛י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֲנִ֣י נֹשֵׂ֑א אִם־אַבִּ֥יט אֵלֶ֖יךָ וְאִם־אֶרְאֶֽךָּ׃ 15וְעַתָּ֖ה קְחוּ־לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־יְהוָֽה׃ 16וַיֹּ֕אמֶר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה עָשֹׂ֛ה הַנַּ֥חַל הַזֶּ֖ה גֵּבִ֥ים ׀ גֵּבִֽים׃ 17כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה לֹֽא־תִרְא֥וּ ר֨וּחַ֙ וְלֹֽא־תִרְא֣וּ גֶ֔שֶׁם וְהַנַּ֥חַל הַה֖וּא יִמָּ֣לֵא מָ֑יִם וּשְׁתִיתֶ֛ם אַתֶּ֥ם וּמִקְנֵיכֶ֖ם וּֽבְהֶמְתְּכֶֽם׃ 18וְנָקַ֥ל זֹ֖את בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְנָתַ֥ן אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶֽם׃ 19וְהִכִּיתֶ֞ם כָּל־עִ֤יר מִבְצָר֙ וְכָל־עִ֣יר מִבְח֔וֹר וְכָל־עֵ֥ץ טוֹב֙ תַּפִּ֔ילוּ וְכָל־מַעְיְנֵי־מַ֖יִם תִּסְתֹּ֑מוּ וְכֹל֙ הַחֶלְקָ֣ה הַטּוֹבָ֔ה תַּכְאִ֖בוּ בָּאֲבָנִֽים׃ 20וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ כַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֔ה וְהִנֵּה־מַ֥יִם בָּאִ֖ים מִדֶּ֣רֶךְ אֱד֑וֹם וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־הַמָּֽיִם׃ 21וְכָל־מוֹאָב֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־עָל֥וּ הַמְּלָכִ֖ים לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּצָּעֲק֗וּ מִכֹּ֨ל חֹגֵ֤ר חֲגֹרָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיַּעַמְד֖וּ עַֽל־הַגְּבֽוּל׃ 22וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהַשֶּׁ֖מֶשׁ זָרְחָ֣ה עַל־הַמָּ֑יִם וַיִּרְא֨וּ מוֹאָ֥ב מִנֶּ֛גֶד אֶת־הַמַּ֖יִם אֲדֻמִּ֥ים כַּדָּֽם׃ 23וַיֹּֽאמְרוּ֙ דָּ֣ם זֶ֔ה הָחֳרֵ֤ב נֶֽחֶרְבוּ֙ הַמְּלָכִ֔ים וַיַּכּ֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וְעַתָּ֥ה לַשָּׁלָ֖ל מוֹאָֽב׃ 24וַיָּבֹאוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וַיַּבּוּ־בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃ 25וְהֶעָרִ֣ים יַהֲרֹ֡סוּ וְכָל־חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָה יַשְׁלִ֨יכוּ אִישׁ־אַבְנ֜וֹ וּמִלְא֗וּהָ וְכָל־מַעְיַן־מַ֤יִם יִסְתֹּ֨מוּ֙ וְכָל־עֵֽץ־ט֣וֹב יַפִּ֔ילוּ עַד־הִשְׁאִ֧יר אֲבָנֶ֛יהָ בַּקִּ֖יר חֲרָ֑שֶׂת וַיָּסֹ֥בּוּ הַקַּלָּעִ֖ים וַיַּכּֽוּהָ׃ 26וַיַּרְא֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב כִּֽי־חָזַ֥ק מִמֶּ֖נּוּ הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקַּ֣ח א֠וֹתוֹ שְׁבַע־מֵא֨וֹת אִ֜ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֗רֶב לְהַבְקִ֛יעַ אֶל־מֶ֥לֶךְ אֱד֖וֹם וְלֹ֥א יָכֹֽלוּ׃ 27וַיִּקַּח֩ אֶת־בְּנ֨וֹ הַבְּכ֜וֹר אֲשֶׁר־יִמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֗יו וַיַּעֲלֵ֤הוּ עֹלָה֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה וַיְהִ֥י קֶצֶף־גָּד֖וֹל עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּסְעוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו וַיָּשֻׁ֖בוּ לָאָֽרֶץ׃ פ
4
Amavurha g’omukana
1 Mukazi muguma wa mwene wâbo abalêbi, anaciyakûza Elisha’ anacimubwîra erhi: «Omurhumisi wâwe ibanie àfîre, orhanahabiri oku ali muntu orhînya Nyakasane, ci konene owalimubisize ebirugu anayîshire arhôla abâna bâni bombi amabahêka bujà». 2 Elisha’ anacimudôsa erhi: «Kurhigi nankahashikujirira? Ombwîre bici ogwêrhe omu mwâwe»? Nyamukazi anacishuza erhi: «Mwambalikazi wâwe arhagwêrhi kantu aha nyuma ly’amavurha nkazicishîga». 3 Elisha’ anacimubwîra erhi: «Okanye ojè wahûna abandi oku bulungu bwâwe bôshi orhulugu rbulya rhurhalimwo cici olerhe mwandu. 4 Hano ohika eka onaje omu mwâwe n’abâna bâwe, wanayigala olumvi; kandi wanarhondêra okudubulira kwa galya mavurha gâwe omu ngasi kalugu, n’akankayunjula wanakahira eburhambi». 5 Nyamukazi anacikanya anacija omu mwâge n’abâna bâge, anaciyigala olumvi, bakazimuhêreza ngasi kalugu naye anabulagiramwo. 6 Erhi rbulya rhulugu rhoshi rhuba rhwamayunjula, anacibwîra omugala erhi: «Ompage akandi». Naye anacimushuza erhi; «Ntâko kacihali». 7 Nyamukazi akanya agendibwîra olya muntu wa Nyamuzinda, naye anacimubwîra erhi: «Okanyagye ojiguza agôla mavurha olyulemwo omwenda gwâwe, kandi we n’abâna bâwe wanalama n’agasigire.»
Elisha’ afûla mugala w’omu-Sunamiti
8 Lusiku luguma Elisha’ anacigera e Shunemi, eyôla munda yàbâga omukazi w’omuhirhi, nyamukazi anacimusêza mpu ajirya aha mwâge; na ngasi mango erhi acigeraga anajiliraho. 9 Nyamukazi anacibwîra ibà erhi: «Nabwîne oku oyûla muntu okaziyôrha agera hano aba muntu wa Nyamuzinda. 10 Ojire rhumuyûbakire iruli rhuhiremwo encingo, amêza, entebe n’itara na ntyo anahashikagwishiramwo amango amaja hano mwîrhu». 11 Lusiku luguma Elisha’ anayisha, anacisôkera omu iruli lyâge anacigwishiramwo. 12 Okubundi anacibwîra omwambali Gehazi erhi: «Ompamagalire oyôla mukazi w’omusunamiti». Gehazi anacimuhamagala, naye nyamukazi anaciyisha emunda ali. 13 Elisha’ anacibwîra Gehazi erhi: omubwîrage ntyâla: erhi, «Ala oku wàrhujirîre aminja nk’oku onahashire kôshi, kurhi obwîne rhwankakujirira? Ka rhugend’ikusengerera emunda mwâmi ali nîsi erhi emw’omukulu w’abasirika»? Nyamukazi anacishuza erhi: «Niono ncibêrire haguma na bene wîrhu». 14 Elisha’ anaderha erhi kurhi rwankamujirira wâni! Gehazi anacishuza erhi: Ci arhajira mwanarhabana n’ibà oyûla okola mushosi. 15 Elisha’ aderha, erhi: «Hamagala ye.» Omwambali anacimuhamagala; naye nyamukazi anaciyisha ayîmanga aha muhango. 16 Elisha’ anacimubwîra erhi: «Mwâka irhondo nka buno erhi obagalire omwânarhabana». Nyamukazi anacishuza erhi: «Nanga mâshi yâgirwa we muntu wa Nyamuzinda orhantebe, orhashundule mwambalikazi wâwe». 17 Nyamukazi anacirhôla izîmi, anaciburha omwânarhabana omu mwâka gwakulikiraga galya mango gonene Elisha’ anamulaganyagya.
18 Olya mwâna anacikula. Lusiku luguma akanya ashimâna îshe emunda bakazâgisârûla emburho. 19 Anacibwîra îshe erhi: «Namafa n’irhwe, namafa n’irhwe!» Îshe anacibwîra omwambali erhi: «Hekaye emunda nina ali». 20 Olya murhumisi anaciyanka olya mwâna anacimuhêka emunda nina ali, nina anacimubagalira kuhika gala mango izûba lija omu nkuba karhî, okubundi arhengamwo omûka. 21 Nyamukazi anacisôka ajimugwishiza kw’erya ncingo y’omuntu wa Nyakasane, anacimuyigalira mulya anahuluka. 22 Anaciyakûza ibà anaciderha erhi: «Mâshi nkuhunyire ontumire muntu muguma muli abâla barhumisi, anderhere na ndogomi nguma, nalibirhira dubaduba emunda omuntu wa Nyamuzinda ali mbuligaluka». 23 Ibà anacimushuza erhi carhuma wajà emunda ali ene? «Garhali mango ga mwêzi muhyâhya nîsi erhi olwa sabato». Nyamukazi anacishuza erhi: Murhûla! 24 Erhi babà bamashumika erya ndogomi, nyamukazi anacibwîra omwambali erhi: «Okanye olibirhe, orhananyimanzagya oku niene ntacikubwirakwo». 25 Akanya aja emunda omuntu wa Nyamuzinda ali oku ntondo ya Karmeli.
Olya muntu wa Nyamuzinda erhi alangira ayiruka, anacibwîra omwambali Gehazi erhi: Langira olya mukazi w’e Shunemi. 26 Kanya ojè emunda ali omudôse erhi k’ozibuhire? Erhi ka balo azibuhire? Erhi k’omwâna wâwe azibuhire? Anacishuza erhi: «Bazibuhire»! 27 Erhi nyamukazi ahika h’olya muntu wa Nyamuzinda, oku ntondo, amurhuluba amagulu. Gehazi anaciyisha mpu amukule kuli ye ci olya muntu wa Nyamuzinda anacimushuza erhi: Leka ye bulya omurhima gwâge guyunjwîre amaganya na Nyamuzinda arhamanyîsize, anakunfulisire. 28 Okubundi olya mukazi anaciderha erhi: «Ka nali mpunyire omwânarhabana emunda nahamwirhu ali? Ka ntali nkubwizire nti: «Omanye wankanshundula».
29 Elisha’ anacibwîra Gehazi erhi: «Kenyera bwinjà, fumbarha akarhi kâni onagende. Erhi hankajira oyu washimâna omu njira orhamulamusagyag. Oyishihira akarhi kâni aha malanga g’oyo mwâna». 30 Nina w’ôlya mwâna anaciderha erhi: «Alame Nyakasane, gulame n’omûka gwâwe! ntakuleke». Elisha’ anacikanya amushimba. 31 Gehazi anali erhi abashokolîre, anacihira kalya karhi aha malanga g’olya mwâna; ci nyamwâna arhayîsagya, arhanafukunyagya. Anaciyisha agalusire emunda Elisha’ ali anacimubwîra erhi: «Omwâna arhazusire». 32 Erhi Elisha’ ahika omu nyumpa ashîmâna omwâna anafire, banamuhizire oku ncingo. 33 Anacija omu nyumpa, abasiga embuga, ayigala olumvi, anacishenga Nyakasane. 34 Elisha’ anacisôka; ayubarhira omwâna; ahira akanwa kâge oku kanwa k’omwâna, ahira amasù gâge oku masù gâge alambûlira amaboko gâge oku maboko ga nyamwâna, acîlambulira kuli ye. Omubiri gw’olya mwâna gwajamw’ecîdûrhu. 35 Oku bundi abungulukira idako omu nyumpa, aja acîgeza eyi n’eyi; ashubisôka agendicîlambûlira kuli olya mwâna kali nda, nyamwâna anacityera, abungûla amasù. 36 Oku bundi anacihamagala Gehazi, anacimubwîra erhi: «Okanye ogendihamagala nina». Anacimuhamagala, naye anaciyisha anacija emunda Elisha’ ali, Elisha’ anacimubwîra erhi: «Yanka mugala wâwe». 37 Nyamukazi afukama aha magulu gâge ayunamiriza oku idaho, okubundi arhôla omwâna wâge ahuluka.

Akabindi k’obwoge
38 Elisha’ ashubira e Gilgali, ci erhi n’ishali liri likali bwenêne omu cihugo. Bulya abalêbi bali batamîre embere zâge anacibwîra omwambali erhi: «Yanka eyôla nyungu nenene oyendere abôla balêbi ibinda». 39 Muguma muli bo akanya aja omu lubala aja arhôleza enshâli, anacishimâna emizâbîbu ahumba oku ntandagulè zali zijire zalandirakwo, abumba ecirondo câge. Ayisha aja azitwa rhuhimbi rhuhimbi anahira omu mîshi na abâbo barhamanyiri. 40 Barhondêra okujà kwadubula banagabulira abantu mpu balye; ci erhi banywa kuli lirya ibinda bôshi barhondêra okuyâma mpu: «Rhwamafa! Rhwamafa! olufu luli muno nyungu wâni muntu wa Nyamuzinda»! Barhacihashaga okulya. 41 Elisha’ anacibabwîra erhi: Mundêrherage enshâno. Anacikwebakwomulya nyungu anaciderha erhi: «Mudubulire abantu balye» Ntà kantu ka bwoge kaciri muli erya nyungu.
Okuluza emigati
42 Muntu muguma anacirhenga e Baali-Shalisha, ayisha adwîrhîre omuntu wa Nyamuzinda emigati y’omwâka muhyâhya: yali migati makumi abiri ya ngano, yali omu nshoho. Elisha’ anacimubwîra erhi: «Ogabire abantu balye». 43 Omwambali anacimubwîra erhi: «Kurhi eyira nankayigabîra abantu igana»? Elisha’ amushuza erhi: Ogabire abantu balye. Bulya Nyakasane adesire ntyâla oku: balya banasize. 44 Anacibagabulira, banacirya n’eyindi yasigala, nka kulya akanwa ka Nyakasane kanali kadesire.
BHS 2 Kings 4
1וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל־אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת־יְהוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת־שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים׃ 2וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה־יֶּשׁ־לָ֖כְי בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם־אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן׃ 3וַיֹּ֗אמֶר לְכִ֨י שַׁאֲלִי־לָ֤ךְ כֵּלִים֙ מִן־הַח֔וּץ מֵאֵ֖ת כָּל־שְׁכֵנָ֑כִי כֵּלִ֥ים רֵקִ֖ים אַל־תַּמְעִֽיטִי׃ 4וּבָ֗את וְסָגַ֤רְתְּ הַדֶּ֨לֶת֙ בַּעֲדֵ֣ךְ וּבְעַד־בָּנַ֔יִךְ וְיָצַ֕קְתְּ עַ֥ל כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְהַמָּלֵ֖א תַּסִּֽיעִי׃ 5וַתֵּ֨לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּשִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא מֹיצָֽקֶת׃ 6וַיְהִ֣י ׀ כִּמְלֹ֣את הַכֵּלִ֗ים וַתֹּ֤אמֶר אֶל־בְּנָהּ֙ הַגִּ֨ישָׁה אֵלַ֥י עוֹד֙ כֶּ֔לִי וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אֵ֥ין ע֖וֹד כֶּ֑לִי וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן׃ 7וַתָּבֹ֗א וַתַּגֵּד֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיֹּ֗אמֶר לְכִי֙ מִכְרִ֣י אֶת־הַשֶּׁ֔מֶן וְשַׁלְּמִ֖י אֶת־נִשְׁיֵ֑כְי וְאַ֣תְּ ֻבָנַ֔יִכְי תִֽחְיִ֖י בַּנּוֹתָֽר׃ פ
8וַיְהִ֨י הַיּ֜וֹם וַיַּעֲבֹ֧ר אֱלִישָׁ֣ע אֶל־שׁוּנֵ֗ם וְשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹ לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַֽיְהִי֙ מִדֵּ֣י עָבְר֔וֹ יָסֻ֥ר שָׁ֖מָּה לֶאֱכָל־לָֽחֶם׃ 9וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אִישָׁ֔הּ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד׃ 10נַֽעֲשֶׂה־נָּ֤א עֲלִיַּת־קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה׃ 11וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה׃ 12וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־גֵּחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּקְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו׃ 13וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמָר־נָ֣א אֵלֶיהָ֮ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ ׀ אֵלֵינוּ֮ אֶת־כָּל־הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶ֚ה לַעֲשֹׂ֣ות לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר־לָךְ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל־שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת׃ 14וַיֹּ֕אמֶר וּמֶ֖ה לַעֲשֹׂ֣ות לָ֑הּ וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י אֲבָ֛ל בֵּ֥ן אֵֽין־לָ֖הּ וְאִישָׁ֥הּ זָקֵֽן׃ 15וַיֹּ֖אמֶר קְרָא־לָ֑הּ וַיִּקְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּפָּֽתַח׃ 16וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אַ֖תְּי חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃ 17וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יהָ אֱלִישָֽׁע׃ 18וַיִּגְדַּ֖ל הַיָּ֑לֶד וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיֵּצֵ֥א אֶל־אָבִ֖יו אֶל־הַקֹּצְרִֽים׃ 19וַיֹּ֥אמֶר אֶל־אָבִ֖יו רֹאשִׁ֣י ׀ רֹאשִׁ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הַנַּ֔עַר שָׂאֵ֖הוּ אֶל־אִמּֽוֹ׃ 20וַיִּשָּׂאֵ֔הוּ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ עַד־הַֽצָּהֳרַ֖יִם וַיָּמֹֽת׃ 21וַתַּ֨עַל֙ וַתַּשְׁכִּבֵ֔הוּ עַל־מִטַּ֖ת אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַתִּסְגֹּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וַתֵּצֵֽא׃ 22וַתִּקְרָא֮ אֶל־אִישָׁהּ֒ וַתֹּ֗אמֶר שִׁלְחָ֨ה נָ֥א לִי֙ אֶחָ֣ד מִן־הַנְּעָרִ֔ים וְאַחַ֖ת הָאֲתֹנ֑וֹת וְאָר֛וּצָה עַד־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים וְאָשֽׁוּבָה׃ 23וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ אַ֣תְּי הֹלֶ֤כֶתי אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃ 24וַֽתַּחֲבֹשׁ֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֹּ֥אמֶר אֶֽל־נַעֲרָ֖הּ נְהַ֣ג וָלֵ֑ךְ אַל־תַּעֲצָר־לִ֣י לִרְכֹּ֔ב כִּ֖י אִם־אָמַ֥רְתִּי לָֽךְ׃ 25וַתֵּ֗לֶךְ וַתָּב֛וֹא אֶל־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וַ֠יְהִי כִּרְא֨וֹת אִישׁ־הָאֱלֹהִ֤ים אֹתָהּ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־גֵּיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ הִנֵּ֖ה הַשּׁוּנַמִּ֥ית הַלָּֽז׃ 26עַתָּה֮ רֽוּץ־נָ֣א לִקְרָאתָהּ֒ וֶאֱמָר־לָ֗הּ הֲשָׁל֥וֹם לָ֛ךְ הֲשָׁל֥וֹם לְאִישֵׁ֖ךְ הֲשָׁל֣וֹם לַיָּ֑לֶד וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃ 27וַתָּבֹ֞א אֶל־אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הָהָ֔ר וַֽתַּחֲזֵ֖ק בְּרַגְלָ֑יו וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיחֲזִ֜י לְהָדְפָ֗הּ וַיֹּאמֶר֩ אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֤ים הַרְפֵּֽה־לָהּ֙ כִּֽי־נַפְשָׁ֣הּ מָֽרָה־לָ֔הּ וַֽיהוָה֙ הֶעְלִ֣ים מִמֶּ֔נִּי וְלֹ֥א הִגִּ֖יד לִֽי׃ 28וַתֹּ֕אמֶר הֲשָׁאַ֥לְתִּי בֵ֖ן מֵאֵ֣ת אֲדֹנִ֑י הֲלֹ֣א אָמַ֔רְתִּי לֹ֥א תַשְׁלֶ֖ה אֹתִֽי׃ 29וַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּֽי־תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶנּ֑וּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר׃ 30וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ם הַנַּ֔עַר חַי־יְהוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיָּ֖קָם וַיֵּ֥לֶךְ אַחֲרֶֽיהָ׃ 31וְגֵחֲזִ֞י עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֗ם וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמִּשְׁעֶ֨נֶת֙ עַל־פְּנֵ֣י הַנַּ֔עַר וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין קָ֑שֶׁב וַיָּ֤שָׁב לִקְרָאתוֹ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א הֵקִ֖יץ הַנָּֽעַר׃ 32וַיָּבֹ֥א אֱלִישָׁ֖ע הַבָּ֑יְתָה וְהִנֵּ֤ה הַנַּ֨עַר֙ מֵ֔ת מֻשְׁכָּ֖ב עַל־מִטָּתֽוֹ׃ 33וַיָּבֹ֕א וַיִּסְגֹּ֥ר הַדֶּ֖לֶת בְּעַ֣ד שְׁנֵיהֶ֑ם וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ 34וַיַּ֜עַל וַיִּשְׁכַּ֣ב עַל־הַיֶּ֗לֶד וַיָּשֶׂם֩ פִּ֨יו עַל־פִּ֜יו וְעֵינָ֤יו עַל־עֵינָיו֙ וְכַפָּ֣יו עַל־כַּפָּ֔ו וַיִּגְהַ֖ר עָלָ֑יו וַיָּ֖חָם בְּשַׂ֥ר הַיָּֽלֶד׃ 35וַיָּ֜שָׁב וַיֵּ֣לֶךְ בַּבַּ֗יִת אַחַ֥ת הֵ֨נָּה֙ וְאַחַ֣ת הֵ֔נָּה וַיַּ֖עַל וַיִּגְהַ֣ר עָלָ֑יו וַיְזוֹרֵ֤ר הַנַּ֨עַר֙ עַד־שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים וַיִּפְקַ֥ח הַנַּ֖עַר אֶת־עֵינָֽיו׃ 36וַיִּקְרָ֣א אֶל־גֵּיחֲזִ֗י וַיֹּ֨אמֶר֙ קְרָא֙ אֶל־הַשֻּׁנַמִּ֣ית הַזֹּ֔את וַיִּקְרָאֶ֖הָ וַתָּב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיֹּ֖אמֶר שְׂאִ֥י בְנֵֽךְ׃ 37וַתָּבֹא֙ וַתִּפֹּ֣ל עַל־רַגְלָ֔יו וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתִּשָּׂ֥א אֶת־בְּנָ֖הּ וַתֵּצֵֽא׃ פ
38וֶאֱלִישָׁ֞ע שָׁ֤ב הַגִּלְגָּ֨לָה֙ וְהָרָעָ֣ב בָּאָ֔רֶץ וּבְנֵי֙ הַנְּבִיאִ֔ים יֹשְׁבִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֗וֹ שְׁפֹת֙ הַסִּ֣יר הַגְּדוֹלָ֔ה וּבַשֵּׁ֥ל נָזִ֖יד לִבְנֵ֥י הַנְּבִיאִֽים׃ 39וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖ה מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛ח אֶל־סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּֽי־לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 40וַיִּֽצְק֥וּ לַאֲנָשִׁ֖ים לֶאֱכ֑וֹל וַ֠יְהִי כְּאָכְלָ֨ם מֵהַנָּזִ֜יד וְהֵ֣מָּה צָעָ֗קוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ מָ֤וֶת בַּסִּיר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לֶאֱכֹֽל׃ 41וַיֹּ֨אמֶר֙ וּקְחוּ־קֶ֔מַח וַיַּשְׁלֵ֖ךְ אֶל־הַסִּ֑יר וַיֹּ֗אמֶר צַ֤ק לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ וְלֹ֥א הָיָ֛ה דָּבָ֥ר רָ֖ע בַּסִּֽיר׃ ס
42וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים לֶ֤חֶם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִֽים־לֶ֣חֶם שְׂעֹרִ֔ים וְכַרְמֶ֖ל בְּצִקְלֹנ֑וֹ וַיֹּ֕אמֶר תֵּ֥ן לָעָ֖ם וְיֹאכֵֽלוּ׃ 43וַיֹּ֨אמֶר֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ מָ֚ה אֶתֵּ֣ן זֶ֔ה לִפְנֵ֖י מֵ֣אָה אִ֑ישׁ וַיֹּ֗אמֶר תֵּ֤ן לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָכֹ֥ל וְהוֹתֵֽר׃ 44וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּאכְל֥וּ וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ פ
5
Nahamani afuma olushomyo
1 Nahamani murhambo mukulu w’engabo z’abasirika ba mwâmi w’e Sîriya, abaga murhonyi bwenêne emwa nawâbo, muntu mugale na wa kukengwa, bulya ye Nyakasane acizagyamwo abantu b’e Sîriya; ali mulume wa ntwâli ci konene erhi anali wa lushomyo, 2 Cigabi ciguma c’abantu b’e Sîriya banacikanya bagendinyaga, erhi bashubûka, bayisha badwîrhe mpira hinyere higuma hy’omu cihugo c’Israheli, ehyo hinyere hyagendikakolera mukà Nahamani. 3 Hyanacibwîra nn’omumwâbo, erhi: «Mâshi! Nawirhu acijaga emwa omulêbi obà omu Samâriya, oyu mulêbi anahashimubuka lula lushomyo lwâge». 4 Nahamani anacikanya agendibwîra nawâbo erhi: «Ntya na ntya kwo hirya hinyere hyarhengaga omu cihugo c’Israheli hyadesire». 5 Mwâmi w’e Sîriya anacimubwîra erhi: «Neci! ojage yo narhuma n’amaruba emw’omwâmi w’Israheli». Nahamani anacilikula anacihêka talenta ikumi za marhale, na nfaranga bihumbi ndarhu za masholo na mibungo ikumi ya mishangi. 6 Ahêreza mwâmi w’Israheli galya maruba, galimwo ebi binwa: «Agala maruba hano ganakuhikakwo, omanye oku nkurhumire mwambali wâni Nahamani nti omufumye olushomyo lumulikwo». 7 Erhi oyo mwâmi w’Israheli ayusisoma agôla maruba asharhula emyambalo yâge, anaciderha erhi: «Ka ndigi Nyamuzinda owankayîrha anacize, obûla antumire oyu muntu mpu mubuke olushomyo? Yumvi bwinjà, ka murhabwini oku mbaka ezi oyu muntu alindonzakwo»?
8 Erhi Elisha’ muntu wa Nyamuzinda ayumva oku mwâmi w’Israheli anacîberîre emishangi arhuma entumwa yajà emunda ali erhi: «Mpu cici carhumaga wacîberera emyambalo? Oyu muntu ayishe emunda ndi, amanyiraho oku omw’Israheli mubà omulêbi». 9 Nahamani anaciyisha n’enfarasi zâge n’engâlè yâge, anaciyimanga aha lumvi lw’enyumpa ya Elisha’. 10 Elisha’ anacimurhumira entumwa yagendimubwîra erhi: «Okanye ocîshuke kali nda omu Yordani; wabona omubiri gwafuma, weshi oshuguke. 11 Nahamani aba burhe, acîkenyangula, agenda aciderheza erhi: Nakazâgicikebwa nti nkaba ahuluka, ampikeho anayâkuze izîno lya Nyakasane, Nyamuzinda wâge, nti nkaba azunguliza okuboko kwâge ebwa lunda lutakatifu ntyo anfumye nie nya-mubenzi. 12 K’enyîshi z’ e Damasko, Abâna, Efrata na Parpara ka zirhalushiri enyishi z’omu Israheli zôshi bwinjà? Ka ntankahasha okugendicîshukiramwo na nfume? Ahindamuka yeshi n’oburhè mpu akola agenda. 13 Abambali banacimujàho mpu bamushambâze banacimubwîra mpu: «Larha! Nyamulêbi acikuhûnaga akantu kadârhi, ka orhankahashire okukajira? Ci lero obûla amakubwîra erhi: «Ocîshuke wanyuguka». 14 Okubundi obwo anacibunguluka, aciyûbiza kali nda omu Yordani nka kulya omuntu wa Nyamuzinda anamubwîraga; omubiri gwâge gwanyuguka gwaba nk’omubiri gw’omwâna murhò, yeshi afuma.
15 Okubundi ahindamuka, aja emunda omuntu wa Nyamuzinda ali, bôshi n’abambali. Erhi ahika embere zâge anaciderha erhi: «Namajaga namanya oku ntà handi Nyamuzinda aba nka omw’Israheli. Ci buno oyêmêrage oluhembo lwa mwambali wâwe». 16 Elisha’ anacimushuza erhi: «Alame Nyakasane oyûla nyimanzire embere zâge! Ntâyêmêre»! Anacimusêza bwenêne ci nyamulêbi acilahirira. 17 Nahamani anacishuza erhi akaba arhali ntyo, oyêmêrage bahe mwambali wâwe kuli obûla budaka obwankahêkwa na ndogomi ibiri; bulya mwambali wâwe arhakacirherekêra bandi bahi okuleka Nyakasane. 18 Ci konene Nyakasane ababalire mwambali wâwe kuli oku: Nawirhu erhi akola aja omu nyumpa y’e Rimoni mpu akola ajishenga, akanagwarhiriza oku kuboko kwâni, nâni nanafukama omwôla nyumpa y’e Rimoni, nka kulya amanafukama omwôla nyumpa y’e Rimoni; mâshi Nyakasane ababalire mwambali wâwe kuli okwôla. 19 Elisha’ anacimubwîra erhi: «Gendaga n’omurhûla». Anacisengaruka agenda.
20 Erhi aba akola ahika erhali hôfi, Gehazi mwambali wa Elisha’, muntu wa Nyamuzinda acîja emurhima erhi «Alaga oku nawirhu amaleka Nahamani w’e Sîriya acîgendera buzira kuyankirira ebi ashuba amudwîrhîre. Alame Nyakasane, nkola nalibirha njè emunda ali nanacirhôlakwo bisungunu.» 21 Gehazi anacikanya alibisirekwo Nahamani. Nahamani erhi alangira ayisha alibirhira emunda ali, ashonôka duba duba oku ngâlè yâge akanya aja emunda ali anacimudôsa erhi: «Ka buholo»! 22 Gehazi anacishuza erhi: «Buholo». Nnahamwîrhu antumire mpu nkubwîre: Bâna babiri b’omu murhundu gw’Efrayimu bamanyîshira, bali balêbi, nkuhunyire ompè talenta nguma ya marhale na mibungo ibiri ya mishangi mbahêkere. 23 Nahamani anacimubwîra erhi: «Yêmera nkuhè talenta ibiri». Amuyinginga mpu azirhôle na erhi aba amahira zirya talenta zombi muli nshoho ibiri na erya mibungo ibiri abarhuza bambali babiri mpu bamurhwaze byo. Erhi bahika oku karhondo, 24 Gehazi abayanka birya bali badwîrhe abibika omu nyumpa okubundi alika balya bantu nabo banacigenda.
25 Enyuma z’ahôla akanya aja emunda nawabo Elisha’ ali, naye amudôsa erhi ngahi warhenga wâni Gehazi? Anacishuza erhi: «Mwambali wâwe arhajire ngahi». 26 Elisha’ anacimudôsa erhi: ka omurhima gwâni gurhali gukukulikire galy’amango olya mulume anashonôkaga oku ngâlè yâge anajà emunda oli? Lero warhôzire enfaranga okubundi wanagula nazo ishwa, emizâbîbu, emizêti,emibo, ebibuzi, enkafu, abarhumisi n’abajà-kazi. 27 Ci kwône olushomyo lwa Nahamani lukola lwakujakwo we n’obûko bwâwe ensiku zôshi. Gehazi erhi amurhengaho ali akola ayunjwîre lushomyo, mwêru mwêru nka lubula.
BHS 2 Kings 5
1וְ֠נַעֲמָן שַׂר־צְבָ֨א מֶֽלֶךְ־אֲרָ֜ם הָיָ֣ה אִישׁ֩ גָּד֨וֹל לִפְנֵ֤י אֲדֹנָיו֙ וּנְשֻׂ֣א פָנִ֔ים כִּֽי־ב֛וֹ נָֽתַן־יְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה לַאֲרָ֑ם וְהָאִ֗ישׁ הָיָ֛ה גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל מְצֹרָֽע׃ 2וַאֲרָם֙ יָצְא֣וּ גְדוּדִ֔ים וַיִּשְׁבּ֛וּ מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵ֖ל נַעֲרָ֣ה קְטַנָּ֑ה וַתְּהִ֕י לִפְנֵ֖י אֵ֥שֶׁת נַעֲמָֽן׃ 3וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־גְּבִרְתָּ֔הּ אַחֲלֵ֣י אֲדֹנִ֔י לִפְנֵ֥י הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן אָ֛ז יֶאֱסֹ֥ף אֹת֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃ 4וַיָּבֹ֕א וַיַּגֵּ֥ד לַאדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ דִּבְּרָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ לֶךְ־בֹּ֔א וְאֶשְׁלְחָ֥ה סֵ֖פֶר אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּלֶךְ֩ וַיִּקַּ֨ח בְּיָד֜וֹ עֶ֣שֶׂר כִּכְּרֵי־כֶ֗סֶף וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ זָהָ֔ב וְעֶ֖שֶׂר חֲלִיפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ 6וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃ 7וַיְהִ֡י כִּקְרֹא֩ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־הַסֵּ֜פֶר וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ הַאֱלֹהִ֥ים אָ֨נִי֙ לְהָמִ֣ית וּֽלְהַחֲי֔וֹת כִּֽי־זֶה֙ שֹׁלֵ֣חַ אֵלַ֔י לֶאֱסֹ֥ף אִ֖ישׁ מִצָּֽרַעְתּ֑וֹ כִּ֤י אַךְ־דְּעֽוּ־נָא֙ וּרְא֔וּ כִּֽי־מִתְאַנֶּ֥ה ה֖וּא לִֽי׃ 8וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָבֹֽא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 9וַיָּבֹ֥א נַעֲמָ֖ן בְּסוּסָ֣ו וּבְרִכְבּ֑וֹ וַיַּעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶאֱלִישָֽׁע׃ 10וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר הָל֗וֹךְ וְרָחַצְתָּ֤ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽר׃ 11וַיִּקְצֹ֥ף נַעֲמָ֖ן וַיֵּלַ֑ךְ וַיֹּאמֶר֩ הִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי אֵלַ֣י ׀ יֵצֵ֣א יָצ֗וֹא וְעָמַד֙ וְקָרָא֙ בְּשֵׁם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם וְאָסַ֥ף הַמְּצֹרָֽע׃ 12הֲלֹ֡א טוֹב֩ אֲבָנָ֨ה וּפַרְפַּ֜ר נַהֲר֣וֹת דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה׃ 13וַיִּגְּשׁ֣וּ עֲבָדָיו֮ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָיו֒ וַיֹּאמְר֗וּ אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הֲל֣וֹא תַעֲשֶׂ֑ה וְאַ֛ף כִּֽי־אָמַ֥ר אֵלֶ֖יךָ רְחַ֥ץ וּטְהָֽר׃ 14וַיֵּ֗רֶד וַיִּטְבֹּ֤ל בַּיַּרְדֵּן֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַיָּ֣שָׁב בְּשָׂר֗וֹ כִּבְשַׂ֛ר נַ֥עַר קָטֹ֖ן וַיִּטְהָֽר׃ 15וַיָּשָׁב֩ אֶל־אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכָֽל־מַחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־נָ֤א יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם־בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה קַח־נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ׃ 16וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃ 17וַיֹּאמֶר֮ נַעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לֽוֹא־יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֨בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַיהוָֽה׃ 18לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יְהוָ֖ה לְעַבְדֶּ֑ךָ בְּב֣וֹא אֲדֹנִ֣י בֵית־רִמּוֹן֩ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֨ת שָׁ֜מָּה וְה֣וּא ׀ נִשְׁעָ֣ן עַל־יָדִ֗י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֨יתִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָ֨תִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה לְעַבְדְּךָ֖ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 19וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵאִתּ֖וֹ כִּבְרַת־אָֽרֶץ׃ ס
20וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י נַעַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה ׀ חָשַׂ֣ךְ אֲדֹנִ֗י אֶֽת־נַעֲמָ֤ן הָֽאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּד֖וֹ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֵבִ֑יא חַי־יְהוָה֙ כִּֽי־אִם־רַ֣צְתִּי אַחֲרָ֔יו וְלָקַחְתִּ֥י מֵאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה׃ 21וַיִּרְדֹּ֥ף גֵּיחֲזִ֖י אַחֲרֵ֣י נַֽעֲמָ֑ן וַיִּרְאֶ֤ה נַֽעֲמָן֙ רָ֣ץ אַחֲרָ֔יו וַיִּפֹּ֞ל מֵעַ֧ל הַמֶּרְכָּבָ֛ה לִקְרָאת֖וֹ וַיֹּ֥אמֶר הֲשָׁלֽוֹם׃ 22וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ 23וַיֹּ֣אמֶר נַעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִם וַיִּפְרָץ־בּ֗וֹ וַיָּצַר֩ כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗ים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃ 24וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶל וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣ד בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃ 25וְהוּא־בָא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע מֵאִַ֖ן גֵּחֲזִ֑י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ 26וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֧ר הָֽפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֨סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת׃ 27וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע כַּשָּֽׁלֶג׃ ס

6
Embasha yahera, yanabonekana
1 Lusiku luguma abalêbi banacibwîra Elisha’ mpu: «Lolà oku ahâla rhutamîre rhweshi embere zâwe hamaba hafunda». 2 Rhujè oku Yordani rhutwe ngasi muguma omurhi, rhunayûbakemwo aha rhwakabêra. Elisha’ anaciba shuza erhi: «Gendagi.» 3 Muguma muli bo anacimubwîra erhi: «Yêmêraga okuyija mweshi n’abarhumisi bâwe». Anacishuza erhi: «Nayija». 4 Banacigenzikanwa bôshi. Erhi bahika oku Yordani barhondêra okutwa emirhi. 5 Muguma muli bo oku adwîrhe atwa omurhi, embasha yâge yaharhûka yarhogera n’erwishi; anaciyama erhi: Yajeewe! mâshi Nnahamwîrhu! ciru kuhoza nayihozagya! 6 Omuntu wa Nyamuzinda anacimudôsa erhi: Ngahi erhogire? Anacimuyêrekaho. Okubundi Elisha’ anacitwa ecihimbi c’ehirhi, anacihikweba halya n’erya mbasha yayerêra. Anaciderha erhi: «Rhôlaga yo». 7 Naye aLambûla okuboko ayirhôla.
Elisha’ agwârha cigabi ciguma c’ab’e Aramu
8 Omwâmi w’e Aramu ali lubibi n’Israheli. Anacijira ihano bôshi n’abasirika bâge ababwîra erhi: «Muyandagalire kuli lula lugo». 9 Ci konene Elisha’ anacirhuma abagendibwîra omwâmi w’Israheli erhi: Obugoma burhacilangwa, bulya aha hantu ho bayandagala. 10 Mwâmi w’Israheli anacirhuma abagendikazilanga ahôla hantu omuntu wa Nyamuzinda amubwîraga anamulangûla ho, akayôrha ahalanga arhali liguma erhi kabiri.
11 Omurhima g’omwâmi w’e Aramu gwagayisibwa n’okwo, anahamagala abambali anacibadôsa erhi: «Ka murhankambwîra nâni ndi ogendikanvuhula emunda omwâmi w’Israheli ali»? 12 Muguma muli balya basirika bâge anacimushuza erhi: «Ntâye yâgirwa nnawîrhu; ci konene omulêbi Elisha’ aba omw’Israheli, ye ogendikazibwîra mwâmi w’Israheli ebinwa waderheraga omu mwâwe. 13 Mwâmi aderha erhi: «Mukanye mujc mwalongcreza aha aba, nayishirhuma bamugwârhe». Banacimubwîra mpu «Lolà oku ali e Dotani». 14 Anacirhuma eyôla munda, enfarasi, engâlè n’engabo mwandu; banaciyisha budufu banacigorha olugo.
15 Omuntu wa Nyamuzinda azûka lubungubungu, ahuluka; sinza oku engabo nyinji yagosire olugo n’enfarasi n’engâlè. Mwambali wa Elisha’ anacimubwîra erhi: Yoo! Nnahamwîrhu, kurhi rhwajira. 16 Anacishuza erhi: «Orhayôbohaga bulya abarhuli rhweshi nabo bo banji kulusha abali bôshi nabo». 17 Elisha’ ashenga anaciderha erhi: «Nyakasane, obwikule amasù gâge, lyo ahashibona». Nyakasane anacibungula amasù g’olya mwambali wa Elisha’, anacibona, alangira entondo yôshi eyunjwîre nfarasi n’engôle z’omuliro cburhambi hwa Elisha’.
18 Bulya Aba-Aramu bahungulukiraga emunda Elisha’ ali, naye anacishenga Nyakasane aderha erhi: «Mâshi yâgirwa ojire abâla bantu b’ihanga babè mihurha»! Nyakasane anacibahûsa amasù bôshi nka kulya Elisha’ anaderhaga. 19 Elisha’ anacibabwîra erhi: «Arhali ho enjira eri hano, n’olugo arhali ho luli hano; munkulikire namuhêka emunda omuntu mwajamwalonza ali». Anacibahêka e Samâriya. 20 Erhi bahika omu Samâriya, Elisha’ anaciderha erhi: «Mâshi Nyamubâho obwikule amasù g’abâla bantu lyo babona»! Nyakasane anacibabwikûla amasù babona, babona oku bali omu ndalâlà ya Samâriya.
21 Omwâmi w’Israheli erhi ababona anacidôsa Elisha’ erhi: «Ka mbanige, ka mbayirhe, larha»? 22 Anacishuza erhi: «Orhabayirhaga». Neci aba wagwârhaga mpira n’engôrho nîsi erhi n’omuherho gwâwe abôla wanabayîrha; ci abâla obahè omugati n’amîshi, balye bananywe bagalishubira emunda nawabo ali. Anacibajirira ebiryo by’olusiku lukulu. 23 Babirya bananywa; okubundi abalika, nabo bagenda bashuhira emunda nawabo ali. Ebyôla bigamba bya b’e Sîriya birhacishubiriraga mpu byankaja omu cihugo c’Israheli.
Ishali lyabà omu Samâriya
24 Enyuma ly’okôla, Ben-Hadadi, mwâmi w’e Sîriya ashûbûza engabo yâge, asôka arhabâlira e Samâriya. 25 Ecizombo canacizûka omu Samâriya; okwôla kubà bazongolosirwe n’abashombanyi kwarhuma abantu barhabona oku bakôla, bakazigula irhwe ly’endogomi oku nfaranga makumi gali munâni n’ehirhiri hy’amazingonoko g’enjiwa sikeli irhanu za nfaranga.
26 Lusiku luguma erhi mwâmi aja agera oku côgo, mukazi muguma anacimuyakûza erhi: Mâshi mwâmi, orhurhabâle! 27 Mwâmi anacishuza erhi: «Akabà Nyakasane arhakurhabiri ngahigi nankabona ebi nakurhabâlamwo? Ka nkuhumirage oku cibuga nîsi erhi omu mukenzi»? 28 Mwâmi anacimudôsa erhi: «Bici ogwêrhe»? Nyamukazi anacishuza erhi: «Mukazi muguma ambwîzire erhi: «Lerha mugala wâwe rhumulye ene, n’irhondo rhulye owâni. 29 Rhwanaciyenda mugala wâni rhwamulya, omu lusiku lwakulikiraga namubwîra nti: «Lerhaga mugala wâwe rhumulye. Ci konene yêhe afulika omugala». 30 Erhi mwâmi ayumva ebinwa by’oyôla mukazi anacisharhula emyambalo yâge agôla mango ajaga agera oku côgo olubaga lwabona, lwabona ciru oku ali ayambîrhe na sunzu w’okucibàbazah. 31 Mwâmi anacishuza erhi: «Nyamuzinda anyirhe anampeze erhi irhwe lya Elisha’ mugala wa Shafati lyankamubêrakwo ene».
Elisha’ amanyîsa okuhwa kw’amalumwa
32 Lero oku Elisha’ ali omu nyumpa yâge bôshi na bashamuka baguma, mwâmi anacirhuma omuntu emunda ali. Ci konene embere erya ntumwa ehike emunda Elisha’ ali, Elisha’ anacibwîra balya bashamuka erhi: «Ka mubwîne; oyu mwene omwisi w’abantu arhumire mpu bantwe igosi. Loli, hano eyo ntu mwa eyisha mwanayîgala olumvi mumutundirike embuga. Ci konene nk’emidi ndîrî y’amagulu ga nawabo erhayumvîkana enyuma zâge»? 33 Oku acidwîrhe aderha ntyâla, mwâmi anaciyandagalira emunda ali anacimubwîra erhi: «Lolà oku obula buhanya emwa Nyakasane bwarhenga, cici nankacilangalirakwo Nyakasane»?
2 Kings 6
1וַיֹּאמְר֥וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל־אֱלִישָׁ֑ע הִנֵּֽה־נָ֣א הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֜חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים שָׁ֛ם לְפָנֶ֖יךָ צַ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ 2נֵֽלְכָה־נָּ֣א עַד־הַיַּרְדֵּ֗ן וְנִקְחָ֤ה מִשָּׁם֙ אִ֚ישׁ קוֹרָ֣ה אֶחָ֔ת וְנַעֲשֶׂה־לָּ֥נוּ שָׁ֛ם מָק֖וֹם לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֑ם וַיֹּ֖אמֶר לֵֽכוּ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽאֶחָ֔ד ה֥וֹאֶל נָ֖א וְלֵ֣ךְ אֶת־עֲבָדֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֥י אֵלֵֽךְ׃ 4וַיֵּ֖לֶךְ אִתָּ֑ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וַֽיִּגְזְר֖וּ הָעֵצִֽים׃ 5וַיְהִ֤י הָֽאֶחָד֙ מַפִּ֣יל הַקּוֹרָ֔ה וְאֶת־הַבַּרְזֶ֖ל נָפַ֣ל אֶל־הַמָּ֑יִם וַיִּצְעַ֥ק וַיֹּ֛אמֶר אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י וְה֥וּא שָׁאֽוּל׃ 6וַיֹּ֥אמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים אָ֣נָה נָפָ֑ל וַיַּרְאֵ֨הוּ֙ אֶת־הַמָּק֔וֹם וַיִּקְצָב־עֵץ֙ וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֔מָּה וַיָּ֖צֶף הַבַּרְזֶֽל׃ 7וַיֹּ֖אמֶר הָ֣רֶם לָ֑ךְ וַיִּשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ וַיִּקָּחֵֽהוּ׃ פ
8וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֗ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּחֲנֹתִֽי׃ 9וַיִּשְׁלַ֞ח אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר הִשָּׁ֕מֶר מֵעֲבֹ֖ר הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־שָׁ֖ם אֲרָ֥ם נְחִתִּֽים׃ 10וַיִּשְׁלַ֞ח מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁ֨ר אָֽמַר־ל֧וֹ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים וְהִזְהִירֹ֖ה וְנִשְׁמַ֣ר שָׁ֑ם לֹ֥א אַחַ֖ת וְלֹ֥א שְׁתָּֽיִם׃ 11וַיִּסָּעֵר֙ לֵ֣ב מֶֽלֶךְ־אֲרָ֔ם עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶל־עֲבָדָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם הֲלוֹא֙ תַּגִּ֣ידוּ לִ֔י מִ֥י מִשֶּׁלָּ֖נוּ אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 12וַיֹּ֨אמֶר֙ אַחַ֣ד מֵֽעֲבָדָ֔יו ל֖וֹא אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־אֱלִישָׁ֤ע הַנָּבִיא֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר בַּחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבֶֽךָ׃ 13וַיֹּ֗אמֶר לְכ֤וּ וּרְאוּ֙ אֵיכֹ֣ה ה֔וּא וְאֶשְׁלַ֖ח וְאֶקָּחֵ֑הוּ וַיֻּגַּד־ל֥וֹ לֵאמֹ֖ר הִנֵּ֥ה בְדֹתָֽן׃ 14וַיִּשְׁלַח־שָׁ֛מָּה סוּסִ֥ים וְרֶ֖כֶב וְחַ֣יִל כָּבֵ֑ד וַיָּבֹ֣אוּ לַ֔יְלָה וַיַּקִּ֖פוּ עַל־הָעִֽיר׃ 15וַ֠יַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵ֨ת אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִים֮ לָקוּם֒ וַיֵּצֵ֕א וְהִנֵּה־חַ֛יִל סוֹבֵ֥ב אֶת־הָעִ֖יר וְס֣וּס וָרָ֑כֶב וַיֹּ֨אמֶר נַעֲר֥וֹ אֵלָ֛יו אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י אֵיכָ֥ה נַֽעֲשֶֽׂה׃ 16וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּירָ֑א כִּ֤י רַבִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔נוּ מֵאֲשֶׁ֖ר אוֹתָֽם׃ 17וַיִּתְפַּלֵּ֤ל אֱלִישָׁע֙ וַיֹּאמַ֔ר יְהוָ֕ה פְּקַח־נָ֥א אֶת־עֵינָ֖יו וְיִרְאֶ֑ה וַיִּפְקַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־עֵינֵ֣י הַנַּ֔עַר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה הָהָ֜ר מָלֵ֨א סוּסִ֥ים וְרֶ֛כֶב אֵ֖שׁ סְבִיבֹ֥ת אֱלִישָֽׁע׃ 18וַיֵּרְדוּ֮ אֵלָיו֒ וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֱלִישָׁ֤ע אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר הַךְ־נָ֥א אֶת־הַגּוֹי־הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים וַיַּכֵּ֥ם בַּסַּנְוֵרִ֖ים כִּדְבַ֥ר אֱלִישָֽׁע׃ 19וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם אֱלִישָׁ֗ע לֹ֣א זֶ֣ה הַדֶּרֶךְ֮ וְלֹ֣א זֹ֣ה הָעִיר֒ לְכ֣וּ אַחֲרַ֔י וְאוֹלִ֣יכָה אֶתְכֶ֔ם אֶל־הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר תְּבַקֵּשׁ֑וּן וַיֹּ֥לֶךְ אוֹתָ֖ם שֹׁמְרֽוֹנָה׃ 20וַיְהִי֮ כְּבֹאָ֣ם שֹׁמְרוֹן֒ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע יְהוָ֕ה פְּקַ֥ח אֶת־עֵינֵֽי־אֵ֖לֶּה וְיִרְא֑וּ וַיִּפְקַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־עֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֖ה בְּת֥וֹךְ שֹׁמְרֽוֹן׃ 21וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע כִּרְאֹת֖וֹ אוֹתָ֑ם הַאַכֶּ֥ה אַכֶּ֖ה אָבִֽי׃ 22וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א תַכֶּ֔ה הַאֲשֶׁ֥ר שָׁבִ֛יתָ בְּחַרְבְּךָ֥ וּֽבְקַשְׁתְּךָ֖ אַתָּ֣ה מַכֶּ֑ה שִׂים֩ לֶ֨חֶם וָמַ֜יִם לִפְנֵיהֶ֗ם וְיֹֽאכְלוּ֙ וְיִשְׁתּ֔וּ וְיֵלְכ֖וּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶֽם׃ 23וַיִּכְרֶ֨ה לָהֶ֜ם כֵּרָ֣ה גְדוֹלָ֗ה וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֑ם וְלֹֽא־יָ֤סְפוּ עוֹד֙ גְּדוּדֵ֣י אֲרָ֔ם לָב֖וֹא בְּאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
24וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיִּקְבֹּ֛ץ בֶּן־הֲדַ֥ד מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם אֶת־כָּל־מַחֲנֵ֑הוּ וַיַּ֕עַל וַיָּ֖צַר עַל־שֹׁמְרֽוֹן׃ 25וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב חִרְייוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף׃ 26וַֽיְהִי֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל עֹבֵ֖ר עַל־הַחֹמָ֑ה וְאִשָּׁ֗ה צָעֲקָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הוֹשִׁ֖יעָה אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 27וַיֹּ֨אמֶר֙ אַל־יוֹשִׁעֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מֵאַ֖יִן אֽוֹשִׁיעֵ֑ךְ הֲמִן־הַגֹּ֖רֶן א֥וֹ מִן־הַיָּֽקֶב׃ 28וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר הָאִשָּׁ֨ה הַזֹּ֜את אָמְרָ֣ה אֵלַ֗י תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ וְנֹאכְלֶ֣נּוּ הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּנִ֖י נֹאכַ֥ל מָחָֽר׃ 29וַנְּבַשֵּׁ֥ל אֶת־בְּנִ֖י וַנֹּֽאכְלֵ֑הוּ וָאֹמַ֨ר אֵלֶ֜יהָ בַּיּ֣וֹם הָאַחֵ֗ר תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ וְנֹ֣אכְלֶ֔נּוּ וַתַּחְבִּ֖א אֶת־בְּנָֽהּ׃ 30וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֤י הָֽאִשָּׁה֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־בְּגָדָ֔יו וְה֖וּא עֹבֵ֣ר עַל־הַחֹמָ֑ה וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַשַּׂ֛ק עַל־בְּשָׂר֖וֹ מִבָּֽיִת׃ 31וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־יַעֲשֶׂה־לִּ֥י אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף אִֽם־יַעֲמֹ֞ד רֹ֣אשׁ אֱלִישָׁ֧ע בֶּן־שָׁפָ֛ט עָלָ֖יו הַיּֽוֹם׃ 32וֶאֱלִישָׁע֙ יֹשֵׁ֣ב בְּבֵית֔וֹ וְהַזְּקֵנִ֖ים יֹשְׁבִ֣ים אִתּ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֨ח אִ֜ישׁ מִלְּפָנָ֗יו בְּטֶ֣רֶם יָבֹא֩ הַמַּלְאָ֨ךְ אֵלָ֜יו וְה֣וּא ׀ אָמַ֣ר אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים הַרְּאִיתֶם֙ כִּֽי־שָׁלַ֞ח בֶּן־הַֽמְרַצֵּ֤חַ הַזֶּה֙ לְהָסִ֣יר אֶת־רֹאשִׁ֔י רְא֣וּ ׀ כְּבֹ֣א הַמַּלְאָ֗ךְ סִגְר֤וּ הַדֶּ֨לֶת֙ וּלְחַצְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בַּדֶּ֔לֶת הֲל֗וֹא ק֛וֹל רַגְלֵ֥י אֲדֹנָ֖יו אַחֲרָֽיו׃ 33עוֹדֶ֨נּוּ֙ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַמַּלְאָ֖ךְ יֹרֵ֣ד אֵלָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־זֹ֤את הָֽרָעָה֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה מָֽה־אוֹחִ֥יל לַיהוָ֖ה עֽוֹד׃ ס
7
1 Elisha’ anaciderha erhi: «Yumvagyi akanwa ka Nyakasane; Nyakasane adesire ntyâla: irhondo omu mango gali nka gano, omurhemere gw’enshâno y’omula gwakafa sikeli nguma, na mirhemere ibiri ya nshâno yonene yakafa sikeli nguma aha muhango gwa Samâriya.» 2 Murhambo muguma w’abasirika oyu mwâmi ali agwarhirîzekwo anaciderha, abwîra omuntu wa Nyamuzinda erhi: «Lolà, Nyamubâho, ka anajira orhubonezo omu malunga, ka okola kwanahashikana»? Elisha’ anacimushuza erhi: «Ala oku wabona n’amasù gâwe ci konene orhabiryekwo».
Olugo lwasigagwa n’Abanya-Sîriya
3 Muli agôla mango aha muhango hali balwala bani ba lushomyo, banaci bwirana mpu: «Carhuma rhubêra aha kuhika aha kufà kwirhu. 4 Ci konene rhukahiga nti rhukolaga rhwaja omu lugo, ishali liri omu lugo lyarhuyîrha; rhukabêra ahâla kandi kwo na kuguma nalyo rhwanafa. Kanyi, rhucihonde omu cihando c’abantu b’e Sîriya; akaba barharhuyisiri rhwanalama, bakarhuyi rha rhunacifire. 5 Gali mango ga ciremba bajà, bakanya bajà ebwa cihando c’abantu b’e Sîriya, banacihika oku burhambi bw’ecôla cihando c’abantu b’e Sîriya. Barhabonagamwo omuntu. 6 Muli ecôla cihando c’Abanya-Sîriya, Nyamubâho ali amarhangiyumvîsamwo eri nka midindîrî ya enfarasi, emibo mboroganyo y’engâlè n’oluli nka lubi lwa engabo y’abalwi. Banacibwîrana bone na bone mpu: «Lolà oku omwâmi w’Israheli anarhizize abâmi b’e Hiti n’abâmi b’e Mîsiri mpu barhushagamukirekwo». 7 Bayimuka, bakûla omulindi oku mucêracêra bakola bayaka, bajàhika amahêma gâbo, enfarasi zâbo, e ndogomi zâbo, basiga ecihando nk’oku canali, bayaka omu kufungira amagala konene. 8 Balya balwazi b’olushomyo erhi bahika oku burhambi, bw’ecirâlo, bajà muli ihêma liguma, na erhi babà bamanywa bamanalya, barhôla enfara nga, amasholo n’emishangi, bakanya bagendifulika. Bashubigaluka bajà omu lindi ihêma, bagukumba ebyalimwo bagendifulika.

Obuzinda bw’entebe n’amango g’ecizombo
9 Buzinda babwirana bone na bone, mpu: «Arhali kwinjà okûla rhwajira. Olu lusiku lw’ene luli lusiku lwa mwanzi mwinjà; erhi rhwankanahulika kuhika izuha libashe rhwanajira kubî. Kanyi rhugendimanyîsa ebwâmi». 10 Bakanya bajihamagala abasirika bakazâgilanga omuhango gw’olugo, banacibabwîra mpu: «Rhwamaja omu cihando c’abantu b’e Sîriya, rhwamashimâna murhaciyimbwa muntu, ciru rhurhayumvîrhemw’izù ly’omuntu; murhali ezirhali nfarasi nshwêke, endogomi nshwêke, n’amahêma nk’oku ganali mayûbake». 11 Balya balanzi bazânwa, bakanya bagend’imanyîsa ogôla mwanzi ebwâmi.
12 Mwâmi azûka burhanacicanûka, anacibwîra abambali erhi: «Namubwîra kurhi Abanya-Sîriya barhujirire. Bulya bamanyire oku rhushalisire, bamarhenga omu cihando, bamagendicîfulika erubala, mpu: Hanôla barhenga omu lugo rhwanabagwârha bagumaguma, kandi rhujè omu lugo». 13 Muntu mugu ma omu barhumisi bâge anacija omu kanwa aderha erhi: «Barhôle nfarasi irhanu muli zira zicizîne zisigire ahâla, kali kwo zinali nk’abâla bene Israheli bagonyokirwe, rhurhume abagendilola». 14 Banaciyanka ngâlè ibiri haguma n’enfarasi, mwâmi anacibarhuma mpu bakulikire engabo y’e Sîriya, ababwîra erhi: «Mukanye mugendilola». 15 Banacilikûla banacihika oku Yordani, bashimâna omulimbwa gôshi guyunjwîre mishangi n’ebindi birugu Abanya-Sîriya bajàga bakabulira, emunda bashembukiraga bayaka. Zirya ntumwa zanacigaluka zayishimanyîsa mwâmi.
16 Okubundi olubaga lwahuluka lwagendihaha omu cihando c’Abanya-Sîriya. Omurhemere gw’enshâno y’omula gwakazifa sikeli nguma na mirhemere ibiri ya ngano konene sikeli nguma nka kulya akanwa ka Nyamubâho kanali kadesire. 17 Olwo lusiku mwâmi ali abwizire omurhambo wâge w’abasirika olya ali agwarhirîzekwo mpu alange omuhango; omu kafurhè olubaga lwamutundulika asarhala anafa, nka kulya akanwa k’olya muntu wa Nyamuzinda kanali kadesire galya mango mwâmi ahungulukiraga emunda ali. 18 Neci amango olya muntu wa Nnâmahanga abwîraga mwâmi erhi: «Abantu babona mirhemere ibiri y’enshâno y’engano konene, irhondo omu mango gali nka ganôla, aha muhango gwa Samâriya». 19 Oyôla murhambo w’abasirika ali abwizire omuntu wa Nyamuzinda erhi: «Ka Nyamubâho anajira orhubonezo omu malunga? K’okola kwanahashikana?» Naye Elisha’ ali erhi amubwizire erhi: «Ala oku wabona n’amasù gâwe ci konene orhabiryekwo». 20 Neci, ahôla muhango kwo kwanabîrage, olubaga lwamutundulika, asarhala anafa.

BHS 2 Kings 7
1וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ סְאָֽה־סֹ֣לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל בְּשַׁ֥עַר שֹׁמְרֽוֹן׃ 2וַיַּ֣עַן הַשָּׁלִ֡ישׁ אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ֩ נִשְׁעָ֨ן עַל־יָד֜וֹ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּכָ֤ה רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ ס
3וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד־מָֽתְנוּ׃ 4אִם־אָמַרְנוּ֩ נָב֨וֹא הָעִ֜יר וְהָרָעָ֤ב בָּעִיר֙ וָמַ֣תְנוּ שָׁ֔ם וְאִם־יָשַׁ֥בְנוּ פֹ֖ה וָמָ֑תְנוּ וְעַתָּ֗ה לְכוּ֙ וְנִפְּלָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם אִם־יְחַיֻּ֣נוּ נִֽחְיֶ֔ה וְאִם־יְמִיתֻ֖נוּ וָמָֽתְנוּ׃ 5וַיָּק֣וּמוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃ 6וַאדֹנָ֞י הִשְׁמִ֣יעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֗ם ק֥וֹל רֶ֨כֶב֙ ק֣וֹל ס֔וּס ק֖וֹל חַ֣יִל גָּד֑וֹל וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו הִנֵּ֣ה שָֽׂכַר־עָלֵינוּ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וְאֶת־מַלְכֵ֥י מִצְרַ֖יִם לָב֥וֹא עָלֵֽינוּ׃ 7וַיָּקוּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּשֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת־אָהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל־נַפְשָֽׁם׃ 8וַיָּבֹאוּ֩ הַֽמְצֹרָעִ֨ים הָאֵ֜לֶּה עַד־קְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־אֹ֤הֶל אֶחָד֙ וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִ֑נוּ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל אַחֵ֔ר וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִֽנוּ׃ 9וַיֹּאמְרוּ֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ לֹֽא־כֵ֣ן ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹשִׂ֗ים הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ יוֹם־בְּשֹׂרָ֣ה ה֔וּא וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֗ים וְחִכִּ֛ינוּ עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וּמְצָאָ֣נוּ עָוֺ֑ון וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ וְנָבֹ֔אָה וְנַגִּ֖ידָה בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 10וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֮ אֶל־שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם־הַסּ֤וּס אָסוּר֙ וְהַחֲמ֣וֹר אָס֔וּר וְאֹהָלִ֖ים כַּאֲשֶׁר־הֵֽמָּה׃ 11וַיִּקְרָ֖א הַשֹּֽׁעֲרִ֑ים וַיַּגִּ֕ידוּ בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ פְּנִֽימָה׃ 12וַיָּ֨קָם הַמֶּ֜לֶךְ לַ֗יְלָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו אַגִּֽידָה־נָּ֣א לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שׂוּ לָ֖נוּ אֲרָ֑ם יָדְע֞וּ כִּי־רְעֵבִ֣ים אֲנַ֗חְנוּ וַיֵּצְא֤וּ מִן־הַֽמַּחֲנֶה֙ לְהֵחָבֵ֤ה בַהשָּׂדֶה֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־יֵצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ וְנִתְפְּשֵׂ֣ם חַיִּ֔ים וְאֶל־הָעִ֖יר נָבֹֽא׃ 13וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵעֲבָדָ֜יו וַיֹּ֗אמֶר וְיִקְחוּ־נָ֞א חֲמִשָּׁ֣ה מִן־הַסּוּסִים֮ הַֽנִּשְׁאָרִים֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ־בָהּ֒ הִנָּ֗ם כְּכָל־הֲהמ֤וֹן יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ־בָ֔הּ הִנָּ֕ם כְּכָל־הֲמ֥וֹן יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר־תָּ֑מּוּ וְנִשְׁלְחָ֖ה וְנִרְאֶֽה׃ 14וַיִּקְח֕וּ שְׁנֵ֖י רֶ֣כֶב סוּסִ֑ים וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אַחֲרֵ֧י מַחֲנֵֽה־אֲרָ֛ם לֵאמֹ֖ר לְכ֥וּ וּרְאֽוּ׃ 15וַיֵּלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶם֮ עַד־הַיַּרְדֵּן֒ וְהִנֵּ֣ה כָל־הַדֶּ֗רֶךְ מְלֵאָ֤ה בְגָדִים֙ וְכֵלִ֔ים אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֥יכוּ אֲרָ֖ם בְּהחָפְזָ֑ם וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּֽלֶךְ׃ 16וַיֵּצֵ֣א הָעָ֔ם וַיָּבֹ֕זּוּ אֵ֖ת מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיְהִ֨י סְאָה־סֹ֜לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ 17וְהַמֶּלֶךְ֩ הִפְקִ֨יד אֶת־הַשָּׁלִ֜ישׁ אֲשֶׁר־נִשְׁעָ֤ן עַל־יָדוֹ֙ עַל־הַשַּׁ֔עַר וַיִּרְמְסֻ֧הוּ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּרֶ֥דֶת הַמֶּ֖לֶךְ אֵלָֽיו׃ 18וַיְהִ֗י כְּדַבֵּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר סָאתַ֨יִם שְׂעֹרִ֜ים בְּשֶׁ֗קֶל וּֽסְאָה־סֹ֨לֶת֙ בְּשֶׁ֔קֶל יִהְיֶה֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בְּשַׁ֖עַר שֹׁמְרֽוֹן׃ 19וַיַּ֨עַן הַשָּׁלִ֜ישׁ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ וְהִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ 20וַיְהִי־ל֖וֹ כֵּ֑ן וַיִּרְמְס֨וּ אֹת֥וֹ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹֽת׃ ס

8
Olwa ôlya mukazi w’e Shunemi n’ecizombo
1 Elisha’ anacibwîra olya mukazi affûliraga omwâna erhi: «Kanya orhenge enôla munda we n’omulala gwâwe ojè ah’onahashire; bulya Nyakasane anahamagire ecizombo, co cino ciyiruka omu cihugo, ca myâka nda». 2 Nyamukazi anacigenda ajira nka kulya omuntu wa Nyamuzinda anamubwîraga, akanya agenda bôshi n’omulala gwagc, agendicîbêrera omu cihugo c’Abafilistini. 3 Enyuma lya myâka nda nyamukazi anacigaluka arhenga emwa Abafilistini, aja emunda mwâmi ali mpu ajîshenga enyumpa yâge n’amashwa gâge.
4 Muli agôla mango erhi mwâmi adwîrhe ashambâla bôshi na Gehazi, mwa mbali w’omuntu wa Nyamuzinda, akazâgimudôsa erhi: «Nkuhunyire onganirire nâni ngasi bisômerîne Elisha’ anajizire byôshi». 5 Amango akazâgi shambâlira mwâmi kurhi afûlaga omufu, olya mukazi afûliraga omwâna anaci rhôndêra ashenga mwâmi enyumpa n’ishwa lyâge. Gehazi anaciderha erhi: «Ewe yâgirwa mwâmi, alaga ôlya mukazi, alaga n’ôlya mwâna Elisha’ afûlaga». 6 Mwâmi anacishambâza nyamukazi naye anacimubwîra kurhi byabîre; mwâmi anacimuha omuganda anaciderha erhi: «Ojiderha bamugalulire ebyâge byôshi, ebyarhenzire omwôla ishwa lyâge kurhenga aha anarhengeraga omu cihugo kuhika bunôla.»
Elisha’ na Hazaheli w’e Damasko
7 Elisha’ akanya aja e Damasko; Ben-Hadadi mwâmi w’e Sîriya erhi ali mulwala agôla mango, banacimubwîra mpu: Omuntu wa Nyamuzinda anajire eno munda. 8 Mwâmi anacibwîra Hazaheli erhi: «Oyanke oluhembo ojè emunda oyôla muntu wa Nyamuzinda ali ogend’imundôkeza erhi nafuma eyira ndwâla»?
9 Hazaheli anacikanya aja emunda ali. Ali ahesire oluhembo lwa ngasi binjà binaba e Damasko, abarhuza ngamiya makumi ani. Erhi ayihika anacija emunda Elisha’ ali anacimubwîra erhi: «Mugala wâwe Ben-Hadadi, mwâmi w’e Sîriya antumire emunda oli mpu nkudôse erhi: «Ka nafuma eyi ndwâla»? 10 Elisha’ anacishuza erhi: «Okanye ogend’imubwîra oku: Neci afuma. Ci konene Nya mubâho ananyêresire oku okunali afa.» 11 Okubundi olya muntu wa Nyamuzi nda azinzibala obusù ecifufu camugwârha yeshi ayunjula eziri nka nshonyi, 12 anacivugumula emirenge. Hazaheli anacimudôsa erhi: «Carhuma nahamwirhu alaka». Elisha’ anacishuza erhi: «Bulya manyire amabî wayishijirira bene Israheli: wayishidulika omuliro oku bishagala byâbo biyûbakire buzibu-zibu, wanigûza n’engôrho abâna b’emisole, warhonyongola abâna bâbo b’ebirhaba wabwagûla n’abakazi bali izîmi. 13 Hazaheli anacimushuza erhi: «Mwambali wâwe aligi muntu muci, ka kabwa, omu kuhenya bya bcne ebyo?» Elisha’ anacimushuza erhi: «Nyamubâho ananyêresire oku wahà mwâmi w’e Sîriya».
14 Hazaheli anacisengaruka Elisha’ anashubira emwa nawabo, naye anaci mudôsa erhi: «Kurhi anakubwizire Elisha’?» Anacishuza erhi: «Anambwîzire erhi okunali walama». 15 Erhi buca Hazaheli anaciyanka obulengetwa n’erhi aba amabujomya omu mîshi, abulambulira oku busù bwa mwâmi, mwâmi arhengamw’omûka. Hazaheli anaciyîma ahâli hâge.
Obwâmi bwa Yoramu w’e Yuda (848-841)
16 Omu mwâka gwa karhânu gw’okuyîma kwa Yoramu mwene Ahâbu, mwâmi w’Israheli Yoramu mwene Yozafati naye aba mwâmi omu Yuda. 17 Ali akola agwêrhe myâka makumi asharhu n’ibiri erhi aba mwâmi, ageza myâka munâni ali mwâmi aha Yeruzalemu. 18 Akulikira enjira y’abâmi b’Israheli nka kulya enyumpa ya Ahâbu yajiraga, anacijira ebiri bigalaugalu omu masù ga Nyamuzinda. 19 Ci konene Nyamubâho arhalonzagya okusherêza Yuda erhi mwambali wâge Daudi orhuma nka kulya anamulaganyagya oku ensiku zôshi aba n’akamole omu bâna bâge. 20 Ago mango ga Yoramu, Edomu aciberûla kuli Yuda aciha owâge mwâmi. 21 Yoramu agera aha Sayiri n’engâlè zâge zôshi; azûka budufu budufu a lwîsa Abanya-Edomu bali bamuzongolosire, ôli abarhambo b’engâlè, ôli oluba ga, bakûla omulindi bayâkira emwa bâbwè. 22 Edomu anayôrha aberûlukinwe na Yuda kuhika n’ene. Naye Libna aciberûla kuli Yuda hôfi mw’agôla mango. 23 Ebisigîre by’ebijiro bya Yoramu, oku ajizire kôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’empiriri z’abâmi b’e Yuda? 24 Yoramu acîhengeka hali b’îshe, banacimubisha aha burhambi bwa b’îshe omu lugo lwa Daudi, Akhaziyasi, mugala wâge ayîma ahâli hâge.
Obwâmi bwa Akhaziyasi omu Yuda (841)
25 Omu nwaka gwa kali ikumi na muguma kurhenga Yoramu mwene Ahâbu ali mwâmi w’Israheli Akhaziyasi mwene Yoramu naye aba mwâmi e Yuda. 26 Akhaziyasi ali agwêrhe myâka makumi abiri erhi aba mwâmi, ayîma mwâka muguma aha Yeruzalemu. Nina ye wali Ataliya, mwa-Omuri mwâmi w’Israheli. 27 Ashimba olugendo lw’omulala gwa Ahâbu, ajira ebigalugalu omu masù na Nyamubâho, nka kulya enyumpa ya Ahâbu yanajiraga. 28 Anacikanya bona Yoramu mwene Ahâbu mpu bakola bagendilwîsa Hazaheli mwâmi w’e Sîriya e Ramoti omu Galadi. 29 Abanya-Sîriya banacitumirha Yoramu, mwâmi Yoramu ayisha agendicibukikiza aha Israheli birya bibande bene Sîriya bamutumirhaga e Ramoti, galya mango akazâgilwîsa Hazaheli, mwâmi w’e Sîriya. Akhaziyasi mwene Yoramu, mwâmi w’e Yuda anaciyandagala ajirhangula Yoramu mwene Ahâbu, okôla alwaliraga aha Yizreeli.

BHS 2 Kings 8
1וֶאֱלִישָׁ֡ע דִּבֶּ֣ר אֶל־הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֨ה אֶת־בְּנָ֜הּ לֵאמֹ֗ר ק֤וּמִי וּלְכִי֙ אַ֣תְּי וּבֵיתֵ֔ךְ וְג֖וּרִי בַּאֲשֶׁ֣ר תָּג֑וּרִי כִּֽי־קָרָ֤א יְהוָה֙ לָֽרָעָ֔ב וְגַם־בָּ֥א אֶל־הָאָ֖רֶץ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ 2וַתָּ֨קָם֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וּבֵיתָ֔הּ וַתָּ֥גָר בְּאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֖ים שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ 3וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וַתָּ֥שָׁב הָאִשָּׁ֖ה מֵאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַתֵּצֵא֙ לִצְעֹ֣ק אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־בֵּיתָ֖הּ וְאֶל־שָׂדָֽהּ׃ 4וְהַמֶּ֗לֶךְ מְדַבֵּר֙ אֶל־גֵּ֣חֲזִ֔י נַ֥עַר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר סַפְּרָה־נָּ֣א לִ֔י אֵ֥ת כָּל־הַגְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֱלִישָֽׁע׃ 5וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֮ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֣ה אֶת־הַמֵּת֒ וְהִנֵּ֨ה הָאִשָּׁ֜ה אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֤ה אֶת־בְּנָהּ֙ צֹעֶ֣קֶת אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ עַל־בֵּיתָ֖הּ וְעַל־שָׂדָ֑הּ וַיֹּ֤אמֶר גֵּֽחֲזִי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֚את הָֽאִשָּׁ֔ה וְזֶה־בְּנָ֖הּ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֥ה אֱלִישָֽׁע׃ 6וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ לָאִשָּׁ֖ה וַתְּסַפֶּר־ל֑וֹ וַיִּתֶּן־לָ֣הּ הַמֶּלֶךְ֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד לֵאמֹ֗ר הָשֵׁ֤יב אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ וְאֵת֙ כָּל־תְּבוּאֹ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה מִיּ֛וֹם עָזְבָ֥ה אֶת־הָאָ֖רֶץ וְעַד־עָֽתָּה׃ פ
7וַיָּבֹ֤א אֱלִישָׁע֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֶן־הֲדַ֥ד מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם חֹלֶ֑ה וַיֻּגַּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר בָּ֛א אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים עַד־הֵֽנָּה׃ 8וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־חֲזָהאֵ֗ל קַ֤ח בְּיָֽדְךָ֙ מִנְחָ֔ה וְלֵ֕ךְ לִקְרַ֖את אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וְדָרַשְׁתָּ֙ אֶת־יְהוָ֤ה מֵֽאוֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ 9וַיֵּ֣לֶךְ חֲזָאֵל֮ לִקְרָאתוֹ֒ וַיִּקַּ֨ח מִנְחָ֤ה בְיָדוֹ֙ וְכָל־ט֣וּב דַּמֶּ֔שֶׂק מַשָּׂ֖א אַרְבָּעִ֣ים גָּמָ֑ל וַיָּבֹא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָ֔יו וַיֹּ֗אמֶר בִּנְךָ֙ בֶן־הֲדַ֤ד מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ 10וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע לֵ֥ךְ אֱמָר־לֹ֖א חָיֹ֣ה תִחְיֶ֑ה וְהִרְאַ֥נִי יְהוָ֖ה כִּֽי־מ֥וֹת יָמֽוּת׃ 11וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃ 12וַיֹּ֣אמֶר חֲזָאֵ֔ל מַדּ֖וּעַ אֲדֹנִ֣י בֹכֶ֑ה וַיֹּ֡אמֶר כִּֽי־יָדַ֡עְתִּי אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל רָעָ֗ה מִבְצְרֵיהֶ֞ם תְּשַׁלַּ֤ח בָּאֵשׁ֙ וּבַחֻֽרֵיהֶם֙ בַּחֶ֣רֶב תַּהֲרֹ֔ג וְעֹלְלֵיהֶ֣ם תְּרַטֵּ֔שׁ וְהָרֹתֵיהֶ֖ם תְּבַקֵּֽעַ׃ 13וַיֹּ֣אמֶר חֲזָהאֵ֔ל כִּ֣י מָ֤ה עַבְדְּךָ֙ הַכֶּ֔לֶב כִּ֣י יַעֲשֶׂ֔ה הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע הִרְאַ֧נִי יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ מֶ֥לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃ 14וַיֵּ֣לֶךְ ׀ מֵאֵ֣ת אֱלִישָׁ֗ע וַיָּבֹא֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָֽה־אָמַ֥ר לְךָ֖ אֱלִישָׁ֑ע וַיֹּ֕אמֶר אָ֥מַר לִ֖י חָיֹ֥ה תִחְיֶֽה׃ 15וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיִּקַּ֤ח הַמַּכְבֵּר֙ וַיִּטְבֹּ֣ל בַּמַּ֔יִם וַיִּפְרֹ֥שׂ עַל־פָּנָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וַיִּמְלֹ֥ךְ חֲזָהאֵ֖ל תַּחְתָּֽיו׃ פ
16וּבִשְׁנַ֣ת חָמֵ֗שׁ לְיוֹרָ֤ם בֶּן־אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָלַ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 17בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה הָיָ֣ה בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 18וַיֵּ֨לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָֽיְתָה־לּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 19וְלֹֽא־אָבָ֤ה יְהוָה֙ לְהַשְׁחִ֣ית אֶת־יְהוּדָ֔ה לְמַ֖עַן דָּוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֗וֹ לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר לְבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ 20בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥כוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ 21וַיַּעֲבֹ֤ר יוֹרָם֙ צָעִ֔ירָה וְכָל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי־ה֞וּא קָ֣ם לַ֗יְלָה וַיַּכֶּ֨ה אֶת־אֱד֜וֹם הַסֹּבֵ֤יב אֵלָיו֙ וְאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וַיָּ֥נָס הָעָ֖ם לְאֹהָלָֽיו׃ 22וַיִּפְשַׁ֣ע אֱד֗וֹם מִתַּ֨חַת֙ יַד־יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה אָ֛ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֖ה בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ 23וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹרָ֖ם וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 24וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹרָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
25בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֥ם בֶּן־אַחְאָ֖ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 26בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ עֲתַלְיָ֔הוּ בַּת־עָמְרִ֖י מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 27וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֨רֶךְ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֛י חֲתַ֥ן בֵּית־אַחְאָ֖ב הֽוּא׃ 28וַיֵּ֜לֶךְ אֶת־יוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־חֲזָהאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ אֲרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃ 29וַיָּשָׁב֩ יוֹרָ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל מִן־הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֨ר יַכֻּ֤הוּ אֲרַמִּים֙ בָּֽרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַאֲחַזְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּֽי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ פ
9
Yehu ashîgwa amavurha g’okubà mwâmi w’Israheli
1 Omulêbi Elisha’ ahamagala muntu muguma omu bene abalêbi, anacimu bwîra erhi: Hwinja bwinjà, orhôle eyi njebe y’amavurha ojè e Ramoti omu Galadi. 2 Hano onahika eyôla munda onaje walongereza Yehu, mugala wa Yehozafati ya Nimushi, hano onamubona wanamukema omuyegûle kuli bene wâbo wanamuhêka omu nyumpa eri hâgo hâgo. 3 Wanarhôla erya njebe yâwe wanamubulagira amavurha aha irhwe onaderhe erhi: Ntya kwo Nyamubâho adesire: Nkushîzire amavurha g’okubà mwâmi w’Israheli. Buzinda bw’aho wanayigula olumvi ocilibirhire buzira kulinda.
4 Olya mwâna murhumisi w’omulêbi, anacikanya aja e Ramoti omu Galadi. 5 Erhi ahika yo ashimâna abarhambo b’engabo batamîre. Anaciderha erhi: «Yâgirwa ngwêrhe akanwa nakubwîra». 6 Yehu anaciyimuka anacija omu nyumpa; olya mwâna anacimubulagira amavurha ah’irhwe anacimubwîra erhi: «Kwo Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli adesire ntyâla: Nkushîzire amavurha g’okubà mwâmi w’olubaga lwa Nyamubâho omw’Israheli. 7 Omalire omulala gwa nawinyu Ahâbu, na kuli Yezabeli nacihôla omukò gw’abalêbi, abarhumisi bani n’omukò gwa ngasi bandi barhumisi ba Nyamubâho. 8 Enyumpa ya Ahâbu eherêrekere, omu nyumpa ya Ahâbu nâmalîra ngasi bôshi banashubala oku lukûta, omujà kuguma n’omuntu nkana omu Israheli. 9 Enyumpa ya Ahâbu yâba aka enyumpa ya Yerobwâmi mwene Nebati; kuguma n’enyumpa ya Basha mwene Ahiya. 10 Orhubwa rhwâlira Yezabeli omw’ishwa lya Yizreeli arhanabone ecabisha.» Olya mwâna anayîgula olumvi acilibirhira.
Yehu ayîmikwa mwâmi
11 Okubundi Yehu ashubira emunda bambali ba nawabo bali, banacimudôsa mpu ka bigendesire bwinjà? Cici oyomusirhe analikulongeza? Naye anacibashuza erhi: «Muyishi omuntu n’oku aderha». 12 Banacimubwîra mpu: «Kubesha! rhuganirire nîrhu»! Anacibabwîra erhi: «Oku anambwîzire kw’oku: Nyamubâho adesire ntyâla! Nkushizire amavurha g’okubà mwâmi w’Israheli… 13 Ho na halya ngasi muguma abamba ecishûli câge, banacimutamazakwo e nyanya ly’emishonezo, banacibûha omushekera mpu: «Yehu ye okola oli mwâmi».
Oku Yehu ayirhaga Yoramu w’Israheli na Akhaziyasi w’e Yuda na Yezabeli
14 Yehu mugala wa Yehozafati ya Nimushi anacigomera Yoramu. Agôla mango erhi Yoramu na bene Israheli bôshi barhabâlîre e Ramoti omu Galadi badwîrhe balwîsa Hazaheli mwâmi w’e Sîriya. 15 Ci konene mwâmi Yoramu ali erhi arhenzire eyôla munda galya mango bamutumirhaga halya akazâgilwira bôshi na Hazaheli mwâmi w’e Sîriya. Yehu anaciderha erhi: Akaba munayemire okwôla, ntà muntu orhengâge munôla lugo mpu ajimanyîsa e Yizreeli… 16 Yehu anacishonera oku ngâlè yâge, anacikanya aja e Yizreheli bulya yo mwâmi Yoram ali agweshire, na Akhaziyasi mwâmi w’e Yuda aliyishirimurhandûla. 17 Omulanzi wali oku munara aha Yizreheli, alangira ehîkungu hy’akatulo oku hizûsibwa n’omurhwe gwa Yehu oyêrekîre emunda bali, anaciderha erhi: «Namalangira akatulo k’engabo». Yoramu anacimubwîra erhi: Orhôle omusirika walibirha n’enfarasi, omurhume aje emunda bali agendibadôsa erhi: «Ka murhûla»? 18 Nyamusirika anacikanya n’enfarasi yâge anacija emunda Yehu ali anacimubwîra erhi: «Mwâmi adôsize mpu ka murhûla»? Yehu anacishuza erhi: «Bici wajira n’omurhûla»? Hindamuka ojè enyuma zâni. Olya wakazâgilanga anacigendimanyîsa erhi: owarhumagwa anabahisirekwo ci konene arhacigalusire. 19 Yoramu arhuma omusirika wa kabiri naye anacihika emunda bali anaciderha erhi: «Mwâmi adôsize mpu: Ka murhûla»? Yehu anacimushuza erhi: «Bici wajira n’omurhûla»? Hindamuka ojè enyuma zâni. 20 Omulanzi a shubigendimanyîsa erhi: Amabahikakwo ci konene naye arhacigalusiri. Na omu kulaba olugendo lwâbo luli nka lwa Yehu mwene Nimushi, bulya kw’aba lagaza nka musirhe. 21 Okubundi Yoramu anaciderha erhi: «Murheganye engâlè». Banacirheganya engâlè. Yoramu mwâmi w’Israheli na Akhaziyasi mwâmi w’e Yuda banacikanya ngasi muguma omu ngâlè yâge; banacikanya bajà emunda Yehu ali, banacimurhimana oku ishwa lya Naboti omu Yizreeli.
Okuyîrhwa kwa Yoramu
22 Erhi abona Yehu, Yoramu anacimudôsa erhi: «Ka murhûla, Yehu»? Yehu anacishuza erhi: «Kurhi n’omurhûla? Oku zira mbaraga za nyoko Yezabeli zicihaba na bala balozi bâge»? 23 Yoramu ahindamula enfarasi zâge ayaka abwîra Akhaziyasi erhi: «Bwamaba bugoma, Akhaziyasi»! 24 Ci konene bulya Yehu ali afumbasire omuherho gwâge, abanda Yoramu omwampi omu mbaga baga z’ebirhugo, omwampi gwarhulukana omu murhima atulongoka omu ngâlè yâge. 25 Yehu anacibwîra musirika wâge muguma ye wali Bidikari erhi: «Mumurhenze mumukwêbe omu ishwa lya Naboti wa Yizreeli. Okengêre kurhi lulya lusiku nie na nâwe oku rhuli babiri rhwali omu ngâlè enyuma z’îshe Ahâbu, Nyamubâho aderha akanwa k’obugeramwa erhi: 26 Omukò gwa Naboti n’omukò gw’abâna bâge injo nagubwîne bwinjà! Nyamubâho okudesire, nakulyûgizagomuli eri ishwa lyonene! Nyamubâho okudesire. Omurhenzagye bunôla okabulire omw’ishwa nka kulya akanwa ka Nyamubâho kanadesire.» Okuyîrhwa kwa Akhaziyasi 27 Akhaziyasi erhi abona kulya ayaka, agerera omu njira ya Beti-Hagani. Yehu anacimushimba aderha erhi: «Naye kwo na kuguma»! Bamutumirhira omu ngâlè yâge oku murhezi gwa Guri hôfi na Yibleyamu. Ayâkira e Megido anafirayo. 28 Bambali bâge bamuhêka e Yeruzalemu omu ngâlè, bamubisha omu nshinda yâge haguma n’ababusi bâge, omu cishagala ca Daudi. 29 Akhaziyasi abaga mwâmi w’e Yuda omu mwâka gwa kali ikumi na muguma kurhenga Yoramu mwene Ahâbu ali ayîmire.
Okuyîrhwa kwa Yezabeli
30 Yehu aja omu Yizreheli. Yezabeli erhi akuyumva acishîga irangi oku masù ayambala yeshi bwinjà omw’irhwe, ayunama ajilolera aha kabonezo. 31 Erhi Yehu ahama omuhango Yezabeli anacimudôsa erhi: «Ka murhûla, wâni Zimri owayirhaga nawabo»? 32 Anaciyinamula irhwe lyâge ebwa kabonezo, anaciderha erhi: «Rhweshi na ndi rhuli? Ndi? » Bambali babiri erhi basharhu bayûnamire emunda ali, 33 anacibabwîra erhi: «Mumurhogeze okw’idaho». Banacimukweba oku idaho omukò gwâge gwashahukira oku nkuta n’oku nfarasi, zanacimuhonyogola. 34 Oku bundi aja omu nyumpa n’erhi aba amahikamwo, alya ananywa, aderha erhi: «Kanyi mugend’ilola bulya buhanya, munamubishe bulya ali mwâli wa mwâmi». 35 Bakanya bakolaga bajimubisha, ci barhacishimânaga kuli ye erhali mpanga, emirundi n’obukumbukumbu bw’amaboko. 36 Bayisha bagalusire, bajimanyîsa Yehu naye anaciderha erhi: «Okûla kali kanwa ka Nyamubâho kalya aderhaga muli Eliya w’e Tishibiti muli ebira binwa: Omw’ishwa lya Yizreeli mwo ebibwa byalira omubiri gwa Yezabeli; 37 N’omu- biri gwa Yezabeli gwayôrha nka cavu hanola igulu, omw’ishwa lya Yizreeli ciru barhakanaciderha mpu ho Yezabela aba ahâla.
BHS 2 Kings 9
1וֶאֱלִישָׁע֙ הַנָּבִ֔יא קָרָ֕א לְאַחַ֖ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְ֠קַח פַּ֣ךְ הַשֶּׁ֤מֶן הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְלֵ֖ךְ רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ 2וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה וּרְאֵֽה־שָׁ֠ם יֵה֨וּא בֶן־יְהוֹשָׁפָ֜ט בֶּן־נִמְשִׁ֗י וּבָ֨אתָ֙ וַהֲקֵֽמֹתוֹ֙ מִתּ֣וֹך אֶחָ֔יו וְהֵבֵיאתָ֥ אֹת֖וֹ חֶ֥דֶר בְּחָֽדֶר׃ 3וְלָקַחְתָּ֤ פַךְ־הַשֶּׁ֨מֶן֙ וְיָצַקְתָּ֣ עַל־רֹאשֹׁ֔ו וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מְשַׁחְתִּ֥יךָֽ לְמֶ֖לֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּפָתַחְתָּ֥ הַדֶּ֛לֶת וְנַ֖סְתָּה וְלֹ֥א תְחַכֶּֽה׃ 4וַיֵּ֧לֶךְ הַנַּ֛עַר הַנַּ֥עַר הַנָּבִ֖יא רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ 5וַיָּבֹ֗א וְהִנֵּ֨ה שָׂרֵ֤י הַחַ֨יִל֙ יֹֽשְׁבִ֔ים וַיֹּ֕אמֶר דָּבָ֥ר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַשָּׂ֑ר וַיֹּ֤אמֶר יֵהוּא֙ אֶל־מִ֣י מִכֻּלָּ֔נוּ וַיֹּ֖אמֶר אֵלֶ֥יךָ הַשָּֽׂר׃ 6וַיָּ֨קָם֙ וַיָּבֹ֣א הַבַּ֔יְתָה וַיִּצֹ֥ק הַשֶּׁ֖מֶן אֶל־רֹאשֹׁ֑ו וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מְשַׁחְתִּ֧יךָֽ לְמֶ֛לֶךְ אֶל־עַ֥ם יְהוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וְהִ֨כִּיתָ֔ה אֶת־בֵּ֥ית אַחְאָ֖ב אֲדֹנֶ֑יךָ וְנִקַּמְתִּ֞י דְּמֵ֣י ׀ עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֗ים וּדְמֵ֛י כָּל־עַבְדֵ֥י יְהוָ֖ה מִיַּ֥ד אִיזָֽבֶל׃ 8וְאָבַ֖ד כָּל־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְהִכְרַתִּ֤י לְאַחְאָב֙ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֔יר וְעָצ֥וּר וְעָז֖וּב בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 9וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כְּבֵ֖ית יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וּכְבֵ֖ית בַּעְשָׁ֥א בֶן־אֲחִיָּֽה׃ 10וְאֶת־אִיזֶ֜בֶל יֹאכְל֧וּ הַכְּלָבִ֛ים בְּחֵ֥לֶק יִזְרְעֶ֖אל וְאֵ֣ין קֹבֵ֑ר וַיִּפְתַּ֥ח הַדֶּ֖לֶת וַיָּנֹֽס׃ 11וְיֵה֗וּא יָצָא֙ אֶל־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הֲשָׁל֔וֹם מַדּ֛וּעַ בָּֽא־הַמְשֻׁגָּ֥ע הַזֶּ֖ה אֵלֶ֑יךָ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֛ם יְדַעְתֶּ֥ם אֶת־הָאִ֖ישׁ וְאֶת־שִׂיחֽוֹ׃ 12וַיֹּאמְר֣וּ שֶׁ֔קֶר הַגֶּד־נָ֖א לָ֑נוּ וַיֹּ֗אמֶר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ אָמַ֤ר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מְשַׁחְתִּ֥יךָֽ לְמֶ֖לֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ בִּגְד֔וֹ וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו אֶל־גֶּ֣רֶם הַֽמַּעֲל֑וֹת וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּאמְר֖וּ מָלַ֥ךְ יֵהֽוּא׃ 14וַיִּתְקַשֵּׁ֗ר יֵה֛וּא בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־נִמְשִׁ֖י אֶל־יוֹרָ֑ם וְיוֹרָם֩ הָיָ֨ה שֹׁמֵ֜ר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֗ד ה֚וּא וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִפְּנֵ֥י חֲזָאֵ֖ל מֶֽלֶךְ־אֲרָֽם׃ 15וַיָּשָׁב֩ יְהוֹרָ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ לְהִתְרַפֵּ֣א בִיְזְרְעֶ֗אל מִן־הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר יַכֻּ֣הוּ אֲרַמִּ֔ים בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַיֹּ֤אמֶר יֵהוּא֙ אִם־יֵ֣שׁ נַפְשְׁכֶ֔ם אַל־יֵצֵ֤א פָלִיט֙ מִן־הָעִ֔יר לָלֶ֖כֶת לְַגִּ֥יד בְּיִזְרְעֶֽאל׃ 16וַיִּרְכַּ֤ב יֵהוּא֙ וַיֵּ֣לֶךְ יִזְרְעֶ֔אלָה כִּ֥י יוֹרָ֖ם שֹׁכֵ֣ב שָׁ֑מָּה וַֽאֲחַזְיָה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה יָרַ֖ד לִרְא֥וֹת אֶת־יוֹרָֽם׃ 17וְהַצֹּפֶה֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הַמִּגְדָּ֜ל בְּיִזְרְעֶ֗אל וַיַּ֞רְא אֶת־שִׁפְעַ֤ת יֵהוּא֙ בְּבֹא֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁפְעַ֖ת אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹרָ֗ם קַ֥ח רַכָּ֛ב וּֽשְׁלַ֥ח לִקְרָאתָ֖ם וְיֹאמַ֥ר הֲשָׁלֽוֹם׃ 18וַיֵּלֶךְ֩ רֹכֵ֨ב הַסּ֜וּס לִקְרָאת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ הֲשָׁל֔וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֣ב אֶֽל־אַחֲרָ֑י וַיַּגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־הַמַּלְאָ֥ךְ עַד־הֵ֖ם וְלֹֽא־שָֽׁב׃ 19וַיִּשְׁלַ֗ח רֹכֵ֣ב סוּס֮ שֵׁנִי֒ וַיָּבֹ֣א אֲלֵהֶ֔ם וַיֹּ֛אמֶר כֹּֽה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ שָׁל֑וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֥ב אֶֽל־אַחֲרָֽי׃ 20וַיַּגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֥א עַד־אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹֽא־שָׁ֑ב וְהַמִּנְהָ֗ג כְּמִנְהַג֙ יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י כִּ֥י בְשִׁגָּע֖וֹן יִנְהָֽג׃ 21וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹרָם֙ אֱסֹ֔ר וַיֶּאְסֹ֖ר רִכְבּ֑וֹ וַיֵּצֵ֣א יְהוֹרָ֣ם מֶֽלֶךְ־יִ֠שְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה אִ֣ישׁ בְּרִכְבּ֗וֹ וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את יֵה֔וּא וַיִּמְצָאֻ֔הוּ בְּחֶלְקַ֖ת נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃ 22וַיְהִ֗י כִּרְא֤וֹת יְהוֹרָם֙ אֶת־יֵה֔וּא וַיֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם יֵה֑וּא וַיֹּ֨אמֶר֙ מָ֣ה הַשָּׁל֔וֹם עַד־זְנוּנֵ֞י אִיזֶ֧בֶל אִמְּךָ֛ וּכְשָׁפֶ֖יהָ הָרַבִּֽים׃ 23וַיַּהֲפֹ֧ךְ יְהוֹרָ֛ם יָדָ֖יו וַיָּנֹ֑ס וַיֹּ֥אמֶר אֶל־אֲחַזְיָ֖הוּ מִרְמָ֥ה אֲחַזְיָֽה׃ 24וְיֵה֞וּא מִלֵּ֧א יָד֣וֹ בַקֶּ֗שֶׁת וַיַּ֤ךְ אֶת־יְהוֹרָם֙ בֵּ֣ין זְרֹעָ֔יו וַיֵּצֵ֥א הַחֵ֖צִי מִלִּבּ֑וֹ וַיִּכְרַ֖ע בְּרִכְבּֽוֹ׃ 25וַיֹּ֗אמֶר אֶל־בִּדְקַר֙ שָֽׁלִשֹׁ֔ה שָׂ֚א הַשְׁלִכֵ֔הוּ בְּחֶלְקַ֕ת שְׂדֵ֖ה נָב֣וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֑י כִּֽי־זְכֹ֞ר אֲנִ֣י וָאַ֗תָּה אֵ֣ת רֹכְבִ֤ים צְמָדִים֙ אַֽחֲרֵי֙ אַחְאָ֣ב אָבִ֔יו וַֽיהוָה֙ נָשָׂ֣א עָלָ֔יו אֶת־הַמַּשָּׂ֖א הַזֶּֽה׃ 26אִם־לֹ֡א אֶת־דְּמֵ֣י נָבוֹת֩ וְאֶת־דְּמֵ֨י בָנָ֜יו רָאִ֤יתִי אֶ֨מֶשׁ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּמְתִּ֥י לְךָ֛ בַּחֶלְקָ֥ה הַזֹּ֖את נְאֻם־יְהוָ֑ה וְעַתָּ֗ה שָׂ֧א הַשְׁלִכֵ֛הוּ בַּחֶלְקָ֖ה כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ 27וַאֲחַזְיָ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ רָאָ֔ה וַיָּ֕נָס דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַגָּ֑ן וַיִּרְדֹּ֨ף אַחֲרָ֜יו יֵה֗וּא וַ֠יֹּאמֶר גַּם־אֹת֞וֹ הַכֻּ֣הוּ אֶל־הַמֶּרְכָּבָ֗ה בְּמַֽעֲלֵה־גוּר֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽת־יִבְלְעָ֔ם וַיָּ֥נָס מְגִדּ֖וֹ וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ 28וַיַּרְכִּ֧בוּ אֹת֛וֹ עֲבָדָ֖יו יְרוּשָׁלְָ֑מָה וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֧וֹ בִקְבֻרָת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃ פ
29וּבִשְׁנַת֙ אַחַ֣ת עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֖ם בֶּן־אַחְאָ֑ב מָלַ֥ךְ אֲחַזְיָ֖ה עַל־יְהוּדָֽה׃ 30וַיָּב֥וֹא יֵה֖וּא יִזְרְעֶ֑אלָה וְאִיזֶ֣בֶל שָׁמְעָ֗ה וַתָּ֨שֶׂם בַּפּ֤וּךְ עֵינֶ֨יהָ֙ וַתֵּ֣יטֶב אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וַתַּשְׁקֵ֖ף בְּעַ֥ד הַחַלּֽוֹן׃ 31וְיֵה֖וּא בָּ֣א בַשָּׁ֑עַר וַתֹּ֣אמֶר הֲשָׁל֔וֹם זִמְרִ֖י הֹרֵ֥ג אֲדֹנָֽיו׃ 32וַיִּשָּׂ֤א פָנָיו֙ אֶל־הַ֣חַלּ֔וֹן וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י אִתִּ֖י מִ֑י וַיַּשְׁקִ֣יפוּ אֵלָ֔יו שְׁנַ֥יִם שְׁלֹשָׁ֖ה סָרִיסִֽים׃ 33וַיֹּ֥אמֶר שִׁמְטֻ֖הָו וַֽיִּשְׁמְט֑וּהָ וַיִּ֨ז מִדָּמָ֧הּ אֶל־הַקִּ֛יר וְאֶל־הַסּוּסִ֖ים וַֽיִּרְמְסֶֽנָּה׃ 34וַיָּבֹ֖א וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֑שְׁתְּ וַיֹּ֗אמֶר פִּקְדוּ־נָ֞א אֶת־הָאֲרוּרָ֤ה הַזֹּאת֙ וְקִבְר֔וּהָ כִּ֥י בַת־מֶ֖לֶךְ הִֽיא׃ 35וַיֵּלְכ֖וּ לְקָבְרָ֑הּ וְלֹא־מָ֣צְאוּ בָ֗הּ כִּ֧י אִם־הַגֻּלְגֹּ֛לֶת וְהָרַגְלַ֖יִם וְכַפּ֥וֹת הַיָּדָֽיִם׃ 36וַיָּשֻׁבוּ֮ וַיַּגִּ֣ידוּ לוֹ֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ דְּבַר־יְהוָ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֛וֹ אֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹ֑ר בְּחֵ֣לֶק יִזְרְעֶ֔אל יֹאכְל֥וּ הַכְּלָבִ֖ים אֶת־בְּשַׂ֥ר אִיזָֽבֶל׃ 37וְֽהָיְתָ֞ נִבְלַ֣ת אִיזֶ֗בֶל כְּדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה בְּחֵ֣לֶק יִזְרְעֶ֑אל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֹאמְר֖וּ זֹ֥את אִיזָֽבֶל׃ פ
10
Omulala gwa mwâmi w’Israheli gwaholoka
1 Omu Samâriya mwabaga bâna makumi gali nda bene Ahâbu. Yehu ayandika amaruba agarhuma oku barhambo babaga omu Yizreeeli, omu Samâriya, agandi gajà emw’abashamuka n’abaleraga balya bene Ahâbu, ago maruba gali gadesire ntyâla: erhi: 2 «Hano agala maruba ganabahikakwo ntyâla, bulya mwe mugwêrhe bagala ba nawinyu mugwêrhe engâlè n’enfarasi na olugo luhamisirwe bwinjà n’emirasano mwandu, 3 mulole muli abôla bene nawinyu mwâna ohi oli mwinjà kulusha, ôlya onakwânîne mumuhire oku ntebe ayîme ahâli h’îshe na ninyu mwene mulwire nawinyu». 4 Banaciyôboha bwenêne banaciderha mpu: «Ala oku abâmi babiri barhamuhashaga; rhono ka rhwankahaliza?» 5 Omulanzi w’aha bwâmi, omukulu w’abasirika bàbaga omu lugo, abagula bôshi n’abalezi bàrhuma entumwa emunda Yehu ali mpu: «Rhweshi rhuli bambali bâwe na okuwankarhurhegeka rhwanakujira; ntâye ciru n’omuguma rhwajira mwâmi; wêne oku onabwîne kwinjà.»
6 Yehu ashubibayandikira amaruba ga kabiri gali gadesire ntyâla: «Akaba muli bani n’akaba mwankayumva, muyanke ebirhwe by’abantu bya abôla bene winyu muyîshe mubidwîrhe, irhondo nka ganôla mango, mwananshanga aha Yizreeli». Abôla bâna oku bali makumi gali nda babaga ngasi muguma e mw’omurhambo muguma omu lugo, bo bakazâgibalera. 7 Erhi agôla maruba ganabahikakwo, banacigwârha balya bene mwâmi babaniga; bantu makumi gali nda; n’erhi babà bamahira amarhwe gâbo omu birhiri babirhuma emunda Yehu ali e Yizreeli.
8 Entumwa yakanya yagend’imubwîra erhi: «Baherhe amarhwe ga bene mwâmi». Naye abashuza erhi «Mugahire birundo bibiri aha muhango gw’olugo kuhika irhondo sêzi». 9 Erhi buca sêzi ahuluka, aja emunda olubaga luli anacilubwîra erhi: Mwôya muli bantu bashinganyanya, loli oku niehe nagomire nawirhu, nanamuyisire; ci konene ndigi wanizire abâla bôshi? 10 Mumanye oku akanwa ka Nnâmahanga karhajîra busha hano igulu; akanwa ka Nyamubâho aderhaga kuli eyi nyumpa ya Ahâbu; Nyamubâho anayukirîze akanwa kâge aderhaga muli mwambali wâge Eliya. 11 Yehu anacimalîra ngasi hyali hisigire hya omu bûko bwa Ahâbu aha Yizreheli, abarhambo bâge bakulu bôshi, abarhonyi bâge, abadâhwa bâge, kuhika harhasigalaga ciru n’omuguma.
Abaluzi b’e Yuda banigwa
12 Okubundi akanya aja e Samâriya. Erhi ahika omu karhî k’enjira aha Beti-Ekedi hali aha mw’abangere, 13 Yehu anacibugana bene wâbo Akhaziyasi mwâmi w’e Yuda anacibadôsa erhi: «Mwe bahi»? Banacishuza mpu rhuli bene wâbo Akhaziyasi rhwayandagala okugend’ilamusa bene mwâmi na bene mwâmikazi. 14 Anaciderha erhi: «Mubagwarhe banazîne». Na erhi babà bamabagwa rha banazîne bagend’ibayîrhira aha iriba lya Beti-Ekedi. Balume makumi ani, harhasigalaga ciru n’omuguma.
Yehu na Yonadabu
15 Erhi arhenga eyôla munda ashîmâna Yonadabu, mwene Rekabu erhi ayêrekîre emunda ali, amulamusa anacimudôsa erhi: «Ka omurhima gwâwe gunali mwinjà emunda ndi nka kulya omurhima gwâni gunasîma aba emwinyu»? Yonadabu anacishuza erhi: «Kwo guli». Yehu anaciderha erhi: «Akaba kwo biri ntyo, ompage omukòno». Anacimuha omukòno, Yehu anacimushoneza hôfi naye omu ngâlè. 16 Anacimubwîra erhi: «Rhugende rhweshi wabona obushiru bwâni kuli Nnâmahanga». Anacimukanyanya omu ngâlè yâge. 17 Erhi banahika aha Samâriya, Yehu anacinigûza ngasi bene Ahâbu banaciri aha Samâriya abaherêrekeza bôshi omu kushimba kalya kanwa Nyamubâho aderhaga omu kanwa k’Eliya.
Okunigwa kw’abemêzi ba Baali n’okushâbwa kwa akâ-Nyamuzinda kâge
18 Yehu anacishûbûza olubaga loshi anacilubwîra erhi: «Ahâbu akolîre Baali kunyi bwenêne, Yehu yêhe amukolera kulusha. 19 Mumpamagalire bunôla abalêbi ba Baali bôshi, abamurhumikira bôshi, abadâhwa bâge buzira kuleka ciru n’omuguma bulya ngwêrhe enterekêro nnene narherekêra Baali; owa nkabula kuyîsha arhalame». Yehu ajiraga ntyo ci bwali bwenge bwa kulonza okuherêrekeza abarhumisi ba Baali. Yehu anacibabwîra erhi: 20 «Muciyobôle bulya haba ihano likulu ly’okukuza Baali». Bôshi banacijà bakulâlika. 21 Yehu arhuma abâja balâlika omu Israheli lyôshi, abarhumisi ba Baali bayîsha bôshi. Harhasigalaga ciru n’omuguma orhayîshaga; bajà omu nyumpa ya Baali, yôshi yanacija ekakwi empande zôshi.
22 Yehu anacibwîra abakazâg’ibika ebirugu erhi: «Mulêrhe emyambalo oku barhumisi ba Baali bôshi». Banaciyîsha badwîrhe emyambalo kuli bo bôshi. 23 Erhi Yehu anajà omu bali omwôla nyumpa ya Baali, banali bôshi na Yonadabu, mugala wa Rekabu, abwîra balya barhumisi ba Baali, erhi: «Mulonze mulole harhabaga muli mwe abarhumisi ba Nyamubâho, ci barhumisi ba Baali bonene. 24 Erhi babà bamajà omu nyumpa bakolaga barherekêra, abahirakwo balume makumi gali munâni anacibabwîra erhi: «Owankafumya muli abâla bantu mbahire, buzîne oku buzîne». 25 Oku banayusirherekêra ntyâla, Yehu anacibwîra engabo y’abalanzi n’abarhambo bâbo erhi: Mujemwomubanige bôshi, murharhengaga ciru n’omuguma. Balya balanzi n’abarhambo banacijamwo babanigûza babamalîra erhi babà bamajà omwôla mwa Baali. 26 Bahongola banakwêba embuga emitungo y’omu mwa Baali erya erhankahumirwekwo, bayiyôca. 27 Bahongola omutungo gwa Baali; bakundula n’enyumpa yâge banaciyijira ciguzi ciru na kuhika na bunôla.
Obwâmi bwa Yehu omu Israheli (841-814)
28 Yehu arhenza Baali omu Israheli. 29 Ci konene Yehu arhondêra okukajira amabî gali nk’aga Yerobwâmi mwene Nebati owarhumaga Israheli ajira ecâha, aleka akanina k’amasholo aha Beteli n’aha Dani. 30 Nyamubâho anacibwîra Yehu erhi: «Bulya wajizire ebishingânîne embere zâni na bulya wajirire enyumpa ya Ahâbu nka kulya omurhima gwâni gwanalonzagya, abâna bâwe kuhika oku iburha lya kani babà bâmi omw’Israheli. 31 Ci konene Yehu arhashibiriraga amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli; arhalekaga birya byâha byarhumaga Yerobwâmi ashombanyisa Israheli. 32 Muli agôla ma ngo Nyamubâho arhondêra okufunyaza Israheli, Hazaheli anacirhôndêra okuhimira Israheli omu cihugo câbo conêne. 33 Kurhenga oku Yordani kujà ebushoshokero bw’izûba, ahima ecihugo ca Gileadi côshi, ahima bene Gadi, ahima bene Rubeni, ahima bene Menashè, kurhenga oku Aroeri oku mugezi gwa Amoni, kuguma na Gileadi na Bashani.
34 Ebisigîre bya ebijiro bya Yehu, oku ajizire kôshi entambala ahimire, okwôla ka kurhayandisirwi omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli? 35 Yehu anacicihengeka hali b’îshe, banacimubisha aha Samâriya. Omugala Yowakazi ayima ahâli hâge. 36 Emyâka Yehu alamire nka mwâmi w’Israheli aha Samâriya, eri makumi abiri na munâni.
BHS 2 Kings 10
1וּלְאַחְאָ֛ב שִׁבְעִ֥ים בָּנִ֖ים בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּכְתֹּב֩ יֵה֨וּא סְפָרִ֜ים וַיִּשְׁלַ֣ח שֹׁמְר֗וֹן אֶל־שָׂרֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְאֶל־הָאֹמְנִ֥ים אַחְאָ֖ב לֵאמֹֽר׃ 2וְעַתָּ֗ה כְּבֹ֨א הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֲלֵיכֶ֔ם וְאִתְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֑ם וְאִתְּכֶם֙ הָרֶ֣כֶב וְהַסּוּסִ֔ים וְעִ֥יר מִבְצָ֖ר וְהַנָּֽשֶׁק׃ 3וּרְאִיתֶ֞ם הַטּ֤וֹב וְהַיָּשָׁר֙ מִבְּנֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֔ם וְשַׂמְתֶּ֖ם עַל־כִּסֵּ֣א אָבִ֑יו וְהִֽלָּחֲמ֖וּ עַל־בֵּ֥ית אֲדֹנֵיכֶֽם׃ 4וַיִּֽרְאוּ֙ מְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֵּה֙ שְׁנֵ֣י הַמְּלָכִ֔ים לֹ֥א עָמְד֖וּ לְפָנָ֑יו וְאֵ֖יךְ נַעֲמֹ֥ד אֲנָֽחְנוּ׃ 5וַיִּשְׁלַ֣ח אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֣יִת וַאֲשֶׁ֪ר עַל־הָעִ֟יר וְהַזְּקֵנִים֩ וְהָאֹמְנִ֨ים אֶל־יֵה֤וּא ׀ לֵאמֹר֙ עֲבָדֶ֣יךָ אֲנַ֔חְנוּ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלֵ֖ינוּ נַעֲשֶׂ֑ה לֹֽא־נַמְלִ֣יךְ אִ֔ישׁ הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ 6וַיִּכְתֹּ֣ב אֲלֵיהֶם֩ סֵ֨פֶר ׀ שֵׁנִ֜ית לֵאמֹ֗ר אִם־לִ֨י אַתֶּ֜ם וּלְקֹלִ֣י ׀ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֗ים קְחוּ֙ אֶת־רָאשֵׁי֙ אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי־אֲדֹנֵיכֶ֔ם וּבֹ֧אוּ אֵלַ֛י כָּעֵ֥ת מָחָ֖ר יִזְרְעֶ֑אלָה וּבְנֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ אֶת־גְּדֹלֵ֥י הָעִ֖יר מְגַדְּלִ֥ים אוֹתָֽם׃ 7וַיְהִ֗י כְּבֹ֤א הַסֵּ֨פֶר֙ אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּקְחוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ שִׁבְעִ֣ים אִ֑ישׁ וַיָּשִׂ֤ימוּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶם֙ בַּדּוּדִ֔ים וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלָ֖יו יִזְרְעֶֽאלָה׃ 8וַיָּבֹ֤א הַמַּלְאָךְ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר הֵבִ֖יאוּ רָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר שִׂ֣ימוּ אֹתָ֞ם שְׁנֵ֧י צִבֻּרִ֛ים פֶּ֥תַח הַשַּׁ֖עַר עַד־הַבֹּֽקֶר׃ 9וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַיֵּצֵ֣א וַֽיַּעֲמֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־כָּל־הָעָ֔ם צַדִּקִ֖ים אַתֶּ֑ם הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י קָשַׁ֤רְתִּי עַל־אֲדֹנִי֙ וָאֶהְרְגֵ֔הוּ וּמִ֥י הִכָּ֖ה אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה׃ 10דְּע֣וּ אֵפ֗וֹא כִּי֩ לֹ֨א יִפֹּ֜ל מִדְּבַ֤ר יְהוָה֙ אַ֔רְצָה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עַל־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיהוָ֣ה עָשָׂ֔ה אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עַבְדּ֥וֹ אֵלִיָּֽהוּ׃ 11וַיַּ֣ךְ יֵה֗וּא אֵ֣ת כָּל־הַנִּשְׁאָרִ֤ים לְבֵית־אַחְאָב֙ בְּיִזְרְעֶ֔אל וְכָל־גְּדֹלָ֖יו וּמְיֻדָּעָ֣יו וְכֹהֲנָ֑יו עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃ 12וַיָּ֨קָם֙ וַיָּבֹ֔א וַיֵּ֖לֶךְ שֹׁמְר֑וֹן ה֛וּא בֵּֽית־עֵ֥קֶד הָרֹעִ֖ים בַּדָּֽרֶךְ׃ 13וְיֵה֗וּא מָצָא֙ אֶת־אֲחֵי֙ אֲחַזְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר מִ֣י אַתֶּ֑ם וַיֹּאמְר֗וּ אֲחֵ֤י אֲחַזְיָ֨הוּ֙ אֲנַ֔חְנוּ וַנֵּ֛רֶד לִשְׁל֥וֹם בְּנֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ וּבְנֵ֥י הַגְּבִירָֽה׃ 14וַיֹּ֨אמֶר֙ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֔ים וַֽיִּתְפְּשׂ֖וּם חַיִּ֑ים וַֽיִּשְׁחָט֞וּם אֶל־בּ֣וֹר בֵּֽית־עֵ֗קֶד אַרְבָּעִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־הִשְׁאִ֥יר אִ֖ישׁ מֵהֶֽם׃ ס
15וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֡ם וַיִּמְצָ֣א אֶת־יְהוֹנָדָב֩ בֶּן־רֵכָ֨ב לִקְרָאת֜וֹ וַֽיְבָרְכֵ֗הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲיֵ֧שׁ אֶת־לְבָבְךָ֣ יָשָׁ֗ר כַּאֲשֶׁ֤ר לְבָבִי֙ עִם־לְבָבֶ֔ךָ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָדָ֥ב יֵ֛שׁ וָיֵ֖שׁ תְּנָ֣ה אֶת־יָדֶ֑ךָ וַיִּתֵּ֣ן יָד֔וֹ וַיַּעֲלֵ֥הוּ אֵלָ֖יו אֶל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃ 16וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכָ֣ה אִתִּ֔י וּרְאֵ֖ה בְּקִנְאָתִ֣י לַיהוָ֑ה וַיַּרְכִּ֥בוּ אֹת֖וֹ בְּרִכְבּֽוֹ׃ 17וַיָּבֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַ֠יַּךְ אֶת־כָּל־הַנִּשְׁאָרִ֧ים לְאַחְאָ֛ב בְּשֹׁמְר֖וֹן עַד־הִשְׁמִיד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר אֶל־אֵלִיָּֽהוּ׃ פ
18וַיִּקְבֹּ֤ץ יֵהוּא֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַחְאָ֕ב עָבַ֥ד אֶת־הַבַּ֖עַל מְעָ֑ט יֵה֖וּא יַעַבְדֶ֥נּוּ הַרְבֵּֽה׃ 19וְעַתָּ֣ה כָל־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֡עַל כָּל־עֹבְדָ֣יו וְכָל־כֹּהֲנָיו֩ קִרְא֨וּ אֵלַ֜י אִ֣ישׁ אַל־יִפָּקֵ֗ד כִּי֩ זֶ֨בַח גָּד֥וֹל לִי֙ לַבַּ֔עַל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יִפָּקֵ֖ד לֹ֣א יִֽחְיֶ֑ה וְיֵהוּא֙ עָשָׂ֣ה בְעָקְבָּ֔ה לְמַ֥עַן הַאֲבִ֖יד אֶת־עֹבְדֵ֥י הַבָּֽעַל׃ 20וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃ 21וַיִּשְׁלַ֤ח יֵהוּא֙ בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־עֹבְדֵ֣י הַבַּ֔עַל וְלֹֽא־נִשְׁאַ֥ר אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בָ֑א וַיָּבֹ֨אוּ֙ בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיִּמָּלֵ֥א בֵית־הַבַּ֖עַל פֶּ֥ה לָפֶֽה׃ 22וַיֹּ֗אמֶר לַֽאֲשֶׁר֙ עַל־הַמֶּלְתָּחָ֔ה הוֹצֵ֣א לְב֔וּשׁ לְכֹ֖ל עֹבְדֵ֣י הַבָּ֑עַל וַיֹּצֵ֥א לָהֶ֖ם הַמַּלְבּֽוּשׁ׃ 23וַיָּבֹ֥א יֵה֛וּא וִיהוֹנָדָ֥ב בֶּן־רֵכָ֖ב בֵּ֣ית הַבָּ֑עַל וַיֹּ֜אמֶר לְעֹבְדֵ֣י הַבַּ֗עַל חַפְּשׂ֤וּ וּרְאוּ֙ פֶּן־יֶשׁ־פֹּ֤ה עִמָּכֶם֙ מֵעַבְדֵ֣י יְהוָ֔ה כִּ֛י אִם־עֹבְדֵ֥י הַבַּ֖עַל לְבַדָּֽם׃ 24וַיָּבֹ֕אוּ לַעֲשֹׂ֖ות זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְיֵה֞וּא שָׂם־ל֤וֹ בַחוּץ֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ וַיֹּ֗אמֶר הָאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מֵבִ֣יא עַל־יְדֵיכֶ֔ם נַפְשֹׁ֖ו תַּ֥חַת נַפְשֹֽׁו׃ 25וַיְהִ֞י כְּכַלֹּת֣וֹ ׀ לַעֲשֹׂ֣ות הָעֹלָ֗ה וַיֹּ֣אמֶר יֵ֠הוּא לָרָצִ֨ים וְלַשָּׁלִשִׁ֜ים בֹּ֤אוּ הַכּוּם֙ אִ֣ישׁ אַל־יֵצֵ֔א וַיַּכּ֖וּם לְפִי־חָ֑רֶב וַיַּשְׁלִ֗כוּ הָֽרָצִים֙ וְהַשָּׁ֣לִשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ עַד־עִ֥יר בֵּית־הַבָּֽעַל׃ 26וַיֹּצִ֛אוּ אֶת־מַצְּב֥וֹת בֵּית־הַבַּ֖עַל וַֽיִּשְׂרְפֽוּהָ׃ 27וַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ לְמֹֽחָרא֖וֹת עַד־הַיּֽוֹם׃ 28וַיַּשְׁמֵ֥ד יֵה֛וּא אֶת־הַבַּ֖עַל מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 29רַ֠ק חֲטָאֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־סָ֥ר יֵה֖וּא מֵאַֽחֲרֵיהֶ֑ם עֶגְלֵי֙ הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־אֵ֖ל וַאֲשֶׁ֥ר בְּדָֽן׃ ס
30וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹ֨תָ֙ לַעֲשֹׂ֤ות הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב בְּנֵ֣י רְבִעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃ 31וְיֵה֗וּא לֹ֥א שָׁמַ֛ר לָלֶ֛כֶת בְּתֽוֹרַת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־לְבָב֑וֹ לֹ֣א סָ֗ר מֵעַל֙ חַטֹּ֣אות יָֽרָבְעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 32בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכָל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ 33מִן־הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֔ד הַגָּדִ֥י וְהָרֻאובֵנִ֖י וְהַֽמְנַשִּׁ֑י מֵעֲרֹעֵר֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן וְהַגִּלְעָ֖ד וְהַבָּשָֽׁן׃ 34וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י יֵה֛וּא וְכָל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וְכָל־גְּבוּרָת֑וֹ הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 35וַיִּשְׁכַּ֤ב יֵהוּא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹאָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 36וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ יֵהוּא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנֶֽה־שָׁנָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ פ

11
Olwa Ataliya (841-835)
1 Ataliya nina wa Akhaziyasi erhi abona oku omugala amafa, arhondêra okuherêrekeza ngasi mwanarhabana w’omu bûko bwa mwâmi. 2 Ci konene Yehosheba mwâli wa mwâmi Yoramu na mwâli wâbo Akhaziyasi, arhôla Yoash mwene Akhaziyasi amukûla muli balya bâna ba mwâmi bakazâgiyîrhwa agendimufulika bôshi n’omukazi wakazâgimulera omu nyumpa y’okubikira encingo. Bamukûla ntyo omu masù ga Ataliyai arhacihashaga okumuyîrha. 3 Ageza myâka ndarhu erhi kucîfulika acîfulikaj bôshi na Yehosheba omu kâ-Nyamuzinda. Ataliya aba ye oyîma omu cihugo côshi.
4 Omu mwâka gwa nda, Yehoyada arhuma abagendilonza abasirika b’e Kari n’abalanzi, abahira aha burhambi bwâge omu kâ-Nyamuzinda. Banacinywâna bôshi naye, abagasha omwôla kâ-Nyamuzinda na buzinda abayêreka olya mwene mwâmi. 5 Anacibakomêreza erhi: Alagi oku mwakazijira: Cigabi ciguma ca kasharhu ca muli mwe cakalanga ngasi lwa Sabato, kandi banayinamuka bagend’ilalanga aha bwâmi. 6 Ecindi cigabi cikalanga aha Suru, na ecindi cigabi canakalanga aha muhango gw’abalanzi, mukalanga aha bwâmi muhanze okuhaja. 7 Kuli erya yindi yinyu mirhwe ibiri, ngasi bôshi bankanagombolwa olwa Sabato, banagend’ilanga akâ-Nyamuzinda hôfi na mwâmi. 8 Mukalanga empande zôshi, ngasi muguma n’emirasano yâge omu nfune; erhi hankajira owaderha mpu amujàmwomunamuyîrhe; mukalanga mwâmi aha akanaja.
9 Balya basirika banacijira nka kulya banabwiragwa n’omudâhwa Yehoya da. Erhi bâbâga bamagombolana, ngasi murhambo n’engabo yâge, oku lwa Sabato, banajà emunda omudâhwa Yehoyada ali. 10 Omudâhwa anahêreza ba lya bakulu b’abasirika amatumu n’empenzi za mwâmi Daudi zâbâga omu akâ-Nyamuzinda. 11 Balya balanzi, ngasi muguma n’emirasano yâge omu nfune, banakalanga olunda lw’ekulyo kujà olunda lw’ekumosho kw’ enyumpa hôfi n’oluhêrero na hôfi h’enyumpa ntyo banazonga mwâmi. 12 Okubundi omudâhwa anaciyêrekana olya mwene mwâmi, amuyambisa ishungwè n’ecêrekanè, bamuyîmika mwâmi, bamushîga amavurha, bakoma kagasha mpu: «Mwâmi aganze»!
13 Erhi Ataliya ayumva olubi lwa balya balanzi n’abandi bantu, ayisha ali lâba ebwa kâ-Nyamuzinda. 14 Alangira mwâmi atamîre oku ntebe nka oku banakomereraga; eburhambi bwâge erhi eri abarhambo n’emîshekera olubaga loshi luli omu bushagaluke, banadwîrhe babûha emîshekera. Ataliya asharhula emyambalo yâge anaciyâma erhi: «Bagoma! Bagoma!». 15 Okubundi omudâhwa Yehoyada anacirhegeka abakulu b’abasirika anacibabwîra erhi: «Hêki ye oku bwâmi, mumukûle omu ngabo, na ngasi wankaderha mpu amushimba munamuyîrhc». Bulya omudâhwa ali amaderha erhi: «Barhamuyîrhiraga omu kâ-Nyamuzinda ». 16 Bamugwârha, bamugerana omu njira y’enfarasi, lunda lw’ebwâmi yo banamuyîrhire. 17 Okuhandi Yehoyada ajira, ekarhî ka Nyamubâho, mwâmi n’olubaga, e ndagâno y’okubasêza mpu babè lubaga lwa Nyamuzinda; kuguma kandi mwâmi n’olubaga. 18 Engabo y’omu cihugo yôshi yanacija omu nyumpa ya Baali, banaciyihongola, bavunangavunanga empêrero n’ensanamu zalimwo zôshi, na Matani bamuyîrhira embere z’ ezôla mpêrero, ye wali mudâhwa mukulu wa Baali. Erhi aba cîshoga àbalanga omu kâ-Nyamuzinda, 19 Omudâhwa Yehoyada arhôla abarhambo b’abasirika, Abanya-Kari n’abalanzi n’olubaga loshi bayandagaza mwâmi omu Kâ-Nyamuzinda bamuhêka e bwâmi, kugera omu muhango gwa abalanzi; mwâmi ajibwârhala ntyo oku ntebe y’obwâmi. 20 Olu baga loshi lw’omu cihugo lwashagaluka, na olugo lwaba n’omurhûla; Ataliya bamuyîrha n’engôrho omu bwâmi.
BHS 2 Kings 11
1וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ ורָאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֨קָם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃ 2וַתִּקַּ֣ח יְהוֹשֶׁ֣בַע בַּת־הַמֶּֽלֶךְ־י֠וֹרָם אֲח֨וֹת אֲחַזְיָ֜הוּ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗ה וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַמֻּ֣מָותִ֔תים אֹת֥וֹ וְאֶת־מֵינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַיַּסְתִּ֧רוּ אֹת֛וֹ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הוּמָֽת׃ 3וַיְהִ֤י אִתָּהּ֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ
4וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י הַמֵּאֹ֗יות לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ 5וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּן הַשְּׁלִשִׁ֤ית מִכֶּם֙ בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת וְשֹׁ֣מְרֵ֔י מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 6וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃ 7וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָֽׁמְר֛וּ אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־יְהוָ֖ה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ 8וְהִקַּפְתֶּ֨ם עַל־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַשְּׂדֵר֖וֹת יוּמָ֑ת וִהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּצֵאת֥וֹ וּבְבֹאֽוֹ׃ 9וַֽיַּעֲשׂ֞וּ שָׂרֵ֣י הַמֵּאֹ֗יות כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃ 10וַיִּתֵּ֨ן הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י הַמֵּאֹ֗יות אֶֽת־הַחֲנִית֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 11וַיַּעַמְד֨וּ הָרָצִ֜ים אִ֣ישׁ ׀ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֨יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃ 12וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֨זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּכּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
13וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֔ה אֶת־ק֥וֹל הָֽרָצִ֖ין הָעָ֑ם וַתָּבֹ֥א אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 14וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּלֶךְ֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הָעַמּ֜וּד כַּמִּשְׁפָּ֗ט וְהַשָּׂרִ֤ים וְהַחֲצֹֽצְרוֹת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־עַ֤ם הָאָ֨רֶץ֙ שָׂמֵ֔חַ וְתֹקֵ֖עַ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָה֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתִּקְרָ֖א קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃ ס
15וַיְצַו֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י הַמֵּיא֣וֹת ׀ פְּקֻדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הוֹצִ֤יאוּ אֹתָהּ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית לַשְּׂדֵרֹ֔ת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ הָמֵ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן אַל־תּוּמַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 16וַיָּשִׂ֤מוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא דֶּֽרֶךְ־מְב֥וֹא הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַתּוּמַ֖ת שָֽׁם׃ ס
17וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֨לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽיהוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃ 18וַיָּבֹ֣אוּ כָל־עַם֩ הָאָ֨רֶץ בֵּית־הַבַּ֜עַל וַֽיִּתְּצֻ֗הוּ אֶת־מִזְבְּחֹתָ֤ו וְאֶת־צְלָמָיו֙ שִׁבְּר֣וּ הֵיטֵ֔ב וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֣י הַֽמִּזְבְּח֑וֹת וַיָּ֧שֶׂם הַכֹּהֵ֛ן פְּקֻדּ֖וֹת עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 19וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַ֠מֵּאוֹת וְאֶת־הַכָּרִ֨י וְאֶת־הָרָצִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיֹּרִ֤ידוּ אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיָּב֛וֹאוּ דֶּֽרֶך־שַׁ֥עַר הָרָצִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּ֖שֶׁב עַל־כִּסֵּ֥א הַמְּלָכִֽים׃ 20וַיִּשְׂמַ֥ח כָּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית ַמֶּֽלֶךְ׃
12
Obwâmi bwa Yoash omu Yuda (835-796)
1 Yoashk ali agwêrhe myâka nda ali muburhe erhi aba mwâmi. 2 Omu mwâka gwa kali nda gwa okuyîma kwa Yehu, Yoash naye aba mwâmi, anaciyîma myâka makumi ani aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Sibiya w’e Bersheba. 3 Yoasi ajira ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, amango omudâhwa Yehoyada anali mulêzi wâge gôshi. 4 Ci konene barharhenzagya e mpêro omu birhwa; na ntyo olubaga lwanakulikiza okukazihêrera omu birhwa, enterekêro n’okutumbûkizamwo enshangi.
5 Yoash anacibwîra abadâhwa erhi: «Ngasi nfaranga z’enterekêro banale rha omu kâ-Nyamuzinda, enfaranga ngasi baguma banahonga, zirya nfaranga z’encungura y’obuzîne nk’oku ngasi muguma anahashire, enfaranga ngasi mu guma anahiga omu murhima gwâge mpu akola azirhûla omu kâ-Nyamuzinda; 6 abadâhwa bazirhôle ngasi baguma oku bantu banayishi, bagendishakalamwo enyumpa, bafuke emirhule n’emyongobana y’enyumpa ngasi aha ba nkanayibona». 7 Yoash alinda ahika omu myâka makumi abiri n’isharhu ba rhanashoshêra emyongobana y’enyumpa. 8 Yoash ahamagala omudâhwa Yehoyada haguma n’abandi badâhwa anacibadôsa erhi: «Carhumirage murhagend’ishoshêra emyongobana y’enyumpa. Murhacirhôlaga enfaranga ngasi baguma oku bantu banayishi, ci mundêrhere ezi mukola mugwêrhe rhusho r shêremwo eyo nyumpa». 9 Abadâhwa bayêmera okurhacirhôla enfaranga z’olubaga n’okurhacishoshêra emirhule y’enyumpa.
10 Oku bundi omudâhwa Yehoyada arhôla isanduku, erhi aba amajira omu rhule omu mufûniko gw’eryo isanduku, akanya alihira aha burhambi bw’oluhê rero, ebwa kulyo nk’abantu bakola bajà omu kâ-Nyamuzinda, abadâhwa bakazâgilanga cmihango, bakahira enfaranga abantu bakazâgilêrha omu akâ-Nyamuzinda, mwa lirya isanduku. 11 Erhi babonaga omw’isanduku mukola muli nfaranga zirhali nyi, banagend’ihamagala omwandisi wa mwâmi naye anayinamuka bôshi n’omudâhwa mukulu kandi banashûbûza banaganje zirya nfaranga zôshi nk’oku zanali omu kâ-Nyamuzinda. 12 Erhi bayûsagya okuganja ezo nfaranga banaziha abadwîrhe bajirisa emikolo, abali bahizirwe okwo akâ-Nyamuzinda; nabo banazigabîra ababinji b’emirhamba, n’abayûbasi b’akâ-Nyamuzinda, 13 banakamasamwo abandi bayûbasi, n’ababera amabuye; banayankakwo bagule emirhi, n’amabuye marhendeze lyo bahash’ishoshêra emigâku y’akâ-Nyamuzinda na ngasi bindi byanalikwânîne oku nyumpa. 14 Ezôla nfaranga barhaderhaga mpu bankagulamwo akandi kantu k’omu akâ-Nyamuzinda nka ebikombe by’amarhale, orhwere, ebikombe by’okukangûla, emîshekera, ebindi birugu by’amarhale n’eby’amasholo, 15 ci bakazihà abaka zagiyûbasa mpu bashakâlemwo akâ-Nyamuzinda. 16 Barhankanadesire mpu badôsa abantu bahabagwa ezôla nfaranga kurhi bazikolêsize, na kurhi bazihîre abâbo, bulya bali bantu bakazâgikola n’obwîrhonzi. 17 Enfaranga bakazâgiho nga oku nterekêro y’okuhûna obonjo oku byâha, enfaranga za ngasi cindi citumule, ezôla nfaranga zirhakazigija omu kâ-Nyamuzinda; zali za badâhwa.
18 Lero mwago mango Hazaheli, mwâmi w’e Sîriya, anaciyîsha arhabire, akoza entambala aha Gati anahanyaga. Hazaheli acîrheganya okurhêra Yeruzalemu. 19 Oku bundi Yoash, mwâmi w’e Yuda, ayanka ebintu byanali bigishe byôshi, birya Yozafati agishaga, ebi Yoramu agishaga, na ebya Akhaziyasi, ababusi bâge bâmi b’e Buyahudi, ngasi ebi yêne ali amagisha, arhôla ngasi ma sholo ganali omu mbîko y’akâ-Nyamuzinda n’omu bwâmi, ashanîsa byôshi, ahêkera Hazaheli mwâmi w’e Sîriya, naye agandûla agenda.
20 Ebisigîre by’ebijiro bya Yoash, oku ajizire kwôshi, ebyôla ka birhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda? 21 Abambali bamugomera n’erhi babà bamajira irhigi ly’okumuyîrha, bayîrha Yoash omu nyumpa ya Milo oku mwandagalo gwa Sila… 22 Abôla bamuyîrhaga ali: Yozakari mwene Shimeati, ali Yehozabati mwene Shomeri, bo bambali bamutumirhaga aho anafa. Bamubisha haguma n’ababusi bâge omu cishagala ca Daudi; omugala Amaziyahu ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 12
1בֶּן־שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים יְהוֹאָ֥שׁ בְּמָלְכֽוֹ׃ פ
2בִּשְׁנַת־שֶׁ֤בַע לְיֵהוּא֙ מָלַ֣ךְ יְהוֹאָ֔שׁ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 3וַיַּ֨עַשׂ יְהוֹאָ֧שׁ הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כָּל־יָמָ֑יו אֲשֶׁ֣ר הוֹרָ֔הוּ יְהוֹיָדָ֖ע הַכֹּהֵֽן׃ 4רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ 5וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹאָ֜שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ֗ים כֹּל֩ כֶּ֨סֶף הַקֳּדָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־יוּבָ֤א בֵית־יְהוָה֙ כֶּ֣סֶף עוֹבֵ֔ר אִ֕ישׁ כֶּ֥סֶף נַפְשֹׁ֖ות עֶרְכּ֑וֹ כָּל־כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲלֶה֙ עַ֣ל לֶב־אִ֔ישׁ לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6יִקְח֤וּ לָהֶם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אִ֖ישׁ מֵאֵ֣ת מַכָּר֑וֹ וְהֵ֗ם יְחַזְּקוּ֙ אֶת־בֶּ֣דֶק הַבַּ֔יִת לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֥א שָׁ֖ם בָּֽדֶק׃ פ
7וַיְהִ֗י בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֧ים וְשָׁלֹ֛שׁ שָׁנָ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹאָ֑שׁ לֹֽא־חִזְּק֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃ 8וַיִּקְרָא֩ הַמֶּ֨לֶךְ יְהוֹאָ֜שׁ לִיהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם מַדּ֛וּעַ אֵינְכֶ֥ם מְחַזְּקִ֖ים אֶת־בֶּ֣דֶק הַבָּ֑יִת וְעַתָּ֗ה אַל־תִּקְחוּ־כֶ֨סֶף֙ מֵאֵ֣ת מַכָּֽרֵיכֶ֔ם כִּֽי־לְבֶ֥דֶק הַבַּ֖יִת תִּתְּנֻֽהוּ׃ 9וַיֵּאֹ֖תוּ הַכֹּֽהֲנִ֑ים לְבִלְתִּ֤י קְחַת־כֶּ֨סֶף֙ מֵאֵ֣ת הָעָ֔ם וּלְבִלְתִּ֥י חַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃ 10וַיִּקַּ֞ח יְהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ אֲר֣וֹן אֶחָ֔ד וַיִּקֹּ֥ב חֹ֖ר בְּדַלְתּ֑וֹ וַיִּתֵּ֣ן אֹתוֹ֩ אֵ֨צֶל הַמִּזְבֵּ֜חַ בִיָּמִ֗ין בְּבֽוֹא־אִישׁ֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְנָֽתְנוּ־שָׁ֤מָּה הַכֹּֽהֲנִים֙ שֹׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהוָֽה׃ 11וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔ם כִּֽי־רַ֥ב הַכֶּ֖סֶף בָּֽאָר֑וֹן וַיַּ֨עַל סֹפֵ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְהַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וַיָּצֻ֨רוּ֙ וַיִּמְנ֔וּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֥א בֵית־יְהוָֽה׃ 12וְנָתְנוּ֙ אֶת־הַכֶּ֣סֶף הַֽמְתֻכָּ֔ן עַל־יְדֵ֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַֻפְּקָדִ֖ים בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיּוֹצִיאֻ֜הוּ לְחָרָשֵׁ֤י הָעֵץ֙ וְלַבֹּנִ֔ים הָעֹשִׂ֖ים בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 13וְלַגֹּֽדְרִים֙ וּלְחֹצְבֵ֣י הָאֶ֔בֶן וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֣דֶק בֵּית־יְהוָ֑ה וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֥א עַל־הַבַּ֖יִת לְחָזְקָֽה׃ 14אַךְ֩ לֹ֨א יֵעָשֶׂ֜ה בֵּ֣ית יְהוָ֗ה סִפּ֥וֹת כֶּ֨סֶף֙ מְזַמְּר֤וֹת מִזְרָקוֹת֙ חֲצֹ֣צְר֔וֹת כָּל־כְּלִ֥י זָהָ֖ב וּכְלִי־כָ֑סֶף מִן־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהוָֽה׃ 15כִּֽי־לְעֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָ֖ה יִתְּנֻ֑הוּ וְחִזְּקוּ־ב֖וֹ אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 16וְלֹ֧א יְחַשְּׁב֣וּ אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יִתְּנ֤וּ אֶת־הַכֶּ֨סֶף֙ עַל־יָדָ֔ם לָתֵ֖ת לְעֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֑ה כִּ֥י בֶאֱמֻנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃ 17כֶּ֤סֶף אָשָׁם֙ וְכֶ֣סֶף חַטָּא֔וֹת לֹ֥א יוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהוָ֑ה לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֽוּ׃ פ
18אָ֣ז יַעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיִּלָּ֥חֶם עַל־גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַעֲל֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 19וַיִּקַּ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֵ֣ת כָּל־הַקֳּדָשִׁ֡ים אֲשֶׁר־הִקְדִּ֣ישׁוּ יְהוֹשָׁפָ֣ט וִיהוֹרָם֩ וַאֲחַזְיָ֨הוּ אֲבֹתָ֜יו מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְאֶת־קֳדָשָׁ֔יו וְאֵ֣ת כָּל־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָ֛א בְּאֹצְר֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח לַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיַּ֖עַל מֵעַ֥ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ 20וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹאָ֖שׁ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 21וַיָּקֻ֥מוּ עֲבָדָ֖יו וַיִּקְשְׁרֽוּ־קָ֑שֶׁר וַיַּכּוּ֙ אֶת־יוֹאָ֔שׁ בֵּ֥ית מִלֹּ֖א הַיּוֹרֵ֥ד סִלָּֽא׃ 22וְיוֹזָבָ֣ד בֶּן־שִׁ֠מְעָת וִיהוֹזָבָ֨ד בֶּן־שֹׁמֵ֤ר ׀ עֲבָדָיו֙ הִכֻּ֣הוּ וַיָּמֹ֔ת וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

13
Yowakazi, mwâmi w’Israheli (814-798)
1 Omu mwâka gwa makumi abiri n’isharhu kurhenga Yoash mugala wa Akhaziyasi ali mwâmi omu Yuda; Yowakazi mugala wa Yehu naye aba mwâmi omw’Israheli, ayîma aha Samâriya; ayîma myâka ikumi na nda. 2 Ajira ebirhashingânîni embere za Nyamubâho, ayîga ebyâha bya Yerobwâmi mugala wa Nebati, ye wajirisagya Israheli ecâha arhanagokôlaga omu mabî gâge.
3 Oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyaka bwenêne kuli Israheli. Bene Israheli, Nyamubâho abahâna omu maboko ga Hazaheli, mwâmi w’e Sîriya n’omu maboko ga Ben-Hadadi mugala wa Hazaheli, akaziyôrha abalibuza ngasi mango. 4 Yowakazi ayinginga Nyamubâho na Nyamubâho naye anamuyumva bulya naye ali amabona kurhi Israheli alibuka ebwa kulibuzibwa n’omwâmi w’e Sîriya. 5 Nyamubâho aha bene Israheli omucunguzi n’erhi babà bamalikuzibwa oku bantu b’e Sîriya, bene Israheli bayûbaka n’omurhûla nk’oku banayôrhaga amango g’embere. 6 Ci konene bakahirima omu byâha bya omulala gwa Yerobwâmi, ye wajirisagya Israheli ecâha; babishayamwo bwenêne, ciru n’erya nshanga yâbo ederhwa Ashera yanayôrha eri ngwike aha Samâriya. 7 Okwôla ebwa kubà Yowakazi arhali acigwêrhe basirika banji: banyakulwira oku nfarasi makumi arhânu gonene, ngâlè ikumi zonene, na bihumbi ikumi bya basirika bagenda n’amagulu hôshi aho, bulya omwâmi w’e Sîriya ali erhi amalire engabo yôshi, ayihonyongola nka budaka.
8 Ebisigîre oku bijiro bya Yowakazi, oku ajizire kôshi, entambala alwire e byôla ka birhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Israheli? 9 Yowakazi acîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, banacimubisha aha Samâriya. Omugala Yoash ayîma ahâli hâge.
Olwa Yoash mwâmi w’Israheli (798-783)
10 Omu mwâka gwa makumi asharhu na nda kurhenga Yoash ali mwâmi omu Yuda, Yoash mugala wa Yowakazi naye aba mwâmi omu Israheli aha Samâriya, ayîma myâka ikumi na ndarhu. 11 Ajira ebigalugalu embere za Nyamubâho; ajira birya byâha Yerobwâmi mugala wa Nebati ajirisagyamwo Israheli, naye abishayamwo. 12 Ebisigîre by’ebijiro bya Yoash, ebi ajizire byôshi, okuhimana kwâge oku alwisagya Amaziyahu, mwâmi w’e Yuda, okwôla ka kurhali kuyandikc omu citabu c’empiriri z’abâmi b’Israheli? 13 Yoash acîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, Yerobwâmi anacija oku ntebe ahâli hâge; Yoash abishwa aha Samâriya haguma n’abâmi b’Israheli.
Okufà kwa Elisha’
14 Elisha’ anacijakwo endwâla n’eyo ndwâla yanacimujâna oku idaho. Yoash mwâmi w’Israheli anacibungulukira emunda ali, arhondêra okulakira embere zâge n’okuderha erhi: «Larha we! Larha we! We ngâlè y’Israheli na basirika bâge!». 15 Elisha’ anacimushuza erhi: «Orhôle omuherho n’emyampi». 16 Yoash anacirhôla omuherho n’emyampi. Elisha’ anacibwîra omwâmi w’Israheli erhi: «Fôla ogwomuherho». Okubundi Elisha’ ahira amaboko gâge oku maboko ga mwâmi, 17 anacimubwîra erhi: «Yîgula akabonezo kali ebushoshokero bw’izûba». Anacikayîgula. Elisha’ anacimubwîra erhi: «Lashaga»! Anacilasha. Elisha’ anacimubwîra erhi: «Gwo mwampi gw’obuhimanyi bwa Nyamubâho ogwo! gwo mwampi wahimamwo Abanya-Sîriya ogwo! Wahimira Abanya-Sîriya aha Afeki kuhika obamalire bôshi». 18 Ashubibwîra Yoash erhi: «Rhôla emyampi». Yoash ayirhôla. Elisha’ anacibwîra mwâmi w’Israheli erhi: «Oshûrhe oku idaho». Yoash ashûrha kasharhuoku idaho, analeka. 19 Olya muntu wa Nnâmahanga akunira anacibwîra Yoash erhi: «Kali wali okwânîne okushurha kasharhu nîsi erhi kali ndarhu oku idaho ntyo kwo wali wahima Abanya-Sîriya, obamalire; ci kone okolaga wabahima kasharhu konene. 20 Elisha’ afa, banacimubisha. Emirhwe y’abantu b’e Mowabu bakayîsha ngasi mango balinyaga omu cihugo. 21 Lero barhôla muguma oku badwîrhe babisha omuntu, banacilangira murhwe muguma muli erya mirhwe y’Abanya-Mowabu, olya muntu banacimukweba omu nshinda ya Elisha’ banacicîyakira. Olya muntu oku ahika oku mavuha ga Elisha’ ntya ashubiramwo omûka, ayîmangira oku magulu gâge. Abanya-Aramu bahimwa 22 Hazaheli, mwâmi w’e Aramu, ali amalibuza bene Israheli amango mwâmi Yowakazi acirimwo omûka. 23 Ci konene Nyamubâho ababêra obonjo abababalira; ashubibayêrekeza obusù bwâge erhi erya ndagâno alagânanaga bôshi na Abrahamu, Izaki na Yakôbo erhuma; arhalonzagya okubaherêrekeza, arhanasag’ibalekêrera kuhika na buno. 24 Hazaheli, mwâmi w’e Aramu, afa, omugala Ben-Hadadi ayîma ahâli hâge. 25 Yoash mwene Yowakazi, anyaga Ben-Hadadi, mugala wa Hazaheli, birya bishagala Hazaheli arhôlaga omu ntambala bôshi na Yowakazi, îshe wa Yoash. Yoash abahima kasharhu anabanyaga ebyôla bishagala by’Israheli.
BHS 2 Kings 13
1בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַ֠יֵּלֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את יָרָבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־סָ֥ר מִמֶּֽנָּה׃ 3וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד ׀ חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּבְיַ֛ד בֶּן־הֲדַ֥ד בֶּן־חֲזָאֵ֖ל כָּל־הַיָּמִֽים׃ 4וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֤י רָאָה֙ אֶת־לַ֣חַץ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־לָחַ֥ץ אֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃ 5וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם וַיֵּשְׁב֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאָהֳלֵיהֶ֖ם כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ 6אַ֠ךְ לֹֽא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧אות בֵּית־יָרָבְעָ֛ם אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ הָלָ֑ךְ וְגַם֙ הָאֲשֵׁרָ֔ה עָמְדָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 7כִּ֣י לֹא֩ הִשְׁאִ֨יר לִיהוֹאָחָ֜ז עָ֗ם כִּ֣י אִם־חֲמִשִּׁ֤ים פָּֽרָשִׁים֙ וַעֲשָׂ֣רָה רֶ֔כֶב וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רַגְלִ֑י כִּ֤י אִבְּדָם֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיְשִׂמֵ֥ם כֶּֽעָפָ֖ר לָדֻֽשׁ׃ 8וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹאָחָ֛ז וְכָל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 9וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹאָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹאָ֥שׁ בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
10בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֨בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֤ז עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ 11וַיַּֽעֲשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִכָּל־חַטֹּ֞אות יָרָבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֥הּ הָלָֽךְ׃ 12וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י יוֹאָשׁ֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְב֣וּרָת֔וֹ אֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְיָרָבְעָ֖ם יָשַׁ֣ב עַל־כִּסְא֑וֹ וַיִּקָּבֵ֤ר יוֹאָשׁ֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
14וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חָלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י ׀ אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו׃ 15וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח אֵלָ֖יו קֶ֥שֶׁת וְחִצִּֽים׃ 16וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב יָד֑וֹ וַיָּ֧שֶׂם אֱלִישָׁ֛ע יָדָ֖יו עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 17וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה בַֽאֲרָ֔ם וְהִכִּיתָ֧ אֶת־אֲרָ֛ם בַּאֲפֵ֖ק עַד־כַּלֵּֽה׃ 18וַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה וַיַּ֥ךְ שָֽׁלֹשׁ־פְּעָמִ֖ים וַֽיַּעֲמֹֽד׃ 19וַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ אוֹ־שֵׁשׁ֙ פְּעָמִ֔ים אָ֛ז הִכִּ֥יתָ אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֵּ֑ה וְעַתָּ֕ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים תַּכֶּ֥ה אֶת־אֲרָֽם׃ ס
20וַיָּ֥מָת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃ 21וַיְהִ֞י הֵ֣ם ׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קָם עַל־רַגְלָֽיו׃ פ
22וַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לָחַ֖ץ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹאָחָֽז׃ 23וַיָּחָן֩ יְהוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם יִצְחָ֣ק וְיַֽעֲקֹ֑ב וְלֹ֤א אָבָה֙ הַשְׁחִיתָ֔ם וְלֹֽא־הִשְׁלִיכָ֥ם מֵֽעַל־פָּנָ֖יו עַד־עָֽתָּה׃ 24וַיָּ֖מָת חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ בֶּן־הֲדַ֥ד בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 25וַיָּ֜שָׁב יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז וַיִּקַּ֤ח אֶת־הֶֽעָרִים֙ מִיַּד֙ בֶּן־הֲדַ֣ד בֶּן־חֲזָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר לָקַ֗ח מִיַּ֛ד יְהוֹאָחָ֥ז אָבִ֖יו בַּמִּלְחָמָ֑ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הִכָּ֣הוּ יוֹאָ֔שׁ וַיָּ֖שֶׁב אֶת־עָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
14
VII. Amami abiri n’okugwârhwa kwa Samâriya
Obwâmi bwa Amaziyahu omu Yuda (796-781)
1 Omu mwâka gwa kabiri kurhenga Yoash mugala wa Yowakazi, ali mwâmi omu Israheli, naye Amaziyahu, mugala wa Yoash aba mwâmi omu Yuda. 2 Ali akola agwêrhe myâka makumi abiri n’irhanu erhi aba mwâmi, ajira myâka makumi abiri na mwenda ali mwâmi aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Yehodani, w’e Yeruzalemu. 3 Ajira ebishingânîne embere za Nyamubâho, ci konene arhali ak’îshe Daudi; muli byôshi alama ak’îshe Yoash. 4 Ci konene arhakulaga empêro zali omu birhwa; olubaga lwanakayôrha lwahêrera omu birhwa n’okukatumbûkizayo obukù.
5 Erhi aba amayîmanza obwâmi bwâge bwinjà, arhangira okuyîrha balya bambali bayîrhaga îshe. 6 Ci konene arhayîrhaga abâna ba abôla bayirhag’îshe nk’oku biyandisirwe omu citabu c’oburhegesi bwa Mûsa, mulya Nyamubâho ahanyire irhegeko erhi: «Ababusi barhankayirhirwa abâna bâbo, n’abâna ba rhankayirhirwa ababusi bâbo; ci konene ngasi muguma ayirhirwa obubî bwâge». 7 Ayîrha bantu bihumbi ikumi Banya-Edomu b’omu Kabanda k’Omunyu, arhabâlira ecishagala ca Sela anacinyaga, aciyirika n’izîno lya Yokoteli, lyo cinacijira kuhika buno.
8 Oku bundi Amaziyahu alikira entumwa emwa Yoash mugala wa Yowaka zi, mwene Yehu, mwâmi w’e Israheli mpu bagend’imubwîra erhi: «Oyîshe rhubugânane». 9 Yoash mwâmi w’Israheli anacirhuma abagend’ibwîra Amaziyasi mwâmi w’e Yuda erhi: «Omushugi gw’e Libano gwanacirhuma abâge nd’ibwîra enduluma y’e Libano erhi: mwâli wâwe ojire mugala wâni amuyanke! Lero nsimba nguma y’omu Libano yanacigera yahonyongola gulya mushûgi. 10 Wabwinage wahima abantu b’e Edomu bw’obûla omurhima gwâwe gukola gudwîrhe gwashasharhwa. Ocihisagye ci konene obere aha mwâwe, carhuma wacirhega obuhanya? Omanye wacîyîsa wêne haguma na Yuda.
11 Ci konene arhumvagya. Yoash mwâmi w’Israheli anacirhabâla, bagwârhana bôshi n’Amaziyahu mwâmi w’e Yuda, aha Beti-Shemeshi, omu Yuda. 12 Yuda ahimwa n’Israheli, bene Yuda bakalihirhira ngasi muguma omu mwâge. 13 Yoash mwâmi w’Israheli anacihima Amaziyahu, mwâmi w’e Yuda, mugala wa Yoash mugala wa Akhaziyasi amugwarhira aha Beti-Shemeshi. Anacija aha Yeruzalemu, ahongola oku lukûta lwa Yeruzalemu nka hantu ha makoro magana ani kurhenga oku muhango gwa Efrayimu kujà ebwa muhango guli omu kafende-fende. 14 Agukumba amasholo, amarhale n’ebirugu byôshi byanabaga omu kâ-Nyamuzinda kuguma na ngasi byanahaga omu mbîko y’ebwâmi, na ngasi banagwâsirwe mpira, asabunga, ashubira e Samâriya. 15 Ebisigîre oku bijiro bya Yoash, oku ajizire kwôshi, oku ahimanyire, n’oku alwisagya Amaziyahu, mwâmi w’e Yuda, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Israheli? 16 Yoash acîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, abishwa aha Samâriya, haguma n’abâmi b’Israheli. Omugala Yerobwâmi ayîma ahâli hâge.
17 Amaziyahu, mugala wa Yoash mugala wa Yowakazi, mwâmi w’e Yuda, acilamire myâka ikumi n’irhanu enyuma ly’okufà kwa Yoash mugala wa Yowakazi, mwâmi w’Israheli. 18 Ebisigîre oku bijiro bya Amaziyahu ka birhali biyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda?
19 Bamujirira obugoma aha Yeruzalemu, ayâkira e Lakishi, ci konene barhuma abagend’imuyîrhira eyôla Lakishi. 20 Bayîsha bamubarhwire oku nfarasi, bamubisha aha Yeruzalemu, haguma n’ababusi bâge omu cishagala ca Daudi. 21 Olubaga lwa bene Yuda loshi lwanaciyanka Azariyasi, mwâna walikola agwêrhe myâka ikumi na ndarhu ali muburhe, lwanacimujira mwâmi ahâli h’îshe Amaziyahu. 22 Ye washubig’iyûbaka Elati n’okumushubiza kuli Yuda, erhi mwâmi Amaziyahu aba amacihengeka aha bu rhambi bwa ababusi bâge.
Oburhegesi bwa Yerobwâmi wa kabiri omu Israheli (783-743)
23 Omu mwâka gwa kali ikumi na kasharhu gwa okuyîma kwa Amaziyahu, mugala wa Yoash, mwâmi w’e Yuda, Yerobwâmi mugala wa Yoash mwâmi w’Israheli, aba mwâmi aha Samâriya, ashinga ho myâka makumi ani na mwâka muguma. 24 Ajira ebigalugalu embere za Nyamubâho, ajira ebyâha biri nka ebya owundi Yerobwâmi mugala wa Nebati birya ajirisagyamwo Israheli ecâha. 25 Ashubiyumanyanya embibi z’Israheli, kurhenga oku muhango gwa Hamati kuhika oku nyanja y’Araba omu kushimba akanwa ka Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, aka aderhaga omu kanwa k’omulêbi Yôna, mugala wa Amitayi, owayûbakaaga e Gati-Heferi. 26 Nyamubâho ali amabona amalibûko g’Israheli galushire olugero, emunda erhacibaga ôli mujà, ôli ntagengwa, ôli ciru n’omwîra olya wankahasha okurhabâla Israheli. 27 Nya mubâho arhalonzagya okuherêrekeza Israheli hano igulu, ahâli h’okujira ntyo, amuyôkola na Yerobwâmi mugala wa Yoash.
28 Ebisigîre oku bijiro bya Yerobwâmi, ebi ajizire byôshi, oku ahimanaga kôshi, oku ashubizagya Hamati na Damasko kuli Yuda omu Israheli, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli? 29 Yerobwâmi acîhengeka aha burhambi bwa ababusi bâge, haguma n’abâmi b’Israheli. Omugala Zakariya ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 14
1בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־יוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בֶן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 2בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְהֽוֹעַדָּ֖ין מִן־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיַּ֤עַשׂ הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֖א כְּדָוִ֣ד אָבִ֑יו כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יוֹאָ֥שׁ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ 4רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ 5וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃ 6וְאֶת־בְּנֵ֥י הַמַּכִּ֖ים לֹ֣א הֵמִ֑ית כַּכָּת֣וּב בְּסֵ֣פֶר תּֽוֹרַת־מֹ֠שֶׁה אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־יוּמְת֨וּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יֻמָֽות׃ 7הוּא־הִכָּ֨ה אֶת־אֱד֤וֹם בְּגֵיא־המֶ֨לַח֙ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
8אָ֣ז שָׁלַ֤ח אֲמַצְיָה֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן־יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לְכָ֖ה נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים׃ 9וַיִּשְׁלַ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָֽה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ׃ 10הַכֵּ֤ה הִכִּ֨יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּֽנְשָׂאֲךָ֖ לִבֶּ֑ךָ הִכָּבֵד֙ וְשֵׁ֣ב בְּבֵיתֶ֔ךָ וְלָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ה אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ׃ 11וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲמַצְיָ֔הוּ וַיַּ֨עַל יְהוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּתְרָא֣וּ פָנִ֔ים ה֖וּא וַאֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בְּבֵ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ אֲשֶׁ֥ר לִיהוּדָֽה׃ 12וַיִּנָּ֥גֶף יְהוּדָ֖ה לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֖סוּ אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽו׃ 13וְאֵת֩ אֲמַצְיָ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בֶּן־יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ תָּפַ֛שׂ יְהוֹאָ֥שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹא֙ו יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּפְרֹץ֩ בְּחוֹמַ֨ת יְרוּשָׁלִַ֜ם בְּשַׁ֤עַר אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנָּ֔ה אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אַמָּֽה׃ 14וְלָקַ֣ח אֶת־כָּל־הַזָּהָב־וְ֠הַכֶּסֶף וְאֵ֨ת כָּל־הַכֵּלִ֜ים הַנִּמְצְאִ֣ים בֵּית־יְהוָ֗ה וּבְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֵ֖ת בְּנֵ֣י הַתַּֽעֲרֻב֑וֹת וַיָּ֖שָׁב שֹׁמְרֽוֹנָה׃ 15וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י יְהוֹאָ֜שׁ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 16וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יָרָבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
17וַיְחִ֨י אֲמַצְיָ֤הוּ בֶן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מ֔וֹת יְהוֹאָ֥שׁ בֶּן־יְהֽוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ 18וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י אֲמַצְיָ֑הוּ הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 19וַיִּקְשְׁר֨וּ עָלָ֥יו קֶ֛שֶׁר בִּירוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֣נָס לָכִ֑ישָׁה וַיִּשְׁלְח֤וּ אַֽחֲרָיו֙ לָכִ֔ישָׁה וַיְמִתֻ֖הוּ שָֽׁם׃ 20וַיִּשְׂא֥וּ אֹת֖וֹ עַל־הַסּוּסִ֑ים וַיִּקָּבֵ֧ר בִּירוּשָׁלִַ֛ם עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃ 21וַיִּקְח֞וּ כָּל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣כוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ׃ 22ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אֵילַ֔ת וַיְשִׁבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָֽיו׃ פ
23בִּשְׁנַת֙ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַאֲמַצְיָ֥הוּ בֶן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יָרָבְעָ֨ם בֶּן־יוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת שָׁנָֽה׃ 24וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִכָּל־חַטֹּאות֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 25ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן־אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר׃ 26כִּי־רָאָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־עֳנִ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֹרֶ֣ה מְאֹ֑ד וְאֶ֤פֶס עָצוּר֙ וְאֶ֣פֶס עָז֔וּב וְאֵ֥ין עֹזֵ֖ר לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 27וְלֹא־דִבֶּ֣ר יְהוָ֔ה לִמְחוֹת֙ אֶת־שֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וַיּ֣וֹשִׁיעֵ֔ם בְּיַ֖ד יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָֽשׁ׃ 28וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י יָרָבְעָ֜ם וְכָל־אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְבוּרָת֣וֹ אֲשֶׁר־נִלְחָ֔ם וַאֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֜יב אֶת־דַּמֶּ֧שֶׂק וְאֶת־חֲמָ֛ת לִיהוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 29וַיִּשְׁכַּ֤ב יָֽרָבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו עִ֖ם מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ זְכַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
15
Obwâmi bwa Ûziyahu w’e Yuda (781-740)
1 Omu mwâka gwa kali makumi abiri na nda gw’okuyîma kwa Yerobwâmi, mwâmi w’Israheli, Ûziyahu naye, mugala wa Amaziyahu, aba mwâmi omu Yuda. 2 Ali agwêrhe myâka ikumi na nda ali muburhe erhi aba mwâmi, abulijira myâka makumi arhânu n’ibiri ali mwâmi aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Yekolyahu, w’e Yeruzalemu. 3 Ajira ebishingânîne embere za Nyamubâho, ashimba engeso z’îshe Amaziyahu. 4 Ci konene empêro zitharhengaga omu birhwa; olubaga lwanashimbulira okushubikarherekêrera omwôla birhwa, n’okukatumbûkizamwo enshangi. 5 Nyamubâho amurhimbakw’obuhanya, aba mushonyo kuhika aha kufà kwâge, yeneyêne akabêra omu nyumpa mberûle oku zindi. Omugala Yotami ye wakazâgirhegeka aha ka, ye wakazâgitwîra olubaga emmanja omu cihugo.
6 Ebisigîre oku bijiro bya Azariya, oku ajizire kôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda? 7 Ûziyahu acîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, bamubisha haguma n’ababusi bâge omu cishagala ca Daudi. Omugala Yotami anaciyîma ahâli hâge.

Obwâmi bwa Zakariya omw’Israheli (743)
8 Omu mwâka kwa kali makumi asharhu na munâni gw’okuyîma kwa Azariyasi mwâmi w’e Yuda, Zakariya mugala wa Yerobwâmi ayîma omu Israheli aha Samâriya myêzi ndarhu. 9 Ajira ebigalugalu embere za Nyamubâho aka ababusi bâge; arhalekaga galya mabî ga Yerobwâmi mugala wa Nebati, galya ajirisagyamwo Israheli ccâha. 10 Shalumu mugala wa Yabeshi anacijira obugoma kuli ye, n’erhi aba amamutumirha n’abantu bôshi basîma, amuyîrha anayîma ahâli hâge.
11 Ebisigîre oku bijiro bya Zakariya, laba oku ebyo biri biyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli. 12 Nyamubâho ali amabwîra Yehu akâla kanwa erhi: «Bagala bâwe, kuhika oku iburha lya kani, bayîma oku ntebe y’o bwâmi bw’Israheli. Kwo byanabire.
Obwâmi bwa Shalumu omw’Israheli (743)
13 Shalumu mugala wa Yabeshi anaciba mwâmi, mwâli omu mwâka gwa kali makumi asharhu na mwenda kurhenga Ûziyahu ali mwâmi omu Yuda, ajira mwêzi muguma ali mwâmi aha Samâriya. 14 Menahemu, mugala wa Gadi, anaciyînamuka e Tirsa, na erhi aba amahika aha Samâriya atumirhira Shalumu mugala wa Yabeshi omu Samâriya, anamuyîrha; anaciyîma ahâli hâge. 15 Ebisigîre oku bijiro bya Shalumu, na okwôla agomaga, laba oku okwôla kuli kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Israheli. 16 Okubundi Menahemu ahagula olugo lwa Tifsah asabunga ngasi byanali omwôla lugo n’omu cishagala côshi, ahagula olwôla lugo ntyo ebwa kubà lurhamuyiguliraga enyumvi zâlwo aja abwagûla abakazi bali mazimi bôshi.
Obwâmi bwa Menahemu omw’Israheli (743-738)
17 Omu mwâka gwa kali makumi asharhu na mwenda kurhenga Ûziyahu ali mwâmi w’e Yuda, Menahemu, mugala wa Gadi naye aba mwâmi omu Israheli; ayîmire myâka ikumi aha Samâriya. 18 Ajira ebibi cmbere za Nyamubâho, arharhengaga muli birya byâha bya Yerobwâmi mugala wa Nebati, birya ajirisagyamwo Israheli ecâha. 19 Omu mango gâge, Pulu mwâmi w’e Sîriya aja omu cihugo, Menahemu aha Pulu talenta cihumbi za marhale mpu lyo balama bôshi haguma anamudekereze omu bwâmi bwâge. 20 Agôla marhale, Menahcmu agakulaga kuli bene Israheli, akahongesa ngasi banali ba burhwâli bôshi, n’okuhà oyôla mwâmi w’e Sîriya. Ngasi muntu akazâgivurha sikeli makumi arhânu. Oyôla mwâmi w’e Sîriya, ahindamuka, arhaberaga omwôla cihugo.
21 Ebisigîre oku bijiro bya Menahemu, oku ajizire kôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli’ 22 Menahemu, anacicîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, omugala Pekahya ayîma ahâli hâge.
Obwâmi bwa Pekahya omw’Israheli (738-737)
23 Omu mwâka gwa karhânu gwa okuyîma kwa Ûziyahu, mwâmi w’e Yuda, Pekahya mugala wa Menahemu aba mwâmi w’Israheli aha Samâriya, ashinga myâka ibiri. 24 Ajira ebigalugalu embere za Nyamubâho, arhalekaga amabî ga Yerobwâmi mugala wa Nebati galya ajirisagyamwo Israheli ecâha. 25 Pekahe mugala wa Remalyahu, ye wali mukulu w’abasirika bâge, agomera mwâmi amuyîrhira omu munara gw’omu bwâmi aha Samâriya, kuguma n’ Argobu, na Ariye, ali ayîshire n’engabo y’abantu makumi arhânu b’e Gileyadi. Ayîrha Pekahya ntyo anayîma ahâli hâge. 26 Ebisigîre oku bijiro bya Pekahya, oku ajizire kôshi, ala oku okwôla kuli kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli.
Obwâmi bwa Pekahe omw’Israheli (737-732)
27 Omu mwâka gwa makumi arhânu n’ibiri kurhenga Ûziyahu ali mwâmi omu Buyahudi Pekahe, mugala wa Remalyahu ayîma omu bwâmi bw’Israheli aha Samâriya myâka makumi abiri. 28 Ajira ebigalugalu omu masù ga Nyamubâho; arhalekaga galya mabî ga Yerobwâmi mugala wa Nebati, galya ajirisagyamwo Israheli ecâha. 29 Agôla mango Pekahe ali mwâmi w’Israheli, Tiglati-Pileseri mwâmi w’e Asîriya ayisha arhabîre, anaciyanka Iyoni, arhôla na Abel-Bet-Maaka, arhôla Yanoha, ahirakwo Kadeshi, Hasori, na Gileyadi, kuguma na Galileya n’e cihugo ca Nefutali, abali bagwâsirwe mpira abajàna e Sîriya.
30 Hoseya mugala wa Êla erhi aba amajirira Pekahe obugoma, ayîrha Pekahe, mugala wa Rema lyahu anaciyîma ahâli hâge, omu mwâka gwa kali makumi abiri gw’ okuyîma kwa Yotami, mugala wa Ûziyahu. 31 Ebisigîre oku bijiro bya Pekahe, oku ajizire kwôshi, laba oku okwôla kuli kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli.
Obwâmi bwa Yotami omu Yuda (740-736)
32 Omu mwâka gwa kabiri kurhenga Pekahe mugala wa Remalyahu ali mwâmi omw’Israheli, Yotami, mugala wa Ûziyahu aba mwâmi naye omu Yuda. 33 Ali akola agwêrhe myâka makumi abiri n’irhanu erhi aba mwâmi, ayîma na yindi ikumi na ndarhu aha Yeruzalemu. Nina ye waderhagwa Yerusha, mwâli wa Sadoki. 34 Ajira ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, ashimba loshilo shi enjira y’îshe Ûziyahu. 35 Ci konene arhakulaga empêro omu birhwa; olubaga lwanakulikiza okukarherekêrera omu birhwa n’okukatumbûkizamwo enshangi. Ye wayubasagya omuhango gw’enyanya gw’akâ-Nyamuzinda.
36 Ebisigîre oku bijiro bya Yotami, oku ajizire kôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli. 37 Muli ezo nsiku, Nyamu bâho arhondêra okurhumira Yuda Rasoni, mwâmi w’e Aramu na Pekahe, mwene Remalyahu. 38 Yotami acîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, anacibishwa haguma n’ababusi bâge omu cishagala ca Daudi, îshe. Omugala Akazi ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 15
1בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֨בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרָבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 2בֶּן־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְכָלְיָ֖הוּ מִירוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃ 4רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ 5וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֜ה אֶת־הַמֶּ֗לֶךְ וַיְהִ֤י מְצֹרָע֙ עַד־י֣וֹם מֹת֔וֹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵ֣ית הַחָפְשִׁ֑ית וְיוֹתָ֤ם בֶּן־הַמֶּ֨לֶךְ֙ עַל־הַבַּ֔יִת שֹׁפֵ֖ט אֶת־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 6וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י עֲזַרְיָ֖הוּ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 7וַיִּשְׁכַּ֤ב עֲזַרְיָה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
8בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן־יָרָבְעָ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ 9וַיַּ֤עַשׂ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָ֑יו לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־יָבֵ֔שׁ וַיַּכֵּ֥הוּ קָֽבָלְ־עָ֖ם וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 11וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י זְכַרְיָ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 12ה֣וּא דְבַר־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי־כֵֽן׃ פ
13שַׁלּ֤וּם בֶּן־יָבֵישׁ֙ מָלַ֔ךְ בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לְעֻזִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ יֶֽרַח־יָמִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 14וַיַּעַל֩ מְנַחֵ֨ם בֶּן־גָּדִ֜י מִתִּרְצָ֗ה וַיָּבֹא֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיַּ֛ךְ אֶת־שַׁלּ֥וּם בֶּן־יָבֵ֖ישׁ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיְמִיתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 15וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י שַׁלּ֔וּם וְקִשְׁר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר קָשָׁ֑ר הִנָּ֣ם כְּתֻבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
16אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵם אֶת־תִּפְסַ֨ח וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ וְאֶת־גְּבוּלֶ֨יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כָּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃ פ
17בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ מְנַחֵ֨ם בֶּן־גָּדִ֧י עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 18וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מֵעַ֨ל חַטֹּ֜אות יָרָבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־יָמָֽיו׃ 19בָּ֣א פ֤וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיִּתֵּ֤ן מְנַחֵם֙ לְפ֔וּל אֶ֖לֶף כִּכַּר־כָּ֑סֶף לִהְי֤וֹת יָדָיו֙ אִתּ֔וֹ לְהַחֲזִ֥יק הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ 20וַיֹּצֵא֩ מְנַחֵ֨ם אֶת־הַכֶּ֜סֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל כָּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל לָתֵת֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר חֲמִשִּׁ֧ים שְׁקָלִ֛ים כֶּ֖סֶף לְאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַיָּ֨שָׁב֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹא־עָ֥מַד שָׁ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ 21וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י מְנַחֵ֖ם וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 22וַיִּשְׁכַּ֥ב מְנַחֵ֖ם עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ פְּקַחְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
23בִּשְׁנַת֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ פְּקַֽחְיָ֨ה בֶן־מְנַחֵ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שְׁנָתָֽיִם׃ 24וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 25וַיִּקְשֹׁ֣ר עָלָיו֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ שָׁלִישֹׁ֗ו וַיַּכֵּ֨הוּ בְשֹׁמְר֜וֹן בְּאַרְמ֤וֹן בֵּית־ַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־אַרְגֹּ֣ב וְאֶת־הָאַרְיֵ֔ה וְעִמּ֛וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י גִלְעָדִ֑ים וַיְמִיתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 26וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י פְקַחְיָ֖ה וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
27בִּשְׁנַ֨ת חֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ פֶּ֣קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ 28וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִן־חַטֹּאות֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 29בִּימֵ֞י פֶּ֣קַח מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל בָּא֮ תִּגְלַ֣ת פִּלְאֶסֶר֮ מֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֒ וַיִּקַּ֣ח אֶת־עִיּ֡וֹן וְאֶת־אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֡ה וְאֶת־יָ֠נוֹחַ וְאֶת־קֶ֨דֶשׁ וְאֶת־חָצ֤וֹר וְאֶת־הַגִּלְעָד֙ וְאֶת־הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃ 30וַיִּקְשָׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֨קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֨הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִיָּֽה׃ 31וְיֶ֥תֶר דִּבְרֵי־פֶ֖קַח וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
32בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְפֶ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ יוֹתָ֥ם בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 33בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖א בַּת־צָדֽוֹק׃ 34וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה עֻזִיָּ֥הוּ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ 35רַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּית־יְהוָ֖ה הָעֶלְיֽוֹן׃ 36וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 37בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהוָ֗ה לְהַשְׁלִ֨יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃ 38וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
16
Obwâmi bwa Akazi omu Yuda (736-716)
1 Omu mwâka gwa kali ikumi na nda kurhenga Pekahe mwcne Remalyahu ali mwâmi, naye Akazi mugala wa Yotami aba mwâmi omu Yuda. 2 Akazi ali agwêrhe myâka makumi abiri amango abaga mwâmi, anaciyôrha myâka ikumi na ndarhu ali mwâmi aha Yeruzalemu. Arhajiraga okushingânîne omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâge, nka kulya îshe Daudi ajiraga. 3 Ci ashimba enjira mbî y’abâmi b’Israheli, ciru ageza omugala omu muliro, omu kuyiga engeso mbî za galya mashanja Nyamuzinda akungushaga embere za bene Israheli: 4 Ajira enterekêro, anatumbûkiza obukù omu mpêro z’omu birhwa n’ eza aha idako lya ngasi mirhi mibishi.
5 Okubundi, Rasoni, mwâmi w’e Sîriya na Pekahe, mwene Remalyahu mwâmi w’Israheli, banacirhabâlira e Yeruzalemu, banacigorha Akazi, ci kone ne barhahashigimuhima. 6 Muli agôla mango, Rasoni mwâmi w’e Sîriya-Edomi anyaga ecihugo ca Elati anacicilunga kuli Sîriya; alibirhakwo Abayahudi babaga omu Elati, anacihiramwo Abanya-Sîriya, bo banaciyûbakamwo kuhika gano mango. 7 Akazi arhuma entumwa emwa Tiglati-Pileseri, mwâmi w’e Asîriya, mpu bagendimubwîra, erhi: «Ndi mwambali wâwe na mugala wâwe, osôke oyîshe ondîkûze kuli mwâmi w’e Sîriya n’omwâmi w’Israheli, bantabalire.» 8 Akazi anaciyanka enfaranga n’amasholo gali omu kâ-Nyamuzinda kuguma n’ezali omu mbîko omu nyumpa ya mwâmi, abirhuma nka luhembo emw’omwâmi w’e Asîriya. 9 Olya mwâmi w’e Asîriya anacimuyumva, na erhi aba amarhabâlira Damasko anacimunyaga, na erhi aba amumunyaga, abantu babagamwo abahêka e Kiri, naye omwâmi wâbo Rasoni amuyîrha.
10 Mwâmi Akazi akanya aja e Damasko, ajiyankirira Tiglati-Pileseri, mwâmi w’e Asîriya. Erhi abona oluhêrero lwali aha Damasko mwâmi Akazi anacirhumira omudâhwa Uriya enshusho na engero zalo mpu baluyûbake banaluyunjuze loshi. 11 Omudâhwa Uriya anaciyûbaka lulya luhêrero, omudâhwa.Uriya anayunjuza lulya luhêrero omu kushimba kulya Akazi arhumaga erhi ali aha Damasko, alubumba embere mwâmi arhenge e Damasko. 12 Erhi arhenga e Damasko mwâmi abona lulya luhêrero, mwâmi ayegera lulya luhêrero anacilusôkerakwo. 13 Mwâmi ajirirakwo enterekêro zâge z’embâgwa n’ez’okuyôcibwa, alusuhira obwangà anacilushahulizakwo omukò gw’ enterekêro zâge z’omurhûla. 14 Lulya luhêrero lw’omulinga lwabaga embere z’akâ-Nyamuzinda, anacilurhenza halya mbere z’akâ-Nyamuzinda, lugendo luli nka kurhenga kwa lulya lundi luhêrero kujà omu kâ-Nyamuzinda, aluhira eburhambi bw’olundi, ebwa kulyo. 15 Mwâmi ashubirhegeka omudâhwa Uriya erhi: «Okayôkera kuli olu luhêrero enterekêro y’e sêzi na ey’ebijingo, enterekêro y’okuyocibwa y’emwa mwâmi, na ey’omukò, enterekêro y’okuyôcibwa y’olubaga n’eyindi yalwo y’omukò, okashahulizakwo n’omukò n’ezindi nterekêro zôshi. Olwo luhêrero lw’amarhale, niene nacimanya oku nalujira. 16 Omudâhwa Uriya anacijira ngasi oku mwâmi anamurhegekaga kôshi.
17 N’okundi mwâmi Akazi avunanga orhucîkirizo n’amakondo, akûla enyôgero abungulula eciyanja cabaga kuli zirya mpanzi z’omulinga zakazâg’icibarula, acîhira oku idaho ahâli habambirwe amabuye. 18 Acinyihya erhi oyo mwâmi w’e Asîriya arhuma ebyali byûbakirwe emikolo y’olwa sabato, omu kâ-Nyamuzinda, kuguma n’emuhanda aha mwâmi akazâgigera. 19 Ebindi by’olwa Akazi n’ebi ajizire byôshi, ebyo byôshi ka birhali biyandike Oku citabu c’Empiriri z’Abâmi b’Israheli? 20 Akazi acîhengeka hali b’îshe, abishwa haguma n’ababusi bâge omu cishagala ca Daudi. omugala Hizekiyahu ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 16
1בִּשְׁנַת֙ שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז בֶּן־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 2בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמָלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־עָשָׂ֣ה הַיָּשָׁ֗ר בְּעֵינֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃ 3וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ יְהוָה֙ אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃ 5אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֨רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃ 6בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁיב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת וַֽאֲרֹמִים֙ בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
7וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃ 8וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃ 9וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּעַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־דַּמֶּ֨שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃ 10וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַאת תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכָֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃ 11וַיִּ֛בֶן אוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז מִדַּמֶּ֗שֶׂק כֵּ֤ן עָשָׂה֙ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן עַד־בּ֥וֹא הַמֶּֽלֶךְ־אָחָ֖ז מִדַּמָּֽשֶׂק׃ 12וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃ 13וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ל֖וֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 14וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹשֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וַיַּקְרֵ֗ב מֵאֵת֙ פְּנֵ֣י הַבַּ֔יִת מִבֵּין֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמִבֵּ֖ין בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ עַל־יֶ֥רֶךְ הַמִּזְבֵּ֖חַ צָפֽוֹנָה׃ 15וַיְצַוֶּ֣הו הַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָז אֶת־אוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת־עֹֽלַת־הַבֹּקֶר֩ וְאֶת־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵת עֹלַ֞ת כָּל־עַ֤ם הָאָ֨רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכָל־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכָל־דַּם־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃ 16וַיַּ֖עַשׂ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃ 17וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכֹנ֗וֹת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ ואֶת־הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃ 18וְאֶת־מיּסַ֨ךְ הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 19וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 20וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

17
Obwâmi bwa Hozeya omu Israheli (732-724)
1 Omu mwâka gwa ikumi na kabiri gwa okuyîma kwa Akazi, mwâmi w’e Yuda, Hozeya mugala wa Êla aba mwâmi w’Israheli aha Samâriya, ajira myâka mwenda. 2 Ajira ebigalugalu embere za Nyakubâho, ci konene arhali nka abandi bâmi b’embere zâge. 3 Salamanasari mwâmi w’e Asîriya, asôka ajimulwîsa, Hozeya amushiga anakakuhongera. 4 Okuhandi oyo mwâmi w’e Asîriya, abona oku hali obugoma emunda Hozeya ali, owarhumaga entumwa emwa Sayisi, mwâmi w’e Mîsiri, na kulya kubà arhacihongaga ebwâmi, nk’oku anakomereraga okujira eyindi myâka; oyo mwâmi w’e Asîriya amugwârha amuhira omu mpamikwa.

Okugwârhwa kwa Samâriya (721)
5 Oyo mwâmi w’e Asîriya, azungula omu cihugo, asôka arhabâlira e Samâriya; agorha ôlwo lugo myâka isharhu. 6 Omu mwâka gwa kali mwenda kurhenga Hozeya ali mwâmi, oyo mwâmi w’e Asîriya agwârha Samâriya; bene Israheli babagamwo abahêka e Asîriya, ajibahira aha Hala, oku Habori lwîshi lw’e Gozani, n’omu bishagala bya Mêdi.
Engerêrezo oku biyêrekîre okushabulwa kw’obwâmi bw’Israheli
7 Okwôla kwôshi kwanacibà ntyôla ebwa kubà bene Israheli bamabihira Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo, owabakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri abarhe nza omu maboko ga Faraoni mwâmi w’e Mîsiri, na ebwa kubà bakola bahara mya bandi bandi banyamuzinda. 8 Banacishimba n’engeso za galya mashanja Nyamuzinda akungushaga embere za bene Israheli, bashimba n’oborhere bubî bw’abâmi b’Israheli. 9 Bene Israheli babà n’enkengêro zirhashingânîni embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo. Bayûbaka empêro omu birhwa bya ebi shagala byâbo byôshi, kurhenga oku munâra gwa abalanzi kujà oku bishagala bihamike buzibu-zibu. 10 Bagwika amabuye, bahira enshanga oku ngasi hirhondo n’oku ngasi murhi mubishi. 11 Bagend’ikatumbûkiza enshangi omôla birhwa nka kulya galya mashanja Nyamubâho alibirhagakwo embere zâbo gakazâgijira. Bajira ntyo ebintu bigalugalu bya okugayisa Nyamubâho. 12 Bakolera abazimu balya Nyamuzinda abahànzagya amango ababwîraga erhi: «Murhahmira mukajira okwôla».
13 Nyamuzinda ayumvisa okwôla omw’Israheli n’omu Yuda, aderha omu kanwa k’abalêbi, erhi: «Murhenge muli ezôla njira zinyu ngalugalu, mushimbe amarhegeko gâni n’akanwa kani nka kulya narhegekaga ababusi binyu, na nka okula nshubir’ibabwirakwo omu binwa bya abalêbi bâni. 14 Ci konene barhayumvagya, baciyôrhera bacikanyi cirhagomba, bajira ecikanyi cirhagomba ak’ababusi bâbo erhi baleka okuyêmera Nyamubâho Nyamuzinda wâbo. 15 Bajandika amarhegeko n’endagâno ajiraga haguma n’ababusi bâbo, baleka loshi obuhamirizi bwâge kuli bo. Bashimba ebintu bya busha ntyo babà bonene bantu ba busha bayiga amashanja Nyamuzinda ali amabahànza mpu barhayigaga. 16 Baleka amarhegeko gôshi ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo, batula enyana z’ebyuma, bajira enshanga, bafukamira abazimu ba omu malunga bôshi, banakolera Baali. 17 Bakazigeza bagala bâbo na bali bâbo omu ngulumira z’omuliro, bajà omu kulaguza n’okuloga haguma, baciguza omu kujira amabî embere za Nyamubâho, bamugayîsa. 18 Naye Nyamubâho alubira bwenêne Israheli kuhika amuhirigisa omu masù gâge. Ishanja lya Yuda lyône lyasigala.
19 Ciru naye Yuda arhashimbaga bwinjà amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo, ashimba naye engeso z’Israheli. 20 Nyamubâho akabulira obûko bwa bene Israheli bôshi, abalibuza, aleka banyagwa kuhika amango abayêgûlaga loshi embere z’obusù bwâge. 21 Amango bene Israheli baciberûlaga oku mulala gwa Daudi, kandi bone banasinga owâbo mwâmi ye Yerobwâmi mugala wa Nebati, oyôla Yerobwâmi abayêgûla bwenêne kuli Nyamubâho, abajirîsa ntyo ecâha cinene bwenêne. 22 Bene Israheli bajà bôshi muli birya byâha Yerobwâmi anajiraga byôshi, barhanacibilekaga aba kushaya babî shiiyamwo. 23 Kuhika Nyamubâho alinda abakaga kuli embere zâge kulya anali amabarhonda omu kanwa k’abarhumisi bâge b’abalêbi. Israheli ahêkwa kuli n’ecihugo câge, omu Asîriya, yo anaciba kuhika mwa gano mango.
Omurhondêro gw’Abanya-Samâriya
24 Omwâmi w’e Asîriya anaciyîsha adwîrhe abantu kurhenga omu Babiloni, kurhenga omu Kuta, kurhenga omu Awa, kurhenga omu Hamati na e Safarwayimi, anacibayûbasa omu bishagala bya Samâriya, ahâli ha bene Israheli. Banaciyîma ntyo muli Samâriya, bayûbaka omu bishagala byamwo.
25 Ci kulya kubà erhi barhangira okuyûbaka barhashibiriraga okurhînya Nyamubâho. Nyamubâho abalikira entale zabakolamw’emyone. 26 Banacihisa kwo omwâmi w’e Asîriya omwanzi mpu: «Galya mashanja wayishaga oguku mbire onagahira omu bishagala bya Samâriya, barhabaga n’obulyo bw’okushimba amarhegeko ga Nyamuzinda w’ecôla cihugo. Okwo kwarhuma abarhumira entale zinadwîrhe zabayirhamwo banji ebwa kubà barhayishi kurhi bankaharanya oyo Nyamuzinda w’ecôla cihugo.» 27 Naye Mwâmi w’e Asîriya anacirhegeka erhi: «Murhume yomuguma muli balya badâhwa bayishaga bahcrhwe bujà, agendiyûbaka yo anakabayigîriza kurhi bankakolera oyo Nyamuzinda w’ecôla cihugo.» 28 Mudâhwa muguma muli balya barhenzibagwa e Samâriya ayisha ayûbaka aha Beteli, akabayigîriza kurhi bankarhînya Nyamubâho.
29 Ci konene okwôla kurhahanzagya ngasi ishanja okujira ngasi liguma omuzimu walyo n’okukabahira omu mpêro Abanya-Samâriya bayûbakaga omu birhwa, ngasi ishanja omu cishagala lyanayûbakaga. 30 Abantu barhengaga e Babiloni bajira omuzimu wâbo ye Sukoti-Benoti, abantu barhengaga e Kuta bajira omuzimu wâbo ye Nergali, abantu barhengaga e Hamati bajira omuzimu wâbo ye Ashima, 31 abantu barhengaga e Hawa bajira Nibazi na Tartaki, abantu barhengaga e Safarwayimi bakakweba abâna bâbo omu muliro omu kukuza Adrameleki na Anameleki bazimu b’Abanya-Sefarwayimi. 32 Ci kwône baharâmya na Nyamubâho, ntyo barhôla baguma muli bo babajira badâhwa b’okukabarherekêrera omwôla birhwa. 33 Ntyo kwo bakazâgiharâmya Nyamubâho erhi banadwîrhe bakuza abazimu b’emwa galya mashanja barhengaga. 34 Kuhika bunôla bacishimba ezôla ngesò zâbo za mîra, barhaharâmya Nyamu bâho, barhanashimba ôli amarhegeko gâbo n’engeso z’emwâbo, n’ôli akanwa n’amarhegeko Nyamubâho ahâga bene Yakôbo ôlya ayirikaga Israheli.
35 Nyamuzinda ali amasinga endagâno haguma nabo anabakomêreza erhi: «Murhakazâg’iharâmya abandi bazimu, murhanakazâgibafukamira, murhabakoleraga nîsi erhi okubajirira enterekêro. 36 Erhi cikonene, Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, olya wabakulaga omu cihugo c’e Mîsiri na obuhashe bunene na okuboko kubangalire, oyôla ye mwakaziharâmya, oyôla ye mwakazifukamira n’oyôla ye mwakazijirira enterekêro. 37 Mushimbe akanwa, mushimbe obulonza bwâge, na galya marhegeko amuyandikiraga mukagashimba ngasi lusiku munacilange murhaharamagya bazimu. 38 Murhayibagiraga endagâno najiraga haguma na ninyu, murhanakazâg’iharâmya abandi bazimu. 39 Ci konene murhinye Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, yenene ye wabalîkûza oku ngasi bashombanyi binyu bôshi.» 40 Ci kone barhamuyumvagya, banakulikiza okukashimba amarhegeko gâbo ga mîra.
41 Ntyôla kwo agôla mashanja gakazâgiharâmya Nyamubâho erhi ganadwi rhe gakuza ensanamu zâbo. Kuguma, abâna bâbo nabo kwo banakazâgijira, n’abâna b’abâna bâbo, kuhika bunôla banacikajira aka b’îshe wâbo.
BHS 2 Kings 17
1בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ 3עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ל֤וֹ הוֹשֵׁ֨עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה׃ 4וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעַצְרֵ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃ 5וַיַּ֥עַל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר בְּכָל־הָאָ֑רֶץ וַיַּ֨עַל֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶ֖יהָ שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 6בִּשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב אֹתָ֜ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃ פ
7וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 8וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ 9וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃ 10וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֛ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃ 11וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכָל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְהוָ֖ה מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְהוָֽה׃ 12וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 13וַיָּ֣עַד יְהוָ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נְבִיאֵ֨ו כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֝֩בוּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃ 14וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עָרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 15וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם וַיֵּ֨לְכוּ֜ אַחֲרֵ֤י הַהֶ֨בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשֹׂ֥ות כָּהֶֽם׃ 16וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֛ם מַסֵּכָ֖ה שְׁנֵ֣ים עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל׃ 17וַֽ֠יַּעֲבִירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃ 18וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ 19גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ 20וַיִּמְאַ֨ס יְהוָ֜ה בְּכָל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו׃ 21כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיַּדַּ֨א יָרָבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְהֶחֱטֵיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 22וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכָל־חַטֹּ֥אות יָרָבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃ 23עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כָּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
24וַיָּבֵ֣א מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר מִבָּבֶ֡ל וּ֠מִ֠כּוּתָה וּמֵעַוָּ֤א וּמֵֽחֲמָת֙ וּסְפַרְוַ֔יִם וַיֹּ֨שֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹֽׁמְר֔וֹן תַּ֖חַת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְשׁוּ֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּֽשְׁב֖וּ בְּעָרֶֽיהָ׃ 25וַיְהִ֗י בִּתְחִלַּת֙ שִׁבְתָּ֣ם שָׁ֔ם לֹ֥א יָרְא֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֤ה בָּהֶם֙ אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת וַיִּֽהְי֥וּ הֹרְגִ֖ים בָּהֶֽם׃ 26וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֨יתָ֙ וַתּ֨וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 27וַיְצַ֨ו מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר לֵאמֹ֗ר הֹלִ֤יכוּ שָׁ֨מָּה֙ אֶחָ֤ד מֵהַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִגְלִיתֶ֣ם מִשָּׁ֔ם וְיֵלְכ֖וּ וְיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֑ם וְיֹרֵ֕ם אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 28וַיָּבֹ֞א אֶחָ֣ד מֵהַכֹּהֲנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִגְלוּ֙ מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַֽיְהִי֙ מוֹרֶ֣ה אֹתָ֔ם אֵ֖יךְ יִֽירְא֥וּ אֶת־יְהוָֽה׃ 29וַיִּהְי֣וּ עֹשִׂ֔ים גּ֥וֹי גּ֖וֹי אֱלֹהָ֑יו וַיַּנִּ֣יחוּ ׀ בְּבֵ֣ית הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים גּ֥וֹי גּוֹי֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים שָֽׁם׃ 30וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃ 31וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַ֖ז וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ אֱלֹהֵ֥ סְפַרְיִָֽם׃ 32וַיִּהְי֥וּ יְרֵאִ֖ים אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּעֲשׂ֨וּ לָהֶ֤ם מִקְצוֹתָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת וַיִּהְי֛וּ עֹשִׂ֥ים לָהֶ֖ם בְּבֵ֥ית הַבָּמֽוֹת׃ 33אֶת־יְהוָ֖ה הָי֣וּ יְרֵאִ֑ים וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙ הָי֣וּ עֹֽבְדִ֔ים כְּמִשְׁפַּט֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתָ֖ם מִשָּֽׁם׃ 34עַ֣ד הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים הָרִֽאשֹׁנִ֑ים אֵינָ֤ם יְרֵאִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֵינָ֣ם עֹשִׂ֗ים כְּחֻקֹּתָם֙ וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם וְכַתּוֹרָ֣ה וְכַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֥ם שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ 35וַיִּכְרֹ֨ת יְהוָ֤ה אִתָּם֙ בְּרִ֔ית וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִזְבְּח֖וּ לָהֶֽם׃ 36כִּ֣י אִֽם־אֶת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁר֩ הֶעֱלָ֨ה אֶתְכֶ֜ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בְּכֹ֧חַ גָּד֛וֹל וּבִזְר֥וֹעַ נְטוּיָ֖ה אֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְל֥וֹ תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְל֥וֹ תִזְבָּֽחוּ׃ 37וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים וְהַתּוֹרָ֤ה וְהַמִּצְוָה֙ אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֣ב לָכֶ֔ם תִּשְׁמְר֥וּן לַעֲשֹׂ֖ות כָּל־הַיָּמִ֑ים וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 38וְהַבְּרִ֛ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי אִתְּכֶ֖ם לֹ֣א תִשְׁכָּ֑חוּ וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 39כִּ֛י אִֽם־אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּירָ֑אוּ וְהוּא֙ יַצִּ֣יל אֶתְכֶ֔ם מִיַּ֖ד כָּל־אֹיְבֵיכֶֽם׃ 40וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ כִּ֛י אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם הָֽרִאשֹׁ֖ון הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃ 41וַיִּהְי֣וּ ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְרֵאִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם הָי֣וּ עֹֽבְדִ֑ים גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם ׀ וּבְנֵ֣י בְנֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֲבֹתָם֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ

18
VIII. Amango mazinda g’obwâmi bwa Yuda
Oku Yezekiyahu ayîmaga (716-687)
1 Omu mwâka gwa kasharhu g’obwâmi bwa Hozeya, mugala wa Êla, mwâmi w’Israheli, Hizekiyahu, mugala wa Akazi, ashuba mwâmi w’e Yuda. 2 Ali gwêrhe myâka makumi abiri n’irhanu erhi aja oku ntebe na ntyo ayîma myâka makumi abirhi na mwenda e Yeruzalemu; nnina ye wali Abi mwâli wa Zakariya. 3 Anacisîmîsa Nyakasane, ashimbulira obwôrhere bwinjà bwa shakulûza wâge Daudi. 4 Ye walahiraga okukazigashâniza oku rhurhondo, ashaba emilunga, anahongola emilunga n’emihôla ya Ashera, ashandâza enjoka y’ecûmal c’omulinga erya Mûsa atulaga; kuhika ago mango bene Israheli erhi banaciyirherekêre; erhi bayihire izîno lya Nehushtani.
5 Acîkubagira Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Aha nyuma zâge, ntà wundi mwâmi w’e Yuda wacimuhisirekwo, harhali ciru n’omuguma embere zâge. 6 Ayôrha acishwekire kuli Nyakasane buzira okumutwîka, na kandi ashi mbûlira galya marhegeko Nyakasane abwîraga Mûsa. 7 Nyakasane ali muliye, emikolo yâge yôshi yakamubêra. Acikulakwo omwâmi w’e Asuru aleka n’okumurhumikira. 8 Ye wahimaga Abafilistini, abakwamûkakwo kuhika e Gaza, abahisa oku mbibi zâbo, ciru n’ebishagala byâbo bizibuzibu, byôshi abihagula.
Okugwârhwa kwa Samâriya
9 Oku mwâka gwa kani gw’obwâmi bwa Yezekiyahu, gwo gwali mwâka gwa kalinda gwa Hozeya mugala wa Êla, mwâmi w’e Israheli, Salmanasari, mwâmi w’e Asuru arhêra Samâriya, amugorha. 10 Amugwârha enyuma lya myâka isha rhu. Gwali mwâka gwa kalindarhu gw’obwâmi bwa Hizekiyahu; gwo gwali mwâka gwa kali mwenda gwa Hozeya, mwâmi w’Israheli, gwo mango Samâ riya agwârhagwa. 11 Omwâmi w’e Asuru aluliza ab’e Israheli, abakûla e Asuru abahêka e Hala hôfi n’e Habori, lwo lwîshi lw’e Gozani, n’omu bishagala by’e Mêdi. 12 Kwali. kubà bulya barhakengaga akanwa ka Nyakasane, Nyamuzinda wâbo na bulya barhashimbaga endagâno ajiraga nabo: ngasi byôshi Mûsa, mu rhumisi wa Nyakasane arhegekaga, barhabishimbaga barhanabijiraga.

Senakeribu arhêra obwâmi bw’e Yuda
13 Omu mwâka gwa kali ikumi na kani gw’obwâmi bwa Yezekiyahum; Senakeribu, mwâmi w’e Asuru arhêra ebishagala bizibuzibu byôshi bya Yuda anabiyanka. 14 Ago mango Yezekiyahu, mwâmi w’e Yuda, arhumiza mpu babwîre omwâmi w’e Asuru wali e Lakishi erhi: «Najizire kubî! Orhacinyîrhe. Ngasi ebi wankampuna, nabijira». Mwâmi w’e Asuru abwîra Yezekiyahu mwâmi w’e Yu da, mpu ajire talenta magana asharhu za byûma bya lunyerere na talenta makumi asharhu za masholo 15 Yezekiyahu anacihâna ebyuma by’olunyerere byôshi byali omu kâ-Nyamuzinda n’ebyali omu bwâmi. 16 Ago mango lyo Yezekiyahu ashabaga enyumvi z’akâ-Nyamuzinda ciru n’emilirango erya yêne mwâmi w’e Yuda azungulusagya ebyuma, abiha mwâmi w’e Asuru.
Mwâmi arhuma omukulu w’abasirika.
17 Kurhengerera e Lakishi, mwâmi w’e Asuru arhuma omusirika mukulu na murhabâzi w’olugerêro lw’abasirika e Yeruzalemu emunda mwâmi Yezekiyahu ali, ali lusibwe n’omurhwe gw’abalwi. Asôkera e Yeruzalemu, asôka, ahika agendija hôfi n’omubunda, ahanda hôfi n’ecisîma cali njiranyanya, cali oku njira eyêrekîre oku buzinda bw’ishwa lya Dobi. 18 Ahamagala mwâmi. Okubundi Eliyakimu mwene Hilkiyahu ye wali murhumisi, Shebuna mwandisi, na Yowahe mwene Asafi bahuluka, bajà emunda ali. 19 Olya musirika mukulu n’omurhabâzi w’olugerêro lw’abasirika ababwîra erhi: «Mubwîre Yezekiyahu erhi ntya kw’omwâmi mukulu adesire, mwâmi w’e Asuru. Obwo bulangâlire ocikubagire, bw’obulangâlire buci? 20 K’ocikebirwe mpu ebinwa kone, byanagererwa oku ihano n’oburhwâli bw’okujira amatabâro? Indi olangâlire obu wangomire? 21 Lolà oku olangâlire oburhabâle bw’ehyo hishekesheke hivune, Mîsiri, hyo hiyagaza hinarhulungule enfune zicishomya mpu ahiyege rera? Ntyo kwo Faraoni mwâmi w’e Mîsiri, ayôrha kuli balya bôshi baci mwikubagira. 22 Câba mukola mwambwîra mpu: «Nyakasane, Nyamuzinda ye rhulangâlire», cikone k’arhali ye Yezekiyahu ashabîraga entulûlo n’oluhêrero anabwîra abantu b’omu Yuda n’ab’e Yeruzalemu erhi: «Ka kurheng’ene embere z’oluhêrero yo mwakazifukama e Yeruzalemu?». 23 Lero oshigane na nnahamwîrhu mwâmi w’e Asîriya: anakuha biterusi bihumbi bibiri akaba wa nkabona abasirika babishonakwo. 24 K’onabwîne nka wankatundulika ciru muguma muli aba barhumisi banyi ba nnahamwîrhu? Câba olangâlire Mîsiri mpu akuha engâlè n’abagenda oku biterusi! 25 Na kandi k’omanyire mpu arhali oku bulonza bwa Nyakasane nsôsire nti mpyajire eci cihugo? Nyakasane yêne wambwîzire: «Rhêra eci cihugo onacihyajire».
26 Eliyakimu, mugala wa Hilkiyahu, Shebuna na Yowahe babwîra omurhabâzi mukulu w’olugerêro lw’abalwi mpu: «We kasinga okazibwîra bambali bâwe omu lulimi lw’eciarameyo bulya kuyumva rhuluyumva, orhacikazigirhubwîra omu cihebraniya n’olu lubaga luli omu mbaraza lwayumva». 27 Ci kwône omurhahazi mukulu w’olugerêro lw’abasirika ababwîra erhi: «Ka kuli nnawinyu erhi kuli we nnaha mwîrhu antumire mpu nderhe ebyo binwa? Karhali emwa bala bantu babwarhire omu mbaraza, banasêzibwe okulya amazi gâbo, n’okunywa amashu gâbon haguma ninyu?».
28 Lero omusirika mukulu ayîmanga anaciyakûza n’izù linene omu lulimi lw’e Yuda aderha ebi binwa: «Yumvi akanwa k’omwâmi mukulu, mwâmi w’e Asuru. 29 Ntya kwo mwâmi adesire: Yezekiyahu arhamurhebaga bulya arhamu ‘ kule omu nfune zâni. 30 Yezekiyahu arhamulangalizagya Nyakasane busha, Nya kasane arhuyôkola n’eci cihugo cirhahânwe omu maboko ga mwâmi w’e Asuru. 31 Murhayumvagya Yezekiyahu bulya ntya kwo mwâmi w’e Asuru adesire erhi: «Munkuze munanshige, ngasi muguma akalya omuzâbîbu gw’omu kwâge, ngasi muguma akalya ilehe ly’omutini gwâge, ngasi muguma akanywa amîshi g’omu cirhenga câge. 32 Kuhika amango nayîsha n’okumuhêka omu cihugo cishushine n’ecinyu; cihugo cirimwo enshâno n’idivayi, cihugo c’emigati n’emizâbîbu, cihugo ca mizêti, cihugo c’amavurha n’obûci, lyo mulama, lyo munalekifa. Lero mu rhaciyumvagya Yezekiyahu bulya ali amushumika kubî erhi amubwîra mpu: Nyakasane anarhuyôkole! 33 Ka banyamuzinda b’amashanja babwîne oku baciza ngasi cihugo mwâmi w’e Asuru aligwasire omu nfune? 34 Ngahi baligi ba Nyamuzinda b’e Hamati n’ab’e Arapadi? Banyamuzinda b’e Sefarwayimi, b’e Hena na b’e Hawa, ngahi bali? Ngahi bali banyamuzinda b’ecihugo c’e Samâriya? Ka bakuzire Samâriya omu nfune zâni? 35 Omu banyamuzinda bôshi b’ebihugo, bahi balîkûzize ecihugo câbo omu nfune zâni lyo Nyakasane anfu mya Yeruzalemu omu nfune?». 36 Olubaga lwahwekêra, ntà cinwa lwashuzize, bulya kwo mwâmi alirhegesire erhi: «Murhamushuzagya». 37 Okubundi Eliyakimu, mwene Hilkiyahu ye wali murhumisi, Shebuna, mwandisi na Yowahe mwene Asafi mubisi w’amandiko bagaluka emunda Yezekiyahu ali n’emyamhalo yâbo esharhusire, banacimurhôndêreza ebinwa by’omusirika mukulu.
BHS 2 Kings 18
1וַֽיְהִי֙ בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ חִזְקִיָּ֥ה בֶן־אָחָ֖ז מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 2בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִ֖י בַּת־זְכַרְיָֽה׃ 3וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃ 4ה֣וּא ׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃ 5בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּטָ֑ח וְאַחֲרָ֞יו לֹא־הָיָ֣ה כָמֹ֗הוּ בְּכֹל֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ 6וַיִּדְבַּק֙ בַּֽיהוָ֔ה לֹא־סָ֖ר מֵאַֽחֲרָ֑יו וַיִּשְׁמֹר֙ מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 7וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃ 8הֽוּא־הִכָּ֧ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֛ים עַד־עַזָּ֖ה וְאֶת־גְּבוּלֶ֑יהָ מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃ פ
9וַֽיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הָֽרְבִיעִית֙ לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֔ית לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל עָלָ֞ה שַׁלְמַנְאֶ֧סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר עַל־שֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃ 10וַֽיִּלְכְּדֻ֗הָ מִקְצֵה֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים בִּשְׁנַת־שֵׁ֖שׁ לְחִזְקִיָּ֑ה הִ֣יא שְׁנַת־תֵּ֗שַׁע לְהוֹשֵׁ֨עַ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְכְּדָ֖ה שֹׁמְרֽוֹן׃ 11וַיֶּ֧גֶל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיַּנְחֵ֞ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃ 12עַ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעַבְרוּ֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ פ
13וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃ 14וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֨אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר עַל־חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ 15וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־כָּל־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵית־יְהוָ֑ה וּבְאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 16בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ פ
17וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר אֶת־תַּרְתָּ֥ן וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס ׀ וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ חִזְקִיָּ֛הוּ בְּחֵ֥יל כָּבֵ֖ד יְרוּשָׁלִָ֑ם וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲל֣וּ וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֕ר בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ 18וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָה֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃ 19וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַב־שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃ 20אָמַ֨רְתָּ֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃ 21עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃ 22וְכִי־תֹאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 23וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃ 24וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃ 25עַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַשְׁחִת֑וֹ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃ 26וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִ֠לְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָ֨ה וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר עִמָּ֨נוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחֹמָֽה׃ 27וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַב־שָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת חֹרָיהָ֗ם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־שֵֽׁיַנְיֵהֶ֖ם עִמָּכֶֽם׃ 28וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיְדַבֵּ֣ר וַיֹּ֔אמֶר שִׁמְע֛וּ דְּבַר־הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 29כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥יא לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי־לֹ֣א יוּכַ֔ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃ 30וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ אֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 31אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵֽנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵֽי־בוֹרֽוֹ׃ 32עַד־בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶרֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ׃ 33הַהַצֵּ֥ל הִצִּ֛ילוּ אֱלֹהֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אִ֣ישׁ אֶת־אַרְצ֑וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 34אַיֵּה֩ אֱלֹהֵ֨י חֲמָ֜ת וְאַרְפָּ֗ד אַיֵּ֛ה אֱלֹהֵ֥י סְפַרְוַ֖יִם הֵנַ֣ע וְעִוָּ֑ה כִּֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃ 35מִ֚י בְּכָל־אֱלֹהֵ֣י הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־הִצִּ֥ילוּ אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּי־יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃ 36וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ הָעָ֔ם וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃ 37וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣ה אֲשֶׁר־עַל־הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ דִּבְרֵ֖י רַב־שָׁקֵֽה׃
19
Omusengero gw’omulêbi Yesha’yahu
1 Mwâmi Yezekiyahu erhi ayumva ebyôla binwa bya ebijâci, asharhula e myambalo yâge ayambala sunzu, akanya aja omu kâ-Nyamuzinda. 2 Anacirhuma Eliyakimu ye wali murhambo w’oku bwâmi, bôshi na Shebuna, omwandisi, bôshi n’abakulu b’abadâhwa erhi banayambîrhe sunzu, anacibarhuma emw’omulêbi Yesha’yahu mwene Amosi. 3 Banacimurhôndêreza mpu: «Yezekiyahu oku arhurhumire kw’oku: Olu lusiku lwabire lusiku lubi, lusiku lwa malibûko, lusiku lwa kuciganya na lusiku lwa nshonyi; bulya abâna bali bufulumuka omu nda za ba nina na ntà misî y’okubayankirira. 4 Akaba Nyamubâho wâwe anayumva ebira binwa byôshi, omuntu orhumirwe na mwâmi w’e Asîriya mpu ayishijaciramwo Nyamuzinda ozîne, ci naye yêne ayêrekane oku agayire ebyo binwa oyo Nyamuzinda wâwe. Co carhuma osôkezagye omusengero gwâwe emunda ali kuli ogûla musigala gw’olubaga.»
5 Balya bambali ba mwâmi Yezekiyahu banacikanya, bajà emwa Yesha’yahu; 6 Yesha’yahu anacibashuza erhi: «Mujibwîra nawinyu erhi mpu Nyamuzinda oku adesire kw’oku: Mpu orharhemukaga n’ebyo binwa oyumvîrhe, ebyôla binwa bambali ba omwâmi w’e Asîriya banjâciramwo. 7 Ala oku namuhiramwo ezindi-zindi nkengêro, ezarhuma ayishirhemuka oku ngasi kanwa akanayumva n’okwo kurhume ashubira emwâbo omu cihugo câge, nanayishirhuma ayîrhwa n’engôrhomuli ecôla cihugo câge.
Omusirika mukulu agaluka emunda mwâmi Yezekiyahu ali
8 Olya muntu anacigaluka, ashimâna omwâmi w’e Asîriya anarhabâlire e Libna, bulya bali erhi bamubwizire oku anarhenzire e Lakishi. 9 Cikonene erhi anayumvîrhâge omwanzi guyêrekîre Tirhaka, mwâmi w’e Etiyopiya; banacimubwîrampu: «Ala oku ayishire ali kulwîsa».

Amaruba Senakeribu ayandikiraga Yezekiyahu
Anacirhuma kandi ezindi ntumwa emunda Yezekiyahu ali erhi: 10 Mujibwîra Yezekiyahu mwâmi w’e Yuda, ntyâla: Erhi mpu omanye oyôla Nyamuzinda wâwe ocîkubagira akanakurheba ocihwire erhi Yeruzalemu arhanyagwe n’omwâmi w’e Asîriya. 11 Omanyire wênene, ebi abâmi b’e Asîriya bahenyire ebihugo, babiherêrekeza! Nâwe wêne olangalirage oku wabafumamwo! 12 Abazimu b’eyôla mwâbo ka balikuzizagye agôla mashanja ababusi bani baherêrckezagya: Gozani, Harani, Resefi, kuguma na bene Edeni bali bayûbasire aha Telasari? 13 Ngahi bali abâmi b’e Amata, aba e Arpati, omwâmi w’ecishagala c’e Sefarwayimi, Hena na Hawa?
14 Yezekiyahu erhi ayusirhôla amaruba ga zirya ntumwa, anacigasoma; okuhandi Yezekiyahu anacisôkera ebwa kâ-Nyamuzinda, abungûlira galya maru ba embere za Nyamubâho. 15 Ezckiyasi anacîshenga Nyamubâho anaciderha erhi: «Mâshi Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, we otamîre kuli bakerubi, wêne we Nyamuzinda w’amashanja gôshi g’igulu, wêne we walemaga empingu n’igulu. 16 Mâshi Nyamubâho orhege okurhwîri kwâwe, oyumve; Nyamubâho olambûle amasù gâwe ocibonere, oyumve ebi binwa bya Senakeribu orhumire mpu bajàcire Nyamuzinda ozîne. 17 Neci kwo binali, abâmi b’e Asîriya ba sherezize amashanja n’ebihugo bya agôla mashanja 18 Neci kwo binali oku ba kwebire abazimu ba ebyôla bihugo omu muliro; barhali ba Nyamuzinda ci bu shanja bwajiragwa n’amaboko g’abantu, nshâli na mabuye, nk’oku byôshi banabihirigisize. 19 Ci konene waliha, Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, nkuse ngire orhuyôkole, orhukûle omu maboko gâge, na ntyo agandi mashanja gamanyire ho oku wêne we na Nyamubâho, oku wêne we onaba Nyamuzinda.
Nyamubâho ashuza oku musengero gwa Yesha’yahu
20 Yesha’yahu mwene Amosi anacirhuma abagendibwîra Yezekiyahu erhi:
«Oku Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli adesire kw’oku: Omusengero gwâwe emunda ndi kuli Senakeribu naguyumvîrhe. 21 Alaga akanwa ka Nyamubâho kuli ye: Akugayire, akushekire, omwânanyere w’e Siyoni, Akukengwire, akuniolire irhwe omwânanyere w’e Yeruzalemu. 22 Ndi wajâcira, ndi wagayaguzagya? Ndi wamokeraga, ndi wamorholeraga amasù? Ntarhunganwa w’Israheli! 23 N’entumwa zâwe wajacire Nyakasane, wanaciderha erhi: «N’obunji bw’engâlè zâni nasôsire entondo, nafukula amahukulu garhankarhunganwa g’e Libano. Nakubire emirhi y’enduluma yâge akazâgilimbira n’ensindani zâge mpu zo zihimana oku bwinjà. Nahisire omu mahukulu gâge mazinda, kuhika omu muzirhu gw’emirehe yâge. 24 Nahumbire nananywa amîshi g’emwa bene; n’amagulu gâni naganya enyishi z’e Mîsiri. 25 K’orhalisagimanya oku kurhenga mîra najiraga ebyôla bintu, kurhenga mîra nabilaliraga n’oku bunôla nkolaga nabiyêrekana, lyo ojonjaga cbishagala, ebishagala bizibu. 26 Abayûbakaaga ebyôla bishagala ntà misî bacijira, bahwerire omu ntemu n’omu kavango bakola bayôsire nka hyâsi hy’omu ndimiro nk’emburho yacimera buhyâhya nk’olubala lumera oku nyumpa, nk’engano ehuha erhanacijakwo emihuli. 27 Ci konene nkuyishi, amango otamîre, amango wahulika n’amango wadahala n’amango omberire burhe. 28 Ebwa kubà oli burhe kuli nie n’ebwa kubà obucîbone bwâwe bwahisire omu marhwîri gâni, nakuhira olugondo emazûlu, nakurhula emilomo n’omugera gwâni. Nakucandabusa omu njira wanayishaga. 29 N’okula co caba cimanyîso câwe: guno mwâka bakalya emishabuka y’eyindi myâka, omu mwâka gwa kabiri bâlya emburho yacimezagya yonene; omu mwâka gwa kasharhu mwarhwêra, munasarûle, mwagwika emizâbîbu manayiryekwo amalehe. 30 Ngasi hyanafumire hy’omu mulala gwa Yuda, ngasi hyanasigire hyanashubimera emizi idako hiyane n’amalehe oku irhwerhwe. 31 Bulya omu Yeruzalemu mwârhenge Omusigala n’oku ntondo ya Sinayi abatwîre okw’isi. Bushiru bwa Nyamuzinda w’Emirhwe bwajira ntyo. 32 Co cirhumire Nyamubâho aderha ntya kuli mwâmi w’e Asîriya:
Arhaje kuli olu lugo
Arhalushoshemwo emyampi
Arhalugorhe n’empenzi
Arhaluzonze mishonezo.
33 Enjira wayishagamwo yo wanashubigalukamwo ci orhaje kuli olu lugo, Nyakubâho okudesire. 34 Nayûbarhira olu lugo lyo nduyôkola, niene ntuma n’omurhumisi wâni Daudi».

Senakeribu ahimwa ananigwa
35 Muli obwôla budufu bonene, Malahika wa Nyakasane anaciyîmuka aja omu cihando ca bene Asîriya, ayirhamwo bantu bihumbi igana na makumi gali munâni na birhânu; n’erhi bazûka sêzi, lolà oku bali bakola mirhumba yonene. 36 Senakeribu mwâmi w’e Asîriya, ashana ebikunga, agandûla, ayîmuka, agenda, ajibêra e Ninive. 37 Erhi akolaga afukamire omu nyumpa y’omuzimu wâge, oderhwa Nisroki, Adrameleki na Sareseli, bamujàho bamugwika engôrho, omu cihugo ca Ararati. Omugala Asaradoni, ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 19
1וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֨עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו וַיִּתְכַּ֣ס בַּשָּׂ֔ק וַיָּבֹ֖א בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 2וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־אֶלְיָקִ֨ים אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֜יִת וְשֶׁבְנָ֣א הַסֹּפֵ֗ר וְאֵת֙ זִקְנֵ֣י הַכֹּֽהֲנִ֔ים מִתְכַּסִּ֖ים בַּשַּׂקִּ֑ים אֶל־יְשַֽׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא בֶּן־אָמֽוֹץ׃ 3וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יוֹם־צָרָ֧ה וְתוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה׃ 4אוּלַ֡י יִשְׁמַע֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ כָּל־דִּבְרֵ֣י רַב־שָׁקֵ֗ה אֲשֶׁר֩ שְׁלָח֨וֹ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֤וּר ׀ אֲדֹנָיו֙ לְחָרֵף֙ אֱלֹהִ֣ים חַ֔י וְהוֹכִ֨יחַ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ע יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְנָשָׂ֣אתָ תְפִלָּ֔ה בְּעַ֥ד הַשְּׁאֵרִ֖ית הַנִּמְצָאָֽה׃ 5וַיָּבֹ֗אוּ עַבְדֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ אֶל־יְשַֽׁעַיָֽהוּ׃ 6וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְשַֽׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֤י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַעֲרֵ֥י מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אֹתִֽי׃ 7הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב לְאַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ׃ 8וַיָּ֨שָׁב֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ׃ 9וַיִּשְׁמַ֗ע אֶל־תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶך־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיָּ֨שָׁב֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 10כֹּ֣ה תֹאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 11הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל־הָאֲרָצ֖וֹת לְהַֽחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃ 12הַהִצִּ֨ילוּ אֹתָ֜ם אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁחֲת֣וּ אֲבוֹתַ֔י אֶת־גּוֹזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַאשָּֽׂר׃ 13אַיּ֤וֹ מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה׃ 14וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑ם וַיַּ֨עַל֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
15וַיִּתְפַּלֵּ֨ל חִזְקִיָּ֜הוּ לִפְנֵ֣י יְהוָה֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ 16הַטֵּ֨ה יְהוָ֤ה ׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְהוָ֛ה עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי׃ 17אָמְנָ֖ם יְהוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־הַגּוֹיִ֖ם וְאֶת־אַרְצָֽם׃ 18וְנָתְנ֥וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃ 19וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוֹשִׁיעֵ֥נוּ נָ֖א מִיָּד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּ֥י אַתָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים לְבַדֶּֽךָ׃ ס
20וַיִּשְׁלַח֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר הִתְפַּלַּ֧לְתָּ אֵלַ֛י אֶל־סַנְחֵרִ֥ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שָׁמָֽעְתִּי׃ 21זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַחֲרֶ֨יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 22אֶת־מִ֤י חֵרַ֨פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָ קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ עַל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 23בְּיַ֣ד מַלְאָכֶיךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ ׀ אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֥כב רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְח֣וֹר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָב֨וֹאָה֙ מְל֣וֹן קִצֹּ֔ה יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ׃ 24אֲנִ֣י קַ֔רְתִּי וְשָׁתִ֖יתִי מַ֣יִם זָרִ֑ים וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃ 25הֲלֹֽא־שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי לְמִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִֽיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּ֣ה הֲבֵיאתִ֗יהָ וּתְהִ֗י לַהְשֹׁ֛ות גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת׃ 26וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וַיֵּבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵפָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃ 27וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵאתְךָ֥ וּבֹאֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִֽתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי׃ 28יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאָזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃ 29וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת אָכ֤וֹל הַשָּׁנָה֙ סָפִ֔יחַ וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית סָחִ֑ישׁ וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֗ית זִרְע֧וּ וְקִצְר֛וּ וְנִטְע֥וּ כְרָמִ֖ים וְאִכְל֥וּ פִרְיָֽם׃ 30וְיָ֨סְפָ֜ה פְּלֵיטַ֧ת בֵּית־יְהוּדָ֛ה הַנִּשְׁאָרָ֖ה שֹׁ֣רֶשׁ לְמָ֑טָּה וְעָשָׂ֥ה פְרִ֖י לְמָֽעְלָה׃ 31כִּ֤י מִירוּשָׁלִַ֨ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה ֳ֖ תַּֽעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס
32לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עָלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה׃ 33בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־יָבֹ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָבֹ֖א נְאֻם־יְהוָֽה׃ 34וְגַנּוֹתִ֛י אֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהֽוֹשִׁיעָ֑הּ לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃ 35וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֵּצֵ֣א ׀ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיַּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה שְׁמוֹנִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים׃ 36וַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שָׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה׃ 37וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית ׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר ָָ֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵֽסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

20
Okulwâla n’okufuma kwa Yezekiyahu
1 Mwago mango, Yezekiyahuo, endwâla yanacimurhogerakwo alonzifa. Omulêbi Yesha’yahu mwene Amosi anacija emunda ali anacimubwîra erhi: «Oku Nyakasane adesire kw’oku: Obâge wahâna oburhcgesi buzinda hanôla mwâwe, bulya okola walingifa orhanacifume». 2 Yezekiyahu anacihindamukira obusù oku lukûta anacishenga Nyamubâho ntyâla: 3 «Mâshi Yâgirwa, Nyakasane, kengêra oku nagenzire bwinjà emalanga gâwe, nyosire ndi n’omurhima mwinjà, nakajira okushingânîne embere zâwe». Yezekiyahu alaka alakûla. 4 Yesha’yahu arhali acihika omu karhi k’engo y’ekagarhi amango akanwa ka Nyamubâho kamurhindagakwo ntyâla erhi: «Ogaluke ojibwîra Yezekiyahu, mwâmi w’olubaga lwâni erhi: 5 Ntyâla kwo Nyamubâho, Nyamuzinda wa sho Daudi, adesire: «Nayumvîrhe omusengero gwâwe, nabwîne n’emirenge yâwe; alaga oku nkolaga nakufumya na hano kugera nsiku ibiri wajà omu ka-Nyamuzinda. 6 Nayûshûla oku nsiku zâwe myâka ikumi n’irhanu. Nakulîkûza we n’olu lugo omu maboko g’omwâmi w’e Asîriya. Nalanga olula lugo irenge lyâni n’erya mwambali wâni Daudi lirhuma».
7 Yesha’yahu anaciderha erhi: «Murhôle bulembo bwa mutini busungunu». Banacibuyanka babunanika oku kafinjo kamuliko anacifuma. 8 Yezekiyahu anacibwîra Yesha’yahu erhi: «Cimanyîso cici namanyirakwo oku Nyamuzinda anfumya n’oku enyuma lya nsiku ibiri nasôkera ebwa akâ-Nyamuzinda?» 9 Yesha’yahu anacimushuza erhi: «Alaga ecimanyîso Nyamubâho akuha: cerekane oku akanwa kâge kâba oku anadesire: ka walonza ecizunguzungu cije embere magulu ikumi nîsi erhi cishubire enyuma magulu ikumi?» 10 Yehizekiyahu anacishuza erhi: «Oku cizunguzungu kuli kulembu okujà embere magulu ikumi; ci konene kuli kuzibu oku cizunguzungu okushubira enyuma magulu ikumi»! 11 Okuhandi, omulêbi Yesha’yahu anacîshenga Nyamubâho naye ashubiza ecizunguzungu enyuma magulu ikumi oku mashonezo ga Akazi kulya canayandagalaga.
Obugo bwa Merodaki-Baladani
12 Muli agôla mango, Merodaki-Baladani, mugala wa Baladani, mwâmi w’e Babiloni arhumira mwâmi Yezekiyahu amaruba n’oluhembo bulya ali erhi ayumvîrhe oku Hezekiyahu ali mulwâla. 13 Yehizekiyahu asîma ashagaluka bwenêne n’okwôla bayishigimurhandûla, anacibalangûla enyumpa abikiramwo obuhirhi bwâge bôshi, amarhale, amasholo, obukù n’amavurha g’engulo ndârhi, abâla ngûla n’omu abikira emirasano yâge yôshi. 14 Omulêbi Yesha’yahu anacija emunda Yezekiyahu ali anacimubwîra erhi: «Bici bala bantu badesire na ngahi barhenga kuhika eno mwâwe?» Yezekiyahu anacishuza erhi: «Barhenga omu cihuugo c’ihanga, e Babiloni». 15 Yesha’yahu ashubidôsa erhi: «Bici babwîne omu nyumpa yâwe»? Yezekiyahu anacishuza erhi: «Babwîne ngasi by’omu mwâni byôshi, ntâco ntabalangwire c’omu buhirhi bwâni.» 16 Yesha’yahu anacibwîra Yehizekiyahu erhi yumvagya akanwa ka Nyamubâho: 17 Ala oku ensiku zayisha ezi bagukumbamwo banahêke e Babiloni, ngasi ehinali omu nyumpa yâwe yôshi, ngasi ebi ababusi bâwe banakazâgibîka kuhika ene: harhasigale kantu. Nyamubâho okudesire. 18 Banayishirhôla omu bâna bâwe balya wênene oburha, babajire nka bajà (bibwindi) byakakola omu bwâmi bwa omwâmi w’e Babiloni. 19 Yehizekiyahu anacishuza Yesha’yahu erhi: «Akôla kanwa Nyamuzinda adesire kuli nie kali kanwa kinja». Akazâgiderha omu murhima gwâge erhi: «Kuziga okwôla kuli kuderha oku nabona omurhûla omu kalamo kani kôshi».
Emyanzi y’okufundika oburhegesi bwa Yezekiyahu
20 Ebisigîre oku bijiro bya Yehizekiyahu, oku atulaga entambala kwôshi, oku ajiraga ecidêka c’amîshi, n’omubunda gwa kazagikahâka amîshi omu lugo, kôshi okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda. 21 Yehizekiyahu acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe wâge, n’omugala Menashè ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 20
1בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃ 2וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 3אָנָּ֣ה יְהוָ֗ה זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ ס
4וַיְהִ֣י יְשַׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א הָעֵ֖יר הַתִּֽיכֹנָ֑ה וּדְבַר־יְהוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃ 5שׁ֣וּב וְאָמַרְתָּ֞ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ נְגִיד־עַמִּ֗י כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ רֹ֣פֶא לָ֔ךְ בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י תַּעֲלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וְהֹסַפְתִּ֣י עַל־יָמֶ֗יךָ חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִי֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃ 7וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וַיֶּֽחִי׃ 8וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת כִּֽי־יִרְפָּ֥א יְהוָ֖ה לִ֑י וְעָלִ֛יתִי בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 9וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֗הוּ זֶה־לְּךָ֤ הָאוֹת֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּ֚י יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר הָלַ֤ךְ הַצֵּל֙ עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֔וֹת אִם־יָשׁ֖וּב עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃ 10וַיֹּ֨אמֶר֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ נָקֵ֣ל לַצֵּ֔ל לִנְט֖וֹת עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת לֹ֣א כִ֔י יָשׁ֥וּב הַצֵּ֛ל אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃ 11וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־יְהוָ֑ה וַיָּ֣שֶׁב אֶת־הַצֵּ֗ל בַּֽ֠מַּעֲלוֹת אֲשֶׁ֨ר יָרְדָ֜ה בְּמַעֲל֥וֹת אָחָ֛ז אֲחֹֽרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃ פ
12בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ ֠בַּלְאֲדָן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י חָלָ֖ה חִזְקִיָּֽהוּ׃ 13וַיִּשְׁמַ֣ע עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־כָּל־בֵּ֣ית נְכֹתֹ֡ה אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ שֶׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֽוֹצְרֹתָ֑יו לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ 14וַיָּבֹא֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֨יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃ 15וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ם בְּאֹצְרֹתָֽי׃ 16וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָֽה׃ 17הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑לָה לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 18וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד יִקָּ֑חֻ וְהָיוּ֙ סָֽרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 19וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֛וֹא אִם־שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת יִהְיֶ֥ה בְיָמָֽי׃ 20וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י חִזְקִיָּ֨הוּ֙ וְכָל־גְּב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה אֶת־הַבְּרֵכָה֙ וְאֶת־הַתְּעָלָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֶת־הַמַּ֖יִם הָעִ֑ירָה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 21וַיִּשְׁכַּ֥ב חִזְקִיָּ֖הוּ עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

21
Oburhegesi bwa Menashè omu Yuda (687-642)
1 Menashè ali agwêrhe myâka ikumi n’biri ali muburhe amango àbaga mwâmi ayîma myâka makumi arhânu n’irhanu aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Hefsibah. 2 Ahenya ajira amabî bwenêne embere za Nyamubâho, ayiga amabî ga galya mashanja Nyamubâho akungushaga embere za bene Israheli. 3 Ashubija ayûbaka empêro omu malango n’obwo îshe Yezekiyahu ali amazikûla, ashubigwîka empêro za Baali, akoma n’enshanga nka kulya Ahâbu mwâmi w’Israheli ajiraga, afukamira emirhwe y’emalunga yôshi anayikolera. 4 Ayûbaka empêro omu kâ-Nyamuzinda kalya karhumaga Nyamuzinda aderha erhi: «Aha Yeruzalemu ho nahira Izîno lyâni».
5 Abazimu b’emalunga bôshi abayûbakira empêro omu ngo z’akâ-Nyamuzinda. 6 Omugala bamugeza omu muliro gw’abazimu, aja alaguza oku mbûko n’oku nyungu ashubijira abashanga n’abalozi, agayisa Nyamubâho arhalusa. 7 Erya nshanga akomaga ayihira mulya nyumpa yarhumaga Nyamubâho a hwira Daudi n’omugala Salomoni erhi: «Mw’eyîra nyumpa n’omwôla Yeruzalemu mwo nacîshozire omu mashanja ga bene Israheli gôshi nti mwo nahira izîno lyâni ensiku zôshi. 8 Amagulu ga bene Israheli garhakacija gazungula eyi n’eyi omu bindi bihugo kuleka ecihugo nahaga ababusi bâbo, casinga bakayôrha bajira nka kulya nanabarhegekaga, banakayôrha bashimba amarhegeko mwambali wâni Mûsa abahâga». 9 Ci konene barhayumvagya, Menashè àbaha bula, abajirîsa amabî galushire amabî ga galya mashanja Nyamubâho akungu shaga embere za bene Israheli.
10 Lero obwo, Nyamubâho aderha omu kanwa ka bambali bâge b’abalêbi erhi: 11 «Kulya kubà Menashè amahenya amabî mangana aha, amabî galushire galya g’abantu b’Amoreni, na kulya kubà anarhumire Yuda ajira okubî erhi bazimu bâge barhuma, okwôla kwo kurhumire 12 Nyamuzinda w’Israheli ade rha ntya: erhi, Yeruzalemu na Yuda nkola nabalerhera obuhanya bulya bwa nkahusa amarhwîri ga ngasi yeshi wankanayumva babushambalakwo. 13 Yeruzalemu namulambulirakwo omugozi gwa Samâriya n’okumugalagaza ak’enyumpaya Ahâbu. Yeruzalemu namucêsa nka kula banacêsa embale bayihindula olunda n’olundi. 14 Najandika ab’emisigala y’aha mwâni, nanabaleka omu maboko g’abashombanyi bâbo. 15 Okwôla ebwa kubà bajizire ebirhashingânîni omu masù gâni, banakayôrha bankuniza ngasi mango kurhenga halya ababusi bâbo barhengaga e Mîsiri kuhika bunôla».
16 Menashè àyîrha abantu, àbulaga omukò gw’abantu beru kwêru gwayunjula omu Yeruzalemu kurhenga olunda n’olundi, buzira kuderha bulya bubî ajirisagya Yuda erhi ajira okurhashingânîni embere za Nyamubâho.
17 Ebisigîre by’ebijiro bya Menashè oku ajizire kôshi, ecâha câge, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda? 18 Menashè anacicî hengeka aha burhambi bwa ababusi bâge, bamubisha omw’ishwa ly’oku nyu mpa yâge, omw’ishwa lya Uza. Omugala Amoni ayîma ahâli hâge.
Oburhegesi bwa Amoni omu Yuda (642-640)
19 Amoni ali akola agwêrhe myâka makumi abiri n’ibiri erhi aba mwâmi, ajira na yindi myâka ibiri ali mwâmi aha Yeruzalemu. Nina ye wali Meshulameti mwâli wa Harusi w’e Yotuba. 20 Ajira ebigalugalu embere za Nyamuhaho ak’îshe Menashè. 21 Agera omu njira yôshi îshe anagezire, arhumikira abazimu anabafukamira. 22 Alekêrera Nyamubâho. Nyamuzinda w’ababusi bâge, arha shimbaga enjira ya Nyamubâho. 23 Bambali ba mwâmi Amoni banacimugomera, hanaciyîrhira mwâmi omu nyumpa yâge. 24 Ci konene olubaga lwanigûza ngasi bôshi banagomeraga mwâmi Amoni; olubaga lwanaciyimika omugala Yosiyahu ahâli hâge.
25 Ebisigîre by’ebijiro bya Amoni. oku ajizire kôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda? 26 Bamubisha omu nshinda yâge, omu ishwa lya Uza. Omugala Yosiyahu ayîma ahâli hâge.
BHS 2 Kings 21
1בֶּן־שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ מְנַשֶּׁ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֥ם אִמּ֖וֹ חֶפְצִי־בָֽהּ׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּתֽוֹעֲבֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיָּ֗שָׁב וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אִבַּ֖ד חִזְקִיָּ֣הוּ אָבִ֑יו וַיָּ֨קֶם מִזְבְּחֹ֜ת לַבַּ֗עַל וַיַּ֤עַשׂ אֲשֵׁרָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ד אֹתָֽם׃ 4וּבָנָ֥ה מִזְבְּחֹ֖ת בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בִּירוּשָׁלִַ֖ם אָשִׂ֥ים אֶת־שְׁמִֽי׃ 5וַיִּ֥בֶן מִזְבְּח֖וֹת לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם בִּשְׁתֵּ֖י חַצְר֥וֹת בֵּית־יְהוָֽה׃ 6וְהֶעֱבִ֤יר אֶת־בְּנוֹ֙ בָּאֵ֔שׁ וְעוֹנֵ֣ן וְנִחֵ֔שׁ וְעָ֥שָׂה א֖וֹב וְיִדְּעֹנִ֑ים הִרְבָּ֗ה לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִֽיס׃ 7וַיָּ֕שֶׂם אֶת־פֶּ֥סֶל הָאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה בַּבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־דָּוִד֙ וְאֶל־שְׁלֹמֹ֣ה בְנ֔וֹ בַּבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה וּבִירוּשָׁלִַ֗ם אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֨רְתִּי֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָשִׂ֥ים אֶת־שְׁמִ֖י לְעוֹלָֽם׃ 8וְלֹ֣א אֹסִ֗יף לְהָנִיד֙ רֶ֣גֶל יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַֽאֲבוֹתָ֑ם רַ֣ק ׀ אִם־יִשְׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֗ות כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ים וּלְכָל־הַ֨תּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה אֹתָ֖ם עַבְדִּ֥י מֹשֶֽׁה׃ 9וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּתְעֵ֤ם מְנַשֶּׁה֙ לַעֲשֹׂ֣ות אֶת־הָרָ֔ע מִן־הַ֨גּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הִשְׁמִ֣יד יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה בְּיַד־עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 11יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה מְנַשֶּׁ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ הַתֹּעֵב֣וֹת הָאֵ֔לֶּה הֵרַ֕ע מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֣ר לְפָנָ֑יו וַיַּחֲטִ֥א גַֽם־אֶת־יְהוּדָ֖ה בְּגִלּוּלָֽיו׃ פ
12לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִי֙ מֵבִ֣יא רָעָ֔ה עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם וִֽיהוּדָ֑ה אֲשֶׁר֙ כָּל־שֹׁ֣מְעָ֔יּו תִּצַּ֖לְנָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיו׃ 13וְנָטִ֣יתִי עַל־יְרוּשָׁלִַ֗ם אֵ֚ת קָ֣ו שֹֽׁמְר֔וֹן וְאֶת־מִשְׁקֹ֖לֶת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וּמָחִ֨יתִי אֶת־יְרוּשָׁלִַ֜ם כַּֽאֲשֶׁר־יִמְחֶ֤ה אֶת־הַצַּלַּ֨חַת֙ מָחָ֔ה וְהָפַ֖ךְ עַל־פָּנֶֽיהָ׃ 14וְנָטַשְׁתִּ֗י אֵ֚ת שְׁאֵרִ֣ית נַחֲלָתִ֔י וּנְתַתִּ֖ים בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֑ם וְהָי֥וּ לְבַ֛ז וְלִמְשִׁסָּ֖ה לְכָל־אֹיְבֵיהֶֽם׃ 15יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וַיִּהְי֥וּ מַכְעִסִ֖ים אֹתִ֑י מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יָצְא֤וּ אֲבוֹתָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וְעַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 16וְגַם֩ דָּ֨ם נָקִ֜י שָׁפַ֤ךְ מְנַשֶּׁה֙ הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֔ד עַ֛ד אֲשֶׁר־מִלֵּ֥א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם פֶּ֣ה לָפֶ֑ה לְבַ֤ד מֵֽחַטָּאתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יְהוּדָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 17וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י מְנַשֶּׁה֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 18וַיִּשְׁכַּ֤ב מְנַשֶּׁה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר בְּגַן־בֵּית֖וֹ בְּגַן־עֻזָּ֑א וַיִּמְלֹ֛ךְ אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
19בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אָמ֣וֹן בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁתַּ֣יִם שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מְשֻׁלֶּ֥מֶת בַּת־חָר֖וּץ מִן־יָטְבָֽה׃ 20וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה מְנַשֶּׁ֥ה אָבִֽיו׃ 21וַיֵּ֕לֶךְ בְּכָל־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־הָלַ֣ךְ אָבִ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֗ד אֶת־הַגִּלֻּלִים֙ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֣ד אָבִ֔יו וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶֽם׃ 22וַיַּעֲזֹ֕ב אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑יו וְלֹ֥א הָלַ֖ךְ בְּדֶ֥רֶךְ יְהוָֽה׃ 23וַיִּקְשְׁר֥וּ עַבְדֵֽי־אָמ֖וֹן עָלָ֑יו וַיָּמִ֥יתוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּבֵיתֽוֹ׃ 24וַיַּךְ֙ עַם־הָאָ֔רֶץ אֵ֥ת כָּל־הַקֹּשְׁרִ֖ים עַל־הַמֶּ֣לֶךְ אָמ֑וֹן וַיַּמְלִ֧יכוּ עַם־הָאָ֛רֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 25וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָמ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 26וַיִּקְבְֹּ֥ר אֹת֛וֹ בִּקְבֻרָת֖וֹ בְּגַן־עֻזָּ֑א וַיִּמְלֹ֛ךְ יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

22
Omurhondêro gw’obwâmi bwa Yosiyahu (640-609)
1 Yosiyahup ali agwêrhe myâka munâni erhi aba mwâmi, anaciyîma myâka makumi asharhu na muguma aha Yeruzalemu. Nina ye wali Yehudita mwâli wa Adaya w’e Boskati. 2 Akola okushingânîne omu masù ga Nyamubâho, ashimba loshi enjira y’îshe Daudi, arhageraga eburhambi, arhaderhaga mpu ankayihushira ôli ebwa kulyo ôli ebwa kumosho.
Okubonekana kw’ecitabu c’Amarhegeko
3 Omu mwâka gwa kali ikumi na munâni kurhenga halya aberaga mwâmi, Yosiyahu anacirhuma Shafani, ye wali mwandisi, mwene Asalyahu, mugala wa Meshulami, ayanka amurhuma ebwa kâ-Nyamuzinda anacimubwîra erhi: 4 «Osôke ojè emunda Hilkiyahu ye mudâhwa mukulu ali oyanke zirya nfaranga zanabikagwa omu kâ-Nyamuzinda zôshi, zirya abalanga emihango banahôzagya oku lubaga. 5 Bazihè abakulu b’abûbasi b’akâ-Nyamuzinda, nabo bazigabire abûbasi badwîrhe bafuka emyongobana y’omu nyumpa, 6 bakamase – ntyo ababinji, abayûbasa, n’abûbasi bôshi, bagulemwo emirhi n’amabuye magôye lyo bashakûlula bwinjà akôla kâ-Nyamuzinda. 7 Ci barhaderhaga mpu bankabadôsa kurhi bazikolesize bulya babaga bantu bakola n’omurhima mwinjà.
8 Okubundi Hilkiyahu ye oligi mudâhwa mukulu, anacibwîra omwandisi Shafani erhi: «Narhôzire ecitabu c’ Amarhegeko omu kâ-Nyamuzinda q». Hi lkiyahu anahêreza Shafani cirya citabu, naye anacicisoma. 9 Oku bundi, omwandisi Shafani, agaluka aja emwa mwâmi anacimurhôndêreza kurhi byabîre, erhi: «Bambali bâwe barhôzire zirya nfaranga zanali omu nyumpa, baziha abakozi, n’abalanzi b’akâ-Nyamuzinda». 10 Kandi omwandisi Shafani anaci bwîra mwâmi ogu mwanzi erhi: omudâhwa mukulu anampire ecitabu». Shafani acirhôla arhondêra okucisomera mwâmi.
Okucidôsa omulêbi-kazi Hulda
11 Mwâmi erhi ayumva ebinwa by’omwôla citabu c’ Amarhegeko, asharhula emyambalo yâge; 12 anacirhegeka omudâhwa Hilkiyahu, bôshi na Ahikami, mugala wa Shafani, bôshi na Akbori mugala wa Mikaya, bôshi n’omwandisi Shafani, bôshi na Asaya murhumisi wa mwâmi, erhi: 13 «Mukanye muge ndindokeza Nyamubâho ebinyêrekîre, ebiyêrekîre olubaga na Yuda yeshi muli ebira binwa bisomirwe mw’eci citabu barhôlaga; bulya obukunizi bwa Nyamubâho buli bunji kuli rhwe ebwa kubà ababusi bîrhu barhayumvagya ebinwa biri mw’ecîra citabu, barhaderhaga mpu bankanajira nka oku binayandisirwe».
14 Omudâhwa Hilkiyahu, bôshi na Ahikami, bôshi na Akbori, bôshi na Shafani na Asaya bakanya bajà emw’omulêbi-kazi ye Hulda mukà Shalumu mugala wa Tikwa, mugala wa Harhasa ye wali mulanzi w’emyambalo; nyamu kazi abaga aha Yeruzalemu omu mubako gwa kabiri. Erhi babà bamamuganîrira, nyamukazi anacibashuza erhi: 15 «Ntya kwo adesire Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli: Mugendibwîra oyôla muntu wabarhumaga emunda ndi oku Nyamubâho adesire ntya: 16 Ala oku nkola nalêrha obuhanya kuli olûla lugo n’oku bantu bayûbakamwo: buli omu binwa bya cirya citabu omwâmi w’e Yuda anasomaga. 17 Bulyala banyasire, bagendikarherekêra abazimu, ebwa kubà bangayisize na ngasi mabî bajira gôshi, oku bukunizi bwâni bwayasire kuli ahôla hantu, na ntâko burhenge. 18 Kandi mugendibwîra oyôla mwâmi w’e Yuda wamurhumaga mpu mugendidôsa Nyamubâho, erhi kwo adesire ntya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli: Kuli ebyôla binwa wayumvagya. 19 Bulya omurhima gwâwe gwababire kuli abola hantu n’oku bantu bahayûbaka nti babà cerekane c’okuyôbohya na cijâci, kulya kubà washarhagwire emyambalo yâwe, wanavugumula emirenge embere zâni, nâni nkuyumvîrhize bwenêne, Nyakasane okudesire. 20 Ala oku nayishikuyankirira aha burhambi bw’ababusi bâwe, wanayishibishwa n’omurhûla n’amasù gâwe gârhaboneko agôla mabî nâyishijirira ecôla cihugo». Banacigendibwîra mwâmi eryôla ishuzo.
BHS 2 Kings 22
1בֶּן־שְׁמֹנֶ֤ה שָׁנָה֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְדִידָ֥ה בַת־עֲדָ֖יָה מִבָּצְקַֽת׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֨רֶךְ֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ פ
3וַיְהִ֗י בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ שָׁלַ֣ח הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֤הוּ בֶן־מְשֻׁלָּם֙ הַסֹּפֵ֔ר בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 4עֲלֵ֗ה אֶל־חִלְקִיָּ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְיַתֵּ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר אָסְפ֛וּ שֹׁמְרֵ֥י הַסַּ֖ף מֵאֵ֥ת הָעָֽם׃ 5וְיִתְּנֻ֗הֻ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בבֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְיִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ לְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁר֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְחַזֵּ֖ק בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃ 6לֶחָ֣רָשִׁ֔ים וְלַבֹּנִ֖ים וְלַגֹּֽדְרִ֑ים וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־הַבָּֽיִת׃ 7אַ֚ךְ לֹא־יֵחָשֵׁ֣ב אִתָּ֔ם הַכֶּ֖סֶף הַנִּתָּ֣ן עַל־יָדָ֑ם כִּ֥י בֶאֱמוּנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃ 8וַ֠יֹּאמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן חִלְקִיָּ֧ה אֶת־הַסֵּ֛פֶר אֶל־שָׁפָ֖ן וַיִּקְרָאֵֽהוּ׃ 9וַיָּבֹ֞א שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָ֑ר וַיֹּ֗אמֶר הִתִּ֤יכוּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֶת־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֣א בַבַּ֔יִת וַֽיִּתְּנֻ֗הוּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 10וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖ה הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָאֵ֥הוּ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 11וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֖י סֵ֣פֶר הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ 12וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֡ן וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָן וְאֶת־עַכְבּ֨וֹר בֶּן־מִיכָיָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃ 13לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהוָ֜ה בַּעֲדִ֣י וּבְעַד־הָעָ֗ם וּבְעַד֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֛י הַסֵּ֥פֶר הַנִּמְצָ֖א הַזֶּ֑ה כִּֽי־גְדוֹלָ֞ה חֲמַ֣ת יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־הִיא֙ נִצְּתָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְע֜וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ עַל־דִּבְרֵי֙ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה לַעֲשֹׂ֖ות כְּכָל־הַכָּת֥וּב עָלֵֽינוּ׃ 14וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃ 15וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ 16כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר קָרָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 17תַּ֣חַת ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֨עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וְנִצְּתָ֧ה חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ 18וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃ 19יַ֠עַן רַךְ־לְבָ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע ׀ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֗ה בְּֽשָׁמְעֲךָ֡ אֲשֶׁ֣ר דִּבַּרְתִּי֩ עַל־הַמָּק֨וֹם הַזֶּ֜ה וְעַל־יֹשְׁבָ֗יו לִהְי֤וֹת לְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֔ה וַתִּקְרַע֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יךָ וַתִּבְכֶּ֖ה לְפָנָ֑י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ 20לָכֵן֩ הִנְנִ֨י אֹֽסִפְךָ֜ עַל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מֵבִ֖יא עַל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃
23
Okuhamiriza Amarhegeko
1 Mwâmi anacirhuma mpu bajè bashûbûza abashamuka b’omu Yuda n’aba omu Yeruzalemu mpu bajè ihano haguma naye. 2 Mwâmi anacisô kera ebwa kâ-Nyamuzinda, ali bôshi n’olubaga lw’e Yuda loshi n’olw’e Yeru zalemu, ali bôshi n’abadâhwa n’abalêbi, kuguma n’olubaga loshi kurhenga oku munyinyi kuhika oku mukulu kulusha, anacibasomera, nabo erhi banarhezirage amarhwîri, birya binwa bya ecitabu c’Amalaganyo barhôlaga omu kâ-Nyamuzinda. 3 Mwâmi erhi aba akola ayîmanzire embere z’olubaga oku nkingi, ahana eciragâne embere za Nyamubâho, oku ashimba amarhegeko n’ebinwa bya Nyamubâho byôshi n’omurhima gwâge gôshi, n’omûka gwâge gwôshi, n’okujira ngasi oku ebinwa biri muli ecôla citabu c’Amalaganyo binamuhunyire. Olubaga nalo lwanacigereza haguma na mwâmi muli eyôla ndagâno.
Empindulo y’ebiyêrekîre obuyêmêre omu Yuda
4 Mwâmi arhegeka omudâhwa mukulu Hilkiyahu n’owamulondaga omu bukulu kuguma n’abalanga emihango, mpu bakule omu kâ-Nyamuzinda ngasi bintu banali bahirîremwo Baali, erya nshanga, abandi bazimu ba emalunga; banacigendibiyôkera enyuma lya Yeruzalemu omw’ishwa lya Kedroni n’oluvù lwabyo bagendilubulagira e Beteli. 5 Arhenza balya badâhwa b’abazimu, ngasi aba abâmi b’e Yuda banali bamajira mpu bo bakolaga bajà bayôkera obukù omu birhwa, omu bishagala bya Yuda n’omu marhambi ga Yeruzalemu, balya banakazitumbûkiza Baali enshangi bôshi, abadâhwa b’izûba, ab’omwêzi, na ngasi bandi bazimu b’emalunga bôshi. 6 Omu kâ-Nyamuzinda bakulamwo erya nshanga, bagendiyikwêba kuli na Yeruzalemu omu mugezi gwa Kedroni; babiyôkera omwôla mugezi gwa Kedroni na erhi babà bamayijira luvu balukabulira aha bakazâgibisha eyindi mifu y’abantu barhishibwi omu lubaga. 7 Ashâba enyumpa z’ebigoli by’ennama omu kâ-Nyamuzinda n’aha abakazi bakazâgilukira orhwanzo rhw’erya nshanga ya Ashera.
8 Ashûbûza abadâhwa b’omu bishagala bya Yuda byôshi, bashâba erya munda bagendigikatumbûkiza enshangi omu birhwa kurhenga e Geba kuhika e Bersheba, ahongola ngasi mpêro zanabaga oku mihango, nka oluhêro lwabaga oku muhango gwa Yozwè murhambo w’olwo lugo, lwali ebwa kumosho kwa omuntu nka akola aja muli olwo lugo. 9 Ci konene abôla badâhwa bakazâgija omu birhwa, barhayêmêreragwa okusôkera oku luhêrero lwa Nyamubâho, ci bakazilya oku mugati gurhalimwo lwango haguma na bene wâbo. 10 Mwâmi ashâba Tofeti, omu kabanda ka bene Hinoni mpu lyo bagokôla okukazigeza bagala bâbo nîsi erhi bâli bâbo omu muliro bakola babarherekêra omuzimu Moloki. 11 Ayîrha enfarasi abâmi b’e Yuda bali bamarherekêra Izûba aha muhango gw’akâ-Nyamuzinda hôfi n’enyumpa y’omurhambo Natani-Meleki yabaga omu myûbako y’eburhambi; kuguma ayôca n’engâlè za Izûba. 12 Mwâmi ahongola empêro zabaga oku cizimbêro c’enyumpa ya Akazi yabaga enyanya, zajiragwa n’abâmi b’e Yuda, kuguma n’empêro mwâmi Menashè ayûbakaga omu mihanda yombi y’akâ-Nyamuzinda, azirhenza, na oluvù lwâzo agedilukweba omu mugezi gwa Kedroni. 13 Mwâmi akundula empêro zabaga olunda lw’ebushoshokero bw’izûba e Yeruzalemu n’ezabaga olunda lw’entondo ederhwa Kahenya ezi Salomoni mwâmi w’Abayahudi ayûbakiraga Astarte muzimu w’Abanya-Sidoni, ahongola empêro za Kemoshi muzimu w’abantu b’e Mowabu, ahongola empêro za Milikomi ibala lya bene Amoni. 14 Avunyongola ngasi mabuye ganali magwike, aja atwa enshanga ngasi aha zanali hôshi n’okuhabumba mavuha g’abantu.
Empindulo omu bwâmi bw’emwênè
15 Kuguma n’oluhêro lwabaga aha Beteli, lwayûbakagwa na mwâmi Yerobwâmi mugala wa Nebati, lwo ashombanyisagyamwo Israheli. Olwo luhêro kuguma na enyanya emunda lwali ayidûlika muliro, ayôca n’erya nshanga ya Ashera. 16 Yosiyahu, erhi aderha mpu agalamira alangira ebyusho biri oku ntotondo, arhuma abagendiyanka amavuha gaciri muli ebyôla byusho, agayôkera oku luhêro analuhongola omu kushimba akanwa ka Nyamubâho akaderhagwa n’omulêbi muntu wa Nyamuzinda ye wajaga akûbiza ebyôla bintu (ahamagaza ebyôla bintu). 17 Okubundi anaciderha erhi: hira hirhondo nalangira hala kwo kuderha kurhi? Abantu b’omu lugo bamushuza mpu ciri cûsho ca muntu wa Nyamuzinda, warhengaga e Yuda, ye wayîshaga alêba ebyôla bintu ojirire oluhêro lwa aha Beteli. 18 Aderha erhi: «Mumuleke ntà muntu ciru n’omuguma oderhâge mpu ahindula agôla mavuha». Nkenga agôla mavuha, kuguma n’a mavuha g’omulêbi warhengaga e Samâriya.
19 Yosiyahu akûlîsa n’enyumpa zabaga nyûbake enyanya omu birhwa by’ omu bishagala by’ e Samâriya, byayûbakagwa n’abâmi b’Israheli, banagayisa mwo Nyamubâho; ahôla ahadûlika muliro nka kulya anajiraga aha Beteli. 20 Ngasi badâhwa b’omu birhwa banabaga eyôla munda, abayirhira oku luhêro, ayôkera kwo n’amavuha g’abantu, buzinda bwaho ashubira e Yeruzalemu.
Olusiku lukulu lwa Basâka
21 Mwâmi anacihana elira irhegeko oku lubaga erhi: «Mujire olusiku lukulu lwa Basâka mukuzemwo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu nka oku binaya ndisirwe omula citabu c’amalaganyo». 22 Okuli ntà Basâka bakuzize nka oyôla, ôli amango g’abacîranuzi, ôli n’amango g’abâmi omu Israheli n’omu Yuda. 23 Omu mwâka gwa kali ikumi na munâni kurhenga Yosiyahu ali mwâmi lyonene bajizire olusiku lukulu lwa Basâka luli ntyo, omu kukuza Nyamubâho aha Yeruzalemu.
Yosiyahu ayûsa eby’obukurungu omu Yuda
24 Kuguma Yosiyahu aherêrekeza abashonga, abalaguzi, abalozi n’abazimu na ngasi bindi binyegenyege byabaga omu cihugo ca Yuda na aha Yeruzalemu, ayûkiriza ntyo ebinwa by’oburhegesi ebyali biyandike muli cirya citabu omudâhwa Hilkiyahu arhôlaga omu kâ-Nyamuzinda. 25 Embere zâge harhabonekanaga washimba akage akanwa ka Nnâmahanga n’omurhima gwâge gôshi n’iroho lyâge lyôshi n’emisî yâge yôshi nka oku byanali biyandisirwe na Mûsa, enyuma zâge kuguma harhacîbonekaga oli akage. 26 Ci konene Nyamubâho arhatwîkaga oburhè ali agwêrhekwo Yuda erhi galya mabî Menashè amugayisagyamwo garhuma. 27 Nyamuzinda anaciderha erhi: «Nkola naherêrekeza Yuda naye nka kulya naherêrekezagya Israheli n’olula lugo lwa Yeruzalemu nali namacîshoga nalo naluleka, kuguma n’eyi nyumpa nali ndesire nti mwo nahira izîno lyâni».
Okufà kwa Yosiyahu
28 Ebisigîre oku bijiro bya Yosiyahu, oku ajizire kôshi okwôla ka kurhali kuyandikc omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda. 29 Amango gâge Faraoni Neko mwâmi w’e Mîsiri asôka mpu ajilwîsa o mwâmi w’e Sîriya agera olunda lw’olwîshi lwa Efrata. Mwâmi Yosiyahu amutulakwo entambala, Faraoni ayîrhira mwâmi Yosiyahu aha Megido erhi anamugwako ntya. 30 Abarhumisi bâge bayisha bamubarhwire cikola na cirunda kurhenga e Megido, bayisha bamubarhwire omu ngâlè, na erhi bamuhisa aha Yeruzalemu bamubisha omu yâge nshinda. Olubaga lw’omu cihugo lwarhôla Yoyakazi, mugala wa mwâmi Yosiyahu, lwamushîga amavurha lwamujira mwâmi ahâli h’îshe.
Obwâmi bwa Yoyakazi omu Yuda (609)
31 Yoyakazi ali agwêrhe myâka makumi abiri n’isharhu erhi aba mwâmi, anashinga myêzi isharhu ali mwâmi aha Yeruzalemu. Nina ye wali Hamitali mwâli wa Yirimiyahu w’e Libna. 32 Ajira ebirhashingânîni omu masù ga Nyamubâho nka oku bashakulu wâge banajiraga. 33 Faraoni Neko amushwêkera aha Ribla mpu lyo alekiyîmira aha Yeruzalemu, Ribla abaga omu cihugo ca Hamati, akavurhisa ecihugo talenta igana z’amarhale na talenta nguma y’amasholo. 34 Faraoni Neko arhôla Eliyakimu mwene Yosiyahu aba ye ajira mwâmi ahâli h’îshe Yosiyahu, ahindula izîno lyâge amuhà erya Yehoyakimu. Olya Yehoyakimu agwârhaga aja e Mîsiri anajifira yo. 35 Yehoyakimu ahonga mwâmi Faraoni amarhale n’amasholo ci konene avurhisa ecihugo ezôla nfaranga Faraoni ali amusêzizekwo; buzinda asêza aba ntu omu cihugo, bôshi bakahonga amarhale n’amasholo ngasi muguma oku anahashire, n’erhi bàbaga bamabishûbûza, banaha Faraoni Neko.
Obwâmi bwa Yehoyakimu omu Yuda (609-598)
36 Yehoyakimu ali agwêrhe myâka makumi abiri n’irhanu amango abaga mwâmi, ayîma myâka ikumi na muguma ali mwâmi aha Yeruzalemu. Nina ye wali Zebida mwâli wa Pedaya w’e Ruma. 37 Ahenya ebigalugalu embere za Nyamubâho nka kulya ababusi bâge banajiraga.
BHS 2 Kings 23
1וַיִּשְׁלַ֖ח הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּאַסְפ֣וּ אֵלָ֔יו כָּל־זִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 2וַיַּ֣עַל הַמֶּ֣לֶךְ בֵּית־יְהוָ֡ה וְכָל־אִ֣ישׁ יְהוּדָה֩ וְכָל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם אִתּ֗וֹ וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַנְּבִיאִ֔ים וְכָל־הָעָ֖ם לְמִקָּטֹ֣ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית הַנִּמְצָ֖א בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 3וַיַּעֲמֹ֣ד הַ֠מֶּלֶךְ עַֽל־הָ֨עַמּ֜וּד וַיִּכְרֹ֥ת אֶֽת־הַבְּרִ֣ית ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה לָלֶ֜כֶת אַחַ֤ר יְהוָה֙ וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֺתָ֜יו וְאֶת־עֵדְוֺתָ֤יו וְאֶת־חֻקֹּתָיו֙ בְּכָל־לֵ֣ב וּבְכָל־נֶ֔פֶשׁ לְהָקִ֗ים אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים עַל־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וַיַּעֲמֹ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בַּבְּרִֽית׃ 4וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵ֣י הַמִּשְׁנֶה֮ וְאֶת־שֹׁמְרֵ֣י הַסַּף֒ לְהוֹצִיא֙ מֵהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֵ֣ת כָּל־הַכֵּלִ֗ים הָֽעֲשׂוּיִם֙ לַבַּ֣עַל וְלָֽאֲשֵׁרָ֔ה וּלְכֹ֖ל צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַֽיִּשְׂרְפֵ֞ם מִח֤וּץ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ בְּשַׁדְמ֣וֹת קִדְר֔וֹן וְנָשָׂ֥א אֶת־עֲפָרָ֖ם בֵּֽית־אֵֽל׃ 5וְהִשְׁבִּ֣ית אֶת־הַכְּמָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽתְנוּ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְקַטֵּ֤ר בַּבָּמוֹת֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְסִבֵּ֖י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־הַֽמְקַטְּרִ֣ים לַבַּ֗עַל לַשֶּׁ֤מֶשׁ וְלַיָּרֵ֨חַ֙ וְלַמַּזָּל֔וֹת וּלְכֹ֖ל צְבָ֥א הַשָּׁמָֽיִם׃ 6וַיֹּצֵ֣א אֶת־הָאֲשֵׁרָה֩ מִבֵּ֨ית יְהוָ֜ה מִח֤וּץ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶל־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן וַיִּשְׂרֹ֥ף אֹתָ֛הּ בְּנַ֥חַל קִדְר֖וֹן וַיָּ֣דֶק לְעָפָ֑ר וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־עֲפָרָ֔הּ עַל־קֶ֖בֶר בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ 7וַיִּתֹּץ֙ אֶת־בָּתֵּ֣י הַקְּדֵשִׁ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הַנָּשִׁ֗ים אֹרְג֥וֹת שָׁ֛ם בָּתִּ֖ים לָאֲשֵׁרָֽה׃ 8וַיָּבֵ֤א אֶת־כָּל־הַכֹּֽהֲנִים֙ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְטַמֵּ֣א אֶת־הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ־שָׁ֨מָּה֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מִגֶּ֖בַע עַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וְנָתַ֞ץ אֶת־בָּמ֣וֹת הַשְּׁעָרִ֗ים אֲשֶׁר־פֶּ֜תַח שַׁ֤עַר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֲשֶֽׁר־עַל־שְׂמֹ֥אול אִ֖ישׁ בְּשַׁ֥עַר הָעִֽיר׃ 9אַ֗ךְ לֹ֤א יַֽעֲלוּ֙ כֹּהֲנֵ֣י הַבָּמ֔וֹת אֶל־מִזְבַּ֥ח יְהוָ֖ה בִּירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֛י אִם־אָכְל֥וּ מַצּ֖וֹת בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃ 10וְטִמֵּ֣א אֶת־הַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֖ר בְּגֵ֣י בֶני־הִנֹּ֑ם לְבִלְתִּ֗י לְהַעֲבִ֨יר אִ֜ישׁ אֶת־בְּנ֧וֹ וְאֶת־בִּתּ֛וֹ בָּאֵ֖שׁ לַמֹּֽלֶךְ׃ 11וַיַּשְׁבֵּ֣ת אֶת־הַסּוּסִ֗ים אֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֩ מַלְכֵ֨י יְהוּדָ֤ה לַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ מִבֹּ֣א בֵית־יְהוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּת֙ נְתַן־מֶ֣לֶךְ הַסָּרִ֔יס אֲשֶׁ֖ר בַּפַּרְוָרִ֑ים וְאֶת־מַרְכְּב֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶשׁ שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 12וְאֶֽת־הַֽמִּזְבְּח֡וֹת אֲשֶׁ֣ר עַל־הַגָּג֩ עֲלִיַּ֨ת אָחָ֜ז אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ ׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֶת־הַֽמִּזְבְּחוֹת֙ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה בִּשְׁתֵּ֛י חַצְר֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה נָתַ֣ץ הַמֶּ֑לֶךְ וַיָּ֣רָץ מִשָּׁ֔ם וְהִשְׁלִ֥יךְ אֶת־עֲפָרָ֖ם אֶל־נַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ 13וְֽאֶת־הַבָּמ֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם אֲשֶׁר֮ מִימִ֣ין לְהַר־הַמַּשְׁחִית֒ אֲשֶׁ֣ר בָּ֠נָה שְׁלֹמֹ֨ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֜ל לְעַשְׁתֹּ֣רֶת ׀ שִׁקֻּ֣ץ צִידֹנִ֗ים וְלִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב וּלְמִלְכֹּ֖ם תּוֹעֲבַ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן טִמֵּ֖א הַמֶּֽלֶךְ׃ 14וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיִּכְרֹ֖ת אֶת־הָאֲשֵׁרִ֑ים וַיְמַלֵּ֥א אֶת־מְקוֹמָ֖ם עַצְמ֥וֹת אָדָֽם׃ 15וְגַ֨ם אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית־אֵ֗ל הַבָּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יָרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל גַּ֣ם אֶת־הַמִּזְבֵּ֧חַ הַה֛וּא וְאֶת־הַבָּמָ֖ה נָתָ֑ץ וַיִּשְׂרֹ֧ף אֶת־הַבָּמָ֛ה הֵדַ֥ק לְעָפָ֖ר וְשָׂרַ֥ף אֲשֵׁרָֽה׃ 16וַיִּ֣פֶן יֹאשִׁיָּ֗הוּ וַיַּ֨רְא אֶת־הַקְּבָרִ֤ים אֲשֶׁר־שָׁם֙ בָּהָ֔ר וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָֽעֲצָמוֹת֙ מִן־הַקְּבָרִ֔ים וַיִּשְׂרֹ֥ף עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַֽיְטַמְּאֵ֑הוּ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר קָרָ֔א אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 17וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הַצִּיּ֣וּן הַלָּ֔ז אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אַנְשֵׁ֣י הָעִ֗יר הַקֶּ֤בֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א מִֽיהוּדָ֔ה וַיִּקְרָ֗א אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָ עַ֖ל הַמִּזְבַּ֥ח בֵּֽית־אֵֽל׃ 18וַיֹּ֨אמֶר֙ הַנִּ֣יחוּ ל֔וֹ אִ֖ישׁ אַל־יָנַ֣ע עַצְמֹתָ֑יו וַֽיְמַלְּטוּ֙ עַצְמֹתָ֔יו אֵ֚ת עַצְמ֣וֹת הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־בָּ֖א מִשֹּׁמְרֽוֹן׃ 19וְגַם֩ אֶת־כָּל־בָּתֵּ֨י הַבָּמ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֗וֹן אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְהַכְעִ֔יס הֵסִ֖יר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ וַיַּ֣עַשׂ לָהֶ֔ם כְּכָל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּבֵֽית־אֵֽל׃ 20וַ֠יִּזְבַּח אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵ֨י הַבָּמ֤וֹת אֲשֶׁר־שָׁם֙ עַל־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת וַיִּשְׂרֹ֛ף אֶת־עַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּ֖שָׁב יְרוּשָׁלִָֽם׃ 21וַיְצַ֤ו הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־כָּל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר עֲשׂ֣וּ פֶ֔סַח לַֽיהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כַּכָּת֕וּב עַ֛ל סֵ֥פֶר הַבְּרִ֖ית הַזֶּֽה׃ 22כִּ֣י לֹ֤א נַֽעֲשָׂה֙ כַּפֶּ֣סַח הַזֶּ֔ה מִימֵי֙ הַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁפְט֖וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֗ל יְמֵ֛י מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וּמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 23כִּ֗י אִם־בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֞ה הַפֶּ֧סַח הַזֶּ֛ה לַיהוָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 24וְגַ֣ם אֶת־הָאֹב֣וֹת וְאֶת־הַ֠יִּדְּעֹנִים וְאֶת־הַתְּרָפִ֨ים וְאֶת־הַגִּלֻּלִ֜ים וְאֵ֣ת כָּל־הַשִּׁקֻּצִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִרְאוּ֙ בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בִּעֵ֖ר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ לְ֠מַעַן הָקִ֞ים אֶת־דִּבְרֵ֤י הַתּוֹרָה֙ הַכְּתֻבִ֣ים עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר מָצָ֛א חִלְקִיָּ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 25וְכָמֹהוּ֩ לֹֽא־הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ בְּכָל־לְבָב֤וֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ֙ וּבְכָל־מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַחֲרָ֖יו לֹֽא־קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃ 26אַ֣ךְ ׀ לֹֽא־שָׁ֣ב יְהוָ֗ה מֵחֲר֤וֹן אַפּוֹ֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁר־חָרָ֥ה אַפּ֖וֹ בִּֽיהוּדָ֑ה עַ֚ל כָּל־הַכְּעָסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִכְעִיס֖וֹ מְנַשֶּֽׁה׃ 27וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה גַּ֤ם אֶת־יְהוּדָה֙ אָסִיר֙ מֵעַ֣ל פָּנַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וּ֠מָאַסְתִּי אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֤את אֲשֶׁר־בָּחַ֨רְתִּי֙ אֶת־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאֶת־הַבַּ֔יִת אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתִּי יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָֽׁם׃ 28וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 29בְּיָמָ֡יו עָלָה֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם עַל־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר עַל־נְהַר־פְּרָ֑ת וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיְמִיתֵ֨הוּ֙ בִּמְגִדּ֔וֹ כִּרְאֹת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ 30וַיַּרְכִּבֻ֨הוּ עֲבָדָ֥יו מֵת֙ מִמְּגִדּ֔וֹ וַיְבִאֻ֨הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בִּקְבֻֽרָת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח עַם־הָאָ֗רֶץ אֶת־יְהֽוֹאָחָז֙ בֶּן־יֹ֣אשִׁיָּ֔הוּ וַיִּמְשְׁח֥וּ אֹת֛וֹ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ תַּ֥חַת אָבִֽיו׃ פ
31בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְשָׁלֹ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהוֹאָחָ֣ז בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חֲמוּטַ֥ל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 32וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃ 33וַיַּאַסְרֵהוּ֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֤ה בְרִבְלָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֔ת בִּמְּלֹ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּתֶּן־עֹ֨נֶשׁ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־כֶּ֖סֶף וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃ 34וַיַּמְלֵךְ֩ פַּרְעֹ֨ה נְכֹ֜ה אֶת־אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֗הוּ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יְהוֹאָחָ֣ז לָקָ֔ח וַיָּבֹ֥א מִצְרַ֖יִם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ 35וְהַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב נָתַ֤ן יְהוֹיָקִים֙ לְפַרְעֹ֔ה אַ֚ךְ הֶעֱרִ֣יךְ אֶת־הָאָ֔רֶץ לָתֵ֥ת אֶת־הַכֶּ֖סֶף עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה אִ֣ישׁ כְּעֶרְכּ֗וֹ נָגַ֞שׂ אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ לָתֵ֖ת לְפַרְעֹ֥ה נְכֹֽה׃ ס
36בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָ֨ה יְהוֹיָקִ֣ים בְּמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ זְביּדָּ֥ה בַת־פְּדָיָ֖ה מִן־רוּמָֽה׃ 37וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃

24
1 Muli agôla mango Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, ayimuka akola aja alwa, Yehoyakimu anacimushiga ci buzinda acîhindula kuli ye. 2 Nyamubâho arhumira Yehoyakimu engabo zarhenga e Kaldeya, engabo y’Abanya-Sîriya, engabo y’Abanya-Mowabu, n’engabo y’Abanya-Amoni, bôshi bacihonda kuli Yuda mpu bamushabe nka kulya akanwa ka Nyamubâho kanaderhagwa n’abalêbi. 3 Obwo burhegesi bwa Nyamubâho bonene bo bwarhumaga okwôla kuyisha omu Yuda mpu lyo amukûla embere zâge erhi galya mabî Menashè ajiraga garhuma, 4 ci na ecindi carhumire, guli gulya mukò gw’aberu kwêru abulagaga kuhika Yeruzalemu ayunjula mukò gw’aberu kwêru. Nyamubâho arhali alonzize okubabalira.
5 Ebisigîre oku bijiro bya Yehoyakimu, ngasi oku anajizire kôshi, okwôla ka kurhali kuyandike omu citabu c’Empiriri z’Abâmi b’e Yuda? 6 Yehoyakimu acîhengeka aha burhambi bw’ababusi bâge, n’omugala Yoyakini ayîma ahâli hâge.
7 Oyo mwâmi w’e Mîsiri arhacirhengaga bundi omu cihugo câge mpu ayisha arhabire; ali okubà omwâmi w’e Sîriya amamunyaga ngasi ebi oyo mwâmi w’e Mîsiri ali agwêrhe kurhenga oku mugezi gw’e Mîsiri kujà oku lwîshi lwa Efrata.
Omurhondêro g’obwâmi bwa Yoyakini (598)
8 Yoyakini ali agwêrhe myâka ikumi na munâni ali muburhe erhi ayîma obwâmi, anaciyîma myêzi isharhu aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Nehushata mwâli wa Elinatana, w’e Yeruzalemu. 9 Ajira ebigalugalu embere za Nyamubâho ak’îshe.
Okuhêkwa kwa burhanzi omu bujà
10 Mwagôla mango engabo ya Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, yarhenga e Yeruzalemu, yanacigorha ecishagala. 11 Nabukondonozori mwâmi w’e Babeli aja embere z’olwo lugo engabo yâge yali elugosire. 12 Okubundi Yoyakini ahuluka aja emunda olya mwâmi w’e Babiloni ali, yêne, nina, abambali, abagula bâge, n’enshangi zâge, naye olya mwâmi amugwârha mpira, mwâli omu mwâka gwa kali munâni kurhenga ali mwâmi. 13 Ahôla, asabunga obuhirhi bôshi bwa akâ-Nyamuzinda, kuguma n’obuhi rhi bw’omu bwâmi, avunyungula birya birugu by’amasholo, Salomoni mwâmi w’Israheli ali amahira omu kâ-Nyamuzinda nka kulya Nyamubâho anali adesire. 14 Agukumba Yeruzalemu yeshi, abarhambo bôshi, abalwi bôshi, bantu bihumbi ikumi bagukumbwa, kuguma n’abalangaga n’abatuzi, barhasigalaga abarhali balya bantu banyi banyi bonene b’omu cihugo. 15 Aheka ntyo Yoyakini, mulûlize e Babiloni bôshi na nina, kuguma na baka mwâmi eshangi zâge, abarhambo b’omu cihugo. 16 Kuguma asabunga n’abalwi, bantu bihumbi nda, asabunga abatuzi n’abandi ba obulenga, bantu cihumbi ngasi zanali ntwâli omu kulwa, mwâmi w’e Babiloni abahêka bujà e Babiloni. 17 Mwâmi w’e Babiloni ayanka Matanya, mwishè wa Yoyakini, aba ye ajira mwâmi ahâli ha Yoyakini, anamuhindula izîno amuhà erya Sedekiyasi.
Omurhondêro g’obwâmi bwa Sedekiyasi omu Yuda (598-587)
18 Sedekiyasi agwêrhe myâka makumi abiri na muguma amango abaga mwâmi, ayîma myâka ikumi na muguma aha Yeruzalemu. Nina ye wali Hamitali, mwâli wa Yirimiyahu w’e Libna. 19 Ajira ebigalugalu embere za Nyamu baho, ayiga amabî Yehoyakimu ajiraga. 20 Okwôla kôshi kwabaga omu Yeru zalemu n’omu Yuda erhi bukunizi bwa Nyamubâho burhuma kuhika amango abakagaga loshi embere zâge. Sedekiyasi anacicihindula kuli mwâmi w’e Babiloni.
BHS 2 Kings 24
1בְּיָמָ֣יו עָלָ֔ה נְבֻכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיְהִי־ל֨וֹ יְהוֹיָקִ֥ים עֶ֨בֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיָּ֖שָׁב וַיִּמְרָד־בּֽוֹ׃ 2וַיְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בּ֡וֹ אֶת־גְּדוּדֵ֣י כַשְׂדִּים֩ וְאֶת־גְּדוּדֵ֨י אֲרָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ גְּדוּדֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ גְּדוּדֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וַיְשַׁלְּחֵ֥ם בִּֽיהוּדָ֖ה לְהַֽאֲבִיד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃ 3אַ֣ךְ ׀ עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּֽיהוּדָ֔ה לְהָסִ֖יר מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו בְּחַטֹּ֣את מְנַשֶּׁ֔ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 4וְגַ֤ם דַּֽם־הַנָּקִי֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפָ֔ךְ וַיְמַלֵּ֥א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם דָּ֣ם נָקִ֑י וְלֹֽא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה לִסְלֹֽחַ׃ 5וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְהוֹיָקִ֖ים וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 6וַיִּשְׁכַּ֥ב יְהוֹיָקִ֖ים עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 7וְלֹֽא־הֹסִ֥יף עוֹד֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָצֵ֖את מֵֽאַרְצ֑וֹ כִּֽי־לָקַ֞ח מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֗ל מִנַּ֤חַל מִצְרַ֨יִם֙ עַד־נְהַר־פְּרָ֔ת כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר הָיְתָ֖ה לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ פ
8בֶּן־שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ יְהוֹיָכִ֣ין בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נְחֻשְׁתָּ֥א בַת־אֶלְנָתָ֖ן מִירוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ 10בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא עָלֻ֗ה עַבְדֵ֛י נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלִָ֑ם וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֽוֹר׃ 11וַיָּבֹ֛א נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַל־הָעִ֑יר וַעֲבָדָ֖יו צָרִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ 12וַיֵּצֵ֞א יְהוֹיָכִ֤ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ עַל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל ה֣וּא וְאִמּ֔וֹ וַעֲבָדָ֖יו וְשָׂרָ֣יו וְסָֽרִיסָ֑יו וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת שְׁמֹנֶ֖ה לְמָלְכֽוֹ׃ 13וַיּוֹצֵ֣א מִשָּׁ֗ם אֶת־כָּל־אוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֽוֹצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְקַצֵּ֞ץ אֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 14וְהִגְלָ֣ה אֶת־כָּל־יְ֠רוּשָׁלִַם וְֽאֶת־כָּל־הַשָּׂרִ֞ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֗יִל עֲשֶׂ֤רֶה אֲלָפִים֙ גּוֹלֶ֔ה וְכָל־הֶחָרָ֖שׁ וְהַמַּסְגֵּ֑ר לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר זוּלַ֖ת דַּלַּ֥ת עַם־הָאָֽרֶץ׃ 15וַיֶּ֥גֶל אֶת־יְהוֹיָכִ֖ין בָּבֶ֑לָה וְאֶת־אֵ֣ם הַ֠מֶּלֶךְ וְאֶת־נְשֵׁ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־סָרִיסָ֗יו וְאֵת֙ אֵולֵ֣י הָאָ֔רֶץ הוֹלִ֛יךְ גּוֹלָ֥ה מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 16וְאֵת֩ כָּל־אַנְשֵׁ֨י הַחַ֜יִל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֗ים וְהֶחָרָ֤שׁ וְהַמַּסְגֵּר֙ אֶ֔לֶף הַכֹּ֕ל גִּבּוֹרִ֖ים עֹשֵׂ֣י מִלְחָמָ֑ה וַיְבִיאֵ֧ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל גּוֹלָ֖ה בָּבֶֽלָה׃ 17וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ צִדְקִיָּֽהוּ׃ פ
18בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חֲמיּטַ֥ל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 19וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהוֹיָקִֽים׃ 20כִּ֣י ׀ עַל־אַ֣ף יְהוָ֗ה הָיְתָ֤ה בִירוּשָׁלִַ֨ם֙ וּבִ֣יהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִכ֥וֹ אֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ס
25
Okugorhwa kwa Yeruzalemu
1 Omu mwâka gwa kali mwenda gwa okuyîma kwa mwâmi Sedekiyasi, omu nsiku ikumi z’omwêzi gwa kali ikumi, Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni ayîsha n’engabo yâge nyinji y’abalwi arhêra Yeruzalemu, atwa ebirâlo eburhambi bw’ecôla cishagala, acigorha acizungulusa ngurhu. 2 Ecôla cishagala bacigorha ntyo kuhika omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gwa okuyîma kwa Sedekiyasi. 3 Omu nsiku mwenda z’omwêzi, erhi olubaga loshi lwahweriragwe n’ebiryo, cikolaga cizombo conene lurhaciyimbwa kwo ciru n’eby’okulya. 4 Bahumba omwina omu lugo, engabo y’abalwi yôshi yashe sheramwo yayaka: budufu yagera omu muhango gw’ekarhî ka byôgo bibiri olu nda lw’ishwa lya mwâmi, erhi n’engabo y’Abakaldeya enagosire ecihugo. Mwâmi agera omu njira y’e Araba. 5 Ci konene eyôla ngabo y’Abanya-Kaldeya yanacishimba mwâmi, yamugwarhira omu kabanda ka Yeriko, engabo yâge yôshi yayaka yamusiga yenene. 6 Erhi babà bamagwârha mwâmi,. bamuhêka emunda omwâmi w’e Babiloni ali aha Ribla, hamuhenyera amabî. 7 Abâna bâge babaniga erhi na yêne adwîrhe asinza, okubundi mwâmi Nabukondonosori arhula amasù ga Sedckiyasi gombi, bamushweka n’emigozi y’ecûma bamuhêka e Babiloni.
Yeruzalemu agwârhwa anahêkwa bujà obwa kabirhi
8 Omu nsiku nda z’omwêzi gwa karhânu mwâli omu mwâka gwa kali ikumi na mwenda kurhenga Nabukondonozori, ayîmire omu Babiloni, omurhambo w’engabo yâge izîno lyâge ye Nabuzaradani, ayîsha aha Yeruzalemu. 9 Ayôca akâ-Nyamuzinda ayôca enyumpa ya mwâmi, ayôca n’ezindi nyumpa z’omu Yeruzalemu zôshi, kuguma n’enyumpa z’abarhambo nazo azidûlika muliro. 10 Engabo y’abôla basirika b’e Kaldeya, yahongola enkûta zôshi z’omu Yeruzalemu. 11 Nabuzaradani asabunga olubaga loshi lwali lucisigire omu cishagala, ciru nabakazâgiciheka bonene emunda mwâmi w’e Babiloni ali, na ngasi bandi banali bacisigire, agukumba ahêka. 12 Oyomurhambo w’engabo, aleka obuhinzi butya butya bonene bw’ecihugo mpu bukazihinga emizâbîbu n’amashwa.
13 Abôla banya-Kaldeya bavunanga eminara y’omulinga yabaga omu akâ-Nyamuzinda, n’enyôgero n’eciyanja byabaga omu kâ-Nyamuzinda banacihêka ogôla mulinga gôshi e Babiloni. 14 Banacirhôla enyungu, emirhwanzo, orhwere, ebikombe na ngasi bindi birugu bya mulinga bakazâgijiriramwo enterekêro, bahêka. 15 Oyôla murhambo w’abasirika, kuguma arhôla ebitumbûkizo n’ebindi birugu by’okukangûla ngasi byanali bya masholo n’eby’amarhale, nabyo ahêka. 16 Eyôla miringa yombi, cirya ciyanja n’enyôgero, Salomoni ayûbakiraga omu kâ-Nyamuzinda kurhankahashikine okujira omulengo gw’ebyôla birugu. 17 Oburherema bw’omunâra murhanzi bwali bwa makoro ikumi na munâni, oku nyanya kwali ensirha y’omulinga n’oburherema bw’eyôla nsirha gali makoro asharhu na oku muhiro gwa olubigabiga kwali obushengerere bw’emikûzo, byôshi byali bya mulinga. Omunâra gwa kabiri nago kwo gwanali muyûbake ntyôla na ngasi ebyanalikwo byôshi.
18 Oyôla murhambo w’abasirika agwârha omudâhwa mukulu Seraya n’owamulondaga, ye Sefanyahu agwârha n’abalanzi b’emihango oku banali ba sharhu. 19 Omu lugo agwârhamo enshagi yakazigirhegeka abasirika bakazâgija oku matabâro, ahandi agwârhaho bantu barhânu omu barhonyi ba mwâmi, aba banarhôlaga omwôla lugo, bagwârha omwandisi w’omurhambo w’abasirika ye wakazigilalûla engabo omu cihugo, ashubigwârhamwo bandi balume makumi galindarhu, bantu b’omu lubaga konene baciri omwôla lugo. 20 Nabuzaradani, oyomurhambo w’abalwi, erhi aba amabagwârha, abahêka emunda mwâmi w’e Babiloni ali aha Ribla. 21 Oyôla mwâmi w’e Babiloni abayîrhirira aha Ribla omu cihugo ca Hamati. Ntyo kwo Yuda naye ahêkagwa bujà kuli n’ecihugo câge.

Godoliyasi, murhambo mukulu w’e Yuda
22 Oku ngabo yasigalaga omu cihugo ca Yoda, kwa balya bantu Nabûko ndonozori mwâmi w’e Babiloni asigaga omu cihugo, abahà omurhambo izîno lyâge ye Gedaliyasi mugala wa Ahikamu, mugala wa Shafani. 23 Erhi abarhambo ba ngasi murhwe bayumva kuguma n’abantu bâbo, oku mwâmi w’e Babiloni anajizire Godoliyasi mukulu w’olubaga, bôshi bajà emunda Gedaliyasi ali aha Mispa. Balimwo: Yishimaeli, mugala wa Netanya, Yohanani mugala wa Kareahi, Seraya mugala wa Tanhumeti w’e Netofa na Yazanyahu mugala wa Maaka, bayisha bôshi n’engabo zâbo. 24 Gedaliyasi abakomêreza bôshi n’endahiro erhi: «Mwe n’abantu binyu murhayôbohaga okushiga abantu b’e Kaldeya; mubere omu cihugo, mukolere mwâmi w’e Babiloni mwabona oku bwaba bunguke bwinyu».
25 Ci konene omu mwêzi gwa nda, Yishimaeli mugala wa Netanya, mugala wa Elishama w’omu buluzi, ayîsha alusibwe n’abantu Banya-Kaldeya banali bôshi naye aha Mispa. 26 Okubundi, olubaga loshi kurhenga oku murhò, kujà oku mukulu, bashana ebikunga kuguma na balya barhambo bâbo bôshi, bajà e Mîsiri erhi kuyôboha Abanya-Kaldeya kurhuma.
Okubabalirwa kwa Yoyakini
27 Omu mwâka gwa makumi asharhu na nda gwa okululizibwa kwa Yoyaki ni mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa ikumi na kabirhi, omu nsiku makumi abirhi na nda z’omwêzi, Evil-Merodaki mwâmi w’e Babiloni omwâka ayîmaga mwo, ayinamula irhwe lya Yoyakini, amukûla omu mpamikwa. 28 Amushambâza n’obonjo, ishungwè lyâge lyajà enyanya ly’amashungwè g’abandi bâmi banalibashwekirwe bôshi haguma naye e Babiloni. 29 Amuhogoza erya myambalo y’abashwêkwa, Yoyakini akâlîra oku cîbo câge bôshi naye, amango anacihali gôshi. 30 Omu kulama mwâmi akazimuha ngasi ebi analagirirekwo omu kalamo kâge kôshir.
BHS 2 Kings 25
1וַיְהִי֩ בִשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְמָלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֻכַדְנֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֧וּא וְכָל־חֵיל֛וֹ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיִּ֣חַן עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֖יהָ דָּיֵ֥ק סָבִֽיב׃ 2וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ 3בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָ֥יָה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 4וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה ׀ הַלַּ֨יְלָה֙ דֶּ֜רֶךְ שַׁ֣עַר ׀ בֵּ֣ין הַחֹמֹתַ֗יִם אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּ֖לֶךְ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 5וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥גוּ אֹת֖וֹ בְּעַרְב֣וֹת יְרֵח֑וֹ וְכָל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃ 6וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֥וּ אֹת֛וֹ אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָ֑תָה וַיְדַבְּר֥וּ אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּֽט׃ 7וְאֶת־בְּנֵי֙ צִדְקִיָּ֔הוּ שָׁחֲט֖וּ לְעֵינָ֑יו וְאֶת־עֵינֵ֤י צִדְקִיָּ֨הוּ֙ עִוֵּ֔ר וַיַּאַסְרֵ֨הוּ֙ בַֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְבִאֵ֖הוּ בָּבֶֽל׃ ס
8וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֞א נְבוּזַרְאֲדָ֧ן רַב־טַבָּחִ֛ים עֶ֥בֶד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית גָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 10וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים׃ 11וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָפְלוּ֙ עַל־הַמֶּ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הֶהָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃ 12וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֖יר רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹֽרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃ 13וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר בֵּית־יְהוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנ֞וֹת וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 14וְאֶת־הַסִּירֹ֨ת וְאֶת־הַיָּעִ֜ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּר֣וֹת וְאֶת־הַכַּפּ֗וֹת וְאֵ֨ת כָּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֖ם לָקָֽחוּ׃ 15וְאֶת־הַמַּחְתּוֹת֙ וְאֶת־הַמִּזְרָק֗וֹת אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים׃ 16הָעַמּוּדִ֣ים ׀ שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם הָֽאֶחָד֙ וְהַמְּכֹנ֔וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֹ֖שֶׁת כָּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 17שְׁמֹנֶה֩ עֶשְׂרֵ֨ה אַמָּ֜ה קוֹמַ֣ת ׀ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֗ד וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֥יו ׀ נְחֹשֶׁת֮ וְקוֹמַ֣ת הַכֹּתֶרֶת֮ שָׁלֹ֣שׁ אַמֹּה֒ וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמֹּנִ֧ים עַֽל־הַכֹּתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַֽעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י עַל־הַשְּׂבָכָֽה׃ 18וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖הוּ כֹּהֵ֣ן מִשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃ 19וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־ה֥וּא פָקִ֣יד ׀ עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַחֲמִשָּׁ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת הַסֹּפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בָּעִֽיר׃ 20וַיִּקַּ֣ח אֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אֹתָ֛ם עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃ 21וַיַּ֣ךְ אֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִיתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ 22וְהָעָ֗ם הַנִּשְׁאָר֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִשְׁאִ֔יר נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּפְקֵ֣ד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃ פ
23וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים הֵ֣מָּה וְהָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־הִפְקִ֤יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶת־גְּדַלְיָ֔הוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑ה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡ה וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָ֠רֵחַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת הַנְּטֹפָתִ֗י וְיַֽאֲזַנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃ 24וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֤ם גְּדַלְיָ֨הוּ֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵעַבְדֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִטַ֥ב לָכֶֽם׃ ס
25וַיְהִ֣י ׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְ֠תַנְיָה בֶּן־אֱלִ֨ישָׁמָ֜ע מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֗ה וַעֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֥וּ אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ וַיָּמֹ֑ת וְאֶת־הַיְּהוּדִים֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁר־הָי֥וּ אִתּ֖וֹ בַּמִּצְפָּֽה׃ 26וַיָּקֻ֨מוּ כָל־הָעָ֜ם מִקָּטֹ֤ן וְעַד־גָּדוֹל֙ וְשָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם כִּ֥י יָרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י כַשְׂדִּֽים׃ פ
27וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהוֹיָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מָלְכ֗וֹ אֶת־רֹ֛אשׁ יְהוֹיָכִ֥ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה מִבֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃ 28וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֗ל כִּסֵּ֧א הַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃ 29וְשִׁנָּ֕א אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם תָּמִ֛יד לְפָנָ֖יו כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ 30וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַ֨ת תָּמִ֧יד נִתְּנָה־לּ֛וֹ מֵאֵ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽו׃

1CH – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Nga
1 NGANÎRO
ECITABU CIRHANZI ENGANÎRO דברי הימים
ECITABU CIRHANZI ENGANÎRO דברי הימים
Enshokolezi
Ebitabu bibirhi by’enganîro càli citabu ciguma. Bishambâla kulusha emyanzi ya Israheli eshambirwe omu bitabu bya Samwel n’eby’Abâmi. Cikwône owabiyandikaga agwêrhe omuhigo gwâge gwâge: okumanyîsa obwâmi bwa Nnâmahanga en’igulu, bwâmi bwarhengaga omu bwimâna bw’enyanya
Daudi, Yezekiyahu na Yosiyahu, abo bâmi bakulu bacihanganyire bwenêne okuyinjihya akâ-Nyamuzinda. Mwâmi Daudi ye wali ntwâli nkulu muli abo bâmi bôshi. Nnâmahanga ashubijira bo naye endagâno ajiraga omu mango ga mîra n’abantu bashinganyanya b’omu Israheli.
Ecitabu cirhanzi c’Enganîro cimanyîsa iburha lya Yuda, shakulûza wa Daudi. Na kandi ciderha abâna ba Daudi yéne, omulala gwa Bene Levi, abakola omu kâ-Nyamuzinda n’omulala gwa bene Yeruzalemu (I Nga 1-9). Omu myanzi y’Akalamo ka Daudi (1 Nga 10-29), amabî gâge ggali mafulike. Obulêbi bwa Natani bwajirikana (1 Nga 17), n’emikolo y’okuyinjihya obu rherekêre bw’omu ka -Nyamuzinda nayo yayunjula (1 Nga 13; 15; 16).
Amango ga Salomoni, eco citabu ciderha bwenêne kurhi aga aka Nyamuzinda na kurhi Nyamuzinda alagânanaga n’olubaga lwâge (2 Nga 1-9). Enyuma ly’okuberulukana kw’amashanja g’idako, owayandikaga eco citabu acîsêza okumanyîsa emyanzi y’abantu b’eyo munda bone. Abâmi batwîrwa e mmanja nk’oku ngasi muguma ashimbire lwiganyo lwa Daudi (2 Nga 10-36). Abâmi babî basherêza byôshi; na buzinda bwa nyuma ecishagala c’e Yeruzalemu calibuzibwa n’abashombanyi.
Ebi binwa biri bya kuyigîriza abantu oku luli lw’iragi olubaga, lwayunjulirana n’obwemêre kuli Nyamuzinda. Ebinwa bibirhi ebyo bitabu bibâmwo bibà binjà bwenêne oku bantu ba ngasi mango:

Kuli kwa bulagirire bwenêne okurhindibukira ebiyêrekîre burhanzi iroho.
Nyamuzinda orhegeka igulu lyôshi. Rhurhegesirwe nîrhu rhukukengêre omu malibûko n’omu mbaka zirhu z’ensiku z’ene.

EBIRl OMU CITABU CIRHANZI C’ENGANÎRO

Entondekanye y’emilala: cigabi 1-10
Obwâmi bwa Daudi: Owarhangiraga oburherekêre: cigabi 11-29
EBIRI OMU CITABU CA KABIRHI C’ENGANÎRO
Obwâmi bwa Salomoni: cigabi 1-9
Akalamo k’abantu b’omu Yuda kuhika amango g’okulibuzibwa kwâbo: cigabi 10-36
1
1 ENGANÎRO
I. Olukalaba lw’amaburhwa kurhenga Adamu kuhika kuli Daudi
Olukalaba lw’amaburhwa oku gashimbìne kurhenga Adamu kuhika Ezau
1 Adamu aburha Seti; Seti aburha Enoshi, 2 Enosi aburha Kenani, Kenani aburha Mahalaleli, Mahalaleli aburha Yeredi, 3 Yeredi aburha Henoki, Henoki aburha Matuzalemi, Matuzalemi aburha Lameki, 4 Lameki aburha Nûhu. Nûhu aburha Semu, Kamu na Yafeti.
Bene-Yafeti
5 Alaga bagala ba Yafeti: Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tuvani, Tubali, Mesheki na Tirasi. 6 Bene Gomeri bo: Askenazi, Difati na Togarma. 7 Bagala ba Yavani, bo: Elisha, Tarsisi, Kiti na Danimu.
Bene-Kamu
8 Alaga bagala ba Kamu, bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani; 9 Bagala ba Kushi, bo: Seba, Havila, Sabta, Ragma na Sabteka, bagala ba Rama, bo: Saba na Dedani. 10 Kushi naye aburha Nemrodi, owabâga mwâmi-hanga murhanzirhazi wa hano igulu. 11 Misrayimu ye wali shakulûza w’abantu b’e Ludi, Anemi, Lehabi n’ab’e Nafutu, 12 w’abantu b’e Patrosi, b’e Kaslu n’e Kafutori, lwo lunda Abafilistini barhengaga. 13 Kanani aburha Sidoni, lubere lwâge, na Heti, 14 na shakulûza w’Abayebusi, w’Abamoriti, Abagirgashi, 15 Abahiti, Abaarki, Abasini, 16 Abaarvadi, Abasemari n’ Abahàmati.

Bene-Semu
17 Bagala ba Semu, bo: Elamu, Asuru, Arpaksadi, Ludu na Aramu. Bagala ba Aramu, bo: Utsi, Huli, Geteri na Mesheki. 18 Arpaksadi aburha Selahi, na Selahi aburha Eberi. 19 Eberi aburha bâna babirhi; omurhanzi izîno lyâge ye wali Pelegi, kwo kuderha «Lugabanyo», bulya omu mango gâge lyo olubaga lw’en’igulu lwacigabagamwo; omulumuna izîno lyâge ye wàli Yoktani. 20 Yoktani aburha Almodadi, Shelefu na Hasarmaveti, na Yera, 21 Hadoramu, Uzali, Dikla, 22 Ebali, Abimayeli, Seba, 23 Ofiri, Havila, na Yobabu. Abo bôshi bo bagala ba Yoktani.
Kurhenga Semu kuhika kuli Abrahamu
24 Semu aburha Arpaksadi, Arpaksadi aburha Selahi, 25 Sela aburha Eberi, Eberi aburha Pelegi, Pelegi aburha Reu, 26 Reu aburha Serugi, Serugi aburha Nahori, Nahori aburha Tera, 27 Tera aburha Abramu, ye wayishirihâbwa izîno lya Abrahamu. 28 Bagala ba Abrahamu bo Izaki na Ismaeli. 29 Alaga olukalaba lw’amaburhwa gâbo:
Bene-lsmaeli
Olubere lwa Ismaeli ye wali Nebayoti, ahirakwo Kedari, Abdeli, Mibsamu, 30 Mishma, Duma, Masa, Hadadi, Tema, 31 Yeturi, Nafishi na Kedma. Bo bagala ba Ismaeli abo. 32 Ketura, mukazi wa kabirhi wa Abrahamu, anaciburha Zimurani, Yokshani, Medani, Madiyani, Yishbaki na Shuwahi. Bagala ba Yokshani, bo: Saba na Dedani. 33 Bagala ba Madiyani, bo: Efa, Eferi, Hanoki, Abida na Elda. Abo boshi lyo iburha lya Ketura.
Izaki na Ezau
34 Abrahamu anaciburha Izaki. Bagala ba Izaki, bo Ezau na Ismaheli. 35 Bagala ba Ezau, bo: Elifazi, Reweli, Yeushi, Yalamu na Kora. 36 Bagala ba Elifazi, bo: Temani, Omari, Sefi, Gatamu, Kenazi, Timna na Amaleki. 37 Bene Reweli, bo: Nahati, Zera, Shama na Miza. 38 Bagala ba Seyiri, bo: Lotani, Shobali, Sibeoni (ye wali îshe wa Ana na shakulu wa Dishoni), Eseri na Dishani. 39 Bagala ba Lotani, bo: Hori na Homami (Lotani agwêrhe mwâli wâbo ye Timna). 40 Bagala ba Shobali, bo: Aliyani, Manahati, Ebali, Shefi na Onamu. Bagala ba Sibeoni bo: Aya na Ana. 41 Mugala wa Ana ye Dishoni; bagala ba Dishoni, bo Hamurani, Eshebani, Yitrani na Kerani. 42 Bagala ba Eseri, bo: Bilahani, Zaavani, Yaakani. Bagala ba Dishoni bo: Utsi na Arani.
Abâmi n’abarhambo b’obûko bwa Edomu
43 Abà bakulikîre bo bâmi bayîmire omu cihugo ca Edomu embere abâmi barhangire okuyîma omu Israheli: Bela, mugala wa Beori; ecishagala câge càderhagwa Dinhaba. 44 Oyo Bela erhi àyûsifà, Yobabu àyima ahâli hâge: Yobabu mugala wa Zeraha w’e Bosra. 45 Yobabu àfà na Hushamu warhengaga omu cihugo c’Abatemani ayîma omu byâge. 46 Hushamu erhi àyâsifà, Hadadi mugala wa Bedadi ayîma ahâli hâge. Ye wahimaga Abamadiyani omu irungu lya Mowabu. Ecishagala câge càderhagwa Aviti. 47 Hadadi naye afà. Samla w’e Masreka ayîma omu byâge. 48 Samla erhi afà, Shaulu w’e Rohoboti-han-Nahari ayîma omu byâge. 49 Shaulu afà, Baal-Hamani, mugala wa Akbori ayîma ahâli hâge. 50 Baal-Hamani àfà, Hadadi ayîma omu byâge. Ecishagala câge caderhagwa Payi. Mukâge izîno lyâge ye wali Mehetabeyeli, mwâli wa Matredi, mwinjikulu wa Me-Zahabu. 51 Erhi mwâmi Hadedi àyâsifà, ecihugo ca Edomu cakazirhegekwa n’abakulu b’amûko. Alaga amazîno gâbo: Timna, Alva, Yeteti, 52 Oholibama, Ela, Pinoni, 53 Kenazi. Temazi, Temani, Mibsari, 54 Magdiyeli na Iramu. Abo bo bâli barhambo b’amûko g’e Edomu.
BHS 1 Chronik / 1 Chronicles 1
1אָדָ֥ם שֵׁ֖ת אֱנֽוֹשׁ׃ 2קֵינָ֥ן מַהֲלַלְאֵ֖ל יָֽרֶד׃ 3חֲנ֥וֹךְ מְתוּשֶׁ֖לַח לָֽמֶךְ׃ 4נֹ֥חַ שֵׁ֖ם חָ֥ם וָיָֽפֶת׃ ס
5בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ ס
6וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְדִיפַ֖ת וְתוֹגַרְמָֽה׃ 7וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישָׁה כִּתִּ֖ים וְרוֹדָנִֽים׃ ס
8בְּנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם פּ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ 9וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥א וְרַעְמָ֖א וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖א שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ ס
10וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְר֑וֹד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִהְי֥וֹת גִּבּ֖וֹר בָּאָֽרֶץ׃ ס
11וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧יים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ 12וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס
13וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִיד֥וֹן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃ 14וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ 15וְאֶת־הַחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ 16וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִֽי׃ ס
17בְּנֵ֣י שֵׁ֔ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֔וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֣וּד וַאֲרָ֑ם וְע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמֶֽשֶׁךְ׃ ס
18וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ 19וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ 20וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ 21וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ 22וְאֶת־עֵיבָ֥ל וְאֶת־אֲבִימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ 23וְאֶת־אוֹפִ֥יר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ ס
24שֵׁ֥ם ׀ אַרְפַּכְשַׁ֖ד שָֽׁלַח׃ 25עֵ֥בֶר פֶּ֖לֶג רְעֽוּ׃ 26שְׂר֥וּג נָח֖וֹר תָּֽרַח׃ 27אַבְרָ֖ם ה֥וּא אַבְרָהָֽם׃ ס
28בְּנֵי֙ אַבְרָהָ֔ם יִצְחָ֖ק וְיִשְׁמָעֵֽאל׃ ס
29אֵ֖לֶּה תֹּלְדוֹתָ֑ם בְּכ֤וֹר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָי֔וֹת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ 30מִשְׁמָ֣ע וְדוּמָ֔ה מַשָּׂ֖א חֲדַ֥ד וְתֵימָֽא׃ 31יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵ֑דְמָה אֵ֥לֶּה הֵ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׁמָעֵֽאל׃ ס
32וּבְנֵ֨י קְטוּרָ֜ה פִּילֶ֣גֶשׁ אַבְרָהָ֗ם יָלְדָ֞ה אֶת־זִמְרָ֧ן וְיָקְשָׁ֛ן וּמְדָ֥ן וּמִדְיָ֖ן וְיִשְׁבָּ֣ק וְשׁ֑וּחַ וּבְנֵ֥י יָקְשָׁ֖ן שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ ס
33וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַחֲנ֔וֹךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ ס
34וַיּ֥וֹלֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֑ק ס
בְּנֵ֣י יִצְחָ֔ק עֵשָׂ֖ו וְיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
35בְּנֵ֖י עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֛ז רְעוּאֵ֥ל וִיע֖וּשׁ וְיַעְלָ֥ם וְקֹֽרַח׃ ס
36בְּנֵ֖י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֤ן וְאוֹמָר֙ צְפִ֣י וְגַעְתָּ֔ם קְנַ֖ז וְתִמְנָ֥ע וַעֲמָלֵֽק׃ ס
37בְּנֵ֖י רְעוּאֵ֑ל נַ֥חַת זֶ֖רַח שַׁמָּ֥ה וּמִזָּֽה׃ ס
38וּבְנֵ֣י שֵׂעִ֔יר לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֣וֹן וַֽעֲנָ֑ה וְדִישֹׁ֥ן וְאֵ֖צֶר וְדִישָֽׁן׃ 39וּבְנֵ֥י לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהוֹמָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ ס
40בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְיָ֧ן וּמָנַ֛חַת וְעֵיבָ֖ל שְׁפִ֣י וְאוֹנָ֑ם ס
וּבְנֵ֥י צִבְע֖וֹן אַיָּ֥ה וַעֲנָֽה׃ 41בְּנֵ֥י עֲנָ֖ה דִּישֹׁ֑ון ס
וּבְנֵ֣י דִישֹׁ֔ון חַמְרָ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ ס
42בְּֽנֵי־אֵ֔צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן יַעֲקָ֑ן בְּנֵ֥י דִישֹׁ֖ון ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ פ
43וְאֵ֣לֶּה הַמְּלָכִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָלְכוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בֶּ֚לַע בֶּן־בְּע֔וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ 44וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ 45וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חוּשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ 46וַיָּ֖מָת חוּשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲיִֽות׃ 47וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ 48וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ 49וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ 50וַיָּ֨מָת֙ בַּ֣עַל חָנָ֔ן וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ד וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עִי וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ 51וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד ס
וַיִּהְיוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְיָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ 52אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ 53אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֣וּף מִבְצָֽר׃ 54אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֥י אֱדֽוֹם׃ פ

2
Abâna ba Yuda mugala wa Yakôbo
1 Aga go mazîno g’abâna ba Yakôbo, ye naligi Israheli obwo: Rubeni, Simoni, Levi, Yuda, Isakari, Zabuloni, 2 Dani, Yozefu, Benyamini, Nefutali, Gadi na Aseri. 3 Yuda àburha bâna basharhu kuli mukâge w’omunya-Kanani, mwâli wa Shuwa. Bo: Eri, Onani na Shela. Eri yo yàli nfula, agayisa Nyakasane bwenêne kwarhuma amuyîrha. 4 Buzinda bwenêne, Yuda ashubiburha bâna babirhi kuli nwali-kazi wâge Tamara, bo Peresi na Zera. Kwo kuderha oku abusire bagala barhânu. 5 Bagala ba Peresi, bo: Hesroni na Hamuli. 6 Bagala ba Zera, bo: Zimri, Etani, Hemani, Kalkoli na Dara. Bôshi bâna barhânu. 7 Mugala wa Karmi ye Akari, ye walêrhaga obuhanya omu Israheli erhi acîfulikira ecigabi c’eminyago y’oku matabâro càligoshôlirwe Nyamuzinda. 8 Mugala wa Etani ye Azariya.
Ecisiki ca Daudi
9 Bagala ba Hesroni, bo: Yerameyeli, Ramu, Kelubayi. 10 Ramu aburha Abinadabu, Aminadabu anaciburha Nashoni, ye murhambo w’omulala gwa Yuda. 11 Nashoni anaciburha Salma, naye Salma aburha Boozi. 12 Boozi anaciburha Obedi, naye Obedi aburha Yese. 13 Yese aburha Eliyabu, lwo lubere lwâge, owa kabirhi Abinadabu, Shimeya wa kasharhu, 14 Netaneyeli wa kani, 15 Radayi wa karhânu, owa kali ndarhu Osema, na Daudi wa kali nda. 16 Bâli bâbo bo Seruya na Abigayili. Abâna ba Seruya: Abisayi, Yowabu na Asaheli, bôshi bantu basharhu. 17 Abigayili anaciburha Amasa, îshe ye wali Yeteri w’e Ismaheli.
Kalebu
18 Kalebu, muguma wa Hesroni, abusire bâna bani kuli mukâge Azuba: mu nyere muguma, ye Yeriyoti, na barhabana basharhu, Yesheri, Shobabu na Ardoni. 19 Erhi Azuba afa, Kalebu arhôla omukazi ye Efrata, amuburhira omugala Huri. : 20 Huri anacìburha Uri, na Uri aburha Besaleli. 21 Hesroni erhi ajira myâka makumi gali ndarhu abusirwe, ayanka omunyere, mwâli wa Makiri, i she wa Galadi, amuburhira omugala Segubu. 22 Segubu naye anaciburha Yairi, ye warhegekaga bishagala makumi abirhi na bisharhu by’ecihugo c’e Gadi. 23 Ci kwône abâmi b’e Geshuri n’e Aramu banyaga ebishagala bya Yairi, haguma n’ecishagala ca Kenati n’ebindi bishagala by’eburhambi, byôshi haguma mirhu ndu makumi gali ndarhu. Ababiyûbakagamwo bôshi bàli b’oku bûko bwa Makiri, îshe wa Gadi. 24 Erhi Hesroni àfà, àligwêrhe omukazi ye Abiya, Kalebu ashubiyanka Efrata, amuburhira omugala ye Ashuru, ye Cûbaka w’e Tekowa.
Yerameli
25 Yerameli, lubere lwa Hesroni, naye aburha abâge bâna: Ramu lwo lubere lwâge, ahirakwo Buna, na Oreni, Osemu, Ahiya. 26 Yerameli arhôla omukazi wa kabirhi, izîno lyâge ye Atara, ye wàli nnina wa Onamu. 27 Bagala ba Ramu lubere lwa Yerameli, bo: Maasi, Yamini na Ekeri; 28 Bagala ba Onamu, bo: Shamayi na Yada. Bagala ba Shamayi, bo: Nadabu na Abishuru. 29 Mukâ Abishuru ye wàli Abihayili. Amuburhira Abani na Molidi. 30 Bagala ha Nadabu, bo: Seledi na Efrayimu. Seledi afa buzira mwâna. 31 Mugala wa Efrayimu ye wàli Yîsheyi. Mugala Yisheyi ye wàli Sheshani. Mugala wa Sheshani ye wali Ahalayi. 32 Bagala ba Yada, mulumuna wa Shamayi, bo: Yeteri na Yonatani. Yeteri afa buzira mwâna. 33 Bagala ba Yonatani, bo: Peleti na Zaza. Abo bo bàli bâna ba Yeremeeli. 34 Sheshani arhaburhaga mwâna-rhabana, ci banyere bonene. Agwêrhe mujà muguma warhengaga e Mîsiri, izîno lyâge Yarha. 35 Lero Sheshani anacihà oyomujà omwâli mpu abè mukâge. Amuburhira Atayi. 36 Atayi anaciburha Natani; Natani aburha Zabadi. 37 Zabadi anaciburha Efladi; Efladi aburha Obedi. 38 Obedi aburha Yehu, Yehu anaciburha Azariya; 39 Azariya aburha Helesi; Helesi anaciburha Eleyasa; 40 Eleyasa aburha Sismayi Sismayi anaciburha Shalumu; 41 Shalumu aburha Yekamiya; Yekaniya aburha Elishama.
Abandi bagala ba Kalebu
42 Abâna ba Kalebu, mwene wâbo Yerameli: omurhanzi ye Mesha, y’îshe wa Zifu. Naye aburha owâge mwâna ye Maresha, naye ye wali îshe wa Hebroni. 43 Bagala ba Hebroni, bo: Kora, Tapuwa, Rekemi na Shema. 44 Shema aburha Rahamu, naye Rahamu aburha Yorkewamu. Rekemi anaciburha Shamayi, 45 Shamayi aburha Maoni, na Maoni aburha Bet-Suri. 46 Kalebu àgwêrhe mukâge wa kabirhi, ye Efa. amuburhira Harani, Mosa na Gazezi. 47 Bagala ba Yadayi, bo: Regemu, Yotamu, Geshani, Peleti, Efa na Shaafu. 48 Kalebu ayanka owundi mukazi, ye Maaka, amuburhira Sheberi na Tirhana. 49 Buzinda kandi ashubiburha omugala Shaafu, naye ye îshe wa Madmanaa Sheva, naye Sheva ye îshe wa Makbena na Gibeya. Kandi Kalebu abusire omwânanyere, izîno Iyâge ye Aksa. 50 Abo bo bâna ba Kalebu.
Huri
Huri, lubere lwa mukâge Efrata, abusire bâna basharhu: Shobali, owarhondê raga Kiriyati-Yearimu, 51 Salma naye arhondêra Betelehemu, na Harefu arhondêra Bet-Gaderi. 52 Shobali warhondêraga Kiriyati-Yearimu abusire abâna: abayûbakaga e Harowe n’ecihimbi c’ab’e Manahoti. 53 n’amûko g’e Kiriyati-Yearimu, bo baligi Bayitri, Bashuma n’Abâmishra bo bayûbasire ebishagala by’e Sora n’eby’e Eshtaoli.
54 Abâna ba Salma: bo bantu b’e Betelehemu, b’e Netofa, b’e Atroti-Bet-Yowabu, n’ecihimbi c’ab’e Manahati, ab’e Sora, 55 n’amûko g’abantu b’e Yabesi, bo baligi Batireya, Bashimeya, Basuka. Abo baligi Bakeniti, nkomôka ya kuli Hamati, shakulûza w’omulala gw’Abarekabu.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 2
1אֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רְאוּבֵ֤ן שִׁמְעוֹן֙ לֵוִ֣י וִיהוּדָ֔ה יִשָׂשכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן׃ 2דָּ֚ן יוֹסֵ֣ף וּבִנְיָמִ֔ן נַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ ס
3בְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ וְשֵׁלָ֔ה שְׁלוֹשָׁה֙ נ֣וֹלַד ל֔וֹ מִבַּת־שׁ֖וּעַ הַֽכְּנַעֲנִ֑ית וַיְהִ֞י עֵ֣ר ׀ בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֗ה רַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה וַיְמִיתֵֽהוּ׃ ס
4וְתָמָר֙ כַּלָּת֔וֹ יָ֥לְדָה לּ֖וֹ אֶת־פֶּ֣רֶץ וְאֶת־זָ֑רַח כָּל־בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה חֲמִשָּֽׁה׃ ס
5בְּנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃ ס
6וּבְנֵ֣י זֶ֗רַח זִ֠מְרִי וְאֵיתָ֧ן וְהֵימָ֛ן וְכַלְכֹּ֥ל וָדָ֖רַע כֻּלָּ֥ם חֲמִשָּֽׁה׃ ס
7וּבְנֵ֖י כַּרְמִ֑י עָכָר֙ עוֹכֵ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מָעַ֖ל בַּחֵֽרֶם׃ ס
8וּבְנֵ֥י אֵיתָ֖ן עֲזַרְיָֽה׃ 9וּבְנֵ֥י חֶצְר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר נוֹלַד־ל֑וֹ אֶת־יְרַחְמְאֵ֥ל וְאֶת־רָ֖ם וְאֶת־כְּלוּבָֽי׃ 10וְרָ֖ם הוֹלִ֣יד אֶת־עַמִּינָדָ֑ב וְעַמִּינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשֹׁ֔ון נְשִׂ֖יא בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 11וְנַחְשׁוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שַׂלְמָ֔א וְשַׂלְמָ֖א הוֹלִ֥יד אֶת־בֹּֽעַז׃ 12וּבֹ֨עַז֙ הוֹלִ֣יד אֶת־עוֹבֵ֔ד וְעוֹבֵ֖ד הוֹלִ֥יד אֶת־יִשָֽׁי׃ 13וְאִישַׁ֛י הוֹלִ֥יד אֶת־בְּכֹר֖וֹ אֶת־אֱלִיאָ֑ב וַאֲבִינָדָב֙ הַשֵּׁנִ֔י וְשִׁמְעָ֖א הַשְּׁלִישִֽׁי׃ 14נְתַנְאֵל֙ הָֽרְבִיעִ֔י רַדַּ֖י הַחֲמִישִֽׁי׃ 15אֹ֚צֶם הַשִּׁשִּׁ֔י דָּוִ֖יד הַשְּׁבִעִֽי׃ 16וְאַחְיֹתֵיהֶ֖ם צְרוּיָ֣ה וַאֲבִיגָ֑יִל וּבְנֵ֣י צְרוּיָ֗ה אַבְשַׁ֛י וְיוֹאָ֥ב וַעֲשָׂה־אֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃ 17וַאֲבִיגַ֕יִל יָלְדָ֖ה אֶת־עֲמָשָׂ֑א וַאֲבִ֣י עֲמָשָׂ֔א יֶ֖תֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִֽי׃ 18וְכָלֵ֣ב בֶּן־חֶצְר֗וֹן הוֹלִ֛יד אֶת־עֲזוּבָ֥ה אִשָּׁ֖ה וְאֶת־יְרִיע֑וֹת וְאֵ֣לֶּה בָנֶ֔יהָ יֵ֥שֶׁר וְשׁוֹבָ֖ב וְאַרְדּֽוֹן׃ 19וַתָּ֖מָת עֲזוּבָ֑ה וַיִּֽקַּֽח־ל֤וֹ כָלֵב֙ אֶת־אֶפְרָ֔ת וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־חֽוּר׃ 20וְחוּר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אוּרִ֔י וְאוּרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־בְּצַלְאֵֽל׃ ס
21וְאַחַ֗ר בָּ֤א חֶצְרוֹן֙ אֶל־בַּת־מָכִיר֙ אֲבִ֣י גִלְעָ֔ד וְה֣וּא לְקָחָ֔הּ וְה֖וּא בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־שְׂגֽוּב׃ 22וּשְׂג֖וּב הוֹלִ֣יד אֶת־יָאִ֑יר וַֽיְהִי־ל֗וֹ עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלוֹשׁ֙ עָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ 23וַיִּקַּ֣ח גְּשֽׁוּר־וַ֠אֲרָם אֶת־חַוֹּ֨ת יָאִ֧יר מֵאִתָּ֛ם אֶת־קְנָ֥ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֖יהָ שִׁשִּׁ֣ים עִ֑יר כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֖י מָכִ֥יר אֲבִי־גִלְעָֽד׃ 24וְאַחַ֥ר מוֹת־חֶצְר֖וֹן בְּכָלֵ֣ב אֶפְרָ֑תָה וְאֵ֤שֶׁת חֶצְרוֹן֙ אֲבִיָּ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶת־אַשְׁח֖וּר אֲבִ֥י תְקֽוֹעַ׃ 25וַיִּהְי֧וּ בְנֵי־יְרַחְמְאֵ֛ל בְּכ֥וֹר חֶצְר֖וֹן הַבְּכ֣וֹר ׀ רָ֑ם וּבוּנָ֥ה וָאֹ֛רֶן וָאֹ֖צֶם אֲחִיָּֽה׃ 26וַתְּהִ֨י אִשָּׁ֥ה אַחֶ֛רֶת לִֽירַחְמְאֵ֖ל וּשְׁמָ֣הּ עֲטָרָ֑ה הִ֖יא אֵ֥ם אוֹנָֽם׃ ס
27וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־רָ֖ם בְּכ֣וֹר יְרַחְמְאֵ֑ל מַ֥עַץ וְיָמִ֖ין וָעֵֽקֶר׃ 28וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־אוֹנָ֖ם שַׁמַּ֣י וְיָדָ֑ע וּבְנֵ֣י שַׁמַּ֔י נָדָ֖ב וַאֲבִישֽׁוּר׃ 29וְשֵׁ֛ם אֵ֥שֶׁת אֲבִישׁ֖וּר אֲבִיהָ֑יִל וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶת־אַחְבָּ֖ן וְאֶת־מוֹלִֽיד׃ 30וּבְנֵ֥י נָדָ֖ב סֶ֣לֶד וְאַפָּ֑יִם וַיָּ֥מָת סֶ֖לֶד לֹ֥א בָנִֽים׃ ס
31וּבְנֵ֥י אַפַּ֖יִם יִשְׁעִ֑י וּבְנֵ֤י יִשְׁעִי֙ שֵׁשָׁ֔ן וּבְנֵ֥י שֵׁשָׁ֖ן אַחְלָֽי׃ 32וּבְנֵ֤י יָדָע֙ אֲחִ֣י שַׁמַּ֔י יֶ֖תֶר וְיוֹנָתָ֑ן וַיָּ֥מָת יֶ֖תֶר לֹ֥א בָנִֽים׃ ס
33וּבְנֵ֥י יוֹנָתָ֖ן פֶּ֣לֶת וְזָזָ֑א אֵ֥לֶּה הָי֖וּ בְּנֵ֥י יְרַחְמְאֵֽל׃ 34וְלֹֽא־הָיָ֧ה לְשֵׁשָׁ֛ן בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וּלְשֵׁשָׁ֛ן עֶ֥בֶד מִצְרִ֖י וּשְׁמ֥וֹ יַרְחָֽע׃ 35וַיִּתֵּ֨ן שֵׁשָׁ֧ן אֶת־בִּתּ֛וֹ לְיַרְחָ֥ע עַבְדּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־עַתָּֽי׃ 36וְעַתַּי֙ הֹלִ֣יד אֶת־נָתָ֔ן וְנָתָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־זָבָֽד׃ 37וְזָבָד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֶפְלָ֔ל וְאֶפְלָ֖ל הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד׃ 38וְעוֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יֵה֔וּא וְיֵה֖וּא הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃ 39וַעֲזַרְיָה֙ הֹלִ֣יד אֶת־חָ֔לֶץ וְחֶ֖לֶץ הֹלִ֥יד אֶת־אֶלְעָשָֽׂה׃ 40וְאֶלְעָשָׂה֙ הֹלִ֣יד אֶת־סִֽסְמָ֔י וְסִסְמַ֖י הֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃ 41וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יְקַמְיָ֔ה וִֽיקַמְיָ֖ה הֹלִ֥יד אֶת־אֱלִישָׁמָֽע׃ 42וּבְנֵ֤י כָלֵב֙ אֲחִ֣י יְרַחְמְאֵ֔ל מֵישָׁ֥ע בְּכֹר֖וֹ ה֣וּא אֲבִי־זִ֑יף וּבְנֵ֥י מָרֵשָׁ֖ה אֲבִ֥י חֶבְרֽוֹן׃ 43וּבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן קֹ֥רַח וְתַפֻּ֖חַ וְרֶ֥קֶם וָשָֽׁמַע׃ 44וְשֶׁ֣מַע הוֹלִ֔יד אֶת־רַ֖חַם אֲבִ֣י יָרְקֳעָ֑ם וְרֶ֖קֶם הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁמָּֽי׃ 45וּבֶן־שַׁמַּ֖י מָע֑וֹן וּמָע֖וֹן אֲבִ֥י בֵֽית־צֽוּר׃ 46וְעֵיפָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ כָּלֵ֔ב יָֽלְדָ֛ה אֶת־חָרָ֥ן וְאֶת־מוֹצָ֖א וְאֶת־גָּזֵ֑ז וְחָרָ֖ן הֹלִ֥יד אֶת־גָּזֵֽז׃ ס
47וּבְנֵ֖י יָהְדָּ֑י רֶ֧גֶם וְיוֹתָ֛ם וְגֵישָׁ֥ן וָפֶ֖לֶט וְעֵיפָ֥ה וָשָֽׁעַף׃ 48פִּלֶ֤גֶשׁ כָּלֵב֙ מַעֲכָ֔ה יָ֥לַד שֶׁ֖בֶר וְאֶֽת־תִּרְחֲנָֽה׃ 49וַתֵּ֗לֶד שַׁ֚עַף אֲבִ֣י מַדְמַנָּ֔ה אֶת־שְׁוָ֛א אֲבִ֥י מַכְבֵּנָ֖ה וַאֲבִ֣י גִבְעָ֑א וּבַת־כָּלֵ֖ב עַכְסָֽה׃ ס
50אֵ֤לֶּה הָיוּ֙ בְּנֵ֣י כָלֵ֔ב בֶּן־ח֖וּר בְּכ֣וֹר אֶפְרָ֑תָה שׁוֹבָ֕ל אֲבִ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ 51שַׂלְמָא֙ אֲבִ֣י בֵֽית־לָ֔חֶם חָרֵ֖ף אֲבִ֥י בֵית־גָּדֵֽר׃ 52וַיִּהְי֤וּ בָנִים֙ לְשׁוֹבָ֔ל אֲבִ֖י קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים הָרֹאֶ֖ה חֲצִ֥י הַמְּנֻחֽוֹת׃ 53וּמִשְׁפְּחוֹת֙ קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י וְהַשֻּׁמָתִ֖י וְהַמִּשְׁרָעִ֑י מֵאֵ֗לֶּה יָצְאוּ֙ הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי׃ ס
54בְּנֵ֣י שַׂלְמָ֗א בֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ וּנְט֣וֹפָתִ֔י עַטְר֖וֹת בֵּ֣ית יוֹאָ֑ב וַחֲצִ֥י הַמָּנַחְתִּ֖י הַצָּרְעִֽי׃ 55וּמִשְׁפְּח֤וֹת סֹפְרִים֙ יֹשְׁבֵ֣ו יַעְבֵּ֔ץ תִּרְעָתִ֥ים שִׁמְעָתִ֖ים שׂוּכָתִ֑ים הֵ֚מָּה הַקִּינִ֣ים הַבָּאִ֔ים מֵחַמַּ֖ת אֲבִ֥י בֵית־רֵכָֽב׃ ס
3
lburha lya Daudi
1 Aga go mazîno g’abâna ba Daudi baburahirgwa e Hebroni. Owa burhanzi, Amnoni, mugala wa Ahinowamu w’e Yizreyeli. Owa kabirhi, Daniyeli, mugala wa Abigayili, w’e Karmeli. 2 Owa Kasharhu, Absalomu, mugala wa Maaka, mwâli wa Talmayi mwâmi w’e Geshuri. Owa kani, Aniya, mugala wa Hagiti. 3 Owa karhânu, Shefatiya, mugala wa Abitali. Owa kali ndarhu, Yitrayamu, mugala wa Egla, naye mukâ mwâmi. 4 Aligwêrhe bâna ndarhu baburhiragwa aha Hebroni, ho àyîmaga myâka nda na myêzi ndarhu. Ashubiyîma n’aha Yeruzalemu myâka makumi asharhu n’isharhu. 5 N’aba bakulikire bo bâna bâge baburhiragwa aha Yeruzalemu: Shimeya, Shobabu, Natani, Salomoni: bâna bani ba Bati-Shuwa, mwâli wa Amiyeli. 6 Yibehari, Elishama, Elifêleti, 7 Noga, Nefegi, Yafiya, 8 Elishama, Eliyada, Elifeleti; bâna mwenda. 9 Abo bôshi bo bâna ba Daudi. Abâna b’ebiherula byâge barhaganjirwi. Abusire n’omwânanyere, ye Tamari.
Abâmi ba Yuda
10 Abâna ba Salomoni nk’oku banakulikiranaga, bo: Rehabamu, Abiya, Asa, Yehoshafati, 11 Yoramu, Akhazyahu, Yowash, 12 Amaziyahu, Azariyahu, Yotamu, 13 Ahazi, Hizekiyahu, Menashè, 14 Amoni na Yosiyahu. 15 Bagala ba Yosiyahu: Yohanani lwo lubere, owa kabirhi, Yehoyakimu, owa kasharhu, Sidekiyahu, n’owa kani Shalumu. 16 Bagala ba Yehoyakimu, bo: Yekoniya na Sidekiyahu.
Abâna b’abâmi enyuma ly’olubungo
17 Bagala ba Yekoniya, olya walulizibagwa e Babiloni, bo: Sheyaltiyeli, 18 Malkiramu, Pedaya, Shenasari, Yekamiya, Hoshama na Nedabiya. 19 Bagala ba Pedaya, bo: Zorobabeli na Shimeyi. Zorobabeli aburha bagala babirhi: Meshulamu na Hananiya, na munyere muguma ye Shelomiti. 20 Buzinda a shubiburha bâna barhânu: Hashuba, Oheli, Berekiya, Hasadiya na Yushabu-Hesedi. 21 Abâna ba Hananiya, bo: Pelatiya na Yeshaya, haguma na bagla ba Refaya, bagala ba Amoni, bagala ba Obadiya na bagala ba Shekanya. 22 Abâna ba Shekaniya: Shemaya, Hatushi, Yigeyali, Bariyahi, Neariya, Shafati bôshi bantu ndarhu. 23 Abâna ba Neyariya: Eliyehoyenayi, Hizikiya, Azrikamu, bôshi bantu basharhu. 24 Abâna ba Eliyehoyenayi, bo: Hodaviyahu, Eliyasibu, Pelaya, Akubu, Yohanani, Delaya, Anani, bôshi bantu nda.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 3
1וְאֵ֤לֶּה הָיוּ֙ בְּנֵ֣י דָויִ֔ד אֲשֶׁ֥ר נֽוֹלַד־ל֖וֹ בְּחֶבְר֑וֹן הַבְּכ֣וֹר ׀ אַמְנֹ֗ן לַאֲחִינֹ֨עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית שֵׁנִי֙ דָּנִיֵּ֔אל לַאֲבִיגַ֖יִל הַֽכַּרְמְלִֽית׃ 2הַשְּׁלִשִׁי֙ לְאַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה בַּת־תַּלְמַ֖י מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר הָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֥ה בֶן־חַגִּֽית׃ 3הַחֲמִישִׁ֥י שְׁפַטְיָ֖ה לַאֲבִיטָ֑ל הַשִּׁשִּׁ֥י יִתְרְעָ֖ם לְעֶגְלָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ 4שִׁשָּׁה֙ נֽוֹלַד־ל֣וֹ בְחֶבְר֔וֹן וַיִּ֨מְלָךְ־שָׁ֔ם שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְשָׁלוֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס
5וְאֵ֥לֶּה נוּלְּדוּ־ל֖וֹ בִּירוּשָׁלָ֑יִם שִׁ֠מְעָא וְשׁוֹבָ֞ב וְנָתָ֤ן וּשְׁלֹמֹה֙ אַרְבָּעָ֔ה לְבַת־שׁ֖וּעַ בַּת־עַמִּיאֵֽל׃ 6וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישָׁמָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃ 7וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ׃ 8וֶאֱלִישָׁמָ֧ע וְאֶלְיָדָ֛ע וֶאֱלִיפֶ֖לֶט תִּשְׁעָֽה׃ 9כֹּ֖ל בְּנֵ֣י דָוִ֑יד מִלְּבַ֥ד בְּֽנֵי־פִֽילַגְשִׁ֖ים וְתָמָ֥ר אֲחוֹתָֽם׃ פ
10וּבֶן־שְׁלֹמֹ֖ה רְחַבְעָ֑ם אֲבִיָּ֥ה בְנ֛וֹ אָסָ֥א בְנ֖וֹ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנֽוֹ׃ 11יוֹרָ֥ם בְּנ֛וֹ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ יוֹאָ֥שׁ בְּנֽוֹ׃ 12אֲמַצְיָ֧הוּ בְנ֛וֹ עֲזַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ יוֹתָ֥ם בְּנֽוֹ׃ 13אָחָ֥ז בְּנ֛וֹ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ מְנַשֶּׁ֥ה בְנֽוֹ׃ 14אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנֽוֹ׃ 15וּבְנֵי֙ יֹאשִׁיָּ֔הוּ הַבְּכוֹר֙ יוֹחָנָ֔ן הַשֵּׁנִ֖י יְהוֹיָקִ֑ים הַשְּׁלִשִׁי֙ צִדְקִיָּ֔הוּ הָרְבִיעִ֖י שַׁלּֽוּם׃ 16וּבְנֵ֖י יְהוֹיָקִ֑ים יְכָנְיָ֥ה בְנ֖וֹ צִדְקִיָּ֥ה בְנֽוֹ׃ 17וּבְנֵי֙ יְכָנְיָ֣ה אַסִּ֔ר שְׁאַלְתִּיאֵ֖ל בְּנֽוֹ׃ 18וּמַלְכִּירָ֥ם וּפְדָיָ֖ה וְשֶׁנְאַצַּ֑ר יְקַמְיָ֥ה הוֹשָׁמָ֖ע וּנְדַבְיָֽה׃ 19וּבְנֵ֣י פְדָיָ֔ה זְרֻבָּבֶ֖ל וְשִׁמְעִ֑י וּבֶן־זְרֻבָּבֶל֙ מְשֻׁלָּ֣ם וַחֲנַנְיָ֔ה וּשְׁלֹמִ֖ית אֲחוֹתָֽם׃ 20וַחֲשֻׁבָ֡ה וָ֠אֹהֶל וּבֶרֶכְיָ֧ה וַֽחֲסַדְיָ֛ה י֥וּשַׁב חֶ֖סֶד חָמֵֽשׁ׃ 21וּבֶן־חֲנַנְיָ֖ה פְּלַטְיָ֣ה וִישַֽׁעְיָ֑ה בְּנֵ֤י רְפָיָה֙ בְּנֵ֣י אַרְנָ֔ן בְּנֵ֥י עֹבַדְיָ֖ה בְּנֵ֥י שְׁכַנְיָֽה׃ ס
22וּבְנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה שְׁמַעְיָ֑ה וּבְנֵ֣י שְׁמַעְיָ֗ה חַטּ֡וּשׁ וְ֠יִגְאָל וּבָרִ֧יחַ וּנְעַרְיָ֛ה וְשָׁפָ֖ט שִׁשָּֽׁה׃ 23וּבֶן־נְעַרְיָ֗ה אֶלְיוֹעֵינַ֧י וְחִזְקִיָּ֛ה וְעַזְרִיקָ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ 24וּבְנֵ֣י אֶלְיוֹעֵינַ֗י הֹדַיְ֡וָהוּ וְאֶלְיָשִׁ֡יב וּפְלָיָ֡ה וְ֠עַקּוּב וְיוֹחָנָ֧ן וּדְלָיָ֛ה וַעֲנָ֖נִי שִׁבְעָֽה׃ ס
4
Olundi lukalaba lw’amazîno g’abâna ba Yuda
1 Abâna ba Yuda: Peresi, Hesroni na Kami, Huru na Shobali. 2 Reaya mugala wa Shobali aburha Yahati, naye Yahati anaciburha Ahumayi na Lahadi. Yo milala y’Abasoreya eyo.
lburha lya Huri
3 Alaga abâna ba Etamu: Yizreyeli, Yîshema na Yidibashi, mwâli wâbo ye wàli Hasileponi. 4 Penuweli ali îshe wa Gedori, na Ezeri, îshe wa Husha. Abo bo bene Huri, lubere lwa Efrata, îshe wa Betelehemu.
Iburha lya Hashuri
5 Naye Hashuri, îshe wa Tekowa, agwêrhe bakazi babirhi, Hela na Naara. 6 Naara amuburhira bagala bani, Ahuzamu, Heferi, Temani na Ahashetari. 7 Hela amuburhira basharhu, Sereti, Sohari na Etinani. 8 Kotsi aburha Anubu na Hosobeba, na îshe w’emilala y’Abahàrheli, mugala wa Harumu. 9 Yabetsi alusha bene wâbo. Erhi nnina amuhà izîno lya Yabetsi, aderha, erhi: «Namuburhîre omu malumwa.» 10 Yabetsi anaciderha ogu muse ngero, erhi: «Yâgirwa Nyamuzinda w’Israheli, onsûhire nâni obwangà bwâwe, onyûshûlire amashwa gâni, ondambûlirekwo okuboko kw’obulanzi bwâwe onanyegûlekwo obuhanya n’amalumwa!» Nyamuzinda anamushobôza ebyo asengeraga.
lburha lya Kalebu
11 Kelubu, mwene wâbo Shuha, ye wàburhaga Mehiri, Mehiri naye aburha Eshetoni, 12 Eshetoni aburha Bet-Rafa, Paseya na Tehina; Tehina ye îshe w’ecishagala ca Nahashi. Abâna bâbo bagendiyûbaka e Reka. 13 Bagala ba Kenazi, bo: Otiniyeli na Seraya. Bagala ba Otiniyeli, bo: Hata na Meonotayi. 14 Meonotayi anaciburha Ofra. Seraya naye aburha Yowabu, shakulûza w’abakozi bayûbaka omu kabanda k’abakozi. 15 Kalebu, mwene Yefune abusire bâna basharhu, Iru, Êla na Naamu, Êla naye aburha Kenazi. 16 Bagala ba Yehaleleyeli, bo: Zifa, Zita, Tirya, Asareyeli. 17 Bagala ba Ezra, bo: Yeteri, Meredi, Eferi, Yaloni. 18 Meredi ayanka mwâli wa mwâmi w’e Mîsiri, ye Bitiya, amuburhira Miriyamu, Shamayi na Isheba, îshe wa Eshitemowa. Meredi agwêrhe n’omukazi muyahudi, amuburhira Yeredi, îshe wa Zonowa. 19 Hodiya ayanka mwâli wâbo Nahamu; obûko bw’Abagarmiti, bo babâ e Keyila, n’obw’Abamakaati, bo babâ e Eshtemowa. 20 Bagala ba Shimoni, bo: Amunoni, Rina, Beni-Hanani, Tiloni. Bagala ba Isheyi: Zoheti bo na mugala wa Zoheti.
lburha lya Shela
21 Bagala ba Shela mwene Yuda, bo: Eri, îshe wa Leka, Lada, îshe wa Maresha, haguma n’amûko g’abalusi b’emyenda y’ecitâni ciniole e Bet-Asheba. 22 Shela ye wanali shakulûza wa Yokimu na w’abantu bayûbaka e Kozeba, na wa Yowashi na Sarafi, ye wajag’iyankirira abantu b’e Mowabu embere ashubiyîsh’ibera aha Lehemu. (Ebyo byageraga mîra bwenêne). 23 Aba na bâbo bàli babumbi, bayûbakaga e Netayimu n’e Gedera, yo bakag’ikolera mwâmi.
lburha lya Simoni
24 Bagala ba Simoni, bo: Nemuweli, Yamini, Yaribu, Zera na Shaulu. 25 Bagala ba Shaulu nk’oku banakulikirana, bàli: Shalumu, Mibusamu na Mishema. 26 Abâna ba Mishema bo Hamuweli, Zakuri na Shimeyi. 27 Shimeyi aburha bagala ikumi na ndarhu na banyere ndarhu, ci abandi barhambo b’emilala barhaburhaga bâna banji. Co canarhumire emilala y’obûko bwa Simeoni ntà mango yabire minji aka emilala ya Yuda. 28 Molada na Hasar-Shuwali bàyûbakaga e Berseba, 29 Bilaha, Esemu na Toladi, 30 Betuweli, Horma na Siklagi, 31 Bet-Markaboti. Hasari-Susimu, Beti Bereyi, Shaarayimi, ebyo byôshi byali bishagla byâbo kuhika amango Daudi arhondêraga okubà mwâmi w’Israheli. 32 Bagwêrhe n’ebindi bishagala, Etamu, Remoni, Tokeni na Ashani, byôshi bishagla birhânu, 33 n’ebindi bishagala by’eburhambi kuhika e Baali. Eyo yo mirhundu babàgamwo. Olukalaba lw’emilala yâbo lubà omu citabu c’amazîno. 34 Alaga olukalaba lw’amazîno g’abakulu b’emilala ya bene Simeoni; Meshobabu, Yamuleki. Yosha mwene Amasha, 35 Yoweli, Yehu mwene Yoshibiya, mwinjikulu wa Seraya, mwinjikulûza wa Asiyeli. 36 Eliyehoyenayi, Yakôbo, Yeshohaya, Asaya, Adiyeli, Yesimiyeli, Benaya, 37 Ziza, Ben-Shifeyi, Ben-Aloni, Ben-Yedaya, Ben-Shimri, Ben-Shemaya. 38 Emilala yâbo yayûshûka bwenêne. 39 Baja bagenda kuhika ebwa ntondo ya Gedori omu lubanda lw’ebushoshôka-zûba, bajà balonza olwâbûko lw’ebibuzi byâbo. 40 Babugânayo olwâbûko lw’akahasi kinjinja, càli cihugo cinene bwenêne na ca murhûla, bene Kamu bo baciyûbakagamwo burhanzi.
41 Abo bene Simoni rhudesire amazîno gâbo, bàhikaga eyo munda omu nsiku Hezekiyahu mwâmi w’e Yuda. Balwîsa bene eco cihugo, Abanya-Maoni, bajà babakundulira amahêma banabuganyire. Babaherêrekeza lwôshi kuhika ensiku z’ene. Bacibêrera ahàli habo, bulya yàli olwâbûko lwinja lw’ebibuzi. 42 Abandi muli abo bene Simoni, bantu magana arhânu, bahârhûla kuhika ebwa ntondo z’e Seyiri, erhi bashokolirwe na Pelatiya, Neyariya, Refaya, Uziyeli, bagala ba Yisheyi. 43 Balwîsa amahânga ga kuli Amaleki gacibaga eyo munda, bagahima bacibêrera mw’eco cihugo kuhika ene.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 4
1בְּנֵ֖י יְהוּדָ֑ה פֶּ֧רֶץ חֶצְר֛וֹן וְכַרְמִ֖י וְח֥וּר וְשׁוֹבָֽל׃ 2וּרְאָיָ֤ה בֶן־שׁוֹבָל֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת־אֲחוּמַ֖י וְאֶת־לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּֽרְעָתִֽי׃ ס
3וְאֵ֨לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם אֲחוֹתָ֖ם הַצְלֶלְפּֽוֹנִי׃ 4וּפְנוּאֵל֙ אֲבִ֣י גְדֹ֔ר וְעֵ֖זֶר אֲבִ֣י חוּשָׁ֑ה אֵ֤לֶּה בְנֵי־חוּר֙ בְּכ֣וֹר אֶפְרָ֔תָה אֲבִ֖י בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ 5וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַעֲרָֽה׃ 6וַתֵּ֨לֶד ל֤וֹ נַעֲרָה֙ אֶת־אֲחֻזָּ֣ם וְאֶת־חֵ֔פֶר וְאֶת־תֵּימְנִ֖י וְאֶת־הָאֲחַשְׁתָּרִ֑י אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י נַעֲרָֽה׃ 7וּבְנֵ֖י חֶלְאָ֑ה צֶ֥רֶת יְצֹ֖חַר וְאֶתְנָֽן׃ 8וְק֣וֹץ הוֹלִ֔יד אֶת־עָנ֖וּב וְאֶת־הַצֹּבֵבָ֑ה וּמִשְׁפְּח֥וֹת אֲחַרְחֵ֖ל בֶּן־הָרֽוּם׃ 9וַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖ד מֵאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָרְאָ֨ה שְׁמ֤וֹ יַעְבֵּץ֙ לֵאמֹ֔ר כִּ֥י יָלַ֖דְתִּי בְּעֹֽצֶב׃ 10וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרֲכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה לְבִלְתִּ֣י עָצְבִּ֑י וַיָּבֵ֥א אֱלֹהִ֖ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁאָֽל׃ 11וּכְל֥וּב אֲחִֽי־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן׃ 12וְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת־בֵּ֤ית רָפָא֙ וְאֶת־פָּסֵ֔חַ וְאֶת־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י עִ֣יר נָחָ֑שׁ אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁ֥י רֵכָֽה׃ ס
13וּבְנֵ֣י קְנַ֔ז עָתְנִיאֵ֖ל וּשְׂרָיָ֑ה וּבְנֵ֥י עָתְנִיאֵ֖ל חֲתַֽת׃ 14וּמְעוֹנֹתַ֖י הוֹלִ֣יד אֶת־עָפְרָ֑ה וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֤יד אֶת־יוֹאָב֙ אֲבִי֙ גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים כִּ֥י חֲרָשִׁ֖ים הָיֽוּ׃ פ
15וּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י אֵלָ֖ה וּקְנַֽז׃ 16וּבְנֵ֖י יְהַלֶּלְאֵ֑ל זִ֣יף וְזִיפָ֔ה תִּירְיָ֖א וַאֲשַׂרְאֵֽל׃ 17וּבֶן־עֶזְרָ֔ה יֶ֥תֶר וּמֶ֖רֶד וְעֵ֣פֶר וְיָל֑וֹן וַתַּ֨הַר֙ אֶת־מִרְיָ֣ם וְאֶת־שַׁמַּ֔י וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ח אֲבִ֥י אֶשְׁתְּמֹֽעַ׃ 18וְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻדִיָּ֗ה יָלְדָ֞ה אֶת־יֶ֨רֶד אֲבִ֤י גְדוֹר֙ וְאֶת־חֶ֨בֶר֙ אֲבִ֣י שׂוֹכ֔וֹ וְאֶת־יְקֽוּתִיאֵ֖ל אֲבִ֣י זָנ֑וֹחַ וְאֵ֗לֶּה בְּנֵי֙ בִּתְיָ֣ה בַת־פַּרְעֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר לָקַ֖ח מָֽרֶד׃ ס
19וּבְנֵי֙ אֵ֣שֶׁת הֽוֹדִיָּ֔ה אֲח֣וֹת נַ֔חַם אֲבִ֥י קְעִילָ֖ה הַגַּרְמִ֑י וְאֶשְׁתְּמֹ֖עַ הַמַּעֲכָתִֽי׃ 20וּבְנֵ֣י שִׁימ֔וֹן אַמְנ֣וֹן וְרִנָּ֔ה בֶּן־חָנָ֖ן וְתִול֑וֹן וּבְנֵ֣י יִשְׁעִ֔י זוֹחֵ֖ת וּבֶן־זוֹחֵֽת׃ 21בְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּית־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ׃ 22וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃ 23הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ ס
24בְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל׃ 25שַׁלֻּ֥ם בְּנ֛וֹ מִבְשָׂ֥ם בְּנ֖וֹ מִשְׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃ 26וּבְנֵ֖י מִשְׁמָ֑ע חַמּוּאֵ֥ל בְּנ֛וֹ זַכּ֥וּר בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃ 27וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ עַד־בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה׃ ס
28וַיֵּֽשְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר־שֶׁ֥בַע וּמוֹלָדָ֖ה וַחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל׃ 29וּבְבִלְהָ֥ה וּבְעֶ֖צֶם וּבְתוֹלָֽד׃ 30וּבִבְתוּאֵ֥ל וּבְחָרְמָ֖ה וּבְצִֽיקְלָֽג׃ 31וּבְבֵ֤ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּֽבְשַׁעֲרָ֑יִם אֵ֥לֶּה עָרֵיהֶ֖ם עַד־מְלֹ֥ךְ דָּוִֽיד׃ 32וְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים חָמֵֽשׁ׃ 33וְכָל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל זֹ֚את מוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם׃ 34וּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן־אֲמַצְיָֽה׃ 35וְיוֹאֵ֑ל וְיֵהוּא֙ בֶּן־י֣וֹשִׁבְיָ֔ה בֶּן־שְׂרָיָ֖ה בֶּן־עֲשִׂיאֵֽל׃ 36וְאֶלְיוֹעֵינַ֡י וְֽיַעֲקֹ֡בָה וִ֠ישׁוֹחָיָה וַעֲשָׂיָ֧ה וַעֲדִיאֵ֛ל וִישִׂימִאֵ֖ל וּבְנָיָֽה׃ 37וְזִיזָ֨א בֶן־שִׁפְעִ֧י בֶן־אַלּ֛וֹן בֶּן־יְדָיָ֥ה בֶן־שִׁמְרִ֖י בֶּן־שְׁמַֽעְיָֽה׃ 38אֵ֚לֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּרְצ֖וּ לָרֽוֹב׃ 39וַיֵּלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם׃ 40וַֽיִּמְצְא֤וּ מִרְעֶה֙ שָׁמֵ֣ן וָט֔וֹב וְהָאָ֨רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם וְשֹׁקֶ֖טֶת וּשְׁלֵוָ֑ה כִּ֣י מִן־חָ֔ם הַיֹּשְׁבִ֥ים שָׁ֖ם לְפָנִֽים׃ 41וַיָּבֹ֡אוּ אֵלֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י ׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אָהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־הַמְּעיּנִ֨ים אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאוּ־שָׁ֨מָּה֙ וַיַּחֲרִימֻם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּֽי־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם׃ 42וּמֵהֶ֣ם ׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם׃ 43וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
5
lburha lya Rubeni
1 Abâna ba Rubeni, lubere lwa Israheli. Kwo binali yo yàli nfula, cikwône erhi acishûbula omu kuhemula encingo y’îshe, anyagwa ecikono câge c’okubà nfula; cahâbwa bagala ba Yozefu, mwene Israheli. Obûko bwa Rubeni bwaheza ecikono c’obukulu. 2 Yuda naye, alusha bene wâbo obuhashe, bulya mwinjikulu wayishiribâ mwâmi w’Israheli, ci eco cikono c’okubà nfula emwa Yozefu càjire. 3 Bagala ba Rubeni, nfula ya Israheli, bo: Hanoki, Palu, Hesroni na Karmi.
lburha lya Yoheli
4 Abâna ba Yoheli nk’oku banakulikiranaga, bo: Shemaya, Gogu, Shimeyi, 5 Mika, Reaya, Baali na 6 Beera; oyomuzinda àli murhambo wa bene Rubeni, ye walulizibagwa na Teglati-Falasari, mwâmi w’e Asîriya. 7 Bazâlà ba Beera, barhambo b’oshi erhi milala, nabo balî bayandike omu citabu c’amazîno: owa burhanzi ye wali Yeiyeli, Zakariya akulikira, 8 na Bela mugala wa Azazi, mwinjikulu Shema, ye na mwinjikulûza wa Yoheli.
Ebishagala Rubeni ayûbasiremwo
Bene Rubeni bagend’ibêra e Aroweri, bayûshûka baluga, balumira kuhika e Nebo n’e Baali-Meoni. 9 Olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, olubibi lwâbo lwalumira kuhika ebw’irûngu ly’olwîshi lwa Efrata. Bàgwêrhe masò manji g’ebisswekwa omu cihugo ca Galadi. 10 Oku ngoma ya Saulu bàlwisize Abahàgiri, Abahàgiri bababima, co carhumire Abahàgiri bayishiciyûbakira omu cihugo côshi c’ebushoshokero bwa Galadi.
Iburha lya Gadi
11 Abâna ba Gadi balamaga omu cihugo c’ebulembe bwa bene Rubeni omu kabanda ka Bashani kuhika e Salka. 12 Yoheli ye murhanzi, Shafani akulikira, buzinda Yanayi na Shafati bajà omu cihugo c’e Bashamu. 13 Bene wâbo nabo, nk’oku emilala yâbo enali: Mikaheli, Meshulamu, ba, Yorayi, Yakani, Ziya, Eberi, bôshi haguma bantu nda. 14 Aba nabo bo bâna ba Abihayili: abâna ba Huri, abâna ba Yaroah abâna ba Gilyad, abâna ba Mikaheli, abâna ba Yeshishay, abâna ba Yahdo n’abâna ba Bûz 15 Ahi, mugala wa Abdiyeli ye na mwinjikulu wa Guni. ye wali mukulu w’eyo milala. 16 Kwo kuderha oku iburha lya Gadi lyayûbakaga omu cihugo c’e Galadi n’e Bashani, haguma n’ebishagala byàli eburhambi, kuhirakwo n’amalambo go lwâbûko lw’e Sharoni, kuhika oku buzinda bw’olubibi lwabyo. 17 Abantu b’ogwomulala bàyandikagwa omu citabu c’amazîno amango Yotamu àli mwâmi e Yuda, na Yerobwâmi mwâmi w’omu Israheli.
18 Bene Rubeni, bene Gadi, n’ecigabi ca bene Menashè, balimwo bantu banji ba birha b’okukolêsa empenzi n’emigushu, banali ntwâli nfôla-miherho na benge ba kulwa amatumu, omubalè gwâbo gwali nka gwa bihumbi makumi ani na bini, na magana gali nda na makumi gali ndarhu. 19 Banacirhêra Abahàgiri, haguma na bene Yeturu, Nafishi na Nodabu. 20 Omu mango g’ebyo birha, base ngera oburhabâle bwa Nyamuzinda, bulya bàli bamulangâlire. Nyamuzinda ayankirira omusengero gwâbo bwinjinjà anabarhabâla. Bahima ntyo Abahàgiri haguma n’abàli babarhabire kw’eyo ntambala. 21 Bacirhulira omu bishwêkwa byâbo, banyaga ngamiya bihumbi makumi arhânu, bihumbi magana abirhi na makumi arhânu ga bibuzi n’empene na ndogomi bihumbi bibirhi, na kulushisa aho, bashweka mpira bantu bihumbi igana. 22 Byabîre ntyo bulya ebyo birha byàli biyêrekîre Nyamuzinda. Baciyûbakira omwo cihugo c’Abahàgiri banabêramwo kuhika omu nsiku balûlizibagwa ihanga lya bene.
Iburha lya Menashè olunda lw’e Yordaui
23 Ecigabi ca bene Menashè cagendiyûbaka omu cihugo ciri ekarhî ka Ba shani na Baali-Hermoni, Sheniri n’entondo ya Hermoni. Bàli bantu banji. 24 Aba bo bakulu b’emilala yâbo: Eferi, Yisheyi, Eliyeli, Azriyeli, Yirmeya, Hodaviya, Yadiyeli. Bôshi zàli ntwâli za kuderhwa, bantu bagwêrhe amazîno g’olukengwa, bakulu b’emilala yâbo.
25 Cikwône barhali bikubagirwa kuli Nyamuzinda wa bîshe, bayêmêra barhebwa n’abazimu b’emw’abo bantu, balya Nyamuzinda ahungumulaga embere zâbo. 26 Okwo kwarhuma Nyamuzinda asinsimula obukunizi bwa Pulu, mwâmi w’e Asîriya, n’obukunizi bwa Tiglati-Falasari, naye mwâmi w’e Asîriya. Ahêka obûko bwa Rubeni n’obwa Gadi ihanga, na cirya cigabi c’obûko bwa Menashè. Abahêka cingana e Hala hôfi n’enyîshi za Hobari na Gozani. Eyo munda yo banaciba kuhika ensiku z’ene.
Iburha lya Levi: Abadâhwa bakulu
27 Bagala ba Levi, bo: Gershoni, Kehati na Merari. 28 Bagala ba Kehati, bo: Amuramu, Yikari, Hebroni, Uziyeli. 29 Amuramu abusire barhabana babirhi, Aròni na Mûsa, ahirakwo mwananyere muguma, Miriyamu. Bagala ba Aròni: Nadabu, Abihu, Eleyazari na Itamara. 30 Eleyazari aburha Pinahasi, Pinahasi aburha Abushuwa, 31 Abushuwa anaciburha Buki, Buki aburha Uzi; 32 Uzi anaciburha Zeraya; Zeraya aburha Merayoti; 33 Merayoti anaciburha Amariya; Amariya aburha Ahitubu; 34 Ahitubu naye aburha Sadoki; Sadoki anaciburha Ahimazi; 35 Ahimazi aburha Azariya; Azariya anaciburha Yohâna ni; 36 Yohanani naye aburha Azariya. Oyo Azariya ye wajiraga omukolo gw’obudâhwa omu kâ-Nyamuzinda Salomoni ayûbakaga e Yeruzalemu. 37 Azariya aburha Amariya; Amariya anaciburha Ahitubu; 38 Ahitubu naye aburha Sadoki; Sadoki aburha Shalumu; 39 Shalumu naye aburha Hilkiya; Hilkiya aburha Azariya; 40 Azariya anaciburha Seraya; Seraya aburha Yehosadaki; 41 oyo Yehosadaki ye wasêzibagwa okurhenga omu budâhwa galya mango Nabukondonozori ashanashana abantu b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu bôshi anabaluliriza ihanga oku irhegeko lya Nyakasane.

BHS 1Chronik / 1Chronicles 5
1וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃ 2כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ ס
3בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ 4בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃ 5מִיכָ֥ה בְנ֛וֹ רְאָיָ֥ה בְנ֖וֹ בַּ֥עַל בְּנֽוֹ׃ 6בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃ 7וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃ 8וּבֶ֨לַע֙ בֶּן־עָזָ֔ז בֶּן־שֶׁ֖מַע בֶּן־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃ 9וְלַמִּזְרָ֗ח יָשַׁב֙ עַד־לְב֣וֹא מִדְבָּ֔רָה לְמִן־הַנָּהָ֖ר פְּרָ֑ת כִּ֧י מִקְנֵיהֶ֛ם רָב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גִּלְעָֽד׃ 10וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּשְׁבוּ֙ בְּאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ פ
11וּבְנֵי־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָֽשְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃ 12יוֹאֵ֣ל הָרֹ֔אשׁ וְשָׁפָ֖ם הַמִּשְׁנֶ֑ה וְיַעְנַ֥י וְשָׁפָ֖ט בַּבָּשָֽׁן׃ 13וַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִֽיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ ס
14אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י אֲבִיחַ֗יִל בֶּן־חוּרִ֡י בֶּן־יָ֠רוֹחַ בֶּן־גִּלְעָ֧ד בֶּן־מִיכָאֵ֛ל בֶּן־יְשִׁישַׁ֥י בֶּן־יַחְדּ֖וֹ בֶּן־בּֽוּז׃ 15אֲחִי֙ בֶּן־עַבְדִּיאֵ֣ל בֶּן־גּוּנִ֔י רֹ֖אשׁ לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ 16וַיֵּֽשְׁב֛וּ בַּגִּלְעָ֥ד בַּבָּשָׁ֖ן וּבִבְנֹתֶ֑יהָ וּבְכָֽל־מִגְרְשֵׁ֥י שָׁר֖וֹן עַל־תוֹצְאוֹתָֽם׃ 17כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
18בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַיִל֒ אֲ֠נָשִׁים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֨רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים וְאַרְבָּעָ֥ה אֶ֛לֶף וּשְׁבַע־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּׁ֖ים יֹצְאֵ֥י צָבָֽא׃ 19וַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַֽהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃ 20וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ בֽוֹ׃ 21וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֨לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃ 22כִּֽי־חֲלָלִ֤ים רַבִּים֙ נָפָ֔לוּ כִּ֥י מֵהָאֱלֹהִ֖ים הַמִּלְחָמָ֑ה וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד־הַגֹּלָֽה׃ פ
23וּבְנֵ֗י חֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יָשְׁב֖וּ בָּאָ֑רֶץ מִבָּשָׁ֞ן עַד־בַּ֧עַל חֶרְמ֛וֹן וּשְׂנִ֥יר וְהַר־חֶרְמ֖וֹן הֵ֥מָּה רָבֽוּ׃ 24וְאֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבוֹתָ֑ם וְעֵ֡פֶר וְיִשְׁעִ֡י וֶאֱלִיאֵ֡ל וְ֠עַזְרִיאֵל וְיִרְמְיָ֨ה וְהוֹדַוְיָ֜ה וְיַחְדִּיאֵ֗ל אֲנָשִׁים֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֣י שֵׁמ֔וֹת רָאשִׁ֖ים לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ 25וַיִּֽמְעֲל֔וּ בֵּאלֹהֵ֖י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וַיִּזְנ֗וּ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהֵ֣י עַמֵּי־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִ֥יד אֱלֹהִ֖ים מִפְּנֵיהֶֽם׃ 26וַיָּעַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֨וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֨סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
27בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ון קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ 28וּבְנֵ֖י קְהָ֑ת עַמְרָ֣ם יִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ ס
29וּבְנֵ֣י עַמְרָ֔ם אַהֲרֹ֥ן וּמֹשֶׁ֖ה וּמִרְיָ֑ם ס
וּבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ ס
30אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת־אֲבִישֽׁוּעַ׃ 31וַאֲבִישׁ֨וּעַ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֻּקִּ֔י וּבֻקִּ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־עֻזִּֽי׃ 32וְעֻזִּי֙ הוֹלִ֣יד אֶת־זְרַֽחְיָ֔ה וּֽזְרַֽחְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־מְרָיֽוֹת׃ 33מְרָיוֹת֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֲמַרְיָ֔ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃ 34וַאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִימָֽעַץ׃ 35וַאֲחִימַ֨עַץ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וַעֲזַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יוֹחָנָֽן׃ 36וְיוֹחָנָ֖ן הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֑ה ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר כִּהֵ֔ן בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 37וַיּ֥וֹלֶד עֲזַרְיָ֖ה אֶת־אֲמַרְיָ֑ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃ 38וַאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃ 39וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־חִלְקִיָּ֔ה וְחִלְקִיָּ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃ 40וַעֲזַרְיָה֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שְׂרָיָ֔ה וּשְׂרָיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יְהוֹצָדָֽק׃ 41וִיהוֹצָדָ֣ק הָלַ֔ךְ בְּהַגְל֣וֹת יְהוָ֔ה אֶת־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בְּיַ֖ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽר׃ ס

6
Abandi b’oku bûko bwa Levi
1 Bagala ba Levi, bo: Gershoni, Kehati na Merari. 2 Bagala ba Gershoni, bo: Libni na Shimeyi. 3 Bagala ba Kehati, bo: Amuramu, Yishari, Hebroni, Uziyeli. 4 Bagala ba Merari, bo: Mahali na Mushi. Amûko ga Levi ago nk’oku bashakulûza bâbo banakulikirana.
5 Iburha lya Gershoni nk’oku banaburhine, bo aba: Libni, Yahati, Zima, 6 Yowa, Ido, Zera na Yetrayi. 7 Abâna ba Kehati, bo: Aminadabu, Kore, Asiri, 8 Elkana, Abiyasafî, Asiri, 9 Tehati, Uriyeli, Ûziyahu na Shaulu. 10 Elkana a shubiriburha bandi barhabana babirhi: Amasayi na Ahimoti. 11 Abâna ba Ahimoti, bo: Elkana, Sofayi, Nahati, 12 Eliyabu, Yerohamu na Elkana. 13 Bagala ba Samwel, bo: Yoheli lwo lubere, na Ahiya ye wa kabirhi. 14 Iburha lya Merari nk’oku banaburhine bo: Mahali, Libni, Shimeyi, Uza, 15 Shima, Hagwiya na Asaya.
Abimbiza
16 Bene Levi, mwâmi Daudi abahà omukolo gw’okuyimbiza omu ndâro ya Nyakasane, oku omucîmba gw’amalaganyo gwanahirwamwo ho na halya. 17 Embere Salomoni ayusiyûbaka akâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu, abo bantu bakàgijira omukolo gwâbo gw’okuziha ennanga embere ly’ihêma ly’okubugânana nk’oku amarhegeko ganalidesire. 18 Ntya kwo hakag’ijira ogwomukolo, haguma n’emirhwe y’abimbiza: Muli bene Kehati, Hemani mwimbiza, bashakulûza bâge omu kuburhana kwâbo, àli Yoheli, Samwel, 19 Elkana, Yerohamu, Eliyeli, Toahi, 20 Sufu, Elkana, Yahati, Amasayi, 21 Elkana, Yoheli, Azariya, Sefaniya, 22 Tahati, Asiri, Ebiyasafu, Kore, 23 Yishari, Kehati, Levi na Yakôbo. 24 Ekulyo kwa Hemani yakàgibà owâbo mwimbiza Azafi, naye ba shakulûza bâge ntya kwo bàburhanaga: Berekuya, Shimeya, 25 Mikaeli, Baseya, Malkiya, 26 Etni, Zera, Adaya, 27 Etani, Zima, Shimeyi, 28 Yehati, Gershoni, Levi. 29 Olunda lw’ebulembe bakâgiyimangayo bene wâbo bene Merari, nabo bashakulûza bâbo ntya kwo bàburhanaga: Etani, Kishi, Abdi, Maluki, 30 Hashabiya, Amasiya, Hilkiya, 31 Amsi, Bani, Shemari, 32 Mahali, Mushi, Merari, Levi.
Abandi b’omu mulala gwa Levi
33 Abandi bantu b’omulala gwa Levi bakagiyukiriza eyindi mikolo yôshi enayêrekîre endâro ya Nyakasane. 34 Aròni n’iburha lyâge bo bàgwêrhe omukolo gw’okurherekêra enterekêro z’embâgwa n’entûlo z’enshângi oku mpêrero zàli ziyêrekerîne. 35 Aròni n’abâna bâge omukolo gwâbo kwali kusingônolera ebishwêkwa enyanya z’oluhêrero lw’enshângî. Bakàgijira ntyo ngasi mikolo yôshi enayêrekîre Nyamuzinda. Kandi bo banakâgiyimangira amagashânize g’okubabalira ebyâha by’olubaga lw’Israheli nk’oku byanalirhegesirwe omu marhegeko ga Mûsa, mwambali wa Nyamuzinda. 36 N’aga go mazîno ga bene Aròni nk’oku banakulikiranaga omu kuburhana kwâbo: Elkana, Pinahasi, Abishuwa, Buki, Zeraya, 37 Merayoti, Amariya, Ahitubu, 38 Sadoki, Ahimasi.
Ebishagala byagabîrwe bene Levi
39 Amazîno g’enyunda z’omu cihugo bene Aròni b’oku mulala gwa Kehati bayûbasire, bo bàli barhangiriza okuhâbwa ecâbo cihugo omu kuyesha ecigole:, 40 bahâbwa ecishagla ca Hebroni, omu Yuda, haguma n’amalambo g’eburhambi; 41 cikwône amashwa n’emirhundu y’eco cihugo byàli erhi byàhîrwe Kalebu mwene Yefune; 42 Bene Aròni bayandikirwa n’ebishagla by’okuyâkiramwo, byo: Hebroni, Libna haguma n’olwâbuko lw’ebishwêkwa, Yatiri, Eshtemowa haguma n’amashwa g’akahasi, 43 Hilasi n’olwâbûko lw’ebishwêkwa, Debiri haguma n’amashwa g’akahasi, 44 Ashani n’amashwa gamwo, Beti-Shemeshi n’amashwa gamwo. 45 Ab’obûko bwa Benyamini bahâbwa Geba n’amashwa gâge, Alemeti n’amashwa gâge, Anatoti n’amashwa gâge. Ebishagala by’emilala yâbo bôshi haguma byàli bishagala ikumi na bisharhu.
46 Bene Kehati, omu kuyesha ecigole bahâbwa bishagala ikumi byakûlagwa omu cihugo c’ecigabi c’obûko bwa Menashè. 47 Bene Gershoni n’emilala yâbo bahâbwa bishagla ikumi na bisharhu by’omu cihugo c’obûko bwa Isakari, obwa Aseri, obwa Nefutali n’obûko bwa Menashè omu cihugo c’e Bashani. 48 Bene Merari n’emilala yâbo omu kuyesha ecigole nabo bàhâbwa bishagala ikumi na bibirhi by’omu cihugo c’obûko bwa Rubeni, obwa Gadi n’obûko bwa Zabuloni. 49 Bene Israheli bagabîra bene Levi ebyo bishagala byôshi haguma n’amashwa gabyo. 50 Omu bûko bwa Yuda, obwa Simoni, n’obwa Benyamini, nabo bayesherwa ecigole, bahâna ebishagala, bône babiyirika amazîno.
51 Omu bûko bwa Efrayimu, barhôlamwo ebishagala n’emirhundu, byahâbwa eyindi milala ya bene Kehati. 52 Bahâbwa ebishagala by’okuyâkiramwo, byo Sikemu n’amashwa gâge omu ntondo za Efrayimu, Gezeri n’amashwa gâge, 53 Yokemeyamu n’amashwa gâge, Beti-Honori n’amashwa gâge, 54 Ayaloni n’amashwa gâge, Gat-Rimoni n’amashwa gâge, 55 Ebyo byôshi babihâbwa omu buzâla bw’eyindi milala ya bene Kehati. 56 Bene Gershoni barhôlerwa ebishagala omu milala y’ecigabi c’obûko bwa Menashè: ecishagala ca Golani omu Bashani haguma n’amashwa gâco, Ashtaroti haguma n’amashwa gâco. 57 Omu cihugo ca Isakari: ecishagala ca Kedeshi n’amashwa gâco, Dobrati n’amashwa gâco, 58 Ramoti n’amashwa gâco, Anemu n’amashwa gâco.
59 Omu bûko bwa Aseri: ecishagla ca Mashali n’amashwa gâco, Aboni n’amashwa gâco, 60 Hukoki n’amashwa gâco, Rehobu n’amashwa gâco. 61 Omu bûko bwa Neftali: ecishagala Kedeshi c’omu Galileya n’amashwa gâco, Hamoni n’amashwa gâco, Kiriyatîmu n’amashwa gâco.
62 Abandi bene Merari bahâbwa ebishagala omu cihugo c’obûko bwa Zabuloni: ecishagala Rimani n’amashwa gâco, Tabori n’amashwa gâco. 63 Ishiriza lya Yordani olunda lw’e Yeriko, yo erigi ebushoshokero bwa Yordani, omu bûko bwa Rubeni: ecishagala Besheri ebw’irûngu, haguma n’mashwa gâco. 64 Kedemoti n’amashwa gâco, Meefati n’amashwa gâco. 65 Omu bûko bwa Gadi: ecishagala Ramati c’omu Galadi haguma n’amashwa gâco, Mahanayimu n’amashwa gâco. 66 Hesheboni haguma n’amashwa gâco, Yezeri n’amashwa gâco.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 6
1בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ם קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ 2וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־גֵרְשֹׁ֖ום לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִֽי׃ 3וּבְנֵ֖י קְהָ֑ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ 4בְּנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמֻשִׁ֑י וְאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַלֵּוִ֖י לַאֲבוֹתֵיהֶֽם׃ 5לְֽגֵרְשֹׁ֑ום לִבְנִ֥י בְנ֛וֹ יַ֥חַת בְּנ֖וֹ זִמָּ֥ה בְנֽוֹ׃ 6יוֹאָ֤ח בְּנוֹ֙ עִדּ֣וֹ בְנ֔וֹ זֶ֥רַח בְּנ֖וֹ יְאָתְרַ֥י בְּנֽוֹ׃ 7בְּנֵ֖י קְהָ֑ת עַמִּינָדָ֣ב בְּנ֔וֹ קֹ֥רַח בְּנ֖וֹ אַסִּ֥יר בְּנֽוֹ׃ 8אֶלְקָנָ֥ה בְנ֛וֹ וְאֶבְיָסָ֥ף בְּנ֖וֹ וְאַסִּ֥יר בְּנֽוֹ׃ 9תַּ֤חַת בְּנוֹ֙ אוּרִיאֵ֣ל בְּנ֔וֹ עֻזִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ וְשָׁא֥וּל בְּנֽוֹ׃ 10וּבְנֵי֙ אֶלְקָנָ֔ה עֲמָשַׂ֖י וַאֲחִימֽוֹת׃ 11אֶלְקָנָ֑ה בְּנֵו֙ אֶלְקָנָ֔ה צוֹפַ֥י בְּנ֖וֹ וְנַ֥חַת בְּנֽוֹ׃ 12אֱלִיאָ֥ב בְּנ֛וֹ יְרֹחָ֥ם בְּנ֖וֹ אֶלְקָנָ֥ה בְנֽוֹ׃ 13וּבְנֵ֧י שְׁמוּאֵ֛ל הַבְּכֹ֥ר וַשְׁנִ֖י וַאֲבִיָּֽה׃ ס
14בְּנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֑י לִבְנִ֥י בְנ֛וֹ שִׁמְעִ֥י בְנ֖וֹ עֻזָּ֥ה בְנֽוֹ׃ 15שִׁמְעָ֥א בְנ֛וֹ חַגִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ עֲשָׂיָ֥ה בְנֽוֹ׃ פ
16וְאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱמִ֥יד דָּוִ֛יד עַל־יְדֵי־שִׁ֖יר בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִמְּנ֖וֹחַ הָאָרֽוֹן׃ 17וַיִּהְי֨וּ מְשָׁרְתִ֜ים לִפְנֵ֨י מִשְׁכַּ֤ן אֹֽהֶל־מוֹעֵד֙ בַּשִּׁ֔יר עַד־בְּנ֧וֹת שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיַּעַמְד֥וּ כְמִשְׁפָּטָ֖ם עַל־עֲבוֹדָתָֽם׃ 18וְאֵ֥לֶּה הָעֹמְדִ֖ים וּבְנֵיהֶ֑ם מִבְּנֵי֙ הַקְּהָתִ֔י הֵימָן֙ הַמְשׁוֹרֵ֔ר בֶּן־יוֹאֵ֖ל בֶּן־שְׁמוּאֵֽל׃ 19בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם בֶּן־אֱלִיאֵ֖ל בֶּן־תּֽוֹחַ׃ 20בֶּן־ציּף֙ בֶּן־אֶלְקָנָ֔ה בֶּן־מַ֖חַת בֶּן־עֲמָשָֽׂי׃ 21בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יוֹאֵ֔ל בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־צְפַנְיָֽה׃ 22בֶּן־תַּ֨חַת֙ בֶּן־אַסִּ֔יר בֶּן־אֶבְיָסָ֖ף בֶּן־קֹֽרַח׃ 23בֶּן־יִצְהָ֣ר בֶּן־קְהָ֔ת בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וְאָחִ֣יו אָסָ֔ף הָעֹמֵ֖ד עַל־יְמִינ֑וֹ אָסָ֥ף בֶּן־בֶּרֶכְיָ֖הוּ בֶּן־שִׁמְעָֽא׃ 25בֶּן־מִיכָאֵ֥ל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָ֖ה בֶּן־מַלְכִּיָּֽה׃ 26בֶּן־אֶתְנִ֥י בֶן־זֶ֖רַח בֶּן־עֲדָיָֽה׃ 27בֶּן־אֵיתָ֥ן בֶּן־זִמָּ֖ה בֶּן־שִׁמְעִֽי׃ 28בֶּן־יַ֥חַת בֶּן־גֵּרְשֹׁ֖ם בֶּן־לֵוִֽי׃ ס
29וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י אֲחֵיהֶ֖ם עַֽל־הַשְּׂמֹ֑אול אֵיתָן֙ בֶּן־קִישִׁ֔י בֶּן־עַבְדִּ֖י בֶּן־מַלּֽוּךְ׃ 30בֶּן־חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃ 31בֶּן־אַמְצִ֥י בֶן־בָּנִ֖י בֶּן־שָֽׁמֶר׃ 32בֶּן־מַחְלִי֙ בֶּן־מוּשִׁ֔י בֶּן־מְרָרִ֖י בֶּן־לֵוִֽי׃ ס
33וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּ֑ם נְתוּנִ֕ים לְכָ֨ל־עֲבוֹדַ֔ת מִשְׁכַּ֖ן בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 34וְֽאַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו מַקְטִירִ֨ים עַל־מִזְבַּ֤ח הָֽעוֹלָה֙ וְעַל־מִזְבַּ֣ח הַקְּטֹ֔רֶת לְכֹ֕ל מְלֶ֖אכֶת קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים וּלְכַפֵּר֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד הָאֱלֹהִֽים׃ פ
35וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֛וֹ פִּֽינְחָ֥ס בְּנ֖וֹ אֲבִישׁ֥וּעַ בְּנֽוֹ׃ 36בֻּקִּ֥י בְנ֛וֹ עֻזִּ֥י בְנ֖וֹ זְרַֽחְיָ֥ה בְנֽוֹ׃ 37מְרָי֥וֹת בְּנ֛וֹ אֲמַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ אֲחִיט֥וּב בְּנֽוֹ׃ 38צָד֥וֹק בְּנ֖וֹ אֲחִימַ֥עַץ בְּנֽוֹ׃ ס
39וְאֵ֨לֶּה֙ מוֹשְׁבוֹתָ֔ם לְטִירוֹתָ֖ם בִּגְבוּלָ֑ם לִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ לְמִשְׁפַּחַ֣ת הַקְּהָתִ֔י כִּ֥י לָהֶ֖ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָֽל׃ 40וַֽיִּתְּנ֥וּ לָהֶ֛ם אֶת־חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃ 41וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָתְנ֖וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ ס
42וְלִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן נָתְנוּ֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֶת־חֶבְר֥וֹן וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־יַתִּ֥ר וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 43וְאֶת־חִילֵז֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ אֶת־דְּבִ֖יר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 44וְאֶת־עָשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ ס
45וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֗ן אֶת־גֶּ֤בַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֨יהָ֙ וְאֶת־עָלֶ֣מֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עֲנָת֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ כָּל־עָרֵיהֶ֛ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶֽם׃ ס
46וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַמַּטֶּ֡ה מִֽ֠מַּחֲצִית מַטֵּ֨ה חֲצִ֧י מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר׃ ס
47וְלִבְנֵ֨י גֵרְשֹׁ֜ום לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יִ֠שָׂשכָר וּמִמַּטֵּ֨ה אָשֵׁ֜ר וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וּמִמַּטֵּ֤ה מְנַשֶּׁה֙ בַּבָּשָׁ֔ן עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ ס
48לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה רְ֠אוּבֵן וּֽמִמַּטֵּה־גָ֞ד וּמִמַּטֵּ֤ה זְבוּלֻן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃ 49וַיִּתְּנ֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם אֶת־הֶעָרִ֖ים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽם׃ 50וַיִּתְּנ֣וּ בַגּוֹרָ֗ל מִמַּטֵּ֤ה בְנֵי־יְהוּדָה֙ וּמִמַּטֵּ֣ה בְנֵי־שִׁמְע֔וֹן וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֵ֚ת הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרְא֥וּ אֶתְהֶ֖ם בְּשֵׁמֽוֹת׃ ס
51וּמִֽמִּשְׁפְּח֖וֹת בְּנֵ֣י קְהָ֑ת וַיְהִי֙ עָרֵ֣י גְבוּלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם׃ 52וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עָרֵ֧י הַמִּקְלָ֛ט אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 53וְאֶֽת־יָקְמְעָם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 54וְאֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ פ
55וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־עָנֵר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בִּלְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ לְמִשְׁפַּ֥חַת לִבְנֵי־קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃ פ
56לִבְנֵי֮ גֵּרְשׁוֹם֒ מִמִּשְׁפַּ֗חַת חֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־עַשְׁתָּר֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ ס
57וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָׂשכָ֔ר אֶת־קֶ֖דֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ אֶת־דָּבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 58וְאֶת־רָאמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עָנֵ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ ס
59וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מָשָׁ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 60וְאֶת־חוּקֹק֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 61וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־חַמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־קִרְיָתַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ ס
62לִבְנֵ֣י מְרָרִי֮ הַנּוֹתָרִים֒ מִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶת־רִמּוֹנ֖וֹ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ אֶת־תָּב֖וֹר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 63וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֣ן יְרֵחוֹ֮ לְמִזְרַ֣ח הַיַּרְדֵּן֒ מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 64וְאֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 65וּמִ֨מַּטֵּה־גָ֔ד אֶת־רָאמ֥וֹת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ 66וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־יַעְזֵ֖יר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ ס

7
Ab’oku bûko bwa lsakari
1 lsakari abusire bâna bani: Tola, Puwa, Yashubu na Shimuroni. 2 Abâna ba Tola, bo: Uzi. Refaya, Yeriyeli, Yahmayi, Yibusamu na Shemuweli. Abo bo bàli bakulu b’emilala ya kuli Tola. Bàli bantu ba lukengwa omu milala yâbo. Omu mango ga Daudi omubalè gwabarhengaga kuli Tola gwàli gwa bantu bihu mbî makumi abirhi na bibirhi na magana ndarhu.
3 Uzi aburha omwâna, ye Yiziraya. Yiziraya n’abagala Mikaeli, Obadiya, Yoheri na Yishiya oku banali barhânu babà bakulu b’emilala yâbo. 4 Omulala gwâbo gwalimwo abakazi banji bwenêne haguma n’abalume kuhika gwakazibonekamwo balume bihumbi makumi asharhu na ndarhu, ntwâli za kulwa bîrha. 5 Abandi bantu b’obûko bwa Isakari bali omu citabu c’amazîno, omubalè gwâbo guli gwa bantu hihumbi makumi gali munâni na nda.
Obûko bwa Benyamini
6 Benyamini abusire bâna basharhu, Bela, Bekeri na Yediyeli. 7 Bela naye abona iburha: Etsiboni, Uzi, Uziyeli, Yerimoti na Iri, bantu ba lukengwa babà bakulu b’emilala yâbo. Omu citabu c’amazîno eyo milala yagwêrhe omubalè gwa bihumbi makumi abirhi na bibirhi na bantu makumi asharhu na banni. 8 Abâna ba Bekeri: Zemira, Yowashi, Eliyezeri, Eliyehoyenayi, Omri, Yeremoti, Abiya, Anatoti, Alemeti. Abo bôshi bûko bwa Bekeri.
9 Bantu bakengwa bo bali bakulu b’emilala yâbo. Omu citabu c’amazîno, eyo milala yagwêrhe omubalè gwa bantu bihumbi makumi abirhi na magana abirhi. 10 Mugala wa Yediyeli: Bilahani. Bilahani naye aburha Yeushi, Benyamini, Ehudi, Kenaana, Zetani, Tarsisi, Ahishahari. 11 Abo bene Yediyeeli bôshi bàli bantu bakengwa bakulu b’emilala yâbo, omubalè gwâbo gwali gwa bantu bihumbi ikumi na nda na magana abirhi, bôshi nfôlamiherho. 12 Shupimu na Hupimu bàli bagala ba Iri. Hushimu naye erhi aburhwa na Aheri.
Obûko bwa Nefutali
13 Bagala ba Nefutali, bo: Yasiyeli, Guni, Yeseri, Shalumu baligi binjikulu ba Bila.
Obûko bwa Menashè
14 Abâna ba Menashè, bo: Asriyeli na Makiri, Makiri ye waburhagwa na mukâge wa kabirhi w’omu Asîriya. Makiri naye aburha Galadi. 15 Makiri arhôlera abagala bombi Hupimu na Shupimu abakazi. Agwêrhe mwâli wâbo izîno lyâge ye wàli Maaka n’omwa kabiri Selofehadi, yêhe arhaburhaga abarhali bananyere bonene. 16 Maaka, mukà Makiri, ashubimuburhira omwâna, amuyirika izîno lya Pereshi, ahiraho owundi, amuyirika izîno lya Shereshi. Shereshi aburha Ulama na Rekemi, 17 na Ulama ye wali îshe wa Bedani. Bo bâna ba Galadi abo, mugala wa Makiri mwinjikulu wa Menashè. 18 Hamoleketi, mwâli wâbo Galadi, naye aburha Ishodi, Abiyezeri na Mala. 19 Shemida naye aburha Ahiyani, Shekemi, Liki na Aniyamu.
Obûko bwa Efrayimu
20 Bene Efrayimu omu kukulikira okuburhana kwâbo, bo: Shutela, Beredi, Tahati, 21 Zabadi, Shutela, Ezeri, na Eleyadi. Ezeri na Eleyadi bagala ba Efrayimu: bombi, bagereza okugendinyaga amasò g’enkafu z’abantu b’ecishagala c’e Gati, ci benezo babaniga. 22 Îshe wâbo Efrayimu abalakira nsiku nyinji, na bene wâbo bakaziyîsha balimurhûliriza kw’ogwo mungo gw’abâna bâge. 23 Cazinda ashubija omu mwa mukâge, amuburhakomugala. Amuyirika izîno lya Beriya, bulya emulala gwâge erhi guli òmu mishîbo. 24 Efrayimu àgwêrhe n’omwâna-nyere izîno lyâge ye wali Shera, ye wayûbakaga Bet-Heroni olunda lw’enyanya n’oluda lw’idako, ayûbaka na Uzeni-Shera. 25 Abâna ba Beriya oku baburhîne, bo: Refa, Reshefu, Tela, Tahani, 26 Ladani, Amihudi, Elishama, 27 Nuni na Yozwè. 28 Ecihugo bene Efrayimu bahâbagwa mpu bayûbakemwo, calimwo Beteli haguma n’ebishagala bya hôfi-hôfi, Narani n’ebushoshokero, Gezeri, n’ebishagala bimuyegîre ebwa buzikiro, haguma n’ecihugo ciri ekarhî ka Sikemu na Aya, n’ebishagla bya hôfi-hôfi. 29 Bagala ba Menashè bagwêrhe ebishagala by’e Bet-Sheyani, Tamani, Megido na Dori, ngasi ciguma n’ebishagala byaciyêgêraga. Ebyo byo bishagala byayûbakagwa mwo n’obûko bwa Yozefu, mugala wa Yakôbo.
Obûko bwa Aseri
30 Bagala ba Aseri, bo: Yimuna, Yishwa, Yishwi na Beriya; mwâli wâbo ye wali Serah. 31 Bagala ba Beriya, bo: Heberi na Malkiyeli; Malkiyeli ye cûbaka wa Birzayiti. 32 Heberi aburha Yafleti, Shemeri na Hotamu, na mwâli wâbo ye Shuwa. 33 Bagala ba Yafleti, bo: Pasaki, Bimahâli na Ashvati. 34 Bagala ba Shomeri, bo: Ahi, Roga, Huba na Aramu. 35 Bagala ba Hotamu mwene wâbo, bo: Sofa, Yimna, Sheleshi na Amali. 36 Bagala ba Sofa, bo: Suwahi, Hameferi, Shuwali, Beri, Yimra, 37 Beseri, Hodi, Shama, Shilsha, Yitrani na Bera. 38 Bagala ba Yitrani, bo: Yefune, Pispa, Ara. 39 Bagala ba Ula: Arahi, Haniyeli, Risiya. 40 Abo bantu bôshi bàli ba bûko bwa Aseri. Bàli bakulu binjà bwenêne b’emilala, bantu bakengwa na ba burhegesi bw’okunali, bakulu ba balwî b’ebîrha. Baganjagwa mirhwe mirhwe bôshi haguma, nfôla-miherho za bantu bihumbi makumi abirhi na ndarhu.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 7
1וְלִבְנֵ֣י יִשָׂשכָ֗ר תּוֹלָ֧ע וּפוּאָ֛ה יָשׁ֥יּב וְשִׁמְר֖וֹן אַרְבָּעָֽה׃ ס
2וּבְנֵ֣י תוֹלָ֗ע עֻזִּ֡י וּרְפָיָ֡ה וִֽ֠ירִיאֵל וְיַחְמַ֨י וְיִבְשָׂ֜ם וּשְׁמוּאֵ֗ל רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אֲבוֹתָם֙ לְתוֹלָ֔ע גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל לְתֹלְדוֹתָ֑ם מִסְפָּרָם֙ בִּימֵ֣י דָוִ֔יד עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
3וּבְנֵ֥י עֻזִּ֖י יִֽזְרַֽחְיָ֑ה וּבְנֵ֣י יִֽזְרַֽחְיָ֗ה מִֽיכָאֵ֡ל וְ֠עֹבַדְיָה וְיוֹאֵ֧ל יִשִּׁיָּ֛ה חֲמִשָּׁ֖ה רָאשִׁ֥ים כֻּלָּֽם׃ 4וַעֲלֵיהֶ֨ם לְתֹלְדוֹתָ֜ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֗ם גְּדוּדֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָ֑לֶף כִּֽי־הִרְבּ֥וּ נָשִׁ֖ים וּבָנִֽים׃ 5וַאֲחֵיהֶ֗ם לְכֹל֙ מִשְׁפְּח֣וֹת יִשָׂשכָ֔ר גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שְׁמוֹנִ֤ים וְשִׁבְעָה֙ אֶ֔לֶף הִתְיַחְשָׂ֖ם לַכֹּֽל׃ פ
6בִּנְיָמִ֗ן בֶּ֧לַע וָבֶ֛כֶר וִידִֽיעֲאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃ 7וּבְנֵ֣י בֶ֗לַע אֶצְבּ֡וֹן וְעֻזִּ֡י וְ֠עֻזִּיאֵל וִירִימ֨וֹת וְעִירִ֜י חֲמִשָּׁ֗ה רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
8וּבְנֵ֣י בֶ֗כֶר זְמִירָ֡ה וְיוֹעָ֡שׁ וֶ֠אֱלִיעֶזֶר וְאֶלְיוֹעֵינַ֤י וְעָמְרִי֙ וִירֵמ֣וֹת וַאֲבִיָּ֔ה וַעֲנָת֖וֹת וְעָלָ֑מֶת כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵי־בָֽכֶר׃ 9וְהִתְיַחְשָׂ֣ם לְתֹלְדוֹתָ֗ם רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אֲבוֹתָ֔ם גִּבּוֹרֵ֖י חָ֑יִל עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ ס
10וּבְנֵ֥י יְדִיעֲאֵ֖ל בִּלְהָ֑ן וּבְנֵ֣י בִלְהָ֗ן יְע֡יּשׁ וּ֠בִנְיָמִן וְאֵה֤וּד וּֽכְנַעֲנָה֙ וְזֵיתָ֔ן וְתַרְשִׁ֖ישׁ וַאֲחִישָֽׁחַר׃ 11כָּל־אֵ֜לֶּה בְּנֵ֤י יְדִֽיעֲאֵל֙ לְרָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֨לֶף֙ וּמָאתַ֔יִם יֹצְאֵ֥י צָבָ֖א לַמִּלְחָמָֽה׃ 12וְשֻׁפִּ֤ם וְחֻפִּם֙ בְּנֵ֣י עִ֔יר חֻשִׁ֖ם בְּנֵ֥י אַחֵֽר׃ 13בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֗י יַחֲצִיאֵ֧ל וְגוּנִ֛י וְיֵ֥צֶר וְשַׁלּ֖וּם בְּנֵ֥י בִלְהָֽה׃ פ
14בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה אַשְׂרִיאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר יָלָ֑דָה פִּֽילַגְשׁוֹ֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה יָלְדָ֕ה אֶת־מָכִ֖יר אֲבִ֥י גִלְעָֽד׃ 15וּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלָפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלָפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃ 16וַתֵּ֨לֶד מַעֲכָ֤ה אֵֽשֶׁת־מָכִיר֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ פֶּ֔רֶשׁ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו שָׁ֑רֶשׁ וּבָנָ֖יו אוּלָ֥ם וָרָֽקֶם׃ 17וּבְנֵ֥י אוּלָ֖ם בְּדָ֑ן אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד בֶּן־מָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּֽׁה׃ 18וַאֲחֹת֖וֹ הַמֹּלֶ֑כֶת יָלְדָה֙ אֶת־אִישְׁה֔וֹד וְאֶת־אֲבִיעֶ֖זֶר וְאֶת־מַחְלָֽה׃ 19וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אַחְיָ֣ן וָשֶׁ֔כֶם וְלִקְחִ֖י וַאֲנִיעָֽם׃ פ
20וּבְנֵ֥י אֶפְרַ֖יִם שׁוּתָ֑לַח וּבֶ֤רֶד בְּנוֹ֙ וְתַ֣חַת בְּנ֔וֹ וְאֶלְעָדָ֥ה בְנ֖וֹ וְתַ֥חַת בְּנֽוֹ׃ 21וְזָבָ֥ד בְּנ֛וֹ וְשׁוּתֶ֥לַח בְּנ֖וֹ וְעֵ֣זֶר וְאֶלְעָ֑ד וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי־גַת֙ הַנּוֹלָדִ֣ים בָּאָ֔רֶץ כִּ֣י יָרְד֔וּ לָקַ֖חַת אֶת־מִקְנֵיהֶֽם׃ 22וַיִּתְאַבֵּ֛ל אֶפְרַ֥יִם אֲבִיהֶ֖ם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּבֹ֥אוּ אֶחָ֖יו לְנַחֲמֽוֹ׃ 23וַיָּבֹא֙ אֶל־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ בְּרִיעָ֔ה כִּ֥י בְרָעָ֖ה הָיְתָ֥ה בְּבֵיתֽוֹ׃ 24וּבִתּ֣וֹ שֶׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃ 25וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃ 26לַעְדָּ֥ן בְּנ֛וֹ עַמִּיה֥וּד בְּנ֖וֹ אֱלִישָׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃ 27נ֥וֹן בְּנ֖וֹ יְהוֹשֻׁ֥עַ בְּנֽוֹ׃ 28וַאֲחֻזָּתָם֙ וּמֹ֣שְׁבוֹתָ֔ם בֵּֽית־אֵ֖ל וּבְנֹתֶ֑יהָ וְלַמִּזְרָ֣ח נַעֲרָ֔ן וְלַֽמַּעֲרָ֗ב גֶּ֤זֶר וּבְנֹתֶ֨יהָ֙ וּשְׁכֶ֣ם וּבְנֹתֶ֔יהָ עַד־עַיָּ֖ה וּבְנֹתֶֽיהָ׃ 29וְעַל־יְדֵ֣י בְנֵי־מְנַשֶּׁ֗ה בֵּית־שְׁאָ֤ן וּבְנֹתֶ֨יהָ֙ תַּעְנַ֣ךְ וּבְנֹתֶ֔יהָ מְגִדּ֥וֹ וּבְנוֹתֶ֖יהָ דּ֣וֹר וּבְנוֹתֶ֑יהָ בְּאֵ֨לֶּה֙ יָשְׁב֔וּ בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
30בְּנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֥רַח אֲחוֹתָֽם׃ 31וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵ֑ל ה֖וּא אֲבִ֥י בִרְזָֽוִת׃ 32וְחֶ֨בֶר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יַפְלֵ֔ט וְאֶת־שׁוֹמֵ֖ר וְאֶת־חוֹתָ֑ם וְאֵ֖ת שׁוּעָ֥א אֲחוֹתָֽם׃ 33וּבְנֵ֣י יַפְלֵ֔ט פָּסַ֥ךְ וּבִמְהָ֖ל וְעַשְׁוָ֑ת אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יַפְלֵֽט׃ 34וּבְנֵ֖י שָׁ֑מֶר אֲחִ֥י וְרָוהְגָּ֖ה יְחֻבָּ֥ה וַאֲרָֽם׃ 35וּבֶן־הֵ֖לֶם אָחִ֑יו צוֹפַ֥ח וְיִמְנָ֖ע וְשֵׁ֥לֶשׁ וְעָמָֽל׃ 36בְּנֵ֖י צוֹפָ֑ח ס֧וּחַ וְחַרְנֶ֛פֶר וְשׁוּעָ֖ל וּבֵרִ֥י וְיִמְרָֽה׃ 37בֶּ֣צֶר וָה֗וֹד וְשַׁמָּ֧א וְשִׁלְשָׁ֛ה וְיִתְרָ֖ן וּבְאֵרָֽא׃ 38וּבְנֵ֖י יֶ֑תֶר יְפֻנֶּ֥ה וּפִסְפָּ֖ה וַאְרָֽא׃ 39וּבְנֵ֖י עֻלָּ֑א אָרַ֥ח וְחַנִּיאֵ֖ל וְרִצְיָֽא׃ 40כָּל־אֵ֣לֶּה בְנֵי־אָ֠שֵׁר רָאשֵׁ֨י בֵית־הָאָב֤וֹת בְּרוּרִים֙ גִּבּוֹרֵ֣י חֲיָלִ֔ים רָאשֵׁ֖י הַנְּשִׂיאִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֤ם בַּצָּבָא֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה מִסְפָּרָ֣ם אֲנָשִׁ֔ים עֶשְׂרִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָֽלֶף׃ ס

8
Agandi mazîno ga bene Benyamini
1 Benyamini abusire bagala barhânu: Bela, Ashebeli, Ahra, 2 Noha na Rafa. 3 Bela aburha abagala naye, bo: Adari, Gera, îshe wa Ehudi, 4 Abishuwa, Naamani, Ahowa, 5 Gera, Shefufanu na Huramu.
Abali e Geba
6 Bagala ba Ehudi, abàli bakulu b’emilala y’abantu b’e Geba, bo bahêkagwa e Manahati nka bashwêke, 7 Naamani, ahiya na Gera. Oyo Gera îshe wa Uza na Ahihudi ye balulizagya. 8 Sharayimu ahulusa bakâge oku banali babirhi, Hushimu na Ba’ara, 9 Arhôla owundi mukazi ye Hodeshi, aburha Yobabu, Zibiya, Mesha, Malkamo, 10 Yeusi, Sakiya na Mirma. Abagala babà bakulu b’emilala.
Abayûbakaga e Ono n’e Ludo
11 Erhi embere Sharayimu arhanziriburha bagala babirhi kuli mukâge Hushimu, bo: Abitubu na Elipali. 12 Bagala ba Elipali, bo: Eberi, Misheyamu na Shemedi. Shemedi ayûbaka ecishagala ca Ono na Ludu n’emirhundo yabyo yo shi.

Abagula b’emilala y’emilala y’e Ayaloni
13 Beriya na Shema, abo bàli bagula b’emilala y’abantu b’e Ayaloni; balibirha oku bantu b’e Gati.
Abayûbakaga e Yeruzalemu
14 Bagala ba Beriya, bo: Shashaki, Yeremoti, 15 Zebadeya, Aradi, Ederi, 16 Mikaeli, Yishpa na Yoha. 17 Bagala ba Shimeyi, bo: Zebadeya, Mesholamo, Hizki, Haberi, 18 Yishemarayi, Yiziliya na Yobabu. 19 Bagala ba Shimeyi bo: Zikri, Zaboyi, 20 Eliyemayi, 21 Adaya, Beraya, Shimrati. 22 Bagala ba Sheshaki, bo: Yishpani, Eberi, Eliyeli, 23 Abdoni, Zikri, Hanani, 24 Hananiya, Elamu, Antotiya, 25 Yifideya na Penuweli. 26 Bagala ba Yerobwâmi: Shamusherayi, Shehariya, Ataliya, 27 Yaareshiya, Eliya na Zikri. 28 Abo bo bàli baguma ba mirhwe-mirhwe y’emilala yâbo. Bàyûbakaga e Yeruzalemu, co ci shagala câbo.
Ab’omu cishagala ca Gabaoni
29 Abi-Gabaoni ye warhangizagya ecishagala ca Gabaoni, mukâge izîno lyâge ye wàli Maaka. 30 Omugala murhanzi ye wàli Abdoni, ahirakwo Suri, Kishi, Ba’ali, Neri, Nadabu, 31 Gedori, Ahiyo, Zekeri, 32 Mikloti, naye Mikloti aburha Shimeya. Aho nabo bàyûbakaga hôfi na bene wâbo haguma n’emilala yâbo omu cihugo c’e Yeruzalemu.
Obûko bwa Saulu
33 Neri anaciburha Kishi, Kishi aburha Saulu, Saulu aburha abagala Yôna tàni, Malkishuwa, Abinadabu na Eshibali. 34 Mugala wa Yonatani ye MeribBa’ali aburha Mika. 35 Bagala ba Mika, bo: Pitoni, Meleki, Tareya, Ahazi. 36 Ahazi aburha Yehoada; Yehoada aburha Alemeti; Azmaveti na Zimri. Zi mri aburha Motsa. 37 Motsa aburha Bineya, omugala Rafa, omugala Eleyasa, omugala Aseli, 38 Oyo Aseli aburha bâna ndarhu, amazîno gâbo, bo: Azrikamu, lubere lwâge, ahirakwo Bokru, Yishmaeli, Sheariya, Obadiya na Hanani. 39 Aseli àgwêrhe omulumuna ye Esheki, ye wàburhaga Ulam, lubere lwâge, Yeushi, wa kabirhi, na Elifêleti, wa kasharhu. 40 Bagala ba Ulam babà bantu bakengwa na nfôla-miherho. Baburha bâna bani na binjikulu bâbo ba nji, bôshi haguma bantu igana na makumi arhânu. Abo bashokwire bôshi bàli b’oku bûko bwa Benyamini.

BHS 1Chronik / 1Chronicles 8
1וּבִ֨נְיָמִ֔ן הוֹלִ֖יד אֶת־בֶּ֣לַע בְּכֹר֑וֹ אַשְׁבֵּל֙ הַשֵּׁנִ֔י וְאַחְרַ֖ח הַשְּׁלִישִֽׁי׃ 2נוֹחָה֙ הָֽרְבִיעִ֔י וְרָפָ֖א הַחֲמִישִֽׁי׃ ס
3וַיִּהְי֥וּ בָנִ֖ים לְבָ֑לַע אַדָּ֥ר וְגֵרָ֖א וַאֲבִיהֽוּד׃ 4וַאֲבִישׁ֥וּעַ וְנַעֲמָ֖ן וַאֲחֽוֹחַ׃ 5וְגֵרָ֥א וּשְׁפוּפָ֖ן וְחוּרָֽם׃ 6וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּד אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל־מָנָֽחַת׃ 7וְנַעֲמָ֧ן וַאֲחִיָּ֛ה וְגֵרָ֖א ה֣וּא הֶגְלָ֑ם וְהוֹלִ֥יד אֶת־עֻזָּ֖א וְאֶת־אֲחִיחֻֽד׃ 8וְשַׁחֲרַ֗יִם הוֹלִיד֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב מִן־שִׁלְח֖וֹ אֹתָ֑ם חוּשִׁ֥ים וְאֶֽת־בַּעֲרָ֖א נָשָֽׁיו׃ 9וַיּ֖וֹלֶד מִן־חֹ֣דֶשׁ אִשְׁתּ֑וֹ אֶת־יוֹבָב֙ וְאֶת־צִבְיָ֔א וְאֶת־מֵישָׁ֖א וְאֶת־מַלְכָּֽם׃ 10וְאֶת־יְע֥וּץ וְאֶת־שָֽׂכְיָ֖ה וְאֶת־מִרְמָ֑ה אֵ֥לֶּה בָנָ֖יו רָאשֵׁ֥י אָבֽוֹת׃ 11וּמֵחֻשִׁ֛ים הוֹלִ֥יד אֶת־אֲבִיט֖וּב וְאֶת־אֶלְפָּֽעַל׃ 12וּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶד ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אוֹנ֔וֹ וְאֶת־לֹ֖ד וּבְנֹתֶֽיהָ׃ 13וּבְרִעָ֣ה וָשֶׁ֔מַע הֵ֚מָּה רָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת לְיוֹשְׁבֵ֖י אַיָּל֑וֹן הֵ֥מָּה הִבְרִ֖יחוּ אֶת־י֥וֹשְׁבֵי גַֽת׃ 14וְאַחְי֥וֹ שָׁשָׁ֖ק וִירֵמֽוֹת׃ 15וּזְבַדְיָ֥ה וַעֲרָ֖ד וָעָֽדֶר׃ 16וּמִיכָאֵ֧ל וְיִשְׁפָּ֛ה וְיוֹחָ֖א בְּנֵ֥י בְרִיעָֽה׃ 17וּזְבַדְיָ֥ה וּמְשֻׁלָּ֖ם וְחִזְקִ֥י וָחָֽבֶר׃ 18וְיִשְׁמְרַ֧י וְיִזְלִיאָ֛ה וְיוֹבָ֖ב בְּנֵ֥י אֶלְפָּֽעַל׃ 19וְיָקִ֥ים וְזִכְרִ֖י וְזַבְדִּֽי׃ 20וֶאֱלִיעֵנַ֥י וְצִלְּתַ֖י וֶאֱלִיאֵֽל׃ 21וַעֲדָיָ֧ה וּבְרָאיָ֛ה וְשִׁמְרָ֖ת בְּנֵ֥י שִׁמְעִֽי׃ 22וְיִשְׁפָּ֥ן וָעֵ֖בֶר וֶאֱלִיאֵֽל׃ 23וְעַבְדּ֥וֹן וְזִכְרִ֖י וְחָנָֽן׃ 24וַחֲנַנְיָ֥ה וְעֵילָ֖ם וְעַנְתֹתִיָּֽה׃ 25וְיִפְדְיָ֥ה וּפְניּאֵ֖ל בְּנֵ֥י שָׁשָֽׁק׃ 26וְשַׁמְשְׁרַ֥י וּשְׁחַרְיָ֖ה וַעֲתַלְיָֽה׃ 27וְיַעֲרֶשְׁיָ֧ה וְאֵלִיָּ֛ה וְזִכְרִ֖י בְּנֵ֥י יְרֹחָֽם׃ 28אֵ֣לֶּה רָאשֵׁ֥י אָב֛וֹת לְתֹלְדוֹתָ֖ם רָאשִׁ֑ים אֵ֖לֶּה יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלִָֽם׃ ס
29וּבְגִבְע֥וֹן יָשְׁב֖וּ אֲבִ֣י גִבְע֑וֹן וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃ 30וּבְנ֥וֹ הַבְּכ֖וֹר עַבְדּ֑וֹן וְצ֥וּר וְקִ֖ישׁ וּבַ֥עַל וְנָדָֽב׃ 31וּגְד֥וֹר וְאַחְי֖וֹ וָזָֽכֶר׃ 32וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת־שִׁמְאָ֑ה וְאַף־הֵ֗מָּה נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלִַ֖ם עִם־אֲחֵיהֶֽם׃ ס
33וְנֵר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־קִ֔ישׁ וְקִ֖ישׁ הוֹלִ֣יד אֶת־שָׁא֑וּל וְשָׁא֗וּל הוֹלִ֤יד אֶת־יְהֽוֹנָתָן֙ וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֔וּעַ וְאֶת־אֲבִֽינָדָ֖ב וְאֶת־אֶשְׁבָּֽעַל׃ 34וּבֶן־יְהוֹנָתָ֖ן מְרִ֣יב בָּ֑עַל וּמְרִ֥יב בַּ֖עַל הוֹלִ֥יד אֶת־מִיכָֽה׃ ס
35וּבְנֵ֖י מִיכָ֑ה פִּית֥וֹן וָמֶ֖לֶךְ וְתַאְרֵ֥עַ וְאָחָֽז׃ 36וְאָחָז֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יְהוֹעַדָּ֔ה וִיהֽוֹעַדָּ֗ה הוֹלִ֛יד אֶת־עָלֶ֥מֶת וְאֶת־עַזְמָ֖וֶת וְאֶת־זִמְרִ֑י וְזִמְרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־מוֹצָֽא׃ 37וּמוֹצָ֖א הוֹלִ֣יד אֶת־בִּנְעָ֑א רָפָ֥ה בְנ֛וֹ אֶלְעָשָׂ֥ה בְנ֖וֹ אָצֵ֥ל בְּנֽוֹ׃ 38וּלְאָצֵל֮ שִׁשָּׁ֣ה בָנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֗ם עַזְרִיקָ֥ם ׀ בֹּ֨כְרוּ֙ וְיִשְׁמָעֵ֣אל וּשְׁעַרְיָ֔ה וְעֹבַדְיָ֖ה וְחָנָ֑ן כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י אָצַֽל׃ 39וּבְנֵ֖י עֵ֣שֶׁק אָחִ֑יו אוּלָ֣ם בְּכֹר֔וֹ יְעוּשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וֶֽאֱלִיפֶ֖לֶט הַשְּׁלִשִֽׁי׃ 40וַֽיִּהְי֣וּ בְנֵי־א֠וּלָם אֲנָשִׁ֨ים גִּבֹּרֵי־חַ֜יִל דֹּ֣רְכֵי קֶ֗שֶׁת וּמַרְבִּ֤ים בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים מֵאָ֖ה וַחֲמִשִּׁ֑ים כָּל־אֵ֖לֶּה מִבְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃ פ
9
Yeruzalemu: cishagala citagatîfu ca Bene-Israheli
1 Bene Israheli bôshi baliyandisirwe ngasi mulala kwâgo omu citabu c’abâmi b’Israheli n’ab’e Yuda; ci kwône balulîzibwa e Babiloni erhi kugomera Nyamuzinda kurhuma. 2 Abàgalusire burhangiriza okushubiyîsh’ibêra omu cihugo ca b’îshe bàli Banya-Isaraeli, abadâhwa, abaleviti n’abakozi b’omu kaNyamuzinda. 3 Omu cishagla ca Yeruzalemu mwàli bene Yuda, bene Benyamini, bene Efrayimu na bene Menashè. 4 Ab’omu bûko bwa Yuda bàlimwo Utayi, mugala wa Amihudi, naye yêne ali mugala wa Omri, mwinjikulu wa Imri, mwinjikulûza wa Bani, muntu w’omu bûko bwa Persi, mugala wa Yuda. 5 Omu bûko bwa Shela, àlimwo Asaya, nfula y’omulala gwâbo, ye n’abagala. 6 Omu bûko bwa Zera, mwàli Yeuweli. Bene Yuda bàli aha Yeruzalemu, bàli bantu magana gali ndarhu na makumi gali mwenda. 7 Omu bûko bwa Benyamini, alimwo Salu, mugala wa Meshulamu, mwinjikulu wa Hodaviya, mwinjikulûza wa Hasenuwa, 8 àlimwo Yilineta, mugala wa Yerohamu; àlimwo Êla, mugala wa Uzi, mwinjikulu wa Mikri; àlimwo Meshulamu, mugala wa Shefatiya, mwinjikulu wa Reweli, mwinjikulûza wa Ibiniya. 9 Abo bantu bôshi bàli bagula b’emilala yâbo. Bene Benyamini bàliyûbasire e Yeruzalemu bôshi gàli magana mwenda na makumi arhânu na ndarhu.
10 Omurhwe gw’abadâhwa gwalimwo Yedaya, Yoyaribu, Yakini 11 na Azariya. Bashakulûza bâge omu kuburhwa, bo: Hilkiya, Meshulamu, Sadoki, Merayoti na Ahitubu, mukulu w’akâ-Nyamuzinda; 12 bàligimwo na Adaya, bashakulûza bâge omu kuburhwa, àli Yerohamu, Pashehuri, Malkiya; hàligi na Masayi, bashakulûza bâge, bo: Adiyeli, Yazera, Meshulamu, Meshilemiti na Imeri. 13 Kuhiragakwo n’abandi badâhwa. abo bagula b’emilala bôshi haguma bàli cihumbi ciguma na magana gali nda na makumi gali ndarhu, bôshi bantu bakengwa b’okujira omukolo gw’akâ-Nyamuzinda.
14 Omurhwe gw’abaleviti gwàlimwo Shemaya, bashakulûza bâge omu kuburhwa, àli Hashubu, Azrikamu na Hashabiya, b’omu bûko bwa Merari; 15 hàligiri kandi Bakbakari, Hereshi, Galali na Matanya, bashakulûza bâbo omu kuburhwa bo Mika, Zikri na Azafi; 16 balimwo na Obadiya, naye ba shakulûza bâge bo Shemaya, Galali na Yedutuni na buzinda Berekiya, mugala wa Asa, mwinjikulu wa Elkana, owàyûbakaga òmu côgo ca bene Netofa. 17 Omu balanzi b’enyumvi, Shalumu ye wàli mukulu wâbo, na bene wâbo Akubu, Talmoni na Ahimani. 18 Abâna bâbo kuhika ene bo banacibà mw’o gwomukolo aha muhango gw’ebushoshokero, omuhango gwa mwâmi. Bashakulììza bâbo bo babàga balanzi b’emihango y’icumbi ly’abaleviti. 19 Shalumu, mugala wa Kore, mwinjikulu wa Abiyasafi, mwinjikuliìza wa Kore, haguma n’abandi bantu b’omulala gwa Kore, bàgwêrhe omukolo gw’okulanga omuhago gw’ihema ly’okubugânana, nk’oku bashakulûza bâbo nabo bàgugwêrhe omu icumbi ly’olubaga lwa Nyakasane. 20 Pinhasi, mugala wa Eleyazari, ye wàli murhambo wâbo burhanzi, bulya Nyakasane àli haguma naye. 21 Zakariya, mugala wa Meshelemiya naye àli mulanzi wa mihango y’ihêma ly’okubugânana.
22 Abàli bacîshozirwe nka balanzi b’emihango gàli magana abirhi n’ikumi na ba babirhi. Bakâgiyandikirwa omu bishagala byâbo bàburhiragwa. Daudi bo n’omulêbi Samwel bo bàhâga bashakulûza bâbo eco cikono c’okukengwa: 23 banayôrhanaga ogwomukolo gw’emihango n’ogw’obulanzi bw’aka-Nyamuzinda ka Nyakasane kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 24 Hàli abalanzi bàkâgihirwa oku ngasimuhango oku yôshi enali ini: ebushoshokero, ebuzikiro, ebulembe n’ebulyo. 25 Abandi balanzi bàlamaga omu bishagala byâbo, bàkâgiyishibarhabâla ngasi baguma omu cihe câbo, bajire ogwomukolo gw’obulanzi mugobe muguma. 26 Ci kwône hàli bakulu bani b’abalanzi barhàrhegagamwo ciru eriguma. Bo bajiraga omukolo gw’okulanga orhwonga rhw’omu kâ-Nyamuzinda n’ogw’obuhirhi bwamwo bwôshi. 27 Bàkagilala bala nga akâ-Nyamuzinda obudufu bwôshi na kubà sêzi bazûkirize bakayigûla.
28 Abandi muli bo bàgwêrhe omukolo gw’okuganja ebirugu by’obuga shânize byahêsirwe n’ebyagalusire. 29 Kandi n’abandi bàgwêrhe omukolo gw’okulanga ebirugu bikolesibwamwo, byo bintu bitagatîfu: enshâno, idivayi, amavurha, enshângi n’obukù. 30 Ci kwône omukolo gw’okuvanganya emvange y’okuhumula gwànali mukolo gwa badâhwa bonene.
31 Muleviti muguma, ye Matitiya, lubere lwa Shalumu. w’omu bûko bwa Kore, ye wàli w’okujira emigati y’oburherekêre. 32 Abandi baleviti baguma, b’omu bûko bwa Kehati, bàgwcrhe nabo omukolo gw’okujira emigati mitagati fu yakiìgirherekèrwa Nyamuzinda ngasi lwa Sabato.
33 Abagula b’emilala y’abaleviti bakulu b’enyimbo, bàbàga omu zabozâbo nyumpa z’omu kâ-Nyamuzinda, bàlihanzibwe okujira ogundi-gundi mukolo, bulya bakâg’ikola mushi na budufu. 34 Ntyo kwo abagula b’emilala y’abaleviti bàliyosire omu kukulikirana omu maburhwa gâbo. Bàyûbakaga e Yeruzalemu.
Omolala gwa Saulo
35 Abi-Gabaoni ye wàrhangizagya ecishagla ca Gabaoni, ye bo n’îshe Yeieli, bona mukâge Maaka, 36 enfula yâge ye Abdoni n’abandi bagala, bo: Suri, Kishi, Ba’ali, Nei, Nadabu, 37 Gedori, Ahiyo, Zakariya na Mikloti. 38 Mikloti naye aburha Shimeyamu. Abo nabo bàyûbakaga hôfi na bene wâbo haguma n’emilala yâbo omu cihugo c’e Yeruzalemu. 39 Neri anaciburha Kishi, Kishi aburha Saulu, na Saulu aburha Yonatani, Malkishuwa, Abinadabu na Îshebali. 40 Mugala wa Yonatani ye Meribaali; Meribaali ànaciburha Mika. 41 Bagala ba Mika, bo: Pitoni, Meleki na Tareya. 42 Ahazi aburha Yara, Yara naye aburha Alemeti, Azimaveti na Zimri, Zimri aburha Motsa, 43 Motsa naye aburha Bineya, Bineya aburha Refaya, Refaya aburha Eleasa, na Eleasa aburha Aseli. 44 Aseli àbusire bagala ndarhu, amazîno gâbo, gàgano: Azrikamu, Bokru, Ismaeli, Sheyariya, Obadiya na Hanani.

BHS 1Chronik / 1Chronicles 9
1וְכָל־יִשְׂרָאֵל֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ וְהִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֖פֶר מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֛ה הָגְל֥וּ לְבָבֶ֖ל בְּמַעֲלָֽם׃ ס
2וְהַיּוֹשְׁבִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בַּאֲחֻזָּתָ֖ם בְּעָרֵיהֶ֑ם יִשְׂרָאֵל֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַלְוִיִּ֖ם וְהַנְּתִינִֽים׃ 3וּבִירוּשָׁלִַ֨ם֙ יָשְׁב֔וּ מִן־בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּמִן־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וּמִן־בְּנֵ֥י אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּֽׁה׃ 4עוּתַ֨י בֶּן־עַמִּיה֤וּד בֶּן־עָמְרִי֙ בֶּן־אִמְרִ֣י בֶן־בָּנִ֔ימִן־בְּנֵי־פֶ֖רֶץ בֶּן־יְהוּדָֽה׃ 5וּמִן־הַשִּׁ֣ילוֹנִ֔י עֲשָׂיָ֥ה הַבְּכ֖וֹר וּבָנָֽיו׃ 6וּמִן־בְּנֵי־זֶ֖רַח יְעוּאֵ֑ל וַאֲחֵיהֶ֖ם שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת וְתִשְׁעִֽים׃ 7וּמִן־בְּנֵ֖י בִּנְיָמִ֑ן סַלּוּא֙ בֶּן־מְשֻׁלָּ֔ם בֶּן־הוֹדַוְיָ֖ה בֶּן־הַסְּנֻאָֽה׃ 8וְיִבְנְיָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם וְאֵלָ֥ה בֶן־עֻזִּ֖י בֶּן־מִכְרִ֑י וּמְשֻׁלָּם֙ בֶּן־שְׁפַטְיָ֔ה בֶּן־רְעוּאֵ֖ל בֶּן־יִבְנִיָּֽה׃ 9וַאֲחֵיהֶם֙ לְתֹ֣לְדוֹתָ֔ם תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה כָּל־אֵ֣לֶּה אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתֵיהֶֽם׃ ס
10וּמִן־הַֽכֹּהֲנִ֑ים יְדַֽעְיָ֥ה וִיהוֹיָרִ֖יב וְיָכִֽין׃ 11וַעֲזַרְיָ֨ה בֶן־חִלְקִיָּ֜ה בֶּן־מְשֻׁלָּ֣ם בֶּן־צָד֗וֹק בֶּן־מְרָיוֹת֙ בֶּן־אֲחִיט֔וּב נְגִ֖יד בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ ס
12וַעֲדָיָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם בֶּן־פַּשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּ֑ה וּמַעְשַׂ֨י בֶּן־עֲדִיאֵ֧ל בֶּן־יַחְזֵ֛רָה בֶּן־מְשֻׁלָּ֥ם בֶּן־מְשִׁלֵּמִ֖ית בֶּן־אִמֵּֽר׃ 13וַאֲחֵיהֶ֗ם רָאשִׁים֙ לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֔ם אֶ֕לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּׁ֑ים גִּבּ֣וֹרֵי חֵ֔יל מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־הָאֱלֹהִֽים׃ 14וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם שְׁמַֽעְיָ֧ה בֶן־חַשּׁ֛וּב בֶּן־עַזְרִיקָ֥ם בֶּן־חֲשַׁבְיָ֖ה מִן־בְּנֵ֥י מְרָרִֽי׃ 15וּבַקְבַּקַּ֥ר חֶ֖רֶשׁ וְגָלָ֑ל וּמַתַּנְיָה֙ בֶּן־מִיכָ֔א בֶּן־זִכְרִ֖י בֶּן־אָסָֽף׃ 16וְעֹבַדְיָה֙ בֶּֽן־שְׁמַֽעְיָ֔ה בֶּן־גָּלָ֖ל בֶּן־יְדוּת֑וּן וּבֶרֶכְיָ֤ה בֶן־אָסָא֙ בֶּן־אֶלְקָנָ֔ה הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחַצְרֵ֥י נְטוֹפָתִֽי׃ 17וְהַשֹּׁעֲרִים֙ שַׁלּ֣וּם וְעַקּ֔וּב וְטַלְמֹ֖ן וַאֲחִימָ֑ן וַאֲחִיהֶ֥ם שַׁלּ֖וּם הָרֹֽאשׁ׃ 18וְֽעַד־הֵ֔נָּה בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ מִזְרָ֑חָה הֵ֚מָּה הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים לְמַחֲנ֖וֹת בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 19וְשַׁלּ֣וּם בֶּן־ק֠וֹרֵא בֶּן־אֶבְיָסָ֨ף בֶּן־קֹ֜רַח וְֽאֶחָ֧יו לְבֵית־אָבִ֣יו הַקָּרְחִ֗ים עַ֚ל מְלֶ֣אכֶת הָעֲבוֹדָ֔ה שֹׁמְרֵ֥י הַסִּפִּ֖ים לָאֹ֑הֶל וַאֲבֹֽתֵיהֶם֙ עַל־מַחֲנֵ֣ה יְהוָ֔ה שֹׁמְרֵ֖י הַמָּבֽוֹא׃ 20וּפִֽינְחָ֣ס בֶּן־אֶלְעָזָ֗ר נָגִ֨יד הָיָ֧ה עֲלֵיהֶ֛ם לְפָנִ֖ים יְהוָ֥ה ׀ עִמּֽוֹ׃ 21זְכַרְיָה֙ בֶּ֣ן מְשֶֽׁלֶמְיָ֔ה שֹׁעֵ֥ר פֶּ֖תַח לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 22כֻּלָּ֤ם הַבְּרוּרִים֙ לְשֹׁעֲרִ֣ים בַּסִּפִּ֔ים מָאתַ֖יִם וּשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הֵ֤מָּה בְחַצְרֵיהֶם֙ הִתְיַחְשָׂ֔ם הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרֹאֶ֖ה בֶּאֱמוּנָתָֽם׃ 23וְהֵ֨ם וּבְנֵיהֶ֜ם עַל־הַשְּׁעָרִ֧ים לְבֵית־יְהוָ֛ה לְבֵ֥ית־הָאֹ֖הֶל לְמִשְׁמָרֽוֹת׃ 24לְאַרְבַּ֣ע רוּח֔וֹת יִהְי֖וּ הַשֹּׁעֲרִ֑ים מִזְרָ֥ח יָ֖מָּה צָפ֥וֹנָה וָנֶֽגְבָּה׃ 25וַאֲחֵיהֶ֨ם בְּחַצְרֵיהֶ֜ם לָב֨וֹא לְשִׁבְעַ֧ת הַיָּמִ֛ים מֵעֵ֥ת אֶל־עֵ֖ת עִם־אֵֽלֶּה׃ 26כִּ֣י בֶאֱמוּנָ֞ה הֵ֗מָּה אַרְבַּ֨עַת֙ גִּבֹּרֵ֣י הַשֹּׁעֲרִ֔ים הֵ֖ם הַלְוִיִּ֑ם וְהָיוּ֙ עַל־הַלְּשָׁכ֔וֹת וְעַ֥ל הָאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 27וּסְבִיב֥וֹת בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים יָלִ֑ינוּ כִּֽי־עֲלֵיהֶ֣ם מִשְׁמֶ֔רֶת וְהֵ֥ם עַל־הַמַּפְתֵּ֖חַ וְלַבֹּ֥קֶר לַבֹּֽקֶר׃ 28וּמֵהֶ֖ם עַל־כְּלֵ֣י הָעֲבוֹדָ֑ה כִּֽי־בְמִסְפָּ֣ר יְבִיא֔וּם וּבְמִסְפָּ֖ר יוֹצִיאֽוּם׃ 29וּמֵהֶ֗ם מְמֻנִּים֙ עַל־הַכֵּלִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־כְּלֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וְעַל־הַסֹּ֨לֶת֙ וְהַיַּ֣יִן וְהַשֶּׁ֔מֶן וְהַלְּבוֹנָ֖ה וְהַבְּשָׂמִֽים׃ 30וּמִן־בְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים רֹקְחֵ֥י הַמִּרְקַ֖חַת לַבְּשָׂמִֽים׃ 31וּמַתִּתְיָה֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם ה֥וּא הַבְּכ֖וֹר לְשַׁלֻּ֣ם הַקָּרְחִ֑י בֶּאֱמוּנָ֕ה עַ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה הַחֲבִתִּֽים׃ 32וּמִן־בְּנֵ֧י הַקְּהָתִ֛י מִן־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־לֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרָ֑כֶת לְהָכִ֖ין שַׁבַּ֥ת שַׁבָּֽת׃ ס
33וְאֵ֣לֶּה הַ֠מְשֹׁרְרִים רָאשֵׁ֨י אָב֧וֹת לַלְוִיִּ֛ם בַּלְּשָׁכֹ֖ת פְּטיּרִ֑ים כִּֽי־יוֹמָ֥ם וָלַ֛יְלָה עֲלֵיהֶ֖ם בַּמְּלָאכָֽה׃ 34אֵלֶּה֩ רָאשֵׁ֨י הָאָב֧וֹת לַלְוִיִּ֛ם לְתֹלְדוֹתָ֖ם רָאשִׁ֑ים אֵ֖לֶּה יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלִָֽם׃ פ
35וּבְגִבְע֛וֹן יָשְׁב֥וּ אֲבִֽי־גִבְע֖וֹן יְעִואֵ֑ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃ 36וּבְנ֥וֹ הַבְּכ֖וֹר עַבְדּ֑וֹן וְצ֣וּר וְקִ֔ישׁ וּבַ֥עַל וְנֵ֖ר וְנָדָֽב׃ 37וּגְד֣וֹר וְאַחְי֔וֹ וּזְכַרְיָ֖ה וּמִקְלֽוֹת׃ 38וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת־שִׁמְאָ֑ם וְאַף־הֵ֗ם נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירֽוּשָׁלִַ֖ם עִם־אֲחֵיהֶֽם׃ ס
39וְנֵר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־קִ֔ישׁ וְקִ֖ישׁ הוֹלִ֣יד אֶת־שָׁא֑וּל וְשָׁא֗וּל הוֹלִ֤יד אֶת־יְהֽוֹנָתָן֙ וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֔וּעַ וְאֶת־אֲבִינָדָ֖ב וְאֶת־אֶשְׁבָּֽעַל׃ 40וּבֶן־יְהוֹנָתָ֖ן מְרִ֣יב בָּ֑עַל וּמְרִי־בַ֖עַל הוֹלִ֥יד אֶת־מִיכָֽה׃ 41וּבְנֵ֖י מִיכָ֑ה פִּית֥וֹן וָמֶ֖לֶךְ וְתַחְרֵֽעַ׃ 42וְאָחָז֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יַעְרָ֔ה וְיַעְרָ֗ה הוֹלִ֛יד אֶת־עָלֶ֥מֶת וְאֶת־עַזְמָ֖וֶת וְאֶת־זִמְרִ֑י וְזִמְרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־מוֹצָֽא׃ 43וּמוֹצָ֖א הוֹלִ֣יד אֶת־בִּנְעָ֑א וּרְפָיָ֥ה בְנ֛וֹ אֶלְעָשָׂ֥ה בְנ֖וֹ אָצֵ֥ל בְּנֽוֹ׃ 44וּלְאָצֵל֮ שִׁשָּׁ֣ה בָנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֗ם עַזְרִיקָ֥ם ׀ בֹּ֨כְרוּ֙ וְיִשְׁמָעֵ֣אל וּשְׁעַרְיָ֔ה וְעֹבַדְיָ֖ה וְחָנָ֑ן אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י אָצַֽל׃ פ
10
Okufà kwa Saulu
1 Lusiku luguma Abafilistini bakoza entambala kuli bene-Israheli oku ntondo ya Gilbowa. Bene Israheli bakula idârhi bakola bayâka, batumi rhwa banayirhwamwo banji bwenêne. 2 Abafilistini baharhiriza Saulu bwenêne haguma n’abagala. Banaciyîrha Yonatani, Aminadabu na Malkishuwa, bôshi bagala ba mwâmi. 3 Kurhenga aho, obukali bw’entambala bwôshi bwayêrekera Saulu; erhi abalwi b’emyampi bàmubandâna, bamulashira aha ndâshi.
4 Okubundi Saulo anacibwîra owàlimubarhulîre emirasano, erhi: «Rhôla e ngôrho yâwe onyirhemwo, bulya ntalonza ezo ntakembûlwa z’Abafilistini zibe zo zinyîrha zimpemukirekwo. Ci olya mwambali alahira bulya aliyôbohire bwenêne. Lero Saulo arhôla engôrho yâge ayihamiramwo yenene. 5 Erhi olya mubarhuzi w’emirasano àbona oku nnawâbo amâfà, naye àrhega eyâge ngô rho, ayihamiramwo, bôshi bafà ntyo kuguma. 6 Ntyo kwo Saulo bo n’abagala basharhu bàfire lusiku luguma; bwanabà bwo buzinda bw’omulala gwa mwâmi.
7 Bene-Israheli bàyûbakaga ebwa lubanda bôshi erhi bayumva oku omurhwe gw’Israheli gwayâsire, n’oku Saulo bôshi n’abagala bagûkumusire, baleka ebishagala byâbo bayâka, Abafilistini bàyîsha bàbibêramwo.
8 Erhi buca Abafilistini bayîsha balitungôla emirhumba, babugâna Saulu n’abagala balangamire oku ntondo ya Gilbowa. 9 Batungôla Saulu, bàmutwa irhwe baliheka, n’emirasano yâge, bazungulusa eyo minyago omu cihugo câbo, mpu lyo bamanyîsa ogwo mwanzi mwinjà omu bazimu bâbo n’omu lubaga lwâbo lwôshi. 10 Cazinda emirasano yâge bayihira omu mahêro ga muzimu wâbomuguma, n’irhwe lya Saulo balimanika omu luhêro lwa Dagoni. 11 Abantu b’e Yabeshi, omu Galadi, bayumva okwo kwôshi Abafilistini bahenyire Saulu. 12 Ngasi ntwâli za balume zàli omu cishagala bôshi bahârhûla, bagendilêrha emirhumba ya Saulu bo n’abagala bayihisa aha Yabeshi. Babisha amavuha gâbo ah’idako ly’omurhi, aha mutudu gw’e Yabeshi; okubundi bajira nsiku nda zôshi bali omu mishîbo y’okucîshalisa.
13 Saulu afà bulya aligomîre Nyakasne: arhashibiriraga amarhegeko gâge, ciru anagendilaguza, iroho lya nyakwigendera analidôse ihano, 14 àhâli h’okuhûna ihano emwa Nyakasane. Nyamuzinda amuyîrha obwo; n’obwâmi bwa ge abuhà Daudi, mugala wa Yese.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 10
1וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחֲמ֣וּ בְיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֑נָס אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃ 2וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל וְאַחֲרֵ֣י בָנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃ 3וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ עַל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֖הוּ הַמּוֹרִ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֖חֶל מִן־הַיּוֹרִֽים׃ 4וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ אֶל־נֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָבֹ֜אוּ הָעֲרֵלִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד ס
וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃ 5וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־הַחֶ֖רֶב וַיָּמֹֽת׃ ס
6וַיָּ֤מָת שָׁאוּל֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו וְכָל־בֵּית֖וֹ יַחְדָּ֥ו מֵֽתוּ׃ 7וַ֠יִּרְאוּ כָּל־אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־בָּעֵ֨מֶק֙ כִּ֣י נָ֔סוּ וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ עָרֵיהֶם֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃ ס
8וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַֽחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃ 9וַיַּ֨פְשִׁיטֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־רֹאשֹׁ֖ו וְאֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃ 10וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְאֶת־גֻּלְגָּלְתּ֥וֹ תָקְע֖וּ בֵּ֥ית דָּגֽוֹן׃ ס
11וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כֹּ֖ל יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃ 12וַיָּקוּמוּ֮ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֒ וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־גּוּפַ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גּוּפֹ֣ת בָּנָ֔יו וַיְבִיא֖וּם יָבֵ֑ישָׁה וַיִּקְבְּר֨וּ אֶת־עַצְמוֹתֵיהֶ֜ם תַּ֤חַת הָאֵלָה֙ בְּיָבֵ֔שׁ וַיָּצ֖וּמוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 13וַיָּ֣מָת שָׁא֗וּל בְּמַֽעֲלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָעַ֣ל בַּֽיהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר לֹא־שָׁמָ֑ר וְגַם־לִשְׁא֥וֹל בָּא֖וֹב לִדְרֽוֹשׁ׃ 14וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽיהוָ֖ה וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיַּסֵּב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לְדָוִ֖יד בֶּן־יִשָֽׁי׃ פ

11
III. Emyanzi ya Daudi, mwâmi w’Israheli
Daudi àyîmikwa mwâmi w’Israheli
1 Olubaga lwa bene-Israheli bôshi banacishubùlizanya aha Daudi ali e Hebroni, bamubwîra, mpu: «Rhuli ba bûko bwâwe, b’omu mulala gwa we. 2 Mîra, galya mango Saulu àciri mwâmi, we wakâgirhabâla n’emirhwe y’abalwi b’Israheli. Na Nyakasane, Nyamuzinda wâwe àli erhi akubwîzire, erhi: “We warhegeka olubaga lwâni lw’Israheli, we wàbà mukulu walurhambula” 3 Okubundi abagula b’Israheli bôshi babugânana hali Daudi aha Hebroni. Daudi anywêraho ecihango haguma nabo embere za Nyakasane, nabo bamuyîmika mwâmi w’Israheli, nk’oku Samwel ànali erhi ababwîzire Nyakasane àmurhumaga.
Daudi àgwârha ecishagala ca Yeruzalemu
4 Daudi bona bene Israheli bôshi bagendigorha Yeruzalemu. Ago mango erhi eco cishagala ciderhwa Yebusi, bulya Abayebusi bo bàbàga mw’eco cihu go, banacibêreraga aha Yeruzalemu. 5 Abayebusi babwîra Daudi, mpu: «Orhaje omu cishagala cîrhu.» Kurharhumaga Daudi arhagwârha olugo luzibuzibu lwa Siyoni, buzinda lwo lwayîshirikâderhwa mpu Murhundu gwa Daudi. 6 Daudi àlidesire, erhi: «Omurhangiriza wankayîrha Muyebusi muguma ye wàbà murhambo mukulu w’abalwi.» Yowabu, mugala wa Seruya, abà ye rhangikoza, ye wanabîrage murhambo mukulu w’engabo y’abasirika. 7 Daudi ahànda mw’olwo lugerêro luzibuzibu, kwarhuma baluyirika «Murhundu gwa Daudi». 8 Okubundi Daudi ayûbaka n’entambirhambi z’ogwomurhundu zôshi zàkâgiderhwa burhanzi mpu Milo, erhi na Yowabu adwîrhe ayûbakûlula ezindi nyunda z’ecishagala. 9 Daudi aja abà mudârhi ntyo kulusha, bulya Nyamuzinda w’Israheli àli baguma naye.
Abarhabâzi-ntwâli ba Daudi
10 Aga go mazîno g’abarbabmazi-ntwâli barhangiriza ba Daudi. Bo bàmuyîmikaga mwâmi haguma na bene-Israheli bôshi nk’oku Nyakasane ànali rhegesire omu biyêrekîre olubaga lwâge; banamuyôrhera bikubagirwa omu mango g’obwâmi bwâge gôshi.
11 Abo barhabâzi-ntwâli bàlimwoYashebali, mugala wa Hakimoni, murhambo wa murhwe gwa basirika makumi asharhu; ye wàzunguzagya itumu lyâge lusiku luguma omu ngabo y’abashombanyi magana asharhu, abahungumula omu matabâro ga lusiku luguma. 12 Akuhira naye Eleyazari mugala wa Dodo mwene Ahowa, ye wàli omu «Murhwe gwa Basharhu.» 13 Ali hôfi na Daudi aha Pasi-Damimu amango Abafilistini bàshûbûzanyagya oku matabâro; omurhwe gwa bene-Israheli gwakûla omulindi gwabayâka. Aho hàli ishwa ly’e ngano. 14 Eleyazari bo n’abantu bâge bayîmanga mulya ishwa, afungira eryo ishwa anahima Abafilistini. Nyakasane ahà Israheli ntyo okuhimana kw’e nkwîra.
15 Lusiku luguma, bantu basharhu b’omu murhwe gw’entwâli «Makumi a sharhu», bajà emunda Daudi àli aha lwâla luli hôfi n’olukunda lw’Adulamu, bulya Abafilistini bàli batwîre icumbi omu kabanda k’Abarefayimi. 16 Daudi erhi ali omu nyumpa yâge nzibuzibu y’olwâkiro, naye omurhambo w’Abafilistini erhi ahanzire e Betelehemu. 17 Lusiku luguma enyôrha y’amîshi yagwârha Daudi, aderha, erhi; «Lero kurhi nankabona owampisa oku mîshi ga lirya îriba libà hôfi n’omuhango gw’e Betelehemu nkaganywa!» 18 Lero balya barhabâzi oku banali basharhu bahulukâna omu mirhwe y’Abafilistini, bàdôma anîshi mw’eryo iriba liri hôfi n’omuhango gw’e Betelehemu, bayîsha bagadwîrhîre Daudi. Ci kwône Daudi arhalonzagya okuganywa; ci aba Nyakasane ye aga rhûla omu kugashandâza oku idaho ànaderha, erhi: 19 Nanga, Waliha Nyamuzinda, ntayêmêrirwi okunywa aga mîshi. Ka kurhali nka kunywa omukò gw’aba bantu bajàgigalonza omu kuhâna obuzîne bwâbo!» Alahira ntyo okuganywa. Ntyo kwo ezo ntwâli zàyêrekîne oburhwâli bwâzo.
20 Abishayi naye, mulumuna wa Yowabu, àli murhambo wa murhwe gwa «Makumi asharhu». Lusiku luguma ye wàzunguzagya itumu lyâge omu ngabo ya bantu magana asharhu anabayîrha bôshi. Acibonera ntyo irenge mw’ogwomurhwe gw’entwâli Makumi asharhu; 21 aja irenge kabirhi kubalusha, ciru anahinduka ye murhambo wâbo, ci kwône arhagerezagya okuyûmânana na gulya murhwe gwa «Basharhu».
22 Benaya, w’e Kabseli, mugala wa Yehoyada, mwinjikulu wa muntu mugu ma wàbàga naye ntwâli ya musirika, àlimanyîkîne oku aba kaheza-mbaga. Ye wayîrhaga balya ba Ariyeli babirhi b’e Mowabu; kandi ye wabungulukaga lusiku luguma, erhi n’olubula lwanire lunji, aja aha îriba ayîrhaho entale. 23 Kandi ye wayîrhaga n’omuntu kabutindi w’e Mîsiri, obuli bwâge bwàli bwa makoro arhânu. Alifumbasire itumu ly’olusârhi lunênênè kulusha oburhunu bw’omulonge munene. Benaya yêhe agendimulwîsa erhi afumbasire akarhi kône, acîrhunika kw’oyo kabutindi w’e Mîsiri, àmunyaga eryo itumu lyâge lyo ànamuyîsiremwo. 24 Kwo àrhwalihire ntyo Benaya. 25 Acîbonera irenge omu murhwe gw’entwâli Makumi asharhu, ci kwône arhagerezagya okuyumânana n’omurhwe gwa Basharhu. Daudi amujira murhambo w’engabo zilanga aha bwâmi.
Abandi barhabâzi-ntwâli
26 Abandi bàli barhabazi ntwâli, bo: Asaheli, mulumuna wa Yowabu, Ele nâni, mugala wa Dodo w’e Betelehemu, 27 Shamoti w’e Harori. Helesi w’e Peloni. 28 Ira, mugala wa Ikeshi w’e Tekowa. Abiyezeri w’e Anatoti. 29 Sibekayi, w’e Husha. Ilayi, w’e Aho. 30 Maherayi, w’e Netofa. Heledi, mugala wa Bânâ, w’e Netofa. 31 Itayi, mugala wa Ribayi, w’e Gibeya, omu cihugo ca Benyamini. Benaya, w’e Pireyatoni. 32 Hurayi, w’ebwa nshalalo z’e Gaashi. Abiyeli, w’e Bet-Araba. 33 Azimaveti, w’e Baharumu. Eliyaba, w’e Shalboni. 34 Bagala ba Hashemi, w’e Gizoni. Yonatani, mugala wa Shâge w’e Harari. 35 Ahiyamu, mugala wa Sakari, w’e Harari, Elifeleti, mugala wa Uru. 36 Heferi, w’e Mekera. Ahiya, w’e Peloni. 37 Hesro w’e Karmeli. Naarayi, mugala wa Esbayi. 38 Yoheli, mulumuna wa Natani. Mibihari, mugala wa Hagri. 39 Seleki, w’e Amoni. Naharayi, w’e Beroti, ye wàli mubarhuzi w’emirasano ya Yowabu, mugala wa Seruya. 40 Ira, w’oku mulala gwa Yatiri, Garebu, naye wa kw’ogwomulala gwa Yatiri, 41 Uriya, Muhiti, Zabadi, mugala wa Ahalayi, 42 Adina, mugala wa Shiza wa bûko bwa Rubeni, ye mukulu omu bûko bwa Rubeni na murhambo wa ntwâli Makumi asharhu. 43 Hanani, mugala wa Maaka. Yoshafati, w’e Meteni. 44 Uziya, w’e Ashetaroti. Shama, w’e Yeieli, bagala ba Hotamu w’e Aroweri. 45 Yediyaeli, mugala wa Shimri na Yoha, mulumuna wâge w’e Tisi. 46 Eliyeli, w’e Mahava. Yeribayi na Yoshaviya, bagala ba Elnamu. Itima, w’omu cihugo ca Mowabu, 47 kuhirakwo na Eliyeli, Obedi na Yasiyeli, b’e Soba.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 11
1וַיִּקָּבְצ֧וּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖יד חֶבְר֣וֹנָה לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֛ה עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃ 2גַּם־תְּמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשֹׁ֗ום גַּ֚ם בִּהְי֣וֹת שָׁא֣וּל מֶ֔לֶךְ אַתָּ֛ה הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤יד לְמֶ֨לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל׃ ס
4וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 5וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד׃ 6וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד כָּל־מַכֵּ֤ה יְבוּסִי֙ בָּרִ֣אשׁוֹנָ֔ה יִהְיֶ֥ה לְרֹ֖אשׁ וּלְשָׂ֑ר וַיַּ֧עַל בָּרִאשׁוֹנָ֛ה יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה וַיְהִ֥י לְרֹֽאשׁ׃ 7וַיֵּ֥שֶׁב דָּוִ֖יד בַּמְצָ֑ד עַל־כֵּ֥ן קָרְאוּ־ל֖וֹ עִ֥יר דָּוִֽיד׃ 8וַיִּ֤בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וְעַד־הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת־שְׁאָ֥ר הָעִֽיר׃ 9וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖יד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃ פ
10וְאֵ֨לֶּה רָאשֵׁ֤י הַגִּבּוֹרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֔יד הַמִּתְחַזְּקִ֨ים עִמּ֧וֹ בְמַלְכוּת֛וֹ עִם־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִיכ֑וֹ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
11וְאֵ֛לֶּה מִסְפַּ֥ר הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑יד יָשָׁבְעָ֣ם בֶּן־חַכְמוֹנִ֗י רֹ֚אשׁ הַשָּׁ֣לִושִׁ֔ים הֽוּא־עוֹרֵ֧ר אֶת־חֲנִית֛וֹ עַל־שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽת׃ 12וְאַחֲרָ֛יו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־דּוֹד֖וֹ הָאֲחוֹחִ֑י ה֖וּא בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ 13הֽוּא־הָיָ֨ה עִם־דָּוִ֜יד בַּפַּ֣ס דַּמִּ֗ים וְהַפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֱסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַתְּהִ֛י חֶלְקַ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה מְלֵאָ֣ה שְׂעוֹרִ֑ים וְהָעָ֥ם נָ֖סוּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ 14וַיִּֽתְיַצְּב֤וּ בְתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּיל֔וּהָ וַיַּכּ֖וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיּ֥וֹשַׁע יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 15וַיֵּרְד֡וּ שְֽׁלוֹשָׁה֩ מִן־הַשְּׁלוֹשִׁ֨ים רֹ֤אשׁ עַל־הַצֻּר֙ אֶל־דָּוִ֔יד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ 16וְדָוִ֖יד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ 17וַיִּתְאָ֥ו דָּוִ֖יד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃ 18וַיִּבְקְע֨וּ הַשְּׁלֹשָׁ֜ה בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֨יִם֙ מִבּ֤וֹר בֵּֽית־לֶ֨חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑יד וְלֹֽא־אָבָ֤ה דָוִיד֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהוָֽה׃ 19וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י מֵאֱלֹהַ֜י מֵעֲשֹׂ֣ות זֹ֗את הֲדַ֣ם הָאֲנָשִׁים֩ הָאֵ֨לֶּה אֶשְׁתֶּ֤ה בְנַפְשׁוֹתָם֙ כִּ֣י בְנַפְשׁוֹתָ֣ם הֱבִיא֔וּם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים׃ 20וְאַבְשַׁ֣י אֲחִֽי־יוֹאָ֗ב ה֚וּא הָיָה֙ רֹ֣אשׁ הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלֹא־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה׃ 21מִן־הַשְּׁלוֹשָׁ֤ה בַשְּׁנַ֨יִם֙ נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלוֹשָׁ֖ה לֹֽא־בָֽא׃ ס
22בְּנָיָ֨ה בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִל רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽן־קַבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִיאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־הָאֲרִ֛י בְּת֥וֹךְ הַבּ֖וֹר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃ 23וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־הָאִ֨ישׁ הַמִּצְרִ֜י אִ֥ישׁ מִדָּ֣ה ׀ חָמֵ֣שׁ בָּאַמָּ֗ה וּבְיַ֨ד הַמִּצְרִ֤י חֲנִית֙ כִּמְנ֣וֹר אֹרְגִ֔ים וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ 24אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ 25מִן־הַשְּׁלוֹשִׁ֗ים הִנּ֤וֹ נִכְבָּד֙ ה֔וּא וְאֶל־הַשְּׁלוֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂימֵ֥הוּ דָוִ֖יד עַל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ ס
26וְגִבּוֹרֵ֖י הַחֲיָלִ֑ים עֲשָׂה־אֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דּוֹד֖וֹ מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃ ס
27שַׁמּוֹת֙ הַהֲרוֹרִ֔י חֶ֖לֶץ הַפְּלוֹנִֽי׃ ס
28עִירָ֤א בֶן־עִקֵּשׁ֙ הַתְּקוֹעִ֔י אֲבִיעֶ֖זֶר הָעֲנְּתוֹתִֽי׃ ס
29סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י עִילַ֖י הָאֲחוֹחִֽי׃ ס
30מַהְרַי֙ הַנְּטֹ֣פָתִ֔י חֵ֥לֶד בֶּֽן־בַּֽעֲנָ֖ה הַנְּטוֹפָתִֽי׃ ס
31אִיתַ֣י בֶּן־רִיבַ֗י מִגִּבְעַת֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן ס
בְּנָיָ֖ה הַפִּרְעָתֹנִֽי׃ 32חוּרַי֙ מִנַּ֣חֲלֵי גָ֔עַשׁ ס
אֲבִיאֵ֖ל הָעַרְבָתִֽי׃ ס
33עַזְמָ֨וֶת֙ הַבַּ֣חֲרוּמִ֔י אֶלְיַחְבָּ֖א הַשַּׁעַלְבֹנִֽי׃ ס
34בְּנֵ֗י הָשֵׁם֙ הַגִּ֣זוֹנִ֔י יוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁגֵ֖ה הַהֲרָרִֽי׃ ס
35אֲחִיאָ֧ם בֶּן־שָׂכָ֛ר הַהֲרָרִ֖י אֱלִיפַ֥ל בֶּן־אֽוּר׃ ס
36חֵ֚פֶר הַמְּכֵ֣רָתִ֔י אֲחִיָּ֖ה הַפְּלֹנִֽי׃ ס
37חֶצְרוֹ֙ הַֽכַּרְמְלִ֔י נַעֲרַ֖י בֶּן־אֶזְבָּֽי׃ ס
38יוֹאֵל֙ אֲחִ֣י נָתָ֔ן מִבְחָ֖ר בֶּן־הַגְרִֽי׃ ס
39צֶ֖לֶק הָעַמּוֹנִ֑י נַחְרַי֙ הַבֵּ֣רֹתִ֔י נֹשֵׂ֕א כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ ס
40עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃ ס
41אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י זָבָ֖ד בֶּן־אַחְלָֽי׃ ס
42עֲדִינָ֨א בֶן־שִׁיזָ֜א הָרֽאוּבֵנִ֗י רֹ֛אשׁ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְעָלָ֥יו שְׁלוֹשִֽׁים׃ ס
43חָנָן֙ בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה וְיוֹשָׁפָ֖ט הַמִּתְנִֽי׃ ס
44עֻזִיָּ֖א הָעֲשְׁתְּרָתִ֑י שָׁמָע֙ וִֽיעִואֵ֔ל בְּנֵ֖י חוֹתָ֥ם הָעֲרֹעֵרִֽי׃ ס
45יְדִֽיעֲאֵל֙ בֶּן־שִׁמְרִ֔י וְיֹחָ֥א אָחִ֖יו הַתִּיצִֽי׃ ס
46אֱלִיאֵל֙ הַֽמַּחֲוִ֔ים וִירִיבַ֥י וְיוֹשַׁוְיָ֖ה בְּנֵ֣י אֶלְנָ֑עַם וְיִתְמָ֖ה הַמּוֹאָבִֽי׃ 47אֱלִיאֵ֣ל וְעוֹבֵ֔ד וְיַעֲשִׂיאֵ֖ל הַמְּצֹבָיָֽה׃ פ

12
Abashimbulizi barhanzi ba Daudi e Sikalagi
1 Amango Daudi àlicîfulisire e Siklagi aja ayâka Saulu, mugala wa Kishi, abantu bayîshimubugâna eyo munda. Bàli basirika ntwâli, ba kuha sha amatabâro; 2 bàli bacibambizize emiherho n’amatumu, bàli bamanyire okubanda amabuye erhi kulasha ebisonga n’amaboko gombi, okulembe n’oku lyo. Alaga abàrhengaga omu bûko bwa Benyamini, bwo bwanali bûko bwa Saulu yêne: 3 Omurhambo Ahiyezeri, n’omulumuna Yowashi, bagala ba Shema, w’e Gibeya, Yezieli na Peleti, bagala ba Azimaveti, Beraka na Yehu, b’e Anatoti. 4 Yishemaya, w’e Gabaoni, w’omu barhambo b’abarhabâzi ntwâli makumi asharhu. 5 Irimeya, Yaziyeli, Yohanani na Yazabadi, b’e Gederoti. 6 Elazayi, Yarimoti, Beyaliya, Shemariya na Shefatiya, b’e Harifu. 7 Elkana, Isiya, Azareli, Yowezeri na Yerohamu, bene Kore, 8 kuhirakwo Yowela na Zebadiya, bagala ba Yerohamu w’e Gedori. 9 Abandi bantu b’e Gadi bagoma, mpu lyo bashimba Daudi emunda àlicîfulisire ebw’irûngu. Bàli ntwâli bwenêne, bàyîshigilwa, bàli bamayire okucinga empenzi n’okulwa empenzi n’okulwa amatumu. Kwo bàyôbohagwa nka ntale na babidu nka rhushafu rhw’omu ntondo. 10 Omukulu wâbo ye wàli Ezeri, owa kabirhi Obadiya, owa kasharhu Eliyabu, 11 owa kani Mishemana, owa karhânu Irimeya, 12 owa kali ndarhu Atayi, owa kali nda Eliyeli, 13 owa kali munâni Yohanani, owa kali mwenda Elizabadi, 14 owa kali ikumi Irmeya, n’owa kali ikumi na muguma Makabani. 15 Abo bàli b’e Gadi, barhambo b’emirhwe y’abasirika; abanyi muli bo bàbàga basirika igana, n’abinja kulusha abâbo b’abasirika cihumbi. 16 Bo bàyîkiraga Yordani omu mwêzi murhanzi gw’omwâka, go mango Yordani ayunjulira kuhika oku bikûnguzo, bo bànalibirhaga oku bantu bàyûbakaga omu mmanda z’ebushoshokero n’ebuzikiro.
17 Omurhwe gwa bene Benyamini n’ogwa bene Yuda gwajibugâna Daudi emunda àli acîfulisire. 18 Daudi aja emunda bali ababwîra. erhi: «Akaba munyîshire n’omuhigo gw’obuholo mpu muntabâle, mmuyankirîre n’omurhima gwôshi. Ci akaba gwa bulenzi mpu lyo mumpâna emw’abashombanyi bâni, Nyamuzinda wa bashakulûza abè ye muhamîrizi w’okwo, anammuhe obuhane. 19 Lero obwo Omûka gwa Nyamuzinda gwanacirhula kuli Amasayi, murhambo w’omurhwe gwa Makumi asharhu, anaciyakuza, erhi:
«Rhuli haguma nâwe,
rhuli b’olunda lwâwe
wâni Daudi, mugala wa Yese!
Omurhûla gubà haguma nâwe,
gubè na haguma n’abadwîrhe bakurhabâla,
bulya Nyakasane, akulwanyirekwo.»

Daudi abayankirira anabahà ecikono c’okubà barhambo omu murhwe gwâge. 20 Abandi bantu b’obûko bwa Menashè bajà kuli Daudi amango alonzagya okulungana n’Abafilistini erhi balwîsa Saulu. Ci kwône Daudi arhaciyumvanya bya n’Abafilistini, bulya abarhambo bâbo bamàmulahirira; babwirana, mpu: «Hali amango Daudi ankayîshija olunda lwa nnawâbomurhanzi, obone amarhuhâna emunda ali.» 21 Okubundi acishubiriraga e Sikalagi, lyo n’abandi bantu b’emwa Menashè bàmushimbirage yo, bo: Adna, Yozabadi, Elihu na Sile tayi, barhambo b’omurhwe gw’abasirika ba Menashè. 22 Bôshi bàli barhabâzi ntwâli, bayîshirhabâla omurhwe gwa Daudi. Bahinduka barhambo b’omurhwe gwâge. 23 Ngasi lusiku abantu bayîshikâcîlunga oku murhwe gwa Daudi, kuhi ka omurhwe gwâge gwalinda guluga bwenêne.
Omubalè gw’abasirika ba Daudi aha Hebroni
24 Alaga omubalè gw’abantu bankahashilwa amatumu bàcilungaga kuli Daudi e Hebroni, mpu lyo bamuhà obwâmi bwa Saulu, nk’oku Nyakasane ànali arhegesire: 25 Bene Yuda, basirika bihumbi ndarhu na magana gali munâni, bacibàmbizize empenzi n’amatumu. 26 Ab’obûko bwa Simoni, basirika ntwâli bihumbi nda n’igana. 27 Ab’obûko bwa Levi, bantu bihumbi bini na magana gali ndarhu, 28 na Yehoyada, murhambo w’obûko bwa bene Aròni, àlilusibwe na bantu bihumbi bisharhu na magana gali nda; 29 hàligi n’omwâna w’omusole ye Sadoki, ntwâli ya musirika, erhi adwîrhe barhambo makumi abirhi na babirhi b’oku mulala gwâge. 30 Ab’obûko bwa Benyamini, gwo gunaligi mulala gwa Saulu, bantu bihumbi bisharhu. Na banji muli bo bàcikâgikolera Saulu kuhika ago mango; 31 ab’obûko bwa Efrayimu, basirika ntwâli bihumbi makumi abirhi na magana gali munâni, bôshi bantu bakengwa omu milala yâbo. 32 Ecigabi c’oku bûko bwa Menashè, bantu bihumbi ikumi na munâni, bàli bacîshozirwe kwâgo mpu bajiyîmika Daudi abè mwâmi. 33 Ab’oku bûko bwa Isakari, barhambo ba basirika magana abirhi, haguma n’abantu bâbo bàkâgirhegeka, bôshi bantu ba bukengêre balya bankahashimanya bici na bici bene-Israheli bakwânîne bajire. 34 Ab’oku bûko bwa Zabuloni, basirika bihumbi makumi arhânu, bôshi bayigirizibwe bwinjà, banacirheganyize okujà oku cigamba c’amatabâro, ba kulerhera abandi omurhima gw’oburhwâli, bànali bacibàmbirize emirasano ya ngasi lubero. 35 Ab’oku bûko bwa Nefutali, barhambo cihumbi na basirika bâbo bihumbi makumi asharhu na nda bacibàmbirize empenzi n’amatumu. 36 Ab’oku bûko bwa Dani, bihumbi makumi abirhi na munâni bya basirika balingûzize okujà oku cigamba c’amatabâro. 37 Ab’oku bûko bwa Aseri, basirika bihumbi makumi ani byàyigirizibwe bwinjà okulwa, nabo balingûzize okujà oku cigamba c’amatabâro.
38 Abantu b’oku bûko bwa Rubeni, n’ab’oku bûko bwa Gadi n’ecigabi c’oku bûko bwa Menashè, bo baligi balya bàbâga ishiriza lya Yordani. Bayîsha basirika bihumbi igana na makumi abirhi bacibàmbizrze emirasano ya ngasi lubcro.
39 Abo bantu bôshi bàli basirika bacîrheganyize oku matabâro. Banaciyîsha na murhima muguma e Hebroni, bàyîmika Daudi mwâmi kuli bene-Israheli bôshi. Abandi bene-Israheli nabo bayemire okumuhà obwo bwâmi. 40 Babêra eyo munda nsiku isharhu zôshi bo na Daudi, bakazirya bananywa ngasi byôshi bene wâbo bàli babarheganyize. 41 Na kulusha aho, abandi bantu b’ebishagala bya hôfi hôfi, ciru bene Isakari, bene Zabuloni na bene Nefutali, bàkâgilêrha ennundo z’ebiryo oku ndogomi: enshâno, emizêti, ebihadu by’emizâbîbu, idivayi, amavurha, ciru bàkazilêrha n’enkafu n’ebibuzi. Ecihugo côshi calama omu bushagaluke bunene.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 12
1וְאֵ֗לֶּה הַבָּאִ֤ים אֶל־דָּוִיד֙ לְצִ֣יקְלַ֔ג ע֣וֹד עָצ֔וּר מִפְּנֵ֖י שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֑ישׁ וְהֵ֨מָּה֙ בַּגִּבּוֹרִ֔ים עֹזְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃ 2נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּֽאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃ 3הָרֹ֨אשׁ אֲחִיעֶ֜זֶר וְיוֹאָ֗שׁ בְּנֵי֙ הַשְּׁמָעָ֣ה הַגִּבְעָתִ֔י וִיזִואֵ֥ל וָפֶ֖לֶט בְּנֵ֣י עַזְמָ֑וֶת וּבְרָכָ֕ה וְיֵה֖וּא הָעֲנְּתֹתִֽי׃ 4וְיִֽשְׁמַֽעְיָ֧ה הַגִּבְעוֹנִ֛י גִּבּ֥וֹר בַּשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִֽׁים׃ 5וְיִרְמְיָ֤ה וְיַחֲזִיאֵל֙ וְי֣וֹחָנָ֔ן וְיוֹזָבָ֖ד הַגְּדֵרָתִֽי׃ 6אֶלְעוּזַ֤י וִירִימוֹת֙ וּבְעַלְיָ֣ה וּשְׁמַרְיָ֔הוּ וּשְׁפַטְיָ֖הוּ הַחֲריּפִֽי׃ 7אֶלְקָנָ֡ה וְ֠יִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵ֧ל וְיוֹעֶ֛זֶר וְיָשָׁבְעָ֖ם הַקָּרְחִֽים׃ 8וְיוֹעֵאלָ֧ה וּזְבַדְיָ֛ה בְּנֵ֥י יְרֹחָ֖ם מִן־הַגְּדֽוֹר׃ 9וּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃ ס
10עֵ֖זֶר הָרֹ֑אשׁ עֹבַדְיָה֙ הַשֵּׁנִ֔י אֱלִיאָ֖ב הַשְּׁלִשִֽׁי׃ 11מִשְׁמַנָּה֙ הָרְבִיעִ֔י יִרְמְיָ֖ה הַחֲמִשִֽׁי׃ 12עַתַּי֙ הַשִּׁשִּׁ֔י אֱלִיאֵ֖ל הַשְּׁבִעִֽי׃ 13יֽוֹחָנָן֙ הַשְּׁמִינִ֔י אֶלְזָבָ֖ד הַתְּשִׁיעִֽי׃ 14יִרְמְיָ֨הוּ֙ הָעֲשִׂירִ֔י ס
מַכְבַּנַּ֖י עַשְׁתֵּ֥י עָשָֽׂר׃ 15אֵ֥לֶּה מִבְּנֵי־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֤ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף׃ 16אֵ֣לֶּה הֵ֗ם אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֔ון וְה֥וּא מְמַלֵּ֖א עַל־כָּל־גְּדֹיתָ֑יו וַיַּבְרִ֨יחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲמָקִ֔ים לַמִּזְרָ֖ח וְלַֽמַּעֲרָֽב׃ ס
17וַיָּבֹ֗אוּ מִן־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וִֽיהוּדָ֔ה עַד־לַמְצָ֖ד לְדָוִֽיד׃ 18וַיֵּצֵ֣א דָוִיד֮ לִפְנֵיהֶם֒ וַיַּ֨עַן֙ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אִם־לְשָׁל֞וֹם בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ לְעָזְרֵ֔נִי יִֽהְיֶה־לִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם לֵבָ֖ב לְיָ֑חַד וְאִֽם־לְרַמּוֹתַ֣נִי לְצָרַ֗י בְּלֹ֤א חָמָס֙ בְּכַפַּ֔י יֵ֛רֶא אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵ֖ינוּ וְיוֹכַֽח׃ ס
19וְר֣וּחַ לָבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִושִׁים֒ לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃ פ
20וּמִֽמְּנַשֶּׁ֞ה נָפְל֣וּ עַל־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל׃ 21בְּלֶכְתּ֣וֹ אֶל־צִֽיקְלַ֗ג נָפְל֣וּ עָלָ֣יו ׀ מִֽמְּנַשֶּׁ֡ה עַ֠דְנַח וְיוֹזָבָ֤ד וִידִֽיעֲאֵל֙ וּמִיכָאֵ֣ל וְיוֹזָבָ֔ד וֶאֱלִיה֖וּא וְצִלְּתָ֑י רָאשֵׁ֥י הָאֲלָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִמְנַשֶּֽׁה׃ 22וְהֵ֗מָּה עָזְר֤וּ עִם־דָּוִיד֙ עַֽל־הַגְּד֔וּד כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא׃ 23כִּ֚י לְעֶת־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד לְעָזְר֑וֹ עַד־לְמַחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים׃ פ
24וְ֠אֵלֶּה מִסְפְּרֵ֞י רָאשֵׁ֤י הֶֽחָלוּץ֙ לַצָּבָ֔א בָּ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד חֶבְר֑וֹנָה לְהָסֵ֞ב מַלְכ֥וּת שָׁא֛וּל אֵלָ֖יו כְּפִ֥י יְהוָֽה׃ ס
25בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נֹשְׂאֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח שֵׁ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים וּשְׁמוֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ ס
26מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן גִּבּ֤וֹרֵי חַ֨יִל֙ לַצָּבָ֔א שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וּמֵאָֽה׃ ס
27מִן־בְּנֵי֙ הַלֵּוִ֔י אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
28וִיהוֹיָדָ֖ע הַנָּגִ֣יד לְאַהֲרֹ֑ן וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
29וְצָד֥וֹק נַ֖עַר גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וּבֵית־אָבִ֥יו שָׂרִ֖ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
30וּמִן־בְּנֵ֧י בִנְיָמִ֛ן אֲחֵ֥י שָׁא֖וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְעַד־הֵ֨נָּה֙ מַרְבִּיתָ֔ם שֹׁמְרִ֕ים מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית שָׁאֽוּל׃ ס
31וּמִן־בְּנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּשְׁמוֹנֶ֣ה מֵא֑וֹת גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֥י שֵׁמ֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ ס
32וּמֵחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף אֲשֶׁ֤ר נִקְּבוּ֙ בְּשֵׁמ֔וֹת לָב֖וֹא לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד׃ ס
33וּמִבְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר יוֹדְעֵ֤י בִינָה֙ לַֽעִתִּ֔ים לָדַ֖עַת מַה־יַּעֲשֶׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל רָאשֵׁיהֶ֣ם מָאתַ֔יִם וְכָל־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־פִּיהֶֽם׃ ס
34מִזְּבֻל֞וּן יוֹצְאֵ֣י צָבָ֗א עֹרְכֵ֧י מִלְחָמָ֛ה בְּכָל־כְּלֵ֥י מִלְחָמָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אָ֑לֶף וְלַעֲדֹ֖ר בְּלֹא־לֵ֥ב וָלֵֽב׃ ס
35וּמִנַּפְתָּלִ֖י שָׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְעִמָּהֶם֙ בְּצִנָּ֣ה וַחֲנִ֔ית שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
36וּמִן־הַדָּנִי֙ עֹרְכֵ֣י מִלְחָמָ֔ה עֶשְׂרִֽים־וּשְׁמוֹנָ֥ה אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
37וּמֵאָשֵׁ֗ר יוֹצְאֵ֥י צָבָ֛א לַעֲרֹ֥ךְ מִלְחָמָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים אָֽלֶף׃ ס
38וּמֵעֵ֣בֶר לַ֠יַּרְדֵּן מִן־הָראוּבֵנִ֨י וְהַגָּדִ֜י וַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֗ה בְּכֹל֙ כְּלֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ 39כָּל־אֵ֜לֶּה אַנְשֵׁ֣י מִלְחָמָה֮ עֹדְרֵ֣י מַעֲרָכָה֒ בְּלֵבָ֤ב שָׁלֵם֙ בָּ֣אוּ חֶבְר֔וֹנָה לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ֠גַם כָּל־שֵׁרִ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל לֵ֥ב אֶחָ֖ד לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד׃ 40וַיִּהְיוּ־שָׁ֤ם עִם־דָּוִיד֙ יָמִ֣ים שְׁלוֹשָׁ֔ה אֹכְלִ֖ים וְשׁוֹתִ֑ים כִּֽי־הֵכִ֥ינוּ לָהֶ֖ם אֲחֵיהֶֽם׃ 41וְגַ֣ם הַקְּרֽוֹבִים־אֲ֠לֵיהֶם עַד־יִשָׂשכָ֨ר וּזְבֻל֜וּן וְנַפְתָּלִ֗י מְבִיאִ֣ים לֶ֡חֶם בַּחֲמוֹרִ֣ים וּבַגְּמַלִּ֣ים וּבַפְּרָדִ֣ים ׀ וּֽבַבָּקָ֡ר מַאֲכָ֡ל קֶ֠מַח דְּבֵלִ֨ים וְצִמּוּקִ֧ים וְיַֽיִן־וְשֶׁ֛מֶן וּבָקָ֥ר וְצֹ֖אן לָרֹ֑ב כִּ֥י שִׂמְחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ פ

13
Daudi àhiga okulêrha omucîmba gw’amalaganyo e Yeruzalemu
1 Daudi anacija omu ihano haguma n’abakulu b’abasirika bâge, àbayîmangira ebihumbi n’abayîmangira amagana, haguma n’abandi ba rhambo b’olubaga. 2 Okubundi anacibwîra bene-Israheli bàli bashubiûzinye haguma, erhi: «Mukabona kuli kwinjà, n’akaba kwo Nyakasane Nyamuzinda wîrhu alonzize, jiri rhurhumize bene wîrhu basigîre omu cihugo c’Israheli côshi, kwâgo kwâgo abadâhwa n’abaleviti emunda banayûbaka yôshi omu bishagala byâbo. Rhubahamagale bacilunge nîrhu. 3 Okubundi rhugend’ilêrha omucîmba gwa Nyamuzinda eno mwîrhu, bulya ntà mango rhwàcigererize okushîbirira ogwomucîmba kurhenga omu nsiku za Saulo.
4 Abantu bàliho bôshi bàbona oku kwo binali, bayêmêra. 5 Daudi ànacirhumizagya bene-Israheli b’omu cihugo côshi, kurhenga elubibi lwa Mîsiri kuhika aha ecihugo ca Hamati cirhangirire mpu bayîshe bagendilonza omucîmba gwa Nyamuzinda e Kiriyati-Yearimu. 6 Cazinda bene-Israheli bôshi bashimba Daudi kuhika e Baala, olunda lwa Kiriyati-Yearimu, omu cihugo ca Yuda, mpu bakûleyo omucîmba gwa Nyamuzinda, ogwomucîmba gwagwêrhe izîno lya «Nyamubâho obwarhire enyanya za ba-Kerubi.» 7 Gwàli omu mwa Abinadabu. Bagudêkereza oku ngâlè mpyâhya, yàyîshaga yagendesibwa na Uza bo na Ahiyo. 8 Daudi bo na bene-Israheli bôshi bàjàga bayêrekana omwîshingo gwâbo n’emisî yâbo yôshi: bajà bayîmba banaziha orhurhera, ennanga, engoma, enzenze n’ezindi nzihwa za ngasi lubero. 9 Erhi bahika hôfi n’aha Cibuga ca Kidoni, enkafu zàlinzihirimya gulya mucîmba gwa Nyamubâho bu lya zamasârhala. Uza alambûla okuboko mpu agurhange gulekirhibuka. 10 Lero oburhè bwa Nyakasane bwanacibirunduka bwenêne erhi ye rhuma, anamuhana bulya amagereza okuhuma kw’ogwomucîmba gw’ Amalaganyo. Uza anacifira ho n’aho embere za Nyakasane. 11 Daudi agaya bwenêne kulya kubà Nyakasane amàyîrha Uza; aho hantu Daudi ahayîrika izîno lya Peresi-Uza; yo n’izîno hanaciderhwa kuhika ene.
12 Olwo lusiku Daudi ayôboha Nyamuzinda bwenêne anaderha, erhi: «Ntà nkahêka ogu mucîmba gwa Nyamuzinda aha mwâni la!» 13 Arhanaciguhêkaga emwâge obwo, omu murhundu gwa Daudi, ci bagendiguhira omu nyumpa ya Obedi-Edomu, mulume w’e Gati. 14 Omucîmba gwabêra omu mulala gwa Obedi-Edomu myêzi isharhu, Nyakasane agisha omulala gwâge n’ebintu byâge byôshi.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 13
1וַיִּוָּעַ֣ץ דָּוִ֗יד עִם־שָׂרֵ֧י הָאֲלָפִ֛ים וְהַמֵּא֖וֹת לְכָל־נָגִֽיד׃ 2וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לְכֹ֣ל ׀ קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־עֲלֵיכֶ֨ם ט֜וֹב וּמִן־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ נִפְרְצָה֙ נִשְׁלְחָ֞ה עַל־אַחֵ֣ינוּ הַנִּשְׁאָרִ֗ים בְּכֹל֙ אַרְצ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל וְעִמָּהֶ֛ם הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַלְוִיִּ֖ם בְּעָרֵ֣י מִגְרְשֵׁיהֶ֑ם וְיִקָּבְצ֖וּ אֵלֵֽינוּ׃ 3וְנָסֵ֛בָּה אֶת־אֲר֥וֹן אֱלֹהֵ֖ינוּ אֵלֵ֑ינוּ כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ בִּימֵ֥י שָׁאֽוּל׃ 4וַיֹּאמְר֥וּ כָֽל־הַקָּהָ֖ל לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֑ן כִּֽי־יָשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֥י כָל־הָעָֽם׃ 5וַיַּקְהֵ֤ל דָּוִיד֙ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־שִׁיח֥וֹר מִצְרַ֖יִם וְעַד־לְב֣וֹא חֲמָ֑ת לְהָבִיא֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים מִקִּרְיַ֖ת יְעָרִֽים׃ 6וַיַּ֨עַל דָּוִ֤יד וְכָל־יִשְׂרָאֵל֙ בַּעֲלָ֔תָה אֶל־קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵת֩ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֧ים ׀ יְהוָ֛ה יוֹשֵׁ֥ב הַכְּרוּבִ֖ים אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שֵֽׁם׃ 7וַיַּרְכִּ֜יבוּ אֶת־אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עַל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה מִבֵּ֖ית אֲבִינָדָ֑ב וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֔וֹ נֹהֲגִ֖ים בָּעֲגָלָֽה׃ 8וְדָוִ֣יד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַׂחֲקִ֛ים לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים בְּכָל־עֹ֑ז וּבְשִׁירִ֤ים וּבְכִנֹּרוֹת֙ וּבִנְבָלִ֣ים וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְצִלְתַּ֖יִם וּבַחֲצֹצְרֽוֹת׃ 9וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן כִּידֹ֑ן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶת־יָד֗וֹ לֶאֱחֹז֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן כִּ֥י שָֽׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔א וַיַּכֵּ֕הוּ עַ֛ל אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ עַל־הָאָר֑וֹן וַיָּ֥מָת שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 11וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔יד כִּֽי־פָרַ֧ץ יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑א וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔א עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 12וַיִּירָ֤א דָוִיד֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר הֵ֚יךְ אָבִ֣יא אֵלַ֔י אֵ֖ת אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃ 13וְלֹֽא־הֵסִ֨יר דָּוִ֧יד אֶת־הָאָר֛וֹן אֵלָ֖יו אֶל־עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּטֵּ֕הוּ אֶל־בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם הַגִּתִּֽי׃ 14וַיֵּשֶׁב֩ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים עִם־בֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם בְּבֵית֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ פ
14
Daudi aha Yeruzalemu
1 Huramu, mwâmi w’e Tiri, alikira mwâmi Daudi entumwa, amurhumira empaho z’emirhi y’emiyerezi haguma n’abantu b’okugôya amabuye n’ababinji b’empaho, b’okumuyûbakira enyumpa y’obwâmi. 2 Daudi amanya bwinjinjà obwo oku Nyakasane yêne wàmujizire mwâmi w’Iraheli n’oku obwâmi bwâge bwalangashana irenge linene erhi Israheli lubaga lwa Nyamuzinda lurhuma.
3 Daudi ashubirhôlera abandi bakazi aha Yeruzalemu ababurhakwo abandi bâna-rhabana n’abâna-nyere. 4 Alaga amazîno g’abagala bàburhirhagwa aha Yeruzalemu: Shamuwa, Shobabu, Natani, Salomoni; 5 Yibehari, Elishuwa, Elipeleti, 6 Noga, Nefegi, Yafiya, 7 Elishama, Beeliyada na Elifeleti.
Daudi àhima Abafilistini
8 Abafilistini bamanya oku Daudi ayîmisirwe okubà mwâmi wa bene-Israheli bôshi haguma; banacishûbûzanya mpu bajè balonza Daudi bamugwa rhe. Daudi amanya ogwo mwanzi analonza okubabugâna. 9 Abafilistini bànaciyîsha mwandu, basherêza akabanda k’ Abarefayiti. 10 Daudi agendidôsa Nyamubâho, erhi: «Ka ngendikoza Abafilistini? Ka wabahira omu maboko gâni?» Nyakasane amushuza, erhi: «Genda obakoze. Nabahira omu nfune zâwe.» 11 Abafilistini bànacihârhula, bahika aha Baali-Perazimu, ho Daudi àbahimîre. Daudi anaciderha, erhi: Nyakasane, anakundwîre omulongo gw’abashombanyi bâni nka kula enshalalo ekundûla ecikunguzo c’olwîshi.» Okwo kwarhuma aho hantu hayîrikwa izîno lya Baali-Perazimu, kwo kuderha «Mukulu wa Bakunduzi». 12 Emunda Abafilistini bàyâkiraga bulya bamàhimwa, n’aho bàhimiragwa bajà basigaho enshusho z’abazimu bâbo; Daudi arhegeka mpu bazidûlike muliro. 13 Abafilistini bashubiyîsha barhabire omu kabanda k’Abarefayiti. 14 Daudi ashubidôsa Nyamuzinda, Nyakasane amushuza, erhi: «Orhabakolezagya emugongo, ci ogendibazungulukira erhali hôfi ebwa mirhi y’emiforsadi. 15 Hano oyumva olubî lw’emidindîrî enyanya z’emirhi, onakoze entambala, bulya ago mango erhi namakushokolera njilambika omurhwe gw’Abfilistini.» 16 Daudi anacijira nk’oku arhegekagwa na Nyamuzinda. Bene-Israheli bahima Abafilistini ntyo banabashimba kurhenga e Gabaoni kuhika cingana e Gezeri. 17 Kurhenga ago mango irenge lya Daudi lyàlumira omu bihugo byôshi, na Nyakasane amujira wa kuyôbohwa omu mashanja gôshi.

BHS 1Chronik / 1Chronicles 14
1וַ֠יִּשְׁלַח חיּרָ֨ם מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִיד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י קִ֔יר וְחָרָשֵׁ֖י עֵצִ֑ים לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּֽיִת׃ 2וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־נִשֵּׂ֤את לְמַ֨עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
3וַיִּקַּ֨ח דָּוִ֥יד ע֛וֹד נָשִׁ֖ים בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיּ֧וֹלֶד דָּוִ֛יד ע֖וֹד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃ 4וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הַיְלוּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיוּ־ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב נָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃ 5וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְאֶלְפָּֽלֶט׃ 6וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ׃ 7וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וּבְעֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃ 8וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־נִמְשַׁ֨ח דָּוִ֤יד לְמֶ֨לֶךְ֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔יד וַיֵּצֵ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃ 9וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ 10וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤יד בֵּאלֹהִים֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ עַל־פְּלִשְׁתִּ֔יים וּנְתַתָּ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ יְהוָה֙ עֲלֵ֔ה וּנְתַתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃ 11וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָֽרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃ 12וַיַּעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד וַיִּשָּׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ פ
13וַיֹּסִ֤יפוּ עוֹד֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בָּעֵֽמֶק׃ 14וַיִּשְׁאַ֨ל ע֤וֹד דָּוִיד֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לֹ֥א תַֽעֲלֶ֖ה אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָסֵב֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל הַבְּכָאִֽים׃ 15וִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֤וֹל הַצְּעָדָה֙ בְּרָאשֵׁ֣י הַבְּכָאִ֔ים אָ֖ז תֵּצֵ֣א בַמִּלְחָמָ֑ה כִּֽי־יָצָ֤א הָֽאֱלֹהִים֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת אֶת־מַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃ 16וַיַּ֣עַשׂ דָּוִ֔יד כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּכּוּ֙ אֶת־מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים מִגִּבְע֖וֹן וְעַד־גָּֽזְרָה׃ 17וַיֵּצֵ֥א שֵׁם־דָּוִ֖יד בְּכָל־הָֽאֲרָצ֑וֹת וַֽיהוָ֛ה נָתַ֥ן אֶת־פַּחְדּ֖וֹ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃
15
Daudi arheganya okugendilêrha omucîmba gw’amalaganyo
1 Daudi anaciyûbakisa enyumpa zâge omu Murhundu gwa Daudi. Arhe nganya hantu haguma ayîmanzaho ihêma lyayîshijamwo omucîmba gw’Amalaganyo gwa Nyamuzinda. 2 Okubundi anaciderha, erhi: «Abaleviti bonene bayêmêrirwe okubarhula omucîmba gwa Nyamuzinda; bulya bo Nyamuzinda àcîshozire kw’ogwomukolo gw’okukazigubarhula n’okumu rhumikira ensiku zôshi.»
3 Daudi ashûbûliza bene-Israheli bôshi e Yeruzalemu mpu bagendilêrha Omucîmba gwa Nyamuzinda, lyo guhirwa ahantu àgurheganyîze. 4 Ashûbûza abadâhwa, b’obûko bwa Aròni, haguma n’Abaleviti. 5 Abo baleviti bàlimwo omurhambo Uriyeli, haguma na bandi bantu igana na makumi abirhi b’obûko bwa Kehati. 6 Omurhambo Asaya na bandi bantu magana abirhi na makumi abirhi b’obûko bwa Merari; 7 omurhambo Yoheli, haguma na bandi bantu igana na makumi asharhu b’obûko bwa Gershoni; 8 omurhambo Shemaya, na bandi bantu magana abirhi b’obûko bwa Elisafani; 9 omurhambo Eliyeli, na bandi bantu makumi gali munâni b’obûko bwa Hebroni; 10 omurhambo Aminadabu, na bandi igana n’ikumi na babirhi b’obûko bwa Uziyeli.
11 Daudi ahamagala abadâhwa Sadoki na Abiyatari, n’abaleviti Uriyeli, Asaya, Yoheli, Shemaya, Eliyeli na Aminadabu. 12 Ababwîra, erhi: «Mwe muli bakulu b’emilala y’Abaleviti, mucîshukûle, muce, mwe n’abantu b’emila la yinyu, okubundi mugendilonza omucîmba gwa Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, muguhêke aha nàgurheganyîze. 13 Nyakasane Nyamuzinda wîrhu àrhuhanyire burhanzi bulya mw’oyomurhâliho. Kwo binali rhurhàli rhumudôsize kurhi rhurhegesirwe okujira.» 14 Abadâhwa n’abaleviti bacîshukûlaga obwo omu kucîrheganya okuyîshibarhula omucîmba gwa Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. 15 Cazinda abaleviti babarhulaga omucîmba oku mirhamba yagwo aha birhugo byâbo, nk’oku Nyakasane ànalirhegesire Mûsa oku kwo bakzigubarhula.
16 Daudi anacirhegeka abarhambo b’abaleviti obwo, mpu bakereke bene wâbo bàli bakwânîne bajè bayimba n’okuziha ennanga, enzenze, emishekera, abarhimbi b’engoma n’ezindi nzihwa za ngasi lubero bànagwêrhe, n’okuyere kana omwîshingo gwâbomunene omu mulya gw’enzihwa zilongîre bwinjinjà. 17 Abaleviti bagoshôla Hemani, mugala wa Yoheli, n’owâbo Azafi, mugala wa Berekiya, n’owundi Etani, mugala wa Kushayahu, w’obûko bwa Merari. 18 Omurhwe gwa kabirhi gwa bene wâbo, bàlimwo: Zakariya, Yaziyeli, Shemiramoti, Yehiyeli, Uni, Eliyabu, Benaya, Maseya, Matitiya, Eliflehu, Mikneyahu, Obedimoti, Yehiyeli, Uni, Eliyabu, Benaya, Maseya, Matitiya, Eliflehu, Mikneyahu, Obedi-Edomu, Yeyieli, Balanzi b’omuhango. 19 Abimbiza Hemani, Azafi na Etani bakaziziha enzihwa z’omulinga zilongire bwinjà bwe nene. 20 Zakariya, Aziyeli, Shemiramoti, Yehiyeli, Uni, Eliyabu Maaseya na Benaya bakaziziha ennanga z’izù liriri. 21 Matitiya, Eliflehu, Mikneya, Obedi Edomu, Yehiyeli na Azaziya bakaziziha enzcnze za mirya munâni. 22 Kenaniya, mukulu w’abaleviti bazihi, ye wàkâgihâna izù ly’enyimbo. 23 Berekiya na Elkana balanzi b’emihango bàli bakwânîne babêre hôfi n’omucîmba gw’Amalaganyo, 24 haguma n’abandi balanzi Obedi-Edomu na Yehiya. Nabo abadâhwa Shebaniya, Yoshafati, Netaneyeli, Amasayi, Zakariya, Benaya na Eliyezeri bakazibûha emishekera embere ly’omucîmba gwa Nyamubâho.
Omucîmba gw’Amalaganyo gwàhika aha Yeruzalemu
25 Daudi, bo n’abagula b’Israheli n’abakulu b’abasirika bàli bajirilonza omucîmba gw’Amalaganyo ga Nyakasane emwa Obedi-Edomu, bàli omu bushagaluke bunene. 26 Nyamuzinda naye ahira obulanzi bwâge oku baleviti bàli babarhwîre omucîmba; okubundi banacimurherekêra mpanzi nda na biganda-buzi nda. 27 Daudi àli ayambîrhe ecishûli c’ecitâni cirembu, kuguma n’abaleviti bàli babarhwîre omucîmba, n’abazihi b’enzihwa na Kenaniya mwimangizi w’olugendo. Na kandi Daudi àli ayambîrhe efodi y’abadâhwa y’ecitâni.
28 Bene-Israheli bôshi balêrha omucîmba gw’Amalaganyo e Yeruzalemu omu cihôgero c’amasîma, banabûha empembc n’emîshekera, n’enzihwa n’emi jegereza, ennanga n’enzenze. 29 Erhi omucîmba guhika omu Murhundu gwa Daudi, Mikali, mwâli wa Saulu, alolera aha kabonezo abona mwâmi Daudi oku ayîsha asâma n’omwîshingo. Lero ànacimugayaguza bwenêne omu mu rhima gwâge.
1Chronik / 1Chronicles 15
1וַיַּֽעַשׂ־ל֥וֹ בָתִּ֖ים בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיָּ֤כֶן מָקוֹם֙ לַֽאֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֶּט־ל֖וֹ אֹֽהֶל׃ 2אָ֚ז אָמַ֣ר דָּוִ֔יד לֹ֤א לָשֵׂאת֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֖י אִם־הַלְוִיִּ֑ם כִּי־בָ֣ם ׀ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לָשֵׂ֞את אֶת־אֲר֧וֹן יְהוָ֛ה וּֽלְשָׁרְת֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ ס
3וַיַּקְהֵ֥ל דָּוִ֛יד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְהַעֲלוֹת֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה אֶל־מְקוֹמ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ׃ 4וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛יד אֶת־בְּנֵ֥י אַֽהֲרֹ֖ן וְאֶת־הַלְוִיִּֽם׃ 5לִבְנֵ֖י קְהָ֑ת אוּרִיאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ ס
6לִבְנֵ֖י מְרָרִ֑י עֲשָׂיָ֣ה הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מָאתַ֥יִם וְעֶשְׂרִֽים׃ ס
7לִבְנֵ֖י גֵּרְשֹׁ֑ום יוֹאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וּשְׁלֹשִֽׁים׃ ס
8לִבְנֵ֖י אֱלִֽיצָפָ֑ן שְׁמַֽעְיָ֥ה הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו מָאתָֽיִם׃ ס
9לִבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן אֱלִיאֵ֥ל הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו שְׁמוֹנִֽים׃ ס
10לִבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל עַמִּינָדָ֣ב הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֕יו מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ס
11וַיִּקְרָ֣א דָוִ֔יד לְצָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּֽהֲנִ֑ים וְלַלְוִיִּ֗ם לְאֽוּרִיאֵ֤ל עֲשָׂיָה֙ וְיוֹאֵ֣ל שְׁמַֽעְיָ֔ה וֶאֱלִיאֵ֖ל וְעַמִּינָדָֽב׃ 12וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַתֶּ֛ם רָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לַלְוִיִּ֑ם הִֽתְקַדְּשׁוּ֙ אַתֶּ֣ם וַאֲחֵיכֶ֔ם וְהַֽעֲלִיתֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הֲכִינ֖וֹתִי לֽוֹ׃ 13כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה לֹ֣א אַתֶּ֑ם פָּרַ֨ץ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ בָּ֔נוּ כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 14וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְהַעֲל֕וֹת אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15וַיִּשְׂא֣וּ בְנֵֽי־הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה בִּכְתֵפָ֥ם בַּמֹּט֖וֹת עֲלֵיהֶֽם׃ פ
16וַיֹּ֣אמֶר דָּוִיד֮ לְשָׂרֵ֣י הַלְוִיִּם֒ לְהַֽעֲמִ֗יד אֶת־אֲחֵיהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים בִּכְלֵי־שִׁ֛יר נְבָלִ֥ים וְכִנֹּר֖וֹת וּמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִיעִ֥ים לְהָרִֽים־בְּק֖וֹל לְשִׂמְחָֽה׃ פ
17וַיַּעֲמִ֣ידוּ הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת הֵימָ֣ן בֶּן־יוֹאֵ֔ל וּמִ֨ן־אֶחָ֔יו אָסָ֖ף בֶּן־בֶּֽרֶכְיָ֑הוּ ס
וּמִן־בְּנֵ֤י מְרָרִי֙ אֲחֵיהֶ֔ם אֵיתָ֖ן בֶּן־קֽוּשָׁיָֽהוּ׃ 18וְעִמָּהֶ֖ם אֲחֵיהֶ֣ם הַמִּשְׁנִ֑ים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל ׀ וְעֻנִּ֡י אֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ וּמַתִּתְיָהוּ֩ וֶאֱלִ֨יפְלֵ֜הוּ וּמִקְנֵיָ֨הוּ וְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וִֽיעִיאֵ֖ל הַשֹּׁעֲרִֽים׃ 19וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן בִּמְצִלְתַּ֥יִם נְחֹ֖שֶׁת לְהַשְׁמִֽיעַ׃ 20וּזְכַרְיָ֨ה וַעֲזִיאֵ֜ל וּשְׁמִֽירָמ֤וֹת וִֽיחִיאֵל֙ וְעֻנִּ֣י וֶֽאֱלִיאָ֔ב וּמַעֲשֵׂיָ֖הוּ וּבְנָיָ֑הוּ בִּנְבָלִ֖ים עַל־עֲלָמֽוֹת׃ 21וּמַתִּתְיָ֣הוּ וֶאֱלִֽיפְלֵ֗הוּ וּמִקְנֵיָ֨הוּ֙ וְעֹבֵ֣ד אֱדֹ֔ם וִֽיעִיאֵ֖ל וַעֲזַזְיָ֑הוּ בְּכִנֹּר֥וֹת עַל־הַשְּׁמִינִ֖ית לְנַצֵּֽחַ׃ 22וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּ֖ם בְּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃ 23וּבֶֽרֶכְיָה֙ וְאֶלְקָנָ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃ 24וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י וּ֠זְכַרְיָהוּ וּבְנָיָ֤הוּ וֶֽאֱלִיעֶ֨זֶר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מַחְצְצרִים֙ בַּחֲצֹ֣צְר֔וֹת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֑ים וְעֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וִֽיחִיָּ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃ 25וַיְהִ֥י דָוִ֛יד וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֑ים הַהֹֽלְכִ֗ים לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהוָ֛ה מִן־בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם בְּשִׂמְחָֽה׃ ס
26וַֽיְהִי֙ בֶּעְזֹ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים אֶ֨ת־הַלְוִיִּ֔ם נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֑ה וַיִּזְבְּח֥וּ שִׁבְעָֽה־פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃ 27וְדָוִ֞יד מְכֻרְבָּ֣ל ׀ בִּמְעִ֣יל בּ֗וּץ וְכָל־הַלְוִיִּם֙ הַנֹּשְׂאִ֣ים אֶת־הָאָר֔וֹן וְהַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים וּכְנַנְיָ֛ה הַשַּׂ֥ר הַמַּשָּׂ֖א הַמְשֹֽׁרְרִ֑ים וְעַל־דָּוִ֖יד אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ 28וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל מַעֲלִים֙ אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֔ה בִּתְרוּעָה֙ וּבְק֣וֹל שׁוֹפָ֔ר וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבִמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִעִ֕ים בִּנְבָלִ֖ים וְכִנֹּרֽוֹת׃ 29וַיְהִ֗י אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה בָּ֖א עַד־עִ֣יר דָּוִ֑יד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה ׀ בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ מְרַקֵּ֣ד וּמְשַׂחֵ֔ק וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ׃ פ
16
1 Banaciyîshidêkereza omucîmba omu ihêma Daudi àli agurheganyize. Okubundi barherekêra Nyamuzinda enterekêro z’okusingônolwa n’enterekêro z’omurhûla. 2 Erhi Daudi àyusihâna ezo nterekêro, agisha olubaga oku izîno lya Nyakasane. 3 Cazinda agabîra bene-Israheli ebiryo: ngasi mulume na ngasi mukazi bakazihâbwa omugati muburunguse, ecihimbi c’omugati gw’obununirizi gwa mabo n’ecitumbura c’emizâbîbu myûmu.
Abaleviti bàyimba irenge lya Nyakasane
4 Daudi ahira abaleviti baguma b’okurhumikira embere z’omucîmba gwa Nyakasane, mpu bagashânize, bakuze banahe Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli irenge. 5 Azafi akazibahabûla na Zakariya ye wakâgimurhabâla. Ye ziyeli, Shemiramoti, Yehiyeli. Matitiya, Eliyabu, Benaya, Obedi-Edomu na Yaiyeli bakaziziha ennanga n’enzenze, naye Azafi akazivuza ebyuma by’omulinga bilongire bwenêne. 6 Abadâhwa Benaya na Yaziyeli bakazibiìha emishekeraburhahusa embere z’omucîmba gwa Nyakasane. 7 Olwo lusiku Daudi yène ye murhangiriza asinga Olwimbo lw’okukuza Nyakasane, aluhà Azafi mpu aluyimbe haguma na bene wâbo, baderhe, mpus:
8 «Mukuze Nyakasane, muyalize izîno lyâge;
«muderhere ebijiro byâge by’enkwira embere z’abantu.
9 «Mumuyimbire, mudumûle oluzihwa embere zâge,
«murharhamaga n’okuganira ebirhangâzo byâge.
10 «Izîno lyâge ly’irenge, lyo imerero ly’obukuze bwinyu,
«bwo burhùlirize bw’emirhima y’abantu balongereza Nyakasane.
11 «Muyêrekere emunda Nyakasane Ogala-byôshi ali,
«mukaziyôrha mulongereza obusù bwâge.
12 «Mukengêre ebisômerîne ajizire,
«eby’okurhangâza n’okutwa emmanja kw’ekanwa kâge.
13 «Binjikulu b’Israheli bo bàli barhumisi bâge,
«bene Yakôbo bo bàli bîshogwa bâge.
14 «Nyakasane yêne Nyamuzinda wîrhu;
Yêne ye mutwî w’emmanja w’igulu lyôshi.
15 Mukazikengêra endagâno yâge ensiku zôshi,
Akanwa kâge kabà kîmâna kuhika oku maburhwa cihumbi.
16 «Kalya kanwa àfundikaga bo na Abrahamu,
«erya ndahiro àlahiriraga Izaki.
17 «Kalya àgwikaga kashuba irhegeko kuli Yakôbo,
«kanabà ndagâno y’ensiku n’amango kuli Israheli.
18 «Bulyala aderha, erhi: «Nàkugabîra ishwa lya Kanani,
«bishube byo binyu birugu by’omwîmo.
19 «Amango bàciri banyi,
«amango barhàli baciluga banabà bigolo eyo mwa bene.
20 «Amango bàkazagijà babunga,
«batwîka mwâmi hashige wundi.
21 «Ci kwône ntâye Nyamuzinda àzigire abarhidibuza,
«ciru banarhuma hajira abâmi ahana.
22 «Mpu: «Murhahîra mukahuma oku nshâgi zâni»,
«mpu: «murhahîra mukashunga abalêbi bâni olûmu!»
23 «Mwe bantu b’igulu lyôshi, yimbiri Nyakasane,
«mukazimanyîsa bwaca bwayira oku kuciza aciza.
24 «lrenge lyâge muliganire omu karhî k’ab’emahanga,
«ebi àjizire by’okurhangâza mubimanyîse omu mashanja gôshi.
25 «Bulya Nyakasane ali mukulu, «anakwânîne aje irenge.
«Akwânîne ayôbohwe kulusha abandi banyamuzinda bôshi.
26 «Bulyala banyamuzinda w’abapagani linali ibumba,
«Nyakasane yêhe ye wàjiraga amalunga.
27 «Obwâmi n’obumoleke bimushokolîre,
«entebe yâge buhashe n’obulangashane buyirikwo.
28 «Mwe bantu b’igulu lyôshi,
«muyalize irenge lyâge n’obuhashe bwâge.
29 «Yîshi muyalize irenge lyâge,
«mulêrhe entûlo zinyu embere zâge.
«Muyunamire oku idaho embere za Nyakasane,
«amango ayêrekana obwîmâna bwâge.
30 «Mujugume embere zâge, mwe bihugo mweshi,
«igulu alizibuhize mpu lirhagihuligana.
31 «Amalunga gacîshinge, n’igulu lishembuke.
«Baderhe omu mashanja gôshi, mpu: «Nyakasane ye Mwâmi!»
32 «Enyanja ekûnguze haguma n’ebimuli byôshi:
«Amashwa gashagaluke haguma n’ebimuli byôshi.
33 «Emirhi y’emuzirhu ebande orhuhababo rhw’omwîshingo
«embere za Nyakasane, «bulya ayîshitwîra igulu olubanja.
34 «Mukuze Nyakasane bulya ali mwinjà,
«obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
35 «Mumuyakûze, mpu: «Nyamuzinda Mucunguzi wîrhu, orhucize,
«orhulîkûze oku mashanja g’ihanga onarhushûbûze.
«Hano rhukola rhwakukuza, «rhwakaziderha Izîno lyâwe litagatîfu,
«rhucishingire okukugashâniza.»
36 «Ayâgirwe Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli,
«mukazimuvuga omunkwa, ngasi mango.
«N’endêko yôshi yàyakûza, mpu: «Amen! Aleluya!
«Mukuze Nyakasane!»
37 Cazindà Daudi arhegeka Azafi na bene wâbo mpu babêre aha burhambi b’omucîmba gw’endagâno ya Nyakasane, bakazirhumikira embere ly’omucîmba ngasi lusiku nk’oku byanali birhegesirwe. 38 Agoshôla na Obedi-Edomu haguma na bene wâbo makumi gali ndarhu na munâni mpu bakazilanga emihango, haguma na Obedi-Edomu, mugala wa Yedutuni na Hosa. 39 Daudi ahà amudâhwa Sadoki n’abandi badâhwa bene wâbo omukolo gw’okurhumikira embere ly’ihêma lya Nyakasane oku ntondo ya Gabaoni, 40 mpu bakaziyôrha barherekêra Nyakasane enterekêro z’okusingônolwa oku luhêrero ngasi sêzi na bijingo, n’okuyûkiriza ngasi mikolo enayandisirwe omu irhegeko Nyakasane àhâga Israheli. 41 Bàli bo na Hemani, Yedutuni n’abandi bantu bàli bacî shozirwe kwâgo kwâgo mpu bakazikuza Nyakasane, bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
42 Hemani na Yedutuni bàgwêrhe omukolo gw’okubûha emishekera n’emijegereza n’ezindi nzihwa z’abazihi zanakagikolesibwa oku kununisa enyimbo z’obugashânize. Bagala ba Yedutuni bàli balanzi ba mihango. 43 Cazinda ngasi muguma ashubira emwâge. Daudi naye ashubira emwâge agendisuhira ab’aha mwâge obwangà.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 16
1וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֣יגוּ אֹת֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָֽטָה־ל֖וֹ דָּוִ֑יד וַיַּקְרִ֛יבוּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ 2וַיְכַ֣ל דָּוִ֔יד מֵהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־הָעָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 3וַיְחַלֵּק֙ לְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֑ה לְאִישׁ֙ כִּכַּר־לֶ֔חֶם וְאֶשְׁפָּ֖ר וַאֲשִׁישָֽׁה׃ 4וַיִּתֵּ֞ן לִפְנֵ֨י אֲר֧וֹן יְהוָ֛ה מִן־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתִ֑ים וּלְהַזְכִּיר֙ וּלְהוֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
5אָסָ֥ף הָרֹ֖אשׁ וּמִשְׁנֵ֣הוּ זְכַרְיָ֑ה יְעִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִֽיחִיאֵ֡ל וּמַתִּתְיָ֡ה וֶאֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָהוּ֩ וְעֹבֵ֨ד אֱדֹ֜ם וִֽיעִיאֵ֗ל בִּכְלֵ֤י נְבָלִים֙ וּבְכִנֹּר֔וֹת וְאָסָ֖ף בַּֽמְצִלְתַּ֥יִם מַשְׁמִֽיעַ׃ 6וּבְנָיָ֥הוּ וְיַחֲזִיאֵ֖ל הַכֹּהֲנִ֑ים בַּחֲצֹצְר֣וֹת תָּמִ֔יד לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן בְּרִית־הָאֱלֹהִֽים׃ 7בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אָ֣ז נָתַ֤ן דָּוִיד֙ בָּרֹ֔אשׁ לְהֹד֖וֹת לַיהוָ֑ה בְּיַד־אָסָ֖ף וְאֶחָֽיו׃ פ
8הוֹד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָעַמִּ֖ים עֲלִילֹתָֽיו׃ 9שִׁ֤ירוּ לוֹ֙ זַמְּרוּ־ל֔וֹ שִׂ֖יחוּ בְּכָל־נִפְלְאֹתָֽיו׃ 10הִֽתְהַֽלְלוּ֙ בְּשֵׁ֣ם קָדְשֹׁ֔ו יִשְׂמַ֕ח לֵ֖ב מְבַקְשֵׁ֥י יְהוָֽה׃ 11דִּרְשׁ֤וּ יְהוָה֙ וְעֻזּ֔וֹ בַּקְּשׁ֥וּ פָנָ֖יו תָּמִֽיד׃ 12זִכְר֗וּ נִפְלְאֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה מֹפְתָ֖יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיהוּ׃ 13זֶ֚רַע יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֔וֹ בְּנֵ֥י יַעֲקֹ֖ב בְּחִירָֽיו׃ 14ה֚וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־הָאָ֖רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ 15זִכְר֤וּ לְעוֹלָם֙ בְּרִית֔וֹ דָּבָ֥ר צִוָּ֖ה לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃ 16אֲשֶׁ֤ר כָּרַת֙ אֶת־אַבְרָהָ֔ם וּשְׁבוּעָת֖וֹ לְיִצְחָֽק׃ 17וַיַּעֲמִידֶ֤הָ לְיַעֲקֹב֙ לְחֹ֔ק לְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 18לֵאמֹ֗ר לְךָ֙ אֶתֵּ֣ן אֶֽרֶץ־כְּנָ֔עַן חֶ֖בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ 19בִּֽהְיֽוֹתְכֶם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר כִּמְעַ֖ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃ 20וַיִּֽתְהַלְּכוּ֙ מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֔וֹי וּמִמַּמְלָכָ֖ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃ 21לֹא־הִנִּ֤יחַ לְאִישׁ֙ לְעָשְׁקָ֔ם וַיּ֥וֹכַח עֲלֵיהֶ֖ם מְלָכִֽים׃ 22אַֽל־תִּגְּעוּ֙ בִּמְשִׁיחָ֔י וּבִנְבִיאַ֖י אַל־תָּרֵֽעוּ׃ פ
23שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־אֶל־י֖וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃ 24סַפְּר֤וּ בַגּוֹיִם֙ אֶת־כְּבוֹד֔וֹ בְּכָל־הָעַמִּ֖ים נִפְלְאֹתָֽיו׃ 25כִּי֩ גָד֨וֹל יְהוָ֤ה וּמְהֻלָּל֙ מְאֹ֔ד וְנוֹרָ֥א ה֖וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 26כִּ֠י כָּל־אֱלֹהֵ֤י הָעַמִּים֙ אֱלִילִ֔ים וַיהוָ֖ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃ 27ה֤וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ׃ 28הָב֤וּ לַֽיהוָה֙ מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֔ים הָב֥וּ לַיהוָ֖ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃ 29הָב֥וּ לַיהוָ֖ה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂא֤וּ מִנְחָה֙ וּבֹ֣אוּ לְפָנָ֔יו הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַיהוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ 30חִ֤ילוּ מִלְּפָנָיו֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּבֵ֖ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ 31יִשְׂמְח֤וּ הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְתָגֵ֣ל הָאָ֔רֶץ וְיֹאמְר֥וּ בַגּוֹיִ֖ם יְהוָ֥ה מָלָֽךְ׃ 32יִרְעַ֤ם הַיָּם֙ וּמְלוֹא֔וֹ יַעֲלֹ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־בּֽוֹ׃ 33אָ֥ז יְרַנְּנ֖וּ עֲצֵ֣י הַיָּ֑עַר מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה כִּי־בָ֖א לִשְׁפּ֥וֹט אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 34הוֹד֤וּ לַיהוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ 35וְאִמְר֕וּ הוֹשִׁיעֵ֨נוּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔נוּ וְקַבְּצֵ֥נוּ וְהַצִּילֵ֖נוּ מִן־הַגּוֹיִ֑ם לְהֹדוֹת֙ לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֔ךָ לְהִשְׁתַּבֵּ֖חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃ 36בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־הָעוֹלָ֖ם וְעַ֣ד הָעֹלָ֑ם וַיֹּאמְר֤וּ כָל־הָעָם֙ אָמֵ֔ן וְהַלֵּ֖ל לַֽיהוָֽה׃ פ
37וַיַּֽעֲזָב־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֔ה לְאָסָ֖ף וּלְאֶחָ֑יו לְשָׁרֵ֞ת לִפְנֵ֧י הָאָר֛וֹן תָּמִ֖יד לִדְבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ 38וְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וַאֲחֵיהֶ֖ם שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁמוֹנָ֑ה וְעֹבֵ֨ד אֱדֹ֧ם בֶּן־יְדִית֛וּן וְחֹסָ֖ה לְשֹׁעֲרִֽים׃ 39וְאֵ֣ת ׀ צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֗ן וְאֶחָיו֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה בַּבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃ 40לְֽהַעֲלוֹת֩ עֹל֨וֹת לַיהוָ֜ה עַל־מִזְבַּ֧ח הָעֹלָ֛ה תָּמִ֖יד לַבֹּ֣קֶר וְלָעָ֑רֶב וּלְכָל־הַכָּתוּב֙ בְּתוֹרַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 41וְעִמָּהֶם֙ הֵימָ֣ן וִֽידוּת֔וּן וּשְׁאָר֙ הַבְּרוּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לְהֹדוֹת֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ 42וְעִמָּהֶם֩ הֵימָ֨ן וִֽידוּת֜וּן חֲצֹצְר֤וֹת וּמְצִלְתַּ֨יִם֙ לְמַשְׁמִיעִ֔ים וּכְלֵ֖י שִׁ֣יר הָאֱלֹהִ֑ים וּבְנֵ֥י יְדוּת֖וּן לַשָּֽׁעַר׃ 43וַיֵּלְכ֥וּ כָל־הָעָ֖ם אִ֣ישׁ לְבֵית֑וֹ וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֖יד לְבָרֵ֥ךְ אֶת־בֵּיתֽוֹ׃ פ

17
Amalaganyo ga Nyamuzinda kuli Daudi n’iburha lyâge
1 Daudi anacihanda omu nyumpa yâge. Lusiku luguma abwîra omulêbi Natani, erhi: «Lolaga! Niono nkola ndi omu nyumpa nyinjà y’enshebeyi, n’akâgala kâ-Nyamuzinda kaciri omu ihêma! Kurhi obwîne?» 2 Natani abwîra Daudi, erhi: «Ogerêrîze bwinjà aho, ogende ojire nk’oku oyumvîrhe omurhi ma gwâwe gudesire, bulya Nyamuzinda ali haguma nâwe.
3 Ci kwône obudufu bwàkulikiraga, akanwa ka Nyamuzinda kaja emunda Natani ali, erhi: 4 «Genda ojibwîra mwambali wâni Daudi, erhi: «Ntya kwo Nyakasane akubwîzire: Arhali we wanyûbakira enyumpa naberamwo. 5 Ciru ntanasagihanda omu nyumpa, kurhenga olusiku nàrhenzagya Israheli e Mîsiri kuhika ene. Ci omu ihêma nàjaga nayêgema, ntenga hantu halebe ncumbike handi halebe. 6 Na kulusha okwo, amango gôshi nàkâg’ilusa Israheli, bacîranuzi banji nàfumbisire obugo bw’okurhambula olubaga lwâni, ci kwône ntâye nàtumuzizc muli bo nti arhanyûbakiraga enyumpa nyinjinjà y’enshebeyi. 7 co cirhumire, oshubigend’ibwîra Daudi, erhi: «Ntya kwo Nyamuzinda w’Israheli akubwîzire: Nie nàkurhenzagya ebulambo omu nyuma z’obusò nti obè murhegesi w’olubaga lwâni lw’Israheli. 8 Omu majira gâwe gôshi erhi rhwembi rhunali najà nakugwâsa, naholola abashombanyi bâwe bôshi embere zâwe. Nie nârhuma wabona irenge liri nk’erya abakulu bakulu ba hano igulut. 9 Nâtwîra olubaga lwâni lw’Israheli eciriba, nâludêkerezamwo, lwabêra muli eco ciriba buzira kuciyôboha cici. Ntà ishanja lyâcilulibuze nk’okwa mîra, 10 galya mango nàyimikaga abacîranuzi b’olubaga lwâni lw’Israheli, nakurhenzakwo abashombanyi bâwe bôshi. Nnankubwizire oku niono, Nyakasane nâkuhà iburha linji. 11 Hano amango g’okufà kwâwe gahika, nâkuhà omwîmo gw’obûko bwâwe, mwâna wâwe, nâkomeza obwâmi bwâge. 12 Oyo ye wâyîshinyûbakira enyumpa, nazibuhya ensiku zôshi entebe y’obwâmi bwâge. 13 Nâbà îshe, naye abè mwâna wâni. Ntakâmutûhya kwoki nka kulya nàtûhagya omwâmi wàkushokoleraga. 14 Nâmuzibuhya ayôrhe mwâmi w’olubaga lwâni, oku nsiku zôshi. Bulya obuhashe bw’obwâmi bw’omulala gwâge burhakadûndagana.» 15 Natani aganîrira Daudi ngasi byôshi Nyamuzinda ànali amubwizire muli okwo kubonekerwa kwâge.
Omusengero gwa Dudi
16 Okubundi mwâmi Daudi agendija omu ihêma embere za Nyamuzinda, anaciderha, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wâni, mmanyire oku oli nie, oli omulala gwâni, ntâco rhwàli rhukwânîne càrhumire warhujirira oku kwôshi wamarhujirira. 17 Ci kwône wêhe, Nyakasane wabona oku arhali hôshi aho. Alaga oku wamalinda ojira n’amalaganyo oku mulala gwâni omu nsiku zayisha, wanjirira nka kuno nâni nankabire muntu wa kuderhwa. 18 Yâgirwa Nyamuzinda wâni, bici nankaciyûshûla kw’eryo irenge ompire, bulya onyishi, waliba niono mwambali wâwe. 19 Nyakasane kulya kubà onzigira co carhumire wajira ebyo birhagazo binjà byôshi, mpu lyo oyêrekana obukulu bw’irenge lyâwe. 20 Yâgirwa Nyakasane, ntâye ciru n’omuguma oli akâwe. Kwo kunali ntà wundi Nyamuzinda aba nyuma zâwe, nk’oku rhwanayumvîrhe baderha. 21 Kwo na kwo ntà lundi lubaga bano igulu luli nk’olubaga lw’Israheli. Wayi shire walulîkûza, lwone lwone, omu bujà bw’e Mîsiri, mpu olujire lubaga lwâwe. Wacîjisize irenge n’ebijiro binene by’okujugumya washandabanyamwo amashanja embere z’olubaga lwâwe. 22 Wàlujizire lubaga lwâwe oku nsiku zo shi, Nyakasane, wanabà we Nymuzinda walwo. 23 Bunôla, Yâgirwa, ojirage nk’okwo wànaderhaga, n’endagâno wajizire kuli nie n’oku iburha lyâni, eyôrhe ebâho amango gôshi. 24 Neci, eyôrheho, na ntyo irenge lyâwe lyayîmanga oku nsiku zôshi, bakaziderha, mpu: «Nyamuzinda w’Israheli, ye na Nyamuzinda w’Israheli, ye Nyakasane w’igulu lyôshi.» Enyumpa ya mwambali wâwe eyôrhe eba omu masù gâwe. 25 Bulya we Nyamuzinda wâni, we wafululire mwambali wâwe oku wayûbaka enyumpa yâge. Co cirhumire, nie mwambali wâwe ndi wâwe, ndi hano mbere zâwe nakusengera. 26 Kwo binali, Yâgirwa Nyakasane, wênene Nyamuzinda, wamanandaganyagya eryo iragi lyôshi! 27 Wahizire okugisha omulala gwâni, mpu lyo iburha lyâni likaziyôrha libàho embere zâwe ensiku zôshi. Yâgirwa Nyakasane, kulya kubà wênene ogishire ogwomulala, gukolaga gwayôrha guli mugishe ensiku zôshi.»
BHS 1Chronik / 1Chronicles 17
1וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָשַׁ֥ב דָּוִ֖יד בְּבֵית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־נָתָ֣ן הַנָּבִ֗יא הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י יוֹשֵׁב֙ בְּבֵ֣ית הָֽאֲרָזִ֔ים וַאֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָ֖ה תַּ֥חַת יְרִיעֽוֹת׃ 2וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־דָּוִ֔יד כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃ ס
3וַֽיְהִ֖י בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי֙ דְּבַר־אֱלֹהִ֔ים אֶל־נָתָ֖ן לֵאמֹֽר׃ 4לֵ֤ךְ וְאָמַרְתָּ֙ אֶל־דָּוִ֣יד עַבְדִּ֔י כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹ֥א אַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י הַבַּ֖יִת לָשָֽׁבֶת׃ 5כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֨בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֤ר הֶעֱלֵ֨יתִי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָֽאֶהְיֶ֛ה מֵאֹ֥הֶל אֶל־אֹ֖הֶל וּמִמִּשְׁכָּֽן׃ 6בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֮ בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֒ הֲדָבָ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי אֶת־אַחַד֙ שֹׁפְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתִי לִרְע֥וֹת אֶת־עַמִּ֖י לֵאמֹ֑ר לָ֛מָּה לֹא־בְנִיתֶ֥ם לִ֖י בֵּ֥ית אֲרָזִֽים׃ 7וְ֠עַתָּה כֹּֽה־תֹאמַ֞ר לְעַבְדִּ֣י לְדָוִ֗יד ס
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲנִ֤י לְקַחְתִּ֨יךָ֙ מִן־הַנָּוֶ֔ה מִֽן־אַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן לִהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וָֽאֶהְיֶ֣ה עִמְּךָ֗ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֔כְתָּ וָאַכְרִ֥ית אֶת־כָּל־אוֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתִֽי לְךָ֙ שֵׁ֔ם כְּשֵׁ֥ם הַגְּדוֹלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ 9וְשַׂמְתִּ֣י מָ֠קוֹם לְעַמִּ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל וּנְטַעְתִּ֨יהוּ֙ וְשָׁכַ֣ן תַּחְתָּ֔יו וְלֹ֥א יִרְגַּ֖ז ע֑וֹד וְלֹא־יוֹסִ֤יפוּ בְנֵי־עַוְלָה֙ לְבַלֹּת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִאשׁוֹנָֽה׃ 10וּלְמִיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִכְנַ֖עְתִּי אֶת־כָּל־אוֹיְבֶ֑יךָ וָאַגִּ֣ד לָ֔ךְ וּבַ֖יִת יִֽבְנֶה־לְּךָ֥ יְהוָֽה׃ 11וְהָיָ֗ה כִּֽי־מָלְא֤וּ יָמֶ֨יךָ֙ לָלֶ֣כֶת עִם־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִֽימוֹתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ אַחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה מִבָּנֶ֑יךָ וַהֲכִינוֹתִ֖י אֶת־מַלְכוּתֽוֹ׃ 12ה֥וּא יִבְנֶה־לִּ֖י בָּ֑יִת וְכֹנַנְתִּ֥י אֶת־כִּסְא֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ 13אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹא־אָסִ֣יר מֵֽעִמּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר הֲסִיר֔וֹתִי מֵאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ׃ 14וְהַֽעֲמַדְתִּ֛יהוּ בְּבֵיתִ֥י וּבְמַלְכוּתִ֖י עַד־הָעוֹלָ֑ם וְכִסְא֕וֹ יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן עַד־עוֹלָֽם׃ 15כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הֶחָז֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל־דָּוִֽיד׃ פ
16וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔יד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִֽי־אֲנִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִיאֹתַ֖נִי עַד־הֲלֹֽם׃ 17וַתִּקְטַ֨ן זֹ֤את בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַתְּדַבֵּ֥ר עַל־בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְמֵרָח֑וֹק וּרְאִיתַ֗נִי כְּת֧וֹר הָאָדָ֛ם הַֽמַּעֲלָ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ 18מַה־יּוֹסִ֨יף ע֥וֹד דָּוִ֛יד אֵלֶ֖יךָ לְכָב֣וֹד אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ וְאַתָּ֖ה אֶֽת־עַבְדְּךָ֥ יָדָֽעְתָּ׃ 19יְהוָ֕ה בַּעֲב֤וּר עַבְדְּךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כָּל־הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהֹדִ֖יעַ אֶת־כָּל־הַגְּדֻלּֽוֹת׃ 20יְהוָה֙ אֵ֣ין כָּמ֔וֹךָ וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃ 21וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ הָאֱלֹהִ֜ים לִפְדּ֧וֹת ל֣וֹ עָ֗ם לָשׂ֤וּם לְךָ֙ שֵׁ֚ם גְּדֻלּ֣וֹת וְנֹרָא֔וֹת לְגָרֵ֗שׁ מִפְּנֵ֧י עַמְּךָ֛ אֲשֶׁר־פָּדִ֥יתָ מִמִּצְרַ֖יִם גּוֹיִֽם׃ 22וַ֠תִּתֵּן אֶת־עַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 23וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־עַבְדְּךָ֙ וְעַל־בֵּית֔וֹ יֵאָמֵ֖ן עַד־עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 24וְ֠יֵֽאָמֵן וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית־דָּוִ֥יד עַבְדְּךָ֖ נָכ֥וֹן לְפָנֶֽיךָ׃ 25כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֗י גָּלִ֨יתָ֙ אֶת־אֹ֣זֶן עַבְדְּךָ֔ לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּ֑יִת עַל־כֵּן֙ מָצָ֣א עַבְדְּךָ֔ לְהִתְפַּלֵּ֖ל לְפָנֶֽיךָ׃ 26וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה אַתָּה־ה֖וּא הָאֱלֹהִ֑ים וַתְּדַבֵּר֙ עַֽל־עַבְדְּךָ֔ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 27וְעַתָּ֗ה הוֹאַ֨לְתָּ֙ לְבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָה֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמְבֹרָ֖ךְ לְעוֹלָֽם׃ פ
18
Okuhimana kwa Daudi
1 Enyuma z’aho, Daudi ahima Abafilistini, abagombya lwôshi omu kubanyaga ecishagala ca Gati n’ebindi bishagala by’eburhambi. 2 Ahima n’Abamowabiti, bashuba bambali bâge banakazimuvurhira ihôro. 3 Na kandi ahima Hadadezeri mwâmi w’e Soba e Hamati, ye wàlonzagya okulumîza obuhashe bwâge omu cihugo côshi kuhika oku lwîshi lw’Efrata. 4 Daudi anya gâyo ngâlè cihumbi, ànashweka basirika b’oku biterusi bihumbi nda, n’abasirika kwône bihumbi makumi abirhi by’omu ngabo za Hadadezeri; ebyo biterusi acîshogamwo igana lyône ayôrhana, ebindi byôshi aja abitwa emisî y’entege. 5 Abahàramiya b’e Damasko bàyisha mpu barhabâle Hadadezeri mwâmi w’e Soba; nabo mwâmi Daudi abahima anabayîrhamwo bihumbi makumi abirhi. 6 Abahirakwo aba rhambo bakazibarhegeka, Abahàramiya babinduka bambali bâge, ntyo bakazimuvurhira ihôro. Nyakasane ahà Daudi okuhimana ntyo omu matabâro gâge gôshi. 7 Daudi anyaga empenzi z’amasholo abalâlizi ba Hadadezeri bàli badwîrhe, anazihêka e Yeruzalemu. 8 Omu bishagala by’e Tibati n’e Kuni byàli omu burhegesi bwa Hadadezeri, Daudi akulamwo ennundo y’omulinga nyinji bwenêne: buzinda ogwomulinga gwo Salomoni ayishirikolêsa omu kutulisa omukenzi munene gw’okukalabîramwo, atulisamo n’erya mitungo n’ebindi birugu by’omulinga by’omu kâ-Nyamuzinda.
9 Tou, mwâmi w’e Hamati, anaciyumva omwanzi oku Daudi ahimire omu rhwe gwa Hadadezeri mwâmi w’e Soba gwôshi. 10 Arhuma omugala Hadoramu mpu agend’imulamukiza mwâmi Daudi anamushamambire kuli ago matabâro gâge g’okuhima Hadadezeri, bulya Hadadezeri àli mushombanyi wa Tou. Amurhumira ebirugu bya ngasi lubero: by’amasholo, by’amarhale n’eby’omulinga. 11 Mwâmi abirhûla Nyakasane byôshi, baguma n’amarhale n’amasholo anyagaga omu gandi mashanja, omu Edomu, e Mowabu, e Amoni, emw’Abafilistini n’emw’Amaleki.
12 Abishayi mugala wa Seruya, àhimira bene Edomu omu kabanda ka Nyamûnyu, abayîrhamwo bantu bihumbi ikumi na munâni. 13 Abahirakwo abarhambo bàbarhegeka, abantu b’e Edomu bôshi bashuba bambali bâge. Nyakasane ashobôza Daudi okuhimana ntyo omu ngasi matahâro gâge gôshi.
Amazîno g’abarhumisi bakulu ba Daudi
14 Daudi ayîma omu cihugo c’Israheli côshi. Akagitwa emmanja buzira kabôlo omu lubaga lwôshi. 15 Yowabu, mugala wa Seruya, ye wàli murhambo mukulu w’omurhwe gw’abalwi; Yehoshafati, mugala wa Ahiludi, ali mujàbugo wa mwâmi; 16 Sadoki mugala wa Ahitudu, na Abimeleki mugala wa Abiyatari, bo bàli badâhwa; Shavesha àli mwandisi. 17 Benaya mugala wa Yoyada, ye warhambulaga emirhwe ya Kereti n’eya Peleti, bagala ba Daudi yêne bo bàli ba burhanzi omu barhabâzi bâge.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 18
1וַיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֛ח אֶת־גַּ֥ת וּבְנֹתֶ֖יהָ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ 2וַיַּ֖ךְ אֶת־מוֹאָ֑ב וַיִּהְי֤וּ מוֹאָב֙ עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֔יד נֹשְׂאֵ֖י מִנְחָֽה׃ 3וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־צוֹבָ֖ה חֲמָ֑תָה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהַצִּ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־פְּרָֽת׃ 4וַיִּלְכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ פָּֽרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִיד֙ אֶת־כָּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃ 5וַיָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק לַעְז֕וֹר לַהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה וַיַּ֤ךְ דָּוִיד֙ בַּאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 6וַיָּ֤שֶׂם דָּוִיד֙ בַּאֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק וַיְהִ֤י אֲרָם֙ לְדָוִ֔יד עֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיּ֤וֹשַׁע יְהוָה֙ לְדָוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ 7וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗יד אֵ֚ת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ עַ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃ 8וּמִטִּבְחַ֤ת וּמִכּוּן֙ עָרֵ֣י הֲדַדְעֶ֔זֶר לָקַ֥ח דָּוִ֛יד נְחֹ֖שֶׁת רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד בָּ֣הּ ׀ עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־יָ֤ם הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ וְאֶת־הָֽעַמּוּדִ֔ים וְאֵ֖ת כְּלֵ֥י הַנְּחֹֽשֶׁת׃ פ
9וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עוּ מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּ֚י הִכָּ֣ה דָוִ֔יד אֶת־כָּל־חֵ֖יל הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־צוֹבָֽה׃ 10וַיִּשְׁלַ֣ח אֶת־הֲדֽוֹרָם־בְּנ֣וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ־דָּ֠וִיד לִשְׁאָול־ל֨וֹ לְשָׁל֜וֹם וּֽלְבָרֲכ֗וֹ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֤ם בַּהֲדַדְעֶ֨זֶר֙ וַיַּכֵּ֔הוּ כִּי־אִ֛ישׁ מִלְחֲמ֥וֹת תֹּ֖עוּ הָיָ֣ה הֲדַדְעָ֑זֶר וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ 11גַּם־אֹתָ֗ם הִקְדִּ֞ישׁ הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לַיהוָ֔ה עִם־הַכֶּ֨סֶף֙ וְהַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר נָשָׂ֖א מִכָּל־הַגּוֹיִ֑ם מֵֽאֱד֤וֹם וּמִמּוֹאָב֙ וּמִבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּמִפְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵֽעֲמָלֵֽק׃ 12וְאַבְשַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֗ה הִכָּ֤ה אֶת־אֱדוֹם֙ בְּגֵ֣יא הַמֶּ֔לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃ 13וַיָּ֤שֶׂם בֶּֽאֱדוֹם֙ נְצִיבִ֔ים וַיִּהְי֥וּ כָל־אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑יד וַיּ֤וֹשַׁע יְהוָה֙ אֶת־דָּוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ 14וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֗י עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ׃ 15וְיוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה עַל־הַצָּבָ֑א וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד מַזְכִּֽיר׃ 16וְצָד֧וֹק בֶּן־אֲחִיט֛וּב וַאֲבִימֶ֥לֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִ֑ים וְשַׁוְשָׁ֖א סוֹפֵֽר׃ 17וּבְנָיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־הַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵי־דָוִ֥יד הָרִאשֹׁנִ֖ים לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
19
Abarhumisi bakulu ba Daudi bàcinaguzibwa
1 Enyuma z’aho, Nahasi mwâmi w’e Amoni anacifà, omugala ayîma ahàli hâge. 2 Daudi anacigerereza, erhi: «Najirira Hanuni mugala wa Nahashi obwinjà, bulya nâni îshe àli mwinjà kuli nie bwenêne.» Anacimurhumiraga obugo mpu bagendimurhûliriza oku lufù lw’îshe. Ci kwône abo bajà-bugo ba Daudi erhi bahika omu cihugo c’Abamoni, 3 abaluzi b’abantu b’e Amoni banacibwîra Hanuni, mpu: «K’ocikêbirwe mpu kukenga sho kurhumire Daudi arhuma abajà-bugo kw’eyi mishîbo? K’orhabwini oku cihugo balija ebulâbi bacigeremwo, lyo lusiku luguma bayîsha bacigwarhe?» 4 Lero Hanuni anacishweka balya bajà-bugo ha Daudi: babamôma obwânwa banabakungûla, emyamhalo yâbo bajà bayisirhula kuhika oku mahiji, buzinda babalîka mpu bagende banayosire ntyo. 5 Daudi ayumva ogwo mwanzi oku abantu bâge bacinaguzîbwe, arhuma omuntu wagend’ibabugâna bulya bàli bagwêrhwe n’enshonyi bwenêne, mpu ababwîre, erhi: «Mwâmi adesire mpu mubere e Yeriko kuhika hano obwânwa bwinyu bukula, mubuligaluka eno kâ.»
Entambala n’Abanya-Amoni
6 Abantu b’e Amoni banaciyumva bonene oku bagayisize Daudi bwenêne. Lero Hanuni n’abantu b’e Amoni bahêka nsaranga nyinji, nka binônò makumi asharhu emwa Abahàramiya b’e Mezopotamiya y’ebulyo, n’emwa Soba mpu babayandike nka basirika b’okubarhabâla, mpu lyo babona engâlè n’abasirika bashona oku biterusi. 7 Bayandika n’omwâmi w’e Maaka haguma n’emirhwe yâge na ngâlè bihumbi makumi asharhu na bibirhi, bayîsha batwa icumbi lyâbo omu muhanda gw’ecishagala ca Medeba, nabo Abanya-Amoni bashûbûzanya omu bishagala byâbo byôshi mpu bajè oku matabâro. 8 Daudi amanya ogwo mwanzi, arhuma Yowabu haguma n’emirhwe y’entwâli. 9 Abantu ba Amoni bagendicîkereka oku cigamba embere z’omuhango gw’ecishagala câbo. Abâmi bàliyîshirirhabâla nabo bajà olundi lunda ebwa mashwa. 10 Yowabu abona oku akwânîne okulwira enyunda zôshi, embere n’enyuma yâge; lero acîshoga e ntwâli kulusha z’omu Israheli zôshi, azikereka embere z’Abahàramiya. 11 Ahà omulumuna Abishayi okurhegeka abandi basirika bôshi, abakereka embere z’Abanya-Amoni. 12 Yowabu abwîra omulumuna, erhi: «Abahàramiya bakabà bo bazibu kundusha, onayîshe ontabâle. Ci Abanya-Amoni bakayîshibà bo bazibu kukulusha, nnambe nie nyîshikurhabâla. 13 Rhusêze omurhima, rhukole akîrumè bûko bwîrhu burhumire, n’ebishagala bya Nyamuzinda wîrhu. Nyakasane yêne ajire oku akabona kwinjà.» 14 Yowabu n’omurhwe gwâge bahira mbere bagendikoza Abahàramiya, Abahàramiya bakûla idârhi bayâka. 15 Erhi Abanya-Amoni babona oku Abahàramiya bayâka, nabo bône bayâka bulibirha embere z’Abishayi, mulumuna wa Yowabu, bashubira omu cishagala câbo. Okubundi Yowabu naye agaluka e Yeruzalemu.
16 Abahàramiya babona oku bahimirwe na bene-Israheli, barhumiza mpu bagend’ihuluza bene wâbo bayûbaka ishiriza lya Efrata. Bayîsha bashokolirwe na Shofaki, murhambo mukulu w’omurhwe gwa Hadadezeri. 17 Daudi amanya okwo, Ashûbûza engabo z’Israheli zôshi, ayikira Yordani ahika aho bàli. Ahârhûla embere kuhika ahika hôfi nabo. Cazinda Daudi akereka engabo zâge embere z’Abahàramiya, bakoza entambala. 18 Ci kandi Abahàramiya bakûla idârhi bamàyôboha bene-Israheli. Daudi ayîrha basirika bihumbi nda b’oku ngiìle, n’abandi bantu bàgendaga n’amagulu abayîrhamwo bihumbi makumi ani. Ciru ayîrha n’omurhambo mukulu Shofaki. 19 Abâmi bàkâgirhabâla Hadadi-Ezeri erhi bàbona oku bene-Israheli babagombize lwôshi, bahûna okuyumvanya na Daudi omu murhûla, barhacilonzagya okucikârhabâla bene Amoni.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 19
1וַיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּ֕מָת נָחָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵי־עַמּ֑וֹן וַיִּמְלֹ֥ךְ בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 2וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶֽעֱשֶׂה־חֶ֣סֶד ׀ עִם־חָנ֣וּן בֶּן־נָחָ֗שׁ כִּֽי־עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמִּי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛יד מַלְאָכִ֖ים לְנַחֲמ֣וֹ עַל־אָבִ֑יו וַיָּבֹאוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜יד אֶל־אֶ֧רֶץ בְּנֵי־עַמּ֛וֹן אֶל־חָנ֖וּן לְנַחֲמֽוֹ׃ 3וַיֹּאמְרוּ֩ שָׂרֵ֨י בְנֵי־עַמּ֜וֹן לְחָנ֗וּן הַֽמְכַבֵּ֨ד דָּוִ֤יד אֶת־אָבִ֨יךָ֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־שָׁלַ֥ח לְךָ֖ מְנַחֲמִ֑ים הֲלֹ֡א בַּ֠עֲבוּר לַחְקֹ֨ר וְלַהֲפֹ֤ךְ וּלְרַגֵּל֙ הָאָ֔רֶץ בָּ֥אוּ עֲבָדָ֖יו אֵלֶֽיךָ׃ פ
4וַיִּקַּ֨ח חָנ֜וּן אֶת־עַבְדֵ֤י דָוִיד֙ וַֽיְגַלְּחֵ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶת־מַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַד־הַמִּפְשָׂעָ֑ה וַֽיְשַׁלְּחֵֽם׃ 5וַיֵּלְכוּ֩ וַיַּגִּ֨ידוּ לְדָוִ֤יד עַל־הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּי־הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַ֛ד אֲשֶׁר־יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃ 6וַיִּרְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י הִֽתְבָּאֲשׁ֖וּ עִם־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁלַ֣ח חָ֠נוּן וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן אֶ֣לֶף כִּכַּר־כֶּ֗סֶף לִשְׂכֹּ֣ר לָ֠הֶם מִן־אֲרַ֨ם נַהֲרַ֜יִם וּמִן־אֲרַ֤ם מַעֲכָה֙ וּמִצּוֹבָ֔ה רֶ֖כֶב וּפָרָשִֽׁים׃ 7וַיִּשְׂכְּר֣וּ לָהֶ֡ם שְׁנַיִם֩ וּשְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֜לֶף רֶ֗כֶב וְאֶת־מֶ֤לֶךְ מַעֲכָה֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וַיָּבֹ֕אוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֣י מֵידְבָ֑א וּבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן נֶאֶסְפוּ֙ מֵעָ֣רֵיהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ פ
8וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑יד וַיִּשְׁלַח֙ אֶת־יוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּל־צָבָ֖א הַגִּבּוֹרִֽים׃ 9וַיֵּצְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיַּֽעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה פֶּ֣תַח הָעִ֑יר וְהַמְּלָכִ֣ים אֲשֶׁר־בָּ֔אוּ לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃ 10וַיַּ֣רְא יוֹאָ֗ב כִּֽי־הָיְתָ֧ה פְנֵי־הַמִּלְחָמָ֛ה אֵלָ֖יו פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וַיִּבְחַ֗ר מִכָּל־בָּחוּר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ לִקְרַ֥את אֲרָֽם׃ 11וְאֵת֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם נָתַ֕ן בְּיַ֖ד אַבְשַׁ֣י אָחִ֑יו וַיַּ֣עַרְכ֔וּ לִקְרַ֖את בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 12וַיֹּ֗אמֶר אִם־תֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֨נִּי֙ אֲרָ֔ם וְהָיִ֥יתָ לִּ֖י לִתְשׁוּעָ֑ה ס
וְאִם־בְּנֵ֥י עַמּ֛וֹן יֶֽחֶזְק֥וּ מִמְּךָ֖ וְהוֹשַׁעְתִּֽיךָ׃ 13חֲזַ֤ק וְנִֽתְחַזְּקָה֙ בְּעַד־עַמֵּ֔נוּ וּבְעַ֖ד עָרֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיהוָ֔ה הַטּ֥וֹב בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ 14וַיִּגַּ֨שׁ יוֹאָ֜ב וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־עִמּ֛וֹ לִפְנֵ֥י אֲרָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּנ֖וּסוּ מִפָּנָֽיו׃ 15וּבְנֵ֨י עַמּ֤וֹן רָאוּ֙ כִּי־נָ֣ס אֲרָ֔ם וַיָּנ֣וּסוּ גַם־הֵ֗ם מִפְּנֵי֙ אַבְשַׁ֣י אָחִ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ הָעִ֑ירָה וַיָּבֹ֥א יוֹאָ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
16וַיַּ֣רְא אֲרָ֗ם כִּ֣י נִגְּפוּ֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־אֲרָ֔ם אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשׁוֹפַ֛ךְ שַׂר־צְבָ֥א הֲדַדְעֶ֖זֶר לִפְנֵיהֶֽם׃ 17וַיֻּגַּ֣ד לְדָוִ֗יד וַיֶּאֱסֹ֤ף אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּעֲבֹ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיָּבֹ֣א אֲלֵהֶ֔ם וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֲלֵהֶ֑ם וַיַּעֲרֹ֨ךְ דָּוִ֜יד לִקְרַ֤את אֲרָם֙ מִלְחָמָ֔ה וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עִמּֽוֹ׃ 18וַיָּ֣נָס אֲרָם֮ מִלִּפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּהֲרֹ֨ג דָּוִ֜יד מֵאֲרָ֗ם שִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ רֶ֔כֶב וְאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וְאֵ֛ת שׁוֹפַ֥ךְ שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הֵמִֽית׃ 19וַיִּרְא֞וּ עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥ימוּ עִם־דָּוִ֖יד וַיַּֽעַבְדֻ֑הוּ וְלֹא־אָבָ֣ה אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־בְּנֵי־עַמּ֖וֹן עֽוֹד׃ פ

20
Yowabu àgwârha ecishagala ca Raba
1 Erhi kugera mwâka muguma, amango abâmi bànakomêreraga okujà oku matabâro, Yowabu ashûbûza abasirika b’omurhwe gwâge. Agend’i sherêza ecihugo ca bene Amoni. Cazinda arhêra ecishagala ca Raba. Daudî, yêhe, asigala aha Yeruzalemu. Yowabu adûlika ecishagala ca Raba muliro, ebyôgo byâco abihonda oku idaho. 2 Daudi arhôla ecimanè càli oku irhwe ly’omuzimu wa bene Amonî, ye Milkomu, acihira oku lyâge irhwe. Babona oku eco cimanè càgwêrhe obuzirho bwa talenta nguma ya masholo gone gone, càlimwo n’ibuye ly’engulo ndârhi. 3 Daudi ashanashana abantu b’êyo munda bôshi, abahira oku mikolo y’obukûkuru, y’okukonda embale, okugôya amango buye erhi kubeza nshâli. N’ebindi bishagala bya bene Amoni byôshi kwo ànabikolîre ntyo. Cazinda ashubira e Yeruzalemu n’omurhwe gwâge gwôshi.
Entambala haguna n’Abafilistini
4 Buzinda kandi, bene-Israheli bakoza entambala oku Bafilistini, aha Gezeri, mw’êyo ntambala, Sibekayi w’e Husha àyîrha Sipayi, w’obûko bw’Abarefayimi. Okwo kwagombya Abafilistini. 5 Kandi omu yindi ntambala haguma n’Abafilistini, Elanani, mugala wa Yayiro, ayîrha Lami, mulumuna wa Golyati w’e Gati, ye olusârhi lw’itumu lyâge lwàli lunene kulusha omulonge munènènè. 6 Kandi eyindi ntambala yakozibwa e Gati. Yàlimwo omusirika muguma w’omu bashombanyi mulî-mulî, àgwêrhe minwe ndarhu oku ngasi kuboko na mano ndarhu oku ngasi kugulu, àli w’oku bûko bwa Harafa ak’abandi. 7 Ajâcira bene-Israheli. Lero Yonatani, mugala wa Shimea, mwinjikulu wa Daudi, amuniga. 8 Abo basirika bafilistini b’obûko bwa Harafa w’e Gati, bôshi bahwêra oku bwôji bw’engôrho ya Daudi n’ey’abasirika bâge.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 20
1וַיְהִ֡י לְעֵת֩ תְּשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת ׀ צֵ֣את הַמְּלָכִ֗ים וַיִּנְהַ֣ג יוֹאָב֩ אֶת־חֵ֨יל הַצָּבָ֜א וַיַּשְׁחֵ֣ת ׀ אֶת־אֶ֣רֶץ בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן וַיָּבֹא֙ וַיָּ֣צַר אֶת־רַבָּ֔ה וְדָוִ֖יד יֹשֵׁ֣ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֥ךְ יוֹאָ֛ב אֶת־רַבָּ֖ה וַיֶּֽהֶרְסֶֽהָ׃ 2וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֣יד אֶת־עֲטֶֽרֶת־מַלְכָּם֩ מֵעַ֨ל רֹאשֹׁ֜ו וַֽיִּמְצָאָ֣הּ ׀ מִשְׁקַ֣ל כִּכַּר־זָהָ֗ב וּבָהּ֙ אֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל־רֹ֣אשׁ דָּוִ֑יד וּשְׁלַ֥ל הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 3וְאֶת־הָעָ֨ם אֲשֶׁר־בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֨שַׂר בַּמְּגֵרָ֜ה וּבַחֲרִיצֵ֤י הַבַּרְזֶל֙ וּבַמְּגֵר֔וֹת וְכֵן֙ יַעֲשֶׂ֣ה דָוִ֔יד לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵי־עַמּ֑וֹן וַיָּ֧שָׁב דָּוִ֛יד וְכָל־הָעָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
4וַיְהִי֙ אַחֲרֵיכֵ֔ן וַתַּעֲמֹ֧ד מִלְחָמָ֛ה בְּגֶ֖זֶר עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֞ה סִבְּכַ֣י הַחֻֽשָׁתִ֗י אֶת־סִפַּ֛י מִילִדֵ֥י הָרְפָאִ֖ים וַיִּכָּנֵֽעוּ׃ 5וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֞ךְ אֶלְחָנָ֣ן בֶּן־יָעִ֗ור אֶת־לַחְמִי֙ אֲחִי֙ גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃ 6וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ מִדָּ֗ה וְאֶצְבְּעֹתָ֤יו שֵׁשׁ־וָשֵׁשׁ֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבַּ֔ע וְגַם־ה֖וּא נוֹלַ֥ד לְהָרָפָֽא׃ 7וַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֨הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־שִׁמְעָ֖א אֲחִ֥י דָוִֽיד׃ 8אֵ֛ל נוּלְּד֥וּ לְהָרָפָ֖א בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־דָּוִ֖יד וּבְיַד־עֲבָדָֽיו׃ פ

21
Daudi àganja olubaga lw’Israheli
1 Lusiku luguma Shetani ahiga okuhanyagaza Israheli, ashumika Daudi mpu aganje bene-Israheli. 2 Mwâmi Daudi abwîra Yowabu n’abakulu b’engabo bàli bo naye, erhi: «Mugere omu bûko bw’Israheli bwôshi, kurhenga e Dani kuhika e Bersheba, muganje olubaga, mmanye eeihugo cirimwo bantu banga.» 3 Yowabu ashuza, erhi: «Yâgirwa, nankasimire Nyakasane aluze bene-Israheli kal’igana kulusha! Ene bôshi kurhumikira bakola bakurhumikira, ci kwône bici birhumirage olonza okumanya omubalè gwâbo n’okusunika ntyo Israheli omu bugoma?» 4 Ci kwône irhegeko lya mwâmi lyàli lizibu kuli Yowabu. Agenda, agera omu Israheli mwoshi, cazinda ashubigaluka e Yeruzalemu. 5 Ayîshibwîra Daudi omubalè gwôshi: Israheli àlimwo balume cinônô ciguma na bihumbi igana bakola bafumbarha itumu, na Yuda bihumbi magana ani na makumi gali nda. 6 Yowabu arhaganjaga obûko bwa Levi n’o bwa Benyamini haguma n’abandi.
Nyamuzinda àhana obubî bwa Daudi
7 Ogwomukolo gwagayisa Nyakasane bwenêne, kwarhuma àhana Israheli. 8 Daudi abwîra Nyakasane, erhi: «Najizire ecâha cinene! Waliha, mâshi, obabalire mwambali wâwe eco câha, bulya najizire nka musirhe!» 9 Erhi buca sêzi, Daudi azûka, erhi mîra Nyakasane anabwîraga omulêbi Gadi, muhanûzi wa Daudi akanwa abwîra mwâmi Daudi, erhi: 10 «Genda obwîre Daudi ntya: Nyakasane amâderha: Nkuhîre bintu bisharhu, ocîshoge ciguma muli byo, nâcijira.» 11 Aho omulêbi Gadi aja emunda Daudi ali, amubwîra ntya, erhi: 12 Myaka isharhu ya cizombo omu cihugo câwe, -erhi myêzi isharhu ya matumu, ojè wayâka n’omushombanyi akukulikîre lumino-mino,- erhi nsiku isharhu za cihûsi omu cihugo câwe? Ocîjàge emurhima buna, ombwire bici najibwîra owantumaga!» 13 Daudi abwîra olya mulêbi Gadi, erhi: «Namârhaganwa bwenêne! Nâleka rhufire omu maboko ga Nyakasane erhimwo, bulya obwonjo bwag” buli bunji, caziga ntakûmbaga omu maboko g’abantu.» 14 Nyakasane anacirhumaga ecihûsi obwo omu Israheli; kwafà bantu bihumbi makumi gali nda b’Israheli. 15 Nyakasane ayêrekeza Malahika e Yeruzalemu, mpu arhulireyo ecihûsi. Erhi Malahika-Kaheza ayêrekera e Yeruzalemu mpu amulagalize, Nyakasane afa bwonjo, abwîra entumwa yâge, erhi: «Lekaga, shuba okuboko kwâwe. Ago mango erhi nyakurhumwa akola ahika omu ngo Omani Muyebuzeyi àkâg’ihûlira engano yâge. 16 Daudi agalamula amasù, àbona Malahika amanyanyire ekarhî k’amalunga n’igulu, anayomwire engôrho yâge akola ayiyêrekezize e Yeruzalemu. Daudi bo n’abagula bâge bàli bayambîrhe emyambalo y’emishîbo, bayunama bahwera oku idaho. 17 Daudi abwîra Nyakasane, erhi: «K’arhali nie nàrhegekaga nti baganje olubaga. Nie nàjizire kubî! Aba bôhe bacîberîre busò kwône, kubî kuci bàjizire? Obâge nie ohana n’emulala gwâni!»
Daudi àyûbakira Nyakasane oluhêrero
18 Malahika wa Nyakasane abwîra Gadi, erhi: «Obwîre Daudi asôkere ebwa cibuga emunda Omani adwîrhe ahûla engano, ayûbakireyo Nyakasane oluhê rero.» 19 Daudi anacija eyo munda nka kulya Gadi ànamubwîraga Nyakasane amurhumire. 20 Omani erhi adwîrhe ahûla engano yâge. Mpu ahindamuka, abona Malahika; agendicîfulika bo n’abagala bani bàli haguma naye. 21 Daudi asôkera emunda Omani ali. Naye oku anabona mwâmi ntya, àrhenga aha cibuga ayîshicîrhimba aha magulu gâge. 22 Daudi amubwîra Omani, erhi: «Ompè aha ecibuga câwe ciri. Nnonzize nyûbakireho oluhêrero lwa Nyakasane, lyo eci cihûsi ciri oku lubaga cihwa. Ohampe, nâkuguliraho nk’oku ecitwîro caho cina kwânîne.» 23 Omani ashuza Daudi, erhi: «Nnâhamwirhu oharhôle kwône ojire n’oku olonzize. Ciru n’enkafu zâni ezi, n’engano y’okuhânwa ntûlo.» 24 Ci kwône mwâmi Daudi ashuza Omani, erhi: «Ntâco wâmpa! Ebyo byôshi nâbigula nk’oku binakwânîne. Ntankalonza nterekêre Nyakasane ebiri byâwe, ntankamurhûla akantu ntarhamire!» 25 Daudi anacihà Omani masholo ga buzirho bwa sikeli magana gali ndarhu.
26 Aho Daudi ayûbakiraho Nyakasane olluhêrero, ahirakwo enterekêro z’okusingônolwa n’enterekêro z’omurhûla. Okubundi ashenga Nyakasane, naye àmushuza omu kumanula omuliro emalunga gwayîshisingônola zirya nterekêro oku luhêrero. 27 Lero Nyakasane arhegeka olya Malahika mpu a shubize engôrho yâge omu lubà. 28 Daudi abona obwo oku Nyakasane anayumvîrhize omusengero gwâge aho cibuga ca Omani Muyebusi, kurhenga olwo lusiku, akaziyôrha arhûliraho Nyakasane enterekêro burhahusa. 29 Mw’ago mango, lirya ihêma Mûsa àyûbakiraga omu irûngu haguma n’oluhêrero lw’e nterekêro z’okusingônolwa, erhi biciba oku ntondo ya Gabaoni. 30 Ci kwône Daudi arhagerezagya okujà eyo munda mpu ajishenga Nyakasane, bulya engô rho y’oyo Malahika yàlimujugumize bwenêne.
1Chronik / 1Chronicles 21
1וַיַּֽעֲמֹ֥ד שָׂטָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת֙ אֶת־דָּוִ֔יד לִמְנ֖וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד אֶל־יוֹאָב֙ וְאֶל־שָׂרֵ֣י הָעָ֔ם לְכ֗וּ סִפְרוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וְעַד־דָּ֑ן וְהָבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְאֵדְעָ֖ה אֶת־מִסְפָּרָֽם׃ 3וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב יוֹסֵף֩ יְהוָ֨ה עַל־עַמּ֤וֹ ׀ כָּהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים הֲלֹא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֻּלָּ֥ם לַאדֹנִ֖י לַעֲבָדִ֑ים לָ֣מָּה יְבַקֵּ֥שׁ זֹאת֙ אֲדֹנִ֔י לָ֛מָּה יִהְיֶ֥ה לְאַשְׁמָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 4וּדְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ חָזַ֣ק עַל־יוֹאָ֑ב וַיֵּצֵ֣א יוֹאָ֗ב וַיִּתְהַלֵּךְ֙ בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֖א יְרוּשָׁלִָֽם׃ 5וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־דָּוִ֑יד וַיְהִ֣י כָֽל־יִשְׂרָאֵ֡ל אֶ֣לֶף אֲלָפִים֩ וּמֵאָ֨ה אֶ֤לֶף אִישׁ֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וִֽיהוּדָ֕ה אַרְבַּע֩ מֵא֨וֹת וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃ 6וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־נִתְעַ֥ב דְּבַר־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־יוֹאָֽב׃ 7וַיֵּ֨רַע֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיַּ֖ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
8וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ון עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃ פ
9וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־גָּ֔ד חֹזֵ֥ה דָוִ֖יד לֵאמֹֽר׃ 10לֵךְ֩ וְדִבַּרְתָּ֨ אֶל־דָּוִ֜יד לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁל֕וֹשׁ אֲנִ֖י נֹטֶ֣ה עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֛ אַחַ֥ת מֵהֵ֖נָּה וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ 11וַיָּ֥בֹא גָ֖ד אֶל־דָּוִ֑יד וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה קַבֶּל־לָֽךְ׃ 12אִם־שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣ךָ ׀ לְמַשֶּׂגֶת֒ וְאִם־שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִים חֶ֣רֶב יְהוָ֤ה וְדֶ֨בֶר֙ בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָֽה־אָשִׁ֥יב אֶת־שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃ פ
13וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛יד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד אֶפְּלָה־נָּ֣א בְיַד־יְהוָ֗ה כִּֽי־רַבִּ֤ים רַחֲמָיו֙ מְאֹ֔ד וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽל׃ 14וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ 15וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֮ לְהַשְׁחִיתָהּ֒ וּכְהַשְׁחִ֗ית רָאָ֤ה יְהוָה֙ וַיִּנָּ֣חֶם עַל־הָֽרָעָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר לַמַּלְאָ֤ךְ הַמַּשְׁחִית֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־גֹּ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃ ס
16וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֨רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 17וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֨אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃ ס
18וּמַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י ׀ יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֨חַ֙ לַיהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי׃ 19וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 20וַיָּ֣שָׁב אָרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאָרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים׃ 21וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ 22וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אָרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיהוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃ 23וַיֹּ֨אמֶר אָרְנָ֤ן אֶל־דָּוִיד֙ קַֽח־לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָֽעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי׃ 24וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאָרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־לְךָ֙ לַיהוָ֔ה וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם׃ 25וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 26וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֨חַ֙ לַיהוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיַּֽעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃ פ
27וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לַמַּלְאָ֔ךְ וַיָּ֥שֶׁב חַרְבּ֖וֹ אֶל־נְדָנָֽהּ׃ 28בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא בִּרְא֤וֹת דָּוִיד֙ כִּי־עָנָ֣הוּ יְהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֣ן הַיְבוּסִ֑י וַיִּזְבַּ֖ח שָֽׁם׃ 29וּמִשְׁכַּ֣ן יְ֠הוָה אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה מֹשֶׁ֧ה בַמִּדְבָּ֛ר וּמִזְבַּ֥ח הָעוֹלָ֖ה בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא בַּבָּמָ֖ה בְּגִבְעֽוֹן׃ 30וְלֹא־יָכֹ֥ל דָּוִ֛יד לָלֶ֥כֶת לְפָנָ֖יו לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֑ים כִּ֣י נִבְעַ֔ת מִפְּנֵ֕י חֶ֖רֶב מַלְאַ֥ךְ יְהוָֽה׃ ס
22
1 Co càrhumire Daudi àderha, erhi: «Hano ho hantu h’okuyûbakwa e nyumpa ya Nyakasane Nyamuzinda. Ho hantu h’oluhêrero lw’e nterekêro z’Israheli.»
Daudi arheganya okuyûbaka akâ-Nyamuzinda
2 Daudi arhegeka mpu bashûbûze ebigolo biyûbaka omu cihugo c’Israheli; abahira oku mukolo gw’okugôya amabuye g’okuyûbaka akâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. 3 Arhenganya ennundo erhali nyi y’ecûma c’okukûlamwo emisumari y’okuyîshijira emirirango, n’engondôzo; na mulinga munji bwenêne gurhagwêrhi oku gwankagerwa; 4 na kandi ennundo y’emirhi y’enshebeyi, abantu b’e Tiri n’ab’e Sidoni erhi bàyidwîrhîre Daudi minji bwenêne.
5 Bulya Daudi àkagicîdesa yêne, erhi: «Mugala wâni Salomoni aciri murhò na ntâco acimanya. N’obwo akâ-Nyamuzinda k’okuyûbakirwa Nyakasane kawanine kaje irenge omu bihugo byôshi oku bunene n’obwinjà bwako. Nkola ga nâba narheganya eby’okuyishikayûbaka.» Daudi ajira ntyo marheganyo manji embere ly’okufà kwâge.
Daudi àha Salomoni omukolo gw’okuyûbaka akâ-Nyamuzinda
6 Daudi ahamagala omugala Salomoni amurhegeka mpu ayûbake akàNyamuzinda ka Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. 7 Amubwîra, erhi: «Mwa na wâni, nàligwêrhe omuhigo gw’okuyûbaka niene enyumpa nyinjinjà ya Nyakasane Nyamuzinda wâni. 8 Ci kwône Nyakasane ambwîzire, erhi: «Wàbu lazire mukò munji munji omu matabâro manênênè wajàga wajira; orha nkayûbakira izîno lyâni enyumpa erhi ogwomukò gwôshi wàbulagiraga oku idaho embere zâni gurhuma.
9 Ci wàyîshiburha omwâna: àyîshibà muntu wa murhûlau, ntanazige abasho mbanyi bamuzungulusire barhwanza ogwomurhûla gwâge. Akaziderhwa izîno lya Salomoni, -kwo kuderha «Murhûla»- bulya omu kalamo kâge kôshi nâyi shihà Israheli omurhûla munji. 10 Oyo ye wâyîshinyûbakira enyumpa. Ayîshibà mwâna wâni nâni mbè Îshe kuli ye. Nakomeza bwenêne entebe yâge y’obwâmi kuli Israheli.» 11 Daudi ayûshûla, erhi: «Lero mwâna wâni, Nyakasane Nyamuzinda wâwe, abè haguma nâwe, akuhè obwangà ly’ohasha okumuyûba kira enyumpa, nk’oku ànalaganyagya kuli we. 12 Akuhè obukengêre n’obumanye, hano akuhà okurhegeka Israheli lyo ohashishimba amarhegeko gâge. 13 Okakenga n’okushimba bwinjinjà amarhegeko ahâga Mûsa kuli Israheli, wâbona oku wâhimana muli byôshi. 14 Niono n’emisî yâni, nàcihanganyire okubika muhako oku kuyûbaka enyumpa ya Nyakasane, masholo ga buzirho bwa talenta bihumbi igana, binônò igana bya marhale, omulinga n’ecûma, bi rhagwêrhi oku byankagerwa. Nàrheganyize n’emirhi n’amabuye. Nâwe wanaciyûshûla ebindi. 15 Mw’ogwomukolo, wâbà n’abakozi, abalenga b’okugôya amabuye n’ab’okubinja emirhi, erhi balenga omu ngasi bushanja. 16 O gwêrhe nnundo nyinji bwenêne z’amasholo, amarhale, omulinga n’ey’ecûma. Ocibàndage omu mikolo, na Nyakasane abè haguma nâwe.» 17 Cazinda Daudi arhegeka abarhambo b’Israheli bôshi mpu barhabâle omugala Salomoni, aba ‘ bwîra, erhi: 18 Ka Nyakasane arhali haguma ninyu? Ammuhîre omurhûla e mpande zôshi kurhenga amango àhiraga abantu bàyûbakaga mw’eci cihugo idako ly’oburhegesi bwâni. Lero bakola bashiga Nyakasane n’olubaga lwâge. 19 Lero mucisêzagye n’omurhima n’emisî yinyu yôshi okumanya obulonza bwa Nyakasane Nyamuzinda winyu. Mucibande omu mikolomuyûbake endâro ya Nyakasane Nyamuzinda winyu; lyo muyîshihira Omucîmba gw’Amalaganyo ga Nyakasane n’ebirugu by’obugashânize muli ako kâ-Nyamuzinda mwayûbaka oku izîno lya Nyakasane.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 22
1וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד זֶ֣ה ה֔וּא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים וְזֶה־מִּזְבֵּ֥חַ לְעֹלָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
2וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד לִכְנוֹס֙ אֶת־הַגֵּרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲמֵ֣ד חֹֽצְבִ֗ים לַחְצוֹב֙ אַבְנֵ֣י גָזִ֔ית לִבְנ֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 3וּבַרְזֶ֣ל ׀ לָ֠רֹב לַֽמִּסְמְרִ֞ים לְדַלְת֧וֹת הַשְּׁעָרִ֛ים וְלַֽמְחַבְּר֖וֹת הֵכִ֣ין דָּוִ֑יד וּנְחֹ֥שֶׁת לָרֹ֖ב אֵ֥ין מִשְׁקָֽל׃ 4וַעֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים לְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר כִּֽי הֵ֠בִיאוּ הַצִּֽידֹנִ֨ים וְהַצֹּרִ֜ים עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים לָרֹ֖ב לְדָוִֽיד׃ פ
5וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד שְׁלֹמֹ֣ה בְנִי֮ נַ֣עַר וָרָךְ֒ וְהַבַּ֜יִת לִבְנ֣וֹת לַיהוָ֗ה לְהַגְדִּ֨יל ׀ לְמַ֜עְלָה לְשֵׁ֤ם וּלְתִפְאֶ֨רֶת֙ לְכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אָכִ֥ינָה נָּ֖א ל֑וֹ וַיָּ֧כֶן דָּוִ֛יד לָרֹ֖ב לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃ 6וַיִּקְרָ֖א לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֑וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
7וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖יד לִשְׁלֹמֹ֑ה בְּנִ֕ו אֲנִי֙ הָיָ֣ה עִם־לְבָבִ֔י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 8וַיְהִ֨י עָלַ֤י דְּבַר־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר דָּ֤ם לָרֹב֙ שָׁפַ֔כְתָּ וּמִלְחָמ֥וֹת גְּדֹל֖וֹת עָשִׂ֑יתָ לֹֽא־תִבְנֶ֥ה בַ֨יִת֙ לִשְׁמִ֔י כִּ֚י דָּמִ֣ים רַבִּ֔ים שָׁפַ֥כְתָּ אַ֖רְצָה לְפָנָֽי׃ 9הִנֵּה־בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַהֲנִח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכָּל־אוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃ 10הֽוּא־יִבְנֶ֥ה בַ֨יִת֙ לִשְׁמִ֔י וְהוּא֙ יִהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֔ן וַאֲנִי־ל֖וֹ לְאָ֑ב וַהֲכִ֨ינוֹתִ֜י כִּסֵּ֧א מַלְכוּת֛וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃ 11עַתָּ֣ה בְנִ֔י יְהִ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִצְלַחְתָּ֗ וּבָנִ֨יתָ֙ בֵּ֚ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר עָלֶֽיךָ׃ 12אַ֣ךְ יִֽתֶּן־לְּךָ֤ יְהוָה֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה וִֽיצַוְּךָ֖ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלִשְׁמ֕וֹר אֶת־תּוֹרַ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 13אָ֣ז תַּצְלִ֔יחַ אִם־תִּשְׁמ֗וֹר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃ 14וְהִנֵּ֨ה בְעָנְיִ֜י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־יְהוָ֗ה זָהָ֞ב כִּכָּרִ֤ים מֵֽאָה־אֶ֨לֶף֙ וְכֶ֗סֶף אֶ֤לֶף אֲלָפִים֙ כִּכָּרִ֔ים וְלַנְּחֹ֤שֶׁת וְלַבַּרְזֶל֙ אֵ֣ין מִשְׁקָ֔ל כִּ֥י לָרֹ֖ב הָיָ֑ה וְעֵצִ֤ים וַאֲבָנִים֙ הֲכִינ֔וֹתִי וַעֲלֵיהֶ֖ם תּוֹסִֽיף׃ 15וְעִמְּךָ֤ לָרֹב֙ עֹשֵׂ֣י מְלָאכָ֔ה חֹצְבִ֕ים וְחָרָשֵׁ֥י אֶ֖בֶן וָעֵ֑ץ וְכָל־חָכָ֖ם בְּכָל־מְלָאכָֽה׃ 16לַזָּהָ֥ב לַכֶּ֛סֶף וְלַנְּחֹ֥שֶׁת וְלַבַּרְזֶ֖ל אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר ק֣וּם וַעֲשֵׂ֔ה וִיהִ֥י יְהוָ֖ה עִמָּֽךְ׃ 17וַיְצַ֤ו דָּוִיד֙ לְכָל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעְזֹ֖ר לִשְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃ 18הֲלֹ֨א יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵנִ֥יחַ לָכֶ֖ם מִסָּבִ֑יב כִּ֣י ׀ נָתַ֣ן בְּיָדִ֗י אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֛רֶץ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וְלִפְנֵ֥י עַמּֽוֹ׃ 19עַתָּ֗ה תְּנ֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְנַפְשְׁכֶ֔ם לִדְר֖וֹשׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְק֗וּמוּ וּבְנוּ֙ אֶת־מִקְדַּשׁ֙ יְהוָ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהָבִ֞יא אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה וּכְלֵי֙ קֹ֣דֶשׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים לַבַּ֖יִת הַנִּבְנֶ֥ה לְשֵׁם־יְהוָֽה׃ פ
23
Daudi àkerekanya omurhwe gw’Abaleviti
1 Erhi Daudi abà akola mushosi bwenêne, ayîmika omugala Salomoni okubà mwâmi w’Israheli. 2 Okubundi ahamagala abarhambo bakulu b’Israheli bôshi, n’abadâhwa n’Abaleviti.
3 Abaleviti bakulu bakola bagwêrhe myâka makumi asharhu na kulusha, baganjwa muguma muguma, omubalè gwâbo gwahalûka gwa bihumbi makumi asharhu na munâni. 4 Daudi abagoshôlamwo bihumbi makumi abirhi na bini by’okuyimangira emikolo y’okuyûbaka akâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, bihu mbî ndarhu bya kubà barhindisi na bacîranuzi, 5 bihumbi bini bya balanzi ba mihango na bindi bihumbi bini bya kukazikuza Nyakasane n’enzihwa Daudi àli erhi atulîsize kw’ogwomukolo.
6 Daudi agaba abaleviti omu mirhwe ya ngasi lubero nk’oku amaburhwa gâbo gànashimbanaga, ab’obûko bwa Gershoni, bwa Kehati erhi bwa Merari, bagala ba Levi. 7 Gershoni àbusire bâna babirhi, Ladani na Shimeyi. 8 Ladani aburha bâna basharhu: omurhanzi Yehiyeli, kandi Zetamu na Yoweli. 9 Shimeyi aburha bâna basharhu: Shelomiti, Haziyeli na Harani, bo bàli bakulu b’emilala ya kuli Ladani. 10 Kandi Shimeyi ashubiburha bagala bani: Yahati, Ziza, Yehushi na Beriya. 11 Yahati ye wali mukulu wâbo, Ziza wa kabirhi, hakulikira Yehushi na Beriya. Abo babirhi bazinda barhaburhaga bâna banji, co càrhumire bayandikwa nka mulala muguma gwône.
12 Kehati aburha bagala bani: Amurami, Isari, Hebroni na Uziyeli. 13 Bagala ba Amurami: Aròni na Mûsa. Aròni aberûlwa kwâgo kwâgo lwôshi haguma n’iburha lyâge oku kukazikolera omu hatagatîfu bwenêne; gwomukolo gw’okurhûla Nyakasane enterekêro z’enshangi, okumurhumikira bwaca bwayira n’okuhâna obwangà oku izîno lyâge ensiku zôshi. 14 Mûsa yêhe àlici berire muntu wa Nyamuzinda; ci abâna bâge bàkâgilolwa nka bantu kwône b’obûko bwa Levi. 15 Bagala ba Mûsa: Gershoni na Eliyezeri. 16 Bagala ba Gershoni: Shebuweli, ye murhanzi. 17 Eliyezeri aburha mugala muguma, Rehabiya, arhaciburhaga bandi, ci kwône Rehabiya aburha bâna banji bwenêne. 18 Bagala ba Isari: Shelomiti, ye murhanzi. 19 Bagala ba Hebroni: omurhanzi, Yeriya, owa kabirhi, Amariya, owa kasharhu, Yaziyeli na Yekamani wa kani. 20 Bagala ba Uziyeli: Mika, wa burhanzi, na Yisiya, wa kabirhi.
21 Bagala ba Merari: Mahali na Mushi. Mahali àburha bagala babirhi. Eleyazari na Kishi. 22 Eleyazari afà buzira kuburha bâna-rhabana. Arhasigaga abarhali bâna-nyere bonene, banayankwa na bazâla bâbo, bagala ba Kishi. 23 Mushiv aburha bagala basharhu: Mahali, Ederi na Yeremoti. 24 Ntyo kwo lyàliyosire iburha lya Levi, abo bàli bakulu b’emilala yâbo bàyandikagwa muguma muguma omu citabu c’amazîno. Ngasi yeshi wàli okola agwêrhe myâka makumi abirhi na kulusha y’okuburhwa, ahâbwa ogwâge mukolo akazijira omu nyumpa ya Nyakasane. 25 Bulya Daudi aderha, erhi: «Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli akola ahire olubaga lwâge omurhûla, naye yêne akolaga abera omu cishagala ca Yeruzalemu ensiku zôshi. 26 Ntà bulagirire abaleviti bacigwêrhe bw’okukâbarhula ihêma ly’okubugânana na ngasi birugu byôshi bikolêsibwa oku bugashânize.» 27 Na kandi omu kushimba ebinwa bizinda bya Daudi, ngasi baleviti bôshi bàyandisirwe, bàgwêrhe myâka makumi abirhi na kulusha y’okuburhwa. 28 Omukolo gwâbo kwàli kulinga amarhegeko bene Aròni bababwizire, okurhumikira omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, omu minene yamwo n’omu rhwônga rhwamwo rhwôshi, okushukamwo ebirugu by’okugashâniza. Ebyo byo bakâgikola omu kâ-Nyamuzinda.
29 N’okukereka emigati mulongo oku mêza gwàli mukolo gwâbo; okurhega nya enshâno ya ngasi lubero. Bàgwêrhe n’omukolo gw’okulanga engero z’omu kâ-Nyamuzinda, ez’obuzirho n’ez-obuli. 30 Bàli barhegesirwe okubà omu kâ Nyamuzinda ngasi sêzi na ngasi bijingo oku kukuza irenge lya Nyakasane. 31 Na ngasi mango barhûla Nyakasane enterekêro z’okusingônola oku lusiku lwa Sabato, olusiku lurhanzi lwa ngasi mwêzi, n’ezindi nsiku nkulu nk’oku byànaliyandisirwe omu irhegeko. Gwomukolo bàkâgijira ensiku zôshi embere za Nyakasane ogwo. 32 Obugashânize bàkâgijira omu kâ-Nyamuzinda, bwànali bulya bwonênè bwàkâgijirwa omu ihêma ly’okubugânana, n’amarhegeko g’omu hatagatîfu bwenêne, na galya marhegeko ga bene wâbo bagala ba Aròni.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 23
1וְדָוִ֥יד זָקֵ֖ן וְשָׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיַּמְלֵ֛ךְ אֶת־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֶּאֱסֹף֙ אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃ 3וַיִּסָּֽפְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם מִבֶּ֛ן שְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה וַיְהִ֨י מִסְפָּרָ֤ם לְגֻלְגְּלֹתָם֙ לִגְבָרִ֔ים שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמוֹנָ֖ה אָֽלֶף׃ 4מֵאֵ֗לֶּה לְנַצֵּ֨חַ֙ עַל־מְלֶ֣אכֶת בֵּית־יְהוָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָ֑לֶף וְשֹׁטְרִ֥ים וְשֹׁפְטִ֖ים שֵׁ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃ 5וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים שֹׁעֲרִ֑ים וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מְהַֽלְלִ֣ים לַיהוָ֔ה בַּכֵּלִ֕ים אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְהַלֵּֽל׃ 6וַיֶּֽחָלְקֵ֥ם דָּוִ֖יד מַחְלְק֑וֹת ס
לִבְנֵ֣י לֵוִ֔י לְגֵרְשֹׁ֖ון קְהָ֥ת וּמְרָרִֽי׃ ס
7לַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לַעְדָּ֥ן וְשִׁמְעִֽי׃ ס
8בְּנֵ֣י לַעְדָּ֗ן הָרֹ֧אשׁ יְחִיאֵ֛ל וְזֵתָ֥ם וְיוֹאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃ ס
9בְּנֵ֣י שִׁמְעִ֗י שְׁלֹמִ֧ות וַחֲזִיאֵ֛ל וְהָרָ֖ן שְׁלֹשָׁ֑ה אֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לְלַעְדָּֽן׃ ס
10וּבְנֵ֣י שִׁמְעִ֔י יַ֣חַת זִינָ֔א וִיע֖וּשׁ וּבְרִיעָ֑ה אֵ֥לֶּה בְנֵי־שִׁמְעִ֖י אַרְבָּעָֽה׃ 11וַֽיְהִי־יַ֣חַת הָרֹ֔אשׁ וְזִיזָ֖ה הַשֵּׁנִ֑י וִיע֤וּשׁ וּבְרִיעָה֙ לֹֽא־הִרְבּ֣וּ בָנִ֔ים וַיִּֽהְיוּ֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לִפְקֻדָּ֖ה אֶחָֽת׃ ס
12בְּנֵ֣י קְהָ֗ת עַמְרָ֥ם יִצְהָ֛ר חֶבְר֥וֹן וְעֻזִּיאֵ֖ל אַרְבָּעָֽה׃ ס
13בְּנֵ֥י עַמְרָ֖ם אַהֲרֹ֣ן וּמֹשֶׁ֑ה וַיִּבָּדֵ֣ל אַהֲרֹ֡ן לְֽהַקְדִּישׁוֹ֩ קֹ֨דֶשׁ קָֽדָשִׁ֤ים הֽוּא־וּבָנָיו֙ עַד־עוֹלָ֔ם לְהַקְטִיר֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה לְשָׁרְת֛וֹ וּלְבָרֵ֥ךְ בִּשְׁמ֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ 14וּמֹשֶׁ֖ה אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּנָ֕יו יִקָּרְא֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶט הַלֵּוִֽי׃ 15בְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה גֵּרְשֹׁ֖ם וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ 16בְּנֵ֥י גֵרְשֹׁ֖ום שְׁבוּאֵ֥ל הָרֹֽאשׁ׃ 17וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־אֱלִיעֶ֖זֶר רְחַבְיָ֣ה הָרֹ֑אשׁ וְלֹא־הָיָ֤ה לֶאֱלִיעֶ֨זֶר֙ בָּנִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וּבְנֵ֥י רְחַבְיָ֖ה רָב֥וּ לְמָֽעְלָה׃ 18בְּנֵ֥י יִצְהָ֖ר שְׁלֹמִ֥ית הָרֹֽאשׁ׃ ס
19בְּנֵ֖י חֶבְר֑וֹן יְרִיָּ֤הוּ הָרֹאשׁ֙ אֲמַרְיָ֣ה הַשֵּׁנִ֔י יַחֲזִיאֵל֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י וִֽיקַמְעָ֖ם הָרְבִיעִֽי׃ 20בְּנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִיכָ֣ה הָרֹ֔אשׁ וְיִשִּׁיָּ֖ה הַשֵּׁנִֽי׃ ס
21בְּנֵ֤י מְרָרִי֙ מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֔י בְּנֵ֥י מַחְלִ֖י אֶלְעָזָ֥ר וְקִֽישׁ׃ 22וַיָּ֨מָת֙ אֶלְעָזָ֔ר וְלֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וַיִּשָּׂא֥וּם בְּנֵי־קִ֖ישׁ אֲחֵיהֶֽם׃ 23בְּנֵ֣י מוּשִׁ֗י מַחְלִ֥י וְעֵ֛דֶר וִירֵמ֖וֹת שְׁלֹשָֽׁה׃ 24אֵ֣לֶּה בְנֵֽי־לֵוִי֩ לְבֵ֨ית אֲבֹתֵיהֶ֜ם רָאשֵׁ֧י הָאָב֣וֹת לִפְקוּדֵיהֶ֗ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם עֹשֵׂה֙ הַמְּלָאכָ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָֽעְלָה׃ 25כִּ֚י אָמַ֣ר דָּוִ֔יד הֵנִ֛יחַ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמּ֑וֹ וַיִּשְׁכֹּ֥ן בִּירוּשָׁלִַ֖ם עַד־לְעוֹלָֽם׃ 26וְגַ֖ם לַלְוִיִּ֑ם אֵין־לָשֵׂ֧את אֶת־הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו לַעֲבֹדָתֽוֹ׃ 27כִּ֣י בְדִבְרֵ֤י דָוִיד֙ הָאַ֣חֲרֹנִ֔ים הֵ֖מָּה מִסְפַּ֣ר בְּנֵי־לֵוִ֑י מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָֽעְלָה׃ 28כִּ֣י מַעֲמָדָ֞ם לְיַד־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן לַעֲבֹדַת֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה עַל־הַחֲצֵרוֹת֙ וְעַל־הַלְּשָׁכ֔וֹת וְעַֽל־טָהֳרַ֖ת לְכָל־קֹ֑דֶשׁ וּמַֽעֲשֵׂ֔ה עֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 29וּלְלֶ֨חֶם הַֽמַּעֲרֶ֜כֶת וּלְסֹ֤לֶת לְמִנְחָה֙ וְלִרְקִיקֵ֣י הַמַּצּ֔וֹת וְלַֽמַּחֲבַ֖ת וְלַמֻּרְבָּ֑כֶת וּלְכָל־מְשׂוּרָ֖ה וּמִדָּֽה׃ 30וְלַעֲמֹד֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר לְהֹד֥וֹת וּלְהַלֵּ֖ל לַיהוָ֑ה וְכֵ֖ן לָעָֽרֶב׃ 31וּלְכֹ֨ל הַעֲל֤וֹת עֹלוֹת֙ לַיהוָ֔ה לַשַּׁבָּת֔וֹת לֶחֳדָשִׁ֖ים וְלַמֹּעֲדִ֑ים בְּמִסְפָּ֨ר כְּמִשְׁפָּ֧ט עֲלֵיהֶ֛ם תָּמִ֖יד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 32וְשָׁמְר֞וּ אֶת־מִשְׁמֶ֣רֶת אֹֽהֶל־מוֹעֵ֗ד וְאֵת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִשְׁמֶ֕רֶת בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן אֲחֵיהֶ֑ם לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ פ
24
Omurhwe gw’abadâhwa
1 Ab’oku bûko bwa Aròni nabo bagabwa omu mirhwew. Aròni àlibusire bâna bani: Nadabu, Abihu, Eleyazari na Itamara. 2 Nadabu na Abihu bafà, erhi n’îshe acihali; Eleyazari na Itamara bôhe bàhîrwe ecikono c’obudâ hwa. 3 Buzinda bwenêne, mwâmi Daudi omu kurhabâlwa na Sadoki, w’oku bûko bwa Eleyazari, na Ahimeleki, w’oku bûko bwa Itamara, agaba abadâhwa omu mirhwe nk’oku amarhumisi gâbo gànaliyosire. 4 Bayîshibona oku obûko bwa Eleyazari bwo bwalimwo abalume banji kulusha obûko bwa Itamara. Co càrhumire obûko bwa Eleyazari bugabwamwo mirhwe ikumi na ndarhu ya ci nyamulala n’obwa Itamara mirhwe munâni, na ngasi murhwe n’omurhambo mukulu wagwo. 5 Okugabwa kwa bombi na bombi kwakazijirwa omu kuyesha ecigole, bulya hàli «abaluzi b’akâ-Nyamuzinda» n’abandi «baluzi ba Nyamuzi nda» omu bûko bwa Eleyazari n’omu bûko bwa Itamara. 6 Omwandisi Shemaya, mugala wa Netanaeli w’obûko bwa Levi, ayandika amazîno gâbo embere za mwâmi, embere z’abarhambo, embere z’omudâhwa Sadoki, embere z’Ahimeleki, mugala wa Abiyatari, n’embere z’abarhambo bakulu b’emilala y’abadâhwa n’ey’abaleviti. Oku mulala gwa Eleyazari, bàkâgiyesha ecigole kabirhi kakulikirine, n’oku gwa Itamara liguma lyône. 7 Yehoyaribu ye wàli wa burhanzi omu kugwârhwa n’ecigole, Yedaya wa kabi rhi, 8 Harimu wa kasharhu, Seorimu wa kani, 9 Malkiya wa karhânu, Miyamini wa kali ndarhu, 10 Hakosi wa kali nda, Abiya wa kali munâni, 11 Yeshuwax wa kali mwenda, Shekaniya wa kali ikumi, 12 Eliyasibu wa kal’ikumi na liguma, Yakimi wa kal’ikumi na kabirhi. 13 Hupa wa kal’ikumi na kasharhu, Yeshebali wa kal’ikumi na kani 14 Bilga wa kal’ikumi na karhânu, Imeri wa kal’ikumi na ndarhu, 15 Heziri wa kal’ikumi na nda. Hapisesi wa kal’ikumi na munâni, 16 Petahiya wa kal’ikumi na mwenda, irûngu wa kali makumi abirhi, 17 Yakini wa kali makumi abirhi na muguma, Gamuli wa kali makumi abirhi na babirhi, 18 Delayahu wa kali makumi abirhi na basharhu, Maaziya wa kali makumi abirhi na bani 19 Abo bo bàyandisirwe amazîno gâbo haguma n’omukolo gwâbo gw’okujà omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, omu kushimba amarhegeko bàhâbagwa na shakulûza wâbo Aròni, nk’oku naye ànagahâbagwa na Nakasane, Nyamuzinda w’Israheli yêne. Enyûshûlo y’Agandi mazîno g’abaleviti 20 Aba nabo bo bandi b’oku bûko bwa Levi: Omu bûko bwa Amurami, mwàli Shubaheli, n’omu bûko bwa Shubaheli mwàli Yediya. 21 Omu bûko bwa Rehabiya mwàli Yishiya, murhanzi omu mulala gwâge. 22 Omu bûko bwa Isara mwàli Shelomoti, n’omu bwa Shelomoti mwàli Yahati. 23 Bagala ba Hebroni: omurhanzi Yeriya, owa kabirhi Amariyahu, owa kasharhu Yaziyeli, n’owa kani Yekamani. 24 Mugala wa Uziyeli: Mika. Omu bûko bwa Mika, mwàli Shamiri. 25 Omu bûko bwa Yisiya, mulumuna wa Mika, mwàli Zakariya. 26 Bagala ba Merari: Mahali, Mushi na Yaziya; 27 oku bûko bwa Merari, b’emwa omugala Yaziya: mwàli Shohamu, Zakuri na Ibri. 28 Mugala wa Mahali: Eleyazari, ye rhaburhaga mwâna, 29 na Kishi, ye wàgwêrhe omugala Yarameeli. 30 Bagala ba Mushi: Mahali, Ederi na Yerimoti. Ntyo kwo obûko bene Levi bwàli buyôsire, omu kushimbana kw’emilala yâbo. 31 Nabo bayesha ecigole oku burhumisi bw’emikolo yâbo aka bene wâbo bene Aròni, embere za mwâmi Daudi, embere za Zadoki na Ahimeleki, n’embere z’abarhambo bakulu b’emilala y’abadâhwa n’ey’abaleviti. Ntyo omulala gw’omwâna w’enfula gwajirirwa ku guma n’ogwa mulumuna wâge.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 24
1וְלִבְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן מַחְלְקוֹתָ֑ם בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ 2וַיָּ֨מָת נָדָ֤ב וַאֲבִיהוּא֙ לִפְנֵ֣י אֲבִיהֶ֔ם וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַֽיְכַהֲנ֔וּ אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ 3וַיֶּֽחָלְקֵ֣ם דָּוִ֔יד וְצָדוֹק֙ מִן־בְּנֵ֣י אֶלְעָזָ֔ר וַאֲחִימֶ֖לֶךְ מִן־בְּנֵ֣י אִיתָמָ֑ר לִפְקֻדָּתָ֖ם בַּעֲבֹדָתָֽם׃ 4וַיִּמָּצְא֣וּ בְֽנֵי־אֶלְעָזָ֡ר רַבִּ֞ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִן־בְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר וַֽיַּחְלְק֑וּם לִבְנֵ֨י אֶלְעָזָ֜ר רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אָבוֹת֙ שִׁשָּׁ֣ה עָשָׂ֔ר וְלִבְנֵ֧י אִיתָמָ֛ר לְבֵ֥ית אֲבוֹתָ֖ם שְׁמוֹנָֽה׃ 5וַיַּחְלְק֥וּם בְּגוֹרָל֖וֹת אֵ֣לֶּה עִם־אֵ֑לֶּה כִּי־הָי֤וּ שָֽׂרֵי־קֹ֨דֶשׁ֙ וְשָׂרֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים מִבְּנֵ֥י אֶלְעָזָ֖ר וּבִבְנֵ֥י אִיתָמָֽר׃ ס
6וַֽיִּכְתְּבֵ֡ם שְֽׁמַֽעְיָה֩ בֶן־נְתַנְאֵ֨ל הַסּוֹפֵ֜ר מִן־הַלֵּוִ֗י לִפְנֵ֨י הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ וְצָד֣וֹק הַכֹּהֵ֗ן וַאֲחִימֶ֨לֶךְ֙ בֶּן־אֶבְיָתָ֔ר וְרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם בֵּֽית־אָ֣ב אֶחָ֗ד אָחֻז֙ לְאֶלְעָזָ֔ר וְאָחֻ֥ז ׀ אָחֻ֖ז לְאִיתָמָֽר׃ פ
7וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הָרִאשׁוֹן֙ לִיה֣וֹיָרִ֔יב לִֽידַעְיָ֖ה הַשֵּׁנִֽי׃
8לְחָרִם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לִשְׂעֹרִ֖ים הָרְבִעִֽי׃
9לְמַלְכִּיָּה֙ הַחֲמִישִׁ֔י לְמִיָּמִ֖ן הַשִּׁשִּֽׁי׃
10לְהַקּוֹץ֙ הַשְּׁבִעִ֔י לַאֲבִיָּ֖ה הַשְּׁמִינִֽי׃
11לְיֵשׁ֨וּעַ֙ הַתְּשִׁעִ֔י לִשְׁכַנְיָ֖הוּ הָעֲשִׂרִֽי׃
12לְאֶלְיָשִׁיב֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֔ר לְיָקִ֖ים שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
13לְחֻפָּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה עָשָׂ֔ר לְיֶֽשֶׁבְאָ֖ב אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃
14לְבִלְגָּה֙ חֲמִשָּׁ֣ה עָשָׂ֔ר לְאִמֵּ֖ר שִׁשָּׁ֥ה עָשָֽׂר׃ 15לְחֵזִיר֙ שִׁבְעָ֣ה עָשָׂ֔ר לְהַפִּצֵּ֖ץ שְׁמוֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ 16לִֽפְתַחְיָה֙ תִּשְׁעָ֣ה עָשָׂ֔ר לִֽיחֶזְקֵ֖אל הָעֶשְׂרִֽים׃
17לְיָכִין֙ אֶחָ֣ד וְעֶשְׂרִ֔ים לְגָמ֖וּל שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִֽים׃
18לִדְלָיָ֨הוּ֙ שְׁלֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִ֔ים לְמַֽעַזְיָ֖הוּ אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ פ
19אֵ֣לֶּה פְקֻדָּתָ֞ם לַעֲבֹדָתָ֗ם לָב֤וֹא לְבֵית־יְהוָה֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בְּיַ֖ד אַהֲרֹ֣ן אֲבִיהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔הוּ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
20וְלִבְנֵ֥י לֵוִ֖י הַנּוֹתָרִ֑ים לִבְנֵ֤י עַמְרָם֙ שֽׁוּבָאֵ֔ל לִבְנֵ֥י שׁוּבָאֵ֖ל יֶחְדְּיָֽהוּ׃ 21לִרְחַבְיָ֑הוּ לִבְנֵ֣י רְחַבְיָ֔הוּ הָרֹ֖אשׁ יִשִּׁיָּֽה׃ 22לַיִּצְהָרִ֣י שְׁלֹמ֔וֹת לִבְנֵ֥י שְׁלֹמ֖וֹת יָֽחַת׃ 23וּבְנָ֖י יְרִיָּ֑הוּ אֲמַרְיָ֨הוּ֙ הַשֵּׁנִ֔י יַחֲזִיאֵל֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקַמְעָ֖ם הָרְבִיעִֽי׃ 24בְּנֵ֤י עֻזִּיאֵל֙ מִיכָ֔ה לִבְנֵ֥י מִיכָ֖ה שָׁמִֽור׃ 25אֲחִ֤י מִיכָה֙ יִשִּׁיָּ֔ה לִבְנֵ֥י יִשִּׁיָּ֖ה זְכַרְיָֽהוּ׃ 26בְּנֵ֤י מְרָרִי֙ מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֔י בְּנֵ֖י יַעֲזִיָּ֥הֽוּ בְנֽוֹ׃ 27בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְיַֽעֲזִיָּ֣הֽוּ בְנ֔וֹ וְשֹׁ֥הַם וְזַכּ֖וּר וְעִבְרִֽי׃ 28לְמַחְלִי֙ אֶלְעָזָ֔ר וְלֹא־הָ֥יָה ל֖וֹ בָּנִֽים׃ 29לְקִ֖ישׁ בְּנֵי־קִ֥ישׁ יְרַחְמְאֵֽל׃ 30וּבְנֵ֣י מוּשִׁ֔י מַחְלִ֥י וְעֵ֖דֶר וִירִימ֑וֹת אֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י הַלְוִיִּ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתֵיהֶֽם׃ 31וַיַּפִּילוּ֩ גַם־הֵ֨ם גּוֹרָל֜וֹת לְעֻמַּ֣ת ׀ אֲחֵיהֶ֣ם בְּנֵֽי־אַהֲרֹ֗ן לִפְנֵ֨י דָוִ֤יד הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְצָד֣וֹק וַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם אָב֣וֹת הָרֹ֔אשׁ לְעֻמַּ֖ת אָחִ֥יו הַקָּטָֽן׃ ס
25
Omurhwe gw’abîmbiza
1 Oku bugashânize, Daudi bo n’abarhambo bakulu, baberûla abâna ba Azafi n’aba Hemani, n’aba Yedutuni mpu babè bahanûzi b’okukolêsa ennanga, enzenze n’orhurhêra. Abantu bàhizirwe kw’ogwomukolo nabo bayandikwa.
2 Abâna ba Azafi bayandikwamwo: Zakuri, Yozefu, Netaniya, Asarela. Abâna ba Azafi bàli idako ly’oburhegesi bw’îshe wâbo, ye wàli erhi akômerîre okuhanûla oku irhegeko lya mwâmi.
3 Abâna ba Yedutuni: Gedaliya, Seri, Yeshaya, Shimeyi, Hashabiya na Matitiya; oku bali ndarhu bàkâgihanûlwa n’îshe, owakâgiyimba n’izù ly’okuhêra oku kukuza n’okuhà Nyakasane irenge.
4 Abâna ba Hemani: Bukiya, Mataniya, Uziyeli, Shebuweli, Yerimoti, Hananiya, Hanani, Eliyata, Gidalati, Romamti-Ezeri, Yoshebekasha, Maloti, Hotiri na Mahaziyoti. 5 Abo bôshi bàli bagala ba Hemani, mulêbi wa mwâmi. Erhi ebinwa bya Nyamuzinda byàderhagwa, anabûhe omushekera. Nyamuzinda àli ahire Hemani barhabana ikumi na bani na banyere basharhu. 6 Abo bantu bôshi bàli bîmbiza omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, hàkazihalûlwa n’îshe wâbo n’omu kuhirakwo izù ly’ennanga, enzenze n’orhurhêra, omu kukazi rhumikira omu nyumpa ya Nyakasane nk’oku mwâmi ànali arhegesire. 7 Aho bîmbiza balenga, haguma n’abantu b’omurhwe gwâbo, bàli bayigirizibwe okukuza Nyakasane n’enyimbo, bôshi haguma bàli magana abirhi na makumi gali munâni na munâni. 8 Banaciyêsha ecigole mpu lyo bamanya kurhi bakazikulikirana omu mikolo buzira kulondôla emisole n’abashosi, erhi nîsi abîmbiza bakola bayîsh’iyimba n’abaciyiga okuyimba. 9 Owàcîshozirwe wa burhanzi ye Yozefu, mugala wa Azafi. Owa kabirhi Gedaliya, ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 10 Owa kasharhu àli Zakuri, haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 11 Owa kani Isri, haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na bahirhi. 12 Owa karhânu Netanyahu, hàguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 13 Owa kali ndarhu àli Bukiya, haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 14 Owa kali nda àli Yesarela; ye baguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 15 Owa kali munâni. Yeshaya, ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 16 Owa kali mwenda, Mataniya, haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 17 Owa kal’ikumi, Shimeyi; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 18 Owa kal’ikumi na muguma Azareli; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 19 Owa kal’iku mi na kabirhi: Hashabiya; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 20 Owa kal’ikumi na basharhu àli Shubaheli; ye n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 21 Owa kal’ikumi na bani Matitiya; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 22 Owa kal’ikumi na barhânu Yeremoti; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 23 Owa kal’ikumi na ndarhu Hananiya; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 24 Owa kal’ikumi na nda Yoshebekasha; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 25 Owa kal’ikumi na munâni Hanani; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 26 Owa kal’ikumi na mwenda Maloti; ye haguma n’abagala na bene wâbo bantu ikumi na babirhi. 27 Owa kali makumi abirhi Eliyata; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 28 Owa kali makumi abirhi na muguma Hotiri; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 29 Owa kali makumi abirhi na babirhi Gidalati; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 30 Omuntu wa kali makumi abirhi na basharhu àli Mahaziyoti; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi. 31 Omuntu wa kali makumi abirhi na bani àli Romamti-Ezeri; ye haguma n’abagala na bene wâbo, bantu ikumi na babirhi.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 25
1וַיַּבְדֵּ֣ל דָּוִיד֩ וְשָׂרֵ֨י הַצָּבָ֜א לַעֲבֹדָ֗ה לִבְנֵ֤י אָסָף֙ וְהֵימָ֣ן וִֽידוּת֔וּן הַֽנִּבְּיאִ֛ים בְּכִנֹּר֥וֹת בִּנְבָלִ֖ים וּבִמְצִלְתָּ֑יִם וַֽיְהִי֙ מִסְפָּרָ֔ם אַנְשֵׁ֥י מְלָאכָ֖ה לַעֲבֹדָתָֽם׃ 2לִבְנֵ֣י אָסָ֗ף זַכּ֧וּר וְיוֹסֵ֛ף וּנְתַנְיָ֥ה וַאֲשַׂרְאֵ֖לָה בְּנֵ֣י אָסָ֑ף עַ֚ל יַד־אָסָ֔ף הַנִּבָּ֖א עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 3לִידוּת֑וּן בְּנֵ֣י יְדוּת֡וּן גְּדַלְיָ֡הוּ וּצְרִ֡י וִֽ֠ישַׁעְיָהוּ חֲשַׁבְיָ֨הוּ וּמַתִּתְיָ֜הוּ שִׁשָּׁ֗ה עַל֩ יְדֵ֨י אֲבִיהֶ֤ם יְדוּתוּן֙ בַּכִּנּ֔וֹר הַנִּבָּ֕א עַל־הֹד֥וֹת וְהַלֵּ֖ל לַיהוָֽה׃ ס
4לְהֵימָ֑ן בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ עֻ֠זִּיאֵל שְׁבוּאֵ֨ל וִֽירִימ֜וֹת חֲנַנְיָ֣ה חֲנָ֗נִי אֱלִיאָ֤תָה גִדַּ֨לְתִּי֙ וְרֹמַ֣מְתִּי עֶ֔זֶר יָשְׁבְּקָ֣שָׁה מַלּ֔וֹתִי הוֹתִ֖יר מַחֲזִיאֽוֹת׃ 5כָּל־אֵ֨לֶּה בָנִ֜ים לְהֵימָ֗ן חֹזֵ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ בְּדִבְרֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן וַיִּתֵּ֨ן הָאֱלֹהִ֜ים לְהֵימָ֗ן בָּנִ֛ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר וּבָנ֥וֹת שָׁלֽוֹשׁ׃ 6כָּל־אֵ֣לֶּה עַל־יְדֵי֩ אֲבִיהֶ֨ם בַּשִּׁ֜יר בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֨יִם֙ נְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים עַ֚ל יְדֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ ס
אָסָ֥ף וִידוּת֖וּן וְהֵימָֽן׃ 7וַיְהִ֤י מִסְפָּרָם֙ עִם־אֲחֵיהֶ֔ם מְלֻמְּדֵי־שִׁ֖יר לַיהוָ֑ה כָּל־הַ֨מֵּבִ֔ין מָאתַ֖יִם שְׁמוֹנִ֥ים וּשְׁמוֹנָֽה׃ 8וַיַּפִּ֜ילוּ גּוֹרָל֣וֹת מִשְׁמֶ֗רֶת לְעֻמַּת֙ כַּקָּטֹ֣ן כַּגָּד֔וֹל מֵבִ֖ין עִם־תַּלְמִֽיד׃ פ
9וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֧ל הָרִאשֹׁ֛ון לְאָסָ֖ף לְיוֹסֵ֑ף גְּדַלְיָ֨הוּ֙ הַשֵּׁנִ֔י הֽוּא־וְאֶחָ֥יו וּבָנָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 10הַשְּׁלִשִׁ֣י זַכּ֔וּר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 11הָרְבִיעִי֙ לַיִּצְרִ֔י בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 12הַחֲמִישִׁ֣י נְתַנְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 13הַשִּׁשִּׁ֣י בֻקִּיָּ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 14הַשְּׁבִעִ֣י יְשַׂרְאֵ֔לָה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 15הַשְּׁמִינִ֣י יְשַֽׁעְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 16הַתְּשִׁיעִ֣י מַתַּנְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 17הָעֲשִׂירִ֣י שִׁמְעִ֔י בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 18עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֣ר עֲזַרְאֵ֔ל בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 19הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֲשַׁבְיָ֔ה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 20לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ שֽׁוּבָאֵ֔ל בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 21לְאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ מַתִּתְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 22לַחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ לִֽירֵמ֔וֹת בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 23לְשִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ לַחֲנַנְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 24לְשִׁבְעָ֤ה עָשָׂר֙ לְיָשְׁבְּקָ֔שָׁה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 25לִשְׁמוֹנָ֤ה עָשָׂר֙ לַחֲנָ֔נִי בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 26לְתִשְׁעָ֤ה עָשָׂר֙ לְמַלּ֔וֹתִי בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 27לְעֶשְׂרִים֙ לֶֽאֱלִיָּ֔תָה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 28לְאֶחָ֤ד וְעֶשְׂרִים֙ לְהוֹתִ֔יר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 29לִשְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ לְגִדַּ֔לְתִּי בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 30לִשְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְמַ֣חֲזִיא֔וֹת בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ 31לְאַרְבָּעָ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְרוֹמַ֣מְתִּי עָ֔זֶר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ פ
26
Abalanzi b’emihango
1 Abalanzi b’emihango nabo bàgwêrhe eyâbo mirhwe. Meshelemiya, mugala wa Kore, mwinjikulu wa Abiyazafi, w’obûko bwa Kore, 2 aburha bagala nda: kwo bakulikirîne ntya, Zakariya, Yediyaeli, Zebadiya, Yatiniyeli, 3 Elamu, Yohanani na Eliyehoyenayi. 4 Obedi-Edomu aburha bagala munâni: bakulikirana ntya, Shemaya, Yozabadi, Yowa, Sakari, Netanaeli, 5 Amiyeli, lzakari na Peuletayi. Neci Nyamuzinda àligishire Obedi-Edomu. 6 Enfula yâge Shemaya yàburha abâna bàgwêrhe ecikono cikulu omu mulala gwâbo, bulya bàli bantu ntwâli. 7 Bagala ba Shemaya bo bàli Otni, Refaheli, Obedi, Elzabadi, kuhirakwo na bene wâbo Elihu na Semakiya, bombi bantu bakengwa bwenêne. 8 Abo bene Obedi-Edomu, haguma na bagala bâbo nabo n’abandi babusi bâbo, bôshi bàli bantu ba lukengwa bayunjulirine misî omu mukolo gwâbo. Bôshi haguma bàli bantu makumi gali ndarhu na babirhi.
9 Omurhwe gwa Shelemiya gwàlimwo abagala na bene wâbo, bôshi haguma bàli bantu bakengwa ikumi na munâni. 10 Hosa, w’oku bûko bwa Merari, aburha bagala bani: Shimri, ye wa burhanzi omu mulala, n’obwo arhali ye wàli nfula, îshe amuhà eco cikono ca burhanzi, 11 Hilkiya wa kabirhi, Tebaliya wa kasharhu, na Zakariya wa kani; omurhwe gwa Hosa, gulimwo abagala na bene wâbo, gwàli gwa balume ikumi na basharhu. 12 Abarhambo n’abantu b’eyo mi rhwe y’abalanzi b’emihango bôshi haguma bakag’iyûkiriza omukolo gwâbo omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. 11 Bagahâna emihango y’okukazilanga omu kuyesha ccigole nk’oku emilala yâbo yànali, emisole n’abashosi bôshi haguma. 14 Shelemiya ecigole camuhà omuhango gw’ebushoshokero. Omugala Zakariya wàliyunjulirine makengu manji, ecigole camuhà omuhango gw’ebule mbè. 15 Obedi-Edomu ahâbwa obulanzi bw’omuhango gw’ebulyo, n’abagala okukazilanga enguli z’embîko. 16 Shupimu na Hosa bagabâna obulanzi bw’omuhango gw’ebuzikiro n’obw’omuhango gwàkâgiderhwa muhango gwa mugongomutwe, hôfi n’enjira yàsôkeraga enyanya. Eyo mirhwe yàlihîrwe obulanzi kwo yàligabirwe ntya: 17 aha muhango gw’ebushoshokero, baleviti ndarhu ngasi lusiku; aha muhango gw’ebulembe, bani ngasi lusiku; ebwa nguli z’embîko, mirhwe ibirhi ya babirhi-babirhi; 18 oku myûbako yàliyushwîrwe ebuzikiro, bantu bani oku njira na babirhi omu myûbako mwo na nênc. 19 Ntyo kwo emirhwe y’abalanzi bàrhôlagwa omu bûko bwa Kore n’obwa Merari yàli eyôsire.
Emikolo yâgo-yâgo yàlihîrwe baguma-baguma
20 Abandi balevitiy bàgwêrhe omukolo gw’okulanga obuhirhi bw’omu kâ-Nyamuzinda n’ebirugu bitagatîfu birherekirwe Nyakasane. 21 Abâna ba Ladani, w’omu bûko bwa Gershoni, bakulu b’emilala yâbo, ye wàli Yehiyeli. 22 na kandi bagala ba Yehiyeli, Zetamu bo n’omulumuna Yoheli, bàgwêrhe omukolo gw’okulanga obuhirhi bw’omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. 23 Omu bûko bwa Amuramu, obûko bwa Isari, obwa Hebroni n’obwa Uziyeli, 24 Shebuweli, wa kuli bene Gershoni, ye mugala wa Mûsa yenêne, ye wàli mulanzi mukulu w’embîko. 25 Oku nkomôka yâbo kwàli ecinyamulala ca bene Eliyezeri, mulu muna wa Gershoni bo: Rehabiya, mugala wa Eliyezeri, kandi Yeshaya, Yoramu, Zikri na Shelomiti. 26 Shelomiti haguma na bene wâbo bahâbwa omukolo gw’okulanga ebirugu byàlirherekîrwe Nyamuzinda byajiragwa na mwâmi Daudi, n’abakulu b’emilala, n’abarhambo b’abasirika bayîmangira emirhwe y’ebihumbi. erhi magana erhi makumi. 27 Bàli bababerwiremwo ecigabi c’okukâshîbirira enyumpa ya Nyakasane, 28 haguma n’ebirugu bitagatîfu omulêbi Samwcli àhiragamwo, n’ebya Saulu, mugala wa Kishi, Abneri, mugala wa Neri, n’ebya Yowabu mugala wa Seruya. Ebyo birugu bitagatîfu byàlirherekirwe Nyakasane byôshi byàkâgilangwa na Shelomiti haguma na bene waho.
29 Kenaniya bo n’abagala. b’oku bûko bwa Isari, bàgwêrhe emikolo y’embuga omu cihugo c’Israheli, bo bàli bandisi na bacîranuzi. 30 Hashabiya bo na bandi bantu cihumbi ciguma na magana gali nda ba ntwâli b’obûko bwa Hebroni, bàkâgilanga ecihugo c’Israheli c’ebuzikiro bwa Yordani; hàgwêrhe emikolo eyêrekîre olubaga oku by’idini n’eby’ecihugo. 31 Yeriya ye wàli murhambo mukulu w’obûko bwa Hebroni. Omu mwâka gwa makumi ani gw’obwâmi bwa Daudi, balongereza amaburhwa gayêrekîre obwo bûko, babugâna abalume b’entwâli e Yezeri omu Galadi ba kw’obwo bûko. 32 Mwâmi Daudi abarhôlamwo bantu bihumbi bibirhi na magana gali nda ga kw’obwo bûko, abafumbika Yeriya mpu bôshi haguma bakazirhabâlana oku mikolo eyêrekîre eby’i dini n’eby’ecihugo, omu cishagala càyûbakagwamwo n’abantu b’oku bûko bwa Rubeni na Gadi, n’ecigabi c’ebushoshokero c’obûko bwa Menashè.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 26
1לְמַחְלְק֖וֹת לְשֹׁעֲרִ֑ים לַקָּרְחִ֕ים מְשֶֽׁלֶמְיָ֥הוּ בֶן־קֹרֵ֖א מִן־בְּנֵ֥י אָסָֽף׃ 2וְלִמְשֶֽׁלֶמְיָ֖הוּ בָּנִ֑ים זְכַרְיָ֤הוּ הַבְּכוֹר֙ יְדִֽיעֲאֵ֣ל הַשֵּׁנִ֔י זְבַדְיָ֨הוּ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יַתְנִיאֵ֖ל הָרְבִיעִֽי׃ 3עֵילָ֤ם הַחֲמִישִׁי֙ יְהוֹחָנָ֣ן הַשִּׁשִּׁ֔י אֶלְיְהוֹעֵינַ֖י הַשְּׁבִיעִֽי׃ 4וּלְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם בָּנִ֑ים שְׁמַֽעְיָ֤ה הַבְּכוֹר֙ יְהוֹזָבָ֣ד הַשֵּׁנִ֔י יוֹאָ֤ח הַשְּׁלִשִׁי֙ וְשָׂכָ֣ר הָרְבִיעִ֔י וּנְתַנְאֵ֖ל הַחֲמִישִֽׁי׃ 5עַמִּיאֵ֤ל הַשִּׁשִּׁי֙ יִשָׂשכָ֣ר הַשְּׁבִיעִ֔י פְּעֻלְּתַ֖י הַשְּׁמִינִ֑י כִּ֥י בֵרֲכ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ פ
6וְלִֽשְׁמַֽעְיָ֤ה בְנוֹ֙ נוֹלַ֣ד בָּנִ֔ים הַמִּמְשָׁלִ֖ים לְבֵ֣ית אֲבִיהֶ֑ם כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל הֵֽמָּה׃ 7בְּנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה עָ֠תְנִי וּרְפָאֵ֨ל וְעוֹבֵ֧ד אֶלְזָבָ֛ד אֶחָ֖יו בְּנֵי־חָ֑יִל אֱלִיה֖וּ וּסְמַכְיָֽהוּ׃ 8כָּל־אֵ֜לֶּה מִבְּנֵ֣י ׀ עֹבֵ֣ד אֱדֹ֗ם הֵ֤מָּה וּבְנֵיהֶם֙ וַאֲחֵיהֶ֔ם אִֽישׁ־חַ֥יִל בַּכֹּ֖חַ לַעֲבֹדָ֑ה שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם לְעֹבֵ֥ד אֱדֹֽם׃ 9וְלִמְשֶֽׁלֶמְיָ֗הוּ בָּנִ֧ים וְאַחִ֛ים בְּנֵי־חָ֖יִל שְׁמוֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ ס
10וּלְחֹסָ֥ה מִן־בְּנֵי־מְרָרִ֖י בָּנִ֑ים שִׁמְרִ֤י הָרֹאשׁ֙ כִּ֣י לֹא־הָיָ֣ה בְכ֔וֹר וַיְשִׂימֵ֥הוּ אָבִ֖יהוּ לְרֹֽאשׁ׃ 11חִלְקִיָּ֤הוּ הַשֵּׁנִי֙ טְבַלְיָ֣הוּ הַשְּׁלִשִׁ֔י זְכַרְיָ֖הוּ הָרְבִעִ֑י כָּל־בָּנִ֧ים וְאַחִ֛ים לְחֹסָ֖ה שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָֽׂר׃ 12לְ֠אֵלֶּה מַחְלְק֨וֹת הַשֹּֽׁעֲרִ֜ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִשְׁמָר֖וֹת לְעֻמַּ֣ת אֲחֵיהֶ֑ם לְשָׁרֵ֖ת בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 13וַיַּפִּ֨ילוּ גוֹרָל֜וֹת כַּקָּטֹ֧ן כַּגָּד֛וֹל לְבֵ֥ית אֲבוֹתָ֖ם לְשַׁ֥עַר וָשָֽׁעַר׃ פ
14וַיִּפֹּ֧ל הַגּוֹרָ֛ל מִזְרָ֖חָה לְשֶֽׁלֶמְיָ֑הוּ וּזְכַרְיָ֨הוּ בְנ֜וֹ יוֹעֵ֣ץ ׀ בְּשֶׂ֗כֶל הִפִּ֨ילוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיֵּצֵ֥א גוֹרָל֖וֹ צָפֽוֹנָה׃ ס
15לְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם נֶ֑גְבָּה וּלְבָנָ֖יו בֵּ֥ית הָאֲסֻפִּֽים׃ 16לְשֻׁפִּ֤ים וּלְחֹסָה֙ לַֽמַּעֲרָ֔ב עִ֚ם שַׁ֣עַר שַׁלֶּ֔כֶת בַּֽמְסִלָּ֖ה הָעוֹלָ֑ה מִשְׁמָ֖ר לְעֻמַּ֥ת מִשְׁמָֽר׃ 17לַמִּזְרָח֮ הַלְוִיִּ֣ם שִׁשָּׁה֒ לַצָּפ֤וֹנָה לַיּוֹם֙ אַרְבָּעָ֔ה לַנֶּ֥גְבָּה לַיּ֖וֹם אַרְבָּעָ֑ה וְלָאֲסֻפִּ֖ים שְׁנַ֥יִם שְׁנָֽיִם׃ 18לַפַּרְבָּ֖ר לַֽמַּעֲרָ֑ב אַרְבָּעָה֙ לַֽמְסִלָּ֔ה שְׁנַ֖יִם לַפַּרְבָּֽר׃ 19אֵ֗לֶּה מַחְלְקוֹת֙ הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים לִבְנֵ֥י הַקָּרְחִ֖י וְלִבְנֵ֥י מְרָרִֽי׃ 20וְֽהַלְוִיִּ֑ם אֲחִיָּ֗ה עַל־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹֽצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃ 21בְּנֵ֣י לַ֠עְדָּן בְּנֵ֨י הַגֵּרְשֻׁנִּ֜י לְלַעְדָּ֗ן רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְלַעְדָּ֥ן הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י יְחִיאֵלִֽי׃ 22בְּנֵ֖י יְחִֽיאֵלִ֑י זֵתָם֙ וְיוֹאֵ֣ל אָחִ֔יו עַל־אֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 23לַֽעַמְרָמִי֙ לַיִּצְהָרִ֔י לַֽחֶבְרוֹנִ֖י לָֽעָזִּיאֵלִֽי׃ 24וּשְׁבֻאֵל֙ בֶּן־גֵּרְשֹׁ֣ום בֶּן־מֹשֶׁ֔ה נָגִ֖יד עַל־הָאֹצָרֽוֹת׃ 25וְאֶחָ֖יו לֶֽאֱלִיעֶ֑זֶר רְחַבְיָ֨הוּ בְנ֜וֹ וִֽישַׁעְיָ֤הוּ בְנוֹ֙ וְיֹרָ֣ם בְּנ֔וֹ וְזִכְרִ֥י בְנ֖וֹ וּשְׁלֹמִ֥ות בְּנֽוֹ׃ 26ה֧וּא שְׁלֹמ֣וֹת וְאֶחָ֗יו עַ֣ל כָּל־אֹצְר֤וֹת הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר הִקְדִּ֜ישׁ דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ וְרָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְשָׂרֵֽי־הָאֲלָפִ֥ים וְהַמֵּא֖וֹת וְשָׂרֵ֥י הַצָּבָֽא׃ 27מִן־הַמִּלְחָמ֥וֹת וּמִן־הַשָּׁלָ֖ל הִקְדִּ֑ישׁוּ לְחַזֵּ֖ק לְבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 28וְכֹ֨ל הַֽהִקְדִּ֜ישׁ שְׁמוּאֵ֤ל הָרֹאֶה֙ וְשָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְיוֹאָ֖ב בֶּן־צְרוּיָ֑ה כֹּ֚ל הַמַּקְדִּ֔ישׁ עַ֥ל יַד־שְׁלֹמִ֖ית וְאֶחָֽיו׃ פ
29לַיִּצְהָרִ֞י כְּנַנְיָ֣הוּ וּבָנָ֗יו לַמְּלָאכָ֤ה הַחִֽיצוֹנָה֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל לְשֹׁטְרִ֖ים וּלְשֹׁפְטִֽים׃ 30לַֽחֶבְרוֹנִ֡י חֲשַׁבְיָהוּ֩ וְאֶחָ֨יו בְּנֵי־חַ֜יִל אֶ֣לֶף וּשְׁבַע־מֵא֗וֹת עַ֚ל פְּקֻדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן מַעְרָ֑בָה לְכֹל֙ מְלֶ֣אכֶת יְהוָ֔ה וְלַעֲבֹדַ֖ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 31לַֽחֶבְרוֹנִי֙ יְרִיָּ֣ה הָרֹ֔אשׁ לַֽחֶבְרוֹנִ֥י לְתֹלְדֹתָ֖יו לְאָב֑וֹת בִּשְׁנַ֨ת הָֽאַרְבָּעִ֜ים לְמַלְכ֤וּת דָּוִיד֙ נִדְרָ֔שׁוּ וַיִּמָּצֵ֥א בָהֶ֛ם גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל בְּיַעְזֵ֥יר גִּלְעָֽד׃ 32וְאֶחָ֣יו בְּנֵי־חַ֗יִל אַלְפַּ֛יִם וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת רָאשֵׁ֣י הָאָב֑וֹת וַיַּפְקִידֵ֞ם דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ עַל־הָראוּבֵנִ֤י וְהַגָּדִי֙ וַחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשִּׁ֔י לְכָל־דְּבַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
27
Entondekanyè y’abasirika oku bwâmi
1 Bene-Israheli nk’oku omuganjo gwâbo gwànali, abakulu b’emilala, abarhambo b’abasirika bihumbi, ab’amagana, abandisi bâbo, bôshi bàji raga omukolo gw’okurhumikira olubaga lwâbo. Eyo mirhwe yôshi yàkâg’ilola ngasi kantu kanayêrekîre mwâmi. Ngasi mwêzi omu mwâka hàkâgibà omu rhwe gw’okulola mukolomulebe mw’ogwo mwêzi. Ngasi murhwe gwàli gwa balume bihumbi makumi abirhi na bini.
2 Omwimangizi w’omurhwe murhanzi gwàgwêrhe omukolo omu mwêzi gwa burhanzi ye wàli Yashobamu, mugala wa Zabdiyeli. ayîmangiraga murhwe gwa balume bihumbi makumi abirhi na bini, 3 w’oku bûko bwa Peresi, ye wàli mu rhambomukulu w’emirhwe yôshi y’ogwo mwêzi gwa burhanzi. 4 Omwimangizi w’omurhwe gwa kabirhi ye wàli Dodayi w’e Ahowa; ayîmangiraga murhwe gwa balume bihumbi makumi abirhi na bini. 5 Omwimangizi w’omurhwe gwa kasharhu gw’okukola omu mwêzi gwa kasharhu, àli Benaya mugala wa Yoya da, mudâhwa mukulu. Ayîmangiraga bantu bihumbi makumi abirhi na bini. 6 Benaya ye olya wàli omu murhwe gwa ntwâli «Makumi-Asharhu»z, erhi bamujira murhambo w’ebyo bihumbi, omugala Amizabadi aja ahâli hâge. 7 Omwimangizi wa kani w’omwêzi gwa kani àli Asaeli, mulumuna wa Yowabu, n’enyuma zâge abà omugala Zebadiya. Ayîmangiraga balume bihumbi maku mi abirhi na bini. 8 Owa karhânu oku mwêzi gwa karhânu àli Shamhuti, w’obûko bwa Yizra. Ayîmangiraga bantu bihumbi makumi abirhi na bini. 9 Owa kali ndarhu omu mwêzi gwa ndarhu, àli Ira, mugala wa Ikeshi w’e Tekowa. Ayîmangiraga murhwe gwa bantu bihumbi makumi abirhi na bini. 10 Owa kali nda, ow’omwêzi gwa nda àli Helesi, w’e Paloni, w’omu bûko bwa Efrayimu. ayîmangiraga murhwe gwa balume bihumbi makumi abirhi na bini. 11 Owa kali munâni omu mwêzi gwa kali munâni ye wàli Sibkayi, w’e Husha, w’omu bûko bwa Zera. Ayîmangiraga bantu bihumbi makumi abirhi na bini. 12 Owa kali mwenda, ow’okukola omu mwêzi gwa mwenda àli Abiyezeri, w’e Anatoti, w’oku bûko bwa Benyamini. Ayîmangiraga murhwe gwa bantu bihumbi makumi abirhi na bini. 13 Owa kal’ikumi, ow’okukola mw’ogwo mwêzi gwa kal’ikumi ali Maharayi, w’e Toda, w’oku bûko bwa Zera. Ayîmangiraga murhwe gwa bantu bihumbi makumi abirhi na bini. 14 Owa kal’ikumi na muguma, ow’okukola omu mwêzi gw’ikumi na muguma, àli Benaya w’e Piratoni, w’oku bûko bwa Efrayimu. Ali murhambo wa murhwe gwa balume bihumbi makumi abirhi na bini. 15 Omuntu wa kal’ikumi na bahirhi, ow’okukola omu mwêzi gw’ikumi na kabirhi, àli Heldayi, w’e Netofa, wa bûko bwa Otiniyeli. Ali murhambo wa murhwe gwa bantu bihumbi makumi abirhi na bini.
Abimangizi b’amûko g’Israheli
16 Abimangizi b’amûko g’Israheli: Obûko bwa Rubeni, Eliyezeri, mugala wa Zikri. Obûko bwa Simoni: Shefatiya, mugala wa Maaka. 17 Obûko bwa Levi: Hashabiya, mugala wa Kemuweli. Aba kuli Aròni: Sadoki. 18 Obûko bwa Yuda: Elihu, mwene wâbo mwâmi Daudi. Obûko bwa Izakari: Omri, mugala wa Mikaeli.
19 Obûko bwa Zabuloni: Ishemaya, mugala wa Obadiya. Obûko bwa Nefutali: Yerimoti, mugala wa Azriyeli. 20 Obûko bwa Efrayimu: Hozeya, mugala wa Azaziya. Ecigabi c’obûko bwa Menashè c’ebuzikiro: Yoheli, mugala wa Pedaya. 21 Ecigabi c’obûko bwa Manasi c’ebushoshokero, cibà omu Galadi: Ido, mugala wa Zakariya. Obûko bwa Benyamini: Yasiyeli, mugala wa Abneri, 22 Obûko bwa Dani: Azareli, mugala wa Yoramu. Abo bo bàli barha mbo bakulu b’emilala ya bene-Israheli.
23 Daudi àrhalonzagya mpu baganje emisole y’emyâka makumi abirhi na kuhêka idako, bulya Nyakasane àli erhi adesire oku aluza bene-Israheli babè banji nka nyenyêzi z’oku nkuba. 24 Yowabu, mugala wa Seruya, àli erhi amà rhondêra okuganja, ci kwône arhaciyusagya, bulya Nyamuzinda ayirukira aku nirira Israheli erhi ogwomukolo gurhuma. Co cirhumire omubalè gw’olubaga lwôshi gurhabà omu citabu ciderhwa «Ebijiro bya mwâmi Daudi».
Abalanzi b’ebirugu by’ebwâmi
25 Azmaveti, mugala wa Adiyeli, àli mulanzi w’omuhako gw’oku bwâmi. Yehonatani, mugala wa Uziya, àli mulanzi w’enguli zàli omu cihugo, omu bi shagala n’emirhundu n’ebwa ngo z’abalanzi. 26 Ezri, mugala wa Kelubu, àli mwimangizi w’abahinzi bakola omu cihugo. 27 Shimeyi, w’e Rama, àli mulanzi w’abahinzi b’emizâbîbu. Zabdi, w’e Shefamu, àli mulanzi wa kubika irivayi li rhenga mw’ezo nkoma z’emizâbîbu. 28 Baali-Hanani, w’e Beti-Gederi, àli mwimangizi w’amashwa g’emizêti n’emihumbahumba y’omu lubanda. Yowashi àli mulanzi w’embîko z’amavurha. 29 Shitrayi, w’e Sharoni, àli Lungere mukulu w’amasò g’enkafu ziyâbukira e Sharoni. Shafati, mugala wa Adlayi, àli Lungere-mwimangizi w’agandi masò g’enkafu ziyâbukira omu mmanda na handi-handi. 30 Obili, mu-Ismaeliti, àli mwimangizi w’engamiya. Yediya, w’e Meronoti, àli mwimangizi w’endogomi-kazi. 31 Yazizi, Muhagiriti, àli mwimangizi w’ebibuzi n’empene. Olwo lwo lukalaba lw’amazîno g’abantu balanzi b’ebirugu bya mwâmi Daudi.
Abarhonyi b’ oku bwâmi bwa Daudi
32 Yehonatani, mwishè wa Daudi, muntu wa bukengêre na mwenge, ye wàli muhanûzi wa mwâmi: Yehiyeli, mugala wa Hakmoni, ye wàli mulezi w’okuyigîriza abâna ba mwâmi. 33 Ahitofeli, naye àli muhanûzi wa mwâmi. Hushayi w’e Arkiti, àli murhonyi wa mwâmi. 34 Yehoyada, mugala wa Benaya, na Abiyatari, bo bàjire ahâli ha Ahitofeli okubià bahanuzi ba mwâmi. Naye Yowabu ye wàli murhambo mukulu w’emirhwe yôshi y’abasirika ba mwâmi.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 27
1וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֣ים ׀ וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל ׀ דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חָדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֨קֶת֙ הָֽאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
2עַ֞ל הַמַּחֲלֹ֤קֶת הָרִֽאשׁוֹנָה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֔ון יָֽשָׁבְעָ֖ם בֶּן־זַבְדִּיאֵ֑ל וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ 3מִן־בְּנֵי־פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכָל־שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹֽׁון׃ 4וְעַ֞ל מַחֲלֹ֣קֶת ׀ הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֗י דּוֹדַ֤י הָאֲחוֹחִי֙ וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ וּמִקְל֖וֹת הַנָּגִ֑יד וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
5שַׂ֣ר הַצָּבָ֤א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ 6ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ׃ ס
7הָֽרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָרְבִיעִ֗י עֲשָׂה־אֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
8הַחַמִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֔י הַשַּׂ֖ר שַׁמְה֣וּת הַיִּזְרָ֑ח וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
9הַשִּׁשִּׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשִּׁשִּׁ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
10הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֶ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
11הַשְּׁמִינִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י סִבְּכַ֥י הַחֻשָׁתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
12הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתֹתִ֖י לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
13הָעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י מַהְרַ֥י הַנְּטֽוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
14עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר֙ לְעַשְׁתֵּ֣י־עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ בְּנָיָ֥ה הַפִּרְעָתוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ ס
15הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לְעָתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ פ
16וְעַל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָרֽאוּבֵנִ֣י נָגִ֔יד אֱלִיעֶ֖זֶר בֶּן־זִכְרִ֑י ס
לַשִּׁ֨מְעוֹנִ֔י שְׁפַטְיָ֖הוּ בֶּֽן־מַעֲכָֽה׃ ס
17לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־קְמוּאֵ֖ל לְאַהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק׃ ס
18לִֽיהוּדָ֕ה אֱלִיה֖וּ מֵאֲחֵ֣י דָוִ֑יד לְיִ֨שָׂשכָ֔ר עָמְרִ֖י בֶּן־מִיכָאֵֽל׃ ס
19לִזְבוּלֻ֕ן יִֽשְׁמַֽעְיָ֖הוּ בֶּן־עֹבַדְיָ֑הוּ לְנַ֨פְתָּלִ֔י יְרִימ֖וֹת בֶּן־עַזְרִיאֵֽל׃ ס
20לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם הוֹשֵׁ֖עַ בֶּן־עֲזַזְיָ֑הוּ לַחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּדָיָֽהוּ׃ ס
21לַחֲצִ֤י הַֽמְנַשֶּׁה֙ גִּלְעָ֔דָה יִדּ֖וֹ בֶּן־זְכַרְיָ֑הוּ ס
לְבִנְיָמִ֔ן יַעֲשִׂיאֵ֖ל בֶּן־אַבְנֵֽר׃ ס
22לְדָ֕ן עֲזַרְאֵ֖ל בֶּן־יְרֹחָ֑ם אֵ֕לֶּה שָׂרֵ֖י שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וְלֹא־נָשָׂ֤א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּ֚י אָמַ֣ר יְהוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃ 24יוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֤ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֥ר דִּבְרֵֽי־הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃ ס
25וְעַל֙ אֹצְר֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ עַזְמָ֖וֶת בֶּן־עֲדִיאֵ֑ל ס
וְעַ֣ל הָֽאֹצָר֡וֹת בַּשָּׂדֶ֞ה בֶּעָרִ֤ים וּבַכְּפָרִים֙ וּבַמִּגְדָּל֔וֹת יְהוֹנָתָ֖ן בֶּן־עֻזִּיָּֽהוּ׃ ס
26וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׂדֶ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת הָאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן־כְּלֽוּב׃ 27וְעַל־הַ֨כְּרָמִ֔ים שִׁמְעִ֖י הָרָֽמָתִ֑י וְעַ֤ל שֶׁבַּכְּרָמִים֙ לְאֹצְר֣וֹת הַיַּ֔יִן זַבְדִּ֖י הַשִּׁפְמִֽי׃ ס
28וְעַל־הַזֵּיתִ֤ים וְהַשִּׁקְמִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשְּׁפֵלָ֔ה בַּ֥עַל חָנָ֖ן הַגְּדֵרִ֑י ס
וְעַל־אֹצְר֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶן יוֹעָֽשׁ׃ ס
29וְעַל־הַבָּקָר֙ הָרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן שִׁטְרַ֖י הַשָּׁרוֹנִ֑י וְעַל־הַבָּקָר֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן־עַדְלָֽי׃ ס
30וְעַל־הַ֨גְּמַלִּ֔ים אוֹבִ֖יל הַיִּשְׁמְעֵלִ֑י וְעַל־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת יֶחְדְּיָ֖הוּ הַמֵּרֹנֹתִֽי׃ ס
31וְעַל־הַצֹּ֖אן יָזִ֣יז הַֽהַגְרִ֑י כָּל־אֵ֨לֶּה֙ שָׂרֵ֣י הָרְכ֔וּשׁ אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃ 32וִֽיהוֹנָתָ֤ן דּוֹד־דָּוִיד֙ יוֹעֵ֔ץ אִישׁ־מֵבִ֥ין וְסוֹפֵ֖ר ה֑וּא וִֽיחִיאֵ֥ל בֶּן־חַכְמוֹנִ֖י עִם־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 33וַאֲחִיתֹ֖פֶל יוֹעֵ֣ץ לַמֶּ֑לֶךְ ס
וְחוּשַׁ֥י הָאַרְכִּ֖י רֵ֥עַ הַמֶּֽלֶךְ׃ 34וְאַחֲרֵ֣י אֲחִיתֹ֗פֶל יְהוֹיָדָ֤ע בֶּן־בְּנָיָ֨הוּ֙ וְאֶבְיָתָ֔ר וְשַׂר־צָבָ֥א לַמֶּ֖לֶךְ יוֹאָֽב׃ פ
28
Daudi ayêrekana Salomini oku ye wâyîme omu byâge
1 Mwâmi Daudi ashûbûliza abarhambo b’Israheli bôshi aha Yeruzalemu: abarhambo bakulu b’emilala, abarhambo b’emirhwe y’abasirika bakolera oku bwâmi, abarhambo b’emirhwe y’engabo z’abasirika b’ecihugo côshi, abimangizi b’ebirugu n’ab’amasò ga mwâmi n’aga bagala ba mwâmi. n’abantu barhonyi b’oku bwâmi, abasirika b’entwâli kulusha na ngasi bantu b’entwâli bôshi. 2 Mwâmi Daudi anacibabwîra, erhi: «Mwe bantu b’olubaga lwâni, bira bâni, munyumvîrhize. Nàli ngwêrhe omuhigo gw’okuyûbaka akâ-Nyamuzinda nti mpiremwo omucîmba gw’Amalaganyo ga Nyakasane, kabe citumbi c’okudêkerezakwo amagulu ga Nyamuzinda wîrhu. Nali erhi narheganyize byôshi kuli ogwomukolo.
3 Ci kwône Nyamuzinda àmbwîra, erhi: «Arhali we wanyûbakira akâ-Nyamuzindaabantu bayishikâmparamizamwo, bulya oli muntu wa birha, wà bulazire mukò munji». 4 N’obwo nie Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli acîsho zire omu mulala gwa larha gwôshi, mpu lyo nie rhwe n’iburha lyâni rhukaziyô rha rhuyîma omu Israheli emyâka n’emyâka. Mîra mîra àcîshozire Yuda nka muluzi w’omulala, buzinda, omu mulala gwa Yuda, acîshogamwo omulala gwa larha, na kandi, muli bagala ba larha, asîma okujiramwo mwâmi wa bene-Israheli bôshi. 5 Buno, omu bâna banji banji ànshobôzize, àcîshoziremwo Salo moni mpu ayîshija oku ntebe y’obwâmi arhegeke Israheli yeshi oku bubabuzi bwa Nyakasane. 6 Ambwîzire, erhi: «Mugala wâwe Salomoni ye wanyûbakira akâ-Nyamuzinda n’embaraza zako zôshi, bulya ye nàcîshozire; àyîshibà mugala wâni, nâni mbè îshe. 7 Mmurheganyize obwâmi bwâyôrhabo ensiku zôshi erhi akabikirira n’okushimba bwinjinjà amarhegeko gâni n’amabano gâni.» 8 Lero bunôla, bîra bâni, embere z’Israheli yeshi lubaga lwa Nyakasane, n’embere za Nyamuzinda wîrhu odwîrhe arhuyumva, mucîrheganyagye okushimba amarhegeko ga Nyamuzinda wîrhu gôshi. Ntyo lyo muwayôrha mubêzire mw’eci cihugo cinjinja munayîshicisigira abâna binyu kashambala oku nsiku zôshi. 9 Nâwe wêne, mwâna wâni Salomoni, ocîyigîrize okumanya bwinjà Nyamuzinda nàkoleraga, omuharamye n’omurhima muguma n’obukengêre budêkerîre. Bulya neci Nyakasane anabone kuhika omu ndubi y’omurhima anayîshi enkengêro z’abantu zôshi. Okamulongereza, acikwiyêreka, ci kwône okamuleka, akujahika lwôshi lwôshi. 10 Wanabonaga buna oku Nyakasane àcîkwîshozire mpu omuyûbakire akâ-Nyamuzinda kâbà Cirhinyiro câge. Ozibubâge kirumè onacibande omu mikolo.
Daudi àhà Salomoni olugero lw’akâ-Nyamuzinda
11 Daudi anacihêreza Salomoni olugero lw’Ecirhînyiro n’embaraza zâco zo shi, eminene y’okujàmwo embîko, eminene y’emuhanda n’ey’omu côgo, n’olu gero lw’enyumpa y’okujamwo Omucîmba gw’Amalaganyo. 12 Amuhà kandi n’olugero lwa ngasi byôshi àli alonzize okuyûbaka: ebyôgo by’akà-Nyamuzi nda, ebyûmpa by’eburhambi bw’ecôgo, ebyûmpa bijirirwe okuhiramwo obuhi rhi bw’akâ-Nyamuzinda n’ebirugu bitagtifu birherekîrwe Nyamuzinda. 13 Anacimubà ecitabu c’olukalaba lw’amazîno g’abadâhwa n’ag’abaleviti, ecitabu c’emikolo yakazijirwa omu nyumpa ya Nyakasane, ecitabu c’ebirugu by’obu gashânize bw’omu kâ-Nyamuzinda. 14 Amuyêreka ebidanga hy’amasholo, ago masholo gàli garheganyibwe oku birugu bya mikolo minji. Kandi anamuyêreka ebidanga by’olunyerere, nabyo byàli birheganyibwe oku kushîga ngasi kalugu ka lunyerere kâli kahizirwe omu mikolo minji. 15 Amulangula ebidanga byàli birheganyibwe oku kushîga orhumole rhw’amasholo, n’amatara garhwo, agôla masholo gàli gamàshanwa bunya-bidanga gàli garheganyizibwe ngasi kamole na ngasi itara kwabyo kwabyo. Ebidanga by’olunyerere nabyo kwo byàli bi rheganyibwe ntyo, kuli ngasi kamole na ngasi itara. 16 Amuyêreka ebidanga by’amasholo byàli birheganyibwe oku masholo g’amêza gàyîshikâja aha bàli barheganyize amêza g’emigati. Kwo na kwo oku mêza gàli g’olunyerere, bàga rheganyiza nago ebyàgo bidanga by’olunyerere. 17 Amuyêreka emishurhi, o rhubêhe rhw’okujàmwo amîshi g’okukangûla olubaga, amuyêreka ebidanga by’oku rhulaha rhw’amasholo gône gône, eby’embale z’amasholo n’ez’amarhale nk’oku byànakazâg’ikolesibwa. 18 Amuyêreka ebidanga by’amasholo gonene, biri bya kukola oku luhêrero lw’obukù. Anacimuhà olwiganyo lw’oku bâtula engâlè ya Nyamuzinda, oku bâtula enshusho za bamalahika n’amasholo, ebyûbi byâbo byàli bikwânîne bishanjûkire ebwa mucîmba gw’Amalaganyo ga Nyamubâho, 19 byôshi nka kulya Nyamubâho yenene ànabigerengeranyagya mpu lyo bahash’iyumva omukolo abahûnyire omu kubaha olwo lugero.
20 Cazinda ayûshûla, erhi: «Mwâna wâni, obè ntwâli onazibuhe; ocibànde omu mikolo buzira bwôba, orhajugumaga! Nyakasane Nyamuzinda wâni a rhakulekêrere; ali haguma nâwe anakugwasa kuhika oyukirize emikolo yôshi y’okumuyûbakira akâ-Nyamuzinda. 21 Abadâhwa n’abaleviti bàkeresirwe omu mirhwe oku kujira obugashânize bw’akâ-Nyamuzinda, nabo balî eburhambi bwâwe oku kukugwâsa; na kandi kuli ogwomukolo gwâjirwa, wanacîkubagira abantu b’obulonza bwinjà na ba buhashe omu barhambo n’omu lubaga lwâwe lwôshi.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 28
1וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְשָׂרֵ֣י כָל־רְכוּשׁ־וּמִקְנֶה֩ ׀ לַמֶּ֨לֶךְ וּלְבָנָ֜יו עִם־הַסָּרִיסִ֧ים וְהַגִּבּוֹרִ֛ים וּֽלְכָל־גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 2וַיָּ֨קָם דָּוִ֤יד הַמֶּ֨לֶךְ֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה וְלַהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת׃ 3וְהָאֱלֹהִים֙ אָ֣מַר לִ֔י לֹא־תִבְנֶ֥ה בַ֖יִת לִשְׁמִ֑י כִּ֣י אִ֧ישׁ מִלְחָמ֛וֹת אַ֖תָּה וְדָמִ֥ים שָׁפָֽכְתָּ׃ 4וַיִּבְחַ֡ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בִּ֜י מִכֹּ֣ל בֵּית־אָבִ֗י לִהְי֨וֹת לְמֶ֤לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ לְעוֹלָ֔ם כִּ֤י בִֽיהוּדָה֙ בָּחַ֣ר לְנָגִ֔יד וּבְבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה בֵּ֣ית אָבִ֑י וּבִבְנֵ֣י אָבִ֔י בִּ֣י רָצָ֔ה לְהַמְלִ֖יךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וּמִכָּ֨ל־בָּנַ֔י כִּ֚י רַבִּ֣ים בָּנִ֔ים נָ֥תַן לִ֖י יְהוָ֑ה וַיִּבְחַר֙ בִּשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י לָשֶׁ֗בֶת עַל־כִּסֵּ֛א מַלְכ֥וּת יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י שְׁלֹמֹ֣ה בִנְךָ֔ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה בֵיתִ֖י וַחֲצֵרוֹתָ֑י כִּי־בָחַ֨רְתִּי ב֥וֹ לִי֙ לְבֵ֔ן וַאֲנִ֖י אֶֽהְיֶה־לּ֥וֹ לְאָֽב׃ 7וַהֲכִינוֹתִ֥י אֶת־מַלְכוּת֖וֹ עַד־לְעוֹלָ֑ם אִם־יֶחֱזַ֗ק לַעֲשֹׂ֛ות מִצְוֺתַ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 8וְ֠עַתָּה לְעֵינֵ֨י כָל־יִשְׂרָאֵ֤ל קְהַל־יְהוָה֙ וּבְאָזְנֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁמְר֣וּ וְדִרְשׁ֔וּ כָּל־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לְמַ֤עַן תִּֽירְשׁוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה וְהִנְחַלְתֶּ֛ם לִבְנֵיכֶ֥ם אַחֲרֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ פ
9וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֨נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃ 10רְאֵ֣ה ׀ עַתָּ֗ה כִּֽי־יְהוָ֛ה בָּ֧חַר בְּךָ֛ לִבְנֽוֹת־בַּ֥יִת לַמִּקְדָּ֖שׁ חֲזַ֥ק וַעֲשֵֽׂה׃ פ
11וַיִּתֵּ֣ן דָּוִ֣יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֡וֹ אֶת־תַּבְנִ֣ית הָאוּלָם֩ וְֽאֶת־בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּ֧יו וַעֲלִיֹּתָ֛יו וַחֲדָרָ֥יו הַפְּנִימִ֖ים וּבֵ֥ית הַכַּפֹּֽרֶת׃ 12וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֨וּחַ֙ עִמּ֔וֹ לְחַצְר֧וֹת בֵּית־יְהוָ֛ה וּלְכָל־הַלְּשָׁכ֖וֹת סָבִ֑יב לְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃ 13וּֽלְמַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם וּֽלְכָל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהוָ֑ה וּֽלְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃ 14לַזָּהָ֤ב בַּמִּשְׁקָל֙ לַזָּהָ֔ב לְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֣ה וַעֲבוֹדָ֑ה לְכֹ֨ל כְּלֵ֤י הַכֶּ֨סֶף֙ בְּמִשְׁקָ֔ל לְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֥ה וַעֲבוֹדָֽה׃ 15וּמִשְׁקָ֞ל לִמְנֹר֣וֹת הַזָּהָ֗ב וְנֵרֹֽתֵיהֶם֙ זָהָ֔ב בְּמִשְׁקַל־מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָ֖ה וְנֵרֹתֶ֑יהָ וְלִמְנֹר֨וֹת הַכֶּ֤סֶף בְּמִשְׁקָל֙ לִמְנוֹרָ֣ה וְנֵרֹתֶ֔יהָ כַּעֲבוֹדַ֖ת מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָֽה׃ 16וְאֶת־הַזָּהָ֥ב מִשְׁקָ֛ל לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְשֻׁלְחַ֣ן וְשֻׁלְחָ֑ן וְכֶ֖סֶף לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃ 17וְהַמִּזְלָג֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַקְּשָׂוֺ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְלִכְפוֹרֵ֨י הַזָּהָ֤ב בְּמִשְׁקָל֙ לִכְפ֣וֹר וּכְפ֔וֹר וְלִכְפוֹרֵ֥י הַכֶּ֛סֶף בְּמִשְׁקָ֖ל לִכְפ֥וֹר וּכְפֽוֹר׃ 18וּלְמִזְבַּ֧ח הַקְּטֹ֛רֶת זָהָ֥ב מְזֻקָּ֖ק בַּמִּשְׁקָ֑ל וּלְתַבְנִ֣ית הַמֶּרְכָּבָ֗ה הַכְּרֻבִ֤ים זָהָב֙ לְפֹ֣רְשִׂ֔ים וְסֹכְכִ֖ים עַל־אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָֽה׃ 19הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְהוָ֖ה עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית׃ פ
20וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֗וֹ חֲזַ֤ק וֶאֱמַץ֙ וַעֲשֵׂ֔ה אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֤ים אֱלֹהַי֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֤א יַרְפְּךָ֙ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֔ךָּ עַד־לִכְל֕וֹת כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃ 21וְהִנֵּ֗ה מַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם לְכָל־עֲבוֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְעִמְּךָ֙ בְכָל־מְלָאכָ֜ה לְכָל־נָדִ֤יב בַּֽחָכְמָה֙ לְכָל־עֲבוֹדָ֔ה וְהַשָּׂרִ֥ים וְכָל־הָעָ֖ם לְכָל־דְּבָרֶֽיךָ׃ פ
29
Entûlo y’okuyûbaka akâ-Nyamuzinda
1 Mwâmi Daudi ànacibwîra eyo ndêko y’abantu bôshi bàliho, erhi: «Mu gala wâni Salomoni, oyu Nyakasane àcîshozire, aciri murhò, na ntà bwenge acibona. N’obwo omukolo gwâjirwa gurhali munyi, bulya arhali nyumpa ya muntu yàyûbakwa, ci nyumpa ya Nyakasane, Nyamuzinda. 2 Nàkolesize emisî yâni yôshi oku marhegayo g’eby’eyo nyumpa ya Namuzinda: nàlundisire amasholo, amarhale, omulinga, ecûma, empabo, oku ngasi byôshi byâtulwa n’ebyo bintu bya ngasi lubero; narheganyize ennundo zirhali nyi z’amabuye ga Komalini n’agandi mabuye g’okubambira, amabuye miru-miru n’ag’amabara ga ngasi lubero, ngasi lubero lwa mabuye g’ecitwîro cihamu, n’enundo y’ebirâbuye byêru. 3 N’oku buhirhi bwâni niene, obw’amasholo n’amarhale, mbuhâ nyire kw’eyo nyumpa ya Nyamuzinda wâni, mbuyushwire kw’ebi nali barhega nyize kw’eco cirhînyiro nzigire bwenêne. 4 Mpûnyire talenta igana za masholo g’e Ofiri, na talenta magana abirhi na makumi ani za marhale gacire ga kushîga oku bisika by’akâ-Nyamuzinda. 5 Lero buno, ndi muli mwe ninyu ocihânyire buzira kusêzibwa oku kurhûla Nyakasane amasholo erhi marhale, lyo abakozi bàyishihasha okutula ngasi rhulugurhwoshi rhunakwânîne rhw’amasholo n’orhw’amarhale?»
6 Okubundi abakulu b’emilala, abakulu b’amûko g’Israheli, abarhambo b’amagana erhi ba makumi g’emirhwe y’abasirika, n’abimangizi b’emirhwe y’abakolera mwâmi bôshi bayêmera buzira kusêzibwa okusholôlera omukolo gw’enyumpa ya Nyamuzinda, 7 talenta igana na makumi gali nda za masholo, mikabulè bihumbi igana bya masholo, talenta magana asharhu na kulusha za marhale, talenta magana gali ndarhu za mulinga na talenta bihumbi bisharhu na kulusha bya cûma. 8 Abàli bagwêrhe amabuye g’engulo ndârhi bagahêreza I! l Yehiyeli, w’oku bûko bwa Gershoni, by’okujà omu mbîko y’akâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. 9 Abo bantu bôshi barhûla Nyakasane obuhirhi bwâbo buzira kusêzibwa erhi banasîmire bwenêne, Mwâmi Daudi naye okwo kwamuyunjuza mwîshingo.
Omusengero gwa Daudi
10 Daudi ànacikuza Nyakasne embere z’endêko y’abantu bôshi bàhali, ade rha, erhi: «Oyâgirwe Nyakasane, Larha Nyamuzinda w’Israheli, kurhenga emyâka n’emyâka. 11 Yâgirwa, wêne we nn’obukulu n’obuhashe, irenge, okurhwaliha n’obwâmi w’e nnabyo, byôshi omu mpingu na bano igulu bibà byâwe. Muhànyi, we mwâmi, we Nnahano orhegeka igulu, obuhirhi n’irenge kuli we birhenga. 12 We mwâmi wa byôshi, obuhashe n’irenge omu nfune zâwe bibà, okusera n’okuyûshûka omu maboko gâwe bibà, ogwêrhe obuhashe bw’okulengereza n’okuzibuhya oyu onalonzize wêne. 13 Co cirhumire, Nyamuzinda wîrhu, rhukukuzize n’okugashâniza Izîno lyâwe likulu bwenêne. 14 Niono ndi ntâye, n’olubaga lwâni lurhali luci, oku bwîrhu rhwenêne rhurhankahasha okukurhûla zino ntûlo. Byôshi emwâwe rhwàbishobôlaga, na ntâco rhwankahashikurhûla cirhanarhenziri emwâwe. 15 Embere zâwe rhunacîberîre bigolo byayankirîrwe n’olukogo lwâwe aka ba shakulûza bîrhu bôshi; ensiku zirhu za bano igulu kwo zigera nka cîhôho, ntà bulangâlire bwa kuyôrhaho rhujira. 16 Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu, ebi birugu binji ntya rhwalundisire nti rhukuyûbakiremwo enyumpa y’okukâharamiza mwo Izîno lyâwe litagatîfu, ebyo byôshi omu maboko gâwe birhenga byôshi bibà birugu byâwe. 17 Yâgirwa, Nyamuzinda wâni, mmanyire oku onalole e nkengêro zirhu nfulike, n’oku orhahimwa kurhonya obushinganyanya; obwîne oku murhima gw’okunali narhûziremwo buzira kusêzibwa na ndi obubirhi bwâni, nanabwîne ene oku olu lubaga lwâwe lucîgushire bano nalwo lwajira ntyo n’obushagaluke bunene. 18 Yâgirwa Nyakasane, Nyamuzinda wa ba shakulûza bîrhu Abrahamu, Izaki na Yakôbo, oyêmêre olubaga lwâwe lukaziyôrha lugwêrhe obwo bwôrhere bwinjà omu murhima, enkengêro zâlwo zikaziyôrha zikuyêrekîre wêne ensiku zôshi. 19 Naye mugala wâni Salomoni, omushobòze omurhima mwirhobye oku kushimba amarhegeko gâwe, amalaganyo gâwe n’amahano gâwe, n’okubikirira bwinjà, anakuyûbakire eci rhînyiro càrhumaga narheganya ebi byôshi.» 20 Cazinda Daudi abwîra eyo ndêko y’abantu yôshi, erhi: «Muvuge Nyakasane Nyamuzinda winyu omunkwa.» Bôshi banacivuga Nyakasane Nyamuzinda wa bashakulûza bâbo omu nkwa; bafukama bahwera oku idaho bahà Nyakasane bo na mwâmi irenge.
Salomoni àyimikwa mwâmi
21 Erhi buca, bene-Israheli barhûla Nyakasane enterekêro z’okusingônolwa n’enterekêro z’omurhûla: barhûla mpanzi cihumbi, bihebe cihumbi, bâna-buzi cihumbi, haguma n’enterekêro bayôrha bajira z’ebinyôbwa, na zindi nterekêro nyinji bwenêne kuli bene-Israheli bôshi. 22 Olwo lusiku balya bananywêra embere za Nyakasane omu bussagaluke bunene. Okubundi, Salomoni mugala wa Daudi erhi. bayusimujira mwâmi wa kabirhi, bamushîga amavurha oku Izîno lya Nyakasane, na Sadoki mpu naye abè mudâhwa. 23 Salomoni atamala oku ntebe y’obwâmi bwa Nyakasane, àrhondêra okurhegeka Israheli ahàli ha Daudi. Ayôloloka bwenêne na bene-Israheli bôshi bakazimuyumva. 24 Abaku lu b’abasirika n’entwâli zôshi, ciru na bagala ba mwâmi Daudi bacihira idako ly’oburhegesi bwa mwâmi Salomoni. 25 Nyakasane ahà Salomoni olukengwa lunene emwa bene-Israheli bôshi, n’obwâmi bwâge bwaja irenge bwenêne kulusha ngasi wundi yeshi wàrhanzirirhegeka Israheli embere zâge.
Okufà kwa Daudi
26 Daudi, mugala wa Yese, àli àyîmire omu Israheli mwoshi. 27 Obwâmi bwâge kuli bene-Israheli bwàshinzire myâka makumi ani yôshi: àyîmire myâka nda omu cishagala c’e Hebroni, na myâka makumi asharhu n’isharhu omu cishagala c’e Yeruzalemu. 28 Afà omu bushosi bwinjà erhi amàyusa nsiku nyinji ayunjulirîne bugale n’olukengwa. Omugala Salomoni ayîma omu byâge.
29 Ebijiro bya mwâmi Daudi, kurhenga aha murhondêro kuhika ebuzinda bwâge, biyandisirwe omu citabu c’omulêbi Samwel, n’omu citabu c’omulêbi Natani, n’omu citabu c’omulêbi Gadi. 30 Emyanzi y’obwâmi bwâge bwôshi, oku àrhwalihaga kwôshi, n’emyanzi y’iragi àbwîne n’obuhanya àbwîne, emyanzi y’Israheli yeshi n’ey’agandi mami g’igulu lyôshi, byôshi mwo binali omwo.
BHS 1Chronik / 1Chronicles 29
1וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל שְׁלֹמֹ֨ה בְנִ֥י אֶחָ֛ד בָּֽחַר־בּ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים נַ֣עַר וָרָ֑ךְ וְהַמְּלָאכָ֣ה גְדוֹלָ֔ה כִּ֣י לֹ֤א לְאָדָם֙ הַבִּירָ֔ה כִּ֖י לַיהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ 2וּֽכְכָל־כֹּחִ֞י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־אֱלֹהַ֗י הַזָּהָ֣ב ׀ לַ֠זָּהָב וְהַכֶּ֨סֶף לַכֶּ֜סֶף וְהַנְּחֹ֣שֶׁת לַנְּחֹ֗שֶׁת הַבַּרְזֶל֙ לַבַּרְזֶ֔ל וְהָעֵצִ֖ים לָעֵצִ֑ים אַבְנֵי־שֹׁ֨הַם וּמִלּוּאִ֜ים אַבְנֵי־פ֣וּךְ וְרִקְמָ֗ה וְכֹ֨ל אֶ֧בֶן יְקָרָ֛ה וְאַבְנֵי־שַׁ֖יִשׁ לָרֹֽב׃ 3וְע֗וֹד בִּרְצוֹתִי֙ בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֔י יֶשׁ־לִ֥י סְגֻלָּ֖ה זָהָ֣ב וָכָ֑סֶף נָתַ֤תִּי לְבֵית־אֱלֹהַי֙ לְמַ֔עְלָה מִכָּל־הֲכִינ֖וֹתִי לְבֵ֥ית הַקֹּֽדֶשׁ׃ 4שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים כִּכְּרֵ֥י זָהָ֖ב מִזְּהַ֣ב אוֹפִ֑יר וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־כֶּ֨סֶף֙ מְזֻקָּ֔ק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים׃ 5לַזָּהָ֤ב לַזָּהָב֙ וְלַכֶּ֣סֶף לַכֶּ֔סֶף וּלְכָל־מְלָאכָ֖ה בְּיַ֣ד חָרָשִׁ֑ים וּמִ֣י מִתְנַדֵּ֔ב לְמַלֹּ֥אות יָד֛וֹ הַיּ֖וֹם לַיהוָֽה׃ 6וַיִּֽתְנַדְּבוּ֩ שָׂרֵ֨י הָאָב֜וֹת וְשָׂרֵ֣י ׀ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְשָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְהַמֵּא֔וֹת וּלְשָׂרֵ֖י מְלֶ֥אכֶת הַמֶּֽלֶךְ׃ 7וַֽיִּתְּנ֞וּ לַעֲבוֹדַ֣ת בֵּית־הָאֱלֹהִ֗ים זָהָ֞ב כִּכָּרִ֣ים חֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִים֮ וַאֲדַרְכֹנִ֣ים רִבּוֹ֒ וְכֶ֗סֶף כִּכָּרִים֙ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וּנְחֹ֕שֶׁת רִבּ֛וֹ וּשְׁמוֹנַ֥ת אֲלָפִ֖ים כִּכָּרִ֑ים וּבַרְזֶ֖ל מֵֽאָה־אֶ֥לֶף כִּכָּרִֽים׃ 8וְהַנִּמְצָ֤א אִתּוֹ֙ אֲבָנִ֔ים נָתְנ֖וּ לְאוֹצַ֣ר בֵּית־יְהוָ֑ה עַ֥ל יַד־יְחִיאֵ֖ל הַגֵּרְשֻׁנִּֽי׃ 9וַיִּשְׂמְח֤וּ הָעָם֙ עַל־הִֽתְנַדְּבָ֔ם כִּ֚י בְּלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם הִֽתְנַדְּב֖וּ לַיהוָ֑ה וְגַם֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ שָׂמַ֖ח שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ פ
10וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ 11לְךָ֣ יְ֠הוָה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֨רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ 12וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃ 13וְעַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ 14וְכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּֽי־נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ לְהִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את כִּֽי־מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ׃ 15כִּֽי־גֵרִ֨ים אֲנַ֧חְנוּ לְפָנֶ֛יךָ וְתוֹשָׁבִ֖ים כְּכָל־אֲבֹתֵ֑ינוּ כַּצֵּ֧ל ׀ יָמֵ֛ינוּ עַל־הָאָ֖רֶץ וְאֵ֥ין מִקְוֶֽה׃ 16יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כֹ֣ל הֶהָמ֤וֹן הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֲכִינֹ֔נוּ לִבְנֽוֹת־לְךָ֥ בַ֖יִת לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֑ךָ מִיָּדְךָ֥ ה֖יּא וּלְךָ֥ הַכֹּֽל׃ 17וְיָדַ֣עְתִּי אֱלֹהַ֔י כִּ֤י אַתָּה֙ בֹּחֵ֣ן לֵבָ֔ב וּמֵישָׁרִ֖ים תִּרְצֶ֑ה אֲנִ֗י בְּיֹ֤שֶׁר לְבָבִי֙ הִתְנַדַּ֣בְתִּי כָל־אֵ֔לֶּה וְעַתָּ֗ה עַמְּךָ֙ הַנִּמְצְאוּ־פֹ֔ה רָאִ֥יתִי בְשִׂמְחָ֖ה לְהִֽתְנַדֶּב־לָֽךְ׃ 18יְהוָ֗ה אֱ֠לֹהֵי אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק וְיִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שֳׁמְרָה־זֹּ֣את לְעוֹלָ֔ם לְיֵ֥צֶר מַחְשְׁב֖וֹת לְבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ וְהָכֵ֥ן לְבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ׃ 19וְלִשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֗י תֵּ֚ן לֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם לִשְׁמוֹר֙ מִצְוֺתֶ֔יךָ עֵדְוֺתֶ֖יךָ וְחֻקֶּ֑יךָ וְלַעֲשֹׂ֣ות הַכֹּ֔ל וְלִבְנ֖וֹת הַבִּירָ֥ה אֲשֶׁר־הֲכִינֽוֹתִי׃ פ
20וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל בָּֽרְכוּ־נָ֖א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וַיְבָרֲכ֣וּ כָֽל־הַקָּהָ֗ל לַיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽתֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַיהוָ֖ה וְלַמֶּֽלֶךְ׃ 21וַיִּזְבְּח֣וּ לַיהוָ֣ה ׀ זְ֠בָחִים וַיַּעֲל֨וּ עֹל֜וֹת לַיהוָ֗ה לְֽמָחֳרַת֮ הַיּ֣וֹם הַהוּא֒ פָּרִ֨ים אֶ֜לֶף אֵילִ֥ים אֶ֛לֶף כְּבָשִׂ֥ים אֶ֖לֶף וְנִסְכֵּיהֶ֑ם וּזְבָחִ֥ים לָרֹ֖ב לְכָל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 22וַיֹּאכְל֨וּ וַיִּשְׁתּ֜וּ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיַּמְלִ֤יכוּ שֵׁנִית֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֔יד וַיִּמְשְׁח֧וּ לַיהוָ֛ה לְנָגִ֥יד וּלְצָד֖וֹק לְכֹהֵֽן׃ 23וַיֵּ֣שֶׁב שְׁ֠לֹמֹה עַל־כִּסֵּ֨א יְהוָ֧ה ׀ לְמֶ֛לֶךְ תַּֽחַת־דָּוִ֥יד אָבִ֖יו וַיַּצְלַ֑ח וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וְכָל־הַשָּׂרִים֙ וְהַגִּבֹּרִ֔ים וְגַ֕ם כָּל־בְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑יד נָ֣תְנוּ יָ֔ד תַּ֖חַת שְׁלֹמֹ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ 25וַיְגַדֵּ֨ל יְהוָ֤ה אֶת־שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔עְלָה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ ה֣וֹד מַלְכ֔וּת אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֧ה עַל־כָּל־מֶ֛לֶךְ לְפָנָ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
26וְדָוִיד֙ בֶּן־יִשָׁ֔י מָלַ֖ךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 27וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁלִַ֥ם מָלַ֖ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֽוֹשׁ׃ 28וַיָּ֨מָת֙ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֔ה שְׂבַ֥ע יָמִ֖ים עֹ֣שֶׁר וְכָב֑וֹד וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 29וְדִבְרֵי֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ שְׁמוּאֵ֣ל הָרֹאֶ֔ה וְעַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־דִּבְרֵ֖י גָּ֥ד הַחֹזֶֽה׃ 30עִ֥ם כָּל־מַלְכוּת֖וֹ וּגְבוּרָת֑וֹ וְהָעִתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ עָלָיו֙ וְעַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַ֖ל כָּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת׃ פ

2CH – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Nga
2 NGANÎRO
ECITABU CA KABIRHI C’ENGANîRO דברי הימים
ECITABU CA KABIRHI C’ENGANîRO דברי הימים
1
2 ENGANÎRO
III. Olwa Salomoni
Salomoni ahâbwa oburhimanya n’obumanye
1 Salomoni, mugala wa Daudi, aja azibuha bwenêne omu bwâmi bwâge; Nyamubâho Nyamuzinda wâge ali haguma naye, anamuheka irenge bwenêne. 2 Salomoni akazirhegeka Israheli yeshi, abarhambo b’e bihumbi, ab’amagana, arhegeka abacîranuzi, abarhambo b’amashanja ga bene-Israeli gôshi, abarhambo b’emilala. 3 Okubundi, haguma n’embugânano y’olubaga, Salomoni anacija ebwa luhêrero lwali oku ntondo aha Gibeoni, Ahôla ho habaga ihêma ly’embugânano lya Nyamubâho, lirya Mûsa murhumisi wa Nyamubâho ajiriraga omu irûngu.
4 Oku biyêrekîre Omucîmba gw’Amalaganyo, Daudi ali erhi agurhenzize e Kiriyati-Yearimu, aguhêka erya munda agurheganyizagya, bulya ali erhi aguyûbakire ihêma aha Yeruzalemu. 5 Nalo oluhêrero lw’omulinga olwajira gwa na Besaleeli, mugala wa Uri, mugala wa Huru, nalo lwali ahôla embere z’endâro ya Nyamubâho, ho Salomoni n’embugânano y’olubaga bajàgidôsa Nyamubâho. 6 Kuli olwôla luhêrero lwa omulinga lwali embere za Nyamu bâho, hôfi n’ihêma ly’embugânano, Salomoni arherekêra ho mbâgwa cihumbi oku nterekêro y’ensirîra.
7 Omu budufu bwakulikiraga, Nyamubâho abonekera Salomoni anacimubwîra, erhi: «Ompune ngasi ebi nangwâsirwe okukuha.» 8 Salomoni anacishuza Nyamuzinda, erhi: «Yâgirwa wali orhonyize mwambali wâwe Daudi, ye ligi larha, nâni wanyîmika ahâli hâge. 9 Bunôla, yâgirwa Nyamubâho Nyamuzinda, oyukirizagye kalya kanwa wabwîraga mwambali wâwe Daudi, larha, ebwa kubà wanjizire mwâmi omu lubaga luli lunji nka katulo k’oku idaho! 10 Onshobôze yâgirwa oburhimanya n’obumanye, lyo mubona oku nayôrha embere z’olubaga lwâwe. Bulya ndigi obwîne wankahash’irhegeka yêne olubaga lunji ntyâla?»
11 Nyamuzinda anacibwîra Salomoni, erhi: Ebwa kubà kwo kwa obulagirire kuli oku murhima gwâwe okwôla, n’ebwa kubà orhampunyri bugale, nîsi erhi birugu, nîsi erhi irenge, nîsi erhi okuyîrha abashombanyi bâwe, n’ebwa kubà ciru orhampunyire akalamo k’ensiku nyinji, na bulya wahunyire kuli we wêne oburhimanya n’obumanye lyo ohasha okurhegeka olûla lubaga nkuyîmisire mwo, 12 wahâbwa oburhimanya n’obumanye. Nanakuha n’obugale, n’ebirugu n’irenge kulya kurhalisigibonekana emwa omwâmi ciru n’omuguma, embere zâwe, n’okurhakacibonekana emwa omwâmi ciru n’omuguma enyuma zâwe. 13 Salomoni arhenga ebwa olwôla luhêrero lwali oku ntondo aha Gibeoni, ebwa ihêma ly’embugânano, ashubira e Yeruzalemu, ajiyîma yo nka mwâmi w’Israheli.
14 Salomoni ashûbûza engâlè n’enfarasi: ali agwêrhe ngâlè cihumbi na ma gana ani na nfarasi bihumbi ikumi na bibirhi, abihira omu ngo z’okukazihiramwo engâlè, hôfi na mwâmi aha Yeruzalemu. 15 Mwâmi alunda amarhale n’amasholo aha Yeruzalemu, mwandu nka mabuye, ahirayo n’emyerezi mwandu nk’emikuyu emera e kabanda. 16 E Mîsiri n’e Kewe yo bakazâg’irhenza ezôla nfarasi za Salomoni. 17 Abarhimbûzi ba mwâmi bakagend’igula ezôla nfarasi e Kewe n’amarhale, bakagend’igula engâlè e Mîsiri, oku ngâlè nguma banahâna magana gali ndarhu ga sikeli za marhale, n’e nfarasi oku sikeli igana na makumi arhânu. Kwa bene okwôla kwo banakazâgigendigulira n’abandi bâmi n’Abanya-Hiti n’abâmi b’e Sîriya.
Amarhegeko gw’okuyûbaka akâ-Nymuzinda. Hurani, mwâmi w’e Tiri.
18 Salomoni alalira okuyûbaka enyumpa oku izîno lya Nyamubâho, n’enyumpa y’obwâmi kuli ye yêne.

BHS 2 Enganiro / 2Chronicles DVRY HYMIM
1וַיִּתְחַזֵּ֛ק שְׁלֹמֹ֥ה בֶן־דָּוִ֖יד עַל־מַלְכוּת֑וֹ וַיהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיְגַדְּלֵ֖הוּ לְמָֽעְלָה׃ 2וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֣ה לְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל לְשָׂרֵי֩ הָאֲלָפִ֨ים וְהַמֵּא֜וֹת וְלַשֹּֽׁפְטִ֗ים וּלְכֹ֛ל נָשִׂ֥יא לְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל רָאשֵׁ֥י הָאָבֽוֹת׃ 3וַיֵּלְכ֗וּ שְׁלֹמֹה֙ וְכָל־הַקָּהָ֣ל עִמּ֔וֹ לַבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֑וֹן כִּי־שָׁ֣ם הָיָ֗ה אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃ 4אֲבָ֗ל אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ הֶעֱלָ֤ה דָוִיד֙ מִקִּרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים בַּֽהֵכִ֥ין ל֖וֹ דָּוִ֑יד כִּ֧י נָֽטָה־ל֛וֹ אֹ֖הֶל בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 5וּמִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ בְּצַלְאֵל֙ בֶּן־אוּרִ֣י בֶן־ח֔וּר שָׂ֕ם לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה וַיִּדְרְשֵׁ֥הוּ שְׁלֹמֹ֖ה וְהַקָּהָֽל׃ 6וַיַּעַל֩ שְׁלֹמֹ֨ה שָׁ֜ם עַל־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו עֹל֖וֹת אָֽלֶף׃ 7בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נִרְאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים לִשְׁלֹמֹ֑ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁאַ֖ל מָ֥ה אֶתֶּן־לָֽךְ׃ 8וַיֹּ֤אמֶר שְׁלֹמֹה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים אַתָּ֗ה עָשִׂ֛יתָ עִם־דָּוִ֥יד אָבִ֖י חֶ֣סֶד גָּד֑וֹל וְהִמְלַכְתַּ֖נִי תַּחְתָּֽיו׃ 9עַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים יֵֽאָמֵן֙ דְּבָ֣רְךָ֔ עִ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑י כִּ֤י אַתָּה֙ הִמְלַכְתַּ֔נִי עַל־עַ֕ם רַ֖ב כַּעֲפַ֥ר הָאָֽרֶץ׃ 10עַתָּ֗ה חָכְמָ֤ה וּמַדָּע֙ תֶּן־לִ֔י וְאֵֽצְאָ֛ה לִפְנֵ֥י הָֽעָם־הַזֶּ֖ה וְאָב֑וֹאָה כִּֽי־מִ֣י יִשְׁפֹּ֔ט אֶת־עַמְּךָ֥ הַזֶּ֖ה הַגָּדֽוֹל׃ ס
11וַיֹּ֣אמֶר־אֱלֹהִ֣ים ׀ לִשְׁלֹמֹ֡ה יַ֣עַן אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה זֹ֜את עִם־לְבָבֶ֗ךָ וְלֹֽא־שָׁ֠אַלְתָּ עֹ֣שֶׁר נְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ וְאֵת֙ נֶ֣פֶשׁ שֹׂנְאֶ֔יךָ וְגַם־יָמִ֥ים רַבִּ֖ים לֹ֣א שָׁאָ֑לְתָּ וַתִּֽשְׁאַל־לְךָ֙ חָכְמָ֣ה וּמַדָּ֔ע אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁפּוֹט֙ אֶת־עַמִּ֔י אֲשֶׁ֥ר הִמְלַכְתִּ֖יךָ עָלָֽיו׃ 12הַֽחָכְמָ֥ה וְהַמַּדָּ֖ע נָת֣וּן לָ֑ךְ וְעֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ אֶתֶּן־לָ֔ךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ לֹא־הָ֣יָה כֵ֗ן לַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְפָנֶ֔יךָ וְאַחֲרֶ֖יךָ לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃ 13וַיָּבֹ֨א שְׁלֹמֹ֜ה לַבָּמָ֤ה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מִלִּפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
14וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ 15וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־הַכֶּ֧סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֛ב בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ 16וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕א סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִקְוֵ֥א יִקְח֖וּ בִּמְחִֽיר׃ 17וַֽ֠יַּעֲלוּ וַיּוֹצִ֨יאוּ מִמִּצְרַ֤יִם מֶרְכָּבָה֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל־מַלְכֵ֧י הַֽחִתִּ֛ים וּמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יוֹצִֽיאוּ׃ 18וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֥וֹת בַּ֨יִת֙ לְשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃
2
1 Salomoni ajira ababarhuzi, bihumbi makumi gali nda, abakazikola oku mabuye omu ntondo, bihumbi makumi gali munâni na bantu bihumbi bi sharhu na magana ndarhu oku kukolêsa abandi. 2 Salomoni arhuma entumwa emwa Hurani, mwâmi w’e Tiri erhi: «Oshubikazijira nka kulya wakazâg’ijira kuli larha Daudi, oyu wakazâg’irhumira emyerezi y’okuyûbaka enyumpa eberamwo. 3 Lolà oku nkola nayûbaka enyumpa oku izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, nyishimurherekêrayo, nankazitumbûkizamwo embere zâge, omugî gwa enshangi, nkazimurhûliramwo emigati y’enterekêro, enterekêro z’ensirîra za sêzi na bijingo, omu nsiku za sabato, omu nsiku nkulu z’omu mwêzi n’omu zindi nsiku nkulu za Nyamubâho Nyamuzinda wîrhu, liri irhegeko lya Israheli eryo ensiku zôshi. 4 Enyumpa nayûbaka kukwânîne ebè nyumpa nnene, bulya Nyamuzinda wîrhu ye mukulu kulusha abandi ba Nyamuzinda. 5 Ci ntâye wankacishomya mpu amuyûbakira enyumpa, oyu empingu n’empingu z’empingu zirhankahashilûmira? Nâni niene ndigi muntu muci wankahashimuyûbakira enyumpa, nka kurhali kuderha mpu rhubone aha rhwakazitumbûkiza enterekêro zirhu emunda ali? 6 Ontumirage bunôla omuntu mulenga w’okuhashikola amasholo n’amarhale, omulinga n’ecûma, emishangi y’akaduku, ey’akalinga, ey’omukara n’omulenga w’okujira ebitâke, ayishe akazikola n’abantu balenga bali hôfi na nâni e Yuda n’e Yeruzalemu, balya banarheganyibagwa na larha Daudi. 7 Onantumire, kurhenga e Libano emirhi y’emyerezi n’eya ensindano n’eya emisantali; nyîshi oku abantu bâwe babà balenga omu kutwa emirhi y’e Libano. Abarhumisi bani bâkazikola haguma n’abarhumisi bâwe, 8 bagendinteganyiza mirhi mwandu bulya enyumpa nayûbaka yabà nnene na nyinjà bwenêne. 9 Lolà n’oku abayishikazitwa emirhi, bambali bâwe, oku biryo byâbo nabahà. kori bihumbi makumi abirhi bya ngano, kori bihumbi makumi abirhi bya ngano mpûle, bati bihumbi makumi abirhi by’idivayi na bati bihumbi makumi abirhi bya mavurha.»
10 Hurami w’e Tiri ashuza omu maruba ayandikiraga mwâmi Salomoni erhi: «Obuzigire Nyamubâho ajira oku lubaga lwâge lwarhumire akujira mwâmi walo.» 11 Mwâmi Hurami ashub’ iderha erhi: «Agishwe Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, owalemaga empingu n’igulu, owahâga Daudi omwâna mwîrhonzi, mugenderezi na owa obukengêre, ye wayûbaka akâ-Nyamuzinda n’enyumpa y’obwâmi. 12 Nkurhumire bunmola omuntu mulenga na wa bukengêre, ye Hiromi-Abi, 13 mugala w’omukazi wa muli bâli ba Dani na îshe mulume munya-Tiri, ayishikola oku masholo, ayishikola oku marhale, omulinga, ecûma, amabuye n’emirhi, ayishikola emishangi y’akaduku, akalinga n’akalinga k’omukara, ecitani ciniole, ayishijira ebitâke bya ngasi lubero n’okujira ngasi mukolo banamuhûnyire. Akola haguma, n’abalenga bâwe na haguma n’abalenga ba nnawîrhu Daudi, sho wâwe. 14 Na bunôla, nnwawirhu arhumirage bambali bâge engano, engano mpûle, amavurha n’eryo idivayi adesire.
15 Nîrhu, rhwatwa emirhi ye Libano, nk’oku amalagîrire ganali; rhwana kulêrherayo rhwayigeza omu nyanya rhuyihire oku bihali aha Yope, na nâwe wanayirhôla oyisôkeze e Yeruzalemu».
Okuyûbaka akâ-Nyamuzinda
16 Salomoni aganja abantu b’e bigolo babaga omu cihugo c’Israheli, ashimba omubalè gwajiragwa n’îshe Daudi. Bashimâna muli bantu bihumbi igana na makumi arhânu na bantu magana gali ndarhu. 17 Muli abôla bantu arhenza mwo ababarhuzi, bihumbi makumi gali nda, bo bakazibarhula, abakazikola oku mabuye omu ntondo, bihumbi makumi gali munâni, na bihumbi bisharhu na magana gali ndarhu, bo bakazikolêsa olubaga.

BHS 2Chronik / 2Chronicles 2
1וַיִּסְפֹּ֨ר שְׁלֹמֹ֜ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אִ֣ישׁ סַבָּ֔ל וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר
וּמְנַצְּחִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
2וַיִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה אֶל־חוּרָ֥ם מֶֽלֶךְ־צֹ֖ר לֵאמֹ֑ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִם־דָּוִ֣יד אָבִ֔י וַתִּֽשְׁלַֽח־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים לִבְנֽוֹת־ל֥וֹ בַ֖יִת לָשֶׁ֥בֶת בּֽוֹ׃ 3הִנֵּה֩ אֲנִ֨י בֽוֹנֶה־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֗י לְהַקְדִּ֣ישׁ ל֡וֹ לְהַקְטִ֣יר לְפָנָ֣יו קְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת תָּמִ֤יד וְעֹלוֹת֙ לַבֹּ֣קֶר וְלָעֶ֔רֶב לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּֽלְמוֹעֲדֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְעוֹלָ֖ם זֹ֥את עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וְהַבַּ֛יִת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֑וֹל כִּֽי־גָד֥וֹל אֱלֹהֵ֖ינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִֽים׃ 5וּמִ֤י יַעֲצָר־כֹּ֨חַ֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת כִּ֧י הַשָּׁמַ֛יִם וּשְׁמֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לֹ֣א יְכַלְכְּלֻ֑הוּ וּמִ֤י אֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר אֶבְנֶה־לּ֣וֹ בַ֔יִת כִּ֖י אִם־לְהַקְטִ֥יר לְפָנָֽיו׃ 6וְעַתָּ֡ה שְֽׁלַֽח־לִ֣י אִישׁ־חָכָ֡ם לַעֲשׂוֹת֩ בַּזָּהָ֨ב וּבַכֶּ֜סֶף וּבַנְּחֹ֣שֶׁת וּבַבַּרְזֶ֗ל וּבָֽאַרְגְּוָן֙ וְכַרְמִ֣יל וּתְכֵ֔לֶת וְיֹדֵ֖עַ לְפַתֵּ֣חַ פִּתּוּחִ֑ים עִם־הַֽחֲכָמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עִמִּי֙ בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין דָּוִ֥יד אָבִֽי׃ 7וּֽשְׁלַֽח־לִי֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֜ים בְּרוֹשִׁ֣ים וְאַלְגּוּמִּים֮ מֵֽהַלְּבָנוֹן֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי אֲשֶׁ֤ר עֲבָדֶ֨יךָ֙ יֽוֹדְעִ֔ים לִכְר֖וֹת עֲצֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְהִנֵּ֥ה עֲבָדַ֖י עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃ 8וּלְהָכִ֥ין לִ֛י עֵצִ֖ים לָרֹ֑ב כִּ֥י הַבַּ֛יִת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֥וֹל וְהַפְלֵֽא׃ 9וְהִנֵּ֣ה לַֽחֹטְבִ֣ים ׀ לְֽכֹרְתֵ֣י ׀ הָעֵצִ֡ים נָתַתִּי֩ חִטִּ֨ים ׀ מַכּ֜וֹת לַעֲבָדֶ֗יךָ כֹּרִים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וּשְׂעֹרִ֕ים כֹּרִ֖ים עֶשְׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְיַ֗יִן בַּתִּים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וְשֶׁ֕מֶן בַּתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃ פ
10וַיֹּ֨אמֶר חוּרָ֤ם מֶֽלֶךְ־צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־שְׁלֹמֹ֑ה בְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ נְתָנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ 11וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֨עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֨יִת֙ לַיהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃ 12וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִישׁ־חָכָ֛ם יוֹדֵ֥עַ בִּינָ֖ה לְחוּרָ֥ם אָבִֽי׃ 13בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשֹׂ֣ות בַּזָּֽהָב־וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֨לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֨חַ֙ כָּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כָּל־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃ 14וְ֠עַתָּה הַחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֨יִן֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַעֲבָדָֽיו׃ 15וַ֠אֲנַחְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכָל־צָרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל־יָ֣ם יָפ֑וֹ וְאַתָּ֛ה תַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
16וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כָּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֣י הַסְּפָ֔ר אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 17וַיַּ֨עַשׂ מֵהֶ֜ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֨לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם׃
3
1 Salomoni arhondêra okuyûbaka akâ-Nyamuzinda aha Yeruzalemu, oku ntondo ya Moriya eyali erhi yamanyîsibwe emwa îshe Daudi, balya hantu Daudi arheganyizagya enterekêro oku câno ca Omani w’omunya-Yebusi. 2 Arhondêra okuyûbaka omu nsiku ibirhi z’omwêzi gwa kabirhi, omu mwâka gwa kani kurhenga ali mwâmi. 3 Alaga oku ajizire eciriba c’eyôla nyumpa ya Nyamuzinda: obuli omu kugera n’engafula y’oku bakazigigera mîra: obwôla buli bwali bwa ngafula makumi gali ndarhu, obugali ngafula makumi abirhi. 4 Akafômeko k’enyumpa kali olwôla lunda lw’obuli bw’enyumpa kali nka obugali bw’enyumpa, ka makano makumi abirhi ga ngafula, oku buli na makano igana na makumi abirhi ga ngafula kujà enyanya; Salomoni ayishîga n’amasholo gone gone omu ndalâlà. 5 Enyumpa nnene ayiyûbaka n’emirhi y’enshindano anayishîga n’amasholo gone gone, ahiramwo emishugushugu n’emigufu. 6 Enyumpa ayibambira n’amabuye g’engulo ndârhi, n’amasholo ahiragamwo gali ga e Parwayimi. 7 Enyumpa ayishîga masholo, kuguma n’emirhamba n’eby’olusò, enkuta n’emihango, atulisa na bakerubini, bajà oku nkuta.
8 Ayûbaka enyumpa y’Ahatagatîfu h’ahatagatîfu, obuli bwâyo kwo bwali nka obugali hw’enyumpa, bwali bwa makano makumi abirhi n’obugali bwali bwa makano makumi abirhi; ayishiga amasholo gacesibwe bwinjinjà, obuzirho bwâgo bwali bwa talentaa magana gali ndarhu, 9 n’obuzirho bw’amasholo g’emisumari bwali bwa sikelib makumi arhânu. Kuguma n’enyumpa z’enyanya nazo azishîga amasholo. 10 Atulisa na ensanamu za bakerubi zajà muli eyo nyumpa y’Ahatagatîfu h’ahatagatîfu banaciyishîga amasholo. 11 Ebyubi bya abôla ba malahika byali bigwêrhe byôshi haguma, obuli bwa makano makumi abirhi ga ngafula. Ecûbi ca owa burhanzi, ecali ca buli bwa makano arhânu ga ngafula, cakazâgihika oku lukûta lw’enyumpa, n’ecindi cûbi, naco ca buli bwa makano arhânu ga ngafula cakazâgihuma oku cûbi c’owundi kerubi. 12 Cubi ciguma ca kerubi naco ca buli bwa makano arhânu ga ngafula, cakahika oku lukûta lw’enyumpa, n’ecindi ciibi naco ca buli bwa makano arhânu ga ngafula cabuganana n’ecûbi c’olya wundi kerubi. 13 Ebyubi bya abôla ba kerubi omu kushanjûka kwabyo, byali bigwêrhe makano makumi abirhi ga ngafula. Bali bayimangire oku magulu gâbo, obusù bwayêrekera ebwa nyumpa. 14 Salomoni ajira omwenda gwa akaduku ka omukara, akaduku kône n’akaduku k’omukara n’ecitani ciniole, ahirakwo na bakerubi.
15 Embere ly’enyumpa ahira yo nkingi ibirhi za burherema bwa makano makumi asharhu n’arhânu ga ngafula, n’ensirha y’oku irhwe lya ngasi muguma yali ya buli bwa makano arhânu ga ngafula. 16 Atulisa emigufu eri nk’erya y’omu kâ-Nyamuzinda, ayihira oku nyanya ly’ezôla nkingi, atulisa n’amagufu g’amakomamanga agahira omwôla migufu. 17 Agwîka ezôla nkingi embere ly’akâ-Nyamuzinda, nkingi nguma ebwa kulyo, n’eyindi ebwa kumosho; enkingi y’e kulyo ayiyirika izîno lya Yakini, n’eya ebwa kumosho ayiyirika izîno lya Boazi.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 3
1וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם דָּוִ֔יד בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃ 2וַ֠יָּחֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃ 3וְאֵ֨לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת עֶשְׂרִֽים׃ 4וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֨יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 5וְאֵ֣ת ׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֽוֹת׃ 6וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃ 7וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִֽירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃ ס
8וַיַּ֨עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אָרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֨יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרָחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֨הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב לְכִכָּרִ֖ים שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 9וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃ 10וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ 11וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אָרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֨עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֨רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃ 12וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֨רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃ 13כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּֽרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃ ס
14וַיַּ֨עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃ ס
15וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֨יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשֹׁ֖ו אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ ס
16וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃ 17וַיָּ֤קֶם אֶת־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד מֵֽהַשְּׂמֹ֑אול וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־הַיְמָינִי֙ יָכִ֔ין וְשֵׁ֥ם הַשְּׂמָאלִ֖י בֹּֽעַז׃ ס

4
1 Salomoni ajira oluhêrero lw’omulinga; obuli bwa lwo makano makumi abirhi, n’oburherema makano ikumi ga ngafula. 2 Ajira olwôgero lw’omulinga. Lwali lugwêrhe kurhenga oku muhiro kujà oku gundi, makano ikumi ga ngafula; lwanali lwa mburunguse; oburherema bwali bwa makano arhânu ga ngafula na omugozi gwa makano makumi asharhu omukuguzonza lwo. 3 Ensanamu z’enkafu zaluzunguluka omu nyanya omu muhiro, nsanamu ikumi oku ikano liguma, zakazizonga olwôgero lwôshi oku mirongo ibirhi, enkafu zali zituzirwe na cûma ciguma. 4 Lwali luyimangire kuli nkafu ikumi n’ibirhi, na muli zo, nkafu isharhu zakag’ilôla olunda lw’emwênè, isharhu olunda lw’ebuzika-zûba, isharhu olunda lw’e mukondwè na zindi isharhu olunda lw’e buzûka-zûba, olwôla lwogero lwali luyimangire okwôla n’olunda y’enyuma lw’emibiri yâbo lwali luyêrekîre omu ndalâlà. 5 Oburhunu bwâge bwali nka mbale n’omuhiro gwâge gwali gutâsirwe n’ebishanjusire nka bwâso bwa lisi, lwakazâgija mwo bantu bihumbi bisharhu.
6 Ajira nnambi ikumi, ahira irhanu ebwa kulyo na zindi irhanu ebwa kumo sho, zali za kukalabîra, banakazâg’ishukiramwo n’ebya enterekêro y’ensirîra. Olwôgero lwakazâg’ikolesibwa oku kucîjabika kwa abadâhwa. 7 Ajira rhumole ikumi rhwa masholo, nk’oku byanali birhegesirwe kuli rhwo, anarhuhira omu kâ-Nyamuzinda, rhurhânu arhuhira ekulyo na rhurhânu arhuhira ebwa kumosho. 8 Ajira mêza ikumi agahira omu kâ-Nyamuzinda, arhânu ekulyo n’arhânu ekumosho; ajira na ngombo igana za masholo. 9 Ajira obululi, aha abadâhwa bakazibêra, ajira n’engo nene, ahirakwo n’emihango na kuli eyôla mihango ahirakwo enyunyi z’omulinga. 10 Ahira olwôgero ebwa kulyo olunda lw’ebuzûka-zûba olunda lw’emukondwè. 11 Hirami ajira enyungu, enfuka n’orhubehe rhw’engombo. Hirami anaciyusa omukolo akazâg’ijirira mwâmi Salomoni omu nyumpa ya Nyamuzinda.
12 Nkingi ibirhi, embiga z’oku nsirha zali oku irhwerhwe lya ezôla nkingi zo mbî; enshangi ibirhi za okubwikira ezôla mbiga ibirhi z’ensirha zali oku irhwerhwe ly’ezôla nkingi zombi. 13 Magufu magana ani ga makomamanga gakazâg’ija oku ngasi lushangi, nkere ibirhi za makomamanga oku ngasi lushangi, omu kubwikira ezôla mbiga zombi z’ensirha ali oku irhwerhwe ly’enkingi. 14 Ajira makondo ikumi n’enambi zajà kuli agôla makondo. 15 Ajira olwôgero na nkafu ikumi n’ibirhi idako. 16 Ajira enyungu, enfuka n’amakanya, Hurami ajirira mwâmi Salomoni ebyôla birugu byôshi by’okujà omu nyumpa ya Nyamuzinda byôshi hya mulinga mutule bwinjà. 17 Mwâmi agend’ibitulîkiza omu cihugo ciri ebwa lunda lwa Yordani, omu myula y’obudaka, ekarhî ka Sukoti na Sereda. 18 Salomoni ajira ebyôla birugu byôshi bya mwandu bwenêne bulya obuzi rho bwa omulinga gwakolesibagwa burhahashig’imanywa.
19 Salomoni ajira ebyôla birugu byôshi bya okujà omu nyumpa ya Nyamuzinda: Oluhêrero lw’amasholo, amêza bakazihirakwo emigati y’enterekêro; 20 ajira orhumole n’amatara garho nago gali ga masholo gone, mpu gakaziyasibwa nk’oku irhegeko linadesire, embere ly’Ahatagatîfu; 21 ajira obwaso, amatara n’amagasi ga okukarhendeza orhumole byôshi bya masholo gonegone; 22 orhwere, engombo, embehe n’ebitumbûkizo by’amasholo gone, kuguma n’enyumvi z’amasholo oku muhango gwali omu ndalâlà y’enyumpa aha lusò lw’Ahatagitîfu, n’oku muhango gw’aha c’olusò c’akâ-Nyamuzinda.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 4
1וַיַּ֨עַשׂ֙ מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃ ס
2וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּֽ֠אַמָּה מִשְּׂפָת֨וֹ אֶל־שְׂפָת֜וֹ עָג֣וֹל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃ 3וּדְמ֣וּת בְּקָרִים֩ תַּ֨חַת ל֜וֹ סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ סוֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּֽאַמָּ֔ה מַקִּיפִ֥ים אֶת־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנַ֤יִם טוּרִים֙ הַבָּקָ֔ר יְצוּקִ֖ים בְּמֻֽצַקְתּֽוֹ׃ 4עוֹמֵ֞ד עַל־שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים ׀ צָפ֡וֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים ׀ יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה ׀ פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכָל־אֲחֹרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה׃ 5וְעָבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָתוֹ֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה שְׂפַת־כּ֔וֹס פֶּ֖רַח שֹֽׁושַׁנָּ֑ה מַחֲזִ֣יק בַּתִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים יָכִֽיל׃ ס
6וַיַּ֣עַשׂ כִּיּוֹרִים֮ עֲשָׂרָה֒ וַ֠יִּתֵּן חֲמִשָּׁ֨ה מִיָּמִ֜ין וַחֲמִשָּׁ֤ה מִשְּׂמֹאול֙ לְרָחְצָ֣ה בָהֶ֔ם אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה הָעוֹלָ֖ה יָדִ֣יחוּ בָ֑ם וְהַיָּ֕ם לְרָחְצָ֥ה לַכֹּהֲנִ֖ים בּֽוֹ׃ ס
7וַ֠יַּעַשׂ אֶת־מְנֹר֧וֹת הַזָּהָ֛ב עֶ֖שֶׂר כְּמִשְׁפָּטָ֑ם וַיִּתֵּן֙ בַּֽהֵיכָ֔ל חָמֵ֥שׁ מִיָּמִ֖ין וְחָמֵ֥שׁ מִשְּׂמֹֽאול׃ ס
8וַיַּ֣עַשׂ שֻׁלְחָנוֹת֮ עֲשָׂרָה֒ וַיַּנַּח֙ בַּֽהֵיכָ֔ל חֲמִשָּׁ֥ה מִיָּמִ֖ין וַחֲמִשָּׁ֣ה מִשְּׂמֹ֑אול וַיַּ֛עַשׂ מִזְרְקֵ֥י זָהָ֖ב מֵאָֽה׃ 9וַיַּ֨עַשׂ֙ חֲצַ֣ר הַכֹּהֲנִ֔ים וְהָעֲזָרָ֖ה הַגְּדוֹלָ֑ה וּדְלָת֧וֹת לָעֲזָרָ֛ה וְדַלְתוֹתֵיהֶ֖ם צִפָּ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ 10וְאֶת־הַיָּ֗ם נָתַ֞ן מִכֶּ֧תֶף הַיְמָנִ֛ית קֵ֖דְמָה מִמּ֥וּל נֶֽגְבָּה׃ 11וַיַּ֣עַשׂ חוּרָ֔ם אֶת־הַ֨סִּיר֔וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֖ים וְאֶת־הַמִּזְרָק֑וֹת ס
וַיְכַ֣ל חיּרָ֗ם לַעֲשֹׂות֙ אֶת־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בְּבֵ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 12עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם וְהַגֻּלּ֧וֹת וְהַכֹּתָר֛וֹת עַל־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים שְׁתָּ֑יִם וְהַשְּׂבָכ֣וֹת שְׁתַּ֔יִם לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּֽתָר֔וֹת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֥אשׁ הָֽעַמּוּדִֽים׃ 13וְאֶת־הָֽרִמּוֹנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנַ֨יִם טוּרִ֤ים רִמּוֹנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּֽתָר֔וֹת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים׃ 14וְאֶת־הַמְּכֹנ֖וֹת עָשָׂ֑ה וְאֶת־הַכִּיֹּר֥וֹת עָשָׂ֖ה עַל־הַמְּכֹנֽוֹת׃ 15אֶת־הַיָּ֖ם אֶחָ֑ד וְאֶת־הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר תַּחְתָּֽיו׃ 16וְאֶת־הַ֠סִּירוֹת וְאֶת־הַיָּעִ֤ים וְאֶת־הַמִּזְלָגוֹת֙ וְאֶת־כָּל־כְּלֵיהֶ֔ם עָשָׂ֞ה חוּרָ֥ם אָבִ֛יו לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה נְחֹ֖שֶׁת מָרֽוּק׃ 17בְּכִכַּ֤ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בַּעֲבִ֖י הָאֲדָמָ֑ה בֵּ֥ין סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צְרֵדָֽתָה׃ 18וַיַּ֧עַשׂ שְׁלֹמֹ֛ה כָּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָרֹ֣ב מְאֹ֑ד כִּ֛י לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃ פ
19וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵ֚ת כָּל־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָנ֔וֹת וַעֲלֵיהֶ֖ם לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ 20וְאֶת־הַמְּנֹר֞וֹת וְנֵרֹתֵיהֶ֗ם לְבַעֲרָ֧ם כַּמִּשְׁפָּ֛ט לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֥ב סָגֽוּר׃ 21וְהַפֶּ֧רַח וְהַנֵּר֛וֹת וְהַמֶּלְקַחַ֖יִם זָהָ֑ב ה֖וּא מִכְל֥וֹת זָהָֽב׃ 22וְהַֽמְזַמְּר֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַכַּפּ֥וֹת וְהַמַּחְתּ֖וֹת זָהָ֣ב סָג֑וּר וּפֶ֣תַח הַ֠בַּיִת דַּלְתוֹתָ֨יו הַפְּנִימִיּ֜וֹת לְקֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֗ים וְדַלְתֵ֥י הַבַּ֛יִת לַהֵיכָ֖ל זָהָֽב׃
5
1 Gwayunjula ntyôla omukolo Salomoni akazâg’ijira omu nyumpa ya Nyamubâho. Salomoni ayîsha adwîrhe ebirugu îshe Daudi arherekêraga Nyamubâho, kuguma n’amarhale, amasholo n’ebirugu byôshi, anacibihira omu nyumpa y’embîko y’akâ-Nyamuzinda.

Omucîmba gw’Amalaganyo gwahêkwa e Siyoni
2 Okubundi Salomoni ashûbûliza aha Yeruzalemu abagula bôshi b’Israheli, abarhambo b’amashanja, abarhambo b’emilala ya bene Israheli, mpu bajè oku bwâmi bwa Daudi yo erigi e Siyoni, bagendirhôlayo Omucîmba gw’Amalagâ nyo ga Nyamubâho. 3 Bene Israheli bôshi babugânana eburhambi bwa Mwâmi, bajira olusiku lukulu, olwôla lukulu lwajizirwe omu mwêzi gwa kali nda. 4 Erhi abagula b’Israheli bôshi babà bamayisha, bene Levi babarhula omucîmba. 5 Babarhûla omucîmba kuguma n’ihêma ly’embugânano n’ebirugu bitagatîfu byôshi byali omu ihêma; abadâhwa b’abaleviti bo babibarhwire. 6 Mwâmi Salomoni n’endêko y’olubaga lw’Israheli yali edêsire eburhambi bwâge embere ly’Omucîmba gw’Amalaganyo, barherekêra ebibuzi n’enkafu zirhankahashiriganjwa n’okuberûlwa erhi bunji burhuma. 7 Abadâhwa bahêka omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho aha gwanali gurheganyizibwe, omu Hatagatîfu, idako ly’ebyûbi bya bakerubi; 8 abôla bakerubi bakazishanjulira ebyûbi byâbo enyanya ahôla omucîmba gwali, n’abôla bakerubi babwikira oku nyanya ly’omucîmba n’emirhamba yago. 9 Emirhamba yali egwêrhe obuli bwakazâgirhuma amarhwerwe gâyo gabonekana embere ly’ahôla hantu hatu gatifu; ci kwônene erhakazâg’ibonekana embuga. Omucimba gwabêra ahôla kuhika oku lw’ene. 10 Omu mucîmba gw’Amalaganyo mwabâga zirya nambi ibirhi Mûsa agwasagyamo erhi bali aha Horebu, erhi Nyamubâho ajira e ndagâno yâge bôshi na bene-Israheli omu kurhenga kwâbo e Mîsiri.
Irenge lya Nyakasane lyayunjula omu kâ-Nyamuzinda
11 Byanacibà ntya, erhi abadâhwa bôshi babà bamarhenga omu hantu hatagatîfu, balya bôshi bali ahôla, erhi banacicesize buzira kuderha mpu balola murhwe mulebe, 12 kuguma n’abaleviti, bôshi bali bimbiza, Asafi, Hemani, Iditunu, bagala bâbo na bene wâbo, bôshi banayambîrhe emishangi y’ecitâni ciniole, babêra olunda lw’ebuzûka-zûba bwa oluhêrero, banagwârha emijegereza yâbo, enzenze n’ennanga, erhi n’aha burhambi bwâbo hali badâhwa igana na makumi abirhi bo bakazâg’ibûha emishekera. 13 Bôshi kuguma, abakazâgibûha emishekera n’abakazâg’iyimba, bakazihubuliza n’izù liguma omu kuharâmya n’okukuza Nyamubâho, bashekêreza emishekera, emijegereza, n’ebindi byôshi by’ebizihwa byadogoma, baharâmya Nyamubâho, bakaziderha mpu: «Bulya ali mwinjà, bulya obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango!» Okubundi enyumpa ya Nyamubâho yôshi yayunjulira citu. 14 Abadâhwa barhahashaga okubêramwo mpu bajire omukolo gwâbo, erhi ecôla citu cirhuma, bulya irenge lya Nyamubâho lyali liyunjwîre akâ-Nyamuzinda.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 5
1וַתִּשְׁלַם֙ כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה ס
וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קָדְשֵׁ֣י ׀ דָּוִ֣יד אָבִ֗יו וְאֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־כָּל־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ פ
2אָז֩ יַקְהֵ֨יל שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאֶת־כָּל־רָאשֵׁ֨י הַמַּטּ֜וֹת נְשִׂיאֵ֧י הָאָב֛וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖יד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃ 3וַיִּקָּהֲל֧וּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִעִֽי׃ 4וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַלְוִיִּ֖ם אֶת־הָאָרֽוֹן׃ 5וַיַּעֲל֤וּ אֶת־הָאָרוֹן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־כָּל־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל הֶעֱל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃ 6וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכָל־עֲדַ֧ת יִשְׂרָאֵ֛ל הַנּוֹעָדִ֥ים עָלָ֖יו לִפְנֵ֣י הָאָר֑וֹן מְזַבְּחִים֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִסָּפְר֛וּ וְלֹ֥א יִמָּנ֖וּ מֵרֹֽב׃ 7וַיָּבִ֣יאוּ הַ֠כֹּהֲנִים אֶת־אֲר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֧ה אֶל־מְקוֹמ֛וֹ אֶל־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל־קֹ֣דֶשׁ הַקְּדָשִׁ֑ים אֶל־תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃ 8וַיִּהְי֤וּ הַכְּרוּבִים֙ פֹּרְשִׂ֣ים כְּנָפַ֔יִם עַל־מְק֖וֹם הָאָר֑וֹן וַיְכַסּ֧וּ הַכְּרוּבִ֛ים עַל־הָאָר֥וֹן וְעַל־בַּדָּ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃ 9וַֽיַּאֲרִיכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הָאָרוֹן֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַֽיְהִי־שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 10אֵ֚ין בָּֽאָר֔וֹן רַ֚ק שְׁנֵ֣י הַלֻּח֔וֹת אֲשֶׁר־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה בְּחֹרֵ֑ב אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ פ
11וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֠י כָּל־הַכֹּהֲנִ֤ים הַֽנִּמְצְאִים֙ הִתְקַדָּ֔שׁוּ אֵ֖ין לִשְׁמ֥וֹר לְמַחְלְקֽוֹת׃ 12וְהַלְוִיִּ֣ם הַמְשֹׁרֲרִ֣ים לְכֻלָּ֡ם לְאָסָ֡ף לְהֵימָ֣ן לִֽ֠ידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶ֨ם וְלַאֲחֵיהֶ֜ם מְלֻבָּשִׁ֣ים בּ֗וּץ בִּמְצִלְתַּ֨יִם֙ וּבִנְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת עֹמְדִ֖ים מִזְרָ֣ח לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעִמָּהֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ לְמֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֔ים מַחְצְררִ֖ים בַּחֲצֹֽצְרֽוֹת׃ 13וַיְהִ֣י כְ֠אֶחָד לַמְחַצְּצרִ֨ים וְלַמְשֹֽׁרֲרִ֜ים לְהַשְׁמִ֣יעַ קוֹל־אֶחָ֗ד לְהַלֵּ֣ל וּלְהֹדוֹת֮ לַיהוָה֒ וּכְהָרִ֣ים ק֠וֹל בַּחֲצֹצְר֨וֹת וּבִמְצִלְתַּ֜יִם וּבִכְלֵ֣י הַשִּׁ֗יר וּבְהַלֵּ֤ל לַיהוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּ֑וֹ וְהַבַּ֛יִת מָלֵ֥א עָנָ֖ן בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 14וְלֹא־יָֽכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמ֥וֹד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֣י הֶעָנָ֑ן כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ פ
6
1 Okubundi Salomoni anaciderha, erhi: «Nyamubâho ahizire oku akazibêra omu citu ciri mwizimya! 2 na niono nakuyûbakire enyumpa y’okubêra mwo, ahantu wakazibêra ensiku zôshi».
Salomoni ashambâlira olubaga
3 Okubundi mwâmi ahindamuka, agisha endêko ya bene-Israheli; endêko ya bene Israheli erhi eri ahôla bwimanga. 4 Anaciderha; erhi: «Agishwe Nya mubâho, Nyamuzinda w’Israheli, owaganizagya n’akanwa kâge, larha Daudi, na kuli ye ayukiriza ebi ali erhi adesire: 5 Kurhenga olusiku narhenzagya olubaga lwâni e Mîsiri, ntacishogaga lugo ciru n’oluguma omu mashanja ga bene-Israheli nti mwo bayfrbakira, lujemwo izîno lyâni, ntacîshogaga omuntu nti ye wabà murhambo w’olubaga lwâni lw’Israheli. 6 Ci kwônene nacîshozire Yeruzalemu nti mwo mwabêra izîno lyâni, nanacîshoga Daudi nti arhegeke olubaga lwâni lw’Israheli».
7 Larha Daudi ali agwêrhe omuhigo gw’okuyûbakira Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli enyumpa. 8 Ci kwonene Nyamubâho anacibwîra larha Daudi erhi: Ebwa kubà oli n’omuhigo gw’okuyûbakira izîno lyâni enyumpa, wajizire kwinjà ene obà n’ogwôla muhigo. 9 Ci kwônene arhali we wayûbaka eyôla nyumpa; ayishibà mugala wâwe, owarhenga omu nda yâwe, ye wayûbakira izîno lyâni enyumpa. 10 Nyamubâho ayukirize akola kanwa adcrhaga: nyîmire ahâli ha larha Daudi, nambwarhire oku ntebe y’Israheli nk’oku Nyamubâho anaderhaga, nanayûbakire izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli enyumpa. 11 Nanahiziremwo omucîmba gubà mwo amalaganyo g’endagâno Nyamubâho ajiraga na bene Israheli.
Omusengero gwa Salomoni
12 Salomoni aja embere ly’oluhêrero lwa Nyamubâho, embere ly’endêko y’olubaga loshi lwa Israheli, anacilambûla amaboko gâge. 13 Bulyala Salomoni ali erhi ayûbasire n’omulinga, ahantu halengerire, ahayûbakira omu karhî k’e ngo; obululi bw’ahôla bwali bwa makano arhânu ga ngafula n’obugali bwaho bwali bwa makano arhânu ga ngafula n’oburherema makano asharhu ga ngafula. Asôkera halya n’erhi aba amafukama embere z’olubaga lwa bene Israheli bôshi, alambûlira amaboko gâge emalunga. 14 Anaciderha erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, ntà wundi Nyamuzinda oli omu malunga n’en’igulu; olya olanga endagâno yâge, n’obwonjo bwâge oku barhumisi bâge, abagenda embere zâge n’omurhima gwâbo gôshi; 15 nk’oku wanalaganyagya omurhumisi wâwe larha Daudi, oku wanamubwîraga; oku waderhaga n’akanwa kâwe, wakuyukiriza n’okuboko kwâwe, nk’oku banadwîrhe babona ene. 16 Bunôla, Yâgirwa Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, olangâge, oku makwânane g’omurhumisi wâwe Daudi, kulya wamubwîraga erhi: «Wakaziyôrha ogwêrhe embere zâni, omwâna oli oku ntebe y’Israheli, casinga bagala bâwe bacîlange omu njira yâbo, omu kushimba bwinjà amarhegeko gâni nk’oku wanagashimbaga.» 17 Na bunôla, yâgirwa Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, kabonekanage akôla kanwa wabwîraga omurhumisi wâwe Daudi! 18 Ci kwônene ka kwo binali, Nyamubâho anayûbaka haguma n’omuntu hanôla igulu? Lolà oku empingu, n’empingu y’amalunga birhankahasha okukuyûbarhira weshi: lero lyohe, kurhigi kuli eyîra nyumpa nayûbakaga! 19 Ci kwônene, Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, wayumvîrhiza omusengero gwa mwambali wâwe n’oku akulakira omu kuyumva omulenge n’omusengero mwambali wâwe asengera emunda oli, 20 Lyo amasù gâwe gakaziyôrha galola, mûshi na budufu kuli eyîra nyumpa, muli ahâla hantu waderhaga mpu mwo wahira izîno lyâwe, omu kuyumvîrhiza omusengero mwambali wâwe asengerera muli ahâla hantu.
Okusengerera olubaga
21 Okaziyumvîrhiza ensengero z’omurhumisi wâwe n’ez’olubaga lwâwe Israheli, amango bakazikusengerera muli hanola hantu. Nâwe yâgirwa wanayu mvirhiza kurhenga halya obôra, kurhenga empingu, wanayumvîrhiza onababalire.
22 Erhi hankajira owajirira mwene wâbo ecâha, bakanamusêza mpu acîgashe, na ogwôla mwigasho erhi gwankaja embere z’oluhêrero lwâwe, 23 muli enôla nyumpa, yâgirwa onayumvîrhize kurhenga emalunga onakole wêne wanakazitwîra abarhumisi bâwe olubanja, omu kuyêrekana ndi oli mubî n’omu kumubarhuza obubî bwâge yenene oku irhwe lyâge, n’omu kuyêrekana ndi oli mushinganyanya, na okukazimuha nk’oku obushinganyanya bwâge bunali.
24 Amango olubaga lwâwe lwanahimwe n’omushombanyi walwo, bulya lwakujirire ecâha, erhi bankacîyûnjuza bakanakuza izîno lyâwe, erhi bankayi shikurhûlira ensengero zâbo n’emirenge muli eyîra nyumpa, 25 yâgirwa onayumvîrhize kurhenga empingu onababalire ecâha c’olubaga lwâwe lw’Israheli, wanabashubiza omu cihugo wabahàga bo bone n’ababusi bâbo.
26 Amango amalunga ganahamikwe, n’enkuba ekabula bukazinia, ebwa kubà bakujirire ecâha, erhi bankayishisengerera mwo hano hantu n’erhi ba nkakuza izîno lyâwe, n’erhi bankagomôka baleka ebyâha byâbo ebwa kubà wabahànyire, 27 wanayumvîrhiza kurhenga empingu, wanababalira ebyâha bya abarhumisi bâwe n’ebya olubaga lwâwe Israheli omu kubayigîriza enjira nyinjà bakazigeramwo, wananiesa enkuba oku idaho wahaga olubaga lwâwe nka kashambala.
28 Amango ecizomho canazûke omu cihugo, amango ecahira canaje omu cihugo, erhi hankayîsha akagisho, akagizi, enzige n’akashôlero; amango aba shomhanyi banarhere olubaga omu cihugo, omu mihango yâbo, erhi bankaja kwo obundi buhanya nîsi erhi ndwâla ndebe, erhi omuntu lebe 29 kandi erhi olubaga lwâwe lwankayisha lukubwîre ensengero zâbo n’emirenge yâbo, na ngasi muguma, amanayêmêra ecibande n’amalibûko gâge, akayinamulira amaboko mwo enôla nyumpa, onayumvîrhize kurhenga empingu, 30 kurhenga a hôla obwarhire, wanababalira; okazishobôza ngasi muguma kulyâla enjira zâge zinali, yâgirwa wêne we onamanyire omurhima gwâge, -neci wêne oyishi emirhima y’abantu, 31 lyo bakazikurhînya n’okushimba enjira zâwe, amango gôshi bankanalama omûla cihugo wahâga b’îshe wâbo.
32 Oku muntu w’ecigolo, olya orhali w’omu lubaga lwâwe Israheli, ci kwo nene arhenge omu cihugo c’ihanga erhi izîno lyâwe lirhuma, erhi okuboko kwâwe kuzibu n’okuboko kwâwe kulengerire birhuma, erhi akayishisengera muli enôla nyumpa, 33 yâgirwa onayumvîrhize kurhenga empingu, kurhenga ahôla obwarhire, onajire nk’okwo ow’ecigolo anakuhûnyire, lyo embaga zôshi zimanya izîno lyâwe, bahashikurhînya aka olubaga lwâwe Israheli, banakazimanya oku izîno lyâwe linaderhwe muli enôla nyumpa nayûbakaga.
34 Amango olubaga lwâwe lwanaje oku matabâro lwagendilwîsa omusho mbanyi walo, omu kushimba enjira onabarhumiremwo erhi bankanakusengera bayêrekera luno lugo wacîshogaga n’ebwa eyîra nyumpa nayûbakiraga izîno lyâwe, yâgirwa, 35 onayumvîrhize kurhenga empingu ogwomusengero n’omulenge gwâbo, onabahe oburhimanya. 36 Amango banakujirire ecâha, bulya ntà muntu orhankajira câha -na erhi, omukubakunirira wankabahà muhombanyi, n’erhi olya wamabahima a nkabahêka bujà omu cihugo ca kuli nîsi erhi ca hôfi, 37 nka bonene banka shubicija emurhima muli cirya cihugo bahêkagwa bujà, erhi bankagomôka bakanakulakira muli ecôla cihugo c’obuja bwâbo bakaderha mpu: Rhwajizire ecâha, rhwajizire okurhali kwa lukengwa; 38 erhi bankashubira emunda oli n’omurhima gwâbo gôshi, n’iroho lyâbo lyôshi, omwôla cihugo c’obuja bwâbo, eyôla munda bahêkagwa bujà, erhi bankakusengera bayêrekera ebwa cihugo wahâga ababusi bâbo, ebwa lugo wacîshogaga, ebw’eyi enyumpa nayûbakiraga izîno lyâwe, 39 yâgirwa onayumvîrhize kurhenga empingu, kurhenga aha obwa rhire, omusengero gwâbo n’omulenge gwâbo, obagalulire obushinganyanya onababalire olubaga lwâwe ebyâha lwakujirire.
Okushwinja omusengero
40 Bunôla yâgirwa, Nyamuzinda wâni, amasù gâwe gabone n’amarhwîri gâwe gayumvîrhize omusengero gusengirwe muli hanôla hantu! 41 Bunôla, yâgirwa Nyamubâho Nyamuzinda, oyimukâge, ojè aha wakazirhamûkira, we n’omucîmba gw’emisî yâwe! Abadâhwa bâwe, Yâgirwa Nyamubâho Nyamuzinda, bakaziyôrha bacihundikire obucire n’abatagatîfu bâwe bashagaluke n’iragi. 42 Yâgirwa Nyamubâho Nyamuzinda, orhakengulaga obusù bwa omushi gwa wâwe; kengêra aminja wajirire Daudi, murhumisi wâwe.»

BHS 2Chronik / 2Chronicles 6
1אָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה יְהוָ֣ה אָמַ֔ר לִשְׁכּ֖וֹן בָּעֲרָפֶֽל׃ 2וַֽאֲנִ֛י בָּנִ֥יתִי בֵית־זְבֻ֖ל לָ֑ךְ וּמָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים׃ 3וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עוֹמֵֽד׃ 4וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר בְּפִ֔יו אֵ֖ת דָּוִ֣יד אָבִ֑י וּבְיָדָ֥יו מִלֵּ֖א לֵאמֹֽר׃ 5מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֣אתִי אֶת־עַמִּי֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ לֹא־בָחַ֣רְתִּֽי בְעִ֗יר מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לִהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וְלֹא־בָחַ֣רְתִּֽי בְאִ֔ישׁ לִהְי֥וֹת נָגִ֖יד עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וָאֶבְחַר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וָאֶבְחַ֣ר בְּדָוִ֔יד לִהְי֖וֹת עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיְהִ֕י עִם־לְבַ֖ב דָּוִ֣יד אָבִ֑י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־דָּוִ֣יד אָבִ֔י יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הָיָה֙ עִם־לְבָ֣בְךָ֔ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י הֱֽטִיב֔וֹתָ כִּ֥י הָיָ֖ה עִם־לְבָבֶֽךָ׃ 9רַ֣ק אַתָּ֔ה לֹ֥א תִבְנֶ֖ה הַבָּ֑יִת כִּ֤י בִנְךָ֙ הַיּוֹצֵ֣א מֵֽחֲלָצֶ֔יךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃ 10וַיָּ֣קֶם יְהוָ֔ה אֶת־דְּבָר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וָאָק֡וּם תַּחַת֩ דָּוִ֨יד אָבִ֜י וָאֵשֵׁ֣ב ׀ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וָאֶבְנֶ֣ה הַבַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וָאָשִׂ֥ים שָׁם֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 12וַֽיַּעֲמֹ֗ד לִפְנֵי֙ מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפְרֹ֖שׂ כַּפָּֽיו׃ 13כִּֽי־עָשָׂ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה כִּיּ֣וֹר נְחֹ֗שֶׁת וַֽיִּתְּנֵהוּ֮ בְּת֣וֹךְ הָעֲזָרָה֒ חָמֵ֨שׁ אַמּ֜וֹת אָרְכּ֗וֹ וְחָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמּ֥וֹת שָׁל֖וֹשׁ קוֹמָת֑וֹ וַיַּעֲמֹ֣ד עָלָ֗יו וַיִּבְרַ֤ךְ עַל־בִּרְכָּיו֙ נֶ֚גֶד כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו הַשָּׁמָֽיְמָה׃ 14וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵין־כָּמ֣וֹךָ אֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֖יִם וּבָאָ֑רֶץ שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לַעֲבָדֶ֕יךָ הַהֹלְכִ֥ים לְפָנֶ֖יךָ בְּכָל־לִבָּֽם׃ 15אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗רְתָּ לְעַבְדְּךָ֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ ל֑וֹ וַתְּדַבֵּ֥ר בְּפִ֛יךָ וּבְיָדְךָ֥ מִלֵּ֖אתָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 16וְעַתָּ֞ה יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁ֠מֹר לְעַבְדְּךָ֙ דָוִ֤יד אָבִי֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ לּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יִכָּרֵ֨ת לְךָ֥ אִישׁ֙ מִלְּפָנַ֔י יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק אִם־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת־דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֨כֶת֙ בְּת֣וֹרָתִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֖כְתָּ לְפָנָֽי׃ 17וְעַתָּ֕ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יֵֽאָמֵן֙ דְּבָ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לְעַבְדְּךָ֥ לְדָוִֽיד׃ 18כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם עַל־הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה שָׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ 19וּפָנִ֜יתָ אֶל־תְּפִלַּ֧ת עַבְדְּךָ֛ וְאֶל־תְּחִנָּת֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לִשְׁמֹ֤עַ אֶל־הָרִנָּה֙ וְאֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַבְדְּךָ֖ מִתְפַּלֵּ֥ל לְפָנֶֽיךָ׃ 20לִהְיוֹת֩ עֵינֶ֨יךָ פְתֻח֜וֹת אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ לָשׂ֥וּם שִׁמְךָ֖ שָׁ֑ם לִשְׁמ֨וֹעַ֙ אֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר יִתְפַּלֵּ֣ל עַבְדְּךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 21וְשָׁ֨מַעְתָּ֜ אֶל־תַּחֲנוּנֵ֤י עַבְדְּךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יִֽתְפַּֽלְל֖וּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֞ע מִמְּק֤וֹם שִׁבְתְּךָ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְשָׁמַעְתָּ֖ וְסָלָֽחְתָּ׃ 22אִם־יֶחֱטָ֥א אִישׁ֙ לְרֵעֵ֔הוּ וְנָֽשָׁא־ב֥וֹ אָלָ֖ה לְהַֽאֲלֹת֑וֹ וּבָ֗א אָלָ֛ה לִפְנֵ֥י מִֽזְבַּחֲךָ֖ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 23וְאַתָּ֣ה ׀ תִּשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְעָשִׂ֨יתָ֙ וְשָׁפַטְתָּ֣ אֶת־עֲבָדֶ֔יךָ לְהָשִׁ֣יב לְרָשָׁ֔ע לָתֵ֥ת דַּרְכּ֖וֹ בְּרֹאשֹׁ֑ו וּלְהַצְדִּ֣יק צַדִּ֔יק לָ֥תֶת ל֖וֹ כְּצִדְקָתֽוֹ׃ ס
24וְֽאִם־יִנָּגֵ֞ף עַמְּךָ֧ יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י אוֹיֵ֖ב כִּ֣י יֶֽחֶטְאוּ־לָ֑ךְ וְשָׁ֨בוּ֙ וְהוֹד֣וּ אֶת־שְׁמֶ֔ךָ וְהִתְפַּֽלְל֧וּ וְהִֽתְחַנְּנ֛וּ לְפָנֶ֖יךָ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 25וְאַתָּה֙ תִּשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְסָ֣לַחְתָּ֔ לְחַטַּ֖את עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַהֲשֵׁיבוֹתָם֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם וְלַאֲבֹתֵיהֶֽם׃ פ
26בְּהֵעָצֵ֧ר הַשָּׁמַ֛יִם וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה מָטָ֖ר כִּ֣י יֶֽחֶטְאוּ־לָ֑ךְ וְהִֽתְפַּלְל֞וּ אֶל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וְהוֹד֣וּ אֶת־שְׁמֶ֔ךָ מֵחַטָּאתָ֥ם יְשׁוּב֖וּן כִּ֥י תַעֲנֵֽם׃ 27וְאַתָּ֣ה ׀ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְסָ֨לַחְתָּ֜ לְחַטַּ֤את עֲבָדֶ֨יךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תוֹרֵ֛ם אֶל־הַדֶּ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר יֵֽלְכוּ־בָ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה מָטָר֙ עַֽל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לְעַמְּךָ֖ לְנַחֲלָֽה׃ ס
28רָעָ֞ב כִּֽי־יִהְיֶ֣ה בָאָ֗רֶץ דֶּ֣בֶר כִּֽי־יִֽ֠הְיֶה שִׁדָּפ֨וֹן וְיֵרָק֜וֹן אַרְבֶּ֤ה וְחָסִיל֙ כִּ֣י יִהְיֶ֔ה כִּ֧י יָֽצַר־ל֛וֹ אוֹיְבָ֖יו בְּאֶ֣רֶץ שְׁעָרָ֑יו כָּל־נֶ֖גַע וְכָֽל־מַחֲלָֽה׃ 29כָּל־תְּפִלָּ֣ה כָל־תְּחִנָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ לְכָל־הָ֣אָדָ֔ם וּלְכֹ֖ל עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֗וּ אִ֤ישׁ נִגְעוֹ֙ וּמַכְאֹב֔וֹ וּפָרַ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 30וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֨ע מִן־הַשָּׁמַ֜יִם מְכ֤וֹן שִׁבְתֶּ֨ךָ֙ וְסָ֣לַחְתָּ֔ וְנָתַתָּ֤ה לָאִישׁ֙ כְּכָל־דְּרָכָ֔יו אֲשֶׁ֥ר תֵּדַ֖ע אֶת־לְבָב֑וֹ כִּ֤י אַתָּה֙ לְבַדְּךָ֣ יָדַ֔עְתָּ אֶת־לְבַ֖ב בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ 31לְמַ֣עַן יִֽירָא֗וּךָ לָלֶ֨כֶת֙ בִּדְרָכֶ֔יךָ כָּל־הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הֵ֥ם חַיִּ֖ים עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ ס
32וְגַ֣ם אֶל־הַנָּכְרִ֗י אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֮ הוּא֒ וּבָ֣א ׀ מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֗ה לְמַ֨עַן שִׁמְךָ֤ הַגָּדוֹל֙ וְיָדְךָ֣ הַחֲזָקָ֔ה וּֽזְרֽוֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥אוּ וְהִֽתְפַּלְל֖וּ אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 33וְאַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֤ע מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ מִמְּכ֣וֹן שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵדְעוּ֩ כָל־עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת־שְׁמֶ֗ךָ וּלְיִרְאָ֤ה אֹֽתְךָ֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ 34כִּֽי־יֵצֵ֨א עַמְּךָ֤ לַמִּלְחָמָה֙ עַל־א֣וֹיְבָ֔יו בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁלָחֵ֑ם וְהִתְפַּֽלְל֣וּ אֵלֶ֗יךָ דֶּ֣רֶךְ הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתָּ בָּ֔הּ וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥יתִי לִשְׁמֶֽךָ׃ 35וְשָׁמַעְתָּ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם אֶת־תְּפִלָּתָ֖ם וְאֶת־תְּחִנָּתָ֑ם וְעָשִׂ֖יתָ מִשְׁפָּטָֽם׃ 36כִּ֣י יֶחֶטְאוּ־לָ֗ךְ כִּ֣י אֵ֤ין אָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֶחֱטָ֔א וְאָנַפְתָּ֣ בָ֔ם וּנְתַתָּ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וְשָׁב֧וּם שׁוֹבֵיהֶ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ רְחוֹקָ֖ה א֥וֹ קְרוֹבָֽה׃ 37וְהֵשִׁ֨יבוּ֙ אֶל־לְבָבָ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שִׁבְיָם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ הֶעֱוִ֖ינוּ וְרָשָֽׁעְנוּ׃ 38וְשָׁ֣בוּ אֵלֶ֗יךָ בְּכָל־לִבָּם֙ וּבְכָל־נַפְשָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ שִׁבְיָ֖ם אֲשֶׁר־שָׁב֣וּ אֹתָ֑ם וְהִֽתְפַּֽלְל֗וּ דֶּ֤רֶךְ אַרְצָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה לַאֲבוֹתָ֔ם וְהָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֔רְתָּ וְלַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥יתִי לִשְׁמֶֽךָ׃ 39וְשָׁמַעְתָּ֙ מִן־הַשָּׁמַ֜יִם מִמְּכ֣וֹן שִׁבְתְּךָ֗ אֶת־תְּפִלָּתָם֙ וְאֶת־תְּחִנֹּ֣תֵיהֶ֔ם וְעָשִׂ֖יתָ מִשְׁפָּטָ֑ם וְסָלַחְתָּ֥ לְעַמְּךָ֖ אֲשֶׁ֥ר חָֽטְאוּ־לָֽךְ׃ 40עַתָּ֣ה אֱלֹהַ֗י יִֽהְיוּ־נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ פְּתֻח֔וֹת וְאָזְנֶ֖יךָ קַשֻּׁב֑וֹת לִתְפִלַּ֖ת הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
41וְעַתָּ֗ה קוּמָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ לְֽנוּחֶ֔ךָ אַתָּ֖ה וַאֲר֣וֹן עֻזֶּ֑ךָ כֹּהֲנֶ֜יךָ יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ יִלְבְּשׁ֣וּ תְשׁוּעָ֔ה וַחֲסִידֶ֖יךָ יִשְׂמְח֥וּ בַטּֽוֹב׃ 42יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים אַל־תָּשֵׁ֖ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶ֑יךָ זָכְרָ֕ה לְחַֽסְדֵ֖י דָּוִ֥יד עַבְדֶּֽךָ׃ פ
7
Enterekêro za Salomoni
1 Erhi Salomoni ayûsa okushenga, omuliro gwamanuka emalunga gwasi ngônola enterekêro y’ensirîra n’ezindi nterekêro, n’irenge lya Nyamuzinda lyayunjula enyumpa yôshi. 2 Abadâhwa barhankacihashire okujà omu nyumpa ya Nyamubâho, bulya irenge lya Nyamubâho lyamayunjuza enyumpa ya Nyamubâho. 3 Bene Israheli bôshi erhi babona omuliro n’irenge biyandagalira oku nyumpa bafukamiriza, bayunama akamalanga kahwêra oku idaho, baharâmya banakuza Nyamubâho bakaziderha mpu: «Bulya ali mwinjà, bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango!» 4 Mwâmi n’olubaga loshi lwarherekêra enterekêro zâbo embere za Nyamubâho. 5 Mwâmi Salomoni ahâna nterekêro, nkafu bihumbi ikumi na bibirhi na bibuzi bihumbi igana na makumi abirhi. Ntyo, mwâmi n’olubaga loshi bajira ntyo olwôla lusiku lwa okugisha akâ-Nyamuzinda. 6 Abadâhwa bakazâgiyôrha bali omu mikolo yâbo, na abaleviti n’ebizihwa byâbo, bakazizihira Nyamubâho lulya lulanga Daudi ajiraga lwa okukuza Nyamubâho, «bulya obonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango!» Bo bakazâgiyimba zirya nnanga Daudi asingaga. Abadâhwa bakazâg’ibûha emîshekera embere zâbo, nabo bene Israheli bôshi bali bayimanzire.
7 Salomoni agisha endalaâa y’ahantu hatagatîfu, ahâli embere ly’enyumpa ya Nyamubâho; bulya amarherckêrera ahôla enterekêro z’ensirîra n’eza amango shushi g’e nterekêro z’omurhiûla, bulya oluhêrero ajiraga lurhankahashirija kwo ezôla nterekêro zôshi z’ensirîra, ez’enkalange n’ez’amashushi. 8 Salomoni ajira olusiku lukulu mango ga nsiku nda, n’Israheli yeshi haguma naye: mbugânano ya bantu banji bakazâg’irhenga cingana aha muhango gwa Hamati kuhika oku mugezi gw’e Mîsiri. 9 Oku lusiku lwa kali munâni, afundika; bulya bali bamajira olukulu lwa okukuza oluhêrero nsiku nda. 10 N’omulusiku lwa kali makumi abirhi z’omwêzi gwa kali nda, Salomoni asengaruka olubaga mpu lushubirage omu mahêma gâbo, bôshi bagenda erhi bashagalusire n’omurhima gwâbo guli n’obusîme bunene kuli ago minjà Nyamubâho ajirire Daudi, Salomini n’Israheli n’olubaga lwâge.
Okubonekerwa kuhyâhya
11 Salomoni amala okuyûbaka enyumpa ya Nyamubâho, n’enyumpa y’obwâmi, anajira bwinjà ngasi ebi anali abwîne omu murhima gwâge oku byo byankakwânana okujirwa oku nyumpa ya Nyamubâho n’enyumpa ya obwâmi. 12 Nyamubâho abonekera Salomoni budufu amubwîra erhi: «Nayumvîrhe omusengero gwâwe nanacîshozire ahâla hantu habe nyumpa yâni y’enterekêro. 13 Mango nanahamike empingu n’enkuba ebula bunia, mango nanarhegeke enzige mpu ziyîshe zikanje-kanje ecihugo, nîsi erhi amango nanarhume ecihusi omu lubaga lwâni, 14 erhi olwo lubaga lwâni naderhire kwo izîno lyâni, lwankayûnama, erhi lwankashenga lunalonza obusù bwâni, n’erhi lwankarhenga omu njira zalo ngalugalu, nanaluyumvîrhiza kurhenga empingu, nanababalira ecâha câbo, nanfumye ecihugo. 15 Kurhenga ene amasù gâni gakaziyôrha gayigusire n’amarhwîri gâni gakayôrha gayumva omusengero gujirirwe muli aha hantu. 16 Bunôla, ncîshozire nangishire eyîra nyumpa lyo izîno lyâni liyôrha lirimwo ensiku zôshi, n’ahôla, amasù gâni n’omurhima gwâni byakaziyôrha bihali. 17 Nâwe, nka wakakaziyôrha wagenda bwinjà embere zâni aka sho Daudi, omu kukazijira ngasi byôshi nkurhegesire, okanalanga amarhegeko gâni n’engeso zâni, 18 nanazibuhya ishungwè ly’obwâmi bwâwe, nk’oku nanalagananaga rhwe na sho Daudi amango naderhaga nti: «Wakaziyôrha oli n’omwâna wayîma omu Israheli. 19 Ci erhi wankahinduka, erhi wankalekêrera amarhegeko n’engeso zâni nakuhaga, n’erhi wakagend’ikolera abandi ba Nyamuzinda, okanakazibafukamira, 20 nanabarhenza muli eri idaho nabahàga, eyîra nyumpa nagishaga oku izîno lyâni, nanayikûla embere z’obusù bwâni, nyijire masheka na mugani omu mashanja gôshi. 21 Eyîra nyumpa yalijire enyanya ntyâla, yânaba coba ca ngasi yeshi wankanagera hôfi nayo, anakaziderha erhi carhumaga Nyamubâho ajira ecîra cihugo n’eyîra nyumpa ntyâla? 22 Kandi banamushuza mpu: «ali ebwa kubà balekerire Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo, owabarhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, bagendicishwekera oku bandi ba Nyamuzinda, bakazibafukamira, banakazibakolera, co carhumire abahirakwo amabî mangana aha.»
BHS 2Chronik / 2Chronicles 7
1וּכְכַלּ֤וֹת שְׁלֹמֹה֙ לְהִתְפַּלֵּ֔ל וְהָאֵ֗שׁ יָֽרְדָה֙ מֵֽהַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל הָעֹלָ֖ה וְהַזְּבָחִ֑ים וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה מָלֵ֥א אֶת־הַבָּֽיִת׃ 2וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לָב֖וֹא אֶל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 3וְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּרֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עַל־הַבָּ֑יִת וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֔וּ וְהוֹד֤וֹת לַיהוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ 4וְהַמֶּ֖לֶךְ וְכָל־הָעָ֑ם זֹבְחִ֥ים זֶ֖בַח לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
5וַיִּזְבַּ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹה֮ אֶת־זֶ֣בַח הַבָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖לֶךְ וְכָל־הָעָֽם׃ 6וְהַכֹּהֲנִ֞ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֣ם עֹמְדִ֗ים וְהַלְוִיִּ֞ם בִּכְלֵי־שִׁ֤יר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ לְהֹד֤וֹת לַיהוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ בְּהַלֵּ֥ל דָּוִ֖יד בְּיָדָ֑ם וְהַכֹּהֲנִים֙ מַחְצְצִ֣רים נֶגְדָּ֔ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמְדִֽים׃ ס
7וַיְקַדֵּ֣שׁ שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־תּ֤וֹךְ הֶֽחָצֵר֙ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־יְהוָ֔ה כִּֽי־עָ֤שָׂה שָׁם֙ הָֽעֹל֔וֹת וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה לֹ֣א יָכ֗וֹל לְהָכִ֛יל אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִֽים׃ 8וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־הֶ֠חָג בָּעֵ֨ת הַהִ֜יא שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ קָהָ֖ל גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־נַ֥חַל מִצְרָֽיִם׃ 9וַֽיַּעֲשׂ֛וּ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י עֲצָ֑רֶת כִּ֣י ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְהֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 10וּבְי֨וֹם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁלֹשָׁה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י שִׁלַּ֥ח אֶת־הָעָ֖ם לְאָהֳלֵיהֶ֑ם שְׂמֵחִים֙ וְט֣וֹבֵי לֵ֔ב עַל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְדָוִ֣יד וְלִשְׁלֹמֹ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּֽוֹ׃ 11וַיְכַ֧ל שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־הַבָּ֜א עַל־לֵ֣ב שְׁלֹמֹ֗ה לַעֲשֹׂ֧ות בְּבֵית־יְהוָ֛ה וּבְבֵית֖וֹ הִצְלִֽיחַ׃ פ
12וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה בַּלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ וּבָחַ֜רְתִּי בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה לִ֖י לְבֵ֥ית זָֽבַח׃ 13הֵ֣ן אֶֽעֱצֹ֤ר הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהֵן־אֲצַוֶּ֥ה עַל־חָגָ֖ב לֶאֱכ֣וֹל הָאָ֑רֶץ וְאִם־אֲשַׁלַּ֥ח דֶּ֖בֶר בְּעַמִּֽי׃ 14וְיִכָּנְע֨וּ עַמִּ֜י אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם וְיִֽתְפַּֽלְלוּ֙ וִֽיבַקְשׁ֣וּ פָנַ֔י וְיָשֻׁ֖בוּ מִדַּרְכֵיהֶ֣ם הָרָעִ֑ים וַאֲנִי֙ אֶשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְאֶסְלַח֙ לְחַטָּאתָ֔ם וְאֶרְפָּ֖א אֶת־אַרְצָֽם׃ 15עַתָּ֗ה עֵינַי֙ יִהְי֣וּ פְתֻח֔וֹת וְאָזְנַ֖י קַשֻּׁב֑וֹת לִתְפִלַּ֖ת הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 16וְעַתָּ֗ה בָּחַ֤רְתִּי וְהִקְדַּ֨שְׁתִּי֙ אֶת־הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה לִהְיוֹת־שְׁמִ֥י שָׁ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְהָי֨וּ עֵינַ֧י וְלִבִּ֛י שָׁ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ 17וְאַתָּ֞ה אִם־תֵּלֵ֣ךְ לְפָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ וְלַעֲשֹׂ֕ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑יךָ וְחֻקַּ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֽוֹר׃ 18וַהֲקִ֣ימוֹתִ֔י אֵ֖ת כִּסֵּ֣א מַלְכוּתֶ֑ךָ כַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֗תִּי לְדָוִ֤יד אָבִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 19וְאִם־תְּשׁוּב֣וּן אַתֶּ֔ם וַעֲזַבְתֶּם֙ חֻקּוֹתַ֣י וּמִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ 20וּנְתַשְׁתִּ֗ים מֵעַ֤ל אַדְמָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם וְאֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי לִשְׁמִ֔י אַשְׁלִ֖יךְ מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְאֶתְּנֶ֛נּוּ לְמָשָׁ֥ל וְלִשְׁנִינָ֖ה בְּכָל־הָעַמִּֽים׃ 21וְהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עֶלְי֔וֹן לְכָל־עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֑ם וְאָמַ֗ר בַּמֶּ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְלַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ 22וְאָמְר֗וּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר עָֽזְב֜וּ אֶת־יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר הוֹצִיאָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיַּחֲזִ֨יקוּ֙ בֵּאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּחֲו֥וּ לָהֶ֖ם וַיַּֽעַבְד֑וּם עַל־כֵּן֙ הֵבִ֣יא עֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃ פ
8
Salomoni ayûsa okuyûbaka akâ-Nyamuzinda
1 Enyuma ly’emyâka makumi abirhi Salomini ayûbakagamwo akâ-Nyamuzinda n’obwâmi bwâge yêne, 2 arhondêra okushubiyûbaka engo Hurami amuhaga, anaciyûbasamwo bene Israheli. 3 Salomoni arhabâlira Hamati-Soba anamunyaga. 4 Anaciyûbaka Tadimori omu irûngu n’engo zôshi zakazâgikolesibwa nka mbîko omu Hamati. 5 Ayûbaka Betoroni w’enyanya na Betoroni w’idako, zali ngo nzibu zigwêrhe enkuta, enyumvi n’orhukomyo. 6 Baalati n’ezindi ngo z’embîko za Salomoni, engo zakazâgibikirwamwo engâlè zâge, engo z’abalwira oku nfarasi n’enfarasi zâbo, na ngasi bindi byôshi Salomoni analisimire okuyûbaka aha Yeruzalemu, omu Libano n’omu cihugo côshi câIi oku burhegesi bwâge.
7 Olubaga lwôshi lwa Abanya-Hiti bali basigîre, Abanya-Amori, Aba-Pcrizi, Abahivi n’Abanya-Yebusi, abarhali bene-Israheli, 8 abâna bâbo basigalaga e nyuma zâbo omu cihugo, n’aba bene Israheli barhanigûzagya, Salomoni abajira bantu ba kukazikola, kwo banaciba kuhika ene. 9 Ci ntâye omu bene-Israheli, Salomoni ajizire mujà wa kukazikola, bulya bali bantu ba kukazija oku matabâro, barhambo b’abalwi bâge, barhambo b’engâlè zâge na barhambo ba abalwa n’enfarasi bâge. 10 Abakulu b’abarhambo ba Salomoni bali bantu magana abirhi na makumi arhânu, bo bali n’omukolo gwa okurhegeka olubaga.
11 Salomoni arhenza mwâli wa Faraoni ebwa burhwâli bwa Daudi, amuhêka omu nyumpa amuyûbakiraga; bulya amaderha erhi: mukânie arhankabêra omu nyumpa ya Daudi, mwâmi w’Israheli, bulya ahôla hantu hali hantu hatagatîfu bahiraga omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho.
12 Okubundi Salomoni arherekêra Nyamubâho enterekêro z’ensirîra, oku luhêrero lwa Nyamubâho olu ali ayûbakire embere z’embaraza, 13 akarherekêra ngasi lusiku ebyali birhegesirwe na Mûsa, kuguma n’oku ngasi sabato, oku nsiku nkulu z’emyêzi n’ezindi nsiku nkulu, kasharhu omu mwâka, oku nsiku nkulu z’emigati erhalimwo lwango, oku lusiku lukulu lw’emigobe n’oku lusiku lukulu lw’e bigala. 14 Ayimanza nk’oku îshe Daudi arhegekaga, emirhwe y’abadâhwa omu mikolo yâbo y’okukuza Nyamubâho n’okujira emikolo yâbo embere z’abadâhwa nk’oku binarhegesirwe ngasi lusiku, ayimanza n’abalanzi b’emihango nk’oku emirhwe yâbo yanali oku ngasi muhango; bulya ntyo kwo anali arhegesire Daudi, omuntu wa Nnâmahanga. 15 Barhalekaga bici oku ma rhegeko ga mwâmi oku byali biyêrekîre abadâhwa n’abaleviti kuguma n’oku byali biyêrekîre emîiko. 16 Gwayunjula ntyôla omukolo gwa Salomoni, kurhe nga amango banabandaga eciriba c’akâ-Nyamuzinda kuhika amango bakayunjuzagya. Akâ-Nyamubâho kayunjula ntyo.
Irenge lya Salomoni
17 Okubundi Salomoni akanya aja e Esioni-Geberi n’e Elati, oku burhambi ‘ bw’enyanja, omu cichugo ca Edomu. 18 Hurami arhuma abambali bamuhêkera enkuge kuguma n’abantu bayishi bwinjà ebya enyanja. Bakanya bagenda bôshi n’abarhumisi ba Salomoni aha Ofiri, barhenza yo talenta magana ani na makumi arhânu ga masholo, bayisha baherhire mwâmi Salomoni.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 8
1וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃ 2וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃ 4וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃ 5וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃ 6וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כָּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֨ם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ 7כָּל־הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃ 8מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 9וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ פ
10וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֤י הַנִּצָּיבִ֛ים אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃ 11וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּֽאָ֥ה אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ פ
12אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַיהוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃ 13וּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 14וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִיו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשּׁוֹעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃ 15וְלֹ֣א סָרוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכָל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃ 16וַתִּכֹּן֙ כָּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס
17אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ 18וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו אֳונִיּ֗וֹת וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ פ
9
1 Omwâmikazi w’e Saba erhi ayumva kurhi Salomoni ajire irenge, ayîsha naye alirhangula Salomoni n’e migani, aja e Yeruzalemu, ali alusibwe n’omuzinzi gw’abantu banji, n’engamiya zali zidwîrhe obukù, amasholo mwa ndu, amabuye g’e ngulo ndârhi. Aja aha mwa Salomoni, anacibwîra Salomoni ngasi ebi anali agwêrhe oku murhima gwâge byôshi. 2 Salomoni akazimuhà amashuzo oku binwa byâge byôshi, ntà cinwa ciru n’eciguma cahuzire Salomoni, eci arhashuzagya kwo bwinjà. 3 Erhi oyo mwâmikazi w’e Saba ayusiyumva oburhimanya bwa Salomoni, enyumpa ali ayûbasire, 4 ebinjà biri oku cîbo câge, enyumpa z’abarhumisi bâge n’emikolo yâbo, n’emyambalo abarhumisi bâge, abarhanza bâge n’emyambalo yâbo, erhi abona enterekêro z’ensirîra akazâgirherekêra Nyamubâho, abula enyomvu, 5 anacibwîra mwâmi, erhi: Kuziga birhali bya bunywesi ebi nakazâgiyumva baderha emwâni oku biyêrekîre emikolo n’emirimo yâwe n’oburhimanya bwâwe! 6 Ntalonzagya okuyêmêra ebi nakazâgiyumva baganira, naderha nti kuhika niene mpike nambone n’amasù gâni ci mbwinage oku abambwîraga barhahisagya ciru omu karhî k’obukulu bwa oburhimanya bwâwe! Olushire irenge nakazâgiyumva baderha kuli we, 7 Iragi lyâbo abantu bâwe, iragi lyâbo abarhumisi bâwe abakaziyôrha bayumva buca buyira oburhimanya bwâwe! 8 Ayâgirwe Nyamubâho Nyamuzinda wâwe, owasîmaga okuciyêrekana muli we erhi akuhira oku ntebe yâge mpu obè mwâmi wa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Ali ebwa kubà Nyamuzinda wâwe arhonya Israheli n’okulonza mpu Israheli ayôrhe aba ho ensiku zôshi kwo kwa rhumaga akujira mwâmi wâge mpu lyo orhegeka onatwe emmanja.» 9 Mwamikazi ahà Salomoni talenta igana na makumi abirhi za masholo, omwandu gw’amaku n’ogwa amabuye g’engulo ndârhi. Harhasagibonekana amaku manji ntyo agali nk’aga oyôla mwâmikazi w’e Saba ahâga mwâmi Salomoni. 10 Abarhumisi ba Hirami n’abarhumisi ba Salomoni bayishaga badwîrhe amasholo g’e Ofiri, bayisha badwîrhe n’emirhi y’emisandali n’amabuye g’engulo ndârhi. 11 Mwâmi ajira n’eyôla misandali obululi bw’enyumpa ya mwâmi, ajiramwo n’enzenze n’ennanga oku bayimbiza. Barhali basag’ibona bya bene ebyo omu cihugo ca Yuda. 12 Mwâmi Salomoni aha oyôla mwâmikazi w’e Saba ngasi ebi anacîfinjaga byôshi, ngasi ebi anahûnyire byôshi, byabà binji kulusha ebi ali adwîrhîre mwâmi. Buzinda bw’aho, omwâmikazi agaluka acishubirira omu cihugo câge, ye n’abarhumisi bâge.
13 Obuzirho bw’amasholo bakazâg’ilêrhera mwâmi Salomoni omu mwâka bwali bwa talenta za masholo, magana gali ndarhu na makumi gali nda, 14 buzira kuderha aga abarhimbûzi bakazâgimulerhera; abâmi bôshi b’e Arabiya ba kazagiyanka amasholo n’amarhale bagahekere Salomoni. 15 Mwâmi Salomoni ajira mpenzi nnene igana za masholo matule, ngasi mpenzi yali ya sikeli magana gali ndarhu ga masholo matule, 16 Ajira na zindi mpenzi nsungunu magana asharhu za masholo matule, ngasi mpenzi yali ya sikeli magana asharhu za masholo; mwâmi anacizihira omu nyumpa y’omuzirhu gwa Libano. 17 Mwâmi ajira entebe nnene y’ihembe anayishîga amasholo gonegone. 18 Eyôla ntebe yali egwêrhe mashonezo ndarhu, n’amakondo g’amasholo gakomerîrwe oku ntebe: ngasi lunda lw’aha okubwarhalira yali amaboko; ntale ibirhi zali hôfi h’ago mahoko; 19 zindi ntale ikumi n’ibirhi zali kuli agôla mashonezo ndarhu, ndarhu ngasi lunda. Ntà bundi bwâmi ciru n’obuguma bwajizirwe mwo kwa bene okwôla.
20 Ebirugu by’okunywêra bya mwâmi Salomoni byali bya masholo, kuguma n’ebirugu by’okulîra byali omu nyumpa y’omuzirhu gw’e Libano byali bya masholo gone. Amarhale gakazâgilolwa nka ga busha amango ga mwâmi Salomoni. 21 Bulya mwâmi ali agwêrhe enkuge zakagija e Tarsisi zakazâgihêkwa n’abarhumisi ba Hurami; liguma omu myâka isharhu, ezôla nkuge zanarhenga e Tarsisi ziyîshe zidwîrhe amasholo, amarhale, amahembe g’enjavu, encima n’enduku. 22 Mwâmi Salomoni ali mwâmi mukulu olushire abandi bâmi bôshi ba hano igulu oku bugale n’oku burhimanya. 23 Abâmi b’igulu lyôshi bakazâgilonza okulolakwo Salomoni, mpu bayumve oku burhimanya Nyamuzinda ahiraga Omu murhima gwâge 24 na ngasi muguma akazâg’iyisha adwîrhe ebirugu byâge by’oluhembo, ebirugu by’amarhale, eby’amasholo, emyambalo, emirasano, amaku, enfarasi n’endogomi, ntyo ngasi mwâka. 25 Salomoni ali agwêrhe biranga bihumbi bini oku nfarasi z’engâlè zâge na bihumbi ikumi na bibirhi bya balwî b’oku nfarasi, abahira omu ngo z’engâlè hôfi na mwâmi aha Yeruzalemu. 26 Ali enyanya ly’abâmi bôshi kurhenga oku lwîshi kuhika omu cihugo c’Abafilistini na kandi kuhika oku lubili lw’e Mîsiri. 27 Mwâmi arhllma amango rhale gabaga aha Yeruzalemu gaba ga ngasi yeshi nka mabuye, n’emirhi y’e miyerezi yabà minji nka emikuyu yakazâgimera mmu kabanda. 28 Bakazâg’ige ndirhenza enfarasi za Salomoni e Mîsiri n’omu bindi bihllgo byôshi. Okufà kwa Salomoni 29 Ebisigîre oku bijiro bya Salomoni, ebirhanzi n’ebizinda, ebyôla ka birhali biyandike omu binwa by’omulêbi Natani, omu bulêbi bwa Ahiya w’e Silo na omu bilôrho by’omulêbi Yado, ebiyêrekîre Yerobwâmi, mugala wa Nebati? 30 Salomoni ayîmire myâka makumi ani aha Yeruzalemu nka mwâmi w’Israheli yeshi. 31 Salomoni anacicihengeka aha burhambi bwa b’îshe, banacimubisha Omu lugo lwa îshe Dalldi, n’omugala Roboami aba mwâmi ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 9
1וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שָֽׁמְעָה֮ אֶת־שֵׁ֣מַע שְׁלֹמֹה֒ וַתָּב֣וֹא לְנַסּוֹת֩ אֶת־שְׁלֹמֹ֨ה בְחִיד֜וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֗ם בְּחַ֣יִל כָּבֵ֣ד מְאֹ֡ד וּ֠גְמַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב לָרֹ֖ב וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבוֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר עִמּ֔וֹ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃ 2וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ וְלֹֽא־נֶעְלַ֤ם דָּבָר֙ מִשְּׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃ 3וַתֵּ֨רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ 4וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבּֽוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ׃ 5וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃ 6וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֨אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חָכְמָתֶ֑ךָ יָסַ֕פְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ 7אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֨יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃ 8יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשֹׂ֖ות מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָֽה׃ 9וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֤א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ 10וְגַם־עַבְדֵ֤י חיּרָם֙ וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁר־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃ 11וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָֽאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 12וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ פ
13וַיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב׃ 14לְבַ֞ד מֵאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים וְהַסֹּחֲרִ֖ים מְבִיאִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֤י עֲרַב֙ וּפַח֣וֹת הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה׃ 15וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ 16וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּבֵ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ פ
17וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 18וְשֵׁ֣שׁ מַעֲל֣וֹת לַ֠כִּסֵּא וְכֶ֨בֶשׁ בַּזָּהָ֤ב לַכִּסֵּא֙ מָאֳחָזִ֔ים וְיָד֛וֹת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה עַל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃ 19וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָי֗וֹת עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכָֽה׃ 20וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃ 21כִּֽי־אֳנִיּ֤וֹת לַמֶּ֨לֶךְ֙ הֹלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתוּכִּיִּֽים׃ פ
22וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וְחָכְמָֽה׃ 23וְכֹל֙ מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃ 24וְהֵ֣ם מְבִיאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ נֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ פ
25וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּעַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻֽרְי֤וֹת סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 26וַיְהִ֥י מוֹשֵׁ֖ל בְּכָל־הַמְּלָכִ֑ים מִן־הַנָּהָר֙ וְעַד־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃ 27וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ 28וּמוֹצִיאִ֨ים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכָּל־הָאֲרָצֽוֹת׃ 29וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־נְבוּאַ֞ת אֲחִיָּ֣ה הַשִּֽׁילוֹנִ֗י וּבַחֲזוֹת֙ יֶעְדֹּ֣י הַחֹזֶ֔ה עַל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃ 30וַיִּמְלֹ֨ךְ שְׁלֹמֹ֧ה בִֽירוּשָׁלִַ֛ם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 31וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

10
V. Empindûlo ntanzi omu burhegesi bw’abâmi b’Israheli
Amamimami
1 Roboami alikulira e Sikemi, bulya olubaga loshi lwa bene-Israheli lwali lwamalundûkirayo mpu lumujire mwâmi. 2 Yerobwâmi mugala wa Nebati erhi akuyumva, bulya agôla mango erhi ali e Mîsiri emunda ali ayâkîre mwâmi Salomoni, arhenga e Mîsiri. 3 Banacirhuma abagendimuhamagala. Okubundi Yerobwâmi n’endêko yôshi ya bene Israheli bayîsha banacibwîra Roboami ebira binwa mpu: 4 «Sho ali amarhuma okushiga kwirhu kubà ku shigalala, ci we oyûla buno, orhulembuhizagye ogwôla mushigomuzirho gwa sho n’ogwôla muzigo sho ali amarhubarhuza, n’aho rhwanakurhumikira.» 5 Anacibabwîra erhi: «mushubigaluka eno munda ndi enyuma lya nsiku isharhu.» Olubaga lwanacigenda.
6 Mwâmi Roboami anacidôsa ihano emwa abashosi bayôrhaga babà bôshi n’îshe Salomoni, amango anacirimwo omûka, abadôsa erhi: «Bici mumpanwire nayishishuza olûla lugaba?» 7 Banacimushuza mpu: «Nka wankaciyêrekana mwinjà emunda olûla lubaga luli, nka wankakazibarhumikira n’omurhima mwinjà na nka wakakazibaderheza n’ebinwa by’omurhûla, banakushiga ensiku zôshi». 8 Ci kwônene Roboami alangabula lirya ihano abashosi bamuhâga, ajidôsa ihano emw’emisole yayushukaga kuguma bôshi naye, eyanayôrhaga eba bôshi naye. 9 Anacibabwîra erhi: «Kurhi mumpanwire, kurhi rhwankayi shishuza olûla lubaga lwambwîraga mpu: «Orhulembuhize omushigo sho ali amarhudarhabâliza?» 10 Balya bâna bayushukaga bôshi naye, banacimushuza mpu: «Ogendishuza olwôla lubaga lwakubwîraga eyôla nshambâlo erhi: Sho ali amarhuma rhwashigalala; ci woyo, orhulembuhizagye ogwôla mushigo! Oyishibabwîra ntyâla erhi: Akanshanashanwe kani, kwo kanene aha nsiko za la rha. 11 Lolagi! Larha ali azidohize omushigo gwinyu, nâni nayûshûla obuzirho bwâgo; larha akazâgimuhanûla n’eminyuli, niono namuhanûla n’ebyuma by’endobo.»
12 Yerobwâmi haguma n’oluhaga lwôshi bajà emunda mwâmi Roboami ali, erhi kugera nsiku isharhu, nk’oku anababwîraga erhi: «Muyishe emunda ndi e nyuma lya nsiku isharhu». 13 Mwâmi ashuza olubaga n’ebinwa bizibu; abula bwashimba ihano balya bashosi bamuhanûlaga, 14 mwâmi Roboami abashuza omu kushimba birya binwa by’emisole, erhi: Larha arhumire omushigo gwinyu gwazidoha, nâni nayûshûla obuzirho bwâgo; larha akazâg’imuhanûla n’eminyuli, niono namuhanûla n’ebyuma by’endobo.» 15 Ntyôla, mwâmi arhayumvanyagya n’olubaga, Nyamuzinda wakolaga ebyo mpu lyo kayunjula kalya kanwa Nyamubâho aderhereraga muli Ahiya w’e Silo, kuli Yerobwâmi mugala wa Nebati. 16 Erhi Israheli yeshi abona oku mwâmi arhayumvîrhi, olubaga lwanacishuza mwâmi muli ebîra binwa mpu:
«Bici rhufanwa na Daudi?
Ntabyo rhushangîra rhweshi na mwene Yese
Owa omu mwâge Israheli!
Bunôla wênene okazagilanga enyumpa yâwe, Daudi!»
Israheli acishubirira omu mwâge. 17 Bene Israheli babaga omu bishagala bya Yuda, bonene bayôsire bambali ba Roboami. 18 Okubundi mwâmi Roboami anacirhuma Hadorami, murhambo wâge w’e mikolo, ci abandwa amabuye na bene Israheli, anacifa. Naye mwâmi Roboami anacishonera duba duba omu ngâlè yâge, ayâkira e Yeruzalemu. 19 Ntyo kwo Israheli atwîkaga omulala gwa Daudi kuhika oku lusiku lw’ene.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 10
1וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑מָה כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥אוּ כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ׃ 2וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֨עַ יָרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ וְה֣וּא בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י שְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיָּ֥שָׁב יָרָבְעָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 3וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ וַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 4אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְעַתָּ֡ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַֽעַבְדֶֽךָּ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ע֛וֹד שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּ֖לֶךְ הָעָֽם׃ ס
6וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹֽמְדִ֗ים לִפְנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב לָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר׃ 7וַיְדַבְּר֨וּ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־תִּֽהְיֶ֨ה לְט֜וֹב לְהָעָ֤ם הַזֶּה֙ וּרְצִיתָ֔ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים׃ 8וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ׃ 10וַיְדַבְּר֣וּ אִתּ֗וֹ הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֡ר לָעָם֩ אֲשֶׁר־דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֨יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תֹּאמַ֣ר אֲלֵהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי׃ 11וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֖י בָּֽעֲקְרַבִּֽים׃ ס
12וַיָּבֹ֨א יָרָבְעָ֧ם וְכָל־הָעָ֛ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִשִֽׁי׃ 13וַיַּעֲנֵ֥ם הַמֶּ֖לֶךְ קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹב֙ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם אֵ֖ת עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִֽים׃ 14וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אַכְבִּיד֙ אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עָלָ֑יו אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֖י בָּעֲקְרַבִּֽים׃ 15וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־הָיְתָ֤ה נְסִבָּה֙ מֵעִ֣ם הָֽאֱלֹהִ֔ים לְמַעַן֩ הָקִ֨ים יְהוָ֜ה אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣הוּ הַשִּֽׁלוֹנִ֔י אֶל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃ 16וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹא־שָׁמַ֣ע הַמֶּלֶךְ֮ לָהֶם֒ וַיָּשִׁ֣יבוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ ׀ לֵאמֹ֡ר מַה־לָּנוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜יד וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י אִ֤ישׁ לְאֹהָלֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑יד וַיֵּ֥לֶךְ כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו׃ ס
17וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם׃ 18וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמוּ־ב֧וֹ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַֽעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
19וַיִּפְשְׁע֤וּ יִשְׂרָאֵל֙ בְּבֵ֣ית דָּוִ֔יד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
11
Emikolo ya Roboami
1 Oku anahika aha Yeruzalemu, Roboami anacishûbûza engabo ya aba omulala gwa Yuda na eya aba omulala gwa Benyamini, bahika bôshi omu bantu bihumbi igana na makumi gali munâni, bôshi balume ba ntwâli bayîshilwa, mpu bajilwîsa omulala gw’Israheli lyo obwâmi bushubigalukira Roboami. 2 Ci akanwa ka Nyamubâho kanacirhinda kuli Shemayahu, muntu wa Nyamuzinda kaderha erhi: 3 «Ojibwîra Roboami mwene Salomoni, mwâmi w’e Yuda kuguma na bene Israheli bôshi bayûbaka omu Yuda n’emwa bene Benyamini, 4 obabwîre erhi: «Kwo Nyamubâho adesire ntyâla: «Orhahîra okasôka okagendilwîsa bene winyu! Shubiri ngasi muguma emwa binywe, bulya niene narhumaga okwôla kwâbà». Banaciyumva akôla kanwa ka Nyamubâho, baleka okugendilwîsa Yerobwâmi.
5 Roboami ayûbaka aha Yeruzalemu, ayûbaka engo nzibu-zibu omu Yuda. 6 Ayûbaka Betelehemu, Etami, Tekoa; 7 Betishuri, Sako, Adulami, 8 Gati, Maresha, Zifi, 9 Adorami, Lakishi, Azeka, 10 Sarea, Ayaloni na Hebroni, zali ngo nzibu-zibu zali ziyûbasirwe omu Yuda n’emwa bene Benyamini. 11 Azibuhya bwenêne ezôla nyumpa anahira kwo abalanzi, ahira mwo embîko z’ebiryo, eza amavurha n’idivayi. 12 Omu ngasi lugo aja ahiramwo empenzi n’amatumu, azizibuhya bwenêne. Yuda na Benyamini bo bayôsire bâge.
Abaleviti na bene-Israheli bayôsire oku bwâmi bw’e Yeruzalemu
13 Abadâhwa n’abaleviti bayûbakaga omu Israheli bôshi, barhenga omu bihugo bayûbakaga, bajà emunda Roboami ayûbakaga. 14 Bene Levi bakazileka amalambo gâbo, n’amashwa gâbo, bajà e Yuda n’e Yeruzalemu, ebwa kubà Yerobwâmi bôshi n’abagala bakazigibahanza okujira emikolo yâbo y’obudâhwa omu kukuza Nyamubâho, 15 na kandi oku lunda lwâge, ali amajira abadâhwa bakazirherekêra omu mpêrero z’omu birhondo, oku bihebe n’amanina akazâg’ijira. 16 Enyuma zâbo abandi bôshi b’omu milala ya bene Israheli bakazâgilonza n’omurhima gwâbo gôshi Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, bakaziyîsha e Yeruzalemu balirherekêra, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo. 17 Ntyo barhuma obwâmi bw’e Yuda bwazibuha; naye Roboami, mugala wa Salomoni arhinda bwinjà myâka isharhu bulya muli eyôla myâka isharhu ali agenzire omu njira za Daudi n’eza Salomoni.
Abakazi n’abâna ba Roboami
18 Roboami ayanka Mahalati, mwâli wa Yerimoti, mugala wa Daudi; kandi « ayanka Abihayili, mwâli wa Eliabu, mugala wa Yese. 19 Amuburhira abagala: Yeushi, Shemariya na Zahamu. 20 Enyuma z’ahôla ayanka Maaka mwâli wa Absalomu, naye amuburhira: Abiya, Atayi, Ziza, na Shelomiti. 21 Roboami arho nyagya bwenêne Maaka, mwâli wa Absalomu kulusha abandi bakage n’ebiherula byâge byôshi; bulya ayansire bakazi ikumi na munâni na biherula makumi gali ndarhu, anaburha banarhabana makumi abirhi na munâni na bananyere makumi gali ndarhu. 22 Roboami ahira Abiya, mugala wa Maaka embere, amujira murhambo muli bene wâbo, mpu buzinda ayishibâ mwâmi. 23 Bagala bâge aja abalumîza n’obwenge omu mirhundu yôshi ya Yuda n’eya Benyamini, omu ngo nzibu-zibu zôshi; akazibahà ebiryo mwandu, n’okubalongeza abakazi banji.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 11
1וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃ פ
2וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַֽעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 3אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃ 4כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵֽאִתִּ֛י נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָרָבְעָֽם׃ פ
5וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּיהוּדָֽה׃ 6וַיִּ֧בֶן אֶת־בֵּֽית־לֶ֛חֶם וְאֶת־עֵיטָ֖ם וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃ 7וְאֶת־בֵּֽית־צ֥וּר וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃ 8וְאֶת־גַּ֥ת וְאֶת־מָרֵשָׁ֖ה וְאֶת־זִֽיף׃ 9וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת־לָכִ֖ישׁ וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃ 10וְאֶת־צָרְעָה֙ וְאֶת־אַיָּל֔וֹן וְאֶת־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצֻרֽוֹת׃ 11וַיְחַזֵּ֖ק אֶת־הַמְּצֻר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹצְר֥וֹת מַאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃ 12וּבְכָל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃ ס
13וְהַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכָּל־גְּבוּלָֽם׃ 14כִּֽי־עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִיהוּדָ֖ה וְלִֽירוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרָבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהוָֽה׃ 15וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 16וְאַחֲרֵיהֶ֗ם מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנֹּֽתְנִים֙ אֶת־לְבָבָ֔ם לְבַקֵּ֕שׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בָּ֚אוּ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לִזְבּ֕וֹחַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ 17וַֽיְחַזְּקוּ֙ אֶת־מַלְכ֣וּת יְהוּדָ֔ה וַֽיְאַמְּצ֛וּ אֶת־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ כִּ֣י הָֽלְכ֗וּ בְּדֶ֧רֶךְ דָּוִ֛יד וּשְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֥ים שָׁלֽוֹשׁ׃ 18וַיִּֽקַּֽח־ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת־מָ֣חֲלַ֔ת בַּן־יְרִימ֖וֹת בֶּן־דָּוִ֑יד אֲבִיהַ֕יִל בַּת־אֱלִיאָ֖ב בֶּן־יִשָֽׁי׃ 19וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בָּנִ֑ים אֶת־יְע֥וּשׁ וְאֶת־שְׁמַרְיָ֖ה וְאֶת־זָֽהַם׃ 20וְאַחֲרֶ֣יהָ לָקַ֔ח אֶֽת־מַעֲכָ֖ה בַּת־אַבְשָׁל֑וֹם וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־אֲבִיָּה֙ וְאֶת־עַתַּ֔י וְאֶת־זִיזָ֖א וְאֶת־שְׁלֹמִֽית׃ 21וַיֶּאֱהַ֨ב רְחַבְעָ֜ם אֶת־מַעֲכָ֣ה בַת־אַבְשָׁל֗וֹם מִכָּל־נָשָׁיו֙ וּפִ֣ילַגְשָׁ֔יו כִּ֠י נָשִׁ֤ים שְׁמוֹנֶֽה־עֶשְׂרֵה֙ נָשָׂ֔א וּפִֽילַגְשִׁ֖ים שִׁשִּׁ֑ים וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁמוֹנָ֛ה בָּנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֥ים בָּנֽוֹת׃ 22וַיַּֽעֲמֵ֨ד לָרֹ֧אשׁ רְחַבְעָ֛ם אֶת־אֲבִיָּ֥ה בֶֽן־מַעֲכָ֖ה לְנָגִ֣יד בְּאֶחָ֑יו כִּ֖י לְהַמְלִיכֽוֹ׃ 23וַיָּבֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכָּל־בָּנָ֜יו לְֽכָל־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים׃
12
Roboami ajahika amarhegeko ga Nyakasane
1 Erhi Roboami aba amayimanza bwinjà obwâmi bwâge amanaba n’emisî, ajandika amarhegeko ga Nyamubâho, kuguma na bene Israheli bôshi naye. 2 Omu mwâka gwa karhânu gwa okuyîma kwa Roboami, Shishaki, mwâmi w’e Mîsiri, ayinamuka, ayîsha arhabâlire Yeruzalemu ebwa kubà bali bamalekêrera Nyamubâho. 3 Ayîsha adwîrhe ngâlè cihumbi na magana abirhi, bihumbi makumi gali ndarhu ga basirika bakulwira oku nfarasi, lurhankaha shiganjwa olundi lubaga lwali luyîshire bôshi naye kurhenga e Mîsiri: Abanya-Libiya, Abanya-Suki, Abanya-Etiyopia. 4 Anyaga engo nzibu-zibu zôshi z’omu Yuda, alinda ahika e Yeruzalemu. 5 Omulêbi Shemaya ayîsha aja emunda Roboami ali bôshi n’abarhambo b’omu Yuda, aja emunda bali bashûbûzinye omu Yeruzalemu omu kujà kwayaka Shishaki, anacibabwîra, erhi: «Kwo adesire ntyâla Nyamubâho: Mwanjandisire; nâni namamujàndika omu maboko ga Shishaki.» 6 Abarhambo b’Israheli haguma na mwâmi gâgehera, banaciderha mpu: «Nyamubâho ali mushinganyanya!» 7 Erhi Nyamubâho abo na gâgehera ntyôla, akanwa ka Nyamubâho, kanacirhinda kuli Shemaya, kaderha erhi: «Bamarhôrhòhera, ntacibaherêrekeze; enyuma za kasanzi kasungunu, nabayôkola, na ntyo oburhè bwâni burhalumire omu Yeruzalemu n’okuboko kwa Shishaki. 8 Ci kwônene babà barhumisi bâge, lyo bakazimanya okunkolera kwo kuderha kurhi n’okukolera amâmi g’omu cihugo.»
9 Shishaki mwâmi w’e Mîsiri arhabâlira Yeruzalemu, ahagula obuhirhi bw’omu kâ-Nyamuzinda n’obw’omu bwâmi, agukumba byôshi. Asabunga zirya mpenzi z’amasholo Salomoni ajirisagya. 10 Ahâli h’ezôla mpenzi, mwâmi Roboami atulisa ezindi mpenzi z’amarhale, azibisa abarhambo b’abantu bayî shigilibirha, bo bakazâgilanga omuhango gw’enyumpa ya mwâmi. 11 Ngasi ma ngo erhi mwâmi abaga akola aja ebwa kâ-Nyamuzinda, abalibisi banayîshe bazidwîrhe, kandi banashubizigalula omu nyumpa y’abalibisi.
12 Ebwa kubà Roboami ali amarhôrhòhera, oburhè bwa Nyamubâho bwarhenga kuli ye, okwôla kwarhuma arhaciherêrekeraga loshi; kandi iragi lyashubira omu Yuda. 13 Mwâmi Roboami, arhinda bwinjà omu Yeruzalemu anabà mwo mwâmi. Ali agwêrhe myâka makumi ani erhi aba mwâmi, anagali geza myâka ikumi na nda ali mwâmi aha Yeruzalemu, lwo lugo Nyamubâho acîshogaga omu karhî k’emilala ya bene Israheli yôshi mpu ahire ho izîno lyâge. Nina, izîno lyâge ye wali Naama, munya-Amoni. 14 Ayîma kubî, ebwa kubà arhacihanaga n’omurhima gwâge omu kulongereza Nyamubâho. 15 Ebijiro bya Roboami byôshi, ebirhanzi n’ebizinda, ebyôla ka birhali omu binwa bya omulêbi Shemaya n’omu bya Ido ye wali mulêbi w’ebiyêrekîre emilala? Entambala yakaziyôrha eri ekarhî ka Roboami na Yerobwâmi. 16 Roboami acîhengeka hali b’îshe, anabishwa omu cishagala ca Daudi. Omugala Abiya ayima ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 12
1וַיְהִ֗י כְּהָכִ֞ין מַלְכ֤וּת רְחַבְעָם֙ וּכְחֶזְקָת֔וֹ עָזַ֖ב אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהוָ֑ה וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ פ
2וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הַֽחֲמִישִׁית֙ לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם עָלָ֛ה שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּ֥י מָעֲל֖וּ בַּיהוָֽה׃ 3בְּאֶ֤לֶף וּמָאתַ֨יִם֙ רֶ֔כֶב וּבְשִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לָעָ֞ם אֲשֶׁר־בָּ֤אוּ עִמּוֹ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לוּבִ֥ים סֻכִּיִּ֖ים וְכוּשִֽׁים׃ 4וַיִּלְכֹּ֛ד אֶת־עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
5וּֽשְׁמַֽעְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־נֶאֶסְפ֥וּ אֶל־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ 6וַיִּכָּנְע֥וּ שָׂרֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְהַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֖וּ צַדִּ֥יק ׀ יְהוָֽה׃ 7וּבִרְא֤וֹת יְהוָה֙ כִּ֣י נִכְנָ֔עוּ הָיָה֩ דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־שְׁמַֽעְיָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר נִכְנְע֖וּ לֹ֣א אַשְׁחִיתֵ֑ם וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֤ם כִּמְעַט֙ לִפְלֵיטָ֔ה וְלֹא־תִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בִּירוּשָׁלִַ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ 8כִּ֥י יִהְיוּ־ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים וְיֵדְעוּ֙ עֲב֣וֹדָתִ֔י וַעֲבוֹדַ֖ת מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת׃ ס
9וַיַּ֨עַל שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַיִם֮ עַל־יְרוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהוָ֗ה וְאֶת־אֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־מָגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃ 10וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתֵּיהֶ֔ם מָגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 11וַיְהִ֛י מִדֵּי־ב֥וֹא הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בָּ֤אוּ הָרָצִים֙ וּנְשָׂא֔וּם וֶהֱשִׁב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָרָצִֽים׃ 12וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֨נּוּ֙ אַף־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים׃ ס
13וַיִּתְחַזֵּ֞ק הַמֶּ֧לֶךְ רְחַבְעָ֛ם בִּירוּשָׁלִַ֖ם וַיִּמְלֹ֑ךְ כִּ֣י בֶן־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמָלְכ֜וֹ וּֽשֲׁבַ֨ע עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה ׀ מָלַ֣ךְ בִּֽירוּשָׁלִַ֗ם הָ֠עִיר אֲשֶׁר־בָּחַ֨ר יְהוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָֽעַמֹּנִֽית׃ 14וַיַּ֖עַשׂ הָרָ֑ע כִּ֣י לֹ֤א הֵכִין֙ לִבּ֔וֹ לִדְר֖וֹשׁ אֶת־יְהוָֽה׃ ס
15וְדִבְרֵ֣י רְחַבְעָ֗ם הָרִאשֹׁנִים֙ וְהָאֲ֣חַרוֹנִ֔ים הֲלֹא־הֵ֨ם כְּתוּבִ֜ים בְּדִבְרֵ֨י שְׁמַֽעְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא וְעִדּ֥וֹ הַחֹזֶ֖ה לְהִתְיַחֵ֑שׂ וּמִלְחֲמ֧וֹת רְחַבְעָ֛ם וְיָרָבְעָ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ 16וַיִּשְׁכַּ֤ב רְחַבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

13
Entambala ekarhî ka Abiya na Yerobwâmi
1 Omu mwâka gwa kali ikumi na munâni gwa okuyîma kwa mwâmi Yerobwâmi, Abiya aba mwâmi omu Yuda, anaciyima myâka isharhu aha Yeruzalemu. 2 Nina izîno lyâge ye wali Mikayahu, mwâli wa Urieli w’e Gibeya. Entambala yanacizûka ekarhî ka Abiya na Yerobwâmi. 3 Abiya ashonza entambala na omurhwe gwa abalwi b’entwâli, bihumbi magana ani bôshi balume bîshogwa; naye Yerobwâmi akoza entambala kuli ye n’omurhwe gwa bantu bihumbi magana gali munâni, bantu bîshogwa, balwî ba ntwâli.
Emyanzi Abiya abwîraga bene-Israheli
4 Kurhenga enyanya ly’akarhondo ka Semarayimu, akali omu ntondo ya Efrayimu, Abiya ayîmanga aderha erhi: «Onyumve, Yerobwâmi, nâwe Israheli weshi! 5 Ka murhagwasirwi okumanya oku Nyamubâho, Nyamuzinda w’Isra heli, ahire Daudi obwâmi bw’ensiku zôshi omu Israheli, amuhabo ye n’abagala omu ndagâno erhankavunwa? 6 Na Yerobwâmi, mugala wa Nebati, murhumisi wa Salomoni, mugala wa Daudi, acîhindwîre, anagomera nnawâbo. 7 Abantu ba busha busha, bagala ba Beliali, balundukira emunda ali, bahima Roboami mugala wa Salomoni. Roboami àciri mwâna murhôrhò, wa murhima muzamba, arhahashaga okubahagalika. 8 Na bunôla mumanyire mpu mwahima obwâmi bwa Nyamubâho, obuli omu maboko ga bagala ba Daudi; muyîshire muli mwandu, muyîshire mudwîrhe amanina g’amasholo aga Yerobwâmi ajiriraga abo ba Nyamuzinda. 9 Ka murhajandikaga, abadâhwa ba Nyamubâho, bagala ba Aròni, n’abaleviti, ka murhajira abinyu badâhwa aka ezindi mbaga z’omu cihugo? Ngasi wayishire n’empanzi y’omucûka na ngandabuzi nda mpu naye bamuyîmike mudâhwa, akola aba mudâhwa w’irumbi mpu Nyamuzinda. 10 Kuli rhwe, Nyamubâho ye Nyamuzinda wîrhu, rhurhânacimulekêrere; abadâhwa bahêra Nyamubâho bali bene Aròni, n’abaleviti bali omu mikolo yâbo. 11 Ngasi sêzi na ngasi bijingo, banatumbûkize enterekêro z’ensirîra emu nda Nyamubâho ali kuguma n’omugî gwa akîsûnunu kinja; banahire emigati y’enterekêro oku mêza garhali kwo izâbyo, na ngasi bijingo banayâse akamole k’amasholo n’amatara gako; bulya rhunashimbe amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, ci moyo mwamujàndisire. 12 Loli oku haguma na nîrhu, n’embere zirhu, eri Nyamuzinda n’abadâhwa bâge, kuguma n’emîshekera ya shekêrezibwa kuli mwe. Bene Israheli murhahîra mukakoza entambala kuli Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, bulya mwanayabirwa.
Abiya ahima bene-Israheli
13 Yerobwâmi agabanya engabo yâge, baguma mpu bayîshe cifulikwe e nyuma z’abashombanyi eyindi ngabo mpu eyîshe embere za bene Yuda. 14 Be ne Yuda bahindamuka babona oku bagwâsirwe okulwa embere n’enyuma. Banacilakira emunda Nyamubâho ali, 15 abadâhwa banacibûha emîshekera. Bene Yuda banacibanda orhuhababo rhw’amatabâro, na oku bene Yuda ba dwîrhe babanda orhuhababo rhw’amatabâro, Nyamuzinda arhingamira Yero bwâmi na Israheli yeshi embere za Abiya na bene Yuda. 16 Bene-Israheli, bayaka embere za bene Yuda, naye Nyamuzinda anacibahira omu maboko ga bene Yuda. 17 Abiya n’olubaga lwâge babahima okurhankaderhwa, n’abafire omu bene Israheli bahika omu bantu bihumbi magana arhânu ga bantu b’e ntwâli. 18 Bene Israheli gâgehera agôla mango, nabo bene Yuda bajà bazibuha, ebwa kubà bali bashegemire Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo.
Okuyûrha kw’obwâmi bwa Yerobwâmi
19 Abiya, ashimbulira Yerobwâmi, amunyaga engo: Beteli n’emirhundu yâge, Yeshana n’emirhundu yâge, Efroni n’emirhundu yâge. 20 Yerobwâmi a rhacibonaga emisî amango ga Abiya gôshi, Nyamuzinda amurhingamira afa. 21 Ci Abiya aja azibuha bwenêne; ayanka bakazi ikumi na bani anaciburha bagala makumi abirhi na babirhi na banyere ikumi na ndarhu. 22 Ebisigîre oku bijiro bya Abiya, ebi ajizire n’ebinwa byâge, ebyôla biri biyandike. Myanzi y’okukengêza obulêbi bwa Ido. 23 Abiya acîhengeka hali bîshe, banacimubisha omu lugo lwa Daudi, omugala Asa, ayima ahâli hâge; amango gâge ecihugo cahumûka myâka ikumi.

BHS 2Chronik / 2Chronicles 13
1בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יָרָבְעָ֑ם וַיִּמְלֹ֥ךְ אֲבִיָּ֖ה עַל־יְהוּדָֽה׃ 2שָׁל֣וֹשׁ שָׁנִ֗ים מָלַךְ֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מִיכָיָ֥הוּ בַת־אוּרִיאֵ֖ל מִן־גִּבְעָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ה וּבֵ֥ין יָרָבְעָֽם׃ 3וַיֶּאְסֹ֨ר אֲבִיָּ֜ה אֶת־הַמִּלְחָמָ֗ה בְּחַ֨יִל֙ גִּבּוֹרֵ֣י מִלְחָמָ֔ה אַרְבַּע־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ בָּח֑וּר ס
וְיָרָבְעָ֗ם עָרַ֤ךְ עִמּוֹ֙ מִלְחָמָ֔ה בִּשְׁמוֹנֶ֨ה מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ בָּח֖וּר גִּבּ֥וֹר חָֽיִל׃ ס
4וַיָּ֣קָם אֲבִיָּ֗ה מֵעַל֙ לְהַ֣ר צְמָרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי יָרָבְעָ֥ם וְכָל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 5הֲלֹ֤א לָכֶם֙ לָדַ֔עַת כִּ֞י יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָתַ֨ן מַמְלָכָ֧ה לְדָוִ֛יד עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם ל֥וֹ וּלְבָנָ֖יו בְּרִ֥ית מֶֽלַח׃ ס
6וַיָּ֨קָם֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט עֶ֖בֶד שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑יד וַיִּמְרֹ֖ד עַל־אֲדֹנָֽיו׃ 7וַיִּקָּבְצ֣וּ עָלָ֗יו אֲנָשִׁ֤ים רֵקִים֙ בְּנֵ֣י בְלִיַּ֔עַל וַיִּֽתְאַמְּצ֖וּ עַל־רְחַבְעָ֣ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֑ה וּרְחַבְעָ֗ם הָ֤יָה נַ֨עַר֙ וְרַךְ־לֵבָ֔ב וְלֹ֥א הִתְחַזַּ֖ק לִפְנֵיהֶֽם׃ 8וְעַתָּ֣ה ׀ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים לְהִתְחַזֵּק֙ לִפְנֵי֙ מַמְלֶ֣כֶת יְהוָ֔ה בְּיַ֖ד בְּנֵ֣י דָוִ֑יד וְאַתֶּם֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְעִמָּכֶם֙ עֶגְלֵ֣י זָהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה לָכֶ֛ם יָרָבְעָ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 9הֲלֹ֤א הִדַּחְתֶּם֙ אֶת־כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְהַלְוִיִּ֑ם וַתַּעֲשׂ֨וּ לָכֶ֤ם כֹּהֲנִים֙ כְּעַמֵּ֣י הָאֲרָצ֔וֹת כָּל־הַבָּ֗א לְמַלֵּ֨א יָד֜וֹ בְּפַ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ וְאֵילִ֣ם שִׁבְעָ֔ה וְהָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְלֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ ס
10וַאֲנַ֛חְנוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ וְלֹ֣א עֲזַבְנֻ֑הוּ וְכֹ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתִ֤ים לַֽיהוָה֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן וְהַלְוִיִּ֖ם בַּמְלָֽאכֶת׃ 11וּמַקְטִרִ֣ים לַיהוָ֡ה עֹל֣וֹת בַּבֹּֽקֶר־בַּבֹּ֣קֶר וּבָעֶֽרֶב־בָּעֶ֣רֶב וּקְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת לֶ֜חֶם עַל־הַשֻּׁלְחָ֣ן הַטָּה֗וֹר וּמְנוֹרַ֨ת הַזָּהָ֤ב וְנֵרֹתֶ֨יהָ֙ לְבָעֵר֙ בָּעֶ֣רֶב בָּעֶ֔רֶב כִּֽי־שֹׁמְרִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֖ם עֲזַבְתֶּ֥ם אֹתֽוֹ׃ 12וְהִנֵּה֩ עִמָּ֨נוּ בָרֹ֜אשׁ הָאֱלֹהִ֧ים ׀ וְכֹהֲנָ֛יו וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה לְהָרִ֣יעַ עֲלֵיכֶ֑ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אַל־תִּלָּֽחֲמ֛וּ עִם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם כִּי־לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃ 13וְיָֽרָבְעָ֗ם הֵסֵב֙ אֶת־הַמַּאְרָ֔ב לָב֖וֹא מֵֽאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּֽהְיוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְהַמַּאְרָ֖ב מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃ 14וַיִּפְנ֣וּ יְהוּדָ֗ה וְהִנֵּ֨ה לָהֶ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ פָּנִ֣ים וְאָח֔וֹר וַֽיִּצְעֲק֖וּ לַיהוָ֑ה וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים מַחְצְצִ֖רים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃ 15וַיָּרִ֖יעוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה וַיְהִ֗י בְּהָרִ֨יעַ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֗ים נָגַ֤ף אֶת־יָֽרָבְעָם֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֥י אֲבִיָּ֖ה וִיהוּדָֽה׃ 16וַיָּנ֥וּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִפְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּתְּנֵ֥ם אֱלֹהִ֖ים בְּיָדָֽם׃ 17וַיַּכּ֥וּ בָהֶ֛ם אֲבִיָּ֥ה וְעַמּ֖וֹ מַכָּ֣ה רַבָּ֑ה וַיִּפְּל֤וּ חֲלָלִים֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃ 18וַיִּכָּנְע֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וַיֶּֽאֶמְצוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּ֣י נִשְׁעֲנ֔וּ עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ 19וַיִּרְדֹּ֣ף אֲבִיָּה֮ אַחֲרֵ֣י יָרָבְעָם֒ וַיִּלְכֹּ֤ד מִמֶּ֨נּוּ֙ עָרִ֔ים אֶת־בֵּֽית־אֵל֙ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יְשָׁנָ֖ה וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וְאֶת־עֶפְרַ֖וִן וּבְנֹתֶֽיהָ׃ 20וְלֹֽא־עָצַ֧ר כֹּֽחַ־יָרָבְעָ֛ם ע֖וֹד בִּימֵ֣י אֲבִיָּ֑הוּ וַיִּגְּפֵ֥הוּ יְהוָ֖ה וַיָּמֹֽת׃ פ
21וַיִּתְחַזֵּ֣ק אֲבִיָּ֔הוּ וַיִּ֨שָּׂא־ל֔וֹ נָשִׁ֖ים אַרְבַּ֣ע עֶשְׂרֵ֑ה וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ בָּנִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה בָּנֽוֹת׃ ס
22וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י אֲבִיָּ֔ה וּדְרָכָ֖יו וּדְבָרָ֑יו כְּתוּבִ֕ים בְּמִדְרַ֖שׁ הַנָּבִ֥יא עִדּֽוֹ׃ 23וַיִּשְׁכַּ֨ב אֲבִיָּ֜ה עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּ֑יו בְּיָמָ֛יו שָׁקְטָ֥ה הָאָ֖רֶץ עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃ פ

14
Asa alêrha omurhûla
1 Ebijiro bya Asa byali binjà na bishinganyanya omu masù ga Nyakasane Nyamuzinda wâge. 2 Akûla empêro z’emahanga n’obugashânize bw’oku rhurhondo, avuna emitungo nyamwegemerwa, ashâba ba-Ashera. 3 Abwîra olubaga lwa Yuda mpu mulongereze Nyakasane, Nyamuzinda wa basho, munashimbulire amarhegeko ga Mûsa n’agandi marhegeko g’ecihugo. 4 Akûla omu bishagala by’e Yuda byôshi, obugashânize bw’oku rhurhondo n’empêrero z’obukù. Amango gâge ecihugo cahumûka; 5 ayûbaka ebishagala bizibuzibu e Yuda: neci, ecihugo cadêkerera na ntà ntambala yajîre omu cihugo mw’ago mango, Nyakasane yêne arhuma carhulûla.
6 Abwîra bene Yuda, erhi: «Rhushubiyûbaka ebi bishagala, rhubizongolose ecôgo cizibuzibu n’emitungo, rhuzunguluse emihango y’ebyuma. Ecihugo cikola cîrhu bulya rhwalongerize Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, naye arhugishire, arhushobôzize omurhûla ngasi lunda. Bayûbaka bwinjinjà banayôloloka. 7 Asa aligwêrhe omurhwe gw’abalwi bihumbi magana asharhu ga bene Yuda, badwîrhe empenzi n’itumu, na bihumbi magana abirhi na makumi gali munâni ga bene Benyamini, abadwîrhe empenzi nyinyi erhi banayîshifôla n’omuherho, zôshi zâli ntwâli omu kulwa.
Zerahi arhêra Asa
8 Zerahi, we Kushi, arhêra eco cihugo n’omurhwe gw’abalwi mulioni muguma gwa bantu n’engâlè magana asharhu z’amatabâro, agenda kuhika e Maresha. 9 Asa akanya ajimuhagalika. Bacirheganya mpu balwîre omu lubanda lw’e Sefata hôfi n’e Maresha. 10 Asa ayakûza Nyakasane, Nyamuzinda wâge, aderha, erhi: «Mâshi Nyamwagirwa, orhaliwe, arhankacirhabâla entwâli nka kula orhabâla orhagwêrhi misî. Orhurhabâle, mâshi Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu! Wêne we rhusimikîrekwo. Oku izîno lyâwe, rhuyîshirilwîsa ebi bigamba mwandu by’abalwi. We Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu. Omanye omuntu akaderha mpu akuhimire!»
11 Nyakasane ahima ab’e Kushi: ahimira Asa, ahimira ab’e Yuda. Abantu b’e Kushi bayaka. 12 Naye Asa bôshi n’omurhwe gwâge gw’abalwi, babakwamûkakwo kuhika e Gerari: abantu b’e Kushi bàfa banji, ntà muguma muli bo wafulumusire, neci, bashangukira embere za Nyakasane n’embere z’omurhwe gwâge. Abantu b’e Yuda bayîsha babarhwîre eminyago. 13 Bayanka ebishagala byôshi byali eburhambi bw’e Gerari, bulya omusisi gwa Nyakasane gwabalimwo; bahâha ebishagala byôshi, 14 barhêra ciru n’ebihando by’abangere, babanyaga bibuzi mwandu n’endogomi, na buzinda, bagaluka e Yeruzalemu.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 14
1וַיַּ֤עַשׂ אָסָא֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 2וַיָּ֛סַר אֶת־מִזְבְּח֥וֹת הַנֵּכָ֖ר וְהַבָּמ֑וֹת וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיְגַדַּ֖ע אֶת־הָאֲשֵׁרִֽים׃ 3וַיֹּ֨אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְלַעֲשֹׂ֖ות הַתּוֹרָ֥ה וְהַמִּצְוָֽה׃ 4וַיָּ֨סַר֙ מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֶת־הַבָּמ֖וֹת וְאֶת־הַֽחַמָּנִ֑ים וַתִּשְׁקֹ֥ט הַמַּמְלָכָ֖ה לְפָנָֽיו׃ 5וַיִּ֛בֶן עָרֵ֥י מְצוּרָ֖ה בִּיהוּדָ֑ה כִּֽי־שָׁקְטָ֣ה הָאָ֗רֶץ וְאֵין־עִמּ֤וֹ מִלְחָמָה֙ בַּשָּׁנִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כִּֽי־הֵנִ֥יחַ יְהוָ֖ה לֽוֹ׃ 6וַיֹּ֨אמֶר לִֽיהוּדָ֜ה נִבְנֶ֣ה ׀ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְנָסֵ֨ב חוֹמָ֣ה וּמִגְדָּלִים֮ דְּלָתַ֣יִם וּבְרִיחִים֒ עוֹדֶ֨נּוּ הָאָ֜רֶץ לְפָנֵ֗ינוּ כִּ֤י דָרַ֨שְׁנוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ דָּרַ֕שְׁנוּ וַיָּ֥נַֽח לָ֖נוּ מִסָּבִ֑יב וַיִּבְנ֖וּ וַיַּצְלִֽיחוּ׃ פ
7וַיְהִ֣י לְאָסָ֗א חַיִל֮ נֹשֵׂ֣א צִנָּ֣ה וָרֹמַח֒ מִֽיהוּדָה֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף ס
וּמִבִּנְיָמִ֗ן נֹשְׂאֵ֤י מָגֵן֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָ֑לֶף כָּל־אֵ֖לֶּה גִּבּ֥וֹרֵי חָֽיִל׃ 8וַיֵּצֵ֨א אֲלֵיהֶ֜ם זֶ֣רַח הַכּוּשִׁ֗י בְּחַ֨יִל֙ אֶ֣לֶף אֲלָפִ֔ים וּמַרְכָּב֖וֹת שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיָּבֹ֖א עַד־מָרֵשָֽׁה׃ 9וַיֵּצֵ֥א אָסָ֖א לְפָנָ֑יו וַיַּֽעַרְכוּ֙ מִלְחָמָ֔ה בְּגֵ֥יא צְפַ֖תָה לְמָרֵשָֽׁה׃ 10וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֵֽין־עִמְּךָ֤ לַעְזוֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עָזְרֵ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ כִּֽי־עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּבְשִׁמְךָ֣ בָ֔אנוּ עַל־הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ אַ֔תָּה אַל־יַעְצֹ֥ר עִמְּךָ֖ אֱנֽוֹשׁ׃ ס
11וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃ 12וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮ עַד־לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 13וַיַּכּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הֶֽעָרִים֙ סְבִיב֣וֹת גְּרָ֔ר כִּי־הָיָ֥ה פַֽחַד־יְהוָ֖ה עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּבֹ֨זּוּ֙ אֶת־כָּל־הֶ֣עָרִ֔ים כִּֽי־בִזָּ֥ה רַבָּ֖ה הָיְתָ֥ה בָהֶֽם׃ 14וְגַם־אָהֳלֵ֥י מִקְנֶ֖ה הִכּ֑וּ וַיִּשְׁבּ֨וּ צֹ֤אן לָרֹב֙ וּגְמַלִּ֔ים וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
15
Obulêbi
1 Omûka gwa Nyamuzinda gwanacija kuli Azariyahu, mugala wa Odedi, 2 naye akanya aja emunda Asa ali anacimubwîra erhi: «Onyumve wâni Asa, kuguma na Yuda yeshi na Benyamini yeshi. Nyamubâho ali haguma na ninyu amangomuli haguma naye; nka mwankamulonza, analêka mumubone; ci erhi mwankamujàndika naye anamujàndika. 3 Israheli agezize myâka minji buzira kubà na Nyamuzinda w’okuli, buzira kubà na omudâhwa wakaziyigîriza, buzira kubà n’oburhegesi. 4 Ci omu malibûko gâge ashubihindamukira emunda Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli ali; bamulonza banamubona. 5 Muli agôla mango ntà murhûla bagwêrhe abakazâgija eyi n’eyi, ebwa kubà hali akavango kanji bwenêne omu bantu bayûbakaga omu cihugo. 6 Bâkazagi hukuzanya, lugamba oku lundi, lugo oku lundi, bulya Nyamuzinda akazâgi bahira mwo akavango n’amalibûko ga ngasi lubero. 7 Mwoyomuciyêrekanage bantu, bazibu, amaboko ginyu garhacirhibaga, bulya mwayîshihâbwa oluhembo oku bijiro binyu.»
8 Erhi ayumva ebyôla binwa by’omulêbi Odedi, Asa aba n’oburhwâli; ajira barhenza ngasi byanali bya bukurungu byôshi omu cihugo ca Yuda côshi na omu ca Benyamini n’omu ngo banyagaga omu ntondo ya Efrayimu; ashubiyûbaka oluhêrero lwa Nyamubâho. 9 Ashûbûza bene Yuda na bene Benyamini, na aba kuli bene Efrayimu, bene Menashè na bene Simoni bayûbakaga haguma nabo, bulya bantu banji b’Israheli bali bamajà olunda lwâge, erhi babona oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâge ali haguma naye. 10 Babugânana aha Yeruzalemu omu mwêzi gwa kasharhu, gwa omwâka gwa kali ikumi na karhânu kurhenga Asa ali mwâmi. 11 Olwôla lusiku barherekêra Nyamubâho, kuli gulya munyago bayishaga badwîrhe, nkanfu magana gali nda na bibuzi bihumbi nda. 12 Bacîgasha oku bakazilonza Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo, n’omurhima gwâbo gôshi n’iroho lyâbo lyôshi. 13 N’oku ngasi yeshi orhalonzizi Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, agwâsirwe ayirhwe, abè murhò erhi mukulu, abè mulume erhi mukazi. 14 Bôshi bahâna eciraganc emwa Nyamubâho n’izù linene, n’orhuhabaho rhwa omwîshingo, n’izù ly’emishekera n’erya empanda. 15 Yuda yeshi ashagaluka n’ecôla ciragâne, bulya bacijizire n’omurhima gwâbo gôshi, na kandi bulya balonzize Nyamubâho n’obulonza bwâbo bôshi, kandi analeka bamubona: Nyamubâho anacibahà okuhumûka n’omurhûla bôshi n’abantu babali eburhambi bôshi.
16 Mwâmi Asa, ciru anyaga Maaka ye oligi nina, ecikono c’obuluzi kulya kubà amajira ebirhagwêrhi nda na mugongo by’enshusho ya Ashera. Asa ahongola ebyôla birhagwêrhi nda na mugongo, erhi aba amabivungunyula bu shâno, agendibiyôkera omu lubanda lwa Kedroni. 17 Ci kwônene, empêro z’omu hantu h’enyanya omu birhondo zirhahwaga omu Israheli, ciru akaba Asa ali agwêrhe omurhima gushingânîne omu kalamo kâge kôshi. 18 Arhabika omu kâ-Nyamuzinda ebintu byagishagwa n’îshe, n’ebintu agîshaga yêne, amarhale, amasholo n’ebirugu. 19 Harhabâga matabâro kuhika oku mwâka gwa kali makumi asharhu n’irhanu y’okuyîma kwa Asa.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 15
1וַעֲזַרְיָ֨הוּ֙ בֶּן־עוֹדֵ֔ד הָיְתָ֥ה עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃ 2וַיֵּצֵא֮ לִפְנֵ֣י אָסָא֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁמָע֕וּנִי אָסָ֖א וְכָל־יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֑ן יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ בִּֽהְיֽוֹתְכֶ֣ם עִמּ֔וֹ וְאִֽם־תִּדְרְשֻׁ֨הוּ֙ יִמָּצֵ֣א לָכֶ֔ם וְאִם־תַּעַזְבֻ֖הוּ יַעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃ ס
3וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א ׀ אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה׃ 4וַיָּ֨שָׁב֙ בַּצַּר־ל֔וֹ עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וַיִּמָּצֵ֥א לָהֶֽם׃ 5וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לַיּוֹצֵ֣א וְלַבָּ֑א כִּ֚י מְהוּמֹ֣ת רַבּ֔וֹת עַ֥ל כָּל־יוֹשְׁבֵ֖י הָאֲרָצֽוֹת׃ 6וְכֻתְּת֥וּ גוֹי־בְּג֖וֹי וְעִ֣יר בְּעִ֑יר כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים הֲמָמָ֖ם בְּכָל־צָרָֽה׃ 7וְאַתֶּ֣ם חִזְק֔וּ וְאַל־יִרְפּ֖וּ יְדֵיכֶ֑ם כִּ֛י יֵ֥שׁ שָׂכָ֖ר לִפְעֻלַּתְכֶֽם׃ ס
8וְכִשְׁמֹ֨עַ אָסָ֜א הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְהַנְּבוּאָה֮ עֹדֵ֣ד הַנָּבִיא֒ הִתְחַזַּ֗ק וַיַּעֲבֵ֤ר הַשִּׁקּוּצִים֙ מִכָּל־אֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וּמִן־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לָכַ֖ד מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיְחַדֵּשׁ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֕ר לִפְנֵ֖י אוּלָ֥ם יְהוָֽה׃ 9וַיִּקְבֹּ֗ץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַגָּרִים֙ עִמָּהֶ֔ם מֵאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִשִּׁמְע֑וֹן כִּֽי־נָפְל֨וּ עָלָ֤יו מִיִּשְׂרָאֵל֙ לָרֹ֔ב בִּרְאֹתָ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו עִמּֽוֹ׃ פ
10וַיִּקָּבְצ֥וּ יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֑י לִשְׁנַ֥ת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃ 11וַיִּזְבְּח֤וּ לַיהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִן־הַשָּׁלָ֖ל הֵבִ֑יאוּ בָּקָר֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים׃ 12וַיָּבֹ֣אוּ בַבְּרִ֔ית לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָֽׁם׃ 13וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִדְרֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל יוּמָ֑ת לְמִן־קָטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּֽׁה׃ 14וַיִּשָּֽׁבְעוּ֙ לַיהוָ֔ה בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבְשׁוֹפָרֽוֹת׃ 15וַיִּשְׂמְח֨וּ כָל־יְהוּדָ֜ה עַל־הַשְּׁבוּעָ֗ה כִּ֤י בְכָל־לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־רְצוֹנָ֣ם בִּקְשֻׁ֔הוּ וַיִּמָּצֵ֖א לָהֶ֑ם וַיָּ֧נַח יְהוָ֛ה לָהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃ 16וְגַֽם־מַעֲכָ֞ה אֵ֣ם ׀ אָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ הֱסִירָהּ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה לַאֲשֵׁרָ֖ה מִפְלָ֑צֶת וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיָּ֕דֶק וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ 17וְהַ֨בָּמ֔וֹת לֹא־סָ֖רוּ מִיִּשְׂרָאֵ֑ל רַ֧ק לְבַב־אָסָ֛א הָיָ֥ה שָׁלֵ֖ם כָּל־יָמָֽיו׃ 18וַיָּבֵ֞א אֶת־קָדְשֵׁ֥י אָבִ֛יו וְקָֽדָשָׁ֖יו בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃ 19וּמִלְחָמָ֖ה לֹ֣א הָיָ֑תָה עַ֛ד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃ ס

16
Asa alwîsa Basha, mwâmi w’Israheli
1 Omu mwâka gwa kali makumi asharhu na ndarhu kurhenga Asa ali mwâmi, Basha, mwâmi w’Israheli arhabâla ajilwîsa Yuda, Anaciyûbaka Rama, Ilyo ahanza okujà emwa Asa, mwâmi w’e Yuda na kandi lyo ahanza okurhenga eyôla munda. 2 Asa arhenza amarhale n’amasholo omu kâ-Nyamuzinda n’omu nyumpa ya mwâmi, analika entumwa yajà emwa Ben-Hadadi, mwâmi w’e Sîriya wayûbakaga aha Damasko mpu bagendimubwîra erhi: 3 «Rhuyôrha rhuyumvanya nie na nâwe, larha na sho. Nkurhumire amarhale n’amasholo. Ojè aho, ovune endagâno yâwe, mweshi na Basha, mwâmi w’Israheli lyo aja kuli na nâni.» 4 Ben-Hadadi ayumva mwâmi Asa; arhuma abarhambo ba engabo y’abalwi bâge barhabâlira engo za Israheli, banacinyaga, Iyoni, Dani, Abeli Mayimi na ngasi ngo zali za mbîko omu Nefutali. 5 Erhi Basha ayumva oku kwo byabîre ntyôla, aleka okuyûbaka Rama, ayimanza emikolo. 6 Mwâmi Asa anacikanyanya bene Yuda bôshi, bagukumba amabuye n’emirhi Basha akazâgiyûbakamwo Rama; agendiyûbaka mwo Geba na Mispa.
7 Muli agôla mango, omulêbi Hanani aja emunda Asa, mwâmi w’e Yuda ali, anacimubwîra erhi: «Kulya kubà walongize oburhabâle emwa mwâmi w’e Aramu, wabula kubulongeza kuli Nyamubâho wâwe, kuli okwôla engabo y’abalwi b’e Aramu yakushugunusire omu nfune. 8 Abanya-Kushi, Abanya-Libiya ka barhâli bajizire omurhwe munene, haguma n’engâlè haguma n’aba okulwira oku nfarasi bâbo mwandu? Na kulya kubà wali oshegemire Nyamubâho anakuhâ bo. 9 Bulya amasù ga Nyamubâho ganaje gazungula igulu lyôshi omu kurhabâla ngasi bôshi banàhizire omurhima gwâbo loshi kuli ye. Wajizire nka musirhe muli okwôla, kurhenga ene okolaga wakaziyôrha oli kwo amatabâro. 10 Asa akunirira ôlya mulêbi, amuhira omu mpamikwa ebwa kubà ali agwêrhe oburhè bunene kuli ye erhi ebyôla binwa byâge birhuma. Na muli agôla mango Asa arhindibuza bantu baguma omu lubaga.
Obuzinda bw’okuyîma kwa Asa
11 Lolà oku ebijiro bya Asa, ebirhanzi n’ebizinda biri biyandike omu citabu c’abâmi b’e Yuda n’aba omu Israheli. 12 Omu mwâka gwa kali makumi asharhu na mwenda kurhenga ali mwâmi, Asa alwâlira omu magulu endwâla ndârhi; ity’agôla mango alwâlaga arhajag’idôsa Nyamubâho, ci abà emwa abafumu yo akazijac. 13 Asa acîhengeka aha burhambi bw’îshe, afa omu mwâka gwa kali makumi ani na muguma kurhenga ali mwâmi. 14 Bamubisha omu nshinda yêne ahumbisagya omu lugo lwa Daudi; bamugwishiza oku ncingo eyunjwîre buku n’omugavu, byali birheganyibwe n’abalenga ba ebiyêrekîre ebyôla bya obukù, banacimutwanira eciheye c’omuliromunene bwenêne.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 16
1בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 2וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹֽצְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּדַרְמֶ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃ 3בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר בְּרִֽיתְךָ֗ אֶת־בַּעְשָׁא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי׃ 4וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ אֶל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל מָ֑יִם וְאֵ֥ת כָּֽל־מִסְכְּנ֖וֹת עָרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃ 5וַיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָרָמָ֑ה וַיַּשְׁבֵּ֖ת אֶת־מְלַאכְתּֽוֹ׃ ס
6וְאָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ לָקַח֙ אֶת־כָּל־יְהוּדָ֔ה וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֣בֶן בָּהֶ֔ם אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃ ס
7וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א נִשְׁעַ֨נְתָּ֙ עַל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־כֵּ֗ן נִמְלַ֛ט חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃ 8הֲלֹ֧א הַכּוּשִׁ֣ים וְהַלּוּבִ֗ים הָי֨וּ לְחַ֧יִל ׀ לָרֹ֛ב לְרֶ֥כֶב וּלְפָרָשִׁ֖ים לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וּבְהִשָּֽׁעֶנְךָ֥ עַל־יְהוָ֖ה נְתָנָ֥ם בְּיָדֶֽךָ׃ 9כִּ֣י יְהוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת׃ 10וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ 11וְהִנֵּה֙ דִּבְרֵ֣י אָסָ֔א הָרִאשׁוֹנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֤ם כְּתוּבִים֙ עַל־סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֔ים לִיהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃ 12וַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד־לְמַ֖עְלָה חָלְי֑וֹ וְגַם־בְּחָלְיוֹ֙ לֹא־דָרַ֣שׁ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃ 13וַיִּשְׁכַּ֥ב אָסָ֖א עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיָּ֕מָת בִּשְׁנַ֛ת אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת לְמָלְכֽוֹ׃ 14וַיִּקְבְּרֻ֣הוּ בְקִבְרֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר כָּֽרָה־לוֹ֮ בְּעִ֣יר דָּוִיד֒ וַיַּשְׁכִּיבֻ֗הוּ בַּמִּשְׁכָּב֙ אֲשֶׁ֤ר מִלֵּא֙ בְּשָׂמִ֣ים וּזְנִ֔ים מְרֻקָּחִ֖ים בְּמִרְקַ֣חַת מַעֲשֶׂ֑ה וַיִּשְׂרְפוּ־ל֥וֹ שְׂרֵפָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה עַד־לִמְאֹֽד׃ פ
17
Oburhegesi bwa Yozafati
1 Yozafati, mugala wa Asa ayîma ahâli hâge. Acilanga buzibu kuli Israheli: 2 Aja ahira emirhwe y’abalwi omu ngasi ngo nzibuzibu z’omu Yuda, ahira abalanzi omu cihugo caYuda n’omu ngo za Efrayimu ezi îshe Asa anyagaga.
Yozafati akenga amarhegeko ga Nyakasane
3 Nyamubâho aba haguma na Yozafati kulya kubà ali agezire omu njira ntà ngiriza za îshe Daudi, arhanalonzagya okukolcra ba Baali, 4 ci alongereza Nyamuzinda w’îshe anashimba amarhegeko gâge, buzira okuyiga ebijiro bya Israheli. 5 Nyamubâho azibuhya obwâmi omu maboko gâge; Yuda yeshi akaziyisha amudwîrhîre entiilo, aba n’obugale mwandu n’irenge linene. 6 Omurhima gwâge gwajà enyanya omu njira za Nyamubâho, ahirigisa loshi omu Yuda empêro zali ahantu h’enyanya omu rhurhondo kuguma n’enshusho za Ashera. 7 Omu waka gwa kali nda kurhenga ali mwâmi arhuma abarhambo bâge, Beni-Hayili, Obadia, Zakariya, Natanaeli na Mikayahu mpu bajè bayigîriza omu bihugo bya Yuda. 8 Arhuma haguma nabo, abaleviti Shemayahu, Netanyahu, Zebadiyahu, Asaeli, Shemiramoti, Yonatani, Adoniyahu, Tobiyahu, Tobadoniya, na haguma n’abôla baleviti arhuma Elishama na Yehorami. 9 Baja bayigîriza omu Yuda erhi banadwîrhe ecitabu c’oburhegesi bwa Nyamubâho; bagera omu ngo zôshi za Yuda, banajà bayigîriza omu lubaga. 10 Obwôba bwa Nyamubâho bwalumîra omu ngasi mami ganali gazungulusire Yuda, barhatulaga entambala kuli Yozafati. 11 Abafilistini bakazihêkera Yozafati entûlo z’amarhale g’empongano; kuguma, nabo Abahàrabu bakazimulêrhera ebishwêkwa, ngandabuzi bihumbi nda na magana gali nda na bihebe cihumbi na magana gali nda. 12 Yozafati aja enyanya bwenêne? Ayûbaka omu Yuda enyumpa nzibuzibu, ayûbaka engo n’embîko.
Abasirika ba Yozafati
13 Ali agwêrhe mihako minji omu ngo za Yuda n’abalwi, basirika ba ntwâli omu Yeruzalemu. 14 Alaga omubalè gwâbo nk’oku emilala yâbo enakulikirine. Kuli bene Yuda, abarhambo b’ebihumbi: Adna, ye wali murhambo, na haguma naye, bihumbi magana asharhu bya balwî; 15 eburhambi bwâge, Yehohanani, ye wali murhambo na haguma naye, bihumbi magana abirhi na makumi gali munâni ga bantu, 16 n’eburhambi bwâge, Amasiya, mugala wa Zikiri, owalici rherekire yenene n’obulonza bwâge emwa Nyamubâho, na haguma naye, bihu mbî magana abirhi ga balwî. 17 Emwa bene Benyamini: Eliyada, mulwî wa ntwâli, haguma naye, bantu bihumbi magana abirhi, balwa n’omuherho n’e mpenzi, 18 n’aha burhambi bwâge, Yehozabadi, haguma naye, bihumbi makumi gali munâni bya bantu bacibàmbizize oku matabâro. 19 Abôla bo bakazâgikolera mwâmi, buzira kuderha balya mwâmi ajaga ahira omu ngo nzibu-zibu zali omu cihugo ca Yuda côshi.
2Chronik / 2Chronicles 17
1וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנ֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיִּ֨תֶּן־חַ֔יִל בְּכָל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַבְּצֻר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן נְצִיבִים֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה וּבְעָרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לָכַ֖ד אָסָ֥א אָבִֽיו׃ 3וַיְהִ֥י יְהוָ֖ה עִם־יְהוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י הָלַ֗ךְ בְּדַרְכֵ֞י דָּוִ֤יד אָבִיו֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים וְלֹ֥א דָרַ֖שׁ לַבְּעָלִֽים׃ 4כִּ֠י לֵֽאלֹהֵ֤י אָבִיו֙ דָּרָ֔שׁ וּבְמִצְוֺתָ֖יו הָלָ֑ךְ וְלֹ֖א כְּמַעֲשֵׂ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיָּ֨כֶן יְהוָ֤ה אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ בְּיָד֔וֹ וַיִּתְּנ֧וּ כָל־יְהוּדָ֛ה מִנְחָ֖ה לִיהוֹשָׁפָ֑ט וַֽיְהִי־ל֥וֹ עֹֽשֶׁר־וְכָב֖וֹד לָרֹֽב׃ 6וַיִּגְבַּ֥הּ לִבּ֖וֹ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְע֗וֹד הֵסִ֛יר אֶת־הַבָּמ֥וֹת וְאֶת־הָאֲשֵׁרִ֖ים מִיהוּדָֽה׃ פ
7וּבִשְׁנַ֨ת שָׁל֜וֹשׁ לְמָלְכ֗וֹ שָׁלַ֤ח לְשָׂרָיו֙ לְבֶן־חַ֨יִל֙ וּלְעֹבַדְיָ֣ה וְלִזְכַרְיָ֔ה וְלִנְתַנְאֵ֖ל וּלְמִיכָיָ֑הוּ לְלַמֵּ֖ד בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 8וְעִמָּהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם שְֽׁמַֽעְיָ֡הוּ וּנְתַנְיָ֡הוּ וּזְבַדְיָ֡הוּ וַעֲשָׂהאֵ֡ל וּשְׁמִֽרָימ֡וֹת וִֽיהוֹנָתָן֩ וַאֲדֹ֨נִיָּ֧הוּ וְטֽוֹבִיָּ֛הוּ וְט֥וֹב אֲדוֹנִיָּ֖ה הַלְוִיִּ֑ם וְעִמָּהֶ֛ם אֱלִישָׁמָ֥ע וִֽיהוֹרָ֖ם הַכֹּהֲנִֽים׃ 9וַֽיְלַמְּדוּ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וְעִ֨מָּהֶ֔ם סֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת יְהוָ֑ה וַיָּסֹ֨בּוּ֙ בְּכָל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַֽיְלַמְּד֖וּ בָּעָֽם׃ 10וַיְהִ֣י ׀ פַּ֣חַד יְהוָ֗ה עַ֚ל כָּל־מַמְלְכ֣וֹת הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר סְבִיב֣וֹת יְהוּדָ֑ה וְלֹ֥א נִלְחֲמ֖וּ עִם־יְהוֹשָׁפָֽט׃ 11וּמִן־פְּלִשְׁתִּ֗ים מְבִיאִ֧ים לִֽיהוֹשָׁפָ֛ט מִנְחָ֖ה וְכֶ֣סֶף מַשָּׂ֑א גַּ֣ם הָֽעַרְבִיאִ֗ים מְבִיאִ֥ים לוֹ֙ צֹ֕אן אֵילִ֔ים שִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ וּשְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וּתְיָשִׁ֕ים שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
12וַיְהִ֧י יְהוֹשָׁפָ֛ט הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל עַד־לְמָ֑עְלָה וַיִּ֧בֶן בִּֽיהוּדָ֛ה בִּירָנִיּ֖וֹת וְעָרֵ֥י מִסְכְּנֽוֹת׃ 13וּמְלָאכָ֥ה רַבָּ֛ה הָ֥יָה ל֖וֹ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְאַנְשֵׁ֧י מִלְחָמָ֛ה גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 14וְאֵ֥לֶּה פְקֻדָּתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֑ם לִֽיהוּדָה֙ שָׂרֵ֣י אֲלָפִ֔ים עַדְנָ֣ה הַשָּׂ֔ר וְעִמּוֹ֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אָֽלֶף׃ ס
15וְעַל־יָד֖וֹ יְהוֹחָנָ֣ן הַשָּׂ֑ר וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָֽלֶף׃ ס
16וְעַל־יָדוֹ֙ עֲמַסְיָ֣ה בֶן־זִכְרִ֔י הַמִּתְנַדֵּ֖ב לַיהוָ֑ה וְעִמּ֛וֹ מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף גִּבּ֥וֹר חָֽיִל׃ ס
17וּמִ֨ן־בִּנְיָמִ֔ן גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל אֶלְיָדָ֑ע וְעִמּ֛וֹ נֹֽשְׁקֵי־קֶ֥שֶׁת וּמָגֵ֖ן מָאתַ֥יִם אָֽלֶף׃ ס
18וְעַל־יָד֖וֹ יְהוֹזָבָ֑ד וְעִמּ֛וֹ מֵאָֽה־וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ ס
19אֵ֖לֶּה הַמְשָׁרְתִ֣ים אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ מִלְּבַ֞ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ בְּעָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר בְּכָל־יְהוּדָֽה׃ פ

18
Yozafati ayinjibana na Ahâbu
1 Yozafati ali amagala bwenêne, anajà n’irenge linene, anacilungana bôshi na Ahâbu omu njira y’obuhya. 2 Erhi kugera myâka erhali minyi abunguluka emwa Ahâbu e Samâriya. Akabu anacibâga ebibuzi n’enkafu mwa ndu, kuli ye na oku lubaga lwali bôshi naye anacimuhûna mpu basôkere e Ramoti omu Gileadi. 3 Ahâbu mwâmi w’Israheli, anacidôsa Yozafati, mwâmi w’e Yuda erhi: «Ka rhwabalamira rhweshi na nâwe e Ramoti omu Gileadi?» Yozafati anacimushuza erhi: Onkolese nk’oku wêne wankanacikolêsa, okolese n’olubaga lwâni nk’oku wankanakolêsa olubaga lwâwe, rhwalwa haguma na nâwe.»
4 Yozafati anacibwîra omwâmi w’Israheli erhi: «Nkuhûnyire orhangigendidôsa buno akanwa ka Nyamubâho.» 5 Mwâmi w’Israheli anacihamagala abalêbi; bali bahisire omu magana ani, anacibabwîra erhi: «Ka rhwaja e Ramoti omu Gileadi okugendilwa nîsi erhi ndeke?» Banacishuza mpu: «Osôke, na Nyamuzinda ahira olwôla lugo omu nfune za mwâmi.» 6 Ci Yozafati aderha erhi: «K’eno munda erhankabonekana omulêbi wa Nyamubâho, oyu rhwankahashidôsa?» 7 Omwâmi w’Israheli anacishuza Yozafati, erhi: «Haciri omunlu rhwankahashidôsa ebya Nyamubâho; ci kwônene ntahimwa kumushomba, bulya arhalêba bintu binjà kuli nie, ci ngasi mango bibi byonene: ye Mikayehu, mugala wa Yimula.» Yozafati anaciderha erhi: «Mwâmi amanye arhaderhaga ntyôla!» 8 Okubundi mwâmi w’Israheli anacirhuma murhumisi wa ge muguma erhi: «Duba! Mikayebu, mugala wa Yimula».
9 Mwâmi w’Israheli na Yozafati mwâmi w’e Yuda bali batamîre ngasi muguma omu ntebe yâge y’obwâmi, banayambîrhe emyambalo yâbo y’obwâmi, bali batamîre oku câno, aha muhango gw’olumvi lwa Samâriya; n’abalêbi bôshi bakazâg’ilêbera embere zâbo. 10 Sidikiyahu, mugala wa Kenana, ali amacitulîkiza amahembe g’ecûma, anaciderha erhi: «Kwo adesire ntyâla, Nyamubâho: Agâla mahembe go watumirhamwo Abanya-Aramu kuhika obamalire.» 11 N’abalêbi bôshi kwo banakazirilêba ntyôla omu kuderha mpu: «Sôkera e Ramoti omu Gileadi, ohimane bulya Nyamubâho ayishiluhâ mwâmi.»
12 Erya ntumwa yajagihamagala Mikayahu yanacimubwîra erhi: Lolà oku ebinwa bya abalêbi byôshi byalagwire mwâmi obwinjà; akanwa kâwe nako kabâge nka akanwa ka ngasi muguma muli bo: olagule obwinjà! Mikayahu anacishuza erhi: 13 «Alame Nyamubâho! Oku Nyamuzinda akambwîra kwo nakanayishiderha!» 14 Erhi ahika hôfi na mwâmi, mwâmi amubwîra erhi: «Mikayahu, ka rhwaja e Ramoti omu Gileadi oku kugendilwa nîsi erhi rhlueke?» Anacishuza erhi: «Musôkage, munahimane bulyala mwabahirwe.» 15 Mwâmi anacimubwîra erhi: «Kurhenga mangaci galya erhi kugasha nkugasha nti okazi mbwîra okunali kwônene oku izîno lya Nyamubâho?» Olya mulêbi anacishuza erhi: 16 «Namabona bene Israheli bôshi bashandabanyire oku ntondo nka bibuzi birhagwêrhi mungere; na Nyamubâho amaderha erhi: Bala bantu barhagwêrhi nnawâbo: bagaluke n’omurhûla ngasi muguma omu mwâge».
17 Omwâmi w’Israheli anabwîra Yozafati erhi: «Ka ntakubwizire kwo? A rhandêbera bintu binjà ci bibi byonene.» 18 Olya mulêbi anaciderha erhi: «Yu mvagyi akanwa ka Nyamubâho! Nabwîne Nyamubâho atamîre oku ntebe yâge, n’omurhwe gw’empingu gwôshi erhi gumuli ekulyo n’ekumosho. 19 Nyamu bâho anaciderha erhi: «Ndi wahabula Ahâbu, mwâmi w’Israheli, lyo asôkera e Ramoti omu Gileadi anagendifirayo?» Bashuza muguma oku, owundi kula. 20 Okubundi omuzimu amanayisha amaja embere za Nyamubâho amaderha erhi: «Nieki najimuhabula». Nyamubâho amudôsa erhi kurhi? Ashuza erhi: 21 «Nagenda njiba muzimu wa bunywesi omu kanwa ka abalêbi bâge bôshi». Nyamubâho anaciderha erhi: «Wamushumika, ciru onamuhirimye; gendaga ojire ntyo». 22 Okolaga obwîne obwo oku Nyamubâho anàhizire omuzimu mubî omu kanwa ka abâla balêbi bâwe. Na Nyamubâho anadesire kubî kuli we».
23 Ci kwône, Sidikiyahu, mugala wa Kenana anaciyegera, anacishurha Mikayahu, amurhimba oluhi omu irhama anaciderha erhi: «Ngahigi omuzimu wa Nyamubâho antengiremwo aba we aganîza?» 24 Mikayahu anacishuza erhi: «Lolà oku wakubona omula lusiku lwayisha olu wajà wajamwo omu nyumpa kurhenga omu yindi okola walonza aha wacifulika». 25 Omwâmi w’Israheli anaciderha erhi: «Mugwarhe Mikayahu, mumuhêkere Amoni, ye murhambo w’olugo, n’emwa Yoash, mugala wa mwâmi. 26 Mubabwîre mpu: Mwâmi adesire ntyâla: muhire oyu muntu omu mpamikwa munakazimulisa n’omugati gw’amalibûkomunakazimunywesa n’amîshi g’amalibûko, kuhika amango nashubuka n’omurhûla». 27 Mikayehu anaciderha erhi: «Okunali, nka wakashubûka n’omurhûla, erhi Nyamubâho arhaderhire muli nie.»
Itumbà
28 Omwâmi w’Israheli bôshi na Yozafati, mwâmi w’e Yuda, banacisôkera e Ramoti omu Gileadi. 29 Omwâmi w’Israheli anacibwîra Yozafati erhi: «Nalo nza okucifulika omu kujilwa nyambale kundikundi; ci wêhe oyambale emya mbalo yâwe.» Omwâmi w’Israheli, acîfulika omu kuyambala kundikundi, bakanya bajà oku ntambala. 30 Omwâmi w’e Aramu ali erhi anahire abarha mbo b’engâlè zâge erîra irhegeko erhi: «Murhahîraga mukashimba omurho nîsi erhi omukulu, ci mushimbe omwâmi w’Israheli. 31 Erhi abarhambo b’engâlè babona Yozafati banaciderha mpu: Neci ye mwâmi w’Israheli ôla». Banacimu gorha bakola bamulwîsa. Yozafati anacibanda endulu na Nyamubâho anacimurhabâla, Nyamuzinda abakungusha kuli naye. 32 Erhi balya barha mbo b’engâlè babona oku arhali ye mwâmi w’Israheli, banacimuleka. 33 Lero muntu muguma anacilasha omwampi gwâge, gwanacigwârha mwâmi halyâla empenzi yâge erhali ehisire. Mwâmi anacibwîra omurhumisi wâge erhi: «Ntenza omu ntambala namabandwa!» 34 Olwôla lusiku entambala yajà mwo entemu. Mwâmi w’Israheli ali ayimanzire omu ngâlè yâge aha ishiriza lya Abanya Sîriya, kuhika bijingo, mwo anafirire erhi izûba lizika.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 18
1וַיְהִ֧י לִֽיהוֹשָׁפָ֛ט עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד לָרֹ֑ב וַיִּתְחַתֵּ֖ן לְאַחְאָֽב׃ 2וַיֵּרֶד֩ לְקֵ֨ץ שָׁנִ֤ים אֶל־אַחְאָב֙ לְשֹׁ֣מְר֔וֹן וַיִּֽזְבַּֽח־ל֨וֹ אַחְאָ֜ב צֹ֤אן וּבָקָר֙ לָרֹ֔ב וְלָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ וַיְסִיתֵ֕הוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רָמ֥וֹת גִּלְעָֽד׃ 3וַיֹּ֜אמֶר אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֽוֹשָׁפָט֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הֲתֵלֵ֥ךְ עִמִּ֖י רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כָּמ֤וֹנִי כָמ֨וֹךָ֙ וּכְעַמְּךָ֣ עַמִּ֔י וְעִמְּךָ֖ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 4וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃ 5וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־הַנְּבִאִים֮ אַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאֹתֽוֹ׃ 7וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־יְהוָ֨ה מֵֽאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־אֵ֠ינֶנּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כָל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֨אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃ 8וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֵ֖ר מִיכָ֥הְוּ בֶן־יִמְלָֽא׃ 9וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֡ה יוֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ וְיֹשְׁבִ֣ים בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכָל־הַ֨נְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ 10וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֣ל וַיֹּ֨אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ 11וְכָל־הַ֨נְּבִאִ֔ים נִבְּאִ֥ים כֵּ֖ן לֵאמֹ֑ר עֲלֵ֞ה רָמֹ֤ת גִּלְעָד֙ וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 12וְהַמַּלְאָ֞ךְ אֲשֶׁר־הָלַ֣ךְ ׀ לִקְרֹ֣א לְמִיכָ֗יְהוּ דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֞ה דִּבְרֵ֧י הַנְּבִאִ֛ים פֶּֽה־אֶחָ֥ד ט֖וֹב אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וִֽיהִי־נָ֧א דְבָרְךָ֛ כְּאַחַ֥ד מֵהֶ֖ם וְדִבַּ֥רְתָּ טּֽוֹב׃ 13וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־יְהוָ֕ה כִּ֛י אֶת־אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר אֱלֹהַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃ 14וַיָּבֹא֮ אֶל־הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָה֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֨אמֶר֙ עֲל֣וּ וְהַצְלִ֔יחוּ וְיִנָּתְנ֖וּ בְּיֶדְכֶֽם׃ 15וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּיעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 16וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפוֹצִ֣ים עַל־הֶֽהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ן רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ 17וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֹא־יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־לְרָֽע׃ ס
18וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־יְהוָה֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ וְכָל־צְבָ֤א הַשָּׁמַ֨יִם֙ עֹֽמְדִ֔ים עַל־יְמִינ֖וֹ וּשְׂמֹאלֽוֹ׃ 19וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה מִ֤י יְפַתֶּה֙ אֶת־אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַ֕עַל וְיִפֹּ֖ל בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר זֶ֚ה אֹמֵ֣ר כָּ֔כָה וְזֶ֖ה אֹמֵ֥ר כָּֽכָה׃ 20וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃ 21וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֨יתִי֙ לְר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃ 22וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֨ה נָתַ֤ן יְהוָה֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י נְבִיאֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה וַֽיהוָ֔ה דִּבֶּ֥ר עָלֶ֖יךָ רָעָֽה׃ ס
23וַיִּגַּשׁ֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־מִיכָ֖יְהוּ עַל־הַלֶּ֑חִי וַיֹּ֗אמֶר אֵ֣י זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ עָבַ֧ר רֽוּחַ־יְהוָ֛ה מֵאִתִּ֖י לְדַבֵּ֥ר אֹתָֽךְ׃ 24וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּב֛וֹא חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽא׃ 25וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קְחוּ֙ אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֻ֖הוּ אֶל־אָמ֣וֹן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ 26וַאֲמַרְתֶּ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִלֻ֜הוּ לֶ֤חֶם לַ֨חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד שׁוּבִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃ 27וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ אִם־שֹׁ֤וב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹא־דִבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בִּ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֖וּ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ פ
28וַיַּ֧עַל מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ 29וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֗ט הִתְחַפֵּשׂ֙ וָב֣וֹא בַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתָּ֖ה לְבַ֣שׁ בְּגָדֶ֑יךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֖אוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 30וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּה֩ אֶת־שָׂרֵ֨י הָרֶ֤כֶב אֲשֶׁר־לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־הַקָּטֹ֖ן אֶת־הַגָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־אֶת־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃ 31וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֹ֥בּוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֤ק יְהֽוֹשָׁפָט֙ וַֽיהוָ֣ה עֲזָר֔וֹ וַיְסִיתֵ֥ם אֱלֹהִ֖ים מִמֶּֽנּוּ׃ 32וַיְהִ֗י כִּרְאוֹת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב כִּ֥י לֹא־הָיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּשֻׁ֖בוּ מֵאַחֲרָֽיו׃ 33וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֨שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לָֽרַכָּ֗ב הֲפֹ֧ךְ יָדְיךָ֛ וְהוֹצֵאתַ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הָחֳלֵֽיתִי׃ 34וַתַּ֤עַל הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הָיָ֨ה מַעֲמִ֧יד בַּמֶּרְכָּבָ֛ה נֹ֥כַח אֲרָ֖ם עַד־הָעָ֑רֶב וַיָּ֕מָת לְעֵ֖ת בּ֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃
19
1 Yozafati ashubira n’omurhûla omu nyumpa yâge aha Yeruzalemu. 2 Yehu, mugala wa Hanani, mulêbi, ahuluka aja emunda ali, anaci bwîra mwâmi Yozafati erhi: «Ka bagwâsirwe okurhabâla omubi, ka osîma aba shomba Nyamubâho? Okwôla kwarhumire wacilerhera obukunizi bwa Nyamu baho. 3 N’obwo muli we mwabonekine ebiri binjà, bulya waherêrekize omu cihugo ebyali by’enshusho za Ashera, wanacihangana n’omurhima gwâwe okulongereza Nyamuzinda.»
Yozafati ahira abacîranuzi omu Yuda
4 Yozafati ayûbaka aha Yeruzalemu; ashubija arhangula olubaga kurhenga e Bersheba kuhika oku ntondo ya Efrayimu, ashubija abayêrekeza emunda Nyamubâho ali, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo. 5 Ahira abacîranuzi omu cihugo côshi, omu ngo nzibu zôshi za Yuda n’oku ngasi lugo. 6 Anacibwîra abacîranuzi erhi: «Mukazicilanga omu ngasi ebi mwankanajira byôshi, bulya arhali bantu mwakaziha obushinganyanya ci Nyamubâho; akaziba ali haguma ninyu amango mwatwa emmanja. 7 Na bunôla, okurhînya Nyamubâho kumujemwo; mucilange omu bijiro binyu, bulya emwa Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu erhaba bubî, erhanaba kuyêmêrheza muntu mulebe nîsi erhi okuyêmêrheza luhembo lulebe.»
8 Aha Yeruzalemu naho, ahiraho abayâliza amarhegeko ga Nyamuzinda n’okufunga orhudali, bali baleviti, badâhwa n’abarhambo b’emilala y’Israheli; abôla bakazitwîra emmanja aha Yeruzalemu. 9 Anacibaha amarhegeko n’ebîra binwa: «Mukazikola ntya omu kurhînya Nyamubâho, omu bwikubagirwa n’omu kubà n’omurhima gushingânîne. 10 Omu ngasi lubanja lwa bene winyu bayûbaka omu ngo zâbo, bakanayîsha embere zinyu, oku lubanja luyêrekîre okuyîrha omuntu, nîsi erhi oku kurhashimba oburhegesi, kandi erhi marhegeko nîsi erhi ngesò bagwâsirwe okushimba, kukwânîne murhangibalaliza, balekicishombanya emunda Nyamubâho ali, lyo n’oburhè bwâge burhagija kuli mwe na kuli bene winyu? Mukazijira ntyôla mulekijira ecâha.
11 Loli oku omurhambo winyu ali Amariyahu, ye mudâhwa mukulu, mucîranuzi oku ngasi binayêrekîre Nyamubâho byôshi, na Zebadiyahu, mugala wa Ismaeli, murhambo w’omulala gwa Yuda, aba mucîranuzi oku ngasi binayêrekîre mwâmi byôshi. Mugwêrhe embere zinyu abaleviti, bo bakazikola n’okuyandika ebya omu k’emmanja. Murhwalihe munakole! na Nyamubâho abè haguma na ninyu?»
BHS 2Chronik / 2Chronicles 19
1וַ֠יָּשָׁב יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֧ה אֶל־בֵּית֛וֹ בְּשָׁל֖וֹם לִֽירוּשָׁלִָֽם׃ 2וַיֵּצֵ֣א אֶל־פָּנָ֗יו יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֘נִי֮ הַחֹזֶה֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹשָׁפָ֔ט הֲלָרָשָׁ֣ע לַעְזֹ֔ר וּלְשֹׂנְאֵ֥י יְהוָ֖ה תֶּאֱהָ֑ב וּבָזֹאת֙ עָלֶ֣יךָ קֶּ֔צֶף מִלִּפְנֵ֖י יְהוָֽה׃ 3אֲבָ֕ל דְּבָרִ֥ים טוֹבִ֖ים נִמְצְא֣וּ עִמָּ֑ךְ כִּֽי־בִעַ֤רְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וַהֲכִינ֥וֹתָ לְבָבְךָ֖ לִדְרֹ֥שׁ הָֽאֱלֹהִֽים׃ 4וַיֵּ֥שֶׁב יְהוֹשָׁפָ֖ט בִּירוּשָׁלִָ֑ם ס
וַיָּ֜שָׁב וַיֵּצֵ֣א בָעָ֗ם מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֨בַע֙ עַד־הַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וַיְשִׁיבֵ֕ם אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ 5וַיַּעֲמֵ֨ד שֹֽׁפְטִ֜ים בָּאָ֗רֶץ בְּכָל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת לְעִ֥יר וָעִֽיר׃ 6וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַשֹּֽׁפְטִ֗ים רְאוּ֙ מָֽה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים כִּ֣י לֹ֧א לְאָדָ֛ם תִּשְׁפְּט֖וּ כִּ֣י לַיהוָ֑ה וְעִמָּכֶ֖ם בִּדְבַ֥ר מִשְׁפָּֽט׃ 7וְעַתָּ֕ה יְהִ֥י פַֽחַד־יְהוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם שִׁמְר֣וּ וַעֲשׂ֔וּ כִּֽי־אֵ֞ין עִם־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַוְלָ֛ה וּמַשֹּׂ֥א פָנִ֖ים וּמִקַּח־שֹֽׁחַד׃ 8וְגַ֣ם בִּ֠ירוּשָׁלִַם הֶעֱמִ֨יד יְהוֹשָׁפָ֜ט מִן־הַלְוִיִּ֣ם וְהַכֹּהֲנִ֗ים וּמֵרָאשֵׁ֤י הָאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפַּ֥ט יְהוָ֖ה וְלָרִ֑יב וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיְצַ֥ו עֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ה תַעֲשׂוּן֙ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֔ה בֶּאֱמוּנָ֖ה וּבְלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם׃ 10וְכָל־רִיב֩ אֲשֶׁר־יָב֨וֹא עֲלֵיכֶ֜ם מֵאֲחֵיכֶ֣ם ׀ הַיֹּשְׁבִ֣ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בֵּֽין־דָּ֣ם ׀ לְדָם֮ בֵּין־תּוֹרָ֣ה לְמִצְוָה֮ לְחֻקִּ֣ים וּלְמִשְׁפָּטִים֒ וְהִזְהַרְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וְלֹ֤א יֶאְשְׁמוּ֙ לַיהוָ֔ה וְהָֽיָה־קֶ֥צֶף עֲלֵיכֶ֖ם וְעַל־אֲחֵיכֶ֑ם כֹּ֥ה תַעֲשׂ֖וּן וְלֹ֥א תֶאְשָֽׁמוּ׃ 11וְהִנֵּ֡ה אֲמַרְיָ֣הוּ כֹהֵן֩ הָרֹ֨אשׁ עֲלֵיכֶ֜ם לְכֹ֣ל דְּבַר־יְהוָ֗ה וּזְבַדְיָ֨הוּ בֶן־יִשְׁמָעֵ֜אל הַנָּגִ֤יד לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְכֹ֣ל דְּבַר־הַמֶּ֔לֶךְ וְשֹׁטְרִ֥ים הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵיכֶ֑ם חִזְק֣וּ וַעֲשׂ֔וּ וִיהִ֥י יְהוָ֖ה עִם־הַטּֽוֹב׃ פ
20
Yuda arhêrwa. Omusengero gwa Yozafati
1 Enyuma ly’ahôla, bene Mowabu, na bene Amoni, bôshi n’abantu b’Abaamoniti, bayîsha barhabâlire Yozafati mpu bayîsh’imulwîsa. 2 Bayishikumanyîsa Yozafati bamubwîra mpu: «Omwandu gw’abantu bakurhabâlire kurhenga ebwa Nyanja na Edomu, kurhenga e Sîriya na lolà oku bakola bali e bwa Hasesoni-Tamari, ye oligi Engedi.»
3 Omu kuyoboba, Yozafati ahiga okushenga oburhabâle emwa Nyamubâho, anacilâlika okucîshalisa omu Yuda moshi, 4 Bene Yuda bôshi babugânana mpu bashenge Nyamubâho; ciru bakazirhenga omu ngo zôshi za Yuda bali shenga oburhabâle emwa Nyamubâho. 5 Yozafati ayimanga embere ly’embugânano ya bene Yuda n’eya abantu b’e Yeruzalemu, omu kâ-Nyamuzinda, embere ly’ahantu hatagatîfu anaciderha erhi: 6 «Nyamubâho, Nyamuzinda wa balarha, ka arhali we Nyamuzinda omu mpingu, k’arhali we orhegeka amâmi gôshi g’amashanja, ka omu kuboko kwâwe murhali emisî na obuhashe kulya kurhuma harhaba owankarhangula mpu acîshomya okukulwîsa? Ka arhali we, Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu, 7 we wakungushaga abantu bayûbakaga muli ecîra cihugo, embere z’olubaga lwâwe lw’Israheli, k’arhanali we wacihâga iburha lya Abrahamu omwîra wâwe mpu cibè câbo ensiku zôshi? 8 Baciyûbasiragemwo banakuyâbakira akâ-Nyamuzinda oku irenge ly’izîno lyâwe: omu kuderha mpu: 9 Erhi hankajira obuhanya bwarhuyîshira, bwa ngôrho yarhumalîra, bwa cahira erhi bwa cizombo, rhwanayîsha embere z’enôla nyumpa, rhwanalakira emunda oli omu malibûko gîrhu, nâwe wanayumvîrhiza, wanarhuyôkola.
10 Bunôla, alaga oku bene Amoni, bene Mowabu, abayûbakaga omu ntondo ya Seyiri, emwa balya bantu wahanzagya kwo Israheli mpu arhajaga e mwâbo erhi arhenga e Mîsiri, ci arhenga olunda lw’emwâbo buzira kubayîrha; alaga oku bakola barhuyîshire. 11 Bakola bali rhuhemba omu kuyîshirhukungusha muli ecîra cihugo câwe, eci warhuhaga mpu rhuciyimemwo! 12 Mâshi Nyamuzinda wîrhu, ka wêne orhâbatwîre olubanja? Bulya ntà misî rhugwêrhe embere z’ogûla mwandu gwa abantu barhurhabâlire, rhurhanamanyiri kurhi rhwankahashijira, ci amasù gîrhu gayêrekîre emunda oli.»
13 Bene Yuda bôshi bali bayimanzire embere za Nyamubâho, haguma n’abâna bâbo barhò, haguma na bakâbo, haguma na bagala bâbo. 14 Okubundi omwôla karhî k’embugânano, omûka gwa Nyamubâho gwajà muli Yahazieli, mugala wa Zekariyahu, mugala wa Benaya, mugala wa Yehieli, mugala wa Mataniya, muleviti muguma w’omu bagala ba Azafu. 15 Anaciderha erhi: Yu mvi bwinjà bene Yuda mweshi na ninyu bantu b’e Yeruzalemu, nâwe mwâmi Yozafati! Nyamubâho amubwizire ntyâla: «Murhayôbôhe, murhanarhemuke embere z’ogôla mwandu gw’abantu, bulya amatabâro garhali ginyu ci gali ga Nyamuzinda. 16 lrhondomuyandagale, mubarhabâlire; loli oku basôka oku murhezi gwa Sisi, ninyu mwabashanga oku buzinda bw’akabanda, ah’ishiriza ly’irûngu lya Yerueli. 17 Murhaderhe mpu mwalwa muli eyo ntambala ci muyîshe mucîyêrekane munayimange ahôla, mwabona oku Nyamubâho amuyôkola wâni Yuda na nâwe Yeruzalemu. Murhayôbohaga murhanarhemukaga; irhondomuhuluke mubarhabâlire, na Nyamubâho amuyôkola wâni Yuda na nâwe Yeruzalemu. Murhayôbohaga murhanarhemukaga; irhondomuhuluke mubarhabâlire, na Nyamubâho aba haguma na ninyu.»
18 Yozafati ayunamiriza, akamalanga kahika oku idaho, kuguma na bene Yuda bôshi n’abantu b’e Yeruzalemu bôshi bafukamiriza embere za Nyamubâho omu kuharâmya Nyamubâho. 19 Abaleviti ba muli bene Kehati n’aba muli bene Kore, bayimuka mpu bakuze Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli, n’izù linene, eryashakanya.
20 Okubundi erhi babà bamazûka sêzisêzi, bahuma enjira egenda ebw’irûngu lya Tekowa. Amango bagendaga, Yozafati ali hali bo, anaciderha erhi: «Muyumve bene Yuda na ninyu bantu b’e Yeruzalemu! Mucihire omu maboko ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, muzibuhe, mubè ntahuligana; mucihire omu maboko g’abalêbi bâge, mwanabona oku mwahima.» 21 Oku bundi erhi aba amashambâla n’olubaga, ajira abimbiza bahêka emyambalo migishe bâna shokolera omulongo gw’abantu banajà bakuza Nyamubâho omu kuderha erhi: «Akuzibwe Nyamubâho bulya obonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango!» 22 Erhi barhondêra okujà kwayimba n’okujà kwashenga, Nyamubâho ahira emirhego emwa bene Amoni n’emwa bene Mowabu n’emwa abantu bôshi b’omu ntondo ya Seyiri, abali bayîshirilwîsa Yuda, banacihimwa. 23 Bene Amoni na bene Mowabu, bahindamukira abantu b’omu ntondo ya Seyiri, bajànakwo bône na bône bakola bayîrhana.
24 Erhi Yuda ahika aha omurhwe murhanzi gwali oku murhondêro gw’irûngu, bahindamuka balola olunda gulya mwandu gw’abanzi bali, gwali gukola gwa mirhumba elambukire oku idaho, ntâye wabafumiremwo. 25 Yozafati n’olubaga âwâge bakanya bagendihagula eminyago yâbo bashimâna amagâle manji, Emifù n’ebirugu by’engulo ndârhi, basabunga bashana emizigo yâbo; bajira nsiku isharhu erhi basabunga omunyago bulya gwali munji. 26 Oku lusiku lwa kani babugânana bôshi omu kabanda ka Beraka, bavugiramwo Nyamubâho omunkwa, co cinarhuma ahôla hantu haderhwa kabanda ka Beraka kuhika ene. 27 Abantu b’e Yuda bôshi n’abantu b’e Yeruzalemu, banashokolirwe na Yozafati, bashubihuma enjira yâbo n’omwîshingo munene bakola bashubira e Yeruzalemu, ebwa kubà Nyamubâho anabasimisize ene abayôkola oku bashombanyi bâbo. 28 Baja omu Yeruzalemu bayîsha baziha enzenze, ennanga, banabûha n’emishekera, bajà ebwa kâ-Nyamuzinda. 29 Obwôba bwagwârha amâmi gôshi ga muli ecôla cihugo, erhi bamanya oku Nyamuzinda ye walwisagya abashombanyi b’Israheli. 30 Obwâmi bwa Yozafati bwarhamûka, na Nyamuzinda wâge amuhà okuluhûka empande zôshi.
Obuzinda bw’obwâmi bwa Yozafati
31 Yozafati aba mwâmi omu Yuda, ali akola agwêrhe myâka makumi asha rhu n’irhanu erhi aba mwâmi, anacijira myâka makumi abirhi n’irhanu ali mwâmi aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Azûba, mwâli wa Shilihi. 32 Ashimba enjira y’îshe Asa, arhanayirhengagamwo, akaziyôrha ajira okushingânîne omu masù ga Nyamubâho. 33 Ci kwônene empêro z’omu hantu h’enyanya omu rhurhondo zirhahwaga zôshi, n’olubaga lurhali luciyêrekeza omurhima gwalwo emunda Nyamubâho ali, Nyamuzinda wa b’îshe. 34 Ebisigîre oku bijiro bya Yozafati, ebirhangiriza n’ebizinda, ala oku biri biyandike omu Binwa bya Yehu, mugala wa Hanani, nabyo biri biyandike omu citabu c’abâmi b’Israheli. 35 Enyuma ly’ahôla, Yozafati, mwâmi w’e Yuda, alungana bôshi na Akhaziyasi, mwâmi w’Israheli, owaligwêrhe olugendo lugalugalu. 36 Alungana bôshi naye mpu bajire amârho gakazija e Tarsisi, n’agôla mârho bagabinjira aha Esioni-Gebera. 37 Okubundi Eliyezeri, mugala wa Dodawahu w’e Maresha, alêba ebiyêrekîre Yozafati, aderha erhi: «Ebwa kubà walungîne na Akhaziyasi, Nyamubâho amajonjaga omukolo gwâwe.» Amârho ganacihahanyuka mpande mpande, garhacihashaga okujà e Tarsisi.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 20
1וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵיכֵ֡ן בָּ֣אוּ בְנֵי־מוֹאָב֩ וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן וְעִמָּהֶ֧ם ׀ מֵֽהָעַמּוֹנִ֛ים עַל־יְהוֹשָׁפָ֖ט לַמִּלְחָמָֽה׃ 2וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּגִּ֤ידוּ לִֽיהוֹשָׁפָט֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֣א עָלֶ֜יךָ הָמ֥וֹן רָ֛ב מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם מֵאֲרָ֑ם וְהִנָּם֙ בְּחַֽצְצ֣וֹן תָּמָ֔ר הִ֖יא עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ 3וַיִּרָ֕א וַיִּתֵּ֧ן יְהוֹשָׁפָ֛ט אֶת־פָּנָ֖יו לִדְר֣וֹשׁ לַיהוָ֑ה וַיִּקְרָא־צ֖וֹם עַל־כָּל־יְהוּדָֽה׃ 4וַיִּקָּבְצ֣וּ יְהוּדָ֔ה לְבַקֵּ֖שׁ מֵֽיְהוָ֑ה גַּ֚ם מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה בָּ֖אוּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃ 5וַיַּעֲמֹ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט בִּקְהַ֧ל יְהוּדָ֛ה וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה לִפְנֵ֖י הֶחָצֵ֥ר הַחֲדָשָֽׁה׃ 6וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֵ֨ינוּ֙ הֲלֹ֨א אַתָּֽה־ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וְאַתָּ֣ה מוֹשֵׁ֔ל בְּכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וּבְיָדְךָ֙ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין עִמְּךָ֖ לְהִתְיַצֵּֽב׃ 7הֲלֹ֣א ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ הוֹרַ֨שְׁתָּ֙ אֶת־יֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִלִּפְנֵ֖י עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽתִּתְּנָ֗הּ לְזֶ֛רַע אַבְרָהָ֥ם אֹֽהַבְךָ֖ לְעוֹלָֽם׃ 8וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ לְךָ֧ ׀ בָּ֛הּ מִקְדָּ֖שׁ לְשִׁמְךָ֥ לֵאמֹֽר׃ 9אִם־תָּב֨וֹא עָלֵ֜ינוּ רָעָ֗ה חֶרֶב֮ שְׁפוֹט֮ וְדֶ֣בֶר וְרָעָב֒ נַֽעַמְדָ֞ה לִפְנֵי֙ הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וּלְפָנֶ֔יךָ כִּ֥י שִׁמְךָ֖ בַּבַּ֣יִת הַזֶּ֑ה וְנִזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ מִצָּרָתֵ֖נוּ וְתִשְׁמַ֥ע וְתוֹשִֽׁיעַ׃ 10וְעַתָּ֡ה הִנֵּה֩ בְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּמוֹאָ֜ב וְהַר־שֵׂעִ֗יר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־נָתַ֤תָּה לְיִשְׂרָאֵל֙ לָב֣וֹא בָהֶ֔ם בְּבֹאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּ֛י סָ֥רוּ מֵעֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א הִשְׁמִידֽוּם׃ 11וְהִ֨נֵּה־הֵ֔ם גֹּמְלִ֖ים עָלֵ֑ינוּ לָבוֹא֙ לְגָ֣רְשֵׁ֔נוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר הֽוֹרַשְׁתָּֽנוּ׃ 12אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ הֲלֹ֣א תִשְׁפָּט־בָּ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֨נוּ֙ כֹּ֔חַ לִ֠פְנֵי הֶהָמ֥וֹן הָרָ֛ב הַזֶּ֖ה הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֤א נֵדַע֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֥י עָלֶ֖יךָ עֵינֵֽינוּ׃ 13וְכֹ֨ל־יְהוּדָ֔ה עֹמְדִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה גַּם־טַפָּ֖ם נְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶֽם׃ פ
14וְיַחֲזִיאֵ֡ל בֶּן־זְכַרְיָ֡הוּ בֶּן־בְּ֠נָיָה בֶּן־יְעִיאֵ֧ל בֶּן־מַתַּנְיָ֛ה הַלֵּוִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אָסָ֑ף הָיְתָ֤ה עָלָיו֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה בְּת֖וֹךְ הַקָּהָֽל׃ 15וַיֹּ֗אמֶר הַקְשִׁ֤יבוּ כָל־יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם וְהַמֶּ֖לֶךְ יְהוֹשָׁפָ֑ט כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה לָכֶ֗ם אַ֠תֶּם אַל־תִּֽירְא֤וּ וְאַל־תֵּחַ֨תּוּ֙ מִפְּנֵ֨י הֶהָמ֤וֹן הָרָב֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֥א לָכֶ֛ם הַמִּלְחָמָ֖ה כִּ֥י לֵאלֹהִֽים׃ 16מָחָר֙ רְד֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם הִנָּ֥ם עֹלִ֖ים בְּמַעֲלֵ֣ה הַצִּ֑יץ וּמְצָאתֶ֤ם אֹתָם֙ בְּס֣וֹף הַנַּ֔חַל פְּנֵ֖י מִדְבַּ֥ר יְרוּאֵֽל׃ 17לֹ֥א לָכֶ֖ם לְהִלָּחֵ֣ם בָּזֹ֑את הִתְיַצְּב֣וּ עִמְד֡וּ וּרְא֣וּ אֶת־יְשׁוּעַת֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֜ם יְהוּדָ֣ה וִֽירוּשָׁלִַ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ וְאַל־תֵּחַ֔תּוּ מָחָר֙ צְא֣וּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃ 18וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכָל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהוָֽה׃ 19וַיָּקֻ֧מוּ הַלְוִיִּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים וּמִן־בְּנֵ֣י הַקָּרְחִ֑ים לְהַלֵּ֗ל לַיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל לְמָֽעְלָה׃ 20וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצְא֖וּ לְמִדְבַּ֣ר תְּק֑וֹעַ וּבְצֵאתָ֞ם עָמַ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט וַיֹּ֨אמֶר֙ שְׁמָע֗וּנִי יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם הַאֲמִ֜ינוּ בַּיהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ וְתֵ֣אָמֵ֔נוּ הַאֲמִ֥ינוּ בִנְבִיאָ֖יו וְהַצְלִֽיחוּ׃ 21וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרֲרִים֙ לַיהוָ֔ה וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶֽחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַיהוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ 22וּבְעֵת֩ הֵחֵ֨לּוּ בְרִנָּ֜ה וּתְהִלָּ֗ה נָתַ֣ן יְהוָ֣ה ׀ מְ֠אָֽרְבִים עַל־בְּנֵ֨י עַמּ֜וֹן מוֹאָ֧ב וְהַר־שֵׂעִ֛יר הַבָּאִ֥ים לִֽיהוּדָ֖ה וַיִּנָּגֵֽפוּ׃ 23וַ֠יַּֽעַמְדוּ בְּנֵ֨י עַמּ֧וֹן וּמוֹאָ֛ב עַל־יֹשְׁבֵ֥י הַר־שֵׂעִ֖יר לְהַחֲרִ֣ים וּלְהַשְׁמִ֑יד וּכְכַלּוֹתָם֙ בְּיוֹשְׁבֵ֣י שֵׂעִ֔יר עָזְר֥וּ אִישׁ־בְּרֵעֵ֖הוּ לְמַשְׁחִֽית׃ 24וִֽיהוּדָ֛ה בָּ֥א עַל־הַמִּצְפֶּ֖ה לַמִּדְבָּ֑ר וַיִּפְנוּ֙ אֶל־הֶ֣הָמ֔וֹן וְהִנָּ֧ם פְּגָרִ֛ים נֹפְלִ֥ים אַ֖רְצָה וְאֵ֥ין פְּלֵיטָֽה׃ 25וַיָּבֹ֨א יְהוֹשָׁפָ֣ט וְעַמּוֹ֮ לָבֹ֣ז אֶת־שְׁלָלָם֒ וַיִּמְצְאוּ֩ בָהֶ֨ם לָרֹ֜ב וּרְכ֤וּשׁ וּפְגָרִים֙ וּכְלֵ֣י חֲמֻד֔וֹת וַיְנַצְּל֥וּ לָהֶ֖ם לְאֵ֣ין מַשָּׂ֑א וַיִּֽהְי֞וּ יָמִ֧ים שְׁלוֹשָׁ֛ה בֹּזְזִ֥ים אֶת־הַשָּׁלָ֖ל כִּ֥י רַב־הֽוּא׃ 26וּבַיּ֣וֹם הָרְבִעִ֗י נִקְהֲלוּ֙ לְעֵ֣מֶק בְּרָכָ֔ה כִּי־שָׁ֖ם בֵּרֲכ֣וּ אֶת־יְהוָ֑ה עַל־כֵּ֡ן קָֽרְא֞וּ אֶת־שֵׁ֨ם הַמָּק֥וֹם הַה֛וּא עֵ֥מֶק בְּרָכָ֖ה עַד־הַיּֽוֹם׃ 27וַ֠יָּשֻׁבוּ כָּל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֤ה וִֽירוּשָׁלִַ֨ם֙ וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט בְּרֹאשָׁ֔ם לָשׁ֥וּב אֶל־יְרוּשָׁלִַ֖ם בְּשִׂמְחָ֑ה כִּֽי־שִׂמְּחָ֥ם יְהוָ֖ה מֵֽאוֹיְבֵיהֶֽם׃ 28וַיָּבֹ֨אוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בִּנְבָלִ֥ים וּבְכִנֹּר֖וֹת וּבַחֲצֹצְר֑וֹת אֶל־בֵּ֖ית יְהוָֽה׃ 29וַיְהִי֙ פַּ֣חַד אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל כָּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאֲרָצ֑וֹת בְּשָׁמְעָ֕ם כִּ֚י נִלְחַ֣ם יְהוָ֔ה עִ֖ם אוֹיְבֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 30וַתִּשְׁקֹ֖ט מַלְכ֣וּת יְהוֹשָׁפָ֑ט וַיָּ֧נַֽח ל֦וֹ אֱלֹהָ֖יו מִסָּבִֽיב׃ פ
31וַיִּמְלֹ֥ךְ יְהוֹשָׁפָ֖ט עַל־יְהוּדָ֑ה בֶּן־שְׁלֹשִׁים֩ וְחָמֵ֨שׁ שָׁנָ֜ה בְּמָלְכ֗וֹ וְעֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ מָלַ֣ךְ בִּֽירוּשָׁלִַ֔ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲזוּבָ֖ה בַּת־שִׁלְחִֽי׃ 32וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֛רֶךְ אָבִ֥יו אָסָ֖א וְלֹא־סָ֣ר מִמֶּ֑נָּה לַעֲשֹׂ֥ות הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 33אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ וְע֤וֹד הָעָם֙ לֹא־הֵכִ֣ינוּ לְבָבָ֔ם לֵאלֹהֵ֖י אֲבֹתֵיהֶֽם׃ 34וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֔ט הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בְּדִבְרֵי֙ יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֔נִי אֲשֶׁ֣ר הֹֽעֲלָ֔ה עַל־סֵ֖פֶר מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 35וְאַחֲרֵיכֵ֗ן אֶתְחַבַּר֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה עִ֖ם אֲחַזְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל ה֖וּא הִרְשִׁ֥יעַ לַעֲשֹֽׂות׃ 36וַיְחַבְּרֵ֣הוּ עִמּ֔וֹ לַעֲשֹׂ֥ות אֳנִיּ֖וֹת לָלֶ֣כֶת תַּרְשִׁ֑ישׁ וַיַּעֲשׂ֥וּ אֳנִיּ֖וֹת בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃ 37וַיִּתְנַבֵּ֞א אֱלִיעֶ֤זֶר בֶּן־דֹּדָוָ֨הוּ֙ מִמָּ֣רֵשָׁ֔ה עַל־יְהוֹשָׁפָ֖ט לֵאמֹ֑ר כְּהִֽתְחַבֶּרְךָ֣ עִם־אֲחַזְיָ֗הוּ פָּרַ֤ץ יְהוָה֙ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֔יךָ וַיִּשָּׁבְר֣וּ אֳנִיּ֔וֹת וְלֹ֥א עָצְר֖וּ לָלֶ֥כֶת אֶל־תַּרְשִֽׁישׁ׃

21
1 Yozafati acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, anacibishwa haguma na b’îshe omu lugo lwa Daudi; omugala Yorami ayèima ahâli hâge.
Okuyîma kwa Yorami
2 Yorami ali agwêrhe bene wâbo, bagala ba Yozafati: Azaria, Yehieli, Zekariyahu, Azariya, Mikaeli na Shefariyahu; bôshi bali bagala ba Yozafati, mwâmi w’e Yuda. 3 Îshe wâbo ali erhi abahire amagale manji bwenêne, omu masholo, omu marhale, n’omu birugu by’engulo ndârhi, kuguma n’engo nzibuzibu omu Yuda; ci alekera Yorami obwâmi bulya lwo lwali lubere lwâge. 4 Yorami ayîma omu bwâmi bw’îshe, n’erhi aba akola muzibu, ayîrha bene wâbo bôshi n’engôrho, kuguma n’abarhambo baguma baguma b’Israheli.
5 Yorami ali akola agwêrhe myâka makumi asharhu n’ibirhi erhi aba mwâmid, anaciyîma myâka munâni aha Yeruzalemu. 6 Agera omu njira y’abâmi b’Israheli, nk’oku omulala gwa Ahâbu gwajiraga, bulya ali agwêrhe omukazi mwâli wa Ahahu, ajira ebiri bibi bwenêne omu masù ga Nyamubâho. 7 Ci Nyamubâho arhalonzagya okuhererekeza omulala gwa Daudi, erhi erya ndagâno ajiraga bôshi na Daudi erhuma, na kandi kulyâla kubà alimubwizire oku akaziyôrha amuhiî akamole, kuli ye yêne n’oku bagala.
8 Ago mango ga Yorami, Edomu aciberùla kuli Yuda. aciha owâge mwâmi. 9 Yorami ahuma enjira yâge bôshi n’abarhambo bâge, n’éngâlè zâge zôshi, abarhabâlira budufu, ahima Abanya-Edomu bàli bamuzongolosire n’abarha mbo b’engâlè. 10 Edomu ayôrha aciberwire kuli Yuda kuhika buno. Naye Libna aciberula kuli Yuda hôfi muli agôla mango g’okuyîma kwa Yorami, ebwa kubà amajandika Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâge. 11 Yorami ajira ciru empêrero omu hantu h’enyanya omu rhurhondo rhwa Yuda, asunika omu kuhemuka abantu b’e Yeruzalemu, ahabula na Yuda. 12 Amandiko ganacimuyîshira garhengaga emwa omulêbi Eliya gali gadesire ntyâla: «Kwo adesire ntyâla Nyamubâho, Nyamuzinda wa Daudi, sho: kulya kubà orhashimhaga enjira ya sho Yozafati n’enjira ya Asa, mwâmi w’e Yuda, 13 ci wêhe washimba enjira y’abâmi b’Israheli, kulya kubà wasunikîre Yuda omu kuhemuka kuguma n’abantu b’e Yeruzalemu, nk’oku omulala gwa Ahâbu gwasunikiraga Israheli omu kuhemuka, na kulya kubà wayîsire bene winyu, abàli binjà kukulusha, mulala gwa sho gonene: 14 lolà oku Nyamubâho akola ababaza bwenêne olubaga lwâwe, bagala bâwe, abakazi bâwe na ngasi ebi ojira byôshi. 15 Nâwe wêne walibuka n’endwâla ndârhi, ndwâla y’omu nda, kuhika amala gâwe garhengc omu nda yâwe erhi eyôla ndwâla erhuma, n’okwôla kwakubêra nsiku zirhali nyi.»
16 Nyamubâho anacisunika kuli Yorami Abafilistini n’ Abahàrabu bali bayûbakaînwe n’Abanya-Etiyopiya. 17 Erhi babà bamasôkera e Yuda, bayo ngoberera muli ye, basabunga amagale gôshi gabàga omu nyumpa ya mwâmi, kuguma n’abagala, na bakâge, bamusigira mugala muguma yêne, Yowahazi, ye wali murhò omu bagala bâge bôshi. 18 Enyuma z’okwôla kôshi, Nyamubâho amubabaliza omu nda n’endwâla erhankahashifuma. 19 Ensiku zagera, oku buzinda bw’omwâka gwa kabirhi amalâ garhangira okugera erhi erya ndwâla erhuma. Afira omu malibûko makali bwenêne, n’olubaga lwâge lurhaderhaga mpu lwankatwâna obukù oku irenge lyâge, nk’oku lwanakazâgibutwâna aha kufà kwa b’îshe.
20 Yorami ali agwêrhe myâka makumi asharhu n’ibirhi erhi aba mwâmi, anagaliyima myâka munâni aha Yeruzalemu. Acîgendera ci ntâye wamulakire, bamubisha omu lugo lwa Daudi, ci arhali omu nshinda z’abâmi.

BHS 2Chronik / 2Chronicles 21
1וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 2וְלֽוֹ־אַחִ֞ים בְּנֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֗ט עֲזַרְיָ֤ה וִֽיחִיאֵל֙ וּזְכַרְיָ֣הוּ וַעֲזַרְיָ֔הוּ וּמִיכָאֵ֖ל וּשְׁפַטְיָ֑הוּ כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ אֲ֠בִיהֶם מַתָּנ֨וֹת רַבּ֜וֹת לְכֶ֤סֶף וּלְזָהָב֙ וּלְמִגְדָּנ֔וֹת עִם־עָרֵ֥י מְצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָ֑ה וְאֶת־הַמַּמְלָכָ֛ה נָתַ֥ן לִֽיהוֹרָ֖ם כִּי־ה֥וּא הַבְּכֽוֹר׃ פ
4וַיָּ֨קָם יְהוֹרָ֜ם עַל־מַמְלֶ֤כַת אָבִיו֙ וַיִּתְחַזַּ֔ק וַיַּהֲרֹ֥ג אֶת־כָּל־אֶחָ֖יו בֶּחָ֑רֶב וְגַ֖ם מִשָּׂרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 5בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה יְהוֹרָ֣ם בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 6וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ אִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 7וְלֹא־אָבָ֣ה יְהוָ֗ה לְהַשְׁחִית֙ אֶת־בֵּ֣ית דָּוִ֔יד לְמַ֣עַן הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת לְדָוִ֑יד וְכַאֲשֶׁ֣ר אָמַ֗ר לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר וּלְבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ 8בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥יכוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ 9וַיַּֽעֲבֹ֤ר יְהוֹרָם֙ עִם־שָׂרָ֔יו וְכָל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַיְהִי֙ קָ֣ם לַ֔יְלָה וַיַּ֗ךְ אֶת־אֱדוֹם֙ הַסּוֹבֵ֣ב אֵלָ֔יו וְאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הָרָֽכֶב׃ 10וַיִּפְשַׁ֨ע אֱד֜וֹם מִתַּ֣חַת יַד־יְהוּדָ֗ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אָ֣ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֛ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא מִתַּ֣חַת יָד֑וֹ כִּ֣י עָזַ֔ב אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃ 11גַּם־ה֥וּא עָשָֽׂה־בָמ֖וֹת בְּהָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיֶּ֨זֶן֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּדַּ֖ח אֶת־יְהוּדָֽה׃ פ
12וַיָּבֹ֤א אֵלָיו֙ מִכְתָּ֔ב מֵֽאֵלִיָּ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הָלַ֨כְתָּ֙ בְּדַרְכֵי֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט אָבִ֔יךָ וּבְדַרְכֵ֖י אָסָ֥א מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ 13וַתֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֨רֶךְ֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַתַּזְנֶ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם כְּהַזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְגַ֨ם אֶת־אַחֶ֧יךָ בֵית־אָבִ֛יךָ הַטּוֹבִ֥ים מִמְּךָ֖ הָרָֽגְתָּ׃ 14הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה נֹגֵ֛ף מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בְּעַמֶּ֑ךָ וּבְבָנֶ֥יךָ וּבְנָשֶׁ֖יךָ וּבְכָל־רְכוּשֶֽׁךָ׃ 15וְאַתָּ֛ה בָּחֳלָיִ֥ים רַבִּ֖ים בְּמַחֲלֵ֣ה מֵעֶ֑יךָ עַד־יֵצְא֤וּ מֵעֶ֨יךָ֙ מִן־הַחֹ֔לִי יָמִ֖ים עַל־יָמִֽים׃ 16וַיָּ֨עַר יְהוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃ 17וַיַּעֲל֤וּ בִֽיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הָרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃ 18וְאַחֲרֵ֖י כָּל־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהוָ֧ה ׀ בְּמֵעָ֛יו לָחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃ 19וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ 20בֶּן־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֨הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃

22
Olwa Akhaziyasi w’e Yuda
1 Ahâli ha Yorami, abantu b’e Yeruzalemu bayîmika Akhaziyasi, ye wali mugala murhò, ebwa kubà engabo yayîshaga omu cihando haguma n’ Abahàrabu, yali yamayîrha bakulu bâge bôshi. Okwôla kwo kwarhumire Akhaziyasi, mugala wa Yorami ayîma omu Yuda. 2 Ali akola agwêrhe myâka makumi ani n’ibirhi amango abaga mwâmi, anaciyîma mwâka muguma aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Atalia, mwâli wa Omuri. 3 Naye ashimba enjira z’omulala gwa Ahâbu, bulyala nina ye wali muhanuzi wâge, arhuma ahirima ntyôla omu câha. 4 Ajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyamubâho, aka omulala gwa Ahâbu, ebwa kubà erhi îshe aba amafa, abôla b’omu mulala gw’îshe bakazimuhanûla okwamurhera.
5 Kandi oku ihano lyâbo kwo kwarhumaga agenda, ajiyumvanya bôshi na Yoram, mugala wa Ahâbu, mwâmi w’Israheli, mpu bagendilwîsa Hazaeli, mwâmi w’e Aramu e Ramoti omu Gileadi. Abanya-Aramu balemaza Yorami. 6 Yorami acigalukira mpu agendikazibukirwa omu Israheli ebibande aba Anya-Sîriya bamulemazagya aha Rama, ago mango alilwîsa Hazaeli, mwâmi w’e Sîriya. Azariyasi, mugala wa Yorami, mwâmi w’e Yuda, ayandagala mpu ajilola kuli Yorami, mugala wa Ahâbu, omu Yizreheli, kulya kubà ali mulwâla. 7 Oku bulonza bwa Nyamuzinda, kwâbà kwo kuhera kwa Akhaziyasi okwôla kujà emwa Yoram. Erhi ahika yo, ahuluka bôshi na Yorami mpu bajà emunda Yehu ali, ye mugala wa Nimushi, oyu Nyamubâho ashîgaga amavurha mpu amalire omulala gwa Ahâbu. 8 Na bulyâla Yehu ye wakazitwa emmanja z’omulala gwa Ahâbu, ashîmâna abarhambo b’e Yuda na bagala ba bene wâbo Akhaziyasi, anacibayîrha. 9 Alonza Akhaziyasi, bamugwârhira omu Samâriya, omu ali acîfulisire, bayîsha bamudwîrhîre Yehu, banacimuyîrha. Okubundi anacimubisha, ebwa kubà amaderha erhi: «Amaba mugala wa Yozafati, wakazâgilonza Nyamubâho n’omurhima gwâge gôshi. Omu mulala gwa Akhaziyasi murhabonekanaga omuntu muzibu olya wankahashiriyîma.
Olwa Ataliya n’okufà kwa bene Akhaziyasi
10 Ataliya, nina wa Akhaziyasi erhi abona oku omugala amafa, arhondêra okuherêrekcza ngasi mwanarhabana oburhwa na mwâmi w’e Yuda. 11 Ci kwo nene Yehoshaba, mwâli wa mwâmi, ayanka Yoash, mugala wa Akhaziyasi, amukûla muli balya bagala ba mwâmi bakazâgiyîrhwa, agendimuhira bôshi n’omulezi-kazi wâge, omu nyumpa y’okubikira encingo. Yehoshaba, mwâli wa mwâmi Yorami, mukà omudâhwa Yehoyada na mwâli wâbo Akhaziyasi, amu kûla ntyo omu masù ga Ataliya, arhacihashaga okumuyîrha. 12 Ageza myâka ndarhu bôshi nabo, erhi ali mufulike omu kâ-Nyamuzinda; Atalia abâ ye oyima omu cihugo.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 22
1וַיַּמְלִיכוּ֩ יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ בְנ֤וֹ הַקָּטֹן֙ תַּחְתָּ֔יו כִּ֤י כָל־הָרִאשֹׁנִים֙ הָרַ֣ג הַגְּד֔וּד הַבָּ֥א בָֽעַרְבִ֖ים לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ פ
2בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת־עָמְרִֽי׃ 3גַּם־ה֣וּא הָלַ֔ךְ בְּדַרְכֵ֖י בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֥י אִמּ֛וֹ הָיְתָ֥ה יֽוֹעַצְתּ֖וֹ לְהַרְשִֽׁיעַ׃ 4וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּי־הֵ֜מָּה הָֽיוּ־ל֣וֹ יֽוֹעֲצִ֗ים אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת אָבִ֖יו לְמַשְׁחִ֥ית לֽוֹ׃ 5גַּ֣ם בַּעֲצָתָם֮ הָלַךְ֒ וַיֵּלֶךְ֩ אֶת־יְהוֹרָ֨ם בֶּן־אַחְאָ֜ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לַמִּלְחָמָ֛ה עַל־חֲזָאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ הָֽרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃ 6וַיָּ֜שָׁב לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל כִּ֤י הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר הִכֻּ֣הוּ בָֽרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יְהוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ 7וּמֵֽאֱלֹהִ֗ים הָיְתָה֙ תְּבוּסַ֣ת אֲחַזְיָ֔הוּ לָב֖וֹא אֶל־יוֹרָ֑ם וּבְבֹא֗וֹ יָצָ֤א עִם־יְהוֹרָם֙ אֶל־יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י אֲשֶׁ֣ר מְשָׁח֣וֹ יְהוָ֔ה לְהַכְרִ֖ית אֶת־בֵּ֥ית אַחְאָֽב׃ 8וַיְהִ֕י כְּהִשָּׁפֵ֥ט יֵה֖וּא עִם־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיִּמְצָא֩ אֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וּבְנֵ֨י אֲחֵ֧י אֲחַזְיָ֛הוּ מְשָׁרְתִ֥ים לַאֲחַזְיָ֖הוּ וַיַּהַרְגֵֽם׃ 9וַיְבַקֵּשׁ֩ אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ וַֽיִּלְכְּדֻ֜הוּ וְה֧וּא מִתְחַבֵּ֣א בְשֹֽׁמְר֗וֹן וַיְבִאֻ֣הוּ אֶל־יֵהוּא֮ וַיְמִתֻהוּ֒ וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֣ט ה֔וּא אֲשֶׁר־דָּרַ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה בְּכָל־לְבָב֑וֹ וְאֵין֙ לְבֵ֣ית אֲחַזְיָ֔הוּ לַעְצֹ֥ר כֹּ֖חַ לְמַמְלָכָֽה׃ 10וַעֲתַלְיָ֨הוּ֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ רָאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֗קָם וַתְּדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃ 11וַתִּקַּח֩ יְהוֹשַׁבְעַ֨ת בַּת־הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַמּ֣וּמָתִ֔ים וַתִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ וְאֶת־מֵֽינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַתַּסְתִּירֵ֡הוּ יְהוֹשַׁבְעַ֣ת בַּת־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹרָ֡ם אֵשֶׁת֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן כִּ֣י הִיא֩ הָיְתָ֨ה אֲח֧וֹת אֲחַזְיָ֛הוּ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הֱמִיתָֽתְהוּ׃ 12וַיְהִ֤י אִתָּם֙ בְּבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֖ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ

23
Okufà kwa Ataliya n’okuyimikwa kwa Yoash
1 Omu mwâka gwa kali nda, Yehoyada erhi aba amarhinda bwinjà, ayumvanya bôshi n’abasirika: Azariyahu, mugala wa Yerohamu, lsmaeli, mugala wa Yerohanani, Azariyahu, mugala wa Obedi, Maaseyahu, mugala wa Adayahu, na Elishafati, mugala wa Zikiri. 2 Baja bagera omu Yuda, n’erhi babà bamashûbûza abaleviti b’omu ngo za Yuda zôshi, kuguma n’abaleviti b’omu mulala gw’Israheli, bashubira e Yeruzalemu. 3 Endêko y’olubaga yôshi yalungana na mwâmi omu kâ-Nyamuzinda. Omudâhwa anacibabwîra erhi: «Loli oku mugala wa mwâmi akola ajiyîma nk’oku Nyamubâho anaderhaga oku biyêrekîre bagala ba Daudi. 4 Lolagi oku mwakazijira: cihimbi ciguma ca kasharhu ca muli mwe cikola cajà oku mukolo olwa Sabato, canagendilanga omuhango; 5 cindi cihimbi ciguma ca kasharhu canagendilanga aha mwa mwâmi, n’ecindi cihimbi ca kasharhu omuhango gw’Eciriba. Olubaga lwôshi lwanaja omu bululi bw’akâ-Nyamuzinda. 6 Ntâye wahiraga mpu aja omu kâ-Nyamuzinda aha nyuma ly’abadâhwa n’abaleviti bali omu mikolo: abôla banahashijamwo bulya bali bimâna; n’olubaga lwôshi lulange eryo irhegeko lya Nyamubâho. 7 Abaleviti bakazilanga mwâmi empande zôshi, ngasi muguma n’emirasano yâge omu nfune, n’erhi hankajira owaja omu nyumpa banamuyî rhe; munakaziyôrha muli hôfi na mwâmi emunda aja eyi n’eyi.
8 Abaleviti na bene Yuda bajira nk’okwôla anarhegekaga omudâhwa Yehoyada. Bakazirhôla ngasi muguma abantu bâge, abâja omu mukolo n’abârhenga omu mukolo olwa sabato; ebwa kubà omudâhwa Yehoyada ntà bagu ma alidesire mpu bagendc muli eyôla mirhwe. 9 Omudâhwa Yehoyada aha abasirika amatumu, empenzi nnene n’empenzi nsungunu. zarhengaga emwa mwâmi Daudi zanagendibikwa omu kâ-Nyamuzinda. 10 Aja ahira oluhaga lwôshi, ngasi muguma n’omurasano gwâge omu nfune, ngasi muguma aha abêra, kurhenga olunda lw’ekulyo lw’enyumpa kuhika olunda lw’ekumosho kw’e nyumpa, hôfi n’oluhêrero, na hôfi n’enyumpa, eburhambi bwa mwâmi yôshi. 11 Banaciyegeza mwene mwâmi embere, bamuyambisa ishungwè banamuhirakwo ecêrekane banacimuyîmika mwâmi. Yehoyada n’abagala banacimushîga amavurha, banaciderha mpu: «Mwâmi aganze!»
12 Erhi Atalia ayumva olubi lw’olubaga lulibisire n’okubandira mwâmi o orhubûli, ayîsha aja emunda olubaga luli ebwa kâ-Nyamuzinda. 13 Abona mwâmi ayîmanzire halya anali; n’eburhambi bwâge eri abarhambo n’emi shekera, n’olubaga lwôshi lwa omu cihugo erhi luli omu bushagaluke, bakaza gibûha emishekera, abimbiza bali bagwêrhe ebizihwa byâbo badwîrhe bahikiri za. Atalia asharhula emyambalo yâge anaciderha erhi: Bamagoma! Bamago ma! 14 Okubundi, Yehoyada aheka abasirika bali bakulu b’emirhwe embuga, anacibabwîra erhi; «mumurhenze omu ngabo, na ngasi wankaderha mpu amushimba munamuyîrhe mumunige n’engôrho!» Ebwa kubà omudâhwa ali amaderha erhi: «Murhamuyîrhiraga omu kâ-Nyamuzinda ». 15 Bamugwârha, bamugerana omu njira y’enfarasi olunda lw’enyumpa ya mwâmi, eyôla munda yo banamuyîrhire.
Oburhegesi buhyâhya bwa Yehoyada
16 Yehoyada acîgasha embere za mwâmi n’olubaga, anagasha olubaga, nalwo lwayêmêra oku lwayôrha luli lwa Nyamuzinda. 17 Olubaga loshi lwanacija omu nyumpa ya Baali, bayikundula, bahunyanga empêro zâge n’ensanamu zâge z’embere ly’oluhêro, bayîrhira yo Matani ye wali mudâhwa wa Baali. 18 Yehoyada ahira abasirika bakazilanga Akâ-Nyamubâhomuli eyo nyumpa, abahira oku burhegesi bw’abadâhwa n’abaleviti balya Daudi agabaga mi rhwe y’okukazikola omu kâ-Nyamuzinda, mpu bakazihana enterekêro z’ensirîra emwa Nyamubâho nk’oku binayandisirwe omu citabu c’oburhegesi bwa Mûsa, erhi banadwîrhe bashagaluka banayimba nk’oku Daudi arhegekaga. 19 Ahira abalanzi oku mihango y’Akâ-Nyamubâho, lyo harhagijira owajamwo anagwêrhe bugalugalu bulebe. 20 Anacirhôla abasirika, abarhambo na ngasi bandi banali bagwêrhe obuhashe oku lubaga, kuguma n’olubaga lw’omu cihugo lwôshi, ayandagaza mwâmi kurhenga ebwa kq-Nyamubâho, bajà omu nyumpa ya mwâmi, bagera omu muhango munene, banacitamaza mwâmi oku ntebe y’obwâmi bwâge. 21 Olubaga lwôshi lwashagaluka, n’olugo lwaba n’omurhûla; Atalia bamuyîrha n’engôrho.

BHS 2Chronik / 2Chronicles 23
1וּבַשָּׁנָ֨ה הַשְּׁבִעִ֜ית הִתְחַזַּ֣ק יְהוֹיָדָ֗ע וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת לַעֲזַרְיָ֣הוּ בֶן־יְרֹחָ֡ם וּלְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־יְ֠הוֹחָנָן וְלַֽעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־עוֹבֵ֜ד וְאֶת־מַעֲשֵׂיָ֧הוּ בֶן־עֲדָיָ֛הוּ וְאֶת־אֱלִישָׁפָ֥ט בֶּן־זִכְרִ֖י עִמּ֥וֹ בַבְּרִֽית׃ 2וַיָּסֹ֨בּוּ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וַיִּקְבְּצ֤וּ אֶת־הַלְוִיִּם֙ מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְרָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לְיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיִּכְרֹ֨ת כָּל־הַקָּהָ֥ל בְּרִ֛ית בְּבֵ֥ית הָאֱלֹהִ֖ים עִם־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם הִנֵּ֤ה בֶן־הַמֶּ֨לֶךְ֙ יִמְלֹ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עַל־בְּנֵ֥י דָוִֽיד׃ 4זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ הַשְּׁלִשִׁ֨ית מִכֶּ֜ם בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֗ת לַכֹּֽהֲנִים֙ וְלַלְוִיִּ֔ם לְשֹֽׁעֲרֵ֖י הַסִּפִּֽים׃ 5וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית בְּשַׁ֣עַר הַיְס֑וֹד וְכָל־הָעָ֔ם בְּחַצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וְאַל־יָב֣וֹא בֵית־יְהוָ֗ה כִּ֤י אִם־הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַמְשָׁרְתִ֣ים לַלְוִיִּ֔ם הֵ֥מָּה יָבֹ֖אוּ כִּי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑מָּה וְכָל־הָעָ֔ם יִשְׁמְר֖וּ מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָֽה׃ 7וְהִקִּיפוּ֩ הַלְוִיִּ֨ם אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַבַּ֖יִת יוּמָ֑ת וִֽהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּבֹא֥וֹ וּבְצֵאתֽוֹ׃ 8וַיַּעֲשׂ֨וּ הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יְהוּדָ֗ה כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יוֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת כִּ֣י לֹ֥א פָטַ֛ר יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַֽמַּחְלְקֽוֹת׃ 9וַיִּתֵּן֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֗וֹת אֶת־הַֽחֲנִיתִים֙ וְאֶת־הַמָּגִנּוֹת֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑יד אֲשֶׁ֖ר בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 10וַיַּעֲמֵ֨ד אֶת־כָּל־הָעָ֜ם וְאִ֣ישׁ ׀ שִׁלְח֣וֹ בְיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֨יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃ 11וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֨זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֖יכוּ אֹת֑וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֨הוּ֙ יְהוֹיָדָ֣ע וּבָנָ֔יו וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
12וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֗הוּ אֶת־ק֤וֹל הָעָם֙ הָֽרָצִ֔ים וְהַֽמְהַֽלְלִ֖ים אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וַתָּב֥וֹא אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 13וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּלֶךְ֩ עוֹמֵ֨ד עַֽל־עַמּוּד֜וֹ בַּמָּב֗וֹא וְהַשָּׂרִ֣ים וְהַחֲצֹצְרוֹת֮ עַל־הַמֶּלֶךְ֒ וְכָל־עַ֨ם הָאָ֜רֶץ שָׂמֵ֗חַ וְתוֹקֵ֨עַ֙ בַּחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְהַמְשֹֽׁורֲרִים֙ בִּכְלֵ֣י הַשִּׁ֔יר וּמוֹדִיעִ֖ים לְהַלֵּ֑ל וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָ֨הוּ֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתֹּ֖אמֶר קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃ ס
14וַיּוֹצֵא֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י הַמֵּא֣וֹת ׀ פְּקוּדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ הֽוֹצִיא֨וּהָ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית הַשְּׂדֵר֔וֹת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ יוּמַ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן לֹ֥א תְמִית֖וּהָ בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 15וַיָּשִׂ֤ימוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא אֶל־מְב֥וֹא שַֽׁעַר־הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְמִית֖וּהָ שָֽׁם׃ פ
16וַיִּכְרֹ֤ת יְהוֹיָדָע֙ בְּרִ֔ית בֵּינ֕וֹ וּבֵ֥ין כָּל־הָעָ֖ם וּבֵ֣ין הַמֶּ֑לֶךְ לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַיהוָֽה׃ 17וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הָעָ֤ם בֵּית־הַבַּ֨עַל֙ וַֽיִּתְּצֻ֔הוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֥יו וְאֶת־צְלָמָ֖יו שִׁבֵּ֑רוּ וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֥י הַֽמִּזְבְּחֽוֹת׃ 18וַיָּשֶׂם֩ יְהוֹיָדָ֨ע פְּקֻדֹּ֜ת בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בְּיַ֨ד הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ אֲשֶׁ֣ר חָלַ֣ק דָּוִיד֮ עַל־בֵּ֣ית יְהוָה֒ לְֽהַעֲל֞וֹת עֹל֣וֹת יְהוָ֗ה כַּכָּת֛וּב בְּתוֹרַ֥ת מֹשֶׁ֖ה בְּשִׂמְחָ֣ה וּבְשִׁ֑יר עַ֖ל יְדֵ֥י דָוִֽיד׃ 19וַֽיַּעֲמֵד֙ הַשֹּׁ֣ועֲרִ֔ים עַֽל־שַׁעֲרֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יָבֹ֥א טָמֵ֖א לְכָל־דָּבָֽר׃ 20וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְאֶת־הָֽאַדִּירִים֩ וְאֶת־הַמּֽוֹשְׁלִ֨ים בָּעָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ כָּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיּ֤וֹרֶד אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיָּבֹ֛אוּ בְּתֽוֹךְ־שַׁ֥עַר הָֽעֶלְי֖וֹן בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיּוֹשִׁ֨יבוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ עַ֖ל כִּסֵּ֥א הַמַּמְלָכָֽה׃ 21וַיִּשְׂמְח֥וּ כָל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֖הוּ הֵמִ֥יתוּ בֶחָֽרֶב׃ ס

24
Yoash ashoshêra akâ-Nyamuzinda
1 Yoash ali agwêrhe myâka nda ali muburhe erhi aba mwâmie, ayîma mwâmi myâka makumi ani aha Yeruzalemu. Nina, izîno lyâge ye wali Sibiya w’e Bersheba. 2 Yoash ajira ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho amango omudâhwa Yehoyada anacihali gôshi. 3 Yehoyada ashebera Yoash bakazi babirhi, bamuburhira abagala n’abali. 4 Enyuma z’ahôla Yoash arhôla omuhigo gwa okushoshêra akâ-Nyamuzinda.
5 Ashûbûza abadâhwa n’abaleviti, anacibabwîra erhi: «Mukanye mugere omu ngo zôshi za bene Yuda, mujè mwahongêsa enfaranga emwa bene-Israheli, bakazishoshêramwo ngasi mwâka akâ-Nyamuzinda kinyu, munajire okwôla duba.» Ci abaleviti barhajiraga duba. 6 Mwâmi ahamagala Yehoyada ye mudâhwa mukulu amudôsa, erhi: «Carhumire orhakazilola abaleviti n’okubaha omurhima, lyo bajà barhôla omu Yuda n’omu Yeruzalemu empongano, Mûsa, murhumisi wa Nyamubâho, bôshi n’embugânano y’olubaga barhegekaga Israheli, okukaziyihira omu ihêma ly’obuhamirizi? 7 Ebwa kubà olya mugalugalu Atalia n’abagala basherezize akâ-Nyamuzinda, banagendikolêsa emwa Baali ebirugu byôshi byali birherekirwe oku kukazikola omu ka-Nyamubâho.» 8 Oku bundi mwâmi arhegeka mpu bajire Isanduku, banagend’ilihira aha muhango gw’akâ-Nyamuzinda, embuga. 9 Banajà balâlika omu Yuda n’omu Yeruzalemu mpu ngasi muguma akazilerhera Nyamubâho erya mpongano bene Israheli barhegekagwa omu irûngu na Mûsa murhumisi wa Nyamubâho. 10 Abarhambo n’olubaga lwôshi basîma bwenêne, bakaziyîsha badwîrhe banahira omu isanduku balinda baliyunjuza.
11 Erhi amango gabaga gamahika, erhi bahekaga isanduku emw’abalâbi ba mwâmi, liyisha lidwirhwe n’abaleviti, erhi abôla bankabwîne oku mukola muli nfaranga nyinji, omwandisi wa mwâmi n’omuntu wakazâgirhumwa n’omudâ hwa banayîshe bahakûle lirya isanduku lyôshi, banashubilirhôla, bagendilishubiza halya linabêra. Ntyo kwo bakazâgijira ngasi mango, na ntyo babona nfaranga nyinji. 12 Mwâmi bôshi na Yehoyada banayanka zirya nfaranga banaziha abakazâg’iyûbaka akâ-Nyamuzinda, nabo banayumvanya n’abalenga b’okurhendeza amabuye n’aba okuyûbaka, mpu bagendishoshêra aka- Nyamuzinda, banayumvanya kuguma n’abalenga b’okukola oku byûma n’oku mulinga, mpu bagendizibuhya Akâ-Nyamubâho. 13 Abûbasi bacirhulira omu mi kolo, banahârhûza okushoshêra, balinda bahisa akâ-Nyamuzinda omu bwôrhere bwako bwa mîra banakazibuhya. 14 Erhi babà bamayusa, bayîsha badwîrhe embere za mwâmi n’embere za Yehoyada cnfaranga zali zisigire, anacijiramwo ebirugu by’okukazikola omu kâ-Nyamuzinda, ebirugu by’okukazikola oku nterekêro z’ensirîra, orhubehe, n’ebindi birugu by’amasholo n’amarhale. Bakazirherekêra ntyo ngasi mango enterckêro z’ensirîra omu kâ-Nyamuzinda amango gôshi g’obuzîne bwa Yehoyada. 15 Yehoyada ashosihala anayigurha ensiku, anacifa; ali akola agwêrhe myâka igana na makumi asharhu erhi afa. 16 Bamubisha omu lugo lwa Daudi haguma n’abâmi, kulya kubà ajizire ebinjà omu Israheli n’embere za Nyamubâho n’omu nyumpa yâge. Obubî bwa Yoash n’obuhane bwâge
17 Erhi Yehoyada ayusifii, abarhambo b’e Yuda bayisha bafukamiriza e embere za mwâmi, naye mwâmi anacibayumvîrhiza. 18 Bajandika Akâ-Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo, bagendikazikuza enshanga n’enshusho. Oburhè bwa Nyamubâho bwababaza Yuda na Yeruzalemu erhi obwôla bugoma bw’olubaga burhuma. 19 Lyo abagalula emunda ali, Nyamubâho akazibarhumira abalêbi bakazâgihamiriza ekarhî kâbo, ci barhayumvagya. 20 Omûka gwa Nyamuzinda gwanacija muli Zakariya, mugala w’omudâhwa Yehoyada, anaciyîsha aja embere z’olubaga aderha erhi: «Ntyâla kwo Nyamuzinda adesire: «Cirhuma mukazivuna amarhcgeko ga Nyamubâho, na ntyo mubula kuyô loloka? Kulya kubà mwajandisire Nyamubâho, naye amamujàndika.» 21 Banacijira ihano ly’okumuyîrha, banacimuhanda amabuye oku irhegeko lya mwâmi, bamuyirhira omu bululi bw’akâ-Nyamuzinda. 22 Yoash arhacikengêraga bulya buzigire Yehoyada ali amugwêrhekwo, ye oligi îshe wa nyamulêbi, anaciyîrha omugala. Oyu mulêbi erhi akola afa aderha erhi: «Nyamubâho yêne acibonere alole kwo kurhi oku!»
23 Erhi omwâka gushubirhangira, omurhwe gw’abalwi Banya-Sîriya gwa rherema gwayîsha gurhabâlire Yoash, gwanacihika omu Yuda n’omu Yeruzalemu. Omu lubaga, bayîrhamwo abanali barhambo b’olubaga bôshi n’omunyago gwâbo gôshi bagurhumira mwâmi w’e Damasko. 24 Abôla Banya-Sîriya bali bayîshire n’omurhwe gw’abantu basungunu, ci Nyamubâho abahà ogwôla murhwe gwali gwa bantu banji bwenêne, kulya kubà bajàndisire Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo. 25 Abanya-Aramu hayâgaza Yoash, erhi bamurhe ngaho, bamusiga ayunjwîre bibande, abarhumisi bâge banacimujirira ihano ly’okumuyîrha erhi gulya mukò gwa mwene omudâhwa Yehoyada gurhuma; bamunigira oku ncingo yâge àfa. Bamubisha omu lugo lwa Daudi, ci ba rhamubishaga omu nshinda z’abâmi. 26 Alaga abajiraga ihano ly’okumuyîrha: Zabadi, mugala wa Shimeati, mukazi wa munya-amoni, na Yehozabadi, mugala wa Shimeriti, mukazi munya-mowabu. 27 Oku biyêrekîre abagala na ngasi bulêbi bwajire kuli ye n’oku bashoshêraga akâ-Nyamuzinda, lolà oku ebyôla biri biyandike omu myanzi eri omu Citabu c’Abâmi. Omugala Amaziyahu ayîma ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 24
1בֶּן־שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ יֹאָ֣שׁ בְּמָלְכ֔וֹ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ 2וַיַּ֧עַשׂ יוֹאָ֛שׁ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כָּל־יְמֵ֖י יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃ 3וַיִּשָּׂא־ל֥וֹ יְהוֹיָדָ֖ע נָשִׁ֣ים שְׁתָּ֑יִם וַיּ֖וֹלֶד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃ 4וַיְהִ֖י אַחֲרֵיכֵ֑ן הָיָה֙ עִם־לֵ֣ב יוֹאָ֔שׁ לְחַדֵּ֖שׁ אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 5וַיִּקְבֹּץ֮ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה וְקִבְצוּ֩ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֨ל כֶּ֜סֶף לְחַזֵּ֣ק ׀ אֶת־בֵּ֣ית אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תְּמַהֲר֣וּ לַדָּבָ֑ר וְלֹ֥א מִֽהֲר֖וּ הַֽלְוִיִּֽם׃ 6וַיִּקְרָ֣א הַמֶּלֶךְ֮ לִֽיהוֹיָדָ֣ע הָרֹאשׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֨וּעַ֙ לֹֽא־דָרַ֣שְׁתָּ עַל־הַלְוִיִּ֔ם לְהָבִ֞יא מִֽיהוּדָ֣ה וּמִֽירוּשָׁלִַ֗ם אֶת־מַשְׂאַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־יְהוָ֔ה וְהַקָּהָ֖ל לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְאֹ֖הֶל הָעֵדֽוּת׃ 7כִּ֤י עֲתַלְיָ֨הוּ֙ הַמִּרְשַׁ֔עַת בָּנֶ֥יהָ פָרְצ֖וּ אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְגַם֙ כָּל־קָדְשֵׁ֣י בֵית־יְהוָ֔ה עָשׂ֖וּ לַבְּעָלִֽים׃ 8וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַֽיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּית־יְהוָ֖ה חֽוּצָה׃ 9וַיִּתְּנוּ־ק֞וֹל בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֗ם לְהָבִ֤יא לַֽיהוָה֙ מַשְׂאַ֞ת מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־הָאֱלֹהִ֛ים עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּֽר׃ 10וַיִּשְׂמְח֥וּ כָל־הַשָּׂרִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם וַיָּבִ֛יאוּ וַיַּשְׁלִ֥יכוּ לָאָר֖וֹן עַד־לְכַלֵּֽה׃ 11וַיְהִ֡י בְּעֵת֩ יָבִ֨יא אֶת־הָֽאָר֜וֹן אֶל־פְּקֻדַּ֣ת הַמֶּלֶךְ֮ בְּיַ֣ד הַלְוִיִּם֒ וְכִרְאוֹתָ֞ם כִּי־רַ֣ב הַכֶּ֗סֶף וּבָ֨א סוֹפֵ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ וּפְקִיד֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וִיעָ֨רוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וְיִשָּׂאֻ֖הוּ וִֽישִׁיבֻ֣הוּ אֶל־מְקֹמ֑וֹ כֹּ֤ה עָשׂוּ֙ לְי֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם וַיַּֽאַסְפוּ־כֶ֖סֶף לָרֹֽב׃ 12וַיִּתְּנֵ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ וִֽיהוֹיָדָ֗ע אֶל־עוֹשֵׂה֙ מְלֶ֨אכֶת֙ עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהוָ֔ה וַיִּֽהְי֤וּ שֹׂכְרִים֙ חֹצְבִ֣ים וְחָרָשִׁ֔ים לְחַדֵּ֖שׁ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְ֠גַם לְחָרָשֵׁ֤י בַרְזֶל֙ וּנְחֹ֔שֶׁת לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 13וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה וַתַּ֧עַל אֲרוּכָ֛ה לַמְּלָאכָ֖ה בְּיָדָ֑ם וַֽיַּעֲמִ֜ידוּ אֶת־בֵּ֧ית הָֽאֱלֹהִ֛ים עַל־מַתְכֻּנְתּ֖וֹ וַֽיְאַמְּצֻֽהוּ׃ 14וּֽכְכַלּוֹתָ֡ם הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִֽיהוֹיָדָ֜ע אֶת־שְׁאָ֣ר הַכֶּ֗סֶף וַיַּעֲשֵׂ֨הוּ כֵלִ֤ים לְבֵית־יְהוָה֙ כְּלֵ֣י שָׁרֵ֔ת וְהַעֲל֣וֹת וְכַפּ֔וֹת וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וָכָ֑סֶף וַ֠יִּֽהְיוּ מַעֲלִ֨ים עֹל֤וֹת בְּבֵית־יְהוָה֙ תָּמִ֔יד כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹיָדָֽע׃ פ
15וַיִּזְקַ֧ן יְהוֹיָדָ֛ע וַיִּשְׂבַּ֥ע יָמִ֖ים וַיָּמֹ֑ת בֶּן־מֵאָ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמוֹתֽוֹ׃ 16וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְעִיר־דָּוִ֖יד עִם־הַמְּלָכִ֑ים כִּֽי־עָשָׂ֤ה טוֹבָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְעִ֥ם הָאֱלֹהִ֖ים וּבֵיתֽוֹ׃ ס
17וְאַֽחֲרֵ֥י מוֹת֙ יְה֣וֹיָדָ֔ע בָּ֚אוּ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לַמֶּ֑לֶךְ אָ֛ז שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֲלֵיהֶֽם׃ 18וַיַּֽעַזְב֗וּ אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְד֥וּ אֶת־הָאֲשֵׁרִ֖ים וְאֶת־הָֽעֲצַבִּ֑ים וַֽיְהִי־קֶ֗צֶף עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּאַשְׁמָתָ֖ם זֹֽאת׃ 19וַיִּשְׁלַ֤ח בָּהֶם֙ נְבִאִ֔ים לַהֲשִׁיבָ֖ם אֶל־יְהוָ֑ה וַיָּעִ֥ידוּ בָ֖ם וְלֹ֥א הֶאֱזִֽינוּ׃ ס
20וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְהוָ֖ה וַיַּֽעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃ 21וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 22וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֨סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃ פ
23וַיְהִ֣י ׀ לִתְקוּפַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה עָלָ֣ה עָלָיו֮ חֵ֣יל אֲרָם֒ וַיָּבֹ֗אוּ אֶל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיַּשְׁחִ֛יתוּ אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י הָעָ֖ם מֵעָ֑ם וְכָל־שְׁלָלָ֥ם שִׁלְּח֖וּ לְמֶ֥לֶךְ דַּרְמָֽשֶׂק׃ 24כִּי֩ בְמִצְעַ֨ר אֲנָשִׁ֜ים בָּ֣אוּ ׀ חֵ֣יל אֲרָ֗ם וַֽיהוָה֙ נָתַ֨ן בְּיָדָ֥ם חַ֨יִל֙ לָרֹ֣ב מְאֹ֔ד כִּ֣י עָֽזְב֔וּ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְאֶת־יוֹאָ֖שׁ עָשׂ֥וּ שְׁפָטִֽים׃ 25וּבְלֶכְתָּ֣ם מִמֶּ֗נּוּ כִּֽי־עָזְב֣וּ אֹתוֹ֮ בְּמַחֲלֻיִ֣ים רַבִּים֒ הִתְקַשְּׁר֨וּ עָלָ֜יו עֲבָדָ֗יו בִּדְמֵי֙ בְּנֵי֙ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַיַּֽהַרְגֻ֥הוּ עַל־מִטָּת֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וַֽיִּקְבְּרֻ֨הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֥א קְבָרֻ֖הוּ בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃ ס
26וְאֵ֖לֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִ֣ים עָלָ֑יו זָבָ֗ד בֶּן־שִׁמְעָת֙ הָֽעַמּוֹנִ֔ית וִיה֣וֹזָבָ֔ד בֶּן־שִׁמְרִ֖ית הַמּוֹאָבִֽית׃ 27וּבָנָ֞יו וִ֧רֶ֞ב הַמַּשָּׂ֣א עָלָ֗יו וִיסוֹד֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־מִדְרַ֖שׁ סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֑ים וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

25
Oku lwa Amaziyahu
1 Amaziyahu aba mwâmi erhi akola agwêrhe myâka makumi abirhi n’i rhanu, anaciyîma myâka makumi abirhi na mwenda aha Yeruzalemu. Nina izîno lyâge ye wali Yehoadani w’e Yeruzalemu. 2 Ajira ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, ci arhali n’omurhima mwimâna. 3 Erhi aba amazibuha omu bwâmi bwâge, ayîrha abarhumisi bâge, balya bayîrhaga îshe 4 ci arhayîrhaga abagala, nk’oku binayandisirwe omu burhegesi, omu citabu ca Mûsa oku Nyamubâho ahanyire elira irhegeko erhi: «Abâna barhankafira abâna bâbo, n’abâna barhankafira b’îshe; ci ngasi muguma akazifa erhi câha câge cirhuma.»
Okuhimwa kwa Abanya-Edomu
5 Amaziyahu ashûbûza abantu b’e Yuda, akerekanya yo emilala, ajira aba rhambo b’ebihumbi, n’abarhambo b’amagana, omu Yuda mwoshi n’emwa bene Benyamini; ajira omubalè gwâbo, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, abona bantu bihumbi magana asharhu, bôshi ba ntwâli, banahashija oku matabâro, banahume itumu n’empenzi. 6 Arhiza abandi omu kubagula yêne, omu bene Israheli, bali bantu bihumbi igana bya balwî oku talenta igana za marhale. 7 Omuntu wa Nnâmahanga ayîsha aja emunda ali, anacimubwîra erhi: «Yâgirwa, mwâmi omurhwe gwa bene Israheli gurhahîra gukagenda na nâwe, kulya kubà Nyamubâho arhali bôshi n’Israheli, arhali na omuntu ciru n’omuguma w’omu bene Efrayimu. 8 Ci genda wênene, okoze entambala, obè n’oburhwâli oku kulwa, Nyamubâho arhazige wakumba emw’omushombanyi, ebwa kubà Nyamubâho agwêrhe obuhashe bwa oku rhabâla n’obwa okuhenangula omuntu.» 9 Amaziyahu anacibwîra olya muntu wa Nyamuzinda erhi: «kurhigi najira kuli zirya talenta igana nahaga omurhwe gwa bene Israheli?» olya muntu wa Nyamuzinda anacimushuza erhi: «Nyamubâho anayishikuha okulushire ahôla». 10 Amaziyahu aberûla gulya murhwe gwarhengaga emwa bene Efrayimu, ababwîra mpu bashubire emwâbo, ci oburhè bw’abôla bantu bwayaka bwenêne kuli Yuda, bashubira emwâbo erhi banali burhe bwenêne.
11 Amaziyahu n’oburhwâli bwôshi alongolana olubaga lwâge; acîjira ebwa kabanda k’Omunyu ayîrha bantu bihumbi ikumi ba muli bene Seyiri. 12 Bene Yuda babagwârhamwo bihumbi ikumi bya mpira bacizîne, babahêka oku irhwerhwe lya ibuye linene, babahirimiza idako lya lirya ibuye, bôshi bajo njolekana. 13 Ci kwônene balya bantu b’omurhwe Amaziyahu agalulaga mpu barhaja oku matabâro bôshi naye, bacîyôha omu ngo za Yuda, kurhenga e Samâriya kujà e Betoroni, bayîrha yo bantu bihumbi bisharhu, banakulayomunyagomunji.
14 Erhi Amaziyahu akola arhenga emunda anahimiraga bene Edomu, ayîsha adwîrhe banyamuzinda ba bene Seyiri, n’erhi aba amabayûbakira mpu bahe banyamuzinda bâge, akazifukamiriza embere zâbo n’okubatumbûkiza obukù. 15 Oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyaka bwenêne kuli Amaziyahu, anacimu rhumira omulêbi wajimubwîra erhi: «Carhumaga wajà walongereza ba Nyamuzinda b’olula lubaga, abarhahashire okurhenza olubaga lwâbo omu nfu ne zâwe.» 16 Oku acidwîrhe amudesa, Amaziyahu amushuza erhi: «Ka rhwakujizire muhanûzi wa mwâmi? Rhenga aha!» Wankahuma bakuyîrha?» Olya mulêbi erhi akola agenda aderha erhi: «Manyire oku Nyamuzinda anarhozire omuhigo gwa okukuherêrekeza, kulya kubà wajizire kwa bene okwôla orhanayumvîrhe ihano lyâni.»
Amaziyahu ahimwa na Yoash mwâmi w’Israheli
17 Erhi aba amadôsa ihano, Amaziyahu mwâmi w’e Yuda arhuma entumwa emwa Yoash mugala wa Yowakazi, mugala wa Yehu, mwâmi w’Israheli, mpu bagendimubwîra erhi: oyîshe, rhujanwe! Naye Yoash, mwâmi w’Israheli arhuma owagendishuza Amaziyahu, mwâmi w’e Yuda ntyâla: 18 «Erhi, omushugi gw’e Libano gwanacirhuma entumwa emwa omwerezi gw’e Libano erhi: Lerha mwâli wâwe abè mukà mugala wâni. Lero ensimba z’omu Libano zanacigera zatuntumirhiza gulya mushûgi. 19 Wamacîbwîra erhi: Lolà oku wahimire aba Edomiti, n’omurhima gwâwe weshi gwamakujegera. Bunôla, orhangibêra e mwâwe. Carhuma walonzicîkwêba omu buhanya, okumbemwo we wêne na Yuda haguma nâwe?»
20 Ci Amaziyahu arhayumvagya, bulya Nyamuzinda wakulonzagya mpu lyo ahira abantu b’e Yuda omu maboko g’abashombanyi, kulya kubà bajirilongereza ba Nyamuzinda b’e Edomu. 21 Yoash, mwâmi w’Israheli anasôka, banacijana omu irhwe, ye na Amaziyahu, mwâmi w’e Yuda, bakorana aha Bet-Shemeshi, omu Yuda. 22 Yuda ahimwa n’Israheli, ngasi muguma anacilibirhira omu ihêma lyâge. 23 Yoash, mwâmi w’Israheli anacigwarhira aha Bet-Shemeshi, Amaziyahu, mwâmi w’e Yuda, mugala wa Yoash, mugala wa Yowahazi. Amuhêka e Yeruzalemu, anacihumba omwina gwa makano magana ani ga ngafula omu lukûta lwa Yeruzalemu, kurhenga aha muhango gwa Efrayimu kuhika aha muhango guli oku kafendefende. 24 Arhôla amasholo gôshi, n’amarhale n’ebirugu byabaga omu kâ-Nyamuzinda aha mwa Obed-Edomu, kuguma n’amagale gabaga omu nyumpa ya mwâmi, agwârha n’empira agalicîshubirira e Samâriya.
Okufà kwa Amaziyahu
25 Amaziyahu, mugala wa Yoash, mwâmi w’e Yuda, acilamire myâka ikumi n’irhanu enyuma ly’okufà kwa Yoash, mugala wa Yowakazi, mwâmi w’Israheli. 26 Ebisigîre oku bya Amaziyahu, ebirhangiriza n’ebizinda, okwôla ka ku rhayandisirwi omu citabu c’abâmi b’e Yuda n’ab’Israheli? 27 Amaziyahu erhi babà bamamuyegûla kuli Nyamubâho, bamujirira ihano ly’okumuyîrha aha Yeruzalemu, anaciyakira e Lakishi; ci kwônene bamukulikira eyôla Lakishi, bamuyîrhira yo. 28 Bayîsha bamuherhe oku nfarasi, banacimubisha haguma na b’îshe omu lugo lwa Yuda.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 25
1בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ מָלַ֣ךְ אֲמַצְיָ֔הוּ וְעֶשְׂרִ֣ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְהוֹעַדָּ֖ן מִירוּשָׁלָֽיִם׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה רַ֕ק לֹ֖א בְּלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם׃ 3וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה עָלָ֑יו וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃ 4וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם לֹ֣א הֵמִ֑ית כִּ֣י כַכָּת֣וּב בַּתּוֹרָ֡ה בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁה֩ אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־יָמ֨וּתוּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־יָמ֣וּתוּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יָמֽוּתוּ׃ פ
5וַיִּקְבֹּ֤ץ אֲמַצְיָ֨הוּ֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיַּֽעֲמִידֵ֣ם לְבֵית־אָב֗וֹת לְשָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וּלְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת לְכָל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן וַֽיִּפְקְדֵ֗ם לְמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיִּמְצָאֵ֗ם שְׁלֹשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף בָּחוּר֙ יוֹצֵ֣א צָבָ֔א אֹחֵ֖ז רֹ֥מַח וְצִנָּֽה׃ 6וַיִּשְׂכֹּ֣ר מִיִּשְׂרָאֵ֗ל מֵ֥אָה אֶ֛לֶף גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל בְּמֵאָ֥ה כִכַּר־כָּֽסֶף׃ 7וְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים בָּ֤א אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הַמֶּ֕לֶךְ אַל־יָבֹ֥א עִמְּךָ֖ צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י אֵ֤ין יְהוָה֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֖ל בְּנֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃ 8כִּ֚י אִם־בֹּ֣א אַתָּ֔ה עֲשֵׂ֖ה חֲזַ֣ק לַמִּלְחָמָ֑ה יַכְשִֽׁילְךָ֤ הָֽאֱלֹהִים֙ לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־כֹּ֛חַ בֵּאלֹהִ֖ים לַעְז֥וֹר וּלְהַכְשִֽׁיל׃ 9וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָ֨הוּ֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וּמַֽה־לַּעֲשׂוֹת֙ לִמְאַ֣ת הַכִּכָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִגְד֣וּד יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים יֵ֚שׁ לַֽיהוָ֔ה לָ֥תֶת לְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מִזֶּֽה׃ 10וַיַּבְדִּילֵ֣ם אֲמַצְיָ֗הוּ לְהַגְּדוּד֙ אֲשֶׁר־בָּ֤א אֵלָיו֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם לָלֶ֖כֶת לִמְקוֹמָ֑ם וַיִּ֨חַר אַפָּ֤ם מְאֹד֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וַיָּשׁ֥וּבוּ לִמְקוֹמָ֖ם בָּחֳרִי־אָֽף׃ פ
11וַאֲמַצְיָ֨הוּ֙ הִתְחַזַּ֔ק וַיִּנְהַג֙ אֶת־עַמּ֔וֹ וַיֵּ֖לֶךְ גֵּ֣יא הַמֶּ֑לַח וַיַּ֥ךְ אֶת־בְּנֵי־שֵׂעִ֖יר עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃ 12וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים חַיִּ֗ים שָׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְבִיא֖וּם לְרֹ֣אשׁ הַסָּ֑לַע וַיַּשְׁלִיכ֛וּם מֵֽרֹאשׁ־הַסֶּ֖לַע וְכֻלָּ֥ם נִבְקָֽעוּ׃ ס
13וּבְנֵ֣י הַגְּד֗וּד אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֤יב אֲמַצְיָ֨הוּ֙ מִלֶּ֤כֶת עִמּוֹ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיִּפְשְׁטוּ֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִשֹּׁמְר֖וֹן וְעַד־בֵּ֣ית חוֹר֑וֹן וַיַּכּ֤וּ מֵהֶם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ בִּזָּ֥ה רַבָּֽה׃ ס
14וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֨י ב֤וֹא אֲמַצְיָ֨הוּ֙ מֵֽהַכּ֣וֹת אֶת־אֲדוֹמִ֔ים וַיָּבֵ֗א אֶת־אֱלֹהֵי֙ בְּנֵ֣י שֵׂעִ֔יר וַיַּֽעֲמִידֵ֥ם ל֖וֹ לֵאלֹהִ֑ים וְלִפְנֵיהֶ֥ם יִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְלָהֶ֥ם יְקַטֵּֽר׃ 15וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּאֲמַצְיָ֑הוּ וַיִּשְׁלַ֤ח אֵלָיו֙ נָבִ֔יא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לָ֤מָּה דָרַ֨שְׁתָּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֛ר לֹא־הִצִּ֥ילוּ אֶת־עַמָּ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃ 16וַיְהִ֣י ׀ בְּדַבְּר֣וֹ אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַלְיוֹעֵ֤ץ לַמֶּ֨לֶךְ֙ נְתַנּ֔וּךָ חֲדַל־לְךָ֖ לָ֣מָּה יַכּ֑וּךָ וַיֶּחְדַּ֣ל הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יָעַ֤ץ אֱלֹהִים֙ לְהַשְׁחִיתֶ֔ךָ כִּֽי־עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְתָּ לַעֲצָתִֽי׃ פ
17וַיִּוָּעַ֗ץ אֲמַצְיָ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וַ֠יִּשְׁלַח אֶל־יוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן־יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לְךָ֖ נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים׃ 18וַיִּשְׁלַ֞ח יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָֽה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ׃ 19אָמַ֗רְתָּ הִנֵּ֤ה הִכִּ֨יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּנְשָׂאֲךָ֥ לִבְּךָ֖ לְהַכְבִּ֑יד עַתָּה֙ שְׁבָ֣ה בְּבֵיתֶ֔ךָ לָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ׃ 20וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲמַצְיָ֔הוּ כִּ֤י מֵהָֽאֱלֹהִים֙ הִ֔יא לְמַ֖עַן תִּתָּ֣ם בְּיָ֑ד כִּ֣י דָֽרְשׁ֔וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֥י אֱדֽוֹם׃ 21וַיַּ֨עַל יוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּתְרָא֣וּ פָנִ֔ים ה֖וּא וַאֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בְּבֵ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ אֲשֶׁ֥ר לִיהוּדָֽה׃ 22וַיִּנָּ֥גֶף יְהוּדָ֖ה לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֖סוּ אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ 23וְאֵת֩ אֲמַצְיָ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בֶּן־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז תָּפַ֛שׂ יוֹאָ֥שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וַיְבִיאֵ֨הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּפְרֹ֞ץ בְּחוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִַ֗ם מִשַּׁ֤עַר אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפּוֹנֶ֔ה אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אַמָּֽה׃ 24וְכָֽל־הַזָּהָ֣ב וְהַכֶּ֡סֶף וְאֵ֣ת כָּל־הַ֠כֵּלִים הַנִּמְצְאִ֨ים בְּבֵית־הָאֱלֹהִ֜ים עִם־עֹבֵ֣ד אֱד֗וֹם וְאֶת־אֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֵ֖ת בְּנֵ֣י הַתַּֽעֲרֻב֑וֹת וַיָּ֖שָׁב שֹׁמְרֽוֹן׃ פ
25וַיְחִ֨י אֲמַצְיָ֤הוּ בֶן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת יוֹאָ֥שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ 26וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י אֲמַצְיָ֔הוּ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא֙ הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃ 27וּמֵעֵ֗ת אֲשֶׁר־סָ֤ר אֲמַצְיָ֨הוּ֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּקְשְׁר֨וּ עָלָ֥יו קֶ֛שֶׁר בִּירוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֣נָס לָכִ֑ישָׁה וַיִּשְׁלְח֤וּ אַחֲרָיו֙ לָכִ֔ישָׁה וַיְמִיתֻ֖הוּ שָֽׁם׃ 28וַיִּשָּׂאֻ֖הוּ עַל־הַסּוּסִ֑ים וַֽיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר יְהוּדָֽה׃

26
Olwa Ûziyahu
1 Olubaga lwa Yuda loshi lwanacirhôla Ûziyahuf owalikola ogwêrhe myâka ikumi na ndarhu bamuyîmika mwâmi ahâli h’îshe Amaziyahu. 2 Oziyasi ashubiyûbaka Elati, anamushubiza kuli Yuda erhi mwâmi aba amacihengeka hali b’îshe. 3 Ûziyahu ali agwêrhe myâka ikumi na ndarhu erhi aba mwâmi, anayîma myâka makumi arhânu n’ibirhi aha Yeruzalemu. Nnina izîno’ lyâge ye wali Yekolia w’e Yeruzalemu. 4 Ajira ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, omu kulola oku îshe Amaziyahu ajizire. 5 Acîhangâna okulongereza Nyamu bâho, amango ga Zekariyahu, ye wakazâgimuyigîriza oku arhînya Nyamuzinda na muli agôla mango akazâgilongereza Nyamubâho, Nyamuzinda amuhà okuyôloloka.
Amatabâro ga Ûziyahu
6 Akanya agendilwîsa Abafilistini; ahongola olukûta lwa Gati, olukûta lwa Yabne n’olukûta lwa Ashidodi, anaciyûbaka engo omu Ashidodi n’emwa Abafilistini. 7 Nyamuzinda amurhabâla oku Bafilistini, oku Baharabu bayûbakaga aha Guri-Baali n’oku Banya-Maoni. 8 Abanya-Amoni bakazirhûla Ûziyahu, n’irenge lyâge lyahika cingana aha muhango gw’e Mîsiri, ebwa kubà ali akola agwêrhe emisî bwenêne.
9 Ûziyahu ayûbaka enkingi aha Yeruzalemu oku muhango gwali omu kafe ndefende, oku muhango gwali ebwa kabanda n’aha bugonyero bw’olukûta anabizibuhya bwenêne. 10 Ayûbaka enkingi omu irûngu, anahumba amaliba manji, bulya ali agwêrhe ahôla masò manji ga bintu omu ntondo n’omu rhubanda, aligwêrhe n’abahinzi n’abakazâgikololera emizâbîbu yâge ebwa ntondo n’omu Karmelig, ebwa kubà azigiraga okuhinga.
11 Ûziyahu ali agwêrhe omurhwe gw’abalwi gwakagigenda bikembe-bikembe ebwa kulwa; ngasi murhwe gwanakazâgiganjwa n’omwandisi Yehieli n’o mwimangizi Maseyahu, oku burhegesi bwa Hananyahu, muguma omu barhambo ba mwâmi. 12 Omubalè gw’abarhambo b’emilala, bôshi bali balwî ba ntwâli, gwahika omu bantu bihumbi bibirhi na magana gali ndarhu. 13 Bakazâgirhambula omurhwe gw’abalwi na bihumbi magana asharhu na nda na bantu magana arhânu, bakazâgilwa n’emisî bwenêne lyo barhabâla mwâmi oku bashombanyi bâge. 14 Arheganyiza ogôla murhwe gôshi, empe nzi, amatumu, ensirha, ensiribo, emiherho n’amabuye oku ngondozo. 15 Aha Yeruzalemu ayûbakîsa ho, amasini gajiragwa n’omuntu mulenga, ga kukazihirwa omu nkingi, n’omu rhufendefende rhw’enkuta, oku kulasha emyampi n’oku kubanda amabuye, irenge lyâge lyajà kuli bwenêne, ebwa kubà ali arhabirwe okusômerîne omu kubà wa misî minene ntyo.
Obuzinda bwa Ûziyahu
16 Erhi aba akola agwêrhe misi minji ntyo, omurhima gwâge gwârhangira okulengerera n’okubiha. Ajira ecâha emwa Nyamubâho Nyamuzinda wâge, amango ajaga omu kâ-Nyamubaho mpu naye akola ajitumbûkiza obukù oku luhêrero lwa obukù. 17 Omudâhwa Azariyahu ayîsha amushimbire bôshi na badâhwa makumi gali munani, badâhwa ba Nyamubâho, bantu ba burhwâli; 18 bayimanga embere za mwami banacimubwîra mpu «gurhali mukolo gwâwe wâni Ûziyahu okutumbûkiza obukù emunda Nyamubâho ali, ci guli mukolo gwa badâhwa bagala b’Aròni, bo bagishirwe oku kukazitwâna obukù. Rhenga muno kâ-Nyamuzinda bulya wajizire ecâha, n’okwôla kurhakulerhere irenge lici embere za Nyamubâho, Nyamuzinda.» 19 Ûziyahuh wali ofumbasire ecitu bûkizo omu nfune mpu arherekêre obukù, agwârhwa n’oburhè, na muli obwôla burhe bwâge oku badâhwa, olushomyo lwayîsha lwamumera ebusù, embere z’abôla badâhwa, omwôla ka-Nuymuzinda, embere z’oluhêrero lwa obukù. 20 Omudâhwa mukulu Azariyahu, n’abandi badâhwa erhi bayêrekera emunda ali, lolà oku ali akola agwêrhe olushomyo emalanga. Banacimuheka dubaduba embuga, naye yêne akanyîriza okuhuluka bulya Nyamubâho amamubabaza. 21 Mwâmi Ûziyahu ayôrha mushomyo kuhika oku lusiku lw’okufà kwâge, anakazibêra yêne omu nyumpa eyûbakirwe hagohago, oku mushomyo, ebwa kubà amakagwa mpu irhondo arhacijaga omu kâ-Nyamuzinda. Omugala Yotami aba ye wakazirhegeka omulala gwa mwâmi n’okutwa emmanja z’omu cihugo. 22 Ebisigîre by’ebijiro bya Ûziyahu, ebirhangiriza n’ebizinda, omulêbi Yesha’yahu mugala wa Amosi abiyandisire. 23 Ûziyahu acîhengeka haguma na b’îshe wâge banacimubisha haguma na b’îshe wâge omu ishwa babishamwo abâmi, ebwa kubà bakazâgiderha mpu: «Ali mushomyo.» Omugala Yotami, ayîma ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 26
1וַיִּקְח֞וּ כָּל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ אֶת־עֻזִּיָּ֔הוּ וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣יכוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ׃ 2ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אֵיל֔וֹת וַיְשִׁיבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָֽיו׃ פ
3בֶּן־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ עֻזִּיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְכָילְיָ֖ה מִן־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 4וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃ 5וַיְהִי֙ לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֔ים בִּימֵ֣י זְכַרְיָ֔הוּ הַמֵּבִ֖ין בִּרְאֹ֣ת הָאֱלֹהִ֑ים וּבִימֵי֙ דָּרְשֹׁ֣ו אֶת־יְהוָ֔ה הִצְלִיח֖וֹ הָאֱלֹהִֽים׃ ס
6וַיֵּצֵא֙ וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְרֹ֞ץ אֶת־ח֣וֹמַת גַּ֗ת וְאֵת֙ חוֹמַ֣ת יַבְנֵ֔ה וְאֵ֖ת חוֹמַ֣ת אַשְׁדּ֑וֹד וַיִּבְנֶ֣ה עָרִ֔ים בְּאַשְׁדּ֖וֹד וּבַפְּלִשְׁתִּֽים׃ 7וַיַּעְזְרֵ֨הוּ הָֽאֱלֹהִ֜ים עַל־פְּלִשְׁתִּ֧ים וְעַל־הָֽעַרְבִ֛יים הַיֹּשְׁבִ֥ים בְּגוּר־בָּ֖עַל וְהַמְּעוּנִֽים׃ 8וַיִּתְּנ֧וּ הָֽעַמּוֹנִ֛ים מִנְחָ֖ה לְעֻזִּיָּ֑הוּ וַיֵּ֤לֶךְ שְׁמוֹ֙ עַד־לְב֣וֹא מִצְרַ֔יִם כִּ֥י הֶחֱזִ֖יק עַד־לְמָֽעְלָה׃ 9וַיִּ֨בֶן עֻזִּיָּ֤הוּ מִגְדָּלִים֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־שַׁ֧עַר הַפִּנָּ֛ה וְעַל־שַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וְעַל־הַמִּקְצ֑וֹעַ וַֽיְחַזְּקֵֽם׃ 10וַיִּ֨בֶן מִגְדָּלִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וַיַּחְצֹב֙ בֹּר֣וֹת רַבִּ֔ים כִּ֤י מִקְנֶה־רַּב֙ הָ֣יָה ל֔וֹ וּבַשְּׁפֵלָ֖ה וּבַמִּישֹׁ֑ור אִכָּרִ֣ים וְכֹֽרְמִ֗ים בֶּהָרִים֙ וּבַכַּרְמֶ֔ל כִּֽי־אֹהֵ֥ב אֲדָמָ֖ה הָיָֽה׃ ס
11וַיְהִ֣י לְעֻזִּיָּ֡הוּ חַיִל֩ עֹשֵׂ֨ה מִלְחָמָ֜ה יוֹצְאֵ֧י צָבָ֣א לִגְד֗וּד בְּמִסְפַּר֙ פְּקֻדָּתָ֔ם בְּיַד֙ יְעִואֵ֣ל הַסּוֹפֵ֔ר וּמַעֲשֵׂיָ֖הוּ הַשּׁוֹטֵ֑ר עַ֚ל יַד־חֲנַנְיָ֔הוּ מִשָּׂרֵ֖י הַמֶּֽלֶךְ׃ 12כֹּ֠ל מִסְפַּ֞ר רָאשֵׁ֤י הָאָבוֹת֙ לְגִבּ֣וֹרֵי חָ֔יִל אַלְפַּ֖יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 13וְעַל־יָדָם֩ חֵ֨יל צָבָ֜א שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת עוֹשֵׂ֥י מִלְחָמָ֖ה בְּכֹ֣חַ חָ֑יִל לַעְזֹ֥ר לַמֶּ֖לֶךְ עַל־הָאוֹיֵֽב׃ 14וַיָּכֶן֩ לָהֶ֨ם עֻזִּיָּ֜הוּ לְכָל־הַצָּבָ֗א מָגִנִּ֤ים וּרְמָחִים֙ וְכ֣וֹבָעִ֔ים וְשִׁרְיֹנ֖וֹת וּקְשָׁת֑וֹת וּלְאַבְנֵ֖י קְלָעִֽים׃ 15וַיַּ֣עַשׂ ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת מַחֲשֶׁ֣בֶת חוֹשֵׁ֗ב לִהְי֤וֹת עַל־הַמִּגְדָּלִים֙ וְעַל־הַפִּנּ֔וֹת לִירוֹא֙ בַּֽחִצִּ֔ים וּבָאֲבָנִ֖ים גְּדֹל֑וֹת וַיֵּצֵ֤א שְׁמוֹ֙ עַד־לְמֵ֣רָח֔וֹק כִּֽי־הִפְלִ֥יא לְהֵעָזֵ֖ר עַ֥ד כִּֽי־חָזָֽק׃ 16וּכְחֶזְקָת֗וֹ גָּבַ֤הּ לִבּוֹ֙ עַד־לְהַשְׁחִ֔ית וַיִּמְעַ֖ל בַּיהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיָּבֹא֙ אֶל־הֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה לְהַקְטִ֖יר עַל־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ 17וַיָּבֹ֥א אַחֲרָ֖יו עֲזַרְיָ֣הוּ הַכֹּהֵ֑ן וְעִמּ֞וֹ כֹּהֲנִ֧ים ׀ לַיהוָ֛ה שְׁמוֹנִ֖ים בְּנֵי־חָֽיִל׃ 18וַיַּעַמְד֞וּ עַל־עֻזִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹא־לְךָ֣ עֻזִּיָּ֗הוּ לְהַקְטִיר֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֣י לַכֹּהֲנִ֧ים בְּנֵי־אַהֲרֹ֛ן הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לְהַקְטִ֑יר צֵ֤א מִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ כִּ֣י מָעַ֔לְתָּ וְלֹֽא־לְךָ֥ לְכָב֖וֹד מֵיְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ 19וַיִּזְעַף֙ עֻזִּיָּ֔הוּ וּבְיָד֥וֹ מִקְטֶ֖רֶת לְהַקְטִ֑יר וּבְזַעְפּ֣וֹ עִם־הַכֹּהֲנִ֗ים וְ֠הַצָּרַעַת זָרְחָ֨ה בְמִצְח֜וֹ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל לְמִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ 20וַיִּ֣פֶן אֵלָ֡יו עֲזַרְיָהוּ֩ כֹהֵ֨ן הָרֹ֜אשׁ וְכָל־הַכֹּהֲנִ֗ים וְהִנֵּה־ה֤וּא מְצֹרָע֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיַּבְהִל֖וּהוּ מִשָּׁ֑ם וְגַם־הוּא֙ נִדְחַ֣ף לָצֵ֔את כִּ֥י נִגְּע֖וֹ יְהוָֽה׃ 21וַיְהִי֩ עֻזִּיָּ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ מְצֹרָ֣ע ׀ עַד־י֣וֹם מוֹת֗וֹ וַיֵּ֜שֶׁב בֵּ֤ית הַֽחָפְשִׁות֙ מְצֹרָ֔ע כִּ֥י נִגְזַ֖ר מִבֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְיוֹתָ֤ם בְּנוֹ֙ עַל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ שׁוֹפֵ֖ט אֶת־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 22וְיֶ֨תֶר֙ דִּבְרֵ֣י עֻזִּיָּ֔הוּ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחֲרֹנִ֑ים כָּתַ֛ב יְשַֽׁעְיָ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹץ הַנָּבִֽיא׃ 23וַיִּשְׁכַּ֨ב עֻזִּיָּ֜הוּ עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֤וֹ עִם־אֲבֹתָיו֙ בִּשְׂדֵ֤ה הַקְּבוּרָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמְּלָכִ֔ים כִּ֥י אָמְר֖וּ מְצוֹרָ֣ע ה֑וּא וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

27
Olwa Yotami
1 Yotami ali akola agwêrhe myâka makumi abirhi n’irhanu erhi aba mwâmi, anaciyîma myâka ikumi na ndarhu aha Yeruzalemu. Nnina ye wali Yerusha, mwâli wa Sadoki. 2 Ajira okushingânîne omu masù ga Nyamubâho aka îshe Ûziyahu; ci kwônene arhajaga omu kâ-Nyamuzinda; ci olubaga lwàjà lwabiha kulusha.
3 Yotami ayûbaka omuhango gw’enyanya gw’Akâ-Nyamubâho, anakola oku lukûta lwa Ofeli. 4 Ayûbaka engo omu ntondo ya Yuda; enyumpa nzibuzi bu n’enkingi omu birhondo.
5 Atula entambala oku bâmi ba bene Amoni, anabahima. Bene Amoni bamurhûla muli ogwôla mwâka, talenta igana za marhale na ndurhu bihumbi ikumi bya ngano na bihumbi ikumi bya ngano-punda; bene Amoni bajira kundi kwa bene okwôla omu mwâka gwakulikiraga n’omu mwâka gwa kasharhu. 6 Yotami ayûshûka omu buhashe ebwa kubà ali agenzire bwinjà omu majira ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâge.
7 Ebisigîre oku bijiro bya Yotami, entambala alwire zôshi, eyindi mikolo ajizire ala oku ebyôla byôshi biri biyandike omu citabu c’Abâmi b’Israheli n’aba Yuda. 8 Ali akola agwêrhe myâka makumi abirhi n’irhanu erhi aha mwâmi, anaciyîma myâka ikumi na ndarhu aha Yeruzalemu. 9 Yotami acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, banacimubisha omu lugo lwa Daudi. Omugala Akazi, ayîma ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 27
1בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יוֹתָ֣ם בְּמָלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖ה בַּת־צָדֽוֹק׃ 2וַיַּ֨עַשׂ הַיָּשָׁ֜ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ עֻזִּיָּ֣הוּ אָבִ֔יו רַ֕ק לֹא־בָ֖א אֶל־הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה וְע֥וֹד הָעָ֖ם מַשְׁחִיתִֽים׃ 3ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּית־יְהוָ֖ה הָעֶלְי֑וֹן וּבְחוֹמַ֥ת הָעֹ֛פֶל בָּנָ֖ה לָרֹֽב׃ 4וְעָרִ֥ים בָּנָ֖ה בְּהַר־יְהוּדָ֑ה וּבֶחֳרָשִׁ֣ים בָּנָ֔ה בִּֽירָנִיּ֖וֹת וּמִגְדָּלִֽים׃ 5וְ֠הוּא נִלְחַ֞ם עִם־מֶ֣לֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן֮ וַיֶּחֱזַ֣ק עֲלֵיהֶם֒ וַיִּתְּנוּ־ל֨וֹ בְנֵֽי־עַמּ֜וֹן בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא מֵאָה֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים כֹּרִים֙ חִטִּ֔ים וּשְׂעוֹרִ֖ים עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים זֹ֗את הֵשִׁ֤יבוּ לוֹ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן ס
וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית וְהַשְּׁלִשִֽׁית׃ 6וַיִּתְחַזֵּ֖ק יוֹתָ֑ם כִּ֚י הֵכִ֣ין דְּרָכָ֔יו לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 7וְיֶתֶר֙ דִּבְרֵ֣י יוֹתָ֔ם וְכָל־מִלְחֲמֹתָ֖יו וּדְרָכָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃ 8בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְחָמֵ֛שׁ שָׁנָ֖ה הָיָ֣ה בְמָלְכ֑וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
28
VI. Empindûlo z’omu burhegesi bwa Yezekiyahu n’obwa Yosiyahu
Olwa Akazi, îshe wa Yezekiyahu
1 Akazi ali akola agwêrhe myâka makumi abirhi erhi aba mwâmi, ayîma myâka ikumi na ndarhu aha Yeruzalemu. Arhajiraga okushingânîne omu masù ga Nyamubâho nk’oku îshe Daudi ajiraga. 2 Ashimba enjira y’abâmi b’Israheli, ciru atulisa n’ensanamu za Baali n’ecûma, 3 agenditumbûkiza obukù omu kabanda ka Bene-Hinomii ageza n’abagala omu muliro omu kushimba obubî bwa galya mashanja Nyamubâho akungushaga embere za bene Israheli, 4 agendirherekêra n’okutumbûkiza obukù omu hantu h’enyanya omu birhondo n’idako ly’emirhi mibishi.
Obuhane bwa Akazi
5 Nyamubâho, Nyamuzinda wâge anacimuhâna emwa omwâmi w’e Sîriya; Abanya-Sîriya bamuhima, banacimugwârhakwo mpira nyinji bwenêne, bâna zihêka e Damasko. Kandi ashubihânwa emwa omwâmi w’Israheli, oyûla amuhima okurhalusire. 6 Pekahe, mugala wa Remalyahu, omu Yuda ayîrhamwo oku lusiku luguma, bantu bihumbi igana na makumi abirhi, balwî ba ntwâli, ebwa kubà bamalekêrera Nyamubâho Nyamuzinda wa b’îshe wâbo. 7 Zikiri, mulwî wa Efrayimu, ayîrha Maaseyahu, mugala wa mwâmi na Azirikamu, murhambo w’omulala gwa mwâmi, na Elikana ye wali wa kabirhi kurhenga mwâmi. 8 Bene Israheli bagwârha muli bene wâbo, mpira bihumbi magana abirhi, ez’abalume, ez’abakazi, ez’abanarhabana n’abananyere, babarhenza kwo na munyagomunji bwenêne, banacihêka ogwôla munyago e Samâriya.
Omulêbi Odedi
9 Eyôla munda yabaga omulêbi wa Nyamubâho, izîno lyâge ye Odedi. Oku ahuluka aja emunda omurhwe gw’abalwi bashubukiraga e Samâriya anacibabwîra, erhi: Loli oku, omu bukunizi bwâge kuli bene Yuda, Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho anamuhîre bo; mwanabayirhira omujina gulya guhisire cingana omu mpingu. 10 Na bunôla mukolaga mulalire okujira bene Yuda na bene Yeruzalemu bajà na bajà-kazi binyu! ci kwônene mwôyu ka murhagwêrhi amabî kuli Nyamubâho, Nyamuzinda winyu? 11 Na bunôla muyumvagye, mu galule abôla bajà mwagwârhaga muli bene winyu, bulya obukunizi bwa Nya mubaho buli kuli mwe.
12 Baguma omu barhambo ba bene Efrayimu, Azariyahu, mugala wa Yehohanani, Berekiyahu, mugaJa wa Meshilemoti, Yehizikiyahu, mugala wa Meshilemoti, Yehizikiyahu, mugala wa Shalumu, na Amasa, mugala wa Hadilayi, bahakanira balya bakazâgirhenga ebwa kulwa. 13 Banacibabwîra mpu: «Murhalerhe abajà eno munda ebwa kubà kuli kurhubarhuza omuzigo gw’obu bi emunda Nyamubâho ali, mwalonza okuguyûshûla kandi oku ebyâha bîrhu n’amabî gîrhu; ebwa kubà obubî buli bunji n’obukunizi bunene bwa Nyamu bâho buli kuli Israheli». 14 Abola bashubûkaga ebwa kulwa, badêkereza abajà n’omunyago gwâbo embere z’abarhambo n’embere z’embugânano y’olubaga. 15 Abantu balalikagwa omu kujà kwaderha amazîno gâbo, bayîmanga, na erhi babà bamarhôla abajà bayambisa ngasi bali bushugunu na ebyambalwa bali ba nyazire, bajà babahà emishangi n’enkwêrho; kandi babahà mpu balye bananywe banabashîga amavurha na erhi babà bamahira oku ndogomi ngasi barhankacihashirigenda, babahêka e Yeriko, lugo lwa mabo, emwa bene wâbo. Nabo bacishubirira e Samâriya.
Obubî n’olufù lwa Akazi
16 Muli ago mango omwâmi Akazi alika entumwa yagendimuhûnira oburhabâle emwa abâmi b’e Sîriya. 17 Ebwa kubà Abanya-Edomu bali bamashubiyisha, bahima Yuda, banabayankamwo abajà. 18 Abafilistini bali bamahagula engo z’omu Cibanda na n’eza Nêgebu omu Yuda; bali bamarhôla Bet-Shemeshi, Ayaloni, Gederoti, Soko n’emirhundu yâge, Timuna n’emirhundu yâge, Gimizo n’emirhundu yâge, banaciyûbakamwo. 19 Ebwa kubà Nyamubâho alonzagya okurhorhôhya Yuda erhi Akazi orhuma, owahiraga Yuda omu bubî anaciyêrekana mubî emu nda Nyamubâho ali.
20 Tegalati-Falasari, mwâmi w’e Sîriya ayisha amurhabâlire, amurhindibuza, arhacihashaga okubona emisî. 21 Ebwa kubà Akazi ali amakungûja ebyali omu ka-Nyamubâho byôshi kuguma n’ebyali omu nyumpa ya mwâmi n’eza abarhambo abihêka ntûlo emwa omwâmi w’e Sîriya: n’okwôla kurhamulerhe raga burhabâle buci. 22 Ago mango ali omu malibûko ntyôla anakulikiza ashubikazigayîsa Nyamubâho, oyo mwâmi Akazi. 23 Akazihâna enterekêro emwa ba Nyamuzinda b’e Damasko, abakazâgimulibuza, anaciderha erhi: «Kulya kubà ba Nyamuzinda w’abâmi b’e Sîriya banakazibarhabâla, nkola nakazibarherekêra e nterekêro lyo bantabâla.» Ci barhuma ahirima kulusha, ye na bene-Israheli bôshi.
24 Akazi anaciyanka alundika ebirugu by’omu kâ-Nyamuzinda, abijonjaga, n’erhi aba amayîgala enyumvi z’akâ-Nyamuzinda, agendiyûbaka empêrero zâge omu ngasi bugonyero bwa YeruzaJemu. 25 Ayûbaka empêrero z’omu hantu h’enyanya omu ngasi lugo lw’omu Yuda mpu akazirherekêrakwo obukù emw’abandi banyamuzinda. Agayîsa ntyôla Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe.
26 Ebisigîre oku bijiro byâge n’oku lugendo lwâge, ebirhangiriza n’ebizinda, lolà oku biri biyandike omu citabu c’ Abâmi b’e Yuda n’aba Israheli. 27 Akazi acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, bamubisha omu lugo, omu Yeruzalemu, barhamuhêkaga omu nshinda z’abâmi b’Israheli. Omugala Yezekiyahu ayîma ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 28
1בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמָלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־עָשָׂ֧ה הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּדָוִ֥יד אָבִֽיו׃ 2וַיֵּ֕לֶךְ בְּדַרְכֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֧ם מַסֵּכ֛וֹת עָשָׂ֖ה לַבְּעָלִֽים׃ 3וְה֥וּא הִקְטִ֖יר בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם וַיַּבְעֵ֤ר אֶת־בָּנָיו֙ בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃ 5וַֽיִּתְּנֵ֜הוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ בְּיַ֣ד מֶ֣לֶךְ אֲרָם֒ וַיַּ֨כּוּ־ב֔וֹ וַיִּשְׁבּ֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ שִׁבְיָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּבִ֖יאוּ דַּרְמָ֑שֶׂק וְ֠גַם בְּיַד־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ נִתָּ֔ן וַיַּךְ־בּ֖וֹ מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃ ס
6וַיַּהֲרֹג֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ בִּֽיהוּדָ֗ה מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֣ל בְּנֵי־חָ֑יִל בְּעָזְבָ֕ם אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתָֽם׃ 7וַֽיַּהֲרֹ֞ג זִכְרִ֣י ׀ גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם אֶת־מַעֲשֵׂיָ֨הוּ֙ בֶּן־הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־עַזְרִיקָ֖ם נְגִ֣יד הַבָּ֑יִת וְאֶת־אֶלְקָנָ֖ה מִשְׁנֵ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
8וַיִּשְׁבּוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל מֵֽאֲחֵיהֶ֜ם מָאתַ֣יִם אֶ֗לֶף נָשִׁים֙ בָּנִ֣ים וּבָנ֔וֹת וְגַם־שָׁלָ֥ל רָ֖ב בָּזְז֣וּ מֵהֶ֑ם וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־הַשָּׁלָ֖ל לְשֹׁמְרֽוֹן׃ ס
9וְ֠שָׁם הָיָ֨ה נָבִ֥יא לַֽיהוָה֮ עֹדֵ֣ד שְׁמוֹ֒ וַיֵּצֵ֗א לִפְנֵ֤י הַצָּבָא֙ הַבָּ֣א לְשֹׁמְר֔וֹן וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם הִ֠נֵּה בַּחֲמַ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־אֲבוֹתֵיכֶ֛ם עַל־יְהוּדָ֖ה נְתָנָ֣ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַתַּֽהַרְגוּ־בָ֣ם בְזַ֔עַף עַ֥ד לַשָּׁמַ֖יִם הִגִּֽיעַ׃ 10וְ֠עַתָּה בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וִֽירוּשָׁלִַ֨ם֙ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֔ים לִכְבֹּ֛שׁ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת לָכֶ֑ם הֲלֹ֤א רַק־אַתֶּם֙ עִמָּכֶ֣ם אֲשָׁמ֔וֹת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 11וְעַתָּ֣ה שְׁמָע֔וּנִי וְהָשִׁ֨יבוּ֙ הַשִּׁבְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שְׁבִיתֶ֖ם מֵאֲחֵיכֶ֑ם כִּ֛י חֲר֥וֹן אַף־יְהוָ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃ ס
12וַיָּקֻ֨מוּ אֲנָשִׁ֜ים מֵרָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־אֶפְרַ֗יִם עֲזַרְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹחָנָן֙ בֶּרֶכְיָ֣הוּ בֶן־מְשִׁלֵּמ֔וֹת וִֽיחִזְקִיָּ֨הוּ֙ בֶּן־שַׁלֻּ֔ם וַעֲמָשָׂ֖א בֶּן־חַדְלָ֑י עַל־הַבָּאִ֖ים מִן־הַצָּבָֽא׃ 13וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֗ם לֹא־תָבִ֤יאוּ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ הֵ֔נָּה כִּי֩ לְאַשְׁמַ֨ת יְהוָ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֔ים לְהֹסִ֥יף עַל־חַטֹּאתֵ֖ינוּ וְעַל־אַשְׁמָתֵ֑ינוּ כִּֽי־רַבָּ֤ה אַשְׁמָה֙ לָ֔נוּ וַחֲר֥וֹן אָ֖ף עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
14וַיַּעֲזֹ֣ב הֶֽחָל֗וּץ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ וְאֶת־הַבִּזָּ֔ה לִפְנֵ֥י הַשָּׂרִ֖ים וְכָל־הַקָּהָֽל׃ 15וַיָּקֻ֣מוּ הָאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכָֽל־מַעֲרֻמֵּיהֶם֮ הִלְבִּ֣ישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל֒ וַיַּלְבִּשׁ֣וּם וַ֠יַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִל֨וּם וַיַּשְׁק֜וּם וַיְסֻכ֗וּם וַיְנַהֲל֤וּם בַּחֲמֹרִים֙ לְכָל־כּוֹשֵׁ֔ל וַיְבִיא֛וּם יְרֵח֥וֹ עִיר־הַתְּמָרִ֖ים אֵ֣צֶל אֲחֵיהֶ֑ם וַיָּשׁ֖וּבוּ שֹׁמְרֽוֹן׃ פ
16בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא שָׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ אָחָ֛ז עַל־מַלְכֵ֥י אַשּׁ֖וּר לַעְזֹ֥ר לֽוֹ׃ 17וְע֥וֹד אֲדוֹמִ֖ים בָּ֑אוּ וַיַּכּ֥וּ בִיהוּדָ֖ה וַיִּשְׁבּוּ־שֶֽׁבִי׃ 18וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּגֶב֮ לִֽיהוּדָה֒ וַֽ֠יִּלְכְּדוּ אֶת־בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֤וֹ וּבְנוֹתֶ֨יהָ֙ וְאֶת־תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם׃ 19כִּֽי־הִכְנִ֤יעַ יְהוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה בַּעֲב֖וּר אָחָ֣ז מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הִפְרִ֨יעַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וּמָע֥וֹל מַ֖עַל בַּיהוָֽה׃ 20וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר ל֖וֹ וְלֹ֥א חֲזָקֽוֹ׃ 21כִּֽי־חָלַ֤ק אָחָז֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיִּתֵּן֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹ֥א לְעֶזְרָ֖ה לֽוֹ׃ 22וּבְעֵת֙ הָצֵ֣ר ל֔וֹ וַיּ֖וֹסֶף לִמְע֣וֹל בַּיהוָ֑ה ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃ 23וַיִּזְבַּ֗ח לֵֽאלֹהֵ֣י דַרְמֶשֶׂק֮ הַמַּכִּ֣ים בּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר כִּ֠י אֱלֹהֵ֤י מַלְכֵֽי־אֲרָם֙ הֵ֚ם מַעְזְרִ֣ים אוֹתָ֔ם לָהֶ֥ם אֲזַבֵּ֖חַ וְיַעְזְר֑וּנִי וְהֵ֛ם הָֽיוּ־ל֥וֹ לְהַכְשִׁיל֖וֹ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַיֶּאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָֽאֱלֹהִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיִּסְגֹּ֖ר אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהוָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ ל֧וֹ מִזְבְּח֛וֹת בְּכָל־פִּנָּ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 25וּבְכָל־עִ֨יר וָעִ֤יר לִֽיהוּדָה֙ עָשָׂ֣ה בָמ֔וֹת לְקַטֵּ֖ר לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּכְעֵ֕ס אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃ 26וְיֶ֤תֶר דְּבָרָיו֙ וְכָל־דְּרָכָ֔יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃ 27וַיִּשְׁכַּ֨ב אָחָ֜ז עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֤הוּ בָעִיר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם כִּ֚י לֹ֣א הֱבִיאֻ֔הוּ לְקִבְרֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יְחִזְקִיָּ֥הֽוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
29
Olwa Yezekiyahu
1 Yezekiyahu aba mwâmi erhi aba akola agwêrhe myâka makumi abirhi n’irhanu ali muburhe, anayîma myâka makumi abirhi na mwenda aha Yeruzalemu. Nnina izîno lyâge ye wali Abiya, mwâli wa Zekariyahu. 2 Ajira okushingânîne omu masù ga Nyamubâho nk’oku îshe Daudi ajiraga.
Okucêsibwa kw’akâ-Nyamuzinda
3 Omu mwâka murhanzi gw’okuyîma kwâge, omu mwêzi gwa burhanzi, ayigula enyumvi z’akâ-Nyamuzinda, anashubizijira bwinjà. 4 Anacirhuma abagendihamagala abadâhwa b’abaleviti, na, erhi aba amabashûbûliza ebwa lunda lw’ebuzûka-zûba, 5 anacibabwîra erhi: «Munyumve nâni baleviti! mucicese munagendicesa Akâ-Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, munarhenze omu hantu hatagatîfu, ngasi bigalugalu byôshi. 6 Ebwa kubà ba larha bajizire ecâha, bajira ebiri bibi omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, bamujàndisirej, barhenzize obusù bwâbo ebwa kâ-Nyamuzinda, bakayêrekeza omugongo. 7 Ciru bahamisire enyumvi z’enyumpa, bazimya n’amatara, barhanaciderhaga mpu bakazigenditumbûkizamwo obukù n’okurhcrekera enterekêro z’e nsirîra omu hatagatîfu ha Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. 8 Oburhè bwa Nyamubâho bwanacirhogera omu Yuda n’omu Yeruzalemu, abijira bya kuyôbohya, bya kujugumya, na masheka g’abandi nk’oku munabwîne mwene n’amasù ginyu. 9 Na loli oku okwôla kwarhumire ba larha bayîrhwa n’engôrho, kwarhuma bagala bîrhu, bali bîrhu na abakazi bîrhu bahêkwa bujà. 10 Bunôla ngwêrhe omuhigo gw’okujira endagâno haguma na Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, ly’obukunizi bwâge burhenga kuli rhwe. 11 Na bunôla bâna bani murhacibaga bantu banya-kubula bushibirizi, bulya mwe Nyamubâho acîshozire mpu mukaziyimanga embere zâge mukazimukolera, mubè barhumisi bâge, munakazimurherekêra obukù.»
12 Okubundi abaleviti banaciyimuka, baligi: Mahati, mugala wa Amasayi; Yoweli, mugala wa Azaryahu, mwene Kehati; na muli bene Merari hali: Kishi, mugala wa Abdi na Azaryahu, mugala wa Yehaleeli. Omu banya-Gershoni, Yoahi, mugala wa Zima, Edeni mugala wa Yoahi. 13 Omu bene Elisafani, Shimuri na Yehieli; omu bene Asafu, Zekariyahu na Matanyahu. 14 Omu bene Hemani, Yehieli na Shimeyi, n’omu bene. Iditunu, Shemaya na Uzieli. 15 Banacishûbûza bene wâbo, n’erhi babà bamacîcesa, bayîsha, nka kulya mwâmi anabarhege-kaga nk’oku ebinwa bya Nyamubâho binadesire, bayîsha balicesa Akâ-Nyamubâho.
16 Abadâhwa bajà omu ndalâlà y’Akâ-Nyamubâho mpu bakacêsc, banacirhenza omu bululi bw’Akâ-Nyamubâhongasi bigalugalu banashimanyire omwôla ka-Nyamubâho, abaleviti banacibirhôla, bagendibikabulira omu kabanda ka Kedroni. 17 Barhangira okucesa Akâ-Nyamubâho omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa burhanzi; omu nsiku munâni z’omwêzi, bahika omu ndalâlà y’Akâ-Nyamubâho, bashubigeza nsiku munâni erhi badwîrhe bacesa Akâ-Nyamubâho; omu lusiku lwa kali ikumi na ndarhu z’omwêzi gwa burhanzi, erhi bamayusa.
Enterekêro y’okuhyûla oku ebyâha
18 Bakanya, banacijà emunda mwâmi Yezekiyahu ali banacimubwîra mpu: «Rhwamacêsa Akâ-Nyamubâhokôshi, oluhêrero lw’enterekêro z’ensirîra n’e birugu byâlwo byôshi, mpu rhwamacesa amêza g’enterekêro n’ebirugu byago. 19 Na ngasi bindi birugu byôshi mwâmi Akazi ahemulaga amango anali mwâmi, omu mango g’obugoma bwâge, rhwashubîribicesa; binakola biri embere z’o luhêrero lwa Nyamubâho.»
20 Mwâmi Yezekiyahu erhi aba amazûka sêzisêzi, ashûbûza ab’omu lugo bôshi anacisôkera ebwa ka-Nyamubâho. 21 Banaciyîsha balihêra mpanzi nda, nga ndabuzi nda, bâna-buzi nda na bihebe nda bya nterekêro oku byâha, oku bwâmi, oku kâ-Nyamuzinda na kuli Yuda. Mwâmi anacibwîra abadâhwa, bagala ba Aròni mpu babirherekêrere oku luhêrero lwa Nyamubâho. 22 Babaga empanzi, abadâhwa banacirhôla omukò gwâzo, bagushahuliza oku luhêrero, hanacibaga engandabuzi, banacishahuliza omukò oku luhêrero, banacibâga abâna-buzi, banacishahuliza omukò oku luhêrero. 23 Okubundi banaciyîsha ba dwîrhe ebihebe by’enterekêro oku byâha, banacibihêka emunda mwâmi ali bôshi n’embugânano y’olubaga, nabo banacibihira kwo amaboko. 24 Abadâhwa babibaga, na omukò gwâbyo bajiramwo enterekêro y’empyûlo oku luhêrero kuli bene Israheli bôshi; bulya mwâmi ali arhegesire mpu bajire ezôla nterekêro z’ensirîra kuli bene Israheli bôshi n’oku nterekêro y’ebyâha.
25 Ahira abadâhwa omu ka-Nyamubâho, abahà n’emijegereza, enzenze n’ennanga, nk’oku Daudi anarhegekaga omu kushimba ebinwa bya Gadi, mulêbi wa mwâmi n’eby’omulêbi Natani; bulyala eryo irhegeko lyarhengaga emwa Nyamubâho, omu kanwa k’abalêbi. 26 Abaleviti bayîsha baciheba eruhya hagu ma n’ebizihwa bya Daudi, n’abadâhwa bayîsha badwîrhe emishekera. 27 Yezekiyahu aderha mpu barherekêre enterekêro y’ensirîra oku luhêrero. Amango barhangiraga enterekêro y’ensirîra, barhangira okuyimba olwimbo lwa Nyamubâho n’okubûha emishekera bananunîsa n’ebizihwa bya Daudi, mwâmi w’Israheli. 28 Embugânano y’olubaga yôshi yafukamiriza, bayimba olwimbo lwa okukuza Nyamubâho, babûha emishekera, na ngasi kundi kôshi kuhika bamala enterekêro y’ensirîra.
Okushubirira oburberekêre
29 Erhi bamala enterekêro y’ensirîra, mwâmi haguma n’abantu bali bôshi naye, bafukama baharâmya. 30 Mwâmi Yezekiyahu bôshi n’abarhambo, babwîra abaleviti mpu bakuze Nyamubâho n’ebinwa bya Daudi n’ebya omulêbi Asafu, bakuza n’obusîme bunene, bayûnama baharâmya. 31 Okubundi Yezekiyahu aja omu kanwa aderha erhi: «Bunôla mamashubicîrherekêra buhyâhya emwa Nyamubâho, yegeragi, muhâne enterekêro zinyu n’obukuze munôla kâ-Nyamuzinda.» Embugânano y’olubaga yanaciyîsha edwîrhe enterekêro n’e by’obukuze, na ngasi banali ba murhima muhanyi, bakazihâna enterekêro zâbo z’ensirîra. 32 Omubalè gw’enterekêro z’ensirîra zahânagwa n’embugânano y’olubaga zahika omu nkafu makumi gali nda, bihebe igana na bâna-buzi magana abirhi: ebyôla byôshi oku nterekêro y’ensirîra bahaga Nyamubâho, 33 banarherekêra zindi nkafu magana gali ndarhu, na bibuzi bihumbi bisharhu. 34 Ci ebwa kubà abadâhwa bali basungunu, barhankahashire okubâga bonene enterekêro z’ensirîra, bene wâbo b’abaleviti babarhabâla kuhika bamala omukolo gôshi na kuhika abandi badâhwa bayûsa okucîcêsa, bulya abaleviti bali babiduhire okucêsa emirhima yâbo okushingânîne kulusha abadâhwa. 35 Kandi n’enterekêro z’ensirîra zali nyinji, n’okuyûshûla enterekêro z’amashushi oku nterekêro z’omurhûla n’ebindi by’embulaga oku kujira cnterckcro y’ensirîra. Ntyôla kwo bashubiriyumanyanya obugashanizc Omu kâ-Nyamuzinda. 36 Hezekiyahu, n’olubaga loshi basîma bwenêne kuli ebyôla Nyamuzinda ali arhega nyize olubaga, bulya byali binlu byajiragwa ciflldukwe.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 29
1יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִיָּ֖ה בַּת־זְכַרְיָֽהוּ׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃ 3ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמָלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון פָּתַ֛ח אֶת־דַּלְת֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה וַֽיְחַזְּקֵֽם׃ 4וַיָּבֵ֥א אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶת־הַלְוִיִּ֑ם וַיַּֽאַסְפֵ֖ם לִרְח֥וֹב הַמִּזְרָֽח׃ 5וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙ אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֔ם וְהוֹצִ֥יאוּ אֶת־הַנִּדָּ֖ה מִן־הַקֹּֽדֶשׁ׃ 6כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּֽעַזְבֻ֑הוּ וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה וַיִּתְּנוּ־עֹֽרֶף׃ 7גַּ֣ם סָֽגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וַיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּתְּנֵ֤ם לְזַֽועֲהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר אַתֶּ֥ם רֹאִ֖ים בְּעֵינֵיכֶֽם׃ 9וְהִנֵּ֛ה נָפְל֥וּ אֲבוֹתֵ֖ינוּ בֶּחָ֑רֶב וּבָנֵ֨ינוּ וּבְנוֹתֵ֧ינוּ וְנָשֵׁ֛ינוּ בַּשְּׁבִ֖י עַל־זֹֽאת׃ 10עַתָּה֙ עִם־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָשֹׁ֥ב מִמֶּ֖נּוּ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ 11בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃ ס
12וַיָּקֻ֣מוּ הַ֠לְוִיִּם מַ֣חַת בֶּן־עֲמָשַׂ֞י וְיוֹאֵ֣ל בֶּן־עֲזַרְיָהוּ֮ מִן־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִי֒ וּמִן־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י קִ֚ישׁ בֶּן־עַבְדִּ֔י וַעֲזַרְיָ֖הוּ בֶּן־יְהַלֶּלְאֵ֑ל וּמִן־הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י יוֹאָח֙ בֶּן־זִמָּ֔ה וְעֵ֖דֶן בֶּן־יוֹאָֽח׃ 13וּמִן־בְּנֵי֙ אֱלִ֣יצָפָ֔ן שִׁמְרִ֖י וִיעִואֵ֑ל וּמִן־בְּנֵ֣י אָסָ֔ף זְכַרְיָ֖הוּ וּמַתַּנְיָֽהוּ׃ ס
14וּמִן־בְּנֵ֥י הֵימָ֖ן יְחִואֵ֣ל וְשִׁמְעִ֑י ס
וּמִן־בְּנֵ֣י יְדוּת֔וּן שְׁמַֽעְיָ֖ה וְעֻזִּיאֵֽל׃ 15וַיַּֽאַסְפ֤וּ אֶת־אֲחֵיהֶם֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֥אוּ כְמִצְוַת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּדִבְרֵ֣י יְהוָ֑ה לְטַהֵ֖ר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 16וַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִים לִפְנִ֣ימָה בֵית־יְהוָה֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת כָּל־הַטֻּמְאָה֙ אֲשֶׁ֤ר מָֽצְאוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה לַחֲצַ֖ר בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַֽיְקַבְּלוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם לְהוֹצִ֥יא לְנַֽחַל־קִדְר֖וֹן חֽוּצָה׃ 17וַ֠יָּחֵלּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחֹ֗דֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יְהוָ֔ה וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה לְיָמִ֣ים שְׁמוֹנָ֑ה וּבְי֨וֹם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹׁ֖ון כִּלּֽוּ׃ ס
18וַיָּב֤וֹאוּ פְנִ֨ימָה֙ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טִהַ֖רְנוּ אֶת־כָּל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הָעוֹלָה֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־שֻׁלְחַ֥ן הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת וְאֶת־כָּל־כֵּלָֽיו׃ 19וְאֵ֣ת כָּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִיחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהוָֽה׃ ס
20וַיַּשְׁכֵּם֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֵ֖ת שָׂרֵ֣י הָעִ֑יר וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 21וַיָּבִ֣יאוּ פָרִים־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֤ים שִׁבְעָה֙ לְחַטָּ֔את עַל־הַמַּמְלָכָ֥ה וְעַל־הַמִּקְדָּ֖שׁ וְעַל־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לְהַעֲל֖וֹת עַל־מִזְבַּ֥ח יְהוָֽה׃ 22וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַבָּקָ֔ר וַיְקַבְּל֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַֽיִּזְרְק֖וּ הַמִּזְבֵּ֑חָה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הָאֵלִ֗ים וַיִּזְרְק֤וּ הַדָּם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַכְּבָשִׂ֔ים וַיִּזְרְק֥וּ הַדָּ֖ם הַמִּזְבֵּֽחָה׃ 23וַיַּגִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־שְׂעִירֵ֣י הַֽחַטָּ֔את לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַקָּהָ֑ל וַיִּסְמְכ֥וּ יְדֵיהֶ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃ 24וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכָל־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃ 25וַיַּֽעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֨יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י בְיַד־יְהוָ֛ה הַמִּצְוָ֖ה בְּיַד־נְבִיאָֽיו׃ ס
26וַיַּֽעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃ ס
27וַיֹּ֨אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל הָֽעוֹלָ֗ה הֵחֵ֤ל שִׁיר־יְהוָה֙ וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְעַ֨ל־יְדֵ֔י כְּלֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ 28וְכָל־הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר וְהַחֲצֹצְר֖וֹת מַחְצְצרִ֑ים הַכֹּ֕ל עַ֖ד לִכְל֥וֹת הָעֹלָֽה׃ 29וּכְכַלּ֖וֹת לְהַעֲל֑וֹת כָּרְע֗וּ הַמֶּ֛לֶךְ וְכָֽל־הַנִּמְצְאִ֥ים אִתּ֖וֹ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ 30וַ֠יֹּאמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהוָ֔ה בְּדִבְרֵ֥י דָוִ֖יד וְאָסָ֣ף הַחֹזֶ֑ה וַֽיְהַלְלוּ֙ עַד־לְשִׂמְחָ֔ה וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ פ
31וַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּ֨ה מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַיהוָ֔ה גֹּ֧שׁוּ וְהָבִ֛יאוּ זְבָחִ֥ים וְתוֹד֖וֹת לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבִ֤יאוּ הַקָּהָל֙ זְבָחִ֣ים וְתוֹד֔וֹת וְכָל־נְדִ֥יב לֵ֖ב עֹלֽוֹת׃ 32וַיְהִ֞י מִסְפַּ֣ר הָעֹלָה֮ אֲשֶׁ֣ר הֵבִ֣יאוּ הַקָּהָל֒ בָּקָ֣ר שִׁבְעִ֔ים אֵילִ֥ים מֵאָ֖ה כְּבָשִׂ֣ים מָאתָ֑יִם לְעֹלָ֥ה לַיהוָ֖ה כָּל־אֵֽלֶּה׃ 33וְֽהַקֳּדָשִׁ֑ים בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃ 34רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָֽכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט אֶת־כָּל־הָעֹל֑וֹת וַֽיְּחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד יִתְקַדְּשׁ֣וּ הַכֹּֽהֲנִ֔ים כִּ֤י הַלְוִיִּם֙ יִשְׁרֵ֣י לֵבָ֔ב לְהִתְקַדֵּ֖שׁ מֵֽהַכֹּהֲנִֽים׃ 35וְגַם־עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃ 36וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ וְכָל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃ פ

30
Okulâlika olubaga okukuza olusiku lukulu lwa Basâka
1 Yezekiyahu anacirhuma entumwa omu Israheli n’omu Yuda mwoshi; a rhuma n’amaruba emwa Efrayimu n’emwa Menashè g’okubalâlika mpu bayîshe ebwa kâ-Nyamuzinda omu kukuza olusiku lukulu lwa Basâka oku irenge lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. 2 Mwâmi, abarhambo bâge n’endêko y’olubaga loshi lw’e Yeruzalemu lwali lwamarhangijira ihano ly’okukuza olusiku lukulu lwa Basâka omu mwêzi gwa kabirhi. 3 Bajiraga ntyôla ebwa kubà barhahashaga okulujira omu mango galwo bulya abadâhwa barhali bacicicêsa kulya kunakwânîne, na kandi olubaga lurhali lucishimânana aha Yeruzalemu. 4 Okwôla kwabonekana nka kuli kwinjà omu masù ga mwâmi n’embugânano yôshi. 5 Bahiga ntyôla okugeza omulali omu Israheli moshi, kurhenga e Bersheba e Dani, mpu bajè e Yeruzalemu bayîshikuza olusiku lukulu lwa Basâka oku irenge lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli; bulya bàrhacilukuzagya omu kuyîsha kw’abantu bôshi, nk’oku binayandisirwe. 6 Abalibisi banacirhôla amaruba ga mwâmi n’aga abarhambo banacizunguluka Israheli yeshi na Yuda mpu bajè balâlika, nk’oku irhegeko lya mwâmi linadesire: Bene Israheli, yîshi emwa Nyamubâho, Nyamuzinda w’Abrahamu, wa Izaki na wa Israheli, naye anashubija emunda abasigalaga bali, emunda bali balya muli mwe bashugunusire omu nfune z’abâmi b’e Sîriya. 7 Murhabaga aka basho n’aka bene winyu abagomeraga Nyamuzinda wa b’îshe wâbo, kuhika abalekêrcra babanyaga banabashandabanya nk’oku munabwîne. 8 Murhabiâga ba cikanyi cirhagomba aka basho; herezi Nyamubâho okuboko, yîshi ebwa nyumpa yâge eyi ajiraga nyimâna ensiku zôshi, munakolere Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, lyo omuliro gw’ obukunizi bwâge gumurhengakwo. 9 Ebwa kubà erhi mwankagomire Nyamubâho, bene winyu na bagala binyu banahashibona obwonjo emwa balya babahimaga, ciru banabagalule muno cihugo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ali wa lukogo na wa bwonjo, arhanamurhenzekwo obusù bwâge, nka mwankashubira emunda ali.
10 Abalibisi bakanya, kurhenga omu lugo kujà omu lundi, bagera omu cihugo ca Efrayimu côshi, bagera omu ca Menashè kuhika emwa Zabuloni, bajà babashekera n’okubagayaguza. 11 Bantu baguma baguma bwonene omu bene Aseri, bene-Menashè na bene Zabuloni, bacirhôhize, banacijà e Yeruzalemu. 12 Ci kwônene abantu b’omu Yuda, Nyamuzinda abahà murhima muguma gw’okuyumva n’okushimba irhegeko lya mwâmi. N’ery’ abarhambo, nk’oku kanadesire akanwa ka Nyamubâho. 13 Olubaga lwabugânana aha Yeruzalemu omu kukuza olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwango omu mwêzi gwa kabirhi: yali mbugânano ya bantu banji bwenêne. 14 Barhondêra okuhongola empêrero zali aha Yeruzalemu; barhenza empêrero z’obukù zôshi bâge ndizikabulira omu kabanda ka Kedroni.
Basâka n’emigati erhalimwo lwango
15 Barherekêra olusiku lukulu lwa Basâka omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi gwa kabirhi. Abadâhwa n’abaleviti bayumva enshonyi zabagwârha erhi kukê reza kwâbo kurhuma, nabo bacicêsa, barherekêra enterekêro z’ensirîra omu ka-Nyamubâho. 16 Bakazâgijira emikolo yâbo nk’oku banarhegesirwe n’irhegeko lya Mûsa, muntu wa Ntamuzinda: nabo abadâhwa bakazibulaga omukò bamaguhâbwa n’abaleviti. 17 Ebwa kubà omu mbugânano mwâli bantu ba nji barhali basagicicesa, abaleviti barhegekwa okurherekêra enterekêro za Basâka kuli abôla barhali bacicêsize, lyo babarherekêra emwa Nyamubâho. 18 Ebwa kubà bantu banji omu lubaga, bantu banji b’emwa bene Efrayimu, emwa bene Menashè, emwa bene Isakara n’emwa bene Zabuloni, barhali bacicêsize, balya Basâka buzira okushimba kulya kunayandisirwe. Ci Yezekiyahu abasengerera aderha erhi: «Mâshi, Nyamubâho ntahwa lukogo, 19 ababalire abâla bantu bayîshaga balongereza n’omurhima gwâbo gôshi, Nyamuzinda wa b’îshe, ciru n’omu bucêse bukwânîne omu kâ-Nyamuzinda.» 20 Nyamubâho ayumva omusengero gwa Yezekiyahu, afumya olubaga. 21 Bene Israheli bali aha Yeruzalemu bakuza olukulu lw’emigati erhalimwo lwango nsiku nda zôshi n’obushagaluke bunene, na ngasi lusiku, abaleviti n’abadâhwa bakazâgikuza Nyamubâho n’ebizihwa binene oku Irenge lya Nya mubâho. 22 Yezekiyahu aderha ebinwa by’okusîmisa abaleviti bakazâgikolêsa obukengêre bwâbo bôshi omu mukolo gwa Nyamubâho. Balya embâgwa z’olusiku lukulu, nsiku nda zôshi, bakazirherekêra enterekêro z’omurhûla n’okukuza Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo. 23 Embugânano yanaciyumvanya omu kushubigeza zindi nsiku nda omu kukuza olwôla lusiku lukulu n’obushagaluke bunene. 24 Ebwa kubà Yezekiyahu, mwâmi w’e Yuda ali amaha olubaga mpanzi cihumbi, bihumbi nda bya bibuzi, n’abarhambo bala bayîrha empanzi cihumbi, bihumbi ikumi bya bibuzi n’abadâhwa banji bali bamacicêsa. 25 Embugânano ya bene Yuda bôshi, abadâhwa n’abaleviti, embugânano y’abantu barhenga omu Israheli, n’abandi bashimbûlizi barhengaga omu Israheli nîsi erhi abayûbakaga omu Yuda, bôshi basîma bwenêne. 26 Ahôla Yeruzalemu bagezaho ensiku nkulu z’obusîme bunene, obu kurhenga amango ga Salomoni, mugala wa Daudi, mwâmi w’Israheli, burhali busag’ibonekana bundi aha Yeruzalemu. 27 Abadâhwa baleviti barhondêra okujà kwagisha olubaga, n’izù lyâbo lyayumvîkana, omusengero gwâbo gwahika omu hatagatîfu ha Nyamubâho, omu mpingu.

BHS 2Chronik / 2Chronicles 30
1וַיִּשְׁלַ֨ח יְחִזְקִיָּ֜הוּ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֣ל וִֽיהוּדָ֗ה וְגַֽם־אִגְּרוֹת֙ כָּתַב֙ עַל־אֶפְרַ֣יִם וּמְנַשֶּׁ֔ה לָב֥וֹא לְבֵית־יְהוָ֖ה בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשֹׂ֣ות פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיִּוָּעַ֨ץ הַמֶּ֧לֶךְ וְשָׂרָ֛יו וְכָל־הַקָּהָ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשֹׂ֥ות הַפֶּ֖סַח בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִֽי׃ 3כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא כִּ֤י הַכֹּהֲנִים֙ לֹֽא־הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמַדַּ֔י וְהָעָ֖ם לֹא־נֶאֶסְפ֖וּ לִֽירוּשָׁלִָֽם׃ 4וַיִּישַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּבְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָֽל׃ 5וַיַּֽעֲמִ֣ידוּ דָבָ֗ר לְהַעֲבִ֨יר ק֤וֹל בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֙ מִבְּאֵֽר־שֶׁ֣בַע וְעַד־דָּ֔ן לָב֞וֹא לַעֲשֹׂ֥ות פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֣י לֹ֥א לָרֹ֛ב עָשׂ֖וּ כַּכָּתֽוּב׃ 6וַיֵּלְכוּ֩ הָרָצִ֨ים בָּֽאִגְּר֜וֹת מִיַּ֧ד הַמֶּ֣לֶךְ וְשָׂרָ֗יו בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֙ וִֽיהוּדָ֔ה וּכְמִצְוַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֤וּבוּ אֶל־יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל וְיָשֹׁב֙ אֶל־הַפְּלֵיטָ֔ה הַנִּשְׁאֶ֣רֶת לָכֶ֔ם מִכַּ֖ף מַלְכֵ֥י אַשּֽׁוּר׃ 7וְאַל־תִּֽהְי֗וּ כַּאֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְכַ֣אֲחֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר מָעֲל֔וּ בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וַיִּתְּנֵ֣ם לְשַׁמָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר אַתֶּ֥ם רֹאִֽים׃ 8עַתָּ֕ה אַל־תַּקְשׁ֥וּ עָרְפְּכֶ֖ם כַּאֲבוֹתֵיכֶ֑ם תְּנוּ־יָ֣ד לַיהוָ֗ה וּבֹ֤אוּ לְמִקְדָּשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֣ישׁ לְעוֹלָ֔ם וְעִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְיָשֹׁ֥ב מִכֶּ֖ם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ 9כִּ֣י בְשׁוּבְכֶ֞ם עַל־יְהוָ֗ה אֲחֵיכֶ֨ם וּבְנֵיכֶ֤ם לְרַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י שֹֽׁובֵיהֶ֔ם וְלָשׁ֖וּב לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְלֹא־יָסִ֤יר פָּנִים֙ מִכֶּ֔ם אִם־תָּשׁ֖וּבוּ אֵלָֽיו׃ פ
10וַיִּֽהְי֨וּ הָרָצִ֜ים עֹבְרִ֨ים מֵעִ֧יר ׀ לָעִ֛יר בְּאֶֽרֶץ־אֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וְעַד־זְבֻל֑וּן וַיִּֽהְיוּ֙ מַשְׂחִיקִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם וּמַלְעִגִ֖ים בָּֽם׃ 11אַךְ־אֲנָשִׁ֛ים מֵאָשֵׁ֥ר וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִזְּבֻל֑וּן נִֽכְנְע֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ לִירוּשָׁלִָֽם׃ 12גַּ֣ם בִּיהוּדָ֗ה הָֽיְתָה֙ יַ֣ד הָאֱלֹהִ֔ים לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לֵ֣ב אֶחָ֑ד לַעֲשֹׂ֞ות מִצְוַ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ וְהַשָּׂרִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ 13וַיֵּֽאָסְפ֤וּ יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ עַם־רָ֔ב לַעֲשֹׂ֛ות אֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת בַּחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י קָהָ֖ל לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃ 14וַיָּקֻ֕מוּ וַיָּסִ֨ירוּ֙ אֶת־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַֽמְקַטְּרוֹת֙ הֵסִ֔ירוּ וַיַּשְׁלִ֖יכוּ לְנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ 15וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם נִכְלְמוּ֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבִ֥יאוּ עֹל֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 16וַיַּֽעַמְד֤וּ עַל־עָמְדָם֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם כְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֑ים הַכֹּֽהֲנִים֙ זֹרְקִ֣ים אֶת־הַדָּ֔ם מִיַּ֖ד הַלְוִיִּֽם׃ 17כִּי־רַבַּ֥ת בַּקָּהָ֖ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־הִתְקַדָּ֑שׁוּ וְהַלְוִיִּ֞ם עַל־שְׁחִיטַ֣ת הַפְּסָחִ֗ים לְכֹל֙ לֹ֣א טָה֔וֹר לְהַקְדִּ֖ישׁ לַיהוָֽה׃ 18כִּ֣י מַרְבִּ֣ית הָעָ֡ם רַ֠בַּת מֵֽאֶפְרַ֨יִם וּמְנַשֶּׁ֜ה יִשָּׂשכָ֤ר וּזְבֻלוּן֙ לֹ֣א הִטֶּהָ֔רוּ כִּֽי־אָכְל֥וּ אֶת־הַפֶּ֖סַח בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב כִּי֩ הִתְפַּלֵּ֨ל יְחִזְקִיָּ֤הוּ עֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֥ה הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד׃ 19כָּל־לְבָב֣וֹ הֵכִ֔ין לִדְר֛וֹשׁ הָאֱלֹהִ֥ים ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֑יו וְלֹ֖א כְּטָהֳרַ֥ת הַקֹּֽדֶשׁ׃ ס
20וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶל־יְחִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּרְפָּ֖א אֶת־הָעָֽם׃ ס
21וַיַּעֲשׂ֣וּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִ֨ים בִּירוּשָׁלִַ֜ם אֶת־חַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וּֽמְהַלְלִ֣ים לַ֠יהוָה י֣וֹם ׀ בְּי֞וֹם הַלְוִיִּ֧ם וְהַכֹּהֲנִ֛ים בִּכְלֵי־עֹ֖ז לַיהוָֽה׃ ס
22וַיְדַבֵּ֣ר יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל־לֵב֙ כָּל־הַלְוִיִּ֔ם הַמַּשְׂכִּילִ֥ים שֵֽׂכֶל־ט֖וֹב לַיהוָ֑ה וַיֹּאכְל֤וּ אֶת־הַמּוֹעֵד֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים מְזַבְּחִים֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים וּמִ֨תְוַדִּ֔ים לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ ס
23וַיִּוָּֽעֲצוּ֙ כָּל־הַקָּהָ֔ל לַעֲשֹׂ֕ות שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֥וּ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שִׂמְחָֽה׃ 24כִּ֣י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְ֠הוּדָה הֵרִ֨ים לַקָּהָ֜ל אֶ֣לֶף פָּרִים֮ וְשִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֣ים צֹאן֒ ס
וְהַשָּׂרִ֞ים הֵרִ֤ימוּ לַקָּהָל֙ פָּרִ֣ים אֶ֔לֶף וְצֹ֖אן עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים וַיִּֽתְקַדְּשׁ֥וּ כֹהֲנִ֖ים לָרֹֽב׃ 25וַֽיִּשְׂמְח֣וּ ׀ כָּל־קְהַ֣ל יְהוּדָ֗ה וְהַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם וְכָל־הַקָּהָ֖ל הַבָּאִ֣ים מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְהַגֵּרִ֗ים הַבָּאִים֙ מֵאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַיּוֹשְׁבִ֖ים בִּיהוּדָֽה׃ 26וַתְּהִ֥י שִׂמְחָֽה־גְדוֹלָ֖ה בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֠י מִימֵ֞י שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א כָזֹ֖את בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס
27וַיָּקֻ֜מוּ הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ וַיְבָרֲכ֣וּ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשָּׁמַ֖ע בְּקוֹלָ֑ם וַתָּב֧וֹא תְפִלָּתָ֛ם לִמְע֥וֹן קָדְשֹׁ֖ו לַשָּׁמָֽיִם׃ פ
31
Okubera ensanamu z’abazimu n’oknyumanyanya obugashânize
1 Erhi okwôla kôshi kubà kwamahwa, bene Israheli bali ahôla, bakanya bajà omu ngo za Yuda, bajà babera amabuye magwike, bajà batwa enshanga, bakundula cmpêro zali omu hantu h’enyanya omu birhwa, kuguma n’empêrero zali omu Yuda moshi n’omu cihugo ca bene Benyamini, eca bene Efrayimu na Menashè, balinda babihirigisa byôshi Enyuma z’ahôla bene Israheli bajà bashubira ngasi baguma omu ngo zâbo, ngasi muguma omu mwâge.
Abadâhwa bakengêsibwa omu mukolo gwâbo
2 Yezekiyahu, agabanya abadâhwa n’abaleviti nk’oku emirhwe yaho yanali, ngasi muguma omu badâhwa erhi baleviti nk’oku emikolo yâbo yanali, ajira abakazikola oku nterekêro y’ensirîra, aba oku nterekêro z’omurhûla, aba omukolo gw’obugashânize, aba okuyimba n’okukuza, abakazikola aha mihango y’ecihando ca Nyamubâho. 3 Ayanka omu bintu byâge, ecigabi ca mwâmi cakazâgihûnwa oku nterekêro z’ensirîra, oku nterekêro z’ensirîra z’esêzi na bijingo n’oku nterekêro za sabato, ez’omwêzi n’ez’ensiku nkulu nk’oku binayandisirwe omu burhegesi bwa Nyamubâho. 4 Anacibwîra olubaga lwayûbakaga omu Yeruzalemu bakazihâna ecigahi c’abadâhwa n’ec’abaleviti lyo bayôrha bacihizire oku burhegesi bwa Nyamubâho. 5 Erhi lyo irhegeko limanyîkana hôshi, bene Israheli bajà bahûna birhali binyi oku bisarûlwa byâbo birhangiriza by’engano, eby’idivayi lihyâhya, eby’amavurha, ebya obuci na ngasi byôshi binasarûlwa omu mashwa; kuguma bahêka mwandu entûlo za byôshi. 6 Bene Israheli na bene Yuda bayûbakaga omu ngo za Yuda, bahâna nabo entûlo y’enkafu, ey’ebibuzi, ey’ebintu bitagatîfu byakazâgirherekêrwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo; bajà bajira ebirundo bya ngasi lubero. 7 Barhondêraga okukazijira ebirundo kurhenga oku mwêzi gwa kasharhu, bagendibimalîra oku mwêzi gwa kali nda. 8 Yezekiyahu bôshi n’abarhambo bayîsha, erhi baha bama bona ebirundo, bakuza Nyamubâho n’olubaga lw’Israheli. 9 Yezekiyahu anacidôsa abadâhwa n’ahaleviti oku biyêrekîre ebyôla birundo. 10 Omudâhwa mukulu Azariyahu, w’oku mulala gwa Sadoki anacimushuza erhi: «Kurhenga amango banarhangiraga okukazilêrha entûlo zinarhegesirwe omu kâ-Nyamuzinda, rhwakazirya, rhwanasiza binji, ebwa kubà Nyamubâho agishire olubaga lwâge, n’omusigala guli eyi nûndo yôshi.»
11 Yezekiyahu aderha mpu barheganye ebiyûmpa omu kâ-Nyamuzinda, banacibirheganya. 12 Bakaziyisha balihâna kulya kunashingânîne, entûlo zirhegesirwe n’empongano kuguma n’ebintu bitagatîfu. Babibîsa omuleviti Konanyahu, nka murhambo n’omulumuna Shimeyi nka murhambo wa kabirhik.
13 Yehieli, Azaziyahu, Nahati, Asaheeli, Yerimoti, Yozabadi, Elieli, Yismakiyahu, Mahati na Benayahu bo bali balanzi, bakazâgirhegekwa na Konanyahu n’omulumuna Shimeyi omu kushimba enkerekanyo ya mwâmi Yezekiyahu n’Azariyahu, murhambo w’akâ-Nyamuzinda. 14 Omuleviti Kore, mugala wa Yimuna, ye wakazâgilanga omuhango gw’e buzûka-zûba, ye wakazâgiyankirira entûlo z’obulonza bwinjà bakazâgilerhera Nyamubâho mpu baberûle ebi barhûzire Nyamubâho n’ebintu bitagatîfu bwenêne. 15 Oku burhegesi bwâge, bakazâg’ikola n’obwikubagirwa bôshi, omu ngo z’abadâhwa, Edeni, Minyamini, Yeshua, Shemayahu, Amariyahu na Shekanyahu, mpu bakazigabîra bene wâbo, bakazigabîra abakulu kuguma nk’abarho, nk’oku emirhwe yâbo yanali. 16 Kuhirakwo abantu balikola bayandike, kurhenga oku oli myâka isharhu muburhe kujà enyanya, ngasi bôshi bakazâgiyisha ebwa kâ-Nyamuzinda bakazâg’ihabwa kantu kalebe oku mukolo gwâbo, kulya banagabirwe, n’oku emirhwe yâbo enali. 17 Ecitabu c’abadâhwa, amazîno gâbo gali gayandisirwe omu kushimba emilala yâbo, nabo abaleviti bali bayandisirwe, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi ali muburhe kuj’enyanya, omu kushimba emikolo yâbo n’emirhwe yâbo. 18 Ecôla citabu cali ciyandisirwemwo abâna bâbo bôshi, abakazi bâbo, bagala bâbo n’abanyere bâbo n’oku mbugânano yâbo yôshi, ebwa kubà n’obwikubagirwa bwâbo bakazâgikola n’omurhima gw’obutagatîfu, oku bintu bitagagifu. 19 Oku biyêrekir bene Aròni, abadâhwa bali bayûbasire omu bishagala bya eburhambi omu ngo zâbo, bali bagwêrhe nabo omu ngasi lugo, abantu bamanyîkîne ngasi muguma n’izîno lyâge, bali bahabirwe ogwôla mukolo g’okujà kwagabîra abandi, oku ngasi wa bûkomulume omu badâhwa n’oku ngasi baleviti bayandike.
20 Ntyôla kwo Yezekiyahu ajizire omu Yuda mwoshi, ajira kwinjà, okushi nganinc n’okuli kw’okunali embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâge. 21 Omu ngasi mukolo akazâgirhangira guyêrekîre Akâ-Nyamubâho, guyêrekîre oburhegesi, guyêrekîre amarhegeko, omu kulongereza Nyamuzinda wâge, akazâgigukola n’omurhima gwâge gôshi, anaguyukirize bwinjà.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 3
1וּכְכַלּ֣וֹת כָּל־זֹ֗את יָצְא֨וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֥ל הַֽנִּמְצְאִים֮ לְעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ וַיְשַׁבְּר֣וּ הַמַּצֵּב֣וֹת וַיְגַדְּע֣וּ הָאֲשֵׁרִ֡ים וַיְנַתְּצ֣וּ אֶת־הַ֠בָּמוֹת וְאֶת־הַֽמִּזְבְּחֹ֞ת מִכָּל־יְהוּדָ֧ה וּבִנְיָמִ֛ן וּבְאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה עַד־לְכַלֵּ֑ה וַיָּשׁ֜וּבוּ כָּל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לַאֲחֻזָּת֖וֹ לְעָרֵיהֶֽם׃ ס
2וַיַּעֲמֵ֣ד יְחִזְקִיָּ֡הוּ אֶת־מַחְלְק֣וֹת הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם עַֽל־מַחְלְקוֹתָ֞ם אִ֣ישׁ ׀ כְּפִ֣י עֲבֹדָת֗וֹ לַכֹּהֲנִים֙ וְלַלְוִיִּ֔ם לְעֹלָ֖ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְשָׁרֵת֙ וּלְהֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל בְּשַׁעֲרֵ֖י מַחֲנ֥וֹת יְהוָֽה׃ ס
3וּמְנָת֩ הַמֶּ֨לֶךְ מִן־רְכוּשֹׁ֜ו לָעֹל֗וֹת לְעֹלוֹת֙ הַבֹּ֣קֶר וְהָעֶ֔רֶב וְהָ֣עֹל֔וֹת לַשַּׁבָּת֖וֹת וְלֶחֳדָשִׁ֣ים וְלַמֹּעֲדִ֑ים כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃ 4וַיֹּ֤אמֶר לָעָם֙ לְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם לָתֵ֕ת מְנָ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְמַ֥עַן יֶחֶזְק֖וּ בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃ 5וְכִפְרֹ֣ץ הַדָּבָ֗ר הִרְבּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ רֵאשִׁ֣ית דָּגָ֗ן תִּיר֤וֹשׁ וְיִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וְכֹ֖ל תְּבוּאַ֣ת שָׂדֶ֑ה וּמַעְשַׂ֥ר הַכֹּ֛ל לָרֹ֖ב הֵבִֽיאוּ׃ 6וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל וִֽיהוּדָ֗ה הַיּֽוֹשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ גַּם־הֵ֗ם מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן וּמַעְשַׂ֣ר קָֽדָשִׁ֔ים הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֵבִ֕יאוּ וַֽיִּתְּנ֖וּ עֲרֵמ֥וֹת עֲרֵמֽוֹת׃ ס
7בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִשִׁ֔י הֵחֵ֥לּוּ הָעֲרֵמ֖וֹת לְיִסּ֑וֹד וּבַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י כִּלּֽוּ׃ ס
8וַיָּבֹ֨אוּ֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ וְהַשָּׂרִ֔ים וַיִּרְא֖וּ אֶת־הָעֲרֵמ֑וֹת וַֽיְבָרֲכוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
9וַיִּדְרֹ֣שׁ יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים וְהַלְוִיִּ֖ם עַל־הָעֲרֵמֽוֹת׃ 10וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֲזַרְיָ֧הוּ הַכֹּהֵ֛ן הָרֹ֖אשׁ לְבֵ֣ית צָד֑וֹק וַ֠יֹּאמֶר מֵהָחֵ֨ל הַתְּרוּמָ֜ה לָבִ֣יא בֵית־יְהוָ֗ה אָכ֨וֹל וְשָׂב֤וֹעַ וְהוֹתֵר֙ עַד־לָר֔וֹב כִּ֤י יְהוָה֙ בֵּרַ֣ךְ אֶת־עַמּ֔וֹ וְהַנּוֹתָ֖ר אֶת־הֶהָמ֥וֹן הַזֶּֽה׃ ס
11וַיֹּ֣אמֶר יְחִזְקִיָּ֗הוּ לְהָכִ֧ין לְשָׁכ֛וֹת בְּבֵ֥ית יְהוָ֖ה וַיָּכִֽינוּ׃ 12וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־הַתְּרוּמָ֧ה וְהַֽמַּעֲשֵׂ֛ר וְהַקֳּדָשִׁ֖ים בֶּאֱמוּנָ֑ה וַעֲלֵיהֶ֤ם נָגִיד֙ כָּֽונַנְיָ֣הוּ הַלֵּוִ֔י וְשִׁמְעִ֥י אָחִ֖יהוּ מִשְׁנֶֽה׃ 13וִֽיחִיאֵ֡ל וַ֠עֲזַזְיָהוּ וְנַ֨חַת וַעֲשָׂהאֵ֜ל וִֽירִימ֤וֹת וְיוֹזָבָד֙ וֶאֱלִיאֵ֣ל וְיִסְמַכְיָ֔הוּ וּמַ֖חַת וּבְנָיָ֑הוּ פְּקִידִ֗ים מִיַּ֤ד כָּֽונַנְיָ֨הוּ֙ וְשִׁמְעִ֣י אָחִ֔יו בְּמִפְקַד֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲזַרְיָ֖הוּ נְגִ֥יד בֵּית־הָאֱלֹהִֽים׃ 14וְקוֹרֵ֨א בֶן־יִמְנָ֤ה הַלֵּוִי֙ הַשּׁוֹעֵ֣ר לַמִּזְרָ֔חָה עַ֖ל נִדְב֣וֹת הָאֱלֹהִ֑ים לָתֵת֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה וְקָדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִֽׁים׃ 15וְעַל־יָד֡וֹ עֵ֣דֶן וּ֠מִנְיָמִן וְיֵשׁ֨וּעַ וּֽשְׁמַֽעְיָ֜הוּ אֲמַרְיָ֧הוּ וּשְׁכַנְיָ֛הוּ בְּעָרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים בֶּאֱמוּנָ֑ה לָתֵ֤ת לַאֲחֵיהֶם֙ בְּמַחְלְק֔וֹת כַּגָּד֖וֹל כַּקָּטָֽן׃ 16מִלְּבַ֞ד הִתְיַחְשָׂ֣ם לִזְכָרִ֗ים מִבֶּ֨ן שָׁל֤וֹשׁ שָׁנִים֙ וּלְמַ֔עְלָה לְכָל־הַבָּ֥א לְבֵית־יְהוָ֖ה לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ לַעֲב֣וֹדָתָ֔ם בְּמִשְׁמְרוֹתָ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶֽם׃ 17וְאֵ֨ת הִתְיַחֵ֤שׂ הַכֹּהֲנִים֙ לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֔ם וְהַ֨לְוִיִּ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑עְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶ֖ם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶֽם׃ 18וּלְהִתְיַחֵ֗שׂ בְּכָל־טַפָּ֧ם נְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנוֹתֵיהֶ֖ם לְכָל־קָהָ֑ל כִּ֥י בֶאֱמוּנָתָ֖ם יִתְקַדְּשׁוּ־קֹֽדֶשׁ׃ 19וְלִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֜ים בִּשְׂדֵ֨י מִגְרַ֤שׁ עָרֵיהֶם֙ בְּכָל־עִ֣יר וָעִ֔יר אֲנָשִׁ֕ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לָתֵ֣ת מָנ֗וֹת לְכָל־זָכָר֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וּלְכָל־הִתְיַחֵ֖שׂ בַּלְוִיִּֽם׃ 20וַיַּ֧עַשׂ כָּזֹ֛את יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכָל־יְהוּדָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ הַטּ֤וֹב וְהַיָּשָׁר֙ וְהָ֣אֱמֶ֔ת לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 21וּבְכָֽל־מַעֲשֶׂ֞ה אֲשֶׁר־הֵחֵ֣ל ׀ בַּעֲבוֹדַ֣ת בֵּית־הָאֱלֹהִ֗ים וּבַתּוֹרָה֙ וּבַמִּצְוָ֔ה לִדְרֹ֖שׁ לֵֽאלֹהָ֑יו בְּכָל־לְבָב֥וֹ עָשָׂ֖ה וְהִצְלִֽיחַ׃ פ
32
Senakeribu arhêra Yuda
1 Erhi ebyôla bintu n’ebijiro by’okushubilumûla obwikubagirwa bwâbo biba byamahwa, Senakeribu, mwâmi w’e Asîriya ayisha arhabâlire omu Yuda, atwa ecirâlo oku burhambi bw’engo nzibu-zibu, omu kulonza okuzinyaga. 2 Erhi Yezekiyahu abona oku Senakeribu ayîshire n’oku ayêrekîre e Yeruzalemu mpu amunyâge, 3 ajira haguma n’abarhambo bâge n’abalwi bâge b’entwâli mpu bazibe amaliba gôshi gali eburhambi bw’olugo, banacimurhabâla. 4 Olubaga mwandu lwashûbûzanya, lwaziba amaliba n’enyishi nsungunu zakazâgihulula omu cihugo, bakaziderha mpu: «Cankarhuma hano oyo mwâmi w’e Asîriya ayîsha munôla cihugo ayîshishîmâna amîshi manji? 5 Yezekiyahu ajamwo oburhwâli, arhondêra okushubija ayûbaka olukûta lwali lwamaja lwahongoka, anashakâla n’enkingi zôshi; ayûbaka n’olundi lukûta eburhambi bw’olugo, anacizibuhya Milo omu lugo lwa Daudi; atulîsa emirasano mwandu n’empenzi. 6 Ahira abarhambo balwî oku lubaga n’erhi aba amabashûbûliza eburhambi bwâge omu ngo eri aha muhango gw’olugo, ababwîra ebinwa byabarhwa oku murhima aderha erhi: 7 «Muzibuhe munarhwalihe, murhayôbohaga murhanarhemukaga embere z’oyôla mwâmi w’e Asîriya n’embere z’ogwôla mwandu gw’abantu bali bôshi naye; bulya oli haguma na nîrhu alushire oli haguma naye. 8 Ye, ayîshirirhabâlwa n’okuboko kw’abantu, ci rhwono Nyamubitho yêne ye warhuhêka omu kulwa kwirhu». Olubaga lwacîku bagira bwenêne ebyôla binwa bya Yezekiyahu mwâmi w’e Buyahudi.
Okulogorha kwa Senakeribu
9 Enyuma z’ahôla Senakeribu arhuma abarhumisi bâge e Yeruzalemu, naye agôla mango erhi ali aha Lakishi n’emirhwe yâge yôshi. Anacirhuma abôla barhumisi emwa Yezekiyahu mwâmi w’e Yuda n’emwa abantu bôshi h’e Yuda bali aha Yeruzalemu mpu bababwîre erhi: 10 «Kwo amaderha ntyâla Senakeribu mwâmi w’e Asîriya: Bici mucikubagire obwôla mwalinda bamugorha aha Yeruzalemu? 11 Ka Yezekiyahu arhamurhebe arhume mwafa n’ishali n’enyôrha, ene aderha erhi: Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuyôkola omu maboko g’o mwâmi w’e Asîriya. 12 K’arhali oyôla Yezekiyahu, ye ôlya wajaga arhenza e mpêrero omu hantu h’enyanya kuguma n’ezindi mpêrero za Nyamubâho omu kujà kwaderha e Yuda n’e Yeruzalemu erhi: «Mwakazifukamiriza embere z’oluhêrero luguma lwonene na mwakazirherekêraho obukù? 13 Ka murhamanyiri ebi ba larha na nâni rhwakolîre embaga z’omu bihugo? Ka banyamuzinda ba ebyôla bihugo bahashire okuyôkola okunali, ebyôla bihugo omu nfune zâni? 14 Ndi, omu ba Nyamuzinda b’ebyôla bihugo balarha baherêrekezagya, ndi muli bo wayîshire okuyôkola olubaga lwâge omu kuboko kwâni, lyo oyôla Nyamuzinda winyu ahasha naye okubayôkola omu kuboko kwâni? 15 Bunôla mumanye Yezekiyahu arhabashumikaga n’okubarheba kwa bene okûla! Mu rhacikubagiraga ye, bulya ntâye Nyamuzinda wa ciru n’olubaga luguma kandi erhi bwâmi buguma wahashire okuyôkola olubaga lwâge omu nfune zâni nîsi erhi omu nfune za balarha; kurhigi oyôla Nyamuzinda winyu ciru yêhe arha nkahasha okubarhenza omu maboko gâni.» 16 Abôla barhumisi ba Senakeribu bajà baderha binji bya kujacira Nyamubâho, Nyamuzinda na Yezekiyahu omu rhumisi wâge. 17 Kandi omu kujà ajâcira Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, n’omu kujaderha ebinwa bigalugalu kuli Nyamubâho, ayandika aga maruba gadesire ntyâla: «Nka kulyâla banyanmuzinda b’amashanja gali omu bihugo, barhahashaga okuyôkola olubaga lwâbo omu kuboko kwâni, kwo na kuguma, Nyamuzinda wa Yezekiyahu arhahashe okuyôkola olubaga lwâge omu kuboko kwâni.» 18 Abarhumisi bâge banacirhondêra okubirikira n’izù linene, emunda olubaga lw’e Yeruzalemu lwali oku lukûta, mpu baluyubohye banalurhemule, lyo bahasha ntyôla okurhôla olugo. 19 Ebi bakazigiderha kuli Nyamuzinda wa Yeruza!emu, byali bya kumugerera oku banyamuzinda b’ezindi mbaga za hanola igulu, abajiragwa n’okuboko kw’omuntu.
Omusengero gwa Yezekiyahu
20 Okwôla kwarhuma mwâmi Yezekiyahu n’omulêbi Yeshayahu, mugala wa Amotsi, barhangira okushenga n’okubirikira empingu. 21 Nyamubâho anacirhuma malahika wayîshigiherêrekeza abalwi bôshi, abaluzi n’abarhambo bali oku cihando c’ôyo mwâmi w’e Asîriya. Oyôla mwâmi ajogonja n’enshonyi ashubira omu cihugo câge. Erhi aja omu nyumpa ya Nyamuzinda wâge, baguma omu barhenga omu bula bwâge yenene, bamuyîrhira omwôla n’engôrho. 22 Nyamubâho anaciyôkola ntyôla Yezekiyahu n’abantu b’e Yeruzalemu omu kuboko kw’abashombanyi bâbo bôshi, anakazibarhenza empande zôshi. 23 Bantu banji bakaziyîsha badwîrhe enterekêro zâbo aha Yeruzalemu balihêra Nyamubâho, banakaziyîsha badwîrhîre Yezekiyahu, mwâmi w’e Yuda ntûlo nyinji, n’okwôla kwarhuma aja irenge omu masù g’amashanja gôshi. 24 Muli agôla mango Yezekiyahu alwala alonz’ifà. Ashenga Nyamubâho, na Nyamubâho amudesa amujirira n’ecisômerîne. 25 Ci kwônene Yezekiyahu a rhavugaga omunkwa kuli agôla minjà ajiriragwa, ci omurhima gwâge gwaba kucîbona gucîbona, na ntyo oburhè bwa Nyamubâho bwayaka kuli ye na kuli Yuda n’e Yeruzalemu. 26 Yezekiyahu acîrhôhya ahûna obwonjo kuli obwôla bucîbone bw’omurhima gwâge, acirhôhya ye yêne, kuguma n’abantu b’e Yeru zalemu, ntyo obukunizi bwa Nyamubâho burhacibayîshiraga amango g’obuzîne bwa Yezekiyahu.
Obugale n’emikolo ya Yezekiyahu. Okufà kwa Yezekiyahu
27 Yezekiyahu abona amagale manji anajà irenge bwenêne. Acîjirira embîko z’amarhale, ez’amasholo, ez’amabuye g’engulo ndârhi, ez’emigavu, ezempe nzi n’eza ngasi bintu byankacifinjwa. 28 Kuguma ayûbaka n’embîko z’engano, eza idivayi n’eza amavurha, enyumpa z’enfarasi n’ebindi bishwêkwa bya ngasi lubero, anali agwêrhe amasò g’ebintu mwandu omu lugo lwabyo. 29 Aciyûbaki ra engo, anashweka masò manji ga nkafu, aga ebibuzi, ebwa kubà Nyamubâho ali amuhire bintu mwandu. 30 Kandi ali oyôla Yezekiyahu, ye wajagiziba enjira y’enyanya y’amîshi ga Gihoni, agayêrekeza idako ebwa buzika-zûba bw’olugo lwa Daudi. Yezekiyahu ayôloloka omu mirimo yâge yôshi. 31 Na Nyamuzinda arhaderhaga mpu amulikirira emw’abantu bakazâgirhumwa n’abanya buhashe b’e Babiloni mpu bayishimudôsa emyanzi ya cirya cisômerîne cabaga omu cihugo n’okumurhangula, lyo bamanya ebimuba omu murhima byôshi.
32 Ebisigîre by’ebijiro bya Yezekiyahu, emikolo yâge y’obukunda-Lulema ajizire, ala oku ebyôla biri biyandike omu binwa by’omulêbi Yeshayahu, mugala wa Amotsi, n’omu citabu c’Abâmi b’e Yuda n’aba Israheli. 33 Yezekiyahu acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, banacimubisha omu hantu h’enyanya bwenêne omu nshinda za bene Daudi. Abantu b’e Yuda bôshi n’abantu b’e Yeruzalemu bamuhà irenge n’obukuze bwenêne aha kufà kwâge. Omugala Menashè anaciyîma ahâli hâge.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 32
1אַחֲרֵ֨י הַדְּבָרִ֤ים וְהָאֱמֶת֙ הָאֵ֔לֶּה בָּ֖א סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיָּבֹ֣א בִֽיהוּדָ֗ה וַיִּ֨חַן֙ עַל־הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וַיֹּ֖אמֶר לְבִקְעָ֥ם אֵלָֽיו׃ 2וַיַּרְא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּי־בָ֖א סַנְחֵרִ֑יב וּפָנָ֕יו לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיִּוָּעַ֗ץ עִם־שָׂרָיו֙ וְגִבֹּרָ֔יו לִסְתּוֹם֙ אֶת־מֵימֵ֣י הָעֲיָנ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר מִח֣וּץ לָעִ֑יר וַֽיַּעְזְרֽוּהוּ׃ 4וַיִּקָּבְצ֣וּ עַם־רָ֔ב וַֽיִּסְתְּמוּ֙ אֶת־כָּל־הַמַּעְיָנ֔וֹת וְאֶת־הַנַּ֛חַל הַשּׁוֹטֵ֥ף בְּתוֹךְ־הָאָ֖רֶץ לֵאמֹ֑ר לָ֤מָּה יָב֨וֹאוּ֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר וּמָצְא֖וּ מַ֥יִם רַבִּֽים׃ 5וַיִּתְחַזַּ֡ק וַיִּבֶן֩ אֶת־כָּל־הַחוֹמָ֨ה הַפְּרוּצָ֜ה וַיַּ֣עַל עַל־הַמִּגְדָּל֗וֹת וְלַח֨וּצָה֙ הַחוֹמָ֣ה אַחֶ֔רֶת וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־הַמִּלּ֖וֹא עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּ֥עַשׂ שֶׁ֛לַח לָרֹ֖ב וּמָגִנִּֽים׃ 6וַיִּתֵּ֛ן שָׂרֵ֥י מִלְחָמ֖וֹת עַל־הָעָ֑ם וַיִּקְבְּצֵ֣ם אֵלָ֗יו אֶל־רְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיְדַבֵּ֥ר עַל־לְבָבָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 7חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֣וּ וְאַל־תֵּחַ֗תּוּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וּמִלִּפְנֵ֖י כָּל־הֶהָמ֣וֹן אֲשֶׁר־עִמּ֑וֹ כִּֽי־עִמָּ֥נוּ רַ֖ב מֵעִמּֽוֹ׃ 8עִמּוֹ֙ זְר֣וֹעַ בָּשָׂ֔ר וְעִמָּ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ לְעָזְרֵ֔נוּ וּלְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמֹתֵ֑נוּ וַיִּסָּמְכ֣וּ הָעָ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י יְחִזְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ פ
9אַ֣חַר זֶ֗ה שָׁ֠לַח סַנְחֵרִ֨יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֤וּר עֲבָדָיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה וְהוּא֙ עַל־לָכִ֔ישׁ וְכָל־מֶמְשַׁלְתּ֖וֹ עִמּ֑וֹ עַל־יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְעַל־כָּל־יְהוּדָ֛ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹֽר׃ 10כֹּ֣ה אָמַ֔ר סַנְחֵרִ֖יב מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר עַל־מָה֙ אַתֶּ֣ם בֹּטְחִ֔ים וְיֹשְׁבִ֥ים בְּמָצ֖וֹר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 11הֲלֹ֤א יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ מַסִּ֣ית אֶתְכֶ֔ם לָתֵ֣ת אֶתְכֶ֔ם לָמ֛וּת בְּרָעָ֥ב וּבְצָמָ֖א לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ יַצִּילֵ֕נוּ מִכַּ֖ף מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 12הֲלֹא־הוּא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ הֵסִ֥יר אֶת־בָּמֹתָ֖יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֑יו וַיֹּ֨אמֶר לִֽיהוּדָ֤ה וְלִֽירוּשָׁלִַ֨ם֙ לֵאמֹ֔ר לִפְנֵ֨י מִזְבֵּ֧חַ אֶחָ֛ד תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְעָלָ֥יו תַּקְטִֽירוּ׃ 13הֲלֹ֣א תֵדְע֗וּ מֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙ אֲנִ֣י וַאֲבוֹתַ֔י לְכֹ֖ל עַמֵּ֣י הָאֲרָצ֑וֹת הֲיָכ֣וֹל יָֽכְל֗וּ אֱלֹהֵי֙ גּוֹיֵ֣ הָאֲרָצ֔וֹת לְהַצִּ֥יל אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִֽי׃ 14מִ֠י בְּֽכָל־אֱלֹהֵ֞י הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֨לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֣ימוּ אֲבוֹתַ֔י אֲשֶׁ֣ר יָכ֔וֹל לְהַצִּ֥יל אֶת־עַמּ֖וֹ מִיָּדִ֑י כִּ֤י יוּכַל֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃ 15וְעַתָּ֡ה אַל־יַשִּׁיא֩ אֶתְכֶ֨ם חִזְקִיָּ֜הוּ וְאַל־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֣ם כָּזֹאת֮ וְאַל־תַּאֲמִ֣ינוּ לוֹ֒ כִּי־לֹ֣א יוּכַ֗ל כָּל־אֱל֨וֹהַ֙ כָּל־גּ֣וֹי וּמַמְלָכָ֔ה לְהַצִּ֥יל עַמּ֛וֹ מִיָּדִ֖י וּמִיַּ֣ד אֲבוֹתָ֑י אַ֚ף כִּ֣י אֱֽלֹהֵיכֶ֔ם לֹא־יַצִּ֥ילוּ אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃ 16וְעוֹד֙ דִּבְּר֣וּ עֲבָדָ֔יו עַל־יְהוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל יְחִזְקִיָּ֥הוּ עַבְדּֽוֹ׃ 17וּסְפָרִ֣ים כָּתַ֔ב לְחָרֵ֕ף לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֵֽאמֹ֨ר עָלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֵּֽאלֹהֵ֞י גּוֹיֵ֤ הָאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר לֹא־הִצִּ֤ילוּ עַמָּם֙ מִיָּדִ֔י כֵּ֣ן לֹֽא־יַצִּ֞יל אֱלֹהֵ֧י יְחִזְקִיָּ֛הוּ עַמּ֖וֹ מִיָּדִֽי׃ 18וַיִּקְרְא֨וּ בְקוֹל־גָּד֜וֹל יְהוּדִ֗ית עַל־עַ֤ם יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַֽחוֹמָ֔ה לְיָֽרְאָ֖ם וּֽלְבַהֲלָ֑ם לְמַ֖עַן יִלְכְּד֥וּ אֶת־הָעִֽיר׃ 19וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־אֱלֹהֵ֖י יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּעַ֗ל אֱלֹהֵי֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י הָאָדָֽם׃ ס
20וַיִּתְפַּלֵּ֞ל יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וִֽישַֽׁעְיָ֧הוּ בֶן־אָמ֛וֹץ הַנָּבִ֖יא עַל־זֹ֑את וַֽיִּזְעֲק֖וּ הַשָּׁמָֽיִם׃ פ
21וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ מַלְאָ֔ךְ וַיַּכְחֵ֞ד כָּל־גִּבּ֥וֹר חַ֨יִל֙ וְנָגִ֣יד וְשָׂ֔ר בְּמַחֲנֵ֖ה מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּשָׁב֩ בְּבֹ֨שֶׁת פָּנִ֜ים לְאַרְצ֗וֹ וַיָּבֹא֙ בֵּ֣ית אֱלֹהָ֔יו וּמִֽיצִיאֵ֣ו מֵעָ֔יו שָׁ֖ם הִפִּילֻ֥הוּ בֶחָֽרֶב׃ 22וַיּוֹשַׁע֩ יְהוָ֨ה אֶת־יְחִזְקִיָּ֜הוּ וְאֵ֣ת ׀ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם מִיַּ֛ד סַנְחֵרִ֥יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וּמִיַּד־כֹּ֑ל וַֽיְנַהֲלֵ֖ם מִסָּבִֽיב׃ 23וְ֠רַבִּים מְבִיאִ֨ים מִנְחָ֤ה לַיהוָה֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֨גְדָּנ֔וֹת לִֽיחִזְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּנַּשֵּׂ֛א לְעֵינֵ֥י כָל־הַגּוֹיִ֖ם מֵאַֽחֲרֵי־כֵֽן׃ ס
24בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה יְחִזְקִיָּ֖הוּ עַד־לָמ֑וּת וַיִּתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ וּמוֹפֵ֖ת נָ֥תַן לֽוֹ׃ 25וְלֹא־כִגְמֻ֤ל עָלָיו֙ הֵשִׁ֣יב יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּ֥י גָבַ֖הּ לִבּ֑וֹ וַיְהִ֤י עָלָיו֙ קֶ֔צֶף וְעַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 26וַיִּכָּנַ֤ע יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־בָ֤א עֲלֵיהֶם֙ קֶ֣צֶף יְהוָ֔ה בִּימֵ֖י יְחִזְקִיָּֽהוּ׃ 27וַיְהִ֧י לִֽיחִזְקִיָּ֛הוּ עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְאֹֽצָר֣וֹת עָֽשָׂה־ל֠וֹ לְכֶ֨סֶף וּלְזָהָ֜ב וּלְאֶ֣בֶן יְקָרָ֗ה וְלִבְשָׂמִים֙ וּלְמָ֣גִנִּ֔ים וּלְכֹ֖ל כְּלֵ֥י חֶמְדָּֽה׃ 28וּמִ֨סְכְּנ֔וֹת לִתְבוּאַ֥ת דָּגָ֖ן וְתִיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֑ר וְאֻֽרָוֺת֙ לְכָל־בְּהֵמָ֣ה וּבְהֵמָ֔ה וַעֲדָרִ֖ים לָאֲוֵרֽוֹת׃ 29וְעָרִים֙ עָ֣שָׂה ל֔וֹ וּמִקְנֵה־צֹ֥אן וּבָקָ֖ר לָרֹ֑ב כִּ֤י נָֽתַן־לוֹ֙ אֱלֹהִ֔ים רְכ֖וּשׁ רַ֥ב מְאֹֽד׃ 30וְה֣וּא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכָֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃ 31וְכֵ֞ן בִּמְלִיצֵ֣י ׀ שָׂרֵ֣י בָּבֶ֗ל הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים עָלָיו֙ לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה בָאָ֔רֶץ עֲזָב֖וֹ הָֽאֱלֹהִ֑ים לְנַ֨סּוֹת֔וֹ לָדַ֖עַת כָּל־בִּלְבָבֽוֹ׃ 32וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְחִזְקִיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בַּחֲז֞וֹן יְשַֽׁעְיָ֤הוּ בֶן־אָמוֹץ֙ הַנָּבִ֔יא עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃ 33וַיִּשְׁכַּ֨ב יְחִזְקִיָּ֜הוּ עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻהוּ֮ בְּֽמַעֲלֵה֮ קִבְרֵ֣י בְנֵי־דָוִיד֒ וְכָבוֹד֙ עָֽשׂוּ־ל֣וֹ בְמוֹת֔וֹ כָּל־יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

33
Obubî bwa Menashè
1 Menashè ali agwêrhe myâka ikumi n’ibirhi ali abusirwe erhi aba mwâmi, anaciyîma myâka makumi arhânu n’irhanu ali mwâmi aha Yeruzalemu. 2 Ajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyamubâho, ayiga amabî ga galya masha nja Nyamubâho akungushaga embere za bene Israheli. 3 Ashubirhondêra oku ja ayûbaka empêro omu hantu h’enyanya omu birhondo, ezi îshe Yezekiyahu akazâgihongola; ayûbaka empêrero kuli ba Baali, ashubija ajira enshanga, akazifukamira abazimu b’oku nkuba bôshi n’okubakolera. 4 Ayûbaka empêrero omu ka-Nyamubâho, kalya Nyamubâho aderhagakwo erhi: «Omu Yeruzalemu mwo nahira izîno lyâni ensiku zôshi.»
5 Ayûbaka empêrero oku bazimu b’oku nkuba bôshi omu maluli gombi g’Akâ-Nyamubâho. 6 Ageza abâna bâge omu muliro omu kabanda ka bene Hinomi. Akazagijira ebwa endagwê y’olujimbi, okulaguza n’ebya obukurungu, ashubihira omu cihugo emandwa n’abalozi. Ajira mabî manji omu masù ga Nyamubâho, galya ga okumukuniza. 7 Ahira ensanamu y’omuzimu ajiraga omu kâ-Nyamuzinda, kalya Nyamuzinda yêne abwîraga kwo Daudi n’omugala Salomoni erhi: «Muli eyîra nyumpa, n’omûla Yeruzalemu mwo nacîshozire e mwa bene Israheli bôshi, oku mwo nahira izîno lyâni ensiku zôshi. 8 Ntakaciziga amagulu ga bene Israheli gajà gazungula eyi n’eyi omu cihugo nahaga basho, casinga bakazishîbirira okujira oku nabarhegekaga, omu kushimba oburhegesi, amarhegeko n’engeso nabarhegekaga kuli Mûsa. 9 Menashè ahabula Yuda n’abantu b’e Yeruzalemu, balinda bajira amabî garhalusire amabî gajiragwa na galya mashanja Nyamubâho amaliraga embere za bene Israheli. 10 Nyamubâho abwîra Menashè na olubaga lwâge ci barhayumvagya.
Menashè agwârhwa mpira anahûna obwonjo
11 Lero Nyamubâho anaciyîsha abarhumire abarhambo n’engabo y’abalwi ba mwâmi w’e Asîriya, bagwârha Menashè n’ebyûma by’amîno-mîno n’erhi babà bamamushweka na ba caburhinda babirhi b’ecûma c’omulinga bamuheka e Babiloni. 12 Erhi aba akola ali omu malibûko, arhondêra okushenga Nyamubâho, Nyamuzinda wâge acîrhohereza embere za Nyamubâho Nyamuzinda wa b’îshe. 13 Amushenga na Nyamubâho acîlekêrera agomba ayumvîrhiza omusengero gwâge, anacimushubiza e Yeruzalemu omu bwâmi bwâge. Menashè anacimanyira ahôla oku Nyamubâho yêne ye onaba Nyamuzinda. 14 Enyuma z’ahôla ayûbaka olukûta lw’embuga oku lugo lwa Daudi, olunda lw’e buzika zûba ebwa Gihoni omu kabanda kuhika aha muhango gw’enfî, mpu luhashe okuzonga Ofeli, anaciluyinamula bwenêne lwàjà enyanya. Anacijira abarhambo b’abasirika omu ngasi ngo nzibuzibu z’omu Yuda.
15 Arhenza omu ka-Nyamubâho balya banyamuzinda b’embuga, arhenza mwo n’erya nsanamu y’omuzimu kuguma n’empêrero ajaga ayûbaka oku ntondo y’Akâ-Nyamubâhoaha Yeruzalemu agendikweba kuli n’olugo. 16 A shubiyûbaka oluhêrero lwa Nyamubâho, anarherekêrakwo enterekêro z’omurhûla n’eza okuvuga omunkwa, anacibwîra Yuda mpu akazikolera Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli. 17 Ci kwônene olubaga lwanakulikiza okukazirherekêra omu birhwa, lwakazirherekêra Nyamubâho yêne, Nyamuzinda walwo. 18 Ebisigîre oku bijiro bya Menashè, omusengero gwâge emwa Nyamuzinda wâge, n’ebinwa by’abalêbi bakazâgimushambâza okw’izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli, ala oku okwôla kuli omu Bijiro by’Amabi g’Israheli. 19 Omusengero gwâge na kurhi ayumvubagwa, ebyâha n’obugoma bwâge bôshi, ahantu ajaga ayûbaka empêrero enyanya omu rhurhondo, aha ajaga ahira enshanga n’ensanamu embere arhôhekere, ala oku okwôla kuli kuyandike omu binwa bya Hozayi. 20 Menashè acîhengeka aha burhambi bwa b’îshe, banacimubisha aha nyumpa yâge. Omugala Amoni ayîma ilhali hâge.
Olwa Amoni
21 Amoni ali akola agwêrhe myâka makumi abirhi ali muburhe erhi aba mwâmi, anaciyîma myâka ibirhil aha Yeruzalemu. 22 Ajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyamubâho, nk’oku îshe Menashè ajiraga. Amoni ajihâna enterekêro emwa ensanamu zôshi îshe Menashè ajiraga, anazirhumikira. 23 Arhanacîrhohekezagya embere za Nyamubâho nk’oku îshe Menashè acîrhohekezagya, ci yêhe kwâbà kuyûshûla ayûshûla ebyâha. 24 Abarhumisi bâge bamujirira irhigi ly’okumuyîrha, banacimuyirhira omu nyumpa yâge. 25 Ci olubaga lwa omu cihugo, lwayîrha ngasi bôshi banajaga omu irhigi ly’okuyîrha mwâmi Amoni, n’ahâli hâge, olubaga lwanayîmika omugala Yosiyahu.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 33
1בֶּן־שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה שָׁנָ֖ה מְנַשֶּׁ֣ה בְמָלְכ֑וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּתֽוֹעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיָּ֗שָׁב וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נִתַּ֖ץ יְחִזְקִיָּ֣הוּ אָבִ֑יו וַיָּ֨קֶם מִזְבְּח֤וֹת לַבְּעָלִים֙ וַיַּ֣עַשׂ אֲשֵׁר֔וֹת וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ד אֹתָֽם׃ 4וּבָנָ֥ה מִזְבְּח֖וֹת בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בִּירוּשָׁלִַ֥ם יִֽהְיֶה־שְּׁמִ֖י לְעוֹלָֽם׃ 5וַיִּ֥בֶן מִזְבְּח֖וֹת לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם בִּשְׁתֵּ֖י חַצְר֥וֹת בֵּית־יְהוָֽה׃ 6וְהוּא֩ הֶעֱבִ֨יר אֶת־בָּנָ֤יו בָּאֵשׁ֙ בְּגֵ֣י בֶן־הִנֹּ֔ם וְעוֹנֵ֤ן וְנִחֵשׁ֙ וְֽכִשֵּׁ֔ף וְעָ֥שָׂה א֖וֹב וְיִדְּעוֹנִ֑י הִרְבָּ֗ה לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃ 7וַיָּ֕שֶׂם אֶת־פֶּ֥סֶל הַסֶּ֖מֶל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶל־דָּוִיד֙ וְאֶל־שְׁלֹמֹ֣ה בְנ֔וֹ בַּבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֗ם אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֨רְתִּי֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָשִׂ֥ים אֶת־שְׁמִ֖י לְעֵילֽוֹם׃ 8וְלֹ֣א אוֹסִ֗יף לְהָסִיר֙ אֶת־רֶ֣גֶל יִשְׂרָאֵ֔ל מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱמַ֖דְתִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם רַ֣ק ׀ אִם־יִשְׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֗ות אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ים לְכָל־הַתּוֹרָ֛ה וְהַֽחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 9וַיֶּ֣תַע מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשֹׂ֣ות רָ֔ע מִן־הַ֨גּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הִשְׁמִ֣יד יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
10וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ וְלֹ֥א הִקְשִֽׁיבוּ׃ 11וַיָּבֵ֨א יְהוָ֜ה עֲלֵיהֶ֗ם אֶת־שָׂרֵ֤י הַצָּבָא֙ אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיִּלְכְּד֥וּ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה בַּחֹחִ֑ים וַיַּֽאַסְרֻ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיּוֹלִיכֻ֖הוּ בָּבֶֽלָה׃ 12וּכְהָצֵ֣ר ל֔וֹ חִלָּ֕ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיִּכָּנַ֣ע מְאֹ֔ד מִלִּפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃ 13וַיִּתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֗יו וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ וַיִּשְׁמַ֣ע תְּחִנָּת֔וֹ וַיְשִׁיבֵ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם לְמַלְכוּת֑וֹ וַיֵּ֣דַע מְנַשֶּׁ֔ה כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֥וּא הָֽאֱלֹהִֽים׃ 14וְאַחֲרֵי־כֵ֡ן בָּנָ֣ה חוֹמָ֣ה חִֽיצוֹנָ֣ה ׀ לְעִיר־דָּוִ֡יד מַעְרָבָה֩ לְגִיח֨וֹן בַּנַּ֜חַל וְלָב֨וֹא בְשַׁ֤עַר הַדָּגִים֙ וְסָבַ֣ב לָעֹ֔פֶל וַיַּגְבִּיהֶ֖הָ מְאֹ֑ד וַיָּ֧שֶׂם שָֽׂרֵי־חַ֛יִל בְּכָל־הֶעָרִ֥ים הַבְּצֻר֖וֹת בִּיהוּדָֽה׃ 15וַ֠יָּסַר אֶת־אֱלֹהֵ֨י הַנֵּכָ֤ר וְאֶת־הַסֶּ֨מֶל֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְכָל־הַֽמִּזְבְּח֗וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֛ה בְּהַ֥ר בֵּית־יְהוָ֖ה וּבִירוּשָׁלִָ֑ם וַיַּשְׁלֵ֖ךְ ח֥וּצָה לָעִֽיר׃ 16וַיִּ֨כֶן֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה וַיִּזְבַּ֣ח עָלָ֔יו זִבְחֵ֥י שְׁלָמִ֖ים וְתוֹדָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לַעֲב֕וֹד אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 17אֲבָל֙ ע֣וֹד הָעָ֔ם זֹבְחִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת רַ֖ק לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 18וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֣י מְנַשֶּׁה֮ וּתְפִלָּת֣וֹ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וְדִבְרֵי֙ הַֽחֹזִ֔ים הַֽמְדַבְּרִ֣ים אֵלָ֔יו בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּ֕ם עַל־דִּבְרֵ֖י מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 19וּתְפִלָּת֣וֹ וְהֵֽעָתֶר־לוֹ֮ וְכָל־חַטָּאת֣וֹ וּמַעְלוֹ֒ וְהַמְּקֹמ֗וֹת אֲשֶׁר֩ בָּנָ֨ה בָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ וְהֶעֱמִיד֙ הָאֲשֵׁרִ֣ים וְהַפְּסִלִ֔ים לִפְנֵ֖י הִכָּנְע֑וֹ הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַ֖ל דִּבְרֵ֥י חוֹזָֽי׃ 20וַיִּשְׁכַּ֤ב מְנַשֶּׁה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בֵּית֑וֹ וַיִּמְלֹ֛ךְ אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
21בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה אָמ֣וֹן בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתַּ֣יִם שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָֽם׃ 22וַיַּ֤עַשׂ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה מְנַשֶּׁ֣ה אָבִ֑יו וּֽלְכָל־הַפְּסִילִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ מְנַשֶּׁ֣ה אָבִ֔יו זִבַּ֥ח אָמ֖וֹן וַיַּֽעַבְדֵֽם׃ 23וְלֹ֤א נִכְנַע֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה כְּהִכָּנַ֖ע מְנַשֶּׁ֣ה אָבִ֑יו כִּ֛י ה֥וּא אָמ֖וֹן הִרְבָּ֥ה אַשְׁמָֽה׃ 24וַיִּקְשְׁר֤וּ עָלָיו֙ עֲבָדָ֔יו וַיְמִיתֻ֖הוּ בְּבֵיתֽוֹ׃ 25וַיַּכּוּ֙ עַם־הָאָ֔רֶץ אֵ֥ת כָּל־הַקֹּֽשְׁרִ֖ים עַל־הַמֶּ֣לֶךְ אָמ֑וֹן וַיַּמְלִ֧יכוּ עַם־הָאָ֛רֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
34
Olwa Yosiyahu
1 Yosiyahu ali akola agwêrhe myâka munâni erhi aba mwâmi, ayîma myâka makumi asharhu na muguma ali mwâmi aha Yeruzalemu. 2 Ajira ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, anashimba enjira z’îshe Daudi, a rhazigeraga eburhambi oli ebwa kulyo oli ebwa kumosho.
Oluhindu lurhanzi w’oburhegesi bwa Yosiyahu
3 Omu mwâka gwa kali munâni kurhenga ali mwâmi, erhi aba akola ali mwâna wabona, arhangira okukazilongereza Nyamubâho, Nyamuzinda w’îshe Daudi, n’omu mwâka gwa kali ikumi na kabirhi arhondêra okukazirhenza ngasi hyanali hibi omu Yuda n’omu Yeruzalemu; arhenzamwo empêrero z’ahantu h’enyanya omu birhondo, enshanga, ensanamu zabinjagwa n’ezatula gwa. 4 Bashambûla embere zâge empêrero za ba Baali, akulumbya ensanamu zali zirherekirwe izûba, zali zihizirwe enyanya; ajonjaga enshanga, ensanamu mbinjûle n’ensanamu ntule n’erhi aba amazijira mutulo, ogwôla mutulo aguga lagaliza oku nshinda z’abakazâgizirherekêra enterekêro. 5 Amavuha g’abadâhwa agayôkera oku mpêrero zâbo. Acêsa ntyo omu Yuda n’omu Yeruzalemu. 6 Kuguma omu ngo za bene Menashè, eza bene Efrayimu, eza bene Simoni na kuhika bene Nefutali, 7 Omu bishabukiza, omu marhambi gôshi, aja ahirimya mwo empêrero, aja ajojanga anajira mutulo enshanga zôshi, ensanamu zabi njagwa zôshi, anajà akulumbya cnsanamu zôshi zali zirherekîrwe izûba omu cihugo c’Israheli côshi. Enyuma z’ahôla ashubira e Yeruzalemu.
Okushubiyûbaka akâ-Nyamuzinda
8 Omu mwâka gwa kali ikumi na munâni gwa okuyîma kwâge, erhi aba amacêsa ecihugo n’akâ-Nyamuzinda, anacirhuma Shafani, mugala wa Asaliyahu, Maseyahu, musirika wakazâgirhegeka olugo, na Yoha, mugala wa Yohazi, kabîka-myandiko, abarhuma mpu bagendishubiyûbaka aka-Nyamuzi nda wâge. 9 Baja emunda Hilikiyahu ali ye wali mudâhwa mukulu, banacihâna enfaranga zadwirhwe omu kâ-Nyamuzinda, n’ezi abaleviti bakazâgilanga emihango bahabagwa emwa bene Menashè n’emwa bene Efrayimu n’emwa bene Israheli, emwa bene Yuda bôshi emwa bene Benyamini n’emwa abantu b’e Yeruzalemu bôshi. 10 Abalanzi b’Akâ-Nyamubâhobazihira omu maboko ga owakazâgijirîsa emikolo y’okuyûbaka, nabôla bakozi, ezôla nfaranga zôshi bazikolêsa oku kushakûlula n’okuzibuhya akâ-Nyamuzinda, 11 bazihà abalenga ba okujira emirhamba n’aba okuyûbaka bagendigulamwo amabuye marhe ndeze n’emirhi y’okujira emirhamba n’emitungo y’emyûbako abâmi b’e Yuda bàhongolaga.
12 Abôla bantu bajà n’obwikubagirwa omu mukolo gwâbo. Bali bagwêrhe abakazilola emikolo oku yajirwa, bali Yahati na Obadiyahu, baleviti ba muli bene Merari, Zekariya na Meshulami ba muli bene Kehati bo bakazâgibayêresa kurhi bakola haguma n’abandi baleviti balya banakazâgihêka bôshi nabo ebizihwa. 13 Abôla bakazâgiyêrekana emikolo n’okulola ngasi bandi bakozi oku ngasi mukolo. Hali abandi baleviti bali bandisi, abakazâgilanga ebirugu by’omu nyumpa n’abalanzi b’emihango.
Ecitabu c’ Amarhegeko ga Nyakasane
14 Erhi bakola barhôla enfaranga zadwirhwe omu ka-Nyamubâho, omudâhwa Hilikiyahu arhôla ecitabu c’oburhegesi bwa Nyamubâho ecâhanagwa na Mûsa. 15 Okubundi, Hilikiyahu aja omu kanwa abwîra Shafani ye mwandisi erhi «Namarhôla ecitabu c’oburhegcsi omu Ka-Nyamubâho;» 16 Hilikiyahu, cirya citabu anacicihereza Shafani. Naye Shafani, cirya citabu acihêkera mwâmi, kandi anamumanyîsa olwa emikolo aderha erhi: «Ngasi oku banali babwizire abarhumisi bâwe bakujizire. 17 Bayansire enfaranga zali omu ka-Nyamubâho, baziha abalanzi n’abakazâgijirîsa omukolo.» 18 Omwandisi Shafani ashubi bwîra mwâmi ogûla mwanzi erhi: «Omudâhwa Hilikiyahu anampire ecitabu.» Shafani anacisoma muli ecôla citabu anali embere za mwâmi.
19 Erhi mwâmi ayumva ebinwa by’obôla burhengesi, asharhula emyambalo yâge, 20 anacihûna erîra irhegeko emwa Hilikiyahu, emwa Ahikamu, mugala wa Shafani, emwa Abdoni mugala wa Mika, ye wali mwandisi, n’emwa Asaya murhumisi wa mwâmi ababwîra erhi: 21 Mukanye mugendindôkeza Nyamubâho ebinyêrekîre, ebiyêrekîre abasigalaga b’omu Israheli, n’aba omu Yuda muli ebîra binwa bisomirwe mw’ecicitabu barhôlaga; bulya obukunizi bwa Nyamubâho buli bunji kuli rhwe, ebwa kubà ba larha barhashimbaga akanwa ka Nyamubâho erhi baleka okukazijira nk’oku binayandisirwe muli ecîra citabu.»
Obulêbi bwa Hulda
22 Hilikiyahu, bôshi n’abandi bantu ba mwâmi aderhaga, bakanya bajà e mwa omulêbi-kazi Hulda, mukà Shalumu, mugala wa Tokeati, mugala wa Hasara, ye wali mulanzi w’emyambalo; nyamukazi abaga aha Yeruzalemu, omu mubako gwa kabirhi. Erhi babà bamamuganîrira nk’oku banarhumagwa, 23 nyamukazi ababwîra erhi: Ntya kwo adesire Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli: Mugendibwîra oyôla muntu wabarhumaga emunda ndi: oku Nyamu bâho adesire ntyâla: 24 Ala oku nkola nalêrha obuhanya kuli olûla lugo n’oku bantu baluyûbakamwo; gali galya mabî ganayandisirwe muli cirya citabu baso meraga embere za mwâmi w’e Yuda garhumire. 25 Kulya kubà banyasire bâge ndikazirherekêra abandi ba Nyamuzinda, na ntyo banjira burhe n’eyôla mikolo y’amaboko gâbo, obukunizi bwâni bwayasire kuli ahôla hantu, na ntâko burhe nge. 26 Munagendibwîra oyôla mwâmi w’e Yuda wamurhumaga mpu muge ndidôsa Nyamubâho erhi: kwo adesire ntya Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli: Kuli ebyôla binwa wayumvagya, 27 kulya kubà omurhima gwâwe gwa babire, na nâwe wêne wacirhôhize embere za Nyamuzinda omu kuyumva e byôla binwa byaderhagwa kuli ahôla hantu na oku bantu bahayûbaka, kulya kubà wacirhôhize embere zâni, wanasharhangula emyambalo yâwe, wanalaki ra emunda ndi, nâni nakuyumvîrhîze, Nyamubâho okudesire. 28 Ala oku nayi shikuyankirira aha burhambi bwa basho, wayishibishwa n’omurhûla n’amasù gâwe garhabone kuli agôla mabî nayishijirira ahôla hantu n’abahàyûbaka.» Banacigendibwîra mwâmi eryôla ishuzo.
Okulagânana na Nyakasane buhyâhya
29 Mwâmi anacirhuma mpu bashûbûze abagula bôshi b’e Yuda n’aba omu Yeruzalemu. 30 Mwâmi anacisôkera ebwa kâ-Nyamuzinda bôshi na abôla bantu bôshi b’e Yuda n’aba e Yeruzalemu, abadâhwa, abaleviti, n’olubaga loshi kurhenga oku mukulu kujà oku murhôrhò, anacirhegeka mpu babayumvîse e byôla binwa byôshi biri muli ecôla citabu c’endagâno carhôlagwa omu akâ-Nyamuzinda. 31 Mwâmi, halya ali atamîre oku ntebe yâge, ashubijira endagâno embere za Nyamubâho alaganana oku ashimba Nyamubâho n’oku ashimba amarhegeko gâge, engeso zâge b’oburhegesi bwâge bôshi n’omurhima gwâge gôshi, n’iroho lyâge lyôshi, omu kushimba ebinwa bya endagâno biyandisirwe muli ecôla citabu. 32 Anacirhumiza ngasi bôshi banabaga omu Yeruzalemu n’e mwa bene Benyamini; abantu b’e Yeruzalemu bakazijira nka kulya enahunyire eyôla ndagâno ya Nyamuzinda wa b’îshe. 33 Yosiyahu arhenza ngasi bigalugalu byôshi byanali omu bihugo byôshi bya bene Israheli, anacisêza ngasi bôshi banayûbakaga omu Israheli mpu bakazikolera Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo. Amango g’akalamo kâge kôshi, arhaderhaga mpu akacîyegûla kuli Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe wâbo.

BHS 2Chronik / 2Chronicles 34
1בֶּן־שְׁמוֹנֶ֥ה שָׁנִ֖ים יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדַרְכֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 3וּבִשְׁמוֹנֶ֨ה שָׁנִ֜ים לְמָלְכ֗וֹ וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ נַ֔עַר הֵחֵ֕ל לִדְר֕וֹשׁ לֵאלֹהֵ֖י דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וּבִשְׁתֵּ֧ים עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה הֵחֵל֙ לְטַהֵ֔ר אֶת־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִן־הַבָּמוֹת֙ וְהָ֣אֲשֵׁרִ֔ים וְהַפְּסִלִ֖ים וְהַמַּסֵּכֽוֹת׃ 4וַיְנַתְּצ֣וּ לְפָנָ֗יו אֵ֚ת מִזְבְּח֣וֹת הַבְּעָלִ֔ים וְהַֽחַמָּנִ֛ים אֲשֶׁר־לְמַ֥עְלָה מֵעֲלֵיהֶ֖ם גִּדֵּ֑עַ וְ֠הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִ֤ים וְהַמַּסֵּכוֹת֙ שִׁבַּ֣ר וְהֵדַ֔ק וַיִּזְרֹק֙ עַל־פְּנֵ֣י הַקְּבָרִ֔ים הַזֹּבְחִ֖ים לָהֶֽם׃ 5וְעַצְמוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שָׂרַ֖ף עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ים וַיְטַהֵ֥ר אֶת־יְהוּדָ֖ה וְאֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 6וּבְעָרֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה וְאֶפְרַ֛יִם וְשִׁמְע֖וֹן וְעַד־נַפְתָּלִ֑י בְּהַרְ בֹתֵיהֶ֖ם סָבִֽיב׃ 7וַיְנַתֵּ֣ץ אֶת־הַֽמִּזְבְּח֗וֹת וְאֶת־הָאֲשֵׁרִ֤ים וְהַפְּסִלִים֙ כִּתַּ֣ת לְהֵדַ֔ק וְכָל־הַֽחַמָּנִ֥ים גִּדַּ֖ע בְּכָל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֖שָׁב לִירוּשָׁלִָֽם׃ ס
8וּבִשְׁנַ֨ת שְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ לְמָלְכ֔וֹ לְטַהֵ֥ר הָאָ֖רֶץ וְהַבָּ֑יִת שָׁ֠לַח אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֜הוּ וְאֶת־מַעֲשֵׂיָ֣הוּ שַׂר־הָעִ֗יר וְ֠אֵת יוֹאָ֤ח בֶּן־יֽוֹאָחָז֙ הַמַּזְכִּ֔יר לְחַזֵּ֕ק אֶת־בֵּ֖ית יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 9וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־חִלְקִיָּ֣הוּ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל וַֽיִּתְּנוּ֮ אֶת־הַכֶּסֶף֮ הַמּוּבָ֣א בֵית־אֱלֹהִים֒ אֲשֶׁ֣ר אָסְפֽוּ־הַלְוִיִּם֩ שֹׁמְרֵ֨י הַסַּ֜ף מִיַּ֧ד מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרַ֗יִם וּמִכֹּל֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִכָּל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן וַיָּשֻׁ֖ביּ יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ 10וַֽיִּתְּנ֗וּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣ה הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתְּנ֨וּ אֹת֜וֹ עוֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לִבְדּ֥וֹק וּלְחַזֵּ֖ק הַבָּֽיִת׃ 11וַֽיִּתְּנ֗וּ לֶחָֽרָשִׁים֙ וְלַבֹּנִ֔ים לִקְנוֹת֙ אַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב וְעֵצִ֖ים לַֽמְחַבְּר֑וֹת וּלְקָרוֹת֙ אֶת־הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִשְׁחִ֖יתוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 12וְהָאֲנָשִׁים֩ עֹשִׂ֨ים בֶּאֱמוּנָ֜ה בַּמְּלָאכָ֗ה וַעֲלֵיהֶ֣ם ׀ מֻ֠פְקָדִים יַ֣חַת וְעֹבַדְיָ֤הוּ הַלְוִיִּם֙ מִן־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י וּזְכַרְיָ֧ה וּמְשֻׁלָּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים לְנַצֵּ֑חַ וְהַ֨לְוִיִּ֔ם כָּל־מֵבִ֖ין בִּכְלֵי־שִֽׁיר׃ 13וְעַ֣ל הַסַּבָּלִ֗ים וּֽמְנַצְּחִים֙ לְכֹל֙ עֹשֵׂ֣ה מְלָאכָ֔ה לַעֲבוֹדָ֖ה וַעֲבוֹדָ֑ה וּמֵֽהַלְוִיִּ֔ם סוֹפְרִ֥ים וְשֹׁטְרִ֖ים וְשׁוֹעֲרִֽים׃ 14וּבְהוֹצִיאָ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מָצָא֙ חִלְקִיָּ֣הוּ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־סֵ֥פֶר תּֽוֹרַת־יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 15וַיַּ֣עַן חִלְקִיָּ֗הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׁפָ֣ן הַסּוֹפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֧ן חִלְקִיָּ֛הוּ אֶת־הַסֵּ֖פֶר אֶל־שָׁפָֽן׃ 16וַיָּבֵ֨א שָׁפָ֤ן אֶת־הַסֵּ֨פֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֨שֶׁב ע֧וֹד אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־נִתַּ֥ן בְּיַד־עֲבָדֶ֖יךָ הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃ 17וַיַּתִּ֕יכוּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בְּבֵית־יְהוָ֑ה וַֽיִּתְּנ֗וּהוּ עַל־יַד֙ הַמֻּפְקָדִ֔ים וְעַל־יַ֖ד עוֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָֽה׃ 18וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסּוֹפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖הוּ הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָא־ב֥וֹ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וַיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ 20וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֡הוּ וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָן וְאֶת־עַבְדּ֨וֹן בֶּן־מִיכָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שָׁפָ֣ן הַסּוֹפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃ 21לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהוָ֜ה בַּעֲדִ֗י וּבְעַד֙ הַנִּשְׁאָר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִֽיהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֥י הַסֵּ֖פֶר אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֑א כִּֽי־גְדוֹלָ֤ה חֲמַת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נִתְּכָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָׁמְר֤וּ אֲבוֹתֵ֨ינוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֕ות כְּכָל־הַכָּת֖וּב עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃ פ
22וַיֵּ֨לֶךְ חִלְקִיָּ֜הוּ וַאֲשֶׁ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תָּוקְהַ֗ת בֶּן־חַסְרָה֙ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יוֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַיְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יהָ כָּזֹֽאת׃ ס
23וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ ס
24כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יוֹשְׁבָ֑יו אֵ֤ת כָּל־הָאָלוֹת֙ הַכְּתוּב֣וֹת עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֣ר קָֽרְא֔וּ לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 25תַּ֣חַת ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּירוּ֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֨עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣י יְדֵיהֶ֑ם וְתִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ 26וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְר֣וֹשׁ בַּֽיהוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו ס
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃ 27יַ֠עַן רַךְ־לְבָ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע ׀ מִלִּפְנֵ֣י אֱלֹהִ֗ים בְּשָׁמְעֲךָ֤ אֶת־דְּבָרָיו֙ עַל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבָ֔יו וַתִּכָּנַ֣ע לְפָנַ֔י וַתִּקְרַ֥ע אֶת־בְּגָדֶ֖יךָ וַתֵּ֣בְךְּ לְפָנָ֑י וְגַם־אֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ 28הִנְנִ֨י אֹֽסִפְךָ֜ אֶל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י מֵבִ֛יא עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹשְׁבָ֑יו וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃ פ
29וַיִּשְׁלַ֖ח הַמֶּ֑לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 30וַיַּ֣עַל הַמֶּ֣לֶךְ בֵּית־יְ֠הוָה וְכָל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם וְכָל־הָעָ֖ם מִגָּד֣וֹל וְעַד־קָטָ֑ן וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית הַנִּמְצָ֖א בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 31וַיַּעֲמֹ֨ד הַמֶּ֜לֶךְ עַל־עָמְד֗וֹ וַיִּכְרֹ֣ת אֶֽת־הַבְּרִית֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ לָלֶ֜כֶת אַחֲרֵ֣י יְהוָ֗ה וְלִשְׁמ֤וֹר אֶת־מִצְוֺתָיו֙ וְעֵֽדְוֺתָ֣יו וְחֻקָּ֔יו בְּכָל־לְבָב֖וֹ וּבְכָל־נַפְשֹׁ֑ו לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבִ֖ים עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃ 32וַיַּעֲמֵ֕ד אֵ֛ת כָּל־הַנִּמְצָ֥א בִירוּשָׁלִַ֖ם וּבִנְיָמִ֑ן וַֽיַּעֲשׂוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם כִּבְרִ֥ית אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ 33וַיָּ֨סַר יֹֽאשִׁיָּ֜הוּ אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵב֗וֹת מִֽכָּל־הָאֲרָצוֹת֮ אֲשֶׁ֣ר לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַֽיַּעֲבֵ֗ד אֵ֤ת כָּל־הַנִּמְצָא֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲב֖וֹד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם כָּל־יָמָ֕יו לֹ֣א סָ֔רוּ מֵֽאַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ פ
35
Okurheganya olusiku lukulu lwa Basâka
1 Yosiyahu ajirîsa olusiku lukulu lwa Basâka aha Yeruzalemu, omu kukuza Nyamubâho banacirherekêra Basâka omu nsiku ikumi n’inni z’omwêzi gwa burhanzi. 2 Ahira abadâhwa omu mikolo yaho, anabahâ omurhima mpu bakazikola bwinjà omwôla kâ-Nyamuzinda. 3 Anacibwîra abaleviti bakazâgiyigîriza bene Israheli bôshi banali erhi barherekîrwe Nyamubâho erhi: «Muhire Omucîmba gw’Amalaganyo omu nyumpa yayûbakagwa na Salomoni mugala wa Daudi, mwâmi w’Israheli; murhacikaziguheka aha birhugo. Bunôla mukazagikolera Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, n’olubaga lwâge Israheli. 4 Mukaziyôrha muli barheganye nk’oku emilala yinyu enali, nk’oku emirhwe yinyu enali, omu kushimba irhegeko lya Daudi, mwâmi w’Israheli n’erya Sa]omoni, mugala wâge. 5 Mukazibêra omu kâ-Nyamuzinda omu kukolera ebigabi by’emilala ya bene winyu, ebya abantu b’olubaga, n’omurhwe gw’omulala gw’abaleviti. 6 Murherekêre Basâka, mucîcêse, munamurheganyize bene winyu, lyo bashimba akanwa Nyamubâho aderhaga na Mûsa».
Olusiku lukulu lwa Basâka
7 Yosiyahu aha abantu b’olubaga oku bishwêkwa binyinyi, abâna-buzi n’abanahene; omubalè gwâbyo byali bihumbi makumi asharhu, byôshi byôshi mpu birherekêrwe Basâka okwôla byanali ahôla byôshi oku binali bihumbi makumi asharhu, na nkafu bihumbi bisharhu, ebyôla byôshi byarhengaga oku bintu bya mwâmi. 8 Abarhambo bâge nabo bahâna buzira kurhindira, ebindi bintu oku lubaga, oku badâhwa n’oku baleviti: Hilikiya, Zekariyahu, na Yehieli, barhambo ba akâ-Nyamuzinda, bahâ abadâhwa ebi bajiramwo olusiku lukulu lwa Basâka bâna-buzi bihumbi bibirhi na magana gali ndarhu na nkafu magana asharhu; 9 Kenanyahu, Shamayahu na Netanaeli, bene wâbo Hashabiyahu, Yeieli, na Yozabadi bo bali barhambo ba abaleviti, baha abaleviti ebya okurherekêra oku lusiku lukulu lwa Basâka, bâna-buzi bihumbi birhânu, na nkafu magana arhânu. 10 Obugashânize bwarheganyibwa ntyâla: abadâhwa babêra ngasi muguma aha anagwâsirwe okubêra, kuguma n’abaleviti nk’oku ebigabi byâbo binali, omu kushimba irhegeko lya mwâmi. 11 Abaleviti barherekêra Basâka, abadâhwa bakazishahuliza omukò bakazâgihâbwa n’okuboko kwâbo, erhi n’abaleviti banadwîrhe barheganya ebyarherekêrwa. 12 Bahira hâgo hâgo ebihimbi byali birheganyibwe oku nterekêro z’ensirîra mpu babihe ebigabi by’emilala y’olubaga, lyo nabo bahasha okubirherekêra Nyamubâho nk’oku binayandisirwe omu citabu ca Mûsa; bajira ntyôla n’oku nkafu. 13 Enterekêro ya Basâka, bayiyôkera oku muliro nk’oku binarhegesirwe, n’ezindi nterekêro ntagatîfu, bakaziyendera omu nnoga, omu nyungu nkalange, banabigabîra duba olubaga. 14 Enyuma z’ahôla barheganya Basâka kuli bo bwonene na oku badâhwa, ebwa kubà abadâhwa, bagala ba Aròni bali bagogomirwe n’emikolo, kuhika bijingo erhi kurherekêra banadwîrhe barherekêra enterekêro z’ensirîra n’ez’amashushi. Co carhumaga abaleviti barheganya Basâka kuli bo na oku badâhwa, bagala ba Aròni. 15 Abimbiza, bagala ba Asafu nabo bali aha ba gwâsirwe okubera omu kushimba irhegeko lya Daudi, erya Asafu, erya Hemani na Editunu omulêbi wa mwâmi, nabo abalanzi b’emihango bali ngasi baguma aha muhango gwâbo, barhali bacigwâsirwe okurhenga omu mikolo ebwa kubà bene wâbo b’abaleviti bakazâgibarheganyiza Basâka.
16 Ntyo kwo bwarheganyibwe obwôla bugashânize kuli Nyamubâhomuli o lwôla lusiku lukulu lwa Basâka, kuguma n’okurherekêra enterekêro z’enzirîra oku luhêrero lwa Nyamubâho, omu kushimba irhegeko lya mwâmi Yosiyahu. 17 Bene Israheli bali ahôla bakuza Basâka muli agôla mango, bajira n’olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwango, nsiku nda. 18 Ntà wundi Basâka oli nk’oyo wahizirwe omu Israheli kurhenga amango g’omulêbi Samwel, na ntà wundi ciru n’omuguma omu bâmi b’Israheli wahashirijira olusiku lukulu lwa Basâka luli nka olwôla Yosiyahu ajiraga bôshi n’abadâhwa, abaleviti, bene Yuda bôshi na bene Israheli bôshi banali ahôla, kuguma n’abantu bayûbakaga e Yeruzalemu.
Obuzinda bwa Yosiyahu
19 Omu mwâka gwa kali ikumi na munâni gwa okuyîma kwa Yosiyahu agôla mango go bakuzagya ntyo olusiku lukulu lwa Basâka. 20 Enyuma z’aho, erhi Yosiyahu aba amayusa okushakûlula aka-Nyamuzi- nda, Neko, mwâmi w’e Mîsiri anacisôka mpu arhabâlîre e Karkemishi oku bu rhambi bwa Efrata; Yosiyahu naye ahuluka mpu akola agendimulwîsa. 21 Neko anacimurhumira entumwa zagendimubwîra erhi: «Bici onshimbire wâni mwâmi w’e Yuda? Arhali we nyîshire ene; ci nyîshire mulala muguma njire entambâla nago, na Nyamuzinda anambwîzire mpu nkanye. Omanye wankalahira oku Nyamuzinda adesire, oli haguma na nâni, alekikuheza! 22 Ci kwônene Yosiyahu arhalonzagya okumuleka, acîfulika omu kugendimulwîsa; arhayumvagya ebinwa bya Neko, n’obwo byali binwa byarhenganga omu kanwa ka Nyamuzinda, ayegera akola alitula entambala omu kabanda ka Megido. 23 Abalwi b’emiherho balasha emyampi emunda Yosiyahu ali, mwâmi anacibwîra abarhumisi bâge, erhi: «Mpeki bulya namabandwa bwenêne.» 24 Abarhumisi bâge bamuheka omu ngâlè, bagendimuhira omu yindi ngâlè yo yali yâge; bamuheka e Yeruzalemu. Afa anabishwa omu nshinda za b’îshe. Yuda yeshi na Yeruzalemu bashibà mwâmi Yosiyahu. 25 Yeremiya ajira olwimbo lwa omulenge kuli Yosiyahu; abimbiza b’abalume n’abakazi badesire ebiyêrekîre Yosiyahu omu nyimbo z’okulaka kwâbo, kuhika ene; banakujira irhegeko omu Israheli. Na lolà oku ezôla nyimbo ziri nyandike omu Nyimbo z’Emirenge.
26 Ebisigîre oku bijiro bya Yosiyahu, emikolo yâge y’obukunda Lulema oku ngasi binayêrekîre oburhegesi bwa Nyamubâho, 27 ebyôla bijiro, ebirhangiriza n’ebizinda, lolà oku okwôla kuli kuyandike omu citabu c’abâmi b’Israheli n’ab’e Yuda.
BHS 2Chronik / 2Chronicles 35
1וַיַּ֨עַשׂ יֹאשִׁיָּ֧הוּ בִֽירוּשָׁלִַ֛ם פֶּ֖סַח לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹֽׁון׃ 2וַיַּעֲמֵ֥ד הַכֹּהֲנִ֖ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֑ם וַֽיְחַזְּקֵ֔ם לַעֲבוֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 3וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּם הַמְּבִונִ֨ים לְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֨דֶשׁ֙ בַּ֠בַּיִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וְהָכִ֥ונוּ לְבֵית־אֲבוֹתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃ 5וְעִמְד֣וּ בַקֹּ֗דֶשׁ לִפְלֻגּוֹת֙ בֵּ֣ית הָֽאָב֔וֹת לַאֲחֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י הָעָ֑ם וַחֲלֻקַּ֥ת בֵּֽית־אָ֖ב לַלְוִיִּֽם׃ 6וְשַׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וְהִתְקַדְּשׁוּ֙ וְהָכִ֣ינוּ לַאֲחֵיכֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות כִּדְבַר־יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ
7וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵֽי־עִזִּים֮ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכָל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה מֵרְכ֥וּשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
8וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִֽיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים לַכֹּהֲנִ֞ים נָתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֨יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 9וְ֠כָֽונַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 10וַתִּכּ֖וֹן הָעֲבוֹדָ֑ה וַיַּֽעַמְד֨וּ הַכֹּהֲנִ֧ים עַל־עָמְדָ֛ם וְהַלְוִיִּ֥ם עַל־מַחְלְקוֹתָ֖ם כְּמִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 11וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וַיִּזְרְק֤וּ הַכֹּהֲנִים֙ מִיָּדָ֔ם וְהַלְוִיִּ֖ם מַפְשִׁיטִֽים׃ 12וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּם לְמִפְלַגּ֤וֹת לְבֵית־אָבוֹת֙ לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם לְהַקְרִיב֙ לַיהוָ֔ה כַּכָּת֖וּב בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁ֑ה וְכֵ֖ן לַבָּקָֽר׃ 13וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֤וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכָל־בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ 14וְאַחַ֗ר הֵכִ֤ינוּ לָהֶם֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים כִּ֤י הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן בְּהַֽעֲל֛וֹת הָעוֹלָ֥ה וְהַחֲלָבִ֖ים עַד־לָ֑יְלָה וְהַלְוִיִּם֙ הֵכִ֣ינוּ לָהֶ֔ם וְלַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ 15וְהַמְשֹֽׁרֲרִ֨ים בְּנֵי־אָסָ֜ף עַל־מַעֲמָדָ֗ם כְּמִצְוַ֤ת דָּוִיד֙ וְאָסָ֞ף וְהֵימָ֤ן וִֽידֻתוּן֙ חוֹזֵ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר אֵ֣ין לָהֶ֗ם לָסוּר֙ מֵעַ֣ל עֲבֹֽדָתָ֔ם כִּֽי־אֲחֵיהֶ֥ם הַלְוִיִּ֖ם הֵכִ֥ינוּ לָהֶֽם׃ 16וַ֠תִּכּוֹן כָּל־עֲבוֹדַ֨ת יְהוָ֜ה בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַפֶּ֔סַח וְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת עַ֖ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֑ה כְּמִצְוַ֖ת הַמֶּ֥לֶךְ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ 17וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַֽנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 18וְלֹֽא־נַעֲשָׂ֨ה פֶ֤סַח כָּמֹ֨הוּ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מִימֵ֖י שְׁמוּאֵ֣ל הַנָּבִ֑יא וְכָל־מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לֹֽא־עָשׂ֡וּ כַּפֶּ֣סַח אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה יֹֽ֠אשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם וְכָל־יְהוּדָה֙ וְיִשְׂרָאֵ֣ל הַנִּמְצָ֔א וְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
19בִּשְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה׃ 20אַחֲרֵ֣י כָל־זֹ֗את אֲשֶׁ֨ר הֵכִ֤ין יֹֽאשִׁיָּ֨הוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת עָלָ֞ה נְכ֧וֹ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם לְהִלָּחֵ֥ם בְּכַרְכְּמִ֖ישׁ עַל־פְּרָ֑ת וַיֵּצֵ֥א לִקְרָאת֖וֹ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ 21וַיִּשְׁלַ֣ח אֵלָ֣יו מַלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֩ ׀ מַה־לִּ֨י וָלָ֜ךְ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה לֹא־עָלֶ֨יךָ אַתָּ֤ה הַיּוֹם֙ כִּ֚י אֶל־בֵּ֣ית מִלְחַמְתִּ֔י וֵאלֹהִ֖ים אָמַ֣ר לְבַֽהֲלֵ֑נִי חֲדַל־לְךָ֛ מֵאֱלֹהִ֥ים אֲשֶׁר־עִמִּ֖י וְאַל־יַשְׁחִיתֶֽךָ׃ 22וְלֹֽא־הֵסֵב֩ יֹאשִׁיָּ֨הוּ פָנָ֜יו מִמֶּ֗נּוּ כִּ֤י לְהִלָּחֵֽם־בּוֹ֙ הִתְחַפֵּ֔שׂ וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע אֶל־דִּבְרֵ֥י נְכ֖וֹ מִפִּ֣י אֱלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֕א לְהִלָּחֵ֖ם בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹ׃ 23וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לַעֲבָדָיו֙ הַעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י הָחֳלֵ֖יתִי מְאֹֽד׃ 24וַיַּֽעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻהוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֨הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכָל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ פ
25וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָהוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּהוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כָֽל־הַשָּׁרִ֣ים ׀ וְ֠הַשָּׁרוֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת׃ 26וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃ 27וּדְבָרָ֕יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃
36
Olwa Yehowakazi
1 Olubaga lw’omu cihugo lwayanka Yehowakazim, mugala wa Yosiyahu, lwamujira mwâmi, ahâli h’îshe aha Yeruzalemu. 2 Yehowakazi ali agwêrhe myâka makumi abirhi n’isharhu erhi aba mwâmi, anashinga myêzi isharhu ali mwâmi aha Yeruzalemu. 3 Omwâmi w’e Mîsiri amuyîmûla aha Yeruzalemu, anakazivurhîsa ecihugo, talenta igana za marhale, na talenta nguma ya masholo. 4 Ayîmika mwâmi omu Yuda n’omu Yeruzalemu, Eliyakimu, mwene wâbo Yehowakazi, ahindula izîno lyâge amuhà elya Yehoyakimu. Neko agwârha mwene wâbo Yehowakazi anacimuhêka e Mîsiri.
Olwa Yehoyakimu
5 Yehoyakimu agwêrhe myâka makumi abirhi n’irhanu amango abaga mwâmi, ayîma myâka ikumi na muguma ali mwâmi aha Yeruzalemu. Ajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâge. 6 Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni asôka, ayisha amurhabâlîre, amushweka na cabu rhinda w’omulinga muniole kabirhi, amujâna e Babiloni. 7 Nabukondonozori ahêka ebirugu byôshi by’omu kâ-Nyamuzinda e Babiloni agendibihira omu kâ-Nyamuzinda aha Babiloni. 8 Ebisigîre oku bijiro bya Yehoyakimu, amabî ajizire, n’ebyayîshire amango gâge, lolà oku ebyôla byôshi biri biyandike omu citabu c’abâmi b’e Yuda n’aba Israheli. Omugala Yoyakini, ayîma ahâli hâge.
Olwa Yoyakini
9 Yoyakini agwêrhe myâka munâni erhi aba mwâmi, ayîma myêzi isharhu na nsiku ikumi aha Yeruzalemu. Ajira cbiri bigalugalu omu masù ga Nyamubâho. 10 Erhi omwâka gushubirhondêra, Nabukondonozori amuhêka e Babiloni haguma n’ebirugu by’engulo ndârhi bya omu ka-Nyamubâho; ayîmika mwâmi omu Yuda n’omu Yeruzalemu, Sidekiyahu, mwene Yoyakini.
Sidekiyahu aja oku ntebe
11 Sidekiyahu agwêrhe myâka makumi abirhi na muguma amango abaga mwâmi, ayîma myâka ikumi na muguma aha Yeruzalemu. 12 Ajira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâge, arhanacirhôhehekezagya embere z’omulêbi Yeremiya, ye wakazâgimubwîra ebya emwa Nyamubâho. 13 Acîhindula kuli mwâmi Nabukondonozori, owamulahirizagya oku izîno lya Nyamuzinda; aba wa cikanyi cirhagomba, azibuhya omurhima gwâge nk’ibuye, omu kubula kwagomôkera Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli.
Obugoma bw’olubaga
14 Abarhambo b’abadâhwa bayûshûla nabo obugoma, n’amabî g’agandi mashanja, banahemula n’akâ-Nyamuzinda kalya yêne agishaga aha Yeruzalemu. 15 Nyamubâho, Nyamuzinda wa b’îshe akazâgibarhonda n’akanwa k’entumwa zâge, akaziyôrha abarhonda ntyôla n’embere, na kanjikanji, ebwa kubà ali babalire olubaga lwâge n’enyumpa yâge. 16 Ci bakazishekera ezôla ntumwa za Nyamuzinda, bagayaguza ebinwa byâbo, banakazishekera abalêbi bâge, kuhika obukunizi bwa Nyamuzinda bwalinda buyâka oku lubaga na ntà bufumu bwankacibukûzire.
Okushandwa kwa Yeruzalemu n’okuhêkwa bujà
17 Okuhandi, Nyamubâho abayinamulira omwâmi w’e Kaldeya, anigûza n’engôrho emisole yâbo yôshi, omu kâ-Nyamuzinda wâbo arhababaliraga ndi, oli omwânarhabana oli omwânanyere, oli abashosi, oli abalume bakola bagwêrhe emvi; Nyamubâho ahira byôshi omu maboko gâge. 18 Nabukondonozori ayanka ebirugu byôshi by’omu kâ-Nyamuzinda, ebinene n’ebinyînyî, ayanka amagale gôshi g’omu kâ-Nyamuzinda n’amagale g’omu nyumpa ya mwâmi na ag’omu nyumpa z’abarhambo, ahêka e Babiloni. 19 Banaciyôca akâ-Nyamuzinda, banahongola enkuta za Yeruzalemu, bayôca enyumpa nyinjà zanalimwo zôshi, avunyungula anashandâza ebirugu binjà byabâga mwo byôshi. 20 Nabukondonozori ahêka e Babiloni ngasi bôshi banafumire oku kuyîrhwa n’engôrho, bagendibà bajà, n’abajà b’abagala, kuhika amango g’oburhegesi bw’abâmi b’e Persi. 21 Okwôla kôshi mpu lyo kuyunjula kulya Nyamubâho aderhaga n’akanwa k’omulêbi Yeremiya akaderhaga, erhi: kuhika ecihugo cibone cikola cigwêrhe kandi obusîme bwa okujira ensiku za Sabato, bulya hàli okurhamûka kw’amango ga Sabatomuli agôla mango gôshi g’okuhagulwa kw’ecihugo, kuhika hagera myâka makumi gali nda.
Irhegeko lya Koreshi
22 Omu mwâka murhanzi kurhenga Koreshi ali mwâmi w’e Persi, lyo oluderho Nyamuzinda aderhaga omu kanwa k’omulêbi Yeremiya luyunjula; Nyamubâho ahira obugeramwa omu murhima gwa Koreshi mwâmi w’e Persi, anacirhuma entumwa y’akanwa n’ey’amaruba omu cihugo câge côshi aderha erhi: 23 «Koreshi, mwâmi w’e Persi kwo adesire ntyâla: Nyamubâho, Nyamuzinda obà omu malunga ampire amâmi gôshi ga hanôla igulu, anantegesire okumuyûbakira enyumpa aha Yeruzalemu omu Yuda. Ndi muli mwe oli w’omu lubaga lwâge? Nyamubâho, Nyamuzinda wâge amulange, anakanye asôke, agende!»

BHS 2Chronik / 2Chronicles 36

1וַיִּקְחוּ֙ עַם־הָאָ֔רֶץ אֶת־יְהוֹאָחָ֖ז בֶּן־יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיַּמְלִיכֻ֥הוּ תַֽחַת־אָבִ֖יו בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 2בֶּן־שָׁל֧וֹשׁ וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה יוֹאָחָ֣ז בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיְסִירֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וַֽיַּעֲנֹשׁ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־כֶּ֖סֶף וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃ 4וַיַּמְלֵ֨ךְ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֜יִם אֶת־אֶלְיָקִ֣ים אָחִ֗יו עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יוֹאָחָ֤ז אָחִיו֙ לָקַ֣ח נְכ֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ מִצְרָֽיְמָה׃ פ
5בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהוֹיָקִ֣ים בְּמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 6עָלָ֣יו עָלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּֽאַסְרֵ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לְהֹלִיכ֖וֹ בָּבֶֽלָה׃ 7וּמִכְּלֵי֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה הֵבִ֥יא נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר לְבָבֶ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם בְּהֵיכָל֖וֹ בְּבָבֶֽל׃ 8וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י יְהֽוֹיָקִ֜ים וְתֹֽעֲבֹתָ֤יו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ וְהַנִּמְצָ֣א עָלָ֔יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וִֽיהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
9בֶּן־שְׁמוֹנֶ֤ה שָׁנִים֙ יְהוֹיָכִ֣ין בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ וַעֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 10וְלִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה שָׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֔ר וַיְבִאֵ֣הוּ בָבֶ֔לָה עִם־כְּלֵ֖י חֶמְדַּ֣ת בֵּית־יְהוָ֑ה וַיַּמְלֵךְ֙ אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ אָחִ֔יו עַל־יְהוּדָ֖ה וִֽירוּשָׁלִָֽם׃ פ
11בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְאַחַ֛ת שָׁנָ֖ה צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 12וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו לֹ֣א נִכְנַ֗ע מִלִּפְנֵ֛י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא מִפִּ֥י יְהוָֽה׃ 13וְ֠גַם בַּמֶּ֤לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מָרָ֔ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיע֖וֹ בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיֶּ֤קֶשׁ אֶת־עָרְפּוֹ֙ וַיְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָב֔וֹ מִשּׁ֕וּב אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 14גַּ֠ם כָּל־שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֤ים וְהָעָם֙ הִרְבּ֣וּ לִמְעָול־מַ֔עַל כְּכֹ֖ל תֹּעֲב֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וַֽיְטַמְּאוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הִקְדִּ֖ישׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 15וַיִּשְׁלַ֡ח יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י אֲבוֹתֵיהֶ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם בְּיַ֥ד מַלְאָכָ֖יו הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁל֑וֹחַ כִּֽי־חָמַ֥ל עַל־עַמּ֖וֹ וְעַל־מְעוֹנֽוֹ׃ 16וַיִּֽהְי֤וּ מַלְעִבִים֙ בְּמַלְאֲכֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וּבוֹזִ֣ים דְּבָרָ֔יו וּמִֽתַּעְתְּעִ֖ים בִּנְבִאָ֑יו עַ֠ד עֲל֧וֹת חֲמַת־יְהוָ֛ה בְּעַמּ֖וֹ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃ 17וַיַּ֨עַל עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֶ֣לֶךְ כַּשְׂדִּ֗יים וַיַּהֲרֹ֨ג בַּחוּרֵיהֶ֤ם בַּחֶ֨רֶב֙ בְּבֵ֣ית מִקְדָּשָׁ֔ם וְלֹ֥א חָמַ֛ל עַל־בָּח֥וּר וּבְתוּלָ֖ה זָקֵ֣ן וְיָשֵׁ֑שׁ הַכֹּ֖ל נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ 18וְ֠כֹל כְּלֵ֞י בֵּ֤ית הָאֱלֹהִים֙ הַגְּדֹלִ֣ים וְהַקְּטַנִּ֔ים וְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֹצְר֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ וְשָׂרָ֑יו הַכֹּ֖ל הֵבִ֥יא בָבֶֽל׃ 19וַֽיִּשְׂרְפוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וַֽיְנַתְּצ֔וּ אֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְכָל־אַרְמְנוֹתֶ֨יהָ֙ שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָל־כְּלֵ֥י מַחֲמַדֶּ֖יהָ לְהַשְׁחִֽית׃ ס
20וַיֶּ֛גֶל הַשְּׁאֵרִ֥ית מִן־הַחֶ֖רֶב אֶל־בָּבֶ֑ל וַֽיִּהְיוּ־ל֤וֹ וּלְבָנָיו֙ לַעֲבָדִ֔ים עַד־מְלֹ֖ךְ מַלְכ֥וּת פָּרָֽס׃ 21לְמַלֹּ֤אות דְּבַר־יְהוָה֙ בְּפִ֣י יִרְמְיָ֔הוּ עַד־רָצְתָ֥ה הָאָ֖רֶץ אֶת־שַׁבְּתוֹתֶ֑יהָ כָּל־יְמֵ֤י הָשַּׁמָּה֙ שָׁבָ֔תָה לְמַלֹּ֖אות שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ
22וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֨וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה בְּפִ֣י יִרְמְיָ֑הוּ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ כּ֣וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃ ס
23כֹּה־אָמַ֞ר כּ֣וֹרֶשׁ ׀ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֗ס כָּל־מַמְלְכ֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ נָ֣תַן לִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּֽיהוּדָ֑ה מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהוָ֧ה אֱלֹהָ֛יו עִמּ֖וֹ וְיָֽעַל׃

EZR – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Ezr
EZRA
EZRA עזרא
EZRA עזרא
Enshokolezi
Amango gw’omwâmi Artazerzesi w’e Persi, Ezra ahika e Yeruzalemu hagu ma n’engabo y’Abayahudi. Ezra ali burhanzi mwandisi wa mwâmi. Ago mango acilibuza erhi mmanja z’Abayahudi zirhuma. Mwâmi amuhà amaruba mpu aluse abantu b’e Yeruzalemu: ago maruba gaha Ezra olukengwa lw’okuhira irhegeko lya Mûsa omu mulala gw’Abuyahudi. Eyo munda e Yeruzalemu arhimâna Bayahudi banji bafundisire isakramenta ly’Obuhya n’abakazi barhali bw’omu bûko bw’Abayahudi (Ezr 7-10).
Ezra aba îshe wa «Abayahudi», «Olubaga lw’Abayahudi» lwahabirwe oku bushiru bwâge ebi bimanyîso bisharhu byago byago:

Abayahudi barhengaga e Babeli lubà «lubaga lwishôgwa».
Akâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu gwomurhima gw’idini ly’olwo lubaga.
Okushimba irhegeko co cisiki c’okubà n’akalamo kanene kw’olwo lubaga.
Ezra ali erhi alibuzibwe bwenâne n’okuyumanyanya olwo lubaga luhyâhya. Akolêsa obukali n’okuhana abantu barhashimbaga irhegeko bwinjà. Nk’arhali mukali, Abayahudi barhengaga e Babeli bali bacigusha haguma n’abantu b’aga ndi mashanja. Ntyo ishanja ly’Abayahudi lyali lyabà lisungunu (Ezr 9-10). Ezra ali mukulu w’abayandikaga okuyankirirwa kw’Abayahudi.
EBlRIMWO
Okuyagaluka kw’Abayahudi barhanzi: cigabi 1-2
2, Okuyûbaka buhyâhya akâ-Nyamuzinda: cigabi 3-6
Obuja-bugo bwa Ezra: cigabi 7-8
Okuyimânika ishanja ly’Abayahudi lyajiragwa na Ezra: cigabi 9-10
1
EZRA
I. Okurhenga elubungo n’okushubiyûbaka buhyâhya akâ-Nyamuzinda
Okuyagaluka
1 Omu mwâka murhanzi kurhenga Sirusi ali mwâmi e Persin, lyo oluderho Nyamubâho aderhereraga omu kanwa k’omulêbi Yeremiya luyunjula, Nyamubâho ahira obugeremwa omu murhima gwa Sirusi mwâmi w’e Persi, anacirhuma entumwa y’akanwa n’ey’amaruba omu cihugo câge côshi, erhi: 2 «Sirusi mwâmi w’e Persi kwo adesire ntya: Nyamubâho Nyamuzinda obà omu mpingu ampire amâmi gôshi ga hano igulu, anantegesire okumuyûbakira enyumpa aha Yeruzalemu, omu Buyahudi. 3 Ngasi muli mwe oli muntu w’olubaga lwâge, Nyamuzinda wâge amulange, akanye aje e Yeruzalemu omu Buyahudi agend’iyûbaka enyumpa ya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. 4 Abanasigire bôshi omu bantu b’e Buyahudi, omu ngasi cihugo banalimwo côshi, eyo munda banarhabâle n’ensaranga n’amasholo n’ebirugu; bahêke obusò na ngasi bindi banabwîne bankahash’ibahà, bagend’iyûbakamwo enyumpa ya Nyamubâho e Yeruzalemu.
5 Abakulu b’omulala gwa Yuda, ogwa Benyamini, abadâhwa n’Abaleviti, ngasi aba Nyamuzinda anàhizire muli obwo bugeremwa bwâge, banayîmuka bagend’iyûbaka akâ-Nyamuzinda e Yeruzalemu. 6 N’abalungu bâbo bôshi bakaz’ibarhabâla n’ebirugu by’amasholo, amarhale n’ebindi birugu; bahirakwo ebirhungwa buzira kuganja orhundi rhulugu rhwa ntya ntya bakazâg’ibahà.
7 Mwâmi Sirusi anacirhôla birya birugu mwâmi Nabûkondonozori anyagaga e Yeruzalemu kandi na okubihira omu nyumpa y’omuzimu wâge. 8 Sirusi, mwâmi w’e Persi, anaciyanka birya birugu byôshi, anacibifumbasa Mitredati ye wali mulanzi w’embîko, naye abigoshôla, byaja emwa Sebasari, ye murhwâli wali oyîmire omu Yeruzalemu e Buyahudi. 9 Alaga omubalè gw’ebyo birugu: rhubêhe makumi asharhu rhwa masholo, rhubêhe cihumbi rhwa marhale, rhwere makumi abirhi na mwenda; 10 rhubêhe makumi asharhu rhwa masholo, na rhundi rhubêhe magana ani n’ikumi rhwa marhale, rhwaligi rhwa kabirhi n’ebindi birugu cihumbi. 11 Byôshi haguma ebirugu by’amasholo n’eby’amarhale byâli bihumbi birhânu na magana ani. Sebasari agalukana byôshi erhi balya bàli bahêsirwe bujà e Babiloni bashubira e Yeruzalemu.

BHS Esra/Ezra 1
1וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֨וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃ 2כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃ 3מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 4וְכָל־הַנִּשְׁאָ֗ר מִֽכָּל־הַמְּקֹמוֹת֮ אֲשֶׁ֣ר ה֣וּא גָֽר־שָׁם֒ יְנַשְּׂא֨וּהוּ֙ אַנְשֵׁ֣י מְקֹמ֔וֹ בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב וּבִרְכ֣וּשׁ וּבִבְהֵמָ֑ה עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה לְבֵ֥ית הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 5וַיָּק֜וּמוּ רָאשֵׁ֣י הָאָב֗וֹת לִֽיהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְכֹ֨ל הֵעִ֤יר הָאֱלֹהִים֙ אֶת־רוּח֔וֹ לַעֲל֣וֹת לִבְנ֔וֹת אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 6וְכָל־סְבִיבֹֽתֵיהֶם֙ חִזְּק֣וּ בִֽידֵיהֶ֔ם בִּכְלֵי־כֶ֧סֶף בַּזָּהָ֛ב בָּרְכ֥וּשׁ וּבַבְּהֵמָ֖ה וּבַמִּגְדָּנ֑וֹת לְבַ֖ד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּֽב׃ ס
7וְהַמֶּ֣לֶךְ כּ֔וֹרֶשׁ הוֹצִ֖יא אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֤יא נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו׃ 8וַיּֽוֹצִיאֵ֗ם כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס עַל־יַ֖ד מִתְרְדָ֣ת הַגִּזְבָּ֑ר וַֽיִּסְפְּרֵם֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֔ר הַנָּשִׂ֖יא לִיהוּדָֽה׃ 9וְאֵ֖לֶּה מִסְפָּרָ֑ם אֲגַרְטְלֵ֨י זָהָ֜ב שְׁלֹשִׁ֗ים אֲגַרְטְלֵי־כֶ֨סֶף֙ אָ֔לֶף מַחֲלָפִ֖ים תִּשְׁעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ ס
10כְּפוֹרֵ֤י זָהָב֙ שְׁלֹשִׁ֔ים כְּפ֤וֹרֵי כֶ֨סֶף֙ מִשְׁנִ֔ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת וַעֲשָׂרָ֑ה כֵּלִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אָֽלֶף׃ ס
11כָּל־כֵּלִים֙ לַזָּהָ֣ב וְלַכֶּ֔סֶף חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְאַרְבַּ֣ע מֵא֑וֹת הַכֹּ֞ל הֶעֱלָ֣ה שֵׁשְׁבַּצַּ֗ר עִ֚ם הֵעָל֣וֹת הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל לִירוּשָׁלִָֽם׃ פ
2
Olukere lw’abayagalukaga
1 Alaga engabo y’abantu bahêkagwa bujà na mwâmi Nabûkondonozori mwâmi w’e Babeli, amango bagwârhagwa mpira, kandi bashub’iyagaluka, bashubira e Yeruzalemu omu Buyahudi, ngasi muguma omu cishagala câge. 2 Baligi abarhengaga yo na Zorobabeli, Yozwè, Nehemiya, Seraya, Rehelaya, Nahamani, Mordokayi, Bilkani, Mispar, Bigwayi, Rehumu, Bâna: omuganjo gw’olwo lubaga lwa bene Israheli: 3 Bene Parosi, bihumbi bibirhi n’igana na makumi gali nda. 4 Bene Shefatya, magana asharhu na makumi gali nda na babirhi. 5 Bene Ara magana gal’inda na makumi gali nda na barhânu. 6 Bene Pahat-Mowabu, bo bene Yozwè na bene Yowabu, bihumbi bibirhi na magana gali munâni na ikumi na babirhi. 7 Bene Elamu, cihumbi na magana abirhi na makumi arhânu na bani. 8 Bene Zatu, magana galimwenda na makumi ani na barhânu. 9 Bene Zakayi magana gali nda na makumi gali ndarhu. 10 Bene Bani, magana gali ndarhu na makumi ani na babirhi. 11 Bene Bebayi, magana gali ndarhu na makumi abiri na basharhu. 12 Bene Azgadi, cihumbi na magana abirhi na makumi abirhi na babirhi. 13 Bene Adonikamu, magana gali ndarhu, makumi gali ndarhu na ndarhu, 14 Bene Bigwayi: bihumbi bibirhi na makumi arhânu na ndarhu. 15 Bene Adini, magana ani na makumi arhânu na bani. 16 Bene Ateri, w’omu mulala gwa Hezekiyahu, makumi gali mwenda na munâni. 17 Bene Bezayi; magana asharhu na makumi abirhi na basharhu. 18 Bene Yora, igana na ikumi na babirhi. 19 Bene Hashum, magana abirhi na makumi abirhi na basharhu. 20 Bene Gibari, makumi gali mwenda na barhânu. 21 Bene Betelehemu, igana na makumi abirhi na basharhu. 22 Bene Netofa, makumi arhânu na ndarhu. 23 Bene Anatoti, igana na makumi abirhi na munâni. 24 Bene Azimaweti, makumi ani na babirhi. 25 Bene Kiryati-Yearimi na Kefira na Beroti, magana gali nda na makumi ani na basharhu. 26 Bene Rama na Geba, magana gali ndarhu na makumi abirhi na muguma. 27 Bene Mikimasi, igana na makumi abirhi na babirhi. 28 Bene Beteli na Ayi, magana abirhi na makumi abirhi na basharhu. 29 Bene Nebo, makumi arhânu na babirhi. 30 Bene Magbishi, igana na makumi arhânu na ndarhu. 31 Bene owundi Elamu, cihumbi na magana abirhi na makumi arhânu na bani. 32 Bene Harimu, magana asharhu na makumi abirhi. 33 Bene Lodi na Hadidi na Ono, magana gali nda na makumi abirhi na barhânu. 34 Bene Yeriko, magana asharhu na makumi ani na barhânu. 35 Bene Sena, bihumbi bisharhu na magana gali ndarhu na makumi asharhu.
36 Ahadâhwa: Bene Yadaya w’omu bûko bwa Yozwè, magana gali mwenda na makumi gali nda na basharhu. 37 Bene Imeri, cihumbi na makumi arhânu na babirhi. 38 Bene Pashehuri, cihumbi na magana abirhi na makumi ani na nda. 39 Bene Harimu, cihumbi n’ikumi na nda.
40 Abaleviti: Bene Yozwè na bene Kadmieli na Hodayiwa, makumi gali nda na bani. 41 Abîmbiza: Bene Asafi, igana na makumi abirhi na munâni. 42 Abalanga enyumvi: Bene Salumu, bene Ateri, bene Talmoni, bene Akubu, bene Hatita, bene Shobayi, bôshi haguma, igana na makumi asharhu na mwenda.
43 Abanatineni: Bene Siha, bene Hasufa, bene Tabaotio, 44 bene Kerosi, bene Siyaha, bene Padoni, 45 bene Lebana, bene Hagaba, bene Akubu, 46 bene Hagabu, bene Shalmayi, bene Hanani, 47 bene Gideli, bene Gahari, bene Reaya, 48 bene Resoni, bene Nekoda, bene Gazamu, 49 bene Uza, bene Paseya, bene Besaya, 50 bene Asena, bene Meuni, bene Nefushisim, 51 bene Bakbuku, bene Hakufa, bene Haruru. 52 Bene Basluti, bene Mehida, bene Harsha, 53 Bene Barkosi, bene Sisera, bene Tema, 54 bene Nesiya na bene Hatifa.
55 Abâna b’abajà ba Salomoni: Bene Sotayi, bene Sofereti, bene Peruda, 56 bene Yaala, bene Darkoni, bene Gideli, 57 bene Shefatya, bene Hatili, bene Pokereti-Hasebayimi, bene Ami. 58 Abanatineni na bene abajà ba Salomoni haguma bahika omu magana asharhu na makumi gali mwenda na babirhi.
59 Abarhengaga e Tel-Mela, Tel-Harsha, Kerubu, Adani na Imeri barhaha shag’iderha emilala yâbo n’obûko bwâbo lyo bamanyîsa oku bali bene Israheli. 60 Bene Delaya, bene Tobiya, bene Nekoda: Magana gali ndarhu na makumi arhânu na babirhi; 61 n’omu bene Abadâhwa: bene Habaya, bene Hakosi, bene Barzitat owayankaga mwâli wa Barzilayi, Omugalediti, lero ayîrikwa izîno lyâge. 62 Balonza ebitabu by’obûko bwâbo barhanabubonagamo; bakulwa omu badâhwa. 63 N’omurhambo abahànza okulya oku biryo bitagatîfu bwenêne, kuhika habe omudâhwa wankadôsa Nyamubâho omu kukolêsa Urimu na Tumimip.
64 Olubaga loshi lwahika omu bantu bihumbi makumi ani na bibirhi na magana asharhu na makumi gali ndarhu, 65 buzira kuganja bambali na bambali-kazi bâbo abali bahisire omu bihumbi nda na magana asharhu na makumi asharhu na nda; muli bo mwiili bîmbiza magana abirhi, abalume n’abakazi. 66 Bali bagwêrhe nfarasi magana gali nda na makumi asharhu na ndarhu, ndogomi magana abirhi na makumi ani na irhanu; 67 ngamiya magana ani na makumi asharhu na irhanu na bihumbi ndarhu na magana gali nda na makumi abirhi ga bindi bihêsi.
68 Banji omu bakulu b’emilala, erhi bahika aha kâ-Nyamuzinda e Yeruzalemu, barherekêra enterekêro, banalonza ako kâ-Nyamuzinda mpu kashub’ishakûlulwa aha kanali. 69 Bahana ebindi omu mbîko y’omukolo nk’oku banahashire: drakima z’amasholo bihumbi makumi gali ndarhu na ciguma, bihumbi birhânu bya marhale, na bishûli igana bya badâhwa. 70 Abadâhwa n’Abaleviti na baguma omu lubaga babêra aha Yeruzalemu; abîmbiza, abalanzi n’Aba-Natineni bajà omu bishagala byâbo; n’abandi bene Israheli bôshi bajà omu bishagala byâbo.
BHS Esra/Ezra 2
1וְאֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָֽעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֛ה נְבוּכַדְנֶצַּ֥ור מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל לְבָבֶ֑ל וַיָּשׁ֛וּבוּ לִירוּשָׁלִַ֥ם וִֽיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ 2אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְ֠חֶמְיָה שְׂרָיָ֨ה רְֽעֵלָיָ֜ה מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפָּ֥ר בִּגְוַ֖י רְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
3בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
4בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
5בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִֽים׃ ס
6בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ יוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ס
7בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
8בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
9בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ ס
10בְּנֵ֣י בָנִ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
11בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
12בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
13בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ ס
14בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ ס
15בְּנֵ֣י עָדִ֔ין אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
16בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לִֽיחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
17בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
18בְּנֵ֣י יוֹרָ֔ה מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ס
19בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
20בְּנֵ֥י גִבָּ֖ר תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
21בְּנֵ֣י בֵֽית־לָ֔חֶם מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
22אַנְשֵׁ֥י נְטֹפָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ 23אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
24בְּנֵ֥י עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
25בְּנֵ֨י קִרְיַ֤ת עָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
26בְּנֵ֤י הָרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ ס
27אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
28אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
29בְּנֵ֥י נְב֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
30בְּנֵ֣י מַגְבִּ֔ישׁ מֵאָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ ס
31בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
32בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ ס
33בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
34בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
35בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ ס
36הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
37בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
38בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ ס
39בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף וְשִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ ס
40הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵי־יֵשׁ֧וּעַ וְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י הוֹדַוְיָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
41הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ פ
42בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵי־טַלְמ֣וֹן בְּנֵי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃ פ
43הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִיחָ֥א בְנֵי־חֲשׂוּפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃ 44בְּנֵי־קֵרֹ֥ס בְּֽנֵי־סִֽיעֲהָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃ 45בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י עַקּֽוּב׃ 46בְּנֵי־חָגָ֥ב בְּנֵי־שַׁמְלַ֖י בְּנֵ֥י חָנָֽן׃ 47בְּנֵי־גִדֵּ֥ל בְּנֵי־גַ֖חַר בְּנֵ֥י רְאָיָֽה׃ 48בְּנֵי־רְצִ֥ין בְּנֵי־נְקוֹדָ֖א בְּנֵ֥י גַזָּֽם׃ 49בְּנֵי־עֻזָּ֥א בְנֵי־פָסֵ֖חַ בְּנֵ֥י בֵסָֽי׃ 50בְּנֵי־אַסְנָ֥ה בְנֵי־מְעיּנִ֖ים בְּנֵ֥י נְפיּסִֽים׃ 51בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃ 52בְּנֵי־בַצְל֥וּת בְּנֵי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃ 53בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃ 54בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃ 55בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סֹטַ֥י בְּנֵי־הַסֹּפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרוּדָֽא׃ 56בְּנֵי־יַעְלָ֥ה בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃ 57בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמִֽי׃ 58כָּ֨ל־הַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
59וְאֵ֗לֶּה הָֽעֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֨לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדָּ֖ן אִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ 60בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
61וּמִבְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃ 62אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑אוּ וַֽיְגֹאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃ 63וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֨תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד כֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וּלְתֻמִּֽים׃ 64כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים׃ 65מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֛ם מְשֹׁרְרִ֥ים וּֽמְשֹׁרְר֖וֹת מָאתָֽיִם׃ 66סוּסֵיהֶ֕ם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה פִּרְדֵיהֶ֕ם מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ 67גְּמַ֨לֵּיהֶ֔ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ פ
68וּמֵרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת בְּבוֹאָ֕ם לְבֵ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִָ֑ם הִֽתְנַדְּבוּ֙ לְבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהַעֲמִיד֖וֹ עַל־מְכוֹנֽוֹ׃ 69כְּכֹחָ֗ם נָתְנוּ֮ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָה֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שֵׁשׁ־רִבֹּ֣אות וָאֶ֔לֶף ס
וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְכָתְנֹ֥ת כֹּהֲנִ֖ים מֵאָֽה׃ ס
70וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם וּֽמִן־הָעָ֞ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים בְּעָרֵיהֶ֑ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃ ס

3
Okushubirhangira enterekêro
1 Erhi omwêzi gwa kali nda gubà gwamayîsha, n’erhi bene Israheli babà bakola bali omu lugo, olubaga loshi nka muntu muguma lwanacishûbûzanya aha Yeruzalemu. 2 Yozwè nwene Yosadaki na bene wâbo b’abadâhwa na Zorobabeli mwene Shealtieli na bene wâbo, barhondêra okuyûbaka oluhêrero lwa Nyamuzinda w’Israheli mpu bajirireko enterekêro nk’oku biyandisirwe omu Marhegeko ga Mûsa, muntu wa Nnâmahanga. 3 Bayûbakira oluhêrero oku makondo galoq bulya bâli omu bwôba bw’amashanja gali omu cihugo; banacihêra Nyamubâho enterekêro z’embâgwa sêzi na bijingo. 4 Banacikuza olusiku lukulu lw’amahêma, nk’oku binayandisirwe; banakarherekêra ngasi lusiku nk’oku binayandisirwe oku nterekêro ya ngasi lusiku. 5 Enyuma ly’aho banacirherekêra enterekêro ya ngasi lusiku, bahirako enterekêro za sabato n’ez’okubaluka kw’omwêzi n’eza ngasi nsiku nkulu zinayêrekîre Nyakasane na abalonzize bakaz’ihêra enterekêro banalonzize. 6 Oku lusiku lurhangiriza lw’omwêzi gwa kali nda, banarhangira okuhêra Nyamubâho enterekêro zâbo ci eciriba ca akâ-Nyamuzinda cirhali cicibandwa. 7 Banacihana ensaranga emw’abashongola amabuye n’ababinji b’empaho. Banacihana ebiryo n’amamvu n’amavurha oku Banyasidoni n’ Abanyatiri mpu babarhumire emirhi y’ecidra y’e Libano omu kubigereza oku nyanja kuhika e Yafa, nk’oku mwâmi Sirusi anali amayêmêra. 8 Omu mwâka gwa kabirhi kurhenga banahisire aha nyumpa ya Nyamuzinda aha Yeruzalemu omu mwêzi gwa kabirhi, Zorobabeli mugala wa Shealtieli na Yozwè mwene Yosadaki n’abandi bene wâbo banalibasigire, abadâhwa n’Abaleviti n’abandi bôshi banarhenga emunda bali bahêsirwe bujà kujà e Yeruzalemu, barhondêra okuyîmika Abaleviti ba kurhenga myâka makumi abirhi na kujà enyanya mpu bagendese bwinjà emikolo y’enyumpa ya Nyakasane. 9 Yozwè n’abagala na bene wâbo, Kadmieli n’abagala, bene Yuda, banacicîhira haguma mpu barhambule abakozi b’akâ-Nyamuzinda na bene Henadadi n’abâna bâbo na bene wâbo bôshi Baleviti. 10 Amango abanyakasi bayunjuzagya eciriba c’akâ-Nyamuzinda, abadâhwa bayisha n’emyambalo yâbo n’emishekera, n’Abaleviti badwîrhe embale zâbo, mpu bakuze Nyakasane nk’oku Daudi mwâmi w’Israheli anali arhegesire. 11 Barhondêra okukuza Nyakasane: bulya kuli kwinjà na obonjo bwâge oku bene Israheli buli bw’ensiku n’amango. N’olubaga loshi lwakabanda orhuhababo rhw’amasîma omu kukuza Nyakasane bulya bamabanda eciriba c’akâ-Nyamuzinda. 12 Badâhwa banji, n’Abaleviti n’abashamuka b’emilala, abali babwîne akâ-Nyamuzinda karhanzi barhengamwo abakalaka n’izù linene ago mango banasimikaga eciriba c’enyumpa; na bandi banji bakabanda orhuhababo rhw’okushagaluka n’okusîma. 13 Olubaga lurhankacimanyire oluli lubi lw’orhuhababo rhw’amasîma n’endulù z’okulaka kwalo, bulya olubaga lwamakayâma bwenêne n’olwo lubi lwàjà kuli.
BHS Esra/Ezra 3
1וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּעָרִ֑ים ס
וַיֵּאָסְפ֥וּ הָעָ֛ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
2וַיָּקָם֩ יֵשׁ֨וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָ֜ק וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וּזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְאֶחָ֔יו וַיִּבְנ֕וּ אֶת־מִזְבַּ֖ח אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עֹל֔וֹת כַּכָּת֕וּב בְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֥ה אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃ 3וַיָּכִ֤ינוּ הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ עַל־מְכ֣וֹנֹתָ֔יו כִּ֚י בְּאֵימָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת וַיַּעֲלֻ֨ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהוָ֔ה עֹל֖וֹת לַבֹּ֥קֶר וְלָעָֽרֶב׃ 4וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּ֖וֹת כַּכָּת֑וּב וְעֹלַ֨ת י֤וֹם בְּיוֹם֙ בְּמִסְפָּ֔ר כְּמִשְׁפַּ֖ט דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ 5וְאַחֲרֵיכֵ֞ן עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּלְכָל־מוֹעֲדֵ֥י יְהוָ֖ה הַמְקֻדָּשִׁ֑ים וּלְכֹ֛ל מִתְנַדֵּ֥ב נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה׃ 6מִיּ֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י הֵחֵ֕לּוּ לְהַעֲל֥וֹת עֹל֖וֹת לַיהוָ֑ה וְהֵיכַ֥ל יְהוָ֖ה לֹ֥א יֻסָּֽד׃ 7וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף לַחֹצְבִ֖ים וְלֶחָרָשִׁ֑ים וּמַאֲכָ֨ל וּמִשְׁתֶּ֜ה וָשֶׁ֗מֶן לַצִּֽדֹנִים֙ וְלַצֹּרִ֔ים לְהָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ אֶל־יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּרִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֖ס עֲלֵיהֶֽם׃ פ
8וּבַשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְבוֹאָ֞ם אֶל־בֵּ֤ית הָֽאֱלֹהִים֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בַּחֹ֖דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י הֵחֵ֡לּוּ זְרֻבָּבֶ֣ל בֶּן־שְׁ֠אַלְתִּיאֵל וְיֵשׁ֨וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָ֜ק וּשְׁאָ֥ר אֲחֵיהֶ֣ם ׀ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֗ם וְכָל־הַבָּאִים֙ מֵהַשְּׁבִ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲמִ֣ידוּ אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְנַצֵּ֖חַ עַל־מְלֶ֥אכֶת בֵּית־יְהוָֽה׃ פ
9וַיַּעֲמֹ֣ד יֵשׁ֡וּעַ בָּנָ֣יו וְ֠אֶחָיו קַדְמִיאֵ֨ל וּבָנָ֤יו בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ כְּאֶחָ֔ד לְנַצֵּ֛חַ עַל־עֹשֵׂ֥ה הַמְּלָאכָ֖ה בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים ס
בְּנֵי֙ חֵֽנָדָ֔ד בְּנֵיהֶ֥ם וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּֽם׃ 10וְיִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת־הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַל־יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וַֽ֠יַּעֲנוּ בְּהַלֵּ֨ל וּבְהוֹדֹ֤ת לַֽיהוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם חַסְדּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־הָעָ֡ם הֵרִיעוּ֩ תְרוּעָ֨ה גְדוֹלָ֤ה בְהַלֵּל֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל הוּסַ֥ד בֵּית־יְהוָֽה׃ ס
12וְרַבִּ֡ים מֵהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֩ וְרָאשֵׁ֨י הָאָב֜וֹת הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר רָא֜וּ אֶת־הַבַּ֤יִת הָֽרִאשׁוֹן֙ בְּיָסְד֔וֹ זֶ֤ה הַבַּ֨יִת֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם בֹּכִ֖ים בְּק֣וֹל גָּד֑וֹל וְרַבִּ֛ים בִּתְרוּעָ֥ה בְשִׂמְחָ֖ה לְהָרִ֥ים קֽוֹל׃ 13וְאֵ֣ין הָעָ֗ם מַכִּירִים֙ ק֚וֹל תְּרוּעַ֣ת הַשִּׂמְחָ֔ה לְק֖וֹל בְּכִ֣י הָעָ֑ם כִּ֣י הָעָ֗ם מְרִיעִים֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְהַקּ֥וֹל נִשְׁמַ֖ע עַד־לְמֵרָחֽוֹק׃ פ

4
Okuyîmanzibwa kw’emikolo
1 Erhi abashombanyi ba Yuda na Benyamini bayumva oku balya bantu ba rhengaga emunda bali balulizibwe bakola badwîrhe bayûbaka akâ-Nyamuzinda ka Nyamubâho w’Israheli, 2 banaciyîsha emunda Zorobabeli ali na Yozwèr n’abarhambo ba ngasi milala, banacibabwîra mpu: Muleke rhuyûbake haguma rhweshi ako kâ-Nyamuzinda, bulya nîrhu anali oyo Nyamuzinda winyu ye rhunaharâmya kurhenga amango g’ Asaradoni, mwâmi w’e Sîriya, ye wa rhuyinamuliraga eno munda. 3 Ci konene Zorobabeli, na Yozwè n’abandi bashamuka b’emilala y’Abayahudi banacibashuza, mpu: Kurhashingânîni murha rhabâle okuyûbaka enyumpa ya Nyamuzinda. Guli mukolo gwirhu rhwêne gw’okuyûbakira Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli nk’oku mwâmi Sirusi w’e Persi anarhurhegekaga. 4 Lero olwo lubaga lwanacijaho lwarhondêra okubulisa olubaga lw’Abayahudi omurhima gw’okuyûbaka. 5 Banacihongera abahanûzi babî mpu bakaha olubaga amahano mabî lyo balek’iyûbaka. Banacijira ntyo omu mango mwâmi Sirusi w’e Persi anali oku ntebe gôshi kuhika omu kuyîma kwa Dariusi naye mwâmi w’e Persi.
Entambala y’ Abasamâriya kuli Zerzesi na Artazerzesi
6 N’amango Zerzesi ali akola mwâmi, banayandika amaruba g’okushobeka abantu b’e Buyahudi n’ab’e Yeruzalemu. 7 N’omu mango g’Artazerzesi, Bishilamu, Mitridati, Tabeeli n’abâbo bôshi banaciyandikira Artazerzesi mwâmi w’e Persi amaruba omu Ciharamiya. 8 Omurhambo Rehumu n’omwandisi Shimeshayi banaciyandikira Artazerzesi amaruba gali gadesire ntya oku biyêrekîre Yeruzalemu. 9 Mpu rhwono: Rehumu, ye oligi murhambo, na Shimeshayi, ye mwandisi n’abâbo; abacîranuzi, abajà-bugo n’abakozi; ab’e Huruki, ab’e Babiloni, ab’e Suza, bo baligi b’e Elamu, 10 kuguma n’agandi mashanja ag’olya muntu mukulu bwenêne n’owajir’irenge, ye Asurbanipali, yêne ahekaga anagend’ibayûbakira omu cishagala ca Samâriya n’omu bindi bishagala by’ishiriza lya Efrata.
11 Alaga ago maruba harhumiraga mwâmi Artazerzesi mpu: «Bambali bâwe abayûbaka olundi lunda lw’Olwîshi lwa Efrata. 12 Mwâmi amanye oku balyAbayahudi bayinamukaga emwâwe, barhurhi nzirekwo hano Yeruzalemu; bakola badwîrhe bayûbaka lulya lugo lubà cikanyi cirhagomba, lukaliha bwenêne; bakola badwîrhe bayimanza enkuta n’okuzibuhya buhyâhya eciriba calo. 13 Mwâmi ayôrhage amanyire oku erhi olwo lugo lwankanayûbakwa, n’enkuta zâlwo erhi zankaNashub’iyîmanzibwa, abo bantu barhakacivurha, nîsi erhi okurhûla mwâmi n’oku hongera obuhashe bw’okugera, n’okwo guli muhona munene oku bwâmi. 14 Bulya rhwono, nk’oku rbulya omunyu omu bwâmi, kurharhushingânîni okubona mwâmi agayaguzibwa, rhwamarhuma emwa mwâmi emyanzi y’okumumanyîsa okwo. 15 Bagend’ilongereza omu bitabu by’okukengcza bya basho wanamanya oku olwo lugo lubà cikanyi cirhagomba, lwalibuzize abâmi n’abaluzi; wabona oku kurhenga mîra erhi kugoma banagoma. 16 Rhumanyîsize mwâmi oku erhi olwo lugo lwankana shub’iyûbakwa n’erhi enkuta zâlwo zankaNashub’iyîmanzibwa, kuli okwo konene orhankaciba n’akantu nk’olundi lunda lw’olwîshi lwa Efrata.»
17 Mwâmi agalula eri ishuzo: emw’omurhambo Rehumu, n’emwa Shimehayi owali mwandisi n’emw’abâbo bôshi banaba e Samâriya n’omu bindi bihugo binaba olundi lunda lwa Efrata, erhi: murhûla! 18 Amaruba mwarhurhumiraga gasomirwe bwinjà bwinjà, ganayumvîkana embere zirhu. 19 Nahanyire irhegeko, banajà bafukula, banashanga oku neci kurhenga mîra olwo lugo lurhahusa kugomera abâmi, n’oku banajamwo enshumishumi n’okucîhi ndula dubaduba. 20 Aha Yeruzalemu hakola hayimire abâmi b’obuhashe bunji, barhegeka ecihugo c’olundi lunda lwa Efrata, banakabavurhira, okurharhûla n’okuhonga obuhashe bw’okugera. 21 Kuli okwomuhane irhegeko ly’okuyîma nza emikolo y’abo bantu, lyo olwo lugo lulek’ishub’iyûbakwa, kuhika amango nakurhegeka niene. 22 Mumanye mwankanabula bushîbirira okwo, ly’obubî bulek’iyûshûka oku muhona gwa mwâmi.
23 Okubundi erhi ago maruba ga mwâmi Artazerzesi gasomwa embere za Rehumu, Shimehayi ye wali mwandisi, bôshi haguma n’abâbo balikulira duba duda e Yeruzalemu emw’Abayahudi, babayimangiza emikolo n’obukali n’emisî. 24 Okubundi obwo bayîmanza okwo kukola oku kâ-Nyamuzinda aha Yeru zalemu; kwanaciyîmanzibwa ntyo myâka ibirhi kurhenga okuyîma kwa Dariusi mwâmi w’e Persi.
BHS Esra/Ezra 4
1וַֽיִּשְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־בְנֵ֤י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם וְלֹ֣א ׀ אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה׃ 3וַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֤י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵאלֹהֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֖לֶךְ כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ 4וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה וּֽמְבַלֲהִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת׃ 5וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ 6וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ ס
7וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר כְּנָוֺתָ֔ו עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית׃ פ
8רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא׃ 9אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א אַרְכְּוָיֵ֤ בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א דֶּהָוֵ֖א עֵלְמָיֵֽא׃ 10וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אָסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ 11דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ פ
12יְדִ֨יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֨קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א וּבִֽאישְׁתָּא֙ בָּנַ֔יִן וְשׁוּרַיָּ֣ אשַׁכְלִ֔לוּ וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ׃ 13כְּעַ֗ן יְדִ֨יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּֽה־בְל֤וֹ וַהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק׃ 14כְּעַ֗ן כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִ֥יךְ לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא׃ 15דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דָּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת׃ 16מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֨חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ׃ פ
17פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֤וּם בְּעֵל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת׃ ס
18נִשְׁתְּוָנָ֕א דִּ֥י שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קָדָמָֽי׃ 19וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ וּבַקַּ֣רוּ וְהַשְׁכַּ֔חוּ דִּ֚י קִרְיְתָ֣א דָ֔ךְ מִן־יוֹמָת֙ עָֽלְמָ֔א עַל־מַלְכִ֖ין מִֽתְנַשְּׂאָ֑ה וּמְרַ֥ד וְאֶשְׁתַּדּ֖וּר מִתְעֲבֶד־בַּֽהּ׃ 20וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲוֺו֙ עַל־יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן׃ 21כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְּעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַעְמָ֥א יִתְּשָֽׂם׃ 22וּזְהִירִ֥ין הֱוֺ֛ו שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל־דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין׃ ס
23אֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּא מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל׃ ס
24בֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּית־אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירוּשְׁלֶ֑ם וַהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַ֚ד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ פ
5
Okuyûbaka akâ-Nyamuzinda n’oku bakayunjuzagya (520-515)
1 Abalêbi Hageyo na Zakariya, mwene Ido, banacimanyîsa Abayahudi b’e Buyahudi n’ab’e Yeruzalemu ebinwa by’obulêbi bya Nyamuzinda w’Israheli bàli badwîrhe. 2 Lero obwo, Zorobabeli mwene Shealtieli, na Yozwè mugala wa Yosadoki, bacirhulira oku mikolo, bashubirira okuyûbaka akâ-Nyamuzinda aha Yeruzalemu. Bali bayimangirwe n’abo balêbi ba Nyamuzi nda. 3 Muli ago mango, gonêne, Tatenayi, ye waligi murhambo w’ishiriza ly’olwîshi lwa Efrata, Shetarboznayi n’abâbo, banacijà emunda bali, banacibadôsa mpu: Ndi wabahàga obuhashe bw’okuyûbaka eyi nyumpa n’okuyîmanza ezira nkuta? 4 Lero rhwanacibadôsa nti: Amazîno g’abayûbaka eyo nyumpa bo ba ndi? 5 Ci isù lya Nyamuzinda lyali oku bashamuka b’Abayahudi; barhanahash’igibacika okuyûbaka kuhika omwanzi gwahika kuli Dariusi na kuhika babà galulira amaruba kuli okwo.
6 Empamiso ly’ago mamba Tatenayi ye waligi murhambo w’ishiriza ly’olwî shi lwa Efrata n’abâbo Shetarboznayi n’abâbo b’e Arfasaka babaga ishiriza ly’o lwîshi lwa Efrata yanacihika kuli mwâmi Dariusi. 7 Banacimurhumira ogwo mwanzi, n’ebyali biyandisirwe by’ebi: Omurhûla emwa Nnawîrhu Dariusi gugandaze bwenêne! 8 Mwâmi amanye oku rhwajire omu lugo ly’Obuyahudi, aha nyumpa ya Nyamuzinda mukulu. Edwîrhe yayûbakwa n’amabuye manene n’emirhi edwîrhe yayongoberera omu nkuta. Ogwomukolo gudwîrhe gwajirwa ntyo gunagendesire bwinjà omu maboko gâbo. 9 Lero obwo rhwanacidôsa abo bashamuka, rhwababwîra ntya nti: Ndi wabahàga obuhashe bw’okuyûbaka eyi nyumpa n’okuyîmusa ezi nkuta? 10 Rhwanabahunyire amazîno gâbo nti rhukumanyîse go, ly’oyandika amazîno g’abantu babakulire.
11 N’oku barhushuzize k’oku: Mpu rhuli barhumisi ba Nyamuzinda w’empingu n’igulu, rhwono rhwashub’iyûbaka enyumpa yarhangig’iyûbakwa mîra hamagera myâka minji, yayûbakagwa, yanayunjuzibwa n’omwâmi mukulu w’Israheli. 12 Ci konene erhi ababusi bîrhu bacishologosa Nyamuzinda w’empingu, abahàna mpira omu maboko ga Nabûkondonozori, mwâmi w’e Babilonis. Ye Munya-Kaldeya washabaga eyo nyumpa, n’olubaga aluheka bujà e Babiloni. 13 Ci konene omu mwâka murhanzi gwa Dariusi, kurhenga ali mwâmi omu Babiloni, mwâmi Sirusi anacihana irhegeko mpu ako kâ-Nyamuzinda ka shub’iyûbakwa, 14 Kwo na kuguma mwâmi Sirusi anacikûla omu nyumpa y’o kuhêrera aha Babiloni ngasi kalugu k’amasholo erhi ka marhale mwâmi Nabukondonozori arhenzagya muli ako kâ-Nyamuzinda kali aha Yeruzalemu banakahêka omu luhêro e Babiloni; abiha muntu muguma izîno lyâge ye Sheshbazari, oyu mwâmi ayîmikaga murhambo. 15 Anacimubwîra erhi: “rhôla ebi birugu, ogend’ibibika omu kâ-Nyamuzinda kali aha Yeruzalemu; n’eyo nyumpa eyûbakirwe halya yanabaga”. 16 Okubundi obwôla Sheshbazari anaciyisha anagwika amabuye g’omurhondêro gw’ako kâ-Nyamuzinda kali aha Yeruzalemu kurhenga ago mango kuhika buno kuyûbakwa kanayûbakwa, karhanaciyunjula.
17 Na bunôla, akaba mwâmi akulonzize, bajè bafûkula omu nyumpa y’e mbîko za mwâmi, aho Babiloni, lyo bamanya erhi kwo binali mwâmi Sirusi anarhegesire okuyûbaka akwo kâ-Nyamuzinda kali aha Yeruzalemu. Buzinda bwaho mwâmi anarhumanyîsa kuli okwo.
BHS Esra/Ezra 5
1וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י נְבִיָּ֗אה וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ נְבִיַּאיָּ֔א עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃ ס
2בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן נְבִיַּאיָּ֥א דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃ פ
3בֵּהּ־זִמְנָא֩ אֲתָ֨א עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃ ס
4אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃ 5וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃ פ
6פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּא דִּֽי־שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י ׀ פַּחַ֣ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל־דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃ 7פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃ ס
8יְדִ֣יעַ ׀ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ אָסְפַּ֥רְנָא מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם׃ ס
9אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֨לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃ 10וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא לְהֹ֖ם לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם־גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם׃ ס
11וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְדוֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃ 12לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהֳתַ֨נָא֙ לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל כַּסְדָּיאָ֑ וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃ ס
13בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא׃ 14וְ֠אַף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֨יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃ 15וַאֲמַר־לֵ֓הּ ׀ אֵ֚לה מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל־אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ׃ ס
16אֱדַ֨יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן־אֱדַ֧יִן וְעַד־כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם׃ 17וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃ ס

6
1 Okubundi, mwâmi Dariusi anacirhegeka mpu bagend’ifûkula embîko bakazâg’ibîkiramwo ebirugu aha Babilonit. 2 Aha Ekbatani, mubakomuguma gwali omu murhundu gw’e Mêdi; banacifulûlamwomuzinge muguma bali bayandisiremwo, mpu: Eby’okukengezibwa.
3 Omu mwâka murhanzi gwa mwâmi, Sirusi, mwâmi Sirusi ali ahanyire i rhegeko, erhi: Akâ-Nyamuzinda kaba aha Yeruzalemu. Eyo nyumpa e shub’iyûbakwa, eyôrhe nyumpa ya nterekêro, eciriba câyo naco cishub’iyûbakawa. Obuli bwâyo bubè bwa makoro makumi galindarhu, n’oburherema makoro makumi galindarhu. 4 Cijirwe na makondo asharhu ga mabuye gakombezibwe bwinjà, na mulongomuguma gwa mpaho. Ebirugu by’okuyûbaka eyo nyumpa byalolwa n’omulala gwa mwâmi. 5 Na kandi bagalule ebirugu by’amasholo n’eby’amarhale by’omu kâ-Nyamuzinda.
6 Bunôla Tatenayi, murhambo w’olundi lunda lw’olwîshi lwa Efrata, Shetarboznayi n’abâbo b’e Arfasaka, abali ishiriza ly’olwîshi: Mucîyêgûle n’eyo munda, 7 munaleke emikolo y’okuyûbaka ako kâ-Nyamuzinda ejirwe bwinjà. Omurhambo w’Abayahudi n’abashamuka b’Abayahudi bayûbake eyo nyumpa ya Nyamuzinda aha enaba. 8 Alaga irhegeko nkuhîre liyêrekîre ebi wajira n’abo bashamuka b’Abayahudi omu kuyûbaka ako kâ-Nyamuzinda : Oku birugu bya mwâmi, byarhenga oku mpongano y’ishiriza ly’olwîshi, bikolesibwe omu kulyûla bwinjà abo bantu, lyo halek’ibà amango barhayûbasiri. 9 Eby’obulagirire oku nterekêro ya Nyamuzinda w’empingu: emicûka y’empanzi, engandabuzi, abâna-buzi, engano, omunyu, idivayi n’amavurha, nk’oku abadâhwa bali aha Yeruzalemu banahunyire ngasi lusiku buzira kubulikana kantu kalebe, 10 ntyo banahana enterekêro y’akîsûnunu kinja, bahêre Nyamuzinda w’empingu, banakashenga, mwâmi alame bwinjà, kuguma n’abâna bâge. 11 Kandi nshubir’ihana eri irhegeko: Erhi hankajira owahindula akantu kuli obu burhegesi bwâni, banakûle omutungo omu nyumpa yâge, banamumanikekwo na kuli okwo enyumpa yâge eshandwe. 12 Nyamuzinda wahiraga izîno lyâge omwo ashabûle ngasi mwâmi na ngasi lubaga lwankayimusa okuboko mpu lujire kundi kundi, nîsi erhi okuhongola ako kâ-Nyamuzinda kali aha Yeruzalemu! Nie Mwâmi Dariusi mpanyire elyo irhegeko, kukwânîne lishimbwe bwinjà na duba.
13 Okubundi Tatenayi, murhambo w’olundi lunda lw’olwîshi lwa Efrata, Shetarboznayi n’abâbo banacishimba duba duba okwo mwâmi Dariusi àli a rhegesire. 14 Nabo balya bashamuka b’Abayahudi banacirhondêra okuyûbaka n’omukolo gwâbo gwababêra, bulya bali bayimangirwe n’abalêbi Hageyo na Zakariya mwene Ido. Banacîyûnjuza nka kulya Nyamuzinda w’Israheli ana rhegekaga na Cirusi, na Dariusi, na Artazerzesi, mwâmi w’e Persi. 15 Eyo nyumpa bayibumba omu nsiku isharhu z’omwêzi gw’Adariu, omu mwâka gwa kali ndarhu kurhenga Dariusi ali mwâmi. 16 Bene Israheli, abadâhwa, Abaleviti, n’abasigalaga bôshi muli balya bali bahêsirwe bujà, ngasi banayololagwa bôshi, bajira olusiku lukulu lw’okugishwa kw’ako kâ-Nyamuzinda. 17 Barherekêra kuli olwo lusiku lw’okugishwa kw’akâ-Nyamuzinda, mpanzi igana, ngandabuzi magana abirhi, bâna-buzi magana ani n’oku mpyûlo y’bebyâha bya bene Israheli bôshi barhula bihebe ikumi na bibirhi nk’oku amashanja g’Israheli ganali. 18 Banaciyîmika abadâhwa nk’oku banagabanyikaga, n’Abaleviti oku mirhwe y’okuhêra Nyamuzinda aha Yeruzalemu, kulya binayandisirwe omu citabu ca Mûsa.
Basâka w’omwâka gwa 515 embere za Kristu
19 Abo bali bahêsirwe bujà, banayagaluka, bajira olusiku lukulu lwa Basâka omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi gwa burhanzi. 20 Ebwa kubà abadâhwa n’Abaleviti bali bamacicêsa bôshi oku banali, bakolaga bacire; banacirherekêra Basâka kuli bo bonene. 21 Ntyo, bene Israheli banarhengaga bujà balya Basâka, kuguma na balya bacîyegulaga oku ngesò ngalugalu z’abapagani, bacihira kulibo omu kulonza Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. 22 Nsiku nda zôshi erhi bakuza n’obusîme bunene olusiku lukuluv lw’emigati erhalimwo ngezo, bulya Nyamubâho amabasîmîsa erhi abayêrekeza omurhima gwa mwâmi w’e Asîriya, mpu abarhabâle muli ogwomukolo gw’okuyûbaka enyumpa ya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli.
BHS Esra/Ezra 6
1בֵּאדַ֛יִן דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שָׂ֣ם טְעֵ֑ם וּבַקַּ֣רוּ ׀ בְּבֵ֣ית סִפְרַיָּ֗א דִּ֧י גִנְזַיָּ֛א מְהַחֲתִ֥ין תַּמָּ֖ה בְּבָבֶֽל׃ 2וְהִשְׁתְּכַ֣ח בְּאַחְמְתָ֗א בְּבִֽירְתָ֛א דִּ֛י בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה מְגִלָּ֣ה חֲדָ֑ה וְכֵן־כְּתִ֥יב בְּגַוַּ֖הּ דִּכְרוֹנָֽה׃ פ
3בִּשְׁנַ֨ת חֲדָ֜ה לְכ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּא֮ שָׂ֣ם טְעֵם֒ בֵּית־אֱלָהָ֤א בִֽירוּשְׁלֶם֙ בַּיְתָ֣א יִתְבְּנֵ֔א אֲתַר֙ דִּֽי־דָבְחִ֣ין דִּבְחִ֔ין וְאֻשֹּׁ֖והִי מְסֽוֹבְלִ֑ין רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֥ין שִׁתִּֽין׃ 4נִדְבָּכִ֞ין דִּי־אֶ֤בֶן גְּלָל֙ תְּלָתָ֔א וְנִדְבָּ֖ךְ דִּי־אָ֣ע חֲדַ֑ת וְנִ֨פְקְתָ֔א מִן־בֵּ֥ית מַלְכָּ֖א תִּתְיְהִֽב׃ 5וְ֠אַף מָאנֵ֣י בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבֽוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּ֛ק מִן־הֵיכְלָ֥א דִי־בִירוּשְׁלֶ֖ם וְהֵיבֵ֣ל לְבָבֶ֑ל יַהֲתִיב֗וּן וִ֠יהָךְ לְהֵיכְלָ֤א דִי־בִירֽוּשְׁלֶם֙ לְאַתְרֵ֔הּ וְתַחֵ֖ת בְּבֵ֥ית אֱלָהָֽא׃ ס
6כְּעַ֡ן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֨ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֜ה שְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָוָ֣תְה֔וֹן אֲפַרְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה רַחִיקִ֥ין הֲוֺ֖ו מִן־תַּמָּֽה׃ 7שְׁבֻ֕קוּ לַעֲבִידַ֖ת בֵּית־אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ פַּחַ֤ת יְהוּדָיֵא֙ וּלְשָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ יִבְנ֥וֹן עַל־אַתְרֵֽהּ׃ 8וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ לְמָ֣א דִֽי־תַֽעַבְד֗וּן עִם־שָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ אִלֵּ֔ךְ לְמִבְנֵ֖א בֵּית־אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ וּמִנִּכְסֵ֣י מַלְכָּ֗א דִּ֚י מִדַּת֙ עֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה אָסְפַּ֗רְנָא נִפְקְתָ֛א תֶּהֱוֵ֧א מִֽתְיַהֲבָ֛א לְגֻבְרַיָּ֥א אִלֵּ֖ךְ דִּי־לָ֥א לְבַטָּלָֽא׃ 9וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין ׀ לַעֲלָוָ֣ן ׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א חִנְטִ֞ין מְלַ֣ח ׀ חֲמַ֣ר וּמְשַׁ֗ח כְּמֵאמַ֨ר כָּהֲנַיָּ֤א דִי־בִירֽוּשְׁלֶם֙ לֶהֱוֵ֨א מִתְיְהֵ֥ב לְהֹ֛ם י֥וֹם ׀ בְּי֖וֹם דִּי־לָ֥א שָׁלֽוּ׃ 10דִּֽי־לֶהֱוֺ֧ן מְהַקְרְבִ֛ין נִיחוֹחִ֖ין לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א וּמְצַלַּ֕יִן לְחַיֵּ֥י מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃ 11וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל־אֱנָ֗שׁ דִּ֤י יְהַשְׁנֵא֙ פִּתְגָמָ֣א דְנָ֔ה יִתְנְסַ֥ח אָע֙ מִן־בַּיְתֵ֔הּ וּזְקִ֖יף יִתְמְחֵ֣א עֲלֹ֑הִי וּבַיְתֵ֛הּ נְוָל֥וּ יִתְעֲבֵ֖ד עַל־דְּנָֽה׃ 12וֵֽאלָהָ֞א דִּ֣י שַׁכִּ֧ן שְׁמֵ֣הּ תַּמָּ֗ה יְמַגַּ֞ר כָּל־מֶ֤לֶךְ וְעַם֙ דִּ֣י ׀ יִשְׁלַ֣ח יְדֵ֗הּ לְהַשְׁנָיָ֛ה לְחַבָּלָ֛ה בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם אֲנָ֤ה דָרְיָ֨וֶשׁ֙ שָׂ֣מֶת טְעֵ֔ם אָסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃ פ
13אֱ֠דַיִן תַּתְּנַ֞י פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן לָקֳבֵ֗ל דִּֽי־שְׁלַ֞ח דָּרְיָ֧וֶשׁ מַלְכָּ֛א כְּנֵ֖מָא אָסְפַּ֥רְנָא עֲבַֽדוּ׃ 14וְשָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ בָּנַ֣יִן וּמַצְלְחִ֔ין בִּנְבוּאַת֙ חַגַּ֣י נְבִיָּ֔אה וּזְכַרְיָ֖ה בַּר־עִדּ֑וֹא וּבְנ֣וֹ וְשַׁכְלִ֗לוּ מִן־טַ֨עַם֙ אֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִטְּעֵם֙ כּ֣וֹרֶשׁ וְדָרְיָ֔וֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס׃ 15וְשֵׁיצִיא֙ בַּיְתָ֣ה דְנָ֔ה עַ֛ד י֥וֹם תְּלָתָ֖ה לִירַ֣ח אֲדָ֑ר דִּי־הִ֣יא שְׁנַת־שֵׁ֔ת לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּֽא׃ פ
16וַעֲבַ֣דוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּ֨א וְלֵוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּנֵי־גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛ת בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה בְּחֶדְוָֽה׃ 17וְהַקְרִ֗בוּ לַחֲנֻכַּת֮ בֵּית־אֱלָהָ֣א דְנָה֒ תּוֹרִ֣ין מְאָ֔ה דִּכְרִ֣ין מָאתַ֔יִן אִמְּרִ֖ין אַרְבַּ֣ע מְאָ֑ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֜ין לְחַטָּיאָ֤ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ תְּרֵֽי־עֲשַׂ֔ר לְמִנְיָ֖ן שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וַהֲקִ֨ימוּ כָהֲנַיָּ֜א בִּפְלֻגָּתְה֗וֹן וְלֵוָיֵא֙ בְּמַחְלְקָ֣תְה֔וֹן עַל־עֲבִידַ֥ת אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם כִּכְתָ֖ב סְפַ֥ר מֹשֶֽׁה׃ פ
19וַיַּעֲשׂ֥וּ בְנֵי־הַגּוֹלָ֖ה אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹֽׁון׃ 20כִּ֣י הִֽטַּהֲר֞וּ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם כְּאֶחָ֖ד כֻּלָּ֣ם טְהוֹרִ֑ים וַיִּשְׁחֲט֤וּ הַפֶּ֨סַח֙ לְכָל־בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה וְלַאֲחֵיהֶ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים וְלָהֶֽם׃ 21וַיֹּאכְל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל הַשָּׁבִים֙ מֵֽהַגּוֹלָ֔ה וְכֹ֗ל הַנִּבְדָּ֛ל מִטֻּמְאַ֥ת גּוֹיֵֽ־הָאָ֖רֶץ אֲלֵהֶ֑ם לִדְרֹ֕שׁ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 22וַיַּֽעֲשׂ֧וּ חַג־מַצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֑ה כִּ֣י ׀ שִׂמְּחָ֣ם יְהוָ֗ה וְֽהֵסֵ֞ב לֵ֤ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם לְחַזֵּ֣ק יְדֵיהֶ֔ם בִּמְלֶ֥אכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

7
II. Ezra na Nehemiya bayûbaka ecinyabuguma
Okubalama kwa Ezra n’obugo bwâge
1 Enyuma ly’aho, amango Artazerzesi àli mwâmi w’e Persi, Ezra mugala wa Seraya, mugala w’Azarya, mugala wa Hilkiya, 2 mugala wa Shalumu, mugala wa Sadoki, mugala w’ Ahitubi, 3 mugala w’Amarya, mugala wa Merayoti, 4 mugala wa Zerahya, mugala wa Uzi, mugala wa Buki, 5 mugala w’Abishuwa, mugala wa Pinasi, mugala wa Eleazari, mugala w’omudâhwa mukulu Aròni. 6 Oyu Ezra anacisoka kurhenga e Babiloni. Ali mwandisi omanyirire enyigîrizo za Mûsaw, ezi Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli ahanaga yêne. Kulya kubà okuboko kwa Nyamuzinda kwali kuli ye, mwâmi anamuyêmêrera ngasi ebi anahunaga byôshi. 7 Banji omu bene Israheli, abadâhwa, Abaleviti, abîmbiza, abalanzi b’enyumvi, aba-Nyatineni, nabo basôkera e Yeruzalemu, omu mwâka gwa kali mwenda kurhenga Artazerzesi ali mwâmi. 8 Ezra anacihika aha Yeruzalemu omu mwêzi gwa karhânu gw’ogwo mwâka gwa kali nda gw’okuyîma kwa mwâmi. 9 Mwâli omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa burhanzi mwo arhangiraga okurherema arhenga e Babiloni, kandi mwâli omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa karhânu mwo ahisire aha Yeruzalemu, erhi okuboko kwa Nyamuzinda kuyunjwîre minjà kumulikwo. 10 N’okwo ali cbwa kubà Ezra ali n’obushiru bw’okumanya Akanwa ka Nyamubâho, oku Kushi mba, n’okuyigîriza omw’Israheli amarhegeko n’engeso z’ecihugo.
Amaruba ga Artazerzesi
11 Alaga amaruba mwâmi Artazerzesi ahâga Ezra mudâhwa na mwandisi muhugûzi w’ebinwa by’Irhegeko lya Nyamubâho, na ngasi gandi marhegeko gâge gayêrekîre Israheli.
12 Artazerzesi, mwâmi w’abâmi, kuli Ezra, mudâhwa na mwandisi ayishi bwinjà irhegeko lya Nyamuzinda w’empingu, murhûla gwôshi kuli mwe. 13 Nahanyire irhegeko nti ngasi b’omu bene Israheli, omu badâhwa n’omu Baleviti banali aha nshigirwa hôshi, balya banalonzize okujà e Yeruzalemu, banagenda nâwe. 14 Bulya orhumirwe na mwâmi n’abahanûzi bâge nda mpu ogend’ilola kurhi Obuyahudi na Yeruzalemu biyôsire omu kukulikira akanwa ka Nyamuzinda wâwe, aka kanali omu kuboko kwâwe. 15 Na mpu oherhe e nsaranga n’amasholo mwâmi yêne n’abahanûzi bâge bahanyire emwa Nyamuzinda w’Israheli oyubasire omu Yeruzalemu. 16 Na ngasi masholo erhi nsaranga wakanabona omu cihugo ca Babiloni côshi na ngasi bindi ohabirwe n’olubaga n’abadâhwa oku nyumpa ya Nyamuzinda wâbo aha Yeruzalemu. 17 Co carhuma ogend’igula empanzi, engandabuzi n’abâna-buzi n’enterekêro na ngasi bindi binazigendakwo, obirherekêrere oku luhêrero lw’akâ-Nyamuzinda wâwe kaba aha Yeruzalemu. 18 Ensaranga n’amasholo gasigîre, ojiremwo ngasi ebi onabwîne bikukwânîne na bene winyu omu kushimba obulonza bwa Nyamuzinda winyu. 19 Odêkereze embere za Nyamuzinda w’e Yeruzalemu ebi birugu ohîrwe mpu bigend’ikakola omu kâ-Nyamuzinda wâwe. 20 Na ngasi bindi bya bulagirire oku kâ-Nyamuzinda wâwe, ebi ogwâsirwe okujira, wanabirhôla omu nyumpa y’embîko ya mwâmi. 21 Niono mwâmi Artazerzesi mpanyire irhegeko oku babîsi bôshi babà olundi lunda lw’olwîshi nti ngasi ebi Ezra, mudiâhwa na mwandisi w’Akanwa ka Nnâmahanga ankanabahûna byôshi munabijire bwinjinjà. 22 Kuhika oku talenta igana za nsaranga, birundo igana bya ngano, mikondo igana y’idivayi, mikondo igana ya mavurha, n’omunyu buzira kugera. 23 Ngasi binarhegesirwe na Nyamuzinda w’empingu, binajirirwe duba kuli ako kâ-Nyamuzinda kâge, lyo obukunizi bwâge bulek’iyîshira ecihugo ca mwâmi n’oku bagala. 24 Kandi rhubamanyîsize oku kuli abôla badâhwa, Abaleviti, abîmbiza, abalanzi b’enyumvi, aba-Natineni, murhabavurhisagya ibarati erhi mpongano, erhi kubacîka omu njira. 25 Nâwe Ezra, omu kukulikira obwenge Nyamuzinda wâwe akuhizire omu nfune, osinge abatwî b’emmanja, abarhambo barhambula olubaga loshi lunali eyo ishiriza ly’olwîshi, ngasi banamanyire amarhegeko ga Nyamuzinda wâwe, onagayigîrize abarhagayishi. 26 Orhanashimbiri irhegeko lya Nyamuzinda wa we, n’irhegeko lya mwâmi, anahanwe kulya kushingânîne: arhàyîrhwa akagwe erhi ahyûle, erhi ashwekwe.
Ezra asalira anarhenga e Babiloni aja e Israheli-Palestina
27 Ayâgirwe Nyamubâho Nyamuzinda w’ababusi bîrhu, owahiraga omu mu rhima gwa mwâmi okwo kukuza akâ-Nyamuzinda kaba aha Yeruzalemu. 28 Na owarhumaga nkundwa na mwâmi n’abahanûzi bâge n’abasirika bâge bôshi banagwêrhe obuhashe. Nâni nacisêza bulya okuboko kwa Nyamubâho Nyamuzinda wâni kwo nayegemire, nakaz’ishûbûza abarhambo b’Israheli nti ngende nabo.
BHS Esra/Ezra 7
1וְאַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּמַלְכ֖וּת אַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא מֶֽלֶךְ־פָּרָ֑ס עֶזְרָא֙ בֶּן־שְׂרָיָ֔ה בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃ 2בֶּן־שַׁלּ֥וּם בֶּן־צָד֖וֹק בֶּן־אֲחִיטֽוּב׃ 3בֶּן־אֲמַרְיָ֥ה בֶן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־מְרָיֽוֹת׃ 4בֶּן־זְרַֽחְיָ֥ה בֶן־עֻזִּ֖י בֶּן־בֻּקִּֽי׃ 5בֶּן־אֲבִישׁ֗וּעַ בֶּן־פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן הָרֹֽאשׁ׃ 6ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ׃ פ
7וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל וּמִן־הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃ 8וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃ 9כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֔ון ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃ 10כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ ס
11וְזֶ֣ה ׀ פַּרְשֶׁ֣גֶן הַֽנִּשְׁתְּוָ֗ן אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ הַמֶּ֣לֶךְ אַרְתַּחְשַׁ֔סְתְּא לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסֹּפֵ֑ר סֹפֵ֞ר דִּבְרֵ֧י מִצְוֺת־יְהוָ֛ה וְחֻקָּ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
12אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָא סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי־אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת׃ 13מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן־עַמָּ֨ה יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃ 14כָּל־קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן־קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָעֲטֹ֨הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥א עַל־יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ׃ 15וּלְהֵיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי־מַלְכָּ֣א וְיָעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֨בוּ֙ לֶאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ׃ 16וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃ 17כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אָסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין ׀ דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל־מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃ 18וּמָ֣ה דִי֩ עֲלָ֨יךְ וְעַל־אֶחָ֜יךְ יֵיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן׃ 19וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי־מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפָלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרוּשְׁלֶֽם׃ 20וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל־לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן־בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃ 21וּ֠מִנִּי אֲנָ֞ה אַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְכֹל֙ גִּזַּֽבְרַיָּ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה דִּ֣י כָל־דִּ֣י יִ֠שְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָ֨א כָהֲנָ֜ה סָפַ֤ר דָּתָא֙ דִּֽי־אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א אָסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃ 22עַד־כְּסַף֮ כַּכְּרִ֣ין מְאָה֒ וְעַד־חִנְטִין֙ כֹּרִ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־חֲמַר֙ בַּתִּ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־בַּתִּ֥ין מְשַׁ֖ח מְאָ֑ה וּמְלַ֖ח דִּי־לָ֥א כְתָֽב׃ 23כָּל־דִּ֗י מִן־טַ֨עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי־לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל־מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃ 24וּלְכֹ֣ם מְהוֹדְעִ֗ין דִּ֣י כָל־כָּהֲנַיָּ֣א וְ֠לֵוָיֵא זַמָּ֨רַיָּ֤א תָרָֽעַיָּא֙ נְתִ֣ינַיָּ֔א וּפָ֣לְחֵ֔י בֵּ֖ית אֱלָהָ֣א דְנָ֑ה מִנְדָּ֤ה בְלוֹ֙ וַהֲלָ֔ךְ לָ֥א שַׁלִּ֖יט לְמִרְמֵ֥א עֲלֵיהֹֽם׃ 25וְאַ֣נְתְּ עֶזְרָ֗א כְּחָכְמַ֨ת אֱלָהָ֤ךְ דִּֽי־בִידָךְ֙ מֶ֣נִּי שָׁפְטִ֞ין וְדַיָּנִ֗ין דִּי־לֶהֱוֺ֤ן דָּאְנִין֙ לְכָל־עַמָּה֙ דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה לְכָל־יָדְעֵ֖י דָּתֵ֣י אֱלָהָ֑ךְ וְדִ֧י לָ֦א יָדַ֖ע תְּהוֹדְעֽוּן׃ 26וְכָל־דִּי־לָא֩ לֶהֱוֵ֨א עָבֵ֜ד דָּתָ֣א דִֽי־אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ דִּ֣י מַלְכָּ֔א אָסְפַּ֕רְנָא דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א מִתְעֲבֵ֖ד מִנֵּ֑הּ הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן לִשְׁרֹשִׁ֔ו הֵן־לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין׃ פ
27בָּר֥וּךְ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן כָּזֹאת֙ בְּלֵ֣ב הַמֶּ֔לֶךְ לְפָאֵ֕ר אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 28וְעָלַ֣י הִטָּה־חֶ֗סֶד לִפְנֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְיֽוֹעֲצָ֔יו וּלְכָל־שָׂרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַגִּבֹּרִ֑ים וַאֲנִ֣י הִתְחַזַּ֗קְתִּי כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ עָלַ֔י וָאֶקְבְּצָ֧ה מִיִּשְׂרָאֵ֛ל רָאשִׁ֖ים לַעֲל֥וֹת עִמִּֽי׃ פ

8
1 Alaga abakulu b’omulala n’obûko bwâbo, balya barhengaga rhweshix e Babiloni oku ngoma ya mwâmi Artazerzesi. 2 Omu bene Pinasi: Gershomu; omu bene Hamati: Daniyeli; omu bene Daudi: Hatushi, 3 mwene Shekanya; omu bene Pareosi: Zekariya na balume igana na makumi arhânu bayandisirwe omu citabu c’omulala. 4 Omu bene Pahati-Mowabu; Eliyunayi, mwene Zeraya, na bantu magana abiri ga balume. 5 Omu bene Zatu: Shekanya, mugala wa Yahazieli, na magana asharhu ga balume. 6 Omu bene Adini: Ebedi, mugala wa Yonatani na balume makumi arhânu. 7 Bene Elamu: Yeshaya, mugala wa Atalya na balume makumi gali nda. 8 Omu bene Shefatya: Zebadya, mugala wa Mikaeli, na balume makumi gali munâni. 9 Omu bene Yowabu: Obadiya mugala wa Yehieli, na balume magana abirhi na ikumi na munâni. 10 Omu bene Bâni; Shelomiti, mugala wa Yosifya na balume igana na makumi gali ndarhu. 11 Omu bene Bebayi: Zekarya, mugala wa Bebayi, na bantu makumi abirhi na munâni ga balume. 12 Omu bene Azgadi: Yohanani, mugala wa Hakatani na balume igana n’ikumi. 13 Omu bene Adonikami: emiziba, n’amazîno gâbo ga gano: Elifêleti, Yeieli, na Shemaya, na balume makumi gali ndarhu; 14 omu bene Bigwayi: Utayi, mugala wa Zabudi, na balume makumi gali nda.
15 Nabashûbûliza aha lwîshi luhululira olunda lw’Ahawa, rhwanacitwa icu mbî, aho nsiku isharhu. Erhi mba namalolêreza olubaga loshi, n’abadâhwa, ntabonagamwo owankaderhwa mwene Levi. 16 Okubundi nanacirhuma abagula Eliezeri, Arieli, Shemaya, Elnatani, Yaribi, Elnatani, Natani, Zekarya na Meshulami, kuguma na abigiriza ba Yoyaribina na Elnatani. 17 Nanacibarhuma emw’omushamuka Ido, emunda baderha mpu yo Kasifya. Nanacibaha ebinwa bali bagwâsirwe okugend’ibwîra Ido na bandi bene wâbo ba-Natineni babà aho Kasifya, lyo barhurhumira abagend’ikaz’ikola akâ-Nyamuzinda wîrhu. 18 Na ebwa kubà okuboko kwinjà kwa Nyamuzinda kurhulikwo, banacirhurhumira omuntu mwenge wa muli bene Mahali, mugala wa Levi mwene Israheli ye: Sherebya n’abagala bâge, na bene wâbo bôshi bali ikumi na munâni. 19 Barhuma na Hashabya na Yeshaya w’omu bene Merari. 20 Bene wâbo na bagala bâbo bôshi bàli makumi abirhi; bàli ba muli bene Natineni balya Daudi n’abashamuka bahûnaga mpu bakakolera Abaleviti, magana abirhi na makumi abirhi, bôshi banaganjwa ngasi muguma n’izîno lyâge.
21 Aho oku lwîshi ]w’Ahawa naderha nti bôshi bacîshalise lyo rhucibàbaza embere za Nyamuzinda wîrhu, lyo rhumushenga amabalame minjà kuli rhwe, oku bâna bîrhu n’oku bintu bîrhu. 22 Bulya nakabwîne enshonyi z’okuhûna mwâmi nti arhurhumire engabo y’abasirika na banyakulwira oku nfarasi mpu bajè barhucinga oku bashombayi bîrhu amango rhunali omu kubalama kôshi, n’obwo rhwàli rhwamabwîra mwâmi oku: Okuboko kwa Nyamuzinda kulanga ebintu bya ngasi bôshi banamulongereza, cikone emisî na obukunizi bwâge bunahonere oku bamulekêrera. 23 Okwo kwarhuma rhucîshalisa, rhunashenga Nyamuzinda wîrhu naye anarhuyumvîrhiza.
24 Nacîshoga badâhwa bakulu ikumi na babirhi bayûshûka kuli Sherebya, Hashabya na ikumi omu bene wâbo. 25 Embere zâbo nakalenga ensaranga, amasholo n’ebirugu, nterekêro mwâmi agoshôlaga oku kâ-Nyamuzinda wîrhu, ye n’abahanûzi bâge n’abarhambo bâge, na embere za hene Israheli banali aho. 26 Nanacigera n’okubahereza talenta magana gali ndarhu na makumi arhânu ga nsaranga; ebirugu by’amarhale byàli bya buzirho bwa talenta igana na talenta igana za masholo. 27 Rhubêhe makumi abirhi rhwa masholo rhwa ngulo ya darikiy cihumbi, na byankizo bibirhi, bya mulinga gwakemeza gwa ngulo ndârhi nk’amasholo. 28 Nanacibabwîra nti: Muli nshâgi za Nyamuzinda n’aga marhale n’aga masholo biri biberûlirwe Nyamubâho, Nyamuzinda w’ababusi binyu. 29 Mubè masù omu kubilanga kuhika amango mwashubibigerera embere z’abarhambo b’abadâhwa, Abaleviti, n’embere z’abarhambo b’emilala ya bene Israheli, aha Yeruzalemu omu biyûmpa by’akâ-Nyamuzinda. 30 Abadâhwa n’Abaleviti banacirhôla galya marhale, na galya masholo, oku bajà bagalênga n’ebirugu, mplu babihêke e Yeruzalemu omu nyumpa ya Nyamuzi nda wîrhu. 31 Rhwanacirhenga aho lwîshi lw’Ahawa omu nsiku ikumi n’ibirhi z’omwêzi gwa burhanzi, rhwaja e Yeruzalemu. Okuboko kwa Nyamuzinda wîrhu kwanacirhujakwo, kwarhulîkûza omu maboko g’abashombanyi n’omu mi rhego minji ago mango rhwanayishaga rhwagenda.
32 Rhwanacihika aha Yeruzalemu, rhwanacibêraho nsiku isharhu, 33 omu lusiku lwa kani ensaranga, amasholo, ebirugu byôshi byashub’ilengwa omu mwa Nyamuzinda wîrhu, omu maboko g’omudâhwa Meremoti, muga]a wa Uriya, mudâhwa wali na Eleazari mugala wa Pinasi, n’Abaleviti babirhi, Yesabadi, mugala wa Yozwè na Noadya, mugala wa Binuyi. 34 Byôshi byahânwa nk’okwo byanaganjagwa n’obuzirho bwâbyo, bwayandikwa ago mango. 35 Ezo mpira zarhengaga emunda zali zilulizihwe zanacihâna enterekêro emwa Nyamuzinda w’Israheli: mpanzi ikumi n’ibirhi, kuli bene Israheli bôshi, ngandabuzi makumi gali mwenda na ndarhu, bâna-buzi makumi gali nda na nda, bihebe ikumi na bibirhi, mpyûlo oku byâha; byôshi byarherekêrwa Nyamubâho. 36 Banacimanyîsa galya marhegeko ga mwâmi, oku barhambo n’oku bandi bakulu banali ishiriza lya olwîshi; nabo banarhabâla olubaga kuli ako kâ-Nyamuzinda.
BHS Esra/Ezra 8
1וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל׃ ס
2מִבְּנֵ֤י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם ס
מִבְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר דָּנִיֵּ֑אל ס
מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ׃ ס
3מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה ס
מִבְּנֵ֥י פַרְעֹ֖שׁ זְכַרְיָ֑ה וְעִמּ֛וֹ הִתְיַחֵ֥שׂ לִזְכָרִ֖ים מֵאָ֥ה וַחֲמִשִּֽׁים׃ ס
4מִבְּנֵי֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י בֶּן־זְרַֽחְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ מָאתַ֥יִם הַזְּכָרִֽים׃ ס
5מִבְּנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה בֶּן־יַחֲזִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת הַזְּכָרִֽים׃ ס
6וּמִבְּנֵ֣י עָדִ֔ין עֶ֖בֶד בֶּן־יוֹנָתָ֑ן וְעִמּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס
7וּמִבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם יְשַֽׁעְיָ֖ה בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס
8וּמִבְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה זְבַדְיָ֖ה בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל וְעִמּ֖וֹ שְׁמֹנִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס
9מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹבַדְיָ֖ה בֶּן־יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים׃ ס
10וּמִבְּנֵ֥י שְׁלוֹמִ֖ית בֶּן־יוֹסִפְיָ֑ה וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וְשִׁשִּׁ֖ים הַזְּכָרִֽים׃ ס
11וּמִבְּנֵ֣י בֵבַ֔י זְכַרְיָ֖ה בֶּן־בֵּבָ֑י וְעִמּ֕וֹ עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ ס
12וּמִבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד יוֹחָנָ֖ן בֶּן־הַקָּטָ֑ן וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וַעֲשָׂרָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ ס
13וּמִבְּנֵ֣י אֲדֹנִיקָם֮ אַחֲרֹנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם אֱלִיפֶ֖לֶט יְעִיאֵ֣ל וּֽשְׁמַעְיָ֑ה וְעִמָּהֶ֖ם שִׁשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס
14וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י וְזַבּ֑וּד וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ פ
15וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַהֲוָ֔א וַנַּחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָאָבִ֤ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם׃ 16וָאֶשְׁלְחָ֡ה לֶאֱלִיעֶ֡זֶר לַאֲרִיאֵ֡ל לִֽ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים׃ 17וָאֲוַּצֶ֤אה אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָאָשִׂימָה֩ בְּפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֠דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֤יו הַנְּתִונִים֙ בְּכָסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ 18וַיָּבִ֨יאּוּ לָ֜נוּ כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל מִבְּנֵ֣י מַחְלִ֔י בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה וּבָנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ 19וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה וְאִתּ֥וֹ יְשַֽׁעְיָ֖ה מִבְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֶחָ֥יו וּבְנֵיהֶ֖ם עֶשְׂרִֽים׃ ס
20וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֤יד וְהַשָּׂרִים֙ לַעֲבֹדַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת׃ 21וָאֶקְרָ֨א שָׁ֥ם צוֹם֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַהֲוָ֔א לְהִתְעַנּ֖וֹת לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֤שׁ מִמֶּ֨נּוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ׃ 22כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֤וֹל מִן־הַמֶּ֨לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֤ינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כָּל־עֹזְבָֽיו׃ 23וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל־זֹ֑את וַיֵּעָתֵ֖ר לָֽנוּ׃ 24וָאַבְדִּ֛ילָה מִשָּׂרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר לְשֵׁרֵֽבְיָ֣ה חֲשַׁבְיָ֔ה וְעִמָּהֶ֥ם מֵאֲחֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ 25וָאֶשְׁקֳולָ֣ה לָהֶ֔ם אֶת־הַכֶּ֥סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים תְּרוּמַ֣ת בֵּית־אֱלֹהֵ֗ינוּ הַהֵרִ֨ימוּ֙ הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְיֹעֲצָ֣יו וְשָׂרָ֔יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּמְצָאִֽים׃ 26וָאֶשְׁקֲלָ֨ה עַל־יָדָ֜ם כֶּ֗סֶף כִּכָּרִים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֔ים וּכְלֵי־כֶ֥סֶף מֵאָ֖ה לְכִכָּרִ֑ים זָהָ֖ב מֵאָ֥ה כִכָּֽר׃ 27וּכְפֹרֵ֤י זָהָב֙ עֶשְׂרִ֔ים לַאֲדַרְכֹנִ֖ים אָ֑לֶף וּכְלֵ֨י נְחֹ֜שֶׁת מֻצְהָ֤ב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדֹ֖ת כַּזָּהָֽב׃ 28וָאֹמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֨דֶשׁ֙ לַיהוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃ 29שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַֽד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 30וְקִבְּלוּ֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מִשְׁקַ֛ל הַכֶּ֥סֶף וְהַזָּהָ֖ב וְהַכֵּלִ֑ים לְהָבִ֥יא לִירוּשָׁלִַ֖ם לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ
31וַֽנִּסְעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֔ון לָלֶ֖כֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖ב עַל־הַדָּֽרֶךְ׃ 32וַנָּב֖וֹא יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃ 33וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם׃ 34בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּֽל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ פ
35הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת ׀ לֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים ׀ תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַיהוָֽה׃ פ
36וַֽיִּתְּנ֣וּ ׀ אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙ הַמֶּ֔לֶךְ וּפַחֲוֺ֖ות עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּ אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים׃ ס
9
Abayahudi bahanzibwa obuhya n’agandi mashaja
1 Erhi ebyo biba byamanagenda ntyo, abashamuka banacinjaho, mpu: Olubaga lwa bene Israheli, abadâhwa, Abaleviti barhalekini n’amashanja g’ebi bihugo rhuyâbakinwe nabyo; bacidwîrhe bajira amaligo gabyo: aga Aba nyamisiri, Abanyamoreni, Abanyakanani, Abahititi, Abaperesiti, Abayebuseni, Abamoniti n’Abamowabiti. 2 Kulya kubà bajir’isheberayo abakazi, kuli bo bonene n’oku bâna bâbo na ntyo olubaga lutagatîfu lwamacishwekera kuli ago mashanja g’ebyo bihugo n’amaboko g’abarhambo n’abatwî b’emmanja go gabire ga burhanzi omu kuhenya maligo ga bene ago. 3 Erhi nyumva ntyo, na sharhangula emyambalo yâni n’ecishuli câni, nacîmanyula enviri okw’irhwe, n’ô bwânwa, natamala nieshi n’omutula. 4 Aha burhambi hwâni banacila mbukiraho nabo balya banali balumirwe n’ebinwa bya Nnâmahanga w’Israheli erhi bubî bw’abo bàli balulize burhuma; nâni nanaciyôrha ncigonyire kuhika oku nterekêro y’ebijingo. 5 Erhi amango g’enterekêro y’ebijingoz ganaba, nayîsha najonjoboka na gulya mutula gwâni n’erya mishangi n’ecishuli câni bisha rhangusire; nanacifukama, nanaciyinamulira amaboko emunda Nyamuzinda wâni ali, 6 nanaciderha, nti: Yâgirwa Nyamubâho, niono nyunjwîre mungo na mutula birhankarhuma nacishomya nti ngalamire emunda oli, bulya amabî gi rhu gayushusire, garhaluka olugero, na ntyo obubî bwîrhu bwarhaluka amalunga. 7 Kurhenga amango ga bashakulûza kuhika buno erhi n’omu mabî rhunali na byâha bîrhu byarhumaga rhuhêkwa bujà, rhwanyagwa, rhwabona enshonyi nk’oku binali ene. 8 Ci konene buno, Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu arha nzirirhubêra obwonjo erhi alanga muli rhwe emisigala, anarhuha aha rhwaya kira omu hantu hâge hatagatîfu lyo Nyamuzinda wîrhu arhuyigula amasù, ana rhuhe akalamomuli omu bujà bwîrhu. 9 Neci rhuli bajà, ci konene arharhulekêreraga muli obo bujà. Ajizire abâmi b’e Persi bakarhulola n’omurhima gw’obwonjo, mpu yo rhuba n’akalamo, lyo rhunayishiyimanza enyumpa ya Nyamuzinda wîrhu, rhushub’ishakûlula, anarhuhe aha rhwakabêra ahazungulusirwe n’olugurhu omu Buyahudi n’omu Yeruzalemu. 10 Na buno, Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu, bicigi rhwankaciderha enyuma ly’oku kôshi? 11 Bulya rhwalekêrire amarhegeko warhuhaga omu kanwa k’abalêbi, wanarhukomêreza, erhi: Eco cihugo mwajamwo mpu mugend’iciyimamwo, ciri cihugo ca mabî, mabî g’amashanja na ngasi bulyâlya bunabalimwo, kurhenga olunda n’olundi erhi na mabî gâbo gonene. 12 Na bunomumanyage mwankaha bâli binyu bagala bâbo, na bagala binyu mumanye mwankabahà bâli bâbo; munamanye irhondomurhayagalagwa n’omurhûla gwâbo erhi n’iragi lyâbo lyo muzibuha, lyo muhashilya oku binjà by’eci cihugo, munayîsh’ibisigira abâna binyu ensiku zôshi!
13 Kuli ebi bibi byarhuyîshiraga erhi bijiro bîrhu bigalugalu birhuma ciru akaba mpu orhabikaga ecirhali cihimbi c’amabî gîrhu, Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu, wanarhulekera n’omusigala nk’ogu guli aha, 14 ka rhwankacishomya mpu rhwashub’ivuna amarhegeko gâwe. rhushub’ilungana n’aga mashanja magalugalu ntya? Ka lero orhankarhubêra burhe kuhika orhuhungumule buzira kurhulekera ciru n’omusigala, ciru n’ehiguma hyankafulumuka? 15 Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. oli mushinganyanya loshi, rhwe rhuligi gulya musigala gw’abashugunukaga, embere zâwe n’amabî gîrhu rhurhacikwânîni okubêra omu masù gâwe erhi ago mabî gîrhu garhuma.
BHS Esra/Ezra 9
1וּכְכַלּ֣וֹת אֵ֗לֶּה נִגְּשׁ֨וּ אֵלַ֤י הַשָּׂרִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־נִבְדְּל֞וּ הָעָ֤ם יִשְׂרָאֵל֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הַפְּרִזִּ֣י הַיְבוּסִ֗י הָֽעַמֹּנִי֙ הַמֹּ֣אָבִ֔י הַמִּצְרִ֖י וְהָאֱמֹרִֽי׃ 2כִּֽי־נָשְׂא֣וּ מִבְּנֹֽתֵיהֶ֗ם לָהֶם֙ וְלִבְנֵיהֶ֔ם וְהִתְעָֽרְבוּ֙ זֶ֣רַע הַקֹּ֔דֶשׁ בְּעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת וְיַ֧ד הַשָּׂרִ֣ים וְהַסְּגָנִ֗ים הָֽיְתָ֛ה בַּמַּ֥עַל הַזֶּ֖ה רִאשׁוֹנָֽה׃ ס
3וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה קָרַ֥עְתִּי אֶת־בִּגְדִ֖י וּמְעִילִ֑י וָאֶמְרְטָ֞ה מִשְּׂעַ֤ר רֹאשִׁי֙ וּזְקָנִ֔י וָאֵשְׁבָ֖ה מְשׁוֹמֵֽם׃ 4וְאֵלַ֣י יֵאָסְפ֗וּ כֹּ֤ל חָרֵד֙ בְּדִבְרֵ֣י אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ל מַ֣עַל הַגּוֹלָ֑ה וַאֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב מְשׁוֹמֵ֔ם עַ֖ד לְמִנְחַ֥ת הָעָֽרֶב׃ 5וּבְמִנְחַ֣ת הָעֶ֗רֶב קַ֚מְתִּי מִתַּֽעֲנִיתִ֔י וּבְקָרְעִ֥י בִגְדִ֖י וּמְעִילִ֑י וָֽאֶכְרְעָה֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וָאֶפְרְשָׂ֥ה כַפַּ֖י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 6וָאֹמְרָ֗ה אֱלֹהַי֙ בֹּ֣שְׁתִּי וְנִכְלַ֔מְתִּי לְהָרִ֧ים אֱלֹהַ֛י פָּנַ֖י אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י עֲוֺנֹתֵ֤ינוּ רָבוּ֙ לְמַ֣עְלָה רֹּ֔אשׁ וְאַשְׁמָתֵ֥נוּ גָדְלָ֖ה עַ֥ד לַשָּׁמָֽיִם׃ 7מִימֵ֣י אֲבֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ֙ בְּאַשְׁמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבַעֲוֺנֹתֵ֡ינוּ נִתַּ֡נּוּ אֲנַחְנוּ֩ מְלָכֵ֨ינוּ כֹהֲנֵ֜ינוּ בְּיַ֣ד ׀ מַלְכֵ֣י הָאֲרָצ֗וֹת בַּחֶ֜רֶב בַּשְּׁבִ֧י וּבַבִּזָּ֛ה וּבְבֹ֥שֶׁת פָּנִ֖ים כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 8וְעַתָּ֡ה כִּמְעַט־רֶגַע֩ הָיְתָ֨ה תְחִנָּ֜ה מֵאֵ֣ת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לְהַשְׁאִ֥יר לָ֨נוּ֙ פְּלֵיטָ֔ה וְלָתֶת־לָ֥נוּ יָתֵ֖ד בִּמְק֣וֹם קָדְשֹׁ֑ו לְהָאִ֤יר עֵינֵ֨ינוּ֙ אֱלֹהֵ֔ינוּ וּלְתִתֵּ֛נוּ מִֽחְיָ֥ה מְעַ֖ט בְּעַבְדֻתֵֽנוּ׃ 9כִּֽי־עֲבָדִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וּבְעַבְדֻתֵ֔נוּ לֹ֥א עֲזָבָ֖נוּ אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיַּט־עָלֵ֣ינוּ חֶ֡סֶד לִפְנֵי֩ מַלְכֵ֨י פָרַ֜ס לָֽתֶת־לָ֣נוּ מִֽחְיָ֗ה לְרוֹמֵ֞ם אֶת־בֵּ֤ית אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ וּלְהַעֲמִ֣יד אֶת־חָרְבֹתָ֔יו וְלָֽתֶת־לָ֣נוּ גָדֵ֔ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבִירוּשָׁלִָֽם׃ ס
10וְעַתָּ֛ה מַה־נֹּאמַ֥ר אֱלֹהֵ֖ינוּ אַֽחֲרֵי־זֹ֑את כִּ֥י עָזַ֖בְנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ׃ 11אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֗יתָ בְּיַ֨ד עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִים֮ לֵאמֹר֒ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם בָּאִים֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֤רֶץ נִדָּה֙ הִ֔יא בְּנִדַּ֖ת עַמֵּ֣י הָאֲרָצ֑וֹת בְּתוֹעֲבֹֽתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֥ר מִלְא֛וּהָ מִפֶּ֥ה אֶל־פֶּ֖ה בְּטֻמְאָתָֽם׃ 12וְ֠עַתָּה בְּֽנוֹתֵיכֶ֞ם אַל־תִּתְּנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֗ם וּבְנֹֽתֵיהֶם֙ אַל־תִּשְׂא֣וּ לִבְנֵיכֶ֔ם וְלֹֽא־תִדְרְשׁ֧וּ שְׁלֹמָ֛ם וְטוֹבָתָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וַאֲכַלְתֶּם֙ אֶת־ט֣וּב הָאָ֔רֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם לִבְנֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ 13וְאַֽחֲרֵי֙ כָּל־הַבָּ֣א עָלֵ֔ינוּ בְּמַעֲשֵׂ֨ינוּ֙ הָרָעִ֔ים וּבְאַשְׁמָתֵ֖נוּ הַגְּדֹלָ֑ה כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ חָשַׂ֤כְתָּֽ לְמַ֨טָּה֙ מֵֽעֲוֺנֵ֔נוּ וְנָתַ֥תָּה לָּ֛נוּ פְּלֵיטָ֖ה כָּזֹֽאת׃ 14הֲנָשׁוּב֙ לְהָפֵ֣ר מִצְוֺתֶ֔יךָ וּ֨לְהִתְחַתֵּ֔ן בְּעַמֵּ֥י הַתֹּעֵב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה הֲל֤וֹא תֶֽאֱנַף־בָּ֨נוּ֙ עַד־כַּלֵּ֔ה לְאֵ֥ין שְׁאֵרִ֖ית וּפְלֵיטָֽה׃ פ
15יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ צַדִּ֣יק אַ֔תָּה כִּֽי־נִשְׁאַ֥רְנוּ פְלֵיטָ֖ה כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנְנ֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ בְּאַשְׁמָתֵ֔ינוּ כִּ֣י אֵ֥ין לַעֲמ֛וֹד לְפָנֶ֖יךָ עַל־זֹֽאת׃ פ

10
1 Amango Ezra akazâg’irhoza emirenge erhi anafukamire embere z’akâ-Nyamuzinda, oku agwêrhe ashenga ntyo, engabo nyinji y’abalume n’abakazi n’abâna ba bene Israheli yamujà eburhamhi, bulya olubaga loshi lwali omu mulenge bwenêne. 2 Okubundi Shekanya, mwene Yehieli, wa muli bene Elamu, anacirhôla oluhya abwîra Ezra, erhi: Rhwagomîre Nnâmahanga omu kuyanka abakazi b’omu gandi mashanja. Hyakwikubagirwa higuma hyône hicisigalire Israheli. 3 Rhushub’igilagana na Nyamubâho Nyamuzinda wîrhu oku rhukolaga rhwagend’ihulusa abo bakazi bôshi n’abâna bâbo nka kulya onarhuhanwire Waliha, mwe na bandi bacirhînya amarhegeko ga Nyamuzinda wîrhu. N’okwo kunabe nk’oku irhegeko lidesire. 4 Yîmuka ojire omukolo gwâwe. Nîrhu rhwakugwasa. Ozibuhe, kanya omu mirimo. 5 Ezra anaciyimuka, alahiriza abakulu b’abadâhwa n’ab’Ahaleviti. na bene Israheli bôshi mpu banajag’ijira nk’okwo binadesirwe; nabo bacigasha. 6 Erhi ahuluka omu akâ-Nyamuzinda, Ezra anacija omu mwa Yohâna, mugala wa Eliyashibu; n’oku ajamwo arhaderhaga mpu ankaly’amwo omugati erhi okunywamwo amîshi, mungo gw’obubî bwa balya halibahêsirwe bujà gurhuma.
7 Banaciyâlîza omu Buyahudi bôshi n’omu Yeruzalemu, mpu ngasi banali bahêsirwe bujà babuganane bôshi aha Yeruzalemu. 8 Na kuli okwo abarhambo n’abagula bali babarhonzire oku ngasi orhali ho enyuma lya nsiku isharhu, banamunyâge, banamukûle omu ndêko y’abo bàli halulizîbwe. 9 Abantu b’e Yuda bôshi na bene Benyamini banacidêka aha Yeruzalemu enyuma ly’ezo nsiku isharhu; zali omu nsiku makumi abirhi z’omwêzi gwa mwenda. Olubaga loshi lwanacisikânana omu muhanda gw’akâ-Nyamuzinda erhi lunali lwageramwo omusisi gw’okwo kugalugalu, n’ogw’enkuba nyinji yakazâg’inia. 10 Omudâhwa Ezra anaciyimanga ababwîra, erhi: Mwajizire kubî erhi muyanka abakazi b’ahandi, mwayûshûla ntyo obubî oku bundi bubî bwa bene Israheli. 11 Na bunomucîyunjuzagye kuli obwo bubî bwinyu embere za Nyamubâho, Nyamuzinda w’ababusi binyu, munakajira oku alonzize; muciyêgûle n’embaga z’ebindi bihugo, munaleke abakazi b’ahandi. 12 Endêko yôshi yanacishuza n’izù linene, yanaciderha mpu: Kwo rhwajira okwo odesire! 13 Ci konene olubaga lwamaluga, na mwa gano mango g’enkuba kurhankahashikana okubêra embuga: kandi lurhali lubanja lwa lusiku luguma erhi ibirhi, n’okubà ebyâha bîrhu biri binji muli okwo. 14 Abarhambo bîrhu bayimange ahâli h’olubaga: na ngasi bôshi banayansire abakazi b’ahandi, omu bishagala bîrhu, bayishe omu lusiku hanatwîrirwe, bayishe n’abashamuka n’abacîranuzi ba ngasi cishagala, kuhika oburhè bwa Nyamuzinda wîrhu burhuyegûkekwo erhi okwo kurhuma.
15 Yonatani mwene Asaheli na Yahazya, mwene Tikwa, bonene barhali bayemire okwo; Meshulami n’Omuleviti Shabtayi babagwasa. 16 Ci abandi bali bahêsirwe bujà bôshi banajira nk’oku byanali bidesirwe. Omudâhwa Ezra, acîshoga abarhambo b’emilala nk’oku enyumpa zâbo zinali, ngasi muguma kulya anacishôgagwa mpu lebe oyu; bashimânana omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kali ikumi mpu balolage kurhi batwa olwo lubanja. 17 Bagend’iyusa omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa burhanzi ezo manja z’abayankaga abakazi b’ahandi. Olukere lw’abayazire 18 Omu badâhwa ababonekinemwo bali bayansire abakazi b’ahandi bali: omu bene Yozwè, mugala wa Yosadoki na bene wâbo: Maseya, Eliyezeri, Yaribu na Gedalya; 19 balagânana oku bahulusa abo bakabo; n’omu kuyêmêra oku babihire, balagânana okurherekêra engandabuzi kuli obwo bubî bwâbo. 20 Omu bene Imeri: Hanani na Zebadya. 21 Omu bene Harimi; Maseya, Eliya, Shemaya, Yehieli na Uziya. 22 Omu bene Pashehuri: Eliyehoyenayi, Maseya, Ismaeli, Netaneli, Yozabadi, Shimeyi na Eleasa. 23 Omu Baleviti: Yozabadi, Shimeyi, Kelaya oderhwa Kelita, Petahya, Yahuda na Eliezeri. 24 Omu bîmbiza: Eliashibi na Zakuri; omu balanzi b’enyunvi: Shalumi, Telemi na Uri. 25 Omu bene Israheli: Bagala ba Pareosi: Ramiya, Yiziya, Malkiya, Miamini, Eleazari, Malkiya na Benaya; 26 omu bene Elamu: Matanya, Zekariya, Yehieli, Abdi, Yeremoti na Eliya. 27 Omu bene Zatu: Eliyehoyenayi, Eliashibu, Matanya, Yeremoti, Zabadi na Aziza; 28 omu bene Bebayi: Yohanani, Hananya, Zabayi, Atlayi; 29 omu bene Bigirayi: Meshulami, Maluku, Adaya, Yashubu, Yishali, Yeramoti. 30 Omu bene Pahati-Mowabu: Adna, Kelali, Benaya, Maseya, Matanya, Besaleli, Menashè; 31 omu bene Harimi: Eliezeri, Yishiya, Malkiya, Shemaya, Simoni, 32 Benyamini, Maluku, Shemariya; 33 omu bene Hashumu: Matenayi, Matatya, Zabadi, Elifêleti, Yeremayi, Menashè, Shimeyi; 34 omu bene Bâni: Madayi, Amrami, Uweli, 35 Benaya, Bedya, Kelaya, 36 Wanya, Meremoti, Eliyashibu, 37 Matanya, Matenayi, Yasayi. 38 Omu bene Binuyi; Shimeyi, 39 Shelemiya, Natani na Adaya. 40 Omu bene Zakayi: Makenadebayi, Shashayi, Sharayi, 41 Azareli, Shelemiya, Shemariya, 42 Shalumu, Amariya, Yozefu; 43 omu bene Nebo: Yeieli, Matitiya, Zabadi, Zebina, Yadayi, Yoweli, Benaya. 44 Abo bôshi bali bayansire abakazi b’ahandi. Babahulusa n’abâna bâbo.
BHS Esra/Ezra 10
1וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ ס
2וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י עֵולָם֙ וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֨חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃ 3וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃ 4ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ פ
5וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשֹׂ֛ות כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃ 6וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ ס
7וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלִָֽם׃ 8וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יָחֳרַ֖ם כָּל־רְכוּשֹׁ֑ו וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ ס
9וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כָל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ פ
10וַיָּ֨קָם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃ 12וַיַּֽעְנ֧וּ כָֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן כִּדְבָרְיךָ֥ עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֹֽׂות׃ 13אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 14יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ פ
15אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃ 16וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃ 17וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹֽׁון׃ פ
18וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵי֙ יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃ 19וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ ס
20וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ ס
21וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִיָּֽה׃ 22וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ ס
23וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ ס
24וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ ס
25וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ ס
26וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ ס
27וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ ס
28וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ ס
29וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל יְרָמֽוֹת׃ 30וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ ס
31וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃ 32בְּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ ס
33מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ ס
34מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ ס
35בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה כְּלֻֽהיּ׃ 36וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ 37מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י וְיַעֲשָֽׂו׃ 38וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ 39וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ 40מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ 41עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃ 42שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ ס
43מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א יַדַּ֥ו וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃ 44כָּל־אֵ֕לֶּה נָשְׂא֖וּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ פ

NEH – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Neh
NEHEMIYA
NEHEMIYA נחמיה
NEHEMIYA נחמיה
Enshokolezi
Ecitabu ca Nehemiya n’eca Ezra byayandikagwa kuguma. Birhangira n’okurhondwa kwa mwâmi Sirusi w’e Persi wayêmêreraga Abayahudi okugaluka e Yeruzalemu n’okuyûbaka buhyâhya akâ-Nyamuzinda. Obwo burhonde bwabàga omu mwâka gwa 538 embere ly’okuburhwa kwa Kristu, gwo mwâka gwa 50 enyuma ly’olubungo lw’okululizibwa e Babiloni.
Nehemiya ajizirwe murhegesi w’Abayahudi. Arhenga e Yeruzalemu n’okujà e Persi, cikwône ashubirira e Yeruzalemu okuyish’ihâna amahano mahyâhya g’okukubûla ebishagala byal’ikola birimwo ishâbabe (Neh 13,4-31).
Nehemiya al’ikoyakoyire bwenêne erhi kuyûbaka ecishagala c’e Yeruzalemu n’olugurhu lwâco kurhuma. Ali mushibirizi w’omukolo gwâge. Nehemiya ayûsize emikolo yâge duba duba ciru akaba abashombanyi bal’ijizire ngasi byôshi bal’ihashire mpu lyo arhag’iyijira. Ecishagala cashub’iyunjula kandi bantu (Neh 1,1-7, 72).
EBIRIMWO

Okuhamagalwa kwa Nehemiya n’okurhumwa emwa Abayahudi: cigabi 1-2
Okuyûbakwa kw’engurhu za Yeruzalemu: c. 2-7
Ezra aciyigîriza amarhegeko g’obushinganyanya: olusiku lukulu lw’ebihando: c. 8-9
Abantu balagânana okushimba amarhegeko ga Nnâmahanga: c. 10
Amazîno g’abantu bagûkiraga omu cishagala ca Yuda: c. 11,1-12, 26
Okugishwa kw’engurhu za Yeruzalemu: c. 12,27-47
Nehemiya asêza abantu okushimba amarhegeko ga Nnâmahanga: c. 1-3
1
NEHEMIYA
Okuhamagalwa kwa Nehemiya n’oburhumisi bwâge omu Yuda
1 Myanzi ya Nehemiya, mugala wa Hakaliya. Omu mwêzi gwa Kisilewu, mwâka gwa makumi abiria, erhi ndi aha Suza omu nyumpa yâni y’entakabunga. 2 Hanani, muguma muli bene wîrhu anaciyî sha ali n’abantu b’e Buyahudi. Nabadôsa emyanzi eyêrekîre Abayahudi ba shwekûlagwa, barhenga bujà n’oku biyêrekîre Yeruzalemu. 3 Banacinshuza, mpu: «Balya barhengaga bujà b’emisigala, n’abandi bantu harhindibukire o mwo cihugo bajàga, emitungo ya Yeruzalemu yahongosire n’emihango yâge yasingonosire n’omuliro. 4 Erhi nyumva okwo, natamala, nagwira omulenge, nashinga nsiku zirhali nyi erhi kulaka ndaka; nakaz’icîshalisa n’okushenga Nyamuzinda w’enyanya.
5 Nakaz’iderha, nti: «Mâshi Nyakasane Nyamuzinda w’empingu, Nyakasa ne wêne oli mukulu na w’okurhinywa, wêne olanga endagâno n’obwonjo emwa balya bakukunda n’okushimba amarhegeko gâwe. 6 Okurhwîri kwâwe kuyiguke, n’amasù gâwe gabungûke, oyumvîrhize omusengero gwa mwambali wâwe. Ndwîrhe nakubwiragwo mûshi na budufu, kuli bambali bâwe bene Israheli nti obabere obwonjo oku mabî bakujirire; niono n’enyumpa ya Larha yôshi rhwa kugayisize. 7 Rhwajizire mabî manji bwenêne embere zâwe, rhurhashimhaga amarhegeko gâwe, obulonza bwâwe n’ebinwa wàbwîraga mwambali wâwe Mûsa. 8 Okengêre Yâgirwa kalya kanwa wayûshûlaga erhi obwîra mwambali wâwe Mûsa, erhi: ‘Mukaba bagoma nâni namushandabanya omu mashanja gôshi; 9 ci nka mwankaNashub’iyagalukira emunda ndi, mukaNashub’ishimba amarhegeko gâni, mukanakaz’ijira oku ganamuhûnyire, ciru akaba mwasha ndire kuhika ebuzinda bw’igulu, naNashub’ibashubiza halya hantu nacishogaga nti ho nahira Izîno lyâni’. 10 Bali bambali bâwe na lubaga lwâwe wêne wacu ngulaga n’obuhashe bwâwe bw’Ogala-byôshi. 11 Mâshi Nyakasane, okurhwîri kwâwe kuyumve omusengero gwa mwambali wâwe n’omusengero gw’abandi bambali bâwe barhînya izîno lyâwe. Mâshi Yâgirwa, ojire mwambali wâwe abone iragi ene, ababalirwe n’oyob muntu!» Ago mango erhi nie cirhanza-mamvu omu bwâmi.

BHS Nehemia/Nehemiah 1
1דִּבְרֵ֥י נְחֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲכַלְיָ֑ה וַיְהִ֤י בְחֹֽדֶשׁ־כִּסְלֵו֙ שְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃ 2וַיָּבֹ֨א חֲנָ֜נִי אֶחָ֧ד מֵאַחַ֛י ה֥וּא וַאֲנָשִׁ֖ים מִֽיהוּדָ֑ה וָאֶשְׁאָלֵ֞ם עַל־הַיְּהוּדִ֧ים הַפְּלֵיטָ֛ה אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲר֥וּ מִן־הַשֶּׁ֖בִי וְעַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וַיֹּאמְרוּ֮ לִי֒ הַֽנִּשְׁאָרִ֞ים אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲר֤וּ מִן־הַשְּׁבִי֙ שָׁ֣ם בַּמְּדִינָ֔ה בְּרָעָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּבְחֶרְפָּ֑ה וְחוֹמַ֤ת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ מְפֹרָ֔צֶת וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֥וּ בָאֵֽשׁ׃ 4וַיְהִ֞י כְּשָׁמְעִ֣י ׀ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה יָשַׁ֨בְתִּי֙ וָֽאֶבְכֶּ֔ה וָאֶתְאַבְּלָ֖ה יָמִ֑ים וָֽאֱהִ֥י צָם֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל לִפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃ 5וָאֹמַ֗ר אָֽנָּ֤א יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם הָאֵ֥ל הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָ֑א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וָחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽיו׃ 6תְּהִ֣י נָ֣א אָזְנְךָֽ־קַשֶּׁ֣בֶת וְֽעֵינֶ֪יךָ פְתֻוּח֟וֹת לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־תְּפִלַּ֣ת עַבְדְּךָ֡ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִי֩ מִתְפַּלֵּ֨ל לְפָנֶ֤יךָ הַיּוֹם֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עֲבָדֶ֑יךָ וּמִתְוַדֶּ֗ה עַל־חַטֹּ֤אות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וַאֲנִ֥י וּבֵית־אָבִ֖י חָטָֽאנוּ׃ 7חֲבֹ֖ל חָבַ֣לְנוּ לָ֑ךְ וְלֹא־שָׁמַ֣רְנוּ אֶת־הַמִּצְוֺ֗ת וְאֶת־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃ 8זְכָר־נָא֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֣ם תִּמְעָ֔לוּ אֲנִ֕י אָפִ֥יץ אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּֽים׃ 9וְשַׁבְתֶּ֣ם אֵלַ֔י וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אִם־יִהְיֶ֨ה נִֽדַּחֲכֶ֜ם בִּקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם֙ מִשָּׁ֣ם אֲקַבְּצֵ֔ם וַהֲבִֽואֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֔רְתִּי לְשַׁכֵּ֥ן אֶת־שְׁמִ֖י שָֽׁם׃ 10וְהֵ֥ם עֲבָדֶ֖יךָ וְעַמֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר פָּדִ֨יתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּד֔וֹל וּבְיָדְךָ֖ הַחֲזָקָֽה׃ 11אָנָּ֣א אֲדֹנָ֗י תְּהִ֣י נָ֣א אָזְנְךָֽ־קַ֠שֶּׁבֶת אֶל־תְּפִלַּ֨ת עַבְדְּךָ֜ וְאֶל־תְּפִלַּ֣ת עֲבָדֶ֗יךָ הַֽחֲפֵצִים֙ לְיִרְאָ֣ה אֶת־שְׁמֶ֔ךָ וְהַצְלִֽיחָה־נָּ֤א לְעַבְדְּךָ֙ הַיּ֔וֹם וּתְנֵ֣הוּ לְרַחֲמִ֔ים לִפְנֵ֖י הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַאֲנִ֛י הָיִ֥יתִי מַשְׁקֶ֖ה לַמֶּֽלֶךְ׃ פ
2
Nehemiya ashubira e Yeruzalemu
1 Omu mwêzi gwa burhanzi, mwâka gwa kali makumi abiri kurhenga Artazerzesi ali mwâmi, erhi nie w’okurheganya idivayi, nanacilihâ mwâmi. Erhi ntasag’ibà burhe bundi. 2 Mwâmi anacindôsa, erhi: «Cirhumire obusù bwâwe buzinzibîre nobwo orhâlwâla? Ntà cindi agarhali malumwa g’omu murhima. 3 N’obwôba bunji, nanacishuza mwâmi, nti: «Mwâmi aganze. Kurhigi obusù bwâni burhankazinzibala, erhi akaba olugo lubamwo enshinda z’ababusi bani lwôshi lwahombire, ebyogo byâlwo byalundugurhwa n’omuliro?» 4 Mwâmi anacinshuza, erhi: «Cici walonza okuhûna?» Nanacishenga Nyamuzinda w’e mpingu. 5 Kandi nanacishuza mwâmi, nti: «Nka mwâmi abwîne oku okwo kuli kwinjà, na nka mwambali wâwe arhonyire omu masù gâwe, nsengire ontume e Buyahudi, omu lugo lw’enshinda z’ababusi bani nshub’igend’iluyûbaka,» 6 Mwâmi anacishuza na mwâmikazi amutamire aha burhambi, erhi: «Okwo kubalama kwâwe kwageza mango manganaci na mangaci wagaluka obwo?» 7 Okubundi nanacibwîra mwâmi, nti: «Akaba obwîne oku kuli kwinjà ompè amaruba najà nayêreka abarhambo bali olundi lunda lw’olwîshi lyo bajà bangeza kuhika njè omu Buyahudi; 8 n’agandi nanagahêkera Asafi mulanzi w’omuzirhu gwa mwâmi, lyo ampa emirhi natugûlamwo enyumvi z’enyumpa eri oku burhambi bw’akâ-Nyamuzinda n’oku nkuta n’enyumpa nagend’ihandamwo.» Mwâmi anacinyêmêrera kulya kwôshi, bulya okuboko kwa Nyamuzinda kundêkerîrekwo.
9 Nanacija emw’abo barhambo, ebwa lindi ishiriza ly’olwîshi, nabahà galya maruba ga mwâmi; mwâmi ali antumire n’abakulu b’abasirika bâge, n’abandi basirika balya bashona oku biterusi. 10 Erhi Sanbalatic w’e Horoni, na Tobiya murhumisi munya-Amoni, bayumva ogwo mwanzi, bagaya bwenêne mpu ku rhi oyu muntu ankayîsh’ikombêra ebirugu bya bene Israheli.
Omuhigo gw’okuyûbaka Yeruzalemu
11 Nanacihika aha Yeruzalemu, nahabêra nsiku isharhu. 12 Nanacizûka budufu na bantu basungunu; ntamanyîsagya ciru n’omuguma ebi Nyamuzinda ali ampizire omu murhima kuli Yeruzalemu. Ntal’igwêrhe bundi bulyo bwa cihêsi kuleka eci nakazâg’igendakwo. 13 Nanacihuluka budufu, nagera omu muhango gw’ebwa Kabanda, najà ebw’iriba lya Dragoni n’ebwa muhango gwa Camvu, nasinza enyumvi za Yeruzalemu zali zihongosire n’emihango yali esingônosire n’omuliro. 14 Nagera omu muhango gw’iriba, n’oku ciyanja ca mwâmi; harhali aha cihêsi câni cankahashire okugera nancishonyirekwo. 15 Budufu nanacisôka omu mugezi, najà nalola enyumvi; okubundi erhi ngaluka, nagera omu muhango gw’e Kabanda, nashubira eka. 16 Abarhegesi b’ecihugo barhali bamanyire ngahi nal’ijire n’ebi nalonzagya okujira. Kuhika ago mango ntal’icimanyîsa akantu oku Bayahudi, oli abadâhwa; oli abandi barhegesi, n’oli oku bakozi. 17 Okubundi nanacibabwîra, nti: «Mubwîne obulagirire rhulimwo: Yeruzalemu ahombire, emihango yâge yalundugusirwe n’omuliro. Mukanye rhushub’iyûbaka enyumvi za Yeruzalemu na ntyo rhurhacigayaguzibwe n’abandi bantu». 18 Nanacibashambalira kurhi okuboko kwa Nyamuzinda w’obwonjo kwantindagakwo na binwa bici mwâmi anambwîzire. Banacishuza, mpu: «Rhugende, rhuyûbake». Banacirhondêra ogwomukolo mwinjà n’oburhwâli. 19 Amango Sanbalati w’e Horoni na Tobiya, murhumisi munya-Amoni na Geshemu w’omuharabu erhi bayumva okwo, barhushekera n’okurhugayaguza. Banaciderha, mpu: «Cici mwajira aha? Ka mukola mwagomera mwâmi?» 20 Nabashuza, nanacibabwîra, nti: «Nyamuzinda w’empingu yêne warhuhà obuhashe. Rhwene barhumisi bâge, rhukola rhwarhangira okuyûbaka. Kuli mwe ntà hinyu hiri aha, murhagwêrhi buhashe, nîsi erhi kantu kalebe ka kuyibuka omu Yeruzalemu».
BHS Nehemia/Nehemiah 2
1וַיְהִ֣י ׀ בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ יַ֣יִן לְפָנָ֑יו וָאֶשָּׂ֤א אֶת־הַיַּ֨יִן֙ וָאֶתְּנָ֣ה לַמֶּ֔לֶךְ וְלֹא־הָיִ֥יתִי רַ֖ע לְפָנָֽיו׃ 2וַיֹּאמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ מַדּ֣וּעַ ׀ פָּנֶ֣יךָ רָעִ֗ים וְאַתָּה֙ אֵֽינְךָ֣ חוֹלֶ֔ה אֵ֣ין זֶ֔ה כִּי־אִ֖ם רֹ֣עַֽ לֵ֑ב וָאִירָ֖א הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 3וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ הַמֶּ֖לֶךְ לְעוֹלָ֣ם יִחְיֶ֑ה מַדּ֜וּעַ לֹא־יֵרְע֣וּ פָנַ֗י אֲשֶׁ֨ר הָעִ֜יר בֵּית־קִבְר֤וֹת אֲבֹתַי֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃ ס
4וַיֹּ֤אמֶר לִי֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מַה־זֶּ֖ה אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וָֽאֶתְפַּלֵּ֔ל אֶל־אֱלֹהֵ֖י הַשָּׁמָֽיִם׃ 5וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב וְאִם־יִיטַ֥ב עַבְדְּךָ֖ לְפָנֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר תִּשְׁלָחֵ֣נִי אֶל־יְהוּדָ֗ה אֶל־עִ֛יר קִבְר֥וֹת אֲבֹתַ֖י וְאֶבְנֶֽנָּה׃ 6וַיֹּאמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְהַשֵּׁגַ֣ל ׀ יוֹשֶׁ֣בֶת אֶצְל֗וֹ עַד־מָתַ֛י יִהְיֶ֥ה מַֽהֲלָכֲךָ֖ וּמָתַ֣י תָּשׁ֑וּב וַיִּיטַ֤ב לִפְנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ וַיִּשְׁלָחֵ֔נִי וָֽאֶתְּנָ֥ה ל֖וֹ זְמָֽן׃ 7וָאוֹמַר֮ לַמֶּלֶךְ֒ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב אִגְּרוֹת֙ יִתְּנוּ־לִ֔י עַֽל־פַּחֲוֺ֖ות עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר אֲשֶׁר֙ יַעֲבִיר֔וּנִי עַ֥ד אֲשֶׁר־אָב֖וֹא אֶל־יְהוּדָֽה׃ 8וְאִגֶּ֡רֶת אֶל־אָסָף֩ שֹׁמֵ֨ר הַפַּרְדֵּ֜ס אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־לִ֣י עֵצִ֡ים לְ֠קָרוֹת אֶת־שַׁעֲרֵ֨י הַבִּירָ֤ה אֲשֶׁר־לַבַּ֨יִת֙ וּלְחוֹמַ֣ת הָעִ֔יר וְלַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־אָב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיִּתֶּן־לִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַ֖י הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽי׃ 9וָֽאָב֗וֹא אֶֽל־פַּֽחֲוֺות֙ עֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאֶתְּנָ֣ה לָהֶ֔ם אֵ֖ת אִגְּר֣וֹת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֤ח עִמִּי֙ הַמֶּ֔לֶךְ שָׂ֥רֵי חַ֖יִל וּפָרָשִֽׁים׃ פ
10וַיִּשְׁמַ֞ע סַנְבַלַּ֣ט הַחֹרֹנִ֗י וְטֽוֹבִיָּה֙ הָעֶ֣בֶד הָֽעַמֹּנִ֔י וַיֵּ֥רַע לָהֶ֖ם רָעָ֣ה גְדֹלָ֑ה אֲשֶׁר־בָּ֥א אָדָ֔ם לְבַקֵּ֥שׁ טוֹבָ֖ה לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 11וָאָב֖וֹא אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וָאֱהִי־שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃ 12וָאָק֣וּם ׀ לַ֗יְלָה אֲנִי֮ וַאֲנָשִׁ֣ים ׀ מְעַט֮ עִמִּי֒ וְלֹא־הִגַּ֣דְתִּי לְאָדָ֔ם מָ֗ה אֱלֹהַי֙ נֹתֵ֣ן אֶל־לִבִּ֔י לַעֲשֹׂ֖ות לִירוּשָׁלִָ֑ם וּבְהֵמָה֙ אֵ֣ין עִמִּ֔י כִּ֚י אִם־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י רֹכֵ֥ב בָּֽהּ׃ 13וָאֵצְאָ֨ה בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא לַ֗יְלָה וְאֶל־פְּנֵי֙ עֵ֣ין הַתַּנִּ֔ין וְאֶל־שַׁ֖עַר הָאַשְׁפֹּ֑ת וָאֱהִ֨י שֹׂבֵ֜ר בְּחוֹמֹ֤ת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣מפְּרוּצִ֔ים וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃ 14וָאֶֽעֱבֹר֙ אֶל־שַׁ֣עַר הָעַ֔יִן וְאֶל־בְּרֵכַ֖ת הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵין־מָק֥וֹם לַבְּהֵמָ֖ה לַעֲבֹ֥ר תַּחְתָּֽי׃ 15וָאֱהִ֨י עֹלֶ֤ה בַנַּ֨חַל֙ לַ֔יְלָה וָאֱהִ֥י שֹׂבֵ֖ר בַּחוֹמָ֑ה וָאָשׁ֗וּב וָאָב֛וֹא בְּשַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וָאָשֽׁוּב׃ 16וְהַסְּגָנִ֗ים לֹ֤א יָדְעוּ֙ אָ֣נָה הָלַ֔כְתִּי וּמָ֖ה אֲנִ֣י עֹשֶׂ֑ה וְלַיְּהוּדִ֨ים וְלַכֹּהֲנִ֜ים וְלַחֹרִ֣ים וְלַסְּגָנִ֗ים וּלְיֶ֨תֶר֙ עֹשֵׂ֣ה הַמְּלָאכָ֔ה עַד־כֵּ֖ן לֹ֥א הִגַּֽדְתִּי׃ 17וָאוֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֤ם רֹאִים֙ הָרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנַ֣חְנוּ בָ֔הּ אֲשֶׁ֤ר יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֣וּ בָאֵ֑שׁ לְכ֗וּ וְנִבְנֶה֙ אֶת־חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם וְלֹא־נִהְיֶ֥ה ע֖וֹד חֶרְפָּֽה׃ 18וָאַגִּ֨יד לָהֶ֜ם אֶת־יַ֣ד אֱלֹהַ֗י אֲשֶׁר־הִיא֙ טוֹבָ֣ה עָלַ֔י וְאַף־דִּבְרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־לִ֑י וַיֹּֽאמְרוּ֙ נָק֣וּם וּבָנִ֔ינוּ וַיְחַזְּק֥וּ יְדֵיהֶ֖ם לַטּוֹבָֽה׃ פ
19וַיִּשְׁמַע֩ סַנְבַלַּ֨ט הַחֹרֹנִ֜י וְטֹבִיָּ֣ה ׀ הָעֶ֣בֶד הָֽעַמּוֹנִ֗י וְגֶ֨שֶׁם֙ הָֽעַרְבִ֔י וַיַּלְעִ֣גוּ לָ֔נוּ וַיִּבְז֖וּ עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים הַעַ֥ל הַמֶּ֖לֶךְ אַתֶּ֥ם מֹרְדִֽים׃ 20וָאָשִׁ֨יב אוֹתָ֜ם דָּבָ֗ר וָאוֹמַ֤ר לָהֶם֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם ה֚וּא יַצְלִ֣יחַֽ לָ֔נוּ וַאֲנַ֥חְנוּ עֲבָדָ֖יו נָק֣וּם וּבָנִ֑ינוּ וְלָכֶ֗ם אֵֽין־חֵ֧לֶק וּצְדָקָ֛ה וְזִכָּר֖וֹן בִּירוּשָׁלִָֽם׃
3
Ebyôgo bya Yeruzalemu byashub’iyûbakwa
1 Eliyashibu, mudâhwa mukulu, na bene wâbo banacirhondêra okuyûbaka omuhango gw’Ebibuzi, bagugishîsa banahirakwo enyumvi; bashakâla ecôgo, banacirherekêra kuhika aha munara gwa Meya, na kuhika aha munara gwa Hananeli, 2 Aha burhambi bwâbo abakazâg’iyûbakaho bali bene Yeriko, n’aha burhambi bwâbo ali Zakuri, mugala wa Imri. 3 Bene Hasna bayûbaka omuha ngo gw’Enfî, bahirakwo emitungo n’enyumvi, orhukomyo n’emirhamba. 4 Aha burhambi bwâbo abayûbakaga ho bali bene Meremoti mugala wa Uriya ya Hakosi; n’owakazâg’ilungûla aha burhambi ali Meshulami mugala wa Berekiya ya Meshezabeli; n’aha burhambi bwâbo hashakûlulwa na Sadoki mugala wa Bâna. 5 Aha burhambi hashakûlulwa n’abantu b’e Tekowa, cikwône abarhambod bâbo balahira okujà kuli ogwomukolo gwa Nnawâbo. 6 Yoyada mugala wa Paseya, na Meshulami mugala wa Besodiya bashakûlula omuhango gwa Mîra, bahirakwo emitungo, bagwikakwo enyumvi, orhukomyo n’emirhamba. 7 Aha burhambi hashakûlulwa na Melatiya w’Omugabaoniti, Yadoni, munya-Meronoti, n’abantu b’e Gabaoni n’ab’e Mispa, hôfi n’ak’emmanja k’omurhambo, ishiriza ly’olwîshi. 8 Aha burhambi bwâbo, Uziyeli ahashakûlula, ye mugala wa Haraya, mutuzi wa rhulugu; n’aha burhambi bwâge, ashakûlula ho Hananiya, w’omu murhwe gw’abajà abayenga obukù. Baleka Yeruzalemu kuhika aha lukûta lunene. 9 Aha burhambi bwâbo, ashakûlula ho Rafaya, mugala wa Hum, murhambo w’ecigabi ca kabiri ca Yeruzalemu. 10 Aha burhambi, hôfi n’enyumpa yâge, atungûla ho Yedaya, mugala wa Harumafu; aha burhambi, ashakûlula ho Hatushi, mugala wa Hashabanya. 11 Malkiya, mugala wa Harimi; Hashubu, mugala wa Pahati-Mowabu, bashakûlula ecihimbi ca kabiri n’omunara gw’Amatanûru. 12 Aha burhambi, ashakûlula ho Shalumu, mugala wa Haloheshi, bo n’abâna bâge; àli murhambo w’ecindi cigabi ca kabiri c’ecihugo ca Yeruzalemu. 13 Hanuni n’abayûbakaga e Zonowa, bashakûlula omuhango gw’e Kabanda, baguyûbaka banahirakwo enyumvi, orhukomyo n’emirhamba; bashub’iyûbaka makoro cihumbi kw’olwolukûta kuhika aha muhango gw’aha Camvu. 14 Malkiya, mugala wa Rekabu, murhambo w’ecihugo ca Bet-Hakaremi, ashakûlula omuhango gw’aha Camvu; aguyûbaka anahirakwo enyumvi, orhukomyo n’emirhamba.
15 Shalumu, mugala wa Kalohoze, murhambo w’ecihugo ca Mispa, ashakûlula omuhango gw’Iriba, agubwikira, ahirakwo enyumvi, orhukomyo n’emirirango. Ashub’iyûbaka olukûta lw’iriba lya Silowe, hôfi n’obusani bwa mwâmi, kuhika oku mashonezo gayandagalire ebwa lugo lwa Daudi. 16 E nyuma lyâge, Nehemiya mugala wa Azibuku, murhambo wa luhande luguma lw’ecihugo ca Bet-Shuri, ashakûlula kuhika ah’ishiriza ly’enshinda ya Daudi, kuhika oku iriba bayûbakaga, na kuhika oku nyumpa y’Entwâli. 17 Aha burhambi bwâge bashakûlulaho Abaleviti erhi bayimangirwe na Rehumu mugala wa Bani. 18 Aha burhambi bwâge, ashakûlulaho, ahâli h’ecihugo câge, Hashabya, murhambo w’oluhande lw’ecihugo ca Keyila. 19 Aha burhambi bwâge, Ezeri, mugala wa Yeshuwa, murhambo w’e Mispa, ashakûlula ecindi cihimbi c’olukûta cali aha ishiriza ly’enyumpa y’okubikira eby’okulwa aha mongobana. 20 Enyuma zâge, naye Baruki, mugala wa Zabayi, ashakûlula ecindi cihimbi n’obushiru bunene kurhenga oku mongobana kuhika oku muhango gw’enyumpa ya Elyashibi, mudâhwa mukulu. 21 Aha burhambi bwâge, ashakûlulaho Meremoti, mugala wa Uriya, mugala wa Hakosi, kurhenga oku nyumpa ya E lyashibi kuhika oku buzinda bw’eyo nyumpa ya Elyashibi. 22 Aha burhambi bwâge bashakûlulaho abadâhwa, bantu b’omu kabanda ka Yordani. 23 Aha burhambi bwâbo, Benyamini na Hashubu bashakûlula ah’ishiriza ly’enyumpa yâbo. Aha burhambi bwâbo Azariya, mugala wa Maseya mugala wa Ananiya, ashakûlula aha nyumpa yâge. 24 Enyuma zâge, Binuyi, mugala wa Henadadi, a shakûlula olundi luhande kurhenga oku nyumpa ya Azariya, kujà ebwa mongobana kuhika oku kafende. 25 Pelala mugala wa Uzayi, ashakûlula aha i shiriza ly’omongobana n’omunara gushoshosire embere ly’enyumpa ya mwâmi eri enyanya ly’engo y’empamikwa. Aha burhambi bwâge, ashakûlulaho Padaya, mugala wa Pareyashi. 26 Abanya-Tineni basigala kulî kuhika aha ishiriza ly’omuhango gw’Amîshi olunda lw’ebushoshokero bw’izûba n’ebwa gulya munara gwali guyomosire. 27 Abanya-Tekowa nabo bashakûlula olundi lunda lw’ogwomunara gwàli guyomosire na kuhika oku lukûta lwa Ofeli. 28 Enyuma ly’olumvi lw’Ebiterusi, abadâhwa bayîsh’ishakûlula, ngasi mu guma embere ly’enyumpa yâge. 29 Aha burhambi bwâbo, Sadoki, mugala wa lmeri, ashakûlula aha mbere ly’enyumpa yâge. Aha burhambi bwâge, a shakûlulaho Shemaya, mugala wa Shekanya, mulanzi w’omuhango gw’ebuzûka-zûba bw’akâ-Nyamuzinda. 30 Aha burhambi bwâge ashakûlulaho, Henanya, mugala wa Shelemya bona Hanuni, ye wali mwâna wa kali-ndarhu muli bene Salafu, banacishakûlula ecihimbi c’olukûta. Aha burhambi bwâbo, ashakûlulaho Meshulamu, mugala wa Berekya, aha mbere z’enyumpa yâge. 31 Aha burhambi bwâge ashakûlulaho Malkiya, muguma omu batuzi b’o rhulugu, kuhika aha mwa bene Natineni n’abarhunzi, embere z’okuhika aha muhango gwa Mifkadi na kuhika oku nyumpa y’enyanya yali aha kafende. 32 N’ekarhî k’enyumpa y’enyanya n’ebwa muhango gw’Ebibuzi, bashakûlulayo abatuzi b’orhulugu n’abarhimbuzi.
Abanzi b’Abayahudi
33 Erhi Sanbalati amanya oku rhukola rhudwîrhe rhwayûbaka olugurhu, aba burhe, omutula gwamugwârha bwenêne. Agayaguza bene Israheli. 34 Anaciderha embere za bene wâbo, embere z’engabo yâge y’e Samâriya, erhi: «Bici ebyo ezo ntindi z’Abayahudi zidwîrhe zajira? Ka mwanabalekaga bayu baka obwo? Ka banayishig’ihâna enterekêro obwo? Ka banayishig’iyunjuza lusiku luguma? Ka banahash’ibishûla amabuye g’omutulo omu nsinga y’o bwihîrà?» 35 Tobiya wamuli aha burhambi, ali muntu w’e Amoni anaciderha, erhi: «Cikwône mâshi ebyo bayûbaka, nyambwe asôke, ahongole olwo lugurhu lw’amabuye». 36 Oyumve mâshi Nyamuzinda wîrhu, bulya rhukola masheka ga bandi, obahonyezekwo ebyo bijâci byâbo oku irhwe lyâbo, obajire munyago omu cihugo balulizibwe. 37 Orhababaliraga, orhanakûlaga obubî bwâbo embere zâwe, bulya bagayaguzize Nyamuzinda embere z’abadwîrhe bayûbaka. 38 Rhwanaciyûshûla okuyûbaka olugurhu lwîrhu, na olugurhu lwîrhu lwana cihumana lwôshi kuhika omu karhî kalwo, bulya olubaga lwàli lujizire ogwomukolo n’omurhima gwôshi.
BHS Nehemia/Nehemiah 3
1וַיָּ֡קָם אֶלְיָשִׁיב֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וַיִּבְנוּ֙ אֶת־שַׁ֣עַר הַצֹּ֔אן הֵ֣מָּה קִדְּשׁ֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֖ידוּ דַּלְתֹתָ֑יו וְעַד־מִגְדַּ֤ל הַמֵּאָה֙ קִדְּשׁ֔וּהוּ עַ֖ד מִגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵֽל׃ ס
2וְעַל־יָד֥וֹ בָנ֖וּ אַנְשֵׁ֣י יְרֵח֑וֹ ס
וְעַל־יָד֣וֹ בָנָ֔ה זַכּ֖וּר בֶּן־אִמְרִֽי׃ ס
3וְאֵת֙ שַׁ֣עַר הַדָּגִ֔ים בָּנ֖וּ בְּנֵ֣י הַסְּנָאָ֑ה הֵ֣מָּה קֵר֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֨ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעוּלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃ ס
4וְעַל־יָדָ֣ם הֶחֱזִ֗יק מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אוּרִיָּה֙ בֶּן־הַקּ֔וֹץ ס
וְעַל־יָדָ֣ם הֶחֱזִ֔יק מְשֻׁלָּ֥ם בֶּן־בֶּרֶכְיָ֖ה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵ֑ל ס
וְעַל־יָדָ֣ם הֶֽחֱזִ֔יק צָד֖וֹק בֶּֽן־בַּעֲנָֽא׃ ס
5וְעַל־יָדָ֖ם הֶחֱזִ֣יקוּ הַתְּקוֹעִ֑ים וְאַדִּֽירֵיהֶם֙ לֹא־הֵבִ֣יאוּ צַוָּרָ֔ם בַּעֲבֹדַ֖ת אֲדֹנֵיהֶֽם׃ ס
6וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הַיְשָׁנָ֜ה הֶחֱזִ֗יקוּ יֽוֹיָדָע֙ בֶּן־פָּסֵ֔חַ וּמְשֻׁלָּ֖ם בֶּן־בְּסֽוֹדְיָ֑ה הֵ֣מָּה קֵר֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֨ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו וּמַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃ ס
7וְעַל־יָדָ֨ם הֶחֱזִ֜יק מְלַטְיָ֣ה הַגִּבְעֹנִ֗י וְיָדוֹן֙ הַמֵּרֹ֣נֹתִ֔י אַנְשֵׁ֥י גִבְע֖וֹן וְהַמִּצְפָּ֑ה לְכִסֵּ֕א פַּחַ֖ת עֵ֥בֶר הַנָּהָֽר׃ ס
8עַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק עֻזִּיאֵ֤ל בֶּֽן־חַרְהֲיָה֙ צֽוֹרְפִ֔ים ס
וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֔יק חֲנַנְיָ֖ה בֶּן־הָרַקָּחִ֑ים וַיַּֽעַזְבוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַחוֹמָ֥ה הָרְחָבָֽה׃ ס
9וְעַל־יָדָ֤ם הֶחֱזִיק֙ רְפָיָ֣ה בֶן־ח֔וּר שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֥לֶךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
10וְעַל־יָדָ֧ם הֶחֱזִ֛יק יְדָיָ֥ה בֶן־חֲרוּמַ֖ף וְנֶ֣גֶד בֵּית֑וֹ ס
וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֔יק חַטּ֖וּשׁ בֶּן־חֲשַׁבְנְיָֽה׃ 11מִדָּ֣ה שֵׁנִ֗ית הֶחֱזִיק֙ מַלְכִּיָּ֣ה בֶן־חָרִ֔ם וְחַשּׁ֖וּב בֶּן־פַּחַ֣ת מוֹאָ֑ב וְאֵ֖ת מִגְדַּ֥ל הַתַּנּוּרִֽים׃ ס
12וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק שַׁלּוּם֙ בֶּן־הַלּוֹחֵ֔שׁ שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם ה֖וּא וּבְנוֹתָֽיו׃ ס
13אֵת֩ שַׁ֨עַר הַגַּ֜יְא הֶחֱזִ֣יק חָנוּן֮ וְיֹשְׁבֵ֣י זָנוֹחַ֒ הֵ֣מָּה בָנ֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֨ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְאֶ֤לֶף אַמָּה֙ בַּחוֹמָ֔ה עַ֖ד שַׁ֥עַר הָשֲׁפֽוֹת׃ 14וְאֵ֣ת ׀ שַׁ֣עַר הָאַשְׁפּ֗וֹת הֶחֱזִיק֙ מַלְכִּיָּ֣ה בֶן־רֵכָ֔ב שַׂ֖ר פֶּ֣לֶךְ בֵּית־הַכָּ֑רֶם ה֣וּא יִבְנֶ֔נּוּ וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃ ס
15וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִיק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֨נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ וְיַעֲמִיד֙ו דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֨לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃ ס
16אַחֲרָ֤יו הֶחֱזִיק֙ נְחֶמְיָ֣ה בֶן־עַזְבּ֔וּק שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֣לֶךְ בֵּֽית־צ֑וּר עַד־נֶ֨גֶד֙ קִבְרֵ֣י דָוִ֔יד וְעַד־הַבְּרֵכָה֙ הָעֲשׂוּיָ֔ה וְעַ֖ד בֵּ֥ית הַגִּבֹּרִֽים׃ ס
17אַחֲרָ֛יו הֶחֱזִ֥יקוּ הַלְוִיִּ֖ם רְח֣וּם בֶּן־בָּנִ֑י עַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק חֲשַׁבְיָ֛ה שַׂר־חֲצִי־פֶ֥לֶךְ קְעִילָ֖ה לְפִלְכּֽוֹ׃ ס
18אַחֲרָיו֙ הֶחֱזִ֣יקוּ אֲחֵיהֶ֔ם בַּוַּ֖י בֶּן־חֵנָדָ֑ד שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֥לֶךְ קְעִילָֽה׃ ס
19וַיְחַזֵּ֨ק עַל־יָד֜וֹ עֵ֧זֶר בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ שַׂ֥ר הַמִּצְפָּ֖ה מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִנֶּ֕גֶד עֲלֹ֥ת הַנֶּ֖שֶׁק הַמִּקְצֹֽעַ׃ ס
20אַחֲרָ֨יו הֶחֱרָ֧ה הֶחֱזִ֛יק בָּר֥וּךְ בֶּן־זַבַּ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ עַד־פֶּ֨תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב הַכֹּהֵ֖ן הַגָּדֽוֹל׃ ס
21אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק מְרֵמ֧וֹת בֶּן־אוּרִיָּ֛ה בֶּן־הַקּ֖וֹץ מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִפֶּ֨תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב וְעַד־תַּכְלִ֖ית בֵּ֥ית אֶלְיָשִֽׁיב׃ ס
22וְאַחֲרָ֛יו הֶחֱזִ֥יקוּ הַכֹּהֲנִ֖ים אַנְשֵׁ֥י הַכִּכָּֽר׃ 23אַחֲרָ֨יו הֶחֱזִ֧יק בִּנְיָמִ֛ן וְחַשּׁ֖וּב נֶ֣גֶד בֵּיתָ֑ם ס
אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק עֲזַרְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה בֶּן־עֲנָֽנְיָ֖ה אֵ֥צֶל בֵּיתֽוֹ׃ ס
24אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק בִּנּ֛וּי בֶּן־חֵנָדָ֖ד מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִבֵּ֣ית עֲזַרְיָ֔ה עַד־הַמִּקְצ֖וֹעַ וְעַד־הַפִּנָּֽה׃ 25פָּלָ֣ל בֶּן־אוּזַי֮ מִנֶּ֣גֶד הַמִּקְצוֹעַ֒ וְהַמִּגְדָּ֗ל הַיּוֹצֵא֙ מִבֵּ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר לַחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֑ה אַחֲרָ֖יו פְּדָיָ֥ה בֶן־פַּרְעֹֽשׁ׃ ס
26וְהַ֨נְּתִינִ֔ים הָי֥וּ יֹשְׁבִ֖ים בָּעֹ֑פֶל עַ֠ד נֶ֜גֶד שַׁ֤עַר הַמַּ֨יִם֙ לַמִּזְרָ֔ח וְהַמִּגְדָּ֖ל הַיּוֹצֵֽא׃ ס
27אַחֲרָ֛יו הֶחֱזִ֥יקוּ הַתְּקֹעִ֖ים מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִנֶּ֜גֶד הַמִּגְדָּ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַיּוֹצֵ֔א וְעַ֖ד חוֹמַ֥ת הָעֹֽפֶל׃ 28מֵעַ֣ל ׀ שַׁ֣עַר הַסּוּסִ֗ים הֶחֱזִ֨יקוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אִ֖ישׁ לְנֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃ ס
29אַחֲרָ֧יו הֶחֱזִ֛יק צָד֥וֹק בֶּן־אִמֵּ֖ר נֶ֣גֶד בֵּית֑וֹ ס
וְאַחֲרָ֤יו הֶחֱזִיק֙ שְׁמַֽעְיָ֣ה בֶן־שְׁכַנְיָ֔ה שֹׁמֵ֖ר שַׁ֥עַר הַמִּזְרָֽח׃ ס
30אַחֲרָ֨י הֶחֱזִ֜יק חֲנַנְיָ֣ה בֶן־שֶׁלֶמְיָ֗ה וְחָנ֧וּן בֶּן־צָלָ֛ף הַשִּׁשִּׁ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑י ס
אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק מְשֻׁלָּם֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔ה נֶ֖גֶד נִשְׁכָּתֽוֹ׃ ס
31אַחֲרָ֣י הֶחֱזִ֗יק מַלְכִּיָּה֙ בֶּן־הַצֹּ֣רְפִ֔י עַד־בֵּ֥ית הַנְּתִינִ֖ים וְהָרֹכְלִ֑ים נֶ֚גֶד שַׁ֣עַר הַמִּפְקָ֔ד וְעַ֖ד עֲלִיַּ֥ת הַפִּנָּֽה׃ 32וּבֵ֨ין עֲלִיַּ֤ת הַפִּנָּה֙ לְשַׁ֣עַר הַצֹּ֔אן הֶחֱזִ֥יקוּ הַצֹּרְפִ֖ים וְהָרֹכְלִֽים׃ פ
33וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁמַ֣ע סַנְבַלַּ֗ט כִּֽי־אֲנַ֤חְנוּ בוֹנִים֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּ֣חַר ל֔וֹ וַיִּכְעַ֖ס הַרְבֵּ֑ה וַיַּלְעֵ֖ג עַל־הַיְּהוּדִֽים׃ 34וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י אֶחָ֗יו וְחֵיל֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַיֹּ֕אמֶר מָ֛ה הַיְּהוּדִ֥ים הָאֲמֵלָלִ֖ים עֹשִׂ֑ים הֲיַעַזְב֨וּ לָהֶ֤ם הֲיִזְבָּ֨חוּ֙ הַיְכַלּ֣וּ בַיּ֔וֹם הַיְחַיּ֧וּ אֶת־הָאֲבָנִ֛ים מֵעֲרֵמ֥וֹת הֶעָפָ֖ר וְהֵ֥מָּה שְׂרוּפֽוֹת׃ 35וְטוֹבִיָּ֥ה הָעַמֹּנִ֖י אֶצְל֑וֹ וַיֹּ֗אמֶר גַּ֚ם אֲשֶׁר־הֵ֣ם בּוֹנִ֔ים אִם־יַעֲלֶ֣ה שׁוּעָ֔ל וּפָרַ֖ץ חוֹמַ֥ת אַבְנֵיהֶֽם׃ פ
36שְׁמַ֤ע אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ כִּֽי־הָיִ֣ינוּ בוּזָ֔ה וְהָשֵׁ֥ב חֶרְפָּתָ֖ם אֶל־רֹאשָׁ֑ם וּתְנֵ֥ם לְבִזָּ֖ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁבְיָֽה׃ 37וְאַל־תְּכַס֙ עַל־עֲוֺנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תִּמָּחֶ֑ה כִּ֥י הִכְעִ֖יסוּ לְנֶ֥גֶד הַבּוֹנִֽים׃ 38וַנִּבְנֶה֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וַתִּקָּשֵׁ֥ר כָּל־הַחוֹמָ֖ה עַד־חֶצְיָ֑הּ וַיְהִ֧י לֵ֦ב לָעָ֖ם לַעֲשֹֽׂות׃ פ
4
1 Erhi Sanbalati, Tobiya, Abahàrabu, Abanya-Moniti n’aba-Ashibiditi bayumva oku rhusêzize okushashula ebyôgo bya Yeruzalemu n’oku emirhule yôshi ekola hôfi efukâle, bakunira bwenêne. 2 Balâlira bôshi okurhabâlira Yeruzalemu mpu batulemwo itumbà, n’okumubonêsa za mèmè.
3 Rhwashenga Nyamuzinda wîrhu, rhwanajira abalanzi b’obudufu na mûshi lyo rhuhash’icilanga kuli bo. 4 Ci Yudae anaciderha, erhi: «Obushiru bw’abûbasi bukola bwaja bwanyiha n’enundo y’ebijonjolekeza yamaluga, hali amango rhurhankacihasha okuyûbaka olu lugurhu». 5 Nabo abashombayi bîrhu bakâderha oku lwâbo, mpu: «Barhamanye, barhanabone kuhika rhubarhinde kwo; rhwabayîrha bôshi na ntyo rhucike ogwomukolo gurhag’ijirwa». 6 Amango Abayahudi bayûbakaga emwâbo bayishaga, barhurhonda kali ikumi ahantu abo banzi bayishe bakola bal’irhurhera». 7 Okubundi obwo nanacihira olubaga mw’aho hantu enyuma ly’olukûta, halya harhankaboneka, najà nabahira ngasi mulala hâgo, n’engôrho zâbo, n’amatumu gâbo, n’emiherho yâbo. 8 Erhi mbâ namalola bwinjà, nagend’ibwîra abarhambo, abatwî b’emmanja, abasigalaga omu lubaga, nti: «Murhayôbohaga! Kengêri Nyamubâho, ye mu kulu ye na w’okurhinywa, munalwire bene winyu, mulwire bagala na bali binyu, mulwire bakinywe n’enyumpa zinyu». 9 Erhi abashombanyi bîrhu bayumva oku rhukola rhumanyire omulâli gwâbo n’oku Nyamuzinda anatwîre omu muhigo gwâbo, bagaluka enyuma, rhweshi rhwacishubirira oku mikolo yîrhu, ngasi muguma aha anakazâg’ikola.
10 Ci kurhenga ago mango, bantu bani, ecihimbi c’abantu bani cakayûbaka erhi n’ecindi cihimhi cifumbasire amatumu, empenzi. emiherho n’emishâbiro. Abarhambo banabêra enyuma ly’olubaga lwa bene Yuda. 11 Muli balya bakâg’iyûbaka olugurhu, abakazâg’ishonera enyanya, oku babarhwîre emizigo, oku badwîrhe bayûbaka na kuboko kuguma, n’okundi kufumbasire itumu. 12 Abandi bakazâg’iyûbaka erhi na ngasi muguma ankenyire engôrho yâge ecibunu. Owakazâg’ibuha omushekera erhi anali aha burhambi bwâni. 13 Nanacibwîra abarhambo, abatwî b’emmanja n’abali basigîre omu lubaga, nti: «Omukolo gwaluga gwamanagaliha; rhweshi rhwashandabanyire oku lugu rhu, rhuli kulî ngasi baguma n’abâbo. 14 Aha mwankanayumva babûhira omu shekera, munayishe mweshi aha burhambi bwîrhu, Nyamuzinda wîrhu arhulwira. 15 Oku rhwakazâg’iyûbaka, ecihimbi canarhôla amatumu kurhenga bucanûla kuhika enyenyêzi zibonekane. 16 Ago mango Nashub’ibwîra olubaga, nti: «Ngasi muguma na mwambali wâge ageze obudufu aha Yeruzalemu, akarhulanga budufu na mûshi okukola. 17 Cikwône, oli nie, oli bene wîrhu, oli olubaga; n’abantu bali nâni, ntà mango rhwarhenzire omu myambalo yîrhu. Ngasi muguma ali agwêrhe ecôji ekulyo kwâge.

BHS Nehemia/Nehemiah 4
1וַיְהִ֣י כַאֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע סַנְבַלַּ֡ט וְ֠טוֹבִיָּה וְהָעַרְבִ֨ים וְהָעַמֹּנִ֜ים וְהָאַשְׁדּוֹדִ֗ים כִּֽי־עָלְתָ֤ה אֲרוּכָה֙ לְחֹמ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם כִּי־הֵחֵ֥לּוּ הַפְּרֻצִ֖ים לְהִסָּתֵ֑ם וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃ 2וַיִּקְשְׁר֤וּ כֻלָּם֙ יַחְדָּ֔ו לָב֖וֹא לְהִלָּחֵ֣ם בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְלַעֲשֹׂ֥ות ל֖וֹ תּוֹעָֽה׃ 3וַנִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנַּעֲמִ֨יד מִשְׁמָ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה כָּשַׁל֙ כֹּ֣חַ הַסַּבָּ֔ל וְהֶעָפָ֖ר הַרְבֵּ֑ה וַאֲנַ֨חְנוּ֙ לֹ֣א נוּכַ֔ל לִבְנ֖וֹת בַּחוֹמָֽה׃ 5וַיֹּאמְר֣וּ צָרֵ֗ינוּ לֹ֤א יֵדְעוּ֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ עַ֛ד אֲשֶׁר־נָב֥וֹא אֶל־תּוֹכָ֖ם וַהֲרַגְנ֑וּם וְהִשְׁבַּ֖תְנוּ אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ 6וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר־בָּ֣אוּ הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים אֶצְלָ֑ם וַיֹּ֤אמְרוּ לָ֨נוּ֙ עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים מִכָּל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁר־תָּשׁ֥וּבוּ עָלֵֽינוּ׃ 7וָֽאַעֲמִ֞יד מִֽתַּחְתִּיּ֧וֹת לַמָּק֛וֹם מֵאַחֲרֵ֥י לַחוֹמָ֖ה בַּצְּחִחִ֑יים וָֽאַעֲמִ֤יד אֶת־הָעָם֙ לְמִשְׁפָּח֔וֹת עִם־חַרְבֹתֵיהֶ֛ם רָמְחֵיהֶ֖ם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶֽם׃ 8וָאֵ֣רֶא וָאָק֗וּם וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙ וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם אַל־תִּֽירְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם אֶת־אֲדֹנָ֞י הַגָּד֤וֹל וְהַנּוֹרָא֙ זְכֹ֔רוּ וְהִֽלָּחֲמ֗וּ עַל־אֲחֵיכֶם֙ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֹתֵיכֶ֔ם נְשֵׁיכֶ֖ם וּבָתֵּיכֶֽם׃ פ
9וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמְע֤וּ אוֹיְבֵ֨ינוּ֙ כִּי־נ֣וֹדַֽע לָ֔נוּ וַיָּ֥פֶר הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־עֲצָתָ֑ם וַנָּ֤שָׁוב כֻּלָּ֨נוּ֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה אִ֖ישׁ אֶל־מְלַאכְתּֽוֹ׃ 10וַיְהִ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הַה֗וּא חֲצִ֣י נְעָרַי֮ עֹשִׂ֣ים בַּמְּלָאכָה֒ וְחֶצְיָ֗ם מַחֲזִיקִים֙ וְהָרְמָחִ֣ים הַמָּגִנִּ֔ים וְהַקְּשָׁת֖וֹת וְהַשִּׁרְיֹנִ֑ים וְהַ֨שָּׂרִ֔ים אַחֲרֵ֖י כָּל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 11הַבּוֹנִ֧ים בַּחוֹמָ֛ה וְהַנֹּשְׂאִ֥ים בַּסֶּ֖בֶל עֹמְשִׂ֑ים בְּאַחַ֤ת יָדוֹ֙ עֹשֶׂ֣ה בַמְּלָאכָ֔ה וְאַחַ֖ת מַחֲזֶ֥קֶת הַשָּֽׁלַח׃ 12וְהַ֨בּוֹנִ֔ים אִ֥ישׁ חַרְבּ֛וֹ אֲסוּרִ֥ים עַל־מָתְנָ֖יו וּבוֹנִ֑ים וְהַתּוֹקֵ֥עַ בַּשּׁוֹפָ֖ר אֶצְלִֽי׃ 13וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙ וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם הַמְּלָאכָ֥ה הַרְבֵּ֖ה וּרְחָבָ֑ה וַאֲנַ֗חְנוּ נִפְרָדִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה רְחוֹקִ֖ים אִ֥ישׁ מֵאָחִֽיו׃ 14בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר שָׁ֖מָּה תִּקָּבְצ֣וּ אֵלֵ֑ינוּ אֱלֹהֵ֖ינוּ יִלָּ֥חֶם לָֽנוּ׃ 15וַאֲנַ֖חְנוּ עֹשִׂ֣ים בַּמְּלָאכָ֑ה וְחֶצְיָ֗ם מַחֲזִיקִים֙ בָּֽרְמָחִ֔ים מֵעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר עַ֖ד צֵ֥את הַכּוֹכָבִֽים׃ 16גַּ֣ם בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָמַ֣רְתִּי לָעָ֔ם אִ֣ישׁ וְנַעֲר֔וֹ יָלִ֖ינוּ בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהָֽיוּ־לָ֧נוּ הַלַּ֛יְלָה מִשְׁמָ֖ר וְהַיּ֥וֹם מְלָאכָֽה׃ 17וְאֵ֨ין אֲנִ֜י וְאַחַ֣י וּנְעָרַ֗י וְאַנְשֵׁ֤י הַמִּשְׁמָר֙ אֲשֶׁ֣ר אַחֲרַ֔י אֵין־אֲנַ֥חְנוּ פֹשְׁטִ֖ים בְּגָדֵ֑ינוּ אִ֖ישׁ שִׁלְח֥וֹ הַמָּֽיִם׃ ס
5
Amazibu g’akalamo amango ga Nehemiya. Obukuze bw’oburhegesi bwâge
1 Hanacizûka okuciduduma kw’olubaga na bakabo kuli bene wâbo b’Abayahudi baguma baguma. 2 Baguma bakag’iderha, mpu: «Rhwahâna bagala bîrhu na bali bîrhu yo rhuhabwa ngano nyinji, rhulye lyo rhulama. 3 Aba ndi bakaz’iderha, mpu: «Rhuguze amashwa gîrhu n’enkoma zirhu z’emizâbîbu, n’enyumpa zirhu, lyo rhubona ebi rhwakaz’irya». 4 Abandi bakaderha, mpu: «Omu kuvurha ibarati lya mwâmi, rhugwâsirwe rhubone ensaranga omu kuhâna amashwa gîrhu n’enkoma zirhu z’emizâbîbu nka cikinja. 5 Mpu na buno omubiri gwirhu guli nka omubiri gwa bene wîrhu, abâna bîrhu bali nk’abâna bâbo, àla oku rhwajira abâna bîrhu bajà, abarhabana n’abanyere. Hali baguma omu banyere bîrhu bakola bali bajà-kazi! Na ntâco rhwankahasha kuli okwo, bulya amashwa gîrhu n’enkoma zirhu z’emizâbîbu zikola ziba za bandi».
6 Nàbâ burhe bwenêne erhi nyumva eyo midudumo yâbo n’ebyo binwa byâbo? 7 N’erhi mba namacija emurhima, nakalihira abakulu n’abashamuka, nababwîra, nti: «Kuziga mukola muhoza bene wîrhu mpu na kuhika bamugalulire obunguke. N’erhi mba namalâlika ihano erhi bo barhuma, nanacibabwîra ntyâla, nti: 8 «Rhwacungwire bene wîrhu b’Abayahudi bali baguzîbwe emwa agandi mashanja, kurhi mw’oyomukòlaga mwalonz’icigûza mwenene emwa bene winyu nobwo rhinga emwîrhu yo bankayishir’iguzîbwa?» Bahulika, babula eci badesire. 9 Nanaciyûshûla, nti: «Arhali kwinjà oku mudwîrhe mwajira! Ka murharhegesirwi okugera omu burhinye bwa Nyamuzinda wîrhu lyo rhurhag’igalwa n’agandi mashanja g’abashombanyi bîrhu? 10 Niono, bene wîrhu na bambali bani, rhwabahozize ensaranga n’engano, rhulekage okwo kuhoza kwa bene okwo.
11 Kuziga mubagalulirage amashwa gâbo, enkoma zâbo, n’emizâbîbu yâbo, n’emirhi yâbo y’amavurha, mizêti, enyumpa zâbo n’ecihimbi ca kal’igana c’ensaranga zâbo, idivayi lihyâhya n’amavurha mwabasêzagya mpu bamuhe nka bunguke. Ebyo bibè kurhenga ene». 12 Banacinshuza, mpu: «Rhwabigalula rhurhanaci bahûne cici, rhwajira oku onadesire.» Nanacihamagala Abadâhwa, nabagasha nti bakajira okwo aka akanwa kanali. 13 Nagûkumula ecirondo câni, nanacide rha, nti: «Nyamuzinda ogûkumulîre embuga kuli n’enyumpa yâge, ngasi muntu wamusige busha!» Olubaga lwanancishuza lwôshi, mpu: «Amen!» Olubaga lwakuza Nnâmahanga, lwanacishimba kalya kanwa.
14 Kurhenga olusiku mwâmi anyimanzagya mpu mbè nie murhamho wâbo omu Buyahudi, kwo kuderha omwâka gwa kali makumi abiri kuhika oku mwâka gwa kali makumi asharhu gw’okuyîma kwa mwâmi Artazerzesi, myâka ikumi na ibiri yôshi, erhi oli nie, oli bene wîrhu, rhurhaderhaga mpu rhwanka lya oku mugati gw’omurhambo. 15 Abarhambo bali banshokolîre bali erhi balibuzize abantu omu kukaz’ibahûna emigati n’idivayi, na kandi sikeli maku mi ani za marhale, n’abantu bâbo bonene bakalibuza olubaga, ci niehe ntajira ga ntyôla erhi kurhînya Nyamuzinda kurhuma.
16 Na ciru kuli okwo, nacihangâna kuli ogwomukolo gw’okuyûbaka olugurhu, rhweshi rhurhagulaga ciru ishwa liguma ly’omuntu, abantu bani bacilunda kuli ogwomukolo gonene. 17 Oku cibo câni kwakag’ija bantu igana na makumi arhânu bAbayahudi n’abatwî b’emmanja n’abandi bakazâg’ij’emunda rhuli barhenga omu masha nja garhuli eburhambi. 18 Alaga ebi bakazâg’integanyiza ngasi lusiku: Cimasha ciguma na bibuzi ndarhu, birya banacishogaga, engoko, na ngasi nsiku ikumi, banandêrhera idivayi linakwânîne, linji. Na ciru nkaba ntyo ntaderhaga nti na nkahûna omugati gw’oburhambo, bulya emikolo yali yamagonza bwenêne olubaga.
19 «Yâgirwa Nyamuzinda wênene omanyâge kuli nie, ngasi kôshi najirire olu lubaga».
BHS Nehemia/Nehemiah 5
1וַתְּהִ֨י צַעֲקַ֥ת הָעָ֛ם וּנְשֵׁיהֶ֖ם גְּדוֹלָ֑ה אֶל־אֲחֵיהֶ֖ם הַיְּהוּדִֽים׃ 2וְיֵשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אֹמְרִ֔ים בָּנֵ֥ינוּ וּבְנֹתֵ֖ינוּ אֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֑ים וְנִקְחָ֥ה דָגָ֖ן וְנֹאכְלָ֥ה וְנִחְיֶֽה׃ 3וְיֵשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אֹמְרִ֔ים שְׂדֹתֵ֛ינוּ וּכְרָמֵ֥ינוּ וּבָתֵּ֖ינוּ אֲנַ֣חְנוּ עֹרְבִ֑ים וְנִקְחָ֥ה דָגָ֖ן בָּרָעָֽב׃ 4וְיֵשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אֹמְרִ֔ים לָוִ֥ינוּ כֶ֖סֶף לְמִדַּ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ שְׂדֹתֵ֖ינוּ וּכְרָמֵֽינוּ׃ 5וְעַתָּ֗ה כִּבְשַׂ֤ר אַחֵ֨ינוּ֙ בְּשָׂרֵ֔נוּ כִּבְנֵיהֶ֖ם בָּנֵ֑ינוּ וְהִנֵּ֣ה אֲנַ֣חְנוּ כֹ֠בְשִׁים אֶת־בָּנֵ֨ינוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֜ינוּ לַעֲבָדִ֗ים וְיֵ֨שׁ מִבְּנֹתֵ֤ינוּ נִכְבָּשׁוֹת֙ וְאֵ֣ין לְאֵ֣ל יָדֵ֔נוּ וּשְׂדֹתֵ֥ינוּ וּכְרָמֵ֖ינוּ לַאֲחֵרִֽים׃ 6וַיִּ֥חַר לִ֖י מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־זַֽעֲקָתָ֔ם וְאֵ֖ת הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 7וַיִּמָּלֵ֨ךְ לִבִּ֜י עָלַ֗י וָאָרִ֨יבָה֙ אֶת־הַחֹרִ֣ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֔ים וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֔ם מַשָּׁ֥א אִישׁ־בְּאָחִ֖יו אַתֶּ֣ם נֹשִׁ֑אים וָאֶתֵּ֥ן עֲלֵיהֶ֖ם קְהִלָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 8וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֗ם אֲנַ֣חְנוּ קָ֠נִינוּ אֶת־אַחֵ֨ינוּ הַיְּהוּדִ֜ים הַנִּמְכָּרִ֤ים לַגּוֹיִם֙ כְּדֵ֣י בָ֔נוּ וְגַם־אַתֶּ֛ם תִּמְכְּר֥וּ אֶת־אֲחֵיכֶ֖ם וְנִמְכְּרוּ־לָ֑נוּ וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹ֥א מָצְא֖וּ דָּבָֽר׃ ס
9וָיאֹמַ֕ר לֹא־ט֥וֹב הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֑ים הֲל֞וֹא בְּיִרְאַ֤ת אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ תֵּלֵ֔כוּ מֵחֶרְפַּ֖ת הַגּוֹיִ֥ם אוֹיְבֵֽינוּ׃ 10וְגַם־אֲנִי֙ אַחַ֣י וּנְעָרַ֔י נֹשִׁ֥ים בָּהֶ֖ם כֶּ֣סֶף וְדָגָ֑ן נַֽעַזְבָה־נָּ֖א אֶת־הַמַּשָּׁ֥א הַזֶּֽה׃ 11הָשִׁיבוּ֩ נָ֨א לָהֶ֜ם כְּהַיּ֗וֹם שְׂדֹתֵיהֶ֛ם כַּרְמֵיהֶ֥ם זֵיתֵיהֶ֖ם וּבָתֵּיהֶ֑ם וּמְאַ֨ת הַכֶּ֤סֶף וְהַדָּגָן֙ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נֹשִׁ֥ים בָּהֶֽם׃ 12וַיֹּאמְר֣וּ נָשִׁ֗יב וּמֵהֶם֙ לֹ֣א נְבַקֵּ֔שׁ כֵּ֣ן נַעֲשֶׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר אַתָּ֣ה אוֹמֵ֑ר וָאֶקְרָא֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וָֽאַשְׁבִּיעֵ֔ם לַעֲשֹׂ֖ות כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 13גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים אֶת־כָּל־הָאִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָקִ֜ים אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה מִבֵּיתוֹ֙ וּמִ֣יגִיע֔וֹ וְכָ֛כָה יִהְיֶ֥ה נָע֖וּר וָרֵ֑ק וַיֹּאמְר֨וּ כָֽל־הַקָּהָ֜ל אָמֵ֗ן וַֽיְהַלְלוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וַיַּ֥עַשׂ הָעָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 14גַּ֞ם מִיּ֣וֹם ׀ אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה אֹתִ֗י לִהְי֣וֹת פֶּחָם֮ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָה֒ מִשְּׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֗ים וְ֠עַד שְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ לְאַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא הַמֶּ֔לֶךְ שָׁנִ֖ים שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֑ה אֲנִ֣י וְאַחַ֔י לֶ֥חֶם הַפֶּ֖חָה לֹ֥א אָכַֽלְתִּי׃ 15וְהַפַּחוֹת֩ הָרִאשֹׁנִ֨ים אֲשֶׁר־לְפָנַ֜י הִכְבִּ֣ידוּ עַל־הָעָ֗ם וַיִּקְח֨וּ מֵהֶ֜ם בְּלֶ֤חֶם וָיַ֨יִן֙ אַחַר֙ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֣ים אַרְבָּעִ֔ים גַּ֥ם נַעֲרֵיהֶ֖ם שָׁלְט֣וּ עַל־הָעָ֑ם וַאֲנִי֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִי כֵ֔ן מִפְּנֵ֖י יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ 16וְ֠גַם בִּמְלֶ֜אכֶת הַחוֹמָ֤ה הַזֹּאת֙ הֶחֱזַ֔קְתִּי וְשָׂדֶ֖ה לֹ֣א קָנִ֑ינוּ וְכָל־נְעָרַ֔י קְבוּצִ֥ים שָׁ֖ם עַל־הַמְּלָאכָֽה׃ 17וְהַיְּהוּדִ֨ים וְהַסְּגָנִ֜ים מֵאָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֣ים אִ֗ישׁ וְהַבָּאִ֥ים אֵלֵ֛ינוּ מִן־הַגּוֹיִ֥ם אֲשֶׁר־סְבִיבֹתֵ֖ינוּ עַל־שֻׁלְחָנִֽי׃ 18וַאֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה לְי֣וֹם אֶחָ֗ד שֹׁ֣ור אֶחָ֞ד צֹ֠אן שֵׁשׁ־בְּרֻר֤וֹת וְצִפֳּרִים֙ נַֽעֲשׂוּ־לִ֔י וּבֵ֨ין עֲשֶׂ֧רֶת יָמִ֛ים בְּכָל־יַ֖יִן לְהַרְבֵּ֑ה וְעִם־זֶ֗ה לֶ֤חֶם הַפֶּחָה֙ לֹ֣א בִקַּ֔שְׁתִּי כִּֽי־כָֽבְדָ֥ה הָעֲבֹדָ֖ה עַל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 19זָכְרָה־לִּ֥י אֱלֹהַ֖י לְטוֹבָ֑ה כֹּ֥ל אֲשֶׁר־עָשִׂ֖יתִי עַל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ פ
6
Obulyâlya bw’abashombayi ba Nehemiya
1 Sanbalati, Tobiya n’olya Muharabu Geshemu na ngasi bandi banali bashombanyi bîrhu, bayumva oku nashubir’iyûbaka olugurhu n’oku murhaciri ciru n’omurhule muguma. 2 Cikwône ago mango ntal’incihira enyumvi oku mihango, Sanbalati, na Geshemu banacintumiza, mpu: «Oyishe rhusha mbale rhwcshi omu bishagala omu kabanda ka Ono». Bali bahizire okunjirira kubî. 3 Nalika entumwa, zagend’ibabwîra, erhi: «Niono omukolo gwankayimanzibwa ebwa kubà namayandagalira emunda muli? » 4 Banacintumiza kani na binwa bya bene ebyo, nâni nakaz’ibagalulira ishuzo ly’okulahira. 5 Oku lwa karhânu, Sanbalati anacintumira omwambali kuli okwo erhi adwîrhe n’amaruba mabungule. 6 Bali bayandisiremwo ntyâla, mpu: «Omwanzi gwagera omu mashanja gôshi n’emwa Geshemu, bôshi hanadwîrhe hahamiriza oku we n’ Abayahudi muli omu muhigo gw’okugoma, mpu co cirhumire mushub’iyûbaka olugurhu n’oku we wayîsh’ibâ mwâmi wâbo. 7 Mpu ciru wajizire ho abalêbi mpu bayîsh’ikuyîmika aha Yeruzalemu, mpu: «Mwâmi ali omu Buyahudi. Bakola bagend’imanyîsa mwâmi ogwo mwanzi. Oyishe rhujire ihano haguma». 8 Namugalulira amashuzo, nti: «Ntà kuguma muli okwo kwôshi odesire kwabi re, omu murhima gwâwe okuzire ebyo». 9 Bulya bôshi bakazâg’ilonza oku rhuyôbohya, bakaz’iderha, mpu: «Nkaba hali amango amaboko gâbo gankaleka ogwomukolo, gurhanacibe. Buno Yâgirwa Nyamuzinda ohè amaboko gâni emisî.
10 Nanacija emunda Shemaya, mugala wa Delaya. mugala wa Mehatabeli ali. Ali aciyigalire anacimbwîra, erhi: «Rhujè rhwembi oku kâ-Nyamuzinda, omu ndalâlà yakof, rhunakayigale, bulya bal’ikuyîrha; na budufu bayîsh’ikuyi rha». 11 Nashuza, nti: «Omuntu oli nka nie kurhigi ankayaka wâni! Na kurhigi omuntu oli nka nie ankayakira omu ndalafa y’akâ-Nyamuzinda agal’ilama, Ntajamwo». 12 Nabona oku arhali Nyamuzinda wamurhumaga. Aderhaga ebyo binwa biri nka bya kulêba nobwo Tobiya bôshi na Sanbalati bali bamamushumika. 13 Bàli bamamushumika mpu lyo mubona obwôba, njire oku badesire na ntyo njire ecâha; kandi banajà banyâlîza na ntyo enshonyi zingwarhe. 14 ‘Kengêra mâshi Yâgirwa Nyamuzinda wâni, ago mabî Tobiya na Sanbalati bakola banjirira. Kuguma n’olya mulêbi Noadya n’abandi balêbi balonzagya okunyôbohya.
15 Olugurhu lwanaciyunjula omu nsiku makumi abiri n’irhanu z’omwêzi gwa munâni. 16 Erhi abashombanyi bîrhu bakumanya, go galigi mashanja gôshi rhwayûbakanagwa nago, bôshi bayôboha, barhemuka, bayumva oku ali oku buhashe bwa Nyamuzinda wîrhu kw’ogwomukòJo gwajizirwe. 17 Muli ago mango baguma b’omu Buyahudi, bayûshûla okuyandikira Tobiya, naye Tobiya akaz’ibagalulira amashuzo. 18 Bulya banji omu Bayahudi bali balungîne naye omu cihango na ebwa kubà banji muli bo bâli bakwi ba Shekanya, mwene Ara, na kulya kubà omugala Yohanani ali ayansire mwâli wa Meshulamu, mwene Berekiya. 19 Bakazâg’iyêrha baderha ebijiro byâge binjà n’engeso zâge nyinjà embere zâni banabul’igend’imubwîra oku naderhaga. Tobiya akaz’intumira amaruba g’okunyôbohya.
BHS Nehemia/Nehemiah 6
1וַיְהִ֣י כַאֲשֶׁ֣ר נִשְׁמַ֣ע לְסַנְבַלַּ֣ט וְ֠טוֹבִיָּה וּלְגֶ֨שֶׁם הָֽעַרְבִ֜י וּלְיֶ֣תֶר אֹֽיְבֵ֗ינוּ כִּ֤י בָנִ֨יתִי֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וְלֹא־נ֥וֹתַר בָּ֖הּ פָּ֑רֶץ גַּ֚ם עַד־הָעֵ֣ת הַהִ֔יא דְּלָת֖וֹת לֹא־הֶעֱמַ֥דְתִּי בַשְּׁעָרִֽים׃ 2וַיִּשְׁלַ֨ח סַנְבַלַּ֤ט וְגֶ֨שֶׁם֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר לְכָ֞ה וְנִֽוָּעֲדָ֥ה יַחְדָּ֛ו בַּכְּפִירִ֖ים בְּבִקְעַ֣ת אוֹנ֑וֹ וְהֵ֨מָּה֙ חֹֽשְׁבִ֔ים לַעֲשֹׂ֥ות לִ֖י רָעָֽה׃ 3וָאֶשְׁלְחָ֨ה עֲלֵיהֶ֤ם מַלְאָכִים֙ לֵאמֹ֔ר מְלָאכָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה וְלֹ֥א אוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת לָ֣מָּה תִשְׁבַּ֤ת הַמְּלָאכָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר אַרְפֶּ֔הָ וְיָרַדְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם׃ 4וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלַ֛י כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אַרְבַּ֣ע פְּעָמִ֑ים וָאָשִׁ֥יב אוֹתָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ס
5וַיִּשְׁלַח֩ אֵלַ֨י סַנְבַלַּ֜ט כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה פַּ֥עַם חֲמִישִׁ֖ית אֶֽת־נַעֲר֑וֹ וְאִגֶּ֥רֶת פְּתוּחָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ 6כָּת֣וּב בָּ֗הּ בַּגּוֹיִ֤ם נִשְׁמָע֙ וְגַשְׁמ֣וּ אֹמֵ֔ר אַתָּ֤ה וְהַיְּהוּדִים֙ חֹשְׁבִ֣ים לִמְר֔וֹד עַל־כֵּ֛ן אַתָּ֥ה בוֹנֶ֖ה הַחוֹמָ֑ה וְאַתָּ֗ה הוֶֹ֤ה לָהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 7וְגַם־נְבִיאִ֡ים הֶעֱמַ֣דְתָּ לִקְרֹא֩ עָלֶ֨יךָ בִֽירוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר מֶ֚לֶךְ בִּֽיהוּדָ֔ה וְעַתָּה֙ יִשָּׁמַ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְנִֽוָּעֲצָ֖ה יַחְדָּֽו׃ ס
8וָאֶשְׁלְחָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֤א נִֽהְיָה֙ כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֖ר אַתָּ֣ה אוֹמֵ֑ר כִּ֥י מִֽלִּבְּךָ֖ אַתָּ֥ה בוֹדָֽאם׃ 9כִּ֣י כֻלָּ֗ם מְיָֽרְאִ֤ים אוֹתָ֨נוּ֙ לֵאמֹ֔ר יִרְפּ֧וּ יְדֵיהֶ֛ם מִן־הַמְּלָאכָ֖ה וְלֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ה וְעַתָּ֖ה חַזֵּ֥ק אֶת־יָדָֽי׃ 10וַאֲנִי־בָ֗אתִי בֵּ֣ית שְֽׁמַֽעְיָ֧ה בֶן־דְּלָיָ֛ה בֶּן־מְהֵֽיטַבְאֵ֖ל וְה֣וּא עָצ֑וּר וַיֹּ֡אמֶר נִוָּעֵד֩ אֶל־בֵּ֨ית הָאֱלֹהִ֜ים אֶל־תּ֣וֹךְ הַֽהֵיכָ֗ל וְנִסְגְּרָה֙ דַּלְת֣וֹת הַהֵיכָ֔ל כִּ֚י בָּאִ֣ים לְהָרְגֶ֔ךָ וְלַ֖יְלָה בָּאִ֥ים לְהָרְגֶֽךָ׃ 11וָאֹמְרָ֗ה הַאִ֤ישׁ כָּמ֨וֹנִי֙ יִבְרָ֔ח וּמִ֥י כָמ֛וֹנִי אֲשֶׁר־יָב֥וֹא אֶל־הַהֵיכָ֖ל וָחָ֑י לֹ֖א אָבֽוֹא׃ 12וָאַכִּ֕ירָה וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־אֱלֹהִ֖ים שְׁלָח֑וֹ כִּ֤י הַנְּבוּאָה֙ דִּבֶּ֣ר עָלַ֔י וְטוֹבִיָּ֥ה וְסַנְבַלַּ֖ט שְׂכָרֽוֹ׃ 13לְמַ֤עַן שָׂכוּר֙ ה֔וּא לְמַֽעַן־אִירָ֥א וְאֶֽעֱשֶׂה־כֵּ֖ן וְחָטָ֑אתִי וְהָיָ֤ה לָהֶם֙ לְשֵׁ֣ם רָ֔ע לְמַ֖עַן יְחָֽרְפֽוּנִי׃ פ
14זָכְרָ֧ה אֱלֹהַ֛י לְטוֹבִיָּ֥ה וּלְסַנְבַלַּ֖ט כְּמַעֲשָׂ֣יו אֵ֑לֶּה וְגַ֨ם לְנוֹעַדְיָ֤ה הַנְּבִיאָה֙ וּלְיֶ֣תֶר הַנְּבִיאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מְיָֽרְאִ֥ים אוֹתִֽי׃ 15וַתִּשְׁלַם֙ הַֽחוֹמָ֔ה בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לֶאֱל֑וּל לַחֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם יֽוֹם׃ פ
16וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ כָּל־א֣וֹיְבֵ֔ינוּ וַיִּֽרְא֗וּ כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתֵ֔ינוּ וַיִּפְּל֥וּ מְאֹ֖ד בְּעֵינֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י מֵאֵ֣ת אֱלֹהֵ֔ינוּ נֶעֶשְׂתָ֖ה הַמְּלָאכָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 17גַּ֣ם ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם מַרְבִּ֞ים חֹרֵ֤י יְהוּדָה֙ אִגְּרֹ֣תֵיהֶ֔ם הוֹלְכ֖וֹת עַל־טוֹבִיָּ֑ה וַאֲשֶׁ֥ר לְטוֹבִיָּ֖ה בָּא֥וֹת אֲלֵיהֶֽם׃ 18כִּי־רַבִּ֣ים בִּֽיהוּדָ֗ה בַּעֲלֵ֤י שְׁבוּעָה֙ ל֔וֹ כִּי־חָתָ֥ן ה֖וּא לִשְׁכַנְיָ֣ה בֶן־אָרַ֑ח וִֽיהוֹחָנָ֣ן בְּנ֔וֹ לָקַ֕ח אֶת־בַּת־מְשֻׁלָּ֖ם בֶּ֥ן בֶּֽרֶכְיָֽה׃ 19גַּ֣ם טוֹבֹתָ֗יו הָי֤וּ אֹמְרִים֙ לְפָנַ֔י וּדְבָרַ֕י הָי֥וּ מוֹצִיאִ֖ים ל֑וֹ אִגְּר֛וֹת שָׁלַ֥ח טוֹבִיָּ֖ה לְיָֽרְאֵֽנִי׃
7
Okulanga olugo lwa Yeruzalemu
1 Erhi bayûsa okuyûbaka olugurhu n’erhi mba namahirakwo enyumvi, abayimba, abalanga enyumvi, abaleviti, bahâbwa omukolo gw’okulanga. 2 Nahà mulumuna wâni Hanani obuhashe bw’okurhegeka Yeruzalemu, bôshi na Hana niya ye wali murhambo w’abakazâg’ilanga olugo, bulya ali muntu mwemezi n’orhînya Nyamuzinda kulusha bantu banji bwenêne. 3 Nanacibabwîra, nti: «Irhondo enyumvi za Yeruzalemu zirhayigulagwa n’izûba lirhacirhangira okubasha, bijingo, amango abalanzi baciri ngasi muguma aha alanga, bânahamika, bakomeze, enyumvi; budufu, banahirakwo abalanzi, ngasi baguma aha bakalanga, na ngasi muguma embere z’enyumpa yâge.
Oku abantu balugaga omu lugo lwa Yeruzalemu
4 Olugo lwali lugali na lunene, ci abantu bàlimwo bali banyi n’enyumpa zirhâli zicishakululwa. 5 Nyamuzinda ampira omu murhima olukengêro lw’okuganja abakulu, abatwî b’emmanja n’olubaga lwôshi mpu baganjwe. 6 Alaga abantu barhengaga emunda bakâg’ilibuzibwa omu bujà: bo balya Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, ali agwasire mpira, baNashub’igaluka e Yeruzalemu omu Buyahudi, ngasi muguma omu lugo lwâgeg. 7 Bo bayishaga bôshi na Zorobabeli: Yozwè, Nehemiya, Azariya, Raamya, Nahamani, Mardokayi, Bilshani, Misperiti, Bigivayi, Nehumu, Bahana.
Omulala gw’abalume b’omu lubaga lwa bene Israheli, 8 bagala ba Paroshi: bihumbi bibiri na bantu igana na makumi gali nda na babiri; 9 bene Shefatiya: magana asharhu na makumi gali nda na babiri; 10 bene Ara: magana gali nda rhu na makumi arhânu na babiri; 11 bagala ba Pahati-Mowabu: kwo kuderha bagala ba Yozwè na ba Yowabu: bihumbi bibiri na magana gali munâni na ba ntu ikumi na munâni; 12 bagala ba Elamu: cihumbi na magana abiri na makumi arhânu na bani; 13 bagala ba Zatowu, magana gali munâni na makumi ani na bantu barhânu; 14 ben Zakayi, magana gali nda na makumi gali ndarhu; 15 ba gala ba Binuyi, magana gali ndarhu na makumi ani na munâni; 16 bagala ba Bebayi, magana gali ndarhu na makumi abiri na munâni; 17 bagala ba Azgadi, bihumbi bibiri na magana asharhu na makumi abiri na babiri; 18 bagala ba i Adimikamu, magana gali ndarhu na makumi gali ndarhu na nda; 19 bagala ba Bigwayi, bihumbi bibiri na makumi gali ndarhu na nda; 20 bagala ba Adini, magana gali ndarhu na makumi arhânu na barhânu; 21 bagala ba Ateri, kwo kuderha bene Hizikaya, makumi gali mwenda na munâni; 22 bagala ba Hashumu, magana asharhu na makumi abiri na munâni; 23 bagala ba Bezayi, magana asharhu na makumi abiri na bani; 24 bagala ba Harifa, igana n’ikumi na babiri; 25 bagala ha Gabaoni, makumi gali mwenda na barhânu; 26 abantu b’e Betelehemu n’ab’e Netofa: igana na makumi gali munâni na munâni; 27 abantu b’e Anatoti, igana na makumi abiri na munâni; 28 abantu b’e Beteli. makumi ani na babiri; 29 abantu b’e Kiryati-ye-Arimu, ab’e Kafira n’ab’e Beroti: magana gali nda na makumi ani na basharhu; 30 abantu b’e Rama n’ab’e Geba: magana gali ndarhu na makumi abiri na muguma; 31 abantu b’e Mikmasi, igana na makumi abiri na babiri; 32 abantu b’e Beteli, na Hayinigana: makumi abiri na basharhu; 33 bagala b’owundi Nebo, makumi arhânu na babiri; 34 bagala b’owundi Elamu, cihumbi na magana abiri na makumi arhânu na bani; 35 bagala ba Harimu, magana asharhu na makumi abiri; 36 bagala ha Yeriko, magana asharhu na makumi ani na barhânu; 37 bagala ba Lodi, aba Hadidi, n’aba Ono: magana nda na makumi abiri na muguma; 38 bagala ba Senaya, bihumbi bisharhu magana gali mwenda na makumi asharhu.
39 Abadâhwa, bagala ba Yedaya b’omu mwa Yozwè: magana gali mwenda na makumi gali nda na barhânu; 40 bagala ha Imeri, cihumbi na makumi arhânu na babiri; 41 bagala ba Pashehuri, cihumbi na magana abiri na makumi •ani na nda; 42 bagala ha Harimu, igana n’ikumi na nda.
43 Abaleviti, bagala ba Yozwè, ba Kadmieli n’omu bagala ba Hodeva: makumi gali nda na basharhu.
44 Abayimba, bo bagala ba Asafi: igana na makumi ani na munâni.
45 Abalanga enyumvi, bo bagala ba Shalumu, Ateri, Talmoni, Akubu, Hatita, Shobayi: igana na makumi asharhu na munâni.
46 Abayankiriragwa, bo bâna ba Siha, abâna ba Hasufa, abâna ba Tobadi; 47 bagala ba Kerosi, bagala ba Siya, bagala ba Padoni, 48 bagala ba Lebana, bagala ba Hagaba, bagala ba Shalmayi, 49 bagala ba Hanani, bagala ba Gideli, bagala ba Gahani, 50 bagala ba Reaya, bagala ba Resinini, hagala ba Nekoda, 51 bagala ba Gezumi, bagala ba Uza. bagala ba Pesea, 52 bagala ba Besayi, bagala bene Meuni, bagala bene Nefusi, 53 bagala ba Bakubuki, bagala ba Hakufa, bagala ba Haruru, 54 bagala ba Basliti, bagala ba Mehida, bagala ba Harasha, 55 bagala ba Barkosi, bagala ha Sisera, bagala ba Tema, 56 bagala ba Nesiya, bagala ba Hatifa.
57 Bene bambali ba Salomoni, bagala ba Soferiti, bagala ba Sotayi, bagala ba Perida, 58 bene Yahala, bene Darakoni, bene Gideli. 59 bene Shefatiya, bagala ba Hatili, bagala ba Okereti, bagala ba Asebayimi. 60 Bôshi haguma abâna b’abajà ba Salomoni: magana asharhu na makumi gali mwenda na babiri.
61 Alaga abarhengaga e Tel-Mela, e Tel-Harsha, e Kerubu. e Adoni, n’e Imeri, barhanamanyîsagya emilala yâbo n’obûko bwâbo. 62 Akaba bali bene Israheli: bagala ba Delaya, bagala ba Tobiya, bagala ba Nekoda: magana gali ndarhu na makumi ani na babiri. 63 N’omu badâhwa, bagala ba Habaya, bagala ba Hasoki, bagala ba Barzilayi, omuntu w’e Gileadi, banacikahamagalwa oku izîno lyâbo. 64 Balonza ebitabu b’iburha lyâbo, yo erigi nkonokà yâbo, banabibula, barhenzibwa omu budâhwa. 65 N’omurhambo abahànza okukaz’ilya ebintu bitagatîfu bwenêne, kuhika amango hayîsha omudâhwa Urimu na Tumimu.
66 Omubalè gwâbo bôshi, gwahika omu bantu bihumbi makumi ani na bibiri bya bantu magana asharhu na makumi gali ndarhu. 67 Buzira kuganja bambali na bambalikazi bâbo: bàli bahisire omu bantu bihumbi nda na magana asharhu na bantu makumi asharhu na nda. Bàlimwo nshekereza balume n’abakazi magana abiri na makumi ani na barhânu.
68 Ebiterusi byali magana ani na makumi asharhu na birhânu na ndogomi bihumbi ndarhu na magana gali nda na makumi abiri. 69 Banji omu barhambo b’emilala, bajira eby’okurhabâla oku mukolo. Omurhambo ahebakwo magerha cihumbi ga masholo, mbehe makumi arhânu na bishûli makumi asharhu bya badâhwa. 70 Abakulu b’emilala bahira omu mbîko y’omukolo, magerha bihumbi makumi abiri bya magerha ga masholo na bihumbi bibiri na magana abiri bya byûma bya lunyerere n’ebishûli. 71 Ebindi byasigalaga omu byahanagwa n’olubaga, byahika omu magerha bihumbi makumi abiri bya masholo, bihumbi bibiri bya byûma bya lunyerere n’emyambalo y’obudâhwa makumi gali ndarhu na nda.
72 Ntyo kwo Abadâhwa bahandaga omu Yeruzalemu kuguma n’abandi bantu basungunu, abîmbiza, abalanga enyumvi, abantu b’omu lubaga kwônene, Abanya-Tenesi, bene Israheli bôshi, ngasi baguma bajà omu bishagala byâbo.
BHS Nehemia/Nehemiah 7
1וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּֽקְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃ 2וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃ 3וָיאֹמַ֣ר לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃ 4וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֨יִם֙ וּגְדוֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃ 5וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֨חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃ פ
6אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלִַ֛ם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ 7הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
8בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה וְשִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
9בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
10בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
11בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ וְיוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ ס
12בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
13בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
14בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ ס
15בְּנֵ֣י בִנּ֔וּי שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
16בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
17בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אַלְפַּ֕יִם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
18בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ ס
19בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ ס
20בְּנֵ֣י עָדִ֔ין שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
21בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לְחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
22בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
23בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
24בְּנֵ֣י חָרִ֔יף מֵאָ֖ה שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ס
25בְּנֵ֥י גִבְע֖וֹן תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
26אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־לֶ֨חֶם֙ וּנְטֹפָ֔ה מֵאָ֖ה שְׁמֹנִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
27אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
28אַנְשֵׁ֥י בֵית־עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
29אַנְשֵׁ֨י קִרְיַ֤ת יְעָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
30אַנְשֵׁ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ ס
31אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
32אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
33אַנְשֵׁ֥י נְב֛וֹ אַחֵ֖ר חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
34בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
35בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ ס
36בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
37בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ ס
38בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ פ
39הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ ס
40בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
41בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ ס
42בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף שִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ פ
43הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּעַ לְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י לְהוֹדְוָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ ס
44הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
45הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵֽי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵֽי־טַלְמֹ֣ן בְּנֵֽי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ס
46הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִחָ֥א בְנֵי־חֲשֻׂפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃ 47בְּנֵי־קֵירֹ֥ס בְּנֵי־סִיעָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃ 48בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י שַׁלְמָֽי׃ 49בְּנֵי־חָנָ֥ן בְּנֵי־גִדֵּ֖ל בְּנֵי־גָֽחַר׃ 50בְּנֵי־רְאָיָ֥ה בְנֵי־רְצִ֖ין בְּנֵ֥י נְקוֹדָֽא׃ 51בְּנֵי־גַזָּ֥ם בְּנֵי־עֻזָּ֖א בְּנֵ֥י פָסֵֽחַ׃ 52בְּנֵי־בֵסַ֥י בְּנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י נְפִֽושְׁסִֽים׃ 53בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵֽי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃ 54בְּנֵי־בַצְלִ֥ית בְּנֵֽי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃ 55בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃ 56בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃ 57בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סוֹטַ֥י בְּנֵי־סוֹפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרִידָֽא׃ 58בְּנֵי־יַעְלָ֥א בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃ 59בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמֽוֹן׃ 60כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ פ
61וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֨לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ 62בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵֽי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ ס
63וּמִן־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃ 64אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑א וַיְגֹֽאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃ 65וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֨תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד הַכֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וְתוּמִּֽים׃ 66כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ 67מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֗ם מְשֹֽׁרֲרִים֙ וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת מָאתַ֖יִם וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
68גְּמַלִּ֕ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה ס
חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ 69וּמִקְצָת֙ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת נָתְנ֖וּ לַמְּלָאכָ֑ה הַתִּרְשָׁ֜תָא נָתַ֣ן לָאוֹצָ֗ר זָהָ֞ב דַּרְכְּמֹנִ֥ים אֶ֨לֶף֙ מִזְרָק֣וֹת חֲמִשִּׁ֔ים כָּתְנוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שְׁלֹשִׁ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 70וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃ 71וַאֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֮ שְׁאֵרִ֣ית הָעָם֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שְׁתֵּ֣י רִבּ֔וֹא וְכֶ֖סֶף מָנִ֣ים אַלְפָּ֑יִם וְכָתְנֹ֥ת כֹּֽהֲנִ֖ים שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ פ
72וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃
8
Omurhondêro gw’idini ly’Abayahudi: Ezra asoma ecitabu c’Amarhegeko. Olusiku lukulu lw’Ebifumba
Erhi omwêzi gwa kali nda gubaluka, bene Israheli bôshi erhi bakola bayûbasire ngasi muguma omu lugo lwâbo, 1 olubaga lwôshi lwanacibuganana nka muntu muguma omu muhanda erhi aha lumvi lw’amîshi. Banacibwîra omwandisi mpu alerhe ecitabu c’oburhegesi bwa Mûsa, cirya Nyamuzinda arhegekaga Israheli. 2 Omudâhwa Ezra anaciyisha adwîrhe cirya citabu c’oburhegesi embere z’endêko y’abalume n’abakazi na ngasi bandi banahashire okuyumva: lwali lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa nda. 3 Arhondêra okusoma omu citabu kurhenga sêzi kuhika aha karhî k’omulegerege muli eyo ngo yali aha lumvi lw’Amîshi, acisomera embere z’abalume n’abakazi na ngasi bandi bankanahashire okuyumva; olubaga lwanacirhega amarhwîri omu kusomwa kw’eco citabu c’ Amarhegeko.
4 Omwandisi Ezra ali ayimanzire oku hy’olurhalarhala lw’empaho hyali hiyûbakirwe ogwomukolo, n’eburhambi bwâge, ekulyo yali: Matiti, Shema, Anaya, Uriya, Hilkiwiya na Maseya; ekumosho yali: Pedaya, Mashaheli, Matitiya, Hashumu, Zakariya na Meshulami. 5 Ezra anacibungûla ecitabu embere z’olubaga lwôshi, bulya ali enyanya ly’olubaga lwôshi, n’erhi aba amabungûla ecitabu, olubaga lwôshi lwayimanga. 6 Ezra akuza Nyakasane, ye Nyamuzinda mukulu n’olubaga lwashuza lunàhizire amaboko enyanya, mpu: «Amen! Amen!» Bayunama, bafukama, bafukamîriza embere za Nyakasane, obusù bwashiga idaho. 7 (Naye Yozwè, Bani, Sherebiya, Yamini, Akubu, Shabtayi, Hodiya, Maaseya, Kelita, Azariya, Yezabati, Hanani, Pelaya, bôshi n’abaleviti bakabwîriza olubaga kuli eby’oburhegesi; ci erhi na ngasi muguma anayimanzire halya anali). 8 Ezra asoma omu citabu c’Amarhegeko ga Nyamuzinda, ahugûla, anayumvisa ebinwa byôshi, ntyo bayumva ebyasomagwa.
9 Omurhambo Nehemiya, omudâhwa n’omwandisi Ezra bôshi n’abaleviti, bakazâg’ihugulira olubaga, banacilubwîra, mpu: «Olu lusiku luli lutagatîfu embere za Nyakasane, Nyamuzinda winyu; murhacibaga burhe erhi kulaka, bulya ebwa kubà olubaga lwôshi lwakag’ilaka erhi luyumva ebinwa by’oburhegesi». 10 Ezra anacibabwîra, mpu: «Mugendage muj’irya enyama zishushagire, munywe n’amanvu garhali makali, munahêkerekwo n’olya orhagwêrhi ecihimbi, bulya olu lusiku luli lutagatîfu emwa Nyamuzinda Nnawîrhu, murhabaga burhe bulya obushagaluke bwa Nyamuzinda bwo bugale bwinyu. 11 Abaleviti bakarhûliriza olubaga omu kulubwîra, mpu: «Muhuluke bulya olu lusiku luli lutagatîfu, murhacilibuzagya». 12 Olubaga lwôshi lwanacikanya lwaj’irya lwananywa, bashegulana, banajà omu bushagaluke bunji. Kulya kubà bayumvîrhe ebinwa balonzagya okubamanyîsa.
13 Oku lusiku lwa kabiri, abashamuka b’emilala y’ishanja lyôshi, abadâhwa n’abaleviti banacishûbûzagya eburhambi bwa Ezra ye wali mwandisi, mpu bayige ebinwa by’Amarhegeko. 14 Banacishanga aha bayandisire muli ago Marhegeko ga Nyakasane g’omu mango ga Mûsa, oku bene Israheli bôshi bagwâsirwe bakagend’ihanda omu bifumba oku lusiku lukulu lw’omwêzi gwa kali nda. 15 N’oku bagwâsirwe bamanyîse banageze omulali omu bishagala byôshi n’omu Yeruzalemu, bajè baderha, mpu: «Kanyi mweshi oku ntondo, mukekekwo amashami g’emirhanda y’eka, emizêti, amashami g’emirhanda y’emuzirhu, amashami g’emishugushugu, amashami g’emibo, na ngasi gandi mashami g’emirhi y’ecishakashaka, mugend’iyûbakamwo nk’oku binayandisirwe». 16 Okubundi olubaga lwanacigenda lwayîsha ludwîrhe amashami, lwayûbaka ebifumba ngasi muguma aha nyumpa yâge, omu ngo yâbo, omu lulenga lwa akâ-Nyamuzinda, omu ngo y’aha lumvi lw’Amîshi n’omu ngo y’olumvi lwa Efrayimu. 17 Endêko ya balya banarhengaga bujà bôshi banaciyûbaka ebifumba, banacilala mulya bifumba. Kurhenga Yozwè mugala wa Nuni kuhika ago mango bene Israheli barhali basag’ijira kwa bene okwo. Bashagaluka bwenêne.
18 Bakasoma omu citabu c’oburhegesi bwa Nyamuzinda ngasi lusiku, kurhe nga oku lusiku lurhanzi kuhika oku lusiku luzinda. Bajira olwo lusiku lukulu miregerege nda n’oku lusiku lwa kali munâni bafundika nk’oku Amarhegeko gadesire.
BHS Nehemia/Nehemiah 8
1וַיֵּאָסְפ֤וּ כָל־הָעָם֙ כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֶל־הָ֣רְח֔וֹב אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמָּ֑יִם וַיֹּֽאמְרוּ֙ לְעֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֔ר לְהָבִ֗יא אֶת־סֵ֨פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן אֶֽת־הַתּוֹרָ֞ה לִפְנֵ֤י הַקָּהָל֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה וְכֹ֖ל מֵבִ֣ין לִשְׁמֹ֑עַ בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ 3וַיִּקְרָא־בוֹ֩ לִפְנֵ֨י הָרְח֜וֹב אֲשֶׁ֣ר ׀ לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמַּ֗יִם מִן־הָאוֹר֙ עַד־מַחֲצִ֣ית הַיּ֔וֹם נֶ֛גֶד הָאֲנָשִׁ֥ים וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַמְּבִינִ֑ים וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃ 4וַֽיַּעֲמֹ֞ד עֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֗ר עַֽל־מִגְדַּל־עֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ לַדָּבָר֒ וַיַּֽעֲמֹ֣ד אֶצְל֡וֹ מַתִּתְיָ֡ה וְשֶׁ֡מַע וַ֠עֲנָיָה וְאוּרִיָּ֧ה וְחִלְקִיָּ֛ה וּמַעֲשֵׂיָ֖ה עַל־יְמִינ֑וֹ וּמִשְּׂמֹאל֗וֹ פְּ֠דָיָה וּמִֽישָׁאֵ֧ל וּמַלְכִּיָּ֛ה וְחָשֻׁ֥ם וְחַשְׁבַּדָּ֖נָה זְכַרְיָ֥ה מְשֻׁלָּֽם׃ פ
5וַיִּפְתַּ֨ח עֶזְרָ֤א הַסֵּ֨פֶר֙ לְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם כִּֽי־מֵעַ֥ל כָּל־הָעָ֖ם הָיָ֑ה וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם׃ 6וַיְבָ֣רֶךְ עֶזְרָ֔א אֶת־יְהוָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים הַגָּד֑וֹל וַיַּֽעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֜ם אָמֵ֤ן ׀ אָמֵן֙ בְּמֹ֣עַל יְדֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֛ לַיהוָ֖ה אַפַּ֥יִם אָֽרְצָה׃ 7וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵֽבְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה מַעֲשֵׂיָ֡ה קְלִיטָ֣א עֲזַרְיָה֩ יוֹזָבָ֨ד חָנָ֤ן פְּלָאיָה֙ וְהַלְוִיִּ֔ם מְבִינִ֥ים אֶת־הָעָ֖ם לַתּוֹרָ֑ה וְהָעָ֖ם עַל־עָמְדָֽם׃ 8וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשֹׂ֣ום שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃ ס
9וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן ׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה׃ 10וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם׃ 11וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ׃ 12וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשֹׂ֖ות שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֨ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם׃ ס
13וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֡י נֶאֶסְפוּ֩ רָאשֵׁ֨י הָאָב֜וֹת לְכָל־הָעָ֗ם הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם אֶל־עֶזְרָ֖א הַסֹּפֵ֑ר וּלְהַשְׂכִּ֖יל אֶל־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה׃ 14וַֽיִּמְצְא֖וּ כָּת֣וּב בַּתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר֩ יֵשְׁב֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל בַּסֻּכּ֛וֹת בֶּחָ֖ג בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ 15וַאֲשֶׁ֣ר יַשְׁמִ֗יעוּ וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֮ וּבִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹר֒ צְא֣וּ הָהָ֗ר וְהָבִ֨יאוּ֙ עֲלֵי־זַ֨יִת֙ וַעֲלֵי־עֵ֣ץ שֶׁ֔מֶן וַעֲלֵ֤י הֲדַס֙ וַעֲלֵ֣י תְמָרִ֔ים וַעֲלֵ֖י עֵ֣ץ עָבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֥ת סֻכֹּ֖ת כַּכָּתֽוּב׃ פ
16וַיֵּצְא֣וּ הָעָם֮ וַיָּבִיאוּ֒ וַיַּעֲשׂוּ֩ לָהֶ֨ם סֻכּ֜וֹת אִ֤ישׁ עַל־גַּגּוֹ֙ וּבְחַצְרֹ֣תֵיהֶ֔ם וּבְחַצְר֖וֹת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וּבִרְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הַמַּ֔יִם וּבִרְח֖וֹב שַׁ֥עַר אֶפְרָֽיִם׃ 17וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כָֽל־הַ֠קָּהָל הַשָּׁבִ֨ים מִן־הַשְּׁבִ֥י ׀ סֻכּוֹת֮ וַיֵּשְׁב֣וּ בַסֻּכּוֹת֒ כִּ֣י לֹֽא־עָשׂ֡וּ מִימֵי֩ יֵשׁ֨וּעַ בִּן־נ֥וּן כֵּן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַה֑וּא וַתְּהִ֥י שִׂמְחָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃ 18וַ֠יִּקְרָא בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֤ת הָאֱלֹהִים֙ י֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם מִן־הַיּוֹם֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון עַ֖ד הַיּ֣וֹם הָאַחֲר֑וֹן וַיַּֽעֲשׂוּ־חָג֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י עֲצֶ֖רֶת כַּמִּשְׁפָּֽט׃ פ
9
Ebijiro by’okukûla ecâha
1 Omu nsiku makumi abiri n’ini z’ogwo mwêzi gwonêne, bene Israheli banacibugânana mpu bacibabaze, bayambala sunzu, banacitulira oluvù omu irhweh. 2 Bene Israheli bôshi banaciciyegûla oku bandi b’embuga, banacihûna bwimanga obwonjo oku byâha byâbo n’oku mabî g’ababusi bâbo. 3 Oku ngasi muguma anali halya ayimanzire, banacisoma omu citabu c’oburhegesi bwa Nyakasane wâbo Nyamuzinda, kasanzi kaguma k’omulegerege. Akandi kasanzi bahunamwo obwonjo oku byâha byâbo n’akandi baharâmya Nyamu bâho Nyamuzinda wâbo. 4 Yozwè, Binwi, Kadmiyeli, Shebanya, Bahuni, Sherebiya, Bani na Kenani, erhi babà bamasôkera ahantu hajire enyanya ho hali h’Abaleviti bôshi, banacirhangira bayamira emunda Nyakasane Nyamuzinda wâbo ali n’izù linene. 5 Naboi Abaleviti: Yozwè, Kadmiyeli, Bani, Hashabneya, Sherebiya, Hodiya, Shebanya, bôshi na Petahya, banaciderha, mpu: «Yîmuki, mukuze Nyamubâho Nyamuzinda winyu».
Okuzibwe emyâka n’emyâka, Nyakasane Nyamuzinda wîrhu! Likuzibwe Izîno ly’irenge lyâwe, erilushire ngasi bukuze na ngasi irenge. 6 Wêne Yâgirwa Nyakasane, we walemaga empingu, amalunga g’amalu nga, na ngasi binabayo byôshi, n’igulu na ngasi binabamwo byôshi, we walemaga enyanja na ngasi ebi zijira byôshi, wêne w’eha ebyo byôshi obuzîne n’ebiremwa by’empingu binakukuze. 7 Wêne Yâgirwa Nyakasane, we Nyamuzinda, wêne wacishogaga Abramu, wanacimukûla omu cihugo ca Uru e Kalideya, wêne wamuyirikaga izîno lya Abrahamu. 8 Wabwîne oku omurhima gwâge gubà gwa bushinganyanya embere zâwe, wanacilagâna mweshi naye oku wahà iburha lyâge ecihugo c’Abanya-Kanani, Abahititi, Abahàmoreni, Abaperiziti, Abayebuseni, Abagirigashiti, wanalanzire ako kanwa kâwe bulya obà mushinganyanya. 9 Wabwîne kurhi ababusi bîrhu balibukaga omu Mîsiri, wanayumva omule nge gwâbo oku Nyanja y’Amashekesheke. 10 Wajizire ebimanyîso n’ebirhangâzo embere za Faraoni, abambali n’olubanga lw’ecihugo câge côshi, bulya wali’imanyire oku wal’ijizire obwinjà embere z’ababusi bîrhu, n’izîno lyâwe lyanacija irenge nk’oku binali oku lw’ene. 11 Wahahanywire enyanja embere zâbo, banaciyikira eyo nyanja n’amagulu burhajoma. Ci wadubindika balya bashombanyi bali babashimbire omu nyanja nka kula banadubindika ibuye emudubwi. 12 Mûshi, wajà wabagendana n’enkingi y’ecitu na budufu n’enkingi y’omuli ro mpu lyo obamolekera n’okubalangula enjira bashimba. 13 Wabunguluka oku ntondo ya Sinayi, wabashambâza kurhenga empingu, wanacibahà Amarhegeko gashingânîne, marhegeko g’okunali, marhegeko minjà bwenêne. 14 Wabamanyîsa olusiku lukulu lwâwe lwa Sabato, wanacibahà Amarhegeko omu kanwa k’omurhumisi wâwe Mûsa, njira, n’oburhegesi bw’ekanwa kâwe. 15 Kurhenga empingu, wanacibahà omugati gw’okufumya ishali lyâbo, gwahonaga empingu, wakûla n’amîshi omu ibuye mpu batwemwo enyôrha yâbo. Wanacibabwîra mpu bajàge muli cirya cihugo wahigaga mpu wabaho. 16 Ci ababusi bîrhu bôhe, baluza obucîbone, baniola igosi, barhashimbaga amarhegeko gâwe. 17 Balahira okuyumva, barhanacikengêraga birya birhangazo byâwe, birya wajiraga oku bunguke bwâbo. Baniola ecikanyi c’igosi na muli obwo bugoma bwâbo bacîfinja okushubira e Mîsiri omu bujà bwâbo. Cikwône oli Nyamuzinda obabalira duba, Nyamuzinda mutûdu na wa bwonjo, mulembu omu kukunira na mugale omu minjà, na ntyo orhabâlekereraga. 18 Ciru n’amango bacijiriraga akanina k’amasholo banakaderha, mpu: «Ala oyu, ye kola Nyamuzinda wâwe wakukûlaga e Mîsiri,» banahemula amahêma gâbo n’amabî manji.
19 Woyo, omu lukogo lunji, orhabajàndikaga omu irûngu n’erya nkingi y’ecitû orhayiyegûlaga kulibo, yakaz’iyôrha yabalongôlana omulegerege gwôshi. Ciru n’erya nkingi y’omuliro yajâga yabamolekera budufu, kuguma n’omu njira bali bagwâsirwe okushimba. 20 Wabahire omûka gwâwe mpu lyo bahinduka bîrhonzi, orhalahiraga mpu amâna gwâwe garhaje omu kanwa kâbo, wanacibahà amîshi oku nyôrha yâbo. 21 Myaka makumi ani gôshi erhi wêne oshîbirira okubalanga omu irûngu, barhanabuliragwa n’akantu ciru n’akaguma, emyambalo yâbo erha shosihalaga, n’amagulu gâbo garhahêmaga. 22 Wabagabire amâmi n’amashwa, banaciyîma omu cihugo ca Sihoni, omu cihugo ca mwâmi Heshiboni, omu cihugo ca mwâmi Bashana. 23 Waluzize abâna bâbo nka nyenyêzi z’emalunga, wanacibahêka muli cirya cihugo wabwîraga ababusi bâbo mpu banacijemwo, baciyîmemwo. 24 Abâna banaciyisha bakola bal’iyîma muli eco cihugo, embere zâbo wanacifunyaza abayûbakaga muli eco cihugo, bo: banya-Kanani. Wanacibahi ra omu maboko gâbo, kuguma n’abâmi n’olubaga mpu bone babajire oku banalonzize. 25 Bayanka ebishagala byali bihamike bwinjà n’ebihugo biyera, bayanka e nyumpa zali ziyujwire bintu bya ngasi lubero, amaliba gali erhi gahumbirwe, amashwa g’emizâbîbu, ag’emibô, emizêti, n’emirhi y’emirehe ya ngasi lubero. Bâlya. bayigurha, batwera bwenêne, balama ntyo omu bugale, oku bwinjà bwâwe bunji.
26 Ci kandi babà bagoma banacihindula kuli we, oburhegesi bwâwe, babuhi ra enyuma ly’omugongo gwâbo, bayîrha abalêbi bâwe bakazâg’imanyîsabo obuhamirizi bwâwe mpu lyo babahêka emunda oli, banajira agandi mabî manji 27 Okubundi wanacibahâna omu maboko g’abashombanyi bâbo. Ci amango balakaga, bayâmira emunda oli, emwâwe empingu, omu bwonjo bwâwe bunji wanacibahà abacunguzi babalîkûzagya omu maboko g’abo bashombanyi bâbo. 28 Erhi babà bamaluhûka, kandi bashubira omu mabî gâbo embere zâbo; nâwe wanacibaleka omu maboko g’abashombanyi bâbo, babarhegeka bwenêne. Ci kandi bashub’ikâlakira emunda oli na nâwe wayumva izù lyâbo kurhe nga empingu, n’omu bwonjo bwâwe, wabalîkûza kanji kanji. 29 Ntâko orhajiraga mpu lyo bashub’igaluka emunda oli, cikwône oku bu hwinja bwâbo barhayumvagya amarhegeko gâwe, bakabulira amahano gâwe, nobwo go gahâna obuzîne kuli ngasi yeshi onagashimba, bakaz’icigûkumula ebirhugo, baniola ecikanyi c’igosi, balahira okuyumva. 30 Wabalembire myâka erhali minyi, wabarhonda n’omûka gwâwe, n’abalê bi bâwe barhanayumvagya. Lero wanacibahâna oku mashanja ganali omu cihugo. 31 Ci oku bwonjo bwâwe orhabâlekêreraga, orhabaherêrekezagya, bulya we Nyamuzinda w’olukogo, munyabwonjo bunji.
32 Na bunôla mâshi Yâgirwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, we Nyamuzinda mukulu, Ogala-byôshi na wa kujugumya, we olanga endagâno yâwe bwinjà, orhalolaga ebintu bya busha busha, aga malumwa gôshi garhujirekwo, rbwenêne, abâmi bîrhu, abarhambo bîrhu, abadâhwa bîrhu, abalêbi bîrhu, ababusi bîrhu, n’olubaga lwâwe lwôshi kurhenga oku bâmi b’e Sîriya kuhika mwa zino nsiku. 33 Wabîre mushinganyanya omu ngasi byôshi byarhuyishire bulya wanarhujirire okushingânîne, cikwône rhwono rhuba bantu babî. 34 Abâmi bîrhu, abakulu bîrhu, abadâhwa bîrhu, n’ababusi bîrhu, barhashi mbaga oburhegesi bwâwe, barhayumvagya amarhegeko gâwe, oli ebindi by’obuhamirizi wakazâg’ijira kulibo. 35 Omu bwâmi bwâbo, omu karhî k’aminja manji wakazâg’ibajirira, muli cirya cihugo cigali na cigale wabahâga, barhakukoleraga, barhalekaga emicô yâbo mibi. 36 Ci, alaga oku rhwoyu rhukola bajà ene! Lolaga oku rhwaberire bajà muli cirya cihu go wahâga ababusi bîrhu mpu bakalya mulico, na ngasi bindi binjà byamwo. 37 Cikolaga ciyêrera abâmi warhuhaga mpu bakarhurhegeka erhi byâha bîrhu birhuma. Bakolaga bajira emibiri yîrhu oku banalonzize, n’ebintu bîrhu kwo na kwo. Rhuli omu malibûko manji bwenêne.
BHS Nehemia/Nehemiah 9
1וּבְיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֗ה נֶאֶסְפ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּצ֣וֹם וּבְשַׂקִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃ 2וַיִּבָּֽדְלוּ֙ זֶ֣רַע יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּ֖ל בְּנֵ֣י נֵכָ֑ר וַיַּעַמְד֗וּ וַיִּתְוַדּוּ֙ עַל־חַטֹּ֣אתֵיהֶ֔ם וַעֲוֺנ֖וֹת אֲבֹתֵיהֶֽם׃ 3וַיָּק֨וּמוּ֙ עַל־עָמְדָ֔ם וַֽיִּקְרְא֗וּ בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֧ת יְהוָ֛ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם רְבִעִ֣ית הַיּ֑וֹם וּרְבִעִית֙ מִתְוַדִּ֣ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ
4וַיָּ֜קָם עַֽל־מַֽעֲלֵ֣ה הַלְוִיִּ֗ם יֵשׁ֨וּעַ וּבָנִ֜י קַדְמִיאֵ֧ל שְׁבַנְיָ֛ה בֻּנִּ֥י שֵׁרֵבְיָ֖ה בָּנִ֣י כְנָ֑נִי וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 5וַיֹּאמְר֣וּ הַלְוִיִּ֡ם יֵשׁ֣וּעַ וְ֠קַדְמִיאֵל בָּנִ֨י חֲשַׁבְנְיָ֜ה שֵׁרֵֽבְיָ֤ה הֽוֹדִיָּה֙ שְׁבַנְיָ֣ה פְתַֽחְיָ֔ה ק֗וּמוּ בָּרֲכוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם מִן־הָעוֹלָ֖ם עַד־הָעוֹלָ֑ם וִיבָֽרְכוּ֙ שֵׁ֣ם כְּבוֹדֶ֔ךָ וּמְרוֹמַ֥ם עַל־כָּל־בְּרָכָ֖ה וּתְהִלָּֽה׃ 6אַתָּה־ה֣וּא יְהוָה֮ לְבַדֶּךָ֒ אַתָּ֣ עָשִׂ֡יתָ אֶֽת־הַשָּׁמַיִם֩ שְׁמֵ֨י הַשָּׁמַ֜יִם וְכָל־צְבָאָ֗ם הָאָ֜רֶץ וְכָל־אֲשֶׁ֤ר עָלֶ֨יהָ֙ הַיַּמִּים֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֔ם וְאַתָּ֖ה מְחַיֶּ֣ה אֶת־כֻּלָּ֑ם וּצְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם לְךָ֥ מִשְׁתַּחֲוִֽים׃ 7אַתָּה־הוּא֙ יְהוָ֣ה הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֨רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם׃ 8וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֮ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֨קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה׃ 9וַתֵּ֛רֶא אֶת־עֳנִ֥י אֲבֹתֵ֖ינוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־זַעֲקָתָ֥ם שָׁמַ֖עְתָּ עַל־יַם־סֽוּף׃ 10וַ֠תִּתֵּן אֹתֹ֨ת וּמֹֽפְתִ֜ים בְּפַרְעֹ֤ה וּבְכָל־עֲבָדָיו֙ וּבְכָל־עַ֣ם אַרְצ֔וֹ כִּ֣י יָדַ֔עְתָּ כִּ֥י הֵזִ֖ידוּ עֲלֵיהֶ֑ם וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 11וְהַיָּם֙ בָּקַ֣עְתָּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְֽאֶת־רֹ֨דְפֵיהֶ֜ם הִשְׁלַ֧כְתָּ בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים׃ 12וּבְעַמּ֣וּד עָנָ֔ן הִנְחִיתָ֖ם יוֹמָ֑ם וּבְעַמּ֥וּד אֵשׁ֙ לַ֔יְלָה לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ׃ 13וְעַ֤ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֺ֖ת טוֹבִֽים׃ 14וְאֶת־שַׁבַּ֥ת קָדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עַתָ לָהֶ֑ם וּמִצְוֺ֤ות וְחֻקִּים֙ וְתוֹרָ֔ה צִוִּ֣יתָ לָהֶ֔ם בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃ 15וְ֠לֶחֶם מִשָּׁמַ֜יִם נָתַ֤תָּה לָהֶם֙ לִרְעָבָ֔ם וּמַ֗יִם מִסֶּ֛לַע הוֹצֵ֥אתָ לָהֶ֖ם לִצְמָאָ֑ם וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָשָׂ֥אתָ אֶת־יָדְךָ֖ לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ 16וְהֵ֥ם וַאֲבֹתֵ֖ינוּ הֵזִ֑ידוּ וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֶל־מִצְוֺתֶֽיךָ׃ 17וַיְמָאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא־זָכְר֤וּ נִפְלְאֹתֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ־רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־וחֶ֖סֶד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם׃ 18אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃ 19וְאַתָּה֙ בְּרַחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֔ים לֹ֥א עֲזַבְתָּ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר אֶת־עַמּ֣וּד הֶ֠עָנָן לֹא־סָ֨ר מֵעֲלֵיהֶ֤ם בְּיוֹמָם֙ לְהַנְחֹתָ֣ם בְּהַדֶּ֔רֶךְ וְאֶת־עַמּ֨וּד הָאֵ֤שׁ בְּלַ֨יְלָה֙ לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם וְאֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ׃ 20וְרוּחֲךָ֨ הַטּוֹבָ֔ה נָתַ֖תָּ לְהַשְׂכִּילָ֑ם וּמַנְךָ֙ לֹא־מָנַ֣עְתָּ מִפִּיהֶ֔ם וּמַ֛יִם נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם לִצְמָאָֽם׃ 21וְאַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֛ה כִּלְכַּלְתָּ֥ם בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֣א חָסֵ֑רוּ שַׂלְמֹֽתֵיהֶם֙ לֹ֣א בָל֔וּ וְרַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֥א בָצֵֽקוּ׃ 22וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם מַמְלָכוֹת֙ וַעֲמָמִ֔ים וַֽתַּחְלְקֵ֖ם לְפֵאָ֑ה וַיִּֽירְשׁ֞וּ אֶת־אֶ֣רֶץ סִיח֗וֹן וְאֶת־אֶ֨רֶץ֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וְאֶת־אֶ֖רֶץ ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָֽׁן׃ 23וּבְנֵיהֶ֣ם הִרְבִּ֔יתָ כְּכֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וַתְּבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶ֖ם לָב֥וֹא לָרָֽשֶׁת׃ 24וַיָּבֹ֤אוּ הַבָּנִים֙ וַיִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַתַּכְנַ֨ע לִפְנֵיהֶ֜ם אֶת־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ הַכְּנַ֣עֲנִ֔ים וַֽתִּתְּנֵ֖ם בְּיָדָ֑ם וְאֶת־מַלְכֵיהֶם֙ וְאֶת־עַֽמְמֵ֣י הָאָ֔רֶץ לַעֲשֹׂ֥ות בָּהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃ 25וַֽיִּלְכְּד֞וּ עָרִ֣ים בְּצֻרוֹת֮ וַאֲדָמָ֣ה שְׁמֵנָה֒ וַיִּֽירְשׁ֡וּ בָּתִּ֣ים מְלֵֽאִים־כָּל־ט֠וּב בֹּר֨וֹת חֲצוּבִ֜ים כְּרָמִ֧ים וְזֵיתִ֛ים וְעֵ֥ץ מַאֲכָ֖ל לָרֹ֑ב וַיֹּאכְל֤וּ וַֽיִּשְׂבְּעוּ֙ וַיַּשְׁמִ֔ינוּ וַיִּֽתְעַדְּנ֖וּ בְּטוּבְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃ 26וַיַּמְר֨וּ וַֽיִּמְרְד֜וּ בָּ֗ךְ וַיַּשְׁלִ֤כוּ אֶת־תּוֹרָֽתְךָ֙ אַחֲרֵ֣י גַוָּ֔ם וְאֶת־נְבִיאֶ֣יךָ הָרָ֔גוּ אֲשֶׁר־הֵעִ֥ידוּ בָ֖ם לַהֲשִׁיבָ֣ם אֵלֶ֑יךָ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדוֹלֹֽת׃ 27וַֽתִּתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָֽרֵיהֶ֔ם וַיָּצֵ֖רוּ לָהֶ֑ם וּבְעֵ֤ת צָֽרָתָם֙ יִצְעֲק֣וּ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מִשָּׁמַ֣יִם תִּשְׁמָ֔ע וּֽכְרַחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֗ים תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מֽוֹשִׁיעִ֔ים וְיוֹשִׁיע֖וּם מִיַּ֥ד צָרֵיהֶֽם׃ 28וּכְנ֣וֹחַ לָהֶ֔ם יָשׁ֕וּבוּ לַעֲשֹׂ֥ות רַ֖ע לְפָנֶ֑יךָ וַתַּֽעַזְבֵ֞ם בְּיַ֤ד אֹֽיְבֵיהֶם֙ וַיִּרְדּ֣וּ בָהֶ֔ם וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ וַיִּזְעָק֔וּךָ וְאַתָּ֞ה מִשָּׁמַ֧יִם תִּשְׁמַ֛ע וְתַצִּילֵ֥ם כְּֽרַחֲמֶ֖יךָ רַבּ֥וֹת עִתִּֽים׃ 29וַתָּ֨עַד בָּהֶ֜ם לַהֲשִׁיבָ֣ם אֶל־תּוֹרָתֶ֗ךָ וְהֵ֨מָּה הֵזִ֜ידוּ וְלֹא־שָׁמְע֤וּ לְמִצְוֺתֶ֨יךָ֙ וּבְמִשְׁפָּטֶ֣יךָ חָֽטְאוּ־בָ֔ם אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם וְחָיָ֣ה בָהֶ֑ם וַיִּתְּנ֤וּ כָתֵף֙ סוֹרֶ֔רֶת וְעָרְפָּ֥ם הִקְשׁ֖וּ וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ 30וַתִּמְשֹׁ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ שָׁנִ֣ים רַבּ֔וֹת וַתָּ֨עַד בָּ֧ם בְּרוּחֲךָ֛ בְּיַד־נְבִיאֶ֖יךָ וְלֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ וַֽתִּתְּנֵ֔ם בְּיַ֖ד עַמֵּ֥י הָאֲרָצֹֽת׃ 31וּֽבְרַחֲמֶ֧יךָ הָרַבִּ֛ים לֹֽא־עֲשִׂיתָ֥ם כָּלָ֖ה וְלֹ֣א עֲזַבְתָּ֑ם כִּ֛י אֵֽל־חַנּ֥וּן וְרַח֖וּם אָֽתָּה׃ 32וְעַתָּ֣ה אֱ֠לֹהֵינוּ הָאֵ֨ל הַגָּד֜וֹל הַגִּבּ֣וֹר וְהַנּוֹרָא֮ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶסֶד֒ אַל־יִמְעַ֣ט לְפָנֶ֡יךָ אֵ֣ת כָּל־הַתְּלָאָ֣ה אֲֽשֶׁר־מְ֠צָאַתְנוּ לִמְלָכֵ֨ינוּ לְשָׂרֵ֧ינוּ וּלְכֹהֲנֵ֛ינוּ וְלִנְבִיאֵ֥נוּ וְלַאֲבֹתֵ֖ינוּ וּלְכָל־עַמֶּ֑ךָ מִימֵי֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 33וְאַתָּ֣ה צַדִּ֔יק עַ֖ל כָּל־הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־אֱמֶ֥ת עָשִׂ֖יתָ וַאֲנַ֥חְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃ 34וְאֶת־מְלָכֵ֤ינוּ שָׂרֵ֨ינוּ֙ כֹּהֲנֵ֣ינוּ וַאֲבֹתֵ֔ינוּ לֹ֥א עָשׂ֖וּ תּוֹרָתֶ֑ךָ וְלֹ֤א הִקְשִׁ֨יבוּ֙ אֶל־מִצְוֺתֶ֔יךָ וּלְעֵ֣דְוֺתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הַעִידֹ֖תָ בָּהֶֽם׃ 35וְהֵ֣ם בְּמַלְכוּתָם֩ וּבְטוּבְךָ֨ הָרָ֜ב אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּ לָהֶ֗ם וּבְאֶ֨רֶץ הָרְחָבָ֧ה וְהַשְּׁמֵנָ֛ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּ לִפְנֵיהֶ֖ם לֹ֣א עֲבָד֑וּךָ וְֽלֹא־שָׁ֔בוּ מִמַּֽעַלְלֵיהֶ֖ם הָרָעִֽים׃ 36הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ הַיּ֖וֹם עֲבָדִ֑ים וְהָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּה לַאֲבֹתֵ֗ינוּ לֶאֱכֹ֤ל אֶת־פִּרְיָהּ֙ וְאֶת־טוּבָ֔הּ הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֲבָדִ֖ים עָלֶֽיהָ׃ 37וּתְבוּאָתָ֣הּ מַרְבָּ֗ה לַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה עָלֵ֖ינוּ בְּחַטֹּאותֵ֑ינוּ וְעַ֣ל גְּ֠וִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִ֤ים וּבִבְהֶמְתֵּ֨נוּ֙ כִּרְצוֹנָ֔ם וּבְצָרָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֲנָֽחְנוּ׃ פ
10
Okucihâna kw’olubaga
1 Kuli okwo kwôshi rhwànahâna omuhigo. Gwanaciyandikwa n’abakulu bîrhu Abaleviti n’Abadâhwa banacinanîzakwo ecimanyîso c’okuyêmêra kwâbo…
2 Alaga abananîzizekwo ecimanyîso câbo: Nehemiya murhambo, mwene Hakalya na Sidikiya. 3 Seraya, Azariya, Yirmeya, 4 Pashehuri, Amariya, Malkiya, Hatushi, Shebanya, Maluki, 6 Harimu, Meremoti, Obadiya, 7 Daniyeli, Ginetoni, Baruki, 8 Meshulami, Abiya. Miyamini, 9 Maazya, Bilgayi, Shemaya; bôshi bàli badâhwa. 10 Kandi Abaleviti: Yozwè, mwene Azanya, Binwi w’omu bagala ba Henadadi, Kadmiyeli, 11 na bene wâbo: Shebanya, Hodayi, Kelila, Pelaya, Hanani, 12 Mika, Rehobu, Hashabiya, 13 Zakuri, Sherebiya, Shebanya, 14 Hodiya, Bani, Beninu.
15 Abakulu b’olubaga: Parcoshi, Pahati-Mowabu, Elamu, Zatu, Bani, 16 Buni, Azgadi, Bebayi, 17 Adoniya, Bigwayi, Adini, 18 Ateri, Hizikiya, Azuru, 19 Hodiya, Hashumu, Nebayi, 20 Harifu, Anatoti, Nebayi, 21 Magpisha, Meshulami, Heziri, 22 Meshezabeli, Sadoki, Yaduwa, 23 Pelatiya, Hanani, Anaya, 24 Hosheya, Hanalya, Hashibi, 25 Haloweshi, Pileha, Sahobeki, 21 Rehumi, Hashabna, Maaseya, 27 Ahiya, Hanani, Anani, 28 Maluki, Harimi, Bâna.
29 Abasigalaga b’olubaga: Abadâhwa, abaleviti, abalanga akâ-Nyamuzinda, abîmbiza, bene Natineni, na ngasi bandi bacîyegûlaga oku lubaga mpu lyo bashimba oburhegesi bwa Nyamuzinda, abakazi bâbo, bagala bâbo, bâli bâbo na ngasi bôshi bankahashir’iyumva. 30 Abo bôshi banacicîlunga kuli bene wâbo, abaluzi bâbo, balagânana omu kunywa ecihango, omu kulahira ibango, mpu bashimba oburhegesi bwa Nyamuzinda bwahânagwa na Mûsa murhumisi wa Nyamuzinda mpu rhubushimbe rhunashimbe n’agandi marhegeko gôshi ga Nnâmahanga, Nyamuzinda wîrhu, na ngasi bindi binwa byâge byôshi.
31 Rhwalagânana oku rhurhahâne abâna-nyere bîrhu oku mashanja g’ebyo bihugo n’oku rhurhâyanke bâli bâbo mpu rhubahe bagala bîrhu. 32 Kandi rhwalagânana oku erhi amashanja ga muli eci cihugo gankanayîsha mpu gal’iguza ebirugu, kandi erhi biryo bilebe oku lusiku lwa Sabato, rhurhagule bici kuli olwo lwa Sabato, n’oku lundi lusiku oku rhwaleka oku mwâka gwa kali ndarhu obudaka buyîse, buhumûke kuguma na ngasi myenda yalyûlwa.
33 Rhwacîrhegeka rhwêne oku rhukâlyûla ecigabi ca kasharhu c’esikeli ngasi mwâka oku mikolo y’akâ-Nyamuzinda. 34 Oku kugula emigati y’enterekêro, oku by’embâgwa n’enkalange ya ngasi mango oku nterekêro ya Sabato, ez’omwêzi, oku nsiku nkulu, oku bintu bigishe, oku nterekêro y’ebyâha, lyo rhulyûla oku byâha bya bene Israheli, oku ngasi hyôshi hijirwa omu nyumpa ya Nyamuzinda wîrhu.
35 Abadâhwa, abaleviti, n’olubaga lwôshi rhwanaciyêsha ecigole c’okulola kurhi eby’enshâli z’akâ-Nyamuzinda byagendeka, lyo ngasi mulala gukaz’ihêka enshâli omu kâ-Nyamuzinda, ngasi baguma amango banatwîrirwe ngasi mwâka oku gundi, mpu zikatwanwa oku luhêrero lwa Nyamuzinda Nyakasane wîrhu nk’oku binadesirwe n’oburhegesi. 36 Rhwanalagânana oku rhwakâlêrha ngasi mwâka emburho ntangiriza eyezire oku myâka yîrhu omu kâ-Nyamuzinda, ebè mburho y’ebihumbwa ekuzimu nîsi erhi ebiyera oku mirhi. 37 Rhwanalagânana oku rhwakalêrha omu nyumpa ya Nyamuzinda wîrhu, oku badâhwa bajira emikolo omu nyumpa ya Nyamuzinda wîrhu, ngasi ciburhwa-lubere c’abâna bîrhu, ebintu bîrhu nk’oku binayandisirwe, oku bya olubere lw’enkafu zirhu n’ebibuzi bîrhu. 38 Kuguma n’okwo, rhwalagânana oku rhwakaz’ilêrhera abadâhwa omu nyumpa ya Nyamuzinda wîrhu ebiyungulûlwa burhanzirhanzi by’oku migati yîrhu, oku nterekêro rhwagoshôlaga oku malehe g’emirehe yôshi, oku mamvu mahyâhya g’idivayi, n’oku mavurha; rhwalagânana okurhwakaz’ilyûla entûlo y’obudaka bwîrhu oku baleviti. N’oku abaleviti bonene bakazâg’ijuhisa entûllo omu bishagala byôshi bijira amashwa. 39 Omudâhwa, mugala wa Aròni, akaz’iyôrha ali bôshi n’abaleviti ago mango g’okuvurhîsa entûlo, n’abaleviti banahêka entûlo omu kâ-Nyamuzinda wîrhu, omu biyûmpa by’enyumpa y’embîkwa. 40 Okwo ebwa kubà bene Israheli, bene Levi bahêka omwo biyûmpa empongano z’engano n’ez’idivayi lihyâhya n’ez’amavurha, omwo mwo mwanali ebirugu by’ahatagatîfu, abadâhwa bajira enterekêro abalanzi b’emihango n’abimbiza. Ntyôla rhurhankacijanda enyumpa ya Nyamuzinda wîrhu.
BHS Nehemia/Nehemiah 10
1וּבְכָל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃ 2וְעַ֖ל הַחֲתוּמִ֑ים נְחֶמְיָ֧ה הַתִּרְשָׁ֛תָא בֶּן־חֲכַלְיָ֖ה וְצִדְקִיָּֽה׃ 3שְׂרָיָ֥ה עֲזַרְיָ֖ה יִרְמְיָֽה׃ 4פַּשְׁח֥וּר אֲמַרְיָ֖ה מַלְכִּיָּֽה׃ 5חַטּ֥וּשׁ שְׁבַנְיָ֖ה מַלּֽוּךְ׃ 6חָרִ֥ם מְרֵמ֖וֹת עֹֽבַדְיָֽה׃ 7דָּנִיֵּ֥אל גִּנְּת֖וֹן בָּרֽוּךְ׃ 8מְשֻׁלָּ֥ם אֲבִיָּ֖ה מִיָּמִֽן׃ 9מַֽעַזְיָ֥ה בִלְגַּ֖י שְׁמַֽעְיָ֑ה אֵ֖לֶּה הַכֹּהֲנִֽים׃ ס
10וְֽהַלְוִיִּ֑ם וְיֵשׁ֨וּעַ֙ בֶּן־אֲזַנְיָ֔ה בִּנּ֕וּי מִבְּנֵ֥י חֵנָדָ֖ד קַדְמִיאֵֽל׃ 11וַאֲחֵיהֶ֑ם שְׁבַנְיָ֧ה הֽוֹדִיָּ֛ה קְלִיטָ֖א פְּלָאיָ֥ה חָנָֽן׃ 12מִיכָ֥א רְח֖וֹב חֲשַׁבְיָֽה׃ 13זַכּ֥וּר שֵׁרֵֽבְיָ֖ה שְׁבַנְיָֽה׃ 14הוֹדִיָּ֥ה בָנִ֖י בְּנִֽינוּ׃ ס
15רָאשֵׁ֖י הָעָ֑ם פַּרְעֹשׁ֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב עֵילָ֥ם זַתּ֖וּא בָּנִֽי׃ 16בֻּנִּ֥י עַזְגָּ֖ד בֵּבָֽי׃ 17אֲדֹנִיָּ֥ה בִגְוַ֖י עָדִֽין׃ 18אָטֵ֥ר חִזְקִיָּ֖ה עַזּֽוּר׃ 19הוֹדִיָּ֥ה חָשֻׁ֖ם בֵּצָֽי׃ 20חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת נֵובָֽי׃ 21מַגְפִּיעָ֥שׁ מְשֻׁלָּ֖ם חֵזִֽיר׃ 22מְשֵׁיזַבְאֵ֥ל צָד֖וֹק יַדּֽוּעַ׃ 23פְּלַטְיָ֥ה חָנָ֖ן עֲנָיָֽה׃ 24הוֹשֵׁ֥עַ חֲנַנְיָ֖ה חַשּֽׁוּב׃ 25הַלּוֹחֵ֥שׁ פִּלְחָ֖א שׁוֹבֵֽק׃ 26רְח֥וּם חֲשַׁבְנָ֖ה מַעֲשֵׂיָֽה׃ 27וַאֲחִיָּ֥ה חָנָ֖ן עָנָֽן׃ 28מַלּ֥וּךְ חָרִ֖ם בַּעֲנָֽה׃ 29וּשְׁאָ֣ר הָעָ֡ם הַכֹּהֲנִ֣ים הַ֠לְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִ֨ים הַמְשֹׁרְרִ֜ים הַנְּתִינִ֗ים וְֽכָל־הַנִּבְדָּ֞ל מֵעַמֵּ֤י הָאֲרָצוֹת֙ אֶל־תּוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים נְשֵׁיהֶ֖ם בְּנֵיהֶ֣ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם כֹּ֖ל יוֹדֵ֥עַ מֵבִֽין׃ 30מַחֲזִיקִ֣ים עַל־אֲחֵיהֶם֮ אַדִּירֵיהֶם֒ וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֨כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשֹׂ֗ות אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו׃ 31וַאֲשֶׁ֛ר לֹא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃ 32וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת־הַמַּקָּח֨וֹת וְכָל־שֶׁ֜בֶר בְּי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹא־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כָל־יָֽד׃ 33וְהֶעֱמַ֤דְנוּ עָלֵ֨ינוּ֙ מִצְוֺ֔ת לָתֵ֥ת עָלֵ֛ינוּ שְׁלִשִׁ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָ֑ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ 34לְלֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרֶ֡כֶת וּמִנְחַ֣ת הַתָּמִ֣יד וּלְעוֹלַ֣ת הַ֠תָּמִיד הַשַּׁבָּת֨וֹת הֶחֳדָשִׁ֜ים לַמּוֹעֲדִ֗ים וְלַקֳּדָשִׁים֙ וְלַ֣חַטָּא֔וֹת לְכַפֵּ֖ר עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֖ל מְלֶ֥אכֶת בֵּית־אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
35וְהַגּוֹרָל֨וֹת הִפַּ֜לְנוּ עַל־קֻרְבַּ֣ן הָעֵצִ֗ים הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ וְהָעָם֒ לְ֠הָבִיא לְבֵ֨ית אֱלֹהֵ֧ינוּ לְבֵית־אֲבֹתֵ֛ינוּ לְעִתִּ֥ים מְזֻמָּנִ֖ים שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבַעֵ֗ר עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָֽה׃ 36וּלְהָבִ֞יא אֶת־בִּכּוּרֵ֣י אַדְמָתֵ֗נוּ וּבִכּוּרֵ֛י כָּל־פְּרִ֥י כָל־עֵ֖ץ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבֵ֖ית יְהוָֽה׃ 37וְאֶת־בְּכֹר֤וֹת בָּנֵ֨ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ 38וְאֶת־רֵאשִׁ֣ית עֲרִיסֹתֵ֣ינוּ וּ֠תְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִ֨י כָל־עֵ֜ץ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֗ר נָבִ֤יא לַכֹּהֲנִים֙ אֶל־לִשְׁכ֣וֹת בֵּית־אֱלֹהֵ֔ינוּ וּמַעְשַׂ֥ר אַדְמָתֵ֖נוּ לַלְוִיִּ֑ם וְהֵם֙ הַלְוִיִּ֔ם הַֽמְעַשְּׂרִ֔ים בְּכֹ֖ל עָרֵ֥י עֲבֹדָתֵֽנוּ׃ 39וְהָיָ֨ה הַכֹּהֵ֧ן בֶּֽן־אַהֲרֹ֛ן עִם־הַלְוִיִּ֖ם בַּעְשֵׂ֣ר הַלְוִיִּ֑ם וְהַלְוִיִּ֞ם יַעֲל֨וּ אֶת־מַעֲשַׂ֤ר הַֽמַּעֲשֵׂר֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ אֶל־הַלְּשָׁכ֖וֹת לְבֵ֥ית הָאוֹצָֽר׃ 40כִּ֣י אֶל־הַ֠לְּשָׁכוֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֮ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּהֲנִים֙ הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֖ים וְהַמְשֹׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַעֲזֹ֖ב אֶת־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
11
Eyindi Myanzi eyêrekîre okulungwa kwa Yeruzalemu
1 Abarhambo b’olubaga bôshi bayûbaka aha Yeruzalemu, abasigalaga omu lubaga bayêsha ecigole mpu barhengemwomuguma oku bantu ikumi aj’iyûbaka e Yeruzalemu, cishagala citagatîfu, ebindi bigabi mwenda biyôrhe omu bindi bishagala. 2 Olubaga lwagisha balya bôshi bacigoshôlaga bonene mpu bagcnd’iyûbaka omu Yeruzalemu. 3 Alaga abakulu b’emilala barhengaga omu bindi bishagala baj’iyûbaka e Yeruzalemu omu bishagala bya Yuda, ngasi muguma ayûbaka omu ishwa lyâge, omu cishagala câge, abadâhwa, abaleviti, abanyatieni na bagala b’abarhumizi ba Salomoni. Olubaga lw’Abayahudi omu Yeruzalemu
4 Abayûbakaga e Yeruzalemu, bene Benyamini na bene Yuda. Muli bene Yuda mwâli Ataya, mugala wa Uziya mwâna wa Zakariya mugala wa Amarya; Shefatya mwâna wa Mahalaleel, w’omu bûko bwa Peresiya; 5 Maseya mugala wa Baruki, mugala wa Koloziya, mugala wa Hazaya, mugala wa Adaya, mugala wa Yoyaribu, mugala wa Zakariya na mugala wa Shela. 6 Omubalè gw’ab’omu nkomôka y’aba Peresi bàli e Yeruzalemu bàli balume magana ani na makumi gali ndarhu na munâni.
7 Alaga bene Benyamini nabo: Salu mugala wa Meshulami, mugala wa Yowedi, mugala wa Pedaya, mugala wa Kolaya, mugala wa Maseya mugala wa Itiyeli, mugala wa Yesaya. 8 N’enyuma zâge, Gabayi-Salayi bôshi haguma: magana gali mwenda na makumi abiri na munâni. 9 Yoweli mugala wa Zikiri ye wali murhambo wâbo, na Yuda mugala wa Hasenuwa ye wali murhambo wa kabiri omu lugo.
10 Omu badâhwa: Yedaya, mugala wa Yoyakimu, 11 Seraya mugala wa Hilkiya mugala wa Meshulamu mugala wa Sadoki, mugala wa Merayoti, mugala wa Ahitubu muluzi w’omu nyumpa ya Nyamuzinda. 12 Na bene wâbo bakaza g’ikola omu kâ-Nyamuzinda : magana munâni na makumi abiri na babiri; Adaya mugala wa Yorahamu, mugala wa Pelalya, mugala wa Amusi, mugala wa Zakariya, mugala wa Pashehuriya, mugala wa Malkiya, 13 bôshi na bene wâbo bo barhambo b’emilala bahika bantu: magana abiri na makumi ani na babiri; na Amashsayi mugala wa Azareli, mugala wa Azara mugala wa Meshilemoti, mugala wa Imeri, 14 bôshi haguma na bene wâbo bakola bajà oku matabâro: igana na abiri na munâni; Zabdiyeli mugala wa Hagadoli ye wali murhambo wâbo.
15 Omu baleviti, Shemaya mugala wa Hashubu wa Azirikamu wa Hashabiya mwene Buni; 16 Shabtayi na Yozadadi bo bakazâg’ilalîra ebintu by’embuga y’akâ-Nyamuzinda, àli w’omu murhwe gw’Abaleviti; 17 Matanya mugala wa Mika, mugala wa Zabudi mwene Asafa ye wali murhambo wakazâg’irhangiza olwimbo lw’okuvuga omunkwa amango bakola baharâmya; Bakubukiya ye wali wa kabiri muli bene wâbo, na Obadiya mugala wa Shamuwa mwene Galali mugala wa Yedutuni. 18 Abaleviti bôshi omwo cishagala citagatîfu bahika bantu magana abiri na makumi gali munâni na bani. 19 Abalanzi b’enyumvi: Akubu, Talomoni, na bene wâbo, bôshi haguma bahika: igana na makumi gali nda na babiri. 20 Abandi bene Israheli, abadâhwa, abaleviti, bali omu bishagala byôshi bya Yuda, ngasi muguma aha mwâge.
21 Abayankirirwe, bayûbaka omu murhundu gwa Ofeli; Siha na Gishapa bo bàli barhambo b’abo bayankirirwe. 22 Abarhambo b’abaleviti aha Yeruzalemu, àIi Uzi mugala wa Bani, mugala wa Hashabiya, mugala wa Matanya, mugala wa Mika w’omu bene Asafi, n’omu bîmbiza bali bagwêrhe omukolo gw’okuka kola omu kâ-Nyamuzinda.
23 Kulya kubà hàli irhegeko lyago lyago lya mwâmi liyêrekîre abîmbiza n’oluhembo lwa ngasi lusiku lwali luyandisirwe. 24 Petahiya mugala wa Meshezabeli, muguma w’omu bene Zera mugala wa Yuda ye wali murhambo wa mwâmi oku biyêrekîre olubaga byôshi.
Abayûbaka omu bindi bishagala
25 N’omu bishagala, n’amashwa gabyo, bene Yuda bayûbaka; aha Kiriyati-Arba n’omu mirhundu yâge, bayûbaka aha Diboni n’omu mirhundu yâge, bayûbaka aha Yekabiseyi n’omu mirhundu yâge, 26 Aha Yeshuwa, aha Molada, Beti-Paleti, 27 aha Hasarusuwali, Bersheba, n’emirhundu yâge. 28 Bayûbaka aha Siklagi, aha Mekona n’omu bishagala byâge byôshi; 29 bayûbaka aha En-Rimoni, aha Sareya, aha Armuti, 30 aha Zonowa, aha Adulamu, n’omu bi shagala byâge, aha Lakishi n’omu cihugo câge côshi, aha Azeka n’omu mirhundu yâge: bayûbaka kurhenga e Bersheba, kuhika aha Kabanda ka Hinomu.
31 Muli bene Benyamini, baguma bayûbaka kurhenga e Geba, aha Mikemasi, aha Aya, Beteli n’omu mirhundu yâge, 32 bayûbaka aha Anatoti, aha Nobu, aha Ananiya, 33 bayûbaka aha Hasori, aha Rama, aha Guyitayimu, 34 bayûbaka aha Hadidi, aha Seboyimu, aha Nebalati, 35 bayûbaka aha Lodi n’aha Ono, omu kabanda k’ Abakozi. 36 Omu Baleviti mwâli emirhwe yabâga ya Yuda, lero bacijira kuli Benyamini.
BHS Nehemia/Nehemiah 11
1וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־הָעָ֖ם בִּירוּשָׁלִָ֑ם וּשְׁאָ֣ר הָ֠עָם הִפִּ֨ילוּ גוֹרָל֜וֹת לְהָבִ֣יא ׀ אֶחָ֣ד מִן־הָעֲשָׂרָ֗ה לָשֶׁ֨בֶת֙ בִּֽירוּשָׁלִַ֨ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ וְתֵ֥שַׁע הַיָּד֖וֹת בֶּעָרִֽים׃ 2וַֽיְבָרֲכ֖וּ הָעָ֑ם לְכֹל֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים הַמִּֽתְנַדְּבִ֔ים לָשֶׁ֖בֶת בִּירוּשָׁלִָֽם׃ פ
3וְאֵ֨לֶּה֙ רָאשֵׁ֣י הַמְּדִינָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה יָֽשְׁב֞וּ אִ֤ישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם יִשְׂרָאֵ֤ל הַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֣ם וְהַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃ 4וּבִֽירוּשָׁלִַ֨ם֙ יָֽשְׁב֔וּ מִבְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּמִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן מִבְּנֵ֣י יְ֠הוּדָה עֲתָיָ֨ה בֶן־עֻזִּיָּ֜ה בֶּן־זְכַרְיָ֧ה בֶן־אֲמַרְיָ֛ה בֶּן־שְׁפַטְיָ֥ה בֶן־מַהֲלַלְאֵ֖ל מִבְּנֵי־פָֽרֶץ׃ 5וּמַעֲשֵׂיָ֣ה בֶן־בָּר֣וּךְ בֶּן־כָּל־֠חֹזֶה בֶּן־חֲזָיָ֨ה בֶן־עֲדָיָ֧ה בֶן־יוֹיָרִ֛יב בֶּן־זְכַרְיָ֖ה בֶּן־הַשִּׁלֹנִֽי׃ 6כָּל־בְּנֵי־פֶ֕רֶץ הַיֹּשְׁבִ֖ים בִּירוּשָׁלִָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ ס
7וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן סַלֻּ֡א בֶּן־מְשֻׁלָּ֡ם בֶּן־יוֹעֵ֡ד בֶּן־פְּדָיָה֩ בֶן־ק֨וֹלָיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה בֶּן־אִֽיתִיאֵ֖ל בֶּן־יְשַֽׁעְיָֽה׃ 8וְאַחֲרָ֖יו גַּבַּ֣י סַלָּ֑י תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ 9וְיוֹאֵ֥ל בֶּן־זִכְרִ֖י פָּקִ֣יד עֲלֵיהֶ֑ם וִיהוּדָ֧ה בֶן־הַסְּנוּאָ֛ה עַל־הָעִ֖יר מִשְׁנֶֽה׃ פ
10מִן־הַֽכֹּהֲנִ֑ים יְדַֽעְיָ֥ה בֶן־יוֹיָרִ֖יב יָכִֽין׃ 11שְׂרָיָ֨ה בֶן־חִלְקִיָּ֜ה בֶּן־מְשֻׁלָּ֣ם בֶּן־צָד֗וֹק בֶּן־מְרָיוֹת֙ בֶּן־אֲחִיט֔וּב נְגִ֖ד בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 12וַאֲחֵיהֶ֗ם עֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ לַבַּ֔יִת שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁנָ֑יִם וַ֠עֲדָיָה בֶּן־יְרֹחָ֤ם בֶּן־פְּלַלְיָה֙ בֶּן־אַמְצִ֣י בֶן־זְכַרְיָ֔ה בֶּן־פַּשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּֽה׃ 13וְאֶחָיו֙ רָאשִׁ֣ים לְאָב֔וֹת מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֣ים וּשְׁנָ֑יִם וַעֲמַשְׁסַ֧י בֶּן־עֲזַרְאֵ֛ל בֶּן־אַחְזַ֥י בֶּן־מְשִׁלֵּמ֖וֹת בֶּן־אִמֵּֽר׃ 14וַאֲחֵיהֶם֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁמֹנָ֑ה וּפָקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם זַבְדִּיאֵ֖ל בֶּן־הַגְּדוֹלִֽים׃ ס
15וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם שְׁמַעְיָ֧ה בֶן־חַשּׁ֛וּב בֶּן־עַזְרִיקָ֥ם בֶּן־חֲשַׁבְיָ֖ה בֶּן־בּוּנִּֽי׃ 16וְשַׁבְּתַ֨י וְיוֹזָבָ֜ד עַל־הַמְּלָאכָ֤ה הַחִֽיצֹנָה֙ לְבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מֵרָאשֵׁ֖י הַלְוִיִּֽם׃ 17וּמַתַּנְיָ֣ה בֶן־מִ֠יכָה בֶּן־זַבְדִּ֨י בֶן־אָסָ֜ף רֹ֗אשׁ הַתְּחִלָּה֙ יְהוֹדֶ֣ה לַתְּפִלָּ֔ה וּבַקְבֻּקְיָ֖ה מִשְׁנֶ֣ה מֵאֶחָ֑יו וְעַבְדָּא֙ בֶּן־שַׁמּ֔וּעַ בֶּן־גָּלָ֖ל בֶּן־יְדיּתֽוּן׃ 18כָּל־הַלְוִיִּם֙ בְּעִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ מָאתַ֖יִם שְׁמֹנִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ פ
19וְהַשֹּֽׁועֲרִים֙ עַקּ֣וּב טַלְמ֔וֹן וַאֲחֵיהֶ֖ם הַשֹּׁמְרִ֣ים בַּשְּׁעָרִ֑ים מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ 20וּשְׁאָ֨ר יִשְׂרָאֵ֜ל הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ בְּכָל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אִ֖ישׁ בְּנַחֲלָתֽוֹ׃ 21וְהַנְּתִינִ֖ים יֹשְׁבִ֣ים בָּעֹ֑פֶל וְצִיחָ֥א וְגִשְׁפָּ֖א עַל־הַנְּתִינִֽים׃ פ
22וּפְקִ֤יד הַלְוִיִּם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עֻזִּ֤י בֶן־בָּנִי֙ בֶּן־חֲשַׁבְיָ֔ה בֶּן־מַתַּנְיָ֖ה בֶּן־מִיכָ֑א מִבְּנֵ֤י אָסָף֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים לְנֶ֖גֶד מְלֶ֥אכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִֽים׃ 23כִּֽי־מִצְוַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲמָנָ֥ה עַל־הַמְשֹׁרְרִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ 24וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל מִבְּנֵי־זֶ֤רַח בֶּן־יְהוּדָה֙ לְיַ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לְכָל־דָּבָ֖ר לָעָֽם׃ 25וְאֶל־הַחֲצֵרִ֖ים בִּשְׂדֹתָ֑ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה יָֽשְׁב֞וּ בְּקִרְיַ֤ת הָֽאַרְבַּע֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וּבְדִיבֹן֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וּבִֽיקַּבְצְאֵ֖ל וַחֲצֵרֶֽיהָ׃ 26וּבְיֵשׁ֥וּעַ וּבְמוֹלָדָ֖ה וּבְבֵ֥ית פָּֽלֶט׃ 27וּבַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבִבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבְנֹתֶֽיהָ׃ 28וּבְצִֽקְלַ֥ג וּבִמְכֹנָ֖ה וּבִבְנֹתֶֽיהָ׃ 29וּבְעֵ֥ין רִמּ֛וֹן וּבְצָרְעָ֖ה וּבְיַרְמֽוּת׃ 30זָנֹ֤חַ עֲדֻלָּם֙ וְחַצְרֵיהֶ֔ם לָכִישׁ֙ וּשְׂדֹתֶ֔יהָ עֲזֵקָ֖ה וּבְנֹתֶ֑יהָ וַיַּחֲנ֥וּ מִבְּאֵֽר־שֶׁ֖בַע עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם׃ 31וּבְנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן מִגָּ֑בַע מִכְמָ֣שׂ וְעַיָּ֔ה וּבֵֽית־אֵ֖ל וּבְנֹתֶֽיהָ׃ 32עֲנָת֥וֹת נֹ֖ב עֲנָֽנְיָֽה׃ 33חָצ֥וֹר ׀ רָמָ֖ה גִּתָּֽיִם׃ 34חָדִ֥יד צְבֹעִ֖ים נְבַלָּֽט׃ 35לֹ֥ד וְאוֹנ֖וֹ גֵּ֥י הַחֲרָשִֽׁים׃ 36וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם מַחְלְק֥וֹת יְהוּדָ֖ה לְבִנְיָמִֽין׃ פ
12
Abadâhwa n’ Abaleviti bayâgaluka amango ga Zorobabeli na Yozwè
1 Alaga omurhwe gw’abadâhwa n’abaleviti bayâgalukaga kuguma na Zorobabeli mugala wa Shealtieli bôshi na Yozwè: Seraya, Yirmeya, Ezra. 2 Amarya, Maluki, Hatushi, 3 Shekanya, Rehumu, Meremoti, 4 Ido, Ginetoyi, Abiya, 5 Miyamini, Maadya, Bilga, 6 Shemaya, Yoyaribu, Yedaya. 7 Salu, Amoki, Hilkiya,Yedaya; abo bôshi bàli bakulu ba badâhwa amango ga Yozwè kuguma na bene wâbo. 8 Abaleviti: Yozwè, Binuwi, Kadmiyeli, Sherebiya, Yehuda, Matanya, ye wali oyimanzibwe kuguma na bene wâbo oku nyimbo z’okukuza Nyamuzinda.
9 Bakubukiya, Uni, bene wâbo bali balanzi, bali bagwêrhe omukolo gw’okukabashuza, okukabayankirira.
Iburha ly’Abadâhwa bakulu
10 Yozwè aburha Yoyakimu, Yoyakimu aburha Eliyashibu, Eliyashibu aburha Yoyada. 11 Yoyada aburha Yonatani; na Yehanani aburha Yaduwa. 12 Alaga omu badâhwa bàli bakulu b’emilala amango ga Yoyakimu: kuli Seraya, Meraya; kuli Yirmeya, ali Hananiya; 13 kuli Ezra, Meshulami; kuli Amariyali, Yohâna; 14 kuli Meliki, àli Yonatani; kuli Shebanya, àli Yozefu; kuli Harimu, Adena; 15 kuli Merayoti Helkayi; 16 kuli Ido, Zakariya; kuli Ginetoni, Meshulami; 17 kuli Abiya, Zikiri; kuli Minyamini; Kuli Moadiya, Piltayi; 18 kuli Bilga, Shamuwa; kuli Shemaya, Yonatani; 19 kuli Yoyaribu, Matenayi; kuli Yedaya, ali Uzi; 20 kuli Salayi, Kalayi; kuli Amoki, Eberi; 21 kuli Hilkiya, Hashabiya; kuli Yedaya, Netaneli.
22 Omu mango ga Eliyashibu, aga Yoyada; aga Yohanani; abaleviti abakulu b’emilala y’abadâhwa bayandikwa omu citabu c’enganîro kuhika kuli Dariusi w’omu Persi. 23 Bene Levi, abàli bakulu b’emilala banaciyandikwa omu citabu c’ Enganiro kuhika oku mango ga Eliyashibu gone.
24 Abakulu b’abaleviti: Hashabya, Meshulamu na Yozwè, mugala wa Kadmiyeli ye wal’igwêrhe omukolo, kuguma na bene wâbo, okukakuza n’okushenga Nyamuzinda nka kulya Daudi muntu wa Nnâmahanga anarhegekaga, cigamba ciguma cikâyîmbiza, ecindi cikâshuza.
25 Mataniya, Babuya, Obadiya, Meshulamu, Talomoni na Akubu, bo bàli balanzi b’emihango; bakag’ibêra oku c’olusò c’enyumvi.
26 Bakozire ntyo omu mango ga Yoyakimu mugala wa Yozwè, mwene Yasadaki n’omu mango ga Nehemiya ye wàli murhambo na Ezra ye wali mudâ hwa na mwandisi.
Okugisha ebyôgo bya Yeruzalemu
27 Erhi bakola bagisha ebyo byôgo bya Yeruzalemu, balâlika abaleviti bôshi, ngasi aha banayûbakaga mpu bayîshe aha Yeruzalemu lyo bageza olwo lusiku lukulu omu busîme n’enyimbo z’okukuza, zazihwa, n’ennanga n’enzenze. 28 Bagala b’abîmbiza nabo b’omu bishagala by’eburhambi bwa Yeruzalemu bashûbûzanya; byo birigi bishagala bya Netofayasi, 29 Bet-Ihà-Gilgali n’omu cihugo ca Geba na Azemaveti, ebwa kubà abo bîmbiza bayûbasire ngasi baguma olwâbo lugo omu marhambi ga Yeruzalemu. 30 Abadâhwa n’abaleviti erhi babà bamaciyôbola n’olubaga, bakangûla olugurhu n’emihango.
31 Nashoneza abaluzi ba bene Yuda bôshi kuli lulya lugurhu, abantu nabo bajira nkere ibiri oku lugendo lutagatîfu. Olukere lwa burhanzi lwayîsha ebwa kulyo kw’olugurhu olunda lw’omuhango. 32 Enyuma lyâbo yayîsha Hoshaya na cigabi ciguma ca baluzi ba bene Yuda 33 na Ezra, Meshulamu, Yehuda, 34 Shemaya, Benyamini, Yirmeya, 35 bagala b’abadâhwa bayîsha n’emishekera, bali gi: Zakariya, mugala wa Yonatani, mugala wa Shemaya, mugala wa Mataya, mugala wa Mikaya, mugala wa Zakuri, mugala wa Asafi na bene wâbo. 36 Shemeya, Azareli, Milalayi,Maayi, Natanaeli, Yuda na Hanani bàli badwîrhe ebirugu Daudi akâg’ikolêsa oku nzihwa. Omwandisi Abashokolera. 37 Aha muhango gw’Amaliba, basoka, n’aha mbere zâbo hàli amashonezo g’olugo lwa Daudi, bagera oku lugurhu burherema enyanya ly’enyumpa ya Daudi kuhika aha muhango gw’Amîshi olunda lw’ebushoshokero bw’izûba.
38 Ecigamba ca kabiri cabugânana n’eca burhanzi; nal’inciyîmanzize na cigabi ciguma ca lubaga okwo lugurhu. Kurhenga oku nyanya lya enkingi y’amatabâro, lwagenzekanwa kuhika aha lugurhu lwàli lugali. 39 Kandi kurhenga oku nyanya ly’omuhango gwa Efrayimu, kuhika oku muhango Mîra, oku muhango gwa Enfî; kurhenga oku cigamba ca Hananeli n’oku muhango gwa Meya kuhika oku muhango gw’Ebibuzi; baj’iyîmanga aha muhango gw’e mpamikwa.
40 Birya bigamba byombi byaj’iyîmanga omu kâ-Nyamuzinda, na nâni erhi ndi haguma n’ecihimbi c’abakulu b’abatwî b’emmanja bali rhweshi haguma n’aba: 41 abadâhwa Elyakim, Maseya, Minyamini, Mikaya, Eliyehoyenayi, Zakariya, Hananiya, bôshi n’emishekera 42 haguma na Maseya, Shemaya, Eleazari, Yehohanani, Elamu, Ezeri, Malkiya, Ananiya. Abayimba nabo bayumvîkana, bàli bayimangirwe na Yizirahya. 43 Olwo lusiku bahêra enterekêro nkulu, basîma bulya Nyamuzinda abashagalusize n’obusîme bunene. Abakazi n’abâna bâbo basîma bwenêne. Ecihôgêro c’obushagaluke calumira omu Yeruzalemu, cayumvîkana ciru na kulî bwenêne.
Amango g’omuhigo nkana
44 Ago mango enyumpa y’okubîkiramwo ebiryo, ebisarûlwa birhangiriza, n’entûlo, bayihirakwo abalanzi mpu bakaz’iyilundikamwo ebigabi bidwirhirwe abadâhwa bene-Levi; bigabi byakâg’irhenga omu bishagala byôshi, nk’oku byanal’irhegesirwe. Bulya Yuda ali asîmire okubona abadâhwa n’abaleviti bôshi bali omu mikolo yâbo. 45 Bakazâg’ijira emikolo ya Nyamuzinda wâbo, n’enterekêro y’okuyobôka kuguma n’abîmbiza n’abalanzi b’emihango nk’oku Daudi anali arhegesire n’omugala Salomoni. 46 Bulya mîra omu mango ga Daudi n’aga Asafi, hali omurhambo w’abîmbiza b’enyimbo z’okuharâmya n’okuvuga omunkwa emwa Nnâmahanga. 47 Israheli yeshi omu mango ga Zerobabeli n’aga Nehemiya, bakazâg’ihâna ecigabi c’abîmbiza n’ec’abalanzi b’emihango; nabo abaleviti bakâhabwa entûlo ntagatîfu, abaleviti nabo kuli cirya cigabi câbo, banahàkwo bene Aròni.
Nehemia/Nehemiah 12
1וְאֵ֨לֶּה֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָל֛וּ עִם־זְרֻבָּבֶ֥ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֖ל וְיֵשׁ֑וּעַ שְׂרָיָ֥ה יִרְמְיָ֖ה עֶזְרָֽא׃ 2אֲמַרְיָ֥ה מַלּ֖וּךְ חַטּֽוּשׁ׃ 3שְׁכַנְיָ֥ה רְחֻ֖ם מְרֵמֹֽת׃ 4עִדּ֥וֹא גִנְּת֖וֹי אֲבִיָּֽה׃ 5מִיָּמִ֥ין מַֽעַדְיָ֖ה בִּלְגָּֽה׃ 6שְׁמַֽעְיָ֥ה וְיוֹיָרִ֖יב יְדַֽעְיָֽה׃ 7סַלּ֣וּ עָמ֔וֹק חִלְקִיָּ֖ה יְדַֽעְיָ֑ה אֵ֣לֶּה רָאשֵׁ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וַאֲחֵיהֶ֖ם בִּימֵ֥י יֵשֽׁוּעַ׃ פ
8וְהַלְוִיִּ֗ם יֵשׁ֧וּעַ בִּנּ֛וּי קַדְמִיאֵ֥ל שֵׁרֵבְיָ֖ה יְהוּדָ֣ה מַתַּנְיָ֑ה עַֽל־הֻיְּד֖וֹת ה֥וּא וְאֶחָֽיו׃ 9וּבַקְבֻּֽקְיָ֨ה וְעֻנִּ֧ו אֲחֵיהֶ֛ם לְנֶגְדָּ֖ם לְמִשְׁמָרֽוֹת׃ 10וְיֵשׁ֖וּעַ הוֹלִ֣יד אֶת־יֽוֹיָקִ֑ים וְיֽוֹיָקִים֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֶלְיָשִׁ֔יב וְאֶלְיָשִׁ֖יב אֶת־יוֹיָדָֽע׃ 11וְיוֹיָדָע֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יוֹנָתָ֔ן וְיוֹנָתָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־יַדּֽוּעַ׃ 12וּבִימֵי֙ יֽוֹיָקִ֔ים הָי֥וּ כֹהֲנִ֖ים רָאשֵׁ֣י הָאָב֑וֹת לִשְׂרָיָ֣ה מְרָיָ֔ה לְיִרְמְיָ֖ה חֲנַנְיָֽה׃ 13לְעֶזְרָ֣א מְשֻׁלָּ֔ם לַאֲמַרְיָ֖ה יְהוֹחָנָֽן׃ 14לִמְלִ֨וכיּ֙ יֽוֹנָתָ֔ן לִשְׁבַנְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ 15לְחָרִ֣ם עַדְנָ֔א לִמְרָי֖וֹת חֶלְקָֽי׃ 16לְעִדֹּ֥יא זְכַרְיָ֖ה לְגִנְּת֥וֹן מְשֻׁלָּֽם׃ 17לַאֲבִיָּ֖ה זִכְרִ֑י לְמִ֨נְיָמִ֔ין לְמוֹעַדְיָ֖ה פִּלְטָֽי׃ 18לְבִלְגָּ֣ה שַׁמּ֔וּעַ לִֽשְׁמַעְיָ֖ה יְהוֹנָתָֽן׃ 19וּלְיוֹיָרִ֣יב מַתְּנַ֔י לִֽידַֽעְיָ֖ה עֻזִּֽי׃ 20לְסַלַּ֥י קַלָּ֖י לְעָמ֥וֹק עֵֽבֶר׃ 21לְחִלְקִיָּ֣ה חֲשַׁבְיָ֔ה לִֽידַֽעְיָ֖ה נְתַנְאֵֽל׃ 22הַלְוִיִּם֩ בִּימֵ֨י אֶלְיָשִׁ֜יב יוֹיָדָ֤ע וְיוֹחָנָן֙ וְיַדּ֔וּעַ כְּתוּבִ֖ים רָאשֵׁ֣י אָב֑וֹת וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים עַל־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ הַפָּֽרְסִֽי׃ פ
23בְּנֵ֤י לֵוִי֙ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת כְּתוּבִ֕ים עַל־סֵ֖פֶר דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֑ים וְעַד־יְמֵ֖י יֽוֹחָנָ֥ן בֶּן־אֶלְיָשִֽׁיב׃ 24וְרָאשֵׁ֣י הַ֠לְוִיִּם חֲשַׁבְיָ֨ה שֵֽׁרֵבְיָ֜ה וְיֵשׁ֤וּעַ בֶּן־קַדְמִיאֵל֙ וַאֲחֵיהֶ֣ם לְנֶגְדָּ֔ם לְהַלֵּ֣ל לְהוֹד֔וֹת בְּמִצְוַ֖ת דָּוִ֣יד אִישׁ־הָאֱלֹהִ֑ים מִשְׁמָ֖ר לְעֻמַּ֥ת מִשְׁמָֽר׃ 25מַתַּנְיָ֧ה וּבַקְבֻּֽקְיָ֛ה עֹבַדְיָ֥ה מְשֻׁלָּ֖ם טַלְמ֣וֹן עַקּ֑וּב שֹׁמְרִ֤ים שֹֽׁועֲרִים֙ מִשְׁמָ֔ר בַּאֲסֻפֵּ֖י הַשְּׁעָרִֽים׃ 26אֵ֕לֶּה בִּימֵ֛י יוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֵשׁ֖וּעַ בֶּן־יוֹצָדָ֑ק וּבִימֵי֙ נְחֶמְיָ֣ה הַפֶּחָ֔ה וְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסּוֹפֵֽר׃ פ
27וּבַחֲנֻכַּ֞ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִַ֗ם בִּקְשׁ֤וּ אֶת־הַלְוִיִּם֙ מִכָּל־מְק֣וֹמֹתָ֔ם לַהֲבִיאָ֖ם לִֽירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשֹׂ֨ת חֲנֻכָּ֤ה וְשִׂמְחָה֙ וּבְתוֹד֣וֹת וּבְשִׁ֔יר מְצִלְתַּ֖יִם נְבָלִ֥ים וּבְכִנֹּרֽוֹת׃ 28וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ בְּנֵ֖י הַמְשֹׁרְרִ֑ים וּמִן־הַכִּכָּר֙ סְבִיב֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם וּמִן־חַצְרֵ֖י נְטֹפָתִֽי׃ 29וּמִבֵּית֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּמִשְּׂד֥וֹת גֶּ֖בַע וְעַזְמָ֑וֶת כִּ֣י חֲצֵרִ֗ים בָּנ֤וּ לָהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים סְבִיב֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 30וַיִּֽטַּהֲר֔וּ הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם וַֽיְטַהֲרוּ֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאֶת־הַשְּׁעָרִ֖ים וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה׃ 31וָאַעֲלֶה֙ אֶת־שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מֵעַ֖ל לַחוֹמָ֑ה וָאַעֲמִ֡ידָה שְׁתֵּ֣י תוֹדֹת֩ גְּדוֹלֹ֨ת וְתַהֲלֻכֹ֤ת לַיָּמִין֙ מֵעַ֣ל לַחוֹמָ֔ה לְשַׁ֖עַר הָאַשְׁפֹּֽת׃ 32וַיֵּ֤לֶךְ אַחֲרֵיהֶם֙ הוֹשַׁ֣עְיָ֔ה וַחֲצִ֖י שָׂרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 33וַעֲזַרְיָ֥ה עֶזְרָ֖א וּמְשֻׁלָּֽם׃ 34יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וּֽשְׁמַֽעְיָ֖ה וְיִרְמְיָֽה׃ ס
35וּמִבְּנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְר֑וֹת זְכַרְיָ֨ה בֶן־יֽוֹנָתָ֜ן בֶּן־שְׁמַֽעְיָ֗ה בֶּן־מַתַּנְיָה֙ בֶּן־מִ֣יכָיָ֔ה בֶּן־זַכּ֖וּר בֶּן־אָסָֽף׃ 36וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י מָעַ֞י נְתַנְאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ חֲנָ֔נִי בִּכְלֵי־שִׁ֥יר דָּוִ֖יד אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וְעֶזְרָ֥א הַסּוֹפֵ֖ר לִפְנֵיהֶֽם׃ 37וְעַל֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן וְנֶגְדָּ֗ם עָלוּ֙ עַֽל־מַעֲלוֹת֙ עִ֣יר דָּוִ֔יד בַּֽמַּעֲלֶ֖ה לַחוֹמָ֑ה מֵעַל֙ לְבֵ֣ית דָּוִ֔יד וְעַ֛ד שַׁ֥עַר הַמַּ֖יִם מִזְרָֽח׃ 38וְהַתּוֹדָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית הַהוֹלֶ֥כֶת לְמ֖וֹאל וַאֲנִ֣י אַחֲרֶ֑יהָ וַחֲצִ֨י הָעָ֜ם מֵעַ֣ל לְהַחוֹמָ֗ה מֵעַל֙ לְמִגְדַּ֣ל הַתַּנּוּרִ֔ים וְעַ֖ד הַחוֹמָ֥ה הָרְחָבָֽה׃ 39וּמֵעַ֣ל לְשַֽׁעַר־אֶ֠פְרַיִם וְעַל־שַׁ֨עַר הַיְשָׁנָ֜ה וְעַל־שַׁ֣עַר הַדָּגִ֗ים וּמִגְדַּ֤ל חֲנַנְאֵל֙ וּמִגְדַּ֣ל הַמֵּאָ֔ה וְעַ֖ד שַׁ֣עַר הַצֹּ֑אן וְעָ֣מְד֔וּ בְּשַׁ֖עַר הַמַּטָּרָֽה׃ 40וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה שְׁתֵּ֥י הַתּוֹדֹ֖ת בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וַאֲנִ֕י וַחֲצִ֥י הַסְּגָנִ֖ים עִמִּֽי׃ 41וְהַכֹּהֲנִ֡ים אֶלְיָקִ֡ים מַעֲשֵׂיָ֡ה מִ֠נְיָמִין מִיכָיָ֧ה אֶלְיוֹעֵינַ֛י זְכַרְיָ֥ה חֲנַנְיָ֖ה בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃ 42וּמַעֲשֵׂיָ֨ה וּֽשְׁמַֽעְיָ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר וְעֻזִּ֛י וִֽיהוֹחָנָ֥ן וּמַלְכִּיָּ֖ה וְעֵילָ֣ם וָעָ֑זֶר וַיַּשְׁמִ֨יעוּ֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים וְיִֽזְרַחְיָ֖ה הַפָּקִֽיד׃ 43וַיִּזְבְּח֣וּ בַיּוֹם־הַ֠הוּא זְבָחִ֨ים גְּדוֹלִ֜ים וַיִּשְׂמָ֗חוּ כִּ֤י הָאֱלֹהִים֙ שִׂמְּחָם֙ שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְגַ֧ם הַנָּשִׁ֛ים וְהַיְלָדִ֖ים שָׂמֵ֑חוּ וַתִּשָּׁמַ֛ע שִׂמְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם מֵרָחֽוֹק׃ 44וַיִּפָּקְד֣וּ בַיּוֹם֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכ֗וֹת לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֮ לָרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרוֹת֒ לִכְנ֨וֹס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶעָרִים֙ מְנָא֣וֹת הַתּוֹרָ֔ה לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּהֲנִ֥ים וְעַל־הַלְוִיִּ֖ם הָעֹמְדִֽים׃ 45וַֽיִּשְׁמְר֞וּ מִשְׁמֶ֤רֶת אֱלֹֽהֵיהֶם֙ וּמִשְׁמֶ֣רֶת הַֽטָּהֳרָ֗ה וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים כְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֖יד שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃ 46כִּֽי־בִימֵ֥י דָוִ֛יד וְאָסָ֖ף מִקֶּ֑דֶם רָאשֵׁ֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים וְשִׁיר־תְּהִלָּ֥ה וְהֹד֖וֹת לֵֽאלֹהִֽים׃ 47וְכָל־יִשְׂרָאֵל֩ בִּימֵ֨י זְרֻבָּבֶ֜ל וּבִימֵ֣י נְחֶמְיָ֗ה נֹֽתְנִ֛ים מְנָי֛וֹת הַמְשֹׁרְרִ֥ים וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ וּמַקְדִּשִׁים֙ לַלְוִיִּ֔ם וְהַלְוִיִּ֔ם מַקְדִּשִׁ֖ים לִבְנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ פ
13
1 Mw’ago mango basomera olubaga omu citabu ca Mûsa, banacishîmâna bayandisiremwo oku omunya-Amoni n’omunya-Mowabu barhakwânîni bakaz’ija omu ndêko ya Nyamuzinda. 2 Bulya barhayîsh’iyankirira bene-Israheli n’amîshi n’omugati, na bulya bashumisire Balamu mpu ahehêrere bene Israheli, ci Nyamuzinda wîrhu ahindula enfûlago okubà mugisho. 3 Erhi bayu mva eryo irhegeko, bayungula bene Israheli oku bandi b’embuga.
Oburhumisi bwa kabiri bwa Nehemiya
4 Embere z’okwo, omudâhwa Eliyashibu ye wali n’omukolo gw’ebyûmpa by’akâ-Nyamuzinda, analigi mwene wâbo Tobiya, 5 ali amamurheganyiza ecûmpa cihamu mwo bakazâg’ibîkira burhanzi enterekêro, enshangi, ebirugu, entûlo y’engano, idivayi lihyâhya, amavurha, empongano y’abaleviti, ey’abîmbiza, ey’abalanzi b’emihango n’ebi bakazâg’ihôgeza abadâhwa. 6 Kurhenga ako kasanzi byabâga ntyo, ntali aha Yeruzalemu, bulya omu mwâka gwa makumi asharhu n’ibiri y’okuyîma kwa Artazerzesi mwâmi w’e Babiloni na shubira emunda mwâmi ali. Enyuma lya nsiku nsungunu mwâmi ashub’inyêmêrera okushubira e Yeruzalemu. 7 Nabona obubî Eliyashibu ajiriraga Tobiya erhi amujirira ecûmpa omu bululi bw’akâ-Nyamuzinda. 8 Nayumva kwanduma bwenêne nanakweba ebirugu bya Tobiya embuga byôshi, 9 nanaci rhegeka nti bashakûlule cbyûmpa, nashubizamwo ebirugu by’akâ-Nyamuzinda, ntûlo n’enshangi.
10 Nanaciyumva oku ecigahi c’abaleviti cirhacihânagwa n’oku abîmbiza bajiraga ogwomukolo omu kâ-Nyamuzinda baciyakire ngasi muguma acishubirira omu mwâge, omu mashwa gâge. 11 Nakalihira abatwî b’emmanja nabo, nababwîra, nti: «Carhumaga enyumpa ya Nyamuzinda elekêrerwa?» Nashûbûza abaleviti n’abayîmha bôshi nabashubiza omu mukolo gwâbo. 12 Okubundi Yuda yeshi anacilêrha entûlo yâge y’engano n’ey’amamvu g’idivayi lihyâhya n’amavurha, abihira omu mbîko. 13 Nâhà Shelemiya omukolo gw’okulanga embîko zôshi, ye wali mudâhwa na Sadoki ye wali mwandisi na Pedaya muleviti. Owakaz’ibarhabâla ye Hanani, mugala wa Zakuri mwene Mataniya, bulya abantu bakazâg’ibakenga nka bantu bashingânîne. Bo bàli n’omukolo gw’okugabîra bene wâbo. 14 Onyibuke Yâgirwa Nyamuzinda wâni kuli okwo kurhumire, omanye wankazâza ebijiro by’ohuzigire najiraga erhi kâ-Nyamuzinda n’emikolo yako erhumire.
15 Muli ago mango nanacibona omu Buyahudi abantu bakazâg’ikanda amango ga Sabato, abakazâg’iyîsha babarhuzize ebihêsi byâbo emizigo y’ebyâsi n’idivayi n’ensisi z’emizâbîbu n’emitini, emibô n’eyindi mizigo ya ngasi lubero bakazllg’i biheka e Yeruzalemu amango ga Sabata; nakabalongoza amango bakazâg’iguza ebiryo byâbo. 16 Abanya-Tiriya bayûbakaga aho bakag’ilêrha enfî n’oburhunzi bwa ngasi lubero, bakaz’ibiguza amango ga Sabato, bakaz’ibiguliza bene Yuda n’ab’aha Yeruzalemu. 17 Nanacikalihira abakulu b’Abayahudi, nanacibabwîra. nti: «Cijiro cigalugalu cici eci mudwîrhe mwajira ntya omu kuhemula olwa Sabato? 18 K’arhali ntya kwo basho bakazâg’ijira kwarhumaga Nyamuzinda wîrhu arhurhumira aga malibûko ga ngasi lubero kuli rhwe omu kuhemukira olwa Sabato!» 19 Kandi narhegeka, nti: «Ngasi mango bukanayira, enyumvi zôshi zikaz’ihamikwa nka gakola malâliro ga Sabato», naNashub’irhegeka, nti: «Barhaziyigulaga burhanaciba ebuzinda bwa Sabato». Nahira abantu bâni aha mihango nti harhajiraga omushoko gwankaja omu lugo lwa Sabata. 20 Okubundi abarhunzi n’abal’igula bakaz’igeza obudufu na ciru n’amadufu abiri iduli lya Yeruzalemu. 21 Nabakalihira; nanababwîra, nti: «Cirhuma mugeza obudufu oku lugurhu? Mukashubirira, nammugwârha nnamushweke. «Kurhenga olwo lusiku barhacikazâg’iyîsha olwa Sabato. 22 Narhegeka abaleviti nti baciyôbole, banayîsh’ilanga enyumvi lyo olwa Sabato lujirwa lutagatîfu. Oshub’iyûbaka mashi Nyamuzinda wâni onambabalire erhi okwo kwo kurhumire, nk’oku obwonjo bwâwe bunali!
23 Muli ago mango Nashub’ibona Abayahudi bali bayansire abakazi banya-Ashidodi n’Abanya-Amoni n’Abanya-Mowabu. 24 Oku bâna bâbo, banji bakazâg’iderha olulimi lw’Abanya-Ashidodi erhi lundi lulimi lwa bûko buguma muli ago, ci barhaciyishigi ciyahudi. 25 Nakabalongôza n’okubahêherera, nakashurha banji muli bo n’okubagugula emvîri ciru n’okubalahiriza oku izîno lya Nyamuzinda, nti: «Irhondomurhacishubiriraga mpu mwahâna bali binyu mpu bagala bâbo babayanke nîsi erhi mpu bagala binyu bayanke bali bâbo, kuhanzi bwe kuli mwe n’oku bâna binyu». 26 K’arhali okwo kwo Salomoni, mwâmi w’Israheli agayisagyamwo Nyamuzinda? Omu mashanja gôshi ntà mwâmi wal’iyôsire akage, àli azigîrwe bwenêne na Nyamuzinda wâge. Nyakasane àli amujizire mwâmi omu Israheli mwoshi. Kurhanarhumaga ciru naye abakazi b’embuga barhamuhirimiza omu byâha. 27 Ka kunashingânîne ninyu bayumve mwajizire eco câha cinene ntyo: okuhemukira Nyamuzinda winyu omu kuyanka abakazi b’embuga! 28 Muguma oku bâna ba Yoyada, mwene Eliyashibu, ye mudâhwa mukulu, àli mukwi wa Sanbalati munya-Horoni. Namulibirhakwo, aja kulî.
29 Yâgirwa Nyamuzinda, okengêre abo bantu n’okwo bahemukiraga obudâhwa n’endagâno y’abadâhwa n’abaleviti. 30 Nabarhenzakwo ebyo bigalugalu by’embuga. Oku badâhwa n’oku baleviti nabajirira ngasi baguma amarhegeko bakashimba omu mikolo yâbo. 31 Najira n’agandi oku nshâli zakahânwa oku lusiku lunatwîrwe kuguma n’oku by’emyâka mihyâhya.
Okaz’inkengêra Yâgirwa Nyamuzinda wâni lyo ncira.
BHS Nehemia/Nehemiah 13
1בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נִקְרָ֛א בְּסֵ֥פֶר מֹשֶׁ֖ה בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְנִמְצָא֙ כָּת֣וּב בּ֔וֹ אֲ֠שֶׁר לֹא־יָב֨וֹא עַמֹּנִ֧י וּמֹאָבִ֛י בִּקְהַ֥ל הָאֱלֹהִ֖ים עַד־עוֹלָֽם׃ 2כִּ֣י לֹ֧א קִדְּמ֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּלֶּ֣חֶם וּבַמָּ֑יִם וַיִּשְׂכֹּ֨ר עָלָ֤יו אֶת־בִּלְעָם֙ לְקַֽלְל֔וֹ וַיַּהֲפֹ֧ךְ אֱלֹהֵ֛ינוּ הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָֽה׃ 3וַיְהִ֖י כְּשָׁמְעָ֣ם אֶת־הַתּוֹרָ֑ה וַיַּבְדִּ֥ילוּ כָל־עֵ֖רֶב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 4וְלִפְנֵ֣י מִזֶּ֔ה אֶלְיָשִׁיב֙ הַכֹּהֵ֔ן נָת֖וּן בְּלִשְׁכַּ֣ת בֵּית־אֱלֹהֵ֑ינוּ קָר֖וֹב לְטוֹבִיָּֽה׃ 5וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים נֹ֠תְנִים אֶת־הַמִּנְחָ֨ה הַלְּבוֹנָ֜ה וְהַכֵּלִ֗ים וּמַעְשַׂ֤ר הַדָּגָן֙ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר מִצְוַת֙ הַלְוִיִּ֔ם וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים וּתְרוּמַ֖ת הַכֹּהֲנִֽים׃ 6וּבְכָל־זֶ֕ה לֹ֥א הָיִ֖יתִי בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֡י בִּשְׁנַת֩ שְׁלֹשִׁ֨ים וּשְׁתַּ֜יִם לְאַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּ֣אתִי אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וּלְקֵ֥ץ יָמִ֖ים נִשְׁאַ֥לְתִּי מִן־הַמֶּֽלֶךְ׃ 7וָאָב֖וֹא לִֽירוּשָׁלִָ֑ם וָאָבִ֣ינָה בָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֶלְיָשִׁיב֙ לְט֣וֹבִיָּ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות לוֹ֙ נִשְׁכָּ֔ה בְּחַצְרֵ֖י בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ 8וַיֵּ֥רַֽע לִ֖י מְאֹ֑ד וָֽאַשְׁלִ֜יכָה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֧י בֵית־טוֹבִיָּ֛ה הַח֖וּץ מִן־הַלִּשְׁכָּֽה׃ 9וָאֹ֣מְרָ֔ה וַֽיְטַהֲר֖וּ הַלְּשָׁכ֑וֹת וָאָשִׁ֣יבָה שָּׁ֗ם כְּלֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים אֶת־הַמִּנְחָ֖ה וְהַלְּבוֹנָֽה׃ פ
10וָאֵ֣דְעָ֔ה כִּֽי־מְנָי֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לֹ֣א נִתָּ֑נָה וַיִּבְרְח֧וּ אִישׁ־לְשָׂדֵ֛הוּ הַלְוִיִּ֥ם וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים עֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָֽה׃ 11וָאָרִ֨יבָה֙ אֶת־הַסְּגָנִ֔ים וָאֹ֣מְרָ֔ה מַדּ֖וּעַ נֶעֱזַ֣ב בֵּית־הָאֱלֹהִ֑ים וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם וָֽאַעֲמִדֵ֖ם עַל־עָמְדָֽם׃ 12וְכָל־יְהוּדָ֗ה הֵבִ֜יאוּ מַעְשַׂ֧ר הַדָּגָ֛ן וְהַתִּיר֥וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֖ר לָאוֹצָרֽוֹת׃ 13וָאוֹצְרָ֣ה עַל־א֠וֹצָרוֹת שֶׁלֶמְיָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וְצָד֣וֹק הַסּוֹפֵ֗ר וּפְדָיָה֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְעַל־יָדָ֔ם חָנָ֥ן בֶּן־זַכּ֖וּר בֶּן־מַתַּנְיָ֑ה כִּ֤י נֶאֱמָנִים֙ נֶחְשָׁ֔בוּ וַעֲלֵיהֶ֖ם לַחֲלֹ֥ק לַאֲחֵיהֶֽם׃ פ
14זָכְרָה־לִּ֥י אֱלֹהַ֖י עַל־זֹ֑את וְאַל־תֶּ֣מַח חֲסָדַ֗י אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי בְּבֵ֥ית אֱלֹהַ֖י וּבְמִשְׁמָרָֽיו׃ 15בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דֹּֽרְכִֽים־גִּתּ֣וֹת ׀ בַּשַּׁבָּ֡ת וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים וְאַף־יַ֜יִן עֲנָבִ֤ים וּתְאֵנִים֙ וְכָל־מַשָּׂ֔א וּמְבִיאִ֥ים יְרוּשָׁלִַ֖ם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וָאָעִ֕יד בְּי֖וֹם מִכְרָ֥ם צָֽיִד׃ 16וְהַצֹּרִים֙ יָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ מְבִיאִ֥ים דָּ֖אג וְכָל־מֶ֑כֶר וּמֹכְרִ֧ים בַּשַּׁבָּ֛ת לִבְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִירוּשָׁלִָֽם׃ 17וָאָרִ֕יבָה אֵ֖ת חֹרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֗ם מָֽה־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים וּֽמְחַלְּלִ֖ים אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ 18הֲל֨וֹא כֹ֤ה עָשׂוּ֙ אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וַיָּבֵ֨א אֱלֹהֵ֜ינוּ עָלֵ֗ינוּ אֵ֚ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את וְעַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאַתֶּ֞ם מוֹסִיפִ֤ים חָרוֹן֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל לְחַלֵּ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּֽת׃ פ
19וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר צָֽלֲלוּ֩ שַׁעֲרֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לִפְנֵ֣י הַשַּׁבָּ֗ת וָאֹֽמְרָה֙ וַיִּסָּגְר֣וּ הַדְּלָת֔וֹת וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִפְתָּח֔וּם עַ֖ד אַחַ֣ר הַשַּׁבָּ֑ת וּמִנְּעָרַ֗י הֶֽעֱמַ֨דְתִּי֙ עַל־הַשְּׁעָרִ֔ים לֹא־יָב֥וֹא מַשָּׂ֖א בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ 20וַיָּלִ֨ינוּ הָרֹכְלִ֜ים וּמֹכְרֵ֧י כָל־מִמְכָּ֛ר מִח֥וּץ לִירוּשָׁלִָ֖ם פַּ֥עַם וּשְׁתָּֽיִם׃ 21וָאָעִ֣ידָה בָהֶ֗ם וָאֹמְרָ֤ה אֲלֵיהֶם֙ מַדּ֜וּעַ אַתֶּ֤ם לֵנִים֙ נֶ֣גֶד הַחוֹמָ֔ה אִם־תִּשְׁנ֕וּ יָ֖ד אֶשְׁלַ֣ח בָּכֶ֑ם מִן־הָעֵ֣ת הַהִ֔יא לֹא־בָ֖אוּ בַּשַּׁבָּֽת׃ ס
22וָאֹמְרָ֣ה לַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִֽהְי֤וּ מִֽטַּהֲרִים֙ וּבָאִים֙ שֹׁמְרִ֣ים הַשְּׁעָרִ֔ים לְקַדֵּ֖שׁ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת גַּם־זֹאת֙ זָכְרָה־לִּ֣י אֱלֹהַ֔י וְח֥וּסָה עָלַ֖י כְּרֹ֥ב חַסְדֶּֽךָ׃ פ
23גַּ֣ם ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם רָאִ֤יתִי אֶת־הַיְּהוּדִים֙ הֹשִׁ֗יבוּ נָשִׁים֙ אַשְׁדֳּודִיּ֔וֹת עַמֳּונִיּ֖וֹת מוֹאֲבִיּֽוֹת׃ 24וּבְנֵיהֶ֗ם חֲצִי֙ מְדַבֵּ֣ר אַשְׁדּוֹדִ֔ית וְאֵינָ֥ם מַכִּירִ֖ים לְדַבֵּ֣ר יְהוּדִ֑ית וְכִלְשֹׁ֖ון עַ֥ם וָעָֽם׃ 25וָאָרִ֤יב עִמָּם֙ וָאֲקַֽלְלֵ֔ם וָאַכֶּ֥ה מֵהֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים וָֽאֶמְרְטֵ֑ם וָאַשְׁבִּיעֵ֣ם בֵּֽאלֹהִ֗ים אִם־תִּתְּנ֤וּ בְנֹֽתֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וְאִם־תִּשְׂאוּ֙ מִבְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לִבְנֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃ 26הֲל֣וֹא עַל־אֵ֣לֶּה חָטָֽא־שְׁלֹמֹ֣ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וּבַגּוֹיִ֣ם הָרַבִּים֩ לֹֽא־הָיָ֨ה מֶ֜לֶךְ כָּמֹ֗הוּ וְאָה֤וּב לֵֽאלֹהָיו֙ הָיָ֔ה וַיִּתְּנֵ֣הוּ אֱלֹהִ֔ים מֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־אוֹת֣וֹ הֶחֱטִ֔יאוּ הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃ 27וְלָכֶ֣ם הֲנִשְׁמַ֗ע לַעֲשֹׂת֙ אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את לִמְעֹ֖ל בֵּֽאלֹהֵ֑ינוּ לְהֹשִׁ֖יב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּֽוֹת׃ 28וּמִבְּנֵ֨י יוֹיָדָ֤ע בֶּן־אֶלְיָשִׁיב֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל חָתָ֖ן לְסַנְבַלַּ֣ט הַחֹרֹנִ֑י וָאַבְרִיחֵ֖הוּ מֵעָלָֽי׃ 29זָכְרָ֥ה לָהֶ֖ם אֱלֹהָ֑י עַ֚ל גָּאֳלֵ֣י הַכְּהֻנָּ֔ה וּבְרִ֥ית הַכְּהֻנָּ֖ה וְהַלְוִיִּֽם׃ 30וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכָּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ 31וּלְקֻרְבַּ֧ן הָעֵצִ֛ים בְּעִתִּ֥ים מְזֻמָּנ֖וֹת וְלַבִּכּוּרִ֑ים זָכְרָה־לִּ֥י אֱלֹהַ֖י לְטוֹבָֽה׃

BIBLIYA NDIMI ISHARHU OLUKERE LWA KABIRHI LW’EBITABU
TOB – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Tob
TOBITI
TOBITI
EBITABU BY’OKU LUKERE LWA KABIRI
TOBITI
1
TOBITI
Enshokolezi
Ecitabu ca Tobiti cibâmwo ebyabîre n’engerêrezo z’owaciyandikaga. Abaciyandikaga balonza okumanyîsa enyigîrizo z’idini. Tobiti, kwo kuderha «Nyamuzinda abâ mwinjà», alilulîzibwe e Ninive. Tobiti ali mushimbûlzi w’idini na muntu wa bulonza bwinjà na wakushimba amarhegeko. Buzinda bwa nyuma ayîsh’ihûrha. Munyere muguma w’omu mu lala gwâge, Sara, aheruka kali nda. Ngasi mango, omu budufu, b’ibà bakaz’inigwa muguma muguma n’omuzimu w’izîno lya Asimodeya. Nyamuzinda arhuma malahika wâge Rafaheli mpu aluse mwene omuntu Tobiti emwa Ragweli îshe wa Sara. Eyo munda ahûna Sara emwa Tobiya, anamuyêreka obufumu bw’okuhurhûla îshe. Ogu mwanzi guli gwa kulonza okuyêrekana oku Nyamuzinda alanga abarhindibukira abafîre n’abakenyi. Ogu mwanzi luli lwiganyo lw’omulala mwinjà gukolera Nyamunzinda n’okulama omu kushimba amarhegeko gâge n’omu buzigire. Gurhuyigîriza obwinjà n’obukenge bw’obuhya. Nyamuzinda arhegeka igulu lyôshi muli ebyo.

1 Citabu c’emyanzi ya Tobitio, mugala wa Tobieli, mugala wa Ananieli, mugala w’Aduweli, mugala wa Gabaeli, w’umu bûko bw’Azieli, w’omw’ishanja lya Nefutali. 2 Ahekagwa bujà omu mango ga Salimanasari, mwâmi w’e Sîriya, agwarhiragwa aha Tibesi, cishagala ciri ekulyo kwa Kadesi emwa Nefutali, omu Galileya enyanya lya Hasori n’ekumosho kwa Shefati.
I. Tobiti, îshe wa Tobiya, ahêkwa bujà
3 Niono Tobitip nagezire omu njira y’okuli n’ey’obushinganyanya. Omu kalamo kani kôshi, nahanyire marhabâle manji kuli bene wîrhu, oku lubaga lwâni, muli balya rhwanayishaga rhuhêrhwe bujà kuguma omu cihugo c’e Sîriya, aha Ninive. 4 Erhi nciri murhò, ecihugo câni co cihugo c’Israheli, obûko bwâni bwo bwa Nefutali, bwali buberûlukinwe n’obûko bwa Daudi na Yeruzalemu. N’obwo Yeruzalemu lwali lugo lwîshogwa omu bene Israheli bôshi mpu bakaz’ihâniramwo enterekêro yâbo, bene Israheli bôshi. Omwo mwo mwayûbasirwe banagishiramwo ecôgo akâ-Nyamuzinda k’Ow’Enyanya bwenêne oku ngasi bûko bw’emyâka yôshi. 5 Bene wîrhu bôshi n’enyumpa ya Larha Nefutali yôshi, bakag’irherekêrera akanina omu kushimba akanwa Yerobwâmi, mwâmi w’Israheli ahânaga emwa Dani mpu bakaz’ihêrera oku ntondo y’e Galileya.
6 Niene niene nakaz’ija e Yeruzalemu oku nsiku nkulu, nka kulya linali irhegeko liyandikirwe Israheli ensiku zôshi. Nakazâg’iharhira eyo Yeruzalemu n’ebisarûlwa by’emburho yâni birhangiriza, eby’olubere omu bishwêkwa bya ni, n’amôya marhanzi nagugulaga oku bibuzi byâni. 7 Nakazâg’ibiha abadâhwa, bene Aròni, nti bikaz’ikola oku lutari, nakaz’ihana n’entûlo yâni y’e ngano, ey’idivayi, ey’amavurha, ey’egrenade, ey’emimesa, n’entûlo y’agandi malehe, emwa bene Levi bakag’ikola aha Yeruzalemu. Entûlo ya kabirhi. erya ya ngasi myâka ndarhu nagend’ikayihana omu nsaranga aha Yeruzalemu, ngasi mwâka. 8 Entûlo ya kasharhu nakayigabîra abakenyi n’enfuzi na ngasi bandi barhînya Nnâmahanga, bakazâg’iyûshûka oku bâna b’Israheli. Nakazâg’ibaga birayo ngasi myâka isharhu, kandi rhwanayirya nka kulya binadesirwe omu bitabu by’oburhegesi bwa Mûsa, n’omu kushimba amarhegeko rhwasigiragwa na Debora, nina wa Ananieli, yerigi larha orhuburha; bulya larha ali erhi afire, ansiga bufûzi. 9 Erhi mba nkola mulamba mukulu, nayanka omukazi w’omu bûko bwîrhu, oderhwa Ana, namuburhakwo omwânarhabana, namuyirika izîno lya Tobiya.
10 Nanacihêkwa bujà e Sîriya, n’erhi mba namagwârhwa bujà, naj’ibera e Ninive. Bene wîrhu bôshi n’abandi b’omu mulala gwirhu bakaz’ilya ebiryo by’abapagani. 11 Niehe nanga, ntalyaga ebiyro by’abapaganiq. 12 N’ebwa kubà nakazâg’iyîbuka Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, n’omurhima gwâni gôshi, 13 Ow’Enyanya ampa iragi ly’okurhona emwa Salimanasari. Nie nakag’imugulira ngasi ebi analagirirekwo. 14 Ntahusagya okujà e Mediya okugend’igulirayo ebyâge, kuhika alinda afa. Kandi birya nagulaga Gabayeli mwene wâbo Gabri w’omu cihugo ca Mediya, nanakabikiraho enshoho zakazâg’ijamwo talenta ikumi za nsaranga.
15 Erhi Salimanasari afà n’erhi omugala Senakeribu ayîma, enjira z’e Mediya zazibwa ntacihashaga okujà e Mediya. 16 Omu mango ga Salimanasari nalimpire bene wîrhu, balya b’omu bûko bwâni, marhabâle manji, 17 nakaha abashalisire omugati, n’abarhagwêrhi eci bayambala nakabahà eby’okuya mbala. N’erhi nankanashimanyire muguma w’omu ishanja lirhu afire, banamukabulire enyuma ly’enkuta za Ninive, nanj’imubisha. 18 Kandi nakaz’ibisha ngasi bôshi bakag’iyîrhwa na mwâmi Senakeribu, amango ayishaga ayaka kurhenga e Yudeya erhi ensiku zâge za okuhanwa n’Ow’enyanya zamahika, erhi birya bigalugalu byâge agaluhagamwo bîrhuma. Kuli agomungo gwâge, ayîrha bene Israheli banji, nagend’ikazimba emibiri yâbo n’okuyibisha; kandi Senakeribu anabalonza anababule. 19 Muntu muguma w’e Ninive akanya agendinshobeka emunda mwâmi ali oku nie nababishire: Nakaz’ija nacîfulika. Erhi nyumva oku mwâmi abwizirwe bwinjà ebijiro byâni n’oku akazâg’inonza mpu anige, nayôboha, nayaka, namuyongoloka. 20 Ebyâni byôshi babihâha, barhasizagya cici; byôshi byaja omu mbîko ya mwâmi, okuleka mukânie Ana na mugala wâni Tobiya. 21 Kurhageraga nsiku makumi ani erhi abagala oku banali babirhi bamuyîrha banayakira omu birhondo by’Ararati. Omugala Asaradoni ayîma omu byâge. Naye oku ayîma ayîmanza Ahikari, mugala wa mukulu wâni Anaheli, mpu abè murhambo w’ebirugu byâge byôshi omu bwâmi bwâge. Amuhà obuhashe oku by’oburhegesi byôshi. 22 Okubundi Ahikari andagira, nashubira e Ninive, nabona oku bulya Ahikari ye wali mukulu w’abarhanza amamvu, ye wali mubisi w’akashè, na murhambo w’e mparûro, amango ga Senakeribu, mwâmi w’abantu b’e Sîriya. Asaradoni amushubiza omu cikono câge, ali mugala wa mukulu wâni na w’omu mulala gwâni.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Αr
1 ΒΙΒΛΟΣ λόγων Τωβίτ, του Τωβιήλ, του Ανανιήλ, του Αδουήλ, του Γαβαήλ, εκ του σπέρματος Ασιήλ, εκ της φυλής Νεφθαλίμ, 2 ος ηχμαλωτεύθη εν ημέραις Ενεμεσσάρου του βασιλέως Ασσυρίων εκ Θίσβης, ή εστιν εκ δεξιών Κυδίως της Νεφθαλί εν τη Γαλιλαία υπεράνω Ασήρ.Eγώ Τωβίτ οδοίς αληθείας επορευόμην και δικαιοσύνης πάσας τας ημέρας της ζωής μου 3 και ελεημοσύνας πολλάς εποίησα τοις αδελφοίς μου και τω έθνει, τοις προπορευθείσι μετ ‘ εμού εις χώραν Ασσυρίων εις Νινευή. 4 και ότε ήμην εν τη χώρα μου εν τη γη Ισραήλ νεωτέρου μου όντος, πάσα φυλή του Νεφθαλίμ του πατρός μου απέστη από του οίκου Ιερουσολύμων, της εκλεγείσης από πασών των φυλών Ισραήλ εις το θυσιάζειν πάσας τας φυλάς• και ηγιάσθη ο ναός της κατασκηνώσεως του Υψίστου και ωκοδομήθη εις πάσας τας γενεάς του αιώνος. 5 και πάσαι αι φυλαί αι συναποστάσαι έθυον τη Βάαλ τη δαμάλει και ο οίκος Νεφθαλίμ του πατρός μου. 6 καγώ μόνος επορευόμην πλεονάκις εις Ιεροσόλυμα εν ταις εορταίς, καθώς γέγραπται παντί τω Ισραήλ εν προστάγματι αιωνίω, τας απαρχάς και τας δεκάτας των γεννημάτων και τας πρωτοκουρίας έχων• 7 και εδίδουν αυτάς τοις ιερεύσι τοις υιοίς Ααρών προς το θυσιαστήριον πάντων των γεννημάτων. την δεκάτην εδίδουν τοις υιοίς Λευί τοις θεραπεύουσιν εις Ιερουσαλήμ, και την δευτέραν δεκάτην απεπρατιζόμην και επορευόμην και εδαπάνων αυτά εν Ιεροσολύμοις καθ ‘ έκαστον ενιαυτόν. 8 και την τρίτην εδίδουν οίς καθήκει, καθώς ενετείλατο Δεββώρα η μήτηρ του πατρός μου, διότι ορφανός κατελείφθην υπό του πατρός μου. 9 Kαι ότε εγενόμην ανήρ, έλαβον Άνναν γυναίκα εκ του σπέρματος της πατριάς ημών και εγέννησα εξ αυτής Τωβίαν. 10 και ότε ηχμαλωτίσθημεν εις Νινευή, πάντες οι αδελφοί μου και οι εκ του γένους μου ήσθιον εκ των άρτων των εθνών• 11 εγώ δε συνετήρησα την ψυχήν μου μη φαγείν, 12 καθότι εμεμνήμην του Θεού εν όλη τη ψυχή μου. 13 και έδωκεν ο Ύψιστος χάριν και μορφήν ενώπιον Ενεμεσσάρου, και ήμην αυτού αγοραστής• 14 και επορευόμην εις την Μηδίαν και παρεθέμην Γαβαήλω τω αδελφω Γαβρία εν Ράγοις της Μηδίας αργυρίου τάλαντα δέκα. 15 Και ότε απέθανεν Ενεμεσσάρ, εβασίλευσε Σενναχηρίμ ο υιος αυτού αντ ‘ αυτού, και αι οδοί αυτού ηκαταστάθησαν, και ουκ έτι ηδυνάσθην πορευθήναι εις την Μηδίαν. 16 και εν ταις ημέραις Ενεμεσσάρου ελεημοσύνας πολλάς εποίουν τοις αδελφοίς μου• 17 τους άρτους μου εδίδουν τοις πεινώσι και ιμάτια τοις γυμνοίς, και ει τινα εκ του γένους μου εθεώρουν τεθνηκότα και ερριμμένον οπίσω του τείχους Νινευή, έθαπτον αυτόν. 18 και ει τινα απέκτεινε Σενναχηρίμ ο βασιλεύς, ότε ήλθε φεύγων εκ της Ιουδαίας, έθαψα αυτούς κλέπτων• πολλούς γαρ απέκτεινεν εν τω θυμω αυτού• και εζητήθη υπό του βασιλέως τα σώματα, και ουχ ευρέθη. 19 πορευθείς δε εις των εν Νινευή, υπέδειξε τω βασιλεί περί εμού ότι θάπτω αυτούς, και εκρύβην• επιγνούς δε ότι ζητούμαι αποθανείν, φοβηθείς ανεχώρησα. 20 και διηρπάγη πάντα τα υπάρχοντά μου, και ου κατελείφθη μοι ουδέν πλήν Άννας της γυναικός μου και Τωβίου του υιού μου. 21 και ου διήλθον ημέρας πεντήκοντα, έως ου απέκτειναν αυτόν οι δύο υιοί αυτού και έφυγον εις τα όρη Αραράθ, και εβασίλευσε Σαχερδονός υιος αυτού αντ ‘ αυτού, και έταξεν Αχιάχαρον τον Αναήλ υιόν του αδελφού μου επί πάσαν την εκλογιστίαν της βασιλείας αυτού και επί πάσαν την διοίκησιν. 22 και ηξίωσεν Αχιάχαρος περί εμού, και ήλθον εις Νινευή. Αχιάχαρος δε ην ο οινοχόος και επί του δακτυλίου και διοικητής και εκλογιστής, και κατέστησεν αυτόν ο Σαχερδονός εκ δευτέρας• ην δε εξάδελφός μου.

2
II. Okuhûrha kwa Tobiti
1 Omu mango ga Asaradoni, nashubira omu nyumpa yâni, bangalulira na mukânie Ana, n’omwâna wâniTobiya. Oku lusiku lukulu lwa Pentekoste, lwo lusiku lukulu lw’emigobe, banjirira olusiku lukulu lwa Pentekoste nanacicîlambûla nti nkolaga nalya. 2 Banaciyîsha bandwîrhîre amêza n’ebiryo mwandu. Nanacibwîra mugala wâni Tobiya, nti: «Mwâna wâni, okanye okashîmâna omukenyi w’omu bene wîrhu balya bayîshaga eno Ninive, akanabà acilanga buzibu ebya Nnâmahanga, onamulerhe, rhulye haguma naye. Nakulinda kuhika ogaluke, mwâna wâni». 3 Tobiya anakanya, aja alonza ntyo omukenyi muli bene wîrhu. Anacishubûka, ambwîra, erhi: «Larha». Nâni nti: «W’oyo mwâna wâni». Anacinshuza, erhi; «Larha, ala oku muntu muguma w’omu lubaga lwîrhu anizirwe, banamukabulira embuga konene, anaciri ahôla, bamutwa igosi». 4 Nanacicirhuna embuga, naleka ebiryo buzira kulyakwo, nana cimukûla mulya njira, namubîka omu nyumpa nti nyîsh’imubisha hano izûba lihorha. 5 Erhi ngaluka, nacikalaba, nalya ebiryo byâni nankola ndi omu mishîbo. 6 Nakengêra kulya omulêbi Amosi aderhaga kôshi kuli Beteli, erhi: «Ensiku nkulu zâwe zanacibe mishîbo n’enyimbo zâwe zôshi zibe ndûlû». 7 Nanacirhondêra okulaka. Erhi izûba libà lyamahorha, naj’ihumba omwina, namubishamwo. 8 Abalungu bani bakaz’inshekera, banakaderha, mpu: «Arhaciyôboha, mîra bajàga bamulonza mpu bamuyîrhe erhi okwo kurhuma, anaciyaka, obonage oku kandi y’oyu warhondire okujà kwa bisha abantu».
9 Muli ebyo bijingo nanacikanya naj’ikalaba, nanacija aha côgo, nacîgwi shirira aha lukûta lwa cirya côgo n’irhwe erhi liri libwikûle, idûrhu lirhuma. 10 Ntalimanyire erhi okwo lukûta kwali ebitorha aha nyanya zâni; amazi ngonoko gabyo ganacintogera omu masù ganaciri madurhu, garhuma nahûrha. Nakaz’igend’icibukisa emw’abafumu, ci oku badwîrhe bampira amafumu omu masù erhi n’okuhûrha kwâni kwaja kwayûshûka, kuhika nahûrha loshi. Amasu ganfa ntyo myâka ini yôshi. Bene wîrhu bôshi bababala bwenêne erhi nie ntuma; Ahikari andisa myâka ibiri embere aje Elimayidi.
11 Ago mango, mukânie Ana aja alimya, okujà ajira emikolo y’okuluka emishangi y’ecitani anahabirwe, 12 amayusa omukolo bayumvanyagya bâna muhà oluhembo. Omu nsiku nda z’omwêzi gwa Distrosi erhi amayus’ijira omushangi, aguhà balya akazâg’ikolera, nabo banacimukamasa nk’oku anali akwânîne, n’omu kumuhemba banacimuhà omwânahene mpu lwîko lwâge. 13 Erhi ahika aha mwâni, olya mwânahene arhondêra okuyâna, nanacimuhamagala, namudôsa, nti: «Ngahi oyu mwanahene amarhenga? Akaba kuzimbwa azimbagwa oyu? Shubiza emwa bene ye bulya rhono rhurhagwêrhi obuhashe bw’okulya ebintu by’obushambo». 14 Anacinshuza, erhi: «Nanga bamumpaga nka luhembo kuli ebi bankamasagya». Ntayêmêraga la, nanacimusêza nti kuhika amugalulire bene ye (nanacimubêra burhè). Buzinda, anacimbwîra, erhi: «Zirya ntûlo zâwe ngahigi ziri, na birya bijiro byâwe ngahigi biri? Bôshi bamanyire bwinjà oku ntabunguke warhenzizemo!
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Β.
1 ΟΤΕ δε κατήλθον εις τον οίκόν μου και απεδόθη μοι Άννα η γυνή μου, και Τωβίας ο υιος μου, εν τη πεντηκοστη εορτη, ή εστιν αγία επτά εβδομάδων, εγενήθη άριστον καλόν μοι, και ανέπεσα του φαγείν. 2 και εθεασάμην όψα πολλά και είπα τω υιω μου• βάδισον και άγαγε ον αν εύρης των αδελφών ημών ενδεή, ος μέμνηται του Κυρίου, και ιδού μένω σε. 3 και ελθών είπε• πάτερ, εις εκ του γένους ημών εστραγγαλωμένος έρριπται εν τη αγορά. 4 καγώ πριν ή γεύσασθαί με, αναπηδήσας ανειλόμην αυτόν εις τι οίκημα, έως ου έδυ ο ήλιος. 5 και επιστρέψας ελουσάμην και ήσθιον τον άρτον μου εν λύπη• 6 και εμνήσθην της προφητείας Αμώς, καθώς είπε• στραφήσονται αι εορταί υμών εις πένθος και πάσαι αι ευφροσύναι υμών εις θρήνον, 7 και έκλαυσα. και ότε έδυ ο ήλιος, ωχόμην και ορύξας έθαψα αυτόν. 8 και οι πλησίον επεγέλων λέγοντες• ουκ έτι φοβείται φονευθήναι περί του πράγματος τούτου, και απέδρα, και ιδού πάλιν θάπτει τους νεκρούς. 9 και εν αυτή τη νυκτί ανέλυσα θάψας και εκοιμήθην μεμιαμμένος παρά τον τοίχον της αυλής, και το πρόσωπόν μου ακάλυπτον ην. 10 και ουκ ήδειν ότι στρουθία εν τω τοίχω εστί, και των οφθαλμών μου ανεωγότων, αφώδευσαν τα στρουθία θερμόν εις τους οφθαλμούς μου, και εγενήθη λευκώματα εν τοις οφθαλμοίς μου. και επορεύθην προς ιατρούς, και ουκ ωφέλησάν με• Αχιάχαρος δε έτρεφέ με, έως ου επορεύθην εις την Ελυμαϊδα. 11 και η γυνή μου Άννα ηριθεύετο εν τοις γυναικείοις• 12 και απέστελλε τοις κυρίοις, και απέδωκαν αυτή και αυτοί τον μισθόν προσδόντες και έριφον. 13 ότε δε ήλθε προς με, ήρξατο κράζειν• και είπα αυτή• πόθεν το ερίφιον; μη κλεψιμαίόν εστιν; απόδος αυτό τοις κυρίοις• ου γαρ θεμιτόν εστι φαγείν κλεψιμαίον. 14 η δε είπε• δώρον δέδοταί μοι επί τω μισθω. και ουκ επίστευον αυτή και έλεγον αποδιδόναι αυτό τοις κυρίοις και ηρυθρίων προς αυτήν• η δε αποκριθείσα είπέ μοι• που εισιν αι ελεημοσύναι σου και αι δικαιοσύναι σου; ιδού γνωστά πάντα μετά σου.
3
Omusengero gwa Tobiti
1 Nieshi nalibuka bwenêne la, n’omu kulibuka ntyo, nakahûna Nnâmahanga nanavugumula emirenge, nti: 2 Neci, oli mushinganyanya, Yâgirwa Nyakasane, n’ebijiro byâwe biba bishingânîne, amajira gâwe gali ga bonjo na g’okuli. Wêne we otwîra igulu olubanja. 3 Na buno, Yâgirwa, onyibukage nâni, lolà omanye wakampana erhi byâha byâni bîrhuma, nîsi erhi buhwinja bwâni, kandi erhi n’ebyâha by’ababusi bani ngasi aha banakugayikize hôshi. 4 Nabu zire bushimba amarhegeko gâwe, nâwe waleka barhuhagula, rhwaja bujà, rhwahinduka masheka na kagayo emwa ngasi mashanja banarhuhekaga bujà.
5 Neci, mwa gano mango, obucîranuzi bwâwe bwa ngasi lubero buli bw’okunali omu kumpana erhi mabî gâni garhuma, bulya rhurhashimbaga amarhegeko gâwe, rhurhanakulikiraga olugendo lw’okunali emunda oli. 6 Buno, Yâgirwa, onjirirage nk’oku onabwîne osimire, onarhegeke ntengemwo omûka, ncishubirire katulo. Ci kuli kwinjà ncifire erhi kwo; ahâli h’ebira bijâci by’obunywesi ndwîrhe nayumva, n’omungomunene gungwêrhe. Nyakasane, ojire mâshi nâni ntenge muli ezi mbaka, oleke nâni njè ahantu h’ensiku n’amango, orhanayasagya obusù bwâwe, Yâgirwa. Na kandi kuli nie kuli kukulu okufà ahâli h’okubona amalumwa ga bene aga omu buzîne bwâni n’okukaz’iyumva ebijâci bya bene ebi.
III. Amalibûko ga Sara
7 Muli ago mango naye Sara mwâli wa Ragweli w’e Ekbatani w’omu Mediya anaciyumva ebijâci byarhenga kuli muguma omu bajà-kazi b’îshe. 8 Okwo bulya ali amayankwa na balume nda banayîrhwa n’omuzimu mubî Asimodeyas, embere bajè haguma nk’oku binayandikirwe abakazi. Oyomujà-kazi anacimubwîra, erhi: «Wênene okaz’iyîrha babalo: kali wamaja kuli balume nda na ntâye ciru n’omuguma osag’ibà izîmi lyâge. 9 Carhuma wakarhulibuza, warhushûrha mpu kwenge babalo bafire! Okajà aha bajire n’irhondo rhurhabonaga kuli we oli akarhabana, oli akanyere, ciru n’eriguma». 10 Olwo lusiku ababala bwenêne, arhenga omulenge n’erhi aba amasôkera enyanya omu mw’îshe, alonza okucîmanika. Erhi ashibirhanya aderha, erhi: «Nanga, lyo balek’ikayîsh’ijacira larha n’okumubwîra mpu: walibusire mwananyere muguma wanamurhonya, ci acîmanisirage omu buhanya bwâge. N’aho nanarhuma abungulukira ekuzimu erhi mungo gurhuma muli bula bushosi bwâge. Okukulu kuli nie, arhali kucimanika, ci kukahûna Nnâmahanga anyirhe erhi kwo ahâli h’okukayumva malumwa gabene aga omu kalamo kani».
11 Ago mango alambulira amaboko embuga omu kabonezo, anacishenga, erhi: Oganze Yâgirwa Nyamuzinda w’olukogo n’izîno lyâwe lijè irenge emyâka n’emyâka! 12 Buno, Yâgirwa, nyinamulire amalanga n’obusù bwâni emunda oli. 13 Ojire akanwa kâwe katenze muli eri igulu ndek’icikayumva ebi bijâci. 14 Omanyire wêne Yâgirwa oku nciba mwimâna, ntasag’ihemuka n’obûkomulume. 15 Omanyire n’oku ntasag’izinza izîno lyâni nîsi erhi izîno lya larha eno munda rhwadwirhwe bujà. Ndi mwanacûsha, na larha arhagwêrhi ciru ehindi hyana hyankayîma omu byâge; arhagwêrhi oyu balondana naye, erhi wundi w’omu mulala gwa hôfi, nîsi erhi wundi kone w’omu mulala, olya nakaderha nti nacilanga nyîsh’ibà mukâge. Namahaza balume nda, bici byankacirhuma nalama? N’akaba orhalonzizi okunyîrha, Yâgirwa, oyumvîrhize ogu mulenge gwâni: ntacilonzizi nkazijacirwa! 16 Ago mango eyo misengero ibirhi yanaciyumvîkana embere z’irenge lya Nyamuzinda. 17 Rafaheli anacirhumwa okugend’ifumya abo bantu bombi: Tobiti mpu obuhûrha bumurhenge omu Mûsa, ashub’ibona n’amasù gâge obulangashane bwa Nyamuzinda, naye Sara mwâli wa Ragweli mpu aj’ibà mukà Tobiya mwene Tobiti, anamurhenzekwo olya muzimu mubî Asimodeya, bulya Tobiya ye wali okwânîne okuyîma muli Oyo mukazi, kulusha abandi bôshi ba rhang’igilonza okumuyanka. Ago mango Tobiti agogonyoka halya muhanda gwâge, aja omu nyumpa, Sara naye, mwâli wa Ragweli, anacibunguluka arhe nga muli erya nyumpa y’enyanya.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Γ.
1 ΚΑΙ λυπηθείς έκλαυσα και προσευξάμην μετ ‘ οδύνης λέγων• 2 δίκαιος ει, Κύριε, και πάντα τα έργα σου και πάσαι αι οδοί σου ελεημοσύναι και αλήθεια, και κρίσιν αληθινήν και δικαίαν συ κρίνεις εις τον αιώνα. 3 μνήσθητί μου και επίβλεψον επ ‘ εμέ• μη με εκδικήσης ταις αμαρτίαις μου και τοις αγνοήμασί μου και των πατέρων μου, α ήμαρτον ενώπιόν σου• 4 παρήκουσαν γαρ των εντολών σου, και έδωκας ημάς εις διαρπαγήν και αιχμαλωσίαν και θάνατον και παραβολήν ονειδισμού πάσι τοις έθνεσιν, εν οίς εσκορπίσμεθα. 5 και νυν πολλαί αι κρίσεις σου εισι και αληθιναί εξ εμού ποιήσαι περί των αμαρτιών μου και των πατέρων μου, ότι ουκ εποιήσαμεν τας εντολάς σου• ου γαρ επορεύθημεν εν αληθεία ενώπιόν σου. 6 και νυν κατά το αρεστόν ενώπιόν σου ποίησον μετ‘ εμού• επίταξον αναλαβείν το πνεύμά μου, όπως απολυθώ και γένωμαι γη• διότι λυσιτελεί μοι αποθανείν ή ζην, ότι ονειδισμούς ψευδείς ήκουσα, και λύπη εστί πολλή εν εμοί• επίταξον απολυθήναί με της ανάγκης ήδη εις τον αιώνιον τόπον, μη αποστρέψης το πρόσωπόν σου απ ‘εμού. 7 Εν τη αυτή ημέρα συνέβη τη θυγατρί Ραγουήλ Σάρρα εν Εκβατάνοις της Μηδίας και ταύτην ονειδισθήναι υπό παιδισκών πατρός αυτής, 8 ότι ην δεδομένη ανδράσιν επτά, και Ασμοδαίος το πονηρόν δαιμόνιον απέκτεινεν αυτούς πριν ή γενέσθαι αυτούς μετ ‘ αυτής ως εν γυναιξί. και είπαν αυτή• ου συνιείς αποπνίγουσά σου τους άνδρας; ήδη επτά έσχες και ενός αυτών ουκ ωνομάσθης• 9 τι ημάς μαστιγοίς; ει απέθαναν, βάδιζε μετ ‘ αυτών• μη ίδοιμέν σου υιόν ή θυγατέρα εις τον αιώνα. 10 ταύτα ακούσασα ελυπήθη σφόδρα ωστε απάγξασθαι. και είπε• μία μεν ειμι τω πατρί μου• εάν ποιήσω τούτο, όνειδος αυτω έσται, και το γήρας αυτού κατάξω μετ ‘ οδύνης εις άδου. 11 και εδεήθη προς τη θυρίδι και είπεν• ευλογητός ει, Κύριε ο Θεός μου, και ευλογητόν το όνομά σου το άγιον και έντιμον εις τους αιώνας• ευλογήσαισάν σε πάντα τα έργα σου εις τον αιώνα. 12 και νυν, Κύριε, τους οφθαλμούς μου και το πρόσωπόν μου εις σε δέδωκα• 13 ειπόν απολύσαί με από της γης και μη ακούσαί με μηκέτι ονειδισμόν. 14 συ γινώσκεις, Κύριε, ότι καθαρά ειμι από πάσης αμαρτίας ανδρός 15 και ουκ εμόλυνα το όνομά μου ουδέ το όνομα του πατρός μου εν τη γη της αιχμαλωσίας μου. μονογενής ειμι τω πατρί μου, και ουχ υπάρχει αυτω παιδίον, ό κληρονομήσει αυτόν, ουδέ αδελφός εγγύς ουδέ υπάρχων αυτω υιος, ίνα συντηρήσω εμαυτήν αυτω γυναίκα. ήδη απώλοντό μοι επτά• ίνα τι μοι ζην; και ει μη δοκεί σοι αποκτείναί με, επίταξον επιβλέψαι επ ‘ εμέ και ελεήσαί με και μηκέτι ακούσαί με ονειδισμόν. 16 Και εισηκούσθη προσευχή αμφοτέρων ενώπιον της δόξης του μεγάλου Ραφαήλ, 17 και απεστάλη ιάσασθαι τους δύο, του Τωβίτ λεπίσαι τα λευκώματα και Σάρραν την του Ραγουήλ δούναι Τωβία τω υιω Τωβίτ γυναίκα και δήσαι Ασμοδαίον το πονηρόν δαιμόνιον, διότι Τωβία επιβάλλει κληρονομήσαι αυτήν. Eν αυτω τω καιρω επιστρέψας Τωβίτ εισήλθεν εις τον οίκον αυτού και Σάρρα η του Ραγουήλ κατέβη εκ του υπερώου αυτής.
4
IV. Tobiti ahanûla omugala Tobiya
1 Olwo lusiku Tobiti akengêra oku abikisize Gabaeli w’e Ragesi, ensaranga zâge omu Mediya. 2 Yêne acîja emurhima, erhi: «Lolà oku nahunyire okufà, cankarhumaga ntahamagala mugala wâni Tobiya n’okumubwîra ogw’ezôla nsaranga embere nfe?» 3 Anacihamagala omugala Tobiya emunda ali, anacimubwîra, erhi: «Oyîsh’imbisha bwinjà bwinjà amango nafa. Okakenga nyoko n’irhondo orhamulekêreraga ciru n’olusiku luguma lw’akalamo, okajira okwa nkamusîmîsa na ntyo irhondo omanye wankamubabaza omurhima oku busha. 4 Okaz’imukenga bwenêne, mwâna wâni, bulya abwîne mbaka nyinji we orhuma amango anali akuherhe omu nda yâge gôshi, amango anafè onamubishe hôfi nâni nshinda nguma.
5 Omu nsiku z’akalamo, mwâna wâni, okakengêra Nyamuzinda, orhole omuhigo gw’okurhamuhemukira n’ogw’okushimba amarhegeko gâge. Okajira ebijiro bishingânîne omu nsiku z’obuzîne bwâwe zôshi, irhondo orhahîraga okagera omu njira y’obulenzi. 6 Nka kulya abajira eby’okuli bayololoka omu mirimo yâbo yôshi, kwo na kuguma ngasi bajira ebishingânîne nabo.
7 Oku bintu ogwêrhe, okaz’iyankakwo ebi warhabâlamwo abandi bantu. Obusu bwâwe irhondo burhayûbîzagya embere z’omukenyi, na ntyo Nyamuzi nda arhankayûbîza kuli we. 8 Okajira oburhabâle nk’oku ebirugu byâwe binali: nka ogwêrhe hinyi orhabaga nshonyi za kurhabâla n’ehyo hinyi ogwêrhe. 9 Okwo bulya erhi wêne odwîrhe wacilundikira omuhako omu nsiku zâwe z’amalagîriret. 10 Bulya okurhabâla abandi kunayokole omuntu, kumurhenze omu lufu, kurhankaziga aja ahantu h’omwizimya. 11 Bulya oku ngasi banajira ntyo, obu rhabâle bwâbo eri nterekêro bahanyire emw’Ow’Enyanya.
12 Mwâna wâni, ocilange oku bugonyi, na burhanzi oyanke omukazi w’omu bûko bwâwe. Orhayankaga omukazi w’ahandi, olya orhali w’omu mulala g’ababusibâwe, bulya rhuba bene abalêbi: Nûhu, Abrahamu, Izaki na Yakôbo bo babusi bîrhu abo kurhenga mîra. Mwâna wâni, omanye oku abo bôshi bayansire abakazi emwa bene wâbo, banagishwa omu bâna bâbo n’iburha lyâbo linahabwe igulu lyôshi nka kashambala kâbo. 13 Ntyo, mwâna wâni, okazigira bene winyu, n’irhondo omanye wanakabagayaguza, babè banarhabana babè bananyere b’omu bûko bwâwe. Orhôle omukazi mulibwo. Bulya akagayo kanahonye omuntu, karhume abula n’omurhûla. Okurhakola akantu kunarhume omuntu ashubira nyuma anakene bwenêne, bulya obwôlo ye nina w’ishali.
14 Omûkamarho gw’omuntu wagukoleraga irhondo omanye gurhalegemaga omwo mwâwe, ci onamuhe duba duba gulya mukamarho gwâge na ntyo wanakolera Nyamuzinda, naye anakukamasa. Obè mwîrhonzi, mwâna wâni, omu bijiro byâwe byôshi n’okula walezirwe bwinjà kukashokolera olugendo lwâwe loshi. 15 Oku orhankasîma, nâwe orhakujiriraga owundi muntu. Orhakazâg’inywa idivayi mpu kuhika olaluke, irhondo endalwe erhabaga omu ngesò zâwe. 16 Omugati gwâwe oguhekwo oshalisire n’omulondo gwâwe yambisamwo orhayambirhi cici. Ebisigîre omu birugu byâwe, rhabâlamwo aba ndi, orhanabêraga obwo burhabâle mutula. 17 Olumize emigati n’idivayi oku nshinda y’abashinganyanya, ci omanye orhahaga omunya-byâha.
18 Okayumvîrhiza ihano ly’omuntu mwîrhonzi n’irhondo orhahîraga okagayaguza ihano ly’obunguke. Ngasi mango okakuza Nyakasane Nyamuzinda wâwe, onakamuhûna amajira gâwe gôshi gayôrhe gayumânîne. 19 Emihigo n’e njira zâwe zôshi bikugendekere bwinjà, bulya arhali amashanja gôshi gajira omuhigo mwinjà. Ci konene Nyamuzinda yêne ohâna iragi, yêne onanyihya omuntu nk’oku analonzize. Neci obwo, mwâna wâni, okashimba ago ma rhegeko n’irhondo garharhengaga omu mirhima gwâwe.
20 Nkumanyîsizagye buno oku nabisize talenta ikumi emwa Gabaeli, mugala wa Gabri, w’e Ragesi omu Mediya. 21 Orharhînyaga okujayo, mwâna wâni bulya rhukola bakenyi: wanabona bugale bunji nk’orhînya Nyamuzinda, nk’oyaka ngasi câha na nk’onakajira ebishingânîne embere za Nyakasane Nyamuzinda.»
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Δ.
1 ΕΝ τη ημέρα εκείνη εμνήσθη Τωβίτ περί του αργυρίου, ου παρέθετο Γαβαήλ εν Ράγοις της Μηδίας, 2 και είπεν εν εαυτω• εγώ ητησάμην θάνατον, τι ου καλώ Τωβίαν τον υιόν μου, ίνα αυτω υποδείξω πριν αποθανείν με; 3 και καλέσας αυτόν είπε• παιδίον, εάν αποθάνω, θάψον με, και μη υπερίδης την μητέρα σου• τίμα αυτήν πάσας τας ημέρας της ζωής σου και ποίει το αρεστόν αυτή και μη λυπήσης αυτήν. 4 μνήσθητι, παιδίον, ότι πολλούς κινδύνους εώρακεν επί σοί εν τη κοιλία• όταν αποθάνη, θάψον αυτήν παρ ‘ εμοί εν ενί τάφω. 5 πάσας τας ημέρας, παιδίον, Κυρίου του Θεού ημών μνημόνευε και μη θελήσης αμαρτάνειν και παραβήναι τας εντολάς αυτού. δικαιοσύνην ποίει πάσας τας ημέρας της ζωής σου και μη πορευθής ταις οδοίς της αδικίας• 6 διότι ποιούντός σου την αλήθειαν, ευοδίαι έσονται εν τοις έργοις σου και πάσι τοις ποιούσι την δικαιοσύνην. 7 εκ των υπαρχόντων σοι ποίει ελεημοσύνην, και μη φθονεσάτω σου ο οφθαλμός εν τω ποιείν σε ελεημοσύνην• μη αποστρέψης το πρόσωπόν σου από παντός πτωχού, και από σου ου μη αποστραφή το πρόσωπον του Θεού. 8 ως σοί υπάρχει κατά το πλήθος, ποίησον εξ αυτών ελεημοσύνην• εάν ολίγον σοι υπάρχη, κατά το ολίγον μη φοβού ποιείν ελεημοσύνην• 9 θέμα γαρ αγαθόν θησαυρίζεις σεαυτω εις ημέραν ανάγκης• 10 διότι ελεημοσύνη εκ θανάτου ρύεται και ουκ εά εισελθείν εις το σκότος• 11 δώρον γαρ αγαθόν εστιν ελεημοσύνη πάσι τοις ποιούσιν αυτήν ενώπιον του Υψίστου. 12 πρόσεχε σεαυτω, παιδίον, από πάσης πορνείας και γυναίκα πρώτον λάβε από του σπέρματος των πατέρων σου• μη λάβης γυναίκα αλλοτρίαν, ή ουκ έστιν εκ της φυλής του πατρός σου, διότι υιοί προφητών εσμεν. Νώε, Αβραάμ, Ισαάκ, Ιακώβ, οι πατέρες ημών από του αιώνος• μνήσθητι, παιδίον, ότι αυτοί πάντες έλαβον γυναίκας εκ των αδελφών αυτών και ευλογήθησαν εν τοις τέκνοις αυτών, και το σπέρμα αυτών κληρονομήσει γην. 13 και νυν, παιδίον, αγάπα τους αδελφούς σου και μη υπερηφανεύου τη καρδία σου από των αδελφών σου και των υιών και θυγατέρων του λαού σου λαβείν σεαυτω εξ αυτών γυναίκα• διότι εν τη υπερηφανία απώλεια και ακαταστασία πολλή, και εν τη αχρειότητι ελάττωσις και ένδεια μεγάλη• η γαρ αχρειότης μήτηρ εστί του λιμού. 14 μισθός παντός ανθρώπου, ος εάν εργάσηται παρά σοί, μη αυλισθήτω, αλλ ‘ απόδος αυτω παραυτίκα, και εάν δουλεύσης τω Θεω, αποδοθήσεταί σοι. πρόσεχε σεαυτω, παιδίον, εν πάσι τοις έργοις σου και ίσθι πεπαιδευμένος εν πάση αναστροφή σου. 15 και ό μισείς, μηδενί ποιήσης. οίνον εις μέθην μη πίης, και μη πορευθήτω μετά σου μέθη εν τη οδω σου. 16 εκ του άρτου σου δίδου πεινώντι και εκ των ιματίων σου τοις γυμνοίς• παν, ό εάν περισσεύση σοι, ποίει ελεημοσύνην, και μη φθονεσάτω σου ο οφθαλμός εν τω ποιείν σε ελεημοσύνην. 17 έκχεον τους άρτους σου επί τον τάφον των δικαίων και μη δως τοις αμαρτωλοίς. 18 συμβουλίαν παρά παντός φρονίμου ζήτησον και μη καταφρονήσης επί πάσης συμβουλίας χρησίμης. 19 και εν παντί καιρω ευλόγει Κύριον τον Θεόν και παρ‘ αυτού αίτησον, όπως αι οδοί σου ευθείαι γένωνται, και πάσαι αι τρίβοι και βουλαί σου ευοδωθώσι• διότι παν έθνος ουκ έχει βουλήν, αλλ ‘ αυτός ο Κύριος δίδωσι πάντα τα αγαθά και ον εάν θέλη, ταπεινοί, καθώς βούλεται. και νυν, παιδίον, μνημόνευε των εντολών μου, και μη εξαλειφθήτωσαν εκ της καρδίας σου. 20 και νυν υποδεικνύω σοι τα δέκα τάλαντα του αργυρίου, α παρεθέμην Γαβαήλω τω του Γαβρία εν Ράγοις της Μηδίας. 21 και μη φοβού, παιδίον, ότι επτωχεύσαμεν• υπάρχει σοι πολλά, εάν φοβηθής τον Θεόν, και αποστης από πάσης αμαρτίας και ποιήσης το αρεστόν ενώπιον αυτού

5
V. Omuntu mwîkubagirwa walusa Tobiya
1 Oku handi Tobiya anacishuza îshe Tobiti, erhi: «Larha okuwantegesire kôshi nakujira. 2 Ci konene kurhi nakahashamwo okubona Oyo muntu? Arhanyishi, nâni ntamuyishi. Cimanyîso cici nankamuhaga lyo amanya, ana nyêmêrere n’okumpa ezo nsaranga? N’enjira y’okujà eyo Mediya, ntayiyishi.» 3 Tobiti ashuza omugala Tobiya, erhi:«Ampire ecimanyîso c’okwo rhwalagânaga, nâni namuhà ecindi. Nacijira kabirhi na ngasi muguma ayanka cigabi ciguma, eco cigabi ciguma nacibika n’ezo nsaranga. Lolaga oku ekola myâka makumi abirhi eno kurhenga mbîsize ezo nsaranga. Ci, mwâna wâni, okanyagye ojè walonza omuntu mwîkubagirwa mwankagenda naye, hanomugaluka, nanayîsh’imujuha; n’enyuma z’aho wanarhôla ezo nsaranga emwa Gabaeli». 4 Tobiya anacihuluka, aja alonza omuntu omanyire enjira bankagenda naye e Mediya. Oku ahuluka, tundu kuli Malahika Rafaheli, ci arhali amanyire oku ali malahika wa Nyamuzinda. 5 Anacimudôsa, erhi: Yaga mwîra, oli wa ngahi? Naye, erhi: Ndi muguma w’omu bene Israheli, bene winyu: ndi kola eno munda. Anacimudôsa, erhi: «K’orhankamanya enjira ejà e Mediya obu? 6 Naye, erhi: «Neci, nanyije kanji kanji, mmanyire olw’enjira zâyo zôshi. Kanji kanji nankaja e Mediya, mpande n’aha mwa mwene wîrhu Gabayeli obà e Ragesi omu Mediya: Hali lugendo lwa nsiku ibirhi ngumaguma, kurhenga Ekbatani kujà e Ragesi, bulya kuli oku ntondo». 7 Anacimubwîra, erhi: Mwîra, nindaga, ntang’igend’ibwîra Larha, bulya ndi n’obulagirire bw’okugenda nâwe, na hano rhugaluka nayîsh’ikulyûla. 8 Anacimushuza, erhi: Nalinda, ci konene orhalegemaga. 9 Tobiya anacikanya ajibwîra îshe, erhi: Lolà oku namabona omuntu wa muli bene wîrhu, bene Israheli. Tobiti anacimubwîra, erhi: Kanya ompamagalire Oyo muntu, lyo muanya ali wa kuli bene ndi, ali wa mulala guhi n’erhi ali muntu wakucîkubagirwa, kandi erhi muntu mwankagenda naye. Tobiya anacihuluka, aj’ihamagala olya wâbo, anacimubwîra, erhi: Mwîra, larha akulonza. 10 Malahika anacija omu nyumpa, Tobiti ye murhangiriza anacilamusa, owâbo anacimubwîra, erhi: Oshagaluke bwenêne. Tobiti ashubiriza, erhi: Bushagaluke buci nankacibona nâni. Niono nkola muntu orhacijira masù, ntaci bona obulangashane bw’oku nkuba, cindwîrhe nagukuliza omu ndunduli y’o mwizimya nka mifu erya erhacibona bulangashane. Nkola ncibêra omu karhî k’abafire, nkola nkayumva abantu baderha ntanababone. Naye anacimushuza, erhi: Langalira! osimike Nyamuzinda akola ahizire ensiku zâwe z’okufuma hôfi, olangâlire kone! Tobiti anacimubwîra, erhi: Mugala wâni Tobiya alonza okujà e Mediya: ka wankanahasha okujayo naye, omuluse? Nayîsh’ikujuha, mwene wîrhu. Naye anacishuza, erhi: Neci nanahasha okugenda naye Manyire enjira zôshi na kanji kanji najire e Mediya, nagezire omu rhubanda rhwayo rhwôshi, nasôka n’oku ntondo zâyo zôshi n’enjira zâyo nziyishiu. 11 Tobiti anacimudôsa, erhi: Mwene wîrhu, oli w’omu mulala guhi n’obûko bwâwe muli baci? Ombwîre nâni, mwene wîrhu. 12 Naye anacimushuza, erhi: Bulagirire buci oli n’obûko 9 Tobiti anacimushuza, erhi: Mwene wîrhu, nalonza okumanya oli mwene ndi n’izîno lyâwe we ndi. 13 Anacimushuza, erhi: Nie Azariyasi, mugala wa Ananiyasi mukulu, w’omu bene winyu. 14 Tobiti anacimushuza, erhi: Koko, mwene wîrhu; ndamusize, orhamberaga burhe mwene wîrhu bwenge nalonzagya okumanya eby’okuli n’omulala gwâwe. Kwamabonekanaga oku oli mwene wîrhu n’oku oli w’omu mulala mwinjà. Nayishigi Ananiyasi na Natani, bombi bene Semeliyasi mukulu nabo bakazâg’ija e Yeruzalemu n’okuharâmya nâni, barhanahabukaga omu njira y’obuhwinja. Bene winyu bali bantu binjà bwenêne, oli w’oku cisiki cinjà. Neci, kwokwo. 15 Anacimubwîra, erhi: Ngasi biyêrekîre omûkamarho gwâwe, nakaz’ikuha drakma nguma ngasi lusiku na ngasi bindi onalagirirckwo na mugala wâni. Genda na mugala wâni, 16 ciru nakuyûshûlira omukamarho gwâwe. Anacimushuza, erhi: Rhwagenda naye orhayôbohaga. Rhwagenda bwinjà, rhunagaluke hano mwâwe bagumaguma, bulya enjira eri nyinjà. 17 Tobiti anacishuza, erhi: Mugendage n’omugisho, mwene wîrhu. Anacihamagala omugala, amubwîra, erhi: Mwâna wâni, orheganye eby’amabalamo, ogende na mwene winyu. Nnâmahanga Nyamuzinda w’enyanya abalange eyo munda mwaja, anabagalule bagumaguma, na malahika wâge amuluse, anamulange mwâna wâni. Tobiya anacikomekera, bakolaga bagenda, barhang’ihôberana n’îshe na nina. Tobiti anacibwîra omugala, erhi: «Ogende bwinjà mwâna wâni». 18 Nina wa Tobiya anacimuhôbera, avugumula emirenge, anacibwîra Tobiti, erhi: «Cirhumire waleka oyu mwâna wâni agenda? K’arhali ye kola kakoma kîrhu, k’arhali ye okola wajà arhulangûla enjira? 19 Casinga lurhacibaga lwa nsaranga zone nanene, ci ziyokole mugala wâni! 20 Okulama nk’okwo Nnâmahanga anarhuhâgaye kwali kurhukwânîne.» 21 Tobiti anacimubwîra, erhi: Leka binwa bya bene ebyo! Omwâna wîrhu oyo ogenzire mugumagumà, kw’anagaluka mugumaguma. N’amasù gâwe gabona amango agaluka mugumagumà. 22 Leka binwa bya bene ebyôla! Orhabayôboheraga, mwâli wîrhu. Malahika mwinjà amulusa n’okubalama kwâge kwâbà kwinjà, agaluka mugumagumà. Ana anacihusa okulakav.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Ε.
1 Και αποκριθείς Τωβίας είπεν αυτω• πάτερ, ποιήσω πάντα, όσα εντέταλσαί μοι• 2 αλλά πώς δυνήσομαι λαβείν το αργύριον και ου γινώσκω αυτόν; 3 και έδωκεν αυτω το χειρόγραφον και είπεν αυτω• ζήτησον σεαυτω άνθρωπον, ος συμπορεύσεταί σοι, και δώσω αυτω μισθόν έως ζω• και λαβέ πορευθείς το αργύριον. 4 και επορεύθη ζητήσαι άνθρωπον και εύρε τον Ραφαήλ, ος ην άγγελος, και ουκ ήδει• 5 και είπεν αυτω• ει δύναμαι πορευθήναι μετά σου εν Ράγοις της Μηδίας, και ει έμπειρος ει των τόπων; 6 και είπεν αυτω ο άγγελος• πορεύσομαι μετά σου και της οδού εμπειρώ και παρά Γαβαήλ τον αδελφόν ημών ηυλίσθην. 7 και είπεν αυτω Τωβίας• υπόμεινόν με, και ερώ τω πατρί. 8 και είπεν αυτω• πορεύου και μη χρονίσης. 9 και εισελθών είπε τω πατρί• ιδού εύρηκα ος συμπορεύσεταί μοι. ο δε είπε• φώνησον αυτόν προς με, ίνα επιγνώ ποίας φυλής εστι και ει πιστός του πορευθήναι μετά σου. 10 και εκάλεσεν αυτόν, και εισήλθε, και ησπάσαντο αλλήλους. 11 και είπεν αυτω Τωβίτ• αδελφέ, εκ ποίας φυλής και εκ ποίας πατριάς ει συ; υπόδειξόν μοι. 12 και είπεν αυτω• φυλήν και πατριάν συ ζητείς ή μίσθιον, ος συμπορεύσεται μετά του υιού σου; και είπεν αυτω Τωβίτ• βούλομαι, αδελφέ, επιγνώναι το γένος σου και το όνομα. 13 ος δε είπεν• εγώ Αζαρίας Ανανίου του μεγάλου, των αδελφών σου. 14 και είπεν αυτω• υγιαίνων έλθοις, αδελφέ, και μη μοι οργισθής, ότι εζήτησα την φυλήν σου και την πατριάν σου επιγνώναι. και συ τυγχάνεις αδελφός μου εκ της καλής και αγαθής γενεάς• επεγίνωσκον γαρ εγώ Ανανίαν και Ιωνάθαν τους υιούς Σεμεϊ του μεγάλου, ως επορευόμεθα κοινώς εις Ιεροσόλυμα προσκυνείν, αναφέροντες τα πρωτότοκα και τας δεκάτας των γεννημάτων, και ουκ επλανήθησαν εν τη πλάνη των αδελφών ημών. εκ ρίζης καλής ει, αδελφέ, 15 αλλά ειπόν μοι τίνα σοι έσομαι μισθόν διδόναι• δραχμήν της ημέρας και τα δέοντά σοι ως και τω υιω μου. 16 και έτι προσθήσω σοι επί τον μισθόν, εάν υγιαίνοντες επιστρέψητε. 17 και ευδόκησαν ούτως. και είπε προς Τωβίαν• έτοιμος γίνου προς την οδόν• και ευοδωθείητε. και ητοίμασεν ο υιος αυτού τα προς την οδόν. και είπεν αυτω ο πατήρ αυτού• πορεύου μετά του ανθρώπου τούτου, ο δε εν τω ουρανω οικών Θεός ευοδώσει την οδόν υμών, και ο άγγελος αυτού συμπορευθήτω υμίν. και εξήλθαν αμφότεροι απελθείν και ο κύων του παιδαρίου μετ ‘ αυτών. 18 έκλαυσε δε Άννα η μήτηρ αυτού και είπε προς Τωβίτ• τι εξαπέστειλας το παιδίον ημών; ή ουχί η ράβδος της χειρός ημών εστιν εν τω εισπορεύεσθαι αυτόν και εκπορεύεσθαι ενώπιον ημών; 19 αργύριον τω αργυρίω μη φθάσαι, αλλά περίψημα του παιδίου ημών γένοιτο• 20 ως γαρ δέδοται ημίν ζην παρά του Κυρίου, τούτο ικανόν ημίν υπάρχει. 21 και είπεν αυτή Τωβίτ• μη λόγον έχε, αδελφή• υγιαίνων ελεύσεται, και οι οφθαλμοί σου όψονται αυτόν• 22 άγγελος γαρ αγαθός συμπορεύσεται αυτω, και ευοδωθήσεται η οδός αυτού, και υποστρέψει υγιαίνων. και επαύσατο κλαίουσα.
6
1 Ana anacihusa okulaka.
VI. Okubalama kwa Tobiya: Olw’enfî
2 Nyamwâna acilikûla bo na malahika, akabwa kâbo nako kabashimbûlira Omu nyuma. Banahuma enjira yâbo oku bali babirhi. Oku budufu burhanzi banacihanda oku burhambi bw’olwîshi luderhwa Tigri. 3 Nyamwâna anaciya ndagala mpu akola agend’icîkalaba amagulu muli olwo lwîshi lwa Tigri. Ow’enfî munene anacishabîra mulya mîshi, anaciyisha ayishire emunda ali alonzimulya okugulu. Nyamwâna anacibanda endûlù. Malahika anacibwîra nyamwâna, erhi: 4 : «Ogwârhe eyo nfi, osêze». Olya mwâna anacirhuluba elya nfi, ayisha abululira ebulambo. 5 Malahika anacimubwîra, erhi: Oyibâge, orhole endulwe, omurhima n’obudiku, obiyomeke ci okabulire amala; endulwe, omurhima n’obudiku biri bufumu bwinjà. 6 N’erhi ayûs’ibâga erya nfi, nyamwâna ayiyômola endulwe, omurhima n’obudiku, ayôca ecihimbi câyo n’ecindi acishîgakwo omunyu, anaciyomeka omu nshoho. Oku bali babirhi banacilikûla, kuhika bayegera e Mediya.
7 Okubundi nyamwâna anacidôsa malahika, erhi: «Mwene wîrhu Azariyasi, bufumu buci buba omu murhima, omu budiku n’omu ndulwe y’enfî?» 8 Anacimushuza, erhi: «Omurhima n’obudiku bw’enfî orhang’ibisirha, onabibayîse omulume nîsi erhi omukazi oli na shetani, kandi erhi wundi muzimu mubî, banafuma bulya buhanya bwâbo, balya bashombanyi bâbo banabarhengakwo loshi. 9 Endulwe, omuntu erhi ankayishîga oku masù g’omuntu walwâla amasù, nîsi erhi wankayibûhira oku masù gahûsire, galya masù ganafuma».
10 Erhi babà bamajà omu Mediya, banakola bayegire hôfi na Ekbatani, 11 Rafaheli anacibwîra nyamwâna, erhi: Tobiya mwene wîrhu; naye erhi bici? Malahika, erhi: «labaga omu mwa Ragweli rhugwâsirwe okuhanda mwa buno budufu. Oyomulume ali mewene winyu, agwêrhe n’omunyere, izîno lyâge ye Sara. 12 Arhajira murhabana nîsi erhi wundi mwananyere, ci Sara ho na hôshi aha. N’oyomunyere we omulingânîne kulusha abandi bôshi, we okwânîne okumuhâbwa omuyîmemwo, ogwêrhe obuhashe bw’okuyîma omu by’îshe. Nyamunyere aba mwananyere wa bwîrhonzi, mwananyere wa burhwâli mwananyere mwinjà bwenêne, n’îshe naye aba muntu mwinjà bwenêne.
13 Oli n’obuhashe bw’okumuyanka, onyumve mwene wîrhu, nayîsh’ishambâla n’îshe hano budufu, nti akuhè nyamunyere omushebe. N’amango rhwarhenga e Ragesi rhwanajira eby’obuhya bwâge. Manyire oku Ragweli arhankakuyîmaye nîsi erhi okumuhà owundi mpu abè ye omuyanka, bulya anahâbwa obuhane b’okufà nk’oku binayandisirwe omu citabu ca Mûsa, bulya amanyire oku we ogwêrhe obuhashe bw’okuyanka oyo mwâli kulusha abandi bôshi. Mwene wîrhu onyumvagye buno, muli obûla budufu rhwashambâla ebiyêrekîre nyamunyere rhunamulunge mwembi n’amango rhwarhenga e Ragesi rhwanamurhôla rhugende rhweshi emwinyu.»
14 Okundi Tobiya anacishuza Rafaheli, erhi: «Yaga mwene wîrhu Azariasi, nayumvîrhe oku oyomunyere amayankwa na balume nda n’oku banakafîra omu k’obuhya budufu, ngasi mango erhi banarhangulaga okumuyegera, bôshi banafè nanayumvîrhe baderha mpu muzimu okaz’ibayîrha. 15 Nâwe wêne oyumvîrhage oku arhali nyamukazi ye ofa ci abamuyegera bo bafà; niono nyôbohire okufà, bwenêne obu ndi mwâna cûsha wa larha na nyâma; erhi nankafa barhacigwêrhi wundi ndi wankababisha; ntalonza bayishibabala nie ntuma kuhika okufà.»
16 Anacimushuza, erhi: «Ka orhacikengiri galya marhegeko sho akuhaga mpu oyanke omukazi w’omu nyumpa y’îshe? Ci onyumvagye mwene wîrhu, orhalolaga kw’oyomuzimu, oyanke nyamunyere kone; niono manyire oku muli buno budufu bakuhaye mpu abè mukâwew. 17 Hano okola wajà omu kabuhya orhang’irhôla kuli bulya budiku na kuli gulya murhima gw’erya nfi, obisirhire halya bayôkera obukù: ehisununu hyanazûka hihimve shetani, 18 shetani anahibayizako kandi anayaka arhenge muli nyamukazi loshi. Na hanôla mukola muli haguma, burhanzi mwanarhang’iyîmuka, mwanafukama, musalire, mushenge Nnâmahanga w’empingu amuyandagalizekwo obwonjo n’obucire bwâge. Orhayôbohaga, bulya kurhenga mîra Oyo mukazi we alirheganyizibwe mpu abè kashambala kâwe, mpu nâwe obè bucire bwâge. Mwayîsh’igenda mweshi naye; nanakubwîra oku wamuburhakwo abâna, nabo bayôrha nka balumuna bâwe. Orhayôbohaga. 19 Erhi Tobiya ayumva ebyo binwa bya Rafaheli byamumanyîsagya bwinjà oku agwêrhe omunyere w’omu mulala gwâge, n’oku ali w’omu bûko bw’îshe, anacimusîma bwenêne, n’omurhima gwâge gwacishwekera kuli ye.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ ΣΤ.
1 ΟΙ δε πορευόμενοι την οδόν ήλθον εσπέρας επί τον Τίγριν ποταμόν, και ηυλίζοντο εκεί. 2 το δε παιδάριον κατέβη περικλύσασθαι, και ανεπήδησεν ιχθύς από του ποταμού και εβουλήθη καταπιείν το παιδάριον. 3 ο δε άγγελος είπεν αυτω• επιλαβού του ιχθύος. και εκράτησε τον ιχθύν το παιδάριον και ανέβαλεν αυτόν επί την γην. 4 και είπεν αυτω ο άγγελος• ανάτεμε τον ιχθύν και λαβών την καρδίαν και το ήπαρ και την χολήν θές ασφαλώς. 5 και εποίησε το παιδάριον ως είπεν αυτω ο άγγελος, τον δε ιχθύν οπτήσαντες έφαγον. 6 και ωδευον αμφότεροι, έως ου ήγγισαν εν Εκβατάνοις. 7 και είπε το παιδάριον τω αγγέλω• Αζαρία αδελφέ, τι εστιν η καρδία και το ήπαρ και η χολή του ιχθύος; 8 και είπεν αυτω• η καρδία και το ήπαρ, εάν τινα οχλή δαιμόνιον ή πνεύμα πονηρόν, ταύτα δεί καπνίσαι ενώπιον ανθρώπου ή γυναικός, και ουκέτι ου μη οχληθή• 9 η δε χολή, εγχρίσαι άνθρωπον, ος έχει λευκώματα εν τοις οφθαλμοίς, και ιαθήσεται. 10 ως δε προσήγγισαν τη Ράγη, 11 είπεν ο άγγελος τω παιδαρίω• αδελφέ, σήμερον αυλισθησόμεθα παρά Ραγουήλ, και αυτός συγγενής σου εστι, και έστιν αυτω θυγάτηρ ονόματι Σάρρα• 12 λαλήσω περί αυτής του δοθήναί σοι αυτήν εις γυναίκα, ότι σοι επιβάλλει η κληρονομία αυτής, και συ μόνος ει εκ του γένους αυτής, και το κοράσιον καλόν και φρόνιμόν εστι. 13 και νυν άκουσόν μου και λαλήσω τω πατρί αυτής, και όταν υποστρέψωμεν εκ Ραγών, ποιήσομεν τον γάμον• διότι επίσταμαι Ραγουήλ ότι ου μη δω αυτήν ανδρί ετέρω κατά τον νόμον Μωυσή ή οφειλήσει θάνατον, ότι την κληρονομίαν σοί καθήκει λαβείν ή πάντα άνθρωπον. 14 τότε είπε το παιδάριον τω αγγέλω• Αζαρία αδελφέ, ακήκοα εγώ το κοράσιον δεδόσθαι επτά ανδράσι και πάντας εν τω νυμφώνι απολωλότας. 15 και νυν εγώ μόνος ειμί τω πατρί και φοβούμαι μη εισελθών αποθάνω καθώς και οι πρότεροι, ότι δαιμόνιον φιλεί αυτήν, ό ουκ αδικεί ουδένα πλήν των προσαγόντων αυτή. και νυν εγώ φοβούμαι μη αποθάνω και κατάξω την ζωήν του πατρός μου και της μητρός μου μετ ‘ οδύνης επ ‘ εμοί εις τον τάφον αυτών• και υιος έτερος ουχ υπάρχει αυτοίς, ος θάψει αυτούς. 16 είπε δε αυτω ο άγγελος• ου μέμνησαι των λόγων, ων ενετείλατό σοι ο πατήρ σου, υπέρ του λαβείν σε γυναίκα εκ του γένους σου; και νυν άκουσόν μου, αδελφέ, διότι σοί έσται εις γυναίκα, και του δαιμονίου μηδένα λόγον έχε, ότι την νύκτα ταύτην δοθήσεταί σοι αύτη εις γυναίκα. 17 και εάν εισέλθης εις τον νυμφώνα, λήψη τέφραν θυμιαμάτων και επιθήσεις από της καρδίας και του ήπατος του ιχθύος και καπνίσεις, 18 και οσφρανθήσεται το δαιμόνιον και φεύξεται και ουκ επανελεύσεται εις τον αιώνα του αιώνος. όταν δε προσπορεύη αυτή, εγέρθητε αμφότεροι και βοήσατε προς τον ελεήμονα Θεόν, και σώσει υμάς και ελεήσει. μη φοβού, ότι σοί αυτή ητοιμασμένη ην από του αιώνος, και συ αυτήν σώσεις, και πορεύσεται μετά σου, και υπολαμβάνω ότι σοι έσται εξ αυτής παιδία. 19 και ως ήκουσε Τωβίας ταύτα, εφίλησεν αυτήν, και η ψυχή αυτού εκολλήθη σφόδρα αυτή.
7
VII. Tobiya emwa Ragweli
1 Erhi bahika omu Ekbatani, Tobiya anaciderha, erhi: «Yaga mwene wîrhu Azariyasi, ompise ho na halya emwa mwene wîrhu Ragweli». Naye anaci muhisa omu nyumpa aha mwa Ragweli. Banacimushîmâna atamîre hôfi n’olumvi lw’omu muhanda gwâge.
Banacimulamusa bo barhangiriza, naye anacibashuza, erhi: «Mushagaluke bwenêne, bene wîrhu muyîshe bwinjà, mwamahika bagumaguma». Anacibahêka omu nyumpa yâge. 2 Anacibwîra mukâge Edna, erhi: «Ewâni kwo kurhi oku oyu mwâna amashusha mwene wîrhu Tobiti». 3 Edna anacibadôsa, erhi: «Muli ba ngahi bene wîrhu?». Nabo banacimushuza, mpu: «Rhuli bene Nefutali, mwa balya bahekagwa bujà e Ninive». 4 Nyamukazi anacidôsa, erhi: «Ka muyishiyo mwene wîrhu Tobiti?» Nabo, mpu: «Neci rhumuyishi». 5 Nyamukazi, erhi: «Kazibuhire? » Nabo, mpu: «Ho acibà anazibuhire» Tobiya anaciyûshûla, erhi: «Ci ye larha».
6 Ragweli anacihama, amuhôberanya, avugumula emirenge. 7 Anaciderha, erhi: «Osuhirwe mwâna wâni, sho ali mubusi oshingânîne! Aye! iragi libi okubona aba muhûrha omuntu walimushinganyanya n’owakazâg’ijira amarhabâle kulya! Ashub’iciyôha omu bîrhugo bya Tobiya alaka bwenêne.
8 Naye mukâge Edna arhondêra okulaka; omwâli Sara naye ko nako alaka. 9 Anacigend’ibâga omwâna-buzi abayankiriramwo kwinjà. Erhi bayûsa okuyô ga n’okucikalaba n’erhi babà bakolaga bacîlambwîre balya, Tobiya anacibwîra Rafaheli, erhi: «Mwene wîrhu Azariyasi, bwîraga Ragweli ampe oyu mwâli wîrhu Sara».
10 Ragweli anaciyumva birya binwa, anacishuza nyamwâna, erhi: «Olye, onanywe, onagend’igwîshira bwinjà. Bulya ntà wundi muntu wankayanka Sara okuleka we wênene, mwene wîrhu. Nâni nienene ntagwêrhi obuhashe bw’okumuhà owundi muntu okuleka we, bulya wêne we mwene wîrhu wa hôfi. Ci konene nakubwîra okunali mwâna wâni. 11 Namamuha balume nda muli bene wîrhu na bôshi banakaz’ifà obudufu bankanaderha mpu bamuyegera. Na buno, mwâna wâni, olye onanywe, Nyamuzinda yêne akola aho.»
Tobiya ayanka Sara
Tobiya anacishuza, erhi: «Ntalye ntananywe kuhika otwe olwo lubanja lwâni». Ragweli anacimubwîra, erhi: «Namakujira, omuhâbirwe, nka kulya binadesirwe omu citabu ca Mûsa, n’empingu erhegesire mpu omuhâbwe. Rhola mwâli winyu oyo. Ala oku okola mushinja wâge, naye akola mwâli winyu, ye oyu wamahâbwa loshi kurhenga ene. Nnâmahanga w’enyanya akuhè omulagi mw’obu budufu bw’ene, mwâna wâni, akubabalire, anakuhe omurhûlax».
12 Ragweli anacihamagala omwâli Sara, naye anaciyisha emunda ali, erhi aba amagwârha omwâli okuboko, akuhà Tobiya anacimubwîra, erhi: «Yankaga ye nk’oku irhegeko na ecitabu ca Mûsa cinadesire, nkuhîre ye abè mukâwe. Rhôlaye, mugende bagumaguma emunda sho ali. Na Nyamuzinda w’enyanya akuhè iragi n’omurhûla!»
13 Anacihamagala nina wa nyamunyere, anacirhumiza mpu bamulerhere akaratasi, anaciyandika kulya karatasi obuhashe bw’okuhâna omwâli bwo bunaligi buhya, kw’obwo buhashe aderha oku ayêmîre okumuhà ye nka mukâge omu kukulikira oburhegesi bw’irhegeko lya Mûsa. 14 Okubundi barhondêra okulya n’okunywa.
15 Ragweli anacihamagala mukâge Edna, anacimubwîra, erhi: «Mwâli wîrhu, orheganye ecindi ciyumpa c’okuhekamwo Sara», 16 Nyamukazi anacikanya, agend’irheganya encingo omu ciyumpa nka kulya ibà ananaderhaga, anacihiramwo namunyere. Naye anacirhondêra amuvugumulirakwo emirenge, buzinda ahôrhola erya mirenge yâge anacimubwîre erhi: 17 «Olangâlire! mwâli wâni, Nyakasane w’empingu ahindule ogu mutula gwâwe okubà masîma! Ola ngalire, mwâli wâni!» Nyamukazi anacihuluka.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Ζ
1 ΚΑΙ ήλθον εις Εκβάτανα και παρεγένοντο εις την οικίαν Ραγουήλ, Σάρρα δε υπήντησεν αυτοίς και εχαιρέτισεν αυτούς και αυτοί αυτήν, και εισήγαγεν αυτούς εις την οικίαν. 2 και είπε Ραγουήλ Έδνα τη γυναικί αυτού• ως όμοιος ο νεανίσκος Τωβίτ τω ανεψιω μου; 3 και ηρώτησεν αυτούς Ραγουήλ• πόθεν εστέ, αδελφοί; και είπαν αυτω• εκ των υιών Νεφθαλίμ των αιχμαλώτων εκ Νινευή. 4 και είπεν αυτοίς• γινώσκετε Τωβίτ τον αδελφόν ημών; οι δε είπον• γινώσκομεν. και είπεν αυτοίς• υγιαίνει; 5 οι δε είπαν• και ζη και υγιαίνει. και είπε Τωβίας• πατήρ μου εστι. 6 και ανεπήδησε Ραγουήλ και κατεφίλησεν αυτόν και έκλαυσε 7 και ευλόγησεν αυτόν και είπεν αυτω• ο του καλού και αγαθού ανθρώπου υιος• και ακούσας ότι Τωβίτ απώλεσε τους οφθαλμούς εαυτού, ελυπήθη και έκλαυσε. 8 και Έδνα η γυνή αυτού και Σάρρα η θυγάτηρ αυτού έκλαυσαν και υπεδέξαντο αυτούς προθύμως• 9 και έθυσαν κριόν προβάτων και παρέθηκαν όψα πλείονα. είπε δε Τωβίας τω Ραφαήλ• Αζαρία αδελφέ, λάλησον υπέρ ων έλεγες εν τη πορεία, και τελεσθήτω το πράγμα. 10 και μετέδωκε τον λόγον τω Ραγουήλ• και είπε Ραγουήλ προς Τωβίαν• φάγε, πίε και ηδέως γίνου, σοί γαρ καθήκει το παιδίον μου λαβείν• πλήν υποδείξω σοι την αλήθειαν. 11 έδωκα το παιδίον μου επτά ανδράσι, και οπότε εάν εισεπορεύοντο προς αυτήν, απέθνησκον υπό την νύκτα. αλλά το νυν έχον, ηδέως γίνου. και είπε Τωβίας• ου γεύομαι ουδέν ώδε, έως αν στήσητε και σταθήτε προς με. και είπε Ραγουήλ• κομίζου αυτήν από του νυν κατά την κρίσιν• συ δε αδελφός ει αυτής, και αυτή σου εστιν• ο δε ελεήμων Θεός ευοδώσει υμίν τα κάλλιστα. 12 και εκάλεσε Σάρραν την θυγατέρα αυτού, και λαβών της χειρός αυτής παρέδωκεν αυτήν Τωβία γυναίκα και είπεν• ιδού κατά τον νόμον Μωυσέως κομίζου αυτήν και άπαγε προς τον πατέρα σου• και ευλόγησεν αυτούς. 13 και εκάλεσεν Έδναν την γυναίκα αυτού• και λαβών βιβλίον έγραψε συγγραφήν, και εσφραγίσατο. 14 και ήρξαντο εσθίειν. 15 και εκάλεσε Ραγουήλ Έδναν την γυναίκα αυτού και είπε αυτή• αδελφή, ετοίμασον το έτερον ταμιείον και εισάγαγε αυτήν. 16 και εποίησεν ως είπε και εισήγαγεν αυτήν εκεί, και έκλαυσε• και απεδέξατο τα δάκρυα της θυγατρός αυτής και είπεν αυτή• 17 θάρσει, τέκνον, ο Κύριος του ουρανού και της γης δώη σοι χάριν αντί της λύπης σου ταύτης• θάρσει, θύγατερ.
8
VIII. Enshinda
1 Erhi bayûsa okulya n’okunywa, balonza okuj’igwîshira, Baheka nya mwanarhabana, bamuhira omu yâge nyumpa. 2 Tobiya anakengêra birya binwa bya Rafaheli: anayômola omu nshoho yâge bulya budiku na gulya murhima gw’enfî, anabisirhirira aha lukalango lw’obukù. 3 Akabayo k’erya nfi kacîka olya shetani, ayaka, aja omu bihugo by’e Mîsiri y’enyanya. Rafaheli anacimukulikirayo agend’imushwekerayo. 4 Banacihuluka banaciyigala enyumpa. Tobiya anacizûka oku ncingo anacibwîra Sara, erhi: «Mwâli wîrhu, zûka rhushenge rhuhûne Nnâmahanga arhubabalire anarhulange». 5 Anacizûka, barhondêra okushenga n’okuhûna mpu babone akalamo bakaderha mpu: «Oj’irenge, Nyamuzinda w’ababusi bîrhu n’izîno lyâwe lij’irenge emyâka yôshi omu ngasi bûko. Amalunga gakukuze, n’ebiremwa byâwe emyâka n’emyâka! 6 We walemaga Adamu, wanacimuhà owakamurhabâla anakamugwasa, ye mukâge Eva na bombi bo babusire abantu bôshi. Wadesire erhi kurhakwânîni omuntu ayôrhe yêne, rhumuhe owakamurhabâla omushushire. 7 Na bunôla Yâgirwa, arhali mîru garhuma nayanka oyu mwâli wîrhu, ci omu kushimba okunali. Ojire rhubone obwonjo nie naye, rhulinde rhushosihalira haguma. 8 Bombi oku bali babirhi banacishuza, mpu: «Amen, amen». 9 Banacijà iro obwo budufu.
10 Ragweli anacizûka, anacihamagala abambali, bakanya bagend’ihumba enshinda. Erhi amaderha, mpu: «Arhag’ifà n’abandi balekirhushekera n’oku rhujacira». 11 Erhi babà bamahumba omwîna, Ragweli akanya aja ebwa nyumpa, aha magala mukâge, anacimubwîra, erhi: 12 «Orhume mwambali-kazi muguma ajemwo, alole erhi acizîne, lyo erhi akaba anafire rhuhash’imubisha n’abandi barhamanyiri». 13 Banacirhuma o]ya mwambali-kazi wâbo, anaciyâsa omuliro. anaciyigula olumvi: anacija omu nyumpa, ashîmâna bali iro banagwîshîre haguma. 14 Olya mwambali-kazi wâbo anacihuluka, ababwîra, erhi: azîne na ntahibi hirimwo. 15 Ragweli akuza Nyamuzinda w’empingu anaciderha, mpu: «Oyâgirwe, Nyakasane na ngasi bukuze bwimâna, oyâgirwe emyâka yôshi! 16 Oyâgirwe, bulya wamansîmîsa, arhali oku nakag’icikêbwa kwo kuciyîshire, ci wamarhujirira nk’oku obwonjo bwâwe bunali bunene. 17 Oyâgirwe, bulya wababalire aba bâna b’ecûsha bombi. Obashobôze, Nyakasane obwonjo n’obucire n’akalamo kâbo kayurhire omu busîme n’obwonjo bwâwe». 18 Okubu ndi anacibwîra abarhumisi mpu batulire omwîna burhacicanûla.
19 Anacibwîra mukâge mpu ajire migati minji, naye akanya aja ebwa lugo lw’ebintu byâge ayîsha adwirheyo mpanzi ibirhi, ngandabuzi ini, anaciderha mpu babirheganye, nabo banarhondêra okubirheganya.
20 Anacihamagala Tobiya anacimubwîra erhi: «Nsiku ikumi n’ini zôshi o rhafukunya hano, ci waberaho omu kulya, omu kunywa na ntyo osimise iroho lya mwâli wâni owali wamarhindibuka n’amalumwa. 21 Omu bintu byâni byôshi, orhôlemwo bwona buno, ecigabi ca kabirhiy, kandi ogende mugumagumà emunda sho ali. N’ecindi cigabi cisigire, mango nafa niono rhwêne mukânie, canabà câwe. Olangâlire! Mwâna wâni, ndi sho, na Edna ali nyoko, rhuli eburhambi bwâwe n’ebwa mwâli winyu buno n’emyâka yôshi. Olangâlire, mwâna wâni!»
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Η
1 ΟΤΕ δε συνετέλεσαν δειπνούντες, εισήγαγον Τωβίαν προς αυτήν. 2 ο δε πορευόμενος εμνήσθη των λόγων Ραφαήλ και έλαβε την τέφραν των θυμιαμάτων και επέθηκε την καρδίαν του ιχθύος και το ήπαρ και εκάπνισεν. 3 ότε δε ωσφράνθη το δαιμόνιον της οσμής, έφυγεν εις τα ανώτατα Αιγύπτου και έδησεν αυτό ο άγγελος. 4 ως δε συνεκλείσθησαν αμφότεροι, ανέστη Τωβίας από της κλίνης και είπεν• ανάστηθι, αδελφή, και προσευξώμεθα, ίνα ελεήση ημάς ο Κύριος. 5 και ήρξατο Τωβίας λέγειν• ευλογητός ει, ο Θεός των πατέρων ημών, και ευλογητόν το όνομά σου το άγιον και ένδοξον εις τους αιώνας• ευλογησάτωσάν σε οι ουρανοί και πάσαι αι κτίσεις σου. 6 συ εποίησας Αδάμ και έδωκας αυτω βοηθόν Εύαν στήριγμα την γυναίκα αυτού• εκ τούτων εγεννήθη το ανθρώπων σπέρμα. συ είπας• ου καλόν είναι τον άνθρωπον μόνον, ποιήσωμεν αυτω βοηθόν όμοιον αυτω. 7 και νυν, Κύριε, ου δια πορνείαν εγώ λαμβάνω την αδελφήν μου ταύτην, αλλά επ ‘ αληθείας επίταξον ελεήσαί με και αυτή συγκαταγηράσαι. 8 και είπε μετ‘ αυτού• αμήν. 9 και εκοιμήθησαν αμφότεροι την νύκτα. 10 και αναστάς Ραγουήλ επορεύθη και ώρυξε τάφον λέγων• μη και ούτος αποθάνη; 11 και ήλθε Ραγουήλ εις την οικίαν εαυτού 12 και είπεν Έδνα τη γυναικί αυτού• απόστειλον μίαν των παιδισκών, και ιδέτωσαν ει ζη• ει δε μη, ίνα θάψωμεν αυτόν, και μηδείς γνω. 13 και εισήλθεν η παιδίσκη ανοίξασα την θύραν και εύρε τους δύο καθεύδοντας. 14 και εξελθούσα απήγγειλεν αυτοίς, ότι ζη. 15 και ευλόγησε Ραγουήλ τον Θεόν λέγων• ευλογητός ει συ, ο Θεός, εν πάση ευλογία καθαρά και αγία, και ευλογείτωσάν σε οι άγιοί σου και πάσαι αι κτίσεις σου, και πάντες οι άγγελοί σου και οι εκλεκτοί σου ευλογείτωσάν σε εις τους αιώνας. 16 ευλογητός ει ότι ηύφρανάς με, και ουκ εγένετό μοι καθώς υπενόουν, αλλά κατά το πολύ έλεός σου εποίησας μεθ ‘ ημών. 17 ευλογητός ει ότι ηλέησας δύο μονογενείς• ποίησον αυτοίς, δέσποτα, έλεος, συντέλεσον την ζωήν αυτών εν υγιεία μετ ‘ ευφροσύνης και ελέους. 18 εκέλευσε δε τοις οικέταις χώσαι τον τάφον. 19 και εποίησεν αυτοίς γάμον ημερών δεκατεσσάρων. 20 και είπεν αυτω Ραγουήλ πριν ή συντελεσθήναι τας ημέρας του γάμου ενόρκως μη εξελθείν αυτόν εάν μη πληρωθώσιν αι δεκατέσσαρες ημέραι του γάμου. 21 και τότε λαβόντα το ήμισυ των υπαρχόντων αυτού πορεύεσθαι μεθ ‘ υγιείας προς τον πατέρα• και τα λοιπά, όταν αποθάνω και η γυνή μου.
9
VI. Obuhya bwa Tobiya
1 Okubundi Tobiya anacibwîra Rafaheli erhi: 2 «Mwene wîrhu, Azariyasi, yanka barhumisi babirhi na ngamiya ibirhi ojè e Ragesi y’omu Madiya emwa Gabayeli okumpûnira esaranga anayishe emwâni oku buhya. 3 Ojè emwa Gabayeli: omuhe eri ikontora. Orhôle zirya nsaranga, onamubwîre ayishe eno oku buhya. 4 Bulya wêne omanyire oku larha adwîrhe aganja ensiku, n’erhi na nkalegama lundi lusiku luguma nanamubabaza bwenêne. 5 Wabwîne kurhi Ragweli anahigaga, nâni ntankahama akanwa kâge». Rafaheli anacilikûla na ba lya barhumisi bani na zirya ngamiya oku ziri ibirhi, bajà e Ragesi omu Mediya. Bahika aha mwa Gabaeli. Anacimuha lirya ikontora anacimubwîra oku Tobiya mugala wa Tobiti anayansire omukazi n’oku amulalisire mpu aje oku buhya. Anaciyimuka, amuganjira orhushoho nk’oku rhwalikwo akashè, barhuhira oku ngamiya. 6 Banacizûka lubungubungu bombi, bajà oku buhya. Banacijà aha mwa Ragweli, banacishimâna Tobiya acilambulire oku cibo; ahama, amulamusa, Gabaeli avugumula emirenge, anacimubwîra, erhi: «Muntu w’okunali, waburhagwa n’omuntu w’okunali, muntu mushinganyanya, muntu wa marhabâle manji, Nyakasane amuyandagalize omugisho gwâge gw’empingu, we na mukwi, îshe na nina wa mukâwe! Ayâgirwe Nyamuzinda ocirhumire nalolakwo enshusho menemene ya muzala wâni Tobiti!»
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Θ
1 ΚΑΙ εκάλεσε Τωβίας τον Ραφαήλ και είπεν αυτω• 2 Αζαρία αδελφέ, λάβε μετά σεαυτού παίδα και δύο καμήλους και πορεύθητι εν Ράγοις της Μηδίας παρά Γαβαήλ και κόμισαί μοι το αργύριον και αυτόν άγε μοι εις τον γάμον• 3 διότι ωμόμοκε Ραγουήλ μη εξελθείν με, 4 και ο πατήρ μου αριθμεί τας ημέρας, και εάν χρονίσω μέγα, οδυνηθήσεται λίαν. 5 και επορεύθη Ραφαήλ και ηυλίσθη παρά Γαβαήλ, και έδωκεν αυτω το χειρόγραφον• ος δε προήνεγκε τα θυλάκια εν ταις σφαγίσι και έδωκεν αυτω. 6 και ώρθρευσαν κοινώς και ήλθον εις τον γάμον. και ευλόγησε Τωβίας την γυναίκα αυτού.
10
Tobiya ashubira emwâbo
1 Muli ago mango, Tobiti, ngasi lusiku erhi anaganja emiregerege, inga omu kugenda inga omu kugaluka. Ezo nsiku zahika n’omugala arhagaluka. 2 Lero akacîderheza, erhi: «Ka kugwârha bamugwarhirage eyo munda? Nîsi Gabaeli ka kufà afirage, na ntyo abula wamuha zirya nsaranga». 3 Arhangira okuyumva omungo. 4 Mukage Ana anacimubwîra, erhi: «Mugala wâni kufà oku afire arhaciri w’omu bazîne». Anacirhondêra avugumula emirenge, akalakira omwâna wâge, akaderha, erhi: 5 Yajeewe, mwâna wâni, carhumaga nkuleka nti ogende, we kamole k’amusu gâni». 6 Tobiti anacikamukalihira, erhi: «Hulika! leka binwa bya bene ebyo, mwâli wîrhu! Ali mugumagumà. Hanali cindi cabahànzize okuyîsha; omuntu wagendaga naye ali muntu wa kucikubagirwa, anali w’omu bene wîrhu. Orhacilibuze erhi ye orhuma, mwâli wîrhu: ci ye ala». 7 Nyamukazi anacimushuza erhi: Orhakambwîra ntyo, orhanshundule, omwâna wâni afire. Nyamukazi anacicikwêba embuga, ahengûza muli erya njira omugala agendamwo na ntyo ngasi lusiku; na ntâye wankahashire okumurhûliriza. Erhi izûba lyazikaga, naye anashubire omu nyumpa, abugumule emirenge, alake obudufu bôshi buzira kubona iro.
Erhi zirya nsiku ikumi n’ini Ragweli ahigaga mpu ajiriramwo omwâli olusiku lukulu zihika, Tobiya anacija emunda ali anacimubwîra, erhi: «Waliha nsengarusirage, nkola nagenda, bulya manyire oku larha na nyama bakola bamanya mpu barhakacimbonakwo. Nkusengire larha ondikulage njè emunda larha ali. Nakumanyîsize bwôrhere buci namulesiremwo». 8 Ragweli anacibwîra Tobiya, erhi: «Bera aho, bera aho, mwâna wâni, narhuma entumwa emunda sho Tobiti ali, banaj’imumanyîsa emyanzi yâwe». 9 Tobiya azikira bwenêne, erhi: «Nanga ciru n’ehitya, ondikûlage duba njè emunda larha ali». 10 Ragweli anaciyimuka, anaciha Tobiya omukazi wâge Sara, na ecigabi ca kabirhi c’ebintu byâge. Abambali, abambali-kazi, enkafu, ebibuzi n’endogomi, engamiya, emishangi, ensaranga n’ebirugu by’omu nyumpa.
11 Anacibasêzera, bagenda bôshi bashagalusire; anacibabwîra Tobiya, erhi: «Oyôrhe bwinjà, ogende bwinjà, mwâna wâni! Nyamuzinda w’empingu aku shokolere we na mukâwe Sara, mâshi nâni nsinze oku bâna binyu embere nfe». 12 Anacibwîra omwâli Sara, erhi: «Ojage emunda shazâla wâwe ali, bulya ku rhenga ene bakola babusi bâwe nk’abanakuburhaga bonêne. Ogende n’omu rhûla, mwâli wâni, nkaz’iyôrha nayumva aminja kuli we amango nancibamwo omûka gôshi». Erhi ayûs’ibalamusa, abasêzera.
Edna naye anacibwîra Tobiya, erhi: «Mwâna na mwene wîrhu muzigirwa, Nyakasane akuhêke, mâshi nâni mbone bagala bâwe na ba mwâli wâni Sara embere nfe. Embere za Nyakasane nkuhîre oyu mwâli wâni, irhondo orhamubabazagya ciru n’eriguma omu kalamo kâge kôshi. Mwâna wâni, ogende n’omurhûla! Kurhenga ene nkola ndi nyoko, na Sara mwâli winyu. Mâshi nîrhu rhubone eryo iragi omu nsiku zôshi n’obuzîne bwîrhu». Anacibanunugurha bombi, anacibasêzera mpu bagende n’omurhûla.
13 Tobiya anacirhenga aha mwa Ragweli yêshi ali mutaraga, anashagalusire, ayîsha akuza Nyakasane w’empingu, ye mwâmi w’ebintu byôshi, kuli okwo anagendesize amajira gâge gôshi. Agisha Ragweli na mukâge Edna anaciderha, erhi: «mbè n’iragi ly’okukaz’ibakenga n’okubakuza omu nsiku z’akalamo kâni kôshi!»
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ Ι
1 ΚΑΙ Τωβίτ ο πατήρ αυτού ελογίσατο εκάστης ημέρας• και ως επληρώθησαν αι ημέραι της πορείας και ουκ ήρχοντο, 2 είπε• μήποτε κατήσχυνται; ή μήποτε απέθανε Γαβαήλ και ουδείς αυτω δίδωσι το αργύριον; 3 και ελυπείτο λίαν. 4 είπε δε αυτω η γυνή• απώλετο το παιδίον, διότι κεχρόνικε• και ήρξατο θρηνείν αυτόν και είπεν• 5 ου μέλοι μοι, τέκνον, ότι αφήκά σε το φως των οφθαλμών μου; 6 και Τωβίτ λέγει αυτή• σίγα, μη λόγον έχει, υγιαίνει. 7 και είπεν αυτω• σίγα, μη πλάνα με, απώλετο το παιδίον μου. και επορεύετο καθ ‘ ημέραν εις την οδόν έξω, οίας απήλθεν, ημέρας τε άρτον ουκ ήσθιε, τας δε νύκτας ου διελίμπανε θρηνούσα Τωβίαν τον υιόν αυτής, έως ου συνετελέσθησαν αι δεκατέσσαρες ημέραι του γάμου, ας ώμοσε Ραγουήλ ποιήσαι αυτόν εκεί• είπε δε Τωβίας τω Ραγουήλ• εξαπόστειλόν με, ότι ο πατήρ μου και η μήτηρ μου ουκέτι ελπίζουσιν όψεσθαί με. 8 είπε δε αυτω ο πενθερός• μείνον παρ‘ εμοί, καγώ εξαποστελώ προς τον πατέρα σου και δηλώσουσιν αυτω τα κατά σε. 9 και Τωβίας λέγει• εξαπόστειλόν με προς τον πατέρα μου. 10 αναστάς δε Ραγουήλ έδωκεν αυτω Σάρραν την γυναίκα αυτού και τα ήμισυ των υπαρχόντων, σώματα και κτήνη και αργύριον, 11 και ευλογήσας αυτούς εξαπέστειλε λέγων• ευοδώσει υμάς, τέκνα, ο Θεός του ουρανού προ του με αποθανείν. 12 και είπε τη θυγατρί αυτού• τίμα τους πενθερούς σου, αυτοί νυν γονείς σου εισιν• ακούσαιμί σου ακοήν καλήν, και εφίλησεν αυτήν. και Έδνα είπε προς Τωβίαν• αδελφέ αγαπητέ, αποκαταστήσαι σε ο Κύριος του ουρανού και δώη μοι ιδείν σου παιδία εκ Σάρρας της θυγατρός μου, ίνα ευφρανθώ ενώπιον του Κυρίου• και ιδού παρατίθεμαί σοι την θυγατέρα μου εν παρακαταθήκη, μη λυπήσης αυτήν. 13 μετά ταύτα επορεύετο και Τωβίας ευλογών τον Θεόν, ότι ευώδωσε την οδόν αυτού, και κατευλόγει Ραγουήλ και Έδναν την γυναίκα αυτού.
11
VI. Tobiya ahika aha mwâbo: olw’amasù
1 Erhi bahika aha Kaserini oli ah’ishiriza lya Ninive, Rafaheli anaciderha, erhi: »Omanyire kurhi rhwasizire sho ayôsire » 2 Rhukola rhwalibirha, rhushokolere mukâwe, rhugend’irheganya enyumpa ayîsh’ijamwo.» 3 Banacishokola oku bali babirhi. Anacimubwîra erhi: «Fumbarha erya ndulwe omu maboko gâwe».Akabwa nako kanacigenda nabo, kashokolera Rafaheli na Tobiya. 4 Ana ali atamîre erhi adwîrhe ahengûza omu njira y’omugala.
5 Anacilangira ayishire, anacibwîra îshe, erhi: «Ala, mugala wâwe ola oyishire n’olya mulume banagendaga bombi». 6 Rafaheli anacibwîra Tobiya embere bahike hali îshe, erhi: «Manyire oku amasù gâge gayiguka. 7 Oyîsh’ishîga amasù gâge n’erya ndulwe y’enfî, obufumu bwanagwârha, kandi bwanaja bwarhenza galya magamba g’amadôka, n’aho sho aNashub’ibona naye obulangashane». 8 Ana alibirha, acîhonda omw’igosi ly’omugala, anacimubwîra, erhi: «Obu namakubona, mwâna wâni, nanacifiraga». Anacivugumula emirenge..
9 Tobiti naye anaciyimuka, aja ahukuza eyi n’eyi ayisha omu muhango gujire omu ngo 10 Tobiya anacija emunda ali n’erya ndulwe y’enfî omu nfune; ayibûhira oku masù gâge, amugwârha, anacimubwîra, erhi: «Olangâlire, larha!». 11 Erhi barhigânana azibuha amuhirako obufumu omu masù, analinda hisanzi hisungunu,amadôka mêru garhenga omu masù, 12 buzinda, na ngasi kuboko, amudokôla ehishisha oku burhambi bw’amasù. 13 Îshe aciyôha omw’igosi lyâge, 14 avugumula emirenge, anaciderha, erhi: «Nakubwîne, mwâna wâni, kamole k’amasù gâni!» Anaciderha, erhi: «Ayâgirwe Nyamuzinda, liyâgirwe n’izîno lyâge likulu bwenêne, bayâgirwe na bamalahika bâge batagatîfu bôshi. Izîno lyâge likaz’iyôrha libaho, bayâgirwe na bamalahika bâge emyâka yôshi! 15 Bulya yêne alirhanzirimpa obuhane na lolà oku niono ndwîrhe nabona bunomugala wâni Tobiya».
Tobiya anacija omu nyumpa, ayishakuza Nnâmahanga n’izù linene; anacimanyîsa îshe oku okubalama kwâge kôshi kwagendesire bwinjà, oku a dwîrhe ensaranga, oku anashebire n’omukazi Sara mwâli wa Ragweli, erhi: «Lolà oku ali hôfi n’omuhango gw’e Ninive».
16 Tobiti anacikanya aj’iyankirira omwâlikazi, yêshi n’omwîshingo, anayisha akuza Nnâmahanga kuhika aha muhango gwa Ninive. N’abantu b’e Ninive balangiraga aja akanyâgira n’emisî yâge yôshi, lero barhanacimugwarhiri oku kuboko, basomerwa. Na Tobiya aja ahamagaza oku Nyamuzinda anamuberire obwonjo anamuyigwire amasù.
17 Tobiti anaciyegera hôfi na Sara, mukà omugala Tobiya, amugisha, erhi: «Oyishe mugumagumà weshi mwâli wâni. Ayâgirwe na Nyamuzinda owakuhisagya eno mwîrhu, mwâli wâni. Sho agishwe na mugala wâni Tobiya agishwe, nâwe wêne ogishwe mwâli wâni! J’omu mwâwe, ozibuhire, oli n’omugisho n’obusîme, mwâli wâni». 18 Olwo lusiku Abayahudi bôshi b’e Ninive basîma. 19 Nabo banaciyisha Ahikari na Nadani, bagala ba mukulu wa Tobiti, nabo bashagaluka kuli okwo.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ ΙΑ.
1 ΚΑΙ επορεύετο μέχρις ου εγγίσαι αυτούς εις Νινευή. και είπε Ραφαήλ προς Τωβίαν• ου γινώσκεις, αδελφέ, Πως αφήκας τον πατέρα σου; 2 προδράμωμεν έμπροσθεν της γυναικός σου και ετοιμάσωμεν την οικίαν• 3 λαβέ δε παρά χείρα την χολήν του ιχθύος. και επορεύθησαν, και συνήλθεν ο κύων όπισθεν αυτών. 4 και Άννα εκάθητο περιβλεπομένη εις την οδόν τον παίδα αυτής• 5 και προσενόησεν αυτόν ερχόμενον και είπε τω πατρί αυτού• ιδού ο υιος μου έρχεται και ο άνθρωπος ο πορευθείς μετ ‘ αυτού. 6 και Ραφαήλ είπεν• επίσταμαι εγώ ότι ανοίξει τους οφθαλμούς ο πατήρ σου. 7 συ έγχρισον την χολήν εις τους οφθαλμούς αυτού, και δηχθείς διατρίψει και αποβαλείται τα λευκώματα και όψεταί σε. 8 και προσδραμούσα Άννα επέπεσεν επί τον τράχηλον του υιού αυτής και είπεν αυτω• είδόν σε, παιδίον, από του νυν αποθανούμαι και έκλαυσαν αμφότεροι. 9 και Τωβίτ εξήρχετο προς την θύραν και προσέκοπτεν, ο δε υιος αυτού προσέδραμεν αυτω 10 και επελάβετο του πατρός αυτού και προσέπασε την χολήν επί τους οφθαλμούς του πατρός αυτού λέγων• θάρσει, πάτερ. 11 ως δε συνεδήχθησαν, διέτριψε τους οφθαλμούς αυτού, και ελεπίσθη από των κάνθων των οφθαλμών αυτού τα λευκώματα. 12 και ιδών τον υιόν αυτού επέπεσεν επί τον τράχηλον αυτού 13 και έκλαυσε και είπεν• ευλογητός ει, ο Θεός, και ευλογητόν το όνομά σου εις τους αιώνας, και ευλογημένοι πάντες οι άγιοί σου άγγελοι• ότι εμαστίγωσας και ηλέησάς με, ιδού βλέπω Τωβίαν τον υιόν μου. 14 και εισήλθεν ο υιος αυτού χαίρων και απήγγειλε τω πατρί αυτού τα μεγαλεία τα γενόμενα αυτω εν τη Μηδία. 15 και εξήλθε Τωβίτ εις συνάντησιν τη νύμφη αυτού χαίρων και ευλογών τον Θεόν προς τη πύλη Νινευή• και εθαύμαζον οι θεωρούντες αυτόν πορευόμενον, ότι έβλεψε. 16 και Τωβίτ εξωμολογείτο ενώπιον αυτού, ότι ηλέησεν αυτούς ο Θεός• 17 και ως ήγγισε Τωβίτ Σάρρα τη νύμφη αυτού, κατευλόγησεν αυτήν λέγων• έλθοις υγιαίνουσα, θύγατερ• ευλογητός ο Θεός, ος ήγαγέ σε προς ημάς, και ο πατήρ σου και η μήτηρ σου. 18 και εγένετο χαρά πάσι τοις εν Νινευή αδελφοίς αυτού. και παρεγένετο Αχιάχαρος και Νασβάς ο εξάδελφος αυτού, 19 και ήχθη ο γάμος Τωβία μετ ‘ ευφροσύνης ημέρας επτά.
12
XI. Malahika Rafaheli acimanyîsa
1 Erhi ensiku nkulu z’obuhya zihwa, Tobiti anacihamagala omugala Tobiya anacimubwîra, erhi: «Mwâna wâni, lolà kurhi wahà Oyo muntu omukamarho gwâge na kurhi wankamuyûshûlira». 2 Tobiya anacishuza, erhi: «Larha, mukamarhomuci nankamuha? Ntankaheza bici erhi nakamuha ecigabi ca kabirhi c’ebirugu anadwîrhe rhwe naye. 3 Anangendine mugumagumà, anabusire mukânie, anandwîrhîre ensaranga, amanakubuka, luhembo luci na nkamuhaga?». 4 Tobiti anacishuza, erhi: «Neci kukwânîne ayanke ecigabi ca kabirhi c’ebi birugu anayishaga adwîrhe». 5 Tobiya anacimuhamagala owâbo amubwîra, erhi: «Yankaga ecigabi ca kabirhi c’ebi wali odwîrhe, gwomukamarho gwâwe, onagendage n’omurhûla».
6 Okubundi Rafaheli anacibahêka mahwe oku bali babirhi anacibabwîra, erhi: «Mukuze Nyamuzinda mumuhêke irenge embere z’ebiremwa binabamwo omûka byôshi oku minjà anamujirire, omu kukaz’ikuza n’okuyîmba izîno lyâge. Mumanyîse abantu bôshi ebi Nyamuzinda amujirire, murhanarhindiraga okukamuvuga omunkwa. 7 Kuli kwinjà okulanga ihwe lya Mwâmi, ci konene kuli kwinjà okumanyîsa n’okuyâlîza aminja ga Nyamuzindaz. Mukajira amija, ntà bubî bwankamujàkwo. 8 Okushenga, omu kucîshalisa okunali, n’okukajira amarhabâle omu bushinganyanya, ebyo bilushire obugale burhalimwo bushinganyanya. Kuli kwinjà kulusha okukahâna oburhabâle ahâli h’okubika obuhirhi bw’amasholo. 9 Amarhabâle ganafungire omuntu oku lufu, ganamukulire n’ebyâha. Banyakujira marhabâle, ensiku zâbo zayunjula kalamo. 10 Abajira ecâha n’okurhashingânîni bali bantu bacîshomba bonene. 11 Nababwîra okunali kôshi, ntabafulike ciru n’ehitya. Narhanzir’ibabwîra nti kuli kwinjà okubika ihwe lya mwâmi n’okumanyîsa n’okuyâlîza n’obukuza bôshi emikolo ya Nyamuzinda. 12 Ala oku galya mango wakazâg’isalira we mwena Sara, nâni nakaz’ikengêza ebyo by’amasala gâwe emwa Omwimâna, kuguma n’amango wakazâg’ibisha Emifù. 13 Mwa galya mango orhakazâg’irhindira okuzûka, okuleka ebiryo byâwe n’okugenda n’okuj’ibisha omufu, narhumwa emunda oli mpu nkurhangule. 14 Ci, kuguma Nyamuzinda anantumire mpu nkufumye na mwalikazi wâwe Sara. 15 Niono nie Rafaheli muguma w’omu bamalahika nda, balya bakagenda n’okujà embere z’irenge lya Nyakasane».
16 Ba-Tobiya oku bali babirhi barhemuka, bakumba bubî, bayôboha bwe nêne. 17 Anacibashuza, erhi: «Murhayôbôhe, omurhûla kuli mwe! Mukuze Nyamuzinda ensiku zôshi. 18 Niono amango nali haguma ninyu, arhali buhashe bwâni bwarhumaga nabêra haguma ninyu, ci oku bulonza bwa Nyamuzinda. Mumukuze ensiku zôshi, munayimbe irenge lyâge. 19 Orhakazâg’imbona nalya, ci wakarhangâla n’ebiri nka bilôrho. 20 Na bunomukuze Nyakasane o mw’igulu lyôshi, munakavuga Nyamuzinda omunkwa. Loli oku nkola nasôkera emw’olya wantumaga. Muyandike ebyo byanamuberire byôshi». 21 Anacisôka, nabo bazûka, ci konene barhacihashaga okumubona. 22 Bakakuza, bakayîmba irenge lya Nyamuzinda, banamuvuga omunkwa kuli ago minjà anabajiriraga, na kuli okwo babonekeragwa na malahika wa Nyamuzinda.
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ ΙΒ.
1 ΚΑΙ εκάλεσε Τωβίτ Τωβίαν τον υιόν αυτού και είπεν αυτω• όρα, τέκνον, μισθόν τω ανθρώπω τω συνελθόντι σοι, και προσθείναι αυτω δεί. 2 και είπε• πάτερ, ου βλάπτομαι δούς αυτω το ήμισυ, ων ενήνοχα, 3 ότι με αγήοχέ σοι υγιή και την γυναίκα μου εθεράπευσε και το αργύριόν μου ήνεγκε και σε ομοίως εθεράπευσε. 4 και είπεν ο πρεσβύτης• δικαιούται αυτω. 5 και εκάλεσε τον άγγελον και είπεν αυτω• λάβε το ήμισυ πάντων, ων ενηνόχατε, και ύπαγε υγιαίνων. 6 τότε καλέσας τους δύο κρυπτώς είπεν αυτοίς• ευλογείτε τον Θεόν και αυτω εξομολογείσθε και μεγαλωσύνην δίδοτε αυτω και εξολογείσθε αυτω ενώπιον πάντων των ζώντων, περί ων εποίησε μεθ ‘ υμών. αγαθόν το ευλογείν τον Θεόν και υψούν το όνομα αυτού, τους λόγους των έργων του Θεού εντίμως υποδεικνύοντες, και μη οκνείτε εξομολογείσθαι αυτω. 7 μυστήριον βασιλέως καλόν κρύψαι, τα δε έργα του Θεού ανακαλύπτειν ενδόξως. αγαθόν ποιήσατε, και κακόν ουχ ευρήσει υμάς. 8 αγαθόν προσευχή μετά νηστείας και ελεημοσύνης και δικαιοσύνης• αγαθόν το ολίγον μετά δικαιοσύνης ή πολύ μετά αδικίας. καλόν ποιήσαι ελεημοσύνην ή θησαυρίσαι χρυσίον• 9 ελεημοσύνη γαρ εκ θανάτου ρύεται, και αυτή αποκαθαριεί πάσαν αμαρτίαν• οι ποιούντες ελεημοσύνας και δικαιοσύνας πλησθήσονται ζωής, 10 οι δε αμαρτάνοντες πολέμιοί εισι της εαυτών ζωής. 11 ου μη κρύψω αφ ‘ υμών παν ρήμα• είρηκα δη μυστήριον βασιλέως κρύψαι καλόν, τα δε έργα του Θεού ανακαλύπτειν ενδόξως. 12 και νυν ότι προσηύξω συ και η νύμφη σου Σάρρα, εγώ προσήγαγον το μνημόσυνον της προσευχής υμών ενώπιον του αγίου• και ότε έθαπτες τους νεκρούς, ωσαύτως συμπαρήγμην σοι. 13 και ότε ουκ ώκνησας αναστήναι και καταλιπείν το άριστόν σου, όπως απελθών περιστείλης τον νεκρόν, ουκ έλαθές με αγαθοποιών, αλλά συν σοί ήμην. 14 και νυν απέστειλέ με ο Θεός ιάσασθαί σε και την νύμφην σου Σάρραν. 15 εγώ ειμι Ραφαήλ, εις εκ των επτά αγίων αγγέλων, οί προσαναφέρουσι τας προσευχάς των αγίων, και εισπορεύονται ενώπιον της δόξης του αγίου. 16 και εταράχθησαν οι δύο και έπεσον επί πρόσωπον, ότι εφοβήθησαν. 17 και είπεν αυτοίς• μη φοβείσθε, ειρήνη υμίν έσται• τον δε Θεόν ευλογείτε εις τον αιώνα, 18 ότι ου τη εμαυτού χάριτι, αλλά τη θελήσει του Θεού ημών ήλθον, όθεν ευλογείτε αυτόν εις τον αιώνα. 19 πάσας τας ημέρας ωπτανόμην υμίν, και ουκ έφαγον ουδέ έπιον, αλλά όρασιν υμείς εθεωρείτε. 20 και νυν εξομολογείσθε τω Θεω, διότι αναβαίνω προς τον αποστείλαντά με, και γράψατε πάντα τα συντελεσθέντα εις βιβλίον. 21 και ανέστησαν, και ουκ έτι είδον αυτόν. 22 και εξωμολογούντο τα έργα τα μεγάλα και θαυμαστά αυτού και ως ώφθη αυτοίς ο άγγελος Κυρίου.
13
XII. Olwimbo lwa Tobiti
1 Tobiti anaciderha, erhi:
«Ayâgirwe Nyamuzinda ozîne ensiku zôshi n’obwâmi bwâge bugandaze ensiku zôshi!
2 Bulya anahane, anabulibabalira. Anahebe omuntu idako bwenêne, ekuzimu; abuli muyôkola na ntâco cankacifulika okuboko kwâge.
3 Mumuvuge omunkwa mweshi bene Israheli, embere z’amashanja oku amuhiraga muli bo.
4 Muli bo abamanyîsize obuhashe bwâge. Mumuheke irenge embere z’ebiremwa byôshi, bulya ye Nyakasane na Nyamuzinda wîrhu; ye Larha, ye Nyamuzinda emyâka n’emyâka.
5 Anabahàne erhi mabî ginyu garhuma; na mweshi ashub’ibabalira omu gandi mashanja gôshi, emunda mwanashandabanire.
6 Mukashubira emunda ali n’omurhima gwinyu gôshi n’iroho linyu lyo shi, omu kukajira okunali embere zâge, ashub’iyêrekera emunda muli, arhanacibafulike obusù bwâge. Mulolage ebi akozire muli mwe, munamukuze n’emisî yinyu yôshi; mukuze Nyakasane w’obushinganyanya, mukuze omwâmi w’e myâka yôshi. Niono eno munda nahêkagwa bujà, ntahusa kumukuza, na nyere kane abuhashe bwâge n’obukulu bwâge embere z’amashanja g’aba nya-byâha. Abanya-byâha, galuki omu bushinganyanya. Ndi wa nkamanya, hali amango ankabarhonya anababalire.
7 Nakuza Nyakasane mushinganyanya, n’omurhima gwâni gwakuza Omwâmi w’empingu n’enshagali gwanashagaluka.
8 Bôshi bakamukuza n’okumuhêra irenge lyâge aha Yeruzalemu. 9 Yeruzalemu, cishagala citagatîfu, Nyamuzinda akuhana erhi bijiro bibi by’abâna bâwe bîrhuma, ci konene ashub’ibabalira abâna b’abashinganyauya.
10 Ovuge Nyakasane omunkwa bwenêne, onakuze Nyakasane w’enyanya emyâka n’emyâka, lyo akâ-Nyamuzinda kâge kayûbakwa muli we n’obusîme bunene. Lyo asîmîsa muli we balya bahêkagwa bujà, anayêrekanire muli we obuzigire bwâge bw’ensiku n’amango oku balagirire.
11 Obulangashane bwayisha bwalaza, bwamolekera empande z’igulu zôshi. Amashanja manji gakarhenga kuli gaje emunda oli, n’abantu b’e mpande zôshi z’igulu bashagamukira ebw’izîno lyâwe litagatîfu, bakayisha badwîrhe entûlo zâbo omu maboko gâbo, bazidwîrhîre Omwâmi w’empingu. Obûko bwa ngasi lubero bwakuza izîno lyâwe we cishagala cîshogwa emyâka n’emyâka.
12 Abakuhinde bakahindwa, bakahera abalonzikuheza, bahenangula enkuta zâwe, eminara yâwe, banayôca enyumpa zâwe. C’abakusîma bagishwe ensiku zôshi.
13 Okanyagye, oshagaluke mweshi n’abâna b’abashinganyanya, bulya bôshi bashûbûkira haguma. Bakuze Nyakasane w’emyâka n’emyâka.
14 Iragi lyâbo abakusîma, abasîma n’omurhûla gwâwe! Iragi lyâbo abantu bankababala n’amalibûko gâwe, bulya muli we bayîsh’ishagaluka, banabone obushagaluke bw’ensiku n’amango.
15 Iroho lyâni likuzize Nyakasane, ye Mwâmi mukulu.
16 Bulya Yeruzalemu anaciyûbakawe, lwo lugo lubamwo enyumpa yâge emyâka n’emyâka. Lyanaba iragi lyâni erhi omu misigala y’obûko bwâni, nankacibona irenge lyâwe n’okukuza Omwâmi w’empingu! Emihango ya Yeruzalemu yanacishub’iyûbakwa n’enshangabuye, na ngasi gandi mabuye ga ngulo ndârhi. Eminara ya Yeruzalemu yayîsh’iyûbakwa n’amasholo n’orhucikirizo rhwayo rhuli embere rhwanayûbakwe n’amasholo gone gone.
17 Emirimbwa ya Yeruzalemu yabambwamwo amabuye minjà g’Ofiri ga ngasi lubero. Enyumvi za Yeruzalemu zanayimba enyimbo z’obushagaluke; 18 n’abantu b’omu Yeruzalemu banaderhe mpu Aleluya! Aganze Nyamuzinda w’Israheli; n’abagishe bayîsh’ikuza izîno litagatîfu emyâka n’emyâka! »
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ ΙΓ.
1 ΚΑΙ Τωβίτ έγραψε προσευχήν εις αγαλλίασιν και είπεν• «Ευλογητός ο Θεός ο ζων εις τους αιώνας και η βασιλεία αυτού, 2 ότι αυτός μαστιγοί και ελεεί, κατάγει εις άδην και ανάγει, και ουκ έστιν ος εκφεύξεται την χείρα αυτού. 3 εξομολογείσθε αυτω οι υιοί Ισραήλ ενώπιον των εθνών, ότι αυτός διέσπειρεν ημάς εν αυτοίς• 4 εκεί υποδείξατε την μεγαλωσύνην αυτού, υψούτε αυτόν ενώπιον παντός ζώντος, καθότι αυτός Κύριος ημών και Θεός, αυτός πατήρ ημών εις πάντας τους αιώνας. 5 και μαστιγώσει ημάς εν ταις αδικίαις ημών και πάλιν ελεήσει και συνάξει ημάς εκ πάντων των εθνών, ου εάν σκορπισθήτε εν αυτοίς. 6 εάν επιστρέψητε προς αυτόν εν όλη τη καρδία υμών και εν όλη τη ψυχή υμών ποιήσαι ενώπιον αυτού αλήθειαν, τότε επιστρέψει προς υμάς και ου μη κρύψη το πρόσωπον αυτού αφ‘ υμών. και θεάσασθε α ποιήσει μεθ ‘ υμών, και εξομολογήσασθε αυτω εν όλω τω στόματι υμών• και ευλογήσατε τον Κύριον της δικαιοσύνης και υψώσατε τον βασιλέα των αιώνων. εγώ εν τη γη της αιχμαλωσίας μου εξομολογούμαι αυτώ και δεικνύω την ισχύν και την μεγαλωσύνην αυτού έθνει αμαρτωλών. επιστρέψατε, αμαρτωλοί, και ποιήσατε δικαιοσύνην ενώπιον αυτού• τις γινώσκει ει θελήσει υμάς και ποιήσει ελεημοσύνην υμίν; 7 τον Θεόν μου υψώ και η ψυχή μου τον βασιλέα του ουρανού και αγαλλιάσεται την μεγαλωσύνην αυτού. 8 λεγέτωσαν πάντες και εξομολογείσθωσαν αυτω εν Ιεροσολύμοις• 9 Ιεροσόλυμα πόλις αγία, μαστιγώσει επί τα έργα των υιών σου και πάλιν ελεήσει τους υιούς των δικαίων. 10 εξομολογού τω Κυρίω αγαθώς και ευλόγει τον βασιλέα των αιώνων, ίνα πάλιν η σκηνή αυτού οικοδομηθή εν σοί μετά χαράς, και ευφράναι εν σοί τους αιχμαλώτους και αγαπήσαι εν σοί τους ταλαιπώρους εις πάσας τας γενεάς του αιώνος. 11 έθνη πολλά μακρόθεν ήξει προς το όνομα Κυρίου του Θεού δώρα εν χερσίν έχοντες και δώρα τω βασιλεί του ουρανού, γενεαί γενεών δώσουσί σοι αγαλλίαμα. 12 επικατάρατοι πάντες οι μισούντές σε, ευλογημένοι έσονται πάντες οι αγαπώντές σε εις τον αιώνα. 13 χάρηθι και αγαλλίασαι επί τοις υιοίς των δικαίων, ότι συναχθήσονται και ευλογήσουσι τον Κύριον των δικαίων. 14 ω μακάριοι οι αγαπώντές σε, χαρήσονται επί τη ειρήνη σου. μακάριοι όσοι ελυπήθησαν επί πάσαις ταις μάστιξί σου, ότι επί σοί χαρήσονται θεασάμενοι πάσαν την δόξαν σου και ευφρανθήσονται εις τον αιώνα. 15 η ψυχή μου ευλογείτω τον Θεόν τον βασιλέα τον μέγαν, 16 ότι οικοδομηθήσεται Ιερουσαλήμ σαπφείρω και σμαράγδω και λίθω εντίμω τα τείχη σου και οι πύργοι και οι προμαχώνες εν χρυσίω καθαρώ, 17 και αι πλατείαι Ιερουσαλήμ εν βηρύλλω και άνθρακι και λίθω εκ Σουφείρ ψηφολογηθήσονται. 18 και ερούσι πάσαι αι ρύμαι αυτής, αλληλούϊα και αινέσουσι λέγοντες• ευλογητός ο Θεός, ος ύψωσε πάντας τους αιώνας».
14
1 Ntyo kwo Tobiti ashwinjire olwimbo lwâge.
XIII. Ensiku nzinda za Tobiti n’eza Tobiya
Tobiti anacicifira n’omurhûla erhi aba akola agwêrhe myâka igana n’ikumi n’ibirhi. Anacibishwa n’obukuze aha Ninive. 2 Amango ahûrhaga amasù ali agwêrhe myâka makumi gali ndarhu n’ibirhi, erhi ashub’irhangira okubona, kandi alama omu bugale, anakajira amarhabâle manji. Anayûshûla okukakuza Nyamuzinda n’ebirhangâzo bya Nnâmahanga. 3 Erhi akola afa, anacihamagala omugala Tobiya, anacimukomêreza ebi binwa, erhi: «Mwâna wâni, rhôla abâna bâwe, 4 olibirhire olunda lw’e Mediya. Bulya nyêmêra akanwa ka Nyamuzinda, kanwa kaderhagwa na Nahumu: byôshi byayîsh’ihongokera kuli Asuru na kuli Ninive, ebi abalêbi b’Israheli bôshi badesire mpu byarhumagwa na Nyamuzinda byôshi byahongokera eyo munda, omu binwa byâbo ntà ciru n’eciguma carhalukirwa, na ngasi ciguma cayisha omu mango gâco. E Mediya abantu banafuma okwo kulusha omu Sîriya n’omu Babiloni. Na kandi nyêmîre, namanyire bwinjà oku ebi Nyamuzinda adesire byanayisha binabe; na ntà cinwa câge cankabulakuyôrha. Bene wîrhu bayûbasire omu cihugo c’Israheli bôshi bahêkwa bujà bashandabanywe kuli n’eco cihugo cinjà: Ecihugo c’Israheli côshi cashuba bwerûle, Samâriya na Yeruzalemu byabà bwerûle, akâ-Nyamuzinda kashabulwa, kanarhang’iyôcibwa.
5 Buzinda Nyamuzinda anacibafè lukogo, Nyamuzinda anacibagalule omwo cihugo c’Israheli. Bashub’iyûbaka akâ-Nyamuzinda, ci konene arhaciri nka akâ-Nyamuzinda k’embere, okwo kuhika galya mango ganalaliragwa gahike. Enyuma ly’okwo, bôshi banarhenga emunda bali bujà, baNashub’iyûbaka Yeruzalemu w’irenge n’akâ-Nyamuzinda kanashub’iyûbakwa nka kulya abalêbi b’Israheli banaderhaga.
6 N’amashanja gôshi g’igulu, gôshi oku ganali, ganayagalukira Nnâmahanga, ganamurhinye bwinjà, gôshi ganaleka birya byâbo by’obukurungu ebya rhumaga bajà omu by’obunywesi, na kandi banakuza okushingânîne Nyamuzinda w’ensiku n’amango. 7 Bene Israheli banabe bacihali ago mango, bôshi ba shub’iyibuka Nyamuzinda okunali, bôshi bashûbûzanya, bajè aha Yeruzalemu, bayûbake n’omurhûla omw’ishwa ly’Abrahamu, banalihabwe. Bashagaluka abasîma Nyamuzinda okunali, n’abajira amabî n’ebirhashingânîni bahirigirha omw’igulu lyôshi.
8 Na buno, bâna bani, amarhegeko mbahire g’aga: Mukakolera Nyamuzi nda okunali, munakajira okumusimîsize. N’oku bâna binyu mukabakomêreza okushimba ebishingânîne, okukajira amarhabâle, bakakengêra Nyamuzinda banakakuza izîno lyâge ngasi mango okunali n’emisî yâbo yôshi. 9 Na buno, mwâna wâni, rhenga e Ninive, orhacibêraga eno munda. 10 Mango wanabishe nyoko hôfi nâni, orhacilegemaga muli eci cihugo. Bulya mbwîne oku obulenzi bunji bulimwo, n’obunywesi buzira kubona nshonyi kuli byo. Olole, mwâna wâni, ebi Nadabu ajirire Ahikari wamuleraga. Ka barhamubishaga anacizîne? Nyamuzinda amubonêsa nshonyi embere z’abantu bôshi. Ahikari aja omu bulangashane na Nadabu aja omu ndunduli y’ensiku n’amango, bulya akazâg’ilonza okuyîrha Ahikari. Omu kukajira amarhabâle, kwarhuma Ahikari afuma omurhego gw’olufu Nadabu ali amujirire, na Nadabu aba ye okumba omu murhego, gwanamukubunguza. 11 Mubonerage aho, bâna bani, ebi amarhabâle gajira n’ebi obulenzi bujira: kuyîrha buyîrha. Loli oku namacifira». Banacimugwishiza oku ncingo yâge, anacifa. Abishwa n’irenge bwenêne.
12 Erhi nina afa, Tobiya amubisha aha burhambi bw’îshe. Anacigenda na mukâge, bajà e Mediya, agend’iyûbaka aha Ekbatani, aha mw’ishazâla Ragweli. 13 Abajirira bwinjà omu bushosi bwâbo na buzinda ababisha aha Ekbatani omu Mediya. Tobiya ayîma omu bya Ragweli n’eby’îshe Tobiti. 14 Afa erhi a gwêrhe myâka igana n’ikumi na nda, afa n’irenge. 15 Embere afe, ayumva anabona oku Ninive ashandwa, abona n’abadwîrhwe bujà e Mediya na Oyarkari, mwâmi w’e Mediya; anacikuza Nyamuzinda kuli ebyo byôshi ajirire bene Ninive n’Asîriya. Embere afe, acishinga erhi Ninive orhuma, akuza Nyakasane Nyamuzinda w’emyâka n’emyâka. Amen!
ΚΕΦΑΛΑΙΟΝ ΙΔ.
1 ΚΑΙ επαύσατο εξομολογούμενος Τωβίτ. 2 και ην ετών πεντηκονταοκτώ, ότε απώλεσε τας όψεις, και μετά έτη οκτώ ανέβλεψε. και εποίει ελεημοσύνας και προσέθετο φοβείσθαι Κύριον τον Θεόν και εξωμολογείτο αυτω. 3 μεγάλως δε εγήρασε• και εκάλεσε τον υιόν αυτού και τους υιούς αυτού και είπεν αυτω• τέκνον, λάβε τους υιούς σου• ιδού γεγήρακα και προς το αποτρέχειν εκ του ζην ειμι. 4 άπελθε εις την Μηδίαν, τέκνον, ότι πέπεισμαι όσα ελάλησεν Ιωνάς ο προφήτης περί Νινευή, ότι καταστραφήσεται, εν δε τη Μηδία έσται ειρήνη μάλλον έως καιρού, και ότι οι αδελφοί ημών εν τη γη σκορπισθήσονται από της αγαθής γης, και Ιεροσόλυμα έσται έρημος, και ο οίκος του Θεού εν αυτή κατακαήσεται και έρημος έσται μέχρι χρόνου. 5 και πάλιν ελεήσει αυτούς ο Θεός και επιστρέψει αυτούς εις την γην, και οικοδομήσουσι τον οίκον, ουχ οίος ο πρότερος, έως πληρωθώσι καιροί του αιώνος. και μετά ταύτα επιστρέψουσιν εκ των αιχμαλωσιών και οικοδομήσουσιν Ιερουσαλήμ εντίμως, και ο οίκος του Θεού εν αυτή οικοδομηθήσεται εις πάσας τας γενεάς του αιώνος οικοδομή ενδόξω, καθώς ελάλησαν περί αυτής οι προφήται. 6 και πάντα τα έθνη επιστρέψουσιν αληθινώς φοβείσθαι Κύριον τον Θεόν και κατορύξουσι τα είδωλα αυτών, και ευλογήσουσι πάντα τα έθνη Κύριον. 7 και ο λαός αυτού εξομολογήσεται τω Θεω, και υψώσει Κύριος τον λαόν αυτού, και χαρήσονται πάντες οι αγαπώντες Κύριον τον Θεόν εν αληθεία και δικαιοσύνη, ποιούντες έλεος τοις αδελφοίς ημών. 8 και νυν, τέκνον, άπελθε από Νινευή, ότι πάντως έσται α ελάλησεν ο προφήτης Ιωνάς. 9 συ δε τήρησον τον νόμον και τα προστάγματα και γενού φιλελεήμων και δίκαιος, ίνα σοι καλώς ή. και θάψον με καλώς και την μητέρα σου μετ ‘ εμού, και μηκέτι αυλισθήτε εις Νινευή. 10 τέκνον, ιδέ τι εποίησεν Αμάν Αχιαχάρω τω θρέψαντι αυτόν, ως εκ του φωτός ήγαγεν αυτόν εις το σκότος, και όσα ανταπέδωκεν αυτω• και Αχιάχαρος μεν εσώθη, εκείνω δε το ανταπόδομα επεδόθη, και αυτός κατέβη εις το σκότος. Μανασσής εποίησεν ελεημοσύνην και εσώθη εκ παγίδος θανάτου, ης έπηξεν αυτω, Αμάν δε ενέπεσεν εις την παγίδα και απώλετο. 11 και νυν, παιδία, ίδετε τι ελεημοσύνη ποιεί, και τι δικαιοσύνη ρύεται. και ταύτα αυτού λέγοντος, εξέλιπεν η ψυχή αυτού επί της κλίνης• ην δε ετών εκατόν πεντηκονταοκτώ, και έθαψαν αυτόν ενδόξως. 12 και ότε απέθανεν Άννα, έθαψεν αυτήν μετά του πατρός αυτού, απήλθε δε Τωβίας μετά της γυναικός αυτού και των υιών αυτού εις Εκβάτανα προς Ραγουήλ τον πενθερόν αυτού, 13 και εγήρασεν εντίμως και έθαψε τους πενθερούς αυτού ενδόξως και εκληρονόμησε την ουσίαν αυτών και Τωβίτ του πατρός αυτού. 14 και απέθανεν ετών εκατόν εικοσιεπτά εν Εκβατάνοις της Μηδίας. 15 και ήκουσε πριν ή αποθανείν αυτόν την απώλειαν Νινευή, ην ηχμαλώτισε Ναβουχοδονόσορ και Ασύηρος, και εχάρη προ του αποθανείν επί Νινευή.

JDT – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Ydt
YUDITI
YUDITI
Yuditi
YUDITIa
Enshokolezi
Ecitabu ca Yuditi cishambâla kurhi omulala mwîshogwa gwahimaga aba shombanyi bagwo erhi burhwâli bwa mukazi muguma burhuma, izîno lyâge ye Yuditi, kwo kuderha Muyahudi. Holafemo. arhumwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babeli, mpu a rhegeke igulu lyôshi n’okusêza abantu okuharâmya Nabukondonozori yêne nka Nyamuzinda. Abayahudi balahira okufukamira Nabukondonozori. Muli obwo bwôrhere n’ako kalamo kadârhi, mukana muguma wa bukenge kuli Nyamuzinda na wa bukengêre bunji, Yuditi, abonekerwa.
Oyomukana ahûna Nyamuzinda mpu amurhabâle. Arhenga e Betuliya anaciyêrekana embere za Holoferno. Erhi aba akola ali yêne n’omusirika mukulu wali wamalaluka, amutwa irhwe. Erhi abasirika ba Holoferno babona omusirika wâbomukulu amanigwa, bayôboha banayaka. Abantu ba mw’eco cihugo bakuza Yuditi banavuga Nyamuzinda omunkwa, bayimba irenge lyâge. Enyigîrizo z’eci citabu zidesire oku abantu bamanye bankakacilibuza n’ebi babona en’igulu. Eci citabu cirhumanyîsa oku Nyamuzinda ye ohima shetani. Holoferno ali lwiganyo lw’obubî. Nka muhabûzi w’olubaga lwîshogwa, Yuditi ali lwiganyo lw’ obwinjà. Nyamuzinda ahîre abantu obuhashe bw’ okuhima omushombanyi n’okuboko kuzamba kw’omukazi. Luli luhembo lw’amasala gâge. Eci citabu cayandikiragwa omu Israheli-Palestina ekarhî k’emyâka 120 na 80 embere ly’okuburhwa kwa Kristu.
EBlRlMWO

Bene Israheli barhêrwa na mwâmi w’e Babeti: cigabi 1-7 2.
Yuditi ye murhondêro gw’okuhima: c. 8-16
1
YUDITI
I. Amatabâro ga Holoferno
Nabukondonozori na Arfazadi
1 Mwâli omu mwâka gw’ikumi n’ibirhi kurhenga mwâmi Nabukondonozori ali mwâmi w’e Sîriya, na Ninive bwo bwali bwâmi bwâge; naye Arfazadi erhi yeri mwâmi omu Banya-Mêdi, aha Ekbatani. 2 Anaciyûbaka omu marhambi g’Ekbatani enkuta z’amabuye marhendêze; obugali bwâge makoro arhânu, n’obuli makoro ndarhu; ayûbaka olugurhu lwa makoro makumi gali ndarhu oku bulîrî n’oku bugali makoro makumi arhânu. 3 Oku mihango ayûbakirakwo eminara ya burherema bwa makoro igana na burhambirhambi bwa makoro makumi 4 Enyumvi zonène zali za makoro makumi galindarhu burherema na makoro makumi ani bugali, mpu lyo engabo yâge ekaz’ihuluka caligumiza n’okugenda omungondo kwa balya basirika bagenda n’amagulu.
5 Muli ago mago mwâmi Nabukondonozori anacitula entambala oku wâbo mwâmi Arfazadi omu kabanda kanene, kwo kuderha akabanda kali cihugo ca Ragau. 6 Bacihira kuli ye abantu bôshi banayûbakaga omu ntondo, ab’oku Efrata, Tigri na Hidaspesi n’aba omu kabanda ka Arioki mwâmi w’Abanya-Elimeni na gandi mashanja manji gacigusha oku ngabo za mwene Sheleudi.
7 Nabukondonozori mwâmi w’Abanya-Sîriya arhegeka mpu abantu bâge bôshi bajè ekagombe, bo baligi Abapersi, oku bantu b’ebuzikira-zûba, ab’omu Silisiya, ab’e Damasko, ab’e Libano, ab’omu marhambi ga Libano n’abayûbakaga oku burhambi bw’enyanja, 8 amashanja g’e Karmeli, ag’e Galadi, ab’omu Galileya y’enyanya n’ab’omu kabanda kanene k’Esdreloni, 9 abantu bôshi b’e Samâriya n’ab’omu bishagala byâge byôshi, ecihugo ciri ishiriza lya Yordani kuhika aha Yeruzalemu, Batani, Shelusi, Gadesi n’aba oku lwîshi lw’e Mîsiri bôshi na Tafna, Ramsesi n’ecihugo côshi ca Gosheni, 10 kuhika enyanya lya Tanisi na Menfisi, n’abantu bôshi b’e Mîsiri kuhika oku lubibi lw’Etiyopiya. 11 Ci abantu b’ebyo bihugo byôshi bagayaguza ebinwa bya Nabukondonozori mwâmi w’Abasîriya, barhacilungaga kuli ye mpu bajè oku matabâro, bulya ba rhacimuyôbohaga, banakazâg’ibona oku ali muntu okola ali yenene: bagalula entumwa zâge busha, ciru bababonêsa nshonyi. 12 Nabukondonozori anacikunira bwenêne erhi ebyo bihugo bîrhuma. Alahira okw’izîno ly’ishungwè lyâge, n’ely’obwâmi bwâge okucîhôla n’okumalîra n’engôrho yâge olugo lwa Silisiya loshi, olwa Damasko na Sîriya, abantu bôshi b’e Mowabu, bene Amoni, ab’omu Buyahudi, Abanya-Mîsiri bôshi, kuhika oku buzinda bw’enyanja zombi. Okulwîsa Arfazadi.
13 Ye na engabo yâge atulakwo mwâmi Arfazadi entambala omu mwâka gw’ikumi na nda, anacihima okwo kulwa. Acandabukakwo engabo y’Arfazadi, abalwira oku nfarasi zâge bôshi n’engâlè n’ebihêsi byâge byôshi. 14 Arhôla ngasi lugo lwâge, ahikira cingana aha Ekbatani, arhôla eminara yamwo, asherêza emirimbwa yamwo n’ebindi byalimbisagya olwo lugo byôshi abisherêza. 15 Agwarhira Arfazadi Omu birhondo bya Ragau, amllgwika amatumu gâge, amuyîrha loshi. 16 Okubundi arhabâluka n’engabo zâge, n’omwandu gw’abantu ba ngasi lubero banali naye. Anacihumûka, alisa, ahindisa engabo yâge nsiku igana na makumi abirhi.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 1
1 ΕΤΟΥΣ δωδεκάτου τῆς βασιλείας Ναβουχοδονόσορ, ὃς ἐβασίλευσεν ᾿Ασσυρίων ἐν Νινευῆ τῇ πόλει τῇ μεγάλῃ, ἐν ταῖς ἡμέραις ᾿Αρφαξάδ, ὃς ἐβασίλευσεν Μήδων ἐν ᾿Εκβατάνοις, 2 καὶ ᾠκοδόμησεν ἐπ᾿ ᾿Εκβατάνων κύκλῳ τείχη ἐκ λίθων λελαξευμένων εἰς πλάτος πηχῶν τριῶν καὶ εἰς μῆκος πηχῶν ἓξ καὶ ἐποίησε τὸ ὕψος τοῦ τείχους πηχῶν ἑβδομήκοντα καὶ τὸ πλάτος αὐτοῦ πηχῶν πεντήκοντα 3 καὶ τοὺς πύργους αὐτοῦ ἔστησεν ἐπὶ ταῖς πύλαις αὐτῆς πηχῶν ἑκατὸν καὶ τὸ πλάτος αὐτῆς ἐθεμελίωσεν εἰς πήχεις ἑξήκοντα 4 καὶ ἐποίησε τὰς πύλας αὐτῆς πύλας διεγειρομένας εἰς ὕψος πηχῶν ἑβδομήκοντα καὶ τὸ πλάτος αὐτῶν πήχεις τεσσαράκοντα εἰς ἐξόδους δυνάμεων δυνατῶν αὐτοῦ καὶ διατάξεις τῶν πεζῶν αὐτοῦ. 5 καὶ ἐποίησε πόλεμον ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ὁ βασιλεὺς Ναβουχοδονόσορ πρὸς βασιλέα ᾿Αρφαξὰδ ἐν τῷ πεδίῳ τῷ μεγάλῳ, τοῦτό ἐστιν ἐν τοῖς ὁρίοις Ραγαῦ. 6 καὶ συνήντησαν πρὸς αὐτὸν πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν ὀρεινὴν καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες τὸν Εὐφράτην καὶ τὸν Τίγριν καὶ τὸν ῾Υδάσπην καὶ πεδία ᾿Αριὼχ βασιλέως ᾿Ελυμαίων• καὶ συνῆλθον ἔθνη πολλὰ σφόδρα εἰς παράταξιν υἱῶν Χελεούδ. 7 καὶ ἀπέστειλε Ναβουχοδονόσορ ὁ βασιλεὺς ᾿Ασσυρίων ἐπὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν Περσίδα καὶ ἐπὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας πρὸς δυσμαῖς, τοὺς κατοικοῦντας Κιλικίαν καὶ Δαμασκόν, τὸν Λίβανον καὶ ᾿Αντιλίβανον, καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας κατὰ πρόσωπον παραλίας 8 καὶ τοὺς ἐν τοῖς ἔθνεσι τοῦ Καρμήλου καὶ Γαλαὰδ καὶ τὴν ἄνω Γαλιλαίαν καὶ τὸ μέγα πεδίον ᾿Εσδρηλὼν 9 καὶ πάντας τοὺς ἐν Σαμαρείᾳ καὶ ταῖς πόλεσιν αὐτῆς καὶ πέραν τοῦ ᾿Ιορδάνου ἕως ῾Ιερουσαλὴμ καὶ Βετάνη καὶ Χελλοὺς καὶ Κάδης καὶ τοῦ ποταμοῦ Αἰγύπτου καὶ Ταφνὰς καὶ Ραμεσσὴ καὶ πᾶσαν γῆν Γεσὲμ 10 ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἐπάνω Τάνεως καὶ Μέμφεως καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν Αἴγυπτον ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἐπὶ τὰ ὅρια τῆς Αἰθιοπίας. 11 καὶ ἐφαύλισαν πάντες οἱ κατοικοῦντες πᾶσαν τὴν γῆν τὸ ρῆμα Ναβουχοδονόσορ τοῦ βασιλέως ᾿Ασσυρίων καὶ οὐ συνῆλθον αὐτῷ εἰς τὸν πόλεμον, ὅτι οὐκ ἐφοβήθησαν αὐτόν, ἀλλ᾿ ἦν ἐναντίον αὐτῶν ὡς ἀνὴρ εἷς, καὶ ἀνέστρεψαν τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ κενοὺς ἐν ἀτιμίᾳ προσώπου αὐτῶν. 12 καὶ ἐθυμώθη Ναβουχοδονόσορ ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν ταύτην σφόδρα καὶ ὤμοσε κατὰ τοῦ θρόνου καὶ τῆς βασιλείας αὐτοῦ, εἰ μὴν ἐκδικήσειν πάντα τὰ ὅρια τῆς Κιλικίας καὶ Δαμασκηνῆς καὶ Συρίας, ἀνελεῖν τῇ ρομφαίᾳ αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν γῇ Μωὰβ καὶ τοὺς υἱοὺς ᾿Αμμὼν καὶ πᾶσαν τὴν ᾿Ιουδαίαν καὶ πάντας τοὺς ἐν Αἰγύπτῳ ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἐπὶ τὰ ὅρια τῶν δύο θαλασσῶν. 13 καὶ παρετάξατο ἐν τῇ δυνάμει αὐτοῦ πρὸς ᾿Αρφαξὰδ βασιλέα ἐν τῷ ἔτει τῷ ἑπτακαιδεκάτῳ καὶ ἐκραταιώθη ἐν τῷ πολέμῳ αὐτοῦ καὶ ἀνέστρεψε πᾶσαν τὴν δύναμιν ᾿Αρφαξὰδ καὶ πᾶσαν τὴν ἵππον αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ ἅρματα αὐτοῦ 14 καὶ ἐκυρίευσε τῶν πόλεων αὐτοῦ καὶ ἀφίκετο ἕως ᾿Εκβατάνων καὶ ἐκράτησε τῶν πύργων καὶ ἐπρονόμευσε τὰς πλατείας αὐτῆς καὶ τὸν κόσμον αὐτῆς ἔθηκεν εἰς ὄνειδος αὐτῆς. 15 καὶ ἔλαβε τὸν ᾿Αρφαξὰδ ἐν τοῖς ὄρεσι Ραγαῦ καὶ κατηκόντισεν αὐτὸν ἐν ταῖς ζιβύναις αὐτοῦ καὶ ἐξωλόθρευσεν αὐτὸν ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης. 16 καὶ ἀνέστρεψε μετ᾿ αὐτῶν αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ σύμμικτος αὐτοῦ, πλῆθος ἀνδρῶν πολεμιστῶν πολὺ σφόδρα• καὶ ἦν ἐκεῖ ραθυμῶν καὶ εὐωχούμενος αὐτὸς καὶ ἡ δύναμις αὐτοῦ ἐφ᾿ ἡμέρας ἑκατὸν εἴκοσι.
2
Entambala y’olunda lw’ebuzikira-zûba
1 Omu mwâka gwa kali ikumi na munâni, omu nsiku makumi abirhi n’ibirhi z’omwêzi gwa burhanzi, barhondêra okuderha oku bwâmi mpu Nabukondonozori mwâmi w’Asîriya akola alonza okucîhôla omw’igulu lyôshi nk’oku anali amahiga. 2 Anacishûbûza entwâli zâge zôshi n’abarhambo bâge; banacijira ihano bufunda funda; anacirhôla omuhigo yêne omu kanwa kâge gw’okumalîra ecihugo côshi. 3 Bôshi banacirhôla ogwomuhigo gw’okumalîra balya bôshi barhashimbaga akanwa kâge. 4 Erhi aba amarhôla ogwomuhigo gwâge, Nabukondonozori, mwâmi w’Asîriya, anahamagala Holoferno, ye wali murhambo mukulu w’engabo zâge na wa kabirhi oku bukulu. Anacimubwîra, erhi: 5 «Omwâmi mukulu oku adesire kw’oku, ye mwâmi mukulu w’igulu lyôshi: Okanye ogende n’abantu bikubagirwa omu burhwâli bwâbo, ba bihumbi igana na makumi abirhi bagenda n’amagulu n’engabo erhali nyi ya bihumbi ikumi na bibirhi bya balwî b’oku nfarasi, 6 obulirhêra abantu b’omu bihugo by’obuzikira-zûba bulya barhayumvagya akanwa kani. 7 Obabwîre barheganye idaho n’amîshi bulya nkola nabatulakwo entambala muli obu bukunizi bwâni; abasirika bani bakola bashandabâna omu igulu lyôshi, banabanyâge. 8 Abatumisirwe ebibande muli bwo babumba emisîma, n’emirhumba yabumba emigezi n’enyishi zihulula. 9 Nabagwârhamwo abajà kurhenga ebuzinda bw’igulu. 10 Kuli we okanyagye, ogend’ingwarhira eco cihugo câbo; bonene bayisha bacidwîrhe emunda oli, onabandangire kuhika oku lusiku lw’obuhane bwâbo. 11 Kuli bacikanyi cirhagomba, isù lyâwe lirhababaliraga ciru n’omuguma, obanigûze, onahagule ecihugo câbo. 12 Bulya niono ndahîre mbofà, mbo nyagwa n’obwâmi akaba oku naderhaga ntanakujiziri na okuboko kwâni. 13 Kuli we wênene, omanyâge wankaderha mpu warhalukiza ciru n’oburhegesi buguma muli ebira binwa bya Nnahamwinyu, ci obishimbe bwinjà nk’oku nakurhegesire, ojire duba.
14 Oku arhenga omu mwa nnahamwabo, Holoferno anahamagala ngasi banali bakulu bôshi, abarhambo bakulu b’abalwi, abarhambulaga engabo y’Asuru. 15 Anacigabula abantu oku bagend’ilwa nka kulya mwâmi ananamurhegekaga: bihumbi igana na makumi abirhi bagenda n’amagulu, ba muherho, na bihumbi ikumi na bibirhi balwa n’enfarasi; 16 anabakerekanya kulya bankanahash’ikerekanya engabo oku matabâro. 17 Omu kuhêka emizigo yâbo arhôla engamiya, bapunda, ba punda-farasi mwandu, n’oku lwiko lwâbo, barhôla ebibuzi, ebimasha, empene mwandu. 18 Kuguma barhôla n’ebiryo, mwandu kuli ngasi mulume amasholo n’ensaranga zarhenga omu mbîko ya mwâmi, binji bwenêne.
19 Anacilikula aja oku matabâro ye n’omurhwe gwâge mpu abè ashokolera mwâmi Nabukondonozori, anashandabane omu cihugo c’ebuzikira-zûba na zirya ngâlè zâge na balya banyakulwira oku nfarasi bâge, kuguma na balya basirika balambagira n’amagulu, bôshi balume ba ntwâli. 20 Abantu bayishaga babakulikire bàli mwandu nka nzige, nka mushenyi gw’okw’idaho, ntâye wa nkahashir’ibaganja erhi bunji burhuma.
Amashonezo g’engabo ya Holoferno
21 Barhenga e Ninive, bajira nsiku isharhu bagenda omu kabanda ka Bektileti. Bagenditwa ecirâlo hôfi n’entondo yali eyegire Silisiya w’enyanya, ebwa kumosho. 22 Anaciyanka engabo yâge yôshi, banyakulambagira n’amagulu, banyakulwira oku nfarasi, aba engâlè, akanya, ajija oku ntondo. 23 Arhema anahonjeka Puto na Ludu; anyaga bene Rasisi bôshi, na bene Ismaeli ababa hôfi n’irûngu, eburhambi bw’ecihugo ca Sheleoni. 24 Akulikira Efrata yêshi, a rhulukana omu Mezopotamiya, ashandaza ebishagala byôshi byanali enyanya ly’omugezi gw’Abroni kuhika oku nyanja. 25 Arhôla ecihugo ca Silisiya côshi, anigûza ngasi balya banakazâg’irhangula okumucîka, alinda ahika oku lubibi lwa Yafeti, eburhambi bw’Arabiya. 26 Agorha bene Mediana bôshi, ayôca enyumpa zâbo, anyaga n’amasò gâbo. 27 Anacibungulukira omu kabanda ka Damasko amango g’okukalala emburho, ayôca amashwa gâbo gôshi, anigûza ebibuzi byâbo, ebimasha byâbo, ahagula ebishagala byâbo, emanda zâbo zôshi azijira bwamwa, n’abâna’rhabana bôshi abageza oku boji bw’engôrho. 28 Ajugumya abantu hôshi banayûbakaga oku burhamhi hw’enyanja, ab’e Sidoni, ab’e Tiri, abayûbakaga e Suri, e Okina n’abayûbakaga e Yama, e Azoti n’e Askaloni: bajuguma bwenêne embere zâge.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 2
1 ΚΑΙ ἐν τῷ ἔτει τῷ ὀκτωκαιδεκάτῳ, δευτέρᾳ καὶ εἰκάδι τοῦ πρώτου μηνός, ἐγένετο λόγος ἐν οἴκῳ Ναβουχοδονόσορ βασιλέως ᾿Ασσυρίων ἐκδικῆσαι πᾶσαν τὴν γῆν καθὼς ἐλάλησε. 2 καὶ συνεκάλεσε πάντας τοὺς θεράποντας αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς μεγιστᾶνας αὐτοῦ καὶ ἔθετο μετ᾿ αὐτῶν τὸ μυστήριον τῆς βουλῆς αὐτοῦ καὶ συνετέλεσε πᾶσαν τὴν κακίαν τῆς γῆς ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ. 3 καὶ αὐτοὶ ἔκριναν ὀλοθρεῦσαι πᾶσαν σάρκα, οἳ οὐκ ἠκολούθησαν τῷ λόγῳ τοῦ στόματος αὐτοῦ. 4 καὶ ἐγένετο ὡς συνετέλεσε τὴν βουλὴν αὐτοῦ, ἐκάλεσε Ναβουχοδονόσορ βασιλεὺς ᾿Ασσυρίων τὸν ᾿Ολοφέρνην ἀρχιστράτηγον τῆς δυνάμεως αὐτοῦ, δεύτερον ὄντα μετ᾿ αὐτόν, καὶ εἶπε πρὸς αὐτόν• 5 τάδε λέγει ὁ βασιλεὺς ὁ μέγας, ὁ κύριος πάσης τῆς γῆς• ἰδοὺ σὺ ἐξελεύσῃ ἐκ τοῦ προσώπου μου καὶ λήψῃ μετὰ σεαυτοῦ ἄνδρας πεποιθότας ἐν ἰσχύϊ αὐτῶν, πεζῶν εἰς χιλιάδας ἑκατὸν εἴκοσι καὶ πλῆθος ἵππων σὺν ἀναβάταις μυριάδων δεκαδύο, 6 καὶ ἐξελεύσῃ εἰς συνάντησιν πάσῃ τῇ γῇ ἐπὶ δυσμάς, ὅτι ἠπείθησαν τῷ ρήματι τοῦ στόματός μου. 7 καὶ ἀπαγγελεῖς αὐτοῖς ἑτοιμάζειν γῆν καὶ ὕδωρ. ὅτι ἐξελεύσομαι ἐν θυμῷ μου ἐπ᾿ αὐτοὺς καὶ καλύψω πᾶν τὸ πρόσωπον τῆς γῆς ἐν τοῖς ποσὶ τῆς δυνάμεώς μου καὶ δώσω αὐτοὺς εἰς διαρπαγὴν αὐτοῖς• 8 καὶ οἱ τραυματίαι αὐτῶν πληρώσουσι τὰς φάραγγας καὶ τοὺς χειμάρρους αὐτῶν, καὶ ποταμὸς ἐπικλύζων τοῖς νεκροῖς αὐτῶν πληρωθήσεται• 9 καὶ ἄξω τὴν αἰχμαλωσίαν αὐτῶν ἐπὶ τὰ ἄκρα πάσης τῆς γῆς. 10 σὺ δὲ ἐξελθὼν προκαταλήψῃ μοι πᾶν ὅριον αὐτῶν, καὶ ἐκδώσουσί σοι ἑαυτούς, καὶ διατηρήσεις ἐμοὶ αὐτοὺς εἰς ἡμέραν ἐλεγμοῦ αὐτῶν• 11 ἐπὶ δὲ τοὺς ἀπειθοῦντας οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου τοῦ δοῦναι αὐτοὺς εἰς φόνον καὶ ἁρπαγὴν ἐν πάσῃ τῇ γῇ σου. 12 ὅτι ζῶν ἐγὼ καὶ τὸ κράτος τῆς βασιλείας μου, λελάληκα καὶ ποιήσω ταῦτα ἐν χειρί μου. 13 καὶ σὺ δὲ οὐ παραβήσῃ ἕν τι τῶν ρημάτων τοῦ κυρίου σου, ἀλλ᾿ ἐπιτελῶν ἐπιτελέσεις καθότι προστέταχά σοι, καὶ οὐ μακρυνεῖς τοῦ ποιῆσαι αὐτά. 14 καὶ ἐξῆλθεν ᾿Ολοφέρνης ἀπὸ προσώπου τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ ἐκάλεσε πάντας τοὺς δυνάστας καὶ τοὺς στρατηγοὺς καὶ ἐπιστάτας τῆς δυνάμεως ᾿Ασσοὺρ 15 καὶ ἠρίθμησεν ἐκλεκτοὺς ἄνδρας εἰς παράταξιν, καθότι ἐκέλευσεν αὐτῷ ὁ κύριος αὐτοῦ εἰς μυριάδας δεκαδύο καὶ ἱππεῖς τοξότας μυρίους δισχιλίους, 16 καὶ διέταξεν αὐτοὺς ὃν τρόπον πολέμου πλῆθος συντάσσεται. 17 καὶ ἔλαβε καμήλους καὶ ὄνους καὶ ἡμιόνους εἰς τὴν ἀπαρτίαν αὐτῶν, πλῆθος πολὺ σφόδρα, καὶ πρόβατα καὶ βόας καὶ αἶγας εἰς τὴν παρασκευὴν αὐτῶν, ὧν οὐκ ἦν ἀριθμός, 18 καὶ ἐπισιτισμὸν παντὶ ἀνδρὶ εἰς πλῆθος καὶ χρυσίον καὶ ἀργύριον ἐξ οἴκου βασιλέως πολὺ σφόδρα. 19 καὶ ἐξῆλθεν αὐτὸς καὶ πᾶσα ἡ δύναμις αὐτοῦ εἰς πορείαν τοῦ προελθεῖν βασιλέως Ναβουχοδονόσορ καὶ καλύψαι πᾶν τὸ πρόσωπον τῆς γῆς πρὸς δυσμαῖς ἐν ἅρμασι καὶ ἱππεῦσι καὶ πεζοῖς ἐπιλέκτοις αὐτῶν. 20 καὶ πολὺς ὁ ἐπίμικτος ὡς ἀκρὶς συνεξῆλθον αὐτοῖς καὶ ὡς ἡ ἄμμος τῆς γῆς• οὐ γὰρ ἦν ἀριθμὸς ἀπὸ πλήθους αὐτῶν. 21 καὶ ἀπῆλθον ἐκ Νινευῆ ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν ἐπὶ πρόσωπον τοῦ πεδίου Βεκτιλὲθ καὶ ἐστρατοπέδευσαν ἀπὸ Βεκτιλὲθ πλησίον τοῦ ὄρους τοῦ ἐπ᾿ ἀριστερᾷ τῆς ἄνω Κιλικίας. 22 καὶ ἔλαβε πᾶσαν τὴν δύναμιν αὐτοῦ, τοὺς πεζοὺς καὶ τοὺς ἱππεῖς καὶ τὰ ἅρματα αὐτοῦ, καὶ ἀπῆλθεν ἐκεῖθεν εἰς τὴν ὀρεινήν. 23 καὶ διέκοψε τὸ Φοὺδ καὶ Λοὺδ καὶ ἐπρονόμευσαν πάντας υἱοὺς Ρασσὶς καὶ υἱοὺς ᾿Ισμαὴλ τοὺς κατὰ πρόσωπον τῆς ἐρήμου πρὸς νότον τῆς Χελεών. 24 καὶ παρῆλθε τὸν Εὐφράτην καὶ διῆλθε τὴν Μεσοποταμίαν καὶ διέσκαψε πάσας τὰς πόλεις τὰς ὑψηλὰς τὰς ἐπὶ τοῦ χειμάρρου ᾿Αβρωνᾶ ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἐπὶ θάλασσαν. 25 καὶ κατελάβετο τὰ ὅρια τῆς Κιλικίας καὶ κατέκοψε πάντας τοὺς ἀντιστάντας αὐτῷ καὶ ἦλθεν ἕως ὁρίων ᾿Ιάφεθ τὰ πρὸς νότον κατὰ πρόσωπον τῆς ᾿Αραβίας. 26 καὶ ἐκύκλωσε πάντας τοὺς υἱοὺς Μαδιὰμ καὶ ἐνέπρησε τὰ σκηνώματα αὐτῶν καὶ ἐπρονόμευσε τὰς μάνδρας αὐτῶν. 27 καὶ κατέβη εἰς πεδίον Δαμασκοῦ ἐν ἡμέραις θερισμοῦ πυρῶν καὶ ἐνέπρησε πάντας τοὺς ἀγροὺς αὐτῶν καὶ τὰ ποίμνια καὶ τὰ βουκόλια ἔδωκεν εἰς ἀφανισμὸν καὶ τὰς πόλεις αὐτῶν ἐσκύλευσε καὶ τὰ παιδία αὐτῶν ἐξελίκμησε καὶ ἐπάταξε πάντας τοὺς νεανίσκους αὐτῶν ἐν στόματι ρομφαίας. 28 καὶ ἐπέπεσεν ὁ φόβος καὶ ὁ τρόμος αὐτοῦ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας τὴν παραλίαν, τοὺς ὄντας ἐν Σιδῶνι καὶ Τύρῳ καὶ τοὺς κατοικοῦντας Σοὺρ καὶ ᾿Οκινά, καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας ῾Ιεμναάν, καὶ οἱ κατοικοῦντες ἐν ᾿Αζώτῳ καὶ ᾿Ασκάλωνι ἐφοβήθησαν αὐτὸν σφόδρα.
3
1 Banacimurhumira entumwa z’okushenga omurhûla, mpu: 2 «Ala oku rhwono rhuli bantu ba Nabukondonozori, omwâmi mukulu, rhwono rhuli embere zâwe, orhujire nk’oku wankanalonza. 3 Ala enyumpa zirhu, ecishagala cîrhu côshi. amashwa gîrhu g’engano, ebibuzi bîrhu, enkafu zirhu, na ngasi busò bw’omu nyumpa zirhu zôshi; byôshi biri embere zâwe, obikolese nk’oku wankanalonza. 4 N’ebishagala bîrhu ebi n’abantu balimwo bôshi, rhuli bajà bâwe. Oyishe olambagiremwo kulya onabwîne kuli kwinjà. 5 Abo bantu bacîhâna ntyo emwa Holoferno, banacimuyinginga n’ebyo binwa biri ntyo. 6 Anacirhôla omwandagalo gwâge n’engabo yâge yôshi; anacihira abalanzi omu cihugo câbo; anacisingamwo abandi basirika omu balume banali ba ntwâli bôshi. 7 Banacimuyankirira bôhe omu cishagala câbo côshi; bakayisha bayambirhe ebimane by’okushiga; bakayisha basama banarhimba engoma. 8 Ahagula omu cishagala câbo côshi, anatwa emirhi yâbo. Banacimuyêmêrera okuhongola eby’abazimu omwo cihugo côshi, lyo amashanja gôshi gaharâmya Nabukondonozori yenene, na ngasi bûko bwâbo n’olulimi lwâbo lwamushenga nka Nyamuzinda wâbomuguma yenene. 9 Alinda ahika ah’ishiriza ly’Esdreloni hôfi na Dotaya oli hôfi n’omuzinzi munene gw’entondo z’e Buyahudi. 10 Anacihanda ekarhî ka Geba na Sitopolisi; anacigezaho mwêzi mugumagumà adwirhage ashûbûza analundika bwinjà bwinjà ebirugu by’engabo yâge.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 3
1 ΚΑΙ ἀπέστειλαν πρὸς αὐτὸν ἀγγέλους λόγοις εἰρηνικοῖς λέγοντες• 2 ἰδοὺ ἡμεῖς οἱ παῖδες Ναβουχοδονόσορ βασιλέως μεγάλου παρακείμεθα ἐνώπιόν σου, χρῆσαι ἡμῖν καθὼς ἀρεστόν ἐστι τῷ προσώπῳ σου• 3 ἰδοὺ αἱ ἐπαύλεις ἡμῶν καὶ πᾶν πεδίον πυρῶν καὶ τὰ ποίμνια καὶ τὰ βουκόλια καὶ πᾶσαι αἱ μάνδραι τῶν σκηνῶν ἡμῶν παράκεινται πρὸ προσώπου σου, χρῆσαι καθ᾿ ὃν ἂν ἀρέσκῃ σοι. 4 ἰδοὺ καὶ αἱ πόλεις ἡμῶν καὶ οἱ κατοικοῦντες ἐν αὐταῖς δοῦλοί σού εἰσιν• ἐλθὼν ἀπάντησον αὐταῖς ὡς ἔστιν ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου. 5 καὶ παρεγένοντο οἱ ἄνδρες πρὸς ᾿Ολοφέρνην καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ κατὰ τὰ ρήματα ταῦτα. 6 καὶ κατέβη ἐπὶ τὴν παραλίαν αὐτὸς καὶ ἡ δύναμις αὐτοῦ καὶ ἐφρούρησε τὰς πόλεις τὰς ὑψηλὰς καὶ ἔλαβεν ἐξ αὐτῶν εἰς συμμαχίαν ἄνδρας ἐπιλέκτους• 7 καὶ ἐδέξαντο αὐτὸν αὐτοὶ καὶ πᾶσα ἡ περίχωρος αὐτῶν μετὰ στεφάνων καὶ χορῶν καὶ τυμπάνων. 8 καὶ κατέσκαψε πάντα τὰ ὅρια αὐτῶν καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐξέκοψε, καὶ ἦν δεδομένον αὐτῷ ἐξολοθρεῦσαι πάντας τοὺς θεοὺς τῆς γῆς, ὅπως αὐτῷ μόνῳ τῷ Ναβουχοδονόσορ λατρεύσωσι πάντα τὰ ἔθνη, καὶ πᾶσαι αἱ γλῶσσαι καὶ πᾶσαι αἱ φυλαὶ αὐτῶν ἐπικαλέσωνται αὐτὸν εἰς θεόν. 9 καὶ ἦλθε κατὰ πρόσωπον ᾿Εσδρηλὼν πλησίον τῆς Δωταίας, ἥ ἐστιν ἀπέναντι τοῦ πρίονος τοῦ μεγάλου τῆς ᾿Ιουδαίας, 10 καὶ κατεστρατοπέδευσεν ἀνὰ μέσον Γαβαὶ καὶ Σκυθῶν πόλεως, καὶ ἦν ἐκεῖ μῆνα ἡμερῶν εἰς τὸ συλλέξαι πᾶσαν τὴν ἀπαρτίαν τῆς δυνάμεως αὐτοῦ.
4
Abayahudi bahiga okuhagalika Holoferno
1 Bene Israheli bayûbakaga omu Yudeya banayumva kurhi Holoferno omu rhambomukulu w’abalwi ba mwâmi Nabukondonozori mwâmi w’e Sîriya, ahenyeraga agandi mashanja na kurhi ahenangulaga empêro zâbo zôshi n’oku zihagula. 2 Bamuyôboha bwenêne n’omungo gwa Yeruzalemu kuguma n’akâ-Nyamuzinda wâbo gwabagwârha. 3 Bulya lyaciri duba barhengaga ebwa kululizibwa na harhali hacigera nsiku olubaga lw’e Buyahudi loshi lwali lwamashûbûzanya na ngasi birugu, oluhêrero n’akâ-Nyamuzinda ebyo byôshi oku byali byamasherezibwa, bashub’ibihà omugisho.
4 Banacirhuma entumwa omu cishagala ca Samâriya côshi, eyindi e Kona, e Beteroni, e Belmaini, e Yeriko kuguma na Koba, e Asora n’omu kabanda ka Salemi. 5 Balanga ngasi busongerwe bw’entondo yanali ejire enyanya kulusha, ebishagala byâbo babizonga lugurhu, babilunda biryo byankanabalanga ago mangog’entambala, kulya kubà erhi bacishuba bahaka emyâka. 6 Yoyakimu ye wali mudâhwa mukulu muli ago mango aha Yeruzalemu anaciyandikira abantu b’e Betuli n’aba e Betomestaim eyegire Esdreloni ah’ishiriza ly’akabanda kayegire Dotaimi oku kubahûna mpu balange ngasi kabokwe ka ntondo kôshi 7 bu lya eri njira ya kujà e Buyahudi; kandi kwanali kulembu okulanga abantu balek’igera bulya hali hantu hafunda ha kugera bantu babirhi bonene caligumi za. 8 Bene Israheli banacijira okwôla amarhegeko g’omudâhwa Yoyakimu n’Ihano likulu lya olubaga lwa bene Israheli batwâga, amango bali ekagombe aha Yeruzalemu.
Emisengero mikulu
9 Bene Israheli bôshi balaka balakûla embere za Nyamuzinda, bacibàbaza bwenêne. 10 Abalume, bakabo, abâna bâbo, ebintu byâbo, ngasi bambali bâbo b’e bigolo, abalimya, n’abajà bagulagwa ensaranga, abo bôshi bahira sunzu ecibunu omu kucibabaza. 11 Abalume bôshi ba bene Israheli, abakazi, abâna banabaga aha Yeruzalemu banacikafukamiriza embere z’akâ-Nyamuzinda, babumba amarhwe gâbo luvu, bakacigalanjula n’olya sunzu wâbo embere za Nyamuzinda. 12 Oluhêrero nalo balubwika sunzu; balaka bwenêne emunda Nyamuzinda wa Israheli ali bôshi kuguma mpu abâna bâbo balek’ibà bajà, bakabo mpira, mpu ebishagala kashambala kâbo bilek’ishambûlwa, mpu oluhêrero lwâbo lulek’ihemulwa n’okunenaguzibwa n’agandi mashanja.
13 Nnâmahanga ayumva omusengero gwaho anabona kurhi balumirwe. Olubaga lwacîshalisa nsiku nyinji la omu Buyahudi n’e Yeruzalemu embere z’Oluhêrero lwa Nnâmahanga Ogala-byôshi. 14 Yoyakimu yerigi mudâhwa mukulu n’abandi badâhwa banakazâg’ikola embere za Nnâmahanga n’abandi bôshi banali omu mikolo ya Nnâmahanga oku sunzu abali ecibunu erhi banadwîrhe bahêra enterekêro yâbo ngasi lusiku, emisegero n’entûlo abantu bonene balêrha omu bulonza bwâbo. 15 Ensirha zâbo zali nshîge oluvù, banakaz’ilakira Nyamuzinda n’emisî yaho yôshi mpu alole bwinjà enyumpa ya Israheli yôshi.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 4
1 ΚΑΙ ἤκουσαν οἱ υἱοὶ ᾿Ισραὴλ οἱ κατοικοῦντες ἐν τῇ ᾿Ιουδαίᾳ πάντα, ὅσα ἐποίησεν ᾿Ολοφέρνης τοῖς ἔθνεσιν, ὁ ἀρχιστράτηγος Ναβουχοδονόσορ βασιλέως ᾿Ασσυρίων, καὶ ὃν τρόπον ἐσκύλευσε πάντα τὰ ἱερὰ αὐτῶν καὶ ἔδωκεν αὐτὰ εἰς ἀφανισμόν, 2 καὶ ἐφοβήθησαν σφόδρα σφόδρα ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ περὶ ῾Ιερουσαλὴμ καὶ τοῦ ναοῦ Κυρίου Θεοῦ αὐτῶν ἐταράχθησαν. 3 ὅτι προσφάτως ἦσαν ἀναβεβηκότες ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας, καὶ νεωστὶ πᾶς ὁ λαὸς συνελέλεκτο τῆς ᾿Ιουδαίας, καὶ τὰ σκεύη καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ ὁ οἶκος ἐκ τῆς βεβηλώσεως ἡγιασμένα ἦν. 4 καὶ ἀπέστειλαν εἰς πᾶν ὅριον Σαμαρείας καὶ Κωνὰ καὶ Βαιθωρὼν καὶ Βελμαὶν καὶ ῾Ιεριχὼ καὶ εἰς Χωβὰ καὶ Αἰσωρὰ καὶ τὸν αὐλῶνα Σαλὴμ 5 καὶ προκατελάβοντο πάσας τὰς κορυφὰς τῶν ὀρέων τῶν ὑψηλῶν καὶ ἐτειχίσαντο τὰς ἐν αὐτοῖς κώμας καὶ παρέθεντο εἰς ἐπισιτισμὸν εἰς παρασκευὴν πολέμου, ὅτι προσφάτως ἦν τὰ πεδία αὐτῶν τεθερισμένα. 6 καὶ ἔγραψεν ᾿Ιωακὶμ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας, ὃς ἦν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐν ῾Ιερουσαλήμ, τοῖς κατοικοῦσι Βαιτυλούα καὶ Βαιτομεσθαίμ, ἥ ἐστιν ἀπέναντι ᾿Εσδρηλὼν κατὰ πρόσωπον τοῦ πεδίου τοῦ πλησίον Δωθαΐμ, 7 λέγων διακατασχεῖν τὰς ἀναβάσεις τῆς ὀρεινῆς, ὅτι δι᾿ αὐτῶν ἦν ἡ εἴσοδος εἰς τὴν ᾿Ιουδαίαν, καὶ ἦν εὐχερῶς διακωλῦσαι αὐτοὺς προσβαίνοντας, στενῆς τῆς προσβάσεως οὔσης ἐπ᾿ ἄνδρας τοὺς πάντας δύο. 8 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ᾿Ισραὴλ καθὰ συνέταξεν αὐτοῖς ᾿Ιωακὶμ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας καὶ ἡ γερουσία παντὸς δήμου ᾿Ισραήλ, οἳ ἐκάθηντο ἐν ῾Ιερουσαλήμ. 9 καὶ ἀνεβόησαν πᾶς ἀνὴρ ᾿Ισραὴλ πρὸς τὸν Θεὸν ἐν ἐκτενίᾳ μεγάλῃ καὶ ἐταπεινοῦσαν τὰς ψυχὰς αὐτῶν ἐν ἐκτενίᾳ μεγάλῃ. 10 αὐτοὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ νήπια αὐτῶν καὶ τὰ κτήνη αὐτῶν καὶ πᾶς πάροικος ἢ μισθωτὸς καὶ ἀργυρώνητος αὐτῶν ἐπέθεντο σάκκους ἐπὶ τὰς ὀσφύας αὐτῶν. 11 καὶ πᾶς ἀνὴρ ᾿Ισραὴλ καὶ γυνὴ καὶ τὰ παιδία καὶ οἱ κατοικοῦντες ἐν ῾Ιερουσαλὴμ ἔπεσον κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ καὶ ἐσποδώσαντο τὰς κεφαλὰς αὐτῶν καὶ ἐξέτειναν τοὺς σάκκους αὐτῶν κατὰ πρόσωπον Κυρίου• 12 καὶ τὸ θυσιαστήριον σάκκῳ περιέβαλον καὶ ἐβόησαν πρὸς τὸν Θεὸν ᾿Ισραὴλ ὁμοθυμαδὸν ἐκτενῶς τοῦ μὴ δοῦναι εἰς διαρπαγὴν τὰ νήπια αὐτῶν καὶ τὰς γυναῖκας εἰς προνομὴν καὶ τὰς πόλεις τῆς κληρονομίας αὐτῶν εἰς ἀφανισμὸν καὶ τὰ ἅγια εἰς βεβήλωσιν καὶ ὀνειδισμόν, ἐπίχαρμα τοῖς ἔθνεσι. 13 καὶ εἰσήκουσε Κύριος τῆς φωνῆς αὐτῶν καὶ εἰσεῖδε τὴν θλῖψιν αὐτῶν• καὶ ἦν ὁ λαὸς νηστεύων ἡμέρας πλείους ἐν πάσῃ τῇ ᾿Ιουδαίᾳ καὶ ῾Ιερουσαλὴμ κατὰ πρόσωπον τῶν ἁγίων Κυρίου παντοκράτορος. 14 καὶ ᾿Ιωακὶμ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας καὶ πάντες οἱ παρεστηκότες ἐνώπιον Κυρίου, ἱερεῖς καὶ οἱ λειτουργοῦντες Κυρίῳ, σάκκους περιεζωσμένοι τὰς ὀσφύας αὐτῶν προσέφερον τὴν ὁλοκαύτωσιν τοῦ ἐνδελεχισμοῦ καὶ τὰς εὐχὰς καὶ τὰ ἑκούσια δόματα τοῦ λαοῦ, 15 καὶ ἦν σποδὸς ἐπὶ τὰς κιδάρεις αὐτῶν. καὶ ἐβόων πρὸς Κύριον ἐκ πάσης δυνάμεως εἰς ἀγαθὸν ἐπισκέψασθαι πάντα οἶκον ᾿Ισραήλ.
5
Ihano ly’amatabâro omu ngabo ya Holoferno
1 Banacimanyîsa Holoferno, ye murhambo mukulu w’abalwî b’Asuru oku bene Israheli badwîrhe bacirheganya okulwa n’oku bafusire enjira z’omu ntondo, oku bazungulusire enkuta oku ngasi ntondo enali enyanya zinarhalusire ezâbo, n’oku bahizire emirhego omu ngasi rhubanda. 2 Yêshi anaciyâka bwenêne n’oburhè, ahamagala abarhambo n’engabo y’e Mowabu bôshi abakulu b’abasirika b’engabo y’e Amoni n’abashamuka b’oku burhambi bw’enyanja, anacibabwîra, erhi: 3 Mbwiri nâni bene Kanani lwo lubaga luci olwo luyûbaka omu ntondo, bishagala bihi luyûbaka, omurhwe gwâbo gw’okulwa gwanahika omu bantu banga, buhashe buci bajira, na bulyo buci balwamo, mwâmi wâbo ye ndi, ndi murhambo obadwîrhe oku matabâro? 4 Cirhumire bone omu bantu bayûbaka eno buzikira-zûba bo balahire okujà eno munda ndi?
5 Akioro, murhambo wa bene Amoni bôshi, anacimubwîra, erhi: «Nnahamwîrhu ayumve akanwa k’omurhumisi wâge. Nanakumanyîsa eby’okunali byôshi kuli olwo lubaga luyûbaka kula ntondo enali hôfi n’ecirâlo câwe, na ntà bunywesi bwarhenga omu kanwa ka mwambali wâwe. 6 Olwo lubaga luli lw’oku bûko bw’Abanya-Kaldeya. 7 Bayûbakaga mîra e Mezopotamiya, ci barhayêmêraga okukolera abazimu b’ababusi bâbo b’eyo Kaldeya. 8 Barhenga omu njira y’ababusi bâbo bakaz’iharâmya Nyamuzinda w’e mpingu, Nyamuzinda banamanyaga bwinjà bwinjà oku ho anabà. Erhi bakagwa n’ababusi bâbo, babahêka kuli n’abazimu bâbo, bayaka aho bàbaga. bajiyûbaka handi omu Mezopotamiya nsiku ndi. 9 Oyo Nyamuzinda waho anacibabwîra mpu barhenge omu cihugo câbo, bagend’iyûbaka omu cihugo ca Kanani; banacigend’iyûbaka eyo munda, n’erhi bayihika, bagala omu masholo, omu nsaranga n’omu masò g’ebintu mwandu. 10 Banacibungulukira omu cihugo c’e Mîsiri erhi ishali likali lyamazûka omu Kanani, banayûbaka eyo munda amango banacikazâg’ibonayo ebiryo byôshi; eyôla munda banaciluga bwenêne, ntâye wankacihashire okuganja ngasi bûko bwâbo. 11 Mwâmi w’e Mîsiri anacibashomba, abarhindibuza n’omukolo gw’okujira amatofali, babajira kuligo bahinduka bajà. 12 Banacilakira Nyamuzinda wâbo, naye alibuza ecihugo c’Abanya-Mîsiri n’ebibande birhayishigi bafumu. 13 Abanya-Mîsiri banabalihirhakwo emwâbo: banacishinga embere za Nyamuzinda omu nyanja. 14 Abageza omu njira y’e Sînayi, n’omu Kadesi-Bameya; anacikungusha abantu bayûbaka omu ntondo bôshi. 15 Bayûbaka omu cihugo c’ Abanya-Amori; bahungumulamwo Abaheshiboniti erhi misî yaho erhuma. Erhi babà bamayîkira Yordani, banayûbaka entondo yôshi, 16 balibirhakwo Abanya-Kanani, Abaferezeni, Abayebuseni, Abanya-Sikemi, Abanya-Girgashi, babêra omwo cihugo nsiku nyinji. 17 Amango gôshi barhanajira kubî embere z’oyo Nyamuzinda, anabagwase oku iragi lyâbo, bulya ye nabo bagaya obulyâlya. 18 Ci erhi banarhengaga omu njira abalangulaga banagukumuke n’okulwa kwa ngasi lubero, bahêkwe bujà omu by’ihanga, akâ-Nyamuzinda wâbo kôshi bakajire bwamwa n’ebishagala byâbo binyagwe n’abashombanyi bâbo.
19 Buno, ebwa kubà bashubir’igomera Nyamuzinda wâbo, barhenzirage emunda bajàga babashandaliza, bashubir’iyûbaka omu Yeruzalemu, banahira mwo oluhêrero lwâbo. Banacishub’iyûbaka omu ntondo yali ekola eba irûngu. 20 Na buno Yâgirwa Muhanyi, akaba olwo lubaga lwajizire amabî, bagayisa oyo Nyamuzinda wâbo, rhulole erhi muli bomunali eco cankarhuma bahimwa, ka ndi rhwanasôkera emwaho, rhwanabahima. 21 Ci akaba ntà bubî balimwo bene olu lubaga, Nnawîrhu kwanaba kwinjà aharhalukire, bulya oyo Nyamuzinda wâbo anahash’ibalwira, kandi obone rhwamarhenzayo okwarhubonêsa nshonyi omu igulu lyôshi.
22 Erhi Akioro ayûs’ishambâla ebyo binwa, omwidudumo gwazûka omu ngabo yali ezungulusire enyumpa n’abàlimwo. Abarhambo ba Holoferno, kugu ma n’abantu bayûbakaga oku burhambi bw’enyanja na bene Mowabu baderha mpu bamuyîrhe. 23 N’ecarhuma bulya rhurharhinyiri abo bene Israheli. Luli lubaga lurhajira buhashe na misî mici y’okulwa kuzibu. 24 Co carhuma rhwono rhwasôka, wabona oku balibwa na engabo yâwe yâgirwa Holoferno.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 5
1 ΚΑΙ ἀνηγγέλη ᾿Ολοφέρνῃ ἀρχιστρατήγῳ δυνάμεως ᾿Ασσοὺρ διότι οἱ υἱοὶ ᾿Ισραὴλ παρεσκευάσαντο εἰς πόλεμον καὶ τὰς διόδους τῆς ὀρεινῆς συνέκλεισαν καὶ ἐτείχισαν πᾶσαν κορυφὴν ὄρους ὑψηλοῦ καὶ ἔθηκαν ἐν τοῖς πεδίοις σκάνδαλα. 2 καὶ ὠργίσθη θυμῷ σφόδρα καὶ ἐκάλεσε πάντας τοὺς ἄρχοντας Μωὰβ καὶ τοὺς στρατηγοὺς ᾿Αμμὼν καὶ πάντας σατράπας τῆς παραλίας 3 καὶ εἶπεν αὐτοῖς• ἀναγγείλατε δή μοι, υἱοὶ Χαναάν, τίς ὁ λαὸς οὗτος ὁ καθήμενος ἐν τῇ ὀρεινῇ, καὶ τίνες ἃς κατοικοῦσι πόλεις, καὶ τὸ πλῆθος τῆς δυνάμεως αὐτῶν, καὶ ἐν τίνι τὸ κράτος αὐτῶν, καὶ ἡ ἰσχὺς αὐτῶν, καὶ τίς ἀνέστηκεν ἐπ᾿ αὐτῶν βασιλεὺς ἡγούμενος στρατιᾶς αὐτῶν, 4 καὶ διατὶ κατενωτίσαντο τοῦ μὴ ἐλθεῖν εἰς ἀπάντησίν μοι παρὰ πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν δυσμαῖς; 5 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὸν ᾿Αχιὼρ ὁ ἡγούμενος πάντων υἱῶν ᾿Αμμών• ἀκουσάτω δὴ ὁ κύριός μου λόγον ἐκ στόματος τοῦ δούλου σου, καὶ ἀναγγελῶ σοι τὴν ἀλήθειαν περὶ τοῦ λαοῦ, ὃς κατοικεῖ τὴν ὀρεινὴν ταύτην, πλησίον σου οἰκοῦντος, καὶ οὐκ ἐξελεύσεται ψεῦδος ἐκ τοῦ στόματος τοῦ δούλου σου. 6 ὁ λαὸς οὗτός εἰσιν ἀπόγονοι Χαλδαίων, 7 καὶ παρῴκησαν τὸ πρότερον ἐν τῇ Μεσοποταμίᾳ, ὅτι οὐκ ἐβουλήθησαν ἀκολουθῆσαι τοῖς θεοῖς τῶν πατέρων αὐτῶν, οἳ ἐγένοντο ἐν γῇ Χαλδαίων• 8 καὶ ἐξέβησαν ἐξ ὁδοῦ τῶν γονέων αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν τῷ Θεῷ τοῦ οὐρανοῦ, Θεῷ ᾧ ἐπέγνωσαν, καὶ ἐξέβαλον αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου τῶν θεῶν αὐτῶν, καὶ ἔφυγον εἰς Μεσοποταμίαν καὶ παρῴκησαν ἐκεῖ ἡμέρας πολλάς. 9 καὶ εἶπεν ὁ Θεὸς αὐτῶν ἐξελθεῖν ἐκ τῆς παροικίας αὐτῶν καὶ πορευθῆναι εἰς γῆν Χαναάν, καὶ κατῴκησαν ἐκεῖ καὶ ἐπληθύνθησαν χρυσίῳ καὶ ἀργυρίῳ καὶ ἐν κτήνεσι πολλοῖς σφόδρα. 10 καὶ κατέβησαν εἰς Αἴγυπτον, ἐκάλυψε γὰρ τὸ πρόσωπον τῆς γῆς Χαναὰν λιμός, καὶ παρῴκησαν ἐκεῖ μέχρις οὗ διετράφησαν• καὶ ἐγένοντο ἐκεῖ εἰς πλῆθος πολύ, καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τοῦ γένους αὐτῶν. 11 καὶ ἐπανέστη αὐτοῖς ὁ βασιλεὺς Αἰγύπτου καὶ κατεσοφίσαντο αὐτοὺς ἐν πόνῳ καὶ ἐν πλίνθῳ, καὶ ἐταπείνωσαν αὐτοὺς καὶ ἔθεντο αὐτοὺς εἰς δούλους• 12 καὶ ἀνεβόησαν πρὸς τὸν Θεὸν αὐτῶν, καὶ ἐπάταξε πᾶσαν τὴν γῆν Αἰγύπτου πληγαῖς, ἐν αἷς οὐκ ἦν ἴασις• καὶ ἐξέβαλον αὐτοὺς οἱ Αἰγύπτιοι ἀπὸ προσώπου αὐτῶν. 13 καὶ κατεξήρανεν ὁ Θεὸς τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν ἔμπροσθεν αὐτῶν 14 καὶ ἤγαγεν αὐτοὺς εἰς ὁδὸν τοῦ Σινὰ καὶ Κάδης Βαρνή• καὶ ἐξέβαλον πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν τῇ ἐρήμῳ 15 καὶ ᾤκησαν ἐν γῇ ᾿Αμορραίων καὶ πάντας τοὺς ᾿Εσεβωνίτας ἐξωλόθρευσαν ἐν τῇ ἰσχύϊ αὐτῶν. καὶ διαβάντες τὸν ᾿Ιορδάνην ἐκληρονόμησαν πᾶσαν τὴν ὀρεινὴν 16 καὶ ἐξέβαλον ἐκ προσώπου αὐτῶν τὸν Χαναναῖον καὶ τὸν Φερεζαῖον καὶ τὸν ᾿Ιεβουσαῖον καὶ τὸν Συχὲμ καὶ πάντας τοὺς Γεργεσαίους καὶ κατῴκησαν ἐν αὐτῇ ἡμέρας πολλάς. 17 καὶ ἕως οὐχ ἥμαρτον ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ αὐτῶν, ἦν τὰ ἀγαθὰ μετ᾿ αὐτῶν, ὅτι Θεὸς μισῶν ἀδικίαν μετ᾿ αὐτῶν ἐστιν. 18 ὅτε δὲ ἀπέστησαν ἀπὸ τῆς ὁδοῦ, ἧς διέθετο αὐτοῖς, ἐξωλοθρεύθησαν ἐν πολλοῖς πολέμοις ἐπὶ πολὺ σφόδρα καὶ ᾐχμαλωτεύθησαν εἰς γῆν οὐκ ἰδίαν, καὶ ὁ ναὸς τοῦ Θεοῦ αὐτῶν ἐγενήθη εἰς ἔδαφος, καὶ οἱ πόλεις αὐτῶν ἐκρατήθησαν ὑπὸ τῶν ὑπεναντίων. 19 καὶ νῦν ἐπιστρέψαντες ἐπὶ τὸν Θεὸν αὐτῶν ἀνέβησαν ἐκ τῆς διασπορᾶς, οὗ διεσπάρησαν ἐκεῖ, καὶ κατέσχον τὴν ῾Ιερουσαλήμ, οὗ τὸ ἁγίασμα αὐτῶν, καὶ κατῳκίσθησαν ἐν τῇ ὀρεινῇ, ὅτι ἦν ἔρημος. 20 καὶ νῦν, δέσποτα κύριε, εἰ μέν ἐστιν ἀγνόημα ἐν τῷ λαῷ τούτῳ καὶ ἁμαρτάνουσιν εἰς τὸν Θεὸν αὐτῶν καὶ ἐπισκεψόμεθα ὅτι ἐστὶν ἐν αὐτοῖς σκάνδαλον τοῦτο, καὶ ἀναβησόμεθα καὶ ἐκπολεμήσομεν αὐτούς. 21 εἰ δὲ οὐκ ἔστιν ἀνομία ἐν τῷ ἔθνει αὐτῶν, παρελθέτω δὴ ὁ κύριός μου, μήποτε ὑπερασπίσῃ ὁ Κύριος αὐτῶν καὶ ὁ Θεὸς αὐτῶν ὑπὲρ αὐτῶν, καὶ ἐσόμεθα εἰς ὀνειδισμὸν ἐναντίον πάσης τῆς γῆς. 22 καὶ ἐγένετο ὡς ἐπαύσατο ᾿Αχιὼρ λαλῶν τοὺς λόγους τούτους, καὶ ἐγόγγυσε πᾶς ὁ λαὸς ὁ κυκλῶν τὴν σκηνὴν καὶ περιεστώς, καὶ εἶπαν οἱ μεγιστᾶνες ᾿Ολοφέρνου καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν παραλίαν καὶ τὴν Μωὰβ συγκόψαι αὐτόν• 23 οὐ γὰρ φοβηθησόμεθα ἀπὸ υἱῶν ᾿Ισραήλ• ἰδοὺ γὰρ λαός, ἐν ᾧ οὐκ ἔστι δύναμις οὐδὲ κράτος εἰς παράταξιν ἰσχυράν• 24 διὸ δὴ ἀναβησόμεθα, καὶ ἔσονται εἰς κατάβρωμα πάσης τῆς στρατιᾶς σου, δέσποτα ᾿Ολοφέρνη.

6
Oburhè bwa Holoferno
1 Erhi olubi luhwa muli balya bantu bàli bazongolosire endêko, Holoferno, omurhambo mukuJu w’engabo y’abalwi b’Asuru, anacibwîra Akioro na ngasi bandi bene Mowabu embere za olubaga lw’ahandi erhi: 2 «Oli muntu muci wâni Akioro na bala balimya bene Efrayimu, obu okola wajira obulêbi kuli rhwe, onakola warhubwîra buno mpu rhurhajag’ilwîsa bene Israheli ebwa kubà Nyamuzinda wâbo anakabalwira! Ndi Nyamuzinda kuleka Nabukondonozori? Yenene arhuma engabo yâge, anabaheze hano igulu, n’oyo Nyamuzinda wâbo arhabayôkole. 3 Ci rhwono bambali ba Nabukondonozori wabona oku rhwabarhimbaguliza nka muntu muguma, barhankaderha mpu bacishomya embere z’enfarasi zirhu. 4 Rhwabayôkera eyo mwâbo, n’entondo zâbo zalaluka omukò gwâbo, orhubanda rhwabo rhuyunjule mifu. Barhabone misî y’okuhangaza embere zirhu, ci kukwânîne bôshi bafè, kwo adesire mwâmi Nabukondonozori orhegeka igulu lyôshi. 5 Bulya adesire, n’ebinwa byâge birhagaluka kone. Kuli we wâni Akioromulimya, wa bene Amoni we, odesire ebira binwa, ahâla onajirire okubî, orhakacilola oku busù bwâni, kurhenga ene, kuhika ncîhôle kulii balya barhengaga e Mîsiri. 6 Okubundi obwo, ecûma c’engabo yâni n’omurhwe gwa bambali bani cakurhulungula enkanga na hano nshubûka, bakuhimbagulize, ofe. 7 Bambali bani bakola bakuheka omwo ntondo, baji kuhira omu cishagala cigwêrhe akafômeko. 8 Na hano ofa, wanafà haguma nabo. 9 Na kulya kubà olangâlire emurhima gwâwe oku barhagwârhwe, omanye obusù bwâwe burhacizinzibalaga. Nadesire, na ntâko kurhabe omu binwa byâni.»
10 Holoferno anacirhegeka abambali bali omu nyumpa mpu bagwarhe Akioro, bamuheke e Betuli, bamuhane emwa bene Israheli. 11 Balya barhumisi banacimugwârha, bamurhenza omu cihando, bamuhêka omu kabanda, banaci rhenga omwo kabanda, basôkera oku ntondo bahika aha maliba gali hôfi na Betuli. 12 Abantu b’omwo lugo erhi bababona, banacirhôla emirasano yâbo, banacishagamuka omu lugo, bajà oku irhwerhwe ly’entondo. Abalwa n’amango buye babacika okusôka omu kubabanda amabuye. 13 Banacizonga omu marhambi g’entondo, baziriringa Akioro, bamukwêba halya erya ntondo erhondêrera, banacishubira emunda nawabo ali. 14 Oku babunguluka oku ntondo, bene Israheli banarhinda ahâli; bamu shwêkûla, bamuheka e Betuli, baj’imuyêreka abakulu b’ecishagala. 15 Mw’ago mango, abo bakulu bali: Ûziyahu, mwene Mika, w’omu bûko bwa Simoni, Shabrisi, mugala wa Gotonieli na Sharmisi mugala wa Melkieli. 16 Banacishûbûza abashamuka b’oku lugo loshi, n’abâna n’abakazi bôshi balundukira bw’eyo endêko. Banaciyisha badwîrhe Akioro omu karhî k’olwo lubaga loshi, na Ûziyahu anacimudôsa kurhi byabîre kôshi, 17 Anacibashuza, abashambalira n’olwo lw’endêko ya Holoferno, ebinwa ananaderhaga omu karhî k’abarhambo b’Asuru na ngasi bindi analogosire kuli bene Israheli byôshi. 18 Olubaga lwafukamiriza, lwaharâmya Nnâmahanga, lwayâma, mpu: 19 «Nnahamwîrhu, Nyamuzinda w’empingu, olole obwo bucîbone bwâbo, obwonjo bw’okunenaguzibwa kw’olubaga lwâwe bukugwarhe, olole Yâgirwa muli luno lusiku obusù bw’aba wagishaga! 20 Barhûliriza Akioro banacimukuza bwenêne. 21 Erhi barhenga omw’ihano, Ûziyahu amuhêka emwâge, n’abashamuka abahà oku mamvu. Banacirhondêra bashenga oburhabâle emwa Nyamuzinda w’Israheli muli obwo budufu bôshi.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 6
1 ΚΑΙ ὡς κατέπαυσεν ὁ θόρυβος τῶν ἀνδρῶν τῶν κύκλῳ τῆς συνεδρίας, καὶ εἶπεν ᾿Ολοφέρνης ὁ ἀρχιστράτηγος δυνάμεως ᾿Ασσοὺρ πρὸς ᾿Αχιὼρ ἐναντίον παντὸς τοῦ δήμου ἀλλοφύλων καὶ πρὸς πάντας υἱοὺς Μωάβ• 2 καὶ τίς εἶ σύ, ᾿Αχιὼρ καὶ οἱ μισθωτοὶ τοῦ ᾿Εφραίμ, ὅτι ἐπροφήτευσας ἐν ἡμῖν καθὼς σήμερον καὶ εἶπας τὸ γένος ᾿Ισραὴλ μὴ πολεμῆσαι, ὅτι ὁ Θεὸς αὐτῶν ὑπερασπιεῖ αὐτῶν; καὶ τίς ὁ Θεὸς εἰ μὴ Ναβουχοδονόσορ; οὗτος ἀποστελεῖ τὸ κράτος αὐτοῦ καὶ ἐξολοθρεύσει αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς, καὶ οὐ ρύσεται αὐτοὺς ὁ Θεὸς αὐτῶν• 3 ἀλλ᾿ ἡμεῖς οἱ δοῦλοι αὐτοῦ πατάξομεν αὐτοὺς ὡς ἄνθρωπον ἕνα, καὶ οὐχ ὑποστήσονται τὸ κράτος τῶν ἵππων ἡμῶν. 4 κατακαύσομεν γὰρ αὐτοὺς ἐν αὐτοῖς, καὶ τὰ ὄρη αὐτῶν μεθυσθήσεται ἐν τῷ αἵματι αὐτῶν, καὶ τὰ πεδία αὐτῶν πληρωθήσεται νεκρῶν αὐτῶν, καὶ οὐκ ἀντιστήσεται τὸ ἴχνος τῶν ποδῶν αὐτῶν κατὰ πρόσωπον ἡμῶν, ἀλλὰ ἀπωλείᾳ ἀπολοῦνται, λέγει ὁ βασιλεὺς Ναβουχοδονόσορ ὁ κύριος πάσης τῆς γῆς• εἶπε γάρ, οὐ ματαιωθήσεται τὰ ρήματα τῶν λόγων αὐτοῦ. 5 σὺ δὲ ᾿Αχιὼρ μισθωτὲ τοῦ ᾿Αμμών, ὃς ἐλάλησας τοὺς λόγους τούτους ἐν ἡμέρᾳ ἀδικίας σου, οὐκ ὄψει ἔτι τὸ πρόσωπόν μου ἀπὸ τῆς ἡμέρας ταύτης, ἕως οὗ ἐκδικήσω τὸ γένος τῶν ἐξ Αἰγύπτου• 6 καὶ τότε διελεύσεται ὁ σίδηρος τῆς στρατιᾶς μου καὶ ὁ λαὸς τῶν θεραπόντων μου τὰς πλευράς σου, καὶ πεσῇ ἐν τοῖς τραυματίαις αὐτῶν, ὅταν ἐπιστρέψω. 7 καὶ ἀποκαταστήσουσί σε οἱ δοῦλοί μου εἰς τὴν ὀρεινὴν καὶ θήσουσί σε ἐν μιᾷ τῶν πόλεων τῶν ἀναβάσεων, 8 καὶ οὐκ ἀπολῇ ἕως οὗ ἐξολοθρευθῇς μετ᾿ αὐτῶν. 9 καὶ εἴπερ ἐλπίζεις τῇ καρδίᾳ σου ὅτι οὐ ληφθήσονται, μὴ συμπεσέτω σου τὸ πρόσωπον• ἐλάλησα, καὶ οὐδὲν διαπεσεῖται τῶν ρημάτων μου. 10 καὶ προσέταξεν ᾿Ολοφέρνης τοῖς δούλοις αὐτοῦ, οἳ ἦσαν παρεστηκότες ἐν τῇ σκηνῇ αὐτοῦ, συλλαβεῖν τὸν ᾿Αχιὼρ καὶ ἀποκαταστῆσαι αὐτὸν εἰς Βαιτυλούα καὶ παραδοῦναι εἰς χεῖρας υἱῶν ᾿Ισραήλ. 11 καὶ συνέλαβον αὐτὸν οἱ δοῦλοι αὐτοῦ καὶ ἤγαγον αὐτὸν ἔξω τῆς παρεμβολῆς εἰς τὸ πεδίον καὶ ἀπῇραν ἐκ μέσου τῆς πεδινῆς εἰς τὴν ὀρεινὴν καὶ παρεγένοντο ἐπὶ τὰς πηγάς, αἳ ἦσαν ὑποκάτω Βαιτυλούα. 12 καὶ ὡς εἶδαν αὐτοὺς οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως ἐπὶ τὴν κορυφὴν τοῦ ὄρους, ἀνέλαβον τὰ ὅπλα αὐτῶν καὶ ἀπῆλθον ἔξω τῆς πόλεως ἐπὶ τὴν κορυφὴν τοῦ ὄρους, καὶ πᾶς ἀνὴρ σφενδονήτης διεκράτησαν τὴν ἀνάβασιν αὐτῶν καὶ ἔβαλον ἐν λίθοις ἐπ᾿ αὐτούς. 13 καὶ ὑποδύσαντες ὑποκάτω τοῦ ὄρους ἔδησαν τὸν ᾿Αχιὼρ καὶ ἀφῆκαν ἐρριμμένον ὑπὸ τὴν ρίζαν τοῦ ὄρους καὶ ἀπῴχοντο πρὸς τὸν κύριον αὐτῶν. 14 καταβάντες δὲ υἱοὶ ᾿Ισραὴλ ἐκ τῆς πόλεως αὐτῶν ἐπέστησαν αὐτῷ καὶ λύσαντες αὐτὸν ἀπήγαγον εἰς τὴν Βαιτυλούα καὶ κατέστησαν αὐτὸν ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας τῆς πόλεως αὐτῶν, 15 οἳ ἦσαν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις, ᾿Οζίας ὁ τοῦ Μιχὰ ἐκ τῆς φυλῆς Συμεὼν καὶ ᾿Αβρὶς ὁ τοῦ Γοθονιὴλ καὶ Χαρμὶς υἱὸς Μελχιήλ. 16 καὶ συνεκάλεσαν πάντας τοὺς πρεσβυτέρους τῆς πόλεως, καὶ συνέδραμον πᾶς νεανίσκος αὐτῶν καὶ αἱ γυναῖκες εἰς τὴν ἐκκλησίαν, καὶ ἔστησαν τὸν ᾿Αχιὼρ ἐν μέσῳ παντὸς τοῦ λαοῦ αὐτῶν, καὶ ἐπηρώτησεν αὐτὸν ᾿Οζίας τὸ συμβεβηκός. 17 καὶ ἀποκριθεὶς ἀπήγγειλεν αὐτοῖς τὰ ρήματα τῆς συνεδρίας ᾿Ολοφέρνου καὶ πάντα τὰ ρήματα, ὅσα ἐλάλησεν ἐν μέσῳ τῶν ἀρχόντων υἱῶν ᾿Ασσούρ, καὶ ὅσα ἐμεγαλορρημόνησεν ᾿Ολοφέρνης εἰς τὸν οἶκον ᾿Ισραήλ. 18 καὶ πεσόντες ὁ λαὸς προσεκύνησαν τῷ Θεῷ καὶ ἐβόησαν λέγοντες• 19 Κύριε ὁ Θεὸς τοῦ οὐρανοῦ, κάτιδε ἐπὶ τὰς ὑπερηφανίας αὐτῶν καὶ ἐλέησον τὴν ταπείνωσιν τοῦ γένους ἡμῶν καὶ ἐπίβλεψον ἐπὶ τὸ πρόσωπον τῶν ἡγιασμένων σοι ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ. 20 καὶ παρεκάλεσαν τὸν ᾿Αχιὼρ καὶ ἐπῄνεσαν αὐτὸν σφόδρα. 21 καὶ παρέλαβεν αὐτὸν ᾿Οζίας ἐκ τῆς ἐκκλησίας εἰς οἶκον αὐτοῦ καὶ ἐποίησε πότον τοῖς πρεσβυτέροις, καὶ ἐπεκαλέσαντο τὸν Θεὸν ᾿Ισραὴλ εἰς βοήθειαν ὅλην τὴν νύκτα ἐκείνην.
7
II. Ekurhêrwa kwa Betuli
Okurhêrwa kwa Israheli
1 Erhi buca Holoferno arhegeka engabo yâge, emirhwe yâge yôshi, na balya bàyishaga okubarhabâla mpu bagandûle bahêke ecirâlo e Betuli, bagwarhe obuhumana bw’entondo, banalwise bene Israheli. 2 Olwo lusiku abasirika bâbo bôshi bagandûla; emisî yâbo omu kuganja abalume b’amatabâro bali bihumbi igana na makumi gali ndarhu ga bantu bagenda n’amagulu, bihumbi ikumi na bibirhi bya bantu bagenda n’enfarasi, buzira kuganja ab’emikolo n’abandi bayishaga babalusize: gwali mwandu gurhankaganjwa. 3 Banacitwa olugerêro omu kabanda hôfi na Betuli aha iriba. Banacihanda omu murhambirhambi kuhika e Belaimi na Dotaimi, kandi kurhenga e Betuli kuhika e Shiyamoni ah’i shiriza lya Esdreloni. 4 Bene Israheli erhi babona erya nkumo y’abantu, bayô boha, ngasi muguma akabwîra owâbo erhi: «Lero abâla bôshi bamalîra igulu. Ntà ntondo ejire enyanya, nîsi erhi kafomeko, erhi hirhondo hyankalembera obuzirho bwâbo». 5 Erhi babà bamarhôla ngasi muguma ebirugu by’okulwa, n’erhi babà bamayasa orhumole oku minara y’okulanga, bageza obwo budufu bôshi babalinzire.
6 Oku lusiku lwa kabirhi, Holoferno ayîsha adwîrhe balya basirika bâge bagenda n’enfarasi bôshi; abageza olunda bene Israheli bali, omu Betuli, alâba emihango y’ebishagala byâbo byôshi. 7 Arhangula amaliba gâbo gôshi, aganyaga, anahiraho abalanzi; yêne ashubira emunda engabo yâge yali. 8 Na, erhi bamujàho, bene Ezau bôshi, abarhambo ba bene Mowabu bôshi, abarhambo b’oku lunda lw’enyanja, bamubwîra, mpu: 9 «Nnawîrhu ayumve bwinjà akâla kanwa lyo engabo yâwe elek’itumirhwa. 10 Bulya olu lubaga lwa bene Israheli emisî yâbo bayihira arhali omu kulwa amatumu ci omu bulîrî bw’ezi ntondo bayûbakamwo. Kurhali kulembu okusôka ezi ntondo bayûbakamwo.
11 Yâgirwa orhaderhaga mpu okerese abantu okala wabalwîsa na ntyo harhahirime ciru n’omuntu muguma omu mirhwe yâwe. 12 Obere oku lugerêro lwâwe, olange kwo abantu b’emisî yâwe, n’abarhumisi bâwe bagend’ilanga amaliba garhenga omu marhambi g’entondo. 13 Bulya ahôla ho abantu b’e Betuli bôshi bayîsh’ikadôma: enyôrha yabasêza okuhâna olugo lwâbo. Kuli rhwe rbwenêne, rhukola rhwasôkera oku marhwerhwe g’entondo ziri hôfi, rhugend’itwayo amacûmbi g’okubalanga lyo balek’ijira owarhenga omu lugo. 14 Ishali lyabahungumuliramwo na bakabo n’abâna bâbo embere engôrho ebahôlereze; balambukira omu njira z’aha bayûbaka. 15 Kandi wênene wanayi shig’ibahemba kulya kugalugalu banakwânîne, bulya barhalonzagya okuyish’i shiga n’omurhûla emunda oli.»
16 Ebyo binwa byasîmîsa bwenêne Holoferno n’engabo yâge; anacirhegeka mpu bajire okwo banadesire. 17 Cikembe ciguma ca bene Amoni cagenda na bene Asuru bihumbi birhânu, bahanda omu kafomeko k’entondo, banyaga enyishi n’amaliba ga bene Israheli. 18 Nabo bene Ezau na bene Amoni basôka e ntondo bagend’itwa icûmbi oku ntondo ya Dotaimi, banacirhuma abantu bâbo olundi lunda lw’ishiriza lya Egrebeli hôfi na Kusi, cishagala cibà hôfi n’omugezi gwa Mokimuri. Abasigalaga omu ngabo ya Asuru bahanda omu kabanda, bakabumba bantu. Amahêma gâbo n’ebirugu byâbo byajira olugerêro lw’o rhuyumpa rhunji rhunji, nabo bone bàli ngabo nyinji bwenêne.
19 Bene Israheli balakira Nnâmahanga Nyamuzinda wâbo, erhi bôshi bamarhemuka, bulya bamagorhwa n’abashombanyi bâbo, na ntâko bankacihashire okubafumamwo. 20 N’eyo ngabo ya bene Asuru yanacibazunguluka ntyo nsiku makumi asharhu: abalambagira n’amagulu kone, abagenda omu ngâlè n’abagenda n’enfarasi. Abantu b’e Betuli banacibona omuhako gwâbo gw’amîshi gukola buhwa. 21 Emîna yagana, barhanacihashaga okunywa mpu batwe enyôrha, bulya bal’ikola bakagera amîshi babahà ga okunywa. 22 Abâna bâbo balikola ba ntà magala, abâna bâbo barhôrhò na bakabo balembagûka n’enyôrha, bakahirima omu njira n’omu muhango, bulya ntà misî bacigwêrhe.
23 Okubundi obwo, olubaga loshi lwanaciyisha, lwazunguluka Ûziyahu n’aba rhambo b’olwo lugo, abâna bagererire, abakazi barhò, banaciyâma n’izù linene, banaciderha, banabwîra abashamuka, mpu: 24 Nnâmahanga yenene atwâge olubanja ekarhî kîrhu na ninyu kuli oku bubî mwarhujirire ebwa kubà murhabwîraga bene Asuru ebinwa by’omurhûla. 25 Rhwono buno rhurhacigwêrhi burhabâle, Nyamuzinda arhuhânyire omu maboko gâbo, erhi aleka rhufe n’enyôrha nnene, rhunagukumukire ntyo embere zâbo. 26 Mukanyagye mubahamagale buno, olugomuluhâne mpira emw’eyi ngabo ya Holoferno n’emirhwe yâge yôshi. 27 Kwanaba kukulu barhunyagûze, barhuhêke bujà, rhunagend’ilama ahâli h’okubona n’amasù gîrhu abâna bîrhu bafà, bakîrhwe bafe n’abâna kuguma. 28 Abahàmirizi bîrhu yo mpingu n’igulu, Nyamuzinda wîrhu, Nnâmahanga wa balarha, ye warhuhana erhi byâha bîrhu bîrhuma n’ebyâha bya balarha lyo alek’ijira kwa bene oku ene la. 29 Bôshi caligllmiza banayâma, omu karhî k’endêko, balaka bwenêne emunda Nyakasane Nyamuzinda ali n’izù linene.
30 Ûziyahu anacibabwîra, erhi: « Bene wîrhu, mubè n’obulangâlire bone, mulinde zindi nsiku irhanu: mw’ago mango, Nnâmahanga Nyamuzinda wîrhu arhuyêrekeza obwonjo bwâge, bulya arharhulekerere kuhika ebuzinda. 31 Ezo nsiku zikagera n’oburhabâle burhacirhuyîshira, nanajira nk’oku munadesire. » 32 Asengaruka olubaga, alushubiza oku cihando, balanga enkuta, eminara y’olugo lwâbo, abakazi n’abâna babashubiza omu nyumpa. Bôshi bàli bamatwîka enjingo omu lugo.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 7
1 Τῇ δ᾿ ἐπαύριον παρήγγειλεν ᾿Ολοφέρνης πάσῃ τῇ στρατιᾷ αὐτοῦ καὶ παντὶ τῷ λαῷ αὐτοῦ, οἳ παρεγένοντο ἐπὶ τὴν συμμαχίαν αὐτοῦ, ἀναζευγνύειν ἐπὶ Βαιτυλούα καὶ τὰς ἀναβάσεις τῆς ὀρεινῆς προκαταλαμβάνεσθαι καὶ ποιεῖν πόλεμον πρὸς τοὺς υἱοὺς ᾿Ισραήλ. 2 καὶ ἀνέζευξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ πᾶς ἀνὴρ δυνατὸς αὐτῶν• καὶ ἡ δύναμις αὐτῶν ἀνδρῶν πολεμιστῶν χιλιάδες ἀνδρῶν πεζῶν ἑκατὸν ἑβδομήκοντα καὶ ἱππέων χιλιάδες δεκαδύο, χωρὶς τῆς ἀποσκευῆς καὶ τῶν ἀνδρῶν, οἳ ἦσαν πεζοὶ ἐν αὐτοῖς, πλῆθος πολὺ σφόδρα. 3 καὶ παρενέβαλον ἐν τῷ αὐλῶνι πλησίον Βαιτυλούα ἐπὶ τῆς πηγῆς καὶ παρέτειναν εἰς εὖρος ἐπὶ Δωθαΐμ καὶ ἕως Βελβαὶμ καὶ εἰς μῆκος ἀπὸ Βαιτυλούα ἕως Κυαμῶνος, ἥ ἐστιν ἀπέναντι ᾿Εσδρηλών. 4 οἱ δὲ υἱοὶ ᾿Ισραήλ, ὡς εἶδον αὐτῶν τὸ πλῆθος, ἐταράχθησαν σφόδρα καὶ εἶπεν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ• νῦν ἐκλείξουσιν οὖτοι τὸ πρόσωπον τῆς γῆς πάσης, καὶ οὔτε τὰ ὄρη τὰ ὑψηλὰ οὔτε αἱ φάραγγες οὔτε οἱ βουνοὶ ὑποστήσονται τὸ βάρος αὐτῶν. 5 καὶ ἀναλαβόντες ἕκαστος τὰ σκεύη τὰ πολεμικὰ αὐτῶν καὶ ἀνακαύσαντες πυρὰς ἐπὶ τοὺς πύργους αὐτῶν, ἔμενον φυλάσσοντες ὅλην τὴν νύκτα ἐκείνην. 6 τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ ἐξήγαγεν ᾿Ολοφέρνης πᾶσαν τὴν ἵππον αὐτοῦ κατὰ πρόσωπον τῶν υἱῶν ᾿Ισραήλ, οἳ ἦσαν ἐν Βαιτυλούᾳ, 7 καὶ ἐπεσκέψατο τὰς ἀναβάσεις τῆς πόλεως αὐτῶν καὶ τὰς πηγὰς τῶν ὑδάτων αὐτῶν ἐφώδευσε καὶ προκατελάβετο αὐτὰς καὶ ἐπέστησεν αὐταῖς παρεμβολὰς ἀνδρῶν πολεμιστῶν, καὶ αὐτὸς ἀνέζευξεν εἰς τὸν λαὸν αὐτοῦ. 8 καὶ προσελθόντες αὐτῷ οἱ ἄρχοντες τῶν υἱῶν ῾Ησαῦ καὶ πάντες οἱ ἡγούμενοι τοῦ λαοῦ Μωὰβ καὶ οἱ στρατηγοὶ τῆς παραλίας εἶπαν• 9 ἀκουσάτω δὴ λόγον ὁ δεσπότης ἡμῶν, ἵνα μὴ γένηται θραῦσμα ἐν τῇ δυνάμει σου• 10 ὁ γὰρ λαὸς οὗτος τῶν υἱῶν ᾿Ισραὴλ οὐ πέποιθαν ἐπὶ τοῖς δόρασιν αὐτῶν, ἀλλ᾿ ἐπὶ τοῖς ὕψεσι τῶν ὀρέων αὐτῶν, ἐν οἷς αὐτοὶ ἐνοικοῦσιν ἐν αὐτοῖς• οὐ γάρ ἐστιν εὐχερὲς προσβῆναι ταῖς κορυφαῖς τῶν ὀρέων αὐτῶν. 11 καὶ νῦν, δέσποτα, μὴ πολέμει πρὸς αὐτούς, καθὼς γίνεται πόλεμος παρατάξεως, καὶ οὐ πεσεῖται ἐκ τοῦ λαοῦ σου ἀνὴρ εἷς. 12 ἀνάμεινον ἐπὶ τῆς παρεμβολῆς σου διαφυλάσσων πάντα ἄνδρα ἐκ τῆς δυνάμεώς σου, καὶ ἐπικρατησάτωσαν οἱ παῖδές σου τῆς πηγῆς τοῦ ὕδατος, ἣ ἐκπορεύεται ἐκ τῆς ρίζης τοῦ ὄρους, 13 διότι ἐκεῖθεν ὑδρεύονται πάντες οἱ κατοικοῦντες Βαιτυλούα, καὶ ἀνελεῖ αὐτοὺς ἡ δίψα, καὶ ἐκδώσουσι τὴν πόλιν ἑαυτῶν• καὶ ἡμεῖς καὶ ὁ λαὸς ἡμῶν ἀναβησόμεθα ἐπὶ τὰς πλησίον κορυφὰς τῶν ὀρέων καὶ παρεμβαλοῦμεν ἐπ᾿ αὐταῖς εἰς προφυλακὴν τοῦ μὴ ἐξελθεῖν ἐκ τῆς πόλεως ἄνδρα ἕνα. 14 καὶ τακήσονται ἐν τῷ λιμῷ αὐτοὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν, καὶ πρὶν ἐλθεῖν τὴν ρομφαίαν ἐπ᾿ αὐτούς, καταστρωθήσονται ἐν ταῖς πλατείαις τῆς οἰκήσεως αὐτῶν. 15 καὶ ἀνταποδώσεις αὐτοῖς ἀνταπόδομα πονηρόν, ἀνθ᾿ ὧν ἐστασίασαν, καὶ οὐκ ἀπήντησαν τῷ προσώπῳ σου ἐν εἰρήνῃ. 16 καὶ ἤρεσαν οἱ λόγοι αὐτῶν ἐνώπιον ᾿Ολοφέρνου καὶ ἐνώπιον πάντων τῶν θεραπόντων αὐτοῦ, καὶ συνέταξαν ποιεῖν καθὼς ἐλάλησαν. 17 καὶ ἀπῇρε παρεμβολὴ υἱῶν ᾿Αμμὼν καὶ μετ᾿ αὐτῶν χιλιάδες πέντε υἱῶν ᾿Ασσοὺρ καὶ παρενέβαλον ἐν τῷ αὐλῶνι καὶ προκατελάβοντο τὰ ὕδατα καὶ τὰς πηγὰς τῶν ὑδάτων τῶν υἱῶν ᾿Ισραήλ. 18 καὶ ἀνέβησαν υἱοὶ ῾Ησαῦ καὶ οἱ υἱοὶ ᾿Αμμὼν καὶ παρενέβαλον ἐν τῇ ὀρεινῇ ἀπέναντι Δωθαΐμ. καὶ ἀπέστειλαν ἐξ αὐτῶν πρὸς νότον καὶ ἀπηλιώτην ἀπέναντι ᾿Εγρεβήλ, ἥ ἐστι πλησίον Χούς, ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χειμάρρου Μοχμούρ. καὶ ἡ λοιπὴ στρατιὰ τῶν ᾿Ασσυρίων παρενέβαλον ἐν τῷ πεδίῳ καὶ ἐκάλυψαν πᾶν τὸ πρόσωπον τῆς γῆς• καὶ αἱ σκηναὶ καὶ αἱ ἀπαρτίαι αὐτῶν κατεστρατοπέδευσαν ἐν ὄχλῳ πολλῷ καὶ ἦσαν εἰς πλῆθος πολὺ σφόδρα. 19 Καὶ οἱ υἱοὶ ᾿Ισραὴλ ἀνεβόησαν πρὸς Κύριον Θεὸν αὐτῶν, ὅτι ὠλιγοψύχησε τὸ πνεῦμα αὐτῶν, ὅτι ἐκύκλωσαν πάντες οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν καὶ οὐκ ἦν διαφυγεῖν ἐκ μέσου αὐτῶν. 20 καὶ ἔμεινε κύκλῳ αὐτῶν πᾶσα παρεμβολὴ ᾿Ασσούρ, οἱ πεζοὶ καὶ τὰ ἅρματα καὶ οἱ ἱππεῖς αὐτῶν, ἡμέρας τριακοντατέσσαρας. καὶ ἐξέλιπε πάντας τοὺς κατοικοῦντας Βαιτυλούα πάντα τὰ ἀγγεῖα αὐτῶν τῶν ὑδάτων, 21 καὶ οἱ λάκκοι ἐξεκενοῦντο, καὶ οὐκ εἶχον πιεῖν εἰς πλησμονὴν ὕδωρ ἡμέραν μίαν, ὅτι ἐν μέτρῳ ἐδίδοσαν αὐτοῖς πιεῖν. 22 καὶ ἠθύμησαν τὰ νήπια αὐτῶν, καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ οἱ νεανίσκοι ἐξέλιπον ἀπὸ τῆς δίψης καὶ ἔπιπτον ἐν ταῖς πλατείαις τῆς πόλεως καὶ ἐν ταῖς διόδοις τῶν πυλῶν, καὶ οὐκ ἦν κραταίωσις ἔτι ἐν αὐτοῖς. 23 καὶ ἐπισυνήχθησαν πᾶς ὁ λαὸς ἐπὶ ᾿Οζίαν καὶ τοὺς ἄρχοντας τῆς πόλεως, οἱ νεανίσκοι καὶ αἱ γυναῖκες καὶ τὰ παιδία, καὶ ἀνεβόησαν φωνῇ μεγάλῃ καὶ εἶπαν ἐναντίον πάντων τῶν πρεσβυτέρων• 24 κρίναι ὁ Θεὸς ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ὑμῶν, ὅτι ἐποιήσατε ἐν ἡμῖν ἀδικίαν μεγάλην οὐ λαλήσαντες εἰρηνικὰ μετὰ τῶν υἱῶν ᾿Ασσούρ. 25 καὶ νῦν οὐκ ἔστι βοηθὸς ἡμῶν, ἀλλὰ πέπρακεν ἡμᾶς ὁ Θεὸς εἰς τὰς χεῖρας αὐτῶν τοῦ καταστρωθῆναι ἐναντίον αὐτῶν ἐν δίψῃ καὶ ἀπωλείᾳ μεγάλῃ. 26 καὶ νῦν ἐπικαλέσασθε αὐτοὺς καὶ ἔκδοσθε τὴν πόλιν πᾶσαν εἰς προνομὴν τῷ λαῷ ᾿Ολοφέρνου καὶ πάσῃ τῇ δυνάμει αὐτοῦ• 27 κρεῖσσον γὰρ ἡμῖν γενηθῆναι αὐτοῖς εἰς διαρπαγήν, ἐσόμεθα γὰρ εἰς δούλους, καὶ ζήσεται ἡ ψυχὴ ἡμῶν, καὶ οὐκ ὀψόμεθα τὸν θάνατον τῶν νηπίων ἡμῶν ἐν ὀφθαλμοῖς ἡμῶν καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ τέκνα ἡμῶν ἐκλειπούσας τὰς ψυχὰς αὐτῶν. 28 μαρτυρόμεθα ὑμῖν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὸν Θεὸν ἡμῶν καὶ Κύριον τῶν πατέρων ἡμῶν, ὃς ἐκδικεῖ ἡμᾶς κατὰ τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν καὶ κατὰ τὰ ἁμαρτήματα τῶν πατέρων ἡμῶν, ἵνα μὴ ποιήσῃ κατὰ τὰ ρήματα ταῦτα ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ σήμερον. 29 καὶ ἐγένετο κλαυθμὸς μέγας ἐν μέσῳ τῆς ἐκκλησίας πάντων ὁμοθυμαδὸν καὶ ἐβόησαν πρὸς Κύριον τὸν Θεὸν φωνῇ μεγάλῃ. 30 καὶ εἶπε πρὸς αὐτοὺς ᾿Οζίας• θαρσεῖτε, ἀδελφοί, διακαρτερήσωμεν ἔτι πέντε ἡμέρας, ἐν αἷς ἐπιστρέψει Κύριος ὁ Θεὸς ἡμῶν τὸ ἔλεος αὐτοῦ ἐφ᾿ ἡμᾶς, οὐ γὰρ ἐγκαταλείψει ἡμᾶς εἰς τέλος• 31 ἐὰν δὲ διέλθωσιν αὗται καὶ μὴ ἔλθῃ ἐφ᾿ ἡμᾶς βοήθεια, ποιήσω κατὰ τὰ ρήματα ὑμῶν. 32 καὶ ἐσκόρπισε τὸν λαὸν εἰς τὴν ἑαυτοῦ παρεμβολήν, καὶ ἐπὶ τὰ τείχη καὶ τοὺς πύργους τῆς πόλεως αὐτῶν ἀπῆλθον, καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ τέκνα εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν ἐξαπέστειλε• καὶ ἦσαν ἐν ταπεινώσει πολλῇ ἐν τῇ πόλει.
8
III. Yuditi
Emyanzi ya Yuditi
1 Muli ezo nsiku ogwo mwanzi gwanacihika kuli Yuditi mwâli wa Merari, mwene Nkafu, mwene Ûziyahu mugala wa Yozefu mwene Uzieli, mugala wa Elkia, mugala w’Ananiya mwene Gedeoni, mwene Rafeni, mwene Ashitobu mwene Eliasi mugala wa Helkiya mugala wa Eliabu mwene Natanaeli, mwene Salamieli, mwene Sarasadi, mwene Israheli. 2 Ibà Menashè, w’omu bûko bwâge na w’omu mulala gwâge, afaga gala mango barhema engano. 3 Bulya erhi adwîrhe akolêsa abakazâg’ishweka Emifùmba y’engano, omw’ishwa, izûba likali lyamukomanga irhwe, ahirima oku ncingo yâge, afira aha Betuliya cishagala câge; banacimubisha haguma n’ababusi bâge omu ishwa lyali ekarhî ka Dotaimi na Balamoni. 4 Yuditi ali amayôrha mukana omu mwâge myâka ini na myêzi ini. 5 Arhangira ihêma oku nyanya ly’enyumpa yâge, anaciyambala piri n’eyindi mishangi y’obukana. 6 Akazâg’icîshalisa ngasi mango kuleka omu malaliro ga sabato, olwa sabato n’oku malaliro gw’omwêzi muhyâhya, olw’umwêzi muhyâhya, oku nsiku nkulu n’amango bene Israheli bakazâg’icisimisamwo. 7 Ali agwêrhe omuhanda gurhali munyi, naye yêne ali w’iranga linjà bwenêne. Ibà Menashè ali amusigire amasholo, ensaranga, abambali, abambalikazi, enkafu n’amashwa; naye anabilanga bwinjà. 8 Ntâye wankadesire mpu amushobeka kanwa kalebe, bulya arhînyaga Nnâmahanga bwenêne.
Yuditi n’abagula
9 Anacimanya ebijâci olubaga lwabwîraga omukulu w’ecishagala, obubule bw’amîshi bwamalonz’ibayîrha. Yuditi anacimanya kuguma ebinwa Ûziyahu anababwîraga byôshi na kurhi abahigizagya oku ahâna olugo emw’Abanyasîriya enyuma lya nsiku irhanu. 10 Anacirhuma omwambalikazi wakazâg’ilanga ebirugu byâge byôshi, mpu bagend’ihamagala Shobrisi na Sharmini, bashamuka b’e Cishagala. 11 Banacijà aha mwâge, naye anacibabwîra, erhi: «Nyumvi nâni bakulu b’ecishagala ca Betuli. Bulya karhashingânîni akanwa mwaderhaga embere z’olubaga mwa zino nsiku.
Mwahanyire eciragâne, mwanajira Nyamuzinda muhamîrizi waco ekarhî kinyu, mwanàhizire oku mwahâna ecishagala emw’abashombanyi akaba Nyamuzinda arhamurhumiri oburhabâle muli ezi nsiku. 12 Mw’oyomuligi bantu baci buno, mwe mwacishomagya okurhangula Nyamuzinda muli ezi nsiku z’ene, muyimangire Nyamuzinda ekarhî k’abantu. 13 Mwamahiraga Nyamuzinda-ogala-byôshi omu marhangulo, ntâco mweki mwanaciyumve. 14 •Erhi aha murhayishi eciri ebulîrî bw’omurhima gw’omuntu murhanayumva bwinjà entânya z’omu bukengêre bwâge, kurhigi mwankamanyirira Nyamuzinda walemaga byôshi, mumanye umuhigo gwâge n’entanya zâge. Nanga, bene wîrhu, arhali ntyo, ciru n’ehitya, murhakunizagya Nnâmahanga Nyamuzinda wîrhu 15 Akaba arhalonzizi okurhurhabâla muli ezo nsiku irhanu, acigwêrhe obuhashe bw’okurhulanga omu zindi nsiku asîmire, okurhumalîra embere z’abashombanyi bîrhu. 16 Mw’oyomumanye murhahânaga eciragâne c’okusêza obulo nza bwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, bulya Nyamuzinda arhali nk’omuntu, yeki bakayemeza akantu omu kumusêza, nîsi erhi mwene omuntu, oyu banka rhûliriza n’eby’empongano. 17 Co cirhumire omu kulinda obuyôkozi bwankarhenga emwâge yêne, rhumuhune arhurhabâle, anayumvîrhize omusengero gwirhu nk’oku yenene anasimire.
18 Bulya kurhasag’iyumvîkana omu mpiriri z’iburha lirhu buno, ciru na buno ntà bûko, ntà mulala, ntà cihugo, ntà cishagala cidwîrhe caharâmya abazimu bajiragwa n’amaboko g’omuntu nk’oku byabaga omu nsiku za mîra. 19 Okwôla kwo kwakazâg’irhuma ababusi bîrhu balekêrerwa bafe n’engôrho, banyagwe banamalirwe n’abashombanyi. 20 Ci konene rhwono rhurhasag’imanya wundi Nyamuzinda orhali ye yêne; co carhuma rhulangâlire oku arharhushombe rhwono, nîsi erhi obûko bwîrhu.
21 Bulya kandi okuhirima kwirhu kwo na kuhirima kwa Yudeya yêshi, oluhêrero lwîrhu lwanasherezibwa na ntyo Nyamuzinda anacihôla kuli okwo omu mukò gwa ngasi muguma muli rhwe. 22 Okuyîrhwa kwa bene wîrhu, oku nyagwa kwa ecihugo, okusherezibwa kwa akashambala kîrhu, ebyo byôshi Nyamuzinda arhubarhuze byo oku irhwe lirhu, ciru n’omu mashanja, elya mu nda rhwankanahêkwa bujà, kandi rhwanaba lwiganyo lubi na masheka g’abarhuhimaga 23 Bulya obujà bwîrhu burhahinduke iragi, ci Nyamuzinda Nnâmahanga ajira bubè buhanya bwîrhu. 24 Buno, bene wîrhu, rhuyêrekage abandi bene wîrhu oku obuzîne bwâbo rhwe buyegemîre, oku okulangwa kw’oluhêrero lwîrhu, okw’akâ-Nyamuzinda n’okw’oluherêro rhwe okwo kôshi kushegemire.
25 Kulusha aho rhukuze Nyakasane Nyamuzinda wîrhu orhuhizire muli gala marhangulo nka kulya anakazâg’ijirira balarha. 26 Kengêri amarhangulo Nyamuzinda ajiriraga Abrahamu, amarhangulo ajiriraga Izaki n’okwayishiraga Yakôbo kôshi omu Mezopotamiya y’e Sîriya amango akazâg’iyabula amasò g’ebintu bya Labani, nalume wâge, mushinja wa nnina. 27 Bulya rhwono arharhujiriraga nka balya arhangulaga n’omuliro erhi bajira omurhima mwinjà, rhwono arhali kurhuhana arhuhanyire, ci kubà kuhanûla kurhuma Nyamuzinda ashûrha abamuyegera.»
28 Ûziyahu anacimubwîra, erhi: «Ebi onadesire byôshi, obidesire n’omurhima gw’okunali na ntâye wankaganya ebinwa byâwe. 29 Bulya arhali oku lusiku lw’ene lyo obulenga bwâwe omu binwa bubonekine, ci kurhenga emurhondêro gw’ensiku zâwe, olubaga loshi lwanabwîne obukengêre bwâwe, bulya enke ngero z’omurhima gwâwe ziba nyinjà bwenêne. 30 Ci kwône abantu baligwêrhwe bwenêne n’enyôrha! Barhusêza okubajirira ebi rhwabalaganyagya n’okujira endahiro kuli byo. 31 Na bunôla orhusengererage bulya obà mukazi wa kushenga, na ntyo Nnâmahanga anarhurhumira enkuba yayunjuza emîna rhubikiramwo amîshi, na ntyo rhurhacife.
32 Yuditi anacibabwîra, erhi: «Muyumve, najira ecijiro cakakengêrwa n’obûko kujà oku bundi bûko, omu bâna b’ishanja lirhu. 33 Mugend’iyimanga aha muhango muli obûla budufu bw’ene; nayîsh’ihuluka nie na mwambalikazi wâni. Na buzinda bwa zirya nsiku mwahigaga mpu zo mwahânamwo ecihugo cîrhu emwa abashombanyi, Nyamuzinda aciyêrekana emwa Israheli n’okuboko kwâni. 34 Ci konene mw’oyomurhaderhaga mpu mwalonza okumanya ebijiro byâni, bulya ntababwîra cici embere nkole oku nalonz’ijira». 35 Ûziyahu n’abarhambo banacimubwîra, mpu: «Gendaga n’omurhûla; Nyakasane Nyamuzinda akushôkolere omu kuhana abashombanyi bîrhu.» 36 Erhi barhenga mulya nyumpa, banacijà emwa bâbwè.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 8
1 ΚΑΙ ἤκουσεν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις ᾿Ιουδίθ, θυγάτηρ Μεραρί, υἱοῦ ῎Ωξ, υἱοῦ ᾿Ιωσήφ, υἱοῦ ᾿Οζιήλ, υἱοῦ ᾿Ελκία, υἱοῦ ᾿Ηλιού, υἱοῦ Χελκίου, υἱοῦ ᾿Ελιάβ, υἱοῦ Ναθαναήλ, υἱοῦ Σαλαμιήλ, υἱοῦ Σαρασαδαΐ, υἱοῦ ᾿Ισραήλ. 2 καὶ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς Μανασσῆς τῆς φυλῆς αὐτῆς καὶ τῆς πατριᾶς αὐτῆς, καὶ ἀπέθανεν ἐν ἡμέραις θερισμοῦ κριθῶν• 3 ἐπέστη γὰρ ἐπὶ τοῦ δεσμεύοντος τὸ δράγμα τῷ πεδίῳ, καὶ ὁ καύσων ἦλθεν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τὴν κλίνην καὶ ἐτελεύτησεν ἐν Βαιτυλούᾳ τῇ πόλει αὐτοῦ, καὶ ἔθαψαν αὐτὸν μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ ἐν τῷ ἀγρῷ τῷ ἀνὰ μέσον Δωθαΐμ καὶ Βαλαμών. 4 καὶ ἦν ᾿Ιουδὶθ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτῆς χηρεύουσα ἔτη τρία καὶ μῆνας τέσσαρας. 5 καὶ ἐποίησεν ἑαυτῇ σκηνὴν ἐπὶ τοῦ δώματος τοῦ οἴκου αὐτῆς καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὴν ὀσφὺν αὐτῆς σάκκον, καὶ ἦν ἐπ᾿ αὐτῆς τὰ ἱμάτια τῆς χηρεύσεως αὐτῆς. 6 καὶ ἐνήστευε πάσας τὰς ἡμέρας χηρεύσεως αὐτῆς, χωρὶς προσαββάτων καὶ σαββάτων καὶ προνουμηνιῶν καὶ νουμηνιῶν καὶ ἑορτῶν καὶ χαρμοσυνῶν οἴκου ᾿Ισραήλ. 7 καὶ ἦν καλὴ τῷ εἴδει καὶ ὡραία τῇ ὄψει σφόδρα• καὶ ὑπελίπετο αὐτῇ Μανασσῆς, ὁ ἀνὴρ αὐτῆς, χρυσίον καὶ ἀργύριον καὶ παῖδας καὶ παιδίσκας καὶ κτήνη καὶ ἀγρούς, καὶ ἔμενεν ἐπ᾿ αὐτῶν. 8 καὶ οὐκ ἦν ὃς ἐπήνεγκεν αὐτῇ ρῆμα πονηρόν, ὅτι ἐφοβεῖτο τὸν Θεὸν σφόδρα 9 καὶ ἤκουσε τὰ ρήματα τοῦ λαοῦ τὰ πονηρὰ ἐπὶ τὸν ἄρχοντα, ὅτι ὠλιγοψύχησαν ἐπὶ τῇ σπάνει τῶν ὑδάτων, καὶ ἤκουσε πάντας τοὺς λόγους ᾿Ιουδίθ, οὓς ἐλάλησε πρὸς αὐτοὺς ᾿Οζίας, ὡς ὤμοσεν αὐτοῖς παραδώσειν τὴν πόλιν μετὰ ἡμέρας πέντε τοῖς ᾿Ασσυρίοις. 10 καὶ ἀποστείλασα τὴν ἅβραν αὐτῆς τὴν ἐφεστῶσαν πᾶσι τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτῆς ἐκάλεσεν ᾿Οζίαν καὶ Χαβρὶν καὶ Χαρμὶν τοὺς πρεσβυτέρους τῆς πόλεως αὐτῆς, 11 καὶ ἦλθον πρὸς αὐτήν, καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς• ἀκούσατε δή μου, ἄρχοντες τῶν κατοικούντων ἐν Βαιτυλούᾳ, ὅτι οὐκ εὐθὺς ὁ λόγος ὑμῶν, ὃν ἐλαλήσατε ἐναντίον τοῦ λαοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ καὶ ἐστήσατε τὸν ὅρκον, ὃν ἐλαλήσατε ἀνὰ μέσον τοῦ Θεοῦ καὶ ὑμῶν καὶ εἴπατε ἐκδώσειν τὴν πόλιν τοῖς ἐχθροῖς ἡμῶν, ἐὰν μὴ ἐν αὐταῖς ἐπιστρέψῃ ὁ Κύριος βοηθῆσαι ἡμῖν. 12 καὶ νῦν τίνες ἐστὲ ὑμεῖς, οἳ ἐπειράσατε τὸν Θεὸν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ σήμερον καὶ ἵστατε ὑπὲρ τοῦ Θεοῦ ἐν μέσῳ υἱῶν ἀνθρώπων; 13 καὶ νῦν Κύριον παντοκράτορα ἐξετάζετε καὶ οὐθὲν ἐπιγνώσεσθε ἕως τοῦ αἰῶνος, 14 ὅτι βάθος καρδίας ἀνθρώπου οὐχ εὑρήσετε καὶ λόγους τῆς διανοίας αὐτοῦ οὐ διαλήψεσθε• καὶ πῶς τὸν Θεόν, ὃς ἐποίησε τὰ πάντα ταῦτα, ἐρευνήσετε καὶ τὸν νοῦν αὐτοῦ ἐπιγνώσεσθε καὶ τὸν λογισμὸν αὐτοῦ κατανοήσετε; μηδαμῶς, ἀδελφοί, μὴ παροργίζετε Κύριον τὸν Θεὸν ἡμῶν• 15 ὅτι ἐὰν μὴ βούληται ἐν ταῖς πέντε ἡμέραις βοηθῆσαι ἡμῖν, αὐτὸς ἔχει τὴν ἐξουσίαν ἐν αἷς θέλει σκεπάσαι ἡμέραις ἢ καὶ ὀλοθρεῦσαι ἡμᾶς πρὸ προσώπου τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν. 16 ὑμεῖς δὲ μὴ ἐνεχυράζετε τὰς βουλὰς Κυρίου τοῦ Θεοῦ ἡμῶν, ὅτι οὐχ ὡς ἄνθρωπος ὁ Θεὸς ἀπειληθῆναι, οὐδὲ ὡς υἱὸς ἀνθρώπου διαιτηθῆναι. 17 διόπερ ἀναμένοντες τὴν παρ᾿ αὐτοῦ σωτηρίαν ἐπικαλεσώμεθα αὐτὸν εἰς βοήθειαν ἡμῶν, καὶ εἰσακούσεται τῆς φωνῆς ἡμῶν, ἐὰν ᾖ αὐτῷ ἀρεστόν. 18 ὅτι οὐκ ἀνέστη ἐν ταῖς γενεαῖς ἡμῶν οὐδέ ἐστιν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ σήμερον οὔτε φυλὴ οὔτε πατριὰ οὔτε δῆμος οὔτε πόλις ἐξ ἡμῶν, οἳ προσκυνοῦσι θεοῖς χειροποιήτοις, καθάπερ ἐγένετο ἐν ταῖς πρότερον ἡμέραις• 19 ὧν χάριν ἐδόθησαν εἰς ρομφαίαν καὶ εἰς διαρπαγὴν οἱ πατέρες ἡμῶν καὶ ἔπεσον πτῶμα μέγα ἐνώπιον τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν. 20 ἡμεῖς δὲ ἕτερον θεὸν οὐκ ἐπέγνωμεν πλὴν αὐτοῦ• ὅθεν ἐλπίζομεν ὅτι οὐχ ὑπερόψεται ἡμᾶς, οὐδ᾿ ἀπὸ τοῦ γένους ἡμῶν. 21 ὅτι ἐν τῷ ληφθῆναι ἡμᾶς οὕτως καθήσεται πᾶσα ἡ ᾿Ιουδαία, καὶ προνομευθήσεται τὰ ἅγια ἡμῶν, καὶ ζητήσει τὴν βεβήλωσιν αὐτῶν ἐκ τοῦ αἵματος ἡμῶν 22 καὶ τὸν φόνον τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν καὶ τὴν αἰχμαλωσίαν τῆς γῆς καὶ τὴν ἐρήμωσιν τῆς κληρονομίας ἡμῶν ἐπιστρέψει εἰς κεφαλὴν ἡμῶν ἐν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ ἐὰν δουλεύσωμεν ἐκεῖ, καὶ ἐσόμεθα εἰς πρόσκομμα καὶ εἰς ὄνειδος ἐναντίον τῶν κτωμένων ἡμᾶς. 23 ὅτι οὐ κατευθυνθήσεται ἡ δουλεία ἡμῶν εἰς χάριν, ἀλλ᾿ εἰς ἀτιμίαν θήσει αὐτὴν Κύριος ὁ Θεὸς ἡμῶν. 24 καὶ νῦν, ἀδελφοί, ἐπιδειξώμεθα τοῖς ἀδελφοῖς ἡμῶν, ὅτι ἐξ ἡμῶν κρέμαται ἡ ψυχὴ αὐτῶν, καὶ τὰ ἅγια καὶ ὁ οἶκος καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπιστήρικται ἐφ᾿ ἡμῖν. 25 παρὰ ταῦτα πάντα εὐχαριστήσωμεν Κυρίῳ τῷ Θεῷ ἡμῶν, ὃς πειράζει ἡμᾶς καθὰ καὶ τοὺς πατέρας ἡμῶν. 26 μνήσθητε ὅσα ἐποίησε μετὰ ῾Αβραὰμ καὶ ὅσα ἐπείρασε τὸν ᾿Ισαὰκ καὶ ὅσα ἐγένετο τῷ ᾿Ιακὼβ ἐν Μεσοποταμίᾳ τῆς Συρίας ποιμαίνοντι τὰ πρόβατα Λάβαν τοῦ ἀδελφοῦ τῆς μητρὸς αὐτοῦ. 27 ὅτι οὐ καθὼς ἐκείνους ἐπύρωσεν εἰς ἐτασμὸν τῆς καρδίας αὐτῶν, καὶ ἡμᾶς οὐκ ἐξεδίκησεν, ἀλλ᾿ εἰς νουθέτησιν μαστιγοῖ Κύριος τοὺς ἐγγίζοντας αὐτῷ. 28 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὴν ᾿Οζίας• πάντα, ὅσα εἶπας, ἀγαθῇ καρδίᾳ ἐλάλησας, καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἀντιστήσεται τοῖς λόγοις σου• 29 ὅτι οὐκ ἐν τῇ σήμερον ἡ σοφία σου πρόδηλός ἐστιν, ἀλλὰ ἀπ᾿ ἀρχῆς ἡμερῶν σου ἔγνω πᾶς ὁ λαὸς τὴν σύνεσίν σου, καθότι ἀγαθόν ἐστι τὸ πλάσμα τῆς καρδίας σου. 30 ἀλλ᾿ ὁ λαὸς ἐδίψησε σφόδρα καὶ ἠνάγκασαν ποιῆσαι ἡμᾶς καθὰ ἐλαλήσαμεν αὐτοῖς καὶ ἐπαγαγεῖν ὅρκον ἐφ᾿ ἡμᾶς, ὃν οὐ παραβησόμεθα. 31 καὶ νῦν δεήθητι περὶ ἡμῶν, ὅτι γυνὴ εὐσεβὴς εἶ, καὶ ἀποστελεῖ Κύριος τὸν ὑετὸν εἰς πλήρωσιν τῶν λάκκων ἡμῶν, καὶ οὐκ ἐκλείψωμεν ἔτι. 32 καὶ εἶπε πρὸς αὐτοὺς ᾿Ιουδίθ• ἀκούσατέ μου, καὶ ποιήσω πρᾶγμα, ὃ ἀφίξεται εἰς γενεὰς γενεῶν υἱοῖς τοῦ γένους ἡμῶν. 33 ὑμεῖς στήσεσθε ἐπὶ τῆς πύλης τὴν νύκτα ταύτην, καὶ ἐξελεύσομαι ἐγὼ μετὰ τῆς ἅβρας μου, καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις, μεθ᾿ ἃς εἴπατε παραδώσειν τὴν πόλιν τοῖς ἐχθροῖς ἡμῶν, ἐπισκέψεται Κύριος τὸν ᾿Ισραὴλ ἐν χειρί μου• 34 ὑμεῖς δὲ οὐκ ἐξερευνήσετε τὴν πρᾶξίν μου, οὐ γὰρ ἐρῶ ὑμῖν, ἕως τοῦ τελεσθῆναι ἃ ἐγὼ ποιῶ. 35 καὶ εἶπεν ᾿Οζίας καὶ οἱ ἄρχοντες πρὸς αὐτήν• πορεύου εἰς εἰρήνην, καὶ Κύριος ὁ Θεὸς ἔμπροσθέν σου εἰς ἐκδίκησιν τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν. 36 καὶ ἀποστρέψαντες ἐκ τῆς σκηνῆς ἐπορεύθησαν ἐπὶ τὰς διατάξεις αὐτῶν.
9
Omusengero gwa Yuditi
1 Yuditi anacifukama, abulagira oluvù okw’irhwe lyâge, abungûla sunzu wâge akazâg’iyambala mw’ago mango erhi badwîrhe batumbûkiza omu nyumpa ya Nyamuzinda enshangi y’ebijingo aha Yeruzalemu. Anaciyakûza erhi:
2 «Nyakasane Nyamuzinda wa larha Simoni, we wahiraga omu maboko gâge engôrho y’okuhana balya bàhamiraga oku mabere g’omubikira mpu bamushereze, balya babwikulaga ecibero câge mpu bamubonese nshonyi, balya bahemulaga enda yâge. Bulya wali odesire erhi okwo kurhakaba kwagal’inaba.
3 Co carhumaga abarhambo bâbo oleka banigûzibwe; kandi wanaleka mpu erya ncingo yâbo yabonaga enshonyi erhi kulya kuhabuka kwâbo kurhuma, mpu yôshi emirirwe n’omukò. Wahimbaguliza abajà kuguma n’abakulu, n’abakulu oku ntebe kuguma n’abashizi bâbo.
4 Waleka mpu abakazi bâbo banyagwe, mpu abananyere bâbo bahêkwe bujà, n’ebi babanyagaga wabiha balya bâna osîma mpu babigabane, bo balya bayumvagya omutula gw’obumvu, bo balya bagayaguzagya bwenêne okuhemulwa kw’omukò gwâbo, banakuhamagala mpu obarhabâle. Yâgirwa Nyamuzinda wâni, ontabale nâni nie mukana.
5 Wêne walemaga ebintu byagezire, ebiri buno n’ebyaciyisha, we walemaga amango ga buno, amango gaciyisha n’ebi warhanyize binabe.
6 Ebintu wamalalira binayishe biderhe, mpu: «Rhwono orhulolage!» Bulya amajira gâwe gôshi gaba marheganye n’oku orhegeka erhi mîra wanakugererezagya.
7 Obonage kurhi Abanyasîriya balimbira obunji bw’engabo yâbo, badwîrhe bacikungira enfarasi, n’abazigendakwo bacikubagire abasirika bâbo bagenda n’amagulu, balangâlire amatumu, empenzi, emiherho na engondôzo zâbo; ba rhamanyiri oku Nnâmahanga otulutumbya entambala.
8 Nyakasane lyo izîno lyâwe, orhibule emisî yâbo n’obuhashe bwâwe, ohè nangule emisî yâbo n’oburhè bwâwe. Bulya balalire okusherêza oluhêrero lwâwe lw’ecirhînyiromulyala Izîno ly’irenge lyâwe lirhamukira, banàhizire okuhongola amahembe g’oluhêrero. 9 Sinza obucibonyi bwâbo; orhibulire oburhè bwâwe oku marhwe gâbo, ohire omu kuboko kwâni nionomukana emisî ndangalire.
10 Na ebinwa byâni by’obunywesi, ohirimye omurhumisi n’omukulikire, omukulu ahirime n’omushizi wâge. Orhibule okwo kucihêka enyanya kwâbo n’amaboko g’omukazi.
11 Bulya emisî yâwe erhabonekera omu bintu mwandu, na okuhumbarhaza byôshi kurhabonekana omu bantu bazibu. Ci we Nyamuzinda w’abîrhôhye, we burhabâle bw’abafunyazîbwe, we mufungizi w’abazamba, we mulanzi w’abalekerîrwe, we côkola c’abarhacigwêrhi bulangâlire.
12 Neci! neci! Waliha Nyamuzinda wa bashakulûza, Nyamuzinda w’akashambala ka bene Israheli, we mwâmi w’empingu n’igulu, we lulema w’amîshi, mwâmi w’ebiremwa byôshi, oyumvîrhize Waliha omusengero gwâni.
13 Mpa nâni ebinwa by’okushishashisha, lyo ndemaza n’okuhirimya balya bali n’emihigo migalugalu oku ndagâno yâwe, oku nyumpa yâwe ntagatîfu, oku ntondo ya Siyoni, n’abahigire enyumpa abâna bâwe bajira.
14 Ohè olubaga lwâwe loshi ngasi bûko obukengêre bw’okumanya oku wenène we Nyamuzinda, Nyamuzinda nn’emisî yôshi n’oku ntà wundi mufungizi w’obûko bw’Israheli kulusha We».
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 9
1 ΙΟΥΔΙΘ δὲ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον καὶ ἐπέθετο σποδὸν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ ἐγύμνωσεν ὃν ἐνεδιδύσκετο σάκκον, καὶ ἦν ἄρτι προσφερόμενον ἐν ῾Ιερουσαλὴμ εἰς τὸν οἶκον τοῦ Θεοῦ τὸ θυμίαμα τῆς ἑσπέρας ἐκείνης, καὶ ἐβόησε φωνῇ μεγάλῃ ᾿Ιουδὶθ πρὸς Κύριον καὶ εἶπε• 2 Κύριε ὁ Θεὸς τοῦ πατρός μου Συμεών, ᾧ ἔδωκας ἐν χειρὶ ρομφαίαν εἰς ἐκδίκησιν ἀλλογενῶν, οἳ ἔλυσαν μήτραν παρθένου εἰς μίασμα καὶ ἐγύμνωσαν μηρὸν εἰς αἰσχύνην καὶ ἐβεβήλωσαν μήτραν εἰς ὄνειδος• εἶπας γάρ, οὐχ οὕτως ἔσται• καὶ ἐποίησαν 3 ἀνθ᾿ ὧν ἔδωκας ἄρχοντας αὐτῶν εἰς φόνον καὶ τὴν στρωμνὴν αὐτῶν, ἣ ᾐδέσατο τὴν ἀπάτην αὐτῶν, εἰς αἷμα, καὶ ἐπάταξας δούλους ἐπὶ δυνάσταις καὶ δυνάστας ἐπὶ θρόνους αὐτῶν. 4 καὶ ἔδωκας γυναῖκας αὐτῶν εἰς προνομὴν καὶ θυγατέρας εἰς αἰχμαλωσίαν καὶ πάντα τὰ σκῦλα εἰς διαίρεσιν υἱῶν ἠγαπημένων ὑπὸ σοῦ, οἳ καὶ ἐζήλωσαν τὸν ζῆλόν σου καὶ ἐβδελύξαντο μίασμα αἵματος αὐτῶν καὶ ἐπεκαλέσαντό σε εἰς βοηθόν. ὁ Θεὸς ὁ Θεὸς ὁ ἐμός, καὶ εἰσάκουσον ἐμοῦ τῆς χήρας• 5 σὺ γὰρ ἐποίησας τὰ πρότερα ἐκείνων καὶ ἐκεῖνα καὶ τὰ μετέπειτα καὶ τὰ νῦν καὶ τὰ ἐπερχόμενα διενοήθης, καὶ ἐγενήθησαν ἃ ἐνενοήθης, 6 καὶ παρέστησαν ἃ ἐβουλεύσω καὶ εἶπαν• ἰδοὺ πάρεσμεν• πᾶσαι γὰρ αἱ ὁδοί σου ἕτοιμοι, καὶ ἡ κρίσις σου ἐν προγνώσει• 7 ἰδοὺ γὰρ ᾿Ασσύριοι ἐπληθύνθησαν ἐν δυνάμει αὐτῶν, ὑψώθησαν ἐφ᾿ ἵππῳ καὶ ἀναβάτῃ ἐγαυρίασαν ἐν βραχίονι πεζῶν, ἤλπισαν ἐν ἀσπίδι καὶ ἐν γαισῷ καὶ τόξῳ καὶ σφενδόνῃ καὶ οὐκ ἔγνωσαν ὅτι σὺ εἶ Κύριος συντρίβων πολέμους. 8 Κύριος ὄνομά σοι• σὺ ράξον αὐτῶν τὴν ἰσχὺν ἐν δυνάμει σου καὶ κάταξον τὸ κράτος αὐτῶν ἐν τῷ θυμῷ σου• ἐβουλεύσαντο γὰρ βεβηλῶσαι τὰ ἅγιά σου, μιᾶναι τὸ σκήνωμα τῆς καταπαύσεως τοῦ ὀνόματος τῆς δόξης σου καὶ καταβαλεῖν σιδήρῳ κέρας θυσιαστηρίου σου. 9 βλέψον εἰς ὑπερηφανίαν αὐτῶν, ἀπόστειλον τὴν ὀργήν σου εἰς κεφαλὰς αὐτῶν, δὸς ἐν χειρί μου τῆς χήρας ὃ διενοήθην κράτος. 10 πάταξον δοῦλον ἐκ χειλέων ἀπάτης μου ἐπ᾿ ἄρχοντι καὶ ἄρχοντα ἐπὶ θεράποντι αὐτοῦ, θραῦσον αὐτῶν τὸ ἀνάστημα ἐν χειρὶ θηλείας• 11 οὐ γὰρ ἐν πλήθει τὸ κράτος σου, οὐδὲ ἡ δυναστεία σου ἐν ἰσχύουσιν, ἀλλὰ ταπεινῶν εἶ Θεός, ἐλαττόνων εἶ βοηθός, ἀντιλήπτωρ ἀσθενούντων, ἀπεγνωσμένων σκεπαστής, ἀπηλπισμένων σωτήρ. 12 ναὶ ναὶ ὁ Θεὸς τοῦ πατρός μου καὶ Θεὸς κληρονομίας ᾿Ισραήλ, δέσποτα τῶν οὐρανῶν καὶ τῆς γῆς, κτίστα τῶν ὑδάτων, βασιλεῦ πάσης κτίσεώς σου, σὺ εἰσάκουσον τῆς δεήσεώς μου 13 καὶ δὸς λόγον μου καὶ ἀπάτην εἰς τραῦμα καὶ μώλωπα αὐτῶν, οἳ κατὰ τῆς διαθήκης σου καὶ οἴκου ἡγιασμένου σου καὶ κορυφῆς Σιὼν καὶ οἴκου κατασχέσεως υἱῶν σου ἐβουλεύσαντο σκληρά. 14 καὶ ποίησον ἐπὶ πᾶν τὸ ἔθνος σου, καὶ πάσης φυλῆς ἐπίγνωσιν τοῦ εἰδῆσαι ὅτι σὺ εἶ ὁ Θεὸς πάσης δυνάμεως καὶ κράτους, καὶ οὐκ ἔστιν ἄλλος ὑπερασπίζων τοῦ γένους ᾿Ισραήλ, εἰ μὴ σύ.
10
IV. Yuditi na Holoferno
Yuditi aj’emwa Holoferno
1 Ntyo kwo Yuditi alakire Nyamuzinda w’Israheli. Erhi aba amayûsa omusengero gwâge, 2 anaciyinamuka halya ali afukamire, ahamagala omwambalikazi, anacibungulukira omu nyumpa yâge akazâg’ibêra amango g’o lukulu lwa sabato n’agandi mango ga ensiku nkulu. 3 Ahogola olya sunzu ali ayambîrhe, ahogola n’emyambalo yâge y’obukana yôshi, acishuka omubiri gôshi, agushîga n’amavurha g’omugavu mwinjà, ashokoza emvîri zâge bwinjà, ahira ecimanè cinjà omw’irhwe, ayambala emyambalo yâge y’obulimbi, eryala akazâg’iyambala amago ibà Menashè acihabâga. 4 Ahira ebirato emagulu, amagerha minjà gajà omw’igosi, ayambala engolo emaboko, empeta omu mi nwe, ebisikiyo oku marhwîri. Ngasi hirya omukazi akanacilimbisamwo hyôshi ahiyambala mpu lyo ahabula amasù g’abalume bankamulolakwo. 5 Omwambalikazi amuhêsa ehicupa h’idivayi, ehibindi hy’orhuvurha, abumba ehishoho hy’enshâno y’omugati, amalehe gayumire n’omugati gurhalimwo mvanganye nci; abohera ebyo byôshi haguma, anamuhêsabyo. 6 Banacilikûla, bajà ebwa muhango gw’ecishagala ca Betuli. Banacishimâna yo abalanzi balimwo Ûziyahu n’abashamuka b’ecishagala: Shabrini na Karmisi.
7 Erhi babona Yuditi anahindusire obusù, n’emyambalo yâge yahindusire, banacirhangâla bwenêne n’obwinjà bwâge, banacimubwîra, mpu: 8 «Nyamuzinda wa ababusi bîrhu, akubumbe mugisho gwa okuhash’ijira ebi olalire okw’irenge ly’Israheli n’obukuze bwa Yeruzalemu».
9 Yuditi anaciharâmya Nyamuzinda, ababwîra, erhi: «Murhegeke ba nyigulire olumvi lw’ecishagala, kandi nanagend’iyûkiriza gulya muhigo rhwanashambalagakwo». Banacirhegeka abalanzi b’emisole mpu bamuyigulire nk’oku anahunaga. 10 Bayêmêra na Yuditi anacihuluka, ye n’omwambalikazi, n’abantu b’olwo lugo banacimukulikiza amasù kuhika ayandagala oku ntondo, kuhika omu kabanda. 11 Banacirhola enjira yôshi omu kabanda. Balanzi baguma b’Abanyasîriya bayisha emunda ali ho n’aho. 12 Banacigwârha Yuditi, banacimudôsa, mpu: «Ali wa lubaga luhi? Oli wa ngahi na lunda luhi wajà?» Anacishuza, erhi: «Ndi mwâli w’Abayahudi, narhenga emwâbo, nayisha nayaka, bulya bayîsh’ihanwa emwi nyu bôshi bamalirwe. 13 Niono najà emunda Holoferno ali, ye murhambo w’engabo yinyu, nti ngend’imubwîra eby’okunali, namuyêreka enjira ankageramwo lyo arhôla entondo yôshi n’omu bantu bâge ntyo barhahalemwo ciru n’omuguma». 14 Erhi abo bantu bayumva ebinwa byâge, n’erhi balola obusù bwâge, embere zâbo ali wa kurhangâza n’obwinjà bwâge. 15 Banacimubwîra mpu: «Wamafumya obuzîne bwâwe ene ocirhangira okuyîsha emunda nnahamwîrhu ali. Na buno kanyagya, ojè ebw’ihêma lyâge, baguma muli rhwe bakulusayo, banakuhise omu maboko gâge. 16 Hano onahika embere zâge, omanye wankaja entemu oku murhima, ci onamubwîre emyanzi yâwe nk’okwo onadesire. Kandi anakujirira bwinjà. 17 Banacîshoga balume igana, banacimulusa ye n’omwambalikazi, banacibahisa ah’ihêma lya Holoferno.
18 Abali omu cirâlo bôshi banashagamukira emunda ali, bulya omwanzi gw’oku anajagamwo gwamahika omu ngasi ihêma. Abakazâg’iyîsha banamugorha bôshi, n’obwo ayimanzire aha ihêma lya Holoferno. 19 Bakazâ nwa n’obwinjà bwâge, n’okusomerwa na bene Israheli, mpu: «Ndi wankagaya olubaga lugwêrhe abakazi bangan’aha? Kurhankaba kwinjà okubalekamwo ciru n’omulume muguma, bulya abankasigala banahirimya igulu lyôshi».
20 Abira ba Holoferno bàbaga omu nyumpa naye, n’abarhumisi bâge bâna cihuluka, banacimuhêka omw’ihêma. 21 Holoferno ago mango erhi adwîrhe ahûmûkira oku ncingo, idako ly’ebiyonga bigwêrhe obushengerere bw’amasholo, enjwijwi n’ezindi njuma z’engulo ndârhi. 22 Banacimubwîra olwa Nyamukazi, naye anacija olunda lw’embere omw’ihêma, n’amatara g’ebyuma gayîsha gamoleka. 23 Erhi Yuditi aja emunda ali ye na abàli bamukulikire, banacirhangâla bôshi n’obwinjà bw’obusù bwâge. Nyamukazi anacifukamiriza, aharâmya. barhuhêke bujà banamuyîmusa.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 10
1 ΚΑΙ ἐγένετο ὡς ἐπαύσατο βοῶσα πρὸς τὸν Θεὸν ᾿Ισραὴλ καὶ συνετέλεσε πάντα τὰ ρήματα ταῦτα, 2 καὶ ἀνέστη ἀπὸ τῆς πτώσεως καὶ ἐκάλεσε τὴν ἅβραν αὐτῆς καὶ κατέβη εἰς τὸν οἶκον, ἐν ᾧ διέτριβεν ἐν αὐτῷ ἐν ταῖς ἡμέραις τῶν σαββάτων καὶ ἐν ταῖς ἑορταῖς αὐτῆς• 3 καὶ περιείλατο τὸν σάκκον, ὃν ἐνεδεδύκει, καὶ ἐξεδύσατο τὰ ἱμάτια τῆς χηρεύσεως αὐτῆς καὶ περιεκλύσατο τὸ σῶμα ὕδατι καὶ ἐχρίσατο μύρῳ παχεῖ καὶ διέταξε τὰς τρίχας τῆς κεφαλῆς αὐτῆς καὶ ἐπέθετο μίτραν ἐπ᾿ αὐτῆς καὶ ἐνεδύσατο τὰ ἱμάτια τῆς εὐφροσύνης αὐτῆς, ἐν οἷς ἐστολίζετο ἐν ταῖς ἡμέραις τῆς ζωῆς τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς Μανασσῆ, 4 καὶ ἔλαβε σανδάλια εἰς τοὺς πόδας αὐτῆς καὶ περιέθετο τοὺς χλιδῶνας καὶ τὰ ψέλλια καὶ τοὺς δακτυλίους καὶ τὰ ἐνώτια καὶ πάντα τὸν κόσμον αὐτῆς καὶ ἐκαλλωπίσατο σφόδρα εἰς ἀπάτησιν ὀφθαλμῶν ἀνδρῶν, ὅσοι ἂν ἴδωσιν αὐτήν. 5 καὶ ἔδωκε τῇ ἅβρᾳ αὐτῆς ἀσκοπυτίνην οἴνου καὶ καψάκην ἐλαίου καὶ πήραν ἐπλήρωσεν ἀλφίτων καὶ παλάθης καὶ ἄρτων καθαρῶν καὶ περιεδίπλωσε πάντα τὰ ἀγγεῖα αὐτῆς καὶ ἐπέθηκεν ἐπ᾿ αὐτῇ. 6 καὶ ἐξήλθοσαν ἐπὶ τὴν πύλην τῆς πόλεως Βαιτυλούα καὶ εὕροσαν ἐφεστῶτας ἐπ᾿ αὐτῆς ᾿Οζίαν καὶ τοὺς πρεσβυτέρους τῆς πόλεως Χαβρὶν καὶ Χαρμίν. 7 ὡς δὲ εἶδον αὐτὴν καὶ ἦν ἠλλοιωμένον τὸ πρόσωπον αὐτῆς καὶ τὴν στολὴν μεταβεβληκυῖαν αὐτῆς, καὶ ἐθαύμασαν ἐπὶ τῷ κάλλει αὐτῆς ἐπὶ πολὺ σφόδρα καὶ εἶπαν αὐτῇ• 8 ὁ Θεὸς ὁ Θεὸς τῶν πατέρων ἡμῶν δῴη σε εἰς χάριν καὶ τελειώσαι τὰ ἐπιτηδεύματά σου εἰς γαυρίαμα υἱῶν ᾿Ισραὴλ καὶ ὕψωμα ῾Ιερουσαλήμ. καὶ προσεκύνησε τῷ Θεῷ 9 καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς• ἐπιτάξατε ἀνοῖξαί μοι τὴν πύλην τῆς πόλεως, καὶ ἐξελεύσομαι εἰς τελείωσιν τῶν λόγων, ὧν ἐλαλήσατε μετ᾿ ἐμοῦ• καὶ συνέταξαν τοῖς νεανίσκοις ἀνοῖξαι αὐτῇ καθότι ἐλάλησε. 10 καὶ ἐποίησαν οὕτως. καὶ ἐξῆλθεν ᾿Ιουδίθ, αὐτὴ καὶ ἡ παιδίσκη αὐτῆς μετ᾿ αὐτῆς• ἀπεσκόπευον δὲ αὐτὴν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως ἕως οὗ κατέβη τὸ ὄρος, ἕως διῆλθε τὸν αὐλῶνα καὶ οὐκέτι ἐθεώρουν αὐτήν. 11 καὶ ἐπορεύοντο ἐν τῷ αὐλῶνι εἰς εὐθεῖαν, καὶ συνήντησεν αὐτῇ προφυλακὴ τῶν ᾿Ασσυρίων. 12 καὶ συνέλαβον αὐτὴν καὶ ἐπηρώτησαν• τίνων εἶ καὶ πόθεν ἔρχῃ καὶ ποῦ πορεύῃ; καὶ εἶπε• θυγάτηρ εἰμὶ τῶν ῾Εβραίων καὶ ἀποδιδράσκω ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, ὅτι μέλλουσι δίδοσθαι ὑμῖν εἰς κατάβρωμα• 13 κἀγὼ ἔρχομαι εἰς τὸ πρόσωπον ᾿Ολοφέρνου ἀρχιστρατήγου δυνάμεως ὑμῶν τοῦ ἀναγγεῖλαι ρήματα ἀληθείας καὶ δείξω πρὸ προσώπου αὐτοῦ ὁδόν, καθ᾿ ἣν πορεύσεται καὶ κυριεύσει πάσης τῆς ὀρεινῆς, καὶ οὐ διαφωνήσει τῶν ἀνδρῶν αὐτοῦ σάρξ μία οὐδὲ πνεῦμα ζωῆς. 14 ὡς δὲ ἤκουσαν οἱ ἄνδρες τὰ ρήματα αὐτῆς καὶ κατενόησαν τὸ πρόσωπον αὐτῆς καὶ ἦν ἐναντίον αὐτῶν θαυμάσιον τῷ κάλλει σφόδρα καὶ εἶπαν πρὸς αὐτήν• 15 σέσωκας τὴν ψυχήν σου σπεύσασα καταβῆναι εἰς πρόσωπον τοῦ κυρίου ἡμῶν• καὶ νῦν πρόσελθε ἐπὶ τὴν σκηνὴν αὐτοῦ, καὶ ἀφ᾿ ἡμῶν προπέμψουσί σε, ἕως παραδώσουσί σε εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ• 16 ἐὰν δὲ στῇς ἐναντίον αὐτοῦ, μὴ φοβηθῇς τῇ καρδίᾳ σου, ἀλλὰ ἀνάγγειλον κατὰ τὰ ρήματά σου, καὶ εὖ σε ποιήσει. 17 καὶ ἐπέλεξαν ἐξ αὐτῶν ἄνδρας ἑκατὸν καὶ παρέζευξαν αὐτῇ καὶ τῇ ἅβρᾳ αὐτῆς, καὶ ἤγαγον αὐτὰς ἐπὶ τὴν σκηνὴν ᾿Ολοφέρνου. 18 καὶ ἐγένετο συνδρομὴ πάσῃ τῇ παρεμβολῇ, διεβοήθη γὰρ εἰς τὰ σκηνώματα ἡ παρουσία αὐτῆς• καὶ ἐλθόντες ἐκύκλουν αὐτὴν ὡς εἱστήκει ἔξω τῆς σκηνῆς ᾿Ολοφέρνου, ἕως προσήγγειλαν αὐτῷ περὶ αὐτῆς. 19 καὶ ἐθαύμαζον ἐπὶ τῷ κάλλει αὐτῆς καὶ ἐθαύμαζον τοὺς υἱοὺς ᾿Ισραὴλ ἀπ᾿ αὐτῆς, καὶ εἶπεν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ• τίς καταφρονήσει τοῦ λαοῦ τούτου, ὃς ἔχει ἐν ἑαυτῷ γυναῖκας τοιαύτας; ὅτι οὐ καλόν ἐστιν ὑπολείπεσθαι ἐξ αὐτῶν ἄνδρα ἕνα, οἳ ἀφεθέντες δυνήσονται κατασοφίσασθαι πᾶσαν τὴν γῆν. 20 καὶ ἐξῆλθον οἱ παρακαθεύδοντες ᾿Ολοφέρνῃ καὶ πάντες οἱ θεράποντες αὐτοῦ καὶ εἰσήγαγον αὐτὴν εἰς τὴν σκηνήν. 21 καὶ ἦν ᾿Ολοφέρνης ἀναπαυόμενος ἐπὶ τῆς κλίνης αὐτοῦ ἐν τῷ κωνωπείῳ, ὃ ἦν ἐκ πορφύρας καὶ χρυσίου καὶ σμαράγδου καὶ λίθων πολυτελῶν καθυφασμένων. 22 καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ περὶ αὐτῆς, καὶ ἐξῆλθεν εἰς τὸ προσκήνιον, καὶ λαμπάδες ἀργυραῖ προάγουσαι αὐτοῦ. 23 ὡς δὲ ἦλθε κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ ᾿Ιουδὶθ καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ, ἐθαύμασαν πάντες ἐπὶ τῷ κάλλει τοῦ προσώπου αὐτῆς• καὶ πεσοῦσα ἐπὶ πρόσωπον προσεκύνησεν αὐτῷ, καὶ ἤγειραν αὐτὴν οἱ δοῦλοι αὐτοῦ.
11
Yuditi aha mwa Holoferno
1 Holoferno anacimubwîra: «erhi ohire omurhima omu nda, wâni mukazi. Ntajirira ndi kubî nka anacishozire okukolera Nabukondonozori mwâmi w’igulu lyôshi. 2 N’oku biyêrekîre olubaga lwâwe luyûbaka omu ntondo, nka lurhangayaguzagya, ciru ntankalengezize itumu lyâni kuli bo. Ci bonene bacidwîrhîre okwo. 3 Ci mbwîraga buno carhumire obayaka oyisha oyâkire eno munda. Bulya mbwîne oku kucîcungula kukudwîrhe, hira omurhima omu nda kurhenga obubudufu wacira. 4 Olangâlire, walama muli obu budufu bw’ene n’omu zindi nsiku zayisha. Bulya ntâye wakuhumakwo, ci bakujirira bwinjà nk’oku banajirira abarhumisi ba nnawîrhu Nabukondonozori.»
5 Yuditi anacimubwîra, erhi: «Yâgirwa, oyankirire ebinwa bya mwambalikazi wâwe, oyêmêre omujà-kazi wâwe abumbulire akanwa embere zâwe, ntanaderhe ebinwa by’obubêshi embere za Nnawîrhu. 6 N’erhi wankayumva ebinwa by’omujà-kazi wâwe, Nyamuzinda akola bwinjà haguma nâwe, na Nnahamwîrhu arhankabona ahimwa ciru n’eriguma omu buzîne bwâge omu mirimo yâge yôshi. 7 Neci alame Nabukondonozori, mwâmi w’igulu lyôshi, gulame omurhwe gwâwe, ye wakurhumaga mpu oyinamule ebizîne byôshi, bulya arhali bantu bone bamukolera erhi we orhuma, ci n’ensimba z’omu lubala, ebintu n’orhunyunyi rhw’omu malunga, bilamira oku misî ya Nabuko ndonozori n’enyumpa yâge yôshi.
8 Rhwamanyire oburhondekezi bwâwe, n’obulenga bw’omurhima gwâwe, banamanyîsize igulu lyôshi oku wêne mwinjà omu bwâmi bôshi, muntu wa buzibu omu kubà n’obukengêre bunene, na muntu wakurhangâza omu biyere kire okulwa, 9 N’oku binwa Akioro aderheraga omu ndêko yâwe rhwabima nyire, bulya abantu b’e Betuli bamucizize, anababwizire ebi akubwîraga byôshi. 10 Ci, yâgirwa Nnahamwîrhu, orhagayaguzagya ebinwa byâge, ci obilange omu murhima gwâwe, bulya biri by’okunali, ebi anakubwizire byôshi, Bulya olubaga lwîrhu lurhahanwa n’engôrho erhajira buhashe buci kuli lwo nka lurhagomiri Nnâmahanga. 11 Na buno, lyo Nnahamwîrhu arhag’ihimwa, olufu lwabashangula amarhwe. Bulya ecâha cabagazire; eci câha cirhuma bazusa obukunizi bwa Nyamuzinda wâbo ngasi mango bali omu mabî. 12 Ebwa kubà barhacigwêrhi mîshi na biryo, barhôzire omuhigo gw’okuyanka ebîrhungwa byâbo, ciru banagwêrhe enkengêro z’okulya ebi Nyamuzinda abahànzagya okulya omu marhegeko gâbo. 13 Ebisarulwa birhangiriza by’engano, entûlo y’idivayi, n’ey’amavurha, ebi bagishaga mpu bibikirwe abadâhwab, e Yeruzalemu, bakola embere za Nyamuzinda wîrhu, balalire okubirya. N’obwo biri bintu ciru omuntu w’omu lubaga kone arhankahumakwo n’amaboko gâge. 14 Barhumire ciru n’entumwa e Yeruzalemu y’okugend’iderha oku abantu b’eyo munda bajizire ntyo lyo banayisha babagalulire obuhashe bwarhenga omu ihano likulu. 15 N’oku byayi sh’ibà, hano banamanya oku bayêmêrirwe, bakanarhangira okukolêsa obwo buhashe, bôshi banahanwe n’okugukumuka olwo lusiku lonene.
16 Niono mwambalikazi wâwe, ebwa kubà mmanyire ebyo byôshi, co ci rhumire nyisha ndibirhire emunda oli ntenga emwâbo. Na Nyamuzinda anantumire mpu nyîsh’ijira hano mwâwe ebijiro byajugumya omw’igulu lyôshi ngasi bôshi bankanabiyumva. 17 Bulya mwambalikazi wâwe ali mukazi okenga Nnâmahanga w’empingu mûshi na budufu. Na buno, nka nakahash’ibêra hôfi nâwe Yâgirwa, na ngasi budufu mwambalikazi wâwe anazûka aje ebwa lubanda, agend’ishenga Nyamuzinda w’empingu, anayîsh’imbwîra amago bamajira eco câha câbo. 18 Nanayîsh’ikubwirakwo, na kandi ago mango wanagenda n’engabo yâwe na ntâye wankahash’ikuhagalika. 19 Nayîsh’ikugeza omu Yudeya moshi kuhika embere za Yeruzalemu; n’entebe yâwe nayidekereza aha kagarhî. Nâwe wanabahêka nka bibuzi birhagwêrhi mungere, ciru ntà kabwa kankaderha mpu kakumokera. Bulya okwo kwambwizirwe omu bugeremwa bwâni, kwanamanyîsibwa mpu nyîsh’ikubwirakwo.»
20 Ebyo binwa byasîmîsa bwenêne Holoferno n’abàli naye; barhangâla n’obukengêre bw’Oyo mukazi, banakaderha, mpu: 21 «Kurhenga aha igulu limerera kuhika aha lihekera, kurhasag’ibonekana mukazi wa bene oyu oku bwinjà bw’iranga n’oku bukengêre bw’ebinwa byâge. 22 Holoferno anacimu bwîra erhi: Nyamuzinda anajizire kwinjà ene akulêrha embere z’olubaga mpu lyo rhubona emisî omu maboko gîrhu na oku abarhugayaguzize babone obuhanya. 23 Ci we oyinjihire okurhalusire n’ebinwa byâwe biri nka buci. Okajira nk’oku wanaderhaga, Nyamuzinda wâwe aba ye Nyamuzinda wâni; nâwe wabona ahantu wakabêra omu bwâmi bwa Nabukondonozori, n’izîno lyâwe lyamanyibwa omw’igulu lyôshi».
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 11
1 ΚΑΙ εἶπε πρὸς αὐτὴν ᾿Ολοφέρνης• θάρσησον, γύναι, μὴ φοβηθῇς τῇ καρδίᾳ σου, ὅτι ἐγὼ οὐκ ἐκάκωσα ἄνθρωπον, ὅστις ᾑρέτικε δουλεύειν βασιλεῖ Ναβουχοδονόσορ πάσης τῆς γῆς. 2 καὶ νῦν ὁ λαός σου ὁ κατοικῶν τὴν ὀρεινήν, εἰ μὴ ἐφαύλισάν με, οὐκ ἂν ᾖρα τὸ δόρυ μου ἐπ᾿ αὐτούς, ἀλλ᾿ αὐτοὶ ἑαυτοῖς ἐποίησαν ταῦτα. 3 καὶ νῦν λέγε μοι τίνος ἕνεκεν ἀπέδρας ἀπ᾿ αὐτῶν καὶ ἦλθες πρὸς ἡμᾶς; ἥκεις γὰρ εἰς σωτηρίαν• θάρσει, ἐν τῇ νυκτὶ ταύτῃ ζήσῃ καὶ εἰς τὸ λοιπόν• 4 οὐ γάρ ἐστιν ὃς ἀδικήσει σε, ἀλλ᾿ εὖ σε ποιήσει καθὰ γίνεται τοῖς δούλοις τοῦ κυρίου μου βασιλέως Ναβουχοδονόσορ. 5 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὸν ᾿Ιουδίθ• δέξαι τὰ ρήματα τῆς δούλης σου, καὶ λαλησάτω ἡ παιδίσκη σου κατὰ πρόσωπόν σου, καὶ οὐκ ἀναγγελῶ ψεῦδος τῷ κυρίῳ μου ἐν τῇ νυκτὶ ταύτῃ. 6 καὶ ἐὰν κατακολουθήσῃς τοῖς λόγοις τῆς παιδίσκης σου, τελείως πρᾶγμα ποιήσει μετὰ σοῦ ὁ Θεός, καὶ οὐκ ἀποπεσεῖται ὁ κύριός μου τῶν ἐπιτηδευμάτων αὐτοῦ• 7 ζῇ γὰρ βασιλεὺς Ναβουχοδονόσορ πάσης τῆς γῆς καὶ ζῇ τὸ κράτος αὐτοῦ, ὃς ἀπέστειλέ σε εἰς κατόρθωσιν πάσης ψυχῆς, ὅτι οὐ μόνον ἄνθρωποι διὰ σὲ δουλεύουσιν αὐτῷ, ἀλλὰ καὶ τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ καὶ τὰ κτήνη καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ διὰ τῆς ἰσχύος σου ζήσονται ἐπὶ Ναβουχοδονόσορ καὶ πάντα τὸν οἶκον αὐτοῦ• 8 ἠκούσαμεν γὰρ τὴν σοφίαν σου καὶ τὰ πανουργεύματα τῆς ψυχῆς σου, καὶ ἀνηγγέλη πάσῃ τῇ γῇ ὅτι σὺ μόνος ἀγαθὸς ἐν πάσῃ βασιλείᾳ καὶ δυνατὸς ἐν ἐπιστήμῃ καὶ θαυμαστὸς ἐν στρατεύμασι πολέμου. 9 καὶ νῦν ὁ λόγος, ὃν ἐλάλησεν ᾿Αχιὼρ ἐν τῇ συνεδρίᾳ σου, ἠκούσαμεν τὰ ρήματα αὐτοῦ, ὅτι περιεποιήσαντο αὐτὸν οἱ ἄνδρες Βαιτυλούα, καὶ ἀνήγγειλεν αὐτοῖς πάντα, ὅσα ἐξελάλησε παρὰ σοί. 10 διό, δέσποτα κύριε, μὴ παρέλθῃς τὸν λόγον αὐτοῦ, ἀλλὰ κατάθου αὐτὸν ἐν τῇ καρδίᾳ σου, ὅτι ἀληθής ἐστιν• οὐ γὰρ ἐκδικᾶται τὸ γένος ἡμῶν, οὐ κατισχύει ρομφαία ἐπ᾿ αὐτούς, ἐὰν μὴ ἁμάρτωσιν εἰς τὸν Θεὸν αὐτῶν. 11 καὶ νῦν, ἵνα μὴ γένηται ὁ κύριός μου ἔκβολος καὶ ἄπρακτος καὶ ἐπιπεσεῖται θάνατος ἐπὶ πρόσωπον αὐτῶν, καὶ κατελάβετο αὐτοὺς ἁμάρτημα, ἐν ᾧ παροργιοῦσι τὸν Θεὸν αὐτῶν, ὁπηνίκα ἂν ποιήσωσιν ἀτοπίαν• 12 ἐπεὶ γὰρ ἐξέλιπεν αὐτοὺς τὰ βρώματα καὶ ἐσπανίσθη πᾶν ὕδωρ, ἐβουλεύσαντο ἐπιβαλεῖν τοῖς κτήνεσιν αὐτῶν καὶ πάντα, ὅσα διεστείλατο αὐτοῖς ὁ Θεὸς ἐν τοῖς νόμοις αὐτοῦ μὴ φαγεῖν, διέγνωσαν δαπανῆσαι. 13 καὶ τὰς ἀπαρχὰς τοῦ σίτου καὶ τὰς δεκάτας τοῦ οἴνου καὶ τοῦ ἐλαίου, ἃ διεφύλαξαν ἁγιάσαντες τοῖς ἱερεῦσι τοῖς παρεστηκόσιν ἐν ῾Ιερουσαλὴμ ἀπέναντι τοῦ προσώπου τοῦ Θεοῦ ἡμῶν, κεκρίκασιν ἐξαναλῶσαι, ὧν οὐδὲ ταῖς χερσὶν καθῆκεν ἅψασθαι οὐδένα τῶν ἐκ τοῦ λαοῦ. 14 καὶ ἀπεστάλκασιν εἰς ῾Ιερουσαλήμ, ὅτι καὶ οἱ ἐκεῖ κατοικοῦντες ἐποίησαν ταῦτα, τοὺς μετακομίσαντας αὐτοῖς τὴν ἄφεσιν παρὰ τῆς γερουσίας. 15 καὶ ἔσται ὡς ἂν ἀναγγείλῃ αὐτοῖς καὶ ποιήσωσι, δοθήσονταί σοι εἰς ὄλεθρον ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ. 16 ὅθεν ἐγὼ ἡ δούλη σου ἐπιγνοῦσα ταῦτα πάντα ἀπέδρων ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ ἐπέστειλέ με ὁ Θεὸς ποιῆσαι μετὰ σοῦ πράγματα, ἐφ᾿ οἷς ἐκστήσεται πᾶσα ἡ γῆ, ὅσοι ἐὰν ἀκούσωσιν αὐτά. 17 ὅτι ἡ δούλη σου θεοσεβής ἐστι καὶ θεραπεύουσα νυκτὸς καὶ ἡμέρας τὸν Θεὸν τοῦ οὐρανοῦ• καὶ νῦν μενῶ παρὰ σοί, κύριέ μου, καὶ ἐξελεύσεται ἡ δούλη σου κατὰ τὴν νύκτα εἰς τὴν φάραγγα καὶ προσεύξομαι πρὸς τὸν Θεόν, καὶ ἐρεῖ μοι πότε ἐποίησαν τὰ ἁμαρτήματα αὐτῶν. 18 καὶ ἐλθοῦσα προσανοίσω σοι, καὶ ἐξελεύσῃ σὺν πάσῃ τῇ δυνάμει σου, καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἀντιστήσεταί σοι ἐξ αὐτῶν. 19 καὶ ἄξω σε διὰ μέσου τῆς ᾿Ιουδαίας ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἀπέναντι ῾Ιερουσαλὴμ καὶ θήσω τὸν δίφρον σου ἐν μέσῳ αὐτῆς, καὶ ἄξεις αὐτοὺς ὡς πρόβατα, οἷς οὐκ ἔστι ποιμήν, καὶ οὐ γρύξει κύων τῇ γλώσσῃ αὐτοῦ ἀπέναντί σου, ὅτι ταῦτα ἐλαλήθη μοι κατὰ πρόγνωσίν μου καὶ ἀπηγγέλη μοι, καὶ ἀπεστάλην ἀναγγεῖλαί σοι. 20 καὶ ἤρεσαν οἱ λόγοι αὐτῆς ἐναντίον ᾿Ολοφέρνου καὶ ἐναντίον πάντων τῶν θεραπόντων αὐτοῦ, καὶ ἐθαύμασαν ἐπὶ τῇ σοφίᾳ αὐτῆς καὶ εἶπαν• 21 οὐκ ἔστι τοιαύτη γυνὴ ἀπ᾿ ἄκρου ἕως ἄκρου τῆς γῆς καλῷ προσώπῳ καὶ συνέσει λόγων. 22 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὴν ᾿Ολοφέρνης• εὖ ἐποίησεν ὁ Θεὸς ἀποστείλας σε ἔμπροσθεν τοῦ λαοῦ τοῦ γενηθῆναι ἐν χερσὶν ἡμῶν κράτος, ἐν δὲ τοῖς φαυλίσασι τὸν κύριόν μου ἀπώλειαν. 23 καὶ νῦν ἀστεία εἶ σὺ ἐν τῷ εἴδει σου καὶ ἀγαθὴ ἐν τοῖς λόγοις σου• ὅτι ἐὰν ποιήσῃς καθὰ ἐλάλησας, ὁ Θεός σου ἔσται μου Θεός, καὶ σὺ ἐν οἴκῳ βασιλέως Ναβουχοδονόσορ καθήσῃ καὶ ἔσῃ ὀνομαστὴ παρὰ πᾶσαν τὴν γῆν.
12
Erhi Yuditi àli omu logo lw’Abanya-Asuru
1 Holoferno anacirhegeka mpu baheke Yuditi halya anabikira ebirugu byâge binjinja, anacirhegeka mpu bamuhe oku biryo byâge yenene, banamuhe kuli galya gâge ananywakwo yenène. 2 Yuditi anashuza, erhi: «Ntalya kuli ebyo biryo lyo ndek’isarhaza abandi, ci konene ebiryo byâni byayishire binkulikire». 3 Holoferno anacimushuza, erhi: «Hano ebiryo byâwe bihwa ngahi rhwashub’irhenza ebiryo bya bene ebyo mpu rhukuhebyo? Bulya emwîrhu erhaba ciru n’omuntu muguma w’omu bûko bwâwe?» 4 Yuditi anacimubwîra, erhi: «Ndahîre okw’izîno lyâwe nnahamwîrhu, mwambalikazi wâwe arhayûse ebi ndwîrhe embere Nyamuzinda ayûkirize n’okuboko kwâni ebi alaganyagya byôshi». 5 Abàli na Holoferno banacimuhêka omw’ihêma, anacija iro kuhika aha karhî k’obudufu, anacisinsimuka oku mucêracêra. 6 Anacirhuma abagend’ibwîra Holoferno, erhi: «Nnahamwîrhu arhegeke baleke omwambalikazi wâge ahuluke, agend’isalira», 7 bulya Holoferno ali arhegesire, abakazâg’imulanga mpu barhamuhanzagya. Anacibêra okwo cihando nsiku isharhu. Ngasi budufu akazâg’ija omu kabanda ka Betuli anacikalaba omwo cihando ahâli iriba ly’amîshi. 8 Na erhi ayinamukaga anayîshe ashenga Nyamuzinda w’Israheli mpu ahêke amajira gâge bwinjà okw’irenge ly’abâna b’olubaga lwâge. 9 Anashubira mulya ihêma akola acîre yêshi; anabêramwo kuhika amango arhûla ebiryo byâge omu cajingwe.

Yuditi oku lusiku lukulu lwa Holoferno
10 Ka oku lusiku lwa kani Holoferno arhajira idinye oku barhambo bâge bonene, arhalalikaga ciru n’omuguma omu barhumisi bâge. 11 Anacibwîra Bagoasi, ye wali nshagi y’okulanga ebirugu byâge byôshi, erhi: «Kanya oyemâze oyu mukazi w’omuyahudi oli emwâwe, ayishe eno mwîrhu, rhulye rhuna nywe rhweshi. 12 Bulya zanaba nshonyi kuli rhwe erhi rhwankalêka mukazi wa bene oyu agenda rhurhanayinjibini. Kandi nka rhurhayîshiri rhwamurhiza anakarhushekera». 13 Bagoasi anarhenga aha mwa Holoferno, aja omu Yuditi ali, anacimubwîra, erhi: «Oyûla mujànyere mwinjinja arhayôbohaga okujà emunda nnahamwîrhu ali, lyo akuzibwa embere zâge, anywe haguma nîrhu idivayi n’obushagaluke bunene, anabè mwa luno lusiku nka munyere muguma wa bene Asuru, ababa omu nyumpa ya Nabukondonozori». 14 Yuditi ana shuza, erhi: «Ndigi ndi niono w’okuhakana ebya nnahamwîrhu? Ehi anabwîne hiri hinjà omu masù gâge, niono nanacihangana okuhijira bwinjà na ntyo bwanaba busîme bunene kuhika oku lusiku lw’okufà kwâni». 15 Anaciyimuka, anaciyambala omushangi gwâge, ajagalira n’ebindi birimbisa omukazi byôshi. Omwambalikazi ayisha amushokolîre, anacilambûla embere za Holoferno itapi Bagoasi ali ahire Yuditi mpu akaz’itamalakwo ngasi lusiku amango g’okulya. 16 Yuditi anacija omu nyumpa. Omurhima gwa Holoferno gwadûrha bwenêne. Ayumva akola azigire loshi okulala naye. Anakazâg’ilonza amango ga okumushumika kurhenga lulya lusiku anamubo naga. 17 Holoferno anacimubwîra, erhi: «Nywaga mâshi nâwe oshagaluke haguma nîrhu». 18 Yuditi anamushuza, erhi: «Neci waliha nanywa la, bulya oku lusiku lw’ene nâni namabona iragi ly’okulama oku ntasag’ilama bundi omu kalamo kani kosh». 19 Anaciyanka kuli ebi omwambalikazi amurheganyizagya, ananywera embere zâge. 20 Holoferno yêshi ashagaluka, anywa idivayi linene bwenêne kurhalusa oku arhalisag’inywa kurhenga okuburhwa kwâge.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 12
1 ΚΑΙ ἐκέλευσεν εἰσαγαγεῖν αὐτὴν οὗ ἐτίθετο τὰ ἀργυρώματα αὐτοῦ καὶ συνέταξε καταστρῶσαι αὐτῇ ἀπὸ τῶν ὀψοποιημάτων αὐτοῦ καὶ τοῦ οἴνου αὐτοῦ πίνειν. 2 καὶ εἶπεν ᾿Ιουδίθ• οὐ φάγομαι ἐξ αὐτῶν, ἵνα μὴ γένηται σκάνδαλον, ἀλλ᾿ ἐκ τῶν ἠκολουθηκότων μοι χορηγηθήσεται. 3 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὴν ᾿Ολοφέρνης• ἐὰν δὲ ἐκλίπῃ τὰ ὄντα μετὰ σοῦ, πόθεν ἐξοίσομέν σοι δοῦναι ὅμοια αὐτοῖς; οὐ γάρ ἐστι μεθ᾿ ἡμῶν ἐκ τοῦ ἔθνους σου. 4 καὶ εἶπεν ᾿Ιουδὶθ πρὸς αὐτόν• ζῇ ἡ ψυχή σου, κύριέ μου, ὅτι οὐ δαπανήσει ἡ δούλη σου τὰ ὄντα μετ᾿ ἐμοῦ, ἕως ἂν ποιήσῃ Κύριος ἐν χειρί μου ἃ ἐβουλεύσατο. 5 καὶ ἠγάγοσαν αὐτὴν οἱ θεράποντες ᾿Ολοφέρνου εἰς τὴν σκηνήν, καὶ ὕπνωσε μέχρι μεσούσης τῆς νυκτός• καὶ ἀνέστη πρὸς τὴν ἑωθινὴν φυλακήν, 6 καὶ ἀπέστειλε πρὸς ᾿Ολοφέρνην λέγουσα• ἐπιταξάτω δὴ ὁ κύριός μου ἐᾶσαι τὴν δούλην σου ἐπὶ προσευχὴν ἐξελθεῖν. 7 καὶ προσέταξεν ᾿Ολοφέρνης τοῖς σωματοφύλαξι μὴ διακωλύειν αὐτήν. καὶ παρέμεινεν ἐν τῇ παρεμβολῇ ἡμέρας τρεῖς, καὶ ἐξεπορεύετο κατὰ νύκτα εἰς τὴν φάραγγα Βαιτυλούα καὶ ἐβαπτίζετο ἐν τῇ παρεμβολῇ ἐπὶ τῆς πηγῆς τοῦ ὕδατος• 8 καὶ ὡς ἀνέβη, ἐδέετο τοῦ Κυρίου Θεοῦ ᾿Ισραὴλ κατευθῦναι τὴν ὁδὸν αὐτῆς εἰς ἀνάστημα τῶν υἱῶν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ. 9 καὶ εἰσπορευομένη καθαρὰ παρέμενε τῇ σκηνῇ, μέχρις οὗ προσηνέγκατο τὴν τροφὴν αὐτῆς πρὸς ἑσπέραν. 10 καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ, ἐποίησεν ᾿Ολοφέρνης πότον τοῖς δούλοις αὐτοῦ μόνοις καὶ οὐκ ἐκάλεσεν εἰς τὴν χρῆσιν οὐδένα τῶν πρὸς ταῖς χρείαις. 11 καὶ εἶπε Βαγώᾳ τῷ εὐνούχῳ, ὃς ἦν ἐφεστηκὼς ἐπὶ πάντων τῶν αὐτοῦ• πεῖσον δὴ πορευθεὶς τὴν γυναῖκα τὴν ῾Εβραίαν ἥ ἐστι παρὰ σοί, τοῦ ἐλθεῖν πρὸς ἡμᾶς καὶ φαγεῖν καὶ πιεῖν μεθ᾿ ἡμῶν• 12 ἰδοὺ γὰρ αἰσχρὸν τῷ προσώπῳ ἡμῶν, εἰ γυναῖκα τοιαύτην παρήσομεν οὐχ ὁμιλήσαντες αὐτῇ, ὅτι ἐὰν ταύτην μὴ ἐπισπασώμεθα, καταγελάσεται ἡμῶν. 13 καὶ ἐξῆλθε Βαγώας ἀπὸ προσώπου ᾿Ολοφέρνου καὶ εἰσῆλθε πρὸς αὐτὴν καὶ εἶπε• μὴ ὀκνησάτω δὴ ἡ παιδίσκη ἡ καλὴ αὕτη ἐλθοῦσα πρὸς τὸν κύριόν μου δοξασθῆναι κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ πιεῖν μεθ᾿ ἡμῶν εἰς εὐφροσύνην οἶνον καὶ γενηθῆναι ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ὡς θυγάτηρ μία τῶν υἱῶν ᾿Ασσούρ, αἳ παρεστήκασιν ἐν οἴκῳ Ναβουχοδονόσορ. 14 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὸν ᾿Ιουδίθ• καὶ τίς εἰμι ἐγὼ ἀντεροῦσα τῷ κυρίῳ μου; ὅτι πᾶν, ὃ ἔσται ἐν τοῖς ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ ἀρεστόν, σπεύσασα ποιήσω, καὶ ἔσται τοῦτο ἀγαλλίαμα ἕως ἡμέρας θανάτου μου. 15 καὶ διαναστᾶσα ἐκοσμήθη τῷ ἱματισμῷ καὶ παντὶ τῷ κόσμῳ τῷ γυναικείῳ, καὶ προσῆλθεν ἡ δούλη αὐτῆς καὶ ἔστρωσεν αὐτῇ κατέναντι ᾿Ολοφέρνου χαμαὶ τὰ κώδια, ἃ ἔλαβε παρὰ Βαγώου εἰς τὴν καθημερινὴν δίαιταν αὐτῆς, εἰς τὸ ἐσθίειν κατακλινομένην ἐπ᾿ αὐτῶν. 16 καὶ εἰσελθοῦσα ἀνέπεσεν ᾿Ιουδίθ, καὶ ἐξέστη ἡ καρδία ᾿Ολοφέρνου ἐπ᾿ αὐτήν, καὶ ἐσαλεύθη ἡ ψυχὴ αὐτοῦ, καὶ ἦν κατεπίθυμος σφόδρα τοῦ συγγενέσθαι μετ᾿ αὐτῆς• καὶ ἐτήρει καιρὸν τοῦ ἀπατῆσαι αὐτὴν ἀφ᾿ ἧς ἡμέρας εἶδεν αὐτήν. 17 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὴν ᾿Ολοφέρνης• πίε δὴ καὶ γενήθητι μεθ᾿ ἡμῶν εἰς εὐφροσύνην. 18 καὶ εἶπεν ᾿Ιουδίθ• πίομαι δή, κύριε, ὅτι ἐμεγαλύνθη τὸ ζῆν μου ἐν ἐμοὶ σήμερον παρὰ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς γενέσεώς μου. 19 καὶ λαβοῦσα ἔφαγε καὶ ἔπιε κατέναντι αὐτοῦ ἃ ἡτοίμασεν ἡ δούλη αὐτῆς. 20 καὶ ηὐφράνθη ᾿Ολοφέρνης ἀπ᾿ αὐτῆς καὶ ἔπιεν οἶνον πολὺν σφόδρα, ὅσον οὐκ ἔπιε πώποτε ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ ἀφ᾿ οὗ ἐγεννήθη.
13
Yuditi ayîrha Holoferno
1 Erhi ebijingo binaba, abambali bakasengaruka dubaduba. Bagoasi anahamika ihêma ly’embuga, anacikumira abalâlîzi bôshi omu mwa nnawâbo, bôshi bagend’ikacihonda oku ncingo zâbo, bulya bali erhi bagazirwe n’amamvu. 2 Yuditi asigala yêne omu nyumpa na Holoferno. Holoferno erhi amalanguka oku ncingo ebwa kubà yêshi ali amazika na idivayi. 3 Yuditi anacibwîra omwambalikazi mpu acîyêgûle n’enyumpa y’okulala, anamulindire e mbuga nk’oku anajira ngasi lusiku, bulya ali adesire oku aciyîsh’ihuluka age nd’isalira, kwo anali amarhang’ibwîra Bagoasi.
4 Abantu bôshi banacimuleka mulya nyumpa. Ntâye ciru n’omuguma wasi gire muli eyo nyumpa y’okulala, abè mwâna, abè mukulu. Yuditi anaciyîmanga hôfi n’encingo, anaciderha omu murhima gwâge, erhi: «Nyamuzinda ogala byôshi, yîmangira ebijiro by’amaboko gâni okw’irenge lya Yeruzalemu. 5 Gano go mango g’okurhabâla omwîmo gwâwe n’okuyunjuliza omuhigo gwâni, lyo oshandabanya abashombanyi barhugosire buno».
6 Anaciyegera hôfi n’omurhali gw’encingo ebw’irhwe lya Holoferno, amubwikula omushangi amurhôla engôrho, 7 anacija oku ncingo, anacirhuluba emvîri z’okw’irhwe lyâge, anaciderha, erhi: «Mpa nâni emisî, Yâgirwa Nyakazane Nyamuzinda w’Israheli mwa gano mango». 8 Anacitwa kabirhi kabirhi n’emisî yâge yôshi omw’igosi lya Holoferno. Anacishayûla irhwe. 9 Anabulungiza omubiri gwâge okw’idaho kurhenga oku ncingo, anacimanyula emishangi yali oku minâra. Kasanzi kasungumu anacihuluka, ahêreza omwambalikazi irhwe lya Holoferno; 10 anacilirhogeza muli erya nshoho y’ebiryo. Oku banali babirhi banacihuluka nk’oku banakomereraga bakola bagend’isalira. Banacirhenga omu cirâlo, banacizunguluka ecishagala, banacisôkera oku ntondo ya Betuliya, banacihika aha muhango gw’eco ci shagala.
11 Yuditi ahamagaza anaciri kuli, erhi: «Muyîgule muyîgule olumvi, Nyakasane ali haguma nîrhu, neci Nyakasane k’Israheli ali haguma nîrhu omu kurhucinga oku bashombanyi nk’oku anarhujirire ene». 12 Erhi abantu ba muli olwo lugo bayumva izù lyâge, bôshi bashagamukira ebwa muhango gw’olugo banahamagala abagula balwo. 13 Banacige nd’ihamagala abakulu b’olugo, banaciyîsha nabo bali bulibirha bôshi, kurhenga oku murhò kuhika oku muntu mukulu, bulya bali babwîne oku ciri cisômerîne okucibona agaluka. Banacihamûla olumvi banacimuyankirira banaciyasa omuliro mpu babamolekere, banacibazunguluka. 14 Yuditi anacibabwîra, erhi: «Mukuze Nyamuzinda, mukuze Nyamuzinda, mumukuze bulya arhacirhenza obwonjo bwâge oku nyumpa y’Israheli, ci anavungunywire abashombanyi bîrhu muli obu budufu na okuboko kwâni». 15 Anaciyômola irhwe mulya nshoho anaciliyêrekana, anaciderha, erhi: «Loli irhwe lya Holoferno ye murhambo mukulu w’abasirika b’Abanyasîriya, alagi n’emishangi ashuba agwishiremwo erhi ndalwe erhuma; Nyamuzinda anamuhimbagulize n’okuboko kw’omukazi. 16 Aganze Nnâmahanga owandangaga omu njira nanageraga mwoshi, bulya obusù bwâni bwamuhusize acilêrhera olufù; arhajizire kubî nâni mpu ampemule ananshereze.» 17 Olubaga loshi lwazânwa, lwanaciyunamiriza, lwanaciharâmya Nyamuzinda, lwaderha, erhi: «Oyâgirwe Nyamuzinda wîrhu we wafunyaga ene abashombanyi b’olubaga lwâwe».
18 Ûziyahu anacibwîra Yuditi. erhi: «Oli mugishe mwâli wâni na Nyamuzinda obà enyanya ly’amalunga gôshi, kulusha abandi bakazi bôshi ba hano igulu. Ayâgirwe Nyamuzinda w’empingu n’igulu owajaga akulangula enjira mpu otwe igosi ly’omukulu w’abashombanyi bîrhu. 19 Bulya obu bwîkubagire bwâwe burharhenge omu mirhima y’abantu bayô rha bacîkubagira ensiku zôshi emisî ya Nyamuzinda. 20 Mâshi kuli okwo Nyamuzinda yêne akuhêke irenge, akuhè iragi libè luhembo lw’oku orhababalire obuzîne bwâwe omu kubona kurhi olubaga lwâwe lwamajuguma, bulya wabîre murhanzi w’okubona oku rhwagukumuka galya mango wanabaga n’olugendo lwinjà embere za Nyamuzinda wîrhu.» Olubaga loshi lwanacidumiza mpu: «Amen! Amen!»
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 13
1 ΩΣ δὲ ὀψία ἐγένετο, ἐσπούδασαν οἱ δοῦλοι αὐτοῦ ἀναλύειν. καὶ Βαγώας συνέκλεισε τὴν σκηνὴν ἔξωθεν καὶ ἀπέκλεισε τοὺς παρεστῶτας ἐκ προσώπου τοῦ κυρίου αὐτοῦ, καὶ ἀπῴχοντο εἰς τὰς κοίτας αὐτῶν• ἦσαν γὰρ πάντες κεκοπωμένοι, διὰ τὸ ἐπὶ πλεῖον γεγονέναι τὸν πότον. 2 ὑπελείφθη δὲ ᾿Ιουδὶθ μόνη ἐν τῇ σκηνῇ, καὶ ᾿Ολοφέρνης προπεπτωκὼς ἐπὶ τὴν κλίνην αὐτοῦ• ἦν γὰρ περικεχυμένος αὐτῷ ὁ οἶνος. 3 καὶ εἶπεν ᾿Ιουδὶθ τῇ δούλῃ αὐτῆς στῆναι ἔξω τοῦ κοιτῶνος αὐτῆς καὶ ἐπιτηρεῖν τὴν ἔξοδον αὐτῆς• καθάπερ καθ᾿ ἡμέραν, ἐξελεύσεσθαι γὰρ ἔφη ἐπὶ τὴν προσευχὴν αὐτῆς• καὶ τῷ Βαγώᾳ ἐλάλησε κατὰ τὰ ρήματα ταῦτα. 4 καὶ ἀπήλθοσαν πάντες ἐκ προσώπου, καὶ οὐδεὶς κατελείφθη ἐν τῷ κοιτῶνι ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου καὶ στᾶσα ᾿Ιουδὶθ παρὰ τὴν κλίνην αὐτοῦ εἶπεν ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς• Κύριε ὁ Θεὸς πάσης δυνάμεως, ἐπίβλεψον ἐν τῇ ὥρᾳ ταύτῃ ἐπὶ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν μου εἰς ὕψωμα ῾Ιερουσαλήμ• 5 ὅτι νῦν καιρὸς ἀντιλαβέσθαι τῆς κληρονομίας σου καὶ ποιῆσαι τὸ ἐπιτήδευμά μου εἰς θραῦμα ἐχθρῶν, οἵ ἐπανέστησαν ἡμῖν. 6 καὶ προσελθοῦσα τῷ κανόνι τῆς κλίνης, ὃς ἦν πρὸς κεφαλῆς ᾿Ολοφέρνου, καθεῖλε τὸν ἀκινάκην αὐτοῦ ἀπ᾿ αὐτοῦ 7 καὶ ἐγγίσασα τῆς κλίνης ἐδράξατο τῆς κόμης τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ εἶπε• κραταίωσόν με, ὁ Θεὸς ᾿Ισραήλ, ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ. 8 καὶ ἐπάταξεν εἰς τὸν τράχηλον αὐτοῦ δὶς ἐν τῇ ἰσχύϊ αὐτῆς καὶ ἀφεῖλε τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ ἀπ᾿ αὐτοῦ, 9 καὶ ἀπεκύλισε τὸ σῶμα αὐτοῦ ἀπὸ τῆς στρωμνῆς καὶ ἀφεῖλε τὸ κωνωπεῖον ἀπὸ τῶν στύλων. καὶ μετ᾿ ὀλίγον ἐξῆλθε, καὶ παρέδωκε τῇ ἅβρᾳ αὐτῆς τὴν κεφαλὴν ᾿Ολοφέρνου, 10 καὶ ἐνέβαλεν αὐτὴν εἰς τὴν πήραν τῶν βρωμάτων αὐτῆς. καὶ ἐξῆλθον αἱ δύο ἅμα κατὰ τὸν ἐθισμὸν αὐτῶν ἐπὶ τὴν προσευχήν• καὶ διελθοῦσαι τὴν παρεμβολὴν ἐκύκλωσαν τὴν φάλαγγα ἐκείνην καὶ προσανέβησαν τὸ ὄρος Βαιτυλούα καὶ ἤλθοσαν πρὸς τὰς πύλας αὐτῆς. 11 Καὶ εἶπεν ᾿Ιουδὶθ μακρόθεν τοῖς φυλάσσουσιν ἐπὶ τῶν πυλῶν• ἀνοίξατε, ἀνοίξατε δὴ τὴν πύλην, μεθ᾿ ἡμῶν ὁ Θεὸς ὁ Θεὸς ἡμῶν ποιῆσαι ἔτι ἰσχὺν ἐν ᾿Ισραὴλ κατὰ κράτος κατὰ τῶν ἐχθρῶν, καθὰ καὶ σήμερον ἐποίησε. 12 καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσαν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως αὐτῆς τὴν φωνὴν αὐτῆς, ἐσπούδασαν τοῦ καταβῆναι εἰς τὴν πύλην τῆς πόλεως αὐτῶν καὶ συνεκάλεσαν τοὺς πρεσβυτέρους τῆς πόλεως. 13 καὶ συνέδραμον πάντες ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου, ὅτι παράδοξον ἦν αὐτοῖς τὸ ἐλθεῖν αὐτήν, καὶ ἤνοιξαν τὴν πύλην καὶ ὑπεδέξαντο αὐτὰς καὶ ἅψαντες πῦρ εἰς φαῦσιν περιεκύκλωσαν αὐτάς. 14 ἡ δὲ εἶπε πρὸς αὐτοὺς φωνῇ μεγάλῃ• αἰνεῖτε τὸν Θεόν, αἰνεῖτε• αἰνεῖτε τὸν Θεόν, ὃς οὐκ ἀπέστησε τὸ ἔλεος αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ οἴκου ᾿Ισραήλ, ἀλλ᾿ ἔθραυσε τοὺς ἐχθροὺς ἡμῶν διὰ χειρός μου ἐν τῇ νυκτὶ ταύτῃ. 15 καὶ προελοῦσα τὴν κεφαλὴν ἐκ τῆς πήρας ἔδειξε καὶ εἶπεν αὐτοῖς• ἰδοὺ ἡ κεφαλὴ ᾿Ολοφέρνου ἀρχιστρατήγου δυνάμεως ᾿Ασσούρ, καὶ ἰδοὺ τὸ κωνωπεῖον, ἐν ᾧ κατέκειτο ἐν ταῖς μέθαις αὐτοῦ• καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν ὁ Κύριος ἐν χειρὶ θηλείας• 16 καὶ ζῇ Κύριος, ὃς διεφύλαξέ με ἐν τῇ ὁδῷ μου, ᾗ ἐπορεύθην, ὅτι ἠπάτησεν αὐτὸν τὸ πρόσωπόν μου εἰς ἀπώλειαν αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἐποίησεν ἁμάρτημα μετ᾿ ἐμοῦ εἰς μίασμα καὶ αἰσχύνην. 17 καὶ ἐξέστη πᾶς ὁ λαὸς σφόδρα καὶ κύψαντες προσεκύνησαν τῷ Θεῷ καὶ εἶπαν ὁμοθυμαδόν• εὐλογητὸς εἶ, ὁ Θεὸς ἡμῶν, ὁ ἐξουδενώσας ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ σήμερον τοὺς ἐχθροὺς τοῦ λαοῦ σου. 18 καὶ εἶπεν αὐτῇ ᾿Οζίας• εὐλογητὴ σύ, θύγατερ, τῷ Θεῷ τῷ ῾Υψίστῳ παρὰ πάσας τὰς γυναῖκας τὰς ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ εὐλογημένος Κύριος ὁ Θεός, ὃς ἔκτισε τοὺς οὐρανοὺς καὶ τὴν γῆν, ὃς κατεύθυνέ σε εἰς τραῦμα κεφαλῆς ἄρχοντος ἐχθρῶν ἡμῶν• 19 ὅτι οὐκ ἀποστήσεται ἡ ἐλπίς σου ἀπὸ καρδίας ἀνθρώπων μνημονευόντων ἰσχὺν Θεοῦ ἕως αἰῶνος. 20 καὶ ποιήσαι σοι αὐτὰ ὁ Θεὸς εἰς ὕψος αἰώνιον τοῦ ἐπισκέψασθαί σε ἐν ἀγαθοῖς, ἀνθ᾿ ὧν οὐκ ἐφείσω τῆς ψυχῆς σου διὰ τὴν ταπείνωσιν τοῦ γένους ἡμῶν, ἀλλ᾿ ἐπεξῆλθες πτώματι ἡμῶν ἐπ᾿ εὐθεῖαν πορευθεῖσα ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ ἡμῶν. καὶ εἶπαν πᾶς ὁ λαός• γένοιτο, γένοιτο.
14
V. Bene-Israheli bahima Abanya-Sîriya
Abanyasîriya barhemuka banashandabâna
1 Yuditi anacibabwîra, erhi: «Munyumvagye yaga bene wîrhu, muyanke eli irhwe, mulimanike aha irhwerhwe ly’enkûta zinyu. 2 Na hano izûba libasha bwamanaca, munayanke ngasi muguma eby’emirasano byâge, ngasi balume ba misî bôshi banabunguluke, mubè nka bantu bayandagalira ebwa kabanda, era bali bene Asuru. Ci kwône murhabungulukaga. 3 Nabo, hano babà bamayanka emirasano yâbo, bakanya bagend’imanyîsa abali oku cihando, nabo banazûsa abarhambo b’engabo ya Asuru, kandi nabo banalibirhira emunda ihêma lya Holoferno liri. Barhamushimane, na ntyo obôba bwabagwârha, banashandabane embere zinyu. 4 Na hanomukòla mubâminisire, mw’oyo n’abandi banayûbaka omu Israheli bôshi, mwâbalambika omu njira.
5 Ci kwône embere mujire ntyo, mumpamagalire Akioro olya muntu w’omunya-Amoni, yêne abone anamanye oku neci anali olya wagayaguzagya enyumpa ya Israheli, n’olya wamurhumaga emwinyu nka muntu mufu». 6 Banacihamagala Akioro aja omu nyumpa ya Ûziyahu. Erhi ajamwo anabona irhwe lya Holoferno omu maboko g’omuntu wali omwo ndêko y’olubaga; acirhimba akamalanga okw’idaho, ahola. 7 Ci erhi ahembûka, afukama aha magulu ga Yuditi, anaciderha, erhi: «Oli mugishe omu nyumpa za bene Israheli bôshi n’omu mashanja gôshi, ngasi bôshi banayumve izîno lyâwe banarhangâlè.
8 Na buno ombwirage nâni kurhi wajizire mwa zino nsiku». Aha karhi k’olubaga, Yuditi anacirhondêreza okumubwîra ebi ajizire byôshi kurhenga amango anagendaga kuhika ago mango akazâg’ibaganîrira. 9 Yuditi erhi aba amayûsa okushambâla, olubaga loshi lwanacibanda akahababo n’olwo lubi lwashakanya omu cishagala côshi. 10 Ci erhi Akioro aba amabona ebi Nyamuzinda wa Israheli anajizire, ayêmêra okunali oyo Nyamuzinda w’Israheli, bakembûla olushisha oku bulume bwâge, na kuhika buno acibà na bene Israheli.
11 Erhi bunaca ntya, bamanika irhwe lya Holoferno oku nkuta na ngasi muguma ayanka emirasano yâge. Banacibunguluka bikembe bikembe ebwa kafomeko k’entondo. 12 Erhi bene Asuru babalangira, banacigend’ibwîra abakulu bâbo, nabo banacikanya bagend’ibwîra abarhambo b’engabo, bakulikira na ngasi barhegeka ngabo ndebe. 13 Banacijà emunda ihêma lya Holoferno lyàli. Banacibwîra olya wakazâg’ilanga ebirugu byâge, mpu: «Ozûse Nnahamwîrhu bulya balya bajà bamarhangula okuyandagalira emunda rhuli mpu barhulwise, banagukumuke ntya bôshi». 14 Bagoasi agend’ikomomba oku lumvi lw’ihêma lwàli emuhanda. Bulya ali acîkêbirwe mpu bagwîshîre na Yuditi. 15 Ci erhi acibà ntâye omushuzize, ahiga okujà omu nyumpa y’okulala: amushimâna oku idaho gukola mufu, akola cirunda bamukabulire oku ntebe n’irhwe mîra baligendanaga. 16 Anaciyâma bwenêne, abanda endulu, omu kufuduka, asharhula emyambalo yâge. 17 Anacija omw’ihêma lyabâga cihando ca Yuditi, arhacimushangagamwo. Anacilibirhira emunda olubaga luli, erhi: 18 «Balya bajà bagomire! Omukazi w’Omuyahudi amabonêsa enyumpa ya Nabukondonozori enshonyi. Holoferno oyo okw’idaho, ci arhacigwehi irhwe oku mubiri gwâge». 19 Erhi banayumva ebyo binwa, abarhambo b’engabo y’Abanya-Sîriya banasharhangula emyambalo yâbo, bazunguluka obukengêre, banacibanda endulû erya y’okujugumya abali omu cihando bôshi.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 14
1 ΚΑΙ εἶπε πρὸς αὐτοὺς ᾿Ιουδίθ• ἀκούσατε δή μου, ἀδελφοί, καὶ λαβόντες τὴν κεφαλὴν ταύτην κρεμάσατε αὐτὴν ἐπὶ τῆς ἐπάλξεως τοῦ τείχους ὑμῶν. 2 καὶ ἔσται ἡνίκα ἂν διαφαύσῃ ὁ ὄρθρος καὶ ἐξέλθῃ ὁ ἥλιος ἐπὶ τὴν γῆν, ἀναλήψεσθε ἕκαστος τὰ σκεύη τὰ πολεμικὰ ὑμῶν καὶ ἐξελεύσεσθε πᾶς ἀνὴρ ἰσχύων ἔξω τῆς πόλεως καὶ δώσετε ἀρχηγὸν εἰς αὐτοὺς ὡς καταβαίνοντες ἐπὶ τὸ πεδίον εἰς τὴν προφυλακὴν υἱῶν ᾿Ασσούρ, καὶ οὐ καταβήσεσθε. 3 καὶ ἀναλαβόντες οὗτοι τὰς πανοπλίας αὐτῶν πορεύσονται εἰς τὴν παρεμβολὴν αὐτῶν καὶ ἐγεροῦσι τοὺς στρατηγοὺς τῆς δυνάμεως ᾿Ασσούρ• καὶ συνδραμοῦνται ἐπὶ τὴν σκηνὴν ᾿Ολοφέρνου καὶ οὐχ εὑρήσουσιν αὐτόν, καὶ ἐπιπεσεῖται ἐπ᾿ αὐτους φόβος, καὶ φεύξονται ἀπὸ προσώπου ὑμῶν. 4 καὶ ἐπακολουθήσαντες ὑμεῖς καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες πᾶν ὅριον ᾿Ισραήλ, καταστρώσατε αὐτοὺς ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν. 5 πρὸ δὲ τοῦ ποιῆσαι ταῦτα, καλέσατέ μοι ᾿Αχιὼρ τὸν ᾿Αμανίτην, ἵνα ἰδὼν ἐπιγνῷ τὸν ἐκφαυλίσαντα τὸν οἶκον τοῦ ᾿Ισραὴλ καὶ αὐτὸν ὡς εἰς θάνατον ἀποστείλαντα εἰς ἡμᾶς. 6 καὶ ἐκάλεσαν τὸν ᾿Αχιὼρ ἐκ τοῦ οἴκου ᾿Οζία• ὡς δὲ ἦλθε καὶ εἶδε τὴν κεφαλὴν ᾿Ολοφέρνου ἐν χειρὶ ἀνδρὸς ἑνὸς ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ τοῦ λαοῦ, ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον, καὶ ἐξελύθη τὸ πνεῦμα αὐτοῦ. 7 ὡς δὲ ἀνέλαβον αὐτόν, προσέπεσε τοῖς ποσὶν ᾿Ιουδὶθ καὶ προσεκύνησε τῷ προσώπῳ αὐτῆς καὶ εἶπεν• εὐλογημένη σὺ ἐν παντὶ σκηνώματι ᾿Ιούδα καὶ ἐν παντὶ ἔθνει, οἵτινες ἀκούσαντες τὸ ὄνομά σου ταραχθήσονται• 8 καὶ νῦν ἀνάγγειλόν μοι ὅσα ἐποίσας ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις. καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ᾿Ιουδὶθ ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ πάντα, ὅσα ἦν πεποιηκυῖα, ἀφ᾿ ἧς ἡμέρας ἐξῆλθεν ἕως οὗ ἐλάλει αὐτοῖς. 9 ὡς δὲ ἐπαύσατο λαλοῦσα, ἠλάλαξεν ὁ λαὸς φωνῇ μεγάλῃ καὶ ἔδωκε φωνὴν εὐφρόσυνον ἐν τῇ πόλει αὐτῶν. 10 ἰδὼν δὲ ᾿Αχιὼρ πάντα, ὅσα ἐποίησεν ὁ Θεὸς τοῦ ᾿Ισραήλ, ἐπίστευσε τῷ Θεῷ σφόδρα καὶ περιετέμετο τὴν σάρκα τῆς ἀκροβυστίας αὐτοῦ καὶ προσετέθη πρὸς τὸν οἶκον ᾿Ισραὴλ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης. 11 ῾Ηνίκα δὲ ὁ ὄρθρος ἀνέβη, καὶ ἐκρέμασαν τὴν κεφαλὴν ᾿Ολοφέρνου ἐκ τοῦ τείχους, καὶ ἀνέλαβε πᾶς ἀνὴρ ᾿Ισραὴλ τὰ ὅπλα αὐτοῦ καὶ ἐξήλθοσαν κατὰ σπείρας ἐπὶ τὰς ἀναβάσεις τοῦ ὄρους. 12 οἱ δὲ υἱοὶ ᾿Ασσοὺρ ὡς εἶδον αὐτούς, διέπεμψαν ἐπὶ τοὺς ἡγουμένους αὐτῶν• οἱ δὲ ἦλθον ἐπὶ στρατηγοὺς καὶ χιλιάρχους καὶ ἐπὶ πάντα ἄρχοντα αὐτῶν. 13 καὶ παρεγένοντο ἐπὶ τὴν σκηνὴν ᾿Ολοφέρνου καὶ εἶπαν τῷ ὄντι ἐπὶ πάντων τῶν αὐτοῦ• ἔγειρον δὴ τὸν κύριον ἡμῶν, ὅτι ἐτόλμησαν οἱ δοῦλοι καταβαίνειν ἐφ᾿ ἡμᾶς εἰς πόλεμον, ἵνα ἐξολοθρευθῶσιν εἰς τέλος. 14 καὶ εἰσῆλθε Βαγώας καὶ ἔκρουσε τὴν αὐλαίαν τῆς σκηνῆς• ὑπενοεῖτο γὰρ καθεύδειν αὐτὸν μετὰ ᾿Ιουδίθ• 15 ὡς δὲ οὐδεὶς ἐπήκουσε, διαστείλας εἰσῆλθεν εἰς τὸν κοιτῶνα καὶ εὗρεν αὐτὸν ἐπὶ τῆς χελωνίδος ἐρριμμένον νεκρόν, καὶ ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ ἀφῄρετο ἀπ᾿ αὐτοῦ. 16 καὶ ἐβόησε φωνῇ μεγάλῃ μετὰ κλαυθμοῦ καὶ στεναγμοῦ καὶ βοῆς ἰσχυρᾶς καὶ διέρρηξε τὰ ἱμάτια αὐτοῦ. 17 καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὴν σκηνήν, οὗ ἦν ᾿Ιουδὶθ καταλύουσα, καὶ οὐχ εὗρεν αὐτήν• καὶ ἐξεπήδησεν εἰς τὸν λαὸν κράζων• 18 ἠθέτησαν οἱ δοῦλοι, ἐποίησεν αἰσχύνην μία γυνὴ τῶν ῾Εβραίων εἰς τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως Ναβουχοδονόσορ• ὅτι ἰδοὺ ᾿Ολοφέρνης χαμαί, καὶ ἡ κεφαλὴ οὐκ ἔστιν ἐπ᾿ αὐτῷ. 19 ὡς δὲ ἤκουσαν ταῦτα τὰ ρήματα οἱ ἄρχοντες τῆς δυνάμεως ᾿Ασσούρ, τοὺς χιτῶνας αὐτῶν διέρρηξαν, καὶ ἐταράχθη ἡ ψυχὴ αὐτῶν σφόδρα, καὶ ἐγένετο αὐτῶν κραυγὴ καὶ βοὴ μεγάλη σφόδρα ἐν μέσῳ τῆς παρεμβολῆς.
15
Bene Asuru bakwamûka
1 Abaciri omu mahêma erhi bayumva ogwo mwanzi, nabo bafuduka. 2 Bôshi bajàmwo entemu n’obôba, ntâye waciberaga aha owâbo ali, ci erhi ngasi njira banarhimanaga omu kabanda n’oku ntondo. 3 Na ngasi bôshi banahandaga omu ntondo omu Betuliya nabo barhangira okuyâka. Okubundi obwo bene Israheli bôshi ngasi bantu bakola batula entambala babava ngamukirakwo. 4 Ûziyahu anacirhuma entumwa omu Betomastaimi n’omu Bebayi, e Kobe, e Kola n’omu cihugo ca bene Israheli côshi, mpu bagend’imanyîsa okwabire, mpu bôshi banacirhunike oku bashombanyi babanigûze. 5 Erhi bene Israheli banayumva ogwo mwanzi, bôshi banacicirhuna kuli bo caligumiza babahojahoja bahibi kuhika aha Koba. N’abantu b’e Yeruzalemu nabo banaciyîsha balibisire, na ngasi bandi banayûbakaga omu ntondo bôshi, bulya babamanyîsize olwabire omu cihando c’abashombanyi bâbo. Abantu b’e Galadi n’ab’e Galileya nabo banacibatumirhira omu marhambi g’emwâbo, kuhika bayikirira e Damasko n’olunda lw’emwâbo. 6 Abali basigîre omu bantu b’e Betuli, banaciyandagalira omu cihando c’Abanyasîriya. Banacihagula bwenêne, bagala la. 7 Nabo bene Israheli erhi bashubûka eyo munda balihula embaga banacirhôla ngasi byanali bisigîre byôshi. Ecishagala n’emirhundu na ngasi cigabi ca bantu bali omu kabanda nîsi erhi omu ntondo nabo banaciyîsha, bahagula kwâbo, banyaga bintu binji bwenêne, bulya gwali mwandu.
Okuvuga Nyamuzinda omunkwa
8 Omudâhwa Yoyakîmu n’ihano ly’abagula bôshi b’e Yeruzalemu banaciyîsha mpu nabo bone bacibonere oku minjà Nyamuzinda anajiriraga olubaga lwâge lw’Israheli, mpu banabone Yuditi, banamubwîre ebinwa by’okumuhà obwangà. 9 Erhi banamuhikaho, omu Yeruzalemu, bôshi bamugisha kuguma, banacimubwîra, mpu: «We bushagaluke bw’Israheli, we kucivuga kunene kw’Israheli, oku irenge linene ly’olubaga lwîrhu. 10 Wajizire okwo kôshi n’amaboko gâwe na Nyamuzinda anasîma bwenêne. Wajirire Israheli kwinjà, Oyâgirwe, na Nyamuzmda ogala byôshi n’ow’ensiku n’amango akugishe.» Olubaga loshi lwanacidumiza mpu: «Amen! »
11 Olubaga lwanacihagula ecirâlo câbo nsiku makumi asharhu gôshi. Yuditi bamuhà enyumpa ya Holoferno n’ebirugu byâge, arhôla encingo yâge, amasahani galimwo gôshi n’emizigo yâge yôshi, babishonêkeza oku cihêsi câge, anacishwêkerakwo engâlè zâge, anabishana kulya. 12 Abakazi b’omu Israheli bôshi banaciyîsha mpu bamulolekwo; banacimugisha, banamusamisa; banacirhôla emijegereza, n’eyindi banaciyiha balya bakazi banali naye. 13 Yuditi, n’ecimanè c’emizêti, anashokolera olubaga loshi na balya bakazi banali bôshi abahà emijegereza n’abalume ba bene Israheli banabakulikira, aha bafumbasire emirasano, abandi bayambîrhe ebimanyîso bayîsha bayimba n’izù linene bwenêne. 14 Na Yuditi anacirhangira olu lwimbo lw’okuvuga omunkwa ekarhî ka Israheli yêshi, na olubaga loshi lwakashuza kuli okwo kuvuga omunkwa.
Ἰουδὶθ – Κεφἀλαιο 15
1 ΚΑΙ ὡς ἤκουσαν οἱ ἐν τοῖς σκηνώμασιν ὄντες, ἐξέστησαν ἐπὶ τὸ γεγονός, 2 καὶ ἐπέπεσεν ἐπ᾿ αὐτοὺς φόβος καὶ τρόμος, καὶ οὐκ ἦν ἄνθρωπος μένων κατὰ πρόσωπον τοῦ πλησίον ἔτι, ἀλλ᾿ ἐκχυθέντες ὁμοθυμαδὸν ἔφευγον ἐπὶ πᾶσαν ὁδὸν τοῦ πεδίου καὶ τῆς ὀρεινῆς• 3 καὶ οἱ παρεμβεβληκότες ἐν τῇ ὀρεινῇ κύκλῳ Βαιτυλούα καὶ ἐτράπησαν εἰς φυγήν. καὶ τότε οἱ υἱοὶ ᾿Ισραήλ, πᾶς ἀνὴρ πολεμιστὴς ἐξ αὐτῶν, ἐξεχύθησαν ἐπ᾿ αὐτούς. 4 καὶ ἀπέστειλεν ᾿Οζίας εἰς Βαιτομασθαὶμ καὶ Βηβαΐ καὶ Κωλὰ καὶ εἰς πᾶν ὅριον ᾿Ισραὴλ τοὺς ἀπαγγέλλοντας ὑπὲρ τῶν συντετελεσμένων καὶ ἵνα πάντες ἐπεκχυθῶσι τοῖς πολεμίοις εἰς τὴν ἀναίρεσιν αὐτῶν. 5 ὡς δὲ ἤκουσαν οἱ υἱοὶ ᾿Ισραήλ, πάντες ὁμοθυμαδὸν ἐπέπεσον ἐπ᾿ αὐτοὺς καὶ ἔκοπτον αὐτοὺς ἕως Χωβά, ὡσαύτως δὲ καὶ οἱ ἐξ ῾Ιερουσαλὴμ παρεγενήθησαν καὶ ἐκ πάσης τῆς ὀρεινῆς, ἀνήγγειλαν γὰρ αὐτοῖς τὰ γεγονότα τῇ παρεμβολῇ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν• καὶ οἱ ἐν Γαλαὰδ καὶ οἱ ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ ὑπερεκέρασαν αὐτοὺς πληγῇ μεγάλῃ, ἕως οὗ παρῆλθον Δαμασκὸν καὶ τὰ ὅρια αὐτῆς. 6 οἱ δὲ λοιποὶ οἱ κατοικοῦντες Βαιτυλούα ἐπέπεσαν τῇ παρεμβολῇ ᾿Ασσοὺρ καὶ ἐπρονόμευσαν αὐτοὺς καὶ ἐπλούτησαν σφόδρα. 7 οἱ δὲ υἱοὶ ᾿Ισραὴλ ἀναστρέψαντες ἀπὸ τῆς κοπῆς ἐκυρίευσαν τῶν λοιπῶν, καὶ αἱ κῶμαι καὶ αἱ ἐπαύλεις ἐν τῇ ὀρεινῇ καὶ πεδινῇ ἐκράτησαν πολλῶν λαφύρων, ἦν γὰρ πλῆθος πολὺ σφόδρα. 8 καὶ ᾿Ιωακὶμ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας καὶ ἡ γερουσία τῶν υἱῶν ᾿Ισραὴλ οἱ κατοικοῦντες ἐν ῾Ιερουσαλὴμ ἦλθον τοῦ θεάσασθαι τὰ ἀγαθά, ἃ ἐποίησε Κύριος τῷ ᾿Ισραήλ, καὶ τοῦ ἰδεῖν τὴν ᾿Ιουδὶθ καὶ λαλῆσαι μετ᾿ αὐτῆς εἰρήνην. 9 ὡς δὲ εἰσῆλθον πρὸς αὐτήν, εὐλόγησαν αὐτὴν πάντες ὁμοθυμαδὸν καὶ εἶπαν πρὸς αὐτήν• σὺ ὕψωμα ᾿Ισραήλ, σὺ γαυρίαμα μέγα τοῦ ᾿Ισραήλ, σὺ καύχημα μέγα τοῦ γένους ἡμῶν• 10 ἐποίησας πάντα ταῦτα ἐν χειρί σου, ἐποίησας τὰ ἀγαθὰ μετὰ ᾿Ισραήλ, καὶ εὐδόκησεν ἐπ᾿ αὐτοῖς ὁ Θεός• εὐλογημένη γίνου παρὰ τῷ παντοκράτορι Κυρίῳ εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον. καὶ εἶπε ὁ λαός• γένοιτο 11 καὶ ἐλαφύρευσε πᾶς ὁ λαὸς τὴν παρεμβολὴν ἐφ᾿ ἡμέρας τριάκοντα• καὶ ἔδωκαν τῇ ᾿Ιουδὶθ τὴν σκηνὴν ᾿Ολοφέρνου καὶ πάντα τὰ ἀργυρώματα καὶ τὰς κλίνας καὶ τὰ ὅλκια καὶ πάντα τὰ σκευάσματα αὐτοῦ. καὶ λαβοῦσα αὕτη ἐπέθηκεν ἐπὶ τὴν ἡμίονον αὐτῆς καὶ ἔζευξε τὰς ἁμάξας αὐτῆς καὶ ἐσώρευσεν αὐτὰ ἐπ᾿ αὐτῶν. 12 καὶ συνέδραμε πᾶσα γυνὴ ᾿Ισραὴλ τοῦ ἰδεῖν αὐτὴν καὶ εὐλόγησαν αὐτὴν καὶ ἐποίησαν αὐτῇ χορὸν ἐξ αὐτῶν, καὶ ἔλαβε θύρσους ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῆς καὶ ἔδωκε ταῖς γυναιξὶ ταῖς μετ᾿ αὐτῆς. 13 καὶ ἐστεφανώσαντο τὴν ἐλαίαν, αὐτὴ καὶ αἱ μετ᾿ αὐτῆς, καὶ προῆλθε παντὸς τοῦ λαοῦ ἐν χορείᾳ ἡγουμένη πασῶν τῶν γυναικῶν, καὶ ἠκολούθει πᾶς ἀνὴρ ᾿Ισραὴλ ἐνωπλισμένοι μετὰ στεφάνων καὶ ὕμνων ἐν τῷ στόματι αὐτῶν. 14 καὶ ἐξῆρχεν ᾿Ιουδὶθ τὴν ἐξομολόγησιν ταύτην ἐν παντὶ ᾿Ισραήλ, καὶ ὑπεφώνει πᾶς ὁ λαὸς τὴν αἴνεσιν ταύτην.
16
Olwimbo lya Yuditi
1 Yuditi anaciderha, erhi:«Muyimbire Nnâmahanga mumurhimbire n’engoma. Muyimbire Nnâmahanga n’empundu, mumuzihire ennanga z’okumukuza, muharâmye munakuze izîno lyâge.
2 Bulya Nyamuzinda ye Nnâmahanga ofunga entambala, bulya omu bihando byâge ekarhî k’olubaga, anandikûzize omu maboko g’abashombanyi bani.
3 Asuru anacirhenga omu birhondo byâge, ayîsha ahumire n’omwandu gw’engabo, obunji bwâbo bwanacifunika emigezi n’obunji bw’enfarasi zâbo bwanacibwikira orhurhondo rhwôshi.
4 Ali amahiga mpu ecihugo câni acidulika muliro n’abâna bani abamalire n’engôrho yâge, mpu ebirhaba abinigûze okw’idaho, abâna bani balîrwe oku mpinga, n’abanyere bani mpu gubè munyago.
5 Nyamuzinda ogala byôshi amabaloha nyuma n’okuboko kw’omukazi.
6 Bulya entwâli yâbo, arhali mpimbo za misole zayiyisire, arhali bene Titani bamunizire, arhali balya bantu baliri kulusha bali bamurhabâlire, ci ali Yuditi, mwâli wa Merari, ye wamuhabulaga n’obwinjà bw’iranga lyâge.
7 Bulya anahogwire emyambalo ya obukana bwâge mpu lyo akuza bene Israheli bali omu mababale.
8 Obusu bwâge abushîga amanukato, emvîri zâge azishoshamwo ecimanè, ayambala akanzo k’ecitâni, mpu lyo amushumika.
9 Enkwêrho zâge zamuhûsa amasù, n’obwinjà bwâge bwamurhimbalaza obukengêre. Akere k’ecihombo kamutwa igosi.
10 Abanyapersi bageramwo omusisi erhi bukali bwâge burhuma, n’Abanya-Mêdi bajiremwo entemu erhi burhwâli bwâge burhuma.
11 Okubundi abîrhôhye bani babanda akahababo, nabo bageramwo omusisi. Bahamagaza izù bwenêne, nabo abanzi bagaluka cinyumanyuma.
12 Abakazâg’ijacirwa mpu bo bene abakazi, babanigûza nka bantu bajàbayâka. Bôshi bahungukumira muli eyo ntambala ya Nnahamwîrhu.
13 Nkolaga nayimbira Nyamuzinda olwimbo luhyâhya: Nyakasane, mushâna oli mukulu kulusha, we muny’irenge, oli wakurhangâza omu misî yâwe, orhankahimwa na cici.
14 Ebiremwa byôshi bikukolere, bulya wadesire akanwa byanahabà. Wabîrhumira omûka gwâwe na byôshi byajirwa. Na ntâye wankahakana akanwa kâwe.
15 Entondo zahuruduka zone ensimikiro, zagenzikanwa n’emihusi y’amîshi. Emihirigisi y’amabuye yanajonga embere zâwe nka nungulu ya buci. Ci kwône ngasi baku rhînya we lwakiro lwâbo.
16 Neci yâgirwa biri binyi ebi bakurhûla nka nterekêro y’akîsûnunu kinja. Biri binyi kulusha ebikurherekêrwa nka mashushi galya bayôkera oku luhêro. Ci omuntu orhînya Nyakasane ye onali muntu nkana ensiku zôshi.
17 Iragi libi oku mashanja gacishomya okuhalalira olubaga lwâni. Nyamuzinda Ogala-byôshi anâbahane oku lusiku lw’okutwa olubanja. Abahira omuliro na ebinyagasi omu mubiri, bâyama ensiku zôshi.»
18 Erhi bahika aha Yeruzalemu, bôshi bakanya baharâmya Nnâmahanga, n’erhi olubaga lubà lwamacêsibwa loshi, barhondêra okuhêra enterekêro zâbo z’embâgwa, ezayôcibwa, barherekêra na ngasi zindi nterekêro banali balonzize bone, bahâna entûlo. 19 Yuditi anacirherekêra emwa Nnâmahanga birya birugu bya Holoferno byôshi. Birya olubaga lwanamuhaga n’erya mishangi Yuditi yêne arhenzagya oku ncingo ya Holoferno. 20 Olubaga lwacisimîsa oku lunahashire aho kâ-Nyamuzinda e Yeruzalemu myêzi isharhu yôshi na Yuditi anabêra haguma nabo.
Okugikula n’okufà kwa Yuditi
21 Erhi ago mango gagera, ngasi muguma anacishubira emwâge. Yuditi anacishubira e Betuli, anacibêra aha mwâge. Amango ali anacizine gôshi, Yuditi aja irenge bwenêne omu cihugo. 22 Banji balonza okumusheba, ci arhacimanyanaga na mulume omu buzîne bwâge bôshi, kurhenga halya ibà Menashè anafiraga anashîmâna bîshe ekuzimu. 23 Neci irenge lyâge lyàluga bwenêne, ci erhi n’emyâka nayo yajà yamugonza mulya nyumpa y’ibà. Ahika omu myâka igana n’irhanu. Alîka olya mwambalikazi. Buzinda afira aho Betuli, banagend’imubisha mulya lwala banabishaga ibà Menashè. 24 Omulala gwa bene Israheli gwanacimushibà nsiku nda zôshi. Embere afe ali erhi agabire birugu byâge emw’ab’omu mulala gw’ibà Menashè n’emw’ab’omu mulala gwâge yenene. 25 Ntâye wacidesire mpu ahalalire bene Israheli amango ga Yuditi gôshi, ciru n’amango ali amafà.
Ἰουδὶθ – Κεφάλαιο 16
1 ΚΑΙ εἶπεν ᾿Ιουδίθ• ᾿Εξάρχετε τῷ Θεῷ μου ἐν τυμπάνοις, ᾄσατε τῷ Κυρίῳ μου ἐν κυμβάλοις, ἐναρμόσασθε αὐτῷ ψαλμὸν καινόν, ὑψοῦτε καὶ ἐπικαλέσασθε τὸ ὄνομα αὐτοῦ, 2 ὅτι Θεὸς συντρίβων πολέμους Κύριος, ὅτι εἰς παρεμβολὰς αὐτοῦ μέσῳ λαοῦ ἐξείλατό με ἐκ χειρὸς τῶν καταδιωκόντων με. 3 ἦλθεν ᾿Ασσοὺρ ἐξ ὀρέων ἀπὸ βορρᾶ, ἦλθεν ἐν μυριάσι δυνάμεως αὐτοῦ, ὧν τὸ πλῆθος αὐτῶν ἐνέφραξε χειμάρρους, καὶ ἡ ἵππος αὐτῶν ἐκάλυψε βουνούς. 4 εἶπεν ἐμπρήσειν τὰ ὅριά μου καὶ τοὺς νεανίσκους μου ἀνελεῖν ἐν ρομφαίᾳ καὶ τὰ θηλάζοντά μου θήσειν εἰς ἔδαφος καὶ τὰ νήπιά μου δώσειν εἰς προνομὴν καὶ τὰς παρθένους μου σκυλεῦσαι. 5 Κύριος παντοκράτωρ ἠθέτησεν αὐτοὺς ἐν χειρὶ θηλείας. 6 οὐ γὰρ ὑπέπεσεν ὁ δυνατὸς αὐτῶν ὑπὸ νεανίσκων, οὐδὲ υἱοὶ τιτάνων ἐπάταξαν αὐτόν, οὐδὲ ὑψηλοὶ γίγαντες ἐπέθεντο αὐτῷ, ἀλλὰ ᾿Ιουδὶθ θυγάτηρ Μεραρὶ ἐν κάλλει προσώπου αὐτῆς παρέλυσεν αὐτόν• 7 ἐξεδύσατο γὰρ στολὴν χηρεύσεως αὐτῆς εἰς ὕψος τῶν πονούντων ἐν ᾿Ισραήλ, ἠλείψατο τὸ πρόσωπον αὐτῆς ἐν μυρισμῷ 8 καὶ ἐδήσατο τὰς τρίχας αὐτῆς ἐν μίτρᾳ καὶ ἔλαβε στολὴν λινῆν εἰς ἀπάτην αὐτοῦ• 9 τὸ σανδάλιον αὐτῆς ἥρπασεν ὀφθαλμὸν αὐτοῦ, καὶ τὸ κάλλος αὐτῆς ᾐχμαλώτισε ψυχὴν αὐτοῦ, διῆλθεν ὁ ἀκινάκης τὸν τράχηλον αὐτοῦ. 10 ἔφριξαν Πέρσαι τὴν τόλμαν αὐτῆς, καὶ Μῆδοι τὸ θράσος αὐτῆς ἐρράχθησαν. 11 τότε ἠλάλαξαν οἱ ταπεινοί μου, καὶ ἐφοβήθησαν οἱ ἀσθενοῦντές μου καὶ ἐπτοήθησαν, ὕψωσαν τὴν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἀνετράπησαν. 12 υἱοὶ κορασίων κατεκέντησαν αὐτοὺς καὶ ὡς παῖδας αὐτομολούντων ἐτίτρωσκον αὐτούς, ἀπώλοντο ἐκ παρατάξεως Κυρίου μου. 13 ὑμνήσω τῷ Θεῷ μου ὕμνον καινόν• Κύριε, μέγας εἶ καὶ ἔνδοξος, θαυμαστὸς ἐν ἰσχύϊ, ἀνυπέρβλητος. 14 σοὶ δουλευσάτω πᾶσα ἡ κτίσις σου• ὅτι εἶπας, καὶ ἐγενήθησαν, ἀπέστειλας τὸ πνεῦμά σου, καὶ ᾠκοδόμησε• καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἀντιστήσεται τῇ φωνῇ σου. 15 ὄρη γὰρ ἐκ θεμελίων σὺν ὕδασι σαλευθήσεται, πέτραι δὲ ἀπὸ προσώπου σου ὡς κηρὸς τακήσονται, ἔτι δὲ τοῖς φοβουμένοις σε, σὺ εὐιλατεύεις αὐτοῖς. 16 ὅτι μικρὸν πᾶσα θυσία εἰς ὀσμὴν εὐωδίας, καὶ ἐλάχιστον πᾶν στέαρ εἰς ὁλοκαύτωμά σοι• ὁ δὲ φοβούμενος τὸν Κύριον μέγας διαπαντός. 17 οὐαὶ ἔθνεσιν ἐπανισταμένοις τῷ γένει μου• Κύριος παντοκράτωρ ἐκδικήσει αὐτοὺς ἐν ἡμέρᾳ κρίσεως δοῦναι πῦρ καὶ σκώληκας εἰς σάρκας αὐτῶν, καὶ κλαύσονται ἐν αἰσθήσει ἕως αἰῶνος. 18 ῾Ως δὲ ἤλθοσαν εἰς ῾Ιερουσαλήμ, προσεκύνησαν τῷ Θεῷ. καὶ ἡνίκα ἐκαθαρίσθη ὁ λαός, ἀνήνεγκαν τὰ ὁλοκαυτώματα αὐτῶν καὶ τὰ ἑκούσια αὐτῶν καὶ τὰ δόματα. 19 καὶ ἀνέθηκεν ᾿Ιουδὶθ πάντα τὰ σκεύη ᾿Ολοφέρνου, ὅσα ἔδωκεν ὁ λαὸς αὐτῇ, καὶ τὸ κωνωπεῖον, ὃ ἔλαβεν αὕτη ἐκ τοῦ κοιτῶνος αὐτοῦ, ὡς ἀνάθημα τῷ Θεῷ ἔδωκε. 20 καὶ ἦν ὁ λαὸς εὐφραινόμενος ἐν ῾Ιερουσαλὴμ κατὰ πρόσωπον τῶν ἁγίων ἐπὶ μῆνας τρεῖς, καὶ ᾿Ιουδὶθ μετ᾿ αὐτῶν κατέμεινε. 21 Μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας ταύτας ἀνέζευξεν ἕκαστος εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ, καὶ ᾿Ιουδὶθ ἀπῆλθεν εἰς Βαιτυλούα καὶ κατέμεινεν ἐπὶ τῆς ὑπάρξεως αὐτῆς• καὶ ἐγένετο κατὰ τὸν καιρὸν αὐτῆς ἔνδοξος ἐν πάσῃ τῇ γῇ. 22 καὶ πολλοὶ ἐπεθύμησαν αὐτήν, καὶ οὐκ ἔγνω ἀνὴρ αὐτὴν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτῆς, ἀφ᾿ ἧς ἡμέρας ἀπέθανε Μανασσῆς ὁ ἀνὴρ αὐτῆς, καὶ προσετέθη πρὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ. 23 καὶ ἦν προβαίνουσα μεγάλη σφόδρα καὶ ἐγήρασεν ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς ἔτη ἑκατὸν πέντε• καὶ ἀφῆκε τὴν ἅβραν αὐτῆς ἐλευθέραν. καὶ ἀπέθανεν εἰς Βαιτυλούα, καὶ ἔθαψαν αὐτὴν ἐν τῷ σπηλαίῳ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς Μανασσῆ, 24 καὶ ἐπένθησεν αὐτὴν οἶκος ᾿Ισραὴλ ἡμέρας ἑπτά. καὶ διεῖλε τὰ ὑπάρχοντα αὐτῆς πρὸ τοῦ ἀποθανεῖν αὐτὴν πᾶσι τοῖς ἔγγιστα Μανασσῆ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ τοῖς ἔγγιστα τοῦ γένους αὐτῆς. 25 καὶ οὐκ ἦν ἔτι ὁ ἐκφοβῶν τοὺς υἱοὺς ᾿Ισραὴλ ἐν ταῖς ἡμέραις ᾿Ιουδὶθ καὶ μετὰ τὸ ἀποθανεῖν αὐτὴν ἡμέρας πολλάς.

EST – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Est
ESTERI
ESTERI אסתר
ESTERI אסתר
Enshokolezi
Ecitabu ca Esteri cishambâla ebiyêrekîre okucunguka kw’olubaga lwîshogwa oku bulyo bw’omukazi. Hamani erhi ali mukulu w’abasirika bôshi b’e Persi, alonza okunigûza Abayahudi bôshi b’omu cihugo c’e Persi. Esteri, mukazi muguma wa Muyahudi wayankagwa na mwâmi, abaciza. Esteri akâg’irhabâlwa na nalume Mardokeyo omu burhegesi bwâge. Buzinda bwa nyuma, akalamo k’Abayahudi kàhinduka. Hamani amanikwa, Mardokeyo amukûla oku cirhi n’Abayahudi bàmalîra abashombanyi bâbo. Olusiku lukulu lwa Purimu lijirwa oku kukengeza okwo kuhima amatumu.
Eci citabu cihugula enshombo y’ amashanja manji ga mîra oku Bayahudi bulya bagwêrhe akalamo kâbo n’obwôrhere burhashushini n’obw’abalungu bâbo. Eci citabu cilonza okumanyîsa oku Nyamuzinda ye rhegeka ebibonekana omw’igulu lyôshi (Est 4, 13-17).
Omusengero gwa Mardokeyo n’ogwa Esteri gubà guyunjwîre bukuze bw’ Endagâno ya mîra (Est 4, 17a-y). Ecitabu ca Esteri cayandikagwa omu lulimi lw’ecihabraniya; cikwone cirimwo ecigabi cayandikagwa omu lulimi lw’ecigereki, eco cigabi c’ecigereki cijire cazabûlwa n’olufabe luli omu mandiko. Bikulikirîne ntya:

Omukulu w’e Persi arhêra Abayahudi: cigabi 1-3
Abayahudi bayokolwa na Esteri.• cigabi. 5-10
1
ESTERI
Ebishokwîre
Ebilôrho bya Mardokeyo
1(a) j Omu mwâka gwa kabirhi kurhenga Asuerusi ali mwâmi mukulu, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi guderhwa mwêzi gwa Nizani, ebilôrho byanacihikira Mardokeyo mwene Yayiri, mwene Shimeyi, mwene Kishi, w’omu mulala gwa Benyamini, 1(b) Mardokeyo ali Muyahudi wayûbakaga e Suza, ali muntu mukulu olengerîre w’oku bwâmi. 1(c) Ali muguma wamuli balya bantu Nabukondonozori mwâmi w’e Babeli agwârhaga mpira e Yeruzalemu anahahêka omu bujà haguma na Yekoniya mwâmi w’e Yuda. 1(d) Mardokeyo alôrha ntya: Hayîsha ecihôgêro n’endilù, emilazo y’enkuba yakungula, idaho lyageramwo omusisi, igulu lyôshi lyajuguma. l(e) Mpangaza nkulu ibirhi zayisha zajà karhumbi k’okulwa. Ziri zaheba ccimorôgo 1(f) Erhi eco cimorogo cishakanya, ngasi ishanja lyacirheganya okurhera olubaga lw’a bashinganyanya. 1(g) Lwaba lusiku lw’endunduli n’omwizimya. Amalibuko, ecôbà, n’ecikangô byagwârha igulu. 1(h) Ishanja lyôshi ly’abashinganyanya lya shandazibwa; obuhanya bwalyo bwaligezamwo omusisi. Olubaga lwôshi lwaci rheganya okuherêrekera lwanayakflza Nyamuzinda. 1(i) Omulenge gwâbo gwayôrha nka kula amîshi manji gw’olwîshi gashalala ah’iriba lisungunu. 1(k) Obulangashane bwaba, izûba nalyo lyapamuka. Okubundi abakenyi bakuzibwa, balabarhanya abagale. 1(l) Omu kuzûka kwâge, Mardokeyo abona birya bilôrho byôshi n’emihigo ya Nyamuzinda, abika eryo ihwe omu murhima gwâge kuhika budufu. Akaz’ilongereza kurhi akabiyumva bwinjinjà.
Bahigira okuyîrha mwâmi
1(m) Mardokeyo alamaga aha bwâmi bôshi na Bigtani na Tareshi, abo babirhi erhi zibà nkonè z’aha bwâmi z’okukaz’ilanga ebirugu. 1(n) Mardokeyo ayumva zirya nkonè zidwîrhe zacigamba, alonza okumanya bici zidwîrhe zaderha. Lero ayumva oku zirheganyize okuyîrha mwâmi Asuerusi. Okubundi anacizimbira mwâmi gulya mwanzi. 1(0) Mwâmi adokereza zirya nkonè, erhi zibà zamayâga, arhegeka mpu ziyirhwe. 1(p) Mwâmi anaciyandikisa ebyo mpu lyo bilek’iyibagirwa; Mardokeyo naye abiyandika. 1(q) Ntyo mwâmi aha Mardokeyo omukolo aha bwâmi anamuhembera lirya ihwe amuzimbiraga. 1(r) Erhi aha bwâmi habà Hamani, mwene Hamedata w’e Agagi erhi abà murhonyi bwenêne wa mwâmi. Oyo Hamani akaz’ilonza okulibuza Mardokeyo lyo acîhôlera zirya nkonè ibirhi.

I. Asuerusi na Wasti
Olusiku lukulu lwa Asuerusi
1
1 Gali mango ga mwâmi Asuerusi, – obwâmi bw’oyo Asuerusi bwarhangiriraga e Buhindi bwahika e Etiyopiya, ebihugo byâge byôshi byali haguma igana na makumi abirhi na nda. 2 Ago mango, erhi mwâmi Asuerusi ahebire entebe yâge y’obwâmi aha Suza. 3 Omu mwâka gwa kasharhu gw’e ngoma yâge, ayimangira olusiku lukulu ajiriraga, barhambo b’engabo yâge y’abasirika, mwàli abakulu b’omurhwe gw’e Persi n’ogw’e Mediya, abaluzi n’abarhegesi b’ecihugo. 4 Alonzagya okubayêreka obugale bw’ecihugo câge n’obwinjà bwâco kuguma n’obugale bwâge yenene, ajizire ntyo nsiku nyinji, nsiku igana na makumi gali munâni. 5 Erhi ago mango gagera, mwâmi alonza okujirira abantu b’oku bwâmi bwâge nabo olukulu lwa nsiku nda aha Suza, kwo karhwa-bwâmi, kurhenga oku mukulu kuhika oku mwâna, omu busani bw’oku bwâmi. 6 Omwôla moshi mwàli muyunjwîre mwinjihirizo gw’emishangi myeru, ey’irangi ly’omugôla, ey’akaduku, omukara, eby’obutonebutone; yalimanisirwe n’emigozi y’ecitani n’ey’akaduku, byali bishwekirwe oku rhugondo rhw’ebyuma by’olunyerere, n’oku mitungo migwike omu cirabuye cêru; encingo z’amasholo n’ez’ebyuma by’olunyerere zali omu bululi bubambemwo amabuye garhabonekerera g’e porifire, n’ecirabuye cêru n’ec’omusengo. 7 Bakagi nywera omu bikombe by’amasholo na bya ngasi lubero, idivayi lyanacibulagwa nka mîshi erhi o kwola kuhâna kwa mwâmi kurhuma. 8 Cikwônene barhasêzagya ndi okunywa, bulya mwâmi ali erhi ahanyire irhegeko mpu baleke ngasi muguma akanywa oku analonzize.
Olwa mwâmikazi Wastik
9 Naye omwâmikazi Wasti oku lwâge ali ajizire olukulu oku bakazi omu bwâmi bwa Asuerusi. 10 Olusiku lwa kalinda, ago mango erhi mwâmi acirimwo orukara, arhegeka Mehumana na Bizeta, Harbona, Bigta, Abagta, Zetari na Karkasi zali nshagi zâge, oku banali nda bakazâg’ikola omwo bwâmi, 11 anacibarhuma mpu baj’ihamagala omwâmikazi Wasti, mpu anayishe ayambîrhe ecimanè câge c’obwamikazi ly’olubaga nalo lubona obwinjà bwâge kuguma n’abarhambo bôshi; bulya neci okunali arhahimagwa kuyinjiha. 12 Ci olya mwâmikazi Wasti arhayîshaga, alahira buyumva akanwa mwâmi al’i rhumire enshagi zâge; okwôla kwarhuma mwâmi akunira bwenêne oburhè bwâge bwayâka. 13 Okubundi mwâmi anacihamagala abagula bâge ekagombe, balya bayîshi amarhegeko. Ntyôla kwo olubanja lwa mwâmi lwanakazâg’ihê kerwa balya bashinganyanya n’abishi amarhegeko ekagombe. 14 Abamuli hôfi, ali: Karshena, Shetari, Admata, Tarshishi, Meresi, Marsena na Memukani, hali baluzi nda b’e Persi n’e Mediya bo bakazâg’ilola mwâmi ebusù, bo banali ba burhanzi omu bwâmi bôshi, abadôsa, erhi: 15 «Nk’oku binashingânîne n’i rhegeko, mbwiri nâni, kurhi mwâmikazi Wasti akwânîne okujirirwa, omuntu orhalonzizi okushuza oku irhegeko lya mwâmi Asuerusi n’obwo omu kumuha magala mwâmi anamurhumire enshagi zâge ?»
16 Embere za mwâmi n’embere za balya barhambo bakulu, Memukani anacishuza, erhi: «Yâgirwa arhali mwâmi yêne mwâmikazi Wasti anajirire okubî, ci n’abarhambo bakulu bôshi, ciru n’olubaga loshi lunayubasire omu ngasi ishwa lya mwâmi Asuerusi. 17 Okwôla mwâmikazi anajizire kurhabule okuhika omu marhwîri g’abandi bakazi, bulya bakola baboneraho nabo kurhi bayîsh’ikagayaguza b’ibà wâbo; mpu ka mwâmi Asuerusi yêne arhali ahanyire irhegeko mpu mwâmikazi Wasti ayishe ci kwônene arhanaciyishaga!» 18 Kw’olu lusiku lw’ene lonene, abakazi b’abarhambo b’omu Persi n’aba omu Mediya bamanya eryo ishuzo lya mwâmikazi, n’izù lici barhashuzemwo abarhambo bakulu ba mwâmi, kandi obôla hanazûka akigayanwe na ishababe linji. 19 Mwâmi akanabona kushingânîne, irhegeko li rhenge omu kanwa kâge n’eryo irhegeko irhondo ntà muntu walihamaga omu marhegeko g’Abapersi, n’ag’Abanyamediya gôshi, lihanze Wasti irhondo a rhacibonekanaga omu masù ga mwâmi Asuerusi; n’ecôla cikono câge c’okubà mwâmikazi, mwâmi acihe owundi mukazi mwinjà kumulusha. 20 Kandi eryo i rhegeko lyanajirwa na mwâmi, limanyîsibwe omu cihugo ca mwâmi côshi; na ntyôla abakazi bôshi banakaz’ikenga b’ibà wâbo abè mukulu erhi munyinyi.
21 Ebyôla binwa byasimîsa bwenêne mwâmi na balya barhambo bâge bànali ekagombe bôshi naye. Mwâmi anacishimba kulyâla Memukani anaderhaga. 22 Ago mango, mwâmi anacirhuma amaruba omu cihugo côshi, ngasi hantu nk’oku baderhaga yo na nk’oku bayandika yo mpu lyo ngasi mushamuka akaz’ikengwa nka mukulu ahamwâge.
Esther 1
1וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ה֣וּא אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ הַמֹּלֵךְ֙ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה׃ 2בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם כְּשֶׁ֣בֶת ׀ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ עַ֚ל כִּסֵּ֣א מַלְכוּת֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃ 3בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמָלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכָל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו׃ 4בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֨שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ 5וּבִמְל֣וֹאת ׀ הַיָּמִ֣ים הָאֵ֗לֶּה עָשָׂ֣ה הַמֶּ֡לֶךְ לְכָל־הָעָ֣ם הַנִּמְצְאִים֩ בְּשׁוּשַׁ֨ן הַבִּירָ֜ה לְמִגָּ֧דוֹל וְעַד־קָטָ֛ן מִשְׁתֶּ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּחֲצַ֕ר גִּנַּ֥ת בִּיתַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ׃ 6ח֣וּר ׀ כַּרְפַּ֣ס וּתְכֵ֗לֶת אָחוּז֙ בְּחַבְלֵי־ב֣וּץ וְאַרְגָּמָ֔ן עַל־גְּלִ֥ילֵי כֶ֖סֶף וְעַמּ֣וּדֵי שֵׁ֑שׁ מִטּ֣וֹת ׀ זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף עַ֛ל רִֽצְפַ֥ת בַּהַט־וָשֵׁ֖שׁ וְדַ֥ר וְסֹחָֽרֶת׃ 7וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 8וְהַשְּׁתִיָּ֥ה כַדָּ֖ת אֵ֣ין אֹנֵ֑ס כִּי־כֵ֣ן ׀ יִסַּ֣ד הַמֶּ֗לֶךְ עַ֚ל כָּל־רַ֣ב בֵּית֔וֹ לַעֲשֹׂ֖ות כִּרְצ֥וֹן אִישׁ־וָאִֽישׁ׃ 9גַּ֚ם וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֔ה עָשְׂתָ֖ה מִשְׁתֵּ֣ה נָשִׁ֑ים בֵּ֚ית הַמַּלְכ֔וּת אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃ ס
10בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י כְּט֥וֹב לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ בַּיָּ֑יִן אָמַ֡ר לִ֠מְהוּמָן בִּזְּתָ֨א חַרְבוֹנָ֜א בִּגְתָ֤א וַאֲבַגְתָא֙ זֵתַ֣ר וְכַרְכַּ֔ס שִׁבְעַת֙ הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃ 11לְ֠הָבִיא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ בְּכֶ֣תֶר מַלְכ֑וּת לְהַרְא֨וֹת הָֽעַמִּ֤ים וְהַשָּׂרִים֙ אֶת־יָפְיָ֔הּ כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ 12וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים וַיִּקְצֹ֤ף הַמֶּ֨לֶךְ֙ מְאֹ֔ד וַחֲמָת֖וֹ בָּעֲרָ֥ה בֽוֹ׃ 13וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לַחֲכָמִ֖ים יֹדְעֵ֣י הָֽעִתִּ֑ים כִּי־כֵן֙ דְּבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ לִפְנֵ֕י כָּל־יֹדְעֵ֖י דָּ֥ת וָדִֽין׃ 14וְהַקָּרֹ֣ב אֵלָ֗יו כַּרְשְׁנָ֤א שֵׁתָר֙ אַדְמָ֣תָא תַרְשִׁ֔ישׁ מֶ֥רֶס מַרְסְנָ֖א מְמוּכָ֑ן שִׁבְעַ֞ת שָׂרֵ֣י ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י רֹאֵי֙ פְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ הַיֹּשְׁבִ֥ים רִאשֹׁנָ֖ה בַּמַּלְכֽוּת׃ 15כְּדָת֙ מַֽה־לַּעֲשֹׂ֔ות בַּמַּלְכָּ֖ה וַשְׁתִּ֑י עַ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־עָשְׂתָ֗ה אֶֽת־מַאֲמַר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בְּיַ֖ד הַסָּרִיסִֽים׃ ס
16וַיֹּ֣אמֶר מְומּכָ֗ן לִפְנֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְהַשָּׂרִ֔ים לֹ֤א עַל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְבַדּ֔וֹ עָוְתָ֖ה וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֑ה כִּ֤י עַל־כָּל־הַשָּׂרִים֙ וְעַל־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֕ר בְּכָל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃ 17כִּֽי־יֵצֵ֤א דְבַר־הַמַּלְכָּה֙ עַל־כָּל־הַנָּשִׁ֔ים לְהַבְז֥וֹת בַּעְלֵיהֶ֖ן בְּעֵינֵיהֶ֑ן בְּאָמְרָ֗ם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֡וֹשׁ אָמַ֞ר לְהָבִ֨יא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לְפָנָ֖יו וְלֹא־בָֽאָה׃ 18וְֽהַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה תֹּאמַ֣רְנָה ׀ שָׂר֣וֹת פָּֽרַס־וּמָדַ֗י אֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה לְכֹ֖ל שָׂרֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּכְדַ֖י בִּזָּי֥וֹן וָקָֽצֶף׃ 19אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֗וֹב יֵצֵ֤א דְבַר־מַלְכוּת֙ מִלְּפָנָ֔יו וְיִכָּתֵ֛ב בְּדָתֵ֥י פָֽרַס־וּמָדַ֖י וְלֹ֣א יַעֲב֑וֹר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תָב֜וֹא וַשְׁתִּ֗י לִפְנֵי֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ֙ יִתֵּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ לִרְעוּתָ֖הּ הַטּוֹבָ֥ה מִמֶּֽנָּה׃ 20וְנִשְׁמַע֩ פִּתְגָ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂה֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ כִּ֥י רַבָּ֖ה הִ֑יא וְכָל־הַנָּשִׁ֗ים יִתְּנ֤וּ יְקָר֙ לְבַעְלֵיהֶ֔ן לְמִגָּד֖וֹל וְעַד־קָטָֽן׃ 21וַיִּיטַב֙ הַדָּבָ֔ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ הַמֶּ֖לֶךְ כִּדְבַ֥ר מְמוּכָֽן׃ 22וַיִּשְׁלַ֤ח סְפָרִים֙ אֶל־כָּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְאֶל־עַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ לִהְי֤וֹת כָּל־אִישׁ֙ שֹׂרֵ֣ר בְּבֵית֔וֹ וּמְדַבֵּ֖ר כִּלְשֹׁ֥ון עַמּֽוֹ׃ פ
https://www.septuagint.bible/esther
kephalaio-1
ΕΤΟΥΣ δευτέρου βασιλεύοντος ᾿Αρταξέρξου τοῦ μεγάλου βασιλέως τῇ μιᾷ τοῦ Νισάν, ἐνύπνιον εἶδε Μαρδοχαῖος ὁ τοῦ ᾿Ιαΐρου, τοῦ Σεμεΐου, τοῦ Κισσαίου, ἐκ φυλῆς Βενιαμίν, 1β ἄνθρωπος ᾿Ιουδαῖος οἰκῶν ἐν Σούσοις τῇ πόλει, ἄνθρωπος μέγας, θεραπεύων ἐν τῇ αὐλῇ τοῦ βασιλέως. 1γ ἦν δὲ ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας, ἧς ᾐχμαλώτευσε Ναβουχοδονόσορ βασιλεὺς Βαβυλῶνος ἐξ ῾Ιερουσαλὴμ μετὰ ᾿Ιεχονίου τοῦ βασιλέως τῆς ᾿Ιουδαίας. 1δ καὶ τοῦτο αὐτοῦ τὸ ἐνύπνιον• καὶ ἰδοὺ φωναὶ καὶ θόρυβος, βρονταὶ καὶ σεισμός, τάραχος ἐπὶ τῆς γῆς. 1ε καὶ ἰδοὺ δύο δράκοντες μεγάλοι ἕτοιμοι προῆλθον ἀμφότεροι παλαίειν, καὶ ἐγένετο αὐτῶν φωνὴ μεγάλη• 1ζ καὶ τῇ φωνῇ αὐτῶν ἡτοιμάσθη πᾶν ἔθνος εἰς πόλεμον, ὥστε πολεμῆσαι δικαίων ἔθνος. 1η καὶ ἰδοὺ ἡμέρα σκότος καὶ γνόφου, θλῖψις καὶ στενοχωρία, κάκωσις καὶ τάραχος μέγας ἐπὶ τῆς γῆς• 1θ καὶ ἐταράχθη πᾶν ἔθνος δίκαιον φοβούμενοι τὰ ἑαυτῶν κακὰ καὶ ἡτοιμάσθησαν ἀπολέσθαι καὶ ἐβόησαν πρὸς τὸν Θεόν. 1ι ἀπὸ δὲ τῆς βοῆς αὐτῶν ἐγένετο ὡσανεὶ ἀπὸ μικρᾶς πηγῆς ποταμὸς μέγας, ὕδωρ πολύ• 1κ καὶ φῶς καὶ ἥλιος ἀνέτειλε, καὶ οἱ ταπεινοὶ ὑψώθησαν καὶ κατέφαγον τοὺς ἐνδόξους. 1λ καὶ διεγερθεὶς Μαρδοχαῖος ὁ ἑωρακὼς τὸ ἐνύπνιον τοῦτο καὶ τί ὁ Θεὸς βεβούλευται ποιῆσαι, εἶχεν αὐτὸ ἐν τῇ καρδίᾳ καὶ ἐν παντὶ λόγῳ ἤθελεν ἐπιγνῶναι αὐτὸ ἕως τῆς νυκτός. 1μ καὶ ἡσύχασε Μαρδοχαῖος ἐν τῇ αὐλῇ μετὰ Γαβαθὰ καὶ Θάρα τῶν δύο εὐνούχων τοῦ βασιλέως τῶν φυλασσόντων τὴν αὐλὴν 1ν ἤκουσέ τε αὐτῶν τοὺς λογισμοὺς καὶ τὰς μερίμνας αὐτῶν ἐξηρεύνησε καὶ ἔμαθεν, ὅτι ἑτοιμάζουσι τὰς χεῖρας ἐπιβαλεῖν ᾿Αρταξέρξῃ τῷ βασιλεῖ, καὶ ὑπέδειξε τῷ βασιλεῖ περὶ αὐτῶν. 1ξ καὶ ἐξήτασεν ὁ βασιλεὺς τοὺς δύο εὐνούχους, καὶ ὁμολογήσαντες ἀπήχθησαν. 1ο καὶ ἔγραψεν ὁ βασιλεὺς τοὺς λόγους τούτους εἰς μνημόσυνον, καὶ Μαρδοχαῖος ἔγραψεν περὶ τῶν λόγων τούτων. 1π καὶ ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς Μαρδοχαίῳ θεραπεύειν ἐν τῇ αὐλῇ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ δόματα περὶ τούτων. 1ρ καὶ ἦν ᾿Αμὰν ᾿Αμαδάθου Βουγαῖος ἔνδοξος ἐνώπιον τοῦ βασιλέως• καὶ ἐζήτησε κακοποιῆσαι τὸν Μαρδοχαῖον καὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ ὑπὲρ τῶν δύο εὐνούχων τοῦ βασιλέως. 1 Καὶ ἐγένετο μετὰ τοὺς λόγους τούτους ἐν ταῖς ἡμέραις ᾿Αρταξέρξου οὗτος ὁ ᾿Αρταξέρξης ἀπὸ τῆς ᾿Ινδικῆς ἑκατὸν εἰκοσιεπτὰ χωρῶν ἐκράτησεν 2 ἐν αὐταῖς ταῖς ἡμέραις ὅτε ἐθρονίσθη βασιλεὺς ᾿Αρταξέρξης ἐν Σούσοις τῇ πόλει, 3 ἐν τῷ τρίτῳ ἔτει βασιλεύοντος αὐτοῦ, δοχὴν ἐποίησε τοῖς φίλοις καὶ τοῖς λοιποῖς ἔθνεσι καὶ τοῖς Περσῶν καὶ Μήδων ἐνδόξοις καὶ τοῖς ἄρχουσι τῶν σατραπῶν. 4 καὶ μετὰ ταῦτα μετὰ τὸ δεῖξαι αὐτοῖς τὸν πλοῦτον τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ τὴν δόξαν τῆς εὐφροσύνης τοῦ πλούτου αὐτοῦ ἐν ἡμέραις ἑκατὸν ὀγδοήκοντα, 5 ὅτε δὲ ἀνεπληρώθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ γάμου, ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς πότον τοῖς ἔθνεσι τοῖς εὑρεθεῖσιν εἰς τὴν πόλιν ἐπὶ ἡμέρας ἓξ ἐν αὐλῇ οἴκου τοῦ βασιλέως 6 κεκοσμημένῃ βυσσίνοις καὶ καρπασίνοις τεταμένοις ἐπὶ σχοινίοις βυσσίνοις καὶ πορφυροῖς, ἐπὶ κύβοις χρυσοῖς καὶ ἀργυροῖς, ἐπὶ στύλοις παρίνοις καὶ λιθίνοις• κλῖναι χρυσαῖ καὶ ἀργυραῖ ἐπὶ λιθοστρώτου σμαραγδίτου λίθου καὶ πιννίνου καὶ παρίνου λίθου καὶ στρώμναι διαφανεῖς ποικίλως διηνθισμέναι, κύκλῳ ρόδα πεπασμένα• 7 ποτήρια χρυσᾶ καὶ ἀργυρᾶ καὶ ἀνθράκινον κυλίκιον προκείμενον ἀπὸ ταλάντων τρισμυρίων• οἶνος πολὺς καὶ ἡδύς, ὃν αὐτὸς ὁ βασιλεὺς ἔπινεν. 8 ὁ δὲ πότος οὗτος οὐ κατὰ προκείμενον νόμον ἐγένετο, οὕτως δὲ ἠθέλησεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐπέταξε τοῖς οἰκονόμοις ποιῆσαι τὸ θέλημα αὐτοῦ καὶ τῶν ἀνθρώπων. 9 καὶ ᾿Αστὶν ἡ βασίλισσα ἐποίησε πότον ταῖς γυναιξὶν ἐν τοῖς βασιλείοις, ὅπου ὁ βασιλεὺς ᾿Αρταξέρξης, 10 ἐν δὲ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἡδέως γενόμενος ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ ᾿Αμὰν καὶ Βαζὰν καὶ Θάρᾳ καὶ Βαραζὶ καὶ Ζαθολθὰ καὶ ᾿Αβαταζὰ καὶ Θαραβά, τοῖς ἑπτὰ εὐνούχοις τοῖς διακόνοις τοῦ βασιλέως ᾿Αρταξέρξου, 11 εἰσαγαγεῖν τὴν βασίλισσαν πρὸς αὐτόν, βασιλεύειν αὐτὴν καὶ περιθεῖναι αὐτῇ τὸ διάδημα καὶ δεῖξαι τοῖς ἄρχουσι καὶ τοῖς ἔθνεσι τὸ κάλλος αὐτῆς, ὅτι καλὴ ἦν. 12 καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτοῦ ᾿Αστὶν ἡ βασίλισσα ἐλθεῖν μετὰ τῶν εὐνούχων. καὶ ἐλυπήθη ὁ βασιλεὺς καὶ ὠργίσθη 13 καὶ εἶπε τοῖς φίλοις αὐτοῦ• κατὰ ταῦτα ἐλάλησεν ᾿Αστίν, ποιήσατε οὖν περὶ τούτου νόμον καὶ κρίσιν. 14 καὶ προσῆλθεν αὐτῷ ᾿Αρκεσαῖος καὶ Σαρσαθαῖος καὶ Μαλησεὰρ οἱ ἄρχοντες Περσῶν καὶ Μήδων, οἱ ἐγγὺς τοῦ βασιλέως, οἱ πρῶτοι παρακαθήμενοι τῷ βασιλεῖ, 15 καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ κατὰ τοὺς νόμους, ὡς δεῖ ποιῆσαι ᾿Αστὶν τῇ βασιλίσσῃ, ὅτι οὐκ ἐποίησε τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως προσταχθέντα διὰ τῶν εὐνούχων. 16 καὶ εἶπεν ὁ Μουχαῖος πρὸς τὸν βασιλέα καὶ τοὺς ἄρχοντας• οὐ τὸν βασιλέα μόνον ἠδίκησεν ᾿Αστὶν ἡ βασίλισσα, ἀλλὰ καὶ πάντας τοὺς ἄρχοντας καὶ τοὺς ἡγουμένους τοῦ βασιλέως (17 καὶ γὰρ διηγήσατο αὐτοῖς τὰ ρήματα τῆς βασιλίσσης καὶ ὡς ἀντεῖπε τῷ βασιλεῖ). ὡς οὖν ἀντεῖπε τῷ βασιλεῖ ᾿Αρταξέρξῃ, 18 οὕτω σήμερον αἱ τυραννίδες αἱ λοιπαὶ τῶν ἀρχόντων Περσῶν καὶ Μήδων ἀκούσασαι τὰ τῷ βασιλεῖ λεχθέντα ὑπ᾿ αὐτῆς, τολμήσουσιν ὁμοίως ἀτιμάσαι τοὺς ἄνδρας αὐτῶν. 19 εἰ οὖν δοκεῖ τῷ βασιλεῖ, προσταξάτω βασιλικόν, καὶ γραφήτω κατὰ τοὺς νόμους Μήδων καὶ Περσῶν• καὶ μὴ ἄλλως χρησάσθω, μηδὲ εἰσελθέτω ἔτι ἡ βασίλισσα πρὸς αὐτόν, καὶ τὴν βασιλείαν αὐτῆς δότω ὁ βασιλεὺς γυναικὶ κρείττονι αὐτῆς. 20 καὶ ἀκουσθήτω ὁ νόμος ὁ ὑπὸ τοῦ βασιλέως, ὃν ἐὰν ποιῇ ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ, καὶ οὕτω πᾶσαι αἱ γυναῖκες περιθήσουσι τιμὴν τοῖς ἀνδράσιν ἑαυτῶν, ἀπὸ πτωχοῦ ἕως πλουσίου. 21 καὶ ἤρεσεν ὁ λόγος τῷ βασιλεῖ καὶ τοῖς ἄρχουσι, καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς καθὰ ἐλάλησεν ὁ Μουχαῖος• 22 καὶ ἀπέστειλεν εἰς πᾶσαν τὴν βασιλείαν κατὰ χώραν, κατὰ τὴν λέξιν αὐτῶν, ὥστε εἶναι φόβον αὐτοῖς ἐν ταῖς οἰκίαις αὐτῶν.

2
II. Mardokeyo na Esteri
Esteri abà mwâmikazi
1 Erhi kugera nsiku, mwâmi Asuerusi erhi amajaga arhulula kuli bulya bu rhe kandi ashub’irhanya ebindibindi kuli mukâge Wasti, arhanya kuli lulya lugendo lwâge na ngasi mihigo yafundisirwe kuli ye. 2 Okubundi obwôla, aba rhumisi ba mwâmi bakazâg’imukolera muli agôla mango banacimubwîra, mpu: «Bajè balongeza mwâmi abananyere b’emishikira binjinja banaciri babikira. 3 Mpu mwâmi ajire omurhwe gw’abantu bajà bashûbûza omu bihugo byâge byôshi balya bananyere banali binjà na babikira, bôshi babashubulize aha Suza omu côgo ciguma oku burhegesi bwa Hegeyi, nshagi ya mwâmi, olya olanga baka-mwâmi bôshi. Oyûla abahà ngasi ebi banalagirirekwo okw’iranga lyâbo, 4 n’omwânanyere wankanasimîsa mwâmi muli abôla bananyere bôshi oyôla ye wajà ahâli ha Wasti omu kubà mwâmikazi». Ezôla nkengêro zasîmîsa mwâmi n’okôla kwo kwanabîrage.
5 Ago mango aha burhwâli bw’aha Suza, hali omuyahudi izîno lyâge ye Ma rdokeyo, mugala wa Yayiri ya Shimeyi, mugala wa Kishi w’omu buko bwa Benyamini. 6 Ali muntu wayîshaga adwîrhwe mpira kurhenga e Yeruzulemu, kuguma na balya bandi bayîshaga badwirhwe haguma na Yekoniasi, mwâmi w’e Yuda; mwâmi Nabukondonozori erhi ye oyîmire omu Babiloni, abaluliza. 7 Akazâg’ilêra hinyere higuma izîno lyahyo hyo hyali hi Hadasa nîsi erhi Esteri, hyali hya mwishè, hyali hyananyere hya nfuzi, hirhacijiraga îshe na nina, Cikwônene hyajiraga iranga linjà n’ebirumbu bisogorosire bwinjà, hyanali hinjinja. Erhi ababusi bâge bafà bôshi, Mardokeyo ahihêka emwâge akahilera nka mwâli wâge w’omu nda yâge yenene.
8 Erhi elyôla irhegeko lya mwâmi linagera omu cihugo côshi, n’erhi babà bamashûbûza bananyere banji omu côgo c’aha Suza; banacibaha Hegayi mpu akaz’ibalanga. Esteri abarholwamwo, banacimuhêka omu bwâmi erhi banala nzirwe na Hegayi, mulanzi w’abakazi. 9 Oyo mwananyere anacimusîmîsa bwenêne, amurhonya. Anaciyumva asunisirwe oku murhima gwâge okumuhà ngasi ebi omukazi akanacirhonesamwo byôshi emw’ibà. Anacimuhêreza bambalikazi nda bacishogagwa omwôla bwâmi, anacibahêka omu yagoyago nyumpa omwôla côgo. 10 Esteri arhali amanyîsize ali wa bûko buhi na babusi bahi bamuburha bulya Mardokeyo ali amuhanzize okumanyîsa ntyôla. 11 Ngasi lusiku Mardokeyo akazâg’iyîsh’icigezageza ahôla côgo c’abakazi mpu ayumve emyanzi ya Esteri n’oku amagala gâge gayosire. 12 Ngasi mwananyere aligwêrhe akage kasanzi k’okuj’emunda mwâmi Asuerusi ali, n’irhegeko ly’abakazi lyali lihunyire myêzi ikumi n’ibirhi. Agôla mango gôshi g’amarheganyo gali gagabirwe ntyâla: omu myêzi ndarhu, bali ba gwâsirwe okukaz’icîshîga amavurha g’obukù; n’omu yindi myêzi ndarhu, bakaz’icîshîga amanukato na ngasi mugavu omukazi akomerera okucîshîga ly’alanga bwinjà iranga lyâge. 13 Bakola bajà emunda mwâmi ali, ngasi mwâna nyere ankahashire okuhûna ngasi ebi analonzize, banamuhebyo anabigendana akola arhenga omwôla côgo aja emunda mwâmi ali. 14 Anajayo bijingo, na sêzi buba bwamaca, anashubira omu cindi côgo cakazâg’ilangwa na Shashigazi ye wakazâg’ilanga abakazâg’ilaza mwâmi. Munyere wa bene oyôla arhankaci shubire emunda mwâmi ali, nkaba mwâmi acîfinje ye anamurhumize mpu bamulerhereye.
15 Ci Esteri mwâli wa Abihayili naye yêne mwishè wa Mardokeyo, olya wakazâg’imulera nka mwâli wâge, erhi amango gâge gahika g’okujà emunda mwâmi ali, arhahunaga bindi bici okuleka ebi abwîragwa na Hegayi wali mu rhonyi wa mwâmi; na mulanzi wa abola bagoli. Esteri ngasi banakazâg’imu lolakwo banakaz’imusîma kulusha. 16 Esteri anacihêkwa emunda mwâmi ali omu bwâmi bwâge omu mwêzi gwa kalikumi gwo guderhwa mwêzi gwa Tebeti, go gwaligi mwâka gwa kalinda kurhenga oyôla mwâmi ali oku ntebe. 17 Mwâmi anacirhonya bwenêne Esteri kulusha abandi bagoli bôshi, arhona azigirwa kulusha abandi bananyere bôshi. Anacimuyambisa ecimanè c’obwamikazi oku irhwe anacimujira mwâmikazi ahâli ha Wasti.
18 Mwâmi anacijira olusiku lukulu bwenêne oku barhambo n’oku barhumisi bâge bôshi lyo lyali idinye lya Esteri, amarhambo gâge gôshi gahumûka, na mwâmi anacivangulira binjà binji oku bantu b’omu bwâmi bwâge bôshi. Mardokeyo na Hamani 19 Obwo bwa kabirhi amango abananyere bajàga emunda mwâmi ali Ma rdokeyo ali abwârhîre aha muhango gwa mwâmi. 20 Esteri arhamanyîsagya oli aha aburhwa oli olubaga lwâge nka oku Mardokeyo anamukomêrezagya, bulya ye wamuleraga. 21 Muli agôla mango Mardokeyo ali abwârhîre omu muhanda gwa mwâmi, Bigtana na Tareshi bali barhonyi babirhi ba mwâmi, bo bakazâg’ilanga omu bwâmi, omutula gwarhuma bali bakola bayîrha mwâmi Asuerusi. 22 Mardokeyo anacimanya ogwomuhigo gwâbo, anacikanya aj’ima nyisa mwâmikazi Esteri ogwôla mwanzi, naye aj’igubwîra mwâmi ahâli ha Ma rdokeyo. 23 Erhi babà bamodôkereza emyanzi, banabona oku kwo binali, abôla barhonyi bombi bamanikwa oku murhi n’okwôla kwanaciyandikwa omu citabu c’emyanzi eyêrekîre mwâmi erhi anadwîrhe abona.
Esther 2
1אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כְּשֹׁ֕ךְ חֲמַ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ זָכַ֤ר אֶת־וַשְׁתִּי֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֔תָה וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נִגְזַ֖ר עָלֶֽיהָ׃ 2וַיֹּאמְר֥וּ נַעֲרֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מְשָׁרְתָ֑יו יְבַקְשׁ֥וּ לַמֶּ֛לֶךְ נְעָר֥וֹת בְּתוּל֖וֹת טוֹב֥וֹת מַרְאֶֽה׃ 3וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֮ בְּכָל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כָּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וְנָת֖וֹן תַּמְרוּקֵיהֶֽן׃ 4וְהַֽנַּעֲרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ תִּמְלֹ֖ךְ תַּ֣חַת וַשְׁתִּ֑י וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן׃ ס
5אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וּשְׁמ֣וֹ מָרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י בֶּן־קִ֖ישׁ אִ֥ישׁ יְמִינִֽי׃ 6אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 7וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת־הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם וְהַנַּעֲרָ֤ה יְפַת־תֹּ֨אַר֙ וְטוֹבַ֣ת מַרְאֶ֔ה וּבְמ֤וֹת אָבִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ לְבַֽת׃ 8וַיְהִ֗י בְּהִשָּׁמַ֤ע דְּבַר־הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְדָת֔וֹ וּֽבְהִקָּבֵ֞ץ נְעָר֥וֹת רַבּ֛וֹת אֶל־שׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה אֶל־יַ֣ד הֵגָ֑י וַתִּלָּקַ֤ח אֶסְתֵּר֙ אֶל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־יַ֥ד הֵגַ֖י שֹׁמֵ֥ר הַנָּשִֽׁים׃ 9וַתִּיטַ֨ב הַנַּעֲרָ֣ה בְעֵינָיו֮ וַתִּשָּׂ֣א חֶ֣סֶד לְפָנָיו֒ וַ֠יְבַהֵל אֶת־תַּמְרוּקֶ֤יהָ וְאֶת־מָנוֹתֶ֨הָ֙ לָתֵ֣ת לָ֔הּ וְאֵת֙ שֶׁ֣בַע הַנְּעָר֔וֹת הָרְאֻי֥וֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְשַׁנֶּ֧הָ וְאֶת־נַעֲרוֹתֶ֛יהָ לְט֖וֹב בֵּ֥ית הַנָּשִֽׁים׃ 10לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃ 11וּבְכָל־י֣וֹם וָי֔וֹם מָרְדֳּכַי֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ לִפְנֵ֖י חֲצַ֣ר בֵּית־הַנָּשִׁ֑ים לָדַ֨עַת֙ אֶת־שְׁל֣וֹם אֶסְתֵּ֔ר וּמַה־יֵּעָשֶׂ֖ה בָּֽהּ׃ 12וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מְרוּקֵיהֶ֑ן שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים׃ 13וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֜ר יִנָּ֤תֵֽן לָהּ֙ לָב֣וֹא עִמָּ֔הּ מִבֵּ֥ית הַנָּשִׁ֖ים עַד־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 14בָּעֶ֣רֶב ׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּקֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַנָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י אֶל־יַ֧ד שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛הּ הַמֶּ֖לֶךְ וְנִקְרְאָ֥ה בְשֵֽׁם׃ 15וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מָרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיהָ׃ 16וַתִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔וֹ בַּחֹ֥דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְמַלְכוּתֽוֹ׃ 17וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכָּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכָּל־הַבְּתוּלֹ֑ת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃ 18וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכָל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ 19וּבְהִקָּבֵ֥ץ בְּתוּל֖וֹת שֵׁנִ֑ית וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃ 20אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ׃ ס
21בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ׃ 22וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמָרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃ 23וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 2
ΚΑΙ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ἐκόπασεν ὁ βασιλεὺς τοῦ θυμοῦ καὶ οὐκέτι ἐμνήσθη τῆς ᾿Αστίν, μνημονεύων οἷα ἐλάλησε καὶ ὡς κατέκρινεν αὐτήν. 2 καὶ εἶπαν οἱ διάκονοι τοῦ βασιλέως• ζητηθήτω τῷ βασιλεῖ κοράσια ἄφθορα καλὰ τῷ εἴδει• 3 καὶ καταστήσει ὁ βασιλεὺς κωμάρχας ἐν πάσαις ταῖς χώραις τῆς βασιλείας αὐτοῦ, καὶ ἐπιλεξάτωσαν κοράσια παρθενικὰ καλὰ τῷ εἴδει εἰς Σοῦσαν τὴν πόλιν εἰς τὸν γυναικῶνα• καὶ παραδοθήτωσαν τῷ εὐνούχῳ τοῦ βασιλέως τῷ φύλακι τῶν γυναικῶν, καὶ δοθήτω σμῆγμα καὶ ἡ λοιπὴ ἐπιμέλεια• 4 καὶ ἡ γυνή, ἣ ἂν ἀρέσῃ τῷ βασιλεῖ, βασιλεύσει ἀντὶ ᾿Αστίν. καὶ ἤρεσε τῷ βασιλεῖ τὸ πρᾶγμα, καὶ ἐποίησεν οὕτως. 5 καὶ ἄνθρωπος ἦν ᾿Ιουδαῖος ἐν Σούσοις τῇ πόλει, καὶ ὄνομα αὐτοῦ Μαρδοχαῖος ὁ τοῦ ᾿Ιαΐρου, τοῦ Σεμεΐου, τοῦ Κισσαίου, ἐκ φυλῆς Βενιαμίν, 6 ὃς ἦν αἰχμάλωτος ἐξ ῾Ιερουσαλήμ, ἣν ᾐχμαλώτευσε Ναβουχοδονόσορ βασιλεὺς Βαβυλῶνος. 7 καὶ ἦν τούτῳ παῖς θρεπτή, θυγάτηρ ᾿Αμιναδὰβ ἀδελφοῦ πατρὸς αὐτοῦ, καὶ ὄνομα αὐτῇ ᾿Εσθήρ• ἐν δὲ τῷ μεταλλάξαι αὐτῆς τοὺς γονεῖς ἐπαίδευσεν αὐτὴν ἑαυτῷ εἰς γυναῖκα• καὶ ἦν τὸ κοράσιον καλὸν τῷ εἴδει. 8 καὶ ὅτε ἠκούσθη τὸ τοῦ βασιλέως πρόσταγμα, συνήχθησαν πολλὰ κοράσια εἰς Σοῦσαν τὴν πόλιν ὑπὸ χεῖρα Γαΐ, καὶ ἤχθη ᾿Εσθὴρ πρὸς Γαΐ τὸν φύλακα τῶν γυναικῶν. 9 καὶ ἤρεσεν αὐτῷ τὸ κοράσιον καὶ εὗρε χάριν ἐνώπιον αὐτοῦ• καὶ ἔσπευσε δοῦναι αὐτῇ τὸ σμῆγμα καὶ τὴν μερίδα καὶ τὰ ἑπτὰ κοράσια τὰ ὑποδεδειγμένα αὐτῇ ἐκ βασιλικοῦ καὶ ἐχρήσατο αὐτῇ καλῶς καὶ ταῖς ἅβραις αὐτῆς ἐν τῷ γυναικῶνι. 10 καὶ οὐχ ὑπέδειξε ᾿Εσθὴρ τὸ γένος αὐτῆς οὐδὲ τὴν πατρίδα• ὁ γὰρ Μαρδοχαῖος ἐνετείλατο αὐτῇ μὴ ἀπαγγεῖλαι• 11 καθ ἑκάστην δὲ ἡμέραν περιεπάτει ὁ Μαρδοχαῖος κατὰ τὴν αὐλὴν τὴν γυναικείαν ἐπισκοπῶν τί ᾿Εσθὴρ συμβήσεται. 12 οὗτος δὲ ἦν καιρὸς κορασίου εἰσελθεῖν πρὸς τὸν βασιλέα, ὅταν ἀναπληρώσῃ μῆνας δεκαδύο• οὕτως γὰρ αναπληροῦνται αἱ ἡμέραι τῆς θεραπείας, μῆνας ἓξ ἀλειφόμεναι ἐν σμυρνίνῳ ἐλαίῳ καὶ μῆνας ἓξ ἐν τοῖς ἀρώμασι καὶ ἐν τοῖς σμήγμασι τῶν γυναικῶν, 13 καὶ τότε εἰσπορεύεται πρὸς τὸν βασιλέα. καὶ ᾧ ἐὰν εἴπῃ, παραδώσει αὐτὴν συνεισέρχεσθαι αὐτῷ ἀπὸ τοῦ γυναικῶνος ἕως τῶν βασιλείων. 14 δείλης εἰσπορεύεται καὶ πρὸς ἡμέραν ἀποτρέχει εἰς τὸν γυναικῶνα τὸν δεύτερον, οὗ Γαΐ ὁ εὐνοῦχος τοῦ βασιλέως ὁ φύλαξ τῶν γυναικῶν, καὶ οὐκέτι εἰσπορεύεται πρὸς τὸν βασιλέα, ἐὰν μὴ κληθῇ ὀνόματι. 15 ἐν δὲ τῷ ἀναπληροῦσθαι τὸν χρόνον ᾿Εσθὴρ τῆς θυγατρὸς ᾿Αμιναδὰβ ἀδελφοῦ πατρὸς Μαρδοχαίου εἰσελθεῖν πρὸς τὸν βασιλέα οὐδὲν ἠθέτησεν, ὧν ἐνετείλατο ὁ εὐνοῦχος ὁ φύλαξ τῶν γυναικῶν• ἦν γὰρ ᾿Εσθὴρ εὑρίσκουσα χάριν παρὰ πάντων τῶν βλεπόντων αὐτήν. 16 καὶ εἰσῆλθεν ᾿Εσθὴρ πρὸς ᾿Αρταξέρξην τὸν βασιλέα τῷ δωδεκάτῳ μηνί, ὅς ἐστιν ᾿Αδάρ, τῷ ἑβδόμῳ ἔτει τῆς βασιλείας αὐτοῦ. 17 καὶ ἠράσθη ὁ βασιλεὺς ᾿Εσθήρ, καὶ εὗρε χάριν παρὰ πάσας τὰς παρθένους, καὶ ἐπέθηκεν αὐτῇ τὸ διάδημα τὸ γυναικεῖον. 18 καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς πότον πᾶσι τοῖς φίλοις αὐτοῦ καὶ ταῖς δυνάμεσιν ἐπὶ ἡμέρας ἑπτὰ καὶ ὕψωσε τοὺς γάμους ᾿Εσθὴρ καὶ ἄφεσιν ἐποίησε τοῖς ὑπὸ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ. 19 ὁ δὲ Μαρδοχαῖος ἐθεράπευεν ἐν τῇ αὐλῇ. 20 ἡ δὲ ᾿Εσθὴρ οὐχ ὑπέδειξε τὴν πατρίδα αὐτῆς• οὕτως γὰρ ἐνετείλατο αὐτῇ Μαρδοχαῖος, φοβεῖσθαι τὸν Θεὸν καὶ ποιεῖν τὰ προστάγματα αὐτοῦ, καθὼς ἦν μετ᾿ αὐτοῦ καὶ ᾿Εσθὴρ οὐ μετήλλαξε τὴν ἀγωγὴν αὐτῆς.
21 Καὶ ἐλυπήθησαν οἱ δύο εὐνοῦχοι τοῦ βασιλέως, οἱ ἀρχισωματοφύλακες, ὅτι προήχθη Μαρδοχαῖος, καὶ ἐζήτουν ἀποκτεῖναι ᾿Αρταξέρξην τὸν βασιλέα. 22 καὶ ἐδηλώθη Μαρδοχαίῳ ὁ λόγος, καὶ ἐσήμανεν ᾿Εσθήρ, καὶ αὐτὴ ἐνεφάνισε τῷ βασιλεῖ τὰ τῆς ἐπιβουλῆς 23 ὁ δὲ βασιλεὺς ἤτασε τοὺς δύο εὐνούχους καὶ ἐκρέμασεν αὐτούς• καὶ προσέταξεν ὁ βασιλεὺς καταχωρίσαι εἰς μνημόσυνον ἐν τῇ βασιλικῇ βιβλιοθήκῃ ὑπὲρ τῆς εὐνοίας Μαρδοχαίου ἐν ἐγκωμίῳ.

3
1 Erhi ebyôla byôshi biba byamagera, mwâmi Asuerusi, akuza Hamani mugala wa Hamdata omu cihugo c’Agagi, amukengesa bwenêne, amuyûshulira ecikono c’obukulu, ashuba ye murhanzi omu barhambo bâge bôshi. 2 Abarhumisi ba mwâmi bôshi banali aha burhambi bwâge omwôla ngo baka z’ifukamiriza embere za Hamani, bulya kwo mwâmi anali arhegesire ntyôla. 3 Abarhumisi ba mwâmi babaga ahôla muhango banacibwîra Mardokeyo, mpu: «Cirhumire watwa omu irhegeko lya mwâmi?« 4 Nakulya kubà bakazag’iyôrha bamurhonda ngasi lusiku arhanabayumvagya lero bajimanyîsa Hamani, mpu balole erhi Mardokeyo anasera muli obwôla borhere bwâge ebwa kubà bali erhi bayumvîrhe oku aba Muyahudi. 5 Hamani anacibona oku Mardokeyo arhafukamaga embere zâge arhanafukamiriza embere zâge. Anacikunira bwenêne. 6 Ci agaya okumuhumakwo yenene bulya bamamubwîra ali wa bûko buci. Hamani alonza okumalîra olubaga lwa Mardokeyo loshi bo baligi Bayahudi banayûbakaga omu cihugo ca mwâmi Asuerusi côshi.
Ill. Abayahudi bashimbwa
Omulali gw’okuyîrha Abayahudi bôshi
7 Omu mwêzi murhanzi go guderhwa mwêzi gwa Nizani, omu mwâka gwa kal’ikumi na kabirhi kurhenga Asuerusi ali mwâmi, banaciyesha ecigole ngasi lusiku na ngasi mwêzi, balinda bahika oku mwêzi gwa kal’ikumi na kabirhi, gwo mwêzi guderhawa Adari. 8 Okubundi Hamani anacibwîra mwâmi Asuerusi, erhi: «Omu mirhundu y’ecihugo câwe côshi muli olubaga lulumire kuli ngasi murhundu, luyôrha luciyungwire oku bandi bantu ba olubaga lwâwe, bajira gabogâbo marhegeko galya garhali g’olubaga loshi ciru barhashimba amarhegeko ga mwâmi. Kurhakwânîni mwâmi alembere bantu ba bene abôla. 9 Mwâmi akabona kunashingânîne, bahane irhegeko ly’okubayîrha, nayîsh’i lyûla abajira ogwôla mukolo bihumbi ikumi bya nsaranga za talenta. Nanazihira omu mbîko ya mwâmi»l.
10 Mwâmi ahogola ehigondo hyâge omu munwe ahiyambika Hamani mugala wa Hamidata w’omu cihugo c’Agagi, muntu washombaga Abayahudi okulushire. 11 Mwâmi anacibwîra Hamani, erhi: «Ensaranga ezôla wamahabwa n’olwo lubaga kwo na kuguma, olujirire nka oku onabwîne kushingânîne». 12 Abayahudi ba mwâmi banacihamagalwa omu mwêzi murhanzi, omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi, hanaciyandikira ngasi murhamho wa mwâmi, ngasi mugula na ngasi mukulu w’olubaga okwôla Hamani abarhegekaga, banakaya ndikira ngasi lubaga omu luderho lwâbo. Eryo irhegeko lyayandikwa oku izîno lya mwâmi Asuerusi banacihirakwo akashè hirya higondo hyâge. 13 Amaruba ganacilerengana omu ngasi murhundu gwa mwâmi gôshi mpu bahungumule, banigûze, bayîrhe Abayahudi bôshi; babè bâna, babè bakulu, babè bakazi, mpu baniguzihwe omu lusiku luguma omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi gwa kal’ikumi na kabirhi gwo guderhwa mwêzi gwa Adari, mpu banahagule ebintu byâbo byôshi.
13(a) Yumvagya ebyâli muli agôla maruba: Omwâmi mukulu Asuerusi ayandikire abarhegesi ba bihugo igana na makumi abirhi na nda g’omu bwâmi bwâge kurhenga e Buhindi kuhika e Etiyopiya n’oku bandi barhambo b’emirhundu n’ababakulikire, agala maruba gadesire ntyâla:
13(b) «Ciru akaba ntegesire amashanja mwandu, na ciru akaba ntegesire igulu lyôshi ntakalonza okurhegeka n’obuhashe bw’okurhindibuza abantu ci nti nyôrhe ngasi mangomuntu wa murhima gwa bugula, muntu mutudu, bambali bani bakaz’iyôrha bali omu kalamo karhalimwo kadugundu na ntyôla obwâmi bôshi bukwânîne bubè n’omurhûla buyôrhe burhûlwire kuhika oklu lubibi lulyo olwa kuli bwenêne, ngasi muntu akaz’igendamwo buzira côba abè n’omurhûla bulya bwo buba bugale bwa ngasi muntu. 13(c) Erhi ncidôsa abahanûzi bani kurhi okwôla kwankahashikana, Hamani, ye mugula mukulu bwenêne na mwîrhonzi, muntu mwene murhahabiri oku bushibirizi ajira omul kurhumikira kwâge, yeri wa kabirhi omu bwâmi, 13(d) amanyîsize oku hali olubaga lugwêrhe obulonza bubî lunali omu gandi mashanja gôshi ga hano igulu mpu barhayumvanya n’agôla gandi mashanja ebwa kubà bajira gâbo gâbo marhegeko banakagayaguza amarhegeko g’abandi bâmi na ntyôla barhaziga ebihugo rhurhegeka byagendeka bwinjà.
13(e) Erhi mbona oku omu gandi mashanja gôshi olwôla lubaga luguma lonene lukayôrha luciyungwire oku bandi bantu n’oku omu kubà n’agâbo marhegeko banalonze okusêza abantu mpu bashimbe amarhegeko n’engeso zâbo, erhi rhubona oku okwôla kunarhume omurhûla gurhacibonekana omu bantu erhi bo barhuma. 13(f) Rhubahunyire nti abôla bôshi banadesirwe omu maruba ga Hamani, ye murhambo w’ebyâni; ye na larha wa kabirhi, bôshi oku banali: kuguma n’aba kazi, n’abâna bâbo bôshi banigûzibwe n’engôrho y’abashombanyi bâbo buzira bwonjo erhi kubabalira lebe; banigûzibwe oku lusiku lwa kal’ikumi na kani lw’omwêzi gwa Adari. 13(g) Na ntyôla ngasi bôshi, bunôla kandi erhi mîra, balya banali bagwêrhe omurhima mubî olufu lw’akavulindi lubayandagaliza omu kuzimu; kandi omu nsiku zayîsha emikolo yîrhu yanaba n’omurhûla enakengwe omu cihugo cîrhu côshi.» 14 Ebinwa byayandikagwa mw’agôla maruba, nka irhegeko liyêrekîre abantu bôshi, byanacirhumwa omu cihugo côshi mpu lyo ngasi muguma aba acîrheganyize oku lusiku lwanatwîrwe.
15 Oku irhegeko lya mwâmi agôla maruba ganacigenda dubaduba omu cihugo côshi. Ery’irhegeko lyanacimayisibwa burhanzi aha burhwâli buba aha Suza. N’oku mwâmi bôshi na Hamani bali oku mamvu bagorhomera, banafonfomera ebiryo, abantu b’omu lugo lwa Suza bôshi bahira akaboko aha irhama.
Esther 3
1אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 2וְכָל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמָ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃ 3וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמָרְדֳּכָ֑י מַדּ֨וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 4וַיְהִ֗י בְּאָמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מָרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי׃ 5וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מָרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה׃ 6וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤ח יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃ 7בַּחֹ֤דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֙ הוּא־חֹ֣דֶשׁ נִיסָ֔ן בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל לִפְנֵ֣י הָמָ֗ן מִיּ֧וֹם ׀ לְי֛וֹם וּמֵחֹ֛דֶשׁ לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃ ס
8וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכָּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שׁוֶֹ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃ 9אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִכָּתֵ֖ב לְאַבְּדָ֑ם וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים כִּכַּר־כֶּ֗סֶף אֶשְׁקוֹל֙ עַל־יְדֵי֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה לְהָבִ֖יא אֶל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 10וַיָּ֧סַר הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֖וֹ מֵעַ֣ל יָד֑וֹ וַֽיִּתְּנָ֗הּ לְהָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִֽים׃ 11וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְהָמָ֔ן הַכֶּ֖סֶף נָת֣וּן לָ֑ךְ וְהָעָ֕ם לַעֲשֹׂ֥ות בּ֖וֹ כַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ 12וַיִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה הָמָ֡ן אֶ֣ל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵֽי־הַ֠מֶּלֶךְ וְֽאֶל־הַפַּח֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה וְאֶל־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָעָ֔ם מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ בְּשֵׁ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ נִכְתָּ֔ב וְנֶחְתָּ֖ם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּֽלֶךְ׃ 13וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כָּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּלֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כָּל־הַ֠יְּהוּדִים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֨ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃ 14פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכָל־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 15הָֽרָצִ֞ים יָצְא֤וּ דְחוּפִים֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ וְהַדָּ֥ת נִתְּנָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וְהַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ יָשְׁב֣וּ לִשְׁתּ֔וֹת וְהָעִ֥יר שׁוּשָׁ֖ן נָבֽוֹכָה׃ פ
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 3
ΜΕΤΑ δὲ ταῦτα ἐδόξασεν ὁ βασιλεὺς ᾿Αρταξέρξης ᾿Αμὰν ᾿Αμαδάθου Βουγαῖον καὶ ὕψωσεν αὐτόν, καὶ ἐπρωτοβάθρει πάντων τῶν φίλων αὐτοῦ. 2 καὶ πάντες οἱ ἐν τῇ αὐλῇ προσεκύνουν αὐτῷ, οὕτως γὰρ προσέταξεν ὁ βασιλεὺς ποιῆσαι• ὁ δὲ Μαρδοχαῖος οὐ προσεκύνει αὐτῷ. 3 καὶ ἐλάλησαν οἱ ἐν τῇ αὐλῇ τοῦ βασιλέως τῷ Μαρδοχαίῳ• Μαρδοχαῖε, τί παρακούεις τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως λεγόμενα; 4 καθ᾿ ἑκάστην ἡμέραν ἐλάλουν αὐτῷ, καὶ οὐχ ὑπήκουεν αὐτῶν• καὶ ὑπέδειξαν τῷ ᾿Αμὰν Μαρδοχαῖον τοῖς τοῦ βασιλέως λόγοις ἀντιτασσόμενον• καὶ ὑπέδειξεν αὐτοῖς ὁ Μαρδοχαῖος ὅτι ᾿Ιουδαῖός ἐστι. 5 καὶ ἐπιγνοὺς ᾿Αμὰν ὅτι οὐ προσκυνεῖ αὐτῷ Μαρδοχαῖος, ἐθυμώθη σφόδρα 6 καὶ ἐβουλεύσατο ἀφανίσαι πάντας τοὺς ὑπὸ τὴν ᾿Αρταξέρξου βασιλείαν ᾿Ιουδαίους. 7 καὶ ἐποίησε ψήφισμα ἐν ἔτει δωδεκάτῳ τῆς βασιλείας ᾿Αρταξέρξου καὶ ἔβαλε κλήρους ἡμέραν ἐξ ἡμέρας καὶ μῆνα ἐκ μηνός, ὥστε ἀπολέσαι ἐν μιᾷ ἡμέρᾳ τὸ γένος Μαρδοχαίου, καὶ ἔπεσεν ὁ κλῆρος εἰς τὴν τεσσαρεσκαιδεκάτην τοῦ μηνός, ὅς ἐστιν ᾿Αδάρ. 8 καὶ ἐλάλησε πρὸς τὸν βασιλέα ᾿Αρταξέρξης λέγων• ὑπάρχει ἔθνος διεσπαρμένον ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ σου, οἱ δὲ νόμοι αὐτῶν ἔξαλλοι παρὰ πάντα τὰ ἔθνη, τῶν δὲ νόμων τοῦ βασιλέως παρακούουσι, καὶ οὐ συμφέρει τῷ βασιλεῖ ἐᾶσαι αὐτούς• 9 εἰ δοκεῖ τῷ βασιλεῖ, δογματισάτω ἀπολέσαι αὐτούς, κἀγὼ διαγράψω εἰς τὸ γαζοφυλάκιον τοῦ βασιλέως ἀργυρίου τάλαντα μύρια. 10 καὶ περιελόμενος ὁ βασιλεὺς τὸ δακτύλιον ἔδωκεν εἰς χεῖρας τῷ ᾿Αμὰν σφραγίσαι κατὰ τῶν γεγραμμένων κατὰ τῶν ᾿Ιουδαίων. 11 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ ᾿Αμάν• τὸ μὲν ἀργύριον ἔχε, τῷ δὲ ἔθνει χρῶ ὡς βούλει. 12 καὶ ἐκλήθησαν οἱ γραμματεῖς τοῦ βασιλέως μηνὶ πρώτῳ τῇ τρισκαιδεκάτῃ καὶ ἔγραψαν, ὡς ἐπέταξεν ᾿Αμάν, τοῖς στρατηγοῖς, καὶ τοῖς ἄρχουσι κατὰ πᾶσαν χώραν ἀπὸ ᾿Ινδικῆς ἕως τῆς Αἰθιοπίας, ταῖς ἑκατὸν εἰκοσιεπτὰ χώραις, τοῖς τε ἄρχουσι τῶν ἐθνῶν κατὰ τὴν αὐτῶν λέξιν δι᾿ ᾿Αρταξέρξου τοῦ βασιλέως. 13 καὶ ἀπεστάλη διὰ βιβλιοφόρων εἰς τὴν ᾿Αρταξέρξου βασιλείαν ἀφανίσαι τὸ γένος τῶν ᾿Ιουδαίων ἐν ἡμέρᾳ μιᾶ μηνὸς δωδεκάτου, ὅς ἐστιν ᾿Αδάρ, καὶ διαρπάσαι τὰ ὑπάρχοντα αὐτῶν.
13α Τῆς δὲ ἐπιστολῆς ἐστι τὸ ἀντίγραφον τόδε• «Βασιλεὺς μέγας ᾿Αρταξέρξης τοῖς ἀπὸ τῆς ᾿Ινδικῆς ἕως τῆς Αἰθιοπίας ἑκατὸν εἰκοσιεπτὰ χωρῶν ἄρχουσι καὶ τοπάρχαις ὑποτεταγμένοις τάδε γράφει• 13β πολλῶν ἐπάρξας ἐθνῶν καὶ πάσης ἐπικρατήσας οἰκουμένης, ἐβουλήθην μὴ τῷ θράσει τῆς ἐξουσίας ἐπαιρόμενος, ἐπιεικέστερον δὲ καὶ μετὰ ἠπιότητος ἀεὶ διεξάγων, τοὺς τῶν ὑποτεταγμένων ἀκυμάντους διαπαντὸς καταστῆσαι βίους, τήν τε βασιλείαν ἥμερον καὶ πορευτὴν μέχρι περάτων παρεξόμενος ἀνανεώσασθαί τε τὴν ποθουμένην τοῖς πᾶσιν ἀνθρώποις εἰρήνην. ῟13γ πυθομένου δέ μου τῶν συμβούλων, πῶς ἂν ἀχθείη τοῦτο ἐπὶ πέρας, ὁ σωφροσύνῃ παρ᾿ ἡμῖν διενέγκας καὶ ἐν τῇ εὐνοίᾳ ἀπαραλλάκτως καὶ βεβαίᾳ πίστει ἀποδεδειγμένος καὶ δεύτερον τῶν βασιλειῶν γέρας ἀπενηνεγμένος ᾿Αμὰν 13δ ἐπέδειξεν ἡμῖν ἐν πάσαις ταῖς κατὰ τὴν οἰκουμένην φυλαῖς ἀναμεμεῖχθαι δυσμενῆ λαόν τινα τοῖς νόμοις ἀντίθετον πρὸς πᾶν ἔθνος τά τε τῶν βασιλέων παραπέμποντας διηνεκῶς διατάγματα, πρὸς τὸ μὴ κατατίθεσθαι τὴν ὑφ᾿ ἡμῶν κατευθυνομένην ἀμέμπτως συναρχίαν. 13ε διειληφότες οὖν τόδε τὸ ἔθνος μονώτατον ἐν ἀντιπαραγωγῇ παντὶ διαπαντὸς ἀνθρώπῳ κείμενον, διαγωγὴν νόμων ξενίζουσαν παραλλάσσον καὶ δυσνοοῦν τοῖς ἡμετέροις πράγμασι τὰ χείριστα συντελοῦν κακὰ καὶ πρὸς τὸ μὴ τὴν βασιλείαν εὐσταθείας τυγχάνειν• 13ζ προστετάχαμεν οὖν τοὺς σημαινομένους ὑμῖν ἐν τοῖς γεγραμμένοις ὑπὸ ᾿Αμὰν τοῦ τεταγμένου ἐπὶ τῶν πραγμάτων καὶ δευτέρου πατρὸς ἡμῶν πάντας σὺν συναιξὶ καὶ τέκνοις ἀπολέσαι ὁλορριζεὶ ταῖς τῶν ἐχθρῶν μαχαίραις ἄνευ παντὸς οἴκτου καὶ φειδοῦς, τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ τοῦ δωδεκάτου μηνὸς ᾿Αδάρ, τοῦ ἐνεστῶτος ἔτους, 13η ὅπως οἱ πάλαι καὶ νῦν δυσμενεῖς ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ βιαίως εἰς τὸν ᾅδην κατελθόντες, εἰς τὸν μετέπειτα χρόνον εὐσταθῆ καὶ ἀτάραχα παρέχωσιν ἡμῖν διὰ τέλους τὰ πράγματα».
14 Τὰ δὲ ἀντίγραφα τῶν ἐπιστολῶν ἐξετίθετο κατὰ χώραν, καὶ προσετάγη πᾶσι τοῖς ἔθνεσιν ἑτοίμους εἶναι εἰς τὴν ἡμέραν ταύτην. 15 ἐσπεύδετο δὲ τὸ πρᾶγμα καὶ εἰς Σοῦσαν• ὁ δὲ βασιλεὺς καὶ ᾿Αμὰν ἐκωθωνίζοντο, ἐταράσσετο δὲ ἡ πόλις.

Esteri na Mardokeyo balonza obulyo bw’okuy[qka obwôla buhanya
1 Erhi anayumva oku kwo byalalirwe ntyôla, Mardokeyo asharhula emya mbalo yâge ayambala sunzu, anacilabika oluvù. Okubundi anacikanya omu lugo loshi aja abanda endulù, 2 anacigend’iyimanga aha muhango gujire aha bwâmi bulya ntâye wankagezire muli ogwôla muhango anacihundikire sunzu. 3 Omu ngasi cishagala banamanyîsagyamwo ogwôla mwanzi gw’ebwâmi, oku ngasi Muyahudi wanali kolwôla lugo kwâbà kurhindibuka, kulaka n’okurhoza emirenge, kucîshalisa n’emirhanyo. Banji baj’omu mishîbo, bayambala sunzu, bacilabika oluvù.
4 Bambalikazi n’abalamba barhonyi ba Esteri bayîsh’imumanyîsa ogwôla mwanzi. Omwâmikazi, omungo gwamugwârha bwenêne. Arhuma abahêkera Mardokeyo emyambalo mpu lyo aleka sunzu wâge. Ci Mardokeyo acilahirira. 5 Lero okubundi obwôla, Esteri anacirhuma omwambali wâge Hataki, muguma w’omu barhonyi mwâmi alimuhire mpu bakaz’imukolera, Esteri anacimurhuma mpu agend’idôsa Mardokeyo kurhi byabîre na bici birhumire aba n’olugendo lwa bene olôla.
6 Hataki anahuluka aja emunda Mardokeyo ali atamîre aha muhango gw’omuhanda gwa mwâmi. 7 Mardokeyo anacimurhondêreza oku binali byôshi anacimubwîra na kurhi Hamani alaganaga okurhulira ensaranga zirhali nyi oku mbîko ya mwâmi nka mpyîlo y’okumalîra Abayahudi. 8 Anacimuhà erya mpamiso y’olwandiko Iw’irhegeko lyalumizibagwa, kurhenga e Suza, omu cihugo côshi mpu bayîrhe Abayahudi; n’okwôla kwankamanyîsize Esteri ebyabîre byôshi. Anacimu komêreza mpu abwîre omugoli aje emunda mwâmi ali amushenge obwonjo oku lubaga aburhagwamwo. 8(a) «Erhi kengêra mwâna wâni muli zirya nsiku z’amalibuko amango nakazâg’ikulisa n’amaboko gâni. Bulya Hamani ye oligi wa kabirhi omu cihugo ca mwâmi, ahûnyire mwâmi mpu rhweshi rhufe! » 8(b) «Oshenge Nyakasane, orhuderhere emunda ali, orhufulumuse olufu!»
9 Hataki agaluka aj’ishambalira Esteri ebyo binwa. 10 Esteri arhuma Hataki acibwîra Mardokeyo, erhi: 11 «Bambali ba mwâmi bôshi n’abayûbaka omu cihugo câge bayîshi oku ngasi muntu abè mulume, abè mukazi, erhi ankanaci shomya mpu aje emunda mwâmi ali arhanahamagirwi naye, oyôla muntu anakumba ho nahalya omu irhcgeko lidesire mpu oyôla muntu afe. Nkabaga erhi mwâmi akanamuyêrekeza akarhi kâge k’amasholo, mwâmi anamanyîse ntyo oku oyûla muntu ababalirwe. Hamagera na nsiku makumi asharhu ntalali kwa mpu njè emunda mwâmi ali».
12 Anacimanyîsa Mardokeyo ebyo binwa bya Esteri. 13 Naye Mardokeyo anacishuza, erhi; «Orhamanyaga mpu okwenge oli omu bwâmi, wênene Muyahudi wafuma omu bandi. 14 Bulya kwo binali erhi wankabà orhadesiri kanwa mwagano mango, okucira n’okuyôkoka kw’Abayahudi kwanarhenga handi; w’oyo n’enyumpa ya sho mwanahûngumuka. Ndi wankamanya erhi arhali amango gali nkaga go garhumaga obà mwâmikazi?»
15 Esteri abwîra Mardokeyo, erhi: 16 «Ogend’ibwîra Abayahudi banali omu Suza bôshi bacishalise erhi nie ntuma. Murhalyaga murhananywaga miregere ge isharhu na madufu asharhu. Oku lwâni lunda, nie haguma na bambalikazi bani, nacîshalisa kuguma na ninyu. Na hanôla mba namacirheganya ntyôla, nanaj’emunda mwâmi ali, akaba kufà nafa nanafaga». 17 Mardokeyo ashubira emwâge agend’ijira kulyâla Esteri amubwîraga. Omusengero gwa Mardokeyo
17(a) Mardokeyo ashenga erhi akengêra aminja ga Nyakasane gôshi, aderha erhi: 17(b) «Mâshi, Yâgirwa, Yâgirwa Mwâmi Ogala-byôshi, ebintu byôshi biba oku buhashe bwâwe, na ntâye ciru n’omuguma wankakucika nka wamalonza okuciza Israheli. 17(c) We walemaga empingu n’igulu, na ngasi birhangazo biba hanôla igulu. We mwâmi w’ebintu byôshi, na ntâco cankakucika Nyamwagirwa! 17(d) Oyîshi byôshi, orhahabiri oku arhali kujira cikanyi nîsi erhi bucibonyi kandi erhi magene g’okubona irenge lyarhumaga nalahira okufukamira o mwibonyi Hamani. Bulya neci nanacinyihya erhi kuciza Israheli kurhuma. 17(e) Ci kwônene najizire ntyôla, lyo ndek’ihà omuntu irenge likwânîne Nyamuzinda yenene; ntankanaharâmya owundi okuleka wênene, Yâgirwa Nnâmahanga, ci arhali ebwa kucivuna kwo kwarhuma najira ntyôla. 17(f) Na bunôla Yâgirwa Nnâmahanga, Mwâmi, we Nyamuzinda w’A brahamu, obabalire olubaga lwâwe; bulya abashombanyi bîrhu bakola ba rhulomolire amasù mpu barhuyîrhe banaherêrekeze omwîmo gwâwe gwa ku rhenga mîra. 17(g) Orhagayaguzagya omurhwe gwâwe, ogu wênene wacu ngulaga kurhenga e Mîsiri. 17(h) Yâgirwa oyumvîrhize omusengero gwâni! Omwîmo gwâwe ogufe obwonjo, emishîbo yîrhu oyihindule bushagaluke lyo rhulanga akalamo kîrhu rhunabe bantu bakuyimba irenge ly’izîno lyâwe, mâshi Nyakasane. Yâgirwa omanye mâshi wankaheza orhunwa rhw’abakukuza.» 17(i) Nabo bene Israheli balaka bwenêne n’emisî yâbo yôshi omukubona olufu lukola luli embere z’amasù gâbo.
Omusengero gwa Esteri
17(k) Omwâmikazi Esteri naye oyakira muli Nyakasane erhi arhungwa n’obwôba bw’olufu lwalikola lumuyêrekîre luminomino. Anacihogola erya myambolo yâge y’obugale, ayambala ey’okucibàbaza n’okushiba; ahâli h’amanukato galya gabaya bwinjinjà oku irhwe lyâge, alibumba luvu na ngasi bindi bya bibolêrereza. Arhôhya bwenêne omubiri gwâge; n’ebiviri bishandabîne aba by’akola aj’agerana halya hôshi anakazâg’igera aba amashokoza amanaya mbaliza bwinjà. Ashenga Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli aderha, erhi: 17(l) «Nyamwagirwa, mwâmi wîrhu, wêne Nyamuzinda ntà wundi, ntabala nâni bulya obwinage oku niono nieshi ntà handi nankacikula oburhabâle okuleka emunda oli: bulya embaka zinyîshire, nkola ndi omu kanga k’okufà. 17(m) Kurhenga eburho bwâni erhi nciri aha mwîrhu, nayumvîrhe oku wêne ne Yâgirwa, we wacîshogaga Israheli omu karhî g’agandi mashanja gôshi na balarha wacîshogâbomuli bashakulûza bâbo, mpu babè mwîmo gwâwe ensiku n’amango, n’oku wajizire makwânane manji wakazâg’ibalaganya. 17(n ) Lero rhwakugomera, wanacirhuhâna emwa abashombanyi bîrhu, ebwakuba rhwamakaz’iharâmya ba-Nyamuzinda bâbo. Oli mushinganyanya Yâgirwa Nnahamwîrhu. 17(o) Ci kwônene barhaciderhaga mpu obûla rhwamagwârhwa mpira rhuko laga rhwalekera ahôla, ci balunginage bôshi n’enshushano zâbo mpu bakule omulali gw’omu kanwa kâwe, mpu baherêrekeze lôshi-lôshi omwîmo gwâwe, mpu badundaguze orhunwa rhw’abakukuza, bamalîre ntyôla irenge ly’akâ-Nyamuzinda kâwe n’oluhêrero lwâwe. 17(p) ntyo bakaz’iharâmya omu igulu lyôshi ba-Nyamuzinda b’obwîhambi n’okucisîmîsa lwôshi embrere z’omwâmi w’igulu. 17(q) Yâgirwa, enshusho yâwe erhahindukaga buhanya oku barhacihali, mâs hi, orharhuganyaguzagya omu malibuko gîrhu! Emihigo mibi abashombanyi bîrhu barhurheganyiza, ojire ebagalukire bo nène n’omurhangiriza wankacishomya mpu arhurhera, ojire acîbonerekwo, abè lwiganyo lw’abâbo! 17(r) Yâgirwa okengêre, ociyêrekane olusiku lw’amalibuko gîrhu! Nâni ompè oburhwâli, Yâgirwa Mwâmi wa ba-Nyamuzinda na Murhegesi wa ngasi bukulu. 17(s) Ohire ebinwa binunu omu kanwa kani hano mba nkola ndi omu mbaka embrere z’entale, onayiyêrekeze omurhima embere z’abashombanyi bîrhu, baherêrekere haguma n’abandi bôshi babashusha. 17(t) Rhwehe okuboko kwâwe kurhucize, onayîshe ontabille bulya niene ndi, ntanagwêrhi wundi nalibirhira kuleka we, wêne Nyakasane! 17(u) Oyîshi byôshi onayîshi oku ntabonakwo irenge ly’abarhasîma bayumve izîno lyâwe, oyîshi oku ntabonakwo gw’entakembûlwa n’ogw’abanyamahanga. 17(w) Omanyire obulagirire ndimwo, omanyire oku obwôba bungwêrhe erhi bucîbone bwâni burhuma, bulya bundi ebusù, mwa zino nsiku ndi nagenda engalanju hano igulu, bwôba n’enshonyi ziri nka za mwambalo gw’izinga. Waliha, ontenze kw’obwo bwôrhere, ojire burhankulikiraga omu nsiku zâni z’omurhûla. 17(x) Mwambalikazi wâwe arhalîraga oku cibo ca Hamani, arhajaga oku nsiku nkulu z’ebwâmi arhananywaga amanvu g’abazimu. 17(y) Mwambalikazi wâwe arhacisimisagya kundi kundi kurhenga olusiku akuhiragakwo omurhima kuhik’ene, ci muli we, Nyakasane, Nyamuzinda wa Abrahamu. 17(z) Nyamuzinda w’emisî elushire eya bôshi, oyumvîrhize izù ly’abali omu malibuko barhanacigwêrhi bulangâlire, orhukule omu maboko g’abâminya onankûle omu bwôba ndimwo!»
Esther 4
1וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה׃ 2וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק׃ 3וּבְכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים׃ 4וַ֠תָּבוֹאינָה נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֨יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל׃ 5וַתִּקְרָא֩ אֶסְתֵּ֨ר לַהֲתָ֜ךְ מִסָּרִיסֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶעֱמִ֣יד לְפָנֶ֔יהָ וַתְּצַוֵּ֖הוּ עַֽל־מָרְדֳּכָ֑י לָדַ֥עַת מַה־זֶּ֖ה וְעַל־מַה־זֶּֽה׃ 6וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל־מָרְדֳּכָ֑י אֶל־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃ 7וַיַּגֶּד־ל֣וֹ מָרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת ׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁקוֹל עַל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ בַּיְּהוּדִ֖יים לְאַבְּדָֽם׃ 8וְאֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠דָּת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ׃ 9וַיָּב֖וֹא הֲתָ֑ךְ וַיַּגֵּ֣ד לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י מָרְדֳּכָֽי׃ 10וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי׃ 11כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֨אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם׃ 12וַיַּגִּ֣ידוּ לְמָרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר׃ פ
13וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים׃ 14כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃ 15וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי׃ 16לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃ 17וַֽיַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר׃ ס
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 4
Ο δὲ Μαρδοχαῖος ἐπιγνοὺς τὸ συντελούμενον διέρρηξεν τὰ ἱμάτια ἑαυτοῦ καὶ ἐνεδύσατο σάκκον καὶ κατεπάσατο σποδὸν καὶ ἐκπηδήσας διὰ τῆς πλατείας τῆς πόλεως ἐβόα φωνῇ μεγάλῃ• αἴρεται ἔθνος μηδὲν ἠδικηκός. 2 καὶ ἦλθεν ἕως τῆς πύλης τοῦ βασιλέως καὶ ἔστη• οὐ γὰρ ἦν αὐτῷ ἐξὸν εἰσελθεῖν εἰς τὴν αὐλὴν σάκκον ἔχοντι καὶ σποδόν. 3 καὶ ἐν πάσῃ χώρᾳ, οὗ ἐξετίθετο τὰ γράμματα, κραυγὴ καὶ κοπετὸς καὶ πένθος μέγα τοῖς ᾿Ιουδαίοις, σάκκον καὶ σποδὸν ἔστρωσαν ἑαυτοῖς. 4 καὶ εἰσῆλθον αἱ ἅβραι καὶ οἱ εὐνοῦχοι τῆς βασιλίσσης καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῇ, καὶ ἐταράχθη ἀκούσασα τὸ γεγονὸς καὶ ἀπέστειλε στολίσαι τὸν Μαρδαχαῖον καὶ ἀφελέσθαι αὐτοῦ τὸν σάκκον• ὁ δὲ οὐκ ἐπείσθη. 5 ἡ δὲ ᾿Εσθὴρ προσεκαλέσατο ᾿Αχραθαῖον τὸν εὐνοῦχον αὐτῆς, ὃς παρειστήκει αὐτῇ, καὶ ἀπέστειλε μαθεῖν αὕτη παρὰ τοῦ Μαρδοχαίου τὸ ἀκριβές. 7 ὁ δὲ Μαρδοχαῖος ὑπέδειξεν αὐτῷ τὸ γεγονὸς καὶ τὴν ἐπαγγελίαν, ἣν ἐπηγγείλατο ᾿Αμὰν τῷ βασιλεῖ εἰς τὴν γάζαν ταλάντων μυρίων, ἵνα ἀπολέσῃ τοὺς ᾿Ιουδαίους• 8 καὶ τὸ ἀντίγραφον τὸ ἐν Σούσοις ἐκτεθὲν ὑπὲρ τοῦ ἀπολέσθαι αὐτοὺς ἔδωκεν αὐτῷ δεῖξαι τῇ ᾿Εσθήρ. καὶ εἶπεν αὐτῷ, ἐντείλασθαι αὐτῇ εἰσελθούσῃ παραιτήσασθαι τὸν βασιλέα καὶ ἀξιῶσαι αὐτὸν περὶ τοῦ λαοῦ μνησθεῖσα ἡμερῶν ταπεινώσεώς σου, ὡς ἐτράφης ἐν χειρί μου, διότι ᾿Αμὰν ὁ δευτερεύων τῷ βασιλεῖ ἐλάλησε καθ᾿ ἡμῶν εἰς θάνατον• ἐπικάλεσαι τὸν Κύριον καὶ λάλησον τῷ βασιλεῖ περὶ ἡμῶν ρῦσαι ἡμᾶς ἐκ θανάτου. 9 εἰσελθὼν δὲ ὁ ᾿Αχραθαῖος ἐλάλησεν αὐτῇ πάντας τοὺς λόγους τούτους. 10 εἶπε δὲ ᾿Εσθὴρ πρὸς ᾿Αχραθαῖον• πορεύθητι πρὸς Μαρδοχαῖον καὶ εἰπόν, 11 ὅτι τὰ ἔθνη πάντα τῆς βασιλείας γινώσκει, ὅτι πᾶς ἄνθρωπος ἢ γυνή, ὃς εἰσελεύσεται πρὸς τὸν βασιλέα εἰς τὴν αὐλὴν τὴν ἐσωτέραν ἄκλητος, οὐκ ἔστιν αὐτῷ σωτηρία• πλὴν ᾧ ἐκτείνῃ ὁ βασιλεὺς τὴν χρυσῆν ράβδον, οὗτος σωθήσεται• κἀγὼ οὐ κέκλημαι εἰσελθεῖν πρὸς τὸν βασιλέα, εἰσὶν αὗται ἡμέραι τριάκοντα. 12 καὶ ἀπήγγειλεν ᾿Αχραθαῖος Μαρδοχαίῳ πάντας τοὺς λόγους ᾿Εσθήρ, 13 καὶ εἶπε Μαρδοχαῖος πρὸς ᾿Αχραθαῖον• πορεύθητι καὶ εἶπον αὐτῇ• ᾿Εσθήρ, μὴ εἴπῃς σεαυτῇ, ὅτι σωθήσῃ μόνη ἐν τῇ βασιλείᾳ παρὰ πάντας τοὺς ᾿Ιουδαίους• 14 ὡς ὅτι ἐὰν παρακούσῃς ἐν τούτῳ τῷ καιρῷ, ἄλλοθεν βοήθεια καὶ σκέπη ἔσται τοῖς ᾿Ιουδαίοις, σὺ δὲ καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός σου ἀπολεῖσθε• καὶ τίς οἶδεν, εἰ εἰς τὸν καιρὸν τοῦτον ἐβασίλευσας; 15 καὶ ἐξαπέστειλεν ᾿Εσθὴρ τὸν ἥκοντα πρὸς αὐτήν, πρὸς Μαρδοχαῖον λέγουσα• 16 βαδίσας ἐκκλησίασον τοὺς ᾿Ιουδαίους τοὺς ἐν Σούσοις καὶ νηστεύσατε ἐπ᾿ ἐμοὶ καὶ μὴ φάγητε μηδὲ πίητε ἐπὶ ἡμέρας τρεῖς νύκτα καὶ ἡμέραν, κἀγὼ δὲ καὶ αἱ ἅβραι μου ἀσιτήσομεν, καὶ τότε εἰσελεύσομαι πρὸς τὸν βασιλέα παρὰ τὸν νόμον, ἐὰν καὶ ἀπολέσθαι με δέῃ.
17 Καὶ βαδίσας Μαρδοχαῖος ἐποίησεν ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ ᾿Εσθήρ. 17α καὶ ἐδεήθη Κυρίου μνημονεύων πάντα τὰ ἔργα Κυρίου καὶ εἶπε• 17β Κύριε Κύριε, βασιλεῦ πάντων κρατῶν, ὅτι ἐν ἐξουσίᾳ σου τὸ πᾶν ἐστι, καὶ οὐκ ἔστιν ὁ ἀντιδοξῶν σοι ἐν τῷ θέλειν σε σῶσαι τὸν ᾿Ισραήλ• 17γ ὅτι σὺ ἐποίησας τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ πᾶν θαυμαζόμενον ἐν τῇ ὑπ᾿ οὐρανὸν καὶ Κύριος εἶ πάντων, καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἀντιτάξεταί σοι τῷ Κυρίῳ. 17δ σὺ πάντα γινώσκεις• σὺ οἶδας, Κύριε, ὅτι οὐκ ἐν ὕβρει οὐδὲ ἐν ὑπερηφανίᾳ οὐδὲ ἐν φιλοδοξίᾳ ἐποίησα τοῦτο, τὸ μὴ προσκυνεῖν τὸν ὑπερήφανον ᾿Αμάν, ὅτι ηὐδόκουν φιλεῖν πέλματα ποδῶν αὐτοῦ πρὸς σωτηρίαν ᾿Ισραήλ• 17ε ἀλλ᾿ ἐποίησα τοῦτο, ἵνα μὴ θῶ δόξαν ἀνθρώπου ὑπεράνω δόξης Θεοῦ, καὶ οὐ προσκυνήσω οὐδένα, πλὴν σοῦ τοῦ Κυρίου μου καὶ οὐ ποιήσω αὐτὰ ἐν ὑπερηφανίᾳ. 17ζ καὶ νῦν, Κύριε ὁ Θεός, ὁ βασιλεύς, ὁ Θεὸς ῾Αβραάμ, φεῖσαι τοῦ λαοῦ σου, ὅτι ἐπιβλέπουσιν ἡμῖν εἰς καταφθορὰν καὶ ἐπεθύμησαν ἀπολέσαι τὴν ἐξ ἀρχῆς κληρονομίαν σου• 17η μὴ ὑπερίδῃς τὴν μερίδα σου, ἣν σεαυτῷ ἐλυτρώσω ἐκ γῆς Αἰγύπτου• 17θ ἐπάκουσον τῆς δεήσεώς μου καὶ ἱλάσθητι τῷ κλήρῳ σου καὶ στρέψον τὸ πένθος ἡμῶν εἰς εὐωχίαν, ἵνα ζῶντες ὑμνῶμέν σου τὸ ὄνομα, Κύριε, καὶ μὴ ἀφανίσῃς στόμα αἰνούντων σε, Κύριε. 17ι καὶ πᾶς ᾿Ισραὴλ ἐκέκραξεν ἐξ ἰσχύος αὐτῶν, ὅτι θάνατος αὐτῶν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτῶν.
17κ Καὶ ᾿Εσθὴρ ἡ βασίλισσα κατέφυγεν ἐπὶ τὸν Κύριον ἐν ἀγῶνι θανάτου κατειλημμένη, καὶ ἀφελομένη τὰ ἱμάτια τῆς δόξης αὐτῆς ἐνεδύσατο ἱμάτια στενοχωρίας καὶ πένθους, καὶ ἀντὶ τῶν ὑπερηφάνων ἡδυσμάτων, σποδοῦ καὶ κοπριῶν ἐνέπλησε τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ τὸ σῶμα αὐτῆς ἐταπείνωσε σφόδρα καὶ πάντα τόπον κόσμου ἀγαλλιάματος αὐτῆς ἔπλησε στρεπτῶν τριχῶν αὐτῆς καὶ ἐδεῖτο Κυρίου Θεοῦ ᾿Ισραήλ, καὶ εἶπε• 17λ Κύριέ μου, βασιλεὺς ἡμῶν σὺ εἶ μόνος• βοήθησόν μοι τῇ μόνῃ καὶ μὴ ἐχούσῃ βοηθὸν εἰ μὴ σέ, ὅτι κίνδυνός μου ἐν χειρί μου. 17μ ἐγὼ ἤκουον ἐκ γενετῆς μου ἐν φυλῇ πατριᾶς μου ὅτι σύ, Κύριε, ἔλαβες τὸν ᾿Ισραὴλ ἐκ πάντων τῶν ἐθνῶν καὶ τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐκ πάντων τῶν προγόνων αὐτῶν εἰς κληρονομίαν αἰώνιον καὶ ἐποίησας αὐτοῖς ὅσα ἐλάλησας. 17ν καὶ νῦν ἡμάρτομεν ἐνώπιόν σου, καὶ παρέδωκας ἡμᾶς εἰς χεῖρας τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν, ἀνθ᾿ ὧν ἐδοξάσαμεν τοὺς θεοὺς αὐτῶν• δίκαιος εἶ, Κύριε. 17ξ καὶ νῦν οὐκ ἱκανώθησαν ἐν πικρασμῷ δουλείας ἡμῶν, ἀλλ᾿ ἔθηκαν τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὰς χεῖρας τῶν εἰδώλων αὐτῶν ἐξάραι ὁρισμὸν στόματός σου καὶ ἀφανίσαι κληρονομίαν σου καὶ ἐμφράξαι στόμα αἰνούντων σοι καὶ σβέσαι δόξαν οἴκου σου καὶ θυσιαστηρίου σου, 17ο καὶ ἀνοῖξαι στόμα ἐθνῶν εἰς ἀρετὰς ματαίων καὶ θαυμασθῆναι βασιλέα σάρκινον εἰς αἰῶνα. 17π μὴ παραδῷς, Κύριε, τὸ σκῆπτρόν σου τοῖς μὴ οὖσι, καὶ μὴ καταγελασάτωσαν ἐν τῇ πτώσει ἡμῶν, ἀλλὰ στρέψον τὴν βουλὴν αὐτῶν ἐπ᾿ αὐτούς, τὸν δὲ ἀρξάμενον ἐφ᾿ ἡμᾶς παραδειγμάτισον. 17ρ μνήσθητι, Κύριε, γνώσθητι ἐν καιρῷ θλίψεως ἡμῶν καὶ ἐμὲ θάρσυνον, βασιλεῦ τῶν θεῶν καὶ πάσης ἀρχῆς ἐπικρατῶν• 17σ δὸς λόγον εὔρυθμον εἰς τὸ στόμα μου ἐνώπιον τοῦ λέοντος καὶ μετάθες τὴν καρδίαν αὐτοῦ εἰς μῖσος τοῦ πολεμοῦντος ἡμᾶς εἰς συντέλειαν αὐτοῦ καὶ τῶν ὁμονούντων αὐτῶ• 17τ ἡμᾶς δὲ ρῦσαι ἐν χειρί σου καὶ βοήθησόν μοι τῇ μόνῃ καὶ μὴ ἐχούσῃ εἰς μὴ σέ, Κύριε• 17υ πάντων γνῶσιν ἔχεις καὶ οἶδας ὅτι ἐμίσησα δόξαν ἀνόμων καὶ βδελύσσομαι κοίτην ἀπεριτμήτων καὶ παντὸς ἀλλοτρίου. 17φ σὺ οἶδας τὴν ἀνάγκην μου, ὅτι βδελύσσομαι τὸ σημεῖον τῆς ὑπερηφανίας μου, ὅ ἐστιν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς μου ἐν ἡμέραις ὀπτασίας μου• βδελύσσομαι αὐτὸ ὡς ράκος καταμηνίων καὶ οὐ φορῶ αὐτὸ ἐν ἡμέραις ἡσυχίας μου. 17χ καὶ οὐκ ἔφαγεν ἡ δούλη σου τράπεζαν ᾿Αμὰν καὶ οὐκ ἐδόξασα συμπόσιον βασιλέως, οὐδὲ ἔπιον οἶνον σπονδῶν• 17ψ καὶ οὐκ ηὐφράνθη ἡ δούλη σου ἀφ᾿ ἡμέρας μεταβολῆς μου μέχρι νῦν, πλὴν ἐπὶ σοί, Κύριε, ὁ Θεὸς ῾Αβραάμ. 17ω ὁ Θεὸς ὁ ἰσχύων ἐπὶ πάντας, εἰσάκουσον φωνὴν ἀπηλπισμένων καὶ ρῦσαι ἡμᾶς ἐκ χειρὸς τῶν πονηρευομένων, καὶ ρῦσαί με ἐκ τοῦ φόβου μου.

5
Esteri aj’emunda mwâmi ali
1 Oku lusiku lwa kasharhu lw’omusengero, Esteri ahogola emyambalo yâge y’emishîbo, ayambala eyâge yôshi y’obwamikazi. 1(a) Erhi alangala bwinjinjà iranga, ashenga Nyamuzinda olanga anacungula abantu bôshi. Buzinda anacirhôla bambalikazi babirhi: agwarhiriza oku murhanzi; n’omwambalikazi wa kabirhi amuyîsha nyuma amulengirize emirhêro yâge. 1(b) Omu bwinjà bwâge, obusù bwâge bwashagaluka bwenêne bwanalangala buzigire. Ci erhi n’omurhima gwâge guli gwadûrha n’obwôba. 1(c) Erhi ayikira emihanda yôshi, tundu kuli mwâmi. Agôla mango mwâmi ali abwârhîre oku ntebe yâge y’obwâmi erhi anayambalizize ebimanyîso byôshi by’ensiku nkulu zâge; anahe rhe alangashana n’amasholo n’agandi mabuye minjinjà; ali wakulêrha ecôbà. 1(d) Anaciyînamula obusù bwâge bwalabuka, alola n’oburhè bunene. Mwâmi kazi afa n’entemu. Erhi ahôla atulula omubiri anayegemera omwambalikazi wali mulasize. 1(e) Lero Nyamuzinda ahindula omurhima gwa mwâmi agujira mutûdu. Ayimukanana n’obwôba oku ntebe yâge y’obwâmi anacigwarhirira Esteri kuhika ayôrha bwinjà; amuhà omurhima n’ebinwa by’okurhûliriza. 1(f) «Kurhi byabîre Esteri? Ndi mushinja wâwe! Orhayôbôhe! Orhafe! Irhegeko lyâni liyêrekîre abantu kone. Shegera hano.» 2 Mwâmi ayimusa akarhi kâge k’amasholo akadêkereza oku igosi lya Esteri amuhôbera anacimubwîra, erhi: «Nderheza!» 2(a) Esteri aderha, erhi: «Yâgirwa, nakubwîne oshushire nka malahika wa Nnâmahanga. Lero omurhima gwâni gwafuduka nayôboha obulangashane bwâwe. Bulya, Yâgirwa, oli wa kusomeza n’obusù bwâwe buli bwa kusimîsa.» 2(b) Erhi ayûsa okuderha, ahola. Mwâmi ayôboha n’abamuli eburhambi balonza okumuhembula. 3 Mwâmi anacimudôsa, erhi: «Bici bikugwêrhe, mwâmikazi Esteri? Mbwîra bici walonza? Ciru akaba luhande ly’ecihugo câni nanakuhalwo.» 4 Esteri anacishuza, erhi: «Waliha nka kusimîsize mwâmi, nsengire mwâmi ayishe oku lusiku lukulu namurheganyize ene omu mwâni haguma na Hamani.» 5 Mwâmi anacishuza, erhi: «Musêze Hamani ajire okwôla Esteri anadesire.»
Mwâmi anakanya bôshi na Hamani bajà kuli lulya lusiku lukulu Esteri anabarheganyizagya. 6 Erhi babà bakola badwîrhe banywa idivayi, mwâmi anacidôsa Esteri, erhi: «Mbwîra bici osengire? Nakushobôza byo. Mbwîra bici walonza? Ka luhande lw’ecihugo câni? waluhabwa.» 7 Esteri anacishuza aderha, erhi: «Eci nsengire n’eci nalonza: 8 Wa!ihà akaba nâni narhonyire omu masù ga mwâmi, na nka mwâmi alonzize okuyumvîrhiza eci nsengire n’eci nalonza, mwâmi ashub’iyîsha irhondo oku lundi lusiku lukulu namurheganyiza haguma na Hamani na kuli olwôla lusiku nayukiriza irhegeko mwâmi ampire.»
9 Olwôla lusiku Hamani angenda ashagalusire. Ci erhi acibona Mardokeyo aha muhango gwa mwâmi, buzira kuderha mpu akayimuka nîsi erhi okucifukunya kwo kunyi embere zâge, anacikunirira bwenêne Mardokeyo. 10 Ci Hamani acihima bwenêne akanya aja emwâge. Okubundi anacirhumiza mpu abîra bâge bayîshe kuguma na mukâge Zereshi. 11 Hamani arhondêra okubabwîra ogw’obunji bw’obugale bwâge n’ogw’abagala bâge n’ecikono cinene mwâmi amuhebiremwo erhi amuyimika mukulu w’abasirika n’abarhumisi bâge bôshi. 12 Kuhika ciru ayûshûla aderha, erhi: «Arhanali hôshi aho, ciru niene nieki omwâmikazi Esteri ayêmêrire okujà oku lusiku lukulu anal’irheganyîze mwâmi rhweshi naye; na kandi ndalisirwe okuyîshubira irhondo rhweshi na mwâmi. 13 Ci ebyo byôshi ntà masîma binderhera amango nciri nabona ola Muyahudi Mardokeyo atamîre aha muhango gwa mwâmi.» 14 Lero mukâge Zereshi, kuguma na balya bira bâge banacimushuza, mpu: Orheng’igend’igwikisa omurhi gwa makoro makumi arhânu, n’irhondo sêzi ohûne mwâmi bamanikekwo Mardokeyo. Na ntyo wanagend’oshagulusire okwôla lusiku lukulu mweshi na mwâmi!» Elyôla ihano lyanacisimîsa bwenêne Hamani, anacijirisa ogwôla murhi.

Esther 5
1וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ 2וַיְהִי֩ כִרְא֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה עֹמֶ֨דֶת֙ בֶּֽחָצֵ֔ר נָשְׂאָ֥ה חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַיּ֨וֹשֶׁט הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֗ר אֶת־שַׁרְבִ֤יט הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַתִּקְרַ֣ב אֶסְתֵּ֔ר וַתִּגַּ֖ע בְּרֹ֥אשׁ הַשַּׁרְבִֽיט׃ ס
3וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ׃ 4וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ הַיּ֔וֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ׃ 5וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַהֲרוּ֙ אֶת־הָמָ֔ן לַעֲשֹׂ֖ות אֶת־דְּבַ֣ר אֶסְתֵּ֑ר וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר׃ 6וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לְאֶסְתֵּר֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ׃ 7וַתַּ֥עַן אֶסְתֵּ֖ר וַתֹּאמַ֑ר שְׁאֵלָתִ֖י וּבַקָּשָׁתִֽי׃ 8אִם־מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ ט֔וֹב לָתֵת֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י וְלַעֲשֹׂ֖ות אֶת־בַּקָּשָׁתִ֑י יָב֧וֹא הַמֶּ֣לֶךְ וְהָמָ֗ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽעֱשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם וּמָחָ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה כִּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ׃ 9וַיֵּצֵ֤א הָמָן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שָׂמֵ֖חַ וְט֣וֹב לֵ֑ב וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣ע מִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה׃ 10וַיִּתְאַפַּ֣ק הָמָ֔ן וַיָּב֖וֹא אֶל־בֵּית֑וֹ וַיִּשְׁלַ֛ח וַיָּבֵ֥א אֶת־אֹהֲבָ֖יו וְאֶת־זֶ֥רֶשׁ אִשְׁתּֽוֹ׃ 11וַיְסַפֵּ֨ר לָהֶ֥ם הָמָ֛ן אֶת־כְּב֥וֹד עָשְׁר֖וֹ וְרֹ֣ב בָּנָ֑יו וְאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר גִּדְּל֤וֹ הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר נִשְּׂא֔וֹ עַל־הַשָּׂרִ֖ים וְעַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 12וַיֹּאמֶר֮ הָמָן֒ אַ֣ף לֹא־הֵבִיאָה֩ אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה עִם־הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה כִּ֣י אִם־אוֹתִ֑י וְגַם־לְמָחָ֛ר אֲנִ֥י קָֽרוּא־לָ֖הּ עִם־הַמֶּֽלֶךְ׃ 13וְכָל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שׁוֶֹ֖ה לִ֑י בְּכָל־עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר הַמֶּֽלֶךְ׃ 14וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹֽהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֮ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר ׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ׃ פ
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 5
ΚΑΙ ἐγενήθη ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ, ὡς ἐπαύσατο προσευχομένη, ἐξεδύσατο τὰ ἱμάτια τῆς θεραπείας καὶ περιεβάλετο τὴν δόξαν αὐτῆς. 1α καὶ γενηθεῖσα ἐπιφανής, ἐπικαλεσαμένη τῶν πάντων ἐπόπτην Θεὸν καὶ σωτῆρα, παρέλαβε τὰς δύο ἅβρας• καὶ τῇ μὲν μιᾷ ἐπηρείδετο ὡς τρυφερευομένη, ἡ δὲ ἑτέρα ἐπηκολούθει κουφίζουσα τὴν ἔνδυσιν αὐτῆς, 1β καὶ αὐτὴ ἐρυθριῶσα ἀκμῇ κάλλους αὐτῆς, καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς ἱλαρὸν ὡς προσφιλές, ἡ δὲ καρδία αὐτῆς ἀπεστενωμένη ἀπὸ τοῦ φόβου. 1γ καὶ εἰσελθοῦσα πάσας τὰς θύρας κατέστη ἐνώπιον τοῦ βασιλέως, καὶ αὐτὸς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ θρόνου τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ πᾶσαν στολὴν τῆς ἐπιφανείας αὐτοῦ ἐνδεδύκει, ὅλος διὰ χρυσοῦ καὶ λίθων πολυτελῶν, καὶ ἦν φοβερὸς σφόδρα. 1δ καὶ ἄρας τὸ πρόσωπον αὐτοῦ πεπυρωμένον δόξῃ ἐν ἀκμῇ θυμοῦ ἔβλεψε, καὶ ἔπεσεν ἡ βασίλισσα καὶ μετέβαλε τὸ χρῶμα αὐτῆς ἐν ἐκλύσει καὶ κατεπέκυψεν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τῆς ἅβρας τῆς προπορευομένης. 1ε καὶ μετέβαλεν ὁ Θεὸς τὸ πνεῦμα τοῦ βασιλέως εἰς πραΰτητα, καὶ ἀγωνιάσας ἀνεπήδησεν ἀπὸ τοῦ θρόνου αὐτοῦ καὶ ἀνέλαβεν αὐτὴν ἐπὶ τὰς ἀγκάλας αὐτοῦ, μέχρις οὗ κατέστη, καὶ παρεκάλει αὐτὴν λόγοις εἰρηνικοῖς καὶ εἶπεν αὐτῇ• 1ζ τί ἐστιν ᾿Εσθήρ; ἐγὼ ὁ ἀδελφός σου, θάρσει, οὐ μὴ ἀποθάνῃς ὅτι κοινὸν τὸ πρόσταγμα ἡμῶν ἐστι• πρόσελθε. 2 καὶ ἄρας τὴν χρυσῆν ράβδον ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸν τράχηλον αὐτῆς καὶ ἠσπάσατο αὐτὴν καὶ εἶπε• λάλησόν μοι. 2α καὶ εἶπεν αὐτῷ• εἶδόν σε, κύριε, ὡς ἄγγελον Θεοῦ, καὶ ἐταράχθη ἡ καρδία μου ἀπὸ φόβου τῆς δόξης σου, ὅτι θαυμαστὸς εἶ, κύριε, καὶ τὸ πρόσωπόν σου χαρίτων μεστόν. 2β ἐν δὲ τῷ διαλέγεσθαι αὐτὴν ἔπεσεν ἀπὸ ἐκλύσεως αὐτῆς καὶ ὁ βασιλεὺς ἐταράσσετο, καὶ πᾶσα ἡ θεραπεία αὐτοῦ παρεκάλει αὐτήν. 3 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς• τί θέλεις, ᾿Εσθήρ; καὶ τί σού ἐστι τὸ ἀξίωμα; ἕως τοῦ ἡμίσους τῆς βασιλείας μου, καὶ ἔσται σοι. 4 εἶπε δὲ ᾿Εσθήρ• ἡμέρα μου ἐπίσημος σήμερόν ἐστι• εἰ οὖν δοκεῖ τῷ βασιλεῖ, ἐλθάτω καὶ αὐτὸς καὶ ᾿Αμὰν εἰς τὴν δοχήν, ἣν ποιήσω σήμερον. 5 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς• κατασπεύσατε ᾿Αμάν, ὅπως ποιήσωμεν τὸν λόγον ᾿Εσθήρ• καὶ παραγίνονται ἀμφότεροι εἰς τὴν δοχήν, ἣν εἶπεν ᾿Εσθήρ. 6 ἐν δὲ τῷ πότῳ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ᾿Εσθήρ• τί ἐστι βασίλισσα ᾿Εσθήρ; καὶ ἔσται ὅσα ἀξιοῖς. 7 καὶ εἶπε• τὸ αἴτημά μου καὶ τὸ ἀξίωμα• 8 εἰ εὗρον χάριν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως, ἐλθάτω ὁ βασιλεὺς καὶ ᾿Αμὰν ἔτι τὴν αὔριον εἰς τὴν δοχήν, ἣν ποιήσω αὐτοῖς, καὶ αὔριον ποιήσω τὰ αὐτά.
9 Καὶ ἐξῆλθεν ὁ ᾿Αμὰν ἀπὸ τοῦ βασιλέως ὑπερχαρὴς εὐφραινόμενος• ἐν δὲ τῷ ἰδεῖν ᾿Αμὰν Μαρδοχαῖον τὸν ᾿Ιουδαῖον ἐν τῇ αὐλῇ ἐθυμώθη σφόδρα 10 καὶ εἰσελθὼν εἰς τὰ ἴδια ἐκάλεσε τοὺς φίλους καὶ Ζωσάραν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ, 11 καὶ ὑπέδειξεν αὐτοῖς τὸν πλοῦτον αὐτοῦ καὶ τὴν δόξαν, ἣν ὁ βασιλεὺς αὐτῷ περιέθηκε, καὶ ὡς ἐποίησεν αὐτὸν πρωτεύειν καὶ ἡγεῖσθαι τῆς βασιλείας. 12 καὶ εἶπεν ᾿Αμάν• οὐ κέκληκεν ἡ βασίλισσα μετὰ τοῦ βασιλέως οὐδένα εἰς τὴν δοχὴν ἀλλ᾿ ἢ ἐμέ, καὶ εἰς τὴν αὔριον κέκλημαι• 13 καὶ ταῦτά μοι οὐκ ἀρέσκει, ὅταν ἴδω Μαρδοχαῖον τὸν ᾿Ιουδαῖον ἐν τῇ αὐλῇ. 14 καὶ εἶπε πρὸς αὐτὸν Ζωσάρα ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ οἱ φίλοι• κοπήτω σοι ξύλον πηχῶν πεντήκοντα, ὄρθρου δὲ εἰπὸν τῷ βασιλεῖ καὶ κρεμασθήτω Μαρδοχαῖος ἐπὶ τοῦ ξύλου• σὺ δὲ εἴσελθε εἰς τὴ δοχὴν σὺν τῷ βασιλεῖ καὶ εὐφραίνου. καὶ ἤρεσε τὸ ρῆμα τῷ ᾿Αμάν, καὶ ἡτοιμάσθη τὸ ξύλον.

6
IV. Abayahudi bacihôla
Hamani ayongwa
1 Muli obwôla budufu mwâmi anacibula iro, arhumiza mpu bamulerhere ecitabu c’emikolo n’ebijiro byâge. Bacilêrha, barhondêra hacibungilla ba nacisomera embere zâge. 2 Lero banacishimâna ahayandisirwe kurhi Mardokeyo ajag’imanyîsa obulyâlya bwa Bigtani bôshi na Tareshi bali barhonyi babirhi ba mwâmi, bo bakazâg’ilanga enyumpa ya mwâmi na ngasi byôshi byanabagamwo; bali balalire okuyîrha mwâmi Asuerusi. 3 Mwâmi anacidôsa, erhi: «Bicigi biguma Mardokeyo ahabîragwe nka bukuze n’irenge kuli okwo ohôla?» Nabo balya barhumisi ba mwâmi bakazâg’imukolera agôla mango banacishuza, mpu: «Arhahabagwa cici.» 4 Mwâmi anacidôsa, erhi: «Ndi oli omu ngo?» Mw’agôla mango gonène, Hamani erhi ali embuga aha nyumpa ya mwâmi, aliyîshir’ihûna mwâmi mpu bamanike Mardokeyo oku murhi ali amurheganyîze. 5 Abarhumisi ba mwâmi banacishuza mwâmi, erhi: «Hamani oyo oli omu ngo.» Mwâmi anaciderha, erhi: «Ayîshc!» 6 Erhi Hamani aha amaja omu nyumpa mwâmi anacimudôsa, erhi: «Kurhi bankajirira omuntu mwâmi alonza okukuza?» Hamani acîja emurhima, erhi: «Wundi ndi mwâmi ankalonza okukuza ahanyuma lyâni?» 7 Hamani anacishuza, erhi: «Ka hali omuntu mwâmi alonza okukuza?» 8 Erhi kukwânîne okuyanka omwambalo gw’obwâmi, gulya mwâmi yenene akola arhanzir’iyambala n’okumuyamhisagwo; kandii okumuhira oku nfarasi mwâmi yenne akola arhanzir’igendakwo; erya ebarhwire ecimanè c’obwâmi omu irhwe. 9 Ogwôla mwambalo n’eyôla nfarasi banabiha ôlya onali mukulu bwenêne omu bagula ba mwâmi naye anabiya mbisa ôlya muntu mwâmi alonza okukuza, kandi banajà bamugeza omu miha nda y’olugo, banajà bayâkûza embere zâge mpu: «Kw’ajirirwa ntyôla omuntu mwâmi alonza okukuza!» 10 Mwâmi anacibwîra Hamani, erhi: «Kanyagya duba oyanke ogôla mwambalo n’eyôla nfarasi na nk’okwôla onadesire ogendig’ikujirira Mardokeyo, Muyahudi, otamîre aha muhango gwa mwâmi, o rhanalekaga akantu muli ebyôla onadesire.» 11 Hamani anaciyanka gulya mwambalo n’erya nfarasi, ayambisa Ma rdokeyo gulya mwambalo anamugerana oku nfarasi omu ngasi lugo anayîsha ayakuza, erhi: «Ntyôla kwo mwâmi ajirira omuntu alonza okukuza.» 12 Ma rdokeyo ashub’icishubirira aha muhango gwa mwâmi naye Hamani anyo mbokera emwâge n’omutula n’irhwe libwike. 13 Hamani anacirhondêra asha mbalira mukâge Zereshi n’abîra bâge oku kwo byabîrage ntyôla. Abîra bâge na mukâge Zereshi, banacimubwîra, mpu: «Akaba kobinali Mardokeyo anali w’omu bûko bw’Abayahudi, mîra warhondêraga okucirhohêza, ntâko wacimu jira, okwôla wakaz’ifukamira burhahusa embere zâge.
Hamani oku lusiku lukuku emwa Esteri
14 Oku banacidwîrhe bashambâla ntyôla abaganda ba mwâmi banaciyirukira bayîsha bakola balirhola Hamani mpu aje oku lusiku lukulu, Esteri arheganyize.
Esther 6
1בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 2וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מָרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־נַּעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה לְמָרְדֳּכַ֖י עַל־זֶ֑ה וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ מְשָׁ֣רְתָ֔יו לֹא־נַעֲשָׂ֥ה עִמּ֖וֹ דָּבָֽר׃ 4וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מִ֣י בֶחָצֵ֑ר וְהָמָ֣ן בָּ֗א לַחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה לֵאמֹ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ לִתְלוֹת֙ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֔י עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ׃ 5וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֥ה הָמָ֖ן עֹמֵ֣ד בֶּחָצֵ֑ר וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ יָבֽוֹא׃ 6וַיָּבוֹא֮ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לַעֲשֹׂ֕ות בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַעֲשֹׂ֥ות יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי׃ 7וַיֹּ֥אמֶר הָמָ֖ן אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ׃ 8יָבִ֨יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וְס֗וּס אֲשֶׁ֨ר רָכַ֤ב עָלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ וַאֲשֶׁ֥ר נִתַּ֛ן כֶּ֥תֶר מַלְכ֖וּת בְּרֹאשֹֽׁו׃ 9וְנָת֨וֹן הַלְּב֜וּשׁ וְהַסּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִשָּׂרֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽפַּרְתְּמִ֔ים וְהִלְבִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וְהִרְכִּיבֻ֤הוּ עַל־הַסּוּס֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְקָרְא֣וּ לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ׃ 10וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 11וַיִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס וַיַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָ֑י וַיַּרְכִּיבֵ֨הוּ֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וַיִּקְרָ֣א לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ׃ 12וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ׃ 13וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו׃ 14עוֹדָם֙ מְדַבְּרִ֣ים עִמּ֔וֹ וְסָרִיסֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הִגִּ֑יעוּ וַיַּבְהִ֨לוּ֙ לְהָבִ֣יא אֶת־הָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר׃
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 6
Ο δὲ Κύριος ἀπέστησε τὸν ὕπνον ἀπὸ τοῦ βασιλέως τὴν νύκτα ἐκείνην, καὶ εἶπε τῷ διακόνῳ αὐτοῦ εἰσφέρειν γράμματα μνημόσυνα τῶν ἡμερῶν ἀναγινώσκειν αὐτῷ. 2 εὗρε δὲ τὰ γράμματα τὰ γραφέντα περὶ Μαρδοχαίου, ὡς ἀπήγγειλε τῷ βασιλεῖ περὶ τῶν δύο εὐνούχων τοῦ βασιλέως ἐν τῷ φυλάσσειν αὐτοὺς καὶ ζητῆσαι ἐπιβαλεῖν τὰς χεῖρας ᾿Αρταξέρξῃ. 3 εἶπε δὲ ὁ βασιλεύς• τίνα δόξαν ἢ χάριν ἐποιήσαμεν τῷ Μαρδοχαίῳ; καὶ εἶπαν οἱ διάκονοι τοῦ βασιλέως• οὐκ ἐποίησας αὐτῷ οὐδέν. 4 ἐν δὲ τῷ πυνθάνεσθαι τὸν βασιλέα περὶ τῆς εὐνοίας Μαρδοχαίου, ἰδοὺ ᾿Αμὰν ἐν τῇ αὐλῇ. εἶπε δὲ ὁ βασιλεύς• τίς ἐν τῇ αὐλῇ; ὁ δὲ ᾿Αμὰν εἰσῆλθεν εἰπεῖν τῷ βασιλεῖ κρεμάσαι τὸν Μαρδοχαῖον ἐπὶ τῷ ξύλῳ, ᾧ ἡτοίμασε. 5 καὶ εἶπαν οἱ διάκονοι τοῦ βασιλέως• ἰδοὺ ᾿Αμὰν ἕστηκεν ἐν τῇ αὐλῇ. καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς• καλέσατε αὐτόν. 6 εἶπε δὲ ὁ βασιλεὺς τῷ ᾿Αμάν• τί ποιήσω τῷ ἀνθρώπῳ, ὃν ἐγὼ θέλω δοξάσαι; εἶπε δὲ ἐν ἑαυτῷ ᾿Αμάν• τίνα θέλει ὁ βασιλεὺς δοξάσαι εἰ μὴ ἐμέ; 7 εἶπε δὲ πρὸς τὸν βασιλέα• ἄνθρωπον, ὃν ὁ βασιλεὺς θέλει δοξάσαι, 8 ἐνεγκάτωσαν οἱ παῖδες τοῦ βασιλέως στολὴν βυσσίνην, ἣν ὁ βασιλεὺς περιβάλλεται, καὶ ἵππον ἐφ᾿ ὃν ὁ βασιλεὺς ἐπιβαίνει, 9 καὶ δότω ἑνὶ τῶν φίλων τοῦ βασιλέως τῶν ἐνδόξων καὶ στολισάτω τὸν ἄνθρωπον, ὃν ὁ βασιλεὺς ἀγαπᾷ, καὶ ἀναβιβασάτω αὐτὸν ἐπὶ τὸν ἵππον καὶ κηρυσσέτω διὰ τῆς πλατείας τῆς πόλεως λέγων• οὕτως ἔσται παντὶ ἀνθρώπῳ, ὃν ὁ βασιλεὺς δοξάζει. 10 εἶπε δὲ ὁ βασιλεὺς τῷ ᾿Αμάν• καλῶς ἐλάλησας. οὕτως ποίησον τῷ Μαρδοχαίῳ τῷ ᾿Ιουδαίῳ τῷ θεραπεύοντι ἐν τῇ αὐλῇ, καὶ μὴ παραπεσάτω σου λόγος, ὧν ἐλάλησας. 11 ἔλαβε δὲ ᾿Αμὰν τὴν στολὴν καὶ τὸν ἵππον, καὶ ἐστόλισε τὸν Μαρδοχαῖον, καὶ ἀνεβίβασεν αὐτὸν ἐπὶ τὸν ἵππον καὶ διῆλθε διὰ τῆς πλατείας τῆς πόλεως καὶ ἐκήρυσσε λέγων• οὕτως ἔσται παντὶ ἀνθρώπῳ, ὃν ὁ βασιλεὺς θέλει δοξάσαι. 12 ἐπέστρεψε δὲ ὁ Μαρδοχαῖος εἰς τὴν αὐλήν. ᾿Αμὰν δὲ ὑπέστρεψεν εἰς τὰ ἴδια λυπούμενος κατὰ κεφαλῆς. 13 καὶ διηγήσατο ᾿Αμὰν τὰ συμβεβηκότα αὐτῷ Ζωσάρᾳ τῇ γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς φίλοις, καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὸν οἱ φίλοι καὶ ἡ γυνή• εἰ ἐκ γένους ᾿Ιουδαίων Μαρδοχαῖος, ἦρξαι ταπεινοῦσθαι ἐνώπιον αὐτοῦ, πεσὼν πεσῇ καὶ οὐ μὴ δύνῃ αὐτὸν ἀμύνασθαι, ὅτι Θεὸς ζῶν μετ᾿ αὐτοῦ. 14 ἔτι αὐτῶν λαλούντων, παραγίνονται οἱ εὐνοῦχοι ἐπισπεύδοντες τὸν ᾿Αμὰν ἐπὶ τὸν πότον, ὃν ἡτοίμασεν ᾿Εσθήρ.
7
1 Mwâmi bôshi na Hamani banacikanya bajà kuli lulya lusiku lukulu lwa mwâmikazi Esteri. 2 Kuli ogwôla mulegerege gwa kabirhi, erhi bahika oku mango g’okunywa idivayi, mwâmi anacidôsa Esteri, erhi: «Bici oscngire wâni mwâmikazi Esteri? Wanabishobôla. Bici walonza? Ciru cankabà cigabi ca kabirhi c’obwâmi bwâni, wanakubona.» 3 Omwâmikazi Esteri anacishuza, erhi: «Akaba ntonyire omu masù gâwe, Yâgirwa shebuje na nka mwâmi abwîne okwôla kuyumânîne, nkusengire akalamo: gwomusengero gwâni ogwo, n’oku lubaga lwâni nako na kuguma lubè n’akalamo kwo ndwîrhe nacîfinja okwôla. 4 Bulya rhwaguzibwe nie n’olubaga lwâni, mpu barhumalire, barhunigûze, rhuherêrekere rhweshi. Ciru acibâge rhwaguzibagwa mpu barhuhêke bujà, mpu rhuj’ibà bantu ba kukola konene, nali nacihulikira konene; ci kwônene omushombanyi ntà mango agalula omuhona mwâmi ayîsh’ibona muli okwôla». 5 Mwâmi Asuerusi anaciderha, abwîra omwâmikazi Esteri, erhi: «Ndi oyo na ngahi aligi oyôla ogwêrhe ezo nkengêro omu murhima?» 6 Esteri anacishuza, erhi: «Omushombanyi, omwisi y’oyûla Hamani, y’oyûla kaheza!»Hamani ageramwo omusisi embere za mwâmi n’embere z’omwâmikazi. 7 Mwâmi n’o bukunizi bunene anacihuluka mulya bakazâg’inywera idivayi aj’omu busani bwali ahôla bwâmi. Hamani anaciyimuka mpu akolaga ashenga amagala emu nda omwâmikazi Esteri ali bulya amabona oku emunda mwâmi ali mîra olufu lwâge lwahigagwa.
8 Mwâmi anacirhenga mulya busani anacishubira mulya bakazâg’inywera amamvu, ashanga Hamani ali amacikweba kulya ntebe Esteri alikwo. Mwâmi anaciderha erhi kwo kurhi okûla? Ciru anakola ashimbulire mwâmikazi hanôla mwâni, munôla bwâmi? Ecôla cinwa cirhali cicihumanuka omu kanwa ka mwâmi amango bahundikaga Hamani omushangi ebusù. 9 Harbona, muguma omu barhonyi ba mwâmi, aderha erhi na mwâmi anayumva mpu: «Sinza oku omurhi gwarheganyibagwa na Hamani mpu bamanikekwo Mardokeyo; olya muntu wayîshig’imanyîsa okwinja kuli mwâmi, guli mugwike omu mwa Ha mani; guli gwa makoro arhânu!» Mwâmi anacishuza, erhi: «Abè yêne ye bamanika kwo!» 10 Banacimanika Hamani kuli gulya mulingoti arheganyizagya Mardokeyo. Na ntyôla mwâmi anacitwîka oburhè.
Esther 7
1וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה׃ 2וַיֹּאמֶר֩ הַמֶּ֨לֶךְ לְאֶסְתֵּ֜ר גַּ֣ם בַּיּ֤וֹם הַשֵּׁנִי֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֛ךְ אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּ֖ה וְתִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ׃ 3וַתַּ֨עַן אֶסְתֵּ֤ר הַמַּלְכָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר אִם־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב תִּנָּֽתֶן־לִ֤י נַפְשִׁי֙ בִּשְׁאֵ֣לָתִ֔י וְעַמִּ֖י בְּבַקָּשָׁתִֽי׃ 4כִּ֤י נִמְכַּ֨רְנוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמִּ֔י לְהַשְׁמִ֖יד לַהֲר֣וֹג וּלְאַבֵּ֑ד וְ֠אִלּוּ לַעֲבָדִ֨ים וְלִשְׁפָח֤וֹת נִמְכַּ֨רְנוּ֙ הֶחֱרַ֔שְׁתִּי כִּ֣י אֵ֥ין הַצָּ֛ר שׁוֶֹ֖ה בְּנֵ֥זֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
5וַיֹּ֨אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וַיֹּ֖אמֶר לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה מִ֣י ה֥וּא זֶה֙ וְאֵֽי־זֶ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁר־מְלָא֥וֹ לִבּ֖וֹ לַעֲשֹׂ֥ות כֵּֽן׃ 6וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר אִ֚ישׁ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב הָמָ֥ן הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה וְהָמָ֣ן נִבְעַ֔ת מִלִּפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַמַּלְכָּֽה׃ 7וְהַמֶּ֜לֶךְ קָ֤ם בַּחֲמָתוֹ֙ מִמִּשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן אֶל־גִּנַּ֖ת הַבִּיתָ֑ן וְהָמָ֣ן עָמַ֗ד לְבַקֵּ֤שׁ עַל־נַפְשׁוֹ֙ מֵֽאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־כָלְתָ֥ה אֵלָ֛יו הָרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 8וְהַמֶּ֡לֶךְ שָׁב֩ מִגִּנַּ֨ת הַבִּיתָ֜ן אֶל־בֵּ֣ית ׀ מִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֗יִן וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶסְתֵּ֣ר עָלֶ֔יהָ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲ֠גַם לִכְבּ֧וֹשׁ אֶת־הַמַּלְכָּ֛ה עִמִּ֖י בַּבָּ֑יִת הַדָּבָ֗ר יָצָא֙ מִפִּ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּפְנֵ֥י הָמָ֖ן חָפֽוּ׃ ס
9וַיֹּ֣אמֶר חַ֠רְבוֹנָה אֶחָ֨ד מִן־הַסָּרִיסִ֜ים לִפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן לְֽמָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁ֧ר דִּבֶּר־ט֣וֹב עַל־הַמֶּ֗לֶךְ עֹמֵד֙ בְּבֵ֣ית הָמָ֔ן גָּבֹ֖הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ תְּלֻ֥הוּ עָלָֽיו׃ 10וַיִּתְלוּ֙ אֶת־הָמָ֔ן עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֣ין לְמָרְדֳּכָ֑י וַחֲמַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ שָׁכָֽכָה׃ פ
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 7
ΕΙΣΗΛΘΕ δὲ ὁ βασιλεὺς καὶ ᾿Αμὰν συμπιεῖν τῇ βασιλίσσῃ. 2 εἶπε δὲ ὁ βασιλεὺς ᾿Εσθὴρ τῇ δευτέρᾳ ἡμέρᾳ ἐν τῷ πότῳ• τί ἐστιν, ᾿Εσθὴρ βασίλισσα, καὶ τί τὸ αἴτημά σου καὶ τί τὸ ἀξιωμά σου; καὶ ἔστω σοι ἕως ἡμίσους τῆς βασιλείας μου. 3 καὶ ἀποκριθεῖσα εἶπεν• εἰ εὗρον χάριν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως, δοθήτω ἡ ψυχὴ τῷ αἰτήματί μου καὶ ὁ λαός μου τῷ ἀξιώματί μου• 4 ἐπράθημεν γὰρ ἐγώ τε καὶ ὁ λαός μου εἰς ἀπώλειαν καὶ διαρπαγὴν καὶ δουλείαν, ἡμεῖς καὶ τὰ τέκνα ἡμῶν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας, καὶ παρήκουσα• οὐ γὰρ ἄξιος ὁ διάβολος τῆς αὐλῆς τοῦ βασιλέως. 5 εἶπε δὲ ὁ βασιλεύς• τίς οὗτος, ὅστις ἐτόλμησε ποιῆσαι τὸ πρᾶγμα τοῦτο; 6 εἶπε δὲ ᾿Εσθήρ• ἄνθρωπος ἐχθρὸς ᾿Αμάν, ὁ πονηρὸς οὗτος. ᾿Αμὰν δὲ ἐταράχθη ἀπὸ τοῦ βασιλέως καὶ τῆς βασιλίσσης. 7 ὁ δὲ βασιλεὺς ἐξανέστη ἀπὸ τοῦ συμποσίου εἰς τὸν κῆπον• ὁ δὲ ᾿Αμὰν παρῃτεῖτο τὴν βασίλισσαν, ἑώρα γὰρ ἑαυτὸν ἐν κακοῖς ὄντα. 8 ἐπέστρεψε δὲ ὁ βασιλεὺς ἐκ τοῦ κήπου, ᾿Αμάν δὲ ἐπιπεπτώκει ἐπὶ τὴν κλίνην ἀξιῶν τὴν βασίλισσαν. εἶπε δὲ ὁ βασιλεύς• ὥστε καὶ τὴν γυναῖκα βιάζῃ ἐν τῇ οἰκίᾳ μου; ᾿Αμὰν δὲ ἀκούσας διετράπη τῷ προσώπῳ. 9 εἶπε δὲ Βουγαθὰν εἷς τῶν εὐνούχων πρὸς τὸν βασιλέα• ἰδοὺ καὶ ξύλον ἡτοίμασεν ᾿Αμὰν Μαρδοχαίῳ τῷ λαλήσαντι περὶ τοῦ βασιλέως, καὶ ὤρθωται ἐν τοῖς ᾿Αμὰν ξύλον πηχῶν πεντήκοντα. εἶπε δὲ ὁ βασιλεύς• σταυρωθήτω ἐπ᾿ αὐτοῦ. 10 καὶ ἐκρεμάσθη ᾿Αμὰν ἐπὶ τοῦ ξύλου, ὃ ἡτοιμάσθη Μαρδοχαίῳ. καὶ τότε ὁ βασιλεὺς ἐκόπασε τοῦ θυμοῦ.

8
m Abayahudi bayôkolwa
1 Muli olôla lusiku lonêne, mwâmi anaciha Esteri erya nyumpa ya Hamani, mushombanyi w’Abayahudi na Mardokeyo ahika embere za mwâmi ebwa kubà omwâmikazi Esteri anashambalire mwâmi kurhi obûko bwâge buyôsire bonayen. 2 Mwâmi ali amahogola hilya higondo hyâge ali ayambisize Hamani, anacihiyambisa Mardokeyo nave Esteri anacihira Mardokeyomuli erya nvumpa ya Hamani.
3 Esteri ashub’iderha embere za mwâmi; anacirhimba aha magulu gâge, alaka, ashenga mpu bakule gulya muhigomubî gwa Hamani w’Omugagi ali agwêrhe oku Bayahudi. 4 Mwâmi anacilamhulira akarhi kâge k’amasholo emunda Esteri ali, naye anacizûka, anaciyîmanga embere za mwâmi. 5 Anaciderha, erhi: «Nka mwâmi abwîne oku kushingânîne na nka kulya nâni nantonyire emunda ali, anaderha bayandike amaruba g’okuhanza galya maruba olya Hamani mugala wa Hamdata w’Omugagi gayandikagwa naye mpu bayîrhe ngasi Bayahudi bali omu cihugo ca mwâmi. 6 Bulya kurhigi niono nankalembera obuhanya bwayîshira olubaga lwâni, kurhigi nankayêmêra nti olubaga lwâni luhungumuke?
7 Mwâmi Asuerusi anacibwîra omwâmikazi Esteri n’olya Muyahudi Mardokeyo, erhi: «Loli oku nahire Esteri erya nyumpa ya Hamani, naye Hamani yêne amanikwa oku murhi ebwa kubà anali agwêrhe ogwôla muhigomubî oku Bayahudi. 8 Mugend’iyandika nk’oku munabwîne kushingânîne, amaruba g’okulîkûza Abayahudi okw’izîno lya mwâmi, munahirekwo akashè k’ehigondo hya mwâmi, bulya ngasi hiyandisirwe okw’izîno lya mwâmi na kandi hifundi kwa n’akashè k’ehigondo hyâge, mandiko ga bene agôla garhakacihamwa.» 9 Abayandisi bôshi ba mwâmi banacihamagalwa, omu nsiku makumi abirhi n’isharhu z’omwêzi gwa kasharhu, gwo guligi mwêzi gwa Siwâni; banaciyandika nka oku Mardokeyo anali arhegesire mpu bayandikire Abayahudi, abarhwali, abarhambo bakulu, abarhambo b’ebihugo biri kurhenga e Buhindi kujà e Etiyopiya, byo bihugo igana na makumi abirihi na nda, ngasi cihugo kulya banayandika mulico na ngasi lubaga kulya baderha omu lulimi lwâbo, n’oku Bayahudi omu mandiko n’omu lulimi lwâbo. 10 Ago maruba gayandikagwa oku izîno lya mwâmi Asuerusi ganajakwo ehigondo hyâge, gahêkwa n’abarhumisi bashonyire oku nfarasi nyinjà ya mwâmi. 11 Muli agôla maruba mwâmi ali ayemirire Abayahudi okucilunda haguma lyo bafugira obuzîne bwâbo, kuguma n’obuhashe bw’okuyîrha, okumalîra, ciru n’obw’okunigûza abashombanyi bâbo, abâna bâbo na bakabo, balya banashûbûzinye omu mashanja, omu mirhu ndu n’okuhagula ebirugu byâboo. 12 N’okwôla mpu kujirwe lusiku luguma omu bihugo bya mwâmi Asuerusi byôshi, omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi gwa kal’ikumi na kabirhi, gwo mwêzi gwa Adari.
Irhegeko lya mwâmi Asuerusi ly’okubabalira Abayahudi
12(a) Olwandiko lw’amaruba gw’okubabalira Abayahudi:
12(b) «Ga mwâmi Asuerusi, omwâmi mukulu. Ayandikiraga abarhambo b’omu bihugo byâge oku binali igana na makumi abirhi na nda, kurhenga e Buhindi kujà e Etiyopiya; n’oku ngasi banalanga ebirugu bîrhu, mweshi rhumuhire omusingo!
12(c) Bantu banji, erhi babà bamakuzibwa n’obwinjà burhalusire bw’abalonza okubajirira aminja, bôhe kunabe kucibona bakola bacibona. Arhali oku bashizi bîrhu bonene bacihindula, ci erhi bajejerhwa n’obugale bwâbo, anabè ababajirira aminja bo bakola balonziyîrha. 12(d) Arhali kurhamanya aminja g’abantu gonene balekêrera, ci omu bucîbone bwâbo bali bantu barhuzirwe n’ebya hanôla igulu, banamanye mpu nkaba bafuma olubanja lwa Nyamuzinda orhabonakwo banyankola-maligo anayîshi ngasi kantu. 12(e) Kanji kanji w’anabona abantu nka bamahabwa obuhashe, omu kushumikwa n’abîra bâbo balya bahirwe cikono cilebe, banalonze okubulaga omukò g’omwêru-kwêru, lero bacilerhere amabî garhankabukwa. 12(f) Obulyâlya bw’ababî, bunalonze okurheba balya bantu binjà babarhegeka. 12(g) Loli bwinjà: Arhali omu myanzi yagezire mîra mwonene mwankaboneka ebiri nkebyo mmukengezize ci n’erhi mwankalola byajirwa hôfi na ninyu, mwanabona ebijiro bibi by’abali oku buhashe bwa bene abôla. 12(h) Neci, nacihangana okwôla kurhacibaga omu nsiku zayîsha, lyo ngasi muntu alama n’omurhftla, buzira kadugundu omu bwâmi bwîrhu, 12(i) Nakula abarhakwânîni, n’okurhimanya ebyahira n’ebyahiruka okushingânîne.
12(k) Mweshi murhahabiri kurhi, Hamani mugala wa Hamdata, muntu w’e Macedoniya, okunali arhali w’omu bûko bw’Abapersi, muntu rhurhankagererize ciru embere, lero rhwanacimuyankirira bwinjà nka cigolo. 12(l) Abona oku neci rhwamuyankirire bwinjà nk’okurhunajirira agandi mashanja kuhika ciru rhwamulola nka y’ekola larha ciru n’abantu bôshi bakafukamiriza embere zâge nka kulya anali wa kabirhi omu cikono c’obwâmi 12(m)) Ci kwônene ayêrekana oku arhankahasha okuyôrhana iragi lya bene eryo, arhondêra okujà kwafufula eyi n’eyi oku buhashe bwâni, n’okulonza okuheza akalamo kani. 12(n ) Rhujira côkola, muntu oyôrha arhujirira aminja, ye Mardokeyo; rhujira na Esteri, ye wîrhu w’ebwâmi orhabakwo izâbyo, naye Hamani omu binwa byâge by’obunywesi n’eby’obwisi abahûnira olufu, kuguma n’olubaga lwâbo loshi; 12(o) Omukujira ntyôla, alilangâlire okurhanywa n’abandi na buzinda ecihugo c’Abapersi acihe ab’e Macedoniya.
12(p) Ci kwônene abôlAbayahudi bali batwîrirwe okufà n’oyoôa mwîsi, rhwehe rhunabone oku barhaba bisi n’oku barhegekwa n’amarhegeko gashingânîne; 12(q) rhunabone oku bali bâna b’Owe-nyanya, Nyamuzinda ozîne mukulu bwenêne, ye warhuhaga, kuguma na bashakulûza, narheecka obwâmi bwîrhu n’obushinganyaya bunene. 12(r) Co cirhumire murhaciyumvagya galya maruba garhumagwa na Hamani mugala wa Hamdata, kulya kubà owagayandikaga amanisirwe oku murhi bôshi n’enyumpa yâge yôshi, aha muhango gwa Suza, bw’obuhane bushingânînc Nyamuzinda, Murhegcsi w’ebintu byôshi amujirire. 12(s) Hanomubà mwamamanika agâla maruba, ngasi hôshi muleke Abayahudi bashimbe n’obwâlagale amarhegeko gâbo. Munabarhabâle okuciyônolakwo balya bahizire okubayîrha mw’olwo lusiku lwalilulalirwe, kwo kuderha: omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi gwa kal’ikumi na kabirhi, gwo mwêzi guderhwa Adari. 12(t) Bulya Nyamuzinda Lulema w’ebintu byôshi, oku lubaga lwâge, ahindwîre olusiku lwali lwaba lwa buhanya mpu lubè lwa kushagaluka oku lubaga lwîshogwa. 12(u) Ninyu mwe Bayahudi kuziga mukuze olwôla lusiku lw’irenge n’enshagali nk’oku munajira oku zindi nsiku zinyu nkulu na ntyôla olwôla lusiku lwaba, bunôla n’agandi mango gayîsha, cerekane c’akalamo kuli mwene n’oku bandi bôshi b’obulonza bwinjà omu Persi, na kwa balya balonza okurhulenganya gabè mango ga kukengêra okuhwa kwâbo. 12(x) Olugo ciru n’ecishagala cirhashimbiri ebyôla binwa cinanyagwe, itumu licizungulemwo, cinadulikwe muliro, cirhaciyûbakagwamwo, arhali n’abantu bonene ciru n’ensimba n’enyunyi z’emalunga.»
13 Ebinwa by’ago maruba byali irhegeko, lyanacilumizibwa omu ngasi cihugo n’emwa ngasi ishanja, mpu ly’oloôa lusiku Abayahudi bahasha okucihôla oku bashombanyi bâbo. 14 Abahêkaga amaruba bagenda n’engâlè z’ebwâmi, bakanyîriza bwenêne, bulya kw’irhegeko lya mwâmi lidesire. Elyôla irhegeko lyanacimanyîsibwa omu Suza kwo kali karhwa-bwâmi. 15 Mardokeyo arhenga oku bwâmi anakola ayambîrhe emyambalo y’obukulu yalimwo cy’akaduku n’eyakeru, ecimanè c’amasholo camuli omw’irhwe, acihundikira n’ecishuli c’omukara gw’akalinga. Olugo lwa Suza loshi lwayîsha lwabanda orhubûli n’o mwîshingo. 16 Oku Bayahudi, olwôla lusiku luli nka lwa kumolekerwa, lusiku lwa masîma, lwa mwîshingo na lw’irenge. 17 Omu ngasi cihugo n’omu ngasi mu rhundu, eryôla irhegeko lya mwâmi na galya maruba gâge, omu Bayahudi banali erya munda gakaba masîma na mwîshingo, bakajira ensiku nkulu n’idi nye. Na banji omu lubaga bacîjira Bayahudi erhi kubayôboha kurhuma.

Esther 8
1בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָתַ֞ן הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה אֶת־בֵּ֥ית הָמָ֖ן צֹרֵ֣ר הַיְּהוּדִ֑יים וּמָרְדֳּכַ֗י בָּ֚א לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־הִגִּ֥ידָה אֶסְתֵּ֖ר מַ֥ה הוּא־לָֽהּ׃ 2וַיָּ֨סַר הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֗וֹ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱבִיר֙ מֵֽהָמָ֔ן וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמָרְדֳּכָ֑י וַתָּ֧שֶׂם אֶסְתֵּ֛ר אֶֽת־מָרְדֳּכַ֖י עַל־בֵּ֥ית הָמָֽן׃ פ
3וַתּ֣וֹסֶף אֶסְתֵּ֗ר וַתְּדַבֵּר֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַתִּפֹּ֖ל לִפְנֵ֣י רַגְלָ֑יו וַתֵּ֣בְךְּ וַתִּתְחַנֶּן־ל֗וֹ לְהַֽעֲבִיר֙ אֶת־רָעַת֙ הָמָ֣ן הָֽאֲגָגִ֔י וְאֵת֙ מַֽחֲשַׁבְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב עַל־הַיְּהוּדִֽים׃ 4וַיּ֤וֹשֶׁט הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת שַׁרְבִ֣ט הַזָּהָ֑ב וַתָּ֣קָם אֶסְתֵּ֔ר וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 5וַ֠תֹּאמֶר אִם־עַל־הַמֶּ֨לֶךְ ט֜וֹב וְאִם־מָצָ֧אתִי חֵ֣ן לְפָנָ֗יו וְכָשֵׁ֤ר הַדָּבָר֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְטוֹבָ֥ה אֲנִ֖י בְּעֵינָ֑יו יִכָּתֵ֞ב לְהָשִׁ֣יב אֶת־הַסְּפָרִ֗ים מַחֲשֶׁ֜בֶת הָמָ֤ן בֶּֽן־הַמְּדָ֨תָא֙ הָאֲגָגִ֔י אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֗ב לְאַבֵּד֙ אֶת־הַיְּהוּדִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מְדִינ֥וֹת הַמֶּֽלֶךְ׃ 6כִּ֠י אֵיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בָּרָעָ֖ה אֲשֶׁר־יִמְצָ֣א אֶת־עַמִּ֑י וְאֵֽיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בְּאָבְדַ֖ן מוֹלַדְתִּֽי׃ ס
7וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וּֽלְמָרְדֳּכַ֖י הַיְּהוּדִ֑י הִנֵּ֨ה בֵית־הָמָ֜ן נָתַ֣תִּי לְאֶסְתֵּ֗ר וְאֹתוֹ֙ תָּל֣וּ עַל־הָעֵ֔ץ עַ֛ל אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽיים׃ 8וְ֠אַתֶּם כִּתְב֨וּ עַל־הַיְּהוּדִ֜ים כַּטּ֤וֹב בְּעֵֽינֵיכֶם֙ בְּשֵׁ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וְחִתְמ֖וּ בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־כְתָ֞ב אֲשֶׁר־נִכְתָּ֣ב בְּשֵׁם־הַמֶּ֗לֶךְ וְנַחְתּ֛וֹם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּ֖לֶךְ אֵ֥ין לְהָשִֽׁיב׃ 9וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִיא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מָרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃ 10וַיִּכְתֹּ֗ב בְּשֵׁם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹ֔שׁ וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֣ח סְפָרִ֡ים בְּיַד֩ הָרָצִ֨ים בַּסּוּסִ֜ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֨כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים בְּנֵ֖י הָֽרַמָּכִֽים׃ 11אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכָל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כָּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃ 12בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בְּכָל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃ 13פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכָל־הָעַמִּ֑ים וְלִהְי֨וֹת הַיְּהוּדִ֤יים עֲתִודִים֙ לַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְהִנָּקֵ֖ם מֵאֹיְבֵיהֶֽם׃ 14הָרָצִ֞ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֨כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים יָֽצְא֛וּ מְבֹהָלִ֥ים וּדְחוּפִ֖ים בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ וְהַדָּ֥ת נִתְּנָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃ פ
15וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃ 16לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃ 17וּבְכָל־מְדִינָ֨ה וּמְדִינָ֜ה וּבְכָל־עִ֣יר וָעִ֗יר מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ שִׂמְחָ֤ה וְשָׂשׂוֹן֙ לַיְּהוּדִ֔ים מִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וְרַבִּ֞ים מֵֽעַמֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִֽתְיַהֲדִ֔ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־הַיְּהוּדִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃

᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 8
ΚΑΙ ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ὁ βασιλεὺς ᾿Αρταξέρξης ἐδωρήσατο ᾿Εσθὴρ ὅσα ὑπῆρχεν ᾿Αμὰν τῷ διαβόλῳ, καὶ Μαρδοχαῖος προσεκλήθη ὑπὸ τοῦ βασιλέως• ὑπέδειξε γὰρ ᾿Εσθήρ, ὅτι ἐνοικείωται αὐτῇ. 2 ἔλαβε δὲ ὁ βασιλεὺς τὸν δακτύλιον, ὃν ἀφείλετο ᾿Αμάν, καὶ ἔδωκεν αὐτὸν Μαρδοχαίῳ, καὶ κατέστησεν ᾿Εσθὴρ Μαρδοχαῖον ἐπὶ πάντων τῶν ᾿Αμάν. 3 καὶ προσθεῖσα ἐλάλησε πρὸς τὸν βασιλέα καὶ προσέπεσε πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ἠξίου ἀφελεῖν τὴν ᾿Αμὰν κακίαν καὶ ὅσα ἐποίησε τοῖς ᾿Ιουδαίοις. 4 ἐξέτεινε δὲ ὁ βασιλεὺς ᾿Εσθὴρ τὴν ράβδον τὴν χρυσῆν, ἐξηγέρθη δὲ ᾿Εσθὴρ παρεστηκέναι τῷ βασιλεῖ, 5 καὶ εἶπεν ᾿Εσθήρ• εἰ δοκεῖ σοι καὶ εὗρον χάριν, πεμφθήτω ἀποστραφῆναι τὰ γράμματα τὰ ἀπεσταλμένα ὑπὸ ᾿Αμάν, τὰ γραφέντα ἀπολέσθαι τοὺς ᾿Ιουδαίους, οἵ εἰσιν ἐν τῇ βασιλείᾳ σου• 6 πῶς γὰρ δυνήσομαι ἰδεῖν τὴν κάκωσιν τοῦ λαοῦ μου καὶ πῶς δυνήσομαι σωθῆναι ἐν τῇ ἀπωλείᾳ τῆς πατρίδος μου; 7 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς ᾿Εσθήρ• εἰ πάντα τὰ ὑπάρχοντα ᾿Αμὰν ἔδωκα καὶ ἐχαρισάμην σοι καὶ αὐτὸν ἐκρέμασα ἐπὶ ξύλου, ὅτι τὰς χεῖρας ἐπήνεγκε τοῖς ᾿Ιουδαίοις, τί ἔτι ἐπιζητεῖς; 8 γράψατε καὶ ὑμεῖς ἐκ τοῦ ὀνόματός μου, ὡς δοκεῖ ὑμῖν, καὶ σφραγίσατε τῷ δακτυλίῳ μου• ὅσα γὰρ γράφετε τοῦ βασιλέως ἐπιτάξαντος καὶ σφραγισθῇ τῷ δακτυλίω μου, οὐκ ἔστιν αὐτοῖς ἀντειπεῖν. 9 ἐκλήθησαν δὲ οἱ γραμματεῖς ἐν τῷ πρώτῳ μηνί, ὅς ἐστι Νισάν, τρίτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ αὐτοῦ ἔτους, καὶ ἐγράφη τοῖς ᾿Ιουδαίοις ὅσα ἐνετείλατο τοῖς οἰκονόμοις καὶ τοῖς ἄρχουσι τῶν σατραπῶν, ἀπὸ τῆς ᾿Ινδικῆς ἕως τῆς Αἰθιοπίας, ἑκατὸν εἰκοσιεπτὰ σατράπαις κατὰ χώραν καὶ χώραν, κατὰ τὴν ἑαυτῶν λέξιν. 10 ἐγράφη δὲ διὰ τοῦ βασιλέως καὶ ἐσφραγίσθη τῷ δακτυλίῳ αὐτοῦ, καὶ ἐξαπέστειλαν τὰ γράμματα διὰ βιβλιοφόρων, 11 ὡς ἐπέταξε αὐτοῖς χρῆσθαι τοῖς νόμοις αὐτῶν ἐν πάσῃ πόλει βοηθῆσαί τε αὐτοῖς καὶ χρῆσθαι τοῖς ἀντιδίκοις αὐτῶν καὶ τοῖς ἀντικειμένοις αὐτῶν, ὡς βούλονται, 12 ἐν ἡμέρα μιᾷ ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ ᾿Αρταξέρξου, τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ δωδεκάτου μηνός, ὅς ἐστιν ᾿Αδάρ.
12α ῟Ων ἐστιν ἀντίγραφον τῆς ἐπιστολῆς τὰ ὑπογεγραμμένα• 12β «βασιλεὺς μέγας ᾿Αρταξέρξης τοῖς ἀπὸ τῆς ᾿Ινδικῆς ἕως τῆς Αἰθιοπίας ἑκατὸν εἰκοσιεπτὰ σατραπείαις χωρῶν ἄρχουσι καὶ τοῖς τὰ ἡμέτερα φρονοῦσι, χαίρειν. 12γ πολλοὶ τῇ πλείστῃ τῶν εὐεργετούντων χρηστότητι πυκνότερον τιμώμενοι μεῖζον ἐφρόνησαν καὶ οὐ μόνον τοὺς ὑποτεταγμένους ἡμῖν ζητοῦσι κακοποιεῖν, τόν τε κόρον οὐ δυνάμενοι φέρειν καὶ τοῖς ἑαυτῶν εὐεργέταις ἐπιχειροῦσιν μηχανᾶσθαι• 12δ καὶ τὴν εὐχαριστίαν οὐ μόνον ἐκ τῶν ἀνθρώπων ἀνταναιροῦντες, ἀλλὰ καὶ τοῖς τῶν ἀπειραγάθων κόμποις ἐπαρθέντες, τοῦ τὰ πάντα κατοπτεύοντος ἀεὶ Θεοῦ μισοπόνηρον ὑπολαμβάνουσιν ἐκφεύξεσθαι δίκην. 12ε πολλάκις δὲ καὶ πολλοὺς τῶν ἐπ᾿ ἐξουσίαις τεταγμένων τῶν πιστευθέντων χειρίζειν φίλων τὰ πράγματα παραμυθία μετόχους αἱμάτων ἀθώων καταστήσασα, περιέβαλε συμφοραῖς ἀνηκέστοις, 12ζ τῷ τῆς κακοηθείας ψευδεῖ παραλογισμῷ παραλογισαμένων τὴν τῶν ἐπικρατούντων ἀκέραιον εὐγνωμοσύνην. 12η σκοπεῖν δὲ ἔξεστιν, οὐ τοσοῦτον ἐκ τῶν παλαιοτέρων ὧν παρεδώκαμεν ἱστοριῶν, ὅσα ἐστὶ παρὰ πόδας ὑμᾶς ἐκζητοῦντας ἀνοσίως συντετελεσμένα τῇ τῶν ἀνάξια δυναστευόντων λοιμότητι, 12θ καὶ προσέχειν εἰς τὰ μετὰ ταῦτα εἰς τὸ τὴν βασιλείαν ἀτάραχον τοῖς πᾶσιν ἀνθρώποις μετ᾿ εἰρήνης παρεξόμεθα, 12ι χρώμενοι ταῖς μεταβολαῖς, τὰ δὲ ὑπὸ τὴν ὄψιν ἐρχόμενα διακρίνοντες ἀεὶ μετ᾿ ἐπιεικεστέρας ἀπαντήσεως. 12κ ὡς γὰρ ᾿Αμὰν ᾿Αμαδάθου Μακεδών, ταῖς ἀληθείας ἀλλότριος τοῦ τῶν Περσῶν αἵματος καὶ πολὺ διεστηκὼς τῆς ἡμετέρας χρηστότητος, ἐπιξενωθεὶς ἡμῖν 12λ ἔτυχεν, ἧς ἔχομεν πρὸς πᾶν ἔθνος φιλανθρωπίας ἐπὶ τοσοῦτον, ὥστε ἀναγορεύεσθαι ἡμῶν πατέρα καὶ προσκυνούμενον ὑπὸ πάντων τὸ δεύτερον τοῦ βασιλικοῦ θρόνου πρόσωπον διατελεῖν• 12μ οὐκ ἐνέγκας δὲ τὴν ὑπερηφανίαν ἐπετήδευσε τῆς ἀρχῆς στερῆσαι ἡμᾶς καὶ τοῦ πνεύματος, 12ν τόν τε ἡμέτερον σωτῆρα καὶ διαπαντὸς εὐεργέτην Μαρδοχαῖον καὶ τὴν ἄμεμπτον τῆς βασιλείας κοινωνὸν ᾿Εσθὴρ σὺν παντὶ τῷ τούτων ἔθνει πολυπλόκοις μεθόδων παραλογισμοῖς αἰτησάμενος εἰς ἀπώλειαν• 12ξ διὰ γὰρ τῶν τρόπων τούτων ᾠήθη λαβὼν ἡμᾶς ἐρήμους, τὴν τῶν Περσῶν ἐπικράτησιν εἰς τοὺς Μακεδόνας μετάξαι. 12ο ἡμεῖς δὲ τοὺς ὑπὸ τοῦ τρισαλιτηρίου παραδεδομένους εἰς ἀφανισμὸν ᾿Ιουδαίους, εὑρίσκομεν οὐ κακούργους ὄντας, δικαιοτάτοις δὲ πολιτευομένους νόμοις, 12π ὄντας δὲ υἱοὺς τοῦ ῾Υψίστου μεγίστου ζῶντος Θεοῦ τοῦ κατευθύνοντος ἡμῖν τε καὶ τοῖς προγόνοις ἡμῶν τὴν βασιλείαν ἐν τῇ καλλίστῃ διαθέσει. 12ρ καλῶς οὗν ποιήσετε μὴ προσχρησάμενοι τοῖς ὑπὸ ᾿Αμὰν ᾿Αμαδάθου ἀποσταλεῖσι γράμμασι διὰ τὸν αὐτὸν τὸν ταῦτα ἐξεργασάμενον πρὸς ταῖς Σούσων πύλαις ἐσταυρῶσθαι σὺν τῇ πανοικίᾳ, τὴν καταξίαν τοῦ τὰ πάντα ἐπικρατοῦντος Θεοῦ διὰ τάχους ἀποδόντος αὐτῷ κρίσιν. 12σ τὸ δὲ ἀντίγραφον τῆς ἐπιστολῆς ταύτης ἐκθέντες ἐν παντὶ τόπῳ μετὰ παρρησίας, ἐᾶν τοὺς ᾿Ιουδαίους χρῆσθαι τοῖς ἑαυτῶν νομίμοις καὶ συνεπισχύειν αὐτοῖς, ὅπως τοὺς ἐν καιρῷ θλίψεως ἐπιθεμένους αὐτοῖς ἀμύνωνται τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ δωδεκάτου μηνὸς ᾿Αδὰρ τῇ αὐτῇ ἡμέρᾳ• 12τ ταύτην γὰρ ὁ τὰ πάντα δυναστεύων Θεὸς ἀντ᾿ ὀλεθρίας τοῦ ἐκλεκτοῦ γένους ἐποίησεν αὐτοῖς εὐφροσύνην. 12υ καὶ ὑμεῖς οὖν ἐν ταῖς ἐπωνύμοις ὑμῶν ἑορταῖς ἐπίσημον ἡμέραν μετὰ πάσης εὐωχίας ἄγεται, ὅπως καὶ νῦν καὶ μετὰ ταῦτα σωτηρία ᾖ ἡμῖν καὶ τοῖς εὐνοοῦσι Πέρσαις, τοῖς δὲ ἡμῖν ἐπιβουλεύουσι μνημόσυνον τῆς ἀπωλείας. 12φ πᾶσα δὲ πόλις ἢ χώρα τὸ σύνολον, ἥτις κατὰ ταῦτα μὴ ποιήσῃ, δόρατι καὶ πυρὶ καταναλωθήσεται μετ᾿ ὀργῆς• οὐ μόνον ἀνθρώποις ἄβατος, ἀλλὰ καὶ θηρίοις καὶ πετεινοῖς εἰς τὸν ἅπαντα χρόνον ἔχθιστος κατασταθήσεται. 13 τὰ δὲ ἀντίγραφα ἐκτιθέσθωσαν ὀφθαλμοφανῶς ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ, ἑτοίμους τε εἶναι πάντας τοὺς ᾿Ιουδαίους εἰς ταύτην τὴν ἡμέραν, πολεμῆσαι αὐτῶν τοὺς ὑπεναντίους».
14 Οἱ μὲν οὗν ἱππεῖς ἐξῆλθον σπεύδοντες τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως λεγόμενα ἐπιτελεῖν• ἐξετέθη δὲ τὸ πρόσταγμα καὶ ἐν Σούσοις. 15 ὁ δὲ Μαρδοχαῖος ἐξῆλθεν ἐστολισμένος τὴν βασιλικὴν στολὴν καὶ στέφανον ἔχων χρυσοῦν καὶ διάδημα βύσσινον πορφυροῦν• ἰδόντες δὲ οἱ ἐν Σούσοις ἐχάρησαν. 16 τοῖς δὲ ᾿Ιουδαίοις ἐγένετο φῶς καὶ εὐφροσύνη• 17 κατὰ πόλιν καὶ χώραν, οὗ ἂν ἐξετέθη τὸ πρόσταγμα, οὗ ἂν ἐξετέθη τὸ ἔκθεμα, χαρὰ καὶ εὐφροσύνη τοῖς ᾿Ιουδαίοις, κώθων καὶ εὐφροσύνη. καὶ πολλοὶ τῶν ἐθνῶν περιετέμνοντο καὶ ἰουδάϊζον διὰ τὸν φόβον τῶν ᾿Ιουδαίων.
9
Okuhima abashombanyi olwa Purimu
1 Omu mwêzi gwa kal’ikumi na kabirhi, gwo mwêzi guderhwa mwêzi gwa Adari, omu nsiku ikumi n’isharhu z’ogôla mwêzi ly’irhegeko n’amaruba ga mwâmi byali birhegesirwe okuyukirizibwa na muli olwôla lusiku lyo abasho mbanyi b’Abayahudi bali balangâlire okubahima loshi, ci byahinduka kundi kundi; Abayahudi banaciba bo bahumbarhaza abashombanyi bâbo. 2 Abayahudi bashûbûzanya omu lugo lwâbo ngasi baguma aha banayûbakaga omwôla cihugo ca mwâmi Asuerusi mpu bayirhe balya banali babahigire oku bayîrha; na ntâye wankadesire mpu bayîrhe balya banali babahigire okubayîrha; na ntâye wankadesire mpu abacîka bulya obwôba bwali erhi bwagwasire abantu bôshi. 3 Abasirika n’abarhambo b’abantu banali omu bihugo bya mwâmi byôshi, abakulu n’abarho, bôshi barhabmala Abayahudi erhi kuyôboha kurhuma. 4 Mardokeyo ali akola alengerire oku mwâmi n’irenge lyâge lyanaja lyalumira ngasi cihugo. Bulya obuhashe bw’oyôla Mardokeyo bwajaga bwayushuka ko nene.
5 Abayahudi bageza oboji bw’engôrho omu bashombanyi bâbo, babanigû za, babaherêrekeza, banabakolera mwône nka oku banalonzagyap. 6 Omu murhundu gwa Suza mwonene, Abayahudi bayirhamwo erhi okuyirhisamwo bantu magana arhânu. 7 Banacibalambikamwo Parshandata, Dalofona, Aspata, 8 Porata, Adaliya, Aridata, 9 Parmashita, Arizayi, Aridayi, Yezata, 10 bâna ikumi ba Hamani mwene Hamdata, mushombanyi w’ Abayahudi. Ci kwônene barhahagulagaq.
11 Olwo lusiku lonêne, omuganjo gwa abanizirwe omu Suza karhwa-bwâmi, gwayirukira gwahika emunda mwâmi ali. 12 Mwâmi anacibwîra omwâmikazi Esteri, erhi: «Abayahudi bamayîrha munôla Suza omu karhwa-bwâmi bantu magana arhânu, na bene Hamani oku banali ikumi; ndi omanyire bici bakozire omu zindi mpande z’ecihugo ca mwâmi? Bici olonzize wanabihabwa, cici odwi rhe wacîfinja? wanabijirirwa.» 13 Esteri anacishuza, erhi: «Nka mwâmi abwîne kuli kwinjà, Abayahudi b’omu Suza bashub’iyêmêrerwa okujira irhondo nk’oko irhegeko lyanali libayêmêrire okujira ene, n’abôla bene Hamani oku banali ikumi bamanikwe oku murhi.» 14 Mwâmi anacirhegeka mpu bajire ntyôla, n’e ryo irhegeko lyanacimanyîsibwa omu Suza mwoshi. Bamanika balya bâna ikumi ba Hamani. 15 Abayahudi erhi bashubishûbûzanya kandi omu nsiku ikumi n’irhanu z’omwêzi gwa Adari bashub’iyîrha omu murhundu gwa Suza bandi bantu magana asharhu. Ci kwônene barhahagulaga.
16 Abandi Bayahudi bali omu bindi bihugo bya mwâmi, nabo banaci shûbûzanya mpu lyo bacîlanga bwinjà. Bayegûla abashombanyi bâbo babayî rhamwo bantu bihumbi magana gali nda. Ci barhahagulaga. 17 Lwali lusiku lwa kal’ikumi na kasharhu lw’omwêzi gwa Adari; n’olusiku lwa kal’ikumi na kani, lwaba lwa kurhamûka, na ntyôla balujira lusiku lukulu lwa kushagaluka bwenêne. 18 Abayahudi b’omu Suza bali bashûbûzinye omu lusiku lwa kali ikumi na kasharhu n’olwa kal’ikumi na kani lw’omwêzi barhamûka olusiku lwa ijl’ikumi na karhânu lw’omwêzi lwo lwanabîrage lusiku lukulu lwâbo lw’okus ‘ îma n’okushaguluka. 19 Co cirhuma Abayahudi b’omu lugo bajira olwâbo lusiku lw’okushagaluka omu nsiku ikumi n’inni z’omwêzi gwa Adari, lwo lubà lusiku lukulu lwâbo lw’okucîshinga, lusiku lwa kusîma, na muli olwôla lusiku ngasi Muyahudi anarhumire omulungu wâge nshololo nsungunu. 19(a) Ci Abayahudi b’omu burungu bashagaluka banahâna enshololo emw’abalungu bâbo omu nsiku ikumi n’inni z’omwêzi gw’Adari.
V. Olusiku lukulu lwa Purimu
Okujira olusiku lukulu lwa Purimu
20 Mardokeyo ayandika ebyôla byôshi, anacirhuma n’amaruba oku ngasi Bayahudi banayûbakaga omu cihugo ca mwâmi Asuerusi, oku bali hôfi kugu ma n’abali kuli. 21 Abasêza okukuza olusiku lukulu lw’omu nsiku ikumi n’inni na ikumi n’irhanu z’omwêzi gwa Adari; 22 n’okushagaluka muli ezôla nsiku bulya ziri nsiku bahimagamwo abashombanyi bâbo, gwo mwêzi amalumwa gâbo gahindukaga masîma, gwo mango ensiku z’emishîbo zahindukaga nsiku nkulu. Ezôla nsiku nkulu zibe nsiku za busîme ezi ngasi muguma akarhumiramwo bene wâbo enshololo n’okuhâna oluhembo lusungunu oku bakenyi. 23 Abayahudi bakujira nkômedu okwôla barhangira olwo lusiku n’okwôla Mardokeyo abayandikiraga. 24 Neci okwôla kwôshi, bulya Hamani mwene Hamdata w’e Agagi olya mushombanyi w’Abayahudi ali amarhola omuhigo gw’okubaheza n’okubashurhira e «Puri» kw’okubayeshera ecigole c’okubaherêrekeza. 25 Ci kwônene erhi acîja emunda mwâmi ali okugend’ihûna mpu Mardokeyo amanikwe mwâmi anacirhegeka mpu ogoôa muhigo gw’okumalîra Abayahudi gugalukire Hamani, muntu mubî wagujiriraga Abayahudi, banacimumanika oku murhi, ye n’abagala. 26 Co carhumire olwôla lusiku luyirikwa izîno lya «Purimu» lirhenga oku luderho «Puri», kwo kuderha ecigole. Ntyôla nk’oku byanali mwagalya mamba ga Mardokeyo kwo byanayîshir’igibonekana, kwo byanayishir’ibahikakwo. 27 Abayahudi haguma n’iburha lyâbo n’abandi balonza okulungana nabor, bahiga n’obulonza bôshi okukakuza buzira kuyibagira ezo nsiku zombi. Lyabà irhegeko lya kukajirwa ngasi mwâka nka kulya amaruba gâbo ganali gadesire na nka kulya banatwaga ago mango. 28 Ezôla nsiku nkulu zayîsh’ikakengezibwa n’okukuzibwa kurhenga oku iburha kujà oku lindi iburha, omu ngasi mulala, omu ngasi cihugo, n’omu ngasi murhundu, n’ezo nsiku za Purimu irhondo zirhalekagwa ngasi hanaba Omuyahudi hôshi, n’irhondo iburha lyâbo limanye lyankanayibagira okwôla.
29 Omwâmikazi Esteri mwâli wa Abihayili n’olya Muyahudi Mardokeyo banaciyandika n’obuhashe bwâbo amaruba g’okusêza galya maruba ga kabirhi gali gayêrekîre ensiku za Purimu. 30 Banacirhuma agôla maruba muli bihugo igana na makumi abirhi na nda by’omu bwâmi bwa Asuerusi; byali binwa by’akalembe n’obwikubagirwa, 31 bya kubakomêreza mpu bajire ezôla nsiku za Purimu omu nsiku zirhegesirwe, nka kulya Omuyahudi Mardokeyo anazitwaga na nka kulya kwarhegekagwa kuli bo bonene, n’okw’iburha lyâbo mpu bakaz’icîshalisa n’okucibàbaza. 32 Kwo irhegeko lya Estcri lyayimanzize ntyôla ebyo biyêrekîre olusiku lukulu lwa Purimu n’okwôla kwanaciyandikwa omu citabu.

Esther 9
1וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשֹׂ֑ות בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם׃ 2נִקְהֲל֨וּ הַיְּהוּדִ֜ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בִּמְבַקְשֵׁ֖י רָֽעָתָ֑ם וְאִישׁ֙ לֹא־עָמַ֣ד לִפְנֵיהֶ֔ם כִּֽי־נָפַ֥ל פַּחְדָּ֖ם עַל־כָּל־הָעַמִּֽים׃ 3וְכָל־שָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים וְהַפַּח֗וֹת וְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ מְנַשְּׂאִ֖ים אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־מָרְדֳּכַ֖י עֲלֵיהֶֽם׃ 4כִּֽי־גָ֤דוֹל מָרְדֳּכַי֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְשָׁמְע֖וֹ הוֹלֵ֣ךְ בְּכָל־הַמְּדִינ֑וֹת כִּֽי־הָאִ֥ישׁ מָרְדֳּכַ֖י הוֹלֵ֥ךְ וְגָדֽוֹל׃ פ
5וַיַּכּ֤וּ הַיְּהוּדִים֙ בְּכָל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מַכַּת־חֶ֥רֶב וְהֶ֖רֶג וְאַבְדָ֑ן וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְשֹׂנְאֵיהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃ 6וּבְשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֗ה הָרְג֤וּ הַיְּהוּדִים֙ וְאַבֵּ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ 7וְאֵ֧ת ׀ פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא וְאֵ֥ת ׀ דַּֽלְפ֖וֹן וְאֵ֥ת ׀ אַסְפָּֽתָא׃ 8וְאֵ֧ת ׀ פּוֹרָ֛תָא וְאֵ֥ת ׀ אֲדַלְיָ֖א וְאֵ֥ת ׀ אֲרִידָֽתָא׃ 9וְאֵ֤ת ׀ פַּרְמַ֨שְׁתָּא֙ וְאֵ֣ת ׀ אֲרִיסַ֔י וְאֵ֥ת ׀ אֲרִדַ֖י וְאֵ֥ת ׀ וַיְזָֽתָא׃ 10עֲ֠שֶׂרֶת בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃ 11בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בָּ֣א מִסְפַּ֧ר הַֽהֲרוּגִ֛ים בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
12וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֡ה הָרְגוּ֩ הַיְּהוּדִ֨ים וְאַבֵּ֜ד חֲמֵ֧שׁ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וְאֵת֙ עֲשֶׂ֣רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֔ן בִּשְׁאָ֛ר מְדִינ֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ מֶ֣ה עָשׂ֑וּ וּמַה־שְּׁאֵֽלָתֵךְ֙ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֔ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֥ךְ ע֖וֹד וְתֵעָֽשׂ׃ 13וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִנָּתֵ֣ן גַּם־מָחָ֗ר לַיְּהוּדִים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשׁוּשָׁ֔ן לַעֲשֹׂ֖ות כְּדָ֣ת הַיּ֑וֹם וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן יִתְל֥וּ עַל־הָעֵֽץ׃ 14וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְהֵֽעָשֹׂ֣ות כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃ 15וַיִּֽקָּהֲל֞וּ הַיְּהוּדִ֣יים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן גַּ֠ם בְּי֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וַיַּֽהַרְג֣וּ בְשׁוּשָׁ֔ן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃ 16וּשְׁאָ֣ר הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר֩ בִּמְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ נִקְהֲל֣וּ ׀ וְעָמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁ֗ם וְנ֨וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם וְהָרֹג֙ בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים אָ֑לֶף וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָֽׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃ 17בְּיוֹם־שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃ 18וְהַיְּהוּדִ֣יים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן נִקְהֲלוּ֙ בִּשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וּבְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ וְנ֗וֹחַ בַּחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃ 19עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הַפְּרָוזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁל֥וֹחַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃ פ
20וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים׃ 21לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃ 22כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשֹׂ֣ות אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים׃ 23וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשֹׂ֑ות וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃ 24כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥יל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם׃ 25וּבְבֹאָהּ֮ לִפְנֵ֣י הַמֶּלֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשֹׁ֑ו וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ׃ 26עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כָּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃ 27קִיְּמ֣וּ וְקִבְּלֻ֣ הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃ 28וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכָל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃ ס
29וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃ 30וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֶל־שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃ 31לְקַיֵּ֡ם אֵת־יְמֵי֩ הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מָרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל־נַפְשָׁ֖ם וְעַל־זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י הַצֹּמ֖וֹת וְזַעֲקָתָֽם׃ 32וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר׃ פ
᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 9
Εν γὰρ τῷ δωδεκάτῳ μηνί, τῇ τρισκαιδεκάτη τοῦ μηνός, ὅς ἐστιν ᾿Αδάρ, παρῆν τὰ γράμματα τὰ γραφέντα ὑπὸ τοῦ βασιλέως. 2 ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἀπώλοντο οἱ ἀντικείμενοι τοῖς ᾿Ιουδαίοις• οὐδεὶς γὰρ ἀντέστη, φοβούμενος αὐτούς. 3 οἱ γὰρ ἄρχοντες τῶν σατραπῶν καὶ οἱ τύραννοι καὶ οἱ βασιλικοὶ γραμματεῖς ἐτίμων τοὺς ᾿Ιουδαίους• ὁ γὰρ φόβος Μαρδοχαίου ἐνέκειτο αὐτοῖς. 4 προσέπεσε γὰρ τὸ πρόσταγμα τοῦ βασιλέως ὀνομασθῆναι ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ καὶ ἐμεγαλύνετο. 5 καὶ ἐπάταξαν οἱ ᾿Ιουδαῖοι πληγὴν ἐν πᾶσι τοῖς ἐχθροῖς αὐτῶν πληγὴν μαχαίρας καὶ ἀναιρέσεως καὶ ἀπωλείας καὶ ἐποίησαν ἐν τοῖς μισοῦσιν αὐτοὺς κατὰ τὸ θέλημα αὐτῶν. 6 καὶ ἐν Σούσοις τῇ πόλει ἀπέκτειναν οἱ ᾿Ιουδαῖοι ἄνδρας πεντακοσίους, 7 τόν τε Φαρσαννὲς καὶ Δελφὼν καὶ Φασγὰ 8 καὶ Φαραδαθὰ καὶ Βαρέα καὶ Σαρβακὰ 9 καὶ Μαρμασιμὰ καὶ Ρουφαῖον καὶ ᾿Αρσαῖον καὶ Ζαβουθαῖον, 10 τοὺς δέκα υἱοὺς ᾿Αμὰν ᾿Αμαδάθου Βουγαίου τοῦ ἐχθροῦ τῶν ᾿Ιουδαίων, καὶ διήρπασαν. 11 ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐπεδόθη ὁ ἀριθμὸς τῷ βασιλεῖ τῶν ἀπολωλότων ἐν Σούσοις. 12 εἶπε δὲ ὁ βασιλεὺς πρὸς ᾿Εσθήρ• ἀπώλεσαν οἱ ᾿Ιουδαῖοι ἐν Σούσοις τῇ πόλει ἄνδρας πεντακοσίους• ἐν δὲ τῇ περιχώρῳ πῶς οἴει ἐχρήσαντο; τί οὖν ἀξιοῖς ἔτι, καὶ ἔσται σοι; 13 καὶ εἶπεν ᾿Εσθὴρ τῷ βασιλεῖ• δοθήτω τοῖς ᾿Ιουδαίοις χρῆσθαι ὡσαύτως τὴν αὔριον, ὥστε τοὺς δέκα υἱοὺς ᾿Αμὰν κρεμάσαι. 14 καὶ ἐπέτρεψεν οὕτως γενέσθαι καὶ ἐξέθηκε τοῖς ᾿Ιουδαίοις τῆς πόλεως τὰ σώματα τῶν υἱῶν ᾿Αμὰν κρεμάσαι. 15 καὶ συνήχθησαν οἱ ᾿Ιουδαῖοι ἐν Σούσοις τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ τοῦ ᾿Αδὰρ καὶ ἀπέκτειναν ἄνδρας τριακοσίους καὶ οὐδὲν διήρπασαν. 16 οἱ δὲ λοιποὶ τῶν ᾿Ιουδαίων οἱ ἐν τῇ βασιλείᾳ συνήχθησαν καὶ ἑαυτοῖς ἐβοήθουν καὶ ἀνεπαύσαντο ἀπὸ τῶν πολεμίων• ἀπώλεσαν γὰρ αὐτῶν μυρίους πεντακισχιλίους τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ ᾿Αδὰρ καὶ οὐδὲν διήρπασαν. 17 καὶ ἀνεπαύσαντο τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ τοῦ αὐτοῦ μηνὸς καὶ ἦγον αὐτὴν ἡμέραν ἀναπαύσεως μετὰ χαρᾶς καὶ εὐφροσύνης. 18 οἱ δὲ ᾿Ιουδαῖοι ἐν Σούσοις τῇ πόλει συνήχθησαν καὶ τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ καὶ ἀνεπαύσαντο• ἦγον δὲ καὶ τὴν πεντεκαιδεκάτην μετὰ χαρᾶς καὶ εὐφροσύνης. 19 διὰ τοῦτο οὖν οἱ ᾿Ιουδαῖοι οἱ διεσπαρμένοι ἐν πάσῃ χώρᾳ τῇ ἔξω ἄγουσι τὴν τεσσαρεσκαιδεκάτην τοῦ ᾿Αδὰρ ἡμέραν ἀγαθὴν μετ᾿ εὐφροσύνης ἀποστέλλοντες μερίδας ἕκαστος τῷ πλησίον.
20 ῎Εγραψε δὲ Μαρδοχαῖος τοὺς λόγους τούτους εἰς βιβλίον καὶ ἐξαπέστειλε τοῖς ᾿Ιουδαίοις, ὅσοι ἦσαν ἐν τῇ ᾿Αρταξέρξου βασιλεία, τοῖς ἐγγὺς καὶ τοῖς μακράν, 21 στῆσαι τὰς ἡμέρας ταύτας ἀγαθὰς ἄγειν τε τὴν τεσσαρεσκαιδεκάτην καὶ τὴν πεντεκαιδεκάτην τοῦ ᾿Αδὰρ 22 ἐν γὰρ ταύταις ταῖς ἡμέραις ἀνεπαύσαντο οἱ ᾿Ιουδαῖοι ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν καὶ τὸν μῆνα, ἐν ᾧ ἐστράφη αὐτοῖς (ὃς ἦν ᾿Αδὰρ) ἀπὸ πένθους εἰς χαρὰν καὶ ἀπὸ ὀδύνης εἰς ἀγαθὴν ἡμέραν, ἄγειν ὅλον ἀγαθὰς ἡμέρας γάμων καὶ εὐφροσύνης, ἐξαποστέλλοντας μερίδας τοῖς φίλοις καὶ τοῖς πτωχοῖς. 23 καὶ προσεδέξαντο οἱ ᾿Ιουδαῖοι, καθὼς ἔγραψεν αὐτοῖς ὁ Μαρδοχαῖος, 24 πῶς ᾿Αμὰν ᾿Αμαδάθου, ὁ Μακεδών, ἐπολέμει αὐτούς, καθὼς ἔθετο ψήφισμα καὶ κλῆρον ἀφανίσαι αὐτούς, 25 καὶ ὡς εἰσῆλθε πρὸς τὸν βασιλέα λέγων κρεμάσαι τὸν Μαρδοχαῖον• ὅσα δὲ ἐπεχείρησεν ἐπάξαι ἐπὶ τοὺς ᾿Ιουδαίους κακά, ἐπ᾿ αὐτὸν ἐγένοντο, καὶ ἐκρεμάσθη αὐτός, καὶ τὰ τέκνα αὐτοῦ. 26 διὰ τοῦτο ἐπεκλήθησαν αἱ ἡμέραι αὗται Φρουραὶ διὰ τοὺς κλήρους, ὅτι τῇ διαλέκτῳ αὐτῶν καλοῦνται Φρουραί, διὰ τοὺς λόγους τῆς ἐπιστολῆς ταύτης καὶ ὅσα πεπόνθασι διὰ ταῦτα καὶ ὅσα αὐτοῖς ἐγένετο, 27 καὶ ἔστησε• καὶ προσεδέχοντο οἱ ᾿Ιουδαῖοι ἐφ᾿ ἑαυτοῖς καὶ ἐπὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν καὶ ἐπὶ τοῖς προστεθειμένοις ἐπ᾿ αὐτῶν, οὐδὲ μὴν ἄλλων χρήσονται. αἱ δὲ ἡμέραι αὗται μνημόσυνον ἐπιτελούμενον κατὰ γενεὰν καὶ γενεὰν καὶ πόλιν καὶ πατριὰν καὶ χώραν. 28 αἱ δὲ ἡμέραι αὗται τῶν Φρουραὶ ἀχθήσονται εἰς τὸν ἅπαντα χρόνον, καὶ τὸ μνημόσυνον αὐτῶν οὐ μὴ ἐκλίπῃ ἐκ τῶν γενεῶν. 29 καὶ ἔγραψεν ᾿Εσθὴρ ἡ βασίλισσα θυγάτηρ ᾿Αμιναδὰβ καὶ Μαρδοχαῖος ὁ ᾿Ιουδαῖος ὅσα ἐποίησαν τό τε στερέωμα τῆς ἐπιστολῆς τῶν Φρουραί. 30 καὶ Μαρδοχαῖος καὶ ᾿Εσθὴρ ἡ βασίλισσα ἔστησαν ἑαυτοῖς καθ᾿ ἑαυτῶν, καὶ τότε στήσαντες κατὰ τῆς ὑγείας ἑαυτῶν καὶ τὴν βουλὴν αὐτῶν. 31 καὶ ᾿Εσθὴρ λόγῳ ἔστησεν εἰς τὸν αἰῶνα, καὶ ἐγράφη εἰς μνημόσυνον.

10
Mardokeyo aj’irenge
1 Mwâmi Asuerusi arhegeka okuvurhisa omu cihugo câge côshi n’omu ngasi bindi bihugo byanali omu nyanja. 2 Ebijiro byâge byôshi biyêrekîre obuhashe n’obuhimane by’oku Mardokeyo akuzibagwa na mwâmi, ebyo byo shi biri byandike omu Citabu c’Emyanzi y’Abâmi b’e Mediya na ab’e Persi.
3 Bulya Omuyahudi Mardokeyo ali akola wa burhanzi enyuma za mwâmi Asuerusi; ali muntu mukulu omu masù g’ Abayahudi, ali asimirwe na bene wâbo mwandu, akazâg’ilonza aminja g’olubaga lwâge loshi na ngasi mango ebi nwa byâge byabaga bya murhûla oku ishanja lyâge.
3(a) Mardokeyo anaciderha, erhi: «Nyamuzinda yêne wajiraga ebyôla byo shi! 3(b) Bulya nkakengêra ecilôrho nabwîne kuli okwôla, nambone oku ntà ci nwa ciru n’eciguma cagezire cirhanabaga oku calitwîrirwe. 3(c) Ciru n’iriba lisungunu lyabaga lwîshi lunene, ciru n’akamole kamoleka, ciru n’izûba, ciru n’amîshi manji. Olwo lwîshi lunene ye Estcri wayankagwa na mwâmi, anajirwa mwâmikazi. 3(d) Empangaza ibirhi zali nie rhweshi na Hamani. 3(e) Amashanja galimwo balya bôshi bashûbûzanyagya mpu baherêrekeze Abayahudi. 3(f) N’olubaga lwâni ye Israheli walakiraga emunda Nyamuzinda ali anayôkoka. Neci Nyakasane acizize olubaga lwâge na nîrhu rhwenc arhuyôkola muli agôla malibuko. Nnâmahanga ajizire ebisômerîne n’ebirhangâzo binji birhasag’ibo nekana bundi omu gandi mashanja. 3(g) Co carhumaga arheganya njira ibirhi: njira nguma oku lubaga lwâge n’eyindi oku gandi mashanja gôshi. 3(h) Ebyôla byanabire omu mango gabyo nk’oku Nnâmahanga anali alalire oku mashanja gôshi. 3(i) Lero Nyakasane anaciyîbuka olubaga lwâge n’omwîmo gwâge agutwîra olubanja. 3(k) N’ezôla nsiku ibirhi olw’ikumi na kani n’olwa kal’ikumi na karhânu z’ogwo mwêzi gw’Adari, zaba nsiku z’okushûbûzanya, z’obusîme, na z’omwîshingo munene embere za Nyamuzinda, oku ngasi bûko bwâbo na ngasi mango omu Israheli lwo lubaga lwâge.»
Emyanzi yali esigire
3(l) Omu mwâka gwa kani kurhenga Ptolemeyo ali mwâmi bôshi na Kleopatri, Dositeyo, muntu wakazâg’iciderha mpu ali mudâhwa w’omu bûko bwa Levi kuguma bôshi n’omugala Ptolemeyo, banaciyîsha badwîrhe agala maruba gashambire oku Purimu; banaciderha mpu gali maruba g’okunali, mpu gayandikagwa na Lisîmakomugala wa Ptolemeyo w’e Yeruzalemu.
Esther 10
1וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְֵׁרֹ֧שׁ ׀ מַ֛ס עַל־הָאָ֖רֶץ וְאִיֵּ֥י הַיָּֽם׃ 2וְכָל־מַעֲשֵׂ֤ה תָקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֨פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃ 3כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃

᾽Εσθήρ – Κεφάλαιο 10
ΕΓΡΑΨΕ δὲ ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τὴν βασιλείαν τῆς τε γῆς καὶ τῆς θαλάσσης, 2 καὶ τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ καὶ ἀνδραγαθίαν πλοῦτόν τε καὶ δόξαν τῆς βασιλείας αὐτοῦ, ἰδοὺ γέγραπται ἐν βιβλίῳ βασιλέων Περσῶν καὶ Μήδων εἰς μνημόσυνον. 3 ὁ δὲ Μαρδοχαῖος διεδέχετο τὸν βασιλέα ᾿Αρταξέρξην καὶ μέγας ἦν ἐν τῇ βασιλείᾳ καὶ δεδοξασμένος ὑπὸ τῶν ᾿Ιουδαίων• καὶ φιλούμενος, διηγεῖτο τὴν ἀγωγὴν παντὶ τῷ ἔθνει αὐτοῦ.
3α Καὶ εἶπε Μαρδοχαῖος• παρὰ τοῦ Θεοῦ ἐγένετο ταῦτα. 3β ἐμνήσθη γὰρ περὶ τοῦ ἐνυπνίου, οὗ εἶδον περὶ τῶν λόγων τούτων• οὐδὲ γὰρ παρῆλθεν ἀπ᾿ αὐτῶν λόγος. 3γ ἡ μικρὰ πηγή, ἣ ἐγένετο ποταμὸς καὶ ἦν φῶς καὶ ἥλιος καὶ ὕδωρ πολύ• ᾿Εσθήρ ἐστιν ὁ ποταμός, ἣν ἐγάμησεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐποίησε βασίλισσαν. 3δ οἱ δὲ δύο δράκοντες, ἐγώ εἰμι καὶ ᾿Αμάν. 3ε τὰ δὲ ἔθνη τὰ ἐπισυναχθέντα ἀπολέσαι τὸ ὄνομα τῶν ᾿Ιουδαίων. 3ζ τὸ δὲ ἔθνος τὸ ἐμόν, οὗτός ἐστιν ᾿Ισραήλ, οἱ βοήσαντες πρὸς τὸν Θεὸν καὶ σωθέντες• καὶ ἔσωσε Κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ ἐρύσατο Κύριος ἡμᾶς ἐκ πάντων τῶν κακῶν τούτων. καὶ ἐποίησεν ὁ Θεὸς τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα τὰ μεγάλα, ἃ οὐ γέγονεν ἐν τοῖς ἔθνεσι. 3η διὰ τοῦτο ἐποίησε κλήρους δύο, ἕνα τῷ λαῷ τοῦ Θεοῦ καὶ ἕνα πᾶσι τοῖς ἔθνεσι• 3θ καὶ ἦλθον οἱ δύο κλῆροι οὗτοι εἰς ὥραν καὶ καιρὸν καὶ εἰς ἡμέραν κρίσεως ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ καὶ πᾶσιν τοῖς ἔθνεσι, 3ι καὶ ἐμνήσθη ὁ Θεὸς τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ ἐδικαίωσε τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ• 3κ καὶ ἔσονται αὐτοῖς αἱ ἡμέραι αὗται ἐν μηνὶ ᾿Αδὰρ τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ καὶ τῇ πεντεκαιδεκάτῃ τοῦ μηνὸς μετὰ συναγωγῆς καὶ χαρᾶς καὶ εὐφροσύνης ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ κατὰ γενεὰς εἰς τὸν αἰῶνα ἐν τῷ λαῷ αὐτοῦ ᾿Ισραήλ.
3λ ῎Ετους τετάρτου βασιλεύοντος Πτολεμαίου καὶ Κλεοπάτρας εἰσήνεγκε Δοσίθεος, ὃς ἔφη εἶναι ἱερεὺς καὶ Λευίτης, καὶ Πτολεμαῖος ὁ υἱὸς αὐτοῦ τὴν προκειμένην ἐπιστολὴν τῶν Φρουραί, ἣν ἔφασαν εἶναι καὶ ἡρμηνευκέναι Λυσίμαχον Πτολεμαίου τῶν ἐν ῾Ιερουσαλήμ.

1MA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Mak
1 MAKABEYO
ECITABU CIRHANZI CA MAKABEYO
ECITABU CIRHANZI CA MAKABEYO
1
MAKABEYO ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ
Enshokolezi
Ebitabu bibiri bya Makabeyo byayandikagwa na bantu babiri oku buzinda bw’emyâka magana abiri mizinda embere Kristu aburhwe. Ecitabu cirhanzi cayandikagwa omu cihabraniya, ci konene, empindulo yaco omu cigereki yone yabonesire. Ecitabu cirhanzi cahera. Ciderha ebyabaga emwa Abayahudi erhi bayusigaluka emwâbo, ci kone oku burhegesi bw’abâmi b’e Sîriya babalibuzagya bwenêne erhi idini lyâbo lirhuma. Burhwali bwa Yuda Makabeyo bwarhabire Abayahudi. Eci citabu cayandikagwa na muyahudi muguma izîno lyâge lirhamanyirwi ekarhî kw’omwâka gw’igana n’ogwa makumi galindarhu embere ly’okuburhwa kwa Kristu. Ecitabu ca kabiri cajiragwa nacomuli ago mango. Cayandikagwa omu ci gereki na Yasoni we Kurena. Cali cinene bwenêne, ci kwône enyuma lyâge owundi muyahudi acinyihya. Owaciyandikaga alonzagya okuyêrekana obushîbirizi bunene Abayahudi bagwêrhe omw’idini lyâbo. Muli ebyo bitabu byombi rhuyishi embaka Abayahudi balemberaga. Bagwe rhe omurhima muzibu n’obulangâlire. Obuhane Nyamuzinda abahâga omu cihugo c’emwa bene bwabahindula bwenêne. Ago mango erhi omucunguzi ali hôfi bulya Yuda Makabeyo afàga omu mwâka gwa 160 embere Kristu aburhwe.
EBIRI OMU CITABU CIRHANZI CA MAKABEYO

Enshokolezi: cigabi 1-2
Yuda Makabeyo ahima: c. 3-9, 22
Yonatani n’ebijiro byâge : c. 9, 23-12
Simoni n’emikolo yâge: c. 13-16
EBIRI OMU CITABU CA KABIRI CA MAKABEYO
Okulalikwa kwa Abayahudi b’e Mîsiri: cigabi 1-2
Okusherêza n’okuyôbohya: cigabi 3-7
Okulwa n’okuhima: cigabi 8
ECITABU CIRHANZI CA MAKABEYO[1]
I. Omurhondêro
Engoma y’Aleksandro
1 Aleksandro, mwene Filipo w’e Macedoniya amango arhengaga omu cihugo c’e Kitiyimae,erhi amahima Dariusi, mwâmi w’Abapersi n’Abamedi, anacimurhôla entebe yâge (bulya embere ali mwâmi w’e Bugereki yone). 2 Ajizire entambala za ngero nyinji, ayanka bishagala binji, anigûza na bâmi banji muli eco cihugo. 3 Agendekera bwenêne kuhika oku lubibi lw’igulu, a nyaga muli mashanja manji, igulu lyôshi lyahwekera embere zâge; kuli ebyo a rhondêra obucibonyi bulushire omu murhima gwâge, anakacîshinga. 4 Ajira emirhwe mizibu y’abalwi, acîjira mukulu wa bihugo binji n’amashanja manji, n’abâmi banji bamushiga. 5 Lero endwâla yamujàko agwa aha ncingo! akengêra oku ensiku zâge zamamuhikira, 6 Anacihamagala abarhambo bâge bakulu, na balya bôshi ba baga naye kurhenga eburho, abagabira obwâmi bwâge embere afè. 7 Aleksandrof afire erhi amayîma myâka ikumi n’ibiri. 8 Abarhambo bâge banacirhôla ecihugo ngasi muguma aha banali bamuhire. 9 Bôshi bayambala ngasi muguma ishungwè enyuma ly’okufà kwâge kuguma n’abâna bâbo enyuma zâbo, kwagera myâka minji erhi banacikola maligo manji omu cihugo.
Antiyokusi Epifani n’okujà kw’oborhere bw’ecigereki omu Israheli
10 Muli abôla bâmi mwarhenga omuzî mubolo: izîno lyâge Antiyokusi Epifanig mwene mwâmi Antiyokusi embere abaga e Roma nka mushwêkwa; ahâbwa obwâmi omu mwâka gwa igana na makumi asharhu na nda kurhenga oku burhegesi bw’Abagereki. 11 Hali emisole omu cihugo c’Israheli mwago mango y’akagishumikwa okuhirimyAbayahudi banji omu nderho zâbo mpu: Kanyi rhunywâne n’agandi mashanja rhuyûbakînwe nago bulya kurhenga rhucîyegwîre kulibo mabî manji gamarhuhirimakwo. 12 Ebyo binwa byanacibasîmîsa. 13 Baguma omu lubaga bayêmêra okugendera mwâmi, abahà obwêmêre by’okushimba engeso z’abapagani. 14 Aha Yeruzalemu banaciyûbaka ho olurhambà nk’oku amarhegeko g’amashanja ganali gahunyire. 15 Ecimanyîso c’okukembûlwa canahirigirha na ntyo bahakana endagâno yâbo ntagatîfu, bacigusha haguma n’abapagani. Bacigûza omu kujira amabî.
Antiyokusi agorha olugo lwa Yeruzalemu n’eby’omu kâ-Nyamuzinda byahâhwa
16 Antiyokusi erhi abona oku obwâmi bwâge bwamarhinda bwinjinjà, aja mw’omuhigo g’okuyîma e Mîsiri, lyo yêne alya ago mami gombi. 17 Anacija omu Mîsiri n’engabo z’entwâli bwenêne, bàli n’ebihêsi, enjavu, abagenda n’enfarasi n’amârho manji g’enkuge. 18 Atula entambala kuli Ptolemeyo, mwâmi w’e Mîsiri; ci Ptolemeyo anacicîyegûla embere zâge, anacikula omulindi, ayâka. Ngâbo nyinji yafira ho, basirika bâge banji bayîrhwa. 19 Banacinyaga emirhundu mizibu y’omu Mîsiri yôshi. Antiyokusi anyagamwo birugu binji. 20 Erhi Antiyokusi ayusihima e Mîsiri, omu mwâka gw’igana na makumi ani n’isharhu anacihi ndamuka, arhêra Israheli na Yeruzalemu n’engabo ndârhi.
21 Arhayôbohaga ciru okujà omu ka-Nyamuznda, bulya ali ayôsire nka musirhe arhenza olutare lw’amasholo, n’ecinara c’itara lya kalinda n’ebirugu byalyo byôshi. 22 Ayanka entalule y’emigati y’enterekêro, ebikombe bisungunu, enambi z’amasholo, arhôla ebicikirizo, ebimane n’ebindi by’okuyinji hya akâ-Nyamuzinda. 23 Azimba amasholo, enfaranga n’ebindi birugu byanali mwo byôshi by’engulo ndârhi, ebi anahisireko. 24 Erhi aba amagugumba byo shi agenda acishubirira omu cihugo câge, erhi amanabulaga mukò munji amanarhôla ebijâci biri nka bya kusiraha. 25 Israheli alakirwa bwenêne omu cihugo côshi. 26 Abakulu n’abarhambo baheba emilumbo, abananyere, abarhabana, ba rhongêra n’iranga ly’abagoli lya tubala. 27 Omuhya n’omuhya-mulume babanda endulu; oku atamîre omu nyumpa, nyamuhya erhi anabombogorha. 28 Idaho lyanacijugumira bene lyo; n’enyumpa ya Yakôbo yôshi enshonyi zayibumba.
Olw’omwengehusi
29 Enyuma lya myâka ibiri, mwâmi anacirhuma omuhongesa omu bishagala bya Yuda, naye anajà e Yeruzalemu n’engabo nyinji bwenêne. 30 Abantu beyo munda anacibahirakwo ebinwa by’olubohôlolo nabo banacimulangâlira. Caligumiza anacicîkwêba oku cihugo acilemaza bwenêne, ayîrha abanya Israheli mwandu. 31 Ebyali omu lugo babigugumba byôshi, nalo lonêne aludulika muliro ahenangula enyumpa n’engurhu z’omu marhambi. 32 Abakazi n’abâna abahêka bujà n’ebishwêkwa byâbo abigugumba. 33 Buzinda bwaho, bayûbaka omu lugo lwa Daudi olugurhu lunene, na luzibu bwenêne; lwaba lo lugo lwâbo. 34 Bayûbasayo abantu babî bwenêne, bantu bagalugalu loshi, banayôloloka eyo munda. 35 Balundayo eby’emirasano yâbo n’eby’okucîyikira, eminyago barhenzagya aha Yeruzalemu, bayilunda aho batwaho ntyo icumbi lyo okuyôbohya.
36 Gwali murhego omu hantu hatagatîfu, mushombanyi kaheza w’Israheli w’amango gôshi. 37 Omukò gw’aberu-kwêru gwabulagirwa omu burhambi bw’ahatagatîfu babîhya ntyôla ahantu hatagatîfu. 38 Embere zâbo abayûbaka e Yeruzalemu bakula omulindi, Yeruzalemu anaciyûbakwa n’ababisha. Olugo lwashuba ihanga oku bâna balo: bulya abâna balo bamaluyâka. 39 Ahatagatîfu hage hayôrha bwamwe; ensiku nkulu zâge zaba za mishîbo. Ensiku zâge za Sabato kushekêsa n’irenge lyâge caba cituka. 40 Aha irenge lyâge lyali lihikire ho n’akagayo kâge kahikire. Obuhashe bwâge bwahinduka mishîbo.
Obugashanizè bw’ecipagani
41 Mwâmi anacilumiza irhegeko lihyâhya omu cihugo, mpu bôshi babè lubaga luguna. Ngasi lubaga lukwebe amarhegeko galwo eburhambih. 42 Ngasi ishanja lirhegesirwe lijahike engeso zâlyo, aho, mashanja manji gayêmêra eryo irhegeko lya mwâmi. 43 Omu Buyahudi banji basîma okushimba idini lyâge. Bakazirherekêra abazimu, banaleka okushimba olwa Sabato. 44 Mwâmi ayandika amaruba, anagahirako entumwa e Yeruzalemu n’oku bindi bishagala by’e Yuda, omu kubarhegeka mpu bashimbe gandi gandi marhegeko kuleka galya g’omu cihugo câbo. 45 Mpu bakule omu kâ-Nyamuzinda kâbo ngasi nterekêro z’embâgwa n’ez’ensingônolè n’ey’okulabika mw’omukò, mpu babule okukashenga olwa Sabato n’olwa ensiku nkulu; 46 Barhegekwa mpu bazinze akâ-Nyamuzinda, haguma n’abarhabazi bako. 47 Mpu bayûbake empêrero z’emirhi mirherekêre, bayûbake akâ-Nyamuzinda k’abazimu mpu banakole barherekêre, bahâne engulube ntôrhò na ngasi zindi nyama ngalugalu. 48 Bahanzibwa mpu baleke abâna bâbo buzira kukembûlwa, nabo bonene mpu bakacîhemula na ngasi bundi bulyo bwa kuhemula omuntu n’okumujira mugalugalu. 49 Lyo alinda ayibagira akanwa ka Nyamuzinda, analinda ahindula engeso zâbo. 50 Ngasi yêshi orhanashimbiri irhegeko lya mwâmi anatwîrwa okufà. 51 Ago marhegeko Mwâmi ayandikaga, ganacilumizibwa omu bwâmi bwâge bôshi anacijira abakazigalanga omu mashanja gôshi, n’ebishagala by’e Yuda abisêza oku rherekêra ngasi hantu. 52 Bayahudi banji, balya bôshi banali bamaleka amango rhegeko, bacilunga kuli abo bantu babî. Bashimba ebigalugalu omu cihugo co shi. 53 Barhuma Abayahudi baciri bashimbulizi bajà bacifulika omu mahukulu ga ngasi lubero.
54 Omu nsiku ikumi n’irhanu z’omwêzi gwa mwenda omu mwâka gw’igana na makumi ani n’irhanu, bayûbaka ibala ly’okuyenda abantu omurhima omu nda, oku luhêro lw’enterekêro z’embâgwa. Banaciyûbaka n’ezindi mpêro z’abazimu omu bishagala bya Yuda n’omu mirhundu y’e burhambi. 55 Bakazitumbûkiza enshangi oku nyunvi z’enyumpa n’omu ngo. 56 Ebitabu by’oburhimanya byali ho bakazibibera n’okubidûlika muliro 57 Ngasi oyu bakanashimanyire, ecitabu c’endagâno omu mwâge, na ngasi oyu bakanabwîne agwêrhe obushiru oku kanwa ka Nyamuzinda bôshi bananigwe omu kushimba lirya irhegeko lya mwâmi. 58 Ntyo kwo bakazâgijira ngasi mwêzi Abayahudi bakanashimanyire omu ngo. 59 Omu nsiku makumi abiri n’irhanu z’omwêzi, bakagiyishi rherekêra kuli lulya luhêrero, bayûbakaga oku luhêro lw’enterekêro z’e mbagwa. 60 Abakazi bakagigend’ikembûza abâna bâbo, bakaziyîrhwa n’aba na babamanike omu magosi gâbo, 61 haguma n’omulala gwâbo, na balya banakukembûlwa.
62 Ciru okwo kwahà Abayahudi banji emisî, baciyêrekana ntwâli, basimika omu kurhalya ebigalugalu nka abandi bôshi. 63 Basîma okufà ahâli h’okucîhemula n’ebiryo, n’okuhemukira ntyo endagâno ntagatîfu. Neci banacifa. 64 Oburhè bunji bwayunjula omw’Israheli.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 1
1 Καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ πατάξαι ᾿Αλέξανδρον τὸν Φιλίππου Μακεδόνα, ὃς ἐξῆλθεν ἐκ γῆς Χεττιιμ, καὶ ἐπάταξεν τὸν Δαρεῖον βασιλέα Περσῶν καὶ Μήδων καὶ ἐβασίλευσεν ἀντ᾽ αὐτοῦ, πρότερον ἐπὶ τὴν ῾Ελλάδα. 2 καὶ συνεστήσατο πολέμους πολλοὺς καὶ ἐκράτησεν ὀχυρωμάτων καὶ ἔσφαξεν βασιλεῖς τῆς γῆς• 3 καὶ διῆλθεν ἕως ἄκρων τῆς γῆς καὶ ἔλαβεν σκῦλα πλήθους ἐθνῶν. καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ ἐνώπιον αὐτοῦ, καὶ ὑψώθη, καὶ ἐπήρθη ἡ καρδία αὐτοῦ. 4 καὶ συνῆξεν δύναμιν ἰσχυρὰν σφόδρα καὶ ἦρξεν χωρῶν ἐθνῶν καὶ τυράννων, καὶ ἐγένοντο αὐτῷ εἰς φόρον. 5 καὶ μετὰ ταῦτα ἔπεσεν ἐπὶ τὴν κοίτην καὶ ἔγνω ὅτι ἀποθνῄσκει. 6 καὶ ἐκάλεσεν τοὺς παῖδας αὐτοῦ τοὺς ἐνδόξους τοὺς συνεκτρόφους αὐτοῦ ἐκ νεότητος καὶ διεῖλεν αὐτοῖς τὴν βασιλείαν αὐτοῦ ἔτι αὐτοῦ ζῶντος. 7 καὶ ἐβασίλευσεν ᾿Αλέξανδρος ἔτη δώδεκα καὶ ἀπέθανεν. 8 καὶ ἐπεκράτησαν οἱ παῖδες αὐτοῦ, ἕκαστος ἐν τῷ τόπῳ αὐτοῦ. 9 καὶ ἐπέθεντο πάντες διαδήματα μετὰ τὸ ἀποθανεῖν αὐτὸν καὶ οἱ υἱοὶ αὐτῶν ὀπίσω αὐτῶν ἔτη πολλὰ καὶ ἐπλήθυναν κακὰ ἐν τῇ γῇ. 10 καὶ ἐξῆλθεν ἐξ αὐτῶν ῥίζα ἁμαρτωλὸς ᾿Αντίοχος ᾿Επιφανὴς υἱὸς ᾿Αντιόχου τοῦ βασιλέως, ὃς ἦν ὅμηρα ἐν ῾Ρώμῃ• καὶ ἐβασίλευσεν ἐν ἔτει ἑκατοστῷ καὶ τριακοστῷ καὶ ἑβδόμῳ βασιλείας ῾Ελλήνων. 11 ᾿Εν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐξῆλθον ἐξ Ισραηλ υἱοὶ παράνομοι καὶ ἀνέπεισαν πολλοὺς λέγοντες Πορευθῶμεν καὶ διαθώμεθα διαθήκην μετὰ τῶν ἐθνῶν τῶν κύκλῳ ἡμῶν, ὅτι ἀφ᾽ ἧς ἐχωρίσθημεν ἀπ᾽ αὐτῶν, εὗρεν ἡμᾶς κακὰ πολλά. 12 καὶ ἠγαθύνθη ὁ λόγος ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτῶν, 13 καὶ προεθυμήθησάν τινες ἀπὸ τοῦ λαοῦ καὶ ἐπορεύθησαν πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ἐξουσίαν ποιῆσαι τὰ δικαιώματα τῶν ἐθνῶν. 14 καὶ ᾠκοδόμησαν γυμνάσιον ἐν Ιεροσολύμοις κατὰ τὰ νόμιμα τῶν ἐθνῶν 15 καὶ ἐποίησαν ἑαυτοῖς ἀκροβυστίας καὶ ἀπέστησαν ἀπὸ διαθήκης ἁγίας καὶ ἐζευγίσθησαν τοῖς ἔθνεσιν καὶ ἐπράθησαν τοῦ ποιῆσαι τὸ πονηρόν. 16 Καὶ ἡτοιμάσθη ἡ βασιλεία ἐνώπιον ᾿Αντιόχου, καὶ ὑπέλαβεν βασιλεῦσαι γῆς Αἰγύπτου, ὅπως βασιλεύσῃ ἐπὶ τὰς δύο βασιλείας. 17 καὶ εἰσῆλθεν εἰς Αἴγυπτον ἐν ὄχλῳ βαρεῖ, ἐν ἅρμασιν καὶ ἐλέφασιν καὶ ἐν ἱππεῦσιν καὶ ἐν στόλῳ μεγάλῳ 18 καὶ συνεστήσατο πόλεμον πρὸς Πτολεμαῖον βασιλέα Αἰγύπτου• καὶ ἐνετράπη Πτολεμαῖος ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ ἔφυγεν, καὶ ἔπεσον τραυματίαι πολλοί. 19 καὶ κατελάβοντο τὰς πόλεις τὰς ὀχυρὰς ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα γῆς Αἰγύπτου. 20 καὶ ἐπέστρεψεν ᾿Αντίοχος μετὰ τὸ πατάξαι Αἴγυπτον ἐν τῷ ἑκατοστῷ καὶ τεσσαρακοστῷ καὶ τρίτῳ ἔτει καὶ ἀνέβη ἐπὶ Ισραηλ καὶ ἀνέβη εἰς Ιεροσόλυμα ἐν ὄχλῳ βαρεῖ. 21 καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ ἁγίασμα ἐν ὑπερηφανίᾳ καὶ ἔλαβεν τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσοῦν καὶ τὴν λυχνίαν τοῦ φωτὸς καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς 22 καὶ τὴν τράπεζαν τῆς προθέσεως καὶ τὰ σπονδεῖα καὶ τὰς φιάλας καὶ τὰς θυΐσκας τὰς χρυσᾶς καὶ τὸ καταπέτασμα καὶ τοὺς στεφάνους καὶ τὸν κόσμον τὸν χρυσοῦν τὸν κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ καὶ ἐλέπισεν πάντα• 23 καὶ ἔλαβεν τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον καὶ τὰ σκεύη τὰ ἐπιθυμητὰ καὶ ἔλαβεν τοὺς θησαυροὺς τοὺς ἀποκρύφους, οὓς εὗρεν• 24 καὶ λαβὼν πάντα ἀπῆλθεν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ. καὶ ἐποίησεν φονοκτονίαν καὶ ἐλάλησεν ὑπερηφανίαν μεγάλην. 25 καὶ ἐγένετο πένθος μέγα ἐπὶ Ισραηλ ἐν παντὶ τόπῳ αὐτῶν. 26 καὶ ἐστέναξαν ἄρχοντες καὶ πρεσβύτεροι, παρθένοι καὶ νεανίσκοι ἠσθένησαν, καὶ τὸ κάλλος τῶν γυναικῶν ἠλλοιώθη. 27 πᾶς νυμφίος ἀνέλαβεν θρῆνον, καὶ καθημένη ἐν παστῷ ἐπένθει. 28 καὶ ἐσείσθη ἡ γῆ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας αὐτήν, καὶ πᾶς ὁ οἶκος Ιακωβ ἐνεδύσατο αἰσχύνην. 29 Μετὰ δύο ἔτη ἡμερῶν ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς ἄρχοντα φορολογίας εἰς τὰς πόλεις Ιουδα, καὶ ἦλθεν εἰς Ιερουσαλημ ἐν ὄχλῳ βαρεῖ. 30 καὶ ἐλάλησεν αὐτοῖς λόγους εἰρηνικοὺς ἐν δόλῳ, καὶ ἐνεπίστευσαν αὐτῷ. καὶ ἐπέπεσεν ἐπὶ τὴν πόλιν ἐξάπινα καὶ ἐπάταξεν αὐτὴν πληγὴν μεγάλην καὶ ἀπώλεσεν λαὸν πολὺν ἐξ Ισραηλ. 31 καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα τῆς πόλεως καὶ ἐνέπρησεν αὐτὴν πυρὶ καὶ καθεῖλεν τοὺς οἴκους αὐτῆς καὶ τὰ τείχη κύκλῳ. 32 καὶ ᾐχμαλώτισαν τὰς γυναῖκας καὶ τὰ τέκνα, καὶ τὰ κτήνη ἐκληρονόμησαν. 33 καὶ ᾠκοδόμησαν τὴν πόλιν Δαυιδ τείχει μεγάλῳ καὶ ὀχυρῷ, πύργοις ὀχυροῖς, καὶ ἐγένετο αὐτοῖς εἰς ἄκραν. 34 καὶ ἔθηκαν ἐκεῖ ἔθνος ἁμαρτωλόν, ἄνδρας παρανόμους, καὶ ἐνίσχυσαν ἐν αὐτῇ. 35 καὶ παρέθεντο ὅπλα καὶ τροφὴν καὶ συναγαγόντες τὰ σκῦλα Ιερουσαλημ ἀπέθεντο ἐκεῖ καὶ ἐγένοντο εἰς μεγάλην παγίδα. 36 καὶ ἐγένετο εἰς ἔνεδρον τῷ ἁγιάσματι καὶ εἰς διάβολον πονηρὸν τῷ Ισραηλ διὰ παντός. 37 καὶ ἐξέχεαν αἷμα ἀθῷον κύκλῳ τοῦ ἁγιάσματος καὶ ἐμόλυναν τὸ ἁγίασμα. 38 καὶ ἔφυγον οἱ κάτοικοι Ιερουσαλημ δι᾽ αὐτούς, καὶ ἐγένετο κατοικία ἀλλοτρίων• καὶ ἐγένετο ἀλλοτρία τοῖς γενήμασιν αὐτῆς, καὶ τὰ τέκνα αὐτῆς ἐγκατέλιπον αὐτήν. 39 τὸ ἁγίασμα αὐτῆς ἠρημώθη ὡς ἔρημος, αἱ ἑορταὶ αὐτῆς ἐστράφησαν εἰς πένθος, τὰ σάββατα αὐτῆς εἰς ὀνειδισμόν, ἡ τιμὴ αὐτῆς εἰς ἐξουδένωσιν. 40 κατὰ τὴν δόξαν αὐτῆς ἐπληθύνθη ἡ ἀτιμία αὐτῆς, καὶ τὸ ὕψος αὐτῆς ἐστράφη εἰς πένθος. 41 Καὶ ἔγραψεν ὁ βασιλεὺς πάσῃ τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ εἶναι πάντας εἰς λαὸν ἕνα 42 καὶ ἐγκαταλιπεῖν ἕκαστον τὰ νόμιμα αὐτοῦ. καὶ ἐπεδέξαντο πάντα τὰ ἔθνη κατὰ τὸν λόγον τοῦ βασιλέως. 43 καὶ πολλοὶ ἀπὸ Ισραηλ εὐδόκησαν τῇ λατρείᾳ αὐτοῦ καὶ ἔθυσαν τοῖς εἰδώλοις καὶ ἐβεβήλωσαν τὸ σάββατον. 44 καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς βιβλία ἐν χειρὶ ἀγγέλων εἰς Ιερουσαλημ καὶ τὰς πόλεις Ιουδα πορευθῆναι ὀπίσω νομίμων ἀλλοτρίων τῆς γῆς 45 καὶ κωλῦσαι ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίαν καὶ σπονδὴν ἐκ τοῦ ἁγιάσματος καὶ βεβηλῶσαι σάββατα καὶ ἑορτὰς 46 καὶ μιᾶναι ἁγίασμα καὶ ἁγίους, 47 οἰκοδομῆσαι βωμοὺς καὶ τεμένη καὶ εἰδώλια καὶ θύειν ὕεια καὶ κτήνη κοινὰ 48 καὶ ἀφιέναι τοὺς υἱοὺς αὐτῶν ἀπεριτμήτους βδελύξαι τὰς ψυχὰς αὐτῶν ἐν παντὶ ἀκαθάρτῳ καὶ βεβηλώσει 49 ὥστε ἐπιλαθέσθαι τοῦ νόμου καὶ ἀλλάξαι πάντα τὰ δικαιώματα• 50 καὶ ὃς ἂν μὴ ποιήσῃ κατὰ τὸν λόγον τοῦ βασιλέως, ἀποθανεῖται. 51 κατὰ πάντας τοὺς λόγους τούτους ἔγραψεν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ καὶ ἐποίησεν ἐπισκόπους ἐπὶ πάντα τὸν λαὸν καὶ ἐνετείλατο ταῖς πόλεσιν Ιουδα θυσιάζειν κατὰ πόλιν καὶ πόλιν. 52 καὶ συνηθροίσθησαν ἀπὸ τοῦ λαοῦ πολλοὶ πρὸς αὐτούς, πᾶς ὁ ἐγκαταλείπων τὸν νόμον, καὶ ἐποίησαν κακὰ ἐν τῇ γῇ 53 καὶ ἔθεντο τὸν Ισραηλ ἐν κρύφοις ἐν παντὶ φυγαδευτηρίῳ αὐτῶν. 54 καὶ τῇ πεντεκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ Χασελευ τῷ πέμπτῳ καὶ τεσσαρακοστῷ καὶ ἑκατοστῷ ἔτει ᾠκοδόμησεν βδέλυγμα ἐρημώσεως ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον. καὶ ἐν πόλεσιν Ιουδα κύκλῳ ᾠκοδόμησαν βωμούς• 55 καὶ ἐπὶ τῶν θυρῶν τῶν οἰκιῶν καὶ ἐν ταῖς πλατείαις ἐθυμίων. 56 καὶ τὰ βιβλία τοῦ νόμου, ἃ εὗρον, ἐνεπύρισαν ἐν πυρὶ κατασχίσαντες. 57 καὶ ὅπου εὑρίσκετο παρά τινι βιβλίον διαθήκης, καὶ εἴ τις συνευδόκει τῷ νόμῳ, τὸ σύγκριμα τοῦ βασιλέως ἐθανάτου αὐτόν. 58 ἐν ἰσχύι αὐτῶν ἐποίουν τῷ Ισραηλ τοῖς εὑρισκομένοις ἐν παντὶ μηνὶ καὶ μηνὶ ἐν ταῖς πόλεσιν. 59 καὶ τῇ πέμπτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς θυσιάζοντες ἐπὶ τὸν βωμόν, ὃς ἦν ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου. 60 καὶ τὰς γυναῖκας τὰς περιτετμηκυίας τὰ τέκνα αὐτῶν ἐθανάτωσαν κατὰ τὸ πρόσταγμα 61 καὶ ἐκρέμασαν τὰ βρέφη ἐκ τῶν τραχήλων αὐτῶν, καὶ τοὺς οἴκους αὐτῶν καὶ τοὺς περιτετμηκότας αὐτούς. 62 καὶ πολλοὶ ἐν Ισραηλ ἐκραταιώθησαν καὶ ὠχυρώθησαν ἐν αὑτοῖς τοῦ μὴ φαγεῖν κοινὰ 63 καὶ ἐπεδέξαντο ἀποθανεῖν, ἵνα μὴ μιανθῶσιν τοῖς βρώμασιν καὶ μὴ βεβηλώσωσιν διαθήκην ἁγίαν, καὶ ἀπέθανον. 64 καὶ ἐγένετο ὀργὴ μεγάλη ἐπὶ Ισραηλ σφόδρα.
2
II. Entambala ntagatîfu yatulagwa na Matatiyasi
Matatiyasi n’abâna bâge
1 Ago mango hanaciyîsha mulume muguma ye Matatiyasi mwene Yowane, mugala wa Simoni mudâhwa mukulu w’omu bûko bwa Yowaribu, anacirhenga e Yeruzalemu, agendiyûbaka e Modini. 2 Ali agwêrhe bagala barhânu: Yowane izîno lyâge lishembano ye wali Gadi. 3 Simoni, bakazâgimuderha mpu ye Tasi. 4 Yuda izîno lyâge lishembano ye wali Makabeyo. 5 Eleyazari izîno ly’okucîsûla ye wali Ahurani, na Yonatasi naye izîno lyâge ly’okucîsûla, ye wali Apusi. 6 Erhi aba amababala n’amabî gadwîrhe gajirwa e Buyahudi n’omu Yeruzalemu, 7 Matatiyasi anaciderha erhi: Yajewe nieki we! Carhumirage nieki mburhwa mwa gano mango mpu mbone oku omulala gwâni gwasherêra n’okuhera kw’olubaga lwa Nyamuzinda, lwamahirima omu maboko g’abahwinja nja, akâ-Nyamuzinda akala kakola kali omu maboko g’abashombanyi. 8 Enyumpa y’okushengera ekola mulangabule nka muntu banenaguzize. 9 Ebirugu byakazâgikayikengesa byôshi byahâhirwe, abâna bâge b’ebirhaba bôshi banigûzibwe omu mirimbwa; engôrho y’omushombanyi yahungumwire abâna hage b’emisole bôshi. 10 Lubaga luhi lurhayimiri omu kashambala kâge, nîsi erhi okucîhêkera ebi bahagula muli ye. 11 Bamukungwire yêshi, owakazâgicîrhonda yêne akola mujà. 12 Sinzagya oku oluhêro lwîrhu, akashala kîrhu, irenge lirhu, byôshi byâhagwirwe, amashanja g’abapagani gabihemwîre. 13 Biguma bicigi byankacirhuma rhwalama? 14 Okubundi obôla Matatiyasi n’abagala basharhula emyambalo yaho bayambala sunzu bajà omu mishbo minene.
Enterekêro yarhindibuzibwa aha Modini
15 Abarhambo ba mwâmi bajira omukolo gw’okusêza abantu mpu bahemu kire Nyakasane, banaciyîsha omu lugo lwa Modini, bakolaga bayîshire oku rheganya enterekêro zâbo. 16 Bene Israheli banji babashiga, Matatiyasi bôshi n’abagala banacigendijira nabo eryâbo ihano olundi lunda. 17 Zirya ntumwa za Antiyokusi banacijà emunda Matatiyasi ali banacimubwîra mpu: «Oli muluzi wa lukengwa na wabuhashe muli luno lugo ogwêrhe na bagala bâwe na bene winyu osimikirekwo. 18 Jaga eruhya we murhanzi ojire okwôla irhegeko lya mwâmi lidesire nk’oku agandi mashanja ganajizire, nk’oku abantu ba Yuda banajizire n’abasigire omu Yeruzalemu na ntyôla w’oyûla wêne mweshi n’aba omu mulala gwâwe mwaba bîra ba mwâmi; we oyûla mweshi n’abâna bâwe mwahembwa bwenêne amasholo n’ensaranga n’ebindi binji mwandu. 19 Matatiyasi anacishuza ahamagaza n’izù linene erhi: «Ciru amashanja gôshi g’omu bwâmi gankamuyumva, ngasi muguma aleke ntyôla idini ly’ababusi bâge, ciru bankashimba ntyôla n’obulonza bwâbo, n’amarhegeko gâge. 20 Nionôla n’abagala bani na bene wîrhu rhwashimba idini ly’ababusi bîrhu. 21 Nnâmahanga arhulange rhurhahîraga rhukaleka akanwa n’amarhegeko gâge. 22 Rhurhashimbe amarhegeko ga mwâmi na ntyôla mpu rhuciberule oku idini lirhu, rhujè akaba ekulyo nîsi erhi e kumosho». 23 Oku anayûsiderha ebyôla binwa, muyahudi muguma ayegera omu masù g’abandi bôshi mpu akola arherekêra nk’oku irhegeko lya mwâmi linadesire, kuli lulya luhêrero lwali aha Modini. 24 Matatiyasi erhi abona kulya omutula gwamugwârha, yêshi ebya muli omu nda byageramwo omusisi, aleka oburhè bwâge bwanayâka nk’oku irhegeko linadesire, anacicîguga kuli olya muntu amunigira kulya luhêrero. 25 Muli agôla mango gonêne, aniga olya musirika wa mwâmi wajag’asêza abandi mpu barherekêre, ahongola na lulya luhêro. 26 Ntyôla kw’obushiru bw’irhegekoi bwamugendinage, akulikira ntyôla olwiganyo lwa Pinasi walwisagya Zimri, mugala wa Salomu. 27 Okubundi obwôla Matatiyasi anacij’ahamagaza omu lugo lwôshi erhi: ngasi yêshi onacigwêrhwe n’obushiru oku kanwa ka Nnâmahanga, akaba acilanzire eciragâne câge emwa Nnâmahanga, akanye anshimbe. 28 Ye n’abagala bayikirira oku ntondo, bajàndika ebi banaligwêrhe byôshi omu lugo.
Olwa sabato omw’irûngu
29 N’abandi Bayahudi banji bakazâgilonza obushinganyanya bwa kanwa ka Nnâmahanga, nabo babungulukira omw’irûngu. 30 Mpu bajicibêrera eyôla munda bôshi n’abâna bâbo, na bakâbo, n’ebishwêkwa byâbo bisungunu bulya bali bamalibuka. 31 Banacimanyîsa emwa basirika bakulu n’engabo zâbo zanali aha Yeruzalemu, murhundu gwa Daudi, oku abantu barhayêmîre irhegeko lya mwâmi bajire cifulika omw’irûngu. 32 Honahalya ngabo nyin ji y’abasirika ya nacibakulikira, erhi babahikako batwa olugamba balonza okubalwîsa olusiku lwa sabato. 33 Banacibabwîra mpu akagayo kinyu kamarhalusa! Rhengi muyîshe munajire oku mwâmi anarhegesire na ntyôla mwanalama. 34 Nabo Abayahudi banacibashuza mpu: rhurharhenge eno munda; rhurhashimbe irhegeko lya mwâmi, bulya kwanaba kuvuna olusiku lwa sabato. 35 Honahalya Abanya-Sîriya banacibatulakwo entambala. 36 Ci abâbo barhabashuzugya, ba rhaderhaga mpu bakababanda ciru ibuye liguma, ciru mpu bankahamika emi nwa y’obulumba bàlicîfulisiremwo. 37 Rhufire rhweshi haguma oku rhunali, bakolaga bacibwîra. Empingu n’igulu bali bahamîrizi bîrhu kuli oku mwarhuyîrha buzira kushimba irhegeko ciru n’eliguma. 38 Abasirika babarhabâlira ntyôla olusiku lwa sabato, babanigûza bôshi kuguma n’abâna bâbo, bakâbo n’ebishwêkwa byâbo, bali bantu cihumbi.
Omukolo gwa Matatiyasi n’ogw’engabo yâge
39 Matatiyasi erhi ayumva ogwôla mwanzi gw’abîra; babalakira bwenêne, babavugumulira emirenge, babarhogeza emirenge bwenêne. 40 Banacibwîrana mpu: rhukaderha mpu rhwankajira rhweshi nk’oku bene wîrhu bajizire, rhukaderha nti, rhurhankalwîsa agandi mashanja omu kufungira akalamo kîrhu; amarhegeko gîrhu, buno buno banarhumalîra rhweshi hano igulu. 41 Kurhenga olwo lusiku banacirhôla ogûla muhigo mpu: amango hakajira owarhulwîsa olwa sabato, nîrhu rhunamulwise, rhulekifa nk’oku abîrhu bajiraga emunda bali bacifulisire. 42 Enyuma ly’ahola ecigabi c’Abahàsidimij bacîlunga kuli bo; bali b’Israheli ba ntwâli, bulya bôshi banashibiriraga akanwa ka Nnâmahanga. 43 Ngasi bôshi banakazâgiyâka eryôla ibala, obwo buhanya nabo, bacilunga kuli bo na ntyôla bayûshûla emisî yâbo. 44 Bayîrha enkola maligo, omu bukunizi bwâbo, n’abalêrha akavango omu burhe bwâbo. Emisigala yayakiraga emwa gandi mashanja yacicîfulika yo. 45 Matatiyasi n’engabo yâge bazunguluka omu cihugo côshi bajà barhangula empêrero. 46 Bajabakembûla omu kubasêza ngasi bâna barhali basag’ikembûlwa, banashimânaga omu Israheli bôshi. 47 Banagendekera okuminika eyôla mifiriri. Nobushanja bwâbo bwababêra bwinjà. 48 Ntyôla irenge lya kanwa ka Nnâmahanga balîkûla omu maboko g’abashombanyi na balya bâmi babî, barhanazigaga omushekera gw’encuku gwashekêreza omu cihugo câbo. Okufà kwa Matatiyasi n’ebinwa byâge bizinda 49 Erhi ensiku za Matatiyasi ziheka, anacibwîra abâna bâge erhi: «Bunôla gakola mango ga bucibonyi na mango ga kutwâna omumino mango ga shaba- shaba na ga bukunizi bulikirirwe. 50 Yagi bâna bani bajizire obushiru oku kanwa ka Nnâmahanga, muhâne obuzîne bwinyu malaganyo g’ababusi bîrhu garhuma.
51 Kengêri emikolo ababusi bîrhu bajizire amango banaciri hanôla, ninyu mwanayishibona irenge linene n’izîno linyu lyanayôrha emyâka n’emyâka. 52 Abrahamu k’arhabonekaga mwemêzi omu marhangulo abwîne k’arhanakuzibagwa mpu ali muntu wa buyêmêre erhi ko binali? 53 Yozefu omu mango g’amalibûko gâge alanga amarhegeko ga Nnâmahanga kwarhuma aba murhambo mukulu omu Mîsiri. 54 Pinasi, shakulu wîrhu obushiru ali agwêrhe oku ndagâno ya Nnâmahanga bwarhuma ahâbwa eyindi ndagâno y’obudâhwa bw’ensiku n’amango. 55 Yozwè omu kuyûkiriza akanwa bwinjà, omu kuhamîriza akanwa okushingânîne, kwarhuma aba mutwî w’emmanja omw’Israheli. 56 Kalebu okuhamîriza okunali omu ndêko kwamuhà ecihimbi c’ecihugo nka kashambala kâge. 57 Daudi, okurhînya Nnâmahanga kwâge kwarhuma ahâbwa obwâmi bw’ensiku n’amango. 58 Eliya obushîbirizi bwâge oku kanwa ka Nnâmahanga bwarhuma ahêkwa omu mpingu. 59 Ananiyasi, Azariyasi na Misaheli okuyêmêra kwâbo kwabayôkola omu ngulumira y’omuliro. 60 Daniyeli, obwîrhonzi bwâge bwamuyôkola bwamukûla omu kanwa k’entale. 61 Ntyôla mulole omu ngasi mpiriri y’abantu bagera han’igulu, ngasi bacîkubagira Nyamuzinda barhabulabula. 62 Kuziga murhayôbohaga oburhegesi bw’omuntu mugalugalu, irenge lihwera oku cavmvu n’oku binyagasi by’ekuzimu. 63 Ene erhi ye warhina ecikanyi, n’irhondo orhacimushimâne bulya ana shubîre omu katulo n’enkegero zâge erhi zamayurha.
64 Kuziga bâna bani musimike, mubè n’oburhwâli bw’okulwira akanwa ka Nnâmahanga bulya kanarhuma mwajà irenge. 65 Loli mwene winyu Simoni, nyîshi oku aba mugula w’ihano, mwakazimu yumva ensiku zôshi, yekola wajiba sho winyu oyûla. 66 Yuda Makabeyo, muntu wa ntwâli kurhenga eburho bwâge, abè murhambo w’engabo zinyu z’abalwi, ahagalike amashanja. 67 Mushûbûzagye ngasi banashimba akanwa ka Nnâmahanga bôshi mucîhôlere olubaga lwîrhu. 68 Mugalulire amashanja kulya banajiriraga Israheli na ninyu mwene mucihangane okushimba akanwa ka Nnâmahanga. 69 Anacibagisha, anacija emunda bashakulu wâge bajire. 70 Afa omu mwâka gwa igana na makumi ani na ndarhu; abagala banacimubisha omu nshinda y’ababusi bâge aha Modini na Israheli anacimushibà n’okumulakira bwenêne.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 2
1᾿Εν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἀνέστη Ματταθιας υἱὸς Ιωαννου τοῦ Συμεων ἱερεὺς τῶν υἱῶν Ιωαριβ ἀπὸ Ιερουσαλημ καὶ ἐκάθισεν ἐν Μωδεϊν. 2 καὶ αὐτῷ υἱοὶ πέντε, Ιωαννης ὁ ἐπικαλούμενος Γαδδι, 3 Σιμων ὁ καλούμενος Θασσι, 4 Ιουδας ὁ καλούμενος Μακκαβαῖος, 5 Ελεαζαρ ὁ καλούμενος Αυαραν, Ιωναθης ὁ καλούμενος Απφους. 6 καὶ εἶδεν τὰς βλασφημίας τὰς γινομένας ἐν Ιουδα καὶ ἐν Ιερουσαλημ 7 καὶ εἶπεν Οἴμμοι, ἵνα τί τοῦτο ἐγεννήθην ἰδεῖν τὸ σύντριμμα τοῦ λαοῦ μου καὶ τὸ σύντριμμα τῆς ἁγίας πόλεως καὶ καθίσαι ἐκεῖ ἐν τῷ δοθῆναι αὐτὴν ἐν χειρὶ ἐχθρῶν, τὸ ἁγίασμα ἐν χειρὶ ἀλλοτρίων; 8 ἐγένετο ὁ ναὸς αὐτῆς ὡς ἀνὴρ ἄδοξος, 9 τὰ σκεύη τῆς δόξης αὐτῆς αἰχμάλωτα ἀπήχθη, ἀπεκτάνθη τὰ νήπια αὐτῆς ἐν ταῖς πλατείαις αὐτῆς, οἱ νεανίσκοι αὐτῆς ἐν ῥομφαίᾳ ἐχθροῦ. 10 ποῖον ἔθνος οὐκ ἐκληρονόμησεν βασίλεια καὶ οὐκ ἐκράτησεν τῶν σκύλων αὐτῆς; 11 πᾶς ὁ κόσμος αὐτῆς ἀφῃρέθη, ἀντὶ ἐλευθέρας ἐγένετο εἰς δούλην. 12 καὶ ἰδοὺ τὰ ἅγια ἡμῶν καὶ ἡ καλλονὴ ἡμῶν καὶ ἡ δόξα ἡμῶν ἠρημώθη, καὶ ἐβεβήλωσαν αὐτὰ τὰ ἔθνη. 13 ἵνα τί ἡμῖν ἔτι ζωή; 14 καὶ διέρρηξεν Ματταθιας καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰ ἱμάτια αὐτῶν καὶ περιεβάλοντο σάκκους καὶ ἐπένθησαν σφόδρα. 15 Καὶ ἦλθον οἱ παρὰ τοῦ βασιλέως οἱ καταναγκάζοντες τὴν ἀποστασίαν εἰς Μωδεϊν τὴν πόλιν, ἵνα θυσιάσωσιν. 16 καὶ πολλοὶ ἀπὸ Ισραηλ πρὸς αὐτοὺς προσῆλθον• καὶ Ματταθιας καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ συνήχθησαν. 17 καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ παρὰ τοῦ βασιλέως καὶ εἶπον τῷ Ματταθια λέγοντες ῎Αρχων καὶ ἔνδοξος καὶ μέγας εἶ ἐν τῇ πόλει ταύτῃ καὶ ἐστηρισμένος υἱοῖς καὶ ἀδελφοῖς• 18 νῦν πρόσελθε πρῶτος καὶ ποίησον τὸ πρόσταγμα τοῦ βασιλέως, ὡς ἐποίησαν πάντα τὰ ἔθνη καὶ οἱ ἄνδρες Ιουδα καὶ οἱ καταλειφθέντες ἐν Ιερουσαλημ, καὶ ἔσῃ σὺ καὶ οἱ υἱοί σου τῶν φίλων τοῦ βασιλέως, καὶ σὺ καὶ οἱ υἱοί σου δοξασθήσεσθε ἀργυρίῳ καὶ χρυσίῳ καὶ ἀποστολαῖς πολλαῖς. 19 καὶ ἀπεκρίθη Ματταθιας καὶ εἶπεν φωνῇ μεγάλῃ Εἰ πάντα τὰ ἔθνη τὰ ἐν οἴκῳ τῆς βασιλείας τοῦ βασιλέως ἀκούουσιν αὐτοῦ ἀποστῆναι ἕκαστος ἀπὸ λατρείας πατέρων αὐτοῦ καὶ ᾑρετίσαντο ἐν ταῖς ἐντολαῖς αὐτοῦ, 20 κἀγὼ καὶ οἱ υἱοί μου καὶ οἱ ἀδελφοί μου πορευσόμεθα ἐν διαθήκῃ πατέρων ἡμῶν• 21 ἵλεως ἡμῖν καταλιπεῖν νόμον καὶ δικαιώματα• 22 τῶν λόγων τοῦ βασιλέως οὐκ ἀκουσόμεθα παρελθεῖν τὴν λατρείαν ἡμῶν δεξιὰν ἢ ἀριστεράν. 23 καὶ ὡς ἐπαύσατο λαλῶν τοὺς λόγους τούτους, προσῆλθεν ἀνὴρ Ιουδαῖος ἐν ὀφθαλμοῖς πάντων θυσιάσαι ἐπὶ τοῦ βωμοῦ ἐν Μωδεϊν κατὰ τὸ πρόσταγμα τοῦ βασιλέως. 24 καὶ εἶδεν Ματταθιας καὶ ἐζήλωσεν, καὶ ἐτρόμησαν οἱ νεφροὶ αὐτοῦ, καὶ ἀνήνεγκεν θυμὸν κατὰ τὸ κρίμα καὶ δραμὼν ἔσφαξεν αὐτὸν ἐπὶ τὸν βωμόν• 25 καὶ τὸν ἄνδρα τοῦ βασιλέως τὸν ἀναγκάζοντα θύειν ἀπέκτεινεν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ τὸν βωμὸν καθεῖλεν. 26 καὶ ἐζήλωσεν τῷ νόμῳ, καθὼς ἐποίησεν Φινεες τῷ Ζαμβρι υἱῷ Σαλωμ. 27 καὶ ἀνέκραξεν Ματταθιας ἐν τῇ πόλει φωνῇ μεγάλῃ λέγων Πᾶς ὁ ζηλῶν τῷ νόμῳ καὶ ἱστῶν διαθήκην ἐξελθέτω ὀπίσω μου. 28 καὶ ἔφυγεν αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ εἰς τὰ ὄρη καὶ ἐγκατέλιπον ὅσα εἶχον ἐν τῇ πόλει. 29 Τότε κατέβησαν πολλοὶ ζητοῦντες δικαιοσύνην καὶ κρίμα εἰς τὴν ἔρημον καθίσαι ἐκεῖ, 30 αὐτοὶ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτῶν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ κτήνη αὐτῶν, ὅτι ἐσκληρύνθη ἐπ᾽ αὐτοὺς τὰ κακά. 31 καὶ ἀνηγγέλη τοῖς ἀνδράσιν τοῦ βασιλέως καὶ ταῖς δυνάμεσιν, αἳ ἦσαν ἐν Ιερουσαλημ πόλει Δαυιδ ὅτι κατέβησαν ἄνδρες, οἵτινες διεσκέδασαν τὴν ἐντολὴν τοῦ βασιλέως, εἰς τοὺς κρύφους ἐν τῇ ἐρήμῳ. 32 καὶ ἔδραμον ὀπίσω αὐτῶν πολλοὶ καὶ κατελάβοντο αὐτοὺς καὶ παρενέβαλον ἐπ᾽ αὐτοὺς καὶ συνεστήσαντο πρὸς αὐτοὺς πόλεμον ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων 33 καὶ εἶπον πρὸς αὐτούς ῞Εως τοῦ νῦν• ἐξελθόντες ποιήσατε κατὰ τὸν λόγον τοῦ βασιλέως, καὶ ζήσεσθε. 34 καὶ εἶπον Οὐκ ἐξελευσόμεθα οὐδὲ ποιήσομεν τὸν λόγον τοῦ βασιλέως βεβηλῶσαι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων. 35 καὶ ἐτάχυναν ἐπ᾽ αὐτοὺς πόλεμον. 36 καὶ οὐκ ἀπεκρίθησαν αὐτοῖς οὐδὲ λίθον ἐνετίναξαν αὐτοῖς οὐδὲ ἐνέφραξαν τοὺς κρύφους 37 λέγοντες ᾿Αποθάνωμεν πάντες ἐν τῇ ἁπλότητι ἡμῶν• μαρτυρεῖ ἐφ᾽ ἡμᾶς ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ ὅτι ἀκρίτως ἀπόλλυτε ἡμᾶς. 38 καὶ ἀνέστησαν ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐν πολέμῳ τοῖς σάββασιν, καὶ ἀπέθανον αὐτοὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν καὶ τὰ κτήνη αὐτῶν ἕως χιλίων ψυχῶν ἀνθρώπων. 39 Καὶ ἔγνω Ματταθιας καὶ οἱ φίλοι αὐτοῦ καὶ ἐπένθησαν ἐπ᾽ αὐτοὺς σφόδρα. 40 καὶ εἶπεν ἀνὴρ τῷ πλησίον αὐτοῦ ᾿Εὰν πάντες ποιήσωμεν ὡς οἱ ἀδελφοὶ ἡμῶν ἐποίησαν καὶ μὴ πολεμήσωμεν πρὸς τὰ ἔθνη ὑπὲρ τῆς ψυχῆς ἡμῶν καὶ τῶν δικαιωμάτων ἡμῶν, νῦν τάχιον ὀλεθρεύσουσιν ἡμᾶς ἀπὸ τῆς γῆς. 41 καὶ ἐβουλεύσαντο τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγοντες Πᾶς ἄνθρωπος, ὃς ἐὰν ἔλθῃ ἐφ᾽ ἡμᾶς εἰς πόλεμον τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων, πολεμήσωμεν κατέναντι αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ ἀποθάνωμεν πάντες καθὼς ἀπέθανον οἱ ἀδελφοὶ ἡμῶν ἐν τοῖς κρύφοις. 42 τότε συνήχθησαν πρὸς αὐτοὺς συναγωγὴ Ασιδαίων, ἰσχυροὶ δυνάμει ἀπὸ Ισραηλ, πᾶς ὁ ἑκουσιαζόμενος τῷ νόμῳ• 43 καὶ πάντες οἱ φυγαδεύοντες ἀπὸ τῶν κακῶν προσετέθησαν αὐτοῖς καὶ ἐγένοντο αὐτοῖς εἰς στήριγμα. 44 καὶ συνεστήσαντο δύναμιν καὶ ἐπάταξαν ἁμαρτωλοὺς ἐν ὀργῇ αὐτῶν καὶ ἄνδρας ἀνόμους ἐν θυμῷ αὐτῶν• καὶ οἱ λοιποὶ ἔφυγον εἰς τὰ ἔθνη σωθῆναι. 45 καὶ ἐκύκλωσεν Ματταθιας καὶ οἱ φίλοι αὐτοῦ καὶ καθεῖλον τοὺς βωμοὺς 46 καὶ περιέτεμον τὰ παιδάρια τὰ ἀπερίτμητα, ὅσα εὗρον ἐν ὁρίοις Ισραηλ, ἐν ἰσχύι 47 καὶ ἐδίωξαν τοὺς υἱοὺς τῆς ὑπερηφανίας, καὶ κατευοδώθη τὸ ἔργον ἐν χειρὶ αὐτῶν• 48 καὶ ἀντελάβοντο τοῦ νόμου ἐκ χειρὸς τῶν ἐθνῶν καὶ τῶν βασιλέων καὶ οὐκ ἔδωκαν κέρας τῷ ἁμαρτωλῷ. 49 Καὶ ἤγγισαν αἱ ἡμέραι Ματταθιου ἀποθανεῖν, καὶ εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ Νῦν ἐστηρίσθη ὑπερηφανία καὶ ἐλεγμὸς καὶ καιρὸς καταστροφῆς καὶ ὀργὴ θυμοῦ. 50 νῦν, τέκνα, ζηλώσατε τῷ νόμῳ καὶ δότε τὰς ψυχὰς ὑμῶν ὑπὲρ διαθήκης πατέρων ἡμῶν 51 καὶ μνήσθητε τὰ ἔργα τῶν πατέρων, ἃ ἐποίησαν ἐν ταῖς γενεαῖς αὐτῶν, καὶ δέξασθε δόξαν μεγάλην καὶ ὄνομα αἰώνιον. 52 Αβρααμ οὐχὶ ἐν πειρασμῷ εὑρέθη πιστός, καὶ ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην; 53 Ιωσηφ ἐν καιρῷ στενοχωρίας αὐτοῦ ἐφύλαξεν ἐντολὴν καὶ ἐγένετο κύριος Αἰγύπτου. 54 Φινεες ὁ πατὴρ ἡμῶν ἐν τῷ ζηλῶσαι ζῆλον ἔλαβεν διαθήκην ἱερωσύνης αἰωνίας. 55 ᾿Ιησοῦς ἐν τῷ πληρῶσαι λόγον ἐγένετο κριτὴς ἐν Ισραηλ. 56 Χαλεβ ἐν τῷ μαρτύρασθαι ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ ἔλαβεν γῆς κληρονομίαν. 57 Δαυιδ ἐν τῷ ἐλέει αὐτοῦ ἐκληρονόμησεν θρόνον βασιλείας εἰς αἰῶνας. 58 Ηλιας ἐν τῷ ζηλῶσαι ζῆλον νόμου ἀνελήμφθη εἰς τὸν οὐρανόν. 59 Ανανιας, Αζαριας, Μισαηλ πιστεύσαντες ἐσώθησαν ἐκ φλογός. 60 Δανιηλ ἐν τῇ ἁπλότητι αὐτοῦ ἐρρύσθη ἐκ στόματος λεόντων. 61 καὶ οὕτως ἐννοήθητε κατὰ γενεὰν καὶ γενεάν, ὅτι πάντες οἱ ἐλπίζοντες ἐπ᾽ αὐτὸν οὐκ ἀσθενήσουσιν. 62 καὶ ἀπὸ λόγων ἀνδρὸς ἁμαρτωλοῦ μὴ φοβηθῆτε, ὅτι ἡ δόξα αὐτοῦ εἰς κόπρια καὶ εἰς σκώληκας• 63 σήμερον ἐπαρθήσεται καὶ αὔριον οὐ μὴ εὑρεθῇ, ὅτι ἐπέστρεψεν εἰς τὸν χοῦν αὐτοῦ, καὶ ὁ διαλογισμὸς αὐτοῦ ἀπολεῖται. 64 τέκνα, ἀνδρίζεσθε καὶ ἰσχύσατε ἐν τῷ νόμῳ, ὅτι ἐν αὐτῷ δοξασθήσεσθε. 65 καὶ ἰδοὺ Συμεων ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν, οἶδα ὅτι ἀνὴρ βουλῆς ἐστιν, αὐτοῦ ἀκούετε πάσας τὰς ἡμέρας, αὐτὸς ἔσται ὑμῶν πατήρ. 66 καὶ Ιουδας Μακκαβαῖος ἰσχυρὸς δυνάμει ἐκ νεότητος αὐτοῦ, αὐτὸς ἔσται ὑμῖν ἄρχων στρατιᾶς καὶ πολεμήσει πόλεμον λαῶν. 67 καὶ ὑμεῖς προσάξετε πρὸς ὑμᾶς πάντας τοὺς ποιητὰς τοῦ νόμου καὶ ἐκδικήσατε ἐκδίκησιν τοῦ λαοῦ ὑμῶν• 68 ἀνταπόδοτε ἀνταπόδομα τοῖς ἔθνεσιν καὶ προσέχετε εἰς πρόσταγμα τοῦ νόμου.— 69 καὶ εὐλόγησεν αὐτούς• καὶ προσετέθη πρὸς τοὺς πατέρας αὐτοῦ. 70 καὶ ἀπέθανεν ἐν τῷ ἕκτῳ καὶ τεσσαρακοστῷ καὶ ἑκατοστῷ ἔτει καὶ ἐτάφη ἐν τάφοις πατέρων αὐτοῦ ἐν Μωδεϊν, καὶ ἐκόψαντο αὐτὸν πᾶς Ισραηλ κοπετὸν μέγαν.
3
III. Yuda Makabeyomurhambo w’Abayahudi (166-160 embere za Mwâmi Yezu)
Obukuze bwa Yuda Makabeyo
1 Yuda, n’elyâge lishembano ye Makabeyo, ye mugala wayimire omu bya- ge. 2 Ali agwêrhe abarhabazi, bene wâbo n’abîra b’îshe, banacilwa enta mbala z’Israheli n’oburhwâli bunene. 3 Ayûshûla irenge ly’olubaga lwâge, ahagarhira emirasano yâge nka mpenzi, kula entwâli y’okunali yankanajira, atula entambala analanga ecihando n’engôrho. 4 Omu kulwa kwâge akabwandira nka ntale, nka mwâna wa ntale amango akola aminisire omusimbi. 5 Anacija ahiva abalenganya ngasi aha anayumvagya bali hôshi, anajà adûlika muliro ngasi banalonzagya okujà balibuza olubaga lwâge. 6 Endyâlya, zayongoloka bamarhungwa n’obôba embere zâge, banyankola maligo bôshi bajuguma n’okuboko kwâge kwarhuma omurhûla gulumira hôshi. 7 Okuhimana kwâge kwanacijugumya bâmi banji, kwanalêrha obushagaluke kuli Yakôbo omu mikolo yâge n’okumukumbuluka kwayôrha ensiku zôshi mugisho. 8 Azunguluka omu bishagala bya Yuda; anakungushamwo abashombanyi arhenza ntyôla omungomunene omu Israheli. 9 Izîno lyâge lyajà irenge kuhika aha igulu lihekera, ashûbûliza haguma abali hezire.
Okuhima kurhanzi kwa Yuda
10 Apoloniusi anacishûbûza engabo nyinji y’abapagani n’eyindi ngabo y’e Samâriya mpu bayîshilwîsa Israheli. 11 Yuda anaciyumva, anaciyîsha lwabu mbana, amuhima amuniga, banji batumirhwa kulinzifa n’abasigalaga bayâka. 12 Abayahudi banacirhôla ebi bajàndikaga, naye Yuda anacirhôla engôrho ya Apoloniusi yo anakazirigilwamwo omu kalamo kâge kôshi. 13 Seroni murhambo w’engabo y’Abanya-Sîriya, anayumva oku Yuda amashûbûza engabo y’abasirika ney’abemêzi omu kulwa anaciderha erhi: 14 Naciha izîno ly’irenge n’obukuze bôshi mw’obu bwâmi; nalwîsa Yuda n’engabo yâge bulya amagayaguza oburhegesi bwa mwâmi. 15 Anacirhabâla obwo naye n’engabo nyinji y’abagalugalu, mpu bamurhabâle okucihôla kuli Israheli. 16 Erhi bayegera e ntondo ya Beteroni, Yuda naye anacihuluka n’engabo yâge nsungunu mpu agendi mulwîsa. 17 Abantu bâge erhi bâbona olya nyamugege w’abasirika, banacibwîra Yuda mpu: ka rhwanahasha rhwe bantu basungunu okulwîsa eyi nkumo y’abantu banji ntya, ci bwenêne obûla rhwarhamire n’ene rhurhacihira akantu omu nda. 18 Yuda anacibashuza erhi; «Kunahashikane, duba duba engabo nyinji ehimwe n’abantu basungunu, bulya omu masù g’empinguk, kwo na kuguma okuyôkola abantu n’engabo nsungunu erhi enyinji. 19 Bulya okuhima na omu matabâro kurharhenga oku bunji bw’engabo ci omu mpingu mwo emisî erhenga. 20 Banaciyisha barhuharhireko, abôla bantu babî mpu barhuherêrekeze rhwêne, bakîrhwe n’abâna bîrhu mpu banarhuhâhe ebintu. 21 Ci rhwehe gwo rhwafungira amagala gîrhu n’amarhegeko gîrhu. 22 Ci yêhe âbahungumulira embere zirhu, murhayôbohaga cici. 23 Erhi ayusiderha ntyo acîsuna caligumiza kuli bo: Seroni n’engabo yâge bahungumuka bwenêne omu masù gâge. 24 Yuda n’engabo yâge banacibakulikira luminomino oku mwandagalo gwa Beteroni gôshi na kuhika omu kabanda. Hôfi bantu magana gali munâni banacifa n’abasigalaga bayâkira omu cihugo c’Abafilistini. 25 Oku bundi banacirhondêra okuyôboha Yuda na bene wâbo n’amashanja gôshi ganayûbakaga eburhambi bwâbo gakageramwo omusisi. 26 Izîno lyâge lyahika oku bwâmi, n’amashanja gôshi gakazishambâla ogwa ago matabâro ga Yuda.
Mwâmi arhegeka Lisiyasi okushaba Israheli
27 Erhi mwâmi Antiyokusi ayumva eyôla myanzi yôshi, ajuguma n’oburhè anacirhegeka mpu bashûbûze emirhwe y’omu bwâmi bwâge bôshi ejire omu rhwe muzibu gw’abasirika. 28 Ahamûla embîko yâge agaba oluhembo lwa mwa ka mugumagumà oku mirhwe yâge anacibarhegeka mpu babè bacîrheganyize oku kujà aha ngasi banabarhumire. 29 Okuhandi anacibona oku enfaranga z’omu mbîko yâge zikola zinyihire; n’oku empongano y’omu bihugo byâge erhali nyinganaci, erhi kavango nagandi mabî garhuma bulya amakûla amango rhegeko gàbaga omu cihugo kurhenga mîra. 30 Ayobôha mpu arhacibone ebi akazigabulira olubaga lwâge nk’oku anakazigijira liguma erhi kabiri omu mwa ka, avangulire olubaga nk’oku abandi bâmi bali bamushokolîre bànakazâgijira. 31 Obwôba bwamujà oku nyomvu, anacirhôla omuhigo gw’okugendinyaga Abapersi lyo ahongesa emirhundu yôshi na ntyôla abone enfaranga nyinji. 32 Asiga Lisiyasi, muntu w’omu baluzi na w’omu mulala gwa mwâmi mpu alange ecihugo câge kurhenga oku lubibi lw’olwîshi Efrata kuhika oku lubibi lw’e Mîsiri, 33 mpu anabè mulezi w’omugala Antiyokusi kuhika amango anagaluke. 34 Amuhà oluhande lw’engabo yâge n’enjavu, anamukomêreza okujira oku anamurhegesire oku biyêrekîre abantu b’omu Yuda n’ab’e Yeruzalemu. 35 Amurhegeka mpu arhumeyo engabo y’okugendibalwîsa lyo bamalîra obuhashe bwa Israheli na ngasi binacisigire aha Yeruzalemu. 36 Mpu banayishihira Omu cihugo câbo abantu ba handi banayishibagabîra amashwa omu kugayêshera ecigole. 37 Mwâmi arhôla olundi luhande lwa engabo yâge aha Antiyokiya, omu mwaka gwa igana na makumi ani na nda, anaciyikira olwîshi lwa Efrata anacigera omu cihugo c’enyanya.
Gorigiyasi na Nikanori omu Yuda
38 Lisiyasi anacicîshoga Ptolemeyo, mugala wa Dorimeni, Nikanori na Gorigiyasi, barhambo ntwâli omu matabâro, na bira ba mwâmi. 39 Anacirhuma haguma nabo, abasirika balambagira n’amagulu bihumbi makumi ani, na banyakulwira oku nfarasi bihumbi nda mpu bagendishaba ecihugo ca Yuda nka kulya mwâmi anarhegekaga. 40 Banacirhôla enjira yâbo, bôshi n’emirhwe yâbo n’erhi babà bamajà omu Buyahudi banacitwa icumbi hôfi n’e Emausi omu kabanda. 41 Ago mango abarhunzi b’ecôla cihugo banaciyumva ogôla mwanzi, banacikomekera n’amasholo n’enfaranga mwandu kuguma n’emiringa bajà ebwa cirya cihando mpu bakola bali gula bene Israheli nka bajà. Engabo y’e Sîriya n’ey’omu cihugo c’Abafilistini yacigusha haguma nabo banya-mahanga. 42 Yuda na bene wâbo banacibona oku obuhanya bwamayûshûka n’oku abasirika bahanzire omu lugo lwâbo. Bamanya obulonza bwa mwâmi bw’okumalîra olubaga loshi. 43 Banacibwîrana mpu: «rhulwire olubaga n’akagombe kîrhu katagatîfu. 44 Engabo yanacishûbûzanya omu ndêko mpu bacirheganye oku matabâro, bashenge emisî obwonjo n’amababale.
45 Ci muli agôla mango Yeruzalemu arhacibagamwo ndi, erhi akola bwerûle nk’irûngu, ntâye ciru n’omuguma omu bâna bâge wankahashirijamwo nîsi erhi kurhengamwo, akagombe k’okushengeramwo erhi bakacinaguzize n’abâna b’ihanga erhi bahanzire n’abapagani bayihandamwo buzibu. Obushagaluke bwali bwamahirigirha muli Yakôbo, barhayumvagyamwo oli akarhêra oli enzenze.
Abayahudi bajà omu ihano aha Mispa
46 Bashûbûzanya banacijà e Mispa aha ishiriza lya Yeruzalemu, bulyala ahôla Mispa haba kurhenga mîra hantu h’okushenga kwa Israheli. 47 Banacicîshalisa agôla mango, bayambala sunzu, babulagira oluvù omu irhwe, basharhula emyambalo yâbo. 48 Banacibungûla ecitabu c’amandiko matagatîfu mpu basomemwo oku bajira kulyâla abapagani banagendigidôsa embuko y’abazimu bâbol. 49 Banaciyisha badwîrhe emyambalo mitagatîfu y’obudâhwa, ebirhanzi by’omu myâka yâbo; entûlo, banacilêrha n’abanyaciragâne, abali bamahalûla ensiku. 50 Bôshi banaciyâ kuza n’izù lyâbo lyôshi enyanya mpu: kurhi rhwajira ebira birugu, ngahi rhwahêka abâla bantu. 51 Akagombe kâwe katagatîfu kanineguzîbwe kanahe mulwa n’abadâhwa bâwe, bali omu mishîbo n’omu kurhongêra. 52 Lolà oku amashanja gôshi gakola galalire okurhumalîra. Omanyire omuhigo gwâbo kuli rhwe. 53 Kurhigi rhwankabahimaga nka wêne orhishirirhurhabâla? 54 Banaci bûha emishekera n’okubanda orhuhababo.
55 Enyuma lyaho Yuda anacisinga abarhambo bw’olubaga: aba okurhambula ebihumbi, amagana, arhânu, amakumi. 56 Anacibwîra abaciyusigiyûbaka enyumpa, bashuba bacija omu buhya, abashubabacigwika emizâbîbu yâbo, n’abayôbohire, mpu bagaluke ngasi muguma omu mwâge, nk’oku irhegeko linadesire. 57 Enyuma ly’ahôla engabo yanacirikûla, yagenditwa icumbi aha Emausi olunda lw’emukondwè. 58 Yuda anacibabwîra erhi muhwinje bwinjà, munabe ba burhwâli, mufole munahinike, mubè mucirheganyize okulwîsa irhondo agâla mashanja galundumine ahâla mpu garhumalire, rhweshi n’Akagombe kîrhu katagatîfu. 59 Bulya kuli kukulu kuli rhwe okufira omu ntambala ahâli h’okubona amabî gayishira ecihugo cîrhu n’Akagombe kîrhu katagatîfu. 60 Obulonza bw’ow’Enyanya bwajirika.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 3
1 Καὶ ἀνέστη Ιουδας ὁ καλούμενος Μακκαβαῖος υἱὸς αὐτοῦ ἀντ᾽ αὐτοῦ. 2 καὶ ἐβοήθουν αὐτῷ πάντες οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ πάντες, ὅσοι ἐκολλήθησαν τῷ πατρὶ αὐτοῦ, καὶ ἐπολέμουν τὸν πόλεμον Ισραηλ μετ᾽ εὐφροσύνης. 3 καὶ ἐπλάτυνεν δόξαν τῷ λαῷ αὐτοῦ καὶ ἐνεδύσατο θώρακα ὡς γίγας καὶ συνεζώσατο τὰ σκεύη τὰ πολεμικὰ αὐτοῦ καὶ πολέμους συνεστήσατο σκεπάζων παρεμβολὴν ἐν ῥομφαίᾳ. 4 καὶ ὡμοιώθη λέοντι ἐν τοῖς ἔργοις αὐτοῦ καὶ ὡς σκύμνος ἐρευγόμενος εἰς θήραν. 5 καὶ ἐδίωξεν ἀνόμους ἐξερευνῶν καὶ τοὺς ταράσσοντας τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐφλόγισεν. 6 καὶ συνεστάλησαν ἄνομοι ἀπὸ τοῦ φόβου αὐτοῦ, καὶ πάντες οἱ ἐργάται τῆς ἀνομίας συνεταράχθησαν, καὶ εὐοδώθη σωτηρία ἐν χειρὶ αὐτοῦ. 7 καὶ ἐπίκρανεν βασιλεῖς πολλοὺς καὶ εὔφρανεν τὸν Ιακωβ ἐν τοῖς ἔργοις αὐτοῦ, καὶ ἕως τοῦ αἰῶνος τὸ μνημόσυνον αὐτοῦ εἰς εὐλογίαν. 8 καὶ διῆλθεν ἐν πόλεσιν Ιουδα καὶ ἐξωλέθρευσεν ἀσεβεῖς ἐξ αὐτῆς καὶ ἀπέστρεψεν ὀργὴν ἀπὸ Ισραηλ 9 καὶ ὠνομάσθη ἕως ἐσχάτου γῆς καὶ συνήγαγεν ἀπολλυμένους. 10 Καὶ συνήγαγεν ᾿Απολλώνιος ἔθνη καὶ ἀπὸ Σαμαρείας δύναμιν μεγάλην τοῦ πολεμῆσαι πρὸς τὸν Ισραηλ. 11 καὶ ἔγνω Ιουδας καὶ ἐξῆλθεν εἰς συνάντησιν αὐτῷ καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν καὶ ἀπέκτεινεν• καὶ ἔπεσον τραυματίαι πολλοί, καὶ οἱ ἐπίλοιποι ἔφυγον. 12 καὶ ἔλαβον τὰ σκῦλα αὐτῶν, καὶ τὴν μάχαιραν ᾿Απολλωνίου ἔλαβεν Ιουδας καὶ ἦν πολεμῶν ἐν αὐτῇ πάσας τὰς ἡμέρας. 13 καὶ ἤκουσεν Σήρων ὁ ἄρχων τῆς δυνάμεως Συρίας ὅτι ἤθροισεν Ιουδας ἄθροισμα καὶ ἐκκλησίαν πιστῶν μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἐκπορευομένων εἰς πόλεμον, 14 καὶ εἶπεν Ποιήσω ἐμαυτῷ ὄνομα καὶ δοξασθήσομαι ἐν τῇ βασιλείᾳ καὶ πολεμήσω τὸν Ιουδαν καὶ τοὺς σὺν αὐτῷ τοὺς ἐξουδενοῦντας τὸν λόγον τοῦ βασιλέως. 15 καὶ προσέθετο καὶ ἀνέβη μετ᾽ αὐτοῦ παρεμβολὴ ἀσεβῶν ἰσχυρὰ βοηθῆσαι αὐτῷ ποιῆσαι τὴν ἐκδίκησιν ἐν υἱοῖς Ισραηλ. 16 καὶ ἤγγισεν ἕως ἀναβάσεως Βαιθωρων, καὶ ἐξῆλθεν Ιουδας εἰς συνάντησιν αὐτῷ ὀλιγοστός. 17 ὡς δὲ εἶδον τὴν παρεμβολὴν ἐρχομένην εἰς συνάντησιν αὐτῶν, εἶπον τῷ Ιουδα Τί δυνησόμεθα ὀλιγοστοὶ ὄντες πολεμῆσαι πρὸς πλῆθος τοσοῦτο ἰσχυρόν; καὶ ἡμεῖς ἐκλελύμεθα ἀσιτοῦντες σήμερον. 18 καὶ εἶπεν Ιουδας Εὔκοπόν ἐστιν συγκλεισθῆναι πολλοὺς ἐν χερσὶν ὀλίγων, καὶ οὐκ ἔστιν διαφορὰ ἐναντίον τοῦ οὐρανοῦ σῴζειν ἐν πολλοῖς ἢ ἐν ὀλίγοις• 19 ὅτι οὐκ ἐν πλήθει δυνάμεως νίκη πολέμου ἐστίν, ἀλλ᾽ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἡ ἰσχύς. 20 αὐτοὶ ἔρχονται ἐφ᾽ ἡμᾶς ἐν πλήθει ὕβρεως καὶ ἀνομίας τοῦ ἐξᾶραι ἡμᾶς καὶ τὰς γυναῖκας ἡμῶν καὶ τὰ τέκνα ἡμῶν τοῦ σκυλεῦσαι ἡμᾶς, 21 ἡμεῖς δὲ πολεμοῦμεν περὶ τῶν ψυχῶν ἡμῶν καὶ τῶν νομίμων ἡμῶν. 22 καὶ αὐτὸς συντρίψει αὐτοὺς πρὸ προσώπου ἡμῶν, ὑμεῖς δὲ μὴ φοβεῖσθε ἀπ᾽ αὐτῶν. 23 ὡς δὲ ἐπαύσατο λαλῶν, ἐνήλατο εἰς αὐτοὺς ἄφνω, καὶ συνετρίβη Σήρων καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ἐνώπιον αὐτοῦ. 24 καὶ ἐδίωκον αὐτὸν ἐν τῇ καταβάσει Βαιθωρων ἕως τοῦ πεδίου• καὶ ἔπεσον ἀπ᾽ αὐτῶν εἰς ἄνδρας ὀκτακοσίους, οἱ δὲ λοιποὶ ἔφυγον εἰς γῆν Φυλιστιιμ. 25 καὶ ἤρξατο ὁ φόβος Ιουδου καὶ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ καὶ ἡ πτόη ἐπέπιπτεν ἐπὶ τὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ αὐτῶν• 26 καὶ ἤγγισεν ἕως τοῦ βασιλέως τὸ ὄνομα αὐτοῦ, καὶ ὑπὲρ τῶν παρατάξεων Ιουδου ἐξηγεῖτο τὰ ἔθνη. 27 ῾Ως δὲ ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ᾿Αντίοχος τοὺς λόγους τούτους, ὠργίσθη θυμῷ καὶ ἀπέστειλεν καὶ συνήγαγεν τὰς δυνάμεις πάσας τῆς βασιλείας αὐτοῦ, παρεμβολὴν ἰσχυρὰν σφόδρα. 28 καὶ ἤνοιξεν τὸ γαζοφυλάκιον αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν ὀψώνια ταῖς δυνάμεσιν εἰς ἐνιαυτὸν καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς εἶναι ἑτοίμους εἰς πᾶσαν χρείαν. 29 καὶ εἶδεν ὅτι ἐξέλιπεν τὸ ἀργύριον ἐκ τῶν θησαυρῶν καὶ οἱ φόροι τῆς χώρας ὀλίγοι χάριν τῆς διχοστασίας καὶ πληγῆς, ἧς κατεσκεύασεν ἐν τῇ γῇ τοῦ ἆραι τὰ νόμιμα, ἃ ἦσαν ἀφ᾽ ἡμερῶν τῶν πρώτων, 30 καὶ εὐλαβήθη μὴ οὐκ ἔχῃ ὡς ἅπαξ καὶ δὶς εἰς τὰς δαπάνας καὶ τὰ δόματα, ἃ ἐδίδου ἔμπροσθεν δαψιλῇ χειρὶ καὶ ἐπερίσσευσεν ὑπὲρ τοὺς βασιλεῖς τοὺς ἔμπροσθεν, 31 καὶ ἠπορεῖτο τῇ ψυχῇ αὐτοῦ σφόδρα καὶ ἐβουλεύσατο τοῦ πορευθῆναι εἰς τὴν Περσίδα καὶ λαβεῖν τοὺς φόρους τῶν χωρῶν καὶ συναγαγεῖν ἀργύριον πολύ. 32 καὶ κατέλιπεν Λυσίαν ἄνθρωπον ἔνδοξον καὶ ἀπὸ γένους τῆς βασιλείας ἐπὶ τῶν πραγμάτων τοῦ βασιλέως ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ Εὐφράτου καὶ ἕως ὁρίων Αἰγύπτου 33 καὶ τρέφειν ᾿Αντίοχον τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἕως τοῦ ἐπιστρέψαι αὐτόν• 34 καὶ παρέδωκεν αὐτῷ τὰς ἡμίσεις τῶν δυνάμεων καὶ τοὺς ἐλέφαντας καὶ ἐνετείλατο αὐτῷ περὶ πάντων, ὧν ἠβούλετο, καὶ περὶ τῶν κατοικούντων τὴν Ιουδαίαν καὶ Ιερουσαλημ 35 ἀποστεῖλαι ἐπ᾽ αὐτοὺς δύναμιν τοῦ ἐκτρῖψαι καὶ ἐξᾶραι τὴν ἰσχὺν Ισραηλ καὶ τὸ κατάλειμμα Ιερουσαλημ καὶ ἆραι τὸ μνημόσυνον αὐτῶν ἀπὸ τοῦ τόπου 36 καὶ κατοικίσαι υἱοὺς ἀλλογενεῖς ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις αὐτῶν καὶ κατακληροδοτῆσαι τὴν γῆν αὐτῶν. 37 καὶ ὁ βασιλεὺς παρέλαβεν τὰς ἡμίσεις τῶν δυνάμεων τὰς καταλειφθείσας καὶ ἀπῆρεν ἀπὸ ᾿Αντιοχείας ἀπὸ πόλεως βασιλείας αὐτοῦ ἔτους ἑβδόμου καὶ τεσσαρακοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ καὶ διεπέρασεν τὸν Εὐφράτην ποταμὸν καὶ διεπορεύετο τὰς ἐπάνω χώρας. 38 Καὶ ἐπέλεξεν Λυσίας Πτολεμαῖον τὸν Δορυμένους καὶ Νικάνορα καὶ Γοργίαν, ἄνδρας δυνατοὺς τῶν φίλων τοῦ βασιλέως, 39 καὶ ἀπέστειλεν μετ᾽ αὐτῶν τεσσαράκοντα χιλιάδας ἀνδρῶν καὶ ἑπτακισχιλίαν ἵππον τοῦ ἐλθεῖν εἰς γῆν Ιουδα καὶ καταφθεῖραι αὐτὴν κατὰ τὸν λόγον τοῦ βασιλέως. 40 καὶ ἀπῆρεν σὺν πάσῃ τῇ δυνάμει αὐτῶν, καὶ ἦλθον καὶ παρενέβαλον πλησίον Αμμαους ἐν τῇ γῇ τῇ πεδινῇ. 41 καὶ ἤκουσαν οἱ ἔμποροι τῆς χώρας τὸ ὄνομα αὐτῶν καὶ ἔλαβον ἀργύριον καὶ χρυσίον πολὺ σφόδρα καὶ πέδας καὶ ἦλθον εἰς τὴν παρεμβολὴν τοῦ λαβεῖν τοὺς υἱοὺς Ισραηλ εἰς παῖδας. καὶ προσετέθησαν πρὸς αὐτοὺς δύναμις Συρίας καὶ γῆς ἀλλοφύλων. 42 καὶ εἶδεν Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ὅτι ἐπληθύνθη τὰ κακὰ καὶ αἱ δυνάμεις παρεμβάλλουσιν ἐν τοῖς ὁρίοις αὐτῶν, καὶ ἐπέγνωσαν τοὺς λόγους τοῦ βασιλέως, οὓς ἐνετείλατο ποιῆσαι τῷ λαῷ εἰς ἀπώλειαν καὶ συντέλειαν, 43 καὶ εἶπαν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ ᾿Αναστήσωμεν τὴν καθαίρεσιν τοῦ λαοῦ ἡμῶν καὶ πολεμήσωμεν περὶ τοῦ λαοῦ ἡμῶν καὶ τῶν ἁγίων. 44 καὶ ἠθροίσθη ἡ συναγωγὴ τοῦ εἶναι ἑτοίμους εἰς πόλεμον καὶ τοῦ προσεύξασθαι καὶ αἰτῆσαι ἔλεος καὶ οἰκτιρμούς. 45 καὶ Ιερουσαλημ ἦν ἀοίκητος ὡς ἔρημος, οὐκ ἦν ὁ εἰσπορευόμενος καὶ ἐκπορευόμενος ἐκ τῶν γενημάτων αὐτῆς, καὶ τὸ ἁγίασμα καταπατούμενον, καὶ υἱοὶ ἀλλογενῶν ἐν τῇ ἄκρᾳ, κατάλυμα τοῖς ἔθνεσιν• καὶ ἐξήρθη τέρψις ἐξ Ιακωβ, καὶ ἐξέλιπεν αὐλὸς καὶ κινύρα. 46 καὶ συνήχθησαν καὶ ἤλθοσαν εἰς Μασσηφα κατέναντι Ιερουσαλημ, ὅτι τόπος προσευχῆς ἦν ἐν Μασσηφα τὸ πρότερον τῷ Ισραηλ. 47 καὶ ἐνήστευσαν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ περιεβάλοντο σάκκους καὶ σποδὸν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτῶν καὶ διέρρηξαν τὰ ἱμάτια αὐτῶν. 48 καὶ ἐξεπέτασαν τὸ βιβλίον τοῦ νόμου περὶ ὧν ἐξηρεύνων τὰ ἔθνη τὰ ὁμοιώματα τῶν εἰδώλων αὐτῶν. 49 καὶ ἤνεγκαν τὰ ἱμάτια τῆς ἱερωσύνης καὶ τὰ πρωτογενήματα καὶ τὰς δεκάτας καὶ ἤγειραν τοὺς ναζιραίους, οἳ ἐπλήρωσαν τὰς ἡμέρας, 50 καὶ ἐβόησαν φωνῇ εἰς τὸν οὐρανὸν λέγοντες Τί ποιήσωμεν τούτοις καὶ ποῦ αὐτοὺς ἀπαγάγωμεν, 51 καὶ τὰ ἅγιά σου καταπεπάτηνται καὶ βεβήλωνται καὶ οἱ ἱερεῖς σου ἐν πένθει καὶ ταπεινώσει; 52 καὶ ἰδοὺ τὰ ἔθνη συνῆκται ἐφ᾽ ἡμᾶς τοῦ ἐξᾶραι ἡμᾶς• σὺ οἶδας ἃ λογίζονται ἐφ᾽ ἡμᾶς. 53 πῶς δυνησόμεθα ὑποστῆναι κατὰ πρόσωπον αὐτῶν, ἐὰν μὴ σὺ βοηθήσῃς ἡμῖν; 54 καὶ ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν καὶ ἐβόησαν φωνῇ μεγάλῃ. 55καὶ μετὰ τοῦτο κατέστησεν Ιουδας ἡγουμένους τοῦ λαοῦ, χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους. 56 καὶ εἶπεν τοῖς οἰκοδομοῦσιν οἰκίας καὶ μνηστευομένοις γυναῖκας καὶ φυτεύουσιν ἀμπελῶνας καὶ δειλοῖς ἀποστρέφειν ἕκαστον εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ κατὰ τὸν νόμον. 57 καὶ ἀπῆρεν ἡ παρεμβολή, καὶ παρενέβαλον κατὰ νότον Αμμαους. 58 καὶ εἶπεν Ιουδας Περιζώσασθε καὶ γίνεσθε εἰς υἱοὺς δυνατοὺς καὶ γίνεσθε ἕτοιμοι εἰς πρωὶ τοῦ πολεμῆσαι ἐν τοῖς ἔθνεσιν τούτοις τοῖς ἐπισυνηγμένοις ἐφ᾽ ἡμᾶς ἐξᾶραι ἡμᾶς καὶ τὰ ἅγια ἡμῶν• 59 ὅτι κρεῖσσον ἡμᾶς ἀποθανεῖν ἐν τῷ πολέμῳ ἢ ἐπιδεῖν ἐπὶ τὰ κακὰ τοῦ ἔθνους ἡμῶν καὶ τῶν ἁγίων. 60 ὡς δ᾽ ἂν ᾖ θέλημα ἐν οὐρανῷ, οὕτως ποιήσει.
4
Entambala y’Emausi
1 Gorigiyasi anacijaho arhôla abasirika bagenda n’amagulu bihumbi birhânu, abalwira oku nfarasi cihumbi balya b’entwâli: banacigenda badufu. 2 Mpu bagendigorha ecihando c’Abayahudi n’okubarhibukira cîfudukwe, abantu b’omu cishagala c’e Siyoni bayîsha babalangûla enjira. 3 Yuda arhi ayumva okola yêne bôshi n’abantu bâge b’entwâli, barhabâla mpu bakoze entambala kuli ogwôla murhwe gwali aha Emausi, 4 oku emirhwe yâbo eciri eshandabîne eburhambi bw’ecihando. 5 Gorigiyasi anacirhibukira budufu omu cihando ca Yuda. Ci konene arhacishimânagakwo ndi; okubundi anacirhondêra okujà abalongereza omu mirhundu, erhi anajà acibwîra erhi: barhuyasire. 6 Erhi bucaûla Yuda alamukira oku kabanda n’engabo yâge ya bihumbi bisharhu; ci konene barhali badwîrhe empenzi ciru n’engôrho bakasîmire muli ago mango. 7 Erhi balangîra ecihando c’abapagani côshi cizibu na cibambize n’abalwi na nfarasi bôshi bacizungulusire, bali bantu bakomera entambala.
8 Yuda anacibwîra abantu baec erhi: murhayobahaga ogwôla mwandu, mu rhanarhemukaga hano bamutulakwo entambala. 9 Kengêri kurhi ababusi bîrhu bafumaga omu nyanja erhi Faraoni akola abashimbire n’engabo y’abasirika bâge. 10 Ci bunôla rhuyakuzagye omu mpingu, anahashirhufa lukogo, anake ngere galya malaganyo gâge n’ababusi bîrhu, kandi anamalîra oku lwene eyôla ngabo mwabona embere zirhu. 11 N’ahôla amashanja ganamanya oku hali olwîra n’oku langa Israheli.
12 Balya bashombanyi banya-mahanga banaciyinamula amasù, banacilangira Abayahudi bayîshire babarhabâlire. 13 Banacishagamuka omu cihando bakola bakoza e ntambala, n’abo abasirika ba Yuda banaciyîsha babûha emishekera. 14 Lwana cibumbana, abashombanyi, embaga zahungumuka zôshi, banacikûla omulindi omu kabanda. 15 Abali bazinda bôshi bahungumuka n’engôrho y’Abayahudi. nabo abôlAbayahudi, banacibâminika kuhika aha Gezeri na kujà omu kabanda ka Idumeya, bâbo e Azoti, lwanacigenzikanwa na Yamuniya, omu bashombanyi mwafamwo hôfi bihumbi bisharhu.
16 Okubundi Yuda n’engabo yâge bashubûka emunda bali bâminikire aba shombanyi. 17 Anacibwîra olubaga erhi: Murhahubiraga okuhagula, bulya eyi ndi ntambala eciri yarhulinda: 18 Gorigiyasi na ecikembe câge bali omu ntondo hôfi nîrhu, muhire omurhima omu nda rhulwise abôla bashombanyi bîrhu, buzinda mwanayishigiba lyo muhagula buzira bôba, ebijandikwa byâbo. 19 Oku Yuda ayûs’iderha ntyôla, banacilangira cigamba ciguma c’abantu ba Gorigiyasi canacilabukira oku ntondo. 20 Bâbona oku abâbo kuyâka bayasire n’oku Abayahudi badulisire ecihando câbomuliro, gulya mugi bakazâgilangira gwatumbûka gone, gwakazâgiyêrekana ebyabîre. 21 Omu kubona ntyôla barhemuka, n’erhi babona omu kabanda oku abasirika bene Yuda bacirheganyize okulwa. 22 Lero bôshi bajiyakira omu cihugo c’Abanya-mahanga, Bafilistini. 23 Enyuma lyahôla Yuda abaga lyo ayishihagula; bagukumba amasholo, enfaranga emishangi y’akaduku k’akalinga n’ak’omukara na bindi hirugu binji by’engabo. 24 Erhi bakola bashubûka, Abayahudi bayimba enyimbo banakuza Ow’enyanya bayîsha baderha mpu: «Bulya ali mwinjà, n’obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango». 25 Kurhenga olwo lusiku, Bene Israheli barhangirhamûka. 26 Baguma bafumaga muli balya shombanyi banya-mahanga, bagendimanyîsa Lisiyasi ebyabîre. 27 Erhi ayumva ntyo, arhoga, arhemuka ebwa kubà emihigo yâge erhacibaga nka oku anali alangâlire n’ebwa kubà amarhegeko ga mwâmi garhacigendekaga.
Lisiyasi arhabâla obwa burhanzi
28 Omu mwâka gwakulikiraga, Lisiyasi ashubikomekera n’abasirika bâge bagenda n’amagulu, bali bihumbi makumi galindarhu, bôshi ntwâli, na bihumbi birhânu bya balwira oku nfarasi mpu arhabâlire Abayahudi. 29 Banacilikûla omu Idumeya banacitwa icumbi hôfi na Betisuri. Yuda anacibarhabâlira n’engabo yâge ya bantu bihumbi ikumi. 30 Omu kubona eyôla ngabo nzibuzibu ashenga ntyâla: Oyâgirwe waliha côkola w’Israheli. We watwaga omu mulala gwa olya muntu ntagagajwa n’okuboko kwa mwambali wâwe Daudi, we wanahânaga ecihando c’Abanya-mahanga Bafilistini omu maboko ga Yonatani, mugala wa Saulo bôshi n’omubarhuzi w’emirasano yâge. 31 Ogonyererage eyira ngabo omu maboko g’oluhaga lwâwe Israheli, enshonyi zibabumbe bôshi n’abasirika bâbo abagenda n’amagulu na banyakulwira oku nfarasi bâbo. 32 Ohire entemu omu bigamba byâbo, orhibule eyôla misî yâbo balimbira n’okuhimwa kwâbo, ojire kubajugumye. 33 Obagalike n’engôrho y’abakukunda, na ngasi bôshi banayishi izîno lyâwe bakuhè ebitakiro bya okukukuza. 34 Lwanacibumbana, bantu bihumbi birhânu byanacifa omu ngabo ya Lisiyasi banacikahirima embere z’Abayahudi. 35 Erhi abona engabo yâge yamahimwa, n’oku oburhwâli bwa bene Yuda buli, abali bacihanyire mpu balame erhi bafe n’oburhwâli, Lisiyasi anacishubira e Antiyokiya, anacishûbûza eyindi ngabo nyinji kulusha mpu ayishubirane e Buyahudi.
Obucese bw’ecirhînyiro
36 Yuda na bene wâbo banaciderha mpu: Lolà oku rhwamahima abashombanyi bîrhu. Kanyi rhugendicêsa ecirhînyiro cîrhu rhunacishagalule. 37 Engabo yôshi yanacishûbûzanya, yanacisôkera oku ntondo ya Siyoni. 38 Bashimâna kuli eyo ntondo akâ-Nyamuzinda gukola gubà mulangabule, oluhêrero erhi mîra balusherêzagya, ebirhebo erhi byarhenzire, obululi erhi bûkola bumeziremwo ebiri nka oku ntondo, ebisîka erhi mîra byahongolagwa. 39 Okuhandi bôshi banacisharhangula emyambalo yâbo, bajà omu mishîbo minene, babulagira oluvù okw’irhwe lyâbo. 40 Okuhandi bôshi bafukama bayunamiriza akamalanga kahika oku idaho erhi n’emishekera edwîrhe yabûhwa, bôshi bakazibandira orhuhababo emalunga.
41 Okuhandi Yuda anacirhegeka murhwe muguma mpu bagendilwîsa ab’e Sîriya baciri omu cihugo kuhika bacêse e cirhînyiro. 42 Okubundi anacicîshoga abadâhwa barhaliko ishembo, abacigwêrhe obushiru oku kanwa ka Nnâmahanga. 43 Bacêsa akâ-Nyamuzinda, banacilunda hantu haguma galya mabuye magalugalu bakahomôlagamwo.
44 Okuhandi bacidôsa kurhi bankajira oluhêrero lw’enterekêro lwahemulagwa. 45 Enkengêro nyinji zanacibayishira z’okuluhongola lulya luhêrero, lulekibakoza nshonyi kulya kubà abapagani baluzinzize. Banaciluhongola, 46 n’okugendilunda amabuye galo oku ntondo y’akâ-Nyamuzinda, aha hantu hashingânîne, okubalinda omulêbi wababwîra oku bajira. 47 Banacirhôla amabuye nka kulya ganali, kulya irhegeko linadesire, banaciyûbakamwo oluhêrero luhyâhya nka oku binadesirwe omu burhegesi bwa mîra. 48 Banaciyûbaka ahatagatîfu kuguma n’omu ndalâlà y’akâ-Nyamuzinda; bayumanyanya obululim. 49 Bashubihiramwo ebirugu bihyâhya, bahiramwo akandikandi kamole; oluhêro lw’omugavu n’eyindi ntalule. 50 Batumbûkiza enshangi oku luhêro, bayâsa matara gali oku kamole ganacimoleka omu kâ-Nyamuzinda kôshi. 51 Banacihira emigati oku ntalule banacimanika emyenda, emishangi. Erhi babà bamayûsa emikolo banajiraga yôshi, 52 omu nsiku makumi abiri n’irhanu z’omwêzi gwa mwenda, ogwôla mwêzi guderhwa Kisilewu, omu mwâka gw’igana na makumi ani na munâni, banacizûka hibungubungu, 53 Banacigendirherekêra enterekêro kulya irhegeko linadesire kuli lulya luhêro luhyâhya, lw’enterekêro z’emba gwa banali bamarheganya. 54 Bajira olusiku lukulu lw’okugishwa kw’oluhêrero n’ebizihwa, oku kasanzi n’oku lusiku abapagani baluhemulaga. 55 Olubaga lwôshi lwafukamiriza, lwaharâmya, lwanacikuza ow’enyanya ye wabahimiraga abashombanyi. 56 Bageza nsiku munâni erhi bajira olukulu lw’okugishwa kw’oluhêro, banacirherekêra embâgwa zâbo n’obusîme bunene, barherekêra enterekêro z’omurhûla n’ez’okukuza. 57 Banaciyinjihya amalanga g’akâ-Nyamuzinda n’ebiri nka bimane bya masholo, banacishakûlula emihango y’akâ-Nyamuzinda kuguma n’ebisîka, banacihiramwo enyumvi. 58 Olubaga lwashagaluka bwenêne n’enshonyi z’abapagani balubonêsagya zahwa. 59 Yuda bôshi na bene wâbo kuguma n’olubaga (endêko y’Israheli), banacirhôla emihigo mpu agôla mango oluhêro lwagishagwa, gakayôrha gakengwa ngasi mwâka miregerege munâni kurhenga omu nsiku munâni, kurhenga omu nsiku makumi abiri n’irhanu z’omwêzi gwa mwenda, basîme banacîshinge.
60 Muli agôla mango goneêne, omu marhambi g’entondo ya Siyoni bamuzongolosa ngurhu zijire enyanya n’eminara mizibuzibu, mpu lyo abapagani balekicishubiyîsha n’okuhemukira eyôla nyumpa okw’embere. 61 Yuda ahiraho abalanzi bakazâgilanga entondo Siyoni. Azibuhya Betisuri mpu lyo olubaga lubà n’akacikirizo kazibu ah’ishiriza lya Idumeya.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 4
1 Καὶ παρέλαβεν Γοργίας πεντακισχιλίους ἄνδρας καὶ χιλίαν ἵππον ἐκλεκτήν, καὶ ἀπῆρεν ἡ παρεμβολὴ νυκτὸς 2 ὥστε ἐπιβαλεῖν ἐπὶ τὴν παρεμβολὴν τῶν Ιουδαίων καὶ πατάξαι αὐτοὺς ἄφνω• καὶ υἱοὶ τῆς ἄκρας ἦσαν αὐτῷ ὁδηγοί. 3 καὶ ἤκουσεν Ιουδας καὶ ἀπῆρεν αὐτὸς καὶ οἱ δυνατοὶ πατάξαι τὴν δύναμιν τοῦ βασιλέως τὴν ἐν Αμμαους, 4 ἕως ἔτι ἐσκορπισμέναι ἦσαν αἱ δυνάμεις ἀπὸ τῆς παρεμβολῆς. 5 καὶ ἦλθεν Γοργίας εἰς τὴν παρεμβολὴν Ιουδου νυκτὸς καὶ οὐδένα εὗρεν• καὶ ἐζήτει αὐτοὺς ἐν τοῖς ὄρεσιν, ὅτι εἶπεν Φεύγουσιν οὗτοι ἀφ᾽ ἡμῶν. 6 καὶ ἅμα ἡμέρᾳ ὤφθη Ιουδας ἐν τῷ πεδίῳ ἐν τρισχιλίοις ἀνδράσιν• πλὴν καλύμματα καὶ μαχαίρας οὐκ εἶχον ὡς ἠβούλοντο. 7 καὶ εἶδον παρεμβολὴν ἐθνῶν ἰσχυρὰν καὶ τεθωρακισμένην καὶ ἵππον κυκλοῦσαν αὐτήν, καὶ οὗτοι διδακτοὶ πολέμου. 8 καὶ εἶπεν Ιουδας τοῖς ἀνδράσιν τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ Μὴ φοβεῖσθε τὸ πλῆθος αὐτῶν καὶ τὸ ὅρμημα αὐτῶν μὴ δειλωθῆτε• 9 μνήσθητε ὡς ἐσώθησαν οἱ πατέρες ἡμῶν ἐν θαλάσσῃ ἐρυθρᾷ, ὅτε ἐδίωκεν αὐτοὺς Φαραω ἐν δυνάμει• 10 καὶ νῦν βοήσωμεν εἰς οὐρανόν, εἰ θελήσει ἡμᾶς καὶ μνησθήσεται διαθήκης πατέρων καὶ συντρίψει τὴν παρεμβολὴν ταύτην κατὰ πρόσωπον ἡμῶν σήμερον, 11 καὶ γνώσονται πάντα τὰ ἔθνη ὅτι ἔστιν ὁ λυτρούμενος καὶ σῴζων τὸν Ισραηλ. 12 καὶ ἦραν οἱ ἀλλόφυλοι τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν καὶ εἶδον αὐτοὺς ἐρχομένους ἐξ ἐναντίας 13 καὶ ἐξῆλθον ἐκ τῆς παρεμβολῆς εἰς πόλεμον• καὶ ἐσάλπισαν οἱ παρὰ Ιουδου 14 καὶ συνῆψαν, καὶ συνετρίβησαν τὰ ἔθνη καὶ ἔφυγον εἰς τὸ πεδίον, 15 οἱ δὲ ἔσχατοι πάντες ἔπεσον ἐν ῥομφαίᾳ. καὶ ἐδίωξαν αὐτοὺς ἕως Γαζηρων καὶ ἕως τῶν πεδίων τῆς Ιδουμαίας καὶ ᾿Αζώτου καὶ Ιαμνείας, καὶ ἔπεσαν ἐξ αὐτῶν εἰς ἄνδρας τρισχιλίους. 16 καὶ ἀπέστρεψεν Ιουδας καὶ ἡ δύναμις ἀπὸ τοῦ διώκειν ὄπισθεν αὐτῶν 17 καὶ εἶπεν πρὸς τὸν λαόν Μὴ ἐπιθυμήσητε τῶν σκύλων, ὅτι πόλεμος ἐξ ἐναντίας ἡμῶν, 18 καὶ Γοργίας καὶ ἡ δύναμις ἐν τῷ ὄρει ἐγγὺς ἡμῶν• ἀλλὰ στῆτε νῦν ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν καὶ πολεμήσατε αὐτούς, καὶ μετὰ ταῦτα λάβετε τὰ σκῦλα μετὰ παρρησίας. 19 ἔτι πληροῦντος Ιουδου ταῦτα μέρος τι ὤφθη ἐκκύπτον ἐκ τοῦ ὄρους• 20 καὶ εἶδεν ὅτι τετρόπωνται, καὶ ἐμπυρίζουσιν τὴν παρεμβολήν• ὁ γὰρ καπνὸς ὁ θεωρούμενος ἐνεφάνιζεν τὸ γεγονός. 21 οἱ δὲ ταῦτα συνιδόντες ἐδειλώθησαν σφόδρα• συνιδόντες δὲ καὶ τὴν Ιουδου παρεμβολὴν ἐν τῷ πεδίῳ ἑτοίμην εἰς παράταξιν 22 ἔφυγον πάντες εἰς γῆν ἀλλοφύλων. 23 καὶ Ιουδας ἀνέστρεψεν ἐπὶ τὴν σκυλείαν τῆς παρεμβολῆς, καὶ ἔλαβον χρυσίον πολὺ καὶ ἀργύριον καὶ ὑάκινθον καὶ πορφύραν θαλασσίαν καὶ πλοῦτον μέγαν. 24 καὶ ἐπιστραφέντες ὕμνουν καὶ εὐλόγουν εἰς οὐρανὸν ὅτι καλόν, ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ. 25 καὶ ἐγενήθη σωτηρία μεγάλη τῷ Ισραηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ. 26 ῞Οσοι δὲ τῶν ἀλλοφύλων διεσώθησαν, παραγενηθέντες ἀπήγγειλαν τῷ Λυσίᾳ πάντα τὰ συμβεβηκότα. 27 ὁ δὲ ἀκούσας συνεχύθη καὶ ἠθύμει, ὅτι οὐχ οἷα ἤθελεν, τοιαῦτα ἐγεγόνει τῷ Ισραηλ, καὶ οὐχ οἷα αὐτῷ ἐνετείλατο ὁ βασιλεύς, ἐξέβη. 28 καὶ ἐν τῷ ἐρχομένῳ ἐνιαυτῷ συνελόχησεν ἀνδρῶν ἐπιλέκτων ἑξήκοντα χιλιάδας καὶ πεντακισχιλίαν ἵππον ὥστε ἐκπολεμῆσαι αὐτούς. 29 καὶ ἦλθον εἰς τὴν Ιδουμαίαν καὶ παρενέβαλον ἐν Βαιθσουροις, καὶ συνήντησεν αὐτοῖς Ιουδας ἐν δέκα χιλιάσιν ἀνδρῶν. 30 καὶ εἶδεν τὴν παρεμβολὴν ἰσχυρὰν καὶ προσηύξατο καὶ εἶπεν Εὐλογητὸς εἶ, ὁ σωτὴρ Ισραηλ ὁ συντρίψας τὸ ὅρμημα τοῦ δυνατοῦ ἐν χειρὶ τοῦ δούλου σου Δαυιδ καὶ παρέδωκας τὴν παρεμβολὴν τῶν ἀλλοφύλων εἰς χεῖρας Ιωναθου υἱοῦ Σαουλ καὶ τοῦ αἴροντος τὰ σκεύη αὐτοῦ• 31 οὕτως σύγκλεισον τὴν παρεμβολὴν ταύτην ἐν χειρὶ λαοῦ σου Ισραηλ, καὶ αἰσχυνθήτωσαν ἐπὶ τῇ δυνάμει καὶ τῇ ἵππῳ αὐτῶν• 32 δὸς αὐτοῖς δειλίαν καὶ τῆξον θράσος ἰσχύος αὐτῶν, καὶ σαλευθήτωσαν τῇ συντριβῇ αὐτῶν• 33 κατάβαλε αὐτοὺς ῥομφαίᾳ ἀγαπώντων σε, καὶ αἰνεσάτωσάν σε πάντες οἱ εἰδότες τὸ ὄνομά σου ἐν ὕμνοις. 34 καὶ συνέβαλλον ἀλλήλοις, καὶ ἔπεσον ἐκ τῆς παρεμβολῆς Λυσίου εἰς πεντακισχιλίους ἄνδρας καὶ ἔπεσον ἐξ ἐναντίας αὐτῶν. 35 ἰδὼν δὲ Λυσίας τὴν γενομένην τροπὴν τῆς αὑτοῦ συντάξεως, τῆς δὲ Ιουδου τὸ γεγενημένον θάρσος καὶ ὡς ἕτοιμοί εἰσιν ἢ ζῆν ἢ τεθνηκέναι γενναίως, ἀπῆρεν εἰς ᾿Αντιόχειαν καὶ ἐξενολόγει πλεοναστὸν πάλιν παραγίνεσθαι εἰς τὴν Ιουδαίαν. 36 Εἶπεν δὲ Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ᾿Ιδοὺ συνετρίβησαν οἱ ἐχθροὶ ἡμῶν, ἀναβῶμεν καθαρίσαι τὰ ἅγια καὶ ἐγκαινίσαι. 37 καὶ συνήχθη ἡ παρεμβολὴ πᾶσα καὶ ἀνέβησαν εἰς ὄρος Σιων. 38 καὶ εἶδον τὸ ἁγίασμα ἠρημωμένον καὶ τὸ θυσιαστήριον βεβηλωμένον καὶ τὰς θύρας κατακεκαυμένας καὶ ἐν ταῖς αὐλαῖς φυτὰ πεφυκότα ὡς ἐν δρυμῷ ἢ ὡς ἐν ἑνὶ τῶν ὀρέων καὶ τὰ παστοφόρια καθῃρημένα. 39 καὶ διέρρηξαν τὰ ἱμάτια αὐτῶν καὶ ἐκόψαντο κοπετὸν μέγαν καὶ ἐπέθεντο σποδὸν 40καὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν τῶν σημασιῶν καὶ ἐβόησαν εἰς οὐρανόν. 41 τότε ἐπέταξεν Ιουδας ἀνδράσιν πολεμεῖν τοὺς ἐν τῇ ἄκρᾳ, ἕως καθαρίσῃ τὰ ἅγια. 42 καὶ ἐπελέξατο ἱερεῖς ἀμώμους θελητὰς νόμου, 43 καὶ ἐκαθάρισαν τὰ ἅγια καὶ ἦραν τοὺς λίθους τοῦ μιασμοῦ εἰς τόπον ἀκάθαρτον. 44 καὶ ἐβουλεύσαντο περὶ τοῦ θυσιαστηρίου τῆς ὁλοκαυτώσεως τοῦ βεβηλωμένου, τί αὐτῷ ποιήσωσιν• 45 καὶ ἔπεσεν αὐτοῖς βουλὴ ἀγαθὴ καθελεῖν αὐτό, μήποτε γένηται αὐτοῖς εἰς ὄνειδος ὅτι ἐμίαναν τὰ ἔθνη αὐτό• καὶ καθεῖλον τὸ θυσιαστήριον 46 καὶ ἀπέθεντο τοὺς λίθους ἐν τῷ ὄρει τοῦ οἴκου ἐν τόπῳ ἐπιτηδείῳ μέχρι τοῦ παραγενηθῆναι προφήτην τοῦ ἀποκριθῆναι περὶ αὐτῶν. 47 καὶ ἔλαβον λίθους ὁλοκλήρους κατὰ τὸν νόμον καὶ ᾠκοδόμησαν θυσιαστήριον καινὸν κατὰ τὸ πρότερον. 48 καὶ ᾠκοδόμησαν τὰ ἅγια καὶ τὰ ἐντὸς τοῦ οἴκου καὶ τὰς αὐλὰς ἡγίασαν 49 καὶ ἐποίησαν σκεύη ἅγια καινὰ καὶ εἰσήνεγκαν τὴν λυχνίαν καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν θυμιαμάτων καὶ τὴν τράπεζαν εἰς τὸν ναόν. 50 καὶ ἐθυμίασαν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ ἐξῆψαν τοὺς λύχνους τοὺς ἐπὶ τῆς λυχνίας, καὶ ἔφαινον ἐν τῷ ναῷ. 51 καὶ ἐπέθηκαν ἐπὶ τὴν τράπεζαν ἄρτους καὶ ἐξεπέτασαν τὰ καταπετάσματα. καὶ ἐτέλεσαν πάντα τὰ ἔργα, ἃ ἐποίησαν. 52 καὶ ὤρθρισαν τὸ πρωὶ τῇ πέμπτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς τοῦ ἐνάτου (οὗτος ὁ μὴν Χασελευ) τοῦ ὀγδόου καὶ τεσσαρακοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ ἔτους 53 καὶ ἀνήνεγκαν θυσίαν κατὰ τὸν νόμον ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν ὁλοκαυτωμάτων τὸ καινόν, ὃ ἐποίησαν. 54 κατὰ τὸν καιρὸν καὶ κατὰ τὴν ἡμέραν, ἐν ᾗ ἐβεβήλωσαν αὐτὸ τὰ ἔθνη, ἐν ἐκείνῃ ἐνεκαινίσθη ἐν ᾠδαῖς καὶ κιθάραις καὶ κινύραις καὶ κυμβάλοις. 55 καὶ ἔπεσεν πᾶς ὁ λαὸς ἐπὶ πρόσωπον καὶ προσεκύνησαν καὶ εὐλόγησαν εἰς οὐρανὸν τὸν εὐοδώσαντα αὐτοῖς. 56 καὶ ἐποίησαν τὸν ἐγκαινισμὸν τοῦ θυσιαστηρίου ἡμέρας ὀκτὼ καὶ προσήνεγκαν ὁλοκαυτώματα μετ᾽ εὐφροσύνης καὶ ἔθυσαν θυσίαν σωτηρίου καὶ αἰνέσεως. 57 καὶ κατεκόσμησαν τὸ κατὰ πρόσωπον τοῦ ναοῦ στεφάνοις χρυσοῖς καὶ ἀσπιδίσκαις καὶ ἐνεκαίνισαν τὰς πύλας καὶ τὰ παστοφόρια καὶ ἐθύρωσαν αὐτά. 58 καὶ ἐγενήθη εὐφροσύνη μεγάλη ἐν τῷ λαῷ σφόδρα, καὶ ἀπεστράφη ὀνειδισμὸς ἐθνῶν. 59 καὶ ἔστησεν Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ πᾶσα ἡ ἐκκλησία Ισραηλ ἵνα ἄγωνται αἱ ἡμέραι τοῦ ἐγκαινισμοῦ τοῦ θυσιαστηρίου ἐν τοῖς καιροῖς αὐτῶν ἐνιαυτὸν κατ᾽ ἐνιαυτὸν ἡμέρας ὀκτὼ ἀπὸ τῆς πέμπτης καὶ εἰκάδος τοῦ μηνὸς Χασελευ μετ᾽ εὐφροσύνης καὶ χαρᾶς. 60 καὶ ᾠκοδόμησαν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ τὸ ὄρος Σιων κυκλόθεν τείχη ὑψηλὰ καὶ πύργους ὀχυρούς, μήποτε παραγενηθέντα τὰ ἔθνη καταπατήσωσιν αὐτά, ὡς ἐποίησαν τὸ πρότερον. 61 καὶ ἀπέταξεν ἐκεῖ δύναμιν τηρεῖν αὐτὸ καὶ ὠχύρωσεν αὐτὸ τηρεῖν τὴν Βαιθσουραν τοῦ ἔχειν τὸν λαὸν ὀχύρωμα κατὰ πρόσωπον τῆς Ιδουμαίας.
5
Abayahudi balwîsa Abanya-Idumeya n’ab’Amoniti
1 Erhi amashanja gayûbakaga eburhambi bayumva oku oluhêrero lwayûbasi rwe n’oku ecirhînyiro cashakwirwe nk’oku byanabaga embere, bagaya bwe nêne. 2 Banacirhôla omuhigo g’okumalîra ngasi bene Yakôbo bayûbakaga ekarhî kâbo, okukazibayîrha n’okubaherêrekeza.
3 Yuda naye erhi adwîrhe alwîsa bene Ezau omu Idumeya, omu cihugo ca Akrabatana bulya bali bamalibuza Bene Israheli okukazibarhêra; abahima loshi, anabanyagan. 4 Anacikengêra obulyâlya bwa Bene Beyani, abali oku lubaga nka mirhego n’okukumba kwa ngasi lusiku omu mirhego yâbo ya ngasi lusiku bajàga barhega Abayahudi omu njira. 5 Anacibagorha omu ngurhugurhu bali bayakire, abahumbârhaza, abanigûza anaciyôca engurhu zâbo, kuguma n’abali bayakiremwo bôshi. 6 Kandi anacigera emwa Amoni, anacishîmâna ahôla omurhwe muzibu n’engabo nyinji, n’omurhambo wâbo ye wali Timoteyo. 7 Abatulako entambala kanji kanji, anacibahima; abalibirhako bôshi. 8 Anaci gwârha Yazeri, n’ebishagala byanali biyegire, anacishubira omu Buyahudi.
Enshokolezi y’entambala omu Galileya n’omu Galadi
9 Amashanja gôshi ganali omu Galadi ganacishûbûzanya mpu galwise Abayahudi banayûbakaga emwâbo mpu babamalire nabo, balyAbayahudi banaciyakira omu nyumpa nzibuzibu y’okulwira Datema. 10 Banacirhumira Yuda na bene wâbo amaruba gali mandike ntyâla: Birya bihugo rhuyûbakanwa nabyo bîrhuzungulusire mpu bîrhumalire. 11 Bakola badwire bacirheganya mpu bayîshe bagorhe eyira nyumpa rhucifulisiremwo, na Timoteyo ye murhambo w’engabo yâbo. 12 Oyîshe duba mâshi yâgirwa, orhukûle omu maboko gâbo. bulya banji muli rhwe bamafa. 13 Ngasi bene wîrhu bali omu cihugo Tubiya, bôshi banizirwe, abashombanyi bîrhu bagwâsire bajà, abakazi bâbo, abâna bâbo, ebirugu bahagula, bayîsire ahôla hôfi ha bantu cihumbi. 14 Okubacidwîrhe basoma agôla maruba ezindi ntumwa zahubuka e Galileya, n’emyambalo yâbo misharhule erhi ogûla mwanzi gurhuma. 15 Abantu b’e Ptolemayisi, ab’e Tiri, Sidoni, n’ab’omu Galileya bôshi, abôla bantu b’ihangao bashûbûzinye mpu barhumalîre. 16 Yuda n’olubaga bajà amu ndêko mpu bolole kurhi bankashubijira abâla bene wâbo bali omu mbaka ntyôla, bakola barhezirwe n’abashombanyi. 17 Yuda anacibwîra mwene wâbo Simoni erhi: ocîshoge abantu bakanye okujilîkûza bene wîrhu bali e Galileya nâni rhweshi na mwene wîrhu Yonatani rhwaja e Galadi. 18 Omu Buyahudi asigamwo Yozefu mugala wa Zakariya na Azariyasi, murhambo w’olubaga, kuguma n’abandi basirika basigalaga mpu balange ecihugo. 19 Anacibaha er’irhegeka erhi: orhegeke olubaga, ci omanye wankaderha mpu watula entambala oku mashanja kuhika amango rhwayîsha. 20 Anaciha Simoni bantu bihumbi bisharhu, oku kujà e Galileya, na Yuda bantu bihumbi munâni oku kujà e Galadi.
Abasirika barhumwa okujitula entambala e Galileya n’e Galadi
21 Simoni anacilikulira e Galileya, anacitulako galya mashanja entambala zirhali nyi, amashanja ganacihimwa, 22 naye anacibâminika kuhika oku muhango gwa Ptolemayisi.Omu mashanja mwafa hôfi bantu bihumbi bisharhu, banabatungôla. 23 Anaciyanka balyAbayahudi, babaga omu Galileya, kuguma n’ababaga amu Arbata bôshi na bakâbo, n’abâna bâbo, na ngasi bindi banajira byôshi, anacibahêka omu Buyahudi n’obusîme bunene. 24 N’abo oku lwâbo lunda Yuda, oderhwa Makabeyo, na bene wâbo Yonatani banaciyikirira e Yordani, banacijira nsiku isharhu erhi bagenda amw’irûngu. 25 Banacishimânana n’Abanabatiya, banacibayankirira n’omurhûla banacibashambâlira ebyabîre kuli bene wâbo omu Galadi. 26 Banji muli bo bali bashwêkere aho Bosora, n’aho Bosori, omu Alema n’omu Kasfoni, omu Makedi n’e Karanayimi, ebyôla bishagala byôshi biri bikomeze bwenêne, na bigali. 27 Mpu hacirigi n’abandi bali bashwêkere omu bindi bishagala bya Galadi. N’abashombanyi bâbo balalire okurhabâlira abwôla bashwêsirwe irhondo sêzi, bashandaze ezôla nyumpa, banabamalîre oku lusiku luguma.
28 Caligumiza n’omurhwe gwâge Yuda anacigolonjoka, anacirhôla enjira y’irûngu ly’e Basora agwârha lulya lugo, anacinigûza ngasi hya bûko bwa mulume hyolwo lubaga lwayûbakaga ahôla, ahâha ebirugu byâbo byôshi, n’olugo lwâbo aludulika muliro. 29 Anacirhenga ahôla budufu, balala bagenda kuhika oku nyumpa y’akulwîramwo aha Datema. 30 Oku bwanaca ntyâla, banacilangira omwandu gw’abantu badwîrhe amashoneza n’amashami mpu bashabe erya nyumpa nzibunzibu, banalwise abôla bagosirwe bo baligi Bayahudi. 31 Erhi Bene Yuda balangîra oku entambala yamazûka n’oku ecihôgêro c’emishekera n’amazu g’abantu gashakanyize amalunga. 32 Yuda anacibwîra abantu b’engabo yâge erhi: mulwire bene winyu ene. 33 Abageza muli mihanda isharhu enyuma ly’abashombanyi, emishekcra yashekêreza, babanda orhuhababo rhw’okushenga. 34 Erhi engabo ya Timoteyo emanya oku ali Makabeyo oyôla wayîsha banacikûla omulindi, banacimuyâka, naye anacibacinagiza, kwacifa hôfi bantu bihumbi munâni muli olo lusiku lonene. 35 Kurhenga ahôla Yuda agaluka e Alema alwîsa olwo lugo aluhima analurhôla, ananigûza ngasi obûko bw’omulume onaba muli lwo. Agugumba ebyaho n’olugo aludulika muliro. 36 Akanya, kulî kulusha, arhôla Kasfoni, Makedi, Bosori n’ebindi bishagala by’e Galadi. 37 Byanacibà ntyôla, Timoteyo ashubishûbûza eyindi ngabo, anacigendihanda aha ishiriza lya Rafoni, olundi lunda lw’omugezi. 38 Yuda arhuma abalanguza mpu bagendi lolà eyôla ngabo kurhi; banaciyishimubwîra mpu: amashanja gôshi gurhuzungulusire, banabwizire engabo ya Timoteyo, bajira ntyôla n’engabo nyinji bwenêne barhenzize. 39 Abahàrabu mpu barhabâle, banakola bahanzire ishiriza ly’omugezi, bali hôfi kukulwîsa. Yuda abarhangîra. 40 Timoteyo anabwîra omurhambo w’engabo yâge erhi: Nka Yuda n’emirhwe yâge, bankanayikira olwîshi bakanaja eno baburhanzi, rhurhamurhangaga bulya rhumugwêrhemwo obunguke. 41 Ci konene erhi ankayôboha okuyîkira, akatwa ecirâlo câge ebw’ishiriza ly’olwîshi, rhunayîkirire emunda ali, rhwanamuhima.
42 Yuda erhi ahika hôfi n’olwîshi, ayîmanza abandisi b’olubaga oku biku nguzo, anacibabwîra erhi: murhazigaga omuntu ciru n’omuguma atwa eburhambi, ci bôshi banayîshe oku matabâro. 43 Anaciyikirira emunda omushombanyi ali, ayîkira olwîshi, ye murhangiriza n’engabo yâge, anacimushimba. Balya bapagani bôshi banacihimwa naye bajàndika emiherho yâbo bayîkirira omu lugo lw’abazimu bâbo e Karanayimip. 44 Abayahudi banarhôla lulya lugo, banayôca ecirhînyiro câbo; kuguma n’abaliyakiremwo bôshi. Karanayimi ahena ngulwa ntyôla, na kurhenga ahôla ntâye wacidesire mpu akacalîka Yuda.
45 Okubundi Yuda anacishûbûza Abayahudi bôshi bali omu Galadi; ngabo kurhenga omurho bwenêne kuhika oku mushosi bwenêne, kuguma n’abakazi n’abâna n’ebirugu byâge byôshi, amasò gâbo, manene bwenêne bagendekanwa e Buyahudi. 46 Banacihika aha Efroni, lugo lunene lwakazâgilanga enjira yali ezibuhizibwe kulusha, ebwa kubà barhankahashire okulugera, oli ebwa kulyo, oli ebwa kumosho, ci kone ntâko bakajizire okurhali kulugeramwo. 47 Abantu bamuli balalira okulugeza, bacîhamikira muli lwo, ciru n’enjira zôshi bazifuka n’amabuye. 48 Yuda anarhuma entumwa emwâbo, n’ebinwa by’omurhûla, erhi: Leki nîrhu rhugere omu lugo, rhujè e mwîrhu, ntâye wamuhumako, rhwacigerera kwônene, banacilahira okubayigulira. 49 Okubundi Yuda anacirhuma irhegeko omu bigamba byôshi mpu: ngasi muguma agwarhe buzibu aha anali. 50 Eyôla ngabo y’abantu yanaciyanjikira, banacicîguga kuli lulya lugo, omulegerege gôshi n’obudufu bôshi, olwo lugo lwanarhogera omu maboko gâbo. 51 Ngasi wa bûkomulume yêshi anacimugeza oku boji bw’engôrho, anacishabûla olugo loshi, anacigugumba ebyalimwo, agera mulilwo ayîsha ala mbagira omu mifu. 52 Erhi babà bamayîkira e Yordani, Abayahudi bahika omu kabanda kanene kali embere za Betisani. 53 Yuda anacicihangana okujà akuza kuza abàmarhama, n’okujà kwaha olubaga omurhima omu njira yôshi, kuhika omu cihugo c’Abayahudi. 54 Anacisôka entondo ya Siyoni n’omwîshingo, n’obusîme bunene, banarherekêra enterekêro z’embâgwa bulya bamashubûka n’omurhûla buzira kuheza ciru n’omuguma muli bo.
Yamuniya acihimula
55 Agôla mango Yuda bôshi na Yonatani bali omu Galadi, naye mwene wâbo Simoni erhi anali omu Galileya embere za Ptolemayisi. 56 Yozefu mwene Zakariya naye Azariyasi ye wali murhambo mukulu, banaciyumva ebyôla bijiro byâbo by’oburhwâli oku bajire balwa banahima. 57 Banacibwîrana mpu: nîrhu rhuheke izîno lirhu irenge; rhukanye rhugendilwîsa amashanja gayubasire eburhambi. 58 Okubundi banacihâna irhegeko oku bantu b’engabo yâbo, banacirhabâlira Yamuniya. 59 Gorigiyasi anacirhenga omu lugo n’engabo yâge, anaciyîsha emunda bali mpu balwe. 60 Yozefu na Azariyasi, bahimwa okurha nkaderhwa, banaciyîsha babâminisire kuhika oku lubibi lwa Yuda. Olwo lusiku hôfi bantu bihumbi bibiri omu Bayahudi byanacifa, olubaga lwahimwa bwenêne. 61 Ebwa kubà barhayumvanya na Yuda na mwene wâbo bamanya mpu bone banahasha okucijirira ebijiro byankabahêka irenge omu lubaga. 62 Ci kwônene barhali muli balya bahîrwe okulanga Israheli n’okuboko kwâbo.
Okuj’irenge kwa Yuda omu cihugo c’e Idumiya n’ec’Abafilistini
63 Entwâli Yuda na bene wâbo, bakuzibwa bwenêne omu Israheli n’omu mashanja gôshi ngasi aha bamanyire izîno lyâbo; ngasi aha izîno lyâbo lyakaza giderhwa. 64 Bakaziyîsha babalunduminekwo mpu babakuze. 65 Okubundi Yuda ashubirhabâla bôshi na bene wâbo mpu bagendilwîsa bene Ezau omu cihugo ciri eburhambi bwâbo. Anacirhôla Hebroni n’ebishagala byâge, anacihena ngula ebyôgo byâbo bizibuzibu, anaciyôca engurhu zali omu ndalâlà yâge. 66 Anacirhabâlira omu cihugo c’Abanya-mahanga-Bafilistini, anaciyîkira Marisa. 67 Muli olwo lusiku badâhwa banji balonzagya okuyêrekana oburhwâli bwâbo babafamwo, omu kucikwêba omu ntambala nka mihurha. 68 Okubundi Yuda anacisôkera e Azoti, cihugo c’Abanya-mahanga Bafilistini, ahenangula empêrero zâbo, ayôca ensanamu z’a bazimu bâbo, n’erhi aba amahagula omu bishagala ashubira e Buyahudi.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 5
1 Καὶ ἐγένετο ὅτε ἤκουσαν τὰ ἔθνη κυκλόθεν ὅτι ᾠκοδομήθη τὸ θυσιαστήριον καὶ ἐνεκαινίσθη τὸ ἁγίασμα ὡς τὸ πρότερον, καὶ ὠργίσθησαν σφόδρα 2 καὶ ἐβουλεύσαντο τοῦ ἆραι τὸ γένος Ιακωβ τοὺς ὄντας ἐν μέσῳ αὐτῶν καὶ ἤρξαντο τοῦ θανατοῦν ἐν τῷ λαῷ καὶ ἐξαίρειν. 3 καὶ ἐπολέμει Ιουδας πρὸς τοὺς υἱοὺς Ησαυ ἐν τῇ Ιδουμαίᾳ, τὴν Ακραβαττήνην, ὅτι περιεκάθηντο τὸν Ισραηλ, καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς πληγὴν μεγάλην καὶ συνέστειλεν αὐτοὺς καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα αὐτῶν. 4 καὶ ἐμνήσθη τῆς κακίας υἱῶν Βαιαν, οἳ ἦσαν τῷ λαῷ εἰς παγίδα καὶ σκάνδαλον ἐν τῷ ἐνεδρεύειν αὐτοὺς ἐν ταῖς ὁδοῖς• 5 καὶ συνεκλείσθησαν ὑπ᾽ αὐτοῦ εἰς τοὺς πύργους, καὶ παρενέβαλεν ἐπ᾽ αὐτοὺς καὶ ἀνεθεμάτισεν αὐτοὺς καὶ ἐνεπύρισε τοὺς πύργους αὐτῆς ἐν πυρὶ σὺν πᾶσιν τοῖς ἐνοῦσιν. 6 καὶ διεπέρασεν ἐπὶ τοὺς υἱοὺς Αμμων καὶ εὗρεν χεῖρα κραταιὰν καὶ λαὸν πολὺν καὶ Τιμόθεον ἡγούμενον αὐτῶν• 7 καὶ συνῆψεν πρὸς αὐτοὺς πολέμους πολλούς, καὶ συνετρίβησαν πρὸ προσώπου αὐτοῦ, καὶ ἐπάταξεν αὐτούς. 8 καὶ προκατελάβετο τὴν Ιαζηρ καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῆς καὶ ἀνέστρεψεν εἰς τὴν Ιουδαίαν. 9 Καὶ ἐπισυνήχθησαν τὰ ἔθνη τὰ ἐν τῇ Γαλααδ ἐπὶ τὸν Ισραηλ τοὺς ὄντας ἐπὶ τοῖς ὁρίοις αὐτῶν τοῦ ἐξᾶραι αὐτούς, καὶ ἔφυγον εἰς Δαθεμα τὸ ὀχύρωμα 10 καὶ ἀπέστειλαν γράμματα πρὸς Ιουδαν καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ λέγοντες ᾿Επισυνηγμένα ἐστὶν ἐφ᾽ ἡμᾶς τὰ ἔθνη κύκλῳ ἡμῶν τοῦ ἐξᾶραι ἡμᾶς 11 καὶ ἑτοιμάζονται ἐλθεῖν καὶ προκαταλαβέσθαι τὸ ὀχύρωμα, εἰς ὃ κατεφύγομεν, καὶ Τιμόθεος ἡγεῖται τῆς δυνάμεως αὐτῶν• 12 νῦν οὖν ἐλθὼν ἐξελοῦ ἡμᾶς ἐκ χειρὸς αὐτῶν, ὅτι πέπτωκεν ἐξ ἡμῶν πλῆθος, 13 καὶ πάντες οἱ ἀδελφοὶ ἡμῶν οἱ ὄντες ἐν τοῖς Τουβίου τεθανάτωνται, καὶ ᾐχμαλωτίκασιν τὰς γυναῖκας αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα καὶ τὴν ἀποσκευὴν καὶ ἀπώλεσαν ἐκεῖ ὡσεὶ μίαν χιλιαρχίαν ἀνδρῶν. 14 ἔτι αἱ ἐπιστολαὶ ἀνεγιγνώσκοντο, καὶ ἰδοὺ ἄγγελοι ἕτεροι παρεγένοντο ἐκ τῆς Γαλιλαίας διερρηχότες τὰ ἱμάτια ἀπαγγέλλοντες κατὰ τὰ ῥήματα ταῦτα 15 λέγοντες ἐπισυνῆχθαι ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐκ Πτολεμαίδος καὶ Τύρου καὶ Σιδῶνος καὶ πᾶσαν Γαλιλαίαν ἀλλοφύλων τοῦ ἐξαναλῶσαι ἡμᾶς. 16 ὡς δὲ ἤκουσεν Ιουδας καὶ ὁ λαὸς τοὺς λόγους τούτους, ἐπισυνήχθη ἐκκλησία μεγάλη βουλεύσασθαι τί ποιήσωσιν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν τοῖς οὖσιν ἐν θλίψει καὶ πολεμουμένοις ὑπ᾽ αὐτῶν. 17 καὶ εἶπεν Ιουδας Σιμωνι τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ ᾿Επίλεξον σεαυτῷ ἄνδρας καὶ πορεύου καὶ ῥῦσαι τοὺς ἀδελφούς σου τοὺς ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ, ἐγὼ δὲ καὶ Ιωναθαν ὁ ἀδελφός μου πορευσόμεθα εἰς τὴν Γαλααδῖτιν. 18 καὶ κατέλιπεν Ιωσηπον τὸν τοῦ Ζαχαριου καὶ Αζαριαν ἡγούμενον τοῦ λαοῦ μετὰ τῶν ἐπιλοίπων τῆς δυνάμεως ἐν τῇ Ιουδαίᾳ εἰς τήρησιν 19 καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς λέγων Πρόστητε τοῦ λαοῦ τούτου καὶ μὴ συνάψητε πόλεμον πρὸς τὰ ἔθνη ἕως τοῦ ἐπιστρέψαι ἡμᾶς. 20 καὶ ἐμερίσθησαν Σιμωνι ἄνδρες τρισχίλιοι τοῦ πορευθῆναι εἰς τὴν Γαλιλαίαν, Ιουδα δὲ ἄνδρες ὀκτακισχίλιοι εἰς τὴν Γαλααδῖτιν. 21 καὶ ἐπορεύθη Σιμων εἰς τὴν Γαλιλαίαν καὶ συνῆψεν πολέμους πολλοὺς πρὸς τὰ ἔθνη, καὶ συνετρίβη τὰ ἔθνη ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ, 22 καὶ ἐδίωξεν αὐτοὺς ἕως τῆς πύλης Πτολεμαίδος. καὶ ἔπεσον ἐκ τῶν ἐθνῶν εἰς τρισχιλίους ἄνδρας, καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα αὐτῶν. 23 καὶ παρέλαβεν τοὺς ἐκ τῆς Γαλιλαίας καὶ ἐν Αρβαττοις σὺν ταῖς γυναιξὶν καὶ τοῖς τέκνοις καὶ πάντα, ὅσα ἦν αὐτοῖς, καὶ ἤγαγεν εἰς τὴν Ιουδαίαν μετ᾽ εὐφροσύνης μεγάλης. 24 καὶ Ιουδας ὁ Μακκαβαῖος καὶ Ιωναθαν ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ διέβησαν τὸν Ιορδάνην καὶ ἐπορεύθησαν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν ἐν τῇ ἐρήμῳ. 25 καὶ συνήντησαν τοῖς Ναβαταίοις, καὶ ἀπήντησαν αὐτοῖς εἰρηνικῶς καὶ διηγήσαντο αὐτοῖς πάντα τὰ συμβάντα τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν ἐν τῇ Γαλααδίτιδι 26 καὶ ὅτι πολλοὶ ἐξ αὐτῶν συνειλημμένοι εἰσὶν εἰς Βοσορρα καὶ Βοσορ ἐν Αλεμοις, Χασφω, Μακεδ καὶ Καρναιν, πᾶσαι αἱ πόλεις αὗται ὀχυραὶ καὶ μεγάλαι• 27 καὶ ἐν ταῖς λοιπαῖς πόλεσιν τῆς Γαλααδίτιδός εἰσιν συνειλημμένοι, εἰς αὔριον τάσσονται παρεμβαλεῖν ἐπὶ τὰ ὀχυρώματα καὶ καταλαβέσθαι καὶ ἐξᾶραι πάντας τούτους ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ. 28 καὶ ἀπέστρεψεν Ιουδας καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ὁδὸν εἰς τὴν ἔρημον Βοσορρα ἄφνω• καὶ κατελάβετο τὴν πόλιν καὶ ἀπέκτεινε πᾶν ἀρσενικὸν ἐν στόματι ῥομφαίας καὶ ἔλαβεν πάντα τὰ σκῦλα αὐτῶν καὶ ἐνέπρησεν αὐτὴν πυρί. 29 καὶ ἀπῆρεν ἐκεῖθεν νυκτός, καὶ ἐπορεύοντο ἕως ἐπὶ τὸ ὀχύρωμα• 30 καὶ ἐγένετο ἑωθινῇ ἦραν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν καὶ ἰδοὺ λαὸς πολύς, οὗ οὐκ ἦν ἀριθμός, αἴροντες κλίμακας καὶ μηχανὰς καταλαβέσθαι τὸ ὀχύρωμα καὶ ἐπολέμουν αὐτούς. 31 καὶ εἶδεν Ιουδας ὅτι ἦρκται ὁ πόλεμος καὶ ἡ κραυγὴ τῆς πόλεως ἀνέβη ἕως οὐρανοῦ σάλπιγξιν καὶ κραυγῇ μεγάλῃ, 32 καὶ εἶπεν τοῖς ἀνδράσιν τῆς δυνάμεως Πολεμήσατε σήμερον ὑπὲρ τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν. 33 καὶ ἐξῆλθεν ἐν τρισὶν ἀρχαῖς ἐξόπισθεν αὐτῶν, καὶ ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν καὶ ἐβόησαν ἐν προσευχῇ. 34 καὶ ἐπέγνω ἡ παρεμβολὴ Τιμοθέου ὅτι Μακκαβαῖός ἐστιν, καὶ ἔφυγον ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ, καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς πληγὴν μεγάλην, καὶ ἔπεσον ἐξ αὐτῶν ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ εἰς ὀκτακισχιλίους ἄνδρας. 35 καὶ ἀπέκλινεν εἰς Αλεμα καὶ ἐπολέμησεν αὐτὴν καὶ κατελάβετο αὐτὴν καὶ ἀπέκτεινεν πᾶν ἀρσενικὸν αὐτῆς καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα αὐτῆς καὶ ἐνέπρησεν αὐτὴν ἐν πυρί. 36 ἐκεῖθεν ἀπῆρεν καὶ προκατελάβετο τὴν Χασφω, Μακεδ καὶ Βοσορ καὶ τὰς λοιπὰς πόλεις τῆς Γαλααδίτιδος. 37 μετὰ δὲ τὰ ῥήματα ταῦτα συνήγαγεν Τιμόθεος παρεμβολὴν ἄλλην καὶ παρενέβαλεν κατὰ πρόσωπον Ραφων ἐκ πέραν τοῦ χειμάρρου. 38 καὶ ἀπέστειλεν Ιουδας κατασκοπεῦσαι τὴν παρεμβολήν, καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ λέγοντες ᾿Επισυνηγμένα εἰσὶν πρὸς αὐτὸν πάντα τὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ ἡμῶν, δύναμις πολλὴ σφόδρα• 39 καὶ ῎Αραβας μεμίσθωνται εἰς βοήθειαν αὐτοῖς καὶ παρεμβάλλουσιν πέραν τοῦ χειμάρρου ἕτοιμοι τοῦ ἐλθεῖν ἐπὶ σὲ εἰς πόλεμον. καὶ ἐπορεύθη Ιουδας εἰς συνάντησιν αὐτῶν. 40 καὶ εἶπεν Τιμόθεος τοῖς ἄρχουσιν τῆς δυνάμεως αὐτοῦ ἐν τῷ ἐγγίζειν Ιουδαν καὶ τὴν παρεμβολὴν αὐτοῦ ἐπὶ τὸν χειμάρρουν τοῦ ὕδατος ᾿Εὰν διαβῇ πρὸς ἡμᾶς πρότερος, οὐ δυνησόμεθα ὑποστῆναι αὐτόν, ὅτι δυνάμενος δυνήσεται πρὸς ἡμᾶς• 41 ἐὰν δὲ δειλανθῇ καὶ παρεμβάλῃ πέραν τοῦ ποταμοῦ, διαπεράσομεν πρὸς αὐτὸν καὶ δυνησόμεθα πρὸς αὐτόν. 42 ὡς δὲ ἤγγισεν Ιουδας ἐπὶ τὸν χειμάρρουν τοῦ ὕδατος, ἔστησεν τοὺς γραμματεῖς τοῦ λαοῦ ἐπὶ τοῦ χειμάρρου καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς λέγων Μὴ ἀφῆτε πάντα ἄνθρωπον παρεμβαλεῖν, ἀλλὰ ἐρχέσθωσαν πάντες εἰς τὸν πόλεμον. 43 καὶ διεπέρασεν ἐπ᾽ αὐτοὺς πρότερος καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὄπισθεν αὐτοῦ, καὶ συνετρίβησαν πρὸ προσώπου αὐτῶν πάντα τὰ ἔθνη καὶ ἔρριψαν τὰ ὅπλα αὐτῶν καὶ ἔφυγον εἰς τὸ τέμενος Καρναιν. 44 καὶ προκατελάβοντο τὴν πόλιν καὶ τὸ τέμενος ἐνεπύρισαν ἐν πυρὶ σὺν πᾶσιν τοῖς ἐν αὐτῷ• καὶ ἐτροπώθη Καρναιν, καὶ οὐκ ἠδύναντο ἔτι ὑποστῆναι κατὰ πρόσωπον Ιουδου. 45 καὶ συνήγαγεν Ιουδας πάντα Ισραηλ τοὺς ἐν τῇ Γαλααδίτιδι ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου καὶ τὰς γυναῖκας αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν καὶ τὴν ἀποσκευήν, παρεμβολὴν μεγάλην σφόδρα, ἐλθεῖν εἰς γῆν Ιουδα. 46 καὶ ἦλθον ἕως Εφρων, καὶ αὕτη πόλις μεγάλη ἐπὶ τῆς ὁδοῦ ὀχυρὰ σφόδρα, οὐκ ἦν ἐκκλῖναι ἀπ᾽ αὐτῆς δεξιὰν ἢ ἀριστεράν, ἀλλ᾽ ἢ διὰ μέσου αὐτῆς πορεύεσθαι• 47 καὶ ἀπέκλεισαν αὐτοὺς οἱ ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἐνέφραξαν τὰς πύλας λίθοις. 48 καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτοὺς Ιουδας λόγοις εἰρηνικοῖς λέγων Διελευσόμεθα διὰ τῆς γῆς σου τοῦ ἀπελθεῖν εἰς τὴν γῆν ἡμῶν, καὶ οὐδεὶς κακοποιήσει ὑμᾶς, πλὴν τοῖς ποσὶν παρελευσόμεθα. καὶ οὐκ ἠβούλοντο ἀνοῖξαι αὐτῷ. 49 καὶ ἐπέταξεν Ιουδας κηρύξαι ἐν τῇ παρεμβολῇ τοῦ παρεμβαλεῖν ἕκαστον ἐν ᾧ ἐστιν τόπῳ• 50 καὶ παρενέβαλον οἱ ἄνδρες τῆς δυνάμεως, καὶ ἐπολέμησεν τὴν πόλιν ὅλην τὴν ἡμέραν ἐκείνην καὶ ὅλην τὴν νύκτα, καὶ παρεδόθη ἡ πόλις ἐν χειρὶ αὐτοῦ. 51 καὶ ἀπώλεσεν πᾶν ἀρσενικὸν ἐν στόματι ῥομφαίας καὶ ἐξερρίζωσεν αὐτὴν καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα αὐτῆς καὶ διῆλθεν διὰ τῆς πόλεως ἐπάνω τῶν ἀπεκταμμένων. 52 καὶ διέβησαν τὸν Ιορδάνην εἰς τὸ πεδίον τὸ μέγα κατὰ πρόσωπον Βαιθσαν. 53 καὶ ἦν Ιουδας ἐπισυνάγων τοὺς ἐσχατίζοντας καὶ παρακαλῶν τὸν λαὸν κατὰ πᾶσαν τὴν ὁδόν, ἕως ἦλθεν εἰς γῆν Ιουδα. 54 καὶ ἀνέβησαν εἰς ὄρος Σιων ἐν εὐφροσύνῃ καὶ χαρᾷ καὶ προσήγαγον ὁλοκαυτώματα, ὅτι οὐκ ἔπεσεν ἐξ αὐτῶν οὐθεὶς ἕως τοῦ ἐπιστρέψαι ἐν εἰρήνῃ. 55 Καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις, ἐν αἷς ἦν Ιουδας καὶ Ιωναθαν ἐν γῇ Γαλααδ καὶ Σιμων ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ κατὰ πρόσωπον Πτολεμαίδος, 56 ἤκουσεν Ιωσηφ ὁ τοῦ Ζαχαριου καὶ Αζαριας ἄρχοντες τῆς δυνάμεως τῶν ἀνδραγαθιῶν καὶ τοῦ πολέμου, οἷα ἐποίησαν, 57 καὶ εἶπον Ποιήσωμεν καὶ αὐτοὶ ἑαυτοῖς ὄνομα καὶ πορευθῶμεν πολεμῆσαι πρὸς τὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ ἡμῶν. 58 καὶ παρήγγειλεν τοῖς ἀπὸ τῆς δυνάμεως τῆς μετ᾽ αὐτῶν, καὶ ἐπορεύθησαν ἐπὶ Ιάμνειαν. 59 καὶ ἐξῆλθεν Γοργίας ἐκ τῆς πόλεως καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ εἰς συνάντησιν αὐτοῖς εἰς πόλεμον. 60 καὶ ἐτροπώθη Ιωσηπος καὶ Αζαριας, καὶ ἐδιώχθησαν ἕως τῶν ὁρίων τῆς Ιουδαίας, καὶ ἔπεσον ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τοῦ λαοῦ Ισραηλ εἰς δισχιλίους ἄνδρας. 61 καὶ ἐγενήθη τροπὴ μεγάλη ἐν τῷ λαῷ, ὅτι οὐκ ἤκουσαν Ιουδου καὶ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ οἰόμενοι ἀνδραγαθῆσαι• 62 αὐτοὶ δὲ οὐκ ἦσαν ἐκ τοῦ σπέρματος τῶν ἀνδρῶν ἐκείνων, οἷς ἐδόθη σωτηρία Ισραηλ διὰ χειρὸς αὐτῶν. 63 Καὶ ὁ ἀνὴρ Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ἐδοξάσθησαν σφόδρα ἔναντι παντὸς Ισραηλ καὶ τῶν ἐθνῶν πάντων, οὗ ἠκούετο τὸ ὄνομα αὐτῶν• 64 καὶ ἐπισυνήγοντο πρὸς αὐτοὺς εὐφημοῦντες. 65 καὶ ἐξῆλθεν Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ ἐπολέμουν τοὺς υἱοὺς Ησαυ ἐν τῇ γῇ τῇ πρὸς νότον καὶ ἐπάταξεν τὴν Χεβρων καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῆς καὶ καθεῖλεν τὰ ὀχυρώματα αὐτῆς καὶ τοὺς πύργους αὐτῆς ἐνεπύρισεν κυκλόθεν. 66 καὶ ἀπῆρεν τοῦ πορευθῆναι εἰς γῆν ἀλλοφύλων καὶ διεπορεύετο τὴν Μαρισαν. 67 ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἔπεσον ἱερεῖς ἐν πολέμῳ βουλόμενοι ἀνδραγαθῆσαι ἐν τῷ αὐτοὺς ἐξελθεῖν εἰς πόλεμον ἀβουλεύτως. 68 καὶ ἐξέκλινεν Ιουδας εἰς ῎Αζωτον γῆν ἀλλοφύλων καὶ καθεῖλεν τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατέκαυσεν πυρὶ καὶ ἐσκύλευσεν τὰ σκῦλα τῶν πόλεων καὶ ἐπέστρεψεν εἰς γῆν Ιουδα.
6
Okufà kwa Antiyokusi Epifani
1 Mwagôla mango erhi mwâmi Antiyokusi Epifani aja ageragera omu mi rhundu y’ecihugo câge c’enyanya. Erhi ayumva oku hali omu Persi omu Elimaisi olugo luyunjwîre masholo n’enfaranga, 2 n’oku akâ-Nyamuzinda kâyo kali kagale kalimwo mishangi minji ya masholo empenzi n’emirasano, Mwâmi Aleksandromugala wa Filipo ye wazisigagamwo, oyo ali mwâmi w’e Macedoniya ye wali murhanzi w’okuyîma omu Bugereki. 3 Anacijayo alonza okurhôla ecihugo n’okucihagula ci arhahashaga bulya abantu b’ecôla cihugo bamamanya omuhigo gwâge embere. 4 Bôshi hanaciyimuka bakola bamulwîsa, anaciyâka, agenda n’omutula munene ashubira e Babiloni. 5 Okuhandi hanaciyisha kabala mwanzi walimubwîra oku engabo y’Abapersi yajaga e Buyahudi nayo yahimirwe. 6 Oku burhanzi Lisiyasi anacikanya n’engabo nyinji ajilwîsa Bene Israheli ci asêzibwa okubayâka, n’oku abâlAbayahudi bayushwire emisî yâbo n’emirasano n’abasirika n’obugale barhenzagya oku ngabo bahimaga. 7 Oku bahenyangwire bulya buhanya mwâmi yêne ali amahira oku luhêrero aha Yeruzalemu, oku bazungulusize oluhêro n’ecôgo cinene nk’oku byanali embere kuguma na Betisuri ecishagala câge c’emisî. 8 Erhi ayumva ntyôla mwâmi ageramwo omusisi, yêshi ajuguma; acîkwêba aha ncingo alwâla erhi mungo gurhuma, bulya okumuyîshire arhaliko ali acîfinjire. 9 Atulama ahôla nsiku zirhali nyi akaziyôrha akûma n’omungo, alonzifa. 10 Okubundi anacihamagala abîra bâge bôshi anacibabwîra erhi: Iro lyantenzire oku masù, n’oburhè bwakumbize omurhima. 11 Namâcîdôsa ngahi nahikira omu kulumwa n’omu nyenga nyinganaci y’amalumwa nkola ndimwo! Nie nali muntu mwinjà, muntu muzigirwa erhi kurhegeka kwâni kurhuma! 12 Ci bunôla namakengêra amaligo gôshi najirire Yeruzalemu; nahagwire ebirugu byôshi by’amasholo n’eby’amarhale byanabagamwo, nanacirhuma engabo nti bagendimalîra abantu b’omu Buyahudi bôshi buzira cirhumire. 13 Nyêmîre oku ecôla co cirhumire agâla mabî gôshi ganyîshira, lolaga oku niono namafiraga n’omungomuli cino cihugo c’ihanga. Okuyîma kwa Antiyokusi wa karhânu
14 Oku handi anacihamagala Filipomuguma w’omu bîra bâge; amuyîmika omu bwâmi bwâge bôshi. 15 Anacihuma ishungwè lyâge, olugondo lwâge, n’akanzo kâge anacimubwîra mpu alerage omugala Antiyokusi amurheganye okuyîshiba mwâmi. 16 Mwâmi Antiyokusi anacifira ahôla muli ogwôla mwâka gwa igana na makumi ani na mwenda. 17 Erhi Lisiyasi ayumva oku anafire ayîmika ahâli hage omugala Antiyokusi oyu akazâgilîsa kurhenga eburho bwâge anacimuyîrika elya Epatori.
Yuda Makabeyo arhêra Yeruzalemu
18 Abakazâgilanga ecirhînyiro ngasi mango erhi badwîrhe balola bene Israheli oku masù babà nk’abahàmikirwe ahôla hatagatîfu, banakazâgilonza ngasi mango okumujira kubî ntyôla bwali nka burhabâle oku bapagani. 19 Yuda ahiga okubamalîra anacishûbûza olubaga mpu lubagorhe. 20 Bone banaci shûbûzanya, banacibagorha omu mwâka gwa igana na makumi arhânu banacibazungulusa ebyuma bidârhi n’amasini g’okubanda emyampi. 21 Ci ko nene baguma muli balya bali bagosirwe bafuma okwôla kugorhwa na baguma omu ngasi banali ndyâlya omu Bene Israheli balungana nabo, 22 bakanya bajilonza mwâmi banajimubwîra mpu: «Mangaci warhuha obushinganyanya ocîhôle bene wîrhu? 23 Rhwono rhwali babidu omu kukolera sho wâwe, omu kujira ngasi byôshi anarhurhegesire. 24 Okwôla kwo kurhumire abâna b’olubaga lwîrhu bakola barhugosire, bakola bashombanyi bîrhu; bôshi ngasi aba banashimanyire ba muli rhwe bôshi bakanigwa, banarhunyaga ebintu bîrhu. 25 Mpu arhali rhwêne bajirire ntyôla ci na omu bihugo rhuyûbakinwe. 26 Lolà oku bahanzire ene eburhambi bw’ecihando c’abasirika b’e Yeruzalemu mpu bacinyâge, banakomezize ecirhînyiro na Betisuri. 27 Akaba orhabahànzizi duba bayûshûla orhakanacibahasha.
Entambala y’e Beti-Zakariya
28 Mwâmi erhi ayumva kulya yêshi ayâka n’oburhè; ahamagala abîra bâge, abarhambo n’abasirika bâge na ngasi abanarhegeka, abagenda n’enfarasi. 29 Kuguma hanaciyisha abandi basirika b’abalimya b’omu gandi mami n’abandi omu bihugo biri omu nyanja. 30 Omurhwe gwâge gwali gwa basirika bihumbi igana bagenda n’amagulu na bihumbi makumi abiri bya bene enfarasi. Njavu makumi asharhu n’ibiri zayigirizibwe okulwa. 31 Banaciyîsha omu Idumeya ba twa ecirâlo embere za Betisuri balwa kasanzi karhali kanyi babayubikirakwo amasini, ci Abayahudi baciha enjira bagadulika muliro balwa n’oburhwâli.
32 Okuhandi Yuda anacileka ecirhînyiro, ajihanda aha Beti-Zakariya ajitwa olugerêro embere z’ecihando ca mwâmi. 33 Mwâmi anacizûka mucêracêra anacihira engabo yâge omu njira y’okujà e Beti-Zakariya, emirhwe yanacikereka ekola yatula entambala emishekera yanacibûhwa. 34 Banaciyanka enjavu, baziha enshongole y’emizâbîbu n’ey’engaka mpu bazikalihye omu kulwa. 35 Ba nacigaba zirya njavu oku ngasi bigamba, na ngasi njavu yalusibwa na bantu cihumbi bayambarhire ebihugurhizi by’ebyuma na ensirha z’ecirhale oku irhwe n’abandi bantu magana arhânu, g’abagenda oku nfarasi, bacîshogwa nabo bayija eburhambi. 36 Abâla bazinda bôhe embere za byôshi balibagwâsirwe okujà olunda eyôla njavu yakanaja. Aha yajaga nabo banahaje, barhayirhengaga aha burhambi ciru n’eriguma. 37 Oku ngasi njavu kwanacigwikwa omunâra gw’emirhi eyo minara yerigi mpenzi yâge na ngasi nguma yakajako balume basharhu ntwâli z’okulwa amatumu kuhirako n’omungere wayo. 38 Bahira na balya balwî b’enfarasi omu ngasi kahembe k’engabo mpu lyo bajugumya omushombanyi banacikirize ngasi cikembe.
39 Erhi izûba libasha kuli zirya mpenzi zâbo z’amasholo n’ez’emiringa nazo zarhondêra okulangashana zamoleka nka bimole bya muliro. 40 Cihimbi ciguma c’erya ngabo ya mwâmi cagera enyanya oku ntondo na ecindi omu kabanda, banayisha bayegera kanyamulongo banacikirizibwe bwinjà. 41 Bôshi bajuguma n’olubi lw’eyôla ngabo yôshi olubi lw’emidindîrî yâbo n’okushakanya kwa emirasano yâbo. Bulya eyo ngabo yali nyinji na nzibu bwenêne. 42 Yuda naye anaciyîsha akomekire n’engabo yâge ekola eri tula entambala, bantu magana gali ndarhu bafà omu ngabo ya mwâmi. 43 Eleyazariq n’elishembano lyâge Ahurani, anacilangira njavu nguma muli zirya erhi ebwisirwe na empenzi z’obwâmi yo yanali ndîrî omu zindi zôshi. Omu kucikebwa mpu nkaba kuliyo mwâmi ali, 44 anacihala amagala mpu acungule olubaga lwâge n’izîno lyâge lij’irenge ensiku zôshi. 45 Anacicihunika n’oburhwâli emunda eri ayîsha arhulunganya omu cikembe ayîsha ekulyo n’ekumosho n’embere zâge n’abashombanyi banakazimuha orwegu olunda n’olundi. 46 Anacibundabundira idako ly’erya njavu anayitumirhiramwo, wanjavu acilunda oku idaho ahongokera kuli ye na Eleyazari anacifira ahôla. 47 Abayahudi erhi bâbona obuzibu bw’ezo ngabo za mwâmi n’obukali bwa ngasi murhwe babahà orwegu.
Epatori anacirhôla Beti-Suri na Yeruzalemn agorhwa
48 Lyo babahikakwo, erya ngabo ya mwâmi yasôkera e Yeruzalemu, mwâmi anacigwika ecihando câge eburhambi bwa Yuda n’ebwa ntondo ya Siyoni. 49 Ayumvanya n’abayûbakaga e Beti-Suri nabôla banacirhenga omu lugo bulya murhaciri biryo byankabarhabire okulanga olwo lugo ebwa kubà gali mango ga mwâka gwa sabator oku cihugo côshi. 50 Mwâmi anacirhôla Beti-Suri anacihira mwo abaganda b’okulanga olwo lugo. 51 Anacitwa ecihando câge embere ly’akâ-Nyamuzinda anabera halya nsiku nyinji anacihiraho ngasi bintu bya kulwa bidârhi, eby’amasini g’okulwa, agandi g’okubanda empiru n’ebisonga n’amabuye. 52 Abaligosirwe nabo bayimanza agâbo masini mpu balwisemwo abashombanyi bâbo; balwa nsiku nyinji. 53 Ci konene omu mbîkomurhali biryo, bulya gwali mwâka gwa kali nda n’abayîshaga bayâka barhenga e mahanga kujà e Buyahudi bali erhi bamazire olwîko. 54 Ahantu hatagatîfu hali hacisigîre Bayahudi basungunu bonene bulya ishali lyali linji; abandi bashandabâna ow’emwâge ow’emwâge.

Mwâmi ayumvîkana n’Abayahudi
55 Erhi Lisiyasi ayumva Filipo olya mwâmi Antiyokusi ali amayîmika mpu ayishibâ mulezi w’omugala Antiyokusi anamujire mwâmi, 56 ali amashubûka kurhenga e Persi na e Mediya kuguma na gulya murhwe gwanali bôshi na mwâmi anakazâgilonza mpu yêne arhegeke ebintu by’omu bwâmi. 57 Lisiyasi erhi ayumva ntyôla acîrheganya dubaduba mpu acîyêgûle; anacibwîra mwâmi, oku abarhambo b’engabo n’oku engabo zone erhi: Rhwono rhuli rhwalibukira hanôla ngasi lusiku, rhurhanacigwêrhi biryo binganaci na ahantu rhukubisire hali hakomeze bwenêne, kandi rhucigwâsirwe okulanga ebintu by’omu bwâmi. 58 Oku rhwajiraga buno rhubarhege amaboko rhuyumvanye nabo haguma n’ishanja lyâbo lyôshi. 59 Rhubayêmêrerage bashimbe amarhegeko gâbo nk’oku banayôrhaga embere, bulya agôla marhegeko rhwakulaga go garhumire babà burhe banakola ebi byôshi. 60 Eryo ihano lyasîmisa mwâmi n’abarhambo bâge, anacirhuma entumwa emunda bali mpu bayumvanye nabo bayêmêra. 61 Mwâmi n’abarhambo banaciyêmêreza oku cihango; okwo kwarhuma abali bafulisirwe barhenga halya bali bacifulisire. 62 Ci erhi mwâmi aba amaja oku Siyoni na erhi eyusibona kurhi ekomezibwe avuna eciragâne câge arhegeka mpu bahongole ecôgo c’eburhambi. 63 Oku handi anacirikûla dubaduba ashubira e Antiyokiya ajibugâna Filipo yekola warhambula olugo; amulwîsa anacirhôla n’emisî lulya lugo.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 6
1 Καὶ ὁ βασιλεὺς ᾿Αντίοχος διεπορεύετο τὰς ἐπάνω χώρας καὶ ἤκουσεν ὅτι ἐστὶν ᾿Ελυμαῒς ἐν τῇ Περσίδι πόλις ἔνδοξος πλούτῳ, ἀργυρίῳ καὶ χρυσίῳ• 2 καὶ τὸ ἱερὸν τὸ ἐν αὐτῇ πλούσιον σφόδρα, καὶ ἐκεῖ καλύμματα χρυσᾶ καὶ θώρακες καὶ ὅπλα, ἃ κατέλιπεν ἐκεῖ ᾿Αλέξανδρος ὁ τοῦ Φιλίππου ὁ βασιλεὺς ὁ Μακεδών, ὃς ἐβασίλευσεν πρῶτος ἐν τοῖς ῞Ελλησι. 3 καὶ ἦλθεν καὶ ἐζήτει καταλαβέσθαι τὴν πόλιν καὶ προνομεῦσαι αὐτήν, καὶ οὐκ ἠδυνάσθη, ὅτι ἐγνώσθη ὁ λόγος τοῖς ἐκ τῆς πόλεως, 4 καὶ ἀντέστησαν αὐτῷ εἰς πόλεμον, καὶ ἔφυγεν καὶ ἀπῆρεν ἐκεῖθεν μετὰ λύπης μεγάλης ἀποστρέψαι εἰς Βαβυλῶνα. 5 καὶ ἦλθέν τις ἀπαγγέλλων αὐτῷ εἰς τὴν Περσίδα ὅτι τετρόπωνται αἱ παρεμβολαὶ αἱ πορευθεῖσαι εἰς γῆν Ιουδα, 6 καὶ ἐπορεύθη Λυσίας δυνάμει ἰσχυρᾷ ἐν πρώτοις καὶ ἐνετράπη ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ ἐπίσχυσαν ὅπλοις καὶ δυνάμει καὶ σκύλοις πολλοῖς, οἷς ἔλαβον ἀπὸ τῶν παρεμβολῶν, ὧν ἐξέκοψαν, 7 καὶ καθεῖλον τὸ βδέλυγμα, ὃ ᾠκοδόμησεν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἐν Ιερουσαλημ, καὶ τὸ ἁγίασμα καθὼς τὸ πρότερον ἐκύκλωσαν τείχεσιν ὑψηλοῖς καὶ τὴν Βαιθσουραν πόλιν αὐτοῦ. 8 καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς τοὺς λόγους τούτους, ἐθαμβήθη καὶ ἐσαλεύθη σφόδρα καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τὴν κοίτην καὶ ἐνέπεσεν εἰς ἀρρωστίαν ἀπὸ τῆς λύπης, ὅτι οὐκ ἐγένετο αὐτῷ καθὼς ἐνεθυμεῖτο. 9 καὶ ἦν ἐκεῖ ἡμέρας πλείους, ὅτι ἀνεκαινίσθη ἐπ᾽ αὐτὸν λύπη μεγάλη, καὶ ἐλογίσατο ὅτι ἀποθνῄσκει. 10 καὶ ἐκάλεσεν πάντας τοὺς φίλους αὐτοῦ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ᾿Αφίσταται ὁ ὕπνος ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν μου, καὶ συμπέπτωκα τῇ καρδίᾳ ἀπὸ τῆς μερίμνης, 11 καὶ εἶπα τῇ καρδίᾳ ῞Εως τίνος θλίψεως ἦλθα καὶ κλύδωνος μεγάλου, ἐν ᾧ νῦν εἰμι; ὅτι χρηστὸς καὶ ἀγαπώμενος ἤμην ἐν τῇ ἐξουσίᾳ μου. 12 νῦν δὲ μιμνῄσκομαι τῶν κακῶν, ὧν ἐποίησα ἐν Ιερουσαλημ καὶ ἔλαβον πάντα τὰ σκεύη τὰ ἀργυρᾶ καὶ τὰ χρυσᾶ τὰ ἐν αὐτῇ καὶ ἐξαπέστειλα ἐξᾶραι τοὺς κατοικοῦντας Ιουδα διὰ κενῆς. 13 ἔγνων ὅτι χάριν τούτων εὗρέν με τὰ κακὰ ταῦτα• καὶ ἰδοὺ ἀπόλλυμαι λύπῃ μεγάλῃ ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ. 14 καὶ ἐκάλεσεν Φίλιππον ἕνα τῶν φίλων αὐτοῦ καὶ κατέστησεν αὐτὸν ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ• 15 καὶ ἔδωκεν αὐτῷ τὸ διάδημα καὶ τὴν στολὴν αὐτοῦ καὶ τὸν δακτύλιον τοῦ ἀγαγεῖν ᾿Αντίοχον τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ ἐκθρέψαι αὐτὸν τοῦ βασιλεύειν. 16 καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ ᾿Αντίοχος ὁ βασιλεὺς ἔτους ἐνάτου καὶ τεσσαρακοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ. 17 καὶ ἐπέγνω Λυσίας ὅτι τέθνηκεν ὁ βασιλεύς, καὶ κατέστησεν βασιλεύειν ᾿Αντίοχον τὸν υἱὸν αὐτοῦ, ὃν ἐξέθρεψεν νεώτερον, καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Εὐπάτωρ. 18 Καὶ οἱ ἐκ τῆς ἄκρας ἦσαν συγκλείοντες τὸν Ισραηλ κύκλῳ τῶν ἁγίων καὶ ζητοῦντες κακὰ δι᾽ ὅλου καὶ στήριγμα τοῖς ἔθνεσιν. 19 καὶ ἐλογίσατο Ιουδας ἐξᾶραι αὐτοὺς καὶ ἐξεκκλησίασε πάντα τὸν λαὸν τοῦ περικαθίσαι ἐπ᾽ αὐτούς• 20 καὶ συνήχθησαν ἅμα καὶ περιεκάθισαν ἐπ᾽ αὐτὴν ἔτους πεντηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ, καὶ ἐποίησεν βελοστάσεις καὶ μηχανάς. 21 καὶ ἐξῆλθον ἐξ αὐτῶν ἐκ τοῦ συγκλεισμοῦ, καὶ ἐκολλήθησαν αὐτοῖς τινες τῶν ἀσεβῶν ἐξ Ισραηλ, 22 καὶ ἐπορεύθησαν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπον ῞Εως πότε οὐ ποιήσῃ κρίσιν καὶ ἐκδικήσεις τοὺς ἀδελφοὺς ἡμῶν; 23 ἡμεῖς εὐδοκοῦμεν δουλεύειν τῷ πατρί σου καὶ πορεύεσθαι τοῖς ὑπ᾽ αὐτοῦ λεγομένοις καὶ κατακολουθεῖν τοῖς προστάγμασιν αὐτοῦ. 24 καὶ περιεκάθηντο ἐπ᾽ αὐτὴν οἱ υἱοὶ τοῦ λαοῦ ἡμῶν χάριν τούτου καὶ ἠλλοτριοῦντο ἀφ᾽ ἡμῶν• πλὴν ὅσοι εὑρίσκοντο ἐξ ἡμῶν, ἐθανατοῦντο, καὶ αἱ κληρονομίαι ἡμῶν διηρπάζοντο. 25 καὶ οὐκ ἐφ᾽ ἡμᾶς μόνον ἐξέτειναν χεῖρα, ἀλλὰ καὶ ἐπὶ πάντα τὰ ὅρια αὐτῶν• 26 καὶ ἰδοὺ παρεμβεβλήκασι σήμερον ἐπὶ τὴν ἄκραν ἐν Ιερουσαλημ τοῦ καταλαβέσθαι αὐτήν• καὶ τὸ ἁγίασμα καὶ τὴν Βαιθσουραν ὠχύρωσαν• 27 καὶ ἐὰν μὴ προκαταλάβῃ αὐτοὺς διὰ τάχους, μείζονα τούτων ποιήσουσιν, καὶ οὐ δυνήσῃ τοῦ κατασχεῖν αὐτῶν. 28 Καὶ ὠργίσθη ὁ βασιλεύς, ὅτε ἤκουσεν, καὶ συνήγαγεν πάντας τοὺς φίλους αὐτοῦ ἄρχοντας δυνάμεως αὐτοῦ καὶ τοὺς ἐπὶ τῶν ἡνιῶν• 29 καὶ ἀπὸ βασιλειῶν ἑτέρων καὶ ἀπὸ νήσων θαλασσῶν ἦλθον πρὸς αὐτὸν δυνάμεις μισθωταί• 30 καὶ ἦν ὁ ἀριθμὸς τῶν δυνάμεων αὐτοῦ ἑκατὸν χιλιάδες πεζῶν καὶ εἴκοσι χιλιάδες ἱππέων καὶ ἐλέφαντες δύο καὶ τριάκοντα εἰδότες πόλεμον. 31 καὶ ἦλθον διὰ τῆς Ιδουμαίας καὶ παρενέβαλον ἐπὶ Βαιθσουραν καὶ ἐπολέμησαν ἡμέρας πολλὰς καὶ ἐποίησαν μηχανάς• καὶ ἐξῆλθον καὶ ἐνεπύρισαν αὐτὰς πυρὶ καὶ ἐπολέμησαν ἀνδρωδῶς. 32 καὶ ἀπῆρεν Ιουδας ἀπὸ τῆς ἄκρας καὶ παρενέβαλεν εἰς Βαιθζαχαρια ἀπέναντι τῆς παρεμβολῆς τοῦ βασιλέως. 33 καὶ ὤρθρισεν ὁ βασιλεὺς τὸ πρωὶ καὶ ἀπῆρεν τὴν παρεμβολὴν ἐν ὁρμήματι αὐτῆς κατὰ τὴν ὁδὸν Βαιθζαχαρια, καὶ διεσκευάσθησαν αἱ δυνάμεις εἰς τὸν πόλεμον καὶ ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν. 34 καὶ τοῖς ἐλέφασιν ἔδειξαν αἷμα σταφυλῆς καὶ μόρων τοῦ παραστῆσαι αὐτοὺς εἰς τὸν πόλεμον. 35 καὶ διεῖλον τὰ θηρία εἰς τὰς φάλαγγας καὶ παρέστησαν ἑκάστῳ ἐλέφαντι χιλίους ἄνδρας τεθωρακισμένους ἐν ἁλυσιδωτοῖς, καὶ περικεφαλαῖαι χαλκαῖ ἐπὶ τῶν κεφαλῶν αὐτῶν, καὶ πεντακοσία ἵππος διατεταγμένη ἑκάστῳ θηρίῳ ἐκλελεγμένη• 36 οὗτοι πρὸ καιροῦ οὗ ἂν ᾖ τὸ θηρίον ἦσαν καὶ οὗ ἐὰν ἐπορεύετο ἐπορεύοντο ἅμα, οὐκ ἀφίσταντο ἀπ᾽ αὐτοῦ. 37 καὶ πύργοι ξύλινοι ἐπ᾽ αὐτοὺς ὀχυροὶ σκεπαζόμενοι ἐφ᾽ ἑκάστου θηρίου ἐζωσμένοι ἐπ᾽ αὐτοῦ μηχαναῖς, καὶ ἐφ᾽ ἑκάστου ἄνδρες δυνάμεως τέσσαρες οἱ πολεμοῦντες ἐπ᾽ αὐτοῖς καὶ ὁ ᾿Ινδὸς αὐτοῦ. 38 καὶ τὴν ἐπίλοιπον ἵππον ἔνθεν καὶ ἔνθεν ἔστησεν ἐπὶ τὰ δύο μέρη τῆς παρεμβολῆς, κατασείοντες καὶ καταφρασσόμενοι ἐν ταῖς φάλαγξιν. 39 ὡς δὲ ἔστιλβεν ὁ ἥλιος ἐπὶ τὰς χρυσᾶς καὶ χαλκᾶς ἀσπίδας, ἔστιλβεν τὰ ὄρη ἀπ᾽ αὐτῶν καὶ κατηύγαζεν ὡς λαμπάδες πυρός. 40 καὶ ἐξετάθη μέρος τι τῆς παρεμβολῆς τοῦ βασιλέως ἐπὶ τὰ ὑψηλὰ ὄρη καί τινες ἐπὶ τὰ ταπεινά• καὶ ἤρχοντο ἀσφαλῶς καὶ τεταγμένως. 41 καὶ ἐσαλεύοντο πάντες οἱ ἀκούοντες φωνῆς πλήθους αὐτῶν καὶ ὁδοιπορίας τοῦ πλήθους καὶ συγκρουσμοῦ τῶν ὅπλων• ἦν γὰρ ἡ παρεμβολὴ μεγάλη σφόδρα καὶ ἰσχυρά. 42 καὶ ἤγγισεν Ιουδας καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ εἰς παράταξιν, καὶ ἔπεσον ἀπὸ τῆς παρεμβολῆς τοῦ βασιλέως ἑξακόσιοι ἄνδρες. 43 καὶ εἶδεν Ελεαζαρος ὁ Αυαραν ἓν τῶν θηρίων τεθωρακισμένον θώραξιν βασιλικοῖς, καὶ ἦν ὑπεράγον πάντα τὰ θηρία, καὶ ᾠήθη ὅτι ἐν αὐτῷ ἐστιν ὁ βασιλεύς• 44 καὶ ἔδωκεν ἑαυτὸν τοῦ σῶσαι τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ περιποιῆσαι ἑαυτῷ ὄνομα αἰώνιον• 45 καὶ ἐπέδραμεν αὐτῷ θράσει εἰς μέσον τῆς φάλαγγος καὶ ἐθανάτου δεξιὰ καὶ εὐώνυμα, καὶ ἐσχίζοντο ἀπ᾽ αὐτοῦ ἔνθα καὶ ἔνθα• 46 καὶ εἰσέδυ ὑπὸ τὸν ἐλέφαντα καὶ ὑπέθηκεν αὐτῷ καὶ ἀνεῖλεν αὐτόν, καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τὴν γῆν ἐπάνω αὐτοῦ, καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ. 47 καὶ εἶδον τὴν ἰσχὺν τῆς βασιλείας καὶ τὸ ὅρμημα τῶν δυνάμεων καὶ ἐξέκλιναν ἀπ᾽ αὐτῶν. 48 Οἱ δὲ ἐκ τῆς παρεμβολῆς τοῦ βασιλέως ἀνέβαινον εἰς συνάντησιν αὐτῶν εἰς Ιερουσαλημ, καὶ παρενέβαλεν ὁ βασιλεὺς εἰς τὴν Ιουδαίαν καὶ εἰς τὸ ὄρος Σιων. 49 καὶ ἐποίησεν εἰρήνην μετὰ τῶν ἐκ Βαιθσουρων, καὶ ἐξῆλθον ἐκ τῆς πόλεως, ὅτι οὐκ ἦν αὐτοῖς ἐκεῖ διατροφὴ τοῦ συγκεκλεῖσθαι ἐν αὐτῇ, ὅτι σάββατον ἦν τῇ γῇ• 50 καὶ κατελάβετο ὁ βασιλεὺς τὴν Βαιθσουραν καὶ ἀπέταξεν ἐκεῖ φρουρὰν τηρεῖν αὐτήν. 51 καὶ παρενέβαλεν ἐπὶ τὸ ἁγίασμα ἡμέρας πολλὰς καὶ ἔστησεν ἐκεῖ βελοστάσεις καὶ μηχανὰς καὶ πυροβόλα καὶ λιθοβόλα καὶ σκορπίδια εἰς τὸ βάλλεσθαι βέλη καὶ σφενδόνας. 52 καὶ ἐποίησαν καὶ αὐτοὶ μηχανὰς πρὸς τὰς μηχανὰς αὐτῶν καὶ ἐπολέμησαν ἡμέρας πολλάς. 53 βρώματα δὲ οὐκ ἦν ἐν τοῖς ἀγγείοις διὰ τὸ ἕβδομον ἔτος εἶναι, καὶ οἱ ἀνασῳζόμενοι εἰς τὴν Ιουδαίαν ἀπὸ τῶν ἐθνῶν κατέφαγον τὸ ὑπόλειμμα τῆς παραθέσεως. 54 καὶ ὑπελείφθησαν ἐν τοῖς ἁγίοις ἄνδρες ὀλίγοι, ὅτι κατεκράτησεν αὐτῶν ὁ λιμός, καὶ ἐσκορπίσθησαν ἕκαστος εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ. 55 Καὶ ἤκουσεν Λυσίας ὅτι Φίλιππος, ὃν κατέστησεν ὁ βασιλεὺς ᾿Αντίοχος ἔτι ζῶντος αὐτοῦ ἐκθρέψαι ᾿Αντίοχον τὸν υἱὸν αὐτοῦ εἰς τὸ βασιλεῦσαι αὐτόν, 56 ἀπέστρεψεν ἀπὸ τῆς Περσίδος καὶ Μηδίας καὶ αἱ δυνάμεις αἱ πορευθεῖσαι μετὰ τοῦ βασιλέως μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ ὅτι ζητεῖ παραλαβεῖν τὰ τῶν πραγμάτων. 57 καὶ κατέσπευδεν καὶ ἐπένευσεν τοῦ ἀπελθεῖν καὶ εἶπεν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ τοὺς ἡγεμόνας τῆς δυνάμεως καὶ τοὺς ἄνδρας ᾿Εκλείπομεν καθ᾽ ἡμέραν, καὶ ἡ τροφὴ ἡμῖν ὀλίγη, καὶ ὁ τόπος οὗ παρεμβάλλομέν ἐστιν ὀχυρός, καὶ ἐπίκειται ἡμῖν τὰ τῆς βασιλείας• 58 νῦν οὖν δῶμεν δεξιὰς τοῖς ἀνθρώποις τούτοις καὶ ποιήσωμεν μετ᾽ αὐτῶν εἰρήνην καὶ μετὰ παντὸς ἔθνους αὐτῶν 59 καὶ στήσωμεν αὐτοῖς τοῦ πορεύεσθαι τοῖς νομίμοις αὐτῶν ὡς τὸ πρότερον• χάριν γὰρ τῶν νομίμων αὐτῶν, ὧν διεσκεδάσαμεν, ὠργίσθησαν καὶ ἐποίησαν ταῦτα πάντα. 60 καὶ ἤρεσεν ὁ λόγος ἐναντίον τοῦ βασιλέως καὶ τῶν ἀρχόντων, καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτοὺς εἰρηνεῦσαι, καὶ ἐπεδέξαντο. 61 καὶ ὤμοσεν αὐτοῖς ὁ βασιλεὺς καὶ οἱ ἄρχοντες• ἐπὶ τούτοις ἐξῆλθον ἐκ τοῦ ὀχυρώματος. 62 καὶ εἰσῆλθεν ὁ βασιλεὺς εἰς ὄρος Σιων καὶ εἶδεν τὸ ὀχύρωμα τοῦ τόπου καὶ ἠθέτησεν τὸν ὁρκισμόν, ὃν ὤμοσεν, καὶ ἐνετείλατο καθελεῖν τὸ τεῖχος κυκλόθεν. 63 καὶ ἀπῆρεν κατὰ σπουδὴν καὶ ἀπέστρεψεν εἰς ᾿Αντιόχειαν καὶ εὗρεν Φίλιππον κυριεύοντα τῆς πόλεως καὶ ἐπολέμησεν πρὸς αὐτὸν καὶ κατελάβετο τὴν πόλιν βίᾳ.
7
Olwa Demetriyusi wa burhanzi
1 Omu mwâka gwa igana na makumi arhânu na muguma, Demetriyusi mugala wa Seleukusi anaciyongoloka omu Roma, anacija haguma n’engabo yâge omu lugo luguma lw’omu nyanja, acîjiramwo mwâmi. 2 Erhi aba amâshub’ihika ntyôla omu bwâmi bw’ababusi bâge, abasirika banacirhuluba Antiyokusi na Lisiyasi banacibahekeraye. 3 Erhi bamumanyîsa okwôla, anaciderha, erhi: «Ciru ntabonaga obusù bwâbo». 4 Okubundi engabo yanacibayîrha na ntyo Demetriyusi ayîma yêne oku bwâmi bwâge. 5 Okuhandi ngasi banali bantu ba ndyâlya omu Israheli banaciyîsha bajà emwâge erhi baherhwe na Alkimi owakazâgilonza okubà mudâhwa mukulu. 6 Banacirhondêra babeshera olubaga emunda mwâmi ali banacimubwîra mpu: «Yuda na bene wâbo bayisire ngasi banali bîra bâwe bôshi na nîrhu rbwenêne arhulibisireko omu cihugo. 7 Orhumage bunôla omuntu mwîkubagirwa agendicibonera yenene agôla maligo gôshi barhujirire n’oku basherezize ecihugo ca mwâmi anahana abola banyankola maligo kuguma na ngasi bandi babarhabâla bôshi.
8 Mwâmi anacicîshoga Bakidesi muli balya banali bîra ba mwâmi, abaga murhegesi w’omu cihugo ciri olundi lunda lwa olwîshi ali muguma w’omu ba rhambo bakulu ba mwâmi na w’omu bikubagirwa bâge. 9 Anacimurhuma bôshi haguma na Alkimi erya ndyâlya ayiyîmanza mudâhwa mukulu haguma n’oku muha obuhashe bw’okucihôla kuli Bene Israheli. 10 Erhi babà bamarhôla enjira yâbo, banaciyîsha n’engabo nyinji omu cihugo ca Yuda, banacilika entumwa zajà ema Yuda na bene wâbo mpu bajibabwîra ebinwa by’omurhûla gw’obu nywesi. 11 Ci bôhe erhi babona oku bayîshire n’engabo nyinji babula kuyêmêreza ebinwa byâbo. 12 Ci kurharhumaga abandisi barhali banyi barhaja emunda Alkimi bôshi na Bakidesi bali babahè amadôso oku biyêrekîre oburhegesi. 13 Na omu Bene Israheli Abahàsidimi babà ba burhanzi omu kuhûna omurhûla 14 bulya baderha mpu: «Omudâhwa w’omu bûko bw’Aròni ayîshire n’eyôla ngabo y’abasirika, mpu arharhulenganye». 15 Anacibabwîra emyanzi y’omurhûla ciru anacigashirabo erhi: «Rhurhabajire akantu kabi oli mwenene, oli abîra binyu». 16 Banacimuyêmêra, ci agwârha bantu makumi gali ndarhu muli bo abayîrha muli olwo lusiku lonene nk’oku ebinwa by’amandiko binadesire erhi: 17 «Bashandaza emirhumba y’abatagatîfu bâwe n’omukò gwâbo gwabulagw’eburhambi bwa Yeruzalemu na ntâye wahali mpu ababishe». 18 Okubundi olubaga loshi lwarhondêra okubayôboha loshi lwanageramwo omusisi mpu: «oli okuli oli obushinganyanya ntabo ekarhî kâbo, bulya bavunyire endagâno zâbo n’ibango balahiraga».
19 Bakidesi anacirhenga e Yeruzalemu ajihanda e Betizeti; kurhenga ahôla arhuma mpu bajigwârha balya bôshi banayâkaga omu ngabo yâge kuguma n’abandi baguma baguma ba omu lubaga, na erhi abà amâbayîrha abakwêba omu nyenga mpamu. 20 Erhi aba amaha Alkimi ecihugo câge amanamusigira ecihimbi c’engabo yâge mpu bamulange, Bakidesi anacishubira emunda mwâmi ali. 21 Alkimi anacicihangana okukomeza obudâhwa bwâge. 22 Ngasi bôshi balya banakazâgilêrha akabôlo omu lubaga bamushiga, bôshi bayîma omu Buyahudi bahenya n’amaligo manji omu Israheli. 23 Erhi Yuda abona oku amabî Alkimi n’abâbo badwîrhe bajirira Bene Israheli gali manji kulusha ag’abapagani, 24 Yuda arhangira okushubija azungula omu cihugo c’e Buyahudi côshi aja acîhôla kuli ngasi balya banamutwîkaga bôshi akabacika okucilumira omu cihugo.
Nikanori e Buyahudi
25 Erhi Alkimi abona oku Yuda akola muzibu na bene wâbo, na erhi abona oku ntâko ankabagagaja ashubira emunda mwâmi ali agendi bashobeka kuli binji bwenêne. 26 Mwâmi anacirhuma Nikanori muguma w’omu barhambo bâge bakulu, muntu wali mushombanyi bwenêne w’Israheli erhi anahiragwe irhegeko mpu amalire olubaga loshis. 27 Erhi ahika aha Yeruzalemu anadwi rhage engabo nyinji, Nikanori arhengigendiganiza Yuda na bene wâbo n’ebinwa by’olubohôlolo: 28 Erhi harhabaga okulwa ekarhî kinyu nâni. Nayîsha na bantu basungunu bonene nti nâni nyîshimulolako n’omurhûla. 29 Anacija ntyo emunda Yuda ali, banacilamusanya n’omurhûla ci abasirika bali hôfi hokugwârha Yuda. 30 Erhi ayumva omurhego Nicanori amujirire omu kumuyîshira n’ebinwa by’olubohôlolo, Yuda afuduka aciyegûla arhanacilonzagya okucimubona bundi. 31 Nikanori abona oku omurhego gwâge gwamanyîkîne anayîsha n’engabo yâge akola alilwîsa Yuda, lwanacibumbana hôfi na Kafarisalama. 32 Hôfi bantu magana arhânu omu bantu ba Nikanori banacifa, abasigalaga bashandabâna omu cihugo ca Daudi.
33 Enyuma ly’okôla, Nikanori anacisôkera oku ntondo, ya Siyoni na baguma omu badâhwa, kurhenga ahatagatîfu, banacijà emunda ali bôshi na bashamuka banji b’omu lubaga mpu bamulamuse n’omurhûla banamuyêreke enterekêro za kanwa mwâmi arhumire. 34 Ci yêhe abashekera, abahemula anababwîra ebinwa bigalugalu anacibahigira erhi: 35 Akaba Yuda n’engabo yâge arhahanyirwi honahalya omu nfune zâni amango nayîsha omu murhûla nanyôce eyira nyumpa. Anacicîkwêba embuga n’oburhè bunene. 36 Abadâhwa banacishubira omu nyumpa, bayîmanga embere z’oluhêro n’ecibula baderha omu kuvugumula emirenge erhi: 37 Yâgirwa wêne wacîshogaga eyira nyumpa mpu ekazirherekêrwa izîno lyâwe, na mpu ly’olubaga lwâwe lubona enyumpa y’okukakushenga n’okukusengera. 38 Wênene ocîhôle, oyûla muntu n’engabo yâge alimbira, bôshi bayîrhwe n’engôrho. Okengêre okwôla bakujirire orhanazigaga balama!
Okuhimwa n’okufà kwa Nikanori
39 Nikanori arhenga e Yeruzalemu akanya ajihanda hôfi na Beteroni na bantu ba cikembe Banya-Sîriya banaciyîsha emunda Yuda ali. 40 Naye Yuda oku bwâge, ajiyûbaka ecihando hôfi na Adasa n’engabo ya bihumbi bisharhu, Yuda anacigenda ashenga erhi: 41 « Abali barhume n’omwâmi w’Abanya-Sîriya bulya bakujacire, Yâgirwa, Malahika wâwe anacibayîshira anacibaniguzamwo bantu bihumbi igana na makumi gali munâni na birhânu. 42 Omalire mâshi enôla ngabo eri ahâla mbere zâwe lyo abandi bamanya oku anaderhire kubî ahatagatîfu hawe, onamutwîre olubanja nk’oku obubî bwâge bunali. »
43 Engabo lwabumbana, omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi gw’ikumi na kabirhi,gwa Adari, n’omurhwe gwa Nikanori gwahombekwa; yenene akumba wa burhanzi omu ntambala. 44 Erhi engabo zibona oku Nikanori amafa bajàndika emirasano yâbo bakûla omulindi. 45 Abayahudi babâminika mulegerege gôshi e Adasa kuhika e Gazara banayîsha babûha emishekera banayishekêreza. 46 Kurhenga omu bishagala byôshi bya Yuda n’eburhambi mwashagamuka abantu bagorha balya Banya-Sîriya babajàko bakola babatumirha bôshi banakumba ri’engôrho kurhaderhaga mpu hajira ciru ow’enshangu wafulumuka, ciru n’omuguma. 47 Bagugumba ebirugu by’abôla bahimagwa kuguma n’ebiryo bali bacîyikire; na erhi babà bamatwa irhwe lya Nikanori n’okuboko kwâge kulyo kulya akazâgilêgesa bayîsha babidwîrhe banakabilengereza emunda Yeruzalemu ali. 48 Olubaga lwanacisîma bwenêne n’olwôla lusiku balukuza nka lusiku lwa mwîshingomunene. 49 Bahiga mpu olwôla lusiku lukakuzibwa ngasi mwâka omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi gwa Adari. 50 Ecihugo ca Yuda carhangiba n’omurhûla nsiku nyi.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 7
1 ῎Ετους ἑνὸς καὶ πεντηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ ἐξῆλθεν Δημήτριος ὁ τοῦ Σελεύκου ἐκ ῾Ρώμης καὶ ἀνέβη σὺν ἀνδράσιν ὀλίγοις εἰς πόλιν παραθαλασσίαν καὶ ἐβασίλευσεν ἐκεῖ. 2 καὶ ἐγένετο ὡς εἰσεπορεύετο εἰς οἶκον βασιλείας πατέρων αὐτοῦ, καὶ συνέλαβον αἱ δυνάμεις τὸν ᾿Αντίοχον καὶ τὸν Λυσίαν ἀγαγεῖν αὐτοὺς αὐτῷ. 3 καὶ ἐγνώσθη αὐτῷ τὸ πρᾶγμα, καὶ εἶπεν Μή μοι δείξητε τὰ πρόσωπα αὐτῶν. 4 καὶ ἀπέκτειναν αὐτοὺς αἱ δυνάμεις, καὶ ἐκάθισεν Δημήτριος ἐπὶ θρόνου βασιλείας αὐτοῦ. 5 καὶ ἦλθον πρὸς αὐτὸν πάντες ἄνδρες ἄνομοι καὶ ἀσεβεῖς ἐξ Ισραηλ, καὶ ῎Αλκιμος ἡγεῖτο αὐτῶν βουλόμενος ἱερατεύειν. 6 καὶ κατηγόρησαν τοῦ λαοῦ πρὸς τὸν βασιλέα λέγοντες ᾿Απώλεσεν Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ πάντας τοὺς φίλους σου, καὶ ἡμᾶς ἐσκόρπισεν ἀπὸ τῆς γῆς ἡμῶν• 7 νῦν οὖν ἀπόστειλον ἄνδρα, ᾧ πιστεύεις, καὶ πορευθεὶς ἰδέτω τὴν ἐξολέθρευσιν πᾶσαν, ἣν ἐποίησεν ἡμῖν καὶ τῇ χώρᾳ τοῦ βασιλέως, καὶ κολασάτω αὐτοὺς καὶ πάντας τοὺς ἐπιβοηθοῦντας αὐτοῖς. 8 καὶ ἐπέλεξεν ὁ βασιλεὺς τὸν Βακχίδην τῶν φίλων τοῦ βασιλέως κυριεύοντα ἐν τῷ πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ μέγαν ἐν τῇ βασιλείᾳ καὶ πιστὸν τῷ βασιλεῖ 9 καὶ ἀπέστειλεν αὐτὸν καὶ ῎Αλκιμον τὸν ἀσεβῆ καὶ ἔστησεν αὐτῷ τὴν ἱερωσύνην καὶ ἐνετείλατο αὐτῷ ποιῆσαι τὴν ἐκδίκησιν ἐν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ. 10 καὶ ἀπῇρον καὶ ἦλθον μετὰ δυνάμεως πολλῆς εἰς γῆν Ιουδα• καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸς Ιουδαν καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ λόγοις εἰρηνικοῖς μετὰ δόλου. 11 καὶ οὐ προσέσχον τοῖς λόγοις αὐτῶν• εἶδον γὰρ ὅτι ἦλθαν μετὰ δυνάμεως πολλῆς. 12 καὶ ἐπισυνήχθησαν πρὸς ῎Αλκιμον καὶ Βακχίδην συναγωγὴ γραμματέων ἐκζητῆσαι δίκαια, 13 καὶ πρῶτοι οἱ Ασιδαῖοι ἦσαν ἐν υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐπεζήτουν παρ᾽ αὐτῶν εἰρήνην• 14 εἶπον γάρ ῎Ανθρωπος ἱερεὺς ἐκ σπέρματος Ααρων ἦλθεν ἐν ταῖς δυνάμεσιν καὶ οὐκ ἀδικήσει ἡμᾶς. 15 καὶ ἐλάλησεν μετ᾽ αὐτῶν λόγους εἰρηνικοὺς καὶ ὤμοσεν αὐτοῖς λέγων Οὐκ ἐκζητήσομεν ὑμῖν κακὸν καὶ τοῖς φίλοις ὑμῶν. 16 καὶ ἐνεπίστευσαν αὐτῷ• καὶ συνέλαβεν ἐξ αὐτῶν ἑξήκοντα ἄνδρας καὶ ἀπέκτεινεν αὐτοὺς ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ κατὰ τὸν λόγον, ὃν ἔγραψεν αὐτόν 17 Σάρκας ὁσίων σου καὶ αἷμα αὐτῶν ἐξέχεαν κύκλῳ Ιερουσαλημ, καὶ οὐκ ἦν αὐτοῖς ὁ θάπτων. 18 καὶ ἐπέπεσεν αὐτῶν ὁ φόβος καὶ ὁ τρόμος εἰς πάντα τὸν λαόν, ὅτι εἶπον Οὐκ ἔστιν ἐν αὐτοῖς ἀλήθεια καὶ κρίσις, παρέβησαν γὰρ τὴν στάσιν καὶ τὸν ὅρκον, ὃν ὤμοσαν. 19 καὶ ἀπῆρεν Βακχίδης ἀπὸ Ιερουσαλημ καὶ παρενέβαλεν ἐν Βηθζαιθ καὶ ἀπέστειλεν καὶ συνέλαβεν πολλοὺς ἀπὸ τῶν μετ᾽ αὐτοῦ αὐτομολησάντων ἀνδρῶν καί τινας τοῦ λαοῦ καὶ ἔθυσεν αὐτοὺς εἰς τὸ φρέαρ τὸ μέγα. 20 καὶ κατέστησεν τὴν χώραν τῷ ᾿Αλκίμῳ καὶ ἀφῆκεν μετ᾽ αὐτοῦ δύναμιν τοῦ βοηθεῖν αὐτῷ• καὶ ἀπῆλθεν Βακχίδης πρὸς τὸν βασιλέα. 21 καὶ ἠγωνίσατο ῎Αλκιμος περὶ τῆς ἀρχιερωσύνης, 22 καὶ συνήχθησαν πρὸς αὐτὸν πάντες οἱ ταράσσοντες τὸν λαὸν αὐτῶν καὶ κατεκράτησαν γῆν Ιουδα καὶ ἐποίησαν πληγὴν μεγάλην ἐν Ισραηλ. 23 καὶ εἶδεν Ιουδας πᾶσαν τὴν κακίαν, ἣν ἐποίησεν ῎Αλκιμος καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ ἐν υἱοῖς Ισραηλ ὑπὲρ τὰ ἔθνη, 24 καὶ ἐξῆλθεν εἰς πάντα τὰ ὅρια τῆς Ιουδαίας κυκλόθεν καὶ ἐποίησεν ἐκδίκησιν ἐν τοῖς ἀνδράσιν τοῖς αὐτομολήσασιν, καὶ ἀνεστάλησαν τοῦ ἐκπορεύεσθαι εἰς τὴν χώραν. 25 ὡς δὲ εἶδεν ῎Αλκιμος ὅτι ἐνίσχυσεν Ιουδας καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ ἔγνω ὅτι οὐ δύναται ὑποστῆναι αὐτούς, καὶ ἐπέστρεψεν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ κατηγόρησεν αὐτῶν πονηρά. 26 Καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς Νικάνορα ἕνα τῶν ἀρχόντων αὐτοῦ τῶν ἐνδόξων καὶ μισοῦντα καὶ ἐχθραίνοντα τῷ Ισραηλ καὶ ἐνετείλατο αὐτῷ ἐξᾶραι τὸν λαόν. 27 καὶ ἦλθεν Νικάνωρ εἰς Ιερουσαλημ δυνάμει πολλῇ, καὶ ἀπέστειλεν πρὸς Ιουδαν καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ μετὰ δόλου λόγοις εἰρηνικοῖς λέγων 28 Μὴ ἔστω μάχη ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ὑμῶν• ἥξω ἐν ἀνδράσιν ὀλίγοις, ἵνα ἴδω ὑμῶν τὰ πρόσωπα μετ᾽ εἰρήνης. 29 καὶ ἦλθεν πρὸς Ιουδαν, καὶ ἠσπάσαντο ἀλλήλους εἰρηνικῶς• καὶ οἱ πολέμιοι ἕτοιμοι ἦσαν ἐξαρπάσαι τὸν Ιουδαν. 30 καὶ ἐγνώσθη ὁ λόγος τῷ Ιουδα ὅτι μετὰ δόλου ἦλθεν ἐπ᾽ αὐτόν, καὶ ἐπτοήθη ἀπ᾽ αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐβουλήθη ἔτι ἰδεῖν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ. 31 καὶ ἔγνω Νικάνωρ ὅτι ἀπεκαλύφθη ἡ βουλὴ αὐτοῦ, καὶ ἐξῆλθεν εἰς συνάντησιν τῷ Ιουδα ἐν πολέμῳ κατὰ Χαφαρσαλαμα. 32 καὶ ἔπεσον τῶν παρὰ Νικάνορος ὡσεὶ πεντακόσιοι ἄνδρες, καὶ ἔφυγον εἰς τὴν πόλιν Δαυιδ. 33 Καὶ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ἀνέβη Νικάνωρ εἰς ὄρος Σιων. καὶ ἐξῆλθον ἀπὸ τῶν ἱερέων ἐκ τῶν ἁγίων καὶ ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων τοῦ λαοῦ ἀσπάσασθαι αὐτὸν εἰρηνικῶς καὶ δεῖξαι αὐτῷ τὴν ὁλοκαύτωσιν τὴν προσφερομένην ὑπὲρ τοῦ βασιλέως. 34 καὶ ἐμυκτήρισεν αὐτοὺς καὶ κατεγέλασεν αὐτῶν καὶ ἐμίανεν αὐτοὺς καὶ ἐλάλησεν ὑπερηφάνως• 35 καὶ ὤμοσεν μετὰ θυμοῦ λέγων ᾿Εὰν μὴ παραδοθῇ Ιουδας καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ εἰς χεῖράς μου τὸ νῦν, καὶ ἔσται ἐὰν ἐπιστρέψω ἐν εἰρήνῃ, ἐμπυριῶ τὸν οἶκον τοῦτον. καὶ ἐξῆλθεν μετὰ θυμοῦ μεγάλου. 36 καὶ εἰσῆλθον οἱ ἱερεῖς καὶ ἔστησαν κατὰ πρόσωπον τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τοῦ ναοῦ καὶ ἔκλαυσαν καὶ εἶπον 37 Σὺ ἐξελέξω τὸν οἶκον τοῦτον ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομά σου ἐπ᾽ αὐτοῦ εἶναι οἶκον προσευχῆς καὶ δεήσεως τῷ λαῷ σου• 38 ποίησον ἐκδίκησιν ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ καὶ ἐν τῇ παρεμβολῇ αὐτοῦ, καὶ πεσέτωσαν ἐν ῥομφαίᾳ• μνήσθητι τῶν δυσφημιῶν αὐτῶν καὶ μὴ δῷς αὐτοῖς μονήν. 39 καὶ ἐξῆλθεν Νικάνωρ ἐξ Ιερουσαλημ καὶ παρενέβαλεν ἐν Βαιθωρων, καὶ συνήντησεν αὐτῷ δύναμις Συρίας. 40 καὶ Ιουδας παρενέβαλεν ἐν Αδασα ἐν τρισχιλίοις ἀνδράσιν• καὶ προσηύξατο Ιουδας καὶ εἶπεν 41 Οἱ παρὰ τοῦ βασιλέως ὅτε ἐδυσφήμησαν, ἐξῆλθεν ὁ ἄγγελός σου καὶ ἐπάταξεν ἐν αὐτοῖς ἑκατὸν ὀγδοήκοντα πέντε 42 χιλιάδας• σύντριψον τὴν παρεμβολὴν ταύτην ἐνώπιον ἡμῶν σήμερον, καὶ γνώτωσαν οἱ ἐπίλοιποι ὅτι κακῶς ἐλάλησεν ἐπὶ τὰ ἅγιά σου, καὶ κρῖνον αὐτὸν κατὰ τὴν κακίαν αὐτοῦ. 43 καὶ συνῆψαν αἱ παρεμβολαὶ εἰς πόλεμον τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ μηνὸς Αδαρ, καὶ συνετρίβη ἡ παρεμβολὴ Νικάνορος, καὶ ἔπεσεν αὐτὸς πρῶτος ἐν τῷ πολέμῳ. 44 ὡς δὲ εἶδεν ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ὅτι ἔπεσεν Νικάνωρ, ῥίψαντες τὰ ὅπλα ἔφυγον. 45 καὶ κατεδίωκον αὐτοὺς ὁδὸν ἡμέρας μιᾶς ἀπὸ Αδασα ἕως τοῦ ἐλθεῖν εἰς Γαζηρα καὶ ἐσάλπιζον ὀπίσω αὐτῶν ταῖς σάλπιγξιν τῶν σημασιῶν. 46 καὶ ἐξῆλθον ἐκ πασῶν τῶν κωμῶν τῆς Ιουδαίας κυκλόθεν καὶ ὑπερεκέρων αὐτούς, καὶ ἀπέστρεφον οὗτοι πρὸς τούτους, καὶ ἔπεσον πάντες ῥομφαίᾳ, καὶ οὐ κατελείφθη ἐξ αὐτῶν οὐδὲ εἷς. 47 καὶ ἔλαβον τὰ σκῦλα καὶ τὴν προνομήν, καὶ τὴν κεφαλὴν Νικάνορος ἀφεῖλον καὶ τὴν δεξιὰν αὐτοῦ, ἣν ἐξέτεινεν ὑπερηφάνως, καὶ ἤνεγκαν καὶ ἐξέτειναν παρὰ τῇ Ιερουσαλημ. 48 καὶ ηὐφράνθη ὁ λαὸς σφόδρα καὶ ἤγαγον τὴν ἡμέραν ἐκείνην ἡμέραν εὐφροσύνης μεγάλην• 49 καὶ ἔστησαν τοῦ ἄγειν κατ᾽ ἐνιαυτὸν τὴν ἡμέραν ταύτην τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ Αδαρ. 50 καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ Ιουδα ἡμέρας ὀλίγας.
8
Obukuze bw’Abaroma
1 Okubundi Yuda anaciyumva badwîrhe baderha olwa Abaromat: Oku babà bantu bazibu bajira emisî bwenêne; banacîyêrekane binjà oku bantu basshimbire enjira zâbo oku banajire obwîra haguma na ngasi bôshi bayishire emunda bali mpu bayumvanye n’oku bali bantu bagwêrhe emisî minene. 2 Bamuganîrira okuhimana kwâbo n’oku balwisagya Abagalasiya n’oku babahimaga banabajira barhumisi bâbo. 3 Ngasi byôshi banajizire omu Hispaniya mpu barhôle ecihugo câyo c’amarhale n’amasholo gabagayo, kandi na kurhi omu bwîrhonzi bwâbo n’oku kucisegereza kwâbo bahimaga ecôla cihugo n’o bwôla cali kuli n’emwâbo. 4 Kuguma n’ababî bayîshigibalwîsa kurhenga omu cihugo c’ihanga babalunda oku idaho babahima loshi, n’abandi banakazibahongera ngasi mwâka. 5 Bahimire erhi badwîrhe balwa, mwâmi Filipo na Perseo mwâmi w’e Kitimu na ngasi banacishomize okuyanka emirasano mpu babalwise babahima banabarhegeka. 6 Antiyokusi ali mwâmi mukulu w’omu Aziya mpu abarhabâlira agendihalwîsa na njavu igana na makumi abirhi abalwîsa oku nfarasi, ebihêsi n’engabo mwandu, banacimugonya bwinjinjà. 7 Yêne bamugwârha mugumagumà banacimusêza okukazibahongera ye n’abayîmaga e nyuma lyâge empongano nyinji, mpu akazibaha abajà, abahe n’oluhande lw’ecihugo câge. 8 Kwo kuderha cihugo ca Hindiya, Mediya, Lidiya byo byali bihugo binjà omu bihugo byâge byôshi n’erhi ayusibaha byo nabo babiha mwâmi Ewumene. 9 Aba omu Bugereki banacikomekcra badwîrhe n’omuhigo gw’okumalîra Abaroma cikone Abaroma bamanya ogwo mwanzi. 10 Bamurhumira murhambo muguma n’engabo yâge abatulako entambala, abanigûzamwo mwandu ayîsha adwîrhe bujà abakazi bâbo, abâna bâbo, abanyaga ebirugu ecihugo ahongola n’amahukulu gâbo n’abantu b’eyôla munda babajira bajà kuhika bunôla. 11 Ngasi gandi mâmi ga hano igulu erhi ngasi g’omu nyanja gacishomagya okubahagaza bôshi babahima banabarhegeka, ci basêza obwîra n’abîra bâbo na ngasi balirhulwîre.
12 Ci oku bira bâbo na ngasi bacîkubagira bo kulanga balanga obwîra haguma nabo, babajire barhegesi b’amâmi gabayegire ciru n’aga kuli na ngasi abakazâgiyumva izù lyâbo banajugume. 13 Oyu balonza okurhabâla mpu lyo ayîma anayîme n’oyu balonzize okuyîmûla banamuyîmûle. Bakola babà bantu ba buhashe bunji bwenêne. 14 Ciru bakayôrha ntyôla, ntâye muli bo oderha mpu akola ayambala ecimanè acîhundikîre n’ecishuli c’akaduku mpu naye alimbe. 15 Basinzire akagombe na ngasi lusiku bagula magana asharhu na makumi abiri badêkaho mpu balole ebiyerikire olubaga n’oku bankalulanga. 16 Ngasi mwâka banahire obuhashe bwâbo omu maboko ga muntu muguma bacîkubagîre mpu arhegeke ecihugo côshi; bôshi banayumve oyôla muntu muguma barhajira mujina na bwâgalwa buci ekarhî kâbo.
Okunywâna kw’Abayahudi n’Abaroma
17 Yuda anacicîshoga Epolemi mugala wa Yowane, mugala w’Akosi bôshi na Yasoni mugala wa Eleyazari anacibarhuma e Roma mpu bagendinywâna banajire obwîra bôshi n’Abaroma. 18 Na mpu lyo babakûla omu bujà ebwa kubà bamabona oku Abagreki babajizire bajà, bâhizire Israheli omu bujà. 19 Ba nacilikûla obo bàja e Roma ci enjira yaliha; erhi bahika e Kagombe banaciyanka akanwa baderha mpu: 20 Yuda Makabeyo, abalumuna n’olubaga barhurhumire, bayandisire mpu rhunywâne rhunayumvanye omu murhûla rhweshi lyo nîrhu rhuganjirwa e karhî k’aba mwayumvinye n’abajizire obwîra mweshi nabo. 21 Okôla kwasîmîsa abagula b’ihano likulu. 22 Alaga empamiso y’olwandiko Abaroma bakôlôlaga omu cûma c’amarhale banalurhuma e Yeruzalemu mpu lubè cimanyîso c’okôla kunywâna n’ogwôla murhûla emw’Abayahudi:
23 «Iragi oku Baroma n’oku lubaga kw’Abayahudi bali oku budaka n’omu nyanja, e nsiku n’amango. Kulî nabo engôrho n’omushombanyi. 24 Abaroma bakarhêrwa bwa burhangiriza nîsi erhi baguma omu bîra bâbo omu cihugo obuhashe bwâbo bunahisire hôshi, 25 ishanja ly’Abayahudi linabarhabâle n’omurhima gwôshi nk’oku banahashire muli agôla mango; 26 barhahe abashombanyi nîsi erhi okubarhabâla n’oli engano, oli emirasano oli enfaranga, oli amârho nk’oku banalaganine e Roma. Kukwânîne Abayahudi bashimbe eyôla mihigo yâbo buzira kulinda luhembo luci. 27 Kwo nakuguma erhi ishanja ly’Abayahudi lyankarhêrwa Abaroma banabalwira n’emisî yâbo yôshi nk’oku amango ganadesire. 28 Buzira kuha aba ndi barhabâlwa oli engano, oli emirasano, oli nsaranga ciru amârho nk’oku banalaliraga oku banarhôlaga emihigo e Roma; banashimbulula eyôla ndagâno buzira kurhebana. 29 Ebyo binwa byali omu ndagâno Abayahudi bajiraga haguma n’aba Roma. 30 Ci omu mango ga nyuma erhi baguma nîsi erhi abandi bakalonza okuyûshûla kandi erhi okunyihya ebindi binwa kuli ebyôla, banajira nk’oku banalonzize na ebi bankanayumva banyihize kandi erhi kuyûshûla ebyôla byôshi binarholwe buzibu. 31 Oku mabî mwâmi Demetriyusi abajirire rhwamamuyandikira muli ebira binwa ‘Carhumaga warhindibuza Abayahudi n’obwôla bali bantu rhunywânîne nabo kandi banali bîra bîrhu?’ 32 Bakashubi kaciduduma oku wabarhindibuzize rhwanabagwasa omu mirenge rhunakulwise akaba ebulambo nîsi erhi omu nyanja.»
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 8
1 Καὶ ἤκουσεν Ιουδας τὸ ὄνομα τῶν ῾Ρωμαίων, ὅτι εἰσὶν δυνατοὶ ἰσχύι καὶ αὐτοὶ εὐδοκοῦσιν ἐν πᾶσιν τοῖς προστιθεμένοις αὐτοῖς, καὶ ὅσοι ἂν προσέλθωσιν αὐτοῖς, ἱστῶσιν αὐτοῖς φιλίαν, καὶ ὅτι εἰσὶ δυνατοὶ ἰσχύι. 2 καὶ διηγήσαντο αὐτῷ τοὺς πολέμους αὐτῶν καὶ τὰς ἀνδραγαθίας, ἃς ποιοῦσιν ἐν τοῖς Γαλάταις, καὶ ὅτι κατεκράτησαν αὐτῶν καὶ ἤγαγον αὐτοὺς ὑπὸ φόρον, 3 καὶ ὅσα ἐποίησαν ἐν χώρᾳ Σπανίας τοῦ κατακρατῆσαι τῶν μετάλλων τοῦ ἀργυρίου καὶ τοῦ χρυσίου τοῦ ἐκεῖ• 4 καὶ κατεκράτησαν τοῦ τόπου παντὸς τῇ βουλῇ αὐτῶν καὶ τῇ μακροθυμίᾳ, καὶ ὁ τόπος ἦν ἀπέχων μακρὰν ἀπ᾽ αὐτῶν σφόδρα, καὶ τῶν βασιλέων τῶν ἐπελθόντων ἐπ᾽ αὐτοὺς ἀπ᾽ ἄκρου τῆς γῆς, ἕως συνέτριψαν αὐτοὺς καὶ ἐπάταξαν ἐν αὐτοῖς πληγὴν μεγάλην, καὶ οἱ ἐπίλοιποι διδόασιν αὐτοῖς φόρον κατ᾽ ἐνιαυτόν• 5 καὶ τὸν Φίλιππον καὶ τὸν Περσέα Κιτιέων βασιλέα καὶ τοὺς ἐπηρμένους ἐπ᾽ αὐτοὺς συνέτριψαν αὐτοὺς ἐν πολέμῳ καὶ κατεκράτησαν αὐτῶν• 6 καὶ ᾿Αντίοχον τὸν μέγαν βασιλέα τῆς ᾿Ασίας τὸν πορευθέντα ἐπ᾽ αὐτοὺς εἰς πόλεμον ἔχοντα ἑκατὸν εἴκοσι ἐλέφαντας καὶ ἵππον καὶ ἅρματα καὶ δύναμιν πολλὴν σφόδρα, καὶ συνετρίβη ὑπ᾽ αὐτῶν, 7 καὶ ἔλαβον αὐτὸν ζῶντα καὶ ἔστησαν αὐτοῖς διδόναι αὐτόν τε καὶ τοὺς βασιλεύοντας μετ᾽ αὐτὸν φόρον μέγαν καὶ διδόναι ὅμηρα καὶ διαστολὴν 8 καὶ χώραν τὴν ᾿Ινδικὴν καὶ Μηδίαν καὶ Λυδίαν ἀπὸ τῶν καλλίστων χωρῶν αὐτῶν, καὶ λαβόντες αὐτὰς παρ᾽ αὐτοῦ ἔδωκαν αὐτὰς Εὐμένει τῷ βασιλεῖ• 9 καὶ ὅτι οἱ ἐκ τῆς ῾Ελλάδος ἐβουλεύσαντο ἐλθεῖν καὶ ἐξᾶραι αὐτούς, 10 καὶ ἐγνώσθη ὁ λόγος αὐτοῖς, καὶ ἀπέστειλαν ἐπ᾽ αὐτοὺς στρατηγὸν ἕνα καὶ ἐπολέμησαν πρὸς αὐτούς, καὶ ἔπεσον ἐξ αὐτῶν τραυματίαι πολλοί, καὶ ᾐχμαλώτισαν τὰς γυναῖκας αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν καὶ ἐπρονόμευσαν αὐτοὺς καὶ κατεκράτησαν τῆς γῆς καὶ καθεῖλον τὰ ὀχυρώματα αὐτῶν καὶ κατεδουλώσαντο αὐτοὺς ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης• 11 καὶ τὰς ἐπιλοίπους βασιλείας καὶ τὰς νήσους, ὅσοι ποτὲ ἀντέστησαν αὐτοῖς, κατέφθειραν καὶ ἐδούλωσαν αὐτούς, μετὰ δὲ τῶν φίλων αὐτῶν καὶ τῶν ἐπαναπαυομένων αὐτοῖς συνετήρησαν φιλίαν• 12 καὶ κατεκράτησαν τῶν βασιλέων τῶν ἐγγὺς καὶ τῶν μακράν, καὶ ὅσοι ἤκουον τὸ ὄνομα αὐτῶν, ἐφοβοῦντο ἀπ᾽ αὐτῶν. 13 οἷς δ᾽ ἂν βούλωνται βοηθεῖν καὶ βασιλεύειν, βασιλεύουσιν• οὓς δ᾽ ἂν βούλωνται, μεθιστῶσιν• καὶ ὑψώθησαν σφόδρα. 14 καὶ ἐν πᾶσιν τούτοις οὐκ ἐπέθεντο αὐτῶν οὐδὲ εἷς διάδημα, οὐδὲ περιεβάλοντο πορφύραν ὥστε ἁδρυνθῆναι ἐν αὐτῇ• 15 καὶ βουλευτήριον ἐποίησαν ἑαυτοῖς, καὶ καθ᾽ ἡμέραν ἐβουλεύοντο τριακόσιοι καὶ εἴκοσι βουλευόμενοι διὰ παντὸς περὶ τοῦ πλήθους τοῦ εὐκοσμεῖν αὐτούς• 16 καὶ πιστεύουσιν ἑνὶ ἀνθρώπῳ ἄρχειν αὐτῶν κατ᾽ ἐνιαυτὸν καὶ κυριεύειν πάσης τῆς γῆς αὐτῶν, καὶ πάντες ἀκούουσιν τοῦ ἑνός, καὶ οὐκ ἔστιν φθόνος οὐδὲ ζῆλος ἐν αὐτοῖς. 17 Καὶ ἐπελέξατο Ιουδας τὸν Εὐπόλεμον υἱὸν Ιωαννου τοῦ Ακκως καὶ ᾿Ιάσονα υἱὸν Ελεαζαρου καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς εἰς ῾Ρώμην στῆσαι φιλίαν καὶ συμμαχίαν 18 καὶ τοῦ ἆραι τὸν ζυγὸν ἀπ᾽ αὐτῶν, ὅτι εἶδον τὴν βασιλείαν τῶν ῾Ελλήνων καταδουλουμένους τὸν Ισραηλ δουλείᾳ. 19 καὶ ἐπορεύθησαν εἰς ῾Ρώμην, καὶ ἡ ὁδὸς πολλὴ σφόδρα, καὶ εἰσήλθοσαν εἰς τὸ βουλευτήριον καὶ ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπον 20 Ιουδας ὁ καὶ Μακκαβαῖος καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ τὸ πλῆθος τῶν Ιουδαίων ἀπέστειλαν ἡμᾶς πρὸς ὑμᾶς στῆσαι μεθ᾽ ὑμῶν συμμαχίαν καὶ εἰρήνην καὶ γραφῆναι ἡμᾶς συμμάχους καὶ φίλους ὑμῶν. 21 καὶ ἤρεσεν ὁ λόγος ἐνώπιον αὐτῶν. 22 καὶ τοῦτο τὸ ἀντίγραφον τῆς ἐπιστολῆς, ἧς ἀντέγραψαν ἐπὶ δέλτοις χαλκαῖς καὶ ἀπέστειλαν εἰς Ιερουσαλημ εἶναι παρ᾽ αὐτοῖς ἐκεῖ μνημόσυνον εἰρήνης καὶ συμμαχίας 23 Καλῶς γένοιτο ῾Ρωμαίοις καὶ τῷ ἔθνει Ιουδαίων ἐν τῇ θαλάσσῃ καὶ ἐπὶ τῆς ξηρᾶς εἰς τὸν αἰῶνα, καὶ ῥομφαία καὶ ἐχθρὸς μακρυνθείη ἀπ᾽ αὐτῶν. 24 ἐὰν δὲ ἐνστῇ πόλεμος ῾Ρώμῃ προτέρᾳ ἢ πᾶσιν τοῖς συμμάχοις αὐτῶν ἐν πάσῃ τῇ κυριείᾳ αὐτῶν, 25 συμμαχήσει τὸ ἔθνος τῶν Ιουδαίων, ὡς ἂν ὁ καιρὸς ὑπογράφῃ αὐτοῖς, καρδίᾳ πλήρει• 26 καὶ τοῖς πολεμοῦσιν οὐ δώσουσιν οὐδὲ ἐπαρκέσουσιν σῖτον, ὅπλα, ἀργύριον, πλοῖα, ὡς ἔδοξεν ῾Ρώμῃ• καὶ φυλάξονται τὰ φυλάγματα αὐτῶν οὐθὲν λαβόντες. 27 κατὰ τὰ αὐτὰ δὲ ἐὰν ἔθνει Ιουδαίων συμβῇ προτέροις πόλεμος, συμμαχήσουσιν οἱ ῾Ρωμαῖοι ἐκ ψυχῆς, ὡς ἂν αὐτοῖς ὁ καιρὸς ὑπογράφῃ; 28 καὶ τοῖς συμμαχοῦσιν οὐ δοθήσεται σῖτος, ὅπλα, ἀργύριον, πλοῖα, ὡς ἔδοξεν ῾Ρώμῃ• καὶ φυλάξονται τὰ φυλάγματα ταῦτα καὶ οὐ μετὰ δόλου.— 29 κατὰ τοὺς λόγους τούτους οὕτως ἔστησαν ῾Ρωμαῖοι τῷ δήμῳ τῶν Ιουδαίων. 30 ἐὰν δὲ μετὰ τοὺς λόγους τούτους βουλεύσωνται οὗτοι καὶ οὗτοι προσθεῖναι ἢ ἀφελεῖν, ποιήσονται ἐξ αἱρέσεως αὐτῶν, καὶ ὃ ἂν προσθῶσιν ἢ ἀφέλωσιν, ἔσται κύρια. 31 καὶ περὶ τῶν κακῶν, ὧν ὁ βασιλεὺς Δημήτριος συντελεῖται εἰς αὐτούς, ἐγράψαμεν αὐτῷ λέγοντες Διὰ τί ἐβάρυνας τὸν ζυγόν σου ἐπὶ τοὺς φίλους ἡμῶν τοὺς συμμάχους Ιουδαίους; 32 ἐὰν οὖν ἔτι ἐντύχωσιν κατὰ σοῦ, ποιήσομεν αὐτοῖς τὴν κρίσιν καὶ πολεμήσομέν σε διὰ τῆς θαλάσσης καὶ διὰ τῆς ξηρᾶς.

9
Okufà kwa Yuda Makabeyo
1 Erhi ayumva oku Nikanori n’engabo yâge bôshi bafirire omu ntambala Demetriyusi ashubîrhuma kandi Bakidesi na Alkimi omu Buyahudi kuguma n’ecikembe c’ekulyo c’engabo yâge. 2 Barhôla enjira ejire e Galileya banatwa ecirâlo aha Mesaloti oli omu lugo lwa Arbela. Banacirhola olôla lugo erhi babà bamayirhamwo abantu bamwo mwandu. 3 Omu mwêzi murhanzi gwa o mwâka gw’igana na makumi arhânu n’ibiri bayûbaka ecihando câbo aha ishiriza lya Yeruzalemu. 4 Okubundi banacilikûla banacijà e Bereya bali na bantu ba bihumbi makumi abiri na bantu bihumbi bibiri balwa n’enfarasi. 5 Yuda ali amatwa ecirâlo câge naye aha Elasa erhi analigi na bantu bihumbi bisharhu balwî ba ntwâli. 6 Erhi babona kurhi engabo y’abashombanyi eri nyinji bajuguma na banji bacinyombôkera bayâka, oku cihando kwasigala bantu magana gali munâni gonenene. 7 Yuda anacibona oku engabo yâge yayasire n’oku entambala eri hôfi eyanjikire; okubundi akumba omurhima bulya amango g’okushubija ashûbûza abâge gamabulikana ayumva yêshi arhemuka. 8 Kurharhumaga arhabwîra abasigalaga erhi: Yimuki rhulwise abôla bashombanyi rhulole erhi rhwankabahàgalika! 9 Ci konene bôhe balonza okumuhusahusa banacimubwîra mpu: rhurhankabahàsha bunôla okurhali kufumya amagala gîrhu rhwanaciyîshigaluka buzinda na bene wîrhu rhuyîshibalwîsa ci bunôla rhwamaba banyi okurhalusire. 10 Yuda anacibashuza erhi kulî na nâni enkegero z’okuderha mpu nyake embere zâbo. Akaba amango gîrhu gamahika, rhufire bene wîrhu n’oburhwâli ci rhumanye irenge lirhu lyankanahera busha!
11 Engabo y’Abanya-Sîriya yarhenga omu cihando bayîsha bajà emunda abashombanyi bali. Abalwi b’enfarasi erhi babagabiremwo kabiri engwârha muherho n’emanda mabuye bayîsha bashokwire, entwâli zayisha nazo zilongwire. Bakidesi ali oku kahembe kalyo. 12 Bakidesi ali oku ihembe ly’ekulyo n’omurhwe gwayîsha empande zombi erhi Bene Yuda babûha omushekera. 13 Bene Yuda nabo babûha omushekera, idaho lyageramwo omusisi erhi kushekereza kwa ezoôa ngabo oku zinani ibiri ku rhuma. Entambala yayanjikira bahika bijingo balwa.
14 Yuda erhi abona oku Bakidesi ali oku kahembe kalyo n’engabo asimikirako yôshi amugorha n’abantu bâge b’entwâli. 15 Ahima akola kahembe kalyo k’Abanya-Sîriya, abakungusha kuhika oku ntondo ya Azoti. 16 Ci balya bali oku kahembc kamosho erhi bâbona oku akahembe kalyo kahimirwe bagolonjoka bagorha Yuda n’engabo yâge. 17 Entambala yakaliha enyunda zombi bantu mwandu bafà agôla mango. 18 Yuda naye afa, n’abantu bâge basigalaga bakula omulindi bayâka.

Okubishwa kwa Yuda Makabeyo
19 Yonatani na Simoni barhola mwene wâbo Yuda bagendimubisha omu nshinda y’ababusi bâge aha Modini. 20 Israheli yêshi amushibà anacimulakira bwenêne banayôrha omu mishîbo nsiku zirhali nyi. 21 Banakaziderha bakola balaka mpu: Aye mushana! Kurhigi yamafaga ntya entwâli côkola w’Israheli? 22 Ebisigîre oku myanzi ya Yuda, oku biyêrekîre entambala, oku ahimanaga kôshi, n’oku obukulu bwâge bwali, ebyôla birhayandisirwi, bulya byamaluga.
IV. Yonatani murhambo na mudâhwa mukulu w’Abayahudi (160-143 embere za Yezu Kristu)
Olwa Yonatani
23 Erhi Yuda afa, abali babî baciyêrekana bwinjà omu Israheli yêshi yêshi. banyankola maligo bôshi bazûsa irhwe. 24 Muli ago mango hanacizûka ecizo mbo cikali omu cihugo n’ecihugo côshi cajà olunda lwâbo. 25 Bakidesi anacicîshoga abantu bagalugalu anacibayîmika barhambo omu cihugo. 26 Banacijà balongereza n’obushiru bunene abali bîra ba Yuda n’okubahêkera Bakidesi naye akabahàna n’okubacinaguza. 27 Israheli anababala bwenêne: barhali sagibona kundi kurhyo kurhenga halya abalêbi banahirigirhagau omu cihugo câbo.
28 Okubundi abanali bîra ba Yuda bôshi banacishûbûzanya banacibwîra Yonatani mpu: 29 «Kurhenga mwene winyu Yuda afire harhacibonekaga omuntu oli akage wankakarhucîkako abashombanyi bîrhu Bakidesi na ngasi bandi bashomba ishanja lirhu. 30 Rhwamakwîshoga ene, okola we mulanzi na murhambo ahâli hage lyo okazigendesa entambala zirhu». 31 Yonatani muli ago mango anacihâbwa oburhegesi ayîma ahâli ha Yuda mwene wâbo.
32 Erhi Bakidesi anamanya kulya akalonza oku akamuyirhamwo. 33 Erhi bamanya ogwôla muhigo gwâge, Yonatani, mwene wâbo Simoni na ngasi bôshi banali haguma naye baciyakira omwirûngu lya Tekowa banaciyûbaka hôfi n’iriba lya Asfari. 34 Bakidesi anacimanya ogwôla mwanzi olwa sabato, anaciyî mukà n’engabo yâge yôshi anayîkirira ebwa lindi ishiriza lya Yordani.
35 Yonatani anacirhuma mwene wâbov Yowane nka murhambo w’olubaga emwa bene Nabateni bîra bâge mpu bahûne babikire aha mwâbo, emizigo yâbo yali minene na minji bwenêne. 36 Ci konene bene Yambri erhi babà bamarhenga e mwâbo Medaba banacigwârha Yowane na ngasi ebi anali agwêrhe byôshi, bagugumba eminyago yâbo. 37 Erhi kugera nsiku banaciyishibwira Yonatani na mwene wâbo Simoni oku bene Yambri bagwêrhe olusiku lukulu lw’obuhya n’oku barhenza omuhya e Nadabati, kuguma n’abamulusize mwandu, ali mwâli wa mugale muguma w’e Kanani. 38 Erhi kulya mwene wâbo Yowane afâga, banacisôka bajicîfulika omu mahukulu g’entondo. 39 Erhi bayinamula amasù balangîra omulongomunene n’olubi: hali omuhya mulume, bene wâbo n’abîra bâge bayêrekîre emunda bali badwîrhe orhugoma, ebirugu by’okuyimba, enzihwa n’emirasano minji. 40 Okubundi balya bali bôshi na Yonatani banacifulumuka mulya mahukulu baciloha kuli bo babanigûza, banji bayîrhwa nabo, n’abandi balibirha bayâkira omu ntondo, Abayahudi banacirhôla ebi bajàndikaga. 41 Ntyôla obuhya bwaba mishîbo n’enyimbo z’abazihi zahinduka mirenge. 42 Erhi babà bamacîhôla omukò gwa mwene wâbo, banacijà omu kabokwe ka Yordani.
Okuyikira olwîshi lwa Yordani
43 Bakidesi anacimanya okwôla, oku lwa sabato anayîsha kulya burhambi bwa Yordani n’engabo nyinji. 44 Okubundi Yonatani anacibwîra abâbo erhi: « Yîmukagi bunôla, rhulwire amagala gîrhu! bulya oku kurhasagiba oli ene oli njo nîsi erhi lishinjo. 45 Loli omushombanyi n’emirasano yâge embere zirhu ekumosho n’ekulyo, amîshi ga Yordani ciyanja n’omuhusi ntaho rhwa nkayikira. 46 Bunôla muyinamulirage izù linyu emalunga lyo muyôkoka omu maboko g’omushombanyi. 47 Entambala yarhondêra, Yonatani alambûla okuboko mpu atumirhage Bakidesi ci amubula omu kukuliranya enyuma. 48 Okubundi Yonatani anacihamira muli Yordani kuguma nabo, baluyikira bajà bayoga ci Abanya-Sîriya barhaluyikiraga mpu babakulikire. 49 Olwo lusiku hôfi bantu cihumbi bafà omu bantu ba Bakidesi.
Okufà kwa Alkimi
50 Oyûla Bakidesi anacishubira e Yeruzalemu agendiyûbakayo olugo luzibuzibu omu kabanda ka Yudeya, ayûbaka enyumpa hôfi na Yeriko, aha Emausi, aha Betoroni, aha Beteli, aha Tamunata, aha Faratoni n’aha Tefoni azungulusa n’enkuta ndîrî n’emihango eriko akakomyo. 51 Ahirako n’abalanzi mpu bakazirhindibûza Israheli. 52 Azibuhya olugo lwa Betisuri, olwa Gazara n’ecishagala ca Siyoni anacihiramwo emirhwe y’abasirika analundamwo ebiryo. 53 Agwârha nka mpira abagala b’abakulu b’ecihugo anacibagwârha nka bashwêkwa omu cishagala ca Yeruzalemu. 54 Omu mwâka gw’igana na makumi arhânu, omu mwêzi gwa kabiri, Alkimiw anacirhegeka mpu bahongole enkuta z’omu ndalâlà y’ahatagatîfu, arhegeka ntyo mpu basherêze omukolo gwajiragwa n’abalêbi, anacirhondêra okujira ntyo. 55 Muli agôla mango Alkimi alambikwa oku idaho na Nyamuzinda n’emikolo yâge yahangarhana, akanwa kâge kahumbârhala ahola ebirumbu arhanacihashaga okuderha ciru n’akanwa ciru n’okurhegeka omu mwâge. 56 Alkimi anafa muli agôla mango n’amalumwa manji bwenêne. 57 Erhi babona oku Alkimi amafa; Bakidesi anacishubira emunda mwa mi ali, na ntyo ecihugo c’e Buyahudi caba n’omurhûla gwa myâka ibiri.
Beti-Basi arhêrwa
58 Okubundi Abayahudi babî banacijira ihano banaciderha mpu: Lolà oku Yonatani n’abâbo bali n’omurhûla ntà kadundo, rhushubilêrha Bakidesi naye anabarhuluba bôshi omu budufu buguma. 59 Banacigenda mpu bashambâle haguma naye. 60 Bakidesi anacihuma enjira yâge ayisha alongoline omurhwe gw’engabo nyinji anacirhuma amaruba ga bufundafunda emwa ngasi banali olunda lwâge, omu Buyahudi, mpu bagwârhe Yonatani n’abâbo, ci barhahashaga buly’ihwe lyâbo lyamarhulika. 61 N’abantu bagumabaguma b’omu cihugo bo bali barhambo b’obwôla bugoma, bagwârha makumi arhânu omu bandi banacibayîrha.
62 Okubundi Yonatani, Simoni n’abâbo banacijà e Beti-Basi omw’irûngu bashubiyiyûbaka banacizibuhya. 63 Bakidesi anacimanya omwanzi, ashûbûza engabo yâge anacihamagala abantu bâge bali e Buyahudi. 64 Anaciyâsha atwa ecirâlo hôfi na Beti-Basi, anacigorha olugo nsiku nyinji, anazonza masini. 65 Ci Yonatani anacisiga mwene wâbo Simoni omu cishagala anacija omu lugo ayi sha agalukinengabo nsungunu. 66 Anacihima Odomera na bene wâbo bôshi na bene Fasironi emwâbo omu mahêma gâbo anacirhondêra okubalibisa omu kubagorha anacibâminika n’emisî. 67 Simoni naye n’abantu bâge anacihuluka ayôca galya masini g’okulwa. 68 Bombi oku banali babiri, balwîsa Bakidesi, bamuhima bamucinagiza. Abona oku omuhigo gwâge n’okuyîsha kwâge byabîre bya busha. 69 Abêra balya bantu babî bamubwîraga mpu ayishe omu cihugo oburhè, abanigamwo banji anacirhôla omuhigo gw’okushubira emwâge omu cihugo câge. 70 Yonatani anakumanya, anacirhuma entumwa emunda ali mpu bayumvanye n’omurhûla anamulekere abashwêkagwa. 71 Bakidesi anabayankirira, anaciyêmêra ebinwa bya Yonatani; acîgasha embere zâge mpu ntà mango anacimulongeze amabî omu kalamo kâge kôshi. 72 Anacimushubiza abashwêkwa ali erhi agwarhire e Buyahudi, ashana ebirugu anacishubira omu cihugo câge, arhanacifaga agalusire omu cihugo c’Abayahudi. 73 Engôrho ya rhangileka okulibuza Bene Isrhaheli. Yonatani anaciyûbaka enyumpa yâge aha Makmasi; arhondêra okukatwîra olubaga emmanja, akûla ababî bôshi omu Israheli.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 9
1 Καὶ ἤκουσεν Δημήτριος ὅτι ἔπεσεν Νικάνωρ καὶ ἡ δύναμις αὐτοῦ ἐν πολέμῳ, καὶ προσέθετο τὸν Βακχίδην καὶ τὸν ῎Αλκιμον ἐκ δευτέρου ἀποστεῖλαι εἰς γῆν Ιουδα καὶ τὸ δεξιὸν κέρας μετ᾽ αὐτῶν. 2 καὶ ἐπορεύθησαν ὁδὸν τὴν εἰς Γαλγαλα καὶ παρενέβαλον ἐπὶ Μαισαλωθ τὴν ἐν Αρβηλοις καὶ προκατελάβοντο αὐτὴν καὶ ἀπώλεσαν ψυχὰς ἀνθρώπων πολλάς. 3 καὶ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου ἔτους τοῦ δευτέρου καὶ πεντηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ παρενέβαλον ἐπὶ Ιερουσαλημ• 4 καὶ ἀπῆραν καὶ ἐπορεύθησαν εἰς Βερεαν ἐν εἴκοσι χιλιάσιν ἀνδρῶν καὶ δισχιλίᾳ ἵππῳ. 5 καὶ Ιουδας ἦν παρεμβεβληκὼς ἐν Ελασα, καὶ τρισχίλιοι ἄνδρες μετ᾽ αὐτοῦ ἐκλεκτοί. 6 καὶ εἶδον τὸ πλῆθος τῶν δυνάμεων ὅτι πολλοί εἰσιν, καὶ ἐφοβήθησαν σφόδρα• καὶ ἐξερρύησαν πολλοὶ ἀπὸ τῆς παρεμβολῆς, οὐ κατελείφθησαν ἐξ αὐτῶν ἀλλ᾽ ἢ ὀκτακόσιοι ἄνδρες. 7 καὶ εἶδεν Ιουδας ὅτι ἀπερρύη ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ καὶ ὁ πόλεμος ἔθλιβεν αὐτόν, καὶ συνετρίβη τῇ καρδίᾳ, ὅτι οὐκ εἶχεν καιρὸν συναγαγεῖν αὐτούς, 8 καὶ ἐξελύθη καὶ εἶπεν τοῖς καταλειφθεῖσιν ᾿Αναστῶμεν καὶ ἀναβῶμεν ἐπὶ τοὺς ὑπεναντίους ἡμῶν, ἐὰν ἄρα δυνώμεθα πολεμῆσαι πρὸς αὐτούς. 9 καὶ ἀπέστρεφον αὐτὸν λέγοντες Οὐ μὴ δυνώμεθα, ἀλλ᾽ ἢ σῴζωμεν τὰς ἑαυτῶν ψυχὰς τὸ νῦν, ἐπιστρέψωμεν καὶ οἱ ἀδελφοὶ ἡμῶν καὶ πολεμήσωμεν πρὸς αὐτούς, ἡμεῖς δὲ ὀλίγοι. 10 καὶ εἶπεν Ιουδας Μὴ γένοιτο ποιῆσαι τὸ πρᾶγμα τοῦτο, φυγεῖν ἀπ᾽ αὐτῶν, καὶ εἰ ἤγγικεν ὁ καιρὸς ἡμῶν, καὶ ἀποθάνωμεν ἐν ἀνδρείᾳ χάριν τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν καὶ μὴ καταλίπωμεν αἰτίαν τῇ δόξῃ ἡμῶν. 11 καὶ ἀπῆρεν ἡ δύναμις ἀπὸ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἔστησαν εἰς συνάντησιν αὐτοῖς, καὶ ἐμερίσθη ἡ ἵππος εἰς δύο μέρη, καὶ οἱ σφενδονῆται καὶ οἱ τοξόται προεπορεύοντο τῆς δυνάμεως, καὶ οἱ πρωταγωνισταὶ πάντες οἱ δυνατοί, Βακχίδης δὲ ἦν ἐν τῷ δεξιῷ κέρατι. 12 καὶ ἤγγισεν ἡ φάλαγξ ἐκ τῶν δύο μερῶν καὶ ἐφώνουν ταῖς σάλπιγξιν, καὶ ἐσάλπισαν οἱ παρὰ Ιουδου καὶ αὐτοὶ ταῖς σάλπιγξιν• 13 καὶ ἐσαλεύθη ἡ γῆ ἀπὸ τῆς φωνῆς τῶν παρεμβολῶν, καὶ ἐγένετο ὁ πόλεμος συνημμένος ἀπὸ πρωίθεν ἕως ἑσπέρας. 14 καὶ εἶδεν Ιουδας ὅτι Βακχίδης καὶ τὸ στερέωμα τῆς παρεμβολῆς ἐν τοῖς δεξιοῖς, καὶ συνῆλθον αὐτῷ πάντες οἱ εὔψυχοι τῇ καρδίᾳ, 15 καὶ συνετρίβη τὸ δεξιὸν μέρος ἀπ᾽ αὐτῶν, καὶ ἐδίωκεν ὀπίσω αὐτῶν ἕως Αζωτου ὄρους. 16 καὶ οἱ εἰς τὸ ἀριστερὸν κέρας εἶδον ὅτι συνετρίβη τὸ δεξιὸν κέρας, καὶ ἐπέστρεψαν κατὰ πόδας Ιουδου καὶ τῶν μετ᾽ αὐτοῦ ἐκ τῶν ὄπισθεν. 17 καὶ ἐβαρύνθη ὁ πόλεμος, καὶ ἔπεσον τραυματίαι πολλοὶ ἐκ τούτων καὶ ἐκ τούτων, 18 καὶ Ιουδας ἔπεσεν, καὶ οἱ λοιποὶ ἔφυγον. 19 καὶ ἦρεν Ιωναθαν καὶ Σιμων Ιουδαν τὸν ἀδελφὸν αὐτῶν καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐν τῷ τάφῳ τῶν πατέρων αὐτοῦ ἐν Μωδεϊν. 20 καὶ ἔκλαυσαν αὐτὸν καὶ ἐκόψαντο αὐτὸν πᾶς Ισραηλ κοπετὸν μέγαν καὶ ἐπένθουν ἡμέρας πολλὰς καὶ εἶπον 21 Πῶς ἔπεσεν δυνατὸς σῴζων τὸν Ισραηλ. 22 καὶ τὰ περισσὰ τῶν λόγων Ιουδου καὶ τῶν πολέμων καὶ τῶν ἀνδραγαθιῶν, ὧν ἐποίησεν, καὶ τῆς μεγαλωσύνης αὐτοῦ οὐ κατεγράφη• πολλὰ γὰρ ἦν σφόδρα. 23 Καὶ ἐγένετο μετὰ τὴν τελευτὴν Ιουδου ἐξέκυψαν οἱ ἄνομοι ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις Ισραηλ, καὶ ἀνέτειλαν πάντες οἱ ἐργαζόμενοι τὴν ἀδικίαν. 24 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐγενήθη λιμὸς μέγας σφόδρα, καὶ αὐτομόλησεν ἡ χώρα μετ᾽ αὐτῶν. 25 καὶ ἐξέλεξεν Βακχίδης τοὺς ἀσεβεῖς ἄνδρας καὶ κατέστησεν αὐτοὺς κυρίους τῆς χώρας. 26 καὶ ἐξεζήτουν καὶ ἠρεύνων τοὺς φίλους Ιουδου καὶ ἦγον αὐτοὺς πρὸς Βακχίδην, καὶ ἐξεδίκα αὐτοὺς καὶ ἐνέπαιζεν αὐτοῖς. 27 καὶ ἐγένετο θλῖψις μεγάλη ἐν τῷ Ισραηλ, ἥτις οὐκ ἐγένετο ἀφ᾽ ἧς ἡμέρας οὐκ ὤφθη προφήτης αὐτοῖς. 28 καὶ ἠθροίσθησαν πάντες οἱ φίλοι Ιουδου καὶ εἶπον τῷ Ιωναθαν 29 ᾿Αφ᾽ οὗ ὁ ἀδελφός σου Ιουδας τετελεύτηκεν, καὶ ἀνὴρ ὅμοιος αὐτῷ οὐκ ἔστιν ἐξελθεῖν καὶ εἰσελθεῖν πρὸς τοὺς ἐχθροὺς καὶ Βακχίδην καὶ ἐν τοῖς ἐχθραίνουσιν τοῦ ἔθνους ἡμῶν• 30 νῦν οὖν σὲ ᾑρετισάμεθα σήμερον τοῦ εἶναι ἀντ᾽ αὐτοῦ ἡμῖν εἰς ἄρχοντα καὶ ἡγούμενον τοῦ πολεμῆσαι τὸν πόλεμον ἡμῶν. 31 καὶ ἐπεδέξατο Ιωναθαν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ τὴν ἥγησιν καὶ ἀνέστη ἀντὶ Ιουδου τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ. 32 Καὶ ἔγνω Βακχίδης καὶ ἐζήτει αὐτὸν ἀποκτεῖναι. 33 καὶ ἔγνω Ιωναθαν καὶ Σιμων ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἔφυγον εἰς τὴν ἔρημον Θεκωε καὶ παρενέβαλον ἐπὶ τὸ ὕδωρ λάκκου Ασφαρ. 34 καὶ ἔγνω Βακχίδης τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ ἦλθεν αὐτὸς καὶ πᾶν τὸ στράτευμα αὐτοῦ πέραν τοῦ Ιορδάνου.— 35 καὶ ἀπέστειλεν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἡγούμενον τοῦ ὄχλου καὶ παρεκάλεσεν τοὺς Ναβαταίους φίλους αὐτοῦ τοῦ παραθέσθαι αὐτοῖς τὴν ἀποσκευὴν αὐτῶν τὴν πολλήν. 36 καὶ ἐξῆλθον οἱ υἱοὶ Ιαμβρι οἱ ἐκ Μηδαβα καὶ συνέλαβον Ιωαννην καὶ πάντα, ὅσα εἶχεν, καὶ ἀπῆλθον ἔχοντες. 37 μετὰ τοὺς λόγους τούτους ἀπήγγειλαν Ιωναθαν καὶ Σιμωνι τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ ὅτι Υἱοὶ Ιαμβρι ποιοῦσιν γάμον μέγαν καὶ ἄγουσιν τὴν νύμφην ἀπὸ Ναδαβαθ, θυγατέρα ἑνὸς τῶν μεγάλων μεγιστάνων Χανααν, μετὰ παραπομπῆς μεγάλης. 38 καὶ ἐμνήσθησαν τοῦ αἵματος Ιωαννου τοῦ ἀδελφοῦ αὐτῶν καὶ ἀνέβησαν καὶ ἐκρύβησαν ὑπὸ τὴν σκέπην τοῦ ὄρους. 39 καὶ ἦραν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ θροῦς καὶ ἀποσκευὴ πολλή, καὶ ὁ νυμφίος ἐξῆλθεν καὶ οἱ φίλοι αὐτοῦ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ εἰς συνάντησιν αὐτῶν μετὰ τυμπάνων καὶ μουσικῶν καὶ ὅπλων πολλῶν. 40 καὶ ἐξανέστησαν ἐπ᾽ αὐτοὺς ἀπὸ τοῦ ἐνέδρου καὶ ἀπέκτειναν αὐτούς, καὶ ἔπεσον τραυματίαι πολλοί, καὶ οἱ ἐπίλοιποι ἔφυγον εἰς τὸ ὄρος• καὶ ἔλαβον πάντα τὰ σκῦλα αὐτῶν. 41 καὶ μετεστράφη ὁ γάμος εἰς πένθος καὶ φωνὴ μουσικῶν αὐτῶν εἰς θρῆνον. 42 καὶ ἐξεδίκησαν τὴν ἐκδίκησιν αἵματος ἀδελφοῦ αὐτῶν καὶ ἀπέστρεψαν εἰς τὸ ἕλος τοῦ Ιορδάνου.— 43 καὶ ἤκουσεν Βακχίδης καὶ ἦλθεν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἕως τῶν κρηπίδων τοῦ Ιορδάνου ἐν δυνάμει πολλῇ. 44 καὶ εἶπεν Ιωναθαν τοῖς παρ᾽ αὐτοῦ ᾿Αναστῶμεν δὴ καὶ πολεμήσωμεν περὶ τῶν ψυχῶν ἡμῶν, οὐ γάρ ἐστιν σήμερον ὡς ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν• 45 ἰδοὺ γὰρ ὁ πόλεμος ἐξ ἐναντίας καὶ ἐξόπισθεν ἡμῶν, τὸ δὲ ὕδωρ τοῦ Ιορδάνου ἔνθεν καὶ ἔνθεν καὶ ἕλος καὶ δρυμός, οὐκ ἔστιν τόπος τοῦ ἐκκλῖναι• 46 νῦν οὖν κεκράξατε εἰς τὸν οὐρανόν, ὅπως διασωθῆτε ἐκ χειρὸς τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν. 47 καὶ συνῆψεν ὁ πόλεμος• καὶ ἐξέτεινεν Ιωναθαν τὴν χεῖρα αὐτοῦ πατάξαι τὸν Βακχίδην, καὶ ἐξέκλινεν ἀπ᾽ αὐτοῦ εἰς τὰ ὀπίσω. 48 καὶ ἐνεπήδησεν Ιωναθαν καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ εἰς τὸν Ιορδάνην καὶ διεκολύμβησαν εἰς τὸ πέραν, καὶ οὐ διέβησαν ἐπ᾽ αὐτοὺς τὸν Ιορδάνην. 49 ἔπεσον δὲ παρὰ Βακχίδου τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἰς χιλίους ἄνδρας. 50 καὶ ἐπέστρεψεν εἰς Ιερουσαλημ, καὶ ᾠκοδόμησαν πόλεις ὀχυρὰς ἐν τῇ Ιουδαίᾳ, τὸ ὀχύρωμα τὸ ἐν Ιεριχω καὶ τὴν Αμμαους καὶ τὴν Βαιθωρων καὶ τὴν Βαιθηλ καὶ τὴν Θαμναθα Φαραθων καὶ τὴν Τεφων, ἐν τείχεσιν ὑψηλοῖς καὶ πύλαις καὶ μοχλοῖς• 51 καὶ ἔθετο φρουρὰν ἐν αὐτοῖς τοῦ ἐχθραίνειν τῷ Ισραηλ. 52 καὶ ὠχύρωσεν τὴν πόλιν τὴν Βαιθσουραν καὶ Γαζαρα καὶ τὴν ἄκραν καὶ ἔθετο ἐν αὐταῖς δυνάμεις καὶ παραθέσεις βρωμάτων. 53 καὶ ἔλαβεν τοὺς υἱοὺς τῶν ἡγουμένων τῆς χώρας ὅμηρα καὶ ἔθετο αὐτοὺς ἐν τῇ ἄκρᾳ ἐν Ιερουσαλημ ἐν φυλακῇ. 54 Καὶ ἐν ἔτει τρίτῳ καὶ πεντηκοστῷ καὶ ἑκατοστῷ τῷ μηνὶ τῷ δευτέρῳ ἐπέταξεν ῎Αλκιμος καθαιρεῖν τὸ τεῖχος τῆς αὐλῆς τῶν ἁγίων τῆς ἐσωτέρας• καὶ καθεῖλεν τὰ ἔργα τῶν προφητῶν καὶ ἐνήρξατο τοῦ καθαιρεῖν. 55 ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἐπλήγη ῎Αλκιμος, καὶ ἐνεποδίσθη τὰ ἔργα αὐτοῦ, καὶ ἀπεφράγη τὸ στόμα αὐτοῦ, καὶ παρελύθη καὶ οὐκ ἠδύνατο ἔτι λαλῆσαι λόγον καὶ ἐντείλασθαι περὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ. 56 καὶ ἀπέθανεν ῎Αλκιμος ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ μετὰ βασάνου μεγάλης. 57 καὶ εἶδεν Βακχίδης ὅτι ἀπέθανεν ῎Αλκιμος, καὶ ἐπέστρεψεν πρὸς τὸν βασιλέα. καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ Ιουδα ἔτη δύο. 58 Καὶ ἐβουλεύσαντο πάντες οἱ ἄνομοι λέγοντες ᾿Ιδοὺ Ιωναθαν καὶ οἱ παρ᾽ αὐτοῦ ἐν ἡσυχίᾳ κατοικοῦσιν πεποιθότες• νῦν οὖν ἀνάξομεν τὸν Βακχίδην, καὶ συλλήμψεται αὐτοὺς πάντας ἐν νυκτὶ μιᾷ. 59 καὶ πορευθέντες συνεβουλεύσαντο αὐτῷ. 60 καὶ ἀπῆρεν τοῦ ἐλθεῖν μετὰ δυνάμεως πολλῆς καὶ ἀπέστειλεν λάθρᾳ ἐπιστολὰς πᾶσιν τοῖς συμμάχοις αὐτοῦ τοῖς ἐν τῇ Ιουδαίᾳ, ὅπως συλλάβωσιν τὸν Ιωναθαν καὶ τοὺς μετ᾽ αὐτοῦ• καὶ οὐκ ἠδύναντο, ὅτι ἐγνώσθη ἡ βουλὴ αὐτῶν. 61 καὶ συνέλαβον ἀπὸ τῶν ἀνδρῶν τῆς χώρας τῶν ἀρχηγῶν τῆς κακίας εἰς πεντήκοντα ἄνδρας καὶ ἀπέκτειναν αὐτούς. 62 καὶ ἐξεχώρησεν Ιωναθαν καὶ Σιμων καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ εἰς Βαιθβασι τὴν ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ᾠκοδόμησεν τὰ καθῃρημένα αὐτῆς, καὶ ἐστερέωσαν αὐτήν. 63 καὶ ἔγνω Βακχίδης καὶ συνήγαγεν πᾶν τὸ πλῆθος αὐτοῦ καὶ τοῖς ἐκ τῆς Ιουδαίας παρήγγειλεν• 64 καὶ ἐλθὼν παρενέβαλεν ἐπὶ Βαιθβασι καὶ ἐπολέμησεν αὐτὴν ἡμέρας πολλὰς καὶ ἐποίησεν μηχανάς. 65 καὶ ἀπέλιπεν Ιωναθαν Σιμωνα τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἐν τῇ πόλει καὶ ἐξῆλθεν εἰς τὴν χώραν καὶ ἦλθεν ἐν ἀριθμῷ. 66 καὶ ἐπάταξεν Οδομηρα καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ τοὺς υἱοὺς Φασιρων ἐν τῷ σκηνώματι αὐτῶν, καὶ ἤρξαντο τύπτειν καὶ ἀνέβαινον ἐν ταῖς δυνάμεσιν. 67 καὶ Σιμων καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ ἐξῆλθον ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἐνεπύρισαν τὰς μηχανάς• 68 καὶ ἐπολέμησαν πρὸς τὸν Βακχίδην, καὶ συνετρίβη ὑπ᾽ αὐτῶν, καὶ ἔθλιβον αὐτὸν σφόδρα, ὅτι ἦν ἡ βουλὴ αὐτοῦ καὶ ἡ ἔφοδος αὐτοῦ κενή. 69 καὶ ὠργίσθη ἐν θυμῷ τοῖς ἀνδράσιν τοῖς ἀνόμοις τοῖς συμβουλεύσασιν αὐτῷ ἐλθεῖν εἰς τὴν χώραν καὶ ἀπέκτεινεν ἐξ αὐτῶν πολλοὺς καὶ ἐβουλεύσατο τοῦ ἀπελθεῖν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ. 70 καὶ ἐπέγνω Ιωναθαν καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν πρέσβεις τοῦ συνθέσθαι πρὸς αὐτὸν εἰρήνην καὶ ἀποδοῦναι αὐτοῖς τὴν αἰχμαλωσίαν. 71 καὶ ἐπεδέξατο καὶ ἐποίησεν κατὰ τοὺς λόγους αὐτοῦ καὶ ὤμοσεν αὐτῷ μὴ ἐκζητῆσαι αὐτῷ κακὸν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτοῦ• 72 καὶ ἀπέδωκεν αὐτῷ τὴν αἰχμαλωσίαν, ἣν ᾐχμαλώτευσεν τὸ πρότερον ἐκ γῆς Ιουδα, καὶ ἀποστρέψας ἀπῆλθεν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ καὶ οὐ προσέθετο ἔτι ἐλθεῖν εἰς τὰ ὅρια αὐτῶν. 73 καὶ κατέπαυσεν ῥομφαία ἐξ Ισραηλ• καὶ ᾤκησεν Ιωναθαν ἐν Μαχμας, καὶ ἤρξατο Ιωναθαν κρίνειν τὸν λαὸν καὶ ἠφάνισεν τοὺς ἀσεβεῖς ἐξ Ισραηλ.
10
Aleksandro acîjira mwâmi anajira Yonatani mudâhwa mukulu
1 Omu mwâka gw’igana na makumi gali ndarhu, Aleksandromugala wa Antiyokusi n’elishembano lyâge ye Epifani, anacirhabâla anacirhôla Ptolemaisi; abantu b’eyo bamuyankirira na kurhenga aho arhondêra okuyîma bwinjà. 2 Erhi mwâmi Demetriyusi anayumva kulya, ashûbûza engabo nyinji bwenêne anacija emunda ali akola agendimulwîsa. 3 Na muli agôla mango gonêne Demetriyusi anacirhuma amaruba emwa Yonatani g’okujà omu murhûla anamulaganya mpu amukuza omu cikono. 4 Akazâgiderha erhi rhuyumvanye naye duba embere ayumvanye na Aleksandro oku muhona gwâni. 5 Bulya akola ayishikazikengêra amabî namujirire gôshi kuli ye yenene, kuli mwene wâbo n’oku ishanja lyâge lyôshi. 6 Amuhà obuhashe b’okushubisinga engabo y’okulwa, okutula emirasano n’okuderha oku akola mwîra wâge, anacirhegeka mpu amugalulire empira bagwârhaga omu lugo wâge.
7 Yonatani anacija e Yeruzalemu, anacisoma galya maruba, agasomera olubaga lwôshi kuguma n’abantu bali omu lugo. 8 Bajuguma bwenêne erhi bayunva oku mwâmi anahire Yonatani obuhashe bw’okujira eyindi mirhwe y’okulwa. 9 Abali omu lugo banaciha Yonatani empira bali bagwêrhe naye anacibashubiza emwa ababusi bâbo. 10 Yonatani anaciyûbaka aha Yeruzalemu ashubirhondêra okuyûbaka n’okushakala olugo. 11 Ahûna abûbasi okushubiyûbaka olukûta n’okuzungulusa entondo ya Siyoni n’amabuye magoye lyo ezibuha, banajira ntyo. 12 Okubundi ab’ebigolo bali omu nyumpa nzibu Bakidesi ayûbakaga banaciyâka. 13 Ngasi muguma ajandika omukolo analiagwêrhe bakacîshubirira ngasi muguma omu cihugo câbo. 14 Aha Betisuri honene hasigire baguma baguma muli balya banalibamaleka akanwa n’amarhegeko ga Nnâmahanga bulya ahôla ho halikola lwakiro lwâbo.
15 Okubundi Aleksandro anacimanya okwôla Demetriyusi ajiriraga Yonatani, banacimuganîrira amatabûro oyûla amalwa, entambala ahimire ye na bene wâbo n’embaka abwîne. 16 Anaciderha erhi ka rhwankabona mango maguma muntu wa borhere bwa bene obwo muntu wa bene oyôla? Rhumujire muntu mwîra wîrhu na murhabâzi wîrhu. 17 Anacirhuma amaruba gali mayandike ntyâla: 18 “Mwâmi Aleksandro kuli mwene wâbo Yonatani, omusingo. 19 Rhwayumvîrhe barhubwîra oku oli muntu muzibu na oku wanahasha okubà murhabâzi wîrhu. 20 Co cirhumire kurhenga ene okola we mudâhwa mukulux w’ishanja lyâwe rhwamanakuhà ecikono c’okuderhwa mwîra wa mwâmi.- Anacimurhumira kuguma akanzo kadukula ecimanè c’amasholo,- okombêre ebintu bîrhu, onalange obwîra bwîrhu haguma na nâwe bwinjà”.
21 Yonatani anaciyambala emyambalo migishe omu mwêzi gwa nda omu mwâka gw’igana na makumi gali ndarhu, oku lusiku lw’Amahêma, anacisinga engabo, atulisa n’emirasano. Amaruba Demetriyusi I ayandikiraga Yonatani
22 Erhi ayumva kulya Demetriyusi anacigaya bwenêne. 23 Bici rhwajizirage obûla Aleksandro amarhurhanga okujà omu bwîra bwa Abayahudi lyo azibuhya obwâmi bwâge. 24 Erhi nâni nkola nabayandikira ebinwa by’okubarhiza mbalaganye obukulu n’oluhembo lunji lyo mubona oburhabâle bwâbo. 25 Anacibarhumira amaruba gali gayandisirwe ntyâla:
«Mwâmi Demetriyusi oku lubaga lw’Abayahudi: Omusingo.
26 Mwalanzire kulyâla kunywana rhwanywânaga na ntyôla obwîra bwîrhu bwayôrha bûkomire buzira kucilunga n’abashombanyi bîrhu, rhwayumvîrhe okwôla rhwanasîma bwenêne. 27 Na bunôla muyôrhage murhujirako obwôla bwîkubagire, nanirhu rhwanahemba okwôla murhujirira n’aminja ga ngasi lubero. 28 Rhwanabajirira luhembo lunji na binji birharhegesirwi. 29 Kurhenga ene namabakûlako obujà namanabagalulira, muli Bayahudi mweshi, okuhonga n’okuvurha empongano oku munyu, na ibarati lya mwâmi. 30 Ecigabi ca kasharhu c’omu mashwa ginyu n’oluhande lwa kabiri lwa eby’emirehe yinyu ebyali byâni mbagalulirebyo. Ntakacibilonza kurhenga ene n’ensiku zôshi mbigalulire ecihugo c’Abayahudi na birya bishagala bisharhu bilungîne naye bya omu Samâriya na omu Galileya. 31 Nalonza Yeruzalemu ayôrhe cishagala citagatîfu na ca murhûla kuguma n’omurhundu gwâco gwôshi, cirhûlîse conene entûlo n’empogano zâco.
32 Ndesire kuguma obuhashe bwâni nalingwêrhe, bwâmi buba aha Yeruzalemu mbulekire omudâhwa mukulu nti ahebemwo abantu bakazilanga balya anacîshozire yenene. 33 Abayahudi bôshi banahêsirwe bujà kurhenga e Buyahudi bakanaba bali omu bwâmi bôshi mbahire obuhashe bw’okurhenga omu bujà, nalonza bôshi babaleke barhacikazagivurha ibarati ciru n’ery’ebintu byâbo. 34 Ensiku nkulu zôshi, eza Sabato, ezindi nsiku nkulu, ensiku ntagatikfu kuguma na zirya nsiku isharhu zishokolera erhi ezi kulikira olusiku ylukulu, ezôla nsiku zibe nsiku za kurhahumwako na kandi, nsiku za kurhaba n’okurhacifuduka kantu kalebe oku Bayahudi bôshi banaba omu cihugo câni. 35 Muli ezôla nsiku ntâye wankaciba n’obuhashe bw’okuderha erhi nasambisa owîrhu kuli kantu kalebe nîsi erhi abandi mbarhindibuze kuli olu lubanja erhi lula. 36 Barhôle basirika bAbayahudi bihumbi makumi asharhu bajè omu basirika bani bakazibajuha nk’oku bankajuha abandi basirika babà omu ngabo ya mwâmi. Baguma muli bo bajà omu nyumpa za mwâmi zirya nzibunzibu. 37 Na banji bahâbwa gulya mukolo omuntu akanacîkubagirwamwo omu bwâmi bwâni. Kuli okwôla abasirika bâbo bakulu bâba omu bûko bwâbo, balama nk’oku amarhegeko gâbo ganabahunyire kuguma nk’oku nanajiriraga Obuyahudi bôshi.
38 Erya mirhundu isharhu ya Samâriya nayûshûlaga oku Buyahudi, enajage mwo loshi na ntyo, amango bakola bagwêrhe murhambo muguma barhaci rhumikira wundi mukulu ohi kuleka omudâhwa mukulu. 39 Mpanyire nka luhembo, Ptolemayisi n’omurhundu gwâge gôshi, emwa akâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu, lyo bakazibona ebi bakolêsa omu kâ-Nyamuzinda, oku nterekêro. 40 Nâni mpanyire ngasi mwâka nfaranga bihumbi ikumi na bini bya marhale, byayishirhôlwa kuli birya mwâmi anahâbwa omu ngasi marhambo minjà. 41 Na ngasi bilushire ebyakazâgikolesibwa omu myâka yagezire, kurhenga ene bikola byakahâbwa emikolo y’akâ-Nyamuzinda. 42 Kandi kuli zirya nfaranga z’ebihumbi birhânu by’amarhale bikolêsibwa oku mikolo y’akâ-Nyamuzinda binakûlwa ngasi mwâka oku ntûlo y’akâ-Nyamuzinda ebyôla byagalulwa bulya biba by’abadâhwa banali omu mikolo. 43 Ngasi yêshi wankanayakira omu kâ-Nyamuzinda aha Yeruzalemu nîsi erhi omu biyumba byâge kuyâka okuhâna ibarati lya mwâmi nîsi erhi kuyâka bindi bindi, oyôla anabè n’obuhashe bwâge bôshi (barhacimujiraga kurhi) kuguma n’ebintu byâge ajira omu bwâmi bwâni bôshi. 44 Ebyakazikolesibwa oku kuyûbaka nîsi erhi oku.kushakûlula akâ-Nyamuzinda byakazirhenga oku birugu bya mwâmi. 45 Kwonoko omu kuyûbaka ebyôgo bya Yeruzalemu n’okukomeza obululi bwâge, ebyakolesibwa byakazirhenga oku birugu bya mwâmi kwanayishiba kuguma amango bayûbaka erhi kushakûlula ebyôgo by’ebishagala by’e Buyahudi».
46 Yonatani n’olubaga erhi bayumva ebyôla binwa barhabiyêmêraga banalahira okubishimba ebwa kubà bacikengêra amabî Demetriyusi ajiriraga Bene Israheli n’amalumwa manji abarhindibuzagyamwo. 47 Okubundi obwôla, banacihiga okunywâna na Aleksandro ye wali murhanzi wa okubabwîra mpu bayumvanye, banayôrhe bîra bâge. 48 Mwâmi Aleksandro anashûbûza engabo nyinji mpu alwise Demetriyusi. 49 Oku abôla bâmi bombi bamarhulubana engabo ya Demetriyusi bakula omulindi na Aleksandro anacimuminika, anacimugonya 50 balegerera balwa burhahusa kuhika izûba lyahorha, Demetriyusi anacifa olwo lusiku.
Obuhya bwa Aleksandro na Kleyopatri
51 Aleksandro anacirhuma emwa Ptolemeyo mwâmi w’e Mîsiri entumwa mpu bagendimubwîra erhi: 52 Namashubira omu bwâmi bwâni, na nkola ntamire oku ntebe ya balarha; nanyazire obuhashe nahimire Demetriyusi namarhôla oburhegesi bw’ecihugo cîrhu. 53 Namutuzirekwo entambala, nanamuhima ye n’engabo yâge rhwamabutamala oku ntebe y’obwâmi bwâge. 54 Ntyôla, rhusi ngâge obwîra haguma na nâwe; ompè mwâli wâwe omu buhya, nabà mukwi wâwe, nayishikuhà kuguma naye oluhembo lukwânîne.
55 Mwâmi Ptolemeyo naye anacimushuza muli ebi binwa erhi: Iragi ly’olusi ku washubiragamwo omu cihugo c’ababusi bâwe n’olu watamalagamwo oku ntebe y’obwâmi bwâbo. 56 Bunôla nkolaga nakujirira nk’oku onanyandikire, ci konene oyishe omu malanga gâni e Ptolemayisi, rhubonane nanakujira mukwi wâni nk’okwôla onadesire.
57 Ptolemeyo anacirhenga e Mîsiri bôshi n’omwâli Kleyopatri banacijà e Ptolemayisi omu mwâka gw’igana na makumi gali ndarhu n’ibiriz. 58 Mwâmi Aleksandro anacirhenga halya mbere za mwâmi, naye mwâmi anacimuha omwâli Kleyopatri anacijirira obuhya aha Ptolemayisi n’obukuze bunene k’oku abâmi banakomerera. 59 Aleksandro anaciyandikira na Yonatani mpu bagende bôshi. 60 Yonatani anacija e Ptolemaisi emunda abôla bâmi babiri bali anajagalîre bwenêne anacibahà bo n’abîra bâbo amarhale, amasholo n’ebindi by’oluhemho lunene anacisîmwa omu masù gâbo là. 61 Okubundi abantu bagalugalu omu Bayahudi bashûbûzanya mpu bagendimubeshera ci mwâmi arhabayumvagya. 62 Anaci rhegeka mpu bahogole Yonatani emyambalo yâge, banacimuyambisa emya mbalo minjà y’akaduku. Anacijira kulya. 63 Okubundi mwâmi anacimutamaza hôfi naye anacibwîra abarhumisi bâge erhi: Muhuluke mweshi naye mugere omu karhî k’olugo, mwaderha oku irhondo ntâye ociderhaga akanwa kuli ye oku kantu kalebe n’oku irhondo wâciderhaga mpu amurhindibuze. 64 Erhi abashombanyi bâge bamanya obukuze mwâmi anamuhîre, oku mwâmi anamanyîsagya kuli ye n’oku anamuyambikaga omwambalo mwinjà gw’akaduku, bôshi bayâka. 65 Erhi akola ayûshûla eryo irenge lyâge, mwâmi anamuyandika omu bîra bâge barhanzi anacimujira mukulu w’abalwi na murhambo w’ecihugo. 66 Yonatani ashubira e Yeruzalemu n’omurhûla n’obushagaluke bunene.
Apoloniyusi murhegesi w’e Sele-Sîriya ahimwa na Yonatani
67 Omu mwâka gw’igana na makumi galindarhu n’irhanu, Demetriyusi anacirhenga e Kreti, aja omu cihugo c’ababusi bâge. 68 Erhi ayumva ntyôla mwâmi Aleksandro anacishubira e Antiyokiya anababire bwenêne. 69 Demetriyusi anacijira, Apoloniyusi murhambo w’engabo yâge, ali murhambo w’ecihugo ca Sele-Sîriya, naye anacishûbûza engabo nyinji bwenêne anayisha alitwa icumbi hôfi na Yamniya kurhenga ahôla analika entumwa emwa Yonatani mpu bagendi bwîra omudâhwa mukulu mpu:
70 “We oyu oli wênene ocishomye okurhugomera na nâni nkola muntu wa kugaywa na wakushekerwa erhi we orhuma! Kurhigi obwîne wankayôrha nâwe oli mukulu embere zirhu muli ebira birhondo. 71 Akaba obwîne oku ocikubagire emisî yâwe, obungulukirage enôla munda rhuli omu kabanda rhugerane rhulôle ndi mulume bulya nie ngwêrhe emisî y’olugo loshi. 72 Odôsagye nâwe emyanzi bakubwîra nie ndi na bahi rhuli rhweshi, bôshi badwîrhe baderha mpu okugulu kwâwe kurhankasimika embere zirhu bulya kabiri kabiri ababusi bâwe bacandabusirweko omu cihugo cinyu. 73 Na bunôla orhankahasha okukoza engabo y’abalwi b’enfarasi, n’engabo y’abalwi bangan’aha, omu kubanda omu rhwali mabuye nîsi erhi rhubuye nîsi erhi handi hantu wankahashi cifulika”.
74 Erhi Yonatani ayumva ebinwa bya Apoloniyusi yêshi agarabuka omurhima acîshoga omurhwe gwa balume bihumbi ikumi anacirhenga e Yeruzalemu n’omulumuna Simoni anaciyîsha amukulikira mpu amurhabâle. 75 Bajihanda hôfi n’olugo lwa Yope; abantu b’omwôa lugo babahamikira olumwi bulya olwo lugo lwali lula nzirwe n’abasirika b’Apoloniyusi banacirhangira okulwa ahôla. 76 Abantu b’omwôla lugo erhi bagwârhwa n’obôba, bayigula enyunvi Yonatani w’e Yopè anagwârha olwôla lugo. 77 Erhi akumanya Apoloniyusi anakeresa basirika bihumbi bisharhu bagenda n’enfarasi n’eyindi ngabo mwandu anacija e Azoti, 78 nka bantu bajà balambagira konene ci erhi banajà bayegera olunda lw’ekabanda, bulya ali acikubagire obunji bw’abasirika b’enfarasi. Yonatani anacimukulikira olu nda lw’e Azoti n’ebyôla bigamba byombi byanacikorana. 79 Apoloniyusi ali amasiga afulisire enyuma lyâge banyakulwa n’enfarasi cihumbi. Ci Yonatani anacimanya oku hali omurhego guhizirwe enyuma lyâge. 80 Balya banyakulwîra oku nfarasi bagorha ecigamba ca Yonatani babatyabulira emyampi oku lubaga kurhenga sêzi kuhika bijingo. 81 Ci konene abantu ba Yonatani banasimika nk’o ku ananali abarhegeka ci erhi n’enfarasi za balya banyakulwa n’enfarasi zanaja zarhama. 82 Okubundi Simoni anabulula engabo yâge anacicîgusha oku kahe mbè ebwa kubà bene enfarasi bali bamarhama; Abanya-Sîriya banacihimwa naye banacikûla omulindi, bayâka. 83 Banyakulwira oku nfarasi bashandabâna omu kabanda, abayâkaga bagendishalira empumu aha Azoti, baciyongobeka omu Bet-Dagoni yali nyumpa ya omuzimu wâbo mpu bayakiremwo. 84 Yonatani anayôca Azoti n’ebindi bishagala byamuli eburhambi ci erhi amarhangibihagula anacidulika muliro eyôla nyumpa ya Dagoni haguma n’abali bayakiremwo. 85 Abadulikagwa muliro n’abayirhagwa n’engôrho bahika omu bihumbi munâni. 86 Oku arhenga eyôla munda Yonatani ajitwa ecirâlo hôfi na Eskaloni, abantu bayishimuyankirira n’amaboko gombi n’irenge linene. 87 Okubundi Yonatani anacishubira e Yeruzalemu n’engabo yâge n’omunyagomunji. 88 Erhi mwâmi Aleksandro ayumva okwôla ashubiyûshulira Yonatani bintu binji byokumukuza. 89 Anacimurhumira ehigondo hy’amasholo nk’oku abâmi banakomerera okuhemba bene wâbo. Omu kumuhemba anacimuhà Akaroni n’ecihugo c’olwo lugo.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 10
1 Καὶ ἐν ἔτει ἑξηκοστῷ καὶ ἑκατοστῷ ἀνέβη ᾿Αλέξανδρος ὁ τοῦ ᾿Αντιόχου ὁ ᾿Επιφανὴς καὶ κατελάβετο Πτολεμαίδα, καὶ ἐπεδέξαντο αὐτόν, καὶ ἐβασίλευσεν ἐκεῖ. 2 καὶ ἤκουσεν Δημήτριος ὁ βασιλεὺς καὶ συνήγαγεν δυνάμεις πολλὰς σφόδρα καὶ ἐξῆλθεν εἰς συνάντησιν αὐτῷ εἰς πόλεμον. 3 καὶ ἀπέστειλεν Δημήτριος πρὸς Ιωναθαν ἐπιστολὰς λόγοις εἰρηνικοῖς ὥστε μεγαλῦναι αὐτόν• 4 εἶπεν γάρ Προφθάσωμεν τοῦ εἰρήνην θεῖναι μετ᾽ αὐτῶν πρὶν ἢ θεῖναι αὐτὸν μετὰ ᾿Αλεξάνδρου καθ᾽ ἡμῶν• 5 μνησθήσεται γὰρ πάντων τῶν κακῶν, ὧν συνετελέσαμεν πρὸς αὐτὸν καὶ εἰς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ εἰς τὸ ἔθνος. 6καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐξουσίαν συναγαγεῖν δυνάμεις καὶ κατασκευάζειν ὅπλα καὶ εἶναι αὐτὸν σύμμαχον αὐτοῦ, καὶ τὰ ὅμηρα τὰ ἐν τῇ ἄκρᾳ εἶπεν παραδοῦναι αὐτῷ. 7 καὶ ἦλθεν Ιωναθαν εἰς Ιερουσαλημ καὶ ἀνέγνω τὰς ἐπιστολὰς εἰς τὰ ὦτα παντὸς τοῦ λαοῦ καὶ τῶν ἐκ τῆς ἄκρας. 8 καὶ ἐφοβήθησαν φόβον μέγαν, ὅτε ἤκουσαν ὅτι ἔδωκεν αὐτῷ ὁ βασιλεὺς ἐξουσίαν συναγαγεῖν δύναμιν. 9 καὶ παρέδωκαν οἱ ἐκ τῆς ἄκρας Ιωναθαν τὰ ὅμηρα, καὶ ἀπέδωκεν αὐτοὺς τοῖς γονεῦσιν αὐτῶν. 10 καὶ ᾤκησεν Ιωναθαν ἐν Ιερουσαλημ καὶ ἤρξατο οἰκοδομεῖν καὶ καινίζειν τὴν πόλιν. 11 καὶ εἶπεν πρὸς τοὺς ποιοῦντας τὰ ἔργα οἰκοδομεῖν τὰ τείχη καὶ τὸ ὄρος Σιων κυκλόθεν ἐκ λίθων τετραπόδων εἰς ὀχύρωσιν, καὶ ἐποίησαν οὕτως. 12 καὶ ἔφυγον οἱ ἀλλογενεῖς οἱ ὄντες ἐν τοῖς ὀχυρώμασιν, οἷς ᾠκοδόμησεν Βακχίδης, 13 καὶ κατέλιπεν ἕκαστος τὸν τόπον αὐτοῦ καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ• 14 πλὴν ἐν Βαιθσουροις ὑπελείφθησάν τινες τῶν καταλιπόντων τὸν νόμον καὶ τὰ προστάγματα• ἦν γὰρ εἰς φυγαδευτήριον. 15 Καὶ ἤκουσεν ᾿Αλέξανδρος ὁ βασιλεὺς τὰς ἐπαγγελίας, ὅσας ἀπέστειλεν Δημήτριος τῷ Ιωναθαν, καὶ διηγήσαντο αὐτῷ τοὺς πολέμους καὶ τὰς ἀνδραγαθίας, ἃς ἐποίησεν αὐτὸς καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ, καὶ τοὺς κόπους, οὓς ἔσχον, 16 καὶ εἶπεν Μὴ εὑρήσομεν ἄνδρα τοιοῦτον ἕνα; καὶ νῦν ποιήσομεν αὐτὸν φίλον καὶ σύμμαχον ἡμῶν. 17 καὶ ἔγραψεν ἐπιστολὰς καὶ ἀπέστειλεν αὐτῷ κατὰ τοὺς λόγους τούτους λέγων 18 Βασιλεὺς ᾿Αλέξανδρος τῷ ἀδελφῷ Ιωναθαν χαίρειν. 19 ἀκηκόαμεν περὶ σοῦ ὅτι ἀνὴρ δυνατὸς ἰσχύι καὶ ἐπιτήδειος εἶ τοῦ εἶναι ἡμῶν φίλος. 20 καὶ νῦν καθεστάκαμέν σε σήμερον ἀρχιερέα τοῦ ἔθνους σου καὶ φίλον βασιλέως καλεῖσθαί σε (καὶ ἀπέστειλεν αὐτῷ πορφύραν καὶ στέφανον χρυσοῦν) καὶ φρονεῖν τὰ ἡμῶν καὶ συντηρεῖν φιλίας πρὸς ἡμᾶς. 21 Καὶ ἐνεδύσατο Ιωναθαν τὴν ἁγίαν στολὴν τῷ ἑβδόμῳ μηνὶ ἔτους ἑξηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ ἐν ἑορτῇ σκηνοπηγίας καὶ συνήγαγεν δυνάμεις καὶ κατεσκεύασεν ὅπλα πολλά. 22 Καὶ ἤκουσεν Δημήτριος τοὺς λόγους τούτους καὶ ἐλυπήθη καὶ εἶπεν 23 Τί τοῦτο ἐποιήσαμεν ὅτι προέφθακεν ἡμᾶς ᾿Αλέξανδρος τοῦ φιλίαν καταλαβέσθαι τοῖς Ιουδαίοις εἰς στήριγμα; 24 γράψω αὐτοῖς κἀγὼ λόγους παρακλήσεως καὶ ὕψους καὶ δομάτων, ὅπως ὦσιν σὺν ἐμοὶ εἰς βοήθειαν. 25 καὶ ἀπέστειλεν αὐτοῖς κατὰ τοὺς λόγους τούτους Βασιλεὺς Δημήτριος τῷ ἔθνει τῶν Ιουδαίων χαίρειν. 26 ἐπεὶ συνετηρήσατε τὰς πρὸς ἡμᾶς συνθήκας καὶ ἐνεμείνατε τῇ φιλίᾳ ἡμῶν καὶ οὐ προσεχωρήσατε τοῖς ἐχθροῖς ἡμῶν, ἠκούσαμεν καὶ ἐχάρημεν. 27 καὶ νῦν ἐμμείνατε ἔτι τοῦ συντηρῆσαι πρὸς ἡμᾶς πίστιν, καὶ ἀνταποδώσομεν ὑμῖν ἀγαθὰ ἀνθ᾽ ὧν ποιεῖτε μεθ᾽ ἡμῶν. 28 καὶ ἀφήσομεν ὑμῖν ἀφέματα πολλὰ καὶ δώσομεν ὑμῖν δόματα. 29 καὶ νῦν ἀπολύω ὑμᾶς καὶ ἀφίημι πάντας τοὺς Ιουδαίους ἀπὸ τῶν φόρων καὶ τῆς τιμῆς τοῦ ἁλὸς καὶ ἀπὸ τῶν στεφάνων, 30 καὶ ἀντὶ τοῦ τρίτου τῆς σπορᾶς καὶ ἀντὶ τοῦ ἡμίσους τοῦ καρποῦ τοῦ ξυλίνου τοῦ ἐπιβάλλοντός μοι λαβεῖν ἀφίημι ἀπὸ τῆς σήμερον καὶ ἐπέκεινα τοῦ λαβεῖν ἀπὸ γῆς Ιουδα καὶ ἀπὸ τῶν τριῶν νομῶν τῶν προστιθεμένων αὐτῇ ἀπὸ τῆς Σαμαρίτιδος καὶ Γαλιλαίας ἀπὸ τῆς σήμερον ἡμέρας καὶ εἰς τὸν ἅπαντα χρόνον. 31 καὶ Ιερουσαλημ ἔστω ἁγία καὶ ἀφειμένη καὶ τὰ ὅρια αὐτῆς, αἱ δεκάται καὶ τὰ τέλη. 32 ἀφίημι καὶ τὴν ἐξουσίαν τῆς ἄκρας τῆς ἐν Ιερουσαλημ καὶ δίδωμι τῷ ἀρχιερεῖ, ὅπως ἂν καταστήσῃ ἐν αὐτῇ ἄνδρας, οὓς ἂν αὐτὸς ἐκλέξηται, τοῦ φυλάσσειν αὐτήν. 33 καὶ πᾶσαν ψυχὴν Ιουδαίων τὴν αἰχμαλωτισθεῖσαν ἀπὸ γῆς Ιουδα εἰς πᾶσαν βασιλείαν μου ἀφίημι ἐλευθέραν δωρεάν• καὶ πάντες ἀφιέτωσαν τοὺς φόρους καὶ τῶν κτηνῶν αὐτῶν. 34 καὶ πᾶσαι αἱ ἑορταὶ καὶ τὰ σάββατα καὶ νουμηνίαι καὶ ἡμέραι ἀποδεδειγμέναι καὶ τρεῖς ἡμέραι πρὸ ἑορτῆς καὶ τρεῖς μετὰ ἑορτὴν ἔστωσαν πᾶσαι ἡμέραι ἀτελείας καὶ ἀφέσεως πᾶσιν τοῖς Ιουδαίοις τοῖς οὖσιν ἐν τῇ βασιλείᾳ μου, 35 καὶ οὐχ ἕξει ἐξουσίαν οὐδεὶς πράσσειν καὶ παρενοχλεῖν τινα αὐτῶν περὶ παντὸς πράγματος. 36 καὶ προγραφήτωσαν τῶν Ιουδαίων εἰς τὰς δυνάμεις τοῦ βασιλέως εἰς τριάκοντα χιλιάδας ἀνδρῶν, καὶ δοθήσεται αὐτοῖς ξένια, ὡς καθήκει πάσαις ταῖς δυνάμεσιν τοῦ βασιλέως. 37 καὶ κατασταθήσεται ἐξ αὐτῶν ἐν τοῖς ὀχυρώμασιν τοῦ βασιλέως τοῖς μεγάλοις, καὶ ἐκ τούτων κατασταθήσονται ἐπὶ χρειῶν τῆς βασιλείας τῶν οὐσῶν εἰς πίστιν• καὶ οἱ ἐπ᾽ αὐτῶν καὶ οἱ ἄρχοντες ἔστωσαν ἐξ αὐτῶν καὶ πορευέσθωσαν τοῖς νόμοις αὐτῶν, καθὰ καὶ προσέταξεν ὁ βασιλεὺς ἐν γῇ Ιουδα. 38 καὶ τοὺς τρεῖς νομοὺς τοὺς προστεθέντας τῇ Ιουδαίᾳ ἀπὸ τῆς χώρας Σαμαρείας προστεθήτω τῇ Ιουδαίᾳ πρὸς τὸ λογισθῆναι τοῦ γενέσθαι ὑφ᾽ ἕνα τοῦ μὴ ὑπακοῦσαι ἄλλης ἐξουσίας ἀλλ᾽ ἢ τοῦ ἀρχιερέως. 39 Πτολεμαίδα καὶ τὴν προσκυροῦσαν αὐτῇ δέδωκα δόμα τοῖς ἁγίοις τοῖς ἐν Ιερουσαλημ εἰς τὴν καθήκουσαν δαπάνην τοῖς ἁγίοις. 40 κἀγὼ δίδωμι κατ᾽ ἐνιαυτὸν δέκα πέντε χιλιάδας σίκλων ἀργυρίου ἀπὸ τῶν λόγων τοῦ βασιλέως ἀπὸ τῶν τόπων τῶν ἀνηκόντων. 41 καὶ πᾶν τὸ πλεονάζον, ὃ οὐκ ἀπεδίδοσαν ἀπὸ τῶν χρειῶν ὡς ἐν τοῖς πρώτοις ἔτεσιν, ἀπὸ τοῦ νῦν δώσουσιν εἰς τὰ ἔργα τοῦ οἴκου. 42 καὶ ἐπὶ τούτοις πεντακισχιλίους σίκλους ἀργυρίου, οὓς ἐλάμβανον ἀπὸ τῶν χρειῶν τοῦ ἁγίου ἀπὸ τοῦ λόγου κατ᾽ ἐνιαυτόν, καὶ ταῦτα ἀφίεται διὰ τὸ ἀνήκειν αὐτὰ τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς λειτουργοῦσιν. 43 καὶ ὅσοι ἐὰν φύγωσιν εἰς τὸ ἱερὸν τὸ ἐν Ιεροσολύμοις καὶ ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις αὐτοῦ ὀφείλων βασιλικὰ καὶ πᾶν πρᾶγμα, ἀπολελύσθωσαν καὶ πάντα, ὅσα ἐστὶν αὐτοῖς ἐν τῇ βασιλείᾳ μου. 44 καὶ τοῦ οἰκοδομηθῆναι καὶ ἐπικαινισθῆναι τὰ ἔργα τῶν ἁγίων, καὶ ἡ δαπάνη δοθήσεται ἐκ τοῦ λόγου τοῦ βασιλέως. 45 καὶ τοῦ οἰκοδομηθῆναι τὰ τείχη Ιερουσαλημ καὶ ὀχυρῶσαι κυκλόθεν, καὶ ἡ δαπάνη δοθήσεται ἐκ τοῦ λόγου τοῦ βασιλέως, καὶ τοῦ οἰκοδομηθῆναι τὰ τείχη ἐν τῇ Ιουδαίᾳ. 46 Ως δὲ ἤκουσεν Ιωναθαν καὶ ὁ λαὸς τοὺς λόγους τούτους, οὐκ ἐπίστευσαν αὐτοῖς οὐδὲ ἐπεδέξαντο, ὅτι ἐπεμνήσθησαν τῆς κακίας τῆς μεγάλης, ἧς ἐποίησεν ἐν Ισραηλ καὶ ἔθλιψεν αὐτοὺς σφόδρα. 47 καὶ εὐδόκησαν ἐν ᾿Αλεξάνδρῳ, ὅτι αὐτὸς ἐγένετο αὐτοῖς ἀρχηγὸς λόγων εἰρηνικῶν, καὶ συνεμάχουν αὐτῷ πάσας τὰς ἡμέρας. 48 Καὶ συνήγαγεν ᾿Αλέξανδρος ὁ βασιλεὺς δυνάμεις μεγάλας καὶ παρενέβαλεν ἐξ ἐναντίας Δημητρίου. 49 καὶ συνῆψαν πόλεμον οἱ δύο βασιλεῖς, καὶ ἔφυγεν ἡ παρεμβολὴ Δημητρίου, καὶ ἐδίωξεν αὐτὸν ὁ ᾿Αλέξανδρος καὶ ἴσχυσεν ἐπ᾽ αὐτούς• 50 καὶ ἐστερέωσεν τὸν πόλεμον σφόδρα, ἕως ἔδυ ὁ ἥλιος, καὶ ἔπεσεν ὁ Δημήτριος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ. 51 Καὶ ἀπέστειλεν ᾿Αλέξανδρος πρὸς Πτολεμαῖον βασιλέα Αἰγύπτου πρέσβεις κατὰ τοὺς λόγους τούτους λέγων 52 ᾿Επεὶ ἀνέστρεψα εἰς τὴν βασιλείαν μου καὶ ἐνεκάθισα ἐπὶ θρόνου πατέρων μου καὶ ἐκράτησα τῆς ἀρχῆς, καὶ συνέτριψα τὸν Δημήτριον καὶ ἐπεκράτησα τῆς χώρας ἡμῶν 53 καὶ συνῆψα πρὸς αὐτὸν μάχην, καὶ συνετρίβη αὐτὸς καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ὑφ᾽ ἡμῶν, καὶ ἐκαθίσαμεν ἐπὶ θρόνου βασιλείας αὐτοῦ• 54 καὶ νῦν στήσωμεν πρὸς αὑτοὺς φιλίαν, καὶ νῦν δός μοι τὴν θυγατέρα σου εἰς γυναῖκα, καὶ ἐπιγαμβρεύσω σοι καὶ δώσω σοι δόματα καὶ αὐτῇ ἄξιά σου. 55 Καὶ ἀπεκρίθη Πτολεμαῖος ὁ βασιλεὺς λέγων ᾿Αγαθὴ ἡμέρα, ἐν ᾗ ἐπέστρεψας εἰς γῆν πατέρων σου καὶ ἐκάθισας ἐπὶ θρόνου βασιλείας αὐτῶν. 56 καὶ νῦν ποιήσω σοι ἃ ἔγραψας, ἀλλὰ ἀπάντησον εἰς Πτολεμαίδα, ὅπως ἴδωμεν ἀλλήλους, καὶ ἐπιγαμβρεύσω σοι, καθὼς εἴρηκας. 57 Καὶ ἐξῆλθεν Πτολεμαῖος ἐξ Αἰγύπτου, αὐτὸς καὶ Κλεοπάτρα ἡ θυγάτηρ αὐτοῦ, καὶ ἦλθεν εἰς Πτολεμαίδα ἔτους δευτέρου καὶ ἑξηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ. 58 καὶ ἀπήντησεν αὐτῷ ᾿Αλέξανδρος ὁ βασιλεύς, καὶ ἐξέδετο αὐτῷ Κλεοπάτραν τὴν θυγατέρα αὐτοῦ καὶ ἐποίησεν τὸν γάμον αὐτῆς ἐν Πτολεμαίδι καθὼς οἱ βασιλεῖς ἐν δόξῃ μεγάλῃ.— 59 καὶ ἔγραψεν ᾿Αλέξανδρος ὁ βασιλεὺς Ιωναθη ἐλθεῖν εἰς συνάντησιν αὐτῷ. 60 καὶ ἐπορεύθη μετὰ δόξης εἰς Πτολεμαίδα καὶ ἀπήντησεν τοῖς δυσὶν βασιλεῦσι• καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ τοῖς φίλοις αὐτῶν καὶ δόματα πολλὰ καὶ εὗρεν χάριν ἐνώπιον αὐτῶν. 61 καὶ ἐπισυνήχθησαν ἐπ᾽ αὐτὸν ἄνδρες λοιμοὶ ἐξ Ισραηλ, ἄνδρες παράνομοι, ἐντυχεῖν κατ᾽ αὐτοῦ, καὶ οὐ προσέσχεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς. 62 καὶ προσέταξεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐξέδυσαν Ιωναθαν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἐνέδυσαν αὐτὸν πορφύραν, καὶ ἐποίησαν οὕτως. 63 καὶ ἐκάθισεν αὐτὸν ὁ βασιλεὺς μετ᾽ αὐτοῦ καὶ εἶπεν τοῖς ἄρχουσιν αὐτοῦ ᾿Εξέλθατε μετ᾽ αὐτοῦ εἰς μέσον τῆς πόλεως καὶ κηρύξατε τοῦ μηδένα ἐντυγχάνειν κατ᾽ αὐτοῦ περὶ μηδενὸς πράγματος, καὶ μηδεὶς αὐτῷ παρενοχλείτω περὶ παντὸς λόγου. 64 καὶ ἐγένετο ὡς εἶδον οἱ ἐντυγχάνοντες τὴν δόξαν αὐτοῦ, καθὼς ἐκήρυξεν, καὶ περιβεβλημένον αὐτὸν πορφύραν, καὶ ἔφυγον πάντες. 65 καὶ ἐδόξασεν αὐτὸν ὁ βασιλεὺς καὶ ἔγραψεν αὐτὸν τῶν πρώτων φίλων καὶ ἔθετο αὐτὸν στρατηγὸν καὶ μεριδάρχην. 66 καὶ ἐπέστρεψεν Ιωναθαν εἰς Ιερουσαλημ μετ᾽ εἰρήνης καὶ εὐφροσύνης. 67 Καὶ ἐν ἔτει πέμπτῳ καὶ ἑξηκοστῷ καὶ ἑκατοστῷ ἦλθεν Δημήτριος υἱὸς Δημητρίου ἐκ Κρήτης εἰς τὴν γῆν τῶν πατέρων αὐτοῦ. 68 καὶ ἤκουσεν ᾿Αλέξανδρος ὁ βασιλεὺς καὶ ἐλυπήθη σφόδρα καὶ ὑπέστρεψεν εἰς ᾿Αντιόχειαν. 69 καὶ κατέστησεν Δημήτριος ᾿Απολλώνιον τὸν ὄντα ἐπὶ Κοίλης Συρίας, καὶ συνήγαγεν δύναμιν μεγάλην καὶ παρενέβαλεν ἐπὶ Ιάμνειαν• καὶ ἀπέστειλεν πρὸς Ιωναθαν τὸν ἀρχιερέα λέγων 70 Σὺ μονώτατος ἐπαίρῃ ἐφ᾽ ἡμᾶς, ἐγὼ δὲ ἐγενήθην εἰς καταγέλωτα καὶ εἰς ὀνειδισμὸν διὰ σέ• καὶ διὰ τί σὺ ἐξουσιάζῃ ἐφ᾽ ἡμᾶς ἐν τοῖς ὄρεσι; 71 νῦν οὖν εἰ πέποιθας ἐπὶ ταῖς δυνάμεσίν σου, κατάβηθι πρὸς ἡμᾶς εἰς τὸ πεδίον, καὶ συγκριθῶμεν ἑαυτοῖς ἐκεῖ, ὅτι μετ᾽ ἐμοῦ ἐστιν δύναμις τῶν πόλεων. 72 ἐρώτησον καὶ μάθε τίς εἰμι καὶ οἱ λοιποὶ οἱ βοηθοῦντες ἡμῖν, καὶ λέγουσιν Οὐκ ἔστιν ὑμῖν στάσις ποδὸς κατὰ πρόσωπον ἡμῶν, ὅτι δὶς ἐτροπώθησαν οἱ πατέρες σου ἐν τῇ γῇ αὐτῶν. 73 καὶ νῦν οὐ δυνήσῃ ὑποστῆναι τὴν ἵππον καὶ δύναμιν τοιαύτην ἐν τῷ πεδίῳ, ὅπου οὐκ ἔστιν λίθος οὐδὲ κόχλαξ οὐδὲ τόπος τοῦ φυγεῖν. 74 ῾Ως δὲ ἤκουσεν Ιωναθαν τῶν λόγων ᾿Απολλωνίου, ἐκινήθη τῇ διανοίᾳ καὶ ἐπέλεξεν δέκα χιλιάδας ἀνδρῶν καὶ ἐξῆλθεν ἐξ Ιερουσαλημ, καὶ συνήντησεν αὐτῷ Σιμων ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἐπὶ βοήθειαν αὐτῷ. 75 καὶ παρενέβαλεν ἐπὶ Ιοππην, καὶ ἀπέκλεισαν αὐτὴν οἱ ἐκ τῆς πόλεως, ὅτι φρουρὰ ᾿Απολλωνίου ἐν Ιοππη• καὶ ἐπολέμησαν αὐτήν, 76 καὶ φοβηθέντες ἤνοιξαν οἱ ἐκ τῆς πόλεως, καὶ ἐκυρίευσεν Ιωναθαν Ιοππης. 77 kai ἤκουσεν ᾿Απολλώνιος καὶ παρενέβαλεν τρισχιλίαν ἵππον καὶ δύναμιν πολλὴν καὶ ἐπορεύθη εἰς ῎Αζωτον ὡς διοδεύων καὶ ἅμα προῆγεν εἰς τὸ πεδίον διὰ τὸ ἔχειν αὐτὸν πλῆθος ἵππου καὶ πεποιθέναι ἐπ᾽ αὐτῇ. 78 καὶ κατεδίωξεν ὀπίσω αὐτοῦ εἰς ῎Αζωτον, καὶ συνῆψαν αἱ παρεμβολαὶ εἰς πόλεμον. 79 καὶ ἀπέλιπεν Απολλώνιος χιλίαν ἵππον κρυπτῶς κατόπισθεν αὐτῶν. 80 καὶ ἔγνω Ιωναθαν ὅτι ἔστιν ἔνεδρον κατόπισθεν αὐτοῦ, καὶ ἐκύκλωσαν αὐτοῦ τὴν παρεμβολὴν καὶ ἐξετίναξαν τὰς σχίζας εἰς τὸν λαὸν ἐκ πρωίθεν ἕως δείλης• 81 ὁ δὲ λαὸς εἱστήκει, καθὼς ἐπέταξεν Ιωναθαν, καὶ ἐκοπίασαν οἱ ἵπποι αὐτῶν. 82 καὶ εἵλκυσεν Σιμων τὴν δύναμιν αὐτοῦ καὶ συνῆψεν πρὸς τὴν φάλαγγα, ἡ γὰρ ἵππος ἐξελύθη, καὶ συνετρίβησαν ὑπ᾽ αὐτοῦ καὶ ἔφυγον, 83 καὶ ἡ ἵππος ἐσκορπίσθη ἐν τῷ πεδίῳ. καὶ ἔφυγον εἰς ῎Αζωτον καὶ εἰσῆλθον εἰς Βηθδαγων τὸ εἰδώλιον αὐτῶν τοῦ σωθῆναι. 84 καὶ ἐνεπύρισεν Ιωναθαν τὴν ῎Αζωτον καὶ τὰς πόλεις τὰς κύκλῳ αὐτῆς καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα αὐτῶν καὶ τὸ ἱερὸν Δαγων καὶ τοὺς συμφυγόντας εἰς αὐτὸ ἐνεπύρισεν πυρί. 85 καὶ ἐγένοντο οἱ πεπτωκότες μαχαίρᾳ σὺν τοῖς ἐμπυρισθεῖσιν εἰς ἄνδρας ὀκτακισχιλίους. 86 καὶ ἀπῆρεν ἐκεῖθεν Ιωναθαν καὶ παρενέβαλεν ἐπὶ ᾿Ασκαλῶνα, καὶ ἐξῆλθον οἱ ἐκ τῆς πόλεως εἰς συνάντησιν αὐτῷ ἐν δόξῃ μεγάλῃ. 87 καὶ ἐπέστρεψεν Ιωναθαν εἰς Ιερουσαλημ σὺν τοῖς παρ᾽ αὐτοῦ ἔχοντες σκῦλα πολλά. 88 καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ᾿Αλέξανδρος ὁ βασιλεὺς τοὺς λόγους τούτους, καὶ προσέθετο ἔτι δοξάσαι τὸν Ιωναθαν• 89 καὶ ἀπέστειλεν αὐτῷ πόρπην χρυσῆν, ὡς ἔθος ἐστὶν δίδοσθαι τοῖς συγγενέσιν τῶν βασιλέων, καὶ ἔδωκεν αὐτῷ τὴν Ακκαρων καὶ πάντα τὰ ὅρια αὐτῆς εἰς κληροδοσίαν.
11
Okufà kwa Aleksandro Balasi n’okwa Ptolemeyo
1 Mwâmi w’e Mîsiri anacirhôla engabo eli nyinji nka mushenyi guli oku burhambi bw’enyanja n’amârho manji, anaciyîsha alonza okurhôla obwâmi bwa Aleksandro n’obwenge n’okubuyûshûla oku bwâmi bwâge. 2 Anacija e Sîriya n’ebinwa bya olubohôlolo abayûbakaga omu cishagala bakazibiyigula embere zâge banakazi libirhira emunda ali bulya mwâmi Aleksandro ali amarhegeka mpu bajè emunda ali bulya ali ishazala. 3 Ci erhi Ptolemeyo anajaga omu lugo, anahira abalanzi b’omu ngabo yâge muli lulya lugo. 4 Erhi ahika aha Azoti, abantu b’eyôla munda banacimuyêreka enyumpa ya Dagoni oku yahîre, olugo lonêne, emirhundu yali eburhambi byôshi byashabusire, emirhumba eri eyi n’eyi misigaliza y’abahîraga omu ntambala bulya balijire babalundika oku burhambi bwa enjira yâge yôshi. 5 Banaciganîrira mwâmi oku Yônatani ajizire kôshi mpu lyo bamulenganya ci mwâmi acîhulikira. 6 Yonatani anaciyîsha ayambîrhe bwinjà bwinjà aja emunda mwâmi ali aha Yope banacilamusanya bwinjà, banacigeza obudufu ahôla. 7 Yonatani anacilûsa mwâmi kuhika oku lwîshi lwa Eleteri, buzinda ashubigaluka e Yeruzalemu. 8 Mwâmi Ptolemeyo anaciba ntyôla mwâmi w’ebishagala binali oku burhambi bw’enyanja kuhika oku Selekiya oku burhambi bw’enyanja erhi anajà ahiga emihigo mibi kuli Aleksandro. 9 Arhuma entumwa emunda mwâmi Demetriyusi ali mpu bamubwîre erhi: “oyishe rhuyumvanye rhwembi nanayîshikuha mwâli wâni owali omu mwa Aleksandro, kandi wanayîma omu bwâmi bwa sho. 10 Nacîyunjuzize erhi ngendi muha mwâli wâni bulya azindilonza okunyîrha. 11 Amushobekaga ntyôla bulya anakazâgilonza obwâmi bwâge. 12 Erhi aba amarhôla mwâli wâge agendimuhà Demetriyusi na kurhenga ahôla obwîra bwafa bôshi na Aleksandro enshombo yâbo yanacikula yamanyîkana. 13 Ptolemeyo anacija omu Antiyokiya, ayambala ntyôla mashungwè abiri oku irhwe lyâge, ishungwè ly’e Mîsiri n’ishungwè ly’e Aziya. 14 Mwâmi Aleksandro ali e Silisiya mwago mango, bulya abantu bayo bali bmacîhinduliraye; aleksandro erhi amanya ntyo agenda alikoza ishazâla, ayîsha ali mulwîsa. 15 Mwâmi Ptolemeyo anaciyîsha aja emunda Aleksandro ali n’engabo nyinji, amuhima anamulibirhako. 16 Aleksandro anaciyâkira e Arabiya mpu ajilonzayo aha acîfulika, mwâmi Ptolemeyo anacihima ntyôla. 17 Omuharabu Zabdieli anatwa irhwe lya Aleksandro anacilirhumira Ptolemeyo. 18 Mwâmi Ptolemeyo erhi kugera nsiku isharhu naye afa, n’abasirika bâge bali omu nyumpa nzibunzibu za amatabâro banigwa n’abantu ba mli lulya lugo. 19 Demetriyusi anaciba mwâmi omu maka gwa igana na makumi gali ndarhu na myâka nda.
Demetriyusi na Yonatani bayumvîkana
20 Muli agôla mango Yonatani anacishûbûza engabo y’e Buyahudi mpu erhole olugo lwa Yeruzalemu, anacihirako masini manji ga kulwa. 21 Okubundi bantu babî baguma balya barhasîmaga ishanja lyâbo banacijà emunda Demetriyusi ali banacimubwîra oku Yonatani amagorha olugo. 22 Erhi ayumva kulya Demetriyusi anaciyandikira Yonatani mpu aleke duba duba okugorha olugo mpu anayîshe amubone aha Ptolemayisi bashambâle bôshi naye. 23 Erhi Yonatani anabona agôla maruba, anacirhegeka mpu bakulikize okugorha olwôla lugo, na erhi aba amacîshoga abamulusa, baguma ômu bashamuka b’Israheli n’abandi omu badâhwa, yêne acîhira omu mbaka. 24 Erhi aba amarhôla amasholo, enfaranga n’emyambalo minji n’ebindi binji bya luhembo anacija emunda mwâmi ali aha Ptolemayisi naye anacirhona emunda ali. 25 Bantu baguma bagalugalu b’omu cihugo bagendi mushobeka. 26 Ci konene mwâmi amujirira nk’oku abâbo bamujiriraga embere: amukuza embere za abîra bâge. 27 Amusi mika bwinjà omu budâhwa bwâge na ngasi cikono anali agwêrhe kurhenga mîra anacimuha ecikono ca burhanzi omu bîra bâge bôshi. 28 Yonatani anacihûna mwâmi mpu arhenze ngasi mpongano omu Buyahudi n’omu mirhundu isharhu ya Samâriya anacimulaganya kuli ebyôla talenta magana asharhu. 29 Mwâmi anaciyêmêra na kuli ebyôla byôshi anaciyandikira Yonatani amaruba bene agala:
30 Mwâmi Demetriyusi kuli mwene wâbo Yonatani n’oku lubaga loshi lw’Abayahudi omusingo. 31 Rhumurhumire empamiso y’amaruba rhwayandikiraga mwene wîrhu Lasteni oku bimuyêrekîre lyo mumanya ebyali muli ago maruba. 32 Mwâmi Demetriyusi kuli îshe wâge Lasteni, musingo. 33 Rhwarhôzire omuhigo gw’okujirira Bene Israheli aminja bulya babà bîra bîrhu banajira ebishingânîne emunda rhuli, okwôla oku bulonza bwâbo bwinjà barhujirira 34 Rhushubiri babwîra oku Obuyahudi bunali bwâbo na mirhundu isharhu y’oku Samâriya byarhenzibagwa oku Samâriya mpu bilungane n’Obuyahudi byo birigi Efrayimu, Lida, Ramatayimi kuguma n’emirhundu elungîne haguma nayo; oku bunguke bwabagendiharâmya aha Yeruzalemu rhubajirire ogu mulagi ahâli ha okukabahongêsa nka kulya mwâmi anakazâgihongerwa ngasi mwâka oku mburho z’omu mashwa n’oku mirehe y’oku mirhi. 35 Na ngasi buhashe rhujira, kurhenga ene abè oku ibarati, abè oku mpongano enali yîrhu, abè omu munyu gulunga, abè oku bimane bîrhu, rhwalonza okubalekerabyo. 36 Barhakacikula kurhenga ene na ntà mango ciru n’amaguma omu nsiku zayisha eyêla. 37 Bunôla mujirage obushiru bw’okujira olwandiko ly’eri irhegeko lihâbwe Yonatani linabikwe oku ntondo ntagatîfua hâgo hâgo.
Demetriyusi II n’engabo ya Yonatani barhabâlana omu ntambala yatulagwa aha Antiyokiya
38 Mwâmi Demetriyusi erhi abona oku ecihugo ciri n’omurhûla na ntà kantu kaciri kazibu embere zâge, arhuma engabo yâge ngasi muguma omu mwâge, kuleka emirhwe y’ihanga erya ajaga alonza oku bihugo biri oku nyanja e mw’abapagani; na ntyôla emirhwe yôshi y’ababusi bâge yashuba bashombanyi bâge. 39 Trifonib owali mîra mwîra wa Aleksandro erhi abona oku emirhwe yo shi edwîrhe yacidudumira Demetriyusi akanya aja emunda omuharabu Yamuleku ali, ye wakazâgilera Antiyokusi mwâna murhò mugala wa Aleksandro. 40 Anacisêza mpu agendimuheba oku ntebe ahâli h’îshe, anacimushambalira amabî Demetriyusi amajira gôshi na kurhi obukunizi bw’engabo yâge buyôsire. Anacibêra ahôla nsiku zirhali nyi.
41 Yonatani anacirhumiza mpu bagendihûna mwâmi Demetriyusi okurhenza emirhwe yali omu lugo lwa Yeruzalemu n’omu zindi nyumpa z’okulwîra zanali omu Buyahudi bulya bakazâgilwîsa Israheli. 42 Demetriyusi anacirhuma mpu bagendibwîra Yonatani erhi arhali wênene najirira okwôla, ci nalonza okukuhêka irenge we n’ishanja lyâwe ngasi mango erhi nankanabona mpashire. 43 Ontumirage bunôla wanajira kwinjà erhi wankantumira abantu bayîshintabâla buly’emirhwe yâni yôshi yayâsire. 44 Yonatani amurhumira bantu bihumbi bisharhu bazibu na ba ntwâli eyôla Antiyokiya. Banacijà emunda mwâmi ali naye asîma bwenêne erhi ababona bayîsha. 45 Bantu b’olwo lugo bashûbûzanya omwôla lugo mwonêne bantu bihumbi igana na makumi abiri balonza okuyîrha mwâmi. 46 Erhi mwâmi aba amayâkira omu bwâmi bwâge, abantu ba lulya lugo banacifuka enjira z’omu lugo zôshi banarhondêra okulwa. 47 Okubundi mwâmi anacihamagala Abayahudi mpu bayîshe bamurhabâle, bôshi oku banali bamuzongoloka buzinda balumîra omu lugo loshi. Bayîrha olwôla lusiku hôfi hantu bihumbi igana. 48 Bayôca lulya lugo, banyaga olôla lusiku eminyago erhali minyi banacilîkûza mwâmi. 49 Erhi babona oku Abayahudi bo bakola bagwêrhe olugo bajuguma bajilakira mwâmi emirenge y’okumuyinginga 50 mpu orhulambûlire okuboko kwâwe kulyo, Abayahudi baleke okurhulwîsa n’okulwa omu lugo. 51 Ho na halya banacijandika emirasano yâbo bashenga omurhûla. Abayahudi bakuzibwa bwenêne emunda mwâmi ali n’emwa ngasi bôshi banali omu bwâmi, banacishubira e Yeruzalemu bayîsha bakungujire minyago minji. 52 Mwâmi Demetriyusi anacishubira oku ntebe yâge y’obwâmi n’ecihugo ca rhulûla embere zâge. 53 Ci ahakana ebi ali amalagana hyôshi; anyihya obwîra bwâge emunda Yonatani ali, arhanacikengêraga aminja oyûla amujirire anaci rhondêra okumubabaza bwenêne.
Oburhegesi bwa Simoni omu Betisuri
54 Enyuma ly’okola, Trifoni anaciyîsha adwîrhe Antiyokusi mwâna murhò, anacimuyîmika mwâmi anacimuyambisa n’ishungwè. 55 Kuli ye hashukira ngasi mirhwe yôshi Demetriyusi analibisireko, banacilwîsa oyûla muzinda anakûla omulindi ayâka. 56 Trifoni anacirhôla enjavu, anaciyîma omu Antiyokiya.
57 Okubundi olya mwâna Antiyokusi anaciyandikira Yonatani amaruba gali gadesire ntyâla: “Nkuzibuhize omu budâhwa bwâwe nankujizire murhambo w’ebyôla bihugo bini nankuhizire oku mulongo gwa abîra ba mwâmi.” 58 Anacimurhumira kuguma ebirugu by’amasholo, na eby’oku ntalule n’obuhashe bw’okunywêra oku cikombe c’amasholo, obw’okuyambala emyambalo y’akaduku n’okuyambala olugondo lw’amasholo. 59 Anacijira mwene wâbo Simoni murhambo w’abalwi b’omu cihugo cilandirire kurhenga e Mashonezo g’e Tiri kujà oku lubibi lw’e Mîsiri. 60 Okubundi Yonatani anacikanya aja ageragera omu cihugo erindi ishiriza ly’olwîshi n’ebishagala; na kuli ye bacilunga emirhwe y’Abanya-Sîriya bôshi mpu bakazilwira haguma. Anaciyôsha obola aha Eskaloni, n’abantu b’eyôla munda bayîsha bali mukuza. 61 Kurhenga ahôla aja e Gaza. Erhi abantu bayo bacimuyîgalira enyunvi agorha lulya lugo, ayôca emirhundu yali eburhambi anayinyaga. 62 Okubundi abantu b’e Gaza banaciyinginga Yonatani naye abalambûlira okuboko kulyo. Ci konene arhôla nka mpira abâna b’abakulu bâbo anacibarhuma e Yeruzalemu. Anacizunguluka ntyôla ecihugo kuhika aha Damasko.
63 Yonatani anayumva oku abarhambo b’abasirika ba Demetriyusi bali e Kadesi omu Galileya banagwêrhe omuhigo gw’okumalîra obuhimanyi bwâge. 64 Abarhabâlira erhi aba amaleka mwene wâbo Simoni omu cihugo. 65 Simoni anacija e Betisuri, akoza yo entambala nsiku zirhali nyi okubundi aluzongoloka. 66 Abali bazongolosirwe ntyôla erhi babà bamamuhûna mpu anayankirire okuboko kwâge kulyo naye abalambûlirakwo, abarhenza mulya lugo anacilurhôla anacihiramwo abalanzi. 67 Yonatani n’engabo yâge banacihanda hôfi n’amîshi ga Genezari na erhi buca mucêracêra banacijà omu kabanda k’Asori. 68 Okubundi engabo y’abandi bantu bali bacîfulisire omu ntondo banaciyîsha bayegera emunda bali. 69 Abantu bali bacîfulisire bafulumuka halya bali bacîfulisire banarhondêra okulwa; 70 Bôshi abantu ba Yonatani banacîkûla omulindi bayâka. Kurhasigalaga omuntu aha nyuma lya Matatiyasi mugala w’Absalomu; na Yuda mugala wa Kalfi, barhambo b’emirhwe. 71 Okubundi Yonatani anasharhula emyambalo yâge, acîshîga akatulo omw’irhwe lyâge anacisalira. 72 Anacibahindukira arhondêra okubalwîsa abashubiza nyuma, abalibirhako. 73 Erhi babona kulya balya bantu bâge bayâkaga bagaluka emu nda ali, bôshi haguma banacishimbulira abashombanyi kuhika aha Kadesi, aha alitwîre ecihando câge, nabo bonene bahanda ahôla. 74 Olwo lusiku kwanacifa bantu bihumbi bisharhu muli abôla bashombanyi banya-mahanga, Yonatani anacishubira e Yeruzalemu.

ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 11
1 Καὶ βασιλεὺς Αἰγύπτου ἤθροισεν δυνάμεις πολλὰς ὡς ἡ ἄμμος ἡ παρὰ τὸ χεῖλος τῆς θαλάσσης καὶ πλοῖα πολλὰ καὶ ἐζήτησε κατακρατῆσαι τῆς βασιλείας ᾿Αλεξάνδρου δόλῳ καὶ προσθεῖναι αὐτὴν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ. 2 καὶ ἐξῆλθεν εἰς Συρίαν λόγοις εἰρηνικοῖς, καὶ ἤνοιγον αὐτῷ οἱ ἀπὸ τῶν πόλεων καὶ συνήντων αὐτῷ, ὅτι ἐντολὴ ἦν ᾿Αλεξάνδρου τοῦ βασιλέως συναντᾶν αὐτῷ διὰ τὸ πενθερὸν αὐτοῦ εἶναι• 3 ὡς δὲ εἰσεπορεύετο εἰς τὰς πόλεις Πτολεμαῖος, ἀπέτασσε τὰς δυνάμεις φρουρὰν ἐν ἑκάστῃ πόλει. 4 ὡς δὲ ἤγγισαν Αζώτου, ἔδειξαν αὐτῷ τὸ ἱερὸν Δαγων ἐμπεπυρισμένον καὶ ῎Αζωτον καὶ τὰ περιπόλια αὐτῆς καθῃρημένα καὶ τὰ σώματα ἐρριμμένα καὶ τοὺς ἐμπεπυρισμένους, οὓς ἐνεπύρισεν ἐν τῷ πολέμῳ• ἐποίησαν γὰρ θημωνιὰς αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ αὐτοῦ. 5 καὶ διηγήσαντο τῷ βασιλεῖ ἃ ἐποίησεν Ιωναθαν εἰς τὸ ψογίσαι αὐτόν• καὶ ἐσίγησεν ὁ βασιλεύς. 6 καὶ συνήντησεν Ιωναθαν τῷ βασιλεῖ εἰς Ιοππην μετὰ δόξης, καὶ ἠσπάσαντο ἀλλήλους καὶ ἐκοιμήθησαν ἐκεῖ. 7 καὶ ἐπορεύθη Ιωναθαν μετὰ τοῦ βασιλέως ἕως τοῦ ποταμοῦ τοῦ καλουμένου ᾿Ελευθέρου καὶ ἐπέστρεψεν εἰς Ιερουσαλημ. 8 ὁ δὲ βασιλεὺς Πτολεμαῖος ἐκυρίευσεν τῶν πόλεων τῆς παραλίας ἕως Σελευκείας τῆς παραθαλασσίας καὶ διελογίζετο περὶ ᾿Αλεξάνδρου λογισμοὺς πονηρούς. 9 καὶ ἀπέστειλεν πρέσβεις πρὸς Δημήτριον τὸν βασιλέα λέγων Δεῦρο συνθώμεθα πρὸς ἑαυτοὺς διαθήκην, καὶ δώσω σοι τὴν θυγατέρα μου, ἣν εἶχεν ᾿Αλέξανδρος, καὶ βασιλεύσεις τῆς βασιλείας τοῦ πατρός σου• 10 μεταμεμέλημαι γὰρ δοὺς αὐτῷ τὴν θυγατέρα μου, ἐζήτησεν γὰρ ἀποκτεῖναί με. 11 καὶ ἐψόγισεν αὐτὸν χάριν τοῦ ἐπιθυμῆσαι αὐτὸν τῆς βασιλείας αὐτοῦ• 12 καὶ ἀφελόμενος αὐτοῦ τὴν θυγατέρα ἔδωκεν αὐτὴν τῷ Δημητρίῳ καὶ ἠλλοιώθη τῷ ᾿Αλεξάνδρῳ, καὶ ἐφάνη ἡ ἔχθρα αὐτῶν. 13 καὶ εἰσῆλθεν Πτολεμαῖος εἰς ᾿Αντιόχειαν καὶ περιέθετο τὸ διάδημα τῆς ᾿Ασίας• καὶ περιέθετο δύο διαδήματα περὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, τὸ τῆς Αἰγύπτου καὶ ᾿Ασίας. 14 ᾿Αλέξανδρος δὲ ὁ βασιλεὺς ἦν ἐν Κιλικίᾳ κατὰ τοὺς καιροὺς ἐκείνους, ὅτι ἀπεστάτουν οἱ ἀπὸ τῶν τόπων ἐκείνων. 15 καὶ ἤκουσεν ᾿Αλέξανδρος καὶ ἦλθεν ἐπ᾽ αὐτὸν ἐν πολέμῳ. καὶ ἐξήγαγεν Πτολεμαῖος καὶ ἀπήντησεν αὐτῷ ἐν χειρὶ ἰσχυρᾷ καὶ ἐτροπώσατο αὐτόν• 16 καὶ ἔφυγεν ᾿Αλέξανδρος εἰς τὴν ᾿Αραβίαν τοῦ σκεπασθῆναι αὐτὸν ἐκεῖ, ὁ δὲ βασιλεὺς Πτολεμαῖος ὑψώθη. 17 καὶ ἀφεῖλεν Ζαβδιηλ ὁ ῎Αραψ τὴν κεφαλὴν ᾿Αλεξάνδρου καὶ ἀπέστειλεν τῷ Πτολεμαίῳ. 18 καὶ ὁ βασιλεὺς Πτολεμαῖος ἀπέθανεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ, καὶ οἱ ὄντες ἐν τοῖς ὀχυρώμασιν αὐτοῦ ἀπώλοντο ὑπὸ τῶν ἐν τοῖς ὀχυρώμασιν. 19 καὶ ἐβασίλευσεν Δημήτριος ἔτους ἑβδόμου καὶ ἑξηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ. 20 ᾿Εν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις συνήγαγεν Ιωναθαν τοὺς ἐκ τῆς Ιουδαίας τοῦ ἐκπολεμῆσαι τὴν ἄκραν τὴν ἐν Ιερουσαλημ καὶ ἐποίησεν ἐπ᾽ αὐτὴν μηχανὰς πολλάς. 21 καὶ ἐπορεύθησάν τινες μισοῦντες τὸ ἔθνος αὐτῶν ἄνδρες παράνομοι πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ ὅτι Ιωναθαν περικάθηται τὴν ἄκραν. 22 καὶ ἀκούσας ὠργίσθη• ὡς δὲ ἤκουσεν, εὐθέως ἀναζεύξας ἦλθεν εἰς Πτολεμαίδα καὶ ἔγραψεν Ιωναθαν τοῦ μὴ περικαθῆσθαι καὶ τοῦ ἀπαντῆσαι αὐτὸν αὐτῷ συμμίσγειν εἰς Πτολεμαίδα τὴν ταχίστην. 23 ὡς δὲ ἤκουσεν Ιωναθαν, ἐκέλευσεν περικαθῆσθαι καὶ ἐπέλεξεν τῶν πρεσβυτέρων Ισραηλ καὶ τῶν ἱερέων καὶ ἔδωκεν ἑαυτὸν τῷ κινδύνῳ• 24 καὶ λαβὼν ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ ἱματισμὸν καὶ ἕτερα ξένια πλείονα καὶ ἐπορεύθη πρὸς τὸν βασιλέα εἰς Πτολεμαίδα καὶ εὗρεν χάριν ἐναντίον αὐτοῦ. 25 καὶ ἐνετύγχανον κατ᾽ αὐτοῦ τινες ἄνομοι τῶν ἐκ τοῦ ἔθνους. 26 καὶ ἐποίησεν αὐτῷ ὁ βασιλεὺς καθὼς ἐποίησαν αὐτῷ οἱ πρὸ αὐτοῦ, καὶ ὕψωσεν αὐτὸν ἐναντίον τῶν φίλων αὐτοῦ πάντων. 27 καὶ ἔστησεν αὐτῷ τὴν ἀρχιερωσύνην καὶ ὅσα ἄλλα εἶχεν τίμια τὸ πρότερον καὶ ἐποίησεν αὐτὸν τῶν πρώτων φίλων ἡγεῖσθαι. 28 καὶ ἠξίωσεν Ιωναθαν τὸν βασιλέα ποιῆσαι τὴν Ιουδαίαν ἀφορολόγητον καὶ τὰς τρεῖς τοπαρχίας καὶ τὴν Σαμαρῖτιν καὶ ἐπηγγείλατο αὐτῷ τάλαντα τριακόσια. 29 καὶ εὐδόκησεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἔγραψεν τῷ Ιωναθαν ἐπιστολὰς περὶ πάντων τούτων ἐχούσας τὸν τρόπον τοῦτον 30 Βασιλεὺς Δημήτριος Ιωναθαν τῷ ἀδελφῷ χαίρειν καὶ ἔθνει Ιουδαίων. 31 τὸ ἀντίγραφον τῆς ἐπιστολῆς, ἧς ἐγράψαμεν Λασθένει τῷ συγγενεῖ ἡμῶν περὶ ὑμῶν, γεγράφαμεν καὶ πρὸς ὑμᾶς, ὅπως εἰδῆτε. 32 Βασιλεὺς Δημήτριος Λασθένει τῷ πατρὶ χαίρειν. 33 τῷ ἔθνει τῶν Ιουδαίων φίλοις ἡμῶν καὶ συντηροῦσιν τὰ πρὸς ἡμᾶς δίκαια ἐκρίναμεν ἀγαθὸν ποιῆσαι χάριν τῆς ἐξ αὐτῶν εὐνοίας πρὸς ἡμᾶς. 34 ἑστάκαμεν αὐτοῖς τά τε ὅρια τῆς Ιουδαίας καὶ τοὺς τρεῖς νομοὺς Αφαιρεμα καὶ Λυδδα καὶ Ραθαμιν• προσετέθησαν τῇ Ιουδαίᾳ ἀπὸ τῆς Σαμαρίτιδος καὶ πάντα τὰ συγκυροῦντα αὐτοῖς πᾶσιν τοῖς θυσιάζουσιν εἰς Ιεροσόλυμα ἀντὶ τῶν βασιλικῶν, ὧν ἐλάμβανεν ὁ βασιλεὺς παρ᾽ αὐτῶν τὸ πρότερον κατ᾽ ἐνιαυτὸν ἀπὸ τῶν γενημάτων τῆς γῆς καὶ τῶν ἀκροδρύων. 35 καὶ τὰ ἄλλα τὰ ἀνήκοντα ἡμῖν ἀπὸ τοῦ νῦν τῶν δεκατῶν καὶ τῶν τελῶν τῶν ἀνηκόντων ἡμῖν καὶ τὰς τοῦ ἁλὸς λίμνας καὶ τοὺς ἀνήκοντας ἡμῖν στεφάνους, πάντα ἐπαρκέσομεν αὐτοῖς. 36 καὶ οὐκ ἀθετηθήσεται οὐδὲ ἓν τούτων ἀπὸ τοῦ νῦν εἰς τὸν ἅπαντα χρόνον. 37 νῦν οὖν ἐπιμέλεσθε τοῦ ποιῆσαι τούτων ἀντίγραφον, καὶ δοθήτω Ιωναθαν καὶ τεθήτω ἐν τῷ ὄρει τῷ ἁγίῳ ἐν τόπῳ ἐπισήμῳ. 38 Καὶ εἶδεν Δημήτριος ὁ βασιλεὺς ὅτι ἡσύχασεν ἡ γῆ ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ οὐδὲν αὐτῷ ἀνθειστήκει, καὶ ἀπέλυσεν πάσας τὰς δυνάμεις αὐτοῦ, ἕκαστον εἰς τὸν ἴδιον τόπον, πλὴν τῶν ξένων δυνάμεων, ὧν ἐξενολόγησεν ἀπὸ τῶν νήσων τῶν ἐθνῶν• καὶ ἤχθραναν αὐτῷ πᾶσαι αἱ δυνάμεις αἱ ἀπὸ τῶν πατέρων. 39 Τρύφων δὲ ἦν τῶν παρὰ ᾿Αλεξάνδρου τὸ πρότερον καὶ εἶδεν ὅτι πᾶσαι αἱ δυνάμεις καταγογγύζουσιν κατὰ τοῦ Δημητρίου, καὶ ἐπορεύθη πρὸς Ιμαλκουε τὸν ῎Αραβα, ὃς ἔτρεφεν ᾿Αντίοχον τὸ παιδάριον τὸν τοῦ ᾿Αλεξάνδρου. 40 καὶ προσήδρευεν αὐτῷ, ὅπως παραδοῖ αὐτὸν αὐτῷ, ὅπως βασιλεύσῃ ἀντὶ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ• καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ὅσα συνετέλεσεν ὁ Δημήτριος καὶ τὴν ἔχθραν, ἣν ἐχθραίνουσιν αὐτῷ αἱ δυνάμεις αὐτοῦ, καὶ ἔμεινεν ἐκεῖ ἡμέρας πολλάς. 41 καὶ ἀπέστειλεν Ιωναθαν πρὸς Δημήτριον τὸν βασιλέα, ἵνα ἐκβάλῃ τοὺς ἐκ τῆς ἄκρας ἐξ Ιερουσαλημ καὶ τοὺς ἐν τοῖς ὀχυρώμασιν• ἦσαν γὰρ πολεμοῦντες τὸν Ισραηλ. 42 καὶ ἀπέστειλεν Δημήτριος πρὸς Ιωναθαν λέγων Οὐ ταῦτα μόνον ποιήσω σοι καὶ τῷ ἔθνει σου, ἀλλὰ δόξῃ δοξάσω σε καὶ τὸ ἔθνος σου, ἐὰν εὐκαιρίας τύχω• 43 νῦν οὖν ὀρθῶς ποιήσεις ἀποστείλας μοι ἄνδρας, οἳ συμμαχήσουσίν μοι, ὅτι ἀπέστησαν πᾶσαι αἱ δυνάμεις μου. 44 καὶ ἀπέστειλεν Ιωναθαν ἄνδρας τρισχιλίους δυνατοὺς ἰσχύι αὐτῷ εἰς ᾿Αντιόχειαν, καὶ ἦλθον πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ηὐφράνθη ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τῇ ἐφόδῳ αὐτῶν. 45 καὶ ἐπισυνήχθησαν οἱ ἀπὸ τῆς πόλεως εἰς μέσον τῆς πόλεως εἰς ἀνδρῶν δώδεκα μυριάδας καὶ ἠβούλοντο ἀνελεῖν τὸν βασιλέα. 46 καὶ ἔφυγεν ὁ βασιλεὺς εἰς τὴν αὐλήν, καὶ κατελάβοντο οἱ ἐκ τῆς πόλεως τὰς διόδους τῆς πόλεως καὶ ἤρξαντο πολεμεῖν. 47 καὶ ἐκάλεσεν ὁ βασιλεὺς τοὺς Ιουδαίους ἐπὶ βοήθειαν, καὶ ἐπισυνήχθησαν πρὸς αὐτὸν πάντες ἅμα καὶ διεσπάρησαν ἐν τῇ πόλει καὶ ἀπέκτειναν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἰς μυριάδας δέκα• 48 καὶ ἐνεπύρισαν τὴν πόλιν καὶ ἔλαβον σκῦλα πολλὰ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ ἔσωσαν τὸν βασιλέα. 49 καὶ εἶδον οἱ ἀπὸ τῆς πόλεως ὅτι κατεκράτησαν οἱ Ιουδαῖοι τῆς πόλεως ὡς ἠβούλοντο, καὶ ἠσθένησαν ταῖς διανοίαις αὐτῶν καὶ ἐκέκραξαν πρὸς τὸν βασιλέα μετὰ δεήσεως λέγοντες 50 Δὸς ἡμῖν δεξιὰς καὶ παυσάσθωσαν οἱ Ιουδαῖοι πολεμοῦντες ἡμᾶς καὶ τὴν πόλιν. 51 καὶ ἔρριψαν τὰ ὅπλα καὶ ἐποίησαν εἰρήνην. καὶ ἐδοξάσθησαν οἱ Ιουδαῖοι ἐναντίον τοῦ βασιλέως καὶ ἐνώπιον πάντων τῶν ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψαν εἰς Ιερουσαλημ ἔχοντες σκῦλα πολλά. 52 καὶ ἐκάθισεν Δημήτριος ὁ βασιλεὺς ἐπὶ θρόνου τῆς βασιλείας αὐτοῦ, καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ ἐνώπιον αὐτοῦ. 53 καὶ ἐψεύσατο πάντα, ὅσα εἶπεν, καὶ ἠλλοτριώθη τῷ Ιωναθαν καὶ οὐκ ἀνταπέδωκεν τὰς εὐνοίας, ἃς ἀνταπέδωκεν αὐτῷ, καὶ ἔθλιβεν αὐτὸν σφόδρα. 54 Μετὰ δὲ ταῦτα ἀπέστρεψεν Τρύφων καὶ ᾿Αντίοχος μετ᾽ αὐτοῦ παιδάριον νεώτερον• καὶ ἐβασίλευσεν καὶ ἐπέθετο διάδημα. 55 καὶ ἐπισυνήχθησαν πρὸς αὐτὸν πᾶσαι αἱ δυνάμεις, ἃς ἀπεσκοράκισεν Δημήτριος, καὶ ἐπολέμησαν πρὸς αὐτόν, καὶ ἔφυγεν καὶ ἐτροπώθη. 56 καὶ ἔλαβεν Τρύφων τὰ θηρία καὶ κατεκράτησεν τῆς ᾿Αντιοχείας. 57 καὶ ἔγραψεν ᾿Αντίοχος ὁ νεώτερος Ιωναθη λέγων ῞Ιστημί σοι τὴν ἀρχιερωσύνην καὶ καθίστημί σε ἐπὶ τῶν τεσσάρων νομῶν καὶ εἶναί σε τῶν φίλων τοῦ βασιλέως. 58 καὶ ἀπέστειλεν αὐτῷ χρυσώματα καὶ διακονίαν καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐξουσίαν πίνειν ἐν χρυσώμασιν καὶ εἶναι ἐν πορφύρᾳ καὶ ἔχειν πόρπην χρυσῆν• 59 καὶ Σιμωνα τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ κατέστησεν στρατηγὸν ἀπὸ τῆς κλίμακος Τύρου ἕως τῶν ὁρίων Αἰγύπτου. 60 καὶ ἐξῆλθεν Ιωναθαν καὶ διεπορεύετο πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ ἐν ταῖς πόλεσιν, καὶ ἠθροίσθησαν πρὸς αὐτὸν πᾶσα δύναμις Συρίας εἰς συμμαχίαν• καὶ ἦλθεν εἰς ᾿Ασκαλῶνα, καὶ ἀπήντησαν αὐτῷ οἱ ἐκ τῆς πόλεως ἐνδόξως. 61 καὶ ἀπῆλθεν ἐκεῖθεν εἰς Γάζαν, καὶ ἀπέκλεισαν οἱ ἀπὸ Γάζης, καὶ περιεκάθισεν περὶ αὐτὴν καὶ ἐνεπύρισεν τὰ περιπόλια αὐτῆς ἐν πυρὶ καὶ ἐσκύλευσεν αὐτά. 62 καὶ ἠξίωσαν οἱ ἀπὸ Γάζης Ιωναθαν, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς δεξιὰς καὶ ἔλαβεν τοὺς υἱοὺς τῶν ἀρχόντων αὐτῶν εἰς ὅμηρα καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτοὺς εἰς Ιερουσαλημ• καὶ διῆλθεν τὴν χώραν ἕως Δαμασκοῦ. 63 καὶ ἤκουσεν Ιωναθαν ὅτι παρῆσαν οἱ ἄρχοντες Δημητρίου εἰς Κηδες τὴν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ μετὰ δυνάμεως πολλῆς βουλόμενοι μεταστῆσαι αὐτὸν τῆς χρείας. 64 καὶ συνήντησεν αὐτοῖς, τὸν δὲ ἀδελφὸν αὐτοῦ Σιμωνα κατέλιπεν ἐν τῇ χώρᾳ. 65 καὶ παρενέβαλεν Σιμων ἐπὶ Βαιθσουρα καὶ ἐπολέμει αὐτὴν ἡμέρας πολλὰς καὶ συνέκλεισεν αὐτήν. 66 καὶ ἠξίωσαν αὐτὸν τοῦ δεξιὰς λαβεῖν, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς• καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς ἐκεῖθεν καὶ κατελάβετο τὴν πόλιν καὶ ἔθετο ἐπ᾽ αὐτὴν φρουράν. 67 καὶ Ιωναθαν καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ παρενέβαλον ἐπὶ τὸ ὕδωρ τοῦ Γεννησαρ• καὶ ὤρθρισαν τὸ πρωὶ εἰς τὸ πεδίον Ασωρ. 68 καὶ ἰδοὺ ἡ παρεμβολὴ ἀλλοφύλων ἀπήντα αὐτῷ ἐν τῷ πεδίῳ καὶ ἐξέβαλον ἔνεδρον ἐπ᾽ αὐτὸν ἐν τοῖς ὄρεσιν, αὐτοὶ δὲ ἀπήντησαν ἐξ ἐναντίας. 69 τὰ δὲ ἔνεδρα ἐξανέστησαν ἐκ τῶν τόπων αὐτῶν καὶ συνῆψαν πόλεμον. 70 καὶ ἔφυγον οἱ παρὰ Ιωναθου πάντες, οὐδὲ εἷς κατελείφθη ἀπ᾽ αὐτῶν πλὴν Ματταθιας ὁ τοῦ Αψαλωμου καὶ Ιουδας ὁ τοῦ Χαλφι ἄρχοντες τῆς στρατιᾶς τῶν δυνάμεων. 71 καὶ διέρρηξεν Ιωναθαν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἐπέθετο γῆν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ προσηύξατο. 72 καὶ ὑπέστρεψεν πρὸς αὐτοὺς πολέμῳ καὶ ἐτροπώσατο αὐτούς, καὶ ἔφυγον. 73 καὶ εἶδον οἱ φεύγοντες παρ᾽ αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψαν ἐπ᾽ αὐτὸν καὶ ἐδίωκον μετ᾽ αὐτοῦ ἕως Κεδες ἕως τῆς παρεμβολῆς αὐτῶν καὶ παρενέβαλον ἐκεῖ. 74 καὶ ἔπεσον ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἰς ἄνδρας τρισχιλίους. καὶ ἐπέστρεψεν Ιωναθαν εἰς Ιερουσαλημ.
12
Okuyumvîkana kw’ecihugo c’e Roma n’ec’e Sparti
1 Yonatani erhi abona oku byôshi byaja byagendeka bwinjà kuli ye, anacicîshoga entumwa azirhuma e Roma mpu bagendi lumûla obwîra bw’Abayahudi haguma n’Abaroma. 2 Kwonokwo arhumira aba Sparti amaruba omu cihugo côshi erhi ogwôla muhigo gurhuma. 3 Banacijà e Roma baciheba e kagombe banaciderha mpu: «Yonatani omudâhwa mukulu n’olubaga loshi lw’Ahayahudi barhurhumire okuyishilumûla obwîra n’okunywâna haguma na bo nk’oku byanali amango g’embere». 4 Abagula banacibaha amaruba mpu bahêkere abakulu b’ Abaroma banali ngasi hantu bakabakomêreza okubageza n’omurhûla kuhika omu cihugo c’ Abayahudi.
5 Alaga empamiso yagôla maruba Yonatani arhumiraga aba Sparti: 6 «Yonatani, mudâhwa mukulu, endêko y’olubaga, abadâhwa n’olubaga lwôshi lucisigire lwa Abayahudi, emwa bene wîrhu Banya-Sparti, omusingo. 7 Mîra amaruba garhumagwa emwa. Oniyasi, mudâhwa mukulu garhengaga emwa Ariyusi erhi yeri oku ntebe agôla mango emwinyu, gamanyîsa bene wîrhu nk’oku agâla maruha ganadesire. 8 Oniyasi anaciyankirira n’obukuze bunene omuntu wali orhumirwe anayankirira galya maruba galiyandisirwemwo okunywâna n’okukoma obwîra. 9 Rhwono ciru akaba rhurhalagiriri kuli ebyôla bintu bya bene ebyôla ebwa kubà rhujira omu kurhurhûliriza ebitabu bitagatîfuc ebiri omu maboko gîrhu, 10 rhwamacishomya okurhuma entumwa emwinyu y’okulumûla ecinyabuguma n’obwîra, lyo rhulekiba nka bigolo emwinyu, bulya minji emyâka yamagera kurhenga mulikire entumwa emwîrhu. 11 Rhwono ngasi mango rhunakazibakengêra, abè omu nsiku nkulu zirhu, abè n’ezindi nsiku nkulu ntagatîfu; omu nterekêro rhuhâna, n’omu masâla nk’oku binakwânîne okukengêra bene wâbo. 12 Obukulu bwinyu bunarhusimise bwenêne. 13 Ci konene rhwehe, gali mwandu amababale n’entambala ziba zirhuzungulusire; abâmi barhuzongolosire banakarhutulakwo entambala. 14 Rhurhalonzagya muli agôla mango g’entambala okubalibuza oli mwe oli abandi bunkwa bîrhu n’abîra bîrhu, 15 bulya rhujira oburhabâle bw’empingu, rhwanalikuzibwa kuli abôla bashombanyi bîrhu, n’abashombanyi bîrhu bôshi badêkerîre. 16 Co cirhumire rhucîshoga Numeniyusi mugala wa Antiyokusi, na Antipateri mugala wa Yasoni, rhwabarhumire emunda Abaroma bali nti balumûle bôshi obwîra, oku nywâna kwa mîra. 17 Rhwanabakomêreza n’okujà emunda muli nti babalamuse banabalerhere amaruba gîrhu g’okulumûla obwîra n’ecinyabuguma cîrhu. 18 Na bunôla kwanaba kwinjà okurhushuza kuli okwôla.»
19 Alaga empamiso y’amaruba barhumiraga Oniyasi: 20 “Ariyusi mwâmi w’Abanya-Sparti, emw’omudâhwa mukulu Oniyasi omusingo. 21 Kwabonekine omu mandiko gayêrekîre ab’e Sparti n’ Abayahudi oku agôla mashanja gombi gali maguma n’oku bali b’omu bûko bwa Abrahamu. 22 Obwôla rhumanyire okwôla kwanabà kwinjà murhuyandikire erhi muzibuhire. 23 Na nîrhu rhwanashubibayankira. Amasò ginyu n’ebirugu binyu biba bîrhu n’ebîrhu biba binyu. Rhuyushwireko nti babamanyîse okwôla n’akanwa.”
Yonatani ayîma omu Sele-Sîriya na Simoni omu Filistiya
24 Erhi Yonatani ayumva oku abarhambo b’abasirika ba Demetriyusi bayîshire oku kumulwîsa banadwîrhe engabo nyinji kulusha embere, 25 Yonatani anacirhenga e Yeruzalemu ajà emunda bali kuhika oku cihugo ca Hamati ntyo arhabâlekeraga amango g’okujà omu cihugo câge. 26 Anacirhuma abalangûza I omu cihando câbo, na erhi bagaluka bamubwîra oku Bene Sîriya bahizire oku bakugwanyanya budufu. 27 Erhi izûba lihorha Yonatani anarhegeka engabo yâge mpu babè masù banayôrhe bafumbasire emirasano yâbo obudufu bôshi, babè bacirheganyize okulwa, anacihira bamushonza ntambala embere z’abâbo omu cihando côshi. 28 Ci erhi abashombanyi bâbo bayumva oku Yonatani na bene wâbo bacîrheganyize okulwa obôba bwabagwârha, entemu yabajà oku murhima banaciyâsa omuliro oku cihando câbo, banaciyâkira. 29 Yonatani arhakumanyaga elirhali sêzi, bulya bakazâgibona omuliro guyâsire. 30 Okubundi Yonatani anacibashimba ci arhacibahikagako bulya bali erhi bamayîkira olwîshi lwa Eleteri. 31 Okubundi Yonatani anacihindamukira Abahàrabu baderhwa Zabadi abahima anabanyaga. 32 Kurhenga ahôla aja e Damasko azunguluka omu murhundu gôshi. 33 Simoni naye oku bwâge, erhi abà amahuma enjira yâge anacija e Askaloni na kuhika oku nyumpa z’okulwîra zali hôfi; ahindamukira Yope amurhôla. 34 Ali ebwa kubà aliamayumva oku abantu b’eyôla munda bahizire okuhâna enyumpa yâbo y’okulwîra emwa bene Demetriyusi anacihiraho abalanzi mpu bakaziyilanga. Emikolo e Yeruzalemu
35 Erhi ashubira e Yeruzalemu, Yonatani anashûbûza endêko y’abashamuka b’olubaga anacilalira kuguma nabo okuyûbaka enyumpa z’okulwiramwo omu Buyahudi, 36 okulengeza ebyôgo bya Yeruzalemu enyanya n’okuyûbaka olugurhu luli e karhî k’ecishagala n’olugo lyo byombi biberûlukanwa, ly’olugo luyôrha luyigirwe barhakazâgisaka n’okugulizamwo. 37 Oku badesirage ntyôla mpu babone oku bayûbaka olugo, luhande luguma lw’ecôgo lwahongoka lwo lwali kurhenga oku mugezi kuhika ebushoshokero bw’izûba, banaciyûbaka lulya luderhwa Kafenata. 38 Naye Simoni oku bwâge anaciyûbaka aha Hadida omu Sefela, anacilukomeza bwenêne anacihirako enyumvi na orhukomyo.

Yonatani agwârhwa
39 Ci konene Trifoni akazâgilonza okubà mwâmi w’e Aziya, okuyambala ishungwè, n’okugwârha mwâmi Antiyokusi. 40 Erhi aciyôboha mpu nkaba Yonatani arhamuzigire arhanamurhabâle okulwa alonza enjira akamugwârhamwo n’okumuyîrha; erhi aba amahuma njira yâge ahika aha Beti-Sheani.
41 Yonatani anacija emunda ali ayîsha adwîrhe engabo ya bihumbi makumi ani balwî ba ntwâli anacirhabâlira Beti-Sheani. 42 Erhi abona oku Yonatani ayîshire n’engabo nyinji Trifoni ayôboha okumugwârha. Amuyankirira n’obukuze. 43 Amuyêrekana emw’abîra bâge bôshi, amuhà oluhembo anacirhegeka abîra bâge n’emirhwe yâge mpu bakazimuyumva nk’oku bankanamuyunvirhe yenene. 44 Anacibwîra Yonatani erhi: carhumaga orhamya abâla bantu bôshi ntyâla ntagwêrhi kulwa na nâwe. 45 Bababwîre bagaluke emwâbo, ci ocîshogemwo baguma balya bakulusa onankulikire kuhika aha Ptolemayisi; nakuhà olûla lugo, kuguma n’ezindi nyumpa z’okulwiramwo zôshi, nakuhà eyindi mirhwe n’abarhambo b’oburhegesi, okubundi ncigalukire bulya okôla kwo kwa b ndwîrhe. 46 Yonatani anacimuyêmêra anacijira nk’oku anamubwîraga; arhuma engabo yâge yanacicîshubirira e Buyahudi. 47 Asigalana bantu bihumbi bisharhu byonene, na muli bo asiga bihumbi bibiri e Galileya cihumbi ciguma conene camulusa. 48 Ci oku Yonatani anajà ntya omu Ptolemayisi, abantu bayo bahamika enyumvi, bamugwârha baniga n’engôrho balya bôshi banali naye. 49 Na muli akôla kasanzi, Trifoni anacirhuma engabo na banyakulwira oku biterusi mpu bagendi malîra abantu ba Yonatani e Galileya n’omu kabanda. 50 Ci bôhe erhi bayumva baderha oku Yonatani anagwâsirwe ananafire kuguma n’abantu bali bamulusize, bôshi bahânana omurhima, bahuma enjira yâbo bayîsha banasêzire haguma bakola balilwa. 51 Balya bali babakulikire erhi babona oku bôshi bakomekire banàhizire okufungira obuzîne bwâbo bashubira nyuma. 52 Nabo bashubira buholo emwâbo e Buyahudi. Balakira Yonatani n’abâbo, obôba bwabagwârha bwenêne, Israheli yêshi aja omu mishîbo. 53 Okubundi amashanja gôshi ganayûbakaga eburhambi bwâbo gakazilonza okubamalîra bulya bamakaderha mpu barhacigwêrhi oli murhambo oli burhabâle, rhubarhabâlirage bunôla rhuhirigise izîno lyâbo omu bantu.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 12
1 Καὶ εἶδεν Ιωναθαν ὅτι ὁ καιρὸς αὐτῷ συνεργεῖ, καὶ ἐπελέξατο ἄνδρας καὶ ἀπέστειλεν εἰς ῾Ρώμην στῆσαι καὶ ἀνανεώσασθαι τὴν πρὸς αὐτοὺς φιλίαν. 2 καὶ πρὸς Σπαρτιάτας καὶ τόπους ἑτέρους ἀπέστειλεν ἐπιστολὰς κατὰ τὰ αὐτά. 3 καὶ ἐπορεύθησαν εἰς ῾Ρώμην καὶ εἰσῆλθον εἰς τὸ βουλευτήριον καὶ εἶπον Ιωναθαν ὁ ἀρχιερεὺς καὶ τὸ ἔθνος τῶν Ιουδαίων ἀπέστειλεν ἡμᾶς ἀνανεώσασθαι τὴν φιλίαν ἑαυτοῖς καὶ τὴν συμμαχίαν κατὰ τὸ πρότερον. 4 καὶ ἔδωκαν ἐπιστολὰς αὐτοῖς πρὸς αὐτοὺς κατὰ τόπον, ὅπως προπέμπωσιν αὐτοὺς εἰς γῆν Ιουδα μετ᾽ εἰρήνης. 5 Καὶ τοῦτο τὸ ἀντίγραφον τῶν ἐπιστολῶν, ὧν ἔγραψεν Ιωναθαν τοῖς Σπαρτιάταις 6 Ιωναθαν ἀρχιερεὺς καὶ ἡ γερουσία τοῦ ἔθνους καὶ οἱ ἱερεῖς καὶ ὁ λοιπὸς δῆμος τῶν Ιουδαίων Σπαρτιάταις τοῖς ἀδελφοῖς χαίρειν. 7 ἔτι πρότερον ἀπεστάλησαν ἐπιστολαὶ πρὸς Ονιαν τὸν ἀρχιερέα παρὰ ᾿Αρείου τοῦ βασιλεύοντος ἐν ὑμῖν ὅτι ἐστὲ ἀδελφοὶ ἡμῶν, ὡς τὸ ἀντίγραφον ὑπόκειται. 8 καὶ ἐπεδέξατο ὁ Ονιας τὸν ἄνδρα τὸν ἀπεσταλμένον ἐνδόξως καὶ ἔλαβεν τὰς ἐπιστολάς, ἐν αἷς διεσαφεῖτο περὶ συμμαχίας καὶ φιλίας. 9 ἡμεῖς οὖν ἀπροσδεεῖς τούτων ὄντες παράκλησιν ἔχοντες τὰ βιβλία τὰ ἅγια τὰ ἐν ταῖς χερσὶν ἡμῶν 10 ἐπειράθημεν ἀποστεῖλαι τὴν πρὸς ὑμᾶς ἀδελφότητα καὶ φιλίαν ἀνανεώσασθαι πρὸς τὸ μὴ ἐξαλλοτριωθῆναι ὑμῶν• πολλοὶ γὰρ καιροὶ διῆλθον ἀφ᾽ οὗ ἀπεστείλατε πρὸς ἡμᾶς. 11 ἡμεῖς οὖν ἐν παντὶ καιρῷ ἀδιαλείπτως ἔν τε ταῖς ἑορταῖς καὶ ταῖς λοιπαῖς καθηκούσαις ἡμέραις μιμνῃσκόμεθα ὑμῶν ἐφ᾽ ὧν προσφέρομεν θυσιῶν καὶ ἐν ταῖς προσευχαῖς, ὡς δέον ἐστὶν καὶ πρέπον μνημονεύειν ἀδελφῶν. 12 εὐφραινόμεθα δὲ ἐπὶ τῇ δόξῃ ὑμῶν. 13 ἡμᾶς δὲ ἐκύκλωσαν πολλαὶ θλίψεις καὶ πόλεμοι πολλοί, καὶ ἐπολέμησαν ἡμᾶς οἱ βασιλεῖς οἱ κύκλῳ ἡμῶν. 14 οὐκ ἠβουλόμεθα οὖν παρενοχλῆσαι ὑμῖν καὶ τοῖς λοιποῖς συμμάχοις καὶ φίλοις ἡμῶν ἐν τοῖς πολέμοις τούτοις• 15 ἔχομεν γὰρ τὴν ἐξ οὐρανοῦ βοήθειαν βοηθοῦσαν ἡμῖν καὶ ἐρρύσθημεν ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν, καὶ ἐταπεινώθησαν οἱ ἐχθροὶ ἡμῶν. 16 ἐπελέξαμεν οὖν Νουμήνιον ᾿Αντιόχου καὶ ᾿Αντίπατρον ᾿Ιάσονος καὶ ἀπεστάλκαμεν πρὸς ῾Ρωμαίους ἀνανεώσασθαι τὴν πρὸς αὐτοὺς φιλίαν καὶ συμμαχίαν τὴν πρότερον. 17 ἐνετειλάμεθα οὖν αὐτοῖς καὶ πρὸς ὑμᾶς πορευθῆναι καὶ ἀσπάσασθαι ὑμᾶς καὶ ἀποδοῦναι ὑμῖν τὰς παρ᾽ ἡμῶν ἐπιστολὰς περὶ τῆς ἀνανεώσεως καὶ τῆς ἀδελφότητος ἡμῶν. 18 καὶ νῦν καλῶς ποιήσετε ἀντιφωνήσαντες ἡμῖν πρὸς ταῦτα. 19 Καὶ τοῦτο τὸ ἀντίγραφον τῶν ἐπιστολῶν, ὧν ἀπέστειλαν Ονια 20 ῎Αρειος βασιλεὺς Σπαρτιατῶν Ονια ἱερεῖ μεγάλῳ χαίρειν. 21 εὑρέθη ἐν γραφῇ περί τε τῶν Σπαρτιατῶν καὶ Ιουδαίων ὅτι εἰσὶν ἀδελφοὶ καὶ ὅτι εἰσὶν ἐκ γένους Αβρααμ. 22 καὶ νῦν ἀφ᾽ οὗ ἔγνωμεν ταῦτα, καλῶς ποιήσετε γράφοντες ἡμῖν περὶ τῆς εἰρήνης ὑμῶν, 23 καὶ ἡμεῖς δὲ ἀντιγράφομεν ὑμῖν Τὰ κτήνη ὑμῶν καὶ ἡ ὕπαρξις ὑμῶν ἡμῖν ἐστιν, καὶ τὰ ἡμῶν ὑμῖν ἐστιν. ἐντελλόμεθα οὖν ὅπως ἀπαγγείλωσιν ὑμῖν κατὰ ταῦτα. 24 Καὶ ἤκουσεν Ιωναθαν ὅτι ἐπέστρεψαν οἱ ἄρχοντες Δημητρίου μετὰ δυνάμεως πολλῆς ὑπὲρ τὸ πρότερον τοῦ πολεμῆσαι πρὸς αὐτόν. 25 καὶ ἀπῆρεν ἐξ Ιερουσαλημ καὶ ἀπήντησεν αὐτοῖς εἰς τὴν Αμαθῖτιν χώραν• οὐ γὰρ ἔδωκεν αὐτοῖς ἀνοχὴν τοῦ ἐμβατεῦσαι εἰς τὴν χώραν αὐτοῦ. 26 καὶ ἀπέστειλεν κατασκόπους εἰς τὴν παρεμβολὴν αὐτῶν, καὶ ἐπέστρεψαν καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ ὅτι οὕτως τάσσονται ἐπιπεσεῖν ἐπ᾽ αὐτοὺς τὴν νύκτα. 27 ὡς δὲ ἔδυ ὁ ἥλιος, ἐπέταξεν Ιωναθαν τοῖς παρ᾽ αὐτοῦ γρηγορεῖν καὶ εἶναι ἐπὶ τοῖς ὅπλοις ἑτοιμάζεσθαι εἰς πόλεμον δι᾽ ὅλης τῆς νυκτὸς καὶ ἐξέβαλεν προφύλακας κύκλῳ τῆς παρεμβολῆς. 28 καὶ ἤκουσαν οἱ ὑπεναντίοι ὅτι ἡτοίμασται Ιωναθαν καὶ οἱ παρ᾽ αὐτοῦ εἰς πόλεμον, καὶ ἐφοβήθησαν καὶ ἔπτηξαν τῇ καρδίᾳ αὐτῶν καὶ ἀνέκαυσαν πυρὰς ἐν τῇ παρεμβολῇ αὐτῶν. 29 Ιωναθαν δὲ καὶ οἱ παρ᾽ αὐτοῦ οὐκ ἔγνωσαν ἕως πρωί, ἔβλεπον γὰρ τὰ φῶτα καιόμενα. 30 καὶ κατεδίωξεν Ιωναθαν ὀπίσω αὐτῶν καὶ οὐ κατέλαβεν αὐτούς, διέβησαν γὰρ τὸν ᾿Ελεύθερον ποταμόν. 31 καὶ ἐξέκλινεν Ιωναθαν ἐπὶ τοὺς ῎Αραβας τοὺς καλουμένους Ζαβαδαίους καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς καὶ ἔλαβεν τὰ σκῦλα αὐτῶν. 32 καὶ ἀναζεύξας ἦλθεν εἰς Δαμασκὸν καὶ διώδευσεν ἐν πάσῃ τῇ χώρᾳ. 33 καὶ Σιμων ἐξῆλθεν καὶ διώδευσεν ἕως ᾿Ασκαλῶνος καὶ τὰ πλησίον ὀχυρώματα καὶ ἐξέκλινεν εἰς Ιοππην καὶ προκατελάβετο αὐτήν• 34 ἤκουσεν γὰρ ὅτι βούλονται τὸ ὀχύρωμα παραδοῦναι τοῖς παρὰ Δημητρίου• καὶ ἔθετο ἐκεῖ φρουράν, ὅπως φυλάσσωσιν αὐτήν. 35 καὶ ἐπέστρεψεν Ιωναθαν καὶ ἐξεκκλησίασεν τοὺς πρεσβυτέρους τοῦ λαοῦ καὶ ἐβουλεύετο μετ᾽ αὐτῶν τοῦ οἰκοδομῆσαι ὀχυρώματα ἐν τῇ Ιουδαίᾳ 36 καὶ προσυψῶσαι τὰ τείχη Ιερουσαλημ καὶ ὑψῶσαι ὕψος μέγα ἀνὰ μέσον τῆς ἄκρας καὶ τῆς πόλεως εἰς τὸ διαχωρίζειν αὐτὴν τῆς πόλεως, ἵνα ᾖ αὕτη κατὰ μόνας, ὅπως μήτε ἀγοράζωσιν μήτε πωλῶσιν. 37 καὶ συνήχθησαν τοῦ οἰκοδομεῖν τὴν πόλιν, καὶ ἔπεσεν τοῦ τείχους τοῦ χειμάρρου τοῦ ἐξ ἀπηλιώτου, καὶ ἐπεσκεύασεν τὸ καλούμενον Χαφεναθα. 38 καὶ Σιμων ᾠκοδόμησεν τὴν Αδιδα ἐν τῇ Σεφηλα καὶ ὠχύρωσεν αὐτὴν καὶ ἐπέστησεν θύρας καὶ μοχλούς. 39 Καὶ ἐζήτησεν Τρύφων βασιλεῦσαι τῆς ᾿Ασίας καὶ περιθέσθαι τὸ διάδημα καὶ ἐκτεῖναι χεῖρα ἐπ᾽ ᾿Αντίοχον τὸν βασιλέα. 40 καὶ εὐλαβήθη μήποτε οὐκ ἐάσῃ αὐτὸν Ιωναθαν καὶ μήποτε πολεμήσῃ πρὸς αὐτόν, καὶ ἐζήτει συλλαβεῖν αὐτὸν τοῦ ἀπολέσαι, καὶ ἀπάρας ἦλθεν εἰς Βαιθσαν. 41 καὶ ἐξῆλθεν Ιωναθαν εἰς ἀπάντησιν αὐτῷ ἐν τεσσαράκοντα χιλιάσιν ἀνδρῶν ἐπιλελεγμέναις εἰς παράταξιν καὶ ἦλθεν εἰς Βαιθσαν. 42 καὶ εἶδεν Τρύφων ὅτι ἦλθεν μετὰ δυνάμεως πολλῆς, καὶ ἐκτεῖναι χεῖρας ἐπ᾽ αὐτὸν εὐλαβήθη. 43 καὶ ἐπεδέξατο αὐτὸν ἐνδόξως καὶ συνέστησεν αὐτὸν πᾶσιν τοῖς φίλοις αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ δόματα καὶ ἐπέταξεν τοῖς φίλοις αὐτοῦ καὶ ταῖς δυνάμεσιν αὐτοῦ ὑπακούειν αὐτοῦ ὡς αὑτοῦ. 44 καὶ εἶπεν τῷ Ιωναθαν ῞Ινα τί ἐκόπωσας πάντα τὸν λαὸν τοῦτον πολέμου μὴ ἐνεστηκότος ἡμῖν; 45 καὶ νῦν ἀπόστειλον αὐτοὺς εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν, ἐπίλεξαι δὲ σεαυτῷ ἄνδρας ὀλίγους, οἵτινες ἔσονται μετὰ σοῦ, καὶ δεῦρο μετ᾽ ἐμοῦ εἰς Πτολεμαίδα, καὶ παραδώσω σοι αὐτὴν καὶ τὰ λοιπὰ ὀχυρώματα καὶ τὰς δυνάμεις τὰς λοιπὰς καὶ πάντας τοὺς ἐπὶ τῶν χρειῶν, καὶ ἐπιστρέψας ἀπελεύσομαι• τούτου γὰρ χάριν πάρειμι. 46 καὶ ἐμπιστεύσας αὐτῷ ἐποίησεν καθὼς εἶπεν, καὶ ἐξαπέστειλεν τὰς δυνάμεις, καὶ ἀπῆλθον εἰς γῆν Ιουδα. 47 κατέλιπεν δὲ μεθ᾽ ἑαυτοῦ ἄνδρας τρισχιλίους, ὧν δισχιλίους ἀφῆκεν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ, χίλιοι δὲ συνῆλθον αὐτῷ. 48 ὡς δὲ εἰσῆλθεν Ιωναθαν εἰς Πτολεμαίδα, ἀπέκλεισαν οἱ Πτολεμαεῖς τὰς πύλας καὶ συνέλαβον αὐτόν, καὶ πάντας τοὺς συνεισελθόντας μετ᾽ αὐτοῦ ἀπέκτειναν ἐν ῥομφαίᾳ. 49 καὶ ἀπέστειλεν Τρύφων δυνάμεις καὶ ἵππον εἰς τὴν Γαλιλαίαν καὶ τὸ πεδίον τὸ μέγα τοῦ ἀπολέσαι πάντας τοὺς παρὰ Ιωναθου. 50 καὶ ἐπέγνωσαν ὅτι συνελήμφθη καὶ ἀπόλωλεν καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ παρεκάλεσαν ἑαυτοὺς καὶ ἐπορεύοντο συνεστραμμένοι ἕτοιμοι εἰς πόλεμον. 51 καὶ εἶδον οἱ διώκοντες ὅτι περὶ ψυχῆς αὐτοῖς ἐστιν, καὶ ἐπέστρεψαν. 52 καὶ ἦλθον πάντες μετ᾽ εἰρήνης εἰς γῆν Ιουδα καὶ ἐπένθησαν τὸν Ιωναθαν καὶ τοὺς μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἐφοβήθησαν σφόδρα• καὶ ἐπένθησεν πᾶς Ισραηλ πένθος μέγα. 53 καὶ ἐζήτησαν πάντα τὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ αὐτῶν ἐκτρῖψαι αὐτούς• εἶπον γάρ Οὐκ ἔχουσιν ἄρχοντα καὶ βοηθοῦντα• νῦν οὖν πολεμήσωμεν αὐτοὺς καὶ ἐξάρωμεν ἐξ ἀνθρώπων τὸ μνημόσυνον αὐτῶν.

13
V. Simoni mudâhwa mukulu na murhambo w’Abayahudi (143-134 embere za Yezu Kristu)
Simoni ahâbwa oburhegesi
1 Simoni anaciyumva oku Trifoni adwîrhe ashûbûza engabo nyinji mpu arhabâlire ecihugo c’e Buyahudi anacimalire. 2 Erhi abona oku olubaga luyôbohire lunalubire bwenêne, aja e Yeruzalemu ahamagala olubaga omu ndêko, 3 abahà omurhima omu kubabwîra erhi: «Mumanyire mweshi ebi bene wîrhu na nâni najirire ebiyêrekîre amarhegeko gîrhu na ahantu hîrhu hatagatîfu, mumanyire entambala n’embaka rhwabwîne. 4 Co cirhumire bene wîrhu bôshi bafira Israheli nie ono namasigala. 5 Na bunôla, Nyamuzinda ananyîrhe erhi nankaderha nti nababalira obuzîne bwâni omu mango g’embaka, bulya ‘ ntali mwinjà olushire bene wîrhu. 6 Erhiko nkola nâbà mwîhôzi w’olubaga lwâni, wa Ahatagatîfu hirhu, owa abakazi bîrhu owa abâna bîrhu, kulya kubà agandi mashanja gôshi gashûbûzinye mpu garhumalire nshombo erhuma. 7 Obukengêre b’olubaga bwashubiramwo emisî erhi bayumva ebyôla binwa. 8 Bayâkûza n’izù linene erhi: mpu we murhambo wîrhu ahâli ha Yuda na mwene winyu Yonatani. 9 Otule entambala yîrhu na ngasi kantu wankarhuhuma rhwanakajira. 10 Okubundi Simoni anacishûbûza abantu b’okulwa bôshi; anayûbaka duba duba ebyôgo bya Yeruzalemu anabikomeza omu marhambi. 11 Okubundi anacirhuma Yonatani mugala wa Absalomu e Yope n’engabo nyinji naye erhi aba amalibirhakwo abalanzi anacibêra mulya lugo.
Simoni ahulusa Trifoni omu Yndeya
12 Trifoni anacirhenga e Ptolemayisi n’engabo nyinji bwenêne mpu agendi lwîsa ecihugo c’e Buyahudi, anacihêka Yonatani anali mushwêke. 13 Simoni anahira eciralo câge aha Hadida aha ishiriza lya akabanda. 14 Erhi Trifoni amanya oku Simoni ye warhozire oburhambo ahâli ha mwene wâbo Yonatani n’oku acirheganyize okumulwîsa amurhumira entumwa mpu bagendimubwîra mpu: 15 «Ali oku nfaranga mwene winyu Yonatani agwâsirwe okulyûla oku muhako gwa mwâmi, bulya ali arhegesirwe binji kwo kurhumire rhumushwesire. 16 Orhumage talenta igana za nfaranga na bâna bâge babiri omu bagala nka mpira, lyo hano rhuba rhwamamulika aleki rhutwîka, kandi buzinda rhwanamuleka n’omurhûla.» 17 Simoni anaciyumva oku ebyôla binwa bamurhumire biri bya kumurhebeba; kurhanarhumaga arharhuma ezôla nfaranga na balya bâna babiri alekicishombanya n’olubaga, baleke okukaziderha mpu: 18 «Arhali ebwa kubà Simoni arhantumiraga enfaranga na balya bâna kwo kwarhumire Yonatani afa. 19 Anacirhuma abôla bâna na zirya talenta igana z’enfaranga; ci konene Trifoni anywêrha omu binwa byâge, arhalîkaga Yonatani. 20 Okubundi Trifoni anaciyîsha mpu akola ali muherêrekeza, anioka arhola enjira y’e Adora; ci konene Simoni n’engabo yâge erhi banajà bamulwîsa ngasi aha anageraga hôshi. 21 Abali omu nyumpa ntagatîfu okulwira aha Yeruzalemu banacirhuma entumwa emwa Trifoni mpu abahikeko omu kugerera omw’irûngu, anabalerhere ebiryo. 22 Trifoni anacirheganya abalwira oku biterusi bâge bôshi mpu bayije, ci muli obôla budufu olubula lwanacinia lunji arhanaciyijaga erhi olwo lubula lurhuma. Anacigenda aja e Galadi. 23 Erhi ahika hôfi na Baskama aniga Yonatani anabishwa ahôla. 24 Okubundi Trifoni anacicigalukira ashubira omu cihugo câge.
Simoni abisha Yonatani
25 Simoni anacirhuma mpu bagendirhôla amavuha ga mwene wâbo Yonatani, anacigabisha aha Modini lugo lw’ababusi bâge. 26 Israheli yêshi amulakira bwenêne n’emirenge minene, banacimushiba nsiku zirhali nyi. 27 Oku cûsho c’îshe na bene wâbo, Simoni ayûbaka kwo enyumpa n’omunâra gwabonekana muliriri omu mabuye magoye embere n’enyuma. 28 Anaciyûbaka nkingi nda ziyêrekerine, nguma kuli îshe, eyindi kuli nina, n’eyindi kuli bene wâbo bani. 29 Akengêra okuzizungulusa n’eminâra miliri n’enyanya ahirayo emirasano yâbo mpu bakazibakengêrerakwo ensiku zôshi. N’aha burhambi bw’eyôla mirasano abinjaho amârho mpu gakazibonwako n’abagera omu nyanja bôshi. 30 Kwo eyôla nshinda Simoni ayûbakaga aha Modini yali ntyôla enacihaba kuhika ene.
Demetriyusi wa kabiri amanya Simoni, anahà Abayahudi obundi buhashe buhyâhya
31 Trifoni anacijira obwenge kuguma kuli olya mwâmi murhò Antiyokusi, anacimuyîrha. 32 Anaciyîma ahâli hage ayambala ishungwè ly’e Aziya, anacile rhera ecihugo mabî manji. 33 Simoni anaciyûbaka enyumpa z’okulwiramwo aha Buyahudi azizungulusa n’eminâra miriri, n’ebyôgo bijire enyanya bwenêne, ahirako enyumvi, n’orhukomyo ahiramwo n’ebiryo. 34 Simoni anacicîshoga abantu anacibarhuma emwa mwâmi Demetriyusi mpu arhabâle Obuyahudi, bulya ebijiro bya Trifoni kunali kunyaga konene. 35 Mwâmi Demetriyusi anacimushuza kuli birya binwa byâge anacimuyandikira agâla mamba erhi: 36 «Mwâmi Demetriyusi kuli Simoni mudâhwa mukuJu na mwîra w’abâmi, oku bashamuka n’oku ishanja ly’Abayahudi omusingo! 37 Rhwabwîne ecimanè c’amasholo n’omushugushugu mwâli murhurhumire, rhunalonzize okujira haguma na ninyu omurhûla loshi n’okuyandikira aba b’omu mikolo yâni amaruba g’okumanyîsa oku murhacishwesirwi na cici. 38 Ebi rhwalalire kuli mwe byanalalirwe ebi nàhizire kuli mwe byanahizirwe. Enyumpa z’okulwiramwo mwayûbakaga zinali zinyu. 39 Rhubabonîre obonjo oku mabî mwanajizire ebwa kurhamanya erhi nîsi akaba mwagajizire n’oluhinzo kuhika oku lwene kuguma n’ecimanè mwâli mugwâsirwe okuvurha, n’akaba mwakazivurha elindi ibarati aha Yeruzalemu okwôla kurhacibaga. 40 Akaba hali abahàshire okucirhenga omu mirhwe yîrhu banajamwo, bacîyandikise, n’omurhûla gubè ekarhî kîrhu.» 41 Omu mwâka gw’igana na makumi gali ndad, omuzigo gw’amashanja gwahekuka kuli Israheli. 42 Olubaga lwa Israheli lwarhondêra okuyandika oku byabîre n’oku malagâno bakazâgijira: «Omu mwâka murhanzi gwa Simoni, mudâhwa mukulu, murhambo w’abalwi n’owa Abayahudi bôshi»
Simoni aheba Gazara oku burhegesi bwâge
43 Muli agôla mango Simoni anacitwa ecirâlo câge aha Gazara, anacimuzonga n’emirhwe yâge ayûbaka omunâra gw’omuzizi anacigulêrha oku burhambi bw’olugo; anaciyûbakamwo eminâra anacirhôla olwôla lugo. 44 Abali mulya munâra gw’omuzizi bahamira omu lugo, kwarhuma abantu bajàmwo akavango. 45 Abalume bôshi na bakâbo n’abâna bâbo bagagambira oku byôgo n’emishangi esharhusire bahûna Simoni mpu abalambulire okuboko kwâge kulyo. 46 Banakaderha mpu mâshi omanye orharhujiriraga nk’oku amabî gîrhu ganali ci nk’oku obonjo bwâwe buli! 47 Simoni anogêrera nôgomusengero gwâbo arhacibalwisagya; ci konene ahulusa abantu b’olwo lugo, acêsa enyumpa zalimwo abazimu anacijamwo n’enyimbo z’okukuza, ez’okushenga n’okuvuga omunkwa. 48 Erhi aba amabakûla muli olwôla lugo ngasi bigalugalu byôshi ayubasamwo abantu bashimba amarhegeko azibuhya lulya lugo anahiramwo enyumpa yâge.
Simoni arhêra Yeruzalemu
49 Abali omu cishagala c’e Yeruzalemu, bulya bali bahanzibwe okugenda erhi okujà omu cihugo, okugula erhi okuguza, abôla bantu balumwa bwenêne n’ishali n’ecizombo n’abantu mwandu bafà n’ishali. 50 Bancicisengera omu kuyâma bwenêne emwa Simoni mpu ayankirire amaboko gâbo g’ekulyo, anacibajirira kulya; ci konene abalibirhako omwôla lugo, analushuka mwo ngasi mabî. 51 Ajamo n’irenge linene omu nsiku makumi abiri n’isharhu z’omwêzi gwa kabiri omu mwâka gw’igana na makumi gali nda bayisha bayimba, bayisha badunda amashami g’emirhi n’enzenze, enambi n’enanga, enyimho z’okukuza n’ezindi nyimbo bulya omushombanyi wa kurhenga mîra amahenangulwa. 52 Anacirhegeka mpu olwôla lusiku lukazikuzibwa ngasi mwâka muli olwo lusiku n’omwîshingo, anacizibuhya entondo y’akâ-Nyamuzinda aha ishiriza ly’olugo, anacibêra ahôla ye n’aba omu mulala gwâge. 53 Okubundi Simoni abona oku omugala Yowane akola ahisire omu mujunja gw’omulume, anacimuhà irhegeko ly’okurhambula emirhwe y’abalwi bôshi, anacimuhà Gazara mpu ayûbake ahôla.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 13
1 Καὶ ἤκουσεν Σιμων ὅτι συνήγαγεν Τρύφων δύναμιν πολλὴν τοῦ ἐλθεῖν εἰς γῆν Ιουδα καὶ ἐκτρῖψαι αὐτήν. 2 καὶ εἶδεν τὸν λαόν, ὅτι ἔντρομός ἐστιν καὶ ἔκφοβος, καὶ ἀνέβη εἰς Ιερουσαλημ καὶ ἤθροισεν τὸν λαὸν 3 καὶ παρεκάλεσεν αὐτοὺς καὶ εἶπεν αὐτοῖς Αὐτοὶ οἴδατε ὅσα ἐγὼ καὶ οἱ ἀδελφοί μου καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός μου ἐποιήσαμεν περὶ τῶν νόμων καὶ τῶν ἁγίων, καὶ τοὺς πολέμους καὶ τὰς στενοχωρίας, ἃς εἴδομεν. 4 τούτου χάριν ἀπώλοντο οἱ ἀδελφοί μου πάντες χάριν τοῦ Ισραηλ, καὶ κατελείφθην ἐγὼ μόνος. 5 καὶ νῦν μή μοι γένοιτο φείσασθαί μου τῆς ψυχῆς ἐν παντὶ καιρῷ θλίψεως• οὐ γάρ εἰμι κρείσσων τῶν ἀδελφῶν μου. 6 πλὴν ἐκδικήσω περὶ τοῦ ἔθνους μου καὶ περὶ τῶν ἁγίων καὶ περὶ τῶν γυναικῶν καὶ τέκνων ὑμῶν, ὅτι συνήχθησαν πάντα τὰ ἔθνη ἐκτρῖψαι ἡμᾶς ἔχθρας χάριν. 7 καὶ ἀνεζωπύρησεν τὸ πνεῦμα τοῦ λαοῦ ἅμα τοῦ ἀκοῦσαι τῶν λόγων τούτων, 8 καὶ ἀπεκρίθησαν φωνῇ μεγάλῃ λέγοντες Σὺ εἶ ἡμῶν ἡγούμενος ἀντὶ Ιουδου καὶ Ιωναθου τοῦ ἀδελφοῦ σου• 9 πολέμησον τὸν πόλεμον ἡμῶν, καὶ πάντα, ὅσα ἂν εἴπῃς ἡμῖν, ποιήσομεν. 10 καὶ συνήγαγεν πάντας τοὺς ἄνδρας τοὺς πολεμιστὰς καὶ ἐτάχυνεν τοῦ τελέσαι τὰ τείχη Ιερουσαλημ καὶ ὠχύρωσεν αὐτὴν κυκλόθεν. 11 καὶ ἀπέστειλεν Ιωναθαν τὸν τοῦ Αψαλωμου καὶ μετ᾽ αὐτοῦ δύναμιν ἱκανὴν εἰς Ιοππην, καὶ ἐξέβαλεν τοὺς ὄντας ἐν αὐτῇ καὶ ἔμεινεν ἐκεῖ ἐν αὐτῇ. 12 Καὶ ἀπῆρεν Τρύφων ἀπὸ Πτολεμαίδος μετὰ δυνάμεως πολλῆς ἐλθεῖν εἰς γῆν Ιουδα, καὶ Ιωναθαν μετ᾽ αὐτοῦ ἐν φυλακῇ. 13 Σιμων δὲ παρενέβαλεν ἐν Αδιδοις κατὰ πρόσωπον τοῦ πεδίου. 14 καὶ ἐπέγνω Τρύφων ὅτι ἀνέστη Σιμων ἀντὶ Ιωναθου τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ ὅτι συνάπτειν αὐτῷ μέλλει πόλεμον, καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν πρέσβεις λέγων 15 Περὶ ἀργυρίου, οὗ ὤφειλεν Ιωναθαν ὁ ἀδελφός σου εἰς τὸ βασιλικὸν δι᾽ ἃς εἶχεν χρείας, συνέχομεν αὐτόν• 16 καὶ νῦν ἀπόστειλον ἀργυρίου τάλαντα ἑκατὸν καὶ δύο τῶν υἱῶν αὐτοῦ ὅμηρα, ὅπως μὴ ἀφεθεὶς ἀποστατήσῃ ἀφ᾽ ἡμῶν, καὶ ἀφήσομεν αὐτόν. 17 καὶ ἔγνω Σιμων ὅτι δόλῳ λαλοῦσιν πρὸς αὐτόν, καὶ πέμπει τοῦ λαβεῖν τὸ ἀργύριον καὶ τὰ παιδάρια, μήποτε ἔχθραν ἄρῃ μεγάλην πρὸς τὸν λαὸν 18 λέγοντες ῞Οτι οὐκ ἀπέστειλα αὐτῷ τὸ ἀργύριον καὶ τὰ παιδάρια, ἀπώλετο. 19 καὶ ἀπέστειλεν τὰ παιδάρια καὶ τὰ ἑκατὸν τάλαντα, καὶ διεψεύσατο καὶ οὐκ ἀφῆκεν τὸν Ιωναθαν. 20 καὶ μετὰ ταῦτα ἦλθεν Τρύφων τοῦ ἐμβατεῦσαι εἰς τὴν χώραν καὶ ἐκτρῖψαι αὐτήν, καὶ ἐκύκλωσαν ὁδὸν τὴν εἰς Αδωρα. καὶ Σιμων καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ἀντιπαρῆγεν αὐτῷ εἰς πάντα τόπον, οὗ ἂν ἐπορεύετο. 21 οἱ δὲ ἐκ τῆς ἄκρας ἀπέστελλον πρὸς Τρύφωνα πρεσβευτὰς κατασπεύδοντας αὐτὸν τοῦ ἐλθεῖν πρὸς αὐτοὺς διὰ τῆς ἐρήμου καὶ ἀποστεῖλαι αὐτοῖς τροφάς. 22 καὶ ἡτοίμασεν Τρύφων πᾶσαν τὴν ἵππον αὐτοῦ ἐλθεῖν, καὶ ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ ἦν χιὼν πολλὴ σφόδρα, καὶ οὐκ ἦλθεν διὰ τὴν χιόνα. καὶ ἀπῆρεν καὶ ἦλθεν εἰς τὴν Γαλααδῖτιν. 23 ὡς δὲ ἤγγισεν τῆς Βασκαμα, ἀπέκτεινεν τὸν Ιωναθαν, καὶ ἐτάφη ἐκεῖ. 24 καὶ ἐπέστρεψεν Τρύφων καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ. 25 Καὶ ἀπέστειλεν Σιμων καὶ ἔλαβεν τὰ ὀστᾶ Ιωναθου τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ ἔθαψεν αὐτὸν ἐν Μωδεϊν πόλει τῶν πατέρων αὐτοῦ. 26 καὶ ἐκόψαντο αὐτὸν πᾶς Ισραηλ κοπετὸν μέγαν καὶ ἐπένθησαν αὐτὸν ἡμέρας πολλάς. 27 καὶ ᾠκοδόμησεν Σιμων ἐπὶ τὸν τάφον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ καὶ ὕψωσεν αὐτὸν τῇ ὁράσει λίθῳ ξεστῷ ἐκ τῶν ὄπισθεν καὶ ἔμπροσθεν. 28 καὶ ἔστησεν ἑπτὰ πυραμίδας, μίαν κατέναντι τῆς μιᾶς, τῷ πατρὶ καὶ τῇ μητρὶ καὶ τοῖς τέσσαρσιν ἀδελφοῖς. 29 καὶ ταύταις ἐποίησεν μηχανήματα περιθεὶς στύλους μεγάλους καὶ ἐποίησεν ἐπὶ τοῖς στύλοις πανοπλίας εἰς ὄνομα αἰώνιον καὶ παρὰ ταῖς πανοπλίαις πλοῖα ἐγγεγλυμμένα εἰς τὸ θεωρεῖσθαι ὑπὸ πάντων τῶν πλεόντων τὴν θάλασσαν. 30 οὗτος ὁ τάφος, ὃν ἐποίησεν ἐν Μωδεϊν, ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης. 31 ῾Ο δὲ Τρύφων ἐπορεύετο δόλῳ μετὰ ᾿Αντιόχου τοῦ βασιλέως τοῦ νεωτέρου καὶ ἀπέκτεινεν αὐτὸν 32 καὶ ἐβασίλευσεν ἀντ᾽ αὐτοῦ καὶ περιέθετο τὸ διάδημα τῆς ᾿Ασίας καὶ ἐποίησεν πληγὴν μεγάλην ἐπὶ τῆς γῆς. 33 καὶ ᾠκοδόμησεν Σιμων τὰ ὀχυρώματα τῆς Ιουδαίας καὶ περιετείχισεν πύργοις ὑψηλοῖς καὶ τείχεσιν μεγάλοις καὶ πύλαις καὶ μοχλοῖς καὶ ἔθετο βρώματα ἐν τοῖς ὀχυρώμασιν. 34 καὶ ἐπέλεξεν Σιμων ἄνδρας καὶ ἀπέστειλεν πρὸς Δημήτριον τὸν βασιλέα τοῦ ποιῆσαι ἄφεσιν τῇ χώρᾳ, ὅτι πᾶσαι αἱ πράξεις Τρύφωνος ἦσαν ἁρπαγαί. 35 καὶ ἀπέστειλεν αὐτῷ Δημήτριος ὁ βασιλεὺς κατὰ τοὺς λόγους τούτους καὶ ἀπεκρίθη αὐτῷ καὶ ἔγραψεν αὐτῷ ἐπιστολὴν τοιαύτην 36 Βασιλεὺς Δημήτριος Σιμωνι ἀρχιερεῖ καὶ φίλῳ βασιλέων καὶ πρεσβυτέροις καὶ ἔθνει Ιουδαίων χαίρειν. 37 τὸν στέφανον τὸν χρυσοῦν καὶ τὴν βαΐνην, ἣν ἀπεστείλατε, κεκομίσμεθα καὶ ἕτοιμοί ἐσμεν τοῦ ποιεῖν ὑμῖν εἰρήνην μεγάλην καὶ γράφειν τοῖς ἐπὶ τῶν χρειῶν τοῦ ἀφιέναι ὑμῖν τὰ ἀφέματα. 38 καὶ ὅσα ἐστήσαμεν πρὸς ὑμᾶς, ἕστηκεν, καὶ τὰ ὀχυρώματα, ἃ ᾠκοδομήσατε, ὑπαρχέτω ὑμῖν. 39 ἀφίεμεν δὲ ἀγνοήματα καὶ τὰ ἁμαρτήματα ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας καὶ τὸν στέφανον, ὃν ὠφείλετε, καὶ εἴ τι ἄλλο ἐτελωνεῖτο ἐν Ιερουσαλημ, μηκέτι τελωνείσθω. 40 καὶ εἴ τινες ἐπιτήδειοι ὑμῶν γραφῆναι εἰς τοὺς περὶ ἡμᾶς, ἐγγραφέσθωσαν, καὶ γινέσθω ἀνὰ μέσον ἡμῶν εἰρήνη. 41 ῎Ετους ἑβδομηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ ἤρθη ὁ ζυγὸς τῶν ἐθνῶν ἀπὸ τοῦ Ισραηλ, 42 καὶ ἤρξατο ὁ λαὸς γράφειν ἐν ταῖς συγγραφαῖς καὶ συναλλάγμασιν ῎Ετους πρώτου ἐπὶ Σιμωνος ἀρχιερέως μεγάλου καὶ στρατηγοῦ καὶ ἡγουμένου Ιουδαίων. 43 ᾿Εν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις παρενέβαλεν ἐπὶ Γαζαρα καὶ ἐκύκλωσεν αὐτὴν παρεμβολαῖς καὶ ἐποίησεν ἑλεόπολιν καὶ προσήγαγεν τῇ πόλει καὶ ἐπάταξεν πύργον ἕνα καὶ κατελάβετο. 44 καὶ ἐξήλλοντο οἱ ἐν τῇ ἑλεοπόλει εἰς τὴν πόλιν, καὶ ἐγένετο κίνημα μέγα ἐν τῇ πόλει. 45 καὶ ἀνέβησαν οἱ ἐν τῇ πόλει σὺν γυναιξὶν καὶ τοῖς τέκνοις ἐπὶ τὸ τεῖχος διερρηχότες τὰ ἱμάτια αὐτῶν καὶ ἐβόησαν φωνῇ μεγάλῃ ἀξιοῦντες Σιμωνα δεξιὰς αὐτοῖς δοῦναι 46 καὶ εἶπαν Μὴ ἡμῖν χρήσῃ κατὰ τὰς πονηρίας ἡμῶν, ἀλλὰ κατὰ τὸ ἔλεός σου. 47 καὶ συνελύθη αὐτοῖς Σιμων καὶ οὐκ ἐπολέμησεν αὐτούς• καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς ἐκ τῆς πόλεως, καὶ ἐκαθάρισεν τὰς οἰκίας, ἐν αἷς ἦν τὰ εἴδωλα, καὶ οὕτως εἰσῆλθεν εἰς αὐτὴν ὑμνῶν καὶ εὐλογῶν. 48 καὶ ἐξέβαλεν ἐξ αὐτῆς πᾶσαν ἀκαθαρσίαν καὶ κατῴκισεν ἐν αὐτῇ ἄνδρας, οἵτινες τὸν νόμον ποιήσωσιν, καὶ προσωχύρωσεν αὐτὴν καὶ ᾠκοδόμησεν ἑαυτῷ ἐν αὐτῇ οἴκησιν. 49 Οἱ δὲ ἐκ τῆς ἄκρας ἐν Ιερουσαλημ ἐκωλύοντο ἐκπορεύεσθαι καὶ εἰσπορεύεσθαι εἰς τὴν χώραν ἀγοράζειν καὶ πωλεῖν καὶ ἐπείνασαν σφόδρα, καὶ ἀπώλοντο ἐξ αὐτῶν ἱκανοὶ τῷ λιμῷ. 50 καὶ ἐβόησαν πρὸς Σιμωνα δεξιὰς λαβεῖν, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς• καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς ἐκεῖθεν καὶ ἐκαθάρισεν τὴν ἄκραν ἀπὸ τῶν μιασμάτων. 51 καὶ εἰσῆλθον εἰς αὐτὴν τῇ τρίτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ δευτέρου μηνὸς ἔτους πρώτου καὶ ἑβδομηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ μετὰ αἰνέσεως καὶ βαΐων καὶ ἐν κινύραις καὶ ἐν κυμβάλοις καὶ ἐν νάβλαις καὶ ἐν ὕμνοις καὶ ἐν ᾠδαῖς, ὅτι συνετρίβη ἐχθρὸς μέγας ἐξ Ισραηλ. 52 καὶ ἔστησεν κατ᾽ ἐνιαυτὸν τοῦ ἄγειν τὴν ἡμέραν ταύτην μετὰ εὐφροσύνης. καὶ προσωχύρωσεν τὸ ὄρος τοῦ ἱεροῦ τὸ παρὰ τὴν ἄκραν• καὶ ᾤκει ἐκεῖ αὐτὸς καὶ οἱ παρ᾽ αὐτοῦ. 53 καὶ εἶδεν Σιμων τὸν Ιωαννην υἱὸν αὐτοῦ ὅτι ἀνήρ ἐστιν, καὶ ἔθετο αὐτὸν ἡγούμενον τῶν δυνάμεων πασῶν• καὶ ᾤκει ἐν Γαζαροις.
14
Simoni ayîma omu murhûla
1 Omu mwâka gw’igana na makumi galinda n’ibiri, mwâmi Demetriyusi anacishûbûza engabo ahinindikira e Mediya agendilonzayo oburhabâle bw’okulwîsa Trifoni. 2 Arsaki mwâmi w’e Persi n’e Mediya erhi ayumva oku Demetriyusi akola ali omu cihugo câge anacirhuma muguma omu barhambo bâge b’okulwa mpu amugwarhe anazine. 3 Oyûla anacikanya n’erhi aba amahima engabo ya Demetriyusi anacimugwârha yenêne anaciyîsha amudwîrhîre Arsaki, naye amushwêka. 4 Ecihugo c’Obuyahudi canaciba n’omurhûla omu mango gôshi ga Simoni. Alonza aminja g’olubaga lwâge, oburhegesi bwâge, n’irenge lyagl byasîmîsa olubaga muli ezôla nsiku zôshi. 5 Na muli ebyôla byamuhekaga irenge, hali oku anyagaga Yope amujira civuko c’okurhama abona obulyo bw’okuyinjibana n’ebihugo by’omu nyanja. 6 Anaciyûshûla ecihugo c’ishanja lyâge, anabà mwâmi w’ecihugo câge. 7 AnagalulAbayahudi banji bali bahêsirwe bujà. Anacigwârha Gazara, Betisuri n’enyumpa y’okulwiramwo, arhenzamwo ngasi hyanali higalugalu na ntâye wamudesire kubî. 8 Ngasi muguma akahinga ishwa lyâge n’omurhûla, idaho lyayera bwinjà, n’emirhi y’omalehe yayâna malehe manji. 9 Abashosi bàkola batamîre aha kagombe kantu kaguma konene yo yali nshambâlo yâbo: omurhûla. N’abâna b’emisole bakaziyambala emyambalo y’okulwa bakola balimba. 10 Simoni abumba ngasi lugo biryo anacihiramwo ngasi byôshi bya nkanazibuhize ezôla ngo kuhika izîno lyâge l’irenge lyahika ciru ah’igulu lihekera. 11 Anacihira omurhûla omu cihugo n’Israheli ashagaluka n’obusême bune ne. 12 Ngasi muguma ali abutamîre aha mizâbîbu yâge n’aha mibô yâge; ntâye wankadesire mpu abayôbohya. 13 Ahusa okukazibalwîsa omu cihugo; abashombanyi bâbo b’abâmi bahi mwa muli ezôla nsiku. 14 Ashîbirira bwenêne abantu banyinyi b’omu lubaga lwâge; acîyerakana muntu wa bushiru oku kanwa ka Nnâmahanga, amalîra na ngasi banali babî bôshi kuguma n’endyâlya. 15 Ayûshûla obwinjà n’ebirugu by’akâ-Nyamuzinda.
Okushubilumûla endagâno na Sparti na Roma
16 Erhi bayumva e Roma n’e Sparti olufu lwa Yonatani, bagwârhwa n’omungo bwenêne. 17 Ci erhi baciyumva oku Simoni mwene wâbo ye wabîre mudâhwa mukulu ahâli hage n’oku ye warhambula ecihugo côshi kuguma n’ebishagala byamwo, 18 banacimuyandikira oku nambi z’ebyûma mpu bashubilumûla endagâno n’obwîra bwâbo bâgwêrhe bôshi na Yuda na Yonatani bene wâbo. 19 Amaruba ganacisomerwa embere z’olubaga loshi aha Yeruzalemu. 20 Alaga n’empamiso y’amaruba Abanya-Sparti bali bayandisire:
«Abagula b’e Sparti n’ecihugo, kuli Simoni mudâhwa mukulu, oku bashamuka, oku badâhwa n’oku bandi bantu bacisigire b’omu lubaga lwa bene wâbo b’Abayahudi: Omusingo! 21 Entumwa zalirhumirwe emw’olubaga lwîrhu, barhubwizire emyanzi y’irenge n’obwinjà bumulimwo, rhwanacisîma erhi rhubabona. 22 Rhwanayandisire omu myanzi y’olubaga ngasi ebi banadesire byôshi, baligi bo Numeniyusi, mugala wa Antiyokusi, Antipateri mugala wa Yasoni ntumwa z’Abayahudi, zali ziyishire mpu bashubilumûla okunywâna n’obwîra bw’Abayahudi rhweshi nabo. 23 Kwanasimîsize olubaga okuyankirira abôla bantu n’obukuze n’okuhira empamiso y’ebinwa byâbo omu mbîko y’olubaga ly’olubaga lw’e Sparti lukaziyôrha lubikirire. Banacirhumira Simoni omudâhwa mukulu eyo mpamiso. 24 Enyuma ly’ahôla Simoni anacirhuma e Roma Numeniyusi n’empenzi nènè nè y’amasholo buzirho bwa mina cihumbi, lyo basêza okunywâna bôshi nabo.»
lrenge lya Simoni
25 Erhi olubaga lumanya okôla lwanaciderha mpu: Kurhi rhwankayêreka mwo Simoni oku rhumuvuzire omunkwa ye n’abâna bâge? 26 Bulya abire mutungo gwirhu, yênene, bene wâbo n’enyumpa y’îshe wâbo; omu kulwa kwâbo, balibisirekwo abashombanyi b’Israheli banamuha omurhûla. «Banaciyandika ebyôla bintu oku nambi z’amarhale, banabigwika oku minâra oku ntondo ya Siyoni». 27 Alaga empamîso yago maruba:
«Omu nsiku ikumi na munâni z’omwêzi •gwa Eluli mwâka gwa igana na mukumi galinda n’ibiri, omu mwâka gwa kasharhu gw’okuyîma kwa Simoni mudâhwa mukulu bwenêne. 28 Embere z’ihano likulu ly’abadâhwa n’ely’ olubaga, abaluzi b’ishanja n’abashamuka b’ecihugo, barhumanyîsize oku:
29 Omu ntambala nyinji zalibuzagya ecihugo cîrhu, Simoni mugala w’omudâhwa Matatiyasi muguma omu baburhwa b’omu bûko bwa Yoaribu kuguma na bene wâbo, bacihizire omu mbaka, banahagalika abashombanyi b’ishanja lyâbo lyo balanga akâ-Nyamuzinda kâbo n’irhegeko banahesire ishanja lyâbo irenge linene. 30 Yonatani anacishûbûza ishanja lyâge anaciba ye mudâhwa walyo mukulu; buzinda ashimânana n’olubaga lwâge. 31 Abashombanyi bâbo banacilonza okurhabâlira ecihugo mpu bacishereze, banarhôla akâ-Nyamuzinda. 32 Okubundi Simoni anaciyimanga, anacilwira ishanja lyâge, agaba emirasano anahà entwâli oluhembo. 33 Azibuhya ebishagala bya Yuda kuguma na Betisuri, oli oku lubibi halya habaga burhanzi emirasano y’abashombanyi, anacihiraho abalanzi b’Abayahudi. 34 Akomeza Yope oli oku nyanja, na Gazara oli oku lubibi lw’Azoti, lwali mîra lugo lwa bashombanyi anacihirakwo Abayahudi, anacihira ngasi ebi bankanalagirireko omu buzîne bwâbo bôshi. 35 Olubaga lwabwîne obushinganyanya bwa Simoni n’irenge alonzagya okuhà ishanja lyâge, banacimujira murhambo wâbomukulu na mudâhwa wâbomukulu ebyo bijiro byâge byôshi bîrhuma, kuguma n’ohushinganyanya n’obwîkubagire ali agwêrhe oku ishanja lyâge, na bulya ali ajizire oku anahashire kôshi lyo ahêka olubaga lwâge enyanya. 36 Amango anacirimwo omûka, byôshi byagendeka bwinjà omu maboko gâge. Kuhika amashanja gahulusibwa omu cihugo c’Abayahudi kuguma n’ababaga omu cishagala ca Daudi aha Yeruzalemu, abali bamaciyûbakira enyumpa y’okulwiramwo, bakazirhengamwo bagendilwa banagaluka, ntyôla omu marhambi g’akâ-Nyamuzinda basherêza bwenêne obutagatîfu bwâge. 37 Ahiraho Abayahudi, anahazibuhya mpu lyo akayôrha alanga omurhûla gw’ecihugo n’ogw’olugo, anaciyûshûla kujà enyanya ebyôgo bya Yeruzalemu.
38 Muli okwôla mwâmi Demetriyusi amanya anayêmêra okubà mudâhwa mukulu kwâge. 39 Amuhira, amuganjira omu bîra bâge anamukuza n’irenge linene. 40 Bulya amayumva oku Abaroma bakola baderha mpu Abayahudi bîra bâbo, bunkwa bâbo na bene wâbo, n’oku bayankirire irenge linene abali ba rhumirwe na Simoni. 41 Abayahudi n’abadâhwa bahizire Simoni mpu abè murhambo na mudâhwa mukulu ensiku zôshi, kuhika habonekane omulêbi wankanayêmêrwa, n’oku aba ye murhambo w’abalwi bâbo. 42 Oku akazilanga akâ-Nyamuzinda; oku akayimanza abarhambo bakazikolêsa emikolo y’oluba ga loshi, ecihugo, emirasano, enyumpa z’okulwiramwo; 43 oku akalanga akâ-Nyamuzinda; oku bôshi bamuyumva; oku ebiyandikwa omu cihugo byôshi byakahirwa kw’izîno lyâge n’oku ayambisibwa emishangi y’akaduku n’amango sholo. 44 Ntâye oli omu lubaga, oli omu badâhwa oyêmêrîrwe okudalika ebyôla byôshi nîsi erhi okulahira oburhegesi buhanyirwe naye, ntaho baderhage mpu bashûbûza abantu omu cihugo buzira kuyêmêrerwa naye, ntâye oyêmêrirwe okuyambala emishangi y’akaduku nîsi erhi okuyambala isonga ly’amasholo. 45 Ngasi yêshi wankajira oku eryôla irhegeko lirhadesiri nîsi erhi okurhashimba binwa biguma biguma muli byo, kukwânîne ahanwe? 46 Kusimîsize olubaga lo shi okuhà Simoni obuhashe bw’okujira nk’okwôla irhegeko linarhuhunyire. 47 Simoni anaciyêmêra, ayêmêra n’okujira bwinjà ogwôla mukolo gw’omudâhwa mukulu, okurhambula abalwi, okurhegeka Abayahudi, abadâhwa n’oku ba mukulu wa byôshi. 48 Bahiga okuyandika ebyôla byôshi oku nambi z’amarhale n’okubibîka omu ndalâlà y’akâ-Nyamuzinda, halya hantu hakazibonekana. 49 N’okubîka empamiso omu ciyumpa c’embîko, halya Simoni yêne n’abâna bâge bayîshikazihuma.»
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 14
1 Καὶ ἐν ἔτει δευτέρῳ καὶ ἑβδομηκοστῷ καὶ ἑκατοστῷ συνήγαγεν Δημήτριος ὁ βασιλεὺς τὰς δυνάμεις αὐτοῦ καὶ ἐπορεύθη εἰς Μηδίαν τοῦ ἐπισπάσασθαι βοήθειαν ἑαυτῷ, ὅπως πολεμήσῃ τὸν Τρύφωνα. 2 καὶ ἤκουσεν ᾿Αρσάκης ὁ βασιλεὺς τῆς Περσίδος καὶ Μηδίας ὅτι εἰσῆλθεν Δημήτριος εἰς τὰ ὅρια αὐτοῦ, καὶ ἀπέστειλεν ἕνα τῶν ἀρχόντων αὐτοῦ συλλαβεῖν αὐτὸν ζῶντα. 3 καὶ ἐπορεύθη καὶ ἐπάταξεν τὴν παρεμβολὴν Δημητρίου καὶ συνέλαβεν αὐτὸν καὶ ἤγαγεν αὐτὸν πρὸς ᾿Αρσάκην, καὶ ἔθετο αὐτὸν ἐν φυλακῇ. 4 Καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ Ιουδα πάσας τὰς ἡμέρας Σιμωνος, καὶ ἐζήτησεν ἀγαθὰ τῷ ἔθνει αὐτοῦ, καὶ ἤρεσεν αὐτοῖς ἡ ἐξουσία αὐτοῦ καὶ ἡ δόξα αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας. 5 καὶ μετὰ πάσης τῆς δόξης αὐτοῦ ἔλαβεν τὴν Ιοππην εἰς λιμένα καὶ ἐποίησεν εἴσοδον ταῖς νήσοις τῆς θαλάσσης. 6 καὶ ἐπλάτυνεν τὰ ὅρια τῷ ἔθνει αὐτοῦ καὶ ἐκράτησεν τῆς χώρας. 7 καὶ συνήγαγεν αἰχμαλωσίαν πολλὴν καὶ ἐκυρίευσεν Γαζαρων καὶ Βαιθσουρων καὶ τῆς ἄκρας• καὶ ἐξῆρεν τὰς ἀκαθαρσίας ἐξ αὐτῆς, καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀντικείμενος αὐτῷ. 8 καὶ ἦσαν γεωργοῦντες τὴν γῆν αὐτῶν μετ᾽ εἰρήνης, καὶ ἡ γῆ ἐδίδου τὰ γενήματα αὐτῆς καὶ τὰ ξύλα τῶν πεδίων τὸν καρπὸν αὐτῶν. 9 πρεσβύτεροι ἐν ταῖς πλατείαις ἐκάθηντο, πάντες περὶ ἀγαθῶν ἐκοινολογοῦντο, καὶ οἱ νεανίσκοι ἐνεδύσαντο δόξας καὶ στολὰς πολέμου. 10 ταῖς πόλεσιν ἐχορήγησεν βρώματα καὶ ἔταξεν αὐτὰς ἐν σκεύεσιν ὀχυρώσεως, ἕως ὅτου ὠνομάσθη τὸ ὄνομα τῆς δόξης αὐτοῦ ἕως ἄκρου γῆς. 11 ἐποίησεν εἰρήνην ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ εὐφράνθη Ισραηλ εὐφροσύνην μεγάλην. 12 καὶ ἐκάθισεν ἕκαστος ὑπὸ τὴν ἄμπελον αὐτοῦ καὶ τὴν συκῆν αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἦν ὁ ἐκφοβῶν αὐτούς. 13 καὶ ἐξέλιπεν πολεμῶν αὐτοὺς ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ οἱ βασιλεῖς συνετρίβησαν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις. 14 καὶ ἐστήρισεν πάντας τοὺς ταπεινοὺς τοῦ λαοῦ αὐτοῦ• τὸν νόμον ἐξεζήτησεν καὶ ἐξῆρεν πάντα ἄνομον καὶ πονηρόν• 15 τὰ ἅγια ἐδόξασεν καὶ ἐπλήθυνεν τὰ σκεύη τῶν ἁγίων. 16 Καὶ ἠκούσθη ἐν ῾Ρώμῃ ὅτι ἀπέθανεν Ιωναθαν καὶ ἕως Σπάρτης, καὶ ἐλυπήθησαν σφόδρα. 17 ὡς δὲ ἤκουσαν ὅτι Σιμων ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ γέγονεν ἀρχιερεὺς ἀντ᾽ αὐτοῦ καὶ αὐτὸς ἐπικρατεῖ τῆς χώρας καὶ τῶν πόλεων τῶν ἐν αὐτῇ, 18 ἔγραψαν πρὸς αὐτὸν δέλτοις χαλκαῖς τοῦ ἀνανεώσασθαι πρὸς αὐτὸν φιλίαν καὶ συμμαχίαν, ἣν ἔστησαν πρὸς Ιουδαν καὶ Ιωναθαν τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ. 19 καὶ ἀνεγνώσθησαν ἐνώπιον τῆς ἐκκλησίας ἐν Ιερουσαλημ. 20 καὶ τοῦτο τὸ ἀντίγραφον τῶν ἐπιστολῶν, ὧν ἀπέστειλαν οἱ Σπαρτιᾶται Σπαρτιατῶν ἄρχοντες καὶ ἡ πόλις Σιμωνι ἱερεῖ μεγάλῳ καὶ τοῖς πρεσβυτέροις καὶ τοῖς ἱερεῦσιν καὶ τῷ λοιπῷ δήμῳ τῶν Ιουδαίων ἀδελφοῖς χαίρειν. 21 οἱ πρεσβευταὶ οἱ ἀποσταλέντες πρὸς τὸν δῆμον ἡμῶν ἀπήγγειλαν ἡμῖν περὶ τῆς δόξης ὑμῶν καὶ τιμῆς, καὶ ηὐφράνθημεν ἐπὶ τῇ ἐφόδῳ αὐτῶν. 22 καὶ ἀνεγράψαμεν τὰ ὑπ᾽ αὐτῶν εἰρημένα ἐν ταῖς βουλαῖς τοῦ δήμου οὕτως Νουμήνιος ᾿Αντιόχου καὶ ᾿Αντίπατρος ᾿Ιάσονος πρεσβευταὶ Ιουδαίων ἦλθον πρὸς ἡμᾶς ἀνανεούμενοι τὴν πρὸς ἡμᾶς φιλίαν. 23 καὶ ἤρεσεν τῷ δήμῳ ἐπιδέξασθαι τοὺς ἄνδρας ἐνδόξως καὶ τοῦ θέσθαι τὸ ἀντίγραφον τῶν λόγων αὐτῶν ἐν τοῖς ἀποδεδειγμένοις τῷ δήμῳ βιβλίοις τοῦ μνημόσυνον ἔχειν τὸν δῆμον τῶν Σπαρτιατῶν. τὸ δὲ ἀντίγραφον τούτων ἔγραψαν Σιμωνι τῷ ἀρχιερεῖ. 24 Μετὰ ταῦτα ἀπέστειλεν Σιμων τὸν Νουμήνιον εἰς ῾Ρώμην ἔχοντα ἀσπίδα χρυσῆν μεγάλην ὁλκὴν μνῶν χιλίων εἰς τὸ στῆσαι πρὸς αὐτοὺς τὴν συμμαχίαν. 25 ῾Ως δὲ ἤκουσεν ὁ δῆμος τῶν λόγων τούτων, εἶπαν Τίνα χάριν ἀποδώσομεν Σιμωνι καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ; 26 ἐστήρισεν γὰρ αὐτὸς καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἐπολέμησεν τοὺς ἐχθροὺς Ισραηλ ἀπ᾽ αὐτῶν καὶ ἔστησαν αὐτῷ ἐλευθερίαν. καὶ κατέγραψαν ἐν δέλτοις χαλκαῖς καὶ ἔθεντο ἐν στήλαις ἐν ὄρει Σιων. 27 καὶ τοῦτο τὸ ἀντίγραφον τῆς γραφῆς ᾿Οκτωκαιδεκάτῃ Ελουλ ἔτους δευτέρου καὶ ἑβδομηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ— καὶ τοῦτο τρίτον ἔτος ἐπὶ Σιμωνος ἀρχιερέως μεγάλου ἐν ασαραμελ— 28 ἐπὶ συναγωγῆς μεγάλης ἱερέων καὶ λαοῦ καὶ ἀρχόντων ἔθνους καὶ τῶν πρεσβυτέρων τῆς χώρας ἐγνώρισεν ἡμῖν• 29 ἐπεὶ πολλάκις ἐγενήθησαν πόλεμοι ἐν τῇ χώρᾳ, Σιμων δὲ υἱὸς Ματταθιου ἱερεὺς τῶν υἱῶν Ιωαριβ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ἔδωκαν αὑτοὺς τῷ κινδύνῳ καὶ ἀντέστησαν τοῖς ὑπεναντίοις τοῦ ἔθνους αὐτῶν, ὅπως σταθῇ τὰ ἅγια αὐτῶν καὶ ὁ νόμος, καὶ δόξῃ μεγάλῃ ἐδόξασαν τὸ ἔθνος αὐτῶν. 30 καὶ ἤθροισεν Ιωναθαν τὸ ἔθνος αὐτῶν καὶ ἐγενήθη αὐτοῖς ἀρχιερεὺς καὶ προσετέθη πρὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ, 31 καὶ ἐβουλήθησαν οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν ἐμβατεῦσαι εἰς τὴν χώραν αὐτῶν καὶ ἐκτεῖναι χεῖρας ἐπὶ τὰ ἅγια αὐτῶν• 32 τότε ἀντέστη Σιμων καὶ ἐπολέμησε περὶ τοῦ ἔθνους αὐτοῦ καὶ ἐδαπάνησεν χρήματα πολλὰ τῶν ἑαυτοῦ καὶ ὁπλοδότησεν τοὺς ἄνδρας τῆς δυνάμεως τοῦ ἔθνους αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ὀψώνια 33 καὶ ὠχύρωσεν τὰς πόλεις τῆς Ιουδαίας καὶ τὴν Βαιθσουραν τὴν ἐπὶ τῶν ὁρίων τῆς Ιουδαίας, οὗ ἦν τὰ ὅπλα τῶν πολεμίων τὸ πρότερον, καὶ ἔθετο ἐκεῖ φρουρὰν ἄνδρας Ιουδαίους. 34 καὶ Ιοππην ὠχύρωσεν τὴν ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ τὴν Γαζαραν τὴν ἐπὶ τῶν ὁρίων ᾿Αζώτου, ἐν ᾗ ᾤκουν οἱ πολέμιοι τὸ πρότερον, καὶ κατῴκισεν ἐκεῖ Ιουδαίους, καὶ ὅσα ἐπιτήδεια ἦν πρὸς τῇ τούτων ἐπανορθώσει, ἔθετο ἐν αὐτοῖς. 35 καὶ εἶδεν ὁ λαὸς τὴν πίστιν τοῦ Σιμωνος καὶ τὴν δόξαν, ἣν ἐβουλεύσατο ποιῆσαι τῷ ἔθνει αὐτοῦ, καὶ ἔθεντο αὐτὸν ἡγούμενον αὐτῶν καὶ ἀρχιερέα διὰ τὸ αὐτὸν πεποιηκέναι πάντα ταῦτα καὶ τὴν δικαιοσύνην καὶ τὴν πίστιν, ἣν συνετήρησεν τῷ ἔθνει αὐτοῦ, καὶ ἐξεζήτησεν παντὶ τρόπῳ ὑψῶσαι τὸν λαὸν αὐτοῦ. 36 καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ εὐοδώθη ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ τοῦ ἐξαρθῆναι τὰ ἔθνη ἐκ τῆς χώρας αὐτῶν καὶ τοὺς ἐν τῇ πόλει Δαυιδ τοὺς ἐν Ιερουσαλημ, οἳ ἐποίησαν αὑτοῖς ἄκραν, ἐξ ἧς ἐξεπορεύοντο καὶ ἐμίαινον κύκλῳ τῶν ἁγίων καὶ ἐποίουν πληγὴν μεγάλην ἐν τῇ ἁγνείᾳ. 37 καὶ κατῴκισεν ἐν αὐτῇ ἄνδρας Ιουδαίους καὶ ὠχύρωσεν αὐτὴν πρὸς ἀσφάλειαν τῆς χώρας καὶ τῆς πόλεως καὶ ὕψωσεν τὰ τείχη τῆς Ιερουσαλημ. 38 καὶ ὁ βασιλεὺς Δημήτριος ἔστησεν αὐτῷ τὴν ἀρχιερωσύνην κατὰ ταῦτα 39 καὶ ἐποίησεν αὐτὸν τῶν φίλων αὐτοῦ καὶ ἐδόξασεν αὐτὸν δόξῃ μεγάλῃ. 40 ἤκουσεν γὰρ ὅτι προσηγόρευνται οἱ Ιουδαῖοι ὑπὸ ῾Ρωμαίων φίλοι καὶ σύμμαχοι καὶ ἀδελφοί, καὶ ὅτι ἀπήντησαν τοῖς πρεσβευταῖς Σιμωνος ἐνδόξως, 41 καὶ ὅτι οἱ Ιουδαῖοι καὶ οἱ ἱερεῖς εὐδόκησαν τοῦ εἶναι αὐτῶν Σιμωνα ἡγούμενον καὶ ἀρχιερέα εἰς τὸν αἰῶνα ἕως τοῦ ἀναστῆναι προφήτην πιστὸν 42 καὶ τοῦ εἶναι ἐπ᾽ αὐτῶν στρατηγόν, καὶ ὅπως μέλῃ αὐτῷ περὶ τῶν ἁγίων καθιστάναι δι᾽ αὐτοῦ ἐπὶ τῶν ἔργων αὐτῶν καὶ ἐπὶ τῆς χώρας καὶ ἐπὶ τῶν ὅπλων καὶ ἐπὶ τῶν ὀχυρωμάτων, 43 καὶ ὅπως μέλῃ αὐτῷ περὶ τῶν ἁγίων, καὶ ὅπως ἀκούηται ὑπὸ πάντων, καὶ ὅπως γράφωνται ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ πᾶσαι συγγραφαὶ ἐν τῇ χώρᾳ, καὶ ὅπως περιβάλληται πορφύραν καὶ χρυσοφορῇ• 44 καὶ οὐκ ἐξέσται οὐθενὶ τοῦ λαοῦ καὶ τῶν ἱερέων ἀθετῆσαί τι τούτων καὶ ἀντειπεῖν τοῖς ὑπ᾽ αὐτοῦ ῥηθησομένοις καὶ ἐπισυστρέψαι συστροφὴν ἐν τῇ χώρᾳ ἄνευ αὐτοῦ καὶ περιβάλλεσθαι πορφύραν καὶ ἐμπορποῦσθαι πόρπην χρυσῆν• 45 ὃς δ᾽ ἂν παρὰ ταῦτα ποιήσῃ ἢ ἀθετήσῃ τι τούτων, ἔνοχος ἔσται. 46 καὶ εὐδόκησεν πᾶς ὁ λαὸς θέσθαι Σιμωνι ποιῆσαι κατὰ τοὺς λόγους τούτους. 47 καὶ ἐπεδέξατο Σιμων καὶ εὐδόκησεν ἀρχιερατεύειν καὶ εἶναι στρατηγὸς καὶ ἐθνάρχης τῶν Ιουδαίων καὶ ἱερέων καὶ τοῦ προστατῆσαι πάντων. 48 καὶ τὴν γραφὴν ταύτην εἶπον θέσθαι ἐν δέλτοις χαλκαῖς καὶ στῆσαι αὐτὰς ἐν περιβόλῳ τῶν ἁγίων ἐν τόπῳ ἐπισήμῳ, 49 τὰ δὲ ἀντίγραφα αὐτῶν θέσθαι ἐν τῷ γαζοφυλακίῳ, ὅπως ἔχῃ Σιμων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ.

15
Amaruba ga Mwâmi Antiyokusi wa kali nda
1 Ci muli agôla mango Antiyokusi mugala wa Demetriyusi anacirhuma amaruba kurhenga ebwa bihugo biri omu nyanja, emwa Simoni mudâhwa na murhegesi mukulu w’Abayahudi, kuguma na olubaga loshi. 2 Agôla maruba ko gali gayandisirwe ntyâla: «Mwâmi Antiyokusi emwa Simoni mudâhwa mukulu na murhegesi mukulu n’oku ishanja lyôshi ly’Abayahudi, omusingo. 3 Ebwa kubà abantu babî, baya nsire obwâmi bwa ababusi bîrhu, ebwa kubà nalonza okushubibuyanka na nshubibuyimanza nk’oku byanali embere, ebwa kubà namashûbûza emirhwe minji y’abalwi b’abalimya namanahakira mârho manji g’okulwa, 4 ebwa kubà nalonza okuyikirira omu cihugo nshimbululemwo balya bôshi banadwîrhe ba sherêza olubaga lwîrhu banashandazize bishagala binji omu bwâmi bwâni, 5 nshubiri kukûlira ngasi ebi abâmi babusi bani banali bakukfrlire byôshi. 6 Nkuhîre obuhashe bw’okujira enfaranga zirikwo ensanamu yâwee omu cihugo câwe. 7 Yeruzalemu n’akâ-Nyamuzinda bibè n’omurhûla; ngasi mirasano wanajizire na ngasi nyumpa za kulwiramwo anajizire zôshi zinayôrhe zâwe. 8 Ngasi myenda wanalire nîsi erhi wânalye oku mbîko y’ebirugu by’ebwâmi yôshi enakubabalirwe, bunôla n’agandi mango gôshi. 9 Amango rhwashubira omu bwâmi bwîrhu rhwakukuza n’irenge lya ngasi lubero we, ishanja lyâwe, akâ-Nyamuzinda, kuhika irenge lyâwe limanyikane omu igulu lyôshi.» 10 Omu mwâka gwa igana na makumi gali nda n’ini, Antiyokusi anahuma enjira yâge akola alij’omu cihugo c’ababusi bâge, emirhwe y’abasirika yôshi yanakunjukira emunda ali kuhika bantu basungunu bonene bayôrha bôshi na Trifoni. 11 Mwâmi Antiyokusi anakulikira Trifoni, naye anaciyâkira aha Dora omu nyanja, 12 erhi amabona oku obuhanya bwamamujàko bulya engabo yâge yôshi yamuyâsire. 13 Antiyokusi anaciyîsha atwa ecirâlo embere za Dora na balwî bihumbi igana na makumi abirhi na birhânu na bihumbi munâni by’abalwira oku nfarasi. 14 Azonga olugo loshi nago amârho olwago lunda gagorha lulya lugo loshi, naye alurhulungula enyunda zôshi oku idaho n’omu nyanja ntâye wankarhenziremwo nîsi erhi okujamwo.
Okuyumvanya kuhyâhya n’ Abaroma
15 Muli agôla mango Numeniyusi n’abali bamulusize banacirhenga e Roma banaciyîsha badwîrhîre abâmi amaruba n’oku bihugo, agôla maruba gali maya ndike ntyâla: 16 «Luciusi murhambo w’abaroma, kuli mwâmi Ptolemeyo, omusingo! 17 Entumwa z’Abayahudi bali bayîshire emwîrhu nka banywazimu na nka bira bîrhu mpu balilumûla obwîra na okunywâna nîrhu, kurhenga omurhondêro bali barhumirwe n’omudâhwa mukulu Simoni n’olubaga loshi lw’Abayahudi. 18 Bali bayîshire banadwîrhe empenzi y’amasholo ya mina cihumbi. 19 Rhwamabona oku kuli kwinjà okuyandikira abâmi n’ebihugo mpu bamanye barhabâlibuzagya, barhabatulagakwo entambala, oli oku lugo lwâbo oli oku cihugo câbo n’oku rhanywâna n’abandi bankayîsh’ibatulakwo entambala buzinda. 20 Rhwalonzize okuyankirira kuli bo eyôla mpenzi. 21 Kuziga akaba abantu babî bayâkire e mwâwe barhenga omu cihugo câbo, onabahe omudâhwa mukulu Simoni abahàne nk’oku oburhegesi bwâbo bunadesire.»
22 Maruba ga bene agôla ganaciyandikirwa mwâmi Demetriyusi, mwâmi Atali, mwâmi Ariyarati na mwâmi Arsaki, 23 kuguma n’oku bihugo byôshi: Sampsami, Sparti, Delo, Mindo, Sikiyoni, Kariya, Samo, Pamfiliya, Likiya, Halikanaso, Rodo, Faseli, Kosi, Side, Arado, Gotina, Nido, Cipro na Kirena. 24 Banacijira empamîso y’agôla maruba kuli Simoni mudâhwa mukulu.
Antiyokusi wa kali nda ahinduka mushombanyi wa Simoni
25 Mwâmi Antiyokusi ali amatwa ecirâlo embere za Dora, aja ayegeza emirhwe yâge omu ngasi muhanda ayîsha ayûbaka emirasano y’okulwa. Anacigorha Trifoni kuhika ntâye wankadesire mpu ajamwo nîsi erhi okuhulukamwo. 26 Okubundi Simoni anacimurhumira bantu bihumbi bibiri bya balwî bakulu haguma n’enfaranga n’amasholo n’emirasano ya ngasi lubero. 27 Mwâmi a rhalonzagya okubiyankirira ci avuna okulagânana kwâge kw’embere bôshi na Simoni anaciyîrha obwîra bôshi naye. 28 Anacimurhumira Atenobiyusi, muguma omu bîra bâge mpu bagendi yumvanya bôshi naye anamubwîre erhi: «Wayansire Yope, Gazara n’olugo lwa Yeruzalemu n’obwôla byali bishagala bya obwâmi bwâni. 29 Washerezize amashwa g’ebyôla bishagala; wahagwire kubî ecihugo, wanacirhôlera hantu hanji omu bwâmi bwâni. 30 Bunôla orhugalulirage birya bishagala wanyagaga n’empongano wakazâgihongesayo kuleka omu Buyahudi. 31 Akaba arhali ntyôla olyûlage ahâli habyo talenta magana arhânu na kw’ebi wahagwîre n’ebi wakazâgihongesa kuli ebyôla bishagala zindi talenta magana arhânu: n’akaba arhali ntyôla rhwayishikulwîsa. 32 Atenobiyusi olya mwîra wa mwâmi erhi ahika aha Yeruzalemu abona oku binjà by’aha mwa Simoni, ecîbo carheganyibwe, eby’okulya bibwikirwe n’ebirugu by’amasholo n’amarhale, n’ebindi birugu binjà: azânwa! Ci kurharhumaga arhamushambalira birya binwa bya mwâmi. 33 Simoni anacimubwîra erhi: «Arhali cihugo c’ihanga rhwarhôzire, arhanali bintu bya wundi rhwanyazire ci konene kali kashambala k’ababusi bîrhu, mango maguma abashombanyi bîrhu babinyaga konene. 34 Kone rhwe rhukanabona amango gakwânîne, rhuna shubirhôla akashambala k’ababusi bîrhu. 35 Kuli oyôla Yope na Gazara wahû na, birya bishagala bali bamalibuzamwo olubaga lwîrhu n’ecihugo cîrhu. Rhwalyûla kuli byo talenta igana.» Atenobiyusi arhamushuzagya akanwa. 36 Ci acishubirira emunda mwâmi ali n’oburhè bunene, anacimushambalira ishuzo lya Simoni, obugale bwâge, na ngasi bindi anabwîne; mwâmi anaciba n’obukù nizi bunji bwenêne.

Kendebeyomurhambo mukulu
37 Trifoni anacija omu bwârho anaciciyakira aj’e Ortosiya. 38 Mwâmi anacisimika Kendebeyomurhambo w’okwôla nyanja, anacimuha cmirhwe y’abasirika bagenda n’amagulu n’abalwira oku nfarasi. 39 Anacimurhegeka mpu atwe eciralo câge aha ishiriza lya Yudeya, mpu ayûbake Kedronif azibuhye enyumvi, analwise olubaga. Mwâmi naye okubundi anacikulikira Trifoni. 40 Kendebeyo erhi aja aha Yamniya arhondêr’okujira olubaga burhe, okujà omu Buyahudi okujakwanyaga n’okuyîrha. 41 Anaciyûbaka Kedroni, anahiraho banyakulwira oku nfarasi, n’eyindi mirhwe agaligend’ikalingira abantu omu njira y’e Yudeya nk’oku mwâmi anamurhegekaga.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 15
1 Καὶ ἀπέστειλεν ᾿Αντίοχος υἱὸς Δημητρίου τοῦ βασιλέως ἐπιστολὰς ἀπὸ τῶν νήσων τῆς θαλάσσης Σιμωνι ἱερεῖ καὶ ἐθνάρχῃ τῶν Ιουδαίων καὶ παντὶ τῷ ἔθνει, 2 καὶ ἦσαν περιέχουσαι τὸν τρόπον τοῦτον Βασιλεὺς ᾿Αντίοχος Σίμωνι ἱερεῖ μεγάλῳ καὶ ἐθνάρχῃ καὶ ἔθνει Ιουδαίων χαίρειν. 3 ἐπεί τινες λοιμοὶ κατεκράτησαν τῆς βασιλείας τῶν πατέρων ἡμῶν, βούλομαι δὲ ἀντιποιήσασθαι τῆς βασιλείας, ὅπως ἀποκαταστήσω αὐτὴν ὡς ἦν τὸ πρότερον, ἐξενολόγησα δὲ πλῆθος δυνάμεων καὶ κατεσκεύασα πλοῖα πολεμικά, 4 βούλομαι δὲ ἐκβῆναι κατὰ τὴν χώραν, ὅπως μετέλθω τοὺς κατεφθαρκότας τὴν χώραν ἡμῶν καὶ τοὺς ἠρημωκότας πόλεις πολλὰς ἐν τῇ βασιλείᾳ μου, 5 νῦν οὖν ἵστημί σοι πάντα τὰ ἀφέματα, ἃ ἀφῆκάν σοι οἱ πρὸ ἐμοῦ βασιλεῖς, καὶ ὅσα ἄλλα δόματα ἀφῆκάν σοι. 6 καὶ ἐπέτρεψά σοι ποιῆσαι κόμμα ἴδιον, νόμισμα τῇ χώρᾳ σου, 7 Ιερουσαλημ δὲ καὶ τὰ ἅγια εἶναι ἐλεύθερα• καὶ πάντα τὰ ὅπλα, ὅσα κατεσκεύασας, καὶ τὰ ὀχυρώματα, ἃ ᾠκοδόμησας, ὧν κρατεῖς, μενέτω σοι. 8 καὶ πᾶν ὀφείλημα βασιλικὸν καὶ τὰ ἐσόμενα βασιλικὰ ἀπὸ τοῦ νῦν καὶ εἰς τὸν ἅπαντα χρόνον ἀφιέσθω σοι• 9ὡς δ᾽ ἂν κρατήσωμεν τῆς βασιλείας ἡμῶν, δοξάσομέν σε καὶ τὸ ἔθνος σου καὶ τὸ ἱερὸν δόξῃ μεγάλῃ ὥστε φανερὰν γενέσθαι τὴν δόξαν ὑμῶν ἐν πάσῃ τῇ γῇ. 10 ῎Ετους τετάρτου καὶ ἑβδομηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ ἐξῆλθεν ᾿Αντίοχος εἰς τὴν γῆν τῶν πατέρων αὐτοῦ, καὶ συνῆλθον πρὸς αὐτὸν πᾶσαι αἱ δυνάμεις ὥστε ὀλίγους εἶναι σὺν Τρύφωνι. 11 καὶ ἐδίωξεν αὐτὸν ᾿Αντίοχος, καὶ ἦλθεν εἰς Δωρα φεύγων τὴν ἐπὶ θαλάσσης• 12 ᾔδει γὰρ ὅτι ἐπισυνῆκται ἐπ᾽ αὐτὸν τὰ κακά, καὶ ἀφῆκαν αὐτὸν αἱ δυνάμεις. 13 καὶ παρενέβαλεν ᾿Αντίοχος ἐπὶ Δωρα, καὶ σὺν αὐτῷ δώδεκα μυριάδες ἀνδρῶν πολεμιστῶν καὶ ὀκτακισχιλία ἵππος. 14 καὶ ἐκύκλωσεν τὴν πόλιν, καὶ τὰ πλοῖα ἀπὸ θαλάσσης συνῆψαν, καὶ ἔθλιβε τὴν πόλιν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ τῆς θαλάσσης, καὶ οὐκ εἴασεν οὐδένα ἐκπορεύεσθαι οὐδὲ εἰσπορεύεσθαι. 15 Καὶ ἦλθεν Νουμήνιος καὶ οἱ παρ᾽ αὐτοῦ ἐκ ῾Ρώμης ἔχοντες ἐπιστολὰς τοῖς βασιλεῦσιν καὶ ταῖς χώραις, ἐν αἷς ἐγέγραπτο τάδε. 16 Λεύκιος ὕπατος ῾Ρωμαίων Πτολεμαίῳ βασιλεῖ χαίρειν. 17 οἱ πρεσβευταὶ τῶν Ιουδαίων ἦλθον πρὸς ἡμᾶς φίλοι ἡμῶν καὶ σύμμαχοι ἀνανεούμενοι τὴν ἐξ ἀρχῆς φιλίαν καὶ συμμαχίαν ἀπεσταλμένοι ἀπὸ Σιμωνος τοῦ ἀρχιερέως καὶ τοῦ δήμου τῶν Ιουδαίων, 18 ἤνεγκαν δὲ ἀσπίδα χρυσῆν ἀπὸ μνῶν χιλίων. 19 ἤρεσεν οὖν ἡμῖν γράψαι τοῖς βασιλεῦσιν καὶ ταῖς χώραις ὅπως μὴ ἐκζητήσωσιν αὐτοῖς κακὰ καὶ μὴ πολεμήσωσιν αὐτοὺς καὶ τὰς πόλεις αὐτῶν καὶ τὴν χώραν αὐτῶν καὶ ἵνα μὴ συμμαχῶσιν τοῖς πολεμοῦσιν πρὸς αὐτούς. 20 ἔδοξεν δὲ ἡμῖν δέξασθαι τὴν ἀσπίδα παρ᾽ αὐτῶν. 21 εἴ τινες οὖν λοιμοὶ διαπεφεύγασιν ἐκ τῆς χώρας αὐτῶν πρὸς ὑμᾶς, παράδοτε αὐτοὺς Σιμωνι τῷ ἀρχιερεῖ, ὅπως ἐκδικήσῃ αὐτοὺς κατὰ τὸν νόμον αὐτῶν. 22 Καὶ ταὐτὰ ἔγραψεν Δημητρίῳ τῷ βασιλεῖ καὶ ᾿Αττάλῳ καὶ ᾿Αριαράθῃ καὶ ᾿Αρσάκῃ 23 καὶ εἰς πάσας τὰς χώρας καὶ Σαμψάμῃ καὶ Σπαρτιάταις καὶ εἰς Δῆλον καὶ εἰς Μύνδον καὶ εἰς Σικυῶνα καὶ εἰς τὴν Καρίαν καὶ εἰς Σάμον καὶ εἰς τὴν Παμφυλίαν καὶ εἰς Λυκίαν καὶ εἰς ῾Αλικαρνασσὸν καὶ εἰς ῾Ρόδον καὶ εἰς Φασηλίδα καὶ εἰς Κῶ καὶ εἰς Σίδην καὶ εἰς ῎Αραδον καὶ Γόρτυναν καὶ Κνίδον καὶ Κύπρον καὶ Κυρήνην. 24 τὸ δὲ ἀντίγραφον τούτων ἔγραψαν Σιμωνι τῷ ἀρχιερεῖ. 25 ᾿Αντίοχος δὲ ὁ βασιλεὺς παρενέβαλεν ἐπὶ Δωρα ἐν τῇ δευτέρᾳ προσάγων διὰ παντὸς αὐτῇ τὰς χεῖρας καὶ μηχανὰς ποιούμενος καὶ συνέκλεισεν τὸν Τρύφωνα τοῦ ἐκπορεύεσθαι καὶ εἰσπορεύεσθαι. 26 καὶ ἀπέστειλεν αὐτῷ Σιμων δισχιλίους ἄνδρας ἐκλεκτοὺς συμμαχῆσαι αὐτῷ καὶ ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ σκεύη ἱκανά. 27 καὶ οὐκ ἠβούλετο αὐτὰ δέξασθαι, ἀλλὰ ἠθέτησεν πάντα, ὅσα συνέθετο αὐτῷ τὸ πρότερον, καὶ ἠλλοτριοῦτο αὐτῷ. 28 καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν ᾿Αθηνόβιον ἕνα τῶν φίλων αὐτοῦ κοινολογησόμενον αὐτῷ λέγων ῾Υμεῖς κατακρατεῖτε τῆς Ιοππης καὶ Γαζαρων καὶ τῆς ἄκρας τῆς ἐν Ιερουσαλημ, πόλεις τῆς βασιλείας μου. 29 τὰ ὅρια αὐτῶν ἠρημώσατε καὶ ἐποιήσατε πληγὴν μεγάλην ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐκυριεύσατε τόπων πολλῶν ἐν τῇ βασιλείᾳ μου. 30 νῦν οὖν παράδοτε τὰς πόλεις, ἃς κατελάβεσθε, καὶ τοὺς φόρους τῶν τόπων, ὧν κατεκυριεύσατε ἐκτὸς τῶν ὁρίων τῆς Ιουδαίας. 31 εἰ δὲ μή, δότε ἀντ᾽ αὐτῶν πεντακόσια τάλαντα ἀργυρίου καὶ τῆς καταφθορᾶς, ἧς κατεφθάρκατε, καὶ τῶν φόρων τῶν πόλεων ἄλλα τάλαντα πεντακόσια• εἰ δὲ μή, παραγενόμενοι ἐκπολεμήσομεν ὑμᾶς. 32 καὶ ἦλθεν ᾿Αθηνόβιος ὁ φίλος τοῦ βασιλέως εἰς Ιερουσαλημ καὶ εἶδεν τὴν δόξαν Σιμωνος καὶ κυλικεῖον μετὰ χρυσωμάτων καὶ ἀργυρωμάτων καὶ παράστασιν ἱκανὴν καὶ ἐξίστατο καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ τοὺς λόγους τοῦ βασιλέως. 33 καὶ ἀποκριθεὶς Σιμων εἶπεν αὐτῷ Οὔτε γῆν ἀλλοτρίαν εἰλήφαμεν οὔτε ἀλλοτρίων κεκρατήκαμεν, ἀλλὰ τῆς κληρονομίας τῶν πατέρων ἡμῶν, ὑπὸ δὲ ἐχθρῶν ἡμῶν ἀκρίτως ἔν τινι καιρῷ κατεκρατήθη• 34 ἡμεῖς δὲ καιρὸν ἔχοντες ἀντεχόμεθα τῆς κληρονομίας τῶν πατέρων ἡμῶν. 35 περὶ δὲ Ιοππης καὶ Γαζαρων, ὧν αἰτεῖς, αὗται ἐποίουν ἐν τῷ λαῷ πληγὴν μεγάλην καὶ τὴν χώραν ἡμῶν, τούτων δώσομεν τάλαντα ἑκατόν. 36 καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ λόγον, ἀπέστρεψεν δὲ μετὰ θυμοῦ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ τοὺς λόγους τούτους καὶ τὴν δόξαν Σιμωνος καὶ πάντα, ὅσα εἶδεν, καὶ ὠργίσθη ὁ βασιλεὺς ὀργὴν μεγάλην. 37 Τρύφων δὲ ἐμβὰς εἰς πλοῖον ἔφυγεν εἰς ᾿Ορθωσίαν. 38 καὶ κατέστησεν ὁ βασιλεὺς τὸν Κενδεβαῖον ἐπιστράτηγον τῆς παραλίας καὶ δυνάμεις πεζικὰς καὶ ἱππικὰς ἔδωκεν αὐτῷ• 39 καὶ ἐνετείλατο αὐτῷ παρεμβάλλειν κατὰ πρόσωπον τῆς Ιουδαίας καὶ ἐνετείλατο αὐτῷ οἰκοδομῆσαι τὴν Κεδρων καὶ ὀχυρῶσαι τὰς πύλας καὶ ὅπως πολεμῇ τὸν λαόν• ὁ δὲ βασιλεὺς ἐδίωκε τὸν Τρύφωνα. 40 καὶ παρεγενήθη Κενδεβαῖος εἰς Ιάμνειαν καὶ ἤρξατο τοῦ ἐρεθίζειν τὸν λαὸν καὶ ἐμβατεύειν εἰς τὴν Ιουδαίαν καὶ αἰχμαλωτίζειν τὸν λαὸν καὶ φονεύειν. 41 καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν Κεδρων καὶ ἀπέταξεν ἐκεῖ ἱππεῖς καὶ δυνάμεις, ὅπως ἐκπορευόμενοι ἐξοδεύωσιν τὰς ὁδοὺς τῆς Ιουδαίας, καθὰ συνέταξεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς.
16
Abâna ba Simoni bahima Kendebeyo
1 Yowane anacirhenga e Gazara, anaciyîsha alibwîra îshe Simoni ebi Kendebeyo adwîrhe akola byôshi. 2 Simoni anacihamagala abagala bakulu oku banali babiri, Yuda na Yowane, anacibabwîra erhi: Bene wîrhu na nâni, kuguma n’enyumpa ya Larha, rhwalwire entambala z’Israheli kurhenga rhuli barhò kuhika bunôla, n’ebintu byanakagendeka bwinjà omu maboko gîrhu kuhika kanji kanji rhwaba rhwe rhukaziyôkola Israheli. 3 Nkolaga mushosi bunôla, n’oku burhabâle bwa Nnâmahanga mukola mugwêrhe emyâka erhali minyi mujàge ahâli hani; n’ahâli ha mwene wîrhu, mukanye mugendilwira ishanja lirhu n’oburhabâle bw’enyanya bubè haguma ninyu. 4 Okubundi anacicîshoga omu cihugo, balwî bihumbi makumi abiri n’abalwira oku nfarasi bakanya bajilwîsa Kendebeyo; banacigeza obudufu aha Modini. 5 Erhi babà bamazûkiriza sêzisêzi, banakanya bajà ebwa kabanda, lolà oku enkumo y’abasirika balambagira n’amagulu, na banyakulwira oku nfarasi, anaciyîsha emunda bali; ci konene omugezi gwabajà ekarhî. 6 Yowane n’abantu bâge banacitwa icumbi aha ishiriza lyâbo. Erhi babona oku engabo yâge yayôbohire okuyîkira ogwôla mugezi, anaciyîkira ye wa burhanzi; erhi engabo emulangira, nabo bayîkira enyuma zâge. 7 Anacigabanya engabo yâge, akerekanya banyakulwira oku nfarasi haguma n’abagenda n’amagulu; ci erhi n’abalwira oku nfarasi b’abashombanyi banali banji bwenêne. 8 Banacishekêreza emishekera, Kendebeyo anacihimwa ye n’engabo yâge. Banji bakumba, batumirhwa okufà n’abasigalaga bagendiyâkira omu nyumpa y’okulwira. 9 Okubundi Yuda mwene wâbo Yowane anacitumirhwa; ci Yowane anakungusha abashombanyi kuhika Kendebeyo ahika aha Kedroni ali amayûbaka. 10 Banyakuhimwa bayâkira omu minâra eri omu ishwa ly’Azoti naye anacidûlika lulya lugomuliro. Bantu bihumbi bibiri muli bo banacifa. Yowane anacishubira e Buyahudi n’omurhûla.
Okufà kwa Simoni n’okuyîma kw’omugala Yowane
11 Ptolemeyomugala wa Abubosi erhi amayîmikwa murhambo w’abalwi, omu kabanda ka Yeriko; ali agwêrhe masholo manji na marhale manji, 12 bulyala abaga mukwi w’omudâhwa mukulu, 13 Omurhima gwâge gwacivuna bwenêne kuli okwôla; alalikira okubà murhambo w’ecihugo, anacihiga okuyîrhira I Simoni n’abagala omu bwenge. 14 Lero Simoni erhi aja arhangula ebishagala bya Yudeya anaciyandagalira e Yeriko, ye n’abagala Matatiyasi na Yuda, omu mwâka gw’igana na makumi gali nda na nda omu mwêzi gw’ikumi na muguma gwali mwêzi gwa Shebatig. 15 Mwene Abubosi anacikolêsa obulyâlya anacibayankirira omu hiyumpa hisungunu hy’okulwîra, hiderhwa Doki, yenene wahiyûbakaga. Anacibarheganyizamwo idinye linene, anacifulikamwo abantu. 16 Simoni erhi aba amalimbuka bôshi n’abagala, Ptolemeyo anacipamuka bôshi n’abantu bâge, bacirhuluba emirasano yâbo, bacihunikakwo Simoni omu karhî k’idinye, bamuniga ye n’abagala babiri na bambali basungunu. 17 Ahenya ntyôla ebirhahenywa, agalula amabî oku minjà.
18 Ho na halya Ptolemeyo anaciyandikira mwâmi kulya, anacimuhûna mpu amurhumire emirhwe y’okuyîshimurhabâla mpu amuhà ecihugo n’ebishagala by’Abayahudi. 19 Anacirhuma e Gazara mpu bagendiyîrha Yowane, anacirhumiza abahongêsa mpu baj’emunda ali mpu bayîshirhôla enfaranga, amasholo na ngasi bindi bya luhembo. 20 Anacirhuma abandi mpu bagendirhôla Yeruzalemu n’entondo y’akâ-Nyamuzinda. 21 Ci konene muntu muguma lebe anacibashokolera anajibwîra Yowane omu Gazara, okunigwa kw’îshe na bene wâbo, anaciyûshûla erhi: «Anarhumire kuguma abandi mpu bayishikuniga”. 22 Erhi Yowane amanya kulya yêshi afa mungo, anacirhuluba balya bantu balibarhumirwe mpu bamunige, abayîrhisa, bulya ali amanyire oku balonza okumuniga. 23 Ebisigîre oku hijiro hya Yowane, entamhala atuzire, okuhimana ahimîne, ebyôgo ayûbasize n’omukolo gwâge, 24 lolà oku ebyôla byôshi biri biyandike omu bitabu by’obudâhwa bwâge, kurhenga amango anabaga mudâhwa mukulu erhi îshe amafah.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Αʹ 16
1 Καὶ ἀνέβη Ιωαννης ἐκ Γαζαρων καὶ ἀπήγγειλεν Σιμωνι τῷ πατρὶ αὐτοῦ ἃ συνετέλεσεν Κενδεβαῖος. 2 καὶ ἐκάλεσεν Σιμων τοὺς δύο υἱοὺς αὐτοῦ τοὺς πρεσβυτέρους Ιουδαν καὶ Ιωαννην καὶ εἶπεν αὐτοῖς ᾿Εγὼ καὶ οἱ ἀδελφοί μου καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός μου ἐπολεμήσαμεν τοὺς πολέμους Ισραηλ ἀπὸ νεότητος ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας, καὶ εὐοδώθη ἐν ταῖς χερσὶν ἡμῶν ῥύσασθαι τὸν Ισραηλ πλεονάκις• 3 νυνὶ δὲ γεγήρακα, καὶ ὑμεῖς δὲ ἐν τῷ ἐλέει ἱκανοί ἐστε ἐν τοῖς ἔτεσιν• γίνεσθε ἀντ᾽ ἐμοῦ καὶ τοῦ ἀδελφοῦ μου καὶ ἐξελθόντες ὑπερμαχεῖτε ὑπὲρ τοῦ ἔθνους ἡμῶν, ἡ δὲ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ βοήθεια ἔστω μεθ᾽ ὑμῶν. 4 καὶ ἐπέλεξεν ἐκ τῆς χώρας εἴκοσι χιλιάδας ἀνδρῶν πολεμιστῶν καὶ ἱππεῖς, καὶ ἐπορεύθησαν ἐπὶ τὸν Κενδεβαῖον καὶ ἐκοιμήθησαν ἐν Μωδεϊν. 5 καὶ ἀναστάντες τὸ πρωὶ ἐπορεύθησαν εἰς τὸ πεδίον, καὶ ἰδοὺ δύναμις πολλὴ εἰς συνάντησιν αὐτοῖς, πεζικὴ καὶ ἱππεῖς, καὶ χειμάρρους ἦν ἀνὰ μέσον αὐτῶν. 6 καὶ παρενέβαλε κατὰ πρόσωπον αὐτῶν αὐτὸς καὶ ὁ λαὸς αὐτοῦ. καὶ εἶδεν τὸν λαὸν δειλούμενον διαπερᾶσαι τὸν χειμάρρουν καὶ διεπέρασεν πρῶτος• καὶ εἶδον αὐτὸν οἱ ἄνδρες καὶ διεπέρασαν κατόπισθεν αὐτοῦ. 7 καὶ διεῖλεν τὸν λαὸν καὶ τοὺς ἱππεῖς ἐν μέσῳ τῶν πεζῶν• ἦν δὲ ἵππος τῶν ὑπεναντίων πολλὴ σφόδρα. 8 καὶ ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν, καὶ ἐτροπώθη Κενδεβαῖος καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ, καὶ ἔπεσον ἐξ αὐτῶν τραυματίαι πολλοί• οἱ δὲ καταλειφθέντες ἔφυγον εἰς τὸ ὀχύρωμα. 9 τότε ἐτραυματίσθη Ιουδας ὁ ἀδελφὸς Ιωαννου• Ιωαννης δὲ κατεδίωξεν αὐτούς, ἕως ἦλθεν εἰς Κεδρων, ἣν ᾠκοδόμησεν. 10 καὶ ἔφυγον εἰς τοὺς πύργους τοὺς ἐν τοῖς ἀγροῖς ᾿Αζώτου, καὶ ἐνεπύρισεν αὐτὴν ἐν πυρί, καὶ ἔπεσον ἐξ αὐτῶν εἰς ἄνδρας δισχιλίους. καὶ ἀπέστρεψεν εἰς τὴν Ιουδαίαν μετὰ εἰρήνης. 11 Καὶ Πτολεμαῖος ὁ τοῦ ᾿Αβούβου ἦν καθεσταμένος στρατηγὸς εἰς τὸ πεδίον Ιεριχω καὶ ἔσχεν ἀργύριον καὶ χρυσίον πολύ• 12 ἦν γὰρ γαμβρὸς τοῦ ἀρχιερέως. 13 καὶ ὑψώθη ἡ καρδία αὐτοῦ, καὶ ἐβουλήθη κατακρατῆσαι τῆς χώρας καὶ ἐβουλεύετο δόλῳ κατὰ Σιμωνος καὶ τῶν υἱῶν αὐτοῦ ἆραι αὐτούς. 14 Σιμων δὲ ἦν ἐφοδεύων τὰς πόλεις τὰς ἐν τῇ χώρᾳ καὶ φροντίζων τῆς ἐπιμελείας αὐτῶν• καὶ κατέβη εἰς Ιεριχω αὐτὸς καὶ Ματταθιας καὶ Ιουδας οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἔτους ἑβδόμου καὶ ἑβδομηκοστοῦ καὶ ἑκατοστοῦ ἐν μηνὶ ἑνδεκάτῳ (οὗτος ὁ μὴν Σαβατ). 15 καὶ ὑπεδέξατο αὐτοὺς ὁ τοῦ ᾿Αβούβου εἰς τὸ ὀχυρωμάτιον τὸ καλούμενον Δωκ μετὰ δόλου, ὃ ᾠκοδόμησεν, καὶ ἐποίησεν αὐτοῖς πότον μέγαν καὶ ἐνέκρυψεν ἐκεῖ ἄνδρας. 16 καὶ ὅτε ἐμεθύσθη Σιμων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ, ἐξανέστη Πτολεμαῖος καὶ οἱ παρ᾽ αὐτοῦ καὶ ἔλαβον τὰ ὅπλα αὐτῶν καὶ ἐπεισῆλθον τῷ Σιμωνι εἰς τὸ συμπόσιον καὶ ἀπέκτειναν αὐτὸν καὶ τοὺς δύο υἱοὺς αὐτοῦ καί τινας τῶν παιδαρίων αὐτοῦ. 17 καὶ ἐποίησεν ἀθεσίαν μεγάλην καὶ ἀπέδωκεν κακὰ ἀντὶ ἀγαθῶν. 18 καὶ ἔγραψεν ταῦτα Πτολεμαῖος καὶ ἀπέστειλεν τῷ βασιλεῖ, ὅπως ἀποστείλῃ αὐτῷ δυνάμεις εἰς βοήθειαν καὶ παραδῷ τὴν χώραν αὐτῶν καὶ τὰς πόλεις. 19 καὶ ἀπέστειλεν ἑτέρους εἰς Γαζαρα ἆραι τὸν Ιωαννην, καὶ τοῖς χιλιάρχοις ἀπέστειλεν ἐπιστολὰς παραγενέσθαι πρὸς αὐτόν, ὅπως δῷ αὐτοῖς ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ δόματα, 20 καὶ ἑτέρους ἀπέστειλεν καταλαβέσθαι τὴν Ιερουσαλημ καὶ τὸ ὄρος τοῦ ἱεροῦ. 21 καὶ προδραμών τις ἀπήγγειλεν Ιωαννη εἰς Γαζαρα ὅτι ἀπώλετο ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ, καὶ ὅτι ᾿Απέσταλκεν καὶ σὲ ἀποκτεῖναι. 22 καὶ ἀκούσας ἐξέστη σφόδρα καὶ συνέλαβεν τοὺς ἄνδρας τοὺς ἐλθόντας ἀπολέσαι αὐτὸν καὶ ἀπέκτεινεν αὐτούς• ἐπέγνω γὰρ ὅτι ἐζήτουν αὐτὸν ἀπολέσαι. 23 Καὶ τὰ λοιπὰ τῶν λόγων Ιωαννου καὶ τῶν πολέμων αὐτοῦ καὶ τῶν ἀνδραγαθιῶν αὐτοῦ, ὧν ἠνδραγάθησεν, καὶ τῆς οἰκοδομῆς τῶν τειχῶν, ὧν ᾠκοδόμησεν, καὶ τῶν πράξεων αὐτοῦ, 24 ἰδοὺ ταῦτα γέγραπται ἐπὶ βιβλίῳ ἡμερῶν ἀρχιερωσύνης αὐτοῦ, ἀφ᾽ οὗ ἐγενήθη ἀρχιερεὺς μετὰ τὸν πατέρα αὐτοῦ.

2MA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Mak
2 MAKABEYO
ECTABU CA KABIRI CA MAKABEYO
ECITABU CA KABIRI CA MAKABEYO
1
2 MAKABEYO
I. Amaruba oku Bayahudi b’e Mîsiri
Amaruba marhanzi
1 Kuli bene wâbo bali omu Mîsiri omusingo! Abayahudi bali omu Yeruzalemu n’abandi bôshi banali omu Buyahudi, bamulongize omurhûla. 2 Nnâmahanga amujirire aminjà, akengêre zirya ndagâno alaganyagya Abrahamu na Izaki na Yakôbo, barhumisi bâge b’okunali. 3 Amuhe omurhima gw’okumushenga n’ogw’okushimba akanwa kâge, n’ogw’okukajira aminja manji n’obushagaluke. 4 Ayigule omurhima gwinyu, oku Kanwa kâge n’oku marhegeko gâge, anamuhe omurhûla. 5 Ayumvîrhize amasâla ginyu, anakayumvanya mweshi naye arhanamulekêrerag’omu mango g’amalibuko. 6 Bunôla rhuli rhwamusengerera. 7 Oku burhegesi bwa Demetriyusi, omu mwâka gw’igana na makumi galindarhu na mwenda, rhw’ono Bayahudi rhwamuyandikire; n’obwô la rhwali omu malumwa manji bwenêne garhuyishiraga muli ganôla mango bu lya Yasoni n’abâbo bamalenganya ecihugo citagatîfu n’obwâmi. 8 Banaciyôca emihango y’ahantu hatagatîfu, n’omukò gw’abêru-kwêru gwabulagwa busha. Ci erhi rhuyumva mwamahûna Nnâmahanga arhubabalire, rhwayâsa amatara rhwahâna enterekêro y’embâgwa n’ey’omula gw’enshâno. 9 Rhummuyandikire bunôla kuli kummuhûna mpu mushubikakuza olusiku lukulu lwa Amahêma omu mwêzi gwa Kislewu. 10 Gwali mwâka gw’igana na makumi gali munâni na munâni.

Amaruba ga kabirhi g’okuvuga omnnkwa
Ab’omu Buyahudi, ab’e Yeruzalemu, endêko y’abashamuka b’Israheli kuli Yuda, kuli Aristobuli muhanûzi wa mwâmi Ptolemeyoi, w’omu bûko bw’abadâhwa, kuguma n’oku Bayahudi banali e Mîsiri rhumuhîre omusingo, rhuna mulongìze n’akalamo kinja.
11 Obu rhwamayôkolwa na Nnâmahanga muli zirya mbaka nyinji nyinji rhwalimwo, rhuvuzire omunkwa bwenêne ehwa kubà ye warhuhimìre mwâmi. 12 Bulya Nyamuzinda yênene amirangusize balya bashûbûzanyagya mpu ba lwise olugo lutagatîfu.
13 Bulya neci, oyôla mwâmi mushombanyi erhi amanasokêra e Persi n’engabo y’abalwî, erya yakazâgibonekana nka erhankahimwa, batumirhirwa omu kâ-Nyamuzinda ka Nanayaj omu kurhebwa n’abadâhwa ba Nanaya. 14 Antiyokusi anacija ahôla bôshi n’abîra bâge, mpu alisheba omuzimu-kazi Nanaya erhi analangâlire oku ayishihâbwa obuhirhi bwalimwo nka ngulo (ishigi). 15 Abadâhwa ba Nanaya banacibiyêrekana, naye Antiyokusi yêne anacija bôshi n’abantu bâge basungunu omu ndalâlà ya kâ-Nyamuzinda katagatîfu. 16 Erhi Antiyokusi aba amaja mulya, banacihamika akâ-Nyamuzinda n’erhi babà bamayîgula omuhango gw’omu kônga, omu marhambi, bababanda amabuye, banaciyîrha mwâmi n’abali bôshi naye, banacibarhema bihimbi bihimbi, banacikwêba amarhwe gâbo oku bali embuga. 17 Nnâmahanga aganze omu bintu byôshi, ye waherêrekezagya enkolamaligo.
Okusimbûlwa kw’omuliromutagatîfu amango ga Nehemiya.
18 Ohula rhudwîrhe rhwacirheganya okujira olukulu omu nsiku makumi abirhi n’irhanu z’omwêzi gwa cambasé (Kisleu), rhwabwîne oku kuli kwa bulagirire okummuyandikira lyo ninyu mukuza olusiku lukulu lwa Amahêma n’okukengêra gulya muliro gwahânagwa erhi Nehemiya aba amayûbaka akâ-Nyamuzinda n’oluhêrero, arherekêrerakwo enterekêro. 19 Bulya amango ababusi bîrhu bahêkagwa omu Persi, abadâhwa bîrhu bashibirizi ba muli agôla mango, erhi babà bamarhôla omuliromugishe gw’oluhêrero, bagendigufulika omu iriba lyaganyire, bagufulika ahantu harhaboneka, kuhika ahôla hantu ha rhamanyikanaga emw’abantu bôshi. 20 Erhi myâka minji eba yamagera, oku bulonza bwa Nnâmahanga, Nehemiya ashub’igalulwa e Buyahudi oku kanwa ka mwâmi w’e Persi. Nehemiya obôla anacirhuma bagala b’abôla badâhwa (bagala ba balya badâhwa banafulikaga gulya muliro) mpu bajè balonza gulya muliro; ci mpu barhacibonaga gulya muliro ci amîshi g’ecidêkera cinene, 21 anacibarhegeka mpu badòme kuli galya mîshi banayishe bagadwirhekwo, kandi erhi babà bamadêkereza enterekêro oku luhêrero, Nehemiya anacirhegeka abadâhwa mpu bashahulize amîshi oku nshâli n’oku byali enyanya. 22 Erhi babà bamajira kulya, enyuma lya kasanzi kasungunu, izûba lyali libwikirwe n’cbitû binene lyarhondêra okubasha n’ecibêye cinene canaciyîsha, cayâka, kuhika bôshi basomerwa bwenêne. 23 Oku enterekêro zidwîrhe zasingônoka, abadâhwa bajà omu kushenga, bôshi n’abahàli bôshi, Yonatani arhangira okuderha, n’abandi bakamukulikira haguma na Nehemiyak. 24 Eryo isâla kwo lyàli ntyâla: «Yâgirwa Nnâmahanga, Nyamuzinda, mulemi w’ebintu byôshi, oli muzibu kulusha na wa kurhinywa, mushinganyanya na wa bwonjo bunji, wêne we mwâmi orhujirira aminja. 25 wêne we orhugabulira aminja, wêne we gala byôshi na w’ensiku n’amango, wêne wajira ababusi bîrhu mpu babè bîshogwa bâwe wanabagisha, 26 Oyankirire eno nterekêro y’olu lubaga lwâwe Israheli, olange ecîra cigâmba câwe onacigishe. 27 Oshûbûze ngasi bôshi banashandabîne omu mahanga, oyôkole abahêsirwe bujà omu bihugo by’ihanga, oyêrekere ngasi abali banyamakobwa banalikwo akanego omu mashanja, lyo amashanja gamanya oku onali we Nyamuzinda wîrhu. 28 Ohimbagulize balyâla barhulibuza erhi abarhujacira omu bucîbone bwâbo. 29 Odêkereze olubaga lwâwe omu hantu hâwe nka kulya Mûsa anaderhaga.
30 Na mw’agôla mango erhi abadâhwa banadwîrhe baziha ennanga. 31 Erhi enterekêro eba yamasingônoka, Nehemiya anacirhegeka mpu bashahulize amîshi gasigalaga oku mabuye manene. 32 Erhi bayûs’ijira ntyôla, omuliro gwanaciyâka, ci engulumira nnene y’omuliro gw’oku luhêrero yaguhubya. 33 Omwanzi gwanacihêkwa emwa mwâmi w’e Persi oku: ahantu balya badâhwa bayîshaga badwirhwe bujà bafulikaga omuliromugishe bashimanyire eciyanja c’amîshi n’oku Nehemiya n’abantu bâge, bacêsize enterekêro zâbo n’agôla mîshi. 34 Okubundi mwâmi anayûbasa ecôgo ahôla hôshi, ahajira hagishe erhi aba amâlolêreza kwinjà okwôla kurhi kwayîshire. 35 N’abali barhonyire emwâge akazibahà oluhembo lwa ngasi lubero. 36 Okubundi abantu ba Nehemiya bâna ciyîrika ahôla mpu Neftari kwo kuderha kucêsibwa, ci banji ko bahaderha mpu Neftal.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝm Βʹ 1
1 Τοῖς ἀδελφοῖς τοῖς κατ᾽ Αἴγυπτον Ιουδαίοις χαίρειν οἱ ἀδελφοὶ οἱ ἐν Ιεροσολύμοις Ιουδαῖοι καὶ οἱ ἐν τῇ χώρᾳ τῆς Ιουδαίας εἰρήνην ἀγαθήν• 2 καὶ ἀγαθοποιήσαι ὑμῖν ὁ θεὸς καὶ μνησθείη τῆς διαθήκης αὐτοῦ τῆς πρὸς Αβρααμ καὶ Ισαακ καὶ Ιακωβ τῶν δούλων αὐτοῦ τῶν πιστῶν• 3 καὶ δῴη ὑμῖν καρδίαν πᾶσιν εἰς τὸ σέβεσθαι αὐτὸν καὶ ποιεῖν αὐτοῦ τὰ θελήματα καρδίᾳ μεγάλῃ καὶ ψυχῇ βουλομένῃ• 4 καὶ διανοίξαι τὴν καρδίαν ὑμῶν ἐν τῷ νόμῳ αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς προστάγμασιν καὶ εἰρήνην ποιήσαι 5 καὶ ἐπακούσαι ὑμῶν τῶν δεήσεων καὶ καταλλαγείη ὑμῖν καὶ μὴ ὑμᾶς ἐγκαταλίποι ἐν καιρῷ πονηρῷ. 6 καὶ νῦν ὧδέ ἐσμεν προσευχόμενοι περὶ ὑμῶν. 7 βασιλεύοντος Δημητρίου ἔτους ἑκατοστοῦ ἑξηκοστοῦ ἐνάτου ἡμεῖς οἱ Ιουδαῖοι γεγράφαμεν ὑμῖν ἐν τῇ θλίψει καὶ ἐν τῇ ἀκμῇ τῇ ἐπελθούσῃ ἡμῖν ἐν τοῖς ἔτεσιν τούτοις ἀφ᾽ οὗ ἀπέστη ᾿Ιάσων καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ ἀπὸ τῆς ἁγίας γῆς καὶ τῆς βασιλείας 8 καὶ ἐνεπύρισαν τὸν πυλῶνα καὶ ἐξέχεαν αἷμα ἀθῷον• καὶ ἐδεήθημεν τοῦ κυρίου καὶ εἰσηκούσθημεν καὶ προσηνέγκαμεν θυσίαν καὶ σεμίδαλιν καὶ ἐξήψαμεν τοὺς λύχνους καὶ προεθήκαμεν τοὺς ἄρτους. 9 καὶ νῦν ἵνα ἄγητε τὰς ἡμέρας τῆς σκηνοπηγίας τοῦ Χασελευ μηνός. ἔτους ἑκατοστοῦ ὀγδοηκοστοῦ καὶ ὀγδόου. 10 Οἱ ἐν Ιεροσολύμοις καὶ οἱ ἐν τῇ Ιουδαίᾳ καὶ ἡ γερουσία καὶ Ιουδας ᾿Αριστοβούλῳ διδασκάλῳ Πτολεμαίου τοῦ βασιλέως, ὄντι δὲ ἀπὸ τοῦ τῶν χριστῶν ἱερέων γένους, καὶ τοῖς ἐν Αἰγύπτῳ Ιουδαίοις χαίρειν καὶ ὑγιαίνειν. 11 ἐκ μεγάλων κινδύνων ὑπὸ τοῦ θεοῦ σεσῳσμένοι μεγάλως εὐχαριστοῦμεν αὐτῷ ὡς ἂν πρὸς βασιλέα παρατασσόμενοι• 12 αὐτὸς γὰρ ἐξέβρασεν τοὺς παραταξαμένους ἐν τῇ ἁγίᾳ πόλει. 13 εἰς τὴν Περσίδα γενόμενος γὰρ ὁ ἡγεμὼν καὶ ἡ περὶ αὐτὸν ἀνυπόστατος δοκοῦσα εἶναι δύναμις κατεκόπησαν ἐν τῷ τῆς Ναναίας ἱερῷ, παραλογισμῷ χρησαμένων τῶν περὶ τὴν Ναναίαν ἱερέων. 14 ὡς γὰρ συνοικήσων αὐτῇ παρεγένετο εἰς τὸν τόπον ὅ τε ᾿Αντίοχος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ φίλοι χάριν τοῦ λαβεῖν τὰ χρήματα πλείονα εἰς φερνῆς λόγον 15 καὶ προθέντων αὐτὰ τῶν ἱερέων τοῦ Ναναίου κἀκείνου προσελθόντος μετ᾽ ὀλίγων εἰς τὸν περίβολον τοῦ τεμένους, συγκλείσαντες τὸ ἱερόν, ὡς εἰσῆλθεν ᾿Αντίοχος, 16 ἀνοίξαντες τὴν τοῦ φατνώματος κρυπτὴν θύραν βάλλοντες πέτρους συνεκεραύνωσαν τὸν ἡγεμόνα καὶ μέλη ποιήσαντες καὶ τὰς κεφαλὰς ἀφελόντες τοῖς ἔξω παρέρριψαν. 17 κατὰ πάντα εὐλογητὸς ἡμῶν ὁ θεός, ὃς παρέδωκεν τοὺς ἀσεβήσαντας. 18 μέλλοντες ἄγειν ἐν τῷ Χασελευ πέμπτῃ καὶ εἰκάδι τὸν καθαρισμὸν τοῦ ἱεροῦ δέον ἡγησάμεθα διασαφῆσαι ὑμῖν, ἵνα καὶ αὐτοὶ ἄγητε σκηνοπηγίας καὶ τοῦ πυρός, ὅτε Νεεμιας ὁ οἰκοδομήσας τό τε ἱερὸν καὶ τὸ θυσιαστήριον ἀνήνεγκεν θυσίας. 19 καὶ γὰρ ὅτε εἰς τὴν Περσικὴν ἤγοντο ἡμῶν οἱ πατέρες, οἱ τότε εὐσεβεῖς ἱερεῖς λαβόντες ἀπὸ τοῦ πυρὸς τοῦ θυσιαστηρίου λαθραίως κατέκρυψαν ἐν κοιλώματι φρέατος τάξιν ἔχοντος ἄνυδρον, ἐν ᾧ κατησφαλίσαντο ὥστε πᾶσιν ἄγνωστον εἶναι τὸν τόπον. 20 διελθόντων δὲ ἐτῶν ἱκανῶν, ὅτε ἔδοξεν τῷ θεῷ, ἀποσταλεὶς Νεεμιας ὑπὸ τοῦ βασιλέως τῆς Περσίδος τοὺς ἐκγόνους τῶν ἱερέων τῶν ἀποκρυψάντων ἔπεμψεν ἐπὶ τὸ πῦρ• ὡς δὲ διεσάφησαν ἡμῖν μὴ εὑρηκέναι πῦρ, ἀλλὰ ὕδωρ παχύ, ἐκέλευσεν αὐτοὺς ἀποβάψαντας φέρειν. 21 ὡς δὲ ἀνηνέχθη τὰ τῶν θυσιῶν, ἐκέλευσεν τοὺς ἱερεῖς Νεεμιας ἐπιρρᾶναι τῷ ὕδατι τά τε ξύλα καὶ τὰ ἐπικείμενα. 22 ὡς δὲ ἐγένετο τοῦτο καὶ χρόνος διῆλθεν ὅ τε ἥλιος ἀνέλαμψεν πρότερον ἐπινεφὴς ὤν, ἀνήφθη πυρὰ μεγάλη ὥστε θαυμάσαι πάντας. 23 προσευχὴν δὲ ἐποιήσαντο οἱ ἱερεῖς δαπανωμένης τῆς θυσίας, οἵ τε ἱερεῖς καὶ πάντες, καταρχομένου Ιωναθου, τῶν δὲ λοιπῶν ἐπιφωνούντων ὡς Νεεμιου• 24 ἦν δὲ ἡ προσευχὴ τὸν τρόπον ἔχουσα τοῦτον Κύριε κύριε ὁ θεός, ὁ πάντων κτίστης, ὁ φοβερὸς καὶ ἰσχυρὸς καὶ δίκαιος καὶ ἐλεήμων, ὁ μόνος βασιλεὺς καὶ χρηστός, 25 ὁ μόνος χορηγός, ὁ μόνος δίκαιος καὶ παντοκράτωρ καὶ αἰώνιος, ὁ διασῴζων τὸν Ισραηλ ἐκ παντὸς κακοῦ, ὁ ποιήσας τοὺς πατέρας ἐκλεκτοὺς καὶ ἁγιάσας αὐτούς, 26 πρόσδεξαι τὴν θυσίαν ὑπὲρ παντὸς τοῦ λαοῦ σου Ισραηλ καὶ διαφύλαξον τὴν μερίδα σου καὶ καθαγίασον. 27 ἐπισυνάγαγε τὴν διασπορὰν ἡμῶν, ἐλευθέρωσον τοὺς δουλεύοντας ἐν τοῖς ἔθνεσιν, τοὺς ἐξουθενημένους καὶ βδελυκτοὺς ἔπιδε, καὶ γνώτωσαν τὰ ἔθνη ὅτι σὺ εἶ ὁ θεὸς ἡμῶν. 28 βασάνισον τοὺς καταδυναστεύοντας καὶ ἐξυβρίζοντας ἐν ὑπερηφανίᾳ. 29 καταφύτευσον τὸν λαόν σου εἰς τὸν τόπον τὸν ἅγιόν σου, καθὼς εἶπεν Μωυσῆς. 30 Οἱ δὲ ἱερεῖς ἐπέψαλλον τοὺς ὕμνους. 31 καθὼς δὲ ἀνηλώθη τὰ τῆς θυσίας, καὶ τὸ περιλειπόμενον ὕδωρ ὁ Νεεμιας ἐκέλευσεν λίθους μείζονας καταχεῖν. 32 ὡς δὲ τοῦτο ἐγενήθη, φλὸξ ἀνήφθη• τοῦ δὲ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου ἀντιλάμψαντος φωτὸς ἐδαπανήθη. 33 ὡς δὲ φανερὸν ἐγενήθη τὸ πρᾶγμα, καὶ διηγγέλη τῷ βασιλεῖ τῶν Περσῶν ὅτι εἰς τὸν τόπον, οὗ τὸ πῦρ ἔκρυψαν οἱ μεταχθέντες ἱερεῖς, τὸ ὕδωρ ἐφάνη, ἀφ᾽ οὗ καὶ οἱ περὶ τὸν Νεεμιαν ἥγνισαν τὰ τῆς θυσίας, 34 περιφράξας δὲ ὁ βασιλεὺς ἱερὸν ἐποίησεν δοκιμάσας τὸ πρᾶγμα. 35 καὶ οἷς ἐχαρίζετο ὁ βασιλεύς, πολλὰ διάφορα ἐλάμβανεν καὶ μετεδίδου. 36προσηγόρευσαν δὲ οἱ περὶ τὸν Νεεμιαν τοῦτο νεφθαρ, ὃ διερμηνεύεται καθαρισμός• καλεῖται δὲ παρὰ τοῖς πολλοῖς νεφθαι.
2
Kulya Yeremiya ajagifulika ecirhînyiro n’Omucîmba gw’ Amalaganyo oku nto ndo Nebo
1 Rhunasome omu mandiko kurhi omulêbi Yeremiya arhegekaga abajâga bujà mpu bagendane omuliromutagatîfun, nk’oku binayandisirwe akomêrezagya abôla banyakuhêkwa bujà, 2 omulêbi abahà amandiko matagatîfu, mpu irhondo barhayibàgiraga amarhegeko ga Nnâmahanga, mpu bamanye bankanahabuka omu nkengêro zâbo nka bankabona enshusho z’abazimu, nguma za masholo ezindi za marhale n’emyambalo yâbo y’akaduku. 3 Muli ebyôla binwa abakomêreza mpu bamanye irhondo bankanaciyegûla n’akanwa ka Nyamuzinda omu mirhima yâbo. 4 Basome muli agôla mandiko kurhi, oku burhegesi bwa Nyamuzinda oyôla mulêbi ahêkaga ecirhînyiro haguma n’Omucîmba gw’amalaganyo kuli eryala ntondo Mûsa ahêkagwa kwo, alângira akashabala ka Nyamuzinda. 5 Erhi bahika ahôla Yeremiya abandâna enyumpa y’olwâla, adêkerezamo ecirhînyiro n’Omucîmba gw’Amalaganyo n’oluhêrero lw’obukù, anafunika omunwa. 6 Baguma muli bo banacigaluka buzinda mpu bajè bayêrekana enjira n’ebimanyîso ci barhacibàmanyaga. 7 Yeremiya erhi amanya okwôla abakalihira bwenêne. Anacibabwîra, erhi: «ahôla hantu hâyôrha hafulike kuhika amango Nyakasane ashubishûbûza olubaga lwâge analubabalire. 8 Ahôla Nyakasane anayêrekane yêne ebyôla birugu bitagatîfu, irenge lyâge lyanâbonekane omu citù nka kulya lyanaciyêrekanaga amango ga Mûsa, nka kulya lyanaciyêrekanaga erhi Salomoni asengera mpu abantu batagatîfu babonekane oku banali batagatîfu. 9 Kandi banaganire omwôla mandiko oku oyôla mwâmi w’obukengêre bunji, abonaga enterekêro y’okuyûsa n’okugisha akôla kâ-Nyamuzinda. 10 N’oku nka kulya Mûsa erhi aba amasengera Nyamuzinda, omuliro gwamanuka emalunga gwamirangusa erya nterekêro, kuguma n’erhi oyôla Salomoni ashenga, omuliro gwamanuka e malunga, gwayôca zirya nterekêro zôshi. 11 Mûsa anaciderha, erhi «enterekêro oku byâha yasingônosire ebwa kubà erhalibirwe.» 12 Salomoni anacigeza nsiku munâni erhi akuza agôla mango.
Embîko y’ebitabu bya Nehemiya
13 Kandi rhunabone omu mandiko kurhi Nehemiya ajiraga embîko y’ebitabu anacihiramwo ebitabu by’amandiko g’abâmi n’ag’abalêbi, n’ebya mwâmi Daudi, kuguma n’amaruba g’abâmi b’e Persi agali gayêrekîre entûlo z’akâ-Nyamuzinda. 14 Nk’okwôla, Yuda naye ashûbûzize ebitabu byashandalaga erhi ntambala rhwakazâgilwa zirhuma, na bunôla rbwe rhubigwêrhe. 15 Akaba mubwîne muli n’obulagirire bw’okubà nabyo, mwanajira aba mwarhuma bayîsh’imuyankirabyo.
Okukuza olukulu
16 Rhumuyandikire ebwa kubà rhwalingijira olukulu lw’okucêsibwa; rhwammuyandikire okwôla, mwanajira bwinjà erhi mwankakuza ezôla nsiku. 17 Nyamuzinda yênene wayôkolaga olubaga lwâge, ye wanashubibahà akashabala, obwâmi, obudâhwa n’obutagatîfu, 18 nk’oku analaganyagya omu mandiko matagatîfu, rhulangâlire nti Nnâmahanga arhalegame okurhufa bwonjo ashubirhushûbûza kurhenga omu mashanja gôshi ga hanôla idako ly’amalunga arhudekereze omu hantu hatagatîfu. Bulya arhurhenzize omu mbaka ndârhi kulusha, aNashub’icêsa ahâla hantu hatagatîfu.
II. Enshokolezi y’omwandisi w’eci citabu
19 Emyanzi ya Yuda Makabeyo na bene wâbo, okucêsibwa kwa kalya kâ-Nyamuzinda kinjinja, okugishwa kw’oluhêrero; 20 kuguma n’entambala zatulagwa ko mwâmi Antiyokusi Epifani, n’omugala Epatori; 21 kandi n’oku ebimanyîso by’empingu byarhabâlaga balya bali bagwêrhe oburhwâli bw’okulanga obwôrhere bw’obuyahudi, na ciru akaba bali banyi bashubirirhôla ecihugo bakungusha n’abashombanyi mwandu. 22 Bashubiribona akâ-Nyamuzinda k’irenge omw’igulu lyôshi, bayôkola ecihugo, bâna shubiyimanza amarhegeko agali kola bofi garhenzibwe erhi Nyamuzinda amabagwâsa omu bwinjà bwâge bôshi. 23 Ebyôla binwa bishambirwe na Yasoni w’e Kirena muli bitabu birhânu, rhwarhangira okubinyihiza muli citabu ciguma. 24 Omu kulola entuliri erimwo n’obuzibu bw’okusoma kwazo kuli balya balonza okuyumva oku emyanzi yôshi yagendekaga, obwôla bunji bwarhumire rhucihangâna okuhà ngasi balya basîma okusoma olugurha lukwirire lulya lwasîmisa. 25 Rhwacihanganyire okujira citabu ciguma carhuma abasomi bahirhira n’okurhabâla ngasi bôshi banalonzize okubibikirira omu nkûmbu, na ntyôla gabè makwânane oku bandi basomi bôshi buzira kabwôlo. 26 Kuli rhwe rhwarhondire ogwomukolo gw’okunyihya emyanzi, gurhali mukolomulembu ci guli gwa kutwîka ntûbano n’okuyiza. 27 Nka kula owarheganya olusiku lukulu nk’analonzize abandi bôshi abalerhere obushagaluke, ko n’okwo lyo nîrhu rhukwânana n’okukuzibwa na banji, rhwacihà n’obulonza bwinjà ogôla mukolomudârhi. 28 Rhwaleka omwandisi yêne ashongêze ebyôla binwa nîrhu erhi rhwanaja rhwabinyihyakwo. 29 Kwo na kuguma na kula owayûbaka akombêra ngasi kantu ah’anayûbakwa hôshi, oku wagôya emirhi n’okuyishîga irangi alola na ngasi birya binakwânana okushîgwa lyo enyumpa ekwirira, ncikêbirwe nti nîrhu ko binali ntyôla. 30 Okujà kwasâgarha, okushambâla kuli ngasi kantu, okurhondekanya oku bya ngasi lubero, ogo guli mukolo gw’olya mwandisi mulenga wayandikaga eyi myanzi yôshi. 31 Ci kuli olya wanayandîkaga ebinyînyî byonene, onamuleke anyihye emyanzi, alekicishambâla cemyanzi yôshi. 32 Rhurhondîre emyanzi yîrhu ahàla buzira kuciyûshûla bindi bici kuli ebi rhwaderhaga. Bwanaba buhwinja okulihya enshokolezi y’emyanzi na buzinda okuyofihya emyanzi yonene.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 2
1 Εὑρίσκεται δὲ ἐν ταῖς ἀπογραφαῖς Ιερεμιας ὁ προφήτης ὅτι ἐκέλευσεν τοῦ πυρὸς λαβεῖν τοὺς μεταγενομένους, ὡς σεσήμανται, 2 καὶ ὡς ἐνετείλατο τοῖς μεταγενομένοις ὁ προφήτης δοὺς αὐτοῖς τὸν νόμον, ἵνα μὴ ἐπιλάθωνται τῶν προσταγμάτων τοῦ κυρίου, καὶ ἵνα μὴ ἀποπλανηθῶσιν ταῖς διανοίαις βλέποντες ἀγάλματα χρυσᾶ καὶ ἀργυρᾶ καὶ τὸν περὶ αὐτὰ κόσμον• 3 καὶ ἕτερα τοιαῦτα λέγων παρεκάλει μὴ ἀποστῆναι τὸν νόμον ἀπὸ τῆς καρδίας αὐτῶν. 4 ἦν δὲ ἐν τῇ γραφῇ ὡς τὴν σκηνὴν καὶ τὴν κιβωτὸν ἐκέλευσεν ὁ προφήτης χρηματισμοῦ γενηθέντος αὐτῷ συνακολουθεῖν• ὡς δὲ ἐξῆλθεν εἰς τὸ ὄρος, οὗ ὁ Μωυσῆς ἀναβὰς ἐθεάσατο τὴν τοῦ θεοῦ κληρονομίαν. 5 καὶ ἐλθὼν ὁ Ιερεμιας εὗρεν οἶκον ἀντρώδη καὶ τὴν σκηνὴν καὶ τὴν κιβωτὸν καὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ θυμιάματος εἰσήνεγκεν ἐκεῖ καὶ τὴν θύραν ἐνέφραξεν. 6 καὶ προσελθόντες τινὲς τῶν συνακολουθούντων ὥστε ἐπισημάνασθαι τὴν ὁδὸν καὶ οὐκ ἐδυνήθησαν εὑρεῖν. 7 ὡς δὲ ὁ Ιερεμιας ἔγνω, μεμψάμενος αὐτοῖς εἶπεν ὅτι Καὶ ἄγνωστος ὁ τόπος ἔσται, ἕως ἂν συναγάγῃ ὁ θεὸς ἐπισυναγωγὴν τοῦ λαοῦ καὶ ἵλεως γένηται• 8 καὶ τότε ὁ κύριος ἀναδείξει ταῦτα, καὶ ὀφθήσεται ἡ δόξα τοῦ κυρίου καὶ ἡ νεφέλη, ὡς ἐπὶ Μωυσῇ ἐδηλοῦτο, ὡς καὶ ὁ Σαλωμων ἠξίωσεν ἵνα ὁ τόπος καθαγιασθῇ μεγάλως. 9 διεσαφεῖτο δὲ καὶ ὡς σοφίαν ἔχων ἀνήνεγκεν θυσίαν ἐγκαινισμοῦ καὶ τῆς τελειώσεως τοῦ ἱεροῦ. 10 καθὼς καὶ Μωυσῆς προσηύξατο πρὸς κύριον, καὶ κατέβη πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ τὰ τῆς θυσίας ἐδαπάνησεν, οὕτως καὶ Σαλωμων προσηύξατο, καὶ καταβὰν τὸ πῦρ ἀνήλωσεν τὰ ὁλοκαυτώματα. 11 καὶ εἶπεν Μωυσῆς Διὰ τὸ μὴ βεβρῶσθαι τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἀνηλώθη. 12 ὡσαύτως καὶ ὁ Σαλωμων τὰς ὀκτὼ ἡμέρας ἤγαγεν. 13 ἐξηγοῦντο δὲ καὶ ἐν ταῖς ἀναγραφαῖς καὶ ἐν τοῖς ὑπομνηματισμοῖς τοῖς κατὰ τὸν Νεεμιαν τὰ αὐτὰ καὶ ὡς καταβαλλόμενος βιβλιοθήκην ἐπισυνήγαγεν τὰ περὶ τῶν βασιλέων βιβλία καὶ προφητῶν καὶ τὰ τοῦ Δαυιδ καὶ ἐπιστολὰς βασιλέων περὶ ἀναθεμάτων. 14 ὡσαύτως δὲ καὶ Ιουδας τὰ διαπεπτωκότα διὰ τὸν γεγονότα πόλεμον ἡμῖν ἐπισυνήγαγεν πάντα, καὶ ἔστιν παρ᾽ ἡμῖν• 15 ὧν οὖν ἐὰν χρείαν ἔχητε, τοὺς ἀποκομιοῦντας ὑμῖν ἀποστέλλετε. 16 Μέλλοντες οὖν ἄγειν τὸν καθαρισμὸν ἐγράψαμεν ὑμῖν• καλώς οὖν ποιήσετε ἄγοντες τὰς ἡμέρας. 17 ὁ δὲ θεὸς ὁ σώσας τὸν πάντα λαὸν αὐτοῦ καὶ ἀποδοὺς τὴν κληρονομίαν πᾶσιν καὶ τὸ βασίλειον καὶ τὸ ἱεράτευμα καὶ τὸν ἁγιασμόν, 18 καθὼς ἐπηγγείλατο διὰ τοῦ νόμου• ἐλπίζομεν γὰρ ἐπὶ τῷ θεῷ ὅτι ταχέως ἡμᾶς ἐλεήσει καὶ ἐπισυνάξει ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανὸν εἰς τὸν ἅγιον τόπον• ἐξείλατο γὰρ ἡμᾶς ἐκ μεγάλων κακῶν καὶ τὸν τόπον ἐκαθάρισεν. 19 Τὰ δὲ κατὰ τὸν Ιουδαν τὸν Μακκαβαῖον καὶ τοὺς τούτου ἀδελφοὺς καὶ τὸν τοῦ ἱεροῦ τοῦ μεγίστου καθαρισμὸν καὶ τὸν τοῦ βωμοῦ ἐγκαινισμὸν 20 ἔτι τε τοὺς πρὸς ᾿Αντίοχον τὸν ᾿Επιφανῆ καὶ τὸν τούτου υἱὸν Εὐπάτορα πολέμους 21 καὶ τὰς ἐξ οὐρανοῦ γενομένας ἐπιφανείας τοῖς ὑπὲρ τοῦ Ιουδαϊσμοῦ φιλοτίμως ἀνδραγαθήσασιν, ὥστε τὴν ὅλην χώραν ὀλίγους ὄντας λεηλατεῖν καὶ τὰ βάρβαρα πλήθη διώκειν, 22 καὶ τὸ περιβόητον καθ᾽ ὅλην τὴν οἰκουμένην ἱερὸν ἀνακομίσασθαι καὶ τὴν πόλιν ἐλευθερῶσαι καὶ τοὺς μέλλοντας καταλύεσθαι νόμους ἐπανορθῶσαι, τοῦ κυρίου μετὰ πάσης ἐπιεικείας ἵλεω γενομένου αὐτοῖς, 23 ὑπὸ ᾿Ιάσωνος τοῦ Κυρηναίου δεδηλωμένα διὰ πέντε βιβλίων πειρασόμεθα δι᾽ ἑνὸς συντάγματος ἐπιτεμεῖν. 24 συνορῶντες γὰρ τὸ χύμα τῶν ἀριθμῶν καὶ τὴν οὖσαν δυσχέρειαν τοῖς θέλουσιν εἰσκυκλεῖσθαι τοῖς τῆς ἱστορίας διηγήμασιν διὰ τὸ πλῆθος τῆς ὕλης 25 ἐφροντίσαμεν τοῖς μὲν βουλομένοις ἀναγινώσκειν ψυχαγωγίαν, τοῖς δὲ φιλοφρονοῦσιν εἰς τὸ διὰ μνήμης ἀναλαβεῖν εὐκοπίαν, πᾶσιν δὲ τοῖς ἐντυγχάνουσιν ὠφέλειαν. 26 καὶ ἡμῖν μὲν τοῖς τὴν κακοπάθειαν ἐπιδεδεγμένοις τῆς ἐπιτομῆς οὐ ῥᾴδιον, ἱδρῶτος δὲ καὶ ἀγρυπνίας τὸ πρᾶγμα, 27 καθάπερ τῷ παρασκευάζοντι συμπόσιον καὶ ζητοῦντι τὴν ἑτέρων λυσιτέλειαν οὐκ εὐχερές, ὅμως διὰ τὴν τῶν πολλῶν εὐχαριστίαν ἡδέως τὴν κακοπάθειαν ὑποίσομεν 28 τὸ μὲν διακριβοῦν περὶ ἑκάστων τῷ συγγραφεῖ παραχωρήσαντες, τὸ δὲ ἐπιπορεύεσθαι τοῖς ὑπογραμμοῖς τῆς ἐπιτομῆς διαπονοῦντες. 29 καθάπερ γὰρ τῆς καινῆς οἰκίας ἀρχιτέκτονι τῆς ὅλης καταβολῆς φροντιστέον, τῷ δὲ ἐγκαίειν καὶ Ζωγραφεῖν ἐπιχειροῦντι τὰ ἐπιτήδεια πρὸς διακόσμησιν ἐξεταστέον, οὕτως δοκῶ καὶ ἐπὶ ἡμῶν. 30 τὸ μὲν ἐμβατεύειν καὶ περίπατον ποιεῖσθαι λόγων καὶ πολυπραγμονεῖν ἐν τοῖς κατὰ μέρος τῷ τῆς ἱστορίας ἀρχηγέτῃ καθήκει• 31 τὸ δὲ σύντομον τῆς λέξεως μεταδιώκειν καὶ τὸ ἐξεργαστικὸν τῆς πραγματείας παραιτεῖσθαι τῷ τὴν μετάφρασιν ποιουμένῳ συγχωρητέον. 32 ἐντεῦθεν οὖν ἀρξώμεθα τῆς διηγήσεως τοῖς προειρημένοις τοσοῦτον ἐπιζεύξαντες• εὔηθες γὰρ τὸ μὲν πρὸ τῆς ἱστορίας πλεονάζειν, τὴν δὲ ἱστορίαν ἐπιτεμεῖν.
3
III. Enganîro kuli Heliyodori
Heliyodori aja e Yeriuzalemu
1 Amango abantu b’omu cishagala citagatîfu bali n’omurhûla munene bwenêne, banakazâgishimba bôshi amarhegeko bwinjà bwinjà erhi bushiru bw’omudâhwa Oniyasi burhuma, na kulya ashombaga amabî; 2 ciru n’abâmi b’ecihugo bakazikuza ahôla hantu hatagatîfu omu kurhumayo ensholôlo za ngasi lubero. 3 Ciru na Selekusi, mwâmi w’e Aziya akazâgirhumayo oku birugu byâge mpu bagulemwo ngasi byankanakwânana enterekêro. 4 Ci kwônene hanacizûka ndyâlya nguma izîno Iyâge ye Simoni w’omu bûko bwa Bilga, ye Benyamini o, erhi ajira omukolo gw’okulanga akâ-Nyamuzinda, anacilongôla n’omudâhwa mukulu oku biyêrekîre ecibuye cali omu lugo. 5 Ebwa kubà arhankahimire Oniyasi, akanya agenda emwa Apoloniyusi mugala wa Tarseya ye wali murhambo na musirika omu Sele-Sîriya n’omu Fenisiya. 6 Agendimuvuhûlira oku omu mbîko ya akâ-Nyamuzinda e Yeruzalemu muli obuhirhi mwandu n’oku ebijamwo nabyo biri binji, birhankagêrerwa kw’ebi bakolêsa oku nterekêro n’oku kwanahashikana ebyôla byôshi bije omu maboko ga mwâmi. 7 Erhi Apoloniyusi aba amajà emunda mwâmi ali, amushambâlira kuli obwôla bugale nk’oku banamuganîrira kwôshi, naye acîshoga Heliyodori ye wali murhindisi mukulu w’ebirugu bya mwâmi, anacimurhuma amuhà irhegeko ly’okuyanka ebyôla birugu. 8 Heliyodori anacihira njira, aba nk’owajirhangula ebishagala by’e Sele-Sîriya ne Fenisiya n’obwo kwali kugendijira okwôla mwâmi amurhegekaga. 9 Heliyodori erhi ahika aha Yeruzalemu, omudâhwa mukulu w’olwôla lugo anacimuyankirira nka mwîra. Okubundi arhondêra okushambâla ehi banamubwîraga, anamanyîsa ecimudwîrhe anadôsa erhi ko binali okwôla. 10 Omudâhwa mukulu amumanyîsa oku ebiri omu mbîko biri by’abakana n’enfûzi, 11 oku ensaranga zirimwo ziri za Hirkani mugala wa Tobiya, muntu mukengwa bwenêne omu lugo n’oku obwôla bugale bôshi bamubwîraga bwanahika omu mafundo magana anni ga nsaranga na mafundo magana abiri ga masholo, zirimwo n’eza bikanyali Simoni. 12 Amumanyîsa oku ciru na kandi kurhankahashikana okubabaza balya banacîkubagira ahatagatîfu h’akâ-Nyamuzinda kakengwa omu igulu lyôshi.
Olugo lwashandabâna
13 Ci kwône Heliyodori aderha oku liri irhegeko lya mwâmi, n’oku ezôla nsaranga zigwâsirwe okujà omu mbîko ya mwâmi. 14 Erhi aba amatwa olusiku, agenda analaganya oku ashubigaluka ayishilola kurhi byabîrage. Olugo lwanayumva amazibu manji bwenêne. 15 Abadâhwa banacifukamiriza embere z’oluhêrero erhi banayambîrhe emyambalo yâbo y’obudâhwa, banacirhondêra okushenga empingu olya wajiraga irhegeko ly’okukazibîsa, mpu yêne alangage ebyôla birugu bya bene biri omu mbîko. 16 Erhi omuntu analolaga oku busù bw’omudâhwa mukulu, anayumve alumirwe oku murhima bwenêne, bulya oku busù bwâge bwali buzinzibîre kwakazâg’imanyîsa amalumwa gamuli omu rhima. 17 Okulembaguka kwâge, oku omubiri gwâge gwakazâgigeramw’omusisi, okwôla konene kwakazimanyîsa ngasi wamulolakwo embaka zimuli emurhima. 18 Abantu b’omu lusò bôshi bakazishagamukira embuga barhenga omu nyumpa zâbo mpu bagendisâlirira olugo lutagatîfu oluli hôfi h’okuhemukirwa n’okulogorherwa. 19 Abakazi, n’ebifuba bîrhube n’amasunzu bakashandabâna omu njira; abananyere barhò balya barhalisagija embuga bundi bakalibirhira omu mihango, abandi bakashonera oku bizimbêro by’enyumpa n’abandi bâgendikahengûliza omu rhubonezo. 20 Bôshi n’amaboko bagalambûlire emalunga, bakazishenga n’emirenge. 21 Okwôla kufukamiriza kw’olubaga n’okwôla kulaka kw’omudâhwa mukulu kwakajira abantu bôshi bwonjo. 22 Agôla mango Abayahudi bakazishenga Nyamuzinda Ogala-byôshi mpu alange bwinjà ebirugu by’enkonda-buyêmêre byabikiragwa omu mwâge. 23 Heliyodori naye erhi ali ayûkiriza omuhigo gwa mwâmi.
Heliyodori ahanwa
24 Ciru anali akola ali hôfi n’embîko haguma n’abalanzi bâge, amango Nyakasane w’emirhwe olya orhegeka ebintu byôshi, àciyêrekanaga n’obumoleke bunene, kuhika ngasi bôshi banacishomagya okujà ahôla, bakalâmbikwa okw’idaho n’emisî ya Nyakasane, barhungwa n’entemu n’obôba bunene. 25 Omu masù gâbo banacibona eciterusi cishonyirwekwo n’omusirika w’ecôbà, ajagalîre ebyâge by’obusirika; cirya citerusi canacîmoga, cahamira emunda Heliyodori ali, canacimubanda emigegere y’emalanga yombi. Olya ntwâli w’omusirika wali oku citerusi ali abonekine nk’oyambîrhe emirasano y’amasholo. 26 Na muli agôla mango, bâna babirhi ba misole, barhunu-rhunu, banacimubonekera, bakazilangashana nk’izûba n’emyambalo yâbo yali minjinjà bwenêne; bombi bamugorha eburhambi n’ebundi, barhangira okumushûrha emikoba burhahusà, bamushurha empimbo zirhankaganjwa. 27 Heliyodori anacicilunda okw’idaho na halya honènè olubwibwi lwamujà omu masù. Bamulengeza banacimuhira oku nkunda-baniha. 28 Ntyôla oyôla muntu wayishaga aharhîre ebwa nyumpa y’obuhirhi gwârhi yêne, owayishag’abalagazize n’engabo nyinji y’abalanzi, bajà bamujagajaga, bulya arhankacihashire okucilengeza yênene: ayêrekana ntyôla obuhashe bwa Nyamuzinda.
29 Agôla mango alambikagwa oku idaho n’emisî ya Nyakasane, alikola ali kaduma, arhacigwêrhe ciru na bulangâlire bwa kucira ciru n’abandi ankacicîkubagira. 30 Abayahudi bôhe bakavuga Nyamuzinda omunkwa ye wakuzagya yêne ahantu hatagatîfu hage, n’akâ-Nyamuzinda kali kamayunjula bwôba n’amatumu, kahinduka hantu ha busîme n’omwîshingo erhi okwôla Nyamuzinda acîyêrekanaga kurhuma. 31 Ho na halya, baguma omu bîra ba Heliyodori, barhangira okuyinginga omudâhwa Oniyasi mpu ashenga Ogala-byôshi ashubizibuhya oyôla oli hôfi h’okurhengamw’omûka.
32 Naye omudâhwa mukulu, omu kuyôboha mpu mwâmi akacikêbwa mpu nkaba hali Abayahudi bakemerîne omwambali Heliyodori banamuyîrha, okwôla kwarhuma ashenga mpu Oyo muntu afume. 33 Oku acidwîrhe ahâna enterekêro y’okuhûna obwonjo, balya barhabana babirhi bali bayambîrhe emyambalo eshushine, bashubibonekera Heliyodori banacimubwîra kandi bwimanga mpu: «Okazivuga omunkwa bwenêne emunda omudâhwa mukulu Oniyasi ali, bulya ye orhumire Nyamuzinda akushubiza akalamo. 34 Kuli we wênene, okwôla Nyamuzinda anakurhimbaga okw’idaho, agende ojè wamanyîsamwo emw’abandi bôshi obuhashe bwa Nyamuzinda Ogala-byôshi.» Oku bayusiderha ntyôla bahirigirha.
Heliyodori acîyûnjuza
35 Heliyodori anacirherekêra Nyamuzinda, analaganana endagâno nnene emw’olya wamuhâga akalamo; okubundi erhi aba amayankirira Oniyasi bwinjà, bôshi n’engabo yâge banacishubira emunda mwâmi ali. 36 Akanya aja amanyîsa emw’abantu bôshi emikolo minjà ya Nyamuzinda Mukulu anabonaga omu masù gâge. 37 Erhi mwâmi acîdôsa Heliyodori muntu ndi abwîne okwânîne okurhumwa e Yeruzalemu, naye amushuza erhi: « 38 Akaba ogwêrhe omushombanyi nîsi erhi owundi walonza okulenganya obwâmi bwâwe onamurhume eyo munda, anagaluka erhi bamamushûrha emikoba, akaba ankagaluka; bulyala eyôla munda eri emisî ya Nyamuzinda w’okunali. 39 Olya obà omu mpingu ye obà ahôla, ye onakabafungira; abâja yo n’emihigo migalugalu anabatyabule anabaherêrekeze». 40 Kwo byabîre ntyo oku myanzi ya Heliyodori n’embîko y’ebirugu bitagatîfu.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 3
1 Τῆς ἁγίας πόλεως κατοικουμένης μετὰ πάσης εἰρήνης καὶ τῶν νόμων ὅτι κάλλιστα συντηρουμένων διὰ τὴν Ονιου τοῦ ἀρχιερέως εὐσέβειάν τε καὶ μισοπονηρίαν 2 συνέβαινεν καὶ αὐτοὺς τοὺς βασιλεῖς τιμᾶν τὸν τόπον καὶ τὸ ἱερὸν ἀποστολαῖς ταῖς κρατίσταις δοξάζειν 3 ὥστε καὶ Σέλευκον τὸν τῆς ᾿Ασίας βασιλέα χορηγεῖν ἐκ τῶν ἰδίων προσόδων πάντα τὰ πρὸς τὰς λειτουργίας τῶν θυσιῶν ἐπιβάλλοντα δαπανήματα. 4 Σιμων δέ τις ἐκ τῆς Βενιαμιν φυλῆς προστάτης τοῦ ἱεροῦ καθεσταμένος διηνέχθη τῷ ἀρχιερεῖ περὶ τῆς κατὰ τὴν πόλιν ἀγορανομίας• 5 καὶ νικῆσαι τὸν Ονιαν μὴ δυνάμενος ἦλθεν πρὸς ᾿Απολλώνιον Θαρσεου τὸν κατ᾽ ἐκεῖνον τὸν καιρὸν Κοίλης Συρίας καὶ Φοινίκης στρατηγὸν 6 καὶ προσήγγειλεν περὶ τοῦ χρημάτων ἀμυθήτων γέμειν τὸ ἐν Ιεροσολύμοις γαζοφυλάκιον ὥστε τὸ πλῆθος τῶν διαφόρων ἀναρίθμητον εἶναι, καὶ μὴ προσήκειν αὐτὰ πρὸς τὸν τῶν θυσιῶν λόγον, εἶναι δὲ δυνατὸν ὑπὸ τὴν τοῦ βασιλέως ἐξουσίαν πεσεῖν ταῦτα. 7 συμμείξας δὲ ὁ ᾿Απολλώνιος τῷ βασιλεῖ περὶ τῶν μηνυθέντων αὐτῷ χρημάτων ἐνεφάνισεν• ὁ δὲ προχειρισάμενος ῾Ηλιόδωρον τὸν ἐπὶ τῶν πραγμάτων ἀπέστειλεν δοὺς ἐντολὰς τὴν τῶν προειρημένων χρημάτων ἐκκομιδὴν ποιήσασθαι. 8 εὐθέως δὲ ὁ ῾Ηλιόδωρος ἐποιεῖτο τὴν πορείαν, τῇ μὲν ἐμφάσει ὡς τὰς κατὰ Κοίλην Συρίαν καὶ Φοινίκην πόλεις ἐφοδεῦσαι, τῷ πράγματι δὲ τὴν τοῦ βασιλέως πρόθεσιν ἐπιτελεῖν. 9 παραγενηθεὶς δὲ εἰς Ιεροσόλυμα καὶ φιλοφρόνως ὑπὸ τοῦ ἀρχιερέως τῆς πόλεως ἀποδεχθεὶς ἀνέθετο περὶ τοῦ γεγονότος ἐμφανισμοῦ, καὶ τίνος ἕνεκεν πάρεστιν διεσάφησεν• ἐπυνθάνετο δὲ εἰ ταῖς ἀληθείαις ταῦτα οὕτως ἔχοντα τυγχάνει. 10 τοῦ δὲ ἀρχιερέως ὑποδείξαντος παρακαταθήκας εἶναι χηρῶν τε καὶ ὀρφανῶν, 11 τινὰ δὲ καὶ ῾Υρκανοῦ τοῦ Τωβιου σφόδρα ἀνδρὸς ἐν ὑπεροχῇ κειμένου— οὕτως ἦν διαβάλλων ὁ δυσσεβὴς Σιμων—, τὰ δὲ πάντα ἀργυρίου τετρακόσια τάλαντα, χρυσίου δὲ διακόσια• 12 ἀδικηθῆναι δὲ τοὺς πεπιστευκότας τῇ τοῦ τόπου ἁγιωσύνῃ καὶ τῇ τοῦ τετιμημένου κατὰ τὸν σύμπαντα κόσμον ἱεροῦ σεμνότητι καὶ ἀσυλίᾳ παντελῶς ἀμήχανον εἶναι. 13 ὁ δὲ ῾Ηλιόδωρος, δι᾽ ἃς εἶχεν βασιλικὰς ἐντολάς, πάντως ἔλεγεν εἰς τὸ βασιλικὸν ἀναλημπτέα ταῦτα εἶναι. 14 ταξάμενος δὲ ἡμέραν εἰσῄει τὴν περὶ τούτων ἐπίσκεψιν οἰκονομήσων• ἦν δὲ οὐ μικρὰ καθ᾽ ὅλην τὴν πόλιν ἀγωνία. 15 οἱ δὲ ἱερεῖς πρὸ τοῦ θυσιαστηρίου ἐν ταῖς ἱερατικαῖς στολαῖς ῥίψαντες ἑαυτοὺς ἐπεκαλοῦντο εἰς οὐρανὸν τὸν περὶ παρακαταθήκης νομοθετήσαντα τοῖς παρακαταθεμένοις ταῦτα σῶα διαφυλάξαι. 16 ἦν δὲ ὁρῶντα τὴν τοῦ ἀρχιερέως ἰδέαν τιτρώσκεσθαι τὴν διάνοιαν• ἡ γὰρ ὄψις καὶ τὸ τῆς χρόας παρηλλαγμένον ἐνέφαινεν τὴν κατὰ ψυχὴν ἀγωνίαν• 17 περιεκέχυτο γὰρ περὶ τὸν ἄνδρα δέος τι καὶ φρικασμὸς σώματος, δι᾽ ὧν πρόδηλον ἐγίνετο τοῖς θεωροῦσιν τὸ κατὰ καρδίαν ἐνεστὸς ἄλγος. 18 ἔτι δὲ ἐκ τῶν οἰκιῶν ἀγεληδὸν ἐξεπήδων ἐπὶ πάνδημον ἱκετείαν διὰ τὸ μέλλειν εἰς καταφρόνησιν ἔρχεσθαι τὸν τόπον. 19 ὑπεζωσμέναι δὲ ὑπὸ τοὺς μαστοὺς αἱ γυναῖκες σάκκους κατὰ τὰς ὁδοὺς ἐπλήθυνον• αἱ δὲ κατάκλειστοι τῶν παρθένων, αἱ μὲν συνέτρεχον ἐπὶ τοὺς πυλῶνας, αἱ δὲ ἐπὶ τὰ τείχη, τινὲς δὲ διὰ τῶν θυρίδων διεξέκυπτον• 20 πᾶσαι δὲ προτείνουσαι τὰς χεῖρας εἰς τὸν οὐρανὸν ἐποιοῦντο τὴν λιτανείαν• 21 ἐλεεῖν δ᾽ ἦν τὴν τοῦ πλήθους παμμιγῆ πρόπτωσιν τήν τε τοῦ μεγάλως ἀγωνιῶντος ἀρχιερέως προσδοκίαν. 22 οἱ μὲν οὖν ἐπεκαλοῦντο τὸν παγκρατῆ κύριον τὰ πεπιστευμένα τοῖς πεπιστευκόσιν σῶα διαφυλάσσειν μετὰ πάσης ἀσφαλείας. 23 ὁ δὲ ῾Ηλιόδωρος τὸ διεγνωσμένον ἐπετέλει. 24 αὐτόθι δὲ αὐτοῦ σὺν τοῖς δορυφόροις κατὰ τὸ γαζοφυλάκιον ἤδη παρόντος ὁ τῶν πνευμάτων καὶ πάσης ἐξουσίας δυνάστης ἐπιφάνειαν μεγάλην ἐποίησεν ὥστε πάντας τοὺς κατατολμήσαντας συνελθεῖν καταπλαγέντας τὴν τοῦ θεοῦ δύναμιν εἰς ἔκλυσιν καὶ δειλίαν τραπῆναι• 25 ὤφθη γάρ τις ἵππος αὐτοῖς φοβερὸν ἔχων τὸν ἐπιβάτην καὶ καλλίστῃ σαγῇ διακεκοσμημένος, φερόμενος δὲ ῥύδην ἐνέσεισεν τῷ ῾Ηλιοδώρῳ τὰς ἐμπροσθίους ὁπλάς• ὁ δὲ ἐπικαθήμενος ἐφαίνετο χρυσῆν πανοπλίαν ἔχων. 26 ἕτεροι δὲ δύο προσεφάνησαν αὐτῷ νεανίαι τῇ ῥώμῃ μὲν ἐκπρεπεῖς, κάλλιστοι δὲ τὴν δόξαν, διαπρεπεῖς δὲ τὴν περιβολήν, οἳ καὶ περιστάντες ἐξ ἑκατέρου μέρους ἐμαστίγουν αὐτὸν ἀδιαλείπτως πολλὰς ἐπιρριπτοῦντες αὐτῷ πληγάς. 27 ἄφνω δὲ πεσόντα πρὸς τὴν γῆν καὶ πολλῷ σκότει περιχυθέντα συναρπάσαντες καὶ εἰς φορεῖον ἐνθέντες 28 τὸν ἄρτι μετὰ πολλῆς παραδρομῆς καὶ πάσης δορυφορίας εἰς τὸ προειρημένον εἰσελθόντα γαζοφυλάκιον ἔφερον ἀβοήθητον ἑαυτῷ καθεστῶτα φανερῶς τὴν τοῦ θεοῦ δυναστείαν ἐπεγνωκότες. 29 καὶ ὁ μὲν διὰ τὴν θείαν ἐνέργειαν ἄφωνος καὶ πάσης ἐστερημένος ἐλπίδος καὶ σωτηρίας ἔρριπτο, 30 οἱ δὲ τὸν κύριον εὐλόγουν τὸν παραδοξάζοντα τὸν ἑαυτοῦ τόπον, καὶ τὸ μικρῷ πρότερον δέους καὶ ταραχῆς γέμον ἱερὸν τοῦ παντοκράτορος ἐπιφανέντος κυρίου χαρᾶς καὶ εὐφροσύνης ἐπεπλήρωτο. 31 ταχὺ δέ τινες τῶν τοῦ ῾Ηλιοδώρου συνήθων ἠξίουν τὸν Ονιαν ἐπικαλέσασθαι τὸν ὕψιστον καὶ τὸ ζῆν χαρίσασθαι τῷ παντελῶς ἐν ἐσχάτῃ πνοῇ κειμένῳ. 32 ὕποπτος δὲ γενόμενος ὁ ἀρχιερεὺς μήποτε διάλημψιν ὁ βασιλεὺς σχῇ κακουργίαν τινὰ περὶ τὸν ῾Ηλιόδωρον ὑπὸ τῶν Ιουδαίων συντετελέσθαι προσήγαγεν θυσίαν ὑπὲρ τῆς τοῦ ἀνδρὸς σωτηρίας. 33 ποιουμένου δὲ τοῦ ἀρχιερέως τὸν ἱλασμὸν οἱ αὐτοὶ νεανίαι πάλιν ἐφάνησαν τῷ ῾Ηλιοδώρῳ ἐν ταῖς αὐταῖς ἐσθήσεσιν ἐστολισμένοι καὶ στάντες εἶπον Πολλὰς Ονια τῷ ἀρχιερεῖ χάριτας ἔχε, διὰ γὰρ αὐτόν σοι κεχάρισται τὸ ζῆν ὁ κύριος• 34 σὺ δὲ ἐξ οὐρανοῦ μεμαστιγωμένος διάγγελλε πᾶσι τὸ μεγαλεῖον τοῦ θεοῦ κράτος. ταῦτα δὲ εἰπόντες ἀφανεῖς ἐγένοντο. 35 ὁ δὲ ῾Ηλιόδωρος θυσίαν ἀνενέγκας τῷ κυρίῳ καὶ εὐχὰς μεγίστας εὐξάμενος τῷ τὸ ζῆν περιποιήσαντι καὶ τὸν Ονιαν ἀποδεξάμενος ἀνεστρατοπέδευσεν πρὸς τὸν βασιλέα. 36 ἐξεμαρτύρει δὲ πᾶσιν ἅπερ ἦν ὑπ᾽ ὄψιν τεθεαμένος ἔργα τοῦ μεγίστου θεοῦ. 37 τοῦ δὲ βασιλέως ἐπερωτήσαντος τὸν ῾Ηλιόδωρον ποῖός τις εἴη ἐπιτήδειος ἔτι ἅπαξ διαπεμφθῆναι εἰς Ιεροσόλυμα, ἔφησεν 38 Εἴ τινα ἔχεις πολέμιον ἢ πραγμάτων ἐπίβουλον, πέμψον αὐτὸν ἐκεῖ, καὶ μεμαστιγωμένον αὐτὸν προσδέξῃ, ἐάνπερ καὶ διασωθῇ, διὰ τὸ περὶ τὸν τόπον ἀληθῶς εἶναί τινα θεοῦ δύναμιν• 39 αὐτὸς γὰρ ὁ τὴν κατοικίαν ἐπουράνιον ἔχων ἐπόπτης ἐστὶν καὶ βοηθὸς ἐκείνου τοῦ τόπου καὶ τοὺς παραγινομένους ἐπὶ κακώσει τύπτων ἀπολλύει. 40 καὶ τὰ μὲν κατὰ ῾Ηλιόδωρον καὶ τὴν τοῦ γαζοφυλακίου τήρησιν οὕτως ἐχώρησεν.

4
IV. Oniyasi alega Simoni e bwâmi
Obubî bwa Simoni w’endyâlya
1 Olya Simoni walilonza okusherêza ebirugu n’ecihugo aja aderha binwa binji bigalugalu kuli Oniyasi mpu yêne walibuzagya Heliyodori mpu na ngasi mabî abwîne gôshi Oniyasi wamujiriraga go. 2 Ojirira olugo lwâge aminja. omulanzi wa bene wâbo, omuntu oshimba amarhegeko bwinjà oyôla muntu aba ye derhwa nyankola-maligo. 3 Eyôla nshombo yakula bwenêne kuhika abîra ba Simoni barhondêra okujayîrha abandi bantu. 4 Oku bundi Oniyasi erhi abona oku eyôla nshombo y’okukaziyôrha barhalikîne, n’erhi abona oku Apoloniyusi, mwene Meneste, ntwâli omu basirika, ye wanarhambulaga e Sele-Sîriyasi n’e Fenisiya oku naye adwîrhe ashonza eyo ntambala, anali arhuma obucîbone bwa Simoni, ayimuka aja emunda mwâmi ali. 5 Arhayijiraga kwa kulonza okukoza bene wâbo ci oku bunguke bwa bôshi, na bwa ngasi muguma omu lubaga. 6 Bulya amabona oku akaba mwâmi arhatwîri olwo lubanja, ntakwo omurhûla gwankabonekana na kandi Simoni arhaderhaga mpu aleka isirhe lyâge.
Omudâhwa mukulu Yasoni alêrha enkômedu y’Abagereki
7 Ci kwône erhi Selekusi aba amafà, Antiyokusi wakazâgiderhwa Epifani amayîma omu byâge. Yasonip mwene wâbo Oniyasi, acihà obudâhwa bukulu. 8 Omu kushambâla bôshi na mwâmi, amulaganya magerha igana na makumi galindarhu ga marhale na gandi makumi gali munâni garhengaga handi handi. 9 Analaganyaq oku ayûshûla agandi igana na makumi arhânu nka bamuyêmêrire mpu ayûbakise oku buhashe bwâge yênene, engo y’olurhambà, anajirise omubalè gw’olubaga lwôshi, Abanya-Antiyokiya omu Yeruzalemu. 10 Erhi mwâmi aba amayêmêrera Yasoni okurhôla obwôla buhashe, caligumiza arhondêra engeso z’abagreki. 11 Akûla emilagi mwâmi ali amahà Abayahudi oku bwonjo bwâge, omu kusengererwa na Yowane îshe wa Epolemi olya warhumagwa bugo mpu agendinywâna n’Abaroma; n’erhi (Yasoni) aba amakûla amarhegeko gayêrekîre akanwa ka Nnâmahanga, arhondêra okuhiraho bundi-bundi burhegesi burhalingânini n’oburhegesi bwa Nnâmahanga. 12 Ciru asîma okuyûbaka engo y’amashigwe omu marhambi g’Akropoli akaz’ihiramwo abâna b’emisole, n’abandi bali bâna b’abagale muli bo bakazijamwo banayambîrhe ensirha. 13 Engeso z’obugereki zagandâza bwenêne, n’abantu balalikira ezôla ngesò zarhengaga handi erhi bubî bw’oyôla Yasoni burhuma, owabaga ncuku ahâli h’okubà mudâhwa mukulu. 14 Abadâhwa barhacibàga na bushiru buci omu kurhumikira oluhêrero, kandi erhi babà bamalekêrera eby’oburherekêre, bakaziharhira ebwa cumpa c’amashârha g’okusîmisa omubiri, bakacîfinja bwône kwône okujà oku masharha gahanzìbwe n’amarhegeko ngasi kuyumva emishekera y’omurhondêro gw’ago masharha magalugalu. 15 Bajandika omurhima gw’obuzigire babà bukuze bw’Abagereki bakola baharhîre. 16 Okwôla kwarhuma babona mazibu manji ciru n’emwa balya balonzagya okuyiga obwôrhere bw’okubashusha lwôshi, mwakarhenga banji babashomba n’okubarhindibuza. 17 Bulya omuntu arhankakazivuna amarhegeko ga Nnâmahanga buzira kuhanwa; okwôla rhukolaga rhwakubona omu byakulikira. 18 Oku bali bacisîmisa aha Tiri n’amasharha ga ngasi myâka irhanu, na mwâmi anayishirilola kuli ago masharha, 19 olya mugalugalu Yasoni anacirhuma abajà kuli ago masharha bakazâg’iderhwa banya-Yeruzalemu bambali b’Antiyokusi. Bali badwîrhe milengo magana asharhu ya nsaranga y’okurherekêra Heraklesi. Ci kwône abali bazidwîrhe bahiga mpu ezôla nsaranga wirhakolesibagwa oku kurherekêra, ko kurhankanashingânîne ci mpu zikolesibwe oku gandi malagirire. 20 Ntyôla erya milengo magana asharhu yalirhumirwe n’owayigoshôlaga mpu ehânwe omu nterekêro y’okukuza Heraklesi yakolesibwa oku kuyûbaka obwârho bw’amatabâro, oku bulyo bwa balya bayidwîrhe.
Antiyokusi-Epifani ayankirirwa aha Yeruzalemu
21 Ntyo Apoloniyusi mwene Meneste, anacirhumwa e Mîsiri oku buhya bwa mwâmi Filometro, Antiyokusi anaciyumva oku oyôla mwâmi arhasîma oburhegesibwâge, alonza okucîlanga kuli ye anacija e Yope n’e Yeruzalemu. 22 Anaciyankirirwa bwinjinjà na Yasoni n’ab’omu lugo lwôshi, bamuyankirira omu lugo n’ebimole omu karhî k’ebihôgêro. Enyuma ly’aho, arhuma engabo yâge omu Fenisiya.
Menelasi aba mudâhwa mukulu
23 Myaka isharhu yanacigera, Yasoni anacirhuma Menelasi mwene wâbo olya Simoni rhudesire enyanya mpu agendirhûla ensaranga ebwâmi, anamanyîse emihigo arhôzire oku bintu bya duba duba. 24 Ci Mendasi acìrhonêsa yênene emunda mwâmi ali, amukuza, anacicîsengerera obudâhwa bukulu, ahyûla alushîsa Yasoni, ageza milengo magana asharhu ga marhale. 25 Agôla mango ayishaga adwîrhe omuhigo gwa mwâmi, anaciyîrukira e Yeruzalemu ci arhali agwêrhe bici byankamukengêsa nka mudâhwa, arhaligwêrhe bindi bici okuleka omurhima gw’ecishumûsi n’omurhima guli nka gwa nsimba y’erubala. 26 Ntyôla Yasoni wakulaga mwene wâbo oku ntebe, naye yênene owundi amuyimûla, ayumva akola asêzibwe okuyakira emwa ba Amoniti. 27 Menelasi anacirhôla obuhashe aha murhondêro, ci kulya kubà arhakâg’ilyûla emyenda alaganyagya mwâmi. 28 N’obwo Sostrati akazâgimukengeza yo, oyôla ye warhegekaga e Akropoli, ye wanali ohirwe omukolo gw’okujà ohongêsa eby’oku mburho, bombi oku bânali babirhi banacihamagalwa emwa mwâmi. 29 Menelasi asiga omulumuna Lisîmako mpu amuyîmangire nka mudâhwa mukulu, naye Sostrati asiga Kratesi murhambo w’e Cipro.
Olufu lwa Oniyasi
30 Kuli okwo, k’abantu b’e Tarsi n’ab’e Malosi barhazukamwo akavulindi bulya ebyôla bishagala oku binali bibirhi byali erhi byahâbirwe Antiyokisi musolomi wa mwâmi. 31 Mwâmi anacikanya mpu akola agendizimiza ezôla mbaka, agenda erhi amanasiga Andronika nka mugombozi wâge, ali muguma w’omu barhambo bâge bakulu. 32 Menelasi erhi abona oku amango gamubêrire minjà akanya ajizimba orhubindi rhw’amasholo rhw’e mahêro agendirhuhà Andronika ajiguliza orhundi e Tiri n’omu bindi bishagala bya bofi. 33 Erhi Oniyasi ayumva bwinjà bwinjà oku kwo byabîre ntyôla, amurhumira ebinwa by’okumulongoza. ci erhi amanarhang’iyâkira omu irûngu, e Dafnè hôfi n’e Antiyokiya. 34 Kuli okwôla Menelasi anacirhôla Andronika amuhêka mahwe amubwîra mpu ayîrhe Oniyasi. Andronika ajilonza Oniyasi amurhwesa ebinwa by’obunywesi, amuhà okuboko kulyo analahira ibango, na ciru akaba bali bacìkebirwe ye bwenêne, kurharhumaga arharheba Oniyasi arhenga mulya ali acîfulisire, na hona halya oku barhengamwo, amuyîrha buzira kucikengêra ibango analahiraga. 35 Arhali Bayahudi bonene, ci na bandi bantu banji bwenêne b’omu mashanja balumirwe n’olwo lufu lurhashingânini lwa bene olwo.
36 N’erhi mwâmi arhenga e Silisiya, Abayahudi bôshi na ngasi Bagreki barhasîmaga okuyîrhwa kwa bene okwôla, bajà emunda mwâmi ali, banacimushambalira kurhi Oniyasi anafâga. 37 Antiyokusi alumwa bwenêne omu murhima, obwonjo bwamugwârha, avugumula emirenge erhi akengêra obwirhonzi n’olugendo lwinjà lwa nyakufà. 38 Omu burhè bunene, mwâmi arhegeka mpu bakûle Andronika omwambalo gwâge gw’akaduku, asharhangula emyambalo yâge, n’erhi aba amamuzungulusa omu lugo loshi, halyâla anayirhiraga Oniyasir, naye amukubunguliza ahôla ho na nnènè.
Entumba yakuba Lisîmaki
39 Ka muli agôla mango, emyanzi myanzi erhajà yagera omu cihugo oku hali obushambo bujizirwe na Lisîmako omu cihugo mpu bayumvanya bôshi na Menelasi. Olubaga erhi luyumva okwôla lwakunira bwenêne kuli Lisîmaki ci erhi na rhulugu rhunji rhwa masholo rhwamashandala eyi n’eyi. 40 Erhi abona oku abantu bôshi bakola bamumanyanyirekwo erhi burhe burhuma, Lisîmako arhôla amatumu na bantu hôfi bihumbi bisharhu batula entambala erhi na Auranosi ali akola mukulu ci erhi na mpangaza. 41 Ci erhi abantu bamanya okôla Lisîmako abarhabâlîre, baguma barhôla amabuye abandi barhôla ebihimbi by’emirhi, abandi barhôla oluvùs lwanali ahôla babibanda eyi n’eyi kuli balya bantu ba Lisîmaki. 42 Babahàzamwo banji abandi bayagalika, abasigalaga bayâka na nyakujira isakrilego yênene bamuyîrhira hôfi h’enyumpa y’embîko.
Menelasi ahyûla anababalirwa.
43 Kuli ebyo byôshi, Menelasi bamuhêka lubanja. 44 Erhi mwâmi aja e Tiri, bantu basharhu barhumirwe n’abashamuka b’e kagombe baj’imuyandika. 45 Erhi abona oku amayâga, Menelasi aj’ilaganya Ptolemeyomugala wa Dorimeni oku amuhà nsaranga nyinji akagend’imuyingingira mwâmi. 46 Ptolemeyo erhi aba amahêka mwâmi ebwa muhango munene, babà nka kula abantu barhôla ehy’embohôlolo, mwâni ahindula omuhigo gwâge. 47 Mwâmi alìka Menelasi mpo ntà cibî alikwo, n’obwôla ye wadwîrhe ebyo byôshi, ye nyakuhenya amaligo. Obwo abali mushobesire bôshi batwîrwa okufà n’obwo bali bêrukwêru n’obôla bacisambaga rhinga ciru n’oli nka ba-Sitea bakabalesire bacigendere bêru-kwêru. 48 N’abantu bahanaga obuzîne bwâbo lugo lurhuma, n’olubaga n’ebintu bitagatîfu, bahâbwa ho na halya obuhane bwa busha busha. 49 N’okwôla Abanya-Tiri bonene omu kushologorhwa n’okufà kwa bene okôla, bahâna binji bwenêne by’okubisha abôla banyakufa. 50 Menelasi anaciyôrhera oku ntebe erhi kuziga birugu by’abarhambo kurhuma; arhondêra aja ayûshûka omu mabî anabà mushombanyi bwenêne w’abayûbakanwa cihugo ciguma.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 4
1 ῾Ο δὲ προειρημένος Σιμων ὁ τῶν χρημάτων καὶ τῆς πατρίδος ἐνδείκτης γεγονὼς ἐκακολόγει τὸν Ονιαν, ὡς αὐτός τε εἴη τὸν ῾Ηλιόδωρον ἐπισεσεικὼς καὶ τῶν κακῶν δημιουργὸς καθεστηκώς, 2 καὶ τὸν εὐεργέτην τῆς πόλεως καὶ τὸν κηδεμόνα τῶν ὁμοεθνῶν καὶ ζηλωτὴν τῶν νόμων ἐπίβουλον τῶν πραγμάτων ἐτόλμα λέγειν. 3 τῆς δὲ ἔχθρας ἐπὶ τοσοῦτον προβαινούσης ὥστε καὶ διά τινος τῶν ὑπὸ τοῦ Σιμωνος δεδοκιμασμένων φόνους συντελεῖσθαι, 4 συνορῶν ὁ Ονιας τὸ χαλεπὸν τῆς φιλονεικίας καὶ ᾿Απολλώνιον Μενεσθέως τὸν Κοίλης Συρίας καὶ Φοινίκης στρατηγὸν συναύξοντα τὴν κακίαν τοῦ Σιμωνος, 5 πρὸς τὸν βασιλέα διεκομίσθη οὐ γινόμενος τῶν πολιτῶν κατήγορος, τὸ δὲ σύμφορον κοινῇ καὶ κατ᾽ ἰδίαν παντὶ τῷ πλήθει σκοπῶν• 6 ἑώρα γὰρ ἄνευ βασιλικῆς προνοίας ἀδύνατον εἶναι τυχεῖν εἰρήνης ἔτι τὰ πράγματα καὶ τὸν Σιμωνα παῦλαν οὐ λημψόμενον τῆς ἀνοίας. 7 Μεταλλάξαντος δὲ τὸν βίον Σελεύκου καὶ παραλαβόντος τὴν βασιλείαν ᾿Αντιόχου τοῦ προσαγορευθέντος ᾿Επιφανοῦς ὑπενόθευσεν ᾿Ιάσων ὁ ἀδελφὸς Ονιου τὴν ἀρχιερωσύνην 8 ἐπαγγειλάμενος τῷ βασιλεῖ δι᾽ ἐντεύξεως ἀργυρίου τάλαντα ἑξήκοντα πρὸς τοῖς τριακοσίοις καὶ προσόδου τινὸς ἄλλης τάλαντα ὀγδοήκοντα. 9 πρὸς δὲ τούτοις ὑπισχνεῖτο καὶ ἕτερα διαγράφειν πεντήκοντα πρὸς τοῖς ἑκατόν, ἐὰν ἐπιχωρηθῇ διὰ τῆς ἐξουσίας αὐτοῦ γυμνάσιον καὶ ἐφηβεῖον αὐτῷ συστήσασθαι καὶ τοὺς ἐν Ιεροσολύμοις ᾿Αντιοχεῖς ἀναγράψαι. 10 ἐπινεύσαντος δὲ τοῦ βασιλέως καὶ τῆς ἀρχῆς κρατήσας εὐθέως πρὸς τὸν ῾Ελληνικὸν χαρακτῆρα τοὺς ὁμοφύλους μετέστησε. 11 καὶ τὰ κείμενα τοῖς Ιουδαίοις φιλάνθρωπα βασιλικὰ διὰ Ιωάννου τοῦ πατρὸς Εὐπολέμου τοῦ ποιησαμένου τὴν πρεσβείαν ὑπὲρ φιλίας καὶ συμμαχίας πρὸς τοὺς ῾Ρωμαίους παρώσας καὶ τὰς μὲν νομίμους καταλύων πολιτείας παρανόμους ἐθισμοὺς ἐκαίνιζεν. 12 ἀσμένως γὰρ ὑπ᾽ αὐτὴν τὴν ἀκρόπολιν γυμνάσιον καθίδρυσεν καὶ τοὺς κρατίστους τῶν ἐφήβων ὑποτάσσων ὑπὸ πέτασον ἤγαγεν. 13 ἦν δ᾽ οὕτως ἀκμή τις ῾Ελληνισμοῦ καὶ πρόσβασις ἀλλοφυλισμοῦ διὰ τὴν τοῦ ἀσεβοῦς καὶ οὐκ ἀρχιερέως ᾿Ιάσωνος ὑπερβάλλουσαν ἀναγνείαν 14 ὥστε μηκέτι περὶ τὰς τοῦ θυσιαστηρίου λειτουργίας προθύμους εἶναι τοὺς ἱερεῖς, ἀλλὰ τοῦ μὲν νεὼ καταφρονοῦντες καὶ τῶν θυσιῶν ἀμελοῦντες ἔσπευδον μετέχειν τῆς ἐν παλαίστρῃ παρανόμου χορηγίας μετὰ τὴν τοῦ δίσκου πρόσκλησιν, 15 καὶ τὰς μὲν πατρῴους τιμὰς ἐν οὐδενὶ τιθέμενοι, τὰς δὲ ῾Ελληνικὰς δόξας καλλίστας ἡγούμενοι. 16 ὧν καὶ χάριν περιέσχεν αὐτοὺς χαλεπὴ περίστασις, καὶ ὧν ἐζήλουν τὰς ἀγωγὰς καὶ καθ᾽ ἅπαν ἤθελον ἐξομοιοῦσθαι, τούτους πολεμίους καὶ τιμωρητὰς ἔσχον• 17 ἀσεβεῖν γὰρ εἰς τοὺς θείους νόμους οὐ ῥᾴδιον, ἀλλὰ ταῦτα ὁ ἀκόλουθος καιρὸς δηλώσει. 18 ᾿Αγομένου δὲ πενταετηρικοῦ ἀγῶνος ἐν Τύρῳ καὶ τοῦ βασιλέως παρόντος 19 ἀπέστειλεν ᾿Ιάσων ὁ μιαρὸς θεωροὺς ὡς ἀπὸ Ιεροσολύμων ᾿Αντιοχεῖς ὄντας παρακομίζοντας ἀργυρίου δραχμὰς τριακοσίας εἰς τὴν τοῦ ῾Ηρακλέους θυσίαν, ἃς καὶ ἠξίωσαν οἱ παρακομίζοντες μὴ χρῆσθαι εἰς θυσίαν διὰ τὸ μὴ καθήκειν, εἰς ἑτέραν δὲ καταθέσθαι δαπάνην. 20 ἔπεσε μὲν οὖν ταῦτα διὰ μὲν τὸν ἀποστείλαντα εἰς τὴν τοῦ ῾Ηρακλέους θυσίαν, ἕνεκεν δὲ τῶν παρακομιζόντων εἰς τὰς τῶν τριηρέων κατασκευάς. 21 ᾿Αποσταλέντος δὲ εἰς Αἴγυπτον ᾿Απολλωνίου τοῦ Μενεσθέως διὰ τὰ πρωτοκλίσια τοῦ Φιλομήτορος βασιλέως μεταλαβὼν ᾿Αντίοχος ἀλλότριον αὐτὸν τῶν αὐτοῦ γεγονέναι πραγμάτων τῆς καθ᾽ αὑτὸν ἀσφαλείας ἐφρόντιζεν• ὅθεν εἰς Ιοππην παραγενόμενος κατήντησεν εἰς Ιεροσόλυμα. 22 μεγαλομερῶς δὲ ὑπὸ τοῦ ᾿Ιάσωνος καὶ τῆς πόλεως ἀποδεχθεὶς μετὰ δᾳδουχίας καὶ βοῶν εἰσεδέχθη, εἶθ᾽ οὕτως εἰς τὴν Φοινίκην κατεστρατοπέδευσεν. 23 Μετὰ δὲ τριετῆ χρόνον ἀπέστειλεν ᾿Ιάσων Μενέλαον τὸν τοῦ προσημαινομένου Σιμωνος ἀδελφὸν παρακομίζοντα τὰ χρήματα τῷ βασιλεῖ καὶ περὶ πραγμάτων ἀναγκαίων ὑπομνηματισμοὺς τελέσοντα. 24 ὁ δὲ συσταθεὶς τῷ βασιλεῖ καὶ δοξάσας αὐτὸν τῷ προσώπῳ τῆς ἐξουσίας εἰς ἑαυτὸν κατήντησεν τὴν ἀρχιερωσύνην ὑπερβαλὼν τὸν ᾿Ιάσωνα τάλαντα ἀργυρίου τριακόσια. 25 λαβὼν δὲ τὰς βασιλικὰς ἐντολὰς παρεγένετο τῆς μὲν ἀρχιερωσύνης οὐδὲν ἄξιον φέρων, θυμοὺς δὲ ὠμοῦ τυράννου καὶ θηρὸς βαρβάρου ὀργὰς ἔχων. 26 καὶ ὁ μὲν ᾿Ιάσων ὁ τὸν ἴδιον ἀδελφὸν ὑπονοθεύσας ὑπονοθευθεὶς ὑφ᾽ ἑτέρου φυγὰς εἰς τὴν Αμμανῖτιν χώραν συνήλαστο. 27 ὁ δὲ Μενέλαος τῆς μὲν ἀρχῆς ἐκράτει, τῶν δὲ ἐπηγγελμένων τῷ βασιλεῖ χρημάτων οὐδὲν εὐτάκτει• 28 ποιουμένου δὲ τὴν ἀπαίτησιν Σωστράτου τοῦ τῆς ἀκροπόλεως ἐπάρχου, πρὸς τοῦτον γὰρ ἦν ἡ τῶν διαφόρων πρᾶξις• δι᾽ ἣν αἰτίαν οἱ δύο ὑπὸ τοῦ βασιλέως προσεκλήθησαν, 29 καὶ ὁ μὲν Μενέλαος ἀπέλιπεν τῆς ἀρχιερωσύνης διάδοχον Λυσίμαχον τὸν ἑαυτοῦ ἀδελφόν, Σώστρατος δὲ Κράτητα τὸν ἐπὶ τῶν Κυπρίων. 30 Τοιούτων δὲ συνεστηκότων συνέβη Ταρσεῖς καὶ Μαλλώτας στασιάζειν διὰ τὸ ᾿Αντιοχίδι τῇ παλλακῇ τοῦ βασιλέως ἐν δωρεᾷ δεδόσθαι. 31 θᾶττον οὖν ὁ βασιλεὺς ἧκεν καταστεῖλαι τὰ πράγματα καταλιπὼν τὸν διαδεχόμενον ᾿Ανδρόνικον τῶν ἐν ἀξιώματι κειμένων. 32 νομίσας δὲ ὁ Μενέλαος εἰληφέναι καιρὸν εὐφυῆ χρυσώματά τινα τῶν τοῦ ἱεροῦ νοσφισάμενος ἐχαρίσατο τῷ ᾿Ανδρονίκῳ καὶ ἕτερα ἐτύγχανεν πεπρακὼς εἴς τε Τύρον καὶ τὰς κύκλῳ πόλεις. 33 ἃ καὶ σαφῶς ἐπεγνωκὼς ὁ Ονιας ἀπήλεγχεν ἀποκεχωρηκὼς εἰς ἄσυλον τόπον ἐπὶ Δάφνης τῆς πρὸς ᾿Αντιόχειαν κειμένης. 34 ὅθεν ὁ Μενέλαος λαβὼν ἰδίᾳ τὸν ᾿Ανδρόνικον παρεκάλει χειρώσασθαι τὸν Ονιαν• ὁ δὲ παραγενόμενος ἐπὶ τὸν Ονιαν καὶ πεισθεὶς ἐπὶ δόλῳ καὶ δεξιασθεὶς μεθ᾽ ὅρκων δοὺς δεξιάν, καίπερ ἐν ὑποψίᾳ κείμενος, ἔπεισεν ἐκ τοῦ ἀσύλου προελθεῖν, ὃν καὶ παραχρῆμα παρέκλεισεν οὐκ αἰδεσθεὶς τὸ δίκαιον. 35 δι᾽ ἣν αἰτίαν οὐ μόνον Ιουδαῖοι, πολλοὶ δὲ καὶ τῶν ἄλλων ἐθνῶν ἐδείναζον καὶ ἐδυσφόρουν ἐπὶ τῷ τοῦ ἀνδρὸς ἀδίκῳ φόνῳ. 36 τοῦ δὲ βασιλέως ἐπανελθόντος ἀπὸ τῶν κατὰ Κιλικίαν τόπων ἐνετύγχανον οἱ κατὰ πόλιν Ιουδαῖοι συμμισοπονηρούντων καὶ τῶν ῾Ελλήνων ὑπὲρ τοῦ παρὰ λόγον τὸν Ονιαν ἀπεκτονῆσθαι. 37 ψυχικῶς οὖν ὁ ᾿Αντίοχος ἐπιλυπηθεὶς καὶ τραπεὶς ἐπὶ ἔλεος καὶ δακρύσας διὰ τὴν τοῦ μετηλλαχότος σωφροσύνην καὶ πολλὴν εὐταξίαν 38 καὶ πυρωθεὶς τοῖς θυμοῖς παραχρῆμα τὴν τοῦ ᾿Ανδρονίκου πορφύραν περιελόμενος καὶ τοὺς χιτῶνας περιρρήξας περιαγαγὼν καθ᾽ ὅλην τὴν πόλιν ἐπ᾽ αὐτὸν τὸν τόπον, οὗπερ τὸν Ονιαν ἠσέβησεν, ἐκεῖ τὸν μιαιφόνον ἀπεκόσμησεν τοῦ κυρίου τὴν ἀξίαν αὐτῷ κόλασιν ἀποδόντος. 39 Γενομένων δὲ πολλῶν ἱεροσυλημάτων κατὰ τὴν πόλιν ὑπὸ τοῦ Λυσιμάχου μετὰ τῆς τοῦ Μενελάου γνώμης καὶ διαδοθείσης ἔξω τῆς φήμης ἐπισυνήχθη τὸ πλῆθος ἐπὶ τὸν Λυσίμαχον χρυσωμάτων ἤδη πολλῶν διενηνεγμένων. 40 ἐπεγειρομένων δὲ τῶν ὄχλων καὶ ταῖς ὀργαῖς διεμπιπλαμένων καθοπλίσας ὁ Λυσίμαχος πρὸς τρισχιλίους κατήρξατο χειρῶν ἀδίκων προηγησαμένου τινὸς Αυρανου προβεβηκότος τὴν ἡλικίαν, οὐδὲν δὲ ἧττον καὶ τὴν ἄνοιαν• 41 συνιδόντες δὲ καὶ τὴν ἐπίθεσιν τοῦ Λυσιμάχου συναρπάσαντες οἱ μὲν πέτρους, οἱ δὲ ξύλων πάχη, τινὲς δὲ ἐκ τῆς παρακειμένης σποδοῦ δρασσόμενοι φύρδην ἐνετίνασσον εἰς τοὺς περὶ τὸν Λυσίμαχον• 42 δι᾽ ἣν αἰτίαν πολλοὺς μὲν αὐτῶν τραυματίας ἐποίησαν, τινὰς δὲ καὶ κατέβαλον, πάντας δὲ εἰς φυγὴν συνήλασαν, αὐτὸν δὲ τὸν ἱερόσυλον παρὰ τὸ γαζοφυλάκιον ἐχειρώσαντο. 43 περὶ δὲ τούτων ἐνέστη κρίσις πρὸς τὸν Μενέλαον. 44 καταντήσαντος δὲ τοῦ βασιλέως εἰς Τύρον ἐπ᾽ αὐτοῦ τὴν δικαιολογίαν ἐποιήσαντο οἱ πεμφθέντες τρεῖς ἄνδρες ὑπὸ τῆς γερουσίας. 45 ἤδη δὲ λελειμμένος ὁ Μενέλαος ἐπηγγείλατο χρήματα ἱκανὰ τῷ Πτολεμαίῳ Δορυμένους πρὸς τὸ πεῖσαι τὸν βασιλέα. 46 ὅθεν ἀπολαβὼν ὁ Πτολεμαῖος εἴς τι περίστυλον ὡς ἀναψύξοντα τὸν βασιλέα μετέθηκεν, 47 καὶ τὸν μὲν τῆς ὅλης κακίας αἴτιον Μενέλαον ἀπέλυσεν τῶν κατηγορημένων, τοῖς δὲ ταλαιπώροις, οἵτινες, εἰ καὶ ἐπὶ Σκυθῶν ἔλεγον, ἀπελύθησαν ἀκατάγνωστοι, τούτοις θάνατον ἐπέκρινεν. 48 ταχέως οὖν τὴν ἄδικον ζημίαν ὑπέσχον οἱ περὶ πόλεως καὶ δήμων καὶ τῶν ἱερῶν σκευῶν προηγορήσαντες. 49 δι᾽ ἣν αἰτίαν καὶ Τύριοι μισοπονηρήσαντες τὰ πρὸς τὴν κηδείαν αὐτῶν μεγαλοπρεπῶς ἐχορήγησαν. 50 ὁ δὲ Μενέλαος διὰ τὰς τῶν κρατούντων πλεονεξίας ἔμενεν ἐπὶ τῇ ἀρχῇ ἐπιφυόμενος τῇ κακίᾳ μέγας τῶν πολιτῶν ἐπίβουλος καθεστώς.
5
Mîsiri arhêrwa obwa kabirhi
1 Muli agôla mango, Antiyokusi ashubilîkûlira engabo yâge e Mîsiri obwa kabirhi. 2 K’erhi n’ago mango, abantu bôshi b’omu lugo, hôfi ha nsiku makumi anni, barhali bakazibonekerwa omu mihanda n’abasirika banyakulwira oku nfarasi, bayambîrhe emyambalo y’amasholo bôshi banafumbasire amatumu nka ngabo ya matabâro, 3 bakaz’ibona ebiterusi bikola nka bikerekanye oku kulwa, bikola bigungezize okuhamiranakwo olunda n’olundi, empenzi zasiribwa eyira n’eyira, omwandu gw’ebisonga, engôrho zamakulwa omu lubà, emyampi ekola yatyabulwa, emirasano y’amasholo n’emiherho ya ngasi lubero. 4 Okwôla kwarhuma abantu bôshi bakaz’ishenga mpu mâshi okwôla kubàgerere kwinjà.
Yasoni arhêra olugo, Epifani amuhima
5 Erhi emyanzi y’obunywesi ecilumira omu cihugo mpu mwâmi Antiyokusi afire, Yasoni arhôla ngabo ciru erhali nka cihumbi ciguma, ayîsha arhêra olugo bwifudukwe. Erhi abalanzi b’olugo babà bamahimwa, balundumana oku lukûta, n’erhi olugo lubà lwamarhôlwa, buzinda Menelasi ayâkira omu Akropoli. 6 Yasoni arhondêra buzira bwonjo okulibuza bene wâbo arhacikengêraga oku obunguke omuntu ayungukirakwo bene wâbo gwomuhona gulushire eyindi yôshi, ci yêhe arhôla bene wâbo nka bashombanyi bâge. 7 Caba mushâna, kurhenga emurhondêro arhacihashaga okurhôla obwâmi nk’oku anali alâlîre, ashubuka n’enshonyi. Cazindà kwâbà kuyâka ayâkira emwa Abâmoniti. 8 Byanacibà ntyo obulyâlya bwâge bwahwêra aho: Ârhalihêkwa lubanja e kagombe k’Aretasi mwâmi mumînya w’abahàrabu, ârhaliyaka kurhenga omu lugo kujà omu lundi, ashimbulwirwe n’abantu bôshi, nyamashombwa bulya ahakanyire idini lyâge, muhivwa nka cishungu, mwîsi wa bantu b’ecihugo câge, na bene wâbo, akungushwa kuhika e Mîsiri. 9 Ye warhangag’ikaga bantu mwandu omu cihugo câbo, afira naye ihanga Iya bene, e Lasedemoniya, ayijaga erhi analangâlire mpu nkaba okwôla kululizibwa nkaba kwarhuma balya bene yo bamulanga. 10 Ye walambikaga balya bantu mwandu babulaga cabisha, ntâye wamulakìre na ntâye wamushîbire, arhahikaga omu nshinda y’ababusi bâge.
11 Erhi okwôla kumanyîkana emunda mwâmi ali, amanya mpu nkaba Obuyahudi bwamagoma. Arhenga e Mîsiri anagunjire burhè, alwîsa anahima olugo. 12 Arhegeka abasirika mpu banigûze buzira lukogo ngasi yêshi wankanarhindira omu maboko gâbo, ngasi yêshi wankanayâkira omu nyumpa. 13 Bamalìîra ntyo emisole n’abashosi, abakazi n’abâna; banigûza abanyere n’orhubonjo. 14 Omubalè gw’abafire muli ezôla nsiku isharhu gwahika omu bihumbi makumi gali munâni. Muli bo, makumi anni ganigwa n’abandi bali nk’abôla bahêkwa bujà.
Okuhagulwa kw’akâ-Nyamuzinda
15 Ebwa kubà arhayumvagya arhìmusirwe n’okwôla, acishomya okujà omu kâ-Nyamuzinda kakulu bwenêne omw’igulu lyôshi, ali alongolinwe na Menelasi walyalyanyagya amarhegeko n’ecihugo. 16 Ayanka n’amaboko gâge gahemusire ebirugu bitagatîfu, agôla maboko gâge magalugalu akûlamwo enterekêro abandi bâmi bahongaga mpu bakuzemwo irenge n’obukulu bw’ahôla hantu.
17 Antiyokusi yêshi arhunda n’obucîbone omu bukengêre bwâge, buzira kucikengêra oku Nyakasane anakunira ntyôla mango masungunu erhi byâha bya bantu b’omu lugo bîrhuma n’oku okwôla kwo kwarhumire arharhang’ilola bwinjà ahôla hantu. 18 Acibâga barhali batumwire erhi bunji bw’amabî gâbo burhuma, naye nka kulya Heliyodori walirhumirwe na mwâmi Selekusi mpu ayîsh’ilâba embîko, ali arhangifendûlwa n’okukûlwa mw’obwo buhalanjisi bwâge. 19 Ci kwône Nyakasane acîshozire ahôla hantu erhi lubaga lurhuma, ci arhacishogaga olubaga erhi aho hantu harhumat. 20 Co canarhumire ahôla hantu hashangîra n’olubaga amahanya galo nk’oku hanashangiraga buzinda obugale bw’aho; harhangig’ilekwa omu bukunizi bw’Ogala-byôshi, buzinda hashubigishakûlulwa erhi Ogala-Byôshi anywâna n’olubaga lwâge, hashubiyûbakwa omw’irenge ly’aho lya mìra.
21 Antiyokusi erhi aba amarhôla magerha cihumbi na magana gali munâni omu kâ-Nyamuzinda acishubirira duba duba e Antiyokiya erhi anajà akengêra muli obwo bucîbone bwâge omu murhima mpu nkaba anahashaga okuhindula obudaka bumu ebè nyaja ya kuyôgwamwo mpu n’enyanja anayihindule budaka bumu abantu bankalamamwo. 22 Oku bundi anacisînga abarhambo b’okulibuza olubaga: aha Yeruzalemu asigaho Filipomuburhwa w’e Frijiya, mubî kulusha owamuyîmanzagyaho; 23 aha Garizîmi, asigaho Andronika. Kuli abôla bombi Menelasi naye muntu mubî aka abâbo, owalibuzagya bene wâbo.
Oburhabâle bwa Apoloniyusi
Menelasi aligwêrhe obuzigo oku bâbo Bayahudi. 24 Na kandi Antiyokusi anacirhuma olya kaheza Apoloniyusi n’engabo y’abasirika bihumbi makumi uabirhi na babirhi mpu agend’iyîrha ngasi bantu bakulu bôshi, anaguze abakazi bâbo n’abâna. 25 Erhi ahika e Yeruzalemu, Apoloniyusi arhangiciyêrekana nka muntu wa murhûla, anabêra ahôla buzira kadugundu kuhika olusiku lwa Sabato. Erhi abona Abayahudi bakola bali omu kurhamuka, aha engabo yâge emirasano. 26 Na ngasi bôshi banahulukaga mpu bagend’ilola kuli ebyôla, abanigûza, anacizunguluka omu lugo, n’emiherho yâge aja ayîrha bantu mwandu.
27 Ci Yuda Makabeyo, ye na bantu hôfi ikumi anaciyâkira omw’irûngu, alama omwôla nka nsimba oku ntondo. Bôshi n’abâbo barhalyaga bindi bici olurhali lubala mpu lyo balekihemuka.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 5
1 Περὶ δὲ τὸν καιρὸν τοῦτον τὴν δευτέραν ἔφοδον ὁ ᾿Αντίοχος εἰς Αἴγυπτον ἐστείλατο. 2 συνέβη δὲ καθ᾽ ὅλην τὴν πόλιν σχεδὸν ἐφ᾽ ἡμέρας τεσσαράκοντα φαίνεσθαι διὰ τῶν ἀέρων τρέχοντας ἱππεῖς διαχρύσους στολὰς ἔχοντας καὶ λόγχας σπειρηδὸν ἐξωπλισμένους καὶ μαχαιρῶν σπασμοὺς 3 καὶ ἴλας ἵππων διατεταγμένας καὶ προσβολὰς γινομένας καὶ καταδρομὰς ἑκατέρων καὶ ἀσπίδων κινήσεις καὶ καμάκων πλήθη καὶ βελῶν βολὰς καὶ χρυσέων κόσμων ἐκλάμψεις καὶ παντοίους θωρακισμούς. 4 διὸ πάντες ἠξίουν ἐπ᾽ ἀγαθῷ τὴν ἐπιφάνειαν γεγενῆσθαι. 5 γενομένης δὲ λαλιᾶς ψευδοῦς ὡς μετηλλαχότος ᾿Αντιόχου τὸν βίον παραλαβὼν ὁ ᾿Ιάσων οὐκ ἐλάττους τῶν χιλίων αἰφνιδίως ἐπὶ τὴν πόλιν συνετελέσατο ἐπίθεσιν• τῶν δὲ ἐπὶ τῷ τείχει συνελασθέντων καὶ τέλος ἤδη καταλαμβανομένης τῆς πόλεως ὁ Μενέλαος εἰς τὴν ἀκρόπολιν ἐφυγάδευσεν. 6 ὁ δὲ ᾿Ιάσων ἐποιεῖτο σφαγὰς τῶν πολιτῶν τῶν ἰδίων ἀφειδῶς οὐ συννοῶν τὴν εἰς τοὺς συγγενεῖς εὐημερίαν δυσημερίαν εἶναι τὴν μεγίστην, δοκῶν δὲ πολεμίων καὶ οὐχ ὁμοεθνῶν τρόπαια καταβάλλεσθαι. 7 τῆς μὲν ἀρχῆς οὐκ ἐκράτησεν, τὸ δὲ τέλος τῆς ἐπιβουλῆς αἰσχύνην λαβὼν φυγὰς πάλιν εἰς τὴν Αμμανῖτιν ἀπῆλθεν. 8 πέρας οὖν κακῆς καταστροφῆς ἔτυχεν. ἐγκληθεὶς πρὸς ᾿Αρέταν τὸν τῶν ᾿Αράβων τύραννον πόλιν ἐκ πόλεως φεύγων διωκόμενος ὑπὸ πάντων στυγούμενος ὡς τῶν νόμων ἀποστάτης καὶ βδελυσσόμενος ὡς πατρίδος καὶ πολιτῶν δήμιος εἰς Αἴγυπτον ἐξεβράσθη, 9 καὶ ὁ συχνοὺς τῆς πατρίδος ἀποξενώσας ἐπὶ ξένης ἀπώλετο πρὸς Λακεδαιμονίους ἀναχθεὶς ὡς διὰ τὴν συγγένειαν τευξόμενος σκέπης. 10 καὶ ὁ πλῆθος ἀτάφων ἐκρίψας ἀπένθητος ἐγενήθη καὶ κηδείας οὐδ᾽ ἡστινοσοῦν οὔτε πατρῴου τάφου μετέσχεν. 11 Προσπεσόντων δὲ τῷ βασιλεῖ περὶ τῶν γεγονότων διέλαβεν ἀποστατεῖν τὴν Ιουδαίαν• ὅθεν ἀναζεύξας ἐξ Αἰγύπτου τεθηριωμένος τῇ ψυχῇ ἔλαβεν τὴν μὲν πόλιν δοριάλωτον 12 καὶ ἐκέλευσεν τοῖς στρατιώταις κόπτειν ἀφειδῶς τοὺς ἐμπίπτοντας καὶ τοὺς εἰς τὰς οἰκίας ἀναβαίνοντας κατασφάζειν. 13 ἐγίνετο δὲ νέων καὶ πρεσβυτέρων ἀναίρεσις, ἀνήβων τε καὶ γυναικῶν καὶ τέκνων ἀφανισμός, παρθένων τε καὶ νηπίων σφαγαί. 14 ὀκτὼ δὲ μυριάδες ἐν ταῖς πάσαις ἡμέραις τρισὶν κατεφθάρησαν, τέσσαρες μὲν ἐν χειρῶν νομαῖς, οὐχ ἧττον δὲ τῶν ἐσφαγμένων ἐπράθησαν. 15 οὐκ ἀρκεσθεὶς δὲ τούτοις κατετόλμησεν εἰς τὸ πάσης τῆς γῆς ἁγιώτατον ἱερὸν εἰσελθεῖν ὁδηγὸν ἔχων τὸν Μενέλαον τὸν καὶ τῶν νόμων καὶ τῆς πατρίδος προδότην γεγονότα 16 καὶ ταῖς μιαραῖς χερσὶν τὰ ἱερὰ σκεύη λαμβάνων καὶ τὰ ὑπ᾽ ἄλλων βασιλέων ἀνατεθέντα πρὸς αὔξησιν καὶ δόξαν τοῦ τόπου καὶ τιμὴν ταῖς βεβήλοις χερσὶν συσσύρων. 17 καὶ ἐμετεωρίζετο τὴν διάνοιαν ὁ ᾿Αντίοχος οὐ συνορῶν ὅτι διὰ τὰς ἁμαρτίας τῶν τὴν πόλιν οἰκούντων ἀπώργισται βραχέως ὁ δεσπότης, διὸ γέγονεν περὶ τὸν τόπον παρόρασις. 18 εἰ δὲ μὴ συνέβη προσενέχεσθαι πολλοῖς ἁμαρτήμασιν, καθάπερ ἦν ὁ ῾Ηλιόδωρος ὁ πεμφθεὶς ὑπὸ Σελεύκου τοῦ βασιλέως ἐπὶ τὴν ἐπίσκεψιν τοῦ γαζοφυλακίου, οὗτος προαχθεὶς παραχρῆμα μαστιγωθεὶς ἀνετράπη τοῦ θράσους. 19 ἀλλ᾽ οὐ διὰ τὸν τόπον τὸ ἔθνος, ἀλλὰ διὰ τὸ ἔθνος τὸν τόπον ὁ κύριος ἐξελέξατο. 20 διόπερ καὶ αὐτὸς ὁ τόπος συμμετασχὼν τῶν τοῦ ἔθνους δυσπετημάτων γενομένων ὕστερον εὐεργετημάτων ἐκοινώνησεν, καὶ ὁ καταλειφθεὶς ἐν τῇ τοῦ παντοκράτορος ὀργῇ πάλιν ἐν τῇ τοῦ μεγάλου δεσπότου καταλλαγῇ μετὰ πάσης δόξης ἐπανωρθώθη. 21 ῾Ο γοῦν ᾿Αντίοχος ὀκτακόσια πρὸς τοῖς χιλίοις ἀπενεγκάμενος ἐκ τοῦ ἱεροῦ τάλαντα θᾶττον εἰς τὴν ᾿Αντιόχειαν ἐχωρίσθη οἰόμενος ἀπὸ τῆς ὑπερηφανίας τὴν μὲν γῆν πλωτὴν καὶ τὸ πέλαγος πορευτὸν θέσθαι διὰ τὸν μετεωρισμὸν τῆς καρδίας. 22 κατέλιπεν δὲ καὶ ἐπιστάτας τοῦ κακοῦν τὸ γένος, ἐν μὲν Ιεροσολύμοις Φίλιππον, τὸ μὲν γένος Φρύγα, τὸν δὲ τρόπον βαρβαρώτερον ἔχοντα τοῦ καταστήσαντος, 23 ἐν δὲ Γαριζιν ᾿Ανδρόνικον, πρὸς δὲ τούτοις Μενέλαον, ὃς χείριστα τῶν ἄλλων ὑπερῄρετο τοῖς πολίταις, ἀπεχθῆ δὲ πρὸς τοὺς πολίτας Ιουδαίους ἔχων διάθεσιν. 24 ἔπεμψεν δὲ τὸν Μυσάρχην ᾿Απολλώνιον μετὰ στρατεύματος, δισμυρίους δὲ πρὸς τοῖς δισχιλίοις, προστάξας τοὺς ἐν ἡλικίᾳ πάντας κατασφάξαι, τὰς δὲ γυναῖκας καὶ τοὺς νεωτέρους πωλεῖν. 25 οὗτος δὲ παραγενόμενος εἰς Ιεροσόλυμα καὶ τὸν εἰρηνικὸν ὑποκριθεὶς ἐπέσχεν ἕως τῆς ἁγίας ἡμέρας τοῦ σαββάτου καὶ λαβὼν ἀργοῦντας τοὺς Ιουδαίους τοῖς ὑφ᾽ ἑαυτὸν ἐξοπλισίαν παρήγγειλεν 26 καὶ τοὺς ἐξελθόντας πάντας ἐπὶ τὴν θεωρίαν συνεξεκέντησεν καὶ εἰς τὴν πόλιν σὺν τοῖς ὅπλοις εἰσδραμὼν ἱκανὰ κατέστρωσεν πλήθη. 27 Ιουδας δὲ ὁ καὶ Μακκαβαῖος δέκατός που γενηθεὶς καὶ ἀναχωρήσας εἰς τὴν ἔρημον θηρίων τρόπον ἐν τοῖς ὄρεσιν διέζη σὺν τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ τὴν χορτώδη τροφὴν σιτούμενοι διετέλουν πρὸς τὸ μὴ μετασχεῖν τοῦ μολυσμοῦ.
6
Amahêro g’ecipagani omu cihugo
1 Erhi kugera nsiku nsungunu, mwâmi anacirhuma mushosi muguma w’e Atena mpu agendisêza Abayahudi baleke okushimba amarhegeko g’ababusi bâbo, anababanze okushimba amarhegeko ga Nyamuzinda omu kalamo kâbo. 2 Mpu bahemuke banahemule akâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu banakârherekêra Zeusi w’e Olimpe, n’ak’e Garizîmi bakarherekera Zeusi w’omurhima mwinjà nk’oku abantu b’eyo banalicîfinjire. 3 Amabi galuga galusha olugero, ciru kwâbà kuzibu bwenêne oku bantu okushubigalembera. 4 Bulya akâ-Nyamuzinda kali kayunjwîre bya bugonyi n’ebindi bigalugalu, abapagani bakaz’icisîmikizamwo haguma n’embaraga, ciru bakaziyankira abakazi omu hantu hatagatîfu, banakahêkamwo ebirhakwânîni okujamwo. 5 Oluhêrero nalo lwali luyunjwîre nterekêro ngalugalu zirya zihanzîbwe n’amarhegeko. 6 Kurhankacihashikîne okukulikira olwa sabato, erhi okulanga zirya nsiku nkulu z’ababusi bîrhu ciru n’okuhashiderha oku omuntu ali muyahudi. 7 Obulagirire buneêne bwarhuma Abayahudi bakaz’ishangîra kuli ezôla nterekêro zakazâg’ijirwa ngasi mwêzi omu lusiku lw’okuburhwa kwa mwâmi; omu nsiku za Dionizo, bakazâg’ibasêza okuyambaliza ebimanè nk’oku binayosire birhegesirwe n’okujà oku lugendo lw’okukuza omuzimu wa Dionizo. 8 Olushika lwanacigera omu cihugo c’Abagereki oku burhegesi bwa Ptolemeyo mpu Abayahudi banali omu bibugo bya hôfi bôshi bakashimba eryo irhegeko n’okulya oku biryo birherekêre, 9 mpu banayiîrhe ngasi bôshi bahakanyire okushimba amarhegeko g’Abagreki. Ebyo byôshi byakamanyîsa abantu oku obuhanya bubali hôfi.
10 Ntyôla bakazi babirhi banacigwârhwa erhi bamakembûla abâna bâbo, bamanika abâna bâbo oku mabêre gâbo, babageza omu lugo lwôshi, bâgendibaloha enyanya ly’ebyôgo. 11 Abandi banajaga omu lwâla bôshi mpu bagend’ijiriramwo olusiku lukulu lwa sabato bwifulikwe, bagend’ibashobeka emunda Filipo ali, babayôca bôshi bulya bamayôboha okucîfungira erhi olwôla lusiku lurhuma.
Enylgirizo zirhenga omu malibuko
12 Mpûnyire ngasi ab’ecîra citabu cakanahikakwo omu nfune bamanye bankanakumba omurhima erhi agôla malibuko garhuma, ci bamanye oku agôla. I malibuko gayishaga arhali ebwa kuherêreza ci ebwa kucêsa obuko bwîrhu. 13 Bulya Nyamuzinda arhalekerera abantu babî nsiku nyinji buzira kubahana, ci anabayandagalize obuhane bwâge duba-duba, eco ciri cimanyîso c’obwinjà bwâge. 14 Neci, erhi Nnâmahanga ahana agandi mashanja anarhang’ilinda mpu kuhika gabè gamazôngwa n’amabî; arhali kwo arhujirire ntyôla rhwehe, 15 mpu lyo alekicihôla kuli rhwe, erhi amabî gîrhu garhaluka olugero lwago. 16 Ntyôla ntà mango arhukulakw’obwonjo bwâge, ci omu kubabalira anakabulire amalibuko nka cikwebo c’ebyâha, anayêreke olubaga lwâge oku arhalulekêrìri. 17 Rhwarhangikengeza ebyo binwa bisungunu, kushingânînage rhukulikize buno erya myanzi yîrhu.
Eleazari afira idini
18 Eleazari, muguma w’omu bandisi barhangiriza, muntu wali okola mukulu omu maburhwa na mushamuka w’aha mwâge, banacimuyashamula akanwa, banamusêza mpu alye enyama y’engulube. 19 Ci yêhe asîma okufà ahâli h’okubà n’akalamo kahemusire, yêne ayisha ayîshire emunda ebirugu by’okubabaza biri erhi aba amameshera erya nyama, 20 nka kulya bankanajayo balya bantu bagwêrhe oburhwâli bw’okukabulira ebi obuzigire bw’akalamo bibahanzize. 21 Abati bayimangire okulya eby’enterekêro ngalugalu, bulya bayîshinigi bôshi na Eleazari bamuhêka hâgo hâgo, bamuyinginga mpu arhumize anarheganye yênene zirya nyama anayêmêrirwe okulya, ci mpu abè nk’owalya enterekêro nka kulya mwâmi anarhegekaga, 22 mpu lyo ashugunuka olufu, ogwôla murhima gw’obwonjo n’obwîra bajiraga bôshi kurhuma. 23 Ci yêhe arhanya kulya kushingânîne omushosi ogwêrhe amaburhwa gâge, oyu emyâka eri nk’eyâge ekola ekengêsa, kuguma n’emvi zâge na kulyâla ali n’akalamo kinja kurhenga eburhò bwâge, ci bwenêne erhi akengêra oburhegesi bwa Nyamuzinda yênene, ashuza kuli okôla kôshi mpu buzira kucilegama bamurhume omu balinda-mboho. 24 Erhi omu myâka nahika, kurhakwânîni okufulika, lyo muisole minji elekicikebwa mpu nkaba Eleazari omu myâka makumi galimwenda, ajîre omw’idini lindi lindi, 25 n’erhi bankarhebwa kwanarhuma bahêkwa kubî erhi nie ntuma, hano mba namababeshera omu kulonza okufungira akalamo kakola kasungunu, na ntyôla obushosi bwâni nanabuhiramwo enshonyi n’obugalugalu. 26 N’erhi nakayâka bunôla obuhane bw’abantu, mbè nafire erhi ncirimwo omûka, ntakahashiyâka obuhane bw’Ogala-byôshi. 27 Co cirhumire nkafà buno n’oburhwâli, nanayêrekana oku obushosi bwâni bunakwânîne. 28 Kandi, nanalêkera emisole olwiganyo lw’okulonza n’okuyêmera okufà erhi Marhegeko gîrhu minjà na matagatîfu garhuma. Erhi aba amaderha ntyo akânândira yêne emunda birya birugu by’okubabaza biri. 29 Abamuhekaga yo, obwîra bali bamugwêrhekwo embere, gwaba mujina erhi bamakunira n’ebyôla binwa aderhaga. 30 Erhi akola ali hôfi h’okufà, ayîsha aderha erhi: Nnâmahanga ayishi byôshi bwinjà, amanyire yênene oku nankahashire okucîfumya olufù, na bunôla nkolaga nalembera empimbo zandumisa omubiri, ci omu iroho lyâni•, nzilembire n’enshagali erhi kumurhînya kurhuma.
31 Oyo muntu anacifa ntyôla, n’olufu lwâge lwaba lwiganyo lwa burhwâli na lwa bwôrhere burhankayibagirwa oku misole n’oku lubaga lwôshi.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 6
1 Μετ᾽ οὐ πολὺν δὲ χρόνον ἐξαπέστειλεν ὁ βασιλεὺς γέροντα ᾿Αθηναῖον ἀναγκάζειν τοὺς Ιουδαίους μεταβαίνειν ἀπὸ τῶν πατρίων νόμων καὶ τοῖς τοῦ θεοῦ νόμοις μὴ πολιτεύεσθαι, 2 μολῦναι δὲ καὶ τὸν ἐν Ιεροσολύμοις νεὼ καὶ προσονομάσαι Διὸς ᾿Ολυμπίου καὶ τὸν ἐν Γαριζιν, καθὼς ἐτύγχανον οἱ τὸν τόπον οἰκοῦντες, Διὸς Ξενίου. 3 χαλεπὴ δὲ καὶ τοῖς ὅλοις ἦν δυσχερὴς ἡ ἐπίτασις τῆς κακίας. 4 τὸ μὲν γὰρ ἱερὸν ἀσωτίας καὶ κώμων ὑπὸ τῶν ἐθνῶν ἐπεπληροῦτο ῥᾳθυμούντων μεθ᾽ ἑταιρῶν καὶ ἐν τοῖς ἱεροῖς περιβόλοις γυναιξὶ πλησιαζόντων, ἔτι δὲ τὰ μὴ καθήκοντα ἔνδον εἰσφερόντων. 5 τὸ δὲ θυσιαστήριον τοῖς ἀποδιεσταλμένοις ἀπὸ τῶν νόμων ἀθεμίτοις ἐπεπλήρωτο. 6 ἦν δ᾽ οὔτε σαββατίζειν οὔτε πατρῴους ἑορτὰς διαφυλάττειν οὔτε ἁπλῶς Ιουδαῖον ὁμολογεῖν εἶναι, 7 ἤγοντο δὲ μετὰ πικρᾶς ἀνάγκης εἰς τὴν κατὰ μῆνα τοῦ βασιλέως γενέθλιον ἡμέραν ἐπὶ σπλαγχνισμόν, γενομένης δὲ Διονυσίων ἑορτῆς ἠναγκάζοντο κισσοὺς ἔχοντες πομπεύειν τῷ Διονύσῳ. 8 ψήφισμα δὲ ἐξέπεσεν εἰς τὰς ἀστυγείτονας ῾Ελληνίδας πόλεις Πτολεμαίου ὑποθεμένου τὴν αὐτὴν ἀγωγὴν κατὰ τῶν Ιουδαίων ἄγειν καὶ σπλαγχνίζειν, 9 τοὺς δὲ μὴ προαιρουμένους μεταβαίνειν ἐπὶ τὰ ῾Ελληνικὰ κατασφάζειν. παρῆν οὖν ὁρᾶν τὴν ἐνεστῶσαν ταλαιπωρίαν. 10 δύο γὰρ γυναῖκες ἀνήχθησαν περιτετμηκυῖαι τὰ τέκνα• τούτων δὲ ἐκ τῶν μαστῶν κρεμάσαντες τὰ βρέφη καὶ δημοσίᾳ περιαγαγόντες αὐτὰς τὴν πόλιν κατὰ τοῦ τείχους ἐκρήμνισαν. 11 ἕτεροι δὲ πλησίον συνδραμόντες εἰς τὰ σπήλαια λεληθότως ἄγειν τὴν ἑβδομάδα μηνυθέντες τῷ Φιλίππῳ συνεφλογίσθησαν διὰ τὸ εὐλαβῶς ἔχειν βοηθῆσαι ἑαυτοῖς κατὰ τὴν δόξαν τῆς σεμνοτάτης ἡμέρας. 12 Παρακαλῶ οὖν τοὺς ἐντυγχάνοντας τῇδε τῇ βίβλῳ μὴ συστέλλεσθαι διὰ τὰς συμφοράς, λογίζεσθαι δὲ τὰς τιμωρίας μὴ πρὸς ὄλεθρον, ἀλλὰ πρὸς παιδείαν τοῦ γένους ἡμῶν εἶναι• 13 καὶ γὰρ τὸ μὴ πολὺν χρόνον ἐᾶσθαι τοὺς δυσσεβοῦντας, ἀλλ᾽ εὐθέως περιπίπτειν ἐπιτίμοις, μεγάλης εὐεργεσίας σημεῖόν ἐστιν. 14 οὐ γὰρ καθάπερ καὶ ἐπὶ τῶν ἄλλων ἐθνῶν ἀναμένει μακροθυμῶν ὁ δεσπότης μέχρι τοῦ καταντήσαντας αὐτοὺς πρὸς ἐκπλήρωσιν ἁμαρτιῶν κολάσαι, οὕτως καὶ ἐφ᾽ ἡμῶν ἔκρινεν εἶναι, 15 να μὴ πρὸς τέλος ἀφικομένων ἡμῶν τῶν ἁμαρτιῶν ὕστερον ἡμᾶς ἐκδικᾷ. 16 διόπερ οὐδέποτε μὲν τὸν ἔλεον ἀφ᾽ ἡμῶν ἀφίστησιν, παιδεύων δὲ μετὰ συμφορᾶς οὐκ ἐγκαταλείπει τὸν ἑαυτοῦ λαόν. 17 πλὴν ἕως ὑπομνήσεως ταῦθ᾽ ἡμῖν εἰρήσθω• δι᾽ ὀλίγων δ᾽ ἐλευστέον ἐπὶ τὴν διήγησιν. 18 Ελεάζαρός τις τῶν πρωτευόντων γραμματέων, ἀνὴρ ἤδη προβεβηκὼς τὴν ἡλικίαν καὶ τὴν πρόσοψιν τοῦ προσώπου κάλλιστος, ἀναχανὼν ἠναγκάζετο φαγεῖν ὕειον κρέας. 19 ὁ δὲ τὸν μετ᾽ εὐκλείας θάνατον μᾶλλον ἢ τὸν μετὰ μύσους βίον ἀναδεξάμενος, αὐθαιρέτως ἐπὶ τὸ τύμπανον προσῆγεν, 20 προπτύσας δὲ καθ᾽ ὃν ἔδει τρόπον προσέρχεσθαι τοὺς ὑπομένοντας ἀμύνασθαι ὧν οὐ θέμις γεύσασθαι διὰ τὴν πρὸς τὸ ζῆν φιλοστοργίαν. 21 οἱ δὲ πρὸς τῷ παρανόμῳ σπλαγχνισμῷ τεταγμένοι διὰ τὴν ἐκ τῶν παλαιῶν χρόνων πρὸς τὸν ἄνδρα γνῶσιν ἀπολαβόντες αὐτὸν κατ᾽ ἰδίαν παρεκάλουν ἐνέγκαντα κρέα, οἷς καθῆκον αὐτῷ χρᾶσθαι, δι᾽ αὐτοῦ παρασκευασθέντα, ὑποκριθῆναι δὲ ὡς ἐσθίοντα τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως προστεταγμένα τῶν ἀπὸ τῆς θυσίας κρεῶν, 22 ἵνα τοῦτο πράξας ἀπολυθῇ τοῦ θανάτου καὶ διὰ τὴν ἀρχαίαν πρὸς αὐτοὺς φιλίαν τύχῃ φιλανθρωπίας. 23 ὁ δὲ λογισμὸν ἀστεῖον ἀναλαβὼν καὶ ἄξιον τῆς ἡλικίας καὶ τῆς τοῦ γήρως ὑπεροχῆς καὶ τῆς ἐπικτήτου καὶ ἐπιφανοῦς πολιᾶς καὶ τῆς ἐκ παιδὸς καλλίστης ἀναστροφῆς, μᾶλλον δὲ τῆς ἁγίας καὶ θεοκτίστου νομοθεσίας ἀκολούθως ἀπεφήνατο ταχέως λέγων προπέμπειν εἰς τὸν ᾅδην. 24 Οὐ γὰρ τῆς ἡμετέρας ἡλικίας ἄξιόν ἐστιν ὑποκριθῆναι, ἵνα πολλοὶ τῶν νέων ὑπολαβόντες Ελεαζαρον τὸν ἐνενηκονταετῆ μεταβεβηκέναι εἰς ἀλλοφυλισμὸν 25 καὶ αὐτοὶ διὰ τὴν ἐμὴν ὑπόκρισιν καὶ διὰ τὸ μικρὸν καὶ ἀκαριαῖον ζῆν πλανηθῶσιν δι᾽ ἐμέ, καὶ μύσος καὶ κηλῖδα τοῦ γήρως κατακτήσωμαι. 26 εἰ γὰρ καὶ ἐπὶ τοῦ παρόντος ἐξελοῦμαι τὴν ἐξ ἀνθρώπων τιμωρίαν, ἀλλὰ τὰς τοῦ παντοκράτορος χεῖρας οὔτε ζῶν οὔτε ἀποθανὼν ἐκφεύξομαι. 27 διόπερ ἀνδρείως μὲν νῦν διαλλάξας τὸν βίον τοῦ μὲν γήρως ἄξιος φανήσομαι, 28 τοῖς δὲ νέοις ὑπόδειγμα γενναῖον καταλελοιπὼς εἰς τὸ προθύμως καὶ γενναίως ὑπὲρ τῶν σεμνῶν καὶ ἁγίων νόμων ἀπευθανατίζειν. τοσαῦτα δὲ εἰπὼν ἐπὶ τὸ τύμπανον εὐθέως ἦλθεν. 29 τῶν δὲ ἀγόντων πρὸς αὐτὸν τὴν μικρῷ πρότερον εὐμένειαν εἰς δυσμένειαν μεταβαλόντων διὰ τὸ τοὺς προειρημένους λόγους, ὡς αὐτοὶ διελάμβανον, ἀπόνοιαν εἶναι, 30 μέλλων δὲ ταῖς πληγαῖς τελευτᾶν ἀναστενάξας εἶπεν Τῷ κυρίῳ τῷ τὴν ἁγίαν γνῶσιν ἔχοντι φανερόν ἐστιν ὅτι δυνάμενος ἀπολυθῆναι τοῦ θανάτου σκληρὰς ὑποφέρω κατὰ τὸ σῶμα ἀλγηδόνας μαστιγούμενος, κατὰ ψυχὴν δὲ ἡδέως διὰ τὸν αὐτοῦ φόβον ταῦτα πάσχω. 31 καὶ οὗτος οὖν τοῦτον τὸν τρόπον μετήλλαξεν οὐ μόνον τοῖς νέοις, ἀλλὰ καὶ τοῖς πλείστοις τοῦ ἔθνους τὸν ἑαυτοῦ θάνατον ὑπόδειγμα γενναιότητος καὶ μνημόσυνον ἀρετῆς καταλιπών.
7
Bâna nda na nnina wâbo banigwa
1 Muli ago mango banacigwârha bâna nda balondana bôshi na nnina wâbo, mwâmi alonza okubasêza omu kubashurha eminyuli na ebikanyi by’empanzi mpu balye enyama y’engulube n’obwo enahanzîbwe n’amarhegeko ga Nnâmahanga. 2 Muguma muli bo anacirhenga omu kanwa, aderha oku izîno lya bôshi erhi: «Bici ohunyire na bici walonza okumanya kuli rhwe? Rhulonzize rhufe erhi kwo ahâli h’okuvuna amarhegeko ga ba Larha.» 3 Omu bukunizi bwâge, mwâmi anacirhegeka mpu emishirho y’ebyuma n’enyungu z’amîshi babidukumbuze. 4 Oku byanadukûmbuka ntyâla, anacirhegeka mpu batwe olulimi lw’olya waderbaga okw’izîno lya bene wâbo, kandi mpu bagalimugogola oluhu lw’okw’irhwe, banamutwe ebirumbu omu masù ga bene wâbo na nnina. 5 Erhi aba amalêmba, mwâmi arhegeka mpu bamuyegezagye hôfi n’omuliro anacidwîrhe ayîsa, mpu bamukalangire oku ngalingali anacidwîrhe ayîsa. Oku engalingali yakazâg’itumbûka mwo ehisimbu hinene bwenêne, nabo bene wâbo bôshi na nnina wâbo bakazihânana omurhima mpu bafe n’oburhwâli mpu: 6 «Nyamuzinda Nnâmahanga adwîrhe abona, anarhufirire bwonjo nka kulya Mûsa anakudesire omu lwimbo ahamîrizemwo bwenêne oku « Ayish’ibabalira abarhumisi bâge«».
7 Erhi omurhanzi afa n’amalumwa ga bene agôla, owakabirhi naye bamuhira muli galya malumwa erhi babà bamamugogola oluhu lw’okw’irhwe haguma rr’emvîri bamudôsa erhi alya ngulube lyo balekimubabaza omu birumbu by’omubiri gwâge byôshi. 8 Anacishuza omu lulimi lw’a babusi bâge, erhi: «Nanga!» Kwarhuma ababala ak’owa burhanzi. 9 Erhi akola arhengamwo omûka aderha erhi: «Ecishahu wamarhukûlakwo omu buzîne bwa bano igulu, ci kwônene Mwâmi w’amahanga gôshi ayishirhufûla arhuhe obuzîne burhabwa rhwamafà erhi kulanga amarhegeko gâge kurhuma. »
10 Erhi oyôla afa, bababaza owa kasharhu. Owakazâgibayîrha ahûna oyo mwâna mpu alerhe olulimi n’ amaboko, naye anacibilêrha duba duba. 11 Anaciderha n’oburhwâli bwôshi, erhi: «ebi birumbu byâni nabihâbagwa n’Ow’empingu, ci nkolaga mbigayire erhi kulanga amarhegeko gâge kurhuma ndangâlîre oku emwâge nashubiyîsh’ibikûla ». 12 Mwâmi yêne n’aba bàli bôshi,basomerwa n’oburhwâli bw’oyôla mwâna; wakag’igayaguza amalumwa.
13 Erhi ayûs’ifà, owa kani naye bamurhogeza muli galya malumwa. 14 Embere arhengemwo omûka aderha erhi: «lragi lyâbo abayîrhwa n’ abantu nka alangâlire Nnâmahanga n’oku baciyishifûlwa naye! Ci kuli we, orhakabona Obufûke bw’obuzîne bw’ensiku n’amango.»
15 Banaciyîsha badwîrhe owa karhânu naye bamubabaza. 16 Ci anacimôlera mwâmi amasù aderha erhi: «Ciru akaba nâwe kufà wânafe, ogwêrhe obuhashe omu bantu, n’oku olonzize kw’onajira, ci orhamanyaga mpu ishanja lirhu linakolaga lilekerirwe lwôshi na Nyamuzinda. 17 Kuli we olinde kwône, wabona kurhi obuhashe bwâge bwakujugumya we n’iburha lyâwe.»
18 Enyuma zâge banacilêrha owakalindarhu. Erhi akola ali omu kâga k’okufa aderha erhi: «Orharhebagwa: rhwêne rhucilerhîre okûla bulya rhwagomire Nyamuzinda; kwo kudwîrhe ebira by’okurhangâza byôshi. 19 Ci nâwe orhamanyaga mpu orhakahanwa, ene olonza okulwîsa Nyamuzinda.»
20 Nnina wâbo, mukazi wa kurhangâza bwenêne, anayôrha ntyôla buzira kuzunguluka irhwe, omu kubona abâna bâge bôshi bahwa omu lusiku luguma, analembera kulya kwôshi bulya alangâlire Nnâmahanga. 21 Ngasi mwâna wâge yêshi anakazimuha omurhima omu lulimi lw’emwâbo lyo ayunjula enkengêro nyinjà oku murhima analange bulya burbwâli bw’omurhima gw’omukazi w’okunali. 22 Akazibabwîra, erhi: «Ntamanyaga kurhi mwayîshaga omu nda yâni arhali nie namuhâga iroho n’obuzîne, arhali nie namuhâga ebirumbu by’omubiri gwinyu. 23 Lulema w’igulu, ye walemaga ngasi bûko bwa bantu, ye wanalemaga ebintu byôshi, amugalulira yêne oku bwonjo bwâge, amugalulira iroho n’obuzîne bulya mwamacigaya mwenene erhi kulonza okushimba amarhegeko gâge kurhuma.»
24 Antiyokusi amanya mpu nyamukazi amamugayaguza, aclkebwa mpu nkaba omu binwa byâge muli eby’okumugayaguza. Oku olya murhorhò aciri mw’omûka, arhondêra okumuyinginga anamulaganya n’endahiro nzibu mpu omujira muny’iragi na mugale kulusha erhi ankaleka amarhegeko g’ababusi bâge, mpu anamujira mwîra wâge amuhe n’emikolo minene omu cihugo. 25 Kulya kubà olya mwâna ebyôla binwa bya mwâmi arhabihiragamo ihuzihuzi, mwâmi arhondêra okubwîra nyamukazi mpu ahè omugala amahano gamuciza. 26 Erhi aba amarhama amuyinglnga, nyamukazi ayêmêra oku aha omwâna wâge amahano. 27 Anaciyêrekera emunda omugala ali anadwîrhe ashekera oyôla mwîsi, akabwîra omugala omu lulimi lw’ababusi bâge, erhi: «Mwâna wâni ombere obwonjo nie nakuhêkaga myêzi mwenda omu nda yâni, nie nakuyonsagya myâka isharhu, nie nakuleraga, nakulîsa nanakuhisa muli ogûla mujunja olimwo buno. 28 Nkulahirize mwâna wâni, olole empingu n’igulu, olole ebiba yo byôshi, omanye oku Nyamuzinda abilemire arhakolesagya cici n’oku abantu nabo kwo banalemagwa ntyôla. 29 Orhayôbohaga oyôla mwîsi, ci ohêke bakulu bâwe irenge, oyêmere ofe lyo nyishikushanga; mweshi na bakulu bâwe oku bwonjo bwa Nnâmahanga. 30 Oku nyamukazi acidwîrhe aderha ntyâla, nyamwâna anaciderha erhi: «Bici mwacilinda? Ntankayumva okwôla mwâmi antegesire; nashimba amarhegeko Mûsa asigiraga ba Larha. 31 Nâwe we walonza kurhi wankalibuza Abayahudi n’amalumwa ga ngasi lubero, orhafume okuboko kwa Nyamuzinda. 32 Bulya rhwono, bubî bwa byâha bîrhu obûla bwarhuma rhwababazibwa okuli nk’oku. 33 N’akaba omu kurhuhana n’okurhuyigîriza, Larha Nnâmahanga ozîne alonzagya okurhuyumvisa muli kasanzi kasungunu, kurhi akunira, ci ashubiyumvanya n’abarhumisi bâge. 34 Ci we ndyâlya na muntu mugalugalu omu bantu bôshi, orhacibonaga orhanacivunaga okuli nka kw’isirhe okubona wajêjêrhwa n’obulangâlire bw’okuyîrha abarhumisi ba Nnâmahanga. 35 Bulya orhacifuma obuhane bw’Ogala-byôshi, olya oyishi ebintu byôshi. 36 Bene wîrhu, ene babà bamalembera amalumwa ga kasanzi kasungunu konene, bunôla bakola balungîne na Nyamuzinda omu kalamo karhahwa; ci kuli we, hano Nyamuzinda akutwîra olubanja wahâbwa obuhane bunakwânîne obucîbone bwâwe. 37 Oku bwâni kuguma na bakulu bani, mpanyire omubiri gwâni n’obuzîne bwâni erhi Marhegeko g’ababusi bani garhuma, nsengîre Nnâmahanga nti ababalire olubaga lwâge, anakuhise oku kuhamiriza oku yêne ye Nyamuzinda w’okuli hano obà wamarhang’ilibuka n’amalumwa n’ebi akurhimbakwo. 38 Mâshi oburhè bwa Nyamuzinda rhwanali rhukwânîne, buyûrhire muli nie na muli bakulu bani obwoli bwamafunyâza olulimi lwîrhu !»
39 Mwâmi ayâka n’obukunizi arhegeka mpu oyôla ababazibwe kulusha abâbo, bulya okwôla anakazâg’imushekera kwamulumìsize bwenêne. 40 Oyôla naye afa n’ogôla murhima gwâge gucîre, acîhira lwôshi omu maboko ga Nnâmahanga. 41 Buzindazinda nyamukazi naye afà enyuma ly’abâna bâge bôshi.
42 Erhali myanzi minyi eyôla oku biyêrekîre ebiryo by’abazimu n’amabî ga ngasi lubero g’Antiyokusi.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 7
1 Συνέβη δὲ καὶ ἑπτὰ ἀδελφοὺς μετὰ τῆς μητρὸς συλλημφθέντας ἀναγκάζεσθαι ὑπὸ τοῦ βασιλέως ἀπὸ τῶν ἀθεμίτων ὑείων κρεῶν ἐφάπτεσθαι μάστιξιν καὶ νευραῖς αἰκιζομένους. 2 εἷς δὲ αὐτῶν γενόμενος προήγορος οὕτως ἔφη Τί μέλλεις ἐρωτᾶν καὶ μανθάνειν ἡμῶν; ἕτοιμοι γὰρ ἀποθνῄσκειν ἐσμὲν ἢ παραβαίνειν τοὺς πατρίους νόμους. 3 ἔκθυμος δὲ γενόμενος ὁ βασιλεὺς προσέταξεν τήγανα καὶ λέβητας ἐκπυροῦν. 4 τῶν δὲ παραχρῆμα ἐκπυρωθέντων τὸν γενόμενον αὐτῶν προήγορον προσέταξεν γλωσσοτομεῖν καὶ περισκυθίσαντας ἀκρωτηριάζειν τῶν λοιπῶν ἀδελφῶν καὶ τῆς μητρὸς συνορώντων. 5 ἄχρηστον δὲ αὐτὸν τοῖς ὅλοις γενόμενον ἐκέλευσεν τῇ πυρᾷ προσάγειν ἔμπνουν καὶ τηγανίζειν. τῆς δὲ ἀτμίδος ἐφ᾽ ἱκανὸν διαδιδούσης τοῦ τηγάνου ἀλλήλους παρεκάλουν σὺν τῇ μητρὶ γενναίως τελευτᾶν λέγοντες οὕτως 6 ῾Ο κύριος ὁ θεὸς ἐφορᾷ καὶ ταῖς ἀληθείαις ἐφ᾽ ἡμῖν παρακαλεῖται, καθάπερ διὰ τῆς κατὰ πρόσωπον ἀντιμαρτυρούσης ᾠδῆς διεσάφησεν Μωυσῆς λέγων Καὶ ἐπὶ τοῖς δούλοις αὐτοῦ παρακληθήσεται. 7 Μεταλλάξαντος δὲ τοῦ πρώτου τὸν τρόπον τοῦτον τὸν δεύτερον ἦγον ἐπὶ τὸν ἐμπαιγμὸν καὶ τὸ τῆς κεφαλῆς δέρμα σὺν ταῖς θριξὶν περισύραντες ἐπηρώτων Εἰ φάγεσαι πρὸ τοῦ τιμωρηθῆναι τὸ σῶμα κατὰ μέλος; 8 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς τῇ πατρίῳ φωνῇ προσεῖπεν Οὐχί. διόπερ καὶ οὗτος τὴν ἑξῆς ἔλαβεν βάσανον ὡς ὁ πρῶτος. 9 ἐν ἐσχάτῃ δὲ πνοῇ γενόμενος εἶπεν Σὺ μέν, ἀλάστωρ, ἐκ τοῦ παρόντος ἡμᾶς ζῆν ἀπολύεις, ὁ δὲ τοῦ κόσμου βασιλεὺς ἀποθανόντας ἡμᾶς ὑπὲρ τῶν αὐτοῦ νόμων εἰς αἰώνιον ἀναβίωσιν ζωῆς ἡμᾶς ἀναστήσει. 10 Μετὰ δὲ τοῦτον ὁ τρίτος ἐνεπαίζετο καὶ τὴν γλῶσσαν αἰτηθεὶς ταχέως προέβαλεν καὶ τὰς χεῖρας εὐθαρσῶς προέτεινεν 11 καὶ γενναίως εἶπεν ᾿Εξ οὐρανοῦ ταῦτα κέκτημαι καὶ διὰ τοὺς αὐτοῦ νόμους ὑπερορῶ ταῦτα καὶ παρ᾽ αὐτοῦ ταῦτα πάλιν ἐλπίζω κομίσασθαι• 12 ὥστε αὐτὸν τὸν βασιλέα καὶ τοὺς σὺν αὐτῷ ἐκπλήσσεσθαι τὴν τοῦ νεανίσκου ψυχήν, ὡς ἐν οὐδενὶ τὰς ἀλγηδόνας ἐτίθετο. 13 Καὶ τούτου δὲ μεταλλάξαντος τὸν τέταρτον ὡσαύτως ἐβασάνιζον αἰκιζόμενοι. 14 καὶ γενόμενος πρὸς τὸ τελευτᾶν οὕτως ἔφη Αἱρετὸν μεταλλάσσοντας ὑπ᾽ ἀνθρώπων τὰς ὑπὸ τοῦ θεοῦ προσδοκᾶν ἐλπίδας πάλιν ἀναστήσεσθαι ὑπ᾽ αὐτοῦ• σοὶ μὲν γὰρ ἀνάστασις εἰς ζωὴν οὐκ ἔσται. 15 ᾿Εχομένως δὲ τὸν πέμπτον προσάγοντες ᾐκίζοντο. 16 ὁ δὲ πρὸς αὐτὸν ἰδὼν εἶπεν ᾿Εξουσίαν ἐν ἀνθρώποις ἔχων φθαρτὸς ὢν ὃ θέλεις ποιεῖς• μὴ δόκει δὲ τὸ γένος ἡμῶν ὑπὸ τοῦ θεοῦ καταλελεῖφθαι• 17 σὺ δὲ καρτέρει καὶ θεώρει τὸ μεγαλεῖον αὐτοῦ κράτος, ὡς σὲ καὶ τὸ σπέρμα σου βασανιεῖ. 18 Μετὰ δὲ τοῦτον ἦγον τὸν ἕκτον, καὶ μέλλων ἀποθνῄσκειν ἔφη Μὴ πλανῶ μάτην, ἡμεῖς γὰρ δι᾽ ἑαυτοὺς ταῦτα πάσχομεν ἁμαρτόντες εἰς τὸν ἑαυτῶν θεόν, ἄξια θαυμασμοῦ γέγονεν• 19 σὺ δὲ μὴ νομίσῃς ἀθῷος ἔσεσθαι θεομαχεῖν ἐπιχειρήσας. 20 ῾Υπεραγόντως δὲ ἡ μήτηρ θαυμαστὴ καὶ μνήμης ἀγαθῆς ἀξία, ἥτις ἀπολλυμένους υἱοὺς ἑπτὰ συνορῶσα μιᾶς ὑπὸ καιρὸν ἡμέρας εὐψύχως ἔφερεν διὰ τὰς ἐπὶ κύριον ἐλπίδας. 21 ἕκαστον δὲ αὐτῶν παρεκάλει τῇ πατρίῳ φωνῇ γενναίῳ πεπληρωμένη φρονήματι καὶ τὸν θῆλυν λογισμὸν ἄρσενι θυμῷ διεγείρασα λέγουσα πρὸς αὐτούς 22 Οὐκ οἶδ᾽ ὅπως εἰς τὴν ἐμὴν ἐφάνητε κοιλίαν, οὐδὲ ἐγὼ τὸ πνεῦμα καὶ τὴν ζωὴν ὑμῖν ἐχαρισάμην, καὶ τὴν ἑκάστου στοιχείωσιν οὐκ ἐγὼ διερρύθμισα• 23 τοιγαροῦν ὁ τοῦ κόσμου κτίστης ὁ πλάσας ἀνθρώπου γένεσιν καὶ πάντων ἐξευρὼν γένεσιν καὶ τὸ πνεῦμα καὶ τὴν ζωὴν ὑμῖν πάλιν ἀποδίδωσιν μετ᾽ ἐλέους, ὡς νῦν ὑπερορᾶτε ἑαυτοὺς διὰ τοὺς αὐτοῦ νόμους. 24 ῾Ο δὲ ᾿Αντίοχος οἰόμενος καταφρονεῖσθαι καὶ τὴν ὀνειδίζουσαν ὑφορώμενος φωνὴν ἔτι τοῦ νεωτέρου περιόντος οὐ μόνον διὰ λόγων ἐποιεῖτο τὴν παράκλησιν, ἀλλὰ καὶ δι᾽ ὅρκων ἐπίστου ἅμα πλουτιεῖν καὶ μακαριστὸν ποιήσειν μεταθέμενον ἀπὸ τῶν πατρίων καὶ φίλον ἕξειν καὶ χρείας ἐμπιστεύσειν. 25 τοῦ δὲ νεανίου μηδαμῶς προσέχοντος προσκαλεσάμενος ὁ βασιλεὺς τὴν μητέρα παρῄνει γενέσθαι τοῦ μειρακίου σύμβουλον ἐπὶ σωτηρίᾳ. 26 πολλὰ δὲ αὐτοῦ παραινέσαντος ἐπεδέξατο πείσειν τὸν υἱόν• 27 προσκύψασα δὲ αὐτῷ χλευάσασα τὸν ὠμὸν τύραννον οὕτως ἔφησεν τῇ πατρίῳ φωνῇ Υἱέ, ἐλέησόν με τὴν ἐν γαστρὶ περιενέγκασάν σε μῆνας ἐννέα καὶ θηλάσασάν σε ἔτη τρία καὶ ἐκθρέψασάν σε καὶ ἀγαγοῦσαν εἰς τὴν ἡλικίαν ταύτην καὶ τροφοφορήσασαν. 28 ἀξιῶ σε, τέκνον, ἀναβλέψαντα εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὰ ἐν αὐτοῖς πάντα ἰδόντα γνῶναι ὅτι οὐκ ἐξ ὄντων ἐποίησεν αὐτὰ ὁ θεός, καὶ τὸ τῶν ἀνθρώπων γένος οὕτω γίνεται. 29 μὴ φοβηθῇς τὸν δήμιον τοῦτον, ἀλλὰ τῶν ἀδελφῶν ἄξιος γενόμενος ἐπίδεξαι τὸν θάνατον, ἵνα ἐν τῷ ἐλέει σὺν τοῖς ἀδελφοῖς σου κομίσωμαί σε. 30 ῎Ετι δὲ ταύτης καταληγούσης ὁ νεανίας εἶπεν Τίνα μένετε; οὐχ ὑπακούω τοῦ προστάγματος τοῦ βασιλέως, τοῦ δὲ προστάγματος ἀκούω τοῦ νόμου τοῦ δοθέντος τοῖς πατράσιν ἡμῶν διὰ Μωυσέως. 31 σὺ δὲ πάσης κακίας εὑρετὴς γενόμενος εἰς τοὺς Εβραίους οὐ μὴ διαφύγῃς τὰς χεῖρας τοῦ θεοῦ. 32 ἡμεῖς γὰρ διὰ τὰς ἑαυτῶν ἁμαρτίας πάσχομεν. 33 εἰ δὲ χάριν ἐπιπλήξεως καὶ παιδείας ὁ ζῶν κύριος ἡμῶν βραχέως ἐπώργισται, καὶ πάλιν καταλλαγήσεται τοῖς ἑαυτοῦ δούλοις. 34 σὺ δέ, ὦ ἀνόσιε καὶ πάντων ἀνθρώπων μιαρώτατε, μὴ μάτην μετεωρίζου φρυαττόμενος ἀδήλοις ἐλπίσιν ἐπὶ τοὺς οὐρανίους παῖδας ἐπαιρόμενος χεῖρα• 35 οὔπω γὰρ τὴν τοῦ παντοκράτορος ἐπόπτου θεοῦ κρίσιν ἐκπέφευγας. 36 οἱ μὲν γὰρ νῦν ἡμέτεροι ἀδελφοὶ βραχὺν ὑπενέγκαντες πόνον ἀενάου ζωῆς ὑπὸ διαθήκην θεοῦ πεπτώκασιν• σὺ δὲ τῇ τοῦ θεοῦ κρίσει δίκαια τὰ πρόστιμα τῆς ὑπερηφανίας ἀποίσῃ. 37 ἐγὼ δέ, καθάπερ οἱ ἀδελφοί, καὶ σῶμα καὶ ψυχὴν προδίδωμι περὶ τῶν πατρίων νόμων ἐπικαλούμενος τὸν θεὸν ἵλεως ταχὺ τῷ ἔθνει γενέσθαι καὶ σὲ μετὰ ἐτασμῶν καὶ μαστίγων ἐξομολογήσασθαι διότι μόνος αὐτὸς θεός ἐστιν, 38 ἐν ἐμοὶ δὲ καὶ τοῖς ἀδελφοῖς μου στῆσαι τὴν τοῦ παντοκράτορος ὀργὴν τὴν ἐπὶ τὸ σύμπαν ἡμῶν γένος δικαίως ἐπηγμένην. 39 ῎Εκθυμος δὲ γενόμενος ὁ βασιλεὺς τούτῳ παρὰ τοὺς ἄλλους χειρίστως ἀπήντησεν πικρῶς φέρων ἐπὶ τῷ μυκτηρισμῷ. 40 καὶ οὗτος οὖν καθαρὸς μετήλλαξεν παντελῶς ἐπὶ τῷ κυρίῳ πεποιθώς. 41 ᾿Εσχάτη δὲ τῶν υἱῶν ἡ μήτηρ ἐτελεύτησεν. 42 Τὰ μὲν οὖν περὶ τοὺς σπλαγχνισμοὺς καὶ τὰς ὑπερβαλλούσας αἰκίας ἐπὶ τοσοῦτον δεδηλώσθω.
8
V. Okuyôbôla akâ-Nyamuzinda n’okuhima kw’Abayahudi
Obuhimanyi burhanzi bwa Yuda Makabeyo
1 Yuda Makabeyo bôshi n’abâbo bakaja banyombôkera omu bishagala budufu bajiremwo ihano haguma na bene wâbo, bajà bayushukakwo ngasi bandi banali bacigwêrhe obushîbirizi omu bwôrhere bw’Abayahudi. Bashûbûzanya ntyôla hôfi ha bantu bihumbi ndarhu. 2 Banakashenga Nnâmahanga mpu alange olubaga lwâge omu igulu lyôshi ludwîrhe lwahinagulwa n’amagulu, mpu anababalire n’akâ-Nyamuzinda kâge kahemulagwa n’abantu bagalugalu, 3 mpu ababalire n’olubaga Iuli hôfi h’okusherêzibwa, anayumvîrhize omusengero gw’omukò gudwîrhe gwalakira emunda ali. 4 Mpu akengêre kulya bayîrhaga abâna barhorhò kôshi n’ebijâci bajàciragamwo izîno lyâge mpu ayêrekane obukunizi bwâge kuli abôla bantu babî bôshi.
5 Erhi aba akola agwêrhe engabo y’abantu, akola asimisire bwinjà, Makabeyo ashuba ntakalalwa oku mashanja, bulya obukunizi bwa Nyakasane bwamahinduka bwonjo, 6 akaziyisha acihunike caligumiza oku lugo n’oku bishagala, abidûlike muliro, ahire abalanzi halya hantu bankanahash’ilangira, bashandabanya ntyôla abashombanyi mwandu. 7 Budufu lyo akazâgigendilwa ntyôla. Emyanzi y’oburhwâli bwâge yalumìra hôshi hôshi.
Makabeyo acandabukakwo Nikanori n’abâbo barhambo
8 Filipo arhalegamaga okubona kurhi oyôla muntu aja ayôloloka, oku okuhimana kwâge kuli kwa ngasi lusiku; anaciyandikira Ptolemeyo, murhambo wa musirika w’e Sele-Sîriya n’e Fenisiya mpu arhabâle mwâmi. 9 Ptolemeyo arharhindiraga, arhuma Nikanori mugala wa Patrokle muguma w’omu barhonyi ba mwâmi, amuhà n’engabo ya bantu bihumbi makumi abirhi barhengaga omu mashanja manji mpu bagendimalîra olubaga lw’e Buyahudi lwôshi; amuhirakwo Gorigiyasi murhambo mukulu w’abasirika na mulenga bwenêne w’entambala. 10 Nikanori ali alangalîre ntyôla oku omu kuguza abajà agwarha omu Bayahudi, alerhera mwâmi empyûlo ya magerha bihumbi bibirhi oyo mwâmi alicigwâsirwe okulyûla Abaroma. 11 Anaciyandikira duba duba ebishagala byanali oku burhambi bw’enyanja mpu bayishe bagule abajà b’Abayahudi, mpu ayishikabahà bajà makumi gali mwenda oku igerha liguma: Arhali amanyire oku obuhane bw’Ogala-byôshi bwankamuyishira.
12 Erhi Yuda ayumva oku Nikanori akola ali hôfi, anacimanyîsa abâbo oku eyôla ngabo ekola ebali hôfi. 13 Oku bundi balya b’oburhwâli burhagwêrhi ntege na balya barhalibagwêrhe buyêmêre oku bushinganyanya bwa Nnâmahanga bacîyâkira bacijira handi handi. 14 Abandi baguza ehi balibagwêrhe ngasi ehi bali bacisigaline, na muli agôla mango erhi banashenga Nnâmahanga mpu alole abôla Nikanori ali amaguza ciru embere entambala erhondêre, 15 mpu ciru akaba arhali bonene barhumire, alole erya ndagâno alagananaga bôshi n’ababusi bâbo, na bulya izîno lyâge litagatîfu lyaderhirwe kuli bo.
16 Makabeyo erhi aba amashûbûza balya bôshi banali bacisigire; abahà omurhima mpu bamanye barharhînyaga omushombanyi, barhanarhemukaga embere z’ogwôla mwandu gw’amashanja gabarhabâlire buzira igwârhiro ci mpu balwe n’oburhwâli, 17 mpu bakazibona kulya banyagagwa kwôshi n’abasirhe b’abagalugalu, bulya bahemula kwôshi ahantu hatagatîfu, oku bahenyeraga olugo amaligo, balunyaga, balucêsa, n’engeso z’abashakulûza bazihirigisa. 18 Anaciderha erhi abôla hacîkubagira emirasano n’oburhwâli bwâbo; ci rhwonomuli Nyamuzinda Ogala-byôshi olya wankahash’ihenangula na cimanyîso ciguma abashombanyi bîrhu n’igulu lyôshi, oyôla ye rhuhiziremwo obulangalire bwîrhu. 19 Anacibarhondôlera ebirhangâzo Nyamuzinda ajirire bashakulûza bâbo na kurhi amango ga Senakeribu, bihumbi igana na makumi gali munâni gaherêrekeraga, 20 kurhi omu ntambala Abayahudi batulagakwo Abanyagalati omu Babiloni, Abayahudi bakozagya eyôla ntambala bali bihumbi munâni byonene haguma na bihumbi bini bya Banya-Macedoniya, byashandabanya bihumbi igana na makumi abirhi g’abashombanyi, oku burhabâle bwarhenga e mpingu, banaciyunguka bwenêne.
21 Erhi aba amabahà omurhima ntyôla amanabayemeza okufira amangorhegeko n’ecihugo câbo, engabo yâge ayigaba mwo bikêmbe bini. 22 Kuli ngasi cikembe ahirakwo mwene wâbomuguma mpu acikulire, bo Simoni, Yozefu na Yonatani, akaba ngasi muguma cihumbi na magana arhânu ga bantu. 23 Arhegeka mpu Ezra asome omu Citabu Citagatîfu; n’erhi aba amabahà akanwa balwamwo, erhi: «oku burhabâle bwa Nyamuzinda!», anacirhôla ecikêmbe ca burhanzi anacicîrhunika wa burhangiriza kuli Nikanori. 24 Ogala-byôshi abarhabâla, bayîrha kulusha bihumbi mwenda bya bashombanyi, babahirakwo ebibande na banji omu bantu ba Nikanori, bafunyâla bakûla omulindi bayâka. 25 Banacinyaga n’ensaranga za balya bali bayishire mpu babagule. Erhi bayûs’ikungusha ababisha kulî bwenêre, 26 bashubiyisha bahindamusire, amango gabacika bulya gali malâliro ga Sabato; co carhumire barhacibàshimbulula. 27 Erhi babà bamatungôla bamanarhôla emirasano y’abashombanyi, barhangira okukuza olwa Sabato, bakuza banavuga Nnâmahanga omunkwa ye wabalîkûzagya omu kubayêreka ecimanyîso cirhanzi c’olukogo lwâge. 28 Erhi olwa Sabato lugera, banacigabîra ngasi banyazirwe ebintu byâbo, kuli erya minyago; bahà abakana n’enfûzi, nabo bonene n’abâna bâbo bagabâna ebyasigala. 29 Erhi okwôla kuhwa, bôshi n’izù liguma basengera Nyakasane Munyabwonjo mpu ababalire lwôshi abarhumisi bâge.
Timoteyo na Bakidesi bahimwa
30 Bashubiyîrha bandi bihumbi makumi abirhi omu ngabo yali edwirhwe na Timoteyo bôshi na Bakidesi, banarhôla enyumpa zâbo nzibunzibu z’okulwira mwo. Bagabâna eminyago yâbo bayitwamo bigabi bibirhi: cigabi ciguma kuli bo bonene n’ecindi oku nfûzi n’abakana, n’abalinyazirwe ebyâbo bôshi n’abashosi. 31 Banacirhôla emirasano yâbo bayibîka bwinjinjà ahantu hakwânîne, ebyâsigalaga oku minyago banacibihêka e Yeruzalemu. 32 Bayîrha omusirika w’omurhambo w’Abahàrabu wali lusize Timoteyo; ali muntu mubî bwenêne, ali amajirira Abayahudi mabî manji. 33 Agôla mango oku bali bajir’olusiku lukulu lw’okwôla kuhimana kwâbo, Kalisteni n’abâbo baguma, bwo bayôcagya emihango mitagatîfu y’akâ-Nyamuzinda, erhi babà bamayâkira omu hiyumpa hisungunu, babayôkera mulya hiyumpa, ntyôla abôla bantu bahâbwa oluhembo lw’amabî gâbo.
Nikanori abunga anacîyûnjuza
34 Olya Nikanori, kaheza-ngabo wali wamayumvîkana na barhimbûzi cihumbi mpu abagulize Abayahudi, 35 abantu akâg’icîkebwa mpu bali ngonyi bamubonêsa nshonyi oku burhabâle bwa Nnâmahanga. Nikanori ahogola emyambalo yâge y’obukulu anarhôla enjira aja asheshera omu mashwa nka mujà wayâka, buzirakulusibwa n’omuntu, ajogonjera yênene omu Antiyokiya, arhanacigwêrhi bulangâlire buci bw’okubona engabo yâge. 36 Owalihizire mpu ayishiyunjuliza empongano mwâmi aligwâsirwe okuhongera Abaroma omu kuguza abajà b’e Yeruzalemu, ye wajirage amanyîsa bôshi oku Abayahudi bajira obalwira, n’okwôla kwo kurhuma barhankagagajwa, bulya banashimbe amarhegeko bahâbagwa.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 8
1 Ιουδας δὲ ὁ καὶ Μακκαβαῖος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ παρεισπορευόμενοι λεληθότως εἰς τὰς κώμας προσεκαλοῦντο τοὺς συγγενεῖς καὶ τοὺς μεμενηκότας ἐν τῷ Ιουδαϊσμῷ προσλαμβανόμενοι συνήγαγον εἰς ἑξακισχιλίους. 2 καὶ ἐπεκαλοῦντο τὸν κύριον ἐπιδεῖν τὸν ὑπὸ πάντων καταπατούμενον λαόν, οἰκτῖραι δὲ καὶ τὸν ναὸν τὸν ὑπὸ τῶν ἀσεβῶν ἀνθρώπων βεβηλωθέντα, 3 ἐλεῆσαι δὲ καὶ τὴν καταφθειρομένην πόλιν καὶ μέλλουσαν ἰσόπεδον γίνεσθαι καὶ τῶν καταβοώντων πρὸς αὐτὸν αἱμάτων εἰσακοῦσαι, 4 μνησθῆναι δὲ καὶ τῆς τῶν ἀναμαρτήτων νηπίων παρανόμου ἀπωλείας καὶ περὶ τῶν γενομένων εἰς τὸ ὄνομα αὐτοῦ βλασφημιῶν καὶ μισοπονηρῆσαι. 5 γενόμενος δὲ ὁ Μακκαβαῖος ἐν συστέματι ἀνυπόστατος ἤδη τοῖς ἔθνεσιν ἐγίνετο τῆς ὀργῆς τοῦ κυρίου εἰς ἔλεον τραπείσης. 6 πόλεις δὲ καὶ κώμας ἀπροσδοκήτως ἐρχόμενος ἐνεπίμπρα καὶ τοὺς ἐπικαίρους τόπους ἀπολαμβάνων οὐκ ὀλίγους τῶν πολεμίων τροπούμενος 7 μάλιστα τὰς νύκτας πρὸς τὰς τοιαύτας ἐπιβολὰς συνεργοὺς ἐλάμβανεν. καὶ λαλιὰ τῆς εὐανδρίας αὐτοῦ διηχεῖτο πανταχῇ. 8 Συνορῶν δὲ ὁ Φίλιππος κατὰ μικρὸν εἰς προκοπὴν ἐρχόμενον τὸν ἄνδρα, πυκνότερον δὲ ἐν ταῖς εὐημερίαις προβαίνοντα, πρὸς Πτολεμαῖον τὸν Κοίλης Συρίας καὶ Φοινίκης στρατηγὸν ἔγραψεν ἐπιβοηθεῖν τοῖς τοῦ βασιλέως πράγμασιν. 9 ὁ δὲ ταχέως προχειρισάμενος Νικάνορα τὸν τοῦ Πατρόκλου τῶν πρώτων φίλων ἀπέστειλεν ὑποτάξας παμφύλων ἔθνη οὐκ ἐλάττους τῶν δισμυρίων τὸ σύμπαν τῆς Ιουδαίας ἐξᾶραι γένος• συνέστησεν δὲ αὐτῷ καὶ Γοργίαν ἄνδρα στρατηγὸν καὶ ἐν πολεμικαῖς χρείαις πεῖραν ἔχοντα. 10 διεστήσατο δὲ ὁ Νικάνωρ τὸν φόρον τῷ βασιλεῖ τοῖς ῾Ρωμαίοις ὄντα ταλάντων δισχιλίων ἐκ τῆς τῶν Ιουδαίων αἰχμαλωσίας ἐκπληρώσειν. 11 εὐθέως δὲ εἰς τὰς παραθαλασσίους πόλεις ἀπέστειλεν προκαλούμενος ἐπ᾽ ἀγορασμὸν Ιουδαίων σωμάτων ὑπισχνούμενος ἐνενήκοντα σώματα ταλάντου παραχωρήσειν οὐ προσδεχόμενος τὴν παρὰ τοῦ παντοκράτορος μέλλουσαν παρακολουθήσειν ἐπ᾽ αὐτῷ δίκην. 12 τῷ δὲ Ιουδα προσέπεσεν περὶ τῆς τοῦ Νικάνορος ἐφόδου, καὶ μεταδόντος τοῖς σὺν αὐτῷ τὴν παρουσίαν τοῦ στρατοπέδου 13 οἱ δειλανδροῦντες καὶ ἀπιστοῦντες τὴν τοῦ θεοῦ δίκην διεδίδρασκον ἑαυτοὺς καὶ ἐξετόπιζον. 14 οἱ δὲ τὰ περιλελειμμένα πάντα ἐπώλουν, ὁμοῦ δὲ τὸν κύριον ἠξίουν ῥύσασθαι τοὺς ὑπὸ τοῦ δυσσεβοῦς Νικάνορος πρὶν συντυχεῖν πεπραμένους• 15 καὶ εἰ μὴ δι᾽ αὐτούς, ἀλλὰ διὰ τὰς πρὸς τοὺς πατέρας αὐτῶν διαθήκας καὶ ἕνεκα τῆς ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐπικλήσεως τοῦ σεμνοῦ καὶ μεγαλοπρεποῦς ὀνόματος αὐτοῦ. 16 συναγαγὼν δὲ ὁ Μακκαβαῖος τοὺς περὶ αὐτὸν ὄντας ἀριθμὸν ἑξακισχιλίους παρεκάλει μὴ καταπλαγῆναι τοῖς πολεμίοις μηδὲ εὐλαβεῖσθαι τὴν τῶν ἀδίκως παραγινομένων ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐθνῶν πολυπλήθειαν, ἀγωνίσασθαι δὲ γενναίως 17 πρὸ ὀφθαλμῶν λαβόντας τὴν ἀνόμως εἰς τὸν ἅγιον τόπον συντετελεσμένην ὑπ᾽ αὐτῶν ὕβριν καὶ τὸν τῆς ἐμπεπαιγμένης πόλεως αἰκισμόν, ἔτι δὲ τὴν τῆς προγονικῆς πολιτείας κατάλυσιν. 18 οἱ μὲν γὰρ ὅπλοις πεποίθασιν ἅμα καὶ τόλμαις, ἔφησεν, ἡμεῖς δὲ ἐπὶ τῷ παντοκράτορι θεῷ, δυναμένῳ καὶ τοὺς ἐρχομένους ἐφ᾽ ἡμᾶς καὶ τὸν ὅλον κόσμον ἑνὶ νεύματι καταβαλεῖν, πεποίθαμεν. 19 προσαναλεξάμενος δὲ αὐτοῖς καὶ τὰς ἐπὶ τῶν προγόνων γενομένας ἀντιλήμψεις καὶ τὴν ἐπὶ Σενναχηριμ, ἑκατὸν ὀγδοήκοντα πέντε χιλιάδες ὡς ἀπώλοντο, 20 καὶ τὴν ἐν τῇ Βαβυλωνίᾳ τὴν πρὸς τοὺς Γαλάτας παράταξιν γενομένην, ὡς οἱ πάντες ἐπὶ τὴν χρείαν ἦλθον ὀκτακισχίλιοι σὺν Μακεδόσιν τετρακισχιλίοις, τῶν Μακεδόνων ἀπορουμένων οἱ ὀκτακισχίλιοι τὰς δώδεκα μυριάδας ἀπώλεσαν διὰ τὴν γινομένην αὐτοῖς ἀπ᾽ οὐρανοῦ βοήθειαν καὶ ὠφέλειαν πολλὴν ἔλαβον. 21 ἐφ᾽ οἷς εὐθαρσεῖς αὐτοὺς παραστήσας καὶ ἑτοίμους ὑπὲρ τῶν νόμων καὶ τῆς πατρίδος ἀποθνῄσκειν τετραμερές τι τὸ στράτευμα ἐποίησεν. 22 τάξας καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ προηγουμένους ἑκατέρας τάξεως, Σιμωνα καὶ Ιωσηπον καὶ Ιωναθην, ὑποτάξας ἑκάστῳ χιλίους πρὸς τοῖς πεντακοσίοις, 23 ἔτι δὲ καὶ Ελεαζαρον, παραναγνοὺς τὴν ἱερὰν βίβλον καὶ δοὺς σύνθημα θεοῦ βοηθείας τῆς πρώτης σπείρας αὐτὸς προηγούμενος συνέβαλε τῷ Νικάνορι. 24 γενομένου δὲ αὐτοῖς τοῦ παντοκράτορος συμμάχου κατέσφαξαν τῶν πολεμίων ὑπὲρ τοὺς ἐνακισχιλίους, τραυματίας δὲ καὶ τοῖς μέλεσιν ἀναπείρους τὸ πλεῖον μέρος τῆς τοῦ Νικάνορος στρατιᾶς ἐποίησαν, πάντας δὲ φυγεῖν ἠνάγκασαν. 25 τὰ δὲ χρήματα τῶν παραγεγονότων ἐπὶ τὸν ἀγορασμὸν αὐτῶν ἔλαβον• συνδιώξαντες δὲ αὐτοὺς ἐφ᾽ ἱκανὸν ἀνέλυσαν ὑπὸ τῆς ὥρας συγκλειόμενοι• 26 ἦν γὰρ ἡ πρὸ τοῦ σαββάτου, δι᾽ ἣν αἰτίαν οὐκ ἐμακροτόνησαν κατατρέχοντες αὐτούς. 27 ὁπλολογήσαντες δὲ αὐτοὺς καὶ τὰ σκῦλα ἐκδύσαντες τῶν πολεμίων περὶ τὸ σάββατον ἐγίνοντο περισσῶς εὐλογοῦντες καὶ ἐξομολογούμενοι τῷ κυρίῳ τῷ διασώσαντι εἰς τὴν ἡμέραν ταύτην, ἀρχὴν ἐλέους τάξαντος αὐτοῖς. 28 μετὰ δὲ τὸ σάββατον τοῖς ᾐκισμένοις καὶ ταῖς χήραις καὶ ὀρφανοῖς μερίσαντες ἀπὸ τῶν σκύλων τὰ λοιπὰ αὐτοὶ καὶ τὰ παιδία διεμερίσαντο. 29 ταῦτα δὲ διαπραξάμενοι καὶ κοινὴν ἱκετείαν ποιησάμενοι τὸν ἐλεήμονα κύριον ἠξίουν εἰς τέλος καταλλαγῆναι τοῖς αὑτοῦ δούλοις. 30 Καὶ τοῖς περὶ Τιμόθεον καὶ Βακχίδην συνερίσαντες ὑπὲρ τοὺς δισμυρίους αὐτῶν ἀνεῖλον καὶ ὀχυρωμάτων ὑψηλῶν εὖ μάλα ἐγκρατεῖς ἐγένοντο καὶ λάφυρα πλείονα ἐμερίσαντο ἰσομοίρους αὑτοῖς καὶ τοῖς ᾐκισμένοις καὶ ὀρφανοῖς καὶ χήραις, ἔτι δὲ καὶ πρεσβυτέροις ποιήσαντες. 31 ὁπλολογήσαντες δὲ αὑτοὺς ἐπιμελῶς πάντα συνέθηκαν εἰς τοὺς ἐπικαίρους τόπους, τὰ δὲ λοιπὰ τῶν σκύλων ἤνεγκαν εἰς Ιεροσόλυμα. 32 τὸν δὲ φυλάρχην τῶν περὶ Τιμόθεον ἀνεῖλον, ἀνοσιώτατον ἄνδρα καὶ πολλὰ τοὺς Ιουδαίους ἐπιλελυπηκότα. 33 ἐπινίκια δὲ ἄγοντες ἐν τῇ πατρίδι τοὺς ἐμπρήσαντας τοὺς ἱεροὺς πυλῶνας καὶ Καλλισθένην ὑφῆψαν εἰς ἓν οἰκίδιον πεφευγότα, καὶ τὸν ἄξιον τῆς δυσσεβείας ἐκομίσατο μισθόν. 34 ὁ δὲ τρισαλιτήριος Νικάνωρ ὁ τοὺς χιλίους ἐμπόρους ἐπὶ τὴν πρᾶσιν τῶν Ιουδαίων ἀγαγὼν 35 ταπεινωθεὶς ὑπὸ τῶν κατ᾽ αὐτὸν νομιζομένων ἐλαχίστων εἶναι τῇ τοῦ κυρίου βοηθείᾳ τὴν δοξικὴν ἀποθέμενος ἐσθῆτα διὰ τῆς μεσογείου δραπέτου τρόπον ἔρημον ἑαυτὸν ποιήσας ἧκεν εἰς ᾿Αντιόχειαν ὑπὲρ ἅπαν εὐημερηκὼς ἐπὶ τῇ τοῦ στρατοῦ διαφθορᾷ. 36 καὶ ὁ τοῖς ῾Ρωμαίοις ἀναδεξάμενος φόρον ἀπὸ τῆς τῶν ἐν Ιεροσολύμοις αἰχμαλωσίας κατορθώσασθαι κατήγγελλεν ὑπέρμαχον ἔχειν τοὺς Ιουδαίους καὶ διὰ τὸν τρόπον τοῦτον ἀτρώτους εἶναι τοὺς Ιουδαίους διὰ τὸ ἀκολουθεῖν τοῖς ὑπ᾽ αὐτοῦ προτεταγμένοις νόμοις.

9
Okufà kwa Antiyokusi Epifani
1 Muli agôla mango, Antiyokusi ayagaluka omu nshonyi, arhenga omu bihugo by’e Persi. 2 Bulya erhi aba amaja omu lugo luderhwa Persepoli arhangira okugendihagula ebirugu by’akâ-Nyamuzinda n’okunyaga olugo, kuli okwo engabo yashagamuka yazukira oku mirasano, Antiyokusi acandabukwakwo, akubûka n’enshonyi. 3 Amango ali omu cihugo c’Ekbatani bamubwîra kurhi byabîre kuli Nikanori n’oku ngabo ya Timoteyo. 4 Yêshi oburhè bwamugwârha bwalonzimuyîrha, akalonza kurhi acîhôla oku Bayahudi kuli balya burhumaga ayâka. Arhegeka owaja agendêsa engâlè yâge mpu alikûle buzira kuyimanga lyo bakanya, n’obwo bucîranuzi bwa Nyamuzinda bwali bumuhârhine, bulya ayishaga ahiga omu bucibonyi bwâge erhi: «Hano mpika aha Yeruzalemu, olugo lwôshi nalujira nshinda yAbayahudi. 5 Ci, Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, abona ngasi kantu, amurhimbakwo erhabonekana erhayishi bafumu. Oku anayusihiga ebyôla ayumva amalumwa garhankabona bufumu omu nda, bakerêrhera. 6 Okwôla kwo anali ashingânîne, bulya agezize abandi mw’omusisi n’amalibuko ga ngasi lubero, galya garhankamanyiderhwa. Ci obucîbone bwâge burhaderhaga mpu bwankanyihakwo. 7 Ngasi mango, muli obôla bucîbone, erhi n’obukunizi bwâge bwaja bwaluga anayisha ahigira Abayahudi anayisha arhegeka mpu bakanye duba, lero caligumiza ahirima kw’erya ngâlè yayishaga yabomborogana bulibirha, n’okwôla ahirimaga kwali kubî kuhika ebirumbu by’omubiri gwâge byôshi byalemala. 8 Owayishaga amanya omu bucîbone bwâge mpu nkaba anarhegeka omulaba gw’omu nyanja, owajaga akengêra mpu nkaba yeki anagerera amarhwehwe g’entondo omu munzâni, lero akwêbwa okw’idaho, bamujàgajagira oku ncingo. Okwo kwayê rekana obuhashe bwa Nyamuzinda embere z’abantu bôshi. 9 Ciru omubiri gw’eyôla ndyâlya gwakazirhengamwo emivunyu, oku acizîne, omubiri gwâge gwakazivonyôngoka, eminyafu yakavônyoka omu malumwa manji bwenêne n’akabayo kayishaga kamurhenga mwo kakayihika engabo yôshi. 10 N’oyôla wayishaga wamanya embere mpu nkaba anahuma oku nyenyêzi z’emalunga, lero abula ciru owankamuhêka erhi kabayo kâge karhuma.
11 Lero erhi ayumva yêshi amayuyûkirwa, arhondêra okurhengamwo bulya bucîbone bwâge, arhondêra okubona ebintu byôshi bwinjà erhi munyuli gwa Nnâmahanga gwakazâgiyûshûla ago malumwa gurhuma. 12 N’ebwa kubà ciru na yêne arhankacilembire ebyôla bihulu, aderha, erhi: «kukwânîne okucihira idako lya Nyamuzinda, kunali busha okucîgerera kuli ye erhi okucîgerera oku bunyamuzindav bwâge». 13 Ci kwône eyôla ndyâlya yakazishenga Nyakasane orhankacimubabalira, 14 alagânana agôla mango mpu aleka olugo lutagatîfu buzira kadugundu, lulya alibirhiragayo mpu alujira bwamwa analuhindule nshinda, 15 ye wahigaga mpu kuhika Abayahudi abajire nka Bagreki, b’e Atena, mpu irhondo barhabonaga aha babishwa, mpu bakabulirwe erubala bone abâna bâbo nka nyama zikwebwa erubala mpu ebinyunyi n’ensimba zirye. 16 Alagânana mpu ayishihira enterekêro nyinjinjà muli kalya kâ-Nyamuzinda katagatîfu arhangigihagula, mpu ciru agalula binji kulusha birya birugu bitagatîfu ayankaga, mpu yêne agule ngasi binayêrekîre enterekêro. 17 Ciru mpu yêne ahinduke muyahudi anaje agera ngasi hantu n’okumanyîsa obuhashe bwa Nyamuzinda.
Antiyokusi ayandika amaruba arhumira Abayahudi
18 Kulya kubà amalumwa gâge garharhuliriraga, bulya alikwo akanwa ka Nyakasane, erhi abona oku ntaho acilangâlire, ayandikira Abayahudi agala maruba gakulikire gali gayandisirwe nka musengero n’ebinwa byalimwo by’ebira:
19 «Oku Bayahudi bakengwa, oku banyacihugo, akalamo n’omurhûla gwa mwâmi Antiyokusi. 20 Akaba mweshi muyosire bwinjà kuguma n’abâna binyu, akaba ebintu binyu bigendesire bwinjà nk’okumwankanacîfinja, mvuzire omunkwa bwenêne, mpizire obulangâlire bwâni empingu. 21 Oku bwâni niono, ndambukire oku ncingo buzira misî mici, ndwîrhe nakengêra n’ecifufu emurhima obukuze, irenge nabonaga mwanyêreka emwinyu. Ganôla mango narhenga omu bihugo by’e Persi n’obula namagogomerwa n’endwâla, mbwîne oku kuli kwinjà okushîbirira omurhûla gwa ngasi muguma. 22 Arhali ebwa kubà namakumba omurhima, kali ngwêrhe obulangâlire bw’okurhenga muli eyira ndwâla. 23 Ci, omu kubona amango larha ajânaga Engabo yâge omu bihugo by’enyanya, asiga amanyîsize ndi wankayîma omu byâge, 24 mpu lyo nk’obuhanya erhi bwankayisha, nîsi erhi gundigundi mwanzi mugalugalu, abantu bôshi b’omu cihugo erhi bakamanya oku bayîmisire balekijamwo akavango. 25 N’omu kubona oku abâmi rhuyûbakinwe nabo, bôshi n’abaluzi b’abalungu, badwîrhe bayunjayunja amango, co cirhumire ndesire oku mugala wâni Antiyokusi ye mwâmi, oyu nakazâgisigira banji muli mwe amango najaga nageragera omu bihugo byâni by’enyanya, nambakômêrize ye, nnamuyandikire agâla maruba mayandike ahâla. 26 Mmuhunyire nnansengîre nti ngasi muguma omu kukengêra aminja namujirire yêne nîsi erhi n’abandi caligumiza, obukenge mungwêrhekwomunabulange kuli mugala wâni. 27 Bulya ndangâlîre nti akanashimba obulonza bwâni bwinjà, mwalama mweshi naye n’omurhûla.»
28 Ntyôla kwo oyôla kaheza, eyôla ncuku, omu kulabanjira n’amalumwa madârhi, agali nka galya ajaga alibuzamwo abandi, ntyôla kwo afirire omu cihugo c’ihanga, afira omu ntondo, ayîrhwa n’obubanya budârhi. 29 Filipo wali mwîra wâge wa kurhenga mîra e burhò bwâbo, ayisha alusize ecirunda câge ci erhi aciyôboha omugala Antiyokusi, aciyakira e Mîsiri emwa Ptolemeyo Filometori.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 9
1 Περὶ δὲ τὸν καιρὸν ἐκεῖνον ἐτύγχανεν ᾿Αντίοχος ἀναλελυκὼς ἀκόσμως ἐκ τῶν περὶ τὴν Περσίδα τόπων. 2 εἰσεληλύθει γὰρ εἰς τὴν λεγομένην Περσέπολιν καὶ ἐπεχείρησεν ἱεροσυλεῖν καὶ τὴν πόλιν συνέχειν• διὸ δὴ τῶν πληθῶν ὁρμησάντων ἐπὶ τὴν τῶν ὅπλων βοήθειαν ἐτράπησαν, καὶ συνέβη τροπωθέντα τὸν ᾿Αντίοχον ὑπὸ τῶν ἐγχωρίων ἀσχήμονα τὴν ἀναζυγὴν ποιήσασθαι. 3 ὄντι δὲ αὐτῷ κατ᾽ ᾿Εκβάτανα προσέπεσεν τὰ κατὰ Νικάνορα καὶ τοὺς περὶ Τιμόθεον γεγονότα. 4 ἐπαρθεὶς δὲ τῷ θυμῷ ᾤετο καὶ τὴν τῶν πεφυγαδευκότων αὐτὸν κακίαν εἰς τοὺς Ιουδαίους ἐναπερείσασθαι, διὸ συνέταξεν τὸν ἁρματηλάτην ἀδιαλείπτως ἐλαύνοντα κατανύειν τὴν πορείαν τῆς ἐξ οὐρανοῦ δὴ κρίσεως συνούσης αὐτῷ• οὕτως γὰρ ὑπερηφάνως εἶπεν Πολυανδρεῖον Ιουδαίων Ιεροσόλυμα ποιήσω παραγενόμενος ἐκεῖ. 5 ὁ δὲ παντεπόπτης κύριος ὁ θεὸς τοῦ Ισραηλ ἐπάταξεν αὐτὸν ἀνιάτῳ καὶ ἀοράτῳ πληγῇ• ἄρτι δὲ αὐτοῦ καταλήξαντος τὸν λόγον ἔλαβεν αὐτὸν ἀνήκεστος τῶν σπλάγχνων ἀλγηδὼν καὶ πικραὶ τῶν ἔνδον βάσανοι 6 πάνυ δικαίως τὸν πολλαῖς καὶ ξενιζούσαις συμφοραῖς ἑτέρων σπλάγχνα βασανίσαντα. 7 ὁ δ᾽ οὐδαμῶς τῆς ἀγερωχίας ἔληγεν, ἔτι δὲ καὶ τῆς ὑπερηφανίας ἐπεπλήρωτο πῦρ πνέων τοῖς θυμοῖς ἐπὶ τοὺς Ιουδαίους καὶ κελεύων ἐποξύνειν τὴν πορείαν. συνέβη δὲ καὶ πεσεῖν αὐτὸν ἀπὸ τοῦ ἅρματος φερομένου ῥοίζῳ καὶ δυσχερεῖ πτώματι περιπεσόντα πάντα τὰ μέλη τοῦ σώματος ἀποστρεβλοῦσθαι. 8 ὁ δ᾽ ἄρτι δοκῶν τοῖς τῆς θαλάσσης κύμασιν ἐπιτάσσειν διὰ τὴν ὑπὲρ ἄνθρωπον ἀλαζονείαν καὶ πλάστιγγι τὰ τῶν ὀρέων οἰόμενος ὕψη στήσειν κατὰ γῆν γενόμενος ἐν φορείῳ παρεκομίζετο φανερὰν τοῦ θεοῦ πᾶσιν τὴν δύναμιν ἐνδεικνύμενος, 9 ὥστε καὶ ἐκ τοῦ σώματος τοῦ δυσσεβοῦς σκώληκας ἀναζεῖν, καὶ ζῶντος ἐν ὀδύναις καὶ ἀλγηδόσιν τὰς σάρκας αὐτοῦ διαπίπτειν, ὑπὸ δὲ τῆς ὀσμῆς αὐτοῦ πᾶν τὸ στρατόπεδον βαρύνεσθαι τὴν σαπρίαν. 10 καὶ τὸν μικρῷ πρότερον τῶν οὐρανίων ἄστρων ἅπτεσθαι δοκοῦντα παρακομίζειν οὐδεὶς ἐδύνατο διὰ τὸ τῆς ὀσμῆς ἀφόρητον βάρος. 11 ἐνταῦθα οὖν ἤρξατο τὸ πολὺ τῆς ὑπερηφανίας λήγειν τεθραυσμένος καὶ εἰς ἐπίγνωσιν ἔρχεσθαι θείᾳ μάστιγι κατὰ στιγμὴν ἐπιτεινόμενος ταῖς ἀλγηδόσιν. 12 καὶ μηδὲ τῆς ὀσμῆς αὐτοῦ δυνάμενος ἀνέχεσθαι ταῦτ᾽ ἔφη Δίκαιον ὑποτάσσεσθαι τῷ θεῷ καὶ μὴ θνητὸν ὄντα ἰσόθεα φρονεῖν. 13 ηὔχετο δὲ ὁ μιαρὸς πρὸς τὸν οὐκέτι αὐτὸν ἐλεήσοντα δεσπότην οὕτως λέγων 14 τὴν μὲν ἁγίαν πόλιν, ἣν σπεύδων παρεγίνετο ἰσόπεδον ποιῆσαι καὶ πολυανδρεῖον οἰκοδομῆσαι, ἐλευθέραν ἀναδεῖξαι, 15 τοὺς δὲ Ιουδαίους, οὓς διεγνώκει μηδὲ ταφῆς ἀξιῶσαι, οἰωνοβρώτους δὲ σὺν τοῖς νηπίοις ἐκρίψειν θηρίοις, πάντας αὐτοὺς ἴσους ᾿Αθηναίοις ποιήσειν• 16 ὃν δὲ πρότερον ἐσκύλευσεν ἅγιον νεὼ καλλίστοις ἀναθήμασιν κοσμήσειν καὶ τὰ ἱερὰ σκεύη πολυπλάσια πάντα ἀποδώσειν, τὰς δὲ ἐπιβαλλούσας πρὸς τὰς θυσίας συντάξεις ἐκ τῶν ἰδίων προσόδων χορηγήσειν• 17 πρὸς δὲ τούτοις καὶ Ιουδαῖον ἔσεσθαι καὶ πάντα τόπον οἰκητὸν ἐπελεύσεσθαι καταγγέλλοντα τὸ τοῦ θεοῦ κράτος. 18 οὐδαμῶς δὲ ληγόντων τῶν πόνων, ἐπεληλύθει γὰρ ἐπ᾽ αὐτὸν δικαία ἡ τοῦ θεοῦ κρίσις, τὰ κατ᾽ αὐτὸν ἀπελπίσας ἔγραψεν πρὸς τοὺς Ιουδαίους τὴν ὑπογεγραμμένην ἐπιστολὴν ἱκετηρίας τάξιν ἔχουσαν, περιέχουσαν δὲ οὕτως 19 Τοῖς χρηστοῖς Ιουδαίοις τοῖς πολίταις πολλὰ χαίρειν καὶ ὑγιαίνειν καὶ εὖ πράττειν βασιλεὺς καὶ στρατηγὸς ᾿Αντίοχος. 20 εἰ ἔρρωσθε καὶ τὰ τέκνα καὶ τὰ ἴδια κατὰ γνώμην ἐστὶν ὑμῖν• εἰς οὐρανὸν τὴν ἐλπίδα ἔχων 21 ὑμῶν τὴν τιμὴν καὶ τὴν εὔνοιαν ἐμνημόνευον φιλοστόργως. ἐπανάγων ἐκ τῶν κατὰ τὴν Περσίδα τόπων καὶ περιπεσὼν ἀσθενείᾳ δυσχέρειαν ἐχούσῃ ἀναγκαῖον ἡγησάμην φροντίσαι τῆς κοινῆς πάντων ἀσφαλείας. 22 οὐκ ἀπογινώσκων τὰ κατ᾽ ἐμαυτόν, ἀλλὰ ἔχων πολλὴν ἐλπίδα ἐκφεύξεσθαι τὴν ἀσθένειαν, 23 θεωρῶν δὲ ὅτι καὶ ὁ πατήρ, καθ᾽ οὓς καιροὺς εἰς τοὺς ἄνω τόπους ἐστρατοπέδευσεν, ἀνέδειξεν τὸν διαδεξάμενον, 24 ὅπως, ἐάν τι παράδοξον ἀποβαίνῃ ἢ καὶ προσαγγελθῇ τι δυσχερές, εἰδότες οἱ κατὰ τὴν χώραν ᾧ καταλέλειπται τὰ πράγματα μὴ ἐπιταράσσωνται• 25 πρὸς δὲ τούτοις κατανοῶν τοὺς παρακειμένους δυνάστας καὶ γειτνιῶντας τῇ βασιλείᾳ τοῖς καιροῖς ἐπέχοντας καὶ προσδοκῶντας τὸ ἀποβησόμενον, ἀναδέδειχα τὸν υἱὸν ᾿Αντίοχον βασιλέα, ὃν πολλάκις ἀνατρέχων εἰς τὰς ἐπάνω σατραπείας τοῖς πλείστοις ὑμῶν παρεκατετιθέμην καὶ συνίστων• γέγραφα δὲ πρὸς αὐτὸν τὰ ὑπογεγραμμένα. 26 παρακαλῶ οὖν ὑμᾶς καὶ ἀξιῶ μεμνημένους τῶν εὐεργεσιῶν κοινῇ καὶ κατ᾽ ἰδίαν ἕκαστον συντηρεῖν τὴν οὖσαν εὔνοιαν εἰς ἐμὲ καὶ τὸν υἱόν• 27 πέπεισμαι γὰρ αὐτὸν ἐπιεικῶς καὶ φιλανθρώπως παρακολουθοῦντα τῇ ἐμῇ προαιρέσει συμπεριενεχθήσεσθαι ὑμῖν. 28 ῾Ο μὲν οὖν ἀνδροφόνος καὶ βλάσφημος τὰ χείριστα παθών, ὡς ἑτέρους διέθηκεν, ἐπὶ ξένης ἐν τοῖς ὄρεσιν οἰκτίστῳ μόρῳ κατέστρεψεν τὸν βίον. 29 παρεκομίζετο δὲ τὸ σῶμα Φίλιππος ὁ σύντροφος αὐτοῦ, ὃς καὶ διευλαβηθεὶς τὸν υἱὸν ᾿Αντιόχου πρὸς Πτολεμαῖον τὸν Φιλομήτορα εἰς Αἴγυπτον διεκομίσθη.
10
Akâ-Nyamuzinda kacêsibwa
1 Oku bundi Yuda Makabeyo bôshi n’abâbo barhondêra okushakûlula akâ-Nyamuzinda n’olugo. 2 Bashâba empêro z’abapagani balî bamayûbaka omu mihanda n’omu hantu hatagatîfu. 3 Ntyo erhi babà bamacêsa ahantu hatagatîfu, bashubiyûbaka olundi luhêrero, kandi balasha omuliro omu ibuye, bayanka kuli gulya muliro bakagukoleza oku nterekêro, erhi baligi na myâka ibirhi barhajira ntyôla, barhondêra okutumbûsa enshangi, okukongêza amatara, n’okurherekêra enambi z’emigati. 4 Erhi babà bamayûsa okwôla, bafukamiriza, bashenga Nnâmahanga mpu mâshi irhondo arhacibarhumiraga mabî ga bene agôla, n’erhi kandi bankashubihirima, mpu mâshi anabahànûle n’olukogo, amanye arhacibahânaga omu maboko g’encuku n’abashombanyi. 5 Olusiku akâ-Nyamuzinda kahemulagwa n’abashombanyi b’ihanga, olwo lusiku lwo kanacêsibwemwo, zali omu nsiku makumi abirhi n’irhanu z’omwêzi gwa Kisleu (cambasè). 6 Bôshi bageza nsiku munâni erhi bajira olwo lusiku lukulu, nka kulya banajira oku lusiku lukulu lw’Amahêma, bakakengêra oku harhacigera nsiku erhi badwîrhe balâla omu ntondo, omu lwâla nka nsimba z’erubala. 7 Co carhumaga erhi babà bamayambala ebishâkè n’amashami g’emirhi minjinjà, n’emishugushugu omu nfune, barhondêra okukuza n’enyimbo olya wabahâga obulyo bw’okushubicêsa ahantu hatagatîfu. 8 Banaciyandika irhegeko, banalimanyîsa omu cihugo côshi mpu ngasi Muyahudi akazikuza ngasi mwâka ezôla nsiku.
VI. Yuda alwîsa abalungu na Lisiyasi murhwâli wa Epatori
9 Byanacibà ntyôla aha kufà kwa Antiyokusi oderhwa Epifani. 10 Rhukolaga rhwaderha oku biyêrekîre Antiyokusi Epatori, mugala w’eyôla ndyâlya, rhwanashambâla hitya oku mabî gadwirhwe n’eyôla ntambala.
Omurhondêro gw’obwâmi bwa Antiyokusi Epatori
11 Erhi anajà oku ntebe, ayirukira ajira Lisiyasi murhindisi w’ebintu byâge byôshi, ye wanaligi murhambo w’e Sele-Sîriya n’e Fenisiya. 12 Kulya kubà Ptolemeyo oderhwa Makroni ye wali murhangiriza w’okubona kurhi Abayahudi badwîrhe balibuzibwa, alonza okubarhegeka n’obushinganyanya n’omurhûla. 13 Okwôla kwarhuma agend’ishobekwa bushabusha n’abîra ba mwâmi emunda Epatori ali; na kandi ngasi mango bakazimuderha mulenzi bulya alesire Cipro alangisibagwa na Filometori, n’oku alunganaga na Antiyokusi Epifani, erhi abona oku kuli kwa busha okulama buzira irenge aciha obwôge afà.
Gorigiyasi n’enkuta z’e Idumeya
14 Oku Gorigiyasi anabà murhambo w’engabo y’abalwî b’aho ntyâla, arhola emirhwe y’okujuhwa na ngasi mango akalonza obulyo bw’okulwîsa Abayahudi. 15 Kuguma naye, abantu b’e Idumeya, bulya bali bagwêrh’enyumpa nzibunzibu z’okulwiramwo zanali ahantu hinjà, nabo bakayôrhabâlibuza Abayahudi; bakayankirira ngasi banakazâgiyisha bayâka e Yeruzalemu, bakayôrha basholoshonza Abayahudi. 16 Abantu ba Makabeyo erhi babà bamashenga bôshi haguma mpu Nyamuzinda abarhabâle, bahamira kuli zirya nyumpa nzibunzibu z’ab’e Idumeya. 17 Bazirhabâlira n’oburhwâli bunene, bazinyaga, banacandabukakwo abakazâgilwira aho omu byôgo bôshi; bakanigûza ngasi yêshi wanakazâgirhinda omu maboko gâbo, bayîrha bantu bihumbi makumi abirhi na kulusha. 18 Bantu bihumbi mwenda bayâkira omu mitungo ibirhi mizibuzibu bahêkamwo n’ebi bakwânînemwo byôshi. 19 Makabeyo asiga halya Simoni na Yozefu bôshi na Zakeyo na ngabo erhali nyi mpu babalinguze, naye akanya aj’ahandi h’okurhabâlira kwa dubaduba. 20 Ci abantu ba Simoni, barhebwa omu kuziga ensaranga na baguma muli balya bali bayâkire omu mitungo. Erhi babà bamahôngerwa mafundo bihumbi makumi gali nda, balêka baguma muli bo mpu bayâke. 21 Erhi bamanyîsa Makabeyo okwôla byabîre, ahamagala ihano ly’abarhambo bâge, ashobeka balya bantu mpu kurhi bajàgiguza bene wâbo, omu kuhôngerwa ensaranga balîkûla abashombanyi. 22 Oku bundi anacirhegeka mpu bayîrhe abôla bantu balenganyagya ntyôla, ho na halya arhola erya mitungo oku yanali ibirhi. 23 Agendesa bwinjà omukolo gwâge gw’okulwa, ayîrhira muli erya mitungo yombi bantu bihumbi makumi abirhi na kulusha.
Okuhimwa n’okufà kwa Timoteyo
24 Ci kwônene Timoteyo olya warhangig’ihimwa embere na Abayahudi, erhi aba amashubishûbûza omwandu gw’abasirika b’omu bindi bihugo amanagend’irhiza abasirika banyakulwira oku nfarasi omu Aziya, ayîsha akola ali humbarhaza Obuyahudi n’emirasano yâge. 25 Erhi bayumva oku ayîruka, abantu ba Makabeyo barhondêra okushenga Nyamuzinda, bacishîga oluvù omw’irhwe, bayambala na sunzu. 26 Agôla mango bali embere za Nyamuzinda, bakazishenga banafukamire embere z’oluhêrero mpu Nyamuzinda arhabâle, mpu abè mushombanyi w’abashombanyi bâbo nka kulya irhegeko linalaganyire.
27 Erhi bayûsa okushenga, barhola emirasano yâbo bayiyegûla n’olugo, erhi bahika hôfi n’abashombanyi, bayimanga. 28 Erhi izûba lishalâla, bakoza entambala olunda n’olundi, baguma bacîkubagira bwenêne oburhabâle bwa Nyamuzinda kulusha obulenga bw’amatumu, abandi bacîkubagira emisî yâbo yonene. 29 Erhi entambala ekula abashombanyi babona kurheng’emalunga, bantu barhânu bali oku nfarasi banayisha balaza nka nkuba, bajà embere z’engabo y’Abayahudi, ezo nfarasi erhi zirimwo ebyuma by’amasholo. 30 Babirhi muli bo erhi babà bamahira Makabeyo ekarhî kâbo, bamucîkiriza n’emirasano yâbo mpu arhag’ibandwa, na muli agôla mango bakaz’ibanda abashombanyi emyampi n’emilazo bahûrha, bayunjula ntemu bôshi bagukumuka. 31 Bantu bihumbi makumi abirhi na magana arhânu omu banyakulambagirira amagulu, n’abandi banyakulwira oku nfarasi magana gali ndarhu bafà ntyo olwo lusiku. 32 Timoteyo ayâkira ahantu hazibuhazibu haderhwa Gazara, aha omukulu w’abasirika bâge w’entwâli ye Kereasi ali. 33 Abantu ba Makabeyo n’oburhwâli bunene bagorha ahôla hazibuzibu nsiku inni. 34 Ebwa kucîkubagira ahôla bali, barhondêra kujâcira Nnâmahanga n’okuderha ebinwa bigalugalu. 35 Erhi olusiku lwa karhânu lucânûla, bâna ba misole makumi abirhi omu bantu ba Makabeyo erhi balumwa n’ebyôla bijâci, bahamira n’oburhwâli bw’akîrumè oku côgo n’obukali buli nka bwa nsimba, bayîsha batumirha eyi n’eyi ngasi yêshi banashimânaga embere zâbo. 36 Abandi bashona barhêra abôla bali bagosirwe omu kugerera olundi lunda, badûlika omuliro kulya mitungo batwâna ebibêye. bayôkerakwo balya bantu bakazâg’ijacira Nnâmahanga; abandi babasa enyumvi, baha eyindi ngabo yalisigîre aha yagera, banacinyaga lulya lugo. 37 Erhi bashimâna Timoteyo acîfulisire omu iriba, bamuyirhiraho bôshi na mwene wâbo Kereasi na Apolofani. 38 Erhi bayusihima ntyo, bakuza Nnâmahanga n’enyimbo banavuga omunkwa emw’Owabumbaga Israheli minjà anamuha oburhwâli.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 10
1 Μακκαβαῖος δὲ καὶ οἱ σὺν αὐτῷ τοῦ κυρίου προάγοντος αὐτοὺς τὸ μὲν ἱερὸν ἐκομίσαντο καὶ τὴν πόλιν, 2 τοὺς δὲ κατὰ τὴν ἀγορὰν βωμοὺς ὑπὸ τῶν ἀλλοφύλων δεδημιουργημένους, ἔτι δὲ τεμένη καθεῖλαν 3 καὶ τὸν νεὼ καθαρίσαντες ἕτερον θυσιαστήριον ἐποίησαν καὶ πυρώσαντες λίθους καὶ πῦρ ἐκ τούτων λαβόντες ἀνήνεγκαν θυσίας μετὰ διετῆ χρόνον καὶ θυμίαμα καὶ λύχνους καὶ τῶν ἄρτων τὴν πρόθεσιν ἐποιήσαντο. 4 ταῦτα δὲ ποιήσαντες ἠξίωσαν τὸν κύριον πεσόντες ἐπὶ κοιλίαν μηκέτι περιπεσεῖν τοιούτοις κακοῖς, ἀλλ᾽ ἐάν ποτε καὶ ἁμάρτωσιν, ὑπ᾽ αὐτοῦ μετὰ ἐπιεικείας παιδεύεσθαι καὶ μὴ βλασφήμοις καὶ βαρβάροις ἔθνεσιν παραδίδοσθαι. 5 ἐν ᾗ δὲ ἡμέρᾳ ὁ νεὼς ὑπὸ ἀλλοφύλων ἐβεβηλώθη, συνέβη κατὰ τὴν αὐτὴν ἡμέραν τὸν καθαρισμὸν γενέσθαι τοῦ ναοῦ, τῇ πέμπτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ αὐτοῦ μηνός, ὅς ἐστιν Χασελευ. 6 καὶ μετ᾽ εὐφροσύνης ἦγον ἡμέρας ὀκτὼ σκηνωμάτων τρόπον μνημονεύοντες ὡς πρὸ μικροῦ χρόνου τὴν τῶν σκηνῶν ἑορτὴν ἐν τοῖς ὄρεσιν καὶ ἐν τοῖς σπηλαίοις θηρίων τρόπον ἦσαν νεμόμενοι. 7 διὸ θύρσους καὶ κλάδους ὡραίους, ἔτι δὲ καὶ φοίνικας ἔχοντες ὕμνους ἀνέφερον τῷ εὐοδώσαντι καθαρισθῆναι τὸν ἑαυτοῦ τόπον. 8 ἐδογμάτισαν δὲ μετὰ κοινοῦ προστάγματος καὶ ψηφίσματος παντὶ τῷ τῶν Ιουδαίων ἔθνει κατ᾽ ἐνιαυτὸν ἄγειν τάσδε τὰς ἡμέρας. 9 καὶ τὰ μὲν τῆς ᾿Αντιόχου τοῦ προσαγορευθέντος ᾿Επιφανοῦς τελευτῆς οὕτως εἶχεν. 10 Νυνὶ δὲ τὰ κατὰ τὸν Εὐπάτορα ᾿Αντίοχον, υἱὸν δὲ τοῦ ἀσεβοῦς γενόμενον, δηλώσομεν αὐτὰ συντέμνοντες τὰ συνέχοντα τῶν πολέμων κακά. 11 οὗτος γὰρ παραλαβὼν τὴν βασιλείαν ἀνέδειξεν ἐπὶ τῶν πραγμάτων Λυσίαν τινά, Κοίλης δὲ Συρίας καὶ Φοινίκης στρατηγὸν πρώταρχον. 12 Πτολεμαῖος γὰρ ὁ καλούμενος Μάκρων τὸ δίκαιον συντηρεῖν προηγούμενος πρὸς τοὺς Ιουδαίους διὰ τὴν γεγονυῖαν εἰς αὐτοὺς ἀδικίαν ἐπειρᾶτο τὰ πρὸς αὐτοὺς εἰρηνικῶς διεξάγειν• 13 ὅθεν κατηγορούμενος ὑπὸ τῶν φίλων πρὸς τὸν Εὐπάτορα καὶ προδότης παρ᾽ ἕκαστα ἀκούων διὰ τὸ τὴν Κύπρον ἐμπιστευθέντα ὑπὸ τοῦ Φιλομήτορος ἐκλιπεῖν καὶ πρὸς ᾿Αντίοχον τὸν ᾿Επιφανῆ ἀναχωρῆσαι μήτε εὐγενῆ τὴν ἐξουσίαν εὐγενίσας φαρμακεύσας ἑαυτὸν ἐξέλιπεν τὸν βίον. 14 Γοργίας δὲ γενόμενος στρατηγὸς τῶν τόπων ἐξενοτρόφει καὶ παρ᾽ ἕκαστα πρὸς τοὺς Ιουδαίους ἐπολεμοτρόφει. 15 ὁμοῦ δὲ τούτῳ καὶ οἱ Ιδουμαῖοι ἐγκρατεῖς ἐπικαίρων ὀχυρωμάτων ὄντες ἐγύμναζον τοὺς Ιουδαίους καὶ τοὺς φυγαδεύσαντας ἀπὸ Ιεροσολύμων προσλαβόμενοι πολεμοτροφεῖν ἐπεχείρουν. 16 οἱ δὲ περὶ τὸν Μακκαβαῖον ποιησάμενοι λιτανείαν καὶ ἀξιώσαντες τὸν θεὸν σύμμαχον αὐτοῖς γενέσθαι ἐπὶ τὰ τῶν Ιδουμαίων ὀχυρώματα ὥρμησαν, 17 οἷς καὶ προσβαλόντες εὐρώστως ἐγκρατεῖς ἐγένοντο τῶν τόπων πάντας τε τοὺς ἐπὶ τῷ τείχει μαχομένους ἠμύναντο κατέσφαζόν τε τοὺς ἐμπίπτοντας, ἀνεῖλον δὲ οὐχ ἧττον τῶν δισμυρίων. 18 συμφυγόντων δὲ οὐκ ἔλαττον τῶν ἐνακισχιλίων εἰς δύο πύργους ὀχυροὺς εὖ μάλα καὶ πάντα τὰ πρὸς πολιορκίαν ἔχοντας 19 ὁ Μακκαβαῖος εἰς ἐπείγοντας τόπους ἀπολιπὼν Σιμωνα καὶ Ιωσηπον, ἔτι δὲ καὶ Ζακχαῖον καὶ τοὺς σὺν αὐτῷ ἱκανοὺς πρὸς τὴν τούτων πολιορκίαν αὐτὸς ἐχωρίσθη. 20 οἱ δὲ περὶ τὸν Σιμωνα φιλαργυρήσαντες ὑπό τινων τῶν ἐν τοῖς πύργοις ἐπείσθησαν ἀργυρίῳ, ἑπτάκις δὲ μυρίας δραχμὰς λαβόντες εἴασάν τινας διαρρυῆναι. 21 προσαγγελέντος δὲ τῷ Μακκαβαίῳ περὶ τοῦ γεγονότος συναγαγὼν τοὺς ἡγουμένους τοῦ λαοῦ κατηγόρησεν ὡς ἀργυρίου πέπρακαν τοὺς ἀδελφοὺς τοὺς πολεμίους κατ᾽ αὐτῶν ἀπολύσαντες. 22 τούτους μὲν οὖν προδότας γενομένους ἀπέκτεινεν, καὶ παραχρῆμα τοὺς δύο πύργους κατελάβετο. 23 τοῖς δὲ ὅπλοις τὰ πάντα ἐν ταῖς χερσὶν εὐοδούμενος ἀπώλεσεν ἐν τοῖς δυσὶν ὀχυρώμασιν πλείους τῶν δισμυρίων. 24 Τιμόθεος δὲ ὁ πρότερον ἡττηθεὶς ὑπὸ τῶν Ιουδαίων συναγαγὼν ξένας δυνάμεις παμπληθεῖς καὶ τοὺς τῆς ᾿Ασίας γενομένους ἵππους συναθροίσας οὐκ ὀλίγους παρῆν ὡς δοριάλωτον λημψόμενος τὴν Ιουδαίαν. 25 οἱ δὲ περὶ τὸν Μακκαβαῖον συνεγγίζοντος αὐτοῦ πρὸς ἱκετείαν τοῦ θεοῦ γῇ τὰς κεφαλὰς καταπάσαντες καὶ τὰς ὀσφύας σάκκοις ζώσαντες 26 ἐπὶ τὴν ἀπέναντι τοῦ θυσιαστηρίου κρηπῖδα προσπεσόντες ἠξίουν ἵλεως αὐτοῖς γενόμενον ἐχθρεῦσαι τοῖς ἐχθροῖς αὐτῶν καὶ ἀντικεῖσθαι τοῖς ἀντικειμένοις, καθὼς ὁ νόμος διασαφεῖ. 27 γενόμενοι δὲ ἀπὸ τῆς δεήσεως ἀναλαβόντες τὰ ὅπλα προῆγον ἀπὸ τῆς πόλεως ἐπὶ πλεῖον• συνεγγίσαντες δὲ τοῖς πολεμίοις ἐφ᾽ ἑαυτῶν ἦσαν. 28 ἄρτι δὲ τῆς ἀνατολῆς διαχεομένης προσέβαλον ἑκάτεροι, οἱ μὲν ἔγγυον ἔχοντες εὐημερίας καὶ νίκης μετὰ ἀρετῆς τὴν ἐπὶ τὸν κύριον καταφυγήν, οἱ δὲ καθηγεμόνα τῶν ἀγώνων ταττόμενοι τὸν θυμόν. 29 γενομένης δὲ καρτερᾶς μάχης ἐφάνησαν τοῖς ὑπεναντίοις ἐξ οὐρανοῦ ἐφ᾽ ἵππων χρυσοχαλίνων ἄνδρες πέντε διαπρεπεῖς, καὶ ἀφηγούμενοι τῶν Ιουδαίων, 30 οἳ καὶ τὸν Μακκαβαῖον μέσον λαβόντες καὶ σκεπάζοντες ταῖς ἑαυτῶν πανοπλίαις ἄτρωτον διεφύλαττον, εἰς δὲ τοὺς ὑπεναντίους τοξεύματα καὶ κεραυνοὺς ἐξερρίπτουν, διὸ συγχυθέντες ἀορασίᾳ διεκόπτοντο ταραχῆς πεπληρωμένοι. 31 κατεσφάγησαν δὲ δισμύριοι πρὸς τοῖς πεντακοσίοις, ἱππεῖς δὲ ἑξακόσιοι. 32 αὐτὸς δὲ ὁ Τιμόθεος συνέφυγεν εἰς Γαζαρα λεγόμενον ὀχύρωμα, εὖ μάλα φρούριον, στρατηγοῦντος ἐκεῖ Χαιρεου. 33 οἱ δὲ περὶ τὸν Μακκαβαῖον ἄσμενοι περιεκάθισαν τὸ φρούριον ἡμέρας τέσσαρας. 34 οἱ δὲ ἔνδον τῇ ἐρυμνότητι τοῦ τόπου πεποιθότες ὑπεράγαν ἐβλασφήμουν καὶ λόγους ἀθεμίτους προΐεντο. 35 ὑποφαινούσης δὲ τῆς πέμπτης ἡμέρας εἴκοσι νεανίαι τῶν περὶ τὸν Μακκαβαῖον πυρωθέντες τοῖς θυμοῖς διὰ τὰς βλασφημίας προσβαλόντες τῷ τείχει ἀρρενωδῶς καὶ θηριώδει θυμῷ τὸν ἐμπίπτοντα ἔκοπτον• 36 ἕτεροι δὲ ὁμοίως προσαναβάντες ἐν τῷ περισπασμῷ πρὸς τοὺς ἔνδον ἐνεπίμπρων τοὺς πύργους καὶ πυρὰς ἀνάπτοντες ζῶντας τοὺς βλασφήμους κατέκαιον• οἱ δὲ τὰς πύλας διέκοπτον, εἰσδεξάμενοι δὲ τὴν λοιπὴν τάξιν προκατελάβοντο τὴν πόλιν. 37 καὶ τὸν Τιμόθεον ἀποκεκρυμμένον ἔν τινι λάκκῳ κατέσφαξαν καὶ τὸν τούτου ἀδελφὸν Χαιρέαν καὶ τὸν ᾿Απολλοφάνην. 38 ταῦτα δὲ διαπραξάμενοι μεθ᾽ ὕμνων καὶ ἐξομολογήσεων εὐλόγουν τῷ κυρίῳ τῷ μεγάλως εὐεργετοῦντι τὸν Ισραηλ καὶ τὸ νῖκος αὐτοῖς διδόντι.

11
Entumba ntanzi ya Lisiyasi
1 Erhi kugera nsiku nsungunu, Lisiyasi wali mulezi na mwene wâbo mwâmi, na mwimangizi w’amahano g’oburhegesi bwâge gôshi, ashombwa erhi ebyôla byabaga bîrhuma, 2 anacishûbûza hôfi ha bantu bihumbi makumi gali munâni n’abanyakulwira oku nfarasi bâge bôshi anacija emw’Abayahudi, erhi alangâlire mpu ahindula ecihugo citagatîfu cibè cihugo cirhegeke n’Abagreki. 3 Mpu ayishijira akâ-Nyamuzinda kakajira empongano nka kula ezindi nyumpa z’oburherekêre zinajira omu cihugo n’okuguza ngasi mwâka ecikono c’omudâhwa mukulu; buzira kulola obukulu n’obuhashe bwa Nyamuzinda. 4 Ayishaga acikubagire ebihumbi by’abasirika bâge bagenda n’amagulu, n’ebihumbi by’abandi bagenda oku nfarasi n’amakumi gâge gali munâni g’enjavu, ci agayaguza obuhashe bwa Nyamuzinda.
5 Erhi ahika omu Buyahudi, anahika hôfi ha Betisuri, lugo luyûbake buzibu Iuli hantu ha bilometri birhânu kurhenga e Yeruzalemu, anacicigorha. 6 Erhi abantu ba Makabeyo bayumva oku Lisiyasi anagosire olugo lukomezibwe nytôla, bôshi n’olubaga mpu Nyakasane abarhumire Malahika wâge ayishiyôkola Israheli. 7 Makabeyo ye murhangiriza arhôla emirasano yâge anacibwîra abâbo mpu bahale amagala bagendirhabâla bene wâbo. 8 Bôshi bayimuka caligumiza n’oburhwâli bunene, n’erhi ahika halya bakazâg’ilangira Yeruzalemu, nyakulwira oku nfarasi oyambîrhe ebyêru ababonekera, abajà embere abashokolera ayiîha agarambanya emirasano y’amasholo. 9 Oku bundi bôshi banacikuza Nyamuzinda w’obwonjo, banaciyumva oburhwâli kulusha omu murhima gwâbo, bantu bali n’oburhwâli bw’okulwîsa arhali abantu bonene ci na zirya nsimba nkali n’okurhulungula ebyôgo by’ebyûma. 10 Banaciyîsha barhabire kanyamulongo k’amatabâro na bulya burhabâle bwâbo bwarhenga e mpingu, oku bwonjo bwa Nnâmahanga. 11 Caligumiza nka kula entale enarûkûza bacirhulumbika oku bashombanyi, babalambikamwo bantu bihumbi ikumi na ciguma, na banyakulwira oku nfarasi, cihumbi na magana gali ndarhu, n’abandi babakûlakw’omulindi. 12 Banji muli bo bayâka erhi banali babande, bakazijandika emirasano yâbo; Lisiyasi yênene ashugunuka n’enshonyi nnene bwenêne.
Lisiyasi ayumvanya n’ Abayahudi. Amaruba ani g’obumvikane
13 Ci kwône bulya arhâli muntu obuzire obukengêre, arhanya kuli okwôla anahimagwa abona oku Abayahudi barhankahimwa bulya Nyamuzinda adwîrhe abalwira. 14 Arhumiza mpu bayumvanye omu bushinganyanya, alagânana mpu agend’iyemêza mwâmi abè mwîra wâbo. 15 Makabeyo anaciyêmera ebyôla Lisiyasi alagânaga, erhi bunguke bw’olubaga burhuma. Ebwa kubà ngasi ebi Makabeyo anali ayandikire Lisiyasi biyêrekîre Abayahudi, mwâmi anacibiyêmêra.
16 Amaruba Lisiyasi aliyandikire Abayahudi kwo gali mayandike ntyâla:
«Omusingo gwa Lisiyasi oku lubaga lw’Abayahudi: 17 Yowane na Absalomu mwàli muntumire ene babà bamampa galya maruba mwàli mwamakondora kwo, bampûna mpu ngalule amashuzo kuli ebyôla binwa. 18 Ngasi byôshi byanali bigwâsirwe okuhika emwa mwâmi namumanyîsizebyo anayêmêra ngasi byankanayêmêrirwe. 19 Erhi mwankasera oku bwôrhere bw’ecihugo nâni nanacîhangâna okummulongeza birya binakwânîne. 20 Oku hindi by’obukomokomo, narhegesire abantu mwàli murhumire bôshi n’ezani ntumwa nti mubîshambâlekwo mweshi. 21 Muyôrhe bwinjà. Mwâka gw’igana, na makumi anni na munâni, omu nsiku makumi abirhi n’inni, omu mwêzi gwa Dioskore.»
22 Amaruba ga mwâmi Antiyokusi kwo galidesire ntyâla:
«Omusingo gwa Mwâmi Antiyokusi kuli mwene wâbo Lisiyasi! 23 Ebwa kubà larha acîjirire omu nnâma, rhwono omu kulonza nti balya bôshi banali b’omu bwâmi bwîrhu bakole emirimo yâbo n’omurhûla, 24 n’omu kuyumva oku Abayahudi barhayêmîre nk’oku larha anali alonzize, mpu barhole engeso z’obugreki, ci mpu balonzize okuyôrhana engeso zâbo bone na bone, banakaziyôrha bashimba amarhegeko gâbo, 25 omu kulonza nti olôla lubaga nalwo lurhabonaga kavango kaci, rhurhegesirwe nti rhubagalulire akâ-Nyamuzinda kâbo, banalame omu kushimba obwôrhere bwa bashakulûza bâbo. 26 Kuziga kwanaba kwinjà okurhuma emwâbo entumwa yajibahà omukòno, lyo hano bamanya obulonza bwîrhu, babè n’omurhima gw’obulangâlire, banahiribanye emirimo yâbo n’obushagaluke. »
27 Amaruba ga mwâmi oku Bayahudi ko gali gayandisirwe ntya:
«Oku lubaga, oku Nnâma y’Abayahudi, n’oku bandi Bayahudi, omusingo gwa mwâmi Antiyokusi. 28 Akaba munayôsire bwinjà, bulya ko rhunacîfinja, na niru rhwêne rhuzibubire. 29 Menelasi arhumanyîsize omwifinjo gwinyu gw’okuhiribanya emirimo yinyu, 30 abankanalikûla kuhika oku lusiku lwa makumi asharhu lw’omwêzi gwa Santike, (kasi-kiru kazinda) rhubalaganyize oku babà n’omurhûla. 31 Abayahudi bakazilya ebiryo byâbo, banashimbe amarhegeko gâbo nk’oku byanali embere, buzira kubamwo owalibuzibwa mpu anavunyire irhegeko lilebe omu kurhalimanya. 32 Mmurhumìre Menelasi nti ayishimmubwîra murhimûkwe. 33 Muyôrhe bwinjà. Mwâka gw’igana na makumi anni na munâni omu nsiku ikumi n’irhanu z’omwêzi gwa Santike (mwêzi gwa kabirhi).»
34 Abaroma nabo banaciyandikira Abayahudi amaruba gali mayandike ntyâla:
«Kwintusi Memiyusi na Titusi Maniyusi, barhambo b’Abaroma, oku lubaga lwôshi lw’Abayahudi, musingo! 35 Ebintu Lisiyasi mwene wâbo mwâmi abayêmêreraga nîrhu rhubayêmêrirebyo. 36 Na kuli birya anaderhaga mpu arhang’idôsa mwâmi, murhurhumire muntu muguma buzira kulegama, hanomubà mwamarhang’ibigeramwo, lyo rhubihugûlira mwâmi okunamukwânîne, bulya rhwaja e Antiyokiya. 37 Kuziga mujire duba, mulike entumwa, bayishirhumanyîsa nîrhu entanya zinyu. 38 Muyôrhe bwinjà, mwâka gw’igana na makumi anni na munâni, omu nsiku ikumi n’irhanu za Dioskore (mwêzi gwa kabirhi)w.»
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 11
1 Μετ᾽ ὀλίγον δὲ παντελῶς χρονίσκον Λυσίας ἐπίτροπος τοῦ βασιλέως καὶ συγγενὴς καὶ ἐπὶ τῶν πραγμάτων λίαν βαρέως φέρων ἐπὶ τοῖς γεγονόσι 2 συναθροίσας περὶ τὰς ὀκτὼ μυριάδας καὶ τὴν ἵππον ἅπασαν παρεγίνετο ἐπὶ τοὺς Ιουδαίους λογιζόμενος τὴν μὲν πόλιν ῞Ελλησιν οἰκητήριον ποιήσειν, 3 τὸ δὲ ἱερὸν ἀργυρολόγητον, καθὼς τὰ λοιπὰ τῶν ἐθνῶν τεμένη, πρατὴν δὲ κατὰ ἔτος τὴν ἀρχιερωσύνην ποιήσειν, 4 οὐδαμῶς ἐπιλογιζόμενος τὸ τοῦ θεοῦ κράτος, πεφρενωμένος δὲ ταῖς μυριάσιν τῶν πεζῶν καὶ ταῖς χιλιάσιν τῶν ἱππέων καὶ τοῖς ἐλέφασιν τοῖς ὀγδοήκοντα. 5 εἰσελθὼν δὲ εἰς τὴν Ιουδαίαν καὶ συνεγγίσας Βαιθσουρα ὄντι μὲν ἐρυμνῷ χωρίῳ, Ιεροσολύμων δὲ ἀπέχοντι ὡσεὶ σταδίους πέντε τοῦτο ἔθλιβεν. 6 ὡς δὲ μετέλαβον οἱ περὶ τὸν Μακκαβαῖον πολιορκοῦντα αὐτὸν τὰ ὀχυρώματα, μετὰ ὀδυρμῶν καὶ δακρύων ἱκέτευον σὺν τοῖς ὄχλοις τὸν κύριον ἀγαθὸν ἄγγελον ἀποστεῖλαι πρὸς σωτηρίαν τῷ Ισραηλ. 7 αὐτὸς δὲ πρῶτος ὁ Μακκαβαῖος ἀναλαβὼν τὰ ὅπλα προετρέψατο τοὺς ἄλλους ἅμα αὐτῷ διακινδυνεύοντας ἐπιβοηθεῖν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν• ὁμοῦ δὲ καὶ προθύμως ἐξώρμησαν. 8 αὐτόθι δὲ πρὸς τοῖς Ιεροσολύμοις ὄντων ἐφάνη προηγούμενος αὐτῶν ἔφιππος ἐν λευκῇ ἐσθῆτι πανοπλίαν χρυσῆν κραδαίνων. 9 ὁμοῦ δὲ πάντες εὐλόγησαν τὸν ἐλεήμονα θεὸν καὶ ἐπερρώσθησαν ταῖς ψυχαῖς οὐ μόνον ἀνθρώπους, θῆρας δὲ τοὺς ἀγριωτάτους καὶ σιδηρᾶ τείχη τιτρώσκειν ὄντες ἕτοιμοι. 10 προῆγον ἐν διασκευῇ τὸν ἀπ᾽ οὐρανοῦ σύμμαχον ἔχοντες ἐλεήσαντος αὐτοὺς τοῦ κυρίου. 11 λεοντηδὸν δὲ ἐντινάξαντες εἰς τοὺς πολεμίους κατέστρωσαν αὐτῶν χιλίους πρὸς τοῖς μυρίοις, ἱππεῖς δὲ ἑξακοσίους πρὸς τοῖς χιλίοις• τοὺς δὲ πάντας ἠνάγκασαν φεύγειν. 12 οἱ πλείονες δὲ αὐτῶν τραυματίαι γυμνοὶ διεσώθησαν• καὶ αὐτὸς δὲ ὁ Λυσίας αἰσχρῶς φεύγων διεσώθη. 13 οὐκ ἄνους δὲ ὑπάρχων πρὸς ἑαυτὸν ἀντιβάλλων τὸ γεγονὸς περὶ αὐτὸν ἐλάττωμα καὶ συννοήσας ἀνικήτους εἶναι τοὺς Εβραίους τοῦ δυναμένου θεοῦ συμμαχοῦντος αὐτοῖς 14 προσαποστείλας ἔπεισεν συλλύεσθαι ἐπὶ πᾶσι τοῖς δικαίοις, καὶ διότι καὶ τὸν βασιλέα πείσει φίλον αὐτοῖς ἀναγκάζων γενέσθαι. 15 ἐπένευσεν δὲ ὁ Μακκαβαῖος ἐπὶ πᾶσιν, οἷς ὁ Λυσίας παρεκάλει, τοῦ συμφέροντος φροντίζων• ὅσα γὰρ ὁ Μακκαβαῖος ἐπέδωκεν τῷ Λυσίᾳ διὰ γραπτῶν περὶ τῶν Ιουδαίων, συνεχώρησεν ὁ βασιλεύς. 16 ῏Ησαν γὰρ αἱ γεγραμμέναι τοῖς Ιουδαίοις ἐπιστολαὶ παρὰ μὲν Λυσίου περιέχουσαι τὸν τρόπον τοῦτον Λυσίας τῷ πλήθει τῶν Ιουδαίων χαίρειν. 17 Ιωαννης καὶ Αβεσσαλωμ οἱ πεμφθέντες παρ᾽ ὑμῶν ἐπιδόντες τὸν ὑπογεγραμμένον χρηματισμὸν ἠξίουν περὶ τῶν δι᾽ αὐτοῦ σημαινομένων. 18 ὅσα μὲν οὖν ἔδει καὶ τῷ βασιλεῖ προσενεχθῆναι, διεσάφησα• ἃ δὲ ἦν ἐνδεχόμενα, συνεχώρησεν. 19 ἐὰν μὲν οὖν συντηρήσητε τὴν εἰς τὰ πράγματα εὔνοιαν, καὶ εἰς τὸ λοιπὸν πειράσομαι παραίτιος ἀγαθῶν γενέσθαι. 20 ὑπὲρ δὲ τούτων καὶ τῶν κατὰ μέρος ἐντέταλμαι τούτοις τε καὶ τοῖς παρ᾽ ἐμοῦ διαλεχθῆναι ὑμῖν. 21 ἔρρωσθε. ἔτους ἑκατοστοῦ τεσσαρακοστοῦ ὀγδόου, Διὸς Κορινθίου τετράδι καὶ εἰκάδι. 22 ῾Η δὲ τοῦ βασιλέως ἐπιστολὴ περιεῖχεν οὕτως Βασιλεὺς ᾿Αντίοχος τῷ ἀδελφῷ Λυσίᾳ χαίρειν. 23 τοῦ πατρὸς ἡμῶν εἰς θεοὺς μεταστάντος βουλόμενοι τοὺς ἐκ τῆς βασιλείας ἀταράχους ὄντας γενέσθαι πρὸς τὴν τῶν ἰδίων ἐπιμέλειαν 24 ἀκηκοότες τοὺς Ιουδαίους μὴ συνευδοκοῦντας τῇ τοῦ πατρὸς ἐπὶ τὰ ῾Ελληνικὰ μεταθέσει, ἀλλὰ τὴν ἑαυτῶν ἀγωγὴν αἱρετίζοντας ἀξιοῦντας συγχωρηθῆναι αὐτοῖς τὰ νόμιμα, 25 αἱρούμενοι οὖν καὶ τοῦτο τὸ ἔθνος ἐκτὸς ταραχῆς εἶναι κρίνομεν τό τε ἱερὸν ἀποκατασταθῆναι αὐτοῖς καὶ πολιτεύεσθαι κατὰ τὰ ἐπὶ τῶν προγόνων αὐτῶν ἔθη. 26 εὖ οὖν ποιήσεις διαπεμψάμενος πρὸς αὐτοὺς καὶ δοὺς δεξιάς, ὅπως εἰδότες τὴν ἡμετέραν προαίρεσιν εὔθυμοί τε ὦσιν καὶ ἡδέως διαγίνωνται πρὸς τῇ τῶν ἰδίων ἀντιλήμψει. 27 Πρὸς δὲ τὸ ἔθνος ἡ τοῦ βασιλέως ἐπιστολὴ τοιάδε ἦν Βασιλεὺς ᾿Αντίοχος τῇ γερουσίᾳ τῶν Ιουδαίων καὶ τοῖς ἄλλοις Ιουδαίοις χαίρειν. 28 εἰ ἔρρωσθε, εἴη ἂν ὡς βουλόμεθα• καὶ αὐτοὶ δὲ ὑγιαίνομεν. 29 ἐνεφάνισεν ἡμῖν Μενέλαος βούλεσθαι κατελθόντας ὑμᾶς γίνεσθαι πρὸς τοῖς ἰδίοις. 30 τοῖς οὖν καταπορευομένοις μέχρι τριακάδος Ξανθικοῦ ὑπάρξει δεξιὰ μετὰ τῆς ἀδείας 31 χρῆσθαι τοὺς Ιουδαίους τοῖς ἑαυτῶν δαπανήμασιν καὶ νόμοις, καθὰ καὶ τὸ πρότερον, καὶ οὐδεὶς αὐτῶν κατ᾽ οὐδένα τρόπον παρενοχληθήσεται περὶ τῶν ἠγνοημένων. 32 πέπομφα δὲ καὶ τὸν Μενέλαον παρακαλέσοντα ὑμᾶς. 33 ἔρρωσθε. ἔτους ἑκατοστοῦ τεσσαρακοστοῦ ὀγδόου, Ξανθικοῦ πεντεκαιδεκάτῃ. 34 ῎Επεμψαν δὲ καὶ οἱ ῾Ρωμαῖοι πρὸς αὐτοὺς ἐπιστολὴν ἔχουσαν οὕτως Κόιντος Μέμμιος, Τίτος Μάνιος, πρεσβῦται ῾Ρωμαίων, τῷ δήμῳ τῶν Ιουδαίων χαίρειν. 35 ὑπὲρ ὧν Λυσίας ὁ συγγενὴς τοῦ βασιλέως συνεχώρησεν ὑμῖν, καὶ ἡμεῖς συνευδοκοῦμεν. 36 ἃ δὲ ἔκρινεν προσανενεχθῆναι τῷ βασιλεῖ, πέμψατέ τινα παραχρῆμα ἐπισκεψάμενοι περὶ τούτων, ἵνα ἐκθῶμεν ὡς καθήκει ὑμῖν• ἡμεῖς γὰρ προσάγομεν πρὸς ᾿Αντιόχειαν. 37 διὸ σπεύσατε καὶ πέμψατέ τινας, ὅπως καὶ ἡμεῖς ἐπιγνῶμεν ὁποίας ἐστὲ γνώμης. 38 ὑγιαίνετε. ἔτους ἑκατοστοῦ τεσσαρακοστοῦ ὀγδόου, Ξανθικοῦ πεντεκαιδεκάτῃ.
12
Obubî bw’olubaga Iw’e Yope n’e Yamuniya
1 Erhi babà bamayumvanya, Lisiyasi ashubira oku bwâmi, nabo Abayahudi barhangira okuhinga amashwa gâbo. 2 Ci kwône, baguma omu bakulu b’abasirika balî eyôla munda: Timoteyo, Apoloniyusi mwene Geneyusi kuguma na Yeronimusi bôshi na Demofoni, na kuhirakwo Nikanori murhambo w’e Cipro, bakahûguga Abayahudi barhazigaga balama n’omurhûla.
3 Abantu b’e Yope banacijira obu bubî bukulikìre. Banacilâlika Abayahudi bayûbaka emwâbo bôshi na bakabo n’abâna bâbo, mpu bajè omu mârho babarheganyize nka kulya barhagwêrhi kafulo ciru n’akasungunu kulibo. 4 Ci kwonene, bajiraga ntyo oku muhigo gwali erhi gwarhôzirwe n’olugo. Abayahudi banaciyêmêra, nka bantu balonza omurhûla; barhàli bacikebirwe cici: ci erhi bahika omu karhî k’enyanja babazisa: bàli nka magana abirhi na kulusha.
5 Erhi Yuda amanya obwôla bubî bwajiriragwa bene wâbo, agendimanyîsa abâbo. 6 N’erhi babà bamashenga Nyamuzinda, ye mucîranuzi mushinganyanya, arhabâlire abôla bayîrhaga bene wâbo. Enyumpa zali okw’izîko azidûlika muliro budufu, amârho gâbo nago agayôca, anacinaguza n’abalonzagya okuyaâkira eyôla munda. 7 Ebwa kubà olugo lwàli luhamike acîgendera ci erhi anacigwêrhe omuhigo gw’okushub’igaluka n’okuherêrekeza olugo lw’abôla bantu b’e Yope lwôshi. 8 Erhi amanya oku abantu b’e Yamuniya nabo bagwêrhe omuhigo gw’okujirira Abayahudi bayûbaka emwâbo nk’okwôla abôla babajiriraga, 9 Yuda naye abarhêra budufu, abo b’e Yamuniya. Ayôca izîko n’amârho gâbo kuhika engulumira yakazibonekana e Yeruzalemu yakamoleka yo n’obwo bàlî kulî nabo bantu ha lugendo lwa stadi magana abirhi na makumi anni.
Olugo lwa Galadi lwarhêrwa
10 Oku aciyegûla n’abo stadi mwenda, akolaga ashimbire Timoteyo, Abahàrabu bamurhêra hôfi bantu bihumbi birhânu na kulusha bagenda n’amagulu, na banyakulwira oku nfarasi magana arhânu. 11 Entambala yalûbwa akantashakûlulwa wa! Ci oku burhabâle bwa Nyamuzinda Ogala-byôshi, Yuda n’abâbo bahima ezôla nzunguzi z’omw’irûngu. Oku zahimwa ntyôla, zahûna Yuda mpu abalambûlirage kw’okuboko kulyo, bamulaganya oku bamuhyûlira ebishwêkwa, n’oku bâcimukwânane omu bindi bintu. 12 Yuda anaciyumva oku neci bânacimukwânane oku bindi bintu, ayêmêra okubaha omurhûla n’erhi babà bamahânana ecigasha (mukono) bashubir’emwa babwè.
13 Oku bundi Yuda anacirhabâlira olugo luyûbakirwe buzibuzibu n’ecôgo c’emitungo mihamu na mizibu, lunayûbasirwe n’abantu ba ngasi bûko; izîno ly’olwo lugo ye Kaspini. 14 Abôla bàli bagosirwe, omu kucîkubagira obuhamu bw’ebyôgo byâbo n’obunji bw’ebiryo bàli bamahaka, babula obukenge oku bantu ba Yuda, bakabajàcira, ciru n’okubahehêrera n’okubabwîra ebindi binwa bigalugalu. 15 Abantu ba Yuda erhi babà bamashenga Nyakasane w’igulu lyôshi, olya wahongolaga ebyôgo bya Yuda buzira ngandabuzi nîsi erhi masini g’amatabâro, bacihonda kwo lulya lugo n’oburhwâli bunene. Emihigo n’ebikolanwa byahiraga Yeriko oku idaho amango ga Yozwè zali ngandabuzi n’amashini bantu bahukula olukûta. 16 Erhi babà bamarhôla olugo oku burhabâle bwa Nnâmahanga, bayîrhamwo bantu banji, babahungumula okurhankaderhwa, kuhika eciyanja cigali cali mw’olwo lugo calinziba nk’eciyunjwîre n’olwiîshi lw’omukò.
Entumba y’oku Kamioni
17 Omu kurhenga ahôla, lugendo lwa stadi magana galinda, bahika aha Caraka, emwa Abayahudi baderhwa Batubiani. 18 Barhacishimânaga Timoteyo ahôla hantu, àli amaharhenga buzira kubarhabâla ci kwônene asigaho entwâli zahalanga buzibu. 19 Ci babirhi omu barhambo b’abalwi ba Yuda Makabeyo, Dositeyo na Sosipateri bagend’imalîra eyôla ngabo Timoteyo asigaga ahôla hantu hazibuzibu, yàli ya bantu bihumbi ikumi. 20 Olunda lwâge Makabeyo erhi aba amagaba engao bikêmbe bikêmbe aha abôla barhambo b’abasirika okurhegeka ebyôla bikembe. Naye yêne akanya aja afûkula Timoteyo walirhabire n’engabo y’abasirika bagenda n’amagulu bihumbi igana na makumi abirhi na bihumbi bibirhi na magana arhânu ga banyakulwira oku nfarasi. 21 Erhi amanya oku Yuda akola ali hôfi habo, Timoteyo aba ashokoza abakazi, abâna n’ebindi birugu byasigalaga, olunda luderbwa Kamioni, cali cihugo cirbankalwisìbwe, bulya okujamwo kwàli kuzibu erhi kubà n’orhujira rhutya-rhutya rhwa misîma omwôla lugo lwôshi. 22 Erhi ecikêmbe cirhanzi ca Yuda cipamuka; obôba n’entemu yarhibukira oku bashombanyi. Bôshi bafuduka banayôboha bwenêne okubona Olya-obona-byôshi amacîyalagaza embere zâbo, bôshi bakanyiriza bayâkira myabu myabu kuhika bonene barhondêra okutumirhana n’okunigana n’engôrho zâbo bonene. 23 Yuda abakulikira luminomino aj’anigûza ezo nshahu, kuhika abayîrhamwo bantu bihumbi makumi asharhu. 24 Timoteyo yêne arhibukira omu maboko g’abasirika ba Dositeyo na Sosipateri akabayinginga n’obwenge bunene bwenêne mpu bamulike agende barbamuyîrhaga bulya agwêrhe naye Bayahudi banji ba bene wâbomuli bo, alagânana n’oku erhi bankamuyîrha, nabo obubanya bwanabajàkwo. 25 Abayinginga bwenêne oku ahizire okubalîka, kuhika Abayahudi bamulika mpu lyo baciza bene wâbo. 26 Oku bundi Yuda anacirhabâlira e Kamioni n’e Atargateonix anaciyîrhayo bantu bihumbi makumi abirhi na birhânu.
Efroni na Sitopoli barhêrwa
27 Erhi aba amâmalîra n’okukungusha abanzi n’abashombanyi bâge, Yuda arhabâlira e Efroni lugo luzibu bwenêne lwayûbakagwamwo na Lisiyasi n’abantu ba ngasi bûko; abâna b’emisole bàli oku cigamba embere z’ebyôgo bakazilwa burhagagajwa n’olugo Ioshi Iwàli Iuzinzîbwe masini ga kulwa n’eby’okulashìra. 28 Ci kwônene Abayahudi erhi babà bamashenga olya Ogala-byôshi, Olya Ruvunangiza w’emisî y’abashombanyi banahima lulya lugo banacilugwârha, bayîrhamwo bantu bihumbi makumi abirhi na birhânu omu bantu bayûbakaga mulilwo. 29 Kurhenga ahôla bagolonjokera e Sitopoli lugendo lwa stadi magana galindarhu kurhenga e Yeruzalemu. 30 Ci kwône Abayahudi bayûbakaga eyôla munda erhi bayûs’ihamiriza oku abantu b’eyo Sitopoli banakaz’ibajirira aminjà, n’oku amango g’amalibuko banabayankirire kwinjà, 31 Yuda bôshi n’abâbo bavuga bwenêne omunkwa oku bantu b’eyôla Sitopoli kuli agôla minjà gâbo, banabakomêreza mpu barhalekaga okukajirira obûko bwâbo aminja. Enyuma ly’ahôla bashubira e Yeruzalemu erhi olukulu lw’emigobe lukolirhangira.
Gorigiasi arhêrwa
32 Erhi olusiku lukulu Iuderhwa lwa Pentekoste luhwa, barhêra Gorigiyasi ye warhambulaga omu Idumeya. 33 Oyûla anaciyisha adwîrhe bantu bihumbi bisharhu bya basirika bagenda n’amagulu, na banyakulwira oku nfarasi magana anni. 34 Lwabumbana, Abayahudi bahungumuka mwandu. 35 Muntu muguma ye Desiteyo, nyakulwira oku nfarasi w’omu murhwe gwa Tubiani, muntu wa burhwâli, anacihamirakwo Gorigiyasi anamurhulubira omu mukîka aja amubulula n’emisî, lero mpu agwârhage gulya muhera gunacizîne, musirika muguma, Trakoni, munyakulwir’oku nfarasi anacihamirakwo Dositeyo amurhola ecirhugo. Gorigiyasi anacifulumuka ntyo ayâkira e Marisa. 36 Mw’agôla mango engabo yàli na Esdriyasi erhi yarhamire n’entambala. Okubundi Yuda anacishenga Nnâmahanga mpu ayêrekane oku ye n’ali burhabâle bwâbo, ye na murhambo wâbo omu ntambala. 37 Oku bundi banacirhondêra bakûbiza ebitakîro by’amangotabâro omu lulimi lw’ababusi bâbo, haguma n’ezindi nyimbo, anacirhibukira caligumiza oku bantu ba Gorigiyasi, anacibacandabukakwo.
Enterekêro oku bafire
38 Enyuma ly’ahôla erhi Yuda aba amashûbûza engabo yâge, anacija ebwa lugo luguma lwo Odalami n’erhi olusiku lwa kalinda lw’omugobe luyîsha, banacicîyobôla nk’oku banakomêreraga banacigereza olwa sabato ahôla hantu. 39 Olusiku lwakulikiraga, abantu ba Yuda banaciyîsha (bulya ago mango gali gakola gabasêzize) bayishirhôla emirhumba y’abakumbaga, mpu bababîshe bôshi n’abalungu bâbo omu nshinda z’ababusi bâbo. 40 Bakazishîmâna idako ly’ebishûli bya ngasi nyakufa, ebirugu byarherekîrwe abazimu byarhengaga omu mpivu za Yamuniya, n’obwo irhegeko lyàli lihanzize Abayahudi bya bene ebyôla. Bôshi banamanyira aho oku okwo kwo kwarhumaga bafà. 41 Bôshi banacikuza Nnâmahanga kuli okôla anajiraga, ye mushinganyanya, avuhûla ebyali bifulisirwe. 42 Oku bundi bôshi banacirhondêra okushenga banacikaz’isengera mpu obwôla bubî bwajiragwa bôshi bubabalirwe, n’erya ntwâli Yuda, yanacikaz’ikomêreza abantu mpu bakacîlanga beru-kwêru, bulya bamabona bonene ebyadwirhwe n’ebyâha by’abôla bafâga. 43 Kandi, erhi aba amarhûla entûlo ya drakma bihumbi bibirhi, eyahanagwa n’abantu, abîrhuma e Yeruzalemu mpu zijiba nterekêro oku byâha. Cijiro cinjà cajiragwa n’eenkengêro z’okuyêmêra obufûke zirhuma. 44 Bulya nk’arhàli ayêmîre obufûke bw’abasirika bâge bafâga, kwàli kwâbà kwa busha na kwa kucîrheba okuhûnira abàfire. 45 Anakazâg’imanya oku oluhembo lwinjà bwenêne lukwânîne abafà banali omu bwîra bwa Nnâmahanga. Luli lukengêro lwinjà na lwîmâna olwôla. Kwo kwarhumaga okola ahâna eyôla nterekêro y’okuhûnira abàfire, mpu lyo bakûlirwa ebyâha byâbo.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 12
1 Γενομένων δὲ τῶν συνθηκῶν τούτων ὁ μὲν Λυσίας ἀπῄει πρὸς τὸν βασιλέα, οἱ δὲ Ιουδαῖοι περὶ τὴν γεωργίαν ἐγίνοντο. 2 τῶν δὲ κατὰ τόπον στρατηγῶν Τιμόθεος καὶ ᾿Απολλώνιος ὁ τοῦ Γενναίου, ἔτι δὲ ῾Ιερώνυμος καὶ Δημοφών, πρὸς δὲ τούτοις Νικάνωρ ὁ Κυπριάρχης οὐκ εἴων αὐτοὺς εὐσταθεῖν καὶ τὰ τῆς ἡσυχίας ἄγειν. 3 ᾿Ιοππῖται δὲ τηλικοῦτο συνετέλεσαν τὸ δυσσέβημα• παρακαλέσαντες τοὺς σὺν αὐτοῖς οἰκοῦντας Ιουδαίους ἐμβῆναι εἰς τὰ παρακατασταθέντα ὑπ᾽ αὐτῶν σκάφη σὺν γυναιξὶν καὶ τέκνοις ὡς μηδεμιᾶς ἐνεστώσης πρὸς αὐτοὺς δυσμενείας, 4 κατὰ δὲ τὸ κοινὸν τῆς πόλεως ψήφισμα• καὶ τούτων ἐπιδεξαμένων ὡς ἂν εἰρηνεύειν θελόντων καὶ μηδὲν ὕποπτον ἐχόντων ἐπαναχθέντας αὐτοὺς ἐβύθισαν ὄντας οὐκ ἔλαττον τῶν διακοσίων. 5 μεταλαβὼν δὲ Ιουδας τὴν γεγονυῖαν εἰς τοὺς ὁμοεθνεῖς ὠμότητα παραγγείλας τοῖς περὶ αὐτὸν ἀνδράσιν 6 καὶ ἐπικαλεσάμενος τὸν δίκαιον κριτὴν θεὸν παρεγένετο ἐπὶ τοὺς μιαιφόνους τῶν ἀδελφῶν καὶ τὸν μὲν λιμένα νύκτωρ ἐνέπρησεν καὶ τὰ σκάφη κατέφλεξεν, τοὺς δὲ ἐκεῖ συμφυγόντας ἐξεκέντησεν. 7 τοῦ δὲ χωρίου συγκλεισθέντος ἀνέλυσεν ὡς πάλιν ἥξων καὶ τὸ σύμπαν τῶν Ιοππιτῶν ἐκριζῶσαι πολίτευμα. 8 μεταλαβὼν δὲ καὶ τοὺς ἐν Ιαμνείᾳ τὸν αὐτὸν ἐπιτελεῖν βουλομένους τρόπον τοῖς παροικοῦσιν Ιουδαίοις, 9 καὶ τοῖς Ιαμνίταις νυκτὸς ἐπιβαλὼν ὑφῆψεν τὸν λιμένα σὺν τῷ στόλῳ ὥστε φαίνεσθαι τὰς αὐγὰς τοῦ φέγγους εἰς τὰ Ιεροσόλυμα σταδίων ὄντων διακοσίων τεσσαράκοντα. 10 ᾿Εκεῖθεν δὲ ἀποσπάσαντες σταδίους ἐννέα, ποιουμένων τὴν πορείαν ἐπὶ τὸν Τιμόθεον, προσέβαλον ῎Αραβες αὐτῷ οὐκ ἐλάττους τῶν πεντακισχιλίων, ἱππεῖς δὲ πεντακόσιοι. 11 γενομένης δὲ καρτερᾶς μάχης καὶ τῶν περὶ τὸν Ιουδαν διὰ τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ βοήθειαν εὐημερησάντων ἐλαττονωθέντες οἱ νομάδες ἠξίουν δοῦναι τὸν Ιουδαν δεξιὰς αὐτοῖς ὑπισχνούμενοι καὶ βοσκήματα δώσειν καὶ ἐν τοῖς λοιποῖς ὠφελήσειν αὐτούς. 12 Ιουδας δὲ ὑπολαβὼν ὡς ἀληθῶς ἐν πολλοῖς αὐτοὺς χρησίμους ἐπεχώρησεν εἰρήνην ἄξειν πρὸς αὐτούς• καὶ λαβόντες δεξιὰς εἰς τὰς σκηνὰς ἐχωρίσθησαν. 13 ᾿Επέβαλεν δὲ καὶ ἐπί τινα πόλιν γεφύραις ὀχυρὰν καὶ τείχεσιν περιπεφραγμένην καὶ παμμειγέσιν ἔθνεσιν κατοικουμένην, ὄνομα δὲ Κασπιν. 14 οἱ δὲ ἔνδον πεποιθότες τῇ τῶν τειχέων ἐρυμνότητι τῇ τε τῶν βρωμάτων παραθέσει ἀναγωγότερον ἐχρῶντο τοῖς περὶ τὸν Ιουδαν λοιδοροῦντες καὶ προσέτι βλασφημοῦντες καὶ λαλοῦντες ἃ μὴ θέμις. 15 οἱ δὲ περὶ τὸν Ιουδαν ἐπικαλεσάμενοι τὸν μέγαν τοῦ κόσμου δυνάστην τὸν ἄτερ κριῶν καὶ μηχανῶν ὀργανικῶν κατακρημνίσαντα τὴν Ιεριχω κατὰ τοὺς ᾿Ιησοῦ χρόνους ἐνέσεισαν θηριωδῶς τῷ τείχει. 16 καταλαβόμενοί τε τὴν πόλιν τῇ τοῦ θεοῦ θελήσει ἀμυθήτους ἐποιήσαντο σφαγὰς ὥστε τὴν παρακειμένην λίμνην τὸ πλάτος ἔχουσαν σταδίους δύο κατάρρυτον αἵματι πεπληρωμένην φαίνεσθαι. 17 ᾿Εκεῖθεν δὲ ἀποσπάσαντες σταδίους ἑπτακοσίους πεντήκοντα διήνυσαν εἰς τὸν Χάρακα πρὸς τοὺς λεγομένους Τουβιανοὺς Ιουδαίους. 18 καὶ Τιμόθεον μὲν ἐπὶ τῶν τόπων οὐ κατέλαβον ἄπρακτον τότε ἀπὸ τῶν τόπων ἐκλελυκότα, καταλελοιπότα δὲ φρουρὰν ἔν τινι τόπῳ καὶ μάλα ὀχυράν. 19 Δοσίθεος δὲ καὶ Σωσίπατρος τῶν περὶ τὸν Μακκαβαῖον ἡγεμόνων ἐξοδεύσαντες ἀπώλεσαν τοὺς ὑπὸ Τιμοθέου καταλειφθέντας ἐν τῷ ὀχυρώματι πλείους τῶν μυρίων ἀνδρῶν. 20 ὁ δὲ Μακκαβαῖος διατάξας τὴν περὶ αὐτὸν στρατιὰν σπειρηδὸν κατέστησεν αὐτοὺς ἐπὶ τῶν σπειρῶν καὶ ἐπὶ τὸν Τιμόθεον ὥρμησεν ἔχοντα περὶ αὐτὸν μυριάδας δώδεκα πεζῶν, ἱππεῖς δὲ δισχιλίους πρὸς τοῖς πεντακοσίοις. 21 τὴν δὲ ἔφοδον μεταλαβὼν Ιουδου προεξαπέστειλεν ὁ Τιμόθεος τὰς γυναῖκας καὶ τὰ τέκνα καὶ τὴν ἄλλην ἀποσκευὴν εἰς τὸ λεγόμενον Καρνιον• ἦν γὰρ δυσπολιόρκητον καὶ δυσπρόσιτον τὸ χωρίον διὰ τὴν πάντων τῶν τόπων στενότητα. 22 ἐπιφανείσης δὲ τῆς Ιουδου σπείρας πρώτης καὶ γενομένου δέους ἐπὶ τοὺς πολεμίους φόβου τε ἐκ τῆς τοῦ τὰ πάντα ἐφορῶντος ἐπιφανείας γενομένης ἐπ᾽ αὐτοὺς εἰς φυγὴν ὥρμησαν ἄλλος ἀλλαχῇ φερόμενος ὥστε πολλάκις ὑπὸ τῶν ἰδίων βλάπτεσθαι καὶ ταῖς τῶν ξιφῶν ἀκμαῖς ἀναπείρεσθαι. 23 ἐποιεῖτο δὲ τὸν διωγμὸν εὐτονώτερον ὁ Ιουδας συγκεντῶν τοὺς ἀλιτηρίους διέφθειρέν τε εἰς μυριάδας τρεῖς ἀνδρῶν. 24 αὐτὸς δὲ ὁ Τιμόθεος ἐμπεσὼν τοῖς περὶ τὸν Δοσίθεον καὶ Σωσίπατρον ἠξίου μετὰ πολλῆς γοητείας ἐξαφεῖναι σῶον αὐτὸν διὰ τὸ πλειόνων μὲν γονεῖς, ὧν δὲ ἀδελφοὺς ἔχειν καὶ τούτους ἀλογηθῆναι συμβήσεται. 25 πιστώσαντος δὲ αὐτοῦ διὰ πλειόνων τὸν ὁρισμὸν ἀποκαταστῆσαι τούτους ἀπημάντους ἀπέλυσαν αὐτὸν ἕνεκα τῆς τῶν ἀδελφῶν σωτηρίας. 26 ᾿Εξελθὼν δὲ ἐπὶ τὸ Καρνιον καὶ τὸ Ατεργατειον κατέσφαξεν μυριάδας σωμάτων δύο καὶ πεντακισχιλίους. 27 μετὰ δὲ τὴν τούτων τροπὴν καὶ ἀπώλειαν ἐπεστράτευσεν καὶ ἐπὶ Εφρων πόλιν ὀχυράν, ἐν ᾗ κατῴκει Λυσίας καὶ πάμφυλα πλήθη, νεανίαι δὲ ῥωμαλέοι πρὸ τῶν τειχέων καθεστῶτες εὐρώστως ἀπεμάχοντο, ἔνθα δὲ ὀργάνων καὶ βελῶν πολλαὶ παραθέσεις ὑπῆρχον. 28 ἐπικαλεσάμενοι δὲ τὸν δυνάστην τὸν μετὰ κράτους συντρίβοντα τὰς τῶν πολεμίων ἀλκὰς ἔλαβον τὴν πόλιν ὑποχείριον, κατέστρωσαν δὲ τῶν ἔνδον εἰς μυριάδας δύο πεντακισχιλίους. 29 ἀναζεύξαντες δὲ ἐκεῖθεν ὥρμησαν ἐπὶ Σκυθῶν πόλιν ἀπέχουσαν ἀπὸ Ιεροσολύμων σταδίους ἑξακοσίους. 30 ἀπομαρτυρησάντων δὲ τῶν ἐκεῖ καθεστώτων Ιουδαίων, ἣν οἱ Σκυθοπολῖται ἔσχον πρὸς αὐτοὺς εὔνοιαν καὶ ἐν τοῖς τῆς ἀτυχίας καιροῖς ἥμερον ἀπάντησιν, 31 εὐχαριστήσαντες καὶ προσπαρακαλέσαντες καὶ εἰς τὰ λοιπὰ πρὸς τὸ γένος εὐμενεῖς εἶναι παρεγενήθησαν εἰς Ιεροσόλυμα τῆς τῶν ἑβδομάδων ἑορτῆς οὔσης ὑπογύου. 32 Μετὰ δὲ τὴν λεγομένην πεντηκοστὴν ὥρμησαν ἐπὶ Γοργίαν τὸν τῆς Ιδουμαίας στρατηγόν. 33 ἐξῆλθεν δὲ μετὰ πεζῶν τρισχιλίων, ἱππέων δὲ τετρακοσίων. 34 παραταξαμένους δὲ συνέβη πεσεῖν ὀλίγους τῶν Ιουδαίων. 35 Δοσίθεος δέ τις τῶν τοῦ Βακήνορος, ἔφιππος ἀνὴρ καὶ καρτερός, εἴχετο τοῦ Γοργίου καὶ λαβόμενος τῆς χλαμύδος ἦγεν αὐτὸν εὐρώστως καὶ βουλόμενος τὸν κατάρατον λαβεῖν ζωγρίαν, τῶν ἱππέων τινὸς Θρᾳκῶν ἐπενεχθέντος αὐτῷ καὶ τὸν ὦμον καθελόντος διέφυγεν ὁ Γοργίας εἰς Μαρισα. 36 τῶν δὲ περὶ τὸν Εσδριν ἐπὶ πλεῖον μαχομένων καὶ κατακόπων ὄντων ἐπικαλεσάμενος Ιουδας τὸν κύριον σύμμαχον φανῆναι καὶ προοδηγὸν τοῦ πολέμου• 37 καταρξάμενος τῇ πατρίῳ φωνῇ τὴν μεθ᾽ ὕμνων κραυγὴν ἐνσείσας ἀπροσδοκήτως τοῖς περὶ τὸν Γοργίαν, τροπὴν αὐτῶν ἐποιήσατο. 38 Ιουδας δὲ ἀναλαβὼν τὸ στράτευμα ἧκεν εἰς Οδολλαμ πόλιν• τῆς δὲ ἑβδομάδος ἐπιβαλλούσης κατὰ τὸν ἐθισμὸν ἁγνισθέντες αὐτόθι τὸ σάββατον διήγαγον. 39 τῇ δὲ ἐχομένῃ ἦλθον οἱ περὶ τὸν Ιουδαν καθ᾽ ὃν χρόνον τὸ τῆς χρείας ἐγεγόνει, τὰ σώματα τῶν προπεπτωκότων ἀνακομίσασθαι καὶ μετὰ τῶν συγγενῶν ἀποκαταστῆσαι εἰς τοὺς πατρῴους τάφους. 40 εὗρον δὲ ἑκάστου τῶν τεθνηκότων ὑπὸ τοὺς χιτῶνας ἱερώματα τῶν ἀπὸ Ιαμνείας εἰδώλων, ἀφ᾽ ὧν ὁ νόμος ἀπείργει τοὺς Ιουδαίους• τοῖς δὲ πᾶσι σαφὲς ἐγένετο διὰ τήνδε τὴν αἰτίαν τούσδε πεπτωκέναι. 41 πάντες οὖν εὐλογήσαντες τὰ τοῦ δικαιοκρίτου κυρίου τοῦ τὰ κεκρυμμένα φανερὰ ποιοῦντος 42 εἰς ἱκετείαν ἐτράπησαν ἀξιώσαντες τὸ γεγονὸς ἁμάρτημα τελείως ἐξαλειφθῆναι. ὁ δὲ γενναῖος Ιουδας παρεκάλεσε τὸ πλῆθος συντηρεῖν αὑτοὺς ἀναμαρτήτους εἶναι ὑπ᾽ ὄψιν ἑωρακότας τὰ γεγονότα διὰ τὴν τῶν προπεπτωκότων ἁμαρτίαν. 43 ποιησάμενός τε κατ᾽ ἀνδρολογίαν εἰς ἀργυρίου δραχμὰς δισχιλίας ἀπέστειλεν εἰς Ιεροσόλυμα προσαγαγεῖν περὶ ἁμαρτίας θυσίαν πάνυ καλῶς καὶ ἀστείως πράττων ὑπὲρ ἀναστάσεως διαλογιζόμενος• 44 εἰ μὴ γὰρ τοὺς προπεπτωκότας ἀναστῆναι προσεδόκα, περισσὸν καὶ ληρῶδες ὑπὲρ νεκρῶν εὔχεσθαι• 45 εἶτε ἐμβλέπων τοῖς μετ᾽ εὐσεβείας κοιμωμένοις κάλλιστον ἀποκείμενον χαριστήριον, ὁσία καὶ εὐσεβὴς ἡ ἐπίνοια• ὅθεν περὶ τῶν τεθνηκότων τὸν ἐξιλασμὸν ἐποιήσατο τῆς ἁμαρτίας ἀπολυθῆναι.
13
Entumba ya Antiyokusi wa karhânu n’eya Lisiyasi Okunigwa kwa Menelasi
1 Omu mwâka gwa igana na makumi anni na mwenda, Abayahudi banacimanya omwanzi oku Antiyokusi Epatori arhabâlîre Obuyahudi n’Engabo nyinji, 2 n’oku omulezi wâge Lisiyasi ye anali murhambo wâge, oku bayishire bôshi naye ngasi muguma muli bo alongoline engabo yâge mwandu ya bantu bihumbi igana na ikumi lya basirika bagereki bayisha balambagira n’amagulu, bihumbi birhânu na magana asharhu ga banyakulwira oku nfarasi, njavu makumi abirhi n’ibirhi, na ngâlè magana asharhu zôshi zihêkerinye ebyoji. 3 Menelasi naye acîhira kulibo, ci erhi na mwenge, ajaga ashumikashumika Antiyokusi arhali mpu lyo ayôkola ecihugo câge, ci mpu lyo nkaba okwola kwamushubiza omu cikono câge. 4 Ci kwônene, Mwâmi w’abâmi azûsa obukunizi bwa Antiyokusi kuli eyôla ncuku, n’erhi Lisiyasi amanyîsa mwâmi oku Menelasi ye oli imerero ly’amabî gôshi badwîrhe babona omu cihugo, Antiyokusi arhegeka mpu bamuhêke e Bereya banajimuyîrhirayo nk’oku engeso z’eyôla munda zinarhegesire. 5 Eyôla Bereya eba omutungo gwa makoro makumi arhânu guyunjwîre luvu n’amasini g’okuzunguluka empande, ganakaz’iyôrha gakwêba omuntu omu luvù ngasi lunda. 6 Eyôla munda yo bakazâg’igendiyîrhira omuntu w’obushambo bw’isakrilego, nîsi erhi olya wundi wàli mwîsi mukulu. 7 Kwo Menelasi afirage ntyôla, ali muntu arhacigonzagya okushimba amarhegeko. Ciru arhabishagwa. 8 Kulya kubà akazâg’ihemukira oluhêrero n’obwôla omuliro gwalwo n’oluvù lwako byali binjà, kwali kwinjà naye afire omu luvù.
Abayahudi bashenga hôfi n’e Modini banayumvubwa
9 Mwâmi anaciyîsha n’enkengêro z’obwisi emurhima, ali alalìre okulibuza Abayahudi kurhalusa îshe. 10 Amango Yuda amanyaga okwôla, arhegeka abantu bôshi mpu bakashenga Nyakasane budufu na mûshi ashubirhabàla nk’oku anayôrhaga arhabâla lyo balekinyagwa kandi amarhegeko, ecihugo, n’akâ-Nyamuzinda, 11 mpu arhazigaga mâshi olubaga lwàli lukola lurhondire okuhûmûka, mpu lushubikumba omu maboko g’abantu bagalugalu. 12 Erhi bôshi babà bamayukiriza ery’irhegeko, bamanashenga Nyakasane obwonjo omu kuvugumula emirenge, omu kucîshalisa n’omu kukaz’ifukamiriza nsiku isharhu, Yuda anacibabwîra ebinwa by’okubaha omurhima anabakomêreza mpu babè bacirheganyize. 13 Erhi aba amashambâla bôshi n’abashamuka, bahiga mpu barhazigaga mwâmi ahika omu cihugo c’e Buyahudi n’engabo yâge, mpu bamanye ankanarhôla Yeruzalemu, ci mpu bakanye balikûle, babone okubajira n’oburhabâle bwa Nyamuzinda. 14 Okubundi, erhi àba amacihira omu maboko ga Nyamuzinda, anacikomêreza abâbo mpu balwe kuhika bafire amarhegeko gâbo, akâ-Nyamuzinda kâbo n’ecishagala câbo, ecihugo câbo n’engeso zâbo, anacikereka engabo yâge hôfi na Modini. 15 Erhi aba àmahà abâge akanwa balwamwo, mpu: «Okuhima kuli kwa Nyakasane!», anacicîshoga muli bo abâna b’entwâli, ahiga anacirhabâlira ecihando ca mwâmi budufu. Abayîrhamwo bihumbi bibirhi, abahimira omwôla cihando câbo, ayîrha n’enjavu yakazâgilongolera ezâbo. 16 Ntyo akavango n’ecôbà byayunjula omu cihando; bacîgendera erhi bamahimana n’oburhwâli. 17 Erhi bucanûla erhi mìra bamalaga oku bulanzi bwa Nyamuzinda owarhabâlaga Yuda.
Antiyokusi wa karhânu ayumvanya n’ Abayahudi
18 Enyuma ly’okwôla, mwâmi arhangigera oburbwâli bw’Abayahudi, agereza okurhôla ebihugo n’obwenge. 19 Arhêra Beti-Shuri bantu bazibuzibu b’Abayahudi, ci bashubimukungusha muli akôla karhumbi, obwa kabirhi ahimwa. 20 Ci mw’agôla mango Yuda akazirhumira abôla bali bazongolosirwe n’ababisha ngasi ebi banali balagirirekwo byôshi. 21 Ci kwône Rodokosi, w’omu murhwe gw’Abayahudi abwîra abashombanyi amahwe g’Abayahudi. Obwo Abayahudi bamulongereza balinda bamuhikakwo; bagendimuhira omu mpamikwa, buzinda bamuyîrha. 22 Obwôla bwa kabirhi, mwâmi asêzibwa okuyumvanya n’abôla ali arhabâlire e Beti-Shuri, abahà okuboko nabo bamuhà okwabo. Aciyegûla arhêra abalwi ba Yuda, kandi ahimwa. 23 Ci kwônene erhi ayumva oku Filipo wasigalaga ekà oku birugu anagomire aha Antiyokiya, arhemuka ayinjibana Abayahudi n’ebinwa binjà, abalaganya ngasi ebi bali babwîne akwânîne, bayumvanya bôshi, ahâna enterekêro, akuza akâ-Nyamuzinda, akenga ahantu hatagatîfu, nka muntu muhânyi ocikênzire. 24 Anaciyankirira Makabeyo bwinjà, asiga ayimanzize omurhambo ye Hegemonide, àli wa musirika, arhambula kurhenga e Ptolemayisi kujà emw’aba Gereniani. 25 Ci kwônene, erhi mwâmi aja e Ptolemayisi, olubaga lwamubwîra oku barhacisimiri ebyo bayumvanyagyakwo, n’oku mulibyo hali ebi barhacishimba. 26 Lisiasi aja kagombe, asamba nk’oku anahashire, ayumvisa olubaga, alurhûliriza anagalicishubirira e Antiyokiya. Kwo mwâmi ayishaga arhabire ntyôla, kwo anahimirwe ntyo.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 13
1 Τῷ δὲ ἐνάτῳ καὶ τεσσαρακοστῷ καὶ ἑκατοστῷ ἔτει προσέπεσεν τοῖς περὶ τὸν Ιουδαν ᾿Αντίοχον τὸν Εὐπάτορα παραγενέσθαι σὺν πλήθεσιν ἐπὶ τὴν Ιουδαίαν 2 καὶ σὺν αὐτῷ Λυσίαν τὸν ἐπίτροπον καὶ ἐπὶ τῶν πραγμάτων, ἕκαστον ἔχοντα δύναμιν ῾Ελληνικὴν πεζῶν μυριάδας ἕνδεκα καὶ ἱππέων πεντακισχιλίους τριακοσίους καὶ ἐλέφαντας εἴκοσι δύο, ἅρματα δὲ δρεπανηφόρα τριακόσια. 3 συνέμειξεν δὲ αὐτοῖς καὶ Μενέλαος καὶ παρεκάλει μετὰ πολλῆς εἰρωνείας τὸν ᾿Αντίοχον, οὐκ ἐπὶ σωτηρίᾳ τῆς πατρίδος, οἰόμενος δὲ ἐπὶ τῆς ἀρχῆς κατασταθήσεσθαι. 4 ὁ δὲ βασιλεὺς τῶν βασιλέων ἐξήγειρεν τὸν θυμὸν τοῦ ᾿Αντιόχου ἐπὶ τὸν ἀλιτήριον, καὶ Λυσίου ὑποδείξαντος τοῦτον αἴτιον εἶναι πάντων τῶν κακῶν, προσέταξεν, ὡς ἔθος ἐστὶν ἐν τῷ τόπῳ, προσαπολέσαι ἀγαγόντας εἰς Βέροιαν. 5 ἔστιν δὲ ἐν τῷ τόπῳ πύργος πεντήκοντα πήχεων πλήρης σποδοῦ, οὗτος δὲ ὄργανον εἶχεν περιφερὲς πάντοθεν ἀπόκρημνον εἰς τὴν σποδόν. 6 ἐνταῦθα τὸν ἱεροσυλίας ἔνοχον ἢ καί τινων ἄλλων κακῶν ὑπεροχὴν πεποιημένον ἅπαντες προσωθοῦσιν εἰς ὄλεθρον. 7 τοιούτῳ μόρῳ τὸν παράνομον συνέβη θανεῖν μηδὲ τῆς γῆς τυχόντα Μενέλαον• 8 πάνυ δικαίως• ἐπεὶ γὰρ συνετελέσατο πολλὰ περὶ τὸν βωμὸν ἁμαρτήματα, οὗ τὸ πῦρ ἁγνὸν ἦν καὶ ἡ σποδός, ἐν σποδῷ τὸν θάνατον ἐκομίσατο. 9 Τοῖς δὲ φρονήμασιν ὁ βασιλεὺς βεβαρβαρωμένος ἤρχετο τὰ χείριστα τῶν ἐπὶ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ γεγονότων ἐνδειξόμενος τοῖς Ιουδαίοις. 10 μεταλαβὼν δὲ Ιουδας ταῦτα παρήγγειλεν τῷ πλήθει δι᾽ ἡμέρας καὶ νυκτὸς ἐπικαλεῖσθαι τὸν κύριον, εἴ ποτε καὶ ἄλλοτε, καὶ νῦν ἐπιβοηθεῖν τοῖς τοῦ νόμου καὶ πατρίδος καὶ ἱεροῦ ἁγίου στερεῖσθαι μέλλουσιν 11 καὶ τὸν ἄρτι βραχέως ἀνεψυχότα λαὸν μὴ ἐᾶσαι τοῖς δυσφήμοις ἔθνεσιν ὑποχειρίους γενέσθαι. 12 πάντων δὲ τὸ αὐτὸ ποιησάντων ὁμοῦ καὶ καταξιωσάντων τὸν ἐλεήμονα κύριον μετὰ κλαυθμοῦ καὶ νηστειῶν καὶ προπτώσεως ἐπὶ ἡμέρας τρεῖς ἀδιαλείπτως παρακαλέσας αὐτοὺς ὁ Ιουδας ἐκέλευσεν παραγίνεσθαι. 13 καθ᾽ ἑαυτὸν δὲ σὺν τοῖς πρεσβυτέροις γενόμενος ἐβουλεύσατο πρὶν εἰσβαλεῖν τοῦ βασιλέως τὸ στράτευμα εἰς τὴν Ιουδαίαν καὶ γενέσθαι τῆς πόλεως ἐγκρατεῖς ἐξελθόντας κρῖναι τὰ πράγματα τῇ τοῦ θεοῦ βοηθείᾳ. 14 δοὺς δὲ τὴν ἐπιτροπὴν τῷ κτίστῃ τοῦ κόσμου παρακαλέσας τοὺς σὺν αὐτῷ γενναίως ἀγωνίσασθαι μέχρι θανάτου περὶ νόμων, ἱεροῦ, πόλεως, πατρίδος, πολιτείας• περὶ δὲ Μωδεϊν ἐποιήσατο τὴν στρατοπεδείαν. 15 ἀναδοὺς δὲ τοῖς περὶ αὐτὸν σύνθημα “θεοῦ νίκης” μετὰ νεανίσκων ἀρίστων κεκριμένων ἐπιβαλὼν νύκτωρ ἐπὶ τὴν βασιλικὴν αὐλὴν τὴν παρεμβολὴν ἀνεῖλεν εἰς ἄνδρας δισχιλίους, καὶ τὸν πρωτεύοντα τῶν ἐλεφάντων σὺν τῷ κατ᾽ οἰκίαν ὄντι συνεκέντησεν 16 καὶ τὸ τέλος τὴν παρεμβολὴν δέους καὶ ταραχῆς ἐπλήρωσαν καὶ ἐξέλυσαν εὐημεροῦντες• 17 ὑποφαινούσης δὲ ἤδη τῆς ἡμέρας τοῦτο ἐγεγόνει διὰ τὴν ἐπαρήγουσαν αὐτῷ τοῦ κυρίου σκέπην. 18 ῾Ο δὲ βασιλεὺς εἰληφὼς γεῦμα τῆς τῶν Ιουδαίων εὐτολμίας κατεπείρασεν διὰ μεθόδων τοὺς τόπους. 19 καὶ ἐπὶ Βαιθσουρα φρούριον ὀχυρὸν τῶν Ιουδαίων προσῆγεν, ἐτροποῦτο, προσέκρουεν, ἠλαττονοῦτο• 20 τοῖς δὲ ἔνδον Ιουδας τὰ δέοντα εἰσέπεμψεν. 21 προσήγγειλεν δὲ τὰ μυστήρια τοῖς πολεμίοις Ροδοκος ἐκ τῆς Ιουδαϊκῆς τάξεως• ἀνεζητήθη καὶ κατελήμφθη καὶ κατεκλείσθη. 22 ἐδευτερολόγησεν ὁ βασιλεὺς τοῖς ἐν Βαιθσουροις, δεξιὰν ἔδωκεν, ἔλαβεν, ἀπῄει, προσέβαλεν τοῖς περὶ τὸν Ιουδαν, ἥττων ἐγένετο, 23 μετέλαβεν ἀπονενοῆσθαι τὸν Φίλιππον ἐν ᾿Αντιοχείᾳ τὸν ἀπολελειμμένον ἐπὶ τῶν πραγμάτων, συνεχύθη, τοὺς Ιουδαίους παρεκάλεσεν, ὑπετάγη καὶ ὤμοσεν ἐπὶ πᾶσι τοῖς δικαίοις, συνελύθη καὶ θυσίαν προσήγαγεν, ἐτίμησεν τὸν νεὼ καὶ τὸν τόπον ἐφιλανθρώπησεν• 24 καὶ τὸν Μακκαβαῖον ἀπεδέξατο, κατέλιπεν στρατηγὸν ἀπὸ Πτολεμαίδος ἕως τῶν Γερρηνῶν ῾Ηγεμονίδην. 25 ἦλθεν εἰς Πτολεμαίδα• ἐδυσφόρουν περὶ τῶν συνθηκῶν οἱ Πτολεμαεῖς, ἐδείναζον γὰρ ὑπὲρ ὧν ἠθέλησαν ἀθετεῖν τὰς διαστάλσεις. 26 προσῆλθεν ἐπὶ τὸ βῆμα Λυσίας, ἀπελογήσατο ἐνδεχομένως, συνέπεισεν, κατεπράυνεν, εὐμενεῖς ἐποίησεν, ἀνέζευξεν εἰς ᾿Αντιόχειαν. οὕτω τὰ τοῦ βασιλέως τῆς ἐφόδου καὶ τῆς ἀναζυγῆς ἐχώρησεν.
14
VII. Entumba ya Nikanori murhambo w’akashala ka Demetriyusi wa burhanzi – Olusiku lwa Nikanori
Oburhabâle bw’omudâhwa Alkimi
1 Erhi kugera myâka isharhu, Yuda bôshi n’abâbo banaciyumva oku Demetriyusi mwene Selekusi, erhi aba amashûbûza engabo, akanya ajicumbika ah’izîko lya Tripoli, alidwîrhe engabo mwandu n’amârho. 2 Erhi aba amanyaga ecihugo ayirhamwo omwâmi waco ye Antiyokusi n’omulezi wâge Lisiasi. 3 Muntu muguma ye Alkimi erhi aba amayus’iyîmanikwa mudâhwa mukulu, arhondêra okucîhemula n’oluhinzo n’obwo agôla mango Abayahudi barhayêrekeraga emunda abapagani bali mpu ntà bucire kuli bo ciru n’oku batagatifu. 4 Ayîsha aja emunda mwâmi Demetriyusi ali, mwàli omu mwâka gwa igana na makumi arhânu, anacimurhûla ecimanè c’amasholo n’omushugushugu, ayûshûlakwo n’agandi mashami g’emizêti nk’oku banakomerera okurhûla omu kâ-Nyamuzinda; n’olwo lusiku arhacijiraga hindi bilushire ahôla. 5 Ci abêrwa abona agandi mango g’obunguke okw’isirhe lyâge, erhi Demetriyusi amuhamagala omw’ihano, amudôsa kurhi Abayahudi bayôsire na mihigo miei bagwêrhe. Anacimushuza erhi: 6 Abayahudi baderhwa ba Hasidimi, bo balimo Yuda Makabeyo ye murhambo wâbo, abôla badwîrhe balêrha akavango n’obugoma omu bantu; barhaziga obwâmi bwobona omurhûla. 7 Lolà oku banyazire ecikono câni nahabagwa na bashakulûza, nalonza okuderha obudâhwa bukulu bw’obûla nyîshire emund’oli. 8 Burhanzi nti nyôrhe mbwîzire mwâmi, bulya ntakaziga ebyâge byasherêra, na kandi nti lyo nkola bwinjà oku bya bene wîrhu bulya obuhalanjisi bw’abôla bantu bwalibuzize bene wîrhu okurhashingânîni. 9 Yâgirwa waliha, hano obà wamamanya nâwe bwinjà ebyôla bintu, alole kurhi wankayôkolamwo eci cihugo cîrhu n’ishanja lirhu lyamarhindibuka, ojire nk’oku ogûla murhima gurhuma osîmwa n’abantu bôshi gunali. 10 Bulya oku Yuda anacibamw’omûka kwo n’ecihugo cirhasag’ibona murhûla.
11 Erhi aba amashambâla ntyo, abandi bîra ba mwâmi, balya bakazâg’ibigwabigwa amango bayumvagya baderha oku biyêrekîre Yuda, banarhondêra okushumika mwâmi Demetriyusi. 12 Anacihamagala ho na halya Nikanori wali oshokoline omulongo gw’enjavu, anacimujira murhambo w’engabo yagendi lwà e Buyahudi, anacimurhuma mpu agende ho na halya. 13 Anamurhegeka mpu ayîrhe Yuda, mpu n’abâbo abashandabanye, anayimike Alkimi mudâhwa mukulu w’akâ-Nyamuzinda kakulu.
14 Oku bundi, balya barhengaga omu Buyahudi bayîsha bayâka Yuda, bulya bàlî bapagani bôshi bashûbûzanya, murhwe muguma gwajakwo Nikanori, bamanya mpu nkaba bayumgukira oku buhanya n’oku mugereko gwayishira Abayahudi.
Okuyumvanya kwa Nikanori bôshi na Yuda
15 Erhi Abayahudi banayumva oku Nikanori ayîshire arhabire bôshi n’amashanja, bacîshiga akatulo, banacishenga Olya waderhaga mpu olubaga lwâge luyôrhe lubâho ensiku zôshi, Olya onakaz’ibarhabâla ngasi mango. 16 Oku irhegeko ly’omurhambo wâbo banaciyîmuka ho na halya, lwagendibumbana omu murhundu gwa Desawu. 17 Simoni mulumuna wa Yuda arhangibà ye otula entambala kuli Nikanori, ci erhi afuduka n’obukali bw’abashombanyi, acîtûnda ci erhi kurhanali kunene. 18 Nikanori erhi ayumva kurhi oburhwâli bw’abira ba Yuda buli na kurhi bazigira bwenêne ecihugo câbo, arhînya okubulaga omukò mpu lyo ahima. 19 Anacilika entumwa Posidoniyusi, Teodoti, na Matatiyasi emunda Abayahudi balî, mpu babarhege amaboko nabo babahe okwabo.
20 Erhi aba amarhanya bwìnjinja kuli ebyôla binwa, agend’ibimanyîsa Engabo yâge yôshi n’erhi kumanyîkana oku bôshi badesire kuguma, bayêmêra okunywâna. 21 Batwa olusiku abôla barhambo bashimânana bône na bône; ngasi lunda lwakarhenga engâlè nguma erya enabambirwemwo bwinjà ah’okutamala. 22 Ci kwônene Yuda arhangifulika engabo n’emirasano yâbo omu hantu hanakwânîne ebwa kuyôboha obulyâlya bwa abashombanyi. Erhi bayûs’ishambâla banywâna. 23 Nikanori ageza nsiku nsungunu aha Yeruzalemu buzira kujiraho abantu kugalugalu, enyuma ly’aho alîka engabo bali bôshi nayo mpu bashubire omu mwababwè. 24 Ngasi mango erhi bôshi na Yuda banali, ali amurhonyize. 25 Akomêreza Yuda mpu aje omu buhya, aburhe n’abâna. Yuda aja omu buhya alama n’omurhûla, anasîma bwenêne omu kalamo kâge.
Alkimi ashonza entambala. Nikanori arhêra akâ-Nyamuzinda
26 Alkimi erhi abona kurhi badwîrhe baderha kuguma, ayanka empamiso (Iwandiko) ya kulya banywanaga, ayijana emunda Demetriyusi ali, anacimubwîra mpu Nikanori agwêrhe yindiyindi mihigo erhalingânîni n’emihigo ya mwâmi, bulya amanyîsize oku omukûla wâge anali Yuda, omushombanyi wa mwamî. 27 Mwâni akunira bwenêne, n’omu kushumikwa n’obunywesi bw’eyôla ndyâlya ayandikira Nikanori oku arhankalembera okwôla kunywâna kwâbo banywânaga n’oku arhegesire barhume Yuda Makabeyo e Antiyokiya anali mushwêke.
28 Nikanori erhi abona olwo lwandikwo, azânwa bwenêne, ayumva oku kuli kuzibu okuzâza eco cihango banywânaga, n’obwo Yuda ntà kantu kabi ajizire. 29 Ci kwônene bulya kurhankacihashikîne okurhaluka akanwa ka mwâmi, akalonza amango minjà g’okugwârha Yuda n’obwenge. 30 Makabeyo naye olwâge lunda akabona oku Nikanori akola aja aba muzibuzibu emunda ali, n’oku bakazâg’ishambâla naye bwinjà lero kukola kuzibu, ayumva oku obwôla buzibu burhaciri bwa buholo, ashûbûza bantu basungunu omu bantu bâge ayongoloka Nikanori. 31 Erhi abona oku ehilume hyamusingire obwenge, akanya, aja aha luhêrero lutagatîfu n’abadâhwa bali barherekîre enterekêro y’obworhere, anacibarhegeka mpu bamuhe olya muntu. 32 Erhi bacîgasha mpu barhamanyiri olunda ali, 33 Nikanori alambûlira okuboko emunda akâ-Nyamuzinda kali, alahira aderha erhi: «Akaba murhandwirhiri Makabeyomuyîshe mumushwêsire, nnashandaze akala kâ-Nyamuzinda kagishe okw’idaho, nnampongole olula luhêrero, nyûbakeho enyumpa nyinjinjà ya Dionisiusi.» 34 Oku anayus’iderha ahuluka ho n’aho. Oku bundi abadâhwa bayînamulira amaboko enyanya barhondêra okushenga Olya orhegeka amashanja gôshi onayôrha abalwira, mpu: 35 «Yâgirwa Nyamuzinda, W’oyu orhalagiriri kuli kantu kaci, wasîmire erhi akala kâ-Nyamuzinda obamwo kayûbakwa ekarhî kîrhu. 36 Bunôla Yâgirwa, rhukusengire we Mwimâna w’obwîmâna bwôshi, olangâge wênene aka kâ-Nyamuzinda kalek’ihemulwa, eyi nyumpa yâwe erhacijira nsiku nyinganaci ecêsibwe.
Olufu Iwa Razisi
37 Oku bundi muntu muguma ye Razisi, muguma omu bashamuka ba Yeruzalemu, agend’ishobekwa emunda Nikanori ali, abaga muntu wasîmaga bwenêne bene wâbo, anali muntu wa lukengwa, ciru bakazâg’imuderha mpu ye iîshe w’Abayahudi erhi minjà gâge garhuma. 38 Ebwa kubà omu mango ga mîra, galya mango okuyêgera abapagani gwali muziro, bàli bamutwîrîre okufà erhi kubà mushibirizi w’obuyahudi bwâge kurhuma. Ciru omu kubulanga arhababaliraga oli omubiri gwâge, oli n’obuzîne bwâge. 39 Omu kulonza okuyeêrekana enshombo yâge emw’Abayahudi, Nikanori arhuma basirika magana arhânu mpu bagendimugwârha. 40 Ali alangâlire mpu omu kumugwârha ababazamwo Abayahudi. 41 Eyôla ngabo yàli ekola eri hôfi h’okugwârha eyôla nyumpa n’okubêra omu muhango munene, bàli bamahâna irhegeko mpu bayôce enyumvi. Ci erhi Razisi akola ali hôfi agwarhwe hyaciri hisanzi hitya hyône, arhôla engôrho acîfundayo. 42 Asîma okufà nka muluzi ahâli h’okukumba omu maboko g’ababisha n’okujacirwa okurhakwânîni obuluzi bwâge. 43 Ci ebwa kubà omu kucifunda engôrho dubaduba arhamanyagikoza ahankayîrha duba, erhi abona erya ngabo yôshi ecirhunika oku mihango, alibirha n’oburhwâli bwôshi oku nyanya ly’e côgo, aciguga akîrumè oku bantu. 44 Bôshi bamuhà rowegu, ahirima halya bayâkaga. 45 Oku aciri ahûmagira ashubiyimanga n’oburhwâli, anayîsha ajababa miko, anayunjuwire ecihulu c’okuyôbohya, anacirhulukâna omu lubaga bulibirha, okubundi agend’iyimanga okw’ibuye lyàli oku ntuli. 46 Oku omukò gwamuhwamo, akacîbulula amalà n’amaboko gâge gombi, agafumbarha agabanda olubaga, erhi anadwîrhe ashenga Lulema ye Nn’obuzîne mpu amugalulire byôshi lusiku lugumay. Ko afire ntyôla.
ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 14
1 Μετὰ δὲ τριετῆ χρόνον προσέπεσεν τοῖς περὶ τὸν Ιουδαν Δημήτριον τὸν τοῦ Σελεύκου διὰ τοῦ κατὰ Τρίπολιν λιμένος εἰσπλεύσαντα μετὰ πλήθους ἰσχυροῦ καὶ στόλου 2 κεκρατηκέναι τῆς χώρας ἐπανελόμενον ᾿Αντίοχον καὶ τὸν τούτου ἐπίτροπον Λυσίαν. 3 ῎Αλκιμος δέ τις προγεγονὼς ἀρχιερεύς, ἑκουσίως δὲ μεμολυσμένος ἐν τοῖς τῆς ἀμειξίας χρόνοις, συννοήσας ὅτι καθ᾽ ὁντιναοῦν τρόπον οὐκ ἔστιν αὐτῷ σωτηρία οὐδὲ πρὸς τὸ ἅγιον θυσιαστήριον ἔτι πρόσοδος, 4 ἧκεν πρὸς τὸν βασιλέα Δημήτριον ὡς πρώτῳ καὶ πεντηκοστῷ καὶ ἑκατοστῷ ἔτει προσάγων αὐτῷ στέφανον χρυσοῦν καὶ φοίνικα, πρὸς δὲ τούτοις τῶν νομιζομένων θαλλῶν τοῦ ἱεροῦ, καὶ τὴν ἡμέραν ἐκείνην ἡσυχίαν ἔσχεν. 5 καιρὸν δὲ λαβὼν τῆς ἰδίας ἀνοίας συνεργὸν προσκληθεὶς εἰς συνέδριον ὑπὸ τοῦ Δημητρίου καὶ ἐπερωτηθείς, ἐν τίνι διαθέσει καὶ βουλῇ καθέστηκαν οἱ Ιουδαῖοι, πρὸς ταῦτα ἔφη 6 Οἱ λεγόμενοι τῶν Ιουδαίων Ασιδαῖοι, ὧν ἀφηγεῖται Ιουδας ὁ Μακκαβαῖος, πολεμοτροφοῦσιν καὶ στασιάζουσιν οὐκ ἐῶντες τὴν βασιλείαν εὐσταθείας τυχεῖν. 7 ὅθεν ἀφελόμενος τὴν προγονικὴν δόξαν (λέγω δὴ τὴν ἀρχιερωσύνην) δεῦρο νῦν ἐλήλυθα 8 πρῶτον μὲν ὑπὲρ τῶν ἀνηκόντων τῷ βασιλεῖ γνησίως φρονῶν, δεύτερον δὲ καὶ τῶν ἰδίων πολιτῶν στοχαζόμενος• τῇ μὲν γὰρ τῶν προειρημένων ἀλογιστίᾳ τὸ σύμπαν ἡμῶν γένος οὐ μικρῶς ἀκληρεῖ. 9 ἕκαστα δὲ τούτων ἐπεγνωκὼς σύ, βασιλεῦ, καὶ τῆς χώρας καὶ τοῦ περιισταμένου γένους ἡμῶν προνοήθητι καθ᾽ ἣν ἔχεις πρὸς ἅπαντας εὐαπάντητον φιλανθρωπίαν. 10 ἄχρι γὰρ Ιουδας περίεστιν, ἀδύνατον εἰρήνης τυχεῖν τὰ πράγματα. 11 τοιούτων δὲ ῥηθέντων ὑπὸ τούτου θᾶττον οἱ λοιποὶ φίλοι δυσμενῶς ἔχοντες τὰ πρὸς τὸν Ιουδαν προσεπύρωσαν τὸν Δημήτριον. 12 προχειρισάμενος δὲ εὐθέως Νικάνορα τὸν γενόμενον ἐλεφαντάρχην καὶ στρατηγὸν ἀναδείξας τῆς Ιουδαίας ἐξαπέστειλεν 13 δοὺς ἐντολὰς αὐτὸν μὲν τὸν Ιουδαν ἐπανελέσθαι, τοὺς δὲ σὺν αὐτῷ σκορπίσαι, καταστῆσαι δὲ ῎Αλκιμον ἀρχιερέα τοῦ μεγίστου ἱεροῦ. 14 οἱ δὲ ἐπὶ τῆς Ιουδαίας πεφυγαδευκότες τὸν Ιουδαν ἔθνη συνέμισγον ἀγεληδὸν τῷ Νικάνορι τὰς τῶν Ιουδαίων ἀτυχίας καὶ συμφορὰς ἰδίας εὐημερίας δοκοῦντες ἔσεσθαι. 15 ᾿Ακούσαντες δὲ τὴν τοῦ Νικάνορος ἔφοδον καὶ τὴν ἐπίθεσιν τῶν ἐθνῶν καταπασάμενοι γῆν ἐλιτάνευον τὸν ἄχρι αἰῶνος συστήσαντα τὸν αὑτοῦ λαόν, ἀεὶ δὲ μετ᾽ ἐπιφανείας ἀντιλαμβανόμενον τῆς ἑαυτοῦ μερίδος. 16 προστάξαντος δὲ τοῦ ἡγουμένου ἐκεῖθεν εὐθέως ἀναζεύξας συμμίσγει αὐτοῖς ἐπὶ κώμην Δεσσαου. 17 Σιμων δὲ ὁ ἀδελφὸς Ιουδου συμβεβληκὼς ἦν τῷ Νικάνορι, βραδέως δὲ διὰ τὴν αἰφνίδιον τῶν ἀντιπάλων ἀφασίαν ἐπταικώς• 18 ὅμως δὲ ἀκούων ὁ Νικάνωρ ἣν εἶχον οἱ περὶ τὸν Ιουδαν ἀνδραγαθίαν καὶ ἐν τοῖς περὶ τῆς πατρίδος ἀγῶσιν εὐψυχίαν, ὑπευλαβεῖτο τὴν κρίσιν δι᾽ αἱμάτων ποιήσασθαι. 19 διόπερ ἔπεμψεν Ποσιδώνιον καὶ Θεόδοτον καὶ Ματταθιαν δοῦναι καὶ λαβεῖν δεξιάς. 20 πλείονος δὲ γενομένης περὶ τούτων ἐπισκέψεως καὶ τοῦ ἡγουμένου τοῖς πλήθεσιν ἀνακοινωσαμένου καὶ φανείσης ὁμοψήφου γνώμης ἐπένευσαν ταῖς συνθήκαις. 21 ἐτάξαντο δὲ ἡμέραν ἐν ᾗ κατ᾽ ἰδίαν ἥξουσιν εἰς τὸ αὐτό• καὶ προῆλθεν παρ᾽ ἑκάστου δίφραξ, ἔθεσαν δίφρους. 22 διέταξεν Ιουδας ἐνόπλους ἑτοίμους ἐν τοῖς ἐπικαίροις τόποις, μήποτε ἐκ τῶν πολεμίων αἰφνιδίως κακουργία γένηται• τὴν ἁρμόζουσαν ἐποιήσαντο κοινολογίαν. 23 διέτριβεν ὁ Νικάνωρ ἐν Ιεροσολύμοις καὶ ἔπραττεν οὐθὲν ἄτοπον, τοὺς δὲ συναχθέντας ἀγελαίους ὄχλους ἀπέλυσεν. 24 καὶ εἶχεν τὸν Ιουδαν διὰ παντὸς ἐν προσώπῳ, ψυχικῶς τῷ ἀνδρὶ προσεκέκλιτο. 25 παρεκάλεσεν αὐτὸν γῆμαι καὶ παιδοποιήσασθαι• ἐγάμησεν, εὐστάθησεν, ἐκοινώνησεν βίου. 26 ῾Ο δὲ ῎Αλκιμος συνιδὼν τὴν πρὸς ἀλλήλους εὔνοιαν καὶ τὰς γενομένας συνθήκας λαβὼν ἧκεν πρὸς τὸν Δημήτριον καὶ ἔλεγεν τὸν Νικάνορα ἀλλότρια φρονεῖν τῶν πραγμάτων• τὸν γὰρ ἐπίβουλον τῆς βασιλείας Ιουδαν αὐτοῦ διάδοχον ἀναδεῖξαι. 27 ὁ δὲ βασιλεὺς ἔκθυμος γενόμενος καὶ ταῖς τοῦ παμπονήρου διαβολαῖς ἐρεθισθεὶς ἔγραψεν Νικάνορι φάσκων ὑπὲρ μὲν τῶν συνθηκῶν βαρέως φέρειν, κελεύων δὲ τὸν Μακκαβαῖον δέσμιον ἐξαποστέλλειν εἰς ᾿Αντιόχειαν ταχέως. 28 προσπεσόντων δὲ τούτων τῷ Νικάνορι συνεκέχυτο καὶ δυσφόρως ἔφερεν, εἰ τὰ διεσταλμένα ἀθετήσει μηδὲν τἀνδρὸς ἠδικηκότος. 29 ἐπεὶ δὲ τῷ βασιλεῖ ἀντιπράττειν οὐκ ἦν, εὔκαιρον ἐτήρει στρατηγήματι τοῦτ᾽ ἐπιτελέσαι. 30 ὁ δὲ Μακκαβαῖος αὐστηρότερον διεξαγαγόντα συνιδὼν τὸν Νικάνορα τὰ πρὸς αὐτὸν καὶ τὴν εἰθισμένην ἀπάντησιν ἀγροικότερον ἐσχηκότα νοήσας οὐκ ἀπὸ τοῦ βελτίστου τὴν αὐστηρίαν εἶναι συστρέψας οὐκ ὀλίγους τῶν περὶ αὐτὸν συνεκρύπτετο τὸν Νικάνορα. 31 συγγνοὺς δὲ ὁ ἕτερος ὅτι γενναίως ὑπὸ τοῦ ἀνδρὸς ἐστρατήγηται, παραγενόμενος ἐπὶ τὸ μέγιστον καὶ ἅγιον ἱερὸν τῶν ἱερέων τὰς καθηκούσας θυσίας προσαγόντων ἐκέλευσεν παραδιδόναι τὸν ἄνδρα. 32 τῶν δὲ μεθ᾽ ὅρκων φασκόντων μὴ γινώσκειν ποῦ ποτ᾽ ἔστιν ὁ ζητούμενος, 33 προτείνας τὴν δεξιὰν ἐπὶ τὸν νεὼ ταῦτ᾽ ὤμοσεν ᾿Εὰν μὴ δέσμιόν μοι τὸν Ιουδαν παραδῶτε, τόνδε τὸν τοῦ θεοῦ σηκὸν εἰς πεδίον ποιήσω καὶ τὸ θυσιαστήριον κατασκάψω καὶ ἱερὸν ἐνταῦθα τῷ Διονύσῳ ἐπιφανὲς ἀναστήσω. 34 τοσαῦτα δὲ εἰπὼν ἀπῆλθεν• οἱ δὲ ἱερεῖς προτείναντες τὰς χεῖρας εἰς τὸν οὐρανὸν ἐπεκαλοῦντο τὸν διὰ παντὸς ὑπέρμαχον τοῦ ἔθνους ἡμῶν ταῦτα λέγοντες 35 Σὺ κύριε τῶν ὅλων ἀπροσδεὴς ὑπάρχων ηὐδόκησας ναὸν τῆς σῆς σκηνώσεως ἐν ἡμῖν γενέσθαι• 36 καὶ νῦν, ἅγιε παντὸς ἁγιασμοῦ κύριε, διατήρησον εἰς αἰῶνα ἀμίαντον τόνδε τὸν προσφάτως κεκαθαρισμένον οἶκον. 37 Ραζις δέ τις τῶν ἀπὸ Ιεροσολύμων πρεσβυτέρων ἐμηνύθη τῷ Νικάνορι ἀνὴρ φιλοπολίτης καὶ σφόδρα καλῶς ἀκούων καὶ κατὰ τὴν εὔνοιαν πατὴρ τῶν Ιουδαίων προσαγορευόμενος. 38 ἦν γὰρ ἐν τοῖς ἔμπροσθεν χρόνοις τῆς ἀμειξίας κρίσιν εἰσενηνεγμένος Ιουδαϊσμοῦ, καὶ σῶμα καὶ ψυχὴν ὑπὲρ τοῦ Ιουδαϊσμοῦ παραβεβλημένος μετὰ πάσης ἐκτενίας. 39 βουλόμενος δὲ Νικάνωρ πρόδηλον ποιῆσαι ἣν εἶχεν πρὸς τοὺς Ιουδαίους δυσμένειαν, ἀπέστειλεν στρατιώτας ὑπὲρ τοὺς πεντακοσίους συλλαβεῖν αὐτόν• 40 ἔδοξεν γὰρ ἐκεῖνον συλλαβὼν τούτοις ἐνεργάσασθαι συμφοράν. 41 τῶν δὲ πληθῶν μελλόντων τὸν πύργον καταλαβέσθαι καὶ τὴν αὐλαίαν θύραν βιαζομένων καὶ κελευόντων πῦρ προσάγειν καὶ τὰς θύρας ὑφάπτειν, περικατάλημπτος γενόμενος ὑπέθηκεν ἑαυτῷ τὸ ξίφος 42 εὐγενῶς θέλων ἀποθανεῖν ἤπερ τοῖς ἀλιτηρίοις ὑποχείριος γενέσθαι καὶ τῆς ἰδίας εὐγενείας ἀναξίως ὑβρισθῆναι. 43 τῇ δὲ πληγῇ μὴ κατευθικτήσας διὰ τὴν τοῦ ἀγῶνος σπουδὴν καὶ τῶν ὄχλων ἔσω τῶν θυρωμάτων εἰσβαλλόντων ἀναδραμὼν γενναίως ἐπὶ τὸ τεῖχος κατεκρήμνισεν ἑαυτὸν ἀνδρωδῶς εἰς τοὺς ὄχλους. 44 τῶν δὲ ταχέως ἀναποδισάντων γενομένου διαστήματος ἦλθεν κατὰ μέσον τὸν κενεῶνα. 45 ἔτι δὲ ἔμπνους ὑπάρχων καὶ πεπυρωμένος τοῖς θυμοῖς ἐξαναστὰς φερομένων κρουνηδὸν τῶν αἱμάτων καὶ δυσχερῶν τῶν τραυμάτων ὄντων δρόμῳ τοὺς ὄχλους διελθὼν καὶ στὰς ἐπί τινος πέτρας ἀπορρῶγος 46 παντελῶς ἔξαιμος ἤδη γινόμενος προβαλὼν τὰ ἔντερα καὶ λαβὼν ἑκατέραις ταῖς χερσὶν ἐνέσεισε τοῖς ὄχλοις καὶ ἐπικαλεσάμενος τὸν δεσπόζοντα τῆς ζωῆς καὶ τοῦ πνεύματος ταῦτα αὐτῷ πάλιν ἀποδοῦναι τόνδε τὸν τρόπον μετήλλαξεν.
15
Nikanori alogarha
1 Nikanori anaciyumva oku Abayahudi babà omu Samâriya, anacihiga okugend’ibalwîsa omu kahwenyenye, amango g’olwa Sabato. 2 Abayahudi bàli bôshi naye banacimubwîra mpu: omanye orhabajiraga okubî kwa bene okwo n’okuli nka kwa nsimba n’obuhalanjisi, ci okuze olusiku Olya Obona-byôshi akuzagya n’obutagatîfu bwâge. 3 Oku bundi olya kahenya anacidôsa mpu k’emalunga oku nkuba kubà omukulu warhegekaga olwa Sabato. 4 Banacimushuza mpu: «Ye Nyakasane Nyamubâho orhegeka empingu, ye wanarhegekaga mpu bakazilanga olwa kali nda.» 5 Olya kaheza anacidera erhi: «Nâni ndi mukulu hanôla igulu ntegesire, bayanke emirasano, banacijira oku mwâmi arhegesire». Ci kwônene arhahashaga okuyûkiriza ogwôla muhigo gwâge mubî.
Amahano n’ebilôrho bya Yuda
6 Agôla mango, Nikanori akazâgihiga muli obwôla bucîbone bwâge, akâg’ilonza ecerekane oku Bayahudi bôshi oku anabahimire, 7 Yuda oderhwa Makabeyo yêhe arhahusagya okucîkubagira n’obulangâlire bunene, oku abona oburhabâle emwa Nyakasane. 8 Akaz’ikômereza abâge mpu barhakazâg’iyôboha okurhêrwa n’amashanja g’abapagani ci mpu bakazicîkubagira, banakakengêra amarhabâle Ow’enyanya akazâg’ibarhumira omu nsiku zageraga, balangâlire bunôla oburbwâli bwarhenga emw’Ogala-byôshi. 9 Abahà omurhima omu kubabwîra binwa biguma biguma by’Akanwa ka Nnâmahanga n’abalêbi. Ashub’inabakengêza entambala bamalwa n’omu kuzishambâla ashubizinunîsa kundi kundi. 10 Erhi aba amabahà omurhima, abarhegeka mpu bamanye obulyâlya bw’amashanja g’abapagani n’okuvuna endahiro zâbo.
11 Erhi aba amahà ngasi muguma emirasano, arhali ebwa kubaha empenzi n’amatumu, ci kwône omu kubahà ebyôla binwa binjà by’okubahà omurhima, anacibaganîrira kandi ecilôrho ciri nka kuyagânwa anabonaga, cabasîmisa bôshi. 12 Alaga ebi abwîne: Omudâhwa mukulu Oniyasi, muntu mwimâna na mwîkubagirwa, ci bwenêne mutûdu, muntu mwîrhonzi omu binwa byâge, muntu wakâgijira aminja kurhenga eburho bwâge, anakola acibêra nyakwigendera, anamubwîne alambwîre amaboko anadwîrhe asengerera olubaga lwôshi lwa Abayahudi. 13 Kuguma n’okwo ashubibonekerwa n’owundi muntu mukengwa erhi emvîri zâge nyêru zirhuma n’irenge lyâge, muntu wali ogwêrhe naye obuhashe bunene na bwa kusômeza. 14 Ene Oniyasi arhôla akanwa, ambwîra erhi: «Oyûla ali mwîra wa bene wâbo bene Israheli, oyôrha obasengerera bwenêne olubaga n’olugo lutagatîfu, ye Yeremiya mulêbi wa Nnâmahanga». 15 Oku bundi ene Yeremiya alambûla okuboko anacihêreza Yuda engôrho y’amasholo, n’ene akola amuhâyo, anacimubwîra, erhi: 16 «Rhôla eyi ngôrho ngishe, nshôkano ya Nyamuzinda eyôla, yo wamaliramwo abashombanyi bâwe eyôla.»
Abalwi bàcikereka
17 Erhi ebyo binwa binjà bya Yuda biba byamabanywengerera byamanabarhwalihya n’okuzusa emirhima y’abâna b’emibagabaga, bôshi bahiga mpu barhacicîgonye omu cihando ci mpu bacîrhunika oku bashombanyi, n’omu kulwa bahiramwo oburhwâli bwâbo bwôshi, ntyôla bayusamw’entambala, bulya olugo, ahantu hatagatîfu, n’akâ-Nyamuzinda biri omu mbaka. 18 Bali bayôbohîre kunyi oku bâna bâbo, oku bakazi bâbo, kuli bene wâbo, oku balungu bâbo, ci bwenêne kulusha bâli bayôbohîre akâ-Nyamuzinda kagishe. 19 Obwôba bw’abàli basigîre omu lugo burhali bunyi, omu kurhanya kuli okwola kurhêrwa kw’abantu bayîsha bahungumula engabo. 20 Amango bakazâg’ilinga emigabo yabayishira, abashombanyi bôhe erhi mîra bashûbûzanyagya, banatwa ecigamba n’enjavu zâbo erhi zikeresire ahantu hanakwânîne, na banyakulwira oku nfarasi erhi bakola bali oku rhufendefende. 21 Makabeyo anacibona ogwôla mwandu gw’abashombanyi kurhi emirasano yâbo yayîsha yalaza, obukali bw’ensimba zâbo, Anaciyinamulira amaboko enyanya, ashenga Nyakasane ye ojira ebirhangâzo, bulya ali amanyire oku arhali omu bunji bw’emirasano, ci oku omu muhigo gwâge mwo murhenga obuhimanyi kuli balya banakukwânîne. 22 Alaga kurhi isala lyâge lyali: «Yâgirwa Nyakasane, warhumire Malahika wâwe omu mango ga Hezekiyahu, mwâmi w’e Buyahudi, anacimalîra basirika bihumbi igana na makumi gali munâni, b’engabo ya Senakeribu, 23 na bunôla Yâgirwa Nyakasane w’empingu; orhurhumire malahika mwinjà arhushokolere, ahire ecôbà n’entemu embere zirhu. 24 Oku buhashe bw’okuboko kwâwe, baherêrekere abâla bayîshire n’ebinwa by’obulenzi omu kanwa kâbo, oku lubaga lwâwe lutagatîfu!» Kwo afundisire ebinwa ntyo.

Okuhimwa n’okufà kwa Nikanori
25 Okubuudi, engabo ya Nikanori yanaciyîsha yàhinda n’emishekera yabûhwa kuguma n’enyimbo z’okulwa. 26 Ci bene Yuda bôhe bayîsha bashenga banasâlira. 27 Agôla mango oku balwa n’amaboko, basalira n’omurhima. Balambika okw’idaho bantu bihumbi makumi asharhu na birhânu na kulusha; bôshi bashagaluka bwenêne, kuli okwôla Nyamuzinda anabalwiraga n’obwâlagale. 28 Erhi okulwa kubà kwamahwa, bakolaga bashubira emwâbo, tundu kuli Nikanori, yêshi acilunda okw’idaho n’ebihagarhizi byâge.
29 Oku bundi banacibanda orhuhababo, bôshi bashagaluka, banacikuza Nyamuzinda omu lulimi lw’emwâbo. 30 N’olya warhambulaga alanga okukunda obûko bwâge, ngasi muntu kurheng’eburho bwâge, yerigi Yuda, anacirhegeka mpu batwe irhwe lya Nikanori, mpu bamurhoze okuboko kwôshi banabihêke e Yeruzalemu. 31 Anaciyîsha yêne ashûbûza bene wâbo, n’abadâhwa, n’erhi aba amayimanga embere z’oluhêrero; anacihûna mpu abantu b’omu lugo babone, 32 anacibalangûla irhwe ly’olya mubisha Nikanori, na kulya kuboko oyôla nyakubura alambuliraga ebwa kâ-Nyamuzinda k’Ogala-byôshi. 33 N’erhi aba amatwa olulimi lw’oyôla kahenya Nikanori, arhegeka mpu balutwe bihimbi bihimbi, banakwebe ebinyunyi, mpu bamanike embere z’akâ-Nyamuzinda, oluhembo lw’ceryo isirhe. 34 Bôshi banacisôkeza emunda Nyamuzinda w’irenge ali ebinwa by’okumuvuga omunkwa bakaderha mpu: «Aganze owalangaga ahantu hage harhag’irhahemuka».
35 Yuda anacimanika elyôla irhwe lya Nikanori lyatubagwa omu lugo, nka cerekane c’okunali c’oburhabâle bwa Nnâmahanga, kuli bôshi. 36 Banacitwa olushika oku bumvanye bwa bôshi mpu irhondo olwo lusiku lurhageraga lurhanakengîrwi. Ci mpu bakazilukuza omu nsiku ikumi n’isharhu z’omwêzi gwa kali ikumi na kabirhi guderhwa Adari omu cisiriyaki, oku malâliro g’olusiku luderhwa lukulu lwa Mardokeyo.
Okushwinja ebinwa
37 Olwa Nikanori lwanacihekera aho ebwa kubà kurhenga olwo lusiku ecihugo cabêra omu maboko g’Abayahudi. Nkolaga nayukiza ecitabu câni ahâla. 38 Akaba okûla biyandisirwe kukwânîne kwanagendekire bwinjà, kwo nâni nanalonzagya ntyôla, akaba kuli kurhashingânîni kunali kwa busha, kwo nanahashire okujira okwôla. 39 Bulya, nka kula kurhaba kwinjà okunywa idivayi ly’enshongôlè lyonene, na buzinda okunywa amîshi nago gonene, ci idivayi ligushe n’amîshi co cinyôbwa cinjà cilêrha obushagaluke, ntyo buli bulcenga okurhondekanya emyanzi yasîmisa amarhwîri ga kulya yayandikagwa. Ho nyûkize ahôla.

ΜΑΚΚΑΒΑΙΩΝ Βʹ 15
1 ῾Ο δὲ Νικάνωρ μεταλαβὼν τοὺς περὶ τὸν Ιουδαν ὄντας ἐν τοῖς κατὰ Σαμάρειαν τόποις ἐβουλεύσατο τῇ τῆς καταπαύσεως ἡμέρᾳ μετὰ πάσης ἀσφαλείας αὐτοῖς ἐπιβαλεῖν. 2 τῶν δὲ κατὰ ἀνάγκην συνεπομένων αὐτῷ Ιουδαίων λεγόντων Μηδαμῶς οὕτως ἀγρίως καὶ βαρβάρως ἀπολέσῃς, δόξαν δὲ ἀπομέρισον τῇ προτετιμημένῃ ὑπὸ τοῦ πάντα ἐφορῶντος μεθ᾽ ἁγιότητος ἡμέρᾳ• 3 ὁ δὲ τρισαλιτήριος ἐπηρώτησεν εἰ ἔστιν ἐν οὐρανῷ δυνάστης ὁ προστεταχὼς ἄγειν τὴν τῶν σαββάτων ἡμέραν• 4 τῶν δ᾽ ἀποφηναμένων ῎Εστιν ὁ κύριος ζῶν αὐτὸς ἐν οὐρανῷ δυνάστης ὁ κελεύσας ἀσκεῖν τὴν ἑβδομάδα• 5 ὁ δὲ ἕτερος Κἀγώ φησιν δυνάστης ἐπὶ τῆς γῆς ὁ προστάσσων αἴρειν ὅπλα καὶ τὰς βασιλικὰς χρείας ἐπιτελεῖν. ὅμως οὐ κατέσχεν ἐπιτελέσαι τὸ σχέτλιον αὐτοῦ βούλημα. 6 Καὶ ὁ μὲν Νικάνωρ μετὰ πάσης ἀλαζονείας ὑψαυχενῶν διεγνώκει κοινὸν τῶν περὶ τὸν Ιουδαν συστήσασθαι τρόπαιον. 7 ὁ δὲ Μακκαβαῖος ἦν ἀδιαλείπτως πεποιθὼς μετὰ πάσης ἐλπίδος ἀντιλήμψεως τεύξασθαι παρὰ τοῦ κυρίου 8 καὶ παρεκάλει τοὺς σὺν αὐτῷ μὴ δειλιᾶν τὴν τῶν ἐθνῶν ἔφοδον ἔχοντας δὲ κατὰ νοῦν τὰ προγεγονότα αὐτοῖς ἀπ᾽ οὐρανοῦ βοηθήματα καὶ τὰ νῦν προσδοκᾶν τὴν παρὰ τοῦ παντοκράτορος ἐσομένην αὐτοῖς νίκην. 9 καὶ παραμυθούμενος αὐτοὺς ἐκ τοῦ νόμου καὶ τῶν προφητῶν, προσυπομνήσας δὲ αὐτοὺς καὶ τοὺς ἀγῶνας, οὓς ἦσαν ἐκτετελεκότες, προθυμοτέρους αὐτοὺς κατέστησεν. 10 καὶ τοῖς θυμοῖς διεγείρας αὐτοὺς παρήγγειλεν ἅμα παρεπιδεικνὺς τὴν τῶν ἐθνῶν ἀθεσίαν καὶ τὴν τῶν ὅρκων παράβασιν. 11 ἕκαστον δὲ αὐτῶν καθοπλίσας οὐ τὴν ἀσπίδων καὶ λογχῶν ἀσφάλειαν, ὡς τὴν ἐν τοῖς ἀγαθοῖς λόγοις παράκλησιν καὶ προσεξηγησάμενος ὄνειρον ἀξιόπιστον ὕπαρ τι πάντας ηὔφρανεν. 12 ἦν δὲ ἡ τούτου θεωρία τοιάδε• Ονιαν τὸν γενόμενον ἀρχιερέα, ἄνδρα καλὸν καὶ ἀγαθόν, αἰδήμονα μὲν τὴν ἀπάντησιν, πρᾶον δὲ τὸν τρόπον καὶ λαλιὰν προϊέμενον πρεπόντως καὶ ἐκ παιδὸς ἐκμεμελετηκότα πάντα τὰ τῆς ἀρετῆς οἰκεῖα, τοῦτον τὰς χεῖρας προτείναντα κατεύχεσθαι τῷ παντὶ τῶν Ιουδαίων συστήματι. 13 εἶθ᾽ οὕτως ἐπιφανῆναι ἄνδρα πολιᾷ καὶ δόξῃ διαφέροντα, θαυμαστὴν δέ τινα καὶ μεγαλοπρεπεστάτην εἶναι τὴν περὶ αὐτὸν ὑπεροχήν. 14 ἀποκριθέντα δὲ τὸν Ονιαν εἰπεῖν ῾Ο φιλάδελφος οὗτός ἐστιν ὁ πολλὰ προσευχόμενος περὶ τοῦ λαοῦ καὶ τῆς ἁγίας πόλεως Ιερεμιας ὁ τοῦ θεοῦ προφήτης. 15 προτείναντα δὲ Ιερεμιαν τὴν δεξιὰν παραδοῦναι τῷ Ιουδα ῥομφαίαν χρυσῆν, διδόντα δὲ προσφωνῆσαι τάδε 16 Λαβὲ τὴν ἁγίαν ῥομφαίαν δῶρον παρὰ τοῦ θεοῦ, δι᾽ ἧς θραύσεις τοὺς ὑπεναντίους. 17 Παρακληθέντες δὲ τοῖς Ιουδου λόγοις πάνυ καλοῖς καὶ δυναμένοις ἐπ᾽ ἀρετὴν παρορμῆσαι καὶ ψυχὰς νέων ἐπανδρῶσαι διέγνωσαν μὴ στρατεύεσθαι, γενναίως δὲ ἐμφέρεσθαι καὶ μετὰ πάσης εὐανδρίας ἐμπλακέντες κρῖναι τὰ πράγματα διὰ τὸ καὶ τὴν πόλιν καὶ τὰ ἅγια καὶ τὸ ἱερὸν κινδυνεύειν• 18 ἦν γὰρ ὁ περὶ γυναικῶν καὶ τέκνων, ἔτι δὲ ἀδελφῶν καὶ συγγενῶν ἐν ἥττονι μέρει κείμενος αὐτοῖς, μέγιστος δὲ καὶ πρῶτος ὁ περὶ τοῦ καθηγιασμένου ναοῦ φόβος. 19 ἦν δὲ καὶ τοῖς ἐν τῇ πόλει κατειλημμένοις οὐ πάρεργος ἀγωνία ταρασσομένοις τῆς ἐν ὑπαίθρῳ προσβολῆς. 20 καὶ πάντων ἤδη προσδοκώντων τὴν ἐσομένην κρίσιν καὶ ἤδη προσμειξάντων τῶν πολεμίων καὶ τῆς στρατιᾶς ἐκταγείσης καὶ τῶν θηρίων ἐπὶ μέρος εὔκαιρον ἀποκατασταθέντων τῆς τε ἵππου κατὰ κέρας τεταγμένης 21 συνιδὼν ὁ Μακκαβαῖος τὴν τῶν πληθῶν παρουσίαν καὶ τῶν ὅπλων τὴν ποικίλην παρασκευὴν τήν τε τῶν θηρίων ἀγριότητα ἀνατείνας τὰς χεῖρας εἰς τὸν οὐρανὸν ἐπεκαλέσατο τὸν τερατοποιὸν κύριον γινώσκων ὅτι οὐκ ἔστιν δι᾽ ὅπλων, καθὼς δὲ ἐὰν αὐτῷ κριθῇ, τοῖς ἀξίοις περιποιεῖται τὴν νίκην. 22 ἔλεγεν δὲ ἐπικαλούμενος τόνδε τὸν τρόπον Σύ, δέσποτα, ἀπέστειλας τὸν ἄγγελόν σου ἐπὶ Εζεκιου τοῦ βασιλέως τῆς Ιουδαίας, καὶ ἀνεῖλεν ἐκ τῆς παρεμβολῆς Σενναχηριμ εἰς ἑκατὸν ὀγδοήκοντα πέντε χιλιάδας• 23 καὶ νῦν, δυνάστα τῶν οὐρανῶν, ἀπόστειλον ἄγγελον ἀγαθὸν ἔμπροσθεν ἡμῶν εἰς δέος καὶ τρόμον• 24 μεγέθει βραχίονός σου καταπλαγείησαν οἱ μετὰ βλασφημίας παραγινόμενοι ἐπὶ τὸν ἅγιόν σου λαόν. καὶ οὗτος μὲν ἐν τούτοις ἔληξεν. 25 Οἱ δὲ περὶ τὸν Νικάνορα μετὰ σαλπίγγων καὶ παιάνων προσῆγον. 26 οἱ δὲ περὶ τὸν Ιουδαν μετὰ ἐπικλήσεως καὶ εὐχῶν συνέμειξαν τοῖς πολεμίοις. 27 καὶ ταῖς μὲν χερσὶν ἀγωνιζόμενοι, ταῖς δὲ καρδίαις πρὸς τὸν θεὸν εὐχόμενοι κατέστρωσαν οὐδὲν ἧττον μυριάδων τριῶν καὶ πεντακισχιλίων τῇ τοῦ θεοῦ μεγάλως εὐφρανθέντες ἐπιφανείᾳ. 28 γενόμενοι δὲ ἀπὸ τῆς χρείας καὶ μετὰ χαρᾶς ἀναλύοντες ἐπέγνωσαν προπεπτωκότα Νικάνορα σὺν τῇ πανοπλίᾳ. 29 γενομένης δὲ κραυγῆς καὶ ταραχῆς εὐλόγουν τὸν δυνάστην τῇ πατρίῳ φωνῇ. 30 καὶ προσέταξεν ὁ καθ᾽ ἅπαν σώματι καὶ ψυχῇ πρωταγωνιστὴς ὑπὲρ τῶν πολιτῶν ὁ τὴν τῆς ἡλικίας εὔνοιαν εἰς ὁμοεθνεῖς διαφυλάξας τὴν τοῦ Νικάνορος κεφαλὴν ἀποτεμόντας καὶ τὴν χεῖρα σὺν τῷ ὤμῳ φέρειν εἰς Ιεροσόλυμα. 31 παραγενόμενος δὲ ἐκεῖ καὶ συγκαλέσας τοὺς ὁμοεθνεῖς καὶ τοὺς ἱερεῖς πρὸ τοῦ θυσιαστηρίου στήσας μετεπέμψατο τοὺς ἐκ τῆς ἄκρας. 32 καὶ ἐπιδειξάμενος τὴν τοῦ μιαροῦ Νικάνορος κεφαλὴν καὶ τὴν χεῖρα τοῦ δυσφήμου, ἣν ἐκτείνας ἐπὶ τὸν ἅγιον τοῦ παντοκράτορος οἶκον ἐμεγαλαύχησεν, 33 καὶ τὴν γλῶσσαν τοῦ δυσσεβοῦς Νικάνορος ἐκτεμὼν ἔφη κατὰ μέρος δώσειν τοῖς ὀρνέοις, τὰ δ᾽ ἐπίχειρα τῆς ἀνοίας κατέναντι τοῦ ναοῦ κρεμάσαι. 34 οἱ δὲ πάντες εἰς τὸν οὐρανὸν εὐλόγησαν τὸν ἐπιφανῆ κύριον λέγοντες Εὐλογητὸς ὁ διατηρήσας τὸν ἑαυτοῦ τόπον ἀμίαντον. 35 ἐξέδησεν δὲ τὴν τοῦ Νικάνορος προτομὴν ἐκ τῆς ἄκρας ἐπίδηλον πᾶσιν καὶ φανερὸν τῆς τοῦ κυρίου βοηθείας σημεῖον. 36 ἐδογμάτισαν δὲ πάντες μετὰ κοινοῦ ψηφίσματος μηδαμῶς ἐᾶσαι ἀπαρασήμαντον τήνδε τὴν ἡμέραν, ἔχειν δὲ ἐπίσημον τὴν τρισκαιδεκάτην τοῦ δωδεκάτου μηνὸς— Αδαρ λέγεται τῇ Συριακῇ φωνῇ— πρὸ μιᾶς ἡμέρας τῆς Μαρδοχαϊκῆς ἡμέρας. 37 Τῶν οὖν κατὰ Νικάνορα χωρησάντων οὕτως καὶ ἀπ᾽ ἐκείνων τῶν καιρῶν κρατηθείσης τῆς πόλεως ὑπὸ τῶν Εβραίων καὶ αὐτὸς αὐτόθι τὸν λόγον καταπαύσω. 38 καὶ εἰ μὲν καλῶς εὐθίκτως τῇ συντάξει, τοῦτο καὶ αὐτὸς ἤθελον• εἰ δὲ εὐτελῶς καὶ μετρίως, τοῦτο ἐφικτὸν ἦν μοι. 39 καθάπερ γὰρ οἶνον κατὰ μόνας πίνειν, ὡσαύτως δὲ καὶ ὕδωρ πάλιν πολέμιον• ὃν δὲ τρόπον οἶνος ὕδατι συγκερασθεὶς ἡδὺς καὶ ἐπιτερπῆ τὴν χάριν ἀποτελεῖ, οὕτως καὶ τὸ τῆς κατασκευῆς τοῦ λόγου τέρπει τὰς ἀκοὰς τῶν ἐντυγχανόντων τῇ συντάξει. ἐνταῦθα δὲ ἔσται ἡ τελευτή.

JOB – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Ayu
AYUBU
AYUBU Iyov איוב
AYUBU Iyov איוב
1
EBITABU BY’OBUMANYE
Enshokolezi
Hali bitabu birhânu by’Endagâno ya Mîra biderhwa «Bitabu by’obumanye»: Ecitabu ca Ayubu, ecitabu c’emigani, ecitabu c’omuhanûzi n’ecitabu c’oburhimanya bwa Mwene-Sira. Ebyo bitabu biyêrekana enkengêro nguma nguma ziba n’omu citabu c’ennanga.
Ago mandiko g’obumanye galiyololosire bwenêne omu bihugo byôshi bya mîra by’ebushoshokero bw’izùba. Oburhimanya burhali bw’omu mandiko g’e Israheli-Palestina bunakayôrha nka burhashibiriri ebiyêrekîre idini. Bushîbirira bwenêne ebiyêrekîre eby’en’igulu. Bunashambâle oku muhigo gwa ngasi muntu. Bubâ burhimanya bubonekanira omu kalamo kw’omuntu ka ngasi lusiku. Buba bushinganyanya bwa kulonza okulama bwinjà, bubâ bulenga bwa kulera bwinjà.
Obo burhimanya bwal’imanyîkîne bwenêne na Bene Israheli. Ebibliya eku nga bwenêne Salomoni muli ebi binwa: «Oburhimanya bwa Salomoni bulushire oburhimanya bw’ababurhwa b’ebushoshokero bôshi n’amarhimanya g’e Mîsiri gôshi» (1 BÂM 4, 30-34).
Birhali bya kusomeza okubona oku amandiko marhanzi g’oburhimanya bwa Bene Israheli gashushana bwenêne n’amandiko ga balungu bâbo. Aba rhimanya b’e lsrahe/i barhashibiriri bwenêne eby’embere bya Bene Israheli. Ba shîbirira kulusha omuhigo gwa ngasi muguma. Cikwône Bene Israheli bama nyire ogomuhigo oku burhaba/e bw’idini lya Nyakasane.
Oburhimanya bôshi emwa Nyamuzinda burhenga, bulya yêne ye bushinga nyanya. Obo burhimanya bwa Nyamuzinda burhajira lugero. Bwo bubonekera omu mukolo gwâge gw’okulema, cikwône mwene omuntu arhankaguyumva (Ayu 28, 38-39).
Halya amango oburhimanya bushambâla nka muntu. Ahandi bubonekera nka buli muli Nyamuzinda kurhenga ensiku n’amango; bujira omukolo gw’oku lema haguma naye (Mig 8, 22-31). Ago mandiko gamanyîsa n’okurheganya amafulûlo g’Abapersona muli Nyamuzinda. «Obwo bushinganyanya» bushu shine bwenêne na «Luderho» (Ywn 1). Oburhimanya na Luderho byanamanyîsa bwenêne Luderho wacijiraga muntu, ye Yezu Kristu Nyamuzinda na muntu haguma.
Embaka oku luhembo lw’aminja n’amabî zabalerhera abo barhimanya ntà nya nyinji. Ecitabu e’emigani cishambîre ntya oku muhigo gwa ngasi muguma: obushinganyaya kwo kuderha okuli». Ntyo bunakashokolera omuntu omu iragi lya hano igulu. Ecitabu c’oburhimanya bwa Mwene Sira cikunga omuntu murhimanya (Burh 14, 20; 15, 10). Cikwône omwandisi w’eco citabu azidohi rwe n’enkengéro z’olufù, amanyire ebicishwekera kuli ago mango mazinda. Ecitabu c’obushinganyanya cisegerize oku «Nyamuzinda alemire omuntu oku rhafâ (Bush 2, 23). Ecitabu c’obushinganyanya cidesire oku enyuma ly’olufù, emyûka y’abashinganyanya yabona iragi n’omuluhûko gurhahwa emwa Nyamuzinda; cikwône banyankola-maligo bahabwa obuhane (Bush 3, 1-12). Eryo lyo ishuzo lizinda oku idoso linene ly’abashinganyanya ba Israheli oku biyêrekîre obuzinda bw’omuntu.

AYUBU
Enshokolezi
Ecitabu ca Ayubu eba myandikò minjà bwenêne y’omukolo gw’abantu n’obukenge. Ago mango ga mîra, hàli muntu muguma mwambali wa Nyamuzinda izîno lyâge ye wàli Ayubu, àli mwîkubagirwa, ànali muntu mugale bwenêne, w’iragi na wa kaboko ka kubêrwa. Obwo Nyamuzinda anaciyêmêrera shetani mpu agend’imurhangula, lyo ahash’ibona erhi ntà mango ankamulahira. Ci kwône Ayubu anabêra mwîkubagirwa emwa Nnâmahanga.
Hanaciyìsha bira basharhu mpu bayîsh’imurhûliriza muli agwo maganya gâge. Ebi binwa biri bya nshula-mwanzi, bikulikirwe n’akadali kadârhi. Abwo bîra basharhu baganîre kurhi omuntu alyûlwa nk’oku olugero lw’ebijiro byâge lunali hano igulu. Ntyo Ayubu abona marhangulo garhali manyi, ci kwône burhashuba-nyuma alahira okugayisa Nnâmahanga. Arhamanyiri oku Nyamuzinda agwêrhe obuhashe bw’okulibuza omuntu mwimâna na wa bukenge.
Nyamuzinda arhashuzagya Ayubu, bulya omuntu ntà mango ankaheka Omulemi wâge lubanja, bulya agwêrhe obuhashe burhankagerwa. Omu bijiro, Nyamuzinda akalihira balya bantu basharhu bàjisagya Ayubu kadali. Okubundi Nyamuzinda munya-bwonjo ashubimushobôza abâna-rhabana n’abâna-nyere n’ebindi birugu binji bwenêne.
Ayubu àli muntu wa misî, àlamire hôfi na bashakulûza ba hôfi n’olubibi lw’e Arabiya n’Edomu, muli eco cishagala mwàli abantu bw’obwîrhonzi n’obumanye na b’irenge linene (Yer 49, 7; Bar 3, 22-23; Abu 8). Ebi Ekleziya erhumanyîsa, kuli kuyêrekana oku Ayubu àli muntu mushinganyanya bwenêne (Eze 14). Owayandikaga eci citabu akolêsize ebyo binwa by’okuherha abantu omu kubà bikubagirwa na ntahuligana omu buyêmêre ciru hankabà amarhangulo ga ngasi lubero omu buyêmêre bwîrhu. Càyandikagwa enyuma ly’okurhenga ebwa kululizibwa e Babeli.
Owaciyandikaga, alolereza obwôrhere bw’omuntu ojira aminja n’olibuzi bwa. Ayubu ayêrekîne oku abashinganyanya kulibuzibwa balibuzibwa. Amalibuko ga Ayubu gali marhangulo gw’obuyêmêre bwâge kuli Nyamuzinda.
Muli ezi nyigîrizo z’aga mafulûlo, owayandikaga eci citabu arhaderhaga ebilushire ebi. Lyo rhumanya kulusha emyanzi n’ebyo binwa, kwali kwa bulagi rire okumanya bwinjà oku ayishihembwa empingu. Rhurhegesirwe okumanya bici birhumire amababale g’abantu galungîne n’amababale ga Yezu (Rom 8, 18; Kl 1, 24).
EBIRIMWO

Obwôrhere bwa Ayubu: cigabi 1-2
Enshambâlo: c. 3-31
Amahugûlo ga Elihu: c. 32-37
Amashuzo ga Nyamuzinda: c. 38-42, 6
Ebinwa bizinda: c. 42, 7-17
I. Enshokolezi: obwôrhere bwa Ayubu
Shetani arhangula Ayubu
1 Omu cihugo c’e Usi, mwàbaga muntu muguma izîno lyâge ye: Ayubu, àli mwimâna na mushinganyanya, àrhìnyaga Nyamuzinda, arhànakwiriragwa mabî. 2 Agwêrhe bâna-nyere basharhu na bâna-rhabana nda. 3 Ashwekaga bibuzi bihumbi nda, bihumbi bisharhu bya ngamiya, mabali magana arhânu ga mpànzi, abambali bòhe, kuganja kutuka! Oyomushamuka, àli wa lukengwa bwenêne omu bantu bôshi b’ebushoshokero bw’izûba. 4 Abagala, bàkomereraga okugend’ijirira olusiku lukulu emwa ngasi muguma mulibwo, barhumize na bàli bâbo oku bali basharhu, mpu bayishee balìre bananywère baguma bôshi. 5 Byabà ntyo! Erhi amango g’ensiku nkulu gàbàga gamàhwa, Ayubu anabà rhumize mpu bayishe abayobôle, na ngasi sêzi mucêra-cêra, anarherekêrera ngasi muguma mulibwo, bulya àkagicîzâna anaderha emurhima, erhi: «akanabà abâna bâni bàjizire ecâha, banalogorherera Nyamuzinda omu mirhima yâbo!» Ntyo kwo Ayubu àkâgijira ngasi mango. 6 Lero lusiku luguma bene Nyamuzinda, bayîsh’isengera Nyamubâho, omu shômbanyi Shetani naye, abayisha ekarhî. 7 Nyakasane anacimudôsa, erhi: «ngahi ohubusire?» Naye, erhi: «Nali geragera omu igulu namânalimala muzûngwe!» 8 Nyakasane amushubirira, erhi: «Ka wabwîne mwambali wàni Ayubu? Ntà muntu omulinganine omu igulu lyôshi, àli ntagèngwa na mushinganyanya, arhînya Nyamuzinda, arhanakwirirwa mabî». 9 Omushombanyi Shetani ashuza, erhi: «Ka busha Ayubu arhinyira Nyamuzinda? 10 Ka wamanya mpu orhamubaliraga bulà, wacizongolosa n’oku ishwa lyâge? Wagisha emikolo yâge yôshi, n’amasò g’ebintu byâge gàyololosire omu cihugo. 11 Ci, orhangilîka okuboko kwâwe, ohume kuli bira ajira byôshi, okuli we ndahîre, òrhabwîni oku âkulogorhera!» 12 Nyakasane, abwîra Shetani, erhi: «Ntà burhe! Ebyâge byôshi nkulîkìre-byo. Ci kwône omanye wacìshomya mpu wamulikirakwo okuboko!» Oku bundi, omushombanyi Shetani ayimuka, arhènga aha burhwâli bwa Nyamuzinda. 13 Lero, lusiku luguma, bagala na bâli ba Ayubu, badwirhage bàlya, bâna nywa oku irivayi, omu mwa mukulu wâbo, 14 entumwa yanaciyisha eri bwîra Ayubu, erhi: «Waliha, empànzi zâwe zabire zigwarhirire okuhinga n’endogomi nazo erhi zidwîrhe zakerera aha burhambi, 15 kano kànya, empala-magala z’e Seba zamàshagamuka, zamàshûkuza empànzi, bambali bâwe bwôshi, bamàba geza oku bôji bw’engôrho, niene nabafulumusire-mwo, bo n’obu nyîshire nti nkubwîre na nkumanyîse eyo myanzi y’ibala n’empanya. 16 Oku acidwîrhe aderha ntya, owundi apamuka, aderha, erhi: «Omuliro gwa Nyamuzinda, gwamànamanuka emalunga, gwamàsingônola ebibuzi n’abangere, barhahumirwe ekanwa, niene niene nàfulumusire, bwo n’obu ndi kubwîra ogwo mwanzi.» 17 Oku acidwîrhe aganîra ntya, owundi naye y’ono y’ono, erhi: «Abantu b’e Kaldeya bamanayisha bacigabire muli mirhwe isharhu, bamacirhunika oku ngamiya, bamanazishûkuza, bamânageza bambali bâwe oku bôji bw’engôrho, nienene nàbafulumusire-mwo, bo n’obu ndikubwîra ogu mwanzi». 18 Oku acidwîrhe aderha ntya, owundi naye y’ono y’ono, aderha, erhi: «Bagala bâwe na bâli bâwe bakazàgilya bananywa idivayi omu mwa mukulu wâbo, 19 lero empûsi ndârhi yamàpamuka olunda lw’irùngu, yamanaîibânda oku rhuhèmbe rhw’enyumpa, yamahirimira oku bâna, barhahumirwe ekanwa. Niene dolodolo nafulumusire, bo n’obu ndi kubânda ezi mpanya». 20 Okubundi, Ayubu àyimuka, asharhula emyambalo yâge, amômwa omukûngu acirhimba oku idaho, anaciderha, erhi: 21 «Nàrhengaga mushugunu omu ndà ya nyama na bushugunu nâshubiremwo. Nyamuzinda wàmpaga, Nyamuzinda onyazire, izîno lyâge likuzibwe!» 22 Muli ogwomunyago gôshi, Ayubu arhajiraga câha, arhanalogorheraga omu masù ga Nyamuzinda.
JOB 1
1אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃ 2וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת׃ 3וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי־צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד־בָּקָר֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃ 4וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת אַחְיֹֽתֵיהֶ֔ם לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם׃ 5וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֮ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֮ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ
6וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃ 7וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃ 8וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֨הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃ 9וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃ 10הֲלֹֽא־אַ֠תָּ שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ׃ 11וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ אִם־לֹ֥א עַל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ׃ 12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֤ה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל־תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֤יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃ 14וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשֹׁ֔ות וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־יְדֵיהֶֽם׃ 15וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָֽאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ 16ע֣וֹד ׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּאכְלֵ֑ם וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ 17ע֣וֹד ׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַֽיִּפְשְׁט֤וּ עַל־הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ 18עַ֚ד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֤יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃ 19וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה ׀ מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ 20וַיָּ֤קָם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גָז אֶת־רֹאשֹׁ֑ו וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ 21וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם יָצָ֜תִי מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָה יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ׃ 22בְּכָל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים׃ פ
2
1 Olundi lusiku Bene Nyamuzinda bayisha balisengera Nyamubâho, omu shombanyi Shetani naye abayishamwo kandi. 2 Nyamuzinda, amudiìsa, erhi: «Ngahi ohubusire?» Naye erhi: «Nalinjirigêndagula omu igulu namànali rhâmbagira». 3 Nyamuzinda amushubirira, erhi: ka wabwîne mwambali wâni Ayubu? Ntâye omulinganine omu igulu lyôshi: muntu ntagengwa na mushinga nyanya, orhînya Nyamuzinda, n’amabî, arhagakwirirwa. Arhankashuba nyu ma omu bwimâna bwâge, na busha wàmunkozagya kwo mpu mmuzigulule.» 4 Omushombanyi Shetani, erhi: «Aye! oluhù lufà lundi! Ebi omuntu agwêrhe byôshi anabijahike mpu ly’afungira amagala! 5 Ci orhangimulikirakwo okubo ko, omuhume oku mubiri n’oku kavuha; we ndahîre! Orhabwini alogorhera omu masù gâwe!» 6 Nyamuzinda abwîra Shetani, erhi: «Jânwa, y’oyo omu maboko gâwe; ci nkukomêrize, orhahumaga oku buzîne bwâge.» 7 Okubundi omushombanyi Shetani ayimuka, arhenga aha burhwali bwa Nyamubâho.
Shetani arhulira kwo Ayubu obulema bw’olushomyo, kurhenga omu lushando, kuhika aha ntondo y’irhwe. 8 Ayubu ayanka ehijò akacîburûshamwo anaforhamire omu luvù. 9 Obwo mukâge amubwîra, erhi: «Bici ocinanirize kwo omu budabemuka? Jacira oyo Nyamuzinda ocifire!» 10 Ayubu amushuza, erhi: «K’odesire nka musirhe! Akaba rhunayankirire ebinjà nka ngalo ya Nyamuzinda, cankarhuma rhurhayankirira n’obuhanya ntyo? Muli obwo buha nya bwôshi, Ayubu arhalogorhaga omu kanwa kâge.
11 Emyanzi yalanda bwangu, bira ba Ayubu basharhu bamanya amaligo gôshi gamurhogîre. Barhenga ngasi muguma emwâbo: Elifazi w’e Temani, Bildadi w’e Shwahi na Sofari w’e Nâmati, bôshi balalizanya, mpu bagendilola kurhi owâbo àbirage, bamulakire banamurhûlirize. 12 Oku baciri kuli, mpu bamulikirekwo; amasù, bamuhaba. Bagwira omulenge. Ngasi muguma asharhula emyambalo yâge, banacigukumulira akatulo oku irhwe.
13 Okubundi bajibwârhala oku idaho aha burhambi bwâge, bahabêra mire gerege nda na madufu nda. Ntâye muli bwo wàshagîre kanwa, bazânwa n’amango babale mangana aho.
Job 2
1וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָ֑ה וַיָּב֤וֹא גַֽם־הַשָּׂטָן֙ בְּתֹכָ֔ם לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָֽה׃ 2וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשֻּׁ֣ט בָּאָ֔רֶץ וּמֵהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֮ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּי֩ אֵ֨ין כָּמֹ֜הוּ בָּאָ֗רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וְעֹדֶ֨נּוּ֙ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּת֔וֹ וַתְּסִיתֵ֥נִי ב֖וֹ לְבַלְּע֥וֹ חִנָּֽם׃ 4וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר ע֣וֹר בְּעַד־ע֗וֹר וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר לָאִ֔ישׁ יִתֵּ֖ן בְּעַ֥ד נַפְשֹֽׁו׃ 5אוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֥ע אֶל־עַצְמ֖וֹ וְאֶל־בְּשָׂר֑וֹ אִם־לֹ֥א אֶל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ׃ 6וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן הִנּ֣וֹ בְיָדֶ֑ךָ אַ֖ךְ אֶת־נַפְשֹׁ֥ו שְׁמֹֽר׃ 7וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵאֵ֖ת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּ֤ךְ אֶת־אִיּוֹב֙ בִּשְׁחִ֣ין רָ֔ע מִכַּ֥ף רַגְל֖וֹ ְעַ֥ד קָדְקֳדֽוֹ׃ 8וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ חֶ֔רֶשׂ לְהִתְגָּרֵ֖ד בּ֑וֹ וְה֖וּא יֹשֵׁ֥ב בְּתוֹךְ־הָאֵֽפֶר׃ 9וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃ 10וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ כְּדַבֵּ֞ר אַחַ֤ת הַנְּבָלוֹת֙ תְּדַבֵּ֔רִי גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל בְּכָל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו׃ פ
11וַֽיִּשְׁמְע֞וּ שְׁלֹ֣שֶׁת ׀ רֵעֵ֣י אִיּ֗וֹב אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּאת֮ הַבָּ֣אָה עָלָיו֒ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ אֱלִיפַ֤ז הַתֵּימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י וַיִּוָּעֲד֣וּ יַחְדָּ֔ו לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ וּֽלְנַחֲמֽוֹ׃ 12וַיִּשְׂא֨וּ אֶת־עֵינֵיהֶ֤ם מֵרָחוֹק֙ וְלֹ֣א הִכִּירֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וַֽיִּקְרְעוּ֙ אִ֣ישׁ מְעִל֔וֹ וַיִּזְרְק֥וּ עָפָ֛ר עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם הַשָּׁמָֽיְמָה׃ 13וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין־דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד׃

3
II. Enshambâlo
Ayubu ajâcira olusiku àburhagwa
1 Cazinda Ayubu abumbula akanwa, ajâcira olusiku àburhagwa.
2 Ayubu arhoza akanwa aderha, erhi:
3 Lukahera olusiku nàburhagwamwo,
n’obudufu bwàderhaga mpu: «Mwâna-rhabana oyâlirwe!»
4 Mâshi! Mâshi! olwo lusiku lukabà ndunduli,
Nyamuzinda w’enyanya irhondo arhalushibiriraga,
n’obulangashane burhacilumolekeraga!
5 Luzikanwe n’obudufu n’endunduli y’olufu,
ecitû cilubwikire, obwîre kabirhi bulubone.
6 Neci, omwizimya guluhâbwe, lufânande,
lurhaganjiragwa omu nsiku z’omwâka,
lurhajâga omu mubalè gw’emyêzi.
7 Obwo budufu bugumbe,
burharhengagamwo na kakù ka mwishîngo!
8 Mâshi mâshi luhehêrerwe na balya bahehêrera ensiku,
balya bayishizûsa Leviatani;
9 Zihirigirhe enyenyêzi z’omucêracêra gwabwo,
bulangâlire omûshi buguzunguluke!
Burhanabonaga lukula azibûla engohe.
10 Obwabulaga kuhamika olûmvi lw’endà nalimwo,
lyo amasù gâni galekibona aga maligo.
11 Cârhumaga ntafira omu ndà ya nyâmà,
erhi nkacigendera oku nanaburhwa?
12 Cârhumaga haba madwi abirhi ganyankirira,
cârhumaga haba mabere abirhi ganyônsa?
13 Bulya rhinga buno ncibêrìre omu murhûla,
rhinga ndwîrhe nahûnga irò ntânatulukè,
14 haguma n’abâmi n’abarhambo b’igulu,
balya bayûbakaire omu mpinga,
15 nîsi rhinga ncibêrire haguma n’abaluzi
bàluzagya amasholo n’enshinda zâbo bazibumba marhale.
16 Nîsi, ncicibêrerage cimomano càbishirwe, rhinga ntahali,
rhinga ncibêrire nka balya barhaburhagwa.
17 Eyo munda yo embaka z’ebyàli zihwêra,
yo abâlikola barhamire baluhûkira.
18 Ebigorogo nabyo binaluhûke,
birhanaciyûmva mulenge gw’owabimokera mpu bikole.
19 Eyo munda abarhò n’abakulu bôshi cihembe ciguma,
n’omujà arhaciri mujà wa ndi.
20 Omuhanya bici bamuhêra obulàngashane,
gwa bici omûka baha omurhima guli mungo?
21 Ogu bahà abadwîrhe balinga olufù lurhanayisha,
abalulonza kulusha obubirhi?
22 Abàkacishinzire bacibonaga obudaka bw’enshinda,
bakahamira omu lyànya bacihikaga omu cûsho.
23 Cankarhuma eyo ngalo bayiha omuntu arhanacimanyiri olunda ayêrekîre,
oyu Nyamuzinda agosire.
24 Eyi milumbo n’ebikubi byo bikola biryo byâni,
n’olujamu lwâni kwo ludwîrhe lwadubuka nka mîshi.
25 Ebi nàyôbohaga byo bino byamanyîshira,
n’ebi nakazâg’irhînya byo bino byamantibukirakwo.
26 Kuli nie ntà murhûla, ntà kuluhûka, ntà kugoheka,
ntabona irò lya mûshi, ntabona lya budufu erhi kulîbwa n’amagala kurhuma.
Job 3
1אַחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ׃ פ
2וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
3יֹ֣אבַד י֖וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃
4הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃
5יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם׃
6הַלַּ֥יְלָה הַהוּא֮ יִקָּחֵ֪ה֫וּ אֹ֥פֶל אַל־יִ֭חַדְּ בִּימֵ֣י שָׁנָ֑ה בְּמִסְפַּ֥ר יְ֝רָחִ֗ים אַל־יָבֹֽא׃
7הִנֵּ֤ה הַלַּ֣יְלָה הַ֭הוּא יְהִ֣י גַלְמ֑וּד אַל־תָּבֹ֖א רְנָנָ֣ה בֽוֹ׃
8יִקְּבֻ֥הוּ אֹרְרֵי־י֑וֹם הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃
9יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֪י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
10כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי׃
11לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע׃
12מַ֭דּוּעַ קִדְּמ֣וּנִי בִרְכָּ֑יִם וּמַה־שָּׁ֝דַ֗יִם כִּ֣י אִינָֽק׃
13כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי׃
14עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ׃
15א֣וֹ עִם־שָׂ֭רִים זָהָ֣ב לָהֶ֑ם הַֽמְמַלְאִ֖ים בָּתֵּיהֶ֣ם כָּֽסֶף׃
16א֚וֹ כְנֵ֣פֶל טָ֭מוּן לֹ֣א אֶהְיֶ֑ה כְּ֝עֹלְלִ֗ים לֹא־רָ֥אוּ אֽוֹר׃
17שָׁ֣ם רְ֭שָׁעִים חָ֣דְלוּ רֹ֑גֶז וְשָׁ֥ם יָ֝נ֗וּחוּ יְגִ֣יעֵי כֹֽחַ׃
18יַ֭חַד אֲסִירִ֣ים שַׁאֲנָ֑נוּ לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ ק֣וֹל נֹגֵֽשׂ׃
19קָטֹ֣ן וְ֭גָדוֹל שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו׃
20לָ֤מָּה יִתֵּ֣ן לְעָמֵ֣ל א֑וֹר וְ֝חַיִּ֗ים לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
21הַֽמְחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃
22הַשְּׂמֵחִ֥ים אֱלֵי־גִ֑יל יָ֝שִׂ֗ישׂוּ כִּ֣י יִמְצְאוּ־קָֽבֶר׃
23לְ֭גֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּ֣וֹ נִסְתָּ֑רָה וַיָּ֖סֶךְ אֱל֣וֹהַּ בַּעֲדֽוֹ׃
24כִּֽי־לִפְנֵ֣י לַ֭חְמִי אַנְחָתִ֣י תָבֹ֑א וַֽיִּתְּכ֥וּ כַ֝מַּ֗יִם שַׁאֲגֹתָֽי׃
25כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי׃
26לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי ׀ וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז׃ פ
4
Obulangâlire kuli Nyamuzinda
1 Oku bundi Elifazi w’e Tamani, acîhira eluhya aderha, erhi: 2 K’owakubwîra akanwa wankakalinda obu? Ci kwône kurhi omuntu ankabulaga bwaderha! 3 Kengêra oku wàhanwire bantu banji, amaboko gajogonokirwe wakazigaha ensimikiro; 4 ihano Iyâwe lyakazizibuhya àbalikola bagwagwabîra, lyakazizibuhya amadwi galikola gakomanya. 5 Lero obu olwâwe lwamabimba, w’oyu warhiba olujò, okwenge wamâhikwako, gukolaga mutula n’obwôba! 6 K’orhankacikubagirage obukûnda-Lulema bwâwe, n’obushinganyanya bw’enjira yâwe, kali bwo bulangâlire bwâwe? 7 Ocidose bwinjà: k’okola obwîne omwêru-kwêru aherêrekera? Ngahi wàbwîne abashinganyanya baholoka? 8 Nàbwîne ebyâhira n’ebyahirûka, ebiru n’ebidukula, abahinga amaligo, bamîre n’amahanya, byo banasârûla. 9 Nyamuzinda akanabarhulirakwo omûka gwâge, banalàngalire, omuhusi gw’oburhè bwâge gwonene gunabahungumule. 10 Omulûmbo gw’entale, omukûngulo gw’ec’erubala, kuhuba guhuba kula amino g’entale ntò gahôhoka. 11 Entale ekabula eci yalya enafè, n’abâna bayo bashandabane. 12 Nâni nàbwîne nayaganwa bushala-shàla, nanayumva amarhwîri gâni gahema. 13 Omu ntuliranyè y’ebilôrho, gala mango irò linene ligonza abantu, 14 nayûmva nagurumanwa, nageramwo ogwa nyegenye, orhuvuha rhwâni rhwajuguma. 15 Okubundi ehy’olubohôlolo hyangera ebusû, olôya lwandikò lwashingalala. 16 Oli nka muntu ayimanga,..ntamanyiriraga obusû bwâge, ci enshusho yâge yambêra omu masû. Harhengiba akahwenyenye…, buzinda nayumva izù, erhi: 17 «K’omuntu ankabà mushinganyanya embere za Nyamuzinda? k’omuntu ankaba mwêru-kwêru omu masû gw’Owamulemaga? 18 Ciru Nyamuzinda arhacîkubagira lwôshi bambali bâge, na bamalahika anababonekwo obubî. 19 Ntà buderhe oku bantu bayûbaka muli eri ibumba, aba eciriba càbo cibà cihûmbe omu katulo? anabasinogole nka nsirhu; 20 Abanaganukira oku lusiku luguma, Abaherêrekera na ntâye wacibakengêra. 21 Omugozi gw’ecihàndo câbo gukonoke, banafè n’okubula oburhimanya.
Job 4
1וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ 2הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל׃ 3הִ֭נֵּה יִסַּ֣רְתָּ רַבִּ֑ים וְיָדַ֖יִם רָפ֣וֹת תְּחַזֵּֽק׃ 4כּ֖וֹשֵׁל יְקִימ֣וּן מִלֶּ֑יךָ וּבִרְכַּ֖יִם כֹּרְע֣וֹת תְּאַמֵּֽץ׃ 5כִּ֤י עַתָּ֨ה ׀ תָּב֣וֹא אֵלֶ֣יךָ וַתֵּ֑לֶא תִּגַּ֥ע עָ֝דֶ֗יךָ וַתִּבָּהֵֽל׃ 6הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃ 7זְכָר־נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד וְ֝אֵיפֹ֗ה יְשָׁרִ֥ים נִכְחָֽדוּ׃ 8כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתִי חֹ֣רְשֵׁי אָ֑וֶן וְזֹרְעֵ֖י עָמָ֣ל יִקְצְרֻֽהוּ׃ 9מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַ יֹאבֵ֑דוּ וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃ 10שַׁאֲגַ֣ת אַ֭רְיֵה וְק֣וֹל שָׁ֑חַל וְשִׁנֵּ֖י כְפִירִ֣ים נִתָּֽעוּ׃ 11לַ֭יִשׁ אֹבֵ֣ד מִבְּלִי־טָ֑רֶף וּבְנֵ֥י לָ֝בִ֗יא יִתְפָּרָֽדוּ׃ 12וְ֭אֵלַי דָּבָ֣ר יְגֻנָּ֑ב וַתִּקַּ֥ח אָ֝זְנִ֗י שֵׁ֣מֶץ מֶֽנְהֽוּ׃ 13בִּ֭שְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנ֣וֹת לָ֑יְלָה בִּנְפֹ֥ל תַּ֝רְדֵּמָ֗ה עַל־אֲנָשִֽׁים׃ 14פַּ֣חַד קְ֭רָאַנִי וּרְעָדָ֑ה וְרֹ֖ב עַצְמוֹתַ֣י הִפְחִֽיד׃ 15וְ֭רוּחַ עַל־פָּנַ֣י יַחֲלֹ֑ף תְּ֝סַמֵּ֗ר שַֽׂעֲרַ֥ת בְּשָׂרִֽי׃ 16יַעֲמֹ֤ד ׀ וְֽלֹא־אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ תְּ֭מוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע׃ 17הַֽ֭אֱנוֹשׁ מֵאֱל֣וֹהַ יִצְדָּ֑ק אִ֥ם מֵ֝עֹשֵׂ֗הוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃ 18הֵ֣ן בַּ֭עֲבָדָיו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין וּ֝בְמַלְאָכָ֗יו יָשִׂ֥ים תָּהֳלָֽה׃ 19אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃ 20מִבֹּ֣קֶר לָעֶ֣רֶב יֻכַּ֑תּוּ מִבְּלִ֥י מֵ֝שִׂ֗ים לָנֶ֥צַח יֹאבֵֽדוּ׃ 21הֲלֹא־נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחָכְמָֽה׃
5
1 Hamagazagya kwône! Ndi wakushuza?
Ndi warhûla emirenge omu bimâna?
2 We mbwîzire, omûngo gunayirhe ecihwinja,
n’oburhè buzihôkane omusirhe.
3 Yumvagya: niono nàbwîne idâga lyayûbaka lyanagandâza,
ci kano kânya, erya nyumpa erhimangagihehêrerwa.
4 Abâna bâge barhajira cifungira,
banabayâgirize aha kagombe barhakanabona calîkûza.
5 Bakola bahingira abashalye bagera,
bulya ehi bankalîre, Nyamuzinda anabakûlehyo ekanwa,
n’enkonola-masù zirhaciziga bahunga.
6 Nanga nkulahirire, obuhanya burhapamuka omu idaho,
n’omûngo gurhamera omu ishwa.
7 Omuntu yêne olêrha obubî n’omutula,
kula nyakadekere alongereza ecirêre c’emalunga.
8 Ci niehe Nyamuzinda ye nayakira ho,
mmurhûle olubanja lwâni.
9 Kuhuma ahuma na gombi,
ajira omwandu gw’ebirhankamanywa,
ebirhangâzo by’obulenga bwâge birhankaganjwa.
10 Ye dubulira enkuba oku idaho,
arhume amîshi gahulula omu ishwa.
11 Akalonza okuzûsa omunyi,
okuhisa abarhindibuzibwe oku bucire.
12 Anayeshûle abengûza,
n’emilâli yâbo y’okulyalyanya ayitamalekwo.
13 Abarhimanya anabagwarhe omu murhego gw’amenge gâbo,
atulutûmbye n’abahanûzi bw’okuhanika.
14 Mûshi kalengerere; babone ekola ndûnduli,
izûba liyimanga batûnduze nk’omu budufu.
15 Anayokole omuzamba wàlenganyire omu kanwa kâbo,
n’omukenyi amukule omu nfune za ciri-misî.
16 Ntyo, owahanyâgire anashubiyumva alangâlire,
n’obulya-nsoro buhiìmbàrhale.
17 Neci, iragi lyâge omuntu Nyamuzinda ahanûla!
Nâwe orhagayaguzagya obuhanùzi bw’Ogala-byôshi.
18 Ye oyagaza omuntu abul’imubuka ecibànde,
ye obabaza anabul’ifumya n’okuboko kwâge.
19 Kali ndarhu akulîkûza omu mababale,
n’obwa kali nda, amabî garhacikuhikekwo.
20 Omu cizombo anakufumye olufù,
n’omu ntambala akulîkûze oku bwôji bw’engôrho.
21 N’obwôji bw’olulimi burhakujire kurhi,
wabà muzira-bôbaamango omuhaguzi amayisha.
22 Ecânda n’olubula wabiha ebinioko,
orhanayôbôhe ebiryanyi by’en’igulu.
23 Wanywâna n’amabuye g’omu ishwa,
oyinjibane n’eby’erubala biyona.
24 Wabugâna ecihàndo câwe cidekerîre,
n’obusò bwâwe, washànga burhahazirimwo
amango wàyîsh’iburha ndùla,
25 Wabona oku obôloloke bwâwe bwajakwo obundi,
n’abâna bâwe bajinirîre nka byasi by’omu ishwa.
26 Wanàje omu nshinda erhi okola mukulu,
nka kula bagumânya olurhyâzo embere ly’akasanzi.
27 Ebyo byôshi wàbibwîne! Ko binali ntyo!
Nâwe obiyumvagye bwinjà onabikûlemwo obwâwe bûnguke.
Job 5
1קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃
2כִּֽי־לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג־כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃
3אֲֽנִי־רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃
4יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃
5אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃
6כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃
7כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃
8אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃
9עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃
10הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃
11לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
12מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃
13לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃
14יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃
15וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃
16וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃
17הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃
18כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץ וְיָדָ֥ו תִּרְפֶּֽינָה׃
19בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃
20בְּ֭רָעָב פָּֽדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃
21בְּשֹׁ֣וט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃
22לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃
23כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הָשְׁלְמָה־לָֽךְ׃
24וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃
25וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃
26תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃
27הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃ פ
6
1 Ayubu acîhira eluhya aderha, erhi: 2 Acibaga amababale gâni gankagerwa, owalerhaga olugero bankahirakwo amalumwa gâni gôshi haguma! 3 Go gankazidoâa kulusha omushenyi gw’omu nyànja: co cinarhumire ebinwa byâni bidwîrhe byahahabuka. 4 Emyampi y’Ogala-byôshi yantulungwire, yanshayiremwo, omûka gwâni gudwîrhe gwayubûla obôge bwâyo, n’ebishûgi bya Nyamuzinda nie birhèzire. 5 K’endogomi yakera enamologere ahâli akahasi, erhi enkâfu eyanânge enadwîrhe yakera? 6 K’ebiryo birhabaya izù, byankanalibwa buzira mûnyu, k’olwêru lw’iji lurhayôrha nka bidaka ekanwa? 7 Omu bulwâla bwâni, ebiryo by’omulwâla ciru birhandigi oku murhima. 8 Owabonaga oku mpûnyire kubà, na Nyamuzinda anjirire oku ndangâlire! 9 Yenene ayêmêrage ampinage, azâbûle okuboko kwâge ankuleho! 10 Ciru obwo bwanacibà burhulirize bwâni, nsigalane bishingo bitya muli aga malibuko gâni gôshi, mbone ntalabîraga ebinwa by’Omwimâna. 11 Ka ncigwêrhage emisî y’okulinda? Nie muntu nyandikirwe olufu bene olu, bici nacilinga? 12 K’obuzibu bwâni buligi bw’ibâle, n’omubiri gwâni ka ko guligi nka cûma? 13 Ntacigwêrhi burhabâle buci, Ka mîra oburhabâle burhanyakaga? 14 Okurhabêra omwîra obwonjo, kuli kulahira bwarhìnya Ogala-byôshi. 15 Ninyu bene wîrhu ko mwàbire bakarhema-njingo nka mugezi, nka kula omugezi gwanyamûka gugera. 16 Gunayishc gwashalagaza erhi na byàsi biguluzize. 17 Ci erhi omwikalà guyisha, ezâli nyîshi zinagane, zihirigirhe erhi izûba lirhuma 18 Emizinzi y’ababalama erhengâge omu njira mpu yashimba amîshi, ezimêre omu irûngu, elinde ehereramwo. 19 Emizinzi y’e Temani ekazizikonolera amasù, n’emirhwe y’e Saba ezilangâlire. 20 Obwikubagire bwâbo kuyishibà kurhebwa; • erhi bazihika-ho balole omu ndalo za bene. 21 Kuli nie, komuli nk’ezo nyîshi mwa kano kasanzi, ene mumbona mwafuduka mwayumva enshonyi. 22 Ka namubwizire, nti: «Mpî nâni kantu kalebe? Nti mukûle kalugu kalebe oku binyu mukâmpereze? 23 Nti mundikûze omu maboko gw’omubisha, nti ntênzi omu nfune z’omwânzi?» 24 Nyigirizagyi, nâni nahulika, Nyêrekagi ngahi nàhabire. 25 Okuyumvîrhiza enshambâlo eshingânîne kurhagwêrhi mbaka, Ci eyo mirôngwè yinyu kuli kuderha kurhi? 26 Ka binwa byâni mwagayaguza? ebi bya nyakubula-bulangâlire biyehûkanwe n’empûsi? 27 Murhakashuka bwayêsha enfûzi cigole, Murhakashuka mwaguza omwîra winyu! 28 Ci mâshi yâga ndoliko! Mundole ebusù, ntabesha. 29 Shubiriri, mucij’emurhima buzira bulyâlya, mushube emirhima murhandenganye. 30 Ka hali bulyâlya bundi oku lulimi? Ka ntankayumviza ekanwa ehiri higalugalu?
Job 6
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2ל֗וּ שָׁק֣וֹל יִשָּׁקֵ֣ל כַּעְשִׂ֑י וְ֝הַיָּתִ֗י בְּֽמֹאזְנַ֥יִם יִשְׂאוּ־יָֽחַד׃ 3כִּֽי־עַתָּ֗ה מֵח֣וֹל יַמִּ֣ים יִכְבָּ֑ד עַל־כֵּ֝֗ן דְּבָרַ֥י לָֽעוּ׃ 4כִּ֤י חִצֵּ֪י שַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗י אֲשֶׁ֣ר חֲ֭מָתָם שֹׁתָ֣ה רוּחִ֑י בִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּ יַֽעַרְכֽוּנִי׃ 5הֲיִֽנְהַק־פֶּ֥רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא אִ֥ם יִגְעֶה־שֹּׁ֝֗ור עַל־בְּלִילֽוֹ׃ 6הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח אִם־יֶשׁ־טַ֝֗עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת׃ 7מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י הֵ֝֗מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃ 8מִֽי־יִ֭תֵּן תָּב֣וֹא שֶֽׁאֱלָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י יִתֵּ֥ן אֱלֽוֹהַּ׃ 9וְיֹאֵ֣ל אֱ֭לוֹהַּ וִֽידַכְּאֵ֑נִי יַתֵּ֥ר יָ֝ד֗וֹ וִֽיבַצְּעֵֽנִי׃ 10וּ֥תְהִי ע֨וֹד ׀ נֶ֘חָ֤מָתִ֗י וַאֲסַלְּדָ֣ה בְ֭חִילָה לֹ֣א יַחְמ֑וֹל כִּי־לֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁ׃ 11מַה־כֹּחִ֥י כִֽי־אֲיַחֵ֑ל וּמַה־קִּ֝צִּ֗י כִּֽי־אַאֲרִ֥יךְ נַפְשִֽׁי׃ 12אִם־כֹּ֣חַ אֲבָנִ֣ים כֹּחִ֑י אִֽם־בְּשָׂרִ֥י נָחֽוּשׁ׃ 13הַאִ֬ם אֵ֣ין עֶזְרָתִ֣י בִ֑י וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃ 14לַמָּ֣ס מֵרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַעֲזֽוֹב׃ 15אַ֭חַי בָּגְד֣וּ כְמוֹ־נָ֑חַל כַּאֲפִ֖יק נְחָלִ֣ים יַעֲבֹֽרוּ׃ 16הַקֹּדְרִ֥ים מִנִּי־קָ֑רַח עָ֝לֵ֗ימוֹ יִתְעַלֶּם־שָֽׁלֶג׃ 17בְּ֭עֵת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ 18יִ֭לָּ֣פְתוּ אָרְח֣וֹת דַּרְכָּ֑ם יַעֲל֖וּ בַתֹּ֣הוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ 19הִ֭בִּיטוּ אָרְח֣וֹת תֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗א קִוּוּ־לָֽמוֹ׃ 20בֹּ֥שׁוּ כִּֽי־בָטָ֑ח בָּ֥אוּ עָ֝דֶ֗יהָ וַיֶּחְפָּֽרוּ׃ 21כִּֽי־עַ֭תָּה הֱיִ֣יתֶם לֹ֑א תִּֽרְא֥וּ חֲ֝תַ֗ת וַתִּירָֽאוּ׃ 22הֲֽכִי־אָ֭מַרְתִּי הָ֣בוּ לִ֑י וּ֝מִכֹּחֲכֶ֗ם שִׁחֲד֥וּ בַעֲדִֽי׃ 23וּמַלְּט֥וּנִי מִיַּד־צָ֑ר וּמִיַּ֖ד עָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּנִי׃ 24ה֭וֹרוּנִי וַאֲנִ֣י אַחֲרִ֑ישׁ וּמַה־שָּׁ֝גִ֗יתִי הָבִ֥ינוּ לִֽי׃ 25מַה־נִּמְרְצ֥וּ אִמְרֵי־יֹ֑שֶׁר וּמַה־יּוֹכִ֖יחַ הוֹכֵ֣חַ מִכֶּֽם׃ 26הַלְהוֹכַ֣ח מִלִּ֣ים תַּחְשֹׁ֑בוּ וּ֝לְר֗וּחַ אִמְרֵ֥י נֹאָֽשׁ׃ 27אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ וְ֝תִכְר֗וּ עַל־רֵֽיעֲכֶֽם׃ 28וְ֭עַתָּה הוֹאִ֣ילוּ פְנוּ־בִ֑י וְעַל־פְּ֝נֵיכֶ֗ם אִם־אֲכַזֵּֽב׃ 29שֻֽׁבוּ־נָ֭א אַל־תְּהִ֣י עַוְלָ֑ה וְשֻֽׁביּ ע֝וֹד צִדְקִי־בָֽהּ׃ 30הֲיֵשׁ־בִּלְשׁוֹנִ֥י עַוְלָ֑ה אִם־חִ֝כִּ֗י לֹא־יָבִ֥ין הַוּֽוֹת׃
7
1 K’akalamo k’omuntu hano igulu garhaba matabâro bula? K’ensiku zâge arhali kwo ziyòrha nka murhabâzi mulimya? 2 Kulira omujà acîfinja ahâli ecihôho kulira omulimyà alingùza oluhembo lwâge, 3 Kwo nâni nàhirwe emyêzi erhali mwo bunguke buci, n’amadufu g’amalibuko. 4 Erhi najigwîshira, oli: «Owabonaga buca!» Oku nanazûka ntya, oli: «Owabonaga buyira!» n’omurhima gurhandêkerera kuhika buyire. 5 Omubiri gunyunjwîre mivunyu n’ebishisha, guyunjwîre migàku, gwanarhònya masira. 6 Ensiku zàni zo mbidu kulusha entòzo, zànahirigisire buzira kucinnangaliza kantu. 7 Kengèra oku obuzîne bwâni guncili mûka gwône, oku, amasù gâni garhankacigaluka mpu gabone ebinjà. 8 Cazìnda ntâye wacinshîsha omu libona, amasù gâwe gànanyêrekere ntanacihali. 9 Kulira ecitû cinyamûka cinabirigirhe, ko n’owajîre ekuzimu arhayirhenga. 10 Arhagaluka mpu ashubire omu mwâge, n’aha mwâge harhacimuyishi. 11 Co cirhumire ntakabula bwaderha, naganîra omu mûngo gw’omûka gwâni, nnanshambâle omu burhe bw’omurhima gwâni. 12 Ka ndigi nyânja nieki, erhi nîsi ciryanyi c’omu nyânja, mpu bampirekwo abalimzi? 13 Erhi najiderha nti nahumukira aha ncìngo, nti encingò yâni yabà nka yanyîbiza eminiho, 14 Onanfuduse n’ehilôrho, onkânge n’ebi odwîrhe wanyêreka. 15 Owangolola akampubya, ko kukulu: olufû lwo lukulu kuli aga malibuko! 16 Nàshangusire, ntayôrhe mpabà ensiku zôshi; ocinyîrekeragc ensiku zâni guli mûka gwonene! 17 Omuntu aligi cici mpu wamushîbirira ntyo, mpu wamuyibuka onamuhirekwo omurhima, 18 Aligi cici mpu wamurhandûla ngasi sêzi mpu wamuhengûza ngasi kasanzi 19 K’orhankalesirage okundolêreza, ciru nâni ntwîre amarhi. 20 Akabaga câha nàjizire kurhi nàkujizire w’oyo, w’ejà abantu bulàbi? Càrhumire wantindibuza ntyâla n’empìmbo zâwe, ciru mbone nkola nkuzidohîre? 21 K’orhankalembera okwo nàkugayisize, k’orhankabwikira obwo bubî bwâni? Bulya kandi kasanzi kasungunu erhi nkola ngwishîre omu katulo, wacinnonza obugane ntacihabà!
Job 7
1הֲלֹא־צָבָ֣א לֶאֱנ֣וֹשׁ עֲלֵ־אָ֑רֶץ וְכִימֵ֖י שָׂכִ֣יר יָמָֽיו׃ 2כְּעֶ֥בֶד יִשְׁאַף־צֵ֑ל וּ֝כְשָׂכִ֗יר יְקַוֶּ֥ה פָעֳלֽוֹ׃ 3כֵּ֤ן הָנְחַ֣לְתִּי לִ֭י יַרְחֵי־שָׁ֑וְא וְלֵיל֥וֹת עָ֝מָ֗ל מִנּוּ־לִֽי׃ 4אִם־שָׁכַ֗בְתִּי וְאָמַ֗רְתִּי מָתַ֣י אָ֭קוּם וּמִדַּד־עָ֑רֶב וְשָׂבַ֖עְתִּי נְדֻדִ֣ים עֲדֵי־נָֽשֶׁף׃ 5לָ֘בַ֤שׁ בְּשָׂרִ֣י רִ֭מָּה וְג֣יּשׁ עָפָ֑ר עוֹרִ֥י רָ֝גַ֗ע וַיִּמָּאֵֽס׃ 6יָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־אָ֑רֶג וַ֝יִּכְל֗וּ בְּאֶ֣פֶס תִּקְוָֽה׃ 7זְ֭כֹר כִּי־ר֣וּחַ חַיָּ֑י לֹא־תָשׁ֥וּב עֵ֝ינִ֗י לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃ 8לֹֽא־תְ֭שׁוּרֵנִי עֵ֣ין רֹ֑אִי עֵינֶ֖יךָ בִּ֣י וְאֵינֶֽנִּי׃ 9כָּלָ֣ה עָ֭נָן וַיֵּלַ֑ךְ כֵּ֥ן יוֹרֵ֥ד שְׁ֝א֗וֹל לֹ֣א יַעֲלֶֽה׃ 10לֹא־יָשׁ֣וּב ע֣וֹד לְבֵית֑וֹ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקֹמֽוֹ׃ 11גַּם־אֲנִי֮ לֹ֤א אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י אֲֽ֭דַבְּרָה בְּצַ֣ר רוּחִ֑י אָ֝שִׂ֗יחָה בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃ 12הֲֽיָם־אָ֭נִי אִם־תַּנִּ֑ין כִּֽי־תָשִׂ֖ים עָלַ֣י מִשְׁמָֽר׃ 13כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי תְּנַחֲמֵ֣נִי עַרְשִׂ֑י יִשָּׂ֥א בְ֝שִׂיחִ֗י מִשְׁכָּבִֽי׃ 14וְחִתַּתַּ֥נִי בַחֲלֹמ֑וֹת וּֽמֵחֶזְיֹנ֥וֹת תְּבַעֲתַֽנִּי׃ 15וַתִּבְחַ֣ר מַחֲנָ֣ק נַפְשִׁ֑י מָ֝֗וֶת מֵֽעַצְמוֹתָֽי׃ 16מָ֭אַסְתִּי לֹא־לְעֹלָ֣ם אֶֽחְיֶ֑ה חֲדַ֥ל מִ֝מֶּ֗נִּי כִּי־הֶ֥בֶל יָמָֽי׃ 17מָֽה־אֱ֭נוֹשׁ כִּ֣י תְגַדְּלֶ֑נּוּ וְכִי־תָשִׁ֖ית אֵלָ֣יו לִבֶּֽךָ׃ 18וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃ 19כַּ֭מָּה לֹא־תִשְׁעֶ֣ה מִמֶּ֑נִּי לֹֽא־תַ֝רְפֵּ֗נִי עַד־בִּלְעִ֥י רֻקִּֽי׃ 20חָטָ֡אתִי מָ֤ה אֶפְעַ֨ל ׀ לָךְ֮ נֹצֵ֪ר הָאָ֫דָ֥ם לָ֤מָה שַׂמְתַּ֣נִי לְמִפְגָּ֣ע לָ֑ךְ וָאֶהְיֶ֖ה עָלַ֣י לְמַשָּֽׂא׃ 21וּמֶ֤ה ׀ לֹא־תִשָּׂ֣א פִשְׁעִי֮ וְתַעֲבִ֪יר אֶת־עֲוֺ֫נִ֥י כִּֽי־עַ֭תָּה לֶעָפָ֣ר אֶשְׁכָּ֑ב וְשִׁ֖חֲרְתַּ֣נִי וְאֵינֶֽנִּי׃ פ
8
Obushinganyanya bwa Nyamuzinda
1 Bildali w’e Shwahi, aja eluhya aderha, erhi: 2 Kàli orhanaleke okuderhaderha? Okùla kuderha ebinwa biri nka cihûsi cinene? 3 Ka Nyamuzinda ankahabûla olubanja, ka Nyamubâho ankagolongohya obushinganyanya? 4 Akaba abâna bâwe bàmugayisize, bubî bwâbo ànabahànire 5 Wêhe akaba oli mwêru kwêru na mushinganyanya, olongerezagye Nyamuzinda, oshenge Nyamubâho. 6 Kurhenga buno akushubiza omu bwîra bwâge, anashakâle enyumpa z’omushinganyanya. 7 Obwôrhere bwâwe burhanzi wabulola nka busha, omu kubona obôloloke bukulinzire. 8 Odôkereze àbâli burhanzi, oyumvîrhize bwinjà bici b’îshe bàbwîne. 9 Rhwehe, injo rhwàciburhagwa, rhurhamanyiri bici, ensiku zirhu bano igulu ko zirazûka nka cizûngu-zûngu. 10 Bòhe, bakuyigîriza banakubwîrize, n’akanwa kabali emurhima kakumanyîsa obu burhimanya: 11 «k’omufinjo gunamere omurhali omu luziba? k’olushasha lwankamera buzira mîshi? 12 Oku luciri lurhò ntyâla, ciru ankaba ntâye olutwîre, lwo lurhànga ebindi byâsi okuyûma» 13 Abayibagira Nyamuzinda, kwo bafà ntyo, Obulangâlire bw’enkola-maligo, nabwo ko buhera ntyo. 14 Ebi acîkubagira, buli budodo, n’ebi alangâlira lubà lwôgo lwa lwirhangulira 15 Akayegemera enyumpa yâge, enakûnduke, akayisimikirakwo, enamuhongokane. 16 Lolà oku ayunjwîre magoba amango g’izùba, n’ebyana byâge byanalândira omu ishwa lyâge. 17 Emizi yâge ezongobarhine oku ibuye, anakazidômera omûka omu karhi k’amabâle. 18 Lero bamushugula halya àli, halya mwâge bamuhaba, erhi: «rhwembi ngahi?» 19 Làba oku akola abôlera omu njira, n’abâbo badwîrhe babera idaho. 20 Nanga, Nyamuzinda arhalêkerera Omushinganyanya, arhanarhabâla enkola-maligo. 21 Amasheka ganashubirhûnza amarhama gâwe, n’obusime buciyêrekane oku kanwa kâwe. 22 Abashômbanyi bâwe enshonyi zibabùmbe, n’aha mw’enkola-maligo hashâbwe.
Job 8
1וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹאמַֽר׃ 2עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֝בִּיר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ 3הַ֭אֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֝דַּ֗י יְעַוֵּֽת־צֶֽדֶק׃ 4אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃ 5אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃ 6אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃ 7וְהָיָ֣ה רֵאשִׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃ 8כִּֽי־שְׁאַל־נָ֭א לְדֹ֣ר רִישֹׁ֑ון וְ֝כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם׃ 9כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֭נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֤י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ 10הֲלֹא־הֵ֣ם י֭וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ וּ֝מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים׃ 11הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃ 12עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃ 13כֵּ֗ן אָ֭רְחוֹת כָּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד׃ 14אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ וּבֵ֥ית עַ֝כָּבִ֗ישׁ מִבְטַחֽוֹ׃ 15יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֭יתוֹ וְלֹ֣א יַעֲמֹ֑ד יַחֲזִ֥יק בּ֝֗וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם׃ 16רָטֹ֣ב ה֖וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹ֭נַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃ 17עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶחֱזֶֽה׃ 18אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקוֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֝֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃ 19הֶן־ה֭וּא מְשֹׂ֣ושׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֝מֵעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃ 20הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃ 21עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃ 22שֹׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ׃ פ
9
Nyamuzinda arhajisibwa lubanja
1 Ayubu erhi akola ashuza aderha, erhî: 2 Neci mmanyire oku kwo binali ntyo: K’omuntu ankayâza Nyamuzinda? 3 Omuntu oderha mpu amujîsa kadali, arhamushuza ciru n’eliguma oku kali cihûmbi. 4 Ayishi byôshi, âli na muzibu kulusha byôshi, ndi wankaderha mpu acishingikanye ye abule n’oku abîre? 5 Obagala entondo zirhanamanyiri, anazikundùle zikamujira burhe. 6 Anashabagize igulu aha linali, n’ebikôndo liyimangirakwo binagere mw’omusisi. 7 Anahakanye izûba mpu lirharhengaga emashinji, n’enyenyêzi azihamikire. 8 Yêne ye wàlambûlaga amalunga, ye gera oku mîshi g’enyanja. 9 Ye wàlemaga Ursi na Orioni, Enyenyêzi cirera-mwêzi n’olukere lw’e Mukondwè. 10 Kuhuma ahuma na gambi, ye wàjiraga omwandu gw’ebirhankamanywa, ebirhangâzo by’obulenga bwâge birhankagànjwa. 11 Akangera ho ntamubona, anacigendere ntanatwîri ihuzihuzi. 12 Erhi ankanyaga omushoko, ndi wankamurhanga? ndi wankacishomya mpu amubwîra, erhi: «Bici ebyo ojizire?» 13 Nyamuzinda liguma atulumukirwa, bambali ba Rahabu kuyandala baciyandala aha magulu gâge. 14 Nâni oburhindi bwâni nti nacihagiza, nti ngwêrhe akanwa nâmubwîra? 15 Ciru ankabire nyazize, ntankashuzize, kuyinjibana nankamuyinjibina erhi kwo; bulya ye wantwîra olubanja. 16 N’erhi nakamuyakûza akashuza, ntacìkêbirwi oku ankayùmvirhiza izù lyâni! 17 Oyu odwîrhe andabarhanyiza obumama, odwîrhe anyushùlira ebibânde buzira igwârhiro, 18 orhakaziga ciru namira omûka, analiko anywesa omutula! 19 Ka kulwa nalwaga? Arhankajibwa omu irhwe! Ka lubânja najà? Ntâye wankacishomya mpu amuhira oku ibuye! 20 Nkaderha nti nyazize, akanwa kâge kanyâgiriza, Nkaderha nti ndi mwêru-kwêru, arhâmpe lubanja. 21 Ci kwône, ka ndi mwêru-kwêru? Ciru niene ntacimanyiri! N’oku ndamire kwanshologosire! 22 Bulya kwôshi ko nakuguma, nankudesire: anashenyule omushinganyanya, anashenyule n’enkola-maligo. 23 Erhi ecahira cikali ciyisha, anashekere amagala g’abêru-kwêru. 24 Omu cihugo cigwîre omu nfune z’enkola-maligo anahunye amasû g’abacîranuzi, n’akaba arhali ye, aligi wundi ndi? 25 Ensiku zâni zo mbidu aha mulibisi, zajà zantibamwo buzira kubona iragi. 26 Zikanyize nka bwàrho bubidu, Nka kula akadùrha kacihunika (oku mwâna-goko). 27 Erhi najiderha nti ndeke okuniha, nti mpindule obusù ntùze, 28 nanyumv’ebihamba binshamule erhi kukengêra amaligo gâni gôshi kurhuma bulyala mmanyire oku arhali buhami-hami oli wandibuliza. 29 Akaba nie nyazirage, bici nacicirhamizako? 30 Ka mpu ncikalabe amîshi g’olubula, mpu nkalabe enfunc n’omushènyi mwêru? 31 Kurhahânge orhamvumvuza oku civu, ciru n’emishângi yâni yone embe nshishinyê. 32 Bulya yêhe arhali muntu akâni arhajisibwa kadali, arhanajisibwa lubanja. 33 Ntâye wankarhuja ekarhî mpu arhutwîra olubanja, akaderha mpu arhuhirekwo amaboko. 34 Ntâye waderha mpu ayegûle akarhi kâge kantênge-kwo, mpu ayegûle ebikângo byâge, bihuse okunjugumya. 35 Ci kwône kurhârhume ntamubwîra buzira bwôba, bulya oku bwâni; ntayôsiri ntyo.
Job 9
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2אָ֭מְנָם יָדַ֣עְתִּי כִי־כֵ֑ן וּמַה־יִּצְדַּ֖ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵֽל׃ 3אִם־יַ֭חְפֹּץ לָרִ֣יב עִמּ֑וֹ לֹֽא־יַ֝עֲנֶ֗נּוּ אַחַ֥ת מִנִּי־אָֽלֶף׃ 4חֲכַ֣ם לֵ֭בָב וְאַמִּ֣יץ כֹּ֑חַ מִֽי־הִקְשָׁ֥ה אֵ֝לָ֗יו וַיִּשְׁלָֽם׃ 5הַמַּעְתִּ֣יק הָ֭רִים וְלֹ֣א יָדָ֑עוּ אֲשֶׁ֖ר הֲפָכָ֣ם בְּאַפּֽוֹ׃ 6הַמַּרְגִּ֣יז אֶ֭רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ וְ֝עַמּוּדֶ֗יהָ יִתְפַלָּצֽוּן׃ 7הָאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח וּבְעַ֖ד כּוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם׃ 8נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּ֥מֳתֵי יָֽם׃ 9עֹֽשֶׂה־עָ֭שׁ כְּסִ֥יל וְכִימָ֗ה וְחַדְרֵ֥י תֵמָֽן׃ 10עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת עַד־אֵ֣ין חֵ֑קֶר וְנִפְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 11הֵ֤ן יַעֲבֹ֣ר עָ֭לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה וְ֝יַחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃ 12הֵ֣ן יַ֭חְתֹּף מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ מִֽי־יֹאמַ֥ר אֵ֝לָ֗יו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃ 13אֱ֭לוֹהַּ לֹא־יָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ תַּחְתָּ֥ו שָׁ֝חֲח֗וּ עֹ֣זְרֵי רָֽהַב׃ 14אַ֭ף כִּֽי־אָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑נּוּ אֶבְחֲרָ֖ה דְבָרַ֣י עִמּֽוֹ׃ 15אֲשֶׁ֣ר אִם־צָ֭דַקְתִּי לֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה לִ֝מְשֹׁפְטִ֗י אֶתְחַנָּֽן׃ 16אִם־קָרָ֥אתִי וַֽיַּעֲנֵ֑נִי לֹֽא־אַ֝אֲמִ֗ין כִּֽי־יַאֲזִ֥ין קוֹלִֽי׃ 17אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָ֥ה יְשׁוּפֵ֑נִי וְהִרְבָּ֖ה פְצָעַ֣י חִנָּֽם׃ 18לֹֽא־יִ֭תְּנֵנִי הָשֵׁ֣ב רוּחִ֑י כִּ֥י יַ֝שְׂבִּעַ֗נִי מַמְּרֹרִֽים׃ 19אִם־לְכֹ֣חַ אַמִּ֣יץ הִנֵּ֑ה וְאִם־לְ֝מִשְׁפָּ֗ט מִ֣י יוֹעִידֵֽנִי׃ 20אִם־אֶ֭צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי תָּֽם־אָ֝֗נִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃ 21תָּֽם־אָ֭נִי לֹֽא־אֵדַ֥ע נַפְשִׁ֗י אֶמְאַ֥ס חַיָּֽי׃ 22אַחַ֗ת הִ֥יא עַל־כֵּ֥ן אָמַ֑רְתִּי תָּ֥ם וְ֝רָשָׁ֗ע ה֣וּא מְכַלֶּֽה׃ 23אִם־שׁ֭וֹט יָמִ֣ית פִּתְאֹ֑ם לְמַסַּ֖ת נְקִיִּ֣ם יִלְעָֽג׃ 24אֶ֤רֶץ ׀ נִתְּנָ֬ה בְֽיַד־רָשָׁ֗ע פְּנֵֽי־שֹׁפְטֶ֥יהָ יְכַסֶּ֑ה אִם־לֹ֖א אֵפ֣וֹא מִי־הֽוּא׃ 25וְיָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־רָ֑ץ בָּֽ֝רְח֗וּ לֹא־רָא֥וּ טוֹבָֽה׃ 26חָ֭לְפוּ עִם־אֳנִיּ֣וֹת אֵבֶ֑ה כְּ֝נֶ֗שֶׁר יָט֥וּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל׃ 27אִם־אָ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה׃ 28יָגֹ֥רְתִּי כָל־עַצְּבֹתָ֑י יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־לֹ֥א תְנַקֵּֽנִי׃ 29אָנֹכִ֥י אֶרְשָׁ֑ע לָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל אִיגָֽע׃ 30אִם־הִתְרָחַ֥צְתִּי בְמֵו־שָׁ֑לֶג וַ֝הֲזִכּ֗וֹתִי בְּבֹ֣ר כַּפָּֽי׃ 31אָ֭ז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי וְ֝תִֽעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃ 32כִּי־לֹא־אִ֣ישׁ כָּמֹ֣נִי אֶֽעֱנֶ֑נּוּ נָב֥וֹא יַ֝חְדָּ֗ו בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 33לֹ֣א יֵשׁ־בֵּינֵ֣ינוּ מוֹכִ֑יחַ יָשֵׁ֖ת יָד֣וֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃ 34יָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י שִׁבְט֑וֹ וְ֝אֵמָת֗וֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃ 35אַֽ֭דַבְּרָה וְלֹ֣א אִירָאֶ֑נּוּ כִּ֥י לֹא־כֵ֥ן אָ֝נֹכִ֗י עִמָּדִֽי׃
10
1 Bulyala akalamo kanshologosire, nkolaga naleka omulenge gudubuke, nkolaga naderha omutula gundi emurhima. 2 Nabwîra Nyamuzinda, nti: orhanyâgirizagya Muhanyi, ombwîre nàni cici ntumwîre. 3 K’obwinage kuli kwinjà oku kungwarhira ecikalarhu? okûla kugolongohya obushanja bw’omu nfune zâwe? n’okûla kurhabâla ababisha omu mirali yâbo? 4 K’amasû gâwe kwo gàbirage nka bunya-mubiri? Erhi nîsi k’obonaga nka muntu? 5 K’ensiku zâwe kwo zirigi nka za muntu? Erhi nîsi emyâka yâwe kw’egera ak’eyâbo? 6 We dwirhage walongereza obubî bwâni, wanadokereza ogwa ecâha câni. 7 Wênene omanyire oku ndi mwêru-kwêru, na ntâye wankankûla omu nfune zâwe! 8 Ndi bushanja bw’enfune zâwe, wêne wàndemaga, ka lero okolaga wanshàmbûla, onjegenje! 9 Kengêra oku wêne wàmbumbaga kula babûmba ibûmba, ko wânânanshubize omu katulo. 10 Kâli wêne wànkamaga kula bakama amarha, wanantwisa kula batwisa amashanzâ? 11 Wanyambika omubiri n’omunyafu, wansobekamwo amavuha n’emisî; 12 Kandi wanshobôza obuzîne, n’obushîbirizi bwâwe kuli nie bwo bwarhuma nalama. 13 Ci kwône erhi onambìsire muhako; mmanyire okwo; kwàli n’omu bukengêre bwâwe. 14 Nkakola ebigalugalu, erhi onandi ebulâbi, na ntâko wankaciderha mpu ndi mwêru-kwêru. 15 Nkabà munya-byâbà, erhi namanahera! Nkabà mwêru-kwêru, ciru ntayinamule amalanga, bulyala ndi muntu enshonyi zibumbire, n’obuhanya bunyunjwîre! 16 Erhi najiderha nti nyìnamule irhwe, onàmpìve kula entale ehìva, erhi kandi oshubinkolera akal’ibala. 17 Nnanyumve oshubirintabalira, oshub’intûlakwo omujina, engabo z’emiciûkà zintêre burhahusa. 18 Lero càrhumaga ontènza omu nda ya nyâmà, singa nàcifirire, na nt’isû lyàkandozire-kwo! 19 Ko nànkacibêrire nk’orhahabaga, bankûle omu ndà ya nyâmà, bampêke omu nshìnda. 20 N’ensiku z’akalamo kàni oku zakôfiha wàni! Ocinyirekerage, mbè nkanarhûlirira. 21 Embere mbalame burhagaluka, omu cihugo c’omwizimya n’endûnduli, 22 emûnda endûnduli n’enshandâle bishûndwa, emunda omûshi guyôrha nka budufu bukulu.
Job 10
1נָֽקְטָ֥ה נַפְשִׁ֗י בְּחַ֫יָּ֥י אֶֽעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י אֲ֝דַבְּרָה֗ בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃ 2אֹמַ֣ר אֶל־אֱ֭לוֹהַּ אַל־תַּרְשִׁיעֵ֑נִי הֽ֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־תְּרִיבֵֽנִי׃ 3הֲט֤וֹב לְךָ֨ ׀ כִּֽי־תַעֲשֹׁ֗ק כִּֽי־תִ֭מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ׃ 4הַעֵינֵ֣י בָשָׂ֣ר לָ֑ךְ אִם־כִּרְא֖וֹת אֱנ֣וֹשׁ תִּרְאֶֽה׃ 5הֲכִימֵ֣י אֱנ֣וֹשׁ יָמֶ֑יךָ אִם־שְׁ֝נוֹתֶ֗יךָ כִּ֣ימֵי גָֽבֶר׃ 6כִּֽי־תְבַקֵּ֥שׁ לַעֲוֺנִ֑י וּ֭לְחַטָּאתִ֥י תִדְרֽוֹשׁ׃ 7עַֽל־דַּ֭עְתְּךָ כִּי־לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל׃ 8יָדֶ֣יךָ עִ֭צְּבוּנִי וַֽיַּעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֝בִ֗יב וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי׃ 9זְכָר־נָ֭א כִּי־כַחֹ֣מֶר עֲשִׂיתָ֑נִי וְֽאֶל־עָפָ֥ר תְּשִׁיבֵֽנִי׃ 10הֲלֹ֣א כֶ֭חָלָב תַּתִּיכֵ֑נִי וְ֝כַגְּבִנָּ֗ה תַּקְפִּיאֵֽנִי׃ 11ע֣וֹר וּ֭בָשָׂר תַּלְבִּישֵׁ֑נִי וּֽבַעֲצָמ֥וֹת וְ֝גִידִ֗ים תְּסֹכְכֵֽנִי׃ 12חַיִּ֣ים וָ֭חֶסֶד עָשִׂ֣יתָ עִמָּדִ֑י וּ֝פְקֻדָּתְךָ֗ שָֽׁמְרָ֥ה רוּחִֽי׃ 13וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ׃ 14אִם־חָטָ֥אתִי וּשְׁמַרְתָּ֑נִי וּ֝מֵעֲוֺנִ֗י לֹ֣א תְנַקֵּֽנִי׃ 15אִם־רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י וְ֭צָדַקְתִּי לֹא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי׃ 16וְ֭יִגְאֶה כַּשַּׁ֣חַל תְּצוּדֵ֑נִי וְ֝תָשֹׁ֗ב תִּתְפַּלָּא־בִֽי׃ 17תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ ׀ נֶגְדִּ֗י וְתֶ֣רֶב כַּֽ֭עַשְׂךָ עִמָּדִ֑י חֲלִיפ֖וֹת וְצָבָ֣א עִמִּֽי׃ 18וְלָ֣מָּה מֵ֭רֶחֶם הֹצֵאתָ֑נִי אֶ֝גְוַ֗ע וְעַ֣יִן לֹא־תִרְאֵֽנִי׃ 19כַּאֲשֶׁ֣ר לֹא־הָיִ֣יתִי אֶהְיֶ֑ה מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל׃ 20הֲלֹא־מְעַ֣ט יָמַ֣י יַחֲדָ֑ל יְשִׁ֥ית מִ֝מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט׃ 21בְּטֶ֣רֶם אֵ֭לֵךְ וְלֹ֣א אָשׁ֑וּב אֶל־אֶ֖רֶץ חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת׃ 22אֶ֤רֶץ עֵיפָ֨תָה ׀ כְּמ֥וֹ אֹ֗פֶל צַ֭לְמָוֶת וְלֹ֥א סְדָרִ֗ים וַתֹּ֥פַע כְּמוֹ־אֹֽפֶל׃ פ
11
Oburhimanya bwa Nyamuzinda bwayâgiriza Ayubu
1 Sofari w’e Nâmati aj’eluhya, aderha, erhi: 2 Ka kîshi-derha yêhe arhashuzibwa? K’okuderha bwenêne kwo kuyâza? 3 K’ebinwa byâwe binji-binji binarhumage abandi baduma? Ka warhuha amasheka n’ebinioko rhubule n’okukuyâgiriza? 4 Wanarhoza akanwa erhi: «olugendo lwâni lushôngwire, ndi mwêru-kwêru omu masù gâwe» 5 Ci kwône Nyamuzinda àcilonzagya okukushuza, àcibumbûlaga akanwa mpu akushuze, 6 àcikubohôleraga amahwe gw’oburhimanya, galya gabwirwa orhagayûmve, wali wamanya oku bubî bwâwe Nyamuzinda akutumuzize. 7 K’ocihâmbire okusâgarha amahwe ga Nyamuzinda akutumuzize, n’okuyumva bwinjinjà obwimâna bwa Nyamuzinda? 8 Kàli bwo bûli kulusha amalunga, ojirage kurhi obwo? Kàli bwo bûli kulusha okuzimu, omanyâge bici obwo? 9 Bwo bulambûsire kulusha igulu, Bwo na bugali kulusha enyànja. 10 Erhi akapàmuka mpu akola ashweka igulu n’okulisambisa, ndi ciru wankamurhanga? 11 Bulya yêhe arhahaba owanywerha; ecibî c’omuntu anayôrhe acibwîne arhanaciyibagire. 12 Co cirhumire omusirhe arhegesirwe ahunûke, n’omuntu oli nka c’ebwêru aka shazimwe, akômere ekà! 13 Mâshi yâga, rhimanya bwinjà kulusha, lambûla amaboko ogayêrekeze enyanya emunda ali. 14 Erhi wankakabulira kuli bwenêne aga maligo gakuli omu nfune, okanaleka kuhandisa obulyâlya omu mwâwe, 15 Ago mango wanayinamula obusù burhalikwo izâbyo, wanazibuha orhanaciyumve bwôba buci. 16 Obuhanya bwàkulikwo, orhacibukengêre ciru, n’okabukengêra, erhi kunakola nka kula bakengêra amîshi gàhulwìre. 17 Okubundi akalamo kâwe kashubimoleka kulusha akalengerêrè, n’omwizimya guhinduke mucêra-cêra. 18 Wâbà n’omurhûla bulya lero nâwe okola ogwêrhe obulangâlire, na ciru ankabà zarhanzir’ikubumba, wahûnga bwinjà. 19 Wanaluhûkaga na ntâye wacikuhûgûga, na banji bashub’iyisha balî kusengera. 20 Ci kwône amasù g’endyâlya gohe ganazikirire, babule aha bayâkira, okulangâlira kwâbo kubè nka ko kukola kurhengamwo omûka.
Job 11
1וַ֭יַּעַן צֹפַ֥ר הַֽנַּעֲמָתִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ 2הֲרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֵעָנֶ֑ה וְאִם־אִ֖ישׁ שְׂפָתַ֣יִם יִצְדָּֽק׃ 3בַּ֭דֶּיךָ מְתִ֣ים יַחֲרִ֑ישׁו וַ֝תִּלְעַ֗ג וְאֵ֣ין מַכְלִֽם׃ 4וַ֭תֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י וּ֝בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ׃ 5וְֽאוּלָ֗ם מִֽי־יִתֵּ֣ן אֱל֣וֹהַּ דַּבֵּ֑ר וְיִפְתַּ֖ח שְׂפָתָ֣יו עִמָּֽךְ׃ 6וְיַגֶּד־לְךָ֨ ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֮ כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ 7הַחֵ֣קֶר אֱל֣וֹהַ תִּמְצָ֑א אִ֤ם עַד־תַּכְלִ֖ית שַׁדַּ֣י תִּמְצָֽא׃ 8גָּבְהֵ֣י שָׁ֭מַיִם מַה־תִּפְעָ֑ל עֲמֻקָּ֥ה מִ֝שְּׁא֗וֹל מַה־תֵּדָֽע׃ 9אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם׃ 10אִם־יַחֲלֹ֥ף וְיַסְגִּ֑יר וְ֝יַקְהִ֗יל וּמִ֣י יְשִׁיבֶֽנּוּ׃ 11כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא וַיַּרְא־אָ֝֗וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃ 12וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֝֗רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃ 13אִם־אַ֭תָּ֗ה הֲכִינ֣וֹתָ לִבֶּ֑ךָ וּפָרַשְׂתָּ֖ אֵלָ֣יו כַּפֶּֽךָ׃ 14אִם־אָ֣וֶן בְּ֭יָדְךָ הַרְחִיקֵ֑הוּ וְאַל־תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹהָלֶ֣יךָ עַוְלָֽה׃ 15כִּי־אָ֤ז ׀ תִּשָּׂ֣א פָנֶ֣יךָ מִמּ֑וּם וְהָיִ֥יתָ מֻ֝צָ֗ק וְלֹ֣א תִירָֽא׃ 16כִּי־אַ֭תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑ח כְּמַ֖יִם עָבְר֣וּ תִזְכֹּֽר׃ 17וּֽ֭מִצָּהֳרַיִם יָק֣וּם חָ֑לֶד תָּ֝עֻ֗פָה כַּבֹּ֥קֶר תִּהְיֶֽה׃ 18וּֽ֭בָטַחְתָּ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְ֝חָפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב׃ 19וְֽ֭רָבַצְתָּ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְחִלּ֖וּ פָנֶ֣יךָ רַבִּֽים׃ 20וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּח־נָֽפֶשׁ׃ פ
12
Oburhimanya bwa Nyamuzinda buciyêrekana kanji-kanji omu kukola emyônè y’obuhashe bwâge
1 Ayubu aj’eluhya aderha, erhi: 2 Neci mushâna wâni: munali nk’izù lya lubaga lwôshi, amango mwânafe, n’oburhimanya bunafe. 3 Nâni ngwêrhe obukengêre akinyu, ntâcomundushire muli okwo, na ntâye orhamanyiri ebyo byôshi. 4 Ci kwône omuntu anashekerwe n’omwîra wâge, Mpu kwenge amabirikira Nyamuzinda mpu amushuze omushinganyanya mwêru-kwêru, gakola masheka bamuhà. 5 Abàbwîne câbugeshera, mpu obuhanya bufè nshuzo, n’owacihûma-hûma, mpu bamuholereze. 6 Ago mango erhi n’ab’obuhagwe bacidêkerire omu bihândo byâbo; abasholoshônza Nyamuzinda erhi barhanahuligana, ciru na balya balonza okurhegeka Nyamuzinda! 7 Odôse enkafu zanakubwîra, enyunyi z’emalunga zanakuyigîriza. 8 Ebicibulula oku idaho byanakubwîriza, enfî z’omu nyanja zanakuyigîriza. 9 Bulya muli byo byôshi ntâco cirhamanyiri, oku kuboko kwa Nyamuzinda kwàbijiraga byôshi. 10 Abà afùmbasire omu nfune zâge obuzîne bwa ngasi hiyîsa, n’omûka gwa ngasi muntu. 11 K’okurhwîri arhali ko kuyumva ebinwa nka kula olulimi luyumva obununu bw’ebiryo? 12 Abashosi bali ba kurhimanya, n’abakulu bali b’ihano. 13 Yêhe, oburhimanya n’obuhashe. byôshi ye Nnabyo, ihano n’okumanyirira byôshi byâge, 14 Oyu amashâbira, ntâye wankamuyûbakira, oyu amâshweka, ntâye wankacimushwekûla. 15 Erhi ankacika amîshi, cinashube canda cirl; akagalika, ganayône igulu! 16 Obuzîne n’amakengu ye Nnahyo, omurhebwa n’omurhebanyi, bôshi bâge. 17 Abahanûzi anabahàbîse olugère, abacîranuzi abasirahye. 18 Anashuûùle abâmi olunigi, abazônze omurhûndà ecibunu. 19 Abadâhwa anabagendêse buzira nkwêrho, ayimûle n’abayimire. 20 Anadùmye ba kishiderha, n’abagula abahàbise amakéngu. 21 Abaluzi anabalugize amaherhe, na ba-ciri-misî anabashuhûlire olunigi. 22 Enyênga anayinyâge omwizimya, n’endûnduli ayihindule bulangashane. 23 Anayûshûle amashanja, anabuligaheza, anabè amâlandiza amashanja agal’igaherêrekeza. 24 Abakulu b’ecihugo anabanyâge obukengêre, abatulutumbye, baherere omu irûngu lirhabamwo njira. 25 Bàdundaguzize omu ndùnduli buzira kamole, badândabagane nka kulya balaluka.
Job 12
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2אָ֭מְנָם כִּ֣י אַתֶּם־עָ֑ם וְ֝עִמָּכֶ֗ם תָּמ֥וּת חָכְמָֽה׃ 3גַּם־לִ֤י לֵבָ֨ב ׀ כְּֽמוֹכֶ֗ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם וְאֶת־מִי־אֵ֥ין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃ 4שְׂחֹ֤ק לְרֵעֵ֨הוּ ׀ אֶֽהְיֶ֗ה קֹרֵ֣א לֶ֭אֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵ֑הוּ שְׂ֝ח֗וֹק צַדִּ֥יק תָּמִֽים׃ 5לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃ 6יִשְׁלָ֤יוּ אֹֽהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְדִ֗ים וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃ 7וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃ 8א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ וִֽיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃ 9מִ֭י לֹא־יָדַ֣ע בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֥י יַד־יְ֝הוָה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃ 10אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כָּל־חָ֑י וְ֝ר֗וּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃ 11הֲלֹא־אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ אֹ֣כֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃ 12בִּֽישִׁישִׁ֥ים חָכְמָ֑ה וְאֹ֖רֶךְ יָמִ֣ים תְּבוּנָֽה׃ 13עִ֭מּוֹ חָכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה ל֝֗וֹ עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃ 14הֵ֣ן יַ֭הֲרוֹס וְלֹ֣א יִבָּנֶ֑ה יִסְגֹּ֥ר עַל־אִ֝֗ישׁ וְלֹ֣א יִפָּתֵֽחַ׃ 15הֵ֤ן יַעְצֹ֣ר בַּמַּ֣יִם וְיִבָ֑שׁוּ וִֽ֝ישַׁלְּחֵ֗ם וְיַ֖הַפְכוּ אָֽרֶץ׃ 16עִ֭מּוֹ עֹ֣ז וְתוּשִׁיָּ֑ה ל֝֗וֹ שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃ 17מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃ 18מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמָתְנֵיהֶֽם׃ 19מוֹלִ֣יךְ כֹּהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְאֵֽתָנִ֣ים יְסַלֵּֽף׃ 20מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃ 21שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃ 22מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃ 23מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃ 24מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־הָאָ֑רֶץ וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ 25יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־א֑וֹר וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃
13
1 Ebyo byôshi, nàbibwîne n’amasù gâni, nabiyumva n’aga marhwîri, nanabikirira. 2 Ebi mumanyire nâni byo nyîshi, ntâcomundushire muli okwo. 3 Ci kwône Nyamuzinda ye nâganiza Ngwêrhe binwa byâni nka binga nâbwîra Nyamuzinda. 4 Mw’abo, kusinga musinga ebinwa, muli bafumu ba bwihâmbi. 5 Ndi wankarhang’imununika munahumbârhale, lyôki mwankabona ninyu oburhimanya! 6 Muyumvagye nâni oku nasâmba, murhege okurhwîri, muyumve ecimbà ekanwa! 7 Ka mumanyire mpu mwayâza Nyamuzinda n’obunywesi, erhi binwa bya bulyâlya? 8 Ka mwe mwamuderhera, mubè bafungizi bâge? 9 Ka kurhankabire kwinjà amuyêshûle? Ka naye ko mwamuha ebinioko kula bashekera omuntu? 10 Arhegimuhana kulya kw’enkwi n’amîshi, kuli obwo bulênzi bwinyu. 11 Ka ciru obukulu bwâge burhamuyôbohya? K’ecôbà câge cirhamuhiramwo cikângo? 12 Emigani yinyu mikulûkulu, eba mihigo y’omu katulo, n’okufûngira omuntu kwinyu, kunali nk’ibûmba lyâlangala. 13 Muhûmbârhale, nie nkola naderha, oku byankabà bikubè! 14 Omubiri gwâni ngusêzize n’amîno, omûka gwâni aha nfune ngudwîrhe. 15 Yenè, ankanyîrha anyirhe: Ci kwône ncikubagire okuyêrekana obushinganyanya bwâni omu masù gâge. 16 N’okwo kwône kwânanciza, bulya enkola-maligo erhankacishomya mpu yayimanga omu masù gâge. 17 Murhege okurhwîri, muyumve ebinwa byâni, muyumve kwinjà ebi ndesire. 18 Nkolaga najà lubanja, erhi nnamanyire oku nyâzize! 19 Ndi olya onjisizagye lubanja? Kano kiìnya, nyèmîrage mpulike nancifire! 20 Onyêmêrere bibirhi byône, okubundi ntakacicifulika embere zâwe: 21 Okuboko kwâwe ombarhuzize okuyêgûle, orhanacinkângaga n’ecôbà câwe. 22 Enyuma z’aho ohire izù enyânya, nâni nakushuza, ci kwône nanga, nie naderha nâwe onyeshûle. 23 Bubî bunganaci na byâha binga nàkujirire? Ombwîre obugoma bwâni, ebyâha byâni? 24 Cirhumire onfulika obusùs bwâwe? Cirhumire ondola nka mwânzi wâwe? 25 Bici wàkangira ehyàsi hiyehwirwe n’empûsi? Bici oshimbire ôlukere lwàyûmûsire? 26 We odwîrhe wantôlera emihigo midârhi, oshubinanganjira obubî nàjizire omu bûshûke bwâni. 27 We wàmpizire amagulu omu byûma, we genda wansholera, ojè wasingiriza ngasi aha nàgezize olushândo! 28 N’obwo omuntu kw’ashubira omu katulo nka cibolêreza, nka mwambalo gwàlirwe n’eshwa.
Job 13
1הֶן־כֹּ֖ל רָאֲתָ֣ה עֵינִ֑י שָֽׁמְעָ֥ה אָ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃ 2כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֑נִי לֹא־נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃ 3אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶל־שַׁדַּ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְהוֹכֵ֖חַ אֶל־אֵ֣ל אֶחְפָּֽץ׃ 4וְֽאוּלָ֗ם אַתֶּ֥ם טֹֽפְלֵי־שָׁ֑קֶר רֹפְאֵ֖י אֱלִ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃ 5מִֽי־יִ֭תֵּן הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישׁ֑וּן וּתְהִ֖י לָכֶ֣ם לְחָכְמָֽה׃ 6שִׁמְעוּ־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃ 7הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃ 8הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃ 9הֲ֭טוֹב כִּֽי־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־כְּהָתֵ֥ל בֶּ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃ 10הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃ 11הֲלֹ֣א שְׂ֭אֵתוֹ תְּבַעֵ֣ת אֶתְכֶ֑ם וּ֝פַחְדּ֗וֹ יִפֹּ֥ל עֲלֵיכֶֽם׃ 12זִֽ֭כְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵ֑פֶר לְגַבֵּי־חֹ֝֗מֶר גַּבֵּיכֶֽם׃ 13הַחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָ֑נִי וְיַעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃ 14עַל־מָ֤ה ׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃ 15הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי לֹ֣א אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃ 16גַּם־הוּא־לִ֥י לִֽישׁוּעָ֑ה כִּי־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃ 17שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וְ֝אַֽחֲוָתִ֗י בְּאָזְנֵיכֶֽם׃ 18הִנֵּה־נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃ 19מִי־ה֭וּא יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י כִּֽי־עַתָּ֖ה אַחֲרִ֣ישׁ וְאֶגְוָֽע׃ 20אַךְ־שְׁ֭תַּיִם אַל־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃ 21כַּ֭פְּךָ מֵעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃ 22וּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ה אֽוֹ־אֲ֝דַבֵּ֗ר וַהֲשִׁיבֵֽנִי׃ 23כַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֺנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹת פִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹדִיעֵֽנִי׃ 24לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃ 25הֶעָלֶ֣ה נִדָּ֣ף תַּעֲר֑וֹץ וְאֶת־קַ֖שׁ יָבֵ֣שׁ תִּרְדֹּֽף׃ 26כִּֽי־תִכְתֹּ֣ב עָלַ֣י מְרֹר֑וֹת וְ֝תוֹרִישֵׁ֗נִי עֲוֺנ֥וֹת נְעוּרָֽי׃ 27וְתָ֘שֵׂ֤ם בַּסַּ֨ד ׀ רַגְלַ֗י וְתִשְׁמ֥וֹר כָּל־אָרְחוֹתָ֑י עַל־שָׁרְשֵׁ֥י רַ֝גְלַ֗י תִּתְחַקֶּֽה׃ 28וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃
14
1 Omuntu erhi aburhwa n’omukazi, alama nsiku nsungunu erhi zinayunjwîre mirhânyo. 2 Anafunyûke nka bwâso, buzinda ayûme, ayake nka cintûza burhayimânga! 3 Kâli bene oyo y’onamôlera amasù, oyôla y’odesirage mpu wajîsa lubanja? 4 Ndigi wankarhenza ehinja omu hibi? Ntâye! 5 Na bulya ensiku zâge ziri ngânje, bulya emyêzi yâge we yigwêrhe, bulya wàmutwîrire olubibi arhankarhaluka, 6 Omurhenzagye kw’amasù omuleke, kuhika naye nka mulimya, ayukirize omulegerege gwâge. 7 Omurhi gujira obulangâlire. Banagutwe guNashub’ishabuka, gurhanaleke okujakwo emishabuka. 8 Ciru akaba emizi yagwo yàyumire ekuzimu, n’ecisiki câgwo cikola cirhôndire calûndwa, 9 erhi gunayûmva amîshi gunashubimera, gushabuke gunalerhe amashami nka murhi murhò. 10 Omuntu yêhe akanafâ erhi na hôshi aho; erhi mwene omuntu anarhêngamwo omûka erhi lwanahùmbire. 11 Olwîshi lunagane luyûme, amîshi g’omu nyânjà ganagane? 12 Ci omuntu yêhe halya alambûkire arhankacihazûka, kuhik’aha kuhwa kw’amalûnga, arhàcicizûse, arhacicikûle omu irò lyâge. 13 Ndi wankabona ônfulika nâni omu kuzimu, ônambêzemwo kuhik’oburhè bwâwe butwike, onantwîre amango wênene wâshub’inkengêra! 14 Omuntu nk’amafa, k’ankacishubilama? Omu nsiku zâni zôshi nakola, erhi nandwîrhe nâlingûza kuhika ba ntenze. 15 Wanahamagaza nâni nânashuza, waNashub’ilolâreza obushânja bw’amaboko gâwe. 16 Ci bunòla odwîrhe wagânja amakano g’amagulu gâni, ka wankabulaga kulolêreza ebyâha byâni? 17 Amabi gâni wàgafunikire omu cirhimbiri, wanahira obulêmbo bw’ecizibwe oku byâha byâni. 18 Ci aye! Nka kula entondo nayo buzinda ekùnduka, nka kula ibuye lirhenga aha lyàmereraga. 19 Nka kula amîshi gahûla amabuye, nka kula ecihônzi cihêka amabuye, ntyo kwo ohirigisa obukengêre bw’omuntu. 20 Wamamurhingamira erhi na bôshi aho, amànahûnjuka, onamuheze enshusho ogal’imulika. 21 Abâna bâge bakàyishij’irenge, arhankacimanya, bakacinaguzibwa ntâco cacimumanyîsa. 22 Malumwa ga mubiri gwâge gwonene ayumva, arhalakira wundi ci magala gâge gonene.
Job 14
1אָ֭דָם יְל֣וּד אִשָּׁ֑ה קְצַ֥ר יָ֝מִ֗ים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃ 2כְּצִ֣יץ יָ֭צָא וַיִּמָּ֑ל וַיִּבְרַ֥ח כַּ֝צֵּ֗ל וְלֹ֣א יַעֲמֽוֹד׃ 3אַף־עַל־זֶ֭ה פָּקַ֣חְתָּ עֵינֶ֑ךָ וְאֹ֘תִ֤י תָבִ֖יא בְמִשְׁפָּ֣ט עִמָּֽךְ׃ 4מִֽי־יִתֵּ֣ן טָ֭הוֹר מִטָּמֵ֗א לֹ֣א אֶחָֽד׃ 5אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים ׀ יָמָ֗יו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁ֥יו אִתָּ֑ךְ חֻקָּ֥ו עָ֝שִׂ֗יתָ וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃ 6שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃ 7כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף וְ֝יֹֽנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל׃ 8אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שָׁרְשֹׁ֑ו וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃ 9מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃ 10וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ׃ 11אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃ 12וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃ 13מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ תָּ֤שִֽׁית לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃ 14אִם־יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִ֫חְיֶ֥ה כָּל־יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־בּ֝֗וֹא חֲלִיפָתִֽי׃ 15תִּ֭קְרָא וְאָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ךָּ לְֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ תִכְסֹֽף׃ 16כִּֽי־עַ֭תָּה צְעָדַ֣י תִּסְפּ֑וֹר לֹֽא־תִ֝שְׁמ֗וֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃ 17חָתֻ֣ם בִּצְר֣וֹר פִּשְׁעִ֑י וַ֝תִּטְפֹּ֗ל עַל־עֲוֺנִֽי׃ 18וְ֭אוּלָם הַר־נוֹפֵ֣ל יִבּ֑וֹל וְ֝צ֗וּר יֶעְתַּ֥ק מִמְּקֹמֽוֹ׃ 19אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃ 20תִּתְקְפֵ֣הוּ לָ֭נֶצַח וַֽיַּהֲלֹ֑ךְ מְשַׁנֶּ֥ה פָ֝נָ֗יו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃ 21יִכְבְּד֣וּ בָ֭נָיו וְלֹ֣א יֵדָ֑ע וְ֝יִצְעֲר֗וּ וְֽלֹא־יָבִ֥ין לָֽמוֹ׃ 22אַךְ־בְּ֭שָׂרוֹ עָלָ֣יו יִכְאָ֑ב וְ֝נַפְשֹׁ֗ו עָלָ֥יו תֶּאֱבָֽל׃ פ
15
Akanwa ka Ayubu kamuyâgiriza
1 Okubundi Elifazi w’e Temani, anacij’eluhya, aderha, erhi: 2 K’omurhimanya ankashuza ebinwa byayehûka nka mpûsi? K’anacibûmba enda n’empûsi y’ebushoshokero bw’izûba? 3 K’anacihagiza n’ebinwa bya busha-busha, n’ebinwa birhagwêrhi makwânane maci? 4 W’oyu wamashereza obwirhôhye, wamagayaguza omuntu warhânya embere za Nyakasane. 5 Bulya bubî bwâwe bwo budwîrhe bwakubwîriza ebîra bikuli ekanwa, wanacishozire iderha ly’enyenge. 6 Akanwa kâwe kwône kakuyâzizet ci arhali nie, binwa byâwe binakushobesire. 7 Ka we wàburhagwa wa burhangirizau omu bantu? Ka wàbusirwe embere ly’orhurhôndo? 8 K’okola oyumvîrhe akanwa ka Nyamuzindav? Ka wênene okola ocihîre oburhimanya? 9 Bicigi oyishi rhurhishi? Bicigi obà omanyire rhunabihabe? 10 Nîrhu rhugwêrhe ekarhî kîrhu abashamuka n’abagula b’emvi, bashosi kulusha sho. 11 K’onabwîne oku kali kantu kanyi oburhulirize bwa Nyamuzinda kuguma n’ebinwa by’olubohololo rhukubwizire? 12 Cankarhuma omurhima gwâwe gubà burhe ntyâla, na cici cirhumire wamorhola amasù kwa bene okwo. 13 Kurhi Nyamuzinda ye okola obêrire burhe, n’omu kanwa kâwe mwomudwîrhe mwarhenga ebinwa bya bene ebyo! 14 Kurhi omuntu ankabà mwêru-kwêru, omwâna w’omukazi mpu naye abâge mushinganyanya? 15 Lolà oku ciru abatagatîfu bâge arhacikubagirabo, n’amalunga garhaba mêru-kwêru omu masù gâge. 16 Kurhi byankabâga oku mugalugalu n’ow’amabî, oku muntu onywa amabî nka mîshi! 17 Nkolaga nakuyêreka, onyumve, nakuganîrira ebi nàbwînew, 18 Ebi abîrhonzi bâkazâg’iyandika, buzira kubifulika, babiderhe nk’oku b’îshe banabiderhaga, 19 balî balya bàhabagwa ecihugo nka kashâmbala, amango barhàli baciba n’ecigolo ciguma ekarhî kâbo. 20 Ensiku z’omubi zôshi ganaba malibuko, n’omwisi, emyâka yâge ebà miganje. 21 Amarhwîri gâge garhayumva oburhali bwôba, amango g’omurhûla, kaheza anacirhunike kuli ye. 22 Arhankayêmêra oku acicîkûla omu mwizimya, amango amanabona oku akola muntu oyêrekezibwe engôrho. 23 Amabona oku àyîsh’ilirwa oku mpinga n’ebihûngu, n’oku obuhanya bwo na bwâge. 24 Ensiku mbî zinamugeze mwo omusisi, ajugume anarhânye, nka kula mwâmi wajà oku matabâro ayôrha. 25 Okuboko kwâge akugerere Nyamuzinda, acishomye mpu alwîsa Nyamuzinda. 26 Yeshi amabangalaza igosi, kwenge acîhundikîre empênzi y’amafufu marhumirira. 27 Yeshi obusù bwâge budwîrhe bwayàga mavurha, n’enda yâge ecibêrire ya mabwênde. 28 Ali gwêrhe ebishagala ci byâhirigisire, n’enyumpa zirhacibamwo bahi, hôfi zihinduke cirûndo ca mabuye. 29 Arhakacishubigala, obugale bwâge ntaho bwankarhângirira, iburha lyâge lirhakacilumira igulu. 30 Arhakacifuma endunduli, engulumira yamalîra emishabuka yâge, Anahirigirhe n’omûka gw’ekanwa ka Nyamuzinda. 31 Amanye ankacîkubagira omujunja gwâge, bulya kwanashuba kucirheba. 32 Amashami gagc gayiìrha embere amango gahike, na ntà mango gacibishihala. 33 Ayôrha nka lusisi lurhanaciyêra, ayôrha nka muzêti gwamarhoza obwâso. 34 Bulya omurhwe gw’endyâlya gurhajira bunguke buci, na muliro gumalîra omutwî w’emmanja mugalugalu. 35 Osinga obubî anaburhe obuhanya, okucîrheba kukulire omu ndà yâge.
Job 15
1וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ 2הֶֽחָכָ֗ם יַעֲנֶ֥ה דַֽעַת־ר֑וּחַ וִֽימַלֵּ֖א קָדִ֣ים בִּטְנֽוֹ׃ 3הוֹכֵ֣חַ בְּ֭דָבָר לֹ֣א יִסְכּ֑וֹן וּ֝מִלִּ֗ים לֹא־יוֹעִ֥יל בָּֽם׃ 4אַף־אַ֭תָּה תָּפֵ֣ר יִרְאָ֑ה וְתִגְרַ֥ע שִׂ֝יחָ֗ה לִפְנֵי־אֵֽל׃ 5כִּ֤י יְאַלֵּ֣ף עֲוֺנְךָ֣ פִ֑יךָ וְ֝תִבְחַ֗ר לְשֹׁ֣ון עֲרוּמִֽים׃ 6יַרְשִֽׁיעֲךָ֣ פִ֣יךָ וְלֹא־אָ֑נִי וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ יַעֲנוּ־בָֽךְ׃ 7הֲרִאישֹׁ֣ון אָ֭דָם תִּוָּלֵ֑ד וְלִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתָּ׃ 8הַבְס֣וֹד אֱל֣וֹהַ תִּשְׁמָ֑ע וְתִגְרַ֖ע אֵלֶ֣יךָ חָכְמָֽה׃ 9מַה־יָּ֭דַעְתָּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע תָּ֝בִ֗ין וְֽלֹא־עִמָּ֥נוּ הֽוּא׃ 10גַּם־שָׂ֣ב גַּם־יָשִׁ֣ישׁ בָּ֑נוּ כַּבִּ֖יר מֵאָבִ֣יךָ יָמִֽים׃ 11הַמְעַ֣ט מִ֭מְּךָ תַּנְחֻמ֣וֹת אֵ֑ל וְ֝דָבָ֗ר לָאַ֥ט עִמָּֽךְ׃ 12מַה־יִּקָּחֲךָ֥ לִבֶּ֑ךָ וּֽמַה־יִּרְזְמ֥וּן עֵינֶֽיךָ׃ 13כִּֽי־תָשִׁ֣יב אֶל־אֵ֣ל רוּחֶ֑ךָ וְהֹצֵ֖אתָ מִפִּ֣יךָ מִלִּֽין׃ 14מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־יִזְכֶּ֑ה וְכִֽי־יִ֝צְדַּ֗ק יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃ 15הֵ֣ן בִּ֭קְדֹשָׁו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין וְ֝שָׁמַ֗יִם לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃ 16אַ֭ף כִּֽי־נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח אִישׁ־שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃ 17אֲחַוְךָ֥ שְֽׁמַֽע־לִ֑י וְזֶֽה־חָ֝זִ֗יתִי וַאֲסַפֵּֽרָה׃ 18אֲשֶׁר־חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ מֵאֲבוֹתָֽם׃ 19לָהֶ֣ם לְ֭בַדָּם נִתְּנָ֣ה הָאָ֑רֶץ וְלֹא־עָ֖בַר זָ֣ר בְּתוֹכָֽם׃ 20כָּל־יְמֵ֣י רָ֭שָׁע ה֣וּא מִתְחוֹלֵ֑ל וּמִסְפַּ֥ר שָׁ֝נִ֗ים נִצְפְּנ֥וּ לֶעָרִֽיץ׃ 21קוֹל־פְּחָדִ֥ים בְּאָזְנָ֑יו בַּ֝שָּׁל֗וֹם שׁוֹדֵ֥ד יְבוֹאֶֽנּוּ׃ 22לֹא־יַאֲמִ֣ין שׁ֭וּב מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ וְצָפ֖וּ ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב׃ 23נֹ֘דֵ֤ד ה֣וּא לַלֶּ֣חֶם אַיֵּ֑ה יָדַ֓ע ׀ כִּֽי־נָכ֖וֹן בְּיָד֣וֹ יֽוֹם־חֹֽשֶׁךְ׃ 24יְֽ֭בַעֲתֻהוּ צַ֣ר וּמְצוּקָ֑ה תִּ֝תְקְפֵ֗הוּ כְּמֶ֤לֶךְ ׀ עָתִ֬יד לַכִּידֽוֹר׃ 25כִּֽי־נָטָ֣ה אֶל־אֵ֣ל יָד֑וֹ וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י יִתְגַּבָּֽר׃ 26יָר֣וּץ אֵלָ֣יו בְּצַוָּ֑אר בַּ֝עֲבִ֗י גַּבֵּ֥י מָֽגִנָּֽיו׃ 27כִּֽי־כִסָּ֣ה פָנָ֣יו בְּחֶלְבּ֑וֹ וַיַּ֖עַשׂ פִּימָ֣ה עֲלֵי־כָֽסֶל׃ 28וַיִּשְׁכּ֤וֹן ׀ עָ֘רִ֤ים נִכְחָד֗וֹת בָּ֭תִּים לֹא־יֵ֣שְׁבוּ לָ֑מוֹ אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים׃ 29לֹֽא־יֶ֖עְשַׁר וְלֹא־יָק֣וּם חֵיל֑וֹ וְלֹֽא־יִטֶּ֖ה לָאָ֣רֶץ מִנְלָֽם׃ 30לֹֽא־יָס֨וּר ׀ מִנִּי־חֹ֗שֶׁךְ יֹֽ֭נַקְתּוֹ תְּיַבֵּ֣שׁ שַׁלְהָ֑בֶת וְ֝יָס֗וּר בְּר֣וּחַ פִּֽיו׃ 31אַל־יַאֲמֵ֣ן בַּשָּׁ֣ו נִתְעָ֑ה כִּי־שָׁ֝֗וְא תִּהְיֶ֥ה תְמוּרָתֽוֹ׃ 32בְּֽלֹא־י֭וֹמוֹ תִּמָּלֵ֑א וְ֝כִפָּת֗וֹ לֹ֣א רַעֲנָֽנָה׃ 33יַחְמֹ֣ס כַּגֶּ֣פֶן בִּסְר֑וֹ וְיַשְׁלֵ֥ךְ כַּ֝זַּ֗יִת נִצָּתֽוֹ׃ 34כִּֽי־עֲדַ֣ת חָנֵ֣ף גַּלְמ֑וּד וְ֝אֵ֗שׁ אָכְלָ֥ה אָֽהֳלֵי־שֹֽׁחַד׃ 35הָרֹ֣ה עָ֭מָל וְיָלֹ֣ד אָ֑וֶן וּ֝בִטְנָ֗ם תָּכִ֥ין מִרְמָֽה׃ ס
16
Obulyâlya bw’omuntu n’obushinganyanya bwa Nyamuzinda
1 Okubundi Ayubu anacij’eluhya, aderha, erhi: 2 Namayumva kanji-kanji binwa bya bene ebyo, mweshi muli barhûliriza badârhi! 3 Mangaci mwayûsa ebyôla binwa binyu byakaz’ihehûka nka mpûsi? ka hali endwâla edwîrhe yakuhahabusa omu kuderha bya bene ebyo. 4 Nâni, nanahasha okushambâla akinyu, acibâga mwe mwâli ahâla ndi; nali namubwîra ebinwa binjinjà na mmudûndire irhwe. 5 Omu kanwa kâni nali namubwîra; nti muzibuhe, na buzinda ncihûmbire. 6 Nkaderha, okôla kurharhûze amalumwa gâni, nkahulika ka lyo gandekaga? 7 Neci! Lolà oku amamperêrekeza! Wàhungumwire omulala gwâni, na nâni niono wamaziriringa. 8 Amacijira muhamîrizi, akola anjisa lubanja! Owambêshera amayânjikira. 9 Obukunizi bwâge bwanyisire, bunshimbulwire, adwîrhe aluma amìno erhi nie ntuma, omushombanyi wâni kuli nie adwîrhe agaLambûla amasù gâge. 10 Badwîrhe banyâshamulira orhunwa rhwabo, omu kunjacira badwîrhe bampà empi omu marhama, bôshi oku banali, bamacizangiza kuli nie. 11 Nyamuzinda anampânyire emw’omuntu mugalugalux, amandekêrera omu maboko g’abîsi b’abantu. 12 Nali nciberire n’omurhûla ci ye wamvungunywîre, angwarhira oku igosi, anacinfûnda omu katulo. Nie nkola itêgwa lyâge 13 emyampi yâge yanzungulusire, yantulungwire endà buzira bwonjo, amanshambulira endulwe yâni oku idaho. 14 Nie ntumire ayisha ayôkêra-yôkêra, akola ancinagîre-kwo nka mulwî wa ntambala. 15 Oku mubiri gwâni, nàhângirekwo sûnzu, n’obusù bwâni nabufûnda omu katulo. 16 Obusu bwâni bwàdukulize erhi kulaka kurhuma, n’engohe zâni zirhacibona. 17 Ci kwônene ntà bumînya buli omu nfune zâni, n’omusengero gwâni guli mwêru kwêruy. 18 Omanye wankabwikira omukò gwâniz, wâni idaho, n’omulenge gwâni gukaz’isôka burhahusa. 19 Muli ganola mango gonêne, lolà oku ayiruka empingu, omuhamirizi wàni, omufungizi wâni omu hantu h’enyanya. 20 Abadwîrhe bandagira n’abîra bâni bayêrekîre emunda Nyamuzinda ali, emunda ali yo amasù gâni gadwîrhe galakira. 21 Aye! Acibaga omuntu ankahash’ijà lubanjaa bôshi na Nyamuzinda? Nka kula omuntu ankanaluja bôshi n’owâbomuntu! 22 Bulya, emyâka yâni misungunu eyira yacihwêra, na nkolaga najà muli erya njira, eyi ntankanacigalukamwo.
Job 16
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃ 3הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה׃ 4גַּ֤ם ׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ־יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃ 5אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃ 6אִֽם־אֲ֭דַבְּרָה לֹא־יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃ 7אַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־עֲדָתִֽי׃ 8וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה׃ 9אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י ׀ יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃ 10פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י ׀ בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן׃ 11יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃ 12שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה׃ 13יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי׃ 14יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃ 15שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי׃ 16פָּנַ֣י חֳ֭מַרְמְרֻה מִנִּי־בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת׃ 17עַ֭ל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃ 18אֶ֭רֶץ אַל־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל־יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי׃ 19גַּם־עַ֭תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים׃ 20מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי׃ 21וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃ 22כִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא־אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃

17
1 Omûka gwamampwêra, ensiku zâni zamayûrha abambisha bakola bali barheganye. 2 Aye! Acibaga abashekeza abandi barhâli banzongolosire, isù lyâni lyamageza obudufu ekarhî k’ebijâci byâbo. 3 Wêne obâge mufungizi emunda wênene oli, aho ndi wankashûrha omu nfune? 4 Bulya wàbafunisire omurhima balek’ibona ebishingânîne, mâshi orhacizigaga bahima. 5 Aka lebe wàjiriraga abîra olusiku lukulu, n’obwo amasù g’abâna bâge gazikire omu mbonyi. 6 Wànjizire mugani gw’amashanja; nie nkola nyakumesherwa ebusù. 7 Isu lyâni lyamahola erhi burhe burhuma n’ebirumbu byâni byôshi ekola nzûngu yonene. 8 Abantu bashinganyanya bamajuguma erhi okôla kurhuma n’omushinganyanya amakunirira omugalugalu. 9 Ci kwône kurharhume omushinganyanya aleka enjira yâge, oli wa amaboko mêru kwêru anayûshûla oburhwali. 10 Ci kwônene mw’oyo mweshi yishagi yâga, ka ntacibonage omurhimanya muli mwe? 11 Ensiku zâni zamayûrha, n’emihigo yâni yafananda, byo byâli biragane by’omurhima gwâni. 12 Obudufu banabujire mûshi, Obulangashane bunaje hôfi ciru hankabà omwizimya! 13 Bici nankacilangâlira, ekuzimu yo na mwâni, omu mwizimya mwo natwîra icûmbi. 14 Nàbwizire enshinda; nti: «we lârhà» N’emivunyu, nti: «we Nyâmà, we na mwâli wîrhu!» 15 Ngahigi obulangâlire bwâni bucirigi? N’iragi lyâni ndi wankacilimanya? 16 Ka bayandagalira haguma rhwe nabo ekuzimu, nîsi erhi, rhweshi rhuzikire omu katulo?
Job 17
1רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃ 2אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃ 3שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃ 4כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃ 5לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃ 6וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃ 7וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃ 8יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃ 9וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃ 10וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃ 11יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃ 12לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ 13אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃ 14לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃ 15וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃ 16בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃ ס

18
Oburhè burhali cici embere z’obushinganyanya
1 Okubundi Bildadi w’e Shwahi, anacija eluhya, aderha, erhi: 2 Mangaci weki waleka ebìra binwa byâwe? orhangigerereza buzinda rhubulikubwîra, rhuganìre. 3 Cirhumire odwîrhe warhulola nka nyama, rhwamayôrha nka binganyi omu masù gâwe! 4 We dwîrhe wacibâga erhi burhe burhuma, K’omanyire mpu igulu lyayôrha kwône erhi we rhuma,.Ka wamanya mpu ibuye likola lyakûlwa omu bululi bwalyo? 5 Nêci, obulangashane bw’omwisi bwahirigirha, n’engulumira y’omuliro gwâge erhakacimoleka bundi. 6 Obulangashane bwazima omu nyumpa yâge, itara lyâge lyazimira enyanya ly’irhwe lyâge. 7 Okulambagira kwâge n’emisî kwahwa, n’ihano lyâge yenene lyo lirhumire akmûmba. 8 Bulya amagulu gâge gamàgwârhwa n’.emigozi, amalambagira omu kasirha. 9 Omurhego gwamamugwarhira oku kansisira n’empulula yagwo yamamusêza. 10 Guli mufulike ckuzimu omugozi gumurhezire, n’omurhego gwamurhuluba guli omu njira yâge. 11 Ngasi lunda ankayêrekera obwôba bwâmugwârha, bunamushimbulwire oku aja agenda. 12 Ishali bwo buhane bwâge, n’obuhanya bwamamujà aha burhambi. 13 Oluhù lw’ebirûmbu byâge loshi lwàlîbirwe, ebirûmbu byâge byamalîbwa n’enfula y’olufù. 14 Amàkùlwa omu nyumpa yâge, omu ànalicibèrire n’omurhûla, akululirwa emwa mwâmi wa bakahèza. 15 Wanahashig’iyûbaka omu nyumpa yâge bulya erhaciri yâge, ecibiriti camalashirwa aha mwâge. 16 Omu nshishi, emizi yâge yamayûma, omu nyânya, amashami gâge gamagokômba. 17 Arhakaciyibukwa hano igulu, arhacigwêrhi izîno omu cihugo. 18 Bamamurhenza omu bulangashane, amàja omu ndunduli, amakagwa hanol’igulu. 19 Arhacigwêrhi ehy’omwîmo, oli ehy’iburha omu lubaga lwâge, ntâye wàfulumusire olufù omu lugò lwâge. 20 Omu kubona okwola ayôsire, abantu b’e Buzika-zùba bamàrhemuka. Nabo abantu b’ebuzûka-zûba, bamarhûngwa n’obwôba. 21 Kwo haba ntyo, aha mw’enkola-maligo; kwo hayôrha ntyôla aha mw’omuntu orhayishi Nyamuzinda.
Job 18
1וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ 2עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃ 3מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃ 4טֹֽרֵ֥ף נַפְשֹׁ֗ו בְּאַ֫פּ֥וֹ הַ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֝֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃ 5גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשֹּֽׁו׃ 6א֖וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאָהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃ 7יֵֽ֭צְרוּ צַעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ׃ 8כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃ 9יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃ 10טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב׃ 11סָ֭בִיב בִּֽעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃ 12יְהִי־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ וְ֝אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ׃ 13יֹ֭אכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ יֹאכַ֥ל בַּ֝דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת׃ 14יִנָּתֵ֣ק מֵ֭אָהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃ 15תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אָהֳלוֹ מִבְּלִי־ל֑וֹ יְזֹרֶ֖ה עַל־נָוֵ֣הוּ גָפְרִֽית׃ 16מִ֭תַּחַת שָֽׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ׃ 17זִֽכְרוֹ־אָ֭בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֝֗וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ׃ 18יֶ֭הְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל־חֹ֑שֶׁךְ וּֽמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ׃ 19לֹ֘א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ וְאֵ֥ין שָׂ֝רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו׃ 20עַל־י֖וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃ 21אַךְ־אֵ֭לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל וְ֝זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹא־יָדַֽע־אֵֽל׃ ס
18, 5 :Obulangashanc bw’omwìsi: 18, 18; Yer 25, 5; Mig 13, 9.
Okulambagira kw’omwìsi: Lul 27, 2; 37, 30-31; Mig 4. 13.
18, 13: Enfula y’olufu bwo buhanya bukulu.
18, 14: Omwâmi wa ba Kaheza: Omwâmi w’abantu hano igulu.
18, 15: Okulashwa kw’ecibiriti: Murh 19, 24; Lush 29, 22; Maf 9, 17-18.
18. 17: Arhakaciyibukwa: Iz 14, 20; Lui 9, 6; Mig 10, 7.
19
Ayubu alengerera omu buyêmêre, ciru ankaba abantu na Nyamuzinda bamulekêrire
1 Okubundi Ayubu, anacij’elubya aderha, erhi: 2 Yâgi! Mangaci mwaleka okukazimbabaza omurhima, mwandibuzize n’ebinwa binyu. 3 Lolagi oku bukola bwa kali ikumi obula mwanjacira buzira nshonyi mudwîrhe mwandibuza. 4 Akabaga nieki nahabusire, okwola kuhabuka kwâni nie kuyêrekîre. 5 Akaba mwayumva oku mumpimire, mwanabona oku mwanantenza omu nshonyi zâni, 6 muyôrhe mumanyire oku Nyamuzinda yêne wànyanzire obuhashe bwâni, ye wanziririnzire n’akasirha kâge. 7 Lolà oku ndwîrhe nalonza hajire owayisha rhulwe, na ntâye wanshuza ndwîrhe nayakûza ci ntâye wanshuza. 8 Anàhizire omu njira yâni ecikûnguzo ntankahama, omukâba gwâni anaguyunjuzize mwizimya. 9 Anyazire irenge lyâni, Ampogwire ishûngwe omu irhwe. 10 Amanshambûla empande zôshi, na ncikolera, nka kula bamanyula omurhi, kw’amanywîre obulangâlire bwâni. 11 Anayûsize kuli nie obukunizi bwâge, anakola anganjire omu bashombanyi bâge. 12 Engabo zâge zamayisha zôshi caligumiza, zamatwa enjira kuhika emunda ndi, zamatwa ecihândo ebwa nyumpa yâni. 13 Anyegwire kuli na bene wîrhu bôshi, n’abîra bâni banyasire. 14 Abalûngu bâni bahirigisire, n’abîra bâni banyibagîre. 15 Ebigolo by’omu nyumpa yâni, na bambali bâni, badwîrhe bandola nka muntu warhenga kuli, ndi wa bandi bandi omu kulola kwâbo. 16 Ndwîrhe nayakûza omurhumisi wâni, arhananshuze, ciru omu kanwa kani nankamuyimbirira kurhi! 17 Mukânie àyasire akabayo kw’omûka gwâni, abarhurhenga ndà nguma rhweshi, mpu ndwîrhe nabaya! 18 Abâna nabo badwîrhe bangayaguza, erhi nakayimânga, banarhondere banshekera, 19 Abàli bîra bikubagirwa, banyasire, abanàrhonyagya bàciyegwire kuli nie. 20 Amavuha gâni gakola gananire oku luhû n’oku minyofu yâni, nkola ndwîrhe nacirhabâla n’oluhù lw’amino gàni. 21 Mbabaliri, mbabaliri, ciru mw’oyo bîra bâni, ebwa kubà okuboko kwa Nyamuzinda kwàmponîrekwo. 22 Bici munshimbulwire kwo mweshi na Nyamuzinda? ka murhaciyîgurha emyâmâ yâni? 23 Yajeewe! Ndi wankabona ebi binwa byâni byayandikwa? ndi wankabona bija oku citabu, 24 N’omungwâra gw’ecûma n’olunyerere, bitâkwe okw’ensiku zôshi oku ibuye. 25 Niono mmanyire oku omwihôzi wâni anali Ozîne, n’oku ye wayîsh’iyimanga wa buzinda oku katulo. 26 Kandi buzinda nkola nyimanzire, mba namashubira omu luhû lwâni, mbà namàzongwa nalwo, n’omubiri gwâni nàyîsh’ibona Nyamuzinda. 27 Nienene namubona amasù gàni gamulolakwo, arhali wundi, ensiko zâni zagera mw’omusisi. 28 Amangomuderha mpu: cirhumire rhumushimbulula, mpu rhubwîne muli ye igwârhiro lya kantu kalebe? 29 Mucilangâge oku ngôrho mwenene, bulya obukunizi oku mabî eri ngôrho, ntyo mwanamanya oku ho kubà okutwa olubanja.
Job 19
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2עַד־אָ֭נָה תּוֹגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכְּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃ 3זֶ֤ה עֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּנִי לֹֽא־תֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃ 4וְאַף־אָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗י תָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽי׃ 5אִם־אָ֭מְנָם עָלַ֣י תַּגְדִּ֑ילוּ וְתוֹכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗י חֶרְפָּתִּֽי׃ 6דְּֽעוּ־אֵ֭פוֹ כִּי־אֱל֣וֹהַּ עִוְּתָ֑נִי וּ֝מְצוּד֗וֹ עָלַ֥י הִקִּֽיף׃ 7הֵ֤ן אֶצְעַ֣ק חָ֭מָס וְלֹ֣א אֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗ע וְאֵ֣ין מִשְׁפָּֽט׃ 8אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱב֑וֹר וְעַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃ 9כְּ֭בוֹדִי מֵעָלַ֣י הִפְשִׁ֑יט וַ֝יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁי׃ 10יִתְּצֵ֣נִי סָ֭בִיב וָאֵלַ֑ךְ וַיַּסַּ֥ע כָּ֝עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽי׃ 11וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפּ֑וֹ וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי ל֣וֹ כְצָרָֽיו׃ 12יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאָהֳלִֽי׃ 13אַ֭חַי מֵעָלַ֣י הִרְחִ֑יק וְ֝יֹדְעַ֗י אַךְ־זָ֥רוּ מִמֶּֽנִּי׃ 14חָדְל֥וּ קְרוֹבָ֑י וּֽמְיֻדָּעַ֥י שְׁכֵחֽוּנִי׃ 15גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃ 16לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמוֹ־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃ 17ר֭וּחִֽי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃ 18גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃ 19תִּֽ֭עֲבוּנִי כָּל־מְתֵ֣י סוֹדִ֑י וְזֶֽה־אָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃ 20בְּעוֹרִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּע֣וֹר שִׁנָּֽי׃ 21חָנֻּ֬נִי חָנֻּ֣נִי אַתֶּ֣ם רֵעָ֑י כִּ֥י יַד־אֱ֝ל֗וֹהַּ נָ֣גְעָה בִּֽי׃ 22לָ֭מָּה תִּרְדְּפֻ֣נִי כְמוֹ־אֵ֑ל וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י לֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּ׃ 23מִֽי־יִתֵּ֣ן אֵ֭פוֹ וְיִכָּתְב֣וּן מִלָּ֑י מִֽי־יִתֵּ֖ן בַּסֵּ֣פֶר וְיֻחָֽקוּ׃ 24בְּעֵט־בַּרְזֶ֥ל וְעֹפָ֑רֶת לָ֝עַ֗ד בַּצּ֥וּר יֵחָצְבֽוּן׃ 25וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲר֗וֹן עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃ 26וְאַחַ֣ר ע֖וֹרִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּ׃ 27אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י ׀ אֶֽחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃ 28כִּ֣י תֹ֖אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃ 29גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־חֶ֗רֶב כִּֽי־חֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן שַׁדּֽיּן׃
20
Obushinganyanya burhalondôla
1 Sofari w’e Nâmati aj’eluhya aderha, erhi: 2 Enkengêro zâni zamàmbwîriza ishuzo, bwo n’obu ndwîrhe nakanana nti nshuze. 3 Nayumvîrhe ebinwa bimbabazize, Ci obukengêre bwâni bwampwehwerhîze ishuzo, 4 K’orhishi kurhenga mîra, Kurhenga omuntu ali bano igulu, 5 Oku obushagaluke bw’enkola-maligo buba bunyi, n’oku amasîma gw’omuntu mubî gaba ga kasanzi kasungunu? 6 Ciru omujûnja gwâge gwankalwira omu lya mazihwa, ciru irhwe lyâge lyankahuma oku bitù, 7 anahirigirhe nka muzimu, abamuyishi mpu «ngahi àjirage?» 8 Anabalale nka cilôrho cìrhankakengêrwa, analibirhe nka bilôrha by’amu budufu. 9 Amasù gakomeraga akumubona gamuziguluke, Aha mwâge harhakacimushish’isù! 10 Bagala bâge balyûle amabî àjirire abakenyi, bagala bâge banalyûla ebirugu byâge. 11 Amavurha gâge gali gayunjwîre misî ya busole: ye n’obusole bwâge, bamàlâmbama amu katulo. 12 Akaginunirwa n’amabî, Garhahusagya aku lulimi lwâge, 13 Akagigabikirìra bwinjà, agagobere ebiraka byâge. 14 Ebyo biryo byâge bikola bibolêreza amu ndà yâge, bikola bimuli amu ndà nka bôge bwa manjokà-njokà. 15 Kukwânîne ashale amagala àmirangusize, Na Nyamuzìnda wamushazago. 16 Anunugusire obòge, Lulimi lw’igû lwamuyîrha. 17 Irhondo arhakacibona emikôndo yahulula, emikôndo y’obûci n’ey’amakafè. 18 Alyôla ebi àlire, ayihikwe anahongôkwe, kulya àkâg’ibijandaga arhakacikujira bundi. 19 Kulya kubà àshabîre abakenyi enyumpa anabalibuza, enyumpa aj’azinyaga ahàli h’akuziyûbaka. 20 Bulya àli wa masù, arhànayigurhaga, obugale bwâge burhamulîkûze; 21 Bulya ntâye arhalibuzagya amu magene gâge, obwololoke bwâge burhankarhinda. 22 Oku aciri ajêjêrhwa n’ebirugu, arhemuke n’omusisi, emihimbagulizo y’obuhanya emurhogerekwo 23 Nyamuzinda anamurhogezekwo obukunizi bwâge bunene, anamurhulirekwo obwîre bw’emyampi yâge. 24 Akafuma emirasano y’ebyûma, muherho gwa mulinga gwamurhulûla. 25 Ecisonga camâmuyisha emugòngo, ecûma calangashana camamurhulûngula obudiku, obuhanya bwamàmurhogera, 26 Endûnduli zôshi ye zibikirwe mpu zimuhûnjukane, Omuliro gurhayasibwi na ndib gwamàmusìngônola, gwamàmalîra na gasi byàli bicimusigalire omu nyumpa. 27 Amalunga gamamanyîsa obubî bwâge, n’igulu lyamuhindukira. 28 Obugale bwâge bwamashandâla, bwamahirigirha amu kasânzi k’obukunizi. 29 Lwo luhembo Nyamuzinda àbikire enkola-maligo olwo, owahehêrirwe, co cigabi Nyamuzinda amutwîra eco!
Job 20
1וַ֭יַּעַן צֹפַ֥ר הַנַּֽעֲמָתִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ 2לָ֭כֵן שְׂעִפַּ֣י יְשִׁיב֑וּנִי וּ֝בַעֲב֗וּר ח֣וּשִׁי בִֽי׃ 3מוּסַ֣ר כְּלִמָּתִ֣י אֶשְׁמָ֑ע וְ֝ר֗וּחַ מִֽבִּינָתִ֥י יַעֲנֵֽנִי׃ 4הֲזֹ֣את יָ֭דַעְתָּ מִנִּי־עַ֑ד מִנִּ֤י שִׂ֖ים אָדָ֣ם עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ 5כִּ֤י רִנְנַ֣ת רְ֭שָׁעִים מִקָּר֑וֹב וְשִׂמְחַ֖ת חָנֵ֣ף עֲדֵי־רָֽגַע׃ 6אִם־יַעֲלֶ֣ה לַשָּׁמַ֣יִם שִׂיא֑וֹ וְ֝רֹאשֹׁ֗ו לָעָ֥ב יַגִּֽיעַ׃ 7כְּֽ֭גֶלֲלוֹ לָנֶ֣צַח יֹאבֵ֑ד רֹ֝אָ֗יו יֹאמְר֥וּ אַיּֽוֹ׃ 8כַּחֲל֣וֹם יָ֭עוּף וְלֹ֣א יִמְצָא֑וּהוּ וְ֝יֻדַּ֗ד כְּחֶזְי֥וֹן לָֽיְלָה׃ 9עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ וְלֹ֣א תוֹסִ֑יף וְלֹא־ע֝֗וֹד תְּשׁוּרֶ֥נּוּ מְקוֹמֽוֹ׃ 10בָּ֭נָיו יְרַצּ֣וּ דַלִּ֑ים וְ֝יָדָ֗יו תָּשֵׁ֥בְנָה אוֹנֽוֹ׃ 11עַ֭צְמוֹתָיו מָלְא֣וּ עֲלוּמָ֑ו וְ֝עִמּ֗וֹ עַל־עָפָ֥ר תִּשְׁכָּֽב׃ 12אִם־תַּמְתִּ֣יק בְּפִ֣יו רָעָ֑ה יַ֝כְחִידֶ֗נָּה תַּ֣חַת לְשׁוֹנֽוֹ׃ 13יַחְמֹ֣ל עָ֭לֶיהָ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑נָּה וְ֝יִמְנָעֶ֗נָּה בְּת֣וֹךְ חִכּֽוֹ׃ 14לַ֭חְמוֹ בְּמֵעָ֣יו נֶהְפָּ֑ךְ מְרוֹרַ֖ת פְּתָנִ֣ים בְּקִרְבּֽוֹ׃ 15חַ֣יִל בָּ֭לַע וַיְקִאֶ֑נּוּ מִ֝בִּטְנ֗וֹ יוֹרִשֶׁ֥נּוּ אֵֽל׃ 16רֹאשׁ־פְּתָנִ֥ים יִינָ֑ק תַּֽ֝הַרְגֵ֗הוּ לְשֹׁ֣ון אֶפְעֶֽה׃ 17אַל־יֵ֥רֶא בִפְלַגּ֑וֹת נַהֲרֵ֥י נַ֝חֲלֵ֗י דְּבַ֣שׁ וְחֶמְאָֽה׃ 18מֵשִׁ֣יב יָ֭גָע וְלֹ֣א יִבְלָ֑ע כְּחֵ֥יל תְּ֝מוּרָת֗וֹ וְלֹ֣א יַעֲלֹֽס׃ 19כִּֽי־רִ֭צַּץ עָזַ֣ב דַּלִּ֑ים בַּ֥יִת גָּ֝זַ֗ל וְלֹ֣א יִבֶנֵֽהוּ׃ 20כִּ֤י ׀ לֹא־יָדַ֣ע שָׁלֵ֣ו בְּבִטְנ֑וֹ בַּ֝חֲמוּד֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃ 21אֵין־שָׂרִ֥יד לְאָכְל֑וֹ עַל־כֵּ֝֗ן לֹא־יָחִ֥יל טוּבֽוֹ׃ 22בִּמְלֹ֣אות שִׂ֭פְקוֹ יֵ֣צֶר ל֑וֹ כָּל־יַ֖ד עָמֵ֣ל תְּבוֹאֶֽנּוּ׃ 23יְהִ֤י ׀ לְמַלֵּ֬א בִטְנ֗וֹ יְֽשַׁלַּח־בּ֖וֹ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וְיַמְטֵ֥ר עָ֝לֵ֗ימוֹ בִּלְחוּמֽוֹ׃ 24יִ֭בְרַח מִנֵּ֣שֶׁק בַּרְזֶ֑ל תַּ֝חְלְפֵ֗הוּ קֶ֣שֶׁת נְחוּשָֽׁה׃ 25שָׁלַף֮ וַיֵּצֵ֪א מִגֵּ֫וָ֥ה וּ֭בָרָק מִֽמְּרֹרָת֥וֹ יַהֲלֹ֗ךְ עָלָ֥יו אֵמִֽים׃ 26כָּל־חֹשֶׁךְ֮ טָמ֪וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו תְּ֭אָכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹֽא־נֻפָּ֑ח יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאָהֳלֽוֹ׃ 27יְגַלּ֣וּ שָׁמַ֣יִם עֲוֺנ֑וֹ וְ֝אֶ֗רֶץ מִתְקוֹמָ֘מָ֥ה לֽוֹ׃ 28יִ֭גֶל יְב֣וּל בֵּית֑וֹ נִ֝גָּר֗וֹת בְּי֣וֹם אַפּֽוֹ׃ 29זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֣ם רָ֭שָׁע מֵאֱלֹהִ֑ים וְנַחֲלַ֖ת אִמְר֣וֹ מֵאֵֽל׃ פ
21
Ebiri byo biyeshûla owanywerha
1 Okubundi Ayubu ashubija eluhya, aderha, erhi: 2 Muyumve ! Muyumve akanwa kani lyo ntûlirira. 3 Muleke ntang’iderha, na hano mba namaderha, anayishig’ibà go mangomusheka. 4 Kuli nie ka muntu warhuma nacîlasa? n’akaba arhali ntyôla, cankarhumaga mbirêmbera? 5 Mundolekwo, mwanageramwo omusisi, muhire okuboko oku kanwa kinyu muhulike. 6 Nka birhànyakwo nieshi nnanyôbôhe; nieshi omusisi gunangeremwo. 7 Cirhuma abantu bîsi balama? Ciru bashosihale banabe ba misî kulusha? 8 Iburha lyâbo linayôloloke eburhambi bwâbo, abinjikulu bâbo banayushuke erhi banabona. 9 Enyumpa zâbo ziri mw’omurhûla ntà bôba bubagwêrhe, Akarhi ka Nyamuzinda, karhabahikakwo. 10 Empanzi yâbo ngasi mango erhi kubusa yanabusa, n’enkafu zâbo zinaburhe bwinjà zirhamoma. 11 Bakola balîkûla abâna bâbo mpu bajishàrha, banagende nka busò, abâna bâbo b’ebirhaba banaje babwadarha. 12 Wanabona bayishee bayîmba erhi banarhimba engoma, baziha n’enna nga, banacisimîsa omu kukaziha akarhêra. 13 Obuzîne bwâbo banabugeze omu murhûla, na caligumiza bacijira ekuzimu. 14 N’obwo bàkazâg’ibwîra Nyamuzinda, mpu: «cîyêgûle kuli rhwe», kurharhusimisizi okumanya enjira zâwe, 15 Aligi ye ndi Ogala-byôshi, lyo nîrhu rhuhash’imuyêmêra?» Bici rhwankayunguka omu kumuharâmya ?» 16 K’iragi lyâbo lirhali omu nfune zâbo? Ci kwônene orhamanyaga mpu Nyamuzinda ankayumva ihano ly’omugalugalu! 17 Ka ngasi mango kazima akamole k’abantu bagalugalu, Ka ngasi mango obuhanya bubarhîndakwo? Ka ngasi mango abarhumira amalumwa nka luhembo lw’obukunizi bwâge? 18 Ka ko baligî nka hyâsi hyayehûlwa n’empûsî, ka ko bali nka mujimbi gwahêkwa na kalemêra? 19 Ka Nyamuzinda anabikire abâna bâge obuhane bwâge? Yenene ahanagwe ly’ayûmva bwinjà. 20 Amasù gâge yêne gabone oku ahanyagala, anywe yenene oku bukunizi bwa Nyakasane! 21 Bulya, bici enyumpa yâge yaciyîsh’imukwânana hano ayûs’ifà, hano omubalè gw’emyâka yâge gubà gwamaheka? 22 Ka Nyamuzinda ye wankayigîriza eby’okumanywa? Kali ye twa emmanja z’abali enyanya kulusha? 23 Muguma anafè erhi anali n’obugale bwâge bwôshi, abè agwêrhe omurhûla lwôshi, ntà kadûndo. 24 Amabùnda gâge gayunjwîre mashushi, n’omwôngo gw’amavuha gâge gayunjulire magoba. 25 Owundi anafé erhi n’omûngo gumuli emurhima, ebwa kubà ntà mango naye àlabwîre oku iragi. 26 Ci bombi omu katulo banajicihengeka, n’emivunyu ebalûnde. 27 Aba, mmanyire bwinjà enkengêro zinyu, n’ebi mudwîrhe mwarhanya kuli nie. 28 Bulya mudwîrhe mwadôsanya mpu: «ngahi erya nyumpa y’omuluzi erigi?» Ngahi erigi erya nyumpa abîsi bàyûbakaagamwo? 29 Ka murhadôsagya ababalama? Ka mwahabaga ebimanyîso byâbo? 30 Ali ntya: oku lusiku lw’obubanya, omwîsi anababalirwe omu mango gw’obukunizi anamanye kurhi ajira. 31 Ndi wankamushobeka oku lugendo lwâge? na kuli ebi àjizire ndi wankamuha kw’oluhembo? 32 Kuli ye erhi bamuhêka aha nshînda ntya, oku birhôndo hy’ecûsho câge kwo ayigîriza. 33 Amalôngo g’omu kabânda gali malêmbu kuli ye enyuma zâge abantu banayisha bamuyimizize, n’embere zâge abandi mwandu bamushokolere. 34 Bici mwantulirizakwo, bya busha? omu mashuzo ginyu harhacisigiri oburhali obwengehushu.
Job 21
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וּתְהִי־זֹ֝֗את תַּנְח֥וּמֹֽתֵיכֶֽם׃ 3שָׂ֭אוּנִי וְאָנֹכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְאַחַ֖ר דַּבְּרִ֣י תַלְעִֽיג׃ 4הֶ֭אָנֹכִי לְאָדָ֣ם שִׂיחִ֑י וְאִם־מַ֝דּ֗וּעַ לֹא־תִקְצַ֥ר רוּחִֽי׃ 5פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהָשַׁ֑מּוּ וְשִׂ֖ימוּ יָ֣ד עַל־פֶּֽה׃ 6וְאִם־זָכַ֥רְתִּי וְנִבְהָ֑לְתִּי וְאָחַ֥ז בְּ֝שָׂרִ֗י פַּלָּצֽוּת׃ 7מַדּ֣וּעַ רְשָׁעִ֣ים יִחְי֑וּ עָ֝תְק֗וּ גַּם־גָּ֥בְרוּ חָֽיִל׃ 8זַרְעָ֤ם נָכ֣וֹן לִפְנֵיהֶ֣ם עִמָּ֑ם וְ֝צֶאֱצָאֵיהֶ֗ם לְעֵינֵיהֶֽם׃ 9בָּתֵּיהֶ֣ם שָׁל֣וֹם מִפָּ֑חַד וְלֹ֤א שֵׁ֖בֶט אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃ 10שׁוֹר֣וֹ עִ֭בַּר וְלֹ֣א יַגְעִ֑ל תְּפַלֵּ֥ט פָּ֝רָת֗וֹ וְלֹ֣א תְשַׁכֵּֽל׃ 11יְשַׁלְּח֣וּ כַ֭צֹּאן עֲוִילֵיהֶ֑ם וְ֝יַלְדֵיהֶ֗ם יְרַקֵּדֽוּן׃ 12יִ֭שְׂאוּ כְּתֹ֣ף וְכִנּ֑וֹר וְ֝יִשְׂמְח֗וּ לְק֣וֹל עוּגָֽב׃ 13יְבַלּ֣וּ בַטּ֣וֹב יְמֵיהֶ֑ם וּ֝בְרֶ֗גַע שְׁא֣וֹל יֵחָֽתּוּ׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃ 15מַה־שַׁדַּ֥י כִּֽי־נַֽעַבְדֶ֑נּוּ וּמַה־נּ֝וֹעִ֗יל כִּ֣י נִפְגַּע־בּֽוֹ׃ 16הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃ 17כַּמָּ֤ה ׀ נֵר־רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימוֹ אֵידָ֑ם חֲ֝בָלִ֗ים יְחַלֵּ֥ק בְּאַפּֽוֹ׃ 18יִהְי֗וּ כְּתֶ֥בֶן לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּ֝כְמֹ֗ץ גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃ 19אֱל֗וֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָ֥יו אוֹנ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם אֵלָ֣יו וְיֵדָֽע׃ 20יִרְא֣וּ עֵינָ֣ו כִּיד֑וֹ וּמֵחֲמַ֖ת שַׁדַּ֣י יִשְׁתֶּֽה׃ 21כִּ֤י מַה־חֶפְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ׃ 22הַלְאֵ֥ל יְלַמֶּד־דָּ֑עַת וְ֝ה֗וּא רָמִ֥ים יִשְׁפּֽוֹט׃ 23זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃ 24עֲ֭טִינָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃ 25וְזֶ֗ה יָ֭מוּת בְּנֶ֣פֶשׁ מָרָ֑ה וְלֹֽא־אָ֝כַ֗ל בַּטּוֹבָֽה׃ 26יַ֭חַד עַל־עָפָ֣ר יִשְׁכָּ֑בוּ וְ֝רִמָּ֗ה תְּכַסֶּ֥ה עֲלֵיהֶֽם׃ 27הֵ֣ן יָ֭דַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶ֑ם וּ֝מְזִמּ֗וֹת עָלַ֥י תַּחְמֹֽסוּ׃ 28כִּ֤י תֹֽאמְר֗וּ אַיֵּ֥ה בֵית־נָדִ֑יב וְ֝אַיֵּ֗ה אֹ֤הֶל ׀ מִשְׁכְּנ֬וֹת רְשָׁעִֽים׃ 29הֲלֹ֣א שְׁ֭אֶלְתֶּם ע֣וֹבְרֵי דָ֑רֶךְ וְ֝אֹתֹתָ֗ם לֹ֣א תְנַכֵּֽרוּ׃ 30כִּ֤י לְי֣וֹם אֵ֭יד יֵחָ֣שֶׂךְ רָ֑ע לְי֖וֹם עֲבָר֣וֹת יוּבָֽלוּ׃ 31מִֽי־יַגִּ֣יד עַל־פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וְהֽוּא־עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ 32וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃ 33מָֽתְקוּ־ל֗וֹ רִגְבֵ֫י נָ֥חַל וְ֭אַחֲרָיו כָּל־אָדָ֣ם יִמְשֹׁ֑וךְ וּ֝לְפָנָ֗יו אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃ 34וְ֭אֵיךְ תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל וּ֝תְשֽׁוּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ ס
22
Nyamuzinda arhahanira busha
1 Okubundi Elifazi w’e Temani anacij’eluhya aderha, erhi: 2 K’omuntu ankahash’ibà wa bunguke kuli Nyamuzinda? Nanga, omuntu mwîrhonzi aba wa bunguke kuli ye yenene. 3 Bici kwankakwânana Nyakasane okaba mushinganyanya? nîsi bici ayunguka okaba mwimâna omu lugendo lwâwe? 4 K’ebwa kubà omukenga kwo kurhumire akulibuza? Ka ko kukusambîsa akolaga ali akusambîsa? 5 K’arhali ebwa kubà obubî bwâwe buli bunene, n’ebigalugalu byâwe biri mwandu? 6 Wàkazâg’inywa ecihângo mweshi na bene winyu buzira cirhumire, wàkazagihogola emyambalo y’abali bashugunu, 7 Orhakâg’ihana amîshi gw’okunywa oku muntu orhamire, n’omuntu oshalisire wakaz’imuyîma eci ankalya. 8 Omuntu w’emisî, ye nn’igulu! na barhonyi bali baciyûbakiramwo. 9 Wàkazâg’igalula abakana maboko mûmu wanakazivuna amaboko g’enfûzi. 10 Lolaga ecirhumire ozungulusirwe n’emirhego, n’ecirhumire ebîra by’okuyôbohya bikurhînda kwo caligumiza. 11 Kandi anabà co cirhumire ogu mwizizi gukuhânza kubona, co cirhumire n’agâla mîshi gakumirîra. 12 Nyamuzinda k’arhali omu malunga acibêra? Lolà irhwerhwe ly’enyenyêzi, oku liri emalunga wâni! 13 Wàkazâg’iderha, erhi: «Bici Nyamuzinda ankamanya kuli okwo? Erhi, ka ankatwa olubanja kurhenga omu citù? 14 Ebitù byanakaz’imubwikira arhacibone, omwôla karhi k’amalunga mwonene aja alambagirira.» 15 Kali ocishimbire enjira za mîra, zirya Abanya-byâha bàkazâg’igera mwo? 16 Balya bàhirigirhaga embere amango gahike? Balya ebiriba byâbo byàhekagwa n’olwîshi? 17 Bo balya bàkazâg’ibwîra Nyamuzinda, mpu: «rhurhênge ho! mpu kurhi arhujira Ogala byôshi?» 18 Yêne ye wàbumbaga enyumpa zâbo iragi, -amahano g’abîsi gaje kuli na nâni! 19 Abashinganyanya bamabona bamanacîshinga, n’omuntu mwêru-kwêru amabashekera: 20 Erhi ka barhahungumukaga abashombanyi bîrhu? Erhi ka n’omuliro gurhamirangusagya ebi bàli balesire. 21 Oshubig’iyumvanya mweshi naye, ojire omurhûla; ntyo obunguke bwâwe bwanaba bwinjà. 22 Oyankirire enyigîrizo z’ekanwa kâge, n’ebinwa byâge obibikire omu murhima gwâwe. 23 Erhi wankashubira emunda Ogala-byôshi ali, wanabona oshub’iyimanga, n’erhi wankarhenza amabî omu nyumpa yâwe, 24 Lero ahôla, amasholo wanabona okola wakaz’igalola nka katulo n’amasholo g’e Ofiri, ogalole nka rhubuye rhw’omu migezi. 25 Ogala-byôshi anabà yenene ye kola masholo gâwe, na kuli wênene, wanaba n’orhurhondo rhw’enfaranga. 26 Ali ebwa kubà obusîme bwâwe wamabulongereza emwa Ogala-byôshi, wanayînamula obusù bwâwe emunda Nyamuzinda ali. 27 Wamanamusengeraga anakuyûmve, n’emisengero yâwe oyiyikirize emunda ali 28 Erhi wankahiga kantu kalebe, kanakubêra, omu majira gâwe gwôshi mwâba obulangashane. 29 Bulya anafunye abacîbonyi, acize omwîrhôhye! 30 Anayokole omwêru-kwêru, nâwe wacizibwa n’obwinjà bw’amaboko gâwe.
Job 22
1וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּמָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ 2הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן־גָּ֑בֶר כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃ 3הַחֵ֣פֶץ לְ֭שַׁדַּי כִּ֣י תִצְדָּ֑ק וְאִם־בֶּ֝֗צַע כִּֽי־תַתֵּ֥ם דְּרָכֶֽיךָ׃ 4הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ יֹכִיחֶ֑ךָ יָב֥וֹא עִ֝מְּךָ֗ בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 5הֲלֹ֣א רָעָֽתְךָ֣ רַבָּ֑ה וְאֵֽין־קֵ֝֗ץ לַעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃ 6כִּֽי־תַחְבֹּ֣ל אַחֶ֣יךָ חִנָּ֑ם וּבִגְדֵ֖י עֲרוּמִּ֣ים תַּפְשִֽׁיט׃ 7לֹא־מַ֭יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה וּ֝מֵרָעֵ֗ב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃ 8וְאִ֣ישׁ זְ֭רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ וּנְשׂ֥וּא פָ֝נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ׃ 9אַ֭לְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא׃ 10עַל־כֵּ֭ן סְבִיבוֹתֶ֣יךָ פַחִ֑ים וִֽ֝יבַהֶלְךָ פַּ֣חַד פִּתְאֹֽם׃ 11אוֹ־חֹ֥שֶׁךְ לֹֽא־תִרְאֶ֑ה וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃ 12הֲֽלֹא־אֱ֭לוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם וּרְאֵ֤ה רֹ֖אשׁ כּוֹכָבִ֣ים כִּי־רָֽמּוּ׃ 13וְֽ֭אָמַרְתָּ מַה־יָּ֣דַֽע אֵ֑ל הַבְעַ֖ד עֲרָפֶ֣ל יִשְׁפּֽוֹט׃ 14עָבִ֣ים סֵֽתֶר־ל֖וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה וְח֥וּג שָׁ֝מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ׃ 15הַאֹ֣רַח עוֹלָ֣ם תִּשְׁמֹ֑ר אֲשֶׁ֖ר דָּרְכ֣וּ מְתֵי־אָֽוֶן׃ 16אֲשֶֽׁר־קֻמְּט֥וּ וְלֹא־עֵ֑ת נָ֝הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם׃ 17הָאֹמְרִ֣ים לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וּמַה־יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ׃ 18וְה֤וּא מִלֵּ֣א בָתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב וַעֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃ 19יִרְא֣וּ צַדִּיקִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְ֝נָקִ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ 20אִם־לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ וְ֝יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ׃ 21הַסְכֶּן־נָ֣א עִמּ֑וֹ וּשְׁלם בָּ֝הֶ֗ם תְּֽבוֹאַתְךָ֥ טוֹבָֽה׃ 22קַח־נָ֣א מִפִּ֣יו תּוֹרָ֑ה וְשִׂ֥ים אֲ֝מָרָ֗יו בִּלְבָבֶֽךָ׃ 23אִם־תָּשׁ֣וּב עַד־שַׁ֭דַּי תִּבָּנֶ֑ה תַּרְחִ֥יק עַ֝וְלָ֗ה מֵאָהֳלֶֽךָ׃ 24וְשִׁית־עַל־עָפָ֥ר בָּ֑צֶר וּבְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר׃ 25וְהָיָ֣ה שַׁדַּ֣י בְּצָרֶ֑יךָ וְכֶ֖סֶף תּוֹעָפ֣וֹת לָֽךְ׃ 26כִּי־אָ֭ז עַל־שַׁדַּ֣י תִּתְעַנָּ֑ג וְתִשָּׂ֖א אֶל־אֱל֣וֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃ 27תַּעְתִּ֣יר אֵ֭לָיו וְיִשְׁמָעֶ֑ךָּ וּנְדָרֶ֥יךָ תְשַׁלֵּֽם׃ 28וְֽתִגְזַר־א֖וֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַֽהּ אֽוֹר׃ 29כִּֽי־הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ 30יְֽמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבֹ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃ פ
23
Nyamuzinda ali kuli, obubî bwamâcitakira
1 Okubundi Ayubu anacij’eluhya aderha, erhi: 2 Neci, kuhangaza kwâni kurhumire nalaka ntya, okuboko kwâni kwazidohirwe n’amalumwa. 3 Ndi wankambwîra ngahi nankamushigâna, mboni hika halyâla abêra? 4 Ka nankahash’irhegeka embere zâge nti habe okusâmba, na ntyo nyunjuze ebinwa byâni mirôngwe? 5 Ka nankamanya ebinwa ahanshinshuza, Ka nankayumva ebi ambwîra. 6 Ka binwa bikali ajamwo kadali haguma na nâni? Nanga! Casinga yêne anyumvîrhize konene! 7 Ahôla, mushinganyanya wajà kadali bôshi naye: casinga antege oyo wanjisa lubanja! 8 Ci nkaja olunda lw’ebuzûka-zùba, arhayiri, nkaja olunda lw’ebuzika-zûba ntamubone. 9 Ka hali eci adwîrhe ajira olunda lw’emwênè, ntacibwini. K’àjir’icifulika olunda lw’e mukondwè, ntamufulûle yo. 10 Ci konene ayishi olugendo njira! Erhi ankantangulira omu ciko cidulike muliro, nanarhengamwo ncire nka masholo. 11 Okugulu kwâni kurharhengaga omu mikâba yâge; nàkulikire enjira yâge buzira buhabuka. 12 Ntaciyêgûlaga oku marhegeko g’ekanwa kâge, nakazâg’ilanga amarhegeko g’ekanwa kâge omu nda yâni. 13 Ci kwône yêhe ayôsire ampigire: ndi wankamûnciza-kwo? Oku omurhima gwâge gulonzize kwo anajira. 14 Bulya oku ahizire kuli nie akuyûkiriza, na kwa bene okôla kw’ayôrha ajira. 15 Lolà oku okwo, kwo kurhumire okumubà hôfi kunyôbohize, nkarhanya kuli-kwo, nnanyumve mmuyôbohire. 16 Nyamuzinda anyihize oku murhima gwâni, n’Ogala-byôshi, ànyunjuzize bôba. 17 Bulya arhali emizimya yo enjizire busha ntyâla, arhanali ogûla mwizizi gumbwisire obusù.
Job 23
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃ 3מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ׃ 4אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת׃ 5אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי׃ 6הַבְּרָב־כֹּ֖חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃ 7שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי׃ 8הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃ 9שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃ 10כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃ 11בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־אָֽט׃ 12מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃ 13וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשֹׁ֖ו אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃ 14כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ׃ 15עַל־כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃ 16וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃ 17כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃
24
1 Cirhumire emw’Ogala-byôshi ntà mango gaba gahanzibwe, lyo abamuyishi barhagibona ensiku zâge? 2 Banayegûla olubibi, banayabula obusò bwàzimbagwa, 3 Banahêka endogomi y’enfûzi, enkafu y’omukana banayihâna ishigi. 4 Banasêza abakenyi mpu baj’ikola kulî n’enjira; abanyinyi b’omu cihugo kukola kukacifulika. 5 Nka kula endogomi z’omu irûngu ziyâbuka, zija zalonza obuhasi omu bulambo obuhasi zaha amanina gâzo. 6 Omu mashwa banagend’ihumbûla budufu, banatwe emizâbîbu y’omwîsi. 7 Hali abageza obudufu bushugunu ebwa kubà barhagwêrhi eci baya mbala, ntâco bankacibwika amango g’emboho. 8 Olumè lw’omu ntondo, lunabajòmye; ebwa kubà barhagwêrhi aha bàyâkira, banacigonyere ah’ibuye. 9 Abandi banayânke enfûzi oku ibêre lya bannina, banalye abakenyi omwenda. 10 Abâla bayisha bagenda bushugunu, barhanayambirhi cici, omu kushalika banafûmbarha omuhuli; 11 Bamasîmarhira amavurha muli mabuye abirhi, bamàkânda emikenzi, n’enyôrha yamabul’ibagwârha. 12 Omu ngô mwamazûka endûlù z’abayûbaka-mwo omûka gw’àbalibuzîbwe gwamashekêreza endûlù, na Nyamuzinda arhahuligana kuli ago mabî gôshi! 13 Aba bandi balî muli balya bashômba obulangashane, barhayishi enjira zâbo. 14 Mucêracêra, omwîsi anazûke, ayîrhe omukenyi n’olagirire, buyîra arhabâle akola aja azimba. 15 lsù ly’oshungula linakazilingûza oku bwajinga; «ntâye wacimbona gwârhi yêne, anacihundika obusù. 16 Abarhalonza okumanya obulangashane, mûshi banalegerere bacifulisire, 17 Bulya kuli abo, sêzi gwo mango obudufu burhangira, ebwa kubà bayishi ebiyôbohwa omu bulangashane. 18 Ola ali nk’owaj’ayerera oku mîshi, aha ayûbaka harharhenga bijâci by’abantu b’omu cihugo, ci ye arhankagera omu njira ejire ebwa lukoma! 19 Nka kula ecânda ciyumûsa amìshi g’olubula, ntyo ko Abanya-byâha banaj’ekuzimu! 20 Ibêre lyàbayonsagya linabayibagire, bamâlîbwa n’emivunyu, barhacimanyikîni, obubî bwamakenyuka nka murhi. 21 Bàkazâg’ilibuza omukazi w’engûmba olya orhajira mwâna, ntà minjà bàjirire abakana! 22 Ci olya orhenza Abanya-buhashe oku ntebe yâbo n’emisî yâge, oyôla anayimuka, n’abandi barhacicîkubagire okulama. 23 Ali àrhenziribalekera omurhûla, banacîkubagiragwo ci erhi n’amasù gâge yêhe gadwîrhe gabona aha bagera. 24 Bàli barhanzir’ijà enyanya hitya, ci barhaciri ho, bahenangusire, basarûlwa aka abandi bantu bôshi; bayûmûsire nka marhwerhwe ga mihuli. 25 Akaba arhali ntyo, ndi waderha mpu kunywerha nywesire? Ndi waderha mpu ebinwa byâni biri bya busha?

Job 24
1מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים וְ֝יֹדְעָ֗ו לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃ 2גְּבֻל֥וֹת יַשִּׂ֑יגוּ עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ׃ 3חֲמ֣וֹר יְתוֹמִ֣ים יִנְהָ֑גוּ יַ֝חְבְּל֗וּ שֹׁ֣ור אַלְמָנָֽה׃ 4יַטּ֣וּ אֶבְיוֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃ 5הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים ׀ בַּֽמִּדְבָּ֗ר יָצְא֣וּ בְּ֭פָעֳלָם מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף עֲרָבָ֥ה ל֥וֹ לֶ֝֗חֶם לַנְּעָרִֽים׃ 6בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִיל֣וֹ יִקְצֹ֑ירוּ וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃ 7עָר֣וֹם יָ֭לִינוּ מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה׃ 8מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃ 9יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃ 10עָר֣וֹם הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃ 11בֵּין־שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃ 12מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים ׀ יִנְאָ֗קוּ וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃ 13הֵ֤מָּה ׀ הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י־א֥וֹר לֹֽא־הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ בִּנְתִיבֹתָֽיו׃ 14לָא֡וֹר יָ֘ק֤וּם רוֹצֵ֗חַ יִֽקְטָל־עָנִ֥י וְאֶבְי֑וֹן וּ֝בַלַּ֗יְלָה יְהִ֣י כַגַּנָּֽב׃ 15וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים׃ 16חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מוֹ לֹא־יָ֥דְעוּ אֽוֹר׃ 17כִּ֤י יַחְדָּ֨ו ׀ בֹּ֣קֶר לָ֣מוֹ צַלְמָ֑וֶת כִּֽי־יַ֝כִּ֗יר בַּלְה֥וֹת צַלְמָֽוֶת׃ 18קַֽל־ה֤וּא ׀ עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־יִ֝פְנֶה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃ 19צִיָּ֤ה גַם־חֹ֗ם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ׃ 20יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם ׀ מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃ 21רֹעֶ֣ה עֲ֭קָרָה לֹ֣א תֵלֵ֑ד וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב׃ 22וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּֽחַיִּֽין׃ 23יִתֶּן־ל֣וֹ לָ֭בֶטַח וְיִשָּׁעֵ֑ן וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶֽם׃ 24ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט ׀ וְֽאֵינֶ֗נּוּ וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃ 25וְאִם־לֹ֣א אֵ֭פוֹ מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי׃ ס
25
Olwimbo lw’obukuze bwa Nyamuzinda
1 Okubundi, Bildadi w’e Shwahi anacija eluhya aderha, erhi:
2 Emwâge oburhegesi n’obôba;
yenene ye hira omurhûla omu malunga.
3 Ka emirhwe yâge gurhali mwându?
Murhwe guhi gurhabashakwo izûba lyâge?
4 Kurhigi omuntu ankaba mushinganyanya, embere za Nyamuzinda?
Kurhigi ankaba mwêru-kwêru oburhwa n’omukazi?
5 Lolà omwêzi gonene, wanabona gutulwire,
nazo enyenyêzi zirhaba nyêru-kwêru omu masù gâge.
6 Oku muntu yêhe ka kurhabulikane,
Omuntu orhali muntu ci muvunyu,
gula mushwa mpu mwene omuntu!
Job 25
1וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
2הַמְשֵׁ֣ל וָפַ֣חַד עִמּ֑וֹ עֹשֶׂ֥ה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו׃
3הֲיֵ֣שׁ מִ֭סְפָּר לִגְדוּדָ֑יו וְעַל־מִ֝֗י לֹא־יָק֥וּם אוֹרֵֽהוּ׃
4וּמַה־יִּצְדַּ֣ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵ֑ל וּמַה־יִּ֝זְכֶּ֗ה יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃
5הֵ֣ן עַד־יָ֭רֵחַ וְלֹ֣א יַאֲהִ֑יל וְ֝כוֹכָבִ֗ים לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃
6אַ֭ף כִּֽי־אֱנ֣וֹשׁ רִמָּ֑ה וּבֶן־אָ֝דָ֗ם תּוֹלֵעָֽה׃ פ
26
1 Okubundi Ayubu anacij’eluhya, aderha, erhi: 2 Wêne oyîsh’irhabâla omuzamba, wêne onalikuze okuboko kurhagwêrhe misî! 3 Wêne wankahash’irhabâla omuntu orhagwêrhi burhimanya! wêne wankayêrekana oku ogwêrhe obukengêre bunji! 4 Ndi obwizire ebyo binwa? ndi okuhire ogwo mûka gwarhenga muli we? 5 Ebizûnguzûngu bidwîrhe byarhenga mw’omusisi ekuzimu, kuguma n’amîshi n’ebigabamwo. 6 Okuzimu kuli kubwikûle embere zâge, omuhengere gurhali mufûnike. 7 Olunda lw’emwênè analugalihye buzira cici, n’igulu alimanike oku busha. 8 Anasimârhe amîshi garhenge omu bitù, n’ebitù birhanabereke idako lyago. 9 Anayigale obusù bw’Obwâmi bwâge, abubwikire n’ecitû. 10 Atwìre emburûnguse oku mîshi, kuguma n’olubibi lugabânya obulangashane n’omwizimya. 11 Enkingi z’empingu zanahôngoka, zijugume nk’amazikânkamira. 12 Oku buhashe bwâge enyânja enaberânguke, n’omu kukolêsa obukengêre bwâge ebongêreze Rahabu. 13 Omûka gwâge gunarhume enyânja yarhûlûla, n’okuboko kwâge kwàberangwire enjoka yàlonzagya okuyâka. 14 Akaba ko bibonekana ntyo, ebya emisigala y’emikolo yâge, ebi rhubona ka birhali buzira nsimiko; ci omukûngulo gw’obuhashe bwâge ndi wankaguyûmva?

Job 26
1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2מֶה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז׃ 3מַה־יָּ֭עַצְתָּ לְלֹ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝תוּשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ׃ 4אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֝י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃ 5הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֝֗יִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃ 6עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָֽאֲבַדּֽוֹן׃ 7נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֝֗רֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃ 8צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃ 9מְאַחֵ֥ז פְּנֵי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃ 10חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃ 11עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃ 12בְּ֭כֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם וּ֝בִתְובֻנָת֗וֹ מָ֣חַץ רָֽהַב׃ 13בְּ֭רוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹֽלֲלָ֥ה יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽיחַ׃ 14הֶן־אֵ֤לֶּה ׀ קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗ו וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גְּ֝בוּרֹתָ֗ו מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃ ס
27
Ntabihaga, ntankanabiha, nyìshi obukulu bwa Nyamuzinda
1 Ayubu ashubiyûshûla ebinwa byâge aderha, erhi: 2 Oku izîno lya Nyamuzinda Ozîne, olya ohakanyire okûmpa olubanja, Oku izîno ly’Ogala-byôshi olya onyunjuzize maganya, 3 Oku nanciyisa omûka, oku Omûka gwa Nyamuzinda gunacibà omu mazûlu gâni, 4 Akanwa kâni ntà mango kànâderhe ebigalugalu, olulimi lwâni lurhakaderha eby’obunywesi. 5 Zije kuli na nâni enkengêro z’okukubwîra oku oyazize, kuhika nfè erhi n’omu bwihangànyi nanciba, 6 Narhondire okuciyâmànyanya ntanakuleke, omurhima gwâni gurhankabona nshonyi ciru n’oku lusiku luguma lw’akalamo kàni. 7 Omushombanyi wâni àjirirwe kula banajirira omwîsi, n’omwânzi wâni nka muntu, orhajira bushinganyanya! 8 Bulya ngahi buligi obulangâlire bw’omuntu mugalugalu? hano Nyamuzinda amuhenangula, hano amunyaga omûka gwâge? 9 Ka Nyamuzinda ayâmva omulenge gwâge, hano obuhanya bumuyishira? 10 K’amasîma gâge muli Nyamuzinda Ogala-byôshi agakûla? K’anakaziyakûza Nyamuzinda ngasi mango? 11 Namuyigîriza olugendo lwa Nyamuzinda, ntakabafulika kurhi ajira Ogala-byôshi. 12 Loli oku mwenene mwacibwinire byôshi, bici mwaciyahagirakwo?
lderha ly’olya Sofari wàhehêrirwe!
13 Alagi ecigabi omwîsi abona emwa Nyamuzinda, omwânya baciri-misî babâhwa n’Ogala-byôshi, 14 Nk’agwêrhe bagala bâge banji, onamanye oku oku ngôrho bahwêra, emimo yâge erhankayigurha mugati 15 Emisigala yâge, nayo lufû lwayigendana, n’abakana bâge barharhoze mulenge. 16 Ciru ankalûnda enfaranga nka katulo, ciru ankarhondeka emyambalo ebè nka karhondo k’ibûmba, 17 anarhondeka emishangi n’omushinganyanya ayiyambale, n’enfaranga zâge zibe kashambala ka mwêru-kwêru. 18 Amayûbaka enyumpa yâge nka ya cishôlero, nka cifùmba ca mulanzi wa mizâbîbu, 19 Omugale anagwîshîre erhi bo na buzinda, anaheneke erhi ananafire. 20 Obôba bunacîrhunike kuli ye nka mîshi, budufu omuhûsi gunamugêndane. 21 Empûsi y’ebuzûka-zûba enamuyehûkane ehunjuke; emukûle aha mwâge. 22 Banamuhimbaguliza n’empimbo buzira bônjo, acîhangâne mpu: ekulî eyo akola ayâkira. 23 Ago mango banakoma akagasha erhi ye rhumire, bahebe n’olushungûrho bakola bamukûla aha mwâge.
Job 27
1וַיֹּ֣סֶף אִ֭יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃ 2חַי־אֵ֭ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הֵמַ֥ר נַפְשִֽׁי׃ 3כִּֽי־כָל־ע֣וֹד נִשְׁמָתִ֣י בִ֑י וְר֖וּחַ אֱל֣וֹהַּ בְּאַפִּֽי׃ 4אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנִ֗י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃ 5חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם־אַצְדִּ֪יק אֶ֫תְכֶ֥ם עַד־אֶגְוָ֑ע לֹא־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃ 6בְּצִדְקָתִ֣י הֶ֭חֱזַקְתִּי וְלֹ֣א אַרְפֶּ֑הָ לֹֽא־יֶחֱרַ֥ף לְ֝בָבִ֗י מִיָּמָֽי׃ 7יְהִ֣י כְ֭רָשָׁע אֹ֣יְבִ֑י וּמִתְקוֹמְמִ֥י כְעַוָּֽל׃ 8כִּ֤י מַה־תִּקְוַ֣ת חָ֭נֵף כִּ֣י יִבְצָ֑ע כִּ֤י יֵ֖שֶׁל אֱל֣וֹהַּ נַפְשֹֽׁו׃ 9הַֽ֭צַעֲקָתוֹ יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל כִּֽי־תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה׃ 10אִם־עַל־שַׁדַּ֥י יִתְעַנָּ֑ג יִקְרָ֖א אֱל֣וֹהַּ בְּכָל־עֵֽת׃ 11אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־אֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שַׁ֝דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד׃ 12הֵן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם וְלָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃ 13זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע ׀ עִם־אֵ֑ל וְֽנַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ׃ 14אִם־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב וְ֝צֶאֱצָאָ֗יו לֹ֣א יִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם׃ 15שְׂ֭רִידָו בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃ 16אִם־יִצְבֹּ֣ר כֶּעָפָ֣ר כָּ֑סֶף וְ֝כַחֹ֗מֶר יָכִ֥ין מַלְבּֽוּשׁ׃ 17יָ֭כִין וְצַדִּ֣יק יִלְבָּ֑שׁ וְ֝כֶ֗סֶף נָקִ֥י יַחֲלֹֽק׃ 18בָּנָ֣ה כָעָ֣שׁ בֵּית֑וֹ וּ֝כְסֻכָּ֗ה עָשָׂ֥ה נֹצֵֽר׃ 19עָשִׁ֣יר יִ֭שְׁכַּב וְלֹ֣א יֵאָסֵ֑ף עֵינָ֖יו פָּקַ֣ח וְאֵינֶֽנּוּ׃ 20תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֭מַּיִם בַּלָּה֑וֹת לַ֝֗יְלָה גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃ 21יִשָּׂאֵ֣הוּ קָדִ֣ים וְיֵלַ֑ךְ וִֽ֝ישָׂעֲרֵ֗הוּ מִמְּקֹמֽוֹ׃ 22וְיַשְׁלֵ֣ךְ עָ֭לָיו וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל מִ֝יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח׃ 23יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃
28
Oburhimanya burhankahikwakwo na muntu
1 Okunali enfaranga zijira aha zikûlwa, n’amasholo gajira aha gashubûkira. 2 Eciûma, ekuzimu cikûlwa, n’amarhale nka gamajônga ganashube mulinga. 3 Omuntu anahirigise omwizimya, aj’àsâgarha ekuzimu alinde ahika oku ibuye lirhalangala. 4 Banahûmbe omwina kùlî n’emyûbako, balya harhankahika magulu ga muntu, banamanamana, bayêrere eyi n’eyi, kùlî n’abantu. 5 Igulu, eri lirhengamwo ecijûmbu, Omu ndalâlà, linakâbongoyoka n’omuliro. 6 Amabuye galyo gwo bakûla mwo enjuma nyinjinjà, bashimâne mwo n’amasholo. 7 Ikozi lirhayishi enjira y’ahôla, isù lya cigukuma lirhasag’ihabona. 8 Ensimba z’erubala zirhasag’ilabarhaho, Entale zirhasag’ihagera. 9 Omuntu analongerezemwo ibuye ly’obusingo, ahenangule entondo kuhika aha magulu gâyo. 10 Nyamuzinda anakûle nyamwîshi oli aka Nili omu mabuye, n’isû ly’omuntu libonemwo ngasi biri binjà. 11 Amâganya enyîshi, n’ebyâli bifulike byôshi byanabonekana. 12 Ci oburhondekezi bòhe ngabi bwankakûlwa? Ngahi wankabona obukengêre? 13 Barhayishi ecitwîro câbo emw’abantu, ntaho wankabushimâna kuno igulu ly’abantu. 14 Ekuzimu yanaderha, erhi: «Burhaba muli nie» nayo cnyânja yanaderha, erhi: «Burhaba eno mwâni» 15 Burhakahinganulwa n’amasholo, burhankagulwa nfaranga, burhankanajirirwa lugero. 16 Burhankagererwa oku masholo ga Ofiri, ciru n’oku johari y’engulo ndârhi nîsi erhi yakuti. 17 Burhankagererwa oku masholo n’oku bilolero by’ebirahuli, burhankagulwa n’akalugu k’amasholo kinjinja. 18 Omanye wankaderha amagerha, enjuma z’enjwijwi n’olubula aha bu li, aha omuntu ankaduba erya-nkoròngo, ankaduba oburhondekezi. 19 Enshangabuye y’e Etiyopiya, erhankabugererwa-ko ciru ekalazà, oli amasholo gacîre bwinjinjà garhankahika aha ngulo yâbo! 20 Ci oburhondekezi ngahi burhenga, ngahi obukengêre buyûbaka? 21 Burhaboneka omu masù g’abantu, burhabonwa n’enyunyi z’emalunga. 22 Okuzimu n’olufù binaderhe, erhi: «amarhwîri gîrhu ganayumve babukûnga.» 23 Nyamuzinda yêne oyîshi enjira yâbo, yenene oyishi aha buhubuka. 24 Bulya ciru anabone olubibi lw’igulu, ayîshi na ngasi bibà idako ly’amalunga byôshi. 25 Amango ahâga empûsi obuzirho bwâyo, amango àjiriraga amîshi olugero, 26 Amango àjiriraga enkuba amarhegeko, n’okuyêreka omukûngulo emunda gwajà, 27 Go mango àbubonaga anabumanyîsa, abumanyirira kuhika omu ndalâlà. 28 Okubundi anacibwîra mwene omuntu, erhi: «Lolà oku okurhînya Nyamuzinda bwo burhondekezi obwo. n’okuyâka amabî nako, bwo bukengêre obwo.»
Job 28
1כִּ֤י יֵ֣שׁ לַכֶּ֣סֶף מוֹצָ֑א וּ֝מָק֗וֹם לַזָּהָ֥ב יָזֹֽקּוּ׃ 2בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה׃ 3קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ וּֽלְכָל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃ 4פָּ֤רַץ נַ֨חַל ׀ מֵֽעִם־גָּ֗ר הַֽנִּשְׁכָּחִ֥ים מִנִּי־רָ֑גֶל דַּ֖לּוּ מֵאֱנ֣וֹשׁ נָֽעוּ׃ 5אֶ֗רֶץ מִמֶּ֥נָּה יֵֽצֵא־לָ֑חֶם וְ֝תַחְתֶּ֗יהָ נֶהְפַּ֥ךְ כְּמוֹ־אֵֽשׁ׃ 6מְקוֹם־סַפִּ֥יר אֲבָנֶ֑יהָ וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ׃ 7נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה׃ 8לֹֽא־הִדְרִיכֻ֥הוּ בְנֵי־שָׁ֑חַץ לֹֽא־עָדָ֖ה עָלָ֣יו שָֽׁחַל׃ 9בַּֽ֭חַלָּמִישׁ שָׁלַ֣ח יָד֑וֹ הָפַ֖ךְ מִשֹּׁ֣רֶשׁ הָרִֽים׃ 10בַּ֭צּוּרוֹת יְאֹרִ֣ים בִּקֵּ֑עַ וְכָל־יְ֝קָ֗ר רָאֲתָ֥ה עֵינֽוֹ׃ 11מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃ פ
12וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א וְאֵ֥י זֶ֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃ 13לֹא־יָדַ֣ע אֱנ֣וֹשׁ עֶרְכָּ֑הּ וְלֹ֥א תִ֝מָּצֵ֗א בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּֽים׃ 14תְּה֣וֹם אָ֭מַר לֹ֣א בִי־הִ֑יא וְיָ֥ם אָ֝מַ֗ר אֵ֣ין עִמָּדִֽי׃ 15לֹא־יֻתַּ֣ן סְג֣וֹר תַּחְתֶּ֑יהָ וְלֹ֥א יִ֝שָּׁקֵ֗ל כֶּ֣סֶף מְחִירָֽהּ׃ 16לֹֽא־תְ֭סֻלֶּה בְּכֶ֣תֶם אוֹפִ֑יר בְּשֹׁ֖הַם יָקָ֣ר וְסַפִּֽיר׃ 17לֹא־יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית וּתְמ֖וּרָתָ֣הּ כְּלִי־פָֽז׃ 18רָאמ֣וֹת וְ֭גָבִישׁ לֹ֣א יִזָּכֵ֑ר וּמֶ֥שֶׁךְ חָ֝כְמָ֗ה מִפְּנִינִֽים׃ 19לֹֽא־יַ֭עַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּ֑וּשׁ בְּכֶ֥תֶם טָ֝ה֗וֹר לֹ֣א תְסֻלֶּֽה׃ פ
20וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וְאֵ֥י זֶ֝֗ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃ 21וְֽ֭נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵ֣י כָל־חָ֑י וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם נִסְתָּֽרָה׃ 22אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ בְּ֝אָזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃ 23אֱ֭לֹהִים הֵבִ֣ין דַּרְכָּ֑הּ וְ֝ה֗וּא יָדַ֥ע אֶת־מְקוֹמָֽהּ׃ 24כִּי־ה֖וּא לִקְצוֹת־הָאָ֣רֶץ יַבִּ֑יט תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם יִרְאֶֽה׃ 25לַעֲשֹׂ֣ות לָר֣וּחַ מִשְׁקָ֑ל וּ֝מַ֗יִם תִּכֵּ֥ן בְּמִדָּֽה׃ 26בַּעֲשֹׂת֣וֹ לַמָּטָ֣ר חֹ֑ק וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃ 27אָ֣ז רָ֭אָהּ וַֽיְסַפְּרָ֑הּ הֱ֝כִינָ֗הּ וְגַם־חֲקָרָֽהּ׃ 28וַיֹּ֤אמֶר ׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃ ס
29
Emirenge n’ebîtakiro by’Ayubu
1 Ayubu anaciyûshûla ebinwa byâge omu migani, aderha, erhi: 2 Ndi wankacinshubiza aha nàli omu myâka ya mîra? Amango Nyamuzinda àcînangaga. 3 Amango àkazâg’imoleka n’itara lyâge ah’irhwe lyâni, n’obumoleke bwâge bwanyêreka enjira omu mwizimya. 4 Kurhi nankacihash’ibona ensiku nalimwomugale? Amango Nyamuzinda àkazâg’iyisha alilânga enyumpa yàni? 5 Gàli mango Ogala-Byôshi àciri haguma nâni, n’amango abâna bâni bàli banzungulusire; 6 Mango amagulu gâni, gàkazâg’ishukirwa omu mpyûhyu, n’amavurha gàkazâg’ihulula omu mishôndo y’amabuye! 7 Erhi nànkahulusire omu muhânda gw’olugo, Nîsi erhi nànkahizire entebe yâni aha ngômbe, 8 Omu kunângira, abâna b’emisole bàkagiciyegûla, abashosi banayîmuka bacilânge n’obukenge. 9 Abarhambo bàkagihwêkera batwe omu binwa byâbo, bànakagihira okuboko oku kanwa. 10 Izù ly’abarhegesi lyàkaginyiha, n’olulimi lwâbo lugokômbere ebiraka. 11 Owakàg’iyumva anarhangâle, ngasi muntu wahashire okundikira kw’isù anamwêmwêrhwa erhi nie ntuma. 12 Bulya nàkag’irhabâla omukenyi orhagwêrhi câkalisa, n’enfûzi erhagwêrhi aha yankasimikira. 13 Obwânga bw’abali omu kâga k’okufà, bwâkag’ijà emunda ndi, nànakagishubiza obushagaluke omu murhima gw’omukana. 14 Nakazicihûndikira obushinganyanya nka mwambalo gwâni, nàlingwêrhe obugula nka cishûli nàcihundikiraga, na nka cimanè c’oku irhwe. 15 Nàlinkola nie masù g’omuhûrha, na magulu g’ecirema! 16 Nie nàli îshe w’abakenyi, mufungizi w’ebigolo nakazibaderhera 17 Nakazivungunyula emyânganga y’omuntu mubî n’omu mino gâge mpângamule mw’omunyago gwâge. 18 Nakaz’iderha, nti: «nayîsh’ifà na ndi muli er’irhûnda lyâni, erhi namanayûsa nsiku nyinji zirî nka za mushênyi» 19 Emizi yâni ekazihika oku lwîshi, n’olumè lw’obudufu lukazigwà oku lwàsi lwâni. 20 Irenge lyâni lyakazibà lihyâhya ngasi mango, n’omuherho gûndi omu nfune gwashubishâshuka. 21 Banakaziyumvîrhiza ebi naderha erhi bananêmbire buzira kurhama, banahwekêre lyo bayumvîrhiza amahano gâni. 22 Erhi nànkacishomize okuderha, ntâye wankacicîshomya mpu ashuza kundikundi, n’ebinwa byâni byakaz’ibarhogerako bunyibunyi. 23 Bàkagininda nka kula balingûza enkuba ehângamire, bayashamule akanwa nk’abalingûza omurhonyi gwamalegama. 24 Erhi nàmwemwerheragwa embere zâbo, bôshi banarhangâle, bakaziyankirira n’obuzigire ngasi cimanyîso ca buzigire c’omu busû bwâni. 25 Nienene nàlî cirongôzi c’enjira bakulikira, nka kula mwâmi abwârhala ekarhî kâbo, nakaziyôrha nk’owarhûliriza abali omu mishîbo.
Job 29
1וַיֹּ֣סֶף אִ֭יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃ 2מִֽי־יִתְּנֵ֥נִי כְיַרְחֵי־קֶ֑דֶם כִּ֝ימֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יִשְׁמְרֵֽנִי׃ 3בְּהִלּ֣וֹ נֵ֭רוֹ עֲלֵ֣י רֹאשִׁ֑י לְ֝אוֹרוֹ אֵ֣לֶךְ חֹֽשֶׁךְ׃ 4כַּאֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּימֵ֣י חָרְפִּ֑י בְּס֥וֹד אֱ֝ל֗וֹהַּ עֲלֵ֣י אָהֳלִֽי׃ 5בְּע֣וֹד שַׁ֭דַּי עִמָּדִ֑י סְבִ֖יבוֹתַ֣י נְעָרָֽי׃ 6בִּרְחֹ֣ץ הֲלִיכַ֣י בְּחֵמָ֑ה וְצ֥וּר יָצ֥וּק עִ֝מָּדִ֗י פַּלְגֵי־שָֽׁמֶן׃ 7בְּצֵ֣אתִי שַׁ֣עַר עֲלֵי־קָ֑רֶת בָּ֝רְח֗וֹב אָכִ֥ין מוֹשָׁבִֽי׃ 8רָא֣וּנִי נְעָרִ֣ים וְנֶחְבָּ֑אוּ וִֽ֝ישִׁישִׁים קָ֣מוּ עָמָֽדוּ׃ 9שָׂ֭רִים עָצְר֣וּ בְמִלִּ֑ים וְ֝כַ֗ף יָשִׂ֥ימוּ לְפִיהֶֽם׃ 10קוֹל־נְגִידִ֥ים נֶחְבָּ֑אוּ וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם לְחִכָּ֥ם דָּבֵֽקָה׃ 11כִּ֤י אֹ֣זֶן שָׁ֭מְעָה וַֽתְּאַשְּׁרֵ֑נִי וְעַ֥יִן רָ֝אֲתָ֗ה וַתְּעִידֵֽנִי׃ 12כִּֽי־אֲ֭מַלֵּט עָנִ֣י מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝יָת֗וֹם וְֽלֹא־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃ 13בִּרְכַּ֣ת אֹ֭בֵד עָלַ֣י תָּבֹ֑א וְלֵ֖ב אַלְמָנָ֣ה אַרְנִֽן׃ 14צֶ֣דֶק לָ֭בַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁ֑נִי כִּֽמְעִ֥יל וְ֝צָנִ֗יף מִשְׁפָּטִֽי׃ 15עֵינַ֣יִם הָ֭יִיתִי לַֽעִוֵּ֑ר וְרַגְלַ֖יִם לַפִּסֵּ֣חַ אָֽנִי׃ 16אָ֣ב אָ֭נֹכִֽי לָֽאֶבְיוֹנִ֑ים וְרִ֖ב לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶחְקְרֵֽהוּ׃ 17וָֽ֭אֲשַׁבְּרָה מְתַלְּע֣וֹת עַוָּ֑ל וּ֝מִשִּׁנָּ֗יו אַשְׁלִ֥יךְ טָֽרֶף׃ 18וָ֭אֹמַר עִם־קִנִּ֣י אֶגְוָ֑ע וְ֝כַח֗וֹל אַרְבֶּ֥ה יָמִֽים׃ 19שָׁרְשִׁ֣י פָת֣וּחַ אֱלֵי־מָ֑יִם וְ֝טַ֗ל יָלִ֥ין בִּקְצִירִֽי׃ 20כְּ֭בוֹדִי חָדָ֣שׁ עִמָּדִ֑י וְ֝קַשְׁתִּ֗י בְּיָדִ֥י תַחֲלִֽיף׃ 21לִֽי־שָׁמְע֥וּ וְיִחֵ֑לּוּ וְ֝יִדְּמ֗וּ לְמ֣וֹ עֲצָתִֽי׃ 22אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ וְ֝עָלֵ֗ימוֹ תִּטֹּ֥ף מִלָּתִֽי׃ 23וְיִֽחֲל֣וּ כַמָּטָ֣ר לִ֑י וּ֝פִיהֶ֗ם פָּעֲר֥וּ לְמַלְקֽוֹשׁ׃ 24אֶשְׂחַ֣ק אֲ֭לֵהֶם לֹ֣א יַאֲמִ֑ינוּ וְא֥וֹר פָּ֝נַ֗י לֹ֣א יַפִּילֽוּן׃ 25אֶֽבֲחַ֣ר דַּרְכָּם֮ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן כְּמֶ֣לֶךְ בַּגְּד֑וּד כַּאֲשֶׁ֖ר אֲבֵלִ֣ים יְנַחֵֽם׃
30
1 Na bunôla, lero nkolaga masheka g’entindi kundusha, aba nàkazâg’ibona b’îshe wâbo balî bagaragânda bwenêne, balya ciru ntankahirire ebiryo omu mulânga gw’ebibwa byâni. 2 Ciru n’emisî y’amaboko gâbo ntabyo yankànkwânine, bàlikorôsire okw’ibonya-nshonyi. 3 Barhàcigwêrhe nyama oku mibiri yâbo erhi cizombo cikali cirhuma, bakazikugurha emizi y’amadirha, bakazirya obuhasi bw’oku côlezo. 4 Bakazihumbula engâka omu makerêrhè, n’obûntu bwâbo bwakazirhenga omu mizî y’ensinzi 5 Bàli bamàlibirhwako n’abandi omu cihugo, bàkazâg’ibashekera nka bishambo, 6 Bàkazâg’ihanda omu mânga z’embyà, omu nkunda erhi omu nyâla z’amabuye. 7 Bakola bajàlumbira omu mashaka nka ndogomi, n’okulundumana omu marhàdu, 8 Bâna ba nshâhu na kulusha, balume barhajira izîno, bàcibêrire bakage omu cihugo. 9 Lero muli zino nsiku, nie bakola badwîrhe lwimbo, nie nkola mugani gwâbo. 10 Omu kubashologorha, banakazînyâka, barhanacirhînya okummeshera emalanga. 11 Na bulya yêne wàrhumire oluge lw’omuherho gwâni lwadaga, ye wànancôcôbize, bakola bakanegenera omu masù gâni. 12 Bakolaga bayishilola oku bansholoshônza, balole erhi nafukunya, okubundi bangereze mu nsânya. 13 Bakola banfukira amajira, babonereho igwârhiro ly’okumperêrckeza, na ntâye wabacika. 14 Bakola badâha omu mwîni nk’owagera omu murhule mugali gw’omu lukânga, bangendegendêko lugali bansige omu bigukà. 15 Ecôbà càmpindukire, irhûnda lyâni lyayehûka nka mpûsi, n’obulangâlire bwâni bwagera nka bitù. 16Na bunôla, akalamo ngwêrhe kalêmbire, ensiku z’amaganya zamandibuza. 17 Budufu nanyumve amavuha garhaciri gâni, n’abandyagâsa barhahûnga. 18 Yêne ongwarhire omu mwambalo n’emisî yâge yôshi, kusêgeza oku mishumi y’ecirôndo câni. 19 Ankwebire omu byôndo, nkola nshushire akatulo n’oluvû. 20 Ndwîrhe nakuyakûza orhananshuza, nyimanzire embere zâwe orhanandola isû. 21 Wàhindusire mwîsi kuli nie, okuboko kwâwe kudârhi kudwîrhe kwandibuza. 22 Wamankweba emalunga mpu empûsi embone, mpu lyo nzikanwa n’omulaba? 23 Neci mmanyire oku okola onyêrekize ebwa lufù, era munda abantu bôshi bashimânana. 24 Ci kwône, ka nkola nenganyize omukenyi, amango ali omu maganya anadwîrhe ahûna ecàfûngira? 25 Ka niono ntafaga bônjo, ngasi wàlilamire kubî? Ka ntayêrekanaga olukogo oku mugaraganda. 26 Nàkagilangâlira iragi, lero obuhanya bwantogera, Nakazilingûza obulangashane, lero gwaba mwizimya guciyêrekana. 27 Nangôngo akola andibuza burhahusa, Ensiku z’amalibuko zànzidohîre. 28 Nkahuluka n’obusù buzinzibîre, ntâye ontuliriza, omu karhî k’olubaga nkaderha nti nyimuke, erhi kunakola kumpà olwôho! 29 Banyambwe bàhindusire bene wîrhu, n’omulungu wàni akola ye cigukuma. 30 Omubiri gwâni gwahihire, amavuha gâni gayûmûsire. 31 Olulanga lwâni lukola lulôngerera kuyimba mishîbo, akarhêra kâni oku mulênge gwa ba-nyamulakà.
Job 30
1וְעַתָּ֤ה ׀ שָֽׂחֲק֣וּ עָלַי֮ צְעִירִ֥ים מִמֶּ֗נִּי לְיָ֫מִ֥ים אֲשֶׁר־מָאַ֥סְתִּי אֲבוֹתָ֑ם לָ֝שִׁ֗ית עִם־כַּלְבֵ֥י צֹאנִֽי׃ 2גַּם־כֹּ֣חַ יְ֭דֵיהֶם לָ֣מָּה לִּ֑י עָ֝לֵ֗ימוֹ אָ֣בַד כָּֽלַח׃ 3בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד הַֽעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה אֶ֝֗מֶשׁ שׁוֹאָ֥ה וּמְשֹׁאָֽה׃ 4הַקֹּטְפִ֣ים מַלּ֣וּחַ עֲלֵי־שִׂ֑יחַ וְשֹׁ֖רֶשׁ רְתָמִ֣ים לַחְמָֽם׃ 5מִן־גֵּ֥ו יְגֹרָ֑שׁוּ יָרִ֥יעוּ עָ֝לֵ֗ימוֹ כַּגַּנָּֽב׃ 6בַּעֲר֣וּץ נְחָלִ֣ים לִשְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖י עָפָ֣ר וְכֵפִֽים׃ 7בֵּין־שִׂיחִ֥ים יִנְהָ֑קוּ תַּ֖חַת חָר֣וּל יְסֻפָּֽחוּ׃ 8בְּֽנֵי־נָ֭בָל גַּם־בְּנֵ֣י בְלִי־שֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּ מִן־הָאָֽרֶץ׃ 9וְ֭עַתָּה נְגִינָתָ֣ם הָיִ֑יתִי וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמִלָּֽה׃ 10תִּֽ֭עֲבוּנִי רָ֣חֲקוּ מֶ֑נִּי וּ֝מִפָּנַ֗י לֹא־חָ֥שְׂכוּ רֹֽק׃ 11כִּֽי־יִתְרִ֣ו פִ֭תַּח וַיְעַנֵּ֑נִי וְ֝רֶ֗סֶן מִפָּנַ֥י שִׁלֵּֽחוּ׃ 12עַל־יָמִין֮ פִּרְחַ֪ח יָ֫ק֥וּמוּ רַגְלַ֥י שִׁלֵּ֑חוּ וַיָּסֹ֥לּוּ עָ֝לַ֗י אָרְח֥וֹת אֵידָֽם׃ 13נָתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִ֥י יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמוֹ׃ 14כְּפֶ֣רֶץ רָחָ֣ב יֶאֱתָ֑יוּ תַּ֥חַת שֹׁ֝אָ֗ה הִתְגַּלְגָּֽלוּ׃ 15הָהְפַּ֥ךְ עָלַ֗י בַּלָּ֫ה֥וֹת תִּרְדֹּ֣ף כָּ֭רוּחַ נְדִבָתִ֑י וּ֝כְעָ֗ב עָבְרָ֥ה יְשֻׁעָתִֽי׃ 16וְעַתָּ֗ה עָ֭לַי תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑י יֹ֭אחֲז֣וּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ 17לַ֗יְלָה עֲ֭צָמַי נִקַּ֣ר מֵעָלָ֑י וְ֝עֹרְקַ֗י לֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּן׃ 18בְּרָב־כֹּ֖חַ יִתְחַפֵּ֣שׂ לְבוּשִׁ֑י כְּפִ֖י כֻתָּנְתִּ֣י יַֽאַזְרֵֽנִי׃ 19הֹרָ֥נִי לַחֹ֑מֶר וָ֝אֶתְמַשֵּׁ֗ל כֶּעָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ 20אֲשַׁוַּ֣ע אֵ֭לֶיךָ וְלֹ֣א תַעֲנֵ֑נִי עָ֝מַ֗דְתִּי וַתִּתְבֹּ֥נֶן בִּֽי׃ 21תֵּהָפֵ֣ךְ לְאַכְזָ֣ר לִ֑י בְּעֹ֖צֶם יָדְךָ֣ תִשְׂטְמֵֽנִי׃ 22תִּשָּׂאֵ֣נִי אֶל־ר֖וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑נִי וּ֝תְמֹגְגֵ֗נִי תֻּשִׁוָּֽה׃ 23כִּֽי־יָ֭דַעְתִּי מָ֣וֶת תְּשִׁיבֵ֑נִי וּבֵ֖ית מוֹעֵ֣ד לְכָל־חָֽי׃ 24אַ֣ךְ לֹא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד אִם־בְּ֝פִיד֗וֹ לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ׃ 25אִם־לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־י֑וֹם עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֽוֹן׃ 26כִּ֤י ט֣וֹב קִ֭וִּיתִי וַיָּ֣בֹא רָ֑ע וַֽאֲיַחֲלָ֥ה לְ֝א֗וֹר וַיָּ֥בֹא אֹֽפֶל׃ 27מֵעַ֖י רֻתְּח֥וּ וְלֹא־דָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥נִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ 28קֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃ 29אָ֭ח הָיִ֣יתִי לְתַנִּ֑ים וְ֝רֵ֗עַ לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃ 30ע֖וֹרִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י וְעַצְמִי־חָ֝֗רָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃ 31וַיְהִ֣י לְ֭אֵבֶל כִּנֹּרִ֑י וְ֝עֻגָבִ֗י לְק֣וֹל בֹּכִֽים׃
31
Ayubu ahûna mpu Nnâmahanga yenene amutwîrage olubanja
1 Nali erhi nàlaganyire oku amasù gâni, ntà mango gànacilole oku mwâna-nyere. 2 Lero luhembo luci Nyamuzinda ankacijira kurhenga enyanya, ngalo ehi Ogala-byôshi ashobôza omu mpingu? 3 Ka burhali buhanya abikira endyâlya, n’entânya oku bantu bakola amaligo? 4 K’arhadwirhi abona olugendo lwâni, nîsi k’arhaganja amakano njira n’aga ndîka? 5 Ka nkola njîre omu njira mbî, K’okugulu kwâni kwàlibirhire omu burhebanyi? 6 Angererage oku lugero lukwirire, Nyamuzinda yenene amanyirira oku ndi mwêru-kwêru 7 Akaba enjira yâni erhenzire omu njira nnungêdu, akaba omurhima gwâni gwàhusire n’amasù gâni, akaba enfune zâni zàzinzire na bubî bulebe, 8 mâshi, mbô rhwêra emburho n’owundi azirye, mâshi, emishebuka yâni emânyulwe erhi nanciri murhô. 9 Akaba omurhima gwâni gwàjîre gwâlehya omukazi, Akaba nkola njîre nayunjayunja oku lumvi lwa mulungu wâni, 10 mâshi mukânie abonishwêra abandi, mâshi abandi bamurhize banamuyânke! 11 Buhanya bwankarhuma mpâbwa obuhane, n’owantwîra olubanja, bulya ebyo byôshi kunali kuhemuka omu bubî. 12 Kwankabîre kuciyakiza omuliro gwa Kaheza w’ekuzimu, n’okuciyôkera nienene omuhako gwâni gwôshi. 13 Akaba nalyalyanyize mwambali wâni erhi mwambalikazi wâni, erhi nabula okuhemba nk’oku binali? 14 Kurhi nankayîsh’ijira hano Nyamuzinda apamuka? hano aj’émulondôlo gwa ngasi byàbire, kurhi nashuza? 15 Owandemaga kurhenga omu ndà ya nyâmà, K’arhali ye wàbalemaga boki? Neci ali Nyamuzinda muguma wàrhulemaga rhweshi kurhenga omu ndà za banyâmà 16 Ka nàbuzire buyumvîrhiza omusengero gw’omukenyi, Ka nàlesire amasù g’omukana gàhenenuka konene? 17 Ka nàlire olwîko lwâni nienene, buzira kulugabâna n’enfûzi? 18 N’obwo kurhenga eburho, Nyamuzinda àkagindera nka lârhà, akazinshokolana kurhenga aha cânjo. 19 Ka nàbwîne omukenyi orhagwêrhi eci ayambala, olya w’obuligo orhagwêrhi eci acibwika. 20 Buzira kusûhirwa obwangà bwarhênga emurhima gwâbo, buzira kubwikwa n’amôya g’ebibuzi byâni? 21 Ka nkola nnambwîre okuhoko nti nkomôle mw’akantu k’enfûzi? bulya mmanyire ntâye wankantângira oku lumvi? 22 Mâshi ecirhugo câni cinahaguke oku igosi lyâni, n’okuboko kwâni kutwikire aha ngafula! 23 Bulya obuhanya bwa Nyamuzinda bwanarhibukira kuli nie, Ntankanacihash’ibêra embere z’obukulu bwâge. 24 Ka nahira obwikubagire bwâni omu masholo, n’okubwîra isholo licire, nti: «We Nyamwegemerwa wâni?» 25 Ka nacisîmîsa n’ebirugu binji njira, n’obuhirhi nàfulusagya omu maboko gâni? 25 Omu kulangîra izûba omu bumoleke bwâlyo, Omwêzi omu lugendo lw’obwinjà gubashamwo; 27 K’omurhima gwàni omu lwihwêko lw’entimanya, gwashumikwa mpu guhire okuboko oku kanwa gubinûnugurhe? 28 Kandi bwankabìre buhanya bwa câha, bulya erhi namahakana Nyamuzinda mukulu bwenêne. 29 Ka nàsîmire bulya obuhanya bwamarhogera omushombanyi wâni? Ka nacishinga bulya obuhanya bwamamuhandira? 30 Nie ntàyêmêraga olulimi lwâni lwalogorha, Ntankahûna nti abè buligo omu kalamo kâge. 31 K’abantu b’omu côgo câni, barhaciderheraga mpu: «Muntu ndi arhayigusagya n’okulya enyama?» 32 Ntà cigolo càbuzire aha cahânda, aha mwâni olumvi lwakaz’iyôrha luli luyigule oku babalama. 33 Ka nàfulisire amabî gâni embere z’abantu? Ka nabikirira obubî omu murhima gwâni? 34 Ka nayôboha amasheka g’abagera, K’obwôba bw’okugayaguzibwa n’emilala y’abalungu bwambulîsa omurhûla? Kuhika naciyigalira omu mwâni erhi kurhînya okuhuluka kurhuma? 35 Yoo! Lero ndi wankarhuma banyumva? Nàdesire akanwa kâni kazinda: Nyamuzinda Ogala-byôshi anyâgirize! Olya onshìmbire aderhage ecitumulo c’amabî gâni. 36 Nyêmîre ncihagarhire aha lurhugo, nciyambâle ecibunu nka ishungwè. 37 Nayishimuyêreka omwîgasho gwâni muli ngasi kashândo, na nyegere emunda ali buzira bôba nka muluzi. 38 Akaba obudaka bwâni bwankampêka lubanja n’emigâku yâbo elake haguma nabo, 39 Akaba nàlîremwo omwâka gw’omuntu buzira kutumûla akaba nàyîsire bene obudaka bwâbo? 40 Mâshi mbone emishûgi emere muli lyo ahâli h’engano, erhi mumere ebyâsi birhaj’ekanwa, bya kabayo. Byahwêra aho ebinwa by’Ayubu.

Job 31
1בְּ֭רִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל־בְּתוּלָֽה׃ 2וּמֶ֤ה ׀ חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃ 3הֲלֹא־אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ 4הֲלֹא־ה֖וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י וְֽכָל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר׃ 5אִם־הָלַ֥כְתִּי עִם־שָׁ֑וְא וַתַּ֖חַשׁ עַל־מִרְמָ֣ה רַגְלִֽי׃ 6יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹאזְנֵי־צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃ 7אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ מִנִּ֪י הַ֫דָּ֥רֶךְ וְאַחַ֣ר עֵ֭ינַי הָלַ֣ךְ לִבִּ֑י וּ֝בְכַפַּ֗י דָּ֣בַק מֻאֽוּם׃ פ
8אֶ֭זְרְעָה וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל וְֽצֶאֱצָאַ֥י יְשֹׁרָֽשׁוּ׃ 9אִם־נִפְתָּ֣ה לִ֭בִּי עַל־אִשָּׁ֑ה וְעַל־פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי׃ 10תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י וְ֝עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין׃ 11כִּי־הִ֥וא זִמָּ֑ה וְ֝ה֗יּא עָוֺ֥ן פְּלִילִֽים׃ 12כִּ֤י אֵ֣שׁ הִ֭יא עַד־אֲבַדּ֣וֹן תֹּאכֵ֑ל וּֽבְכָל־תְּב֖וּאָתִ֣י תְשָׁרֵֽשׁ׃ 13אִם־אֶמְאַ֗ס מִשְׁפַּ֣ט עַ֭בְדִּי וַאֲמָתִ֑י בְּ֝רִבָ֗ם עִמָּדִֽי׃ 14וּמָ֣ה אֶֽ֭עֱשֶׂה כִּֽי־יָק֣וּם אֵ֑ל וְכִֽי־יִ֝פְקֹ֗ד מָ֣ה אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃ 15הֲֽ֝לֹא־בַ֭בֶּטֶן עֹשֵׂ֣נִי עָשָׂ֑הוּ וַ֝יְכֻנֶ֗נּוּ בָּרֶ֥חֶם אֶחָֽד׃ 16אִם־אֶ֭מְנַע מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣ה אֲכַלֶּֽה׃ 17וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י וְלֹא־אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה׃ 18כִּ֣י מִ֭נְּעוּרַי גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה׃ 19אִם־אֶרְאֶ֣ה א֖וֹבֵד מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֶבְיֽוֹן׃ 20אִם־לֹ֣א בֵרֲכ֣וּנִי חֲלָצָ֑ו וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂי יִתְחַמָּֽם׃ 21אִם־הֲנִיפ֣וֹתִי עַל־יָת֣וֹם יָדִ֑י כִּֽי־אֶרְאֶ֥ה בַ֝שַּׁ֗עַר עֶזְרָתִֽי׃ 22כְּ֭תֵפִי מִשִּׁכְמָ֣ה תִפּ֑וֹל וְ֝אֶזְרֹעִ֗י מִקָּנָ֥ה תִשָּׁבֵֽר׃ 23כִּ֤י פַ֣חַד אֵ֭לַי אֵ֣יד אֵ֑ל וּ֝מִשְּׂאֵת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃ 24אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃ 25אִם־אֶ֭שְׂמַח כִּי־רַ֣ב חֵילִ֑י וְכִֽי־כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי׃ 26אִם־אֶרְאֶ֣ה א֖וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ׃ 27וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃ 28גַּם־ה֖וּא עָוֺ֣ן פְּלִילִ֑י כִּֽי־כִחַ֖שְׁתִּי לָאֵ֣ל מִמָּֽעַל׃ 29אִם־אֶ֭שְׂמַח בְּפִ֣יד מְשַׂנְאִ֑י וְ֝הִתְעֹרַ֗רְתִּי כִּֽי־מְצָ֥אוֹ רָֽע׃ 30וְלֹא־נָתַ֣תִּי לַחֲטֹ֣א חִכִּ֑י לִשְׁאֹ֖ל בְּאָלָ֣ה נַפְשֹֽׁו׃ 31אִם־לֹ֣א אָ֭מְרוּ מְתֵ֣י אָהֳלִ֑י מִֽי־יִתֵּ֥ן מִ֝בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע׃ 32בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃ 33אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺֽנִי׃ 34כִּ֤י אֶֽעֱר֨וֹץ ׀ הָ֘מ֤וֹן רַבָּ֗ה וּבוּז־מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי וָ֝אֶדֹּ֗ם לֹא־אֵ֥צֵא פָֽתַח׃ 35מִ֤י יִתֶּן־לִ֨י ׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן־תָּ֭וִי שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃ 36אִם־לֹ֣א עַל־שִׁ֭כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ אֶֽעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי׃ 37מִסְפַּ֣ר צְ֭עָדַי אַגִּידֶ֑נּוּ כְּמוֹ־נָ֝גִ֗יד אֲקָרֲבֶֽנּוּ׃ 38אִם־עָ֭לַי אַדְמָתִ֣י תִזְעָ֑ק וְ֝יַ֗חַד תְּלָמֶ֥יהָ יִבְכָּיֽוּן׃ 39אִם־כֹּ֖חָהּ אָכַ֣לְתִּי בְלִי־כָ֑סֶף וְנֶ֖פֶשׁ בְּעָלֶ֣יהָ הִפָּֽחְתִּי׃ 40תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בָאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ פ

32
III. Amahugûlo ga Elihu
Ebinwa bya Elibu
1 Abo bantu basharhu barhacishûbiriraga bashuza Ayubu bulya àli acîbona mushinganyanya kulusha. 2 Lero oburhè bunene bwanacigwârha Elihu, mwene Barakeli muburhwa w’e Buzi w’omu mulala gwa Rama, akalihira Ayubu bwenêne kulya kubà Ayubu àcikûngaga okuyâza Nyamuzinda. 3 Kandi akunirira balya bîra bâge basharhu ebwa kubà barhacishuzagya Ayubu, ciru n’akanwa kaguma, ntyo babà nka Nyamuzinda ye bakola batumuzize. 4 Erhi balya bâbo basharhu babà bali bashambâza Ayubu, Elibu arhangibalekera oluhya, bulya bo bàli bamukulîre. 5 Ci, erhi acibona ntâko bacishuzize Ayubu, oburhè bwaja oku bundi. 6 Go mango Elihu mwene Barakeli, muburhwa w’e Buzi, acihaga oluhya, aderha, erhi: Omurhondêro gw’ebinwa bya Elihu Ndi nwana wa cirhaba, na ninyu mukola muli bashosi, n’obwôba bwarhumire ntacishomya, okumubwîra oku mbwîne. 7 Namacikêbwa nti maburhwa rhwashimba, Nti obûnji bw’emyâka bwo bwamanyîsa obushinganyanya. 8 Ci namacîbonera oku iroho ly’omuntu erhi Mûka gwa Nyamubâho, byône byankajira omuntu munya-bukengêre bunji. 9 Obûnji bw’emyâka arhali bwo burhimanya, ciru n’obushosi burhankahindula omuntu mushinganyanya. 10 Nâni, mmulalisirage nti muntege amarhwîri, bulya nâni nkolaga nayalagaza obwâni bumanye. 11 Kuhika mwa kano kasanzi nacikag’ilînda ebinwa binyu, nalintezire amarhwîri nti nyumvîrhize engerêrezo zinyu, erhi na ngasi muguma adwîrhe alongereza ebi ashuza. 12 Nalintegêrire ene mukaz’iderha na buno oku mwashubishuza, ci kwônene ntâye nàbwîne agânya Ayubu omu nderho zâge, ntâye muli mwe walahire ebi anashambalaga. 13 Mumanye mwankaderha, erhi: «Rhwayumvîrhe lero oburhimanya», ebi rhuyêmêra biba bya bu-Nyamuzinda ci birhali bya bu-muntu» 14 Niehe arhali ntyo ko nankajizire, nali nashuza Ayubu omu bindi binwa. 15 Bôhe bamaduma, ntà ishuzo ciru n’eliguma, bamabula obuderhe. 16 Nâni namalingûzagya lero namabona ntâye ocidesire kanwa, Bôshi bahwekêra, kuziga erhi n’ebinwa byabahwerire. 17 Nâni nkolaga naciheba elubya, nyalagaze obwâni bumanye. 18 Bulya nyunjwîre binwa, bibirindisirwe n’omûka gumbamwo. 19 Omurhima gwâni kwo gunali nk’idivayi lyalingihôngolwa, lidwîrhe lyabîrabira, n’okulonz’ibûndula orhubindi rhuhyâhya. 20 Ka nderhage nâni, lyo ntimûkwa! nabumbûla akanwa mpane ishuzo. 21 Ntalondôle ciru n’omuntu muguma, ntaderhe nti oyu ye nayinginga. 22 Cabà! Nie wa bene ntishi oku balimîrhiza, rhinga owandemaga mîra antingamiraga.
Job 32
1וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה מֵעֲנ֣וֹת אֶת־אִיּ֑וֹב כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃ פ
2וַיִּ֤חַר אַ֨ף ׀ אֱלִיה֣וּא בֶן־בַּרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֮ מִמִּשְׁפַּ֪חַ֫ת רָ֥ם בְּ֭אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַֽל־צַדְּק֥וֹ נַ֝פְשֹׁ֗ו מֵאֱלֹהִֽים׃ 3וּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֮ חָרָ֪ה אַ֫פּ֥וֹ עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־מָצְא֣וּ מַעֲנֶ֑ה וַ֝יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת־אִיּֽוֹב׃ 4וֶֽאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃ 5וַיַּ֤רְא אֱלִיה֗וּא כִּ֘י אֵ֤ין מַעֲנֶ֗ה בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים וַיִּ֥חַר אַפּֽוֹ׃ פ
6וַיַּ֤עַן ׀ אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּֽרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י וַיֹּ֫אמַ֥ר צָ֘עִ֤יר אֲנִ֣י לְ֭יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א ׀ מֵחַוֹּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם׃ 7אָ֭מַרְתִּי יָמִ֣ים יְדַבֵּ֑רוּ וְרֹ֥ב שָׁ֝נִ֗ים יֹדִ֥יעוּ חָכְמָֽה׃ 8אָ֭כֵן רֽוּחַ־הִ֣יא בֶאֱנ֑וֹשׁ וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם׃ 9לֹֽא־רַבִּ֥ים יֶחְכָּ֑מוּ וּ֝זְקֵנִ֗ים יָבִ֥ינוּ מִשְׁפָּֽט׃ 10לָכֵ֣ן אָ֭מַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵּעִ֣י אַף־אָֽנִי׃ 11הֵ֤ן הוֹחַ֨לְתִּי לְֽדִבְרֵיכֶ֗ם אָ֭זִין עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם עַֽד־תַּחְקְר֥וּן מִלִּֽין׃ 12וְעָֽדֵיכֶ֗ם אֶתְבּ֫וֹנָ֥ן וְהִנֵּ֤ה אֵ֣ין לְאִיּ֣וֹב מוֹכִ֑יחַ עוֹנֶ֖ה אֲמָרָ֣יו מִכֶּֽם׃ 13פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חָכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃ 14וְלֹא־עָרַ֣ךְ אֵלַ֣י מִלִּ֑ין וּ֝בְאִמְרֵיכֶ֗ם לֹ֣א אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃ 15חַ֭תּוּ לֹא־עָ֣נוּ ע֑וֹד הֶעְתִּ֖יקוּ מֵהֶ֣ם מִלִּֽים׃ 16וְ֭הוֹחַלְתִּי כִּי־לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָ֝מְד֗וּ לֹא־עָ֥נוּ עֽוֹד׃ 17אַעֲנֶ֣ה אַף־אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי׃ 18כִּ֭י מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֝צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי׃ 19הִנֵּֽה־בִטְנִ֗י כְּיַ֥יִן לֹא־יִפָּתֵ֑חַ כְּאֹב֥וֹת חֲ֝דָשִׁ֗ים יִבָּקֵֽעַ׃ 20אֲדַבְּרָ֥ה וְיִֽרְוַֽח־לִ֑י אֶפְתַּ֖ח שְׂפָתַ֣י וְאֶֽעֱנֶֽה׃ 21אַל־נָ֭א אֶשָּׂ֣א פְנֵי־אִ֑ישׁ וְאֶל־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א אֲכַנֶּֽה׃ 22כִּ֤י לֹ֣א יָדַ֣עְתִּי אֲכַנֶּ֑ה כִּ֝מְעַ֗ט יִשָּׂאֵ֥נִי עֹשֵֽׂנִי׃
33
Obwikubagire bwa Ayubu
1 Wâni Ayubu, yumva ezi nderho zâni, rhega okurhwîri kuli ebi binwa. 2 Lolà oku nabumbûla akanwa, n’oku olulimi lwâni lwamarhenga ebiraka mpu lushambâle. 3 Omurhima gwâni gwamadubukamwo ebinwa by’obushinganyanya, n’akanwa kâni karharhengemwo ebirhali bya kukubûla, 4 Mûka gwa Nyamuzinda gwandemaga, Mûka gw’Ogala-byôshi gumpa akalamo. 5 Akaba wankahash’okunshuza, wananshuza nâni, oyimange embere zâni, oderhe okwâwe omanyire. 6 Lolà oku ndi akâwe, ntali Nyamuzinda, nâni nàlemagwa omu budaka akâwe. 7 Okwo kwanarhuma omucûka gwâni gurhakujugumya, n’okuboko omanye kwankakuzidohera, bulya ntalimwo bugalu. 8 Kurhi kulya nayumvîrhe amarhwîri gâni gahema, bulya nayumvîrhe omulenge gw’izù lyâwe, 9 «Niono ndi mwêru kwêru ntà bulyâlya, ndi mwimâna, buzira izâbyo. 10 Ci kwône kushobeka anshobesire, anakola ali andola nka mushombanyi wâge. 11 Amalîra amagulu gâni omu byûma, n’okujà kwalongereza ngasi hôshi nankagera. 12 Kuli ebyo byôshi nkubwizire oku oyâzire, bulya Nyamuzinda arhalusire omuntu. 13 Cankarhuma wamulonza kw’akadali, mpu kwenge arhali akushuza cinwa oku cinwa? 14 Nyamuzinda ajira mbero nyinji za binwa, buzira omuntu okukengukwa. 15 Omu bilôrho na muli ngasi biyishira omuntu budufu, nk’obôba bwamarhûnga ebiremwa, oku ncîngo zâbo; 16 Go mango abaderhera omu marhwîri, ababwîre amahwe, abadirhimanye n’enshusho z’ebibonekana. 17 Ly’ahugîsa omuntu obushanja bwâge, n’okunyihya oku bucîbone bwâge. 18 Ntyo anamucînge, omûka gwâge gulek’irhogera emuhengere, Obuzîne bwâge bulekihirigirha n’okuj’omu nyenga. 19 N’okulumwa kunayigîrize omuntu nako, amango orhuvuha rhwâge rhugera mw’omusisi. 20 Omuntu anayumve omugati gwamamushologorha, ayumve arhagwêrhi mîru ga kulya enyama. 21 Kuhika omubiri gwâge guje gwayumîrira, abone amavuha garhaboneka gayâlagale. 22 Nk’omûka gwâge gukola guyêrekîre ekuzimu, n’obuzîne bwâge bukola buyêrekîre ekuzimu, 23 Muli ago mango erhi hankayisha malahika, mufungizi muguma okûzirwe omu cihumbi, owankabwîriza omuntu ebi akwânîne okujira. 24 Owafa omuntu bwônjo amuderhere erhi: «Omubabalire arhajaga ekuzimu, nabwîne ecayôkola obuzîne bwâge!» 25 Aho, omubiri gwâge gwamashubibona obuzibu bw’eburhô, anashubire omu mango gâge g’obusole. 26 Anahûna Nyamuzinda anayumvûbwe,. anakaz’ilolêreza obusù bwâge n’enshagali, anayâlize oku n’omuntu agwêrhe obushinganya, 27 Omuntu anaj’ayîmba embere z’abandi bantu, erhi: «Nàlinjizire okubî, nalimbuzire obushinganyanya, Yêhe arhangaluliraga nk’oku obubî bwâni bwalishingânîne 28 Alanzire omûka gwâni oku lufù, n’akalamo kani kayishibona obulangashane. 29 Lolà oku kwo Nyamuzinda ajirira omuntu ntyo, liguma, kabirhi, ciru n’akasharhu. 30 Okwola mpu ly’arhenza omûka gwâge omu lufù, mpu ly’omuntu amolekerwa n’obulangashane bw’abazîne. 31 Orhege okurhwîri wâni Ayubu, onyumve, ohulike nie nkolaga naderha. 32 Akaba ogwêrhe ebinwa by’okushuza oderhage, bulya nanasîma nyerckane obushinganyanya bwâwe; 33 Akaba nanga, Ohulikage nkola nakuyumvisa obumanye.
Job 33
1וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע־נָ֣א אִיּ֣וֹב מִלָּ֑י וְֽכָל־דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃ 2הִנֵּה־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י דִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃ 3יֹֽשֶׁר־לִבִּ֥י אֲמָרָ֑י וְדַ֥עַת שְׂ֝פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃ 4רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃ 5אִם־תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃ 6הֵן־אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־אָֽנִי׃ 7הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃ 8אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃ 9זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃ 10הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃ 11יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃ 12הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃ 13מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה׃ 14כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ 15בַּחֲל֤וֹם ׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃ 16אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃ 17לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑ה וְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃ 18יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת וְ֝חַיָּת֗וֹ מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃ 19וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ וְרֹ֖יב עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃ 20וְזִֽהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם וְ֝נַפְשֹׁ֗ו מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃ 21יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִי וְשֻׁפּ֥יּ עַ֝צְמוֹתָ֗יו לֹ֣א רֻאּֽוּ׃ 22וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשֹׁ֑ו וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽים׃ 23אִם־יֵ֤שׁ עָלָ֨יו ׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץ אֶחָ֥ד מִנִּי־אָ֑לֶף לְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יָשְׁרֽוֹ׃ 24וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃ 25רֻֽטֲפַ֣שׁ בְּשָׂר֣וֹ מִנֹּ֑עַר יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃ 26יֶעְתַּ֤ר אֶל־אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃ 27יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא־שָׁ֥וָה לִֽי׃ 28פָּדָ֣ה נַ֭פְשֹׁי מֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת וְ֝חַיָּתֹי בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃ 29הֶן־כָּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃ 30לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַֽחַיִּים׃ 31הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃ 32אִם־יֵשׁ־מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִי דַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי־חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃ 33אִם־אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חָכְמָֽה׃ ס
34
Elihu ayûshûla ebindi binwa
1 Okubundi Elihu ayûshûla aderha, erhi: 2 Ninyu mwe bashinganyanya, yumvi ebi binwa, mwe b’obumanye bunji, muntege okurhwîri. 3 Bulya okurhwîri kurhahimwa kurhonya enshambâlo, • Nka kula ebiraka biyumva amanyunya g’ebiryo. 4 Rhulolage haguma bihi biri bya bushinganyanya, rhwêne na nene rhulole ebiri by’okuli. 5 Ayubu anadesire, erhi: «Mba mushinganyanya, na Nyamuzinda àmbulîre okuli kwâni, 6 Omutwî w’emmanja (wâni) kuli nie ali mwîsi wa bantu, obubî bwâni kakola kafinjo karhafuma, n’obwo ntabyo nàjizire» 7 Ngahi oli aka Ayubu akaciboneka? Onywa amabî nka mìshi. 8 Ogenda haguma n’Abanya-byâha, Oyumvîkana n’abantu babî. 9 Karhali yêne wàderhaga, erhi: «Bici kukwânana omuntu, omu kujira ebi alonzize, omu bwâmi bwa Nyamuzinda. 10 Munyumve nâni nka muntu muguma-guma, muyegûle kùli na Nyamuzinda amagalugalu; Ow’eyanya aba mushinganyanya. 11 Bulya ahemba omuntu nk’oku ebijiro byâge binali, alola ngasi muntu oku obwôrhere bwâge bunali. 12 Kwo binali Nyamuzinda arhaba nkola-maligo, Nyamubâho arhalenganya. 13 Ndi wamuhaga obuhashe burhegeka igulu? Ndi wankamubwizire mpu arhegeke igulu lyôshi? 14 Acishubiranaga omûka gwâge, acicîbungiraga-kwo yenene empûsi yâge. 15 Ngasi ciremwa côshi cànkahubire, n’omuntu ashubire omu katulo. 16 Akaba oyîsh’iyumvîrhiza, ohire ehi emurhima: orhege okurhwîri oku mulenge gw’izù lyâni. 17 K’oshomba obushinganyanya anamany’irhegeka? k’anacishomya mpu atwîra Omushinganyanya Ogala-byôshi oluba nja? 18 Obwîra abâmi mpu: “ntindi !” ogayaguza abaluzi. 19 Arhishi baluzi, arhanajira kabôlo ekarhî k’omugaraganda n’entagengwa, bulya bôshi buli bulenga bw’enfune zâge. 20 Bôshi kufà bafà omu kahwenyenye k’obudufu, entwâli ziherêrekere n’okuhirigirha, na ciri-misî amunaganule buzira kucihinya. 21 Amasù gâge garhahwa garhasingiriza enjira z’omuntu, n’okulolêreza amakano gâge. 22 Ntà mwizimya nîsi erhi lwikûngu, nyankola-maligo ankahash’icifulikamwo. 23 Ntâye alaliza mpu ly’abonekana mushinganyanya omu masù ga Nyamuzinda. 24 Yêne ye vunyungula Abanya-buhashe buzira kudôsibwa na ndi, ahire n’abandi ahâli h’abo. 25 Aba amanyirire ebijiro bya ngasi baguma! anababulindike omu budufu n’okubalabarhanya. 26 Nka kula kwa banya-nkola-maligo, anabavunyungulire omu masù g’olubaga. 27 Bulya bàmugomire, barhanashimbaga enjira zâge. 28 Balibuza omukenyi kuhika cmirenge yâge yamuhikako, bamugayisa ntyo erhi ayumva endûlù z’abîrhôhye. 29 Erhi ankabêra burhahinya na ntâye wamuhuliganya, erhi ankabwikira obusù bwâge, buzira kuciyêreka ndi, erhi anababalire amashanja n’ebiremwa! 30 Anaciza omugoma omu kasirha k’amaligo, 31 Erhi oyo ankabwîra Nyamuzinda, erhi: «Nagomire, ntakacijira câha, 32 akaba nàhabire, ombabalire, akaba nàbuzire obushinganyanya, ntakacishubirira» 33 K’oku bwâwe, anali wa kuhana, bulya wàlahire emihigo yâge? Wêne wacîshoga arhali nie, nîrhu orhuhage oku bwâwe bumanye! 34 Ci kwône abantu barhimanya, na ngasi mugula odwîrhe anyumvîrhiza, banambwîra, erhi: 35 «Ayubu arhaderha n’obumanye, bulya enshambâlo yâge erhali mwo bukengêre.» 36 Nâwe wêne oj’emulôndôlo, oyumvîrhize amashuzo gâge n’ag’abahàlanjisi. 37 Bulya amayûshûla oku câha câge, obugoma, asherêza okuli ekarhî kîrhu, anayûshûla ebinwa birhankasîmisa Nnâmahanga.»
Job 34
1וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃ 2שִׁמְע֣וּ חֲכָמִ֣ים מִלָּ֑י וְ֝יֹדְעִ֗ים הַאֲזִ֥ינוּ לִֽי׃ 3כִּי־אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ יִטְעַ֥ם לֶאֱכֹֽל׃ 4מִשְׁפָּ֥ט נִבְחֲרָה־לָּ֑נוּ נֵדְעָ֖ה בֵינֵ֣ינוּ מַה־טּֽוֹב׃ 5כִּֽי־אָ֭מַר אִיּ֣וֹב צָדַ֑קְתִּי וְ֝אֵ֗ל הֵסִ֥יר מִשְׁפָּטִֽי׃ 6עַל־מִשְׁפָּטִ֥י אֲכַזֵּ֑ב אָנ֖וּשׁ חִצִּ֣י בְלִי־פָֽשַׁע׃ 7מִי־גֶ֥בֶר כְּאִיּ֑וֹב יִֽשְׁתֶּה־לַּ֥עַג כַּמָּֽיִם׃ 8וְאָרַ֣ח לְ֭חֶבְרָה עִם־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וְ֝לָלֶ֗כֶת עִם־אַנְשֵׁי־רֶֽשַׁע׃ 9כִּֽי־אָ֭מַר לֹ֣א יִסְכָּן־גָּ֑בֶר בִּ֝רְצֹת֗וֹ עִם־אֱלֹהִֽים׃ 10לָכֵ֤ן ׀ אַֽנֲשֵׁ֥י לֵבָ֗ב שִׁמְע֫וּ לִ֥י חָלִ֖לָה לָאֵ֥ל מֵרֶ֗שַׁע וְשַׁדַּ֥י מֵעָֽוֶל׃ 11כִּ֤י פֹ֣עַל אָ֭דָם יְשַׁלֶּם־ל֑וֹ וּֽכְאֹ֥רַח אִ֝֗ישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ׃ 12אַף־אָמְנָ֗ם אֵ֥ל לֹֽא־יַרְשִׁ֑יעַ וְ֝שַׁדַּ֗י לֹֽא־יְעַוֵּ֥ת מִשְׁפָּֽט׃ 13מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו אָ֑רְצָה וּמִ֥י שָׂ֝֗ם תֵּבֵ֥ל כֻּלָּֽהּ׃ 14אִם־יָשִׂ֣ים אֵלָ֣יו לִבּ֑וֹ רוּח֥וֹ וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ אֵלָ֥יו יֶאֱסֹֽף׃ 15יִגְוַ֣ע כָּל־בָּשָׂ֣ר יָ֑חַד וְ֝אָדָ֗ם עַל־עָפָ֥ר יָשֽׁוּב׃ 16וְאִם־בִּ֥ינָה שִׁמְעָה־זֹּ֑את הַ֝אֲזִ֗ינָה לְק֣וֹל מִלָּֽי׃ 17הַאַ֬ף שׂוֹנֵ֣א מִשְׁפָּ֣ט יַחֲב֑וֹשׁ וְאִם־צַדִּ֖יק כַּבִּ֣יר תַּרְשִֽׁיעַ׃ 18הַאֲמֹ֣ר לְמֶ֣לֶךְ בְּלִיָּ֑עַל רָ֝שָׁ֗ע אֶל־נְדִיבִֽים׃ 19אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נָשָׂ֨א ׀ פְּנֵ֥י שָׂרִ֗ים וְלֹ֣א נִכַּר־שֹׁ֖ועַ לִפְנֵי־דָ֑ל כִּֽי־מַעֲשֵׂ֖ה יָדָ֣יו כֻּלָּֽם׃ 20רֶ֤גַע ׀ יָמֻתוּ֮ וַחֲצ֪וֹת לָ֥יְלָה יְגֹעֲשׁ֣וּ עָ֣ם וְיַעֲבֹ֑רוּ וְיָסִ֥ירוּ אַ֝בִּ֗יר לֹ֣א בְיָֽד׃ 21כִּי־עֵ֭ינָיו עַל־דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ וְֽכָל־צְעָדָ֥יו יִרְאֶֽה׃ 22אֵֽין־חֹ֖שֶׁךְ וְאֵ֣ין צַלְמָ֑וֶת לְהִסָּ֥תֶר שָׁ֝֗ם פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ 23כִּ֤י לֹ֣א עַל־אִ֭ישׁ יָשִׂ֣ים ע֑וֹד לַהֲלֹ֥ךְ אֶל־אֵ֝֗ל בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 24יָרֹ֣עַ כַּבִּירִ֣ים לֹא־חֵ֑קֶר וַיַּעֲמֵ֖ד אֲחֵרִ֣ים תַּחְתָּֽם׃ 25לָכֵ֗ן יַ֭כִּיר מַעְבָּֽדֵיהֶ֑ם וְהָ֥פַךְ לַ֝֗יְלָה וְיִדַּכָּֽאוּ׃ 26תַּֽחַת־רְשָׁעִ֥ים סְפָקָ֗ם בִּמְק֥וֹם רֹאִֽים׃ 27אֲשֶׁ֣ר עַל־כֵּ֭ן סָ֣רוּ מֵֽאַחֲרָ֑יו וְכָל־דְּ֝רָכָ֗יו לֹ֣א הִשְׂכִּֽילוּ׃ 28לְהָבִ֣יא עָ֭לָיו צַֽעֲקַת־דָּ֑ל וְצַעֲקַ֖ת עֲנִיִּ֣ים יִשְׁמָֽע׃ 29וְה֤וּא יַשְׁקִ֨ט ׀ וּמִ֥י יַרְשִׁ֗עַ וְיַסְתֵּ֣ר פָּ֭נִים וּמִ֣י יְשׁוּרֶ֑נּוּ וְעַל־גּ֖וֹי וְעַל־אָדָ֣ם יָֽחַד׃ 30מִ֭מְּלֹךְ אָדָ֥ם חָנֵ֗ף מִמֹּ֥קְשֵׁי עָֽם׃ 31כִּֽי־אֶל־אֵ֭ל הֶאָמַ֥ר נָשָׂ֗אתִי לֹ֣א אֶחְבֹּֽל׃ 32בִּלְעֲדֵ֣י אֶ֭חֱזֶה אַתָּ֣ה הֹרֵ֑נִי אִֽם־עָ֥וֶל פָּ֝עַ֗לְתִּי לֹ֣א אֹסִֽיף׃ 33הַֽמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽי־מָאַ֗סְתָּ כִּי־אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא־אָ֑נִי וּֽמַה־יָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃ 34אַנְשֵׁ֣י לֵ֭בָב יֹ֣אמְרוּ לִ֑י וְגֶ֥בֶר חָ֝כָ֗ם שֹׁמֵ֥עַֽ לִֽי׃ 35אִ֭יּוֹב לֹא־בְדַ֣עַת יְדַבֵּ֑ר וּ֝דְבָרָ֗יו לֹ֣א בְהַשְׂכֵּֽיל׃ 36אָבִ֗י יִבָּחֵ֣ן אִיּ֣וֹב עַד־נֶ֑צַח עַל־תְּ֝שֻׁבֹ֗ת בְּאַנְשֵׁי־אָֽוֶן׃ 37כִּ֥י יֹ֘סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע בֵּינֵ֣ינוּ יִסְפּ֑וֹק וְיֶ֖רֶב אֲמָרָ֣יו לָאֵֽל׃ ס
35
Nyamuzinda ashîbirira emikolo y’abantu
1 Elihu ashubiyûshûla ebinwa aderha, erhi: 2 «K’ocikebirwe mpu wanayàza, nîsi erhi ohamagale n’obwâlagale oku wanaba, mushinganyanya omu masù ga Nyamuzinda.» 3 Okucishomya okumubwîra, erhi: «Makwânane maci kuli mwe, nkajira ecâha erhi ntacijiziri?» 4 Lero niene nkolaga nakushuza, nshuze n’abîra bâwe caligumiza, 5 Galamira emalunga ocibonere, Lolà kurhi ebitù biri kulî na nâwe! 6 Okajira ecâha, k’erhi Ye obabazize? Okayûshûla obugoma bwâwe, k’omubabazize? 7 Akaba oli mushinganyanya bici omulerhera? nîsi bici omushobôza? 8 Obubî bwâwe bwanabalâza balya mushushine mweshi, obushinganyanya bwâwe burhankakwânana abarhali bantu. 9 Abali omu malibuko, barhahwa kuyâma, Abali omu mazibu g’ababisha, banayakûze, bahûne owabalîkûza, 10 Ci ntâye oderha, erhi: «Ngahi oli Nyamuzinda, Mulemi wàni?» Olya ohà abantu enyimbo z’obukuze budufu, 11 Olya orhuyigîriza bwinjà kulusha aleke ensimba z’erubala, Orhujira binjà na bîrhonzi kulusha aleke enyunyi z’emalunga. 12 Banayame arhanabayumve, erhi bucibune bwa bantu babî burhuma 13 Nyamuzinda arhayumvîrhiza ebinwa bibî, Ogala-byôshi arhabilolakwo. 14 Woyo wamacishomya okuderha, erhi «Ntamubwini» mpu olubanja lwâni luli emwâge, nalinda! 15 Nîsi, erhi: «Oburhè bwâge burhahana» anali nk’uhabire obubî bw’ebinwa by’omuntu. 16 Kuli kuderha oku Ayubu adwîrhe abumbûlira akanwa busha, omu buhwinja bwâge adwîrhe aluza ebinwa busha.
Job 35
1וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃ 2הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃ 3כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃ 4אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃ 5הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ 6אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ 7אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃ 8לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃ 9מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃ 10וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃ 11מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃ 12שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים׃ 13אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ 14אַ֣ף כִּֽי־תֹ֖אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃ 15וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃ 16וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ פ
36
Amakwânane g’amalibuko g’Ayubu
1 Okubundi Elihu anacigendekera aderha, erhi: 2 Oninde hisungunu onandeke nkuyigîrize, bulya ntadesire byôshi ebiyêrekîre Nyamuzinda! 3 Nadòma obumanye bwâni kulî, lyo nfungira Omulemi wâni 4 Bulya okunali ebinwa byâni birhali bya bunywesi, biri binwa byàli hôfi nâwe, bya muntu ogwêrhe obumanye nkana. 5 Nyamuzinda arhakabulira omuntu ogwêrhe omurhima gucire! 6 Arhankaziga omuntu mubî alama, ye fungira abakenyi, 7 Ye yeza omushinganyanya, anamudamaze oku ntebe y’obwâmi haguma n’abâmi, omu irenge ly’ensiku n’amango! 8 Lero abashwêke n’obudagule, balibuzibwe n’amalumwa. 9 Abamanyîse ntyo ebijiro byâbo, abayêreke ebijiro by’obucîbone bwâbo! 10 Abayigule amarhwîri abarhônde, mpu baleke obubî bwâbo. 11 Erhi bankanayumva bakanamurhumikira, akalamo kâbo banakagereza omu murhûla n’emyâka yâbo ebè ya masîma. 12 Ci erhi ankaba barhayumva, bonene banaciyîsa n’itumu, bafe barhanamanyiri. 13 Ci ab’emirhima mizibu, balya bakaziyôrha balî omu burhe, barhankamanya bayâkûza amango amabashweka. 14 Banafa omu busole bwâbo, n’akalamo kâbo kagayaguzibwe. 15 Anayôkole omukenyi n’obukenyi bwâge, anamuyigîrize n’amalumwa. 16 Nâwe alonza akukûle omu burhe, akuhîre aha wagandâza! 17 Wàlahire okuhà abantu babî obuhane, wakaz’iyîma enfûzi obuhashe bwâyo. 18 Ci ocilangâge omanye ebinji-binji byakushumika kubî, wankahera n’obuhirhi bunene. 19 Otwîre omugale olubanja kuguma n’omukenyi, omuntu muzibu kuguma n’omuntu muzâmba. 11 Orhavunyungulaga ababûnga, mpu lyo oha bene winyu entebe zâbo; 21 Omanye wankahabukira omu birhashingânîni, byo byàrhumaga ojà omu marhangulo gali nk’aga. Olwimbo lw’obushinganyanya buzibu 22 Lolà oku Nyamuzinda ye jira obuhashe bwôshi, muntu mukulu ndi wankacigerera kuli Ye? 23 Ndi okola omulangwîre enjira agereramwo? Ndi okola omubwizire, erhi: Wajizire kubî». 24 Okuli kulenga, olonze kurhi wankakuza omukolo gwâwe, ogu abantu bakuza n’enyimbo zâbo. 25 Abagubona basômerwe, omuntu akazigulolêreza ciru akaba ali kulî 26 Neci Nyamuzinda ali mukulu, alushire obumanye bwîrhu, omubalè gw’emyâka yâge gurhankaheka! 27 Ye nyihya emirhonyi y’amîshi, ayijire ebè nkuba, cihônzi cinene. 28 Neci ebitù bibulage, ehûngukire oku rhutù rhw’abantu. 29 Ndi wankahash’imanya kurhi ebitù bigenda, ndi wankamanya emikungulo y’omu mwâge? 30 Lolà oku analambûlire ebitù oku nyanya z’entondo, abikolese omu kucibwikira. 31 Kwa bene okwo kw’aluza mw’abantu, n’okuhâna ebiryo mwandu. 32 Anafumbarhe omulazo omu nfune zâge, anagubwîre eci gwakola. 33 Omukungulo gwâge gunamanyîse oku ayiruka, oku obukunizi bwâge buyishir’igandaza obubî.
Job 36
1וַיֹּ֥סֶף אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃ 2כַּתַּר־לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃ 3אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק וְ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃ 4כִּֽי־אָ֭מְנָם לֹא־שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃ 5הֶן־אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב׃ 6לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃ 7לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃ 8וְאִם־אֲסוּרִ֥ים בַּזִּקִּ֑ים יִ֝לָּכְד֗וּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃ 9וַיַּגֵּ֣ד לָהֶ֣ם פָּעֳלָ֑ם וּ֝פִשְׁעֵיהֶ֗ם כִּ֣י יִתְגַּבָּֽרוּ׃ 10וַיִּ֣גֶל אָ֭זְנָם לַמּוּסָ֑ר וַ֝יֹּ֗אמֶר כִּֽי־יְשֻׁב֥וּן מֵאָֽוֶן׃ 11אִֽם־יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃ 12וְאִם־לֹ֣א יִ֭שְׁמְעוּ בְּשֶׁ֣לַח יַעֲבֹ֑רוּ וְ֝יִגְוְע֗וּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃ 13וְֽחַנְפֵי־לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃ 14תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃ 15יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְי֑וֹ וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃ 16וְאַ֤ף הֲסִיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃ 17וְדִין־רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃ 18כִּֽי־חֵ֭מָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ֣ בְסָ֑פֶק וְרָב־כֹּ֝֗פֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃ 19הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֖וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃ 20אַל־תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃ 21הִ֭שָּׁמֶר אַל־תֵּ֣פֶן אֶל־אָ֑וֶן כִּֽי־עַל־זֶ֝֗ה בָּחַ֥רְתָּ מֵעֹֽנִי׃ 22הֶן־אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃ 23מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וּמִֽי־אָ֝מַ֗ר פָּעַ֥לְתָּ עַוְלָֽה׃ 24זְ֭כֹר כִּֽי־תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃ 25כָּל־אָדָ֥ם חָֽזוּ־ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃ 26הֶן־אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־חֵֽקֶר׃ 27כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃ 28אֲשֶֽׁר־יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י ׀ אָדָ֬ם רָֽב׃ 29אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃ 30הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃ 31כִּי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃ 32עַל־כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃ 33יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃
37
1 Na kuli okwo, omurhima gwâni gwamashabîra omu ndà, gwamarhênga aha gubêra. 2 Yumvi, yumvi okushakânya’kw’izù lyâge emikungulo yamurhenga omu kanwa 3 Yamanarhulukâna omu malunga mwoshi, n’emilazo yâge yamalagiza kuhika ah’igulu lihekera. 4 Enyuma zâge izù lyakungula bwenêne, bulya izù linene lya Nyamuzinda lyakungula. Arhankanayimanza emilazo yâge amango izù lyâge lidwîrhe lyakungula. 5 Neci okunali, n’eyo mikungulo, Nyamuzinda anarhuyêreke ebisômerîne, anajire ebirhangâzo rhurhankakayumva. 6 Anabwîre enkuba y’olubula, erhi: «Rhogera oku idaho» n’enkuba y’ecihônzi ayibwîre, erhi: «Rhoga n’obuzibu bunêne» 7 Ntyo anayimanze emikolo y’abantu, Lyo ngasi muguma amanyîsa-ho oku emikolo yâge eri mikulu. 8 N’ensimba zije omu mwazo, ziyegeme omu malumba gâzo. 9Ecihusi carhenga aha cibà, n’empûsi y’emwênè elerhe emboho. 10 N’oku misî y’omûka gwa Nyamuzinda, olubula lunànage n’enyîshi zihulula zizibuhe. 11 Anahire omûka omu bitù, n’ebitù bihire emilazo eyi n’eyi. 12 Nayo emilazo yanajà emunda ayirhegesire, ejire oku anayirhegesire omu igulu lyôshi. 13 Hali amango eyisha eri hana abantu, nîsi erhi elerhe amînja g’enkuba. 14 Okwôla kwôshi okuyumve wâni Ayubu, buzira kurhindira, Onagerêreze oku birhangâzo bya Nyamuzinda. 15 K’omanyire oku Nyamuzinda abirhegeka? K’oyishi oku ajira ly’emilazo emoleka kurhenga omu bitù? 16 K’oyishi kurhi ajira ly’ebitù birhagirhogera oku idaho, cisômerîne c’obukengêre bwâge bunji; 17 Woyo, emyambalo yâwe enayunjule idûrhu, Gala mango igulu lihumûka, lirhengemwo ehihûsi hyarheng’e mukondwè! 18 Ka wankamanya akâge okulambûla ebitù? N’okubizibuhya nka cilolero ca cûma? 19 Mbwîraga nâni kurhi rhwankamushuza? Okwinja, rhucihulikire bulya rhuli omu mwizimya. 20 K’ebinwa byâni hali oku byamubwîra? Ka mwene omuntu ankamuyigîriza? 21 Mango maguma obulangashane burhaboneke, bulya bwabwikirwe bwenêne n’ebitù, Kandi empûsi yanayisha ebiyehukane kulî. 22 Olunda lw’emwênè, yamarhenga obulangashane buli nka masholo Nyamuzinda oyo ocihundikire obukulu bw’okuyôbohya! 23 Ogala-byôshi, ntaho rhwankamushimâna! Ye mukulu, nn’obushinganyanya n’obuhashe! 24 Abantu bôshi bamurhinye, bamukuze balya bôshi bacikunga bwenge.
Job 37
1אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃ 2שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃ 3תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 4אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃ 5יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃ 6כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃ 7בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃ 8וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃ 9מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃ 10מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃ 11אַף־בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃ 12וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃ 13אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃ 14הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃ 15הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃ 16הֲ֭תֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃ 17אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃ 18תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃ 19ה֖וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ 20הַֽיְסֻפַּר־ל֖וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃ 21וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃ 22מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃ 23שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃ 24לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃ פ
38
IV. Ebinwa bya Nyakasane kuli Ayubu
Nyamulema w’oburhimanya ayagîriza Ayubu
1 Kurhenga omu mulaba, Nyakasane ashuza Ayubu, erhi: 2 Ye ndi odwîrhe acîka emihigo yâni, n’ebinwa byâge by’obubwinja? 3 Hwinja! Ohwinje nka kula entwâli yankanakenyera; nakudôsa nâwe wanashuza. 4 Ngahi wali erhi ndema igulu? derhaga akaba obumanye bwâwe buli bunji. 5 Ndi wàlijiriraga olubibi, erhi nîsi, ndi walilambûliragakwo omugozi? 6 Oku bici amakôndo galyo gasimikira, nîsi, erhi ndi wàligwikiraga ibuye ly’eciriba? 7 Omu karhî k’enyenyêzi zikemeza sêzi, na bene Nyamuzinda bôshi bazanzaramuke? 8 Indi wàhamisire enyanja n’enyumvi, amango yàjiragwa? 9 Amango nàyihâga ebitù nti gwo mwambalo gwâyo, n’enyikungu nti zibe rhwirhubo rhwâyo. 10 K’omanyire amango nàyijiriraga olubibi, nanayihirakwo enyumvi n’orhukomyo? 11 Nanaciyibwîra, nti: ho wakazihika aha, ntà kuharhaluka, nti ho okuciguga kw’emisî yâwe kwakazihwera ahâla. 12 K’omu kalamo kâwe okola orhegesire obuce? K’okola oyêresire omucêracêra aha gwabêra? 13 Lyo bugwarhira igulu oku marhambi galyo, ntyo bugukumule amabî muli lyo? 14 Lero igulu lyanaba n’eyindi nshusho, lihinduke nk’ibûmba lihinage libè n’elindi ibala nka mwambalo 15 Anayase ababî obumoleke bwâbo, avune n’amaboko galikola galengerire 16 K’okola ojîre kuhika aha nshôko y’enyânja, k’okola olambagìre wahika aha buzinda bw’omuhengere? 17 K’emihango y’obudufu k’okola oyibwîne? Ka wàbwîne emihango y’ahantu h’endûnduli y’olufù? 18 K’okola orhanyize oku bugali bw’igulu, mbwîra erhi oliyîshi lyôshi? 19 Ngahi obulangashane bugwîshira? Ngahi omwizimya gulâla? 20 Mpu obitamaze halya bibêra, erhi obiheke omu myûbako yabyo? 21 Okakumanya, kwo kuderha oku wàli muburhe, n’obwo odwîrhe waganja nsiku nyinji kulushîsa? 22 K’okola ohisire aha olubula lubîkwa, aha enguli zâlwo zibêra, k’okola ohahisire? 23 Zo nguli mba mbikire amango g’amalibuko, amango g’ensiku z’akadali n’ez’entambala. 24 Njira ehi obulangashane bulumiramwo omu igulu, Ngahi empûsi y’ebuzûka-zûba elumîra omu igulu? 25 Indi ojira emibûnda y’emigezi, n’enjira y’ebitù amango enkuba yakûngula? 26 Aniese ntyo enkuba omu cihugo cirhalimwo ndi, n’omu irûngu omurhabà muntu? 27 N’erhi enia ntyo, ahantu hali bwamwa hanayûmûsire, ehadômerere, emeze ho ebyâsi bibishi. 28 K’enkuba ejira îshe ôyiburha? Indi ôburha emirhonyi y’olumè! 29 Ndà ehi olubula lurhengamwo Ndi ôburha ensimbu y’oku nkuba? 30 Gala mango amîshi gazibuha nka mabuye, na gala mango omuhengere guboneka guyashamire, 31 Ka wankahasha warhandânya olukere lw’enyenyêzi Kilimiya, mpu olushwêke n’omugozi, nîsi erhi okutwa emishumiro y’enyenyêzi Oriyoni. 32 Ka we zûsa enyenyêzi y’esêzi omu mango gâyo, nîsi erhi we gendana enyenyêzi ya Marsi n’abâna bâyo? 33 K’oyishi amarhegeko g’oku nkuba, ka wankahash’iderha buhashe buci gajira omu igulu? 34 K’onahise izù lyâwe omu bitù nka wayâma, n’amîshi gaba enyanya gôshi ka ganakuyûmve? 35 Ka we rhegeka emilazo mpu egendage, ka enakubwîre, erhi: «Rhôno rhuli bano?» 36 Ndi oha omunânâ oburhondekezi? N’oluhazi oluhe obwenge? 37 Ndi wankamany’igânja ebitù n’obwenge bwâge, ndi wankahengeka orhubîndi rhw’omu malunga? 38 Gala mango akatulo kahinduka idaho lyûmu, na gala mango amalôngo gagwârhana, lyôki lyo? 39 Ka we hivira entale-nkazi omunyama wâyo, onayiguse abâna bayo? 40 K’oyishi ôkwazo gala mango zicilambika omu bulumba, nîsi erhi amango zicifulisire omu ishaka? 41 Indi orheganyiza hungwe ebihembo, gala mango ebyâna-nyunyi byâge biyamira emunda Nyamuzinda ali, binaje byagwagwabirira ebiryo?

Job 38
1וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מִ֥ן ׀ הַסְּעָרָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃ 2מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת׃ 3אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ 4אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיָסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃ 5מִי־שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃ 6עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הָטְבָּ֑עוּ א֥וֹ מִֽי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃ 7בְּרָן־יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר וַ֝יָּרִ֗יעוּ כָּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 8וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃ 9בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשֹׁ֑ו וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃ 10וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָֽ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃ 11וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹ֥א־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃ 12הְֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר מְקֹמֽוֹ׃ 13לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁעִ֣ים מִמֶּֽנָּה׃ 14תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃ 15וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁעִ֣ים אוֹרָ֑ם וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃ 16הֲ֭בָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃ 17הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃ 18הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃ 19אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־א֑וֹר וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃ 20כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּל֑וֹ וְכִֽי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃ 21יָ֭דַעְתָּ כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃ 22הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג וְאֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃ 23אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃ 24אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יֵחָ֣לֶק א֑וֹר יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ 25מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃ 26לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃ 27לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֖אָה וּמְשֹׁאָ֑ה וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃ 28הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל׃ 29מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַיִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃ 30כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃ 31הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃ 32הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃ 33הֲ֭יָדַעְתָּ חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם אִם־תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃ 34הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃ 35הַֽתְשַׁלַּ֣ח בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃ 36מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חָכְמָ֑ה א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃ 37מִֽי־יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחָכְמָ֑ה וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃ 38בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃ 39הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃ 40כִּי־יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־אָֽרֶב׃ 41מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־יְ֭לָדָו אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃
39
1 K’oyishi amango orhushafu rhuburha? K’okola obwîne amango rhufùmba? 2 Ka wankamanya myêzi inga rhuburhirakwo, nîsi erhi amango rhuburha? 3 Rhunashurhame rhuburhe abâna barhò, rhurhanalumwe na cici. 4 N’amango abâna barhò bakola bagwêrhe emisî, bamanakula, banakomogoze, banacigendere olwâbo lunda. 5 Ndi wankalekaga endogomi y’erubala, mpu ekaja olunda enalonzize, indi oshwekûla endogomi y’emuzirhu? 6 Nàmuhire obulambo nti mwo akazibêra, n’olubanda lw’omunyu mpu mwo mwâge? 7 Arhafuduka n’olubi lw’omu lugo, arhayumva oku endogomi y’ekà yayâna. 8 Anabè ageragera omwo ntondo ayabukira, aj’afûkulamwo, ngasi aha ehyâsi hibishi hinali. 9 K’embogo yankaziga yakukolera, nîsi erhi okubera omu lugo lw’ebintu byâwe? 10 Ka wankabash’iyihalir’okuhinga, oyihirekwo enfuka mpu eyishe yahinga omu nyuma zâwe omu lubà nda? 11 Ka wankacîkubagira yo bulya yo egwêrhe emisî minene, mpu okolaga wayiyêreka emikolo oyirekere yo? 12 Ka wankacîkubagira-yo amango wagendisârûla emburho yâwe, n’okuyilundika oku câno câwe? 13 K’ecûbi c’enyunda wankacigerera oku mashala ga lubôndo nîsi erhi oku g’akadûrha? 14 Amango esiga amajî gâyo oku idaho, egasiga omu bidaka mpu gadurhubaliremwo. 15 Enayibagire oku hali okugulu kwankagasarhalakwo, Oku hali ensimba y’erubala yankagabera. 16 Ebà ndârhi oku bâna bâyo nka kulya oku barhali bâyo erhaderha mpu yarhamira busha. 17 Ali ebwa kubà Nyamuzinda àyiyîmire oburhondekezi, arhanayihâga bukengêre bunganaci. 18 Ci kwônene amango yamacirhunika, enalushe enfarasi n’oyigendakwo. 19 Ka we hà enfarasi emisî yâyo, Ka we wàyitâkaga n’omugâra gw’obushênzi omu igosi? 20 Ka we rhuma yacanuka nka luzige, n’okuyâna kulya kw’okuyôbohya? 21 Enaje yacijanjaga omu kabanda, n’oburhwâli enacihunike omu ntambala. 22 Erhafà bôba, erharhînya cici, erhashubira nyuma embere ly’engôrho. 23 Enyanya lyâyo wanayumva empênzi yajegera, obone n’oku itumu n’omwampi byayisha byalaza. 24 Nka yamajunjugurhwa n’okulinda, enakûle omulindi, elibirhe okurhalusire, erhankacilindirira nk’omushekera gwamavuga. 25 Ngasi kubûha omushekera, enabè nk’erhali kwo ihuzihuzi; oku guciri kuli enayeheze entambala, okuhagaza kw’abarhambo n’orhuhababo rhw’amatabâro. 26 Ka bukengêre bwâwe burhuma lubakà ayêrêr’emalunga, n’okulambûlira ebyûbi byâge olunda lw’emukondwè? 27 K’irhegeko lyâwe lirhuma ikozi lyazimêra emalunga? Ka lyo lirhuma lyagend’irhêrera oku nyanya ly’entondo? 28 Oku mabuye liyûbaka, kwo linalâla, oku luhande lw’ibuye halya lirhankahikwâkwo. 29 Oku linali aho erhi lyanayunjayunja omunyama gwâlyo, amasù galyo gahike kulî bwenêne. 30 Abâna-nyunyi bâlyo banacihagûle omukò, ahâli omurhûmba erhi ho nalyo linali.

Job 39
1הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃ 2תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה וְ֝יָדַ֗עְתָּ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃ 3תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃ 4יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃ 5מִֽי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃ 6אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה׃ 7יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נ֝וֹגֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃ 8יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כָּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃ 9הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃ 10הֲֽתִקְשָׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃ 11הֲֽתִבְטַח־בּ֖וֹ כִּי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃ 12הֲתַאֲמִ֣ין בּ֖וֹ כִּי־יָשִׁ֣וב זַרְעֶ֑ךָ וְֽגָרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃ 13כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃ 14כִּֽי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃ 15וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְּדוּשֶֽׁהָ׃ 16הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃ 17כִּֽי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חָכְמָ֑ה וְלֹא־חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה׃ 18כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ׃ 19הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃ 20הְֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃ 21יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃ 22יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹֽא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃ 23עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃ 24בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹֽא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ 25בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִים וּתְרוּעָֽה׃ 26הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַֽאֲבֶר־נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ כְּנָפָ֣ו לְתֵימָֽן׃ 27אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃ 28סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַֽל־שֶׁן־סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה׃ 29מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃ 30וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃ פ
40
Nyamubâho akalihira Ayubu
1 Nyakasane anacikalihira Ayubu amubwîra, erhi: 2 Olya oderha mpu aja lubanja bone Nyamuzinda Ogala-byôshi, aderhage ebyâge naye buno! 3 Okubundi Ayubu anacishuza Nyakasane, aderha, erhi: 4 Ntarhanyize kuli ebi nàderhaga, bicigi nankacishuza? Namahira enfune oku kanwa kâni. 5 Nadesire obw’oburhanzi, ntaciderha kabirhi. Nyamuzinda ye hima emisî y’obubî 6 Okubundi, kurhenga omu milazo, Nyakasane anacishuza Ayubu, amubwîra, erhi: 7 Ohwinje onakobeke kirumè, nakudôsa nâwe onshuze. 8 Ka walonza okugayaguza oku nàhizire, onyime olubanja mpu ly’ociha lwo? 9 Ka ogwêrhe okuboko kw’obu-Nyamuzinda? K’izù lyâwe lidwîrhe lyakungula ak’eryâge? 10 Ojâge aho ocihundikire obukulu n’obuhashe, ohwinje obumoleke n’irenge! 11 Yêrekanaga oburhè bwâwe, n’isù lyâwe likali lihunyange obucîbone. 12 Omôlage isù lyâwe, abacîbona bôshi bayubîze, oherêrekeze ho na ho abîsi. 13 Kanyagya obabishe bôshi mbirindikanye ekuzimu, nîsi, erhi obashwêkere bôshi omu mpamikwa. 14 Lero aho nanaba wa burhanzi omu kukukuza, ebwa kubà wamaciha olukengwa omu kuhima kwâwe. Olw’emvubu 15 Orhengilolereza emvubu, ciremwa câni akâwe, kukera ekera obuhasi nka nkâfu. 16 Lolà misî minganaci ejira omu mabùnda bula buzibu bw’emisî eyiba oku ndà! 17 Anashungulike omucira gwâge gubè muzihu nka ndûndu, amahiji gâge gôshi bayunjwîre bikanyi bizongobarhine. 18 Amavuha gâge gali nka misiho ya byûma, n’ebikângakânga byâge biri nka byûma by’eruganda. 19 Aba bushanja hulemêrera bwa Nyamuzinda, ci owamulemaga kurharhuma arhamuyômolera engôrho. 20 Buhasi bw’omu ntondo alya, mulya ezindi nsimba zishârhira. 21 Omu lushâsha alâla, acîbwâlike omu mahukulu g’amasheke omu luziba. 22 Enfinjo zinamucikirize n’ecihoho câzo, emiyêrêzi y’oku nyîshi enamuzunguluke eburhambi. 23 Olwîshi erhi lwankayunjula yêhe arhankayôboha cici. Ciru okuli nka nyamwîshi Yordani lwankadârhabala kurhi, yêhe arhankahuligana. 24 Indi wankaderha mpu amugwarhira emalanga, mpu amurhule amazûlu ahiremw’omugozi. 25 Ka wankamuloba n’olulobo, n’okumushweka olulimi n’omugozi 26 Ka wankamugeza omuguguna omu mazûlu, nîsi erhi wankamurhûla amarhama gâge n’omugera. 27 Ka ankakuyinginga, n’okukushambaza n’ebinwa by’olubohôlolo? 28 Ka wankanywâna mweshi naye, Ly’ayôrha mujà wâwe ensiku zôshi? 20 Ka wankamushwêka kula bashasa akanyunyi ka wankamushwêka mpu wakazisîmîsamwo abâna bâwe? 30 K’abashâna bankacîhira haguma mpu bayîsh’imuguza? K’abarhûnzi bankaderha mpu bamulya mwenda? 31 Ka wankarhulungula oluhù lwâge n’ebisônga, nîsi erhi okumuhombôla irhwe n’ecihômbo? 32 Orhang’iderha mpu wacishomya omulwise, Hano okengêra oku akujizire, orhankacishubiriza!
Job 40
1וַיַּ֖עַן יְהוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ 2הֲ֭רֹב עִם־שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃ פ
3וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־יְהוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃ 4הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃ 5אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃ פ
6וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מִ֥ן ׀ סְעָרָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃ 7אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ 8הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃ 9וְאִם־זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃ 10עֲדֵ֥ה נָ֣א גָֽא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃ 11הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כָל־גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃ 12רְאֵ֣ה כָל־גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃ 13טָמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃ 14וְגַם־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי־תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃ 15הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃ 16הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמָתְנָ֑יו וְ֝אֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃ 17יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־אָ֑רֶז גִּידֵ֖י פַחֲדָ֣ו יְשֹׂרָֽגוּ׃ 18עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃ 19ה֖וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־אֵ֑ל הָ֝עֹשׂוֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃ 20כִּֽי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ וְֽכָל־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַֽׂחֲקוּ־שָֽׁם׃ 21תַּֽחַת־צֶֽאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃ 22יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃ 23הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז יִבְטַ֓ח ׀ כִּֽי־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־פִּֽיהוּ׃ 24בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ בְּ֝מֽוֹקְשִׁ֗ים יִנְקָב־אָֽף׃ 25תִּמְשֹׁ֣ךְ לִוְיָתָ֣ן בְּחַכָּ֑ה וּ֝בְחֶ֗בֶל תַּשְׁקִ֥יעַ לְשֹׁנֽוֹ׃ 26הֲתָשִׂ֣ים אַגְמ֣וֹן בְּאַפּ֑וֹ וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקּ֥וֹב לֶֽחֱיוֹ׃ 27הֲיַרְבֶּ֣ה אֵ֭לֶיךָ תַּחֲנוּנִ֑ים אִם־יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃ 28הֲיִכְרֹ֣ת בְּרִ֣ית עִמָּ֑ךְ תִּ֝קָּחֶ֗נּוּ לְעֶ֣בֶד עוֹלָֽם׃ 29הַֽתְשַׂחֶק־בּ֖וֹ כַּצִּפּ֑וֹר וְ֝תִקְשְׁרֶ֗נּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃ 30יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃ 31הַֽתְמַלֵּ֣א בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֹֽׁו׃ 32שִׂים־עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל־תּוֹסַֽף׃
41
1 Obulangâlire bwâwe bwanashuba bwa bishuki, bulya erhi wankamubadukirakwo konene erhi kunakola kufuduka! 2 Anahinduke Nyabukalye erhi hankajira owamutula irò, ntâye wankashîngalala embere zâge. 3 Ndi wankaderha mpu amulwîsa abule n’oku abire? ntâye ciru n’omuguma hano igulu lyôshi! 4 Naderha n’oku biyêrekîre ebirûmbu byâge, nashambâla n’oku misî yâge erhankagerwa, 5 Ndi okola olengezize omuhiro gw’oluhugurhu lwâge? Ndi okola ohisire omu bongobana bw’olubôngo lwâge? 6 Ndi okola obumbwîre emiromo y’akanwa kâge Oku ajira ecôbà omu kulola olukere lw’amino gâge! 7 Omugôngo gwâge nka mpênzi zihêkine, zishwêkirwe haguma n’obulêmbo buzibu. ‘ 8 Ngasi igâmba lihisire oku lindi, emboho erhankagugeramwo. 9 Gali gashwêkîne gwôshi haguma, gamuyôrhekwomubûmbuli gurhankabûngûka. 10 Akayasamura, ensasi z’omuliro zinacikwêbe, n’amasù gâge gali nka ngohe za mucêracêra. 11 Omu kanwa kâge munakaz’irhenga endimi z’omuliro, munakaz’iyômoka emitulika y’omuliro. 12 Omu mazûlu gâge cigi citûmbûkamwo, ciri nka cira cirhenga omu nyungu y’amaboyôngoka. 13 Omûka gwâge gunayôcc nk’isêse, omu kanwa kâge munakêrhenga engulumira y’omuliro 14 Emisî yâge omu igosi ebêra, embere zâge eri côba caku jugumya. 15 Ebikanyi n’enyama zâge byôshi bigwârhîne kuli ye, byôshi biciniolîre kuli ye birhankanahuligana. 16 Omurhima gwâge guli muzibu nk’ibuye, muzi-zibu nka lwanjikwa. 17 Erhi azûka, amîshi ganadirhimane, amîshi g’enyanja ganaciyêngûle. 18 Bakaderha mpu bamufûnda engôrho, erhamurhulukânamwo oli itumu, oli ecisonga, byo hâhè. 19 Ecûma embere zâge kwo ciri nka hirhi. n’ecûma c’amarhale nka murhi gwàlunzirwe. 20 Omwampi gw’omuherho gurhankamuyôbohya, ibuye ly’omu mujàreti lirhamudûnda! 21 Akarhi k’obuhirhi kuli ye kali nka lukere, anakazinzânw’akabona omwâmpi gwashungûrha. 22 Endà yâge eyunjwîre magamba ga mabandano, ko eyôrha nka kula bankahangira engembe haguma. 23 Anadogomye omudubwi nka ciyûngu cideke, enyanja wanamanya mpu nkaba bukû bayôkera-mwo. 24 Omu nyuma zâge anasigemwo obuyenjûle buli nka kamole, omuhengcre guyòrhc nka kulya gwamayunjula olôya lwêru. 25 Ntà bindi birhangâzo biri nk’ebyo hâno igulu, bulya àlemirwe buzira kubà na côba cici. 26 Anakazilola n’ecisûli oku ab’obucîbone bahindagala embere zâge, Yêne Mwâmi dôka wa bene-cibonè.
Job 41
1הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל׃ 2לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ וּמִ֥י ה֝֗וּא לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב׃ 3מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא׃ 4לֹֽא־אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃ 5מִֽי־גִ֭לָּה פְּנֵ֣י לְבוּשֹׁ֑ו בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ מִ֣י יָבֽוֹא׃ 6דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃ 7גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָֽגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃ 8אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָב֥וֹא בֵֽינֵיהֶֽם׃ 9אִישׁ־בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃ 10עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃ 11מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ יִתְמַלָּֽטוּ׃ 12מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן׃ 13נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃ 14בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה׃ 15מַפְּלֵ֣י בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו בַּל־יִמּֽוֹט׃ 16לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ־אָ֑בֶן וְ֝יָצ֗וּק כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית׃ 17מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ׃ 18מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב בְּלִ֣י תָק֑וּם חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה׃ 19יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן בַּרְזֶ֑ל לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן נְחוּשָֽׁה׃ 20לֹֽא־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן־קָ֑שֶׁת לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ־ל֥וֹ אַבְנֵי־קָֽלַע׃ 21כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח וְ֝יִשְׂחַ֗ק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן׃ 22תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי־טִֽיט׃ 23יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה יָ֝֗ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה׃ 24אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃ 25אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר מָשְׁל֑וֹ הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת׃ 26אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ׃ ס
42
Ishuzo lizinda lya Ayubu
1 Obwo Ayubu anacishuza Nyamubâho, aderha, erhi: 2 Mmanyire oku Oli Ogala-byôshi, n’omuhigo gwâwe wanahash’iguyunjuza. 3 Anali nie olya wakazâg’ihira akavango omu mihigo yâwe, n’ebinwa birhagwêrhi nda na mugongo; Nànashambire buzira bukengêre, oku bintu bintalusire n’ebi ntankayumva. 4 (Yumvagya, nkusengire, Woliha, ompè nâni oluhya nderhe, nakudôsa ombwîrize nâni). 5 Niono ntakuyishigi kundi okurhali kw’emihwalenge y’abantu omu nshambâlo zâbo, Ci lero nâni, buno amasù gâni gamakulolakwoc. 6 Na kandi omu byanshonyi byàni, namagalula oku naderhaga, nkola nacîyûnjuza omu kucîbêrera omu katulo n’omu lùvù.
V. Ishwinjiro
Nyamubâho atumuza balya bira basharhu ba Ayubu
7 Erhi ayûs’ishambâla bôshi na Ayubu, Nyakasane anacibwîra Elifazi w’e Temani, erhi: «Oburhè bwâni buli bunene kuli we n’oku bîra bâwe oku banali bombi, ebwa kubà murhashambire bwinjà oku binyêrekîre, nk’oku mwambali wâni Ayubu anajiraga. 8 Muyankage bo na buno mpânzi nda na ngandabuzi ndà, mukanye muj’emunda omurhumisi wâni Ayubu âlid. Murherekêre eyo nterekêro, oku mwambali wâni Ayubu amuhûnira obwônjo. Nayîsh’irhânya kuli ye, na ntyo ntàcimuhanire kuli kulya mwabulaga kushambâla bwinjà kuli nie. 9 Elifazi w’e Temani, Bildadi w’e Shwahi, na Sofari w’e Nâmati, bagenda bagend’ijira kulya Nyakasane ànababwîraga; ntyo Nyakasane ababa bwônjo erhi Ayubu orhuma. Nyamubâho agalulira Ayubu obuhirhi bwâge. 10 Ago mango Ayubu akazâg’isengerera abîra bâge, Nyakasane ashubiyinjihya akalamo kâge. Obwo, anamugalulira kabirhie kulusha obuhirhi bwâge bwo 11 Okubundi ashub’ibona bene wâbo, bâli bâbo bôshi n’abîra bâge b’embere bôshi bayishiyagalukira emunda ali. Bakaz’ilira bôshi haguma omu nyumpa yâge. Bôshi bakazimulakira n’okumurhûliriza, kuli agwo maluma gôshi Nyakasane àlimurhumire. Ngasi muguma akazimusholôlera: ow’enfaranga n’ow’ehigôndo hy’amasholo. 12 Nyakasane anacigisha ako kalamo kazinda ka Ayubu kulusha akarhanzi: ashwêka bibuzi bihumbi ikumi na binni, ngamiya bihumbi ndarhu, masò cihumbi ga nkâfu na ndogomi cihumbi. 13 Aburha bâna rhabana nda na bâna-nyere basharhu. 14 Omwâli murhanzi amuyirika izîno lya Yemima, n’owa kabirhi erya Kesiya, owa kasharhu naye amusûla erya Keren Hapuku. 15 Omu cihugo côshi murhabonekaga abandi balushire abo bâna-nyere irânga linjà. lshe anacibaha ecigabi oku kashambala kâge, kuguma na bashinja bâbo. 16 Enyuma ly’aho Ayubu àcilamire myâka igana na makuni anni, abona oku bâna b’abâna bâge, kuhika oku iburha lya kani. 17 Okubundi, Ayubu anacifà mushosi erhi amayigurha ensiku.
Job 42
1וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־יְהוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃ 2יָ֭דַעְתִּ כִּי־כֹ֣ל תּוּכָ֑ל וְלֹא־יִבָּצֵ֖ר מִמְּךָ֣ מְזִמָּֽה׃ 3מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַעְלִ֥ים עֵצָ֗ה בְּֽלִ֫י דָ֥עַת לָכֵ֣ן הִ֭גַּדְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין נִפְלָא֥וֹת מִ֝מֶּ֗נִּי וְלֹ֣א אֵדָֽע׃ 4שְֽׁמַֽע־נָ֭א וְאָנֹכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ 5לְשֵֽׁמַע־אֹ֥זֶן שְׁמַעְתִּ֑יךָ וְ֝עַתָּ֗ה עֵינִ֥י רָאָֽתְךָ׃ 6עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ פ
7וַיְהִ֗י אַחַ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־אִיּ֑וֹב וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֔יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב׃ 8וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ־לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה־פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ ׀ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם־פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשֹׂ֤ות עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב׃ 9וַיֵּלְכוּ֩ אֱלִיפַ֨ז הַתֵּֽימָנִ֜י וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֗י צֹפַר֙ הַנַּ֣עֲמָתִ֔י וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם יְהוָ֑ה וַיִּשָּׂ֥א יְהוָ֖ה אֶת־פְּנֵ֥י אִיּֽוֹב׃ 10וַֽיהוָ֗ה שָׁ֚ב אֶת־שְׁב֣יּת אִיּ֔וֹב בְּהִֽתְפַּֽלְל֖וֹ בְּעַ֣ד רֵעֵ֑הוּ וַ֧יֹּסֶף יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְאִיּ֖וֹב לְמִשְׁנֶֽה׃ 11וַיָּבֹ֣אוּ אֵ֠לָיו כָּל־אֶחָ֨יו וְכָל־אַחְיֹתָ֜יו וְכָל־יֹדְעָ֣יו לְפָנִ֗ים וַיֹּאכְל֨וּ עִמּ֣וֹ לֶחֶם֮ בְּבֵיתוֹ֒ וַיָּנֻ֤דוּ לוֹ֙ וַיְנַחֲמ֣וּ אֹת֔וֹ עַ֚ל כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁר־הֵבִ֥יא יְהוָ֖ה עָלָ֑יו וַיִּתְּנוּ־ל֗וֹ אִ֚ישׁ קְשִׂיטָ֣ה אֶחָ֔ת וְאִ֕ישׁ נֶ֥זֶם זָהָ֖ב אֶחָֽד׃ ס
12וַֽיהוָ֗ה בֵּרַ֛ךְ אֶת־אַחֲרִ֥ית אִיּ֖וֹב מֵרֵאשִׁת֑וֹ וַֽיְהִי־ל֡וֹ אַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר אֶ֜לֶף צֹ֗אן וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ גְּמַלִּ֔ים וְאֶֽלֶף־צֶ֥מֶד בָּקָ֖ר וְאֶ֥לֶף אֲתוֹנֽוֹת׃ 13וַֽיְהִי־ל֛וֹ שִׁבְעָ֥נָה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת׃ 14וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־הָֽאַחַת֙ יְמִימָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית קְצִיעָ֑ה וְשֵׁ֥ם הַשְּׁלִישִׁ֖ית קֶ֥רֶן הַפּֽוּךְ׃ 15וְלֹ֨א נִמְצָ֜א נָשִׁ֥ים יָפ֛וֹת כִּבְנ֥וֹת אִיּ֖וֹב בְּכָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֧ם אֲבִיהֶ֛ם נַחֲלָ֖ה בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃ ס
16וַיְחִ֤י אִיּוֹב֙ אַֽחֲרֵי־זֹ֔את מֵאָ֥ה וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיִּרְאֶ֗ אֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־בְּנֵ֣י בָנָ֔יו אַרְבָּעָ֖ה דֹּרֽוֹת׃ 17וַיָּ֣מָת אִיּ֔וֹב זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע יָמִֽים׃

PSA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Lul
NNANGA
ENNANGA Tehilim (תהילים
ENNANGA Tehilim (יליםתה)
1
ENNANGA
Enshokolezi
Eci citabu cibâmwo Nnanga 150. Ennanga kwo kuderha enyimbo zayimbagwa omu cînanda erhi omu nzenze erhi omu mulimba gw’engoma. Kurhenga mîra, abantu bw’omu Israheli bagwêrhe ennanga za ngasi lubero nk’agandi mashanja g’ebushoshokero bw’izûba, nk’enyimbo za Mûsa (Lub 15), Olwimbo lwa Debora ( Bac 5); emisengero ya Daudi (2 Sam 1, 17) na ntyo na ntyo. Ecitabu c’Ennanga cibâmwo ennanga z’idîni zajiragwa n’abantu ba ngasi lubero. Daudi wajiraga ennanga, ci kwône ezindi zajiragwa enyuma ly’okurhe nga e Babeli. Ennanga zasâliragwa n’okuyimbwa omu kâ-Nyamuzinda kurhe nga mîra bwenêne. Obwinjà bw’ Ennanga: ennanga gali masâla g’Amalaganyo ga mîra. Nyamuzinda yêne wabafûhiraga ebinwa alonzagya mpu bamushambâzemwo. Yezu yêne na nnina Mariya n’entumwa bakâgisâliraga ennanga. Ekleziya eyimba e nnanga nk’oku esalira agandi masala matagatîfu. Abayandikaga ennanga bako lêsize ebinwa n’ebijiro by’amango gâbo. Buzir’okuhindula oluderho ciru n’oluguma, ebyo binwa by’okukuza Nnâmahanga, by’okumushenga, by’okumuharâmya, byanahash’ikolêsibwa n’abantu bôshi erhi bankayimanga embere za Yezu, Mucunguzi wîrhu. Ebi abayandikaga Ennanga bàmanyîsagya mulizo byôshi byàbire: Omuciza mîra ayishaga, àyîmire n’amashanja nago gôshi gahamagirwe okumukuza, okumuhâ irenge emyâka yôshi.
EBIRIMWO
Ennanga zijira mbero isharhu nene:

Enyimbo z’okukuza Nnâmahanga
Enyimbo z’okushenga
Enyimbo z’enyigîrizo
OLULANGA LWA 1: Enjira ibirhi
1 Iragi lyâge omuntu orhacifundikira haguma n’encuku
orhagenda n’emihera, orhanaboneka omu ndêko y’abashombanyi.
2 Arhasîmisibwa n’agarhali marhegeko ga Nyamuzinda,
anagerêreza ago marhegeko bwacà-bwayira.

3 Kwo agandâza nka murhi gumezire aha cikunguzo c’olwîshi,
guyêrakwo emburho amango gâgwo, gunayôrha guyinjihire.
Na ngasi hyôshi ajira kubêra himubêra.
4 Emihera erhakabona okwo!
kàli kw’eri nka hyâsi hya canda hiyehwîrwe n’empûsi!

5 Ntà kwâbo: aha kagombe eyo mihera erhakahambûla,
ciru erhakalabarha omu ihano ly’abashinganyanya.
6 Bulya Nyamuzinda ayishi enjira y’abimâna,
ci enjira y’endyâlya kuhabula ehabula.

Psalms 1
1אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃
2כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
3וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
4לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
5עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
6כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
2
OLULANGA LWA 2: Masiha ye Mwâmi w’e Siyoni n’ow’igulu lyôshi
1 Kwo kurhi oku amashanja gakunîre,
ganadwîrhe gahiga emihigo y’obusha?
2 Abâmi b’igulu bamàhuluza engoma,
nabo abaluzi bamàja ihano
mpu bagomere Nnâmahanga n’omwîshogwa wâge.

3 «Mpu: emigozi yâbo rhuyitwe,
rhunakabulire omuzigo gwâbo kulî nîrhu!»
4 Omu bwâmi bwâge Nnâmahanga adwîrhe asinz’emalunga,
Nyakasane adwîrhe abashekera.

5 Amàkunira amabashuza,
omu bukunizi bwâge amàbayôbohya.
6 Erhi: «Niene nàyimikaga Omwâmi wâni oku Siyoni,
Oku ntondo yâni ntagatîfu».

7 Lekagi nâni mmubwîre akanwa ka Nnâmahanga; àmbwîzire, erhi:
«Oli mugala wâni, nie nkubusire ene.
8 Ompûne eci wankalonza,
nâni nàkuhâ ebihugo byôshi bibè hyâwe.

9 Wabamalîra n’engôrho yâwe,
onabavungunyule nka mubumbi wabera enyungu.»
10 Lero, mw’oyo bâmi, muyumve,
ninyu batwî b’emmanja b’igulu mumanye!

11 Mukolere Nyamuzinda munamurhînye,
12 mucikwêbe aha magulu gâge n’obwôba;
buly’erhi ankakunira mwanahungumuka:
oburhè bwâge kwo buyâka caligumiza nka ngulumira.
Iragi lyâbo abamuyegemera!
Psalms 2
1לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃ 2יִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד עַל־יְ֝הוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃ 3נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃ 4יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ 5אָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃ 6וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי׃ 7אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל חֹ֥ק יְֽהוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃ 8שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ 9תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃ 10וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ׃ 11עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃ 12נַשְּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֤ף ׀ וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כָּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃

3
OLULANGA LWA 3: Omusengero gw’esêzi gw’omuntu oli omu marhabi
1 Lulanga. Lwa Daudi. Amango al’iyasire omugala Absalomi.

2 Nyakasane, baluzire nka nzige
abantezire bali banji-banji.
3 Bali mwandu, abadwîrhe banshumika,
mpu: «Ntakwo Nnâmahanga ankacimuciza!»

4 Ci we mpenzi yâni, Nyamwagirwa,
we irenge lyâni we n’ihungiro lyâni.
5 Nkayakûza Nyakasane anayumve
anayumve izù lyâni oku ntondo yâge ntagatîfu.

6 Ngwîshîre, mpunzire, nsisimusire,
erhi Nnâmahanga ye nnancikubagire.
7 Ntumvîrhi ngwêrhwe n’obwôba
bw’ezira ngabo zingosire.
8 Zûka, zûka, Nnâmahanga!
ontenze omu marhabi, mâshi Nyakasane!
Enzigo zâni ozikolere buligo
eyo mihera erhacisigalanaga ciru n’elino lyo linyi ekanwa.
9 Neci, Nyamuzinda ye ciza,
Waliha, we bwangà bw’olubaga lwâwe!

Psalms 3
1מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃
2יְ֭הוָה מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃
3רַבִּים֮ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה׃
4וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי׃
5ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשֹׁ֣ו סֶֽלָה׃
6אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃
7לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי׃
8ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כָּל־אֹיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ׃
9לַיהוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה׃
4
OLULANGA LWA 4: Musengero gw’ebijingo
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku luzihwa lusalikwa n’emisî: Lulanga lwa Daudi.

2 Nkakulakira, oyumvîrhize izù lyâni, Yâgirwa,
Nnâmahanga, mucîranuzi wâni:
Kâli nàlimbengire, wanciza:
ndikûza we kasinga, onayumvîrhize omusengero gwâni.

3 Mwe bantu, mangaci mwaleka obudândalisi bwinyu,
mangaci mwaleka okurhonya empûsi n’okulonza obunywesi?
4 Ci mumanye bwinjà oku Nyamuzinda
àjirire omurhonyi wâge ecirhangâzo, nkamulakira, Nyakasane anayumve izù lyâni.

5 Muyobôhe n’irhondomurhacijiraga ecâha,
n’amangomukòla muli aha ncingo,
mucije emurhima, muhulike!

6 Murherekêre enterekêro z’okuli,
mucikwêbe omu maboko ga Nnâmahanga!

7 Banji baciduduma, mpu:
«Ndi wankacirhuha akalembe wâni?»
Yâgirwa Nyakasane, orhumolekere n’obumoleke bw’obusù bwâwe.

8 Waliha Nnâmahanga, omurhima gwâni oguyunjuze masîma,
galushire ag’amango engano n’irivayi lyâbo biyêzire.

9 Ncikolera aha ncingo n’omurhûla, na nkola ndi iro:
bulya we onyimangire wênene, Yâgirwa Nnâmahanga.

Psalms 4
1לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃ 3בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃ 4וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו׃ 5רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃ 6זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה׃ 7רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה׃ 8נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃ 9בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃

5
OLULANGA LWA 5: Omusengero gw’esêzi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku rhurhèra. Lulanga lwa Daudi.

2 Oyumvîrhize izù lyâni, Yâgirwa Nyakasane,
omusengero gwâni oguyumve.
3 We ndwîrhe naganiza, Mwâmi wâni na Nyamuzinda wâni,
we nsêngire Yâgirwa Nyakasane.

4 Erhi gubà mucêracêra,
erhi mîra izù lyâni lyahikaga emund’oli;
sêzi-sêzi erhi nkola ndwîrhe nakusêngera nandwîrhe nalangûza.

5 Bulya orhali Nyamuzinda wa kusîma mabî,
Yâgirwa; enkola-maligo orhankaziga yakujaho
6 Nanga, emihera erhankakuyimangaho
abajira ebigalugalu, orhababàkwo
7 Abaderha obunywesi, kuheza obaheza;
omuntu osîma omukò n’olyaliha,
Nyamuzinda arhamubonakwo
8 Ci niehe, bwonjo bw’obuzigire bwâwe bunene burhumire,
najà omu mwâwe; nacîkwêba oku idaho,
nkuharâmye omu bwâmi bwâwe butagatîfu.
9 Nyakasane, onange omu bushinganyanya bwâwe,
bulyala abanzi bampisire eka;
enjira yampisa emwâwe, oyiyumanyanye.

10 Bulyala omu kanwa kâbomurbabà oburhali bunywesi,
omurhima gwâbo guyunjwîre bubî;
omurhima gwâbo eri nshinda nyigule,
n’olulimi lwâbo kali kere ka môji abirhi.

11 Obamalîre, Yâgirwa Nyamuzinda
ojire batulikanyè n’emihigo yâbo mibi;
obakage, batumbaguze,
abo banyakola-maligo, bulya bàkugomire!

12 Ci abacikwìkubagira, barhulûle banasime;
bacikwitakire emyâka n’emyâka bulya bayimangirwe nâwe;
bacîshinge muli we abasîma izîno lyâwe!
13 Bulya we Nyamuzinda, we hà omushinganyanya obwangâ;
we mucinga n’obuzigire bwâwe,
nka kula empênzi ecinga entwâli.
Psalms 5

6
OLULANGA LWA 6: Amingingo omu marhangulo
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku nzihwa zishwêkwa n’emisî.
Oku izù lya kali munâni. Lulanga. Lwa Daudi.

2 Yâgirwa Nyamuzinda, orhampanaga omu burhe bwâwe,
orhanankalihiraga omu bukunizi bwâwe.
3 Mâshi Nyakasane, ombêre obwonjo ntà misî ncigwêrhe,
nfumya, Yâgirwa Nnâmahanga,
bulya enjingo z’orhuvaha rhwâni zikola zihozire.
4 Omurhima gwankangusire,
nâwe, we Nnâmahanga kuhika mangaci?

5 Galuka, mâshi Yâgirwa Nyakasane onyôkole;
oncize buzigire bwâwe burhumire.
6 Bulya ntâye ofire wankacikuyibuka
ndi wankakukuza kurheng’e kuzimu?

7 Ndi bufa erhi maganya garhuma
erhi binajinga, nanyongoberere omu lwogo lwâni
oku narhonga emirenge, ncikwêbe omu ncingo yâni.
8 Amasu gakola ganduma erhi mirenge erhuma,
abashombanyi bani bôshi bagahûsa.

9 Ntengi ho mweshi banyankola-maligo
bulya Nyamuzinda ayumvîrhize emirenge yâni.
10 Nnâmahanga ayumvîrhize izù lyâni;
Nyakasane ayumvîrhize omusengero gwâni.
11 Abashombanyi bani bôshi bafe n’obôba,
enshonyi zibayirhe bagaluke cinyumanyuma.
Psalms 6
1לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2יְֽהוָ֗ה אַל־בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל־בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃ 3חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃ 4וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד וְאַתָּ֥ יְ֝הוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃ 5שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃ 6כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃ 7יָגַ֤עְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃ 8עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֝תְקָ֗ה בְּכָל־צוֹרְרָֽי׃ 9ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי׃ 10שָׁמַ֣ע יְ֭הוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח׃ 11יֵבֹ֤שׁוּ ׀ וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כָּל־אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע׃
7
OLULANGA LWA 7: Omusengero gw’omushinganyanya odwîrhe alibuzibwa
1 Endulù ya Daudi, àyiyimbiraga Nyakasane erhi Kushi w’omu buko bwa Benyamini orhumire.

2 Nyakasane, Nyamuzinda wâni, we lwakiro lwâni,
ndikuza oku badwîrhe bandibuza bôshi, nciza nâni.
3 Lyo balek’inshembagula nka kula entale eshcmbagula omuhanya:
emusharhule na ntâye wahalìza mpu amulikuza.

4 Yâgirwa Nyamuzinda, ka nàjizire okwo,
k’obubî buli omu maboko gâni?
5 Ka nàjirire orhampalaliri kubî,
ka nàshokwire omushombanyi wâni buiira igwârhiro?
6 Akaba nàjizire ntyo, omwanzi anyandukekwo anangwanyanye,
andabarhe n’obula bwâni anabushandâze omu budaka!

7 Yâgirwa Nyamuzinda, zûka omu bukunizi bwâwe,
oburhè bw’abashombanyi bani oburhange,
ondwire, Nyakasane, bulya wêne wàrhegekaga mpu
olubanja lukâja aha kagombe.

8 Omurhwe gw’amashanja gukuzunguluke,
nâwe obarhegeke emalunga!
9 Nyakasane, we mutwî w’emmanja w’amashanja,
oncirânulire, Yâgirwa Nyamuzinda,
nyêre nka kulya obushinganyanya n’obwimana bwâni bunali.

10 Obubî bw’emihera buhwe,
na ngasi oli mushinganyanya, omuzibuhye,
we yishi ebiri omu murhima n’omu nsiko,
Nyamuzinda mwimàna!
11 Nnâmahanga ye mpenzi yâni,
ye ciza abantu b’emirhima eshingânîne.
12 Nyamuzinda ye mutwî w’emmanja mwimâna,
oburhè bwâge ntà lusiku burhûlûla.

13 Abarhalonza okumugalukira, anabarhyagize engôrho yâge,
asêze oluge lw’omuherho gwâge agufôle.
14 Omuhera gwône gucirheganyiza emyampi y’olufu,
gwône gurhuma yagulumira.
15 Gw’ogwo gudwîrhe gwahiga emihigo y’obubî
gudwîrhe gwarhimanya obulyâlya,
ci ibala gwacîlerhera!

16 Gudwîrhe gwarheganya omwîna n’okuguhumba,
ci gwône gwarhogera mw’ogwo mwîna gwajiraga.
17 Obubî bwâge bwâmunânira emalanga,
obulenzi bwâge bwâmusêra oku irhwe nka ngarha.

18 Niehe nâvuga Nnâmahanga omunkwa oku bushinganyanya bwâge,
nâyimba izîno lya Nyamuzinda w’Enyanya!

Psalms 7
1שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃ 2יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל־רֹ֝דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי׃ 3פֶּן־יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֝רֵ֗ק וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃ 4יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי אִם־עָשִׂ֣יתִי זֹ֑את אִֽם־יֶשׁ־עָ֥וֶל בְּכַפָּֽי׃ 5אִם־גָּ֭מַלְתִּי שֹֽׁולְמִ֥י רָ֑ע וָאֲחַלְּצָ֖ה צוֹרְרִ֣י רֵיקָֽם׃ 6יִֽרַדֹּ֥ף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י ׀ לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה׃ 7ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ׃ 8וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה׃ 9יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃ 10יִגְמָר־נָ֬א רַ֨ע ׀ רְשָׁעִים֮ וּתְכוֹנֵ֪ן צַ֫דִּ֥יק וּבֹחֵ֣ן לִ֭בּ֗וֹת וּכְלָי֗וֹת אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק׃ 11מָֽגִנִּ֥י עַל־אֱלֹהִ֑ים מ֝וֹשִׁ֗יעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ 12אֱ֭לֹהִים שׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק וְ֝אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכָל־יֽוֹם׃ 13אִם־לֹ֣א יָ֭שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֝רַ֗ךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃ 14וְ֭לוֹ הֵכִ֣ין כְּלֵי־מָ֑וֶת חִ֝צָּ֗יו לְֽדֹלְקִ֥ים יִפְעָֽל׃ 15הִנֵּ֥ה יְחַבֶּל־אָ֑וֶן וְהָרָ֥ה עָ֝מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר׃ 16בּ֣וֹר כָּ֭רָֽה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל׃ 17יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשֹׁ֑ו וְעַ֥ל קָ֝דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד׃ 18אוֹדֶ֣ה יְהוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהוָ֥ה עֶלְיֽוֹן׃

8
OLULANGA LWA 8: Irenge lya Lulema n’obukulu bw’omuntu
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku izîno /ya Gati. Lulanga. Lwa Daudi.

2 Yâgirwa Nyamuzinda, Nnâhamwirhu,
izîno lyâwe lyàjire irenge omu igulu lyôshi,
obukulu bwâwe buyunjwîre amalunga!

3 Akanwa k’abâna b’ebirhaba n’abaciyonka,
karhubwîriza irenge lyâwe kanahulisa abashombanyi bâwe;
lyo abânzi n’abagoma bahirigirha.

4 Nkalola amalunga eminwe yâwe yàmanikaga,
n’omwêzi n’enyenyêzi wàlemaga:
5 Omuntu aligi cici mpu wamuyibuka,
mwene-Adamu aligi ndi mpu wamushîbirira?

6 N’obwo wàmujizire munyi hisungunu hyône kuli ba malahika,
wamuyambika ishungwè ly’irenge n’obukuze.
7 Wamujira mwâmi w’ebiremwa by’amaboko gâwe
byôshi wàbihizire aha magulu gâge.

8 Ebibuzi n’enkafu, byôshi byôshi,
ciru n’ensimba z’omu irûngu;
9 Enyunyi z’emalunga n’enfî z’omu nyanja,
n’eby’omu mîshi byôshi

10 Yâgirwa Nyamuzinda Nnâhamwirhu,
izîno lyâwe lyàjire irenge omu igulu lyôshi.
Psalms 8
1לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 3מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים ׀ וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃ 4כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה׃ 5מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃ 6וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃ 7תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃ 8צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃ 9צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃ 10יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
9
OLULANGA LWA 9A (cihabr. 9): Nyamuzinda Mucîranuzi Mushinganyanya.
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Nzihwa y’omu karhêra erhi lulanga. Lula nga. Lwa Daudi.

2 Yâgirwa Nyamuzinda,
nakukuza n’omurhima gwâni gwôshi,
namanyîsa ebirhangâzo byâwe byôshi.
3 We busîme na mwîshingo gwâni,
nakuza izîno lyâwe, Nyakasane,
Nyamuzinda, Nn’emalunga.

4 Bulya abashombanyi bani bayàsire, bashubira nyuma,
bajâjâbire banahungumuka embere zâwe.
5 Neci, wampîre ecâzo n’olubanja,
watamala oku ntebe y’obwâmi,
we mutwî w’emmanja mushinganyanya.

6 Walembya entûmva, walimbula n’ebigamba,
izîno lyâbo walizaza lwôshi oku nsiku n’amango.
7 Abashombanyi bahirigirha lwôshi lwôshi,
engabo zâbo wazishâba, n’aha bàli harhasigalaga cimanyîso.

8 Nyamuzinda yêhe ho ayôrha abà ensiku n’amango,
ajeberîze entebe yâge y’obwâmi mpu atwe emmanja.
9 Ye twîra igulu olubanja n’obushinganyanya,
anacîranulire amashanja n’oburhondekezi.

10 Mâshi Nyamuzinda aba lwakiro lw’abadwîrhe barhindibuzibwa,
lwakiro omu mango g’obulagirire.
11 We bacîkubagira abayishi izîno lyâwe,
bulya orhalikirira abakulonza, Yâgirwa Nyakasane.

12 Muzihire Nyamubâho obà omu Siyoni,
mubalire amashanja ebirhangâzo àjizire.
13 Bulya ye cîhôlera omukò, abalibusire,
omulenge gw’abagalugalu arhaguyibagira.

14 Yâgirwa Nyamuzinda, ombabalire,
olole oku abashombanyi badwîrhe bantidibuza,
onshugule omu mihango y’olufu;
15 Nderhe irenge lyâwe lyôshi,
omu mihango y’omunyere w’e Siyoni,
ncîshingire obucire bwâwe.

16 Amashànja g’abapagani garhogire omu nyenga bàhumbaga,
omurhego bàrhegaga okugulu kwâbo kwagwiìrhwamwo.
17 Nyamuzinda acimanyîsize, atwa olubanja;
agwasa omunya-byâha omu mirimo y’enfune zâge.

18 Emihera eshubire ekuzimu,
aga mashanja gôshi g’entûmva gayibagire Nnâmahanga.
19 Bulya omukenyi arhayibagirwa lwôshi lwôshi,
obulangâlire bw’abanyi ntà mango bwankahirigirha.

20 Zûka Nyamuzinda, omuntu ankahima;
amashanja g’abapagani gatwîrwe olubanja omu busù bwâwe.
21 Mâshi Nyakasane, obashûrhe ebibâmba,
abapagani bamanye oku bali bantu nk’abandi.
Psalms 9
1לַ֭מְנַצֵּחַ עַלְמ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לִבִּ֑י אֲ֝סַפְּרָ֗ה כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ 3אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃ 4בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃ 5כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃ 6גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 7הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃ 8וַֽ֭יהוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃ 9וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃ 10וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ 11וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהוָֽה׃ 12זַמְּר֗וּ לַ֭יהוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃ 13כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת עֲנָיִֽים׃ 14חָֽנְנֵ֬נִי יְהוָ֗ה רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ 15לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כָּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַֽׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ 16טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃ 17נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהוָה֮ מִשְׁפָּ֪ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃ 18יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כָּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 19כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת עֲ֝נִו֗יִּם תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃ 20קוּמָ֣ה יְ֭הוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃ 21שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃
10
OLULANGA LWA 9 B (cihabr. 10): Nyamuzinda Mushinganyanya ho ali
1 Yâgirwa Nnâmahanga, cirhumire wabêra kulî,
cirhumire ocifulika amango g’amalibuko?
2 Oku omuhera gwacibona, omukenyi arhindibuka,
agwarhwe omu bulyâlya bw’entimanya z’owâbo.

3 Omuhera gunacishingire enyifinjo z’omurhima gwâgwo,
omuhubu kulogorha alogorha, anagayaguze Nyamuzinda.
4 Omu bucîbone bwâge omuhera kwo guderha, mpu:
«Ntà buhane; Nyamuzinda arhahabà!» Zo nkengèro zôshi ezo.

5 Ngasi mango amajira gâge kubêra gamubêra;
emmanja enyanya zimugera, arhankazirhimanya;
abashombanyi bâge bôshi kumeshera abamesherakwo.

6 Anaderhe omu murhima gwâge, erhi:
«Nie ntadiìndwa; amaburha gàja oku gandi ntanabona malibuko.»
7 Akanwa kâge kayunjwîre malogorha n’obunywesi n’obulyâlya;
olulimi lwâge lurharhêngamwo oburhali buhanya n’obubî.

8 Y’oyo oshurhamire omu masheke,
acîfulisire mpu ayîrhe omwêru-kwêru;
amasù gâge gadwîrhe gahigira omuhanya.
9 Kwo acîfulika nka ntale omu bulumba bwâyo,
alingûze mpu alonze omuhanya ayehûkana;
amuyehûkane, amukululire omu murhego gwâge.

10 Anaje abundabunda, anashurhame,
omuhanya amugwe omu nfune.
11 Aderhe omu murhima gwâge, erhi:
«Nyamuzinda ayibagire! Ahengwîre obusù bwâge,
arhanacidwirhi abona!»

12 Yimuka, Nyamuzinda, Nnâmahanga,
olengeze okuboko kwâwe;
omanye wankayibagira abali omu bulagirire.
13 Cankarhuma omuhera gwagayaguza Nnâmahanga,
cankarhuma guderha omu murhima gwâgwo mpu arhabona?

14 Wêne obwîne, walolerize amalibuko n’emirenge,
mpu ohiyankirire omu nfune zâwe,
omukenyi we acîkubagira, we lwakiro lw’enfûzi.

15 Shangula okuboko kw’omubi n’omuhera;
obubî bwâge obuhane, burhacifâga bwabonesire.
16 Nyamuzinda ye Mwâmi w’ensiku n’amango,
amashanja g’abapagani gàhirigirha omu igulu lyâge.

17 Yâgirwa Nyamuzinda, oyumvîrhize omwifinjo gw’abîrhôhye;
ozibuhye cmirhima yâbo onayirhege okurhwîri.
18 Mpu lyo otwîra enfûzi n’odwîrhe arhindibuzibwa olubanja,
lyo n’omuntu wàrhengaga omu bidaka alekikalibuza abandi n’ebihâmba.
Psalms 10
1לָמָ֣ה יְ֭הוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ 2בְּגַאֲוַ֣ת רָ֭שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑י יִתָּפְשׂ֓וּ ׀ בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ׃ 3כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשֹׁ֑ו וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ ׀ יְהוָֽה׃ 4רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃ 5יָ֘חִ֤ילוּ דְרָכָ֨ו ׀ בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צ֝וֹרְרָ֗יו יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃ 6אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃ 7אָלָ֤ה פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃ 8יֵשֵׁ֤ב ׀ בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים בַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י עֵ֝ינָ֗יו לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃ 9יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר ׀ כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃ 10וִדְכֶּ֥ה יָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יו חֵ֣לכָּאִֽים׃ 11אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃ 12קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח עֲנָיִֽים׃ 13עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִּדְרֹֽשׁ׃ 14רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס ׀ תַּבִּיט֮ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֶ֑כָה יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה ׀ הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃ 15שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא׃ 16יְהוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ׃ 17תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ׃ 18לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃
11
OLULANGA LWA 10 (11): Omulangaliro gw’omushinganyanya
1 Oku mukulu w’abimbiza. Lwa Daudi.

Nyamuzinda ye lwakiro lwâni.
Kurhi wakacimbwîra, mpu:
«Yàkira oku ntondo nka kanyunyi?»

2 Ba nyakola-maligo abo bagosire emiherho,
badwîrhe bafòl’emyampi oku ngè
mpu balashire abantu b’emirhima nkana omu mwizimya.
3 Erhi eciriba cankabongoka,
cici omushinganyanya ankacibash’ijira?

4 Nnâmahanga omu kâ-Nyamuzinda kâge katagatîfu,
Nyakasane oku ntebe yâge y’obwâmi omu malunga;
amasù gâge gadwîrhe galolêreza igulu,
engohe zâge zidwîrhe zasinza abâna b’abantu.

5 Nyamuzinda abona entimanya z’omwinja n’omubi;
omurhima gwâge gushologorhwa na nyankola-maligo.
6 Mûshi emihera ayirhogeze amakala g’engulumira n’ecibiriti,
n’empûsi y’omuliro ebè co cigabi c’omu kabehe kâbo.

7 Bulya Nyamuzinda abâ mushinganyanya,
akunda n’obushinganyanya;
abantu b’emirhima mimâna bo bàbone obusù bwâge.
Psalms 11
1לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהוָ֨ה ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י נ֝֗וּדִו הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר׃ 2כִּ֤י הִנֵּ֤ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ 3כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל׃ 4יְהוָ֤ה ׀ בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשֹׁ֗ו יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ 5יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֹֽׁו׃ 6יַמְטֵ֥ר עַל־רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֭גָפְרִית וְר֥וּחַ זִלְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם׃ 7כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃
12
OLULANGA LWA 11 (12): Nyamuzinda ancize oku mihigo y’abantu babî
1 Oku mukulu w’abimbiza. Nzihwa y’omu lulanga lwa misî munâni. Lulanga. Lwa Daudi.

2 Orhucize, Nyakasane, bulya abashinganyanya badwîrhe bahwa;
abemêzi badwîrhe bahirigirha omu bâna b’abantu.
3 Abantu badwîrhe barhebana bone na nnene:
nderho nnunu, mirhima ibirhi.

4 Mâshi Nyamuzinda aherêrekeze ngasi kanwa kaderha obunywesi,
ngasi lulimi lulyalyanya.
5 Ngasi baderha, mpu: «Olulimi lwîrhu yo misî yîrhu,
kanwa rhujira, ye ndigi wankarhukulikira?»

6 Naye Nnâmahanga, erhi: «Amalibuko g’abazamba
n’emirenge y’abakenyi erhumire,
nkolaga nayimanga; abalonza obucire nàbahêrezabwo.»

7 Ebinwa bya Nyakasane biri by’okuli,
kwo biri nka cûma ca marhale citule omu luganda,
nka masholo mashuke kali nda.

8 Yâgirwa Nyamuzinda, we rhuciza,
we warhulanga kuli er’iburha ensiku n’amango.
9 Abanya-byâha bazungulusire hôshi hôshi,
n’obubî bwarhalusire olugero omu bâna b’abantu.
Psalms 12
1לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 3שָׁ֤וְא ׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃ 4יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שֹׁ֗ון מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃ 5אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃ 6מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃ 7אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃ 8אַתָּֽה־יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃ 9סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃

13
OLULANGA LWA 12 (13): Kuhika mangaci, Yâgirwa Nyakasane?
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.

2 Kuhika mangaci wayôrha onyibagira, Nyakasane?
kuhika mangaci wanfulika obusù bwâwe?

3 Kuhika mangaci nayôrha ntimanya amalibuko omu murhima gwâni?
Kuhika mangaci omushombanyi wâni ayôrha ampîma?
4 Lolà, onshuze, Nyakasane Nyamuzinda, Nnâhamwirhu!
Ommolekere amasù, ndek’ijir’iro omu lufu.

5 Omushombanyi alek’iderha, erhi: «Namuhimire!»
Abânzi bani balek’icîshinga babona njajâba.
6 Niehe bwonjo bwâwe ncìkubagira:
omurhima gwâni gucîshingire obucire bwâwe;
nyimbire Nyakasane oku minjà anjirire.
Psalms 13
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2עַד־אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה ׀ תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃ 3עַד־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד־אָ֓נָה ׀ יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃ 4הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן־אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת׃ 5פֶּן־יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט׃ 6וַאֲנִ֤י ׀ בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃
14
OLULANGA LWA 13 (14): Isirhe ly’omuntu orhishi Nnâmahanga
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa Daudi

Omusirhe anakàderha omu murhima gwâge, erhi:
«Nyamuzinda arhahabâ!»
Bàcisherêzize, bàjira ebirhankaderhwa;
ntà muntu okola aminja ocibabamwo.

2 Kurhenga emalunga Nyakasane adwîrhe asinza bene-Adamu,
mpu alole erhi bankacibonekanamwo ogwêrhe obukengêre,
ocidwîrhe alonza Nyamuzinda.

3 Bôshi bôshi bahabusire, oku banali bôshi bàsherîre,
ntà muntu okola aminja ocibabàmwo,
ntâye ciru n’ow’obufumu.

4 Ka barhakayumva,
abôla banyankola-maligo bakâmirangusa ishanja lyâni
nka kulya omuntu amirangusa omugati,
barhanashenga izîno lya Nyakasane?

5 Co cànarhume bajuguma n’obwôba buzira igwârhiro ly’ecôbà
kulya kubà Nyamuzinda ayôrha abâ n’iburha ly’omushinganyanya.
6 Kàli mwêhe mpu mwashekera ihano ly’omunyi,
n’obwo Nyamuzinda ye lwakiro lwâge!

7 Owabona obucire bw’Israhdi buhubuka e Siyoni!
Mango Nyakasane àgalula olubaga lwâge ekà,
Yakôbo acîshinga, Israheli asîme!
Psalms 14
1לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃ 2יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃ 3הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃ 4הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃ 5שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃ 6עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃ 7מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃
15
OLULANGA LWA 14 (15): Omwira wa Nnâmahanga
1 Lulanga. Lwa Daudi.

Yâgirwa Nyakasane, ndi wankabera omu bwâmi bwâwe;
Ndi wankatwa ecirâlo oku ntondo yâwe ntagatîfu?

2 Ow’olugendo lwimâna n’ojir’ebishingânîne,
n’oderha eby’okuli nk’oku binali omu murhima gwâge;
3 Orhagamba ndi omu lulimi lwâge,
Orhajirira wâbo kubî, arhanajacira mulungu wâge.

4 Anagayaguze omuherêra,
akenge abarhînya Nyamuzinda.
Ebi acîgashiraga,
arhankacibigashûla, ciru ankahona;
5 Arhahogeza bûnguke,
arhanalya mpyûlo mpu aheze omwêru-kwêru.
Oyôrha ntyo, ntà mango ankahuligana.
Psalms 15
1מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הוָֹה מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ׃ 2הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ׃ 3לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ׃ 4נִבְזֶ֤ה ׀ בְּֽעֵ֘ינָ֤יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר׃ 5כַּסְפּ֤וֹ ׀ לֹא־נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה־אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם׃
16
OLULANGA LWA 15 (16): Nyakasane ye Mwîmo gwâni
1 Lwa Daudi

Yâgirwa Nyamuzinda, onnange,
bulya we lwakiro lwâni.
2 Nàbwizire Nnâmahanga, nti: «We Nyakasane,
Nnâhamwirhu, buzira we ntà kwinjà».

3 Abimana bali omu cihugo,
bo Nnâmahanga arhonya.
4 Abandi bashiga abazimu,
kuyûshûla baciyûshûlira obuhanya.
Barhàkabona nahuma omu mwamba gw’embâgwa zâbo,
barhakàyumva mpu amazîno gâbo gampisire ekanwa.

5 Waliha Nyamuzinda, we cigabi câni c’omwîmo,
we na kabehe kani,
we gwêrhe obuzîne bwâni omu maboko gâwe.
6 Olugero bàntambagizagyamwo lwàngerire oku nsîmire,
ecigabi câni c’omwîmo ciri cinjà.

7 Ayâgirwe Nyakasane okampâ ihano,
ciru n’obudufu nanyumve ihano lyampubuka omu ndubi y’omurhima.
8 Amasu gâni gayôrha gasinza Nyakasane ngasi mango,
kulya kubà andi ebulyo, ntankahuligana.

9 Co cirhumire omûka gwâni gusîma n’omûka gwâni gucishinga;
ciru n’omubiri gwâni guluhûsire omu murhûla.
10 Bulya orhankalikirira omûka gwâni omu kuzimu,
orhankanaziga omwîra wâwe abolera omu nshinda.
11 Wanyêreka enjira y’akalamo,
obwimâna bw’amasîma omu kubona obusù bwâwe,
ekulyo kwâwe, mwîshingo gw’ensiku n’amango.
Psalms 16
1מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃ 2אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃ 3לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם׃ 4יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃ 5יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃ 6חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃ 7אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְ֭הוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃ 8שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט׃ 9לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃ 10כִּ֤י ׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שַֽׁחַת׃ 11תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃
17
OLULANGA LWA 16 (17): Omulenge gw’omwêru-kwêru odwîrhe walibuzibwa buzira kumanya ecirhumire
1 Musengero. Gwa Daudi.
Yâgirwa Nyamuzinda, oyumvîrhize omwêru-kwêru,
oyumve endûlû yâni; orhege okurhwîri,
oyumvîrhize omusengero gwâni
gwahubuka omu kanwa karhalyalyanya.
2 Olubanja lwâni lutwîrwe embere zâwe;
amasù gâwe gabwîne oku ndi mwêru-kwêru.

3 Wanalola omu ntimanya z’omurhima gwâni onantangule budufu;
wanantangula: orhankambonamwo bubî.
4 Akanwa kani karhakola maligo nka kula abantu bajira;
oluderho lw’ekanwa kani nàlulanzire.
5 Olugendo lwâni lurharhenga omu njira z’amarhegeko gâwe,
ntà mango amagulu gâni gajajâba.

6 Nkulakire, kulya kubà onyumva,
Yâgirwa Nnâmahanga; ontege okurhwîri,
oyumve eci naderha.
7 Oyêrekane obwonjo bwâwe,
we ciza abalongeza olwakiro omukulyo kwâwe;
obalîkûze oku babisha bâbo.

8 Onnange nka mbonyi y’isù,
onfulike omu kwaha kwâwe.
9 Onfulike emihera ekàntindibuza;
ondîkûze oku bashombanyi bani bangosire bakàlonza okunyîrha.
10 Amashushi gàbafunisire emirhima;
akanwa kâbo nderho za bucîbone kaderha.
11 Badwîrhe banyunja banakola bangosire;
banniolire amasù mpu bannambike oku idaho
12 Owababona anamanya mpu ntale elingûzize ensimba yalya
mpu cana ca ntale cishurhamire omu bulambo bwâco.

13 Baduka Nyakasane, omujeyo, omushurhe oku idaho;
n’engôrho yâwe olîkûze obuzîne bwâni omu maboko g’Òmuhera.
14 Okuboko kwâwe kundikûze kuli eyo mifu, Yâgirwa Nyakasane,
bulya eyo mifu ecigabi câbo c’obuzîne côshi eco en’igulu.

Enda zâbo oziyunjuze n’ebi wàbabikiraga,
abâna bâbo bayigurhe, basigîre abinjikulu bâbo ebisigaliza.
15 Niehe omu bushinganyanya, nayishibona obusù bwâwe;
aha kuzûka, nyishiyigurha nkusinzakwo.
Psalms 17

1תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃ 2מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים׃ 3בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י ׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל־יַעֲבָר־פִּֽי׃ 4לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃ 5תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי׃ 6אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט־אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי׃ 7הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ׃ 8שָׁ֭מְרֵנִי כְּאִישֹׁ֣ון בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃ 9מִפְּנֵ֣י רְ֭שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹיְבַ֥י בְּ֝נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃ 10חֶלְבָּ֥מוֹ סָּגְר֑וּ פִּ֝֗ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת׃ 11אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סְבָב֑וּניּ עֵינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃ 12דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֭אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְר֑וֹף וְ֝כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים׃ 13קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה קַדְּמָ֣ה פָ֭נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י מֵרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ׃ 14מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ וּֽצְפיּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃ 15אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃

18
OLULANGA LWA 17 (18): Omunkwa gwa mwâmi Daudi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa Daudi, mwambali wa Nyamuzinda, àyimbiraga Nyakasane ebinwa by’olu lwimbo amango Nnâmahanga àmulikuzagya omu maboko g’abânzi bâge n’aga Saulu.

2 Anaciderha, erhi: Nkusîma Nyamuzinda, we misî yâni;
3 Nyakasane, we lwâla nsimikirakwo, we lugerêro lwâni, we mufungizi wâni. Nyamuzinda Nnâhamwirhu, we lwâla nyàkiramwo; we mpenzi yâni, w’ihembe ly’obucire bwâni, we lugerêro lwâni.
4 Nàlakire Nyamuzinda, olya okayâgirwa! andikûza oku bashombanyi bani.
5 Emigozi y’olufu yanziriringa, enyîshi z’omu kuzimu zanyôbohya.
6 Emigozi y’omu kuzimu yanzunguluka, emirhego y’olufu yangorha.
7 Omu malibuko gâni nàlakira Nyakasane, nàyambaza Nyamuzinda Nnâhamwirhu; àyumva izù lyâni omu bwâmi bwâge n’omulenge gwâni gwàhika omu marhwîri gâge.
8 Igulu lyànacidirhimana lyàgeramwo omusisi, ensimikiro y’entondo yàdundagana, yàdirhimana kulya kubà anakunîre.
9 Omugî gwàtumbûka omu mazûlu gâge, engulumira y’omuliro omu kanwa kâge, amakala g’amasese gàmurhengamwo.
10 Anaciyiìnamya amalunga, àyandagala, ecitu ciru ciru aha magulu gâge.
11 Ashonerakwo kerubi, àbalala, ajà alembêra oku byubi by’empûsi.
12 Anacijira omwizimya gwàshuba cishûli câge, ecirâlo câge gwo mwizimya gw’amûshi n’ebitù biru biru.
13 Obulangashane bwàmoleka embere zâge, n’ebitù byàhirigirha, byàrhenga-mwo olubula n’amakala g’amasese.
14 Obwo Nyamuzinda ànacilaza emalunga, n’izù ly’Ow’enyanya lyàyumvîkana
15 Anacilasha emyampi yâge, àbashandabanya, àlîka emilazo yâge, àbalibisa.
16 Okuhandi enshôko z’amîshi zàbonekana, n’ebiriba igulu lisimikirakwo byàfûnuka, erhi mirongwe yâwe erhuma, Yâgirwa Nyakasane, erhi mûka gw’obukunizi gw’omu izûlu lyâwe gurhuma.
17 Anacilambûla okuboko kwâge kurhenga enyanya, àngwârha, ànkûla aha amîshi gazungulira.
18 Anciza omu maboko g’omushombanyi mudârhi, andikûza oku banzi bani bandusha misî.
19 Bantêra olusiku lw’obuhanya, ci Nyakasane àshuba lwegemero lwâni.
20 Anfumya, àmpêka ahagalihire; ànciza, bulya kurhonya antonya.
21 Nyakasane ànjirire nk’oku obushinganyanya bwâni bukwânîne, ampembera obucêse bw’amaboko gâni.
22 Bulyala nàshimbire enjira za Nyakasane, ntanahemukaga nti ngomere Nnâhamwirhu Nyamuzinda.
23 Amarhegeko gâge gôshi gayôrha gamba ebusù, n’obulonza bwâge ntaleka kwabujira.
24 Mba mwimâna embere zâge, nnancilanga oku kubî.
25 Naye Nyakasane ànjirire nk’oku obushinganyanya bwâni bunakwânîne. angerera oku bucêse bw’amaboko gâni omu masù gâge.
26 N’òmuntu mwinjà obà mwinjà, n’omwimâra obà mwimâna.
27 Obà mwêru-kwêru n’omwêru-kwêru, ci endyâlya kuyengehula oyiyengehula.
28 Neci we ciza olubaga lw’abîrhôhye, onahonye amasù g’abacîbona.
29 We kamole kani, Yâgirwa Nyakasane, Nnâhamwirhu Nyamuzinda ye molckera omwizimya gw’amasù gâni.
30 Bulya n’oburhabâle bwâwe nangere omu lugamba lw’abânzi ! na nka rhuli rhwêne Nnâhamwirhu Nyamuzinda nambalale olugurhu.
31 Enjira ya Nyamuzinda ebà nyimâna, n’akanwa ka Nyakasane karhabàmwo kubirhi; abà mpenzi ya ngasi omuyàkiraho.
32 Ndigi oli Nyamuzinda aha nyuma za Nyakasane, Ndi oli lwâla aha nyuma za Nnâhamwirhu Nyamuzinda?
33 Ye Nyamuzinda onzibuhya, ye yumanyanya enjira yâni.
34 Ye lembuhya amagulu gâni nk’ag’enshagarhi, ananyimanze omu malunga.
35 Ye yigîriza enfune zâni okulwa, n’amaboko gâni okufôla omuherho gw’amarhale.
36 Wàmpire empenzi yâwe eciza, wànangwârha n’okuboko kwâwe kulyo; wankuza n’okubukombêzi bwâwe.
37 Olugendo lwâni wàlugalihiza enjira, n’amagulu gâni garhajajâba.
38 Nàshimbulula abashombanyi bani, mbagwanyanye ntâgaluke ntajibahungumula.
39 Nàbashûrha bayabirwe kuyimanga, bâhirima aha magulu gâni
40 Wanzibuhize omu ntambala, engabo zàli zintezire wazifunyira omu masù gâni.
41 Abashombanyi bani wabayandûkakwo, bàmpindulira omugongo; abânzi bani nàbaherêrekeza
42 Bànacihamagala, ci barhabonaga owankabaciza; bàyakûza Nyakasane, àrhabashuzagya!
43 Nàbatuntuma nka katulo kayehulwa n’empûsi, nàbakandagira nka bajondo b’omu njira.
44 Wancizize obugoma bw’olubaga, wananyi:mika mwâmi w’amashanja, abantu ntàli nyishigi bànshiga.
45 Abâna b’abantu b’ihanga bàndimiriza, bakayumva akanwa kani ho na halya banakajira.
46 Abâna b’abantu b’ihanga bahirimire, barhenga omu birâlo bàli bayàkiremwo erhi badwîrhe bajuguma.
47 Ayâgirwe Nyakasane, luyâgirwe Olwâla lwâni, aj’irenge Nyamuzinda, Muciza wâni.
48 Nyamuzinda ompôlera, ye lambika amashanja g’abantu aha magulu gâni.
49 We ndikûza oku babisha bani, onarhume nahima engabo zintêzire; onandikûze oku muntu w’ebikanyâli.
50 Neci, nâni nàkâderha irenge lyâwe omu mashanja, Nyakasane, nâkayimba izîno lyâwe.
51 We rhuma mwami wâwe ahima okusômerine, onarhonya omushîgwa amavurha wâwe, ye Daudi n’iburha lyâge omu myâka n’emyâka.
Psalms 18
1לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהוָ֗ה אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃ 2וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְהוָ֣ה חִזְקִֽי׃ 3יְהוָ֤ה ׀ סַֽלְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃ 4מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃ 5אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃ 6חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃ 7בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו׃ 8וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃ 9עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ 10וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃ 11וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ 12יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ 13מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ 14וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ 15וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם׃ 16וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃ 17יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ 18יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ 19יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־אֵידִ֑י וַֽיְהִי־יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃ 20וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ 21יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ 22כִּֽי־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ 23כִּ֣י כָל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃ 24וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי׃ 25וַיָּֽשֶׁב־יְהוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃ 26עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃ 27עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל׃ 28כִּֽי־אַ֭תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ 29כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃ 30כִּֽי־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃ 31הָאֵל֮ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃ 32כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ 33הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃ 34מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃ 35מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃ 36וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃ 37תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃ 38אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ 39אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃ 40וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃ 41וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃ 42יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֝הוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃ 43וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃ 44תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃ 45לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־לִֽי׃ 46בְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ 47חַי־יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ 48הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃ 49מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃ 50עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃ 51מַגְדִּל֮ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם׃
19
OLULANGA LWA 18 (19): Nyamubâho Izûba ly’obushinganyanya
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.

2 Amalunga gaganìra irenge lya Nyamuzinda, n’enkuba aderha emikolo y’eminwe yâge.
3 Olusiku lushambalira olundi lusiku, n’obudufu bubwîra obundi budufu.
4 Lirhali iderha birhanali binwa, izù lyabyo lyankabula bwayumvibwa:
5 Izù lyabyo lilumìre igulu lyôshi, n’enderho zâbo zihisire ngasi aha igulu lihekera. Eyo nyanya yo àyûbakaira izûba icûmbi,
6 Nalyo, nka muhya-mulume warhenga omu k’obuhya, lisîma okushimba enjira yalyo nka ntwâli.
7 Lishoshokera oku mpekà y’emalunga, lihike bulibirha oku yindi mpekà, na ntâco cankacifulika idûrhu lyalyo.
8 Amarhegeko ga Nyamuzinda gabà mimâna, gazibuhya omurhima; akanwa ka Nyamuzinda kabâ k’okuli, kabwîriza ecidâga obugula.
9 Amarhegeko ga Nyamuzinda gashingânîne, gasîmisa omurhima akanwa ka Nyamuzinda kulangashana kalangashana, kabâ kamole k’amasù.
10 Okurhînya Nyakasane bubâ bucêse, kuyôrha ensiku n’amango; emmanja za Nyakasane zibâ z’okuli zôshi zôshi zishingânîne.
11 Zanacifinjwa kulusha amasholoo kulusha amasholo gacìre bwenêne; galushire obûci obununu, ciru n’enshongôle y’obûci.
12 Naye mwambali wâwe go gamuyigîriza, kali kamalo kanene okugashimba.
13 Ndi wankamanya amabî gâge? Ombabalire ngasi bubî bucînfulisiremwo.
14 Obucîbone nabwo obulangekwo mwambali wâwe, bulek’impîma! Ntyo mbè muntu mwimàna, na mwêru-kwêru oku caha cinene.
15 Mâshi enderho z’ekanwa kani zikusimise, n’entimanya z’omu murhima gwâni embere zâwe, Nyakasane Nyamuzinda, ntebo yâni na Muciza wâni.
Psalms 19
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ׃ 3י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת׃ 4אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם׃ 5בְּכָל־הָאָ֨רֶץ ׀ יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם־אֹ֥הֶל בָּהֶֽם׃ 6וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח׃ 7מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם ׀ מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ׃ 8תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃ 9פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃ 10יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה ׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי־יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו׃ 11הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים׃ 12גַּֽם־עַ֭בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב׃ 13שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי׃ 14גַּ֤ם מִזֵּדִ֨ים ׀ חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל־יִמְשְׁלוּ־בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב׃ 15יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
20
OLULANGA LWA 19 (20): Nyamuzin4a aciza mwâmi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Mâshi Nyakasane akuyumvîrhize omu lusiku lw’amalibuko, izîno lya Nyamuzinda wa Yakôbo likulange!
3 Akurhumire oburhabâle kurhenga ebwâmi bwâge butagatîfu anakulange kurhenga e Siyoni.
4 Ayibuke entiìlo zâwe zôshi, anasime enterekêro yâwe.
5 Akushobòze eci omurhima gwâwe gucìfinja, anakurhabâle obone ehi olonza hyôshi.
6 Mâshi rhucîshingire okuhimana kwâwe, rhunashurhire izîno lya Nnâhamwirhu Nyamuzinda engoma. Nyakasane ayumvîrhize ensengero zâwe zôshi!
7 Lero nkola mmanyire oku Nyakasane aciza omushîgwa-mavurha wâge; kurhenga ebwâmi bwâge butagatîfu bw’omu malunga amuyumvîrhiza, omu kurhwalihya okuboko kwâge mpu kuhimane.
8 Baguma ngâle zâbo bacìkubagira, abandi endogomi zâbo; rhwehe izîno lya Nyakasane Nnâhamwirhu Nyamuzinda lyo rhucìkuba gira!
9 Bôhe bahimirwe banahirima, nîrhu rhuli bwimanga rhunazibuhire!
10 Nyakasane, fungira mwâmi; orhuyumvîrhize olusiku rhwakubirikira.
Psalms 20
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃ 3יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ 4יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃ 5יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ 6נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃ 7עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשֹׁ֑ו בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃ 8אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃ 9הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃ 10יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃
21
OLULANGA LWA 20 (21): Okuvuga omunkwa oku minjà Nyakasane àjirire mwâmi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Yâgirwa Nyakasane, mwâmi adwîrhe acishingira emisî yâwe, oburhabâle bwâwe bumuyunjuzize mwîshingo.
3 Wàmushobòzize eci omurhima gwâge gucîfinja, orhanabulaga bwayumvîrhiza omusengero gw’akanwa kâge.
4 Wanacimuha obwangà burhajirwa na wundi, wamuyambika ishungwè ly’amasholo oku irhwe.
5 Akushenga obuzîne, wamuhâbwo, wayûshûla ensikµ z’akalamo kâge kuhika ensiku n’amango.
6 Oku burhabâle bwâwe irenge lyâge liri linji, wàmuhire obukuze n’obulangashane.
7 Neci, wàmuhire obwangà bw’ensiku n’amango, wamusîmîsa n’obusìme bw’omu masù gâwe.
8 Bulya mwâmi acîkwîkubagire Nyakasane, arhankahuligana kulya kubà arhabirwe n’enshôkano y’Ow’Enyanya.
9 Okuboko kwâwe kwâhika oku bashombanyi bôshi, okulyo kwâwe kwâgwârha abânzi bâwe bôshi.
10 Wàbajira nka cibêye cayaka olusiku waciyêrekana, Nyakasane abaherêrekeza omu bukunizi bwâge; n’omuliro gwabâmirangusa.
11 Iburha lyâbo waliherêrekeza en’igulu, n’ishanja lyâbo wâlikaga omu bâna b’abantu.
12 Ciru bankaja migâbo y’okukujira kubî, ciru bankajira amenge, barhankakuhasha.
13 Neci, wàbalibisa, wabafôlera omuherho gwâwe.
14 Baduka, Nyakasme, omu buhashe bwâwe: rhuyimbe rhunakuze oburhwâli bwâwe.
ms Psalms 21
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶיל מְאֹֽד׃ 3תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃ 4כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשֹׁ֗ו עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃ 5חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 6גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃ 7כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ 8כִּֽי־הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃ 9תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ׃ 10תְּשִׁיתֵ֤מוֹ ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֮ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭הוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ׃ 11פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 12כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃ 13כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 14ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃
22
OLULANGA LWA 21 (22): Amalibuko n’obulangâlire bw’omushinganyanya
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku «burhwâli bw’omucêracêra. » Lulanga. Lwa Daudi.

2 Yâgirwa Nyamuzinda, Nyamuzinda wâni, kurhi wandekêrire? Oli kuli n’omusengero n’omulenge gw’izù lyâni.
3 Yâgirwa Nyamuzinda wâni, namalaka omulenge mûshi, orhananyumvîrhizi, nnandwîrhe nalira budufu, orhanatwa ihuzihuzi.
4 Ociberire omu ndâro yâwe, mwo Israheli akuhêra irenge.
5 We bâshakulûza balangâlire; bâkulangâlira, nâwe wâbaciza. 6 Erhi bàkuyakûza, bacira, erhi bacikwikubagira, barhacitulutûmbaga.
7 Niehe ndi muvunyu, ntali muntu: ndi mugalugalu omu bîrhu, ndi ikundwe omu lubaga.
8 Ngasi wambona erhi anangayaguza, abande ennani, adunde irhwe.
9 Mpu: Nyakasane amucizagye, obwo ye akacîkubagira; amulwirage, bulya kuzigira amuzigira.
10 Arhali wundi wankûlaga omu nda ya nyâma, ci wêne, wàndera n’omurhûla erhi ndi oku ibêre
11 Kurhenga aha kuburhwa mba wâwe nieshi, wêne Nyamuzinda wâni kurhenga omu nda ya nyâma.
12 Mâshi, orhanje kuli, obu narhindibuka, yegera hôfi, bulya ntagwêrhi murhabâzi.
13 Ndi butumirhwa n’empanzi mwandu mwandu, ensimba z’e Bashâni zamànzunguluka.
14 Zidwîrhe zanyânira emalanga, nka ntale yatula yanabinja mpu ndibwe.
15 Namabulajika nka mîshi, namajonjolekana orhuvuha. Omurhima gwâni gwamâjonga nka nsinde, gwamâhirigirha omu nda.
16 Namâyûmûka omumiro nk’isèsè, n’olulimi lwamânanìra ebiraka.
17 Orhubwa rhunzungulusire mwandu mwandu, omulongo gw’enkola-maligo guntèzire. 18 Bantuzire amaboko n’amagulu, banaganja orhuvaha rhwâni rhwôshi.
19 Badwirhage bampengûza, banammôlera amasù: emyambalo yâni bayigabanyire, n’ecirondo câni baciyeshire cigole
20 Mâshi, Yâgirwa, orhacilegerere, okanye, ontabâle
21 Yâgirwa Nyamuzinda, obuzîne bwâni oburhenze oku ngôrho, omanye nankalumwa n’akabwa.
22 Onkûle omu kanwa k’entale, n’obunyi bwâni oburhange oku mahembe g’embogo.
23 Nâlumiza irenge ly’izîno lyâwe ekarhî ka bene wîrhu, nnankukuze omu ndêko y’olubaga.
24 Mwe murhînya Nyakasane, kuzagyi ye, we iburha lya Yakôbo weshi, omuhe irenge. Iburha ly’Israheli lyôshi limoyôbôhe.
25 Kulya kubà arhankengulaga, arhanàgayaguzagya omusengero gw’omunyi arhananfulikaga obusù bwâge, ci erhi nkaz’imuyakûza, ànyumvîrhiza.
26 We nâkaziha irenge omu ndêko nkulu, nâjirire eciragâne embere z’abakurhînya.
27 Abakenyi nabo bâlya banayigurhe, n’abalongereza Nyakasane, kukuza bâmukuza, emirhima yâbo elame ensiku n’amango.
28 Igulu lyôshi lyàkengêra Nyakasane, linabe ye lishiga, n’emilala y’amashanja gôshi yâfukama embere zâge, emuharamye.
29 Bulya Nyakasane ye Nn’obwâmi, yêne ye Nyamwagirwa w’amashanja;
30 Yêne yêne baharâmya abayûbaka igulu n’abadwîrhe bajà omu idaho, bamuyunamire.
31 Iburha lyâni ye lyâkolera; Amashanja gânacibwirwe obwonjo bwa Nyakasane.
32 N’iburha lyâyisha libwirwe obushinganyanya bwâge, mpu: «Lolagi emikolo ya Nyakasane».
Psalms 22
1לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי׃ 3אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑ה וְ֝לַ֗יְלָה וְֽלֹא־דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי׃ 4וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ 5בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּ֝טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ׃ 6אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ׃ 7וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם׃ 8כָּל־רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ׃ 9גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֝צִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ׃ 10כִּֽי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֝בְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי׃ 11עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה׃ 12אַל־תִּרְחַ֣ק מִ֭מֶּנִּי כִּי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּי־אֵ֥ין עוֹזֵֽר׃ 13סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי׃ 14פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֝רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג׃ 15כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֮ וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי׃ 16יָ֘בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ ׀ כֹּחִ֗י וּ֖לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְֽלַעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי׃ 17כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּ֝אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי׃ 18אֲסַפֵּ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֝בִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי׃ 19יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל־לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל׃ 20וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל־תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃ 21הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי׃ 22ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי׃ 23אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶֽךָּ׃ 24יִרְאֵ֤י יְהוָ֨ה ׀ הַֽלְל֗וּהוּ כָּל־זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃ 25כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃ 26מֵ֥אִתְּךָ֗ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו׃ 27יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים ׀ וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֭הוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד׃ 28יִזְכְּר֤וּ ׀ וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־יְ֭הוָה כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ כָּֽל־מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם׃ 29כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם׃ 30אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֝נַפְשֹׁ֗ו לֹ֣א חִיָּֽה׃ 31זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר׃ 32יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֝וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה׃
23
OLULANGA LWA 22 (23): Lungere mwinjà
1 Lulanga. Lwa Daudi. Nyakasane ye lungere onyabula, ntâco ndagirirekwo.
2 Anampugire omu bulambo bw’akahasi kinja; anampise aha nshôko y’amîshi naluhûkira.
3 Ho n’omurhima gwâni gwàbombêrera; Ye ndwîrhe omu njira nnungêdu; erhi izîno lyâge lirhuma.
4 Ciru nankahonera omu kabanda k’omwizimya ntà mabî nyôbohire, bulya rhwembi rhunali. Akarhi kâwe n’obuhiri bwâwe bindi hôfi; byo bidwîrhe byantûliriza.
5 Wanteganyiza ecibo c’ebiryo, erhi n’abashombanyi bani badwîrhe basinza. Irhwe lyâni wamàlibumba mavurha, n’akabêhè kani kayunjwîre cinyobwa.
6 Iragi n’okuberwa binkulikire, ngasi lusiku lw’obuzîne bwâni. Omu mwa Nyakasane ncibêrire, ensiku n’amango.
Psalms 23
1מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃ 2בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃ 3נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ׃ 4גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ 5תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י ׀ שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה׃ 6אַ֤ךְ ׀ ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
24
OLULANGA LWA 23 (24): Obugashânize bw’okujà omu cirhînyiro
1 Luanga. Lwa Daudi.

Igulu n’ebibamwo byôshi biba bya Nyakasane, Ye Nn’amahanga gôshi n’ebiremwa byago byôshi.
2 Ye walijeberezagya oku ndêko y’enyanja, àliyûbaka analizibuhya oku maliba g’enyishi.
3 Ndi wankarheremera oku ntondo ya Nyamuzinda, erhi ndi wankabêra omu bwâmi bwâge butagatîfu?
4 Omuntu w’amaboko mêru-kwêru n’ow’omurhima gucire, olya orhahîra omurhima gwâge oku by’obunywesi, orhanalahira binyoma.
5 Oyo ye wâgishwe na Nnâmahanga, anacîrànulirwe bwinjà na Nyakasane Muyôkozi wâge.
6 Eryo lyo iburha ly’abamulonza, iburha ly’abalonza okubona obusù bwa Nyamuzinda wa Yakôbo.
7 Mwe nyumvi, yimuki, yimuki, mwe nyumvi z’ensiku n’amango: hûndusi Mwâmi w’irenge.
8 «Ye ndi oyo Mwâmi w’irenge?» «Ye Nnâmahanga ciri-misî, ntwâli, ye Nyakasane ohima entambala.»
9 Mwe nyumvi, yimuki, yimuki, mwe nyumvi z’ensiku n’amango, hûndusi mwâmi w’irenge.
10 «Ye ndi oyo mwâmi w’irenge?» «Nyamuzinda w’Emirhwe: yêne ye mwâmi w’irenge.»
Psalms 24
1לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ 2כִּי־ה֖וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃ 3מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֹֽׁו׃ 4נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃ 5יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ 6זֶ֭ה דּ֣וֹר דֹּרְשָׁ֑ו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ 7שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ 8מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ 9שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ 10מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃
25
OLULANGA LWA 24 (25): Omusengero omu malibuko
1 Lwa Daudi
Emund’oli yo nyêrekîze omurhima gwâni, Yâgirwa Nnâmahanga.
2 Wène ncikubagîre: orhambonêsagya nshonyi, abashombanyi bani bakanacishinga.
3 Bulyala omu bantu bacikwikubagira ntâye enshonyi zibumba, bo zàbumba balya bavuna n’olucâli akanwa badesire.
4 Yâgirwa onanangule aha emirimbwa yâwe egera, onanyigîrize oku enjira zâwe zigenda.
5 Ongeze omu njira y’okuli kwâwe onanyigîrize, bulya wêne we Nyamuzinda we na mufungizi wâni.
6 Yâgirwa, kengêra obwonjo oyôrha obà; kengêra olukogo lwâwe lwa kurhenga mìra.
7 Yâgirwa, orhagerêrezagya ebyâha najiraga erhi ndi murhò, onkengêre erhi nie Yâgirwa, obwonjo bwâwe n’obwinjà bwâwe burhumire.
8 Nyakasane abà mwinjà abà na mwimàna co cinarhuma ahabûla Abanya-byâha.
9 Abantu bîrhôhye omu njira y’obushinganyanya abageza, abacîrhôhya bo amanyîsa enjira yâge.
10 Enjira za Nyakasane zôshi bubâ burhonyi n’oburhabesha, oku bantu bashimba omulagi gwâge n’amarhegeko gâge.
11 Yâgirwa Nyakasane, izîno lyâwe lyôki lyarhuma wakûla ecâha câni, caluzire kuligo. 12 Ndi olyala orhìnya Nyakasane? Yêne àmubwîriza njira ehi acìshoga.
13 Akolaga ayôrha ali mugale, n’iburha lyâge lihâbwe ecihugo.
14 Nyakasane abamurhînya abajîsa mahwe, bo anayêreka ebi àli abalaganyize.
15 Nyakasane yêne nyôrha ndolakwo, bulya yêne ye kûla amagulu gâni omu kasirha.
16 Ndolakwo obwonjo bwâni bukugwarhe, Lolà oku ndi kahumba nnampanyâgire.
17 Nkûla ogu mutula emurhima, onantenzemwo ebi bihamba.
18 Lolà oku mpanyâgire, lolà oku mbabire, nkûlira n’ebyâha byâni byôshi.
19 Langira abashombanyi bani: mpu baluga wâni! Ala n’enshombo bandwirhekwo!
20 Olange iroho lyâni onandikûze, enshonyi zakanambumba namànakuyâkiraho.
21 Okubà mwêru-kwêru n’okurhalyalyanya byo byananga, bulya we ncikubagire.
22 Nnâmahanga mâshi, okûle Israheli omu mbaka alimwo zôshi.
Psalms 25
1לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃ 2אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצ֖וּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃ 3גַּ֣ם כָּל־ק֭וֶֹיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃ 4דְּרָכֶ֣יךָ יְ֭הוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ 5הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּֽי־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כָּל־הַיּֽוֹם׃ 6זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃ 7חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י ׀ וּפְשָׁעַ֗י אַל־תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר־לִי־אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה׃ 8טוֹב־וְיָשָׁ֥ר יְהוָ֑ה עַל־כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ׃ 9יַדְרֵ֣ךְ עֲ֭נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וִֽילַמֵּ֖ד עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ׃ 10כָּל־אָרְח֣וֹת יְ֭הוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו׃ 11לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהוָ֑ה וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃ 12מִי־זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃ 13נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃ 14ס֣וֹד יְ֭הוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃ 15עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֤י הֽוּא־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃ 16פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃ 17צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י הוֹצִיאֵֽנִי׃ 18רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי וַעֲמָלִ֑י וְ֝שָׂ֗א לְכָל־חַטֹּאותָֽי׃ 19רְאֵֽה־אוֹיְבַ֥י כִּי־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי׃ 20שָׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל־אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃ 21תֹּם־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי כִּ֝֗י קִוִּיתִֽיךָ׃ 22פְּדֵ֣ה אֱ֭לֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל צָֽרוֹתָיו׃
26
OLULANGA LWA 25 (26): Omusengero gw’omushinganyanya

We wantwîra olubanja Yâgirwa, bulya ntalyalyanya ntanadàndabagana, bulya Nyakasane ye nyôrha mpizirekwo omurhima.
2 Ontangule, Yâgirwa, onyenje obone, onje emurhima, onanje omu nsiko, olole.
3 Obwinjà bwâwe burhantenga omu masù, nâni niene ntarhenga omu njira y’okunali kwâwe.
4 Ntatamala ahâli ababî, ntanaja omu ndêko y’endyâlya.
5 Ntakwirirwa endêko y’enkola-maligo, ntatamala ahâli encuku.
6 Obwêru-kwêru go mîshi ncîkalaba, ntanahwa ntakeya aha luhêro lwâwe, Nyamwagirwa.
7 Kuderha nti inmanyîse irenge lyâwe n’obwâlagale nnamanyîse abandi ebisômerîne byâwe byôshi.
8 Yâgirwa ntahimwa kurhonya eciriba c’enyumpa yâwe, n’ahantu irenge lyâwe lihanda. 9 Iroho lyâni orhaliganjiraga haguma n’ery’Abanya-byâha, n’obuzîne bwâni orhabuhiraga haguma n’abahuma omukò.
10 Amaboko g’abôla oku gayunjwîre kubî, n’okulyo kwâbo kudwîrhe entûlo.
11 Niehe mwo ngera omu njira y’obwêru-kwêru, ondikùze onambabalire.
12 Okugulu kwâni njira ya cidekêra kuyimanziremwo, nâkazikuliza Nyakasane aha abantu bali.
Psalms 26
1לְדָוִ֨ד ׀ שָׁפְטֵ֤נִי יְהוָ֗ה כִּֽי־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד׃ 2בְּחָנֵ֣נִי יְהוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי צָרְופָ֖ה כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי׃ 3כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י וְ֝הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃ 4לֹא־יָ֭שַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁ֑וְא וְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא׃ 5שָׂ֭נֵאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑ים וְעִם־רְ֝שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב׃ 6אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהוָֽה׃ 7לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ 8יְֽהוָ֗ה אָ֭הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֝מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ׃ 9אַל־תֶּאֱסֹ֣ף עִם־חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑י וְעִם־אַנְשֵׁ֖י דָמִ֣ים חַיָּֽי׃ 10אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה וִֽ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד׃ 11וַ֭אֲנִי בְּתֻמִּ֥י אֵלֵ֗ךְ פְּדֵ֣נִי וְחָנֵּֽנִי׃ 12רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישֹׁ֑ור בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהוָֽה׃
27
OLULANGA LWA 26 (27): Oku muntu oli hôfi ha Nnâmahanga ntà côbà
1 Lwa Daudi
Nyakasane ye kamole ye na kucira kwâni: odi naciyôboha? Nyakasane ye lwakiro lwâni: odi wampiramwo ecikango?
2 Erhi enkola-maligo zaciyisha mpu zimmire mugumagumà, abo babisha banabe bo bahenanguka bajè oku idaho.
3 Ciru bakantulakwo entambala, ngwêrhe aha ncikubagire.
4 Kantu kaguma konene nsengire Nnawîrhu, kanali k’aka: nti mbere nâni omu bwâmi bwa Nyakasane ensiku zôshi z’obuzîne bwâni, lyo ncishingira oburhonyi bwa Nyakasane, ndole n’oku ndàro yâge.
5 Bulyala omu mwâge anfulika olusiku najakwo olubanja, yo ànfulika enyuma z’ecirhebo c’omu mwâge, anannengereze oku ibuye.
6 Nkolaga ndengerire oku nyanya z’ababisha bandi eburhambi. Niono nkola narherekêra omu mwâge enterekêro y’omwîshingo, nàyimbira Nyakasane nnamuzihire.
7 Nyakasane yumva oku nayakûza, mbera nâni obwonjo, oyumve oku nakubwîra. 8 Wêne omurhima gwâni guli-kwo, amaûu gâni wêne galonza, nti obusù bwâwe nâni mbulolekwo, Muciza.
9 Orhabunfulikaga orhanayôzagya mwambali wâwe omu burhe bwâwe, wêne we burhabâle bwâni orhandikiriraga orhacidêkereraga, Nnâmahanga, Muciza wâni.
10 Ciru larha na nyâma bakandekêrera, Nnâmahanga yêhe arhakandeka. 11 Ondangûle enjira zâwe, Yâgirwa, onampire omu njira edêkerîre, bulyala abanshombire ho bali.
12 Orhankwebaga omu nfune z’abashombanyi bani, bulyala abahàmirizi b’obunywesi bakola bayimanzire, nie banayimangire barhanammirira marhi.
13 Ncikebirwe nti nâbà nciri omu igulu ly’abazîne, nambone oku Nyakasane kuhâna ahâna.
14 Osengere Nyakasane onazibuhe, ohire omurhima omu nda, onacikubagire Ye!
Psalms 27
1לְדָוִ֨ד ׀ יְהוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃ 2בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃ 3אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י ׀ מַחֲנֶה֮ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃ 4אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃ 5כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי ׀ בְּסֻכֹּה֮ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃ 6וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהוָֽה׃ 7שְׁמַע־יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי׃ 8לְךָ֤ ׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃ 9אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ 10כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי׃ 11ה֤וֹרֵ֥נִי יְהוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישֹׁ֑ור לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי׃ 12אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃ 13לׅׄוּלֵׅ֗ׄאׅׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ 14קַוֵּ֗ה אֶל־יְה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהוָֽה׃
28
OLULANGA LWA 27 (28): Amingingo n’okuvuga omunkwa
1 Lwa Daudi
Yâgirwa w’ono nayakûza; omanye wafuka amarhwîri, mâshi Kabuye kani; bulyala erhi wakabula bwanyumva, nânashusha abacôcobera omu mwina.
2 Yumvîrhiza guno musengero gwâni, yumva kuno nakubirikira; lolà oku ndengerize amaboko ebwa ngombe yâwe ntagatîfu.
3 Omanye wampêka omu nsânya haguma n’Abanya-byâha, haguma n’enkola-maligo; balyala babwîra abâbo mpu murhûla, n’obwo bagwêrhe obubî omu murhima.
4 Obatwîre nk’oku ebijiro byâbo bikwânîne, n’oku obubî bw’ebyâha byâbo budesire, obashobôze ebiringanine emikolo y’enfune zâbo, ebijiro byâbo bibashubirekwo.
5 Obûla barhashîbirira emikolo ya Nyakasane, barhanashîbirira obushanja bw’enfune zâge, Nyakasane arhang’ibashandabanya buzira kucibashubiza haguma.
6 Nyakasane ayâgirwe obu ayumvîrhize izù ly’omusengero gwâni.
7 Nyakasane ye buzibu bwâni ye na mpenzi yâni! Yêne omurhima gwanî gwàli gucîkubagire ananyumva.
8 Nyakasane ye buzibu bw’olubaga lwâge, ye na lwakiro lw’okuciza omushîge wâge.
9 Ocizagye olubaga lwâwe onagishe omwîmo gwâwe, bayâbulè onakaz’iyôrha obashokolera ensiku n’amango.
Psalms 28
1לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ 2שְׁמַ֤ע ק֣וֹל תַּ֭חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנָשְׂאִ֥י יָ֝דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קָדְשֶֽׁךָ׃ 3אַל־תִּמְשְׁכֵ֣נִי עִם־רְשָׁעִים֮ וְעִם־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן דֹּבְרֵ֣י שָׁ֭לוֹם עִם־רֵֽעֵיהֶ֑ם וְ֝רָעָ֗ה בִּלְבָבָֽם׃ 4תֶּן־לָהֶ֣ם כְּפָעֳלָם֮ וּכְרֹ֪עַ מַֽעַלְלֵ֫יהֶ֥ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה יְ֭דֵיהֶם תֵּ֣ן לָהֶ֑ם הָשֵׁ֖ב גְּמוּלָ֣ם לָהֶֽם׃ 5כִּ֤י לֹ֤א יָבִ֡ינוּ אֶל־פְּעֻלֹּ֣ת יְ֭הוָה וְאֶל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו יֶ֝הֶרְסֵ֗ם וְלֹ֣א יִבְנֵֽם׃ 6בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּי־שָׁ֝מַע ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ 7יְהוָ֤ה ׀ עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֮ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ׃ 8יְהוָ֥ה עֹֽז־לָ֑מוֹ וּמָ֘ע֤וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא׃ 9הוֹשִׁ֤יעָה ׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃
29
OLULANGA LWA 28 (29): Olwimbo kuli Nyamuzinda Nnankubâ
1 Lulanga. Lwa Daudi.
Mukazirhûla Nyakasane, bene Lungwe we,
Mukazirhûla Nyakasane irenge n’obukulu.
2 Mukazirhûla Nyakasane irenge likwânîne izîno lyâwe, mukaziharâmya Nyakasane n’omwambalo gukwânîne.
3 Izù lya Nyamuzinda lirhalusire ery’amîshi, Nyamuzinda Nnâmahanga akûngwire: amîshi manji-manji gacìhambâge.
4 Izù lya Nyakasane obuhashe lijira wâni! Izù lya Nyakasane lirhaluga wâni!
5 Izù lya Nyakasane linahongole enduluma, Nyakasane anahongole enduluma z’e Libano.
6 Anarhume ecihugo ca Libano cahama nka mutwîrà arhume na Siriyoni ahama nka kanina ka mbogo.
7 lzu lya Nyakasane linamanule engulumira y’omuliro.
8 Izù lya Nyakasane linadirhimanye irûngu, Nyakasane anageze irûngu lya Kadesi mw’omusisi.
9 Izù lya Nyakasane linakube emirhi lisige emizirhu bûmu-bûmu: n’omu ngombe yâge bôshi kwo baderha, mpu: Aj’irenge!
10 Nyakasane atamîre agandâza kurhaluka ecihonzi, Nyakasane ye wanayôrha ayîmire ensiku n’amango.
11 Nyakasane ye wâyîsh’ihà olubaga lwâge emisî, Nyakasane ye wâyîsh’igisha ishanja lyâge omu kulihà. omurhûla.
Psalms 29
1מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃ 2הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ 3ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃ 4קוֹל־יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּהָדָֽר׃ 5ק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃ 6וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃ 7קוֹל־יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ׃ 8ק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ׃ 9ק֤וֹל יְהוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃ 10יְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם׃ 11יְֽהוָ֗ה עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
30
OLULANGA LWA 29 (30): Omunkwa gw’omuntu ofulumusire akâga k’okufà
1 Lulanga. Lwimbo lw’omugisho gw’akâ-Nyamuzinda. Lwa Daudi.
2 Nkola nàderha aminja gâwe, Nyamwagirwa: wàndikûzize Muhanyi, orhanazigaga abashombanyi bani bacizigiriza nie ntumire.
3 Yâgirwa Nyamuzinda wâni, nshuba nakuyakûza wananfumya.
4 Omu kuzimu wakuzire omûka gwâni Nyamwagirwa: mwo wankûzire muli balya bayandagalira omu mwîna.
5 Mwe barhonyi ba Nyakasane; neci mumuzihîre là! munavuge izîno lyâge litagatîfu omunkwa.
6 Kulya kubà oburhè bwâge hisanzi hityunguni bussinga oburhonyi bwâge bwohe oku omuntu ahabà erhi ho bunabà.
7 Omu muhimbo gwâni nâyisha, nti: “Ntakafà nâdunzirwe”.
8 Nyamwagirwa erhi okola wântonya, wàmpà irenge wàmpà n’obuhashe; erhi ociba nka wanfulika obusù bwâwe, najuguma nagcramw’omusisi.
9 Yâgirwa w’ono nkola nayakûza, bwonjo bwa Nnawîrhu Nnâmahanga buno nkola nasengera:
10 Bunguke buci wankakula omu mukò gwâni, nîsi erhi omu kujà emwîna kwâni? K’oluvù lwo lwakukuza, nîsi erhi lumanyîse oburhabesha bwâwe?
11 Yâgirwa onyumve onambabalire, obè mufungizi wâni, Muciza w’abantu.
12 Omulenge nàlimwo waguhindwire gwashuba masâmo; busunzu nàli nyambîrhe wamushwekûla wanyambika enshagadu.
13 Omurhima gwâni gukolaga gwakuzihira gurhacihuse Yâgirwa Nnâmahanga nâkaz’ikukuza omu myâka n’emyâka.

Psalms 30
1מִזְמ֡וֹר שִׁיר־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃ 2אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃ 3יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃ 4יְֽהוָ֗ה הֶֽעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י חִ֝יִּיתַ֗נִי מִיָּֽורְדִי־בֽוֹר׃ 5זַמְּר֣וּ לַיהוָ֣ה חֲסִידָ֑יו וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֹֽׁו׃ 6כִּ֤י רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃ 7וַ֭אֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם׃ 8יְֽהוָ֗ה בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֪דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃ 9אֵלֶ֣יךָ יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וְאֶל־אֲ֝דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן׃ 10מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮ בְּרִדְתִּ֪י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃ 11שְׁמַע־יְהוָ֥ה וְחָנֵּ֑נִי יְ֝הוָה הֱֽיֵה־עֹזֵ֥ר לִֽי׃ 12הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃ 13לְמַ֤עַן ׀ יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃
31
OLULANGA LWA 30 (31): Omusengero omu marhangulo
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 W’ono nyâkireho Nyamwagirwa: nti enshonyi zakanayîsh’immumba omu myâka n’emyâka. ondikûzagye wêne omu bushinganyanya bwâwe.
3 Oyuname ontege okurhwîri onakanye ondîkûze. Ombere ibuye nyâkireho, onshubire côgo cizibu lyo ndobôka.
4 Bulya wêne w’ibuye lyâni we na côgo nyakìremwo, n’izîno lyâwe lyo lyarhuma wangwarhira oku kuboko onandangûle enjira.
5 Lyo lyanarhuma wantenza omu kasirha bantezire, bulya wêne we lwakiro lwâni.
6 Omu nfune zâwe mbisire omûka gwanî, neci wandikûza, Nyakasane Nyamuzinda orharhebana.
7 Orhakwirirwa abagashâniza enshusho z’obusha niehe Nyakasane ncikubagîre.
8 Nkolaga nasâma ncitakîre obwonjo bwâwe, bulya walolerize obuligo bwâni.
9 Orhanampizire omu nfune z’omubisha, ci amagulu gâni wagayimanza ahadekerîre.
10 Ombere obwonjo Yâgirwa, kulagirira kuno isù lyâni lyaganukîrwe erhi mutula gurhuma, omurhima gurhaciri gwâni, n’omubìri kwo na kwo.
11 Okulama kwâni kukola ntakwo erhi mungo gurhuma, emyâka yâni nayo yahwerire omu mirenge. Emisî nàgwêrhe omu burhe yahwerîre, n’orhuvuba rhundimwo byaciberire bivungunyukiza.
12 Abanzi bani ntà cijâci barhampizirimwo, abàlungwe bani banshekire barhama, abanyishi bôshi kufuduka badwîrhe bafuduka, n’abadwîrhe bambona embuga kuyâka badwîrhe banyâka.
13 Narhenzire abantu emurhima, nayibagirwe ak’owàfire, nabà nka nyungu mbere.
14 Nayumvîrhe abantu bali mahwe kàli ntaho ebihamba birhali! bajà haguma banjira omu ihano, badôsanya kurhi bankulamw’omûka.
15 Yâgirwa niehe we ncikubagire, neci nsêzize: we Nyamuzinda wâni.
16 Iragi lyâni aha nfune zâwe liri: nkûla muno nfune z’ababisha, nkûla mwa bano bandibuza.
17 Yêrekeza mwambali wâwe obusù burhulwire, ndikûza na lulya lukogo lwâwe.
18 Yâgirwa mâshi orhazigaga enshonyi zambumba namànakuyakûza, zibumbe ababî bahabe oku badesire, bajànwe ekuzimu.
19 Mâshi orhunwa rhuderha obunywesi rhudume, rhuhumbarhale rbulya rhunwa rhunywerhera entagengwa buzira nshonyi.
20 Yâgirwa obwinjà bwâwe buluga mushàna! Burhaluga obwinjà obikira abakukenga wâni! Burhaluga obwinjà oshobôza abakuyâkiraho n’abandi basinza wâni!
21 Abôla orhabarhaza oku bulanzi bwâwe, kulanga obalanga oku mihigo mibi y’abantu. Kufulika okaz’ibafulika omu burhwali bwâwe, mpu ly’obacinga oku nnongwe z’ab’akalimi.
22 Nyakasane mushàna ayâgirwe, owàyankaga olukogo lwâge lusòmerine alûnyêreka omu cishagala ciyûbakire.
23 Omu ntemu yâni niehe naderha, nti: «Bankûzire omu masù gâwe». Ci wêhe wayumva izù ly’omusengero gwâni ene nkaz’ikuyakûza.
24 Musime Nyakasane mwe barhonyi bâge! Kulanga alanga abemêzi Abakola n’obucîbone bôhe kukolera abakolera.
25 Mwe mucîkubagira Nyakasane mweshi, muzibuhe munashubize omurhima omu nda.
Psalms 31
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2בְּךָ֖ יְהוָ֣ה חָ֭סִיתִי אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם בְּצִדְקָתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי׃ 3הַטֵּ֤ה אֵלַ֨י ׀ אָזְנְךָ֮ מְהֵרָ֪ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְֽצוּר־מָ֭עוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ 4כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃ 5תּוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֭וּ טָ֣מְנוּ לִ֑י כִּֽי־אַ֝תָּה מָֽעוּזִּֽי׃ 6בְּיָדְךָ֮ אַפְקִ֪יד ר֫וּחִ֥י פָּדִ֖יתָה אוֹתִ֥י יְהוָ֗ה אֵ֣ל אֱמֶֽת׃ 7שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַ֝אֲנִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי׃ 8אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתָ אֶת־עָנְיִ֑י יָ֝דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי׃ 9וְלֹ֣א הִ֭סְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵ֑ב הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי׃ 10חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר־לִ֥י עָשְׁשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃ 11כִּ֤י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֮ וּשְׁנוֹתַ֪י בַּאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃ 12מִכָּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה וְלִשֲׁכֵנַ֨י ׀ מְאֹד֮ וּפַ֪חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ 13נִ֭שְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב הָ֝יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד׃ 14כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי ׀ דִּבַּ֥ת רַבִּים֮ מָג֪וֹר מִסָּ֫בִ֥יב בְּהִוָּסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ׃ 15וַאֲנִ֤י ׀ עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהוָ֑ה אָ֝מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה׃ 16בְּיָדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִיַּד־א֝וֹיְבַ֗י וּמֵרֹדְפָֽי׃ 17הָאִ֣ירָה פָ֭נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ׃ 18יְֽהוָ֗ה אַל־אֵ֭בוֹשָׁה כִּ֣י קְרָאתִ֑יךָ יֵבֹ֥שׁוּ רְ֝שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל׃ 19תֵּ֥אָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר הַדֹּבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָתָ֗ק בְּגַאֲוָ֥ה וָבֽוּז׃ 20מָ֤ה רַֽב־טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֝֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָם׃ 21תַּסְתִּירֵ֤ם ׀ בְּסֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֮ מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ תִּצְפְּנֵ֥ם בְּסֻכָּ֗ה מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת׃ 22בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּ֥י הִפְלִ֘יא חַסְדּ֥וֹ לִ֝֗י בְּעִ֣יר מָצֽוֹר׃ 23וַאֲנִ֤י ׀ אָ֘מַ֤רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֮ מִנֶּ֪גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֭מַעְתָּ ק֥וֹל תַּחֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ׃ 24אֶֽהֱב֥וּ אֶת־יְהוָ֗ה כָּֽל־חֲסִ֫ידָ֥יו אֱ֭מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהוָ֑ה וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־יֶ֝֗תֶר עֹשֵׂ֥ה גַאֲוָֽה׃ 25חִ֭זְקוּ וְיַאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַיהוָֽה׃
32
OLULANGA LWA 31 (32): Okuciyâza kunarhenze omu byâha
1 Lwa Daudi Lwimbo lwa Nyigîrizo.
Ali muny’iragi omuntu obabalirwe obubî bwâge, omuntu ecâha cirhenzibwe.
2 Ali muny’iragi omuntu Nyakasane arhatumuzizi obubî, omuntu orhagwêrhi bulyâlya omu murhima.
3 Amango nàli mpulisire erhi orhuvuha rhwâni banarhubujegera, erhi n’omulenge gurhankala oku isù.
4 Bulyala okuboko kwâwe kwali kuzidohire oku irhwe lyâni mûshi na budufu, emisî yâni yakaz’iyonda nka kuno bayiyanikira oku izûba ly’ecanda.
5 Lyo nkajàga nacishobeka emund’oli buzira kufulika obubî bwâni; naderha, nti: «Obubî bwâni ncîshobesirebwo Nyakasane», nâwe wakùla obubî bw’ecâha câni.
6 Okwola kwarhuma ngasi mushibirizi ayishikaz’ikushenga amango alagirire. Amango amîshi manji-manji gashabîra, garhâhike ah’ali.
7 We lwakiro lwâni, we wânankûle omu bulagirire, onampire omu karhî k’enshagadu y’obucire.
8 Nkolaga nakuyigîriza nkulangûle enjira wakaz’igeramwo, nkolaga nakubwîriza nankuje ebulâbi.
9 Murhakazâg’ibà ak’endogomi nîsi erhi ecihêsi, byo birhajira bukengêre, byo birhayumva olurhali lugîsho n’olukoba; nka ntalwo ogwêrhe birhankakuyegêra.
10 Omubi amababale gâge gabà mwandu, ocìkubagira Nyakasane yêhe, obwonjo bumuzungulusire.
11 Mwe bashinganyanya musime munacîzigirize muli Nyakasane; muzuruke mwe b’omurhima gushongwire.
Psalms 32
1לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃ 2אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּה׃ 3כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֝שַׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃ 4כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃ 5חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַעֲוֺ֘נִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַיהוָ֑ה וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה׃ 6עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃ 7אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃ 8אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃ 9אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃ 10רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ׃ 11שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
33
OLULANGA LWA 32 (33): Olwimbo lw’obukulu n’obuhashe bwa Nyamuzinda
1 Mushaguluke muli Nyakasane, mwe bashinganyanya: ab’omurhima gushingânîne bakwânîne bamukuze.
2 Muhindire Nyakasane, mumuzihire enzenze, mumuzihire olulanga lwa bikanyi ikumi.
3 Mumuyimbire olwimbo lurhasag’iyimbirwa wundi, muyimbe bwinjà muhirekwo n’emishekera.
4 Kulya kubà ngasi kanwa Nnâmahanga aderha erhi kanakubûsire, na ngasi mukolo ajira erhi gunali gwa nkwìra.
5 Arhahimwa kurhonya ebishingânîne n’ebiringanine, igulu lyôshi liyunjwîre ngalo za Nyakasane.
6 Amalunga luderho lwâge lwàgajiraga, n’engabo z’emalunga mûka g’ekanwa kâge gwàzijiraga.
7 Amîshi g’omu nyanja yêne wàgagushaga haguma nka kulya bagarhulira omu kabindi, n’amîshi gahulula yêne agarhulira aha gabêra.
8 Mushàna igulu lyôshi liyobôhe Nyakasane, abayûbaka okw’igulu bôshi bamurhinye.
9 Bulyala yêhe àdesire kwône byanabâ, arhegeka byanabâho.
10 Nyakasane ye twîra ab’emahanga omu myanzi, ye bulabuza emirâli y’ab’ekulî. 11 Emihigo ya Nyakasane ecibêra kadundu-ntashugulwa, enkengêro z’omurhima gwâge zirhahuligana, oku biguma byahira ebindi byahirûka.
12 Ishanja lishizire Nyamuzinda liri ly’iragi, lwo lulya lubaga yêne acîshogaga mpu lubè lwâge lwa mwìmo.
13 Nyakasane anabè ali empingu erhi analika isù, anakaz’ibona ngasi bôshi babusirwe n’abantu.
14 Anabè ali omu ndâro yâge erhi anali ebulâbi: anakaz’ilâba ngasi yeshi oyûbaka okw’igulu.
15 Yêne ye wàbumbaga emirhima y’abantu yôshi, yêne ye nakaz’ilola ebi abantu bajira byôshi.
16 Mwâmi arhahimira kuluza ngabo, Omulwî arharhabâlukira kuluza misî.
17 Endogomi erhahimwa kurhebana omu malwa, arhali okuluza emisî kwâyo kwo kugalukira omuntu.
18 Làba oku amasù ga Nyakasane garharhenga oku bantu bamuyôboha, garharhenga oku bantu bacîkubagira oburhabâle bwâge.
19 Kulinga mpu akûle amaroho gâbo omu lufu, anabayikuze amango bashalisire.
20 Omûka gwirhu Nyakasane yêne gwâlolakwo: Yêne ye ntabaza orhurhabâla, yêne ye mpenzi yîrhu.
21 Omurhima gwirhu gubâge gwacìtakiraye, izîno lyâge litagatîfu lyo rhuhizirekwo omurhima.
22 Nyakasane olukogo lwâwe lurhujâgekwo, nk’oku rhucìkwikubagìre.
Psalms 33
1רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃ 2הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שֹׂ֗ור זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ 3שִֽׁירוּ־ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃ 4כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהוָ֑ה וְכָל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ 5אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃ 6בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל־צְבָאָֽם׃ 7כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ 8יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ 9כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד׃ 10יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃ 11עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ 12אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם ׀ בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ׃ 13מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ 14מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ׃ 15הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ 16אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ׃ 17שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃ 18הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃ 19לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב׃ 20נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃ 21כִּי־ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשֹׁ֣ו בָטָֽחְנוּ׃ 22יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃
34
OLULANGA LWA 33 (34): Obukuze bw’obushinganyanya bwa Nyamuzinda
1 Lwa Daudi Amango àcisingiraga isirhe embere za Abimeleki, ayêmêra amulibirhakwo anacigendera.

2 Nkola nakaz’ikuza Nyakasane ngasi mango, irenge lyâge lirhakântenga ekanwa.
3 Omurhima gwâni guje irenge muli Nyakasane, abanyi bayumve nabo basime.
4 Mungwase rhukuze Nyakasane, rhunagwasanye izîno lyâge rhulihire enyanya.
5 Nàjire aho nalongereza Nyakasane naye anyumvîrhiza, anankûla ebibamba byôshi emurhima.
6 Murhang’imulolakwo ninyu mushagaluke, n’enshonyi zimurhenge omu masù.
7 Làba oku ow’obuligo ashuba ayakûza, na Nyakasane ayumva amurhenza omu buligo.
8 Malahika wa Nyakasane anagwisire ecirâlo aha burhambi bw’abayôboha Nyakasane, kulîkûza anabalîkûza.
9 Lahuli mwàbona oku Nyakasane abà mwinjà, iragi lyâge omuntu omuyâkiraho 10 Mukazirhînya Nyakasane, mwe Batagatîfu bâge, bulyal’abamukenga barhabulirwa na bici.
11 Abàli bagale bashubire ba buligo banakena, abashîbirira Nyakasane bôhe barhabulirwa na bici.
12 Bâna, yishi muyumve, yishi mmuyigîrize okukenga Nyakasane.
13 Ndi olyala orhonya akalamo? Ndi olyala walonza ensiku lyo ahika oku binjà?
14 Ocike olulimi lwâwe oku bubî, ocinge akanwa kâwe oku nderho z’obulyâlya. 15 Oyâke amabî ojire aminja, olonze omurhûla onagukulikire.
16 Isu lya Nyakasane lirharhenga oku bashinganyanya, n’amarhwîri gâge gayôrha gali marhege galinga omulenge gwâbo.
17 Obusu bwa Nyakasane burhabà oku nkola-maligo, azizàze hano igulu ntâye ocizikengêrage.
18 Abashinganyanya bòhe bajà aho bayâkûza Nyakasane, naye abayumvîrhiza anabakûla omu buhanya balimwo.
19 Nyakasane arhabà kuli n’emirhima eri burhe, emirhima ecîyunjuzize yo acungula.
20 Amahanya galuga oku muntu mushinganyanya, ci kwône Nyakasane anakaz’imulîkûza kuli go gôshi.
21 Orhuvuha rhwâge rhwôshi kulanga arhulanga harhàvunikè ciru n’akaguma.
22 Omubi bubî bwâge bumuyîrha, n’oshomba omushinganyanya kuhanwa anahanwa.
23 Nyakasane yêne olîkûza abamushiga, na ntà buhane oku muntu oyâkira hali ye.
Psalms 34
1לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃ 2אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃ 3בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃ 4גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃ 5דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃ 6הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃ 7זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃ 8חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃ 9טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃ 10יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃ 11כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב׃ 12לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃ 13מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃ 14נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃ 15ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃ 16עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃ 17פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃ 18צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃ 19קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ 20רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה׃ 21שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃ 22תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃ 23פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃

35
OLULANGA LWA 34 (35): Omusengero gw’omuntu olibuzibwe
1 Lwa Daudi
Yâgirwa lwîsa bano badwîrhe bandwisa, rhabâlira bano banshimbire.
2 Yanka empenzi yâwe n’omushâbiro gwâwe, okanye ontabâle.
3 Ohume itumu abanshimbulwire bageremwo omusisi, obwîre omûka gwâni, erhi: «Nie kucira kwâwe».
4 Balya bashimbire omûka gwâni barhang’itumbaguza, enshonyi zibabumbe. Balyala barhammirira marhi barhang’ishukira, enshonyi zibagwârhe.
5 Hano malahika wa Nyakasane akola abadwîrhe luminomino, bashube nka byâsi empûsi yayisha yayehûla.
6 Hano malahika wa Nyakasane akola abadwîrhe luminomino, enjira yâbo ejemw’omwizimya n’obunterezi.
7 Bulyala emirhego bantezire eri ya bumâma, n’omûka gwâni babire baguhumbira enshinda oku bumâma.
8 Bamorhogerwa n’olufûi barhanalîliri wâni! Mâshi bagwe omu murhego bârhegaga bône banagwe omu mwîna bampumbire mâshi!
9 Omurhima gwâni gwohe gwakaz’icishinga muli Nyakasane, gwakaz’icîtakirira oburhabâle bwâge.
10 N’ebivuha byâni byôshi bikaz’iderha, mpu: «Yâgirwa ndi wakakuja omw’irhwe, we shugula engonyi omu nfurie za ciri-misî, we shugula omunyi n’omukenyi omu nfune z’owal’imunyaga!»
11 Nabona bàyinamuka abahàmirizi badârhi, bakaz’indôkereza ntanamanyiri.
12 Okunabajirira aminja bôhe bangalulira amabî; gwomutula gukângwârhaga.
13 Erhi bàbâga balwala niehe nanyambale sunzu, ncishalisagye nk’aha bwacêra obwo, nsâlirage emurhima obwo ntaluse.
14 Nkaz’igenda ndi burhe aka oli omu mishîbo y’omwîra wâge erhi ya mwene wâbo; nnangende nyunamirize aka oli omu mishîbo y’omuzire wamuburhaga.
15 Bôhe erhi nabâga nka nadunga, banasîme, balâlikanage obwo, banjire omu ihano, banyâbuke banshurhe. Bambambagule burhahusa,
16 bakaz’ingeramwo bananshekera, n’okujegeza amino nie ntumire.
17 Yâgirwa mâshi, mbwîra nâni kasanzi kanganaci wacishinga oli ebulâbi? kanya olikùze omûka gwaniani kuli ezi ngoromora, ogushugule omu nyûnu z’ezi mpangaza.
18 Hano nkola nakuvuga omunkwa omu ndêko y’abantu najà, omu karhî k’olubaga najà hano nkola nakukuza.
19 Orhazigaga endyâlya zinshomba zamwemwerhwa, orhazigaga balya banshombera obumâma bakemana n’amasù.
20 Kàli ciru barhaderha binwa biyêrekîre omurhûla, bakabona omuntu ocirhûlulire hano igulu banamusingire amenge.
21 Banakaz’incuma n’akanwa banaderha, mpu: «Hâco rhwacibwinire n’amasù gîrhu rhwène!»
22 Obwinage obwo Waliha, omanye wankacihulika, omanyâge wankacinja kuli. 23 Tulûka orhahunge, otulûke ondwire, Yâgirwa Nnâmahanga, Yâgirwa Muciza wâni, tulûkira luno lubanja lwâni.
24 Oluntwìre Yâgirwa, kulya onayôrha oshinganyanya, Nnâmahanga wâni mâshi orhazigaga bankwâma!
25 Orhazigaga bacishingira emurhima baderha, mpu: «Ho rhwacilakiraga aho!» orhazigaga bacìshinga, mpu: «Rhwamukabize!»
26 Balya bacishinga bakayumva mpanyagìre, batumbaguze mâshi, enshonyi zibabumbe, balya bôshi bannimbira bacinyigererakwo, babumbwe n’ezamêmè.
27 Balya bandwirakwo bôhe bacîshinge banashagaluke, bayôrhe baderha, mpu: «Nyakasane aganze orhabâla omwambali mpu naye acire».
28 Nalwo olulimi lwâni lukolaga lwakaz’imanyîsa obushinganyanya bwâwe, luyimbe n’irenge lyâwe bwaca-bwayira.
Psalms 35
1לְדָוִ֨ד ׀ רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי׃ 2הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃ 3וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃ 4יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי׃ 5יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃ 6יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹדְפָֽם׃ 7כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃ 8תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ׃ 9וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ 10כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י ׀ תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ׃ 11יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃ 12יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי׃ 13וַאֲנִ֤י ׀ בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃ 14כְּרֵֽעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃ 15וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃ 16בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃ 17אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֪ה תִּ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃ 18א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ׃ 19אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃ 20כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃ 21וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח ׀ הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ׃ 22רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אֲל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃ 23הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃ 24שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃ 25אַל־יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃ 26יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ ׀ יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי׃ 27יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ׃ 28וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃
36
OLULANGA LWA 35 (36): Obwengehusi bw’omunya-byâha n’olukogo lwa Nyamuzinda
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa mwambali wa Nyamuzinda. Lwa Daudi.
2 Obubî kuderha buderhera omu murhima gw’omuntu mubî; obwôba bwa Nyamuzinda burhamubà oku masù.
3 Bulyala omurhima gwâge kulimirhiza gumulimirhiza, mpu arhamanyaga obubî bwâge bwankanamushologôrha.
4 Ebinwa birhenga ekanwa kaga ciru byône bya bwengûza, biba bya bulyâlya, Okurhimanya n’okukola kwinjà arhacikuyishi.
5 Ajire oku ncingo, bibi arhanya, aj’ire omu njira, enjira mbî yo ntonyi, obubî bwâge arhabuleka.
6 Yâgirwa wêhe olukogo lwâwe luhisire oku nkuba, oburhabesha bwâwe buhumire oku bitù.
7 Obushinganyanya bwâwe kwo buli ak’entondo za lungwe, okumany’itwa emmanja kwâwe kwo kuli nka muhengere gwa nyanja. We ciza abantu we ciza n’ebintu Nyamwagirwa.
8 Nnâmahanga mushâna oburhonyi bwâwe bwône! Barhâgaywa abâna b’abantu bakaz’iyâkira omu byûbi byâwe;
9 banakaz’ishêga oku mwandu gw’ebinjà bibà omu mwâwe, bakola basûza obahêke aha nshalalo y’obununîrizi bwâwe.
10 Bulya neci enshôko y’akalamo aha burhambi bwâwe ebâ, n’akamole kâwe ko rhubonamwo obulangashane.
11 Abakugashâniza obabêze omu burhonyi bwâwe, n’abajira omurhima gushingânîne obabêze omu bushinganyanya bwa we.
12 Okugulu kw’omuntu mugayanyi irhondo kurhampikagakwo, n’okuboko kw’omunya-byâha irhondo kurhampumagakwo.
13 Lâba oku enkola-maligo oku idaho zikola ziri, zalundusire zirhanacilobôke.
Psalms 36
1לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לְעֶֽבֶד־יְהוָ֬ה לְדָוִֽד׃ 2נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע בְּקֶ֣רֶב לִבִּ֑י אֵֽין־פַּ֥חַד אֱ֝לֹהִ֗ים לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃ 3כִּֽי־הֶחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲוֺנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא׃ 4דִּבְרֵי־פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב׃ 5אָ֤וֶן ׀ יַחְשֹׁ֗ב עַֽל־מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֭תְיַצֵּב עַל־דֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֑וֹב רָ֝֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס׃ 6יְ֭הוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ עַד־שְׁחָקִֽים׃ 7צִדְקָֽתְךָ֨ ׀ כְּֽהַרְרֵי־אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה׃ 8מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ 9יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃ 10כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃ 11מְשֹׁ֣ךְ חַ֭סְדְּךָ לְיֹדְעֶ֑יךָ וְ֝צִדְקָֽתְךָ֗ לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ 12אַל־תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה וְיַד־רְ֝שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃ 13שָׁ֣ם נָ֭פְלוּ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֝ח֗וּ וְלֹא־יָ֥כְלוּ קֽוּם׃
37
OLULANGA LWA 36 (37): Empingira mûngo erhayêza
1 Lwa Daudi
Orhahîraga okalubira banyakola-maligo, orhahîraga okayagalwa n’abajira amabî.
2 Bulya kula ebyâsi bihorhama kwo nabo bahorhama kula akâsi kayuma kwo nabo bânabe.
3 Wêhe okaz’icîkubagira Nyakasane onakaz’ijira aminja, lyo odêkerera hano igulu onayumve omurhûla
4 Obè wacizigiriza muli Nyakasane, wabona oku akushobôza engalo omurhima gwâwe gusengire.
5 Olangise Nyakasane enjira zâwe, onacikubagireye, wâbona ebi akola.
6 Wâbona oku alengeza obushinganyanya bwâwe nka kamole, n’okuyâza oyâzize akulengeze nka lya kalengerêre.
7 Orhulûle muli Nyakasane onacikubagireye kwône orhahîraga okalubira omuntu oli omu njira yâge yâge buzira kubà kurhi, omuntu ovunyengerera ebirhali byo.
8 Lekà okukunira, ocike oburhè bukugwêrhe; orharûkuzagya: bulya buzinda byankanabiba.
9 Bulyala enkola-maligo kuhera zâhere abacîkubagira Nnâmahanga bôhe bo bayîsh’irya igulu.
10 Omubi hano kasanzi erhi arhacihali, n’erhi wakalola aha anali, orhâmubone.
11 Abatûdu bo balya igulu balirya banayumve omurhûla munji-munji.
12 Omubi arhalongeza omwinja kalamo, arhanamumirira marhî
13 Nyakasane kwo kugwira amasheka, bulyala amanyire oku olusiku lw’oyo luyishire. 14 Banyankola-maligo aha babihira banakaz’iyômola engôrho, bafôle n’omuherho, mpu lyo bahira omukenyi muhanya okw’idaho, bananige abantu bashimbire enjira nyinjà.
15 Bône: engôrho yâbo yo yanabarhungûla emirhima, n’amatumu gâbo oku madwi gabavunikira.
16 Ebinyi omushinganyanya afumbasire, byo bikulu oku binji binji by’encuku;
17 bulyala amaboko g’encuku kuvunwa gâvunwe, abashinganyanya bôhe Nyakasane bayegemire.
18 Nnâmahanga kushîbirira ashîbirira omûka gw’abantu nkana, omwîmo gwâbo kalamo k’ensiku n’amango.
19 Omu buhanya barhâyumvenshonyi, n’omu cizombo barhâbule bushalûka.
20 Endyâlya zôhe kuhera zâhere abashombanyi ba Nnâmahanga nabo kwo bâhungumuke ak’enshu ngulûlù y’ebulambo, kwo bâhirigirhe nka kula omugî guhirigirha.
21 Encuku ehoza ci erhagalula, omushinganyanya yêhe arhahimwa lukogo arhanahimwa kuhâna.
22 Bulya yêhe aba ahà obwangà, bo balya igulu, n’aba ahehêrera kukubunguka bakubunguka.
23 Nyakasane ye zibuhya ilabarha ly’omuntu, yerhonya n’igenda lyâge. 24 Na ciru akahirima arhabêra oku idaho bulya Nyakasane amugwêrhe okuboko.
25 Nàli murhò, nie oyu nkola mushosi, ntasag’ibona balekêrire entagengwa, ntasag’ibona iburha lyâbo lyafâ cizômbo.
26 Ngasi mango lukogo eba na kuhoza ehoza, n’iburha lyâbo kugishwa lyâgishwe.
27 Oleke okubî ojire okwinja, ly’oyôrha ohali ensiku n’amango.
28 Bulyala Nyakasane ye ayôrha arhonya obushinganyanya, arhakanalekêrera abacêse bâge.
29 Abashinganyanya bo balya igulu, bo banalibêrakwo ensiku n’amango.
30 Akanwa k’omushinganyanya kurhimanya karhimanya, n’olulimi lwâge lurhaderha ebirhashingânîni.
31 Irhegeko lya Nyakasane lirhamurhenga emurhima, n’igenda lyâge lirhadândabagana.
32 Encuku yôhe ebulâbi ekaz’ija omushinganyanya na kuyîrha ekaz’ilonza mpu emuyîrhe.
33 Cikwône Nyakasane arhâmulekêrere omu nfune zâyo, arhamutumuze olusiku lw’okutwa emmanja.
34 Okaz’icîkubagira Nyakasane onakaz’ishimba enjira zâge, akuyôlolola olye igulu, osheke obona oku enkola-maligo zahungumuka.
35 Nkola mbwîne endyâlya eminyire, yagandàza nka nduluma ya mpebema.
36 Erhi nshub’igera erhi erhacihali, nti nnonza, lerhaga!
37 Orhang’ilola omuntu mwinjà, olâbe entagengwa, mulume nkana osiga enfula.
38 Enkola-maligo bushugunu zâgende endyâlya nshuzo zânafe.
39 Abashinganyanya Nyakasane balolerakwo obucire bwâbo, yêne ye lwakiro lwâbo omu mango g’embaka.
40 Nyakasane kurhabâla akaz’irhabâla abashinganyanya, kulîkûza akaz’ibalîkûza oku babisha n’okubacinga kulibo, bulya bamuyàkireho.

Psalms 37
1לְדָוִ֨ד ׀ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃ 2כִּ֣י כֶ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃ 3בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃ 4וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃ 5גּ֣וֹל עַל־יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה׃ 6וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ 7דּ֤וֹם ׀ לַיהוָה֮ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל־תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃ 8הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃ 9כִּֽי־מְ֭רֵעִים יִכָּרֵת֑וּן וְקוֵֹ֥י יְ֝הוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ׃ 10וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃ 11וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְ֝הִתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃ 12זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃ 13אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ כִּֽי־רָ֝אָ֗ה כִּֽי־יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ׃ 14חֶ֤רֶב ׀ פָּֽתְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָרְכ֪וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃ 15חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃ 16טוֹב־מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים׃ 17כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת רְ֭שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהוָֽה׃ 18יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֝נַחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּהְיֶֽה׃ 19לֹֽא־יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃ 20כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים ׀ יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃ 21לוֶֹ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃ 22כִּ֣י מְ֭בֹרָכָיו יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ וּ֝מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ׃ 23מֵ֭יְהוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ׃ 24כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ׃ 25נַ֤עַר ׀ הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃ 26כָּל־הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה׃ 27ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם׃ 28כִּ֤י יְהוָ֨ה ׀ אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא־יַעֲזֹ֣ב אֶת־חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת׃ 29צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ׃ 30פִּֽי־צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃ 31תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו׃ 32צוֹפֶ֣ה רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַהֲמִיתוֹ׃ 33יְ֭הוָה לֹא־יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ׃ 34קַוֵּ֤ה אֶל־יְהוָ֨ה ׀ וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ 35רָ֭אִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֝מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַעֲנָֽן׃ 36וַ֭יַּֽעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֝אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא׃ 37שְׁמָר־תָּ֭ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּֽי־אַחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם׃ 38וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה׃ 39וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵיְהוָ֑ה מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃ 40וַֽיַּעְזְרֵ֥ם יְהוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵ֭רְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃
38
OLULANGA LWA 37 (38): Omusengero gw’omunya-byâha oli burhe
1 Lulanga. Lwa Daudi. Lwa kukengêza.
2 Yâgirwa, orhantumuzagya omu burhe bwâwe, orhankalihiraga omu mutula gwâwe,
3 Bulyala emyampi yâwe yacinyîgwisiremwo n’okuboko kwâwe kwamponîrekwo.
4 Ntà bwinjà amagala gâni gacirikwo nànakugayisize, ntà kuzibuha orhuvuha rhwâni rhwacizibuha nànagomire.
5 Obubî bwâni neci bundenzire bulî, kwo bunzidohîre nka mushokomuzirho.
6 Ebibande byâni bidwîrhe byahulula byanahûsa, erhi kuhwinjagala kwâni kurhuma.
7 Nagombire, nayûnama nayûnamiriza; nalegerera ndi omu mishîbo.
8 Ensiko zâni kwo zikola ziri nka buhya bwa muliro, na ntaho amagala garhandya.
9 Najîrage nayûnama, omutula guli bunyîrha; nandwîrhe nalaka erhi kukungula kw’omurhima gwâni kurhuma.
10 Yâgirwa, ebi nalakiraga omu masù gâwe biri, n’omulenge gwâni ogubwîne.
11 Omurhima gurhaciri gwâni, emisî yâni yansizire omu marhabi, ciru n’obubone bw’amasù gâni bwantibire.
12 Abîrhu n’abîra bani badwîrhe bayâka akafinjo kâni; abâlungwe bâni nabo barhadwirhi bandirâna.
13 Balya balingûza omûka gwâni bantezire emirhego, balya barhannongeza kalamo badwîrhe bampigira, banadwîrhe balegercra basinga amenge.
14 Niehe kwo nacîbêrire nka wa bihuli, ntadwirhi nayumva, kwo nnandi nka kaduma ko karhashagala.
15 Kwo nashubire nka muntu orhumva, ye rhanajira kushuza ankashuza.
16 Yâgirwa, neci, wêne ncikubagire; wêne wanyumva, Yâgirwa, Nyamuzinda wâni.
17 Kwo ndesire, nti: “Barhamwemwerhagwa nie ntuma; barhacitakìraga babona okugulu kwâni kwarherera”
18 Bulya ndi buhirima, n’oburhè burhantenga emurhima.
19 Obubî bwâni niehe nciyàzize kulibwo; n’ecâha câni co cinjizire mutula.
20 Ci balya banshombera obusha bali badârhi, n’abarhàmbonakwo guli mwandu.
21 Balyala bangalulira amabî oku minjà mbajirira, banyabwîre kulya kubà niehe njira nyinjà nshimbire.
22 Nyamwagirwa, orhandekêreraga; orhanjâga kulî, Nyamuzinda wâni. 23 Okanye, ontabale, Yâgirwa, we kucira kwâni.
Psalms 38
1מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר׃ 2יְֽהוָ֗ה אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃ 3כִּֽי־חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ׃ 4אֵין־מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין־שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי׃ 5כִּ֣י עֲ֭וֺנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ 6הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי׃ 7נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־מְאֹ֑ד כָּל־הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי׃ 8כִּֽי־כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי׃ 9נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מְאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי׃ 10אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא־נִסְתָּֽרָה׃ 11לִבִּ֣י סְ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽאוֹר־עֵינַ֥י גַּם־הֵ֝֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי׃ 12אֹֽהֲבַ֨י ׀ וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ׃ 13וַיְנַקְשׁ֤וּ ׀ מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וְדֹרְשֵׁ֣י רָ֭עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֝מִרְמ֗וֹת כָּל־הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ׃ 14וַאֲנִ֣י כְ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיו׃ 15וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת׃ 16כִּֽי־לְךָ֣ יְהוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַ֝עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי׃ 17כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ׃ 18כִּֽי־אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ 19כִּֽי־עֲוֺנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי׃ 20וְֽ֭אֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַבּ֖וּ שֹׂנְאַ֣י שָֽׁקֶר׃ 21וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת רָֽדְופִי־טֽוֹב׃ 22אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃ 23ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י תְּשׁוּעָתִֽי׃
39
OLULANGA LWA 38 (39): Omulenge n’omusengero gw’omulwala oli bufa
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lw’e Yudituni. Lulanga Lwa Daudi.
2 Kwo nadesireê nti: «Ka nsèze enjira zâni, olulimi lwâni lwakanahabuka; nti narhang’ishuba oku kanwa kani, obu encuku endi omu malanga.»
3 Nàhulika, nàmerha, ci lerhaga! Amababale gàbâ kudarhabâla gadarhabâla.
4 Omurhima gundi omu nda gwàbâ kudurhubala gudurhubala; okurhanya kwarhuma gwazûkamwo omuliro kwo kudumûka olulimi Iwâni lwàdumûsire.
5 Nti: «Yâgirwa mbwîra ngahi mpekire, nti mbwîra ensiku zâni ziri nyinganaci. nâni mmanye oku ndi ntâye.»
6 Ensiku zâni wazijizire za makoro abirhi, n’okulama kwâni kuli nka ntakwo omu masù gâwe, ngasi muntu kwo anali nka mûka kwône.
7 Ngasi muntu kugera agera nka cizunguzungu, kwo ahirigirha nka mûka, anarhema analundike ci arhishi ndi wâbihabwe!
8 Bindi bici nacilonza, Yâgirwa? omurhima gwâni wêne gucikubagìre.
9 Ondìkûzagye oku ngasi bubî bwâni, orhanazigaga nâgwa omu masheka g’idâga 10 Kuhulika nàli mpulisire, ntabumbwìre kanwa, bulya wêne wànjiraga.
11 Onkulagekwo eyi mibambu yâwe,: empimbo z’okuboko kwâwe zambozize.
12 Okuhana ohan’omuntu kunarhume ayinjiha; kunalundugurhe ebi omuntu arhonya kula ennundo ekolera omurhi.
13 Yâgirwa, oyumve omusengero gwâni oyumvîrhize omulenge gwâni, orhabâga nka wa bihuli nandwîrhe nabanda olujamu.
Bulyala ndi cigolo aha oli, odi mubalama aka bashakulûza bôshi.
14 Orhang’ibà wankûlakwo amasù, mbè nka nayîsa, mbul’icigendera ntengeho!
Psalms 39
1לַמְנַצֵּ֥חַ לִֽידיּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2אָמַ֗רְתִּי אֶֽשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֪וֹא בִלְשֹׁ֫ונִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃ 3נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃ 4חַם־לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשֹֽׁונִי׃ 5הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵ֝דְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי׃ 6הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כָּֽל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃ 7אַךְ־בְּצֶ֤לֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹסְפָֽם׃ 8וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃ 9מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃ 10נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃ 11הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃ 12בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן ׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃ 13שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי׃ 14הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃

40
OLULANGA LWA 39 (40): Munkwa oku mwandu gw’aminja Nyamuzinda ajirira abamulangâlira
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa Daudi. Lulanga.
2 Mushâna nàli nnangalire, nnàlinnangalire Nyakasane, naye olya okasinga ayunama, ayumvîrhiza omulenge gwâni.
3 Ankûla omu kuzimu, anshâyûla, ayimanza amagulu gâni oku ibuye, azibuhya ilabarha lyâni.
4 Anampira olwimbo luhyâhya ekanwa: lwimbo lwa kuyimbira Nyamuzinda wîrhu. Banji bâbona bayôbôhe, banacìkubagire Nyakasane nabo.
5 Ali w’iragi omuntu ocîkobagira Nyakasane, omuntu orhayêrekera emunda abagashâniza ebiremwa bali, n’emunda abanywesi bali.
6 Ebi wàjizire, Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu, guli mwandu: ebisomerìne n’ebi olonza okurhujirira nagwo mwandu, mushâna orhajìbwa omu irhwe.
Erhi nankalonza okubiderha n’okubirhondêreza, buli bujangija, nanga birhankaganjwa.
7 Orhalonzagya nterekêro orhanalonzagya ntûlo, ci kwône wanfukûla amarhwîri. Orhahûnaga nterekwa orhanahûnaga nterekêro oku byâha:
8 Go mango nàdesire, nti niono nyîshire. Nie bayandikire omu citabu cibunge.
9 «Mpu njire obulonza bwâwe, Nyamuzinda wâni, n’irhegeko lyâwe oku murhima limba.»
10 Obushinganyanya bwâwe nabumanyîsa aha balume akanwa kani ntakashubakwo nâwe wêne orhahabiri Muciza.
11 Obushinganyanya bwâwe ntabufulikaga emurhima gwâni, oburhabesha bwâwe n’oburhabâle bwâwe nabuganìrira abandi, nacîtakirira n’oburhabesha bwâwe omu ngabo y’abantu.
12 We mbwîzire, Yâgirwa, omanye wantaza oku lukogo lwâwe, oburhonyi n’oburhabesha bwâwe bukaz’iyôrha bunnanga.
13 Bulyala ngosirwe n’ebibi: kuganja kutuka; obubî bwâni bwànzonzire: ciru ntacibona. obwo bubî bwo bunji kulusha emvîri zindi okw’irhwe, n’omurhima gurhaciri gwâni.
14 Yâgirwa, orhahakanaga, ondìkûze; Yâgirwa, okanye ontabâle! 15 Lero enshonyi zibagwarhe babulabule balya bôshi banninga mpu bankûlemw’omûka. Bayegûke enshonyi zibabumbe, balya bacîshingira okuhanyagala kwâni.
16 Zibabumbe basômerwe balya bakaz’iderha mpu tumirha tumirha!
17 Bôhe balya bakulonza, bacîshinge banasime muli we; na balya bakulingakwo oburhabâle, bakaz’iyôrha baderha mpu Nyakasane aganze!
18 Niehe odi mukenyi nnandi muhanya! Câba Nyakasane arhahimwa kunshîbirira. Nyamuzinda wâni, obiduhe mâshi!
Psalms 40
1לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר׃ 2קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֝לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי׃ 3וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃ 4וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֝יִבְטְח֗וּ בַּיהוָֽה׃ 5אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הוָֹה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב׃ 6רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ ׀ אַתָּ֤ה ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהַי֮ נִֽפְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֤ין ׀ עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַאֲדַבֵּ֑רָה עָ֝צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר׃ 7זֶ֤בַח וּמִנְחָ֨ה ׀ לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֭זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַ֝חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ׃ 8אָ֣ז אָ֭מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי׃ 9לַֽעֲשֹֽׂות־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי׃ 10בִּשַּׂ֤רְתִּי צֶ֨דֶק ׀ בְּקָ֘הָ֤ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֭פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א יְ֝הוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃ 11צִדְקָתְךָ֬ לֹא־כִסִּ֨יתִי ׀ בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י אֱמוּנָתְךָ֣ וּתְשׁוּעָתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי לֹא־כִחַ֥דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב׃ 12אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי׃ 13כִּ֤י אָפְפ֥וּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָצְמ֥וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃ 14רְצֵ֣ה יְ֭הוָה לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃ 15יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ ׀ יַחַד֮ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃ 16יָ֭שֹׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹמְרִ֥ים לִ֝֗י הֶאָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃ 17יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ ׀ בְּךָ֗ כָּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה אֹֽ֝הֲבֵ֗י תְּשׁוּעָתֶֽךָ׃ 18וַאֲנִ֤י ׀ עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֲדֹנָ֪י יַחֲשָׁ֫ב לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר׃

41
OLULANGA LWA 40 (41): Omusengero gw’omulwala olekêrîrwe
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Ali muny’iragi omuntu oshîbirira omukenyi n’orhagwêrhi hyâge; Nyakasane amuciza olusiku lubi.
3 Nyakasane àmulanga, àmulekeramw’omûka, amuhè n’iragi hanw’igulu, arhàmuyôhe omu lino ly’ababisha.
4 Nyakasane àyisha al’imurhabâla oku ncingo alwalira, amurhenzemwo endwâla yôshi.
5 Niehe kwo ndesire, nti: «Yâgirwa mâshi ombabalire, oncize bulya nàkubihire!»
6 Abashombanyi bâni banakaz’inderhera kubî, mpu: «Mangaci afà, mpu mangaci izîno lyâge lyaherêrekera?»
7 Hakajira owayîsh’intangula naye busha anaderha: omurhima gwâge gunagende guhagirine bubî, erhi ahika embuga agwire aderhaderha.
8 Balya banshomba bôshi erhi bahika baguma bagwire bampurana, bagerêrezagye ebibî kuli nie obwo, mpu:
9 «Kafinjo kadârhi bamulozire», mpu: «Y’oyo ogwîshîre, arhakacifà azâsire aho».
10 Ciru n’omwîra nàli ncîkubagire, oyu rhwakazâg’ishangîra mugati muguma, naye ampìre ebinioko.
11 Wêhe Yâgirwa mâshi, onfè lukogo, onzûse ahâla ntang’ibayêreka nâni.
12 Nâmanya oku bwenêne ontonya, bano mbona omushombanyi arhâcicîshinga.
13 Nâni onjire nyôrhe ndi mutaraga, onampire omu masù gâwe mbêremwo ensiku n’amango.
14 Ayâgirwe Nyamuzinda w’Israheli, ayâgirwe emyâka n’emyâka. Amen! Amen!

Psalms 41
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהוָֽה׃ 3יְהוָ֤ה ׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּ יְאֻשַּׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃ 4יְֽהוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ׃ 5אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃ 6אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ׃ 7וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת ׀ שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃ 8יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י ׀ יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃ 9דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃ 10גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י ׀ אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃ 11וְאַתָּ֤ה יְהוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם׃ 12בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃ 13וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם׃ 14בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃

42
OLULANGA LWA 41 (42): Iralà ly’okubona Nyamuzinda omu kâ-Nyamuzinda
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwimbo lwa Nyigîrizo. Lwa bene Kore
2 Kulyala akashafu kacîfinja ecikunguzo c’olwîshi, kwo omurhima gwâni gudwîrhe gwakwifinja, Nnâmahanga.
3 Omurhima gwâni gugwêrhwe n’enyôrha ya Nyamuzinda, ya Nyamuzinda ozîne, mangaci nabona enjira ndole oku busù bwa Nyamuzinda?
4 Emirenge lwo lukola lwiko lw’omûshi n’obudufu. Erhi bacimbwîra bwacà bwayira, mpu: «Ngahi Nyamuzinda wâwe aligi?»
5 Nankengêre nyumve omurhima gundwiririr’omu nda, nankengêre oku nàbonaga nakananda omu bandi, oku nàbonaga nabarhang’aha kâ-Nyamuzinda, omu cihôgêro c’omwîshingo n’obukuze, omu kafurhè k’olusiku lukulu.
6 Murhima gwâni carhuma warhoga, carhuma wandwirira omu nda? cikubagire Nnâmahanga bulya nkala Nashub’imukuza, ye kucira kw’obusù bwâni ye na Nyamuzinda wâni!
7 Omurhima gwandwìririre omu nda, bwo buno nkukengêrìre eno munda e Yordani n’e Hermoni, oku hirhando hya Misarhi.
8 Emunda izibyo liyakûza eryaba omu karhi k’enshalalo zâwe, amîshi gâwe, ag’enshalalo n’ag’omulaba, gangezire aha ntonda y’irhwe.
9 Nyakasane arhankarhang’injira oyu ashobôza oku burhonyi bwâge, buno bw’omûshi, lero nanalâla namuyimbira, nkuze Nnâmahanga wampàga akalamo kâni.
10 Mbwizirage Nnâmahanga, nti: «Kabuye kâni ci wanyibagira mâshi?» nti: «Cirhumirage nieki nagenda ndi burhe? » nti: «Cirhumirage nieki ababisha bambuza buhunga?»
11 Ndwîrhe nayumva narhoga enjingo ababisha erhi banacinjacira, erhi banacinkangula, mpu: «Ngahigi Nyamuzinda wâwe aligi?»
12 Murhima gwâni carhuma warhoga, carhuma wandwîririra omu nda? Cîkubagire Nnâmahanga, bulya nkola Nashub’imukuza, ye kucira kw’obusù bwâni, ye na Nyamuzinda wâni.
Psalms 42
1לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ 2כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָ֑יִם כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים׃ 3צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י ׀ לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֪ל חָ֥י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃ 4הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 5אֵ֤לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה ׀ וְאֶשְׁפְּכָ֬ה עָלַ֨י ׀ נַפְשִׁ֗י כִּ֤י אֶֽעֱבֹ֨ר ׀ בַּסָּךְ֮ אֶדַּדֵּ֗ם עַד־בֵּ֥ית אֱלֹ֫הִ֥ים בְּקוֹל־רִנָּ֥ה וְתוֹדָ֗ה הָמ֥וֹן חוֹגֵֽג׃ 6מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וַתֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו׃ 7אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֮ נַפְשִׁ֪י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל־כֵּ֗ן אֶ֭זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר׃ 8תְּהֽוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כָּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃ 9יוֹמָ֤ם ׀ יְצַוֶּ֬ה יְהוָ֨ה ׀ חַסְדּ֗וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה עִמִּ֑י תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי׃ 10אוֹמְרָ֤ה ׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃ 11בְּרֶ֤צַח ׀ בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 12מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי׃
43
OLULANGA LWA 42 (43): lralà ly’okuj’omu kâ-Nyamuzinda
1 Ontwîre olubanja, Nnâmahanga, onderhere nyâze eyo mihera, onandikûzekwo erya ndyâlya y’ecishungu.
2 Bulya Nnâmahanga, we buzibu bwâni; cirhumire wanyôza? cirhumire nciyumva ogu mutula gw’akushimbwa n’omubisha?•
3 0rhume obumoleke bwâwe n’oburhabesha bwâwe, byo byandusa bìnyêrek’enjìra, byo byampìsa oku ntondo yâwe ntagatîfu n’omu birâlo byâwe.
4 Njâge aha ìbuye lya Nyamuzìnda obwo aha burhambî bwa Nyamuzìnda orhuma nasîma nanshagaluke. Nkuzagye Nyamuzinda obwo, mmanule olulanga nkuzemwo Nyamuzinda wanî.
5 Murhima gwâni, carhuma warhoga? Carhuma wandwirira omu nda? Cîkubagire Nnâmahanga: niono nkola Nashub’imukuza, ye bucire bw’obusù bwâni, ye na Nyamuzinda wâni.
Psalms 43
1שָׁפְטֵ֤נִי אֱלֹהִ֨ים ׀ וְרִ֘יבָ֤ה רִיבִ֗י מִגּ֥וֹי לֹא־חָסִ֑יד מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי׃ 2כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֮ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃ 3שְׁלַח־אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַֽר־קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃ 4וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי׃ 5מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי׃
44
OLULANGA LWA 43 (44): Omulenge gw’olubaga lwîshogwa.
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwimbo lwa Nyigîrizo. Lwa bene Kore.
2 Nnâmahanga, rhwàciyumvîrhire n’amarhwìrî gîrhu, ba larha bàrhubwizìre ebi wàkozire amango gâbo, omu nsiku zàli burhanzi.
3 Wêne erhi obà wamahulusa amashanja n’okuboko kwâwe, wabayanka bôhe wabagwika butudu; walasa amashanja wabashagalusa bôhe.
4 N’eci cihugo arhali muherho gwâbo gwàbahîreco, arhanalî kuboko kwâbo kwàbacìzize, ci kuboko kwâwe, kulyo kwâwe n’okuca kw’obusù bwâwe, bulyala orhàhimagwa kubarhonya.
5 We Mwâmi nshiga, we Nyamuzinda wâni, we wàhimiraga Yakôbo.
6 Buhashe bwâwe rhwàkwamagamwo abashombanyi bîrhu, buzibu bwâwe rhwàhinagagamwo abàli barhurhêzire.
7 Arhali muherho gwâni nàlî ncikubagìre arhanali ngôrho yâni yangalukire.
8 Ci wêne warhulìkûzize oku babisha, wanabulabuza balya bàli barhushombìre.
9 Nnâmahanga rhwàkazâg’icitakirira mûshi na budufu, n’izîno lyâwe rhurhàhwaga rhurhàlikuza.
10 Ala lero buno ! warhulekerire wanarhubonêsa nshonyî, ciru orhaciderha mpu warhabâla mwen’emìrhwe y’abalwi bîrhu.
11 We wàrhumire rhwayâka ababisha, kwarhuma abashombanyi barhushokôla barhama.
12 Kwo warhuhànyire nka bibuzi byaj’ibâgwa, wanarhushandaza omu karhî k’amashanja.
13 Kuguza waguzize olubaga lwâwe, waluguza obusha, ciru ntà bunguke wàkûzire mw’obwo burhunzi.
14 We wàrhumire rhwajacirwa n’abâlûngwe bîrhu, abayûbaka haguma nîrhu barhushekera nk’aha bwacêraga.
15 Warhujizire lwimbo omu karhî k’amashanja, ebindi bihugo byarhugayire byàrhalusa.
16 Obubî bwâni burhacidwirhi bwantenga emalanga, n’obusù bwâni enshonyi zabubumbire.
17 Ezo nshonyi zidwirhwe n’olya wakaz’injacira n’okungayisa, ye dwîrhe okwo omushombanyi, omubisha.
18 Ebôola byôshi birhurhogìrekwo n’obwo rhurhakuyibagiraga, rhurhavunaga eciragâne câwe.
19 N’obwo omurhima gwirhu gurhashubiraga enyuma n’amagulu gîrhu garhalekaga enjira yâwe.
20 Wanabul’irhutuntumira omu bulumba ba banyambwe, n’okurhubululirakwo omwizimya.
21 Rhuciyibagiraga izîno lyâwe Nyamuzinda wîrhu, rhukanayinamulira amaboko emunda Nyamuzinda w’abandi ali;
22 ka kuhaba Nyamuzinda ankahabire ye yishi ebifulike omu murhima?
23 Ci rhwono badwirhage baniguza erhi we rhuma, rhwono badwîrhe bagereka nka ezaj’ibàgwa.
24 Zûka, Nyakasane, cirhumire wahunga? Ozûke, omanye wankanarhukabulira ensiku n’amango!
25 Cankarhuma wafulika obusù bwâwe, onayibagira obulagirire n’amalibuko gîrhu?
26 Omurhima gwirhu bagugombize baguhira okw’idaho, enda yîrhu nayo okw’idaho eri.
27 Oyimuke orhurhabâle, n’olukogo lwâwe lurhume warhulîkûza.
Psalms 44
1לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל׃ 2אֱלֹהִ֤ים ׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ פֹּ֥עַל פָּעַ֥לְתָּ בִֽ֝ימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם׃ 3אַתָּ֤ה ׀ יָדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ה֭וֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם תָּרַ֥ע לְ֝אֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם׃ 4כִּ֤י לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָ֥רְשׁוּ אָ֗רֶץ וּזְרוֹעָם֮ לֹא־הוֹשִׁ֪יעָ֫ה לָּ֥מוֹ כִּֽי־יְמִֽינְךָ֣ וּ֭זְרוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּנֶ֗יךָ כִּ֣י רְצִיתָֽם׃ 5אַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים צַ֝וֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַעֲקֹֽב׃ 6בְּ֭ךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ בְּ֝שִׁמְךָ֗ נָב֥וּס קָמֵֽינוּ׃ 7כִּ֤י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְ֝חַרְבִּ֗י לֹ֣א תוֹשִׁיעֵֽנִי׃ 8כִּ֣י ה֭וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישֹֽׁותָ׃ 9בֵּֽ֭אלֹהִים הִלַּלְ֣נוּ כָל־הַיּ֑וֹם וְשִׁמְךָ֓ ׀ לְעוֹלָ֖ם נוֹדֶ֣ה סֶֽלָה׃ 10אַף־זָ֭נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹא־תֵ֝צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃ 11תְּשִׁיבֵ֣נוּ אָ֭חוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּ֝מְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ׃ 12תִּ֭תְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּ֝בַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ׃ 13תִּמְכֹּֽר־עַמְּךָ֥ בְלֹא־ה֑וֹן וְלֹ֥א־רִ֝בִּ֗יתָ בִּמְחִירֵיהֶֽם׃ 14תְּשִׂימֵ֣נוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃ 15תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭שָׁל בַּגּוֹיִ֑ם מְנֽוֹד־רֹ֝֗אשׁ בַּל־אֻמִּֽים׃ 16כָּל־הַ֭יּוֹם כְּלִמָּתִ֣י נֶגְדִּ֑י וּבֹ֖שֶׁת פָּנַ֣י כִּסָּֽתְנִי׃ 17מִ֭קּוֹל מְחָרֵ֣ף וּמְגַדֵּ֑ף מִפְּנֵ֥י א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃ 18כָּל־זֹ֣את בָּ֭אַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁ֝קַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ׃ 19לֹא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ וַתֵּ֥ט אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אָרְחֶֽךָ׃ 20כִּ֣י דִ֭כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת׃ 21אִם־שָׁ֭כַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנִּפְרֹ֥שׂ כַּ֝פֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר׃ 22הֲלֹ֣א אֱ֭לֹהִים יַֽחֲקָר־זֹ֑את כִּֽי־ה֥וּא יֹ֝דֵ֗עַ תַּעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב׃ 23כִּֽי־עָ֭לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה׃ 24ע֤וּרָה ׀ לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י הָ֝קִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח׃ 25לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ׃ 26כִּ֤י שָׁ֣חָה לֶעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ דָּבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ׃ 27ק֭וּמָֽה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֝פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃

45
OLULANGA LWA 44 (45): Lwimbo lwa kuyimbira Mwâmi-Mushîgwa ye Masiha
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa kuzihirwa oku «Liliya». Lwa bene Kore. Lwimbo lwa buzigire.
2 Omurhima gwâni gukola gwarhengamwo ebinwa bilengehe, nkola nayimbira mwâmi ehimbo hyani; olulimi lumba ekanwa mugera gwa muntu oyîsh’iyandika duba.
3 Omu baburhwa n’abantu w’oyo olushire abandi busole: obwinjà bàbuyansire babubulagira oku kanwa kâwe: okwo kwarhuma Nyamuzinda akugisha oku myâka n’emyâka.
4 Yanka engôrho yâwe oyihire oku lurhungu, Ciri-misî, yanka obukulu n’obwinjà bwâwe obicûkane.
5 Ofòle onagende otamîre oku ndogomi, okanye oj’ilwira oburhabesha n’obushinganyanya: okulyo kwâwe bwinjà kufôla.
6 Emyampi yâwe erhahimwa bwôji; wàbona oku amashanja gàyisha gal’ikushiga, n’abashomba mwâmi barhibe omurhima.
7 Entebe yâwe Nnâmahanga, ho ebà ensiku n’amango, akarhi kâwe k’obwâmi kabâ ka bushinganyanya.
8 Orhahimwa kurhonya obushinganyanya, orhanakwirirwa bulyâlya, Nyamuzinda wâwe akushîga amavurha g’enshagali wêne omu binyu.
9 Emyambalo yâwe edwîrhe yabaya bwinjinjà nka nshangi, obukù na nka bubàni n’omu burhwali bwâwe buyâbake n’ihembe, ennanga zidumûsire zinakushagalusize.
10 Abaluzi-nyere bashûbûzinye mpu bayîsh’ikuyankirira, makambà aha kulyo kwâwe ayimanzire, arhwinjire n’amasholo g’e Hofiri.
11 Mwâli wâni yumva nkubwîre, alole bwinjà onarhege okurhwîri; orhacikengêraga ab’emwinyu, orhacikengêraga n’enyumpa ya sho.
12 Wâbona oku mwâmi àyagalwa n’iranga lyâwe: ye kola nnawinyu; omushige bwinjà.
13 Wâbona oku abantu b’e Tiri bâyisha n’entûlo; n’abagale b’omu cihugo bâyîsh’ilonza okurhona emund’oli.
14 Mucilange, mwâli wa mwâmi oyôla oyishire: mwinjà mwinjà! Emishangi ayambîrhe ya masholo.
15 Bàmuhekera mwâmi n’emishangi yâge y’obutonè-butonè, abâbo banyere bamukunjûsirekwo, bakudwirhirebo nabo.
16 Bayisha bayimba banacishinga, bâbo bamàshesherêra omu bwâmi. 17 Bagala bâwe bo bâyîsh’iyima omu bya bashakulûza bâwe; wêne we wânabayimika babè barhegesi b’igulu lyôshi.
18 Izîno lyâwe nâlibwîra amaburhwa n’amaburhwa, kurhume amashanja gakukuza omu myâka n’emyâka.
Psalms 45
1לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־שֹׁ֭שַׁנִּים לִבְנֵי־קֹ֑רַח מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת׃ 2רָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י ׀ דָּ֘בָ֤ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֭נִי מַעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֝שׁוֹנִ֗י עֵ֤ט ׀ סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר׃ 3יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃ 4חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ׃ 5וַהֲדָ֬רְךָ֨ ׀ צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל־דְּבַר־אֱ֭מֶת וְעַנְוָה־צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ׃ 6חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים עַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ בְּ֝לֵ֗ב אוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 7כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃ 8אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֮ וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע עַל־כֵּ֤ן ׀ מְשָׁחֲךָ֡ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֶיךָ שֶׁ֥מֶן שָׂשֹׂ֗ון מֵֽחֲבֵרֶֽיךָ׃ 9מֹר־וַאֲהָל֣וֹת קְ֭צִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶ֑יךָ מִֽן־הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ׃ 10בְּנ֣וֹת מְ֭לָכִים בְּיִקְּרוֹתֶ֑יךָ נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗ בְּכֶ֣תֶם אוֹפִֽיר׃ 11שִׁמְעִי־בַ֣ת וּ֭רְאִי וְהַטִּ֣י אָזְנֵ֑ךְ וְשִׁכְחִ֥י עַ֝מֵּ֗ךְ וּבֵ֥ית אָבִֽיךְ׃ 12וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יָפְיֵ֑ךְ כִּי־ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ׃ 13וּבַֽת־צֹ֨ר ׀ בְּ֭מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם׃ 14כָּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃ 15לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ׃ 16תּ֖וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֝בֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ׃ 17תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 18אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֭מְךָ בְּכָל־דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל־כֵּ֥ן עַמִּ֥ים יְ֝הוֹדֻ֗ךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

46
OLULANGA LWA 45 (46):Nyamuzinda ali haguma nîrhu
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa bene Kore. Oku izù ly’abanyere bashugi. Lwimbo.
2 Nnâmahanga ye lwakiro na buzibu bwîrhu, àyêrekanire omu ntambala oku yêne Mugaruka.
3 Co cirhuma rhurhanajuguma ciru igulu lyankajamwo ehivango, entondo zicirhimba omu karhî k’enyanja.
4 Amîshi g’omu nyanja ganabîra gashube bwâlike, entondo zanajegera erhi muhuku gwa mîshi gurhuma. (Nyakasane w’emirhwe ali haguma nîrhu, ye mulanzi orhulanga, Nyamuzinda wa Yakôbo).
5 Enyîshi-nyîshi zo ziyinjihya olugo lwa Nyamuzinda, zo zishagalusa ecirâlo citagatîfu c’Ow’Enyanya bwenêne.
6 Nnâmahanga ali omu karhi k’olugo lwâge, lurhâhuligane, Nnâmahanga yêne aluhalira kurhenga sêzi lukula arhanda.
7 Amashanja gajà aho gàcihuma omw’isù, amâmi gàgeramwo omusisi, Lero izù lyâge lyàkungula, igulu lyàhwera aha nshi.
8 Nyakasane w’emirhwe ali haguma nîrhu, ye mulanzi orhulanga, Nyamuzinda wa Yakôbo.
9 Mukanye mubone ebi Nyamuzinda àkozire, muyishe mubone eby’okurhangâza ajijire kuno igulu. 10 Ajire aho afunga amalwa oku igulu lyôshi, avuna emiherho, avuna amatumu, n’empenzi azidûlika muliro.
11 Lekeragi aho: mumanye oku niene nie Nyamuzinda, nie nkulire amashanja nie nkulire n’igulu.
12 Nyakasane w’emirhwe ali haguma nîrhu, ye mulanzi orhulanga, Nyamuzinda wa Yakôbo
Psalms 46
1לַמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח עַֽל־עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר׃ 2אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃ 3עַל־כֵּ֣ן לֹא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃ 4יֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה׃ 5נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ 6אֱלֹהִ֣ים בְּ֭קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְרֶ֥הָ אֱ֝לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר׃ 7הָמ֣וּ ג֖וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת נָתַ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ׃ 8יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ 9לְֽכוּ־חֲ֭זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ׃ 10מַשְׁבִּ֥ית מִלְחָמוֹת֮ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ קֶ֣שֶׁת יְ֭שַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית עֲ֝גָל֗וֹת יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 11הַרְפּ֣וּ וּ֭דְעוּ כִּי־אָנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֝גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ׃ 12יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
47
OLULANGA LWA 46 (47): Nyamuzinda Mwâmi w’Israheli n’ow’igulu lyôshi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa bene Kore. Lulanga.
2 Mwe mashanja mweshi, mukome akagasha mucîtakire Nyamuzinda n’enshagadu.
3 Bulya Nyakasane w’enyanya arhajibwa omw’irhwe, ye Mwâmi Nn’amahanga gôshi.
4 Ayansire amashanja agahira idako lirhu, agayandaza burhaba aha magulu gîrhu.
5 Yêne acîshoga ishwa rhwàyimamwo, ishwa omurhonyi wâge Yakôbo akazâg’icîtaklrira.
6 Nnâmahanga oyo warherema omu karhî k’orhuhababo, Nyakasane oyo wasôka emishekera yashekeza.
7 Muzihire Nnâmahanga, muzihe, muzihe; muzihire Nnawîrhu, muzihe, muzihe!
8 Bulyala Nyamuzinda, ye Mwâmi w’igulu lyôshi lyôshi, mumuzihire olulanga.
9 Nyamuzinda ye wârhegeka amashanja gôshi, Nyamuzinda oyôla otamîre oku ntebe yâge ntagatîfu.
10 Abaluzi ba ngasi ishanja batamîre aha ngombe, batamîre bôshi n’ishanja lya Abrahamu.
Abaluzi ba ngasi ishanja bôshi banali bagula ba Nyamuzinda, ali w’enyanya bwenêne.
Psalms 47
1לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ 2כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה׃ 3כִּֽי־יְהוָ֣ה עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 4יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ׃ 5יִבְחַר־לָ֥נוּ אֶת־נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ 6עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְ֝הוָֹ֗ה בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר׃ 7זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ׃ 8כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל׃ 9מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל־גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב ׀ עַל־כִּסֵּ֬א קָדְשֹֽׁו׃ 10נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים ׀ נֶאֱסָ֗פוּ עַם֮ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי־אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה׃
48
OLULANGA LWA 47 (48): Siyoni, ntondo ya Nyamuzinda
1 Lwimbo. Lulanga. Lwa bene Koré.
2 Nyakasane mushâna ali mukulu, akwânîne bamukuze bwenêne omu lugo lwa Nyamuzinda wîrhu.
3 Entondo yâge ntagatîfu hibà hirhondo hilushire ezindi, abà mushagalusa w’igulu lyôshi. Entondo ya Siyoni yo ntebe ya Nyamuzinda, lwo lugo lw’omwâmi mukulu.
4 Nyamuzinda àyerakanîre omu lugo lwâge oku anali lwakiro lw’okunali.
5 Lâba oku abâmi bàli bamàhuluzanya banarhabâlira caligumiza.
6 Oku bànabona ntya bafuduka, bashandabâna bakûla idârhi.
7 Entemu yabashamula, balwâla ebihamba ak’owalwâla emikero
8 Gashuba manywanywa nka kula empûsi yàhubuka ebushoshokero bw’izûba eshangula amârho g’e Tarsi.
9 Oku rhwàbwiragwa kwo rhwayishirig’ibona, omu lugo lwa Nyamuzinda wîrhu, omu lugo lwa Nyakasane Nn’emirhwe Nyakasane àluzibuhize mpu lusêre ensiku n’amango.
10 Yâgirwa Nnâmahanga, rhunakaz’ikengêra olukogo lwâwe omu ngombe yâwe.
11 Irenge lyâwe Nyamwagirwa, lihumîre ah’irhwerhwe ly’igulu ak’Izîno lyâwe.
Okulyo kwâwe kuyunjwîre bushinganyanya: 12 entondo ya Siyoni ecizigirize, n’abanyere b’omu Yuda bacîtakire obushinganyanya bwâwe omu kutwa emmanja.
13 Muj’izunguluka Siyoni mubone, mumugere omu marhambi munaganje enkingi zâge,
14 mulolereze enkuta zâge, musingirize na ngasi nkingi eyâkirwamwo, lyo muhash’ibwîra abâna bâburhwa, erhi:
15 «Nyamuzinda oyomutyo», erhi: «Nyamuzinda wîrhu ho abâ ensiku n’amango, yêne ye mungere orhuyâbula kuhika olw’okufà.»
Psalms 48
1שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ 2גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר־קָדְשֹֽׁו׃ 3יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשֹׂ֪ושׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃ 4אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃ 5כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃ 6הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃ 7רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗יל כַּיּוֹלֵֽדָה׃ 8בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃ 9כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ ׀ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר־יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד־עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃ 10דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ׃ 11כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ 12יִשְׂמַ֤ח ׀ הַר־צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ 13סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃ 14שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן׃ 15כִּ֤י זֶ֨ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃

49
OLULANGA LWA 48 (49): Obufà-nshuzo bw’ebirugu
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa bene Kore. Lulanga.
2 Muyumve guno mwe mashanja mweshi, murhege okurhwîri mwe mubà okw’igulu mweshi.
3 Barhwali mweshi ninyu bantu kwône, mwe bagale ninyu bakenyi.
4 Akanwa kani binwa bya bugula kaderha, n’omurhima gwâni bya burhimanya gwakengêra.
5 Nkola nayanka okurhwîri kwâni nkurhege omugani, nyanke omusi gw’olulanga nyimbirekwo omugani gwâni.
6 Cici cankarhuma najuguma amango ensiku ziri mbî? cici cankarhuma nadirhimana nka ngosirwe n’empingira-mungo.
7 Zira zicÎkubagira obuhirhi bwâzo, zinacîkunge obunji b’ebi zijira?
8 N’obwo omuntu arhacîcungula yêne, emwa Nyamuzinda omuntu arhacîhânakwo ncungulâ:
9 Okufungira omûka gw’omuntu kurhali hôfi, na ntakwo gwafungirwe lwôshi,
10 omuntu alame arhaluse ensiku, alame burhafà.
11 Bulyala omuntu anabone abagula bagabe ebirugu, abone abahwinja n’amadâga nago gafé, abone bôshi, ebirugu byâbo babisigîre bandi bandi;
12 Enshinda zishubâge zo nyumpa babêramwo ensiku n’amango, n’obwo bihugo binji bal’ihîre amazîno gâbo!
13 Nanga ntà muntu wàlamire omu buhirhi: omuntu anashushîne n’ebintu byo birhengamw’omûka.
14 Yo njira y’abacîbikakwo omurhima eyo, kwo banafà ntyo abalimbira omugisho bàburhanagwa.
15 Kwo bàhêkwa ekuzimù ak’ezaj’ibâgwa, lufù lubayabula na bashinganyanya babarhegeka.
16 Niehe Nyamuzinda ekuzimu àyîsh’inkûla, bulyala kurhôla àyis’intôla.
17 Irhondo okabona omuntu ahirhire orhayôbohaga, irhondo okabona eby’omu mwâge byaluga orhayôbohaga;
18 bulya olusiku afà arhacîyikire kantu ciru n’akaguma, n’obuhirhi bwâge burhàmuluse omu kuzimu.
19 Ciru akaba amango àli acizine àcîbwizire ebinwa binjà, mpu: «abandi bakusîma obûla ocîkômbire wêne»,
20 kurharhume arhaja omu balinda-mboho, balya barhakacifà bâbwîne akamole.
21 Omuntu ohirhîre buzira kurhimanya, anashushine n’ebintu by’okubâgwa.
Psalms 49
1לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ 2שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃ 3גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃ 4פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃ 5אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃ 6לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃ 7הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃ 8אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ׃ 9וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃ 10וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃ 11כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃ 12קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃ 13וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃ 14זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃ 15כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר וְ֭ציּרָם לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃ 16אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃ 17אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃ 18כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃ 19כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃ 20תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃ 21אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

50
OLULANGA LWA 49 (50): Oburherekêre busîmisa Nnâmahanga.
1 Lulanga. Lwa Azafi.
Nyakasane Nnâmahanga adesire akanwa analâlika igulu lyôshi, kurhenga ebushoshokero bw’izûba kuhika ebuzikiro bwalyo.
2 Nyamuzinda abalagazize kurhenga e Siyoni, ntondo yâge nyinjinjà.
3 Nyamuzinda wîrhu oyôla oyishire: arhàbule buderha akanwa. Ntakanjirwa w’omuliro amushokolîre, ayisha ayôkera, n’empûsi emugosire yayisha yakola akal’ibala.
4 Amalâlika amalunga amalâlika n’idaho, bulyala akola atwîr’olubaga lwâge olubanja.
5 Mpu: «mpamagaliri abemêzi bani, mpamagaliri balya bànywânaga nâni bulya barherekêra.»
6 Amalunga gamanyîsa oku olubanja bwinjà lutûbirwe: bulyala Nyamuzinda yêne olutwîre.
7 Mpu: «lubaga lwâni yumva nkubwîre, mpu: Israheli nkola nakushobeka: niene nie Nyamubâho, nie Nyamuzinda wâwe.
8 Arhali nterekêro zâwe zo otumwirekwo, bulyala embâgwa zâwe zirhantenga omu masù.
9 Ntazigè akanina k’omu mwâwe, ntayêmêre n’enganda-buzi z’omu busò bwâwe.
10 Ensimba z’omu muzirhu zôshi zâni, n’ebintu biyabukira omu malambo gâni birhankaganjwa.
11 Ntà kanyunyi kabalala mpabire, na ngasi hitondegera omu ishwa hyôshi mpimanyire.
12 Nka kwali kushalika ntankakubwizire bulyala amahanga gôshi gâni na ngasi bimuli byôshi byâni.
13 Ka nkulìra binyama bya mpanzi, nîsi erhi kwo bàkubwizire mpu nywa mwamba gwa bihebe?
14 Okaz’ibâgira Nnâmahanga enterekêro y’okumukuza, onakaz’ijuha Nnâmahanga endagâno omulaganya.
15 N’olusiku wânabe ogwêrhwe n’omutula onanyakûze, wâbona oku nakulîkûza onankenge.»
16 Enkola-maligo nayo kwo Nyamuzinda ayibwizire, erhi: «cirhuma obwîra abandi amarhegeko gâni, cirhuma ebinwa by’endagâno yâni birhakurhenga ekanwa,
17 we muntu wàkengulaga ihano lyâni, wànajugucira ebinwa byâni kulî nâwe?
18 Erhi wàbonaga ecishambo onakanye ociluse, erhi wàbonaga abantu b’ebishungu erhi wamàbona abinyu.
19 Akanwa kâwe wakaz’ikalìkira oku bibi, n’olulimi lwâwe lurhàhimagwa kulyalyanya.
20 Erhi wàjàga oku rukiko erhi na mwene winyu oherhekwo, erhi na mwâna nyoko aburha oli bonêsa nshonyi.
21 K’obè wàjijire ntyo nnampulike? ka kwo omanyire mpu odi akâwe? Nakuyâgiriza njalabulire byôshi omu masù gâwe.
22 Rhangi muyumve kuno, mwe mukaz’iyibagira Nyamuzinda, rhangi muyumve kuno bakanajira aba nâgwârha babule câgalukira.
23 Ye nsìmisa omuntu obâga enterekêro y’okunkuza, n’omuntu oshimba enjira nnungêdu ye nàyêreka oku Nyamuzinda kuciza aciza.»
Psalms 50
1מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃ 2מִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ׃ 3יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד׃ 4יִקְרָ֣א אֶל־הַשָּׁמַ֣יִם מֵעָ֑ל וְאֶל־הָ֝אָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּֽוֹ׃ 5אִסְפוּ־לִ֥י חֲסִידָ֑י כֹּרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־זָֽבַח׃ 6וַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ כִּֽי־אֱלֹהִ֓ים ׀ שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶֽלָה׃ 7שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃ 8לֹ֣א עַל־זְ֭בָחֶיךָ אוֹכִיחֶ֑ךָ וְעוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ 9לֹא־אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃ 10כִּי־לִ֥י כָל־חַיְתוֹ־יָ֑עַר בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף׃ 11יָ֭דַעְתִּי כָּל־ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי׃ 12אִם־אֶ֭רְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי־לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ׃ 13הַֽ֭אוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה׃ 14זְבַ֣ח לֵאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ׃ 15וּ֭קְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֲ֝חַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃ 16וְלָ֤רָשָׁ֨ע ׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים מַה־לְּ֭ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ׃ 17וְ֭אַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַחֲרֶֽיךָ׃ 18אִם־רָאִ֣יתָ גַ֭נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ׃ 19פִּ֭יךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה׃ 20תֵּ֭שֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶֽן־אִ֝מְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי׃ 21אֵ֤לֶּה עָשִׂ֨יתָ ׀ וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱֽיוֹת־אֶֽהְיֶ֥ה כָמ֑וֹךָ אוֹכִיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ׃ 22בִּֽינוּ־נָ֣א זֹ֭את שֹׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ פֶּן־אֶ֝טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃ 23זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃
51
OLULANGA LWA 50 (51): Ombêre obwonjo, Yâgirwa Nyamuzinda
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Amango omulêbi Natani àjaga emunda Daudi ali kulya kubà anacîhemwire kuli Betiseba.
3 Yâgirwa Nyamuzinda ombabalire, obwonjo bwâwe burhumire.
4 Omu lukogo lwâwe lunji, ozâze ecâha câni.
5 Bulyala ntababiri obubî bwâni, ngasi mango ecâha câni cindi omu masù.
6 Wêne nagomire, Nyamwagirwa, ebiri bibi omu masù gâwe nàbijizire. Ntyo oli murhondekezi omu bucirànuzi bwâwe, oli mutwî w’emmanja mwimàna.
7 Okengêre oku naburhagwa omu bubî, omu caba nàyalalagwa omu oda ya nyàmà.
8 Omurhima gw’omuntu w’okuli gwo gukusîmisa, omu ndubi y’omurhima gwâni mw’onyigiriziza obumanye.
9 Ewe Nyakasane onkangûle lyo nca, onshuke mbè mwêru nka lubula.
10 Nyumve obusîme n’omwîshingo, amavuha gàli gavungunyusire garhambe.
11 Orhalolaga obubî bwâni, ebyâha byâni byôshi obizaze.
12 Mâshi Nyamuzinda, omurhima gwâni oguleme buhyâhya ompiremwo iroho ihyâhya onalizìbubye.
13 Orhantenzagy’emalanga gâwe, orhanyagaga omûka gwâwe mutagatîfu.
14 Ongalulire obushaguluke bw’obuyôkozi bwâwe, ompè omurhima gw’entwâli.
15 Nyêreke abagoma enjira zâwe, n’Abanya-byâha bagaluk’ emund’oli.
16 Ondîkûze oku buhane bw’omukò, Nyakasane Muyôkozi wâni, olulimi lwâni lukayimba oburhondekezi bwâwe.
17 Onshwekûle akanwa Nyakasane, olulimi lwâni lukâderha irenge lyâwe.
18 Bulya enterekêro erhakusîmîsa, n’erhi nankakubâgira orhankayêmera.
19 Enterekêro yâni, Yâgirwa, guli murhima gwadwa mukò, omurhima gwârhanya gunavungunyusire, orhankagukabulira, Nyakasane.
20 Omu bwinjà bwâwe, okêngere Siyoni, Muhanyi, oshub’iyûbaka olugo lwa Yeruzalemu.
21 Lyôki wankayankirira enterekêro zirhegesirwe, entûlo n’embâgwa ya nsirîra, lyôki bankarherekêra ebimasha oku luhêro lwâwe.
Psalms 51
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֝֗א אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃ 3חָנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃ 4הֶ֭רֶבה כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃ 5כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ 6לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ ׀ חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדָבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשָׁפְטֶֽךָ׃ 7הֵן־בְּעָוֺ֥ון חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶֽחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃ 8הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ 9תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃ 10תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשֹׂ֣ון וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃ 11הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י וְֽכָל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י מְחֵֽה׃ 12לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃ 13אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃ 14הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשֹׂ֣ון יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃ 15אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃ 16הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים ׀ אֱֽלֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י תְּשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְשׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃ 17אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃ 18כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃ 19זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃ 20הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 21אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃
52
OLULANGA LWA 51 (52): Okutwa olubanja lw’omulenzi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Nyigîrizo. Za Daudi.
2 Amango Dwege w’e Edomu àyishig’ibwîra Saulu, erhi: «Daudi ajìre omu mwa Abimeleki».
3 Kurhi okwo walimbira obubî, wâni cikala-nshon yi?
4 Ngasi mango erhi na bubî warhânya, obulijira olulimi lwôji nka lugembe, nyakola-maligo.
5 Amabi g’orhonya oku minjà, obunywesi bw’oyumva orhonyize oku iderha linjà!
6 Ebinwa bibi orhabikubwakwo, kanywesi!
7 Okwola kwârhuma Nyamuzinda akushâba buyumpa, akushugule budundu, kwârhuma akubarhûla omu cihugo, akumânyule oku igulu ly’abazîne.
8 Abashinganyanya bamubona bageremw’omusisi, oku bundi bamukwame, mpu:
9 «Y’oyo omwîra winyu wàbulaga bwajira Nyamuzinda lwakiro lwâge: akaz’icîkubagira obunji bw’ebirugu byâge, akaz’ilimbira ebyâha byâge !»
10 Niehe kwo ndi nka muzêti gujininira omu kâ-Nyamuzinda; olukogo lwa Nnâmahanga lwo ncîkubagira ensiku n’amango.
11 Nakaz’ikukuza ensiku zôshi bulya wakozire, nakaz’ikuza izîno lyâwe omu masù g’abarhonyi bâwe, bulya liri linjà.
Psalms 52
1לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ 2בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ 3מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃ 4הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃ 5אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃ 6אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשֹׁ֣ון מִרְמָֽה׃ 7גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֙ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃ 8וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃ 9הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃ 10וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 11אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃
53
OLULANGA LWA 52 (53): Obuhwinja bw’omuntu olahira Nyamuzinda
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku ndwâla. Lwimbo. Lwa Daudi.
2 Omuhwinja anaderhe, erhi: «Nyamuzinda arhahabâ!» Bàhabusire, bàjizire eby’okugayisa, ntâye ojira aminja.
3 Kurheng’enyanya Nyamuzinda asinzize ababurhwa n’abantu alole erhi abonamwo omuntu w’obwenge amulongereza
4 Bôshi bàherire haguma, bôshi bàsherire; ntâye ojira aminja ciru n’omuguma!
5 Ewe ! k’abajira amabî barhayengeha, bala bashanshanyula omulala gwâni nka kula balya omugati? Ka barhashenga Nyamubâho?
6 Banîre omushunzi, n’obwo ntabyo bibayôbohize, bulya Nyamuzinda ashandâza ebivuha bya balya balikugosire; enshonyi zâbabumbire, bulya Nyamuzinda anabakabulire bôshi.
7 Lero ndi walerhera Israheli obucire bwarhenga e Siyoni? Hano Nyamuzinda agalula empira z’omulala gwâge Yakôbo âshagaluka, Israheli asîme.
Psalms 53
1לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ 2אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽ֝שְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃ 3אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵ֫י אָדָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃ 4כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃ 5הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃ 6שָׁ֤ם ׀ פָּֽחֲדוּ־פַחַד֮ לֹא־הָ֪יָה֫ פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃ 7מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃

54
1 OLULANGA LWA 53 (54): lzu lyayakûza Nyamuzinda Mucîranuzi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku nzihwa z’emisî. Nyigîrizo. Za Daudi.
2 Amango abantu b’e Zif bàlibwîra Saulu, mpu: «Ka Daudi arhali e mwîrhu acîfulisire obu?»
3 Mâshi Nyamuzinda oncize n’izîno lyâwe mâshi, ontwîre nâni luno lubanja oku buhashe bwâwe.
4 Yâgirwa Nyamuzinda mâshi, yumvîrhiza omusengero gwâni, rhega okurhwîri oyumve ebinwa byâni. ‘ 5 Kulya kubà balya bacîgenza banyandûsirekwo, balya b’ecikalarhu nabo banshimbire mpu bantenzemw’omûka.
6 Awa, Nnâmahanga oyûla oli ntabâla, Nyakasane ye Nyamwegemerwa w’omûka gwâni.
7 Abashombanyi bani orhangibayêrekeza obuhanya n’oku bwinjà bwâwe, Nyamuzinda obashâbe buyumpa.
8 Nnonzize nkurhûle enterekêro, nnangashânize izîno lyâwe, Nyakasane, bulya liri linjà.
9 Kulya kubà lyândikûzize oku ngasi mbaka, nànabwîne oku abashombanyi bani bacôcoboka n’enshonyi.
Psalms 54
1לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ 2בְּב֣וֹא הַ֭זִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃ 3אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃ 4אֱ֭לֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י הַ֝אֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי׃ 5כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה׃ 6הִנֵּ֣ה אֱ֭לֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי׃ 7יָשִׁ֣וב הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃ 8בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהוָ֣ה כִּי־טֽוֹב׃ 9כִּ֣י מִכָּל־צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי וּ֝בְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃

55
OLULANGA LWA 54 (55): Omusengero gw’odwîrhe alibuzibwa
1 Oku mukulu w’abimbiza. Oku nzihwa y’emirya. Nyigîrizo. Za Daudi.
2 Nyamuzinda mâshi, rhega okurhwîri oyumve omusengero gwâni, orhanagayaga izù ly’okuyinginga kwâni,
3 ci onyumve onanyumvîrhize. Omutula gwanjegezize, nanayumvîrhe bangurumana:
4 izù ly’omubisha lirhumire, lwôho lw’omuntu mubî lurhumire. Kulya kubà badwîrhe bambarhuza amabî, banadwîrhe bansongera n’omutula gwôshi.
5 Omurhima gundi omu nda bagulyagusize, n’ebihamba by’olufù byamponirekwo.
6 Obwôba n’omusisi byantanzir’ekà, najugumire narhalusa.
7 Ndigi, nti: «Owampà amashala nka ngûkû, nanabalala nj’icirhamûkira.
8 Nanayâkira kulî, nj’ibêra omu mpinga.
9 Nanayirukira nalonza aha nacibundika, aha nayâkira empûsi n’omulaba.
10 Orhang’ibashandabanya mâshi Nyamwagirwa, orhang’iberula endimi zâbo: mbwîne obu oku entambala n’ennongwe byarhurhanzir’ekà.
11 Mûshi na budufu erhi kukeya byakeya oku lugo, obuhanya nabwo haguma n’amalibuko, byagwisiremwo ecirâlo omu karhî k’olugo;
12 nayo emirhego yagwisirwe omu karhi kalwo, murhâkala buhagwe murhâkala na bulyâlya.
13 Acibàga mwanzi wanjâcira, nankanahulisire kwône, Acibàga muntu onshomba wanyishagakwo, nankanayâsire nj’icifulikaye.
14 Ci wêhe wâni: Kàli rhwembi rhwâkulaga, rhwayinjibana rhwanakòmerana wâni!
15 Omuntu nàbonaga rhwanunirwa n’ecinyabuguma, rhwacûka kuguma omu kâ-Nyamuzinda omu kafurhè k’olukulu wâni!
16 Baborhogerwa na wa-lufù wâni, babocòcòber’ekuzimu banazîne, obûla bahandisize obulyâlya omu mwa bâbwe, babutamaza omu karhî kâbo!
17 Niehe Nnâmahanga ye nayakûza, Nyakasane ye wandikûza
18 Sêzi, ebijingo n’omûshi, nkaz’ilaka nnandakûle, ayumve omulenge gwâni.
19 Omûka gwâni ye waguyôkola aguhebe omu murhûla, agulîkûze oku babisha bulya abanshombire bali banji.
20 Nnâmahanga ayumva kurhenga ensiku n’amango. kàli bôhe obu barhagokôla. 21 Bôhe banakaz’irìkira oyu babà bôshi okuboko, ngasi muguma muli bo kushube kuciyandûlira ecihango.
22 Obusû bwâge bunabè bulushire amakafè kuyengula, erhi n’omurhima gwâge bya ntambala gulimwo. Ebimwa byâge binabe bilushire amavurha bulembu, erhi zinali ngôrho bugôrho.
23 Emmanja zâwe ozihengulire Nyakasane, wâbona oku akurhamûla: ntà mango akaleka omushinganyanya alwâla enzungulira.
24 Nnâmahanga obabulindike omu nyenga y’olufu; ebishumûsi n’endyâlya birhahikè ciru omu karhî k’ènsiku zabyo, ci niehe we ncikubagire.
Psalms 55
1לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ 2הַאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃ 3הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃ 4מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִפְּנֵ֣י עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּי־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֝֗וֶן וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃ 5לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶת נָפְל֥וּ עָלָֽי׃ 6יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃ 7וָאֹמַ֗ר מִֽי־יִתֶּן־לִּ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃ 8הִ֭נֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶֽלָה׃ 9אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר׃ 10בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃ 11יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסוֹבְבֻ֥הָ עַל־חוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ׃ 12הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃ 13כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹֽא־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ 14וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אַ֝לּוּפִ֗י וּמְיֻדָּֽעִי׃ 15אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃ 16יַשִּׁ֤ימָ֨וֶת ׀ עָלֵ֗ימוֹ יֵרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים כִּֽי־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃ 17אֲ֭נִי אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי׃ 18עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צָהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃ 19פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקֲּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃ 20יִשְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥לָה אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָרְא֣וּ אֱלֹהִֽים׃ 21שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃ 22חָלְק֤וּ ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃ 23הַשְׁלֵ֤ךְ עַל־יְהוָ֨ה ׀ יְהָבְךָ֮ וְה֪וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ לֹא־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃ 24וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים ׀ תּוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ׃
56
OLULANGA LWA 55 (56): Ntà mango omwemezi ahuligane
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. «Ak’engûkù y’omu mirhi y’ihanga». Lwa Daudi. N’izù linyinyi. Amango Daudi àbaga amàgwarhirwa e Gati n’Abafilistini.
2 Ombe lukogo mâshi Nnâmahanga, niono bahizire okw’idaho, badwîrhe bamvulindika burhahusa, nieshi bajirire manywanywa.
3 Babisha abo badwîrhe bandabarha ntyo burhahusa, banali banji banji abadwîrhe bandwisa.
4 Yâgirwa, we bâ enyanya, wêne ncìkubagîre, olusiku entemu yânshamula. 5 Ndagâno ya Nyamuzinda eno nacitakìrira muli ye, Nyamuzinda oyu ncikubagire: ntà bwôba bungwêrhe: kurhi zanjira engonyi?
6 Badwîrhe balegerera bampurana, enkengêro zâbo nie zishimbire, zirhânnongeza oburhali buhanya.
7 Erhi bayîsh’ibugânana, bagwike emirhego, igenda lyâni balij’ebulàbi, balonze oku bakankûlamw’omûka.
8 Nyamuzinda mâshi, obalengere oku bubî bwâbo bunakwânîne, orhang’iluba oher’embaga.
9 Emihanda bàngezagyamwo erhi bandibirhakwo orhayihabiri; n’emirenge nàlasire bulya omu hirembe hyâwe eri migunje: k’arhali mulya hitabu hyâwe eri miyandike?
10 Amango nkakuyakûza, ago mango lyo abanshomba bâshukira; mmanyire bwinjà oku Nyamuzinda nie âlwira.
11 Ndagàno ya Nyamuzinda eno nacitakìrira muli ye.
12 Nyamuzinda oyu ncikubagìre: ntà bwôba bungwêrhe: kurhi zânjira engonyi?
13 Cirya ciragâne nàkulaganyagya Nnâmahanga, co cino cingwêrhe, nkolaga nalìka enterekêro z’okukukuza:
14 Nabwîne walîkûza omûka gwâni oku lufù, n’amagulu gâni, oku gali gakola mpu garhereze, wagagalukira, mpu lyo nkaz’ikanânda omu kâ-Nyamuzinda, omu bumoleke bw’abazîne.
Psalms 56
1לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ עַל־י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּֽאֱחֹ֨ז אֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת׃ 2חָנֵּ֣נִי אֱ֭לֹהִים כִּֽי־שְׁאָפַ֣נִי אֱנ֑וֹשׁ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם לֹחֵ֥ם יִלְחָצֵֽנִי׃ 3שָׁאֲפ֣וּ שׁ֭וֹרְרַי כָּל־הַיּ֑וֹם כִּֽי־רַבִּ֨ים לֹחֲמִ֖ים לִ֣י מָרֽוֹם׃ 4י֥וֹם אִירָ֑א אֲ֝נִ֗י אֵלֶ֥יךָ אֶבְטָֽח׃ 5בֵּאלֹהִים֮ אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בֵּאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי׃ 6כָּל־הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע׃ 7יָג֤וּרוּ ׀ יִצְפֹּ֗ינוּ הֵ֭מָּה עֲקֵבַ֣י יִשְׁמֹ֑רוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר קִוּ֥וּ נַפְשִֽׁי׃ 8עַל־אָ֥וֶן פַּלֶּט־לָ֑מוֹ בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים ׀ הוֹרֵ֬ד אֱלֹהִֽים׃ 9נֹדִי֮ סָפַ֪רְתָּ֫ה אָ֥תָּה שִׂ֣ימָה דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ הֲ֝לֹ֗א בְּסִפְרָתֶֽךָ׃ 10אָ֥֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א זֶה־יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים לִֽי׃ 11בֵּֽ֭אלֹהִים אֲהַלֵּ֣ל דָּבָ֑ר בַּ֝יהוָ֗ה אֲהַלֵּ֥ל דָּבָֽר׃ 12בֵּֽאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה אָדָ֣ם לִֽי׃ 13עָלַ֣י אֱלֹהִ֣ים נְדָרֶ֑יךָ אֲשַׁלֵּ֖ם תּוֹדֹ֣ת לָֽךְ׃ 14כִּ֤י הִצַּ֪לְתָּ נַפְשִׁ֡י מִמָּוֶת֮ הֲלֹ֥א רַגְלַ֗י מִ֫דֶּ֥חִי לְ֭הִֽתְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים בְּ֝א֗וֹר הַֽחַיִּֽים׃
57
OLULANGA LWA 56 (57): Okucìkubagira Nyakasane omu karhî k’ababisha
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. N’izù lisungunu. Ya Daudi. Kwo eyimbwa aka «Shukira orhashabe». Ayizihaga amango àyakiraga Saulu omu lwâla.
2 Ombê lukogo, mâshi Nyamuzinda, ombê nâni lukogo, bulya w’ono omurhima gwâni guyâkìreho. omu cihôho c’ebyûbi byâwe munôla nyakire, nti obu buhanya burhang’ihuba.
3 Ye nyakûzize Nnâmahanga obâ enyanya bwenêne, Ye nyakûzizc Nyamuzinda oyôrha onkûla omu kubî,
4 nti arhumize kurheng’empingu, andikiûze, n’aba banshimbulwire arhag’ibabonêsa nshonyi. Nyamuzinda arhume enshôkano zâge n’oburhabêsha bwâge mâshi!
5 Omu karhî k’entale muno ntamire omu karhî ka zirya zishanshanyula Abahanya, Amîno gâzo nderhage obwoji bw’itumu n’obw’empiru! olulimi lwâzo ngôrho nnûbule.
6 Nyamuzinda mâshi, orhang’ibà nka waciyêrekanira oku nyanya z’amalunga irenge lyâwe balibone omw’igulu lyôshi.
7 Bayansire bàntega omulabarha: omûka gwâni baguhorhaza; bampumbira cnyenga balya bakayigwamwo.
8 Càbà omurhima gwâni guli muzibu, Nyamwagirwa, omurhima gwâni gurhahombagana; nkola nakuyimbira nnankuzihire.
9 Tulûka murhima gwâni; tulûka lulanga lwâni, tulûka nzenze yâni, nkola natula obuce buzûke.
10 Nakukuza omu karhî k’amashanja, Nyamwagirwa, nakuzihira olulanga omu karhî k’ab’ekuli.
11 Bulyala olukogo lwâwe lunji lunji luhisire emalunga oburhabesha bwâwe nabo buhisire oku nkuba.
12 Nyamuzinda mâshi, orhang’ibà nka wacìyêrekanira oku nyanya z’amalunga irenge lyâwe balibone omu igulu lyôshi.
Psalms 57
1לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּ֭שְׁחֵת לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בְּבָרְח֥וֹ מִפְּנֵי־שָׁ֝א֗וּל בַּמְּעָרָֽה׃ 2חָנֵּ֤נִי אֱלֹהִ֨ים ׀ חָנֵּ֗נִי כִּ֥י בְךָ֮ חָסָ֪יָה נַ֫פְשִׁ֥י וּבְצֵֽל־כְּנָפֶ֥יךָ אֶחְסֶ֑ה עַ֝֗ד יַעֲבֹ֥ר הַוּֽוֹת׃ 3אֶ֭קְרָא לֵֽאלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן לָ֝אֵ֗ל גֹּמֵ֥ר עָלָֽי׃ 4יִשְׁלַ֤ח מִשָּׁמַ֨יִם ׀ וְֽיוֹשִׁיעֵ֗נִי חֵרֵ֣ף שֹׁאֲפִ֣י סֶ֑לָה יִשְׁלַ֥ח אֱ֝לֹהִ֗ים חַסְדּ֥וֹ וַאֲמִתּֽוֹ׃ 5נַפְשִׁ֤י ׀ בְּת֥וֹךְ לְבָאִם֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה לֹ֫הֲטִ֥ים בְּֽנֵי־אָדָ֗ם שִׁ֭נֵּיהֶם חֲנִ֣ית וְחִצִּ֑ים וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם חֶ֣רֶב חַדָּֽה׃ 6ר֣וּמָה עַל־הַשָּׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים עַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃ 7רֶ֤שֶׁת ׀ הֵכִ֣ינוּ לִפְעָמַי֮ כָּפַ֪ף נַ֫פְשִׁ֥י כָּר֣וּ לְפָנַ֣י שִׁיחָ֑ה נָפְל֖וּ בְתוֹכָ֣הּ סֶֽלָה׃ 8נָ֘כ֤וֹן לִבִּ֣י אֱ֭לֹהִים נָכ֣וֹן לִבִּ֑י אָ֝שִׁ֗ירָה וַאֲזַמֵּֽרָה׃ 9ע֤וּרָה כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃ 10אוֹדְךָ֖ בָעַמִּ֥ים ׀ אֲדֹנָ֑י אֲ֝זַמֶּרְךָ֗ בַּל־אֻמִּֽים׃ 11כִּֽי־גָדֹ֣ל עַד־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃ 12ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים עַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃

58
OLULANGA LWA 57 (58): Omucirànuzi w’abacîranuzi b’en’igulu
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luzihwa aka «omanye washâba». N’izù linyinyi. Lwa DaudÌ.
2 Ka mmanja munatwa obu mwe bagale? Ka murhalyalyanya nka mwazitwa obu, mwe bashamuka?
3 Câba obulyâlya mwêhe emurhima mubujirira, n’enfune zinyu zirhamîra oburhali bulyâlya omw’igulu.
4 Emihera eburhwa enali mihera, kuburhanwa eburhanwa okuhabuka kwâyo, erhaderha n’oburhali bunywesi.
5 Olulimi luyibâ ekanwa kwo lulangabuka nka lwa njoka, amanjokà-njokà emihera emeshera kwo gayôrha aka ag’empiri y’ebihuli, yo ekaz’ifuka amarhwîri,
6 mpu yankanayumva izù ly’abàshâsirwe enjoka, balya bazihira enjoka zidogêre.
7 Nnâmahanga mâshi, ohungumule eyo mihera amîno gayiri ekanwa, oshangule ebijigo by’ezo mpangaza, mâshi Nyakasane.
8 Bashandâle nka mîshi gahona oku ntuli, bakaderha mpu balîka omwampi gubè nka kuno bagutûmba.
9 Bagende ak’ecishomgambeba, co cija cajonga bunjirà-njirà. Bagere nka cimomano ca muntu, co cigera cirhanabonaga izûba.
10 Enyungu zinyu mâshi, oku zirhaciyumva idûrhu ly’olurhadu, zimanyulwe n’idûrhu ly’empûsi.
11 Omushinganyanya acîshinge abona encuku zahanwa, ahulire n’igâ omu mukò gw’endyâlya.
12 N’abantu baderhe, mpu: «Neci oluhembo lw’abashinganyanya ho lubâ», mpu: «Neci ho Nyamuzinda otw’emmanja z’igulu abâ».
Psalms 58
1לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם׃ 2הַֽאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ 3אַף־בְּלֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּן בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּֽסֽוּן׃ 4זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃ 5חֲמַת־לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽוֹ׃ 6אֲשֶׁ֣ר לֹא־יִ֭שְׁמַע לְק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם׃ 7אֱֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהוָֽה׃ 8יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ יִדְרֹ֥ךְ חִ֝צָּ֗ו כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃ 9כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃ 10בְּטֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵיכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃ 11יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃ 12וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ׃

59
OLULANGA LWA 58 (59): Ondîkûze oku bashombanyi bakali
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luyimbwa aka «Shukira orhashâbe». Lwa Daudi. N’izù linyinyi. Amango Saulu arhumaga abantu mpu baj’ilanga enyumpa ya Daudi, mpu bamunige.
2 Nkûla muno nfune z’abashombanyi bâni, ncinga kuli aba banshimbire, mâshi Nnâmahanga.
3 Ondîkûze kw’ezi nkola-maligo onandikûze kw’ezi nkunda-mukò. 4 Niono barhezire busimba, niono nshimbirwe n’abadârhi.
5 Ndi ntyo Yâgirwa, ntà câha, na ntà kubî kundimwo ntadesiri nti najira kulebe kurhumire banshimbire ntya.
6 Tulûka okanye ocibonere, Muciza w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, otulûke ohane ezo nkulira-lubala, ezo ncuku lero orhazibêraga bwonjo.
7 Erhi byayîsh’ibà bijingo, banayisha bâmoka nka bibwa, bajè bahulahula omu lugo.
8 Kandi bâbo barhengamwo, bijâci byône bibali ekanwa, mpu: «Ndi wayumva ?»
9 Wêhe Nyakasane kusheka odwîrhe washeka, kushekera oyôrha oshekera enkulira-lubala.
10 We buzibu bwâni, we nalolakwo, bulya Nnâmahanga, wêne we lwakiro lwâni.
11 We Nyamuzinda wâni we na lukogo nclkubagira, Nnâmahanga oyishe ontabâle, okolere abashombanyi bâni buligo, nsîme.
12 Obanigûze mâshi Nnâmahanga, bankanashubìrira babè bo bakoler’olubaga lwâwe buligo, obashandâze n’emisî yâwe obahire okw’idaho, Nyamwagirwa we mpenzi yîrhu.
13 Ecâha câbo, binali bira bìnwa bibarhenga ekanwa, bahanirwe ivuzi lyâbo n’okulogôrha kwâbo.
14 Otulumukirwe bahere, baherêrekere barhacihabâga abantu bôshi bamanye oku Nyamuzinda ye rhegeka omu ca Yakôbo, n’omu igulu lyôshi aha litanga n’aha liramuka.
15 Erhi byayîsh’ibà bijingo banaje bamoka nka bibwa, bajè bahulahula omu lugo.
16 Bajè bahulahula balonza ehi bâlya, bakaba barhayigusiri bajâge omu mulenge obwo!
17 Niehe kuyimba nayimba obuzibu bwâwe, buca sêzi ncîtakîre olukogo lwâwe, bulya washubire lwakiro lwâni, washuba lubungo mbungiramwo olusiku ndi mutula.
18 We buzibu bwâni we nânalolakwo, bulya Nnâmahanga, we lwakiro lwâni, we na Muciza wanî.
Psalms 59
1לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמְר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַהֲמִיתֽוֹ׃ 2הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ אֱלֹהָ֑י מִּמִתְקוֹמְמַ֥י תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃ 3הַ֭צִּילֵנִי מִפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וּֽמֵאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים הוֹשִׁיעֵֽנִי׃ 4כִּ֤י הִנֵּ֪ה אָֽרְב֡וּ לְנַפְשִׁ֗י יָג֣וּרוּ עָלַ֣י עַזִ֑ים לֹא־פִשְׁעִ֖י וְלֹא־חַטָּאתִ֣י יְהוָֽה׃ 5בְּֽלִי־עָ֭וֺן יְרוּצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵה׃ 6וְאַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כָּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃ 7יָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃ 8הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בְּפִיהֶ֗ם חֲ֭רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶ֑ם כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃ 9וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה תִּשְׂחַק־לָ֑מוֹ תִּ֝לְעַ֗ג לְכָל־גּוֹיִֽם׃ 10עֻ֭זּוֹ אֵלֶ֣יךָ אֶשְׁמֹ֑רָה כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים מִשְׂגַּבִּֽי׃ 11אֱלֹהֵ֣י חַסְדִּ֣ו יְקַדְּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בְשֹׁרְרָֽי׃ 12אַל־תַּהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בְ֭חֵילְךָ וְהוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃ 13חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וְיִלָּכְד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃ 14כַּלֵּ֥ה בְחֵמָה֮ כַּלֵּ֪ה וְֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בְּיַעֲקֹ֑ב לְאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃ 15וְיָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃ 16הֵ֭מָּה יְנִוע֣וּן לֶאֱכֹ֑ל אִם־לֹ֥א יִ֝שְׂבְּע֗וּ וַיָּלִֽינוּ׃ 17וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בְּי֣וֹם צַר־לִֽי׃ 18עֻ֭זִּי אֵלֶ֣יךָ אֲזַמֵּ֑רָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מִ֝שְׂגַּבִּ֗י אֱלֹהֵ֥י חַסְדִּֽי׃

60
OLULANGA LWA 59 (60): Omusengero enyuma ly’okuhimana
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luzihwa aka «Bwâso bw’irhegeko». N’izù linyinyi. Lwa Daudi. Oku kuyigîriza.
2 Amango Daudi arhêra Aramu Naharayimu bona Aramu w’e Soba, n’erhi Yowabu àrhabâluka amàyûs’ihimira Edomu omu kabanda ka Nyamunyu, bantu bihumbi ikumi na bibirhi
3 Nyamuzinda kulikirira oku warhulikirire wanarhuvunira amatumu, kuluba oku wàrhulubîre, orhugalukirage mâshi mâshi.
4 Igulu walishakanyize lyahahanyuka, ofumagye obubere bwalyo bulya kudunga lidwîrhe lyadunga.
5 Olubaga lwâwe walukolìre ebizibu mushâna idivayi lya kudungadunga walunywesize.
6 Abakurhînya kukema wabakemire, mpu bayâke omwampi.
7 Orhurhabâlage wêne n’okuboko kwâwe, lyo abarhonyi bâwe balobôka, onarhuyumve.
8 Nyamuzinda erhi ali omu ngombe yâge, erhi: «Nkola nayimuka nj’igaba Siyoni, n’olubanda lwa Sukoti ndugabire bandi».
9 Erhi: «Ishwa lya Galadi libà lyâni n’erya Menashè kwo na kwo, Efrayimu yebe yo mpenzi y’irhwe lyâni na Yuda bwo bwâmi bwâni.
10 Mowabu lwo lwôgero ncìkalabîramwo, Edomu yêhe namugera oku lwêru lw’enda, na Filistiya nâmuhima kano kânya..»
11 Lero ndi wakampisa omu lugo luzibu? Ndi wakampisa cingana e Edomu wâni.
12 Nnâmahanga, kàli we wàrhucinagizagya wâni? Kàli orhadwirhi wahuluka okarhabâla mwe n’abalwi bîrhu!
13 Mâshi mâshi orhurhabâle kw’oyu mubisha, bulyala okurhabâlwa n’abantu kuli kwa busha.
14 Rhwakola emyône oku burhabâle bwa Nnâmahanga yêne ye wàjonjaga abashombanyi bîrhu.
Psalms 60
1לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁ֣ן עֵד֑וּת מִכְתָּ֖ם לְדָוִ֣ד לְלַמֵּֽד׃ 2בְּהַצּוֹת֨וֹ ׀ אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ וְאֶת־אֲרַ֪ם צ֫וֹבָ֥ה וַיָּ֤שָׁב יוֹאָ֗ב וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף׃ 3אֱ֭לֹהִים זְנַחְתָּ֣נוּ פְרַצְתָּ֑נוּ אָ֝נַ֗פְתָּ תְּשֹׁ֣ובֵ֥ב לָֽנוּ׃ 4הִרְעַ֣שְׁתָּה אֶ֣רֶץ פְּצַמְתָּ֑הּ רְפָ֖ה שְׁבָרֶ֣יהָ כִי־מָֽטָה׃ 5הִרְאִ֣יתָה עַמְּךָ֣ קָשָׁ֑ה הִ֝שְׁקִיתָ֗נוּ יַ֣יִן תַּרְעֵלָֽה׃ 6נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃ 7לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִו׃ 8אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשֹׁ֗ו אֶ֫עְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃ 9לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְקִי׃ 10מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרֹעָֽעִֽי׃ 11מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מָצ֑וֹר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃ 12הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃ 13הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָם׃ 14בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃

61
OLULANGA LWA 60 (61): Omusengero gw’olulizîbwe
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku nzihwa z’emisî. Lwa Daudi.
2 Oyumve guno mulenge gwâni mâshi Nnâmahanga, orhege guno musengero gwâni amarhwîri.
3 Ndwîrhe nakubirikira na odi êkuli, bulyala amagala gandire. Ondengereze okw’ibuye onampe obuluhûkiro.
4 Wêne we lwakiro lwâni we n’ibuye ncifulikaho nka nshimbirwe n’omubisha.
5 Kurhi nankabona nabêra omu mwâwe ensiku zôshi, mbone nyakire omu lukangà lw’ebyubi byâwe wâni!
6 Nnâmahanga, neci wayumvîrhize omusengero gwâni, wanshobôzize akashambala abakenga izîno lyâwe bashobôla.
7 Ensiku za mwâmi ozihirekwo ezindi, emyâka yâge eyûmânane n’ey’owamayâlusa kanji kanjî.
8 Ayôrhe arhegeka omu masù ga Nyamuzinda, omurhumire oburhonyi n’obudahemuka bikaz’imulanga.
9 Nyimbirage izîno lyâwe obwo nnanyûkirize emihigo yâni bwaca bwayira.

Psalms 61
1לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד׃ 2שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י הַ֝קְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי׃ 3מִקְצֵ֤ה הָאָ֨רֶץ ׀ אֵלֶ֣יךָ אֶ֭קְרָא בַּעֲטֹ֣ף לִבִּ֑י בְּצוּר־יָר֖וּם מִמֶּ֣נִּי תַנְחֵֽנִי׃ 4כִּֽי־הָיִ֣יתָ מַחְסֶ֣ה לִ֑י מִגְדַּל־עֹ֝֗ז מִפְּנֵ֥י אוֹיֵֽב׃ 5אָג֣וּרָה בְ֭אָהָלְךָ עוֹלָמִ֑ים אֶֽחֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ 6כִּֽי־אַתָּ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י נָתַ֥תָּ יְ֝רֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃ 7יָמִ֣ים עַל־יְמֵי־מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף שְׁ֝נוֹתָ֗יו כְּמוֹ־דֹ֥ר וָדֹֽר׃ 8יֵשֵׁ֣ב ע֭וֹלָם לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת מַ֣ן יִנְצְרֻֽהוּ׃ 9כֵּ֤ן אֲזַמְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לָעַ֑ד לְֽשַׁלְּמִ֥י נְדָרַ֗י י֣וֹם ׀ יֽוֹם׃

62
OLULANGA LWA 61 (62): Nyamuzinda yêne bulangâlire
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luyimbwa aka “Yedutuni”. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Okurhûla kw’omurhima gwâni anali muli Nnâmahanga mwône okucira kwâni erhi ye.
3 Yêne ye Kabuye kani, ye bucire bwâni, ye na lwakiro lwâni: nâni nkola nie ntagagajwa.
4 Mangaci mwaleka okukâhamira oku muntu, n’okumushimba mweshi mpu mumukube, nka kula bakuba olugurhu lugombire, nîsi erhi côgo cikoyire?
5 Emugamba nshonire yo badwìrhe balonza bammanule, obunywesi go masheka basheka, Owayumva mpu bwinjà badwîrhe baderha, n’okuziga kutulagula badwîrhe batulagula emurhima.
6 Murhima gwâni, muli Nnâmahanga mwône waluhûkira, bulyala ebi olangâlire yêne wâkuhisakwobyo.
7 Yêne ye Kabuye kani, ye na kucira kwâni, ye na lwakiro lwâni: nâni nkola nie ntagagajwa.
8 Aha burhambi bwa Nyamuzinda ho nacirira ho nânajire irenge, Ye Kabuye-Buzibu bwâni, yêne ye lwakiro lwâni.
9 Mwe balume, kaz’imucikubagire Nnâmahanga ngasi mango, kaz’imumuhirekwo omurhima: Nyamuzinda lwo lwakiro lwîrhu.
10 Bene-Adamu gunabà mufula bufula, babà banywesi ababurhwa n’abantu. Erhi bankashonera oku munzâni, bôshi haguma banayanguha kulusha omufula. 11 Murhahîraga mukalimbira emisî, murhahîraga mukacîkubagira eby’obuhagwe, ebirigu, ciru byankaluga, murhahîraga mukabihirakw’omurhima.
12 Nnâmahanga adesire akanwa nakayumvamwo bibirhi: «Nnâmahanga ye Nn’obuhashe,
13 n’oku we Nn’oburhonyi Nyamwagirwa, bulya we gabîra ngasi muntu nk’oku ebijiro byâge binakwânîne!»

Psalms 62
1לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־יְדוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2אַ֣ךְ אֶל־אֱ֭לֹהִים דּֽוּמִיָּ֣ה נַפְשִׁ֑י מִ֝מֶּ֗נּוּ יְשׁוּעָתִֽי׃ 3אַךְ־ה֣וּא צ֭וּרִי וִֽישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹא־אֶמּ֥וֹט רַבָּֽה׃ 4עַד־אָ֤נָה ׀ תְּהֽוֹתְת֣וּ עַל אִישׁ֮ תְּרָצְּח֪וּ כֻ֫לְּכֶ֥ם כְּקִ֥יר נָט֑וּי גָּ֝דֵ֗ר הַדְּחוּיָֽה׃ 5אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ ׀ יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ־סֶֽלָה׃ 6אַ֣ךְ לֵ֭אלֹהִים דּ֣וֹמִּי נַפְשִׁ֑י כִּי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תִּקְוָתִֽי׃ 7אַךְ־ה֣וּא צ֭וּרִי וִֽישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹ֣א אֶמּֽוֹט׃ 8עַל־אֱ֭לֹהִים יִשְׁעִ֣י וּכְבוֹדִ֑י צוּר־עֻזִּ֥י מַ֝חְסִ֗י בֵּֽאלֹהִֽים׃ 9בִּטְח֘וּ ב֤וֹ בְכָל־עֵ֨ת ׀ עָ֗ם שִׁפְכֽוּ־לְפָנָ֥יו לְבַבְכֶ֑ם אֱלֹהִ֖ים מַחֲסֶה־לָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ 10אַ֤ךְ ׀ הֶ֥בֶל בְּנֵֽי־אָדָם֮ כָּזָ֪ב בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹת הֵ֝֗מָּה מֵהֶ֥בֶל יָֽחַד׃ 11אַל־תִּבְטְח֣וּ בְעֹשֶׁק֮ וּבְגָזֵ֪ל אַל־תֶּ֫הְבָּ֥לוּ חַ֤יִל ׀ כִּֽי־יָנ֑וּב אַל־תָּשִׁ֥יתוּ לֵֽב׃ 12אַחַ֤ת ׀ דִּבֶּ֬ר אֱלֹהִ֗ים שְׁתַּֽיִם־ז֥וּ שָׁמָ֑עְתִּי כִּ֥י עֹ֝֗ז לֵאלֹהִֽים׃ 13וּלְךָֽ־אֲדֹנָ֥י חָ֑סֶד כִּֽי־אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּ֖ם לְאִ֣ישׁ כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ׃
63
OLULANGA LWA 62 (63): Omwifinjo gw’okubona Nyamuzinda
1 Lulanga. Lwa Daudi. Amango àli omu irûngu lya Yuda.
2 Nnâmahanga we Nyamuzinda wâni, w’ono ndwîrhe nalongereza. Nyôrha yâwe omurhima gwâni gwalwâla, ndwîrhe nakwifinja nieshi nieshi nka kul’idaho lyûmu licîfinja amîshi bwenêne.
3 Nkulolekwo omu bwâmi bwâwe, mbone bulya buhashe bwâwe n’irenge lyâwe.
4 Okurhona emund’oli kulushire obuzîne, akanwa kâni kakukuze là.
5 Oku nciyîs’omûka erhi kugashâniza nnankugashâniza, nalengereza amaboko emund’oli okukuza izîno lyâwe.
6 Omurhima gwâni gudendêze obwo ak’owalyag’ey’amashushi, n’akanwa kani kayunjule mwishîngo kanakukuze.
7 Erhi nacikukengêra nangwishîre, obudufu bunakule erhi wêne nakengêra.
8 Bulya neci washubire mufungizi wâni, n’omu byubi byâwe nuno ndwîrhe nacishingira.
9 Omurhima gwâni gukwishwekìrekwo; n’okulyo kwâwe kwo nyegemîre
10 Balya badwîrhe balonza okumpeza, bajè omuw’idaho kuli kulî.
11 Engôrho ebamìme, ebibwa bibashêge,
12 Mwâmi yebe Nnâmahanga acîtakìra; ngasi muntu ocîtakìra Nyamuzinda kukuzibwa anakuzibwa, bulya akanwa kaderha ebibi kuhumbârhala kanahumbârhala.
Psalms 63
1מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה׃ 2אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁחֲ֫רֶ֥ךָּ צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃ 3כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑יךָ לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ׃ 4כִּי־ט֣וֹב חַ֭סְדְּךָ מֵֽחַיִּ֗ים שְׂפָתַ֥י יְשַׁבְּחֽוּנְךָ׃ 5כֵּ֣ן אֲבָרֶכְךָ֣ בְחַיָּ֑י בְּ֝שִׁמְךָ אֶשָּׂ֥א כַפָּֽי׃ 6כְּמ֤וֹ חֵ֣לֶב וָ֭דֶשֶׁן תִּשְׂבַּ֣ע נַפְשִׁ֑י וְשִׂפְתֵ֥י רְ֝נָנ֗וֹת יְהַלֶּל־פִּֽי׃ 7אִם־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל־יְצוּעָ֑י בְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה־בָּֽךְ׃ 8כִּֽי־הָיִ֣יתָ עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י וּבְצֵ֖ל כְּנָפֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃ 9דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֝֗י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ 10וְהֵ֗מָּה לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י יָ֝בֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 11יַגִּירֻ֥הוּ עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב מְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים יִהְיֽוּ׃ 12וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֪ח בֵּאלֹ֫הִ֥ים יִ֭תְהַלֵּל כָּל־הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דֽוֹבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
64
OLULANGA LWA 63 (64): Enkola-maligo zimanye aha zafumira Nyamuzinda
1 Oku mukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Yumva omulenge gwâni, mashi Nnâmahanga, kulaka kuno ndimwo. orhenze ebihamba bindî emirhima.
3 Oncinge okw’ihano ly’ababî, n’oku kavulindi ka zira nkola-maligo.
4 Kwo zirhyaza olulimi nka ngôrho, kwo zimeshera ebinwa bibi nka kula zirîka mwampi.
5 Zo zira nkola-maligo zikaz’icîfulika mpu ziyâgaze omuhanya, mpu zimuyûbûke zimuyâgaze, zirhânababale bici.
6 Obubî lusîma zibujîra, bwifulikwe zilâlira okurhega emirhego, mpu: «Ka hali owârhubone?»
7 Enkola-maligo bibi zigerereza, kufulika zikaz’ifulika enkengêro zikengire. Neci wâni, omurhima gwa bene nyenga!
8 Ohumbe kwône, Nyamuzinda azirikiramwo emyampi, zifuduke zamâyagalika.
9 Lulimi lwâbo lwâbaheze, ngasi yeshi wâbalolekwo, okw’idaho ânameshere.
10 Ikola lya Nyamuzinda bôshi balirhînya banalikuze, ebijiro byâge byôshi byâhizâna.
11 Omushinganyanya kucîshinga acishinga anashamambire Nyakasane; n’ab’omurhima nkana bôshi, irenge bâja.
Psalms 64
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2שְׁמַע־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי׃ 3תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ 4אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃ 5לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ׃ 6יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ ׀ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃ 7יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק׃ 8וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃ 9וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם׃ 10וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃ 11יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
65
OLULANGA LWA 64 (65): Olwimbo lw’okuvuga omunkwa
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa Daudi. Lwimbo.

2 Nyamwagirwa, neci kukwânîne bakuyimbire omu Siyoni, banayukirize omulagi bàkulaganyagya.
3 Bulyala abakusengera, kuyumvîrhiza obayumvîrhiza. N’emund’oli yo ngasi muntu ayêrekîre, erhi byâha byâge birhuma.
4 Ebyâha bîrhu byàrhuhizire okw’idaho, câba wâbirhenza.
5 Omuntu ocîshoga okanamuhêka, erhi muny’iragi, omu côgo câwe aj’ibêra. Rhwalya rhuyigurhe ebinjà by’omu mwâwe, rhuyigurhe obwimâna bw’engombe yâwe.
6 Warhuyumvîrhize omu bushinganyanya bwâwe, wanarhuyêrekakwo n’ebimanyîso bisômerine, Nyamuzinda, Mufungizi wîrhu, Mwîkubagirwa w’enyanja z’ekulî, n’ow’amahanga gôshi.
7 We gwika entondo n’okuboko kwâwe, we komekera n’obuhashe bwôshi.
8 We Cirhûza-nyanja, Cirhûza-mulaba, Cirhûza-kadugundu-ka-bantu.
9 Ab’emahanga omu bihamba balî, erhi bisômerine byâwe birhuma; ab’ebushoshokero n’ab’ebuzikiro bw’izûba, bôshi omu mwîshingo balî.
10 Igulu walirhandwire, wàlidômera lyagala; olwîshi lwa Nyamuzinda luyunjwîre, wabayegize emyâka yâbo.
11 Wadômera endike wakoma amalongo, walibombêza n’enkuba wanagisha emyâka yamuli.
12 Omwâka waguhire aminja gâwe: aha wagera erhi na mugisho.
13 Amalambo g’omu irûngu kuhulula gahulula migezi, n’entondo omwîshingo gwazizonzire.
14 Amalambo gayunjwîre masò, emmanda zirhâbonè bwikizo n’engano! ecihôgero n’enyimbo, mpu: «Rhw’oyo, murhuyumve!»
Psalms 65
1לַמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר לְדָוִ֥ד שִֽׁיר׃ 2לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן וּ֝לְךָ֗ יְשֻׁלַּם־נֶֽדֶר׃ 3שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כָּל־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ׃ 4דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֺנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם׃ 5אַשְׁרֵ֤י ׀ תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ׃ 6נ֤וֹרָא֨וֹת ׀ בְּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כָּל־קַצְוֵי־אֶ֝֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים׃ 7מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃ 8מַשְׁבִּ֤יחַ ׀ שְׁא֣וֹן יַ֭מִּים שְׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם וַהֲמ֥וֹן לְאֻמִּֽים׃ 9וַיִּ֤ירְא֨וּ ׀ יֹשְׁבֵ֣י קְ֭צָוֺת מֵאוֹתֹתֶ֑יךָ מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין׃ 10פָּקַ֥דְתָּ הָאָ֨רֶץ ׀ וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃ 11תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑יהָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃ 12עִ֭טַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן׃ 13יִ֭רְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וְ֝גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃ 14לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃
66
OLULANGA LWA 65 (66): Okuvuga omunkwa kw’olubaga lwôshi.
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwimbo. Lulanga.
Mukuze Nyamuzinda mwe bihugo mweshi.
2 Muyimbe irenge lyâge, mumukuze oku bâyige.
3 Mubwîre Nnâmahanga, mpu: «Emikolo yâwe eri ya kurhangâza!» mpu: «Okuluga kw’obuhashe bwâwe, kunarhume abashombanyi bâwe bayîsh’ikushiga.»
4 lgulu lyôshi likugashânize linakuyimbire, izîno lyâwe liyimbwe omw’igulu lyôshi.
5 Mukanye mubone ebi Nyamuzinda àkozire, biri bya kurhangâza ebi àjizire omu karhî k’àbàbusirwe!
6 Enyanja ayihindula yashub’idaho lyûmu, bayikir’olwîshi n’amagulu burhajoma: rhucitakire ye là.
7 Bubashe bwâge arhegekamwo ensiku n’amango; isù lyâge lirharhenga oku bantu b’ihanga: mpu abagoma bankanatulumukirwa.
8 Mukuze Nyamuzinda wîrhu mwe mub’ihanga,
9 Ye wàrhuhiraga obuzîne omu mûka, arhanazigaga okugulu kwirhu kwahabuka. 10 Neci Nnâmahanga kurhangula wàrhurhangulaga, cìko warhurhanguliremwo nka kula barhangula amarhale.
11 Warhukulukuliza omu murhego, wanarhushwekera omuzigomuzirho omu cibunu. 12 Waleka barhugera oku marhwe, rhwagera omu muliro rhwagera n’omu mîshi, ci wêhe washub’irhuhà obuluhûkiro.
13 Nkolaga nahika omu mwâwe n’enterekêro, ntang’ikurhûla emihigo yâni.
14 Eryâla akanwa kani kànalîkaga, eryâla kàkulaganyagya amango nali mpanyâgire.
15 Nterekéro za bibuzi bitwedu nakurhùla, haguma n’omusingu gwa luganda-buzè: mpanzi nakubàgira haguma n’empenc z’ebihebe.
16 Mwe mukcnga Nyamuzinda mweshi mukanye muyumve, mukanye mmurhondereze ebi àjirire iroho lyâni!
17 naj’aho namuyakûza n’aka kanwa kâni, namusengera n’olululimi lundi ekanwa.
18 Omurhìma gwâni nka gwàli gwa ndyâlya, Nyakasane arhàkanyumvîrhize.
19 Ci kwo biri: Nyakasane anyumvîrhize: izù ly’omusengcro gwâni alirhega okurhiwiri.
20 Nyamuzinda ayâgirwe mâshi, erhi mbona arhakengwîri omusengero gwâni, erhi mbona arhahengulîri olukogo lwagi kulî kulî nâni.

Psalms 66
1לַ֭מְנַצֵּחַ שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִים כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 2זַמְּר֥וּ כְבֽוֹד־שְׁמ֑וֹ שִׂ֥ימוּ כָ֝ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ׃ 3אִמְר֣וּ לֵ֭אלֹהִים מַה־נּוֹרָ֣א מַעֲשֶׂ֑יךָ בְּרֹ֥ב עֻ֝זְּךָ֗ יְֽכַחֲשׁ֖וּ לְךָ֣ אֹיְבֶֽיךָ׃ 4כָּל־הָאָ֤רֶץ ׀ יִשְׁתַּחֲו֣וּ לְ֭ךָ וִֽיזַמְּרוּ־לָ֑ךְ יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶֽלָה׃ 5לְכ֣וּ וּ֭רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים נוֹרָ֥א עֲ֝לִילָ֗ה עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 6הָ֤פַךְ יָ֨ם ׀ לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֭נָּהָר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֝֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ׃ 7מֹ֘שֵׁ֤ל בִּגְבוּרָת֨וֹ ׀ עוֹלָ֗ם עֵ֭ינָיו בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה הַסּוֹרְרִ֓ים ׀ אַל־יָר֖יּמוּ לָ֣מוֹ סֶֽלָה׃ 8בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֝הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ׃ 9הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃ 10כִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים צְ֝רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרָף־כָּֽסֶף׃ 11הֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה שַׂ֖מְתָּ מוּעָקָ֣ה בְמָתְנֵֽינוּ׃ 12הִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ־בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם וַ֝תּוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָֽה׃ 13אָב֣וֹא בֵיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי׃ 14אֲשֶׁר־פָּצ֥וּ שְׂפָתָ֑י וְדִבֶּר־פִּ֝֗י בַּצַּר־לִֽי׃ 15עֹ֘ל֤וֹת מֵחִ֣ים אַעֲלֶה־לָּ֭ךְ עִם־קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים אֶ֥עֱשֶֽׂה בָקָ֖ר עִם־עַתּוּדִ֣ים סֶֽלָה׃ 16לְכֽוּ־שִׁמְע֣וּ וַ֭אֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי׃ 17אֵלָ֥יו פִּֽי־קָרָ֑אתִי וְ֝רוֹמַ֗ם תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי׃ 18אָ֭וֶן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י לֹ֖א יִשְׁמַ֣ע ׀ אֲדֹנָֽי׃ 19אָ֭כֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים הִ֝קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי׃ 20בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ מֵאִתִּֽי׃
67
OLULANGA LWA 66 (67): Omusengero gw’olubaga nka lwamâyûs’isârûla emyâka
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku nzihwa z’emisî. Lulanga. Lwimbo.
2 Nyakasane Nyamuzinda arhubabalire anarhugishe, arhumolekere n’obusù burhulwire.
3 Abantu bôshi bamanye enjira zâwe, n’amashanja gôshi gamanye obucunguzi bwâwe.
4 Igulu lyôshi likukuze linakuvuge omunkwa, Yâgirwa Nnâmahanga; igulu lyôshi likukuze linakuvuge omunkwa.
5 Amashanja gôshi gasime ganacîshinge, bulya oyishi ciranulir’abantu n’oburhondekezi; bulya we Mwâmi w’amashanja g’en’igulu.
6 lgulu lyôshi likukuze linakuvuge omunkwa, Yâgirwa Nnâmahanga; igulu lyôshi likukuze linakuvuge omunkwa.
7 Obudaka bwayezire emburho; Nnâmahanga Nyamuzinda wîrhu ye rhuhà omugisho.
8 Nyamuzinda arhugishe, n’amahanga gôshi gamurhinye en’igulu.
Psalms 67
1לַמְנַצֵּ֥ח בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ 2אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ 3לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃ 4יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ 5יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישֹׁ֑ור וּלְאֻמִּ֓ים ׀ בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃ 6יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ 7אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃ 8יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
68
OLULANGA LWA 67 (68): Olugendo lunene kurhenga e Mîsiri kuhika e Siyoni
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwimbo. Lwa Daudi.
2 Nnâmahanga amàyîmuka, abashombanyi bâge bamàgenda emihanda erhabuganana, abamushomba bamàyâka obusù bwâge.
3 Kwo bashandire kulyâla omugî gushandâla, kulyâla omuhomo gujonga, kwo Abanya-byâha bahwerire omu masù ga Nyamuzinda.
4 Abashinganyanya bôhe omu masheka bali, kushagaluka bashagalukire omu masù ga Nnâmahanga, kucîshinga badwîrhe bacîshinga bwenêne.
5 Muyimbire Nnâmahanga, muzihire izîno lyâge olulanga. mukâhire owarhenga omw’irûngu enjira, izîno lyâge ye Nyakasane: musâmire omu masù gâge.
6 Yêne ye îshe w’enfûzi, ye mufungizi w’abakana, Nyamuzinda mwo abêra omw’idubiro lyâge.
7 Nyamuzinda ye yûbakaira akahumba, ye hisa cmpira omu ciyêzire: bagoma bône ayûbasa okw’idaho lyûmu.
8 Nnâmahanga, bulya agenda oshokolîre olubaga lwâwe, bulya olugerana omu mpinga,
9 idaho lyàgeramwo omusisi n’amalunga gàdubulira enkuba embere za Nnâmahanga. Sinayi ageramwo ogwa nyegenye omu kubona Nyamuzinda, Nnâmahanga w’Israheli.
10 Ishanja lyâwe Nnâmahanga, wàlirhumira enkuba y’akalume, n’amango lyàli buholoka walihà emisî.
11 N’obuso bwâwe bwàyâbukira muli eco cihugo wàli obikire omukenyi, obûla oyinjiha Nnâmahanga.
12 Nnâmahanga abire nk’aderha akanwa, n’engabo ya baganda mbala-mwanzi erhali nyi.
13 Abâmi n’abalwi bâbo bàkûla idârhi, bàyâka. Embuguma zàsigala ekâ zagabâna ebi abalwi bàshokôlaga.
14 Oku mudwîrhe mwahumûkira omu lugo lw’ebintu, ebyubi by’engûkû byakaz’ilabuka nka cûma, n’amashala gâyo gakaz’ilabuka nka masholo.
15 Oku Ogala-byôshi adwîrhe ashandâza abâmi, enkuba y’olubula yàmanukira oku ntondo ya Salomoni.
16 Eyôrha ebà y’Ow’Enyanya entondo ya Bashani, ziyôrha zibà za ntuli entondo za Bashani.
17 Mwe birhondo by’entuli, cici cirhumire mwayagalwa n’entondo Nyamuzinda àcîshozire mpu ayûbakekwo? Eyi àcîshozire mpu abêrekwo ensiku zôshi?
18 Engâlè za Nyamuzinda bihumbi n’ebihumbi, Nyakasane amàbunguluka oku Siyoni amàj’omw’idubiro lyâge.
19 Nyakasane okola warheremera oku nyanya, wahêkakwo empira, wayêmêra okurhûlwa abantu, nkaba ciru wayêmêra bakurhûla na balya barhasîma bayûbake hôfi na Nyamwagirwa Nnâmahanga.
20 Nyakasane akaz’iyôrha ashîgwa: Nyamuzinda anakaz’irhurhamûla omu kubarhula emizigo yîrhu: yêne ye kucira kwirhu.
21 Nnâmahanga wîrhu ye Nyamuzinda ociza, Nnawîrhu Nnâmahanga ye manyîsa abantu obulenga bw’okufuma olufu.
22 Ye shangula amarhwe g’ababisha Ye shangula empanga z’enkola-maligo.
23 Nyamuzinda anadesire, erhi: «Nâkukûla e Bashani», erhi: «Nâkurhenza emuhengere.
24 Olabarhe omu mukò, endimi z’ebibwa byâwe zirhang’imima oku bashombanyi bâwe.» 25 Bamàbona wacûka, Nnâmahanga, bamàbona wajà omw’idubiro lyâwe, Nnawîrhu Nnâmahanga.
26 Abimbiza bo bashokwire, abazihi b’ennanga bazinda nyuma: n’aha karhî kâbo, abâna-nyere bayisha babuha empanda, mpu:
27 «Mucîgwase haguma mukuze Nyamuzinda, mukuze Nnâmahanga mweshi, mwe muburhwa n’Israheli.
28 Benyamini gwomuziba, ye bashokolìre abagula ba kuli Yuda bo bakulikire haguma n’engabo zâbo, abagula ba kuli Zabuloni n’aba kuli Neftali ho bali.»
29 Rhegeka Nnâmahanga, rhegeka obuzibu bwâwe, rhegeka erya misî wàrhulwiragamwo, Yâgirwa Nnâmahanga.
30 Engombe yâwe eri aha Yeruzalemu yàrhuma abâmi bayisha bal’ikushiga.
31 Okalihire eciryanyi c’amasheke, okalihire obusò bw’empanzi n’amanina g’ab’ekuli. Bayishe bashige, balerhe amasholo: amashanja gasîma entambala orhang’igashandâza.
32 Abajà-bugo barheng’e Mîsiri, Etiyopiya alengereze amaboko emunda Nnâmahanga ali.
33 Mwe mami g’igulu muyimbire Nnâmahanga, muzihire Nyamwagirwa olulanga. Ye Nyamwagirwa oyishire oku malunga, oku malunga g’ensiku n’amango.
34 Muyumve y’oyo wamalika izù: muyumve y’oyo wamalika izù ly’enkwìra, mpu:
35 «Mucilange oku buhashe bwa Nyamuzinda!» Obwâmi bwâge omu Israheli bumolekìre, n’obuhashe bwâge omu bitù.
36 Nnâmahanga bamurhinye nk’ali ahatagatîfu bâge, Nyamuzinda w’Israheli ye hâna emisî, ye nashobôza olubaga lwâge obuhashe. Ayâgirwe Nnâmahanga!
Psalms 68
1לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ 2יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃ 3כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 4וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַֽ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃ 5שִׁ֤ירוּ ׀ לֵֽאלֹהִים֮ זַמְּר֪וּ שְׁ֫מ֥וֹ סֹ֡לּוּ לָרֹכֵ֣ב בָּ֭עֲרָבוֹת בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃ 6אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קָדְשֹֽׁו׃ 7אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרֲרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃ 8אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃ 9אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כֽוֹנַנְתָּֽהּ׃ 11חַיָּתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־בָ֑הּ תָּ֤כִ֥ין בְּטוֹבָתְךָ֖ לֶעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃ 12אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃ 13מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ 14אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּֽירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃ 15בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃ 16הַר־אֱ֭לֹהִים הַר־בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־בָּשָֽׁן׃ 17לָ֤מָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֪ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־יְ֝הוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃ 18רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃ 19עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃ 20בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃ 21הָ֤אֵ֣ל ׀ לָנוּ֮ אֵ֤ל לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת וְלֵיהוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תּוֹצָאֽוֹת׃ 22אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִמְחַץ֮ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו קָדְקֹ֥ד שֵׂעָ֑ר מִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃ 23אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃ 24לְמַ֤עַן ׀ תִּֽמְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם לְשֹׁ֥ון כְּלָבֶ֑יךָ מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃ 25רָא֣וּ הֲלִיכוֹתֶ֣יךָ אֱלֹהִ֑ים הֲלִ֘יכ֤וֹת אֵלִ֖י מַלְכִּ֣י בַקֹּֽדֶשׁ׃ 26קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃ 27בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃ 28שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן ׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃ 29צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ 30מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי׃ 31גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים ׀ בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃ 32יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃ 33מַמְלְכ֣וֹת הָ֭אָרֶץ שִׁ֣ירוּ לֵאלֹהִ֑ים זַמְּר֖וּ אֲדֹנָ֣י סֶֽלָה׃ 34לָ֭רֹכֵב בִּשְׁמֵ֣י שְׁמֵי־קֶ֑דֶם הֵ֥ן יִתֵּ֥ן בְּ֝קוֹלוֹ ק֣וֹל עֹֽז׃ 35תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵֽאלֹ֫הִ֥ים עַֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל גַּאֲוָת֑וֹ וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃ 36נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וּא נֹתֵ֨ן ׀ עֹ֖ז וְתַעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃

69
OLULANGA LWA 68 (69): Endûlù y’ohanyagîre bwenêne
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luzihwa aka «Liliya». Lwa Daudi.
2 Nnâmahanga nciza mâshi, niono amîshi gahika omw’igosi.
3 Nashâyire omu cijondo c’emuhengere lerhaga aha nankadêkereza okugulu. Yomuhêngere enomushâna! Amîshi gangezire aha ntondo y’irhwe.
4 Nayamire narhama, omumiro gwôshi gwahehîre.
5 Abanshombera busha, bo banji aha mvîri zindi okw’irhwe Abanshimbire obumâma, bo bazibu aha kavuha kandi omu kuboko: mpu ngalulage, ka ngalulage ebi ntazimbaga?
6 Obuhwinja bwâni obuyishi, Yâgirwa Nnâmahanga, n’obubî bwâni orhabuhabiri.
7 Mâshi Nyakasane, murhambo w’engabo, abakulangâlira orhazigaga enshonyi zababûmba erhi nie ntuma. Abakulonza, Nyamuzinda w’Israheli, orhazigaga nababonêsa nshonyi.
8 Ebijâci nabirembera we rhuma, enshonyi zànyûbika là!
9 Nàhugalala omu mwîrhu, nashuba w’ekuli omu bâna nyâma aburha.
10 Nayumva obushiru bw’enyumpa yâwe bwandyagasâ, n’ebijâci bakujacira byanduma.
11 Nti nâshalisa omurhima gwâni, nafuduka kukola kushekerwa nashekerwa.
12 Nacìbwika sunzu nti gubè gwo mwambalo kwashuba kukwamwa nâkwamwa.
13 Ogwâni gwayimbwa aha ngombe, ogwâni gwaderhwa aha ganyôbwa.
14 Niehe we nsengire Nyakasane oku ncirhona erhi kusengera nnansengera. Oyumve guno musengero gwanî, we Mwinjà-orhajibwa-omw’irhwe, ontabâle nâni we jir’oburhabâle bw’enkwira.
15 Onshayûle nankazika, ondîkûze kuli abâla banshombire, onansikûle mw’ogu muhengere.
16 Nankanahêkwa n’olwîshi, erhi nyûbire burhayûlubuka, nîsi erhi nzike omu nyanja.
17 Yumva guno mulenge gwâni Yâgirwa, bulyâla oyu orhonyize, lukogo omubêra. Ndolakwo we Nn’olukogo lwôshi.
18 Orhanafulikaga mwambali wâwe obusù bwâwe, bulyâla Waliha mâshi, amagala gandire: obiduhe onyumvîrhize.
19 Ondirâne oncize, onandikûze oku babisha.
20 Orhahabiri ebijâci banjacira, orhahabiri n’omutula n’enshonyi zingwêrhe, bulyala abadwîrhe banjacira bôshi omu masù gâwe bali.
21 Ebijâci n’akagayo kâbo byanvunzize omurhima, enjingo zirhaciri zâni; nalinzirage ôwakamba lukogo namubula, nalola nti nabona owakantuliriza, namubula.
22 Ebiryo byâni babiyansire babulagiramwo endulwe, nti nahûna amîshi bampa enkalishi.
23 Amêza balirakwo gahinduke murhego mâshi? gubagwase gugwase n’abîra bâbo?
24 Badundaguze mâshi, barhacifaga babwîne n’agâbo masù, balwâle akambadwe, bakaz’igenda bakûnagira.
25 Obarhulirekwo omutula, batwike birhûbano erhi bwôba bwa kulahirwa nâwe burhuma.
26 Aha mwababwe hanyagwe, n’enyumpa zâbo zije ecigohwa aha lusò.
27 Obwola bashimbulwire omuntu wêne wahanaga banarheneka omuntu wêne wabandaga.
28 Obubî bwâbo bujekw’obundi mâshi! n’irhondo barhafàga bâyagìze aha ngombe yâwe.
29 Bashandfilwe omu citabu c’abazîne, n’irhondo barhafàga bâyandikirwe omu bashinganyanya.
30 Niehe omu buhanya muno nciberîre n’omu mulengc, oburhabâle bwâwe buncinge, Yâgirwa.
31 Hano nkola nacitakira izîno lyâwe Nnâmahanga, kuyimba nayimba: nnanderhe ebivugo by’okuvuga omunkwa.
32 Kwo kusimîsa Nnâmahanga okwo, kulusha empanzi etwîre bwinjà erya y’obukoro n’eyâkunda.
33 Mwe banyinyi mukanye mubone, mwasîma munayumve oku omurhima gwinyu gwashagaluka, mwe mulonza Nnâmahanga.
34 Bulya Nnâmahanga arhahimwa kuyumva abakenyi n’abashwêke bâge arhababôla.
35 Amalunga n’igulu bicîzigirize, enyanja nazo, haguma n’eby’omu nyanja, bicîshinge.
36 Bulya Nnâmahanga yêne ye Mufungizi omu Siyoni, ye wânayûbakira bene Yuda, bajè omu nyûbake banaziyôrhane.
37 Obûko bwa bambali bâge bwo bywâyime mw’ebyo, n’abazigira izîno lyâge bo babiyôrhana
Psalms 69
1לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד׃ 2הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים כִּ֤י בָ֖אוּ מַ֣יִם עַד־נָֽפֶשׁ׃ 3טָבַ֤עְתִּי ׀ בִּיוֵ֣ן מְ֭צוּלָה וְאֵ֣ין מָעֳמָ֑ד בָּ֥אתִי בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם וְשִׁבֹּ֥לֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃ 4יָגַ֣עְתִּי בְקָרְאִי֮ נִחַ֪ר גְּר֫וֹנִ֥י כָּל֥וּ עֵינַ֑י מְ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃ 5רַבּ֤וּ ׀ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנְאַ֪י חִ֫נָּ֥ם עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר אֲשֶׁ֥ר לֹא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃ 6אֱֽלֹהִ֗ים אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ לְאִוַּלְתִּ֑י וְ֝אַשְׁמוֹתַ֗י מִמְּךָ֥ לֹא־נִכְחָֽדוּ׃ 7אַל־יֵ֘בֹ֤שׁוּ בִ֨י ׀ קוֶֹיךָ֮ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֗ה צְבָ֫א֥וֹת אַל־יִכָּ֣לְמוּ בִ֣י מְבַקְשֶׁ֑יךָ אֱ֝לֹהֵ֗י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8כִּֽי־עָ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי חֶרְפָּ֑ה כִּסְּתָ֖ה כְלִמָּ֣ה פָנָֽי׃ 9מ֖וּזָר הָיִ֣יתִי לְאֶחָ֑י וְ֝נָכְרִ֗י לִבְנֵ֥י אִמִּֽי׃ 10כִּֽי־קִנְאַ֣ת בֵּיתְךָ֣ אֲכָלָ֑תְנִי וְחֶרְפּ֥וֹת ח֝וֹרְפֶ֗יךָ נָפְל֥וּ עָלָֽי׃ 11וָאֶבְכֶּ֣ה בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וַתְּהִ֖י לַחֲרָפ֣וֹת לִֽי׃ 12וָאֶתְּנָ֣ה לְבוּשִׁ֣י שָׂ֑ק וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמָשָֽׁל׃ 13יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שְׁבֵי שָׁ֑עַר וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃ 14וַאֲנִ֤י תְפִלָּתִֽי־לְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרָב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃ 15הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וְאַל־אֶטְבָּ֑עָה אִנָּצְלָ֥ה מִ֝שֹּֽׂנְאַ֗י וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם׃ 16אַל־תִּשְׁטְפֵ֤נִי ׀ שִׁבֹּ֣לֶת מַ֭יִם וְאַל־תִּבְלָעֵ֣נִי מְצוּלָ֑ה וְאַל־תֶּאְטַר־עָלַ֖י בְּאֵ֣ר פִּֽיהָ׃ 17עֲנֵ֣נִי יְ֭הוָה כִּי־ט֣וֹב חַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ פְּנֵ֣ה אֵלָֽי׃ 18וְאַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵֽעַבְדֶּ֑ךָ כִּֽי־צַר־לִ֝֗י מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃ 19קָרְבָ֣ה אֶל־נַפְשִׁ֣י גְאָלָ֑הּ לְמַ֖עַן אֹיְבַ֣י פְּדֵֽנִי׃ 20אַתָּ֤ה יָדַ֗עְתָּ חֶרְפָּתִ֣י וּ֭בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִ֑י נֶ֝גְדְּךָ֗ כָּל־צוֹרְרָֽי׃ 21חֶרְפָּ֤ה ׀ שָֽׁבְרָ֥ה לִבִּ֗י וָֽאָ֫נ֥וּשָׁה וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי׃ 22וַיִּתְּנ֣וּ בְּבָרוּתִ֣י רֹ֑אשׁ וְ֝לִצְמָאִ֗י יַשְׁק֥וּנִי חֹֽמֶץ׃ 23יְהִֽי־שֻׁלְחָנָ֣ם לִפְנֵיהֶ֣ם לְפָ֑ח וְלִשְׁלוֹמִ֥ים לְמוֹקֵֽשׁ׃ 24תֶּחְשַׁ֣כְנָה עֵ֭ינֵיהֶם מֵרְא֑וֹת וּ֝מָתְנֵ֗יהֶם תָּמִ֥יד הַמְעַֽד׃ 25שְׁפָךְ־עֲלֵיהֶ֥ם זַעְמֶ֑ךָ וַחֲר֥וֹן אַ֝פְּךָ֗ יַשִּׂיגֵֽם׃ 26תְּהִי־טִֽירָתָ֥ם נְשַׁמָּ֑ה בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יְהִ֥י יֹשֵֽׁב׃ 27כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ רָדָ֑פוּ וְאֶל־מַכְא֖וֹב חֲלָלֶ֣יךָ יְסַפֵּֽרוּ׃ 28תְּֽנָה־עָ֭וֺן עַל־עֲוֺנָ֑ם וְאַל־יָ֝בֹ֗אוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ 29יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר חַיִּ֑ים וְעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃ 30וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וְכוֹאֵ֑ב יְשׁוּעָתְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃ 31אֲהַֽלְלָ֣ה שֵׁם־אֱלֹהִ֣ים בְּשִׁ֑יר וַאֲגַדְּלֶ֥נּוּ בְתוֹדָֽה׃ 32וְתִיטַ֣ב לַֽ֭יהוָה מִשֹּׁ֥ור פָּ֗ר מַקְרִ֥ן מַפְרִֽיס׃ 33רָא֣וּ עֲנָוִ֣ים יִשְׂמָ֑חוּ דֹּרְשֵׁ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים וִיחִ֥י לְבַבְכֶֽם׃ 34כִּֽי־שֹׁמֵ֣עַ אֶל־אֶבְיוֹנִ֣ים יְהוָ֑ה וְאֶת־אֲ֝סִירָ֗יו לֹ֣א בָזָֽה׃ 35יְֽ֭הַלְלוּהוּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ יַ֝מִּ֗ים וְֽכָל־רֹמֵ֥שׂ בָּֽם׃ 36כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים ׀ י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְיָ֥שְׁבוּ שָׁ֝֗ם וִירֵשֽׁוּהָ׃ 37וְזֶ֣רַע עֲ֭בָדָיו יִנְחָל֑וּהָ וְאֹהֲבֵ֥י שְׁ֝מ֗וֹ יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃
70
OLULANGA LWA 69 (70): Okuhûna oburhabâle bwa Nnâmahanga
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lwa Daudi. Aha kushwinja.
2 Yâgirwa, oyêmêre ondîkûze nâni; Yâgirwa, okanye ontabale.
3 Lero enshonyi zibagwarhe babulabule, balya bôshi banninga mpu bankûlamwo omûka.
Bayegûke enshonyi zibabumbe, balya bacishingira okuhanyagala kwâni.
4 Zibabumbe basômerwe, balya bakaz’iderha mpu yihé-yihé.
5 Bôhe balya bakulonza, bacîshinge banasîme muli we; na balya bakulingakwo oburhabâle, bakaz’iyôrha baderha mpu Nyakasane aganze!
6 Niehe ndi mukenyi nnandi muhanya? Nyamuzinda mâshi mâshi, ndwirâkwo.
We Mufungizi we na Muciza wâni: Biduha, mâshi Nyakasane!
Psalms 70
1לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר׃ 2אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָֽׁה׃ 3יֵבֹ֣שׁוּ וְיַחְפְּרוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃ 4יָ֭שׁוּבוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָ֝אֹמְרִ֗ים הֶ֘אָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃ 5יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ ׀ בְּךָ֗ כָּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל אֱלֹהִ֑ים אֹ֝הֲבֵ֗י יְשׁוּעָתֶֽךָ׃ 6וַאֲנִ֤י ׀ עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֱלֹהִ֪ים חֽוּשָׁ֫ה־לִּ֥י עֶזְרִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה יְ֝הוָ֗ה אַל־תְּאַחַֽר׃

71
OLULANGA LWA 70 (71): Omusengero gw’okola mushosi
1 W’ono nyâkîreko Nyamwagirwa, Orhazigaga enshonyi zambumba ciru n’olusiku luguma
2 Omu bushinganyanya bwâwe ondîkûze onancize, oyuname ontege okurhwîri onandikûze.
3 Ombêre ibuye nyakiraho, onshubire côgo cizibu lyo ndobôka.
4 Yâgirwa Nnâmahanga, nkûla omu maboko g’eyi nkola-maligo, ntenza omu nfune z’oyu mumînya w’ecishungu.
5 We nâlolakwo, Yâgirwa Nnâmahanga, we nyôrha ncîkubagira kurhenga oburho bwâni.
6 We nyegemera kurhenga okuburhwa kwâni, we mufungizi wâni kurhenga omu nda ya nyâmà, we nancìkubagira cnsiku zôshi.
7 Omu masù ga banji kwo nàbire nka cisômerine, bulyala wakaz’intabâla buzibu.
8 Akanwa kani karhadwirhi kahusa kuyimba irenge lyâwe, budwîrhe bwaca bunayire erhi irenge lyâwe kayimba.
9 Orhanjahikaga amango nkola ndi mushosi, orhandekêreraga amango ntacigwêrhi magala.
10 Bulyala abashombanyi bâni nie badwîrhe baderha, abadwîrhe bambona mahwe badwîrhe bahekana, mpu:
11 «Nyamuzinda amulekêrîre», mpu: «Mukanye mumugwarhe bulya arhagwêrhi cafungira.»
12 Mâshi Nnâmahanga orhanjâga kuli mâshi, okanye ontabâle, Waliha Nnâmahanga.
13 Ngasi bashimbire omûka gwâni, enshonyi zibagwarhe babulabule; balya barhâmmirira marhî bôshi, enshonyi zibayûbikire, zibabumbe.
14 Niehe we nyôrha ncìkubagira, n’irenge lyâwe lyo nakaz’ilwira.
15 Akanwa kani kacîtakîre obushinganyanya bwâwe, kalegerere kayigâna oku burhabâle bwâwe: ntânaderhe nti lwo lugero nalekerakw’olu.
16 Nàderha ebijiro by’obuhashe bwâwe, Nnâmahanga, nnanyimbe obushinganyanya bwâwe Nyamwagirwa.
17 Wànyigirizagya nciri murhò, Yâgirwa Nyamuzinda, na kuhika buno ebisômerine byâwe kuderha mbiderha.
18 Bukolaga bushosi obu, zikola mvi zino, Yâgirwa Nnâmahanga orhandekêreraga; nkaziganîrira abâna ba buna emisî y’okuboko kwâwe, n’abâna bâburhwa bôshi mbabwîre obuhashe bwâwe?
19 Mbabwîre obushinganyanya bwâwe buhumîre oku nkuba Yâgirwa Nnâmahanga, bulya wàjiragamwo ebingan’aha; Nyamuzinda mushâna orhajìbwa omu irhwe!
20 We wànyêrekaga amalibuko ntya, we wananshubizamwo omûka, we wanashubindengeza onkûle omûla kuzimu.
21 Obukulu bwâni buhirekwo obundi, onashubintuliriza.
22 Nâni nkolaga nayimba oburhabesha bwâwe oku mulya gw’olulanga, nkukuze n’enzenze, we Mwimâma w’Israheli.
23 Kucîshinga akanwa kani kâcîshinga hano nkola nakuyimbira, omurhima gwâni wâcungula gwohe kusimîriza gwâsimiriza.
24 Olulimi lundi ekanwa nalwo lurhahuse lwaganìra obushinganyanya bwâwe, obûla balya barhannongezagya kalamo wababonesizenshonyi.

Psalms 71
1בְּךָֽ־יְהוָ֥ה חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃ 2בְּצִדְקָתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּֽתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָ֝זְנְךָ֗ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ 3הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃ 4אֱֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ׃ 5כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יְ֝הוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃ 6עָלֶ֤יךָ ׀ נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֭מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד׃ 7כְּ֭מוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֝אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃ 8יִמָּ֣לֵא פִ֭י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ 9אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי׃ 10כִּֽי־אָמְר֣וּ אוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹׁמְרֵ֥י נַ֝פְשִׁ֗י נוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו׃ 11לֵ֭אמֹר אֱלֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל׃ 12אֱ֭לֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽיּשָׁה׃ 13יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃ 14וַ֭אֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃ 15פִּ֤י ׀ יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַיּ֥וֹם תְּשׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֤י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת׃ 16אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃ 17אֱֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ 18וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֪ים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃ 19וְצִדְקָתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃ 20אֲשֶׁ֤ר הִרְאִיתַ֨נִו ׀ צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תְּחַיֵּ֑ינִו וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃ 21תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ 22גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 23תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃ 24גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִֽי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃
72
OLULANGA LWA 71 (72): Omwâmi wàlaganyibagwa
1 Lwa Salomoni.
Yâgirwa Nyamuzinda, ohè mwâmi okurhimanya, otulire mwene mwâmi obushinganyanya bwâwe.
2 Arhegeka ishanja lyâwe n’obwîrhonzi, n’abîrhôhye bâwe âbahabûla okunali.
3 Entondo zâhereza olubaga omurhûla, n’ehirhondo hilerhe ohushinganyanya.
4 Ye wâshîbirira abanyi omu lubaga, Ye wâciza iburha ly’abakenyi. Ye wâtulikanya ababalibuza.
5 Alama nk’izûba, nka mwêzi kurhenga okw’iburha kuj’oku lindi. 6 Ahonera nka nkuba oku kahasi, nka nkuba yadômer’idaho.
7 Obushinganyanya bwâyêra omu nsiku zâge, n’omurhûla guluge, kuhika omwêzi guzike.
8 Arhegeka kurhenga oku nyanja kuhika oku nyanja kurhenga oku lwîshi kuhika ah’igulu lihekera.
9 Abashombanyi bâge barhibukira embere zâge, n’abamulwîsa bâmime akatulo.
10 Abâmi b’omu Tarsisi n’ab’omu birhwa bâmurhûla entûlo, abâmi b’e Saba n’ab’e Seba bamusholôlera.
11 N’abâmi b’igulu lyôshi bamuharâmya, amashanja gôshi gâmukolere.
12 Co cirhumire âciza omukenyi omuyakûzize, n’omugalugalu orhagwêrhi warhabâla. 13 Ababalira omushalye n’omukenyi, n’obuzîne bw’omunyi abucize.
14 Abakûla omu kunyagwa n’omu kulibuzibwa, n’omukò gwâbo âgulola bwinjà. 15 Kulama âlama, bakaz’imurhûla amarhale g’e Buharabu, bakaz’imusengera burhahusa, bamugishe ensiku n’amango.
16 Idaho lyâyêra engano; emburho yâge yasogorokera oku busongerwe bw’entondo aka Libano, n’abantu bâyôloloka omu cihugo nka kahasi ebulambo.
17 Izîno lyâge lyâgishwa ensiku n’amango, oku izûba licibasha, erhi ho n’izîno lyâge libà. Emilala yôshi y’igulu yâgishirwa muli ye, amahanga gôshi gâmuderha muny’iragi.
18 Agishwe Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, Bulya yêne wàjizire ebirhangâzo. 19 Ligishwe n’izîno lyâge ly’irenge ensiku zôshi, n’obukuze bwâge bulumire en’igulu. Amen! Amen!
20 Okushwinjwa kw’emisengero ya Daudi, mugala wa Yese.
Psalms 72
1לִשְׁלֹמֹ֨ה ׀ אֱֽלֹהִ֗ים מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָתְךָ֥ לְבֶן־מֶֽלֶךְ׃ 2יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃ 3יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה׃ 4יִשְׁפֹּ֤ט ׀ עֲֽנִיֵּי־עָ֗ם י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִֽידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק׃ 5יִֽירָא֥וּךָ עִם־שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים׃ 6יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל־גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ׃ 7יִֽפְרַח־בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד־בְּלִ֥י יָרֵֽחַ׃ 8וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד־יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ 9לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃ 10מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ׃ 11וְיִשְׁתַּחֲווּ־ל֥וֹ כָל־מְלָכִ֑ים כָּל־גּוֹיִ֥ם יַֽעַבְדֽוּהוּ׃ 12כִּֽי־יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃ 13יָ֭חֹס עַל־דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשֹׁ֖ות אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ׃ 14מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃ 15וִיחִ֗י וְיִתֶּן־לוֹ֮ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל־הַ֝יּ֗וֹם יְבָרֲכֶֽנְהֽוּ׃ 16יְהִ֤י פִסַּת־בַּ֨ר ׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃ 17יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ֮ יִנֹּ֪ין שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל־גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃ 18בָּר֤וּךְ ׀ יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃ 19וּבָר֤וּךְ ׀ שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת־כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃ 20כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן־יִשָֽׁי׃

73
OLULANGA LWA 72 (73): Ihwe n’amashumi g’okubona abantu babî banabêrwe n’eby’en’igulu
1 Lulanga. Lwa Azafi.
Nyamuzinda mushâna abâ mwinjà kuli Bene-Israheli, abâ mwinjà oku bantu b’omurhima nkana.
2 Amagulu gâni okwisi gagend’ebinzongonzongo, hindi hitya amagulu gâni garhereze.
3 Kulya kubà nàyâgirwe, erhi mbona okubêrwa enkola-maligo zibêrwa.
4 Bôhe barhajira maganya maci, barhalaka ndwâla barhalaka na buhorho buci.
5 Ezi mmanja zibâ oku bantu bôhe zirhababakwo, bôhe barhahanirwa haguma n’abandi bantu.
6 Ko kala kagayano bayambala omw’igosi, ko kala kadali bayambaliza nka cirondo.
7 Obubî bwâbo kupamuka bupamuka omu murhima guzinzire, enkengêro zâbo kucîlasha zicîlasha.
8 Iderha lyâbo n’amasheka gâbo, bulyâlya bwône, n’okulimbira emisî kwâbo, kagayano kakulêrha.
9 Akanwa kâbo, oku kàlwîsa amalunga, olulimi lwâbo lwazinga-zinga igulu.
10 Okwo kwarhuma olubaga lwâni lwayêrekera emunda bali, n’amîshi bàganywa bàrhama, mpu:
11 «Kurhi Nyamuzinda ankamanya?» mpu: «K’Ow’Enyanya ankamanya?»
12 Kwo bayôrha ntyo Abanya-byâha, okudêkerera bo bene-kwo n’okubêrwa n’ebirugu, bo bene-kwo.
13 Kumanya busha narhamiraga erhi nnanga omurhima gwâni nti gurhazingaga, erhi nkalabîra enfune omu bwêru-kwêru?
14 Bulyala mpimbo ndwîrhe nalya ngasi mango, na ngasi lusiku erhi na buhane nahâbwa.
15 Ncigererezagye nti: «Ka nderhe akâbo», nali nacikûla omu karhî ka bagala bâwe.
16 Nacîja emurhima obwo, nti: «Ka nyumve okwo»; nabona oku kuli kurhama bwenêne.
17 Nalinda mpika oku mahwe ga Nyamuzinda, lyo nkabonaga okuhera kw’Abanya-byâha.
18 Ewa, oku ntuli kuno obayâbulira, obul’inabahirikira omu buhanya!
19 Kuziga barhimang’irhibuka wâni! Kuhirigirha bahirigirha bahêkwe n’ebihamba.
20 Nyamwagirwa, kwo obalola kula omuntu alola ecilôrho erhi azûka, erhi obà wamâtulûka orhashîbirira mpu olole kurhi bàli bashushire.
21 Amango omungo gwàli gungwêrhe, nayumva nka kuno bamândira emurhima.
22 Kuhwinjagala nàli mpwinjagîre, ntàli mmanyire bici, omu masù gâwe kwo nàli nyosire nka nkafu.
23 Niehe nâyôrha mbâ haguma nâwe, wànyansire wangwarhira oku kuboko.
24 Wêne wàlonzize okumpabûla, wêne wâyishir’inyakirira omw’irenge.
25 Wundi ndi njira omu mpingu aha nyuma zâwe? N’amango rhuli rhwembi, igulu ntà bununu mbwîne lirikwo.
26 Amagala ciru gankarhemuka, n’omurhima ciru gukarhemuka, Wêne we Kabuye k’omurhima gwâni, We wanayôrha obâ mwanya gwâni ensiku n’amango.
27 Bulyala abakutwîka kuhera baj’ihera, abakuleka baj’ishiga bandi balume kuzigulula onabazigulula.
28 Niehe okubêraho Nyamuzinda kwo kwinjà kwâni, n’okujira Nyakasane Nyamuzinda lwakiro lwâni. Emikolo yâwe yôshi, nâyiyimba aha lumvi lwa mwâli-Siyoni
Psalms 73
1מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אַ֤ךְ ט֭וֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים לְבָרֵ֥י לֵבָֽב׃ 2וַאֲנִ֗י כִּ֭מְעַט נָטָ֣וֻי רַגְלָ֑י כְּ֝אַ֗יִן שֻׁפְּכֻ֥ה אֲשֻׁרָֽי׃ 3כִּֽי־קִ֭נֵּאתִי בַּֽהוֹלְלִ֑ים שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה׃ 4כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם וּבָרִ֥יא אוּלָֽם׃ 5בַּעֲמַ֣ל אֱנ֣וֹשׁ אֵינֵ֑מוֹ וְעִם־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א יְנֻגָּֽעוּ׃ 6לָ֭כֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית חָמָ֥ס לָֽמוֹ׃ 7יָ֭צָא מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ עָ֝בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב׃ 8יָמִ֤יקוּ ׀ וִידַבְּר֣וּ בְרָ֣ע עֹ֑שֶׁק מִמָּר֥וֹם יְדַבֵּֽרוּ׃ 9שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם תִּֽהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ׃ 10לָכֵ֤ן ׀ יָשׁ֣יּב עַמּ֣וֹ הֲלֹ֑ם וּמֵ֥י מָ֝לֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ׃ 11וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן׃ 12הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים וְשַׁלְוֵ֥י ע֝וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃ 13אַךְ־רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י וָאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי׃ 14וָאֱהִ֣י נָ֭גוּעַ כָּל־הַיּ֑וֹם וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים׃ 15אִם־אָ֭מַרְתִּי אֲסַפְּרָ֥ה כְמ֑וֹ הִנֵּ֤ה ד֭וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָֽדְתִּי׃ 16וָֽ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את עָמָ֖ל ה֣יּא בְעֵינָֽי׃ 17עַד־אָ֭בוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃ 18אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃ 19אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע סָ֥פוּ תַ֝֗מּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת׃ 20כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ אֲ֝דֹנָי בָּעִ֤יר ׀ צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה׃ 21כִּ֭י יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י וְ֝כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן׃ 22וַאֲנִי־בַ֭עַר וְלֹ֣א אֵדָ֑ע בְּ֝הֵמ֗וֹת הָיִ֥יתִי עִמָּֽךְ׃ 23וַאֲנִ֣י תָמִ֣יד עִמָּ֑ךְ אָ֝חַ֗זְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי׃ 24בַּעֲצָתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי וְ֝אַחַ֗ר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי׃ 25מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם וְ֝עִמְּךָ֗ לֹא־חָפַ֥צְתִּי בָאָֽרֶץ׃ 26כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם׃ 27כִּֽי־הִנֵּ֣ה רְחֵקֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ הִ֝צְמַ֗תָּה כָּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ׃ 28וַאֲנִ֤י ׀ קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י־ט֥וֹב שַׁתִּ֤י ׀ בַּאדֹנָ֣י יְהוִֹ֣ה מַחְסִ֑י לְ֝סַפֵּ֗ר כָּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃
74
OLULANGA LWA 73 (74): Okulakira engombe ya Nyamuzinda
1 Lwimbo lwa kuyigîriza. Lwa Azafi.
Mâshi Nnâmahanga, ci wàrhulekèrire mâshi? carhumire walubira ebibuzi by’omu busò bwâwe?
2 Kengêra lulya lubaga wàcishogaga kurhenga mîra, gulya mulala wàcungulaga mpu gubè gwâwe, kengêra na kulya wàcishogaga entondo ya Siyoni onagwikakwo entebe yâwe.
3 Orhang’ibâ nka wahira okugulu mwo bira bikola byayôrha bibâ bigûka, ngasi kantu kali omu ngombe omushombanyi akashandâzize kôshi.
4 Ababisha bàjire aha ngombe yâwe babandiraho akakû, bagwika amatumu gâbo bacitakira.
5 Kwo bàli ak’abâkonda omuzirhu n’embasha.
6 Enyumvi z’olurhambâ lwâwe, bàziyusize bazivunanga n’embasha n’enyundo.
7 Oluhêro lwâwe bàludûlisire muliro, n’ecirâlo c’izîno lyâwe hanw’igulu bàcihemwire. 8 Kwo badesire emurhima, mpu: «Rhushâbire byôshi kuguma», mpu: «Ngasi mahêro Nyamuzinda ajira hanw’igulu gôshi mugayôce.»
9 Ebisômerine bîrhu arhali rhwe rhwâcibilolekwo, na ntà mulêbi ocihali, rhurhanalimwo omuntu omanyire mangaci ebi byâhwa.
10 Nnâmahanga, mangaci oyomubisha âleka okurhukwâma, kâli anakolaga ashekera izîno lyâwe burhahusa obwo?
11 Cici cirhumire washukira cici cirhumire wabeza okulyo kwâwe oku cifuba? 12 Nyamuzinda ye Mwâmi nshiga kurhenga mîra, ye Mufungizi onfungira mw’er’igulu.
13 W’olya waberag’enyanja n’obuhashe bwâwe, washangula amarhwe g’enjoka omu mîshi.
14 W’olya wàtuntumaga amarhwe ga Leviyatani, wamuhâ eby’omu nyanja byamushêga.
15 W’olya wàmezagya enshôko wàzûsa n’emigezi, enyîshi nênênê wàziganya.
16 We Nn’omûshi we na Nn’obudufu, We wàmanikaga omwêzi n’izûba.
17 We wàtwîraga idaho aha lyagalukira, ecanda n’empondo we wàbijiraga.
18 Okengêre n’oku: oyomubisha kushonza okwo akushonzize, Nyakasane, n’eryôla ishaja ly’abasirhe lyajacìre izîno lyâwe lyarhama.
19 Engûkù yâwe omanyâge wankayihâ lubakâ, n’omûka gwa bambali bâwe orhaguyibagiraga bujayo!
20 Lolakwo erya ndagâno yâwe: mwo cirya cihugo, enyâkiro n’amashwa, ntaho barhâlwa.
21 Omunyi arhakurhengagaho n’enshonyi, omukenyi n’omunyi bacìtakire izîno lyâwe.
22 Nnâmahanga, yimuka wêne olwise olwo lubanja, okengêre n’ebijâci abo basirhe badesire balegerera bakujacira.
23 Orhahushaga izù ly’abashombanyi bâwe, akavù katuzirwe n’abakurhêzire kacidwîrhe kazûka.
Psalms 74
1מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף לָמָ֣ה אֱ֭לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח יֶעְשַׁ֥ן אַ֝פְּךָ֗ בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ׃ 2זְכֹ֤ר עֲדָתְךָ֨ ׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ הַר־צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה ׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃ 3הָרִ֣ימָה פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כָּל־הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃ 4שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃ 5יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּֽסֲבָךְ־עֵ֝֗ץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃ 6וְ֭עַתָּ פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵֽילַפֹּ֗ת יַהֲלֹמֽוּן׃ 7שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־שְׁמֶֽךָ׃ 8אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כָל־מוֹעֲדֵי־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃ 9אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין־ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא־אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד־מָֽה׃ 10עַד־מָתַ֣י אֱ֭לֹהִים יְחָ֣רֶף צָ֑ר יְנָ֘אֵ֤ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח׃ 11לָ֤מָּה תָשִׁ֣יב יָ֭דְךָ וִֽימִינֶ֑ךָ מִקֶּ֖רֶב חֵֽוקְךָ֣ כַלֵּֽה׃ 12וֵ֭אלֹהִים מַלְכִּ֣י מִקֶּ֑דֶם פֹּעֵ֥ל יְ֝שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ׃ 13אַתָּ֤ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעָזְּךָ֣ יָ֑ם שִׁבַּ֖רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֝נִּינִ֗ים עַל־הַמָּֽיִם׃ 14אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃ 15אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃ 16לְךָ֣ י֭וֹם אַף־לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃ 17אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כָּל־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּם׃ 18זְכָר־זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהוָ֑ה וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִֽאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃ 19אַל־תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃ 20הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃ 21אַל־יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם עָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן יְֽהַלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ׃ 22קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִיבָ֣ה רִיבֶ֑ךָ זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃ 23אַל־תִּ֭שְׁכַּח ק֣וֹל צֹרְרֶ֑יךָ שְׁא֥וֹן קָ֝מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד׃

75
OLULANGA LWA 74 (75): Nyamuziuda Mucîranuzi w’okuli
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. «Shukira orhashâbe». Lulanga. Lwa Azafi. Lwimbo.
2 Kukuza kuno rhudwîrhe rhawakukuza, Nyakasane, kukuza kuno rhudwîrhe rhwakukuza. Rhudwîrhe rhwakuza izîno lyâwe, rhunadwîrhe rhwayimba ebisômerine byâwe.
3 Amango nâtwa olusiku go na mango nâtwa olubanja niene; nk’oku binahashikine.
4 Ciru igulu lyankadundagana, n’abaliyûbakakwo bôshi badûndagana, amakondo galyo buzibu nàgagwisire.
5 Nàbwizire abalimbirira, nti: «Murhalimbirire», n’enkola-maligo, nti: «Murharhege amahembe».
6 Nti: «Murharhege Ow’Enyanya amahembe, murhahîraga mukashinyagulira Nyamuzinda!»
7 Arhali yo âyîsh’ebushoshokero bw’izûba, nîsi erhi ebuzikiro bwalyo; arhali yo âyîsh’ebwa ntondo,
8 Nyamuzinda ye mutwî w’emmanja: anayandagaze muguma, alengeze n’owundi.
9 Bulya Nyakasane akola afumbasire akabêhè, kayunjwîre irivayi lyabîra, linali lya cigushè. Amàbahungulira kuli ko: enkola-maligo zibâ okw’igulu, ene zanywa zishongôze.
10 Niehe nâyôrha nsimire ensiku n’amango, nanzihire Nyamuzinda wa Yakôbo olulanga.
11 Kutuntuma nâtuntuma amahembe g’enkola-maligo, amahembe g’abashinganyanya gohe kugôya nâgagôya.
Psalms 75
1לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ 2ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ ׀ אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ 3כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃ 4נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה׃ 5אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃ 6אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃ 7כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃ 8כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃ 9כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃ 10וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 11וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃
76
OLULANGA LWA 75 (76): Nyamuzinda ye hima byôshi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Oku nzihwa z’emisî. Lulanga. Lwa Azafi. Lwimbo.
2 Nyamuzinda amanyîkîne omu ca Yuda, n’omu Israheli, izîno lyâge lyàjire irenge.
3 Ecirâlo câge mwo ciri cigwike omu Salemu; n’oku Siyoni kw’obwâmi bwâge bubâ.
4 Avunirekwo emilazo y’emiherho, n’empenzi, n’engôrho n’amatumu.
5 Wayisha n’emisî, wamoleka nka cimole, wamanuka oku ntondo z’ensiku n’amango.
6 Entwâli mpu zinyagâge zànyagwa, mpu zihungâge zij’iro, zàyumva amaboko gàrhoga.
7 Wakankama obwo, Nyamuzinda wa Yakôbo, babomboro n’ebihêsi byàgama.
8 Bakurhinye, orhajìbwa omw’irwe, erhi budârhi bw’oburhè bwâwe burhuma.
9 Kurheng’emalunga akanwa kâwe kàyumvîkana: igulu lyàgeramw’omusisi lyanamerha.
10 Nyamuzinda ayimuka obwo mpu aj’itwa emmanja, anagalukire abanyinyi babâ okw’igulu.
11 Edomu àkukuza omu burhe bwâge, n’abanyi bàsigire omu Emati, bakujirira olusiku lukulu.
12 Mujire ebiragâne mubirhûle Nyakasane Nnâmahanga, abali eburhambi bwâge barhûle Nyamuzinda entûlo.
13 Ye kûla abaluzi mw’omûka. Ye nageza abâmi b’igulu mw’omusisi.
Psalms 76
1לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ 2נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃ 3וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃ 4שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃ 5נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃ 6אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃ 7מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃ 8אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃ 9מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃ 10בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃ 11כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃ 12נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃ 13יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
77
OLULANGA LWA 76 (77): Okugerêreza ebijiro bya Nyamuzinda
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Yedutuni. Lwa Azafi. Lulanga.
2 Nnâmahanga nayakâza obu nakûbiriza ntya, ye ndwîrhe nayakûza nti anyumve nâni.
3 Olusiku ngwêrhwe n’omutula Nyakasane ye nnongereza mbone, okuboko kwâni kunalâle kwamuyimbira obudufu bwôshi.
4 Erhi nayîsh’ikengêra Nnâmahanga, nnanyumve ecifufu, erhi nayîsh’irhanya, nyumve omurhima gurhaciri gwâni gurhoge.
5 Engohe zâni wazibuzize buhûnga, omurhima gwâni gwabuzire budêkerera, lêrha ciru okuderha akanwa ntakuhashiri.
6 Ndwirhage nagerêreza ensiku zàgezire, nkengêre emyâka yàli burhanzi, ntanye-ntanye!
7 Erhi bwayîsh’ibâ budufu nangerêrezagye emurhima, nkengêre ndôse emirhima.
8 Nti: «Nyamuzinda kàli warhulekêrirage obwo? orhakanacirhubabalira bundi?
9 Kâli rhwanatûhirage lwôshi omu masù gâge, n’omulagi àrhulaganyagya ntà mwâna wîrhu wâciguhikekwo.
10 Ka Nyamuzinda kuyibagira ayibagire olukogo lwâge, nîsi erhi burhe bwarhuma anywa embuli aleka olukogo lwâge?»
11 Nàderha obwo, nti: «Gwomutula gungwêrhe ogwo, gunali gw’ogu, kulya kubà okuboko kw’Ow’Enyanya bwenêne kwahindusire kundi kundi.»
12 Kukengêra nkengêra emikolo ya Nyakasane, neci nankengêre ebisômerine byâwe bya mîra.
13 Nkolaga nagerêreza nkengêre emikolo wàkozire, ngere n’omu bijiro wàrhujirîre.
14 Nnâmahanga, enjira yâwe erhagerwamwo, ka hali wundi Nyamuzinda oli aka Nyamuzinda wâni?
15 Mushâna we Nyamuzinda, we jira ebirhangâzo, wayêresire amashanja gabona obuhashe ojira.
16 wayanka walîkûza olubaga lwâwe n’okuboko kwâwe kulyo, walîkûza bene-Yakôbo na bene-Yozefu.
17 Amîshi gàkubona, Nnâmahanga, gàkubona gàgeramw’omusisi: 18 Ebitù byàdubula amîshi, ecitû càkungula n’emyampi yâwe yàbalala.
19 Enkuba yâwe yalaza, orhukengulo rhwamoleka igulu, igulu lyàrhemuka, lyàgeramw’omusisi.
20 Wàyanka watwa enjira omu nyanja, wakoma enjira omu nyanja y’amîshi, lerhaga ciru amashando gâwe.
21 Wàja watunda olubaga lwâwe nka busò, walutunda n’okuboko kwa Mûsa na Aròni.

Psalms 77
1לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־יְדיּת֗וּן לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר׃ 2קוֹלִ֣י אֶל־אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי׃ 3בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י ׀ לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃ 4אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים וְאֶֽהֱמָיָ֑ה אָשִׂ֓יחָה ׀ וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה׃ 5אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י נִ֝פְעַ֗מְתִּי וְלֹ֣א אֲדַבֵּֽר׃ 6חִשַּׁ֣בְתִּי יָמִ֣ים מִקֶּ֑דֶם שְׁ֝נ֗וֹת עוֹלָמִֽים׃ 7אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם־לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי׃ 8הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח ׀ אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא־יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד׃ 9הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ 10הֲשָׁכַ֣ח חַנּ֣וֹת אֵ֑ל אִם־קָפַ֥ץ בְּ֝אַ֗ף רַחֲמָ֥יו סֶֽלָה׃ 11וָ֭אֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא שְׁ֝נ֗וֹת יְמִ֣ין עֶלְיֽוֹן׃ 12אֶזְכֹּ֥יר מַֽעַלְלֵי־יָ֑הּ כִּֽי־אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ׃ 13וְהָגִ֥יתִי בְכָל־פָּעֳלֶ֑ךָ וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ 14אֱ֭לֹהִים בַּקֹּ֣דֶשׁ דַּרְכֶּ֑ךָ מִי־אֵ֥ל גָּ֝ד֗וֹל כֵּֽאלֹהִֽים׃ 15אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ׃ 16גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵי־יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה׃ 17רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם ׀ אֱֽלֹהִ֗ים רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ אַ֝֗ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת׃ 18זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם ׀ עָב֗וֹת ק֖וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים אַף־חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ׃ 19ק֤וֹל רַעַמְךָ֨ ׀ בַּגַּלְגַּ֗ל הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל רָגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ׃ 20בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ וּֽ֭שְׁבִֽילְיךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ׃ 21נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
78
OLULANGA LWA 77 (78): Okubula okuvuga omunkwa kwa Bene-Israheli
1 Nyigîrizo. Lwa Azafi.
Lubaga lwâni yumva nkubwîre, rhegi okurhwîri muyumve oku nâderha.
2 Nkola nabumbûla akanwa, nkola nâtwa emigani, nkola nâbasa agàli mahwe kurhenga mîra.
3 Birya rhwàyumvagya rhwànabimanya, birya rhwabwiragwa na balarha,
4 Rhurhankabifulika abinjikulu bâbo, rhurhankabula bwabimanyîsa abâna bâburhwa. Rhwababwîra oku Nyakasane alumeha kwôshi, obuhashe bwâge n’ebinjà àjizire by’okurhangâza.
5 Ayansire àderha akanwa omu ca Yakôbo, àgwika irhegeko omu ca Israheli. Akomêreza ababusi bîrhu mpu irhegeko bahîrwe balimanyîse abâna bâbo.
6 Iburha lyâyisha, bo bâna baburhwa abo, mpu nabo bamanye•banamanyîse abâna bâbo.
7 Nabo bakaz’icîkubagira Nyamuzinda, barhag’iyibagira emikolo ya Nnâmahanga, ci bakaz’ishimb’amarhegeko gâge.
8 Barhanabâga ishanja lya bagoma, ba cabîra-bahana, aka bashakulûza wâbo. Lyo lyàli iburha lya murhima guli nka gwa ngoko, omurhima gwâbo gurhàli gusêzire kuli Nnâmahanga.
9 Aka bene-Efremi bàbâga bafôzire banahinika, babul’iyâka erhi olusiku lw’okulwa luhika.
10 Ecihango ca Nyamuzinda bàrhacifumaga, bulya bamàlahira bwa kulikira irhegeko lyâge.
11 Bayibagira ebinjà àli àbajirire, n’ebijiro by’okurhangâza àli àbayêresire.
12 Ali àjirire ebisômerîne by’enkwîra omu masù ga b’îshe, amango bàli omu cihugo c’e Mîsiri n’oku irango lya Sowani.
13 Enyanja ayiberamwo kabirhi abayîkiza, anayìmanika amîshi nka côgo ca kuhalira. 14 Akaz’ibalusa n’ecitû mûshi, akaz’ibamolekera n’omuliro budufu.
15 Abera amabuye omu mpinga àbanywesa bàguka aka owanywer’aha nshalalo,
16 Apamula amîshi omw’ibuye, akûlamwo amîshi gahulula nka nyîshi nênênê.
17 Kurhahangaga barhashub’igwira babìhira Ow’Enyanya, n’okumugayikiza omu mpinga.
18 Omu mirhima yâbo balonza okurhangula Nnâmahanga, bahûnira ebiryo obuhubu.
19 Bashinyagulira Nnâmahanga, mpu: «Ka Nyamuzinda akarhubonera eci rhwàlya omu mpinga?»
20 Mpu: «Dala oku àbire nk’akoma okw’ibuye amîshi gafukûkamwo, ashurh’okw’ibuye enyîshi zapamukamwo. Mpu: Omugati gwo? K’akarhuboneragwo, nîsi erhi aderhe mpu alisa olubaga lwâge oku hy’amiru?»
21 Lero erhi Nyakasane àyumwa ntyo oburhè bwamugwârha, embasha yajà ecîko erhi Yakôbo orhuma, àlubira Yakôbo nk’aha bwàcêraga.
22 Bulyala bàrhayêmêraga akanwa ka Nnâmahanga, barhacikubagiraga oburhabâle bwâge.
23 Kurhanahangaga arhanarhegeka ebitù by’enyanya, anahamûl’enyumvi z’emalunga.
24 Enkuba y’amâna g’okulya yacîbânda okw’idaho, mpu: «Nki omugati gw’emalunga». 25 Omuntu naye aluma oku biryo by’abazibu, biryo ebyôl’abantu bàrhumiragwa mpu balye basîme.
26 Ashub’ija aho: atul’empûsi emalunga, n’oku buhashe bwâge azûsa kalemêra.
27 Enyama zàbâgwakwo nka katulo, n’ebinyunyi, birya by’amashala, byagwa nka mushenyi omu nyanja.
28 Byacikananika omu birâlo byâbo, byakaz’igwa aha burhambi bwa ngasi cihando câbo.
29 Balya, bayigurha, babundêza, amiru gàli gabagwêrhe gatwîka.
30 Oku ebiryo bicibali ekanwa, oburhè bwâbo bwagwârha Nnâmahanga.
31 Anigûza abagula bàbalimwo, n’emisole y’Israheli ayihir’okw’idaho.
32 Kurhahangaga barhabiha okurhalusire, banabula buyêmêra ebisômerine byâge.
33 Lero ensiku zâbo àzisingônola kano kanya, n’emyâka yâbo ayigeza buhena.
34 Oku adwîrhe abanigûza bamulongereza, banakaz’igaluka bal’ilonza Nyamuzinda,
35 Banakaz’ikengêra oku Nyamuzinda ye Kabuye kâbo, oku Ow’Enyanya ye Muciza wâbo.
36 Babulikaz’imurheba obwo n’akanwa kâbo, babulikaz’imuhêkakwo akalimi kanywesi.
37 N’omurhima gwâbo gurhali gushingânîne mpu guyêrekere cmund’ali, n’akanwa bàfundikiraga haguma naye barhakasêzagya.
38 Ci kwône yêhe akaz’ibafa lukogo omu kukaz’izâza obubî bwâbo n’omu kubula bwabaherêrhera; akaz’icika omutula gwâge àhâli h’okubarhulira kuli gwo.
39 Yêhe akaz’ikengêra oku zinali ngonyi, oku gunali mûka kwône, gwo gugenda burhagaluka.
40 Oku bakaz’imushongeza omw’irûngu banamugayikiza omu mpinga wâni!
41 Bakaz’ishubirira barhangula Nnâmahanga n’okujira Omutagatîfu w’Israheli burhe.
42 Barhanaderhaga mpu bakengêre kulya kuboko kwâge, nîsi erhi lulya lusiku abashugulaga omu nfune z’omubisha.
43 Barhakengêraga oku akolaga eby’okurhangâza omu Mîsiri, n’ebisômerîne omu irango lya Sowani.
44 Oku àhindulaga enyîshi zâbo zashuba mukò gwône gwône, n’emibunda yâbo kwo na kwo mpu bankananywa.
45 Oku àbarhumiraga ebibugu mpu bibalume, n’ebikere mpu bibalibuze.
46 Oku àlikiraga amahanzi omu myâka yâbo, n’emburho yâbo ayirhega enzige.
47 Barhacitwaga ihuzihuzi ly’oku àlikiraga olubula omu mizâbîbu yâbo, n’ehiboho hy’obunya lwikungu omu mirhi yâbo.
48 Oku àhenguliraga olubula omu bihêsi byâbo, n’enkuba omu masò gâbo.
49 Oku abalikiragamwo idûrhu ly’oburhè bwâge, abalikiramwo n’omutula n’omungo n’amalibuko: erya ngabo y’abaganda bahisa obuhanya!
50 Oku àyiguliraga omutula gwâge àbula bubacinga oku lufù, analeka ebintu byâbo byajamwo ecihûsi.
51 Barhakengêraga oku àlambikaga ngasi nfula y’omu Mîsiri okw’idaho, alambikakwo na ngasi lubere lw’abàli omu bihando bya bene-Hamu.
52 Oku àyishaga atunda olubaga lwâge nka bibuzi, abageza omu mpinga nka busò bwa bibuzi.
53 Oku àbayikizagya bwinjà bwinjà buzira bwôba, n’enyanja yamiràngusa abashombanyi bâbo.
54 Oku abahisagya omu cihugo câge citagatîfu abahisa aha ntondo àcihâga n’okuboko kwâge.
55 Amashanja g’eco cihugo agalibirhakwo banasinza agagaba myanya-myanya gashuba birugu bàyimamwo, n’ebihando by’ago mashanja emilala y’Israheli yabishobôla.
56 Ci bôhe bakaz’irhangula Nnâmahanga, bakaz’ishonza Ow’Enyanya bwenêne, banabula bushimba amarhegeko gâge.
57 Bahabuka banahemuka aka bashakulu wâbo, bagolonjoka nka ndyâlya ya muherho.
58 Bamujira burhe n’empêro zâbo z’oku ntondo, n’ebishanga byâbo byamuzûkiza obwonganwa.
59 Lero Nnâmahanga ayumva omutula gwamugwârha, kwo kukaga Israheli.
60 Aleka ecirâlo c’omu Silo obwo, co cirâlo àli agwisire omu karhî k’abantu.
61 Okubundi aleka emisî yâge bayihêka mpira, n’irenge lyâge alirikira omu nfune z’omubisha.
62 Olubaga lwâge nalwo alurhega engôrho, akunirira omwîmo gwâge.
63 Abâna bâbo b’emisole omuliro gwabashamula, abâna-nyere bâbo babula ciyansire.
64 Abadâhwa bâbo engôrho zabashenyula, n’abakana bâbo ciru barhalakaga.
65 Lero Nyakasane anacitulîka nk’owarhenga iro, atulumukirwa nka murhabâzi wali ogazirwe n’amanvu.
66 Abashombanyi bâge abagezamwo ecôji, ababonêsa eza mêmé, zirya z’enkwira.
67 Akengula ecirâlo ca Yozefu, anabula bwacîshoga obûko bwa Efrayimu.
68 Ci yêhe abà obûko bwa Yuda bwo acîshoga. Aba entondo ya Siyoni yo arhonya.
69 Engombe yâge ayiyûbaka ndîrî ak’amalunga, ayigwika ya nsiku n’amango ak’igulu.
70 Kwo kucîshoga omwambali Daudi obwo, amukûla ebulambo erhi ayabwîre ebibuzi.
71 Amuhamagala erhi ayisha atunda ba-lubuzè, amuhamagala mpu ayâbule Yakôbo, lwo lubaga lwago, na Israheli, gwo mwîmo gwâge.
72 Akaz’ibayâbula n’omurhima mukombêdu, akaz’ibatunda n’enfune z’obwîrhonzi.
Psalms 78
1מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף הַאֲזִ֣ינָה עַ֭מִּי תּוֹרָתִ֑י הַטּ֥וּ אָ֝זְנְכֶ֗ם לְאִמְרֵי־פִֽי׃ 2אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם׃ 3אֲשֶׁ֣ר שָׁ֭מַעְנוּ וַנֵּדָעֵ֑ם וַ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ סִפְּרוּ־לָֽנוּ׃ 4לֹ֤א נְכַחֵ֨ד ׀ מִבְּנֵיהֶ֗ם לְד֥וֹר אַחֲר֗וֹן מְֽ֭סַפְּרִים תְּהִלּ֣וֹת יְהוָ֑ה וֶעֱזוּז֥וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר עָשָֽׂה׃ 5וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת ׀ בְּֽיַעֲקֹ֗ב וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל אֲשֶׁ֣ר צִ֭וָּה אֶת־אֲבוֹתֵ֑ינוּ לְ֝הוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם׃ 6לְמַ֤עַן יֵדְע֨וּ ׀ דּ֣וֹר אַ֭חֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ יָ֝קֻ֗מוּ וִֽיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם׃ 7וְיָשִׂ֥ימוּ בֵֽאלֹהִ֗ים כִּ֫סְלָ֥ם וְלֹ֣א יִ֭שְׁכְּחוּ מַֽעַלְלֵי־אֵ֑ל וּמִצְוֺתָ֥יו יִנְצֹֽרוּ׃ 8וְלֹ֤א יִהְי֨וּ ׀ כַּאֲבוֹתָ֗ם דּוֹר֮ סוֹרֵ֪ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּ֭וֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ וְלֹא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ׃ 9בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רוֹמֵי־קָ֑שֶׁת הָ֝פְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב׃ 10לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת׃ 11וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִילוֹתָ֑יו וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם׃ 12נֶ֣גֶד אֲ֭בוֹתָם עָ֣שָׂה פֶ֑לֶא בְּאֶ֖רֶץ מִצְרַ֣יִם שְׂדֵה־צֹֽעַן׃ 13בָּ֣קַע יָ֭ם וַיַּֽעֲבִירֵ֑ם וַֽיַּצֶּב־מַ֥יִם כְּמוֹ־נֵֽד׃ 14וַיַּנְחֵ֣ם בֶּעָנָ֣ן יוֹמָ֑ם וְכָל־הַ֝לַּ֗יְלָה בְּא֣וֹר אֵֽשׁ׃ 15יְבַקַּ֣ע צֻ֭רִים בַּמִּדְבָּ֑ר וַ֝יַּ֗שְׁקְ כִּתְהֹמ֥וֹת רַבָּֽה׃ 16וַיּוֹצִ֣א נוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם׃ 17וַיּוֹסִ֣יפוּ ע֖וֹד לַחֲטֹא־ל֑וֹ לַֽמְר֥וֹת עֶ֝לְי֗וֹן בַּצִּיָּֽה׃ 18וַיְנַסּוּ־אֵ֥ל בִּלְבָבָ֑ם לִֽשְׁאָל־אֹ֥כֶל לְנַפְשָֽׁם׃ 19וַֽיְדַבְּר֗וּ בֵּֽאלֹ֫הִ֥ים אָ֭מְרוּ הֲי֣וּכַל אֵ֑ל לַעֲרֹ֥ךְ שֻׁ֝לְחָ֗ן בַּמִּדְבָּֽר׃ 20הֵ֤ן הִכָּה־צ֨וּר ׀ וַיָּז֣וּבוּ מַיִם֮ וּנְחָלִ֪ים יִ֫שְׁטֹ֥פוּ הֲגַם־לֶ֭חֶם י֣וּכַל תֵּ֑ת אִם־יָכִ֖ין שְׁאֵ֣ר לְעַמּֽוֹ׃ 21לָכֵ֤ן ׀ שָׁמַ֥ע יְהוָ֗ה וַֽיִּתְעַבָּ֥ר וְ֭אֵשׁ נִשְּׂקָ֣ה בְיַעֲקֹ֑ב וְגַם־אַ֝֗ף עָלָ֥ה בְיִשְׂרָאֵֽל׃ 22כִּ֤י לֹ֣א הֶ֭אֱמִינוּ בֵּאלֹהִ֑ים וְלֹ֥א בָ֝טְח֗וּ בִּֽישׁוּעָתֽוֹ׃ 23וַיְצַ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל וְדַלְתֵ֖י שָׁמַ֣יִם פָּתָֽח׃ 24וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם מָ֣ן לֶאֱכֹ֑ל וּדְגַן־שָׁ֝מַ֗יִם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃ 25לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃ 26יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן׃ 27וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם כֶּעָפָ֣ר שְׁאֵ֑ר וּֽכְח֥וֹל יַ֝מִּ֗ים ע֣וֹף כָּנָֽף׃ 28וַ֭יַּפֵּל בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֵ֑הוּ סָ֝בִ֗יב לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃ 29וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׂבְּע֣וּ מְאֹ֑ד וְ֝תַֽאֲוָתָ֗ם יָבִ֥א לָהֶֽם׃ 30לֹא־זָר֥וּ מִתַּאֲוָתָ֑ם ע֝֗וֹד אָכְלָ֥ם בְּפִיהֶֽם׃ 31וְאַ֤ף אֱלֹהִ֨ים ׀ עָ֘לָ֤ה בָהֶ֗ם וַֽ֭יַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם וּבַחוּרֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל הִכְרִֽיעַ׃ 32בְּכָל־זֹ֭את חָֽטְאוּ־ע֑וֹד וְלֹֽא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ בְּנִפְלְאוֹתָֽיו׃ 33וַיְכַל־בַּהֶ֥בֶל יְמֵיהֶ֑ם וּ֝שְׁנוֹתָ֗ם בַּבֶּהָלָֽה׃ 34אִם־הֲרָגָ֥ם וּדְרָשׁ֑וּהוּ וְ֝שָׁ֗בוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃ 35וַֽ֭יִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים צוּרָ֑ם וְאֵ֥ל עֶ֝לְיוֹן גֹּאֲלָֽם׃ 36וַיְפַתּ֥וּהוּ בְּפִיהֶ֑ם וּ֝בִלְשׁוֹנָ֗ם יְכַזְּבוּ־לֽוֹ׃ 37וְ֭לִבָּם לֹא־נָכ֣וֹן עִמּ֑וֹ וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ בִּבְרִיתֽוֹ׃ 38וְה֤וּא רַח֨וּם ׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָ֝עִיר כָּל־חֲמָתֽוֹ׃ 39וַ֭יִּזְכֹּר כִּי־בָשָׂ֣ר הֵ֑מָּה ר֥וּחַ ה֝וֹלֵ֗ךְ וְלֹ֣א יָשֽׁוּב׃ 40כַּ֭מָּה יַמְר֣וּהוּ בַמִּדְבָּ֑ר יַ֝עֲצִיב֗וּהוּ בִּֽישִׁימֽוֹן׃ 41וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיְנַסּ֣וּ אֵ֑ל וּקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל הִתְווּ׃ 42לֹא־זָכְר֥וּ אֶת־יָד֑וֹ י֝֗וֹם אֲֽשֶׁר־פָּדָ֥ם מִנִּי־צָֽר׃ 43אֲשֶׁר־שָׂ֣ם בְּ֭מִצְרַיִם אֹֽתוֹתָ֑יו וּ֝מוֹפְתָ֗יו בִּשְׂדֵה־צֹֽעַן׃ 44וַיַּהֲפֹ֣ךְ לְ֭דָם יְאֹרֵיהֶ֑ם וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם בַּל־יִשְׁתָּיֽוּן׃ 45יְשַׁלַּ֬ח בָּהֶ֣ם עָ֭רֹב וַיֹּאכְלֵ֑ם וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃ 46וַיִּתֵּ֣ן לֶחָסִ֣יל יְבוּלָ֑ם וִֽ֝יגִיעָ֗ם לָאַרְבֶּֽה׃ 47יַהֲרֹ֣ג בַּבָּרָ֣ד גַּפְנָ֑ם וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם בַּֽחֲנָמַֽל׃ 48וַיַּסְגֵּ֣ר לַבָּרָ֣ד בְּעִירָ֑ם וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם לָרְשָׁפִֽים׃ 49יְשַׁלַּח־בָּ֨ם ׀ חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים׃ 50יְפַלֵּ֥ס נָתִ֗יב לְאַ֫פּ֥וֹ לֹא־חָשַׂ֣ךְ מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם לַדֶּ֥בֶר הִסְגִּֽיר׃ 51וַיַּ֣ךְ כָּל־בְּכ֣וֹר בְּמִצְרָ֑יִם רֵאשִׁ֥ית א֝וֹנִ֗ים בְּאָהֳלֵי־חָֽם׃ 52וַיַּסַּ֣ע כַּצֹּ֣אן עַמּ֑וֹ וַֽיְנַהֲגֵ֥ם כַּ֝עֵ֗דֶר בַּמִּדְבָּֽר׃ 53וַיַּנְחֵ֣ם לָ֭בֶטַח וְלֹ֣א פָחָ֑דוּ וְאֶת־א֝וֹיְבֵיהֶ֗ם כִּסָּ֥ה הַיָּֽם׃ 54וַ֭יְבִיאֵם אֶל־גְּב֣וּל קָדְשֹׁ֑ו הַר־זֶ֝֗ה קָנְתָ֥ה יְמִינֽוֹ׃ 55וַיְגָ֤רֶשׁ מִפְּנֵיהֶ֨ם ׀ גּוֹיִ֗ם וַֽ֭יַּפִּילֵם בְּחֶ֣בֶל נַחֲלָ֑ה וַיַּשְׁכֵּ֥ן בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 56וַיְנַסּ֣וּ וַ֭יַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן וְ֝עֵדוֹתָ֗יו לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃ 57וַיִּסֹּ֣גוּ וַֽ֭יִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָ֑ם נֶ֝הְפְּכ֗וּ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּֽה׃ 58וַיַּכְעִיס֥וּהוּ בְּבָמוֹתָ֑ם וּ֝בִפְסִילֵיהֶ֗ם יַקְנִיאֽוּהוּ׃ 59שָׁמַ֣ע אֱ֭לֹהִים וַֽיִּתְעַבָּ֑ר וַיִּמְאַ֥ס מְ֝אֹ֗ד בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 60וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ אֹ֝֗הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּאָדָֽם׃ 61וַיִּתֵּ֣ן לַשְּׁבִ֣י עֻזּ֑וֹ וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ בְיַד־צָֽר׃ 62וַיַּסְגֵּ֣ר לַחֶ֣רֶב עַמּ֑וֹ וּ֝בְנַחֲלָת֗וֹ הִתְעַבָּֽר׃ 63בַּחוּרָ֥יו אָֽכְלָה־אֵ֑שׁ וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו לֹ֣א הוּלָּֽלוּ׃ 64כֹּ֭הֲנָיו בַּחֶ֣רֶב נָפָ֑לוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃ 65וַיִּקַ֖ץ כְּיָשֵׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י כְּ֝גִבּ֗וֹר מִתְרוֹנֵ֥ן מִיָּֽיִן׃ 66וַיַּךְ־צָרָ֥יו אָח֑וֹר חֶרְפַּ֥ת ע֝וֹלָ֗ם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃ 67וַ֭יִּמְאַס בְּאֹ֣הֶל יוֹסֵ֑ף וּֽבְשֵׁ֥בֶט אֶ֝פְרַ֗יִם לֹ֣א בָחָֽר׃ 68וַ֭יִּבְחַר אֶת־שֵׁ֣בֶט יְהוּדָ֑ה אֶֽת־הַ֥ר צִ֝יּ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר אָהֵֽב׃ 69וַיִּ֣בֶן כְּמוֹ־רָ֭מִים מִקְדָּשֹׁ֑ו כְּ֝אֶ֗רֶץ יְסָדָ֥הּ לְעוֹלָֽם׃ 70וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן׃ 71מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱ֫בִיא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ׃ 72וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם׃
79
OLULANGA LWA 78 (79): Omulenge gw’olubaga lwôshi
1 Lulanga. Lwa Azafi.
Nnâmahanga mâshi kâli abapagani bàkuhisire ekà, bàhemwîre engombe yâwe ntagatîfu, Yeruzalemu yeshi bàmuhindwîre bigûkà.
2 Emibiri ya bambali bâwe, bayisîgire ebihungu mpu birye biyigurhe, n’emirhumba y’abatagatîfu bâwe bayikweba empunga.
3 Omukò gwâbo gwabulagîrwe nka mîshi oku burhambi bwa Yeruzalemu, lerhaga ciru omuntu wankababisha.
4 Rhwabire lwimbo emw’abalungu bîrhu, rhwakwamirwe rhwanashekerwa n’abarhuli eburhambi rhwarhama.
5 Waliha kuhika mangaci? Kâli weki omûngo gwâwe gurhakarhûla? Ka mpu omutula gwâwe guyigurhe nka muliro?
6 Obè by’ohêkakw’oburhè birya bihugo birhalonza okukumanya, galya mashanja garhagashâniza izîno lyâwe.
7 Bulyala bàshanshanywire Yakôbo, banashâba aha mwâge hôshi!
8 Orharhulyuzagya obubî bwa bashakulûza, obwonjo bwâwe buyêrekere emunda rhuli, bulya rhuhanyagîre kurhali kunyi obu.
9 Orhulwirekwo mâshi Nyamuzinda, Muciza w’abantu; irenge ly’izîno lyâwe lirhume warhurhabâla, onarhukûlir’ebyâha.
10 Ewâni, cici cankarhuma abapagani baderha, mpu: «Ngahi Nnâmahanga wâbo aligi?» Bôshi bamanye, nîrhu rhucîbonere oku neci wàcîhôlire gulya mukò gwa bambali bâwe gwàbulagagwa.
11 Mâshi ogu mulengc gw’empira zâwe gukuhikekwo mâshi, n’oku buhashe bw’okuboko kwâwe ogalukire eno minyama y’olufù mâshi!
12 Ojire mâshi Nyamwagirwa, abâlungwe bîrhu ecijâci bakujacira cibagalukekwo kali nda omu murhima
13 Rhwehe rhwe rhuli lubaga lwâwe rhwe rhunali bibuzi by’omu busò bwâwe rhukwitakire emyâka n’emyâka, rhunakaz’ishambâlira abandi irenge lyâwe omu maburhwa n’amaburhwa.
Psalms 79
1מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים׃ 2נָֽתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃ 3שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם ׀ כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃ 4הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃ 5עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃ 6שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא־יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃ 7כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ 8אַֽל־תִּזְכָּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃ 9עָזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃ 10לָ֤מָּה ׀ יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע בַּגֹּייִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃ 11תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ 12וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃ 13וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃
80
OLULANGA LWA 79 (80): Omusengero gw’okushub’ishakûlula Israheli
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luyimbwa aka «Amarhegeko ga Nyakasane». Lwa Azafi. Lulanga.
2 We mungere oyabula Israheli, orhuyumve nîrhu, we kombêra Yozefu nka busò, we tamala enyanya za ba-Kerubi.
3 Omolekere Efrayimu na Benyamini na Menashè. otule obuhashe bwâwe butulûke, onayishe lyo rhulobôka.
4 Nnâmahanga mâshi orhudahye, onarhuyêrekeze obusû burhulwìre lyo rhucira.
5 Nnâmahanga w’emirhwe mangaci waleka okubeyûla, n’olubaga lwâwe ludwîrhe lwakushenga?
6 Waluyikuzizagye omugati gw’emirenge, wanalunywesa endubudubu y’emirenge mushâna!
7 Warhumirage rhwabâ igwârhiro lya kadali oku balungu bîrhu, n’abashombanyi bîrhu barhushekìre barhama.
8 Nnâmahanga w’emirhwe, mâshi orhugalule, onarhuyêrekeze obusù burhulwìre lyo rhucira.
9 Omuzâbîbu erhi guli e Mîsiri wagumânyula, amashanja wagalibirhakwo wagubarha.
10 Wagukombêra gwône gwône, gwamina gwagandaza gwabumba igulu.
11 Entondo zayumva empehema yagwo, n’enduluma za Nyamuzinda zayumva gwazilandirirakwo.
12 Gwagandâza gwahuma oku nyanja, gwahika n’oku lwîshi.
13 Lero cici carhumirage wagushâbira ecôgo, mpu lyo ngasi wagera omu njira aguhagulakwo?
14 Mpu lyo enshenge y’erubala eguyôna, n’ensimba z’emuzirhu ziguyâbukekwo?
15 Hindamuka Nnâmahanga w’emirhwe, hindamuka olìke amasù kurheng’emalunga obone, onayishe orhandûle ogu muzâbîbu.
16 Ogulange we Nnagwo, kuboko kwâwe kwàgugwikaga, hyàli hirhi, wêne wahihâ obuzibu.
17 Mâshi balya bàdûlikaga ogu muzâbîbu muliro banaguhira okw’idaho, bahungumuke n’obukali bw’obusù bwâwe mâshi!
18 Okuboko kwâwe kubêre kuli olya mulume w’aha kulyo kwâwe, olya mwene omuntu wàzibuhagya wêne.
19 Lero rhurhakacikurhengakwo bundi, orhulange bagumaguma, rhuyîsh’icîtakìra izîno lyâwe,
20 Nyamwagirwa Nnâmahanga w’emirhwe mâshi orhudahye orhuyêrekeze obusù burhulwire lyo rhucira.

Psalms 80
1לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃ 2רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃ 3לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃ 4אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ 5יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃ 6הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃ 7תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃ 8אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ 9גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃ 10פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃ 11כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃ 12תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃ 13לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃ 14יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃ 15אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃ 16וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃ 17שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃ 18תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃ 19וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃ 20יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
81
OLULANGA LWA 80 (81): Omulâli gw’olusiku lukulu
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luyimbwa aka Gati. Lwa Azafi.
2 Mukanye muhindire Nyakasane, Mufungizi orhufungira, mukanye mukuze Nyamuzinda wa Yakôbo.
3 Mukomere ennanga murhimbe n’engoma, muvuze enzenze na hirya hirhera hilongire.
4 Mudumûle omushekera buno omwêzi gwacibaluka, muguhiremwo amarhama hano omwêzi gucêrwa, neci muvuze omushekera mwa luno lusiku lwîrhu.
5 Bulyala kuli Israheli liri irhegeko eryo, irhegeko lya Nyamuzinda wa Yakôbo.
6 Eryôla irhegeko yêne walihâga Yozefu, amango àrhengaga omu cihugo c’e Mîsiri. Iderha ntàl’ishubig’iyumva nàliyumva obwo:
7 Mpu: «Nie nàlîkûzagya ecirhugo câwe oku mucîmba, n’okuboko kwâwe nàkurhenza oku birhimbiri.
8 Amango wàli omu malibuko wànyakûza nakulîkûza, amango wàli omu citù cakungula nàkushuza, nànakurhangulira aha mîshi ga Meriba.
9 Lubaga lwâni yumva nkuhanûle, mâshi Israheli nyumva mâshi!
10 Irhondo orhahîraga okahandisa wundi wundi Nyamuzinda omu mwâwe, orhahîraga okagashâniza Nyamuzinda w’embuga.
11 Niene nie Nnâmahanga, nie Nyamuzinda wâwe, niene nie nàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri: bumbûla akanwa kâwe nkuvangulire.
12 Ci kwône olubaga lwâni lwôhe lurhayumvagya izù lyâni, Israheli naye àrhanyumvagya.
13 Okwo, kwarhuma nabahànira obudârhi bw’omurhima gwâbo, nti bashenye ezi bâgala.
14 Olubaga lwâni lucinyumvagya wâni! Israheli acishimbaga enjira zâni wâni!
15 Kano kanya nali nakabya abashombanyi bâge, nali nabakubûlira okuboko kwâni niene.
Psalms 81
1לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף׃ 2הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 3שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל׃ 4תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃ 5כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 6עֵ֤דוּת ׀ בִּֽיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ בְּ֭צֵאתוֹ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע׃ 7הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃ 8בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ אֶ֭עֶנְךָ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה׃ 9שְׁמַ֣ע עַ֭מִּי וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽי׃ 10לֹֽא־יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר׃ 11אָנֹכִ֨י ׀ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־פִּ֝֗יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ׃ 12וְלֹא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽי׃ 13וָֽ֭אֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑ם יֵ֝לְכ֗וּ בְּֽמוֹעֲצוֹתֵיהֶֽם׃ 14ל֗וּ עַ֭מִּי שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל בִּדְרָכַ֥י יְהַלֵּֽכוּ׃ 15כִּ֭מְעַט אוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְעַ֥ל צָ֝רֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי׃ 16מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הוָה יְכַֽחֲשׁוּ־ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם׃ 17וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה וּ֝מִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ׃
82
OLULANGA LWA 81 (82): Oku bacîranuzi b’endyâlya
1 Lulanga. Lwa Azafi.
Nnâmahanga oyo wamàyimanga omu karhî k’ihano lya banyamuzinda, y’oyo wamàhumanula olubanja omu karhî kâbo.
2 Mpu: «Mangaci mwâleka okutwîra olubanya obulyâlya n’okuhâ abayâzire olubanja?
3 Kaz’imufungire omuhanya n’ecirhaba, kaz’imushubize omunyi n’omukenyi ehyâge.
4 Kaz’imulîkûze omuhanya n’omushalye, kaz’imumukûle omu nfune z’endyâlya.
5 Oku barhishi bici kwo barhanayumva, omu mwizimya bagenda, emitungo y’igulu yôshi kwo kuciha okw’idaho okwomushâna!
6 Niehe kwo nàli ndesire nti muli banyamuzinda mweshi, nti mulibagala b’Ow’Enyanya bwenêne.
7 N’okusiga ninyu kufà mwanafè ak’abantu, n’ekugulu kwinyu mukoba gwàyizinde ak’abandi bagale.
8 Nnâmahanga, yimuka otwîre igulu olubanja, bulyala amashanja gôshi we Nnago.
Psalms 82
1מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט׃ 2עַד־מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃ 3שִׁפְטוּ־דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ׃ 4פַּלְּטוּ־דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ׃ 5לֹ֤א יָֽדְע֨וּ ׀ וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֝מּ֗וֹטוּ כָּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃ 6אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם׃ 7אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ׃ 8קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃
83
OLULANGA LWA 82 (83): Oku bashombanyi b’Israheli
1 Lwimbo. Lulunga. Lwa Azafi.
2 Yâgirwa mâshi orhahulike, Nnâmahanga mâshi orhahulikaga orhanadekêreraga!
3 Bulyala abashombanyi bâwe batuzire akavù, n’abakushomba bafôzire banahinika.
4 Olubaga lwâwe balujirire mahwe, obusò bwâwe babujìrire omu ihano
5 Mpu: «Mukanye rhubashandâze bakanahinduka lubaga, n’izîno ly’Israheli lyakaNashub’ikazikengwa.»
6 Neci haguma baderhire, kunywâna banywânine mpu bakuj’ebulambo.
7 Amahema gayêremire: ab’Edomu, bene-Ismaeli, ab’e Mowabu na bene Hagara,
8 Gebal, Amoni na Amaleki, Abafilistini n’ab’e Tiri.
9 Ciru n’ab’e Asîriya bacìhebirekwo bo, mpu baj’irhabâla bene Loti.
10 Obajire kulya wàjiraga Madiyani, Sizara na Yabini aha lwîshi lwa Gizoni.
11 Bàhungumukira aha Endori, bànazaho amashwa.
12 Abarhambo bâbo obajire aka Orebu na Zebu, kulya wàjiraga Zebahi na Salamana kwo obajirage nabo.
13 Bàyisha, mpu: «Rhuyanke amashwa ga Nyamuzinda gôshi!»
14 Yâgirwa Nnâmahanga, obajire nka kula kalemera ahêka ebyâsi, nka kula ehyâsi hihêkwa n’empûsi.
15 Babè kulira omuliro guyokêra omuzirhu, nka kulîra engulumira emima entondo.
16 Orhang’ibanikakwo omulaba gwâwe ntyo, n’empûsi yâwe erhang’ibakanga.
17 Orhang’ibabonêsa nshonyi, balongereze izîno lyâwe, Yâgirwa Nyakasane.
18 Enshonyi zibabumbe bajemwo ecikango cirhafuma, enshonyi zibagwarhe zinabahêke.
19 Bamanye oku w’oyo izîno lyâwe we Nyakasane bamanye oku wêne obà enyanyanyanya z’igulu.
Psalms 83
1שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף׃ 2אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל׃ 3כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ׃ 4עַֽל־עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ׃ 5אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃ 6כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ׃ 7אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃ 8גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם־יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר׃ 9גַּם־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי־ל֣וֹט סֶֽלָה׃ 10עֲשֵֽׂה־לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֹֽׁון׃ 11נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין־דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה׃ 12שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל־נְסִיכֵֽמוֹ׃ 13אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים׃ 14אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃ 15כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃ 16כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם׃ 17מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה׃ 18יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ 19וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
84
OLULANGA LWA 83 (84): Omwifinjo gw’okuhika omu kâ-Nyamuzinda
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Luyimbwa aka Gati. Lwa bene Kore. Lulanga.
2 Ala nk’enyumpa yâwe yayinjiha Yâgirwa Nyakasane k’Emirhwe.
3 Omurhima gwâni gwafire n’omwifinjo gw’okuhika omu kônga ka Nyakasane.
Omurhima gwâni n’amagala gâni bidwîrhe byalwira okuhika aha burhambi bwa Nyamuzinda ozîne.
4 Ciru n’ehifunzi hijira aha mwahyo, n’ehirembe-rembe hijira olwôgo hidêkerezamwo ebyana byahyo. Câhisibwa aha luhêro lwâwe Nyakasane k’emirhwe. Yâgirwa Nnâmahanga!
5 Câbajirwa ababâ omu nyumpa yâwe Nyamwagirwa bolino barhahwa barhâkukuza.
6 Iragi lyâge omuntu orhabâlwa nâwe, amango agwêrhe omulâli gw’olugendo lutagatîfu.
7 Hano bayikira akabanda kûmu, bâkahindula nshôko, n’enkuba mpangûka ekabumbe mugisho.
8 Bâja bazibuha bunjirà-njirà bulya bâyîsh’ibona Nnâmahanga omu Siyoni.
9 Nyakasane k’emirhwe oyumve guno musengero gwâni, Nyamuzinda wa Yakôbo ontege nâni okurhwîri.
10 Nnâmahanga, we mpenzi yîrhu, rhulolekwo nîrhu, lolà oku busû bw’omushîge wâwe.
11 Kwo binali: omulegerege omuntu agezize omu mwâwe. gwomukulu oku yindi cihumbi, okubêra aha lusò lwa Nnâmahanga, kwo kukulu aha kubêra omu nyumpa y’Abanya-byâha.
12 Nyakasane Nnâmahanga ye Kazûba-zûba ye na Mpenzi, oburhonyi n’irenge zo ngalo zâge. arhazijinikira, oku bantu bakerekera omu ntagoma.
13 Nyakasane k’emirhwe, iragi lyâge omuntu ôkwikubagira.

Psalms 84
1לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר׃ 2מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 3נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֪וֹת יְה֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃ 4גַּם־צִפּ֨וֹר ׀ מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר ׀ קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי׃ 5אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה׃ 6אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃ 7עֹבְרֵ֤י ׀ בְּעֵ֣מֶק הַ֭בָּכָא מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ גַּם־בְּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה׃ 8יֵ֭לְכוּ מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל יֵרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן׃ 9יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ 10מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃ 11כִּ֤י טֽוֹב־י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי־רֶֽשַׁע׃ 12כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ ׀ וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים׃ 13יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃
85
OLULANGA LWA 84 (85): Omusengero gw’okuhûna omurhûla
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa bene Kore.
2 Yâgirwa neci wàgashânire ecihugo câwe, Yakôbo lero naye akola ayôsire bwinjà.
3 Olubaga lwâwe walubabalire obubî bwalwo, ebyâha byâlwo wabibwikira birhag’iboneka.
4 Omûngo gwâwe wagurhanga, n’oburhè wàli wabuleka. 5 Orhushubize ekà, Nnâmahanga Muciza wîrhu, n’omutula rhukujirire oguyibagirage
6 K’okola wayôrha orhulûbire ensiku zôshi, nîsi erhi olûbire amaburhwa g’abantu gôshi?
7 Kàli we wàrhushubizamw’omûka, olubaga lwâwe lucîkwitakîre? 8Yâgirwa mâshi, orhuyêrekeze olukogo lwâwe onarhucize
9 Ka nyumve ebi Nyakasane Nnâmahanga aderha: binwa bya murhûla bino adwîrhe abwîra olubaga lwâge n’abacêse bâge, byo anabwîra ngasi bayêrekeza omurhima emund’ali.
10 Neci akola ali hôfi h’okuciza abamurhînya, n’irenge lyâge lyaling’iyîsh’ibêra kunôla igulu lirhu.
11 Olukogo n’oburhabesha bikola byabugânana, n’obushinganyanya bulamuse omurhûla.
12 Obudahemuka bukolaga bwajalamuka okw’igulu n’obushinganyanya bw’emalunga bulîkire isù okw’igulu.
13 Nyakasane akolaga ahâna ebinjà, n’amashwa gayêre garhengwemwo.
14 Obushinganyanya bwayisha bumushokolîre, enjir’ayishamwo yo n’obucire bwayishamwo.
Psalms 85
1לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ 2רָצִ֣יתָ יְהוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ שְׁבִ֣ות יַעֲקֹֽב׃ 3נָ֭שָׂאתָ עֲוֺ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃ 4אָסַ֥פְתָּ כָל־עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ׃ 5שׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר כַּֽעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ׃ 6הַלְעוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף־בָּ֑נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ 7הֲֽלֹא־אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑נוּ וְ֝עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ׃ 8הַרְאֵ֣נוּ יְהוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃ 9אֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֮ הָאֵ֪ל ׀ יְה֫וָ֥ה כִּ֤י ׀ יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַמּ֥וֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו וְֽאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה׃ 10אַ֤ךְ ׀ קָר֣וֹב לִירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ׃ 11חֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃ 12אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃ 13גַּם־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וְ֝אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ׃ 14צֶ֭דֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו׃
86
OLULANGA LWA 85 (86): Omusengero gw’omwîra wa Nnâmahanga
1 Musengero. Gwa Daudi.
Yâgirwa, orhege okurhwîri kwâwe onyumve nâni, bulyala mpanyâgire nnandi mukenyi.
2 Omanyire omurhima gwâni, bulya ndi wâwe, ocize mwambali wâwe, bulya we acîkubagire.
3 We Nyamuzinda wâni; onfè lukogo mâshi Yâgirwa, obûla ndwîrhe nakukûbiriza burhahusa.
4 Oshagaluse omurhima gwa mwambali wâwe, bulyala emund’oli, Nyakasane yo ndengerize omurhima gwâni.
5 Na bulya Yâgirwa we mwinjà, we n’olukogo lushundwakwo; onaluzize obwonjo oku ngasi bôshi bakusengera.
6 Nyamwagirwa, omusengero gwâni oguyumvîrhize, n’izù ly’omusengero gwâni olirhege okurhwîri.
7 Nkuyakuzize olusiku ndi burhe, bulyala mmanyire oku wànyumvîrhiza. 8 Abazimu barhalimwo okuhisirekwo, Nyakasane, na ntà mulenga ohisire okw’ikola lyâwe.
9 Amashanja walemaga gôshi, gayisha gakuharamye, Nyamwagirwa, ganamanyîse izîno lyâwe.
10 Bulya we munênênè we nakola ebirhangâza: wêne we Nyamuzinda. 11 Muhanyi, onnangûle enjira yâwe nkaz’igera omu kunali kwâwe, ohabûle omurhima gwâni, gukaz’irhînya izîno lyâwe.
12 Yâgirwa Nyamuzinda, nacikwitakira n’omurhima gwâni gwôshi, nnamanyîse izîno lyâwe emyâka n’emyâka.
13 Bulyala olukogo lwâwe lwayishir’ibà lunji kuli nie, wàshâywire omûka gwâni omu muhengere gw’ekuzimu.
14 Nyamuzinda, mâshi, balya bagayana bantezire, n’engabo ya balya b’ecikalarhu egungezize omûka gwâni, barhanakushibiriri ciru w’oyo.
15 Cabâ wêhe, Nyamwagirwa, we Nyamuzinda w’obwonjo n’olukogo, we Nn’obwinjà bwôshi, orhalubiraho orhanarhebana.
16 Ndolakwo obwonjo bukugwarhe; oshobôze mwambali wâwe obuzibu bwâwe, onacize mugala wa mwambali-kazi wâwe.
17 Ompè ecimanyîso c’oburhonyi bwâwe, balya banshomba babone, n’enshonyi zibabumbe, babone oku wantabire, Nyamwagirwa, wanantûliriza.
Psalms 86
1תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה־יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃ 2שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃ 3חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל־הַיּֽוֹם׃ 4שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃ 5כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃ 6הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃ 7בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃ 8אֵין־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃ 9כָּל־גּוֹיִ֤ם ׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ׃ 10כִּֽי־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃ 11ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ 12אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃ 13כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃ 14אֱלֹהִ֤ים ׀ זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃ 15וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ 16פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃ 17עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃
87
OLALUNGA LWA 86 (87): Siyoni, nnina w’amashanja gôshi
1 Lulanga. Lwa bene Kore. Lwigànwa n’emyambalo.
Nyakasane àhizire Siyoni oku nyanya z’entondo ntagatîfu
2 Enyumvi z’e Siyoni zo arhonya kulusha ez’emwa Yakôbo zôshi.
3 Wàjir’irenge, lugo lwa Nyamuzinda!
4 Rahabu na Babeli bâganjirwa omu bihugo bingashâniza, lolà oku Filistiya, Tiri n’abantu b’e Etiyopiya bâbwirwa, mpu: «Aba yo baburhwa e Siyoni».
5 Na hano bakola baderha Siyoni, mpu: «Bôshi na bôshi yo baburhwa», mpu: «Ow’Enyanya yêne wàyûbakaaga Siyoni.»
6 N’omu citabu c’amashanja Nyakasane àyandika, mpu: «Lebe na lebe yo baburhwa e Siyoni.»
7 Hano bakola bahinda bayimbe, mpu: «Siyoni wêne we nabâmwo enshôko zâni zôshi.»
Psalms 87
1לִבְנֵי־קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי־קֹֽדֶשׁ׃ 2אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב׃ 3נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה׃ 4אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם־כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד־שָֽׁם׃ 5וּֽלֲצִיּ֨וֹן ׀ יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד־בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן׃ 6יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד־שָׁ֣ם סֶֽלָה׃ 7וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ׃

88
OLULANGA LWA 87 (88): Omusengero gw’omuntu ohanyagîre
1 Lwimbo. Lulanga. Lwa bene Kore. Oku mukulu w’abimbiza. Luyimbwa aka «Mahalat.» Lwiganwa. Lwa Hermani w’Ezra.
2 Yâgirwa Nnâmahanga, gubire mûshi erhi nakuyakûza, bubire budufu erhi nalakira omu masù gâwe.
3 Omusengero gwâni gukuhikekwo mâshi, orhege. okurhwîri oyumve oku ndwîrhe nabirikira.
4 Bulyala omurhima gwâni gwayihisirwe n’obubî, n’obuzîne bwâni yo bukola buyêrekîre ekuzimu.
5 Kwo nkola ndi aka balya bayandagalira omu mwina, nkola nyosire nka ngonyi.
6 Encingo yâni yabambirwe ekarhî k’àbafire, eshushire ey’abànigagwa banakola batulamire omu nshinda. Balyala orhacikengêra, bala wahambwirekwo aba okombêra.
7 Omu mwina muli-muli wampebire, omu mwizimya, omu nyenga.
8 Omutula gukugwêrhe gunzidohire nka muzigo, n’omuhusi gw’enyîshi zâwe gwanshangwìre.
9 Abanyishi wàbampambwirekwo, wanjizire nyamakobwa emunda balî mpamikirwe: ntabona bwahuluka.
10 Amasu gantunzire erhi buhanya burhuma, ndwirhage nakuyakûza bwaca bwayira.
11 K’abafire bo wajirira ebisomerine? K’emifu yo ekolaga yatulûka ekukuze?
12 K’ebinjà byâwe binayimbwe omu nshinda? K’oburhabesha bwâwe bunayimbirwe ekuzimu?
13 K’ebisômerine byâwe binabonekere omu mwizimya? K’obwinjà bwâwe bunabonekere emwa Kayibagira?
14 Yâgirwa niehe we ndwîrhe nayakûza, nti omusengero gwâni gukuhikekwo sêzi-sêzi.
15 Mâshi Yâgirwa cici cirhumire wanyôza mâshi?
16 K’orhabwini oku mpanyâgire obu? Kurhenga eburho bwâni erhi ndi wa kufà, erhi n’ebihamba by’olufu bindi okw’irhwe; lero nieshi najonzire.
17 Omutula nie wagurhûzirekwo, na birya bihamba lero byampezize.
18 Byangosire nka kulya amîshi galegerera gagosire omuntu, lero byantezire byôshi caligumiza.
19 Owîrhu n’omwîra nàli ngwêrhe wamunkûzirekwo, ogu mwizimya ye kola wîrhu ye na mwîra.
Psalms 88
1שִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־מָחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת מַ֝שְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי׃ 2יְ֭הוָה אֱלֹהֵ֣י יְשׁוּעָתִ֑י יוֹם־צָעַ֖קְתִּי בַלַּ֣יְלָה נֶגְדֶּֽךָ׃ 3תָּב֣וֹא לְ֭פָנֶיךָ תְּפִלָּתִ֑י הַטֵּֽה־אָ֝זְנְךָ֗ לְרִנָּתִֽי׃ 4כִּֽי־שָֽׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י וְחַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ׃ 5נֶ֭חְשַׁבְתִּי עִם־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר הָ֝יִ֗יתִי כְּגֶ֣בֶר אֵֽין־אֱיָֽל׃ 6בַּמֵּתִ֗ים חָ֫פְשִׁ֥י כְּמ֤וֹ חֲלָלִ֨ים ׀ שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר לֹ֣א זְכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד וְ֝הֵ֗מָּה מִיָּדְךָ֥ נִגְזָֽרוּ׃ 7שַׁ֭תַּנִי בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת בְּ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת׃ 8עָ֭לַי סָמְכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ וְכָל־מִ֝שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה׃ 9הִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֝לֻ֗א וְלֹ֣א אֵצֵֽא׃ 10עֵינִ֥י דָאֲבָ֗ה מִנִּ֫י עֹ֥נִי קְרָאתִ֣יךָ יְהוָ֣ה בְּכָל־י֑וֹם שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי׃ 11הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא אִם־רְ֝פָאִ֗ים יָק֤וּמוּ ׀ יוֹד֬וּךָ סֶּֽלָה׃ 12הַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בָּאֲבַדּֽוֹן׃ 13הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ וְ֝צִדְקָתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה׃ 14וַאֲנִ֤י ׀ אֵלֶ֣יךָ יְהוָ֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי וּ֝בַבֹּ֗קֶר תְּֽפִלָּתִ֥י תְקַדְּמֶֽךָּ׃ 15לָמָ֣ה יְ֭הוָה תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃ 16עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגוֵֹ֣עַ מִנֹּ֑עַר נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה׃ 17עָ֭לַי עָבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ בִּ֝עוּתֶ֗יךָ צִמְּתוּתֻֽנִי׃ 18סַבּ֣וּנִי כַ֭מַּיִם כָּל־הַיּ֑וֹם הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י יָֽחַד׃ 19הִרְחַ֣קְתָּ מִ֭מֶּנִּי אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ מְֽיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ׃

89
OLULANGA LWA 88 (89): Olwimbo n’omusengero kulî Nyamuzinda
1 Obulyo bw’okuherha bwa Etani w’e Ezra.
2 Olukogo lwa Nyakasane, naluyimba ensiku n’amango, oburhabesha bwâge, niene n’akanwa kâni, nabumanyîsa abinjikulu n’abinjikulûza.
3 Wadesire bulya, erhi: «Olukogo lwâni luli luyimânike ensiku n’amango», neci wàyimânisire oburhabesha bwâwe emalunga.
4 Waderha, erhi: «Nànywanine n’omwîshogwa wâni, nalahirire mwambali wâni Daudi, nti:
5 «Nàdêkereza iburha lyâwe lihabe ensiku n’amango», nti: «Nàgwika entebe yâwe ehabe omu maburhwa n’amaburhwa.»
6 Amalunga gadwîrhe gayimba ebisômerine byâwe, n’oburhabesha bwâwe budwîrhe bwayimbwa omu ndêko y’abatagatîfu.
7 K’omu bitù muli owakagererwakwo Nyakasane? ndi oli aka Nyakasane omu karhî ka Bene-Nyamuzinda?
8 Omu ndêko y’abatagatîfu, Nyamuzinda arhajìbwa omw’irhwe,
9 Yâgirwa Nnâmahanga w•emirhwe, ndi oli akâwe? oli muzibu Yâgirwa n’oburhabesha bwâwe bukuzungulusire.
10 We hima obukali bw’enyanja, omulaba gukazûka we gurhûza.
11 We wàtumirhaga Rababu wamugerakwo, wêne n’okuboko kwâwe washandaza abashombanyi bâwe.
12 Amalunga gaba gâwe, n’igulu kwo na kwo, wêne wàlemaga igulu n’ebiribâmwo.
13 We wàlemaga eby’ekulembe walema n’eby’ekulyo, entondo ya Tabora n’eya Hermoni kucitakira zacîtakirira izîno lyâwe.
14 Okuboko kwâwe ye mugala-byôshi, enfune zâwe ye ciri-misî, n’okuboko kwâwe kulyo ye Kalengera.
15 Okushinganyanya n’okurhalyalyanya, co ciriba entebe yâwe edêkerirekwo. oburhonyi n’oburhabesha bo baganda bakushokolîre.
16 Luli lw’iragi olubaga luyishicîtakira, Yâgirwa neci, obusù bwâwe bwône bubamolekera oku bashurh’enjira.
17 Barhahwa barhacîtakira izîno lyâwe, n’okukuza obushinganyanya bwâwe. 18 Bulyala okulangaza kw’obuhashe bwâbo, wêne obalwire, n’okunegena kw’ihembe lirhu, erhi rhurhonyire emund’oli.
19 Bulyala empenzi ya Nyakasane yo rhwalamamwo, n’Omutagatîfu w’Israheli arhubìre omwâmi wîrhu.
20 Mîra-mîra wêne wàbonekera ebarhonyi bâwe wanababwîra erhi: «Ntwali nàyambisize ishungwè», erhi: «Omwîshogwa wâni omu lubaga namushomôrhwire»,
21 Erhi: «Nabwîne mwambali wâni Daudi, nanamushîzire amavurha gâni matagatîfu, 22 nti okuboko kwâni kuyôrhe kumuyimangire kunamuhe omurhima.»
23 Erhi ntà mushombanyi wàmurhebe, na ntà mubisha wàmurhabirekwo.
24 Abashombanyi bâge nàbatuntuma anabona n’abanzi bâge bôshi kushemba nabashemba.
25 Oburhabesha n’oburhonyi bwâni bwàmuyimangira, n’okw’izîno lyâni ihcmbe lyâge linegene.
26 Okuboko kwâge nàkulambûlira oku nyanja, n’okulyo kwâge kwàyìkira enyîshi.
27 Hano akola anyakûza, erhi: «We Larha, we Nyamuzinda wâni, we kabuye kanciza.»
28 Nâni namujira nfula yâni, abâmi b’igulu bôshi abalenga bulî,
29 Nâmujira abè murhonyi wâni ensiku n’amango, n’eciragâne câni câyôrha cisêzîre.
30 lburha lyâge nâliyôlolosa lihabe ensiku n’amango, n’entebe yâge eyôrhe ehabà ak’ensiku z’oku nkuba.
31 Ciru abagala bakarhiba irhegeko lyâni, ciru bakabula bwashimba ebinwa byâni,
32 Amarhegeko gâni ciru bakagavuna, bakanabula bwagalanga,
33 neci nanahuma akarhi mpane obubî bwâbo, kunyulika nakabanyulika,
34 ci oburhonyi bwâni ntâmunyagebwo, n’endagâno yâni ntayitwemwo.
35 Eciragâne câni ntacivunè, n’akanwa nadesire ntâkatwemwo.
36 Obwimâna bwâni bwo ndahîre, ntarhebe Daudi,
37 lburha lyâge lyâyôrha lihabà ensiku n’amango, n’entebe yâge yayôrha eri omu masù gâni ak’izûba,
38 ak’omwêzi gwo guyôrha guhabà, gwo guyôrha gubà «Muhamîrizi mutabesha w’emalunga.»
39 Lero kwayishirigiba kujandâga ojandâga! olya washîgaga wêne wamulubìrage!
40 wàgayire eciragâne ca mwambali wâwe, n’ishungwè lyâge walihemula n’ebidaka 41 Ecôgo côshi wacihira okw’idaho, obûbake bwâge bwôshi wabulambika okw’idano.
42 Abâgera bahagwire barhama, àshubirage masheka g’abalungu!
43 Okuboko kw’abashomhanyi bâge kwo walengezizagye, ababisha wabayunjuza mwîshingo!
44 Engôrho yâge wayitumbirage, orhanacimuyimangire omu ntambala.
45 Obumoleke bwâge wabuzimizagye n’entebe yâge wayikweba okw’idaho!
46 Ensiku z’obusole bwâge wazinyihizagye, wamubonêsa eza mêmè.
47 Yâgirwa mâshi, kuhika mangaci? Kumanya onakolaga wayôrha ocîfulisire? k’oburhè bwâwe bunakolaga bwayâka nka muliro?
48 Kengêra oku ensiku z’obuzîne bwâni ziri nyofi, kengêra oku abantu bôshi wàbalemire ba nsiku nyofi.
49 Ndi yeki olimwo omûka orhakafà, ndi yeki wàcirhenze omu nfune za Nnakuzimu?
50 Yâgirwa mâshi, bulya burhonyi bwâwe bwa mîra ngahi bwajirage? Bulya burhonyi wàlaganyagya Daudi omu burhabesha bwâwe?
51 Kengêra Yâgirwa ebijâci badwîrhe bajàcira bambali bâwe; obushombanyi bw’amashanja bwanjizire mungo!
52 Abashombanyi bâwe Yâgirwa, bijâci balimwo, banônogwire olya wàshîgaga wêne bàrhama!
53 Ayâgirwe Nyakasane Nnâmahanga, emyâka n’emyâka. Amen! Amen!
Psalms 89
1מַ֝שְׂכִּ֗יל לְאֵיתָ֥ן הָֽאֶזְרָחִֽי׃ 2חַֽסְדֵ֣י יְ֭הוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃ 3כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃ 4כָּרַ֣תִּֽי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי׃ 5עַד־ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹר־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה׃ 6וְי֘וֹד֤וּ שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהוָ֑ה אַף־אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים׃ 7כִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהוָ֑ה יִדְמֶ֥ה לַ֝יהוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִים׃ 8אֵ֣ל נַ֭עֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁ֣ים רַבָּ֑ה וְ֝נוֹרָ֗א עַל־כָּל־סְבִיבָֽיו׃ 9יְהוָ֤ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צְבָא֗וֹת מִֽי־כָֽמ֖וֹךָ חֲסִ֥ין ׀ יָ֑הּ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃ 10אַתָּ֣ה מ֭וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשֹׂ֥וא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם׃ 11אַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃ 12לְךָ֣ שָׁ֭מַיִם אַף־לְךָ֥ אָ֑רֶץ תֵּבֵ֥ל וּ֝מְלֹאָ֗הּ אַתָּ֥ה יְסַדְתָּֽם׃ 13צָפ֣וֹן וְ֭יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֝חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃ 14לְךָ֣ זְ֭רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃ 15צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃ 16אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃ 17בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ׃ 18כִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗ תָּר֥יּם קַרְנֵֽנוּ׃ 19כִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ׃ 20אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃ 21מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו׃ 22אֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ׃ 23לֹֽא־יַשִּׁ֣א אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ וּבֶן־עַ֝וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ׃ 24וְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף׃ 25וֶֽאֶֽמוּנָתִ֣י וְחַסְדִּ֣י עִמּ֑וֹ וּ֝בִשְׁמִ֗י תָּר֥וּם קַרְנֽוֹ׃ 26וְשַׂמְתִּ֣י בַיָּ֣ם יָד֑וֹ וּֽבַנְּהָר֥וֹת יְמִינֽוֹ׃ 27ה֣וּא יִ֭קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֝לִ֗י וְצ֣וּר יְשׁוּעָתִֽי׃ 28אַף־אָ֭נִי בְּכ֣וֹר אֶתְּנֵ֑הוּ עֶ֝לְי֗וֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ 29לְ֭עוֹלָ֗ם אֶשְׁמָור־ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ׃ 30וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם׃ 31אִם־יַֽעַזְב֣וּ בָ֭נָיו תּוֹרָתִ֑י וּ֝בְמִשְׁפָּטַ֗י לֹ֣א יֵלֵכֽוּן׃ 32אִם־חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֝מִצְוֺתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ׃ 33וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲוֺנָֽם׃ 34וְ֭חַסְדִּי לֹֽא־אָפִ֣יר מֵֽעִמּ֑וֹ וְלֹֽא־אֲ֝שַׁקֵּ֗ר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃ 35לֹא־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְׂ֝פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה׃ 36אַ֭חַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקָדְשִׁ֑י אִֽם־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב׃ 37זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי׃ 38כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה׃ 39וְאַתָּ֣ה זָ֭נַחְתָּ וַתִּמְאָ֑ס הִ֝תְעַבַּ֗רְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ׃ 40נֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ׃ 41פָּרַ֥צְתָּ כָל־גְּדֵרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּה׃ 42שַׁ֭סֻּהוּ כָּל־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו׃ 43הֲ֭רִימוֹתָ יְמִ֣ין צָרָ֑יו הִ֝שְׂמַ֗חְתָּ כָּל־אוֹיְבָֽיו׃ 44אַף־תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 45הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה׃ 46הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה׃ 47עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ־אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ׃ 48זְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֝֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵי־אָדָֽם׃ 49מִ֤י גֶ֣בֶר יִֽ֭חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשֹׁ֖ו מִיַּד־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה׃ 50אַיֵּ֤ה ׀ חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃ 51זְכֹ֣ר אֲ֭דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כָּל־רַבִּ֥ים עַמִּֽים׃ 52אֲשֶׁ֤ר חֵרְפ֖וּ אוֹיְבֶ֥יךָ ׀ יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃ 53בָּר֖וּךְ יְהוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃
90
OLULANGA LWA 89 (90): Omuntu kahuka
1 Musengero. Gwa Mûsa. Mwambali wa Nnâmahanga.
Nyamwagirwa oyôrha obà lwakiro lwîrhu kurhenga abantu baburhwa.
2 Embere entondo zifûnuke n’embere igulu liburhwe, kurhenga ensiku n’amango erhi ho wêhe onabà ensiku n’amango Nnâmahanga.
3 We rhegeka abantu mpu bashubire omu budaka, mpu: «Galuki mwe muburhwa n’abantu mwe.»
4 Omu masù gâwe myâka cihumbi kw’eri ak’omulegerege gw’injo gwo gwàgezire, kwo enali nka cihimbi ca budufu.
5 Kushamula obashamula nk’iro lya sêzi, nka byasi by’oku civù,
6 sêzi omuntu anashange bijinîrîre binayâsize, kubà bijingo oshange byatûbirwe byanayûmire.
7 Omutula gwâwe gwamârhuyusa wâni! oburhè bwâwe bwarhugezizemw’omusisi.
8 Ebyâha bîrhu wabiyansire wabihira omu masù gâwe, ebibi rhwàjiraga bwifulikwe wabihebire omu bumoleke bw’obusù bwâwe.
9 Ensiku zirhu zôshi zahwerire omu burhe bwâwe, emyâka kwo rhwayimazire nka kula omuntu amira amarhî.
10 Emyâka yîrhu yôshi haguma, gali makumi gali nda, na nk’omuntu alamirage bwenêne, gali makumi galimunâni, ciru minji muli yo ganali malibuko n’obulagirire, bulya kano kanya erhi yamâgera, kano kanya erhi kamâkala.
11 Ndi wakagera obuhashe bw’omutula gwâwe, nîsi erhi agere obwôba bukwânîne oburhè bwâwe?
12 Orhuyigîrize rhukaziyôrha rhuganjire ensiku zirhu, lyo rhukazirhimanya.
13 Rhulolekwo mâshi Nyakasane, kuhika mangaci? onababalire bambali bâwe.
14 Mâshi orhushobôze duba rhuyigurhe olukogo lwâwe, rhusime rhunacîshinge ensiku zôshi z’obuzîne bwîrhu.
15 Orhuhè enshagadu y’ensiku rhwalibwîre, n’ey’emyâka rhwàrhindibwîre.
16 Bambali bâwe nabo babone oku kukola okola, na bagala bâbo babone irenge lyâwe.
17 Obwinjà bwa Nyakasane Nnâmahanga bubêre nîrhu, n’emikolo yîrhu ayizibubye rhwenayo, neci ayizibubye ekomere.

Psalms 90
1תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃ 2בְּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃ 3תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־אָדָֽם׃ 4כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃ 5זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃ 6בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף לָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ׃ 7כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃ 8שַׁתָּ֣ עֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃ 9כִּ֣י כָל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃ 10יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃ 11מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃ 12לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה׃ 13שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃ 14שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל־יָמֵֽינוּ׃ 15שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃ 16יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פָעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל־בְּנֵיהֶֽם׃ 17וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃
91
OLULANGA LWA 90 (91): Nyamuzinda ye Mulanzi w’Abemêzi
1 We yimangirwe n’ow’enyanya, we bêra omu cizunguzungu c’Ogala-byôshi
2 Obwîre Nyamwagirwa, erhi: «We lwakiro lwâni, we n’ibuye ncîfulikaho, we Nyamuzinda wâni, we ncîkubagira.»
3 Bulyala yêne ye wâkulîkûza oku murhego gw’abahivi, oku cihûsi cidârhi.
4 Akucinga n’amashala gâge, n’omu byûbi byâge mwo wâyâkira. Oburhabesha bwâge yo mpenzi yâkucinga.
5 Orharhinye ecôbà c’obudufu, orhanarhinye omwampi guhenesire mûshi.
6 Orharhinye ecihûsi cahulahula omu mwizimya, nîsi erhi ecâhira cakola emyônè mûshi.
7 Bahirime cihumbi aha burhambi bwâwe, na bihumbi ikumi aha kulyo kwâwe, ci webe ababisha barhâkuhikeho.
8 Câba nâwe wêne wâcibonera; wâbona oku ababî bahembwa.
9 Bulyala Nyakasane ye lwakiro lwâwe, Ow’enyanya ye wàjizire mpenzi yâwe.
10 Okubî kurhakuhikeho, n’obuhanya burhayêrekere ah’oli.
11 Kulya kubà àkuhizirekwo abaganda bâge, mpu bakulange omu njira zâwe zôshi.
12 Bakuhek’aha nfune zâbo, mpu wakanasarhala okw’ibuye.
13 Wâger’oku ntale n’oku mpiri, wâlabarh’empangaza olabarhe n’enkuba-joka.
14 Nâmulîkûza kulya kubà acinyishwêkîrekwo, namucinga kulya kubà amanyire izîno lyâni.
15 Ampamagala mmuyumve, akajakw’embaka erhi rhwe naye rhunali, namukulakwozo nnamuhe irenge.
16 Nâmuyigusa n’omwandu gw’ensiku, nâmuyêreka n’oku nciza abandi.
Psalms 91
1יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃ 2אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ 3כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ 4בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ 5לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ 6מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃ 7יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃ 8רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ 9כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ 10לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃ 11כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃ 12עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃ 13עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃ 14כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃ 15יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ 16אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃
92
OLULANGA LWA 91 (92): Olwiganyo lw’omushinganyanya
1 Lulanga. Lwimbo. Lwa kuyimbwa olusiku lwa Sabato.
2 Mushana kuyinjiha okukuza Nyakasane, n’okuzihira izîno lyâwe we obâ Enyanya.
3 Kuyinjiba okuzukiriza omuntu olukogo lwâwe, n’okulâla omuntu ayigâna obudahemuka bwâwe.
4 Lero lulanga lwa misî ikumi naziba haguma n’erikembe, mpirekwo n’olwimbo lw’oku nzenze.
3 Kulya kubà Yâgirwa neci wànsimisize n’ebijiro byâwe, mikolo ya maboko gâwe eyi nacîtakîra.
4 Emikolo yâwe, ala mpu yaneneha Nyakasane! Enkengêro zâwe, ala mpu zalîha?
7 Omuhwinja arhishi ntyo, idâga lirhumva okwo.
8 Ababî banajinirira nka byasi, ba nyankola-maligo banaminîrira, erhi na kurhemwa bayishirhemwa, liguma lya lwôshi.
9 Wêhe Nyamwagirwa, oyôrha obâ w’Enyanya.
10 Bulya neci abakushomba Yâgirwa, abakushomba kuhera bâhere; ba nyankola-maligo bôshi kushandâla bâshandâle.
11 Niehe wangonyire, walirhega nka lya mbogo; wàndodobeka amavurha mahyâhya. 12 Balya bakaziginshomba, isù lyâni lyabalolêreza na balya bakazâg’intêra, okurhwîri kwâni kwabayumvîrhiza!
13 Omuntu orhalyalyanya yêne! kwo ayâna nka murhanda. Kwo amina nka nduluma ye Sedre y’e Libano.
14 Abà agwisirwe omu nyumpa ya Nyakasane, omu côgo ca Nnawîrhu Nnâmahanga bayâkiza.
15 Bâba bakola bali nsiku banarhengekwo amalehe, galya malehe minjà gâtwa enyôrha.
16 Kuderha okwo mpu, ntà buhemu muli Ye Ye kabuye kani, ntà buhemu muli Ye.
Psalms 92
1מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ 2ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃ 3לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃ 4עֲֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃ 5כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃ 6מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ 7אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃ 8בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃ 9וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃ 10כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ 11וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃ 12וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃ 13צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃ 14שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃ 15ע֖וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃ 16לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עְַלָ֥תָה בּֽוֹ׃
93
OLULANGA LWA 92 (93): Oku ngoma ya Nnâmahanga
1 Nyakasane ayìmire, acîhundikîre obwâmi, Nyakasane acîhundikîre obuhashe, akenyire bwinjinjà n’igulu àligwisire buzibu, lirhankadûndagana.
2 Kurhenga ensiku n’amango erhi entebe yâwe ebâ ngwike. Kurhenge ensiku n’amango erhi ho obâ.
3 Enyîshi zidwîrhe zakabanda, Yâgirwa, enyîshi zidwîrhe zakabanda erhi na kahababo enyishi zidwîrhe zàshekéreza, zalujira erhi na lubî.
4 Ci kwône obuhashe Nyakasane agwêrhe emalunga, bulushire izù ly’amîshi manji manji, bulushire akafurhè k’amayanjayanja.
5 Akanwa kâwe kanali ka kuyêmêrwa, enyumpa yâwe Yâgirwa enali ya kukengwa ensiku zôshi.
Psalms 93
1יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ 2נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃ 3נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת ׀ יְֽהוָ֗ה נָשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם׃ 4מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהוָֽה׃ 5עֵֽדֹתֶ֨יךָ ׀ נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
94
OLULANGA LWA 93 (94): Nyamuzinda w’obushinganyanya
1 Yâgirwa Nyamuzinda we cîhôla, Yâgirwa Nnâmahanga we cîhôla kanya.
2 Oyimuke we twa emmanja z’igulu, abagayana obahè ebi banakwânîne.
3 Yâgirwa mangaci, Waliha mangaci ababî bâleka okulîmbirira kwâbo?
4 Mangaci bâleka okulogorha n’okuderhera akagayo? Mangaci ba nyankola-maligo bâleka okucîtakira?
5 Yâgirwa kâli olubaga lwâwe baluhinazire, n’omwîmo gwâwe bagulibuzize.
6 Badwîrhe baderha, mpu: «Nyakasane arhabona», mpu: «Nyamuzinda wa Yakôbo arhadwirhi atwa ciru ihuzihuzi».
7 Kâli badwîrhe baniga omukana, banige ecigolo banige n’ecirhaba.
8 Lero mweki mwe bahwinja omu lubaga, rhangi muyumve; Lero bino bingolongolo mangaci byarhimanya?
9 K’owashoshaga okurhwîri omu irhwe ye wabula bwayumva? Nîsi k’owàgwikaga isù ye kolaga wabula bubona?
10 K’ohanùla amashanja ye kolaga wabula buhana? K’erhi ye nayigîriza abantu obumanye obwo?
11 Kâli Nyakasane arhahabiri enkengêro z’abantu: 12 Yêhe ali muny’iragi Yâgirwa, omuntu oyêmêra wamubwîriza; oyêmêra wamuyigîriza irhegeko lyâwe.
13 Mpu lyo arhengamwo entemu y’ensiku mbî, oku enshinda ya nyankola-maligo yahumbwa.
14 Nanga, Nyamwagirwa arhâyoze olubaga lwâge, arhâjandâge ebyâge by’omwîmo. 15 Okutwa emmanja kwoki kwashubira omu njira y’obushinganyanya, n’emirhima eshingânîne yôshi mwo ekola yashubira.
16 Ndi wajagindwikiza ba nyankola-maligo? lero ndi wakabanjira omw’irhwe?
17 Nyamwagirwa andwirakwo, ci oku isi iroho lyâni lirhaja omu balinda-mboho.
18 Erhi naciderha, nti: «Okugulu kwâni kurhasêra», nyumve Yâgirwa bwenêne nsêzire omu burhonyi bwâwe.
19 Erhi naciyumva ebihamba binduga emurhima, nyumve oburhulirize bwâwe bushagaluse omurhima omu nda.
20 Yâgirwa lushangi luci mweshi n’engombe y’endyâlya? engombe ezûsa entambala mpu ly’irhegeko erhi irhegeko!
21 Bôhe mpu omûka gw’omushinganyanya bagushimbulule bagubone; n’omukò gw’orhajiraga kubî kuci bagulagirize.
22 Nyakasane arhâbule bwambêra lwakiro, na Nnâmahanga ambêre ibuye nacîfulikaho.
23 Ababî bôhe abahengulira obubî bwâbo, n’obubî bwâbo bwo anabahezamwo, neci, kuheza abaheza, Nyakasane Nyamuzinda wîrhu.
Psalms 94
1אֵל־נְקָמ֥וֹת יְהוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע׃ 2הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים׃ 3עַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים ׀ יְהוָ֑ה עַד־מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ׃ 4יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֝תְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ 5עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ׃ 6אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ׃ 7וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ וְלֹא־יָ֝בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 8בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ׃ 9הֲנֹ֣טַֽע אֹ֖זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִֽם־יֹ֥צֵֽר עַ֝֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט׃ 10הֲיֹסֵ֣ר גּ֭וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת׃ 11יְֽהוָ֗ה יֹ֭דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּי־הֵ֥מָּה הָֽבֶל׃ 12אַשְׁרֵ֤י ׀ הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ 13לְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַ֤ד יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת׃ 14כִּ֤י ׀ לֹא־יִטֹּ֣שׁ יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב׃ 15כִּֽי־עַד־צֶ֭דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֝אַחֲרָ֗יו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ 16מִֽי־יָק֣וּם לִ֭י עִם־מְרֵעִ֑ים מִֽי־יִתְיַצֵּ֥ב לִ֝י עִם־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ 17לוּלֵ֣י יְ֭הוָה עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י כִּמְעַ֓ט ׀ שָֽׁכְנָ֖ה דוּמָ֣ה נַפְשִֽׁי׃ 18אִם־אָ֭מַרְתִּי מָ֣טָה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֝הוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי׃ 19בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֝נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי׃ 20הַֽ֭יְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק׃ 21יָ֭גוֹדּוּ עַל־נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ׃ 22וַיְהִ֬י יְהוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי׃ 23וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם ׀ אֶת־אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
95
OLULANGA LWA 94 (95): Rhuyimbire Nyakasane n’omwishîngo
1 Muyishe rhuhindire Nyakasane, rhuyakuze ibuye lyàrhucizagya.
2 Rhujè omu masù gâge rhucîtakiriremwo, rhuyimbe rhunasâmiremwo.
3 Bulya neci Nyamwagirwa ali Nyamuzinda mukulu, anali Mwâmi okulîre banyamuzinda bôshi.
4 Enyenga z’en’igulu aha nfune yâge ziba, n’amasongêrwe g’entondo gôshi gâge. 5 N’enyanja eri yâge: bulya yêne wàyijiraga, n’idaho lyûmu nalyo lyâge: nfune zâge zàlibumbaga.
6 Muyishe rhuharâmye Nyakasane rhufukame embere zâge bulya ye wàrhulemaga. 7 Bulyala ali Nnâmahanga wîrhu, nîrhu rhuli lubaga lw’irango lyâge, rhuli bibuzi bitundwa n’okuboko kwâge.
8 Murhakarhangiyumva izù lyâge ene: mukaliyumva murhazigaga emirhima yinyu yâgârha, nka kulya yàgârhaga e Meriba, nka kulya yàgârhaga omw’irûngu olusiku lw’amashumi.
9 Lulya lusiku basho bangeramwo, bulyala bantangulaga bànabwîne ebi nkola.
10 Myaka makumi ani yôshi erhi oburhè bw’eryôla iburha bungwêrhe, nàderha obwo nti: «Omurhima gw’olu lubaga kuhabuka gunahabusire», nti: «Ciru barhishi en jira zâni oku zigenda. »
11 Nàcigasha muli obwo burhe, nti: «Barhâlabarhe omu iluhûkiro lyâni.»
Psalms 95
1לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ 2נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃ 3כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 4אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתוֹעֲפ֖וֹת הָרִ֣ים לֽוֹ׃ 5אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃ 6בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃ 7כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ 8אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃ 9אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פָעֳלִֽי׃ 10אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה ׀ אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃ 11אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃
96
OLULANGA LWA 95 (96): Mukuze Nyakasane, igulu lyôshi liri lyâge
1 Yimbiri Nyakasane olwimbo luhyâhya, igulu lyôshi liyimbire Nyakasane
2 Yimbiri Nyakasane, mukuze izîno lyâge mukazimanyîsa bwaca bwayira oku kuciza aciza.
3 Irenge lyâge muliganire omu karhî k’ab’emahanga, n’ebi ajizire by’okurhangâza mubimanyîse omu mashanja gôshi.
4 Bulya Nyakasane arhali ntindi, anakwânîne aj’irenge, akwânîne ayôbohwe kulusha abandi ba Nyamuzinda bôshi.
5 Bulyala banyamuzinda b’abapagani linali ibumba, Nyakasane yêhe ye wàjiraga amalunga.
6 Obwâmi n’obumuleke bumushokolîre, n’entebe yâge buhashe n’obulangashane buyirikwo.
7 Mwe milala y’amashanja mweshi, hêrezi Nyakasane, hêrezi Nyakasane irenge n’obuhashe.
8 Hêrezi Nyakasane irenge ly’izîno lyâge. Mumurhûle enterekêromunahike omu côgo câge:
9 Muharâmye Nyakasane n’iyâmbala ly’ebujinji, mujugume embere zâge, mwe bihugo mweshi.
10 Muderhe omu karhî k’amashanja; mpu: «Nyakasane oyîmire!» Agwisire igulu buzibu mpu lirhagihuligana; arhegeka n’amashanja burhalyalyanya.
11 Amalunga gacîshinge, n’igulu lishembuke, enyanja ekunguze haguma n’ebimuli byôshi.
12 Amashwa gashagaluke haguma n’ebimuli byôshi, emirhi y’emuzirhu nayo esîme.
13 Omu masù ga Nyakasane, bulyala ayishire, bulya ayîshitwîr’igulu olubajà; âtwîra igulu olubajà n’obushinganyanya, ârhegeka n’amashaja burharhebana.
Psalms 96
1שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 2שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה בָּרֲכ֣וּ שְׁמ֑וֹ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־לְ֝י֗וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃ 3סַפְּר֣וּ בַגּוֹיִ֣ם כְּבוֹד֑וֹ בְּכָל־הָֽ֝עַמִּ֗ים נִפְלְאוֹתָֽיו׃ 4כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 5כִּ֤י ׀ כָּל־אֱלֹהֵ֣י הָעַמִּ֣ים אֱלִילִ֑ים וַֽ֝יהוָ֗ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃ 6הוֹד־וְהָדָ֥ר לְפָנָ֑יו עֹ֥ז וְ֝תִפְאֶ֗רֶת בְּמִקְדָּשֹֽׁו׃ 7הָב֣וּ לַ֭יהוָה מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃ 8הָב֣וּ לַ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂאֽוּ־מִ֝נְחָ֗ה וּבֹ֥אוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃ 9הִשְׁתַּחֲו֣וּ לַ֭יהוָה בְּהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ חִ֥ילוּ מִ֝פָּנָ֗יו כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 10אִמְר֤וּ בַגּוֹיִ֨ם ׀ יְה֘וָ֤ה מָלָ֗ךְ אַף־תִּכּ֣וֹן תֵּ֭בֵל בַּל־תִּמּ֑וֹט יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃ 11יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ׃ 12יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר׃ 13לִפְנֵ֤י יְהוָ֨ה ׀ כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃

97
OLULANGA LWA 96 (97): Nyakasane Mwâmi wîrhu ayîsh’itwîra igulu olubanja
1 Nyakasane ayimire: igulu lishagaluke birhwa binji bicîshinge.
2 Omwizimya n’ebitù byacibulwire, byamugorha, obushinganyanya n’okurhalyalyanya, co ciriba entebe yâge edêkerirekwo.
3 Ntakanjirwa omushokolîre; n’ababisha bamugosire ntakanjirwa arhabagezekwo lino. 4 Emilazo yâge yo yamoleka igulu, idaho lyabwîne lyanajuguma.
5 Entondo zohe kwo zidwîrhe zajongera omu masù ga Nyakasane nka muhomo, omu masù g’orhegeka igulu lyôshi.
6 Amalunga gadwîrhe gaganîra obushinganyanya bwâge, n’amashanja gôshi gabwîne irenge lyâge.
7 Abagashâniza emirhi mibinje enshonyi zababumbire, na balya bacîkubagira enshanga kwo na kwo; banyamuzinda omu masù gâge bafukamire.
8 Yâgirwa, Siyoni ayumvîrhe anarhwamwo omûnyu, n’ebishagala bya Yuda byôshi bishagalusire, erhi kutwa emmanja kwâwe kwinjà kurhuma.
9 Bulya oli enyanya ly’igulu lyôshi Yâgirwa, n’omu banyamazinda bôshi ntâye okuhisirekwo oku bulî.
10 Nyakasane azigira abashomba okubî, arhanahimwa kushîbirira obuzîne bw’abacêse bâge, yêne onabarhenza omu nfune z’abalenzi.
11 Obumoleke buyishìre omushinganyanya, n’ab’omurhima gushingânîne bàyishîrwe n’omwîshingo.
12 Sâmi muli Nyakasane mwe bashinganyanya, mukuze n’izîno lyâge litagatîfu.
Psalms 97
1יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃ 2עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ׃ 3אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו׃ 4הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃ 5הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 6הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ׃ 7יֵבֹ֤שׁוּ ׀ כָּל־עֹ֬בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 8שָׁמְעָ֬ה וַתִּשְׂמַ֨ח ׀ צִיּ֗וֹן וַ֭תָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַ֝עֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 10אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשֹׁ֣ות חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ 11א֖וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ 12שִׂמְח֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֹֽׁו׃

98
OLULANGA LWA 97 (98): Nyakasane ayîmire, ahimîne, ali Mucîranuzi mwinjà
1 Lulanga.
Yimbiri Nyakasane olwimbo luhyâhya, bulyala ajizire ebirhangâzo.
Kwàmuhimire okuboko kwâge kulyo, okuboko kwâge kutagatîfu.
2 Nyakasane amanyîsize oku kuciza aciza, omu masù g’ab’emahanga, afulûla obushinganyanya bwâge.
3 Akengêra obwinjà bwâge n’obudahemuka bwâge, kuli bene-Israheli. Igulu lyôshi aha litanga n’aha liramuka, lyabona okuciza kwa Nnâmahanga wîrhu.
4 Igulu lyôshi lihindire Nyakasane, musîme, munashagaluke, munazihe.
5 Muzihire Nyakasane enzenze, mudumûle enzenze mudumûle n’olulanga.
6 Oku orhurhêra rhwalongêra, oku empembe zabûhwa, muhinde, muhindire omu masù ga Nyakasane.
7 Enyanja ekunguze haguma n’ebiyirimwo, igulu lidumize haguma n’abalirimwo. 8 Enyîshi zikome akagasha, oku entondo zahinda.
9 Zihindire omu masù ga Nyakasane, bulyala ayiruka, bulyala ayishire alirhegeka igulu; ârhegeka igulu n’obushinganyanya, ârhegeka n’amashanja burhalyalyanya.

Psalms 98
1מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֹֽׁו׃ 2הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ׃ 3זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ ׀ וֶֽאֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֪ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כָל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ אֵ֝֗ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ 4הָרִ֣יעוּ לַֽ֭יהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ׃ 5זַמְּר֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּ֝כִנּ֗וֹר וְק֣וֹל זִמְרָֽה׃ 6בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י ׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְהוָֽה׃ 7יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ 8נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ־כָ֑ף יַ֝֗חַד הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ׃ 9לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃
99
OLULANGA LWA 98 (99): Nyamuzinda, Mwâmi mushinganyanya na Mutagatîfu
1 Nyakasane ayimire, amashanja gadwîrhe gageramwo ogwa nyegenye. Atamîre oku nyanya lya bakerubif: igulu lidwîrhe lyajuguma.
2 Nyakasane arhabâ ntindi omu Siyoni, ye nakulire amashanja gôshi. 3 Izîno lyâge ligashâne, lirhali nshahu balirhinye: liri litagatîfu.
4 Ye yîmire omuzibu osîma obushinganyanya, wàfundisire ebinwa bishingânîne, muli Yakôbo obushinganyanya buli bwâwe, n’emmanja we zitwa.
5 Mulengeze Nyakasane Nnâmahanga wîrhu, mufukamirize aha cisinde ahirakwo amagulu: ciri citagatîfu.
6 Mûsa na Aròni balî omu badâhwa bâge, Samwel naye àli muli balya bàkazagiyakûza izîno lyâge. balya bàkazagiyakûza izîno lyâge naye anabayumvîrhize.
7 Akazibashambâza anali omu nkingi y’ecitû: bakaziyumva amarhegeko gâge, bakaziyumva oku abarhegesire.
8 Yâgirwa Nnâmahanga wîrhu, mushâna wàbayumvîrhize, Nyamuzinda, mushâna wàli obabêrire obwonjo, ci bubî bwâbo bwàrhumaga wacîhôla.
9 Mulengeze Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, mufukamirize aha ntondo yâge ntagatîfu. Bulyala Nyakasane Nyamuzinda wîrhu ali Mwimâna.

Psalms 99
1יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃ 2יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃ 3יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ 4וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃ 5רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ 6מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃ 7בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃ 8יְהוָ֣ה אֱלֹהֵינוּ֮ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃ 9רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשֹׁ֑ו כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
100
OLULANGA LWA 99 (100): Olwimbo lw’engabo yasôkera omu kâ-Nyamuzinda
1 Lulanga. Lwa kuvuga omunkwa.
Amahanga gôshi gasâmire Nyakasane.
2 Mukolere Nyakasane n’enshagadu; mujè omu masù gâge n’omwîshingo.
3 Mumanye oku Nyakasane ye Nyamuzinda, Yêne warhulemaga nîrhu rhuli bâge, rhuli ishanja lyâge, rhunali bibuzi by’okw’irango lyâge.
4 Mushesherere omu mihango yâge erhi mwanakoma akagasha. muyôngoberere omu côgo câge n’enyimbo; mumuhè irenge, mukuze izîno lyâge.
5 Bulya Nnâmahanga ali mwinjà, obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango, arhanarheba ndi kurhenga abantu baburhwa.
Psalms 100
1מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 2עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃ 3דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ וְלֹ֣א אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃ 4בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו ׀ בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ־ל֝֗וֹ בָּרֲכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃ 5כִּי־ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃
101
OLULANGA LWA 100 (101): Omuhigo gw’omwimangizi w’olubaga
1 Lulanga. Lwa Daudi.
Nkola nayimba obushinganyanya n’oburhonyi; we nazihira, Nyamwagirwa.
2 Mwo nayisha omu njira y’entagoma: mangaci wàmpikaho? Nyîshire n’omurhima gw’obudahemuka, omu mwâni mwo na nene.
3 Akantu kabi ntazigè kangera omu masù: enkola-maligo ntazibonakwo: nanga ntazibonakwo.
4 Omurhima mubî gurhagera aha ndi, ehiri hibi ntahikwirirwa.
5 Omuntu wâshobeke owâbo bwifulikwe, nnamuheze, omuntu ocîbona, n’ogayana ntabakwirirwa.
6 Abemêzi b’eci cihugo bo amasù gâni galikwo, nti bayûbake haguma nâni. Omuntu okerekera omu ntagoma, ye wabâ mwambali wâni.
7 Enkola-maligo erhâlabarhe omu mwâni, n’endyala erhâyimange omu masù gâni.
8 Enkola-maligo ziri omu cihugo, nakaziregerera nazihungumula eziri omu lugo lwa Nyakasane, nâziheza zihwemwo.
Psalms 101
1לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר חֶֽסֶד־וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה׃ 2אַשְׂכִּ֤ילָה ׀ בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים מָ֭תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם־לְ֝בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי׃ 3לֹֽא־אָשִׁ֨ית ׀ לְנֶ֥גֶד עֵינַ֗י דְּֽבַר־בְּלִ֫יָּ֥עַל עֲשֹֽׂה־סֵטִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי לֹ֖א יִדְבַּ֣ק בִּֽי׃ 4לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֝֗ע לֹ֣א אֵדָֽע׃ 5מְלָושְׁנִ֬י בַסֵּ֨תֶר ׀ רֵעֵהוּ֮ אוֹת֪וֹ אַ֫צְמִ֥ית גְּֽבַהּ־עֵ֭ינַיִם וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב אֹ֝ת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃ 6עֵינַ֤י ׀ בְּנֶֽאֶמְנֵי־אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי׃ 7לֹֽא־יֵשֵׁ֨ב ׀ בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֮ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה דֹּבֵ֥ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא־יִ֝כּ֗וֹן לְנֶ֣גֶד עֵינָֽי׃ 8לַבְּקָרִ֗ים אַצְמִ֥ית כָּל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר־יְ֝הוָ֗ה כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃

102
OLULANGA LWA 101 (102): Omusengero gw’omuntu ohanyâgire

1 Musengero gw’omuntu ohanyâgire. Mw’obwo buhanya bwâge, Nyakasane ye arhuzirekwo emirenge yâge.
2 Yâgirwa oyumve guno musengero gwâni, onaleke izù lyâni likuhikekwo.
3 Omanye wakanfulika obusù bwâwe olusiku omutula gunwerhe. Ontege okurhwîri, hano nkuyakûza oyirukire wayumva.
4 Yâgirwa ensiku zâni kwo zahirigisire nka mugi, n’orhuvuha rhwâni kwo rhudurhubîre nka buhya bwa muliro.
5 Omurhima gundi omu nda bagudûrhwire, kwo gwayûmirage nka hyâsi, ebiryo ntaciyumvîrhi bindi oku murhima.
6 Nalasirage naganûkirwa, omubiri gwalinda gunyumira oku rhuvuha.
7 Kwo nkola nyosire nka munyunyi w’omu mpinga, nka mutulama gw’ebigûkà.
8 Nacibêrire nie Karhahunga, nie Nyamulakà, kula akanyunyi kasigala kône-kône oku nyumpa.
9 Abashombanyi bani badwîrhe balegerera banjacira, nie basirahiragekwo n’izîno lyâni lyo badwîrhe basharhamwo
10 Oluvù byo biryo ndwîrhe nashêga nnanyikule, na ngasi eci nanywa erhi cinali cigushemwo emirenge.
11 Burhe bwâwe n’omutula gwâwe byandwîrhîre okwo, bulyala wannengezize wantimba okw’idaho.
12 Ensiku zâni kwo zishushire nka cihôho cirî-cirî, nâni niehe najìre nayûma nka hyâsi.
13 Wêhe Nyakasane ho oyôrha obâ, n’izîno lyâwe kuderhwa liderhwa omu maburhwa gôshi.
14 Oyimuke obabalire Siyoni, bwacire bw’okumubêra lukogo,
15 Bulyala bambali bâwe barhahimwa kusîma amabuye gâge, barhakabula bwayumva omutula omu kubona Siyoni ashâbûka.
16 Wàbona oku amashanja gakuza izîno lyâwe obwo Nyakasane, n’abâmi b’igulu bôshi bakenge irenge lyâwe.
17 Hano obà wamàshubiyûbaka Siyoni, Siyoni ycshi aboneka omu irenge lyâge,
18 Nyakasane oyêrekere omusengero gw’abakenyi, buzira kulekerera omulenge gwâbo.
19 Ebìra biyandikirwe abâna baciburhwa, n’olubaga lwàyishilemwa lukuze izîno lya Nyakasane.
20 Bulya Nyakasane abîre ali omu ndâro yâge, abîre ali emalunga àlîkira amasù okw’idaho,
21 Mpu ayumve omulenge gw’abashwêke bujà, analîkûze abatwîrirwe okufà.
22 Na ntyo izîno lya Nyakasane lijè irenge omu Siyoni, n’irenge lyâge liderhwe omu Yeruzalemu,
23 Olusiku amâmi n’amashanja gàja haguma mpu gakolere Nyakasane.
24 Emisî yampwerire njira, n’ensiku zâni bazitwîremwo.
25 Yâgirwa Nnâmahanga omanye wampêka nnanciri omu karhî k’ensiku zâni. Emyâka yâwe wêhe ho eyôrha ebâ omu maburhwa n’amaburhwa.
26 Emurhondêro wàja aho wàbandaho igulu, amalunga nagomukolo gw’amaboko gâwe.
27 Byombi kuheka byâheka, ci wêhe we Nyamubâho, byôshi kwo byâkoye nka bwikûnjè, kwo obihindula nka mwambalo binahinduke.
28 Wêhe orhahinduka, n’emyâka yâwe erhajira aha ehekìre.
29 Abâna ba bambali bâwe bâyûbaka n’omurhûla, n’abâna bâbo bayôrhe bali omu masù gâwe ensiku n’amango.
Psalms 102
1תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃ 2יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃ 3אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃ 4כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹ־קֵ֥ד נִחָֽרוּ׃ 5הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃ 6מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃ 7דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃ 8שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃ 9כָּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃ 10כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃ 11מִפְּנֵֽי־זַֽעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃ 12יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃ 13וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ 14אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ 15כִּֽי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃ 16וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְֽכָל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃ 17כִּֽי־בָנָ֣ה יְהוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃ 18פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃ 19תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל־יָֽהּ׃ 20כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשֹׁ֑ו יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃ 21לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ 22לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 23בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יְהוָֽה׃ 24עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ כֹּחִ֗ו קִצַּ֥ר יָמָֽי׃ 25אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃ 26לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃ 27הֵ֤מָּה ׀ יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃ 28וְאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃ 29בְּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃
103
OLULANGA LWA 102 (103): Nyamuzinda abà buzigire
1 Lwa Daudi
Murhima gwâni, kuza Nyamuzinda, n’ebindi oku ndubi y’omurhima bikuze izîno lyâge.
2 Murhima gwâni, kuza Nyamuzinda, ntà nshobôlo yâge oyibagirage.
3 Ye babalira ebyâha byâwe byôshi, Ye fumya obuzamba bwâwe bwôshi.
4 Ye yôkola obuzîne bwâwe omu nyenga, Ye kuyunjuza inema n’obwonjo.
5 Obuzîne bwâwe ye buyunjuza minjà, obusole bwâwe ye bujira buhyâhya nka bwa nyunda.
6 Nyamuzinda ojira oburhondekezi, acirânulira abarhindubizibwe.
7 Ye wàbwîraga Mûsa amahwe gâge, n’abâna b’Israheli àbayêreka ebirhangâzo byâge.
8 Nyamuzinda ye ntahimwa lukogo na bwonjo, arhakunira duba, anali buzigire.
9 Arhakaliha kuhika okurhalusa, arhanarhulyuza kungana obubî bwîrhu,
10 Arharhujirira kungana ebyâha bîrhu, arhanarhulyuza kungana obubî bwîrhu.
11 Nka kulya amalunga gali enyanya ly’igulu kwo n’obuzigire bwâge bugwêrhe obuhashe oku bamurhînya.
12 Nka kulya ebushoshokero eri kuli n’ebuzikiro, kwo Nniìmahanga ahirika kuli ebyâha bîrhu.
13 Nka kulya îshe w’abâna abà mwonjo oku bâna bâge, kwo na Nyamuzinda ali mwonjo oku bamurhînya.
14 Ayishi bwinjà eci rhwàbumbagwamwo, arhahabiri oku rhuli luvù.
15 Omuntu ensiku zâge ziri nka hyâsi, kwo amera nka bwâso bw’omu ishwa.
16 Empûsi ekamugerakwo erhi arhacihali, orhankacimanywa aha àbâga burhanzi.
17 Obuzigire bwa Nyamuzinda oku bamuyôboha bôhe buli bw’ensiku n’amango, n’oburhondekezi bwâge oku bâna b’abâna bâbo.
18 Oku babikirira amalaganyo gâge, abakengêra amarhegeko gâge n’okujira ebi alonza.
19 Nnâmahanga àjêberîze entebe yâge omu mpingu, omu bwâmi bwâge burhegeka byôshi.
20 Mukuze Nyakasane mwe bamalahika bâge mweshi, mwe ntwali zâge, mwe mujir’akanwa kâge, mwe muyumva izù lyâge mumukuze.
21 Mukuze Nyakasane, mwengabo zâge mweshi, mwe bambali bâge, mwe mujira ngasi oku alonza, mumukuze.
22 Mukuze Nyakasane, mwe biremwa byâge mweshi, omu bwâmi bwâge mweshi mumukuze. Murhima gwâni kuza Nyakasane!
Psalms 103
1לְדָוִ֨ד ׀ בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֑ה וְכָל־קְ֝רָבַ֗י אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשֹֽׁו׃ 2בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֑ה וְאַל־תִּ֝שְׁכְּחִ֗י כָּל־גְּמוּלָֽיו׃ 3הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֺנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי׃ 4הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁ֣חַת חַיָּ֑יְכִי הַֽ֝מְעַטְּרֵ֗כִי חֶ֣סֶד וְרַחֲמִֽים׃ 5הַמַּשְׂבִּ֣יַע בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃ 6עֹשֵׂ֣ה צְדָק֣וֹת יְהוָ֑ה וּ֝מִשְׁפָּטִ֗ים לְכָל־עֲשׁוּקִֽים׃ 7יוֹדִ֣יעַ דְּרָכָ֣יו לְמֹשֶׁ֑ה לִבְנֵ֥י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל עֲלִילֽוֹתָיו׃ 8רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְהוָ֑ה אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד׃ 9לֹֽא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב וְלֹ֖א לְעוֹלָ֣ם יִטּֽוֹר׃ 10לֹ֣א כַ֭חֲטָאֵינוּ עָ֣שָׂה לָ֑נוּ וְלֹ֥א כַ֝עֲוֺנֹתֵ֗ינוּ גָּמַ֥ל עָלֵֽינוּ׃ 11כִּ֤י כִגְבֹ֣הַּ שָׁ֭מַיִם עַל־הָאָ֑רֶץ גָּבַ֥ר חַ֝סְדּ֗וֹ עַל־יְרֵאָֽיו׃ 12כִּרְחֹ֣ק מִ֭זְרָח מִֽמַּֽעֲרָ֑ב הִֽרְחִ֥יק מִ֝מֶּ֗נּוּ אֶת־פְּשָׁעֵֽינוּ׃ 13כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם יְ֝הוָ֗ה עַל־יְרֵאָֽיו׃ 14כִּי־ה֖וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחְנוּ׃ 15אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו כְּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃ 16כִּ֤י ר֣וּחַ עָֽבְרָה־בּ֣וֹ וְאֵינֶ֑נּוּ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקוֹמֽוֹ׃ 17וְחֶ֤סֶד יְהוָ֨ה ׀ מֵעוֹלָ֣ם וְעַד־ע֭וֹלָם עַל־יְרֵאָ֑יו וְ֝צִדְקָת֗וֹ לִבְנֵ֥י בָנִֽים׃ 18לְשֹׁמְרֵ֥י בְרִית֑וֹ וּלְזֹכְרֵ֥י פִ֝קֻּדָ֗יו לַעֲשׂוֹתָֽם׃ 19יְֽהוָ֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃ 20בָּרֲכ֥וּ יְהוָ֗ה מַלְאָ֫כָ֥יו גִּבֹּ֣רֵי כֹ֭חַ עֹשֵׂ֣י דְבָר֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗עַ בְּק֣וֹל דְּבָרֽוֹ׃ 21בָּרֲכ֣וּ יְ֭הוָה כָּל־צְבָאָ֑יו מְ֝שָׁרְתָ֗יו עֹשֵׂ֥י רְצוֹנֽוֹ׃ 22בָּרֲכ֤וּ יְהוָ֨ה ׀ כָּֽל־מַעֲשָׂ֗יו בְּכָל־מְקֹמ֥וֹת מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ בָּרֲכִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃
104
OLULANGA LWA 103 (104): Mushâna abumba Owàlemaga igulu
1 Murhima gwâni kuza Nyakasane! Yâgirwa Nyamuzinda, mushâna oli mukulu kulusha!
2 Ocìbwisire obukulu n’obwinjà, ocìhundikìre obulangashane nka cirondo.
3 Amalunga we wàgakanûlaga nka lukângà, wayûbakira empamikwa zâwe oku nyanya z’amîshi. Ebitù wabijira ngâle yâwe, byûbi bya bitù oyishakwo.
4 Empûsi wàzijira ntumwa zâwe n’engulumira bashuba baganda bâwe.
5 Wayanka igulu walidêkereza oku bikondo byalyo: lirhankafà lyâhuliganyire.
6 Waliyambika enyanja kulya bayambika omuntu omushangi, amîshi gamanana oku nyanya z’entondo.
7 Wabà nka wakankama gakula idârhi, wakungula gageramw’omusisi.
8 Galya entondo n’amino, gabungulukira omu rhubanda, gajidêka aha wagatwîrire gâhekera.
9 Olubibi wàgatwîrîre, garhakalutwa mpu gashubizisa igulu.
10 Enshôko wàzirhegesire okurhengamwo enyîshi, ezi nyîshi ziyisha aha karhî k’entondo.
11 Ezi nyîshi zinywêsa ngasi c’erubala, ezîra ensimba zihêkakwo enyôrha.
12 Ezi nyîshi ebinyunyi biyâlikirakwo, ebi binyunyi biryogôlera omu mashaka.
13 We dômera entondo n’amîshi g’omu mpamikwa zâwe, we shalûla idaho n’eby’omu maboko gâwe.
14 We mêza ebyâsi ebihesi bikera n’olurhendebuka lushalûla omuntu.
15 We rhuma idaho lyarhengamwo omugati lirhengemwo n’irivayi lyahiramwo omuntu orukara, lirhengemwo orhuvurha omuntu acesamw’obusù, lirhengemwo n’ehigati omuntu agalulamwo amarhi.
16 Emirhi ya Nyakasane, enduluma z’e Libano àgwikaga yêne, kulya zirya ziyigurhe.
17 Mwo ebinyunyi biyûbakira enyôgo; emihangâli omu nduluma eyâlikira.
18 Entondo ndi zo zihà enyange olwâbuko, n’amabuye go gahà ebishegeshe olwakiro.
19 Wàjizire omwêzi mpu gukazigera amango n’izûba limanyire amango n’emunda lizikira.
20 Okabulula omwizimya lyo obudufu burumbâna, go mango eby’erubala byôshi bija byahulahula.
21 Go mango omwâna w’entale alakira omuhanya, go mango omwâna w’entale ahûna Nyamuzinda eci alya.
22 Erhi lukula arhanda lyo bifuluka, go mango bihêka iro oku ncingo zabyo.
23 Go mango omuntu arhabâlira omukolo, agulegererekwo birinde bijinga.
24 Mushâna Nyamwagirwa emikolo yâwe guli mwandu! Burhimanya wàyijiragamwo yôshi: igulu lyôshi liyunjwîre biremwa byâwe.
25 Olole oku enyanja eluga n’oku egaliha: ebiyôga muli yo birhankaganjwa, ebinyînyî n’ebinênêne mwo bishundwa.
26 Amârho mwo gagera, n’envubu, biremwa byâwe nabyo, mwo bisharhira.
27 Byôshi byôshi wêne bilokakwo, mpu obiyikuze amango gabyo gahika.
28 Nk’obihire binayunamirize birhologole, okabumbula enfune zâwe lyo bilugirwa.
29 Okafulika obusù bwâwe binakomakomye, okabinyaga omûka binafe bicishubirire omw’idaho.
30 Okarhuma omûka gwâwe ebindi binalemwe; n’obusù bw’igulu onabuhindule buhyâhya.
31 Irenge lya Nyakasane liyimbwe ensiku n’amango: neci Nyakasane acîtakir’emikolo yâge.
32 Kâli akalola okw’igulu linageremw’omusisi wâni! akahuma oku ntondo enatumbûke cigi!
33 Oku nciyisa omiûka erhi kuyimba nanyimbira Nyakasane, oku ncihabà erhi kuziha nanzihira Nyamuzinda wîrhu olulanga.
34 Ebinwa byâni bimununire mâshi: nânacizigiriza muli Nyakasane.
35 Abanya-byâha barheng’en’igulu, banyankola-maligo nabo barhacihabâga. Murhima gwâni kuza Nnâmahanga!
Psalms 104
1בָּרֲכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְה֫וָ֥ה יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֭וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃ 2עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃ 3הַ֥מְקָרֶֽה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ 4עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃ 5יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 6תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם׃ 7מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַֽ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃ 8יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃ 9גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַֽעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שׁוּב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 10הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃ 11יַ֭שְׁקוּ כָּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃ 12עֲ֭לֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃ 13מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃ 14מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃ 15וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃ 16יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃ 17אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃ 18הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃ 19עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃ 20תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּֽוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃ 21הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם׃ 22תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃ 23יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃ 24מָֽה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ 25זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃ 26שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃ 27כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ 28תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃ 29תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃ 30תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃ 31יְהִ֤י כְב֣וֹד יְהוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃ 32הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ 33אָשִׁ֣ירָה לַיהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ 34יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהוָֽה׃ 35יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

105
OLULANGA LWA 104 (105): Amaganîro g’okurhangâza g’Israheli
Aleluya!
1 Mukuze Nyakasane, muyakûze izîno lyâge, mumanyîse emikolo yâge omu karhi k’amashanja.
2 Mumuyimbire, mumuzihire ennanga, muyigâne ebinjà àjizire by’okurhangâza.
3 Mucîtakire izîno lyâge limâna, omurhima gwa ngasi balonza Nyakasane gurhimûkwe.
4 Musinze Nyakasane, musingirize obuhashe bwâge, mukaz’iyôrha mulongereza obusù bwâge.
5 Mukengêre emikolo y’okurhangâza àkozire, mukengêre ebisômerine byâge n’ebinwa byâge.
6 Mw’oyo bene mwambali wâge Abrahamu mw’oyo bene enshâgi yâge Yakôbo.
7 Yêne ye Nyakasane Nnâmahanga, akanwa kâge igulu lyôshi karhegeka.
8 Arhayibagira endagâno yâge ensiku n’amango, arhayibagira akanwa àfundikiraga maburhwa cihumbi.
9 Kalya kanwa àfundikaga bo na Abrahamu, n’erya ndahiro àlahiriraga Izaki.
10 Kalya àgwikaga kashuba irhegeko kuli Yakôbo; kanaba ndagâno y’ensiku n’amango kuli Israheli.
11 Bulyala aderha, erhi: «Nâkugabîra ishwa lya Kanani, bishube byo binyu birugu by’omwîmo.
12 Amango bàciri banyi, amango barhâli baciluga banaba bigolo eyo mwa bene;
13 amango bàkazagija babunga, batwîka mwâmi bashige wundi.
14 Ago mango ntâye azigire abarhindibuza, ciru banarhuma hajira abâmi ahana. 15 Mpu: «Murhahîraga mukahuma oku nshâgi zâni», mpu: «Murhahîraga mukashonza abageremwa bani.»
16 Lero anacirikira ecizombo omw’igulu, abanyaga ciru n’omugati bàkazagicîkubagira.
17 Erhi ànarhanzirigirhuma omuntu wàbashokolera obwo; n’omuntu erhi ye Yozefu bàguzagya bujà.
18 Amagulu gâge erhi gali mazirike migozi, n’igosi lyâge erhi bamàlizonza budagulè.
19 Ayôrha ntyo kuhika akanwa àderhaga kàbâ, n’akanwa ka Nnâmahanga kàmubêra.
20 Mwâmi arhumiza obwo mpu bamulike, omurhambo w’amashanja amulîkûza.
21 Amujira mukulu w’enyumpa yâge, ànamubîsa ngasi hyâge hyôshi.
22 Mpu lyo akaziyigîriza abagula bâge nk’oku anabwîne yêne, anakazibwîriza abashamuka bâge oburhimanya.
23 Ago mango Israheli ahika omu Mîsiri, Yakôbo abalamira omu ishwa lya Kamu.
24 Olubaga lwâge lwanaciluga bwenêne, lwaluga lwarhaluka abashombanyi bâge.
25 Atulongola omurhima gw’abo bashombanyi mpu bamînyize olubaga lwâge banalenganye abambali.
26 Oku bundi arhuma omwambali Mûsa, arhuma n’omwîshogwa wâge Aròni.
27 Bakolera ebisômcrine byâge omu karhî kâbo. bakola ebirhangâzo omw’ishwa lya Kamu.
28 Arhuma omwizimya, endundulya yacibêra, bàyumva ebinwa byâge.
29 Amîshi gâbo agahindula mukò, n’enfî zâbo azinigûza.
30 Ecihugo câbo cayunjula bikere, byahika ciru n’omu rhwonga rhw’oku bwâmi. 31 Aderha akanwa kwayisha irumbu ly’ebibugu, ecihugo côshi cayunjula mihusha.
32 Abashobôza olubula mpu nkuba, ecihugo câbo côshi acirhulirakwo omuliro gw’engulumira.
33 Emizâbîbu yâbo n’emirhi yâbo y’amalehe ayihira oku’idaho, ashangula na ngasi murhi gwàli gumezire omu cihugo câbo.
34 Alika akanwa, enzige zagwa, amahanzi gôhe garhânkaganjirwe.
35 Zakera ngasi hyâsi hyànali omu cihugo, zayôna ngasi mburho yànali omu mashwa gâbo.
36 Enfula z’omu cihugo câbo azilambika okw’idaho, ngasi lubere lwa magala gâbo lwôshi.
37 Abahulusa bacîyikîre amagerha n’amasholo, harhànali omuzamba ciru n’omuguma omu mashanja gâbo.
38 Ab’e Mîsiri erhi bàbona bàgenda basîma, bulyala ebihamba byàli byamàbagwârha.
39 Alambùla ecitu cabacinga, atwâna omuliro gwabamolekera budufu.
40 Basengera, abarhumira enkwâle, anabashalûla n’omugati gw’empingu.
41 Abasa ibuye amîshi gàpamukamwo, gàhulula omu irûngu nka lwîshi erubanda.
42 Ajira ntyo bulyala àli akengire akanwa kâge kimâma, kalya kanwa àbwîraga omwambali Abrahamu.
43 Anahulusa olubaga lwâge omu nshagadu, n’abîshogwa bâge abalika n’omwîshingo.
44 Abashobôza ecihugo c’amashanja, banayîma omu by’abanyamahanga.
45 Ajira ntyo mpu lyo basêza akanwa kâge, banalange amarhegeko gâge!
Psalms 105
1הוֹד֣וּ לַ֭יהוָה קִרְא֣וּ בִּשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃ 2שִֽׁירוּ־ל֖וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃ 3הִֽ֭תְהַלְלוּ בְּשֵׁ֣ם קָדְשֹׁ֑ו יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב ׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְהוָֽה׃ 4דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃ 5זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה מֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃ 6זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃ 7ה֭וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכָל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ 8זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃ 9אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃ 10וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃ 11לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן חֶ֝֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ 12בִּֽ֭הְיוֹתָם מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃ 13וַֽ֭יִּתְהַלְּכוּ מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי מִ֝מַּמְלָכָ֗ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃ 14לֹֽא־הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם לְעָשְׁקָ֑ם וַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים׃ 15אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃ 16וַיִּקְרָ֣א רָ֭עָב עַל־הָאָ֑רֶץ כָּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃ 17שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃ 18עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל רַגְלֹ֑יו בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֹֽׁו׃ 19עַד־עֵ֥ת בֹּֽא־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃ 20שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַתִּירֵ֑הוּ מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃ 21שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכָל־קִנְיָנֽוֹ׃ 22לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשֹׁ֑ו וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃ 23וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִם וְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃ 24וַיֶּ֣פֶר אֶת־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑ד וַ֝יַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃ 25הָפַ֣ךְ לִ֭בָּם לִשְׂנֹ֣א עַמּ֑וֹ לְ֝הִתְנַכֵּ֗ל בַּעֲבָדָֽיו׃ 26שָׁ֭לַח מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּֽוֹ׃ 27שָֽׂמוּ־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃ 28שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ וְלֹֽא־מָ֝ר֗וּ אֶת־דְּבָרֽוֹו׃ 29הָפַ֣ךְ אֶת־מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑ם וַ֝יָּ֗מֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃ 30שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃ 31אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑ב כִּ֝נִּ֗ים בְּכָל־גְּבוּלָֽם׃ 32נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃ 33וַיַּ֣ךְ גַּ֭פְנָם וּתְאֵנָתָ֑ם וַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃ 34אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑ה וְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃ 35וַיֹּ֣אכַל כָּל־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑ם וַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃ 36וַיַּ֣ךְ כָּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם רֵ֝אשִׁ֗ית לְכָל־אוֹנָֽם׃ 37וַֽ֭יּוֹצִיאֵם בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃ 38שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑ם כִּֽי־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃ 39פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃ 40שָׁאַ֣ל וַיָּבֵ֣א שְׂלָ֑ו וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃ 41פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִם הָ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃ 42כִּֽי־זָ֭כַר אֶת־דְּבַ֣ר קָדְשֹׁ֑ו אֶֽת־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ׃ 43וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשֹׂ֑ון בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו׃ 44וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃ 45בַּעֲב֤וּר ׀ יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
106
OLULANGA LWA 105 (106): Obucîyunjuze bw’olubaga
1 Aleluya
Kuzagyi Nyakasane, bulya ali mwinjà, na bulyala olukogo lwâge lubà lw’ensiku n’amango
2 Emikolo y’obuhashe bwa Nyakasane ndi wankayiderha wâni? emyanzi y’obukuze bwâge ndi wankayiganira wâni?
3 Bali bany’iragi abashimba amarhgeko, abajira okushingânîne ngasi mango.
4 Muhânyi onkengêre nâni omu burhonyi orhonyamw’olubaga lwâwe, okanye ontandûle onantabâle.
5 Lyo nyumva nâni omwîshingo gw’enshâgi zâwe, nshagaluke n’enshagadu y’olubaga lwâwe, nnancîtakîre haguma n’omwîmo gwâwe.
6 Kwo rhwàbîhire aka balarha, rhwàjizire ecâha, rhwashuba nkola-maligo.
7 Balarha nabo amango bàli e Mîsiri, barhashibiriraga balola emikolo yâwe y’okurhangâza. Barhakengêraga obunji bw’olukogo lwâwe, ci erhi bahika aha Nyanja Ndukula, bagomera Ow’Enyanya bwenêne.
8 Kwonene yêhe abaciza oku bukulu bw’izîno lyâge, mpu babone obuhashe bwâge.
9 Akànkamira Enyanja y’akaduku yakala, abageza omu mîshi nka kulya bayisha omu irûngu.
10 Abakûla omu nfune z’omushombanyi, abalîkûza oku mubisha.
11 N’amîshi gamanukira oku bânzi, barharhengagamwo ciru omuguma walobôka.
12 Baja bayêmêra ebinwa byâge obwo, banaciyîmba irenge lyâge.
13 Ci barharhamagiyibagira ebi àkozire, barhanalindaga mpu babone ebi ashubijira.
14 N’erhi bahika omw’irûngu amîru gabagwârha banakuyumva, mpu: «Rhurhangigera Nyamuzinda muno mpinga».
15 Naye ayumva omusengero gwâbo, abarhumira ebyabalwâza engagira.
16 Kandi omu bihando bajà aho bàbâ mitula ya Mûsa bo na Aròni mutagatîfu wa Nnâmahanga.
17 Lero igulu lyàyashama lyamirangusa Datani, lyamira n’engabo y’Abiramu.
18 Omuliro gwanacipamuka muli eyo ngabo, gwasingônola abagoma bôshi.
19 Erhi bahika e Horebu batula akamina, banaharâmya oyo Nyamuzinda bàtulaga n’amasholo.
20 lrenge lya Nyamuzinda baligerera oku mpanzi, eyi mpanzi enashêga ebyâsi.
21 Bayibagira Nnâmahanga wàbacizagya, Nnâmahanga owàbajiriraga ebisômerine e Mîsiri!
22 Owàkolaga ebingana halya omu cihugo ca Kamu, anajirira eby’okurhangâza aha Nyanja Ndukula,
23 Ali akola mpu abahungumule, ci omurhonyi wâge Mûsa amusengera, mpu ashukire arhabahungumulaga.
24 Kandi aho bagayaguza ecihugo nkana barhayêmêraga ebinwa byâge,
25 Baciduduma omu birâlo byâbo, barhenguha Nyakasane.
26 Lero alengeza okuboko acîgasha, mpu arhabâlambisiri omu mpinga,
27 mpu akaba arhabashandâzizi omu banya-mahanga, akanabà arhabahàbulîrî omu bihugo bya bene!
28 Kandi bayanka bacishwêkera kuli Bali-Peori, balyà n’oku nterekêro za banyamuzinda b’emifù.
29 Bamushonza obwo n’amabî gâbo, lero obuhanya bwabajàkwo.
30 Finehesi anaciyimuka obwo, akazitwa emmanja, bulya buhanya bwahwa. 31 Bamurhonyeza okwo obwo, omu maburhwa gôshi n’ensiku n’amango.
32 Kandi bamushomboza aha mîshi g’e Meriba, ciru Mûsa alinda atumula erhi bo barhuma.
33 Erhi bamujira burhe bwenêne bwenêne, aderha ebinwa bigalugalu.
34 Barhacihungumulaga amashanja Nyakasane àli ababwîzire mpu bahungumule.
35 Bashandâla omu banya-mashanja, banayiga okukola ebihenyehenye byâbo. 36 Bakazigashâniza banyamuzinda b’ago mashanja, kwashuba kugwârhwa omu murhego kwâbo.
37 Bakazirherekêra abâna bâbo abashetani, abâna-rhabana n’abâna-nyere.
38 Babulaga omukò gw’abêru-kwêru, omukò gwa bagala bâbo n’ogwa bâli bâbo. Bàkagihanwa nterekêro emwa banyamuzinda b’e Kanani, igulu lyahemuka n’omukò gwâbo.
39 Nabo bône bahemuka n’ebi bakazâg’ikola, bacishûbula n’ebijiro byâbo.
40 Lero Nyakasane anacigwârhwa n’omutula gw’olubaga lwâge, omwîmo gwâge gwamurhenga oku murhima.
41 Abalikira omu nfune z’amashanja, barhegekwa n’abashombanyi bâbo.
42 Balibuzibwa n’abo bashombanyi, banarhindibuzibwa nabo.
43 Abalîkûzize kanji-kanji, ci bôhe bakazimujira burhe n’omurhima gwâbomubî.
44 Ci kwône, erhi àyumva omulenge gwâbo, alolêreza amalibuko gâbo.
45 Akengêra omulagi àbalaganyagya, ayumva omutula bulyala olukogo lwâge lubà lunji.
46 Abashobôza omurhima gw’olukogo, omu karhî k’abâli babagwasire mpira,
47 Orhulikuzagye Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu, onarhushûbûze rhurhenge ihanga lya bene. Rhujikuza izîno lyâwe limâna, rhunacîtakire irenge lyâwe.
48 Ayâgirwe omu myâka n’emyâka Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, n’olubaga lwôshi lushuze, mpu: «Amen!»

Psalms 106
1הַֽלְלוּיָ֨הּ ׀ הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 2מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כָּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃ 3אַ֭שְׁרֵי שֹׁמְרֵ֣י מִשְׁפָּ֑ט עֹשֵׂ֖ה צְדָקָ֣ה בְכָל־עֵֽת׃ 4זָכְרֵ֣נִי יְ֭הוָה בִּרְצ֣וֹן עַמֶּ֑ךָ פָּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ 5לִרְא֤וֹת ׀ בְּט֘וֹבַ֤ת בְּחִירֶ֗יךָ לִ֭שְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַ֣ת גּוֹיֶ֑ךָ לְ֝הִתְהַלֵּ֗ל עִם־נַחֲלָתֶֽךָ׃ 6חָטָ֥אנוּ עִם־אֲבוֹתֵ֗ינוּ הֶעֱוִ֥ינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃ 7אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם ׀ לֹא־הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת־רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל־יָ֣ם בְּיַם־סֽוּף׃ 8וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת־גְּבוּרָתֽוֹ׃ 9וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב וַיּוֹלִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמ֗וֹת כַּמִּדְבָּֽר׃ 10וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם מִיַּ֣ד שׂוֹנֵ֑א וַ֝יִּגְאָלֵ֗ם מִיַּ֥ד אוֹיֵֽב׃ 11וַיְכַסּוּ־מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נוֹתָֽר׃ 12וַיַּאֲמִ֥ינוּ בִדְבָרָ֑יו יָ֝שִׁ֗ירוּ תְּהִלָּתֽוֹ׃ 13מִֽ֭הֲרוּ שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו לֹֽא־חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֽוֹ׃ 14וַיִּתְאַוּ֣וּ תַ֭אֲוָה בַּמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּוּ־אֵ֝֗ל בִּֽישִׁימֽוֹן׃ 15וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם שֶׁאֱלָתָ֑ם וַיְשַׁלַּ֖ח רָז֣וֹן בְּנַפְשָֽׁם׃ 16וַיְקַנְא֣וּ לְ֭מֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶ֑ה לְ֝אַהֲרֹ֗ן קְד֣וֹשׁ יְהוָֽה׃ 17תִּפְתַּח־אֶ֭רֶץ וַתִּבְלַ֣ע דָּתָ֑ן וַ֝תְּכַ֗ס עַל־עֲדַ֥ת אֲבִירָֽם׃ 18וַתִּבְעַר־אֵ֥שׁ בַּעֲדָתָ֑ם לֶ֝הָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט רְשָׁעִֽים׃ 19יַעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב וַ֝יִּשְׁתַּחֲו֗וּ לְמַסֵּכָֽה׃ 20וַיָּמִ֥ירוּ אֶת־כְּבוֹדָ֑ם בְּתַבְנִ֥ית שֹׁ֝֗ור אֹכֵ֥ל עֵֽשֶׂב׃ 21שָׁ֭כְחוּ אֵ֣ל מוֹשִׁיעָ֑ם עֹשֶׂ֖ה גְדֹל֣וֹת בְּמִצְרָֽיִם׃ 22נִ֭פְלָאוֹת בְּאֶ֣רֶץ חָ֑ם נ֝וֹרָא֗וֹת עַל־יַם־סֽוּף׃ 23וַיֹּ֗אמֶר לְֽהַשְׁמִ֫ידָ֥ם לוּלֵ֡י מֹ֘שֶׁ֤ה בְחִיר֗וֹ עָמַ֣ד בַּפֶּ֣רֶץ לְפָנָ֑יו לְהָשִׁ֥יב חֲ֝מָת֗וֹ מֵֽהַשְׁחִֽית׃ 24וַֽ֭יִּמְאֲסוּ בְּאֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֑ה לֹֽא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ לִדְבָרֽוֹ׃ 25וַיֵּרָגְנ֥וּ בְאָהֳלֵיהֶ֑ם לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ בְּק֣וֹל יְהוָֽה׃ 26וַיִּשָּׂ֣א יָד֣וֹ לָהֶ֑ם לְהַפִּ֥יל א֝וֹתָ֗ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 27וּלְהַפִּ֣יל זַ֭רְעָם בַּגּוֹיִ֑ם וּ֝לְזָרוֹתָ֗ם בָּאֲרָצֽוֹת׃ 28וַ֭יִּצָּ֣מְדוּ לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַ֝יֹּאכְל֗וּ זִבְחֵ֥י מֵתִֽים׃ 29וַ֭יַּכְעִיסוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶ֑ם וַתִּפְרָץ־בָּ֝֗ם מַגֵּפָֽה׃ 30וַיַּעֲמֹ֣ד פִּֽ֭ינְחָס וַיְפַלֵּ֑ל וַ֝תֵּעָצַ֗ר הַמַּגֵּפָֽה׃ 31וַתֵּחָ֣שֶׁב ל֭וֹ לִצְדָקָ֑ה לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר עַד־עוֹלָֽם׃ 32וַ֭יַּקְצִיפוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָ֑ה וַיֵּ֥רַע לְ֝מֹשֶׁ֗ה בַּעֲבוּרָֽם׃ 33כִּֽי־הִמְר֥וּ אֶת־רוּח֑וֹ וַ֝יְבַטֵּ֗א בִּשְׂפָתָֽיו׃ 34לֹֽא־הִ֭שְׁמִידוּ אֶת־הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהוָ֣ה לָהֶֽם׃ 35וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם׃ 36וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ׃ 37וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת־בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּֽׁדִים׃ 38וַיִּֽשְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם־בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים׃ 39וַיִּטְמְא֥וּ בְמַעֲשֵׂיהֶ֑ם וַ֝יִּזְ֗נוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ 40וַיִּֽחַר־אַ֣ף יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃ 41וַיִּתְּנֵ֥ם בְּיַד־גּוֹיִ֑ם וַֽיִּמְשְׁל֥וּ בָ֝הֶ֗ם שֹׂנְאֵיהֶֽם׃ 42וַיִּלְחָצ֥וּם אוֹיְבֵיהֶ֑ם וַ֝יִּכָּנְע֗וּ תַּ֣חַת יָדָֽם׃ 43פְּעָמִ֥ים רַבּ֗וֹת יַצִּ֫ילֵ֥ם וְ֭הֵמָּה יַמְר֣וּ בַעֲצָתָ֑ם וַ֝יָּמֹ֗כּוּ בַּעֲוֺנָֽם׃ 44וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְע֗וֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃ 45וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב חֲסָדָֽו׃ 46וַיִּתֵּ֣ן אוֹתָ֣ם לְרַחֲמִ֑ים לִ֝פְנֵ֛י כָּל־שׁוֹבֵיהֶֽם׃ 47הוֹשִׁיעֵ֨נוּ ׀ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְקַבְּצֵנוּ֮ מִֽן־הַגּ֫וֹיִ֥ם לְ֭הֹדוֹת לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֑ךָ לְ֝הִשְׁתַּבֵּ֗חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃ 48בָּר֤וּךְ־יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֪י יִשְׂרָאֵ֡ל מִן־הָ֤עוֹלָ֨ם ׀ וְעַ֬ד הָעוֹלָ֗ם וְאָמַ֖ר כָּל־הָעָ֥ם אָמֵ֗ן הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

107
OLULANGA LWA 106 (107): Nyamuzinda ye yôkola omuntu omu ngasi marhabi
Aleluya!
1 Mukuze Nyakasane bulya ali mwinjà, bulyala olukogo lwâge luli lw’ensiku n’amango.
2 Bakuderhe aba Nyakasane àcungwire bôshi, balya bôshi àkûzire omu nfune z’omubisha.
3 Balyala àhamagaliraga ndêko nguma kurhenga omu mahugo, kurhenga emahanga g’ebushoshokero bw’izûba kuhika emunda lizikira, kurhenga emahanga g’e mwênè kuhik’ emukôndwe.
4 Bàli omw’irûngu, omu mpinga, lero bahabuka, balonza enjira y’ekà bayibula.
5 Bashalika banagwârhwa n’enyôrha, bayumva kukola kufà.
6 Bayâkûza Nyakasane muli obwo bulagirire bwâbo, abalîkûza muli ago malibuko.
7 Abalangûla enjira nnungêdu, erya yabahisa ahâli enyumpa.
8 Bavuga Nyakasane omunkwa oku lukogo lwâge, bamuvuga omunkwa oku binjà àjirire ababurhwa n’abantu.
9 Bamuvuga omunkwa bulya àshalwire omushalye, anagaza owàli bufà n’enyôrha.
10 Bàli batamîre omu mpehema, omu ndundulya y’omwizimya, bànali bashwêke n’emigozi y’obuhanya n’ey’obudagulè,
11 kulya kubà bàli barhanzirirhenguha akanwa ka Nyamuzinda, bànali barhanzirigayaguza irhegeko ly’Ow’Enyanya bwenêne.
12 Lero emirhima yâbo ayibarhuza omutula, gwabadandabaganya banabula cirhabire.
13 Bayâkûza Nyakasane muli obwo bulagirire bwâbo, abalîkûza kuli ago malibuko.
14 Abakûla omu mpehema, omu ndundulya y’omwizimya, emigozi yàlibashwesire ayitwa.
15 Bavugâge Nyakasane omunkwa oku lukogo lwâge, bamuvuge omunkwa oku binjà ajirire ababurhwa n’abantu.
16 Kulya kubà àvungunywire enyumvi z’amarhale, ashangula orhuhamikizo rhw’ecûma.
17 Balwâla erhi byâha byâbo birhuma, balibuka barhindibuka erhi bubî bwâbo burhuma.
18 Baderha mpu balye akalyo bayumve karhabâli oku murhima; babona ekola ekuzimu bayêrekîre.
19 Bayâkûza Nyakasane muli obwo bulagirire bwâbo, abalîkûza kuli ago malibuko.
20 Arhuma oluderho lwâge mpu lubafumye, lunabalîkûze oku lufû.
21 Bavugâge Nyakasane omunkwa oku lukogo lwâge, bamuvuge omunkwa oku binjà ajirire ababurhwa n’abantu.
22 Banarherekêre enterekêro z’okumukuza, n’ebijiro byâge babiyimbe n’enshagadu.
23 Abàli omu bwârho mpu bayikire enyanja, mpu bayikire enyanja bajè burhunzi,
24 Babona ebi Nyakasane abamwo, Babonera ebisômerine byâge omu karhî k’enyanja.
21 Aba nk’aderha n’akanwa: empûsi y’omulaba yazûka, amîshi gakazilwira omu nyanya.
26 Garhalihamira emalunga, garhaliyandagalira ekuzimu, omurhima gwâbo gwashalama.
27 Batabataba banadandabagana nka balalwe, obulenga bàkazagicîkubagira bwahirigirha.
28 Lero bayâkûza Nyakasane muli obwo bulagirire bwâbo abalîkûza kuli ago malibuko.
29 Erya mpûsi ndârhi ayigombya hyashuba hiboho hyashungurha, obukali bw’erya nyanja bwalemba.
30 Basîma erhi babona akahwenyenye kabâ, abahêka abahisa ah’iziko balonzagya okuhika.
31 Bavugâge Nyakasane omunkwa oku lukogo lwâge, bamuvuge omunkwa oku binjà àjirire ababurhwa n’abantu.
32 Bamukuze omu ndêko y’abantu, banamuyimbire irenge lyâge aha karhî k’abagula.
33 Ezàli nyîshi azihindula mpinga, n’ezàli nshôko azihindula idaho lya canda.
34 Ecihugo câkazagiyêra acîhindula mushenyi gwa munyu. erhi bubî bwa bantu bamwo burhuma.
35 Eryàli irûngu alihindula cidêka ca mîshi, n’idaho lyàli lya canda alihindula nshôko zàburha enyîshi.
36 Ayubasamwo abantu bàli bufâ n’obuligo, n’akalengwe, bayûbakamwo olugo lwànakaderhwa.
37 Bahinga amashwa, bagwika emizâbîbu, barhenzamwo birhali binyi.
38 Abagisha baluga bwenêne, abahà na bintu birhali binyi.
39 Ci kwône bajà banyiha, gashuba mahungâ erhi kuhanyagala n’okulagirira kwâbo kurhuma.
40 Agaya abaluzi bwenêne, àbahabuliraga omw’irûngu, omu nyâma wàndya,
41 akula omukenyi mwo bulya buhanya, analuza emilala yashuba minji nka masò.
42 Omushinganyanya abwîne anasìmire, ci ababî bôshi aha irhama bôhe banacigwêrhe.
43 Oli murhimanya, ashimbe ebi byôshi, arhimanye anakengêre bwinjà emikolo ya Nnâmahanga.
Psalms 107
1הֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 2יֹ֭אמְרוּ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר גְּ֝אָלָ֗ם מִיַּד־צָֽר׃ 3וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת קִ֫בְּצָ֥ם מִמִּזְרָ֥ח וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מִצָּפ֥וֹן וּמִיָּֽם׃ 4תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר בִּישִׁימ֣וֹן דָּ֑רֶךְ עִ֥יר מ֝וֹשָׁ֗ב לֹ֣א מָצָֽאוּ׃ 5רְעֵבִ֥ים גַּם־צְמֵאִ֑ים נַ֝פְשָׁ֗ם בָּהֶ֥ם תִּתְעַטָּֽף׃ 6וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֽוּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ 7וַ֭יַּֽדְרִיכֵם בְּדֶ֣רֶךְ יְשָׁרָ֑ה לָ֝לֶ֗כֶת אֶל־עִ֥יר מוֹשָֽׁב׃ 8יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ 9כִּי־הִ֭שְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָה מִלֵּא־טֽוֹב׃ 10יֹ֭שְׁבֵי חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת אֲסִירֵ֖י עֳנִ֣י וּבַרְזֶֽל׃ 11כִּֽי־הִמְר֥וּ אִמְרֵי־אֵ֑ל וַעֲצַ֖ת עֶלְי֣וֹן נָאָֽצוּ׃ 12וַיַּכְנַ֣ע בֶּעָמָ֣ל לִבָּ֑ם כָּ֝שְׁל֗וּ וְאֵ֣ין עֹזֵֽר׃ 13וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ 14יֽ֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃ 15יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ 16כִּֽי־שִׁ֭בַּר דַּלְת֣וֹת נְחֹ֑שֶׁת וּבְרִיחֵ֖י בַרְזֶ֣ל גִּדֵּֽעַ׃ 17אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺֽנֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃ 18כָּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ 19וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ 20יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִֽ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִיתוֹתָֽם׃ ׆ 21יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ ׆ 22וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִֽיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה׃ ׆ 23יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים׃ ׆ 24הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה׃ ׆ 25וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו׃ ׆ 26יַעֲל֣וּ שָׁ֭מַיִם יֵרְד֣וּ תְהוֹמ֑וֹת נַ֝פְשָׁ֗ם בְּרָעָ֥ה תִתְמוֹגָֽג׃ 27יָח֣וֹגּוּ וְ֭יָנוּעוּ כַּשִּׁכּ֑וֹר וְכָל־חָ֝כְמָתָ֗ם תִּתְבַּלָּֽע׃ 28וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם וּֽ֝מִמְּצֽוּקֹתֵיהֶ֗ם יוֹצִיאֵֽם׃ 29יָקֵ֣ם סְ֭עָרָה לִדְמָמָ֑ה וַ֝יֶּחֱשׁ֗וּ גַּלֵּיהֶֽם׃ 30וַיִּשְׂמְח֥וּ כִֽי־יִשְׁתֹּ֑קוּ וַ֝יַּנְחֵ֗ם אֶל־מְח֥וֹז חֶפְצָֽם׃ 31יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ 32וִֽ֭ירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ׃ 33יָשֵׂ֣ם נְהָר֣וֹת לְמִדְבָּ֑ר וּמֹצָ֥אֵי מַ֝֗יִם לְצִמָּאֽוֹן׃ 34אֶ֣רֶץ פְּ֭רִי לִמְלֵחָ֑ה מֵ֝רָעַ֗ת יֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ 35יָשֵׂ֣ם מִ֭דְבָּר לַֽאֲגַם־מַ֑יִם וְאֶ֥רֶץ צִ֝יָּ֗ה לְמֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃ 36וַיּ֣וֹשֶׁב שָׁ֣ם רְעֵבִ֑ים וַ֝יְכוֹנְנ֗וּ עִ֣יר מוֹשָֽׁב׃ 37וַיִּזְרְע֣וּ שָׂ֭דוֹת וַיִּטְּע֣וּ כְרָמִ֑ים וַ֝יַּעֲשׂ֗וּ פְּרִ֣י תְבֽוּאָה׃ 38וַיְבָרֲכֵ֣ם וַיִּרְבּ֣וּ מְאֹ֑ד וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם לֹ֣א יַמְעִֽיט׃ 39וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ מֵעֹ֖צֶר רָעָ֣ה וְיָגֽוֹן׃ ׆ 40שֹׁפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ 41וַיְשַׂגֵּ֣ב אֶבְי֣וֹן מֵע֑וֹנִי וַיָּ֥שֶׂם כַּ֝צֹּ֗אן מִשְׁפָּחֽוֹת׃ 42יִרְא֣וּ יְשָׁרִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְכָל־עַ֝וְלָ֗ה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ 43מִי־חָכָ֥ם וְיִשְׁמָר־אֵ֑לֶּה וְ֝יִתְבּֽוֹנְנ֗וּ חַֽסְדֵ֥י יְהוָֽה׃
108
OLULANGA LWA 107 (108): Lwimbo lwa sêzi na musengero gw’olubaga
1 Lwimbo. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Omurhima gwâni guli muzibu Nyamwagirwa, omurhima gwâni gurhahombagana; nkola nakuzihira nnankuyigânire.
3 Tulûka murhima gwâni; tulûka lulanga lwâni, tulûka nzenze yâni, nkola natula obucè buzûke.
4 Nâkukuza omu karhî k’amashanja, Nyamwagirwa, nâkuzihira olulanga omu karhî k’ab’ekuli;
5 bulyala olukogo lwâwe luli lunji: luhisire emalunga, oburhabesha bwâwe nabwo, buhisire oku nkuba.
6 Nyamuzinda mâshi orhangiba nka wacîyêrekanira oku nyanya z’amalunga, irenge lyâwe libonekane omw’igulu lyôshi.
7 Orhurhabâle n’okuboko kwâwe onarhuyumve, lyo abarhonyi bâwe balobôka.
8 Nyamuzinda erhi ali omu ngombe yâge, ayisha erhi nkola nayimuka njigaba Siyoni, n’olubanda lwa Sukoti ndugabire bandi.
9 Erhi ishwa lya Galadi libà lyâni n’erya Manasè kwo na kwo, Efrayimu yêhe yo mpenzi y’irhwe lyâni na Yuda ye kayundwè wâni.
10 Mowabu lwo lwôgero ncikalabîramwo, Edomu yêhe namugera oku lwêru lw’enda, na Filistiya namuhima kano kanya.
11 Lero ndi wakampisa omu lugo luzibu? Ndi wakampisa cingana e Edomu wâni?
12 Nnâmahanga kali we wànarhucinagizagya wâni! Kali orhacidwirhi wayisha okarhabâla mwe n’abalwi bîrhu!
13 Mâshi mâshi orhurhabâle kw’oyu mubisha, bulyala okurhabâlwa n’abantu kuli busha.
14 Rhwakola emyônè oku burhabâlc bwa Nnâmahanga, yêne ya wâjonjaga abashombanyi bîrhu.
Psalms 108
1שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד׃ 2נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה אַף־כְּבוֹדִֽי׃ 3ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃ 4אוֹדְךָ֖ בָעַמִּ֥ים ׀ יְהוָ֑ה וַ֝אֲזַמֶּרְךָ֗ בַּל־אֻמִּֽים׃ 5כִּֽי־גָד֣וֹל מֵֽעַל־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃ 6ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃ 7לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃ 8אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשֹׁ֗ו אֶעְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃ 9לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ לִ֤י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹקְקִֽי׃ 10מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עֲלֵֽי־פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע׃ 11מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מִבְצָ֑ר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃ 12הֲלֹֽא־אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ׃ 13הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם׃ 14בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃
109
OLULANGA LWA 108 (109): Endûlù y’omurhumisi wa Nnâmahanga
1 Gwârhi omukulu w’abîmbiza. Lulanga. Lwa Daudî.
Nnâmahanga, we ncîtakira, orhahulike, orhahulike,
2 bulyala bankâyîrekwo ebinwa by’obulyâlya.
3 bambwîzire akanwa k’obunywesi, banzihula ebinwa by’obushombanyi, bananshimbulula buzira igwârhiro.
4 Oku niehe ndi wa buzigire, bôhe babâ kushobeka banshobeka, omu kubona ntyo nagwira nasalira.
5 Oku minjà mbajirira bôhe bangalulira amabî, n’oku buzigire bwâni kuli bo, bôhe bangalulira enshombo.
6 Orhangimunîkakwo omusirhe, n’omubisha arhangimuyimanga aha burhambi.
7 Irhondo àkaja lubanja, lurhahambûlaga, n’okusamba kwâge kushube kuyâga.
8 Ensiku zâge bazitwemwo, owundi ayîme omu byâge.
9 Abagala bashube nfûzi, na mukâge ashube mukana.
10 Abagala ntâye obayûbakiraga, bahabuke bajè bahulahula, bahulusibwe ciru n’omu bigûkà by’enyumpa zâbo.
11 Oyu àlire omwenda amucêse buroha, n’owagera amunyâge ehi àli acîbikire.
12 Arhabonaga cafira bwonjo, n’enfûzi zâge zirhafàga zâbuganyire omuzire w’olukogo.
13 Iburha lyâge lihwêre okw’itumu, n’izîno lyâge lihirigirhe oku mwîmomurhanzi. 14 Nyakasane âkengêre obubî bwa bashakulu wâge, n’ecâha ca nnina cirhazâzibagwa.
15 Biyôrhe bikengêrwa na Nyakasane, anamuzaze hano igulu, irhondo ntâye ocimukengêraga.
16 Yêhe arhadesiri mpu abè lukogo, ci agwira ayabula omukenyi muhanya, olyala oli bufà n’omutula mpu amuholèrezc.
17 Obwòla asîmire okuhèhererwa, ahehérerwe, n’obwòla arhalonza mugisho, gumurhengekwo.
18 Obuhanya bumuhwikc nka mushangi, bumuje omu nda nka mîshi, bumujc omu njingo nka mavurha.
19 Bumuzonge nka gwomushangi acibwika, nka gwomukaba ayôrha ayambala.
20 Abagendikanshobeka n’abanderhcra ebirhali byo, Nyakasane abahe olwo luhembo.
21 Wêhe, Yâgirwa Nniìmahanga, ondwirekwo erhi izîno lyâwe lirhuma, onandikùze bulyala olukogo lwâwe buzigire.
22 Obwîne oku ndi mukenyi nnampanyâgire, n’omurhima gwanfundire omu nda.

23 Nahwire nka cihôho ca mafuluko, nazûzùrhire nka luzige empûsi ehunisire.
24 Nkola ndwìrhe nakomanya amadwi erhî kucîshalisa kurhuma, n’omubiri gwâni gwahosire erhi kubula mavurha kurhuma.
25 Nakwâmirwe nanashekerwa narhama, abadwîrhe bambona irhwe badwîrhe badunda.
26 Ontabâle, Yâgirwa Nnâmahanga, ondîkûze wêne oku lukogo lwâwe,
27 babone oku lukogo lwâwe lukozire ebyo, oku wêne we oncizize, Yâgirwa Nyakasane.
28 Bampehêrere ci wêhe ongishe, àbanshimbire baturutumbe, mwambali wâwe yêhe acîshinge.
29 Abakaz’indega enshonyî zibabumbe; okurumbaguza kwâbo kubabwike nka cirondo.
30 Niehe nayimbira Nyakasane n’akanwa kani, namukuza omu karhî k’engabo y’abantu:
31 Bulyala anayîmangire omukenyi, mpu lyo amulîkûza omu bazûzi.
Psalms 109
1לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר אֱלֹהֵ֥י תְ֝הִלָּתִ֗י אַֽל־תֶּחֱרַֽשׁ׃ 2כִּ֤י פִ֪י רָשָׁ֡ע וּֽפִי־מִ֭רְמָה עָלַ֣י פָּתָ֑חוּ דִּבְּר֥וּ אִ֝תִּ֗י לְשֹׁ֣ון שָֽׁקֶר׃ 3וְדִבְרֵ֣י שִׂנְאָ֣ה סְבָב֑וּנִי וַיִּֽלָּחֲמ֥וּנִי חִנָּֽם׃ 4תַּֽחַת־אַהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִי וַאֲנִ֥י תְפִלָּֽה׃ 5וַיָּ֘שִׂ֤ימוּ עָלַ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה וְ֝שִׂנְאָ֗ה תַּ֣חַת אַהֲבָתִֽי׃ 6הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑ע וְ֝שָׂטָ֗ן יַעֲמֹ֥ד עַל־יְמִינֽוֹ׃ 7בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע וּ֝תְפִלָּת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה לַֽחֲטָאָֽה׃ 8יִֽהְיֽוּ־יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים פְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר׃ 9יִֽהְיוּ־בָנָ֥יו יְתוֹמִ֑ים וְ֝אִשְׁתּוֹ אַלְמָנָֽה׃ 10וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ וְ֝דָרְשׁ֗וּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶֽם׃ 11יְנַקֵּ֣שׁ נ֭וֹשֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ׃ 12אַל־יְהִי־ל֖וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל־יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִיתוֹמָֽיו׃ 13יְהִֽי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם׃ 14יִזָּכֵ֤ר ׀ עֲוֺ֣ן אֲ֭בֹתָיו אֶל־יְהוָ֑ה וְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל־תִּמָּֽח׃ 15יִהְי֣וּ נֶֽגֶד־יְהוָ֣ה תָּמִ֑יד וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃ 16יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א זָכַר֮ עֲשֹׂ֪ות חָ֥סֶד וַיִּרְדֹּ֡ף אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת׃ 17וַיֶּאֱהַ֣ב קְ֭לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ וְֽלֹא־חָפֵ֥ץ בִּ֝בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ 18וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו׃ 19תְּהִי־ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ׃ 20זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל־נַפְשִֽׁי׃ 21וְאַתָּ֤ה ׀ יְה֘וִ֤ה אֲדֹנָ֗י עֲֽשֵׂה־אִ֭תִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־ט֥וֹב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃ 22כִּֽי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי׃ 23כְּצֵל־כִּנְטוֹת֥וֹ נֶהֱלָ֑כְתִּי נִ֝נְעַ֗רְתִּי כָּֽאַרְבֶּֽה׃ 24בִּ֭רְכַּי כָּשְׁל֣וּ מִצּ֑וֹם וּ֝בְשָׂרִ֗י כָּחַ֥שׁ מִשָּֽׁמֶן׃ 25וַאֲנִ֤י ׀ הָיִ֣יתִי חֶרְפָּ֣ה לָהֶ֑ם יִ֝רְא֗וּנִי יְנִיע֥וּן רֹאשָֽׁם׃ 26עָ֭זְרֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י ה֭וֹשִׁיעֵ֣נִי כְחַסְדֶּֽךָ׃ 27וְֽ֭יֵדְעוּ כִּי־יָ֣דְךָ זֹּ֑את אַתָּ֖ה יְהוָ֣ה עֲשִׂיתָֽהּ׃ 28יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֮ וְאַתָּ֪ה תְבָ֫רֵ֥ךְ קָ֤מוּ ׀ וַיֵּבֹ֗שׁוּ וְֽעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח׃ 29יִלְבְּשׁ֣וּ שׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑ה וְיַעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בָּשְׁתָּֽם׃ 30א֘וֹדֶ֤ה יְהוָ֣ה מְאֹ֣ד בְּפִ֑י וּבְת֖וֹךְ רַבִּ֣ים אֲהַֽלְלֶֽנּוּ׃ 31כִּֽי־יַ֭עֲמֹד לִימִ֣ין אֶבְי֑וֹן לְ֝הוֹשִׁ֗יעַ מִשֹּׁפְטֵ֥י נַפְשֹֽׁו׃

110
OLULANGA LWA 109 (110): Obwâmi, Obukulu n’Obudâhwa bwa Masiha
1 Lulanga. Lwa Daudi.
Nyakasane àjire aho abwîra Nnawîrhug akanwa, erhi: «Bwarhala ekulyo kwanî, ntangiyandaza abashombanyî bâwe aha magulu gâwe.
2 Nyakasane ayanka ìtumu ly’obwamî bwâwe alirhogeza oku Sìyonih, mpu: «Nj’oyîme omu karhi k’abashombanyî bâwe.»
3 Mpu: «Kurhenga okuburhwa kwâwe oli n’obukulu omu bulangashane bw’obutagatìfu: niene nakuburhaga embere z’omucêracêra nka lumè.»
4 Nyakasane acîgashîre arhanatwe omu kanwa kâge: «Oli mudâhwa w’ensiku n’amango kulya kwa Melkisedeki.»i
5 Nyakasane aha kulyo kwâwe ali: olusiku atulumukirwa lyo amâmî-mâmi gaherêrherwa.
6 Go mango olw’amashanja lwâmanywa, emirhumba elundumane; amarhwe gahinagwe omw’igulu lyôshi.
7 Omu njira mîshi ga muhona ânywa, kurhume alengeza irhwe.
Psalms 110
1לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר נְאֻ֤ם יְהוָ֨ה ׀ לַֽאדֹנִ֗י שֵׁ֥ב לִֽימִינִ֑י עַד־אָשִׁ֥ית אֹ֝יְבֶ֗יךָ הֲדֹ֣ם לְרַגְלֶֽיךָ׃ 2מַטֵּֽה־עֻזְּךָ֗ יִשְׁלַ֣ח יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן רְ֝דֵ֗ה בְּקֶ֣רֶב אֹיְבֶֽיךָ׃ 3עַמְּךָ֣ נְדָבֹת֮ בְּי֪וֹם חֵ֫ילֶ֥ךָ בְּֽהַדְרֵי־קֹ֖דֶשׁ מֵרֶ֣חֶם מִשְׁחָ֑ר לְ֝ךָ֗ טַ֣ל יַלְדֻתֶֽיךָ׃ 4נִשְׁבַּ֤ע יְהוָ֨ה ׀ וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אַתָּֽה־כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל־דִּ֝בְרָתִ֗י מַלְכִּי־צֶֽדֶק׃ 5אֲדֹנָ֥י עַל־יְמִֽינְךָ֑ מָחַ֖ץ בְּיוֹם־אַפּ֣וֹ מְלָכִֽים׃ 6יָדִ֣ין בַּ֭גּוֹיִם מָלֵ֣א גְוִיּ֑וֹת מָ֥חַץ רֹ֝֗אשׁ עַל־אֶ֥רֶץ רַבָּֽה׃ 7מִ֭נַּחַל בַּדֶּ֣רֶךְ יִשְׁתֶּ֑ה עַל־כֵּ֝֗ן יָרִ֥ים רֹֽאשׁ׃

111
OLULANGA LWA 110 (111): Irenge ly’emikolo ya Nyamuzinda
1 Aleluya!
Nkola nakuza Nyakasane n’omurhima gwâni gwôshi, omu ndêko y’abemêzi n’ey’abashinganyanya.
2 Emikolo ya Nyakasane erhankagerwa ekwânîne emanywe n’abayisîma bôshi.
3 Omukolo gwâge bubâ. bwâmi bunabâ bulangashane; n’obushinganyanya bwâge buyôrha buhabâ ensiku n’amango.
4 Ajijire ebirhangâzo analonza bikazikengêrwa, Nyakasane abâ wa bwonjo anabâ wa lukogo.
5 Abamukenga àbahire ebiryo, ayôrha akengêra endagâno yâge ensiku zôshi. 6 Amanyîsize olubaga lwâge obuhashe bw’emikolo yâge, erhi àlushobôza eby’amashanja.
7 Emikolo y’amaboko gâge erhabâ ya bunywesi enabâ mimâna; amarhegeko gâge gôshi gali magwike buzibu.
8 Gali magwike akantashugulwa, oku nsiku n’amango, garhajiragwa n’oluhinzo erhi n’obulyâlya.
9 Arhumira olubaga lwâge owalucungula, àjizire endagâno yâge ebè ya nsiku n’amango, izîno lyâge liri limâna liri na lya kukengwa.
10 Okurhînya Nyakasane gwo murhondêro gw’obushinganyanya, ngasi bamukenga bôshi, bo barhondekezi b’okunali; irenge lyâge liyôrhe lihabâ cnsiku n’amango.
Psalms 111
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה׃ 2גְּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה דְּ֝רוּשִׁ֗ים לְכָל־חֶפְצֵיהֶֽם׃ 3הוֹד־וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃ 4זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה׃ 5טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃ 6כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃ 7מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כָּל־פִּקּוּדָֽיו׃ 8סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר׃ 9פְּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃ 10רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֖וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
112
OLULANGA LWA 111 (112): lragi ly’omuntu mushinganyanya
1 Aleluya!
Iragi lyâge omuntu orhînya Nyakasane, omuntu oyumva anunirwe n’amarhegeko gâge.
2 lburha lyâge lyâyishilushana hano igulu, n’obuko bw’abashinganyanya bwâbona omugisho.
3 Omu mwâge mwâyunjula buhirhi n’ebirugu, n’obushinganyanya bwâge buli bwa kuyôrha ensiku n’amango.
4 Omu mwizimya ali kamole k’ab’emirhima nkana, obwonjo, olukogo, oburhimanya, ye nnabyo.
5 Omuntu mwinjà abâ wa lukogo, ebyâge arharhînya bwabihoza abandi, ebyâge byôshi burhondekezi bubirhegeka.
6 Omuntu mushinganyanya ntà mango ahuligane, na ntà mango ânayibagirwe.
7 Arhayôboha mwanzi mubî, omurhima gwâge guyôrha gudêkerîre, bulya Nnâmahanga acîkubagira.
8 Omurhima gwâge kusêra gusêra, arhishi entemu byo bici. abashombanyi bâge enshonyi zababumba erhi anasinza.
9 Arhahimwa kuhâna n’okushîbirira abakenyi, obushinganyanya bwâge burhakàhwa kuderhwa, irenge lyâge kugandâza lyanagandâza.
10 Enkola-maligo ekamubona enazizimire emurhima, ekenyeze amino eje yagangabala, enyifinjo z’abalenzi kufanânda zinafanânda.
Psalms 112
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אַשְׁרֵי־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָ֑ה בְּ֝מִצְוֺתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד׃ 2גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ דּ֭וֹר יְשָׁרִ֣ים יְבֹרָֽךְ׃ 3הוֹן־וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃ 4זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֖וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃ 5טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃ 6כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם לֹא־יִמּ֑וֹט לְזֵ֥כֶר ע֝וֹלָ֗ם יִהְיֶ֥ה צַדִּֽיק׃ 7מִשְּׁמוּעָ֣ה רָ֭עָה לֹ֣א יִירָ֑א נָכ֥וֹן לִ֝בּ֗וֹ בָּטֻ֥חַ בַּיהוָֽה׃ 8סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו׃ 9פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים צִ֭דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד קַ֝רְנ֗וֹ תָּר֥וּם בְּכָבֽוֹד׃ 10רָ֘שָׁ֤ע יִרְאֶ֨ה ׀ וְכָעָ֗ס שִׁנָּ֣יו יַחֲרֹ֣ק וְנָמָ֑ס תַּאֲוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
113
OLULANGA LWA 112 (113): Kuli Nyamuzinda w’irenge n’ow’olukogo
1 Aleluya!
Mwe bambali ba Nyakasane, mukuze, mukuze izîno lya Nyakasane.
2 Lij’irenge izîno lya Nyakasane, bunôla n’ensiku n’amango.
3 Kurhenga ebushoshokero bw’izûba na kuhika emunda lizikira, likuzibwe izîno lya Nyakasane.
4 Nyakasane Nnâmahanga w’abantu bôshi, irenge lyâge liyunjwîre empingu yôshi.
5 Ndi oli aka Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, ôbâ enyanya bwenêne,
6 ôyûnama kurheng’enyanya alola idako, abone ebiri empingu n’en’igulu?
7 ye rhenza omuzamba omu katulo Ye nayimanza omukenyi, amukûle oku cavu.
8 Amutamaze oku ntebe haguma n’abaluzi, haguma n’abaluzi b’omulala gwâge.
9 Ye tamaza owàli ngumba omu nyumpa; amuhe obusime bw’okubà nnina w’abâna.
Psalms 113
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 2יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ 3מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה׃ 4רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ׃ 5מִ֭י כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃ 6הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ׃ 7מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃ 8לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ׃ 9מֽוֹשִׁיבִ֨י ׀ עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

114
OLULANGA LWA 113 A (114): Olwimbo lwa Basâka
1 Aleluya!
Olusiku Israheli arhenga e Mîsiri,
olusiku enyumpa ya Yakôbo erhenga omu lubaga lw’abahàlanjisi,
2 Yuda lwashuba luhêro lwâge, Israheli bwashuba bwâmi bwâge.
3 Enyanja yabona okwo yakûla omulindi, Yordani ashubira nyuma.
4 Entondo zahama nka nganda-buzi. Orhurhondo rhwacanacana nka bâna-buzi.
5 Wanyanja kurhi wamâbâ obu wayâka? Yordani kurhi oku washubira nyuma?
6 Kurhi mwe birhondo obu mwahama nka ngandabuzi? Kurhi ninyu mwe rhurhondo obu mwacanacana nka bâna-buzi?
7 Igulu, neci dirhimana omu masù ga Nyakasane, omu masù ga Nyamuzinda wa Yakôbo.
8 Owàhindulaga ibuye cidêka ca mîshi, n’olwala aluhindula nshôko.
Psalms 114
1בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃ 2הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשֹׁ֑ו יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ 3הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ 4הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ 5מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ 6הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ 7מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃ 8הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
115
OLULANGA LWA 113 B (115): Obukulu n’obwinjà bwa Nyamuzinda w’okuli
1 Irenge arhali rhwe Yâgirwa, ci izîno lyâwe Waliha, bulya oli mwinjà orhanarhebana.
2 Cici càkazirhuma ab’emahugo barhukangula, mpu: «Ngahi Nyamuzinda wâbo aligi?»
3 Nyamuzinda wîrhu omu mpingu abâ, ebi alonzize byôshi byo anajira.
4 Ebi bagashâniza abo biri bya cûma, biri bya masholo, bunali bushanja burhenga omu nfune z’abantu.
5 Bigwêrhe akanwa birhanaderha, bigwêrhe amasù birhanabona.
6 Bijira amarhwîri birhanayumva, bijira amazûlu birhanabayirwa na cici.
7 Bijira amaboko birhanahuma kantu, bijira amagulu birhanarhenga aha biri; ciru ntà izù lirhenga ekanwa kâbyo.
8 Ababitula babishushe, ngasi bôshi babihirakw’omurhima babishushe.
9 Enyumpa y’Israheli yôhe Nyakasane ecîkubagira, Ye Mufungizi wâbo ye na mpênzi yâbo.
10 Enyumpa ya Aròni yôhe Nyakasane ecîkubagira, Ye Mufungizi wâbo ye na mpênzi yabo.
11 Abarhînya Nyakasane yêne bahirakwo omurhima ye mufungizi wâbo ye na mpênzi yâbo.
12 Nyakasane arharhuyibagira, kugisha arhugisha, kugisha agisha enyumpa y’Israheli, kugisha agisha enyumpa ya Aròni.
13 Agisha ngasi bôshi barhînya Nyakasane, abarho n’abakulu.
14 Nyakasane âmmuluza, mw’oyo n’abâna binyu,
15 Mw’oyomukòla mugwêrhe omugisho gwa Nyakasane, Ye wàjiraga empingu n’igulu.
16 Empingu ebâ ya Nyakasane, igulu lyôhe abantu bàlishobwîre.
17 Arhali abalinda-mboho bo bakuza Nyakasane, arhali abàjîre ekuzimu bo bamukuza.
18 Ci rhwe rhuzîne rhwe rhwakuza Nyakasane, buna n’omu myâka n’emyâka.
Psalms 115
1לֹ֤א לָ֥נוּ יְהוָ֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃ 2לָ֭מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֝֗א אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 3וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃ 4עֲֽ֭צַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃ 5פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃ 6אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃ 7יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃ 8כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃ 9יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ 10בֵּ֣ית אַ֭הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיהוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ 11יִרְאֵ֣י יְ֭הוָה בִּטְח֣וּ בַיהוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ 12יְהוָה֮ זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃ 13יְ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃ 14יֹסֵ֣ף יְהוָ֣ה עֲלֵיכֶ֑ם עֲ֝לֵיכֶ֗ם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם׃ 15בְּרוּכִ֣ים אַ֭תֶּם לַיהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ 16הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַיהוָ֑ה וְ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם׃ 17לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ וְ֝לֹ֗א כָּל־יֹרְדֵ֥י דוּמָֽה׃ 18וַאֲנַ֤חְנוּ ׀ נְבָ֘רֵ֤ךְ יָ֗הּ מֵֽעַתָּ֥ה וְעַד־עוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

116
OLULANGA LWA 114 (116 A): Okuvuga omunkwa
Aleluya!
1 Ndwîrhe nacîshinga: bulya Nyakasane ayumvîrhìze izù ly’omusengero gwâni.
2 Antege okurhwîri, olusiku mmusengìre.
3 Emibanga y’olufu enziririnzire n’entanya z’olufu zantubire, oburhè n’amaganya bingwêrhe.
4 Nyakuzize izîno lya Nyakasane mâshi Yâgirwa, ocize obuzîne bwâni.

5 Nyakasane abâ mwonjo na murhondekezi, Nyamuzinda wîrhu arhahimwa lukogo.
6 Abanyi bo Nyakasane alwira, nàli mubî ananciza.
7 Oshubiluhûka murhima gwâni, bulya Nyakasane akuyumvîrhize
8 Omûka gwaani alilîkûzize oku lufù, amasù gâni àgahôrhola emirenge, n’amagulu gâni arhuma garhahirima.
9 Nâbera haguma na Nyakasane, omu cihugo c’abazîne.

Psalms 116
1אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃ 2כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃ 3אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃ 4וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃ 5חַנּ֣וּן יְהוָֹ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃ 6שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהוָֹ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃ 7שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃ 8כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃ 9אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃ 10הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃ 11אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃ 12מָֽה־אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃ 13כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃ 14נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃ 15יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ 16אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃ 17לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃ 18נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃ 19בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
OLULANGA LWA 115 (116 B yo milongo 10 mizinda y’Olulanga 116 omu cihebrania)
1 Ndangalire ciru nkaderha nti narhindibusire;
2 Omu ntemu yâni nahahabuka, nti: «Omuntu ycshi munywesî.»
3 Lero bici navugamwo Nnâmahanga omunkwa oku nshôkano zâge zôshi?
4 Nalengeza akabêhè k’okuciza, nnangashânize izîno lya Nyakasane.
5 Ebi nàlaganyagya Nyakasane, nkolaga nabikola omu masù g’olubaga lwâge.
6 Embere za Nnâmahanga, olufu lw’abîra bâge luli lwa citwîro.
7 Waliha omu migozi wankûzire nie mwambali wâwe, ndi mwambali wâwe, mugala wa mwambalikazi wâwe.
8 Nkolaga nakurherekèra enterekêro y’obukuze nnangashânize izîno lyâwe Nyakasane.
9 Ebi nalaganyagya Nyakasane, nkolaga nabikola omu masù g’olubaga lwâge.
10 Omu côgo ca Nyakasane, aha karhi kâwe Yeruzalemu.

117
OLULANGA LWA 116 (117): Mwe mashanja mweshi, mukuze Nyakasane
Aleluya!
1 Mukuze Nyakasane, mwe mashanja mweshi,
muyimbe irenge lyâge, mwe bihugo mweshi.
2 Bulya obuzigire bwâge kuli rhwe busêzire buzibu,
n’oburhabêsha bwa Nyakasane buli bw’ensiku n’amango.
Psalms 117
1הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים׃
2כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶֽאֱמֶת־יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
118
OLULANGA LWA 117 (118): Obugashanîze bw’olusiku lukulu lw’Ebihando
Aleluya!
1 Muvuge Nyakasane omunkwa bulya ali mwinjà, bulya obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango.
2 Ab’omu Israheli bakuderhe, mpu: «Obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango.»
3 Ab’omu mwa Aròni bakuderhe, mpu: «Obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango.»
4 Abarhînya Nyakasane bakuderhe, mpu: «Obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango.»
5 Erhi omutula gungwêrhe nayakûza Nyakasane, arhega izù lyâni okurhwîri anandikûza.
6 Neci Nyakasane ali haguma nâni: ntà bwôba bungwêrhe; kurhi abantu banjira?
7 Nyakasane ali haguma nâni: ye burhabâle bwâni, abanshomba nâbona oku enshonyi zâbabumba.
8 Aha wankacîkubagira abantu wakayâkira hali Nyakasane.
9 Aha wakacîkubagira abagale, wakayâkira hali Nyakasane.
10 Amashanja gôshi nàbona gangorha, oku izîno lya Nyakasane nagagezamwo engôrho.
11 Gànyisha ekulyo n’ekulembe, oku izîno lya Nyakasane nagahinaga.
12 Ganyishakwo nka njuci, gayâkiriza nka ngulumira omu mishûgi: oku izîno lya Nyakasane nagalabarhanya.
13 Gàntunika, gàntunika nalonzihirima, ci Nyakasane àngalukira.
14 Nyakasane ye busêre na buzibu bwâni, ye wambêrîre Mugaruka.
15 lzu ly’okucîshingira okulobôka, liyumvîkane omu bihando by’abashinganyanya, mpu: «Okulyo kwa Nyakasane kwàkozire akîrumè.»
16 Kulyo kwa Nyakasane kwànzûsize, mpu: «Okulyo kwa Nyakasane kirumè kwàkozire.»
17 Ntâcife, kulama nkola nalama, nkaziyimba emikolo ya Nyakasane.
18 Buhane Nyakasane àbâga nk’ampâ, ci kurhâli kundîkira walufù.
19 Mumpamûlire olumvi lw’obushinganyanya, mpikemwo mvuge Nyakasane omunkwa.
20 Muhango gwa Nyakasane ogu, bashinganyanya bagugeramwo.
21 Nakuvuga omunkwa kulya kubà wanyumvîrhîze, wanambêrîre Mugaruka.
22 Ibuye abûbasi bagayaguzagya, lyàyishiriba kaboko ka nyumpa.
23 Okwôla Nyakasane wàkujiraga, kurhangâzize amasù gîrhu.
24 Lulya lusiku Nyakasane àjirag’olu, rhucîshinge rhunasîme muli lwo.
25 Yâgirwa mâshi, orhucize, Yâgirwa mâshi orhulwîrekwo.
26 Ayâgirwe Oyishire okw’izîno lya Nyakasane, rhukugishîre omu nyumpa ya Nyakasane.
27 Mushâna Nyamwagirwa yêne Nyakasane, rhwàbwîne arhumolekera. Mucigwâse haguma, munafumbarhe amashami gagazire oku byâsi; mujè mwahinda muhike ah’irhwêrhwê ly’oluhêro.
28 Obâ Nyamuzinda wâni, nkuvuzire omunkwa, Nyamuzinda wâni nkukuzize.
29 Muvuge Nyakasane omunkwa bulyala ali mwinjà, bulyala obwonjo bwâge buli bw’ensiku n’amango.
Psalms 118
1הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 2יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 3יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 4יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 5מִֽן־הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃ 6יְהוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃ 7יְהוָ֣ה לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי׃ 8ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃ 9ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃ 10כָּל־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ 11סַבּ֥וּנִי גַם־סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ 12סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ 13דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהוָ֣ה עֲזָרָֽנִי׃ 14עָזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ וַֽיְהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ 15ק֤וֹל ׀ רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה בְּאָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃ 16יְמִ֣ין יְ֭הוָה רוֹמֵמָ֑ה יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃ 17לֹֽא אָמ֥וּת כִּי־אֶֽחְיֶ֑ה וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃ 18יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃ 19פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃ 20זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַיהוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃ 21א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ 22אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃ 23מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ׃ 24זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃ 25אָנָּ֣א יְ֭הוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ 26בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 27אֵ֤ל ׀ יְהוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 28אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ 29הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
119
OLULANGA LWA 118 (119): irhegeko lya Nyamuzinda kabâ kamole kabwîriza ecidâga obugula
1 Bajira iragi ababâ omu njira nnungêdu, abashimbulira irhegeko lya Nyakasane.
2 Bajira iragi abashimba akanwa kâge, bamulonze n’omurhima gwôshi.
3 Balya babula bwakola amabî, basêre omu njira zâge,
4 Wêne wahâna amarhegeko gâwe, mpu abantu bagashimbe bwinjà-bwinjà.
5 Mâshi nâni enjira zâni zikomere, omu kulanga akanwa kâwe mâshi.
6 Lyôki nakabula bugwârhwa n’enshonyi, amango ndikire amasù oku marhegeko gâwe gôshi.
7 Nâkuvuga omunkwa n’omurhima mwimâna, hano mba namâyiga ebinwa byâwe by’obushinganyanya.
8 Nâbêra oku marhegeko gâwe, nâwe omanyâge wakandekêrera.

9 Kurhi omusole gusêra omu njira gulimwo? omu kubîkirira ebinwa byâwe.
10 W’ono ndwîrhe nalongereza n’omurhima gwôshi, orhazigaga nahabuka ntiba akanwa kâwe.
11 Nsegîze akanwa kâwe oku murhima, nti ndeki hemuka.
12 Nyakasane mâshi we kasinga, onyigîrize amarhegeko gâwe.
13 Ebinwa by’akanwa kâwe, ndwîrhe nahigeramwo n’akâni kanwa.
14 Omunjira y’amarhegeko gâwe kwo nyumva nshagalusire, kula omuntu ashagaluka omu bundi buhirhi.
15 Nârhimanya nkengêre amarhegeko gâwe, n’enjira zâwe nzije ebulâbi
16 Nnunîrwe n’amarhegeko gâwe, ntanaciyibagiraga ebinwa byâwe.

17 Ndi mwambali wâwe: ompè akalamo, onampe nshibirire ebinwa byâwe.
18 Ozibûle amasù gâni, mbonemwo obwinjà bw’irhegeko lyâwe.
19 Ndi cigolo hano igulu, omanye wakanfulika amarhegeko gâwe,
20 Omurhima gwâni gwayumîrire n’iralà, ly’okulonza mmanye ngasi mango ebi orhegesire.
21 Abacîbona wàbakalihire, abarhiba amarhegeko gâwe bahehêrîrwe.
22 Onkûlenshonyi barhacingayaga, babone nkola nshimbire amarhegeko gâwe.
23 Ciru abakulu bakadahala bampurana, kurhankahanza mwambali wâwe bwarhimanya n’okukengêra akanwa kâwe.
24 Bulyala ebinwa byâwe kununa bikazinnunira, amarhegeko gâwe bo bahanûzi njira.

25 Bampizire okw’idaho: ompembûlage nka kulya wàderhaga.
26 Enjira ngeramwo nàkubwizirezo wanaziyumva: ombwirage nâwe emihigo yâwe.
27 Ommanyîse oku amarhegeko gâwe gagenda, ntimanye nkengêre ebinjà byâwe.
28 Omurhima gwâni gwaganûkirwe n’emirenge erhi mutula gurhuma, onyimusagye wêne kulya wàderhaga.
29 Orhazigaga nayêrekera omu njira yampabula, onanshobôze irhegeko lyâwe.
30 Enjira y’okunali yo nàcishozire, ebinwa byâwe byo ntonyize.
31 Amarhegeko gâwe go ncishwekîrekwo, Yâgirwa, omanyâge wambonêsa nshonyi.
32 Nkola nakombêra enjira y’amarhegeko gâwe, obûla washagalusize omurhima gwâni.

33 Nyamwagirwa, nyêreka oku amarhegeko gâwe gagenzire, ngashimbe kula omuntu ashimba enjira.
34 Onyigîrize nshimbe irhegeko lyâwe, ndilange n’omurhima gwôshi.
35 Ongeze omu njira y’amarhegeko gâwe, bulya ntahimwa kununirwa nago.
36 Omurhima gwâni ahâli h’okuhenekera ebirugu, guyêrekere emunda amarhegeko gâwe gali erhi yo.
37 Amasù gâni ogahabûle garhagihenekera ebya busha, enjira yâwe empise oku kalamo mâshi.
38 Mwambali wâwe erya ndagâno yâwe emugwe oku murhima, erya ndagâno wàlagaga abakurhînya.
39 Oncingekwo zirya nshonyi nyôboha, bulyala amarhegeko gâwe kushagalusa gashagalusa.
40 Kucîfinja okwo ncîfinjire irhegeko lyâwe obwo: orhalyalyanya: ompè nâni akalamo.

41 Nyamwagirwa mâshi olukogo lwâwe lumpikekwo nâni, kulya wàlaganyagya abantu, oburhabâle bwâwe bundwirekwo nâni!
42 Nâni mmanye akanwa nashuza balya bakazinshekera; bulyala binwa byâwe ncîkubagira.
43 Orhazigaga nabula akanwa kashingânîne, bulyala amarhegeko gâwe g’omurhima gwâni gucîkubagira.
44 Irhegeko lyâwe kulanga nakazililanga, ensiku n’amango.
45 Nkazigera omu njira ngali, bulyala amarhegeko gâwe kulongereza ngalongereza.
46 Amarhegeko gâwe nkazicîtakirago omu masù g’abâmi, ntanakubêrenshonyi.
47 Nnunirwe n’amarhegeko gâwe, nie ngazigira nka bici.
48 Ndengereze amaboko emunda ebinwa byâwe biri, mbigerereze nnambilôrhe.

49 Okengêre kalya kanwa wàbwîraga mwambali wâwe, kalyâla wàmpâgamwo omulagi.
50 Ko kantûliriza omu burhe, bulyala akanwa kâwe buzîne kahâna.
51 Abacîbonyi nka banjacira barhagera, ci kurhakarhuma narhiba irhegeko lyâwe.
52 Nanga Yâgirwa, ntâyibagire ebinwa wàderhaga mîra, byo bintiìliriza.
53 Ci omungo gungwêrhe erhi nkola-maligo zirhuma, zirya zikazirhiba irhegeko lyâwe.
54 Amarhegeko gâwe lwambêrirage lwimbo, muli cino cirâlo câni c’olubungo.
55 Ndwîrhe nalâla nakengêra izîno lyâwe, ntâbulè bulanga irhegeko lyâwe.
56 Kwo bibire ntyo, bulya kulanga ndanga amarhegeko gâwe.

57 Kwo ndesire Yâgirwa, nti okulanga ebinwa byâwe gwo gwâni mwanya.
58 Nsengire obusù bwâwe Yâgirwa, n’omurhima gwâni gwôshi, ombabalire kulya wàlaganyagya abantu.
59 Nalolerîze enjira zâni, nashubiza amagulu omu njira y’amarhegeko gâwe.
60 Nakanyize nabiduha, nti nkazilanga amarhegeko gâwe.
61 Emigozi y’enkola-maligo yanzônzire, ci ntâyibagire irhegeko lyâwe.
62 Aha karhi k’obudufu nzûka nti nkuvuge omunkwa, oku bushinganyanya bw’amarhegeko gâwe.
63 Ngasi bakurhînya bôshi, na ngasi balanga amarhegeko gâwe bo nyinjibana.
64 Nyamwagirwa, igulu liyunjwîre burhonyi bwâwe, onyigîrize nâni ebinwa byâwe.

65 Mwambali wâwe bwinjà wàmujìrire, Yâgirwa kwo wàmujirire kulya wànaderhaga wêne.
66 Onyigîriz’emmanya ompè n’obukengêre bulya go ncîkubagira amarhegeko gâwe.
67 Embere mbabale erhi ndi muhabâ, lero akanwa kâwe namàkasêza nti nkalange.
68 Oyinjiha orhajibwa omw’irhwe, onyigîrize nâni amarhegeko gâwe.
69 Abagayana bantezire eby’obunywesi nkolaga nacishwekera oku marhegeko gâwe ngashimbe.
70 Omurhima gwâbo kwo gujagalîre nka muhuli gwa ngano, niehe nnunirwe n’irhegeko lyâwe.
71 Akwizize nnambabale, nkolaga nayiga amarhegeko gâwe.
72 Kuli nie, irhegeko lyâwe lyo likulu bwenêne, oku bihumbi by’ amasholo n’amarhale.

73 Maboko gâwe gàmbumbaga ganambinja, onyigirizagye, mmanye amarhegeko gâwe.
74 Abakurhînya, hano mbabona basîma, bulya kanwa kâwe nàli ncikubagire.
75 Mmanyire Yâgirwa, oku amarhegeko gâwe gayôrha, gashingânîne, nànali wa kubabazibwa.
76 Olukogo lwâwe luhabè mâshi, luntulirize, kulya wàlaganyagya mwambali wâwe.
77 Nshobôle obwonjo bwâwe, nkûlemwo akalamo, bulyala irhegcko lyâwe ncîtakira.
78 Abagayana enshonyi zirhangibabûmba, bulyala bàntindibulize obusha: nkolaga nagerêreza ngeregere omu marhegeko gâwe.
79 Abakurhînya bayêrekere emunda ndi, n’abashîbirira amarhegeko gâwe kwo na kwo.
80 Omurhima gwâni gubè mwimâna omu kushimba amarhegeko gâwe, lyo ndekibumbwa n’enshonyi.

81 Omurhima gwâni guyumirire gwalinga oburhabâle bwâwe, akanwa kâwe ko ncikubagire.
82 Amasù gâni gayumire galinga oku waderha akanwa: mangaci okolaga wantuliriza obwo?
83 Bulya, kwo nàbire nka ndaha mmanike omu mugî, amarhegeko gâwe ntagayibagîri.
84 Ensiku za mwambali wâwe ziri inga? abanshimbulwìre, mangaci galya olwâbo wâlutwa?
85 Balya bagayana, bajîre aho; bampumbira emina, bôhe barhayisha omu njira y’amarhcgeko gâwe.
86 Amarhegcko gâwe gôshi garhalimwo elirhebana, abo basirhe busha banshimbìre: obantabâlekwo.
87 Okwisi bantenze en’igulu, ci kwône niehe ntarhibè amarhegeko gâwe.
88 Oku lukogo lwâwe ondange mugumagumà, nâni ndange ebinwa byâwe.

89 Akanwa kâwe, Yâgirwa, ka nsiku n’amango, karhahuligana, kwo kali ak’amalunga.
90 Oburhabesha bwâwe bwa kurhenga amaburhwa, wàlemire igulu, ho linaciba kuhika buna.
91 Oku orhegesire kwo binayôrha ngasi mango, bulyala byôshi we biyôrha bishiga.
92 Ncibâga ntanunirwa n’irhegeko lyâwe, singa mîra nàfâga n’ogu mutula gungwêrhe
93 Ntakafâ nayibagire amarhegeko gâwe, bulya go wàmpâgamwo akalamo.
94 Oncize, ndi mwambali wâwe, bulyala amarhegeko gâwe kulonza ngalonza.
95 Enkola-maligo ziri mpu zimpeze, niehe marhegeko gâwe nashwira.
96 Nàbwîne oku ngasi kantu kajira aha kahekire, irhegeko lyâwe lyôhe ye nyamugali.

97 Ntahimwa kurhonya irhegeko lyâwe, Yâgirwa, omulegerege gwôshi erhi nalikengêra.
98 Lyo lyarhumire nalenga abashombanyi bani bugula, bulyala lirhantenga emurhima.
99 Abanyigîriza bôshi, mbalushire bwîrhonzi, bulyala amarhegeko gâwe kukengêra ngakengêra.
100 N’abashosi mbalushire bwenge, bulyala marhegeko gâwe nshimba.
101 Amagulu gâni ntâzigè gagera omu njira mbî, nti lyo ndanga ebinwa byâwe.
102 Ntananûka oku marhegeko gâwe, bulya wêne wànyigirizagya.
103 Ebinwa byâwe, oku binnunira! Ekanwa kani, byo binunu oku bûci.
104 Namàjâga nayumva amarhegeko gâwe, namàjâga nashomba enjira z’obulyâlya.

105 Akanwa kâwe, ko kamole ngendamwo ko kamole k’enjira ngeramwo.
106 Ncigashire nnampizire, okulanga amarhegeko gâwe gashingânîne.
107 Yâgirwa, omutula gungwêrhe lero gwanyîrha, akanwa kâwe kamanye ntafâga.
108 Yâgirwa, yanka zino ntûlo z’akanwa kani, onanyigîrize amarhegeko gâwe.
109 Omurhima gwâni ntamango gudêkerera, ci ntà mango nyibagire irhegeko lyâwe.
110 Enkola-maligo zintezire akasà, ci ntà mango ntenge oku marhegeko gâwe.
111 Ebinwa byâwe gwo mwîmo gwâni omu nsiku n’amango, bulyala bibâ busime bw’omurhima gwâni.
112 Nagombize omurhima gwâni nti ebi orhegesire omu marhegeko gâwe, gubikole bwinjinjà ensiku n’amango.

113 Bala b’emirhima ibirhi ntababâkwo, n’irhegeko lyâwe, ntahimwa kulirhonya.
114 We Mufungizi wâni, we na mpenzi yâni, kanwa kâwe ncìkubagire.
115 Ntengiho, ezi nkola-maligo, ntengiho, nshimbe amarhegeko ga Nnawîrhu Nnâmahanga.
116 Oleke nkuyegemere lyo ndama, wêne wàrhulaganyagyakwo.
117 Ondîkûze lyo ncira, nshimbulire bwinjà amarhegeko gâwe.
118 Abarhenguha akanwa waderhaga, orhababakwo, bulya kurhebwa barhebwa n’obwenge.
119 Enkola-maligo z’igulu, kwo ozilola nka bishweka, co nsîmira amarhegeko gâwe.
120 Ndwîrhe nageramwo omusisi erhi kurhimanya kurhuma, ngwêrhwe n’obwôba bw’akanwa waderhaga.

121 Ntahimwa kurhonya ebishingânîne n’ebiringanine, orhankwebaga omu nfune z’ababisha.
122 Olwire mwambali wâwe bwinjà, balya bangayire, bakanampîma.
123 Amasù ganyumîre embuga, galinga oburhabesha n’obushinganyanya bw’akanwa kâwe.
124 Mwambali wâwe omulwirekwo n’obwinjà bwâwe, onanyigîrize amarhegeko gâwe.
125 Mba mushizi, emunda oli, onyigîrize mmanye amarhcgeko gâwe.
126 Amango ga Nyakasane g’okukola gahisire, irhegeko lyâwe balivunyire.
127 Co cirhuma nsîma amarhegeko gâwe kulusha amarhale n’amasholo.
128 Co cinarhuma ncìshoga enjira y’amarhegeko gâwe, nnanshomba ngasi njira y’obulyâlya.

129 Amarhegeko gâwe kusômerana gasômerana, co cirhuma ngashîmbûlira.
130 Ebinwa byâwe kumoleka bimoleka, kuyigîriza biyigîriza abahwinja.
131 Namàyashama namànayisa munyi kurhonya amarhegeko gâwe okwo.
132 Ndolakwo obwonjo bukugwarhe, kw’oyôrha ojirira abasîma izîno lyâwe.
133 Amagulu gâni ogayêrekeze omu njira y’ebinwa byâwe, harhanajiraga obubî bwampasha.
134 Ondîkûze oku bumînya bw’abantu, wâbona oku nâlanga amarhegeko gâwe.
135 Yêreka mwambali wâwe obusù bw’enshagadu, onanyigîrize amarhegeko gâwe.
136 Lero nyîshi za mirenge nvugumwire•, omu kubona abarhashîmba amarhegeko gâwe.

137 Obâ mushinganyanya, Yâgirwa, n’okutwa olubanja kwâwe kuyôrha kushingânîne.
138 Amarhegeko gâwe wàgahànyire n’obushinganyanya, haguma n’obuzibu bunji.
139 Obushiru bwanvunikiremwo, erhi kubona abashombanyi bayibagira amarhegeko gâwe kurhuma.
140 Akanwa kâwe kabâ kakomokomo, co cirhuma mwambali wâwe akarhonya.
141 Ndi munyi nnandi mushombe, ci amarhegeko gâwe ntagayibagira.
142 Obushinganyanya bwâwe bubâ bw’ensiku n’amango, n’irhegeko lyâwe libâ lizibuzibu, lirhahuligana.
143 Omutula n’amalibuko byanjirekwo, byashanga amarhegeko gâwe, gwo mwîshingo gwâni.
144 Obushinganyanya bw’amarhegeko gâwe bubâ bw’ensiku n’amango, onyigîrize mbone akalamo.

145 Nyakûzize n’omurhima gwôshi: onyumvîrhize Yâgirwa.
146 We mperhekwo emirenge: nciza mâshi, nâni nkazilanga amarhegeko gâwe.
147 Kulamukira ndamukire nti nsengere oburhabâle, binwa byâwe ncîkubagira.
148 Kuyîza amasù gâni gayîza, nti nkengêre akanwa kâwe
149 Olukogo lwâwe, Yâgirwa, lurhume wayumva izù lyâni, n’irhegeko lyâwe lirhume wanshobôza akalamo.
150 Abanshimbira obusha bamàshegera, ngasi hôshi bali barhaba n’amarhegeko gâwe.
151 Nyakasane wêhe hôfi oli, n’amarhegeko gâwe gacibêra «mutabesha».
152 Oku myandiko yâwe namànyiraga ago marhegeko. wêne wagasinganga kurhenga emyâka n’emyâka.

153 Olole omutula gungwêrhe onandikûze, bulyala irhegeko lyâwe ntaliyibagira.
154 Onsambire onancize, onanshobôze akalamo wàderhaga.
155 Abanya-byâha barhaba hôfi n’obucire, bulya barhashîbirira amarhegcko gâwe.
156 Nyamwagirwa, olukogo lwâwe lubà lunji, onshobôzc akalamo amarhegeko gâwe gadesire.
157 Abadwîrhe banshimbulula n’okundibuza balî banji, ci ntayahuka nti ntenge omu njira y’amarhegeko gâwe.
158 Nabwîne enkola-maligo omutula gwangwârha, bulya zirhalanga ebinwa byâwe.
159 Lolà Nyakasane, oku niehe kurhonya ntonya amarhegeko gâwe, oku lukogo lwâwe onnange mugumagumà.
160 Okuli lyo ifûndo ly’ebinwa byâwe n’obucîranuzi bwâwe bw’obushinganyanya buyôrha buli bw’ensiku n’amango

161 Abaluzi banshimbîre obusha, ci omurhima gwâni kukenga gwanakenga ebinwa byâwe
162 Kwo ebinwa byâwe binsîmisa, nka muhivi ogwasize nsimba nyinji
163 Obulyâlya, ntahimwa kubushomba, irhegeko lyâwe lyôhe kurhonya ndirhonya.
164 Kali nda nkukuza omu lusiku, erhi bushinganyanya bwâwe omu kutwa emmanja burhuma.
165 Abarhonya irhegeko lyâwe murhûla munji bayumva, barhanajira kantu bankasârhalakwo.
166 Burhabâle bwâwe ncìkubagîre, Yâgirwa, n’amarhegeko gâwe kushimba ngashimba.
167 Omurhima gwâni kulanga gulanga amarhegeko gâwe, gunagarhonya bwenêne.
168 Kulanga nàlanzire amarhegeko gâwe, bulyala enjira ngeramwo, zôshi omu masù gâwe ziri.

169 Omulenge gwâni gukuhikekwo mâshi Nyamwagirwa, mâshi, onyigîrize n’oluderho lwâwe.
170 Mâshi omusengero gwâni guhike ah’oli mâshi mbone ondikûzc nka kulyâla warhulaganyagya.
171 Akanwa kani karhenge mw’ebîtakìro, kakuyimbire mbona wamànyigîriza amarhegeko gâwe.
172 Olulimi lwâni luderhe lunayimbe akanwa kâwe bulya amarhegeko gâwe gôshi gaba gashinganìne.
173 Okuboko kwâwe kuyôrhe kuhabâ kukazintabâla, bulyala marhegeko gâwe nàcîshozire.
174 Obucire wêne ndwîrhe nabulolakwo Yâgirwa, n’okushagaluka kwâni erhi irhegeko lyâwe.
175 Omurhima gwâni gulame gukaz’ikukuza, n’amarhegeko gâwe gakaz’intabâla.
176 Kwo nàhezire kula ecibuzi cihabuka, okanye ojè walonza mwambali wâwe bulyala ntayibagiraga amarhegeko gâwe.

Psalms 119
1אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֝הֹלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃
2אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו בְּכָל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
3אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ׃
4אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד׃
5אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ׃
6אָ֥ז לֹא־אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל־כָּל־מִצְוֺתֶֽיךָ׃
7א֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
8אֶת־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד־מְאֹֽד׃

9בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה־נַּ֭עַר אֶת־אָרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ׃
10בְּכָל־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל־תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
11בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶֽחֱטָא־לָֽךְ׃
12בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
13בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֝֗ל מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ׃
14בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֺתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן׃
15בְּפִקֻּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹרְחֹתֶֽיךָ׃
16בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֭א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ׃

17גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ אֶֽחְיֶ֗ה וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ׃
18גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ׃
19גֵּ֣ר אָנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ אַל־תַּסְתֵּ֥ר מִ֝מֶּ֗נִּי מִצְוֺתֶֽיךָ׃
20גָּרְסָ֣ה נַפְשִׁ֣י לְתַאֲבָ֑ה אֶֽל־מִשְׁפָּטֶ֥יךָ בְכָל־עֵֽת׃
21גָּ֭עַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים הַ֝שֹּׁגִים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
22גַּ֣ל מֵֽ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
23גַּ֤ם יָֽשְׁב֣וּ שָׂ֭רִים בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ עַ֝בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ׃
24גַּֽם־עֵ֭דֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָ֗י אַנְשֵׁ֥י עֲצָתִֽי׃

25דָּֽבְקָ֣ה לֶעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃

26דְּרָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
27דֶּֽרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
28דָּלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃
29דֶּֽרֶךְ־שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חָנֵּֽנִי׃
30דֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי׃
31דָּבַ֥קְתִּי בְעֵֽדְוֺתֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה אַל־תְּבִישֵֽׁנִי׃
32דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃

33הוֹרֵ֣נִי יְ֭הוָה דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃
34הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב׃
35הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְוֺתֶ֑יךָ כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי׃
36הַט־לִ֭בִּי אֶל־עֵדְוֺתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע׃
37הַעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃
38הָקֵ֣ם לְ֭עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ׃
39הַעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃
40הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃

41וִֽיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהוָ֑ה תְּ֝שֽׁוּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
42וְאֶֽעֱנֶ֣ה חֹרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי־בָ֝טַחְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ׃
43וְֽאַל־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר־אֱמֶ֣ת עַד־מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי׃
44וְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָתְךָ֥ תָמִ֗יד לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
45וְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָרְחָבָ֑ה כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃
46וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃
47וְאֶשְׁתַּֽעֲשַׁ֥ע בְּמִצְוֺתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי׃
48וְאֶשָּֽׂא־כַפַּ֗י אֶֽל־מִ֭צְוֺתֶיךָ אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ׃

49זְכֹר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֝֗ל אֲשֶׁ֣ר יִֽחַלְתָּֽנִי׃
50זֹ֣את נֶחָמָתִ֣י בְעָנְיִ֑י כִּ֖י אִמְרָתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי׃
51זֵ֭דִים הֱלִיצֻ֣נִי עַד־מְאֹ֑ד מִ֝תּֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א נָטִֽיתִי׃
52זָ֘כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם ׀ יְהוָ֗ה וָֽאֶתְנֶחָֽם׃
53זַלְעָפָ֣ה אֲ֭חָזַתְנִי מֵרְשָׁעִ֑ים עֹ֝זְבֵ֗י תּוֹרָתֶֽךָ׃
54זְ֭מִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי׃
55זָ֘כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֑ה וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ׃
56זֹ֥את הָֽיְתָה־לִּ֑י כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃

57חֶלְקִ֖י יְהוָ֥ה אָמַ֗רְתִּי לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ׃
58חִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכָל־לֵ֑ב חָ֝נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
59חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל־עֵדֹתֶֽיךָ׃
60חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֺתֶֽיךָ׃
61חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּֽ֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
62חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
63חָבֵ֣ר אָ֭נִי לְכָל־אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ וּ֝לְשֹׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ׃
64חַסְדְּךָ֣ יְ֭הוָה מָלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

65ט֭וֹב עָשִׂ֣יתָ עִֽם־עַבְדְּךָ֑ יְ֝הוָ֗ה כִּדְבָרֶֽךָ׃
66ט֤וּב טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְוֺתֶ֣יךָ הֶאֱמָֽנְתִּי׃
67טֶ֣רֶם אֶ֭עֱנֶה אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג וְ֝עַתָּ֗ה אִמְרָתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי׃
68טוֹב־אַתָּ֥ה וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
69טָפְל֬וּ עָלַ֣י שֶׁ֣קֶר זֵדִ֑ים אֲ֝נִ֗י בְּכָל־לֵ֤ב ׀ אֱצֹּ֬ר פִּקּוּדֶֽיךָ׃
70טָפַ֣שׁ כַּחֵ֣לֶב לִבָּ֑ם אֲ֝נִ֗י תּוֹרָתְךָ֥ שִֽׁעֲשָֽׁעְתִּי׃
71טֽוֹב־לִ֥י כִֽי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ׃
72טֽוֹב־לִ֥י תֽוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף׃

73יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֺתֶֽיךָ׃
74יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי׃
75יָדַ֣עְתִּי יְ֭הוָה כִּי־צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי׃
76יְהִי־נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ׃
77יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי־תֽ֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי׃
78יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃
79יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ וְ֝יֹדְעֵ֗ו עֵדֹתֶֽיךָ׃
80יְהִֽי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃

81כָּלְתָ֣ה לִתְשׁוּעָתְךָ֣ נַפְשִׁ֑י לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃
82כָּל֣וּ עֵ֭ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃
83כִּֽי־הָ֭יִיתִי כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
84כַּמָּ֥ה יְמֵֽי־עַבְדֶּ֑ךָ מָתַ֬י תַּעֲשֶׂ֖ה בְרֹדְפַ֣י מִשְׁפָּֽט׃
85כָּֽרוּ־לִ֣י זֵדִ֣ים שִׁיח֑וֹת אֲ֝שֶׁ֗ר לֹ֣א כְתוֹרָתֶֽךָ׃
86כָּל־מִצְוֺתֶ֥יךָ אֱמוּנָ֑ה שֶׁ֖קֶר רְדָפ֣וּנִי עָזְרֵֽנִי׃
87כִּ֭מְעַט כִּלּ֣וּנִי בָאָ֑רֶץ וַ֝אֲנִ֗י לֹא־עָזַ֥בְתִּי פִקֻּודֶֽיךָ׃
88כְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵד֥וּת פִּֽיךָ׃

89לְעוֹלָ֥ם יְהוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃
90לְדֹ֣ר וָ֭דֹר אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ כּוֹנַ֥נְתָּ אֶ֝֗רֶץ וַֽתַּעֲמֹֽד׃
91לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ עָמְד֣וּ הַיּ֑וֹם כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ׃
92לוּלֵ֣י ת֭וֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֝֗ז אָבַ֥דְתִּי בְעָנְיִֽי׃
93לְ֭עוֹלָם לֹא־אֶשְׁכַּ֣ח פִּקּוּדֶ֑יךָ כִּ֥י בָ֝֗ם חִיִּיתָֽנִי׃
94לְֽךָ־אֲ֭נִי הוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃
95לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן׃
96לְֽכָל תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד׃

97מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי׃
98מֵ֭אֹ֣יְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֺתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃
99מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽֿי׃
100מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
101מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ׃
102מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה הוֹרֵתָֽנִי׃
103מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי׃
104מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֝֗ן שָׂנֵ֤אתִי ׀ כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר׃

105נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי׃
106נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
107נַעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ׃
108נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃
109נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
110נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי׃
111נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֺתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשֹׂ֖ון לִבִּ֣י הֵֽמָּה׃
112נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשֹׂ֥ות חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב׃

113סֵעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃
114סִתְרִ֣י וּמָגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃
115סֽוּרוּ־מִמֶּ֥נִּי מְרֵעִ֑ים וְ֝אֶצְּרָ֗ה מִצְוֺ֥ת אֱלֹהָֽי׃
116סָמְכֵ֣נִי כְאִמְרָתְךָ֣ וְאֶֽחְיֶ֑ה וְאַל־תְּ֝בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי׃
117סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד׃
118סָ֭לִיתָ כָּל־שׁוֹגִ֣ים מֵחֻקֶּ֑יךָ כִּי־שֶׁ֝֗קֶר תַּרְמִיתָֽם׃
119סִגִ֗ים הִשְׁבַּ֥תָּ כָל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לָ֝כֵ֗ן אָהַ֥בְתִּי עֵדֹתֶֽיךָ׃
120סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי׃

121עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי׃
122עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים׃
123עֵ֭ינַי כָּל֣וּ לִֽישׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ׃
124עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃
125עַבְדְּךָ־אָ֥נִי הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אֵדְעָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ׃
126עֵ֭ת לַעֲשֹׂ֣ות לַיהוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃
127עַל־כֵּ֭ן אָהַ֣בְתִּי מִצְוֺתֶ֑יךָ מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז׃
128עַל־כֵּ֤ן ׀ כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי׃
129פְּלָא֥וֹת עֵדְוֺתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֝֗ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי׃
130פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים׃
131פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי וָאֶשְׁאָ֑פָה כִּ֖י לְמִצְוֺתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי׃
132פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃
133פְּ֭עָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כָל־אָֽוֶן׃
134פְּ֭דֵנִי מֵעֹ֣שֶׁק אָדָ֑ם וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה פִּקּוּדֶֽיךָ׃
135פָּ֭נֶיךָ הָאֵ֣ר בְּעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝לַמְּדֵ֗נִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ׃
136פַּלְגֵי־מַ֭יִם יָרְד֣וּ עֵינָ֑י עַ֝֗ל לֹא־שָׁמְר֥וּ תוֹרָתֶֽךָ׃

137צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
138צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד׃
139צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי׃
140צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ׃
141צָעִ֣יר אָנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
142צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת׃
143צַר־וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃
144צֶ֖דֶק עֵדְוֺתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה׃

145קָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְהוָ֗ה חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה׃
146קְרָאתִ֥יךָ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ׃
147קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּ֑עָה לִדְבָרְיךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃
148קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ׃
149ק֭וֹלִי שִׁמְעָ֣ה כְחַסְדֶּ֑ךָ יְ֝הוָ֗ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃
150קָ֭רְבוּ רֹדְפֵ֣י זִמָּ֑ה מִתּוֹרָתְךָ֥ רָחָֽקוּ׃
151קָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְֽכָל־מִצְוֺתֶ֥יךָ אֱמֶֽת׃
152קֶ֣דֶם יָ֭דַעְתִּי מֵעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם׃

153רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־תֽ֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
154רִיבָ֣ה רִ֭יבִי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃
155רָח֣וֹק מֵרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּֽי־חֻ֝קֶּיךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ׃
156רַחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים ׀ יְהוָ֑ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי׃
157רַ֭בִּים רֹדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֝עֵדְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי׃
158רָאִ֣יתִי בֹ֭גְדִים וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה אֲשֶׁ֥ר אִ֝מְרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃
159רְ֭אֵה כִּי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי יְ֝הוָ֗ה כְּֽחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי׃
160רֹאשׁ־דְּבָרְךָ֥ אֱמֶ֑ת וּ֝לְעוֹלָ֗ם כָּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ׃

161שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם וּ֝מִדְּבָרְיךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי׃
162שָׂ֣שׂ אָ֭נֹכִֽי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב׃
163שֶׁ֣קֶר שָׂ֭נֵאתִי וַאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃
164שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
165שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֹֽׁול׃
166שִׂבַּ֣רְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וּֽמִצְוֺתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי׃
167שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵדֹתֶ֑יךָ וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃
168שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ׃

169תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהוָ֑ה כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי׃
170תָּב֣וֹא תְּחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃
171תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ׃
172תַּ֣עַן לְ֭שׁוֹנִי אִמְרָתֶ֑ךָ כִּ֖י כָל־מִצְוֺתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק׃
173תְּהִֽי־יָדְךָ֥ לְעָזְרֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי׃
174תָּאַ֣בְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃
175תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעֲזְרֻֽנִי׃
176תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
120
OLULANGA LWA 119 (120): Abashombanyi b’omurhûla
1 Lwimbo. Lwa kusoka.
Nkayumva omutula, Nyakasane, Nyakasane ye nyakûza ananshuze.
2 Yâgirwa, ofungire omûka gwâni oku rhunwa rhubi, n’oku ndimi zibêsha.
3 Lero olulimi lw’endyâlya cici ludesire lwankakuha erhi lukuyûshûlire?
4 Kâli bisonga byoji omu nfune z’entwâli, makala g’omurhi gwa Yenista.
5 Namahera nie mba muli Meshekij, nie mpanzire e Kedari.
6 Mwo nyûbasire omu karhî kâbo, balya barhakwirirwa murhûla.
7 Oku ndi nti omurhûla, bôhe mpu entambala là.
Psalms 120
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃ 2יְֽהוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשֹׁ֥ון רְמִיָּֽה׃ 3מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשֹׁ֥ון רְמִיָּֽה׃ 4חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃ 5אֽוֹיָה־לִ֭י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר׃ 6רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם׃ 7אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃

121
OLULANGA LWA 120 (121): Nyakasane ye mulanzi w’Israheli
1 Lwimbo. Lwa kusoka.
Ngalamulire amasù ebwa ntondo, Lero owantabâla ngahi ayisha?
2 Nyakasane ye wantabâla, ye wajiraga empingu n’igulu.
3 Arhâzigè okugulu kwâni kwalabuka, arhahunira omulanzi okulanga.
4 Neci, arhahunga arhânahunge, omulanzi olanga Israheli.
5 Nyakasane ye kulanga Nyakasane ye mulanzi okuli aha burhambi.
6 Gubire mûshi, izûba lirhâkukomè, bubire budufu, omwêzi gurhâkujire kurhi.
7 Nyakasane akucinga oku ngasi kubî, âfungira omûka gwâwe.
8 Akulanga omu kubalama n’omu kushubûka buno n’ensiku zôshi.
Psalms 121
1שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃ 2עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ 3אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ׃ 4הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל׃ 5יְהוָ֥ה שֹׁמְרֶ֑ךָ יְהוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל־יַ֥ד יְמִינֶֽךָ׃ 6יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה׃ 7יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל־רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ 8יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר־צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
122
OLULANGA LWA 121 (122): Obucire e Yeruzalemu burhenga
1 Lwimbo kwa kusôka. Lwa Daudi.
Nàyumvîrhe nanasîma ene bambwîra, mpu: mwo rhwaja omu nyumpa ya Nyakasane.
2 Amagulu gîrhu gano gakola gali, omu bululi bwâwe Yeruzalemu.
3 Yeruzalemu kwo ali muyûbake nka cishagala, nka cishagala cisêzire buzibu.
4 Yo amashanja gayinamukira, amashanja ga Nyakasane. Mpu gakûze izîno lya Nyakasane nk’oku Israheli anarhegesire.
5 Yo entebe z’okutwîra emmanja ziba, entebe z’omu nyumpa ya Daudi.
6 Yâkûlizagyi Yeruzalemu omurhûla abakurhonya babè n’omurhûla,
7 Akalembe kabe omu bululi bwâwe, n’omurhûla omu minene yâwe.
8 Bene wîrhu haguma n’abîrhu bo barhumire nakuderha nti: «Obêmwo omurhûla.»
9 Neci nakusengerera ebinjà, erhi eyi nyumpa ya Nyakasane Nnâmahanga wîrhu yo erhuma.
Psalms 122
1שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃ 2עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃ 4שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃ 5כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃ 6שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃ 7יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ 8לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃ 9לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃
123
OLULANGA LWA 122 (123): Rhulîkûze oku kagayo k’abacîbona
1 Lwimbo lwa kusôka.
Ngalamulire amasù emund’oli, We bâ omu mpingu.
2 Kulyala amasù g’abashizi, ganayêrekera enfune za ba nnawâbo,
kulyâla amasù g’omujà-kazi gahenekera enfune za nn’omu mwâbo,
kwo amasù gîrhu gadwîrhe galolakwo Nyakasane Nyamuzinda wîrhu,
kuhika olukogo lwîrhu lumugwarhe.
3 Rhubêre nîrhu olukogo, Yâgirwa, rhubêre nîrhu olukogo, barhulibuzize n’akagayo.
4 Omurhima gwirhu gwayihisirwe n’amasheka g’abacîbwîne bagale,
n’aka gâyo k’abacîbona.
Psalms 123
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃ 2הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ׃ 3חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃ 4רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים׃
124
OLULANGA LWA 123 (124): Omucunguzi w’Israheli
1 Lwimbo lwa kusôka. Lwa Daudi.
Nyakasane acibulaga bwarhulwirakwo -Israheli neci kuderhe-
2 Nyakasane acibulaga bwarhulwirakwo, bulyala bayisha barhuharhîrekwo,
3 singa bàrhumizire bagumaguma. Bulyala bayisha barhudwirhekwo omutula,
4 sînga rhwàzisire omu mîshi, singa emigezi yàrhuhulwirekwo.
5 Singa amîshi g’enshalalo gàrhubirundukirekwo.
6 Nyakasane ayâgirwe obu àrharhulîkiriraga, mpu rhubè minyama bazikamwo amîno.
7 Omûka gwirhu kwo gwàfulumusire nka kanyunyi, gwatwa oku isi ly’abarhezi, olusi lwatwîka, nîrhu rhwàcifulumukira.
8 Oburhabâle bwîrhu kwo burhenga okw’izîno lya Nyakasane Ye wàlemaga empingu n’igulu.
Psalms 124
1שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃ 2לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם׃ 3אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃ 4אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֝֗חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃ 5אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים׃ 6בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃ 7נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃ 8עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

125
OLULANGA LWA 124 (125): Nyamuzinda ye langa abâge
1 Lwimbo lwa kusôka.
Abacîkubagira Nyakasane kwo bali ak’entondo ya Siyoni,
yo erhahuligana enahabâ ensiku n’amango.
2 Kula Yeruzalemu entondo zimugosire,
kwo na Nyamuzinda agosire olubaga lwâge buna n’ensiku zôshi.
3 Nanga ntà mango akarhik k’endyâlya
kwânahume oku mwanya gw’abashinganyanya.
Abashinganyanya bakanalambûla okuboko kwâbo mpu bajiremw’okubî.
4 Nyamwagirwa abinja obajirire ebinjà,
n’ab’omurhima gushingânîne kwo n’okwo.
5 Abagera omu njira zikubire bôhe, Nyakasane abalibirhekwo,
abageze omu njira nguma n’ababî.
Omurhûla muli Israheli!
Psalms 125
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃ 2יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ 3כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם׃ 4הֵיטִ֣יבָה יְ֭הוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִֽישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם׃ 5וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת־פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃

126
OLULANGA LWA 125 (126): Okugaluka kw’abàli balulize
1 Lwimbo lwa kusôka.
Erhi Nyakasane àgalula empira z’e Siyoni
kwo rhwàli nk’abalôrha.
2 Lero akanwa kîrhu kanaciyunjula masheka,
n’endimi zirhu zayunjula mwîshingo.

Agandi mashanja gakaziderha, mpu:
Nyakasane abakolîre akîrumè.

3 Neci Nyakasane arhujirire birhali binyi,
rhw’oyu rhukola rhushagalusire.
4 Okûla rhuyôsire, Yâgirwa, okuhindule,
kula bahindula omugezi gw’ebumosho bw’izûba

5 Abarhwêra omu mulenge,
omu mwîshingo basârûla.
6 Banagenda bajà balaka,
banagenda babarhwîre emburho barhwêra.
Erhi bagaluka erhi bayisha bacîshinga
n’emiha yâbo okw’irhwe.
Psalms 126
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃ 2אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַעֲשֹׂ֥ות עִם־אֵֽלֶּה׃ 3הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַעֲשֹׂ֥ות עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃ 4שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־שְׁבִותֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃ 5הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃ 6הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא־יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃
127
OLULANGA LWA 126 (127): Okucîhira omu maboko ga Nyamuzinda
1 Lwimbo lwa kusôka. Lwa Salomoni.
Nka Nyakasane arhayûbasiri enyumpa, abayiyûbaka erhi na busha bârhamira.
Nka Nyakasane arhalanziri olugo, omulâlizi erhi na busha ârhamira.

2 Busha mwarhamira mpu mwazûka sêzisêzi burhacica,
mpu murhajigwishirra duba, mpu murhalya ehi murharhamiri,
kâli anashobôze abarhonyi bâge banali iro!

3 Kâli abâna ngalo ya Nyakasane, akarhenga omu nda luhembo.
4 Ababurhirwa ebusole, kwo bali nka bisonga omu nfune z’entwâli.

5 Ali w’iragi omulume obumbire omurhana gwâge myampi ya bene eyo,
enshonyi zirhâmubumbe amango ababisha bamujà aha lusò.
Psalms 127
1שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהוָ֤ה ׀ לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא ׀ עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא ׀ שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃ 2שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם ׀ מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃ 3הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ 4כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ 5אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃
128
OLULANGA LWA 127 (128): Omugisho oku muntu okenga Lulema
1 Lwimbo lwa kusôka.
Iragi lyâwe we rhînya Nyakasane,
we shimba enjira zâge.
2 By’omu maboko gâwe wâlye
obone iragi onasîme.

3 Mukâwe kwo ali nka muzâbîbu
guyâna bwenêne omu mwâwe.
Abâna bâwe kwo bali nka mirhô ya mizâbîbu,
bazungulusire ecìbo omu bululi bwâwe.

4 Kwo agishwa ntyo, omuntu orhînya Nnâmahanga.
5 Nyakasane akugishe kurheng’e Siyoni,
ensiku zôshi z’obuzîne bwâwe.
6 Obone oku Yeruzalemu agandâza,
obone abâna b’abâna bâwe.

Omurhûla gubè omu Israheli!
Psalms 128
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְהוָ֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃ 2יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ׃ 3אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃ 4הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה׃ 5יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ׃ 6וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
129
OLULANGA LWA 128 (129): Oku bashombanyi ba Siyoni
1 Lwimbo lwa kusôka.
Mushâna wâni, kurhenga ndi murhò erhi banshimbulula, -Israheli neci kuderhe-
2 Kurhenga ndi murhò erhi banshimbulula, ci barhàmpashaga.
3 Abahinzi bàgwira bampinga oku mugongo, bahumba bahumba;
4 Nyakasane yêhe bula arhalyalyanya, àtwîra ababisha emigozi.
5 Enshonyi zirhangibabumba, bashubire nyuma, balya bôshi banashomba Israheli.
6 Bashube nka casi cimerera oku nyumpa, co ciyûma barhanacicishugula.
7 Co cirhabumba nfune z’owasârûla! nîsi erhi ecîbo c’owashûbûza ebirundo.
8 N’abâgera barhâderhe, mpu: «Nyakasane amugishe»,
mpu: «Rhumugishire okw’izîno lya Nyakasane.»
Psalms 129
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃ 2רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֝ם לֹא־יָ֥כְלוּ לִֽי׃ 3עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ לְמַעֲנִותָֽם׃ 4יְהוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים׃ 5יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃ 6יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃ 7שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃ 8וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ ׀ הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת־יְהוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃

130
OLULANGA LWA 129 (130): Nyamuzinda ye shundwakwo obwonjo
1 Lwimbo lwa kusôka.
Oku ndi emuhengere, Yâgirwa, nakuyakûza.
2 Waliha, yumva omulenge gwâni! amarhwîri gâwe garhegêre, gayumve izù ly’omusengero gwâni.
3 Erhi wakalola ebyâha, Yâgirwa, Yâgirwa ndi wakayêra?
4 Caba aha burhambi bwâwe h’obwonjo bw’ebyâha bushundwa, mpu lyo bakukolera banakukenzire.
5 Niehe Nyamwagirwa ye ncîkubagîre, n’omurhima gwâni luderho lwâge gucîkubagire.
6 Omurhima gwâni gudwîrhe gwagungêza Nyakasane, kulusha kula omulâlîzi agungêza obucè.
7 Kulusha omulâlîzi walinga oku lukula ârhanda, Israheli alinge Nyakasane.
8 Yêne ye walîkûza Israheli, oku byâha byâge byôshi.
Psalms 130
1שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה׃ 2אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ 3אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ 4כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ 5קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ 6נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ 7יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ 8וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

131
OLULANGA LWA 130 (131): Omurhima gw’oburho
1 Lwimbo lwa kusôka. Lwa Daudi.
Yâgirwa omurhima gwâni gurhalimwo bya kucîbona,
n’amasù gâni garhalimwo bya cisûli,
ntaharhîri bya bukulu ntanahambîri ebindenzire bulî.
2 Kâli ciru n’omurhima gwâni gurhûzize gwanadêkerera,
kula omwâna obagalirwe na nnina ayôrha,
kula omwâna arhûlûla, kwo n’omurhima gukola gunyosiremwo.
3 Israheli, okazicîkubagira Nyakasane, buno n’ensiku zôshi.
Psalms 131
1שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃ 2אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃ 3יַחֵ֣ל יִ֝שְׂרָאֵל אֶל־יְהוָ֑ה מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
132
OLULANGA LWA 131 (132): Okukengêra okuhêkwa kw’Omucîmba gw’Amalaganyo
7 Lwimbo lwa kusôka.
Yâgirwa, okengêre Daudi. n’obukombedu bwâge bwôshi.
2 Okengêre oku alahiriraga Nyakasane, okengêre eciragâne àlaganyagya Mugala-byôshi wa Yakôbo, erhi:
3 «Ntasheshere omu cirâlo nti omu mwâni, ntasôkere oku ncingo nti ngwîshîre,
4 ntanayêmêre amasù gâni gajà iro, ntazige engohe zâni zarhamûka
5 ntanacibonera Nyakasane ahantu, ntanacibonera Mugala-byôshi wa Yakôbo ecirâlo.»
6 Lolà oku badwîrhe baguderha omu Efrata, rhwàgushanzire omu bihugo by’emuzirhu.
7 Rhuhike omu mwâge, rhuharâmize aha magulu gâge.
8 Yimuka, Nyamwagirwa, ojè aha warhamûkira, mwe n’omucîmba gw’obwâmi bwâwe.
9 Abadâhwa bâwe bacîhundikîre n’obushinganyanya, n’abemêzi baze bahubulize n’omwîshingo.
10 Mâshi mâshi, mwambali wâwe Daudi orhumire, omanye wakayôza omushige wâwe.
11 Nyakasane alahirîre Daudi, àmulaganya endagâno y’enkwira, eryâla erhatûbwamwo, erhi: «Mwâna oburha nâtamaza oku ntebe yâwe.»
12 Erhi: «Abâna bâwe bâkalanga eciragâne câni, bakanalanga amarhegeko nâbarhegekaga, abâna bâbo nabo, bâtamala oku ntebe yâwe ensiku zôshi.»
13 Bulya neci Nyakasane acîshozire Siyoni, àcimwîshozire mpu eshube ntebe yâge, erhi:
14 «Kuno kwo nkola nakaziluhûkira ensiku zôshi»; erhi: «Kuno kwo nkola nayûbaka bulya kuno kwo ncîshozire.»
15 Erhi: «Ebijiro byakwo nkolaga nabigisha, n’abakenyi bakwo mbayîguse mugati.
16 Abadâhwa bakwo nkolaga nababwîka obucire, n’abemêzi bakwo bashembuke n’omwîshingo.
17 Eyo munda yo nâmereza Daudi ihembe, nnankolêgeze omushige wâni akamole.
18 Abamushomba bôshi nâbabonêsa nshonyi, n’irhwe lyâge lilabukekwo akashambala kani.»
Psalms 132
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃ 2אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ 3אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃ 4אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃ 5עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ 6הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃ 7נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃ 8קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃ 9כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃ 10בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃ 11נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃ 12אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃ 13כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃ 14זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃ 15צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃ 16וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃ 17שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃ 18א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃
133
OLULANGA LWA 132 (133): Akalamo k’ecinyabuguma
1 Lwimbo lwa kusôka. Lwa Daudi.
Ala nka kwayinjiha, ala nka kwanuna, okubêra haguma cinyabuguma kw’abalondana.
2 Kwo kuli nka kula banadêkereza ensholo y’amavurha okw’irhwe, gahonere omu bwânwa, omu bwânwa bwa Aròni, gayandagalire omw’igosi ly’omushangi gwâge.
3 Kwo kuli nka kula olumè lwa kuli Hermoni luyandagalira kuli Siyoni; kwo Nyakasane ahânira omugisho, n’akalamo kashinga emyâka n’emyâka.
Psalms 133
1שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד׃ 2כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב ׀ עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו׃ 3כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם׃
134
OLULANGA LWA 133 (134): Oku lusiku lukulu lw’obudufu
1 Lwimbo lwa kusôka.
Kanyi! mugashânize Nyakasane,
mwe munashiga Nnawîrhu mweshi,
mwe muyimanzire omu idubiro lya Nyakasane
gano mango g’obudufu!

2 Mulengereze amaboko ginyu ebwa ngombe yâge,
mugashànize Nn’igulu.
3 Nyakasane akugishe kurhenga e Siyoni,
ye wàjiraga empingu n’igulu.
Psalms 134
1שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת׃ 2שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרֲכוּ אֶת־יְהוָֽה׃ 3יְבָרֶכְךָ֣ יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
135
OLULANGA LWA 134 (135): Okukuza Omulemi wa byôshi
1 Aleluya!
Mukuze izîno lya Nyakasane, kuzi ye mwe bambali ba Nyakasane.
2 Mwe muli omu kâ-Nyamuzinda, omu bululi bw’enyumpa ya Nnawîrhu Nnâmahanga. 3 Mukuze Nyakasane bulya arhahimwa bwinjà Nyakasane, muzihire izîno lyâge bulya ali wa kusîmwa.
4 Na bulyala Nyakasane àcîshozire Yakôbo, Israheli gwo gwâge mwânya acîshozire.
5 Niehe mmanyire oku Nyamubâho ali mukulu, Nnawîrhu Nnâmahanga alushire banyamuzinda bôshi.
6 Ebi alonzize byôshi binabe, en’igulu n’emalunga, omu nyanja n’omu ngasi muhengere.
7 Ye rhenza ebitù kurhenga enyuma z’ebihugo, ahindule emilazò eshube nkuba, n’empûsi ayishâze aha yali ecifulisire.
8 Aja aho, abanda enfula z’e Mîsiri, ez’abantu n’ez’ebintu.
9 Arhuma ebisômerine n’ebimanyîso emund’oli bulya wa Mîsiri, abirhumira Faraoni n’abambali bôshi.
10 Abanda amashanja garhali manyi, ahungumula abâmi b’entwâli:
11 Sehoni mwâmi w’Abamoriti, na Ogu mwâmi w’e Bashani, n’amâmi gôshi g’e Kanani.
12 Amashwa gâbo agagabîra Israheli, olubaga lwâge Israheli lwagayimamwo.
13 Mushâna Nyakasane izîno lyâwe ho liyôrha libà ensiku n’amango, mushâna Nyakasane oyôrhe okengwa emyâka n’emyâka.
14 Bulyala Nyakasane ye lungere w’olubaga lwâge, yêne ye nalufa lukogo.
15 Abapagani nabo mpu bajira ba Nyamuzinda, bala b’amabuye n’ebyûma! bala babinjwa n’enfune z’abantu!
16 Irumbi mpu bagwêrhe akanwa barhanaderha, mpu bagwêrhe amasù barhanabona!
17 Mpu bagwêrhe amarhwîri barhanayumva, ciru lerhaga ehyûka omu kanwa kâbo!
18 Ababatula bamôbashusha, abacîkubagira bo nabo nabo.
19 Nyumpa y’Israheli, kuza Nyakasane, bûko bwa Aròni, kuza Nyamubâho,
20 Nyumpa ya Levi, nâwe kuza Nyakasane mwe muharâmya Nyamubâho mweshi, mukuze Nyakasane.
21 Nyakasane aj’irenge omu Siyoni, ye yûbaka omu Yeruzalemu!
Psalms 135
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽ֭לְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ עַבְדֵ֥י יְהוָֽה׃ 2שֶׁ֣֭עֹֽמְדִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּ֝חַצְר֗וֹת בֵּ֣ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ 3הַֽ֭לְלוּ־יָהּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה זַמְּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים׃ 4כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ׃ 5כִּ֤י אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי כִּי־גָד֣וֹל יְהוָ֑ה וַ֝אֲדֹנֵ֗ינוּ מִכָּל־אֱלֹהִֽים׃ 6כֹּ֤ל אֲשֶׁר־חָפֵ֥ץ יְהוָ֗ה עָ֫שָׂ֥ה בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָ֑רֶץ בַּ֝יַּמִּ֗ים וְכָל־תְּהוֹמֽוֹת׃ 7מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֮ מִקְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ בְּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃ 8שֶֽׁ֭הִכָּה בְּכוֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם מֵ֝אָדָ֗ם עַד־בְּהֵמָֽה׃ 9שָׁלַ֤ח ׀ אֹת֣וֹת וּ֭מֹפְתִים בְּתוֹכֵ֣כִי מִצְרָ֑יִם בְּ֝פַרְעֹ֗ה וּבְכָל־עֲבָדָֽיו׃ 10שֶֽׁ֭הִכָּה גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְ֝הָרַ֗ג מְלָכִ֥ים עֲצוּמִֽים׃ 11לְסִיח֤וֹן ׀ מֶ֤לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וּ֝לְכֹ֗ל מַמְלְכ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ 12וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם נַחֲלָ֑ה נַ֝חֲלָ֗ה לְיִשְׂרָאֵ֥ל עַמּֽוֹ׃ 13יְ֭הוָה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָ֑ם יְ֝הוָ֗ה זִכְרְךָ֥ לְדֹר־וָדֹֽר׃ 14כִּֽי־יָדִ֣ין יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְעַל־עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם׃ 15עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃ 16פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃ 17אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין־יֶשׁ־ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם׃ 18כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃ 19בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְהוָ֑ה בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרֲכ֥וּ אֶת־יְהוָֽה׃ 20בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְהוָ֑ה יִֽרְאֵ֥י יְ֝הוָ֗ה בָּרֲכ֥וּ אֶת־יְהוָֽה׃ 21בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ מִצִּיּ֗וֹן שֹׁ֘כֵ֤ן יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
136
OLULANGA LWA 135 (136): Litaniya linene ly’okuvuga omunkwa
Aleluya!
1 Kuzagi Nyakasane bulyala ali mwinjà,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
2 Kusagi Nyamuzinda okulire banyamuzinda bôshi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
3 Kuzagi Nyakasane Mwâmi w’abâmi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

4 Yêne ye jira ebirhangâzo ntà wundi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
5 Ye wàlemaga empingu n’obushinganyanya,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
6 Ye walàmbûliraga igulu oku nyanya ly’amîshi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

7 Ye wàjiraga ebimole binênênè,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
8 Ajira izûba mpu likâmoleka mûshi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
9 Omwêzi n’enyenyêzi mpu bikâmoleka budufu,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

10 Ahana ab’e Mîsiri erhi àhuma oku nfula zâbo,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
11 Agalikûla Israheli ekarhî kâbo,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
12 N’obuzibu bw’okuboko kwâge n’obuhashe bunji,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

13 Enyanja Ndukula àyiberamwo mpande ibirhi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
14 Ageza Israheli omu karhî kâyo,
bulya obuzigire bwâge boli bw’ensiku n’amango.
15 Alohamwo Faraoni n’engabo yâge,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

16 Olubaga lwâge alutwisa irûngu,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
17 Ahana abâmi banênênè,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
18 Abâmi badârhi abahira okw’itumu,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

19 Sehoni mwâmi w’Abamoriti,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
20 Na Ogu mwâmi w’e Bashani,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
21 Amashwa gâbo agashobôza abandi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

22 Agashobôza omwambali Israheli,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
23 Arhukengêra amango bamàrhulungumarhiza,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango,
24 Arhurhenza omu nfune z’ababisha,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

25 Ye hà ngasi ciremwa ebi cirya byôshi,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
26 Mukuze Nyamuzinda w’empingu,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.

Psalms 136
1הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 2ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 3ה֭וֹדוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 4לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 5לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 6לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 7לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 8אֶת־הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 9אֶת־הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 10לְמַכֵּ֣ה מִ֭צְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 11וַיּוֹצֵ֣א יִ֭שְׂרָאֵל מִתּוֹכָ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 12בְּיָ֣ד חֲ֭זָקָה וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 13לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 14וְהֶעֱבִ֣יר יִשְׂרָאֵ֣ל בְּתוֹכ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 15וְנִ֘עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 16לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 17לְ֭מַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 18וַֽ֭יַּהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 19לְ֭סִיחוֹן מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֑י כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 20וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 21וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַחֲלָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 22נַ֭חֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 23שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 24וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 25נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ 26ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
137
OLULANGA LWA 136 (137): Owayibagira ah’omunyunyu gwâge gubà erhi arhamubâ
1 Erhi rhwabàga rhudahire
oku bikunguzo by’enyîshi z’e Babiloni,
yone mirenge rhwakàgidubula
erhi kufà Siyoni mûngo kurhuma.

2 Kwarhuma ciru n’ennanga zirhu rhukâzimanika,
oku mirhi ya mw’eryo ihanga.
3 Abarhuhekaga mw’eryo ihanga
erhi barhurhenza omu cihugo c’amasîma,
balinda bakala enshonyi z’okurhuhûna enyimbo, mpu:
«Rhuyimbiri enyimbo z’omwîshingo gw’e Siyoni.»

4 Kurhigi rhwakayimba enyimbo z’okukuza Nyakasane omw’ihanga lya bene?
5 Yeruzalemu wêhe aha nakakuyibagira,
nankashingana okulyo kwâni kwahozire.
6 Neci olulimi lwâni, waliha Yeruzalemu,
luyûmire ebiraka, aha nankakuyibàgira
nîsi erhi aha nankabula kuderha oku we murhanzi omu bansimîsa.

7 Kengêra Nyamwagirwa, kurhi bene Edomu bàjizîre Yeruzalemu
mpu ehyajirwe kuhika okw’ibuye lizinda.
8 Kashâba we, mwâli wa Babeli,
ali w’iragi linene owabona amabî wàrhujirìre.
9 Neci ali w’iragi owagwârha ebirhaba byâwe
n’okubivunyungulira oku mabuye.
Psalms 137
1עַ֥ל נַהֲר֨וֹת ׀ בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃ 2עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ 3כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃ 4אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃ 5אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃ 6תִּדְבַּ֥ק־לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃ 7זְכֹ֤ר יְהוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃ 8בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃ 9אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃

138
OLULANGA LWA 137 (138): Olwimbo lw’okuvuga omunkwa
1 Lwa Daudi
Nakugashâniza Nyamwagirwa, n’omurhima gwâni gwôshi,
bulya wayumvîrhîze ebinwa byâni,
nkolaga nakuzihira embere za bamalaika bâwe,

2 nkola nakuyimbìra enyimbo z’obukuze,
erhi nnankumbire bûbi omu kâ-Nyamuzinda kâwe.
Nakuza izîno lyâwe,
erhi buzigire bwâwe n’okurhahemuka kwâwe kurhuma,
bulya eciragâne câwe cabire ca mwâmi w’izîno.

3 Olusiku nàkufukamiraga wànyumvîrhiza,
wànyûshûlira emisî y’omurhima.
4 Nyamwagirwa, abâmi b’omw’igulu bôshi bakuvuga omunkwa,
bulya bàyumvîrhe ebirhangâzo by’ekanwa kâwe.
5 Neci bayimba enjira za Nnâmahanga,
bulya irenge lya Nnâmahanga liri likulu lwôshi.

6 Omu bukulu bwâge kurharhuma arhashîbirira abanyinyi,
n’okukengula abacîbona binjà.
7 Nkabâ omu maganya, onanzibuhye,
onalambûle okuboko kwâwe wagombyamwo abanshomba, onancize.
8 Neci, obuzigire bwâwe buli bw’ensiku n’amango,
omanye wankacilîkirira emikolo y’okuboko kwâwe.

Psalms 138
1לְדָוִ֨ד ׀ אוֹדְךָ֥ בְכָל־לִבִּ֑י נֶ֖גֶד אֱלֹהִ֣ים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃ 2אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל־הֵיכַ֪ל קָדְשְׁךָ֡ וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת־שְׁמֶ֗ךָ עַל־חַסְדְּךָ֥ וְעַל־אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי־הִגְדַּ֥לְתָּ עַל־כָּל־שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ׃ 3בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃ 4יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַלְכֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י שָׁ֝מְע֗וּ אִמְרֵי־פִֽיךָ׃ 5וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה׃ 6כִּי־רָ֣ם יְ֭הוָה וְשָׁפָ֣ל יִרְאֶ֑ה וְ֝גָבֹ֗הַּ מִמֶּרְחָ֥ק יְיֵדָֽע׃ 7אִם־אֵלֵ֤ךְ ׀ בְּקֶ֥רֶב צָרָ֗ה תְּחַ֫יֵּ֥נִי עַ֤ל אַ֣ף אֹ֖יְבַי תִּשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וְת֖וֹשִׁיעֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ׃ 8יְהוָה֮ יִגְמֹ֪ר בַּ֫עֲדִ֥י יְ֭הוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל־תֶּֽרֶף׃
139
OLULANGA LWA 138 (139): Irenge kuli olya oyishi byôshi
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
Nyakasane, wàndolêrize wammanya:
2 Ntamîre, nyimanzire, orhahabiri,
enkengêro zâni oku ziciri kulî, erhi okola ozimanyire;
3 ngwishìre, ndambagîre, erhi wambona,
enjira zâni zôshi ntà nguma ohabire.

4 Akanwa kanabe kacindi emurhima karhacihika oku lulimi,
erhi na mîra wakamanyaga kôshi.
5 OnGwârhire emalanga n’ebirhugo,
onandêkerîzekwo okuboko kwâwe.
6 Obumanye buli ntyo bunsômîre bwenêne,
buntalusire bwenêne, ntakabuyumva.

7 Ngahi nakaja nderhe nti nkola ndi kulî n’omiûka gwâwe?
ngahi nakayâkira amasù gâwe?
8 Nsôkîre emalunga, yo obà!,
ngwishîre ekuzimu-bwinini, we Nnayo.
9 Erhi nakalamukira mucêracêra,
nti njiyûbaka iduli ly’enyanja:

10 Ciru n’eyo munda nayo kuboko kwâwe kwayimpisa,
kulyo kwâwe kwayisha kundwîrhe.

11 Erhi nakanderha, nti: «Ciru omwizimya gumbwìke,
n’obudufu bunzonge nka mûshi.»
12 Omwizimya wêhe gurhakubêra mwizimya,
n’obudufu kuli we kwo buli nka mûshi,
endundulya y’omwizimya kuli we kw’eri nka mûshi.

13 We wàburungusagya ensiko zâni,
We wàmbumbaga omu nda ya nyâmà.
14 Ncikwitàkire bulya oku wànjirîre kusômerine,
bulyala emikolo yâwe eri ya kurhangâza.

Omurhima gwâni ogumanyire bwinjà,
15 na ntà kavuha kandimwo ohabire.
Nàbîre ndwîrhe nabumbwa bushâla-shâla,
nabîre ncidwîrhe nashwinjirwa omu kuzimu,
16 erhi n’amasù gâwe mîra gabonaga ebijiro byâni,
erhi byôshi binakola biri biyandike omu citabu câwe;
ensiku zâni zayôrhaga ziri nganje,
erhi n’olurhanzi-rhanzi muli zo lurhacija oku nkuba.

17 Enkengêro zâwe Nnâmahanga,
mbwîne ziri ndârhi; gunali mwandu, zirhankaganjwa!
18 Erhi nderha nti nziganje zôshi,
nàshanga zo nyinji oku mushenyi;
erhi nankaderha nti namàyûsa lero,
nnanashanga rhwembi rhuciri.

19 Nyamuzinda, mâshi oyirhe enkolamaligo,
n’abîsi b’abantu barhengeho omuntu!
20 Bulyala bàkugomîre okubozire,
abashombanyi bâwe bàrhwâmire kubî.

21 Abakushomba, Yâgirwa, kàli nâni kushomba mbashomba!
Ka mbonakwo abasharhirakwo Nyamuzinda!
22 Kushomba mbashomba, ntabakwirirwa,
omu masù gâni bali bagoma.

23 Nnâmahanga, ondolêreze obone omurhima gwâni,
onje emurhima obone enkengêro zâni.
24 Wâbona oku arhali njira mbî ngeramwo,
ongeze omu njira y’aba mîra, Muhânyi.
Psalms 139
1לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר יְהוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע׃ 2אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק׃ 3אָרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ וְֽכָל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה׃ 4כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֝הוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃ 5אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה׃ 6פְּלִ֣אָֽיה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ׃ 7אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃ 8אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃ 9אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם׃ 10גַּם־שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ׃ 11וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃ 12גַּם־חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא־יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה׃ 13כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי׃ 14אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ 15לֹא־נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ 16גָּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ וְלֹ֖א אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ 17וְלִ֗י מַה־יָּקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל מֶ֥ה עָ֝צְמוּ רָאשֵׁיהֶֽם׃ 18אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ׃ 19אִם־תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ ׀ רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי׃ 20אֲשֶׁ֣ר יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ׃ 21הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה ׀ אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט׃ 22תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי׃ 23חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי׃ 24וּרְאֵ֗ה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם׃
140
OLULANGA LWA 139 (140): Endyâlya erhahike aha yamera emvi, mâshi!
1 Gwârhi omukulu w’abimbiza. Lulanga. Lwa Daudi.
2 Yâgirwa mâshi, ondîkûze nâni oku muntu mubî, ncinga oku muntu w’ecikalarhu.
3 Oncinge kuli balya bagerêreza okubî omu murhima, abakazitula entambala bwaca bwayira.
4 Endimi zâbo banakaz’izirhyaza nka njoka, omu kanwa kâbo mino ga mpiri gamuli.
5 Nciza mâshi, Yâgirwa, nkûla omu nfune z’omubisha, ncinga oku muntu w’ecikalarhu: abalâlire mpu bankube,
6 Abâminya bakazintega emirhego banayifulike, banakanûle emigozi nka kasirha.
7 We mbwîzire, Yâgirwa: we Nyamuzinda wâni, mâshi, Waliha, oyumvîrhize izù ly’omusengero gwâni.
8 Yâgirwa Nyamuzinda wâni, we burhabâle we na misî yâni, we cingikiza irhwe lyâni olusiku lw’entambala.
9 Yâgirwa mâshi, orhayêmêraga enyifinjo z’omubi, mâshi mâshi orhazigaga emihigo yâge yayunjula.
10 Abandi eburhambi balengezize irhwe, mâshi mâshi obubî bw’ebinwa byâbo burhankarhang’ibafundêza mâshi.
11 Enkuba y’ebisêsè ebarhogere, abo bakakûmba elushâyo babule cazûsa.
12 Omuntu w’olulimi lubi arhâshinge kasanzi hano igulu, omuntu w’ecikalarhu buhanya bwamushamula.
13 Mmanyire, Yâgirwa, oku orhalenganya oli bûmu-bûmu, naye omukenyi orhamuzimba lubanja.
14 Neci abashinganyanya bo bakaz’ikuza izîno lyâwe abarhalyalyanya bo babêra omu masù gâwe.

Psalms 140
1לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ 2חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃ 3אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝֗וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃ 4שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃ 5שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃ 6טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃ 7אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ 8יְהוִֹ֣ה אֲ֭דֹנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃ 9אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃ 10רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ יְכַסֵּֽומוֹ׃ 11יִמֹּ֥יטוּ עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃ 12אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ 13יָדַ֗עְתִּ כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃ 14אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃
141
OLULANGA LWA 140 (141): Oyimangirwe na wa-Ngwi adoma gashongwîre
1 Lulanga. Lwa Daudi.
Yâgirwa w’ono ndwîrhe nayakûza, ntabâla duba we kasinga, yumvîrhiz’omulenge gwâni w’ono ndwîrhe nayakûza.
2 Omusengero gwâni gusôker’emund’oli nka mugi gwa nshangi, n’aga maboko nalengeza gayêrekereyo nka burherekêre bwa bijingo.
3 Yâgirwa ohire omulanzi aha kanwa kani, n’omulâlîzi aha lusò lw’omunwa gwâni.
4 Mâshi mâshi omanye wakayêrekeza omurhima gwâni emund’okubî buli, mpu gujire ebibi birhakwânînî. Ntanajaga omu bantu bajir’okubî, mpu ndye oku biryo byâbo.
5 Omushinganyanya ankomekwo: kwo kukulu. Ankalihire erhi kwo: gali mavurha omw’irhwe. Irhwe lyâni lirhâgalahire, Nâkazicisîlirira oku bali omu bubî bwâbo.
6 Abakulu bâbo omu kucihukula oku mabuye, lyo bajirage bayumva obununu bw’ebinwa byâni.
7 Kula owahinga ashandâza ebidaka na kula akoma irongo, kwo ebivuha byâbo byashandalire ekuzimu.
8 Neci Yâgirwa Nyamubâho, amasù gâni yo gayêrekîre emund’oli, yo nyakire emund’oli, omanye wakaherêrekeza omûka gwâni.
9 Onnange oku murhego bantezire, n’oku rhusa rhw’abajira ebibi.
10 Abo babî mâshi bagwe caligumiza omu mirhego badwîrhe barhega, oku nâcifulumukira.
Psalms 141
1מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֣ה קְ֭רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י הַאֲזִ֥ינָה ק֝וֹלִ֗י בְּקָרְאִי־לָֽךְ׃ 2תִּכּ֤וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת־עָֽרֶב׃ 3שִׁיתָ֣ה יְ֭הוָה שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל־דַּ֥ל שְׂפָתָֽי׃ 4אַל־תַּט־לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת ׀ בְּרֶ֗שַׁע אֶת־אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי־אָ֑וֶן וּבַל־אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃ 5יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק ׀ חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל־יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי־ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם׃ 6נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי־סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ׃ 7כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל׃ 8כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ ׀ יְהוִֹ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל־תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי׃ 9שָׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י וּ֝מֹקְשֹׁ֗ות פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ 10יִפְּל֣וּ בְמַכְמֹרָ֣יו רְשָׁעִ֑ים יַ֥חַד אָ֝נֹכִ֗י עַֽד־אֶעֱבֽוֹר׃
142
OLULANGA LWA 141 (142): Omusengero gw’odwîrhe alibuzibwa anacîfulisire
1 Lwigânwa. Lwa Daudi. Amango àli omu lukunda. Lulanga.
2 Izù linene nâyakûzamwo Nyakasane, Izù linene nâyingingamwo Nyamwagirwa. 3 Omu masù gâge narhûla omutula gungwêrhe, embere zâge nabulagira oburhè bungwêrhe.
4 Obu omûka gunfundûremwo; câba orhahabiri enjira yâni. Enjira nâyishamwo, bantegâremwo olubambo.
5 Ndozir’ekulyo nnambwîne, ci ntâye mbwîne wankanshîbirira. Ntaho mbwîne nakayâkira, na ntâye mbwîne wakafungira omûka gwâni.
6 We nyakûzize, Yâgirwa; We nabwîra, wêne lwakiro lwâni, Weri gwâni mwanya mw’er’igulu ly’abazîne.
7 Yumvîrhiza omulenge gwâni, bulyala mbengîre kurhali kunyi. Ndikûza kuli aba banshimbire, bulyala bandushire misî.
8 Nkûla mw’eyi mpamikwa, nvuge izîno lyâwe omunkwa. Abashinganyanya bakolaga bangorha, hano obâ wamânjirira bwinjà.

Psalms 142
1מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃ 2ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃ 3אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃ 4בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃ 5הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃ 6זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃ 7הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃ 8ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃
143
OLULANGA LWA 142 (143): Amingingo g’obwîrhôhye
1 Lulanga. Lwa Daudi.
Waliha yumva omusengero gwâni, oyumve amingingo gâni bulya we Mudahemuka, onyumvîrhize bulya we Mushinganyanya.
2 Omanye wankajisa mwambali wâwe lubanja, bulya ntà wàbusirwe oli mushinganyanya embere zâwe.
3 Kulya kubà onshombire ashimbulwîre omûka gwâni; obuzîne bwâni abuhizire aha nshi; anandekerize omu mwizimya aka abakola bali nsiku bafire.
4 Omûka gundimwo gukola ntagwo, n’omurhima gwâni gwarhemusire.
5 Namàkengêra ensiku zâli burhanzi, namàyibuka emikolo yâwe yôshi, namàsingiriza obushanja enfunc zâwe zàkolaga.
6 Arhali bw’obu ndambùlire amaboko emund’oli omurhima gwâni enyôrha yagukabize nk’idaho lya canda.
7 Nyumva duba mâshi, Yâgirwa, bulyala omûka gundimwo gukola ntagwo. omanye wakananfulika obusù bwâwe, nankanaba nka abayandagalira emwina.
8 Ndisa duba oku burhonyi bwâwe, bulyala wêne ncîkubagira. Nyêreka njira ehi nashimba, bulyala emund’oli yo ndengerize omûka gwâni.
9 Ndikûza oku bantu banshomba, Yâgirwa, wêne ndangalire.
10 Nyigîriza nkazijira oku olonzize, bulya we Nyamubâho wâni. Mûka wâwe arhahimwa kuyinjiha ampise omu cibandâna.
11 Izîno lyâwe, Yâgirwa, lirhume wannanga mugumagumà, olukogo lwâwe lurhume warhenza omûka gwâni omu burhe.
12 N’obwinjà bwâwe burhume wahungumula abanshomba. N’abalibuza omûka gwâni bôshi, obaherêrekeze, bulya ndi mwambali wâwe.
Psalms 143
1מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ 2וְאַל־תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל־חָֽי׃ 3כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָ֭אָרֶץ חַיָּתִ֑י הוֹשִׁיבַ֥נִי בְ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ 4וַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֝תוֹכִ֗י יִשְׁתּוֹמֵ֥ם לִבִּֽי׃ 5זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים ׀ מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־פָּעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃ 6פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י ׀ כְּאֶֽרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה׃ 7מַ֘הֵ֤ר עֲנֵ֨נִי ׀ יְהוָה֮ כָּלְתָ֪ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃ 8הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר ׀ חַסְדֶּךָ֮ כִּֽי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵ֝לֶיךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃ 9הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ יְהוָ֗ה אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי׃ 10לַמְּדֵ֤נִי ׀ לַֽעֲשֹׂ֣ות רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֹֽׁור׃ 11לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָתְךָ֓ ׀ תוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃ 12וּֽבְחַסְדְּךָ֮ תַּצְמִ֪ית אֹ֫יְבָ֥י וְֽ֭הַאֲבַדְתָּ כָּל־צֹרֲרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֝֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃
144
OLULANGA LWA 143 (144): Olwimbo lw’amatabâro n’obuhimanyi
1 Lwa Daudi
Nnâmahanga Nyamubâho agashâne, ye mutungo gwâni, Ye komeza amaboko gâni oku matabâro, anayigîrize eminwe yâni okulwa.
2 Ye buzigire bwâni, ye mpenzi yâni, Ye lwakiro na Muciza wâni, yêne ye kereka emirhwe oku burhegesi bwâni.
3 Nyamwagirwa, omuntu co cici obu omukòyakoyakwo okungan’aha? Mwene-omuntu co cici obu omushìbirira ntya?
4 N’obwo omuntu kwo ali nka mpûsi, ensiku zâge kwo ziri nka cizunguzungu câgera.
5 Nyamuzinda Nyamubâho gombya amalunga oyandagale, ohume oku ntondo zitwike mabîra.
6 Zûsa emilazô oshandabanyemwo ababisha, ofôle obageze mihanda erhashinganana.
7 Nyandagaliza okuboko, ondîkûze, onyûlubule emûbi, n’okuboko kwâwe ontenze omu nfune z’ab’emahanga.
8 Aba akanwa karhaderha oburhali busha, n’ab’okuboko kulenzi.
9 Nyamwagirwa, Nyamubâho, nakuyimbira olwimbo luhyâhya, nakuzihira olulanga lwa misî ikumi.
10 Yâgirwa, Nyamubâho, we rhuma abâmi bahima, we wàkûlaga Daudi oku bwôji bw’itumu ly’ababisha.
11 Nyôkola, nkûla omu maboko g’ab’emahanga, ab’akanwa karhaderha oburhali bulenzi, n’ab’amaboko gakola amaligo.
12 Ecabona bagala bîrhu bayûshûsire nka mburho enazire omu busole bwâbo, na bâli bîrhu nka mitungo minjinjà na mibinje nka nkingi z’omu bwâmi bwa Nyamuzinda.
13 Nazo enguli zirhu ziyunjule na ngasi lubero lwa myâka, omu malambo gîrhu ebibuzi bîrhu biyôloloke.
14 Enkafu zirhu ziburhane, rhurhanazimbagwa erhi kunyagwa, ntyo harhabaga ndûlù omu mihanda yîrhu.
15 Bali bany’iragi abantu bagishirwe ntyo, bali bany’iragi abantu bajira Nyakasane nka Nyamuzinda wâbo.
Psalms 144
1לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃ 2חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֪י וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י מָ֭גִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי׃ 3יְֽהוָ֗ה מָה־אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן־אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ׃ 4אָ֭דָם לַהֶ֣בֶל דָּמָ֑ה יָ֝מָ֗יו כְּצֵ֣ל עוֹבֵֽר׃ 5יְ֭הוָה הַט־שָׁמֶ֣יךָ וְתֵרֵ֑ד גַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ 6בְּר֣וֹק בָּ֭רָק וּתְפִיצֵ֑ם שְׁלַ֥ח חִ֝צֶּ֗יךָ וּתְהֻמֵּֽם׃ 7שְׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִמָּ֫ר֥וֹם פְּצֵ֣נִי וְ֭הַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים מִ֝יַּ֗ד בְּנֵ֣י נֵכָֽר׃ 8אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִֽ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃ 9אֱֽלֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ בְּנֵ֥בֶל עָ֝שֹׂ֗ור אֲזַמְּרָה־לָּֽךְ׃ 10הַנּוֹתֵ֥ן תְּשׁוּעָ֗ה לַמְּלָ֫כִ֥ים הַ֭פּוֹצֶה אֶת־דָּוִ֥ד עַבְדּ֗וֹ מֵחֶ֥רֶב רָעָֽה׃ 11פְּצֵ֥נִי וְהַצִּילֵנִי֮ מִיַּ֪ד בְּֽנֵי־נֵ֫כָ֥ר אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִֽ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃ 12אֲשֶׁ֤ר בָּנֵ֨ינוּ ׀ כִּנְטִעִים֮ מְגֻדָּלִ֪ים בִּֽנְעוּרֵ֫יהֶ֥ם בְּנוֹתֵ֥ינוּ כְזָוִיֹּ֑ת מְ֝חֻטָּב֗וֹת תַּבְנִ֥ית הֵיכָֽל׃ 13מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֮ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ׃ 14אַלּוּפֵ֗ינוּ מְֽסֻבָּ֫לִ֥ים אֵֽין־פֶּ֭רֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וְאֵ֥ין צְ֝וָחָ֗ה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ׃ 15אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֶׁיֲהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
145
OLULANGA LWA 144 (145): lrenge lya Mwâmi Nyamubâho
1 Lwimbo. Lwa Daudi.
Nnâmahanga Mwâmi wâni, nalonza okukuza, nacîtakirira izîno lyâwe ensiku zôshi.
2 Nalonza ngasi lusiku nkukuze, na ngasi luj’oku nkuba nyimbire izîno lyâwe irenge.
3 Nnlìmahanga ali w’izîno anali wa kukengwa bwenêne, obukulu bwâge burhankayumvìibwa.
4 Ngasi iburha lyabwîriza eryâbo ebirhangâzo byâwe, n’ebisômerine byâwe byahêkwa irenge.
5 Neci nyimba irenge ly’obukulu bwâwe, n’ebirhangâzo byâwe.
6 Abantu bakaz’iganira obuhashe bwâwe bujugumya. nâni nkazibaganîrira obukulu bwâwe.
7 Bakâhamagaza aminja gâwe manene, n’okubandira obwîrhonzi bwâwe empûndu.
8 Nyamubâho aba mwinjà na wa lukogo, arhakunira duba aba na wa buzigire.
9 Nyamubâho aba mwinjà kuli bôshi, nn’olukogo lwâge luyêrekera emikolo yâge.
10 Aminja gâwe wajizire kukuza gakukuza Muhanyi n’abarhonyi bâwe bakugashâniza.
11 Banaganire irenge ly’obwâmi bwâwe n’okulumîza irenge ly’ebisômerine byâwe.
12 Lyo bamanyîs’abantu ebirhangâzo wàbajirire. irenge ly’obwâmi bwâwe.
13 Obwâmi bwâwe buli bw’emyâka n’emyâka, oburhegesi bwâwe buyôrha buli oku ngasi iburha. Nyakasane ali w’okuli omu nderho zâge zôshi, ali na Mwimâna omu bijiro byâge byôshi.
14 Nyakasane ye kakoma ka ngasi bahirima, ye Cînamula wa ngasi bashâyire.
15 Bôshi we bahirakw’omurhima n’amasù omu bulagirire, n’amango gakwânîne nâwe obahè cbi bàlya
16 Onalambûle okuboko, oyiguse n’obugale bwâwe ngasi côshi cibàmwo omûka.
17 Nnâmahanga ali mwîrhonzi omu njira zâge zôshi, na wa lukogo omu mikolo yâge yôshi.
18 Nnâmahanga ali hôfi ha ngasi yeshi omusengera, ngasi yeshi omusengera n’omurhima gurhajira bulyâlya.
19 Abamurhînya anabajirire ngasi byôshi bacîfinja, anayumve emirenge yâbo anabacize.
20 Nnâmahanga analange abamuzigira bôshi, anahererekeze endyâlya.
21 Ecabona akanwa kani kayimba irenge lya Nnâmahanga, na ngasi bàhirwe omubiri bôshi bagashânize izîno lyâge litagatîfu.
Psalms 145
1תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 2בְּכָל־י֥וֹם אֲבָרֲכֶ֑ךָּ וַאֲהַלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 3גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר׃ 4דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃ 5הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ 6וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ וּגְדוּלָּתְיךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃ 7זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃ 8חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל־חָֽסֶד׃ 9טוֹב־יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו׃ 10יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרֲכֽוּכָה׃ 11כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ׃ 12לְהוֹדִ֤יעַ ׀ לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ׃ 13מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל־עֹֽלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֗ בְּכָל־דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ 14סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל־הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל־הַכְּפוּפִֽים׃ 15עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ 16פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃ 17צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל־מַעֲשָֽׂיו׃ 18קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת׃ 19רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם׃ 20שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד׃ 21תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשֹׁ֗ו לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
146
OLULANGA LWA 145 (146): Iragi lyâge ocîkubagira Nnâmahanga
1 Aleluya!
Murhima gwâni kuza Nyamuzinda
2 Oku ncibamw’omûka, nâkazikuza Nyamwagirwa, amango gôshi ncizîne nakâyimbira Nyamuzinda irenge.
3 Mumanye mwakakâlangâlira abaluzi, nîsi erhi okucîkubagira iburha ly’omuntu elirhaciza,
4 erhi omûka gumurhengamwo anashubire omu budaka n’obwo emihigo yâge yôshi ehirigirhe.
5 Ali w’iragi oyu Nyamuzinda wa Yakôbo aba murhabâzi wâge, olangâlira Nnâmahanga Nyamwagirwa wâge.
6 Nnâmahanga ye walemaga empingu n’igulu, enyanja n’ebiyibâmwo byôshi. Azibuhize endagâno zâge ensiku zôshi.
7 Abalenganyire anabagalulire obushinganyanya bwâbo, ye yigusa abashalye n’ebiryo.
8 Empira Nnâmahanga ye zirikûza, abahusire anabazibûle engohe.
9 Ye yimanza abagogomirwe, Nnâmahanga azigira abîrhônzi.
10 Nyamuzinda analange abakenyi, Ye lamira enfuzi n’abakana. Ci enjira z’Abanya-byâha anaziyêrekeze erushâyo.
Nyamubâho ali Mwâmi, arhegeka emyâka erhaganjwa, wâni Siyoni, Nnâmahanga ali wâwe ensiku zôshi.
Psalms 146
1הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃ 2אֲהַלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ 3אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם ׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃ 4תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃ 5אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 6עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃ 7עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃ 8יְהוָ֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃ 9יְהוָ֤ה ׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת׃ 10יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
147
OLULANGA LWA 146 (147, 1-20): Olwimbo lw’okuyimbira Ogala-Byôshi
1 Aleluya!
Kuzagi Nyamuzinda buly’ali mwinjà, Yimbiri Nyamuzinda wîrhu bulya irenge alikwânîne.
2 Nyamwagirwa, mûbasi wa Yeruzalemu, ashûbûza olubaga lw’Israheli.
3 Anabuke abagogomirwe omu murhima, anabuke ebibande byâbo.
4 Ayishi omuganjo gw’enyenyêzi, ntayo ahabire izîno lyâyo.
5 Nyamuzinda wîrhu ali mukulu, obuhashe bwâge burhagerwa, obukengêre bwâge burhahimwa.
6 Nyamuzinda ye rhabâla abazamba, Abanya-byâha anatuntumire okw’idaho.
7 Yimbiri Nyamuzinda olwimbo lw’okuvuga omunkwa, zihi omu lulanga obukuze bwa Nyamuzinda.
8 Amalunga anagabwikire n’ebitù, arheganyize idaho enkuba, ameze obwâsi oku ntondo
9 Ye hâ enkafu obwâsi zikera, n’ebyana bya hungwe bimuyêrekezize omulomo.
10 Arhali misî ya citerusi emushagalusa, nîsi erhi magulu ga muntu.
11 Nnâmahanga ashagaluka erhi abamurhînya barhumire erhi abacîkubagira obwinjà bwâge barhuma.
12 Yeruzalemu, gashâniza Nnâmahanga, Siyoni, kuza Nyamubâho.
13 Bulya ahamikirîze enyumvi zâwe, abâna bâwe abagishire aha mwâwe.
14 Amaziko gâwe agalanzire, akugaza n’emburho y’emyâka yâwe.
15 Akanwa kâge kanazunguluk’igulu lyôshi akanwa kâge kwo kalibirha nka mpûsi.
16 Ananiese olubula lwêru nka bôya bwa cibuzi, alumîze ecimè c’emboho nka luvu.
17 Kwo aniesa enkuba nk’ahungumula mugati, emboho yâge enakayûze ciru n’amîshi ganage.
18 Akarhuma akanwa binajonge, akarhuma empûsi yâge amîshi ganashubihulula.
19 Yêne wamanyîsa Yakôbo akanwa kâge, n’Israheli âmumanyîsa amarhegeko gâge.
20 Ntà lindi ishanja ajirîre okungan’aho, ntà lindi ishanja lyamanyire ecimuba emurhima.

Psalms 147
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ כִּי־ט֖וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ כִּֽי־נָ֝עִים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃ 2בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלִַ֣ם יְהוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃ 3הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃ 4מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃ 5גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃ 6מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהוָ֑ה מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃ 7עֱנ֣וּ לַיהוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃ 8הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם ׀ בְּעָבִ֗ים הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃ 9נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃ 10לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ לֹֽא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃ 11רוֹצֶ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃ 12שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃ 13כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ 14הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃ 15הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃ 16הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃ 17מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ 18יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃ 19מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 20לֹ֘א עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכָל־גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
148
OLULANGA LWA 148: Empingu n’igulu bikuze Nyakasane
1 Aleluya!
Kuzagi Nyamuzinda kurhenga enyanya emalunga mumukuze oku nkuba.
2 Mweshi Bamalahika bâge mumukuze, ninyu mweshi mirhwe yâge mumukuze.
3 Mwe mwêzi n’izûba mumukuze mwe nyenyêzi zilangashana mumukuze.
4 Mumukuze mwe malunga g’oku nkuba, ninyu mwe mîshi mubà emalunga mumukuze.
5 Byôshi bikuze izîno lya Nyakasane bulya kanwa kaguma kône àdesire byanabà.
6 Abizibuhize emyâka erhaganjwa, àgwisire irhegeko lirhakahindulwa.
7 Murhondêrere en’igulu mwamukuza, mwe biryanyi by’omu mîshi, ninyu mwe nyanja.
8 Omuliro, olubula n’olwikungu na ba-kalemera, barhahumba irhegeko lya Nyamuzinda.
9 Mwe ntondo n’orhurhondo rhwôshi emirhi y’amalehe n’emirhi yôshi.
10 Ensimba z’emuzirhu n’ebishwêkwa bya ngasi lubero, ebinyâgâsi n’ebinyunyi bibalala.
11 Abâmi b’igulu n’amashanja gôshi, abaluzi ninyu batwî b’emmanja b’igulu. 12 Emisole n’ensûli, abashosi n’abâna.
13 Bakuze izîno lya Nyamuzinda, bulya izîno lyâge lyône liri likulu, irenge lyâge liri enyanya ly’igulu n’amalunga.
14 Ajìsize olubaga lwâge irenge, ngwârhiro ya bukuze oku barhonyi bâge, bo bâna b’Israheli, ishanja limuyêgêra.
Psalms 148
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לְל֗וּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים׃ 2הַֽלְל֥וּהוּ כָל־מַלְאָכָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כָּל־צְבָאָֽו׃ 3הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל־כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר׃ 4הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר ׀ מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃ 5יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ׃ 6וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃ 7הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכָל־תְּהֹמֽוֹת׃ 8אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ 9הֶהָרִ֥ים וְכָל־גְּבָע֑וֹת עֵ֥ץ פְּ֝רִ֗י וְכָל־אֲרָזִֽים׃ 10הַֽחַיָּ֥ה וְכָל־בְּהֵמָ֑ה רֶ֝֗מֶשׂ וְצִפּ֥וֹר כָּנָֽף׃ 11מַלְכֵי־אֶ֭רֶץ וְכָל־לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכָל־שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ׃ 12בַּחוּרִ֥ים וְגַם־בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם־נְעָרִֽים׃ 13יְהַלְל֤וּ ׀ אֶת־שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל־אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ 14וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן ׀ לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכָל־חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם־קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
149
OLULANGA LWA 149: Olwimbo lw’obuhimanyi
1 Aleluya!
Yimbiri Nnâmahanga olwimbo luhyâhya, irenge lyâge liyumvîkane omu ndêko y’abarhonyi bâge.
2 Israheli ashagalukire Nnâmahanga Mulemi wâge, abâna b’e Siyoni bacîtakirire omwâmi wâbo.
3 Bakuze banasàmire izîno lyâge, bamuzihire ennanga banamurhimbire engoma.
4 Bulya Nyamuzinda ashagaluka n’olubaga lwâge, Ye ciza abanyinyi anabakuze.
5 Abarhonyi bâge banagandâze omw’irenge, banashagaluke n’omw’iro.
6 Obukuze bwa Nnâmahanga burhabarhenga omu kanwa, omu nfune zâbomurharhenga engôrho ya mòji abirhi.
7 Y’okucihôla amashanja, n’okuhana emirhwe
8 Okuhanika abâmi bâbo n’enkoba, n’abaluzi bâbo omu caburhinda.
9 Lyo olushika lwàtubagwa kuli bo luyunjula, lyo irenge lyàbikîrwe abarhonyi bâge bôshi
Psalms 149
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים׃ 2יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי־צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם׃ 3יְהַֽלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ׃ 4כִּֽי־רוֹצֶ֣ה יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה׃ 5יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃ 6רוֹמְמ֣וֹת אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם׃ 7לַעֲשֹׂ֣ות נְ֭קָמָה בַּגּוֹיִ֑ם תּֽ֝וֹכֵחֹ֗ת בַּל־אֻמִּֽים׃ 8לֶאְסֹ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים וְ֝נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל׃ 9לַעֲשֹׂ֤ות בָּהֶ֨ם ׀ מִשְׁפָּ֬ט כָּת֗וּב הָדָ֣ר ה֭וּא לְכָל־חֲסִידָ֗יו הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
150
OLULANGA LWA 150: Obukuze bw’okufundika
1 Aleluya!
Kuzagi Nyakasane omu kâ-Nyamuzinda,
Kuzagi ye oku nkuba omu buhashe bwâge.
2 Kuzagi ye oku birhangâzo byâge, Kuzagi ye oku bukulu bwâge bunji
3 Kuzagi ye n’izù ly’empanda, Kuzagi ye n’ennanga n’enzenze.
4 Kuzagi ye n’amasâmo n’engoma, Kuzagi ye n’olunyege n’orhurhera.
5 Kuzagi ye n’emijegereza y’izù linjà, Kuzagi ye n’ebyûma by’izù lilongîre.
6 Ngasi byôshi bibamwo omûka, kuzagi Nyakasane Aleluya!
Psalms 150
1הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשֹׁ֑ו הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃
2הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃
3הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃
4הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב׃
5הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃
6כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

PRO – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Mig
MIGANI
EMIGANI Mishlei משל
EMIGANI Mishlei משל
1
EMIGANI
Enshokolezi
Ecitabu c’Emigani lwo lwiganyo lwinja bwenêne omu bitabu by’obumanye. Eco citabu cibâmwo enyigîrizo z’amango ga ngasi lubero, ga mîra. Ecigabi ca mîra bwenêne cibâmwo bihimbi bibirhi (10-22; 25-29) byàyandikagwa na Salomoni. Ye walolagwa ensiku zôshi nka muntu mwîrhonzi kulusha abantu b’omu Israheli bôshi. Cibâmwo n’eyindi migani yayandikagwa n’abandi bantu bashinganyanya na bîrhonzi; ci amazîno gâbo garhadesirwi (22, 17-24, 34). Ecitabu c’Emigani cifundisirwe n’enyimbo z’okukuza omukazi mutagatîfu (31, 10-31).
Eci citabu ciyigîriza oku Nyamuzinda ahêmba obwôrhere bwinjà bw’okuli, obuzigire, obucese bw’iroho n’obwirhôhye. Ci kwône anahane ngasi bijiro bibi bilwîsa obwo bwinjà. Obwo bwîrhonzi kuli kuderha kurhi? Kuli kukenga Nyamuzinda n’okumuyegemera yenene.
Rhwanâbone Obwîrhonzi bucîderhera n’okucîkuza nka bwâgo bwâgo. Bwîrhonzi bwa bene obwo buli bwa bûmvikane ekarhî kabwo bwone haguma na Nyamuzinda kurhenga ensiku zôshi, bwârhabire Nyamuzinda okulema igulu (8, 22-31). Bwo burhanzi rhwabona omu Bibliya ebyo binwa byarhôla obwîrhonzi nka muntu nkana.
Buzira kuhabuka ciru n’ehitya, enyigîrizo z’eyo migani zirhalushiri ezi rhwàhabirwe na Yezu Kristu, bulya ye «Bwîrhonzi bwa Nyamuzinda». Rhurhayibagiraga kandi oku idini ly’okunali lirhankaj’enyanya n’okuhimana nka lirhayimangiri oku muntu mukêngwa. Liguma liguma Endagâno Mpyâhya ekolêsa emigani ya muli eco citabu. Co cirhumire ngasi mukristu ayumvîrhize anakenge ezo ngerêrezo z’abîrhonzi b’omu Israheli ba mîra.

EBIRIMWO

Mahano g’oburhimanya: cigabi 1-9.
Emigani mikulu ya Salomoni: c. 10, 1-22, 16.
Emigani y’abandi bîrhonzi: c. 22, 17-24, 22.
Eyindi migani y’Abanya-bwenge bunji: c. 24, 23-34.
Emigani ya Salomoni yayandikagwa n’abantu ba mwâmi: c. 25-29.
Ebinwa bikulu bya Aguri: c. 30.
Emigani y’okuganja: c. 30, 15-33.
Ebinwa n’amahano ga Lemuweli: c. 31, 1-9.
lrenge ly’omukazi mwinjà: c. 31, 10-31
Izîno ly’ecitabu
1
1 Migani ya Salomoni, mwene Daudi, mwâmi w’Israheli:
2 oku kumanya oburhimanya n’ihano, oku kuyumva bwinjà ebinwa bizibu;
3 oku kumanya abîgîrizibwa n’abalenga, okushinganyanya, okubà ntagengwa n’okurhondêza;
4 okuhereza abagûnda obulenga, n’omwâna w’obusole obumanye n’obulenga bw’amakengu.
5 Omurhimanya ayumve, anayûshûlemwo obulenga bwâge, n’omuntu mukengwa akûlemwo obulenga bw’okurhegeka;
6 amanyiyumva ebinwa bizibu n’emigani, ebinwa by’abarhimanya n’emigani yâbo.
7 Okurhînya Nyamuzinda, gwo murhondêro gw’oburhimanya, basirhe bwo barhakwirirwa burhimanya, barhakwirirwa n’ihano.

I. Enshula-mwanzi: Amahano gw’ oburhimanya
Omurhimanya kuyâka ayâka abîra babî
8 Yumva mwâna wâni, ihano lya sho, orhahîraga okagaya akanwa nyoko akubwîra,
9 ciri cimanè ca kukwânana irhwe lyâwe, gali magerha omu igosi lyâwe.
10 Mwâna wâni, erhi Abanya-byâha bakalonza okukushumika, orhayêmêraga!
11 Erhi bakakubwîra mpu: «oyishe rhugende rhweshi, rhucibundike rhubulage omukò buzira igwârhiro, rhucifulike rhulinge omwêru-kwêru:
12 mpu rhubâmiranguse kula okuzimu kunajira, rhubâmire baguma-guma nka kula banayandagalira omu nshinda.
13 Mpu rhwabona ebinjà-binji, enyumpa zirhu rhwazibûmba munyago,
14 Mpu wayesha ecigole haguma nîrhu obone ogwâwe mwânya, nshoho nguma rhwakazibîkira rhweshi».
15 Mwâna wâni, orhahîra okabakulikira omu njira bali, oyêrekeze amagulu gâwe kuli n’enjira balimwo,
16 bulyala amagulu gâbo buhanya gayêrekîre, galibirhîre okugendibulaga omukò,
17 na bulyala kuli kurhamira busha, okulambûlira akasirhal omu masù g’akanyunyi.
18 Abôla bonene bacîrhega, buhanya bwâbo bayunja-yunja.
19 Kwo azinda ali ntyo oli magene gw’okuzimba, amagene kuyisa gayisa oyu gamahândira.
Okuyumva amahano g’oburhimanya
20 Oburhimanya budwîrhe bwayakûlizam omu njira, bulengezize izù omu ngô ziri emuhânda.
21 Aha mashanga-njira kuhamagala budwîrhe bwahamagala, aha nyumvi z’olugôn, bugwêrhe emyanzi.
22 Mpu «mmangaci mwaleka obuhwinja bwinyu ebi bingolo-ngolo? na ba-cinya-masheka kuhika mangaci erhi bâsheka? n’abahwinja, kuhika mangaci erhi bayânga obumanye?
23 Muyêrekere amahano gâni, nkola nâmmubwîra ogûndi emurhima, nâmmumanyîsa ebinwa ngwêrhe.
24 Kulya kubà nàhamagîre, kulya kubà nàlengezize okuboko na ntâye wàshibirîre,
25 Kulya kubà mwàgayaguzize amahano gâni gôshi, murhanayemiri mmubwîre,
26 Nâni nkola nashekera obuhanya bumulikwo, nâsheka hanomujâmwo ecikângo.
27 Hano entemu emurhibukira nka nkuba ya cihônzi, hano obuhanya bwinyu buyisha nka mpûsi ya kalemêra, amango ebidârhi, n’ebibâmba byâmurhibukira.
28 Ago mango bâmpamagala ci ntadumizè, bânnonza barhânambonè.
29 Balahire obumanye, babula kwacîshoga okurhînya Nyakasane.
30 Barhalonzagya ihano lyâni, bàgayire ebi nàbabwîraga byôshi:
31 Bakolaga bâlya amalehe gw’obuhabusi bwâbo, bàyigurha amahano bàcihaga bône.
32 Bulya obuhûrha bw’omuhwinja bunamuyirhe, n’oburhashîbirira bw’ebingolo-ngolo bunabihezè.
33 Ci kwône onyumva yêhe âyôrha adêkerîre, anarhulûle buzira kuyôboha buhanya buci».
Proverbs 1
מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 1
לָדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃ 2
לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵישָׁרִֽים׃ 3
לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃ 4
יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְיֹ֣וסֶף לֶ֑קַח וְ֝נָבֹ֗ון תַּחְבֻּלֹ֥ות יִקְנֶֽה׃ 5
לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃ 6
יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חָכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ 7
שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תֹּורַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ 8
כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃ 9
בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ 10
אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֪ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃ 11
נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁאֹ֣ול חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּיֹ֣ורְדֵי בֹֽור׃ 12
כָּל־הֹ֣ון יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃ 13
גֹּ֭ורָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתֹוכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃ 14
בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃ 15
כִּ֣י רַ֭גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִֽ֝ימַהֲר֗וּ לִשְׁפָּךְ־דָּֽם׃ 15
כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֝עֵינֵ֗י כָל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃ 17
וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃ 18
כֵּ֗ן אָ֭רְחֹות כָּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃ 19
פחָ֭כְמֹות בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֝רְחֹבֹ֗ות תִּתֵּ֥ן קֹולָֽהּ׃ 20
בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיֹּ֗ות תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃ 21
עַד־מָתַ֣י׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צֹון חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃ 22
תָּשׁ֗וּבוּ לְֽתֹ֫וכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אֹודִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃ 23
יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃ 24
וַתִּפְרְע֥וּ כָל־עֲצָתִ֑י וְ֝תֹוכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃ 25
גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃ 26
בְּבֹ֤א כְשַׁאֲוָה פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃ 27
אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃ 28
תַּ֭חַת כִּי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃ 29
לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כָּל־תֹּוכַחְתִּֽי׃ 30
וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃ 31
כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּֽהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃ 32
וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכָּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃ פ 33
1מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 2לָדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃ 3לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵישָׁרִֽים׃ 4לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃ 5יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃ 6לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃ 7יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חָכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ פ
8שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ 9כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃ 10בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ 11אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֪ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃ 12נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּי֣וֹרְדֵי בֽוֹר׃ 13כָּל־ה֣וֹן יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃ 14גּ֭וֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃ 15בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃ 16כִּ֣י רַ֭גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִֽ֝ימַהֲר֗וּ לִשְׁפָּךְ־דָּֽם׃ 17כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֝עֵינֵ֗י כָל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃ 18וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃ 19כֵּ֗ן אָ֭רְחוֹת כָּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃ פ
20חָ֭כְמוֹת בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֝רְחֹב֗וֹת תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ 21בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃ 22עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃ 23תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃ 24יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃ 25וַתִּפְרְע֥וּ כָל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃ 26גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃ 27בְּבֹ֤א כְשֹׁאָ֨וה ׀ פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃ 28אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃ 29תַּ֭חַת כִּי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הוָֹ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃ 30לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כָּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃ 31וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃ 32כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּֽהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃ 33וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכָּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃ פ

2
Obwîrhonzi bunalange omuntu oku bîra babî
1 Mwâna wâni, erhi wankayankirira ebinwa byâni, okanabîkirira amarhegeko gâni oku murhima gwâwe,
2 Okanarhega oburhimanya okurhwîri, onayêrekezagye omurhima ebwa makengu.
3 Neci, erhi wankadôsa emirhima, erhi wankalakira obukengêre,
4 Erhi wankabulongereza kula balongereza ensaranga erhi wankabusikimba kula bahûmba obuhirhi,
5 Ago mango wanayumva okurhînya Nyakasane kwo kuderha kurhi, wanabandâna okurhînya Nyakasane.
6 Nyamuzinda ye hâna oburhimanya, Omu kanwa kâge mwomurhenga obumanye n’obûmva.
7 Abashinganyanya bo abîkîre obucire bwâge, yêne ye mpênzi ya balya basêza obudahemuka,
8 Yêne ye mulanzi w’enjira z’obushinganyanya, ye mulanzi w’enjira z’abemêzi bâge.
9 Ago mango wanamanya kurhi omuntu ashinganyanya, Kurhi abâ ntagengwa na kurhi arhondêza! Njira za bucire ezo zôshi.
10 Amango omurhima gwâwe gwâjâmwo oburhimanya, n’obumanye bushagaluse omurhima gwâwe
11 Ago mango, obwîrhonzi bwanakulânga, n’obûmva bwânakubîka.
12 Kuderha mpu bakuyâse njira mbî, bakuyâse omuntu w’ebinwa by’obulyâlya,
13 Bakuyàse balya bakàlekêrera enjira nnûngêdu; balya bajà baûìnda-bûnda omu njira z’omwizimya;
14 Balya bayumva basîmire okukola amaligo, banunirwe n’okubêra omu mahabwe.
15 Enjira zâbo zibâ za binzôngo-nzôngo, n’emikâba bayishamwo erhaba eshongîre.
16 Obwîrhonzi bwâkulanga oku mukazi w’embugao, oku mukazi mugênzi n’oku binwa byâge by’olubohôlolo;
17 Olya wàlesire owâbo bàkulaga bo naye, àyibagire eciragâne ca Nyamuzinda wâge.
18 Enyumpa yâge ehengemire ebwa lufù, n’enjira zâge yo ziyêrekîre ebwa mpehema.
19 Abajà emunda ali bôshi barhalimwo ôgaluka, barhacifâ bâlabasire omu njira z’akalamo.
20 Ntyo kwo walambagira omu njira y’abantu nkana, kwo walanga enjira y’abashinganyanya.
21 Bulyala abantu bashinganyanya bo bâyishirya ecihugop, entagengwa zo zâyishicibêramwo;
22 Ci abâminya bôhe kukûlwa bayishikûlwa omu cihugo. Endyâlya kukagwa zâyishicikagwâmwo.
Proverbs 2
1בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃ 2לְהַקְשִׁ֣יב לַֽחָכְמָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃ 3כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃ 4אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃ 5אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃ 6כִּֽי־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃ 7וִצְפֹּ֣ן לַ֭יְשָׁרִים תּוּשִׁיָּ֑ה מָ֝גֵ֗ן לְהֹ֣לְכֵי תֹֽם׃ 8לִ֭נְצֹר אָרְח֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וְדֶ֖רֶךְ חֲסִידָ֣ו יִשְׁמֹֽר׃ 9אָ֗ז תָּ֭בִין צֶ֣דֶק וּמִשְׁפָּ֑ט וּ֝מֵישָׁרִ֗ים כָּל־מַעְגַּל־טֽוֹב׃ 10כִּֽי־תָב֣וֹא חָכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃ 11מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃ 12לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מִדֶּ֣רֶךְ רָ֑ע מֵ֝אִ֗ישׁ מְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ 13הַ֭עֹ֣זְבִים אָרְח֣וֹת יֹ֑שֶׁר לָ֝לֶ֗כֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ 14הַ֭שְּׂמֵחִים לַעֲשֹׂ֥ות רָ֑ע יָ֝גִ֗ילוּ בְּֽתַהְפֻּכ֥וֹת רָֽע׃ 15אֲשֶׁ֣ר אָרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃ 16לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃ 17הַ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃ 18כִּ֤י שָׁ֣חָה אֶל־מָ֣וֶת בֵּיתָ֑הּ וְאֶל־רְ֝פָאִ֗ים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃ 19כָּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אָרְח֥וֹת חַיִּֽים׃ 20לְמַ֗עַן תֵּ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבִ֑ים וְאָרְח֖וֹת צַדִּיקִ֣ים תִּשְׁמֹֽר׃ 21כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ־אָ֑רֶץ וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃ 22וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃ פ
3
Ogwêrhe oburhimanya erhi anagwêrhe ec’agwêrhe
1 Mwâna wâni, ebinwa nkubwizire obibikire emurhima, N’amarhegeko nkuhîre, ogasêze, ogahire emurhima
2 Bulyala nsiku byakuyûshûlira, n’emyâka y’akalamo n’omurhûla.
3 Obukûnda-lulema n’obudahemuka birhakujâga kulî! obiyambalire omu igosi, obiyandikire oku lwâsi lw’omurhima gwâwe.
4 Wâbona oku warhona onabe n’obuhashe omu masù ga Nyamuzinda n’ag’abantu.
5 Oyêgemere Nyamuzinda n’omurhima gwâwe gwôshi, orhanahîraga okayêgemera obwenge bwâwe wênene.
6 Omu mirimo yâwe yôshi orhahîraga okamuhaba, Wâbona oku ayumanyanya enjira zâwe.
7 Orhacikebagwa mpu okola oli murhimanya: okazirhînya Nyakasane onayâke amabî;
8 Okwôla kwaciza omubiri gwâwe, kunabômbeze orhuvuha rhwâwe.
9 Okazikenga Nyakasane omu kumurhûla ebi ogwêrhe, haguma n’ebirhanzi-rhanzi by’omu misî yâweq;
10 Ago mango enguli zâwe zanayunjula ngano, n’emikenzi yâwe yanayunjulirana irivayi lihyâhya.
11 Mwâna wâni, orhakengulaga obuhane bwa Nyakasane, Orhanayumvagya kubî okakalihirwa
12 Bulya Nyakasane kwo akalihira oyu asîma, nka kula omulume akalihira omugala arhonya. Iragi ly’omurhimanya
13 Ali muntu muny’iragi obona âhika oku burhimanya, omuntu obona ahika oku makengu.
14 Bulya aha omuntu ankabona amagerha, ankabona oburhimanya: Obugwêrhe ye yûnguka kulusha ogwêrhe amasholo.
15 Bulushire amagerha citwìro; mw’ebi omuntu acîfinja byôshi ntà kantu kabuhisirekwo.
16 Bufumbasire omu kulyo, omwandu gw’ensiku, n’omu kulembe obuhirhi bw’irenge!
17 Enjira bugera mwo ziri njira za masîma, n’emikâba bugeza mw’omuntu, ebwa murhûlar ehêka.
18 Bubâ murhi gwa kalamo oku muntu obufumbasire; n’obugwêrhe anashube muntu obêrîrwe.
19 Nyakasane bushinganyanya àlemagamwo igulu, àyimânika amalunga n’obukengêre.
20 Emisîma bumanye bwâge bwàyihûmbaga, n’olumè bitù bikazilurhoza.
21 Mwâna wàni, ebi byombi obisêzekwo amasù: obike ihano, olange n’obwîrhonzi;
22 Byo byabâ buzîne bw’omurhima gwâwe, bunabe bulimbi bw’igosi lyâwe.
23 Ago mango wanashûrha enjira yâwe buzira bwôba n’okugulu kwâwe kurhasârhalè.
24 Aha kugwîshira orhâyumve côbà, n’amango okola ogwîshîre, irô lyâwe lyâbâ linunu.
25 Orhâyôbôhe cikângo, orhàyôbohè kurhêrwa n’abâminya.
26 Bulya Nyakasane abâ burhwâli bwâwe, acinga okugulu kwâwe oku mirhego.
27 Orhalahiraga ecijiro cinjà oku muntu ocikwânîne, nk’ogwêrhe obuhashe bw’okucijira.
28 Orhahîraga okabwîra omulungu, mpu: «genda, ogere lundi lusiku», erhi, mpu: «irhondo nâkuhâ», n’obwo kalya kântu kali omu nfune zâwe.
29 Orhahîraga okasîngira omulungu obulyâlya, n’obwo yêhe acîkwîkubagire.
30 Orhagwarhiraga omuntu oku lûnu wamulôngôza, na ntà kubî akujirire,
31 Orhayagalagwa n’omuntu w’embaka, orhanahîraga okacîshoga enjira zâge.
32 Bulyala abahàlanjisi Nyakasane arhababâkwo, abantu nkana bwo arhonya.
33 Enyumpa y’omumînya eba ehehêrirwe na Nyakasane, enyumpa y’abashinganyanya ôohe eba ngishe.
34 Ayishishekera ba-cinya-masheka, ci abagûnda kurhona bârhona emwâge.
35 Irenge gwo mwânya gw’abarhimanya, ebingolo-ngolo byôhe okukobwa kokâbo kashâmbala.
Proverbs 3
1בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃ 2כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ׃ 3חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃ 4וּמְצָא־חֵ֖ן וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃ פ
5בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽ֝ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃ 6בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃ 7אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֝הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע׃ 8רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃ 9כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃ 10וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃ פ
11מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃ 12כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃ 13אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה׃ 14כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃ 15יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִיִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃ 16אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃ 17דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃ 18עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ פ
19יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה׃ 20בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃ 21בְּ֭נִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה׃ 22וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃ 23אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף׃ 24אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ׃ 25אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃ 26כִּֽי־יְ֭הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד׃ 27אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל יָדְיךָ֣ לַעֲשֹֽׂות׃ 28אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לְרֵֽעֲיךָ֨ ׀ לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ׃ 29אַל־תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ׃ 30אַל־תָּרִ֣וב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃ 31אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו׃ 32כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ׃ 33מְאֵרַ֣ת יְ֭הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ׃ 34אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ וְ֝לַעֲנָיִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן׃ 35כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃ פ
4
Okucîshoga oburhimanya
1 Bâna bâni, yumvi enyigîrizo za sho, murhege okurhwîri lyo mumanya obwenge.
2 bulya nyigîrizo nyinjà nâmuhâ: murharhibaga akanwa kâni.
3 Nàli muburhe: mugala wa lârhâ! nàli mwinjà na murhonyi omu masù ga nyâmâ.
4 Nàbwîne Lârha akazimbwîra, erhi: Omurhima gwâwe gusâze ebinwa byâni, osêze amarhegeko gâni wâlama.
5 Oyanke oburhimanya, oyanke obwenge, orhayibagiraga, orhacihambûlaga oku mahano gâni.
6 Orhabusigaga nyuma, bwâkulanga, oburhonye bwakubîka.
7 Omurhondêro gw’oburhimanya; kuyanka oburhimanya kuguza ebi ogwêrhe byôshi obone amakengus.
8 Obushamâmbire, bwakuhira enyanya, bwâshuba irenge Jyâwe okubuhôbera,
9 Oku irhwe lwâwe bwâdekerezakwo ecimanè cikukwânîne bwâkuhêreza ecimanè c’irenget.
Okucîlanga oku bantu babî
10 Yumva mwâna wâni, yumva ebinwa nâkubwîra; wâbona oku emyâka y’akalamo kâwe yâluga
11 Njira ya burhimanya nkuyêresire, omu njira nnungêdu nkugezize.
12 Omu kulambagira amagulu gâwe ntâco câgahanza, ciru wankakûla omulindi, orhâsarhalè.
13 Ogwârhe enyigîrizo orhazirhibaga, ozilange, ko kalamo kâwe.
14 Orhageraga omu njira z’abâminya, orhayishaga omu njira z’abantu babî.
15 Okaziziyâka orhazigeragamwo, onagere kuli orhaluke.
16 Bulya barhaja irô barhanajikola amaligo, barhabona irô nka barhacijira enkûmba;
17 na bulya mugati gwa bumînya balya, n’irivayi banywa lya buhagwè.
18 Enjira y’abashinganyanya kw’eri nka bucè bwa lubûngu-bûngu, bwo buyisha bwakula kalinde kaba kasirahinga.
19 Enjira y’abâminya kwo eyôrha nka mwizimya, Abarhamanya bici bibasarhazize.
Okucîrhega-rhega
20 Mwâna wâni yùmva bwinjà ebinwa byâni, emyanzi nâkubwîra oyirhege okurhwîri.
21 Erhafulumukaga isù lyâwe, oyibikire oku nyômvu y’omurhima.
22 Kulya kubà kali kalamo oku muntu wamâyihikakwo, ganali magala oku mubiri gwôshi.
23 Olange omurhima gwâwe, kulusha ebindi byôshi, gwo gubà nshôko y’obuzîne.
24 Akanwa kaderha ehigalugalu okacîke karhakulirânaga, n’omunwa gubêsha, gurhakugeragaho.
25 Amasù gâwe gakazilola embere, n’obusù bwâwe bukaziyêrekera embere zâwe.
26 Okaziyumanyanya emikâba wagera-mwo, n’enjira zâwe zôshi zikazibâ zikomire.
27 Orhadungiraga ekumosho erhi ekulyo, okugulu kwaze okuyâse obubî.
Proverbs 4
1שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃ 2כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּֽ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃ 3כִּי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃ 4וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י יִֽתְמָךְ־דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֶֽחְיֵֽה׃ 5קְנֵ֣ה חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה אַל־תִּשְׁכַּ֥ח וְאַל־תֵּ֝֗ט מֵֽאִמְרֵי־פִֽי׃ 6אַל־תַּעַזְבֶ֥הָ וְתִשְׁמְרֶ֑ךָּ אֱהָבֶ֥הָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃ 7רֵאשִׁ֣ית חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה חָכְמָ֑ה וּבְכָל־קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽה׃ 8סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃ 9תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃ 10שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃ 11בְּדֶ֣רֶךְ חָ֭כְמָה הֹרֵתִ֑יךָ הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃ 12בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ וְאִם־תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל׃ 13הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ׃ 14בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־תָּבֹ֑א וְאַל־תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים׃ 15פְּרָעֵ֥הוּ אַל־תַּעֲבָר־בּ֑וֹ שְׂטֵ֖ה מֵעָלָ֣יו וַעֲבֽוֹר׃ 16כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ אִם־לֹ֣א יָרֵ֑עוּ וְֽנִגְזְלָ֥ה שְׁ֝נָתָ֗ם אִם־לֹ֥א יַכְשִֽׁולוּ׃ 17כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ׃ 18וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃ 19דֶּ֣רֶךְ רְ֭שָׁעִים כָּֽאֲפֵלָ֑ה לֹ֥א יָ֝דְע֗וּ בַּמֶּ֥ה יִכָּשֵֽׁלוּ׃ פ
20בְּ֭נִי לִדְבָרַ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לַ֝אֲמָרַ֗י הַט־אָזְנֶֽךָ׃ 21אַל־יַלִּ֥יזוּ מֵעֵינֶ֑יךָ שָׁ֝מְרֵ֗ם בְּת֣וֹךְ לְבָבֶֽךָ׃ 22כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא׃ 23מִֽכָּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃ 24הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ׃ 25עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ׃ 26פַּ֭לֵּס מַעְגַּ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וְֽכָל־דְּרָכֶ֥יךָ יִכֹּֽנוּ׃ 27אַֽל־תֵּט־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֑אול הָסֵ֖ר רַגְלְךָ֣ מֵרָֽע׃

5
Omanye omukazi mugênzi
1 Mwâna wâni, yumvîrhiza oburhimanya bwâni, rhega ihano lyâni okurhwîri.
2 Ly’omanyilanga enkengêro zâwe, lyo n’akanwa kâwe kamanyibîka emyanzi, omukazi w’ecishûngu orhahîra okamukonolera amasùu.
3 bulyala akanwa k’omugênzi, bûci bwa muke kâgegena, n’ebinwa byâge byo biyêngûla kulusha amavurha.
4 Ci kwône binazîndev erhi kwo byalula nka mutuzo, kwo binayôjiha nka ngôrho ya môji abirhi.
5 Amagulu gâge yo garhandalikira ebwa lufù, n’igenda lyâge yo lihêka ekuzimu.
6 Lirhayêrekera omu njira y’akalamo, ci libâ igênda lyadûnga-dûnga burhashîbirira bici.
7 Yumvagya nkubwîre, mwâna wâni, orhazigaga hajira ebyakuyibagiza ebinwa by’oku kanwa kâni:
8 enjira yâwe erhâgeraga bofi naye, orhanahìraga okaliràna olumvi lw’enyumpa yâge.
9 Ehyâwe hyankanatweza ab’embuga, n’ehy’omu misî yâwe hirìbwe nabâgera;
10 wakazînda erhi okola wayâma, obone bamâkulya amagala n’akabale,
11 Wakazìnda erhi okola wayàma, obona bamakulya amagala n’akabale,
12 onayakûze, erhi: «oku nàbwîne nagayaguza amahano, n’oku nabwîne omurhima gwâni gwarhenguha obuhanûzi;
13 erhi ntayumvagya izù lyàbakazâgimbwîriza, n’abàkazaginyigîriza ntabayumvîrhizagya;
14 mpu hindi hitya ntahanyagalira aha ngombew, omu ndêko y’abashamuka.
15 Kazi onywe amîshi g’omu mugomero gwâwe, mîshi gàrhenga omu iriba lyâwe.
16 Amîshi g’amaliba gâwe garhakazâgihululira embuga, n’enyîshi zâwe zirhajaga omu ngô z’emubânda.
17 Ziyôrhe ziri zâwe wêne, ci murhazishângiraga n’abâgera!
18 Enshôko yâwe ekayâgirwa! Osîme mukâwe w’eburho.
19 Kashafu kazigirwa, mutwîra gwa kashafu, ayôrhe akuganiza; n’ibêre lyâge likazikuhiramwo orukara, onakaziyôrha orhonya okurhonya akurhonya.
20 Mwâna wâni cankarhuma warhebwa n’omukazi mugenzi, cankarhuma wâziga wàyêgemera ecifuba c’omugera wâgera?
21 Omanye oku amasù ga Nyakasane kubona gabona omuntu, kulolêreza galolêreza igênda lyâge.
22 Omumînya anagwarhwe omu mirhego y’amabî gâge, anashwekerwe n’omu migozi y’ecâha câge yenene.
23 Kufà anafà bulya arhabwirwa, n’isirhe lyâge kubabula lyânamubabule.
Proverbs 5
1בְּ֭נִי לְחָכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־אָזְנֶֽךָ׃ 2לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃ 3כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃ 4וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃ 5רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃ 6אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־תְּפַלֵּ֑ס נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃ פ
7וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְאַל־תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי־פִֽי׃ 8הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ׃ 9פֶּן־תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃ 10פֶּֽן־יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נָכְרִֽי׃ 11וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃ 12וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃ 13וְֽלֹא־שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹא־הִטִּ֥יתִי אָזְנִֽי׃ 14כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכָל־רָ֑ע בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃ 15שְׁתֵה־מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃ 16יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם׃ 17יִֽהְיוּ־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃ 18יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃ 19אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכָל־עֵ֑ת בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃ 20וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נָכְרִיָּֽה׃ 21כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ וְֽכָל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃ 22עַֽוֺונוֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃ 23ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃ פ
6
Okucîhâna cikinja
1 Mwâna wâni, omunyâge ecirondo bulyala acîhânyire ncungura oku w’ihanga, na kuli oyu orhamanyiri omuhûnekwoye ecikinja.
2 erhi ankaba wàcîshwesire n’ebinwa wàderhaga wêne, erhi ankaba wàgwâsirwe omu binwa byâwe wênene;
3 alaga oku wajira mwâna wâni: ocirikûze, obwola wàcîhanyire omu nfune z’omulungux: onakanye otule omulungu wâwe,
4 amasù gâwe orhagahaga irò, n’engohe zâwe orhazirhamûlaga.
5 Ocîrikûze nka kashafu omu murhego, nka kulya akanyunyi kafulumuka omu lusi.
Omwôlo n’ebinyegere
6 Genda olole ebinyegere oyu mwôlo! Sinza engeso zabyo, oyigirekwo oburhimanya:
7 hirhajira murhambo, birhajira mulezi, birhajira obiyimangire omu mukolo.
8 Cânda birheganya ebiryo byabyo, n’amango g’okusârûla lyo bihaka olwîko lwâbyo.
9 Oyu mwôlo-mwôlo wêki, ogwîshîre kuhika mangaci? Mangaci warhengamwo eri irô lyâwe?
10 Mpu: «warhangihûnga hitya», mpu: «warhangibâ nka wahira olugobe oku lundi, mpu: «warhangibâ nka waheba okuboko oku kwâbo ocîhêngeke!»
11 Oku obuligo bwahanda aha mwâwe nka mubalama, n’ecizômbo cikutulisirekwo amatumu!
Endyâlya erhamera ngohe
12 Endyâlyay, muntu wa busha! egenda ehêngwire akanwa wâni!
13 eje yagohya gohya erhânayimusa kugulu, enabulija yashâsa eminwe!
14 Murhima mugalugalu ogurhahiga agarhali maligo, gurhanahwa gurhâzûsa mmanja.
15 Kuhera gwanahere buzira kulâlira, gurhibuke gurhakanabukwa.
Ebikabulirwa
16 Ebi Nyakasane ashomba biri ndarhu, n’ebi omurhima gwâge gurhabonakwo biri nda:
17 Amasù gw’omuntu ogayana, olulimi lw’omunywesi enfune zibulaga omukô gw’omuntu mwêru-kwêru;
18 Omurhima guhizire emihigo mibi, amagulu gakanyize mpu gajikola amaligo:
19 Omuhamirizi wahamiriza obunywesi, na cishombanya washombanya abaguma.
Amahano gw’omuzire mushamuka
20 Mwâna wâni, kazi olange amahano ga sho, orhanarhibaga amahano ga nyoko.
21 Okaziyôrha ogasêgìze oku murhima, okazigayambalira omu igosi.
22 Gakazikuhabûla omu njira zâwe, gakuyimangire amango oli irô, gakuganîze amango watulûka.
23 Bulyala irhegeko kabâ kamole, n’enyigîrizo bubâ bumoleke; okukalihirwa n’okuyigîrizibwa eri njira ya kalamoz.
24 Kuderha mpu bakulange oku mukazi w’ecirala, n’oku lubohôlolo lw’omukazi mugênzi.
25. Omurhima gwâwe gurhâgalagwa n’iranga lyâge, omanye wankarhebwa n’okukoma-komya kw’engohe zâge.
26 Bulyala omukazi w’ecishûngua hihimbi hya mugati alonza, mukâ bene yêhe kunyaga anyaga omuntu akalamo, n’obwo kali ka citwîro cidârhi.
27 K’omuntu ankayâkiza (kufulika) omuliro oku ndâ, n’emishangi ayâmbirhe ebule bwabôyôka?
28 K’omuntu ankalabarha oku màsèsè anabule bwahîra omu lushândo?
29 Kwo abâ ntyo omuntu oyiguza mukâ owâbo, owamâhumakwomukâ bene arhayêra.
30 Omuntu ozimbira enda nk’ashalisire, arhatumuzibwa.
31 Ci kwône akagwârhwa, anagalule kali nda kalushire, ciru ahâne n’ebiri omu mwâge byôshi.
32 Omuntu wâhusha yêhe eri mbula-murhima, ôkola ebiri ntyo erhi mûhera.
33 Gucîlerhere empimbo n’amasheka, n’ishêmbo gucihira-kwo ntyo, lirharhenga.
34 Bulyala emitula n’obukali bw’ibà wa nyamukazi, birhamuzigira ababalira ahâli h’okocîhôla.
35 Arhâyêmêre ciru empôngano nguma, arhayêmêre bici ciru bakaluza empyûlo.
Proverbs 6
1בְּ֭נִי אִם־עָרַ֣בְתָּ לְרֵעֶ֑ךָ תָּקַ֖עְתָּ לַזָּ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃ 2נוֹקַ֥שְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִ֑יךָ נִ֝לְכַּ֗דְתָּ בְּאִמְרֵי־פִֽיךָ׃ 3עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃ 4אַל־תִּתֵּ֣ן שֵׁנָ֣ה לְעֵינֶ֑יךָ וּ֝תְנוּמָ֗ה לְעַפְעַפֶּֽיךָ׃ 5הִ֭נָּצֵל כִּצְבִ֣י מִיָּ֑ד וּ֝כְצִפּ֗וֹר מִיַּ֥ד יָקֽוּשׁ׃ פ
6לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃ 7אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־לָ֥הּ קָצִ֗ין שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל׃ 8תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃ 9עַד־מָתַ֖י עָצֵ֥ל ׀ תִּשְׁכָּ֑ב מָ֝תַ֗י תָּק֥וּם מִשְּׁנָתֶֽךָ׃ 10מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃ 11וּבָֽא־כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹֽרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃ פ
12אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃ 13קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃ 14תַּֽהְפֻּכ֨וֹת ׀ בְּלִבּ֗וֹ חֹרֵ֣שׁ רָ֣ע בְּכָל־עֵ֑ת מִדֳנִ֥ים יְשַׁלֵּֽחַ׃ 15עַל־כֵּ֗ן פִּ֭תְאֹם יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃ פ
16שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהוָ֑ה וְ֝שֶׁ֗בַע תּוֹעֲבַ֥ות נַפְשֹֽׁו׃ 17עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשֹׁ֣ון שָׁ֑קֶר וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי׃ 18לֵ֗ב חֹ֭רֵשׁ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָֽרָעָה׃ 19יָפִ֣יחַ כְּ֭זָבִים עֵ֣ד שָׁ֑קֶר וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים׃ פ
20נְצֹ֣ר בְּ֭נִי מִצְוַ֣ת אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ 21קָשְׁרֵ֣ם עַל־לִבְּךָ֣ תָמִ֑יד עָ֝נְדֵ֗ם עַל־גַּרְגְּרֹתֶֽךָ׃ 22בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨ ׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּֽ֭שָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ׃ 23כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃ 24לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע מֵֽ֝חֶלְקַ֗ת לָשֹׁ֥ון נָכְרִיָּֽה׃ 25אַל־תַּחְמֹ֣ד יָ֭פְיָהּ בִּלְבָבֶ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קָּֽחֲךָ֗ בְּעַפְעַפֶּֽיהָ׃ 26כִּ֤י בְעַד־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃ פ
27הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ וּ֝בְגָדָ֗יו לֹ֣א תִשָּׂרַֽפְנָה׃ 28אִם־יְהַלֵּ֣ךְ אִ֭ישׁ עַל־הַגֶּחָלִ֑ים וְ֝רַגְלָ֗יו לֹ֣א תִכָּוֶֽינָה׃ 29כֵּ֗ן הַ֭בָּא אֶל־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ לֹ֥א יִ֝נָּקֶ֗ה כָּֽל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּֽהּ׃ 30לֹא־יָב֣וּזוּ לַ֭גַּנָּב כִּ֣י יִגְנ֑וֹב לְמַלֵּ֥א נַ֝פְשֹׁ֗ו כִּ֣י יִרְעָֽב׃ 31וְ֭נִמְצָא יְשַׁלֵּ֣ם שִׁבְעָתָ֑יִם אֶת־כָּל־ה֖וֹן בֵּית֣וֹ יִתֵּֽן׃ 32נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשֹׁ֗ו ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃ 33נֶֽגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃ 34כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר וְלֹֽא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם׃ 35לֹא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כָל־כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹֽׁחַד׃ פ
7
Omukazi mugênzi arhankacîshingikwa
1 Mwâna wâni olange bwinjà ebinwa nkubwizire obîkirire amarhegeko nkuhìre.
2 Olange amarhegeko gâni gakuciza, amahano gâni gabè nka mbonyi y’amasù gâwe.
3 Amahano ogashwêkere oku minwe yâwe, ogayandike oku lwâsi lw’omurhima gwâwe.
4 Obwîre oburhimanya erhi: we mwâli wîrhu n’obwenge obubwîre, erhi: we mwîra wâni
5 Lyo bakucînga oku mukazi mugênzi, oku mukazi w’ebinwa by’olubohôlolo.
6 Aha idirisha ly’enyumpa yâge ayêgemera, akazilola omu ngô y’emuhanda.
7 mpu ahâli ankabona omu bâna bahunyi omurhabana (mwinjà) muhwinja.
8 Lero muguma anacigera omu muhanda, aha irhwêrhwè lyago, hôfi n’enjira y’enyumpa ya nyamukazi
9 bwamanajinga omwizimya gûkola guli, obudufu bwacîbulwire n’ehizimya erhi ho ndi aho.
10 Nyamukazi kwo kujà emunda nyamwâna ali, nyamukazi ayambîrhâge nka mbaraga, anacibwikîre obusù n’omushângi.
11 Oku arhahusa buderha, kwo arhânadêkerera haguma; amagulo gâge garhabêra omu nyumpa.
12 Nk’arhali omu mihanda erhi mwo ali omu ngô z’emuhânda, erhi arhegîre ah’irhwêrhwè ly’omuhânda.
13 Nyamukazi kwo kugwârha olya mwâna, amuhôbera, àmubwîra buzira nshonyi:
14 Erhi «nali wa kurherekêra enterekêro ya nyabuholweb, ene lyo nanashalaga ecihângo.
15 Bwo bula nyîshire emunda oli, nti nyishikulônza namanakushingâna!
16 Ecibwârhalo câni nacibûmbire bibwîkwa, nalambûlirakwo amalikâni g’e Mîsiri
17 Encingo yâni nayishahulîzekwo amavurha g’akîsûnunu, amavurha ga alowesic na cinamumu.
18 Yishaga, amasîma rhugalaluke bulinde buca, oleke rhuyumve ebinuna.
19 Omulume nn’emwâni arhali aha kâ; àgenzire, àbalamire ekuli.
20 Ahêsire enshoho yâge y’amâgerha, okugaluka aha mwâge erhi omwêzi gukola mukulu!»
21 Nyamukazi àmuhima n’orhwanzi rhunji-rhunji, amushisha-shisha n’obulimirhizi, àmuhêka.
22 Nyamwâna omu buhunyi bwâge àmukulikira, kula enkâfu enakulikira odwîrhe akêre; kula akashafu kagwârhwa omu murhego,
23 empiru erînde ekarhula obudiku. Kula akanyunyi kanahenekera obulembo, karhanamanyiri oku kufà kàjifià!
24 Yumvagya nkubwîre mwâna wâni, yumvîrhiza ebinwa nâkubwîra:
25 Omanye omurhima gwâwe gwankanahabukira emunda ow’ecishungu ali. Orhanahabukiraga omu njira zâge,
26 bulyala enkûmba àjizire zirhali nyi, ciru nabali bazibu-zibu abalambika.
27 Enyumpa yâge njira y’ekuzimud, mwandagalo guja omu lugò lw’abafire.
Proverbs 7
1בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃ 2שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישֹׁ֥ון עֵינֶֽיךָ׃ 3קָשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃ 4אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃ 5לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃ 6כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃ 7וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃ 8עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃ 9בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישֹׁ֥ון לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃ 10וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃ 11הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃ 12פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כָּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃ 13וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֖וֹ וְנָ֣שְׁקָה־לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃ 14זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃ 15עַל־כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃ 16מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃ 17נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃ 18לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־הַבֹּ֑קֶר נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בָּאֳהָבִֽים׃ 19כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃ 20צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃ 21הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃ 22ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־טָ֣בַח יָב֑וֹא וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃ 23עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח וְלֹֽא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשֹׁ֥ו הֽוּא׃ פ
24וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃ 25אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ אַל־תֵּ֝תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃ 26כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כָּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃ 27דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־חַדְרֵי־מָֽוֶת׃ פ
8
Yûmva kurhi Burhimanya ayakûza
1 K’arhali kuyakûza okwo oburhimanya budwîrhe bwayakùza? K’arhali kuhamagala okwo obûmva bwahamagala
2 Oku busongerwe bw’entondo, omu mulimbwa, aha mashanganjira ho butwîrire ccirâlo;
3 aha mihango y’olugo, aha bagerera bajà omu lugo ho bayâkûlîze.
4 Mpu: «mwe mbwîzire mwe balume, mwe nyakûzize mwe muburhwa n’abantu.
5 Mwe bagûnda muyige obulênga, ninyu mwe bahwinja mujâge mwayengeha.
6 Muyumve, bulya mwanzi-nyalyanzè nâderha, na bulya binwa bya bushinganyanya byârhenga omu kanwa kâni
7 Binwa by’oku akanwa kâni kâderha, obulyâlya burhambâ ekanwa.
8 Ebinwa by’ekanwa kâni byôshi bibâ bya bushinganyanya, birhabâmwo burhebanyi birhabâmwo nzônza.
9 Byôshi bibâ bishingânîne oku muntu oyûmva bibâ bishongêze oku muntu ogwêrhe obumanye.
10 Murhonye ihano ahâli ha amagerha, Obumanye erhi bwo ahàli h’amasholo.
11 Bulyala oburhimanya bwo bukulu, aha magerha, ntà kantu wankabugerera kwo. Yûmva oku oburhimanya bwacîvuga
12 Niene Burhimanya, nie Nn’obulenga, nie nâsingaga obulenga, nasînga n’amakengu.
13 Okurhînya Nyakasane kwo kushômba obubî; oku nshômba okucîbona kwo nshômba n’okugayana, obwôrhere bubî n’akanwa kanywesi.
14 Nie njira ihano, nie njira okukoza omu binwa nie nn’obukengêre, nie nn’obuhashe.
15 Nie mbwîriza abâmi oburhegesi, n’abagula nie mbabwîriza okujira amarhegeko.
16 Nie mbwîriza abarhambo kurhi bârhambula olugaba, n’abazuzi kurhi bâtwa emmanja.
17 Nsîma abânsîma, abannôngereza banambone.
18 Obugale n’irenge emwâni bishûndwa, ebinjà-binjà n’obushinganyanya kwo na kwo.
19 Amalehe nyàna, go makulu aha masholo gacîre obushanja bwâni bwo bukulu oku marhale mîshogwa.
20 Mwo nyisha omu njira z’obushinganyanya, omu njira z’amarhegeko,
21 nka nalônza ngaze balya bansîma, nka nalônza mbûmbe enshoho zâbo.
Burhimanya bukola byôshi
22 Nyakasane àli angwêrhe emurhondêro gw’emikolo yâge, embere ajire emikolo yâge mirhanzi-rhanzi.
23 Kurhenga ensiku n’amango erhi ndi muleme, kurhondêrera emurhondêro, embere igulu lirhangire.
24 Amango enyênga erhàli ecihaba naburhwa, erhi enshôko zahulula zirhacihabâ.
25 Embere entondo zigwìkwe nàburhwa, erhi n’orhushozi rhurhacishongêra amango rhwàhabà.
26 Arhâli acîjira igulu n’amashwa, nîsi erhi orhujuma rhurhanzi-rhanzi rhw’akatulo k’igulu?
27 Amango àyimanikaga amalunga erhi ho ndi; amango àtwaga eciriba oku nyanya z’omuhengere,
28 amango àsêzagya ebitù by’emalunga, amango àyumanyanyagya enshòko z’enyênga,
29 amango àtwîraga enyanja olubibi, n’amîshi garhatwe olwo lubibi.
30 Ho nàli aha burhambi bwâge erhi ndwîrhe nabirhondekeza byôshi, nakazimushasa ngasi lusiku, nakazisharhira ngasi mango omu masù gâge.
31 Nkola n’àrhabîra oku igulu, nàkazisîma okukômerana n’abâna b’abantu. Oyûmva ye lyà n’entânda
32 Muyumvagye bâna bâni: bali bany’iragi abalanga enjira zâni.
33 Muyumvîrhize enyigîrizo lyo mubâ barhimanya, murhazigayaguzagya.
34 Ali muny’iragi omuntu wanyûmva, omuntu oyîza ngasi lusiku aha nyumvi zâni.
35 Bulyala ombwîne erhi abwîne akalamo, kurhona àrhona omu masù ga Nyamubâho;
36 Ci ongayisize erhi iroho lyâge akolîre buligo: ngasi yeshi onshômba erhi lufu arhonyize.
Proverbs 8
1הֲלֹֽא־חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ 2בְּרֹאשׁ־מְרוֹמִ֥ים עֲלֵי־דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃ 3לְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃ 4אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 5הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃ 6שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃ 7כִּֽי־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃ 8בְּצֶ֥דֶק כָּל־אִמְרֵי־פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃ 9כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃ 10קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃ 11כִּֽי־טוֹבָ֣ה חָ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃ 12אֲֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃ 13יִֽרְאַ֣ת יְהוָה֮ שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן ׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי׃ 14לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃ 15בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רוֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃ 16בִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ וּ֝נְדִיבִ֗ים כָּל־שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃ 17אֲ֭נִי אֹהֲבַ֣יה אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃ 18עֹֽשֶׁר־וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃ 19ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃ 20בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ך בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ 21לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃ פ
22יְֽהוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃ 23מֵ֭עוֹלָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי־אָֽרֶץ׃ 24בְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם׃ 25בְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃ 26עַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֝רֹ֗אשׁ עָפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃ 27בַּהֲכִינ֣וֹ שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּח֥וּקוֹ ח֝֗וּג עַל־פְּנֵ֥י תְהֽוֹם׃ 28בְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהוֹם׃ 29בְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃ 30וָֽאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָֽאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשֻׁעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכָל־עֵֽת׃ 31מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ פ
32וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃ 33שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־תִּפְרָֽעוּ׃ 34אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃ 35כִּ֣י מֹ֭צְאִי מָצָ֣אי חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהוָֽה׃ 36וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשֹׁ֑ו כָּל־מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃ פ

9
Burhimanya abâzire
1 Burhimanya àjire ahoe ayûbaka enyumpa yâge, àyigwikira mitûngo ndaf;
2 Abâga ebimasha byâge, àkanda irivayi anarheganya amêza gâge.
3 Ajire aho àrhuma abambali-kazi, mpu bâgendiyakûza omu irângo oku lugo:
4 Mpu: «ndi orhagwêrhi kwâge? mpu ayishe emunda ndi» n’omusirhe, kwo Burhimanya amubwizire:
5 erhi: «yisha olye oku mugati gwâni, onywe n’oku irivayi nàkandaga».
6 Erhi «muleke isirhe mwabona akalamo, mugere omu njira y’okuli»
Nyânga oshekera abandi
7 Ohakanya omugambanyi anacishômbanye, okalihira enkola-maligo anacîjacizè.
8 Orhahakanyagya omugambanyi mwankanashômbana, ohakanye omurhimanya akusîma
9 Ohè omurhimanya, abâ murhimanya kulusha; obwîrize omushinganyanya: àyûshûla obumanye bwâge.
10 Omurhondêro gw’obushinganyanya kubà kurhînya Nyakasane: Obumanye bw’abatagatîfug bwone bwenge.
11 Bulyala niene nâkulugiza ensiku, nie nâkuyushùlira emyâka wâlama.
12 Okabâ murhimanya obûnguke buli bwâwe, okabâ mugambanyi wêne kwânababaza.
Nyamusirhye w’omukazi
13 Nyamusirhye w’omukazi arhadêkerera, ali muhwinja arhanayishi bici.
14 Atamîre aha lusò lw’omu mwâge, oku ntebe omu irango ly’olugo,
15 Mpu ahamagale abâgera, àbali omu njira yâbo.
16 Mpu: «ndi ociri cirhaba?», «agere eno munda» n’omulume musirhe ye nyâma wâni abwizire,
17 Erhi: «amîshi mazimbanoh go ganuna!» n’omugati gw’ebirhangâzo gurhahimwa manyunyà.
18 Na kuziga nya-mulume arhishi oku aho hali empehema, n’oku abalâlike ba nyamusirhye w’omukazi, omu rhubanda rhw’ekuzimu bali.
Proverbs 9
1חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃ 2טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֝֗ף עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃ 3שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃ 4מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃ 5לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃ 6עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃ 7יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃ 8אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃ 9תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃ פ
10תְּחִלַּ֣ת חָ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה׃ 11כִּי־בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃ 12אִם־חָ֭כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ וְ֝לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃ 13אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹֽמִיָּ֑ה פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה׃ 14וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃ 15לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃ 16מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֝֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃ 17מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃ 18וְֽלֹא־יָ֭דַע כִּֽי־רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ׃ פ
10
II. Ecitabu cinene c’emigani yayandikagwa na Salomoni
Oburhimanya n’obuhwinja
1 Migani ya Salomoni. Omwâna murhimanya ye mushagalusai w’îshe. Omwâna musirhe burhè anajira nnina.
2 Eby’obushambo birhaciza, obushinganyanya bôhe bunakûle omuntu omu lufu.
3 Nyakasane arhaziga omushinganyanya afà n’ishali, ye na zigulula amagene g’enyankola-maligo.
4 Njingo zihozire, buligo afulusa, njingo zikanyire bugale afulusa.
5 Ohaka cânda ye mwenge, oj’irô amango basârûla ye bya-nshonyi.
6 Omugisho gwa Nyakasane oku irhwe ly’omushinganyanya kufà murhò kurhuma enkola-maligo yâgokôla.
7 Izîno ly’omushinganyanya irenge lija, izîno ly’enkola-maligo cibolwe.
8 Mwenge oyêmêra bamurhegeke, omuhwinja w’akalimi kuhera anahera.
9 Oshûrha enjira yâge kwône, âgenda arhimûsirwe, ojà ayahuka arhabula cishobesire.
10 Olola ayûbisire amasù, analîse owundi n’amagala, ci okalihira omuntu anamulola omu masù, anamushubize omurhima omu nda.
11 Akanwaj kw’omushinganyanya nshôko ya buzîne, akanwa k’enkola-maligo kôhe, ntambala kabâ kabwikire.
12 Enshombo kadali ezûsa, n’obuzigire bunabwikire obubî bwôshi.
13 Akanwa kw’omugula, burhimanya bubâ-mwo, oku mugongo gwendyâlya mibâmbu ekubâ,
14 Barhimanya babîka Obumanye, akanwa kw’omusirhe kôhe:ye côkeza, Oburhimanya n’obugale
15 Obugale bw’omuhirhi, lwo lwakiro lwâge, obubî bw’omugûnda, bunali bulya bukenyi bwâge.
16 Ikola ly’entagengwa kuciza liciza, ci obûnguke bw’enkola-maligo kuheza buheza.
17 Njira ya kalamo, okubika ihano wàhabagwa, ntadûndwa yêhe kuhabuka anahabuka. Okuderha kubî n’okuderha kwinjà
18 Akanwa kashingânîne kanafunge entambala, ôderha akanwa kabi erhi muhwinja.
19 Oderha bwenêne arhabula ah’akubîzek, ôlanga akanwa kâge erhi mwîrhonzi.
20 Olulimi lw’entagengwa gaba marhale gacire, omurhima gw’enkola-maligo gurhagwêrhi citwîro cinganaci!
21 Akanwa k’entagengwa kanashalûle rubannda, ci abakenyi omu bukenyi banafira. Entagengwa n’omumînya
22 Mugisho gwa Nyakasane gugaza omuntu, emisî yone-yone erhajira cici.
23 Omusirhe asîma abulage omukò, omuntu wabona yêhe akunda âgendekere oburhimanya.
24 Omumînya ebi arhînya byo anabona, omushinganyanya naye oku acîfinjire kwo anabona.
25 Erhi entambala ehwa erhi nanta mumînya ocihali, ci omushinganyanya erhi ye kola oyimanzire kulya kw’ensiku n’amango.
26 Kula enkalishi eyôrha omu mino, n’omugî omu masù kwo n’omwôlo ayôrha omu masù gw’owamurhumaga
27 Okurhînya Nyakasane kunayûshûlire omuntu ensiku emyâka y’omumînya yôhe kunyihya bayinyihya.
28 Okulinda kw’abarhimanya gubà mwîshingo, ebi abâminya bacîkubagira kufànânda binafànânda.
29 Nyakasane abâ Côbohwa c’enkola-maligo, abâ Lwakiro lw’entagengwa
30 Ntà mango omushinganyanya ankadûndagana, enkola-maligo zohe zirhâyûbake omu cihugo.
31 Akanwa k’omushinganyanya burhimanya karhengamwo; olulimi lubi kushugulwa lwâshugulwe.
32 Akanwa k’omushinganyanya binjà karhengamwo; n’akanwa k’enkola-maligo, maligo kanarhengamwo.
Proverbs 10
1מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה פ
בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ 2לֹא־י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃ 3לֹֽא־יַרְעִ֣יב יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף׃ 4רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃ 5אֹגֵ֣ר בַּ֭קַּיִץ בֵּ֣ן מַשְׂכִּ֑יל נִרְדָּ֥ם בַּ֝קָּצִ֗יר בֵּ֣ן מֵבִֽישׁ׃ 6בְּ֭רָכוֹת לְרֹ֣אשׁ צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃ 7זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃ 8חֲכַם־לֵ֭ב יִקַּ֣ח מִצְוֺ֑ת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃ 9הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃ 10קֹ֣רֵ֖ץ עַ֭יִן יִתֵּ֣ן עַצָּ֑בֶת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃ 11מְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃ 12שִׂ֭נְאָה תְּעוֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים וְעַ֥ל כָּל־פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃ 13בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃ 14חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־דָ֑עַת וּפִֽי־אֱ֝וִיל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃ 15ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ מְחִתַּ֖ת דַּלִּ֣ים רֵישָֽׁם׃ 16פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃ 17אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר וְעוֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃ 18מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃ 19בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־פָּ֑שַׁע וְחֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃ 20כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשֹׁ֣ון צַדִּ֑יק לֵ֖ב רְשָׁעִ֣ים כִּמְעָֽט׃ 21שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יִרְע֣וּ רַבִּ֑ים וֶֽ֝אֱוִילִ֗ים בַּחֲסַר־לֵ֥ב יָמֽוּתוּ׃ 22בִּרְכַּ֣ת יְ֭הוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא־יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃ 23כִּשְׂח֣וֹק לִ֭כְסִיל עֲשֹׂ֣ות זִמָּ֑ה וְ֝חָכְמָ֗ה לְאִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃ 24מְגוֹרַ֣ת רָ֭שָׁע הִ֣יא תְבוֹאֶ֑נּוּ וְתַאֲוַ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃ 25כַּעֲב֣וֹר ס֖וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃ 26כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃ 27יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצֹֽרְנָה׃ 28תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃ 29מָע֣וֹז לַ֭תֹּם דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ 30צַדִּ֣יק לְעוֹלָ֣ם בַּל־יִמּ֑וֹט וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃ 31פִּֽי־צַ֭דִּיק יָנ֣וּב חָכְמָ֑ה וּלְשֹׁ֥ון תַּ֝הְפֻּכ֗וֹת תִּכָּרֵֽת׃ 32שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃
11
Obushinganyanya kwâgo n’obulyâlya kwâgo
1 Kuli Nyakasane, omunzâni gusherire binali bikabulirwa, ci kwône omunzâni guyumanîne gwo gurhona emunda ali.
2 Aha akagayo kajire erhi cihemu cinahajire, aha obwîrhôhye bwàjire erhi burhimanya bunahajire.
3 Abashinganyanya murhima gwa budahemuka gubalangûla enjira: enkola maligo bulyâlya bwâzo bunazihabula.
4 Olusiku lw’omutula, obugale burhâjire bici, Obushinganyanya bôhe bunakûle omuntu omu lufu.
5 Obushinganyanya bw’omuntu nkana bunamukâbûlire enjira, oku omumînya ashaya omu bumînya bwâge.
6 Entagengwa bushinganyanya bwâzo buziciza, enkonola-masù mwo zinagwa omu mirhego yazo.
7 Omumînya erhi afa, n’obulangâlire bwâge bunahirigirhe, okulînda kw’ababî kufànanda kufananda.
8 Omushinganyanya anafume entânya. n’enkola-maligo ebè yo ezigwamwo.
9 Akalimi k’endyâlya kanagayîse abalungu, n’obumanye bw’abashinganyanya bubalîkûze!
10 Abashinganyanya bakabêrwa, olugo lunasîme, enkola-maligo ekabâ buligo, banacishînge.
11 Mugisho gwa bashinganyanya guzûsa olugo, n’akanwa k’enkola-maligo kalushâbe.
Abagula bayinjiha ekà
12 Omuntu ogaya owâbo erhi muhwinja, omwenge yêhe anacihulikire.
13 Ow’akalimi anabase amahwe, oku omwikubagirwa afulisire omwanzi gwa bene.
14 Aharhali murhambo, abantu kuhona banahona, obwôloloke bunali omu kujira abahanûzi.
15 Kulengana analengana omuntu ocîkubagira ecigolo omuntu ocìlanga oku mirhego arhabà kurhi.
Orhugani-gâni
16 Omukazi mwinjà libà irenge ly’ibà, ci omukazi oshomba obushinganyanya anabonese omuntu nshonyi.
17 Obâ lukogo minjà acîjirira yenene, omuntu ohâna erhi kucîbikira acîbikìre yêne, ci omuntu ominya erhi yêne ocimînyize.
18 Enkola-maligo enabone oluhembo lwayirheba, omuntu omîra obushinganyanya yêhe, oluhembo lwâge ho luli.
19 Omuntu mushinganyanya kalamo acîfulukiza, okuhenekera amaligo kubà kucîhêka ebwa lufû.
20 Omu masù ga Nyakasane emirhima mibî bibâ bikabulirwa, bo arhonya abw’olugêndo nkana
21 Okuli! Omubi arhâbule buhanwa. obûko bw’abashinganyanya bôhe kucira bwacira.
22 Mulinga gwa masholo oku izûlu ly’engulube: mukazi mwinjà buzira bwenge.
23 Omwifinjo gw’abashinganyanya ebwa kucira gubà guyêrekîre, omulangaliro gw’enkola-maligo gôhe gubà gwa busha.
24 Hali abagaba ebyâbo babuligala, abandi balunde ebirugu oku bindi, banabulikena.
25 Omurhima gujira aminja gwabêrwa, odômera abandi naye àyishidômerwa.
26 Oyôrhana engano yâge kubehêrerwa ahehêrerwa n’olubaga, ci omuntu ogulìza abandi engano kusîmwa asîmwa.
Mpara-magara arhabula kuguma àbîre
27, Olwira obwinjà kurhona alonza olwira obubî abubona.
28 Ocîkubagira obugale abushâyamwo, abashinganyanya kwo bajinîrira nka buhasi.
29 Oleka aha mwâge bashûbuka mpûsi asigalana, omuhwinja âzinda erhi àbarhulira omushinganyanya.
30 Emburho y’obushinganyanya yo emerakwo omurhi gw’akalamo enkola-maligo zàhêkwa n’amango garhajihika.
31 Erhi omushinganyanya ahemberwa hanola igulu, omumînya n’omunya-byâbà bôhe kurhi byâyishibâ?
Proverbsl 11
1מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃ 2בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חָכְמָֽה׃ 3תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בּוֹגְדִ֣ים וְשָׁדֵּֽם׃ 4לֹא־יוֹעִ֣יל ה֖וֹן בְּי֣וֹם עֶבְרָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃ 5צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃ 6צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃ 7בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃ 8צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃ 9בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃ 10בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃ 11בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃ 12בָּז־לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃ 13הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֝֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃ 14בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפָּל־עָ֑ם וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃ 15רַע־יֵ֭רוֹעַ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃ 16אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃ 17גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃ 18רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃ 19כֵּן־צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃ 20תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה עִקְּשֵׁי־לֵ֑ב וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃ 21יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃ 22נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃ 23תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ט֑וֹב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃ 24יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחוֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ 25נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יוֹרֶֽא׃ 26מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃ 27שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃ 28בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עָשְׁרוֹ ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃ 29עוֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַחֲכַם־לֵֽב׃ 30פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשֹׂ֣ות חָכָֽם׃ 31הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃

12
Ehinja erhi na hinjà, ehibi erhi na hibi
1 Osîma bamubwîrize asîma amanye, ci oshomba okukalihirwa erhi muhwinja.
2 Omuntu okola bwinjà, anacilerhere okurhonyibwa na Nyakasane, ci omuntu ocîkubagira enkengêro zâge yêne, erhi nkola-maligo.
3 Ntà muntu obubî buzibuhya, omushinganyanya yêhe aba kadûndu-ntashugulwa.
Enyumpa zifulika binji
4 Omukazi nkana irenge ly’ibà, omukazi mûmaguza cibà cibolwe omu rhuvuha.
5 Emihigo y’abashinganyanya ebâhya budahemuka, ci emihigo y’enkola-maligo eba ya kurhebana.
6 Ebinwa by’enkola-maligo: mirhego ya kuyîrha bantu, ci akanwa k’abashinganyanya kanakazihaza mpu bakanagwa mw’eyo mirhego.
7 Enkola-maligo ekaja oku idaho, erhazûka, enyumpa y’abashinganyanya yôhe eyôrha eyimanzire.
8 Omulume adulirwa obwîrhonzi bwâge, ow’omurhima gurhashingânîni yêhe kugaywa anagugayirwa.
9 Omuntu ogwêrhe omushizi wâge ye mukulu, ahâli h’omuntu ocikuza yêne agali bula omugati.
10 Entagengwa ebâ egendêrîre ebintu byâyo, omurhima gw’enkola-maligo gôhe gubà mumînya.
11 Ohinga ishwa lyâge anakûlemwo omugati ayigurha, ci okulikira ebilôrho erhi musirhe.
Olulimi cibâ côji
12 Bigalugalu enkola-maligo zicîfinja, ci kwône emizi y’abantu bashinganyanya eri omu idaho linjà.
13 Enkola-maligo enagwarhwe omu murhego erhi kalimi kâyo karhuma, omushinganyanya yêhe acîrhenze ahabî.
14 Oku mukolo gw’akanwa kâge, omuntu anayigurhe ebinjà, n’oku omuntu àkozire kwo anahêmbwa.
15 Omusirhe mpu enjira yâge eshingânîne. omurhimanya yêhe anarhangidôsa ihano.
16 Omuhwinja anayêrekane oburhè bwâge ho na halya, omwenge yêhe anabè nk’arhali ye bajizire burhe (bagayisize).
17 Okuderha okunali kubà kuhamiriza obushinganyanya, na cali-ho c’obunywesi, erhi wundi munywesi.
18 Omuntu oderha duba, kwo ayagazanya nka ngôrho, ci olulimi lw’abashinganyanya kufumya lufumya.
19 Olulimi luderha oku binali lubà lusêzire ensiku zôshi, ci olulimi lunywesi, ensimiko yalwo ya hisanzi hisungunu hyône.
20 Cigadu cizinda omu murhima gwabagerereza amaligo, oku abajà-nnâma b’omurhûla bôhe bâsigalana obusîme.
21 Omushinganyanya ntà buhanya bumurhibukira, enkola-maligo zôhe buhanya zifulusa.
22 Nyakasane arhakwirirwa akanwa kabêsha bo arhonya abaderha okunali.

23 Omuntu mwenge anafulike ebi ayishi, omurhima gw’omuhwinja gwône gwône gufulûla isirhe lyago.
24 Kuboko kulenga ye warhegeka, kuboko kuhozire ashige owâbo.
25 Omutula omu murhima gw’omuntu njingo guvuna, akanwa kinja kwôhe kushagalusa kashagalusa
26 Omuntu ohala amagala erhi mwîra wâge orhumire eri ntagengwa, endyâlya zôhe njira yazo ezihabula.
27 Omwôlo arhashushagiza hisîmba, obugale bw’omuntu bunali bukômbedu bwâge.
28 Omu njira y’obushinganyanya mwo akalamo kabâ, enjira y’emihabuka yôhe ebwa lufu ehêka .
Proverbs 12
1אֹהֵ֣ב מ֖וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃ 2ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃ 3לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃ 4אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃ 5מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃ 6דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֱרָב־דָּ֑ם וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ 7הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃ 8לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃ 9ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃ 10יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃ 11עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב׃ 12חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃ 13בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃ 14מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗ם יָשִׁ֥וב לֽוֹ׃ 15דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃ 16אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃ 17יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃ 18יֵ֣שׁ בּ֖וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשֹׁ֖ון חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃ 19שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשֹׁ֣ון שָֽׁקֶר׃ 20מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃ 21לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃ 22תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃ 23אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃ 24יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשֹׁ֑ול וּ֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃ 25דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃ 26יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃ 27לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃ 28בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה אַל־מָֽוֶת׃
13
Omwâna oderha bwenêne
1 Omwâna mwenge asîma bamubwîrize, oshekasheka arhûmva amango bamamukalihira.
2 Oku mukolo gw’akanwa kâge, omuntu analume oku hinjà, ci amâgene g’endyâlya ntambala egabuka.
3 Olanga akanwa erhi mûka gwâge alanzire, oderha bwenêne kuhera anahera.
Okumanyikolêsa ebirugu
4 Omwôlo hw’alingira aha ali, ci birhacîlêrha byône, ba bushiru babiyigurha.
5 Entagengwa erhakwirirwa binwa bya bunywesi, camaganwa oku abêsherana kw’anahemulana.
6 Bushinganyanya bubika enjira y’obudahemuka, obwamaganwa kushûbula bushûbula nnabwo.
7 Hali obà arhajira cici, abulihimba amagale, hali n’obà ali nnabyo abulinaba mukenyi.
8 Ecicûngula omuntu, biba birugu byâge; omukenyi yêhe arhayumva nka ye shimbirwe.
9 Akamole kabashinganyanya kaba kakolîre, erhi n’itara ly’abâmaganwa lyâzima. 10 Akagayo, nnôngwe katula; aha bakengana ho oburhimanya bushûndwa.
11 Obugale buyisha duba kuyônda bujà bwayônda; oburhondêra hitya, bwo bujà bwakula.
12 Okulangâlira ehi omuntu arhahikakwo, kulîsibwa n’amagala, murhi gwakalamo okubona ehi omuntu acîfinja.
13 Ogaya ihano erhi muhera, okenga irhegeko ye wanacira.
14 Ihano ly’omukulu nshôko ya kalamo, bulyo bwa kubona aha walufù arhegîre. 15 Obwîrhonzi bw’omuntu w’amakêngu bunarhume arhona; enjira y’abarhebanyi ebâ nzibu.
16 Omuntu wabona yeshi erhi ajâ eruhya, erhi amarhangidôsa ihano; omuhwinja yêhe acîbirindike n’isirhe lyâge.
17 Ntumwa mbî erhuma omuntu ajâkwo obuhanya, entumwa nkana mugisho.
18 Buli buhanya zinali nshonyi okurhiba ihano, omuntu okuyêmêra ahanûlwa buli bwâmi.
Oluhembo lw’oburhimanya
19 Okuhikakwo ehi omuntu acîfinjaga, kunashagaluse omurhima. Abasirhe barhakwirirwa okuyâka amabî.
20 Okômera abagula naye anabè mugula, okômera abahwinja anashube wundi 21 Obuhanya buba bukulikire lumino-mino omunya-byâha, abashinganyanya bwôhe oluhembo lwâbo guli mugisho: munene.
22 Omugula, binjikulu, asigira akashambala kâge, ebi abahwinja basiga, mushinganyanya obiyîmamwo.
23 Ishwa lyo mukenyi likahîngwa linashalûle, haligi nâbafà erhi kubula bushinganyanya kurhuma.
24 Obîkiriza ehirhi hyâge, erhi omugala anashômba, omusîma bwenêne amukubûla.
25 Omushinganyanya alya anayigurhe, endà y’enkola-maligo erhahwa kulalikira ishali.
Proverbs 13
1בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃ 2מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יֹ֣אכַל ט֑וֹב וְנֶ֖פֶשׁ בֹּגְדִ֣ים חָמָֽס׃ 3נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשֹׁ֑ו פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃ 4מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשֹׁ֣ו עָצֵ֑ל וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃ 5דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃ 6צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃ 7יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃ 8כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עָשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃ 9אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃ 10רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה׃ 11ה֖וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃ 12תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃ 13בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם׃ 14תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃ 15שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃ 16כָּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃ 17מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא׃ 18רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃ 19תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃ 20הֹלֵ֣וךְ אֶת־חֲכָמִ֣ים וֶחְכָּ֑ם וְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃ 21חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃ 22ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃ 23רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃ 24חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִֽׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר׃ 25צַדִּ֗יק אֹ֭כֵל לְשֹׂ֣בַע נַפְשֹׁ֑ו וּבֶ֖טֶן רְשָׁעִ֣ים תֶּחְסָֽר׃ פ
Mahugûlo bwiri
13, 1: Okayumva mpu mwene lebe ayengeha, erhi ajira ecibwîriza.

14
Oburhimanya lwago n’obuhwinja lwago
1 Burhimanya yêne ocîyûbakira, omusirhe yêne ocîshâbira.
2 Okulikira enjira nnungêdu akenga Nyakasane, n’oshômba enjira zâge amugayaguza.
3 Omu kanwa komusirhe mubà enzônza y’obucîbone, abarhimanya bôhe kanwa kâbo kababîka.
4 Aharhali mpânzi zahinga erhi na ntà ngano, ahali empânzi nzibu-nzibu ho n’omwâka guluga.
5 Câliho c’okunali arhabêsha, câliho w’obwihâmbi kubêsha abêsha.
6 Omugambanyi anacihâmbe mpu ashìmba oburhimanya, okuyigîrira kw’omurhimanya kurhabâ kuzibu.
7 Okaziyâka omusirhe, wakanahaba iderha ly’abalenga.
8 Oku muntu mwenge, okucìlanga-langa buli burhimanya, ci isirhe ly’abahwinja kunali kurhebana kwône.
Hali enjira y’abenge n’ey’abahunyi
9 Endyâlya kushekera Nyamuzinda azishekera, entagengwa zôhe kurhonya azirhonya.
10 Omurhima guyishi burhe bwâgo, n’orhali nnagwo arhashângîra busìme bwâgwo.
11 Enyumpa y’endyâlya kuhya yânahye, oku ecihândo c’entagengwa cayôloloka.
12 Hali enjira eboneka nnungêdu, ebulizinda erhi yahêka ekuzimu.
13 Amasheka ganayishemwo oburhè, n’obusîme buzinde erhi eri mirenge.
14 Omurhima mugalugalu gunayumve gusîmire enjira zagwo, n’omuntu nkana anayumve asîmire omukolo gwâge.
15 Idâga lyo liyêmêra ngasi oku banalibwizire, omwenge yêhe anakazilola bwinjà ah’âgera.
16 Omurhimanya arhahimwa kurhìnya n’okuyâka obubî, omuhwinja yêhe aburhûngane mpu ali ntwâli.
17 Obâ burhe duba anakole ebigalugalu, omurhimanya yêhe binji alembera.
18 Isirhe gwo mwânya gw’idâga, abalenga bôhe, obulenga co cimanè câbo.
19 Enkola-maligo zâcihwere oku idaho, ziharamye entagengwa, n’abâminya basengerere aha lumvi lw’omushinganyanya.
Omukenyi n’omugale
20 Omukenyi ciru n’omulungu anamushombe, omugale yêhe abîra bâge babâ banji.
21 Okushomba omukenyi bulenzi, muny’iragi obêra abakenyi bwonjo.
22 K’okukola amaligo kurhali kuhaba? lukogo na burhonyi oku muntu omalîra ebinjà obushiru.
23 Ngasi mukolo gujira obûnguke, ow’akalimi cizômbo ayunguka.
24 Ecimanè c’abarhimanya: obulenga bwâbo, ishûngwe ly’abahwinja: isirhe lyâbo.
25 Câliho orhabêsha anagalukire omûka gw’omuntu, ci enderha-kubirhi, bunywesi enaderha.
26 Okurhînya Nyakasane kwanayêgemerwa, kunabe lwâkiro lw’abâna bâge.
27 Okurhìnya Nyakasane: nshôko ya buzìne nshôko ya kufumya omuntu emirenge y’olufû.
28 Irenge lya mwâmi kubà na ngabo nyinji; muhona oku muluzi abantu bakamunyihira.
Omurhimanya ye na mwîrhonzi
29 Omuntu orhûza, bwîrhonzi acirhegeka-mwo, ci omukali erhi musirhe.
30 Amagala gw’omuntu erhi omurhima gudêkerire, ci obwagalwa cibolwe omu rhuvuha.
31 Okulibuza omugûnda kubà kugayisa Owamulemaga; ci okubonera omukenyi obwonjo, kukuza Omulemi wâge.
32 Omumìnya bumînya bwâge bunamulâmbika, omushinganyanya yêhe omu budahemuka mwo ashànga olwakiro.
33 Omu murhima gw’obwîrhonzi mwo oburhimanya bubêra, ci burhimbwa omu murhima gw’abahunyi.
34 Bushinganyanya burhuma ishânja lyayôloloka, okukola amaligo kwo kubonêsa amashânja nshonyi.
35 Omushizi mwîrhonzi ye rhona ebwâmi, n’okulângalira kwâge kunamucinge arhagitumula .

Proverbs 14
1חַכְמ֣וֹת נָ֭שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֝אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃ 2הוֹלֵ֣ךְ בְּ֭יָשְׁרוֹ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה וּנְל֖וֹז דְּרָכָ֣יו בּוֹזֵֽהוּ׃ 3בְּֽפִי־אֱ֭וִיל חֹ֣טֶר גַּאֲוָ֑ה וְשִׂפְתֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים תִּשְׁמוּרֵֽם׃ 4בְּאֵ֣ין אֲ֭לָפִים אֵב֣וּס בָּ֑ר וְרָב־תְּ֝בוּא֗וֹת בְּכֹ֣חַ שֹֽׁור׃ 5עֵ֣ד אֱ֭מוּנִים לֹ֣א יְכַזֵּ֑ב וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃ 6בִּקֶּשׁ־לֵ֣ץ חָכְמָ֣ה וָאָ֑יִן וְדַ֖עַת לְנָב֣וֹן נָקָֽל׃ 7לֵ֣ךְ מִ֭נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל וּבַל־יָ֝דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃ 8חָכְמַ֣ת עָ֭רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה׃ 9אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃ 10לֵ֗ב י֭וֹדֵעַ מָרַּ֣ת נַפְשֹׁ֑ו וּ֝בְשִׂמְחָת֗וֹ לֹא־יִתְעָ֥רַב זָֽר׃ 11בֵּ֣ית רְ֭שָׁעִים יִשָּׁמֵ֑ד וְאֹ֖הֶל יְשָׁרִ֣ים יַפְרִֽיחַ׃ 12יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ 13גַּם־בִּשְׂח֥וֹק יִכְאַב־לֵ֑ב וְ֝אַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃ 14מִדְּרָכָ֣יו יִ֭שְׂבַּע ס֣וּג לֵ֑ב וּ֝מֵעָלָ֗יו אִ֣ישׁ טֽוֹב׃ 15פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכָל־דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃ 16חָכָ֣ם יָ֭רֵא וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל מִתְעַבֵּ֥ר וּבוֹטֵֽחַ׃ 17קְֽצַר־אַ֭פַּיִם יַעֲשֶׂ֣ה אִוֶּ֑לֶת וְאִ֥ישׁ מְ֝זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא׃ 18נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַֽ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃ 19שַׁח֣וּ רָ֭עִים לִפְנֵ֣י טוֹבִ֑ים וּ֝רְשָׁעִ֗ים עַֽל־שַׁעֲרֵ֥י צַדִּֽיק׃ 20גַּם־לְ֭רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים׃ 21בָּז־לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א וּמְחוֹנֵ֖ן עֲנָיִ֣ים אַשְׁרָֽיו׃ 22הֲֽלוֹא־יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וְחֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃ 23בְּכָל־עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ 24עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עָשְׁרָ֑ם אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ 25מַצִּ֣יל נְ֭פָשׁוֹת עֵ֣ד אֱמֶ֑ת וְיָפִ֖חַ כְּזָבִ֣ים מִרְמָֽה׃ 26בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מִבְטַח־עֹ֑ז וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃ 27יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃ 28בְּרָב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃ 29אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃ 30חַיֵּ֣י בְ֭שָׂרִים לֵ֣ב מַרְפֵּ֑א וּרְקַ֖ב עֲצָמ֣וֹת קִנְאָֽה׃ 31עֹ֣שֵֽׁק־דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃ 32בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃ 33בְּלֵ֣ב נָ֭בוֹן תָּנ֣וּחַ חָכְמָ֑ה וּבְקֶ֥רֶב כְּ֝סִילִ֗ים תִּוָּדֵֽעַ׃ 34צְדָקָ֥ה תְרֽוֹמֵֽם־גּ֑וֹי וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת׃ 35רְֽצוֹן־מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃

15
Hali akanwa kinja, hali n’akanwa kabi
1 Okushuza kwinjà kunarhûze oburhè, ci okushuza kubî kunazûse embaka.
2 Akanwa k’abarhimanya bishingânîne kaderha, ci akanwa k’ebingolo-ngolo bya bunganyi kaderha.
3 Ngasi hôshi amasù ga Nyakasane gali, gali ebulâbi bw’abinja n’ababî.
4 Olulimi lurhûliriza abandi: murhi gwa kalamo ci akalimi kabî kubabaza kababaza omurhima
5 Muhwinja ogayaguza ihano ly’îshe ci oyêmêra bamuhakanya erhi mwenge.
6 Enyumpa y’omushinganyanya eluza ebinjà, ci ebi endyâlya efulusa biluza emmanja.
7 Bumanye akanwa k’omurhimanya kamira, ci omurhima gw’omubwinja, nanga.
8 Kuli Nyakasane enterekêro y’enkola-maligo, bishweka, ci omusengero gw’entagengwa bwenêne agurhonya.
9 Kuli Nyakasane olugendo lubi bikabulirwa, ci okulikira obushinganyanya, ye rhona emund’ali.
10 Omuntu ocirhenza omu njira ali wa kukalihirwa bwenêne, omuntu orhûmva ihano yêhe kufâ anafâ.
11 Erhi abaga ekuzimu n’enyenga biri omu masù ga Nyakasane, (lero) omurhima gw’ababurhwa n’abantu, gohe kurhi?
12 Omugambanyi arhakwirirwa bamudûnde, arhanayêrekera ahâli abagula.
13 Omurhima gushagalusire gushesa obusù, murhima ali burhe bikûbi abanda.
14 Omurhima gw’oburhimanya gukûnda ihano, akanwa k’abahwinja kohe isirhe likanunira.
15 Kàlibwîre arhajira lusiku lwinja, kashagali yêhe ngasi lusiku erhi na lukulu.
Enkômedu nyinjà
16 Ebinyi birikwo okurhînya Nyakasane, byo bikulu aha buhirhi bulikwo entanya.
17 Ennambi y’ebishogo-shogo haguma n’obuzigire, yo nkulu aha mpanzi eshushagire enalikwo enshômbo.
18 Omuntu osîma okukunira anazûse ennongwe, omuntu mwîrhonzi yêhe ayirhûze.
19 Enjira y’omwolo eba eyunjwîre mishûgi, enjira y’obushinganyanya gubà mulimbwa mugali?
20 Omwâna murhimanya ye mushagalusa w’îshe, muhwinja ogaya nnina.
21 Isirhe, lyo omuhwinja asîma, oku omwenge ashfrha enjira yâge.
22 Aharhali buhabftzi, emihigo kufananda efanànda, ci ahâli abahàbûzi banji, emihigo kuyunjula eyunjula.
23 Omuntu asîma alike akanwa kinja, ci kandi bwenêne kulusha asîma akoze omu kushuza.
24 Enjira y’akalamo enahise omwîrhonzi enyanya, emuyase enjira yàja ekuzimu.
25 Nyakasane kushâba ashâbira abagambanyi, ci olubibi lw’omukana kuyumanyanya aluyumanyanya.
26 Nyakasane ashômba emihigo y’obulyâlya ci akanwa kinja, kalya k’obukenge, kurhonya akarhonya.
27 Osîma eby’obushambo anacishâbire enyumpa, olahira okuhêmbwa yêhe kucira acira.
28 Omurhima gw’abashinganyanya binjinja gugerereza, akanwa k’endyâlya kôhe kaluzagye ebigalugalu.
29 Nyakasane aba kuli n’endyâlya, abashinganyanya bôhe anayumve omusengcro gwâbo.
30 Okulolwa bwinjà kushagalula kushagalula omurhima, omwanzi mwinjà gunasêze amavuha haguma.
31 Okurhwîri kuyumvîrhiza owakukalihira, kwanabêra ekarhî kabarhimanya.
32 Owâleka ihano erhi kugaya acîgayire, oyumva owamukalihira anarhôle obwenge.
33 Okurhînya Nyakasane, kunayigîrize oburhimanya, obwîrhôhye bubâ bushokolîre irenge .

Proverbs 15
1מַֽעֲנֶה־רַּ֭ךְ יָשִׁ֣יב חֵמָ֑ה וּדְבַר־עֶ֝֗צֶב יַעֲלֶה־אָֽף׃ 2לְשֹׁ֣ון חֲ֭כָמִים תֵּיטִ֣יב דָּ֑עַת וּפִ֥י כְ֝סִילִ֗ים יַבִּ֥יעַ אִוֶּֽלֶת׃ 3בְּֽכָל־מָ֭קוֹם עֵינֵ֣י יְהוָ֑ה צֹ֝פ֗וֹת רָעִ֥ים וטוֹבִֽים׃ 4מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְסֶ֥לֶף בָּ֝֗הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃ 5אֱוִ֗יל יִ֭נְאַץ מוּסַ֣ר אָבִ֑יו וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יַעְרִֽם׃ 6בֵּ֣ית צַ֭דִּיק חֹ֣סֶן רָ֑ב וּבִתְבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע נֶעְכָּֽרֶת׃ 7שִׂפְתֵ֣י חֲ֭כָמִים יְזָ֣רוּ דָ֑עַת וְלֵ֖ב כְּסִילִ֣ים לֹא־כֵֽן׃ 8זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וּתְפִלַּ֖ת יְשָׁרִ֣ים רְצוֹנֽוֹ׃ 9תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ רָשָׁ֑ע וּמְרַדֵּ֖ף צְדָקָ֣ה יֶאֱהָֽב׃ 10מוּסָ֣ר רָ֭ע לְעֹזֵ֣ב אֹ֑רַח שׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת יָמֽוּת׃ 11שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדּוֹן נֶ֣גֶד יְהוָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־לִבּ֥וֹת בְּֽנֵי־אָדָֽם׃ 12לֹ֣א יֶאֱהַב־לֵ֭ץ הוֹכֵ֣חַֽ ל֑וֹ אֶל־חֲ֝כָמִ֗ים לֹ֣א יֵלֵֽךְ׃ 13לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב פָּנִ֑ים וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב ר֣וּחַ נְכֵאָֽה׃ 14לֵ֣ב נָ֭בוֹן יְבַקֶּשׁ־דָּ֑עַת וּפִ֥ני כְ֝סִילִ֗ים יִרְעֶ֥ה אִוֶּֽלֶת׃ 15כָּל־יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים וְטֽוֹב־לֵ֝֗ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד׃ 16טוֹב־מְ֭עַט בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה מֵאוֹצָ֥ר רָ֝֗ב וּמְה֥וּמָה בֽוֹ׃ 17ט֤וֹב אֲרֻחַ֣ת יָ֭רָק וְאַהֲבָה־שָׁ֑ם מִשֹּׁ֥ור אָ֝ב֗וּס וְשִׂנְאָה־בֽוֹ׃ 18אִ֣ישׁ חֵ֭מָה יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וְאֶ֥רֶך אַ֝פַּ֗יִם יַשְׁקִ֥יט רִֽיב׃ 19דֶּ֣רֶךְ עָ֭צֵל כִּמְשֻׂ֣כַת חָ֑דֶק וְאֹ֖רַח יְשָׁרִ֣ים סְלֻלָֽה׃ 20בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּכְסִ֥יל אָ֝דָ֗ם בּוֹזֶ֥ה אִמּֽוֹ׃ 21אִ֭וֶּלֶת שִׂמְחָ֣ה לַחֲסַר־לֵ֑ב וְאִ֥ישׁ תְּ֝בוּנָ֗ה יְיַשֶּׁר־לָֽכֶת׃ 22הָפֵ֣ר מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּאֵ֣ין ס֑וֹד וּבְרֹ֖ב יוֹעֲצִ֣ים תָּקֽוּם׃ 23שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה־טּֽוֹב׃ 24אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֝֗וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה׃ 25בֵּ֣ית גֵּ֭אִים יִסַּ֥ח ׀ יְהוָ֑ה וְ֝יַצֵּ֗ב גְּב֣וּל אַלְמָנָֽה׃ 26תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה מַחְשְׁב֣וֹת רָ֑ע וּ֝טְהֹרִ֗ים אִמְרֵי־נֹֽעַם׃ 27עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וְשׂוֹנֵ֖א מַתָּנֹ֣ת יִחְיֶֽה׃ 28לֵ֣ב צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה לַעֲנ֑וֹת וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יַבִּ֥יעַ רָעֽוֹת׃ 29רָח֣וֹק יְ֭הוָה מֵרְשָׁעִ֑ים וּתְפִלַּ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִשְׁמָֽע׃ 30מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃ 31אֹ֗זֶן שֹׁ֖מַעַת תּוֹכַ֣חַת חַיִּ֑ים בְּקֶ֖רֶב חֲכָמִ֣ים תָּלִֽין׃ 32פּוֹרֵ֣עַ מ֖וּסָר מוֹאֵ֣ס נַפְשֹׁ֑ו וְשׁוֹמֵ֥עַ תּ֝וֹכַ֗חַת ק֣וֹנֶה לֵּֽב׃ 33יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מוּסַ֣ר חָכְמָ֑ה וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃
16
Emihigo y’omurhima yo ebâ y’omuntu
1 Emihigo y’omurhima yo y’omuntu, n’okushuza kwo kwa Nyakasane.
2 Omu masù gw’omuntu enjira zâge zibâ nka zishingânîne, ci kwône Nyakasane yêhe ye hombaganya emirhima.
3 Oyâbuze Nyakasane emikolo yâwe, emihigo yâwe yâyunjula obwo.
4 Nyakasane àjizire ngasi kantu erhi anamanyire ecirhumire, ciru n’enkola-maligo yâlemerwa olusiku luhanya.
5 Bishwêka omu masù ga Nyakasane, omurhima gw’akagayo, owa bene oyo barhâmusige ciru.
6 Olukogo lw’oburhabêsha bwo bulyûla ebyâha, okurhînya Nyakasane kwo omuntu ayâkamwo obubî.
7 Nyakasane akarhonya obwôrhere bw’omuntu, anamuliranye ciru n’abashombanyi bâge.
8 Ehinyi hy’omu budahemuka, hyo hikulu oku binji by’obungûnganya.
9 Omurhima gw’omuntu gwo gucîshoga enjira, ci kwône Nyakasane ye sêza amagulu g’omuntu omu njira?
Abâmi Nyamuzinda bagwâsa
10 Omu kanwa ka mwâmi mwomurhenga akanwa, nk’atwa olubanja akanwa kâge karhahalabuka.
11 Omunzâni n’ensahani z’obushinganyanya: bya Nyakasane, ciru n’obuzirho bwa sùnzu: nabomukolo gwâge.
12 Ecishologosa abâmi: kukola amaligo, bulyala obushinganyanya go makòndo g’entebe.
13 Kanwa ka bashinganyanya karhona ebwâmi, mwâmi asîma oderha ebishingânîne.
14 Oburhè bwa mwâmi, ntumwa ya lufû, murhimanya oburhûza.
15 Oyu obusù bwa mwâmi bwashekera erhi amâlama, n’olukogo lwâge kwo luyôrha nka nkuba ezinda nyuma.
16 Aha omuntu ankarhôla amasholo ankarhôla oburhimanya, n’aha omuntu ankabona amarhale ankabona obwîrhonzi.
17 Enjira y’abashinganyanya kunali kuyâka abagoma, omuntu ocîrhega-rhega ye langa akalamo kâge.
18 Kagayo kashokolera okurhibuka, n’omuhîmbo gw’omuntu gwo gushokolera okuhûnguluka.
19 Aha omuntu ankashângira omunyago n’abagayana, ankacîbêra mugûnda omu banyînyi.
20 Oyumvîrhiza hwinja ihano linamucize, n’ocîkubagira Nyakasane ali muny’iragi.
21 Ow’omurhima mwîrhonzi ye baderha murhimanya, n’omutûdu omu binwa ye derha ebyayumvûbwa.
22 Obwîrhonzi kuciza buciza nnabwo, isirhe ly’abahwinja bwo na buhane bwâbo.
23 Murhima gwa mwîrhonzi gurhuma aderha akanwa kashingânîne, gwo gunarhuma aderha ebyayumvûbwa.
24 Iderha linjà cigukulu ca bûci, linanune ekanwa licize n’omubiri.
25 Hali enjira eboneka nnungêdu, ebulizinda erhi ckuzimu yahêka.
26 Ishali ly’omukòzi ye linakolera, bulyala iralà akanwa kayumvîrhe lyanamusêza.
Nyamuzinda ye Lugaba
27 Omuntu wa busha busha anazûse obuhanya, akanwa kâge kabâkwo oguli nka muliro batwânyire.
28 Ow’endyâlya ntambala anatula, n’ow’omwanzi kukoza anakoza aha ayinjibîne.
29 Ow’ebihalârhi anarhebe owâbo, amugeze omu njira erhali yo.
30 Ozibire mpu lyo agerêreza obulyâlya, olumire amino, akozire amaligo
31 Okumera emvi, kuyambala ecimanè c’okukengwa, mwo ciboneka omu njira y’obushinganyanya.
32 Omuntu orhûza ye mukulu oku ntwâli, n’ohira omurhima omu nda, ye mukulu hali cirimisi wanyaga ebihugo.
33 Omu mubungo gw’omwambalo bahira obuhanya, obucîrânuzi buba bwa Nyamuzinda.
Proverbs 16
1לְאָדָ֥ם מַֽעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֹֽׁון׃ 2כָּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהוָֽה׃ 3גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ 4כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃ 5תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ 6בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃ 7בִּרְצ֣וֹת יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃ 8טוֹב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃ 9לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ וַֽ֝יהוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃ 10קֶ֤סֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃ 11פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַֽיהוָ֑ה מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ 12תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשֹׂ֣ות רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃ 13רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃ 14חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ 15בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃ 16קְֽנֹה־חָכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃ 17מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשֹׁ֗ו נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃ 18לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃ 19ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־עֲנָיִ֑ים מֵֽחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃ 20מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃ 21לַחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ 22מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ 23לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ 24צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃ 25יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ 26נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃ 27אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־שְׂ֝פָתֹ֗יו כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃ 28אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃ 29אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֽוֹב׃ 30עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃ 31עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃ 32ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃ 33בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהוָ֗ה כָּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃
Mahugûlo-bwiri
16, 1: Ciru omuntu ankahiga erhi na Nyakasane onagwêrhe akanwa kazinda, bulya hali amango ebilalire bilala: nnahyo afê erhi alwâle: Yk 4, 15.
16, 4: Lwo lusiku bayilagiriz’ecîgaye, ebone oku Ow’Enyanya arharhabirwakwo. 16, 7: Omwira arhenge omu mushombanyi, ahinduke munywa-zimu nka kulya Paolo ahinduka 16, 14: Emigani eri aha: eyêrekîre abasengezi 16, 12-15; sinza 20, 2; 19, 12. 16, 15: Hali amango enkuba yàkazagilonzibwa, omu mwêzi gwa kali ikumi, ogwa kasharhu n’ogwa kani: nkuba ya kuyêza emburho, yo nkuba nzinda ekasîmwa bwenêne.
16, 33: Enshembe abantu bàkazàg’iyambala, zo bànakazâg’ikayêsha cigole, bamanye mpu zirya nshêmhe zo zibabwizire emyanzi n’obwo Nyakasane yenêne: sinza Ehj 1, 26.
17
Obwîrhonzi
1 Ecikâmbi c’omugati mûmu omuntu alya n’omurhûla, co cikulu aha nyumpa eyunjwîre nyama z’enterekêro y’omu mbaka.
2 Omushizi mwenge ye mukulu hali bene nnakâ basirhe, âyishishângira akashambala haguma nabo.
3 Omuliro gurhangula amarhale, n’ecibêye amasholo. emirhima yôhe Nyakasane oyirhangula.
4 Omumînya akanwa kabi ko ayumvîrhiza, n’omurhebanyi kanwa kanywesi ayumvîrhiza.
5 Oshekera omukenyi erhi Omulemi wâge agayisize, n’oshekera ohanyagîre, arhabula kuhanwa.
6 Ecimanè c’abashosi: bâna b’abâna bâbo, okukengwa kw’abâna erhi îshe.
7 lderha lirhakwânana musirhe, nalwo lulimi lunywesi, lurhahimwa kushuha omuluzi
8 Omu masù g’oyihâbirwe, entanda ebâ njuma ya citwîro cidârhi.
9 Obwikira ecibî c’owundi erhi bwîra akomire, ci ojà aderha ccibi ca bene anashombanye aba ayinjibine.
10 Okukalihirwa kuyumvisa omwenge, n’eminyuli ikumi ebule buyumvisa idâga.
11 Omubi arhalonza oburhali bugoma, ci muganda mumînya banamurhumira.
12 Aha omuntu ankashigâna omusirhe ogurusire. ankabugâna mpunga banyazire abâna.
13 Ogalula obubî oku bwinjà, obuhanya burhankarhenga aha mwâge.
14 Okuzusa olubanja kubà kufukulira amîshi, onacîzibuke lwo lurhacikula.
15 Okulika omugoma, n’okutumuza omwêru-kwêru, bibirhi Nyakasane ashomba ebyo.
16 Obugale omu nfune z’omuhwinja erhi bwa bici? Ka mpu agule mwo oburhimanya? Ci arhajira irhwe!
17 Mwîra wa muntu obâ amuzigire ngasî mango, kw’anabâ nka mwene wâbo omuntu omu mbaka.
18 Ali muhwinja omuntu oshiga haguma n’owâbo agalibâ ye cihana yêne ncungura.
19 Okusîma akadali kubà kusîma empimbo, n’olengeza izù erhi kushâba alonza. 20 Ow’omurhima mubî arhabêrwa, n’ow’akalimi kuhanyagala ahanyagala.
Obuhwinja burhabukwa
21 Oburha omuhwinja mutula aburhira, ntà kushagaluka kw’îshe w’ecingolo-ngolo.
22 Omurhima gurhwângusire, bufumu nkana, murhima-ali mungo, anayumye omuntu orhuvuha.
23 Endyâlya enalye bufûnda-fûnda, entânda y’okuhabula obushinganyanya, 24 Entagengwa ebwa burhimanya eyêrekeza amalanga, amasù g’omuhwinja gôhe, kuzimêra gazimêra enyuma ly’ebihugo.
25 Omwâna muhwinja mutula gw’îshe, gwo na mûngo gw’omuzire wàmuburhaga. 26 Kurhaba kwinjà okuhôngesa omushinganyanya, n’okushûrha abarhambo kuciri kubî kulusha.
27 Omuntu ogera ebinwa byâge erhi amanyire, n’ow’omurhima mwîrhonzi ye mwenge.
28 Ciru n’omusirhe akahulika naye anabonekane nka mugula, orhabumbwîre akanwa anabonekane nka mwenge.
Proverbs 17
1ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב׃ 2עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל יִ֭מְשֹׁל בְּבֵ֣ן מֵבִ֑ישׁ וּבְת֥וֹךְ אַ֝חִ֗ים יַחֲלֹ֥ק נַחֲלָֽה׃ 3מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וּבֹחֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה׃ 4מֵ֭רַע מַקְשִׁ֣יב עַל־שְׂפַת־אָ֑וֶן שֶׁ֥קֶר מֵ֝זִין עַל־לְשֹׁ֥ון הַוֹּֽת׃ 5לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ 6עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃ 7לֹא־נָאוָ֣ה לְנָבָ֣ל שְׂפַת־יֶ֑תֶר אַ֝֗ף כִּֽי־לְנָדִ֥יב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃ 8אֶֽבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל׃ 9מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה וְשֹׁנֶ֥ה בְ֝דָבָ֗ר מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃ 10תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין מֵהַכּ֖וֹת כְּסִ֣יל מֵאָֽה׃ 11אַךְ־מְרִ֥י יְבַקֶּשׁ־רָ֑ע וּמַלְאָ֥ךְ אַ֝כְזָרִ֗י יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃ 12פָּג֬וֹשׁ דֹּ֣ב שַׁכּ֣וּל בְּאִ֑ישׁ וְאַל־כְּ֝סִ֗יל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃ 13מֵשִׁ֣יב רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה לֹא־תָמ֥יּשׁ רָ֝עָ֗ה מִבֵּיתֽוֹ׃ 14פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ׃ 15מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 16לָמָּה־זֶּ֣ה מְחִ֣יר בְּיַד־כְּסִ֑יל לִקְנ֖וֹת חָכְמָ֣ה וְלֶב־אָֽיִן׃ 17בְּכָל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד׃ 18אָדָ֣ם חֲסַר־לֵ֭ב תּוֹקֵ֣עַ כָּ֑ף עֹרֵ֥ב עֲ֝רֻבָּ֗ה לִפְנֵ֥י רֵעֵֽהוּ׃ 19אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃ 20עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃ 21יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ וְלֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃ 22לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃ 23שֹׁ֣חַד מֵ֭חֵיק רָשָׁ֣ע יִקָּ֑ח לְ֝הַטּ֗וֹת אָרְח֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ 24אֶת־פְּנֵ֣י מֵבִ֣ין חָכְמָ֑ה וְעֵינֵ֥י כְ֝סִ֗יל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃ 25כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּ֝מֶ֗מֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃ 26גַּ֤ם עֲנ֣וֹשׁ לַצַּדִּ֣יק לֹא־ט֑וֹב לְהַכּ֖וֹת נְדִיבִ֣ים עַל־יֹֽשֶׁר׃ 27חוֹשֵׂ֣ךְ אֲ֭מָרָיו יוֹדֵ֣עַ דָּ֑עַת וְקַר־ר֝֗וּחַ אִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃ 28גַּ֤ם אֱוִ֣יל מַ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב אֹטֵ֖ם שְׂפָתָ֣יו נָבֽוֹן׃
Mahugûlo-bwiri
p 17, 18: Sinza 6, 1; 22, 26: Abayahudi barhanzi erhi bàlonzagya okusêza akanwa nîsi erhi mulagi, banahanane okuboko. Nka kula abâna balagânana nabo banahânana omunwe gw’akâshâna shânwe, bagali bwîra owabatwîra.
17, 22: Olira oku ntânya arhatwera.
18
Obuhwinja isirhe
1 Owayîrha obwîra arhabula ngwârhiro, ngasi ihano erhi na libî.
2 Omuhwinja arhadôsa mirhima, ci asîma bamanye ngasi kumuli emurhima.
3 Ah’obulyâlya bwàjire harhabula kagayo, owatûha kutumula arhanga.
4 Ebinwa by’omurhimanya, nyânja ya mogôge, nshôko ya buzîne, lwîshi luyunjwîre.
5 Kurhaba kwinjà okuyumva endyâlya, n’okuyâgîsa omurhimanya omu kutwa olubanja,
6 Olulimi lw’ecinganyi lunacihêke ekagômbe, n’akanwa kaco kanatule entembala.
7 Ecinganyi kanwa kaco kaciyisa, n’olulimi lwâco, gubà murhego guyôrha gucirhezire.
8 Ebinwa by’omwanzi gw’obunywesi, kwo biri nka bihimbi bya nyama nnûnu, binywengerera omu nda kuhika kuli nya-mulà.
9 Ngasi oyôlohera omukolo, ye muguma bone kashâba.
10 Izîno lya Nyakasane ye: Nkingi-nzibu. mwo omushinganyanya ayâkira barhanacimuhikekwo.
11 Omugale ebirugu byâge lwo na lwakiro lwâge, oku bwâge mpu côgo cizibu cimuzônzire.
12 Omurhima gw’omuntu nka gwasherêra, kuhîmba gurhânga, ci nka gwajà irenge kurhôha gurhanga.
Omurhima ye muntu
13 Oshuza arhanaciyûmva, kuyêrekana ayêrekana obuhwinja bwamubonêsa nshonyi;
14 Endwâla, omurhima gw’omuntu gwanayirembera, ci omurhima omuntu amàrhiba, ndi wankaguzûsa?
15 Omurhima gw’omurhimanya gukûnda ihano, okurhwîri kw’abarhimanya kusîma kuyumve bwinjà.
16 Nyalulêrha ntà lûmvi arhigula, anahike ciru n’omu masù g’abakulu.
17 Orhangiderha aha ngombe ye bahâ n’olubanja, erhi owâbo ayisha balushubiremwo.
Okuyîrha n’okuciza, olulimi lukugwêrhe
18 Kuyêsha cigole kutwa akadali; kwo kunafunga ba-ciri-misî.
19 Omuntu orhabirwe na mwene wâbo, kw’ali nka lugo luyûbake buzibu. n’abîra kwo bali nka kahamikizo kazibu-zibu.
20 Mukolo gwa kanwa wanda ayigurha, omuntu, mukolo gwa kanwa kâge ashêga.
21 Okuyîrha n’okuciza, olulimi lukugwêrhe, abalusîma bayûmva eci lubâmwo. 22 Owàbwîne omukazi erhi hinjà arhôzire, erhi ngalo ya Nyakasane abwîne.
23 Iderha ly’.omugûnda, kusengera; omugale arhashuza n’oburhali bukali.
24 Hali abîra bakenya omuntu, hali n’aba omuntu arhonya kulusha mwene wâbo.
Proverbs 18
1לְֽ֭תַאֲוָה יְבַקֵּ֣שׁ נִפְרָ֑ד בְּכָל־תּ֝וּשִׁיָּ֗ה יִתְגַּלָּֽע׃ 2לֹֽא־יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֝֗י אִֽם־בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃ 3בְּֽבוֹא־רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם־בּ֑וּז וְֽעִם־קָל֥וֹן חֶרְפָּֽה׃ 4מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים דִּבְרֵ֣י פִי־אִ֑ישׁ נַ֥חַל נֹ֝בֵ֗עַ מְק֣וֹר חָכְמָֽה׃ 5שְׂאֵ֣ת פְּנֵי־רָשָׁ֣ע לֹא־ט֑וֹב לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 6שִׂפְתֵ֣י כְ֭סִיל יָבֹ֣אֽוּ בְרִ֑יב וּ֝פִ֗יו לְֽמַהֲלֻמ֥וֹת יִקְרָֽא׃ 7פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹ וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֹֽׁו׃ 8דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ 9גַּ֭ם מִתְרַפֶּ֣ה בִמְלַאכְתּ֑וֹ אָ֥ח ה֝֗וּא לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽית׃ 10מִגְדַּל־עֹ֖ז שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בּֽוֹ־יָר֖וּץ צַדִּ֣יק וְנִשְׂגָּֽב׃ 11ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ וּכְחוֹמָ֥ה נִ֝שְׂגָּבָ֗ה בְּמַשְׂכִּיתֽוֹ׃ 12לִפְנֵי־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֵב־אִ֑ישׁ וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃ 13מֵשִׁ֣יב דָּ֭בָר בְּטֶ֣רֶם יִשְׁמָ֑ע אִוֶּ֥לֶת הִיא־ל֝֗וֹ וּכְלִמָּֽה׃ 14רֽוּחַ־אִ֭ישׁ יְכַלְכֵּ֣ל מַחֲלֵ֑הוּ וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה מִ֣י יִשָּׂאֶֽנָּה׃ 15לֵ֣ב נָ֭בוֹן יִקְנֶה־דָּ֑עַת וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃ 16מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וְלִפְנֵ֖י גְדֹלִ֣ים יַנְחֶֽנּוּ׃ 17צַדִּ֣יק הָרִאשֹׁ֣ון בְּרִיב֑וֹ יּבָֽא־רֵ֝עֵ֗הוּ וַחֲקָרֽוֹ׃ 18מִ֭דְיָנִים יַשְׁבִּ֣ית הַגּוֹרָ֑ל וּבֵ֖ין עֲצוּמִ֣ים יַפְרִֽיד׃ 19אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת־עֹ֑ז וּ֝מִדְוָנִ֗ים כִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹן׃ 20מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑וֹ תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣יו יִשְׂבָּֽע׃ 21מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים בְּיַד־לָשֹׁ֑ון וְ֝אֹהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ׃ 22מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהוָֽה׃ 23תַּחֲנוּנִ֥ים יְדַבֶּר־רָ֑שׁ וְ֝עָשִׁ֗יר יַעֲנֶ֥ה עַזּֽוֹת׃ 24אִ֣ישׁ רֵ֭עִים לְהִתְרֹעֵ֑עַ וְיֵ֥שׁ אֹ֝הֵ֗ב דָּבֵ֥ק מֵאָֽח׃
Mahugûlo-bwiri
18, 2: Omuhwinja ye muguma n’endaha: ekabereka erhi yanaberesire; «endaha erhabisha bubere».
18, 8: Ebinwa bya «mpêmba nkubwîre», birhabula bali miru g’okubiyûmva: Sinza 16, 28; 26, 20-22; n’obwo, olukabereka mahwe lurhanga, n’orhabirînda arhabirya.
18, 18: «Hilwira babirhi muguma ohihêka, bahiyêshe cigole kwo aba burhanzi bàkag’itwa emmanja.
19
Dibi-dibi garhali magulu
1 Omugûnda orhali mudahemuka ye mukulu, oku mugale w’omusirhe na wa kanwa kabî.
2 Obushiru burhâgerereza burhali bwo, n’amagulu mabidu-mabidu ganahabuke. 3 Obuhwinja bw’omuntu bunamusherêgeze amajira, omurhima gwâge gubâge Nyakasane ye gutumuza.
4 Obugale buluza abîra, omukenyi yêhe ciru n’omwîra muguma anamuyâke.
5 Omuhamirizi w’obunywesi ârhakabula buhanwa, naye kanywesi yêne ârhakafuma buhane.
6 Omuntu ohâna, banji bamusengera, ohâna bôshi bamurhonya.
7 Erhi bene wâbo omuntu wamâkena bamushomba bôshi, kurhi abîra bâge boki bankabulaga bwamuyâka.
8 Owabwîne ahika oku mûka, anacîtakire, n’omuntu okola n’oburhimanya ye bandana obucire.
Okurhuza kw’omugula
9 Omuhamirizi w’obunywesi arhabula buhanwa, naye kanywesi yêne, kuhera ânahere.
10 Obwigusi burhakwânana musirhe, omujà naye kushuhwa ashuhwa n’okurhegeka ba nnawâbo.
11 Oburhimanya bw’omulume bumanyirwa oku kurhûza kwâge, n’irenge lyâge lirhalibirira ebigalugalu.
12 Okukaliha kwa mwâmi kwo kuyôrha nka mululumo gwa ngoromora, okurhonya kwâge kwo kuyôrha nka lumè oku byasi.
13 Omwâna muhwinja buhanya bw’îshe, omukazi w’embaka kw’ali nka mirhônyi yarhoga oku nyumpa bur hahusa.
14 Enyumpa y’ebirugu, kashâmbala k’îshe wa muntu, ci omukazi mwîrhonzi, ngalo ya Nyakasane.
15 Obwôlo njingo buvuna, murhima mwângu, arhafuma ishali.
Murhima mwinjà omuntu asîmirwa
16 Olanga amarhegeko kucilânga acilânga yêne, ci omuntu olekerera enjira yâge kufâ ajifâ.
17 Obabalira omukenyi erhi Nyakasane abîsize, yêne ye wâjuhe.
18 Ohane mugala wâwe liciri duba, ci kwône orhacîhiraga oku ntuli y’okumuyîrha.
19 Omukali yêne ocijira, okumulekerera kunali kuyûshûla obuhanya bwâge.
20 Oyumve ihano onaleke bakuhakanye, lyo ozinda oli murhimanya.
21 Emihigo y’omurhima gw’omuntu eluga, ci omuhigo gwa Nyakasane gwo guêra.
22 Murhima mwinjà omuntu asîmirwa, n’omukenyi ye mukulu aha munywesi.
23 Okurhînya Nyakasane eba njira ya kalamo, ecimubâ co cinamubâ, n’omubâ arhaganya buligo.
Okuhanùla
24 Omwôlo analikire okuboko oku cishânjo, arhânakuhise ciru n’ekanwa.
25 Shûrha ogayana, omuhwinja ayengehe, kalihira omwenge akûlemwo ihano.
26 Okolera Îshe amaligo akanahulusa nnina, ali mwâna muhanya na muhehêrere.
27 Mwâna wâni, olekage n’okuyumva amahano, akaba kuyâka walonza okuyâka ebinwa by’oburhimanya.
28 Muhamiriza mubî oshekera abashamuka e kagombe, akanwa k’endyâlya kugulinjika kagulinjika amaligo.
29 Akarhi kanali ka kuhana abagambana, n’empimbo zibâ zirinzire omugongo gw’abahwinja.
Proverbs 19
1טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ שְׂ֝פָתָ֗יו וְה֣וּא כְסִֽיל׃ 2גַּ֤ם בְּלֹא־דַ֣עַת נֶ֣פֶשׁ לֹא־ט֑וֹב וְאָ֖ץ בְּרַגְלַ֣יִם חוֹטֵֽא׃ 3אִוֶּ֣לֶת אָ֭דָם תְּסַלֵּ֣ף דַּרְכּ֑וֹ וְעַל־יְ֝הוָ֗ה יִזְעַ֥ף לִבּֽוֹ׃ 4ה֗וֹן יֹ֭סִיף רֵעִ֣ים רַבִּ֑ים וְ֝דָ֗ל מֵרֵ֥עהוּ יִפָּרֵֽד׃ 5עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים לֹ֣א יִמָּלֵֽט׃ 6רַ֭בִּים יְחַלּ֣וּ פְנֵֽי־נָדִ֑יב וְכָל־הָ֝רֵ֗עַ לְאִ֣ישׁ מַתָּֽן׃ 7כָּ֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ ׀ שְֽׂנֵאֻ֗הוּ אַ֤ף כִּ֣י מְ֭רֵעֵהוּ רָחֲק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ מְרַדֵּ֖ף אֲמָרִ֣ים לֹא־הֵֽמָּה׃ 8קֹֽנֶה־לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשֹׁ֑ו שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִמְצֹא־טֽוֹב׃ 9עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֖יחַ כְּזָבִ֣ים יֹאבֵֽד׃ פ
10לֹֽא־נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג אַ֝֗ף כִּֽי־לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃ 11שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ וְ֝תִפאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־פָּֽשַׁע׃ 12נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר זַ֣עַף מֶ֑לֶךְ וּכְטַ֖ל עַל־עֵ֣שֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃ 13הַוֹּ֣ת לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וְדֶ֥לֶף טֹ֝רֵ֗ד מִדְיְנֵ֥י אִשָּֽׁה׃ 14בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת וּ֝מֵיְהוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃ 15עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה וְנֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב׃ 16שֹׁמֵ֣ר מִ֭צְוָה שֹׁמֵ֣ר נַפְשֹׁ֑ו בּוֹזֵ֖ה דְרָכָ֣יו יָומֻֽת׃ 17מַלְוֵ֣ה יְ֭הוָה ח֣וֹנֵֽן דָּ֑ל וּ֝גְמֻל֗וֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ 18יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְאֶל־הֲ֝מִית֗וֹ אַל־תִּשָּׂ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃ 19גְּֽרָל־חֵ֭מָה נֹ֣שֵׂא עֹ֑נֶשׁ כִּ֥י אִם־תַּ֝צִּ֗יל וְע֣וֹד תּוֹסִֽף׃ 20שְׁמַ֣ע עֵ֭צָה וְקַבֵּ֣ל מוּסָ֑ר לְ֝מַ֗עַן תֶּחְכַּ֥ם בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ 21רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישׁ וַעֲצַ֥ת יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם׃ 22תַּאֲוַ֣ת אָדָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְטֽוֹב־רָ֝שׁ מֵאִ֥ישׁ כָּזָֽב׃ 23יִרְאַ֣ת יְהוָ֣ה לְחַיִּ֑ים וְשָׂבֵ֥עַ יָ֝לִ֗ין בַּל־יִפָּ֥קֶד רָֽע׃ 24טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת גַּם־אֶל־פִּ֝֗יהוּ לֹ֣א יְשִׁיבֶֽנָּה׃ 25לֵ֣ץ תַּ֭כֶּה וּפֶ֣תִי יַעְרִ֑ם וְהוֹכִ֥יחַ לְ֝נָב֗וֹן יָבִ֥ין דָּֽעַת׃ 26מְֽשַׁדֶּד־אָ֭ב יַבְרִ֣יחַ אֵ֑ם בֵּ֝֗ן מֵבִ֥ישׁ וּמַחְפִּֽיר׃ 27חַֽדַל־בְּ֭נִי לִשְׁמֹ֣עַ מוּסָ֑ר לִ֝שְׁג֗וֹת מֵֽאִמְרֵי־דָֽעַת׃ 28עֵ֣ד בְּ֭לִיַּעַל יָלִ֣יץ מִשְׁפָּ֑ט וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְבַלַּע־אָֽוֶן׃ 29נָכ֣וֹנוּ לַלֵּצִ֣ים שְׁפָטִ֑ים וּ֝מַהֲלֻמ֗וֹת לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃
20

Omwenge anayâke endalwe, obukali n’obwôlo
1 Idivayi liyishi oku lishekera omulume, n’amamvu galuza akadugundu; ocirhegago ntà burhimanya agwêrhe.
2 Okukaliha kwa mwâmi, kwo kuyôrha nka mululumo gwa ngoromora; omujira burhe anacîzûkize nyammanjà.
3 Buli bulume okuyogôlo embaka, muhwinja ocihîra muli zo.
4 Omwôlo arhahinga nk’abandi bâhinga, nka bakola basârûla ye murhanzi, ci lerhaga!
5 Ihano omu murhima gw’omuntu, kwo liri nka mugemeromulîri, mwo omwenge âgendidômera. Ntà mwinjà obula ishêmbo
6 Bantu banji baciderha binjà, ci omwikubagirwa ndi wankamubona?
7 Omushinganyanya, ilabarha lyâge, lya mudahemuka; abâna asiga, abasiga bany’iragi.
8 Mwâmi otamîre aha kagombe mmanja àtwa, ajira amasù gayerûla ngasi hibi.
9 Ndi wamkaderha, erhi: «omurhima gwâni gucire», ntayimbwâkwo câha»? 10 Obuzirho oku bwâbo, omulengo oku gundi, bibirhi Nyakasane arhakwirirwa ebyo.
11 Amashârha gw’omwâna murhò, ganayêrekane erhi ebijiro byâge byâyishibâ bya bucese n’obushinganyanya. Birharhenga aharhali kanwa kinja
12 Okurhwîri kuyumva, n’isù libona, byombi Nyakasane wàbijiraga.
13 Omanye orharhonyagya iro wankanakena, ozibûke waluza ebiryo orhaluse.
14 «Birhali byo, birhali byo», gwârhi owâgula, kurhânahangè arhaja acìshinga.
15 Banasime amasholo n’omwandu gw’amagerha, ci kwône ntâco cikwânana omuntu nka kanwa kamanyire emyanzi.
Bwîrhonzi bulwa amatumu
16 Omunyâge ecirondo bulyala acîhânyire ncungura oku w’ihanga, na kuli oyu orhamanyiri omuhûnekwoye ecikinja.
17 Omugati gw’obushuma guyishi oku gununira omuntu, erhi gucîbûmba akanwa gushube mushênyi!
18 Omuhigo maliano ga bandi gaguzibuhya, n’amatumu bwîrhonzi bugalwa.
19 Ow’akalimi anabase amahwe, orhahîra okakômera oderha bwenêne. 20 Oderha îshe na nnina buligo, ânazimirwe n’akamole omu ndunduli y’omwizimya.
21 Obugale burhangira duba n’okukula duba, bunazinde erhi burhacibona mugisho.
Okucîkubagira Nyamuzinda
22 Orhaderhaga, erhi: nacîhòla», ocîkubagire Nyakasane yêne âkulîkûza.
23 Nyakasane ashomba obuzirho oku bundi, omunzâni bagolongohize gurhahimwa kubiha.
24 Nyakasane yêne olangûla amagulu gw’omuntu enjira, kurhi omuntu ankaciderheraga mpu amanya bwinjà enjira alimwo?
25 Guli murhego oku muntu okuhamagaza erhi: «eyi eri nterekêro!» n’enyuma ly’eciragâne acîganye. Omûka kamole kamoleka omurhima
26 Omwâmi murhimanya kuyêrûla ayêrûla enkolamaligo, abulibarhogeza-kwo amaligo gâbo.
27 Omûka gw’omuntu kabâ kamole ka Nyakasane, kamoleka omuntu yeshi kuhika oku nyômvu y’omurhima.
28 Obukenge n’obudahemukira mwâmi bo balanzi bamulanga; obukenge byo bikondo by’entebe yâge.
29 Buzibu basimira abâna b’emisole, n’abashosi mvi bakengêrwa.
30 Ebibande byajababa mukò bwo bufumu buhasha obumînya, empimbo aha nsholo y’omurhima zihika.
Proverbs 20
1לֵ֣ץ הַ֭יַּין הֹמֶ֣ה שֵׁכָ֑ר וְכָל־שֹׁ֥גֶה בּ֝֗וֹ לֹ֣א יֶחְכָּֽם׃ 2נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֹֽׁו׃ 3כָּב֣וֹד לָ֭אִישׁ שֶׁ֣בֶת מֵרִ֑יב וְכָל־אֱ֝וִ֗יל יִתְגַּלָּֽע׃ 4מֵ֭חֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲרֹ֑שׁ יְשָׁאַ֖ל בַּקָּצִ֣יר וָאָֽיִן׃ 5מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה׃ 6רָב־אָדָ֗ם יִ֭קְרָא אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ וְאִ֥ישׁ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא׃ 7מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו׃ 8מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כָּל־רָֽע׃ 9מִֽי־יֹ֭אמַר זִכִּ֣יתִי לִבִּ֑י טָ֝הַ֗רְתִּי מֵחַטָּאתִֽי׃ 10אֶ֣בֶן וָ֭אֶבֶן אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 11גַּ֣ם בְּ֭מַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָ֑עַר אִם־זַ֖ךְ וְאִם־יָשָׁ֣ר פָּעֳלֽוֹ׃ 12אֹ֣זֶן שֹׁ֖מַעַת וְעַ֣יִן רֹאָ֑ה יְ֝הוָ֗ה עָשָׂ֥ה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 13אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב שֵׁ֭נָה פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁ פְּקַ֖ח עֵינֶ֣יךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃ 14רַ֣ע רַ֭ע יֹאמַ֣ר הַקּוֹנֶ֑ה וְאֹזֵ֥ל ל֝֗וֹ אָ֣ז יִתְהַלָּֽל׃ 15יֵ֣שׁ זָ֭הָב וְרָב־פְּנִינִ֑ים וּכְלִ֥י יְ֝קָ֗ר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃ 16לְֽקַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נָכְרִיָּ֣ם חַבְלֵֽהוּ׃ 17עָרֵ֣ב לָ֭אִישׁ לֶ֣חֶם שָׁ֑קֶר וְ֝אַחַ֗ר יִמָּֽלֵא־פִ֥יהוּ חָצָֽץ׃ 18מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵׂ֣ה מִלְחָמָֽה׃ 19גּֽוֹלֶה־סּ֖וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֝פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב׃ 20מְ֭קַלֵּל אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ יִֽדְעַ֥ךְ נֵ֝ר֗וֹ בֶּאֱישׁ֥וּן חֹֽשֶׁךְ׃ 21נַ֭חֲלָה מְבֹחֶ֣לֶת בָּרִאשֹׁנָ֑ה וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ לֹ֣א תְבֹרָֽךְ׃ 22אַל־תֹּאמַ֥ר אֲשַׁלְּמָה־רָ֑ע קַוֵּ֥ה לַֽ֝יהוָ֗ה וְיֹ֣שַֽׁע לָֽךְ׃ 23תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן וּמֹאזְנֵ֖י מִרְמָ֣ה לֹא־טֽוֹב׃ 24מֵיְהוָ֥ה מִצְעֲדֵי־גָ֑בֶר וְ֝אָדָ֗ם מַה־יָּבִ֥ין דַּרְכּֽוֹ׃ 25מוֹקֵ֣שׁ אָ֭דָם יָ֣לַע קֹ֑דֶשׁ וְאַחַ֖ר נְדָרִ֣ים לְבַקֵּֽר׃ 26מְזָרֶ֣ה רְ֭שָׁעִים מֶ֣לֶךְ חָכָ֑ם וַיָּ֖שֶׁב עֲלֵיהֶ֣ם אוֹפָֽן׃ 27נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ 28חֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יִצְּרוּ־מֶ֑לֶךְ וְסָעַ֖ד בַּחֶ֣סֶד כִּסְאֽוֹ׃ 29תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃ 30חַבֻּר֣וֹת פֶּ֭צַע תַּמְר֣יּק בְּרָ֑ע וּ֝מַכּ֗וֹת חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

21
Okukola ebishingânîne
1 Omurhima gwa mwâmi kwo guli omu nfune za Nyakasane nka mugezi gwa mîshi, emunda alonzize yo anaguhengulira.
2 Omu masù g’omuntu yêne, enjira zâge zôshi zishingânîne, ci Nyakasane yêhe mirhima ahombaganya.
3 Okukola ebishingânîne bikwânîne omu masù ga Nyakasane, kwo kukulu aha nterekêro.
4 Okulolera abandi oku cirhugo kugayana, enkola-maligo erhakola agarhali maligo.
5 Omwîrhonzi murhima adôsa na kuyunguka ayunguka, ebya duba-duba cizombo binafulusa.
6 Obugale burhenga omu bunywesi cihemu, oku burhimanga kwo bunali bwa mihera yalonza olufù.
7 Obulala bw’enkola-maligo bwo bwânazihezè, bulyala zàlahire bwakola ebishingânîne.
Rhinga bwinjà bwonene bujirwa
8 Enjira y’enkola-maligo erhashongera, ebijiro by’entagengwa byohe bibâ bishongire.
9 Aha omuntu ankabera haguma n’omukazi w’embaka, ankacijira oku kanshôsho k’enyumpa.
10 Enkola-maligo erhalongeza bandi kalamo, aha bwâge owâbo arhankababalirwa.
11 Bakahana omugâmbanyi, omunyi anabè murhimanya, n’omurhimanya bakamuhanûla anayengehe.
12 Omushinganyanya analolereza enyumpa y’endyâlya; abulindike enkola-maligo omu buhanya.
13 Ofuka amarhwîri mpu arhagiyumva izù ly’omukenyi, naye ânaciyâme abule n’ecishuzize.
14 Ebihânwa bushâla-shâla binarhûze oburhè, n’ebihânwa bufunda-funda binarhûze obukali.
15 Oku mushinganyanya, okukola ebishingânîne kulyâ ntânda, ci, oku nkola-maligo, kurhahimwa câbà. Ow’amîru arhagala
16 Ocikûla omu njira y’obwîrhonzi omu ndêko y’abalinda-mboho afuduka akola ali.
17 Ow’amîru arhagala, ntakwo agale omuntu osîma amamvu n’amashushi.
18 Enkola-maligo yo ncungulà y’entagengwa, n’endyâlya yo eba ncungulà y’abashinganyanya.
19 Aba wankabêra nyumpa nguma n’omukazi w’embaka oyôrha arhûnzize, wankacîbêrera omu cihugo cirhabâmwo ndi.
20 Aba mw’omurhimanya habâ ebinjà, habâ n’amavurha, omuhwinja yêhe abishandâze.
21 Okulikira enjira y’obushinganyanya n’ey’olukogo, ye hika oku kalamo n’oku irenge.
22 Omurhimanya ànahime olugo lw’entwâli, anahôngole olwâkiro bacîkubagira.
23 Olanga akanwa n’olulimi lwâge, oku mutula acilanga.
Banyamakobwa bali banji
24 Izîno ly’omuntu ogambana, onagayana: ye Nyamakobwa, ngasi ebi akola kagayo abikolamwo.
25 Enyifinjo z’omwôlo kuyîrha ziyîrha, bulyala enfune zâge zirhaziga zakola.
26 Enkola-maligo enalegerere yacîfinja ebya bene, oku omushinganyanya ahâna ebyâge. 27 Enterekêro enkola-maligo zirherekèra erhi na bishwèka, k’oliìnga lyobe bakazirhcrekèra n’omurhima gubizire amaligo.
28 Ohamiriza obunywesi erhi muhera, ci omuntu orhangiyumvîrhiza ye manyiderha.
29 Endyâlya busù bukulu eciha, omushinganyanya yêhe kulola aj’alola aha âgera.
30 Ntà burhimanya, ntà bwîrhonzi, na nt’ihano lyankacigererakwo Nyamubâho.
31 Olusiku lw ‘okulwa, abantu biterusi barheganya, ci kwône Nyamuzinda ye bôshi banasengera mpu abahimire.

Proverbs 21
1פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהוָ֑ה עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃ 2כָּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֭ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה׃ 3עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָ֖ר לַיהוָ֣ה מִזָּֽבַח׃ 4רוּם־עֵ֭ינַיִם וּרְחַב־לֵ֑ב נִ֖ר רְשָׁעִ֣ים חַטָּֽאת׃ 5מַחְשְׁב֣וֹת חָ֭רוּץ אַךְ־לְמוֹתָ֑ר וְכָל־אָ֝֗ץ אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ 6פֹּ֣עַל א֭וֹצָרוֹת בִּלְשֹׁ֣ון שָׁ֑קֶר הֶ֥בֶל נִ֝דָּ֗ף מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶת׃ 7שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים יְגוֹרֵ֑ם כִּ֥י מֵ֝אֲנ֗וּ לַעֲשֹׂ֥ות מִשְׁפָּֽט׃ 8הֲפַכְפַּ֬ךְ דֶּ֣רֶךְ אִ֣ישׁ וָזָ֑ר וְ֝זַ֗ךְ יָשָׁ֥ר פָּעֳלֽוֹ׃ 9ט֗וֹב לָשֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃ 10נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע לֹא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃ 11בַּעְנָשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃ 12מַשְׂכִּ֣יל צַ֭דִּיק לְבֵ֣ית רָשָׁ֑ע מְסַלֵּ֖ף רְשָׁעִ֣ים לָרָֽע׃ 13אֹטֵ֣ם אָ֭זְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּ֑ל גַּֽם־ה֥וּא יִ֝קְרָ֗א וְלֹ֣א יֵעָנֶֽה׃ 14מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה־אָ֑ף וְשֹׁ֥חַד בַּ֝חֵ֗ק חֵמָ֥ה עַזָּֽה׃ 15שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשֹׂ֣ות מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ 16אָדָ֗ם תּ֭וֹעֶה מִדֶּ֣רֶךְ הַשְׂכֵּ֑ל בִּקְהַ֖ל רְפָאִ֣ים יָנֽוּחַ׃ 17אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃ 18כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד׃ 19ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁת מִדְוָנִ֣ים וָכָֽעַס׃ 20אוֹצָ֤ר ׀ נֶחְמָ֣ד וָ֭שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃ 21רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד׃ 22עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽה׃ 23שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֹֽׁו׃ 24זֵ֣ד יָ֭הִיר לֵ֣ץ שְׁמ֑וֹ ע֝וֹשֶׂ֗ה בְּעֶבְרַ֥ת זָדֽוֹן׃ 25תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑נּוּ כִּֽי־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣יו לַעֲשֹֽׂות׃ 26כָּל־הַ֭יּוֹם הִתְאַוָּ֣ה תַאֲוָ֑ה וְצַדִּ֥יק יִ֝תֵּ֗ן וְלֹ֣א יַחְשֹֽׂךְ׃ 27זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֵבָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ׃ 28עֵד־כְּזָבִ֥ים יֹאבֵ֑ד וְאִ֥ישׁ שׁ֝וֹמֵ֗עַ לָנֶ֥צַח יְדַבֵּֽר׃ 29הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀ יָכִ֬ין דַּרְכֹּֽיו׃ 30אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְהוָֽה׃ פ
31ס֗וּס מ֭וּכָן לְי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה וְ֝לַֽיהוָ֗ה הַתְּשׁוּעָֽה׃

Mahugûlo-bwiri
21, 3: Ezi nyigîrizo ziri hanjî omu Ndagâno ya•Mîra: Am 5, 22-24; Hoz 6, 6; Iz 7, 21-23.
21, 4: «Enshule erhaburha akarhali ka bushûnju». 21, 12: «Omushinganyanya» Nyamuzinda oyo!
21, 15: Omushambo arhakunda bamumolekere amango ali abûndabûnnda, n’obw’orhajira iragi arhahona câmolekera.
21, 17: Mavurha gw’omu nu’.ìnyu crhî ga kucîshîga.
21, 18: Nnâmahanga alanga ahashinganyanya, n’ahabî anahagalulire obuhi bwaho, omwina bàhumbiraga omushinganyanya babè honene hwo banagurhogeramwo, obwôge barheganyize omushinganyanya, bone babunywe barhanacimanyirî.
21, 22: Ko bàdesire, mpu: aha wankahurha omuzibu. wankahurha omwenge.
21, 28: Anamany’iderha bulya àrhanzir’idôsa.

22
Okubâ n’izîno linjà
1 Aha wankaluza ebirugu, wankajira izîno nkana, aha wakashegema amarhale n’amasholo, wankaja irenge.
2 Omugale n’omugunda babuganine mw’oku: bombi Nyakasane wàbalemaga.
3 Omwenge akabona obuhanya anabuyâke, abahwinja bôhe mpu barharhaluka, bayandûle.
4 Oluhembo lw’obwîrhôhye n’okurhînya Nyakasane, bubâ irenge n’akalamo.
Ebikwânana izîno ly’omuntu
5 Mishûgi n’emirhego omu njira y’ababî, omuntu ocilanzire yêhe kuyâka ayiyâka.
6 Oyigîrize omwâna wâwe enjira âgeramwo, âbâ akola mushosi erhi yo anacibâmwo.
7 Mugale orhegeka abakenyi, ohuna mpu bamuhoze, ye mujà w’owamuhozagya.
8 Orhwêra amaligo buhanya ahaka, karhi ka burhe bwâge kamushurha.
9 Ayâgirwe mâshi omuntu obâ lukogo, omuntu ohâ mukenyi oku cijumbu!
10 Ohuluse omugambanyi entambala ehwe; embaka n’ebijâci byanarhûla.
11 Nyakasane arhonya emirhima ecîre, oyishiderha ye mwâmi arhonya.
12 Masù ga Nyakasane galanga omurhimanya, ci kwône ebinwa by’endyâlya ye bibula-buza.
Ebibihya izîno
13 Omwôlo nk’aderha, mpu: «entale eri embuga», erhi: «banyirhira omu muhânda». 14 Akanwa k’abakazi b’embuga ebâ nyènga, oyu Nyakasane ashombire ye yirhogeramwo. 15 Obuhwinja buba bunanîre oku murhima gw’omwâna, akarhi k’obuhane kanamulîkûze kuli bwo. 16 Okurhindibuza omukenyi kubà kumugaza, n’okushobôza omugale kubà kumukenya.

III. Ebinwa by’abarhimanya
17 Binwa bya burhimanya, orhege ebinwa byâni okurhwîri, orhege omurhima ly’obimanya bwinjà.
18 Bulyala wâyumva osîmire okubibikirira oku murhima gwâwe, n’okubona byôshi bikuli ngasi mango omu kanwa.
19 Kuderha nti okaziyôrha ocikubagire Nyakasane, kwo kurhumire nalonza okukumanyîsa ene enjira washimba.
20 Ka ntabonaga nàkuyandikira bigabi makumi asharhu, bya mahano n’obulenga?
21 Kuderha, nti omanye okunali, onahashishuza n’ebinwa bikwânîne ngasi yeshi wakudôsa.
22 Orhanyâgiraga omukenyi okubâ mukenyi, n’ohanyâgire orhamulibulizagya aha lûmvi.
23 Bulya Nyakasane ye basambira, n’abahàguzi, yêhe mûka abahêka.
24 Orhayinjibanaga omuntu okunira bwenêne, orhakaz’îgigenda n’omuntu obà burhe duba.
25 Wakanayîga enjira zâge. obone wamâfâ.
26 Orhabaga wa muli balya bashurha omu nfune, bacihâna cikinja oku myenda.
27 Erhi wankabà orhagwêrhi ebi wâjuha, banakunyonyôla n’encingo ogwishirakwo.
28 Orhahîra okahindula olubibi lwa mîra, oku abashakulûza bâwe bàtwaga.
29 K’obwîne omuntu mubidu omu kukola? ye wankakolera mwâmi oyo, arhakayôrha akolera abantu kwône.
Proverbs 22
1נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃ 2עָשִׁ֣יר וָרָ֣שׁ נִפְגָּ֑שׁוּ עֹשֵׂ֖ה כֻלָּ֣ם יְהוָֽה׃ 3עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה וְיִסְתָּ֑ר וּ֝פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃ 4עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃ 5צִנִּ֣ים פַּ֭חִים בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשֹׁ֗ו יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם׃ 6חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ גַּ֥ם כִּֽי־יַ֝זְקִ֗ין לֹֽא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃ 7עָ֭שִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשֹׁ֑ול וְעֶ֥בֶד ל֝וֶֹ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה׃ 8זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה יִקְצָור־אָ֑וֶן וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃ 9טֽוֹב־עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל׃ 10גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃ 11אֹהֵ֥ב טְהָור־לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃ 12עֵינֵ֣י יְ֭הוָה נָ֣צְרוּ דָ֑עַת וַ֝יְסַלֵּ֗ף דִּבְרֵ֥י בֹגֵֽד׃ 13אָמַ֣ר עָ֭צֵל אֲרִ֣י בַח֑וּץ בְּת֥וֹךְ רְ֝חֹב֗וֹת אֵֽרָצֵֽחַ׃ 14שׁוּחָ֣ה עֲ֭מֻקָּה פִּ֣י זָר֑וֹת זְע֥וּם יְ֝הוָ֗ה יִפָּול־שָֽׁם׃ 15אִ֭וֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃ 16עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ נֹתֵ֥ן לְ֝עָשִׁ֗יר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ 17הַ֥ט אָזְנְךָ֗ וּ֭שְׁמַע דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים וְ֝לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי׃ 18כִּֽי־נָ֭עִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵ֣ם בְּבִטְנֶ֑ךָ יִכֹּ֥נוּ יַ֝חְדָּ֗ו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ 19לִהְי֣וֹת בַּ֭יהוָה מִבְטַחֶ֑ךָ הוֹדַעְתִּ֖יךָ הַיּ֣וֹם אַף־אָֽתָּה׃ 20הֲלֹ֤א כָתַ֣בְתִּי לְ֭ךָ שָׁלִשִׁ֑ום בְּמ֖וֹעֵצֹ֣ת וָדָֽעַת׃ 21לְהוֹדִֽיעֲךָ֗ קֹ֖שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֝מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃ פ
22אַֽל־תִּגְזָל־דָּ֭ל כִּ֣י דַל־ה֑וּא וְאַל־תְּדַכֵּ֖א עָנִ֣י בַשָּֽׁעַר׃ 23כִּֽי־יְ֭הוָה יָרִ֣יב רִיבָ֑ם וְקָבַ֖ע אֶת־קֹבְעֵיהֶ֣ם נָֽפֶשׁ׃ 24אַל־תִּ֭תְרַע אֶת־בַּ֣עַל אָ֑ף וְאֶת־אִ֥ישׁ חֵ֝מוֹת לֹ֣א תָבֽוֹא׃ 25פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹֽרְחֹתָ֑ו וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃ 26אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף בַּ֝עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃ 27אִם־אֵֽין־לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֝שְׁכָּבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃ 28אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם אֲשֶׁ֖ר עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃ 29חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֝תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃ פ
23
Omushigo gurhahasha ngasi mulume
1 Nk’oli oku cîbo mweshi n’omukulu, onalole bwinjà ehiri embere zâwe.
2 Akaba odambiha, ohire akêre aha mumiro gwâwe.
3 Orhacîfinjaga ebiryo byâge by’olununirizi, hyankanaba biryo bya kurhebana.
Omwonganwa
4 Orhacîrhamagya mpu walwira okuhirhira, oleke n’okuyungukira oku bandi.
5 Obuhirhi obukonolire amasù, orhabubwini. Bulyala kwo bujira ebyubi nk’ikozi, lyo liyakira oku nkuba.
6 Orhahîra okalîra haguma n’omwônganwa, orhahîra okacîfinja ebiryo byâge;
7 Bulya ebi âgerereza emurhima gwâge, ye nyamuderha erhi: «mâshi lyaga onasûze», n’obwo omurhima gwâge gurhakulikwo.
8 Wâshala ehi wamâmira, obone wamaheza ebinwa binjà wacikazâg’iderha.
Amahano gw’obulezi
9 Irhondo orhahîraga okaderhera omu kurhwîri kw’ecingolo-ngolo, cankanagayaguza oburhimanya bw’ebinwa byâwe.
10 Orhahîraga okahindula olubibi lwa mîra, orhayankaga n’amashwa g’enfûzi,
11 bulyala Ogala-byôshi ye mwihôzi wâbo, ye wânayanka olubanja lwâbo akuyâgîrize.
12 Omurhima gwâwe ogurhegêre, gurhegêre ihano, n’amarhwîri gâwe ogarhege ebinwa by’abalenga.
13 Orhahîraga okababalira omwâna mpu orhâmuhana, bulyala erhi wankamushûrha, akarhi karhâmuyirhe.
14 Kâli ciru okamushûrha akarhi karhankamuyîrha, kwakûla omûka gwâge ekuzimu.
Oburhimanya n’omurhima
15 Mwâna, wâni, erhi wankanabâ ogwêrhe omurhima gw’oburhimanya, nâni ogwâni murhima gwanarhimûkwa.
16 Obulâ bundi omu ndâ bwanarhâmba, bubona akâwe kanwa kâderha ebishingânîne. 17 Omurhima gwâwe gurhayagalagwa n’enkola-maligo, ci guyôrhe gurhînya Nyakasane ngasi mango.
18 Bulyala irhondo ho liri, n’obulangâlire bwâwe burhâfanânde.
19 Nkubwîre mwâna wâni, obè murhimanya, onayêrekeze omurhima gwâwe omu njira nnungêdu.
20 Orhahîraga okakerekera ekarhî ka ba-cambali-nzoga, nîsi erhi ekarhî k’àbaziga enyama,
21 bulyala abanywi bakulu n’ab’amîru banacikenye, n’obwôlo bunarhume omuntu ayambala obwikûnjè.
22 Okaziyûmva sho wàkuburhaga, orhanagayaga nyoko mpu akola mugikulu.
23 Olonze okumanya okuli, ci orhabaga: «mpemba-nkubwîre» ocihangane omanye oburhimanya, ihano n’okumany’iyumva.
. 24 Okubâ îshe w’omushinganyanya: kulya ntânda; okubâ îshe w’omurhimanya: busìme bunji.
25 Orhangishagalusa sho, n’omuzire wàkuburhaga naye ashagaluka.
26 Mwâna wâni, yumva nkubwîre; amasù gâwe gayêrekere amahano nâkuhà:
27 Omukazi w’ecirala: lushâyo; n’omukazi w’embuga, iriba lya bunwa buhûnde!
28 Bwifulikwe alinga nka cishûngu, na barhebwa banji ajira ekarhî k’abalume.
Obulalwe
29 Ba «namahera», na ba «yajoowe» babà ba ndi?
Zibâ za ndi entambala?
ebà ya ndi emirenge? Zibâ za ndi empimbo?
Gabâ ga ndi amasù g’ebirenge-renge?
30 Bibâ bya bala barharhenga aha c’âmamvu, bibâ bya mudûmbi-orhashubûka.
31 Orhahîra okakonolera amamvu amasù: mpu ala nka gayinjiha! Mpu alà nka gabirira bwinjà omu kabêhe, mpu ala oku gahona bunyi-bunyi!
32 Ganazînde erhi galumana nka njoka, gakômole nka njoka ya mpiri!
33 Amasù gâwe gabone ebingeru-ngeru obwo, n’omurhima gwâwe guderhe eby’amahabwe;
34 Nâwe obè nka muntu ogwîshîre omu nyanja emuhengere, erhi nka muntu ogwîshîre oku murhi.
35 «Banshûsire na ntaho hânduma! «bambàmbwîre, ntanayumvîrhe! «mangaci nazûka nshubihûna orhùndi!»
Proverbs 23
1כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃ 2וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃ 3אַל־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃ 4אַל־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃ 5הֲתָ֤עִוף עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֝נֶ֗שֶׁר וָע֥יּף הַשָּׁמָֽיִם׃ פ
6אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל־תִּ֝תְאָ֗ו לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃ 7כִּ֤י ׀ כְּמוֹ־שָׁעַ֥ר בְּנַפְשֹׁ֗ו כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכֹ֣ל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃ 8פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃ 9בְּאָזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר כִּֽי־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃ 10אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא׃ 11כִּֽי־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק הֽוּא־יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ׃ 12הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ וְ֝אָזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃ 13אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃ 14אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשֹׁ֗ו מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃ 15בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃ 16וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃ 17אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּֽחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה כָּל־הַיּֽוֹם׃ 18כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃ 19שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃ 20אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלֲלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃ 21כִּי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃ 22שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃ 23אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃ 24גִּ֣ול יָ֭גִול אֲבִ֣י צַדִּ֑יק ְיוֹלֵ֥ד חָ֝כָ֗ם ויִשְׂמַח־בּֽוֹ׃ 25יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ 26תְּנָֽה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י תִּרֹֽצְנָה׃ 27כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נָכְרִיָּֽה׃ 28אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּֽאֱרֹ֑ב וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃ 29לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי לְמִ֤י מִדְוָנִ֨ים ׀ לְמִ֥י שִׂ֗יחַ לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃ 30לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל־הַיָּ֑יִן לַ֝בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ׃ 31אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֮ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ן בַּכֹּ֣יס עֵינ֑וֹ יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵישָׁרִֽים׃ 32אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃ 33עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ 34וְ֭הָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב־יָ֑ם וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל׃ 35הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִיתִי֮ הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי מָתַ֥י אָקִ֑יץ א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃
24
1 Orhahîraga okayônganwa n’enkola-maligo, orhanalonzagya okuzikômera.
2 Bulyala omurhima gwâbo gurhagerêreza ebirhali bigalugalu, n’akanwa kâbo karhahâna erhali mihigo mibî.
3 Burhimanya omuntu ayûbakamwo enyumpa, bwîrhonzi omuntu ahûmbamwo eciriba câyo;
4 Bushiru bubûmba enguli y’omuntu, bira binjà-binjà byôshi bija ecibuye.
5 Aha omuntu ankaluza emisî ankaluza oburhimanya, aha ankabâ ciri-misî, ankabâ mulenga.
6 Bulyala kuyêsha kwinjà emirhima: kuhima ntambala, n’okubâ na bahanûzi banji kwo kuhimira omuntu.
7 Omuhwinja mpu oburhimanya buli enyanya bwenêne, arhanabumbûla kanwa aha ngombe.
8 Olonza okujira amabî, ye baderha cishûngu!
9 Omuhwinja arhalôrha ebirhali bibi, n’omugambanyi, abandi barhamubâkwo.
10 Akaba wàrhibire omurhima olusiku lw’amarhangulo, erhi obuzibu bwâwe bunali ntabwo.
11 Ogalukire abâhêkwa ebwa lufù, ofûngire n’abadwîrhwe nk’eyajibâgwa.
12 Ka kwo wâyishiderha, erhi: kâli rhurhâli rhumanyire? K’orhamanyiri oku Olyala olâba emirhima ntâco ahabire? K’orhamanyiri oku omulanzi olànga omurhima gwâwe, Oku arhahabiri bici? Ye wahêmbe ngasi muguma nk’oku ànakozire.
13 Okazirya oku bûci mwâna wâni, bulya bubâ bwinjà, n’ebigukulu hy’obûci hirhahimwa kununa omu kanwa.
14 Ntyo kwo n’oburhimanya nabwo buli omu murhima gwâwe, erhi wankabuhikakwo wanabona ensiku, n’obulangâlire bwâwe burhâfânandè.
15 Orhahîraga okahira omurhego omu nyumpa y’omushinganya, orhanamushâbiraga enyumpa.
16 Bulyala kali nda omushinganyanya akulumba anashubizûka, ba-nyankola-maligo bôhe kugwa bagwa omu buhanya.
17 Erhi omushombanyi wâwe ankakulumba, orhacishîngaga; omurhima gwâwe gurhasîmaga mpu obwenge amâsârhala.
18 Nyakasane akanagaya omu kubona ntyo, obone arhacimurhûzirikwo mûngo.
19 Orhahîraga okalubira enkola-maligo, orhayagalagwa n’endyâlya,
20 Bulya ntà irhôndo ly’enkola-maligo: akamole k’endyâlya kuzima kanazima.
21 Mwâna wâni, orhînye Nyakasane, orhînye na mwâmi, orhahîraga okajira oyu wagomera muli abwo bombi;
22 Bulya obuhane bwâbo burhalâliza, na bulya, ndi omanyire citumule cici bâyishikuhirakwo bombi?
IV. Ebindi binwa by’abarhimanya
Okugwasanya
23 Ebi nabyo biri binwa bya barhimanya: Okulola ola ye ndi nka watwa olubanja, kurhabâ kwinjà.
24 Obwîra omumînya mpu ali mushinganyanya, kuhehêrerwa ahehêrerwa n’amashanja, kugaywa anagaywa n’abandi.
25 Ci kwône abatwa olubanja bwinjà, banayumve basîmire: mugisho banajâkwo.
26 Omuntu wakushuze bwinjà m, erhi hinûnugurho akuhizire oku kanwa.
27 Orheganyize omukolo gwâwe embuga, oshubija aho ohînge ishwa lyâwen, wabona oku watunga enyumpa yâwe.
28 Orhahîra okayêmera duba obuhamirizi bwayâgiriza omulungu, orhanahîra okarheba omuntu n’akâwe kanwa.
29 Orhaderhaga, erhi: nâmukolera ebi ànkolîre! erhi nâhà ngasi muguma nk’oku ànakozire»
Obwôlo
30 Nàgeraga aha kw’omwòlo, aba ishwa ly’ecingolo-ngolo,
31 Alà oku lyôshi lyàli limeziremwo omushadu, lyôshi lyàliyumjwire mishûgi, n’olugurhu-gurhu lw’amabuye erhi lwàhongosire.
32 Omu kubona ntyo nadôsa emirhima, okubona ebyo kwàmpà ezo nkengêro.
33 Mpu «wârhangibunga hitya, warhangibâ nka waheba olugohe oku lundi, warhengibâ nka wahira okuboko oku kwâbo, ocihêngeke;
34 Oku ecizômbo cahânda aha mwâwe nka mubalama, n’ecizômbo cakutulikakwo amatumu!»
Proverbs 24
1אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאַנְשֵׁ֣י רָעָ֑ה וְאַל־תִּ֝תְאָ֗ו לִהְי֥וֹת אִתָּֽם׃ 2כִּי־שֹׁ֖ד יֶהְגֶּ֣ה לִבָּ֑ם וְ֝עָמָ֗ל שִׂפְתֵיהֶ֥ם תְּדַבֵּֽרְנָה׃ 3בְּ֭חָכְמָה יִבָּ֣נֶה בָּ֑יִת וּ֝בִתְבוּנָ֗ה יִתְכּוֹנָֽן׃ 4וּ֭בְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּלְא֑וּ כָּל־ה֖וֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים׃ 5גֶּֽבֶר־חָכָ֥ם בַּע֑וֹז וְאִֽישׁ־דַּ֝֗עַת מְאַמֶּץ־כֹּֽחַ׃ 6כִּ֣י בְ֭תַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ֣ מִלְחָמָ֑ה וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃ 7רָאמ֣וֹת לֶֽאֱוִ֣יל חָכְמ֑וֹת בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃ 8מְחַשֵּׁ֥ב לְהָרֵ֑עַ ל֝֗וֹ בַּֽעַל־מְזִמּ֥וֹת יִקְרָֽאוּ׃ 9זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ׃ 10הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה׃ 11הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֹֽׂוךְ׃ 12כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹא־יָדַ֪עְנ֫וּ זֶ֥ה הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפָעֳלֽוֹ׃ 13אֱכָל־בְּנִ֣י דְבַ֣שׁ כִּי־ט֑וֹב וְנֹ֥פֶת מָ֝ת֗וֹק עַל־חִכֶּֽךָ׃ 14כֵּ֤ן ׀ דְּעֶ֥ה חָכְמָ֗ה לְנַ֫פְשֶׁ֥ךָ אִם־מָ֭צָאתָ וְיֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃ פ
15אַל־תֶּאֱרֹ֣ב רָ֭שָׁע לִנְוֵ֣ה צַדִּ֑יק אַֽל־תְּשַׁדֵּ֥ד רִבְצֽוֹ׃ 16כִּ֤י שֶׁ֨בַע ׀ יִפּ֣וֹל צַדִּ֣יק וָקָ֑ם וּ֝רְשָׁעִ֗ים יִכָּשְׁל֥וּ בְרָעָֽה׃ 17בִּנְפֹ֣ל אֽ֭וֹיִבְיךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ׃ 18פֶּן־יִרְאֶ֣ה יְ֭הוָה וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵעָלָ֣יו אַפּֽוֹ׃ 19אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בָּרְשָׁעִֽים׃ 20כִּ֤י ׀ לֹֽא־תִהְיֶ֣ה אַחֲרִ֣ית לָרָ֑ע נֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃ 21יְרָֽא־אֶת־יְהוָ֣ה בְּנִ֣י וָמֶ֑לֶךְ עִם־שׁ֝וֹנִ֗ים אַל־תִּתְעָרָֽב׃ 22כִּֽי־פִ֭תְאֹם יָק֣וּם אֵידָ֑ם וּפִ֥יד שְׁ֝נֵיהֶ֗ם מִ֣י יוֹדֵֽעַ׃ ס
23גַּם־אֵ֥לֶּה לַֽחֲכָמִ֑ים הַֽכֵּר־פָּנִ֖ים בְּמִשְׁפָּ֣ט בַּל־טֽוֹב׃ 24אֹ֤מֵ֨ר ׀ לְרָשָׁע֮ צַדִּ֪יק אָ֥תָּה יִקְּבֻ֥הוּ עַמִּ֑ים יִזְעָמ֥וּהוּ לְאֻמִּֽים׃ 25וְלַמּוֹכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם וַֽ֝עֲלֵיהֶ֗ם תָּב֥וֹא בִרְכַּת־טֽוֹב׃ 26שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃ 27הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ׃ פ
28אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ וַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ׃ 29אַל־תֹּאמַ֗ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָֽשָׂה־לִ֭י כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה־לּ֑וֹ אָשִׁ֖יב לָאִ֣ישׁ כְּפָעֳלֽוֹ׃ 30עַל־שְׂדֵ֣ה אִישׁ־עָצֵ֣ל עָבַ֑רְתִּי וְעַל־כֶּ֝֗רֶם אָדָ֥ם חֲסַר־לֵֽב׃ 31וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה׃ 32וָֽאֶחֱזֶ֣ה אָ֭נֹכִֽי אָשִׁ֣ית לִבִּ֑י רָ֝אִ֗יתִי לָקַ֥חְתִּי מוּסָֽר׃ 33מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃ 34וּבָֽא־מִתְהַלֵּ֥ךְ רֵישֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹרֶ֗יךָ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃ פ
25
V. Ecitabu ca kabirhi c’emigani yayandikagwa na Salomoni
1 Lâba eyindi migani ya Salomoni, yàyandikagwa na bambali ba Hezekiyahu, mwâmi w’e Yudeya.
2 Okufulika omwanzi, libà irenge lya Nyamuzinda, ci okusholera olubanja libà irenge lya mwâmi.
3 Amalunga go gabâ enyanya n’igulu lyo libà idako, omurhima gw’abâmi gwohe libâ ishâmba.
Ebwâmi erhabêra orhali mwîrhônzi
4 Ecûma, ocibalazekwo amazi g’ecûma, wabona oku cayisha cirî-cirî;
5 Okûle endyâlya omu masù ga mwâmi wàbona oku entebe yâge yasêra omu bushinganyanya.
6 Orhahîraga okacihiramwo amakangarasa nk’oli omu masù ga mwâmi, orhanahîraga mpu wâjitamala halya h’abakulu-bakulu:
7 Bulya aha bankakuyôza omu burhwâli, bankakubwîra mpu «ogere».
Ebi amasù gâwe gàbwîne, 8 orhabihêkaga duba-duba aha kagombe, bulya kurhi okolaga wajira obwo, erhi owinyu ankakuyâgîriza?
9 Olongôle mweshi n’owinyu, ci kwône orhabasagya ihwe lya bene;
10 nnalyo akanakuyûmva obone amâkugaya, nâwe wêne oheze olukêngwa.
11 Akanwa kalîke amango mînja, irehe lya masholo oku mbale y’amarhale.
12 Ehigondo hy’amasholo n’enjuma y’amasholo gacire, kwo binali nka kanwa k’omurhimanya wakalihira okurhwîri kwayumva.
13 Omurhumwa mûmva, kw’ali omu masù g’owamurhumaga nka mîshi maholo-maholo amango bâsârûla, garhuliriz’omurhima.
14 Omuntu ohâna omulagi arhâjirè, kw’ali nka bitù n’empûsi erhakulikîrwi na nkuba.
15 Oburhûza bunarhume omurhambo agômba, olulimi lw’omuntu murhûza lunabeze akavuha.
16 Erhi wankashânga obûci, onalye oyigurhe, ci kwône omanye wankacîhakabo, wankanagogwa.
17 Orhahîraga okakômera enyumpa y’omulûngu, akanarhama obone mwamâshombana. 18 Omuntu ohambâra omwalungwe, buli buhiri, ngôrho, mwampi mwôji.
19 Okucìkubagira endyâlya olusiku luhanya, kunashube lino libolo, kugulu kwâhegera.
20 Okuhogola ensirha n’emboho eri, kubà kubulagira enkalishi oku cibânde, kuyimbira omurhima guli burhe.
21 Omushombanyi wâwe erhi ankashalika, onamushalûle, erhi ankagwârhwa n’enyôrha, onamuhe anywe.
22 Kuli kuliìnda amakala oku irhwe lyâge, Nyakasane akugalulira.
23 Hali empûsi elêrha enkuba, olulimi lubà mwanzi nalwo lunalerhere omuntu oburhè.
24 Aba omuntu ankabèra nyumpa nguma n’omukazi mudârhi, ankayûbaka oku kanshòsho k’enyumpa.
25 Omwanzi mwinjà gwarhenga emahanga, kwo guli nka mìshi aba mumiro gw’omuntu oli nyòrha.
26 Omushinganyanya oyôbohire enkola-maligo, ye muguma n’iriba lilabarhanyè nîsi erhi nshôko bahemwîre.
27 Okulya obiki bunji kurhabà kwinjà, okurhehwa n’ebinwa by’oluhohòlolo nakwo kurhabà kwinjà.
28 Olugo lw’omwerûlè, lulya lurhalikwo côgo, lwo lugumà n’omuntu orhajira murhima.
Proverbs 25
1גַּם־אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י ׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ 2כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃ 3שָׁמַ֣יִם לָ֭רוּם וָאָ֣רֶץ לָעֹ֑מֶק וְלֵ֥ב מְ֝לָכִ֗ים אֵ֣ין חֵֽקֶר׃ 4הָג֣וֹ סִיגִ֣ים מִכָּ֑סֶף וַיֵּצֵ֖א לַצֹּרֵ֣ף כֶּֽלִי׃ 5הָג֣וֹ רָ֭שָׁע לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וְיִכּ֖וֹן בַּצֶּ֣דֶק כִּסְאֽוֹ׃ 6אַל־תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וּבִמְק֥וֹם גְּ֝דֹלִ֗ים אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ 7כִּ֤י ט֥וֹב אֲמָר־לְךָ֗ עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה מֵֽ֭הַשְׁפִּ֣ילְךָ לִפְנֵ֣י נָדִ֑יב אֲשֶׁ֖ר רָא֣וּ עֵינֶֽיךָ׃ 8אַל־תֵּצֵ֥א לָרִ֗ב מַ֫הֵ֥ר פֶּ֣ן מַה־תַּ֭עֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָ֑הּ בְּהַכְלִ֖ים אֹתְךָ֣ רֵעֶֽךָ׃ 9רִֽ֭יבְךָ רִ֣יב אֶת־רֵעֶ֑ךָ וְס֖וֹד אַחֵ֣ר אַל־תְּגָֽל׃ 10פֶּֽן־יְחַסֶּדְךָ֥ שֹׁמֵ֑עַ וְ֝דִבָּתְךָ֗ לֹ֣א תָשֽׁוּב׃ 11תַּפּוּחֵ֣י זָ֭הָב בְּמַשְׂכִּיּ֥וֹת כָּ֑סֶף דָּ֝בָ֗ר דָּבֻ֥ר עַל־אָפְנָֽיו׃ 12נֶ֣זֶם זָ֭הָב וַחֲלִי־כָ֑תֶם מוֹכִ֥יחַ חָ֝כָ֗ם עַל־אֹ֥זֶן שֹׁמָֽעַת׃ 13כְּצִנַּת־שֶׁ֨לֶג ׀ בְּי֬וֹם קָצִ֗יר צִ֣יר נֶ֭אֱמָן לְשֹׁלְחָ֑יו וְנֶ֖פֶשׁ אֲדֹנָ֣יו יָשִֽׁיב׃ פ
14נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃ 15בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין וְלָשֹׁ֥ון רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבָּר־גָּֽרֶם׃ 16דְּבַ֣שׁ מָ֭צָאתָ אֱכֹ֣ל דַּיֶּ֑ךָּ פֶּן־תִּ֝שְׂבָּעֶ֗נּוּ וַהֲקֵֽאתֽוֹ׃ 17הֹקַ֣ר רַ֭גְלְךָ מִבֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ פֶּן־יִ֝שְׂבָּעֲךָ֗ וּשְׂנֵאֶֽךָ׃ 18מֵפִ֣יץ וְ֭חֶרֶב וְחֵ֣ץ שָׁנ֑וּן אִ֥ישׁ עֹנֶ֥ה בְ֝רֵעֵ֗הוּ עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃ 19שֵׁ֣ן רֹ֭עָה וְרֶ֣גֶל מוּעָ֑דֶת מִבְטָ֥ח בּ֝וֹגֵ֗ד בְּי֣וֹם צָרָֽה׃ 20מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד ׀ בְּי֣וֹם קָ֭רָה חֹ֣מֶץ עַל־נָ֑תֶר וְשָׁ֥ר בַּ֝שִּׁרִ֗ים עַ֣ל לֶב־רָֽע׃ פ
21אִם־רָעֵ֣ב שֹׂ֭נַאֲךָ הַאֲכִלֵ֣הוּ לָ֑חֶם וְאִם־צָ֝מֵ֗א הַשְׁקֵ֥הוּ מָֽיִם׃ 22כִּ֤י גֶֽחָלִ֗ים אַ֭תָּה חֹתֶ֣ה עַל־רֹאשֹׁ֑ו וַֽ֝יהוָ֗ה יְשַׁלֶּם־לָֽךְ׃ 23ר֣וּחַ צָ֭פוֹן תְּח֣וֹלֵֽל גָּ֑שֶׁם וּפָנִ֥ים נִ֝זְעָמִ֗ים לְשֹׁ֣ון סָֽתֶר׃ 24ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְוָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃ 25מַ֣יִם קָ֭רִים עַל־נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וּשְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָֽק׃ 26מַעְיָ֣ן נִ֭רְפָּשׂ וּמָק֣וֹר מָשְׁחָ֑ת צַ֝דִּ֗יק מָ֣ט לִפְנֵֽי־רָשָֽׁע׃ 27אָ֘כֹ֤ל דְּבַ֣שׁ הַרְבּ֣וֹת לֹא־ט֑וֹב וְחֵ֖קֶר כְּבֹדָ֣ם כָּבֽוֹד׃ 28עִ֣יר פְּ֭רוּצָה אֵ֣ין חוֹמָ֑ה אִ֝֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אֵ֖ין מַעְצָ֣ר לְרוּחֽוֹ׃
26
Obuhwinja burhabukwa
1 Oku ecânda cishuhwa n’enkuba y’olubula erhi nkuba kwône, kwo n’omusirhe ashuhwa n’olukengwa.
2 Kula akafûnzi kaburuduka, na kulira ehiremberembe hiheneka, kwo n’enfûlago y’obumâma egênda ciru.
3 Nka kula bayîkira eciterusi akarhi, n’ecihêsi omukòba kwo banabikira abahwinja emihini.
4 Orhahîra okadumiza omusirhe oku isirhc lyâge, wakanabà akâge nâwe.
5 Omusirhe omushuze nk’oku isirhc lyâge linali, akâmanya mpu ali murhimanya.
6 Kubula-bula na kucîtwa amaboko, okurhuma omuganda w’ecingolo-ngolo.
7 Entege z’ow’akagulu zirhajira nsimiko, zo nguma n’omugani omu kwanwa k’ecingolo-ngolo.
8 Kunanîriza ibuye oku mujàleti, okuhà ecingolo-ngolo irenge.
9 Omugani omu kanwa k’ecingolo-ngolo, ihaji lya kashugi-shugi omu nfune z’omulalwe.
10 Omulwî wâlasha ngasi muntu wacìgerera, ye muguma n’omuntu oziga akolerwa n’ecingolo-ngolo.
11 Kulira akabwa kashubirira ebishaliza, kwo n’omuhwinja naye ashubirira obuhwinja bwâge.
12 K’okola oshanzire omuntu ôcibwîne burhimanya? Omusirhe ye mukulu hali ye.
13 Omwôlo erhi engoromora eri emuhanda, «entale eri emuhanda!»
14 Omwôlo kwo ahinduluka aha ncîngo, kula olumvi luhinduluka omu mulirango.
15 Omwôlo anazinde alikira okuboko oku cishânjo, okukuyêrekeza ekanwa kumurhamye.
16 Omwôlo kw’amanya mpu ye murhimanya olushine, walusha bantu nda bashuza n’obwîrhonzi.
17 Okucihira omu lubanja lwa bene, kubà kugwârha amarhwîri g’akabwa.
18 Kwo ali ak’omusirhe walasha omuherho gulikwo emyampi êkolîre, gulikwo n’empiru n’olufù,
19 omuntu orheba owâbo, abuliderha, erhi: «byâli bihinza!»
20 Cibula ca nshâli cizimya omuliro entambala nayo enahwe nka ntà rukozo-wâkoza.
21 Omuntu mukunizi kw’azûsa akadali kulira, amakala gazûsa omuliro, kulira bahira enshâli oku cîko.
22 Ebinwa by’omuntu w’omwânzi bubâ bununîrizi, buyandagalira omu nda kuhika oku nyômvu.
23 Buhomo oku nyûngu y’ibûmba, ko kanwa k’omuntu oganira n’olubohôlolo, n’obwo omurhima gwâge guli mubî.
24 Oshombana ajira oku arhebana n’ebinwa, n’obwo omurhima gwâge guyubarhîre obulyâlya;
25 ciru akaderha n’obwonjo, orhamuyêmêraga, bulyala omu murhima gwâge muli bigalugalu nda.
26 Enshômbo hali amango ecihundikira obulenga, omu ndêko mwo eciyêrekanira.
27 Ohûmba omwîna anagugwemwo, ohirika ibuye linamugalukekwo.
28 Olulimi lunywesi lushômba okuli, akanwa kashigîriza kushâba kashâba.
Proverbs 26
1כַּשֶּׁ֤לֶג ׀ בַּקַּ֗יִץ וְכַמָּטָ֥ר בַּקָּצִ֑יר כֵּ֤ן לֹא־נָאוֶ֖ה לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃ 2כַּצִּפּ֣וֹר לָ֭נוּד כַּדְּר֣וֹר לָע֑וּף כֵּ֥ן קִֽלְלַ֥ת חִ֝נָּ֗ם לֹ֣א תָבֹֽא׃ 3שֹׁ֣וט לַ֭סּוּס מֶ֣תֶג לַחֲמ֑וֹר וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃ 4אַל־תַּ֣עַן כְּ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּֽן־תִּשְׁוֶה־לּ֥וֹ גַם־אָֽתָּה׃ 5עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃ 6מְקַצֶּ֣ה רַ֭גְלַיִם חָמָ֣ס שֹׁתֶ֑ה שֹׁלֵ֖חַ דְּבָרִ֣ים בְּיַד־כְּסִֽיל׃ 7דַּלְי֣וּ שֹׁ֖קַיִם מִפִּסֵּ֑חַ וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃ 8כִּצְר֣וֹר אֶ֭בֶן בְּמַרְגֵּמָ֑ה כֵּן־נוֹתֵ֖ן לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃ 9ח֭וֹחַ עָלָ֣ה בְיַד־שִׁכּ֑וֹר וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃ 10רַ֥ב מְחֽוֹלֵֽל־כֹּ֑ל וְשֹׂכֵ֥ר כְּ֝סִ֗יל וְשֹׂכֵ֥ר עֹבְרִֽים׃ 11כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל־קֵא֑וֹ כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃ 12רָאִ֗יתָ אִ֭ישׁ חָכָ֣ם בְּעֵינָ֑יו תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃ 13אָמַ֣ר עָ֭צֵל שַׁ֣חַל בַּדָּ֑רֶךְ אֲ֝רִ֗י בֵּ֣ין הָרְחֹבֽוֹת׃ 14הַ֭דֶּלֶת תִּסּ֣וֹב עַל־צִירָ֑הּ וְ֝עָצֵ֗ל עַל־מִטָּתֽוֹ׃ 15טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת נִ֝לְאָ֗ה לַֽהֲשִׁיבָ֥הּ אֶל־פִּֽיו׃ 16חָכָ֣ם עָצֵ֣ל בְּעֵינָ֑יו מִ֝שִּׁבְעָ֗ה מְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם׃ 17מַחֲזִ֥יק בְּאָזְנֵי־כָ֑לֶב עֹבֵ֥ר מִ֝תְעַבֵּ֗ר עַל־רִ֥יב לֹּֽא־לֽוֹ׃ 18כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת׃ 19כֵּֽן־אִ֭ישׁ רִמָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֑הוּ וְ֝אָמַ֗ר הֲֽלֹא־מְשַׂחֵ֥ק אָֽנִי׃ 20בְּאֶ֣פֶס עֵ֭צִים תִּכְבֶּה־אֵ֑שׁ וּבְאֵ֥ין נִ֝רְגָּ֗ן יִשְׁתֹּ֥ק מָדֽוֹן׃ 21פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ וְאִ֥ישׁ מִ֝דְוָנִ֗ים לְחַרְחַר־רִֽיב׃ פ
22דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ 23כֶּ֣סֶף סִ֭יגִים מְצֻפֶּ֣ה עַל־חָ֑רֶשׂ שְׂפָתַ֖יִם דֹּלְקִ֣ים וְלֶב־רָֽע׃ 24בִּ֭שְׂפָתָו יִנָּכֵ֣ר שׂוֹנֵ֑א וּ֝בְקִרְבּ֗וֹ יָשִׁ֥ית מִרְמָֽה׃ 25כִּֽי־יְחַנֵּ֣ן ק֖וֹלוֹ אַל־תַּֽאֲמֶן־בּ֑וֹ כִּ֤י שֶׁ֖בַע תּוֹעֵב֣וֹת בְּלִבּֽוֹ׃ 26תִּכַּסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה בְּמַשָּׁא֑וֹן תִּגָּלֶ֖ה רָעָת֣וֹ בְקָהָֽל׃ 27כֹּֽרֶה־שַּׁ֭חַת בָּ֣הּ יִפֹּ֑ל וְגֹ֥לֵ֥ל אֶ֝בֶן אֵלָ֥יו תָּשֽׁוּב׃ 28לְֽשׁוֹן־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א דַכָּ֑יו וּפֶ֥ה חָ֝לָ֗ק יַעֲשֶׂ֥ה מִדְחֶֽה׃
27
1 Orhacikubagiraga omulegerege gw’irhôndo, bulya orhamanyiri bici byarhenga mw’ogu gw’ene.
2 Wundi wâkukûnga ci arhali kanwa kâwe wêne, muntu wârhenga kuli ci arhali wêne.
3 lbuye lizidoha n’omushenyi kwo na kwo, ci omûngo omusirhe alerhera omuntu gucilushire.
4 Omutula gubà mumînya, n’obukali gubà muhûsi, omûngo gw’owamânyagwa gwohe ndi wankagulîndira?
5 Aha wankasîmwa n’orhaderha, wankakalihirwa n’owakubwîririra.
6 Omwîra anakulubira obone n’oku alubire, ci omwânzi anakuhôbera erhi anakuhigîre.
7 Mumiro guyigusire anagalule obûci, mumiro gushalisire ananunirwe n’ebilulu.
8 Omuntu ogenda-genda ahike kulî n’ecihugo àburhagwamwo, kwo ali nka akanyunyi kayâbukira kuli n’olwogo lwako.
9 Amavurha gabaya bwinjà kushagalusa gashagalusa omurhima, nakwo okujira omwîra nkana kunabômbeze omurhima.
10 Orhahîra okalekêrera omwîra wâwe nîsi erhi omwîra wa sho, orhahîra okajà aha mwa bene winyu olusiku oli burhe. Mwîra oli hôfi, ye mukulu hali muci wa muntu oli kuli.
11 Mwâna wâni, hinduka murhimanya lyo oshagalusa omurhima gwâni, lyo mumanya oku nashuza ngasi abangayisize.
12 Omwenge akabona obuhanya anacîfulike, omuhwinja yêhe mpu abugeraho aciyandulire!
13 Omunyâge ecirôndo, bulyala acihânyire ncungulâ oku w’ihanga, na kuli oyu orhamanyiri omuhûnekwoye ecikinja.
14 Omuntu wagisha owâbo n’izù linene sêzi-sêzio, abandi banamugânjire omu balozi!
15 Omukazi w’embaka ye muguma na kula obona emirhônyi, era mirhônyi ehona oku nyumpa burhahusa olusiku lw’omudûmbi.
16 Ogwêrhe owa bene oyo erhi mpûsi agwêrhe, n’okuboko kwâge kulyo muavurha kufumbasire.
17 Cûma cirhyaza ecûma, muntu oyengehya owâbo.
18 Olanga emizêti ye nayirya amalehe. olanga nnawâbo ye najà irenge.
19 Kulira obusù burhashusha bwâbo, kwo n’emirhima y’abantu erhashushana.
20 Wa-nyênga na Wa-kuzimu, abo bombi barhîgurha. kwo n’amasù gw’omuntu garhîgurha.
21 Hali ecibeye c’amarhale hali n’eca amasholo: Omuntu yêne okwânîne ayirukire ayumva ebinwa by’okulimîrhiza.
22 Omusirhe ciru wankamushakulira omu cishakulo; isirhe lyâge lirhankamurhengakwo.
23 Omanye ebintu byâwe bwinjà, obusò bwâwe obushîbirire;
24 bulyala obugale burhabâ bw’ensiku n’amango. obuhirhi burhasigirwa iburha n’erindi.
25 Obà wamâkolôla, n’oburheme bwamavûnda. wamânasingula ebyâsi by’oku ntondo,
26 obè n’abâna-buzi ly’obona eci wâyambala, obè na bihebe nka binga wakatwamwo olubanja lwamashwa gâwe;
27 obè na marha manji ga mpene, bibè bijumbu kuli we, oku ba aha mwâwe na kuli bambali-kazi bâwe.
Proverbs 27
1אַֽל־תִּ֭תְהַלֵּל בְּי֣וֹם מָחָ֑ר כִּ֤י לֹא־תֵ֝דַ֗ע מַה־יֵּ֥לֶד יֽוֹם׃ 2יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ נָ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ 3כֹּֽבֶד־אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם׃ 4אַכְזְרִיּ֣וּת חֵ֭מָה וְשֶׁ֣טֶף אָ֑ף וּמִ֥י יַ֝עֲמֹד לִפְנֵ֥י קִנְאָֽה׃ 5ט֖וֹבָה תּוֹכַ֣חַת מְגֻלָּ֑ה מֵֽאַהֲבָ֥ה מְסֻתָּֽרֶת׃ 6נֶ֭אֱמָנִים פִּצְעֵ֣י אוֹהֵ֑ב וְ֝נַעְתָּר֗וֹת נְשִׁיק֥וֹת שׂוֹנֵֽא׃ 7נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כָּל־מַ֥ר מָתֽוֹק׃ 8כְּ֭צִפּוֹר נוֹדֶ֣דֶת מִן־קִנָּ֑הּ כֵּֽן־אִ֝֗ישׁ נוֹדֵ֥ד מִמְּקוֹמֽוֹ׃ 9שֶׁ֣מֶן וּ֭קְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב וּמֶ֥תֶק רֵ֝עֵ֗הוּ מֵֽעֲצַת־נָֽפֶשׁ׃ 10רֵֽעֲךָ֙ וְרֵ֪עַה אָבִ֡יךָ אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק׃ 11חֲכַ֣ם בְּ֭נִי וְשַׂמַּ֣ח לִבִּ֑י וְאָשִׁ֖יבָה חֹרְפִ֣י דָבָֽר׃ 12עָר֤וּם רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃ 13קַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נָכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ׃ 14מְבָ֘רֵ֤ךְ רֵעֵ֨הוּ ׀ בְּק֣וֹל גָּ֭דוֹל בַּבֹּ֣קֶר הַשְׁכֵּ֑ים קְ֝לָלָ֗ה תֵּחָ֥שֶׁב לֽוֹ׃ 15דֶּ֣לֶף ט֭וֹרֵד בְּי֣וֹם סַגְרִ֑יר וְאֵ֥שֶׁת מִ֝דְוָנִ֗ים נִשְׁתָּוָֽה׃ 16צֹפְנֶ֥יהָ צָֽפַן־ר֑וּחַ וְשֶׁ֖מֶן יְמִינ֣וֹ יִקְרָֽא׃ 17בַּרְזֶ֣ל בְּבַרְזֶ֣ל יָ֑חַד וְ֝אִ֗ישׁ יַ֣חַד פְּנֵֽי־רֵעֵֽהוּ׃ 18נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד׃ 19כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃ 20שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדֹּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה׃ 21מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃ 22אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל ׀ בַּֽמַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּֽעֱלִ֑י לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ׃ פ
23יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים׃ 24כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן וְאִם־נֵ֝֗זֶר לְד֣וֹר ָדֽוֹר׃ 25גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃ 26כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃ 27וְדֵ֤י ׀ חֲלֵ֬ב עִזִּ֗ים לְֽ֭לַחְמְךָ לְלֶ֣חֶם בֵּיתֶ֑ךָ וְ֝חַיִּ֗ים לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃
28
1 Omumînya anayâke na ntâye omulibisirekwo; omushinganyanya yêhe kwo abâ adêkerîre nka mwâna wa ntale.
2 Bubî bwa ba-ciri-misî butula entamhala, omurhimanya ayifûnge.
3 Omumînya wâlibuza omuhanya, ye muguma n’enkuba yâshereza emyâka, olônze eciribwa, ocibule!
4 Omuntu okulekerera irhegeko: kuyinjibana enkola-maligo, ci omuntu oshimba irhegeko, arhabona oku nkola-maligo.
5 Enkola-maligo zirhumva hishingânîne, abalonza Nyakasane bôhe byôshi bayumva.
6 Owabâ ali mukenyi nka anali mudahemuka, ye mukulu oku muntu w’enjira z’ebinzongo-nzongo ciru akabâ mugale.
7 Oshimba irhegeko ye mwâna mwenge, okômera enkonola-masù anabonese bene îshenshonyi.
8 Omuntu ogala n’eby’obungûnganya n’oyungukira oku bandi, analundikire abâyishibigabîra abakenyi.
9 Omuntu ocîfuka amarhwîri mpu bankanamukengêza amarhegeko omusengero gwâge gurhahika.
10 Omuntu ohabulira obushinganyanya omu njira mbî, arhakabula bugwa omu mwina ahûmbaga yêne.
11 Omugale kwo aderha mpu ali murhimanya, n’obwo omugûnda w’amakengu anamuyenje anamugwase.
12 Abashinganyanya bakayaza ntâye orhasîma, endyâlya zikaja eruhya abagula banayôngoloke muguma-muguma.
13 Omuntu ofulika amabî gâge kuyabirwa anayabirwa, ci omuntu ocîshobeka akanagaleka kubabalirwa anababalirwa,
14 Iragi lyâge omuntu oyôrha akomekire, ci kwône omuntu w’omurhima muzibu nk’ibuye, kuhanyagala anahanyagala.
15 Kw’ali nka ntale yalûmba, nka ciryanyi ciri ishali, omuntu obihira olubaga.
16 Omuluzi akabula bwâge bwenge ly’anyagana, oshômba eby’obuhagwe ye rihya ensiku.
17 Oyu balibirhakwo mpu ayîsire omuntu, ânalinde ahika aha nshinda erhi kuyâka ayâka, orhahîra okamuhumakwo.
18 Omuntu ojira obwôrhere bushingânîne ârhakabâ kurhi, ci omuntu odûngira eyi n’eyi: arhabula olunda arhogîre!
19 Omuntu ohinga ishwa lyâge ye nabona ecijumbu ayikula, n’olibirha oku mpûsi ye yîgurha ecizômbo.
20 Orhabêsha ye banabûmba mugisho, olonza okugala duba arhabula butumula.
21 Kurhaba kwinjà okujira akanânâ, ci kwône ehihimbi hy’ecijumbu hinarhume omuntu alyâlyanya.
22 Owa amâgene anabishwire, ahabe oku olusiku lw’ecizômbo luciri nyuma.
23 Okalihira omuntu anazinde erhi arhona, kulusha ow’akalimi kalimîrhiza.
24 Ozimba îshe na nnina mpu «cirhali câha» erhi alingiyinjibana ebishambo.
25 Mwonganwa otula entambala, oyêgemera Nyakasane arhakabona itâka.
26 Ocîkubagira obwenge bwâge yenene erhi muhwinja, omuntu ogenda acîrhônzire arhabâ kurhi.
27 Omuntu oha abakenyi arhashalika, ci kwône ogenda azibire erhi mujâcire.
28 Endyâlya zikayimuka, abantu banacîfulike ci kwône zikaherêrekera, abashinganyanya banaluge.
Proverbs 28
1נָ֣סוּ וְאֵין־רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃ 2בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ׃ 3גֶּ֣בֶר רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃ 4עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַֽלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם׃ פ
5אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃ 6טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃ 7נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶה זֽ֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃ 8מַרְבֶּ֣ה ה֖וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ וְבתַרְבִּ֑ית לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃ 9מֵסִ֣יר אָ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּֽם־תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃ 10מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים ׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־יִפּ֑וֹל וּ֝תְמִימִ֗ים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃ 11חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃ 12בַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם׃ 13מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃ 14אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃ 15אֲרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃ 16נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת שֹׂ֥נֵאי בֶ֝֗צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃ פ
17אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃ 18הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃ 19עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝קִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃ 20אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ 21הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב וְעַל־פַּת־לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃ 22נִֽבֳהָ֥ל לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹֽא־יֵ֝דַע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃ 23מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֹֽׁון׃ 24גּוֹזֵ֤ל ׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃ 25רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבוֹטֵ֖חַ עַל־יְהוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃ 26בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חָכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט׃ 27נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃ 28בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאָבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים׃
29
1 Omuntu oyumva bamukalihira acîkenyagule, kukenyuka anakenyuka burhalûnga.
2 Nka barhimanya barhegeka, olugaga lunayumve lusîmire, nka ndyâlya ziri oku ntebe, olubaga kulaka lulaka.
3 Omuntu orhonya oburhimanya ye simîsa îshe, orhonya abakazi b’ebishungu, kusherêza anasherêza e birugu byâge.
4 Bushinganyanya mwâmi ayôlolosamwo ecihugo, ow’obuhagwe yêhe kusherêza acisherêza.
5 Olimîrhiza owundi, erhi murhegomulabarhe amufulisire.
6 Endyâlya enalambagire erhi enali ntege, omushinganyanya yêhe âgenda ashagalusire.
7 Omushinganyanya anakaziyumva olubanja lw’abakenyi, endyâlya erhishi-luyumvîrhiza.
8 Abagambanyi banayôce ekà, ci abagula bôhe aha bali kufûnga bafûnga entambala. 9 Omugula wajisa omusirhe kadali, anakaliha erhi ashese ci erhi anayâzire.
10 Ebishungu birhabona oku mushinganyanya, abashinganyanya bôhe kugendêrera bagendêrera obuzîne bwâge.
11 Muhwinja oziga omutula gwamurhalukap, omurhimanya yêhe anagurhûlirize.
12 Omurhambo okâyumvîrhiza ngasi binwa bya bunywesi, abambali bôshi oku banali barhabonekemwo orhali mubî.
13 Omugûnda n’omugale babuganine muli oku: bombi Nyakasane obamolekera mûshi.
14 Omwâmi otwîra abagûnda olubanja n’abushinganyanya. entebe yâge kusera yânayôrhe esêra.
15 Okushûrhwa n’okukalihirwa binahe omuntu oburhimanya omwâna balekêrera ye bonêsa nnina nshonyi.
16 Nka nkola-maligo ziri oku ntebe ly’obubî buluga, ci kwône abashinganyanya banayishibona oku zahunguluka.
17 Okazihanûla mugala wâwe, wâbona oku acikushagalusa, anarhume omurhima gwâwe gwarhimûkwa.
18 Nka ntà mulêbi, olubaga lunabe nka kulya balunika, yêhe w’iragi omuntu oshimba irhegeko.
19 Omujà arhadundwa na binwa, anabè abiyumvîrhe arhânabishimbè.
20 K’obwîne ola muntu ohamira oku binwa? omusirhe ye mukulu hali ye.
21 Orhogoza omujà ociri murhò, erhi akula anamukulire.
22 Omuntu oluba duba ntambala atula; n’omukali arhahwa arhâlogorha!
23 Okugayana kunarhume omuntu ashuba nyamakobwa, n’omuntu acirhôhya ye najà irenge.
24 Kunali kulukira haguma n’ecishambo, na kucîhanyagaza, okuyumva bakûngulira oyu burhalikwo, okanahulika.
25 Oyôboha abantu arhimangigwa omu murhego, ocîkubagira Nyakasane agwêrhe ah’agwêrhe.
26 Banji balwira okurhona emunda omurhambo ali, ci kwône Nyakasane yêne ohà omuntu olubanja.
27 Abashinganyanya barhakwirirwa nkola-maligo, n’enkola-maligo erhabona oku muntu mushinganyanya.
Proverbs 29
1אִ֣ישׁ תּ֭וֹכָחוֹת מַקְשֶׁה־עֹ֑רֶף פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃ 2בִּרְב֣וֹת צַ֭דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם׃ 3אִֽישׁ־אֹהֵ֣ב חָ֭כְמָה יְשַׂמַּ֣ח אָבִ֑יו וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹנ֗וֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃ 4מֶ֗לֶךְ בְּ֭מִשְׁפָּט יַעֲמִ֣יד אָ֑רֶץ וְאִ֖ישׁ תְּרוּמ֣וֹת יֶֽהֶרְסֶֽנָּה׃ 5גֶּ֭בֶר מַחֲלִ֣יק עַל־רֵעֵ֑הוּ רֶ֝֗שֶׁת פּוֹרֵ֥שׂ עַל־פְּעָמָֽיו׃ 6בְּפֶ֤שַֽׁע אִ֣ישׁ רָ֣ע מוֹקֵ֑שׁ וְ֝צַדִּ֗יק יָר֥וּן וְשָׂמֵֽחַ׃ 7יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃ 8אַנְשֵׁ֣י לָ֭צוֹן יָפִ֣יחוּ קִרְיָ֑ה וַ֝חֲכָמִ֗ים יָשִׁ֥יבוּ אָֽף׃ 9אִֽישׁ־חָכָ֗ם נִ֭שְׁפָּט אֶת־אִ֣ישׁ אֱוִ֑יל וְרָגַ֥ז וְ֝שָׂחַ֗ק וְאֵ֣ין נָֽחַת׃ 10אַנְשֵׁ֣י דָ֭מִים יִשְׂנְאוּ־תָ֑ם וִֽ֝ישָׁרִ֗ים יְבַקְשׁ֥וּ נַפְשֹֽׁו׃ 11כָּל־ר֭וּחוֹ יוֹצִ֣יא כְסִ֑יל וְ֝חָכָ֗ם בְּאָח֥וֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה׃ 12מֹ֭שֵׁל מַקְשִׁ֣יב עַל־דְּבַר־שָׁ֑קֶר כָּֽל־מְשָׁרְתָ֥יו רְשָׁעִֽים׃ 13רָ֤שׁ וְאִ֣ישׁ תְּכָכִ֣ים נִפְגָּ֑שׁוּ מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃ 14מֶ֤לֶךְ שׁוֹפֵ֣ט בֶּֽאֱמֶ֣ת דַּלִּ֑ים כִּ֝סְא֗וֹ לָעַ֥ד יִכּֽוֹן׃ 15שֵׁ֣בֶט וְ֭תוֹכַחַת יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה וְנַ֥עַר מְ֝שֻׁלָּ֗ח מֵבִ֥ישׁ אִמּֽוֹ׃ 16בִּרְב֣וֹת רְ֭שָׁעִים יִרְבֶּה־פָּ֑שַׁע וְ֝צַדִּיקִ֗ים בְּֽמַפַּלְתָּ֥ם יִרְאֽוּ׃ 17יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ וִֽינִיחֶ֑ךָ וְיִתֵּ֖ן מַעֲדַנִּ֣ים לְנַפְשֶֽׁךָ׃ פ
18בְּאֵ֣ין חָ֭זוֹן יִפָּ֣רַֽע עָ֑ם וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹרָ֣ה אַשְׁרֵֽהוּ׃ 19בִּ֭דְבָרִים לֹא־יִוָּ֣סֶר עָ֑בֶד כִּֽי־יָ֝בִ֗ין וְאֵ֣ין מַעֲנֶֽה׃ 20חָזִ֗יתָ אִ֭ישׁ אָ֣ץ בִּדְבָרָ֑יו תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃ 21מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן׃ 22אִֽישׁ־אַ֭ף יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבַ֖עַל חֵמָ֣ה רַב־פָּֽשַׁע׃ 23גַּאֲוַ֣ת אָ֭דָם תַּשְׁפִּילֶ֑נּוּ וּשְׁפַל־ר֝֗וּחַ יִתְמֹ֥ךְ כָּבֽוֹד׃ 24חוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֭נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשֹׁ֑ו אָלָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע וְלֹ֣א יַגִּֽיד׃ 25חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃ 26רַ֭בִּים מְבַקְשִׁ֣ים פְּנֵי־מוֹשֵׁ֑ל וּ֝מֵיְהוָ֗ה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ׃ 27תּוֹעֲבַ֣ת צַ֭דִּיקִים אִ֣ישׁ עָ֑וֶל וְתוֹעֲבַ֖ת רָשָׁ֣ע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ׃ פ
30
VI. Ebinwa bya Aguri
1 Ebinwa bya Aguri, mwene Yâkehe w’è Masi.
Alaga ebinwa Oyo muntuq àrhumiraga Itiyeli, kuli Itiyeli bona Ukala.
2 Ntà muhwinja akâni omu bantu, ntajira makengu ga muntu,
3 Oburhimanya ntabuyigaga, n’obumanye bw’abimânar
4 Ndi okola osôkîre emalunga anabuligaluka?
ndi okola ofûmbasire empûsi omu nfune zâge?
ndi okola obohire amîshi omu cirôndo câge?
ndi wàtwaga embibi z’igulu zôshi? K’oyishi izîno lyâge?
K’oyishi izîno ly’omugala?
5 Ngasi luderho lwa Nyamuzinda lubâ lucesîbwe n’omuliro;
abâ mpenzi y’oyegemire muli ye.
6 Akanwa kâge orhahîra okakahebakwo akandi,
wankanatumula bakujire munywesi.
Omusengero
7 Bibirhi nkusêngîre, orhabinyimaga, obinshobôze ntacifà:
8 Oncînge oku bunywesi n’oku bulênzi,
orhampâga bukenyi orhampâga na bugale,
ci ondeke nâni ndye oku mugatis.
9 Kuderha nti nakayigurha obone namâkuhaba,
obone nkola naderha nti: Nyamuzinda ye ndi oyo!
nîsi erhi nshalike obone nkola nazimba,
obone namahemukira izîno lya Nyamubâho.
10 Orhahîraga okashobeka omujà emunda nnabamwabo ali,
ankanakuhehêrera ohanyagale.

VII. Emigani erimwo emibalè
Enyumpa mbî ziri inni, n’ebirhayumvîkana ho biri
11 Hali obûko, oku bàjacira îshe, kwo na nnina barhamukênziri.
12 Hali obûko bumanya mpu buli bwa bêru-kwêru, n’obwo izinga lyâbo libananîrekwo.
13 Hali obûko bulolera abandi oku cikanyi, n’ebisike biyunjwîre kagayo.
14 Hali obûko bujira engôrho mpu mîno, n’orhwere mpu myangânga,
rhwo bashanyangulamwo abagûnda,
babarhenze hano igulu, banasigise abakenyi abâbo bantu.
Hali binni birhîgurha
15 Omushûndwe gujira banyere babirhi: bo ba lêrha! lêrha!
Hali bisharhu birhîgurha na binni birhaderha mpu: «lekaga»!
16 Okuzimu, endâ y’engûmba, idaho lirhigurha mîshi,
n’omuliro gurhaderha mpu: lekaga!
17 Amasù omuntu akengulamwo îshe, âgagayira nnina wa muntu obugikulu,
bihûngu by’oku lwîshi byâgarhulè, bigukuma byâgashege!

18 Hali bisharhu nyumva bintalusire, na binni ntishi:
19 enjira ya lubakà emalunga,
enjira y’enjoka oku mbyâ,
enjira y’obwârho omu karhi k’enyanja,
enjira y’omulume omu mwanahyât,

20 Enjira y’omukazi w’ecishûngu yôshi eyo:
anabà amâlya ahôrhole nakanwa, erhi:
«ntà bubî nàjizire».

21 Hali bisharhu bigeza igulu mw’omusisi: na binni birhalindwa:
22 omujà wamâhinduka mwâmi,
n’omusirhe wamagala,
23 Omunyere bàkazagibênga wamâheruka,
n’omujà-nyere wamàyîmûla nn’omu-mwâbo!
Ebinyînyî nabyo hiba binni
24 Hano igulu habâ binyinyi binni: cikwône barhimanya omu barhimanya.
25 Obunyegere, lubâ lubaga lwa butya-butya, ci kwône buyishi oku bahaka enguli canda.
26 Ebishegeshe, ebâ ngabo ya mbula-misî, ci kwône biyishiyûbaka omu mabâle.
27 Enzige, zirhajira murhambo, ci kwône bwinjà zihinda.
28 Omusherebera, nfune egugwârha, cikwône omu bwâmi guyâlukizau.
Abayishikânânda
29 Hali basharhu bayishicûka, na banni bayishikânânda.
30 Wa-ntale, ntwâli omu by’erubala, arhayôboha bici!
31 Nyaluhazè wakânânda omu karhi k’engoko,
n’ecihebe cayâbula obusò,
na mwâmi omu ngabo yâge.

32 Erhi wankahabuka okakaliha, n’erhi wakabà wàcijire emurhima,
onahire enfune oku kanwa!
33 Bulyala, amarha, omuntu akagatûnda, ganarhengemwo amakâfè;
izûlu, omuntu akalisinaga bwenêne, linarhengemwo omukò,
n’oburhè, okubunanîriza kunarhengemwo entambala.
Proverbs 30
1דִּבְרֵ֤י ׀ אָג֥וּר בִּן־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִֽיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃ 2כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃ 3וְלֹֽא־לָמַ֥דְתִּי חָכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃ 4מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם ׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ ׀ בְּחָפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם ׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע׃ 5כָּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לַֽחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ 6אַל־תּ֥וֹסְףְּ עַל־דְּבָרָ֑יו פֶּן־יוֹכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ׃ פ
7שְׁ֭תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃ 8שָׁ֤וְא ׀ וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ 9פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע ׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְה֫וָ֥ה וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃ פ
10אַל־תַּלְשֵׁ֣ן עֶ֭בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑ו פֶּֽן־יְקַלֶּלְךָ֥ וְאָשָֽׁמְתָּ׃ 11דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל וְאֶת־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃ 12דּ֭וֹר טָה֣וֹר בְּעֵינָ֑יו וּ֝מִצֹּאָת֗וֹ לֹ֣א רֻחָֽץ׃ 13דּ֭וֹר מָה־רָמ֣וּ עֵינָ֑יו וְ֝עַפְעַפָּ֗יו יִנָּשֵֽׂאוּ׃ 14דּ֤וֹר ׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮ וּֽמַאֲכָל֪וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃ פ
15לַֽעֲלוּקָ֨ה ׀ שְׁתֵּ֥י בָנוֹת֮ הַ֤ב ׀ הַ֥ב שָׁל֣וֹשׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־אָ֥מְרוּ הֽוֹן׃ 16שְׁאוֹל֮ וְעֹ֪צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ 17עַ֤יִן ׀ תִּֽלְעַ֣ג לְאָב֮ וְתָב֪וּז לִֽיקֲּהַ֫ת־אֵ֥ם יִקְּר֥וּהָ עֹרְבֵי־נַ֑חַל וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי־נָֽשֶׁר׃ פ
18שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי וְ֝אַרְבָּעָ֗ לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃ 19דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר ׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י צ֥וּר דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ 20כֵּ֤ן ׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹֽא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃ פ
21תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃ 22תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃ 23תַּ֣חַת שְׂ֭נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃ פ
24אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃ 25הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא־עָ֑ז וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃ 26שְׁ֭פַנִּים עַ֣ם לֹא־עָצ֑וּם וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃ 27מֶ֭לֶךְ אֵ֣ין לָאַרְבֶּ֑ה וַיֵּצֵ֖א חֹצֵ֣ץ כֻּלּֽוֹ׃ 28שְׂ֭מָמִית בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃ פ
29שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃ 30לַ֭יִשׁ גִּבּ֣וֹר בַּבְּהֵמָ֑ה וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־כֹֽל׃ 31זַרְזִ֣יר מָתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃ 32אִם־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א וְאִם־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃ 33כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ־אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃ פ
31
VIII. Ebinwa bya Lemuweli
1 Ebinwa bya Lemuweli mwâmi w’e Masa, nnina wàmubwîrizagyabyo.
2 Mâshi mwâna wâni, mâshi k’omu ndâ! Mâshi busìngo busìnga omuliro!
3 Irhondo orhahîraga okarhega abakazi emisî yâwe, orhahîraga okacirhega bakaheza-k’abâmi.
4 Kurhahimwa kushuha abâmi, Lemuweli, kurhahimwa okushuha abâmi okucirhega amamvu, ciru n’oku baluzi okurhonya enzoga kurhabâ kwo!
5 Kuderha mpu okunywa kwankanabayibagiza olushika bàtwaga bône, obone bamâlenganya abarhindibuzîbwe.
6 Amamvu makali onagahe omuhera, idivayi onalihe ogwêrhwe n’omutula,
7 anywe, ayibagire obuhanya bumulikwo; anywe arhacikengêraga bulya bulagîrire bwâge.
8 Okazibumbûla akanwa oderhere akaduma, oderhere n’enfûzi;
9 Okazibumbûla akanwa otwe olubanja bwinjà;
omukenyi n’àbarhindibuzîbwe, okazibatwîra olubanja.
IX. Irenge ly’omukazi nkana
10 Omukazi nkana ndi wankamubona? agwêrhe ecitwîro cilushire ec’amagerhav.
11 Omurhima gw’ibà ye gubà gucikubagire, na ntakwo abule buyunguka omugwêrhe.
12 Ensiku zôshi z’obuzîne bwâge, kuciza amuciza, ci arhamulibuza.
13 Anaje aho alonze obwôya bw’ecibuzi n’ecitâni, ahirekwo n’obulenga bw’amaboko gâge.
14 Kw’abâ nka bwârho bwa murhunzi, bwo buged’ishundira kuli
15 Azûka buciri budufu, ayîkuze ab’aha kâ, agabire n’abambalikazi omukolo.
16 Akalonza ishwa analibone; bunguke bw’omu maboko gâge arhweresamwo emizâbîbu.
17 Omushângi buzibu agukobeka, n’emisî ya amaboko gâge kukolêsa ayikolêsa.
18 Anakaziba ayumvîrhe oku obushanja bwâge buli bwinjà, na budufu akamole kâge karhazimaw.
19 Okuboko anakulîkire oku bushanja, n’eminwe yâge ebûngule omugozi.
20 Anabumbûlire omukenyi enfune, alambûlire n’omugûnda okuboko.
21 Arhayôbohera enyumpa yâge oku nkuba y’olubula, bulyala ab’omu mwâge bôshi, ntà wa mushângi muguma.
22 Amalengeti gâge yêne ogaluka, omushângi gwâge gw’akaduku n’ecitâni.
23 Aha ngombe ibà agwêrheho olukengwa, ho atamala aha karhî k’abagula b’ecihugo.
24 Nyâmà wâni anakaziluka emishângi y’ecitâni aguza, n’omukaba agugulize omurhunzi.
25 Obuzibu n’olukengwa gwo mwambalo gwâgex, âsheka ene, asheke n’irhondo.
26 Anakazibumbûla akanwa n’oburhimanya, n’oku lulimi lwâge kanwa ka butûdu kakubâ.
27 Arhahabiri enjira zirhenga omu mwâge n’ezimujày, arhanalya mugati gwa bwôlo.
28 Abagala bayimanzire, mpu baderhe oku ali muny’iragi, ibà naye anakazimukûnga.
29 Abakazi bàkozire ebinjà bali banji, ci kwône w’oyo ocibalushire bôshi.
30 Iranga kurhebana lirhebana, n’obwinjà buba bwa busha,
omukazi orhînya Nyakasane ye kwânîne okukêngwaz.
31 Mumuhè oku binjà by’omu mukolo gwâge
n’aha ngombe, emirimo yâge ederhe irenge lyâge.
Proverbs 31
1דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲֽשֶׁר־יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃ 2מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶה בַּר־נְדָרָֽי׃ 3אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃ 4אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗ים אֵ֣ו שֵׁכָֽר׃ 5פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃ 6תְּנוּ־שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַיִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃ 7יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישֹׁ֑ו וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכָּר־עֽוֹד׃ 8פְּתַח־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־דִּ֝֗ין כָּל־בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃ 9פְּתַח־פִּ֥יךָ שְׁפָט־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃ פ
10אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ 11בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃ 12גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה׃ 13דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃ 14הָ֭יְתָה כָּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃ 15וַתָּ֤קָם ׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ 16זָמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ נָ֣טְעָ כָּֽרֶם׃ 17חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃ 18טָ֭עֲמָה כִּי־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־יִכְבֶּ֖ה בַלַּ֣יְלָ נֵרָֽהּ׃ 19יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישֹׁ֑ור וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃ 20כַּ֭פָּהּ פָּרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֽוֹן׃ 21לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 22מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃ 23נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃ 24סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲג֗וֹר נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃ 25עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃ 26פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃ 27צ֭וֹפִיָּה הֲלִיכ֣וֹת בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃ 28קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַֽלְלָֽהּ׃ 29רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃ 30שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃ 31תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ׃

ECC – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Muh
MUHANÛZI
OMUHANÛZI Qohelet קהלת
OMUHANÛZI Qohelet קהלת
1
OMUHANÛZI
Enshokolezi
Ecigabi cirhanzi c’eci citabu ciderhwa: «Ebinwa by’Omuhanûzi». Omu ci hebraniya Omuhanuzi aderhwa Koheleti. Koheleti kwo kuderha: omuntu oha nûla omu ndêko. Omuhanûzi anaciderhe «Mwâna wa Daudi Mwâmi w’e Yeru zalemu,. Kwo binali, owayandikaga eci citabu arhali Salomoni, ci wundi muntu waderhaga mpu Salomoni ye waciyandikaga. Owayandikaga eci citabu alonza gya engerêrezo zâge zifungirwe n’omuntu mukengwa bwenêne.
Eci citabu cirharhondekanya bwinjà ebinwa. Cinakavanga engerêrezo n’okugalukagaluka omu binwa byashambirwe mîra. «Busha buno, ngasi kantu kôshi kabâ ka busha» (1,2; 12,8). Akalamo k’omuntu ebâ ntondekanye y’ebijiro bya ngasi lubero birhagwêrhi nda na mugongo (3,1-11). Akalamo kahwera omu malibuko g’omu bushosi (12,1-7). Obuzinda bw’omuntu kuli kufà. Bôshi kufà banafè (3,14-20).
Idôso ly’ecitabu c’Omuhanûzi lyo na liguma n’idôso /ya Ayubu. Ishuzo ly’Omuhanûzi lidesire mpu: «Okuli kurhahemberwa hano igulu». Ayubu n’omuhanûzi bo baguma bulya omuhanûzi ali muntu orhagwêrhe malibuko. A rhalonza okushambâla ebiyêrekîre amalibuko aka Ayubu walibuzibagwa bwe nêne. Omuhanûzi abona kwône oku amasîma ga hano igulu gaba ga busha. Acirhûliriza n’obushagaluke busungunu bw’akalamo ka hano igulu (3,12-13; 8-15; 9,7-9).
Omuhanûzi ali muntu wa buyêmêre, cikwône orhadekereza murhima kulya kubà akalamo k’abantu karhegekwa na Nyamuzinda. Omuhanûzi ayêmêra okurhahêka Nyamuzinda lubanja (3,11-14; 7,13). Okushimba amarhegeko ga Nnâmahanga n’okumukenga kuli kwa bulagirire bulya Ye yishi byôshi. Ecitabu c’Omuhanûzi ciyêrekana okujà enyanya kw’enyigîrizo z’idini, ci rhuyigîriza oku kurhegesirwe okuyâka akalamo kinja ka hano igulu. Obugale burhankalêrha akalamo kinja kw’okuli.

EBIRIMWO

Ecigabi cirhanzi: Akalamo ka Salomoni: cigabi 1-2 2.
Ecigabi ca kabirhi: Okufà n’omulala: c. 3,1-16 3.
Ecigabi ca kasharhu: Amahano ga ngasi lubero: c. 7-12.
1 Emyanzi y’Omuhanûzi Koheleti, mwene Daudi, mwâmi w’e Yeruzalemu.
Ecigabi cirhanzi Enshula-mwanzi
2 Busha-busha, gwârhi omuhanûzi Koheleti, busha bwenêne. Byôshi bunabà busha. 3 Bunguke buci omuntu akûla omu kurhama arhama hano îdako ly’izûba? 4 Abarhanzi banagende, abandi bayishe, erhi n’igulu ho linayôsire liri. 5 Onabone izûba linyonyôke, izûba lizike, obone ligende lihike, lijinyonyôkera emunda lyajâga. 6 Empûsi onabone erhenge njir’îdako eyêrekere njira-nyanya, obone erhangibinduluka, kandi ehârhûle. 7 Enyîshi zôshi ebwa nyanja zija n’enyanja erhanayunjule, n’enyîshi zirhahwa zirhabululira emunda zâhwêra. 8 Ntâco cirharhamya. Ntâye wakaderha mpu aga masù garhabonaga obu, nîsi erhi mpu aga marhwîri garhasag’iyumva gasîme!
9 Okwali kwo kwanabâ, n’okwabire kwacibâ; na ntà kantu kahyâhya hanola îdako ly’izûba. 10 Nka kula akantu baderhire, mpu: «lâba! mpu kahyâhya aka!» Okwola kukola kubîre omu gandi mango. 11 Ci bulya kwône ntâye ocikengire ebya mîra; ciru n’enyuma, ntâye wakengêra omu nsiku zâyisha.
Akalamo ka Salomoni
12 Niono Koheletia, nàli mwâmi w’Israheli, aha Yeruzalemu. 13 Najîre aho nalongereza n’oburhimanya ebijirwa banola îdako ly’izûba byôshi. Wâni sho, bushanja bubî Nyamuzinda ahîre abantu. 14 Nasingirîze ebijirwa hanola îdako ly’izûba: kâli byôshi kubà kurhebwa kunabâ kubiva empûsi! 15 Ehiri hiniole hirhankaba hilongêdu, ehirhahali hirhankaganjirwa omu bindi.
16 Nacîderhêza niene obwo: nti oburhimanya ngwêrhe burhali bunyi, nti burhalusire abantangaga aha Yeruzalemu bôshi. Nalolêrize oburhimanya bwôshi n’obumanye bwôshi. 17 Naciyigîrize oburhimanya nayiga n’ebiyigwa, nashanga oku isirhe na buhwinja. Nayumwa oku ciru n’okwo, gali mango gafire busha. 18 Burhimanya bunji, mutula munji, obumanye oku buli bunji kwo bunarhamya.
Kohelet/Ecclesiastes 1
1 דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.
2 הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.
3 מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ–שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
4 דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
5 וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ–שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם.
6 הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.
7 כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים–שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת.
8 כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.
9 מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
10 יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.
11 אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן–עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה. {פ}
12 אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל–בִּירוּשָׁלִָם.
13 וְנָתַתִּי אֶת-לִבִּי, לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע, נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם–לַעֲנוֹת בּוֹ.
14 רָאִיתִי, אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.
15 מְעֻוָּת, לֹא-יוּכַל לִתְקֹן; וְחֶסְרוֹן, לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת.
16 דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם-לִבִּי, לֵאמֹר–אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר-הָיָה לְפָנַי עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה, חָכְמָה וָדָעַת.
17 וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה, וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת: יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם-זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ.
18 כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב.

2
1 Naderha obwo: nti nkola narhangirêreza n’ebinuna: lâba iragi! nakwo kurhebwa. 2 Amasheka, nti: isirhe! Ebinuna nti cirigi cici? 3 Nalonza okugereka omubiri gwâni omu ndalwe, n’omurhima nagubêza omu burhimanya; nalonza okucishwekera oku isirhe, nti nyumwe obununu abantu bayumva, n’ebi bajira omu buzîne bwâbo banôla îdako ly’izûba. 4 Najà omu by’obukulu, nayûbaka enyumpa nènênè, nahinga ishwa ly’emizâbîbu. 5 Njira amasâne n’emirhi y’amalehe, ntà mulehe ntahiragamwo. 6 Nasîka ebiyanja by’amîshi nti nkazidômereramwo amasâne. 7 Nabona nashîgwa n’abashizi, nashîgwa n’abajànyere. Naluza abantu, naluza n’ebintu, enkafu n’ebibuzi, kulya ku rhasagiboneka bundi aha Yeruzalemu. 8 Nalundula ensaranga n’amasholo, nayûbaka ecibîkiro c’abâmi naluza n’ebihugo; najaho nalâlika abimbiza b’abalume n’ab’abakazi, ebi abantu balimbamwo byoshî, nabumba amasanduku n’amasanduku. 9 Nagala narhaluka abantangaga aha Yerusalemu, erhi nangwêrhage n’obushinganyanya obwob. 10 Eb’ îsù lisîma byôshi nalihabyo, ngasi hinunu omurhima gusîma hyôshi, ntâhyo naguyîmire, omukolo gwâni gwôshi nayumva gunansimîsize, kwabâ kwo na kwâni omu mirimo yôshi. 11 Nagerêreza ebiyêrekîre emikolo amaboko gâni gakola, n’ebiyêrekîre okurhama nàrhamire, nti kwôshi kwamabâ kurhebwa, nti na ntà bunguke bubâ hanôla igulu.
12 Nadôsa emirhima oku biyêrekîre oburhimanya, obuhwinja n’isirhe. Ka ndolage! owayîma omu bya mwâmi bici ajira? Bici byajizirwe!. 13 Mbwinage neci oku oburhimanya bwo bukulu oku isirhe, n’omûshi gwomukulu aha budufu: 14 Omurhimanya anabone aha agera, oku omusirhe aja atunduza. Kubàge! Ci kwône mmanyire oku bombi obuzinda bwâbo buli buguma.
15 Naderha obwo, nti oku omusirhe ayishibâ kwo n’omurhimanya ayishibâ, akabâ ntyo, oburhimanya buligi bwa cici? Naderha obwo nti nakwo kunali ku rhebwa. 16 Bulyala ntâye okengêrwa kasanzi, ôli omurhimanya, ôli omusirhe; erhi ensiku zinalondana nka kanga, erhi bamanayibagira bombi na bombi; omurhimanya kufà anafa aka omusirhe. 17 Akalamo ntakakwirirwa, bulyala okubà hanôla igulu ntakusîma; byôshi kuli kurhebwa, ganali mango gafire busha.
18 Ntasîma bankwirize omukolo nakozire hanôla igulu, omukolo ndekire omwâna wayishiyîma omu byâni. 19 Câba mushâna, ndi omanyire erhi ayishibâ murhimanya erhi musirhe? Ye wanayishiyîma omu mirimo yâni yôshi, muli ebira byajàgamwo entûbano n’oburhimanya bw’obuzîne bwâni bwôshi. Nanga kuli kurhebwa kunali kuhaba lwôshi. 20 Mpakanyirage okurhama narhamire hano igulu.
21 Omuntu wakozire n’oburhimanya, n’obulenga, anayêrekana oku aha shire, ebyâge abisigîre omwôlo! 22 Bunguke buci akûzirage omu kurhama a rhamire, omu misî yôshi ajizire, amango acihali? 23 N’ensiku zâge z’amalibuko, n’okugenderera akazâgigenderera ebyâge, n’okurhanya akazâgilâla arhanya? Kurhebwa okwo hacu.
24 Okusîma kw’omuntu, kunali okulya n’okunywa, n’amango minjà omu mukoloc. Kwo nambona nk’ebyo byôshi omu nfune za Nyamuzinda birhenga, 25 bulyala obugale n’obukenyi Nyamuzinda birhengakwo: 26 oyu alonzize anamuhe okurhimanya, okumanya n’okusîma, anarhume n’omunya-byâha mpu alongeze analundikire oyu Nyamuzinda arhonyize, nanga, okwo kuli kurhebwa ganali mango gafire busha.

Kohelet/Ecclesiastes 2
1אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה בְשִׂמְחָ֖ה וּרְאֵ֣ה בְט֑וֹב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל׃ 2לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה׃ 3תַּ֣רְתִּי בְלִבִּ֔י לִמְשֹׁ֥וךְ בַּיַּ֖יִן אֶת־בְּשָׂרִ֑י וְלִבִּ֞י נֹהֵ֤ג בַּֽחָכְמָה֙ וְלֶאֱחֹ֣ז בְּסִכְל֔וּת עַ֣ד אֲשֶׁר־אֶרְאֶ֗ה אֵי־זֶ֨ה ט֜וֹב לִבְנֵ֤י הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשׂוּ֙ תַּ֣חַת הַשָּׁמַ֔יִם מִסְפַּ֖ר יְמֵ֥י חַיֵּיהֶֽם׃ 4הִגְדַּ֖לְתִּי מַעֲשָׂ֑י בָּנִ֤יתִי לִי֙ בָּתִּ֔ים נָטַ֥עְתִּי לִ֖י כְּרָמִֽים׃ 5עָשִׂ֣יתִי לִ֔י גַּנּ֖וֹת וּפַרְדֵּסִ֑ים וְנָטַ֥עְתִּי בָהֶ֖ם עֵ֥ץ כָּל־פֶּֽרִי׃ 6עָשִׂ֥יתִי לִ֖י בְּרֵכ֣וֹת מָ֑יִם לְהַשְׁק֣וֹת מֵהֶ֔ם יַ֖עַר צוֹמֵ֥חַ עֵצִֽים׃ 7קָנִ֨יתִי֙ עֲבָדִ֣ים וּשְׁפָח֔וֹת וּבְנֵי־בַ֖יִת הָ֣יָה לִ֑י גַּ֣ם מִקְנֶה֩ בָקָ֨ר וָצֹ֤אן הַרְבֵּה֙ הָ֣יָה לִ֔י מִכֹּ֛ל שֶֽׁהָי֥וּ לְפָנַ֖י בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 8כָּנַ֤סְתִּי לִי֙ גַּם־כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וּסְגֻלַּ֥ת מְלָכִ֖ים וְהַמְּדִינ֑וֹת עָשִׂ֨יתִי לִ֜י שָׁרִ֣ים וְשָׁר֗וֹת וְתַעֲנוּגֹ֛ת בְּנֵ֥י הָאָדָ֖ם שִׁדָּ֥ה וְשִׁדּֽוֹת׃ 9וְגָדַ֣לְתִּי וְהוֹסַ֔פְתִּי מִכֹּ֛ל שֶׁהָיָ֥ה לְפָנַ֖י בִּירוּשָׁלִָ֑ם אַ֥ף חָכְמָתִ֖י עָ֥מְדָה לִּֽי׃ 10וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁאֲל֣וּ עֵינַ֔י לֹ֥א אָצַ֖לְתִּי מֵהֶ֑ם לֹֽא־מָנַ֨עְתִּי אֶת־לִבִּ֜י מִכָּל־שִׂמְחָ֗ה כִּֽי־לִבִּ֤י שָׂמֵ֨חַ֙ מִכָּל־עֲמָלִ֔י וְזֶֽה־הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י מִכָּל־עֲמָלִֽי׃ 11וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י בְּכָל־מַעֲשַׂי֙ שֶֽׁעָשׂ֣וּ יָדַ֔י וּבֶֽעָמָ֖ל שֶׁעָמַ֣לְתִּי לַעֲשֹׂ֑ות וְהִנֵּ֨ה הַכֹּ֥ל הֶ֨בֶל֙ וּרְע֣וּת ר֔וּחַ וְאֵ֥ין יִתְר֖וֹן תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12וּפָנִ֤יתִֽי אֲנִי֙ לִרְא֣וֹת חָכְמָ֔ה וְהוֹלֵל֖וֹת וְסִכְל֑וּת כִּ֣י ׀ מֶ֣ה הָאָדָ֗ם שֶׁיָּבוֹא֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת אֲשֶׁר־כְּבָ֖ר עָשֽׂוּהוּ׃ 13וְרָאִ֣יתִי אָ֔נִי שֶׁיֵּ֥שׁ יִתְר֛וֹן לַֽחָכְמָ֖ה מִן־הַסִּכְל֑וּת כִּֽיתְר֥וֹן הָא֖וֹר מִן־הַחֹֽשֶׁךְ׃ 14הֶֽחָכָם֙ עֵינָ֣יו בְּרֹאשֹׁ֔ו וְהַכְּסִ֖יל בַּחֹ֣שֶׁךְ הוֹלֵ֑ךְ וְיָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֔נִי שֶׁמִּקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃ 15וְאָמַ֨רְתִּֽי אֲנִ֜י בְּלִבִּ֗י כְּמִקְרֵ֤ה הַכְּסִיל֙ גַּם־אֲנִ֣י יִקְרֵ֔נִי וְלָ֧מָּה חָכַ֛מְתִּי אֲנִ֖י אָ֣ז יוֹתֵ֑ר וְדִבַּ֣רְתִּי בְלִבִּ֔י שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 16כִּי֩ אֵ֨ין זִכְר֧וֹן לֶחָכָ֛ם עִֽם־הַכְּסִ֖יל לְעוֹלָ֑ם בְּשֶׁכְּבָ֞ר הַיָּמִ֤ים הַבָּאִים֙ הַכֹּ֣ל נִשְׁכָּ֔ח וְאֵ֛יךְ יָמ֥וּת הֶחָכָ֖ם עִֽם־הַכְּסִֽיל׃ 17וְשָׂנֵ֨אתִי֙ אֶת־הַ֣חַיִּ֔ים כִּ֣י רַ֤ע עָלַי֙ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה שֶׁנַּעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּֽי־הַכֹּ֥ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 18וְשָׂנֵ֤אתִֽי אֲנִי֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י שֶׁאֲנִ֥י עָמֵ֖ל תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ שֶׁ֣אַנִּיחֶ֔נּוּ לָאָדָ֖ם שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽי׃ 19וּמִ֣י יוֹדֵ֗עַ הֶֽחָכָ֤ם יִהְיֶה֙ א֣וֹ סָכָ֔ל וְיִשְׁלַט֙ בְּכָל־עֲמָלִ֔י שֶֽׁעָמַ֥לְתִּי וְשֶׁחָכַ֖מְתִּי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 20וְסַבּ֥וֹתִֽי אֲנִ֖י לְיַאֵ֣שׁ אֶת־לִבִּ֑י עַ֚ל כָּל־הֶ֣עָמָ֔ל שֶׁעָמַ֖לְתִּי תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 21כִּי־יֵ֣שׁ אָדָ֗ם שֶׁעֲמָל֛וֹ בְּחָכְמָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכִשְׁר֑וֹן וּלְאָדָ֞ם שֶׁלֹּ֤א עָֽמַל־בּוֹ֙ יִתְּנֶ֣נּוּ חֶלְק֔וֹ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרָעָ֥ה רַבָּֽה׃ 22כִּ֠י מֶֽה־הוֶֹ֤ה לָֽאָדָם֙ בְּכָל־עֲמָל֔וֹ וּבְרַעְי֖וֹן לִבּ֑וֹ שֶׁה֥וּא עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 23כִּ֧י כָל־יָמָ֣יו מַכְאֹבִ֗ים וָכַ֨עַס֙ עִנְיָנ֔וֹ גַּם־בַּלַּ֖יְלָה לֹא־שָׁכַ֣ב לִבּ֑וֹ גַּם־זֶ֖ה הֶ֥בֶל הֽוּא׃ 24אֵֽין־ט֤וֹב בָּאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְהֶרְאָ֧ה אֶת־נַפְשֹׁ֛ו ט֖וֹב בַּעֲמָל֑וֹ גַּם־זֹה֙ רָאִ֣יתִי אָ֔נִי כִּ֛י מִיַּ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 25כִּ֣י מִ֥י יֹאכַ֛ל וּמִ֥י יָח֖וּשׁ ח֥וּץ מִמֶּֽנִּי׃ 26כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱס֣וֹף וְלִכְנ֗וֹס לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

3
Olufù
1 Ngasi kantu kajira amango gako,
habà n’amango g’okukola ngasi kantu kanali îdako ly’izûba.
2 Habà amango g’okuburha n’amango g’okufà;
amango g’okurhwêra, n’amango g’okurhwerûla.
3 Habà amango g’okuyîrha, n’amango g’okufumya; amango g’okushâba, n’amango g’okuyûbaka.
4 Habà amango g’okulaka, n’amango g’okusheka;
n’amango g’endûlù n’aga okusâma.
5 Habà amango g’okubanda amabâle, n’amango g’okugarhôlogola;
amango g’okubagalira, n’ag’okuleka okubagalira.
6 Habà amango g’okulongereza, n’amango g’okuheza;
amango g’okubîka, n’ag’okukabulira.
7 Habà amango g’okubera, n’amango g’okuhanga; amango g’okuganîra n’aga okuhulika. 8 Haba amango g’okurhonya, n’amango g’okushômba;
amango g’entambala n’aga omurhûla.
9 Bici omuntu akolerad ebi akola? 10 Ndwîrhe nalolêreza obulenga Nyamuzinda aha abantu. 11 Ngasi ehi ajira, hikwânana amango gahyo, ci kwône omu kulola amango gôshi, ebi Nyamuzinda ajira kurhenga emurhondêro kuhika ebuzinda, birhumvikana. 12 Nyumvîrhage oku obusîme bw’omuntu mwone bubà omu kununirwa n’omu kushagaluka amango acihali. 13 Okulya n’okunywa, okucihà ehisanzi omu mirimo, eri ngalo ya Nyamuzinda. 14 Manyire oku oburhegesi bwa Nyamuzinda burhajira mihindûlo. Kala kantu karhajakwo kandi, n’akalâla karhashôsholwakwo: Nyamuzinda alonzize abantu bakazimurhînya. 15 Ehiri ene, arhali ene erhi hibà; okwayishibà, mîra kwabaga; Nyamuzinda asîma oyu bashimbulwire.
16 Kwône ncidwîrhe nasinza hanôla igulu: aha batwîra olubanja, bushungu buhali oku ntebe y’omushinganyanya, cishungu cikuli. 17 Kwo kuderhaga: nti Nyamuzinda atwa olubanja lw’omushinganyanya, atwe n’olw’ecishungu, bu lyala hali amango g’okujirira byôshi hanôla. 18 Nashubiderha kandi obwo, nti kwo abantu banali ntyo: kuderha mpu Nyamuzinda yêne abayêrekane oku 3, 9: Omwigiriza acîdôsize bulya gurhi omuntu arhacihangana okukola na bici birhuma arhindibuka hano igulu? Omwigîriza ashuzize kuli elyo idôso omu mulongo gwa 10 n’ogukulikire oku Nyamuzinda yerhegeka byôshi; rhurhakamanya ebiba Nyamuzinda emurhima, bulya rhuli barhôrho bwenêne embere zâge, co cirhumire erhi Nyamuzinda akashobôza omuntu iragi, kukwânîne ashagaluke anakome akagasha. banali, anamanyîse oku: omuntu oku wâbomuntu cibà ciryanyi kula eciryanyi cinabà. 19 Neci obuzinda bw’omuntu n’obw’ecintu bwo na buguma, omuntu anafè n’ecintu cifè bombi buzîne buguma babà bagwêrhe; eci omuntu alushire ecintu ciri ntâco. 20 Bombi haguma banajà; bombi omu budaka barhenga, n’omu budaka bashubira bombi. 21 Ndi omanyire erhi omûka gw’abantu guna sôkere enyanya, erhi omûka gw’ebintu gunayandagalire ekuzimu.
22 Niehe mbwîne oku okusîma omuntu akasîma, kunali kusîmîsibwa n’emikolo yâge kwône, bulya kwo analemirwe ntyo. Ndi wayishigimuyêreka ebyayishibà enyuma zage?
Kohelet/Ecclesiastes 3
1לַכֹּ֖ל זְמָ֑ן וְעֵ֥ת לְכָל־חֵ֖פֶץ תַּ֥חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ ס
2עֵ֥ת לָלֶ֖דֶת וְעֵ֣ת לָמ֑וּת עֵ֣ת לָטַ֔עַת וְעֵ֖ת לַעֲק֥וֹר נָטֽוּעַ׃ 3עֵ֤ת לַהֲרוֹג֙ וְעֵ֣ת לִרְפּ֔וֹא עֵ֥ת לִפְר֖וֹץ וְעֵ֥ת לִבְנֽוֹת׃ 4עֵ֤ת לִבְכּוֹת֙ וְעֵ֣ת לִשְׂח֔וֹק עֵ֥ת סְפ֖וֹד וְעֵ֥ת רְקֽוֹד׃ 5עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים וְעֵ֖ת כְּנ֣וֹס אֲבָנִ֑ים עֵ֣ת לַחֲב֔וֹק וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק׃ 6עֵ֤ת לְבַקֵּשׁ֙ וְעֵ֣ת לְאַבֵּ֔ד עֵ֥ת לִשְׁמ֖וֹר וְעֵ֥ת לְהַשְׁלִֽיךְ׃ 7עֵ֤ת לִקְר֨וֹעַ֙ וְעֵ֣ת לִתְפּ֔וֹר עֵ֥ת לַחֲשֹׁ֖ות וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר׃ 8עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃ ס
9מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל׃ 10רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃ 11אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת־הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֽוֹף׃ 12יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַעֲשֹׂ֥ות ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו׃ 13וְגַ֤ם כָּל־הָאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְרָאָ֥ה ט֖וֹב בְּכָל־עֲמָל֑וֹ מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 14יָדַ֗עְתִּי כִּ֠י כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֤ה הָאֱלֹהִים֙ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְעוֹלָ֔ם עָלָיו֙ אֵ֣ין לְהוֹסִ֔יף וּמִמֶּ֖נּוּ אֵ֣ין לִגְרֹ֑עַ וְהָאֱלֹהִ֣ים עָשָׂ֔ה שֶׁיִּֽרְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃ 15מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף׃ 16וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃ 17אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכָל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כָּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם׃ 18אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃ 19כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן־הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל׃ 20הַכֹּ֥ל הוֹלֵ֖ךְ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֑ד הַכֹּל֙ הָיָ֣ה מִן־הֶֽעָפָ֔ר וְהַכֹּ֖ל שָׁ֥ב אֶל־הֶעָפָֽר׃ 21מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֨וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃ 22וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טוֹב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְק֑וֹ כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֨נּוּ֙ לִרְא֔וֹת בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו׃
4
Rhugende banga…
1 Ncidwîrhe nàsinza oku abantu barhindibuka hano igulu: lâba emirenge y’abalibuzibwa, barhanagwêrhi carhûliriza; lâba n’olunda lw’abalibuza abandi, emisî! barhagwêrhi cârhûliriza. 2 Co cirhumire ncîsîmira banyakwigendera bacifirîre kulusha abazîne bacirimwo omûka. 3 Na kulusha abo bombi, ye nsîmire olya orhaciburhwa, arhanacibona amaligo gakolwa hanôla igulu. 4 Mbwîne oku ngasi kucihangâna na ngasi lubanja omuntu ayazize, bunali bwagalwa bw’omuntu oku wâbo. Kuli kurhebwa ganali mango gafire busha. 5 Omusirhe nderaminwe, anacîrye, gwârhi abaderha, ci kwône, 6 aha omuntu akaluha kabirhi n’okuheza amango, akaluhùka liguma lya bulume.
Okubà kahûmba
7 Ncidwîrhe nabona okundi kurhebwa kubà hanôla igulu: 8 Rhuderhe omuntu òli kahûmba: orhajira mwâna arhajira na wâbo: omukolo gwâge gurhaheka, n’amasù gâge garhajira oku gankagala. Obwola kwo biri ntyo, ndi ndwirhage nâkolera nieki mbule bwanacîsimîsa? Nanga birhali byo; kunali kurhebwa.
9 Aba omuntu akaba kahumba, bakabà babirhi, kulya kubà go mango omukolo gugwêrhe obunguke. 10 Erhi hankajira owakulûmba, owâbo anamuzûsa: Ci kwône owakulumba nka ali yêne, arhanagwêrhi càzûsa, yêne oku lwâge: 11 N’abantu bakagwîshira babirhi banayumve idûrhu; ci oli yêne kurhi akabona idûrhu?
12 Akahumba kanakubwe, ababirhi basêre, n’olukoba lwa migozi isharhu lurhatwîka duba. 13 Omurhumba mukenyi na murhimanya ye mukulu aha mwâmi mushosi na muhwinja, orhayishidôsa ihano. 14 Omurhumba anarhenga omu mugozi ajiyanka oburhegesi, nîsi erhi aburhwe mukenyi omu bwâmi. 15 Mbwîne oku abali buno ye barhonyize omurhumba, owa kabirhi, owa shamula oburhegesi. 16 Ayimangîre olubaga lunji-lunji; ntà burhe akabà bacîyûnjuza buzinda! neci kuli kurhebwa ganali mango gafire busha.
17 Omanye igenda lyâwe nka wajà omu kâ-Nyamuzinda. Ojè hôfi lyo oyumvîrhiza: enterekêro yo nkulu aha ntûlo y’abasirhe, ciru akaba barhamanyiri oku kubî bajizire.
Kohelet 4
1וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָאֶרְאֶה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה ׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם׃ 2וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה׃ 3וְטוֹב֙ מִשְּׁנֵיהֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עֲדֶ֖ן לֹ֣א הָיָ֑ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־רָאָה֙ אֶת־הַמַּעֲשֶׂ֣ה הָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 4וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כָּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כָּל־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 5הַכְּסִיל֙ חֹבֵ֣ק אֶת־יָדָ֔יו וְאֹכֵ֖ל אֶת־בְּשָׂרֽוֹ׃ 6ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חָפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 7וְשַׁ֧בְתִּי אֲנִ֛י וָאֶרְאֶ֥ה הֶ֖בֶל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 8יֵ֣שׁ אֶחָד֩ וְאֵ֨ין שֵׁנִ֜י גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ וְאֵ֥ין קֵץ֙ לְכָל־עֲמָל֔וֹ גַּם־עֵינ֖יוֹ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע עֹ֑שֶׁר וּלְמִ֣י ׀ אֲנִ֣י עָמֵ֗ל וּמְחַסֵּ֤ר אֶת־נַפְשִׁי֙ מִטּוֹבָ֔ה גַּם־זֶ֥ה הֶ֛בֶל וְעִנְיַ֥ן רָ֖ע הֽוּא׃ 9טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם׃ 10כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ׃ 11גַּ֛ם אִם־יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם׃ 12וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק׃ 13ט֛וֹב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹא־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֽוֹד׃ 14כִּֽי־מִבֵּ֥ית הָסוּרִ֖ים יָצָ֣א לִמְלֹ֑ךְ כִּ֛י גַּ֥ם בְּמַלְכוּת֖וֹ נוֹלַ֥ד רָֽשׁ׃ 15רָאִ֨יתִי֙ אֶת־כָּל־הַ֣חַיִּ֔ים הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עִ֚ם הַיֶּ֣לֶד הַשֵּׁנִ֔י אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד תַּחְתָּֽיו׃ 16אֵֽין־קֵ֣ץ לְכָל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃ 17שְׁמֹ֣ר רַגְלְיךָ֗ כַּאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וְקָר֣וֹב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי־אֵינָ֥ם יוֹדְעִ֖ים לַעֲשֹׂ֥ות רָֽע׃
5
1 Orhakazâgiderha duba-duba, orhanahîraga okahà Nyamuzinda omuhigo duba-duba; bulya Nyamuzinda yo abà emalunga nâwe hano igulu. Kwo kuderha oku orhaluzagya ebinwa: 2 Emanja nyinji zo zilêrha ebilôrho n’ebinwa binji bilerhe okuderha nka musirhe.
3 Erhi wankahà Nyamuzinda omuhigo, onacisêzagye n’okugujira, bulya Nyamuzinda arhasîma abalimwo isirhe: omuhigo wamuhire onagusêzagye. 4 Ciru, ah’omuntu ankahâna omuhigo arhakole, ankaleka bwaguhâna kwo kukulu. 5 Orhazigaga akanwa kâwe kakujira mulenzi, orhanajagibwîra malahika wâwe mpu orhakujizire n’oluhinzo. Cankarhuma wahà Nyamuzinda igwârhiro ly’okukalihira ebinwa byâwe n’ery’okushâba obûbake bw’amaboko gâwe? 6 Ebilôrho binji byo bilêrha okurhebwa, n’ebinwa binji bilêrhe okufumwa n’amango. Obwo kwo biri ntyo okazirhînya Nyamuzinda.
Obulenzi
7 Irhondo okabona banyaga omukenyi muli cihugo cirebe, obone balyâlyâ nye banalenganye, orhasômeragwa. Bakubwîra mpu mukulu mulebe, akulirwe n’owundi mukulu, na ntyo na ntyo. 8 Bakubwîre mpu binjà bya lubaga bi rhumire, na mpu mwâmi balwira.
Amagerha
9 Osîma ensaranga, arhabona ezamuyigusa, n’osîma obugale arhajira aha burhenga; kunali kurhebwa okwo nakwo. 10 Aha ebirugu biluga ho haluga n’abasengezi; na nnabyo cici agwêrhage? Kusîma kwa masù. 11 Iro ly’omukòzi lirhahimwa kununa, ciru akalya hinyi erhi hinji; ci omugale yêhe obwigusi bwâge burhamuzigira ahunga.
12 Hali obulênzi mbona buluga hano igulu: obugale nnabwo abîka bumule rhere omuhona. 13 Oburhunzi bwahona, bunarhume aherwa n’ebyâge, aburhe omwâna amango arhacigwêrhi bici. 14 Aburhagwa bushugunu, ashubibà mu shugunu; omukolo gwâge gurhamurhengeragamwo ehyasigala omu nfune. 15 Kuli kulenga bwenêne okubà yeshubiribà mushugunu: bunguke buci akuzirage omu kubà busha akolîre? 16 N’ensiku zâge zôshi mwo zihwera omu burhe, omu mutula, omu ntanya, endwâla n’omungo.
17 Alaga oku mbwîne: okasîma omuntu, akasîma kuli kulya n’okunywa, n’okubona obuluhûkiro omu mukolo akola hano igulu, erhi n’ensiku Nyamuzi nda ahâga omuntu zanayisha zâgera, bulyâlya kwo omuntu analemirwe ntyo. 18 N’amango Nyamuzinda ahîre omuntu obugale mpu ahirhire, bulya bugale omuntu anabuyumanyanyagye, abulye, asîme anacîsime omu mukolo gwâge, bulyâlya eri ngalo ya Nyamuzinda. 19 Lyôki ciru omuntu ankarhangibà nk’ayibagira ensiku z’obuzîne bwâge, amango Nyamuzinda aciyibàgizize omuntu n’ago masîma.
Kohelet/Ecclesiastes 5.
1אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהוֹצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י הָאֱלֹהִ֤ים בַּשָּׁמַ֨יִם֙ וְאַתָּ֣ה עַל־הָאָ֔רֶץ עַֽל־כֵּ֛ן יִהְי֥וּ דְבָרֶ֖יךָ מְעַטִּֽים׃ 2כִּ֛י בָּ֥א הַחֲל֖וֹם בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן וְק֥וֹל כְּסִ֖יל בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים׃ 3כַּאֲשֶׁר֩ תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לֵֽאלֹהִ֗ים אַל־תְּאַחֵר֙ לְשַׁלְּמ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בַּכְּסִילִ֑ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר שַׁלֵּֽם׃ 4ט֖וֹב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר מִשֶּׁתִּדּ֖וֹר וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃ 5אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֨יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ וְאַל־תֹּאמַר֙ לִפְנֵ֣י הַמַּלְאָ֔ךְ כִּ֥י שְׁגָגָ֖ה הִ֑יא לָ֣מָּה יִקְצֹ֤ף הָֽאֱלֹהִים֙ עַל־קוֹלֶ֔ךָ וְחִבֵּ֖ל אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 6כִּ֣י בְרֹ֤ב חֲלֹמוֹת֙ וַהֲבָלִ֔ים וּדְבָרִ֖ים הַרְבֵּ֑ה כִּ֥י אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים יְרָֽא׃ 7אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ וְגֵ֨זֶל מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֨דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל גָּבֹ֨הַּ֙ שֹׁמֵ֔ר וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃ 8וְיִתְר֥וֹן אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל ה֑יּא מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד׃ 9אֹהֵ֥ב כֶּ֨סֶף֙ לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף וּמִֽי־אֹהֵ֥ב בֶּהָמ֖וֹן לֹ֣א תְבוּאָ֑ה גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 10בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־רְא֥יּת עֵינָֽיו׃ 11מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ ל֖וֹ לִישֹֽׁון׃ 12יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֽוֹ׃ 13וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָד֖וֹ מְאֽוּמָה׃ 14כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמּ֔וֹ עָר֛וֹם יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א וּמְא֨וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָל֔וֹ שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֽוֹ׃ 15וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כָּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ׃ 16גַּ֥ם כָּל־יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחָלְי֥וֹ וָקָֽצֶף׃ 17הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי ט֣וֹב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּוֹת וְלִרְא֨וֹת טוֹבָ֜ה בְּכָל־עֲמָל֣וֹ ׀ שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־חַיָּ֛ו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים כִּי־ה֥וּא חֶלְקֽוֹ׃ 18גַּ֣ם כָּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיט֨וֹ לֶאֱכֹ֤ל מִמֶּ֨נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְק֔וֹ וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּעֲמָל֑וֹ זֹ֕ה מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 19כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃
6
1 Hali obundi buhanya ncibwîne hano igulu, oku irhwe ly’abantu. 2 Omuntu Nyamuzinda ahîre okugala, okubîka n’okukengwa: olya orhaganya buligo arhanabulanga. Nyamuzinda amuyêreke arhanamuzigire alya, ci kwône aleke ow’embuga abè yebirya. Kuli kurhebwa okwo, kunali kulibuka bwenêne! 3 Nîsi erhi omuntu waligwêrhe bâna bâge igana n’okulama myâka minji, owanaga likola àli mulamu. Bayumve mpu bamusigîsize ebyâge abule ciru n’enshinda abishwamwo! Lyo nkaderhaga nti «ecimomano co cikulu».
4 Arhenge omu mwizimya, anaje omu mwizimya; ci kwône naye izîno lyâge lijirekwo omwizimya. 5 Arhabonaga izûba, arhanabwini buluhûkiro; omurhanzi arhalushiri owâbo. 6 Ciru ankalamire kabirhi kabirhi myâka cihumbi, buzira kulya oku byâge, kâli bombi haguma bahwerire?
7 Okulya kw’omuntu arhamira, n’enda erhi erhanasîma; 8 Bici omurhimanya alushire omusirhe? Kurhi rhwankaderha oku omukenyi ayishi oku omuntu ayôrha omu bandi? 9 K’ehyaboneka hyo hikulu oku hiri omu nda? Kuli kurhebwa ganali mango gafire busha.
10 Okwarhanziribà bamanyire izîno lyakwo, banamanyire omuntu ali cici: arhankalwîsa omulushire misîe. 11 Omuntu akaluza ebinwa, analuze n’ebi aciyunjuliza, kucirigi kwa bici okuluza ebinwa? 12 Ndi omanyire ebyankakwânana omuntu.ocizîne, ngasi lusiku lujà oku nkuba lunakwirhe obulenzi, naye anayisha ayonda nka cizunguzungu! Ndi wakamubwîra ebyayishibà bano igulu enyuma zâge?
Kohelet/Ecclesiastes 6
1יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃ 2אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשֹׁ֣ו ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא׃ 3אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃ 4כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה׃ 5גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה׃ 6וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃ 7כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃ 8כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים׃ 9ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ 10מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמ֔וֹ וְנוֹדָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם שֶׁהתַּקִּ֖יף מִמֶּֽנּוּ׃ 11כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃ 12כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵעַ֩ מַה־טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
7
Ecigabi ca kabiri
Enshokolezi
1 Izîno lyo likulu oku mavurha g’engulo ndârhi; n’olusiku lw’okufà lwo lukulu aha lusiku lw’okuburhwa. 2 Aha omuntu ankaja aha balya, ankaja aha balaka, bulya bwo buzinda bwa ngasi muntu, n’omuntu naye anakengêre okwo. 3 Aha omuntu ankasheka ankabà burhe, n’obukali bw’ebusù buyinjiha. 4 Omurhimanya anakazigerêreza oguli ebufire n’omusirhe yêhe akengêrage ahâli amasîma. 5 Aha omuntu ankayumvîrhiza olwimbo lw’omusirhe, ankayumvîrhiza ihano ly’omurhimanya. 6 Bulyala olwimbo lw’omusirhe kwo lujira olubi nka nshâli za mishûgi îdako ly’enyungu; kuli kurhebwa. 7 N’amasheka ganahwìnjagaze omurhìmanya, n’amasìma ganahûse omu rhima.
Obuhane
8 Aha wankabà aha barhondêra akantu wankabà aha kâshwìnjwa, omurhima gw’okulinda, gwomukulu aha bwihâmbi. 9 Orhahîra okacîdîrhibula duba-duba, bulyala murhima gwa musirhe gubà mwo entanya. 10 Orhaderhaga erhi: cìcî cirhumire ensiku zàli burhanzi zilusha eziri buno? Kulya kubà eryôla idôso lirhali lya burhimanya. 11 Oburhimanya kwo buyinjiha nka kashambala, abali hanôla igulu bwo bukwânana. 12 Bulyala olwakiro lw’oburhimanya lwo na lwakiro lw’ensaranga, n’obu nguke bw’obumanye kunali kulya oburhimanya buciza nnabo. 13 Orhangilola omukolo gwa Nyamuzìnda: ndî wankagondôla ehi agô ndesire? 14 Olusiku lw’obusîme, onashagaluke; n’olusìku lw’obuhanya, olole kwône: Nyamuzinda wabijiraga byombi, mpu ly’omuntu alekîbona akantu enyuma zage yênef. 15 Omu buzîne bwâni bw’omurhebwa, bàbwîne omushìnganyanya afa omu bushinganyanya bwâge, n’enkola-maligo yasigala omu maligo gâyo. 16 Orhabàga mushinganyanya okurhalusire olugero, orhacijiraga murhima nya omu masù g’abandi; cici carhuma wacilibuza? 17 Orhahîraga okabîha okurhalusire olugero, omanye wankanasirhaha; ca rhuma wafa embere amango gâwe gahike. 18 Kukwânîne omuntu asêze ehi buzira kuleka hira, bulyala okenga Nyamuzinda, anabihikekwo byombi. 19 Oburhimanya bunahè omurhimanya emisî elushire eya barhambo ìkumî omu lugo luguma. 20 Hanôla igulu harhali omuntu mushinganyanya olya wankakola amìnja buzira kulogorha cìru n’eriguma. 21 Obwo kwo birî ntyo, orhahîraga okayumvîrhiza emyanzi minji-minji, wa nkanayumva baderha oku mwambali wâwe akuderhaga buligo. 22 Nâwe wêne omurhima gwâwe gurhahabiri kanga wamaderha abandi ku bî! 23 Ebyo byôshi nabigeziremwo n’oburhimanya, namanya nti nnandi mu rhimanya, ci kwône bindushire bulî. 24 Akantu kali kandushire bulî, kali emwina kuli kuli, ndi wankakahika-kwo? 25 Nashubijà aho nacihangâna nti nongereze oburhimanya haguma n’oluhe mbo; nti manye oku obubî linali isirhe, n’oku okuhwinjagala kunali kuhaba. 26 Ka ntabugâna ebirhalusire olufu bululu: omukazi wa! bulyala omukazi gubà murhego, n’omurhima gwâge kabà keshe, n’amaboko gâge bubà budagule: orhînya Nyamuzinda yefuma abakazi, ci enkola-maligo erhafuma. 27 Alaga ebi, mbwîne, Koheleti okudesire, erhi nankabihira haguma byôshi. 28 Ishiriza, nalonzize nalonza, ci ntarhôlaga. Mulume muguma omu cihu mbî, neci mmubwîne, mukazi muguma muli bôshi ntamubwini. 29 Alaga kwône ebi mbwîne obwo: Nyamuzinda ajizire omuntu mwîrhôhye, naye yêne yedwirhage alonza okuhalûla ebihazire!
Kohelet/Ecclesiastes 7
1ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃ 2ט֞וֹב לָלֶ֣כֶת אֶל־בֵּֽית־אֵ֗בֶל מִלֶּ֨כֶת֙ אֶל־בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה בַּאֲשֶׁ֕ר ה֖וּא ס֣וֹף כָּל־הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־לִבּֽוֹ׃ 3ט֥וֹב כַּ֖עַס מִשְּׂחֹ֑ק כִּֽי־בְרֹ֥עַ פָּנִ֖ים יִ֥יטַב לֵֽב׃ 4לֵ֤ב חֲכָמִים֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔בֶל וְלֵ֥ב כְּסִילִ֖ים בְּבֵ֥ית שִׂמְחָֽה׃ 5ט֕וֹב לִשְׁמֹ֖עַ גַּעֲרַ֣ת חָכָ֑ם מֵאִ֕ישׁ שֹׁמֵ֖עַ שִׁ֥יר כְּסִילִֽים׃ 6כִּ֣י כְק֤וֹל הַסִּירִים֙ תַּ֣חַת הַסִּ֔יר כֵּ֖ן שְׂחֹ֣ק הַכְּסִ֑יל וְגַם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 7כִּ֥י הָעֹ֖שֶׁק יְהוֹלֵ֣ל חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־לֵ֖ב מַתָּנָֽה׃ 8ט֛וֹב אַחֲרִ֥ית דָּבָ֖ר מֵֽרֵאשִׁית֑וֹ ט֥וֹב אֶֽרֶךְ־ר֖וּחַ מִגְּבַהּ־רֽוּחַ׃ 9אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃ 10אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה׃ 11טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה עִֽם־נַחֲלָ֑ה וְיֹתֵ֖ר לְרֹאֵ֥י הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחָכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת הַֽחָכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ׃ 13רְאֵ֖ה אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ׃ 14בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃ 15אֶת־הַכֹּ֥ל רָאִ֖יתִי בִּימֵ֣י הֶבְלִ֑י יֵ֤שׁ צַדִּיק֙ אֹבֵ֣ד בְּצִדְק֔וֹ וְיֵ֣שׁ רָשָׁ֔ע מַאֲרִ֖יךְ בְּרָעָתֽוֹ׃ 16אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם׃ 17אַל־תִּרְשַׁ֥ע הַרְבֵּ֖ה וְאַל־תְּהִ֣י סָכָ֑ל לָ֥מָּה תָמ֖וּת בְּלֹ֥א עִתֶּֽךָ׃ 18ט֚וֹב אֲשֶׁ֣ר תֶּאֱחֹ֣ז בָּזֶ֔ה וְגַם־מִזֶּ֖ה אַל־תַּנַּ֣ח אֶת־יָדֶ֑ךָ כִּֽי־יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים יֵצֵ֥א אֶת־כֻּלָּֽם׃ 19הַֽחָכְמָ֖ה תָּעֹ֣ז לֶחָכָ֑ם מֵֽעֲשָׂרָה֙ שַׁלִּיטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בָּעִֽיר׃ 20כִּ֣י אָדָ֔ם אֵ֥ין צַדִּ֖יק בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂה־טּ֖וֹב וְלֹ֥א יֶחֱטָֽא׃ 21גַּ֤ם לְכָל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔רוּ אַל־תִּתֵּ֖ן לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תִשְׁמַ֥ע אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ מְקַלְלֶֽךָ׃ 22כִּ֛י גַּם־פְּעָמִ֥ים רַבּ֖וֹת יָדַ֣ע לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר גַּם־אַתָּ֖ קִלַּ֥לְתָּ אֲחֵרִֽים׃ 23כָּל־זֹ֖ה נִסִּ֣יתִי בַֽחָכְמָ֑ה אָמַ֣רְתִּי אֶחְכָּ֔מָה וְהִ֖יא רְחוֹקָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃ 24רָח֖וֹק מַה־שֶּׁהָיָ֑ה וְעָמֹ֥ק ׀ עָמֹ֖ק מִ֥י יִמְצָאֶֽנּוּ׃ 25סַבּ֨וֹתִֽי אֲנִ֤י וְלִבִּי֙ לָדַ֣עַת וְלָת֔וּר וּבַקֵּ֥שׁ חָכְמָ֖ה וְחֶשְׁבּ֑וֹן וְלָדַ֨עַת֙ רֶ֣שַׁע כֶּ֔סֶל וְהַסִּכְל֖וּת הוֹלֵלֽוֹת׃ 26וּמוֹצֶ֨א אֲנִ֜י מַ֣ר מִמָּ֗וֶת אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁר־הִ֨יא מְצוֹדִ֧ים וַחֲרָמִ֛ים לִבָּ֖הּ אֲסוּרִ֣ים יָדֶ֑יהָ ט֞וֹב לִפְנֵ֤י הָאֱלֹהִים֙ יִמָּלֵ֣ט מִמֶּ֔נָּה וְחוֹטֵ֖א יִלָּ֥כֶד בָּֽהּ׃ 27רְאֵה֙ זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אָמְרָ֖ה קֹהֶ֑לֶת אַחַ֥ת לְאַחַ֖ת לִמְצֹ֥א חֶשְׁבּֽוֹן׃ 28אֲשֶׁ֛ר עוֹד־בִּקְשָׁ֥ה נַפְשִׁ֖י וְלֹ֣א מָצָ֑אתִי אָדָ֞ם אֶחָ֤ד מֵאֶ֨לֶף֙ מָצָ֔אתִי וְאִשָּׁ֥ה בְכָל־אֵ֖לֶּה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃ 29לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת רַבִּֽים׃
8
1 Ndi oli ak’omurhimanya, na ndi bad[osa anamanyîshuza? Oburhimanya bunarhume omuntu ashagaluka, n’obusù bwâge, bunahinduke n’obwo bwali bukali. 2 Naderha obwo: nti oshimbe irhegeko lya mwâmi erhi ndahiro ya Nyamuzinda erhuma. 3 Orhalirhibaga duba-duba: orhacinanîrizagya omu bwôrhere bubî, bulyala okwalonzize kwôshi ajira.
4 Akanwa ka mwâmi kali kaguma, na ndi wankamubwîra, erhi: «Bici ebyo wajira?» 5 Omuntu ojira oku arhegesirwe arhabanyagala; n’omurhimanya ayôsire amanyire oku hali amango hali n’okutwa olubanja. 6 Bulya neci hali amango hali n’okutûbirwa ngasi kantu katûbirwa olubanja, na ntà muntu oyôrha amango nyire kurhi lwatûbwa. 7 Bulya kandi ntà muntu oyishi ebyâbà na ndi wabwîra omuntu hano bibà. Empûsi crhabà ya ndi akaderhaga mpu arhayilika, olusiku n’olufu nabyo birhali bya ndi. 8 Amatabâro nago garhalindisibwa, n’obumînya burhaciza nnabwo.
9 Ebyo byôshi, mbimanyire, omu kulolêreza ebibà bano igulu, amango omuntu arhegesire owâbomuntu, buhanya bwâge. 10 Ci kandi mbwinage abâminya bahêkwa ebwa kubishwa, n’abantu banarhenge omu ka Nyamuzinda bajibahera obukenge ekà, kulya kubà bajizire ntyo, kuli kurhebwa! 11 Kulya kubà olusiku batwîraga omuntu olubanja arhali lyo anajuha, abantu nabo banakazibà bayunjwîre irala ly’okujira okubî.
12 Enkola-maligo enagakole kal’igana enabuli lama. Mmanyire neci oku banaderhe mpu abarhînya Nyamuzinda banabone iragi kulya kurhînya Nyamuzinda kurhumire. 13 Mmanyire n’oku ntà kusîma kw’omumînya n’okula ma kwâge kunali kulibuka kwa cizunguzungu, kulya kubà arharhînya Nyamuzinda. 14 Ci kwône binji birhebana hanôla igulu, bulyala hali abashinga nyanya barhogerwa n’ebyali bikwânîne ebijiro by’enkola-maligo; hali n’enkola-maligo zibona okwali kukwânîne ebijiro by’abashinganyanya. Ndesire nti kurhebwa okwo!
Ndà bakolera
15 Niehe okusîma kwo ndesire kukulu, bulya iragi ly’omuntu mwone libà omu kulya, omu kunywa n’omu kucisîmîsa. Ebyo byo bilusa omukolo gwâge e nsiku z’obuzîne Nyamuzinda amuhire hanôla igulu. Obuzigire 16 Erhi mba namacihangâna okumanya oburhimanya, nalonza okulola bu shanja buci omuntu ajira hano igulu. Omanye oku omuntu arhabona lya mûshi arhabona lya budufu. 17 Mbwinage n’omukolo gwa Nyamuzinda gwôshi: omu ntu arhankavulûla omukolo gujirwa hano igulu, gulya gwakubwîriza ecirhuma omuntu arhama alonza buzira kuhikakwo ehi alonza, n’omurhimanya ciru akacîhamba mpu ayishi ecirhuma, arhankacihikakwo.
Kohelet/Ecclesiastes 8
1מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃ 2אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמ֔וֹר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ 3אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה׃ 4בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃ 5שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃ 6כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃ 7כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃ 8אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֨וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו׃ 9אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֨יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י לְכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ׃ 10וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 11אֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשֹׂ֥ות רָֽע׃ 12אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃ 13וְטוֹב֙ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹֽא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 14יֶשׁ־הֶבֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 15וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכ֥וֹל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 16כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה׃ 17וְרָאִיתִי֮ אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא׃

9
Ebiyêrekîre obuzîne bw’omuntu: Ntakwinja
1 Bulya neci narhimanyize kuli ebyo byôshi, nayumva oku abashinganyanya n’abarhimanya n’emikolo yâbo omu nfune za Nyamuzinda babâ. Oli obuzigire, oli enshômbo, ntà ciguma omuntu ayishi n’omu masù gâge, byombi biri birhebanyi. 2 Buzinda buguma bagwêrhe bôshi: omushinganyanya n’omumînya ocigwêrhe bwinjà n’orhacigwêrhi bwinjà, owarherekêra n’orharherekêra; kwo nakuguma. Naye kwo na kwo, omuntu mwinjà n’omunya-byâha, owacîgasha n’owarhînya kwacîgasha. 3 Kubî okwôla, okubona obuzinda bw’ebijirwa hano igulu byôshi buli buguma kuli bôshi n’okubona omurhima gw’omuntu guyunjwîre mababale, n’okubona isirhe libîkîrwe abantu amango bacizîne n’e nyumpa amango bamafâ wâni! 4 Bulya neci ôciri omu buzîne erhi analangâlire, n’akabwa kazine ko kakulu oku ntale efire. 5 Abazîne bamanyire ciru oku kufâ bafâ, abafire bôhe barhamanyiri cici; barhacigwêrhi luhembo, bulyala ntâye ocibakengire. 6 Obuzigire bwâbo, enshombo zâbo n’obwagalwa bwâbo, byôshi byahezire; barhâcishangire ciru n’eriguma oku bikolwa hanôla igulu.
7 Kanya, olye ehigati hyâwe n’obusime onanywe orhwamvu rhwâwe n’omu rhima gushongwire; bulyala Nyamuzinda mîra ageraga ebijiro byâwe. 8 Okaziyôrha oyambîrhe ebyêru-byêru, n’amavurha garhakalaga oku irhwe lyâwe! 9 Oyanke akalamo n’omukazi ozigire, ensiku z’obuzîne bw’akalengane Nyamuzinda akuhîre hanôla igulu, bulyala kwo walemirwe ensiku onalibukira hanôla igulu. 10 Ngasi bushanja onabwîne wankarhangira, onabukole amango onacizîne, bulyala ekuzimu wayishija, erhabà kukola, nîsi erhi kuganja, erhi kumanya erhi kurhimanya.
Obuhanya burhalaliza
11 Nshubirisinza hanôla nshi: abalibisi bakulu, arhali bo bajà mashigwè g’okulibirha, n’abazibu-zibu arhali bo balwa. Ntà mugati abarhimanya bajira, na ntà bugale ab’obukengêre bajira n’Abanya-bumanye ntà burhonyi bajira, bulyala bôshi banarhibukirwe n’obuhanya. 12 Omuntu arhabà ayishi ensa yâge: kulyâla enfî zigwârhwa omu keshe kafulike, nîsi erhi ebinyunyi oku murhego, kwo n’omuntu naye agwârhwa n’obuhanya, amango bumurhibukîre buzira kulâliza.
Oburhimanya bw’omukenyi burhakengwa
13 Mbwîne okundi kubî hanôla igulu, nabwîne nka kurhalusire olugero. 9, 10: Kuli kwinjà ensiku z’akalamo kâwe hano igulu ozigeze omu kukazijira aminja. Bulya amango wâbà wafire ntâco ciru n’eciguma wakacijira. 14 Hali lugo luguma lusungunu, lurhalimwo bantu banji, Mwâmi muguma muzibu ayisha alurhêra, alugorha analuyûbakira ebinene n’ebinjà. 15 Ci kwône abuganamwo omukenyi murhimanya, yewafungiraga olwo lugo n’oburhimanya bwâge. Oyomukenyi barharhamagimuyibagira! 16 Kwo kuderhaga nti oburhimanya bwo bukulu aha misî, ci kwône oburhimanya bw’omukenyi barhalonza okubumanya, n’ebinwa byâge barhabiyumvîrhiza. 17 Ebinwa binjà by’omurhimanya banabiyumvîrhize kulusha okuyâma kw’omwâmi w’abasirhe. 18 Oburhimanya bwo bukulu aha matumu, ci kwône ishembo liguma linashereze binjà binji.
Kohelet/Ecclesiastes 9
1כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֨עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם׃ 2הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃ 3זֶ֣ה ׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 4כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ר יְבֻחַ֔ר אֶ֥ל כָּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃ 5כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃ 6גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 7לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃ 8בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃ 9רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 10כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשֹׂ֥ות בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ ס
11שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֨חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃ 12כִּ֡י גַּם֩ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצוֹדָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃ 13גַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃ 14עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃ 15וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא׃ 16וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃ 17דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃ 18טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃

10
1 Enzi zifire zinashereze enjebe y’amavurha g’amalashi, isirhe lisungunu linakole kulusha oburhimanya n’olukengwa. 2 Omurhimanya bwinjà ahêka, n’omusirhe agende oluhengu. 3 Omusirhe aje omu mulimbwa kwône: abule irhwe anayêreke abandi oku ali musirhe. 4 Erhi mwâmi akakuhêkakwo oburhè, orhahinyagya, bulyala okurhûza kunarhume omuntu arhalogorha. 5 Hali obubî mbwîne hano nshi kulinziribà nka kuhaba kw’omukulu: 6 isirhe libè lyo bayîmika, n’abagale bakeresibwe halya hababonêsa nshonyi. 7 Ndwîrhe nabona abajà bagenda oku nfarasi n’abarhwâli bagende n’amagulu nka bajà.
8 Ohumba omwina anagugwemwo, n’ohumba olukûta, enjoka enamulume. 9 Olengeza amabuye, ganamuyagaze, obeza enshâli naye hali amango aciyaga za. 10 Embasha ekatûha, kubula carhyaza kurhuma, omuntu anayibande n’emisî; ci kwône obunguke bw’oburhimanya, kuli kuhasha. 11 Enjoka erhi yankaluma omuntu, kubula cashungurhira kurhuma, burhali bunguke bwa mushâke. 12 Akanwa k’abarhimanya binjà kaderha, akanwa k’omusirhe yêhe ko kanamuheza.
Obugula n’isirhe
13 Emyanzi yâge ayirhangira ya bihalarhi, ayishwinje likola isirhe. 14 Omusirhe yeluza emyanzi: omuntu arhishi ebyabà; mbwîraga ndi wankamubwîriza ebyayishibà enyuma zâge? 15 Omukolo gw’abasirhe gunabashologorhe, orhamanyiri njira arhankajà omu lugo.
16 Wamahera we cihugo mwâmi ali murhumba, n’abarhambo balegerere ha lya kurhenga sêzi. 17 Iragi ly’ecihugo omwâmi aburhwa muluzi, n’abarhambo balye amango gakwânîne, kuderha mpu babone emisî, ci arhali mpu banywe. 18 Okubà ntabiruba kunarhume omutungo gwahonongoka n’okubula cakombêra kunarhume enyumpa yaloba. 19 Ci kwône mpu ntâye bahanzize okusheka nk’ali oku cibo! mpu amamvu ye mushagalusa! mpu n’ogwêrhe igerha erhi ntâco arhagwêrhi! 20 Orhahîra okasigira mwâmi enfûlago, ciru akaba omu nkengêro orhahîra, orhahehêreraga omugale, ciru akaba omu lwâwe oli, bulyala akanyunyi kanahêke emyanzi, n’okubà omwanzi gujira ebyubi.
Kohelet/Ecclesiastes 10
1זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃ 2לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃ 3וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ כְּשֶׁהסָּכָ֥ל הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃ 4אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים׃ 5יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט׃ 6נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃ 7רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃ 8חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃ 9מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃ 10אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חָכְמָֽה׃ 11אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֹֽׁון׃ 12דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְת֥וֹת כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ׃ 13תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃ 14וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃ 15עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר׃ 16אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ׃ 17אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֨יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃ 18בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת׃ 19לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל׃ 20גַּ֣ם בְּמַדָּֽעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֨יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל הכְּנָפַ֖יִם יַגֵּ֥יד דָּבָֽר׃
11
1 Kweba omugati gwâwe oku mîshi, wazinda erhi washubigurhôla. 2 Obegere bantu nda erhi munâni bulyala orhamanyiri buhanya buci bwakayisha hano igulu. 3 Ebitù bikayunjula nkuba, binayidubulire oku idaho. N’omurhi gukakulumba, njira nyanya erhi njira îdako gulya murhi ho gunahwêra halya gwahongokeraga. 4 Osingiriza empûsi arhamìra, ololêreza ebitù a rhasârûla. 5 Nka kula orhishi enjira y’empûsi, orhishi n’amahwe g’omukazi ôli izîmi, kwo orhakanamanya n’omukolo gwa Nyamuzinda orhegeka byôshi. 6 Sêzi oyanke emburho yâwe oyimîre na bijingo orhayôrhaga kwône. Bulyala muli ebyo byombi, orhamanyiri ciguma cakubêra; akanabà byombi-byombi bihisize haguma omu bwinjà.
Obukulu n’oburho
7 Omûshi guyinjiha, n’amasù gasîma gabone izûba. 8 Omuntu akalama myâka minji, akwânîne ayikolêse yôshi, akengêre n’oku ensiku z’omudumbi zabà nyinji; ngasi hyayishe erhi na kalengane. 9 We mwâna osîme obu ociri musole, onacîshinge ensiku ociri murhò oshimbe enjira omurhima gukuhire, n’enyifinjo amasù gakuyêresire. Ci kwône omanye oku muli ebyo byôshi, Nyamuzinda akuhamagala omu lubanja. 10 Okûle oburhè omu murhima ohêke kuli n’omubiri gwâwe ogurhenzekwo ngasi mababale. Ci kwône obusole n’ensiku z’emvîri nyêru, byôshi kunali kurhebwa.
Kohelet/Ecclesiastes 11
1שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ׃ 2תֶּן־חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמוֹנָ֑ה כִּ֚י לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃ 3אִם־יִמָּלְא֨וּ הֶעָבִ֥ים גֶּ֨שֶׁם֙ עַל־הָאָ֣רֶץ יָרִ֔יקוּ וְאִם־יִפּ֥וֹל עֵ֛ץ בַּדָּר֖וֹם וְאִ֣ם בַּצָּפ֑וֹן מְק֛וֹם שֶׁיִּפּ֥וֹל הָעֵ֖ץ שָׁ֥ם יְהֽוּא׃ 4שֹׁמֵ֥ר ר֖וּחַ לֹ֣א יִזְרָ֑ע וְרֹאֶ֥ה בֶעָבִ֖ים לֹ֥א יִקְצֽוֹר׃ 5כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יוֹדֵ֨עַ֙ מַה־דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ כַּעֲצָמִ֖ים בְּבֶ֣טֶן הַמְּלֵאָ֑ה כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־הַכֹּֽל׃ 6בַּבֹּ֨קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יוֹדֵ֜ע אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים׃ 7וּמָת֖וֹק הָא֑וֹר וְט֥וֹב לַֽעֵינַ֖יִם לִרְא֥וֹת אֶת־הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 8כִּ֣י אִם־שָׁנִ֥ים הַרְבֵּ֛ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָ֖ם בְּכֻלָּ֣ם יִשְׂמָ֑ח וְיִזְכֹּר֙ אֶת־יְמֵ֣י הַחֹ֔שֶׁךְ כִּֽי־הַרְבֵּ֥ה יִהְי֖וּ כָּל־שֶׁבָּ֥א הָֽבֶל׃ 9שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔ךָ וְהַלֵּךְ֙ בְּדַרְכֵ֣י לִבְּךָ֔ וּבְמַרְאֵ֖י עֵינֶ֑יךָ וְדָ֕ע כִּ֧י עַל־כָּל־אֵ֛לֶּה יְבִֽיאֲךָ֥ הָאֱלֹהִ֖ים בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 10וְהָסֵ֥ר כַּ֨עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל׃
12
1 Onakazikengêra omulemi wâwe ensiku ociri murhò, oku ensiku mbî zirhaciyisha, n’oku erhaciyisha erya myâka wayishiderha erhi «ntayirikwo eyo». 2 Onakazimukengêra oku izûba n’omûshi, omwêzi n’enyenyêzi birhacija mwo omwizimya; n’oku ebitù birhacigaluka n’enkuba yahumbûka. 3 Okazimukengêra olusiku abalanzi b’enyumpa bageramwo omusisi, olusiku abalume bazibu-zibu bagombamwo lulya abakazi balekamwo okushwa, bulyala omûshi gwamahorha aha kabonezo, 4 n’olumvi lukola luyigale emuhanda; amango olwanjikwa lurhacivuga, amango akanyunyi karhacilyogôla, n’amango abimbiza bahulika, 5 galya mango abantu barhînya okusôka, banagaliyahagira omu njira. Amango omulehe guyasa, n’oluzige luyigurhe n’amango omurhi gw’entoborhobo gujakwo ecirhumbwe, galya mango omuntu aja ebwa nyumpa yâge y’ensiku n’amango. N’abalasi bajinduluke omu muhanda; 6 embere ehigozi hy’amarhale hitwike, embere itara ly’izahabu libereke, embere akabindi kaberekere aha iriba, embere omugozi gw’adôma gutwikire omu iriba; 7 n’embere akatulo kashubire omu idaho nk’oku kanarhengagamwo, n’obuzîne emwa Nyamuzinda wabuhânagag. 8 Busha-busha mâshi, gwârhi Koheleti, byôshi busha!
Okushwinja
9 Kurhaderhwa kwôhe oku Koheleti àli murhimanya, ci kandi ayigîrize obumanye; ayanka ahira oku munzâni, agerekanya anakubûla migani minji. 10 Koheleti àli alonzize okuyandika emyanzi minunu n’okusiriba bwinjà enkengêro z’okunali. 11 Ebinwa by’abarhimanya kwo biri nka kababo, kwo biyôrha nka birhi bigwike, kulonza obwôloloke bw’obusò bwâge kurhuma lungere abikolêsa. 12 Kulusha aho, mwâna wâni, oyôrhe omanyire oku okujira ebitabu bubà bushanja burhayunjula, n’oku amasomo manji ganarhamye omubiri. 13 Okushwinja emyanzi: byôshi biyumvîkine. Orhînye Nyamuzinda onashimbe amarhegeko gâge, bulya gwomukolo gwa ngasi muntu. 14 Kulya kubà ebijiro byôshi, Nyamuzinda anabihêke omu lubanja, na kandi anabone na ngasi hifulike, hibè hinjà hibè hibi.
Kohelet/Ecclesiastes 12
1וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֨אוּ֙ יְמֵ֣י הָֽרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ׃ 2עַ֠ד אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ וְהָא֔וֹר וְהַיָּרֵ֖חַ וְהַכּוֹכָבִ֑ים וְשָׁ֥בוּ הֶעָבִ֖ים אַחַ֥ר הַגָּֽשֶׁם׃ 3בַּיּ֗וֹם שֶׁיָּזֻ֨עוּ֙ שֹׁמְרֵ֣י הַבַּ֔יִת וְהִֽתְעַוְּת֖וּ אַנְשֵׁ֣י הֶחָ֑יִל וּבָטְל֤וּ הַטֹּֽחֲנוֹת֙ כִּ֣י מִעֵ֔טוּ וְחָשְׁכ֥וּ הָרֹא֖וֹת בָּאֲרֻבּֽוֹת׃ 4וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֨יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל ק֣וֹל הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְק֣וֹל הַצִּפּ֔וֹר וְיִשַּׁ֖חוּ כָּל־בְּנ֥וֹת הַשִּֽׁיר׃ 5גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֨אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים׃ 6עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יֵרָחֵק֙ חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָרֻ֖ץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר׃ 7וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃ 8הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃ 9וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֨עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃ 10בִּקֵּ֣שׁ קֹהֶ֔לֶת לִמְצֹ֖א דִּבְרֵי־חֵ֑פֶץ וְכָת֥וּב יֹ֖שֶׁר דִּבְרֵ֥י אֱמֶֽת׃ 11דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹת וּֽכְמַשְׂמְר֥וֹת נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפּ֑וֹת נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד׃ 12וְיֹתֵ֥ר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר עֲשֹׂ֨ות סְפָרִ֤ים הַרְבֵּה֙ אֵ֣ין קֵ֔ץ וְלַ֥הַג הַרְבֵּ֖ה יְגִעַ֥ת בָּשָֽׂר׃ 13ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם׃ 14כִּ֤י אֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ה הָאֱלֹהִ֛ים יָבִ֥א בְמִשְׁפָּ֖ט עַ֣ל כָּל־נֶעְלָ֑ם אִם־ט֖וֹב וְאִם־רָֽע׃

SNG – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Lwi
LWIMBO
OLWIMBO LW’ENYIMBO Shir Hashirim שיר השירים
OLWIMBO LW’ENYIMBO Shir Hashirim שיר השירים
1
OLWIMBO LW’ENYIMBO
Enshokolezi
Olwimbo lw’ Enyimbo, kwo kuderha lwimbo lwinjinjà lulushire ezindi nyimbo zôshi. Omu mpindulo ya ngasi lubero, eci citabu ciyimbire olwimbo lw’obuzigire bw’abasîmîne babirhi: omuhya-mulume n’omuhya. Obwo buzigire bugera omu marhangulo manji: hali amango busera, buzibuhe; hali n’amango buba nk’obufire, buhune okulumulwa.
Muli eci citabu omuhya-mulume ali aderhwa «mwâmi» (1, 4-12), erhi «Salomoni» (3, 7-9) n’omuhya naye mpu ye «Sulamita» (7, 1-6). Okushimba ebinwa n’olulimi lw’eci citabu, rhwanaderha oku cayandikagwa omu mango gali kurhenga mwâka gwa 450 kuhika mwâka gwa 400 embere Yezu Kristu aburhwe.
Abalenga b’Abayahudi badesire oku enyigîrizo z’ecitabu c’Olwimbo lw’Enyimbo luli lwiganyo lw’obuzigire bwa Nyamuzinda n’Israheli, lubaga lwâge lwîshogwa. Amandiko Matagatîfu kwo gayêrekana Obuzigire bwa Nyamuzinda nka buzigire bwa Lungere oku bintu byâge, nka buzigire bwa muhya-mulume oku muhya. Ecitabu c’Olwimbo lw’Enyimbo ciyimbire okwo kusîmana kw’omu hya-mulume n’omuhya, mpu luyumvise omurhimanya wasoma, oku obuzigire bwa Nyamuzinda burhajira lugero.
Bashakulûza b’e Ekleziya bagerire olwo lwiganyo lw’obuzigire bw’abahya oku ihwe ly’obuhya bwa Yezu Kristu n’e Ekleziya yâge. Abandi bagerera ebinwa by’eci citabu oku buzigire bw’okunali bulunga omulume n’omukazi omu buhya nkana. Rhumanye buzinda oku ezi nyigîrizo ziyêrekîre obuzigire bwa ngasi muntu kuli Nyamuzinda.
Eci citabu cirimwo ihano likulu bwenêne na linjà na lwiganyo lwa Nyamuzinda oku bashebine n’abayankine, owalonza agashongwire adôma ah’iriba. Ndigi olushire Nnâmahanga okurhuhâ ihano. Rhuyumvîrhe oku nka mushebine erhi muyankine:

Mulolere Nnâmahanga kw’olwiganyo. Erhi acîshoga Israheli ayêrekîne oku obuzigire burhagulwa. Ye Muzigirwa na Musîmwa ali akunga Cirangashana wâge, Muzira izâbyo wâge. Ciru abakoyakoya bakakoyakoya, Engûkù yâge eri nguma yône. Nnâmahanga acêsize enderho, enkengêro n’ebijiro abayankine bajirirana omu buzigire.
Orharhînyaga okubwîra owinyu oku enderho, enkengêro, n’ebirumbu byâge byôshi bikusîmîsa. Omubwîre lyo aba cinogerwa câwe anarhimûkwe. Ciru wakabona abakukeyakeyakwo, banakuba engohe, oderhe, erhi : «Engûkù yâni eri nguma yone, ye mukânie, ye ibanie!»
Abâna bîrhu babè ba Burhashengwa na ba Murhonyi arhaniampa gubaya. Ababona oku muzigirana bakayagalwa kulya amashanja gakagiyagalwa na Israheli.
EBIRlMWO
Olwimbo lurhanzi: cigabi 1, 1-2, 7
Olwimbo lwa kabirhi: c. 2, 8-3, 5
Olwimbo lwa kasharhu: c. 3, 6-5, 1
Olwimbo lwa kani: c. 5, 2-6, 3
Olwimbo lwa karhânu: c. 6, 4-8, 4
«6. Olwimbo lwa kali ndarhu: c. 8, 5-14
Izîno ly’ecitabu n’enshula-mwanzi
1
1 Olwimbo lw’Enyimbo. Lwa Salomoni.
Omuhya
2 Ayishe anûnugurhe n’ehinûnugurho hy’akanwa kâge.
Okusîmwa nâwe kwo kununu ah’idivayi.
3 Amavurha ocîshizire ala nka gahumula bwinjà!
izîno lyâwe ciru lyône, mavurha gadubuka,
co cirhuma abanyere bakusîmah.

4 Onkeme nkushimbe, rhukanye!
Mwâmi ampesire omu mwâge;
We wâbà busîme na bushagaluke bwîrhu.
Okusîmwa nâwe kwarhulalusa kulusha idivayii;
Bayazize abakusîma.
Ecitak’iro cirhanzi
Omuhya
5 Ndi mwîru ci ndi mwinjàj, wâni mwe banyere b’e Yeruzalemu,
kwo ndi aka amahema g’e Kedari, aka ebihando by’e Shalma.
6 Murhalolaga omubiri gwâni mwîru, izûba eryo lyambabaga?
Bagala ba nyâmak abâla bandubiraga, banjira mulanzi wa mizâbîbu.
Elyani ishwa ly’emizâbîbu ntalilangaga!
7 Mbwîraga mâshi Muzigirwa w’omurhima gwâni:
ngahi wayabulira obusò?
ngahi waziyahula hano zirhenga omu iziko?
Lyo ntagija nageragera nka cirala
emunda amasòl g’abinyu gayabukire.
Abîmbiza
8 Akaba orhamanyiri wâni namwinja w’abakazi bôshim,
okulikire enshando z’obusò
onayabulire abâna-hene bâwe
entambi z’ebwa bigala by’abangere.
Omuhya-mulume
9 Wâni Musimwa wâni,
namakushushanya na kahesi wâni
bashwekire oku ngale ya Faraoni!n
10 Amarhama gâwe nka gayinjiha
aha karhi k’ebisikiyo,
ala ehigosi ogwêrhe omu karhî k’amagerha.
11 Bisikiyo bya masholoo rhwakulongeza
n’olugole lw’amarhale.
Bône na nnene: omuhya n’omuhya-mulume
12 Oku nnakuno ali omu côgo câge,
n’obukù bwâni bwayuduka.
13 Omuzigirwa wâni hiri hirhu hya buku,
hidêkerîre aha karhî k’amabere gombi.
14 Omuzigirwa ali cihadu ca mukû
omu ishwa ly’emizâbîbu y’e En-Gadip.

15 -Ala nka wayinjiha, Muzigirwa wâni, ala nka wayinjiha!
Amasu gâwe ziri nguku
16 -Nka wayinjiha Muzigirwa wâni,
nka wanuna wâni! Encingoq yîrhu ishamba.
17 -Emitungo y’enyumpa yîrhu eri ya nduluma
n’oburhungiri buli bwa nsindani.
Hoheslied/Canticles 1
1שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃
2יִשָּׁקֵ֨נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃
3לְרֵ֨יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃
4מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֨יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ ס
5שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃
6אַל־תִּרְא֨וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֨נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃
7הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃
8אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃ ס
9לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃
10נָאו֤וּ לְחָיַ֨יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃
11תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃
12עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֨לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃
13צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃
14אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ ס
15הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃
16הִנְּךָ֙ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃
17קֹר֤וֹת בָּתֵּ֨ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים רַחִיטֵ֖נוּ בְּרוֹתִֽים׃
2
1 -Nciberire nshungululu y’e Saroni, Lisi y’e rubandar. 2 Kwo ali nka lisi omu marhadu omusîmwa wâni omu karhi k’abâna-hya.
3 -Kwo ali nka mulehe ekarhî k’emirhi y’omu busâne, omuzigirwas wâni omu karhi k’abâna-rhabana. Ntamîre omu cizunguzungu câge nacîfinjaga, n’irehe lyâge liri linunu omu kanwa kani.
4 Andengerize aha cengero, n’ecêrekanè anongerîzekwo, ye buzigire.
5 Citûntume ca muzâbîbu mwandengezamwo hano, mumpembule n’irehe linjà, bulya ndi bufa n’obuzigire.
6 Okuboko kwâge kulembe kwo nshegemire, n’okulyo kwo kunzonzire.
7 -Banyere b’e Yeruzalemu mwe mukasinga, mwe mukalya empene mulye n’orhushafu rhw’emuzirhu, murhatule, murhazûse Musîmwa n’amango gâge g’okusîma garhacihika.
Ecîtakîro ca kabirhi
Omuhya
8 Namayumva Muzigirwa wâni; Neci ye yishire; ayisha ahama oku ntondo, ayisha ashembuka orhurhondo.
9 Muzigirwa wâni kwo ali nka kashafu, nka mutwîra gwa kashafu. Laba oku ayimanzire enyuma ly’ecôgo cîrhu Adwîrhe alolera omu kabonezo, adwîrhe alolera omu murhule.

10 Muzigirwa wâni amalengeza izù amanyakûzat, erhi: «J’eno, Musîmwa wâni. Namwinja wâni, yisha.
11 Laba oku empondou yagezire, ensiku z’emidumbi zahwire, zagenzire.
12 Omu ishwa lirhu emyâka ekola yayâsa. Amango g’enyimbov z’obusîme gahisire, enyimbo z’enguku zidwîrhe zashakanya omu ishwa lirhu.
13 Omutini gwamayâna amalehe marhanzi n’emizâbîbu eyâsize amauwa g’ehibayo hinjà. Yimanga, Musîmwa wâni, Namwinja wâni, yishaga.
14 Nguku yâni nfulike omu migâku y’olukunda, omu ngobe y’amabâle, nyêreka obusù bwâwe, nyumvisa izù lyâwe, bulyala omulenge ojira gurhajira wundi, n’iranga lyâwe kwo na kwo.

15 Mâshi murhugwarhire bala banyambwew mâshi, obwola bunyambwe budwîrhe bwarhuyonera emizâbîbu n’obwo emizâbîbu ekola yayâsa!
16 Muzigirwa wâni ali wâni, nâni ndi wâge. Mwo ayâbulire obusò bwâge omu karhî k’obwaso bwa lisi.
17 Oku emboho y’obuce erhacishungûrha, n’oku omwizimya gurhacihirigirha, ogaluke… Muzigirwa wâni obè nka kashafu nka mutwîra gwa kashafu omu ntondo z’Ecihangox.
Hoheslied/Canticles 2
1אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שֹֽׁושַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ 2כְּשֹֽׁושַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃ 3כְּתַפּ֨וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃ 4הֱבִיאַ֨נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃ 5סַמְּכ֨וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישֹׁ֔ות רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ 6שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ 7הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ ס
8ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃ 9דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כָּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֨יחַ֙ מִן־הַֽחֲלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַֽחֲרַכִּֽים׃ 10עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ 11כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖ו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃ 12הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃ 13הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לָ֛כְי רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ ס
14יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֨תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֨ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ ס
15אֶֽחֱזוּ־לָ֨נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֽׁוּעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃ 16דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ 17עַ֤ד שֶׁיָּפ֨וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֙ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ ס
3
1 Aha ngwîshîre, budufu, namàlonzagya omuzigirwa w’omurhima gwâni, namalonzagya ci lerhaga!
2 Nkolaga nayimuka ngeragere omu lugoy! Omu njira n’omu ngo, nalongezamwo olya omurhima gwâni guzigira. Namulonzize ci ntamubwîne!
3 Abalâlizi bambuganyire, balya bagera-gera omu lugo: «Nti ka murhabwîne olyala omurhima gwâni guzigira?».
4 Ene mba namabarhaluka, namabugâna olyala omurhima gwâni guzigira. Namamugwârha ntanacimulîke, kuhika nmuhise omu nyumpa ya nyâmaz, omu mw’olya muzire wamburhaga.
Omuhya-mulume:
5 Banyere b’e Yeruzalemu mwe mukasinga, mwe mukalya empene n’orhushafu rhw’emuzirhu, murhatule, murhatule Musimwa wâni n’ensa y’okushâsha kwâge erhacihika.
Ecîtakîro ca kasharhu
Kabala-myanzi
6 Lero cici cira casôka omu irûngu nka mugi mulî-mulîa, nka mûka mudûrhu gwa buku, obubâni n’amalashi g’ekuli gôshi!
7 Laba ecipoyi ca Salomonib, bambali makumi gali ndarhu bamugosire, ntwali za muli bene-Israheli.
8 Bôshi, balenga ba kuhuma engôrho, balwî ba kurhenga mîra. Ngasi muguma ahizire engôrho oku cikanyi mpu bakanarherwa budufu.
9 Mwâmi Salomoni abinjisize entebec y’obwâmi n’omurhi gw’e Libano.
10 Emitungo y’eyo ntebe eri ya marhale n’olulenga lwâyo lwa masholo, ecibwârhalo ciri ca kaduku na nyamwegemerwa wayo wa kaduku.

11 Mwe banyere b’e Siyoni mukanye mubone: Mwâmi Salomoni ayambîrhe ishungwèd nnina amuyambikaga olusiku lw’obuhya bwâge, olusiku lw’obusime bw’omurhima gwâge.
Hoheslied/Canticles 3
1עַל־מִשְׁכָּבִי֙ בַּלֵּיל֔וֹת בִּקַּ֕שְׁתִּי אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י בִּקַּשְׁתִּ֖יו וְלֹ֥א מְצָאתִֽיו׃ 2אָק֨וּמָה נָּ֜א וַאֲסוֹבְבָ֣ה בָעִ֗יר בַּשְּׁוָקִים֙ וּבָ֣רְחֹב֔וֹת אֲבַקְשָׁ֕ה אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י בִּקַּשְׁתִּ֖יו וְלֹ֥א מְצָאתִֽיו׃ 3מְצָא֨וּנִי֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים הַסֹּבְבִ֖ים בָּעִ֑יר אֵ֛ת שֶׁאָהֲבָ֥ה נַפְשִׁ֖י רְאִיתֶֽם׃ 4כִּמְעַט֙ שֶׁעָבַ֣רְתִּי מֵהֶ֔ם עַ֣ד שֶֽׁמָּצָ֔אתִי אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י אֲחַזְתִּיו֙ וְלֹ֣א אַרְפֶּ֔נּוּ עַד־שֶׁ֤הֲבֵיאתִיו֙ אֶל־בֵּ֣ית אִמִּ֔י וְאֶל־חֶ֖דֶר הוֹרָתִֽי׃ 5הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ ס
6מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר כְּתִֽימֲר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מוֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה מִכֹּ֖ל אַבְקַ֥ת רוֹכֵֽל׃ 7הִנֵּ֗ה מִטָּתוֹ֙ שֶׁלִּשְׁלֹמֹ֔ה שִׁשִּׁ֥ים גִּבֹּרִ֖ים סָבִ֣יב לָ֑הּ מִגִּבֹּרֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 8כֻּלָּם֙ אֲחֻ֣זֵי חֶ֔רֶב מְלֻמְּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אִ֤ישׁ חַרְבּוֹ֙ עַל־יְרֵכ֔וֹ מִפַּ֖חַד בַּלֵּילֽוֹת׃ ס
9אַפִּרְי֗וֹן עָ֤שָׂה לוֹ֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֵעֲצֵ֖י הַלְּבָנֽוֹן׃ 10עַמּוּדָיו֙ עָ֣שָׂה כֶ֔סֶף רְפִידָת֣וֹ זָהָ֔ב מֶרְכָּב֖וֹ אַרְגָּמָ֑ן תּוֹכוֹ֙ רָצ֣וּף אַהֲבָ֔ה מִבְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 11צְאֶ֧ינָה ׀ וּֽרְאֶ֛ינָה בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה בָּעֲטָרָ֗ה שֶׁעִטְּרָה־לּ֤וֹ אִמּוֹ֙ בְּי֣וֹם חֲתֻנָּת֔וֹ וּבְי֖וֹם שִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃ ס
4
Omuhya-mulume
1 Ala nka wayinjiha, Musîmwa wâni, ala nka wayinjiha! Amasù gâwe ngûkù mw’ogu mushangie gukubwisire emvîri zâwe busò bwa mpene za bishamvu buyabukire omu lurhambi-rhambi lwa Galaadi.
2 Amîno gâwef gali nka busò bwa bibuzi bimome byayinamuka kurhenga aha mugomero. Ngasi rîno ly’enyanya ligwêrhe eryâbo ly’idako. ngasi ciguma n’ecâbo c’omu mahasha, na ntà mwihala gubirimwo.
3 Akanwa kâwe nka higozi hya kaduku, n’emyanzi yâwe minunu-minunu! Amarhama gâwe nka mpande za grenadig omu mushangi gukuli ebusù.
4 Igosih lyâwe kwo liri aka enkingi ya Daudi, eri ngwike buzibu-zibu; emanisirwekwo ecihumbi c’empenzi; emyampi y’abarhabâzi yôshi kwo emanikwa.
5 Amabêre gakuli oku cifuba gombi, bâna-hene babirhi, mahasha ga kashafu, gayabukîre omu karhî k’obwaso bwa lisi.
6 Oku emboho y’obuce erhacishungûrha, n’oku omwizimya gurhacihirigirha, nabà najà oku ntondo y’obukù n’oku ntondo y’obubâni.
7 Wamâyinjiha, mushâna, Musîmwa wâni, we «Nt’izâbyo»i.

8 Nj’eno orhenge e Libano, mukazi wânij, nj’eno orhenge e Libano, ja omu nyumpa. Oyimange oku ntondo ya Amana olole bwandagala, n’oku ntondo ya Samiri na Hermoni, lukunda lwa ngoromora ntondo za bakapiri.
9 Ci wamampêka omurhima mâshi mwâli wîrhu, mukazi wâni, wamampêka omurhima n’amasù ogwêrhe, n’igerha likuli omu igosi ciru lyône!
10 Ala nka kwasimîsa okusîmwa nâwe, wâni mwâli wîrhu, mukazi wâni! Ala nka kwanuna okusîmwa nâwe… agandi mavurha gacihambâge!
11 Akanwa kâwe mukazi wâni, lero muke gwa bûci kali kashongôla bûci kali kashongôla la! Aha idako ly’olulimi lwâwe, bûci buhali n’amarhak; obwehe bw’emishangi yâwe, kwo buli nka malashi g’e Libano.
12 Ali busânel bulikwo olugurhu, mwâli wîrhu, omukazi wâni, busâni bulikwo olugurhu iriba liyûbakirwe.
13 Emirhi ekumezirekwo ejizire obusâne bw’engrenadi, olikwo emirhi erhabonekerera: 14 Aha mirhi y’esindani yahûmula bwinjà, aha y’obukû n’eya amashahi, ebisheke n’e kinamomim, emirhi y’e Libano yôshi emirhi y’amane-mane n’eya olowesi, na ngasi hyâsi hihûmula bwinjà.
15 Oli nshôko edômera obusane, iriba ly’amîshi gahulula, lwîshi lwâhona e Libano.
Omuhya
16 Yimuka, kaboho-boho k’ekuli. Yimuka, kaboho-boho k’emahanga, shungurhira omu busâne bwâni, buyenge amavurha minjà! Omuzigirwa wâni aje omu busâne bwâge, ayumve obununu bw’amalehe gamuli.

Hoheslied/Canticles 4
1הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יוֹנִ֔ים מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃ 2שִׁנַּ֨יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הַקְּצוּב֔וֹת שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ 3כְּח֤וּט הַשָּׁנִי֙ שִׂפְתֹתַ֔יִךְ וּמִדְבָּרֵ֖יךְ נָאוֶ֑ה כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ 4כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבּוֹרִֽים׃ 5שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאוֹמֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרוֹעִ֖ים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ 6עַ֤ד שֶׁיָּפ֨וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים אֵ֤לֶךְ לִי֙ אֶל־הַ֣ר הַמּ֔וֹר וְאֶל־גִּבְעַ֖ת הַלְּבוֹנָֽה׃ 7כֻּלָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י וּמ֖וּם אֵ֥ין בָּֽךְ׃ ס
8אִתִּ֤י מִלְּבָנוֹן֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנ֣וֹן תָּב֑וֹאִי תָּשׁ֣וּרִי ׀ מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָ֗ה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ וְחֶרְמ֔וֹן מִמְּעֹנ֣וֹת אֲרָי֔וֹת מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים׃ 9לִבַּבְתִּ֖נִי אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה לִבַּבְתִּ֨ינִי֙ בְּאַחַ֣ד מֵעֵינַ֔יִךְ בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ׃ 10מַה־יָּפ֥וּ דֹדַ֖יִךְ אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה מַה־טֹּ֤בוּ דֹדַ֨יִךְ֙ מִיַּ֔יִן וְרֵ֥יחַ שְׁמָנַ֖יִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִֽים׃ 11נֹ֛פֶת תִּטֹּ֥פְנָה שִׂפְתוֹתַ֖יִךְ כַּלָּ֑ה דְּבַ֤שׁ וְחָלָב֙ תַּ֣חַת לְשׁוֹנֵ֔ךְ וְרֵ֥יחַ שַׂלְמֹתַ֖יִךְ כְּרֵ֥יחַ לְבָנֽוֹן׃ ס
12גַּ֥ן ׀ נָע֖וּל אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם׃ 13שְׁלָחַ֨יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמּוֹנִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם־נְרָדִֽים׃ 14נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כָּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כָּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃ 15מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן׃ 16ע֤וּרִי צָפוֹן֙ וּב֣וֹאִי תֵימָ֔ן הָפִ֥יחִי גַנִּ֖י יִזְּל֣וּ בְשָׂמָ֑יו יָבֹ֤א דוֹדִי֙ לְגַנּ֔וֹ וְיֹאכַ֖ל פְּרִ֥י מְגָדָֽיו׃
5
Omuhya-mulume
1 Namaja omu busâne bwâni, wâni mwâli wîrhu, mukazi wâni; nkola ndwîrhe nahûmbûla obukû bwâni n’amashahi gâni, ndwîrhe nalya omuke gwâni n’obuci bwâni, ndwîrhe nanywa idivayi lyâni n’amarha gâni. Cinyweri bîra bani, munywe mulaluke, barhonyi bâni.
Ecîtakîro ca kani
Omuhya
2 Ngwishîre ci omurhima gwâni guzîne. Namâyumva Muzigirwa wâni akomomba oku lumwin: Nyigulira mâshi mwâli wîrhu, mukazi wâni, mâshi ngûkù yâni, mâshi Mwinjà-Muzira-ishembo. Kali irhwe linyunjwîre lume, emvîri zinyunjwîre mirhonyi ya budufu.
3 Nahogwire iropo lyâni, kurhi nashubigi riyambala? Nashusire amagulu, Kurhi nashibigigazinza?
4 Musimwa wâni agezize okuboko omu murhule gw’olumvi; namayumva omurhima gwadûrha.
5 Nti nazûka, nti nyigulire Muzigirwa wâni, enfune zâni zamayunjula mavurha, eminwe yâni namàrhônya mavurha mangu! oku kahamikizo k’olumvio.
6 Nti nàyigulira Muzigirwa wâni, kusiga agalusire arhaciboneka! Okugenda kwâge kwarhuma narhibuka omurhima. Namulonzize ci ntacimubwîne, namuhamagire ci arhacishuzize.
7 Abalâlîzi bambuganyire, bala bagera-gera omu ngo budufu. Banshûsirep bànyagaza, banyaga ecirondo câni, balya balanga ebyôgo by’olugo.
8 Banyere b’e Yeruzalemu, mwe mukasinga, bici mwabwîra Muzigirwa wâni mukamubona? Nalwâzire endwâla y’obuzigire
Abimbiza
9 Omuzigirwa wâwe bici alushire abandi, wâni Mwinjà-Olushire abandi bakazi. Omuzigirwa wâwe bici alushire abandi obwo warhuyimbirira ntyo?
Omuhya
10 Omuzigirwa wâni aciri musole gukanyire, arhankahabwa omu cihumbi.
11 Irhwe lyâge lya masholo gacire bwenêne, emvîri zâge, mashami ga mirhanda, nyîru-nyîru aka hungweq.
12 Amasu gâge nka ngûkù, oku mîshi omu lwôgero, nka kulyâla ziyôga omu marha, nka kulya zigwa omu nyanja.
13 Amarhama gâge nka malingo ga mubono-bono, nka ntondo za bukù. Akanwa kâge nka bwâso bwa lisi, amavurha gayenga garhabamwo izâbyo.
14 Enfune zâge nshangabuye za masholo, ziyunjwîre mabuye g’e Tarsis, enda yâge eri nka muntinda gw’ihembe, guli nka kulya baguyambika enjuma z’e Safiri.
15 Amagulu gâge nka nkingi za mabuye mêru, nkingi ziyimangire oku masholo gacire bwenêne. Enshusho yâge, kwo ashushire aka Libanor, ntwâli nka nduluma.
16 Emyanzi yâge minunu-minunu, naye yêne mushagalusa; kwo ali ntyo Omuzigirwa wâni, kwo ali ntyo omulume wâni, wâni mwe banyere b’e Yeruzalemi.
Hoheslied/Canticles 5
1בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ ס
2אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃ 3פָּשַׁ֨טְתִּי֙ אֶת־כֻּתָּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃ 4דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃ 5קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל׃ 6פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֨יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃ 7מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃ 8הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דּוֹדִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ 9מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ 10דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃ 11רֹאשֹׁ֖ו כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוּצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃ 12עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃ 13לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֹֽׁושַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃ 14יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃ 15שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֨הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃ 16חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃
6
Abîmbiza
1 Ngahi Omuzigirwa wâwe ajirage, wâni Mwinjà-Olushire abandi bakazi? Ngahi ayêrekirage, Omuzigirwa wâwe, rhumulonze haguma nâwe?
Omuhya
2 Omuzigirwa wâni ayandagalire omu busânes bwâge, omu mivungiro yahûmula bwinjà, kulonza mpu ayâbulire obusò bwâge omu busâne, anahumbule obwaso bwa Iisi.
3 Niono ndi wa Muzigirwa wâni, naye Muzigirwa wâni ali wâni. Ayâbulire obusò bwâge omu mauwa ga lisi.
Ecîtakîro ca karhânu
Omuhya-mulume
4 Mwîra-kazi wâni, kwo oyinjiha aka Tirsa, kwo osoleha aka Yeruzalemu. We côbohwa nk’engabo z’amatabâro.
5 Orhandole ntya, amasù ogwêrhe gamambuza omurhima. Emvîri zikuli oku irhwe busò bwa mpene, kula bunahona oku mwandagalo gwa Galadi.
6 Amino ogwêrhe, busò bwa bibuzi, kula bisôka byarhenga omu izîko. Ngasi ciguma n’ecâbo c’omu mahasha, na ntà mwîhala gubirimwo.
7 Amarhama gâwe nka mpande za gerenadi, omu mushangi gukuli ebusù.

8 Abagoli bali makumi-gali ndarhu, abakazi baherula bali makumi gali munâni, n’abâna-nyere (barhaganjwa) mwandu.
9 Engûkù yâni eri ngumat. Muguma-obula-ishembo ali muguma nie nnaye. Ali wago-wago omu mwâbo, murhonyi w’omuzîre wamuburhaga Abahya bamubwîne bàmusîma. Abagoli n’abakazi baherula bamuyûnamira
10 “mpu ye ndi oyo oyishire nka mucera-cera, mwinjà nka mwêzi. Ayisha amoleka nk’izûba, mudârhi nka ngabo za balwîu”.
11 Nayandagalira omu busâni bw’amalehe nti ndole oku emburho yamera omu lubanda, nti ndole oku emizâbîbu yashabuka nti ndole erhi emirehe ekola yâyâsa.
12 Ntamanyiri kurhi,… Ci omurhima gwankweba omu ngâle z’olubaga lwâni, nka murhambo.

Hoheslied/Canticles 6
1אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ 2דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֹֽׁושַׁנִּֽים׃ 3אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ ס
4יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ 5הָסֵ֤בִּי עֵינַ֨יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃ 6שִׁנַּ֨יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ 7כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ 8שִׁשִּׁ֥ים הֵ֨מָּה֙ מְּלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 9אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ ס
10מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ ס
11אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ 12לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי־נָדִֽיב׃
7
Abimbiza
1 Galuka galuka Sulamitav, galuka galuka rhukulole ebusù. Cici mwâlolakwo Sulamita mwanasamira okwo bigamba byombi?
Omuhya-mulume
2 Ala amagulu gâwe nka gayinjiha omu mikarabanda yâwe, wâni mwâli wa Nnahano!
3 Omunyunyuw ogwêrhe! kwo guli nka ntabunganwa erhalimwo idivayi. Enda yâwe cirundo ca ngano cizonzirwe n’obwaso bwa lisi.
4 Amabêrex gâwe gombi, bâna-hene babirhi, mahasha ga kashafu.
5 Igosi lyâwe kwo liri nka nkingi y’ihembe. Amasu gâwe kwo gali ak’enyôgero za Hesboni, aha muhango gwa Bati-Rabimi. Izûlu lyâwe nka munara gw’e Libanomuzamu oyêrekîre e Damasko.
6 Irhwe lyâwe kwo liyimanzire ak’entondo ya Karmeli; ensirha balilukire kwo ziri nka kaduku. Mwâmi arhonyize emihunga yâwe.
7 Nka wayinjiha wâni; nka wasoleha wâni!
8 Kwo osogorosire nka murhanda, n’amabêre gâwe nsisi za murhanda.
9 Nanaciderha nti narhangishonera oku murhanda, nyankekwo bihadu nka binga. Amabêre gâwe gabè nka nsisi za muzâbîbu, n’obwehe bw’omûka gwâwe buhûmule nk’irehe linjà;
10 ebinwa byâwe bibè nk’irivayi linunu!
Omuhya
Liryâla Omuzigirwa wâni akananywa, liryâla akanabêza omu kanwa aha karhî k’amino.
11 Niono ndi wa Muzigirwa wâni, n’omurhima gwâge emunda ndi guyêrekîre.
12 Yisha Muzigirwa wâni, yisha rhujè omu mashwa! Mwo rhwajilâla omu bishagala,
13 buca sêziy rhujè omu ishwa ly’emizâbîbu. Rhwalola erhi omuzâbîbu gukola gushabusire, erhi kuyasa gukola gwayasa, erhi emirhi y’engerenadi ekola yayâsa. Lyo nakuhà obuzigire bwâni ago mango.
14 Amandragoriz gohe gakola gadwîrhe gabaya, n’amalehe minjà gôshi aha lusò garhuli. Amahyâhya n’amarhanzi, nkubikirego wâshi Muzigirwa wâni.
Hoheslied/Canticles 7
1שׁ֤וּבִי שׁ֨וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם׃ 2מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃ 3שָׁרְרֵךְ֙ אַגַּ֣ן הַסַּ֔הַר אַל־יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג בִּטְנֵךְ֙ עֲרֵמַ֣ת חִטִּ֔ים סוּגָ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ 4שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תָּאֳמֵ֥י צְבִיָּֽה׃ 5צַוָּארֵ֖ךְ כְּמִגְדַּ֣ל הַשֵּׁ֑ן עֵינַ֜יִךְ בְּרֵכ֣וֹת בְּחֶשְׁבּ֗וֹן עַל־שַׁ֨עַר֙ בַּת־רַבִּ֔ים אַפֵּךְ֙ כְּמִגְדַּ֣ל הַלְּבָנ֔וֹן צוֹפֶ֖ה פְּנֵ֥י דַמָּֽשֶׂק׃ 6רֹאשֵׁ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ כַּכַּרְמֶ֔ל וְדַלַּ֥ת רֹאשֵׁ֖ךְ כָּאַרְגָּמָ֑ן מֶ֖לֶךְ אָס֥וּר בָּרְהָטִֽים׃ 7מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים׃ 8זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת׃ 9אָמַ֨רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֨יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃ 10וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃ 11אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃ ס
12לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃ 13נַשְׁכִּ֨ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם פָּֽרְחָ֤ה הַגֶּ֨פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמּוֹנִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ׃ 14הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֨ינוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ׃
8
1 Ocibaga mushinja wîrhu, olya wayonkaga ibêre lya nyâmaa! Singa amango nkubuganyire embuga nanakuhôbera abandi barhanangaye.
2 Nanakuheka nkuhise omu mwa nyâmab nâwe onyigîrize. Nankakulabuzize oku irivayi lyâni linjinja n’oku murhobo gwâni gw’engerenadi;
3 Okuboko kwâge kulembe kwo nshegemire, n’okulyo kwâge kwo kunzonzire.
Omuhya-mulume
4 Banyere b’e Yeruzalemu, mwe mukasinga, murhatule, murhatule Musîmwa wâni n’ensa y’okushâsha kwâge erhacihika.
Okushwinja
5 Mwa ndi ôla wayinamuka arhenga omu irûngu ayegemîre Omuzigirwa wâge? Ho nakutuliraga aha murhi gw’epomi, halya nyoko ayankiraga izîmi lyâwe honene, halyâla ayankiraga izîmi omuzire wakuburhagac.
Omuhya
6 Ompire nka ciziriko oku murhima gwâwe, nka ciziriko oku kuboko kwâwe. Bulyala obuzigire kwo buzibuha nka lufùd, emitula yo miguma n’okuzimu, naye ye karhagomba. Emyampi y’emitula gubà muliro, ngulumira ya Nyamuzinda.
7 Amîshi galuge kurhi, garhazimiza buzigire, nanga obuzigire burhahêkwa na lwîshi. Owahâna ebiri omu mwâge byôshi mpu agule enzigi, kagayo kwône akayungukamwo.
Enyûshûlo
Bashinja bâbo omuhya
8 Mwâli wîrhue ali murhò: ibêre lyâge lirhacihona; Lero kurhi rhwajira mwâli wîrhu olusiku bâmuganîza?
Omuhya-mulume
9 Akaba ali lukûta, rhwalushwinja n’amarhale, gukabà muhango, rhunâgusêze n’embaho z’enduluma.
Omuhya
10 Nciberire lukûta, n’amabêre gâni go galigi minara. Omu masù gâge, ndi nka mbwîne omurhûla obu!
11 Salomoni âjiraga ishwa ly’emizâbîbu aha Baali-Hamoni. Alilangisa abalanzi, mpu ngasi muguma ayishimugalulira ebyafa by’amalehe: cihumbi ca magerha.
12 Eryani ishwa ly’emizâbîbu ndwîrhe nalilangîra: Wâni Salomoni ebihumbi by’amagerha byo byâwe, n’amagana abirhi g’abalanzi b’amalehe.
Omuhya-mulume
13 Nâwe wabêra omu masâne, abîrhu badwîrhe bakuyumva. Nâni, obè nka walinyumvisa! izù lyâwef!
Omuhya
14 Yâka, Muzigirwa wâni obè nka kashafu, nka mutwîra gwa kashafu kalume, oyâkire oku ntondo z’amalashi!
Hoheslied/Canticles 8
1מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָב֥וּזוּ לִֽי׃ 2אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִֽיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי׃ 3שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִֽימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ 4הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ ס
5מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֨וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ׃ 6שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֨וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃ 7מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃ ס
8אָח֥וֹת לָ֨נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃ 9אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃ 10אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃ פ
11כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃ 12כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃ 13הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽינִי׃ 14בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃

WIS – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Bush
BUSHINGANYANYA
OBUSHINGANYANYA
OBUSHINGANYANYA
1
OBUSHINGANYANYA
Enshokolezi
Eci citabu cayandikagwa omu lulimi lw’e cigereki myâka hôfi 100 embere ly’okuburhwa kwa Yezu Kristu. Cayandikagwa na Muyahudi muguma w’omu cishagala c’e Aleksandriya omu cihugo c’e Mîsiri. Izîno lyâge lirhaba limanyirwi. Aciyandikaga oku bwimangizi bwa Nyamuzinda yêne, nk’oku byali omu mikolo yâge ya kurhenga mîra bwenêne; obwo burhimanya bwo burhegeka igulu lyôshi; ci bwenêne bwo burhabâla omuntu omu mikolo yâge. Obwo bushinganyanya bwo bwalangaga olubaga lw’Israheli nalwo erhi Abayahudi barhacibâ basungunu, erhi babêra e Mîsiri n’erhi bagera omw’irûngu, n’omu kalamo kâbo kôshi. Owayandikaga eci citabu ayêrekana oku buli buhwinja bunene okuharâmya enshushano.
Ecitabu c’Obushinganyanya ciyêrekîre Abayahudi balama e Mîsiri, Owaciyandikaga alonzagya okuhà abacisoma amîru gw’okubà n’oburhimanya bw’okuli; n’okurhûliriza ngasi bali balibuzibwa. Abayîgîriza oku obuyêmêre bw’okuli n’obwôrhere bwinjà bulêrha oluhembo lw’ensiku zôshi.
Omu mango ga mîra, eci citabu caderhagwa « Burhimanya bwa Salomoni» bulya ebinwa byâco bishushana n’ebya Salomoni yêne. Salomoni ali mwîgîriza mukulu w’oburhimanya.
Owaciyandikaga alonzagya okuyâsa Abayahudi mpu lyo barhag’ibâ bajà b’amasîma g’ebirugu by’en’igulu. Abayîgîriza obushinganyanya bw’okuli Nyamuzinda amanyîsagya olubaga lwâge erhi bwonjo bwâge yêne burhuma.
Ntyo eci citabu c’obushinganyanya cikûla ngasi nyankola-maligo omu bubî, cimumolekera n’okulangaliza abali balibuzibwa kurhenga myâka minji: «Ebyayandikagwa mîra byôshi, rhwe byayandikiragwa, mpu bibê nyîgîrizo zirhu, lyo rhuba n’obulangâlire» (Rom 15, 4), kwo Paolo arhukengêzize. Yumvagi isala liri muli eci citabu:
EBIRIMWO

Obushinganyanya n’omuhigo gw’omuntu: cigabi 1-5, 23
Obwôrhere bw’obushinganyanya: c. 6, l-9, 18
Omukolo gw’obushinganyanya omu kalamo k’olubaga lwîshogwa: c. 10, 1-19, 22

I. Obushinganyanya n’obwôrhere bw’omuntu
Okulongereza Nyamuzinda n’okuyâka ecâha. Okulwira ohushinganyanya
1 Muzigire obushinganyanyau, mwe murhegeka igulu omu bya Nyakasane, mukaz’igerêreza enkengêro zishingânîne mukaz’imulonza n’omurhima gushongwire. 2 Bulyala abarhamurhega, anabaleke bamuhikeko, n’abacimwikubagira, anaciyêrekebo. 3 Enkengêro z’ebinzongo-nzongo zinahambule omuntu kuli Nyamuzinda; n’Ogala-byôshi bakamurhega anabonese abasirhenshonyi. 4 Nanga, Obushinganyanya burhaja omu murhima mubî, burhaja n’omu mubiri gushangîra ecâha. 5 Na Mûka Mwimâna orhulera, anakaz’iyâka enderha-kubirhi, arhalirâna abagerêreza buzira bukengêre arhanakwirirwa obubî buyishe. 6 Obushinganyanya gubà mûka gusîma abantu, ci kwône burhakabula bwahana enderha-maligo oku binwa byâyo; bulyala Nyamuzinda anakaz’ibona ensikov zâyo. Ye ciri-ebulabi c’okunali c’omurhima gwâyo n’ebinwa byâyo anabiyumve. 7 Neci, Omûka gwa Nyakasane guyunjwîre igulu lyôshi, na bulya gwo gugwâsaw byôshi haguma, guyishi ngasi kanwa kaderhwa.
Akasheba ka Nyamuzinda
8 Ntâye ôderha akanwa kagalugalu wakafume, akasheba ka Nyamuzinda karhankamusiga. 9 Emirali y’enkola-maligo bayidôkereza bayimanye, izù ly’ebinwa byâge lyahikako Nyakasane lyo obulala bwâge buhanwa.
10 Okurhwîri kuli-luhali byôshi kuyumvîrhiza ciru n’izù ly’owaciduduma erhi kunaliyumvîrhe, 11 Mumanyage okuciduduma kwa busha busha, Mulange akanwa kinyu oku iderha libi; akanwa kafuma omuntu karhagenda cîru, akanwa kanywesi lufu kalerhera omuntu,
Olufù
12 Murhacîhamagaliraga olufù n’amahabwe g’obuzîne bwinyu, murhacîhamagaliraga okuhera n’emikolo y’amaboko ginyu. 13 Nyamuzinda arhalemaga olufùx, arhakwirirwa okuhera kwa abazîne. 14 Alemire byôshi mpu byôshi bihabey, ebiremwa by’eno igulu biba bya kuciza, birhabamo bwôge bwa kuyîrha ciru ehitya, n’okuzimu arhali kwo kurhegeka igulu; 15 bulyala obushinganyanya bujira akalamo karhahwaz.

Enkola-maligo
16 Enkola-maligoa zohe zinabe zamakema olufù zishub’inaluhamagala, mpu zamabona aha omwîra ali, zimurhamirage obwo, zimunywâne, bulya ziyumvîrhe zisîmire okubà mwanya gwâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 1
1 ᾿Αγαπήσατε δικαιοσύνην, οἱ κρίνοντες τὴν γῆν, φρονήσατε περὶ τοῦ κυρίου ἐν ἀγαθότητι καὶ ἐν ἁπλότητι καρδίας ζητήσατε αὐτόν. 2 ὅτι εὑρίσκεται τοῖς μὴ πειράζουσιν αὐτόν, ἐμφανίζεται δὲ τοῖς μὴ ἀπιστοῦσιν αὐτῷ. 3 σκολιοὶ γὰρ λογισμοὶ χωρίζουσιν ἀπὸ θεοῦ, δοκιμαζομένη τε ἡ δύναμις ἐλέγχει τοὺς ἄφρονας. 4 ὅτι εἰς κακότεχνον ψυχὴν οὐκ εἰσελεύσεται σοφία οὐδὲ κατοικήσει ἐν σώματι κατάχρεῳ ἁμαρτίας. 5 ἅγιον γὰρ πνεῦμα παιδείας φεύξεται δόλον καὶ ἀπαναστήσεται ἀπὸ λογισμῶν ἀσυνέτων καὶ ἐλεγχθήσεται ἐπελθούσης ἀδικίας. 6 φιλάνθρωπον γὰρ πνεῦμα σοφία καὶ οὐκ ἀθῳώσει βλάσφημον ἀπὸ χειλέων αὐτοῦ• ὅτι τῶν νεφρῶν αὐτοῦ μάρτυς ὁ θεὸς καὶ τῆς καρδίας αὐτοῦ ἐπίσκοπος ἀληθὴς καὶ τῆς γλώσσης ἀκουστής. 7 ὅτι πνεῦμα κυρίου πεπλήρωκεν τὴν οἰκουμένην, καὶ τὸ συνέχον τὰ πάντα γνῶσιν ἔχει φωνῆς.
8 διὰ τοῦτο φθεγγόμενος ἄδικα οὐδεὶς μὴ λάθῃ, οὐδὲ μὴ παροδεύσῃ αὐτὸν ἐλέγχουσα ἡ δίκη. 9 ἐν γὰρ διαβουλίοις ἀσεβοῦς ἐξέτασις ἔσται, λόγων δὲ αὐτοῦ ἀκοὴ πρὸς κύριον ἥξει εἰς ἔλεγχον ἀνομημάτων αὐτοῦ• 10 ὅτι οὖς ζηλώσεως ἀκροᾶται τὰ πάντα, καὶ θροῦς γογγυσμῶν οὐκ ἀποκρύπτεται. 11 Φυλάξασθε τοίνυν γογγυσμὸν ἀνωφελῆ καὶ ἀπὸ καταλαλιᾶς φείσασθε γλώσσης• ὅτι φθέγμα λαθραῖον κενὸν οὐ πορεύσεται, στόμα δὲ καταψευδόμενον ἀναιρεῖ ψυχήν.
12 μὴ ζηλοῦτε θάνατον ἐν πλάνῃ ζωῆς ὑμῶν μηδὲ ἐπισπᾶσθε ὄλεθρον ἐν ἔργοις χειρῶν ὑμῶν• 13 ὅτι ὁ θεὸς θάνατον οὐκ ἐποίησεν οὐδὲ τέρπεται ἐπ᾽ ἀπωλείᾳ ζώντων. 14 ἔκτισεν γὰρ εἰς τὸ εἶναι τὰ πάντα, καὶ σωτήριοι αἱ γενέσεις τοῦ κόσμου, καὶ οὐκ ἔστιν ἐν αὐταῖς φάρμακον ὀλέθρου οὔτε ᾅδου βασίλειον ἐπὶ γῆς.
15 δικαιοσύνη γὰρ ἀθάνατός ἐστιν. 16 ᾿Ασεβεῖς δὲ ταῖς χερσὶν καὶ τοῖς λόγοις προσεκαλέσαντο αὐτόν, φίλον ἡγησάμενοι αὐτὸν ἐτάκησαν καὶ συνθήκην ἔθεντο πρὸς αὐτόν, ὅτι ἄξιοί εἰσιν τῆς ἐκείνου μερίδος εἶναι.
2
1 Nka bakola bacîderheza omu buhwinja bwâbo, banayishe erhi: «Akalamo kîrhu kali kofi kanayunjwîre mirenge, ntà bufumu amango olufù lwamahambira omuntu, ntà mulenga wakalîkûza omuntu omu nfune za nnakuzimu. 2 «Kahanga rhwaburhirwe, rhwazinda erhi rhuli nka abarhahali. Omûka rhuyisa gunali mugi kwône, n’enkengêro zirhu, enali nkunyakunye ecibàlalira erhi omurhima gurhinda; 3 eyo nkunyakunye ekazima, n’omubiri gwirhu gunashube luvu, n’omûka gunahirigirhe nka hiboho hyangu. 4 Oku ensiku zagera erhi n’izîno lirhu lyânayibagirwa, ntâye wacikengêre emirimo yîrhu, obuzîne bwîrhu kwo bwagera nka nshando za citu, bunyamûke nka lwikungu lwo luhivwa n’emisholo y’izûba, lwo lunyamûka erhi luyumva ehidûrhu hy’izûba. 5 Neci, ensiku zirhu ziri kugera kwa cizunguzungu, olufù lurhashubira enyuma, ifundo lyàmafundikwa: ntâye ogaluka. 6 «Erhi hiri eyo! Rhulye ebinjà-binjà, rhukolêse ebiremwa n’obushiru nka bâna ba misole. 7 Rhunywe amamvu rhulaluke rhunacîshîge amalashi, rhurhalindaga obwâso bw’empondo bwahungumuka. 8 Rhujire ebimane bya amauwa ga roza rhuhire oku irhwe, rhujire duba rhurhacihungumukab. 9 Harhajiraga owa muli rhwe warhala, ngasi hantu rhulekeho ecêrekane c’obusîme bwîrhu: gwo mwanya gwirhu co na cigabi cîrhu.
Erhi rhuhimbe amalala
10 Omushinganyanyac, orhagwêrhi hyâge rhumulibuze, ciru n’omukana, emvi z’omushosi okola mulamu rhurhazikengaga. 11 Emisî yîrhu libè lyo likola irhegeko ly’obushinganyanya, bulyala ôrhajira misî ye na busha. 12 Rhushimbûlule omushinganyanya bulyala ye rhusisire, ashimbulwire olugendo lwîrhu. bulya adwîrhe arhutumuza okuvuna amarhegeko, anadwîrhe arhushobeka obulenzi oku balezi bàrhuleraga. 13 Adwîrhe acîkunga mpu yeyishi Nyamuzinda, anadwîrhe aciderha mugala wa Nyakasane. 14 Okubaho kwâge kuli kutumula kw’enkengêro zirhu, rhukamulolakwo kwône, rhunayumve rhutumwire. 15 Oku ayôrha arhali kwo abandi bayôrha, obwôrhere bwâge bubà bwâgo bwâgo. 16 Omu masù gâge rhuli bikabulirwad; kuyâka arhuyaka nka kula bayaka ishembo. Anaje ahamagaza mpu olufù lw’abashinganyanya lubà lw’iragi; n’okucikunga mpu yêhe Nyamuzinda y’îshe. 17 Muleke rhulole erhi ebinwa byâge biri by’okuli, rhusingirize obuzinda bwâge oku bwaba. 18 Akaba omushinganyanya ali mwene Nyamuzinda, Nyamuzinda amuyimangira, amurhenza omu nfune z’abashombanyi bâge. 19 Rhurhang’imugera, rhumujàcire, rhumulibuze rhuyîsh’imanya ntyo erhi anali mutûdu, rhwâmanya erhi ayîsh’ihira omurhima omu nda. 20 Rhumutwîre olufù lubi, bulya acîkubagîre mpu bamurhabâlae».
Okuhaba kw’enkola-maligo
21 Kwo ziderha ntyôla enkola-maligo, ci kwône kuli kuhaba; obubî bwâbo bunakaz’ibahilsa. 22 Barhishi amahwe ga Nyamuzinda, barhalinga okuhemberwa obushinganyanya, barhanalonza ciru okuyêmêra oku hali oluhembo lw’amaroho gacîre. 23 Neci, Nyamuzinda alemire omuntu okurhafa, amujira nshusho y’obwôrhere bwâge. 24 Bwagalwa bwa shetanif bwarhumire olufù lilja omu igulu abamushiga nabo bone bacibonerakwo.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 2
1 εἶπον γὰρ ἐν ἑαυτοῖς λογισάμενοι οὐκ ὀρθῶς ᾿Ολίγος ἐστὶν καὶ λυπηρὸς ὁ βίος ἡμῶν, καὶ οὐκ ἔστιν ἴασις ἐν τελευτῇ ἀνθρώπου, καὶ οὐκ ἐγνώσθη ὁ ἀναλύσας ἐξ ᾅδου. 2 ὅτι αὐτοσχεδίως ἐγενήθημεν καὶ μετὰ τοῦτο ἐσόμεθα ὡς οὐχ ὑπάρξαντες• ὅτι καπνὸς ἡ πνοὴ ἐν ῥισὶν ἡμῶν, καὶ ὁ λόγος σπινθὴρ ἐν κινήσει καρδίας ἡμῶν, 3 οὗ σβεσθέντος τέφρα ἀποβήσεται τὸ σῶμα καὶ τὸ πνεῦμα διαχυθήσεται ὡς χαῦνος ἀήρ. 4 καὶ τὸ ὄνομα ἡμῶν ἐπιλησθήσεται ἐν χρόνῳ, καὶ οὐθεὶς μνημονεύσει τῶν ἔργων ἡμῶν• καὶ παρελεύσεται ὁ βίος ἡμῶν ὡς ἴχνη νεφέλης καὶ ὡς ὁμίχλη διασκεδασθήσεται διωχθεῖσα ὑπὸ ἀκτίνων ἡλίου καὶ ὑπὸ θερμότητος αὐτοῦ βαρυνθεῖσα. 5 σκιᾶς γὰρ πάροδος ὁ καιρὸς ἡμῶν, καὶ οὐκ ἔστιν ἀναποδισμὸς τῆς τελευτῆς ἡμῶν, ὅτι κατεσφραγίσθη καὶ οὐδεὶς ἀναστρέφει. 6 δεῦτε οὖν καὶ ἀπολαύσωμεν τῶν ὄντων ἀγαθῶν καὶ χρησώμεθα τῇ κτίσει ὡς ἐν νεότητι σπουδαίως• 7 οἴνου πολυτελοῦς καὶ μύρων πλησθῶμεν, καὶ μὴ παροδευσάτω ἡμᾶς ἄνθος ἔαρος• 8 στεψώμεθα ῥόδων κάλυξιν πρὶν ἢ μαρανθῆναι• 9 μηδεὶς ἡμῶν ἄμοιρος ἔστω τῆς ἡμετέρας ἀγερωχίας, πανταχῇ καταλίπωμεν σύμβολα τῆς εὐφροσύνης, ὅτι αὕτη ἡ μερὶς ἡμῶν καὶ ὁ κλῆρος οὗτος.
10 καταδυναστεύσωμεν πένητα δίκαιον, μὴ φεισώμεθα χήρας μηδὲ πρεσβύτου ἐντραπῶμεν πολιὰς πολυχρονίους• 11 ἔστω δὲ ἡμῶν ἡ ἰσχὺς νόμος τῆς δικαιοσύνης, τὸ γὰρ ἀσθενὲς ἄχρηστον ἐλέγχεται. 12 ἐνεδρεύσωμεν τὸν δίκαιον, ὅτι δύσχρηστος ἡμῖν ἐστιν καὶ ἐναντιοῦται τοῖς ἔργοις ἡμῶν καὶ ὀνειδίζει ἡμῖν ἁμαρτήματα νόμου καὶ ἐπιφημίζει ἡμῖν ἁμαρτήματα παιδείας ἡμῶν• 13 ἐπαγγέλλεται γνῶσιν ἔχειν θεοῦ καὶ παῖδα κυρίου ἑαυτὸν ὀνομάζει• 14 ἐγένετο ἡμῖν εἰς ἔλεγχον ἐννοιῶν ἡμῶν, βαρύς ἐστιν ἡμῖν καὶ βλεπόμενος, 15 ὅτι ἀνόμοιος τοῖς ἄλλοις ὁ βίος αὐτοῦ, καὶ ἐξηλλαγμέναι αἱ τρίβοι αὐτοῦ• 16 εἰς κίβδηλον ἐλογίσθημεν αὐτῷ, καὶ ἀπέχεται τῶν ὁδῶν ἡμῶν ὡς ἀπὸ ἀκαθαρσιῶν• μακαρίζει ἔσχατα δικαίων καὶ ἀλαζονεύεται πατέρα θεόν. 17 ἴδωμεν εἰ οἱ λόγοι αὐτοῦ ἀληθεῖς, καὶ πειράσωμεν τὰ ἐν ἐκβάσει αὐτοῦ• 18 εἰ γάρ ἐστιν ὁ δίκαιος υἱὸς θεοῦ, ἀντιλήμψεται αὐτοῦ καὶ ῥύσεται αὐτὸν ἐκ χειρὸς ἀνθεστηκότων. 19 ὕβρει καὶ βασάνῳ ἐτάσωμεν αὐτόν, ἵνα γνῶμεν τὴν ἐπιείκειαν αὐτοῦ καὶ δοκιμάσωμεν τὴν ἀνεξικακίαν αὐτοῦ• 20 θανάτῳ ἀσχήμονι καταδικάσωμεν αὐτόν, ἔσται γὰρ αὐτοῦ ἐπισκοπὴ ἐκ λόγων αὐτοῦ.
21 Ταῦτα ἐλογίσαντο, καὶ ἐπλανήθησαν• ἀπετύφλωσεν γὰρ αὐτοὺς ἡ κακία αὐτῶν, 22 καὶ οὐκ ἔγνωσαν μυστήρια θεοῦ οὐδὲ μισθὸν ἤλπισαν ὁσιότητος οὐδὲ ἔκριναν γέρας ψυχῶν ἀμώμων. 23 ὅτι ὁ θεὸς ἔκτισεν τὸν ἄνθρωπον ἐπ᾽ ἀφθαρσίᾳ καὶ εἰκόνα τῆς ἰδίας ἀϊδιότητος ἐποίησεν αὐτόν• 24 φθόνῳ δὲ διαβόλου θάνατος εἰσῆλθεν εἰς τὸν κόσμον, πειράζουσιν δὲ αὐτὸν οἱ τῆς ἐκείνου μερίδος ὄντες.
3
Abashinganyanya n’enkola-maligo
1 Amaroho g’abashinganyanya gôhe, omu nfune za Nyamuzinda gaba, na ntà malibuko gabahikakwo. 2 Omu masù g’abahwinja, ko bali nka abafire; okurhenga kwâbo hano igulu kwâbà nka kuhanyagala, 3 n’okurhusiga kwâbo kwâbà nka kuhera, ci kwône bôhe omu murhûlag bacîbêrîre. 4 Akabaga omu masù g’abantu buhane bahâbirwe, bàli bayunjwîre bulangâlire bwa kurhafa; 5 oku malibuko masungunu, bâyîsh’ihâbwa binjà binji; kurhangula Nyamuzinda abarhangulaga, anabugâna bamukwânîne. 6 Abarhangula nka masholo omu cibeye, abayankirira nka nterekêro. 7 Olusiku ayîsh’ibarhandûla kulangashana balangashana, bakanye nka nkunya-kunye ya bukere bw’oku nyumpa. 8 Bârhegeka amashanja banalye ebihugo, naye Nyakasane abarhegeka ensiku n’amango. 9 Abacîkubagîreye bâyumva bwinjà, n’abàli bemêzi babêra aha burhambi bwâge omu buzigire, bulyala abîshogwah bâge bo babona oburhonyi n’olukogo.
Enkola-maligo
10 Abalenzi, kulya kubà bàlêkerire omushinganyanya banacirhenza kuli Nyakasane, bahâbwa obuhane bw’ekengêro zâbo. 11 Neci bali bahanyai abantu bagayaguza oburhimanya bakagayaguza n’ihano, busha balangâlire, busha badwîrhe barhamira, na ntà bunguke bw’emikolo yabo; 12 bakâbo basirhe, abâna bâbo bigamba, iburha lyâbo liri lihehêrere.
Aha omuntu akaburha kubî akagumba
13 Iragi lyâge omukazi orhaburhaj ci arhalikwo ishembo, olya nn’encingo erhahêkwako ishârha; olusiku Iw’okurhandûlwa kw’amaroho, lyo babona oku muzire. 14 Naye ali w’iragi omulume bashahwire ci kwône wa kuboko kurhakola maligo, arhanagerêreza nkengêro ngalugalu kuli Nyakasane: ashobôla engalo y’okunali oku budahemuka bwâge, mwanya mununu ashobôla omu ngombe ya Nyakasane. 15 Bulyala obunguke bw’emikolo minjà buyunjwîre irenge, gurhahirigirha omuzi gw’oburhimanya. 16 Ci kwône abâna b’oku lugurhu barhakatwa, iburha ly’omu bugonyi kuherêrekera lyaherêrekere. 17 Ciru bakalama kurhi barhashibirirwe, bazinda erhi bashosihala buzira irenge; 18 na bakafà duba barhabone calangaliza, barhabone carhûliriza olusiku lw’olubanja; 19 neci, kuminya ziminya ensiku nzinda z’enyumpa mbî.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 3
1 Δικαίων δὲ ψυχαὶ ἐν χειρὶ θεοῦ, καὶ οὐ μὴ ἅψηται αὐτῶν βάσανος. 2 ἔδοξαν ἐν ὀφθαλμοῖς ἀφρόνων τεθνάναι, καὶ ἐλογίσθη κάκωσις ἡ ἔξοδος αὐτῶν 3 καὶ ἡ ἀφ᾽ ἡμῶν πορεία σύντριμμα, οἱ δέ εἰσιν ἐν εἰρήνῃ. 4 καὶ γὰρ ἐν ὄψει ἀνθρώπων ἐὰν κολασθῶσιν, ἡ ἐλπὶς αὐτῶν ἀθανασίας πλήρης• 5 καὶ ὀλίγα παιδευθέντες μεγάλα εὐεργετηθήσονται, ὅτι ὁ θεὸς ἐπείρασεν αὐτοὺς καὶ εὗρεν αὐτοὺς ἀξίους ἑαυτοῦ• 6 ὡς χρυσὸν ἐν χωνευτηρίῳ ἐδοκίμασεν αὐτοὺς καὶ ὡς ὁλοκάρπωμα θυσίας προσεδέξατο αὐτούς. 7 καὶ ἐν καιρῷ ἐπισκοπῆς αὐτῶν ἀναλάμψουσιν καὶ ὡς σπινθῆρες ἐν καλάμῃ διαδραμοῦνται• 8 κρινοῦσιν ἔθνη καὶ κρατήσουσιν λαῶν, καὶ βασιλεύσει αὐτῶν κύριος εἰς τοὺς αἰῶνας. 9 οἱ πεποιθότες ἐπ᾽ αὐτῷ συνήσουσιν ἀλήθειαν, καὶ οἱ πιστοὶ ἐν ἀγάπῃ προσμενοῦσιν αὐτῷ• ὅτι χάρις καὶ ἔλεος τοῖς ἐκλεκτοῖς αὐτοῦ. 10 Οἱ δὲ ἀσεβεῖς καθὰ ἐλογίσαντο ἕξουσιν ἐπιτιμίαν οἱ ἀμελήσαντες τοῦ δικαίου καὶ τοῦ κυρίου ἀποστάντες• 11 σοφίαν γὰρ καὶ παιδείαν ὁ ἐξουθενῶν ταλαίπωρος, καὶ κενὴ ἡ ἐλπὶς αὐτῶν, καὶ οἱ κόποι ἀνόνητοι, καὶ ἄχρηστα τὰ ἔργα αὐτῶν• 12 αἱ γυναῖκες αὐτῶν ἄφρονες, καὶ πονηρὰ τὰ τέκνα αὐτῶν, ἐπικατάρατος ἡ γένεσις αὐτῶν. 13 ὅτι μακαρία στεῖρα ἡ ἀμίαντος, ἥτις οὐκ ἔγνω κοίτην ἐν παραπτώματι, ἕξει καρπὸν ἐν ἐπισκοπῇ ψυχῶν, 14 καὶ εὐνοῦχος ὁ μὴ ἐργασάμενος ἐν χειρὶ ἀνόμημα μηδὲ ἐνθυμηθεὶς κατὰ τοῦ κυρίου πονηρά, δοθήσεται γὰρ αὐτῷ τῆς πίστεως χάρις ἐκλεκτὴ καὶ κλῆρος ἐν ναῷ κυρίου θυμηρέστερος. 15 ἀγαθῶν γὰρ πόνων καρπὸς εὐκλεής, καὶ ἀδιάπτωτος ἡ ῥίζα τῆς φρονήσεως. 16 τέκνα δὲ μοιχῶν ἀτέλεστα ἔσται, καὶ ἐκ παρανόμου κοίτης σπέρμα ἀφανισθήσεται. 17 ἐάν τε γὰρ μακρόβιοι γένωνται, εἰς οὐθὲν λογισθήσονται, καὶ ἄτιμον ἐπ᾽ ἐσχάτων τὸ γῆρας αὐτῶν• 18 ἐάν τε ὀξέως τελευτήσωσιν, οὐχ ἕξουσιν ἐλπίδα οὐδὲ ἐν ἡμέρᾳ διαγνώσεως παραμύθιον• 19 γενεᾶς γὰρ ἀδίκου χαλεπὰ τὰ τέλη.
4
Enkômedu nyinjà
1 Owaba arhagwêrhi mwâna nka agwêrhe enkômeduk nyinjà, ye mukulu, bulyala okurhafa kunanîre oku kukengêrwa enkômedu nyinjà. Nyamuzinda aba ayirhonyize, n’abantu kwo na kwo. 2 Enkômedu, nk’eri hôfi, banayiyige, nk’erhali hôfi bacifinjeyo, eyambisirwe ecimanè c’okuhimana ensiku n’amango, bulyala yahimine omu ntambala buzira kuhemuka.
Enyumpa mbî…
3 lburha ly’endyâlya, ciru lyakaluga, linali lya busha, kwo liyisha nka mashami ga cisholo, lirhamere mizil, lirhanabone nsimiko lyayimangirakwo. 4 Ciru lyakarhang’ibà nka lyaluza amashami, bulyala lirhagwêrhi nsimiko oku idaho, empûsi yanalihenangula likunduke n’omuhûsi gw’erya mpûsi. 5 amashami g’eryôla iburha gavunika ganaciri marho, amalehe galyo garharhengemwo bunguke buci, garhalibwe erhi kurhôha kurhuma, garhanakole kafu ka ruguru. 6 Abâna barhenga omu iro ly’obulyâlya, hano Nyamuzinda akola abadôsa, bone bo banayêrekana obubî bwa ababusi bâbo.
Okufà murhò kw’omushinganyanya
7 Omushinganyanya yêhe ciru akafa murhò, arhabule kuluhukam. 8 Obushosi bukengwa, arhali bula bulerhwa n’ensiku nyinji, nîsi erhi bula baganjira emyâka; 9 Oburhimanya nabwo zinabe mvi z’omuntu, akalamo karhalimwo izâbyo nako erhi bunali bukulu. 10 Ali asîmîsize Nyamuzinda anarhona emunda ali, na bulyala omu karhi k’enkola-maligo ali, azurundukanwa. 11 Ahêkwa ntyo mpu lyo obubî bulek’ishereza obukengêre bwâge, n’obulyâlya bulek’ihabula omurhima gwâge; 12 bulyâlya okuhenekera obubî kunasîke obwinjà, n’enzungu amagene galêrha, enashereze omurhima gurhâli gucibiha. 13 Okutwa bwinjà na duba, kwarhuma ashuba mulamu. 14 Omurhima gwâge gwali gusimîsize Nyakasane, okwola kwarhuma amurhenza duba omu nkola-maligo. Olubaga lunabone okwo erhi lurhanayumvîrhi kwo kuderha kurhi, bulyala barhahiziri aka kanwa oku murhima: 15 Abîshogwa ba Nyakasane banasîme babona babêrîrwe obwonjo, n’abatagatîfu bâge bashanga olwakiro.
Barhafà kuguma
16 Omushinganyanya ofire ayâgiriza ababî bazîne, n’oburho buhisire duha oku bugula, buyâgirize obulamu bw’enkola-maligo. 17 Oluhaga lunabone okuyûrha kw’omurhimanya, ci erhi barhanayumvîrhi mirâli mici Nyamuzinda agwêrhe kuli ye, nîsi erhi ecirhumire Nyakasane amukema. 18 Okubona banabone barhânashibirire, ci kwône Nyakasane yêhe kushekera abashekera. 19 Barhârham’ihinduke cijandagwa ca cirunda, omu karhi k’ababire bagwârhwa n’enshonyi z’ensiku n’amango. Nyakasane abakwêba barhoge butuli, burhashagala, abashugula abakûle oku nsimikiro zâbo; baherêrekere lwôshi lwôshi, bayumve emikero mibishi, n’izîno lyâbo liherêrekere.
Enkola-maligo aha rukîko
20 Hano babà bakola baganjirwa ebyâha, bayisha bayunjwîre bihamba, amaligo gâbo go gabajisa lubanja ganabashobeke.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 4
1 κρείσσων ἀτεκνία μετὰ ἀρετῆς• ἀθανασία γάρ ἐστιν ἐν μνήμῃ αὐτῆς, ὅτι καὶ παρὰ θεῷ γινώσκεται καὶ παρὰ ἀνθρώποις. 2 παροῦσάν τε μιμοῦνται αὐτὴν καὶ ποθοῦσιν ἀπελθοῦσαν• καὶ ἐν τῷ αἰῶνι στεφανηφοροῦσα πομπεύει τὸν τῶν ἀμιάντων ἄθλων ἀγῶνα νικήσασα.
3 πολύγονον δὲ ἀσεβῶν πλῆθος οὐ χρησιμεύσει καὶ ἐκ νόθων μοσχευμάτων οὐ δώσει ῥίζαν εἰς βάθος οὐδὲ ἀσφαλῆ βάσιν ἑδράσει• 4 κἂν γὰρ ἐν κλάδοις πρὸς καιρὸν ἀναθάλῃ, ἐπισφαλῶς βεβηκότα ὑπὸ ἀνέμου σαλευθήσεται καὶ ὑπὸ βίας ἀνέμων ἐκριζωθήσεται. 5 περικλασθήσονται κλῶνες ἀτέλεστοι, καὶ ὁ καρπὸς αὐτῶν ἄχρηστος, ἄωρος εἰς βρῶσιν καὶ εἰς οὐθὲν ἐπιτήδειος• 6 ἐκ γὰρ ἀνόμων ὕπνων τέκνα γεννώμενα μάρτυρές εἰσιν πονηρίας κατὰ γονέων ἐν ἐξετασμῷ αὐτῶν.
7 Δίκαιος δὲ ἐὰν φθάσῃ τελευτῆσαι, ἐν ἀναπαύσει ἔσται• 8 γῆρας γὰρ τίμιον οὐ τὸ πολυχρόνιον οὐδὲ ἀριθμῷ ἐτῶν μεμέτρηται, 9 πολιὰ δέ ἐστιν φρόνησις ἀνθρώποις καὶ ἡλικία γήρως βίος ἀκηλίδωτος. 10 εὐάρεστος θεῷ γενόμενος ἠγαπήθη καὶ ζῶν μεταξὺ ἁμαρτωλῶν μετετέθη• 11 ἡρπάγη, μὴ κακία ἀλλάξῃ σύνεσιν αὐτοῦ ἢ δόλος ἀπατήσῃ ψυχὴν αὐτοῦ• 12 βασκανία γὰρ φαυλότητος ἀμαυροῖ τὰ καλά, καὶ ῥεμβασμὸς ἐπιθυμίας μεταλλεύει νοῦν ἄκακον. 13 τελειωθεὶς ἐν ὀλίγῳ ἐπλήρωσεν χρόνους μακρούς• 14 ἀρεστὴ γὰρ ἦν κυρίῳ ἡ ψυχὴ αὐτοῦ, διὰ τοῦτο ἔσπευσεν ἐκ μέσου πονηρίας• οἱ δὲ λαοὶ ἰδόντες καὶ μὴ νοήσαντες μηδὲ θέντες ἐπὶ διανοίᾳ τὸ τοιοῦτο, 15 ὅτι χάρις καὶ ἔλεος ἐν τοῖς ἐκλεκτοῖς αὐτοῦ καὶ ἐπισκοπὴ ἐν τοῖς ὁσίοις αὐτοῦ.
16 κατακρινεῖ δὲ δίκαιος καμὼν τοὺς ζῶντας ἀσεβεῖς καὶ νεότης τελεσθεῖσα ταχέως πολυετὲς γῆρας ἀδίκου• 17 ὄψονται γὰρ τελευτὴν σοφοῦ καὶ οὐ νοήσουσιν τί ἐβουλεύσατο περὶ αὐτοῦ καὶ εἰς τί ἠσφαλίσατο αὐτὸν ὁ κύριος. 18 ὄψονται καὶ ἐξουθενήσουσιν• αὐτοὺς δὲ ὁ κύριος ἐκγελάσεται, 19 καὶ ἔσονται μετὰ τοῦτο εἰς πτῶμα ἄτιμον καὶ εἰς ὕβριν ἐν νεκροῖς δι᾽ αἰῶνος, ὅτι ῥήξει αὐτοὺς ἀφώνους πρηνεῖς καὶ σαλεύσει αὐτοὺς ἐκ θεμελίων, καὶ ἕως ἐσχάτου χερσωθήσονται καὶ ἔσονται ἐν ὀδύνῃ, καὶ ἡ μνήμη αὐτῶν ἀπολεῖται.
20 ἐλεύσονται ἐν συλλογισμῷ ἁμαρτημάτων αὐτῶν δειλοί, καὶ ἐλέγξει αὐτοὺς ἐξ ἐναντίας τὰ ἀνομήματα αὐτῶν.
5
1 Ago mango lyo omushinganyanya ayimanga buzira bwôba, omu masù g’abakazâg’imurhindibuza, balya bakazâg’ikengula amalibuko gâge. 2 Amango bamubona, musisi bageramwo, basômerwe n’okubona ye wamacira. 3 Babwirane obwo n’ebihamba emurhima, n’ebirenge-renge n’ecifufu: 4 «Erhi kali olya rhwakazâg’ishekera mîra oyo wâni, olya rhwakazâg’ijacira rhwanamukwâma, omu buhwinja bwîrhu, obuzîne bwâge rhwabujira isirhe, n’olufù lwâge rhwalujira kufà kwa nshahu 5 Kurhi amaganjiragwa omu karhî ka bene Nyamuzinda? Kurhi amabonaga ogwâge mwanya omu karhî k’abatagatîfu? 6 Neci kuhabuka rhwali rhuhabusiren, rhwarhenga omu njira y’okunali, akamole k’obushinganyanya karharhumolekeraga, n’izûba arhali rhwe lyàbashîre. 7 Rhwayigurhîre omu njira z’ababî n’ez’emihera rhwâtwîkanya omu mpinga zirhabamwo njira, n’enjira ya Nyakasane rhwayihaba. 8 Okugayana kwirhu bici kwarhudwirhîre? Bunguke buci rhwakuzire omu bugale n’omu bulimbi? 9 Ebyo byôshi kwo byagezire nka cizunguzungu, nkakula balibirhana omwanzi. 10 Nka kula obona obwârho bwagera omu mulaba, orhânacibone omukaba bwayishagamwo, nîsi erhi omubunda batwâga omu kubera amîshi. 11 Nka kula obona akanyunyi kabalala omu cirêre orhanabone omukaba kageziremwo; onabone kaje kashûrha empûsi kayirhimbe ebyubi, onabone kaje kakâba emboho yanayisha yashungûrha, kacihe enjira omu kurhimba ebyubi, orhânacibone ciru ecimanyîso ciguma c’aha kageraga. 12 Nka kula onabona omwampi guhenesire, emboho gwarhulaga enashubire haguma, orhanacimanye njira ehi gwayishagamwo. 13 Nîrhu kwo na kwo: oku rhwaciburhwa ntya, mpu arhacihali! rhurhanayêrekanè, rhurhayêrekanè cimanyîso ciru n’olushando luguma lw’obwôrhere bwinjà: omu bubî bwîrhu rhuhwerireo». 14 Neci, obulangâlire bw’enkola-maligo, kwo buli aka obwôya bwo buyehûlwa n’empûsi, kwo buli aka omufula empûsi ebalaza, kwo buhirigirha nka mugi empûsi eyehwire, nka kukengêrwa kw’ecigolo ca lusiku luguma.
Enkola-maligo n’obulangâlire bw’abashinganyanya
15 Abashinganyanya bôhe, akalamo kâbo ka nsiku n’amango; oluhembo lwâbo omu nfune za Nyakasane luli, n’Ow’Enyanya abashibirirep. 16 Nyakasane yêne wabayambika n’okuboko kwâge, ishungwè ly’obwâmi n’irenge, n’ecimanè c’okuboko kwâge, bulyala kulyo kwâge abacingamwo, kuboko kwâge kwababera mpenzi. 17 Ayîsh’iyanka obushiru bw’obwagalwa bwâge ebè mirasano, afumbike ebiremwa amatumu g’okucihôla oku babisha. 18 Ayanka obushinganyanya ebè mpenzi, n’okutwa oluhanja-burhalenganya yo nsirha àyambala; 19 âyanka obwimâna bwâge burhajibwa omu irhwe ebè yo mpenzi yâge. 20 Omutula gwâge gurharhula âgujira ebè ngôrho nyoji, n’igulu lyamulusa oku matabâro baj’ilwîsa engabo y’Ebîrhumva. 21 Orhumeme rhwâpamuka nka myampi milashe, rhurhenge omu bitu nka kulya rhurhenga oku muherhomufôle bwinjà, rhugend’igwa aharhêge. 22 Amasini gakaz’ibanda olubula luyunjwîre mutula, amashinji gazûka gabahekekwo omutula, n’enyîshi zâbahêkakwo omuhûsi gw’omujina. 23 Omûka gw’obulume gwabafûhira, gubayerûle kula empûsi ejira. Ntyo kwo obubî bwâshaba igulu lyôshi, n’obumînya bukundule entebe z’abagale.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 5
1 Τότε στήσεται ἐν παρρησίᾳ πολλῇ ὁ δίκαιος κατὰ πρόσωπον τῶν θλιψάντων αὐτὸν καὶ τῶν ἀθετούντων τοὺς πόνους αὐτοῦ. 2 ἰδόντες ταραχθήσονται φόβῳ δεινῷ καὶ ἐκστήσονται ἐπὶ τῷ παραδόξῳ τῆς σωτηρίας• 3 ἐροῦσιν ἐν ἑαυτοῖς μετανοοῦντες καὶ διὰ στενοχωρίαν πνεύματος στενάξονται καὶ ἐροῦσιν 4 Οὗτος ἦν, ὃν ἔσχομέν ποτε εἰς γέλωτα καὶ εἰς παραβολὴν ὀνειδισμοῦ οἱ ἄφρονες• τὸν βίον αὐτοῦ ἐλογισάμεθα μανίαν καὶ τὴν τελευτὴν αὐτοῦ ἄτιμον. 5 πῶς κατελογίσθη ἐν υἱοῖς θεοῦ καὶ ἐν ἁγίοις ὁ κλῆρος αὐτοῦ ἐστιν; 6 ἄρα ἐπλανήθημεν ἀπὸ ὁδοῦ ἀληθείας, καὶ τὸ τῆς δικαιοσύνης φῶς οὐκ ἐπέλαμψεν ἡμῖν, καὶ ὁ ἥλιος οὐκ ἀνέτειλεν ἡμῖν• 7 ἀνομίας ἐνεπλήσθημεν τρίβοις καὶ ἀπωλείας καὶ διωδεύσαμεν ἐρήμους ἀβάτους, τὴν δὲ ὁδὸν κυρίου οὐκ ἐπέγνωμεν. 8 τί ὠφέλησεν ἡμᾶς ἡ ὑπερηφανία; καὶ τί πλοῦτος μετὰ ἀλαζονείας συμβέβληται ἡμῖν; 9 παρῆλθεν ἐκεῖνα πάντα ὡς σκιὰ καὶ ὡς ἀγγελία παρατρέχουσα• 10 ὡς ναῦς διερχομένη κυμαινόμενον ὕδωρ, ἧς διαβάσης οὐκ ἔστιν ἴχνος εὑρεῖν οὐδὲ ἀτραπὸν τρόπιος αὐτῆς ἐν κύμασιν• 11 ἢ ὡς ὀρνέου διιπτάντος ἀέρα οὐθὲν εὑρίσκεται τεκμήριον πορείας, πληγῇ δὲ μαστιζόμενον ταρσῶν πνεῦμα κοῦφον καὶ σχιζόμενον βίᾳ ῥοίζου κινουμένων πτερύγων διωδεύθη, καὶ μετὰ τοῦτο οὐχ εὑρέθη σημεῖον ἐπιβάσεως ἐν αὐτῷ• 12 ἢ ὡς βέλους βληθέντος ἐπὶ σκοπὸν τμηθεὶς ὁ ἀὴρ εὐθέως εἰς ἑαυτὸν ἀνελύθη ὡς ἀγνοῆσαι τὴν δίοδον αὐτοῦ• 13 οὕτως καὶ ἡμεῖς γεννηθέντες ἐξελίπομεν καὶ ἀρετῆς μὲν σημεῖον οὐδὲν ἔσχομεν δεῖξαι, ἐν δὲ τῇ κακίᾳ ἡμῶν κατεδαπανήθημεν. 14 ὅτι ἐλπὶς ἀσεβοῦς ὡς φερόμενος χνοῦς ὑπὸ ἀνέμου καὶ ὡς πάχνη ὑπὸ λαίλαπος διωχθεῖσα λεπτὴ καὶ ὡς καπνὸς ὑπὸ ἀνέμου διεχύθη καὶ ὡς μνεία καταλύτου μονοημέρου παρώδευσεν.
15 Δίκαιοι δὲ εἰς τὸν αἰῶνα ζῶσιν, καὶ ἐν κυρίῳ ὁ μισθὸς αὐτῶν, καὶ ἡ φροντὶς αὐτῶν παρὰ ὑψίστῳ. 16 διὰ τοῦτο λήμψονται τὸ βασίλειον τῆς εὐπρεπείας καὶ τὸ διάδημα τοῦ κάλλους ἐκ χειρὸς κυρίου, ὅτι τῇ δεξιᾷ σκεπάσει αὐτοὺς καὶ τῷ βραχίονι ὑπερασπιεῖ αὐτῶν. 17 λήμψεται πανοπλίαν τὸν ζῆλον αὐτοῦ καὶ ὁπλοποιήσει τὴν κτίσιν εἰς ἄμυναν ἐχθρῶν• 18 ἐνδύσεται θώρακα δικαιοσύνην καὶ περιθήσεται κόρυθα κρίσιν ἀνυπόκριτον• 19 λήμψεται ἀσπίδα ἀκαταμάχητον ὁσιότητα, 20 ὀξυνεῖ δὲ ἀπότομον ὀργὴν εἰς ῥομφαίαν, συνεκπολεμήσει δὲ αὐτῷ ὁ κόσμος ἐπὶ τοὺς παράφρονας. 21 πορεύσονται εὔστοχοι βολίδες ἀστραπῶν καὶ ὡς ἀπὸ εὐκύκλου τόξου τῶν νεφῶν ἐπὶ σκοπὸν ἁλοῦνται, 22 καὶ ἐκ πετροβόλου θυμοῦ πλήρεις ῥιφήσονται χάλαζαι• ἀγανακτήσει κατ᾽ αὐτῶν ὕδωρ θαλάσσης, ποταμοὶ δὲ συγκλύσουσιν ἀποτόμως• 23 ἀντιστήσεται αὐτοῖς πνεῦμα δυνάμεως καὶ ὡς λαῖλαψ ἐκλικμήσει αὐτούς• καὶ ἐρημώσει πᾶσαν τὴν γῆν ἀνομία, καὶ ἡ κακοπραγία περιτρέψει θρόνους δυναστῶν.
6
II. Salomoni n’okulongereza obushinganyanya
Abâmi bakwânîne balongereze obushinganyanya
1 Muyumve mwe bâmi, muyumvîrhize bwinjà. Mucîyîgîrize, mwe bâmi b’e mahanga. 2 Murhege okurhwîri mwe murhegeka embaga, mwe mulimbira obunji bw’engabo zinyu. 3 Nyakasane ye wamuhaga obuhashe, n’obukulu, Ow’Enyanya wamuhagâbo, Yêne ye walola emikolo yinyu anasingirize enkengêro zinyu, 4 N’akabâga oku muli barhonyi omu bwâmi bwâge, murharhegekaga n’obushinganyanya, murhakulikiraga irhegeko, murhanakulikiraga enjira y’obulonza bwa Nyamuzinda, 5 akolaga amuhonera n’obukali bwôshi buzira kulaliza. Bulya neci abanènenè bâyîsh’itwîrwa olubanja n’obukaliq, 6 omunyinyi, olukogo bamubêrire lunarhume ababalirwa; ci abarhegesi bayîsh’ihanwa bwenêne. 7 Bulyala Omukulu w’abakulu arharhînya ndi, ntayce arhinyira obunene: abanyinyi n’abanènenè yêne wabajiraga, bôshi kuguma abashîbirira; 8 Abanya-buhashe badôsibwa n’obuhashe bulushine. 9 Mwe mhwizire obwo, mw’oyo mwe bâmi, kuderha nti muyîgîrize obushinganyanya mulek’ihirima; 10 bulyala ababîka bwinjà ebitagatîfu, bâyîsh’iboneka oku bali batagatîfu; n’abacîyîgîrizâbyo, bâmanyiramwo kurhi bishuza. 11 Mucîfinjage ebinwa byâni, mubisîme mwâkûlamwo ihano.
Obushinganyanya bwone buciyêrekana
12 Ohurhimanya kulabuka bulabuka, burhanajakwo ngisha. Ababurhonya barharham’ibubone, bwône buciyêreka ahabulonza. 13 Kucirhangira bucîrhangîra abacîfinjirebwo, bunarhang »ibà bo buciyêrekana. 14 Owazukiriza àbulonza sêzi-sêzi arhakarhama, ho abushanga butamire aha lusò. 15 Okubumalîra obushiru, bwo bwîrhonzi bwimâna, n’owalâla oku ciko bwo burhuma, arhakarham’ifuma entanya. 16 Bwône bunaje hôshi hôshi, bulonzer balya babukwânîne, bunaje aho bucîyêrekebwo n’enshagali omu njira, bucîrhangire buj’ibugana enkengêro zâbo zôshi. 17 Bulyala omurhangiro gwâbo mwinjà, kucîfinja okubuyiga n’okulonza okubumanya, kwo na kuburhonya, 18 n’okuburhonya kwo na kulanga amarhegeko gâbo, n’okushimha amarhegeko gâbo kwo kurhafa kwôshi okwo, 19 n’okurhafa kunahise omuntu hali Nyamuzinda, 20 ntyo, olwifinjo lw’oburhimanya lunahise omuntu kwo obwâmi. 21 Akabâga entebe n’amashungwè binamusîmîse mwe barhegesi b’amashanja, mukenge oburhimanya, lyo muyîma emyâka n’emyâka.
Omuhigo gw’okumanyîsa ohurhimanya
22 Nkolaga naganira oburhimanya buli cici na kurhi bwameraga; amahwe gâbo ntagafulike, nashimbûlira enshando zâbo kurheng’emurhondêro, n’oku bumanywa nakuhira ahabona ntanaderhe nti ngere kuli n’okuli; 23 nanga ntagere njira nguma n’obwagalwa burhuma omuntu ahorhas, kulya kubà burhimbanwa n’oburhimanya. 24 Okuluza abarhimanya, kwo kucira kw’igulu, n’omwâmi murhimanya gwomurhûla gw’olubaga. 25 Mulekage ebi binwa byâni bimuyîgîrize: mwabikûlamwo obunguke.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 6
1 ᾿Ακούσατε οὖν, βασιλεῖς, καὶ σύνετε• μάθετε, δικασταὶ περάτων γῆς• 2 ἐνωτίσασθε, οἱ κρατοῦντες πλήθους καὶ γεγαυρωμένοι ἐπὶ ὄχλοις ἐθνῶν• 3 ὅτι ἐδόθη παρὰ κυρίου ἡ κράτησις ὑμῖν καὶ ἡ δυναστεία παρὰ ὑψίστου, ὃς ἐξετάσει ὑμῶν τὰ ἔργα καὶ τὰς βουλὰς διερευνήσει• 4 ὅτι ὑπηρέται ὄντες τῆς αὐτοῦ βασιλείας οὐκ ἐκρίνατε ὀρθῶς οὐδὲ ἐφυλάξατε νόμον οὐδὲ κατὰ τὴν βουλὴν τοῦ θεοῦ ἐπορεύθητε. 5 φρικτῶς καὶ ταχέως ἐπιστήσεται ὑμῖν, ὅτι κρίσις ἀπότομος ἐν τοῖς ὑπερέχουσιν γίνεται. 6 ὁ γὰρ ἐλάχιστος συγγνωστός ἐστιν ἐλέους, δυνατοὶ δὲ δυνατῶς ἐτασθήσονται• 7 οὐ γὰρ ὑποστελεῖται πρόσωπον ὁ πάντων δεσπότης οὐδὲ ἐντραπήσεται μέγεθος, ὅτι μικρὸν καὶ μέγαν αὐτὸς ἐποίησεν ὁμοίως τε προνοεῖ περὶ πάντων, 8 τοῖς δὲ κραταιοῖς ἰσχυρὰ ἐφίσταται ἔρευνα. 9 πρὸς ὑμᾶς οὖν, ὦ τύραννοι, οἱ λόγοι μου, ἵνα μάθητε σοφίαν καὶ μὴ παραπέσητε• 10 οἱ γὰρ φυλάξαντες ὁσίως τὰ ὅσια ὁσιωθήσονται, καὶ οἱ διδαχθέντες αὐτὰ εὑρήσουσιν ἀπολογίαν. 11 ἐπιθυμήσατε οὖν τῶν λόγων μου, ποθήσατε καὶ παιδευθήσεσθε.
12 Λαμπρὰ καὶ ἀμάραντός ἐστιν ἡ σοφία καὶ εὐχερῶς θεωρεῖται ὑπὸ τῶν ἀγαπώντων αὐτὴν καὶ εὑρίσκεται ὑπὸ τῶν ζητούντων αὐτήν, 13 φθάνει τοὺς ἐπιθυμοῦντας προγνωσθῆναι. 14 ὁ ὀρθρίσας πρὸς αὐτὴν οὐ κοπιάσει• πάρεδρον γὰρ εὑρήσει τῶν πυλῶν αὐτοῦ. 15 τὸ γὰρ ἐνθυμηθῆναι περὶ αὐτῆς φρονήσεως τελειότης, καὶ ὁ ἀγρυπνήσας δι᾽ αὐτὴν ταχέως ἀμέριμνος ἔσται• 16 ὅτι τοὺς ἀξίους αὐτῆς αὐτὴ περιέρχεται ζητοῦσα καὶ ἐν ταῖς τρίβοις φαντάζεται αὐτοῖς εὐμενῶς καὶ ἐν πάσῃ ἐπινοίᾳ ὑπαντᾷ αὐτοῖς. 17 ἀρχὴ γὰρ αὐτῆς ἡ ἀληθεστάτη παιδείας ἐπιθυμία, φροντὶς δὲ παιδείας ἀγάπη, 18 ἀγάπη δὲ τήρησις νόμων αὐτῆς, προσοχὴ δὲ νόμων βεβαίωσις ἀφθαρσίας, 19 ἀφθαρσία δὲ ἐγγὺς εἶναι ποιεῖ θεοῦ• 20 ἐπιθυμία ἄρα σοφίας ἀνάγει ἐπὶ βασιλείαν. 21 εἰ οὖν ἥδεσθε ἐπὶ θρόνοις καὶ σκήπτροις, τύραννοι λαῶν, τιμήσατε σοφίαν, ἵνα εἰς τὸν αἰῶνα βασιλεύσητε.
22 τί δέ ἐστιν σοφία καὶ πῶς ἐγένετο, ἀπαγγελῶ καὶ οὐκ ἀποκρύψω ὑμῖν μυστήρια, ἀλλὰ ἀπ᾽ ἀρχῆς γενέσεως ἐξιχνιάσω καὶ θήσω εἰς τὸ ἐμφανὲς τὴν γνῶσιν αὐτῆς καὶ οὐ μὴ παροδεύσω τὴν ἀλήθειαν. 23 οὔτε μὴν φθόνῳ τετηκότι συνοδεύσω, ὅτι οὗτος οὐ κοινωνήσει σοφίᾳ. 24 πλῆθος δὲ σοφῶν σωτηρία κόσμου, καὶ βασιλεὺς φρόνιμος εὐστάθεια δήμου. 25ὥστε παιδεύεσθε τοῖς ῥήμασίν μου, καὶ ὠφεληθήσεσθε.
7
Salomoni ali muntu nka abandi
1 Nâni ndi muntu wankafa, ak’abandi bôshi, w’oku muntu murhanzi wabumbagwa n’ebidaka. Omu nda ya nyâma mwo nayânkiraga enshusho y’omubiri, 2 myêzi ikumi yôshi, erhi nayisha nâfunûnuka omu mukò gwâge, kurhenga oku mburho y’omushamuka, omu mbongerezi y’iro. 3 Erhi mburhwa nâni nayîsa emboho abandi bayîsa, narhibukira oku idaho lirhuyankirira rhweshi, izù lyâni lirhanzi, aka erya abandi bôshi, lwali lujamu. 4 Ngozi nâkazâg’igwarhwamwo, nanarhamya abalezi. 5 Ntà mwâmi warhangire akalamo kundi kundi; 6 kuli bôshi, enjira y’okujà omu kalamo eri nguma, n’ey’okukarhengamwo nayo eri nguma.

Okurhonya ohurhimanya kwa Salomoni
7 Okwo kwarhuma nâshenga, nanashobôla obukengêre, nasengera bwenêne, nashobôla omurhima gw’oburhimanya. 8 Nayumva ngurhonyize kulusha ishungwè n’entebe, nabona oku obugale buli ntâco aha burhambi hw’oburhimanya. 9 Ntaderhaga nti mbugerere oku mabuye galushîne cicîro, amasholo g’igulu omu masù g’obushinganyanya gunali mushenyi mutyungunu; aha burhambi bwâbo, ensaranga binali bijondo byône. 10 Nayumva mburhonyize kulusha amagala n’obwinjà, naburhonya kulusha omûshi, kulya kubà bwôhe burhahwa burhamoleka. 11 Ci nayishig’ishobôla ehinja byôshi; bwampisakwo obugale burhakaganjwa. 12 Ebyo binjà byôshi nayumva binsîmîsize kulya kubà burhimanya bubidwîrhe; erhi ntanamanyiri oku bwo bubiburha. 13 Nabuyigaga buzira karhinda, nanabumanyîsa buzira kuyongwa, ntanafulike obuhirhi bwâbwo. 14 Oku bantu, buli bugale burhaheka, ababuhikakwo bunabashobôze obwîra bwa Nyamuzinda, n’ebinjà by’enyîgîrizo zâbwo binarhume bârhona emunda ali.
Okuhûna oburhabâle bwa Nyamuzinda
15 Nyamubâho âmpe mbuganîre nk’oku alonzize, nantengemwo enkengêro ziringânîne enshôkano zâge, bulyala yêne ye rhegeka oburhimanya ye nalangula abarhimanya enjira; 16 omu nfune zâge rhuba, rhw’ono n’ebinwa bîrhu, n’obwîrhonzi bwîrhu haguma n’obulenga bwîrhu. 17 Yêne ye wampâga okumanya bwinjà ebiri; ye wâmmanyîsagya kurhi igulu liri liyûbake n’obwôrhere bw’ebiremwa, 18 omurhondêro, obushwinjiro n’aha karhi k’amango, okukulikirana kw’ensiku ndi n’enyofi, n’okukûlana kw’amango, 19 okulondana kw’emyâka n’emirhwe y’enyenyêzi, 20 obwôrhere bw’ebintu n’enkômedu z’eby’erubala, obuhashe bw’abazimu n’enkengêro z’abantu, emilala y’âbâsi n’obuhashe bw’emizi. 21 Ngasi kantu kafulike na ngasi kaboneka nakayîga, bulyala, mulenga w’ebintu byôshi, ye wânyîgîrizagya oburhimanya.
lrenge ly’oburhimanya
22 Bulya neci bubamwot omûka gw’obukengêre, Mwimâna, gwâgogwâgo, gulimwo kunjikunji, munyinyi-nyinyi, mubidu, mwôji-mwôji, buzira izinga, gwalangala, gurhababala, gurhonya ehinja, lugembe; 23 ntaminikwa, nkola-minjà, nkunda-bantu, ntadundwa, muzibu-kadundu-ntashugulwa, ntabiruba, gugala-byôshi, gunalâba-byôshi, gusheshera omu mirhima yôshi, ey’obukengêre, ecîre n’eminyinyi-nyinyi. 24 Bulyala oburhimanya bwo bukanya kurhalusa ebikanya byôshi, byôshi buhulukâna erhi kushongôla kwâbwo kurhuma. 25 Obushinganyanya mûka gw’obuhashe bwa Nyamuzinda, nshongôleu y’obumoleke bw’irenge ly’Ogala-hyôshi, na nt’izinga lyankabuhikakwo. 26 Buba nshubizo y’obumoleke bw’ensiku n’amango, cirolero buzir’izinga c’ikola lya Nyamuzinda, cerekanè c’obwinjà bwâge. 27 Buli buguma ci buhashire byôshi, buzira kucirhengamwo, bunashashule ngasi kantu. Amango gôshi, buyôrha budubukira omu maroho gacîre, mpu lyo bugajira bîra ba Nyamuzinda n’aba abalêbi, 28 bulya obêra bo n’oburhimanya ye Nyamuzinda asîma. 29 Neci buba bulushire izûba kuyinjiha, bulushire enyenyêzi zôshi, erhi wankabugerera oku mûshi, wânabona bugulushire. 30 Bulyala omûshi kuhundusa guhundusa obudufu, oburhimanya bwôhe ntâko buhimwe n’obubî.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 7
1 Εἰμὶ μὲν κἀγὼ θνητὸς ἄνθρωπος ἴσος ἅπασιν καὶ γηγενοῦς ἀπόγονος πρωτοπλάστου• καὶ ἐν κοιλίᾳ μητρὸς ἐγλύφην σὰρξ 2 δεκαμηνιαίῳ χρόνῳ παγεὶς ἐν αἵματι ἐκ σπέρματος ἀνδρὸς καὶ ἡδονῆς ὕπνῳ συνελθούσης. 3 καὶ ἐγὼ δὲ γενόμενος ἔσπασα τὸν κοινὸν ἀέρα καὶ ἐπὶ τὴν ὁμοιοπαθῆ κατέπεσον γῆν πρώτην φωνὴν τὴν ὁμοίαν πᾶσιν ἴσα κλαίων• 4 ἐν σπαργάνοις ἀνετράφην καὶ φροντίσιν. 5 οὐδεὶς γὰρ βασιλέων ἑτέραν ἔσχεν γενέσεως ἀρχήν, 6 μία δὲ πάντων εἴσοδος εἰς τὸν βίον ἔξοδός τε ἴση.
7 διὰ τοῦτο εὐξάμην, καὶ φρόνησις ἐδόθη μοι• ἐπεκαλεσάμην, καὶ ἦλθέν μοι πνεῦμα σοφίας. 8 προέκρινα αὐτὴν σκήπτρων καὶ θρόνων καὶ πλοῦτον οὐδὲν ἡγησάμην ἐν συγκρίσει αὐτῆς• 9 οὐδὲ ὡμοίωσα αὐτῇ λίθον ἀτίμητον, ὅτι ὁ πᾶς χρυσὸς ἐν ὄψει αὐτῆς ψάμμος ὀλίγη, καὶ ὡς πηλὸς λογισθήσεται ἄργυρος ἐναντίον αὐτῆς• 10 ὑπὲρ ὑγίειαν καὶ εὐμορφίαν ἠγάπησα αὐτὴν καὶ προειλόμην αὐτὴν ἀντὶ φωτὸς ἔχειν, ὅτι ἀκοίμητον τὸ ἐκ ταύτης φέγγος. 11 ἦλθεν δέ μοι τὰ ἀγαθὰ ὁμοῦ πάντα μετ᾽ αὐτῆς καὶ ἀναρίθμητος πλοῦτος ἐν χερσὶν αὐτῆς• 12 εὐφράνθην δὲ ἐπὶ πᾶσιν, ὅτι αὐτῶν ἡγεῖται σοφία, ἠγνόουν δὲ αὐτὴν γενέτιν εἶναι τούτων. 13 ἀδόλως τε ἔμαθον ἀφθόνως τε μεταδίδωμι, τὸν πλοῦτον αὐτῆς οὐκ ἀποκρύπτομαι• 14 ἀνεκλιπὴς γὰρ θησαυρός ἐστιν ἀνθρώποις, ὃν οἱ κτησάμενοι πρὸς θεὸν ἐστείλαντο φιλίαν διὰ τὰς ἐκ παιδείας δωρεὰς συσταθέντες.
15 ᾿Εμοὶ δὲ δῴη ὁ θεὸς εἰπεῖν κατὰ γνώμην καὶ ἐνθυμηθῆναι ἀξίως τῶν δεδομένων, ὅτι αὐτὸς καὶ τῆς σοφίας ὁδηγός ἐστιν καὶ τῶν σοφῶν διορθωτής. 16 ἐν γὰρ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἡμεῖς καὶ οἱ λόγοι ἡμῶν πᾶσά τε φρόνησις καὶ ἐργατειῶν ἐπιστήμη. 17 αὐτὸς γάρ μοι ἔδωκεν τῶν ὄντων γνῶσιν ἀψευδῆ εἰδέναι σύστασιν κόσμου καὶ ἐνέργειαν στοιχείων, 18 ἀρχὴν καὶ τέλος καὶ μεσότητα χρόνων, τροπῶν ἀλλαγὰς καὶ μεταβολὰς καιρῶν, 19 ἐνιαυτοῦ κύκλους καὶ ἄστρων θέσεις, 20 φύσεις ζῴων καὶ θυμοὺς θηρίων, πνευμάτων βίας καὶ διαλογισμοὺς ἀνθρώπων, διαφορὰς φυτῶν καὶ δυνάμεις ῥιζῶν, 21 ὅσα τέ ἐστιν κρυπτὰ καὶ ἐμφανῆ ἔγνων• ἡ γὰρ πάντων τεχνῖτις ἐδίδαξέν με σοφία.
22 ῎Εστιν γὰρ ἐν αὐτῇ πνεῦμα νοερόν, ἅγιον, μονογενές, πολυμερές, λεπτόν, εὐκίνητον, τρανόν, ἀμόλυντον, σαφές, ἀπήμαντον, φιλάγαθον, ὀξύ, 23 ἀκώλυτον, εὐεργετικόν, φιλάνθρωπον, βέβαιον, ἀσφαλές, ἀμέριμνον, παντοδύναμον, πανεπίσκοπον καὶ διὰ πάντων χωροῦν πνευμάτων νοερῶν καθαρῶν λεπτοτάτων. 24 πάσης γὰρ κινήσεως κινητικώτερον σοφία, διήκει δὲ καὶ χωρεῖ διὰ πάντων διὰ τὴν καθαρότητα• 25 ἀτμὶς γάρ ἐστιν τῆς τοῦ θεοῦ δυνάμεως καὶ ἀπόρροια τῆς τοῦ παντοκράτορος δόξης εἰλικρινής• διὰ τοῦτο οὐδὲν μεμιαμμένον εἰς αὐτὴν παρεμπίπτει. 26 ἀπαύγασμα γάρ ἐστιν φωτὸς ἀιδίου καὶ ἔσοπτρον ἀκηλίδωτον τῆς τοῦ θεοῦ ἐνεργείας καὶ εἰκὼν τῆς ἀγαθότητος αὐτοῦ. 27 μία δὲ οὖσα πάντα δύναται καὶ μένουσα ἐν αὑτῇ τὰ πάντα καινίζει καὶ κατὰ γενεὰς εἰς ψυχὰς ὁσίας μεταβαίνουσα φίλους θεοῦ καὶ προφήτας κατασκευάζει• 28 οὐθὲν γὰρ ἀγαπᾷ ὁ θεὸς εἰ μὴ τὸν σοφίᾳ συνοικοῦντα. 29 ἔστιν γὰρ αὕτη εὐπρεπεστέρα ἡλίου καὶ ὑπὲρ πᾶσαν ἄστρων θέσιν. φωτὶ συγκρινομένη εὑρίσκεται προτέρα• 30 τοῦτο μὲν γὰρ διαδέχεται νύξ, σοφίας δὲ οὐ κατισχύει κακία.
8
1 Bugwârhîre aha cikwî c’igulu bwahika oku cindi aka ciri-misî; bunarhegesire igulu bwinjà-bwinjà.
Ebinjà byôshi omu burhimanya bishundwa
2 Nàrhangiraga okubusîma n’okubulonza erhi nciri murhò, nalonza okurhôlabwo kula barhôla omukazi, nabusîmira iranga lyâbwo. 3 Okubêra bubêra haguma na Nyamuzinda kunayêrekane obuluzi bw’enyumpa burhengamwo, Nyakasane Nnâmahanga naye kusîma abusîma. 4 Neci, bubà bushangire obumanye bwa Nyamuzinda bunashangire n’oku mikolo yâge. 5 Akaba omu kalamo k’omuntu obugale kali kantu kinja kankacifinjwa, ka hali obugale bulushire oburhimanya obwo bukola ngasi mukolo? 6 N’akaba makengu gakola, ndi wakozire kuli eri igulu kulusha oburhimanya? 7 N’akaba hali osîmire oburhimanya, enkômedu nyinjà go malehe buyâna, kulya kubà bwo buyîgîriza okurhadambiha, obwîrhonzi, obushinganyanya, oburhwâli n’omu kalamo k’abantu, ntà kantu kagwêrhe amakwânane kulusha ebyo. 8 Omuntu akalonza obumanye bunji, oburhimanya burhahabiri ebyagezire, bwanacigereka n’omu byaciyisha; buyishi oku bahalûla ebinwa, buyishi n’emigani, bunamanye ebimanyîso n’ebirhangâzo embere biyishe, burhanahabiri kurhi amango n’ebyanda bikulikirana.
Oburhimanya bukwânana abarhegesi
9 Nalalira obwo nti nâbuyanka bubè wîrhu rhwabêra rhwe naye, nabona oku bwanampanûla omu binjà, bunantulirize omu maganya n’omu malibuko. 10 Naderha obwo nti bwâmpisa oku irenge omu lubaga, nti omu bashosi, nabà ndi murhò nnambone olukengwa. 11 Nti aha ngombe bâyîsh’insîmira okuyumva duba na bwinjà, n’abakulu bakaz’irhangâla bamambona. 12 Oku ntacibumbûla akanwa erhi banadwîrhe banninga, nkola naderha, barhege okurhwîri, nkalihya emyanzi. bahire okuboko oku kanwa. 13 Bwâmpisa oku kurhafà, bunarhume nasigira abayisha enyuma zâni akakengêzo k’ensiku n’amango. 14 Nârhegeka amashanja, n’ab’emahanga bâyisha banshige. 15 Abâmi badârhi bâgeramwo omusisi bayuma izîno lyâni, ci omu karhî k’olubaga lwâni nâciyêrekana mwinjà, nnambe ntwâli omu matabâro. 16 Nkola nashubûka ntamûkire aha burhambi bw’oburhimanya, bulyala, ôli nabwo arhayumva burhe, n’obukômera arhayumva mungo, ci ayôrha ali omu nshagali n’obusîme.
Salomoni alongereza oburhimanya
17 Nakaz’igerereza ntyo niene bushala-shala, nayumva omu murhima obwo oku okurhafà mwo kubà omu kulungana n’oburhimanya, 18 oku obusîme bushongwire, mwo bubà omu kuyinjibana n’oburhimanya, n’obugale burhaheka, mwo bubà omu nfune z’emikolo y’oburhimanya, n’obwenge omu kukômera oburhimanya bubà, n’irenge omu kubuganîza libà; ntaho ntajaga nti ndonze kurhi nankabuhisa aha ka! 19 Nali mwâna muburhe, naburhanwa omurhima nkana. 20 Nali mwinjà, kwo nderhage, nayisha omu mubiri gurhalikwo izâbyo. 21 Ci erhi mmanya oku ntankahika oku burhimanya nka ntabushobwîri emwa Nyamuzinda, -bukengêre obwo, okumanya aha eyo nshôkano erhenga-, nayêrekera emunda Nyakasane ali namushenga, namuganiza n’omurhima gwôshi.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 8
1 διατείνει δὲ ἀπὸ πέρατος ἐπὶ πέρας εὐρώστως καὶ διοικεῖ τὰ πάντα χρηστῶς.
2 Ταύτην ἐφίλησα καὶ ἐξεζήτησα ἐκ νεότητός μου καὶ ἐζήτησα νύμφην ἀγαγέσθαι ἐμαυτῷ καὶ ἐραστὴς ἐγενόμην τοῦ κάλλους αὐτῆς. 3 εὐγένειαν δοξάζει συμβίωσιν θεοῦ ἔχουσα, καὶ ὁ πάντων δεσπότης ἠγάπησεν αὐτήν• 4 μύστις γάρ ἐστιν τῆς τοῦ θεοῦ ἐπιστήμης καὶ αἱρετὶς τῶν ἔργων αὐτοῦ. 5 εἰ δὲ πλοῦτός ἐστιν ἐπιθυμητὸν κτῆμα ἐν βίῳ, τί σοφίας πλουσιώτερον τῆς τὰ πάντα ἐργαζομένης; 6 εἰ δὲ φρόνησις ἐργάζεται, τίς αὐτῆς τῶν ὄντων μᾶλλόν ἐστιν τεχνῖτις; 7 καὶ εἰ δικαιοσύνην ἀγαπᾷ τις, οἱ πόνοι ταύτης εἰσὶν ἀρεταί• σωφροσύνην γὰρ καὶ φρόνησιν ἐκδιδάσκει, δικαιοσύνην καὶ ἀνδρείαν, ὧν χρησιμώτερον οὐδέν ἐστιν ἐν βίῳ ἀνθρώποις. 8 εἰ δὲ καὶ πολυπειρίαν ποθεῖ τις, οἶδεν τὰ ἀρχαῖα καὶ τὰ μέλλοντα εἰκάζει, ἐπίσταται στροφὰς λόγων καὶ λύσεις αἰνιγμάτων, σημεῖα καὶ τέρατα προγινώσκει καὶ ἐκβάσεις καιρῶν καὶ χρόνων.
9 ἔκρινα τοίνυν ταύτην ἀγαγέσθαι πρὸς συμβίωσιν εἰδὼς ὅτι ἔσται μοι σύμβουλος ἀγαθῶν καὶ παραίνεσις φροντίδων καὶ λύπης. 10 ἕξω δι᾽ αὐτὴν δόξαν ἐν ὄχλοις καὶ τιμὴν παρὰ πρεσβυτέροις ὁ νέος• 11 ὀξὺς εὑρεθήσομαι ἐν κρίσει καὶ ἐν ὄψει δυναστῶν θαυμασθήσομαι• 12 σιγῶντά με περιμενοῦσιν καὶ φθεγγομένῳ προσέξουσιν καὶ λαλοῦντος ἐπὶ πλεῖον χεῖρα ἐπιθήσουσιν ἐπὶ στόμα αὐτῶν. 13 ἕξω δι᾽ αὐτὴν ἀθανασίαν καὶ μνήμην αἰώνιον τοῖς μετ᾽ ἐμὲ ἀπολείψω. 14 διοικήσω λαούς, καὶ ἔθνη ὑποταγήσεταί μοι• 15 φοβηθήσονταί με ἀκούσαντες τύραννοι φρικτοί, ἐν πλήθει φανοῦμαι ἀγαθὸς καὶ ἐν πολέμῳ ἀνδρεῖος. 16 εἰσελθὼν εἰς τὸν οἶκόν μου προσαναπαύσομαι αὐτῇ• οὐ γὰρ ἔχει πικρίαν ἡ συναναστροφὴ αὐτῆς οὐδὲ ὀδύνην ἡ συμβίωσις αὐτῆς, ἀλλὰ εὐφροσύνην καὶ χαράν.
17 ταῦτα λογισάμενος ἐν ἐμαυτῷ καὶ φροντίσας ἐν καρδίᾳ μου ὅτι ἀθανασία ἐστὶν ἐν συγγενείᾳ σοφίας 18 καὶ ἐν φιλίᾳ αὐτῆς τέρψις ἀγαθὴ καὶ ἐν πόνοις χειρῶν αὐτῆς πλοῦτος ἀνεκλιπὴς καὶ ἐν συγγυμνασίᾳ ὁμιλίας αὐτῆς φρόνησις καὶ εὔκλεια ἐν κοινωνίᾳ λόγων αὐτῆς, περιῄειν ζητῶν ὅπως λάβω αὐτὴν εἰς ἐμαυτόν. 19 παῖς δὲ ἤμην εὐφυὴς ψυχῆς τε ἔλαχον ἀγαθῆς, 20 μᾶλλον δὲ ἀγαθὸς ὢν ἦλθον εἰς σῶμα ἀμίαντον. 21 γνοὺς δὲ ὅτι οὐκ ἄλλως ἔσομαι ἐγκρατής, ἐὰν μὴ ὁ θεὸς δῷ— καὶ τοῦτο δ᾽ ἦν φρονήσεως τὸ εἰδέναι τίνος ἡ χάρις—, ἐνέτυχον τῷ κυρίῳ καὶ ἐδεήθην αὐτοῦ καὶ εἶπον ἐξ ὅλης τῆς καρδίας μου
9
Omusengero gwa Salomoni gw’okuhûna oburhimanya
1 «Nyamuzinda wa balarha, Nyakasane w’olukogo, we walemaga igulu n’oluderho lwâwe, 2 we wabumbaga omuntu n’oburhimanya bwâwe, mpu abè murhambo w’ebiremwa birhenga omu nfune zâwe, 3 mpu arhegeke igulu omu butagatîfu n’omu bushinganyanya, mpu akaz’itwa emmanja n’omurhima gushingânîne, 4 onshobôze nâni oburhimanya bukwânîne entebe yâwe orhanankagaga omu bâna bâwe. 5 Bulyala ndi mwambali-kazi wâwe, nnandi mugala wa mwambali-kazi wâwe, muntu muzamba na wa nsiku nyofi, nnandi munyi w’okuyumva oburhimanya n’amarhegeko; 6 bulyala omuntu ciru ankaba mwimâna omu karhi k’ababusirwe n’abantu, nk’arhagwêrhi oburhimanya burhenga emwâwe, kwo banamulola nka busha. 7 Wacinyishozire mpu nyimangire olubaga lwâwe, mpu ntegeke bagala bâwe na bali bâwe, 8 Wantegesire mpu nkuyûbakire akâ-Nyamuzinda oku ntondo yâwe ntagatîfu, n’oluhêrero mw’olu lugo wagwisiremwo ihêma cerekane c’ihêma litagatîfu oyôsire orheganyize kurhenga emurhondêro. 9 Obushinganyanya haguma nâwe buba, buyishi n’emirimo yâwe; ho bwâli amango walemaga igulu; burhahabiri ebirhona omu masù gâwe, n’ebiringânîne n’amarhegeko gâwe. 10 Oburhume kurhenga emalunga gâwe matagatîfu, oburhume kurhenga aha ntebe yâwe y’irenge, buyishe bungwase bunakole haguma nâni, lyo mumanya bici bikusîmîsa. 11 Kulya kubà oburhimanya ntâco buhabire, na ntâco cibuyabîra kwayumva. bwo bwampabûla omu mirimo yâni yôshi bunandange n’irhegeko lyâbwo. 12 Ntyo, emikolo yâni yanakusîmîsa, nanyimangire olubaga lwâwe n’obushinganyanya nnankwânane entebe ya larha.
Bushinganyanya bumanyîsa omuntu obulonza bwa Nyamuzinda
13 Muntu obi wankamanya omuhigo gwa Nyakasane? Ndi wakagerêreza ebi Nyakasane alonza? 14 Enkengêro za banyakuhola-wahole kurhindira zikaz’irhindira, n’emihigo yîrhu kuneganega eneganega; 15 bulyala omubiri gwabole kuzidoha guzidohera iroho, n’ecîra cirâlo c’ibumba kuzidohya cikaz’izidohya omûka guyêsha emirhima. 16 Ehya hanôla igulu rhubimanyira kasanzi. n’ebîrhuli hôfi okubihikakwo kurhama; ebiri empingu byôhe ndi wankabisâgarha? 17 N’obulonza hwâwe ndi wankabumanyire nka wêne orhahânaga oburhimanya na nk’orharhumaga omûka gwâwe Mwimâna kurhenga enyanya? 18 Kwo kwarhumire enjira za ab’en’igulu ziba nnungêdu, n’abantu bayîgîrizibwa ebi osîma banacira n’oburhimanya bwâwe.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 9
1 Θεὲ πατέρων καὶ κύριε τοῦ ἐλέους ὁ ποιήσας τὰ πάντα ἐν λόγῳ σου 2 καὶ τῇ σοφίᾳ σου κατασκευάσας ἄνθρωπον, ἵνα δεσπόζῃ τῶν ὑπὸ σοῦ γενομένων κτισμάτων 3 καὶ διέπῃ τὸν κόσμον ἐν ὁσιότητι καὶ δικαιοσύνῃ καὶ ἐν εὐθύτητι ψυχῆς κρίσιν κρίνῃ, 4 δός μοι τὴν τῶν σῶν θρόνων πάρεδρον σοφίαν καὶ μή με ἀποδοκιμάσῃς ἐκ παίδων σου. 5 ὅτι ἐγὼ δοῦλος σὸς καὶ υἱὸς τῆς παιδίσκης σου, ἄνθρωπος ἀσθενὴς καὶ ὀλιγοχρόνιος καὶ ἐλάσσων ἐν συνέσει κρίσεως καὶ νόμων• 6 κἂν γάρ τις ᾖ τέλειος ἐν υἱοῖς ἀνθρώπων, τῆς ἀπὸ σοῦ σοφίας ἀπούσης εἰς οὐδὲν λογισθήσεται. 7 σύ με προείλω βασιλέα λαοῦ σου καὶ δικαστὴν υἱῶν σου καὶ θυγατέρων• 8 εἶπας οἰκοδομῆσαι ναὸν ἐν ὄρει ἁγίῳ σου καὶ ἐν πόλει κατασκηνώσεώς σου θυσιαστήριον, μίμημα σκηνῆς ἁγίας, ἣν προητοίμασας ἀπ᾽ ἀρχῆς. 9 καὶ μετὰ σοῦ ἡ σοφία ἡ εἰδυῖα τὰ ἔργα σου καὶ παροῦσα, ὅτε ἐποίεις τὸν κόσμον, καὶ ἐπισταμένη τί ἀρεστὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ τί εὐθὲς ἐν ἐντολαῖς σου. 10 ἐξαπόστειλον αὐτὴν ἐξ ἁγίων οὐρανῶν καὶ ἀπὸ θρόνου δόξης σου πέμψον αὐτήν, ἵνα συμπαροῦσά μοι κοπιάσῃ, καὶ γνῶ τί εὐάρεστόν ἐστιν παρὰ σοί. 11 οἶδε γὰρ ἐκείνη πάντα καὶ συνίει καὶ ὁδηγήσει με ἐν ταῖς πράξεσί μου σωφρόνως καὶ φυλάξει με ἐν τῇ δόξῃ αὐτῆς• 12 καὶ ἔσται προσδεκτὰ τὰ ἔργα μου, καὶ διακρινῶ τὸν λαόν σου δικαίως καὶ ἔσομαι ἄξιος θρόνων πατρός μου.
13 τίς γὰρ ἄνθρωπος γνώσεται βουλὴν θεοῦ; ἢ τίς ἐνθυμηθήσεται τί θέλει ὁ κύριος; 14 λογισμοὶ γὰρ θνητῶν δειλοί, καὶ ἐπισφαλεῖς αἱ ἐπίνοιαι ἡμῶν• 15 φθαρτὸν γὰρ σῶμα βαρύνει ψυχήν, καὶ βρίθει τὸ γεῶδες σκῆνος νοῦν πολυφρόντιδα. 16 καὶ μόλις εἰκάζομεν τὰ ἐπὶ γῆς καὶ τὰ ἐν χερσὶν εὑρίσκομεν μετὰ πόνου• τὰ δὲ ἐν οὐρανοῖς τίς ἐξιχνίασεν; 17 βουλὴν δέ σου τίς ἔγνω, εἰ μὴ σὺ ἔδωκας σοφίαν καὶ ἔπεμψας τὸ ἅγιόν σου πνεῦμα ἀπὸ ὑψίστων; 18 καὶ οὕτως διωρθώθησαν αἱ τρίβοι τῶν ἐπὶ γῆς, καὶ τὰ ἀρεστά σου ἐδιδάχθησαν ἄνθρωποι, καὶ τῇ σοφίᾳ ἐσώθησαν.
10
III. Obushinganyanya bwa Nyamuzinda omu nsiku za mîra
Kurhenga Adamo kuhika Mûsa
1 Omuntu murhanz’iremwa wa Nyamuzinda, îshe w’iguluv, oku aciri yêne muleme, obushinganyanya bwamulanga, bwanamurhenza omu câha câge 2 bwamuha n’emisî y’okurhegeka byôshi. 3 Enkola-maligo mpu yacîkûla oku bushinganyanya n’oburhè n’oburhè, yaherêrekera n’omungo gw’okuyîrha mwene wâbow. 4 Amango igulu lyalohomaga erhi yerhuma, kandi bushinganyanya bwaligalukire, bwageza omushinganyanya omu mîshi, oku irumbi mpu murhix. 5 N’amango amashanja gayumvanyagya omu bubî galinda gacigusha hagumay, kandi burhimanya bwagabwinemwo omushinganyanya, bwamulanga buzira izâbyo omu masù ga Nyamuzinda, bwamuzibuhya ahima omurhima gw’olukogo lw’omwâna wâge. 6 Amango bazigululaga enkola-maligo oburhimanya bwaciza omushinganyanya erhi bayaka omuliroz gwamanukiraga Bishagalabirhânu, ye Pentapolis. 7 Ecêrekane c’obwo bubî: haciri ecihugo calibwîre citumbûka mugî, emirhi y’eco cihugo enakaz’irhengakwo amalehe garhayera; n’oku kukengêza olw’embula-buyêmêre, enshusho-cirundo y’omunyua eciba eyimanzire. 8 Abantu mpu bayâka enjira y’oburhimanya, bacîhêka omu njira yâbahamisa ebinjà, basigira abazîne akakengêzo k’isirhe lyâbob, na ntyo, amabî gâbo garhaciyôrhaga mafulike. 9 Oburhimanya bwôhe bwalîkûza abambali oku malibuko g’amarhangulo. 10 Burhimanya bwalangûlaga omushinganyanya enjira nnungêdu, erhi ayâka ho na halya omujina gwa mukulu wâgec, bwanamuyêrekeza obwâmi bwa Nyamuzinda, bwamuhà n’okumanya ebitagatîfu. Bwamurhabâla okuyâza emmanja zage, n’okubêrwa omu mirimo yâge, 11 Oburhimanya bwamuclnga oku babisha bali mpu bamunyâge, bwanamuha omwandu gw’ebirugu. 12 Bwamucinga oku bashombanyi na kuli balyala bali mpu bamurhezire, bwanamuhimira entambala ndârhi mpu lyo amanya oku ntabyo burhahima. 13 Oburhimanya burhalikiriraga omushinganyanya amango bâli bamuguzized, cikwône bwamucinga oku câha. 14 Bwayandagalira bo naye omu mpamikwa, burhanamulîkiriraga omu mugozi, ciru bwamuhisa oku ishungwè ly’obwâmi n’oku buhashe bw’okurhegeka abarhegesi bakag’imulibuza burhanzi, ciru bwayîgîriza n’âbâli bamushobesire obunywesi, bwanamuhà irenge ly’ensiku n’amango.
Amango g’olubungo lw’okurhenga e Mîsiri
15 Bwo bwakûlaga olubaga lutagatîfu lw’entagengwa omu nfune z’olubaga lwakag’ilulibuza. 16 Bwo bwâjaga omu murhima gw’omushinganyanya wa Nyakasane, bwakoza n’ebimanyîso n’ebisômerine abâmi badârhi. 17 Bwo bwahâga abatagatîfu oluhembo lw’omurhamo gwâbo, bwabageza omu njira y’okurhangâza bwanababêra mâkiro g’omûshi na bumoleke bwa nyenyêzi budufu. 18 Bwo bwabayikizagya enyanja ndukula, bwanabageza omu mîshi manji. 19 Bwazisa abashombanvi bâbo bwanabashala barhenga omu musîma gw’enyanja. 20 Entagengwa zashokôla enkola-maligo, zacîtakira izîno lyâwe litagatîfu, Nyakasane, n’okuboko kwâwe kwabalîkûzagya bacitakirakwo na murhima muguma. 21 Obushinganyanya erhi bwamadumûla akanwa k’orhuduma, erhi bwamanalikûla olulimi lw’ebirhaba.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 10
1 Αὕτη πρωτόπλαστον πατέρα κόσμου μόνον κτισθέντα διεφύλαξεν καὶ ἐξείλατο αὐτὸν ἐκ παραπτώματος ἰδίου 2 ἔδωκέν τε αὐτῷ ἰσχὺν κρατῆσαι ἁπάντων. 3 ἀποστὰς δὲ ἀπ᾽ αὐτῆς ἄδικος ἐν ὀργῇ αὐτοῦ ἀδελφοκτόνοις συναπώλετο θυμοῖς. 4 δι᾽ ὃν κατακλυζομένην γῆν πάλιν ἔσωσεν σοφία δι᾽ εὐτελοῦς ξύλου τὸν δίκαιον κυβερνήσασα. 5 αὕτη καὶ ἐν ὁμονοίᾳ πονηρίας ἐθνῶν συγχυθέντων ἔγνω τὸν δίκαιον καὶ ἐτήρησεν αὐτὸν ἄμεμπτον θεῷ καὶ ἐπὶ τέκνου σπλάγχνοις ἰσχυρὸν ἐφύλαξεν. 6 αὕτη δίκαιον ἐξαπολλυμένων ἀσεβῶν ἐρρύσατο φυγόντα καταβάσιον πῦρ Πενταπόλεως, 7 ἧς ἔτι μαρτύριον τῆς πονηρίας καπνιζομένη καθέστηκε χέρσος, καὶ ἀτελέσιν ὥραις καρποφοροῦντα φυτά, ἀπιστούσης ψυχῆς μνημεῖον ἑστηκυῖα στήλη ἁλός. 8 σοφίαν γὰρ παροδεύσαντες οὐ μόνον ἐβλάβησαν τοῦ μὴ γνῶναι τὰ καλά, ἀλλὰ καὶ τῆς ἀφροσύνης ἀπέλιπον τῷ βίῳ μνημόσυνον, ἵνα ἐν οἷς ἐσφάλησαν μηδὲ λαθεῖν δυνηθῶσιν. 9 σοφία δὲ τοὺς θεραπεύοντας αὐτὴν ἐκ πόνων ἐρρύσατο. 10 αὕτη φυγάδα ὀργῆς ἀδελφοῦ δίκαιον ὡδήγησεν ἐν τρίβοις εὐθείαις• ἔδειξεν αὐτῷ βασιλείαν θεοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ γνῶσιν ἁγίων• εὐπόρησεν αὐτὸν ἐν μόχθοις καὶ ἐπλήθυνεν τοὺς πόνους αὐτοῦ• 11 ἐν πλεονεξίᾳ κατισχυόντων αὐτὸν παρέστη καὶ ἐπλούτισεν αὐτόν• 12 διεφύλαξεν αὐτὸν ἀπὸ ἐχθρῶν καὶ ἀπὸ ἐνεδρευόντων ἠσφαλίσατο• καὶ ἀγῶνα ἰσχυρὸν ἐβράβευσεν αὐτῷ, ἵνα γνῷ ὅτι παντὸς δυνατωτέρα ἐστὶν εὐσέβεια. 13 αὕτη πραθέντα δίκαιον οὐκ ἐγκατέλιπεν, ἀλλὰ ἐξ ἁμαρτίας ἐρρύσατο αὐτόν• 14 συγκατέβη αὐτῷ εἰς λάκκον καὶ ἐν δεσμοῖς οὐκ ἀφῆκεν αὐτόν, ἕως ἤνεγκεν αὐτῷ σκῆπτρα βασιλείας καὶ ἐξουσίαν τυραννούντων αὐτοῦ• ψευδεῖς τε ἔδειξεν τοὺς μωμησαμένους αὐτὸν καὶ ἔδωκεν αὐτῷ δόξαν αἰώνιον.
15 Αὕτη λαὸν ὅσιον καὶ σπέρμα ἄμεμπτον ἐρρύσατο ἐξ ἔθνους θλιβόντων• 16 εἰσῆλθεν εἰς ψυχὴν θεράποντος κυρίου καὶ ἀντέστη βασιλεῦσιν φοβεροῖς ἐν τέρασι καὶ σημείοις. 17 ἀπέδωκεν ὁσίοις μισθὸν κόπων αὐτῶν, ὡδήγησεν αὐτοὺς ἐν ὁδῷ θαυμαστῇ καὶ ἐγένετο αὐτοῖς εἰς σκέπην ἡμέρας καὶ εἰς φλόγα ἄστρων τὴν νύκτα. 18 διεβίβασεν αὐτοὺς θάλασσαν ἐρυθρὰν καὶ διήγαγεν αὐτοὺς δι᾽ ὕδατος πολλοῦ• 19 τοὺς δὲ ἐχθροὺς αὐτῶν κατέκλυσεν καὶ ἐκ βάθους ἀβύσσου ἀνέβρασεν αὐτούς. 20 διὰ τοῦτο δίκαιοι ἐσκύλευσαν ἀσεβεῖς καὶ ὕμνησαν, κύριε, τὸ ὄνομα τὸ ἅγιόν σου τήν τε ὑπέρμαχόν σου χεῖρα ᾔνεσαν ὁμοθυμαδόν• 21 ὅτι ἡ σοφία ἤνοιξεν στόμα κωφῶν καὶ γλώσσας νηπίων ἔθηκεν τρανάς.
11
1 Burhimanya bwarhumaga babêrwa n’emirimo yabo, omu maboko g’omulêbie mutagatîfu. 2 Bagera omu mpinga, omu nyama-wandya, bagwîka amahêma aharhabà nyumpa. 3 Bajâna omu irhwe n’abashombanyi, banatundulika ababisha. 4 Erhi bagwârhwa n’enyôrha bakuyâkûzaf, bakula amîshi omu lwâla, bakûla agâtwa enyôrha omu ibuye lyumu-lyumu.
Amîshi, oku go gàhezagya ab’e Mîsiri, gàciza bene Israheli
5 Ntyo, ebyabîre buhane bw’abashombanyi bâbo, byababêra bunguke omu malagîrire gâbo. 6 Oku buhane bw’irhegeko lyâbo ly’okuyîrha orhubonjo, abarhanzi bayôrhana enshôko erhagana y’olwîshi lw’ebirhwange by’omukò n’ebyondog. 7 Bamhali bâwe hôhe wabahêra amîshi manji aharhabà-mîshi; 8 wayêrekana ntyo n’enyôrha yàbagwêrhe buhane buci wali ohanyiremwo abashombanyi bâboh. 9 Ago marhangulo, n’obwo kukubûla olukogo lwâwe lwabakubûlaga, gàbayumvisa malumwa maci olubanja lutubwa n’oburhè luyumvisa enkola-maligo; 10 bulyala bôhe, wakazâg’ibarhangula nka muzire warhonda omwâna, ci abandi kwo wakazâg’ibahana nka mwâmi mudârhi otumuzize omwambali. 11 Babè kulî babè hôfi kuguma bali bababirei. 12 Omungo kubirhi gwabagwasire; balaka banalakûla omu kukengêra ebyâbîre: 13 omu kuyumva oku ehyabahànaga hyo hyacizize abandi, bayumva okuboko kwa Nyakasane, 14 n’olya bajiraga bikabulirwa babul’imujira bijandagwa n’okumushekeraj, abazâna erhi babona ebyabîre buzinda, n’erhi bayumva enyôrha ebagwârha oku erhagwârha abashinganyanya.
Abakag’iharâmya eby’erubala, byabahindamukira
15 Kulya kubà enkengêro za busha busha zali zibahabwîre, bakaz’iharâmya ensimba zibulula enda oku idaho, n’orhundi rhusimba rhwa busha busha; lero, oku kubahana, wabarhumira omwandu gw’orhusimbak 16 mpu lyo bayumva oku ehi omuntu akolamo amaligo, hyo anahanwamwol. 17 Arhali kuyabirwa kwali kuyabirwe okuboko kwâwe kugala byôshi, -kwo walemagamwo igulu n’ebingeru-ngeru-, kurhayabîragwa n’okubarhumira endubu erhi entale ndârhi; 18 nîsi erhi ebiryanyi bikali birhasag’iboneka, birya byaciremwa binayunjwîre bukali, hirya byashala omûka gw’engulumira, birya byarhengamwo ecûka cabaya, erhi ebya amasù garhengamwo orhukengulo rhw’okuyôbohya, 19 birya byakakolera abantu nàbê bibazugulule, erhi bibayirhe ciru n’ebihamba byône. 20 Buzira okwo, omûka gwâwe gwône gwâli gwabahira oku idaho, amagala gabalye erhi maligo gâbo garhuma, erhi omûka gw’obuhashe bwâwe gubashandâze. Cikwône wayumanyanya byôshi, waganja, wagera obuzirho wahiramwo n’olugero.
lgwârhiro ly’olwo lugero omu buhane
21 Byabà ntyo bulyala obuhashe bwâwe bunji wêne oburhegeka, emisî y’okuboko kwâwe ndiwankayija omu irhwe? 22 Igulu lyôshi, omu masù gâwe, kwo liri nka mmogomogo ya lutulo oku munzâni, nka kula omurhonyi gw’olumè gurhogera oku idaho sêzi. 23 Bantu bôshi obêra bwonjo, bulyala ohashire byôshi, onabe nk’orhabwini ebyâha bya abantu, kuderha mpu baciyûnjuze. 24 Neci ebihaba byôshi kuzigira obizigira, na ntà kantu oshomba omu biremwa byâwe, bulya ocibâga oshombire kantu kalebe, orhânkakalemire. 25 Câba mushâna, kurhi kantu kalebe kankahabîre nk’ôrhâli okalonzize? Kurhi kankabêzireho nk’ôrhâli okahamagireho? 26 Cikwône, byôshi obabalira bulyala byôshi bibà byâwe, Nyakasane, Mukunda-Buzine!
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 11
1 Εὐόδωσεν τὰ ἔργα αὐτῶν ἐν χειρὶ προφήτου ἁγίου. 2 διώδευσαν ἔρημον ἀοίκητον καὶ ἐν ἀβάτοις ἔπηξαν σκηνάς• 3 ἀντέστησαν πολεμίοις καὶ ἐχθροὺς ἠμύναντο. 4 ἐδίψησαν καὶ ἐπεκαλέσαντό σε, καὶ ἐδόθη αὐτοῖς ἐκ πέτρας ἀκροτόμου ὕδωρ καὶ ἴαμα δίψης ἐκ λίθου σκληροῦ.
5 δι᾽ ὧν γὰρ ἐκολάσθησαν οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν, διὰ τούτων αὐτοὶ ἀποροῦντες εὐεργετήθησαν. 6 ἀντὶ μὲν πηγῆς ἀενάου ποταμοῦ αἵματι λυθρώδει ταραχθέντος 7 εἰς ἔλεγχον νηπιοκτόνου διατάγματος ἔδωκας αὐτοῖς δαψιλὲς ὕδωρ ἀνελπίστως 8 δείξας διὰ τοῦ τότε δίψους πῶς τοὺς ὑπεναντίους ἐκόλασας. 9 ὅτε γὰρ ἐπειράσθησαν, καίπερ ἐν ἐλέει παιδευόμενοι, ἔγνωσαν πῶς μετ᾽ ὀργῆς κρινόμενοι ἀσεβεῖς ἐβασανίζοντο• 10 τούτους μὲν γὰρ ὡς πατὴρ νουθετῶν ἐδοκίμασας, ἐκείνους δὲ ὡς ἀπότομος βασιλεὺς καταδικάζων ἐξήτασας. 11 καὶ ἀπόντες δὲ καὶ παρόντες ὁμοίως ἐτρύχοντο• 12 διπλῆ γὰρ αὐτοὺς ἔλαβεν λύπη καὶ στεναγμὸς μνημῶν τῶν παρελθόντων• 13 ὅτε γὰρ ἤκουσαν διὰ τῶν ἰδίων κολάσεων εὐεργετημένους αὐτούς, ᾔσθοντο τοῦ κυρίου. 14 ὃν γὰρ ἐν ἐκθέσει πάλαι ῥιφέντα ἀπεῖπον χλευάζοντες, ἐπὶ τέλει τῶν ἐκβάσεων ἐθαύμασαν οὐχ ὅμοια δικαίοις διψήσαντες.
15 ἀντὶ δὲ λογισμῶν ἀσυνέτων ἀδικίας αὐτῶν, ἐν οἷς πλανηθέντες ἐθρήσκευον ἄλογα ἑρπετὰ καὶ κνώδαλα εὐτελῆ, ἐπαπέστειλας αὐτοῖς πλῆθος ἀλόγων ζῴων εἰς ἐκδίκησιν, 16 ἵνα γνῶσιν ὅτι, δι᾽ ὧν τις ἁμαρτάνει, διὰ τούτων κολάζεται. 17 οὐ γὰρ ἠπόρει ἡ παντοδύναμός σου χεὶρ καὶ κτίσασα τὸν κόσμον ἐξ ἀμόρφου ὕλης ἐπιπέμψαι αὐτοῖς πλῆθος ἄρκων ἢ θρασεῖς λέοντας 18 ἢ νεοκτίστους θυμοῦ πλήρεις θῆρας ἀγνώστους ἤτοι πυρπνόον φυσῶντας ἄσθμα ἢ βρόμον λικμωμένους καπνοῦ ἢ δεινοὺς ἀπ᾽ ὀμμάτων σπινθῆρας ἀστράπτοντας, 19 ὧν οὐ μόνον ἡ βλάβη ἠδύνατο συνεκτρῖψαι αὐτούς, ἀλλὰ καὶ ἡ ὄψις ἐκφοβήσασα διολέσαι. 20 καὶ χωρὶς δὲ τούτων ἑνὶ πνεύματι πεσεῖν ἐδύναντο ὑπὸ τῆς δίκης διωχθέντες καὶ λικμηθέντες ὑπὸ πνεύματος δυνάμεώς σου• ἀλλὰ πάντα μέτρῳ καὶ ἀριθμῷ καὶ σταθμῷ διέταξας.
21 τὸ γὰρ μεγάλως ἰσχύειν σοὶ πάρεστιν πάντοτε, καὶ κράτει βραχίονός σου τίς ἀντιστήσεται; 22 ὅτι ὡς ῥοπὴ ἐκ πλαστίγγων ὅλος ὁ κόσμος ἐναντίον σου καὶ ὡς ῥανὶς δρόσου ὀρθρινὴ κατελθοῦσα ἐπὶ γῆν. 23 ἐλεεῖς δὲ πάντας, ὅτι πάντα δύνασαι, καὶ παρορᾷς ἁμαρτήματα ἀνθρώπων εἰς μετάνοιαν. 24 ἀγαπᾷς γὰρ τὰ ὄντα πάντα καὶ οὐδὲν βδελύσσῃ ὧν ἐποίησας• οὐδὲ γὰρ ἂν μισῶν τι κατεσκεύασας. 25 πῶς δὲ διέμεινεν ἄν τι, εἰ μὴ σὺ ἠθέλησας, ἢ τὸ μὴ κληθὲν ὑπὸ σοῦ διετηρήθη; 26 φείδῃ δὲ πάντων, ὅτι σά ἐστιν, δέσποτα φιλόψυχε•
12
1 N’omu ngasi kantu mubà akarhashaja kâwe k’omûka. 2 Hitya hitya ojà wâhana abahirimire, kurhonda ojà wabarhonda n’okukengêza ngasi babîhire, kuderha mpu bayônôke oku mabî, banakuyêmêre, Yâgirwa Nyakasane.
Olugero omu kuhana ab’e Kanani
3 Abantu barhanzi bali omu cihugo câwe citagatîfu, wàli wamabagaya, 4 bulyala bakazâg’ikola amaligo g’okushologosa, bali bamaluza amafumu n’enterekêro zirhalizo. 5 Abo bîsi b’abânam, abo banyamulya-malà aha balya enyama z’abantu, abôla bâkazâg’iherherwa omu ndalwe z’orhudali, 6 abo babusi bayîrha ebirhaba birhacirhabâla, wahiga okubaholola n’amaboko ga balarha, 7 mpu eryo ishwa orhonya omu bihugo byôshi, liyûbakwe n’omurhwe nkana gw’abâna ba Nyamuzinda. 8 Abôla nabo wabababalira bulyala bali bantu, wabarhumira enyisîmbo mpu zibê bamushonza-ntambala b’engabo yâwe y’abalwi, mpu babahungumule hitya-hitya. 9 Kurhali kuderha mpu orhankahashir’ihisa enkola-maligo omu nfune z’abashinganyanya, kuli cigamba ciguma c’abalwi, nîsi erhi okubahungumula oku liguma n’akanwa kabî, nîsi erhi omu kubahà ebiryanyi; 10 cikwône omu kubahana hitya hitya, wabahà amango g’okucîyunjuza. N’obwo orhali ohabire oku obûko bwâbo bubà bubî, n’oku obubî bwâbo kaburhano, n’oku ntà mango enkengêro z’emirhima yâbo zankakubûka, 11 bulyala obûko bwâbo buli buhehêrere kurhenga emurhondêro; burhanali bwôba bwa muntu mulebe bwarhumaga obabalira ebyâha byâbo.
Igwârhiro ly’olwo lugero omu buhane
12 Ndi wankakudôsa mpu kurhi okwo wajizire obwo? Ndi wankatwa omu kanwa kâwe? Ndi wankakuyandika mpu wahungumwire amashanja walemaga? Ndi wankakuja omu irhwe we mwihôzi w’amabî g’abantu? 13 Nanga, aha nyuma zâwe, ntà wundi Nyakasane ôshîbirira ebintu byôshi mpu wamuyêreka oku omu kutwa emmanja orhalyalyanya. 14 Ntà mwâmi na ntà murhwâli wankakujîsa kadali, mpu aderhera aba wêne wàhâhaga. 15 Kulya kubà oli mushinganyanya, byôshi bushinganyanya obirhegekamwo. Onakaz’ibà obwîne oku okuhana ôrhakwânîni buhane kurhalinganini n’obuhashe bwâwe. 16 Obuzibu bwâwe ye nyamwegemerwa w’obushinganyanya bwâwe, na bulya we nnabyo byôshi co cirhuma obibêra lukogo byôshi. 17 Bo oyêreka emisî yâwe balya barhayêmêra oku we nna-byo-byôshi; n’abayishi obwo buhashe-bwâwe-kuli-byôshi bakanaburhwâlihirakwo bo otulutumbya. 18 Onakaz’iheba olugero omu buhane bulyala wêne we ciri-misî, oburhegesi orhurhegekamwo bubâmwo bulembêdu bunji, bulyala nk’olonzize, obuhashe we nnabwo.
Nyamuzinda ashûrha ci arhavuna kavuha
19 Omu kujira ntyo, wayîgîriza olubaga lwâwe, oku omushinganyanya akwânîne abè muntu, n’abâna bâwe, wâbà obalangalize oku ôwamajira okubî, ocimuhîre oku acîyûnjuza. 20 Erhi abâga wahanyire abashombanyi ba abâna bâwe n’olukogo lutyo na buzira cikalarhu, n’obwo ciru lufu bali bàkwânîne, erhi abâga wabahîre amango n’amakengu g’okurhenga omu bubî, 21 abâna bâwe bôhe murhima muci wabatwîriremwo olubanja we walagaga ba shakulûza bâbo endagâno nyinjà kulya, onywâna mwe nabo obul’ihirakwo n’endahiro. 22 Kusiga oku odwîrhe warhudunda kwône rhwehe, ônadwîrhe wahana abashombanyi bîrhu bwenêne kulusha, mpu lyo rhukengêra obwinjà bwâwe nka rhwe rhwatwîra abandi obuhane, na nka rhwe babutwîrire, rhukengêre olukogo lwâwe.
Obuhane bunayîgîrize
23 Kwo kwarhumire àbâlimwo isirhe ly’okukola amaligo, wabalirûsa na birya bingerungeru bakazâg’iharâmya. 24 Neci bali bahisire kulî omu njira y’okuhabuka, balinda baharâmya orhusimba rhurhagwêrhi nda na mugongo mpu banyamuzinda, barhebwa nka bâna barhò. 25 Okwo kwarhuma wabarhumira obuhane bwabayandaza n’enshonyi nka bâna ba birhaba. 26 Aba obuhane bunyi burhumvisagya, bayumva n’obuhane bwa Nyamuzinda. 27 Omu kubona orhusimba rhwabalibuzagya, rhulya bali badesire mpu bo banyamuzinda bâbo, omu kubona rhwo rhukola rhwabahàna, bajà bayumva banamanyirira oku neci ye Nyamuzinda w’okuli olya barhangag’ihaban. Na ntyo obuhane budârhi bwabarhibukira.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 12
1 τὸ γὰρ ἄφθαρτόν σου πνεῦμά ἐστιν ἐν πᾶσιν. 2 Διὸ τοὺς παραπίπτοντας κατ᾽ ὀλίγον ἐλέγχεις καὶ ἐν οἷς ἁμαρτάνουσιν ὑπομιμνῄσκων νουθετεῖς, ἵνα ἀπαλλαγέντες τῆς κακίας πιστεύσωσιν ἐπὶ σέ, κύριε.
3 καὶ γὰρ τοὺς πάλαι οἰκήτορας τῆς ἁγίας σου γῆς 4 μισήσας ἐπὶ τῷ ἔχθιστα πράσσειν, ἔργα φαρμακειῶν καὶ τελετὰς ἀνοσίους 5 τέκνων τε φονὰς ἀνελεήμονας καὶ σπλαγχνοφάγον ἀνθρωπίνων σαρκῶν θοῖναν καὶ αἵματος, ἐκ μέσου μύστας θιάσου 6 καὶ αὐθέντας γονεῖς ψυχῶν ἀβοηθήτων, ἐβουλήθης ἀπολέσαι διὰ χειρῶν πατέρων ἡμῶν, 7 ἵνα ἀξίαν ἀποικίαν δέξηται θεοῦ παίδων ἡ παρὰ σοὶ πασῶν τιμιωτάτη γῆ. 8 ἀλλὰ καὶ τούτων ὡς ἀνθρώπων ἐφείσω ἀπέστειλάς τε προδρόμους τοῦ στρατοπέδου σου σφῆκας, ἵνα αὐτοὺς κατὰ βραχὺ ἐξολεθρεύσωσιν. 9 οὐκ ἀδυνατῶν ἐν παρατάξει ἀσεβεῖς δικαίοις ὑποχειρίους δοῦναι ἢ θηρίοις δεινοῖς ἢ λόγῳ ἀποτόμῳ ὑφ᾽ ἓν ἐκτρῖψαι, 10 κρίνων δὲ κατὰ βραχὺ ἐδίδους τόπον μετανοίας οὐκ ἀγνοῶν ὅτι πονηρὰ ἡ γένεσις αὐτῶν καὶ ἔμφυτος ἡ κακία αὐτῶν καὶ ὅτι οὐ μὴ ἀλλαγῇ ὁ λογισμὸς αὐτῶν εἰς τὸν αἰῶνα. 11 σπέρμα γὰρ ἦν κατηραμένον ἀπ᾽ ἀρχῆς, οὐδὲ εὐλαβούμενός τινα ἐφ᾽ οἷς ἡμάρτανον ἄδειαν ἐδίδους.
12 τίς γὰρ ἐρεῖ Τί ἐποίησας; ἢ τίς ἀντιστήσεται τῷ κρίματί σου; τίς δὲ ἐγκαλέσει σοι κατὰ ἐθνῶν ἀπολωλότων ἃ σὺ ἐποίησας; ἢ τίς εἰς κατάστασίν σοι ἐλεύσεται ἔκδικος κατὰ ἀδίκων ἀνθρώπων; 13 οὔτε γὰρ θεός ἐστιν πλὴν σοῦ, ᾧ μέλει περὶ πάντων, ἵνα δείξῃς ὅτι οὐκ ἀδίκως ἔκρινας, 14 οὔτε βασιλεὺς ἢ τύραννος ἀντοφθαλμῆσαι δυνήσεταί σοι περὶ ὧν ἐκόλασας. 15 δίκαιος δὲ ὢν δικαίως τὰ πάντα διέπεις αὐτὸν τὸν μὴ ὀφείλοντα κολασθῆναι καταδικάσαι ἀλλότριον ἡγούμενος τῆς σῆς δυνάμεως. 16 ἡ γὰρ ἰσχύς σου δικαιοσύνης ἀρχή, καὶ τὸ πάντων σε δεσπόζειν πάντων φείδεσθαί σε ποιεῖ. 17 ἰσχὺν γὰρ ἐνδείκνυσαι ἀπιστούμενος ἐπὶ δυνάμεως τελειότητι καὶ ἐν τοῖς εἰδόσι τὸ θράσος ἐξελέγχεις• 18 σὺ δὲ δεσπόζων ἰσχύος ἐν ἐπιεικείᾳ κρίνεις καὶ μετὰ πολλῆς φειδοῦς διοικεῖς ἡμᾶς• πάρεστιν γάρ σοι, ὅταν θέλῃς, τὸ δύνασθαι.
19 ᾿Εδίδαξας δέ σου τὸν λαὸν διὰ τῶν τοιούτων ἔργων ὅτι δεῖ τὸν δίκαιον εἶναι φιλάνθρωπον, καὶ εὐέλπιδας ἐποίησας τοὺς υἱούς σου ὅτι διδοῖς ἐπὶ ἁμαρτήμασιν μετάνοιαν. 20 εἰ γὰρ ἐχθροὺς παίδων σου καὶ ὀφειλομένους θανάτῳ μετὰ τοσαύτης ἐτιμωρήσω προσοχῆς καὶ διέσεως δοὺς χρόνους καὶ τόπον, δι᾽ ὧν ἀπαλλαγῶσι τῆς κακίας, 21 μετὰ πόσης ἀκριβείας ἔκρινας τοὺς υἱούς σου, ὧν τοῖς πατράσιν ὅρκους καὶ συνθήκας ἔδωκας ἀγαθῶν ὑποσχέσεων; 22 ῾Ημᾶς οὖν παιδεύων τοὺς ἐχθροὺς ἡμῶν ἐν μυριότητι μαστιγοῖς, ἵνα σου τὴν ἀγαθότητα μεριμνῶμεν κρίνοντες, κρινόμενοι δὲ προσδοκῶμεν ἔλεος.
23 ὅθεν καὶ τοὺς ἐν ἀφροσύνῃ ζωῆς βιώσαντας ἀδίκως διὰ τῶν ἰδίων ἐβασάνισας βδελυγμάτων• 24 καὶ γὰρ τῶν πλάνης ὁδῶν μακρότερον ἐπλανήθησαν θεοὺς ὑπολαμβάνοντες τὰ καὶ ἐν ζῴοις τῶν αἰσχρῶν ἄτιμα νηπίων δίκην ἀφρόνων ψευσθέντες. 25 διὰ τοῦτο ὡς παισὶν ἀλογίστοις τὴν κρίσιν εἰς ἐμπαιγμὸν ἔπεμψας. 26 οἱ δὲ παιγνίοις ἐπιτιμήσεως μὴ νουθετηθέντες ἀξίαν θεοῦ κρίσιν πειράσουσιν. 27 ἐφ᾽ οἷς γὰρ αὐτοὶ πάσχοντες ἠγανάκτουν, ἐπὶ τούτοις, οὓς ἐδόκουν θεούς, ἐν αὐτοῖς κολαζόμενοι ἰδόντες, ὃν πάλαι ἠρνοῦντο εἰδέναι, θεὸν ἐπέγνωσαν ἀληθῆ• διὸ καὶ τὸ τέρμα τῆς καταδίκης ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐπῆλθεν.
13
Okuharâmya ebiremwa
1 Neci, bali ba busha bwenêne balya bôshi barhamanyaga NNyamuzinda, n’omu kubona ebiboneka barhahashag’imanya Nyamubâho, n’omu kubona obushanja barhamanyaga omulenga wabukolagao. 2 Ci bôhe bamanya mpu omuliro, empûsi, emboho, nîsi erhi amalunga n’enyenyêzi ziyiba, nîsi erhi omuhûsi gw’amîshi erhi ebimole by’oku nkuba, bamanya mpu bo banyamuzinda, mpu bo ba nna-amahanga-gôshi. 3 Akabaga bânunîrwe n’obwinjà bw’ebyo kwarhuma babijira banyamuzinda, bamanyâge n’oku nnabyo abikulîre, bulya Namulemi w’obwinjà yêne wabiremaga. 4 N’akaba obuhashe n’emikolo yabyo yabarhangazize, bamanyirageho oku ôwabijiraga abilushire buhashe. 5 Bulyala obunene n’obwinjà bw’ebiremwa cibà cêrekane c’owabilemaga. 6 Cikwône abôla barhali ba kugaywa bwenêne, bulyala nkaba ciru bahabusire erhi balonza Nyamuzinda mpu bamuhikekwo. 7 Okubà omu karhî k’obushanja akolaga kunarhume bacisêza okubusingiriza burhagaluka, ciru banalinde barhebwa n’iranga erhi bwinjà bw’ebi babwîne burhuma. 8 Bone erhi barhanali ba kubabalirwa: 9 Akaba babwîne buhika oku bumanye, balinda basâgarha igulu, kurhi Nnalyo yeki babulaga bwamuhikakwo duba?
Okuharâmya enshusho
10 Cikwône bali bahanya abacîkubagira emifiririp, abaderha emikolo y’enfune z’abantu mpu banyamuzinda, amasholo, amarhale matule n’obulenga, enshushano z’ensimba, ibuye lya busha-busha lyakolagwa n’okuboko kwa mîra. 11 Omuntu aj’emuzirhu, akube gulya murhi gwankanaziga gwabinjwa, agugongôlekwo ecula bwinjà bwinjà, agwire agubinja, akulemwo orhulugu rhukwânîne akalamo. 12 Obuvungunyukiza bwa gulya mukolo, abuguke nshâli bakaz’imuyenderamwo ebi alya, kukolaga kulwîsa ishali. 13 N’ehindi hihimbi hyasigalagaq, hirya hirhali hinjà, higolôlosire hinali hya mahaji-mahaji. ahiyanke ahibinje n’obushiru bw’omuntu wafuluka, ahirhendêze n’obulenga bw’omuntu wahûmûka, ahikûlemwo obusù bw’omuntu, 14 nîsi erhi arhenzemwo ehisimba hya bushabusha, ahisinde olukuyu, ahihembe omugôla, ahire n’obulembo ngasi hali ecibande. 15 Abul’ija aho, obushanja bwâge abuyûbakire enyumpa ebukwânîne, abugwase omu lukûta anabusegezemwo n’omusumari. 16 Kuderha mpu obushanja bwâge bwankanarhibuka, amanyire bwinjà oku burhankacirhabâla bwône, eri nsanamu erhankacîrhabâla. 17 Kurhahangè arhanayisengera mpu eyimangire ebyâge, amahya g’aha mwâge n’abâna bâge; arhali na nshonyi za kushambâza omurhi mumu; amagala agalolere oku buzamba, 18 akalamo akalongeze oku lufu, oburhabâle abuhûne engonyi, akola abalama agend’ishenga ehirhahinya kugulu mpu hyalambagira! 19 Akajà burhunzi, mpu lyo ayunguka anabêrwe omu mirimo y’okuboko kwâge, agend’isengera ehyo hirhagwêrhi nsimiko omu maboko!
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 13
1 Μάταιοι μὲν γὰρ πάντες ἄνθρωποι φύσει, οἷς παρῆν θεοῦ ἀγνωσία καὶ ἐκ τῶν ὁρωμένων ἀγαθῶν οὐκ ἴσχυσαν εἰδέναι τὸν ὄντα οὔτε τοῖς ἔργοις προσέχοντες ἐπέγνωσαν τὸν τεχνίτην, 2 ἀλλ᾽ ἢ πῦρ ἢ πνεῦμα ἢ ταχινὸν ἀέρα ἢ κύκλον ἄστρων ἢ βίαιον ὕδωρ ἢ φωστῆρας οὐρανοῦ πρυτάνεις κόσμου θεοὺς ἐνόμισαν. 3 ὧν εἰ μὲν τῇ καλλονῇ τερπόμενοι ταῦτα θεοὺς ὑπελάμβανον, γνώτωσαν πόσῳ τούτων ὁ δεσπότης ἐστὶ βελτίων, ὁ γὰρ τοῦ κάλλους γενεσιάρχης ἔκτισεν αὐτά• 4 εἰ δὲ δύναμιν καὶ ἐνέργειαν ἐκπλαγέντες, νοησάτωσαν ἀπ᾽ αὐτῶν πόσῳ ὁ κατασκευάσας αὐτὰ δυνατώτερός ἐστιν• 5 ἐκ γὰρ μεγέθους καὶ καλλονῆς κτισμάτων ἀναλόγως ὁ γενεσιουργὸς αὐτῶν θεωρεῖται. 6 ἀλλ᾽ ὅμως ἐπὶ τούτοις μέμψις ἐστὶν ὀλίγη, καὶ γὰρ αὐτοὶ τάχα πλανῶνται θεὸν ζητοῦντες καὶ θέλοντες εὑρεῖν• 7 ἐν γὰρ τοῖς ἔργοις αὐτοῦ ἀναστρεφόμενοι διερευνῶσιν καὶ πείθονται τῇ ὄψει, ὅτι καλὰ τὰ βλεπόμενα. 8 πάλιν δ᾽ οὐδ᾽ αὐτοὶ συγγνωστοί• 9 εἰ γὰρ τοσοῦτον ἴσχυσαν εἰδέναι ἵνα δύνωνται στοχάσασθαι τὸν αἰῶνα, τὸν τούτων δεσπότην πῶς τάχιον οὐχ εὗρον;
10 Ταλαίπωροι δὲ καὶ ἐν νεκροῖς αἱ ἐλπίδες αὐτῶν, οἵτινες ἐκάλεσαν θεοὺς ἔργα χειρῶν ἀνθρώπων, χρυσὸν καὶ ἄργυρον τέχνης ἐμμελέτημα καὶ ἀπεικάσματα ζῴων ἢ λίθον ἄχρηστον χειρὸς ἔργον ἀρχαίας. 11 εἰ δὲ καί τις ὑλοτόμος τέκτων εὐκίνητον φυτὸν ἐκπρίσας περιέξυσεν εὐμαθῶς πάντα τὸν φλοιὸν αὐτοῦ καὶ τεχνησάμενος εὐπρεπῶς κατεσκεύασεν χρήσιμον σκεῦος εἰς ὑπηρεσίαν ζωῆς, 12 τὰ δὲ ἀποβλήματα τῆς ἐργασίας εἰς ἑτοιμασίαν τροφῆς ἀναλώσας ἐνεπλήσθη, 13 τὸ δὲ ἐξ αὐτῶν ἀπόβλημα εἰς οὐθὲν εὔχρηστον, ξύλον σκολιὸν καὶ ὄζοις συμπεφυκός, λαβὼν ἔγλυψεν ἐν ἐπιμελείᾳ ἀργίας αὐτοῦ καὶ ἐμπειρίᾳ συνέσεως ἐτύπωσεν αὐτό, ἀπείκασεν αὐτὸ εἰκόνι ἀνθρώπου 14 ἢ ζῴῳ τινὶ εὐτελεῖ ὡμοίωσεν αὐτὸ καταχρίσας μίλτῳ καὶ φύκει ἐρυθήνας χρόαν αὐτοῦ καὶ πᾶσαν κηλῖδα τὴν ἐν αὐτῷ καταχρίσας 15 καὶ ποιήσας αὐτῷ αὐτοῦ ἄξιον οἴκημα ἐν τοίχῳ ἔθηκεν αὐτὸ ἀσφαλισάμενος σιδήρῳ. 16 ἵνα μὲν οὖν μὴ καταπέσῃ, προενόησεν αὐτοῦ εἰδὼς ὅτι ἀδυνατεῖ ἑαυτῷ βοηθῆσαι• καὶ γάρ ἐστιν εἰκὼν καὶ χρείαν ἔχει βοηθείας. 17 περὶ δὲ κτημάτων καὶ γάμων αὐτοῦ καὶ τέκνων προσευχόμενος οὐκ αἰσχύνεται τῷ ἀψύχῳ προσλαλῶν καὶ περὶ μὲν ὑγιείας τὸ ἀσθενὲς ἐπικαλεῖται, 18 περὶ δὲ ζωῆς τὸ νεκρὸν ἀξιοῖ, περὶ δὲ ἐπικουρίας τὸ ἀπειρότατον ἱκετεύει, περὶ δὲ ὁδοιπορίας τὸ μηδὲ βάσει χρῆσθαι δυνάμενον, 19 περὶ δὲ πορισμοῦ καὶ ἐργασίας καὶ χειρῶν ἐπιτυχίας τὸ ἀδρανέστατον ταῖς χερσὶν εὐδράνειαν αἰτεῖται.
14
1 N’owundi, akola aja omu nyanja mpu ayikire, akakengêra obudârhi bw’omulaba, arhang’igwira agashâniza omurhi gwakenyuka duba kulusha omurhi gw’obwârho bumudwîrhe. 2 Obwo bwârho, magene ga bunguke gabukengêraga, oburhimanya bw’omulenga bwabuyunjuzar; 3 cikwône okubona-mberes kwâwe, Larha, ye mwêrekeza obuheka, we watwaga enjira ciru n’omu nyanja, wageza n’omukâba gurhalimwo côba omu karî k’amîshi; 4 wayêrekana ntyo oku ntabyo orhankacingakwo omuntu, na ntyo, ciru n’omuntu orhakômiri anahash’igera omu nyanja. 5 Orhalonzizi emikolo y’oburhimanya bwâwe esigale bugumba, co cirhuma abantu baziga bajà oku murhi mwangu, bayikire enyanja n’obwârho bwangu-bwangu, banabul’ihika aha bajàga. 6 Ciru n’emurhondêro, bulya bazigulula baciri-misî mpu bacibona, obulangâlire bw’igulu bwayakira omu bwârhot bwangu, bulya wêne wali mwêrekeza wabô, basigira igulu emburho y’iburha lihyâhya. 7 Neci gulimwo omugisho, omurhi gukolera obushinganyanyau. 8 Cikwône eri mpehêrere enshushano erhenga omu nfune z’abantu, ye, n’omubinji wayo, ye, bulya anayibinjire, nayo, bulya bàyidesire mpu Nyamuzinda n’obwo eri ya kubola. 9 Neci, Nyamuzinda oku ashomba enkola-maligo, kwo ashomba n’ebirhenga omu maligo. 10 Omukolo n’omukòzi, kuguma bàhànwa. 11 Kwo kuderha oku hayîsh’ibà n’obuhashe bw’enshushano z’amashanja, kulya kubà, omu karhî k’ebiremwa bya Nyamuzinda, ezo nshushano kabire kafinjo, zabire nsarhazo oku maroho g’abantu na mirhego ya kugwasa ebingolongolo.
Kurhi bârhangiraga okugashâniza enshushano?
12 Omurhondêro gw’obukuze bw’enshushano, gwo na murhondêro gw’obûmaguza; okuzilêrha eka kwashereza n’obwôrhere bw’abantuv. 13 Bulyala ezo nshushano zirhahali burhanzi, zirhanayôrhe zihabà. 14 Kulimbirira busha kwa bantu kwazidwîrhe eno igulu; lâba n’oku olw’okuhwa kwazo mîra lwatûbagwa. 15 Muzire muguma, erhi ali omu mishîbo n’omungo gw’omwâna omufirire murhò, abinjisa enshusho y’omwâna-nyakufà; agwira ayigashâniza nka Nyamuzinda, olyala acizind’ibona muntu-ôfire anahà abambali amarhegeko g’okugashâniza. 16 Okubundi, erhi ensiku zigera, yashuba nkômedu nzibu, yashimbillirwa nka lushika. 17 Abarhwâli nabo barhegeka mpu ensanamu zibinjwe abantu bakaz’izigashâniza. Abarhahashag’ikuzibwa bone erhi kubà kulî kurhuma, obusù buli kulî babuhira hôfi omu kubinja enshusho yaboneka y’omwâmi bakenzire; ntyo, obwo bushiru bwarhuma bakaz’iharâmya omwâmi oli kulî nka kulya ankabire hôfi. 18 ciru, obushiru bw’omubinji bwarhuma abarhal’ibamuyishi nabo bahash’ikengesa omukulu. 19 Omu kulonza okurhona emunda mwâmi ali, omubinji akolêsa obulenga bwâge bwôshi oku kujira enshusho nyinjà kulusha obusù bwonênè. 20 Olubaga nalwo, erhi lucirhonya obwinjà bwa bulya bushanja, lwarhangira lwagashâniza oyu mîra bakazâg’ikenga nka muntu. 21 Lâba oku gwashuba murhego barhezire abantu: okuyôboha ecitumule n’obukali bw’abaluzi, kwarhuma bahogeka emirhi n’amabuye izîno lirhashangirwa.
Amabi galerhwa n’okugashâniza enshushano.
22 Bahabuka omu kumanya Nyamubâho barhanarhimukagwaw; oku obuhwinja bubabêzize omu ntambala erhali nyi, babul’iyirika amaligo mangana aho izîno ly’omurhûla. 23 Barhal’ibâga abâna mpu nterekêro, barhal’irherekêra enterekêro z’obwifulikwe. barhal’iyîza omu isirhe ly’endalwe n’orhudali. 24 Kwo kuhaba obucêse omu buzîne erhi omu buhya, ci omuntu ayirhire owâbo omujina, erhi amujire burhè omu kumusheregeza obuyumpa. 25 Enshandalè yacibêra: okubulaga omukò n’okuyîrha abantu, okuzimbana n’okurhebana, okuyîgîrizanya obubî n’okulenganya abandi; okutula entambala n’okulahirirana ebîrà; 26 okubonêsa abakengwa nshonyi n’okuyibagira ehinja omuntu ajirirwe, okushereza emirhima y’abandi n’okutungôlana, okuhira ishârha omu by’ohuhya, obugonyi na ngasi bûmaguza. 27 Bulyâla okugashâniza enshusho za bushabusha, lyo igwârhiro, gwo murhondêro na bushwinjiro bwa ngasi bubî. 28 Barhâsiraha amango badwîrhe bàcîsîmîsa, balagule abantu eby’obunywesi, nîsi erhi babè n’obwôrhere bw’obulenzi, erhi bacîgashe ebîrà. 29 Kulya kubà mifiriri ya nsanamu bacîkubagira, barhanamanyiri oku hali oku bankababala bamacîgasha ebîrà. 30 Cikwône barhabule kuhanirwa aga mabî gombi: okugashâniza enshushano kwarhuma bakubya enkengêro ziyêrekîre Nyakasane obulyâlya bwâbo bwarhuma bakaz’icîgasha ebîrà, banagayaguza oburhimanya. 31 Obuhane abagoma bakwânîne bwo burhibukira oku bulenzi bw’enkola-maligo, ci arhali obuhashe bw’akantu bàcîgashaga.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 14
1 Πλοῦν τις πάλιν στελλόμενος καὶ ἄγρια μέλλων διοδεύειν κύματα τοῦ φέροντος αὐτὸν πλοίου σαθρότερον ξύλον ἐπιβοᾶται. 2 ἐκεῖνο μὲν γὰρ ὄρεξις πορισμῶν ἐπενόησεν, τεχνῖτις δὲ σοφία κατεσκεύασεν• 3 ἡ δὲ σή, πάτερ, διακυβερνᾷ πρόνοια, ὅτι ἔδωκας καὶ ἐν θαλάσσῃ ὁδὸν καὶ ἐν κύμασι τρίβον ἀσφαλῆ 4 δεικνὺς ὅτι δύνασαι ἐκ παντὸς σῴζειν, ἵνα κἂν ἄνευ τέχνης τις ἐπιβῇ. 5 θέλεις δὲ μὴ ἀργὰ εἶναι τὰ τῆς σοφίας σου ἔργα• διὰ τοῦτο καὶ ἐλαχίστῳ ξύλῳ πιστεύουσιν ἄνθρωποι ψυχὰς καὶ διελθόντες κλύδωνα σχεδίᾳ διεσώθησαν. 6 καὶ ἀρχῆς γὰρ ἀπολλυμένων ὑπερηφάνων γιγάντων ἡ ἐλπὶς τοῦ κόσμου ἐπὶ σχεδίας καταφυγοῦσα ἀπέλιπεν αἰῶνι σπέρμα γενέσεως τῇ σῇ κυβερνηθεῖσα χειρί. 7 εὐλόγηται γὰρ ξύλον, δι᾽ οὗ γίνεται δικαιοσύνη• 8 τὸ χειροποίητον δέ, ἐπικατάρατον αὐτὸ καὶ ὁ ποιήσας αὐτό, ὅτι ὁ μὲν ἠργάζετο, τὸ δὲ φθαρτὸν θεὸς ὠνομάσθη. 9 ἐν ἴσῳ γὰρ μισητὰ θεῷ καὶ ὁ ἀσεβῶν καὶ ἡ ἀσέβεια αὐτοῦ• 10 καὶ γὰρ τὸ πραχθὲν σὺν τῷ δράσαντι κολασθήσεται. 11 διὰ τοῦτο καὶ ἐν εἰδώλοις ἐθνῶν ἐπισκοπὴ ἔσται, ὅτι ἐν κτίσματι θεοῦ εἰς βδέλυγμα ἐγενήθησαν καὶ εἰς σκάνδαλα ψυχαῖς ἀνθρώπων καὶ εἰς παγίδα ποσὶν ἀφρόνων. 12 ᾿Αρχὴ γὰρ πορνείας ἐπίνοια εἰδώλων, εὕρεσις δὲ αὐτῶν φθορὰ ζωῆς. 13 οὔτε γὰρ ἦν ἀπ᾽ ἀρχῆς οὔτε εἰς τὸν αἰῶνα ἔσται• 14 κενοδοξίᾳ γὰρ ἀνθρώπων εἰσῆλθεν εἰς τὸν κόσμον, καὶ διὰ τοῦτο σύντομον αὐτῶν τὸ τέλος ἐπενοήθη. 15 ἀώρῳ γὰρ πένθει τρυχόμενος πατὴρ τοῦ ταχέως ἀφαιρεθέντος τέκνου εἰκόνα ποιήσας τόν ποτε νεκρὸν ἄνθρωπον νῦν ὡς θεὸν ἐτίμησεν καὶ παρέδωκεν τοῖς ὑποχειρίοις μυστήρια καὶ τελετάς• 16 εἶτα ἐν χρόνῳ κρατυνθὲν τὸ ἀσεβὲς ἔθος ὡς νόμος ἐφυλάχθη. 17 καὶ τυράννων ἐπιταγαῖς ἐθρησκεύετο τὰ γλυπτά, οὓς ἐν ὄψει μὴ δυνάμενοι τιμᾶν ἄνθρωποι διὰ τὸ μακρὰν οἰκεῖν τὴν πόρρωθεν ὄψιν ἀνατυπωσάμενοι ἐμφανῆ εἰκόνα τοῦ τιμωμένου βασιλέως ἐποίησαν, ἵνα ὡς παρόντα τὸν ἀπόντα κολακεύωσιν διὰ τῆς σπουδῆς. 18 εἰς ἐπίτασιν δὲ θρησκείας καὶ τοὺς ἀγνοοῦντας ἡ τοῦ τεχνίτου προετρέψατο φιλοτιμία• 19 ὁ μὲν γὰρ τάχα κρατοῦντι βουλόμενος ἀρέσαι ἐξεβιάσατο τῇ τέχνῃ τὴν ὁμοιότητα ἐπὶ τὸ κάλλιον• 20 τὸ δὲ πλῆθος ἐφελκόμενον διὰ τὸ εὔχαρι τῆς ἐργασίας τὸν πρὸ ὀλίγου τιμηθέντα ἄνθρωπον νῦν σέβασμα ἐλογίσαντο. 21 καὶ τοῦτο ἐγένετο τῷ βίῳ εἰς ἔνεδρον, ὅτι ἢ συμφορᾷ ἢ τυραννίδι δουλεύσαντες ἄνθρωποι τὸ ἀκοινώνητον ὄνομα λίθοις καὶ ξύλοις περιέθεσαν. 22 Εἶτ᾽ οὐκ ἤρκεσεν τὸ πλανᾶσθαι περὶ τὴν τοῦ θεοῦ γνῶσιν, ἀλλὰ καὶ ἐν μεγάλῳ ζῶντες ἀγνοίας πολέμῳ τὰ τοσαῦτα κακὰ εἰρήνην προσαγορεύουσιν. 23 ἢ γὰρ τεκνοφόνους τελετὰς ἢ κρύφια μυστήρια ἢ ἐμμανεῖς ἐξάλλων θεσμῶν κώμους ἄγοντες 24 οὔτε βίους οὔτε γάμους καθαροὺς ἔτι φυλάσσουσιν, ἕτερος δ᾽ ἕτερον ἢ λοχῶν ἀναιρεῖ ἢ νοθεύων ὀδυνᾷ. 25 πάντα δ᾽ ἐπιμὶξ ἔχει αἷμα καὶ φόνος, κλοπὴ καὶ δόλος, φθορά, ἀπιστία, τάραχος, ἐπιορκία, 26 θόρυβος ἀγαθῶν, χάριτος ἀμνηστία, ψυχῶν μιασμός, γενέσεως ἐναλλαγή, γάμων ἀταξία, μοιχεία καὶ ἀσέλγεια. 27 ἡ γὰρ τῶν ἀνωνύμων εἰδώλων θρησκεία παντὸς ἀρχὴ κακοῦ καὶ αἰτία καὶ πέρας ἐστίν• 28 ἢ γὰρ εὐφραινόμενοι μεμήνασιν ἢ προφητεύουσιν ψευδῆ ἢ ζῶσιν ἀδίκως ἢ ἐπιορκοῦσιν ταχέως• 29 ἀψύχοις γὰρ πεποιθότες εἰδώλοις κακῶς ὀμόσαντες ἀδικηθῆναι οὐ προσδέχονται. 30 ἀμφότερα δὲ αὐτοὺς μετελεύσεται τὰ δίκαια, ὅτι κακῶς ἐφρόνησαν περὶ θεοῦ προσέχοντες εἰδώλοις καὶ ἀδίκως ὤμοσαν ἐν δόλῳ καταφρονήσαντες ὁσιότητος• 31 οὐ γὰρ ἡ τῶν ὀμνυμένων δύναμις, ἀλλ᾽ ἡ τῶν ἁμαρτανόντων δίκη ἐπεξέρχεται ἀεὶ τὴν τῶν ἀδίκων παράβασιν.
15
Israheli arhagashâniza nshushano
1 Wêhe Nyamuzinda Wîrhu, obà mwinjà, orhabêsha orhanakunira duba, byôshi lukogo obirhegekamwo. 2 Ciru rhwankajira ebyâha erhi rhunali bâwe, bulya rhurhahabiri obuhashe bwâwe; cikwône rhurhâbijirè bulya rhuli bawe. 3 Bulyala okukumanya bwo bushinganyanya bwimîna, okumanya obuhashe bwâwe lyo igwârhiro ly’okurhafà 4 Nanga Yâgirwa, okusinga abantu basingaga obulenga bubî, kurharhuhabulaga, n’omukolo gwa bushabusha gw’ababinji gurharhurhebaga, rhurharhebagwa ciru n’ensanamu z’amarangi marangi garhanalingânîni. 5 Omuhwinja yêhe akaz’ilolakwo anayumve amîru, anayumve amacîfinja enshusho y’ensanamu zirhalimwo mûka. 6 Nkunda-maligo abacîkubagira ebiri ntyo, ababikola, abacîfinja byo n’ababiharâmya.
Nt’isirhe lilushire ery’okubumba n’okuharâmya enshushano
7 Laba oku omubumbi amahinaga ibumba lyâge; amabumbamwo ebirugu rhunakolêsa. Eryôla ibumba lyonênè, lyo lyarhenziremwo ebikamirwa n’ebikabulirwa. Muli ebyo birugu, cihi cakolesibwa kulebe erhi kulebe, omubumbi yêne wâlutwax. 8 Na kandi, -cikwône kucirhamiza busha-, ebyo byondo byonene abumbamwo irumbi mpu Nyamuzinda, byo yêne acizind’irhengamwo lishinjo, byo anashubiramwo, -ye muntu wabirhengagamwo-, hano bakola bamusambisa oku buzîne bwâge. 9 Ali aho, arhashibiriri olufù lwâge, arhanamanyiri oku ensiku zâge ziri nyofi; cikwône yêhe oku batuzi b’amasholo n’amarhale acîgerera, ayige abatuzi b’ecûma, alongeze n’irenge omu kubumba ebirhali byo. 10 Omurhima gwâge luvu, n’ebi ahirakwo omurhima byo bidaka kulusha ebidaka, n’obuzîne bwâge bwo bugalugalu oku ibumba. 11 Kulya kubà arhishi omubumbi wamubumbaga olya wamuhiragamwo omurhima gukola emikolo, anamubûhiramwo omûka gw’obuzîne. 12 Kâli ciru obuzîne bwîrhu kwo abulola nka masharha ga bâna, n’okubâho kwirhu kwo akulola nka cambu bashimbamwo obunguke; gwârhi yêne, mpu «ntaho omuntu arhayungukira, ciru n’omu bubî». 13 Kulusha abandi, oyôla arhahabiri oku câha aba ajizire, ye muntu oyanka idaho abumbamwo ebirugu bibereka, abulikûlamwo n’ensanamu za banyamuzinda!
lsirhe ly’Ab’e Mîsiri bagashâniza orhusimba
14 Abasirhe bali banji, cikwône abali basirhe kulusha, n’abali bazamba kulusha omurhima gw’ecirhaba, banali abashombanyi b’olubaga lwâwe, balya balulibuzagyay. 15 Bôhe mpu banyamuzinda b’amashanja bôshi banali banyamuzinda, n’obwo barhankahash’icîbonera n’agâbo masù, nîsi erhi bakolese amazûlu gâbo mpu bayîsemwo omûka, erhi marhwîri gâbo mpu bayumvemo, erhi eminwe y’enfune zâbo mpu bagwarhemwo hirebe, nîsi erhi amagulu gâbo mpu balambagiremwo. 16 Bulyala muntu wàbajiraga, muntu oyîsa omûka muhôzanyo wababumbaga. Cikwône ntà muntu wankahas’ibumba enshushano emushushire. 17 Nyakuhola-wahole, enkola-maligo zage mpu nfune, zirhakola ogurhali mifiriri. Yêne ye mukulu hali ebyôla agashâniza, bulya yêhe abwîne cahiramwo omûka, ci byôhe ntà mango! 18 Banagashânize ciru na rhunyamakobwa rhw’ensimba bulya rhwo rhulushire ebindi bingolongolo. 19 Orho rhusimba rhurhalimwo bwinjà buci bwankarhuma rhwayagalana kula omuntu ankayâgalwa n’ecintu: rhwôhe kurhala rhwarhazire oku irenge n’omugisho gwa Nyamuzinda.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 15
1 Σὺ δέ, ὁ θεὸς ἡμῶν, χρηστὸς καὶ ἀληθής, μακρόθυμος καὶ ἐλέει διοικῶν τὰ πάντα. 2 καὶ γὰρ ἐὰν ἁμάρτωμεν, σοί ἐσμεν, εἰδότες σου τὸ κράτος• οὐχ ἁμαρτησόμεθα δέ, εἰδότες ὅτι σοὶ λελογίσμεθα. 3 τὸ γὰρ ἐπίστασθαί σε ὁλόκληρος δικαιοσύνη, καὶ εἰδέναι σου τὸ κράτος ῥίζα ἀθανασίας. 4 οὔτε γὰρ ἐπλάνησεν ἡμᾶς ἀνθρώπων κακότεχνος ἐπίνοια οὐδὲ σκιαγράφων πόνος ἄκαρπος, εἶδος σπιλωθὲν χρώμασιν διηλλαγμένοις, 5 ὧν ὄψις ἄφροσιν εἰς ὄρεξιν ἔρχεται, ποθεῖ τε νεκρᾶς εἰκόνος εἶδος ἄπνουν. 6 κακῶν ἐρασταὶ ἄξιοί τε τοιούτων ἐλπίδων καὶ οἱ δρῶντες καὶ οἱ ποθοῦντες καὶ οἱ σεβόμενοι.
7 Καὶ γὰρ κεραμεὺς ἁπαλὴν γῆν θλίβων ἐπίμοχθον πλάσσει πρὸς ὑπηρεσίαν ἡμῶν ἓν ἕκαστον• ἀλλ᾽ ἐκ τοῦ αὐτοῦ πηλοῦ ἀνεπλάσατο τά τε τῶν καθαρῶν ἔργων δοῦλα σκεύη τά τε ἐναντία, πάντα ὁμοίως• τούτων δὲ ἑτέρου τίς ἑκάστου ἐστὶν ἡ χρῆσις, κριτὴς ὁ πηλουργός. 8 καὶ κακόμοχθος θεὸν μάταιον ἐκ τοῦ αὐτοῦ πλάσσει πηλοῦ ὃς πρὸ μικροῦ ἐκ γῆς γενηθεὶς μετ᾽ ὀλίγον πορεύεται ἐξ ἧς ἐλήμφθη, τὸ τῆς ψυχῆς ἀπαιτηθεὶς χρέος. 9 ἀλλ᾽ ἔστιν αὐτῷ φροντὶς οὐχ ὅτι μέλλει κάμνειν οὐδ᾽ ὅτι βραχυτελῆ βίον ἔχει, ἀλλ᾽ ἀντερείδεται μὲν χρυσουργοῖς καὶ ἀργυροχόοις χαλκοπλάστας τε μιμεῖται καὶ δόξαν ἡγεῖται ὅτι κίβδηλα πλάσσει. 10 σποδὸς ἡ καρδία αὐτοῦ, καὶ γῆς εὐτελεστέρα ἡ ἐλπὶς αὐτοῦ, πηλοῦ τε ἀτιμότερος ὁ βίος αὐτοῦ, 11 ὅτι ἠγνόησεν τὸν πλάσαντα αὐτὸν καὶ τὸν ἐμπνεύσαντα αὐτῷ ψυχὴν ἐνεργοῦσαν καὶ ἐμφυσήσαντα πνεῦμα ζωτικόν, 12 ἀλλ᾽ ἐλογίσαντο παίγνιον εἶναι τὴν ζωὴν ἡμῶν καὶ τὸν βίον πανηγυρισμὸν ἐπικερδῆ, δεῖν γάρ φησιν ὅθεν δή, κἂν ἐκ κακοῦ, πορίζειν. 13 οὗτος γὰρ παρὰ πάντας οἶδεν ὅτι ἁμαρτάνει ὕλης γεώδους εὔθραυστα σκεύη καὶ γλυπτὰ δημιουργῶν.
14 πάντες δὲ ἀφρονέστατοι καὶ τάλανες ὑπὲρ ψυχὴν νηπίου οἱ ἐχθροὶ τοῦ λαοῦ σου καταδυναστεύσαντες αὐτόν, 15 ὅτι καὶ πάντα τὰ εἴδωλα τῶν ἐθνῶν ἐλογίσαντο θεούς, οἷς οὔτε ὀμμάτων χρῆσις εἰς ὅρασιν οὔτε ῥῖνες εἰς συνολκὴν ἀέρος οὔτε ὦτα ἀκούειν οὔτε δάκτυλοι χειρῶν εἰς ψηλάφησιν καὶ οἱ πόδες αὐτῶν ἀργοὶ πρὸς ἐπίβασιν. 16 ἄνθρωπος γὰρ ἐποίησεν αὐτούς, καὶ τὸ πνεῦμα δεδανεισμένος ἔπλασεν αὐτούς• οὐδεὶς γὰρ αὐτῷ ὅμοιον ἄνθρωπος ἰσχύει πλάσαι θεόν• 17 θνητὸς δὲ ὢν νεκρὸν ἐργάζεται χερσὶν ἀνόμοις• κρείττων γάρ ἐστιν τῶν σεβασμάτων αὐτοῦ, ὧν αὐτὸς μὲν ἔζησεν, ἐκεῖνα δὲ οὐδέποτε.— 18 καὶ τὰ ζῷα δὲ τὰ ἔχθιστα σέβονται• ἀνοίᾳ γὰρ συγκρινόμενα τῶν ἄλλων ἐστὶ χείρονα• 19 οὐδ᾽ ὅσον ἐπιποθῆσαι ὡς ἐν ζῴων ὄψει καλὰ τυγχάνει, ἐκπέφευγεν δὲ καὶ τὸν τοῦ θεοῦ ἔπαινον καὶ τὴν εὐλογίαν αὐτοῦ.
16
Ab’e Mîsiri na Bene Israheli: baguma ebikere n’abandi enkwâle
1 Kwo kwarhumire bahâbwa obuhane bubakwânîne, bahanwa n’ebya benê ebyo; balibuzibwa n’omwandu gw’orhusimba. 2 Oku wahana abandi, olubaga lwâwe lwohe walukolera ebinjà; amango lwâli lulwâzire amîru, walurheganyiza ebiryo binjinja mpu lulye: zirya nkwâle. 3 Ab’e Mîsiri nabo bali bagwêrhwe n’iralà ly’okulya, cikwône erhi babona enshusho y’okushologosa y’orhusimbaz bali babarhumire, iralà bâli Iy’okulya lyahirigirha; olubaga Iwâwe Iwohe, Iwâli lurhanzir’ibà Iwàshalika hisungunu Iw’abul’irhôla ebiryo binjinja. 4 Kwâli kukwânîne abarhanzi, banyakulibuza olubaga Iwâwe, bajekwo ishali ly’akîrumè, bambali bâwe nabo, kwâli kukwânîne bayêrekwe ciru kwône oku abashombanyi bâbo bâlibuka.
Abantu banahanwe barhânahanwe kuguma
5 Galya mango ebiryanyi bidârhi bibarhûlakwo omujina, bulya bakaz’ifà n’amanjokà-njokà, oburhè wali obire burhàli bwa nsiku n’amango. 6 Kwàli kukalihira wabakalihiraga, wanabà nka wabakangaza hisanzi hisungunu, bulya bàli bagwêrhe ecêrekane c’obucire c’okukengêza ebinwa by’irhegeko lyâwe. 7 Na ngasi wayêrekîre eco cêrekane, arhafumiraga okubà acilozirekwo, ci wêne we wanamufumize, Muciza w’abantu. 8 Wayêreka abashombanyi bîrhu ntyo oku wêne we Mulîkûza ôlîkûza abantu oku ngasi mabî. 9 Abashombanyi bàkaz’ilumwa n’enzi n’enzige bànakaz’ifà, harhanabonekaga obufumu bwankabaciza, bulya banali bakwânîne okuhanwa n’ebya bene ebyo. 10 Bagala bâwe bôhe ciru n’amajoka-njoka garhabahàshaga, bulyala olukogo Iwâwe Iwàli luyishir’ibarhabàla Iwanabaciza. 11 Ago mino g’enjoka kukengêza gàkazâg’ibakengêza ebinwa byâwe, -byali bibande bya kufuma dubaa-, kuderha mpu bankanayibagira bwenêne obone barhacihisiri oku burhabâle bwâwe. 12 Arhanali badundu nîsi erhi mashahi gàbafumize, ci luderho Iwâwe, Yâgirwa, Iwo lufumya ngasi kantu. 13 Neci, wêne we rhegeka olufù n’akalamo, we yandagaliza omuntu ekuzimu oNashub’imuyinamula. 14 Omu bubî bwâge, omuntu ànayîrha owundi, ci arhankagalula omûka gwamagenda, nîsi erhi alîkûze oyu okuzimu kwamahisa omu nfune.
Mîsiri na Israheli: okuhanwa baguma kwabà kulîkûza abandi
15 Kurhankahashikana omuntu afume okuhoko kwâwe. 16 Ba-nyankola-maligob erhi bali mpu barhakuyishi, lero wabahàna n’obuhashe bw’okuboko kwâwe; enkuba erhasag’iboneka bundi, enkuba y’olubula, erya ya dubu-dubu, yacihonda kulibo, n’enkuba-ebanda yabayoca yasirîza. 17 Ecikasômezagya kulusha, omu karhî k’amîshi, n’obwo go gazimya ebindi byôshi, omuliro gwakolêra bwinjà bwinjàc, bulyala igulu linakaz’ilwira ahashinganyanya. 18 Hali amango engulumira yakazâg’ibà nka yâhorha mpu yankanayôca ebiryanyi bàli barhumire enkola-maligo; kwali kuderha mpu babone banayumve oku buhane bwa Nyamuzinda bubashimbire. 19 Haligi n’amango engulumira nkali yakazâg’iyâka bwenêne omu karhi k’amîshi, kuderha mpu esirîze emyâka y’omu ishwa ly’enkola-maligo. 20 Olubaga lwâwe lwôhe waluyikuza n’ebiryo bya bamalahika, buzira kurhama. walurhumira ebiryo birheganye kurhenga enyanya, biryo byankashagalusa ngasi muntu, na ntâye birhankasîmîsad. 21 N’ebyo biryo wakazâg’ihâna, byakaz’iyêrekana obwinjà bwâwe oku bâna bâwe; byakaz’isîmisa ngasi obirire byanakaz’ihinduka kulya owabirya alonzize. 22 Olubula n’olumè byakaz’irinda omuliro buzira kujonga, kuderha mpu abantu bamanye oku omuliro gwakaz’iyâka buzira kuhorha omu lubula n’omu nkuba, mpu gusingônole emyâka y’abashombanyi, 23 banamanye oku gwàkazâg’iyibagira obwôrhere bwâgwo lyo gurhag’ishereza ebiryo bya abashinganyanya. 24 Byàbâga ntyo bulya ebiremwa biba bikushizire we mulemi wabyo; kal’ibala bikola nka bîrhumirwe mpu bihane endyâlya, kurhuza bîrhuza nka bîrhumirwe oku makwânane g’abakulangâlira. 25 Ntyôla, ebiremwa byakaz’icijira barhumisi b’obuhanyi bwâwe bulisa ngasi kantu, kwo kwarhumire bikaz’ihinduka nk’oku ôbilagîrîrekwo alonzize; 26 ntyo, Yâgirwa Nyakasane, abâna bazigirwa bamanya oku arhali emilala y’emburho y’omu ishwa yo eyikuza omuntu, ci akanwa kâwe ko kabika abakuyêmêra. 27 Bulyala ebi omuliro gurhahashag’ishereza, byakaz’ijonga biyumva idûrhu ly’omwonzi munyi gw’izûba, 28 kuderha mpu oyîgîrize bôshi oku kukwânîne bashokolere izûba bakola bavuga omunkwa, banakaz’ishenga embere izûba libashe. 29 Bulyala obulangâlire bw’omugambanyi kwo bujonga nka lubula lwa mpondo. Kwo budwa nka mîshi masigala.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 16
1 Διὰ τοῦτο δι᾽ ὁμοίων ἐκολάσθησαν ἀξίως καὶ διὰ πλήθους κνωδάλων ἐβασανίσθησαν. 2 ἀνθ᾽ ἧς κολάσεως εὐεργετήσας τὸν λαόν σου εἰς ἐπιθυμίαν ὀρέξεως ξένην γεῦσιν τροφὴν ἡτοίμασας ὀρτυγομήτραν, 3 ἵνα ἐκεῖνοι μὲν ἐπιθυμοῦντες τροφὴν διὰ τὴν εἰδέχθειαν τῶν ἐπαπεσταλμένων καὶ τὴν ἀναγκαίαν ὄρεξιν ἀποστρέφωνται, αὐτοὶ δὲ ἐπ᾽ ὀλίγον ἐνδεεῖς γενόμενοι καὶ ξένης μετάσχωσι γεύσεως. 4 ἔδει γὰρ ἐκείνοις μὲν ἀπαραίτητον ἔνδειαν ἐπελθεῖν τυραννοῦσιν, τούτοις δὲ μόνον δειχθῆναι πῶς οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν ἐβασανίζοντο.
5 Καὶ γὰρ ὅτε αὐτοῖς δεινὸς ἐπῆλθεν θηρίων θυμὸς δήγμασίν τε σκολιῶν διεφθείροντο ὄφεων, οὐ μέχρι τέλους ἔμεινεν ἡ ὀργή σου• 6 εἰς νουθεσίαν δὲ πρὸς ὀλίγον ἐταράχθησαν σύμβολον ἔχοντες σωτηρίας εἰς ἀνάμνησιν ἐντολῆς νόμου σου• 7 ὁ γὰρ ἐπιστραφεὶς οὐ διὰ τὸ θεωρούμενον ἐσῴζετο, ἀλλὰ διὰ σὲ τὸν πάντων σωτῆρα. 8 καὶ ἐν τούτῳ δὲ ἔπεισας τοὺς ἐχθροὺς ἡμῶν ὅτι σὺ εἶ ὁ ῥυόμενος ἐκ παντὸς κακοῦ• 9 οὓς μὲν γὰρ ἀκρίδων καὶ μυιῶν ἀπέκτεινεν δήγματα, καὶ οὐχ εὑρέθη ἴαμα τῇ ψυχῇ αὐτῶν, ὅτι ἄξιοι ἦσαν ὑπὸ τοιούτων κολασθῆναι• 10 τοὺς δὲ υἱούς σου οὐδὲ ἰοβόλων δρακόντων ἐνίκησαν ὀδόντες, τὸ ἔλεος γάρ σου ἀντιπαρῆλθεν καὶ ἰάσατο αὐτούς. 11 εἰς γὰρ ὑπόμνησιν τῶν λογίων σου ἐνεκεντρίζοντο καὶ ὀξέως διεσῴζοντο, ἵνα μὴ εἰς βαθεῖαν ἐμπεσόντες λήθην ἀπερίσπαστοι γένωνται τῆς σῆς εὐεργεσίας. 12 καὶ γὰρ οὔτε βοτάνη οὔτε μάλαγμα ἐθεράπευσεν αὐτούς, ἀλλὰ ὁ σός, κύριε, λόγος ὁ πάντας ἰώμενος. 13 σὺ γὰρ ζωῆς καὶ θανάτου ἐξουσίαν ἔχεις καὶ κατάγεις εἰς πύλας ᾅδου καὶ ἀνάγεις• 14 ἄνθρωπος δὲ ἀποκτέννει μὲν τῇ κακίᾳ αὐτοῦ, ἐξελθὸν δὲ πνεῦμα οὐκ ἀναστρέφει οὐδὲ ἀναλύει ψυχὴν παραλημφθεῖσαν.
15 Τὴν δὲ σὴν χεῖρα φυγεῖν ἀδύνατόν ἐστιν• 16 ἀρνούμενοι γάρ σε εἰδέναι ἀσεβεῖς ἐν ἰσχύι βραχίονός σου ἐμαστιγώθησαν ξένοις ὑετοῖς καὶ χαλάζαις καὶ ὄμβροις διωκόμενοι ἀπαραιτήτοις καὶ πυρὶ καταναλισκόμενοι. 17 τὸ γὰρ παραδοξότατον, ἐν τῷ πάντα σβεννύντι ὕδατι πλεῖον ἐνήργει τὸ πῦρ, ὑπέρμαχος γὰρ ὁ κόσμος ἐστὶν δικαίων• 18 ποτὲ μὲν γὰρ ἡμεροῦτο φλόξ, ἵνα μὴ καταφλέξῃ τὰ ἐπ᾽ ἀσεβεῖς ἀπεσταλμένα ζῷα, ἀλλ᾽ αὐτοὶ βλέποντες εἰδῶσιν ὅτι θεοῦ κρίσει ἐλαύνονται• 19 ποτὲ δὲ καὶ μεταξὺ ὕδατος ὑπὲρ τὴν πυρὸς δύναμιν φλέγει, ἵνα ἀδίκου γῆς γενήματα διαφθείρῃ. 20 ἀνθ᾽ ὧν ἀγγέλων τροφὴν ἐψώμισας τὸν λαόν σου καὶ ἕτοιμον ἄρτον ἀπ᾽ οὐρανοῦ παρέσχες αὐτοῖς ἀκοπιάτως πᾶσαν ἡδονὴν ἰσχύοντα καὶ πρὸς πᾶσαν ἁρμόνιον γεῦσιν• 21 ἡ μὲν γὰρ ὑπόστασίς σου τὴν σὴν πρὸς τέκνα ἐνεφάνιζεν γλυκύτητα, τῇ δὲ τοῦ προσφερομένου ἐπιθυμίᾳ ὑπηρετῶν πρὸς ὅ τις ἐβούλετο μετεκιρνᾶτο. 22 χιὼν δὲ καὶ κρύσταλλος ὑπέμεινε πῦρ καὶ οὐκ ἐτήκετο, ἵνα γνῶσιν ὅτι τοὺς τῶν ἐχθρῶν καρποὺς κατέφθειρε πῦρ φλεγόμενον ἐν τῇ χαλάζῃ καὶ ἐν τοῖς ὑετοῖς διαστράπτον• 23 τοῦτο πάλιν δ᾽, ἵνα τραφῶσιν δίκαιοι, καὶ τῆς ἰδίας ἐπιλέλησται δυνάμεως. 24 ῾Η γὰρ κτίσις σοὶ τῷ ποιήσαντι ὑπηρετοῦσα ἐπιτείνεται εἰς κόλασιν κατὰ τῶν ἀδίκων καὶ ἀνίεται εἰς εὐεργεσίαν ὑπὲρ τῶν ἐπὶ σοὶ πεποιθότων. 25 διὰ τοῦτο καὶ τότε εἰς πάντα μεταλλευομένη τῇ παντοτρόφῳ σου δωρεᾷ ὑπηρέτει πρὸς τὴν τῶν δεομένων θέλησιν, 26 ἵνα μάθωσιν οἱ υἱοί σου, οὓς ἠγάπησας, κύριε, ὅτι οὐχ αἱ γενέσεις τῶν καρπῶν τρέφουσιν ἄνθρωπον, ἀλλὰ τὸ ῥῆμά σου τοὺς σοὶ πιστεύοντας διατηρεῖ. 27 τὸ γὰρ ὑπὸ πυρὸς μὴ φθειρόμενον ἁπλῶς ὑπὸ βραχείας ἀκτῖνος ἡλίου θερμαινόμενον ἐτήκετο, 28 ὅπως γνωστὸν ᾖ ὅτι δεῖ φθάνειν τὸν ἥλιον ἐπ᾽ εὐχαριστίαν σου καὶ πρὸς ἀνατολὴν φωτὸς ἐντυγχάνειν σοι• 29 ἀχαρίστου γὰρ ἐλπὶς ὡς χειμέριος πάχνη τακήσεται καὶ ῥυήσεται ὡς ὕδωρ ἄχρηστον.
17
Mîsiri na Israheli: baguma omu mwizimya, abandi omu bumoleke
1 Neci Yâgirwa, emihigo yâwe erhaba nshâhu, erhanayumvîkana; emirhima y’ebingolongolo yohe mpu yamabona enjira, n’obwo kuhabuka. 2 Banyankola-maligo, oku bali mpu lero bamajaga bahinaga olubaga lutagatîfu, babugâna bakola bali omu mugozi gw’omwizimyae, omu migozi y’obudufu burhatwîkanuka, babugâna bali bashwêkere omu mwabâbwè, banakola bakage barhaciri omu kubona-mbere kw’ensiku n’amango. 3 Oku bamanyire mpu bayôrha bwifulikwe bo n’ebyâha byâbo by’obufundafunda, enyuma z’ecisîka cîru-cîru c’okubà bàyibagirwe, bàbona kukola kushandâzibwa bashandâzibwa, bànagwârhwa n’ebihamba binene, bànakangwa n’eri nka myomoka. 4 Bulyala n’enyumpa bàli mpu bacîfulisiremwo erhabacingaga oku bwôba, n’olubi lw’okuyôbohya lwàkazag’iyumvîkana eburhambi bwâbo. n’abali nka bazimu bagwêrhe obusù bwîrubwîru bàkaz’ibabonekera. 5 Na ntà muliro gwabwîne obuhashe bw’okubamolekera, ciru n’obumoleke bw’enyenyêzi burhahashag’imolekera obwo budufu bw’ecôbà. 6 Cikwône, eciriro cinene càkazag’icîyâsa ciciyêrekane cinabasigire ecôbà, n’erhi ebyo byabâga byamagera, omu bwôba bwâbo, bakaz’iderha mpu ntà côba cicilushire eco bayumvîrhe. 7 Mpu bakolêsa amafumu, nago gayabirwa, mpu bayengeha lero bayengehulwa, enshonyi zahabumha, 8 bulyala abakazâg’icikunga mpu bànakangûla omuntu olimwo ecikango, bone zaba nkumba erhi kukanguka kurhuma. 9 Ciru bankabire barhakangusiri n’akantu k’ecôbà, ebiryanyi byagera, n’olushungûrho lw’ensimba ziyandala binabakange: bakaz’ifà bàgeramwo omusisi erhi bwôba burhuma, balahire ciru okugalamula amasù mpu babone ecirêre n’obwo ntâko omuntu abule bwacibona. fBaherêrekera bàkaz’igeramwo omusisi n’obwôba, balahira ciru okulola kuli ebyo, ciru na ntakwo bankacicîfumizemwo. 10 Omanye oku obubî ye mwôba murhanzi, bwone bunacîyâgiriza; erhi bulisa omuntu n’amagala, anamanye mpu ye kola mubî kulusha abandi. 11 Obwôba cirhali cindi aha nyuma ly’okuleka oburhabâle bw’entimanyo. 12 Bulyala amango omuntu omu murhima gwâge, arhacilinda burhahâle buci, go mango acîkêbwa mpu ecirhumire c’amalibuko gâge cirhali cinyi, n’obwo arhacimanyiri. 13 Ega obwôla, mw’obwo budufu abalume bàhulabulaga, budufu ndundulya y’omurhindi Nnakuzimug, oku bôshi iro liguma bàli, 14 bakarhangâla, barhal’ibona bashimbirwe n’emyômoka, barhal’iyumva omurhima guli budûrhuka erhi bwôba bwàli bubarhibukîre burhuma. 15 Na ntyo ngasi owali okulumbire,ciru ankabire ye ndi, anabè nka kulya bamuhiramwo emmambo banamwigalire omu mpamikwa nzira-kahamikizo. 16 Omuntu, abè murhunzi erhi abè lungere, ciru ankabire omuntu buhumba akola, erhi ankabire amagwârhwa, amango amanashangwa n’omwizimya, arhacigwêrhi kundi-kundi ankajira. bulyala ogwomugozi gw’omwizimya bôshi gwàli gushwesire. 17 Empûsi yàhûsa, olwimbo lw’ebinyunyi byalyogôlera omu mashaka, olubi lw’amabuye gàhonongoka, 18 emirindi y’ebiryanyi byàgundumuka, okuyâma kw’eby’erubala bikali, omulenge gw’izù entondo zigalwire, ebyo byôshi byakaz’irhuma bàgurumanwa n’obwôba. 19 Ago mango obwo erhi igulu lyôshi limolekirwe n’omûshi gw’akalengerêrè, na ngasi muguma erhi ali omu mirimo yâge buzira kurhangwa. 20 Cikwône bôhe bonebone, endundulya y’omwizimya yacibululira kulibo, ci erhi na bone bacizidohire, kulusha omwizimya.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 17
1 Μεγάλαι γάρ σου αἱ κρίσεις καὶ δυσδιήγητοι• διὰ τοῦτο ἀπαίδευτοι ψυχαὶ ἐπλανήθησαν. 2 ὑπειληφότες γὰρ καταδυναστεύειν ἔθνος ἅγιον ἄνομοι δέσμιοι σκότους καὶ μακρᾶς πεδῆται νυκτὸς κατακλεισθέντες ὀρόφοις φυγάδες τῆς αἰωνίου προνοίας ἔκειντο. 3 λανθάνειν γὰρ νομίζοντες ἐπὶ κρυφαίοις ἁμαρτήμασιν ἀφεγγεῖ λήθης παρακαλύμματι ἐσκορπίσθησαν θαμβούμενοι δεινῶς καὶ ἰνδάλμασιν ἐκταρασσόμενοι. 4 οὐδὲ γὰρ ὁ κατέχων αὐτοὺς μυχὸς ἀφόβους διεφύλαττεν, ἦχοι δ᾽ ἐκταράσσοντες αὐτοὺς περιεκόμπουν, καὶ φάσματα ἀμειδήτοις κατηφῆ προσώποις ἐνεφανίζετο. 5 καὶ πυρὸς μὲν οὐδεμία βία κατίσχυεν φωτίζειν, οὔτε ἄστρων ἔκλαμπροι φλόγες καταυγάζειν ὑπέμενον τὴν στυγνὴν ἐκείνην νύκτα. 6 διεφαίνετο δ᾽ αὐτοῖς μόνον αὐτομάτη πυρὰ φόβου πλήρης, ἐκδειματούμενοι δὲ τῆς μὴ θεωρουμένης ἐκείνης ὄψεως ἡγοῦντο χείρω τὰ βλεπόμενα. 7 μαγικῆς δὲ ἐμπαίγματα κατέκειτο τέχνης, καὶ τῆς ἐπὶ φρονήσει ἀλαζονείας ἔλεγχος ἐφύβριστος• 8 οἱ γὰρ ὑπισχνούμενοι δείματα καὶ ταραχὰς ἀπελαύνειν ψυχῆς νοσούσης, οὗτοι καταγέλαστον εὐλάβειαν ἐνόσουν. 9 καὶ γὰρ εἰ μηδὲν αὐτοὺς ταραχῶδες ἐφόβει, κνωδάλων παρόδοις καὶ ἑρπετῶν συριγμοῖς ἐκσεσοβημένοι διώλλυντο ἔντρομοι καὶ τὸν μηδαμόθεν φευκτὸν ἀέρα προσιδεῖν ἀρνούμενοι. 10 δειλὸν γὰρ ἰδίῳ πονηρία μάρτυρι καταδικαζομένη, ἀεὶ δὲ προσείληφεν τὰ χαλεπὰ συνεχομένη τῇ συνειδήσει• 11 οὐθὲν γάρ ἐστιν φόβος εἰ μὴ προδοσία τῶν ἀπὸ λογισμοῦ βοηθημάτων, 12 ἔνδοθεν δὲ οὖσα ἥττων ἡ προσδοκία πλείονα λογίζεται τὴν ἄγνοιαν τῆς παρεχούσης τὴν βάσανον αἰτίας. 13 οἱ δὲ τὴν ἀδύνατον ὄντως νύκτα καὶ ἐξ ἀδυνάτου ᾅδου μυχῶν ἐπελθοῦσαν τὸν αὐτὸν ὕπνον κοιμώμενοι 14 τὰ μὲν τέρασιν ἠλαύνοντο φαντασμάτων, τὰ δὲ τῆς ψυχῆς παρελύοντο προδοσίᾳ• αἰφνίδιος γὰρ αὐτοῖς καὶ ἀπροσδόκητος φόβος ἐπεχύθη. 15 εἶθ᾽ οὕτως, ὃς δή ποτ᾽ οὖν ἦν ἐκεῖ καταπίπτων, ἐφρουρεῖτο εἰς τὴν ἀσίδηρον εἱρκτὴν κατακλεισθείς• 16 εἴ τε γὰρ γεωργὸς ἦν τις ἢ ποιμὴν ἢ τῶν κατ᾽ ἐρημίαν ἐργάτης μόχθων, προλημφθεὶς τὴν δυσάλυκτον ἔμενεν ἀνάγκην, μιᾷ γὰρ ἁλύσει σκότους πάντες ἐδέθησαν• 17 εἴ τε πνεῦμα συρίζον ἢ περὶ ἀμφιλαφεῖς κλάδους ὀρνέων ἦχος εὐμελὴς ἢ ῥυθμὸς ὕδατος πορευομένου βίᾳ ἢ κτύπος ἀπηνὴς καταρριπτομένων πετρῶν 18 ἢ σκιρτώντων ζῴων δρόμος ἀθεώρητος ἢ ὠρυομένων ἀπηνεστάτων θηρίων φωνὴ ἢ ἀντανακλωμένη ἐκ κοιλότητος ὀρέων ἠχώ, παρέλυεν αὐτοὺς ἐκφοβοῦντα. 19 ὅλος γὰρ ὁ κόσμος λαμπρῷ κατελάμπετο φωτὶ καὶ ἀνεμποδίστοις συνείχετο ἔργοις• 20 μόνοις δὲ ἐκείνοις ἐπετέτατο βαρεῖα νὺξ εἰκὼν τοῦ μέλλοντος αὐτοὺς διαδέχεσθαι σκότους, ἑαυτοῖς δὲ ἦσαν βαρύτεροι σκότους.
18
1 Oku batagatîfu bâwe bôhe, bwàli bumoleke bunji bwenêne. Ab’e Mîsiri, omu kuyumva ecihôgêro c’izù lyâbo buzira kubabona, bàkaz’ibaderha bany’iragi bulya bôhe bàrhali bababire. 2 Babavuga omunkwa gw’okubà barhali bacihôlire amabî bàjirirwe, banabahûna obwonjo oku bijiro byâbo by’obushombanyi. 3 Oku Ab’e Mîsiri bali omu mwizimya, abatagatîfu bâwe bôhe wàbahâ omunâra gwàbamolekera, gubalangûle enjira y’ihanga gunababêre izûba lirhakoma ndi omu lubungo lwâbo lw’irenge. 4 Abo bandi bali bakwânîne banyagwe akamole bashwêkerwe n’omu mwizimya; abantu bagwârhaga abâna bâwe mpira wâni, n’obwo bâli barhumirwe mpu bahereze igulu akamole karhazima k’irhegeko lyâwe!
Mîsiri na Israheli – Okurhumwa kwa Kaheza
5 Bali bahizire okuyirhira abatagatîfu abâna hôshi, cikwône, muguma alobôka omu bâna bàli bakabulirwe bôshi, erhi okola wàbahana, wabanyaga omwandu gw’abâna bàli hagwcerhe, bôshi bahwera omu muhûsi gw’amîshi. 6 Obwo budufu, balarha bàli erhi babubwizirwe, na ntyôla, okumanya endahiro bali bayêmîre kwabahà omurhima n’obusîme. 7 Olubaga lwâwe lwakaz’ilinga okucira kw’abashinganyanya n’okuhera kw’abashombanyi, 8 bulya neci abashombanyi bîrhu wali ôbahanyire, nîrhu rhwêne warhuhà irenge erhi orhuhamagala emunda oli. 9 Obwôla abâna b’abashinganyanya barherekêrera omu mwabâbwè kushimba amarhegeko g’obwôrhere bwa Nyamuzinda, bôshi haguma balahira ibango, mpu bashinganyanya bakaba barhagwasinyi oku binjà n’oku ntambala; agôla mango obwo, bagwira bàyimba enyimbo za bishe. 10 Olubî lw’ecihôgêro c’abashombanyi bâbo byayumvîkana, haguma n’endûlù y’abadwîrhe balakira abâna bâbo. 11 Obuhane bwàgwârha omushizi bwànajakwo nnawâbo, oku omugunda ababire kwo mwâmi naye anababala. 12 Bôshi haguma obwo, na lufù luguma, bôshi bafirwa nk’aha bwaceraga. Abazîne banyihira okubisha abafire erhi entwâli z’obûko bwâbo zamahungumukira oku liguma. 13 Ntyo, aba amafumu gâbo gàbuzagya buyêmêra, erhi babona bàfirwa n’enfula, bajà bayêmêra oku olu lubaga ali mwene Nyamuzinda. 14 Oku byôshi biri bibohe omu kahwenyenye, n’oku obudufu bwahika omu karhî k’enjira yâbo, 15 kurhenga emalunga, Oluderho lwâweh lugala-byôshi, lwacirhunika kurhenga oku ntebe y’obwâmi, lwayandagala nka mulwî wa ntwâli, lwacihirà omu karhî k’ecihugo c’okuhezibwa. Lwayisha lufumbasire engôrho nyoji, gwomuhigo gwâwe gurhashuba-nyuma. 16 Lwayimanga, lwabumba igulu lyôshi lufù, lwahuma oku nkuba lunayimanzire oku idaho. 17 Ho n’aho, ensanamu z’ebilôrho bibi zabagezamwo omusisi, ebihamba byàbagwârha barhamanyiri n’oku biyishire. 18 Oku zabahizire oku idaho eyi n’eyi, banali nk’abafire, bôshi bakaz’imanyîsa igwârhiro ly’olufù lwâbo; 19 ebilôrho byàbagezagyamwo omusisi, byàli biyôsire bibahànîrîze, kuderha mpu bankanahungumuka barhanamanyiri bici bafirekwo.

Bene Israheli babona omungo n’olukogo lwa Nyamubâho
20 Cikwône, obwo buhane bw’olufù bwàgwasire ciru n’abashinganyanya banji bwàbagwarhira omu irûngu. Oku iragi lyâbo, omungo gwa Nyamuzinda gurhashingaga kasanzi. 21 Mulume muguma ntagengwa abalwirakwo: ahuma amatumu g’omukolo gwâge, omusengero n’obubâni bw’okuhûna obwonjo, arhungâna omutula gwa Nyamuzinda, ahima olya kaheza, àyêrekana ntyo oku anali mwambali wâwe. 22 Akuba akabisha obwo, cikwône arhali oku buzibu bw’omubiri gwâge; nîsi erhi oku buhashe bw’amatumu gâge; buhashe bwa luderho àyazizemwo nyakuhana abantu, àkengêza endagâno n’endahiro balahiriraga bishe. 23 Oku emirhumha ekola elunzirwe oku nsinga, aj’eluhya, ayonôla omungo anagusîka mpu gwankanayêrekera omu njira y’abazîne. 24 Bulyala ecishûli câge calikwo igulu lyôshi, amazîno g’irenge lya bishe erhi gali mahumbe muli milongo ini y’amabuye g’ecitwîro cidârhi, n’ecimanè càli oku irhwe lyâge erhi ciyandisirwekwo obwâmi bwâwe. 25 Omu kubona ebyo, Kaheza arhînya ashubira nyuma; wali obire nka wayêrekana omungo gwâwe kwône lwanahwa.
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 18
1 Τοῖς δὲ ὁσίοις σου μέγιστον ἦν φῶς• ὧν φωνὴν μὲν ἀκούοντες μορφὴν δὲ οὐχ ὁρῶντες, ὅτι μὲν οὐ κἀκεῖνοι ἐπεπόνθεισαν, ἐμακάριζον, 2 ὅτι δ᾽ οὐ βλάπτουσιν προηδικημένοι, ηὐχαρίστουν καὶ τοῦ διενεχθῆναι χάριν ἐδέοντο. 3 ἀνθ᾽ ὧν πυριφλεγῆ στῦλον ὁδηγὸν μὲν ἀγνώστου ὁδοιπορίας, ἥλιον δὲ ἀβλαβῆ φιλοτίμου ξενιτείας παρέσχες. 4 ἄξιοι μὲν γὰρ ἐκεῖνοι στερηθῆναι φωτὸς καὶ φυλακισθῆναι σκότει οἱ κατακλείστους φυλάξαντες τοὺς υἱούς σου, δι᾽ ὧν ἤμελλεν τὸ ἄφθαρτον νόμου φῶς τῷ αἰῶνι δίδοσθαι.
5 Βουλευσαμένους δ᾽ αὐτοὺς τὰ τῶν ὁσίων ἀποκτεῖναι νήπια καὶ ἑνὸς ἐκτεθέντος τέκνου καὶ σωθέντος εἰς ἔλεγχον τὸ αὐτῶν ἀφείλω πλῆθος τέκνων καὶ ὁμοθυμαδὸν ἀπώλεσας ἐν ὕδατι σφοδρῷ. 6 ἐκείνη ἡ νὺξ προεγνώσθη πατράσιν ἡμῶν, ἵνα ἀσφαλῶς εἰδότες οἷς ἐπίστευσαν ὅρκοις ἐπευθυμήσωσιν. 7 προσεδέχθη ὑπὸ λαοῦ σου σωτηρία μὲν δικαίων, ἐχθρῶν δὲ ἀπώλεια• 8 ᾧ γὰρ ἐτιμωρήσω τοὺς ὑπεναντίους, τούτῳ ἡμᾶς προσκαλεσάμενος ἐδόξασας. 9 κρυφῇ γὰρ ἐθυσίαζον ὅσιοι παῖδες ἀγαθῶν καὶ τὸν τῆς θειότητος νόμον ἐν ὁμονοίᾳ διέθεντο τῶν αὐτῶν ὁμοίως καὶ ἀγαθῶν καὶ κινδύνων μεταλήμψεσθαι τοὺς ἁγίους πατέρων ἤδη προαναμέλποντες αἴνους. 10 ἀντήχει δ᾽ ἀσύμφωνος ἐχθρῶν ἡ βοή, καὶ οἰκτρὰ διεφέρετο φωνὴ θρηνουμένων παίδων• 11 ὁμοίᾳ δὲ δίκῃ δοῦλος ἅμα δεσπότῃ κολασθεὶς καὶ δημότης βασιλεῖ τὰ αὐτὰ πάσχων, 12 ὁμοθυμαδὸν δὲ πάντες ἐν ἑνὶ ὀνόματι θανάτου νεκροὺς εἶχον ἀναριθμήτους• οὐδὲ γὰρ πρὸς τὸ θάψαι οἱ ζῶντες ἦσαν ἱκανοί, ἐπεὶ πρὸς μίαν ῥοπὴν ἡ ἐντιμοτέρα γένεσις αὐτῶν διέφθαρτο. 13 πάντα γὰρ ἀπιστοῦντες διὰ τὰς φαρμακείας ἐπὶ τῷ τῶν πρωτοτόκων ὀλέθρῳ ὡμολόγησαν θεοῦ υἱὸν λαὸν εἶναι. 14 ἡσύχου γὰρ σιγῆς περιεχούσης τὰ πάντα καὶ νυκτὸς ἐν ἰδίῳ τάχει μεσαζούσης 15 ὁ παντοδύναμός σου λόγος ἀπ᾽ οὐρανῶν ἐκ θρόνων βασιλείων ἀπότομος πολεμιστὴς εἰς μέσον τῆς ὀλεθρίας ἥλατο γῆς ξίφος ὀξὺ τὴν ἀνυπόκριτον ἐπιταγήν σου φέρων 16 καὶ στὰς ἐπλήρωσεν τὰ πάντα θανάτου καὶ οὐρανοῦ μὲν ἥπτετο, βεβήκει δ᾽ ἐπὶ γῆς. 17 τότε παραχρῆμα φαντασίαι μὲν ὀνείρων δεινῶν ἐξετάραξαν αὐτούς, φόβοι δὲ ἐπέστησαν ἀδόκητοι, 18 καὶ ἄλλος ἀλλαχῇ ῥιφεὶς ἡμίθνητος δι᾽ ἣν ἔθνῃσκον αἰτίαν ἐνεφάνιζεν• 19 οἱ γὰρ ὄνειροι θορυβήσαντες αὐτοὺς τοῦτο προεμήνυσαν, ἵνα μὴ ἀγνοοῦντες δι᾽ ὃ κακῶς πάσχουσιν ἀπόλωνται.
20 ῞Ηψατο δὲ καὶ δικαίων πεῖρα θανάτου, καὶ θραῦσις ἐν ἐρήμῳ ἐγένετο πλήθους. ἀλλ᾽ οὐκ ἐπὶ πολὺ ἔμεινεν ἡ ὀργή• 21 σπεύσας γὰρ ἀνὴρ ἄμεμπτος προεμάχησεν τὸ τῆς ἰδίας λειτουργίας ὅπλον προσευχὴν καὶ θυμιάματος ἐξιλασμὸν κομίσας• ἀντέστη τῷ θυμῷ καὶ πέρας ἐπέθηκε τῇ συμφορᾷ δεικνὺς ὅτι σός ἐστιν θεράπων• 22 ἐνίκησεν δὲ τὸν χόλον οὐκ ἰσχύι τοῦ σώματος, οὐχ ὅπλων ἐνεργείᾳ, ἀλλὰ λόγῳ τὸν κολάζοντα ὑπέταξεν ὅρκους πατέρων καὶ διαθήκας ὑπομνήσας. 23 σωρηδὸν γὰρ ἤδη πεπτωκότων ἐπ᾽ ἀλλήλων νεκρῶν μεταξὺ στὰς ἀνέκοψε τὴν ὀργὴν καὶ διέσχισεν τὴν πρὸς τοὺς ζῶντας ὁδόν. 24 ἐπὶ γὰρ ποδήρους ἐνδύματος ἦν ὅλος ὁ κόσμος, καὶ πατέρων δόξαι ἐπὶ τετραστίχου λίθων γλυφῆς, καὶ μεγαλωσύνη σου ἐπὶ διαδήματος κεφαλῆς αὐτοῦ. 25 τούτοις εἶξεν ὁ ὀλεθρεύων, ταῦτα δὲ ἐφοβήθη• ἦν γὰρ μόνη ἡ πεῖρα τῆς ὀργῆς ἱκανή.
19
Ab’e Mîsiri bayishakwo Bene Israheli luminomino
1 Enkola-maligo zôhe bazinda bazirhûlakwo dubu-dubu w’omutula, bulya Nyamuzinda ali ayôsire amanyire bici bàli balalire okukola; 2 ali ayôsire amanyire oku hano babà bamayêmêra olubaga lwâge lugende, na hano babà bamaluminika mpu lugendage, bayîsh’ihindula omulâli banaluyishekwo luminomino. 3 Kwo byànayishir’ibà: oku baciri omu mishîbo, banacidwîrhe bàlakira aha nshinda z’abâna bâbo, bajàmwo erindi isirhe mpu bwenge, bakanyakwo balya bayimbîriraga mpu bagende, babalibirhakwo nka kulya balibirha oku muntu wàyâka. 4 Buhanya bwàbalimwo, erhi banabukwânîne, bwo bwàbakolesagya ebiri ntyo, bwànabayibagiza ebi bàbwîne, bwarhuma bàyûshûla oku malibuko gâbo, agandi mababale barhàli bacibona, 5 bayîsh’ifà okurhafûbwa, oku olubaga lwâwe lwayisha lwabona ebirhangâzo omu njira. 6 Bulyala erhi ôkola wàcinga abâna bâwe oku ngasi bubî, ebiremwa byôshi wabirhegeka byàyumva, byàshubira omu bwôrhere bwâbyo. 7 Bàlangira ecitû càbululira ehibohôlolo oku icumbi, n’agàli mîshi gafununukamwo idaho lizibu; enyanja ndukula yashuba njira nkana, emilaba y’enyanja yahinduka cizenga. 8 n’olubaga lwâwe lwôshi lwayikira, erhi lulanzirwe n’okuboko kwâwe lunadwîrhe lwàrhangâla n’ebisômerine. 9 Omu lwâbuko bàli nka nfarasi; bàkaz’icanacana nka bâna-buzi erhi bakola bacikwîtakira, we Nyakasane, Muciza wâbo.
Ebiremwa omu bwôrhere bwâbyo
10 Erhi banacidwîrhe bakengêra ebyabaga omu lubungo lwâbo obwola, oku emingwenyenye yarhengaga omu idaho ahâli h’okurhenga omu biremwa bizîne, oku olwîshi lwàrhengagamwo omwandu gw’emidoke ahâli h’okurhengamwo enfî. 11 Buzinda bwa nyuma, erhi bàgwârhwa m’amîru bànalakira ehya amîru, babona omuhindûlo omu kuburhwa kw’ebinyunyi birho; 12 neci, omu kulonza mpu barh’imûkwe, enkwâlei zanyonyoka omu nyanja!
Mîsiri abiha kulusha Sodoma
13 Cikwône, Abanya-byâha bôhe, obuhane bwabahonera, bulya buhane bwàli bushokolirwe n’emilazo, nka mushonza-ntambala; kwanali kushingânîne bababale erhi maligoj gâbo garhuma, kulya kubà bali babikire ecigolo omujina mubî bwenêne. 14 Abandi barhayankiriraga ebigolo erhi biyisha; bôhe kwâbà kugwârha bagwârha mpira ebigolo byàli bijizire ebinjà. 15 Kurhalusa aho,-n’okwo bakudôsibwa-, abarhanzi bàli bayirukire bàyêrekana obushomhanyi emunda ebigolo biri. 16 Ab’e Mîsiri bôhe bazimâna olubaga lwâwe bwinjà bwinjà, erhi babà bamabayêmêrera okuyûbaka n’okulya ebyâbo bwinjà, bàbarhindibuza n’emikolo ya ngasi lusiku. 17 Bahûrhiraga aha lumvi lw’omushinganyanya, omwizimyak gwàbagorha, ngasi muguma aja alonza oku akahika aha lumvi lwâge.
Obwôrhere buhyâhya bw’ebiremwa
18 Ntyôla, ebiremwa byakaz’ihinganula obwôrhere, nka kulya omuzihi aheba omuhindûlo omu mulya gwâge, n’obwo acisêzize izù ly’olwimbo; okwôla kubonekine omu kusingiriza bwinjà ebyabîre. 19 Ebiremwa by’oku idaho byahinduka bikola by’erwîshi, n’ebiyôga byaboneka oku idahol. 20 Omuliro gwabonera emisî omu mîshi, n’amîshi gayibagira obwôrhere bwâgo bw’okuzimya omuliro. 21 Olundi lunda, engulumira yaleka erhahumaga oku nyama y’ensimba zakag’ibâ ziri nsungunungunu zinabul’iyikira omuliro; ebiryo bya Nyamuzinda nabyo birhajongaga n’obwo byali bishushire olubula lwo lujonga duba.
Okushwinja
22 Neci Yâgirwa, olubaga lwâwe wali olukuzize muli ebyo wanaluhà irenge; orhalugayaga ci wakaz’ibâ oluyimangire ngasi mango na ngasi hantu!
ΣΟΦΙΑ ΣΑΛΩΜΩΝΟΣ WIS 19
1 Τοῖς δὲ ἀσεβέσιν μέχρι τέλους ἀνελεήμων θυμὸς ἐπέστη• προῄδει γὰρ αὐτῶν καὶ τὰ μέλλοντα, 2 ὅτι αὐτοὶ ἐπιτρέψαντες τοῦ ἀπιέναι καὶ μετὰ σπουδῆς προπέμψαντες αὐτοὺς διώξουσιν μεταμεληθέντες. 3 ἔτι γὰρ ἐν χερσὶν ἔχοντες τὰ πένθη καὶ προσοδυρόμενοι τάφοις νεκρῶν ἕτερον ἐπεσπάσαντο λογισμὸν ἀνοίας καὶ οὓς ἱκετεύοντες ἐξέβαλον, τούτους ὡς φυγάδας ἐδίωκον. 4 εἷλκεν γὰρ αὐτοὺς ἡ ἀξία ἐπὶ τοῦτο τὸ πέρας ἀνάγκη καὶ τῶν συμβεβηκότων ἀμνηστίαν ἐνέβαλεν, ἵνα τὴν λείπουσαν ταῖς βασάνοις προσαναπληρώσωσιν κόλασιν, 5 καὶ ὁ μὲν λαός σου παράδοξον ὁδοιπορίαν πειράσῃ, ἐκεῖνοι δὲ ξένον εὕρωσι θάνατον. 6 ὅλη γὰρ ἡ κτίσις ἐν ἰδίῳ γένει πάλιν ἄνωθεν διετυποῦτο ὑπηρετοῦσα ταῖς σαῖς ἐπιταγαῖς, ἵνα οἱ σοὶ παῖδες φυλαχθῶσιν ἀβλαβεῖς. 7 ἡ τὴν παρεμβολὴν σκιάζουσα νεφέλη, ἐκ δὲ προϋφεστῶτος ὕδατος ξηρᾶς ἀνάδυσις γῆς ἐθεωρήθη, ἐξ ἐρυθρᾶς θαλάσσης ὁδὸς ἀνεμπόδιστος καὶ χλοηφόρον πεδίον ἐκ κλύδωνος βιαίου• 8 δι᾽ οὗ πανεθνεὶ διῆλθον οἱ τῇ σῇ σκεπαζόμενοι χειρὶ θεωρήσαντες θαυμαστὰ τέρατα. 9 ὡς γὰρ ἵπποι ἐνεμήθησαν καὶ ὡς ἀμνοὶ διεσκίρτησαν αἰνοῦντές σε, κύριε, τὸν ῥυσάμενον αὐτούς. 10 ἐμέμνηντο γὰρ ἔτι τῶν ἐν τῇ παροικίᾳ αὐτῶν, πῶς ἀντὶ μὲν γενέσεως ζῴων ἐξήγαγεν ἡ γῆ σκνῖπα, ἀντὶ δὲ ἐνύδρων ἐξηρεύξατο ὁ ποταμὸς πλῆθος βατράχων. 11 ἐφ᾽ ὑστέρῳ δὲ εἶδον καὶ γένεσιν νέαν ὀρνέων, ὅτε ἐπιθυμίᾳ προαχθέντες ᾐτήσαντο ἐδέσματα τρυφῆς• 12 εἰς γὰρ παραμυθίαν ἐκ θαλάσσης ἀνέβη αὐτοῖς ὀρτυγομήτρα. 13 Καὶ αἱ τιμωρίαι τοῖς ἁμαρτωλοῖς ἐπῆλθον οὐκ ἄνευ τῶν προγεγονότων τεκμηρίων τῇ βίᾳ τῶν κεραυνῶν• δικαίως γὰρ ἔπασχον ταῖς ἰδίαις αὐτῶν πονηρίαις, καὶ γὰρ χαλεπωτέραν μισοξενίαν ἐπετήδευσαν. 14 οἱ μὲν γὰρ τοὺς ἀγνοοῦντας οὐκ ἐδέχοντο παρόντας• οὗτοι δὲ εὐεργέτας ξένους ἐδουλοῦντο. 15 καὶ οὐ μόνον, ἀλλ᾽ ἤ τις ἐπισκοπὴ ἔσται αὐτῶν, ἐπεὶ ἀπεχθῶς προσεδέχοντο τοὺς ἀλλοτρίους• 16 οἱ δὲ μετὰ ἑορτασμάτων εἰσδεξάμενοι τοὺς ἤδη τῶν αὐτῶν μετεσχηκότας δικαίων δεινοῖς ἐκάκωσαν πόνοις. 17 ἐπλήγησαν δὲ καὶ ἀορασίᾳ ὥσπερ ἐκεῖνοι ἐπὶ ταῖς τοῦ δικαίου θύραις, ὅτε ἀχανεῖ περιβληθέντες σκότει ἕκαστος τῶν ἑαυτοῦ θυρῶν τὴν δίοδον ἐζήτει. 18 Δι᾽ ἑαυτῶν γὰρ τὰ στοιχεῖα μεθαρμοζόμενα, ὥσπερ ἐν ψαλτηρίῳ φθόγγοι τοῦ ῥυθμοῦ τὸ ὄνομα διαλλάσσουσιν, πάντοτε μένοντα ἤχῳ, ὅπερ ἐστὶν εἰκάσαι ἐκ τῆς τῶν γεγονότων ὄψεως ἀκριβῶς• 19 χερσαῖα γὰρ εἰς ἔνυδρα μετεβάλλετο, καὶ νηκτὰ μετέβαινεν ἐπὶ γῆς• 20 πῦρ ἴσχυεν ἐν ὕδατι τῆς ἰδίας δυνάμεως, καὶ ὕδωρ τῆς σβεστικῆς φύσεως ἐπελανθάνετο• 21 φλόγες ἀνάπαλιν εὐφθάρτων ζῴων οὐκ ἐμάραναν σάρκας ἐμπεριπατούντων, οὐδὲ τηκτὸν κρυσταλλοειδὲς εὔτηκτον γένος ἀμβροσίας τροφῆς. 22 Κατὰ πάντα γάρ, κύριε, ἐμεγάλυνας τὸν λαόν σου καὶ ἐδόξασας καὶ οὐχ ὑπερεῖδες ἐν παντὶ καιρῷ καὶ τόπῳ παριστάμενος.

SIR – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Burh
BURHIMANYA
OBURHIMANYA BWA MWENE-SIRA
OBURHIMANYA BWA MWENE-SIRA
1
OBURHIMANYA
Enshokolezi
Oburhimanya Mwene-Sira ayigîriza burhenga kuli Nyamuzinda, buyigîriza okukenga Nyamuzinda bunalêrha akalamo kinja. Eci citabu c’oburhimanya bwa Mwene-Sira cayandikagwa na Yezu, mugala wa Sira (50, 27). Omwinjikulu acihugula omu Cigereki erhi ali alama e Mîsiri. Erhi ali e Yeruzalemu abona n’amasù gâge kurhi Abayahudi banji bali bamavuna amarhegeko g’idini erhi bantu bayishig’iyîma omu cihugo câbo barhuma.
Nyamuzinda amumolekera mpu ayandike eco citabu lyo Abayahudi barhag’iheza obuyêmêre bwâbo, mpu lyo bashimba Amarhegeko n’enyigîrizo z’oburhimanya bwa kurhenga mîra. Abakengeza akalamo k’Israheli n’a k’abarhegesi bâge lyo abarhwalihya omu mango g’amalibuko.
Mwene-Sira akengêza ebisômerîne Nyamuzinda ajiraga. Nyamuzinda ajira eciragâne na Nûhu, Abrahamu, Yakôbo, Mûsa, Aròni na Daudi; ciragâne n’olubaga lwîshogwa, ci cinayêrekîre milala miguma miguma, nshôkano ya nsiku nyinji.
Bulya ali mwîrhonzi w’okuli, Mwene-Sira alangâlira oku olubaga lwâge lwarhenga omu bujà. Okurhenga omu bujà lwayîsh’ibà luhembo lwa Nyamuzinda nka lwankashimba amarhegeko gâge.
EBIRIMWO

Oburhimanya omu kalamo kw’omuntu: cigabi 1-42, 14m
Oburhimanya en’igulu n’omu ngasi mango: c. 42, 15-50
Okuyûshûla: c. 51, 1-30

Akanwa k’omuhinduzi
1 Abandisi b’ecitabu c’Amarhegeko; Abalêbi 2 n’abandi bandisi bali enyuma zâbo barhusigîre enyigîrizo nkulu bwenêne ziyêrekîne obumanye n’oburhimanya bw’Israheli. 3 Co cirhumire Israheli akonkwa. 4 Na bulya omuntu akwânîne ayirigîrire n’okusoma, 5 na hano akola ayigîrîre, naye arhondêre okuyigîriza abandi b’embuga, 6 omu nderho n’omu myandiko yâge: 7 naye shakulûza wâni Yezu, erhi aba amasimika omu kuciyigîriza 8 ecitabu c’Amangorhegeko, 9 Abalêbi, 10 n’ebindi bitabu bya bashakulûza, 11 abona akol’âhalûsire kurhali kunyi, 12 arhondêra naye okuyandika binwa biguma-by’okuyigîriza n’okurhimanya, 13 mpu ly’abantu balonza okuyigîrira n’omurhima nkana, banalonzize okushimba aga mahano, 14 babone kurhi balama n’okushimba irhegeko bwinjà. 15 Nkuhûnyirage nâni we musomi, 16 osome eci citabu bwinjà, 17 omanye! olole bwinjà, 18 onabe wa lukogo 19 aha wakabona 20 ntamanyir’ihindula olulimi omu lundi, ciru akaba mpu ncisêzize. 21 Kuli kuderha oku birhagenda kuguma, 22 ebinwa byarhanzir’iderhwa omu cihabraniya, ntâko wakabiderha omu lundi lulimi; 23 ciru, 24 n’erhi wankalola ecitabu c’irhegeko oku ciri, Abalêbi, 25 n’ebindi bitabu; 26 erhi bihindulwa omu lindi iderha birhaciyûmânanaga lwôshi lwôshi n’iderha lirhanzi-rhanzi. 27 Omu mwâka gwa makumi asharhu na munâni, nyakufa mwâmi Yergeti ali oku ntebe, 28 najà e Mîsiri, n’oku ndi eyo, 29 narhimâna ecitabu cirimwo enyigîrizo nkulu bwenêne,. 30 nâni nacîsêza, nacîshwêkerera n’emisî yôshi nti kuhika mpindule eci citahu. 31 Nacisêzize obudufu n’omûshi haguma n’obulcenga bwôshi, 32 ago mango nti 33 lyo nyukiriza omukolo nanguyêrekane, 34 nti abandi nabo, balya bali kuli, ihanga, banalonzize okuciyigîriza, 35 babone kurhi bayinjihya engeso zâbo, banalame nk’oku Irhegeko linarhegesire.
Ebiderhwa biluga
lhwe ly’oburhimanya
1 Oburhimanya bwôshi emwa Nyamuzinda burhengan hôfi naye buba ensiku n’amango. 2 Ndi wankahasha okuganja omushenyi gw’enyanja, emirhonyi y’enkuba erhi ensiku ziba ensiku n’amango? 3 Ndi okola ohisire aha amalunga gahekera, ndi oyishi obugali bw’igulu, nîsi ndi okola ojirisâgarha aha okuzimu kuhekîre? 4 Oburhimanya bwalemirwe embere lya byôshi, obukengêre-burhimanya burhali bwa mango n’ene. 5 Enshôko y’obushinganyanya, kaba kanwa ka Nnâmahanga omu mpingu; n’enjira zâge go marhegeko g’ensiku n’amango. 6 Ndi wafululîrwe ecisiki c’obumanye? Obuhirhi bwâge ndi obumanyire? 7 Ndi bafululîre obumanye bw’obushinganyanya? n’obuhirhi bw’enjira zâge, ndi obumanyire? 8 Omurhimanya anali muguma, ali na wa kuyôbohwa nk’atamîre oku ntebe yâge. 9 Nyamuzinda ly’izîno lyâge, ye walemaga oburhimanya, àbulola anabukereka, àbugabanya emikolo yâge yôshi, 10 àbuhira omu ngasi ciremwa nk’oku analonzize, àbugabîra abantu bamuzigira.
11 Okurhînya Nyamuzindao kuli kulimba kuli na kuj’irenge, buli bushagaluke eri na nsirha ya busîme. 12 Okurhînya Nyamuzinda kushagalusa omurhima, kusimîse omuntu amwemwerhwe, kunamuhe akalamo karhali kanyi. 13 Omuntu orhînya Nyamuzinda, obuzinda bwâge murhûla, olusiku lw’okufà kwâge mugisho, 14 Omurhondêro gw’oburhimanya kuli kurhînya Nyamuzinda; oburhimanya bwàlemirwe n’abemêzi, buli nâbo kurhenga omu nda ya bannina. 15 Oburhimanya bwayûbasire ekarhî k’abantu, bwagwika eciriba c’ensiku n’amango, bwanacishwêkera oku buko bw’abantu. 16 Okurhînya Nyamuzinda bwo bushwinjiro bw’oburhimanya, bujira n’amalehe galalusa abantu. 17 Bunahire obugale omu nyumpa zâbo, n’enguli zâbo buzibumbe muhako. 18 Obushwinjiro bw’oburhimanya kuli kurhînya Nyamuzinda, kunahâne omurhûla n’amagala. 19 Nyamuzinda abwîne, abubwîne anabukereka, adubula obumanye n’obukengêre, àlengeza irenge ly’abarhimanya. 20 Omuzi gw’oburhimanya, kurhînya Nyamuzinda, ebibabi byabwo kalamo kanene. 21 Okurhînya Nyamuzinda kunarhenze ebyâha, omuntu ocihangâna muli okwo, anacikûlekwo oburhè bwa Nyamuzinda. 22 Amagene g’omubî garhamuhà lubanja, obuzirho bwâgo ekuzimu buhêka. 23 Omuntu w’omurhima gurhulwire kulinda alinda amango, n’erhi gayisha gubè mwîshingo. 24 Arhabadukira omu binwa, n’abandi banabone oku ali wa bukengêre.
25 Omu cibîkiro c’oburhimanya mubà bizibu binji by’obumanye, ci omunya-byâha arhakwirirwa obukunda-Lulema. 26 K’ohubîre oburhimanya? Shimba amarhegeko, Nyamuzinda akushobôza-bwo. 27 Bulya okurhînya Nyamuzinda buli burhimanya zinali nyigîrizo, eci Nyamuzinda azigira bwikubagirwa n’obutûdu. 28 Orhabâga ntumwa omu biyêrekîre okurhînya Nyamuzinda, n’omu kukulikira okurhînya Nyamuzinda, orhabâga wa mirhima ihiri. 29 Orhabâga ndyâlya omu masù g’igulu, onalange akanwa kâwe. 30 Orhacîhiraga enyanya, bulya warhoga, enshonyi zikugwârhe, bulya Nyamuzinda anakajalûla ebikuli emurhima, omu karhî k’endêko, akushenye oku idaho, Ntyo kumanyîkane oku orharhînya Nyamuzinda, n’oku omurhima gwâwe guyunjwîre bulyâlyap.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 1
1 Πᾶσα σοφία παρὰ κυρίου καὶ μετ᾽ αὐτοῦ ἐστιν εἰς τὸν αἰῶνα. 2 ἄμμον θαλασσῶν καὶ σταγόνας ὑετοῦ καὶ ἡμέρας αἰῶνος τίς ἐξαριθμήσει; 3 ὕψος οὐρανοῦ καὶ πλάτος γῆς καὶ ἄβυσσον καὶ σοφίαν τίς ἐξιχνιάσει; 4 προτέρα πάντων ἔκτισται σοφία καὶ σύνεσις φρονήσεως ἐξ αἰῶνος. 5 6 ῥίζα σοφίας τίνι ἀπεκαλύφθη; καὶ τὰ πανουργεύματα αὐτῆς τίς ἔγνω; 7 8 εἷς ἐστιν σοφός, φοβερὸς σφόδρα, καθήμενος ἐπὶ τοῦ θρόνου αὐτοῦ. 9 κύριος αὐτὸς ἔκτισεν αὐτὴν καὶ εἶδεν καὶ ἐξηρίθμησεν αὐτὴν καὶ ἐξέχεεν αὐτὴν ἐπὶ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ, 10 μετὰ πάσης σαρκὸς κατὰ τὴν δόσιν αὐτοῦ, καὶ ἐχορήγησεν αὐτὴν τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτόν.
11 Φόβος κυρίου δόξα καὶ καύχημα καὶ εὐφροσύνη καὶ στέφανος ἀγαλλιάματος. 12 φόβος κυρίου τέρψει καρδίαν καὶ δώσει εὐφροσύνην καὶ χαρὰν καὶ μακροημέρευσιν. 13 τῷ φοβουμένῳ τὸν κύριον εὖ ἔσται ἐπ᾽ ἐσχάτων, καὶ ἐν ἡμέρᾳ τελευτῆς αὐτοῦ εὐλογηθήσεται. 14 ᾿Αρχὴ σοφίας φοβεῖσθαι τὸν κύριον, καὶ μετὰ πιστῶν ἐν μήτρᾳ συνεκτίσθη αὐτοῖς. 15 μετὰ ἀνθρώπων θεμέλιον αἰῶνος ἐνόσσευσεν καὶ μετὰ τοῦ σπέρματος αὐτῶν ἐμπιστευθήσεται. 16 πλησμονὴ σοφίας φοβεῖσθαι τὸν κύριον καὶ μεθύσκει αὐτοὺς ἀπὸ τῶν καρπῶν αὐτῆς• 17 πάντα τὸν οἶκον αὐτῶν ἐμπλήσει ἐπιθυμημάτων καὶ τὰ ἀποδοχεῖα ἀπὸ τῶν γενημάτων αὐτῆς. 18 στέφανος σοφίας φόβος κυρίου ἀναθάλλων εἰρήνην καὶ ὑγίειαν ἰάσεως. 19 καὶ εἶδεν καὶ ἐξηρίθμησεν αὐτήν, ἐπιστήμην καὶ γνῶσιν συνέσεως ἐξώμβρησεν καὶ δόξαν κρατούντων αὐτῆς ἀνύψωσεν. 20 ῥίζα σοφίας φοβεῖσθαι τὸν κύριον, καὶ οἱ κλάδοι αὐτῆς μακροημέρευσις. 21 22 Οὐ δυνήσεται θυμὸς ἄδικος δικαιωθῆναι• ἡ γὰρ ῥοπὴ τοῦ θυμοῦ αὐτοῦ πτῶσις αὐτῷ. 23 ἕως καιροῦ ἀνθέξεται μακρόθυμος, καὶ ὕστερον αὐτῷ ἀναδώσει εὐφροσύνη• 24 ἕως καιροῦ κρύψει τοὺς λόγους αὐτοῦ, καὶ χείλη πολλῶν ἐκδιηγήσεται σύνεσιν αὐτοῦ.
25 ᾿Εν θησαυροῖς σοφίας παραβολαὶ ἐπιστήμης, βδέλυγμα δὲ ἁμαρτωλῷ θεοσέβεια. 26 ἐπιθυμήσας σοφίαν διατήρησον ἐντολάς, καὶ κύριος χορηγήσει σοι αὐτήν. 27 σοφία γὰρ καὶ παιδεία φόβος κυρίου, καὶ ἡ εὐδοκία αὐτοῦ πίστις καὶ πραότης. 28 μὴ ἀπειθήσῃς φόβῳ κυρίου καὶ μὴ προσέλθῃς αὐτῷ ἐν καρδίᾳ δισσῇ. 29 μὴ ὑποκριθῇς ἐν στόμασιν ἀνθρώπων καὶ ἐν τοῖς χείλεσίν σου πρόσεχε. 30 μὴ ἐξύψου σεαυτόν, ἵνα μὴ πέσῃς καὶ ἐπαγάγῃς τῇ ψυχῇ σου ἀτιμίαν, καὶ ἀποκαλύψει κύριος τὰ κρυπτά σου καὶ ἐν μέσῳ συναγωγῆς καταβαλεῖ σε, ὅτι οὐ προσῆλθες φόβῳ κυρίου καὶ ἡ καρδία σου πλήρης δόλου. 36 ἐννόμως βιοτεύειν.

2
Okurhînya Nyamuzinda omu malibuko
1 Mwâna wâmi, okacihambira okukolera Nyamuzinda, ocîrheganye n’oku malibuko. 2 Bâ n’omurhima gushingânîne, obè na ntwâli, orhazigaga bakuhabula amango g’amalibuko. 3 Omusere-mwo, orhamujâga kuli, ly’okuzibwa omu lusiku luzinda. 4 Ngasi ebi akurhumire, obiyankirire, omu buzamba bwâwe, okazibirembera, 5 bulya amasholomuliro bagarhangulamwo, n’abashinganyanya omu cibêye c’obwîrhôhye barhangulirwa. 6 Langâlira Nyamuzinda, akurhabâla, jâ n’obulangâlire omu njira ekubûsire. 7 Mwe murhînya Nyamuzinda, mulangâlire obwonjo bwâge, murharhengaga omu njira yâge lyo mulekihirima. 8 Mwe murhînya Nyamuzinda mumulangâlire n’oluhembo lwinyu lurharhêreke. 9 Mwe murhînya Nyamuzinda, mulangâlire aminja gâge, mulangâlire obusîme bw’ensiku n’amango n’obwonjo bwâge. 10 Mulole amaburhwa ga mîra, mubone: Ndi mwàyumvîrhe olangâlire Nyamuzinda agalibulabula? Erhi ndi mwàyumvîrhe amusêzirekwo, Nyamuzinda agalimurhiba? Erhi ndi wàmulakîre, abula kumuyumva? 11 Nyamuzinda arhahimwa lukogo, abâ wa bwonjo, anakule ebyâha, acize n’amango g’amalibuko. 12 Buhanya bw’ab’emirhima myôba, n’ab’amaboko gahozire, buhanya bw’omunya-byâha w’olugendo lw’okurhebana. 13 Buhanya bw’omuntu w’omurhima mwôlo n’orhajira buyêmêre, bulyala arhakabona câfungira. 14 Buhanya bwinyu mwe mwàrhibire omurhima, kurhi mwajira amango Nyamuzinda ayishimmurhangula? 15 Abarhînya Nyamuzinda barhavuna omu kanwa kâge, njira yâge abamuzigira bakulikira. 16 Abarhînya Nyamuzinda balonza okumusîmîsa, amarhegekoq gâge lubà lûma lw’abamuzigira. 17 Abarhînya Nyamuzinda, omurhima gwâbo yêne guyôrha gulinga, banayîsh’icîrhôhya omu masù gâge. 18 Rhuyakire omu maboko ga Nyamuzinda, ahâli h’okucîkwêba omu g’abantu, oku obukulu bwâge buli kwo n’obwonjo bwâge buli.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 2
1 Τέκνον, εἰ προσέρχῃ δουλεύειν κυρίῳ, ἑτοίμασον τὴν ψυχήν σου εἰς πειρασμόν• 2 εὔθυνον τὴν καρδίαν σου καὶ καρτέρησον καὶ μὴ σπεύσῃς ἐν καιρῷ ἐπαγωγῆς• 3 κολλήθητι αὐτῷ καὶ μὴ ἀποστῇς, ἵνα αὐξηθῇς ἐπ᾽ ἐσχάτων σου. 4 πᾶν, ὃ ἐὰν ἐπαχθῇ σοι, δέξαι καὶ ἐν ἀλλάγμασιν ταπεινώσεώς σου μακροθύμησον• 5 ὅτι ἐν πυρὶ δοκιμάζεται χρυσὸς καὶ ἄνθρωποι δεκτοὶ ἐν καμίνῳ ταπεινώσεως. 6 πίστευσον αὐτῷ, καὶ ἀντιλήμψεταί σου• εὔθυνον τὰς ὁδούς σου καὶ ἔλπισον ἐπ᾽ αὐτόν. 7 Οἱ φοβούμενοι τὸν κύριον, ἀναμείνατε τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ μὴ ἐκκλίνητε, ἵνα μὴ πέσητε. 8 οἱ φοβούμενοι κύριον, πιστεύσατε αὐτῷ, καὶ οὐ μὴ πταίσῃ ὁ μισθὸς ὑμῶν. 9 οἱ φοβούμενοι κύριον, ἐλπίσατε εἰς ἀγαθὰ καὶ εἰς εὐφροσύνην αἰῶνος καὶ ἔλεος. 10 ἐμβλέψατε εἰς ἀρχαίας γενεὰς καὶ ἴδετε• τίς ἐνεπίστευσεν κυρίῳ καὶ κατῃσχύνθη; ἢ τίς ἐνέμεινεν τῷ φόβῳ αὐτοῦ καὶ ἐγκατελείφθη; ἢ τίς ἐπεκαλέσατο αὐτόν, καὶ ὑπερεῖδεν αὐτόν; 11 διότι οἰκτίρμων καὶ ἐλεήμων ὁ κύριος καὶ ἀφίησιν ἁμαρτίας καὶ σῴζει ἐν καιρῷ θλίψεως. 12 Οὐαὶ καρδίαις δειλαῖς καὶ χερσὶν παρειμέναις καὶ ἁμαρτωλῷ ἐπιβαίνοντι ἐπὶ δύο τρίβους. 13 οὐαὶ καρδίᾳ παρειμένῃ, ὅτι οὐ πιστεύει• διὰ τοῦτο οὐ σκεπασθήσεται. 14 οὐαὶ ὑμῖν τοῖς ἀπολωλεκόσιν τὴν ὑπομονήν• καὶ τί ποιήσετε ὅταν ἐπισκέπτηται ὁ κύριος; 15 οἱ φοβούμενοι κύριον οὐκ ἀπειθήσουσιν ῥημάτων αὐτοῦ, καὶ οἱ ἀγαπῶντες αὐτὸν συντηρήσουσιν τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ. 16 οἱ φοβούμενοι κύριον ζητήσουσιν εὐδοκίαν αὐτοῦ, καὶ οἱ ἀγαπῶντες αὐτὸν ἐμπλησθήσονται τοῦ νόμου. 17 οἱ φοβούμενοι κύριον ἑτοιμάσουσιν καρδίας αὐτῶν καὶ ἐνώπιον αὐτοῦ ταπεινώσουσιν τὰς ψυχὰς αὐτῶν. 18 ἐμπεσούμεθα εἰς χεῖρας κυρίου καὶ οὐκ εἰς χεῖρας ἀνθρώπων• ὡς γὰρ ἡ μεγαλωσύνη αὐτοῦ, οὕτως καὶ τὸ ἔλεος αὐτοῦ.
3
Sho na Nyoko
1 Bâna bâni, munyumve, nie sho, mushimbe oku mmubwizire, mwacira. 2 Nyamuzinda nk’ahà omushamuka irenge, anamuhe abâna, yenazibuhya obuhashe bw’omuzire omu bagala. 3 Omwâna okenga îshe erhi mwenda alyuzire, 4 omwâna okuza nnina erhi buhirhi abisire. 5 Okenga îshe, naye âbona obusîme omu bâge bâna, olusiku lw’okushenga, Nyamuzinda ayumva omusengero gwâge. 6 Okuza îshe, âbona akalamo k’ensiku n’ensiku, osîmîsa nnina erhi Nyamuzinda akenzire. 7 Ababusi bâge kw’abakolera nk’owakolera Nyakasane. 8 Okenge sho omubijiro n’omu nderho zâwe, wabona oku omugisho gwâge gwakuhikako. 9 Obwangà bw’omushamuka kuyûbaka buyûbakira abâna bâge, enfûlago ya nnina wa muntu yôhe kushâba eshâbira omuntu eciriba. 10 Sho akabiha, orhacîshingaga, bulya nt’irenge warhenza omu bubî bwa sho. 11 Irenge ly’îshe wa muntu erhi ry’omuntu yêne, nnina wa muntu akashekerwa erhi omuntu yêne oshekirwe. 12 Mwâna wâni, rhabâla sho omu bushosi bwâge, orhamujiraga burhe amango acizîne. 13 Ciru obukengêre bwâge bwakazambaha, obè n’omurhima gw’olukogo, orhamugayaguzagya w’eciri musole. 14 Aminja wâjirire sho garhakayibagirwa, garhuma wabona ciru n’obwonjo oku byâha byâwe. 15 Nyamuzinda âkukengêra olusiku lw’amalibuko, ebyâha byâwe kwo byâhirigirha kul’olubula lujonga oku izûba. 16 Kw’ali nk’ojacîre Nyamuzinda omwâna oyibagîre îshe, n’ôjira nnina mungo, ali mwâna wahehêrirwe emwa Nyakasane.
Obwîrhôhye
17 Mwâna wâni, okole n’obutûdu omukolo gwâwe, wârhona kulusha omurhonyi. 18 Oku obukulu bwâwe buli, kwo n’obwîrhôhyer bwâwe bunabâge, ly’orhona emwa Nyamuzinda. 19 Abantu b’obuîibone n’abany’irenge bali banji, cikwône abîrhôhye bwo amanyîsa amahwe gâge. 20 Bulya Nyamuzinda aba mukulu, ci bîrhôhye bamuharâmya. 21 Orhakâgicihambira ebi orhagale, orhasingirizagya ebikulushire misî. 22 Akanwa wabwizirwe, okasêzeko omurhima, ebiciri mahwe byôhe, orhacirhamagya mpu wabisâgarha. 23 Orhacirhamagya n’ebilushire obukengêre bwâwe, ciru ebi wàyigîrizibwe bikola binji oku bukengêre bw’omuntu. 24 Bantu banji bahabusire n’obucîbone, okucîkunga kwâbo kwabahàbula enkengêro.
Obucîbone
25 Okubula emmonyi kwo na kubula obulangashane, okabula obumanye, orhacîshomagya mpu wayigîriza. 26 Murhima-arhumva buhanya afâna, n’osîma entambala arhayihumbas. 27 Murhima-arhumva arhahwa burhe, n’osîma ebyâha bindi abona. 28 Obuhanya bwa cibone burhabukwa, bulyal’obubî bwàmumezizemwo emizi. 29 Omuntu mwenge emurhima adôkeza omugani, n’okubwîra owayumva, kw’omuntu murhimanya acîfinja. • Okurhabâla ab’obuligo 30 Amîshi ganazimye engulumira, n’okuhâ ow’obuligo kunazaze ebyâha. 31 Kujira-bwinjà ali mubîsi, olusiku abâ buligo, arhabule carhabâla.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 3
1 ᾿Εμοῦ τοῦ πατρὸς ἀκούσατε, τέκνα, καὶ οὕτως ποιήσατε, ἵνα σωθῆτε• 2 ὁ γὰρ κύριος ἐδόξασεν πατέρα ἐπὶ τέκνοις καὶ κρίσιν μητρὸς ἐστερέωσεν ἐφ᾽ υἱοῖς. 3 ὁ τιμῶν πατέρα ἐξιλάσκεται ἁμαρτίας, 4 καὶ ὡς ὁ ἀποθησαυρίζων ὁ δοξάζων μητέρα αὐτοῦ. 5 ὁ τιμῶν πατέρα εὐφρανθήσεται ὑπὸ τέκνων καὶ ἐν ἡμέρᾳ προσευχῆς αὐτοῦ εἰσακουσθήσεται. 6 ὁ δοξάζων πατέρα μακροημερεύσει, καὶ ὁ εἰσακούων κυρίου ἀναπαύσει μητέρα αὐτοῦ• 7 καὶ ὡς δεσπόταις δουλεύσει ἐν τοῖς γεννήσασιν αὐτόν. 8 ἐν ἔργῳ καὶ λόγῳ τίμα τὸν πατέρα σου, ἵνα ἐπέλθῃ σοι εὐλογία παρ᾽ αὐτοῦ• 9 εὐλογία γὰρ πατρὸς στηρίζει οἴκους τέκνων, κατάρα δὲ μητρὸς ἐκριζοῖ θεμέλια. 10 μὴ δοξάζου ἐν ἀτιμίᾳ πατρός σου, οὐ γάρ ἐστίν σοι δόξα πατρὸς ἀτιμία• 11 ἡ γὰρ δόξα ἀνθρώπου ἐκ τιμῆς πατρὸς αὐτοῦ, καὶ ὄνειδος τέκνοις μήτηρ ἐν ἀδοξίᾳ. 12 τέκνον, ἀντιλαβοῦ ἐν γήρᾳ πατρός σου καὶ μὴ λυπήσῃς αὐτὸν ἐν τῇ ζωῇ αὐτοῦ• 13 κἂν ἀπολείπῃ σύνεσιν, συγγνώμην ἔχε καὶ μὴ ἀτιμάσῃς αὐτὸν ἐν πάσῃ ἰσχύι σου. 14 ἐλεημοσύνη γὰρ πατρὸς οὐκ ἐπιλησθήσεται καὶ ἀντὶ ἁμαρτιῶν προσανοικοδομηθήσεταί σοι. 15 ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς σου ἀναμνησθήσεταί σου• ὡς εὐδία ἐπὶ παγετῷ, οὕτως ἀναλυθήσονταί σου αἱ ἁμαρτίαι. 16 ὡς βλάσφημος ὁ ἐγκαταλιπὼν πατέρα, καὶ κεκατηραμένος ὑπὸ κυρίου ὁ παροργίζων μητέρα αὐτοῦ.
17 Τέκνον, ἐν πραΰτητι τὰ ἔργα σου διέξαγε, καὶ ὑπὸ ἀνθρώπου δεκτοῦ ἀγαπηθήσῃ. 18 ὅσῳ μέγας εἶ, τοσούτῳ ταπείνου σεαυτόν, καὶ ἔναντι κυρίου εὑρήσεις χάριν• 19 20 ὅτι μεγάλη ἡ δυναστεία τοῦ κυρίου καὶ ὑπὸ τῶν ταπεινῶν δοξάζεται. 21 χαλεπώτερά σου μὴ ζήτει καὶ ἰσχυρότερά σου μὴ ἐξέταζε• 22 ἃ προσετάγη σοι, ταῦτα διανοοῦ, οὐ γάρ ἐστίν σοι χρεία τῶν κρυπτῶν. 23 ἐν τοῖς περισσοῖς τῶν ἔργων σου μὴ περιεργάζου• πλείονα γὰρ συνέσεως ἀνθρώπων ὑπεδείχθη σοι. 24 πολλοὺς γὰρ ἐπλάνησεν ἡ ὑπόλημψις αὐτῶν, καὶ ὑπόνοια πονηρὰ ὠλίσθησεν διανοίας αὐτῶν.
25 26 καρδία σκληρὰ κακωθήσεται ἐπ᾽ ἐσχάτων, καὶ ὁ ἀγαπῶν κίνδυνον ἐν αὐτῷ ἀπολεῖται. 27 καρδία σκληρὰ βαρυνθήσεται πόνοις, καὶ ὁ ἁμαρτωλὸς προσθήσει ἁμαρτίαν ἐφ᾽ ἁμαρτίαις. 28 ἐπαγωγῇ ὑπερηφάνου οὐκ ἔστιν ἴασις• φυτὸν γὰρ πονηρίας ἐρρίζωκεν ἐν αὐτῷ. 29 καρδία συνετοῦ διανοηθήσεται παραβολήν, καὶ οὖς ἀκροατοῦ ἐπιθυμία σοφοῦ.
30 πῦρ φλογιζόμενον ἀποσβέσει ὕδωρ, καὶ ἐλεημοσύνη ἐξιλάσεται ἁμαρτίας. 31 ὁ ἀνταποδιδοὺς χάριτας μέμνηται εἰς τὰ μετὰ ταῦτα καὶ ἐν καιρῷ πτώσεως αὐτοῦ εὑρήσει στήριγμα.
4
1 Mwâna wâni, orhayîmaga omukenyi ehyamubîka, orhalungumarhazagya abali buligo. 2 Orhalibuzagya omushalye, ow’obuligo orhahîraga okamulisa n’amagala. 3 Orharhindibuzagya owarhindibusire, orhalegerezagya n’omukenyi olikuhûna. 4 Orhakumîraga omukenyi orhindibwîre, orhakengulaga omukenyi. 5 Orhakengulaga omuntu olagirîre, omanye irhondo orharhumaga bakusigira enfûlago. 6 Bulya erhi omuntu olagirire akakusigira enfûlago omu bulagirire bwâge, Nyamuzinda wamulemaga anamuyumva omulenge gwâge. 7 Obè musîmwa eka, okazikenga abakulu. 8 Orhege omukenyi okurhwîri, akakulamusa, nâwe omulamuse n’obutûdu. 9 Ofungire oyu badwîrhe barhindibuza, orhabâga mwôba nka watwa olubanja. 10 Obè îshe w’enfûzi, orhabâle abakana. Ntyo wabâ nka mwene Ow’Enyanya, akusîma kulusha oku nyoko akusîma.

Oburhimanya kulera bulera
11 Oburhimanya bunalere abâna bâbwot, bushibirire ababulonza. 12 Omuntu ozigira oburhimanya erhi buzîne azigire, abantu babukulikira kurhenga sêzi, bayumva obusîme. 13 Owabuhisirekwo, ayîma omu irenge, ngasi hantu akajà, ajâne n’omugisho gwa Nyamuzinda. 14 Abakolera oburhimanya, Nyamuzinda bakolera, n’ababusîma, basîmwa naye. 15 Omuntu oyumva izù ly’oburhimanya, bwinjà atwîra olubaga olubanja, omwîra wâbwo agwêrhe eciyimangîre. 16 Ocîkubagira oburhimanya kushobôla abushobôlako, n’iburha lyâge libuyimemwo. 17 Kulya kubà bwamarhangimuheka omu njira y’ebinzongonzongo, bumuyôbohye yêshi ashukume, bumulibuze, bumukome yêshi, kuhika abè wa kucîkubagirwa, yêshi akangavuke, 18 buzinda, bumugalule obwo, ho n’aho bumushubize omu njira ekubûsire, bumumanyîse amahwe gabwo. 19 Omuntu akacikenyagula, bunamurhibe, bumuleke agende lwâge.
Hali enshonyi n’enshonyi
20 Mwâna wâni, lolà eburhambi n’obundi, ocizibuke amabî, orhacigayaga kulya kw’obuho. 21 Bulya hali enshonyi ziheka omuntu omu câha, hali n’enshonyi ziri irenge n’inema. 22 Orhabiiga mukali kuli we wêne okurhalusire, oleke n’okubà nshonyi kwarhuma wacihcza. 23 Orhamiraga akanwa kankaciza, orhafulikaga oburhimanya bwâwe. 24 Bulya binwa bimanyîsa oburhimanya, n’ekanwa yo erhenga ihano. 25 Orhaderhaga okurhali, ci oyumve enshonyi z’okubii muhwinja. 26 Orhabiiga nshonyi z’okuyêmêra ecâha câwe, orhahîraga okaheka muhusi gw’olwîshi kwo ebikanyiili. 27 Orhacirhegaga omusirhe, orhahîraga okazimbira omugale olubanja. 28 Olwire obushinganyanya kuhika okufà, nâwe Nyakasane Nyamuzinda akulwira. 29 Orhabiiga ntwiili omu binwa, ogaliba mwolo na mwoba omu bijiro. 30 Orhabiiga nka ntale omu mwâwe ogalibii mwoba embere za bambali bawe. 31 Okuboko kwâwe kurhabiduhiraga okuhiibwa, kukanazidohera okugalula.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 4
1 Τέκνον, τὴν ζωὴν τοῦ πτωχοῦ μὴ ἀποστερήσῃς καὶ μὴ παρελκύσῃς ὀφθαλμοὺς ἐπιδεεῖς. 2 ψυχὴν πεινῶσαν μὴ λυπήσῃς καὶ μὴ παροργίσῃς ἄνδρα ἐν ἀπορίᾳ αὐτοῦ. 3 καρδίαν παρωργισμένην μὴ προσταράξῃς καὶ μὴ παρελκύσῃς δόσιν προσδεομένου. 4 ἱκέτην θλιβόμενον μὴ ἀπαναίνου καὶ μὴ ἀποστρέψῃς τὸ πρόσωπόν σου ἀπὸ πτωχοῦ. 5 ἀπὸ δεομένου μὴ ἀποστρέψῃς ὀφθαλμὸν καὶ μὴ δῷς τόπον ἀνθρώπῳ καταράσασθαί σε• 6 καταρωμένου γάρ σε ἐν πικρίᾳ ψυχῆς αὐτοῦ τῆς δεήσεως αὐτοῦ ἐπακούσεται ὁ ποιήσας αὐτόν. 7 προσφιλῆ συναγωγῇ σεαυτὸν ποίει καὶ μεγιστᾶνι ταπείνου τὴν κεφαλήν σου. 8 κλῖνον πτωχῷ τὸ οὖς σου καὶ ἀποκρίθητι αὐτῷ εἰρηνικὰ ἐν πραΰτητι. 9 ἐξελοῦ ἀδικούμενον ἐκ χειρὸς ἀδικοῦντος καὶ μὴ ὀλιγοψυχήσῃς ἐν τῷ κρίνειν σε. 10 γίνου ὀρφανοῖς ὡς πατὴρ καὶ ἀντὶ ἀνδρὸς τῇ μητρὶ αὐτῶν• καὶ ἔσῃ ὡς υἱὸς ὑψίστου, καὶ ἀγαπήσει σε μᾶλλον ἢ μήτηρ σου.
11 ῾Η σοφία υἱοὺς αὐτῆς ἀνύψωσεν καὶ ἐπιλαμβάνεται τῶν ζητοῦντων αὐτήν. 12 ὁ ἀγαπῶν αὐτὴν ἀγαπᾷ ζωήν, καὶ οἱ ὀρθρίζοντες πρὸς αὐτὴν ἐμπλησθήσονται εὐφροσύνης. 13 ὁ κρατῶν αὐτῆς κληρονομήσει δόξαν, καὶ οὗ εἰσπορεύεται, εὐλογεῖ κύριος. 14 οἱ λατρεύοντες αὐτῇ λειτουργήσουσιν ἁγίῳ, καὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτὴν ἀγαπᾷ ὁ κύριος. 15 ὁ ὑπακούων αὐτῆς κρινεῖ ἔθνη, καὶ ὁ προσέχων αὐτῇ κατασκηνώσει πεποιθώς. 16 ἐὰν ἐμπιστεύσῃ, κατακληρονομήσει αὐτήν, καὶ ἐν κατασχέσει ἔσονται αἱ γενεαὶ αὐτοῦ• 17 ὅτι διεστραμμένως πορεύσεται μετ᾽ αὐτοῦ ἐν πρώτοις, φόβον καὶ δειλίαν ἐπάξει ἐπ᾽ αὐτὸν καὶ βασανίσει αὐτὸν ἐν παιδείᾳ αὐτῆς, ἕως οὗ ἐμπιστεύσῃ τῇ ψυχῇ αὐτοῦ, καὶ πειράσει αὐτὸν ἐν τοῖς δικαιώμασιν αὐτῆς• 18 καὶ πάλιν ἐπανήξει κατ᾽ εὐθεῖαν πρὸς αὐτὸν καὶ εὐφρανεῖ αὐτὸν καὶ ἀποκαλύψει αὐτῷ τὰ κρυπτὰ αὐτῆς. 19 ἐὰν ἀποπλανηθῇ, ἐγκαταλείψει αὐτὸν καὶ παραδώσει αὐτὸν εἰς χεῖρας πτώσεως αὐτοῦ.
20 Συντήρησον καιρὸν καὶ φύλαξαι ἀπὸ πονηροῦ καὶ περὶ τῆς ψυχῆς σου μὴ αἰσχυνθῇς• 21 ἔστιν γὰρ αἰσχύνη ἐπάγουσα ἁμαρτίαν, καὶ ἔστιν αἰσχύνη δόξα καὶ χάρις. 22 μὴ λάβῃς πρόσωπον κατὰ τῆς ψυχῆς σου καὶ μὴ ἐντραπῇς εἰς πτῶσίν σου. 23 μὴ κωλύσῃς λόγον ἐν καιρῷ χρείας• 24 ἐν γὰρ λόγῳ γνωσθήσεται σοφία καὶ παιδεία ἐν ῥήματι γλώσσης. 25 μὴ ἀντίλεγε τῇ ἀληθείᾳ καὶ περὶ τῆς ἀπαιδευσίας σου ἐντράπηθι. 26 μὴ αἰσχυνθῇς ὁμολογῆσαι ἐφ᾽ ἁμαρτίαις σου καὶ μὴ βιάζου ῥοῦν ποταμοῦ. 27 καὶ μὴ ὑποστρώσῃς ἀνθρώπῳ μωρῷ σεαυτὸν καὶ μὴ λάβῃς πρόσωπον δυνάστου. 28 ἕως θανάτου ἀγώνισαι περὶ τῆς ἀληθείας, καὶ κύριος ὁ θεὸς πολεμήσει ὑπὲρ σοῦ. 29 μὴ γίνου θρασὺς ἐν γλώσσῃ σου καὶ νωθρὸς καὶ παρειμένος ἐν τοῖς ἔργοις σου. 30 μὴ ἴσθι ὡς λέων ἐν τῷ οἴκῳ σου καὶ φαντασιοκοπῶν ἐν τοῖς οἰκέταις σου. 31 μὴ ἔστω ἡ χείρ σου ἐκτεταμένη εἰς τὸ λαβεῖν καὶ ἐν τῷ ἀποδιδόναι συνεσταλμένη.
5
Obuhirhi n’obucîbone
1 Orhacîkubagiraga obuhirhiu, orhaderhaga, erhi: «Nalamirako ebi». 2 Orhayêmêraga enyifinjo n’emisî yâwe yakuhêka omu magene g’omurhima. 3 Orhaderhaga, erhi: «Ndi wampasha?», bulya Nyamuzinda arhabule kwakuhana. 4 Orhaderhaga. erhi: «Ci nàbwîne najira ecâha, kurhigi nabire?», bulya Nyamuzinda ayishivumbika gwahalâla. 5 Orhacîkubagiraga okubabalirwa, olinde oyûshûla ebyâha oku bindi. 6 Orhaderhaga. erhi: «Nyamuzinda arhahimwa bwonjo, k’arhambabalira?» bulya neci ali wa bwonjo, ci ye lumbikunira, n’obukunizi bwâge kurhibuka burhibukira Abanya-byâha. 7 Orharhindiraga bwashubîrira Nyakasane, orhalindaga ensiku zacikonya, bulyala oburhè bwâge ye cirhibuka, wakabona wamagenda omu nsanya olusiku lw’obuhane. 8 Orhacîkubagiraga ebirugu bizimbano, birhakucize hano obuhanya buyisha.
Ogwârhe obuzibu onasimike
9 Orhakagiyerulira ngasi mpûsi, orhakulikiraga ngasi njira, (omunya-byâha w’enderhera-habiri yeki ojira ntyo). 10 osêze buzibu ebikuli emurhima, obè na kanwa kaguma. 11 Obè mûmvirhiza mubidu, ci orhabâga wa kuhalabuka omu kushuza. 12 Akaba omanyire eci washuza, oshuze owinyu, ci âkaba nanga, obumbe akanwa. 13 Ekanwa erhenga obukuze, erhenge n’enshonyi, n’olulimi lunayîse nnalwo. 14 Oleke okujà kwaderha abandi, orhabaga murhimbuzi wa kalimi, bulya oku enshonyi zigwârha omushambo, kwo n’obuhane bugwârha endyâlya. 15 Omu hinene n’omu hinyi ocilange oku byâha, orhahindukaga mushombanyi n’obwo wali mwîra.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 5
1 Μὴ ἔπεχε ἐπὶ τοῖς χρήμασίν σου καὶ μὴ εἴπῃς Αὐτάρκη μοί ἐστιν. 2 μὴ ἐξακολούθει τῇ ψυχῇ σου καὶ τῇ ἰσχύι σου πορεύεσθαι ἐν ἐπιθυμίαις καρδίας σου• 3 καὶ μὴ εἴπῃς Τίς με δυναστεύσει; ὁ γὰρ κύριος ἐκδικῶν ἐκδικήσει. 4 μὴ εἴπῃς ῞Ημαρτον, καὶ τί μοι ἐγένετο; ὁ γὰρ κύριός ἐστιν μακρόθυμος. 5 περὶ ἐξιλασμοῦ μὴ ἄφοβος γίνου προσθεῖναι ἁμαρτίαν ἐφ᾽ ἁμαρτίαις• 6 καὶ μὴ εἴπῃς ῾Ο οἰκτιρμὸς αὐτοῦ πολύς, τὸ πλῆθος τῶν ἁμαρτιῶν μου ἐξιλάσεται• ἔλεος γὰρ καὶ ὀργὴ παρ᾽ αὐτῷ, καὶ ἐπὶ ἁμαρτωλοὺς καταπαύσει ὁ θυμὸς αὐτοῦ. 7 μὴ ἀνάμενε ἐπιστρέψαι πρὸς κύριον καὶ μὴ ὑπερβάλλου ἡμέραν ἐξ ἡμέρας• ἐξάπινα γὰρ ἐξελεύσεται ὀργὴ κυρίου, καὶ ἐν καιρῷ ἐκδικήσεως ἐξολῇ. 8 Μὴ ἔπεχε ἐπὶ χρήμασιν ἀδίκοις• οὐδὲν γὰρ ὠφελήσει σε ἐν ἡμέρᾳ ἐπαγωγῆς. 9 μὴ λίκμα ἐν παντὶ ἀνέμῳ καὶ μὴ πορεύου ἐν πάσῃ ἀτραπῷ• οὕτως ὁ ἁμαρτωλὸς ὁ δίγλωσσος. 10 ἴσθι ἐστηριγμένος ἐν συνέσει σου, καὶ εἷς ἔστω σου ὁ λόγος. 11 Γίνου ταχὺς ἐν ἀκροάσει σου καὶ ἐν μακροθυμίᾳ φθέγγου ἀπόκρισιν. 12 εἰ ἔστιν σοι σύνεσις, ἀποκρίθητι τῷ πλησίον• εἰ δὲ μή, ἡ χείρ σου ἔστω ἐπὶ τῷ στόματί σου. 13 δόξα καὶ ἀτιμία ἐν λαλιᾷ, καὶ γλῶσσα ἀνθρώπου πτῶσις αὐτῷ. 14 Μὴ κληθῇς ψίθυρος καὶ τῇ γλώσσῃ σου μὴ ἐνέδρευε ἐπὶ γὰρ τῷ κλέπτῃ ἐστὶν αἰσχύνη καὶ κατάγνωσις πονηρὰ ἐπὶ διγλώσσου. 15 ἐν μεγάλῳ καὶ ἐν μικρῷ μὴ ἀγνόει καὶ ἀντὶ φίλου μὴ γίνου ἐχθρός• ὄνομα γὰρ πονηρὸν αἰσχύνην καὶ ὄνειδος κληρονομήσει• οὕτως ὁ ἁμαρτωλὸς ὁ δίγλωσσος.
6
1 Bulya okuderhwa kubî n’olubaga lwôshi, ziri nshonyi bwenêne, kw’ali ntyo omunya-byâha w’enderha-kubirhi. 2 Orhaîrekêreraga ebwa murhima gw’amagene, gwakanakuyâgaza nka mpanzi nkali, 3 erhi gukuyône, gukunînibuze gurhakusigire ehishulo, obone wamacibêra karhi-kumu. 4 Murhima guli magene, lushilmyo oku muntu, gunarhume abashombanyi bâwe bakushekera.
Obwîra
5 Akanwa kinja kanalerhere omuntu bîra banji, oluderho lw’obutûdu lunarhume omuntu ashuzibwa bwinjà. 6 Okômere bantu banji, ci nka muhanûzi walonza, orhôle muguma omu cihumbi. 7 Nka walonza omwîra, orhangimurhangula, orhayirukiraga wâmubwîra amahwe gâwe. 8 Bulya omwîra w’ebijingo, anakurhibemwo sêzi ehibanja hikujakwo. 9 Mwîra-ngwêrhe anahinduke mushombanyi-ngwêrhc, akubcre enda, enshonyi zikugwarhe. 10 Mwîra-ngwêrhe, analire oku mêza gâwe, hano ohanyagala, akuyâke. 11 Amango ogwêrhe, we ye aha mwâwe erhi aha mwâge, 12 lindag’okene, obè mubisha omu babisha, akuyâke wakanamulola omu masù. 13 Ocîzibuke abashombanyi bâwe, ci omanye n’abîra bawe. 14 Burhabâle bunene, omwîra nkana, okumubona kuli kuhirhira. 15 Omwîra nkana arhagulwa, ntâye wankabona ecitwîro amugula. 16 Mavurha ga buzîne, omwîra mwinjà, abarhînya Nyamuzinda bone bamubona. 17 Omuntu orhînya Nyamuzinda, alonza abîra binjà, bulya oku omuntu ali kw’anayinjibana.
Okuyiga oburhimanya
18 Mwâna wiâni, kurhenga eburho bwâwe, osîme okuciyigîriza, kuhika obè wa mvi, wabona oburhimanya. 19 Kul’omuhinzi n’omurhwezi banajira, nâwe oshibirire oburhimanya, olingûze oku bwayêra, warhama nsiku nsungunu z’okuhinga, ci amango g’okusârûla, wâyumva osîmire. 20 Kurhamya barhamya abahwinja, ecingolongolo cirhabukwirirwa. 21 Kuzidoha buzidohera nk’ibuye lizirho, arhimangibukabulira. 22 Bulya neci ihano likwânîne izîno lyalyo, lirhabona ngasi ye. 23 Yumva, mwâna wâni, enkengêro zâni, orhalahiraga ihano lyâni, 24 Oyêmêre emigozi y’oburhimanya ekushwêke amagulu, n’empogo yabwo ekuje omu igosi. 25 Oburhege ecirhugo buzidoherekwo, orhacîdirhibulaga mpu bwakushwêka. 26 Obuje hôfi n’omurhima gwôshi, ojè omu njira yabwo n’emisî yôshi. 27 Okulikire amashando gabwo, obulongereze, wâbona oku bwacimanyîsa, orhacihulîkaga hano obuhikakwo. 28 Bulya aha buzinda wâburhamukiramwo, gubè mwîshingo gwâwe. 29 Eyàli migozi eshube mpenzi, n’ezàli mpogo gabè magerha ga mulimbo. 30 Ogwàli muzigo gw’obuja guhe mwambalo gw’irenge, eyàli migozi ya kushwêka zibe nnigi za mulimbo. 31 Okubundi oburhimanya obuyambale nka mwambalo gwa lusiku lukulu, ohwinje bwinjà, obuyambale buny’ishungwè ly’ebwâmi. 32 Mwâna wâni, erhi wankalonza wanacîyîgîriza, n’obutûdu bwâwe bwakuhisa oku bukengêre. 33 Wâyiga akaba osîma okuyumvîrhiza, akaba oyishirhega amarhwîri, wâbà murhimanya. 34 Osîme okujà ah’abashosi bali, n’okabona omurhimanya, omukòmekwo obwîra. 35 Oyumvîrhize ngasi kanwa karhengako Nyamuzinda, emigani mizibu erhakufumaga. 36 Mang’okabona omuntu murhimanya, onalamukire aha burhambi bwâge, amagulu gâwe gamutwîre ec’olusò. 37 Amarhegeko ga Nyamuzinda okazigagerêreza, okazigashîbirira bwaca bwayira. Ye wakuzibuhya omurhima, n’oburhimanya odwîrhe wacîfinja wâbushobola.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 6
1 2 Μὴ ἐπάρῃς σεαυτὸν ἐν βουλῇ ψυχῆς σου, ἵνα μὴ διαρπαγῇ ὡς ταῦρος ἡ ψυχή σου• 3 τὰ φύλλα σου καταφάγεσαι καὶ τοὺς καρπούς σου ἀπολέσεις καὶ ἀφήσεις σεαυτὸν ὡς ξύλον ξηρόν. 4 ψυχὴ πονηρὰ ἀπολεῖ τὸν κτησάμενον αὐτὴν καὶ ἐπίχαρμα ἐχθρῶν ποιήσει αὐτόν.
5 Λάρυγξ γλυκὺς πληθυνεῖ φίλους αὐτοῦ, καὶ γλῶσσα εὔλαλος πληθυνεῖ εὐπροσήγορα. 6 οἱ εἰρηνεύοντές σοι ἔστωσαν πολλοί, οἱ δὲ σύμβουλοί σου εἷς ἀπὸ χιλίων. 7 εἰ κτᾶσαι φίλον, ἐν πειρασμῷ κτῆσαι αὐτὸν καὶ μὴ ταχὺ ἐμπιστεύσῃς αὐτῷ. 8 ἔστιν γὰρ φίλος ἐν καιρῷ αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ παραμείνῃ ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς σου. 9 καὶ ἔστιν φίλος μετατιθέμενος εἰς ἔχθραν καὶ μάχην ὀνειδισμοῦ σου ἀποκαλύψει. 10 καὶ ἔστιν φίλος κοινωνὸς τραπεζῶν καὶ οὐ μὴ παραμείνῃ ἐν ἡμέρᾳ θλίψεώς σου• 11 καὶ ἐν τοῖς ἀγαθοῖς σου ἔσται ὡς σὺ καὶ ἐπὶ τοὺς οἰκέτας σου παρρησιάσεται• 12 ἐὰν ταπεινωθῇς, ἔσται κατὰ σοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ προσώπου σου κρυβήσεται. 13 ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν σου διαχωρίσθητι καὶ ἀπὸ τῶν φίλων σου πρόσεχε. 14 φίλος πιστὸς σκέπη κραταιά, ὁ δὲ εὑρὼν αὐτὸν εὗρεν θησαυρόν. 15 φίλου πιστοῦ οὐκ ἔστιν ἀντάλλαγμα, καὶ οὐκ ἔστιν σταθμὸς τῆς καλλονῆς αὐτοῦ. 16 φίλος πιστὸς φάρμακον ζωῆς, καὶ οἱ φοβούμενοι κύριον εὑρήσουσιν αὐτόν. 17 ὁ φοβούμενος κύριον εὐθυνεῖ φιλίαν αὐτοῦ, ὅτι κατ᾽ αὐτὸν οὕτως καὶ ὁ πλησίον αὐτοῦ.
18 Τέκνον, ἐκ νεότητός σου ἐπίλεξαι παιδείαν, καὶ ἕως πολιῶν εὑρήσεις σοφίαν. 19 ὡς ὁ ἀροτριῶν καὶ ὁ σπείρων πρόσελθε αὐτῇ καὶ ἀνάμενε τοὺς ἀγαθοὺς καρποὺς αὐτῆς• ἐν γὰρ τῇ ἐργασίᾳ αὐτῆς ὀλίγον κοπιάσεις καὶ ταχὺ φάγεσαι τῶν γενημάτων αὐτῆς. 20 ὡς τραχεῖά ἐστιν σφόδρα τοῖς ἀπαιδεύτοις, καὶ οὐκ ἐμμενεῖ ἐν αὐτῇ ἀκάρδιος• 21 ὡς λίθος δοκιμασίας ἰσχυρὸς ἔσται ἐπ᾽ αὐτῷ, καὶ οὐ χρονιεῖ ἀπορρῖψαι αὐτήν. 22σοφία γὰρ κατὰ τὸ ὄνομα αὐτῆς ἐστιν καὶ οὐ πολλοῖς ἐστιν φανερά. 23 ῎Ακουσον, τέκνον, καὶ ἔκδεξαι γνώμην μου καὶ μὴ ἀπαναίνου τὴν συμβουλίαν μου• 24 καὶ εἰσένεγκον τοὺς πόδας σου εἰς τὰς πέδας αὐτῆς καὶ εἰς τὸν κλοιὸν αὐτῆς τὸν τράχηλόν σου• 25 ὑπόθες τὸν ὦμόν σου καὶ βάσταξον αὐτὴν καὶ μὴ προσοχθίσῃς τοῖς δεσμοῖς αὐτῆς• 26 ἐν πάσῃ ψυχῇ σου πρόσελθε αὐτῇ καὶ ἐν ὅλῃ δυνάμει σου συντήρησον τὰς ὁδοὺς αὐτῆς• 27 ἐξίχνευσον καὶ ζήτησον, καὶ γνωσθήσεταί σοι, καὶ ἐγκρατὴς γενόμενος μὴ ἀφῇς αὐτήν• 28 ἐπ᾽ ἐσχάτων γὰρ εὑρήσεις τὴν ἀνάπαυσιν αὐτῆς, καὶ στραφήσεταί σοι εἰς εὐφροσύνην• 29 καὶ ἔσονταί σοι αἱ πέδαι εἰς σκέπην ἰσχύος καὶ οἱ κλοιοὶ αὐτῆς εἰς στολὴν δόξης. 30 κόσμος γὰρ χρύσεός ἐστιν ἐπ᾽ αὐτῆς, καὶ οἱ δεσμοὶ αὐτῆς κλῶσμα ὑακίνθινον• 31 στολὴν δόξης ἐνδύσῃ αὐτὴν καὶ στέφανον ἀγαλλιάματος περιθήσεις σεαυτῷ. 32 ᾿Εὰν θέλῃς, τέκνον, παιδευθήσῃ, καὶ ἐὰν ἐπιδῷς τὴν ψυχήν σου, πανοῦργος ἔσῃ• 33 ἐὰν ἀγαπήσῃς ἀκούειν, ἐκδέξῃ, καὶ ἐὰν κλίνῃς τὸ οὖς σου, σοφὸς ἔσῃ. 34 ἐν πλήθει πρεσβυτέρων στῆθι• καὶ τίς σοφός; αὐτῷ προσκολλήθητι. 35 πᾶσαν διήγησιν θείαν θέλε ἀκροᾶσθαι, καὶ παροιμίαι συνέσεως μὴ ἐκφευγέτωσάν σε. 36 ἐὰν ἴδῃς συνετόν, ὄρθριζε πρὸς αὐτόν, καὶ βαθμοὺς θυρῶν αὐτοῦ ἐκτριβέτω ὁ πούς σου. 37 διανοοῦ ἐν τοῖς προστάγμασιν κυρίου καὶ ἐν ταῖς ἐντολαῖς αὐτοῦ μελέτα διὰ παντός• αὐτὸς στηριεῖ τὴν καρδίαν σου, καὶ ἡ ἐπιθυμία τῆς σοφίας δοθήσεταί σοι.

7
Amahano ga ngasi lubero
1 Oleke okujira amabî, n’amabî garhakuyâlule; 2 oyâke obulyâlya, n’obulyâlya bwâkuyâka. 3 Mwâna wâni, oleke okurhwêra omu mpinga y’obulyâlya, ly’olek’isârûla akal’ibala. 4 Orhasengeraga Nyamuzinda entebe ya burhanzi, orhahûnaga na mwâmi ecikono c’irenge. 5 Orhacikungaga mushinganyanya embere za Nyamuzinda, n’embere za mwâmi orhahimhaga amarhimanya. 6 Mwâna wâni, orhahambiraga omukolo gw’obucîranuzi akaba orhankahashimanyula obulyâlya, bulya omugale anakuhira olunda lwâge, obone wamabà ndyâlya nâwe. 7 Orhacîshubulaga omu ndêko y’olugo, orhabâga wa busha embere z’olubaga. 8 Orhayêmêraga bakukulula kabiri mpu ojire amabî, bulya n’eliguma orhalifume. 9 Orhaderhaga, erhi: «Ka Nyamuzinda arhâlola entûlo zâni, erhi k’arhâziyankirire hano nzirhûla emund’ali». 10 Nka washenga oleke okucîdirhibula, orhalekaga n’okuhâna entûlo y’omukenyi. 11 Oleke okushekera omuntu ohanyâgire, bulya hali amango ôwamuhebagakwov obwo buhanya ankacimuzûsa. 12 Orhakazâgisingira mwene winyu obunywesi, n’omwîra wâwe kwo n’okwo. 13 Omanye okunywerha, bulya ntà minjà garhengamwo. 14 Orhabaga muvole omu ndêko y’abashosi, oleke n’orhunwa rhunji-rhunji omu masâla. 15 Orhayâkaga emikolo mizibu, ciru n’omukolo gw’enfuka, bulya Ow’Enyanya ye wagujiraga. 16 Orhacîhiraga oku lukere lw’Abanya-byâha, omanye oku obukunizi burhâlegame 17 Obè mwîrhôhye bwenêne, bulya omuliro n’emivunyu bwo buhane bw’enkola-maligo. 18 Omanyceomwîra wankamugera ebirugu, nîsi erhi mwene winyu omugere amasholo g’e Yofiri. 19 Omukazi nkana na murhimanya, orhahîra okamushomba, obwinjà bwâge bulushire amasholo cicîro. 20 Oleke okurhindibuza omujà okozire bwinjà, nîsi erhi mwambali wâwe ocîhanganyire. 21 Ozigire omujàw w’obukengêre nk’oku ocîzigira wêne, orhabulaga bwacîmwirikira.
Abâna
22 K’ojira amasòx? Ogashibirire; akaba galimwo obunguke, ogalange bwinjà. 23 K’ojira abâna? Obalere bwinjà, obagombye kurheng’eburho bwâbo. 24 K’ojira abanyere? Obashîbirire omubiri gwabo bwinjà, ci kwône obayêreke obusù bukali. 25 Oyâluse mwâli wâwe, kuli kwinjà bwenêne, ci omuhe omulume mwinjà. 26 Ka mukazi nkana ojira? Omanye wankamuhulusa, n’akaba oyu ogwêrhe arhali ye, orhacîkubagiraga-ye.
Ababusi
27 Okenge sho n’omurhima gwôshi, n’amalibuko nyokoy abwîne orhahîra okagayibàgira. 28 Gerêreza oku bo bakuburhaga: mbwîraga bici wàbagalulire oku minjà bàkujirire?
Abadâhwa
29 Orhînye Nyamuzinda n’omûka gwâwe gwôshi, okenge n’abadâhwa bâgez. 30 Owakulemaga omuzigire n’emisî yâwe yôshi, n’abarhumisi bâge orhabahàbaga. 31 Orhînye Nyamuzinda, okenge n’omudâhwa, omuhe omwanya gwâge bamutwîrîre: omwâka muhyâhya, enterekêro y’okucîyunjuza, entûlo y’oluziha, enterekêro y’okushukûlwa, n’ebirhanzi n’ebitagatîfu.
Abakenyi n’Abahanyagîre
32 Olambûle enfune, ohè omukenyi, ly’obona omugisho mwimâna. 33 Ohè ngasi oyîsa omûka omunkwa, ciru n’abafire nabo orhabayibàgiragaa. 34 Orhayâkag’abadwîrhe balaka, ofe mûmgo gw’abalaka. 35 Orhayôbohaga okushîbirira abalwâla, okwo kwarhuma nâwe wâsîmwa. 36 Omu bijiro byâwe byôshi, kengêra obuzinda bwâwe, na ntyo wayâka ebyâha.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 7
1 Μὴ ποίει κακά, καὶ οὐ μή σε καταλάβῃ κακόν• 2 ἀπόστηθι ἀπὸ ἀδίκου, καὶ ἐκκλινεῖ ἀπὸ σοῦ. 3 υἱέ, μὴ σπεῖρε ἐπ᾽ αὔλακας ἀδικίας, καὶ οὐ μὴ θερίσῃς αὐτὰ ἑπταπλασίως. 4 μὴ ζήτει παρὰ κυρίου ἡγεμονίαν μηδὲ παρὰ βασιλέως καθέδραν δόξης. 5 μὴ δικαιοῦ ἔναντι κυρίου καὶ παρὰ βασιλεῖ μὴ σοφίζου. 6 μὴ ζήτει γενέσθαι κριτής, μὴ οὐκ ἰσχύσεις ἐξᾶραι ἀδικίας, μήποτε εὐλαβηθῇς ἀπὸ προσώπου δυνάστου καὶ θήσεις σκάνδαλον ἐν εὐθύτητί σου. 7 μὴ ἁμάρτανε εἰς πλῆθος πόλεως καὶ μὴ καταβάλῃς σεαυτὸν ἐν ὄχλῳ. 8 μὴ καταδεσμεύσῃς δὶς ἁμαρτίαν• ἐν γὰρ τῇ μιᾷ οὐκ ἀθῷος ἔσῃ. 9 μὴ εἴπῃς Τῷ πλήθει τῶν δώρων μου ἐπόψεται καὶ ἐν τῷ προσενέγκαι με θεῷ ὑψίστῳ προσδέξεται. 10 μὴ ὀλιγοψυχήσῃς ἐν τῇ προσευχῇ σου καὶ ἐλεημοσύνην ποιῆσαι μὴ παρίδῃς. 11 μὴ καταγέλα ἄνθρωπον ὄντα ἐν πικρίᾳ ψυχῆς αὐτοῦ• ἔστιν γὰρ ὁ ταπεινῶν καὶ ἀνυψῶν. 12 μὴ ἀροτρία ψεῦδος ἐπ᾽ ἀδελφῷ σου μηδὲ φίλῳ τὸ ὅμοιον ποίει. 13 μὴ θέλε ψεύδεσθαι πᾶν ψεῦδος• ὁ γὰρ ἐνδελεχισμὸς αὐτοῦ οὐκ εἰς ἀγαθόν. 14 μὴ ἀδολέσχει ἐν πλήθει πρεσβυτέρων καὶ μὴ δευτερώσῃς λόγον ἐν προσευχῇ σου. 15 μὴ μισήσῃς ἐπίπονον ἐργασίαν καὶ γεωργίαν ὑπὸ ὑψίστου ἐκτισμένην. 16 μὴ προσλογίζου σεαυτὸν ἐν πλήθει ἁμαρτωλῶν• μνήσθητι ὅτι ὀργὴ οὐ χρονιεῖ. 17 ταπείνωσον σφόδρα τὴν ψυχήν σου, ὅτι ἐκδίκησις ἀσεβοῦς πῦρ καὶ σκώληξ. 18 Μὴ ἀλλάξῃς φίλον ἕνεκεν διαφόρου μηδὲ ἀδελφὸν γνήσιον ἐν χρυσίῳ Σουφιρ. 19 μὴ ἀστόχει γυναικὸς σοφῆς καὶ ἀγαθῆς• ἡ γὰρ χάρις αὐτῆς ὑπὲρ τὸ χρυσίον. 20 μὴ κακώσῃς οἰκέτην ἐργαζόμενον ἐν ἀληθείᾳ μηδὲ μίσθιον διδόντα τὴν ψυχὴν αὐτοῦ• 21 οἰκέτην συνετὸν ἀγαπάτω σου ἡ ψυχή, μὴ στερήσῃς αὐτὸν ἐλευθερίας.
22 κτήνη σοί ἐστιν; ἐπισκέπτου αὐτά• καὶ εἰ ἔστιν σοι χρήσιμα, ἐμμενέτω σοι. 23 τέκνα σοί ἐστιν; παίδευσον αὐτὰ καὶ κάμψον ἐκ νεότητος τὸν τράχηλον αὐτῶν. 24 θυγατέρες σοί εἰσιν; πρόσεχε τῷ σώματι αὐτῶν καὶ μὴ ἱλαρώσῃς πρὸς αὐτὰς τὸ πρόσωπόν σου. 25 ἔκδου θυγατέρα, καὶ ἔσῃ τετελεκὼς ἔργον μέγα, καὶ ἀνδρὶ συνετῷ δώρησαι αὐτήν. 26 γυνή σοί ἐστιν κατὰ ψυχήν; μὴ ἐκβάλῃς αὐτήν• καὶ μισουμένῃ μὴ ἐμπιστεύσῃς σεαυτόν.
27 ᾿Εν ὅλῃ καρδίᾳ σου δόξασον τὸν πατέρα σου καὶ μητρὸς ὠδῖνας μὴ ἐπιλάθῃ• 28 μνήσθητι ὅτι δι᾽ αὐτῶν ἐγεννήθης, καὶ τί ἀνταποδώσεις αὐτοῖς καθὼς α
ὐτοὶ σοί; 29 ἐν ὅλῃ ψυχῇ σου εὐλαβοῦ τὸν κύριον καὶ τοὺς ἱερεῖς αὐτοῦ θαύμαζε. 30 ἐν ὅλῃ δυνάμει ἀγάπησον τὸν ποιήσαντά σε καὶ τοὺς λειτουργοὺς αὐτοῦ μὴ ἐγκαταλίπῃς. 31 φοβοῦ τὸν κύριον καὶ δόξασον ἱερέα καὶ δὸς τὴν μερίδα αὐτῷ, καθὼς ἐντέταλταί σοι, ἀπαρχὴν καὶ περὶ πλημμελείας καὶ δόσιν βραχιόνων καὶ θυσίαν ἁγιασμοῦ καὶ ἀπαρχὴν ἁγίων.
32 Καὶ πτωχῷ ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου, ἵνα τελειωθῇ ἡ εὐλογία σου. 33 χάρις δόματος ἔναντι παντὸς ζῶντος, καὶ ἐπὶ νεκρῷ μὴ ἀποκωλύσῃς χάριν. 34 μὴ ὑστέρει ἀπὸ κλαιόντων καὶ μετὰ πενθούντων πένθησον. 35 μὴ ὄκνει ἐπισκέπτεσθαι ἄρρωστον ἄνθρωπον• ἐκ γὰρ τῶν τοιούτων ἀγαπηθήσῃ. 36 ἐν πᾶσι τοῖς λόγοις σου μιμνῄσκου τὰ ἔσχατά σου, καὶ εἰς τὸν αἰῶνα οὐχ ἁμαρτήσεις.
8
Okucîrhonda n’okugerêreza
1 Orhalwisagya omukulu, bulya akanakulagîriza. 2 Orhalwâga mwe n’omugale, bulya ankakuhima kuhonga: omanye oku amasholo gahezize banji, galembya ciru n’omurhima gw’abâmi. 3 Orhajâga kadali mwe na kadegende, kuli kuhira enshâli oku cîko. 4 Orhajiraga obuzâla mwe n’omuntu walezirwe kubî, bulya yêhe anajâcira na bashakulûza b’omuntu. 5 Orhakalihiraga omunya-byâha ocîyunjuzize, kengêra oku rhweshi rhwabîhire. 6 Orhagâyaguzagya omushosi, bulya nîrhu rhwankacîshosihala. 7 Orhacishingiraga okufà kw’owundi, kengêra oku olufu luli lwîrhu rhweshi.

Okw’abakulûkulu
8 Orhagayaguzagya akanwa k’abakulûkulù, kanji-kanji ogaluke omu binwa byâbo, bulya bo bakuyigîriza oyîgirire, omanye n’obulenga abantu bashigamo. 9 Orhakengulaga ebinwa by’abashosi, bulya bo barhanziriyîgira oku babusi bâbo, bo wâyîgirakwo okucirhonda, n’obulenga bw’okushuza nka mugula.
Okucirhonda
10 Orhakolêzagya enshâli z’omunya-byâha, bulya engulumira y’omuliro gwâge yakuyôca. 11 Omanye obukali bw’owundi muntu bwakakuhabisa, gwakanaba murhego gwarhuma walogorha. 12 Orhahaga omuntu okulenzire misî akantu mpu wamuhoza, n’okamuhoza oderhe oku wanahezirwe. 13 Orhayîmangiraga owâlya omwenda gukulenzire buli, okamuyîmangira onacirheganyagye n’okulyûla. 14 Orhajâga lubanja mwe n’omucîranuzi, bulya hano balutwa oku irenge lyâge, ye baluhà. 15 Orhabâlamaga mwe n’ecishungu, bulya akuhêka olunda orhishi: okw’ali kw’anagenda, arhabwirwa: isirhe lyâge lyânakuyîrhira omu mpinga mwe naye. 16 Orhajâga kadali mwe n’omuntu okunira duba, orhanageraga mwe naye aharhabà nyumpa, bulya akômerîre okubulaga omukò. 17 Ihwe lyâwe orhalibwîraga encinganyi, bulyala cirhakamanyibîka ihwe lyâwe. 18 Ecijiro c’okuyôrha ciri mahwe-mahwe, orhacikolaga embere z’ow’embuga, bulyala orhamanyiri bici akakusingira. 19 Orhabohôleraga ngasi yêshi omurhima gwâwe, orhacîkebagwa n’iduba mpu akola wâwe.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 8
1 Μὴ διαμάχου μετὰ ἀνθρώπου δυνάστου, μήποτε ἐμπέσῃς εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ. 2 μὴ ἔριζε μετὰ ἀνθρώπου πλουσίου, μήποτε ἀντιστήσῃ σου τὴν ὁλκήν• πολλοὺς γὰρ ἀπώλεσεν τὸ χρυσίον καὶ καρδίας βασιλέων ἐξέκλινεν. 3 μὴ διαμάχου μετὰ ἀνθρώπου γλωσσώδους καὶ μὴ ἐπιστοιβάσῃς ἐπὶ τὸ πῦρ αὐτοῦ ξύλα. 4 μὴ πρόσπαιζε ἀπαιδεύτῳ, ἵνα μὴ ἀτιμάζωνται οἱ πρόγονοί σου. 5 μὴ ὀνείδιζε ἄνθρωπον ἀποστρέφοντα ἀπὸ ἁμαρτίας• μνήσθητι ὅτι πάντες ἐσμὲν ἐν ἐπιτίμοις. 6 μὴ ἀτιμάσῃς ἄνθρωπον ἐν γήρᾳ αὐτοῦ• καὶ γὰρ ἐξ ἡμῶν γηράσκουσιν. 7 μὴ ἐπίχαιρε ἐπὶ νεκρῷ• μνήσθητι ὅτι πάντες τελευτῶμεν.
8 μὴ παρίδῃς διήγημα σοφῶν καὶ ἐν ταῖς παροιμίαις αὐτῶν ἀναστρέφου• ὅτι παρ᾽ αὐτῶν μαθήσῃ παιδείαν καὶ λειτουργῆσαι μεγιστᾶσιν. 9 μὴ ἀστόχει διηγήματος γερόντων, καὶ γὰρ αὐτοὶ ἔμαθον παρὰ τῶν πατέρων αὐτῶν• ὅτι παρ᾽ αὐτῶν μαθήσῃ σύνεσιν καὶ ἐν καιρῷ χρείας δοῦναι ἀπόκρισιν.
10 μὴ ἔκκαιε ἄνθρακας ἁμαρτωλοῦ, μὴ ἐμπυρισθῇς ἐν πυρὶ φλογὸς αὐτοῦ. 11 μὴ ἐξαναστῇς ἀπὸ προσώπου ὑβριστοῦ, ἵνα μὴ ἐγκαθίσῃ ὡς ἔνεδρον τῷ στόματί σου. 12 μὴ δανείσῃς ἀνθρώπῳ ἰσχυροτέρῳ σου• καὶ ἐὰν δανείσῃς, ὡς ἀπολωλεκὼς γίνου. 13 μὴ ἐγγυήσῃ ὑπὲρ δύναμίν σου• καὶ ἐὰν ἐγγυήσῃ, ὡς ἀποτείσων φρόντιζε. 14 μὴ δικάζου μετὰ κριτοῦ• κατὰ γὰρ τὴν δόξαν αὐτοῦ κρινοῦσιν αὐτῷ. 15 μετὰ τολμηροῦ μὴ πορεύου ἐν ὁδῷ, ἵνα μὴ βαρύνηται κατὰ σοῦ• αὐτὸς γὰρ κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ ποιήσει, καὶ τῇ ἀφροσύνῃ αὐτοῦ συναπολῇ. 16 μετὰ θυμώδους μὴ ποιήσῃς μάχην καὶ μὴ διαπορεύου μετ᾽ αὐτοῦ τὴν ἔρημον• ὅτι ὡς οὐδὲν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ αἷμα, καὶ ὅπου οὐκ ἔστιν βοήθεια, καταβαλεῖ σε. 17 μετὰ μωροῦ μὴ συμβουλεύου• οὐ γὰρ δυνήσεται λόγον στέξαι. 18 ἐνώπιον ἀλλοτρίου μὴ ποιήσῃς κρυπτόν• οὐ γὰρ γινώσκεις τί τέξεται. 19 παντὶ ἀνθρώπῳ μὴ ἔκφαινε σὴν καρδίαν, καὶ μὴ ἀναφερέτω σοι χάριν.
9
Abakazi
1 Orhayagalagwa na mukâwe, orhamuhaga enkengêro z’okukujirira kubî. 2 Orhacîhânaga emw’omukazi, wakanabona yekola okukulire. 3 Orhashimbaga omukazi w’ecishungu, wakanagwa omu mirhego yâgeb. 4 Orhakômeraga omukazi mwîmbiza, wakanagwârhwa omu menge gâge. 5 Orhasingirizagya omunyere, wankanahanirwa haguma nâye. 6 Orhacîhiraga omu nfune z’embaraga, yakanakuyusa ebirugu. 7 Orhasingirizagya hôshi-hôshi omu lugo, orhakômeraga n’enjira zàhômbîre. 8 Omuhya mwinjà, orhahîra okamukonolera amasù, orhanahîraga okasingiriza mukà bene. Banji barhebirwe n’iranga ly’omukazi, amagene gâbo gayaka nka muliro. 9 Oleke amazâla haguma n’omukazi ogwêrhe omu mwâge, omurhima gwâwe gwankanahya n’obwinjà bwâge, obone amagene gamakuhira ecîko.
Oku omuntu ayôrha omu bandi
10 Orhalekaga omwîra wa mîra, omuhyâhya arhamulushe. Omwira muhyâhya, mavu ga cibabe, linda gahole ly’oganywa bwinjà. 11 Orhayagalagwa n’okubêrwa kw’omubî, orhamanyiri obuzinda bwâge. 12 Orhakungaga okubêrwa kw’ababî, kengêra oku barhabule bwahanirwa hano igulu. 13 Oyâkire ogwêrhe obuhashe bw’oukuyirha abantu kulî, ntyo ecôbà c’olufu cakurhengamwo. N’erhi wankamuyêgêra, omulabe bwinjà, omanye akurhenzamwo omûka. Omanye bwinjà oku emirhego ekuzonzire, n’oku elugerêro oli. 14 Okomerane mwe n’omulungu wâwe nk’oku onahashire, onakazidôsa abagula ihano. 15 Olonze okukashambala mweshi n’abantu nkana, n’enshambâlo yâwe eyêrekere irhegeko ly’Ow’Enyanya. 16 Abashinganyanya babè bo bîra mulîra haguma, orhanalimbiraga okurhali kurhînya Nyamuzinda. 17 Bushanja bwa mulenga bukengwa, yêhe muntu okulîre olubaga akwânîne abè mulenga omu binwa. 18 Kishiderha kuyôbohwa ayôbohwa eka, na kadegende arhabonwakwo.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 9
1 Μὴ ζήλου γυναῖκα τοῦ κόλπου σου μηδὲ διδάξῃς ἐπὶ σεαυτὸν παιδείαν πονηράν. 2 μὴ δῷς γυναικὶ τὴν ψυχήν σου ἐπιβῆναι αὐτὴν ἐπὶ τὴν ἰσχύν σου. 3 μὴ ὑπάντα γυναικὶ ἑταιριζομένῃ, μήποτε ἐμπέσῃς εἰς τὰς παγίδας αὐτῆς. 4 μετὰ ψαλλούσης μὴ ἐνδελέχιζε, μήποτε ἁλῷς ἐν τοῖς ἐπιχειρήμασιν αὐτῆς. 5 παρθένον μὴ καταμάνθανε, μήποτε σκανδαλισθῇς ἐν τοῖς ἐπιτιμίοις αὐτῆς. 6 μὴ δῷς πόρναις τὴν ψυχήν σου, ἵνα μὴ ἀπολέσῃς τὴν κληρονομίαν σου. 7 μὴ περιβλέπου ἐν ῥύμαις πόλεως καὶ ἐν ταῖς ἐρήμοις αὐτῆς μὴ πλανῶ. 8 ἀπόστρεψον ὀφθαλμὸν ἀπὸ γυναικὸς εὐμόρφου καὶ μὴ καταμάνθανε κάλλος ἀλλότριον• ἐν κάλλει γυναικὸς πολλοὶ ἐπλανήθησαν, καὶ ἐκ τούτου φιλία ὡς πῦρ ἀνακαίεται. 9 μετὰ ὑπάνδρου γυναικὸς μὴ κάθου τὸ σύνολον καὶ μὴ συμβολοκοπήσῃς μετ᾽ αὐτῆς ἐν οἴνῳ, μήποτε ἐκκλίνῃ ἡ ψυχή σου ἐπ᾽ αὐτὴν καὶ τῷ πνεύματί σου ὀλίσθῃς εἰς ἀπώλειαν. 10 Μὴ ἐγκαταλίπῃς φίλον ἀρχαῖον, ὁ γὰρ πρόσφατος οὐκ ἔστιν ἔφισος αὐτῷ• οἶνος νέος φίλος νέος• ἐὰν παλαιωθῇ, μετ᾽ εὐφροσύνης πίεσαι αὐτόν. 11 μὴ ζηλώσῃς δόξαν ἁμαρτωλοῦ• οὐ γὰρ οἶδας τί ἔσται ἡ καταστροφὴ αὐτοῦ. 12 μὴ εὐδοκήσῃς ἐν εὐδοκίᾳ ἀσεβῶν• μνήσθητι ὅτι ἕως ᾅδου οὐ μὴ δικαιωθῶσιν. 13 μακρὰν ἄπεχε ἀπὸ ἀνθρώπου, ὃς ἔχει ἐξουσίαν τοῦ φονεύειν, καὶ οὐ μὴ ὑποπτεύσῃς φόβον θανάτου• κἂν προσέλθῃς, μὴ πλημμελήσῃς, ἵνα μὴ ἀφέληται τὴν ζωήν σου• ἐπίγνωθι ὅτι ἐν μέσῳ παγίδων διαβαίνεις καὶ ἐπὶ ἐπάλξεων πόλεως περιπατεῖς. 14 κατὰ τὴν ἰσχύν σου στόχασαι τοὺς πλησίον καὶ μετὰ σοφῶν συμβουλεύου. 15 μετὰ συνετῶν ἔστω ὁ διαλογισμός σου καὶ πᾶσα διήγησίς σου ἐν νόμῳ ὑψίστου. 16 ἄνδρες δίκαιοι ἔστωσαν σύνδειπνοί σου, καὶ ἐν φόβῳ κυρίου ἔστω τὸ καύχημά σου. 17 ἐν χειρὶ τεχνιτῶν ἔργον ἐπαινεσθήσεται, καὶ ὁ ἡγούμενος λαοῦ σοφὸς ἐν λόγῳ αὐτοῦ. 18 φοβερὸς ἐν πόλει αὐτοῦ ἀνὴρ γλωσσώδης, καὶ ὁ προπετὴς ἐν λόγῳ αὐτοῦ μισηθήσεται.
10
Abarhegesi
1 Omurhegesi murhimanya kulanga alanga ecihugo omu njira nyinjà, n’obukulu bw’omurhimanya bunarhinde bwinjà. 2 Oku mwâmi ayimire, kw’anashîgwa, n’oku omurhambo ali, kwo n’abantu bâge banahimba. 3 Mwâmi muhwinja, buhanya oku bambali, bukengêre bwa barhegesi buyinamula ecihugo. 4 Nyamuzinda ye nn’oburhegesi bw’igulu, amango abwîne go anagoshôla omurhegesi okwânîne. 5 Okubêrwa kw’omuntu emwa Nyamuzinda kurhenga, ye ha abajira amarhegeko irenge.
Okulwîsa obucîbone
6 Oleke okubîkira owinyu akarhinda ciru ankabiha, oleke okuhingira omujina. 7 Obucîbone bugayisa Nyamuzinda n’omuntu, bombi kandi barhabona oku bulyâlya. 8 Ecihugo cinalye ecâbo oburhegesi, obulyâlya, okuniga n’ensaranga bîrhumire. 9 Cirhuma obudaka n’oluvù bicîbona, n’obwo oku acizîne erhi n’obula mîra bwàbayaga? 10 Endwâla y’omujânyi erhumva bufumu, mwâmi ene, irhondo erhi afîre. 11 Owafire gukola munyama gwa bigûku, nsimba na mivunyu. 12 Okuleka Nyamuzinda, n’okurhenzako Lulema omurhima, yo ntangiriro y’obucîbone. 13 Omurhondêro gw’obucîbone co câha. Bulyala ecâha lyo igwârhiro ly’ohucîbone, n’omwîra waco buhanya alêrha eka. Co carhumire Nyamuzinda amuhà obuhane budârhi, kuhika aha buzinda. 14 Nyamuzinda arhenzize abagale oku ntebe, ahebakwo abatûdu. 15 Nyamuzinda àkûzire olubaga lw’abacîbonyi. n’aha mwâbo ahiraho abîrhôhye. 16 Nyamuzinda ashâbire ebihugo by’amashanja, abishâba kuhika oku ciriba ciri omu idaho. 17 Hali n’amango abimanywire, abishâba lwôshi, abizâza omu igulu birekikengêrwa. 18 Ohucibone burhali bulume, n’obukunizi bw’okuyîrha burhali bw’oku bûko bw’omukazi.
Abantu bakwânîne olukengwa
19 Bûko buhi bukwânîne olukengwa? Bûko bw’omuntu. Bûko buhi bukwânîne olukengwa? Bûko bw’abarhînya Nyamuzinda. Bûko buhi bukwânîne okugaywa? Bûko bw’omuntu. Bûko buhi bukwânîne okugaywa? Bûko bw’abavuna irhegeko. 20 Omurhegesi anakengwe na bene wâbo, n’abarhînya Nyamuzinda banakuzibwe naye. 21 Okurhînya Nyakasane gw’omurhondêro gw’okuzihwa; obucibone n’obuzibu bw’omurhima gw’omurhondêro gw’okugayaguzibwa. 22 Omugale, omurhonyi, nîsi erhi omukenyi, alimbîre okurhînya Nyamuzinda. 23 Kurhakwânîni okugayaguza omukenyi w’obukengêre, kurhashigânîni kandi okuhâ enkola-maligo okukengwa. 24 Omurhegesi, omucirâmuzi bali bakulu, kukwânînc okubakenga, ci ntà mukulu olushire omuntu orhînya Nyamuzinda. 25 Omujà murhimanya anashigwe n’abalengerîre, n’omuntu wayigîrizibwe bwinjà arhacîduduma
Obwîrhôhye n’okuli
26 Omanye wakacîbona bwenge nka oli omu mukolo, omanye wakacîkunga n’obwo oli omu bulagirire. 27 Omuntu wâkola, abè mugale ye mukulu, aha muntu ogenda acîkûnga n’obwo ntyo alâla. 28 Mwâna wâni, ocîkunge n’olugero, olole oli wa lugero lunganaci. 29 Omuntu ocîbîhire yêne, ndi wakamunywêra emizimu? nîsi ndi wankakenga orhakenziri obuzîne bwâge yêne? 30 Omukenyi akengêrwa murhima gwâge, n’omugale bamukengêre ebirugu byâge. 31 Mukenge omu bukenyi, hano agala lyohe kurhi? Mugaywa omu bugale, lyohe hano akena kurhi?
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 10
1 Κριτὴς σοφὸς παιδεύσει τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ ἡγεμονία συνετοῦ τεταγμένη ἔσται. 2 κατὰ τὸν κριτὴν τοῦ λαοῦ οὕτως καὶ οἱ λειτουργοὶ αὐτοῦ, καὶ κατὰ τὸν ἡγούμενον τῆς πόλεως πάντες οἱ κατοικοῦντες αὐτήν. 3 βασιλεὺς ἀπαίδευτος ἀπολεῖ τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ πόλις οἰκισθήσεται ἐν συνέσει δυναστῶν. 4 ἐν χειρὶ κυρίου ἡ ἐξουσία τῆς γῆς, καὶ τὸν χρήσιμον ἐγερεῖ εἰς καιρὸν ἐπ᾽ αὐτῆς. 5 ἐν χειρὶ κυρίου εὐοδία ἀνδρός, καὶ προσώπῳ γραμματέως ἐπιθήσει δόξαν αὐτοῦ. 6 ᾿Επὶ παντὶ ἀδικήματι μὴ μηνιάσῃς τῷ πλησίον καὶ μὴ πρᾶσσε μηδὲν ἐν ἔργοις ὕβρεως. 7 μισητὴ ἔναντι κυρίου καὶ ἀνθρώπων ὑπερηφανία, καὶ ἐξ ἀμφοτέρων πλημμελὴς ἡ ἀδικία. 8 βασιλεία ἀπὸ ἔθνους εἰς ἔθνος μετάγεται διὰ ἀδικίας καὶ ὕβρεις καὶ χρήματα. 9 τί ὑπερηφανεύεται γῆ καὶ σποδός; ὅτι ἐν ζωῇ ἔρριψα τὰ ἐνδόσθια αὐτοῦ. 10 μακρὸν ἀρρώστημα, σκώπτει ἰατρός• καὶ βασιλεὺς σήμερον, καὶ αὔριον τελευτήσει. 11 ἐν γὰρ τῷ ἀποθανεῖν ἄνθρωπον κληρονομήσει ἑρπετὰ καὶ θηρία καὶ σκώληκας. 12 ᾿Αρχὴ ὑπερηφανίας ἀνθρώπου ἀφίστασθαι ἀπὸ κυρίου, καὶ ἀπὸ τοῦ ποιήσαντος αὐτὸν ἀπέστη ἡ καρδία αὐτοῦ. 13 ὅτι ἀρχὴ ὑπερηφανίας ἁμαρτία, καὶ ὁ κρατῶν αὐτῆς ἐξομβρήσει βδέλυγμα• διὰ τοῦτο παρεδόξασεν κύριος τὰς ἐπαγωγὰς καὶ κατέστρεψεν εἰς τέλος αὐτούς. 14 θρόνους ἀρχόντων καθεῖλεν ὁ κύριος καὶ ἐκάθισεν πραεῖς ἀντ᾽ αὐτῶν• 15 ῥίζας ἐθνῶν ἐξέτιλεν ὁ κύριος καὶ ἐφύτευσεν ταπεινοὺς ἀντ᾽ αὐτῶν• 16 χώρας ἐθνῶν κατέστρεψεν ὁ κύριος καὶ ἀπώλεσεν αὐτὰς ἕως θεμελίων γῆς• 17 ἐξῆρεν ἐξ αὐτῶν καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς καὶ κατέπαυσεν ἀπὸ γῆς τὸ μνημόσυνον αὐτῶν. 18 οὐκ ἔκτισται ἀνθρώποις ὑπερηφανία οὐδὲ ὀργὴ θυμοῦ γεννήμασιν γυναικῶν. 19 Σπέρμα ἔντιμον ποῖον; σπέρμα ἀνθρώπου. σπέρμα ἔντιμον ποῖον; οἱ φοβούμενοι τὸν κύριον. σπέρμα ἄτιμον ποῖον; σπέρμα ἀνθρώπου. σπέρμα ἄτιμον ποῖον; οἱ παραβαίνοντες ἐντολάς. 20 ἐν μέσῳ ἀδελφῶν ὁ ἡγούμενος αὐτῶν ἔντιμος, καὶ οἱ φοβούμενοι κύριον ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ. 21 22 πλούσιος καὶ ἔνδοξος καὶ πτωχός, τὸ καύχημα αὐτῶν φόβος κυρίου. 23 οὐ δίκαιον ἀτιμάσαι πτωχὸν συνετόν, καὶ οὐ καθήκει δοξάσαι ἄνδρα ἁμαρτωλόν. 24 μεγιστὰν καὶ κριτὴς καὶ δυνάστης δοξασθήσεται, καὶ οὐκ ἔστιν αὐτῶν τις μείζων τοῦ φοβουμένου τὸν κύριον. 25 οἰκέτῃ σοφῷ ἐλεύθεροι λειτουργήσουσιν, καὶ ἀνὴρ ἐπιστήμων οὐ γογγύσει. 26 Μὴ σοφίζου ποιῆσαι τὸ ἔργον σου καὶ μὴ δοξάζου ἐν καιρῷ στενοχωρίας σου. 27 κρείσσων ἐργαζόμενος καὶ περισσεύων ἐν πᾶσιν ἢ περιπατῶν δοξαζόμενος καὶ ἀπορῶν ἄρτων. 28 τέκνον, ἐν πραΰτητι δόξασον τὴν ψυχήν σου καὶ δὸς αὐτῇ τιμὴν κατὰ τὴν ἀξίαν αὐτῆς. 29 τὸν ἁμαρτάνοντα εἰς τὴν ψυχὴν αὐτοῦ τίς δικαιώσει; καὶ τίς δοξάσει τὸν ἀτιμάζοντα τὴν ζωὴν αὐτοῦ; 30 πτωχὸς δοξάζεται δι᾽ ἐπιστήμην αὐτοῦ, καὶ πλούσιος δοξάζεται διὰ τὸν πλοῦτον αὐτοῦ. 31 ὁ δεδοξασμένος ἐν πτωχείᾳ, καὶ ἐν πλούτῳ ποσαχῶς; καὶ ὁ ἄδοξος ἐν πλούτῳ, καὶ ἐν πτωχείᾳ ποσαχῶς;
11
Embuga: galangala erhi na malunde
1 Omukenyi nk’ali murhimanya, irhwe ayînamula, n’ekarhî k’abakulu abwârhala. 2 Orhakùngiraga omuntu mubî obulî, orhanagayiraga omuntu amagala manyi. 3 Olujuci lubà lunyi omu bibalala ci ebi lujira birhahimwa bununu. 4 Orhalimbiraga emyambalo yâwe, orhacîbonaga bamakukùnga: bulya emikolo ya Nyamuzinda erhahimwa bwinjà, ci kwône eri mifulike omu masù g’abantu. 5 Kanji abâmi barhenzibwe oku ntebe, n’ecigolo cayambala ishungwè lyâbo. 6 Kanji baciri-misi bayandazibwe burhaba, na bannahano bakulu bashuba bashizi.
Okugerêreza n’okuyisha bunyi-bunyi
7 Orhaganyagya embere orhangule bwinjà, gerêreza burhanzi, obuliganya. 8 Orhashuzagya orhanaciyumva, orhatwîraga owinyu omu binwa. 9 Orhakalihiraga olubanja lurhakuyêrekîri. orhajâga omu ntambala y’Abanya-byâha. 10 Mwâna wâni, oleke okuhambalikanya emmanja, zikalugirira orhazifume, ciru wankalibirha, orhashegûke, n’okuyâka kurhakufumye. 11 Abacîkanangula ho bali: barhame, balibirhe, ci oku balibisire, kwo n’emunda bajà yabayâka.
Okulangâlira Nyamuzinda
12 Hali abazamba bahûna oburhabâle: bakenyi ba birugu ci bakenyi bagale, Nyamuzinda kurhonya abarhonya, anabayînamule omu buligo bwâbo. 13 Nyamuzinda anarhume bashubiyînamula amalanga, abandi hasômerwe obwo. 14 Aminja n’amabî, akalamo n’olufu, obukenyi n’obugale byôshi emwa Nyamuzinda birhenga. 15 Obushinganyanya. obwenge n’okumanya irhegeko rhubihâbwa na Nyakasane, obuzigire n’ebijiro binjà byôshi emwâge birhenga, 16 isirhe n’obumînya byalemeragwa Abanya-byâha, banyankola-maligo, obuhanya buli bwâbo. 17 Enshôkano za Nyamuzinda zishohôlwa n’abamukunda, n’oburhonyi bwâge bubalusize ensiku zôshi. 18 Hali abantu bagala erhi kubîkirira okujinika kurhumire, lolaga oluhembo lwâboc: 19 Olusiku baderha, erhi: «Nakarhamukaga, birhali binyi ebi, nâlamira aha», barhamanyiri nsiku inga zisigîre: bàbisiga, bafe, abandi babirye. 20 Mwâna wâni, ocisêgereze oku mukolo gwâwe, okazigushîbirira, olinde oshosihaliramwo. 21 Orhayâgalagwa n’emikolo y’omunya-byâha, ocîkubagire Nyamuzinda, osêre oku mukolo gwâwe. Bulya kuli kulembu emwa Nyamuzinda, okugaza omukenyi bunobuno, mwa kano kanya. 22 Omugisho gwa Nyamuzinda lwo luhembo lw’omuntu omurhînya, kano kanya, omugisho gwa Nyamuzinda gwamanajako obwâso. 23 Orhaderhaga, erhi: «Bici ndagirirekwo? kurhenga ene, ebyâni biri binganaci bulya?» 24 Orhaderhaga, erhi: «Ka ntakola mugale, kurhi naciba?» 25 Olusiku lw’iragi omuntu arhakengêra amalibuko, n’olusiku lw’obuhanya, omuntu anayibagire iragi. 26 Kwo kuderha oku, emwa Nyamuzinda, kuli kulembu, olusiku lw’okufù, anahembe ngasi muntu nk’oku ebijiro byâge binali. 27 Hisanzi hitya hya malibuko hinayibagize obwîgusi, n’omu kanya kazinda k’omuntu mwo emikolo yâge ebonekera. 28 Orhakùngaga iragi ly’owundi anacizine, bulya omuntu amanyirwa aha buzinda bwâged.
Okucîlanga oku mubî
29 Enyumpa yâwe erhabaga ishubûkiro lya ngasi yêshi, bulya amenge g’omubî gali manji. 30 Kula bagwârha enkwâle, bayihira omu irhonga, kwo guli omurhima gw’omucîbonyi, ye mujishamba walinda oku wafa. 31 Omunywcsi anahindule chinja hihi, n’ehinja hirhabula ishembo emund’ali. 32 Isasi ly’omuliro linayâse ecibêye, omubî anaîbundike àkol’alingihuma omukò. 33 Omanye omubî bulya ye kabindi-afunikira-obubî, omanye akuhirakwo akafinjo. 34 Ow’embuga omuhire aha mwâwe, kuyôkêra ohayôkire, wabona oku akukoza oku ba-aha-mwâwe.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 11
1 σοφία ταπεινοῦ ἀνυψώσει κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐν μέσῳ μεγιστάνων καθίσει αὐτόν. 2 Μὴ αἰνέσῃς ἄνδρα ἐν κάλλει αὐτοῦ καὶ μὴ βδελύξῃ ἄνθρωπον ἐν ὁράσει αὐτοῦ. 3 μικρὰ ἐν πετεινοῖς μέλισσα, καὶ ἀρχὴ γλυκασμάτων ὁ καρπὸς αὐτῆς. 4 ἐν περιβολῇ ἱματίων μὴ καυχήσῃ καὶ ἐν ἡμέρᾳ δόξης μὴ ἐπαίρου• ὅτι θαυμαστὰ τὰ ἔργα κυρίου, καὶ κρυπτὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ ἀνθρώποις. 5 πολλοὶ τύραννοι ἐκάθισαν ἐπὶ ἐδάφους, ὁ δὲ ἀνυπονόητος ἐφόρεσεν διάδημα. 6 πολλοὶ δυνάσται ἠτιμάσθησαν σφόδρα, καὶ ἔνδοξοι παρεδόθησαν εἰς χεῖρας ἑτέρων.
7 Πρὶν ἐξετάσῃς, μὴ μέμψῃ• νόησον πρῶτον καὶ τότε ἐπιτίμα. 8 πρὶν ἢ ἀκοῦσαι μὴ ἀποκρίνου καὶ ἐν μέσῳ λόγων μὴ παρεμβάλλου. 9 περὶ πράγματος, οὗ οὐκ ἔστιν σοι χρεία, μὴ ἔριζε καὶ ἐν κρίσει ἁμαρτωλῶν μὴ συνέδρευε. 10 Τέκνον, μὴ περὶ πολλὰ ἔστωσαν αἱ πράξεις σου• ἐὰν πληθύνῃς, οὐκ ἀθῳωθήσῃ• καὶ ἐὰν διώκῃς, οὐ μὴ καταλάβῃς• καὶ οὐ μὴ ἐκφύγῃς διαδράς. 11 ἔστιν κοπιῶν καὶ πονῶν καὶ σπεύδων, καὶ τόσῳ μᾶλλον ὑστερεῖται.
12 ἔστιν νωθρὸς προσδεόμενος ἀντιλήμψεως, ὑστερῶν ἰσχύι καὶ πτωχείᾳ περισσεύει• καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ κυρίου ἐπέβλεψαν αὐτῷ εἰς ἀγαθά, καὶ ἀνώρθωσεν αὐτὸν ἐκ ταπεινώσεως αὐτοῦ 13 καὶ ἀνύψωσεν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ ἀπεθαύμασαν ἐπ᾽ αὐτῷ πολλοί. 14 ἀγαθὰ καὶ κακά, ζωὴ καὶ θάνατος, πτωχεία καὶ πλοῦτος παρὰ κυρίου ἐστίν. 15 16 17 δόσις κυρίου παραμένει εὐσεβέσιν, καὶ ἡ εὐδοκία αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα εὐοδωθήσεται. 18 ἔστιν πλουτῶν ἀπὸ προσοχῆς καὶ σφιγγίας αὐτοῦ, καὶ αὕτη ἡ μερὶς τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ• 19 ἐν τῷ εἰπεῖν αὐτόν Εὗρον ἀνάπαυσιν καὶ νῦν φάγομαι ἐκ τῶν ἀγαθῶν μου, καὶ οὐκ οἶδεν τίς καιρὸς παρελεύσεται καὶ καταλείψει αὐτὰ ἑτέροις καὶ ἀποθανεῖται. 20 Στῆθι ἐν διαθήκῃ σου καὶ ὁμίλει ἐν αὐτῇ καὶ ἐν τῷ ἔργῳ σου παλαιώθητι.
21 μὴ θαύμαζε ἐν ἔργοις ἁμαρτωλοῦ, πίστευε δὲ κυρίῳ καὶ ἔμμενε τῷ πόνῳ σου• ὅτι κοῦφον ἐν ὀφθαλμοῖς κυρίου διὰ τάχους ἐξάπινα πλουτίσαι πένητα. 22 εὐλογία κυρίου ἐν μισθῷ εὐσεβοῦς, καὶ ἐν ὥρᾳ ταχινῇ ἀναθάλλει εὐλογίαν αὐτοῦ. 23 μὴ εἴπῃς Τίς ἐστίν μου χρεία, καὶ τίνα ἀπὸ τοῦ νῦν ἔσται μου τὰ ἀγαθά; 24 μὴ εἴπῃς Αὐτάρκη μοί ἐστιν, καὶ τί ἀπὸ τοῦ νῦν κακωθήσομαι; 25 ἐν ἡμέρᾳ ἀγαθῶν ἀμνησία κακῶν, καὶ ἐν ἡμέρᾳ κακῶν οὐ μνησθήσεται ἀγαθῶν• 26 ὅτι κοῦφον ἔναντι κυρίου ἐν ἡμέρᾳ τελευτῆς ἀποδοῦναι ἀνθρώπῳ κατὰ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ. 27 κάκωσις ὥρας ἐπιλησμονὴν ποιεῖ τρυφῆς, καὶ ἐν συντελείᾳ ἀνθρώπου ἀποκάλυψις ἔργων αὐτοῦ. 28 πρὸ τελευτῆς μὴ μακάριζε μηδένα, καὶ ἐν τέκνοις αὐτοῦ γνωσθήσεται ἀνήρ.
29 Μὴ πάντα ἄνθρωπον εἴσαγε εἰς τὸν οἶκόν σου• πολλὰ γὰρ τὰ ἔνεδρα τοῦ δολίου. 30 πέρδιξ θηρευτὴς ἐν καρτάλλῳ, οὕτως καρδία ὑπερηφάνου, καὶ ὡς ὁ κατάσκοπος ἐπιβλέπει πτῶσιν• 31 τὰ γὰρ ἀγαθὰ εἰς κακὰ μεταστρέφων ἐνεδρεύει καὶ ἐν τοῖς αἱρετοῖς ἐπιθήσει μῶμον. 32 ἀπὸ σπινθῆρος πυρὸς πληθύνεται ἀνθρακιά, καὶ ἄνθρωπος ἁμαρτωλὸς εἰς αἷμα ἐνεδρεύει. 33 πρόσεχε ἀπὸ κακούργου, πονηρὰ γὰρ τεκταίνει, μήποτε μῶμον εἰς τὸν αἰῶνα δῷ σοι. 34 ἐνοίκισον ἀλλότριον, καὶ διαστρέψει σε ἐν ταραχαῖς καὶ ἀπαλλοτριώσει σε τῶν ἰδίων σου.
12
Aminja
1 Okajira aminja, omanye na ndi ogajirire, galeke okuhera busha. 2 Aminja. ogajirire omuntu orhînya Nyamuzinda, bulya akugalulirago, yêne erhi Nyamuzinda. 3 Orhajiriraga entagoyôla omu bubî aminja, n’omuntu orhakwîrirwa okujira ehy’obuzigire. 4 Ohè omuntu ozigira Nyamuzinda, oleke enkola-maligo, orhayirhabâlaga. 5 Aminja ogajirire omwîrhôhye, oleke cîbone ojacira Nyamuzinda. Omuyime ciru ebi alya, orhamuhâga, ankanakulenga misî; bulya omunkwa gwâge mabî kabiri, oku minjà gôshi wamujirire. 6 Ciru Nyamuzinda naye arhabona oku banya-byâha, ababî kuhana abahàna. 7 Ohè omuntu mwinjà, oleke omubî.
Abîra n’abarhali bo
8 Amango oli mugale, kuli kuzibu okumanya omwîra w’okuli, ci linda okene, omushombanyi arhacifulike. 9 Amango omuntu ali omu iragi, abashombanyi bâge banadikîrire, hano ajâkwo obuhanya, ciru n’omwîra anamuyâke. 10 Orhacîkubagiraga omushombanyi, kul’ecûma cijâkwo engisha, kwo n’obubî bwâge buli, 11 Ciru akacirhôhya akanayisha abunda-bunda, omanye orhacîkubagiragaye. Omuyôrhekwo kula bakombeza ecilolero, kengêra oku engisha zâge zirhayimangirhenge. 12 Orhamuhiraga hôfi nâwe, bulya anakurhenzaho, ahaje. Orhamubwarhazagya ekulyo kwâwe, bulya anakunyaga entebe, obone buzinda ly’okola wayumva ebinwa byâni, ocîyunjuze obwo, aka kanwa okakengêre. 13 Mbwîra ndi wakabêra omugwasi w’enjoka lukogo nka yamamuluma, erhi ndi wankalubêra abajà balwîsa ebiryanyi? 14 Kwo biri ntyo oku muntu oyinjibana omubî, n’oshangîra obubî bwâge. 15 Amango ociyimanzire buzibu, arhankacîyêrekana, oleke obè nka warherera obone oku akujira. 16 Omumînya anajire ebinwa by’olubohôlolo, ci emurhima gwâge bulyo bwa kukukwêba omu nyenga adwîrhe alonza. Omubisha anarhoze emirenge, ci amango ahashire, arhashukira. 17 Amango olikwo obuhanya, onamubone ye murhanzi, omanye mpu kurhabâla ali, n’obwo kuholêreza. 18 Anadunde irhwe, akome na kagasha, ci arhahundmula binwa, n’obusù bwâge nzinzibalè.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 12
1 ᾿Εὰν εὖ ποιῇς, γνῶθι τίνι ποιεῖς, καὶ ἔσται χάρις τοῖς ἀγαθοῖς σου. 2 εὖ ποίησον εὐσεβεῖ, καὶ εὑρήσεις ἀνταπόδομα, καὶ εἰ μὴ παρ᾽ αὐτοῦ, ἀλλὰ παρὰ τοῦ ὑψίστου. 3 οὐκ ἔσται ἀγαθὰ τῷ ἐνδελεχίζοντι εἰς κακὰ καὶ τῷ ἐλεημοσύνην μὴ χαριζομένῳ. 4 δὸς τῷ εὐσεβεῖ καὶ μὴ ἀντιλάβῃ τοῦ ἁμαρτωλοῦ. 5 εὖ ποίησον ταπεινῷ καὶ μὴ δῷς ἀσεβεῖ• ἐμπόδισον τοὺς ἄρτους αὐτοῦ καὶ μὴ δῷς αὐτῷ, ἵνα μὴ ἐν αὐτοῖς σε δυναστεύσῃ• διπλάσια γὰρ κακὰ εὑρήσεις ἐν πᾶσιν ἀγαθοῖς, οἷς ἂν ποιήσῃς αὐτῷ. 6 ὅτι καὶ ὁ ὕψιστος ἐμίσησεν ἁμαρτωλοὺς καὶ τοῖς ἀσεβέσιν ἀποδώσει ἐκδίκησιν. 7 δὸς τῷ ἀγαθῷ καὶ μὴ ἀντιλάβῃ τοῦ ἁμαρτωλοῦ. 8 Οὐκ ἐκδικηθήσεται ἐν ἀγαθοῖς ὁ φίλος, καὶ οὐ κρυβήσεται ἐν κακοῖς ὁ ἐχθρός. 9 ἐν ἀγαθοῖς ἀνδρὸς οἱ ἐχθροὶ αὐτοῦ ἐν λύπῃ, καὶ ἐν τοῖς κακοῖς αὐτοῦ καὶ ὁ φίλος διαχωρισθήσεται. 10 μὴ πιστεύσῃς τῷ ἐχθρῷ σου εἰς τὸν αἰῶνα• ὡς γὰρ ὁ χαλκὸς ἰοῦται, οὕτως ἡ πονηρία αὐτοῦ• 11 καὶ ἐὰν ταπεινωθῇ καὶ πορεύηται συγκεκυφώς, ἐπίστησον τὴν ψυχήν σου καὶ φύλαξαι ἀπ᾽ αὐτοῦ καὶ ἔσῃ αὐτῷ ὡς ἐκμεμαχὼς ἔσοπτρον καὶ γνώσῃ ὅτι οὐκ εἰς τέλος κατίωσεν. 12 μὴ στήσῃς αὐτὸν παρὰ σεαυτῷ, μὴ ἀνατρέψας σε στῇ ἐπὶ τὸν τόπον σου• μὴ καθίσῃς αὐτὸν ἐκ δεξιῶν σου, μήποτε ζητήσῃ τὴν καθέδραν σου καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων ἐπιγνώσῃ τοὺς λόγους μου καὶ ἐπὶ τῶν ῥημάτων μου κατανυγήσῃ. 13 τίς ἐλεήσει ἐπαοιδὸν ὀφιόδηκτον καὶ πάντας τοὺς προσάγοντας θηρίοις; 14 οὕτως τὸν προσπορευόμενον ἀνδρὶ ἁμαρτωλῷ καὶ συμφυρόμενον ἐν ταῖς ἁμαρτίαις αὐτοῦ. 15 ὥραν μετὰ σοῦ διαμενεῖ, καὶ ἐὰν ἐκκλίνῃς, οὐ μὴ καρτερήσῃ. 16 καὶ ἐν τοῖς χείλεσιν αὐτοῦ γλυκανεῖ ὁ ἐχθρὸς καὶ ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ βουλεύσεται ἀνατρέψαι σε εἰς βόθρον• ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ δακρύσει ὁ ἐχθρός, καὶ ἐὰν εὕρῃ καιρόν, οὐκ ἐμπλησθήσεται ἀφ᾽ αἵματος. 17 κακὰ ἐὰν ὑπαντήσῃ σοι, εὑρήσεις αὐτὸν πρότερον ἐκεῖ σου, καὶ ὡς βοηθῶν ὑποσχάσει πτέρναν σου• 18 τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ κινήσει καὶ ἐπικροτήσει ταῖς χερσὶν αὐτοῦ καὶ πολλὰ διαψιθυρίσει καὶ ἀλλοιώσει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ.
13
Okujà haguma n’abinyu
1 Omuntu akahuma oku bulembo, bunamunanîrekwo, bumuzinze, n’okômera omucîbonyi anamushushe. 2 Orhabarhulaga omuzigo orhagale, orhayinjibanaga omuzibu n’omugale kulusha we. Cici cankarhuma wahira enyungu y’ibumba haguma n’ey’ecûma? n’obwo erhi zankahukulana, ey’ibumba yanabereka? 3 Omugale anahe amanyagana abulinalîmbirana, omukenyi ananyagwe ehyâge, abulihisengera. 4 Omugale amango omukwânîne anakukolêse. n’amango wamanyihya obushiru anakujandike, 5 amango ocigwêrhe ehyâwe, buciri bwîra, ci erhi analinzire, buzira nshonyi, mpu akunyagehyo. 6 Amango alagirire oku burhabâle bwâwe, anakurhonye, akuyêreke amasheka, olangâlire, akubwîre ebinwa binjà, mpu: «bici olagîrîrekwo?» 7 Kurhâhanga arhakubonêsa nshonyi hano akol’agaba, ciru anakunyâge kabiri-kasharhu, na buzinda akuhè ebinioko. Hano akulangira, akuyâke, adunde irhwe acîzongere. 8 Omanye orharhebagwa, balekikubonêsa nshonyi erhi buhwinja bwâwe burhuma. 9 Okabona omugale akuhamagala, onabe nk’orhumvîrhi, wabona oku akuyimbîrira. 10 Orhacîhunikaga bulya banakugalula nyuma, kandi orhabêraga kuli bwenêne bulya banakuyibàgira. 11 Orhakômeraga omugale, omanye ebinwa byâge binji-binji. Orhayêmêre ebinwa byâge binji-binji byo biri bya murhego, oku ali mpu ashagalusire, n’obwo alikwo akuyenja. 12 Omanye omurhûnzi w’ebinwa, arhakushurhîsa, akushwêkêse. 13 Omanye-omanye, bulya obuhanya bukulusize omu njira. 14 Erhi wankayumva okwo amango ol’iro, onazûke; omu kalamo kâwe kôshi, ozigire Nyakasane onamuyakûze akuciza.
Omugale n’omukenyi
15 Ngasi cintu cizîne côshi cisîma ecâbo, na ngasi muntu kwo n’okwo. 16 Ensimba erhahambarha erhali ya bûko bwâyo, n’omuntu naye wâbomuntu ayinjibana. 17 K’onabwîne oku eciryanyi cakayumvanya n’omwâna-buzi? omuntu mubî n’orhînya Nyamuzinda, nabo kwo na kuguma. 18 K’onabwîne oku omurhûla gwankaba ekarhî ka mpunga n’akabwa? kwo-na-kuguma ntà murhûla ekarhî k’omugale n’omukenyi. 19 Ensimha nto byo biryo by’entale emuzirhu, ntyo, abakenyi yo minyama y’abagale. 20 Emw’omucîbonyi obwîrhôhye kuli kushûbuka, ntyo, omugale naye arhabona oku mukenyi. 21 Omugale abè nk’asarhala kwône, abîra hage banamugwarhirire, ow’obuligo akahirima, ciru n’abîra bâge banamusige. 22 Omugale àkasarhala, banamugwarhirire banji, akaderha ebirhali byo, banakongôrheze. Ow’obuligo akasârhala, banamulongôze, na ciru akaderha ebinwa binjà, barhabihiramwo izù. 23 Omugale akabumbula akanwa, bôshi banahwekêre, n’akanwa kâge kamanyikane hôshi-hôshi. Omukenyi akabumbula akanwa, banaderhe, mpu: «hya ngahi ehi?». Akasârhala banamususunike oku idaho. 24 Obugale buli bwinjà nka burhalikwo câha, omu iderha ly’enkola-maligo obukenyi buli bubî. 25 Murhima guhà omuntu iranga, gulijire linjà erhi libî. 26 Omurhima mwinjà bwo na busù bwinjà, okusinga emigani gubà mukolomuzibu.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 13
1 ῾Ο ἁπτόμενος πίσσης μολυνθήσεται, καὶ ὁ κοινωνῶν ὑπερηφάνῳ ὁμοιωθήσεται αὐτῷ. 2 βάρος ὑπὲρ σὲ μὴ ἄρῃς καὶ ἰσχυροτέρῳ σου καὶ πλουσιωτέρῳ μὴ κοινώνει. τί κοινωνήσει χύτρα πρὸς λέβητα; αὕτη προσκρούσει, καὶ αὕτη συντριβήσεται. 3 πλούσιος ἠδίκησεν, καὶ αὐτὸς προσενεβριμήσατο• πτωχὸς ἠδίκηται, καὶ αὐτὸς προσδεηθήσεται. 4 ἐὰν χρησιμεύσῃς, ἐργᾶται ἐν σοί• καὶ ἐὰν ὑστερήσῃς, καταλείψει σε. 5 ἐὰν ἔχῃς, συμβιώσεταί σοι καὶ ἀποκενώσει σε, καὶ αὐτὸς οὐ πονέσει. 6 χρείαν ἔσχηκέν σου, καὶ ἀποπλανήσει σε καὶ προσγελάσεταί σοι καὶ δώσει σοι ἐλπίδα• λαλήσει σοι καλὰ καὶ ἐρεῖ Τίς ἡ χρεία σου; 7 καὶ αἰσχυνεῖ σε ἐν τοῖς βρώμασιν αὐτοῦ, ἕως οὗ ἀποκενώσῃ σε δὶς ἢ τρίς, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων καταμωκήσεταί σου• μετὰ ταῦτα ὄψεταί σε καὶ καταλείψει σε καὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ κινήσει ἐπὶ σοί. 8 πρόσεχε μὴ ἀποπλανηθῇς καὶ μὴ ταπεινωθῇς ἐν ἀφροσύνῃ σου. 9 Προσκαλεσαμένου σε δυνάστου ὑποχωρῶν γίνου, καὶ τόσῳ μᾶλλόν σε προσκαλέσεται• 10 μὴ ἔμπιπτε, μὴ ἀπωσθῇς, καὶ μὴ μακρὰν ἀφίστω, ἵνα μὴ ἐπιλησθῇς. 11 μὴ ἔπεχε ἰσηγορεῖσθαι μετ᾽ αὐτοῦ καὶ μὴ πίστευε τοῖς πλείοσιν λόγοις αὐτοῦ• ἐκ πολλῆς γὰρ λαλιᾶς πειράσει σε καὶ ὡς προσγελῶν ἐξετάσει σε. 12 ἀνελεήμων ὁ μὴ συντηρῶν λόγους καὶ οὐ μὴ φείσηται περὶ κακώσεως καὶ δεσμῶν. 13 συντήρησον καὶ πρόσεχε σφοδρῶς, ὅτι μετὰ τῆς πτώσεώς σου περιπατεῖς. 14
15 Πᾶν ζῷον ἀγαπᾷ τὸ ὅμοιον αὐτῷ καὶ πᾶς ἄνθρωπος τὸν πλησίον αὐτοῦ• 16 πᾶσα σὰρξ κατὰ γένος συνάγεται, καὶ τῷ ὁμοίῳ αὐτοῦ προσκολληθήσεται ἀνήρ. 17 τί κοινωνήσει λύκος ἀμνῷ; οὕτως ἁμαρτωλὸς πρὸς εὐσεβῆ. 18 τίς εἰρήνη ὑαίνῃ πρὸς κύνα; καὶ τίς εἰρήνη πλουσίῳ πρὸς πένητα; 19 κυνήγια λεόντων ὄναγροι ἐν ἐρήμῳ• οὕτως νομαὶ πλουσίων πτωχοί. 20 βδέλυγμα ὑπερηφάνῳ ταπεινότης• οὕτως βδέλυγμα πλουσίῳ πτωχός. 21 πλούσιος σαλευόμενος στηρίζεται ὑπὸ φίλων, ταπεινὸς δὲ πεσὼν προσαπωθεῖται ὑπὸ φίλων. 22 πλουσίου σφαλέντος πολλοὶ ἀντιλήμπτορες• ἐλάλησεν ἀπόρρητα, καὶ ἐδικαίωσαν αὐτόν. ταπεινὸς ἔσφαλεν, καὶ προσεπετίμησαν αὐτῷ• ἐφθέγξατο σύνεσιν, καὶ οὐκ ἐδόθη αὐτῷ τόπος. 23 πλούσιος ἐλάλησεν, καὶ πάντες ἐσίγησαν καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ ἀνύψωσαν ἕως τῶν νεφελῶν. πτωχὸς ἐλάλησεν καὶ εἶπαν Τίς οὗτος; κἂν προσκόψῃ, προσανατρέψουσιν αὐτόν. 24 ἀγαθὸς ὁ πλοῦτος, ᾧ μή ἐστιν ἁμαρτία, καὶ πονηρὰ ἡ πτωχεία ἐν στόματι ἀσεβοῦς. 25 Καρδία ἀνθρώπου ἀλλοιοῖ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ, ἐάν τε εἰς ἀγαθὰ ἐάν τε εἰς κακά. 26 ἴχνος καρδίας ἐν ἀγαθοῖς πρόσωπον ἱλαρόν, καὶ εὕρεσις παραβολῶν διαλογισμοὶ μετὰ κόπων.
14
lragi ly’okuli
1 Iragi ly’omuntu orhasagijira ecâha omu nderho, n’orhayumva omurhima gw’ebyâha byâge gwamulya. 2 Iragi lyâge omuntu orhacîtumuzizi cici, omuntu orharhiba murhima.
Okuyâgalwa n’obujinisi
3 Obugale burhakwânana nshahu, n’oku muntu w’amagene, ebirugu binji birigi bya cici? 4 Ohaka n’ishali lyamuyîrha, bandi ahakira, ebyâge byalîbwa n’abandi. 5 Owaciyîrha yêne, ndi akaciza? owayôboha ciru okuhuma oku byâge. 6 Ntà mwîsi mubî kulusha ocîyîrha yêne, lwo luhembo lw’okumînya kwâge. 7 Okujira aminja kwâge kunabe nka kuhugwa, buzinda anayêrekane obumînya bwâge. 8 Ali mumînya omuntu w’amasù g’oluhubo, kukengula akengula n’okugayaguza abandi. 9 Omuyâgalwa arhasîma ehi agwêrhe, amagene kuyumya gayumya omurhima. 10 Omujinisi arhalîka bulye, n’amêza gâge cizombo. 11 Mwâna wâni, nk’ogwêrhe onalye, orhûle na Nyamuzinda entûlo ahûnyire. 12 Orhayibagiraga oku olufu omu njira luli, n’oku omulâli gw’ab’ekuzimu ntâye osagikubwirago. 13 Ojirire abîra bawe aminja oku orhacifa, ohâne nk’oku onahashire. 14 Orhalahiraga iragi lya buno, orhanenaga ehinja omurhima gucîfinjire. 15 Kâli obugale bwâwe bandi wabusigire? n’ebirugu byâwe kâli iragi lyâbigaba? 16 Ohûne, onahâbwe. osîme, arhali ekuzimu yo balongeza obusîme. 17 Ngasi mubiri kwo gukoya nka bwikunje, okufà liri irhegeko ly’ensiku n’amango. 18 Kul’obona orhwâsi rhw’omurhi gujagalîre, rhurhaliholoka rhurhalishoga, kwo n’amaburhwa g’omubiri, n’omu gali, oku baguma bafà abandi bâburhwa. 19 Ngasi bushanja bukoya kuhwa bunahwa, na nnabwo bombi bagendanwa.
Iragi ly’omuntu murhimanya
20 Iragi lyâge omuntu okengêra oburhimanya, n’orhimanya n’obukengêre bwâge, 21 agerêreze emurhima enjira z’oburhimanya, anakulikire amahwe gabwo. 22 Kw’abushimba nka muhivi, oku njira yabwo alingûkiza; 23 anaje ah’idirisha lyabwo, atamale aha lusò lwâbwo; 24 acumbike eburhambi bwâbwo, agwike omulindizo omu côgo câbwo; 25 ayûbake eburhambi bwâbwo, abwârhale omu kahwenyenye k’omurhûla. 26 Abuyûbuze abâna bâge, naye yêne ayâkîre omu mashami gâbwo. 27 Omu cihôho câbwo mwo akaziyakira idûrhu, na ntyo aje omu irenge lyâbwo.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 14
1 μακάριος ἀνήρ, ὃς οὐκ ὠλίσθησεν ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ καὶ οὐ κατενύγη ἐν λύπῃ ἁμαρτιῶν• 2 μακάριος οὗ οὐ κατέγνω ἡ ψυχὴ αὐτοῦ, καὶ ὃς οὐκ ἔπεσεν ἀπὸ τῆς ἐλπίδος αὐτοῦ.
3 ᾿Ανδρὶ μικρολόγῳ οὐ καλὸς ὁ πλοῦτος, καὶ ἀνθρώπῳ βασκάνῳ ἵνα τί χρήματα; 4 ὁ συνάγων ἀπὸ τῆς ψυχῆς αὐτοῦ συνάγει ἄλλοις, καὶ ἐν τοῖς ἀγαθοῖς αὐτοῦ τρυφήσουσιν ἕτεροι. 5 ὁ πονηρὸς ἑαυτῷ τίνι ἀγαθὸς ἔσται; καὶ οὐ μὴ εὐφρανθήσεται ἐν τοῖς χρήμασιν αὐτοῦ. 6 τοῦ βασκαίνοντος ἑαυτὸν οὐκ ἔστιν πονηρότερος, καὶ τοῦτο ἀνταπόδομα τῆς κακίας αὐτοῦ• 7 κἂν εὖ ποιῇ, ἐν λήθῃ ποιεῖ, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων ἐκφαίνει τὴν κακίαν αὐτοῦ. 8πονηρὸς ὁ βασκαίνων ὀφθαλμῷ, ἀποστρέφων πρόσωπον καὶ ὑπερορῶν ψυχάς. 9 πλεονέκτου ὀφθαλμὸς οὐκ ἐμπίπλαται μερίδι, καὶ ἀδικία πονηρὰ ἀναξηραίνει ψυχήν. 10 ὀφθαλμὸς πονηρὸς φθονερὸς ἐπ᾽ ἄρτῳ καὶ ἐλλιπὴς ἐπὶ τῆς τραπέζης αὐτοῦ. 11 Τέκνον, καθὼς ἐὰν ἔχῃς, εὖ ποίει σεαυτὸν καὶ προσφορὰς κυρίῳ ἀξίως πρόσαγε• 12 μνήσθητι ὅτι θάνατος οὐ χρονιεῖ καὶ διαθήκη ᾅδου οὐχ ὑπεδείχθη σοι• 13 πρίν σε τελευτῆσαι εὖ ποίει φίλῳ καὶ κατὰ τὴν ἰσχύν σου ἔκτεινον καὶ δὸς αὐτῷ. 14 μὴ ἀφυστερήσῃς ἀπὸ ἀγαθῆς ἡμέρας, καὶ μερὶς ἐπιθυμίας ἀγαθῆς μή σε παρελθάτω. 15 οὐχὶ ἑτέρῳ καταλείψεις τοὺς πόνους σου καὶ τοὺς κόπους σου εἰς διαίρεσιν κλήρου; 16 δὸς καὶ λαβὲ καὶ ἀπάτησον τὴν ψυχήν σου, ὅτι οὐκ ἔστιν ἐν ᾅδου ζητῆσαι τρυφήν. 17 πᾶσα σὰρξ ὡς ἱμάτιον παλαιοῦται• ἡ γὰρ διαθήκη ἀπ᾽ αἰῶνος Θανάτῳ ἀποθανῇ. 18 ὡς φύλλον θάλλον ἐπὶ δένδρου δασέος, τὰ μὲν καταβάλλει, ἄλλα δὲ φύει, οὕτως γενεὰ σαρκὸς καὶ αἵματος, ἡ μὲν τελευτᾷ, ἑτέρα δὲ γεννᾶται. 19 πᾶν ἔργον σηπόμενον ἐκλείπει, καὶ ὁ ἐργαζόμενος αὐτὸ μετ᾽ αὐτοῦ ἀπελεύσεται.
20 Μακάριος ἀνήρ, ὃς ἐν σοφίᾳ μελετήσει καὶ ὃς ἐν συνέσει αὐτοῦ διαλεχθήσεται, 21 ὁ διανοούμενος τὰς ὁδοὺς αὐτῆς ἐν καρδίᾳ αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς ἀποκρύφοις αὐτῆς ἐννοηθήσεται. 22 ἔξελθε ὀπίσω αὐτῆς ὡς ἰχνευτὴς καὶ ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῆς ἐνέδρευε. 23 ὁ παρακύπτων διὰ τῶν θυρίδων αὐτῆς καὶ ἐπὶ τῶν θυρωμάτων αὐτῆς ἀκροάσεται, 24 ὁ καταλύων σύνεγγυς τοῦ οἴκου αὐτῆς καὶ πήξει πάσσαλον ἐν τοῖς τοίχοις αὐτῆς, 25 στήσει τὴν σκηνὴν αὐτοῦ κατὰ χεῖρας αὐτῆς καὶ καταλύσει ἐν καταλύματι ἀγαθῶν, 26 θήσει τὰ τέκνα αὐτοῦ ἐν τῇ σκέπῃ αὐτῆς καὶ ὑπὸ τοὺς κλάδους αὐτῆς αὐλισθήσεται, 27 σκεπασθήσεται ὑπ᾽ αὐτῆς ἀπὸ καύματος καὶ ἐν τῇ δόξῃ αὐτῆς καταλύσει.
15
1 Kw’ajira ntyo omuntu orhînya Nyamuzinda; ôyankirira irhegeko burhimanya ashobôla. 2 Kwo bumuyankirira nka kula nnina wa muntu amuyankirira, bumuyankirire nka muhya wayankirira ibà; 3 bumulise akalyo k’obwîrhonzi, bumunywese amîshi g’oburhimanya; 4 abuyegemere, arhanacidundagane, abusêrekwo, arhanacibulabule. 5 Bumulengereze enyanya ly’abâbo, omu karhî k’endêko, bumubumbûle akanwa. 6 Ayumve omurhûla anabone ecimanè c’obusîme, ahabwe irenge ly’ensiku n’amango. 7 Abasirhe ntà mango babuhikekwo, n’Abanya-byâha barhakabubona. 8 Oburhimanya burhabonanako n’obucîbone, n’abanywesi barhabukwîrirwa. 9 Obukuze burhaba omu kanwa k’omubî, bulya Nyamuzinda arhamuhiribwo. 10 Bulya oburhimanya bwo buyêrekana obukuze, na Nyamuzinda ye bulangûla enjira.
Obuhuru bw’omuntu
11 Orhaderhaga, erhi: «Nyamuzinda warhumire najira ecâha», bulya Nyamuzinda arhankajira ebi ashombae. 12 Orhaderhaga, erhi: «Nyamuzinda warhumire nahabuka», bulya ntâco ajira n’omunya-byâha. 13 Ntà bikabulirwa Nyamuzinda akwîrirwa, n’abantu bamurhînya barhabikwîrirwa… 14 Kurheng’aha murhondêro ye walemaga omuntu, anamuleka omurhima gwâge gumuhe. 15 Nk’olonzize, amarhegeko wanagakulikira, okubêra omu njira nyinjà okuhashire. 16 Embere zâwe, ahebireyo omuliro n’amîshi, lambûla okuboko, orhole eci olonzize. 17 Embere z’abantu, eri obuzîne n’olufu, muli byombi, eci balonzize co banacîshoga. 18 Bulya oburhimanya bwa Nyamuzinda burhajira lugero, byôshi ahashire na byôshi abona. 19 Amasù gâge gayêrekîre balya bamurhînya, amanyire yêne emikolo yôshi y’abantu. 20 Ntâye akol’arhegesire mpu abè nkola-maligo, na ntâye akola ayêmêrire mpu abè mugoma.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 15
1 ῾Ο φοβούμενος κύριον ποιήσει αὐτό, καὶ ὁ ἐγκρατὴς τοῦ νόμου καταλήμψεται αὐτήν• 2 καὶ ὑπαντήσεται αὐτῷ ὡς μήτηρ καὶ ὡς γυνὴ παρθενίας προσδέξεται αὐτόν• 3 ψωμιεῖ αὐτὸν ἄρτον συνέσεως καὶ ὕδωρ σοφίας ποτίσει αὐτόν• 4 στηριχθήσεται ἐπ᾽ αὐτὴν καὶ οὐ μὴ κλιθῇ, καὶ ἐπ᾽ αὐτῆς ἐφέξει καὶ οὐ μὴ καταισχυνθῇ• 5 καὶ ὑψώσει αὐτὸν παρὰ τοὺς πλησίον αὐτοῦ καὶ ἐν μέσῳ ἐκκλησίας ἀνοίξει τὸ στόμα αὐτοῦ• 6 εὐφροσύνην καὶ στέφανον ἀγαλλιάματος εὑρήσει καὶ ὄνομα αἰῶνος κατακληρονομήσει. 7 οὐ μὴ καταλήμψονται αὐτὴν ἄνθρωποι ἀσύνετοι, καὶ ἄνδρες ἁμαρτωλοὶ οὐ μὴ ἴδωσιν αὐτήν• 8 μακράν ἐστιν ὑπερηφανίας, καὶ ἄνδρες ψεῦσται οὐ μὴ μνησθήσονται αὐτῆς. 9 Οὐχ ὡραῖος αἶνος ἐν στόματι ἁμαρτωλοῦ, ὅτι οὐ παρὰ κυρίου ἀπεστάλη• 10 ἐν γὰρ σοφίᾳ ῥηθήσεται αἶνος, καὶ ὁ κύριος εὐοδώσει αὐτόν.
11 μὴ εἴπῃς ὅτι Διὰ κύριον ἀπέστην• ἃ γὰρ ἐμίσησεν, οὐ ποιήσει. 12 μὴ εἴπῃς ὅτι Αὐτός με ἐπλάνησεν• οὐ γὰρ χρείαν ἔχει ἀνδρὸς ἁμαρτωλοῦ. 13 πᾶν βδέλυγμα ἐμίσησεν ὁ κύριος, καὶ οὐκ ἔστιν ἀγαπητὸν τοῖς φοβουμένοις αὐτόν. 14 αὐτὸς ἐξ ἀρχῆς ἐποίησεν ἄνθρωπον καὶ ἀφῆκεν αὐτὸν ἐν χειρὶ διαβουλίου αὐτοῦ. 15 ἐὰν θέλῃς, συντηρήσεις ἐντολὰς καὶ πίστιν ποιῆσαι εὐδοκίας. 16 παρέθηκέν σοι πῦρ καὶ ὕδωρ• οὗ ἐὰν θέλῃς, ἐκτενεῖς τὴν χεῖρά σου. 17 ἔναντι ἀνθρώπων ἡ ζωὴ καὶ ὁ θάνατος, καὶ ὃ ἐὰν εὐδοκήσῃ, δοθήσεται αὐτῷ. 18 ὅτι πολλὴ ἡ σοφία τοῦ κυρίου• ἰσχυρὸς ἐν δυναστείᾳ καὶ βλέπων τὰ πάντα, 19 καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἐπὶ τοὺς φοβουμένους αὐτόν, καὶ αὐτὸς ἐπιγνώσεται πᾶν ἔργον ἀνθρώπου. 20 οὐκ ἐνετείλατο οὐδενὶ ἀσεβεῖν καὶ οὐκ ἔδωκεν ἄνεσιν οὐδενὶ ἁμαρτάνειν.
16
Obuhanya bw’ababî
1 Orhacîfinjaga okuburha ba-bunji-bwa-busha, orhacîshingiraga abâna b’ebyâbi. 2 Orhacîshingaga ciru bankaluga, nka barharhînya Nyamuzinda. 3 Orhalangaliraga okulama kwâbo, orhalangaliraga n’enjira balimwo, bulya muguma nkana ye mukulu aha cihumbi, n’aha omuntu akaburha enkola-maligo, akacîfira buzira mwâna. 4 Omuntu muguma nkana anabumbe olugo, iburha ly’ababî kuhwa linahwa. 5 Niene nabwîne n’amasù gâni bintu binji bishushana; nanayumva n’amarhwîri gâni ebiri bizibu. 6 Omuliro gucîtuzire omu ndêko y’endyâlya, n’obukunizi buzûsire omu ngabo y’abagoma. 7 Nyamuzinda arhahabaliraga balya ba ciri-misî ha mîra, bagomaga erhi kulimbira emisî kurhumaf. 8 Arhababaliraga olugo Lotig aliyûhasiremwo, erhi obucîbone bwa bene-lwo bwamamugayisa. 9 Arhabaga bwonjo oku bûko bw’emiherah, bôshi baholoka erhi byâha byâho bîrhuma. 10 Akujirira n’engabo ya bihumbi magana galindarhui, balya bacîhindulagaj erhi buzibu bwa mirhima yâbo burhuma. 11 Ciru ankabire muntu muguma cikanyi-cirhagomba, okumuleka arhahanyirwi kwanasômerana, bulya obwonjo n’obukunizi biri bya Nyamuzinda, nn’olukogo ye na nn’oburhè. 12 Obwonjo bwâge buluga, ci n’obukali bwâge burhali bunyi, anatwe olubanja lw’abantu nk’oku emikolo yâbo enali. 13 Arhaleka buzira kuhana omunya-byâha n’amabî gâge, arhanalindisa busha omuntu omurhînya. 14 Aba wa lukogo lunji, ci ngasi muguma ashobôla nk’oku ebijiro byâge binali. 15 Nyamuzinda adundaguzize omurhima gwa Faraoni mpu lyo amanyîsa emikolo yâge hano igulu. 16 Obwonjo bwâge bucîyêrekana oku biremwa byôshi, obulangashane n’omwizimya abijirire abantu bôshi.
Oluhemho ho luli
17 Orhaderhaga, erhi: «Ka ntacîfulika oyo Nyamuzinda, eyo nyanya ndi wânkengêra?» «Ndi wajà anfukula omu karhî k’entuliri y’abantu?» «Ndi ntâye ekarhî k’ebiremwa binjik ntya». 18 Lolà: empingu, enyanya kurhaluka amalunga, ekuzimu n’igulu, okuyisha kwâge kwamabigezamwo omusisi. 19 Caligumiza entondo n’eciriba c’igulu, byamageramwo ogwa nyugunyu embere zâge. 20 Ci kwône barhakengêra ebyo byôshi, ndi ogerêreza ogw’enjira zâge? 21 Ciru n’omusirûla gurhabonekana, hôfi emikolo yâge yôshi gali mahwe. 22 «Emikolo y’obushinganyanyal, ndi wayimanyîsa? Ndi wayirinda? Bulya endagâno eri kuli». 23 Zo nkengêro z’omuntu w’obukengêre bwofi ezo, omuhwinja n’omuhabà barhalôrha elirhali isirhe.

Omuntu omu biremwa
24 Nyumva, mwâna wâni, oyigîrire, ebinwa nakubwîra obirhege omurhima. 25 Nakuyêreka olugero lw’enjira, nacîhangana nkuyumvise omanye. 26 aha murhondêro, erhi Nyamuzinda alema ebiremwa byâgem, oku ayusirema, agabîra ngasi ciguma aha cabêra. 27 Ebiremwa byâge abiha olukere lw’ensiku n’amango, kurheng’emurhondêro gwâbyo kuhika okuli kw’amango. Ebiremwa byâge birhafà ishali, birhafà murhamo, na ntà mango bireka omukolo gwâbyo. 28 Ntâco cisagihukula ecâbo, na ntà mango bibula kumuyumva. 29 Nyamuzinda asinza igulu obwo, aliyunjuza ebinjà byâge. 30 Alihiramwo ngasi bûko bwa nsimba, n’omu idaho zânâshubire.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 16
1 Μὴ ἐπιθύμει τέκνων πλῆθος ἀχρήστων μηδὲ εὐφραίνου ἐπὶ υἱοῖς ἀσεβέσιν• 2 ἐὰν πληθύνωσιν, μὴ εὐφραίνου ἐπ᾽ αὐτοῖς, εἰ μή ἐστιν φόβος κυρίου μετ᾽ αὐτῶν. 3 μὴ ἐμπιστεύσῃς τῇ ζωῇ αὐτῶν καὶ μὴ ἔπεχε ἐπὶ τὸ πλῆθος αὐτῶν• κρείσσων γὰρ εἷς ἢ χίλιοι καὶ ἀποθανεῖν ἄτεκνον ἢ ἔχειν τέκνα ἀσεβῆ. 4 ἀπὸ γὰρ ἑνὸς συνετοῦ συνοικισθήσεται πόλις, φυλὴ δὲ ἀνόμων ἐρημωθήσεται. 5 Πολλὰ τοιαῦτα ἑόρακεν ὁ ὀφθαλμός μου, καὶ ἰσχυρότερα τούτων ἀκήκοεν τὸ οὖς μου. 6 ἐν συναγωγῇ ἁμαρτωλῶν ἐκκαυθήσεται πῦρ, καὶ ἐν ἔθνει ἀπειθεῖ ἐξεκαύθη ὀργή. 7 οὐκ ἐξιλάσατο περὶ τῶν ἀρχαίων γιγάντων, οἳ ἀπέστησαν τῇ ἰσχύι αὐτῶν• 8 οὐκ ἐφείσατο περὶ τῆς παροικίας Λωτ, οὓς ἐβδελύξατο διὰ τὴν ὑπερηφανίαν αὐτῶν• 9 οὐκ ἠλέησεν ἔθνος ἀπωλείας τοὺς ἐξηρμένους ἐν ἁμαρτίαις αὐτῶν 10 καὶ οὕτως ἑξακοσίας χιλιάδας πεζῶν τοὺς ἐπισυναχθέντας ἐν σκληροκαρδίᾳ αὐτῶν. 11 Κἂν ᾖ εἷς σκληροτράχηλος, θαυμαστὸν τοῦτο εἰ ἀθῳωθήσεται• ἔλεος γὰρ καὶ ὀργὴ παρ᾽ αὐτῷ, δυνάστης ἐξιλασμῶν καὶ ἐκχέων ὀργήν. 12 κατὰ τὸ πολὺ ἔλεος αὐτοῦ, οὕτως καὶ πολὺς ὁ ἔλεγχος αὐτοῦ• ἄνδρα κατὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ κρινεῖ. 13 οὐκ ἐκφεύξεται ἐν ἁρπάγματι ἁμαρτωλός, καὶ οὐ μὴ καθυστερήσει ὑπομονὴ εὐσεβοῦς. 14 πάσῃ ἐλεημοσύνῃ ποιήσει τόπον, ἕκαστος κατὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ εὑρήσει. 15 16 17 Μὴ εἴπῃς ὅτι ᾿Απὸ κυρίου κρυβήσομαι, καὶ ἐξ ὕψους τίς μου μνησθήσεται; ἐν λαῷ πλείονι οὐ μὴ γνωσθῶ, τίς γὰρ ἡ ψυχή μου ἐν ἀμετρήτῳ κτίσει; 18 ἰδοὺ ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ, ἄβυσσος καὶ γῆ ἐν τῇ ἐπισκοπῇ αὐτοῦ σαλευθήσονται• 19 ἅμα τὰ ὄρη καὶ τὰ θεμέλια τῆς γῆς ἐν τῷ ἐπιβλέψαι εἰς αὐτὰ τρόμῳ συσσείονται. 20 καὶ ἐπ᾽ αὐτοῖς οὐ διανοηθήσεται καρδία, καὶ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ τίς ἐνθυμηθήσεται; 21 καὶ καταιγίς, ἣν οὐκ ὄψεται ἄνθρωπος, τὰ δὲ πλείονα τῶν ἔργων αὐτοῦ ἐν ἀποκρύφοις. 22 ἔργα δικαιοσύνης τίς ἀναγγελεῖ; ἢ τίς ὑπομενεῖ; μακρὰν γὰρ ἡ διαθήκη. 23 ἐλαττούμενος καρδίᾳ διανοεῖται ταῦτα, καὶ ἀνὴρ ἄφρων καὶ πλανώμενος διανοεῖται μωρά.
24 ῎Ακουσόν μου, τέκνον, καὶ μάθε ἐπιστήμην καὶ ἐπὶ τῶν λόγων μου πρόσεχε τῇ καρδίᾳ σου• 25 ἐκφανῶ ἐν σταθμῷ παιδείαν καὶ ἐν ἀκριβείᾳ ἀπαγγελῶ ἐπιστήμην. 26 ᾿Εν κρίσει κυρίου τὰ ἔργα αὐτοῦ ἀπ᾽ ἀρχῆς, καὶ ἀπὸ ποιήσεως αὐτῶν διέστειλεν μερίδας αὐτῶν. 27 ἐκόσμησεν εἰς αἰῶνα τὰ ἔργα αὐτοῦ καὶ τὰς ἀρχὰς αὐτῶν εἰς γενεὰς αὐτῶν• οὔτε ἐπείνασαν οὔτε ἐκοπίασαν καὶ οὐκ ἐξέλιπον ἀπὸ τῶν ἔργων αὐτῶν• 28 ἕκαστος τὸν πλησίον αὐτοῦ οὐκ ἐξέθλιψεν, καὶ ἕως αἰῶνος οὐκ ἀπειθήσουσιν τοῦ ῥήματος αὐτοῦ. 29 καὶ μετὰ ταῦτα κύριος εἰς τὴν γῆν ἐπέβλεψεν καὶ ἐνέπλησεν αὐτὴν τῶν ἀγαθῶν αὐτοῦ• 30 ψυχῇ παντὸς ζῴου ἐκάλυψεν τὸ πρόσωπον αὐτῆς, καὶ εἰς αὐτὴν ἡ ἀποστροφὴ αὐτῶν.

17
1 Nyamuzinda arhenzize omuntu omu budaka, na buzinda omu idaho amushubizan. 2 Abantu àbatwîrîre ensiku n’amango gagerêrîre, abahà obuhashe oku byôshio biri en’igulu. 3 Nk’oku yêne ali, abahà emisî, abalema bamushushirep. 4 Ahà ngasi ciremwa okuyôboha omuntu, ly’omuntu akulira ensimba n’ebinyunyi. 5 Bashobôla okukolêsa mahashe arhânu ga Nyakasane, nka buhashe bwa kalindarhu, bahabwa okukolêsa obwenge n’obushinganyanya nka buhashe bwa kalinda, buhugûla ago mahashe gâge. 6 Abalema bagwêrhe akanwa, olulimi, amasù, amarhwîri, abahà omurhima gw’oburhimanya. 7 Abayunjuza bumanye n’obukengêre, abamanyîsa ehibî n’ehinja. 8 Abahir’obumoleke omu murhima, mpu babone obunji bw’emikoloq yâge. 9 Anabahà okujira obukuze bw’ebisômerîne byâge, ensiku n’amango. 10 Bakuze izîno lyâge limâna, baganire obunji bw’ebi ajizire. 11 Anabahe obumanye, kandi anabamanyîse irhegeko ly’akalamo. 12 Ajira haguma nabo endagâno y’ensiku n’amango, abamanyîsa enkengêror zâge. 13 amasù gâbo gabona obunji bw’irenge lyâge, amarhwîri gâbo gayumva obunene n’obwinjà bw’izù lyâge. 14 Ababwîra, erhi: «Mucilange oku bubî bwôshi», abahà amarhegeko bakulikira ngasi muguma oku wâbo.
Nyamuzinda mutwî w’emmanja
15 Olugendo lwâbo kubona alubona ensiku zôshi, ntà mango lucîfulike aha arhalubone. 16 Kurhenga oburho bwâbo, enjira yabo erhabayêreecza oburhali bubî, ciru barhanahashaga okuhindula omurhima gwâbo guli nk’ibâle, gubè murhima gwa muntu. 17 Ngasi lubaga aluhîre omurhambo wâlurhegeka, Israheli yêhe guli mwanya gwa Nyamuzinda yêne. 18 Bulya ye murhanzi, amulera omu bwôrhere nkana, omu kubà amuyunjuzize bulangashane bw’obuzigire bwâge, arhacimulikiriraga. 19 Ebijiro byâbo byôshi biri nk’izûba embere zâge, amasù gâge garhahusa kwalola olugendo lwâbo. 20 Obulyâlya bwâbo burhacifulisiri amasù gâge, ebyâha byâbo byôshi biri embere za Nyamuzinda. 21 Cikwône Nyakasane aba mwinjà, ayishi n’eciremwa câge, Arhabiherêrekeza erhi kubilîkirira, ci kulanga abilanga. 22 Okuhâna kw’obuzigire kuli kubîka kw’omuntu, kunalange ecijiro cinjà nka mbonyi y’isù. 23 Olusiku Nyamuzinda abahemba ho luciri, abavangulire oku irhwe omugisho gw’oluhembo lwâbo. 24 Abacîyunjuzize anabahe omurhima gw’okugaluka, arhûlirize abacîzigulusire.

Mucîyunjuze
25 Ogaluke emunda Nyamuzinda ali, oleke ebyâha byâwe, omushenge bwinjà, oleke okumugayisa. 26 Oshubire Ow’Enyanya, oleke obulyâlya, oshomhe lwôshi lwôshi obulenzi. 27 Bulya ndigi wankajikuza Nyamuzinda ekuzimu, akaba abazîne barhamukuzizi, bamuhà irenge lyâge? 28 Obukuze burhaba emw’emifù nk’oku burhaba emw’abarhahali, ozîne agwêrhe n’amagala ye Nyamuzinda. 29 Neci, obwonjo bwa Nyamuzinda bubà bunji, olukogo lwâge oku bantu bayêrekîre emund’ali. 30 bulya omuntu arhankabà na byôshi, mwene-omuntu arhali karhafà. 31 Bici bimoleka kulusha izûba? Kurhahanga lirhafulikwa n’ecitû. Omubiri n’omukò maligo byaka nakola. 32 Nyamuzinda ye lolà ngasi buhashe buli enyanya emalunga, abantu bôshi bunaba budaka na luvu.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 17
1 Κύριος ἔκτισεν ἐκ γῆς ἄνθρωπον καὶ πάλιν ἀπέστρεψεν αὐτὸν εἰς αὐτήν. 2 ἡμέρας ἀριθμοῦ καὶ καιρὸν ἔδωκεν αὐτοῖς καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ἐξουσίαν τῶν ἐπ᾽ αὐτῆς. 3 καθ᾽ ἑαυτὸν ἐνέδυσεν αὐτοὺς ἰσχὺν καὶ κατ᾽ εἰκόνα αὐτοῦ ἐποίησεν αὐτούς. 4 ἔθηκεν τὸν φόβον αὐτοῦ ἐπὶ πάσης σαρκὸς καὶ κατακυριεύειν θηρίων καὶ πετεινῶν. 5 6 διαβούλιον καὶ γλῶσσαν καὶ ὀφθαλμούς, ὦτα καὶ καρδίαν ἔδωκεν διανοεῖσθαι αὐτοῖς. 7 ἐπιστήμην συνέσεως ἐνέπλησεν αὐτοὺς καὶ ἀγαθὰ καὶ κακὰ ὑπέδειξεν αὐτοῖς. 8 ἔθηκεν τὸν ὀφθαλμὸν αὐτοῦ ἐπὶ τὰς καρδίας αὐτῶν δεῖξαι αὐτοῖς τὸ μεγαλεῖον τῶν ἔργων αὐτοῦ, 9 10 καὶ ὄνομα ἁγιασμοῦ αἰνέσουσιν, ἵνα διηγῶνται τὰ μεγαλεῖα τῶν ἔργων αὐτοῦ. 11 προσέθηκεν αὐτοῖς ἐπιστήμην καὶ νόμον ζωῆς ἐκληροδότησεν αὐτοῖς. 12 διαθήκην αἰῶνος ἔστησεν μετ᾽ αὐτῶν καὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ ὑπέδειξεν αὐτοῖς. 13 μεγαλεῖον δόξης εἶδον οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν, καὶ δόξαν φωνῆς αὐτοῦ ἤκουσεν τὸ οὖς αὐτῶν. 14 καὶ εἶπεν αὐτοῖς Προσέχετε ἀπὸ παντὸς ἀδίκου• καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς ἑκάστῳ περὶ τοῦ πλησίον. 15 Αἱ ὁδοὶ αὐτῶν ἐναντίον αὐτοῦ διὰ παντός, οὐ κρυβήσονται ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ. 16 17 ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον, καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν. 18 19 ἅπαντα τὰ ἔργα αὐτῶν ὡς ὁ ἥλιος ἐναντίον αὐτοῦ, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἐνδελεχεῖς ἐπὶ τὰς ὁδοὺς αὐτῶν. 20 οὐκ ἐκρύβησαν αἱ ἀδικίαι αὐτῶν ἀπ᾽ αὐτοῦ, καὶ πᾶσαι αἱ ἁμαρτίαι αὐτῶν ἔναντι κυρίου. 21 22 ἐλεημοσύνη ἀνδρὸς ὡς σφραγὶς μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ χάριν ἀνθρώπου ὡς κόρην συντηρήσει. 23 μετὰ ταῦτα ἐξαναστήσεται καὶ ἀνταποδώσει αὐτοῖς καὶ τὸ ἀνταπόδομα αὐτῶν εἰς κεφαλὴν αὐτῶν ἀποδώσει• 24 πλὴν μετανοοῦσιν ἔδωκεν ἐπάνοδον καὶ παρεκάλεσεν ἐκλείποντας ὑπομονήν. 25 ᾿Επίστρεφε ἐπὶ κύριον καὶ ἀπόλειπε ἁμαρτίας, δεήθητι κατὰ πρόσωπον καὶ σμίκρυνον πρόσκομμα• 26 ἐπάναγε ἐπὶ ὕψιστον καὶ ἀπόστρεφε ἀπὸ ἀδικίας καὶ σφόδρα μίσησον βδέλυγμα. 27 ὑψίστῳ τίς αἰνέσει ἐν ᾅδου ἀντὶ ζώντων καὶ διδόντων ἀνθομολόγησιν; 28 ἀπὸ νεκροῦ ὡς μηδὲ ὄντος ἀπόλλυται ἐξομολόγησις• ζῶν καὶ ὑγιὴς αἰνέσει τὸν κύριον. 29 ὡς μεγάλη ἡ ἐλεημοσύνη τοῦ κυρίου καὶ ἐξιλασμὸς τοῖς ἐπιστρέφουσιν ἐπ᾽ αὐτόν. 30 οὐ γὰρ δύναται πάντα εἶναι ἐν ἀνθρώποις, ὅτι οὐκ ἀθάνατος υἱὸς ἀνθρώπου. 31 τί φωτεινότερον ἡλίου; καὶ τοῦτο ἐκλείπει• καὶ πονηρὸν ἐνθυμηθήσεται σὰρξ καὶ αἷμα. 32 δύναμιν ὕψους οὐρανοῦ αὐτὸς ἐπισκέπτεται, καὶ ἄνθρωποι πάντες γῆ καὶ σποδός.
18
Nyamuzinda abà mukulu
1 Nyamubâho ensiku n’amango ye walemaga byôshi. 2 Nyamuzinda yêne mushinganyanya. 3 Ntà wundi omulushire, yerhegeka igulu n’akashanashanwe, byôshi bikenga obulonza bwâge, bulya ye mwâmi wa byôshi, oku buhashe bwâge ye berûla ebitagatîfu n’ebirhali bitagatîfu. 4 Ndi àhîre obuhashe bw’okuderha ebijiro byâge, na ndi wankavûlula ebinjà byâge? 5 Ndi wankagera obuhashe bw’obwâmi bwâge, na ndi wankaganira obwonjo bwâge? 6 Ntâco omuntu ankanyihyakwo na ntâco ankayûshûlakwo, ntâye wankavûlula ebinjà bya Nyamuzinda byôshi. 7 Erhi omuntu ayûsa, gwo gukola murhondêro, erhi kwo kukola kurhangira, n’erhi ahusa kubè kurhângâlas.
Omuntu aba ntâye
8 Omuntu aba cici? Abà wa bici? Ngahi ayinjihira na ngahi abihira? 9 Akalamo kâge? Emyâka igana nk’eri minji. 10 Murhônyi gudômwa omu nyanja, mbeke ya mushenyi, kwo eyo myâka eri embere z’ensiku n’amango. 11 Co cirhuma Nyamuzinda alember’abantu, co cinarhuma anabarhulirako olukogo lwâge 12 Abwîne, amanyire oku obuzinda bwâbo bubà buligo, co cirhuma aluza obwonjo. 13 Omuntu ababalira omulungu wâge, ci Nyamuzinda yêhe ababalira ngasi muntu yêshi, anahanûle, akubûle, ayîgîrize, arhange kul’omungere anajira obusò bwâget. 14 Olukogo lwâge lubà oku bantu bakulikire enjira yâge, balya balongereza okushimba amarhegeko gâge.
Okuhâna kulimwo kubiri
15 Mwâna wâni, aminja ojirire omuntu orhagakulikizagyako bijâci, n’ebi wahâna, orhabihânaga wanacîduduma. 16 Olumè lunanyihye idûrhu bulya? Akanwa kinja kalushire okuhâna. 17 Neci, akanwa kinja kalushire okuhâna, ci omuntu nkana byombi haguma abihira. 18 Omusirhe anabè arhahâna anabulijâcirana, n’omwâgalwa anahâne ehi alakira.
Okucirhonda n’okulalira
19 Embere ojè lubanja, orhangidôsa emirhima, ocîbuke oku orhacilwâla. 20 Ocîyâze embere ojè lubanja, hano olujà, bakulîka. 21 Ocîrhôhye embere olwâle, yêrekana oku ocîyunjuzize nka wamajira ecâha. 22 Harhajiraga ecakuhanza kwayûkiriza eciragâne câwe bwacibona, orhalindaga olufù mpu lyo obà mwinjà. 23 Gerêreza embere olaganye Nyamuzinda, olekiyôrha nk’owarhangula Nyamuzinda. 24 Kengêra obukunizi bw’ensiku nzinda, amango g’okucihôla, amango Nyamuzinda akengulana. 25 Amango oyezize, kengêra ecizomho, n’amango ohirhire, kengêra obukenyi n’obuligo. 26 Kurhenga sêzi kuhika bijingo, akasanzi karhayimanga, byôshi kugera bigera duba embere za Nyamuzinda. 27 Omurhimanya kucîlanga acîlanga muli byôshi, omu nsiku z’obugoma, anacilange oku bulenzi. 28 Omuntu w’obukengêre yêshi ayishi oburhimanya; owabuhisirekwo kukûnga abukûnga. 29 Abantu b’obukengêre n’abadesi nkana nabo bashibirire oburhimanya, n’ebi baganira eri migani ekwânîne obushinganyanya.
Okucîrhegeka kw’omuntu
30 Orhayêmêraga amagene g’àbakulula, oshube oku nyifinjo zâwe. 31 Okushimba enshumi z’amagene gâwe, kwanarhuma abashombanyi bâwe bakushekera. 32 Omanye wakarhonya obunùnîrizi bw’amasîma, orhayinjibanaga ab’enkômedu ziri ntyo. 33 Orhajiraga ensiku nkulu n’ensaranga mpozanyo, amango enshoho yâwe eri nyûmu.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 18
1 ῾Ο ζῶν εἰς τὸν αἰῶνα ἔκτισεν τὰ πάντα κοινῇ• 2 κύριος μόνος δικαιωθήσεται. 3 4 οὐθενὶ ἐξεποίησεν ἐξαγγεῖλαι τὰ ἔργα αὐτοῦ• καὶ τίς ἐξιχνεύσει τὰ μεγαλεῖα αὐτοῦ; 5 κράτος μεγαλωσύνης αὐτοῦ τίς ἐξαριθμήσεται; καὶ τίς προσθήσει ἐκδιηγήσασθαι τὰ ἐλέη αὐτοῦ; 6 οὐκ ἔστιν ἐλαττῶσαι οὐδὲ προσθεῖναι, καὶ οὐκ ἔστιν ἐξιχνιάσαι τὰ θαυμάσια τοῦ κυρίου• 7 ὅταν συντελέσῃ ἄνθρωπος, τότε ἄρχεται• καὶ ὅταν παύσηται, τότε ἀπορηθήσεται. 8 Τί ἄνθρωπος, καὶ τί ἡ χρῆσις αὐτοῦ; τί τὸ ἀγαθὸν αὐτοῦ, καὶ τί τὸ κακὸν αὐτοῦ; 9 ἀριθμὸς ἡμερῶν ἀνθρώπου πολλὰ ἔτη ἑκατόν• 10 ὡς σταγὼν ὕδατος ἀπὸ θαλάσσης καὶ ψῆφος ἄμμου, οὕτως ὀλίγα ἔτη ἐν ἡμέρᾳ αἰῶνος. 11 διὰ τοῦτο ἐμακροθύμησεν κύριος ἐπ᾽ αὐτοῖς καὶ ἐξέχεεν ἐπ᾽ αὐτοὺς τὸ ἔλεος αὐτοῦ. 12 εἶδεν καὶ ἐπέγνω τὴν καταστροφὴν αὐτῶν ὅτι πονηρά• διὰ τοῦτο ἐπλήθυνεν τὸν ἐξιλασμὸν αὐτοῦ. 13 ἔλεος ἀνθρώπου ἐπὶ τὸν πλησίον αὐτοῦ, ἔλεος δὲ κυρίου ἐπὶ πᾶσαν σάρκα• ἐλέγχων καὶ παιδεύων καὶ διδάσκων καὶ ἐπιστρέφων ὡς ποιμὴν τὸ ποίμνιον αὐτοῦ. 14 τοὺς ἐκδεχομένους παιδείαν ἐλεᾷ καὶ τοὺς κατασπεύδοντας ἐπὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ. 15 Τέκνον, ἐν ἀγαθοῖς μὴ δῷς μῶμον καὶ ἐν πάσῃ δόσει λύπην λόγων. 16 οὐχὶ καύσωνα ἀναπαύσει δρόσος; οὕτως κρείσσων λόγος ἢ δόσις. 17 οὐκ ἰδοὺ λόγος ὑπὲρ δόμα ἀγαθόν; καὶ ἀμφότερα παρὰ ἀνδρὶ κεχαριτωμένῳ. 18 μωρὸς ἀχαρίστως ὀνειδιεῖ, καὶ δόσις βασκάνου ἐκτήκει ὀφθαλμούς. 19 Πρὶν ἢ λαλῆσαι μάνθανε καὶ πρὸ ἀρρωστίας θεραπεύου. 20 πρὸ κρίσεως ἐξέταζε σεαυτόν, καὶ ἐν ὥρᾳ ἐπισκοπῆς εὑρήσεις ἐξιλασμόν. 21 πρὶν ἀρρωστῆσαί σε ταπεινώθητι καὶ ἐν καιρῷ ἁμαρτημάτων δεῖξον ἐπιστροφήν. 22 μὴ ἐμποδισθῇς τοῦ ἀποδοῦναι εὐχὴν εὐκαίρως καὶ μὴ μείνῃς ἕως θανάτου δικαιωθῆναι. 23 πρὶν εὔξασθαι ἑτοίμασον σεαυτὸν καὶ μὴ γίνου ὡς ἄνθρωπος πειράζων τὸν κύριον. 24 μνήσθητι θυμοῦ ἐν ἡμέραις τελευτῆς καὶ καιρὸν ἐκδικήσεως ἐν ἀποστροφῇ προσώπου. 25 μνήσθητι καιρὸν λιμοῦ ἐν καιρῷ πλησμονῆς, πτωχείαν καὶ ἔνδειαν ἐν ἡμέραις πλούτου. 26 ἀπὸ πρωίθεν ἕως ἑσπέρας μεταβάλλει καιρός, καὶ πάντα ἐστὶν ταχινὰ ἔναντι κυρίου. 27 ῎Ανθρωπος σοφὸς ἐν παντὶ εὐλαβηθήσεται καὶ ἐν ἡμέραις ἁμαρτιῶν προσέξει ἀπὸ πλημμελείας. 28πᾶς συνετὸς ἔγνω σοφίαν καὶ τῷ εὑρόντι αὐτὴν δώσει ἐξομολόγησιν. 29 συνετοὶ ἐν λόγοις καὶ αὐτοὶ ἐσοφίσαντο καὶ ἀνώμβρησαν παροιμίας ἀκριβεῖς. 30 ᾿Οπίσω τῶν ἐπιθυμιῶν σου μὴ πορεύου καὶ ἀπὸ τῶν ὀρέξεών σου κωλύου• 31 ἐὰν χορηγήσῃς τῇ ψυχῇ σου εὐδοκίαν ἐπιθυμίας, ποιήσει σε ἐπίχαρμα τῶν ἐχθρῶν σου. 32 μὴ εὐφραίνου ἐπὶ πολλῇ τρυφῇ, μὴ προσδεθῇς συμβολῇ αὐτῆς. 33 μὴ γίνου πτωχὸς συμβολοκοπῶν ἐκ δανεισμοῦ, καὶ οὐδέν σοί ἐστιν ἐν μαρσιππίῳ.
19
1 Omuntu ojira ntyo arhakagala, n’ogaya ehinyi agwêrhe, bukenyi ahingira. 2 amamvu n’abakazi b’ebishungu byo bihûsa abalume omurhima, n’omwîra w’embaraga arhabâ nshonyiu. 3 Oyo muntu guli munyama gw’ebigûku n’emivunyu, n’ecirala cirhafuma aho.
Omanye okudegenda
4 Oyêmêra dudaduba erhi wa murhima mwangu, n’ojira ecâha yêne ocîkolera amabî. 5 Osîma amabî ayishihanwa. 6 Orhakwîrirwa kalimi afuma lunji. 7 Omwanzi gwa bene orhagubwîraga owundi, ntâye wakushombera okwo. 8 Gwa bene orhagubwîra ndi: oli omwîra wâwe, oli omushombanyi wâwe, nkaba libè irhegeko emund’oli ly’okuderha lyo oyâka ecâha. 9 Bânakurhega amarhwîri, bâkukemerane, buzinda bakushombe. 10 Ka bakubwizire omwanzi? Ocibêre nshinda. Yaah! Ocisêze orhabashe! 11 Mwanzi musungunu baguhe omwerûzi, gumuheke nka mukazi wabigabigwa n’emikero mibishi. 12 Omwanzi babwîra ecinganyi, guli nka mwampi bamulashire omu cibero.
Wayumvîrhe, gendaga olole wêne
13 J’emw’omwîra wâwe: kwankanaba ntâko anajizire, n’akaba hali oku anajijire, arhacishubirire. 14 J’emw’omulungu wâwe, kwankanaba ntakwo anadesire, n’akabâ hali oku anadesire, arhacikuderhe. 15 Ja wêne emw’omwîra wâwe: bulya abantu barhahimwa kunywerha, orhayêmêrezagya ngasi côshi bakubwizire. 16 Kanji olulimi lufuma omuntu n’obwo arhakulonzagya, ndi akanwa karhasâgifuma? 17 Genda oshambâze mulungu wâwe embere omujise luhanja, kulikira amarhegeko g’Ow’Enyanya orhajira burhe. 18 Amarhegeko ga Nyamuzinda gwo gubà murhwe gw’olukogo lwâge, n’obushinganyanya buyunguka obuzigire bwâge. 19 Okumanya amarhegeko ga Nyamuzindav n’okugakulikira yo njira y’akalamo, abajira ebimusîmîsa banahumbûle oku murhi gw’obuzîne bw’ensiku n’amango.
Oburhimanya bw’okuli n’oburhali bwo
20 Ngasi burhimanya kubà kurhînya Nyamuzinda, na ngasi burhimanya bubâmo okuyûkiriza irhegeko n’okumanya obuhashe bwâge. 21 Omushizi obwîra nnawâbo erhi: «Ntajire ehi walonza». ciru ankahijira buzinda, kugayîsa agayîsa omuha eci alya. 22 Okumanya amabî burhaba burhimanya, n’ihano ly’Abanya-byâha burhaba bwîrhonzi. 23 Hali obulenga burhali bwo, musirhe, omuntu orhajira burhimanya. 24 Owaba na bwenge bunyi akanarhînya Nyamuzinda, ye mukulu aha mwenge-mwenge wavuna irhegeko. 25 Hali obulungu bw’obulyâlya, hali abanywerha mpu lyo babona eci balonza. 26 Hali abantu bagenda bajonjoboka n’omûngo, n’obwo kwa bwengûza. 27 Obone akube igosi, abè nka wa bihuli, ye na murhanzikola amaligo hano abona obulyo. 28 Hali onunirwa n’obuzamha bw’okujira ecâha, hano abona akasanzi k’okucijira erhi na yêshi oyo. 29 Ebusù omuntu amanyirwa, omuntu nkana abonekana emalanga. 30 Myamhalo y’omuntu emanyîsa omukolo gwâge, n’olugendo lwâge luyêrekane al muntu muciw.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 19
1 ἐργάτης μέθυσος οὐ πλουτισθήσεται• ὁ ἐξουθενῶν τὰ ὀλίγα κατὰ μικρὸν πεσεῖται. 2 οἶνος καὶ γυναῖκες ἀποστήσουσιν συνετούς, καὶ ὁ κολλώμενος πόρναις τολμηρότερος ἔσται• 3 σήπη καὶ σκώληκες κληρονομήσουσιν αὐτόν, καὶ ψυχὴ τολμηρὰ ἐξαρθήσεται. 4 ῾Ο ταχὺ ἐμπιστεύων κοῦφος καρδίᾳ, καὶ ὁ ἁμαρτάνων εἰς ψυχὴν αὐτοῦ πλημμελήσει. 5 ὁ εὐφραινόμενος καρδίᾳ καταγνωσθήσεται, 6 καὶ ὁ μισῶν λαλιὰν ἐλαττονοῦται κακίᾳ. 7 μηδέποτε δευτερώσῃς λόγον, καὶ οὐθέν σοι οὐ μὴ ἐλαττονωθῇ. 8 ἐν φίλῳ καὶ ἐχθρῷ μὴ διηγοῦ, καὶ εἰ μή ἐστίν σοι ἁμαρτία, μὴ ἀποκάλυπτε• 9 ἀκήκοεν γάρ σου καὶ ἐφυλάξατό σε, καὶ ἐν καιρῷ μισήσει σε. 10 ἀκήκοας λόγον; συναποθανέτω σοι• θάρσει, οὐ μή σε ῥήξει. 11 ἀπὸ προσώπου λόγου ὠδινήσει μωρὸς ὡς ἀπὸ προσώπου βρέφους ἡ τίκτουσα. 12 βέλος πεπηγὸς ἐν μηρῷ σαρκός, οὕτως λόγος ἐν κοιλίᾳ μωροῦ. 13 ῎Ελεγξον φίλον, μήποτε οὐκ ἐποίησεν, καὶ εἴ τι ἐποίησεν, μήποτε προσθῇ. 14 ἔλεγξον τὸν πλησίον, μήποτε οὐκ εἶπεν, καὶ εἰ εἴρηκεν, ἵνα μὴ δευτερώσῃ. 15 ἔλεγξον φίλον, πολλάκις γὰρ γίνεται διαβολή, καὶ μὴ παντὶ λόγῳ πίστευε. 16 ἔστιν ὀλισθάνων καὶ οὐκ ἀπὸ ψυχῆς, καὶ τίς οὐχ ἥμαρτεν ἐν τῇ γλώσσῃ αὐτοῦ; 17 ἔλεγξον τὸν πλησίον σου πρὶν ἢ ἀπειλῆσαι καὶ δὸς τόπον νόμῳ ὑψίστου. 18 19 20 Πᾶσα σοφία φόβος κυρίου, καὶ ἐν πάσῃ σοφίᾳ ποίησις νόμου• 21 22 καὶ οὐκ ἔστιν σοφία πονηρίας ἐπιστήμη, καὶ οὐκ ἔστιν ὅπου βουλὴ ἁμαρτωλῶν φρόνησις. 23 ἔστιν πανουργία καὶ αὕτη βδέλυγμα, καὶ ἔστιν ἄφρων ἐλαττούμενος σοφίᾳ• 24 κρείττων ἡττώμενος ἐν συνέσει ἔμφοβος ἢ περισσεύων ἐν φρονήσει καὶ παραβαίνων νόμον. 25 ἔστιν πανουργία ἀκριβὴς καὶ αὕτη ἄδικος, καὶ ἔστιν διαστρέφων χάριν τοῦ ἐκφᾶναι κρίμα. 26 ἔστιν πονηρευόμενος συγκεκυφὼς μελανίᾳ, καὶ τὰ ἐντὸς αὐτοῦ πλήρη δόλου• 27 συγκρύφων πρόσωπον καὶ ἐθελοκωφῶν, ὅπου οὐκ ἐπεγνώσθη, προφθάσει σε• 28 καὶ ἐὰν ὑπὸ ἐλαττώματος ἰσχύος κωλυθῇ ἁμαρτεῖν, ἐὰν εὕρῃ καιρόν, κακοποιήσει. 29 ἀπὸ ὁράσεως ἐπιγνωσθήσεται ἀνήρ, καὶ ἀπὸ ἀπαντήσεως προσώπου ἐπιγνωσθήσεται νοήμων• 30 στολισμὸς ἀνδρὸς καὶ γέλως ὀδόντων καὶ βήματα ἀνθρώπου ἀναγγελεῖ τὰ περὶ αὐτοῦ. 31 πολλὴν ἀγρυπνίαν καὶ ἐπιστήμην προσενεγκάμενος 32 ἐν τῷ διαστήματι τοῦ χρόνου 33 πρὸς τὸ ἐπὶ πέρας ἀγαγόντα τὸ βιβλίον ἐκδόσθαι 34 καὶ τοῖς ἐν τῇ παροικίᾳ βουλομένοις φιλομαθεῖν 35 προκατασκευαζομένους τὰ ἤθη
20
Okuhulika n’okuderha
1 Hali ebinwa by’obukali birhalusire, hali n’okuhulika kuyêrekana omuntu w’obukengêre. 2 Okukaliha kwo kukulu aha kubîka obukunizi. 3 Omuntu ocîshobeka yêne erhi buhane afumire. 4 Kw’ali nk’enshahu yashimba okugwârha omunyere, omuntu wacîhambira okutwa olubanja n’akadali. 5 Lebe acîhulikire, abonekana murhimanya, oku lebe w’engamîzi acîshombanya n’omuvovo gwâge. 6 Lebe ahulisire kubula eci aderha, na lebe ahulisire kulinda agâge mango g’okuderha. 7 Omurhimanya mango agera g’okuhulika, ci kadegende n’omusirhe barhishigera mango. 8 Kadesi acîshombanya, n’omanya mpu yêne oyishiderha, nshombo acizûkiza.
Ebisômeza biluga
9 Lebe ânacirira omu buhanya; hali oyu obuhanya buciza, haligi n’amango obucire bulêrha nyamanja. 10 Hali okuhâna kurhayûguka, haligi n’okuhâna kuyunguka kabiri, 11 Hali amango irenge lirhôhya omuntu, haligi n’abantu balengerera omu buligo bwâbo. 12 Hali ogula birugu binji n’ensaranga nsungunu, n’obwo bamukanzire kali nda kulusha. 13 Omurhimanya anasîmirwe ebinwa byâge, n’okuhâna kw’omuhwinja kuhere busha. 14 Ebi omusirhe ahâna birhaciza, bulya abikonolire amasù mpu omugalulire kali kangana halya. 15 Oku arhahanyiri bici, abulihûna kulusha, anahâne nk’owahamagaza, ene akuhoze, irhondo ayishikulyûza: aba wa kukobwa. 16 Omusirhe anaderhe, erhi: «Ntajira mwîra, mbona mpâna ci ntabona cavuga omunkwa, 17 abalya ebyâni bajira akalimi kabi». Owa bene oyo barhahwa barhamushekera.
Akanwa kabi
18 Okusârhala n’amagulu kwo kukulu aha kusârhala n’olulimi; isârhala lya bene eryo lirhahumba mubî. 19 Omuhwinja kw’ali nka lulibi, ebinganyi bilujire lwimbo. 20 Ecihwinja cirhatwa mugani gwâkûngwa, cihabe amango abandi bagutwa. 21 Hali oyu obukenyi bubera mpenzi ya kurhanga ecâha, amango g’okurhamûka, omurhima gurhamulya. 22 Hali ocîheza erhi nshonyi zirhuma, acîheze mpu akenga omusirhe. 23 Hali olaganyiza omwîra wâge omu bwôba, hayishizûka enshombo y’obumâma.
Obunywesi
24 Okunywerha kubà kucîshûbula bwenêne, kurhahwa ekanwa k’ebinganyi. 25 Ecishambo co cikulu aha munywesi mukulu, cikwône bombi kuhera banahera. 26 Enkômedu y’okunywerha bubâ buhanya, n’omunywesi nshonyi zirhahwa zirhamubumbiri.
Obukulu n’embaka z’omurhimanya
27 Omurhimanya acîkengêsa n’ebinwa byâge, n’omuntu mwenge ye abakulu basîma. 28 Omuhinzi kusârûla asârûla, n’osîmwa n’abakulu, anatumule anabuli babalirwa amabî. 29 Okushegulwa n’okurhûlwa binarhume abagula bahurha amasù, kubè kubashwêka akanwa mpu bakanaderha. 30 Oburhimanya bufulike n’obuhirhi bubishe, bunguke buci bijira? 31 Omuntu wafulika isirhe lyâge, ye mukulu oku wafulika oburhimanya bwâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 20
1 ῎Εστιν ἔλεγχος ὃς οὐκ ἔστιν ὡραῖος, καὶ ἔστιν σιωπῶν καὶ αὐτὸς φρόνιμος. 2 ὡς καλὸν ἐλέγξαι ἢ θυμοῦσθαι, 3 καὶ ὁ ἀνθομολογούμενος ἀπὸ ἐλαττώσεως κωλυθήσεται. 4 ἐπιθυμία εὐνούχου ἀποπαρθενῶσαι νεάνιδα, οὕτως ὁ ποιῶν ἐν βίᾳ κρίματα. 5 ἔστιν σιωπῶν εὑρισκόμενος σοφός, καὶ ἔστιν μισητὸς ἀπὸ πολλῆς λαλιᾶς. 6 ἔστιν σιωπῶν, οὐ γὰρ ἔχει ἀπόκρισιν, καὶ ἔστιν σιωπῶν εἰδὼς καιρόν. 7 ἄνθρωπος σοφὸς σιγήσει ἕως καιροῦ, ὁ δὲ λαπιστὴς καὶ ἄφρων ὑπερβήσεται καιρόν. 8 ὁ πλεονάζων λόγῳ βδελυχθήσεται, καὶ ὁ ἐνεξουσιαζόμενος μισηθήσεται. 9 ῎Εστιν εὐοδία ἐν κακοῖς ἀνδρί, καὶ ἔστιν εὕρεμα εἰς ἐλάττωσιν. 10 ἔστιν δόσις, ἣ οὐ λυσιτελήσει σοι, καὶ ἔστιν δόσις, ἧς τὸ ἀνταπόδομα διπλοῦν. 11 ἔστιν ἐλάττωσις ἕνεκεν δόξης, καὶ ἔστιν ὃς ἀπὸ ταπεινώσεως ἦρεν κεφαλήν. 12 ἔστιν ἀγοράζων πολλὰ ὀλίγου καὶ ἀποτιννύων αὐτὰ ἑπταπλάσιον. 13 ὁ σοφὸς ἐν λόγοις ἑαυτὸν προσφιλῆ ποιήσει, χάριτες δὲ μωρῶν ἐκχυθήσονται. 14 δόσις ἄφρονος οὐ λυσιτελήσει σοι, οἱ γὰρ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἀνθ᾽ ἑνὸς πολλοί 15 ὀλίγα δώσει καὶ πολλὰ ὀνειδίσει καὶ ἀνοίξει τὸ στόμα αὐτοῦ ὡς κῆρυξ• σήμερον δανιεῖ καὶ αὔριον ἀπαιτήσει, μισητὸς ἄνθρωπος ὁ τοιοῦτος. 16 μωρὸς ἐρεῖ Οὐχ ὑπάρχει μοι φίλος, καὶ οὐκ ἔστιν χάρις τοῖς ἀγαθοῖς μου• 17 οἱ ἔσθοντες τὸν ἄρτον αὐτοῦ φαῦλοι γλώσσῃ, ποσάκις καὶ ὅσοι καταγελάσονται αὐτοῦ; 18 ᾿Ολίσθημα ἀπὸ ἐδάφους μᾶλλον ἢ ἀπὸ γλώσσης, οὕτως πτῶσις κακῶν κατὰ σπουδὴν ἥξει. 19 ἄνθρωπος ἄχαρις, μῦθος ἄκαιρος• ἐν στόματι ἀπαιδεύτων ἐνδελεχισθήσεται. 20 ἀπὸ στόματος μωροῦ ἀποδοκιμασθήσεται παραβολή• οὐ γὰρ μὴ εἴπῃ αὐτὴν ἐν καιρῷ αὐτῆς. 21 ῎Εστιν κωλυόμενος ἁμαρτάνειν ἀπὸ ἐνδείας, καὶ ἐν τῇ ἀναπαύσει αὐτοῦ οὐ κατανυγήσεται. 22 ἔστιν ἀπολλύων τὴν ψυχὴν αὐτοῦ δι᾽ αἰσχύνην, καὶ ἀπὸ ἄφρονος προσώπου ἀπολεῖ αὐτήν. 23 ἔστιν χάριν αἰσχύνης ἐπαγγελλόμενος φίλῳ, καὶ ἐκτήσατο αὐτὸν ἐχθρὸν δωρεάν. 24 Μῶμος πονηρὸς ἐν ἀνθρώπῳ ψεῦδος, ἐν στόματι ἀπαιδεύτων ἐνδελεχισθήσεται. 25 αἱρετὸν κλέπτης ἢ ὁ ἐνδελεχίζων ψεύδει, ἀμφότεροι δὲ ἀπώλειαν κληρονομήσουσιν. 26 ἦθος ἀνθρώπου ψευδοῦς ἀτιμία, καὶ ἡ αἰσχύνη αὐτοῦ μετ᾽ αὐτοῦ ἐνδελεχῶς. 27 ῾Ο σοφὸς ἐν λόγοις προάξει ἑαυτόν, καὶ ἄνθρωπος φρόνιμος ἀρέσει μεγιστᾶσιν. 28 ὁ ἐργαζόμενος γῆν ἀνυψώσει θημωνιὰν αὐτοῦ, καὶ ὁ ἀρέσκων μεγιστᾶσιν ἐξιλάσεται ἀδικίαν. 29 ξένια καὶ δῶρα ἀποτυφλοῖ ὀφθαλμοὺς σοφῶν καὶ ὡς φιμὸς ἐν στόματι ἀποτρέπει ἐλεγμούς. 30 σοφία κεκρυμμένη καὶ θησαυρὸς ἀφανής, τίς ὠφέλεια ἐν ἀμφοτέροις; 31 κρείσσων ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν μωρίαν αὐτοῦ ἢ ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν σοφίαν αὐτοῦ.
21
Embero z’ebyâha
1 Mwâna wâni, ka wajizire ecâha? orhacishubiriraga, ohûne obwonjo oku byâha byâwe byôshi bya mîra. 2 Oyâke ecâha kula onayâka enjoka: okaciyegera, cakuluma, amino gâco gali nka ga mpangaza, go gazigulula omurhima gw’abantu. 3 Ngasi câha eba ngôrho ya môji abiri, aha yatwâga hanaje akafinjo. 4 Obukali n’entambala, kwo n’enyumpa ya cibone eshâbûka ntyo. 5 Omusengero gw’omukenyi omu marhwîri ga Nyamuzinda guhika, n’okushuza kwâge kurhalegama. 6 Orhasîma bamukalihire, kajira ka banya-byâha akulikira, orhînya Nyamuzinda yêhe murhima agalula. 7 Kishiderha anaje irenge hôshi-hôshi, ci omuntu w’obukengêre arhahabiri obuzamba bw’okwo. 8 Okuyûbaka aha mwâwe n’ebirugu bya bene, kuli kucîhumbira enshinda wanabona nk’olunda amabuye omu mpondo. 9 Endêko y’ababî, nsinga ya muliro, obuzinda bwâyo kukwebwa ecîko. 10 Enjira y’ababî erhahimwa kukoma, ci ekuzimux ehêka.
Omurhimanya n’omusirhe
11 Omuntu oshîbirira irhegeko kushuba ashuba oku magene gâge, obwimâna bw’okurhînya Nyamuzinda buba burhimanya. 12 Hali oyâbirwa n’okucîyigîriza, kubula irhwe kurhuma, ci haligi n’obà agwêrhe eyo nshôkano y’irhwe emurhindibuze. 13 Omurhimanya eba nyenga ya bumanye, n’obulonza bwâge, iriba lya nshongôle ya kalamo. 14 Omurhima gw’omusirhe, ndaha mbere, yo erhabîka bici. 15 Omuntu mwenge akayumva akanwa kinja, anakabîke emurhima, ayûshûlekwo n’akâge; leka omusirhe akayumve, asheke, kwo na kuyibàgira. 16 Ebinwa by’omusirhe biba nka muzigo guyâbire omubalama, ci ekanwa k’omurhimanya binjà biyirhenga. 17 Akanwa k’omuntu nkana basîma okukayumva omu ndêko, oku adesire, ngasi muguma anakuhire emurhima. 18 Nyumpa ya mushaka bwo burhimanya bw’ecihwinja, n’obumanye bw’omusirhe, binwa birhagwêrhi nda na mugongo. 19 Emw’omusirhe, enjira ly’akalamo gubà mugozi emagulu, kabangiro emaboko. 20 Omusirhe nk’asheka, analinzi basha, ocikenzire yêhe kugera agera amasheka gâge. 21 Emw’omuntu nkana, irhegeko gali masholo ga bulimbi, ngolo ekuboko kulyo. 22 Ecinganyi cinacishokoze okudâha, omuntu mwenge arhangiba nk’alinda; 23 ecinganyi cinakâhêngûliza oku lumvi omu nyumpa, omuntu ocikenzire anabè nk’aciyegûla. 24 Okuyumvîrhiza aha lumvi kubà kwa muntu orhaleragwa, nshonyi kubonêsa omuntu. 25 Akanwa ka bakadegende karhahwa kujumbulusa ebinwa bya bene, enderho z’abarhimanya zôhe zijira olugero. 26 Omurhima gw’ebinganyi ekanwa gubà, ci akanwa k’abarhimanya, murhima gwâbo. 27 Omubî anahehêrere omushombanyi wâge, n’obwo yêne ocêhehêrîre. 28 Omuntu ohambara abâbo, yêne ocîkolera amabî, kushombwa ashombwa n’abalungu bâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 21
1 Τέκνον, ἥμαρτες; μὴ προσθῇς μηκέτι καὶ περὶ τῶν προτέρων σου δεήθητι. 2 ὡς ἀπὸ προσώπου ὄφεως φεῦγε ἀπὸ ἁμαρτίας• ἐὰν γὰρ προσέλθῃς, δήξεταί σε• ὀδόντες λέοντος οἱ ὀδόντες αὐτῆς ἀναιροῦντες ψυχὰς ἀνθρώπων. 3 ὡς ῥομφαία δίστομος πᾶσα ἀνομία, τῇ πληγῇ αὐτῆς οὐκ ἔστιν ἴασις. 4 καταπληγμὸς καὶ ὕβρις ἐρημώσουσιν πλοῦτον• οὕτως οἶκος ὑπερηφάνου ἐρημωθήσεται. 5 δέησις πτωχοῦ ἐκ στόματος ἕως ὠτίων αὐτοῦ, καὶ τὸ κρίμα αὐτοῦ κατὰ σπουδὴν ἔρχεται. 6 μισῶν ἐλεγμὸν ἐν ἴχνει ἁμαρτωλοῦ, καὶ ὁ φοβούμενος κύριον ἐπιστρέψει ἐν καρδίᾳ. 7 γνωστὸς μακρόθεν ὁ δυνατὸς ἐν γλώσσῃ, ὁ δὲ νοήμων οἶδεν ἐν τῷ ὀλισθάνειν αὐτόν. 8 ὁ οἰκοδομῶν τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἐν χρήμασιν ἀλλοτρίοις ὡς συνάγων αὐτοῦ τοὺς λίθους εἰς χειμῶνα. 9 στιππύον συνηγμένον συναγωγὴ ἀνόμων, καὶ ἡ συντέλεια αὐτῶν φλὸξ πυρός. 10 ὁδὸς ἁμαρτωλῶν ὡμαλισμένη ἐκ λίθων, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων αὐτῆς βόθρος ᾅδου. 11 ῾Ο φυλάσσων νόμον κατακρατεῖ τοῦ ἐννοήματος αὐτοῦ, καὶ συντέλεια τοῦ φόβου κυρίου σοφία. 12 οὐ παιδευθήσεται ὃς οὐκ ἔστιν πανοῦργος, ἔστιν δὲ πανουργία πληθύνουσα πικρίαν. 13 γνῶσις σοφοῦ ὡς κατακλυσμὸς πληθυνθήσεται καὶ ἡ βουλὴ αὐτοῦ ὡς πηγὴ ζωῆς. 14 ἔγκατα μωροῦ ὡς ἀγγεῖον συντετριμμένον καὶ πᾶσαν γνῶσιν οὐ κρατήσει. 15 λόγον σοφὸν ἐὰν ἀκούσῃ ἐπιστήμων, αἰνέσει αὐτὸν καὶ ἐπ᾽ αὐτὸν προσθήσει• ἤκουσεν ὁ σπαταλῶν, καὶ ἀπήρεσεν αὐτῷ, καὶ ἀπέστρεψεν αὐτὸν ὀπίσω τοῦ νώτου αὐτοῦ. 16 ἐξήγησις μωροῦ ὡς ἐν ὁδῷ φορτίον, ἐπὶ δὲ χείλους συνετοῦ εὑρεθήσεται χάρις. 17 στόμα φρονίμου ζητηθήσεται ἐν ἐκκλησίᾳ, καὶ τοὺς λόγους αὐτοῦ διανοηθήσονται ἐν καρδίᾳ. 18 ῾Ως οἶκος ἠφανισμένος οὕτως μωρῷ σοφία, καὶ γνῶσις ἀσυνέτου ἀδιεξέταστοι λόγοι. 19 πέδαι ἐν ποσὶν ἀνοήτου παιδεία καὶ ὡς χειροπέδαι ἐπὶ χειρὸς δεξιᾶς. 20 μωρὸς ἐν γέλωτι ἀνυψοῖ φωνὴν αὐτοῦ, ἀνὴρ δὲ πανοῦργος μόλις ἡσυχῇ μειδιάσει. 21 ὡς κόσμος χρυσοῦς φρονίμῳ παιδεία καὶ ὡς χλιδὼν ἐπὶ βραχίονι δεξιῷ. 22 ποὺς μωροῦ ταχὺς εἰς οἰκίαν, ἄνθρωπος δὲ πολύπειρος αἰσχυνθήσεται ἀπὸ προσώπου. 23 ἄφρων ἀπὸ θύρας παρακύπτει εἰς οἰκίαν, ἀνὴρ δὲ πεπαιδευμένος ἔξω στήσεται. 24 ἀπαιδευσία ἀνθρώπου ἀκροᾶσθαι παρὰ θύραν, ὁ δὲ φρόνιμος βαρυνθήσεται ἀτιμίᾳ. 25 χείλη ἀλλοτρίων ἐν τούτοις διηγήσονται, λόγοι δὲ φρονίμων ἐν ζυγῷ σταθήσονται. 26 ἐν στόματι μωρῶν ἡ καρδία αὐτῶν, καρδία δὲ σοφῶν στόμα αὐτῶν. 27 ἐν τῷ καταρᾶσθαι ἀσεβῆ τὸν σατανᾶν αὐτὸς καταρᾶται τὴν ἑαυτοῦ ψυχήν. 28 μολύνει τὴν ἑαυτοῦ ψυχὴν ὁ ψιθυρίζων καὶ ἐν παροικήσει μισηθήσεται.
22
Omwolo
1 Omwôlo kwo ali nk’ibuye banîrekwo, ngasi wagera na kuheba olushungûrho. 2 Omwôlo kwo ali nka camvu ca njalira, mazingonoko, ngasi ogahumakwo kuhôrhola anahôrhola enfume.
Emifiriri y’abâna
3 Zibâ nshonyi z’omulume okuburha ecirala c’omurhabana, ci okuburha ecirala c’omunyere kôhe kulengana bwenêne. 4 Omunyere nkana, buhirhi bw’owamuyanka, ci omunyere mubî, mûngo gw’owamuburhaga. 5 Cikala-nshonyi w’omunyere, îshe na nnina azibonêsa, bombi kukaga bamukaga. 6 Obukali burhagwêrhi lugero, lwimbo lwa mishîbo, ci okushûrha n’okuhanûla buba burhimanya bukwânîney. 7 Abâna bagwêrhe ecibâlya banali bîrhonzi, banabuke ababusi bâbo omungo. 8 Abâna bagayanyi na mbula bukenge, banajâcize obwôrhere bwinjà bw’omulala gwâbo.
Oburhimanya n’isirhe
9 Okuyigîriza omusirhe kubà kuhanga orhujo, kubà kuzusa omuntu wafîre n’iro. 10 Okuhanûla omusirhe, kubà kuhanûla omuntu oli iro, buzinda akudôse, mpu: «Bici ebyo?» 11 Olakire ofire: agenzire, arhakàcibona izûba, olakire omusirhe: arhacigwêrhi murhima, gwàhûsire; kunyi wâlakira ofire, bulya kurhamûka ajire, ci kuli omusirhe, olufu lwo lukulu aha kalamo kâge. 12 Emishîbo y’ofire ziba nsiku nda, ey’omusirhe n’omubî, nsiku zôshi z’akalamo kâbo. 13 Orhabwîraga omusirhe binwa binji-binji, orhajâga ciru emund’ali, omanye akulerhera embaka za busha, omanye akuzinza. Omuyâke, wabona omurhûla, ebihenyango byâge birhacikulibuze. 14 Bicigi bizirho kulusha amabuye? Kurhi biderhwa? Cingolongolo. 15 Omushenyi, omunyu, enundo y’ebyûma, byo byangu by’okubarhulwa aha cingolongolo. 16 Oburhungiri buyûbake n’emirhi mizibu, burhagagajwa na musisi, omurhima gurhanziricidôsa gubulihiga, gurbâbombagana omu mango g’entambala. 17 Omurhima guyêgemire enkengêro z’oburhimanya, guli nka kulya bayinjihya olukûta n’irangi lyananîra bwinjà. 18 Orhubuye rhutya-rhutya ah’irhwerhwe ly’olukûta, rhurhalindira mpûsi, omurhima gw’ecingolongolo ebi gugerêreza byo binaguyôbohy.
Obwîra
19 Bakashûrha isù, linadwe emirenge, bakahika omuntu oku nyomvu y’omurhima, banamanye ecikuli. 20 Obanda irongo, abalaza orhunyunyi, ohângala omwîra, bwîra ayîrha. 21 Akaba wayômolire omwîra engôrho, orharhâga omurhima, kwankanaba acigaluka; 22 akaba waderhire omwira kubî, orhayôbohaga, mwanaciyumvanya; ci omuhe rubanda, hôshi aho, obwîra bunafe. 23 Mulungu wâwe akenyire, mulole bwinjà, hano agala, wasîma haguma nâye; akajakwo obuhanya, orhamurhibagamwo, hano afuma olwo, mwe naye mwagabâna ebyâge. 24 Engulumira mugi guyishokolera, kwo n’okwo bijâci bishokolera omukò. 25 Ntakaba nshonyi z’okufungira omwîra, ntakanacîfulika ye. 26 Akabâga ye n’enganya, abandi bakuyumva bamujire ndyâlya.
Obè masù
27 Lero ndi wakampira omulanzi oku kanwa, ahire oku binwa byâni akashè-ecinwa c’obukengêre, lyo ndekisârhala byo bîrhumire, olulimi lulekimpeza?
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 22
1 Λίθῳ ἠρδαλωμένῳ συνεβλήθη ὀκνηρός, καὶ πᾶς ἐκσυριεῖ ἐπὶ τῇ ἀτιμίᾳ αὐτοῦ. 2 βολβίτῳ κοπρίων συνεβλήθη ὀκνηρός, πᾶς ὁ ἀναιρούμενος αὐτὸν ἐκτινάξει χεῖρα. 3 αἰσχύνη πατρὸς ἐν γεννήσει ἀπαιδεύτου, θυγάτηρ δὲ ἐπ᾽ ἐλαττώσει γίνεται. 4 θυγάτηρ φρονίμη κληρονομήσει ἄνδρα αὐτῆς, καὶ ἡ καταισχύνουσα εἰς λύπην γεννήσαντος• 5 πατέρα καὶ ἄνδρα καταισχύνει ἡ θρασεῖα καὶ ὑπὸ ἀμφοτέρων ἀτιμασθήσεται. 6 μουσικὰ ἐν πένθει ἄκαιρος διήγησις, μάστιγες δὲ καὶ παιδεία ἐν παντὶ καιρῷ σοφίας. 7 z 8 9 συγκολλῶν ὄστρακον ὁ διδάσκων μωρόν, ἐξεγείρων καθεύδοντα ἐκ βαθέος ὕπνου. 10 διηγούμενος νυστάζοντι ὁ διηγούμενος μωρῷ, καὶ ἐπὶ συντελείᾳ ἐρεῖ Τί ἐστιν; 11 ἐπὶ νεκρῷ κλαῦσον, ἐξέλιπεν γὰρ φῶς, καὶ ἐπὶ μωρῷ κλαῦσον, ἐξέλιπεν γὰρ σύνεσιν• ἥδιον κλαῦσον ἐπὶ νεκρῷ, ὅτι ἀνεπαύσατο, τοῦ δὲ μωροῦ ὑπὲρ θάνατον ἡ ζωὴ πονηρά. 12 πένθος νεκροῦ ἑπτὰ ἡμέραι, μωροῦ δὲ καὶ ἀσεβοῦς πᾶσαι αἱ ἡμέραι τῆς ζωῆς αὐτοῦ. 13 μετὰ ἄφρονος μὴ πληθύνῃς λόγον καὶ πρὸς ἀσύνετον μὴ πορεύου• φύλαξαι ἀπ᾽ αὐτοῦ, ἵνα μὴ κόπον ἔχῃς καὶ οὐ μὴ μολυνθῇς ἐν τῷ ἐντιναγμῷ αὐτοῦ• ἔκκλινον ἀπ᾽ αὐτοῦ καὶ εὑρήσεις ἀνάπαυσιν καὶ οὐ μὴ ἀκηδιάσῃς ἐν τῇ ἀπονοίᾳ αὐτοῦ. 14 ὑπὲρ μόλιβον τί βαρυνθήσεται; καὶ τί αὐτῷ ὄνομα ἀλλ᾽ ἢ μωρός; 15 ἄμμον καὶ ἅλα καὶ βῶλον σιδήρου εὔκοπον ὑπενεγκεῖν ἢ ἄνθρωπον ἀσύνετον. 16 ῾Ιμάντωσις ξυλίνη ἐνδεδεμένη εἰς οἰκοδομὴν ἐν συσσεισμῷ οὐ διαλυθήσεται• οὕτως καρδία ἐστηριγμένη ἐπὶ διανοήματος βουλῆς ἐν καιρῷ οὐ δειλιάσει. 17 καρδία ἡδρασμένη ἐπὶ διανοίας συνέσεως ὡς κόσμος ψαμμωτὸς τοίχου ξυστοῦ. 18 χάρακες ἐπὶ μετεώρου κείμενοι κατέναντι ἀνέμου οὐ μὴ ὑπομείνωσιν• οὕτως καρδία δειλὴ ἐπὶ διανοήματος μωροῦ κατέναντι παντὸς φόβου οὐ μὴ ὑπομείνῃ. 19 ῾Ο νύσσων ὀφθαλμὸν κατάξει δάκρυα, καὶ νύσσων καρδίαν ἐκφαίνει αἴσθησιν. 20 βάλλων λίθον ἐπὶ πετεινὰ ἀποσοβεῖ αὐτά, καὶ ὁ ὀνειδίζων φίλον διαλύσει φιλίαν. 21 ἐπὶ φίλον ἐὰν σπάσῃς ῥομφαίαν, μὴ ἀφελπίσῃς, ἔστιν γὰρ ἐπάνοδος• 22 ἐπὶ φίλον ἐὰν ἀνοίξῃς στόμα, μὴ εὐλαβηθῇς, ἔστιν γὰρ διαλλαγή• πλὴν ὀνειδισμοῦ καὶ ὑπερηφανίας καὶ μυστηρίου ἀποκαλύψεως καὶ πληγῆς δολίας, ἐν τούτοις ἀποφεύξεται πᾶς φίλος. 23 πίστιν κτῆσαι ἐν πτωχείᾳ μετὰ τοῦ πλησίον, ἵνα ἐν τοῖς ἀγαθοῖς αὐτοῦ ὁμοῦ πλησθῇς• ἐν καιρῷ θλίψεως διάμενε αὐτῷ, ἵνα ἐν τῇ κληρονομίᾳ αὐτοῦ συγκληρονομήσῃς. 24 πρὸ πυρὸς ἀτμὶς καμίνου καὶ καπνός• οὕτως πρὸ αἱμάτων λοιδορίαι. 25 φίλον σκεπάσαι οὐκ αἰσχυνθήσομαι καὶ ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ οὐ μὴ κρυβῶ, 26 καὶ εἰ κακά μοι συμβήσεται δι᾽ αὐτόν, πᾶς ὁ ἀκούων φυλάξεται ἀπ᾽ αὐτοῦ. 27 Τίς δώσει ἐπὶ στόμα μου φυλακὴν καὶ ἐπὶ τῶν χειλέων μου σφραγῖδα πανοῦργον, ἵνα μὴ πέσω ἀπ᾽ αὐτῆς καὶ ἡ γλῶσσά μου ἀπολέσῃ με;
23
1 Yâgirwa Nyamuzinda, we Larha we na Nnawâbo akalamo kâni, orhandekaga omu magene gâhyo, orhayêmêraga nasârhala muli byo. 2 Lero ndi wayêreka enkengêro zâni omu kuzirhula omurhima gwâni, aguyêreke ihano ly’oburhimanya, aleke okuntogoza amango mpabusire, ndekiyûbakwa n’ebyâha. 3 Ntyo, amabî gâni garhayushuke, ebyâha byâni birhaluge, ndeke okuhirima omu maboko g’abashomhanyi bâni, omushombanyi wâni abule aha angwarhira. 4 Nyakasane-k’emirenge, Larha na Nyamuzinda w’akalamo kâni, ontabâle nyâke obucîbone. 5 Oncînge oku bwâgalwa, 6 amagene n’amîru mabî garhampimaga, orhanampanaga emunda enyifinjo mbî ziri.
Endahiro
7 Mwe bâna, muyumve ebinwa byâni, obikulikîre arhakabulabula. 8 Omunya-byâha yêne ocishwêka n’ebinwa byâge, byo bihirimya omuhambûzi n’omucîbonyi. 9 Lek’enkômedu y’okucîgasha, orhakômerere okulahira izîno ly’Omwimâna. 10 Kul’omubôyi barhangula ngasi kasanzi arhafuma mpimbo, kwo n’omuntu ocîgasha n’okuderhaderha izîno lya Nyamuzinda, arhafuma ecâha. 11 Omuntu osîma okucîgasha ali mubî, obuhanya burharhenga aha mwâge. Akajira ecâha, ecâha câge cimuhonere; akaderha mpu ahalîza, abîhire kabiri; akalahira ebirà, arhafungirwe, obuhanya bwamuhandira aha ka.

Ebinwa bibî
12 Hali iderha liyâkuza olufu, okwo ntà mango kubâge muli bene Yakôbo, bulya abantu nkana barhakwîrirwa ntyo, barhacîjandika n’omu câha. 13 Orhakomerezagya akanwa kâwe eby’obûmaguza, byo bibamo akanwa k’ecâha. 14 Kengêra sho na nyoko amango oli ekarhî k’abakulu, omanye wacîjandaga embere zâbo, kubè kuyôrha nka cingolongolo, obone wamacînfinja abarhaburhagwa, otumuze olusiku waburhagwa. 15 Omuntu wakômerire ebinwa bibî arhakubûlwa. 16 Hali bibiri biluza ebyâha, n’ecâha kasharhu cilerhe oburhè; 17 gala mîru gayôca nka muliro, garhatwîka garhanayîgusiri, omuntu ocîfinja omubiri gwâge yêne, arhalèkè n’omuliro gurhacimuyôca, oku muntu mûmaguza, ngasi biryo erhi binunu, lufu lwo lwamutwa amîru. 18 Omuntu ojirira ecâha aha ncingo yâge, n’okuderha, erhi: «Ndi wambona’? Omwizimya gundi eburhambi, ebizimbêro bincîkirize, ntâye wambona, bicigi nayôboha? Ow’Enyanya arhankakengêra ebyâha byâni». 19 Oyo masù ga bantu gône ayôbohire, arhamanyiri oku amasù ga Nyamuzinda, galushire izûba bumolcke kali bihumbi ikumi, oku ganabône ebijiro by’abantu byôshi, gahike n’omu ngasi hyongobana. 20 Embere aleme, ali ayishi ebintu byôshi, n’erhi ayûsa kwo n’okwo. 21 Oya muntu omu njira w’olugo ahanirwa, obuhanya bwamamurhibukira amango arhalâliri.
Omukazi mugonyi
22 Omukazi ohemukira ibà naye kw’ali ntyo, anamulerhere omwâna w’embuga mpu yo nfula. 23 Burhanzi avunyire irhegeko lya Nyamuzinda, kandi abîhîre ibà; n’obwa kasharhu. acîshûbwîre n’okuhusha, haguma n’okwola kujishunda abâna embuga. 24 Omu ndêko bâheka olubanja lwâge, n’abâna bâge babasingirize. 25 Abâna bâge barhâmerekwomuzi, amashami gâge garhajekwo hiciza. 26 Bakazimukengêrera okuhehêrerwa ahehêrîrwe, na ntâye wamukûle enshonyi. 27 Ntyo, abali enyuma zâge bamanya oku okurhînya Nyamuzinda kwône kushingânine, n’oku ntà cinjà cilushire okushimba amarhegeko gâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 23
1 κύριε πάτερ καὶ δέσποτα ζωῆς μου, μὴ ἐγκαταλίπῃς με ἐν βουλῇ αὐτῶν, μὴ ἀφῇς με πεσεῖν ἐν αὐτοῖς. 2 τίς ἐπιστήσει ἐπὶ τοῦ διανοήματός μου μάστιγας καὶ ἐπὶ τῆς καρδίας μου παιδείαν σοφίας, ἵνα ἐπὶ τοῖς ἀγνοήμασίν μου μὴ φείσωνται καὶ οὐ μὴ παρῇ τὰ ἁμαρτήματα αὐτῶν, 3 ὅπως μὴ πληθυνθῶσιν αἱ ἄγνοιαί μου καὶ αἱ ἁμαρτίαι μου πλεονάσωσιν καὶ πεσοῦμαι ἔναντι τῶν ὑπεναντίων καὶ ἐπιχαρεῖταί μοι ὁ ἐχθρός μου; 4 κύριε πάτερ καὶ θεὲ ζωῆς μου, μετεωρισμὸν ὀφθαλμῶν μὴ δῷς μοι 5 καὶ ἐπιθυμίαν ἀπόστρεψον ἀπ᾽ ἐμοῦ• 6 κοιλίας ὄρεξις καὶ συνουσιασμὸς μὴ καταλαβέτωσάν με, καὶ ψυχῇ ἀναιδεῖ μὴ παραδῷς με. 7 Παιδείαν στόματος ἀκούσατε, τέκνα, καὶ ὁ φυλάσσων οὐ μὴ ἁλῷ. 8 ἐν τοῖς χείλεσιν αὐτοῦ καταληφθήσεται ἁμαρτωλός, καὶ λοίδορος καὶ ὑπερήφανος σκανδαλισθήσονται ἐν αὐτοῖς. 9 ὅρκῳ μὴ ἐθίσῃς τὸ στόμα σου καὶ ὀνομασίᾳ τοῦ ἁγίου μὴ συνεθισθῇς• 10 ὥσπερ γὰρ οἰκέτης ἐξεταζόμενος ἐνδελεχῶς ἀπὸ μώλωπος οὐκ ἐλαττωθήσεται, οὕτως καὶ ὁ ὀμνύων καὶ ὀνομάζων διὰ παντὸς ἀπὸ ἁμαρτίας οὐ μὴ καθαρισθῇ. 11 ἀνὴρ πολύορκος πλησθήσεται ἀνομίας, καὶ οὐκ ἀποστήσεται ἀπὸ τοῦ οἴκου αὐτοῦ μάστιξ• ἐὰν πλημμελήσῃ, ἁμαρτία αὐτοῦ ἐπ᾽ αὐτῷ, κἂν ὑπερίδῃ, ἥμαρτεν δισσῶς• καὶ εἰ διὰ κενῆς ὤμοσεν, οὐ δικαιωθήσεται, πλησθήσεται γὰρ ἐπαγωγῶν ὁ οἶκος αὐτοῦ. 12 ῎Εστιν λέξις ἀντιπαραβεβλημένη θανάτῳ, μὴ εὑρεθήτω ἐν κληρονομίᾳ Ιακωβ• ἀπὸ γὰρ εὐσεβῶν ταῦτα πάντα ἀποστήσεται, καὶ ἐν ἁμαρτίαις οὐκ ἐγκυλισθήσονται. 13 ἀπαιδευσίαν ἀσυρῆ μὴ συνεθίσῃς τὸ στόμα σου• ἔστιν γὰρ ἐν αὐτῇ λόγος ἁμαρτίας. 14 μνήσθητι πατρὸς καὶ μητρός σου, ἀνὰ μέσον γὰρ μεγιστάνων συνεδρεύεις, μήποτε ἐπιλάθῃ ἐνώπιον αὐτῶν καὶ τῷ ἐθισμῷ σου μωρανθῇς καὶ θελήσεις εἰ μὴ ἐγεννήθης καὶ τὴν ἡμέραν τοῦ τοκετοῦ σου καταράσῃ. 15 ἄνθρωπος συνεθιζόμενος λόγοις ὀνειδισμοῦ ἐν πάσαις ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ οὐ μὴ παιδευθῇ. 16 Δύο εἴδη πληθύνουσιν ἁμαρτίας, καὶ τὸ τρίτον ἐπάξει ὀργήν• 17 ψυχὴ θερμὴ ὡς πῦρ καιόμενον, οὐ μὴ σβεσθῇ ἕως ἂν καταποθῇ• ἄνθρωπος πόρνος ἐν σώματι σαρκὸς αὐτοῦ, οὐ μὴ παύσηται ἕως ἂν ἐκκαύσῃ πῦρ• ἀνθρώπῳ πόρνῳ πᾶς ἄρτος ἡδύς, οὐ μὴ κοπάσῃ ἕως ἂν τελευτήσῃ. 18 ἄνθρωπος παραβαίνων ἀπὸ τῆς κλίνης αὐτοῦ λέγων ἐν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ Τίς με ὁρᾷ; σκότος κύκλῳ μου, καὶ οἱ τοῖχοί με καλύπτουσιν, καὶ οὐθείς με ὁρᾷ• τί εὐλαβοῦμαι; τῶν ἁμαρτιῶν μου οὐ μὴ μνησθήσεται ὁ ὕψιστος. 19 καὶ ὀφθαλμοὶ ἀνθρώπων ὁ φόβος αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔγνω ὅτι ὀφθαλμοὶ κυρίου μυριοπλασίως ἡλίου φωτεινότεροι ἐπιβλέποντες πάσας ὁδοὺς ἀνθρώπων καὶ κατανοοῦντες εἰς ἀπόκρυφα μέρη. 20 πρὶν ἢ κτισθῆναι τὰ πάντα ἔγνωσται αὐτῷ, οὕτως καὶ μετὰ τὸ συντελεσθῆναι. 21 οὗτος ἐν πλατείαις πόλεως ἐκδικηθήσεται, καὶ οὗ οὐχ ὑπενόησεν, πιασθήσεται. 22 Οὕτως καὶ γυνὴ καταλιποῦσα τὸν ἄνδρα καὶ παριστῶσα κληρονόμον ἐξ ἀλλοτρίου. 23 πρῶτον μὲν γὰρ ἐν νόμῳ ὑψίστου ἠπείθησεν, καὶ δεύτερον εἰς ἄνδρα αὐτῆς ἐπλημμέλησεν, καὶ τὸ τρίτον ἐν πορνείᾳ ἐμοιχεύθη καὶ ἐξ ἀλλοτρίου ἀνδρὸς τέκνα παρέστησεν. 24 αὕτη εἰς ἐκκλησίαν ἐξαχθήσεται, καὶ ἐπὶ τὰ τέκνα αὐτῆς ἐπισκοπὴ ἔσται. 25 οὐ διαδώσουσιν τὰ τέκνα αὐτῆς εἰς ῥίζαν, καὶ οἱ κλάδοι αὐτῆς οὐκ οἴσουσιν καρπόν. 26 καταλείψει εἰς κατάραν τὸ μνημόσυνον αὐτῆς, καὶ τὸ ὄνειδος αὐτῆς οὐκ ἐξαλειφθήσεται, 27 καὶ ἐπιγνώσονται οἱ καταλειφθέντες ὅτι οὐθὲν κρεῖττον φόβου κυρίου καὶ οὐθὲν γλυκύτερον τοῦ προσέχειν ἐντολαῖς κυρίου.
24
Oburhimanya bwaderha nka muntu
1 Oburhimanya bukolaga bwacîvuga, bukolaga bwarhangifekembera omu karhî k’olubagaa. 2 Bwamàderha ntya omu ndêko y’Ow’enyanya, bwàmilyêrekana irenge lyabwo embere z’Obuhashe, erhi: 3 «Ndi nkonôka y’oku Kanwa k’Ow’Enyanya, nàyisha nacibulula nka lwikungu nàbwikira igulu. 4 Aha mwâni, emalunga, entebe yâni gwàli mulunga gwa bitù. 5 Niene, kuno na ndi, nazungulusire engo y’emalunga, nàjire kuli kuhika ekuzimu. 6 Obwâmi bwâmi bwàgandazize omu nyanja, omu igulu, oku ngasi lubaga n’oku ngasi cihugo. 7 Emwa bôshi nàlonzize ahantu nâdêkerera, nàlonzize ngahi nâgwike icumbi lyâni. 8 Lero Lulema w’igulu ànacimpa irhegeko, owàndemaga angwikîsa ihêma lyâni, àmbwîra, erhi: «Yûbaka muli Yakôbo, ojè omu kashambala k’Israheli». 9 Embere ly’amango, kurhenga omurhondêro ly’andemaga, ensiku n’amango erhi ho mba. 10 Omu cihando citagatîfu, embere zâge nagashâniza, na ntyo nacumbika omu Siyonib, 11 nàbêra omu Lugo Lurhonyire, omu Yeruzalemu mwo obuhashe bwâni buba. 12 Nàmezire emizi emw’olubaga lw’irenge, omu kwa Nyamuzinda, omu cishumba câge. 13 Nàkuliremwo nka nduluma y’e Libano, nka murhi oku ntondo ya Hermoni. 14 Nakula nka mubô gw’En-Gadi, nka mirhô ya bwâso bw’e Yeriko, nka muzêti gunagirîre omu lubanda, nakula nkanduluma ya murhi. 15 Obwehe bwâni buli nk’obw’ecinamoma na nk’obw’omusipalata, akîsûnunu kâni kali nk’ak’enshângi ntumîrira, nk’ak’egalbanumo, onikisi n’obubâni, nka cidûrhu ca nshangi omu Cihando. 16 Nàlandiza amashami nka murhi gwa terbenta, mashami ga bwinjà n’irenge. 17 Kwo ndi nka muzâbîbu gulandizize emirhô minjà-minjà, n’obwâso bwâni eba mburho y’irenge n’obuhirhi. 18 [Nie nnina w’obuzigire nkana, nie nnina w’olukengwa, nnina w’obumanye n’obulangâlire; nahîrwe lwôshi abâna bâni bôshi, balya Yêne agoshôlaga kurhenga ensiku n’amango.]c 19 Muyishe emwâni, mwe mucînyifinja, mulye oku mburho yâni. 20 Bulya okunkengêra kulushire obununu bw’obûci, akashambala kâni ko kinja aha cigukulu c’obûci. 21 Abandya barhakaleka okushwira emunda ndi, n’abanywa barhakàgambwa. 22 Oyumva ebi mmubwîra, arhankabibêra burhe, n’abajira emikolo yâni barhakàhirima omu câha.
Oburhimanya n’irhegeko
23 Ebyo byôshi citabu c’Endagâno ya Nyamuzinda w’Enyanya eco. Irhegeko lyàmanyîsibagwa na Mûsa, ko kashambala kàsigiragwa endêko za Yakôbo. 24 Murhalekaga okucîzibuhya muli Nyakasane, mumusêrekwo lyo amuzibuhya, Nyakasane w’Emirhwe yêne Nyamuzinda, buziraye, ntà wundi muciza. 25 Er’irhegeko lyo liluza oburhimanya nka mîshi ga Pishone, nka kula olwîshi lwa Tigri luyunjula amango emyâka eyêzire; 26 lyo liluza obukengêre nka mîshi g’Efrati, nk’aga Yordani amango bakalala; 27 lyo lihûna enjira nk’olwîshi lwa Nili, na nka Gihini omu nsiku bahumbûla emizâbîbu. 28 Oku omurhanzi arhaciyûsa okulimya, kwo n’omuzinda aciri kulî nalyo. 29 Bulya obukengêre bwalyo bulushire enyanja bunji, n’emihigo yalyo yo miri kulusha enyenga. 30 Niono, kwo ndi nka mubunda gwârhenga omu lwîshi, nka hîshi hihesire omu ishwa ly’amasîma. 31 Nâdesire, nti: «Nkola nadômerera omu kwâni, ngeze amîshi omu ishwa lyâni». Lero nabona omubunda gwâni gwahinduka lwîshi, n’olwîshi yashuba nyanja. 32 Nkolaga nalomeka enjira kurhenga sêzi, akamole kabone kuhika emahanga. 33 Navangula enyigîrizo nka bulêbi, zihike n’oku maburhwa gali nyuma. 34 K’obwîne: arhali nie nacîlongeza, ci nakolera balya bôshi bazilonza.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 24
1 ῾Η σοφία αἰνέσει ψυχὴν αὐτῆς καὶ ἐν μέσῳ λαοῦ αὐτῆς καυχήσεται• 2 ἐν ἐκκλησίᾳ ὑψίστου στόμα αὐτῆς ἀνοίξει καὶ ἔναντι δυνάμεως αὐτοῦ καυχήσεται 3 ᾿Εγὼ ἀπὸ στόματος ὑψίστου ἐξῆλθον καὶ ὡς ὁμίχλη κατεκάλυψα γῆν• 4 ἐγὼ ἐν ὑψηλοῖς κατεσκήνωσα, καὶ ὁ θρόνος μου ἐν στύλῳ νεφέλης• 5 γῦρον οὐρανοῦ ἐκύκλωσα μόνη καὶ ἐν βάθει ἀβύσσων περιεπάτησα• 6 ἐν κύμασιν θαλάσσης καὶ ἐν πάσῃ τῇ γῇ καὶ ἐν παντὶ λαῷ καὶ ἔθνει ἐκτησάμην. 7 μετὰ τούτων πάντων ἀνάπαυσιν ἐζήτησα καὶ ἐν κληρονομίᾳ τίνος αὐλισθήσομαι. 8 τότε ἐνετείλατό μοι ὁ κτίστης ἁπάντων, καὶ ὁ κτίσας με κατέπαυσεν τὴν σκηνήν μου καὶ εἶπεν ᾿Εν Ιακωβ κατασκήνωσον καὶ ἐν Ισραηλ κατακληρονομήθητι. 9 πρὸ τοῦ αἰῶνος ἀπ᾽ ἀρχῆς ἔκτισέν με, καὶ ἕως αἰῶνος οὐ μὴ ἐκλίπω. 10 ἐν σκηνῇ ἁγίᾳ ἐνώπιον αὐτοῦ ἐλειτούργησα καὶ οὕτως ἐν Σιων ἐστηρίχθην• 11 ἐν πόλει ἠγαπημένῃ ὁμοίως με κατέπαυσεν, καὶ ἐν Ιερουσαλημ ἡ ἐξουσία μου• 12 καὶ ἐρρίζωσα ἐν λαῷ δεδοξασμένῳ, ἐν μερίδι κυρίου, κληρονομίας αὐτοῦ. 13 ὡς κέδρος ἀνυψώθην ἐν τῷ Λιβάνῳ καὶ ὡς κυπάρισσος ἐν ὄρεσιν Αερμων• 14 ὡς φοῖνιξ ἀνυψώθην ἐν Αιγγαδοις καὶ ὡς φυτὰ ῥόδου ἐν Ιεριχω, ὡς ἐλαία εὐπρεπὴς ἐν πεδίῳ, καὶ ἀνυψώθην ὡς πλάτανος. 15 ὡς κιννάμωμον καὶ ἀσπάλαθος ἀρωμάτων δέδωκα ὀσμὴν καὶ ὡς σμύρνα ἐκλεκτὴ διέδωκα εὐωδίαν, ὡς χαλβάνη καὶ ὄνυξ καὶ στακτὴ καὶ ὡς λιβάνου ἀτμὶς ἐν σκηνῇ. 16 ἐγὼ ὡς τερέμινθος ἐξέτεινα κλάδους μου, καὶ οἱ κλάδοι μου κλάδοι δόξης καὶ χάριτος. 17 ἐγὼ ὡς ἄμπελος ἐβλάστησα χάριν, καὶ τὰ ἄνθη μου καρπὸς δόξης καὶ πλούτου. 18 19 προσέλθετε πρός με, οἱ ἐπιθυμοῦντές μου, καὶ ἀπὸ τῶν γενημάτων μου ἐμπλήσθητε• 20 τὸ γὰρ μνημόσυνόν μου ὑπὲρ τὸ μέλι γλυκύ, καὶ ἡ κληρονομία μου ὑπὲρ μέλιτος κηρίον. 21 οἱ ἐσθίοντές με ἔτι πεινάσουσιν, καὶ οἱ πίνοντές με ἔτι διψήσουσιν. 22 ὁ ὑπακούων μου οὐκ αἰσχυνθήσεται, καὶ οἱ ἐργαζόμενοι ἐν ἐμοὶ οὐχ ἁμαρτήσουσιν. 23 Ταῦτα πάντα βίβλος διαθήκης θεοῦ ὑψίστου, νόμον ὃν ἐνετείλατο ἡμῖν Μωυσῆς κληρονομίαν συναγωγαῖς Ιακωβ, 24 25 ὁ πιμπλῶν ὡς Φισων σοφίαν καὶ ὡς Τίγρις ἐν ἡμέραις νέων, 26 ὁ ἀναπληρῶν ὡς Εὐφράτης σύνεσιν καὶ ὡς Ιορδάνης ἐν ἡμέραις θερισμοῦ, 27 ὁ ἐκφαίνων ὡς φῶς παιδείαν, ὡς Γηων ἐν ἡμέραις τρυγήτου. 28 οὐ συνετέλεσεν ὁ πρῶτος γνῶναι αὐτήν, καὶ οὕτως ὁ ἔσχατος οὐκ ἐξιχνίασεν αὐτήν• 29 ἀπὸ γὰρ θαλάσσης ἐπληθύνθη διανόημα αὐτῆς καὶ ἡ βουλὴ αὐτῆς ἀπὸ ἀβύσσου μεγάλης. 30 Κἀγὼ ὡς διῶρυξ ἀπὸ ποταμοῦ καὶ ὡς ὑδραγωγὸς ἐξῆλθον εἰς παράδεισον• 31 εἶπα Ποτιῶ μου τὸν κῆπον καὶ μεθύσω μου τὴν πρασιάν• καὶ ἰδοὺ ἐγένετό μοι ἡ διῶρυξ εἰς ποταμόν, καὶ ὁ ποταμός μου ἐγένετο εἰς θάλασσαν. 32 ἔτι παιδείαν ὡς ὄρθρον φωτιῶ καὶ ἐκφανῶ αὐτὰ ἕως εἰς μακράν• 33 ἔτι διδασκαλίαν ὡς προφητείαν ἐκχεῶ καὶ καταλείψω αὐτὴν εἰς γενεὰς αἰώνων. 34 ἴδετε ὅτι οὐκ ἐμοὶ μόνῳ ἐκοπίασα, ἀλλ᾽ ἅπασιν τοῖς ἐκζητοῦσιν αὐτήν.
25
Emigani
1 Hali bisharhu omurhima gwâni gucîfinja, birhahimwa kusîmisa Nyamuzinda n’abantu; okuyumvanya kw’abaguma, enyumpa omulume na mukage bayumvanyamwo. 2 Haligi na bantu basharhu omurhima gwâni gurhabonakwo, na nkayumva oku ho bacibâ nnânshologorhwe; omukenyi w’obucîbone, omugale munywesi, omushosi w’enkonola-masù bagwârha omu mwa bene.
Abashosi
3 Amango orhabikaga ociri musole, bici wabonage okola mushosi? 4 Ala nka zayinjiha emvi zigwêrhe ihano! Okumanya ihano kw’abakulûkulù nako kuyinjiha. 5 Ala nka bwayinjiha oburhimanya bw’abashosi, n’obukengêre bwinjà bw’abakulu b’er’igulu. 6 Irenge ly’abashosi kuli kulya kubà «Babwîne binji», okulimba kwâbo kunali kulya «Babwîne binji», okulimba kwâbo kunali kulya kurhînya Nyamuzinda. Okurhînya Nyamuzinda bwône bukulu 7 Hali bintu mwenda nkengîred, nambwîne oku birimwo iragi, n’eca kali ikumi nakubwiraco: Omuntu obona omwîshingo omw’iburha lyâge, ye obona omu kalamo kâge oku abashombanyi bâge baherêrekera; 8 Iragi lyâge ojira omukazi mwîrhonzi, omuntu orhahingan’empanzi na punda, omuntu orhasagijira ecâha omu nderho, omuntu wabwîne omushigo mwinjà. 9 Iragi lyâge owahisire oku bwîrhonzi, n’obwîra owayumva. 10 Neci, ali mukulu owahisire oku burhimanya, ci ntâye ocilushire orhînya Nyamuzinda. 11 Okurhînya Nyamuzinda kurhalusire byôshi, owahisire aho, bici ankagererwakwo?
Abakazi babî
12 Okurhînya Nyakasane gwo gubà murhondêro gw’obuzigire bwâge, ci, oku buyêmêre barhondêrera n’okumusêrako. 13 Oyâgalike ci orhayâgalikaga omurhima! oshimbe obumînya, ci orhashimânaga obumînya bw’omukazi! 14 Bubè buhanya, ci burhabâga bwa kuhubuka emw’omubisha! bubè bulyâlya, ci burhabâga bwa kuhubuka emw’omushomhanyi! 15 Ntà bwêge bubî kulusha amanjokanjoka, ntà nshombo nkulu kulusha ey’omubisha. 16 Okubêra haguma n’empangaza erhi enkuba-joka, kwo kukulu aha kubêra nyumpa nguma n’omukazi mumînya. 17 Obumînya bw’omukazi bunamuhindule obusù, abange enzizi, omanye mpu akola ciryanyi. 18 Oku ibà ali oku mêza haguma n’abalungu bâge, erhi adwîrhe adwira n’omu nda nk’ihiri. 19 Obumînya bwôshi ntabwo buhisire oku buminya bw’omukazi: mâshi! abona eci Abanya-byâha babona! 20 Nsinga ya mushenyi omu magulu g’omushosi, ye mukazi w’akalimi aha mw’omulume w’omurhûla. 21 Omanye warhebwa n’iranga ly’omukazi, orhahîra okaleka omukazi akubuza murhima. 22 Kurhahimwa kujira omuntu burhe, kumubulise obukenge, kunamubonêse nshonyi, okuyumva mpu mukà lebè yekola obîka ibà. 23 Burhe omu murhima, burhe emalanga, cibande cifulike, gwomukolo gw’omukazi mumînya. Maboko gahozire, madwi gakomanya, ye mukazi ohanyagaza ibà, arhalerha bushagaluke. 24 Ecâha oku mukazi càrhondêreraga, na mukazi warhumire rhweshi rhukafa. 25 Orhasîkûliraga amîshi, orhahâga n’omukazi mumînya oluhya lw’okuderha. 26 Akaba arhayumvîrhiri oku munwe erhi omu masù, omuyâke.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 25
1 ᾿Εν τρισὶν ὡραΐσθην καὶ ἀνέστην ὡραία ἔναντι κυρίου καὶ ἀνθρώπων• ὁμόνοια ἀδελφῶν, καὶ φιλία τῶν πλησίον, καὶ γυνὴ καὶ ἀνὴρ ἑαυτοῖς συμπεριφερόμενοι. 2 τρία δὲ εἴδη ἐμίσησεν ἡ ψυχή μου καὶ προσώχθισα σφόδρα τῇ ζωῇ αὐτῶν• πτωχὸν ὑπερήφανον, καὶ πλούσιον ψεύστην, γέροντα μοιχὸν ἐλαττούμενον συνέσει. 3 ᾿Εν νεότητι οὐ συναγείοχας, καὶ πῶς ἂν εὕροις ἐν τῷ γήρᾳ σου; 4 ὡς ὡραῖον πολιαῖς κρίσις καὶ πρεσβυτέροις ἐπιγνῶναι βουλήν. 5 ὡς ὡραία γερόντων σοφία καὶ δεδοξασμένοις διανόημα καὶ βουλή. 6 στέφανος γερόντων πολυπειρία, καὶ τὸ καύχημα αὐτῶν φόβος κυρίου. 7 ᾿Εννέα ὑπονοήματα ἐμακάρισα ἐν καρδίᾳ καὶ τὸ δέκατον ἐρῶ ἐπὶ γλώσσης• ἄνθρωπος εὐφραινόμενος ἐπὶ τέκνοις, ζῶν καὶ βλέπων ἐπὶ πτώσει ἐχθρῶν• 8 μακάριος ὁ συνοικῶν γυναικὶ συνετῇ, καὶ ὃς ἐν γλώσσῃ οὐκ ὠλίσθησεν, καὶ ὃς οὐκ ἐδούλευσεν ἀναξίῳ ἑαυτοῦ• 9 μακάριος ὃς εὗρεν φρόνησιν, καὶ ὁ διηγούμενος εἰς ὦτα ἀκουόντων• 10 ὡς μέγας ὁ εὑρὼν σοφίαν• ἀλλ᾽ οὐκ ἔστιν ὑπὲρ τὸν φοβούμενον τὸν κύριον• 11 φόβος κυρίου ὑπὲρ πᾶν ὑπερέβαλεν, ὁ κρατῶν αὐτοῦ τίνι ὁμοιωθήσεται; 12 13 Πᾶσαν πληγὴν καὶ μὴ πληγὴν καρδίας, καὶ πᾶσαν πονηρίαν καὶ μὴ πονηρίαν γυναικός• 14πᾶσαν ἐπαγωγὴν καὶ μὴ ἐπαγωγὴν μισούντων, καὶ πᾶσαν ἐκδίκησιν καὶ μὴ ἐκδίκησιν ἐχθρῶν. 15 οὐκ ἔστιν κεφαλὴ ὑπὲρ κεφαλὴν ὄφεως, καὶ οὐκ ἔστιν θυμὸς ὑπὲρ θυμὸν ἐχθροῦ. 16 συνοικῆσαι λέοντι καὶ δράκοντι εὐδοκήσω ἢ συνοικῆσαι μετὰ γυναικὸς πονηρᾶς. 17 πονηρία γυναικὸς ἀλλοιοῖ τὴν ὅρασιν αὐτῆς καὶ σκοτοῖ τὸ πρόσωπον αὐτῆς ὡς ἄρκος• 18 ἀνὰ μέσον τῶν πλησίον αὐτοῦ ἀναπεσεῖται ὁ ἀνηρ αὐτῆς καὶ ἀκουσίως ἀνεστέναξεν πικρά. 19 μικρὰ πᾶσα κακία πρὸς κακίαν γυναικός, κλῆρος ἁμαρτωλοῦ ἐπιπέσοι αὐτῇ. 20 ἀνάβασις ἀμμώδης ἐν ποσὶν πρεσβυτέρου, οὕτως γυνὴ γλωσσώδης ἀνδρὶ ἡσύχῳ. 21 μὴ προσπέσῃς ἐπὶ κάλλος γυναικὸς καὶ γυναῖκα μὴ ἐπιποθήσῃς. 22 ὀργὴ καὶ ἀναίδεια καὶ αἰσχύνη μεγάλη γυνὴ ἐὰν ἐπιχορηγῇ τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς. 23 καρδία ταπεινὴ καὶ πρόσωπον σκυθρωπὸν καὶ πληγὴ καρδίας γυνὴ πονηρά• χεῖρες παρειμέναι καὶ γόνατα παραλελυμένα ἥτις οὐ μακαριεῖ τὸν ἄνδρα αὐτῆς. 24 ἀπὸ γυναικὸς ἀρχὴ ἁμαρτίας, καὶ δι᾽ αὐτὴν ἀποθνῄσκομεν πάντες. 25 μὴ δῷς ὕδατι διέξοδον μηδὲ γυναικὶ πονηρᾷ παρρησίαν• 26 εἰ μὴ πορεύεται κατὰ χεῖράς σου, ἀπὸ τῶν σαρκῶν σου ἀπότεμε αὐτήν.
26
Omukazi mwinjà n’omubî
1 Iragi lyâge omulume ojira omukazi nkana, omubalè gw’ensiku zâge gwayûshûka kabiri. 2 Omukazi nkana busîme emw’ibà, ibà ayunjula ‘omurhûla emyâka yâge yôshi. 3 Omukazi nkana eba nshôkano yâgoyâgo, eshobâlwa n’abalume barhînya Nyamuzinda. 4 Babè bagale erhi bakenyi, busîme buli emurhima gwâbo, ensiku zôshi busù bwa nshagali. 5 Hali bisharhu nyôboha, binkangalaza omurhima: n’eca kani musisi cingezâmwo: obunywesi bulumira eka, okunyagwa kw’olubaga, okuhêka owundi lubanja omu ndêko oku busha: ebyo bibâ bibi kulusha olufù; 6 ci kuli nka kurhîngamira omuntu, gali malumwa omukazi okuyâgalwa n’owâbo, okwo kwôshi abâ nyamanjà olerhwa n’akalimi. 7 Omukazi mumînya, murhamba gwa mpanzi bashwesire kubî; okacihamba mpu wamugomhya kuli kugwârha cilumira-habiri. 8 Omukazi mulalwe ali wakujira omuntu burhe, enshonyi acibonêsa zirhayibagirwa. 9 Omukazi w’ecirala omu masù ahonekera, kukema-kema kwâge kumuyêrekana. 10 Omanye omunyere oyengehusire kubî, orhamufume hano abona obuzamba bwâwe. 11 Omanye amasuù gahwîremwo enshonyi, orhacisômeragwa hano gakuhira omu mashumi. 12 Kw’ayâshama aka mubalama enyôrha egwêrhe, amîshi ashimanyire go ananywa, obugonyi bwâge ntaho arhabuhêka, omubiri gwâge agurhege ngasi myampi-izinga. 13 Obwinjà bw’omukazi busîme bulerhera ibà, obukengêre bwâge misî bumuyûshûlira. 14 Omukazi orhaderhêra eba ngalo ya Nyamuzinda, oyu balezire bwinjà ntâco ankagererwakwo. 15 Omukazi ocîkenga aba mwinjà kabiri, ow’omurhima gucîre arhagwêrhi buhirhi akagererwako. 16 Kul’izûba lishoshoka oku ntondo za Nyamuzinda, kwo n’obwinjà bw’omukazi buyôrha omu nyumpa alimo. 17 Kula akamole kanayôrha emugamba omu kâ-Nyamuzinda, kwo n’iranga linjà linayôrha oku mubiri gw’omwânahya. 18 Mitungo ya masholo omu ciriba c’ebyûma, amagulu minjà oku rhunsisirha rhuzibu. 19 «Mwâna wâni, omanye wahemula obusole bwâwe n’emisî yâwe orhayihaga Abanya-mahanga. 20 Hano obà wamalonza ishwa liyêra kulusha agandi g’omu cihugo, orhwêremwo emburho yâwe, kucîkubagira oburhwa bw’obûko bwâwe kurhumire. 21 Ntyo, abâna wânasige bayishikâcîkunga, bulya bamanyire oku ziri ntwâli. 22 Omukazi omuntu arhizagya arhali ciru nka bikâyiza, omukazi w’obuyumpa aba muzibu nka mulunga (gwa lufu). 23 Omukazi w’ecishungu ayishigabirwa omunya-byâha, omukazi mwîrhonzi ayishihâbwa omuntu orhînya Nyakasane. 24 Omukazi mûmaguza wahwîre kw’enshonyi kuzigira azigira okuhemuka, omukazi orhayûmaguza bwinjà ayôrha, ciru na nk’ali n’ibà. 25 Entwâli y’omukazi erhakengwa kulusha akabwa, cikwône omukazi mwîrhôhye kuyôboha ayôboha Nyakasane. 26 Omukazi okengêsa ibà abâ murhimanya omu masù ga bôshi, cikwône obonêsa ibà nshonyi, kugayaguzibwa agayaguzibwa omu bucibone bwâge. Ali muny’iragi omulume ojira omukazi nkana, bulya omubalè gw’ensiku zage hano igulu gwayushuka kabirhi. 27 Omukazi oderhaderha na w’akajamwe gubà mushekera gutula entambala, ngasi mulume ojira owamwen’oyo arhahwa ntambala omu kalamo kâge.»
Ebintu by’oburhè
28 Hali bibiri nyumva bindumire omurhima n’eca kasharhu candwâza ecirungula: okubona owafungiraga ecihugo afa bushosi omu buligo, okubona abantu barhimanya bahirwakwo akagayo, omuntu ocirhenza omu njira nyinjà aja omu y’ecâha, yêhengôrho ya Nyamuzinda yamuyîrha.
Oburhunzi
29 Oku murhunzi, okuhima amashumi kuli kuzibu, omugulirwa, kuzibu okuyâka ecâha.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 26
1 Γυναικὸς ἀγαθῆς μακάριος ὁ ἀνήρ, καὶ ἀριθμὸς τῶν ἡμερῶν αὐτοῦ διπλάσιος. 2 γυνὴ ἀνδρεία εὐφραίνει τὸν ἄνδρα αὐτῆς, καὶ τὰ ἔτη αὐτοῦ πληρώσει ἐν εἰρήνῃ. 3 γυνὴ ἀγαθὴ μερὶς ἀγαθή, ἐν μερίδι φοβουμένων κύριον δοθήσεται• 4 πλουσίου δὲ καὶ πτωχοῦ καρδία ἀγαθή, ἐν παντὶ καιρῷ πρόσωπον ἱλαρόν. 5 ᾿Απὸ τριῶν εὐλαβήθη ἡ καρδία μου, καὶ ἐπὶ τῷ τετάρτῳ προσώπῳ ἐδεήθην• διαβολὴν πόλεως, καὶ ἐκκλησίαν ὄχλου, καὶ καταψευσμόν, ὑπὲρ θάνατον πάντα μοχθηρά. 6 ἄλγος καρδίας καὶ πένθος γυνὴ ἀντίζηλος ἐπὶ γυναικὶ καὶ μάστιξ γλώσσης πᾶσιν ἐπικοινωνοῦσα. 7 βοοζύγιον σαλευόμενον γυνὴ πονηρά, ὁ κρατῶν αὐτῆς ὡς ὁ δρασσόμενος σκορπίου. 8 ὀργὴ μεγάλη γυνὴ μέθυσος καὶ ἀσχημοσύνην αὐτῆς οὐ συγκαλύψει. 9 πορνεία γυναικὸς ἐν μετεωρισμοῖς ὀφθαλμῶν καὶ ἐν τοῖς βλεφάροις αὐτῆς γνωσθήσεται. 10 ἐπὶ θυγατρὶ ἀδιατρέπτῳ στερέωσον φυλακήν, ἵνα μὴ εὑροῦσα ἄνεσιν ἑαυτῇ χρήσηται• 11 ὀπίσω ἀναιδοῦς ὀφθαλμοῦ φύλαξαι καὶ μὴ θαυμάσῃς, ἐὰν εἰς σὲ πλημμελήσῃ• 12 ὡς διψῶν ὁδοιπόρος τὸ στόμα ἀνοίξει καὶ ἀπὸ παντὸς ὕδατος τοῦ σύνεγγυς πίεται, κατέναντι παντὸς πασσάλου καθήσεται καὶ ἔναντι βέλους ἀνοίξει φαρέτραν. 13 Χάρις γυναικὸς τέρψει τὸν ἄνδρα αὐτῆς, καὶ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ πιανεῖ ἡ ἐπιστήμη αὐτῆς. 14 δόσις κυρίου γυνὴ σιγηρά, καὶ οὐκ ἔστιν ἀντάλλαγμα πεπαιδευμένης ψυχῆς• 15 χάρις ἐπὶ χάριτι γυνὴ αἰσχυντηρά, καὶ οὐκ ἔστιν σταθμὸς πᾶς ἄξιος ἐγκρατοῦς ψυχῆς. 16 ἥλιος ἀνατέλλων ἐν ὑψίστοις κυρίου καὶ κάλλος ἀγαθῆς γυναικὸς ἐν κόσμῳ οἰκίας αὐτῆς• 17 λύχνος ἐκλάμπων ἐπὶ λυχνίας ἁγίας καὶ κάλλος προσώπου ἐπὶ ἡλικίᾳ στασίμῃ• 18 στῦλοι χρύσεοι ἐπὶ βάσεως ἀργυρᾶς καὶ πόδες ὡραῖοι ἐπὶ στέρνοις εὐσταθοῦς. 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 ᾿Επὶ δυσὶ λελύπηται ἡ καρδία μου, καὶ ἐπὶ τῷ τρίτῳ θυμός μοι ἐπῆλθεν• ἀνὴρ πολεμιστὴς ὑστερῶν δι᾽ ἔνδειαν, καὶ ἄνδρες συνετοὶ ἐὰν σκυβαλισθῶσιν, ἐπανάγων ἀπὸ δικαιοσύνης ἐπὶ ἁμαρτίαν• ὁ κύριος ἑτοιμάσει εἰς ῥομφαίαν αὐτόν. 29 Μόλις ἐξελεῖται ἔμπορος ἀπὸ πλημμελείας, καὶ οὐ δικαιωθήσεται κάπηλος ἀπὸ ἁμαρτίας.
27
1 Banji bahirima omu câha erhi kusîma obunguke kurhuma, owalonza obugale arhafa bwonjo. 2 Banafunde omurhi ekarhî k’amabuye gaGwârhine, ekarhî k’okugula n’okuguza ecâha ciyija. 3 Omuntu orhasêzizi okurhînya Nyamuzinda, enyumpa yâge erhi yanajire oku idaho.
Enderho
4 Nka bashebula ensheke zinasigale oku kayungiro, kwo n’okwo binwa bya muntu bimanyîsa ishembo lyâge. 5 Omubumbi muliro arhangulamwo obuzibu bw’enyungu zâge, omuntu naye binwa byâge bamurhangulamwo. 6 Ishwa limanyirwa oku mburho yarhengamwo, kwo n’okwo ebinwa by’omuntu bimanyîsa eciri emurhima gwâge. 7 Orhakûngaga omuntu embere oyumve eci adesire, aho ho wamugwârhira.
Obushinganyanya
8 Erhi wakakulikira obushinganyanya, wanabuhikakwo, obuyambale obwo nka mwambalo gwa lusiku lukulu. 9 Ecihungu cirhagwa aharhali câbo, obushinganyanya bulonza obukulikire. 10 Entale kulingûza eringûza omunyama gwâyo, ecâha naco cisîma abalyâlyanya. 11 Ebinwa by’omuntu nkana ensiku zôshi kurhimanya, ci ecingolongolo kwo cihinduka nka mwêzi. 12 Nk’oli mwe n’ebingolongolo, onagere amango, ci nk’oli mwe n’abantu nkana, ogende buzira bwôba. 13 Ebinwa by’abahwinja bibî bya kushologosa, okusheka kwâbo erhi kucishingira byâha. 14 Ebinwa by’osîma okucîgasha, binarhume emvîri ziri oku irhwe ly’omuntu zagurumanwa. Okulongôla kwâge kunafuke abantu amarhwîri. 15 Okulongôla kw’abacîbonyi mukò kubulaga, n’ebijâci byâbo bibî bya kushaza.
Amahwe
16 Omuntu obêra amahwe arhalangalirwa, na ntà mwîra nkana abona. 17 Osîme onalangâlire omwîa wâwe, ci olusiku wâbera amahwe gâge, erhi na hôshi aho obwîra bwamafa; 18 bulya kwo wayisire obwîra nka kula bayîrha omubisha. 19 Kul’omuntu akanalîka akanyunyi afumbirhe, kacibàlalira, kwo nâwe walîsire omwîra, orhâcimubone. 20 Orhamukulikiraga, mîra akol’ali kulî, acîgendîre kula akashafu kayâka omurhego. 21 Banarhube ecihulu, bababalire n’ecijâci, ci omuntu wàbasize ihwe, nanga.
Obulyâlya
22 Omuntu okomakomya erhi bulyâlya adwîrhe asinga, na ntâye wamurhanga. 23 Amango ali embere zâwe. ye Iûbika, ebinwa byâwe binamurhwe yêshi, buzinda akunioke, akuderhere oku orhadesire, aderhe mpu wajâcire lebè. 24 Nshomba binji, ci Oyo muntu ntamubonakwo, na Nyamuzinda arhamusîma. 25 Obanda ibuye emalunga, ah’irhwe acibandalyo, olibandira obulenzi yêne ocîrenganya. 26 Ohumba omwîna, agurhogeramwo, orhega omurhego gunamugwârhe. 27 Ecibî cirha nnaco, arhamanya ciru olunda cahubuka. 28 Akanego n’ebijâci biba bya mucîbonyi, ci kwône olwîhôlo lumulingûzize nka ntale. 29 Omu murhego bagwa abantu bacîshingira okuhanyagala kw’abantu binjà, abôla amagala gabalya embere bafe.
Obumvu
30 Obumvu n’obukunizi nabyo bindi bikabulirwa, bimera omu ishwa ly’enkola-maligo.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 27
1 χάριν διαφόρου πολλοὶ ἥμαρτον, καὶ ὁ ζητῶν πληθῦναι ἀποστρέψει ὀφθαλμόν. 2 ἀνὰ μέσον ἁρμῶν λίθων παγήσεται πάσσαλος, καὶ ἀνὰ μέσον πράσεως καὶ ἀγορασμοῦ συντριβήσεται ἁμαρτία. 3 ἐὰν μὴ ἐν φόβῳ κυρίου κρατήσῃ κατὰ σπουδήν, ἐν τάχει καταστραφήσεται αὐτοῦ ὁ οἶκος. 4 ᾿Εν σείσματι κοσκίνου διαμένει κοπρία, οὕτως σκύβαλα ἀνθρώπου ἐν λογισμῷ αὐτοῦ. 5 σκεύη κεραμέως δοκιμάζει κάμινος, καὶ πειρασμὸς ἀνθρώπου ἐν διαλογισμῷ αὐτοῦ. 6 γεώργιον ξύλου ἐκφαίνει ὁ καρπὸς αὐτοῦ, οὕτως λόγος ἐνθυμήματος καρδίας ἀνθρώπου. 7 πρὸ λογισμοῦ μὴ ἐπαινέσῃς ἄνδρα• οὗτος γὰρ πειρασμὸς ἀνθρώπων.
8 ᾿Εὰν διώκῃς τὸ δίκαιον, καταλήμψῃ καὶ ἐνδύσῃ αὐτὸ ὡς ποδήρη δόξης. 9 πετεινὰ πρὸς τὰ ὅμοια αὐτοῖς καταλύσει, καὶ ἀλήθεια πρὸς τοὺς ἐργαζομένους αὐτὴν ἐπανήξει. 10 λέων θήραν ἐνεδρεύει, οὕτως ἁμαρτία ἐργαζομένους ἄδικα. 11 διήγησις εὐσεβοῦς διὰ παντὸς σοφία, ὁ δὲ ἄφρων ὡς σελήνη ἀλλοιοῦται. 12 εἰς μέσον ἀσυνέτων συντήρησον καιρόν, εἰς μέσον δὲ διανοουμένων ἐνδελέχιζε. 13 διήγησις μωρῶν προσόχθισμα, καὶ ὁ γέλως αὐτῶν ἐν σπατάλῃ ἁμαρτίας. 14 λαλιὰ πολυόρκου ἀνορθώσει τρίχας, καὶ ἡ μάχη αὐτῶν ἐμφραγμὸς ὠτίων. 15 ἔκχυσις αἵματος μάχη ὑπερηφάνων, καὶ ἡ διαλοιδόρησις αὐτῶν ἀκοὴ μοχθηρά.
16 ῾Ο ἀποκαλύπτων μυστήρια ἀπώλεσεν πίστιν καὶ οὐ μὴ εὕρῃ φίλον πρὸς τὴν ψυχὴν αὐτοῦ. 17 στέρξον φίλον καὶ πιστώθητι μετ᾽ αὐτοῦ• ἐὰν δὲ ἀποκαλύψῃς τὰ μυστήρια αὐτοῦ, μὴ καταδιώξῃς ὀπίσω αὐτοῦ. 18 καθὼς γὰρ ἀπώλεσεν ἄνθρωπος τὸν νεκρὸν αὐτοῦ, οὕτως ἀπώλεσας τὴν φιλίαν τοῦ πλησίον• 19 καὶ ὡς πετεινὸν ἐκ χειρός σου ἀπέλυσας, οὕτως ἀφῆκας τὸν πλησίον καὶ οὐ θηρεύσεις αὐτόν. 20 μὴ αὐτὸν διώξῃς, ὅτι μακρὰν ἀπέστη καὶ ἐξέφυγεν ὡς δορκὰς ἐκ παγίδος. 21 ὅτι τραῦμα ἔστιν καταδῆσαι, καὶ λοιδορίας ἔστιν διαλλαγή, ὁ δὲ ἀποκαλύψας μυστήρια ἀφήλπισεν.
22 Διανεύων ὀφθαλμῷ τεκταίνει κακά, καὶ οὐδεὶς αὐτὰ ἀποστήσει ἀπ᾽ αὐτοῦ• 23 ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν σου γλυκανεῖ τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τῶν λόγων σου ἐκθαυμάσει, ὕστερον δὲ διαστρέψει τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς λόγοις σου δώσει σκάνδαλον. 24 πολλὰ ἐμίσησα καὶ οὐχ ὡμοίωσα αὐτῷ, καὶ ὁ κύριος μισήσει αὐτόν. 25 ὁ βάλλων λίθον εἰς ὕψος ἐπὶ κεφαλὴν αὐτοῦ βάλλει, καὶ πληγὴ δολία διελεῖ τραύματα. 26 ὁ ὀρύσσων βόθρον εἰς αὐτὸν ἐμπεσεῖται, καὶ ὁ ἱστῶν παγίδα ἐν αὐτῇ ἁλώσεται. 27 ὁ ποιῶν πονηρά, εἰς αὐτὸν κυλισθήσεται, καὶ οὐ μὴ ἐπιγνῷ πόθεν ἥκει αὐτῷ. 28 ἐμπαιγμὸς καὶ ὀνειδισμὸς ὑπερηφάνῳ, καὶ ἡ ἐκδίκησις ὡς λέων ἐνεδρεύσει αὐτόν. 29 παγίδι ἁλώσονται οἱ εὐφραινόμενοι πτώσει εὐσεβῶν, καὶ ὀδύνη καταναλώσει αὐτοὺς πρὸ τοῦ θανάτου αὐτῶν.
30 Μῆνις καὶ ὀργή, καὶ ταῦτά ἐστιν βδελύγματα, καὶ ἀνὴρ ἁμαρτωλὸς ἐγκρατὴς ἔσται αὐτῶν.
28
1 Omuntu ocihôla naye arhâfume olwihôlo lwa Nyamuzinda, Nyamuzinda ye yishi oku ebyâha biganjwa. 2 Babalira owinyu obubî bwâge, lyo nâwe, hano oshenga, obabalirwa. 3 Kurhi omuntu obikîre owâbo obumvu akashenga mpu Nyamuzinda amufumye? 4 Omuntu orhaba bwonjo oku wâbo, kurhi akashenga mpu yêhe abâge ye babalirwa ebyâha? 5 Ye muntu kwône abikîre owâbo omujina, ndigi yeki abwîne wamubabalira ebyâha? 6 Kengêra obuzinda, oleke okushombana, kengêra okufà n’okubola, oshimbe n’amarhegeko. 7 Kengêra amarhegeko, oleke okubîka omujina, okuze endagâno y’Ow’Enyanya, oyibàgire ecijâci.
Entambala
8 Oyâke entambala, wayâka ecâha, omuntu w’amagene ye nyankozi omu bâbo. 9 Omubî kavango ahira omu bîra, ye côkêza-malambo ekarhî k’abantu barhulwîre. 10 Oku enshâli ziri kwo n’omuliro gugulumira, oku entambala ekozîbwe, kw’enaluga. Omuntu arukûza nk’oku emisî yâge enali, n’oku obugale bwâge buli, kw’anakunira. 11 Entambala y’obushâlashâla enazûse omuliro, ennongwe y’obuhwinja enabulage omukò. 12 Bûha oku isese omuliro guyâke, ogutwîreko guzime, obonereho obuhashe bw’akanwa kâwe.
Olulimi
13 Omanye kadegende n’enderhera-habiri, abo bombi bahezize abantu balicîbêrire omu murhûla. 14 Akalimi kàyimusize bantu banji, kabashandâza cihugo omu cindi; kahongwîre ebishagala bizibuzibu, kashâbira n’abarhwâli enyumpa. 15 Akalimi kahulusize abakazi omu mwâbo, kabanyagisa emyâka yabo. 16 Oyumvîrhiza omudesi-wagwo arhaja iro, anabule omurhûla. 17 Bashûrhe omuntu akarhi, kasiga omubambu, bamushûrhe akalimi, kamujonjaga yêshi. 18 Bantu banji bafire n’engôrho, ci abafire n’akalimi bo banji kulusha. 19 Iragi lyâge oyu karhasâgihikakwo, oyu karhali omu njira yâge, oyu karhasâgijira mujà wâko, oyu karhasâgiziriringa n’emigozi yako. 20 Obuja bwâko buha bujà buzibu, n’emigozi yako, migozi ya budagule. 21 Olufù lwâko, lufù lubi bwenêne, ekuzimu yo nkulu kuli lwo. 22 Akalimi karhahasha abantu barhînya Nyamuzinda, engulumira yako erhabayâsha. 23 Abacîrhenza kuli Nyamuzinda, yo minyama yako, engulumira yako erhazima muli bo, kwo kabahiva nka ntale, kabashangule nka ngwi. 24 Yumva: oyûbake ecôgo c’emishllgi aha mwâwe, osêze ebirugu n’obugale bwâwe. 25 Ohire enderho zâwe oku munzâni, ozigere, ohire omurhemere n’igufuli oku kanwa. 26 Omanye wakasârhalira ekanwa, olekigwa omu maboko g’okugungezize.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 28
1 ὁ ἐκδικῶν παρὰ κυρίου εὑρήσει ἐκδίκησιν, καὶ τὰς ἁμαρτίας αὐτοῦ διατηρῶν διατηρήσει. 2 ἄφες ἀδίκημα τῷ πλησίον σου, καὶ τότε δεηθέντος σου αἱ ἁμαρτίαι σου λυθήσονται. 3 ἄνθρωπος ἀνθρώπῳ συντηρεῖ ὀργήν, καὶ παρὰ κυρίου ζητεῖ ἴασιν; 4 ἐπ᾽ ἄνθρωπον ὅμοιον αὐτῷ οὐκ ἔχει ἔλεος, καὶ περὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτοῦ δεῖται; 5 αὐτὸς σὰρξ ὢν διατηρεῖ μῆνιν, τίς ἐξιλάσεται τὰς ἁμαρτίας αὐτοῦ; 6 μνήσθητι τὰ ἔσχατα καὶ παῦσαι ἐχθραίνων, καταφθορὰν καὶ θάνατον, καὶ ἔμμενε ἐντολαῖς. 7 μνήσθητι ἐντολῶν καὶ μὴ μηνίσῃς τῷ πλησίον, καὶ διαθήκην ὑψίστου καὶ πάριδε ἄγνοιαν.
8 ᾿Απόσχου ἀπὸ μάχης, καὶ ἐλαττώσεις ἁμαρτίας• ἄνθρωπος γὰρ θυμώδης ἐκκαύσει μάχην, 9 καὶ ἀνὴρ ἁμαρτωλὸς ταράξει φίλους καὶ ἀνὰ μέσον εἰρηνευόντων ἐμβαλεῖ διαβολήν. 10 κατὰ τὴν ὕλην τοῦ πυρὸς οὕτως ἐκκαυθήσεται, καὶ κατὰ τὴν στερέωσιν τῆς μάχης ἐκκαυθήσεται• κατὰ τὴν ἰσχὺν τοῦ ἀνθρώπου ὁ θυμὸς αὐτοῦ ἔσται, καὶ κατὰ τὸν πλοῦτον ἀνυψώσει ὀργὴν αὐτοῦ. 11 ἔρις κατασπευδομένη ἐκκαίει πῦρ, καὶ μάχη κατασπεύδουσα ἐκχέει αἷμα. 12 ἐὰν φυσήσῃς εἰς σπινθῆρα, ἐκκαήσεται, καὶ ἐὰν πτύσῃς ἐπ᾽ αὐτόν, σβεσθήσεται• καὶ ἀμφότερα ἐκ τοῦ στόματός σου ἐκπορεύεται.
13 Ψίθυρον καὶ δίγλωσσον καταράσασθε• πολλοὺς γὰρ εἰρηνεύοντας ἀπώλεσεν. 14 γλῶσσα τρίτη πολλοὺς ἐσάλευσεν καὶ διέστησεν αὐτοὺς ἀπὸ ἔθνους εἰς ἔθνος καὶ πόλεις ὀχυρὰς καθεῖλεν καὶ οἰκίας μεγιστάνων κατέστρεψεν. 15 γλῶσσα τρίτη γυναῖκας ἀνδρείας ἐξέβαλεν καὶ ἐστέρεσεν αὐτὰς τῶν πόνων αὐτῶν. 16 ὁ προσέχων αὐτῇ οὐ μὴ εὕρῃ ἀνάπαυσιν οὐδὲ κατασκηνώσει μεθ᾽ ἡσυχίας. 17 πληγὴ μάστιγος ποιεῖ μώλωπα, πληγὴ δὲ γλώσσης συγκλάσει ὀστᾶ. 18 πολλοὶ ἔπεσαν ἐν στόματι μαχαίρας, καὶ οὐχ ὡς οἱ πεπτωκότες διὰ γλῶσσαν. 19 μακάριος ὁ σκεπασθεὶς ἀπ᾽ αὐτῆς, ὃς οὐ διῆλθεν ἐν τῷ θυμῷ αὐτῆς, ὃς οὐχ εἵλκυσεν τὸν ζυγὸν αὐτῆς καὶ ἐν τοῖς δεσμοῖς αὐτῆς οὐκ ἐδέθη• 20 ὁ γὰρ ζυγὸς αὐτῆς ζυγὸς σιδηροῦς, καὶ οἱ δεσμοὶ αὐτῆς δεσμοὶ χάλκειοι• 21 θάνατος πονηρὸς ὁ θάνατος αὐτῆς, καὶ λυσιτελὴς μᾶλλον ὁ ᾅδης αὐτῆς. 22 οὐ μὴ κρατήσῃ εὐσεβῶν, καὶ ἐν τῇ φλογὶ αὐτῆς οὐ καήσονται. 23 οἱ καταλείποντες κύριον ἐμπεσοῦνται εἰς αὐτήν, καὶ ἐν αὐτοῖς ἐκκαήσεται καὶ οὐ μὴ σβεσθῇ• ἐπαποσταλήσεται αὐτοῖς ὡς λέων καὶ ὡς πάρδαλις λυμανεῖται αὐτούς. 24 ἰδὲ περίφραξον τὸ κτῆμά σου ἀκάνθαις, τὸ ἀργύριόν σου καὶ τὸ χρυσίον κατάδησον• 25 καὶ τοῖς λόγοις σου ποίησον ζυγὸν καὶ σταθμὸν καὶ τῷ στόματί σου ποίησον θύραν καὶ μοχλόν. 26 πρόσεχε μήπως ὀλίσθῃς ἐν αὐτῇ, μὴ πέσῃς κατέναντι ἐνεδρεύοντος.
29
Okuhoza
1 Okuhoza owinyu kuli kumufà lukogo, okumurhabâla kuli kushimba amarhegeko. 2 Kuli kwinjà okuhoza owinyu amango alagîrîre, ci kukwânîne okulyûla amango mwalagânîne. 3 Orhatwâga omu kanwa kâwe, onayumvanye n’abandi, n’amango walagirira, wabona oburhabâle. 4 Banji bahoza bamanye mpu kubêrwa, bayumîrize balya babàhozagya. 5 Embere ly’okuhoza, kurhângishisha nyakuhozibwa, kukunga obugale bwâge, olusiku lw’okulyûla lulegerere, lubè lwa mirongwe, oyumve mpu amango gali mabî! 6 Ka balyûla Nyakulyûza akabona ecihimbi c’ebyâge erhi abêrîrwe. Akaba arhalyûzirwi, ebirugu bimuhere. kandi abè n’omushombanyi w’obumâma, oku alyûla ajâcira n’okutulagula, ebijâci gubè gwomunkwa bwo na bukenge. 7 Bantu banji -burhali bulonza bubî- balahira kuhoza, barhalonza ebyâbo bihere.
Okuhâna
8 Obè wa lukogo oku b’obuligo, orhabayumukizagya aha mwâwe balinda oburhabâle. 9 Oshimbe irhegeko, orhabâle omukenyi; alagîrîre, orhamugalulaga maboko mûmu. 10 Ebirugu byâwe bije emwa mwene winyu n’omwîra, birhaboleraga emwîna busha. 11 Okolêse obugale bwâwe nk’oku Nyamuzinda arhegesire, wâgala kulusha. 12 Okuhâna guli muhako gwâwe, gwakuciza amango g’obuhanya. 13 Okuhâna kwo kukulu aha mpenzi nzibu, ah’itumu lyôji, kwâkulwira embere z’omushombanyi.
Okucîhâna cikinja
14 Omuntu nkana anacihâne cikinja erhi wâbo orhuma, bulya okumulikirira ziri nshonyi nkulu. 15 Orhayibagiraga aminja g’owakufungiraga, acîhâna yêne ahâli hâwe. 16 Omubî arhakengêra obwinjà bw’omufungizi, n’omugâmbanyi anayibagire omuciza. 17 Ecikinja cakenyize àbali bagale, cabahêka eyi n’eyi nka mulaba gw’omu nyanja. 18 Caluliza abantu banênênè, bahabukira omu bihugo, emahanga. 19 Omuminya anashwire okucihâna cikinja, mpu ly’ayunguka, n’obwo buhanya ashwirîre. 20 Orhabâle owinyu nk’oku onahashire, ci omanye nâwe wâhirima.
Okubà cigolo
21 Akantu karhanzi k’okulama: mîshi, kalyo, mwambalo n’enyumpa y’okulâla. 22 Okubêra mukenyi aha mwâwe, omu nyumpa yâwe y’obukere, kwo kukulu aha kukâyigurhira omu nyumpa nyinjà ya bene. 23 Ogale erhi okene, osîme, orhacijiraga cigolo. 24 Kalamo kabî, okuhandûla ene n’irhondo, aha wankaja, ntà kubumbûla akanwa; 25 oli ho cigolo, n’enshonyi zâwe haguma, n’ebinwa bakubwîra, bya kanego: 26 «Bwîra oyo w’ekuli, ayishe arheganye amêza. arhujirire ebi rhwâlya». 27 «Ewâni sho! orhenge omwo, bulya mwâja owundi w’olukengwa: mwene wîrhu ambalamîre, mwo nanamuhandisa omwo». 28 Nshonyi ezomuntu w’obukengêre okucinaguzibwa ntyo oku cihando, n’okulolwa nka muntu oli omu mwenda.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 29
1 ῾Ο ποιῶν ἔλεος δανιεῖ τῷ πλησίον, καὶ ὁ ἐπισχύων τῇ χειρὶ αὐτοῦ τηρεῖ ἐντολάς. 2 δάνεισον τῷ πλησίον ἐν καιρῷ χρείας αὐτοῦ καὶ πάλιν ἀπόδος τῷ πλησίον εἰς τὸν καιρόν• 3 στερέωσον λόγον καὶ πιστώθητι μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ ἐν παντὶ καιρῷ εὑρήσεις τὴν χρείαν σου. 4 πολλοὶ ὡς εὕρεμα ἐνόμισαν δάνος καὶ παρέσχον κόπον τοῖς βοηθήσασιν αὐτοῖς. 5 ἕως οὗ λάβῃ, καταφιλήσει χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τῶν χρημάτων τοῦ πλησίον ταπεινώσει φωνήν• καὶ ἐν καιρῷ ἀποδόσεως παρελκύσει χρόνον καὶ ἀποδώσει λόγους ἀκηδίας καὶ τὸν καιρὸν αἰτιάσεται. 6 ἐὰν ἰσχύσῃ, μόλις κομίσεται τὸ ἥμισυ καὶ λογιεῖται αὐτὸ ὡς εὕρεμα• εἰ δὲ μή, ἀπεστέρησεν αὐτὸν τῶν χρημάτων αὐτοῦ, καὶ ἐκτήσατο αὐτὸν ἐχθρὸν δωρεάν• κατάρας καὶ λοιδορίας ἀποδώσει αὐτῷ καὶ ἀντὶ δόξης ἀποδώσει αὐτῷ ἀτιμίαν. 7 πολλοὶ οὐ χάριν πονηρίας ἀπέστρεψαν, ἀποστερηθῆναι δωρεὰν εὐλαβήθησαν. 8 Πλὴν ἐπὶ ταπεινῷ μακροθύμησον καὶ ἐπ᾽ ἐλεημοσύνῃ μὴ παρελκύσῃς αὐτόν. 9 χάριν ἐντολῆς ἀντιλαβοῦ πένητος καὶ κατὰ τὴν ἔνδειαν αὐτοῦ μὴ ἀποστρέψῃς αὐτὸν κενόν. 10 ἀπόλεσον ἀργύριον δι᾽ ἀδελφὸν καὶ φίλον, καὶ μὴ ἰωθήτω ὑπὸ τὸν λίθον εἰς ἀπώλειαν. 11 θὲς τὸν θησαυρόν σου κατ᾽ ἐντολὰς ὑψίστου, καὶ λυσιτελήσει σοι μᾶλλον ἢ τὸ χρυσίον. 12 σύγκλεισον ἐλεημοσύνην ἐν τοῖς ταμιείοις σου, καὶ αὕτη ἐξελεῖταί σε ἐκ πάσης κακώσεως• 13 ὑπὲρ ἀσπίδα κράτους καὶ ὑπὲρ δόρυ ὁλκῆς κατέναντι ἐχθροῦ πολεμήσει ὑπὲρ σοῦ. 14 ᾿Ανὴρ ἀγαθὸς ἐγγυήσεται τὸν πλησίον, καὶ ὁ ἀπολωλεκὼς αἰσχύνην ἐγκαταλείψει αὐτόν. 15 χάριτας ἐγγύου μὴ ἐπιλάθῃ• ἔδωκεν γὰρ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ὑπὲρ σοῦ. 16 ἀγαθὰ ἐγγύου ἀνατρέψει ἁμαρτωλός, καὶ ἀχάριστος ἐν διανοίᾳ ἐγκαταλείψει ῥυσάμενον. 17 ἐγγύη πολλοὺς ἀπώλεσεν κατευθύνοντας καὶ ἐσάλευσεν αὐτοὺς ὡς κῦμα θαλάσσης• 18 ἄνδρας δυνατοὺς ἀπῴκισεν, καὶ ἐπλανήθησαν ἐν ἔθνεσιν ἀλλοτρίοις. 19 ἁμαρτωλὸς ἐμπεσὼν εἰς ἐγγύην καὶ διώκων ἐργολαβίας ἐμπεσεῖται εἰς κρίσεις. 20 ἀντιλαβοῦ τοῦ πλησίον κατὰ δύναμίν σου καὶ πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐμπέσῃς. 21 ᾿Αρχὴ ζωῆς ὕδωρ καὶ ἄρτος καὶ ἱμάτιον καὶ οἶκος καλύπτων ἀσχημοσύνην. 22 κρείσσων βίος πτωχοῦ ὑπὸ σκέπην δοκῶν ἢ ἐδέσματα λαμπρὰ ἐν ἀλλοτρίοις. 23 ἐπὶ μικρῷ καὶ μεγάλῳ εὐδοκίαν ἔχε, καὶ ὀνειδισμὸν παροικίας οὐ μὴ ἀκούσῃς. 24 ζωὴ πονηρὰ ἐξ οἰκίας εἰς οἰκίαν, καὶ οὗ παροικήσεις, οὐκ ἀνοίξεις στόμα• 25 ξενιεῖς καὶ ποτιεῖς εἰς ἀχάριστα καὶ πρὸς ἐπὶ τούτοις πικρὰ ἀκούσῃ 26 Πάρελθε, πάροικε, κόσμησον τράπεζαν, καὶ εἴ τι ἐν τῇ χειρί σου, ψώμισόν με• 27 ἔξελθε, πάροικε, ἀπὸ προσώπου δόξης, ἐπεξένωταί μοι ὁ ἀδελφός, χρεία τῆς οἰκίας. 28 βαρέα ταῦτα ἀνθρώπῳ ἔχοντι φρόνησιν, ἐπιτίμησις οἰκίας καὶ ὀνειδισμὸς δανειστοῦ.
30
Okulera
1 Omubusi ozigira omwâna wâge arhamurhogoza, irhondo erhi olya mwâna yekola cimala-mungo. 2 Olera bwinjà omwâna wâge âsîma, bâmukûnga ekarhî k’abîra bâge. 3 Oyigîriza bwinjà omwâna wâge, buyâgalwa azukiza omushombanyi wâge, ci busîme ekarhî k’abîra bâge. 4 Ciru îshe w’omwâna mulere akafà, kurhali kufà afire, bulya asizire oli nka ye. 5 Acizîne, abwîne obusîme muli ye, buno akol’afà, ntà burhe. 6 Asizire entwâli y’okucîhôla oku bashombanyi, asigîre abîra bâge owabavuga omunkwa oku minjà bamujirîre. 7 Orhogoza omwana wâge, acirheganye n’okukârhuba ebibande, ngasi kuyâma, omurhima gumukangalale. 8 Enfarasi nshwêke kubî enagâmbane, karhagobaga naye kubî akula. 9 Nêci, orhogoze omwâna, kwône acikukanga, omushâse kwône, wâcicîlakira. 10 Orhashekaga mwe naye âkaba orhalonza okulaka mwe naye, wâcizinzibala obusù. 11 Orhamulekêreraga amango acikula, orhazibaga mpu orhagibona obubî bwâge. 12 Omuyumvise bwinjà oku acikula, ciru n’okumushûrha amango aciri mwâna, bulya cikaba cigamba arhakàkuyumva, n’oburhè bukugwaârhe. 13 Lera onaherhe bwinjà omwâna, ly’oleka okuyishirhindibuka n’obugamba bwâge.
Amagala minjà
14 Omukenyi muzibu w’amagala minjà, ye mukulu aha mugale w’amagala magalugalu. 15 Amagala minjà n’emisî bilushire obuhirhi bwôshi bw’igulu, amagala mazibu galushire obugale. 16 Ntà buhirhi bulushire amagala, na ntà bugale hulushire obusîmc bw’omurhima. 17 Olufù lwo lukulu aha kalamo k’omutula, obuluhûke bw’ensiku n’amango bwo bwinjà aha ndwâla erhafuma. 18 Okuhira entûlo aha nshinda, kwo kuguma n’okuhira ebiryo oku kanwa kabumbe, 19 Ebi barhûla ensalamu êrhalya erhanahinya, bibâ bya cici? Ntyo kw’ali omuntu Nyamuzinda ashimhire. 20 Analabaganye, ayise mutya. Kw’ali nka kulya bashahula omuntu babulimuha omukazi, abande enani.
Obusime
21 Orhabâga we nnaburhè, orhacirhegega entânya zilêrha omutula. 22 Busîme bw’omurhima ko kalamo k’omuntu, bushagaluke kwo kuyûshûla ensiku zâge. 23 Orhebe entanya zâwe, orhûlirize omurhima, ohive oburhè: bulya omugungunu gwâyîsire banji, ntà bûnguke gwankalêrha. 24 Amagene n’obukunizi binanyihye akalamo, entanya zinabiduhye obushosi. 25 Nka omurhima gushagalusire, ebiryo binazigire omuntu, ehi omuntu àlyaga himugwe bwinjà.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 30
1 ῾Ο ἀγαπῶν τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐνδελεχήσει μάστιγας αὐτῷ, ἵνα εὐφρανθῇ ἐπ᾽ ἐσχάτων αὐτοῦ• 2 ὁ παιδεύων τὸν υἱὸν αὐτοῦ ὀνήσεται ἐπ᾽ αὐτῷ καὶ ἀνὰ μέσον γνωρίμων ἐπ᾽ αὐτῷ καυχήσεται• 3 ὁ διδάσκων τὸν υἱὸν αὐτοῦ παραζηλώσει τὸν ἐχθρὸν καὶ ἔναντι φίλων ἐπ᾽ αὐτῷ ἀγαλλιάσεται. 4 ἐτελεύτησεν αὐτοῦ ὁ πατήρ, καὶ ὧς οὐκ ἀπέθανεν• ὅμοιον γὰρ αὐτῷ κατέλιπεν μετ᾽ αὐτόν. 5 ἐν τῇ ζωῇ αὐτοῦ εἶδεν καὶ εὐφράνθη καὶ ἐν τῇ τελευτῇ αὐτοῦ οὐκ ἐλυπήθη• 6 ἐναντίον ἐχθρῶν κατέλιπεν ἔκδικον καὶ τοῖς φίλοις ἀνταποδιδόντα χάριν. 7 περιψύχων υἱὸν καταδεσμεύσει τραύματα αὐτοῦ, καὶ ἐπὶ πάσῃ βοῇ ταραχθήσεται σπλάγχνα αὐτοῦ. 8 ἵππος ἀδάμαστος ἐκβαίνει σκληρός, καὶ υἱὸς ἀνειμένος ἐκβαίνει προαλής. 9 τιθήνησον τέκνον, καὶ ἐκθαμβήσει σε• σύμπαιξον αὐτῷ, καὶ λυπήσει σε. 10 μὴ συγγελάσῃς αὐτῷ, ἵνα μὴ συνοδυνηθῇς, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων γομφιάσεις τοὺς ὀδόντας σου. 11 μὴ δῷς αὐτῷ ἐξουσίαν ἐν νεότητι• 12 θλάσον τὰς πλευρὰς αὐτοῦ, ὡς ἔστιν νήπιος, μήποτε σκληρυνθεὶς ἀπειθήσῃ σοι. 13 παίδευσον τὸν υἱόν σου καὶ ἔργασαι ἐν αὐτῷ, ἵνα μὴ ἐν τῇ ἀσχημοσύνῃ αὐτοῦ προσκόψῃς. 14 Κρείσσων πτωχὸς ὑγιὴς καὶ ἰσχύων τῇ ἕξει ἢ πλούσιος μεμαστιγωμένος εἰς σῶμα αὐτοῦ. 15 ὑγίεια καὶ εὐεξία βελτίων παντὸς χρυσίου, καὶ σῶμα εὔρωστον ἢ ὄλβος ἀμέτρητος. 16 οὐκ ἔστιν πλοῦτος βελτίων ὑγιείας σώματος, καὶ οὐκ ἔστιν εὐφροσύνη ὑπὲρ χαρὰν καρδίας. 17 κρείσσων θάνατος ὑπὲρ ζωὴν πικρὰν καὶ ἀνάπαυσις αἰῶνος ἢ ἀρρώστημα ἔμμονον. 18 ἀγαθὰ ἐκκεχυμένα ἐπὶ στόματι κεκλεισμένῳ θέματα βρωμάτων παρακείμενα ἐπὶ τάφῳ. 19 τί συμφέρει κάρπωσις εἰδώλῳ; οὔτε γὰρ ἔδεται οὔτε μὴ ὀσφρανθῇ• οὕτως ὁ ἐκδιωκόμενος ὑπὸ κυρίου. 20 βλέπων ἐν ὀφθαλμοῖς καὶ στενάζων ὥσπερ εὐνοῦχος περιλαμβάνων παρθένον καὶ στενάζων. 21 Μὴ δῷς εἰς λύπην τὴν ψυχήν σου καὶ μὴ θλίψῃς σεαυτὸν ἐν βουλῇ σου. 22 εὐφροσύνη καρδίας ζωὴ ἀνθρώπου, καὶ ἀγαλλίαμα ἀνδρὸς μακροημέρευσις. 23 ἀπάτα τὴν ψυχήν σου καὶ παρακάλει τὴν καρδίαν σου καὶ λύπην μακρὰν ἀπόστησον ἀπὸ σοῦ• πολλοὺς γὰρ ἀπώλεσεν ἡ λύπη, καὶ οὐκ ἔστιν ὠφέλεια ἐν αὐτῇ. 24 ζῆλος καὶ θυμὸς ἐλαττοῦσιν ἡμέρας, καὶ πρὸ καιροῦ γῆρας ἄγει μέριμνα. 25λαμπρὰ καρδία καὶ ἀγαθὴ ἐπὶ ἐδέσμασιν τῶν βρωμάτων αὐτῆς ἐπιμελήσεται.
31
Obuhirhi
1 Okubula iro buhirhi bukulêrha, kurhamya kunarhamya omubiri, entanya z’obuhirhi iro zihiva. 2 Entanya z’omûshi zinarhume omuntu arhaja iro, endwâla nkali enahanze îro. 3 Omugale akola mpu ly’ebirugu byâge biluga, n’okurhamûka kwâge erhi kucîsîmîsa; 4 omukenyi akola mpu ly’abona eci alya, n’okurhamûka kwâge bushube buligo. 5 Osîma ensaranga arhafuma câha, ohubira obunguke bwo bunamuhubya. 6 Banji ensaranga zayîsire, lufù bàlimo, barhakabuzire bufà. 7 Gubà murhego oku bantu bazisîma, n’abahwinja bôshi mo bahwêra. 8 Iragi lyâge omugale oyôsire buzira izâbyo, n’orhashimbulula masholo. 9 Ye ndi oyo rhumusîme? ajirire olubaga aminja garhankaderhwa. 10 Ndi wajire muli ebyo anarhengamwo mugumagumà? ndi oyo wabulaga bujira ecâha n’obwo ali akuhashire? abula bujirira abandi amabî, n’obwo àkagajizire? 11 Obugale bwâge burhahuligane, n’endêko yâmanyîsa aminja àjizire.
Ebiryo
12 K’amêza olikwo gahirhîre? orhaderhaga n’okucîkunga, mpu: «Neci, ene nayîgurha, byamâluga!» 13 Kengêra obubî bw’amasù g’obudambyè: ka hali eciremwa cibî kulusha isù? erilakira obusha! 14 Orhalikiraga okuboko ah’okulalisire ayêrekîze okwâge, orhacirhunikaga oku cîbo kuguma nâye. 15 Manyira owinyu kuli we wêne, na muli byôshi obè murhimanya. 16 Olye nka mugula ehi bakuhîre, oleke okuvûkuza amarhama, n’okucîbonêsa nshonyi. 17 Obè we rhangireka okulya, bugula obwo, orhahùbaga zakanaba nshonyi. 18 Akaba muli banji oku mêza, orhacîhaga embere z’abandi. 19 Hitya hiyîgusa omulume! erhi agwîshira, ayise bwinjà. 20 Hunga bwinjà, ntalya-binene, omuntu asagizûka duba, anayumve irhwe liri lyangu. Enkananga, olushalo, okulumwa omu nda, lwo luhembo lw’omudambyè. 21 Kwankanaba wasêzîbwe okudambiha, yîmuka, ojè embuga, oshale, wayumva okola mwangu. 22 Nyumva, mwâna wâni, orhangayaga, buzinda lyo wayumva ebi nkubwizire. Obè n’olugero omu ngasi mukolo wakola, wabona oku ntà mango endwâla yakuhikeko. 23 Omushamuka olalikîne akaluza ebiryo bwenêne asîmwa, banajire nsiku baderha okuhâna kwâge. 24 Ci kwône olalikîne akabijinikira kushekerwa ashekerwa omu lugo, n’obujinisi bwâge kuderhwa buderhwa.
Amamvu
25 Orhabâga ntwâli y’amamvu, amamvu gahezize banji. 26 Eluganda, muliro barhangulamwo ecûma, ntyo kw’amamvu garhangula emirhima aha abalume banywera. 27 Amamvu ko kalamo k’omulume, casinga omuntu anywe galya g’olugero. 28 Bushagaluke bwa murhima, busîme bw’omuntu, go mamvu omuntu anywa ensa nyinjà, n’omu lugero lwinjà. 29 Kaheza, go mamvu omuntu anywa nk’ahagula, aganywere amîru n’omujina. 30 Endalwè enazûkize omuhwinja enongwè yamuheza, emuheze, emisî enyihe n’okulwa kuhaje, evune enjingo abulilêrha amalwa. 31 Muli oku mêza, orhasholoshonzagya owinyu, orhamushekeraga akajàmwo orukara, orhamubonêsagya nshonyi, orhanamujiraga burhe mpu akulyûlage.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 31
1 ᾿Αγρυπνία πλούτου ἐκτήκει σάρκας, καὶ ἡ μέριμνα αὐτοῦ ἀφιστᾷ ὕπνον. 2 μέριμνα ἀγρυπνίας ἀποστήσει νυσταγμόν, καὶ ἀρρώστημα βαρὺ ἐκνήψει ὕπνον. 3 ἐκοπίασεν πλούσιος ἐν συναγωγῇ χρημάτων καὶ ἐν τῇ ἀναπαύσει ἐμπίμπλαται τῶν τρυφημάτων αὐτοῦ. 4 ἐκοπίασεν πτωχὸς ἐν ἐλαττώσει βίου καὶ ἐν τῇ ἀναπαύσει ἐπιδεὴς γίνεται. 5 ῾Ο ἀγαπῶν χρυσίον οὐ δικαιωθήσεται, καὶ ὁ διώκων διάφορα ἐν αὐτοῖς πλανηθήσεται. 6 πολλοὶ ἐδόθησαν εἰς πτῶμα χάριν χρυσίου, καὶ ἐγενήθη ἡ ἀπώλεια αὐτῶν κατὰ πρόσωπον αὐτῶν. 7 ξύλον προσκόμματός ἐστιν τοῖς ἐνθουσιάζουσιν αὐτῷ, καὶ πᾶς ἄφρων ἁλώσεται ἐν αὐτῷ. 8 μακάριος πλούσιος, ὃς εὑρέθη ἄμωμος καὶ ὃς ὀπίσω χρυσίου οὐκ ἐπορεύθη• 9 τίς ἐστιν; καὶ μακαριοῦμεν αὐτόν• ἐποίησεν γὰρ θαυμάσια ἐν λαῷ αὐτοῦ. 10 τίς ἐδοκιμάσθη ἐν αὐτῷ καὶ ἐτελειώθη; καὶ ἔσται αὐτῷ εἰς καύχησιν. τίς ἐδύνατο παραβῆναι καὶ οὐ παρέβη, καὶ ποιῆσαι κακὰ καὶ οὐκ ἐποίησεν; 11 στερεωθήσεται τὰ ἀγαθὰ αὐτοῦ, καὶ τὰς ἐλεημοσύνας αὐτοῦ ἐκδιηγήσεται ἐκκλησία.
12 ᾿Επὶ τραπέζης μεγάλης ἐκάθισας; μὴ ἀνοίξῃς ἐπ᾽ αὐτῆς φάρυγγά σου καὶ μὴ εἴπῃς Πολλά γε τὰ ἐπ᾽ αὐτῆς• 13 μνήσθητι ὅτι κακὸν ὀφθαλμὸς πονηρός. πονηρότερον ὀφθαλμοῦ τί ἔκτισται; διὰ τοῦτο ἀπὸ παντὸς προσώπου δακρύει. 14 οὗ ἐὰν ἐπιβλέψῃ, μὴ ἐκτείνῃς χεῖρα καὶ μὴ συνθλίβου αὐτῷ ἐν τρυβλίῳ. 15 νόει τὰ τοῦ πλησίον ἐκ σεαυτοῦ καὶ ἐπὶ παντὶ πράγματι διανοοῦ. 16 φάγε ὡς ἄνθρωπος τὰ παρακείμενά σοι καὶ μὴ διαμασῶ, μὴ μισηθῇς. 17 παῦσαι πρῶτος χάριν παιδείας καὶ μὴ ἀπληστεύου, μήποτε προσκόψῃς• 18 καὶ εἰ ἀνὰ μέσον πλειόνων ἐκάθισας, πρότερος αὐτῶν μὴ ἐκτείνῃς τὴν χεῖρά σου. 19 ῾Ως ἱκανὸν ἀνθρώπῳ πεπαιδευμένῳ τὸ ὀλίγον, καὶ ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ οὐκ ἀσθμαίνει. 20 ὕπνος ὑγιείας ἐπὶ ἐντέρῳ μετρίῳ• ἀνέστη πρωί, καὶ ἡ ψυχὴ αὐτοῦ μετ᾽ αὐτοῦ. πόνος ἀγρυπνίας καὶ χολέρας καὶ στρόφος μετὰ ἀνδρὸς ἀπλήστου• 21 καὶ εἰ ἐβιάσθης ἐν ἐδέσμασιν, ἀνάστα ἔμεσον πόρρω, καὶ ἀναπαύσῃ. 22 ἄκουσόν μου, τέκνον, καὶ μὴ ἐξουδενήσῃς με, καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτων εὑρήσεις τοὺς λόγους μου• ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις σου γίνου ἐντρεχής, καὶ πᾶν ἀρρώστημα οὐ μή σοι ἀπαντήσῃ. 23 λαμπρὸν ἐπ᾽ ἄρτοις εὐλογήσει χείλη, καὶ ἡ μαρτυρία τῆς καλλονῆς αὐτοῦ πιστή. 24 πονηρῷ ἐπ᾽ ἄρτῳ διαγογγύσει πόλις, καὶ ἡ μαρτυρία τῆς πονηρίας αὐτοῦ ἀκριβής.
25 ᾿Εν οἴνῳ μὴ ἀνδρίζου• πολλοὺς γὰρ ἀπώλεσεν ὁ οἶνος. 26 κάμινος δοκιμάζει στόμωμα ἐν βαφῇ, οὕτως οἶνος καρδίας ἐν μάχῃ ὑπερηφάνων. 27 ἔφισον ζωῆς οἶνος ἀνθρώποις, ἐὰν πίνῃς αὐτὸν ἐν μέτρῳ αὐτοῦ. τίς ζωὴ ἐλασσουμένῳ οἴνῳ; καὶ αὐτὸς ἔκτισται εἰς εὐφροσύνην ἀνθρώποις. 28 ἀγαλλίαμα καρδίας καὶ εὐφροσύνη ψυχῆς οἶνος πινόμενος ἐν καιρῷ αὐτάρκης• 29 πικρία ψυχῆς οἶνος πινόμενος πολὺς ἐν ἐρεθισμῷ καὶ ἀντιπτώματι. 30 πληθύνει μέθη θυμὸν ἄφρονος εἰς πρόσκομμα ἐλαττῶν ἰσχὺν καὶ προσποιῶν τραύματα. 31 ἐν συμποσίῳ οἴνου μὴ ἐλέγξῃς τὸν πλησίον καὶ μὴ ἐξουθενήσῃς αὐτὸν ἐν εὐφροσύνῃ αὐτοῦ• λόγον ὀνειδισμοῦ μὴ εἴπῃς αὐτῷ καὶ μὴ αὐτὸν θλίψῃς ἐν ἀπαιτήσει.

32
Ebiryo by’olusiku lukulu
1 Bakujizire mukulu w’amêza, orhajiraga bucîbone, obere ekarhî k’abinyu nka muntu akâbo, obagabulire obulibwârhala nâwe. 2 Wamajira emikolo yâwe yôshi oku enali, bwârhalaga, nâwe osîme haguma n’abinyu, bakusîme, lwo luhembo lw’omukolo mwinjà wakozire. 3 We mushosi, derhaga, kuli kwinjà emund’oli, ci bunyi-bunyi, orhahulisagya enyimbo. 4 Amango bali bayumvîrhiza oluzihwa, orhaluzagya olubî, oleke okuhahàbuka. 5 Amango bali oku mêza, olulanga aba namulisa, kuli nka kula bayûshûla enjuma nyinjà-nyinjà oku magerha. 6 Cifungo ca hibuye hinjinja omu burhunge bw’amasholo, lwo lulanga lw’omulya mwinjà amango banywa orhwamvu rhwinja. 7 Derhaga, nâwe musole, akaba kwa bulagirire, akabiri karhali kanyi erhi bakàkudôsa. 8 Oyofihye ebinwa byâwe, oderhe binji omu bisungunu, obè wa kuhulika-kwa-muhyae. 9 Orhaderhezagya abakulu nka binyu mûmanîne mweshi, owundi muntu akaderha, oshube oku byâwe binwa. 10 Mukemezo gushokolera omukungulo, inêma lishokolera omuntu murhimanya. 11 Amango gâwe gamahika, gendaga, orhacilegerere, libirhira eka, oleke okula kusharhira omu njira. 12 Aha ka, ocîmîmîse, oshârhe, orhabîhaga omu kuderha buzira lugero. 13 Ovuge Lulema omunkwa kuli byôshi, ye kushobôza aminja gâge.
Okurhînya Nyamuzinda
14 Omuntu orhînya Nyamuzinda, ayumva akanwa kâge, abamulonza kurhona barhona emwâge. 15 Omuntu odôkereza irhegeko kuyîgusa limuyîgusa, ci endyâlya kusârhaza liyîsârhaza. 16 Abarhînya Nyamuzinda banajirwe bashinganyanya, ebijiro byôbo binjà kwo bimoleka nka kamole. 17 Omubî arhaziga bamuhanûla, arhabula igwârhiro ly’okujira obulonza bwâge. 18 Omuntu nkana arhagaya ihano, mubî-ogayana yêhe arhaba lugwêgwè. 19 Orhajiraga bici buzira kugerêreza, ntyo orhacîyunjuze kw’ebi wàjizire. 20 Orhageraga omu njira y’ebikunguzo, orhagija wasârhala. 21 Orhacîkubagiraga enjira ekubûsire, 22 n’abâna bâwe nabo orhacîkubagiragâbo. 23 Ocîlange wêne muli byôshi, ocîyumve omuli; okwo nakwo kuli kushimba amarhegeko. 24 Omuntu ocîkubagire irhegeko, kushimba ashimba ebi lirhegesire, olangâlira Nyamuzinda arhabulabula.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 32
1 ῾Ηγούμενόν σε κατέστησαν; μὴ ἐπαίρου• γίνου ἐν αὐτοῖς ὡς εἷς ἐξ αὐτῶν, φρόντισον αὐτῶν καὶ οὕτω κάθισον• 2 καὶ πᾶσαν τὴν χρείαν σου ποιήσας ἀνάπεσε, ἵνα εὐφρανθῇς δι᾽ αὐτοὺς καὶ εὐκοσμίας χάριν λάβῃς στέφανον. 3 Λάλησον, πρεσβύτερε, πρέπει γάρ σοι, ἐν ἀκριβεῖ ἐπιστήμῃ καὶ μὴ ἐμποδίσῃς μουσικά. 4 ὅπου ἀκρόαμα, μὴ ἐκχέῃς λαλιὰν καὶ ἀκαίρως μὴ σοφίζου. 5 σφραγὶς ἄνθρακος ἐπὶ κόσμῳ χρυσῷ σύγκριμα μουσικῶν ἐν συμποσίῳ οἴνου• 6 ἐν κατασκευάσματι χρυσῷ σφραγὶς σμαράγδου μέλος μουσικῶν ἐφ᾽ ἡδεῖ οἴνῳ. 7 Λάλησον, νεανίσκε, εἰ χρεία σου, μόλις δὶς ἐὰν ἐπερωτηθῇς• 8 κεφαλαίωσον λόγον, ἐν ὀλίγοις πολλά• γίνου ὡς γινώσκων καὶ ἅμα σιωπῶν. 9 ἐν μέσῳ μεγιστάνων μὴ ἐξισάζου καὶ ἑτέρου λέγοντος μὴ πολλὰ ἀδολέσχει. 10 πρὸ βροντῆς κατασπεύδει ἀστραπή, καὶ πρὸ αἰσχυντηροῦ προελεύσεται χάρις. 11 ἐν ὥρᾳ ἐξεγείρου καὶ μὴ οὐράγει, ἀπότρεχε εἰς οἶκον καὶ μὴ ῥᾳθύμει• 12 ἐκεῖ παῖζε καὶ ποίει τὰ ἐνθυμήματά σου καὶ μὴ ἁμάρτῃς λόγῳ ὑπερηφάνῳ. 13 καὶ ἐπὶ τούτοις εὐλόγησον τὸν ποιήσαντά σε καὶ μεθύσκοντά σε ἀπὸ τῶν ἀγαθῶν αὐτοῦ.
14 ῾Ο φοβούμενος κύριον ἐκδέξεται παιδείαν, καὶ οἱ ὀρθρίζοντες εὑρήσουσιν εὐδοκίαν. 15 ὁ ζητῶν νόμον ἐμπλησθήσεται αὐτοῦ, καὶ ὁ ὑποκρινόμενος σκανδαλισθήσεται ἐν αὐτῷ. 16 οἱ φοβούμενοι κύριον εὑρήσουσιν κρίμα καὶ δικαιώματα ὡς φῶς ἐξάψουσιν. 17 ἄνθρωπος ἁμαρτωλὸς ἐκκλινεῖ ἐλεγμὸν καὶ κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ εὑρήσει σύγκριμα. 18 ᾿Ανὴρ βουλῆς οὐ μὴ παρίδῃ διανόημα, ἀλλότριος καὶ ὑπερήφανος οὐ καταπτήξει φόβον. 19 ἄνευ βουλῆς μηθὲν ποιήσῃς καὶ ἐν τῷ ποιῆσαί σε μὴ μεταμελοῦ. 20 ἐν ὁδῷ ἀντιπτώματος μὴ πορεύου καὶ μὴ προσκόψῃς ἐν λιθώδεσιν. 21 μὴ πιστεύσῃς ἐν ὁδῷ ἀπροσκόπῳ 22 καὶ ἀπὸ τῶν τέκνων σου φύλαξαι. 23 ἐν παντὶ ἔργῳ πίστευε τῇ ψυχῇ σου• καὶ γὰρ τοῦτό ἐστιν τήρησις ἐντολῶν. 24 ὁ πιστεύων νόμῳ προσέχει ἐντολαῖς, καὶ ὁ πεποιθὼς κυρίῳ οὐκ ἐλαττωθήσεται.
33
1 Orhînya Nyamuzinda, obubî bunamugere kulî, ciru n’amarhangulo gabwo anagafume. 2 Oshomba irhegeko arhali murhimanya, n’oli mpu alishimbire arhanalishimbiri kw’ali nka bwârho omu mulaba. 3 Omuntu w’obukengêre kucîkubagira acîkubagira irhegeko, oku bwâge likwânîne okuyêmêrwa nka mulêbi. 4 Ogerêreze eci waderha lyo bakuyumva, ocije emurhifma embere oshuze. 5 Ebiba emurhima gw’ecinganyi kwo biyôrha nka mizizi ya ngâlè, obukengêre bwâge kwo buzunguluka nka masini 6 Enfarasi nto kw’eri nka mwîra olimbira amasheka, bakagerêreza mpu bayishonakwo, eyâne.
Birhûmâna
7 Cirhuma ensiku zirhayûmânana? n’obwo omwâka gwôshi, omûshi oku izûba gurhenga? 8 Kuli kuderha oku Nyamuzinda arhayûmânyanyagya ensiku: ye wajira- ga ecanda n’empondo n’ensiku nkulu. 9 Akuza anayîmânika nguma-nguma, ezindi azijira nsiku kwône. 10 Abantu bôshi barhenga omu budaka, Adamu budaka àlemagwamwo. 11 Nyamuzinda omu burhimanya bwâge ababerûla, abagerera ngasi muguma kwâge-kwâge. 12 Hali baguma agishire, abahira enyanya, abagoshôla, abahira hôfi naye, hali n’aba akâzire, àbarhanya, àbakaga aha bàli. 13 Kul’ibumba liyôrha omu nfune z’omubumbi, alibûmbe oku alonzize, kwo n’abantu bayôsire omu masù ga Lulema, ye bagabîra n’obushinganyanya bwâge. 14 Obwinjà buyîmanzire omu masù g’obubî, n’obuzîne buyîmanzire omu masù g’olufù, ntyo n’omunya-byâha omu masù g’omuntu nkana. 15 Osingirize ebiremwa by’Ow’Enyanya byôshi, byôshi bigenda bibiri bibiri biyêrekerînef. 16 Niono, nie muzindiyisha, nàyirîrwe, nabà nk’omurholigozi wayisha enyuma z’âbasârûla. 17 Omugisho gwa Nyamuzinda gwanjira wa burhanzi, nka musârûzi, nabumba olurhanda. 18 Omanye kwône oku ntakoleraga bûnguke bwâni bwône, ci n’obwa balya bôshi basîma okuyîgîrira. 19 Munyumve, mweshi bakulu b’olubaga, mwe mukulire endêko, murhege amarhwîri.
Okubà ntagengwa kw’omuntu
20 Aha mwâwe, mango ocizîne, orhalekaga mpu omwâna wâwe, mukà we, mwene winyu, omwîra wâwe akurhegeke. Orhahaga owundi ebirugu byâwe, kwanaba kucîyunjuza buzinda mango wabihûna. 21 Oku ocizîne onacidwîrhe wayîsa omûka, orhacîjiraga mujà wa ndi. 22 Okuhûnwa n’abâna bâwe, kwo kukulu aha kuyêrekera abâna oburha wabahûna. 23 Ngasi kantu wajira kôshi, oyôrhe we nnako, omanye wankacîshubula, oheze irenge lyâwe. 24 Amango wâbà wamayunjuza ensiku z’akalamo kâwe, lwo kusiku lw’okufà, ogabe ebyâwe.
Abajà
25 Ecihêsi ciri ca byahirwa, karhi na mizigo, omujà ali wa biryo, buhaneg na mukolo. 26 Okolese omujà wâwe, wabona omurhûla, omuleke buzira mukolo, wabona oku naye alonza kurhi ankarhenga omu bujà. 27 Omurhamba n’olukoba, binagombye ecihêsi, obukali n’akarhi binatwe ifêka, ly’omushizi mubî. 28 Omuhe omukolo, akole, aleke okuyôloha, bulya kuyôloha kuyîgîriza amenge mabî. 29 Omuhe omukolo gumukwânîne, n’akakalahira, omuhogeke omugozi. 30 Ci oleke obukali bw’okumînya oku bantu, okulikire obushinganyanya. 31 K’ogwêrhe mujà muguma yêne? omulole nka ye we, bulya wamulibukîre. 32 Ka mujà muguma yêne ogwêrhe? omulole nka mwene winyu, bulya omulagîrirekwo. 33 Bulya okamukolêsa kubî, akuyâka, ngahi wacimurhangira?
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 33
1 Τῷ φοβουμένῳ κύριον οὐκ ἀπαντήσει κακόν, ἀλλ᾽ ἐν πειρασμῷ καὶ πάλιν ἐξελεῖται. 2 ἀνὴρ σοφὸς οὐ μισήσει νόμον, ὁ δὲ ὑποκρινόμενος ἐν αὐτῷ ὡς ἐν καταιγίδι πλοῖον. 3 ἄνθρωπος συνετὸς ἐμπιστεύσει νόμῳ, καὶ ὁ νόμος αὐτῷ πιστὸς ὡς ἐρώτημα δήλων. 4 ἑτοίμασον λόγον καὶ οὕτως ἀκουσθήσῃ, σύνδησον παιδείαν καὶ ἀποκρίθητι. 5 τροχὸς ἁμάξης σπλάγχνα μωροῦ, καὶ ὡς ἄξων στρεφόμενος ὁ διαλογισμὸς αὐτοῦ. 6 ἵππος εἰς ὀχείαν ὡς φίλος μωκός, ὑποκάτω παντὸς ἐπικαθημένου χρεμετίζει.
7 Διὰ τί ἡμέρα ἡμέρας ὑπερέχει, καὶ πᾶν φῶς ἡμέρας ἐνιαυτοῦ ἀφ᾽ ἡλίου; 8 ἐν γνώσει κυρίου διεχωρίσθησαν, καὶ ἠλλοίωσεν καιροὺς καὶ ἑορτάς• 9 ἀπ᾽ αὐτῶν ἀνύψωσεν καὶ ἡγίασεν καὶ ἐξ αὐτῶν ἔθηκεν εἰς ἀριθμὸν ἡμερῶν. 10 καὶ ἄνθρωποι πάντες ἀπὸ ἐδάφους, καὶ ἐκ γῆς ἐκτίσθη Αδαμ• 11 ἐν πλήθει ἐπιστήμης κύριος διεχώρισεν αὐτοὺς καὶ ἠλλοίωσεν τὰς ὁδοὺς αὐτῶν• 12 ἐξ αὐτῶν εὐλόγησεν καὶ ἀνύψωσεν καὶ ἐξ αὐτῶν ἡγίασεν καὶ πρὸς αὐτὸν ἤγγισεν• ἀπ᾽ αὐτῶν κατηράσατο καὶ ἐταπείνωσεν καὶ ἀνέστρεψεν αὐτοὺς ἀπὸ στάσεως αὐτῶν. 13 ὡς πηλὸς κεραμέως ἐν χειρὶ αὐτοῦ— πᾶσαι αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ κατὰ τὴν εὐδοκίαν αὐτοῦ—, οὕτως ἄνθρωποι ἐν χειρὶ τοῦ ποιήσαντος αὐτοὺς ἀποδοῦναι αὐτοῖς κατὰ τὴν κρίσιν αὐτοῦ. 14 ἀπέναντι τοῦ κακοῦ τὸ ἀγαθόν, καὶ ἀπέναντι τοῦ θανάτου ἡ ζωή, οὕτως ἀπέναντι εὐσεβοῦς ἁμαρτωλός• 15 καὶ οὕτως ἔμβλεψον εἰς πάντα τὰ ἔργα τοῦ ὑψίστου, δύο δύο, ἓν κατέναντι τοῦ ἑνός. 16 Κἀγὼ ἔσχατος ἠγρύπνησα ὡς καλαμώμενος ὀπίσω τρυγητῶν• 17 ἐν εὐλογίᾳ κυρίου ἔφθασα καὶ ὡς τρυγῶν ἐπλήρωσα ληνόν. 18 κατανοήσατε ὅτι οὐκ ἐμοὶ μόνῳ ἐκοπίασα, ἀλλὰ πᾶσιν τοῖς ζητοῦσιν παιδείαν. 19 ἀκούσατέ μου, μεγιστᾶνες λαοῦ, καὶ οἱ ἡγούμενοι ἐκκλησίας, ἐνωτίσασθε.
20 Υἱῷ καὶ γυναικί, ἀδελφῷ καὶ φίλῳ μὴ δῷς ἐξουσίαν ἐπὶ σὲ ἐν ζωῇ σου• καὶ μὴ δῷς ἑτέρῳ τὰ χρήματά σου, ἵνα μὴ μεταμεληθεὶς δέῃ περὶ αὐτῶν. 21 ἕως ἔτι ζῇς καὶ πνοὴ ἐν σοί, μὴ ἀλλάξῃς σεαυτὸν ἐν πάσῃ σαρκί• 22 κρεῖσσον γάρ ἐστιν τὰ τέκνα δεηθῆναί σου ἢ σὲ ἐμβλέπειν εἰς χεῖρας υἱῶν σου. 23 ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις σου γίνου ὑπεράγων, μὴ δῷς μῶμον ἐν τῇ δόξῃ σου. 24 ἐν ἡμέρᾳ συντελείας ἡμερῶν ζωῆς σου καὶ ἐν καιρῷ τελευτῆς διάδος κληρονομίαν.
25 Χορτάσματα καὶ ῥάβδος καὶ φορτία ὄνῳ, ἄρτος καὶ παιδεία καὶ ἔργον οἰκέτῃ. 26 ἔργασαι ἐν παιδί, καὶ εὑρήσεις ἀνάπαυσιν• ἄνες χεῖρας αὐτῷ, καὶ ζητήσει ἐλευθερίαν. 27 ζυγὸς καὶ ἱμὰς τράχηλον κάμψουσιν, καὶ οἰκέτῃ κακούργῳ στρέβλαι καὶ βάσανοι• 28 ἔμβαλε αὐτὸν εἰς ἐργασίαν, ἵνα μὴ ἀργῇ, πολλὴν γὰρ κακίαν ἐδίδαξεν ἡ ἀργία• 29 εἰς ἔργα κατάστησον, καθὼς πρέπει αὐτῷ, κἂν μὴ πειθαρχῇ, βάρυνον τὰς πέδας αὐτοῦ. 30 καὶ μὴ περισσεύσῃς ἐπὶ πάσῃ σαρκὶ καὶ ἄνευ κρίσεως μὴ ποιήσῃς μηδέν. 31 Εἰ ἔστιν σοι οἰκέτης, ἔστω ὡς σύ, ὅτι ἐν αἵματι ἐκτήσω αὐτόν• 32 εἰ ἔστιν σοι οἰκέτης, ἄγε αὐτὸν ὡς ἀδελφόν, ὅτι ὡς ἡ ψυχή σου ἐπιδεήσεις αὐτῷ• 33 ἐὰν κακώσῃς αὐτὸν καὶ ἀπάρας ἀποδρᾷ, ἐν ποίᾳ ὁδῷ ζητήσεις αὐτόν;

34
Ebilôrho
1 Okulangâlira obusha n’ebirhaboneke, kuli kwa musirhe, n’ebingolongolo byo birhambira ebilôrho. 2 Kuli kugwârha ecizunguzungu na kushimba empûsi, okulegerera oku bilôrho. 3 Ecilolero n’ebilôrho bishushîne, ociloleremwo, wabona obusù bwâwe. 4 Cinjà cici cirhenga omu izinga? K’okuli kunarhenge omu bunywesi? 5 Okulagula, okukera engoko, ebilôrho, byôshi busha, kahalalo ka mukazi oli izîmi. 6 Akaba arhali Nyamuzinda obîrhumire, orhabishîbiriraga. 7 Ebilôrho byarhebire banji, banji balibilangalîre bahona. 8 Amarhegeko garhanywerha, Irhegeko lyôhe linakulikirwe buzira kurhebana, oburhimanya nabo buba bwimâna burhabêsha.
Okubalama
9 Okubalama kuyigîriza binji, owagezire omu bihugo binji anamanye na binji, n’omuntu wabwîne binji yenayishiganîra. 10 Omuntu orhasâgija omu malibuko, arhishi binji, ci owàgenzire ayishi orhunjirhunji. 11 Nabwîne binji ebwa kubalama, ebi nayumvîrhe byo binji kulusha ebi nakamanyiderha. 12 Olufù lwampushire kanji kanji, nanatwa oku isî, alagi kurhi: 13 Abarhînya Nyamuzinda balama, bulya bamulangâlîre, bulya bacîkubagîre owakanabaciza. 14 Orhînya Nyamuzinda arhayôboha cici, arhajuguma, Nyamuzinda ye aba acîkubagîre. 15 Iragi ly’omuntu orhînya Nyamuzinda. Ndi ayimangîrekwo? Ndi ayêgemîre?
16 Amasù ga Nyakasane, gayêrekîre balya bamusîma, ye mulîkûza, mutuga muzibu, ye mâkiro, omu mpûsi y’omu irûngu, ye mbohôlolo oku idûrhu ly’akasirahingah, ye mucika-ntambala, ye na mukoma-afungira-abali-bahirima. 17 Kulengereza alengereza emirhima, azibûle amasù, ahûne amagala, akalamo n’omugisho.
Enterekêro
18 Okurhûla Nyamuzinda ebizimbano kuli kumushekera, entûlo z’ababî zirhamusimîsa. 19 Ow’Enyanya arhabona oku ntûlo z’ababî, arhali bunji bwa mbâgwa burhuma ababalira ebyâhai. 20 Kuli kuniga omwâna n’îshe asinza, okurhûla Nyamuzinda ebirugu wanyagaga abakenyi. 21 Ehitya hy’omukenyi ko kalamo kâge, okumunyagahyo kuli kumuyîrha. 22 Kuli kuniga owinyu okumunyaga ehi alamirakwo, oyîma omukòzi oluhembo lwâge erhi mwîsi wa bantu. 23 Muguma ayûbake, owundi ashâbe, bunguke buci barhenzamwo aha nyuma ly’oburhè. 24 Muguma agishe, owundi ahehêrere: muguma ohi Nyakasane ayumva? 25 Owacîshuka kulya kubà anahumire omurhumba akanashubiguhumako, erhi cici acîshukirage? 26 Kw’ali ntyo omuntu ocîshalisa oku byâha byâge, buzinda kandi abishubîrire! ndi okolaga ayumva omusengero gwâge? bunguke buci burhenzirage muli okwo kucîrhôhya?
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 34
1 Κεναὶ ἐλπίδες καὶ ψευδεῖς ἀσυνέτῳ ἀνδρί, καὶ ἐνύπνια ἀναπτεροῦσιν ἄφρονας. 2 ὡς δρασσόμενος σκιᾶς καὶ διώκων ἄνεμον οὕτως ὁ ἐπέχων ἐνυπνίοις• 3 τοῦτο κατὰ τούτου ὅρασις ἐνυπνίων, κατέναντι προσώπου ὁμοίωμα προσώπου. 4 ἀπὸ ἀκαθάρτου τί καθαρισθήσεται; καὶ ἀπὸ ψευδοῦς τί ἀληθεύσει; 5 μαντεῖαι καὶ οἰωνισμοὶ καὶ ἐνύπνια μάταιά ἐστιν, καὶ ὡς ὠδινούσης φαντάζεται καρδία• 6 ἐὰν μὴ παρὰ ὑψίστου ἀποσταλῇ ἐν ἐπισκοπῇ, μὴ δῷς εἰς αὐτὰ τὴν καρδίαν σου• 7 πολλοὺς γὰρ ἐπλάνησεν τὰ ἐνύπνια, καὶ ἐξέπεσον ἐλπίζοντες ἐπ᾽ αὐτοῖς. 8ἄνευ ψεύδους συντελεσθήσεται νόμος, καὶ σοφία στόματι πιστῷ τελείωσις.
9 ᾿Ανὴρ πεπλανημένος ἔγνω πολλά, καὶ ὁ πολύπειρος ἐκδιηγήσεται σύνεσιν• 10 ὃς οὐκ ἐπειράθη, ὀλίγα οἶδεν, ὁ δὲ πεπλανημένος πληθυνεῖ πανουργίαν. 11 πολλὰ ἑώρακα ἐν τῇ ἀποπλανήσει μου, καὶ πλείονα τῶν λόγων μου σύνεσίς μου• 12 πλεονάκις ἕως θανάτου ἐκινδύνευσα καὶ διεσώθην τούτων χάριν. 13 πνεῦμα φοβουμένων κύριον ζήσεται• ἡ γὰρ ἐλπὶς αὐτῶν ἐπὶ τὸν σῴζοντα αὐτούς. 14 ὁ φοβούμενος κύριον οὐδὲν εὐλαβηθήσεται καὶ οὐ μὴ δειλιάσῃ, ὅτι αὐτὸς ἐλπὶς αὐτοῦ. 15 φοβουμένου τὸν κύριον μακαρία ἡ ψυχή• τίνι ἐπέχει; καὶ τίς αὐτοῦ στήριγμα; 16 οἱ ὀφθαλμοὶ κυρίου ἐπὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτόν, ὑπερασπισμὸς δυναστείας καὶ στήριγμα ἰσχύος, σκέπη ἀπὸ καύσωνος καὶ σκέπη ἀπὸ μεσημβρίας, φυλακὴ ἀπὸ προσκόμματος καὶ βοήθεια ἀπὸ πτώσεως, 17 ἀνυψῶν ψυχὴν καὶ φωτίζων ὀφθαλμούς, ἴασιν διδούς, ζωὴν καὶ εὐλογίαν.
18 Θυσιάζων ἐξ ἀδίκου προσφορὰ μεμωμημένη, καὶ οὐκ εἰς εὐδοκίαν δωρήματα ἀνόμων. 19 οὐκ εὐδοκεῖ ὁ ὕψιστος ἐν προσφοραῖς ἀσεβῶν οὐδὲ ἐν πλήθει θυσιῶν ἐξιλάσκεται ἁμαρτίας. 20 θύων υἱὸν ἔναντι τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ὁ προσάγων θυσίαν ἐκ χρημάτων πενήτων. 21 ἄρτος ἐπιδεομένων ζωὴ πτωχῶν, ὁ ἀποστερῶν αὐτὴν ἄνθρωπος αἱμάτων. 22 φονεύων τὸν πλησίον ὁ ἀφαιρούμενος ἐμβίωσιν, καὶ ἐκχέων αἷμα ὁ ἀποστερῶν μισθὸν μισθίου. 23 εἷς οἰκοδομῶν, καὶ εἷς καθαιρῶν• τί ὠφέλησαν πλεῖον ἢ κόπους; 24 εἷς εὐχόμενος, καὶ εἷς καταρώμενος• τίνος φωνῆς εἰσακούσεται ὁ δεσπότης; 25 βαπτιζόμενος ἀπὸ νεκροῦ καὶ πάλιν ἁπτόμενος αὐτοῦ, τί ὠφέλησεν ἐν τῷ λουτρῷ αὐτοῦ; 26 οὕτως ἄνθρωπος νηστεύων ἐπὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτοῦ καὶ πάλιν πορευόμενος καὶ τὰ αὐτὰ ποιῶν• τῆς προσευχῆς αὐτοῦ τίς εἰσακούσεται; καὶ τί ὠφέλησεν ἐν τῷ ταπεινωθῆναι αὐτόν;
34, 19: Ebyâha: lolà Am 5,21..

35
Amarhegeko n’enterekêro
1 Okushimba irhegeko kuli kuluza entûlo, okusêra oku marhegekoj kuli kuhâna enterekêro y’omurhûla. 2 Okujira akantu k’obuzigire kuli kurhûla obwâso bw’enshâno, okurhabâla abakenyi kuli kuhâna enterekêro y’obukuze. 3 Ecisimisa Nyamuzinda kuli kuleka amabî, okuyâka obulyâlya kuli kuhâna enterekêro y’okubabalirwa ebyâha. 4 Orhajaga embere za Nyakasane maboko mûmu, ojire ebyo byôshi bulya birhegesirwe. 5 Entûlo y’omushinganyanya ebâ nyinjà aha luhêro, akîsûnunu kâyo emw’Ow’Enyanya kayînamukira. 6 Enterekêro y’omushinganyanya erhahimwa kusîmwa, ntà mango yayibàgirwe. 7 Kuza Nyamuzinda n’obushiru, orhayâgalagwa n’omwâka muhyâhya warhûla. 8 Nka warhûla, orhûle oshagalusire, n’entûlo y’abakenyi oyihâne n’obusîme. 9 Orhûle Nyamuzinda nk’oku ànakuhîre, ohâne n’obushiru nk’oku onagwêrhe. 10 Bulya Nyamuzinda kalembu ahâna, washobôla kali nda kali nk’oku ohânyire.
Ohushinganyanya bwa Nyamuzinda
11 Omanye wankagèreza mpu wahôngera Nyamuzinda, arhakaziga; orhacîkubagiraga enterekêro y’obushambo. 12 Bulya Nyamuzinda abâ mutwî wa mmanja, yêhe arhajira kabôlo k’irenge lya bantu. 13 Nyamuzinda arhajira kabôlo ka kulenganya omukenyi, kuyumvîrhiza ayumvîrhiza omulenge gw’oyu badwîrhe bâlibuza. 14 Arhakengula enfûzi emulakire, arhayibàgira n’emirenge y’omukana. 15 K’emirenge y’omukana erhahulula omu marhama gâge bulya, k’endûlù yâge erhabonêsa nshonyi owamulasagya? 16 Omuntu okolera Nyamuzinda n’omurhima gwôshi kurhona arhona, n’izù lyâge enyanya lihika. 17 Omusengero gw’omwîrhôhye bitù gurhulukânya, arharhûlirira gurhanacihika. 18 Arhagoheka na Nyamuzinda arhacimushuza, nka Nyamuzinda arhacitwa olubanja lw’abashinganyanya, n’okukubûla enjira y’obushinganyanya. 19 Nyamuzinda arhâlegame, arhâlembere emihera, 20 kuhika avune ezo ncuku omugongo, acîhôle oku mashanja; 21 kuhika aherêrekeze bacibone bôshi, avune akarhi k’oburhegesi bw’endyâlya; 22 kuhika ahembe ngasi muguma nk’oku ebijiro byâge binali, atwîre abantu olubanja nk’oku emirhima yâbo eri; 23 kuhika atwîre olubaga lwâge olubanja lw’obushinganyanya, alushobôze obusîme bw’obwonjo bwâge. 24 Obwonjo burhahimwa kuyinjiha amango g’amalibuko, nka kula ecitû c’enkuba cinaboneka canda.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 35
1 ῾Ο συντηρῶν νόμον πλεονάζει προσφοράς, θυσιάζων σωτηρίου ὁ προσέχων ἐντολαῖς. 2 ἀνταποδιδοὺς χάριν προσφέρων σεμίδαλιν, καὶ ὁ ποιῶν ἐλεημοσύνην θυσιάζων αἰνέσεως. 3 εὐδοκία κυρίου ἀποστῆναι ἀπὸ πονηρίας, καὶ ἐξιλασμὸς ἀποστῆναι ἀπὸ ἀδικίας. 4μὴ ὀφθῇς ἐν προσώπῳ κυρίου κενός• πάντα γὰρ ταῦτα χάριν ἐντολῆς. 5 προσφορὰ δικαίου λιπαίνει θυσιαστήριον, καὶ ἡ εὐωδία αὐτῆς ἔναντι ὑψίστου. 6 θυσία ἀνδρὸς δικαίου δεκτή, καὶ τὸ μνημόσυνον αὐτῆς οὐκ ἐπιλησθήσεται. 7 ἐν ἀγαθῷ ὀφθαλμῷ δόξασον τὸν κύριον καὶ μὴ σμικρύνῃς ἀπαρχὴν χειρῶν σου. 8 ἐν πάσῃ δόσει ἱλάρωσον τὸ πρόσωπόν σου καὶ ἐν εὐφροσύνῃ ἁγίασον δεκάτην. 9 δὸς ὑψίστῳ κατὰ τὴν δόσιν αὐτοῦ καὶ ἐν ἀγαθῷ ὀφθαλμῷ καθ᾽ εὕρεμα χειρός• 10 ὅτι κύριος ἀνταποδιδούς ἐστιν καὶ ἑπταπλάσια ἀνταποδώσει σοι.
11 Μὴ δωροκόπει, οὐ γὰρ προσδέξεται, καὶ μὴ ἔπεχε θυσίᾳ ἀδίκῳ• 12 ὅτι κύριος κριτής ἐστιν, καὶ οὐκ ἔστιν παρ᾽ αὐτῷ δόξα προσώπου. 13 οὐ λήμψεται πρόσωπον ἐπὶ πτωχοῦ καὶ δέησιν ἠδικημένου εἰσακούσεται• 14 οὐ μὴ ὑπερίδῃ ἱκετείαν ὀρφανοῦ καὶ χήραν, ἐὰν ἐκχέῃ λαλιάν• 15 οὐχὶ δάκρυα χήρας ἐπὶ σιαγόνα καταβαίνει καὶ ἡ καταβόησις ἐπὶ τῷ καταγαγόντι αὐτά; 16 θεραπεύων ἐν εὐδοκίᾳ δεχθήσεται, καὶ ἡ δέησις αὐτοῦ ἕως νεφελῶν συνάψει• 17 προσευχὴ ταπεινοῦ νεφέλας διῆλθεν, καὶ ἕως συνεγγίσῃ, οὐ μὴ παρακληθῇ• 18 καὶ οὐ μὴ ἀποστῇ, ἕως ἐπισκέψηται ὁ ὕψιστος καὶ κρινεῖ δικαίοις καὶ ποιήσει κρίσιν. 19 καὶ ὁ κύριος οὐ μὴ βραδύνῃ οὐδὲ μὴ μακροθυμήσῃ ἐπ᾽ αὐτοῖς, 20 ἕως ἂν συντρίψῃ ὀσφὺν ἀνελεημόνων καὶ τοῖς ἔθνεσιν ἀνταποδώσει ἐκδίκησιν, 21 ἕως ἐξάρῃ πλῆθος ὑβριστῶν καὶ σκῆπτρα ἀδίκων συντρίψει, 22 ἕως ἀνταποδῷ ἀνθρώπῳ κατὰ τὰς πράξεις αὐτοῦ καὶ τὰ ἔργα τῶν ἀνθρώπων κατὰ τὰ ἐνθυμήματα αὐτῶν, 23 ἕως κρίνῃ τὴν κρίσιν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ εὐφρανεῖ αὐτοὺς ἐν τῷ ἐλέει αὐτοῦ. 24 ὡραῖον ἔλεος ἐν καιρῷ θλίψεως αὐτοῦ ὡς νεφέλαι ὑετοῦ ἐν καιρῷ ἀβροχίας.
36
Omusengero gw’okulîkûza n’okuyûbaka Israheli buhyâhya
1 Orhubabalire, Nyamwagirwa, Nyamuzinda w’igulu, lolà, ojugumye amashanja gôshi. 2 Oshunge amashanja g’ihanga okuboko, gabone oku buhashe onajira. 3 Kulya wabayêrekaga oku oli Mwimâna, warhulibuza banasinza, kw’ojirage buno, nîrhu orhuyêreke obukulu bwâwe kuli bo. 4 Bakumanye nk’oku nîrhu rhwamanyaga oku ntà wundi Nyamuzinda kuleka We, Nyamwagirwa. 5 Oshubirire okujira ebirhangâzo, ojire cbindi bisômerîne, oyêrekane obukulu bwâwe, okengêse okuboko kwâwe, okulyo kwâwe kuj’irenge. 6 Ozuse omungo, obulage omutula, oyîrhe omubisha, oherêrekeze omushombanyi. 7 Obiduhye ago mango, kengêra ecihango, ojire rhukuze ebijiro byâwe by’oburhwâli. 8 Omuliro gwâwe gw’olwihôlo gusingônole abasigîre, balya barhindibuza olubaga lwâwe baherêrekere. 9 Otuntume amarhwe ga balya bakulu b’ihanga, bashombanyi baderha, mpu: «Mâshi rhwêne!» 10 Oshûbûze emilala ya Yakôbo yôshi, oyigalulire omwanya gwâyo nk’oku byâli burhanzi. 11 Nyakasane k’emirenge, babalira olubaga luderhwa izîno lyâwe: babalira Israheli, we wamujiraga nfula yâwe. 12 Olukogo lw’ecishagala câwe citagatîfu lukugwârhe, lukogo lwa Yeruzalemi, ho mwâwe orhamûkira. 13 Siyoni, omuyunjuze bukuze bwâwe, n’akarhwa-bwâmi kâwe okajire kayunjule irenge. 14 Oyîmangire ebiremwa byâwe birhanzi: oyêrekane okuli kw’obulêbi bwajiragwa oku izîno lyâwe. 15 Orhimûle abakulangâlira, kubonekane oku abalêbi bâwe bo banyamuderha-kubà. 16 Nyakasane, oyumvîrhize omusengero gwa bambali bâwe, kulyâla kw’omugisho gwa Aròni oku lubaga lwâwe. 17 Bôshi, en’igulu, bamanye oku we Nyakasane, Nyamuzinda w’ensiku n’amango.
Okuhugûkwa
18 Olurholero luyankirira ngasi kalyo luhabirwe, ci hali ebiryo binjà kulusha ebindi. 19 Olulimi lumanyira ehisimbi-simbi oku bwehe bwahyo, kwo n’okwo omurhima murhonde gurhahaba ebinwa by’obunywesi. 20 Omurhima mubî gunayîrhe mutula, ci omuntu wâbona kucîlanga acîlanga kuli gô.
Okulonza omukazi
21 Omukazi arhayîra mulume, ci abanyere babamwo bamunyere nkana na bacinyere kwône. 22 Obwinjà bw’omukazi kusîmîsa busimisa amasù, kwo n’omurhima gw’omulume gulakira. 23 Omukazi ogwêrhe obwinjà n’obutûdu ekanwa, ibà ali w’iragi ekarhî k’abandi. 24 Okuyanka omukazi gubà murhondêro gw’obuhirhi, ye murhabâzi oli akâge, nyamwegemerwa wâge. 25 Ishwa lirhajira côgo lirhahwa kuyônwa, buzira mukazi, omulume ye milumbo na muhabuka. 26 Kurhi wakacîkubagira cishamho-ali-magala. Orhali eyo arhali n’eno? 27 Ntyo kw’ali omulume orhajira aha abâ, olâla ah’obudufu bunamushimanyire.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 36
1 ᾿Ελέησον ἡμᾶς, δέσποτα ὁ θεὸς πάντων, καὶ ἐπίβλεψον καὶ ἐπίβαλε τὸν φόβον σου ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη• 2 ἔπαρον τὴν χεῖρά σου ἐπὶ ἔθνη ἀλλότρια, καὶ ἰδέτωσαν τὴν δυναστείαν σου. 3ὥσπερ ἐνώπιον αὐτῶν ἡγιάσθης ἐν ἡμῖν, οὕτως ἐνώπιον ἡμῶν μεγαλυνθείης ἐν αὐτοῖς• 4 καὶ ἐπιγνώτωσάν σε, καθάπερ καὶ ἡμεῖς ἐπέγνωμεν ὅτι οὐκ ἔστιν θεὸς πλὴν σοῦ, κύριε. 5 ἐγκαίνισον σημεῖα καὶ ἀλλοίωσον θαυμάσια, δόξασον χεῖρα καὶ βραχίονα δεξιόν• 6 ἔγειρον θυμὸν καὶ ἔκχεον ὀργήν, ἔξαρον ἀντίδικον καὶ ἔκτριψον ἐχθρόν. 7 σπεῦσον καιρὸν καὶ μνήσθητι ὁρκισμοῦ, καὶ ἐκδιηγησάσθωσαν τὰ μεγαλεῖά σου. 8 ἐν ὀργῇ πυρὸς καταβρωθήτω ὁ σῳζόμενος, καὶ οἱ κακοῦντες τὸν λαόν σου εὕροισαν ἀπώλειαν. 9 σύντριψον κεφαλὰς ἀρχόντων ἐχθρῶν λεγόντων Οὐκ ἔστιν πλὴν ἡμῶν. 10 συνάγαγε πάσας φυλὰς Ιακωβ καὶ κατακληρονόμησον αὐτοὺς καθὼς ἀπ᾽ ἀρχῆς. 11 ἐλέησον λαόν, κύριε, κεκλημένον ἐπ᾽ ὀνόματί σου καὶ Ισραηλ, ὃν πρωτογόνῳ ὡμοίωσας. 12 οἰκτίρησον πόλιν ἁγιάσματός σου, Ιερουσαλημ τόπον καταπαύματός σου• 13 πλῆσον Σιων ἀρεταλογίας σου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης σου τὸν λαόν σου. 14 δὸς μαρτύριον τοῖς ἐν ἀρχῇ κτίσμασίν σου καὶ ἔγειρον προφητείας τὰς ἐπ᾽ ὀνόματί σου• 15 δὸς μισθὸν τοῖς ὑπομένουσίν σε, καὶ οἱ προφῆταί σου ἐμπιστευθήτωσαν. 16 εἰσάκουσον, κύριε, δεήσεως τῶν ἱκετῶν σου κατὰ τὴν εὐλογίαν Ααρων περὶ τοῦ λαοῦ σου, 17 καὶ γνώσονται πάντες οἱ ἐπὶ τῆς γῆς ὅτι κύριος εἶ ὁ θεὸς τῶν αἰώνων. 18 Πᾶν βρῶμα φάγεται κοιλία, ἔστιν δὲ βρῶμα βρώματος κάλλιον. 19 φάρυγξ γεύεται βρώματα θήρας, οὕτως καρδία συνετὴ λόγους ψευδεῖς. 20 καρδία στρεβλὴ δώσει λύπην, καὶ ἄνθρωπος πολύπειρος ἀνταποδώσει αὐτῷ. 21 πάντα ἄρρενα ἐπιδέξεται γυνή, ἔστιν δὲ θυγάτηρ θυγατρὸς κρείσσων. 22 κάλλος γυναικὸς ἱλαρύνει πρόσωπον καὶ ὑπὲρ πᾶσαν ἐπιθυμίαν ἀνθρώπου ὑπεράγει• 23 εἰ ἔστιν ἐπὶ γλώσσης αὐτῆς ἔλεος καὶ πραΰτης, οὐκ ἔστιν ὁ ἀνὴρ αὐτῆς καθ᾽ υἱοὺς ἀνθρώπων. 24 ὁ κτώμενος γυναῖκα ἐνάρχεται κτήσεως, βοηθὸν κατ᾽ αὐτὸν καὶ στῦλον ἀναπαύσεως. 25 οὗ οὐκ ἔστιν φραγμός, διαρπαγήσεται κτῆμα• καὶ οὗ οὐκ ἔστιν γυνή, στενάξει πλανώμενος. 26 τίς γὰρ πιστεύσει εὐζώνῳ λῃστῇ ἀφαλλομένῳ ἐκ πόλεως εἰς πόλιν; 27οὕτως ἀνθρώπῳ μὴ ἔχοντι νοσσιὰν καὶ καταλύοντι οὗ ἐὰν ὀψίσῃ.
37
Irumhi mpu bîra
1 Ngasi mwîa anaderhe: «Nâni ndi mwîra wâwe», ci hali omwîra w’izîno kwône. 2 Ka gurhali mutula munene oku muntu okubona owinyu erhi mwîra ahinduka mushombanyi? 3 Aye! murhima mubî, kurhi weki walemirwe, mpu ohire obuminya omw’igulu? 4 Winyu kwône ali mwîra amango ayôsire bwinjà, hano ensiku zicîkwihindulira, naye acîhindule. 5 Winyu kwône ali mwîra amango akulinzirekwo akantu, amango g’entambala akutulikekwo amatumu. 6 Orhayibàgiraga omwîra w’okuli omu ntambala, omubîke emurhima omu bugale bwâwe.
Abahanûzi
7 Ngasi muhanûzi mahano ahâna, ci hali abagahânira okulonza obunguke. 8 Omanye omuhanûzi, burhanzi cîdôse bulagirire buci bumugwêrhe – kwankanaba bûnguke bwâge bwône alonza, – alekikuhirakwo akarhunzi. 9 Arhakubwîraga erhi «njira nyinjà eyo olimo, abule na bwaja ebulabi akabona oku byâbà. 10 Orhadôsagya ihano emw’orhakusîma, n’abayâgalwa nâwe orhAbabwîraga emihigo yâwe. 11 Orhadôsagya omukazi ihano liyêrekîre mukibà, n’omwôba orhamudôsagya ihano ly’okulwa, n’omurhunzi orhamudôsagya ery’okurhîmbûla, n’owagula orhamudôsagya ery’okuguza, n’omuyâgalwa orhamudosagya ery’okuvuga omunkwa, n’omujinisi orhamudôsagya ery’okuhâna, n’omwôlo orhamudôsagya ery’okukola, n’omulimya orhamudôsagya ery’okuyûsa omukolo, omushizi mwôlo orhamudosagya ery’omukolomuzibu; abo nt’ihano bankakuhà. 12 Ci ohûne ihano emw’omuntu orhînya Nyamuzinda, olya omanyire oku ashimba amarhegeko, olya omurhima guli nk’ogwâwe, olya wakufà lukogo erhi wankayâbirwa. 13 Buzinda, osêre oku ihano ly’omurhima gwâwe, bulya ntà mwîra okurhonya kugulusha. 14 Kanji kanji omurhima gw’omuntu gunamurhonde bwinjà, kulusha bajishamba nda bali oku ntondo. 15 Kulushisa aho, oshenge Nyamuzinda: ayêrekeze amagulu gâwe omu njira y’okuli.
Oburhimanya: obw’okuli n’obw’obunywesi
16 Omurhondêro gwa ngasi cijiro, bukengêre, gerêreza embere orhondêre omukolo. 17 Omuzi gw’enkengêro, murhima, gugwêrhe mashami ani: 18 aminja n’amabî, obuzîne n’olufù, n’ensiku zôshi olulimi luyôsire lubiyimangire. 19 Wanabona ali mulenga w’okuyigîriza abandi, n’obwo kuli ye yêne ali wa busha; 20 lebè: w’akalimi, ye nyamakobwa, azinda erhi ishali lyamuyîrha, 21 bulya Nyakasane arhamurhonyizi, ntà burhimanya agwêrhe. 22 Lebè abà murhimanya omu nkengêro zâge yêne, n’omu iderha lyâge, obukengêre bwâge liri ishwa liyêra. 23 Omurhimanya w’okuli lubaga lwâge ayigîriza, n’emikolo y’obukengêre bwâge esêzire. 24 Omurhimanya abà ayunjwîre mugisho, abamubona bôshi bamuderha w’iragi. 25 Ensiku z’akalamo k’omuntu ziri nganje, ci ez’Israheli zoki zirhankaganjwa. 26 Omurhimanya, ekarhî k’olubaga, ali mwîkubagirwa, izîno lyâge lyabâho ensiku n’amango.
Onyihye oku miru gâwe
27 Mwâna wâni, amango ocizîne, omanye obwôrhere bwâwe, hirhakujîri, orhahîhambiraga. 28 Bulya arhali ngasi kantu kakwânana hôshi arhali na ngasi muntu okômera byôshi. 29 Orhahubiraga ngasi hyanuna, oleke okuziga ebiryo, 30 bulya obudambye buli bubî, nda-yabyo arhahwa kulumwa omu nda. 31 Banji balîre n’obudambye, omuntu ocîlanga bwinjà anayûshûla akalamo kâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 37
1 Πᾶς φίλος ἐρεῖ ᾿Εφιλίασα κἀγώ• ἀλλ᾽ ἔστιν φίλος ὀνόματι μόνον φίλος. 2 οὐχὶ λύπη ἔνι ἕως θανάτου ἑταῖρος καὶ φίλος τρεπόμενος εἰς ἔχθραν; 3 ὦ πονηρὸν ἐνθύμημα, πόθεν ἐνεκυλίσθης καλύψαι τὴν ξηρὰν ἐν δολιότητι; 4 ἑταῖρος φίλου ἐν εὐφροσύνῃ ἥδεται καὶ ἐν καιρῷ θλίψεως ἔσται ἀπέναντι• 5 ἑταῖρος φίλῳ συμπονεῖ χάριν γαστρός, ἔναντι πολέμου λήμψεται ἀσπίδα. 6 μὴ ἐπιλάθῃ φίλου ἐν τῇ ψυχῇ σου καὶ μὴ ἀμνημονήσῃς αὐτοῦ ἐν χρήμασίν σου. 7 Πᾶς σύμβουλος ἐξαίρει βουλήν, ἀλλ᾽ ἔστιν συμβουλεύων εἰς ἑαυτόν. 8 ἀπὸ συμβούλου φύλαξον τὴν ψυχήν σου καὶ γνῶθι πρότερον τίς αὐτοῦ χρεία— καὶ γὰρ αὐτὸς ἑαυτῷ βουλεύσεται—, μήποτε βάλῃ ἐπὶ σοὶ κλῆρον 9 καὶ εἴπῃ σοι Καλὴ ἡ ὁδός σου, καὶ στήσεται ἐξ ἀναντίας ἰδεῖν τὸ συμβησόμενόν σοι. 10 μὴ βουλεύου μετὰ τοῦ ὑποβλεπομένου σε καὶ ἀπὸ τῶν ζηλούντων σε κρύψον βουλήν, 11 μετὰ γυναικὸς περὶ τῆς ἀντιζήλου αὐτῆς καὶ μετὰ δειλοῦ περὶ πολέμου, μετὰ ἐμπόρου περὶ μεταβολίας καὶ μετὰ ἀγοράζοντος περὶ πράσεως, μετὰ βασκάνου περὶ εὐχαριστίας καὶ μετὰ ἀνελεήμονος περὶ χρηστοηθείας, μετὰ ὀκνηροῦ περὶ παντὸς ἔργου καὶ μετὰ μισθίου ἐφετείου περὶ συντελείας, οἰκέτῃ ἀργῷ περὶ πολλῆς ἐργασίας, μὴ ἔπεχε ἐπὶ τούτοις περὶ πάσης συμβουλίας• 12 ἀλλ᾽ ἢ μετὰ ἀνδρὸς εὐσεβοῦς ἐνδελέχιζε, ὃν ἂν ἐπιγνῷς συντηροῦντα ἐντολάς, ὃς ἐν τῇ ψυχῇ αὐτοῦ κατὰ τὴν ψυχήν σου, καὶ ἐὰν πταίσῃς, συναλγήσει σοι. 13 καὶ βουλὴν καρδίας στῆσον, οὐ γὰρ ἔστιν σοι πιστότερος αὐτῆς• 14 ψυχὴ γὰρ ἀνδρὸς ἀπαγγέλλειν ἐνίοτε εἴωθεν ἢ ἑπτὰ σκοποὶ ἐπὶ μετεώρου καθήμενοι ἐπὶ σκοπῆς. 15 καὶ ἐπὶ πᾶσι τούτοις δεήθητι ὑψίστου, ἵνα εὐθύνῃ ἐν ἀληθείᾳ τὴν ὁδόν σου. 16 ᾿Αρχὴ παντὸς ἔργου λόγος, καὶ πρὸ πάσης πράξεως βουλή. 17 ἴχνος ἀλλοιώσεως καρδίας τέσσαρα μέρη ἀνατέλλει, 18 ἀγαθὸν καὶ κακόν, ζωὴ καὶ θάνατος, καὶ ἡ κυριεύουσα ἐνδελεχῶς αὐτῶν γλῶσσά ἐστιν. 19 ἔστιν ἀνὴρ πανοῦργος πολλῶν παιδευτής, καὶ τῇ ἰδίᾳ ψυχῇ ἐστιν ἄχρηστος. 20 ἔστιν σοφιζόμενος ἐν λόγοις μισητός, οὗτος πάσης τροφῆς καθυστερήσει• 21 οὐ γὰρ ἐδόθη αὐτῷ παρὰ κυρίου χάρις, ὅτι πάσης σοφίας ἐστερήθη. 22 ἔστιν σοφὸς τῇ ἰδίᾳ ψυχῇ, καὶ οἱ καρποὶ τῆς συνέσεως αὐτοῦ ἐπὶ στόματος πιστοί. 23 ἀνὴρ σοφὸς τὸν ἑαυτοῦ λαὸν παιδεύσει, καὶ οἱ καρποὶ τῆς συνέσεως αὐτοῦ πιστοί. 24 ἀνὴρ σοφὸς πλησθήσεται εὐλογίας, καὶ μακαριοῦσιν αὐτὸν πάντες οἱ ὁρῶντες. 25 ζωὴ ἀνδρὸς ἐν ἀριθμῷ ἡμερῶν, καὶ αἱ ἡμέραι τοῦ Ισραηλ ἀναρίθμητοι. 26 ὁ σοφὸς ἐν τῷ λαῷ αὐτοῦ κληρονομήσει πίστιν, καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα. 27 Τέκνον, ἐν ζωῇ σου πείρασον τὴν ψυχήν σου καὶ ἰδὲ τί πονηρὸν αὐτῇ καὶ μὴ δῷς αὐτῇ• 28 οὐ γὰρ πάντα πᾶσιν συμφέρει, καὶ οὐ πᾶσα ψυχὴ ἐν παντὶ εὐδοκεῖ. 29 μὴ ἀπληστεύου ἐν πάσῃ τρυφῇ καὶ μὴ ἐκχυθῇς ἐπὶ ἐδεσμάτων• 30 ἐν πολλοῖς γὰρ βρώμασιν ἔσται νόσος, καὶ ἡ ἀπληστία ἐγγιεῖ ἕως χολέρας• 31 δι᾽ ἀπληστίαν πολλοὶ ἐτελεύτησαν, ὁ δὲ προσέχων προσθήσει ζωήν.
38
Omufumu (Munganga), amafumu n’endwâla
1 Okenge munganga, nk’oku akwânîne okukengwa erhi mikolo yâge erhuma, bulya nâye Nyamuzinda wamulemaga. 2 Okufuma emwa Ow’Enyanya kurhenga, kwo kuyîsha nka nshôkano y’ebwmami. 3 Obumanye bwa munganga bwo burhuma akananda, bwo bunasômeza abagale. 4 Nyamuzinda analengeze abanyinyi, omuntu wabona arhabagayaguza. 5 Kali karhi lushâli kayinjihagya amîshik, kayêrekana obuhashe. 6 Nyamuzinda ye hà kandi abantu obukengêre, kandi ye hà abantu obuhashe, mpu bacitakîrire ebinjà by’obuhashe bwâge. 7 Anabikolêse, oku kubuka n’okurhûliriza, omufumu anarhôle atuntumire haguma kwône. 8 Ntyo emikoio yâge erhahwa, ye lumiza n’aminja omu igulu. 9 Mwâna wâni, mango walwâla, oleke okulumbwîja, shenga Nyamuzinda akafumya. 10 Oleke obubî bwâwe, onalange n’enfune zâwe omu bucêse, onashuke omurhima gwâwe ko ebyâha. 11 N’akakengêzo k’obwâso bw’enshâno, orhûle nk’oku obugale bwâwe bunali. 12 Kandi ojè emwa munganga, bulya naye Nyamuzinda wamulemaga, orhamulahiraga, omulagirîrekwo., 13 Hali amango okufuma kuli omu maboko ga bamuganga. 14 Nabo bakolaga bashenga Nyamuzinda, mpu abashobôze engalo y’okurhûliriza, n’ey’okufumya lyo bamanyigalukira abandi. 15 Omuntu ojira ecâha omu masù ga Lulema, akumbe omu maboko ga Muganga.
Olufù n’emishîbo
16 Mwâna wâni, olakire owâwe ofire, olake omutula gwâwe, ci oku bwâge omubiri gwâge guli mukembûle, orhayibàgiraga n’okukâkenga ecûsho câge. 17 Olake bwenêne, olake omutula gwâwe, oshîbe nk’oku nyakufa anakwânînel, lusiku luguma erhi ibiri, bulya ekanwa k’abantu ebabwa, buzinda omutula gwâwe gurhûlirire. 18 Bulya omutula gunayîrhe, omurhima gwamarhoga ntà buzibu gucigwêrhe. 19 Wamabisha omuntu wâwe, oyibàgirage omutula gwâwe, omutula gurhalamirwakwo. 20 Orhabîkiriraga omutula emurhima, ogurhenze, kengêra okuhwa kw’akalamo kâwe. 21 Orhayibàgiraga, ejibwa ci erharhengwam, emirenge yâwe erhagalule nyakufa: nâwe wêne kucibàbaza ocibàbazize. 22 Kengêra aka kanwa kani, kaba kâwe nâwe: «injo erhi nie ene ali we». 23 Mango wamabisha omuntu wâwe, orhingiba nka waleka okumukengêra, obu omûka gwamurhenziremwo, orhûlirirage nâwe.
Obushanja bw’amaboko
24 Oburhimanya bw’omwandisi buyîgwa amango g’okurhamuka, n’orhaliko mmanja yeba murhimanya. 25 Kurhi akaba murhimanya omuntu ozukira oku ngâlè y’okuhinga, omuntu irenge lyâge lyôshi liri omu kufumbarha akarhi k’okuyâbula, omuntu ojà atunda empanzi anaziregerereko, ôrhaderha ogurhali gwa nkafu!n 26 Omurhima gwâge guli omu by’okuhinga, n’ebijingo byôshi erhi ayahirira amanina. 27 Kwo na kuguma n’abanyakasi n’abanya bushanja bôshi, bali oku kasi buca-buyira, barhagoheka, abajira obulenga bw’okubinja ebimanyîsoo, bahindulage ene n’irhondo ecimanyîso babijirire: mpu lyo bayumanyanya n’ecisiki, balâle oku ciko mpu lyo bashwinja obushanja bwâbo. 28 Kwo na kuguma n’abatuzi eluganda: obone arhole ecûma, idûrhu ly’omuliro limuyûdukire omubiri, yêshi arhubanukirwe; okutôrha kw’enyundo kumufuke amarhwîri, arhasinza handi, cirya cûma cône; omurhima gwôshi kwa gulya mukolo gunali, oku ciko alâla mpu lyo ayûnjuza. 29 Kwo na kuguma na nababumbi, aha bushanja bwâge, ayôkoleze n’amagulu; obushanja bumuli aha nyomvu, n’okucîbûnda guli mulâli; 30 amaboko gabûmbe ibûmba, amagulu galilabarhe, emurhima kukombeza bwinjà kwône, na ngasi bijingo kuhyajira amasiga. 31 Abo bantu bôshi bacîkubagire amaboko gâbo, ngasi muguma ali mulenga omu bushanja bwâge. 32 Buzira bo, ntà lugo lwankayûbakwa, ntâye wankabalama erhi kujiyûbaka handi. 33 Ci kwône orhabashimâne omu ihano ly’ecihugo, barhali n’omu lugero lw’abakulu b’endêko. Barhali bazûzi, barhanayumva irhegeko oku ligenda. 34 Barhali bayigîriza, barhali ba kugerêreza bwenêne, barhali b’omu murhwe gw’abajizi b’emigani. Ci kwône bali mutungo omu igulu, n’omusengero gwâbo gubà guyêrekîre obushanja bwâbo.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 38
1 Τίμα ἰατρὸν πρὸς τὰς χρείας αὐτοῦ τιμαῖς αὐτοῦ, καὶ γὰρ αὐτὸν ἔκτισεν κύριος• 2 παρὰ γὰρ ὑψίστου ἐστὶν ἴασις, καὶ παρὰ βασιλέως λήμψεται δόμα. 3 ἐπιστήμη ἰατροῦ ἀνυψώσει κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ ἔναντι μεγιστάνων θαυμασθήσεται. 4 κύριος ἔκτισεν ἐκ γῆς φάρμακα, καὶ ἀνὴρ φρόνιμος οὐ προσοχθιεῖ αὐτοῖς. 5 οὐκ ἀπὸ ξύλου ἐγλυκάνθη ὕδωρ εἰς τὸ γνωσθῆναι τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ; 6 καὶ αὐτὸς ἔδωκεν ἀνθρώποις ἐπιστήμην ἐνδοξάζεσθαι ἐν τοῖς θαυμασίοις αὐτοῦ• 7 ἐν αὐτοῖς ἐθεράπευσεν καὶ ἦρεν τὸν πόνον αὐτοῦ, μυρεψὸς ἐν τούτοις ποιήσει μεῖγμα, 8 καὶ οὐ μὴ συντελεσθῇ ἔργα αὐτοῦ, καὶ εἰρήνη παρ᾽ αὐτοῦ ἐστιν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς. 9 Τέκνον, ἐν ἀρρωστήματί σου μὴ παράβλεπε, ἀλλ᾽ εὖξαι κυρίῳ, καὶ αὐτὸς ἰάσεταί σε• 10 ἀπόστησον πλημμέλειαν καὶ εὔθυνον χεῖρας καὶ ἀπὸ πάσης ἁμαρτίας καθάρισον καρδίαν• 11 δὸς εὐωδίαν καὶ μνημόσυνον σεμιδάλεως καὶ λίπανον προσφορὰν ὡς μὴ ὑπάρχων. 12 καὶ ἰατρῷ δὸς τόπον, καὶ γὰρ αὐτὸν ἔκτισεν κύριος, καὶ μὴ ἀποστήτω σου, καὶ γὰρ αὐτοῦ χρεία. 13 ἔστιν καιρὸς ὅτε καὶ ἐν χερσὶν αὐτῶν εὐοδία• 14 καὶ γὰρ αὐτοὶ κυρίου δεηθήσονται, ἵνα εὐοδώσῃ αὐτοῖς ἀνάπαυσιν καὶ ἴασιν χάριν ἐμβιώσεως. 15 ὁ ἁμαρτάνων ἔναντι τοῦ ποιήσαντος αὐτὸν ἐμπέσοι εἰς χεῖρας ἰατροῦ. 16 Τέκνον, ἐπὶ νεκρῷ κατάγαγε δάκρυα καὶ ὡς δεινὰ πάσχων ἔναρξαι θρήνου, κατὰ δὲ τὴν κρίσιν αὐτοῦ περίστειλον τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ μὴ ὑπερίδῃς τὴν ταφὴν αὐτοῦ. 17 πίκρανον κλαυθμὸν καὶ θέρμανον κοπετὸν καὶ ποίησον τὸ πένθος κατὰ τὴν ἀξίαν αὐτοῦ ἡμέραν μίαν καὶ δύο χάριν διαβολῆς καὶ παρακλήθητι λύπης ἕνεκα• 18 ἀπὸ λύπης γὰρ ἐκβαίνει θάνατος, καὶ λύπη καρδίας κάμψει ἰσχύν. 19 ἐν ἐπαγωγῇ παραμένει καὶ λύπη, καὶ βίος πτωχοῦ κατὰ καρδίας. 20 μὴ δῷς εἰς λύπην τὴν καρδίαν σου, ἀπόστησον αὐτὴν μνησθεὶς τὰ ἔσχατα• 21 μὴ ἐπιλάθῃ, οὐ γάρ ἐστιν ἐπάνοδος, καὶ τοῦτον οὐκ ὠφελήσεις καὶ σεαυτὸν κακώσεις. 22 μνήσθητι τὸ κρίμα μου, ὅτι οὕτως καὶ τὸ σόν• ἐμοὶ ἐχθὲς καὶ σοὶ σήμερον. 23 ἐν ἀναπαύσει νεκροῦ κατάπαυσον τὸ μνημόσυνον αὐτοῦ καὶ παρακλήθητι ἐν αὐτῷ ἐν ἐξόδῳ πνεύματος αὐτοῦ. 24 Σοφία γραμματέως ἐν εὐκαιρίᾳ σχολῆς, καὶ ὁ ἐλασσούμενος πράξει αὐτοῦ σοφισθήσεται. 25 τί σοφισθήσεται ὁ κρατῶν ἀρότρου καὶ καυχώμενος ἐν δόρατι κέντρου, βόας ἐλαύνων καὶ ἀναστρεφόμενος ἐν ἔργοις αὐτῶν, καὶ ἡ διήγησις αὐτοῦ ἐν υἱοῖς ταύρων; 26 καρδίαν αὐτοῦ δώσει ἐκδοῦναι αὔλακας, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ εἰς χορτάσματα δαμάλεων. 27 οὕτως πᾶς τέκτων καὶ ἀρχιτέκτων, ὅστις νύκτωρ ὡς ἡμέρας διάγει• οἱ γλύφοντες γλύμματα σφραγίδων, καὶ ἡ ἐπιμονὴ αὐτοῦ ἀλλοιῶσαι ποικιλίαν• καρδίαν αὐτοῦ δώσει εἰς ὁμοιῶσαι ζωγραφίαν, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ τελέσαι ἔργον. 28 οὕτως χαλκεὺς καθήμενος ἐγγὺς ἄκμονος καὶ καταμανθάνων ἔργα σιδήρου• ἀτμὶς πυρὸς τήξει σάρκας αὐτοῦ, καὶ ἐν θέρμῃ καμίνου διαμαχήσεται• φωνῇ σφύρης κλινεῖ τὸ οὖς αὐτοῦ, καὶ κατέναντι ὁμοιώματος σκεύους οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ• καρδίαν αὐτοῦ δώσει εἰς συντέλειαν ἔργων, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ κοσμῆσαι ἐπὶ συντελείας. 29 οὕτως κεραμεὺς καθήμενος ἐν ἔργῳ αὐτοῦ καὶ συστρέφων ἐν ποσὶν αὐτοῦ τροχόν, ὃς ἐν μερίμνῃ κεῖται διὰ παντὸς ἐπὶ τὸ ἔργον αὐτοῦ, καὶ ἐναρίθμιος πᾶσα ἡ ἐργασία αὐτοῦ• 30 ἐν βραχίονι αὐτοῦ τυπώσει πηλὸν καὶ πρὸ ποδῶν κάμψει ἰσχὺν αὐτοῦ• καρδίαν ἐπιδώσει συντελέσαι τὸ χρῖσμα, καὶ ἡ ἀγρυπνία αὐτοῦ καθαρίσαι κάμινον. 31 Πάντες οὗτοι εἰς χεῖρας αὐτῶν ἐνεπίστευσαν, καὶ ἕκαστος ἐν τῷ ἔργῳ αὐτοῦ σοφίζεται• 32 ἄνευ αὐτῶν οὐκ οἰκισθήσεται πόλις, καὶ οὐ παροικήσουσιν οὐδὲ περιπατήσουσιν. 33 ἀλλ᾽ εἰς βουλὴν λαοῦ οὐ ζητηθήσονται καὶ ἐν ἐκκλησίᾳ οὐχ ὑπεραλοῦνται• ἐπὶ δίφρον δικαστοῦ οὐ καθιοῦνται καὶ διαθήκην κρίματος οὐ διανοηθήσονται. 34 οὐδὲ μὴ ἐκφάνωσιν παιδείαν καὶ κρίμα καὶ ἐν παραβολαῖς οὐχ εὑρεθήσονται, ἀλλὰ κτίσμα αἰῶνος στηρίσουσιν, καὶ ἡ δέησις αὐτῶν ἐν ἐργασίᾳ τέχνη
39
Omwandisi
1 Kundi kundi ayôrha omuntu osêgeza omurhima n’enkengêro oku irhegeko ly’Ow’Enyanya. Kulongereza alongereza oburhimanya bw’abakulûkulù bôshi, amango gâge g’okurhamûka, arhamûkire oku bulêbi. 2 Kubîka abîkirira emyanzi y’abantu bajire irenge, asheshere omu rhwonga-rhwonga rhw’emigani. 3 Analongereze okuhundûla omugani, ayumve irala ly’amahwe g’emigani. 4 Ekarhî k’abakulu yo akolera, wamushimâna haguma n’abarhegesi. Abalame, aj’ihanga, abwîne ebinjà n’ebibi bibâ omu bantu akengêra. 5 Kurhenga sêzi, n’omurhima gwôshi, emwa Nyamuzinda, Lulema wâge ayêrekera, ayinamulîre omurhima emw’Ow’Enyanya, arhenge omu kanwa, ashenge, ahûne obwonjo oku byâha byâge yêne. 6 Omukulu Nyamuzinda akalonza, amuyunjuza mûka gwa bukengêre. Naye yêne aderha ebinwa by’oburhimanya, ashenga avuge Nyamuzinda omunkwa. 7 Abona obumanye n’ihano lishingânîne n’amahwe mafulike agashwêkere oku murhima. 8 Ebi ayigîrizîbwe abiyêrekana, analimbire irhegeko ly’endagâno ya Nyamuzinda. 9 Banji bakunga obukengêre bwâge, na ntà mango ayibàgirwe. Barhakahusa kumukengêra, izîno lyâge lyâlama omu ngasi maburhwa. 10 Amashanja gâganira oburhimanya bwâge, n’endêko ekuze irenge lyâge. 11 Erhi akalama bwenêne, izîno lyâge lyaj’irenge kulusha ecihumbi, n’cerhi akafà duba, gurhali muhona.

Mukuze Nyamuzinda
12 Nnonzire okushubiderha enkengêro zâni, omurhima gwâni guyunjwîre nka mwêzi mukulu. 13 Munyumve bâna bâni bakungwa, mukule nka roza ntwêre oku cikunguzo c’olwlîshi. 14 Murhengemwo akîsûnunu kinja nka nshangi, muyâse nka mburho, obwehe bwinyu buyudûke, muyimbe olwimbo, mukuze Nyamuzinda oku mikolo yâge. 15 Mukuze izîno lyâge, muyâlize irenge lyâge, muyimbe muzihe, muderhe mpu: 16 Neci mushâna, erhahimwa kuyinjiha emikolo ya Nyamuzinda! oku adesire kwo binabâ. Ntà kuderha mpu: Byo bici ebyo? Cirhumire bibâ ntyo? Ngasi kantu kayîgwa omu mango gâko. 17 Oluderho lwâge lwône lunasike amîshi, lugasingike, izù lyâge linafukule amîshi, 18 oku adesire kunabe, ntâye wankacika ecijiro câge c’okuciza. 19 Ebi abantu bajira byôshi abimanyire, kurhankahashikana habe eci arhabona. 20 Kubona abona kurhenga ensiku n’amango, ntâco cimusômera. 21 Ntà kuderha mpu: Co cici eco? Cirhumire bibà ntyo? ngasi kantu kagwêrhe eci kalemîrwe. 22 Kul’omugisho gwâge gwalumiraga byôshi nka lwîshi, gwajomya idaho nka nkuba y’ecihonzi, 23 kw’agabîra amashanja obukunizi bwâge, ntyo kw’ahindulaga amîship mûnyu. 24 Oku enjira zâge zishinganyire oku bantu bamurhînya, kwo zinali za bikunguzo oku bantu babî. 25 Ebinjà byàlemîrwe abinja kurhenga emurhondêro, n’ebibî ababî. 26 Akantu karhanzi k’obulagirire omu kalamo k’omuntu: mîshi, muliro, cûma c’omûnyu, nshâno, marha n’obûci, murhobo gw’oku muzabiîbu, mavurha n’omwambalo. 27 Ebyo byôshi bibâ binjà oku binjà, ci oku babî, binahinduke bibî. 28 Hali empûsi balemeraga okuhâna, oku bukunizi bwâge ayijira buhanya. amango g’obuhane enayishe n’omuhûsi gwâyo, ejire omukolo obukunizi bwa Lulema buyirhumire. 29 Omuliro, olubula, ecizombo n’olufù, ebyo byôshi byalemirwe okubà buhane. 30 Amîno g’ebiryanyi, endumira-mucira, enjoka engôrho y’olwihôlo lw’okuheza ababî, 31 byôshi ebà nganda yâge y’okujira oku adesire, biri en’igulu byalinga okurhumwa, hano amango gahika, birharhenguhe. 32 Co carhumaga nyanka omuhigo kurhenga emurhondêro. nagerêreza nasiga amandiko nti: 33 «Emikolo ya Nyamuzinda yôshi eba minjà aha nsa ekwânîne, anashobôze olagirîre. 34 Ntà kuderha mpu: ehi hirhali hinjà nka hira, bulya ngasi kantu kali kinja omu mango gâko. 35 Bun6ôa, n’omurhima gwôshi muyashamage, muyimbe, mukuze izîno lya Nyamuzinda!»
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 39
1 Πλὴν τοῦ ἐπιδιδόντος τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ διανοουμένου ἐν νόμῳ ὑψίστου, σοφίαν πάντων ἀρχαίων ἐκζητήσει καὶ ἐν προφητείαις ἀσχοληθήσεται, 2 διήγησιν ἀνδρῶν ὀνομαστῶν συντηρήσει καὶ ἐν στροφαῖς παραβολῶν συνεισελεύσεται, 3 ἀπόκρυφα παροιμιῶν ἐκζητήσει καὶ ἐν αἰνίγμασι παραβολῶν ἀναστραφήσεται. 4 ἀνὰ μέσον μεγιστάνων ὑπηρετήσει καὶ ἔναντι ἡγουμένων ὀφθήσεται• ἐν γῇ ἀλλοτρίων ἐθνῶν διελεύσεται, ἀγαθὰ γὰρ καὶ κακὰ ἐν ἀνθρώποις ἐπείρασεν. 5 τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἐπιδώσει ὀρθρίσαι πρὸς κύριον τὸν ποιήσαντα αὐτὸν καὶ ἔναντι ὑψίστου δεηθήσεται• καὶ ἀνοίξει στόμα αὐτοῦ ἐν προσευχῇ καὶ περὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτοῦ δεηθήσεται. 6 ἐὰν κύριος ὁ μέγας θελήσῃ, πνεύματι συνέσεως ἐμπλησθήσεται• αὐτὸς ἀνομβρήσει ῥήματα σοφίας αὐτοῦ καὶ ἐν προσευχῇ ἐξομολογήσεται κυρίῳ• 7 αὐτὸς κατευθυνεῖ βουλὴν αὐτοῦ καὶ ἐπιστήμην καὶ ἐν τοῖς ἀποκρύφοις αὐτοῦ διανοηθήσεται• 8 αὐτὸς ἐκφανεῖ παιδείαν διδασκαλίας αὐτοῦ καὶ ἐν νόμῳ διαθήκης κυρίου καυχήσεται. 9 αἰνέσουσιν τὴν σύνεσιν αὐτοῦ πολλοί, καὶ ἕως τοῦ αἰῶνος οὐκ ἐξαλειφθήσεται• οὐκ ἀποστήσεται τὸ μνημόσυνον αὐτοῦ, καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ζήσεται εἰς γενεὰς γενεῶν• 10 τὴν σοφίαν αὐτοῦ διηγήσονται ἔθνη, καὶ τὸν ἔπαινον αὐτοῦ ἐξαγγελεῖ ἐκκλησία• 11 ἐὰν ἐμμείνῃ, ὄνομα καταλείψει ἢ χίλιοι, καὶ ἐὰν ἀναπαύσηται, ἐκποιεῖ αὐτῷ.
12 ῎Ετι διανοηθεὶς ἐκδιηγήσομαι καὶ ὡς διχομηνία ἐπληρώθην. 13 εἰσακούσατέ μου, υἱοὶ ὅσιοι, καὶ βλαστήσατε ὡς ῥόδον φυόμενον ἐπὶ ῥεύματος ὑγροῦ 14 καὶ ὡς λίβανος εὐωδιάσατε ὀσμὴν καὶ ἀνθήσατε ἄνθος ὡς κρίνον. διάδοτε ὀσμὴν καὶ αἰνέσατε ᾆσμα, εὐλογήσατε κύριον ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ἔργοις, 15 δότε τῷ ὀνόματι αὐτοῦ μεγαλωσύνην καὶ ἐξομολογήσασθε ἐν αἰνέσει αὐτοῦ ἐν ᾠδαῖς χειλέων καὶ ἐν κινύραις καὶ οὕτως ἐρεῖτε ἐν ἐξομολογήσει 16 Τὰ ἔργα κυρίου πάντα ὅτι καλὰ σφόδρα, καὶ πᾶν πρόσταγμα ἐν καιρῷ αὐτοῦ ἔσται• οὐκ ἔστιν εἰπεῖν Τί τοῦτο; εἰς τί τοῦτο; πάντα γὰρ ἐν καιρῷ αὐτοῦ ζητηθήσεται. 17 ἐν λόγῳ αὐτοῦ ἔστη ὡς θημωνιὰ ὕδωρ καὶ ἐν ῥήματι στόματος αὐτοῦ ἀποδοχεῖα ὑδάτων. 18 ἐν προστάγματι αὐτοῦ πᾶσα ἡ εὐδοκία, καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἐλαττώσει τὸ σωτήριον αὐτοῦ. 19 ἔργα πάσης σαρκὸς ἐνώπιον αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔστιν κρυβῆναι ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ• 20 ἀπὸ τοῦ αἰῶνος εἰς τὸν αἰῶνα ἐπέβλεψεν, καὶ οὐθέν ἐστιν θαυμάσιον ἐναντίον αὐτοῦ. 21 οὐκ ἔστιν εἰπεῖν Τί τοῦτο; εἰς τί τοῦτο; πάντα γὰρ εἰς χρείας αὐτῶν ἔκτισται. 22 ῾Η εὐλογία αὐτοῦ ὡς ποταμὸς ἐπεκάλυψεν καὶ ὡς κατακλυσμὸς ξηρὰν ἐμέθυσεν• 23 οὕτως ὀργὴν αὐτοῦ ἔθνη κληρονομήσει, ὡς μετέστρεψεν ὕδατα εἰς ἅλμην. 24 αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ τοῖς ὁσίοις εὐθεῖαι, οὕτως τοῖς ἀνόμοις προσκόμματα• 25 ἀγαθὰ τοῖς ἀγαθοῖς ἔκτισται ἀπ᾽ ἀρχῆς, οὕτως τοῖς ἁμαρτωλοῖς κακά. 26 ἀρχὴ πάσης χρείας εἰς ζωὴν ἀνθρώπου, ὕδωρ καὶ πῦρ καὶ σίδηρος καὶ ἅλας καὶ σεμίδαλις πυροῦ καὶ γάλα καὶ μέλι, αἷμα σταφυλῆς καὶ ἔλαιον καὶ ἱμάτιον• 27 ταῦτα πάντα τοῖς εὐσεβέσιν εἰς ἀγαθά, οὕτως τοῖς ἁμαρτωλοῖς τραπήσεται εἰς κακά. 28 ῎Εστιν πνεύματα, ἃ εἰς ἐκδίκησιν ἔκτισται καὶ ἐν θυμῷ αὐτοῦ ἐστερέωσεν μάστιγας αὐτῶν• ἐν καιρῷ συντελείας ἰσχὺν ἐκχεοῦσιν καὶ τὸν θυμὸν τοῦ ποιήσαντος αὐτοὺς κοπάσουσιν. 29 πῦρ καὶ χάλαζα καὶ λιμὸς καὶ θάνατος, πάντα ταῦτα εἰς ἐκδίκησιν ἔκτισται• 30 θηρίων ὀδόντες καὶ σκορπίοι καὶ ἔχεις καὶ ῥομφαία ἐκδικοῦσα εἰς ὄλεθρον ἀσεβεῖς• 31 ἐν τῇ ἐντολῇ αὐτοῦ εὐφρανθήσονται καὶ ἐπὶ τῆς γῆς εἰς χρείας ἑτοιμασθήσονται καὶ ἐν καιροῖς αὐτῶν οὐ παραβήσονται λόγον. 32 Διὰ τοῦτο ἐξ ἀρχῆς ἐστηρίχθην καὶ διενοήθην καὶ ἐν γραφῇ ἀφῆκα 33 Τὰ ἔργα κυρίου πάντα ἀγαθὰ καὶ πᾶσαν χρείαν ἐν ὥρᾳ αὐτῆς χορηγήσει, 34 καὶ οὐκ ἔστιν εἰπεῖν Τοῦτο τούτου πονηρότερον, πάντα γὰρ ἐν καιρῷ εὐδοκιμηθήσεται. 35 καὶ νῦν ἐν πάσῃ καρδίᾳ καὶ στόματι ὑμνήσατε καὶ εὐλογήσατε τὸ ὄνομα κυρίου.
40
Obuligo
1 Obuhanya bwàjire oku bantu bôshi, omucîmba gw’obuja gwârhamize bene Adamu, kurhenga olusiku omuntu arhenga omu nda ya nnina, kuhika olusiku ashubira emwa nnina wa bôshiq. 2 Enkengêro zâbo, obwôba bubali emurhima, binali birya bihamba by’olusiku luminya lw’okufà. 3 Mwâmi otamîre oku ntebe y’irenge, na nyakahuku otamîre omu mvungu n’omu luvù, 4 omukulu oyambalîre obugale, ensirha y’obukulu omu irhwe, na hibushangi-bufundike, kuli bôshi burhe, mutula, ntemu, musisi, bwâba bwa kufà, ntambala n’enongwe. 5 îro ly’obudufu, mango omuntu agwishîre, mpu arhamûka, libà lya kuyibàgiza kwône amaganya: 6 hano omuntu aderha mpu akarhamûkaga, ayumve oku liguma nka gukola mûshi, n’obwo ali îro, bamugezemwo omusisir, nka muntu washugunusire amatumu. 7 Erhi asinsimuka-atulûka, gabè nka go mango bamulîkûzize, asômerwe yêne n’obwôba bwâge. 8 Oku ngasi ciremwa, kurhenga oku omuntu kuhika oku nsimba, ci bwenêne kali nda oku banya-byâha: 9 lufù, mukò, ntambala n’engôrho, mutula, cizombo, buhanya, ye lwa-bôshi! 10 Ebyo byôshi byalemîrwe Abanya-byâha, bo barhumaga n’ecihonzi cinene cimirîra igulu. 11 Ngasi hirhenga omu budaka, omu budaka hishubira, na ngasi hirhenga omu mîshi, omu nyanja hija.
Emigani
12 Okuhonga n’okulenganya byacihwa, ci obuyêmêre bw’omurhima nkana bwayôrha ensiku n’amango. 13 Abagale b’endyâlya bahuba nka mugezi, bâhirigirha nka mulazo gwa nkuba nyâmûka, 14 Omubî akabumbûla enfune anacîshinge, n’obwo kukola kuheras kwâge. 15 lburha ly’ababî lirhaluza mashami, emizî migalugalu erhabugâna agarhali mabâle. 16 Kasheke akunda amîshi n’ebikunguzo, ye barhangitwa. 17 Okurhona kwo kuli nk’ishwa liyunjwîre mugisho, n’okusholôlera omukenyi, mugisho gw’ensiku n’amango.
Ebinjà
18 Entagengwa n’ogwêrhe omukolo gwâge bajira akalamo kinja, ci owarhôzire obuhirhi acirhalusire. 19 Abâna n’olugo lûbake banalamye izîno, ci okuhika oku burhimanya kucilushire. Okushwêka enkafu, okubà n’amashwa, kunajîse irenge, ci okuyanka omukazi nkana kulushire. 20 Erivayi n’obulenga binashagaluse omuntu, ci okuzigira oburhimanya kucilushire. 21 Akarhêra n’oluzihwa binanyunye olwimbo, ci izù linjà lilushire. 22 lranga n’igenda linjà binashagaluse amasù, ci olwange luli omu ishwa lucilushire. 23 Abîra n’abayumanîne banashimânane, ci okushimânana kw’omulume na mukâge kwo kukulu. 24 Bene winyu n’abunkwa babà bakukurhabâla amango oli omu mbaka, ci okusholôlera omukenyi kunamugalukire bwenêne kulusha. 25 Amasholo n’ensaranga binalimbîse omuntu, ci ihano linjà licikwânîne kulusha. 26 Obugale n’emisî binarhwalihye omurhima, ci okurhînya Nyamuzinda kulushire. 27 Okurhînya Nyamuzinda kuli nk’ishwa lirimwo omwavu, irenge lyakwo lilushire agandi gôshi kumanyilanga.
Okujà kwahûna
28 Mwâna wâni, orhalamiraga okujà kwahûna, okufà kwo kukulu aha kuhûniriza ene n’irhondo. 29 Omuntu okonolera ebya bene amasù, akalamo kâge karhakaderhwa kalamo. Kuli kushâhuka okukalâlira eby’embuga, omuntu balezire banamuhanûla, arhakômera eyo njira. 30 Ekanwa k’owahwîrekwo enshonyi, okuhûniriza kubà kwinjà, ci kwône erhi na muliro omu nda yâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 40
1 ᾿Ασχολία μεγάλη ἔκτισται παντὶ ἀνθρώπῳ καὶ ζυγὸς βαρὺς ἐπὶ υἱοὺς Αδαμ ἀφ᾽ ἡμέρας ἐξόδου ἐκ γαστρὸς μητρὸς αὐτῶν ἕως ἡμέρας ἐπιστροφῆς εἰς μητέρα πάντων• 2 τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν καὶ φόβον καρδίας, ἐπίνοια προσδοκίας, ἡμέρα τελευτῆς. 3 ἀπὸ καθημένου ἐπὶ θρόνου ἐνδόξου καὶ ἕως τεταπεινωμένου ἐν γῇ καὶ σποδῷ, 4 ἀπὸ φοροῦντος ὑακίνθινον καὶ στέφανον καὶ ἕως περιβαλλομένου ὠμόλινον θυμὸς καὶ ζῆλος καὶ ταραχὴ καὶ σάλος καὶ φόβος θανάτου καὶ μηνίαμα καὶ ἔρις. 5 καὶ ἐν καιρῷ ἀναπαύσεως ἐπὶ κοίτης ὕπνος νυκτὸς ἀλλοιοῖ γνῶσιν αὐτοῦ• 6ὀλίγον ὡς οὐδὲν ἐν ἀναπαύσει, καὶ ἀπ᾽ ἐκείνου ἐν ὕπνοις ὡς ἐν ἡμέρᾳ σκοπιᾶς τεθορυβημένος ἐν ὁράσει καρδίας αὐτοῦ ὡς ἐκπεφευγὼς ἀπὸ προσώπου πολέμου• 7 ἐν καιρῷ χρείας αὐτοῦ ἐξηγέρθη καὶ ἀποθαυμάζων εἰς οὐδένα φόβον. 8 μετὰ πάσης σαρκὸς ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους, καὶ ἐπὶ ἁμαρτωλῶν ἑπταπλάσια πρὸς ταῦτα• 9 θάνατος καὶ αἷμα καὶ ἔρις καὶ ῥομφαία, ἐπαγωγαί, λιμὸς καὶ σύντριμμα καὶ μάστιξ. 10 ἐπὶ τοὺς ἀνόμους ἐκτίσθη ταῦτα πάντα, καὶ δι᾽ αὐτοὺς ἐγένετο ὁ κατακλυσμός. 11 πάντα, ὅσα ἀπὸ γῆς, εἰς γῆν ἀναστρέφει, καὶ ἀπὸ ὑδάτων, εἰς θάλασσαν ἀνακάμπτει.
12 Πᾶν δῶρον καὶ ἀδικία ἐξαλειφθήσεται, καὶ πίστις εἰς τὸν αἰῶνα στήσεται. 13 χρήματα ἀδίκων ὡς ποταμὸς ξηρανθήσεται καὶ ὡς βροντὴ μεγάλη ἐν ὑετῷ ἐξηχήσει• 14 ἐν τῷ ἀνοῖξαι αὐτὸν χεῖρας εὐφρανθήσεται, οὕτως οἱ παραβαίνοντες εἰς συντέλειαν ἐκλείψουσιν. 15 ἔκγονα ἀσεβῶν οὐ πληθυνεῖ κλάδους, καὶ ῥίζαι ἀκάθαρτοι ἐπ᾽ ἀκροτόμου πέτρας• 16 ἄχι ἐπὶ παντὸς ὕδατος καὶ χείλους ποταμοῦ πρὸ παντὸς χόρτου ἐκτιλήσεται. 17 χάρις ὡς παράδεισος ἐν εὐλογίαις, καὶ ἐλεημοσύνη εἰς τὸν αἰῶνα διαμενεῖ.
18 Ζωὴ αὐτάρκους καὶ ἐργάτου γλυκανθήσεται, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα ὁ εὑρίσκων θησαυρόν. 19 τέκνα καὶ οἰκοδομὴ πόλεως στηρίζουσιν ὄνομα, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα γυνὴ ἄμωμος λογίζεται. 20 οἶνος καὶ μουσικὰ εὐφραίνουσιν καρδίαν, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα ἀγάπησις σοφίας. 21 αὐλὸς καὶ ψαλτήριον ἡδύνουσιν μέλη, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα γλῶσσα ἡδεῖα. 22 χάριν καὶ κάλλος ἐπιθυμήσει ὀφθαλμὸς καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα χλόην σπόρου. 23 φίλος καὶ ἑταῖρος εἰς καιρὸν ἀπαντῶντες, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα γυνὴ μετὰ ἀνδρός. 24 ἀδελφοὶ καὶ βοήθεια εἰς καιρὸν θλίψεως, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα ἐλεημοσύνη ῥύσεται. 25 χρυσίον καὶ ἀργύριον ἐπιστήσουσιν πόδα, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα βουλὴ εὐδοκιμεῖται. 26 χρήματα καὶ ἰσχὺς ἀνυψώσουσιν καρδίαν, καὶ ὑπὲρ ἀμφότερα φόβος κυρίου• οὐκ ἔστιν ἐν φόβῳ κυρίου ἐλάττωσις, καὶ οὐκ ἔστιν ἐπιζητῆσαι ἐν αὐτῷ βοήθειαν• 27 φόβος κυρίου ὡς παράδεισος εὐλογίας, καὶ ὑπὲρ πᾶσαν δόξαν ἐκάλυψεν αὐτόν.
28 Τέκνον, ζωὴν ἐπαιτήσεως μὴ βιώσῃς• κρεῖσσον ἀποθανεῖν ἢ ἐπαιτεῖν. 29 ἀνὴρ βλέπων εἰς τράπεζαν ἀλλοτρίαν, οὐκ ἔστιν αὐτοῦ ὁ βίος ἐν λογισμῷ ζωῆς, ἀλισγήσει ψυχὴν αὐτοῦ ἐν ἐδέσμασιν ἀλλοτρίοις• ἀνὴρ δὲ ἐπιστήμων καὶ πεπαιδευμένος φυλάξεται. 30 ἐν στόματι ἀναιδοῦς γλυκανθήσεται ἐπαίτησις, καὶ ἐν κοιλίᾳ αὐτοῦ πῦρ καήσεται.
41
Olufu
1 Lufù mâshi! okukengêra oku h’oli kurhahimwa bululu oku muntu oli n’iragi ekarhî k’ebyâge, kuli kàshêga, oyu byôshi bibêrîre, n’owacîhasha okulya yêne. 2 Mâshi lufù, kâli irhegeko lyâwe licîfinjirwe emwa kàlibwîret, oyu amagala gàrhibire mîra, emw’omushosi civandagwa olâl’arhânya, owarhibire omurhima arhiba n’obulangâlire. 3 Orhayôbohaga ogwa olufù, kengêra àbakushokolîre n’abali nyuma zâwe. 4 Liri irhegeko Nyamuzinda àhebirekwo ngasi muntu cakarhuma wacikenyagulira obulonza bw’Ow’Enyanya? Olame myâka ikumi, myâka igana erhi myâka cihumbi, ekuzimu barhakutumuze obulamu bwâwe.
Oluhembo lw’abantu babî
5 Bâna ba mihera endyâlya ziburha, abakômera enyumpa z’enkola-maligo. 6 Akashambala basigira abâna baburhwa na Abanya-byâha kuhera kanahera, iburha lyâbo cijâci ca ngasi lusiku. 7 Omubusi mubî kujâcirwa ajâcirwa n’abâna bâge, bulya kulî ye ecibî carhengaga. 8 Buhanya bwinyu, mwe nkola-maligo, bulya mwalesire irhegeko lya Nyamuzinda w’Enyanya. 9 Mwabusirwe, mwaburhirwa obuhanya, mwâfa, mufâne n’obuhanya. 10 Ngasi hirhenga omu budaka, omu budaka hishubira, enkola-maligo kwo na kwo, bahehêrirwe na kuhera bahera. 11 Emishîbo bajirira abafîre eba eyêrekîre emigogo yâbo, ci izîno ly’emihera kuhera linahera. 12 Oshîbirire izîno lyâwe bulya lyo lyasigala, lyo likulu aha buhirhi bw’ensaranga. 13 Akalamo k’iragi kanashinge nsiku, ci izîno ly’irenge libà ly’ensiku n’amango.
Enshonyi
14 Bâna bâni, mubîkirire n’omurhûla enyigîrizo zâni, Burhimanya bufulike na buhirhi burhaboneka, makwânane maci byâkabona? 15 Omuntu wafulika oku ali musirhe ye mukulu, oku muntu wafulika oburhimanya bwâge. 16 Ntyo mukaziyumva enshonyi nk’oku namubwîra, bulya enshonyi zibàmo kunji, hali ezikwânîne omuntu, hali n’ezirhamukwânîni, n’abantu bôshi barhazibà kuguma. 17 Mubè nshonyi z’obûmaguza embere za sho na nyoko, n’ez’okunywerha embere z’omurhegesi n’omukulu, 18 ez’okuvuna irhegeko embere z’omuzûzi, n’embere z’omurhambo w’a bazûzi, n’ez’okubà mubî embere z’endêko y’olubaga. 19 Obè nshonyi z’obulyâlya embere z’owinyu n’omwîra, n’ez’obushambo eka; 20 embere z’okuli kwa Nyamuzinda n’endagâno yâge; obè nshonyi z’okuhira engofola oku mêzau, 21 ez’okuhânira embere z’abagayanyi, ez’okurhâgalula omusingo gw’âbakulamusize: 22 ez’okulolêreza embaraga, n’ez’okuyôza ow’emwinyu; 23 ez’okunyaga omwanya gw’owundi erhi akantu bamuhîre, ez’okuloleêreza omukazi ogwêrhe ibà; 24 ez’okushâsa mwambali-kazi wâwe, omanye encingo yâge. 25 Ez’okuderha kubî embere z’abîra bâwe, n’oyu wahâga orhamukangulaga; 26 ez’okujà kwaderha n’okulumîza omwanzi wayumvîrhe, n’okuderha amahwe ga bene. 27 Ntyo wanamanya enshonyi zikwânîne, n’abandi bôshi bânakurhonya.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 41
1 ῏Ω θάνατε, ὡς πικρόν σου τὸ μνημόσυνόν ἐστιν ἀνθρώπῳ εἰρηνεύοντι ἐν τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτοῦ, ἀνδρὶ ἀπερισπάστῳ καὶ εὐοδουμένῳ ἐν πᾶσιν καὶ ἔτι ἰσχύοντι ἐπιδέξασθαι τροφήν. 2 ὦ θάνατε, καλόν σου τὸ κρίμα ἐστὶν ἀνθρώπῳ ἐπιδεομένῳ καὶ ἐλασσουμένῳ ἰσχύι, ἐσχατογήρῳ καὶ περισπωμένῳ περὶ πάντων καὶ ἀπειθοῦντι καὶ ἀπολωλεκότι ὑπομονήν. 3 μὴ εὐλαβοῦ κρίμα θανάτου, μνήσθητι προτέρων σου καὶ ἐσχάτων• 4 τοῦτο τὸ κρίμα παρὰ κυρίου πάσῃ σαρκί, καὶ τί ἀπαναίνῃ ἐν εὐδοκίᾳ ὑψίστου; εἴτε δέκα εἴτε ἑκατὸν εἴτε χίλια ἔτη, οὐκ ἔστιν ἐν ᾅδου ἐλεγμὸς ζωῆς. 5 Τέκνα βδελυρὰ γίνεται τέκνα ἁμαρτωλῶν καὶ συναναστρεφόμενα παροικίαις ἀσεβῶν• 6 τέκνων ἁμαρτωλῶν ἀπολεῖται κληρονομία, καὶ μετὰ τοῦ σπέρματος αὐτῶν ἐνδελεχιεῖ ὄνειδος. 7 πατρὶ ἀσεβεῖ μέμψεται τέκνα, ὅτι δι᾽ αὐτὸν ὀνειδισθήσονται. 8 οὐαὶ ὑμῖν, ἄνδρες ἀσεβεῖς, οἵτινες ἐγκατελίπετε νόμον θεοῦ ὑψίστου• 9 καὶ ἐὰν γεννηθῆτε, εἰς κατάραν γεννηθήσεσθε, καὶ ἐὰν ἀποθάνητε, εἰς κατάραν μερισθήσεσθε. 10 πάντα, ὅσα ἐκ γῆς, εἰς γῆν ἀπελεύσεται, οὕτως ἀσεβεῖς ἀπὸ κατάρας εἰς ἀπώλειαν. 11 Πένθος ἀνθρώπων ἐν σώμασιν αὐτῶν, ὄνομα δὲ ἁμαρτωλῶν οὐκ ἀγαθὸν ἐξαλειφθήσεται. 12 φρόντισον περὶ ὀνόματος, αὐτὸ γάρ σοι διαμενεῖ ἢ χίλιοι μεγάλοι θησαυροὶ χρυσίου• 13 ἀγαθῆς ζωῆς ἀριθμὸς ἡμερῶν, καὶ ἀγαθὸν ὄνομα εἰς αἰῶνα διαμενεῖ. 14 παιδείαν ἐν εἰρήνῃ συντηρήσατε, τέκνα• σοφία δὲ κεκρυμμένη καὶ θησαυρὸς ἀφανής, τίς ὠφέλεια ἐν ἀμφοτέροις; 15 κρείσσων ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν μωρίαν αὐτοῦ ἢ ἄνθρωπος ἀποκρύπτων τὴν σοφίαν αὐτοῦ. 16 Τοιγαροῦν ἐντράπητε ἐπὶ τῷ ῥήματί μου• οὐ γάρ ἐστιν πᾶσαν αἰσχύνην διαφυλάξαι καλόν, καὶ οὐ πάντα πᾶσιν ἐν πίστει εὐδοκιμεῖται. 17 αἰσχύνεσθε ἀπὸ πατρὸς καὶ μητρὸς περὶ πορνείας καὶ ἀπὸ ἡγουμένου καὶ δυνάστου περὶ ψεύδους, 18 ἀπὸ κριτοῦ καὶ ἄρχοντος περὶ πλημμελείας καὶ ἀπὸ συναγωγῆς καὶ λαοῦ περὶ ἀνομίας, 19 ἀπὸ κοινωνοῦ καὶ φίλου περὶ ἀδικίας καὶ ἀπὸ τόπου, οὗ παροικεῖς, περὶ κλοπῆς, 20 ἀπὸ ἀληθείας θεοῦ καὶ διαθήκης καὶ ἀπὸ πήξεως ἀγκῶνος ἐπ᾽ ἄρτοις, 21 ἀπὸ σκορακισμοῦ λήμψεως καὶ δόσεως καὶ ἀπὸ ἀσπαζομένων περὶ σιωπῆς, 22 ἀπὸ ὁράσεως γυναικὸς ἑταίρας καὶ ἀπὸ ἀποστροφῆς προσώπου συγγενοῦς, 23 ἀπὸ ἀφαιρέσεως μερίδος καὶ δόσεως καὶ ἀπὸ κατανοήσεως γυναικὸς ὑπάνδρου, 24 ἀπὸ περιεργίας παιδίσκης αὐτοῦ καὶ μὴ ἐπιστῇς ἐπὶ τὴν κοίτην αὐτῆς, 25 ἀπὸ φίλων περὶ λόγων ὀνειδισμοῦ καὶ μετὰ τὸ δοῦναι μὴ ὀνείδιζε, 26 ἀπὸ δευτερώσεως καὶ λόγου ἀκοῆς καὶ ἀπὸ καλύψεως λόγων κρυφίων• 27 καὶ ἔσῃ αἰσχυντηρὸς ἀληθινῶς καὶ εὑρίσκων χάριν ἔναντι παντὸς ἀνθρώπου.
42
1 Ci kwône, orhabâga nshonyi z’ebîra bikulikîrev, orhajiraga ecâha erhi bwôba bwa bantu burhuma. 2 Orhabêraga irhegeko lya Nyamuzinda n’endagâno yâgenshonyi, orhabâga nshonyi z’okutwîra enkola-maligo olubanja lwâbo, 3 ez’okushâmbâla n’abinyu muli mweshi, ez’okuhà abîra bâwe oku byâwe sho àkusigiraga. 4 okulola bwinjà omunzâni n’olugero lwâgwo, okubà n’obunguke busungunu erhi bunene bw’olugero, 5 okuyunguka omu burhunzi bwâwe, okukalihira abâna bâwe, busungunu n’akarhi omujà mubî. 6 Embere z’omukazi wakulonzako emyanzi, okuhulika kwo kukulu, n’aha abantu bahumahuma, orhayibàgiraga okufûnikira bwinjà. 7 Okuganja n’okugera bwinjà kwo kumanyibîka, ebyâwe n’ebya bene byôshi biyandikwe. 8 Orhabâga nshonyi z’okuhabûla omuhwinja n’omusirhe, n’omushosi w’emvi wajà kadali n’emisole. Kwo wayêrekana ntyo oku wàlezirwe bwinjà, n’abandi bôshi bakusîma.
Entanya z’îshe w’omunyere
9 Buzira kumanya, omunyere ntanya nyinji alerhera îshe, enkengêro amulerhera zinamuhanze kujà îro: nka aciri murhò, bwôba mpu nkaba ârhayishiheruke duba; erhi aheruka, bwôba mpu k’abona obunyumpa bwinjà! 10 Oku aciri munyere, bwôba mpu erhi bakamurhebaga, abêre ifûnze aha mwâbo! Amango akol’agwêrhe ibà, bwôba mpu erhi akagumbaga 11 Mwâli wâwe arhayumva? Omulange bwinjà, omanye akubonêsa nshonyi emw’abashombanyi bâwe, olekiba lwimbo oku lugo, muderhwa w’esêzi n’ow’ebijingo, abantu bôshi bakakushunga omunwe!
Abakazi
12 Oleke okulolêreza iranga lya ngasi muntu, oleke n’okukâbwârhala haguma n’abakazi. 13 Bulya omwambalo gujira obugukuzimu bwâgwo, n’omukazi naye agwêrhe obubî bw’omukazi. 14 Obubî bw’omulume bwo bukulu aha bwinjà bw’omukazi: omukazi analerhe ihanjaw n’ecitumulè.
II. lrenge lya Nyamuzinda
15 Buno, nkolaga naganira ogw’emikolo ya Nyamuzinda, nkola naganira ebi nàbwîne. Luderho lwâgex Nyamuzinda àjiragamwo emikolo yâge, n’ebiremwa byâge oku alonzize kwo bijira. 16 Izûba kumoleka limoleka, libone ngasi kantu, n’omukolo gwa Nyamuzinda guyunjwîre irenge lyâge. 17 Nyamuzinda àrhahâga abatagatîfu obuhashe bw’okuganira ebinjà byâge byôshi, ebi Nyamuzinda, nnawâbo-byôshi, asimbanyize mpu ly’igulu libêra omu irenge lyâge. 18 Alikîre isù omu cirumbi c’enyanga n’omu murhima gw’omuntu, abona amenge gâbo, bulyal’Ow’Enyanya ye nn’obumanye bwôshi, alolerîze ebimanyîso by’amango. 19 Anayêrekane ebyàgezire n’ebyâyisha; amanyîse n’ebifulike. 20 Ntà nkengêro ahabire, ntà kanwa kamuhuzirey. 21 Ebinjà byâge byôshi àbirhondesire n’oburhimanya, bulya ali w’ensiku n’amango, ntâco ankayûshûlirwa, na ntâco bankamunyaga, arhalagîrîri oku ihano lya ndi. 22 Emikolo yâge yôshi erhahimwa bwinjà, kw’eri kula omuntu akalolêreza enkunya-kunye. 23 Ebyo byôshi ho bibà binali by’ensiku n’amartgo, na ngasi mango biyumva oku adesire. 24 Ebiremwa byôshi bigenda bibirhi-bibirhi biyêrekerîne, ntâco ajizire cirhayûmânîni. 25 Ngasi ciremwa ciyêrekîne obwinjà bw’ecindi, ndi wankarhama n’okusingiriza irenge lyâge?
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 42
1 Μὴ περὶ τούτων αἰσχυνθῇς καὶ μὴ λάβῃς πρόσωπον τοῦ ἁμαρτάνειν• 2 περὶ νόμου ὑψίστου καὶ διαθήκης καὶ περὶ κρίματος δικαιῶσαι τὸν ἀσεβῆ, 3 περὶ λόγου κοινωνοῦ καὶ ὁδοιπόρων καὶ περὶ δόσεως κληρονομίας ἑταίρων, 4 περὶ ἀκριβείας ζυγοῦ καὶ σταθμίων καὶ περὶ κτήσεως πολλῶν καὶ ὀλίγων, 5 περὶ διαφόρου πράσεως ἐμπόρων καὶ περὶ παιδείας τέκνων πολλῆς καὶ οἰκέτῃ πονηρῷ πλευρὰν αἱμάξαι• 6 ἐπὶ γυναικὶ πονηρᾷ καλὸν σφραγίς, καὶ ὅπου χεῖρες πολλαί, κλεῖσον• 7 ὃ ἐὰν παραδιδῷς, ἐν ἀριθμῷ καὶ σταθμῷ, καὶ δόσις καὶ λῆμψις, πάντα ἐν γραφῇ•
8 περὶ παιδείας ἀνοήτου καὶ μωροῦ καὶ ἐσχατογήρως κρινομένου πρὸς νέους• καὶ ἔσῃ πεπαιδευμένος ἀληθινῶς καὶ δεδοκιμασμένος ἔναντι παντὸς ζῶντος. 9 Θυγάτηρ πατρὶ ἀπόκρυφος ἀγρυπνία, καὶ ἡ μέριμνα αὐτῆς ἀφιστᾷ ὕπνον• ἐν νεότητι αὐτῆς, μήποτε παρακμάσῃ, καὶ συνῳκηκυῖα, μήποτε μισηθῇ• 10 ἐν παρθενίᾳ, μήποτε βεβηλωθῇ καὶ ἐν τοῖς πατρικοῖς αὐτῆς ἔγκυος γένηται• μετὰ ἀνδρὸς οὖσα, μήποτε παραβῇ, καὶ συνῳκηκυῖα, μήποτε στειρωθῇ. 11 ἐπὶ θυγατρὶ ἀδιατρέπτῳ στερέωσον φυλακήν, μήποτε ποιήσῃ σε ἐπίχαρμα ἐχθροῖς, λαλιὰν ἐν πόλει καὶ ἔκκλητον λαοῦ, καὶ καταισχύνῃ σε ἐν πλήθει πολλῶν.
12 παντὶ ἀνθρώπῳ μὴ ἔμβλεπε ἐν κάλλει καὶ ἐν μέσῳ γυναικῶν μὴ συνέδρευε• 13 ἀπὸ γὰρ ἱματίων ἐκπορεύεται σὴς καὶ ἀπὸ γυναικὸς πονηρία γυναικός. 14 κρείσσων πονηρία ἀνδρὸς ἢ ἀγαθοποιὸς γυνή, καὶ γυνὴ καταισχύνουσα εἰς ὀνειδισμόν.
15 Μνησθήσομαι δὴ τὰ ἔργα κυρίου, καὶ ἃ ἑόρακα, ἐκδιηγήσομαι• ἐν λόγοις κυρίου τὰ ἔργα αὐτοῦ. 16 ἥλιος φωτίζων κατὰ πᾶν ἐπέβλεψεν, καὶ τῆς δόξης κυρίου πλῆρες τὸ ἔργον αὐτοῦ. 17 οὐκ ἐξεποίησεν τοῖς ἁγίοις κυρίου ἐκδιηγήσασθαι πάντα τὰ θαυμάσια αὐτοῦ, ἃ ἐστερέωσεν κύριος ὁ παντοκράτωρ στηριχθῆναι ἐν δόξῃ αὐτοῦ τὸ πᾶν. 18 ἄβυσσον καὶ καρδίαν ἐξίχνευσεν καὶ ἐν πανουργεύμασιν αὐτῶν διενοήθη• ἔγνω γὰρ ὁ ὕψιστος πᾶσαν εἴδησιν καὶ ἐνέβλεψεν εἰς σημεῖον αἰῶνος 19 ἀπαγγέλλων τὰ παρεληλυθότα καὶ τὰ ἐσόμενα καὶ ἀποκαλύπτων ἴχνη ἀποκρύφων• 20 οὐ παρῆλθεν αὐτὸν πᾶν διανόημα, οὐκ ἐκρύβη ἀπ᾽ αὐτοῦ οὐδὲ εἷς λόγος. 21 τὰ μεγαλεῖα τῆς σοφίας αὐτοῦ ἐκόσμησεν, ὡς ἔστιν πρὸ τοῦ αἰῶνος καὶ εἰς τὸν αἰῶνα• οὔτε προσετέθη οὔτε ἠλαττώθη, καὶ οὐ προσεδεήθη οὐδενὸς συμβούλου. 22 ὡς πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ ἐπιθυμητὰ καὶ ὡς σπινθῆρός ἐστιν θεωρῆσαι• 23 πάντα ταῦτα ζῇ καὶ μένει εἰς τὸν αἰῶνα ἐν πάσαις χρείαις, καὶ πάντα ὑπακούει. 24 πάντα δισσά, ἓν κατέναντι τοῦ ἑνός, καὶ οὐκ ἐποίησεν οὐδὲν ἐλλεῖπον• 25 ἓν τοῦ ἑνὸς ἐστερέωσεν τὰ ἀγαθά, καὶ τίς πλησθήσεται ὁρῶν δόξαν αὐτοῦ;
43
Izûba
1 Okulîmba kw’amalunga, ecirêre cilangashane, ntyo kw’amalunga ga bonekana omu irenge lyâgo. 2 Izûba erhi lishoshôka sêzi linahamagaze: «Ala akalugu kinja bw’omukolo gw’Ow’Enyanya!» 3 Erhi lija omu nkuba-karhî, likaze igulu, ciru ndi wankalinda idûrhu lijira! 4 Cibêye batwâna àbalonza idûrhu linji, izûba lyôhe linayôce entondo kasharhu kalushire; citumbûkemo ecidûrhu cayôca, lirike emisholo yalyo, amasù gahune. 5 Mushâna, Nyakasane waliremaga ali mukulu, na luderho lwâge luliyeêreka enjira lyageramo buhena.
Omwêzi
6 Omwêzi nago ngasi mango gwo na gulya, gwo gugaba emyêzi gutwe n’amango. 7 Gwo gumanyîsa ensiku nkulu, cibà cimole cishubira eburho, n’obwo carhenga ebukulu. 8 Mwêzi-cimole gurhengako omwêzi-nsiku, gunaje gwâkula-bugendanjira, cibà cimanyîso c’engabo z’e malunga, co cimolekera ecirêre oku nkuba.
Enyenyêzi
9 Obumoleke bw’enyenyêzi bwo buyêrekana obwinjà bw’emalunga, zirhahimwa kuyinjihya amalunga ga Nyamuzinda. 10 Oku Mwimâna adesire kwo zinahêka, zirhagosa omukolo gwâzo.
Omutirigongo
11 Lolà omutirigongo, okuze Lulema, gurhahimwa bwinjà omu myambalo yagwo. 12 Gubà muherho gw’irenge ly’emalunga, kuboko kwa Nyamuzinda kwagugokaga.
Obwinjà bw’ebiremwa
13 Nyamuzinda oku bulonza bwâge ananiêse olubula, arhume n’emikemezo. 14 Obone enfûnikire zâge zifûnuke, ebitù bibalale nka binyunyi. 15 Oku buhashe bwâge, ebitù binànage, bihinduke mabuye. 16 Oku buhashe bwâge, oku bulonza bwâge, empûsi y’ifô enahûse. 17 lzù ly’omukungulo gwâge linajugumye idaho, kul’omusirûla guhubuka enyanya bo na kalemêra. 18 Kul’orhunyunyi rhugwa oku idaho, kw’arhoza olubula, lugwe nka nzige. Amasù gasômerwe n’okuhona olwêru-lwêru, obukengêre burhangâle n’okulubona. 19 Kandi, idaho alibulagirekwo oguli nka mûnyu, lume lwanazire n’emboho, luhinduke rhushûgi-rhushûgi. 20 Empûsi y’emboho y’enyanya yamahûsa, ebigakala byanamera oku mîshi, ngasi cidekêra ca mîshi cinajekwo ebigakala gabiyambale nka mpenzi. 21 Wampûsi anayabuke entondo, ahyajire empinga, asingônole ebyâsi nka muliro. 22 Lero obwo, ebitù nabyo birhinde nka bufumu, olume lugalule obuzîne ecanda càmâhwa. 23 Nyamuzinda, oku mulali gwâge, ahima enyanja, n’omu nyanja, amezamwo ebirhwa. 24 Abagera omu nyanja banarhubwîre ebibamwo; emyanzi yâbo eri ya kurhusômeza: 25 kutwa batwa oku isi, barhangâle: aha nsimba za ngasi lubero, aha mahirahira g’omu nyanja. 26 Iragi, Nyamuzinda anabihêke bwinjà: na byôshi bishimbe oluderho lwa malahika wâge. 27 Erhi rhwankaganira ebyo, bwanaca bunayire; arhankaderhwa: «Ye byôshi». 28 Mbwîraga aha emisi yarhenga y’okumukuza? bulya ye Shabukuru, enyanya lya byôshi, 29 Nyakasane, Côbohwa Nnâmahanga, Obuhashe bwâge busômerine. 30 Mucitakîrire Nyamuzinda nk’oku munahashire, arhankaderhwa. Mumukuze n’emisî yôshi, murharhamaga, bulya murhayuse. 31 Ndi okol’omubwîne wankaderha oku ali? ndi wakamukuza oku akwânîne? 32 Amahwe gâge rhurhishi go manji kulusha ebyo; bulya ebi rhubona biri binyi omu mikolo yâge. 33 Nyakasane ye walemaga byôshi, ye hà n’abantu bamurhînya oburhimanya bajira.

23: Ebilwa (ebirhwa): hihugo erhi cihugo ciri omu karhi k’enyanja.
43, 25: Mahirahira g’omu nyanja: biryanyi by’omu nyanja.
27: Ye byôshi: Ye nna-byôshi. Byôshi emwâge biba yo binarhenga.
43, 28: Shabukuru (Shabukulu): Ye Nn’obukulu bwôshi, Ye Mukulu wa byôshi.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 43
1 Γαυρίαμα ὕψους στερέωμα καθαριότητος, εἶδος οὐρανοῦ ἐν ὁράματι δόξης. 2 ἥλιος ἐν ὀπτασίᾳ διαγγέλλων ἐν ἐξόδῳ σκεῦος θαυμαστόν, ἔργον ὑψίστου• 3 ἐν μεσημβρίᾳ αὐτοῦ ἀναξηραίνει χώραν, καὶ ἐναντίον καύματος αὐτοῦ τίς ὑποστήσεται; 4 κάμινον φυσῶν ἐν ἔργοις καύματος, τριπλασίως ἥλιος ἐκκαίων ὄρη• ἀτμίδας πυρώδεις ἐκφυσῶν καὶ ἐκλάμπων ἀκτῖνας ἀμαυροῖ ὀφθαλμούς. 5 μέγας κύριος ὁ ποιήσας αὐτόν, καὶ ἐν λόγοις αὐτοῦ κατέσπευσεν πορείαν. 6Καὶ ἡ σελήνη ἐν πᾶσιν εἰς καιρὸν αὐτῆς, ἀνάδειξιν χρόνων καὶ σημεῖον αἰῶνος• 7 ἀπὸ σελήνης σημεῖον ἑορτῆς, φωστὴρ μειούμενος ἐπὶ συντελείας. 8 μὴν κατὰ τὸ ὄνομα αὐτῆς ἐστιν αὐξανόμενος θαυμαστῶς ἐν ἀλλοιώσει, σκεῦος παρεμβολῶν ἐν ὕψει, ἐν στερεώματι οὐρανοῦ ἐκλάμπων. 9 κάλλος οὐρανοῦ δόξα ἄστρων, κόσμος φωτίζων ἐν ὑψίστοις κυρίου• 10 ἐν λόγοις ἁγίου στήσονται κατὰ κρίμα καὶ οὐ μὴ ἐκλυθῶσιν ἐν φυλακαῖς αὐτῶν. 11 ἰδὲ τόξον καὶ εὐλόγησον τὸν ποιήσαντα αὐτὸ σφόδρα ὡραῖον ἐν τῷ αὐγάσματι αὐτοῦ• 12 ἐγύρωσεν οὐρανὸν ἐν κυκλώσει δόξης, χεῖρες ὑψίστου ἐτάνυσαν αὐτό. 13 Προστάγματι αὐτοῦ κατέσπευσεν χιόνα καὶ ταχύνει ἀστραπὰς κρίματος αὐτοῦ• 14 διὰ τοῦτο ἠνεῴχθησαν θησαυροί, καὶ ἐξέπτησαν νεφέλαι ὡς πετεινά• 15 ἐν μεγαλείῳ αὐτοῦ ἴσχυσεν νεφέλας, καὶ διεθρύβησαν λίθοι χαλάζης• 16 καὶ ἐν ὀπτασίᾳ αὐτοῦ σαλευθήσεται ὄρη, ἐν θελήματι αὐτοῦ πνεύσεται νότος. 17 φωνὴ βροντῆς αὐτοῦ ὠνείδισεν γῆν καὶ καταιγὶς βορέου καὶ συστροφὴ πνεύματος. 18 ὡς πετεινὰ καθιπτάμενα πάσσει χιόνα, καὶ ὡς ἀκρὶς καταλύουσα ἡ κατάβασις αὐτῆς• κάλλος λευκότητος αὐτῆς ἐκθαυμάσει ὀφθαλμός, καὶ ἐπὶ τοῦ ὑετοῦ αὐτῆς ἐκστήσεται καρδία. 19 καὶ πάχνην ὡς ἅλα ἐπὶ γῆς χέει, καὶ παγεῖσα γίνεται σκολόπων ἄκρα. 20 ψυχρὸς ἄνεμος βορέης πνεύσει, καὶ παγήσεται κρύσταλλος ἐφ᾽ ὕδατος• ἐπὶ πᾶσαν συναγωγὴν ὕδατος καταλύσει, καὶ ὡς θώρακα ἐνδύσεται τὸ ὕδωρ. 21 καταφάγεται ὄρη καὶ ἔρημον ἐκκαύσει καὶ ἀποσβέσει χλόην ὡς πῦρ. 22 ἴασις πάντων κατὰ σπουδὴν ὁμίχλη, δρόσος ἀπαντῶσα ἀπὸ καύσωνος ἱλαρώσει. 23 Λογισμῷ αὐτοῦ ἐκόπασεν ἄβυσσον καὶ ἐφύτευσεν ἐν αὐτῇ νήσους. 24 οἱ πλέοντες τὴν θάλασσαν διηγοῦνται τὸν κίνδυνον αὐτῆς, καὶ ἀκοαῖς ὠτίων ἡμῶν θαυμάζομεν• 25 καὶ ἐκεῖ τὰ παράδοξα καὶ θαυμάσια ἔργα, ποικιλία παντὸς ζῴου, κτίσις κητῶν. 26 δι᾽ αὐτὸν εὐοδοῖ ἄγγελος αὐτοῦ, καὶ ἐν λόγῳ αὐτοῦ σύγκειται τὰ πάντα. 27 Πολλὰ ἐροῦμεν καὶ οὐ μὴ ἀφικώμεθα, καὶ συντέλεια λόγων Τὸ πᾶν ἐστιν αὐτός. 28 δοξάζοντες ποῦ ἰσχύσομεν; αὐτὸς γὰρ ὁ μέγας παρὰ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ. 29 φοβερὸς κύριος καὶ σφόδρα μέγας, καὶ θαυμαστὴ ἡ δυναστεία αὐτοῦ. 30 δοξάζοντες κύριον ὑψώσατε καθ᾽ ὅσον ἂν δύνησθε, ὑπερέξει γὰρ καὶ ἔτι• καὶ ὑψοῦντες αὐτὸν πληθύνατε ἐν ἰσχύι, μὴ κοπιᾶτε, οὐ γὰρ μὴ ἀφίκησθε. 31 τίς ἑόρακεν αὐτὸν καὶ ἐκδιηγήσεται; καὶ τίς μεγαλυνεῖ αὐτὸν καθώς ἐστιν; 32 πολλὰ ἀπόκρυφά ἐστιν μείζονα τούτων, ὀλίγα γὰρ ἑωράκαμεν τῶν ἔργων αὐτοῦ• 33 πάντα γὰρ ἐποίησεν ὁ κύριος καὶ τοῖς εὐσεβέσιν ἔδωκεν σοφίαν
44
Irenge ly’abashakulûza
1 Rhuderhage ogw’abajire irenge, bashakulûzaz nk’oku banakulikirine. 2 Nyamuzinda aluzize irenge, ayêrekana obukulu bwâge kurhenga ensiku za mîra. 3 Omu balume, baguma bahâbwa obwâmi, banajà irenge erhi burhwâli bwâbo burhuma, abandi babà balenga omu kuhâna ihano, batwa emigani y’obulêbi. 4 Abandi barhegeka olubaga n’amahano gâbo, n’obukengêre burhimanya omu lubaga, banayigîriza n’ebinwa by’oburhimanya. 5 Abandi bashuba bazihi, bayandika n’ebinwa binunu. 6 Abandi bahirhira oku birugu n’oku buhashe, balama n’omurhûla aha mwâbo. 7 Bôshi oku banali babà n’olukengwa, emw’abantu b’amango gâbo, bakuzibwa omu kalamo kâbo. 8 Baguma muli bo basiga izîno, izîno liciderhwa n’obukenge kuhika ene, 9 Abandi barhasigaga kashambala; bagenzire nk’abarhahali. Kwo bali nka kuno barhali en’igulu, kwo n’okwo iburha lyâbo enyuma zâbo. 10 Ci lolaga abagabo, aba aminja gâbo garhayibagiragwa. 11 Iburha lyâbo lyalanzire akashambala kâbo, omwîmo gwâbo guli mwîmo gwa bulume. 12 Obûko bwâbo bukulikire amarhegeko, n’abâna bâbo omu njira yâbo. 13 Obûko bwâbo bukulikire amarhegeko lwôshi, n’abâna bâbo omu njira yâbo barhaheze irenge lyâbo. 11 lburha lyâbo lyâbâho ensiku zôshi, irenge lyâbo lirhakageramo citù, 14 Emibiri yâbo yabishirwe n’omurhûla: izîno lyâbo liyôsire lizîne omu maburhwa. 15 Ebihugo byaderha oburhimanya bwâbo, n’endêko emanyîse obukuze bwâbo.
Henoki
16 Henoki asimîsa Nyamuzinda, Nyamuzinda amuhêka, lwinganyo lw’okuhinduka kw’amaburhwa.
Nûhu
17 Nûhu abonekana okunali muntu mushinganyanya, omu mango g’obukunizi, aba ye nyamerè: oku burhabâle bwâge, igulu lyayôrhana kasigwaa, amango ecihonzi camirîraga igulu. 18 Muli ye, endagâno z’ensiku zôshi zajirwa,: mpu ly’abantu baleki shubiholoka n’ecihûsi.
Abrahamu
19 Abrahamu, shakulûza w’irenge w’amashanja mwandu, ntâye wàhisire oku irenge lyâge. 20 Akulikira irhegeko ly’Ow’Enyanya; àjira n’eciragâne haguma naye. Eco ciragâne acîjira omu mubiri gwâge, n’erhi arhangulwa, abonekana oku anali mwemêzi. 21 Co carhumire Nyamuzinda amulaganya n’ecihango, oku agisha amashanja gôshi omu iburha lyâge, n’oku aluza obûko bwâge nka katulo k’oku idaho, analengereze iburha lyâge nka nyenyêzi z’emalunga, abahè ecihugo bayîmamwo, kurhenga oku nyanja kuhika oku yindi, kurhenga oku lwîshi kuhika ah’igulu lihekera.
Izaki na Yakôbo
22 Kuli Izaki na Yakôbo, erhi îshe Abrahamu orhuma, Nyamuzinda ashub’ishâshula, 23 omugisho gwâge oku bantu bôshi muli Izaki, erhi îshe Abrahamu orhuma; adekereza ecihango oku irhwe lya Yakôbo. Amuyîmika omu mugisho gwâge; amugabîra n’ecihugo c’omwîmo, acitwâmwo mpande, acigabanyiza emilala oku enali ikumin’ibiri.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 44
1 Αἰνέσωμεν δὴ ἄνδρας ἐνδόξους καὶ τοὺς πατέρας ἡμῶν τῇ γενέσει• 2 πολλὴν δόξαν ἔκτισεν ὁ κύριος, τὴν μεγαλωσύνην αὐτοῦ ἀπ᾽ αἰῶνος. 3 κυριεύοντες ἐν ταῖς βασιλείαις αὐτῶν καὶ ἄνδρες ὀνομαστοὶ ἐν δυνάμει• βουλεύοντες ἐν συνέσει αὐτῶν, ἀπηγγελκότες ἐν προφητείαις• 4 ἡγούμενοι λαοῦ ἐν διαβουλίοις καὶ συνέσει γραμματείας λαοῦ, σοφοὶ λόγοι ἐν παιδείᾳ αὐτῶν• 5 ἐκζητοῦντες μέλη μουσικῶν καὶ διηγούμενοι ἔπη ἐν γραφῇ• 6ἄνδρες πλούσιοι κεχορηγημένοι ἰσχύι, εἰρηνεύοντες ἐν κατοικίαις αὐτῶν• 7 πάντες οὗτοι ἐν γενεαῖς ἐδοξάσθησαν, καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῶν καύχημα. 8 εἰσὶν αὐτῶν οἳ κατέλιπον ὄνομα τοῦ ἐκδιηγήσασθαι ἐπαίνους• 9 καὶ εἰσὶν ὧν οὐκ ἔστιν μνημόσυνον καὶ ἀπώλοντο ὡς οὐχ ὑπάρξαντες καὶ ἐγένοντο ὡς οὐ γεγονότες καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν μετ᾽ αὐτούς. 10 ἀλλ᾽ ἢ οὗτοι ἄνδρες ἐλέους, ὧν αἱ δικαιοσύναι οὐκ ἐπελήσθησαν• 11 μετὰ τοῦ σπέρματος αὐτῶν διαμενεῖ, ἀγαθὴ κληρονομία ἔκγονα αὐτῶν• 12 ἐν ταῖς διαθήκαις ἔστη τὸ σπέρμα αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν δι᾽ αὐτούς• 13 ἕως αἰῶνος μενεῖ σπέρμα αὐτῶν, καὶ ἡ δόξα αὐτῶν οὐκ ἐξαλειφθήσεται• 14 τὰ σώματα αὐτῶν ἐν εἰρήνῃ ἐτάφη, καὶ τὸ ὄνομα αὐτῶν ζῇ εἰς γενεάς• 15σοφίαν αὐτῶν διηγήσονται λαοί, καὶ τὸν ἔπαινον ἐξαγγέλλει ἐκκλησία. 16 Ενωχ εὐηρέστησεν κυρίῳ καὶ μετετέθη ὑπόδειγμα μετανοίας ταῖς γενεαῖς.
17 Νωε εὑρέθη τέλειος δίκαιος, ἐν καιρῷ ὀργῆς ἐγένετο ἀντάλλαγμα• διὰ τοῦτον ἐγενήθη κατάλειμμα τῇ γῇ, ὅτε ἐγένετο κατακλυσμός• 18 διαθῆκαι αἰῶνος ἐτέθησαν πρὸς αὐτόν, ἵνα μὴ ἐξαλειφθῇ κατακλυσμῷ πᾶσα σάρξ.
19 Αβρααμ μέγας πατὴρ πλήθους ἐθνῶν, καὶ οὐχ εὑρέθη ὅμοιος ἐν τῇ δόξῃ• 20 ὃς συνετήρησεν νόμον ὑψίστου καὶ ἐγένετο ἐν διαθήκῃ μετ᾽ αὐτοῦ• ἐν σαρκὶ αὐτοῦ ἔστησεν διαθήκην καὶ ἐν πειρασμῷ εὑρέθη πιστός• 21 διὰ τοῦτο ἐν ὅρκῳ ἔστησεν αὐτῷ ἐνευλογηθῆναι ἔθνη ἐν σπέρματι αὐτοῦ, πληθῦναι αὐτὸν ὡς χοῦν τῆς γῆς καὶ ὡς ἄστρα ἀνυψῶσαι τὸ σπέρμα αὐτοῦ καὶ κατακληρονομῆσαι αὐτοὺς ἀπὸ θαλάσσης ἕως θαλάσσης καὶ ἀπὸ ποταμοῦ ἕως ἄκρου τῆς γῆς.
22 καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως δι᾽ Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ. 23 εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ• ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ• καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ, ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο.
45
Mûsa
1 Nyamuzinda arhôlamwo Yakôbo omuntu nkana, musîmwa emwa bôshi, murhonyi wâge n’ow’abantu, ye Mûsa, mukengêre-okengererwa-omugisho. 2 Amuhà irenge liyumânîne n’ery’abatagatîfu, amuhà obuhashe bw’okujugumya abashombanyi. 3 Oku cinwa ca Mûsa, Nyamuzinda ayimanza ebirhangâzob, amukuza embere z’abâmi, amuhà amarhegeko oku lubaga lwâge, aba nk’amuyereka oku irenge lyâge. 4 Omu bwemêzi n’omu butûdu amuyinjihya, acîshogaye ekarhî k’abazîne bôshi; 5 amuyumvisa izù lyâge, amuheka omu bitù, amuhira embere zâge, amuhà amarhegeko, irhegeko lya kalamo n’obukengêre, ga kuyigiîriza Yakôbo endagâno, ga kuyêreka Israheli enjira.
Aròni
6 Azûsa Aròni, mutagatîfu aka Mûsa, mwene wâbo, w’oku mulala gwa Levi. 7 Afundika haguma naye endagâno y’ensiku zôshi, amuhà obudâhwa bw’olubaga. Amujira w’iragi omu myambalo yâge, amubwîka omwambalo gw’irengec. 8 Amuhondakwo irenge linene, amuyambika ebirugu by’ecinya-bugale, emyambalo y’omu ndalâlà, ecirondo c’oku nyanya n’omuroha. 9 Emyambalo yâge ayihirakwo amashondo, n’enzege z’amasholo, nyinjà bwenêne eburhambi n’obundi: oku agenda zajegera, baziyumve omu kâ-Nyamuzinda, kantu olubaga lwakâmukengêrerakwod. 10 Amuyambika omwambalo gw’amasholo gw’ecirhînyiro, gwa mukara na mudukula, bushanja bwa mulenga; amuhà ecimanyîso c’okuli c’ekagombe, Urimu na Tumimue, cidukula, kandi bushanja bwa mulenga. 11 Amuhà olunigi lwinjinjà lw’enjuma ziyandisirweko n’akali nka kashè, zinarhunzirwe -oku mugozi gw’amasholo, mukolo gwa murhûnzi mulenga, mpu ebè nkumbu, haguma n’amandiko mabinje, nk’oku emilala y’Israheli enali. 12 Amuhà ishungwè ly’amasholo mpu akaliyambalira oku citambara bunya-nsirha, baliyandisirekwo oku ali mwîshogwa wa Nyamuzinda, mandiko ga bulenga, mukolo mukombêre: busîme oku masù eyo myambalo yôshi. 13 Embere zâge barhalisâgibuna ebyo bundi, na ntà mango ôw’embuga abiyambîrhe: bâna bâge bone n’omulala gwâge ensiku zôshi. 14 Enterekêro zâge z’okusingônoka lwôshi, kabiri omu lusiku amango gôshi. 15 Mûsa ye wamuyambikaga akashala k’omwîshogwaf, anamushîga amavurha matagatîfu, Yabà ndagâno y’ensiku n’amango kuli ye n’oku bûko bwâge amango amalunga ganacihabâ, mpu akulire abarherekêzi, akole omukolo gw’obudâhwa, agishe n’olubaga oku izîno lya Nyakasane. 16 Nyamuzinda acîshoga ye ekarhî k’abazîne bôshi, mpu abè mu rherekczi wa Nyakasane, atûmbûse enshangi n’obukù bw’akakengêro, arherekêre enterekêro y’olubôleg oku byâha by’olubaga. 17 Amuhà amarhegeko gâge, amubwîra na kurhi gashimbwa, mpu ayigiîrize Yakôbo eyo njira, anamolekere Israheli omu biyêrekîre irhegeko lya Nyakasane. 18 Ebigolo byanaciyisha, byamujira ihinzih, bayâgalwa naye omu irûngu, omurhwe gwa Datani na Abirami, n’ogwa Korè, ba bumvu na ba ntambala. 19 Lero Nyamuzinda ababona, akunira, obukunizi bwâge bwabahungumula. Abahirakwo ebirhangâzo, bahungumuka n’engulumirai y’omuliro gwâge. 20 Ayûshûla irenge lya Aròni, omuhà omwanya, amushobôza okurhûlwa omwâka muhyâhyaj, burhanzi omugati gwakayîgusa. 21 Enterekêro Nyamuzinda arherekêrwa byo biryo balya, yêne wamuhâga cco cikono ahà n’obûko bwâgek. 22 Ci omu cihugo arhajiramwo lyâge ishwa, arhajira gwâge mwanya omu lubaga, Nyamuzinda yêne ye mwanya gwâge.
Pinâsi
23 Pinâsi naye, mwene Eleyazari, ye wa kasharhu oku irenge, bulya ayêrekîne obushiru bw’okurhînya Nyamuzinda, asimika n’oburhwâli b’omurhima embere z’olubaga n’obwo lwamàgomal, Israheli ababalirwa erhi yerhuma. 24 Endagâno y’omurhûla yafundikwa naye, yamujira mukulu w’Ecirhinyiro ca Nyamuzinda n’ow’olubaga, na ntyo ye bo n’iburha lyâge, bàgwêrhe ecikono c’omudâhwa mukulu w’ensiku n’amango. 25 Hâbire endagâno haguma na Daudi, mwene Yese, w’oku mulala gwa Yuda, mwîmo gwa bwâmi; yêne omu bâna îshe aburha, ayambala akashâmbala. Aròni yêhe, akashâmbala kâge kali k’obûko bwâge bwôshi. 26 Mâshi, Nyamuzinda ajire mubè barhimanya emurhima, murhegeke n’obushinganyanya olubaga lwâge, lyo amalume ga bashakulûza galek’ihera, lyo n’abâna bâbo bakaziyôrha bayambîrhe akashâmbala k’irenge lya bîshe.

ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 45
1 Καὶ ἐξήγαγεν ἐξ αὐτοῦ ἄνδρα ἐλέους εὑρίσκοντα χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς πάσης σαρκὸς ἠγαπημένον ὑπὸ θεοῦ καὶ ἀνθρώπων Μωυσῆν, οὗ τὸ μνημόσυνον ἐν εὐλογίαις• 2 ὡμοίωσεν αὐτὸν δόξῃ ἁγίων καὶ ἐμεγάλυνεν αὐτὸν ἐν φόβοις ἐχθρῶν• 3 ἐν λόγοις αὐτοῦ σημεῖα κατέπαυσεν, ἐδόξασεν αὐτὸν κατὰ πρόσωπον βασιλέων• ἐνετείλατο αὐτῷ πρὸς λαὸν αὐτοῦ καὶ ἔδειξεν αὐτῷ τῆς δόξης αὐτοῦ• 4 ἐν πίστει καὶ πραΰτητι αὐτὸν ἡγίασεν, ἐξελέξατο αὐτὸν ἐκ πάσης σαρκός• 5 ἠκούτισεν αὐτὸν τῆς φωνῆς αὐτοῦ καὶ εἰσήγαγεν αὐτὸν εἰς τὸν γνόφον καὶ ἔδωκεν αὐτῷ κατὰ πρόσωπον ἐντολάς, νόμον ζωῆς καὶ ἐπιστήμης, διδάξαι τὸν Ιακωβ διαθήκην καὶ κρίματα αὐτοῦ τὸν Ισραηλ. 6 Ααρων ὕψωσεν ἅγιον ὅμοιον αὐτῷ ἀδελφὸν αὐτοῦ ἐκ φυλῆς Λευι• 7 ἔστησεν αὐτὸν διαθήκην αἰῶνος καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἱερατείαν λαοῦ• ἐμακάρισεν αὐτὸν ἐν εὐκοσμίᾳ καὶ περιέζωσεν αὐτὸν περιστολὴν δόξης• 8 ἐνέδυσεν αὐτὸν συντέλειαν καυχήματος καὶ ἐστερέωσεν αὐτὸν σκεύεσιν ἰσχύος, περισκελῆ καὶ ποδήρη καὶ ἐπωμίδα• 9 καὶ ἐκύκλωσεν αὐτὸν ῥοΐσκοις, χρυσοῖς κώδωσιν πλείστοις κυκλόθεν, ἠχῆσαι φωνὴν ἐν βήμασιν αὐτοῦ, ἀκουστὸν ποιῆσαι ἦχον ἐν ναῷ εἰς μνημόσυνον υἱοῖς λαοῦ αὐτοῦ• 10 στολῇ ἁγίᾳ, χρυσῷ καὶ ὑακίνθῳ καὶ πορφύρᾳ, ἔργῳ ποικιλτοῦ, λογείῳ κρίσεως, δήλοις ἀληθείας, κεκλωσμένῃ κόκκῳ, ἔργῳ τεχνίτου, 11 λίθοις πολυτελέσιν γλύμματος σφραγῖδος ἐν δέσει χρυσίου, ἔργῳ λιθουργοῦ, εἰς μνημόσυνον ἐν γραφῇ κεκολαμμένῃ κατ᾽ ἀριθμὸν φυλῶν Ισραηλ• 12 στέφανον χρυσοῦν ἐπάνω κιδάρεως, ἐκτύπωμα σφραγῖδος ἁγιάσματος, καύχημα τιμῆς, ἔργον ἰσχύος, ἐπιθυμήματα ὀφθαλμῶν κοσμούμενα• 13 ὡραῖα πρὸ αὐτοῦ οὐ γέγονεν τοιαῦτα, ἕως αἰῶνος οὐκ ἐνεδύσατο ἀλλογενὴς πλὴν τῶν υἱῶν αὐτοῦ μόνον καὶ τὰ ἔκγονα αὐτοῦ διὰ παντός. 14 θυσίαι αὐτοῦ ὁλοκαρπωθήσονται καθ᾽ ἡμέραν ἐνδελεχῶς δίς. 15 ἐπλήρωσεν Μωυσῆς τὰς χεῖρας καὶ ἔχρισεν αὐτὸν ἐν ἐλαίῳ ἁγίῳ• ἐγενήθη αὐτῷ εἰς διαθήκην αἰῶνος καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ ἐν ἡμέραις οὐρανοῦ λειτουργεῖν αὐτῷ ἅμα καὶ ἱερατεύειν καὶ εὐλογεῖν τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐν τῷ ὀνόματι. 16 ἐξελέξατο αὐτὸν ἀπὸ παντὸς ζῶντος προσαγαγεῖν κάρπωσιν κυρίῳ, θυμίαμα καὶ εὐωδίαν εἰς μνημόσυνον, ἐξιλάσκεσθαι περὶ τοῦ λαοῦ σου. 17 ἔδωκεν αὐτῷ ἐν ἐντολαῖς αὐτοῦ ἐξουσίαν ἐν διαθήκαις κριμάτων διδάξαι τὸν Ιακωβ τὰ μαρτύρια καὶ ἐν νόμῳ αὐτοῦ φωτίσαι Ισραηλ. 18 ἐπισυνέστησαν αὐτῷ ἀλλότριοι καὶ ἐζήλωσαν αὐτὸν ἐν τῇ ἐρήμῳ, ἄνδρες οἱ περὶ Δαθαν καὶ Αβιρων καὶ ἡ συναγωγὴ Κορε ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ• 19 εἶδεν κύριος καὶ οὐκ εὐδόκησεν, καὶ συνετελέσθησαν ἐν θυμῷ ὀργῆς• ἐποίησεν αὐτοῖς τέρατα καταναλῶσαι ἐν πυρὶ φλογὸς αὐτοῦ. 20 καὶ προσέθηκεν Ααρων δόξαν καὶ ἔδωκεν αὐτῷ κληρονομίαν• ἀπαρχὰς πρωτογενημάτων ἐμέρισεν αὐτῷ, ἄρτον πρώτοις ἡτοίμασεν πλησμονήν• 21 καὶ γὰρ θυσίας κυρίου φάγονται, ἃς ἔδωκεν αὐτῷ τε καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ. 22 πλὴν ἐν γῇ λαοῦ οὐ κληρονομήσει, καὶ μερὶς οὐκ ἔστιν αὐτῷ ἐν λαῷ• αὐτὸς γὰρ μερίς σου καὶ κληρονομία. 23 Καὶ Φινεες υἱὸς Ελεαζαρ τρίτος εἰς δόξαν ἐν τῷ ζηλῶσαι αὐτὸν ἐν φόβῳ κυρίου καὶ στῆναι αὐτὸν ἐν τροπῇ λαοῦ ἐν ἀγαθότητι προθυμίας ψυχῆς αὐτοῦ• καὶ ἐξιλάσατο περὶ τοῦ Ισραηλ. 24 διὰ τοῦτο ἐστάθη αὐτῷ διαθήκη εἰρήνης προστατεῖν ἁγίων καὶ λαοῦ αὐτοῦ, ἵνα αὐτῷ ᾖ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ ἱερωσύνης μεγαλεῖον εἰς τοὺς αἰῶνας. 25 καὶ διαθήκη τῷ Δαυιδ υἱῷ Ιεσσαι ἐκ φυλῆς Ιουδα κληρονομία βασιλέως υἱοῦ ἐξ υἱοῦ μόνου• κληρονομία Ααρων καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ. 26 δῴη ὑμῖν σοφίαν ἐν καρδίᾳ ὑμῶν κρίνειν τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐν δικαιοσύνῃ, ἵνα μὴ ἀφανισθῇ τὰ ἀγαθὰ αὐτῶν καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν εἰς γενεὰς αὐτῶν.
46
Yozwè
1 Ali ntwâli omu matabârom, Yozwè, mwene Nûni, mukûla wa Mûsa omu mukolo gw’okulêba, izîno lyanamukwânana, aciyêrekana mukulu wa kuciza abîshogwa, ahana abashombanyi bagoma, adêkereza Israheli omu cihugo câge. 2 Neci, yàli ntwâli, erhi wakamubwîne amaboko enyanya, engôrho omu nfune, ajirhêra ebishagala by’ababisha! 3 Muntu ndi, embeze zâge, wahisire aho oku burhwâli? Yêne àshokolera abalwi b’amatumu ga Nyamuzinda. 4 Kali ye wabwîraga izûba mpu liyimangen: omulegerege muguma yabà ibiri? 5 Ashenga Nyamuzinda, erhi akol’aminisire abashombanyi hingolengole enyunda zôshi, Nyamuzinda ayumva omusengero gwâge, aniêsa enkuba y’olubula okurhasagiboneka. 6 Arhibukira oku ngabo y’abashombanyi, abâminikakwo akabayirhira oku mwandagalo: ayêreka amashanja oku amatumu gâge garhajibwa omu irhwe, mpu lyo bamanya oku Nyamuzinda badwîrhe balwîsa.
Kalebu
7 Bulya àIi muntu wa Nyamuzinda, mîra, amango ga Mûsa, ayêrekana obushiru bw’omurhima nkana, bona Kalebu, mwene Yefunè, go mango bahagalikaga omwandu gw’abantu, bahanza olubaga okujira ecâha, bahulisa n’okucîdudumao kubî. 8 Bombi bone barhahumagwakwo, ekarhî ka bihumbi magana ndarhu ga balwî, mpu bahike oku kashambala, omu cihugo ciluza amarha n’obûci. 9 Nyamuzinda aha Kalebu emisî, n’eyo misî ayiyôrhana kuhika ebushosi, amusôsa oku ntondo ziri omu cihugo, ko kàbire kashambala abâna bâge bayimiremo buno, 10 mpu ly’Israheli yêshi abona oku neci, kunali kwinjà okukulikira Nyamuzinda.
Abacîranuzi
11 Abacîranuzi, ngasi muguma nk’oku anahamagîrwe, balya bôshi baàrhagomaga murhima, barhacîhinduliraga Nyamuzinda, okubakengêra gubê mugisho’ 12 Amavuha gâbo gazibuhe ekuzimu, amazîno gâbo galame, abo bany’irenge bagashânire abâna bâbo.
Samwel
13 Samwelp arhona bwenêne emwa Nyamuzinda, ashuba mulêbi wa Nyamuzinda, anayimânika obwâmi, ashîga abâmi b’ecihugo amavurha. 14 Akâtwa emmanja z’endêko omu kukulikira amarhegeko ga Nyamuzinda, na ntyo Nyamuzinda aba haguma na Yakôbo. 15 Omu bwemêzi bwâge, abonekana oku anali mulêbi, omu nderho zâge, acîmanyîsa oku ye nyamuderha kubà. 16 Ashenga Nyamuzinda Ogala-byôshi, amango abashombanyi balimu gosire enyunda zôshi, arherekêra omwâna-buzi orhalikwo izâbyo. 17 Nyamuzinda, kurhenga emalunga, avuza omukungulo, enkuba yàkungula, izù lyâge lyayumvîkana; 18 àhungumula abakulu b’abashombanyi b’e Filisteya, n’Abanya-Tiri. 19 Samwel, embere aluhûke ensiku n’amango, acîgasha emunda Nyamuzinda na mwâmi bali, erhi: «Niono ntà muntu nalenganyize oku hyâge; ciru enkwêrho y’emigozi yo nyi». Na ntâye wamuhêsire lubanja. 20 Abire amafà abulirêba, abwîra mwâmi oku obwâmi bwâge bwàhwire; izù lyâge lyarhenga ekuzimu; lyalêba kwa kuzaza obubî bw’olubaga.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 46
1 Κραταιὸς ἐν πολέμῳ ᾿Ιησοῦς Ναυη καὶ διάδοχος Μωυσῆ ἐν προφητείαις, ὃς ἐγένετο κατὰ τὸ ὄνομα αὐτοῦ μέγας ἐπὶ σωτηρίᾳ ἐκλεκτῶν αὐτοῦ ἐκδικῆσαι ἐπεγειρομένους ἐχθρούς, ὅπως κατακληρονομήσῃ τὸν Ισραηλ. 2 ὡς ἐδοξάσθη ἐν τῷ ἐπᾶραι χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐν τῷ ἐκτεῖναι ῥομφαίαν ἐπὶ πόλεις. 3 τίς πρότερος αὐτοῦ οὕτως ἔστη; τοὺς γὰρ πολέμους κυρίου αὐτὸς ἐπήγαγεν. 4 οὐχὶ ἐν χειρὶ αὐτοῦ ἐνεποδίσθη ὁ ἥλιος καὶ μία ἡμέρα ἐγενήθη πρὸς δύο; 5 ἐπεκαλέσατο τὸν ὕψιστον δυνάστην ἐν τῷ θλῖψαι αὐτὸν ἐχθροὺς κυκλόθεν, καὶ ἐπήκουσεν αὐτοῦ μέγας κύριος ἐν λίθοις χαλάζης δυνάμεως κραταιᾶς• 6 κατέρραξεν ἐπ᾽ ἔθνος πόλεμον καὶ ἐν καταβάσει ἀπώλεσεν ἀνθεστηκότας, ἵνα γνῶσιν ἔθνη πανοπλίαν αὐτοῦ ὅτι ἐναντίον κυρίου ὁ πόλεμος αὐτοῦ.
7 Καὶ γὰρ ἐπηκολούθησεν ὀπίσω δυνάστου καὶ ἐν ἡμέραις Μωυσέως ἐποίησεν ἔλεος αὐτὸς καὶ Χαλεβ υἱὸς Ιεφοννη ἀντιστῆναι ἔναντι ἐκκλησίας κωλῦσαι λαὸν ἀπὸ ἁμαρτίας καὶ κοπάσαι γογγυσμὸν πονηρίας. 8 καὶ αὐτοὶ δύο ὄντες διεσώθησαν ἀπὸ ἑξακοσίων χιλιάδων πεζῶν εἰσαγαγεῖν αὐτοὺς εἰς κληρονομίαν εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι. 9 καὶ ἔδωκεν ὁ κύριος τῷ Χαλεβ ἰσχύν, καὶ ἕως γήρους διέμεινεν αὐτῷ, ἐπιβῆναι αὐτὸν ἐπὶ τὸ ὕψος τῆς γῆς, καὶ τὸ σπέρμα αὐτοῦ κατέσχεν κληρονομίαν, 10 ὅπως ἴδωσιν πάντες οἱ υἱοὶ Ισραηλ ὅτι καλὸν τὸ πορεύεσθαι ὀπίσω κυρίου.
11 Καὶ οἱ κριταί, ἕκαστος τῷ αὐτοῦ ὀνόματι, ὅσων οὐκ ἐξεπόρνευσεν ἡ καρδία καὶ ὅσοι οὐκ ἀπεστράφησαν ἀπὸ κυρίου, εἴη τὸ μνημόσυνον αὐτῶν ἐν εὐλογίαις• 12 τὰ ὀστᾶ αὐτῶν ἀναθάλοι ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν καὶ τὸ ὄνομα αὐτῶν ἀντικαταλλασσόμενον ἐφ᾽ υἱοῖς δεδοξασμένων αὐτῶν.
13 ᾿Ηγαπημένος ὑπὸ κυρίου αὐτοῦ Σαμουηλ προφήτης κυρίου κατέστησεν βασιλείαν καὶ ἔχρισεν ἄρχοντας ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ• 14 ἐν νόμῳ κυρίου ἔκρινεν συναγωγήν, καὶ ἐπεσκέψατο κύριος τὸν Ιακωβ• 15 ἐν πίστει αὐτοῦ ἠκριβάσθη προφήτης καὶ ἐγνώσθη ἐν ῥήμασιν αὐτοῦ πιστὸς ὁράσεως. 16 καὶ ἐπεκαλέσατο τὸν κύριον δυνάστην ἐν τῷ θλῖψαι ἐχθροὺς αὐτοῦ κυκλόθεν ἐν προσφορᾷ ἀρνὸς γαλαθηνοῦ• 17 καὶ ἐβρόντησεν ἀπ᾽ οὐρανοῦ ὁ κύριος καὶ ἐν ἤχῳ μεγάλῳ ἀκουστὴν ἐποίησεν τὴν φωνὴν αὐτοῦ 18 καὶ ἐξέτριψεν ἡγουμένους Τυρίων καὶ πάντας ἄρχοντας Φυλιστιιμ. 19 καὶ πρὸ καιροῦ κοιμήσεως αἰῶνος ἐπεμαρτύρατο ἔναντι κυρίου καὶ χριστοῦ αὐτοῦ Χρήματα καὶ ἕως ὑποδημάτων ἀπὸ πάσης σαρκὸς οὐκ εἴληφα• καὶ οὐκ ἐνεκάλεσεν αὐτῷ ἄνθρωπος. 20 καὶ μετὰ τὸ ὑπνῶσαι αὐτὸν προεφήτευσεν καὶ ὑπέδειξεν βασιλεῖ τὴν τελευτὴν αὐτοῦ καὶ ἀνύψωσεν ἐκ γῆς τὴν φωνὴν αὐτοῦ ἐν προφητείᾳ ἐξαλεῖψαι ἀνομίαν λαοῦ.
47
Natani
1 Hayisha Natani enyuma lya Samwel, alêba oku ngoma ya Daudi.
Daudi
2 Kula bananûla amashushi oku cimasha c’enterekêro y’okuvuga omunkwa, kwo Daudi acîshozirwe ekarhî ka bene-Israheli. 3 Ashâsa empangaza kula bashâsa omwâna-hene, eciryanyi kula bajira omwâna-buzi. 4 K’arhabâga aciri murhò ayîrha n’entwâli, akûla ecihugo nshonyi: ahèba ehibuye oku muzâreti, ahibanda hyanakoza, atwa Goliyati ifeka? 5 Aho erhi amàshenga Nyamuzinda w’Enyanya, naye Nyamuzinda amuhà emisî y’okuyîrha omulwî mukulu, n’okuzûsa ihembe lya Israheliq. 6 Okwo kwarhuma bamuhà irenge lya bihumbi ikumir, bàmukuza omu mugisho gwa Nyamuzinda, bàmuyambika akashala k’irenge. 7 Ashâbira abashombanyi bali eburhambi, aherêrekeza abashombanyi b’e Filisteya, àbalambika burhazûka. 8 Omu mikolo yâge yôshi, akuza Omwimâna w’Enyanya n’ebinwa by’irenges; acîtakiraye n’omurhima gwôshi, ayêrekana oku azigira Lulema. 9 Ahira ennanga aha luhêro, omulya gwâzo gwàkazirhuma izùu ly’abazihi lyayinjiha okurhalusire. 10 Ayinjihya ensiku nkulu, zalangashana okulushine, Obwimâna bw’lziîno lya Nyamuzinda bwakuzibwa, ecirhînyirot ca Nyamuzinda cakazidumûka kurhenga sêzi. 11 Nyamuzinda àmubabalira ebyâha byâgeu, àlengereza obuhashe bwâge ensiku zôshi, amuhà endagâno y’obwami, entebe y’irenge omu Israheli.
Salomoni
12 Salomoni, mwene Daudi, muntu mwîrhonzi, ayîma omu by’îshe; n’oku burhabâle bw’îshe alama omu iragi. 13 Salomoni arhegeka ecihugo omu mango g’omurhûla, Nyamuzinda àmuhira omurhûla eburhambi n’obundi, mpu ly’ayûbakira Izîno lyâge enyumpa, anarheganye ecirhînyiro c’ensiku n’amango. 14 Neci, wàli murhimanya omu busole bwâwe, wàli wa bukengêre bunji nka mîshi! 15 Obukengêre bwâwe bwahundikire igulu, waliyunjuza migani mizibu. 16 Irenge lyâwe lyahika emahanga, wazigirwa omu murhûla gwâwe. 17 Ennanga, emigani, obulenga omu binwa n’amashuzo gâwe byasômeza igulu. 18 Oku izîno lya Nyakasane Nyamuzinda, ye Nyamuzinda rhuderha w’Israheli, walundika amasholo nka byûma, n’ensaranga zakulugira nka mabuyev. 19 Ci aye! mubiri gwâwe wagurhega abakazi, wacîjira mujà w’amagene gâwe. 20 Ntyo wadôkôza irenge lyâwe, wahira ihanja oku bûko bwâwe, warhuma obukunizi bwacîhonda oku bâna bâwe n’omutula oku iburha Iyâwe: 21 amâmimâmi gazûka, Efrayimu azûkamwo obugoma. 22 Ci kwône Nyamuzinda arhayibagiraga obwonjo bwâge, arhatwâga omu kanwa kâge, arhayimaga omwîshogwa wâge iburha, arhaherêrekezagya obûko bw’owalimuzigîre. Ntyo àlekera Yakôbo hikasigwa, na Daudi omuzi gwa kuli ye.
Roboami
23 Salomoni ajirhamûka haguma na bîshe, asiga ow’oku mulala gwâge, musirhe bwenêne ekarhî k’olubaga, muntu orhagwêrhi bukengêre buci: ye Roboami, ye wasunikaga ecihugo omu bugoma.
Yerobwâmi
24 Yerobwâmi mwene Nabati naye, ajirîsa Israheli ecâha, ayigîriza Efrayimu enjira y’amabî. Kurhenga ago mango, ebyâha byâbo byalugîrira, byarhuma balulizibwa kulî n’ecihugo câbo. 25 Bali bacihêsire omu bibi bya ngasi lubero, byarhuma bahâbwa obuhane.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 47
1 Καὶ μετὰ τοῦτον ἀνέστη Ναθαν προφητεύειν ἐν ἡμέραις Δαυιδ.
2 ὥσπερ στέαρ ἀφωρισμένον ἀπὸ σωτηρίου, οὕτως Δαυιδ ἀπὸ τῶν υἱῶν Ισραηλ. 3 ἐν λέουσιν ἔπαιξεν ὡς ἐν ἐρίφοις καὶ ἐν ἄρκοις ὡς ἐν ἄρνασι προβάτων. 4 ἐν νεότητι αὐτοῦ οὐχὶ ἀπέκτεινεν γίγαντα καὶ ἐξῆρεν ὀνειδισμὸν ἐκ λαοῦ ἐν τῷ ἐπᾶραι χεῖρα ἐν λίθῳ σφενδόνης καὶ καταβαλεῖν γαυρίαμα τοῦ Γολιαθ; 5 ἐπεκαλέσατο γὰρ κύριον τὸν ὕψιστον, καὶ ἔδωκεν ἐν τῇ δεξιᾷ αὐτοῦ κράτος ἐξᾶραι ἄνθρωπον δυνατὸν ἐν πολέμῳ ἀνυψῶσαι κέρας λαοῦ αὐτοῦ. 6 οὕτως ἐν μυριάσιν ἐδόξασαν αὐτὸν καὶ ᾔνεσαν αὐτὸν ἐν εὐλογίαις κυρίου ἐν τῷ φέρεσθαι αὐτῷ διάδημα δόξης• 7 ἐξέτριψεν γὰρ ἐχθροὺς κυκλόθεν καὶ ἐξουδένωσεν Φυλιστιιμ τοὺς ὑπεναντίους, ἕως σήμερον συνέτριψεν αὐτῶν κέρας. 8 ἐν παντὶ ἔργῳ αὐτοῦ ἔδωκεν ἐξομολόγησιν ἁγίῳ ὑψίστῳ ῥήματι δόξης• ἐν πάσῃ καρδίᾳ αὐτοῦ ὕμνησεν καὶ ἠγάπησεν τὸν ποιήσαντα αὐτόν. 9 καὶ ἔστησεν ψαλτῳδοὺς κατέναντι τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἐξ ἠχοῦς αὐτῶν γλυκαίνειν μέλη• 10 ἔδωκεν ἐν ἑορταῖς εὐπρέπειαν καὶ ἐκόσμησεν καιροὺς μέχρι συντελείας ἐν τῷ αἰνεῖν αὐτοὺς τὸ ἅγιον ὄνομα αὐτοῦ καὶ ἀπὸ πρωίας ἠχεῖν τὸ ἁγίασμα. 11 κύριος ἀφεῖλεν τὰς ἁμαρτίας αὐτοῦ καὶ ἀνύψωσεν εἰς αἰῶνα τὸ κέρας αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ διαθήκην βασιλέων καὶ θρόνον δόξης ἐν τῷ Ισραηλ.
12 Μετὰ τοῦτον ἀνέστη υἱὸς ἐπιστήμων καὶ δι᾽ αὐτὸν κατέλυσεν ἐν πλατυσμῷ• 13 Σαλωμων ἐβασίλευσεν ἐν ἡμέραις εἰρήνης, ᾧ ὁ θεὸς κατέπαυσεν κυκλόθεν, ἵνα στήσῃ οἶκον ἐπ᾽ ὀνόματι αὐτοῦ καὶ ἑτοιμάσῃ ἁγίασμα εἰς τὸν αἰῶνα. 14 ὡς ἐσοφίσθης ἐν νεότητί σου καὶ ἐνεπλήσθης ὡς ποταμὸς συνέσεως. 15 γῆν ἐπεκάλυψεν ἡ ψυχή σου, καὶ ἐνέπλησας ἐν παραβολαῖς αἰνιγμάτων• 16 εἰς νήσους πόρρω ἀφίκετο τὸ ὄνομά σου, καὶ ἠγαπήθης ἐν τῇ εἰρήνῃ σου• 17 ἐν ᾠδαῖς καὶ παροιμίαις καὶ παραβολαῖς καὶ ἐν ἑρμηνείαις ἀπεθαύμασάν σε χῶραι. 18 ἐν ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐπικεκλημένου θεοῦ Ισραηλ συνήγαγες ὡς κασσίτερον τὸ χρυσίον καὶ ὡς μόλιβον ἐπλήθυνας ἀργύριον. 19 παρανέκλινας τὰς λαγόνας σου γυναιξὶν καὶ ἐνεξουσιάσθης ἐν τῷ σώματί σου• 20 ἔδωκας μῶμον ἐν τῇ δόξῃ σου καὶ ἐβεβήλωσας τὸ σπέρμα σου ἐπαγαγεῖν ὀργὴν ἐπὶ τὰ τέκνα σου καὶ κατανυγῆναι ἐπὶ τῇ ἀφροσύνῃ σου 21 γενέσθαι δίχα τυραννίδα καὶ ἐξ Εφραιμ ἄρξαι βασιλείαν ἀπειθῆ. 22 ὁ δὲ κύριος οὐ μὴ καταλίπῃ τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ διαφθείρῃ ἀπὸ τῶν λόγων αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἐξαλείψῃ ἐκλεκτοῦ αὐτοῦ ἔκγονα καὶ σπέρμα τοῦ ἀγαπήσαντος αὐτὸν οὐ μὴ ἐξάρῃ• καὶ τῷ Ιακωβ ἔδωκεν κατάλειμμα καὶ τῷ Δαυιδ ἐξ αὐτοῦ ῥίζαν.
23 Καὶ ἀνεπαύσατο Σαλωμων μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ κατέλιπεν μετ᾽ αὐτὸν ἐκ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ λαοῦ ἀφροσύνην καὶ ἐλασσούμενον συνέσει Ροβοαμ, ὃς ἀπέστησεν λαὸν ἐκ βουλῆς αὐτοῦ.
24 καὶ Ιεροβοαμ υἱὸς Ναβατ, ὃς ἐξήμαρτεν τὸν Ισραηλ καὶ ἔδωκεν τῷ Εφραιμ ὁδὸν ἁμαρτίας• καὶ ἐπληθύνθησαν αἱ ἁμαρτίαι αὐτῶν σφόδρα ἀποστῆσαι αὐτοὺς ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν• 25 καὶ πᾶσαν πονηρίαν ἐξεζήτησαν, ἕως ἐκδίκησις ἔλθῃ ἐπ᾽ αὐτούς.

48
Eliya
1 Lero omulêbi Eliya anacizûka nka muliro, ebinwa byâge bwakâyôca nka ngoke. 2 Ye wàbahamagaliraga ecizombo, n’omu bushiru bwâge, abahungumula. 3 Oku luderho lwa Nyamuzinda, àhangamya enkuba, kasharhu kôshi àmanula omuliro emalunga. 4 Eliya neci wàli ojire irenge omu birhangâzo byâwe! ndi muntu wankabà n’obucîbone bw’okucîgerera kuli we ? 5 We wàkûlaga omuntu omu nfune z’olufù, wamurhenza ekuzimu, oku luderho lw’Ow’Enyanya. 6 We wàshâbiraga abâmi, abakulu wàbarhenza oku ntebe. 7 We wayumvagya obukali oku Sinayi, n’irhegeko ly’olwîhôlo oku Horebu, 8 washîga abâmi b’okucîhôla amavurha, washîga n’abakûla bâwe amavurha g’obulêbi, 9 wàhêkwa muli kalemera w’omulirow, oku ngâlè, y’ebihesi by’omuliro, 10 we wacishogeragwa obukali bwayisha, mpu obè murhûliriza w’obukunizi embere buyishe, mpu oshubize omurhima gw’îshe w’omwâna oku mwânax, onayinamule emilala ya Yakôbo. 11 Iragi lyabayishikubona, n’abafânîne obuzigire, bulya nîrhu rhwayishiba n’obuzîne.
Elisha’
12 Ntyo kwo Eliya ali, ye muntu wahekagwa muli kalemêra. Omûka gwâge gwayunjuza Elisha’; omu nsiku z’akalamo kâge, ntà murhegesi wakamuyâshire, ntâye wakamugombize. 13 Ntâco camuyabîraga,ciru abîre ali n’ekuzimu omubiri gwâge gwagalilêba!y. 14 Amango àIi azîne ajira ebirhangâzo, anabire amâfa ajira n’ebisômerîne.
Obugoma n’obuhane
15 Byabà ntyo, ci omurhima gw’olubaga gurhagalukaga, basera oku byâha byâbo, balinda balulizibwa kuli n’ecihugo câbo, bàbashandabanya omu igulu lyôshi. 16 Hasigala amahûnga g’olwàli lubaga, n’omurhambo w’oku mulala gwa Daudi. Muli bo, baguma baguma basimîsa Nyamuzinda, ci abandi bashubikaluza ebyâha.
Hezekiyahu
17 Hezekiyahu azibuhya ecishagala, ahisa amîshi omu lugo lwâge, arhula ibuye n’ecûma, ayûbaka iriba ly’amîshi. 18 Mw’ago mango, Senakeribu amera omu muherho, arhuma Rabushakè, naye Rabushakè omu bucîbone bwâge, arhêra Siyoni. 19 Lero bajuguma amaboko n’omurhima, balumwa nka mukazi wajà aha lubakoz, 20 bayâkûza Nyamuzinda w’obwonjo, bamurhega amaboko, Omwimâna abayumva kurhenga empingu, abaciza n’okuboko kwa Yesha’yahu. 21 alasa ebihando by’ab’e Sîriya, malahika wâge abahungumula.
Yeshayahu
22 Byabà ntyo bulya Hezekiyahu amasimîsa Nyamuzinda, acîyêrekana muzibu omu kukulikira enjira y’îshe Daudi, nk’oku omulêbi Yesha’yahu ali amurhegesire, Yesha’yahu mukulu na mutabêsha omu bulêbi bwâge. 23 Omu nsiku zâge, iziûba lyàgenda cinyumanyuma, n’akalamo ka mwâmia kayûshûka. 24 Abonera omu buhashe bwa Mûka oku ensiku zahwire, arhûliriza abagogomirwe b’e Siyoni, 25 amanyîsa ebyâyisha binaciri kuli omu mwizimya gw’ensiku n’amango, n’ebifulike abimanyîsa embere bibonekane.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 48
1 Καὶ ἀνέστη Ηλιας προφήτης ὡς πῦρ, καὶ ὁ λόγος αὐτοῦ ὡς λαμπὰς ἐκαίετο• 2 ὃς ἐπήγαγεν ἐπ᾽ αὐτοὺς λιμὸν καὶ τῷ ζήλῳ αὐτοῦ ὠλιγοποίησεν αὐτούς• 3 ἐν λόγῳ κυρίου ἀνέσχεν οὐρανόν, κατήγαγεν οὕτως τρὶς πῦρ. 4 ὡς ἐδοξάσθης, Ηλια, ἐν θαυμασίοις σου• καὶ τίς ὅμοιός σοι καυχᾶσθαι; 5ὁ ἐγείρας νεκρὸν ἐκ θανάτου καὶ ἐξ ᾅδου ἐν λόγῳ ὑψίστου• 6 ὁ καταγαγὼν βασιλεῖς εἰς ἀπώλειαν καὶ δεδοξασμένους ἀπὸ κλίνης αὐτῶν• 7 ἀκούων ἐν Σινα ἐλεγμὸν καὶ ἐν Χωρηβ κρίματα ἐκδικήσεως• 8 ὁ χρίων βασιλεῖς εἰς ἀνταπόδομα καὶ προφήτας διαδόχους μετ᾽ αὐτόν• 9 ὁ ἀναλημφθεὶς ἐν λαίλαπι πυρὸς ἐν ἅρματι ἵππων πυρίνων• 10 ὁ καταγραφεὶς ἐν ἐλεγμοῖς εἰς καιροὺς κοπάσαι ὀργὴν πρὸ θυμοῦ, ἐπιστρέψαι καρδίαν πατρὸς πρὸς υἱὸν καὶ καταστῆσαι φυλὰς Ιακωβ. 11 μακάριοι οἱ ἰδόντες σε καὶ οἱ ἐν ἀγαπήσει κεκοιμημένοι• καὶ γὰρ ἡμεῖς ζωῇ ζησόμεθα.
12 Ηλιας ὃς ἐν λαίλαπι ἐσκεπάσθη, καὶ Ελισαιε ἐνεπλήσθη πνεύματος αὐτοῦ• καὶ ἐν ἡμέραις αὐτοῦ οὐκ ἐσαλεύθη ὑπὸ ἄρχοντος, καὶ οὐ κατεδυνάστευσεν αὐτὸν οὐδείς. 13 πᾶς λόγος οὐχ ὑπερῆρεν αὐτόν, καὶ ἐν κοιμήσει ἐπροφήτευσεν τὸ σῶμα αὐτοῦ• 14 καὶ ἐν ζωῇ αὐτοῦ ἐποίησεν τέρατα, καὶ ἐν τελευτῇ θαυμάσια τὰ ἔργα αὐτοῦ.
15 ᾿Εν πᾶσιν τούτοις οὐ μετενόησεν ὁ λαὸς καὶ οὐκ ἀπέστησαν ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν, ἕως ἐπρονομεύθησαν ἀπὸ γῆς αὐτῶν καὶ διεσκορπίσθησαν ἐν πάσῃ τῇ γῇ. 16 καὶ κατελείφθη ὁ λαὸς ὀλιγοστός, καὶ ἄρχων ἐν τῷ οἴκῳ Δαυιδ• τινὲς μὲν αὐτῶν ἐποίησαν τὸ ἀρεστόν, τινὲς δὲ ἐπλήθυναν ἁμαρτίας.
17 Εζεκιας ὠχύρωσεν τὴν πόλιν αὐτοῦ καὶ εἰσήγαγεν εἰς μέσον αὐτῆς ὕδωρ, ὤρυξεν σιδήρῳ ἀκρότομον καὶ ᾠκοδόμησεν κρήνας εἰς ὕδατα. 18 ἐν ἡμέραις αὐτοῦ ἀνέβη Σενναχηριμ καὶ ἀπέστειλεν Ραψακην, καὶ ἀπῆρεν• καὶ ἐπῆρεν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ Σιων καὶ ἐμεγαλαύχησεν ἐν ὑπερηφανίᾳ αὐτοῦ. 19 τότε ἐσαλεύθησαν καρδίαι καὶ χεῖρες αὐτῶν, καὶ ὠδίνησαν ὡς αἱ τίκτουσαι• 20 καὶ ἐπεκαλέσαντο τὸν κύριον τὸν ἐλεήμονα ἐκπετάσαντες τὰς χεῖρας αὐτῶν πρὸς αὐτόν. καὶ ὁ ἅγιος ἐξ οὐρανοῦ ταχὺ ἐπήκουσεν αὐτῶν καὶ ἐλυτρώσατο αὐτοὺς ἐν χειρὶ Ησαιου• 21 ἐπάταξεν τὴν παρεμβολὴν τῶν ᾿Ασσυρίων, καὶ ἐξέτριψεν αὐτοὺς ὁ ἄγγελος αὐτοῦ.
22 ἐποίησεν γὰρ Εζεκιας τὸ ἀρεστὸν κυρίῳ καὶ ἐνίσχυσεν ἐν ὁδοῖς Δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ, ἃς ἐνετείλατο Ησαιας ὁ προφήτης ὁ μέγας καὶ πιστὸς ἐν ὁράσει αὐτοῦ. 23 ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ ἀνεπόδισεν ὁ ἥλιος καὶ προσέθηκεν ζωὴν βασιλεῖ. 24 πνεύματι μεγάλῳ εἶδεν τὰ ἔσχατα καὶ παρεκάλεσεν τοὺς πενθοῦντας ἐν Σιων. 25 ἕως τοῦ αἰῶνος ὑπέδειξεν τὰ ἐσόμενα καὶ τὰ ἀπόκρυφα πρὶν ἢ παραγενέσθαι αὐτά.
49
Yosiyahu na Yeremiya
1 Yosiyahu okumukengêra kuli nka kujira envange nyinjà y’obubâni kula omuvanzi w’amarâshi anajira; buli nka bûci bwo bununa omu ngasi kanwa, nka lulanga lwazihwa omu idinye. 2 Aj’aho, Yosiyahu, akulikira enjira nyinjà, erya y’okugalula omurhima gw’olubaga, arhenza obugalugalu bulya bukakàbulirwa; 3 omurhima gwâge aguyêrekeza Nyamuzinda, n’omu mango g’amabî, alwîsa anahimira obukunda-Lulema.
Abâmi n’abalêbi bazinda
4 Kuleka ba Daudi, Hezekiyahu, na Yosiyahu, abandi bôshi baluza obugoma, bajàhika irhegeko ly’Ow’Enyanya: abâmi b’e Yudeya bahwa. 5 Obuzibu bwâbo erhi babulekîre abandi, irenge lyâbo erhi balirekîre ecihugo c’emahanga. 6 Ecishagala citagatîfu cîshogwa, abashombanyi baciyôca, emihanda yaco bayihambya, 7 Kulya Yeremiya anaderhaga. Bàli bamulibuzize n’obwo ali mulêbi mwîshogwa kurhenga omu nda ya nina, mpu akundule, ashâbe analambike, ci kwône kandi mpu ayûbake anarhwereb. 8 Ezekiyeli abonekerwa n’irenge, Nyamuzinda amuyêrekalyo oku nyanya ly’engâlè ya Bakerubic. 9 akengêra abashombanyi omu nkuba y’ecihonzi, mpu lyo ahimira abakulikira enjira nyinjà. 10 Balya balêbi ikumi na babiri nabo, amavuha gâbo gashabuke nka mburho omu nshinda zâbo, bulya barhûlirîze Yakôbo, bamuciza omu buyêmêre n’omu bulangâlire.
Zorobabeli na Yozwè
11 Kurhi rhwacitakirira Zorobabeli? Kw’ali nka kashè omu kuboko kulyod; 12 naye owâbo Yozwè, mwene Yosedeki, bombi, omu mango gâbo. bayûbaka akâ-Nyamuzinda, bayabulira Nyamuzinda olubaga lutagatifu, lubaga lubikirwe irenge ly’ensiku n’amango.
Nehemiya
13 Nehemiya naye ali mukulu w’okukengêrwa, ye warhuzûkizagya enkuta zàli zamahongoka, ajira enyumvi anazisimbanya, ayinamula eka.
Okushubûlula
14 Ntâye en’igulu walemirwe mpu ayûmânane na Enoki; ye bàbalalanaga kurhenga igulu.. 15 Ntâye kandi wabusirwe oli nka Yozefu, arhona emwa bakulu bâge, aba nyamwegemerwa w’olubaga lwâge, amavuha gâge gajirekwo omugisho. 16 Semu na Seti nabo bajire irenge omu bantu, ci kwône Adamu yenaciri enyanya lya ngasi ciremwa cizîne.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 49
1 Μνημόσυνον Ιωσιου εἰς σύνθεσιν θυμιάματος ἐσκευασμένον ἔργῳ μυρεψοῦ• ἐν παντὶ στόματι ὡς μέλι γλυκανθήσεται καὶ ὡς μουσικὰ ἐν συμποσίῳ οἴνου. 2 αὐτὸς κατευθύνθη ἐν ἐπιστροφῇ λαοῦ καὶ ἐξῆρεν βδελύγματα ἀνομίας• 3 κατεύθυνεν πρὸς κύριον τὴν καρδίαν αὐτοῦ, ἐν ἡμέραις ἀνόμων κατίσχυσεν τὴν εὐσέβειαν.
4 Πάρεξ Δαυιδ καὶ Εζεκιου καὶ Ιωσιου πάντες πλημμέλειαν ἐπλημμέλησαν• κατέλιπον γὰρ τὸν νόμον τοῦ ὑψίστου, οἱ βασιλεῖς Ιουδα ἐξέλιπον• 5 ἔδωκαν γὰρ τὸ κέρας αὐτῶν ἑτέροις καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν ἔθνει ἀλλοτρίῳ. 6ἐνεπύρισαν ἐκλεκτὴν πόλιν ἁγιάσματος καὶ ἠρήμωσαν τὰς ὁδοὺς αὐτῆς 7 ἐν χειρὶ Ιερεμιου• ἐκάκωσαν γὰρ αὐτόν, καὶ αὐτὸς ἐν μήτρᾳ ἡγιάσθη προφήτης ἐκριζοῦν καὶ κακοῦν καὶ ἀπολλύειν, ὡσαύτως οἰκοδομεῖν καὶ καταφυτεύειν. 8 Ιεζεκιηλ ὃς εἶδεν ὅρασιν δόξης, ἣν ὑπέδειξεν αὐτῷ ἐπὶ ἅρματος χερουβιν• 9 καὶ γὰρ ἐμνήσθη τῶν ἐχθρῶν ἐν ὄμβρῳ καὶ ἀγαθῶσαι τοὺς εὐθύνοντας ὁδούς. 10 καὶ τῶν δώδεκα προφητῶν τὰ ὀστᾶ ἀναθάλοι ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν• παρεκάλεσαν γὰρ τὸν Ιακωβ καὶ ἐλυτρώσαντο αὐτοὺς ἐν πίστει ἐλπίδος.
11 Πῶς μεγαλύνωμεν τὸν Ζοροβαβελ; καὶ αὐτὸς ὡς σφραγὶς ἐπὶ δεξιᾶς χειρός, 12 οὕτως ᾿Ιησοῦς υἱὸς Ιωσεδεκ, οἳ ἐν ἡμέραις αὐτῶν ᾠκοδόμησαν οἶκον καὶ ἀνύψωσαν ναὸν ἅγιον κυρίῳ ἡτοιμασμένον εἰς δόξαν αἰῶνος.
13 καὶ Νεεμιου ἐπὶ πολὺ τὸ μνημόσυνον τοῦ ἐγείραντος ἡμῖν τείχη πεπτωκότα καὶ στήσαντος πύλας καὶ μοχλοὺς καὶ ἀνεγείραντος τὰ οἰκόπεδα ἡμῶν.
14 Οὐδεὶς ἐκτίσθη ἐπὶ τῆς γῆς τοιοῦτος οἷος Ενωχ• καὶ γὰρ αὐτὸς ἀνελήμφθη ἀπὸ τῆς γῆς. οὐδὲ ὡς Ιωσηφ ἐγεννήθη ἀνὴρ ἡγούμενος ἀδελφῶν, στήριγμα λαοῦ, καὶ τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ ἐπεσκέπησαν. 16 Σημ καὶ Σηθ ἐν ἀνθρώποις ἐδοξάσθησαν, καὶ ὑπὲρ πᾶν ζῷον ἐν τῇ κτίσει Αδαμ.
50
Omudâhwa Simoni
1 Omudâhwa mukulu, Simoni, mwene Oniasi, ye washakalaga akâ-Nyamuzinda, amango acihali, azibuhya n’ecirhînyiro. 2 Ye wabandaga eciriba c’okuyûbaka banyamwegemerwa babirhi omu bululîrî bw’akâ-Nyamuzinda. 3 Amango gâge lyo bahumbaga ecibîkiro c’amîshi, bahumba ecîna cigali bwenêne nka nyanja. 4 Ayûbaka buzibu olugo, mpu ly’acingira bwinjà olubaga amango lurhezirwe. 5 Arhàhimagwa kukwânanwa ekarhî k’olubaga, erhi abàga ahuluka omu nyumpa arhenga ebwa lusîka, 6 nka nyenyêzi y’esêzi omu bitù, nka mwêzi mukulue, 7 nka myonzi y’izûba oku nyanya ly’akâ-Nyamuzinda kw’Ow’Enyanya, nka mutirigongo gwalangashana omu bitù by’irenge, 8 nka bwâso bwa rôza omu mpondo, nka bwâso bwa lisi emezire hôfi n’iriba, nk’ihaji lya murhi gwa kasuku omu canda, 9 nka muliro n’obubâni omu cetêzo, nka kabindi ka masholo, katâke n’ensobeke y’ensobeke y’enjuma za ngasi lubero, 10 nka muzêti gujagalîre malehe, nka murhi gwa nsindani guhisire omu nkuba karhî. 11 Oku akazâgikwânanwa erhi abâga ayambalîre olusiku lukulu, arhôle n’emyambalo y’obukulu, erhi abâga akola ayinamukira aha luhêrero lutagatîfu, amanabumba obululi bw’akâ-Nyamuzinda bwôshi irenge! 12 Ala oku ayinjihaga erhi abaga akola ayankirira eby’enterekêro omu maboko g’abadâhwa, erhi abaga ayimanzire yêne ebwa karhî k’oluhêrero, na bene wâbo bamuyimanzirage eburhambi buna cimanè! Onabone ayôsire nka nduluma y’e Libano n’amashami gâyo, nka kula omubô gubà guzonzirwe n’amashami gâgwo. 13 Ala oku ayinjihaga amango bene Aròni bôshi omu irenge lyâbo babâga bafumbîrhe entûlo za Nyakasane, baligi embere z’endêko ya bene Israheli, 14 naye yêne adwirhage arherekêra aha Luhêrero, analiko ashumbiriza n’obukenge Ow’Enyanya entûlo z’obukulu 15 Obone alambûlire okuboko oku kabehe, ayanke ntonyi nsungunu za murhobo gwa muzâbîbu, azibulagire aha nsimikiro y’oluhêrero, hazûke ehisûnunu hy’okusîmîsa Ow’Enyanya, Nnâmahanga gôshi. 16 Ago mango lyo bene Aròni bakazâgibanda orhuhababo, babuhe emîshekera yâbo minene y’amarhale, izù lishakânye, mpu kabe kakengêzo emw’Ow’Enyanya. 17 Erhi bahikaga aho, onabone olubaga lwôshi, luhwere oku idaho caligumiza, luharamye Nyakasane Ogala byôshi, Nyamubâho w’Enyanya bwenêne. 18 Abimbiza nabo bayankirire, bayimbe obukuze, ogwomulenge gwôshi gwakazishuba lwimbo lwinjinjà. 19 Olubaga lusengerage Nyamuzinda w’Enyanya obwo, lushenge Nyakasane k’emirenge, kuhika ogwomukolo gw’okurhumikira Nyamuzienda guhwe. 20 Enyuma Iy’aho, onabone ayandagale, alambûlire endêko y’olubaga lw’Israheli kw’amaboko, n’izù linene, abahe omugisho gwa Nyamuzinda, erhi anagwêrhe irenge ly’obuhashe bw’okuderha eryol’izîno. 21 Aho, bukolaga bwa kabiri obwo, olubaga lwanafukama luyankirire omugisho gw’Ow’Enyanya.
Musêze omurhima
22 Na bunôla, kuzagi Nyamuzinda Nnâmahanga, yejira ebinjà n’ebinênênè ngasi hôshi, ye walengezagya ensiku zirhu kurhenga omu nda za banyâma, arhujirira nk’oku obwonjo bwâge bunali. 23 Arhuhage n’omurhima gushagalusire, arhushobôze omurhûla mwa zino nsiku zirhu, gugandâze omu Israheli ensiku n’amango. 24 Inêma lyâge liyôrhe libà haguma nîrhu, anarhulîkûze mwa gano mango.
Omugani
25 Hali mashanja abiri ntabonakwo, erya kasharhu lirhali ishanja: 26 abantu b’entondo y’e Samâriya, Abafilistini, n’olubaga lw’abahwinja b’e Sikemi.
Enfundika-binwa
27 Nyigîrizo za burhimanya n’obumanye ezîra Yezu, Mwene-Sira, Eleyazari w’e Yeruzalemu, asiribire mw’eci citabu, adubuliramo oburhimanya bw’omurhima gwâge, nka kul’enkuba enadubuka. 28 Iragi lyâge omuntu ogwêrhe amango g’okucîyigîriza, anabone oburhimanya n’okubuheba e murhima. 29 Akahêka ntyo, âba ali muzibu ngasi mango, bulya akamole ka Nyamuzinda yo njira yâge.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 50
1 Σιμων Ονιου υἱὸς ἱερεὺς ὁ μέγας, ὃς ἐν ζωῇ αὐτοῦ ὑπέρραψεν οἶκον καὶ ἐν ἡμέραις αὐτοῦ ἐστερέωσεν ναόν• 2 καὶ ὑπ᾽ αὐτοῦ ἐθεμελιώθη ὕψος διπλῆς, ἀνάλημμα ὑψηλὸν περιβόλου ἱεροῦ• 3 ἐν ἡμέραις αὐτοῦ ἐλατομήθη ἀποδοχεῖον ὑδάτων, λάκκος ὡσεὶ θαλάσσης τὸ περίμετρον• 4 ὁ φροντίζων τοῦ λαοῦ αὐτοῦ ἀπὸ πτώσεως καὶ ἐνισχύσας πόλιν ἐν πολιορκήσει. 5 ὡς ἐδοξάσθη ἐν περιστροφῇ λαοῦ, ἐν ἐξόδῳ οἴκου καταπετάσματος• 6 ὡς ἀστὴρ ἑωθινὸς ἐν μέσῳ νεφελῶν, ὡς σελήνη πλήρης ἐν ἡμέραις, 7 ὡς ἥλιος ἐκλάμπων ἐπὶ ναὸν ὑψίστου καὶ ὡς τόξον φωτίζον ἐν νεφέλαις δόξης, 8 ὡς ἄνθος ῥόδων ἐν ἡμέραις νέων, ὡς κρίνα ἐπ᾽ ἐξόδῳ ὕδατος, ὡς βλαστὸς Λιβάνου ἐν ἡμέραις θέρους, 9 ὡς πῦρ καὶ λίβανος ἐπὶ πυρείου, ὡς σκεῦος χρυσίου ὁλοσφύρητον κεκοσμημένον παντὶ λίθῳ πολυτελεῖ, 10 ὡς ἐλαία ἀναθάλλουσα καρποὺς καὶ ὡς κυπάρισσος ὑψουμένη ἐν νεφέλαις. 11 ἐν τῷ ἀναλαμβάνειν αὐτὸν στολὴν δόξης καὶ ἐνδιδύσκεσθαι αὐτὸν συντέλειαν καυχήματος, ἐν ἀναβάσει θυσιαστηρίου ἁγίου ἐδόξασεν περιβολὴν ἁγιάσματος• 12 ἐν δὲ τῷ δέχεσθαι μέλη ἐκ χειρῶν ἱερέων, καὶ αὐτὸς ἑστὼς παρ᾽ ἐσχάρᾳ βωμοῦ, κυκλόθεν αὐτοῦ στέφανος ἀδελφῶν ὡς βλάστημα κέδρων ἐν τῷ Λιβάνῳ καὶ ἐκύκλωσαν αὐτὸν ὡς στελέχη φοινίκων, 13 καὶ πάντες οἱ υἱοὶ Ααρων ἐν δόξῃ αὐτῶν καὶ προσφορὰ κυρίου ἐν χερσὶν αὐτῶν ἔναντι πάσης ἐκκλησίας Ισραηλ, 14 καὶ συντέλειαν λειτουργῶν ἐπὶ βωμῶν κοσμῆσαι προσφορὰν ὑψίστου παντοκράτορος, 15 ἐξέτεινεν ἐπὶ σπονδείου χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἔσπεισεν ἐξ αἵματος σταφυλῆς, ἐξέχεεν εἰς θεμέλια θυσιαστηρίου ὀσμὴν εὐωδίας ὑψίστῳ παμβασιλεῖ. 16 τότε ἀνέκραγον οἱ υἱοὶ Ααρων, ἐν σάλπιγξιν ἐλαταῖς ἤχησαν, ἀκουστὴν ἐποίησαν φωνὴν μεγάλην εἰς μνημόσυνον ἔναντι ὑψίστου• 17 τότε πᾶς ὁ λαὸς κοινῇ κατέσπευσαν καὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν προσκυνῆσαι τῷ κυρίῳ αὐτῶν παντοκράτορι θεῷ ὑψίστῳ• 18 καὶ ᾔνεσαν οἱ ψαλτῳδοὶ ἐν φωναῖς αὐτῶν, ἐν πλείστῳ ἤχῳ ἐγλυκάνθη μέλος• 19 καὶ ἐδεήθη ὁ λαὸς κυρίου ὑψίστου ἐν προσευχῇ κατέναντι ἐλεήμονος, ἕως συντελεσθῇ κόσμος κυρίου καὶ τὴν λειτουργίαν αὐτοῦ ἐτελείωσαν. 20 τότε καταβὰς ἐπῆρεν χεῖρας αὐτοῦ ἐπὶ πᾶσαν ἐκκλησίαν υἱῶν Ισραηλ δοῦναι εὐλογίαν κυρίου ἐκ χειλέων αὐτοῦ καὶ ἐν ὀνόματι αὐτοῦ καυχήσασθαι• 21 καὶ ἐδευτέρωσαν ἐν προσκυνήσει ἐπιδέξασθαι τὴν εὐλογίαν παρὰ ὑψίστου.
22 Καὶ νῦν εὐλογήσατε τὸν θεὸν πάντων τὸν μεγάλα ποιοῦντα πάντῃ, τὸν ὑψοῦντα ἡμέρας ἡμῶν ἐκ μήτρας καὶ ποιοῦντα μεθ᾽ ἡμῶν κατὰ τὸ ἔλεος αὐτοῦ. 23 δῴη ἡμῖν εὐφροσύνην καρδίας καὶ γενέσθαι εἰρήνην ἐν ἡμέραις ἡμῶν ἐν Ισραηλ κατὰ τὰς ἡμέρας τοῦ αἰῶνος• 24 ἐμπιστεύσαι μεθ᾽ ἡμῶν τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ἡμῶν λυτρωσάσθω ἡμᾶς.
25 ᾿Εν δυσὶν ἔθνεσιν προσώχθισεν ἡ ψυχή μου, καὶ τὸ τρίτον οὐκ ἔστιν ἔθνος• 26 οἱ καθήμενοι ἐν ὄρει Σαμαρείας καὶ Φυλιστιιμ καὶ ὁ λαὸς ὁ μωρὸς ὁ κατοικῶν ἐν Σικιμοις.
27 Παιδείαν συνέσεως καὶ ἐπιστήμης ἐχάραξεν ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ ᾿Ιησοῦς υἱὸς Σιραχ Ελεαζαρ ὁ Ιεροσολυμίτης, ὃς ἀνώμβρησεν σοφίαν ἀπὸ καρδίας αὐτοῦ. 28 μακάριος ὃς ἐν τούτοις ἀναστραφήσεται, καὶ θεὶς αὐτὰ ἐπὶ καρδίαν αὐτοῦ σοφισθήσεται• 29 ἐὰν γὰρ αὐτὰ ποιήσῃ, πρὸς πάντα ἰσχύσει• ὅτι φῶς κυρίου τὸ ἴχνος αὐτοῦ.
51
Okucitakira kw’omunkwa
1 Nkola nilkuvuga omunkwa, Yâgirwa Mwâmi, nakukuza, Nyamuzinda, Muciza wâni, 2 Wàndwirîre, wànfungira, wandikûza omu mîno ga nyamulûmba, wa ntenza omu murhego gw’olulimi lubî, wankûla ekanwa k’abanywesi; wanyimangira embere z’abangosire, wanciza, 3 omu lukogo lwâwe lunji n’oku bukuze bw’izîno lyâwe, wandikûza omu kanwa k’abayashamire mpu bandye, wantenza omu maboko g’abanshimbire mpu banyîrhe, omu malibuko gôshi nabwîne, 4 wankûla ecîko nnankola ndi buhuba, wankûla omu muliromuhangala! 5 wandikuza oku budambye, oku lulimi lw’obulyâlya, n’oku nderho z’obunywesi. 6 – kalimi ka balenzi omu bwâmi.- Nashugunuka olufù, omûka gwâni gwagalukira aha nshinda-burhambi. 7 Bangorha nieshi, nabula n’ecirhabîre; nalola eyi n’eyi nti nkaba Nabona owîrhu wantabâla, namubula. 8 Ka lêro ntakengêra obwonjo bwâwe, Nyakasane k’emirenge, emikolo yâwe ya kurhenga ensiku n’amango, nakengêra oku we ciza abakulangâlira, obakûle omu maboko g’abashombanyi. 9 Omusengero gwâni gwayînamukira emund’oli, nashenga nti ondîkûze omu lufù. 10 Nashenga Nyakasane, îshe wa Nnahamwîrhu, nti: «Orhantibe omu nsiku z’amalibuko, omu nsiku z’abacîbonyi n’abalenzi. Nâkuza izîno lyâwe ngasi mango, nâcîtakiriralyo, mvuge omunkwa». 11 Omusengero gwâni gwàyankirirwa, wantenza ekuzimu, wandikûza oku mango g’obubî. 12 Co cirhumire nacîtakira, nkuvuge omunkwa, nkuze izîno lya Nyakasane.
Olulanga lw’oburhimanya
13 Omu busole bwâni, erhi nàbaga nabalama, nantangishenga, nsengere n’obwâlagale oburhimanya. 14 Nabusengerera aha lusò lw’ecirhînyiro: na kuhika olusiku lwâni luzinda erhi bwo nankulikire. 15 Amango bwàli buyâsize, nka muzâbîbu guyanyire, omurhima gwâni gwabusîma. Amagulu gâni gajà omu njira ekubûsire, kurhenga ebusole bwâni erhi burhimanya nnongereza. 16 Naburhega okurhwîri, nanabuhabwa, nahika oku nyigîrizo nyinji. 17 Nàgenda bwinjà bwo burhumire, nàkuza owampaga oburhimanya. 18 Bulya narhozire omuhigo gw’okubukulikira, nalongereza n’obushiru enjira y’aminja, ntà mango nâbulabule. 19 Iroho lyâni lyabulwira, nacîsêza okushimba irhegeko, nayinamulira amaboko enyanya, nahuna obwonjo oku buhwinja bwâni. 20 Omurhima gwâni gwàyêrekera emunda buli, nàbushimâna n’omurhima gucîre; bw’obûla nkulikire kurhenga emurhondêro, co carhuma ntasigala omu marhabi, 21 Nayekemba enda erhi bwo burhuma, nàbushimâna, nàrhimana ebinjà. 22 Nyamuzinda ampire, ampa engalo y’olulimi lw’okumukuza, 23 Muyishe emunda ndi, mwe bahwinja, mujè omu masomo gâni. 24 Cirhumire mucijira bakenyi, n’obwo enyôrha y’oburhimanya emugwêrhe? 25 Nabumbwîre akanwa nti nderhe: gulagi, burhafa nsarangaf, 26 mugombe ecikanyi ah’idako ly’omurhamba, muyigîrizibwe, enyigîrizo hôfi hôfi ninyu ziri. 27 Ninyu mwene mucîbonere: mubwîne okuntarhamaga bwenêne, nabulibona obuluhûkiro bw’enkwîra. 28 Muhâne birugu binji oku nyigîrizo, zammuhisa oku mwandu gw’amasholo. 29 Omurhima gwinyu, gurhimukwe n’olukogo lwa Nyakasane, murhabâga nshonyi z’okumukuza. 30 Mujire omukolo gwinyu oku amango garhacihika, olusiku hano luyisha, ammuhà. oluhembo lwinyu. Nyakasane akuzibwe emyâka yôshi, n’izîno lyâge liyimbwe kurhenga oku iburha kujà oku lindi iburha.
Omunwe muzinda: Burhimanya bwa Yezu! Mwene -Sira.
ΣΟΦΙΑ ΣΙΡΑΧ 51
1 ᾿Εξομολογήσομαί σοι, κύριε βασιλεῦ, καὶ αἰνέσω σε θεὸν τὸν σωτῆρά μου, ἐξομολογοῦμαι τῷ ὀνόματί σου, 2 ὅτι σκεπαστὴς καὶ βοηθὸς ἐγένου μοι καὶ ἐλυτρώσω τὸ σῶμά μου ἐξ ἀπωλείας καὶ ἐκ παγίδος διαβολῆς γλώσσης, ἀπὸ χειλέων ἐργαζομένων ψεῦδος καὶ ἔναντι τῶν παρεστηκότων ἐγένου βοηθὸς καὶ ἐλυτρώσω με 3 κατὰ τὸ πλῆθος ἐλέους καὶ ὀνόματός σου ἐκ βρυγμῶν ἕτοιμον εἰς βρῶμα, ἐκ χειρὸς ζητούντων τὴν ψυχήν μου, ἐκ πλειόνων θλίψεων, ὧν ἔσχον, 4 ἀπὸ πνιγμοῦ πυρᾶς κυκλόθεν καὶ ἐκ μέσου πυρός, οὗ οὐκ ἐξέκαυσα, 5 ἐκ βάθους κοιλίας ᾅδου καὶ ἀπὸ γλώσσης ἀκαθάρτου καὶ λόγου ψευδοῦς. 6 βασιλεῖ διαβολὴ γλώσσης ἀδίκου. ἤγγισεν ἕως θανάτου ἡ ψυχή μου, καὶ ἡ ζωή μου ἦν σύνεγγυς ᾅδου κάτω. 7 περιέσχον με πάντοθεν, καὶ οὐκ ἦν ὁ βοηθῶν• ἐνέβλεπον εἰς ἀντίλημψιν ἀνθρώπων, καὶ οὐκ ἦν. 8 καὶ ἐμνήσθην τοῦ ἐλέους σου, κύριε, καὶ τῆς ἐργασίας σου τῆς ἀπ᾽ αἰῶνος, ὅτι ἐξαιρῇ τοὺς ὑπομένοντάς σε καὶ σῴζεις αὐτοὺς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν. 9 καὶ ἀνύψωσα ἀπὸ γῆς ἱκετείαν μου καὶ ὑπὲρ θανάτου ῥύσεως ἐδεήθην• 10 ἐπεκαλεσάμην κύριον πατέρα κυρίου μου μή με ἐγκαταλιπεῖν ἐν ἡμέραις θλίψεως, ἐν καιρῷ ὑπερηφανιῶν ἀβοηθησίας• αἰνέσω τὸ ὄνομά σου ἐνδελεχῶς καὶ ὑμνήσω ἐν ἐξομολογήσει. 11 καὶ εἰσηκούσθη ἡ δέησίς μου• ἔσωσας γάρ με ἐξ ἀπωλείας καὶ ἐξείλου με ἐκ καιροῦ πονηροῦ. 12 διὰ τοῦτο ἐξομολογήσομαί σοι καὶ αἰνέσω σε καὶ εὐλογήσω τῷ ὀνόματι κυρίου. 13 ῎Ετι ὢν νεώτερος πρὶν ἢ πλανηθῆναί με ἐζήτησα σοφίαν προφανῶς ἐν προσευχῇ μου. 14 ἔναντι ναοῦ ἠξίουν περὶ αὐτῆς καὶ ἕως ἐσχάτων ἐκζητήσω αὐτήν. 15 ἐξ ἄνθους ὡς περκαζούσης σταφυλῆς εὐφράνθη ἡ καρδία μου ἐν αὐτῇ. ἐπέβη ὁ πούς μου ἐν εὐθύτητι, ἐκ νεότητός μου ἴχνευον αὐτήν. 16 ἔκλινα ὀλίγον τὸ οὖς μου καὶ ἐδεξάμην καὶ πολλὴν εὗρον ἐμαυτῷ παιδείαν. 17 προκοπὴ ἐγένετό μοι ἐν αὐτῇ• τῷ διδόντι μοι σοφίαν δώσω δόξαν. 18 διενοήθην γὰρ τοῦ ποιῆσαι αὐτὴν καὶ ἐζήλωσα τὸ ἀγαθὸν καὶ οὐ μὴ αἰσχυνθῶ. 19 διαμεμάχισται ἡ ψυχή μου ἐν αὐτῇ καὶ ἐν ποιήσει νόμου διηκριβασάμην. τὰς χεῖράς μου ἐξεπέτασα πρὸς ὕψος καὶ τὰ ἀγνοήματα αὐτῆς ἐπένθησα. 20 τὴν ψυχήν μου κατεύθυνα εἰς αὐτὴν καὶ ἐν καθαρισμῷ εὗρον αὐτήν. καρδίαν ἐκτησάμην μετ᾽ αὐτῆς ἀπ᾽ ἀρχῆς• διὰ τοῦτο οὐ μὴ ἐγκαταλειφθῶ. 21 καὶ ἡ κοιλία μου ἐταράχθη τοῦ ἐκζητῆσαι αὐτήν• διὰ τοῦτο ἐκτησάμην ἀγαθὸν κτῆμα. 22 ἔδωκεν κύριος γλῶσσάν μοι μισθόν μου, καὶ ἐν αὐτῇ αἰνέσω αὐτόν. 23 ἐγγίσατε πρός με, ἀπαίδευτοι, καὶ αὐλίσθητε ἐν οἴκῳ παιδείας. 24 τί ὅτι ὑστερεῖσθαι λέγετε ἐν τούτοις καὶ αἱ ψυχαὶ ὑμῶν διψῶσι σφόδρα; 25 ἤνοιξα τὸ στόμα μου καὶ ἐλάλησα Κτήσασθε ἑαυτοῖς ἄνευ ἀργυρίου. 26 τὸν τράχηλον ὑμῶν ὑπόθετε ὑπὸ ζυγόν, καὶ ἐπιδεξάσθω ἡ ψυχὴ ὑμῶν παιδείαν. ἐγγύς ἐστιν εὑρεῖν αὐτήν. 27 ἴδετε ἐν ὀφθαλμοῖς ὑμῶν ὅτι ὀλίγον ἐκοπίασα καὶ εὗρον ἐμαυτῷ πολλὴν ἀνάπαυσιν. 28 μετάσχετε παιδείας ἐν πολλῷ ἀριθμῷ ἀργυρίου καὶ πολὺν χρυσὸν κτήσασθε ἐν αὐτῇ. 29 εὐφρανθείη ἡ ψυχὴ ὑμῶν ἐν τῷ ἐλέει αὐτοῦ, καὶ μὴ αἰσχυνθείητε ἐν αἰνέσει αὐτοῦ. 30 ἐργάζεσθε τὸ ἔργον ὑμῶν πρὸ καιροῦ, καὶ δώσει τὸν μισθὸν ὑμῶν ἐν καιρῷ αὐτοῦ.

ISA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Iz
IZAYA
IZAYA YESHAYAHU ישעיהו
IZAYA YESHAYAHU ישעיהו
1
EBITATU BY’ABALÊBI
Enshokolezi
Oluderho «mulêbi» luli luderho lwa cihabraniya. Lwanahugûlwa ntya: «Ohamagîrwe na Nnâmahanga» kandi erhi «Oyâlîza Akanwa ka Nnâmahanga». Abalêbi bayishi oku bali nka kanwa ka Nnâmahanga. Co cirhuma barhangira ngasi mango kuhanûla n’ezi nderho: «Ntyo kwo Nyakasane adesire» erhi «Akanwa ka Nnâmahanga aka» na ntyo na ntyo.
Bitabu bini biderhwa bya «Balêbi Bakulu: Yeshayahu, Yeremiya, Ezekiyeli na Daniyeli. Hali na bindi bitabu ikumi na bibirhi biderhwa bya «Balêbi Basungunu» bulya biba byofôfi.
Enyigîrizo z’abalêbi zaliyêrekîre bwenêne abantu b’amango gâbo. Kanji kanji abalêbi bakag’ilêba ebyayîsh’ibà. Nyamuzinda ayîshi ebyayîsh’ibà byôshi. Nyamuzinda analengereza entumwa yâge emanye ebyayîsh’ibà byôshi. Abalêbi badesire binwa binji biyêrekîre Masiha n’ebiyêrekîre amango mazinda. Rhwe rhukola rhulama ago mango amalêbi gayunjulire, rhwanahash’imanya bwinjinjà ago malêbi kulusha abalêbi bâgo.
Erhi rhwankakengêra ebi rhwadesire oku bulêbi byôshi, rhwanayumva oku Ebibliya yaderha mpu Mûsa ye mulêbi murhanzi na mukulu kulusha abandi bôshi. Abandi balêbi b’enyuma bali baganda ba Mûsa, nka Yozwè, Debora, Samwel n’abandi n’abandi. Hali abalêbi barhayandikaga citabu, hali n’abalêbi bayandisire. Omulêbi Amosi alamaga omu mwâka gwa 750 embere ly’okuburhwa kwa Kristu. Abalêbi bakulu babirhi bahanûlaga olubaga lwa Israheli embere lululizibwe e Babiloni, bwo Yesha’yahu na Yeremiya. Ago mango gonênè, Hozeya, Mikeyo, Nahumu, Sofoniya na Hahakuki nabo bajàbayigîriza. Omulêbi mukulu w’amango gw’okululizibwa ye irûngu. Abalêbi bakozire enyuma ly’okurhenga e Babiloni bwo Hageyo na Zakariya. Malakiya, Abudiya, Yoweli, Yôna na Daniyeli nabo bakulikira.
Abalêbi bakag’isêgereza bwenêne kuli ebi binwa binene bisharhu: okuyêmêra Nyamuzinda muguma yêne, akalamo nkana kashingânîne n’idini ly’emurhima, Masiya. Daniyeli abwîne okuyîsha kwa «Mwene-Omuntu» oku bitù by’emalunga. Mwene-Omuntu âyîsh’ ihâbwa okurhegeka amashanja gôshi n’ obwâmi bwâge bwayôrhaho ensiku n’amango. Endagâno Mpyâhya eyêrekeza ebyo binwa by’abalêbi byôshi kuli Yezu Kristu.
IZAYA Yeshayahu ישעיהו
Enshokolezi
Yeshayahu ahamagalwa na Nyamuzinda omu kâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu omu mwâka gwa 740 embere ly’okuburhwa kwa Yezu Kristu, mpu amanyîse oku Israheli na Yuda bayîsh’ihanwa erhi kurhashimba amarhegeko ga Nyamuzinda kurhuma.
Yeshayahu ajira ogwomukolo Nyamuzinda amuhâga myâka makumi ani. Ago mango obwâmi bwa Asuru bwali buzibu bwenêne. Abâmi b’eburhambi bacihira haguma mpu lyo balwîsa Asuru. Yeshayahu arhola omuhigo gw’ okurhabâla anabwîra abo bâmi mpu balangâlire Nyamuzinda yêne. Izaya amanyîsa omwanzi gw’okuburhwa kwa Emanûweli, Mucunguzi w’igulu (c. 6-12).
Yeshayahu ye mulêbi mukulu bwenêne kulusha abandi balêbi bôshi. Ayigîriza oku Nyamuzinda ali mwimâna. Bulya Israheli arhayêmêraga Nyamuzinda, âyish’itwîrwa olubanja n’okuherêrekezibwa. Cikwône abâyîsh’isigala bâyish’igalukira Nyamuzinda n’okucungulwa (4, 3).
Omulêbi Yeshayahu ali murhegesi mukulu w’ishanja lyâge na ntyo bantu banji bamukulikira ciru omu myâka yakulikiraga. Abo bemêzi bayûshûla emyandiko yâge. Ntyo ecigabi ca kabirhi (c. 40-55) cayandikagwa n’omulêbi walondaga Yeshayahu amango Babeli alibahebire omu bujà. Oyomulêbi ayâlîza oku ecihugo bàyûbakamwo hano barhenga omu bujà ciri hôfi, n’oku Yeruzalemu âyûbakwa buhyâhya. Eco citabu ciderhwa «citabu c’okurhulirira kwa Israheli.
Ecigabi ca kasharhu (c. 55-66) ciyûshûla eca kabirhi, bene Israheli bamayûs’igaluka e Yeruzalemu. Cikwône babona oku barhebirwe, bulya barhayûbakaga akâ-Nyamuzinda n’ecishagala erhi Basamariya barhuma. Omulêbi ababwîra mpu kuli kwa bulagirire bagalukire Nyamuzinda omu lugendo lwâbo. Amangonyisa irenge lya Nyamuzinda amango gw’okulinda Omucunguzi.
EBIRIMWO

Ecigabi c’omulêbi Yeshayahu: cigabi 1-39
Okurhûlirira kwa Israheli: cigabi 40-55
Abalêbi bamanyîsa oku Israheli ayîsh’iyagaluka: cigabi 56-66.
I. Yuda ahêkwa lubanja
Izîno ly’ecitabu
1 Obulêbi Yeshayahu, mwene Amotsi abonaga, buyêrekîre Yuda na Yeruzalemu, oku ngoma ya Ûziyahu, na Yotami, na Ahazi, na Hizekiyahug, bâmi ba Yuda.
Olubaga lurhasîma
2 Mwe malunga, muyumve, nâwe we igulu, orhege amarhiwiri, bulya Nyakasane odesire, erhi: «Nalîsize abâna nanabàlera, ci bôhe bangomera. 3 Enkafu enamanye nnayo, n’endogomi enamanye eciranga ca nnawâbo; Israheli yêhe arhajira bumanye, olubaga lwâni lurhayumva. 4 Yajewe! ishanja linya-byâha, olubaga luyunjwîre mabî, iburha lya banyankola-maligo, abâna b’emihera! Bajahisire Nyakasane, bagayaguza Omwimâna w’Israheli; bamuhindamulira omugongo. 5 Ngahi mwankacishûrhirwa, mwe bantahwa-bugoma? lrhwe lyôshi liri lilwâla, n’omurhima gwôshi gwarhozire. 6 Kurhangirira oku nshando z’amagulu kuhika oku irhwe, ntà cirumbu cigumagumà: ci bironda byône n’ebibande n’ebihulu byadwa masira, birhasâg’ijakwo bufumu, erhi kurhubwa, erhi kuhirwakwo amavurha. 7 Ecihugo cinyu cikola bwerûle, ebishagala binyu byadûlisirwe muliro, Abanya-mahanga balîre amashwa ginyu erhi munadwîrhe mwasinza: Abanya-mahanga bagayoniremwo, bagasiga bwâmwa. 8 Mwâli wa Siyonih asigîre yêne nka cifumba omu lukoma lw’emizâbîbu, nka higombe omu ishwa ly’emirhandagule, nka cishagala cigorhe. 9 Acibiga Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe arhali arhulekîre amahûnga g’emisigala, rhwankabîre aka Sodomo rhunashushe Gomora.

Obulyâlya
10 Yumvi akanwa ka Nyakasane, wâni baluzi b’e Sodomomurhege okurhwîri, muyumve irhegeko lya Nyamuzinda wîrhu, mwe lubaga lw’e Gomora. 11 «Bici gwankwânana omwandu gw’enterekêro zinyu?» Nyakasane okudesire. «Ntamire n’embâgwa z’enganda-buzi n’amashushi g’amanina; omukò gw’empanzi n’ogw’abâna-buzi n’ogw’ebihebe, ntagukwirirwa! 12 Nka muyishir’ibona obusù bwâni, ndi ommubwîra mpu mulabarhe omu byôgo byâni? 13 Muleke okukalêrha entûlo za busha! Omugî gw’enshangi ntacigubonakwo! Emyêzi mihyâhya, esabato n’endêko zinyu, obubî n’ensiku nkulu, ntabikwirirwal 14 Emyêzi yinyu mihyâhya n’ensiku nkulu zinyu, ntabibâkwo: byantamize, ntakanacibirembera. 15 Mukalambûla amaboko, nnambwikire obusù bwâni ndek’ibona; ciru mwankayûshûla emisengero, niono ntayiyumvîrhiza: bulya amaboko ginyu gayunjwîre mukò. 16 Mucishuke, mucicêse! Murhenze obubî bw’ebijiro binyu omu masù gâni! Muleke okukakola amabî; 17 muyige okukûjira aminja! Mulongereze obushinganyanya, mufungire odwirhe walibuzibwa! Muhalire enfûzi, mufungire omukana! 18 Muyishe rhujè kadali, kwo Nyakasane adesire. Ebyâha binyu bikaba bidukwire nka mwambalo gwa kaduku, byahinduka byêru nka lubula; bikaba bidukulîze nka mugôla, byayeruha nka bôya bwêru! 19 Mukayêmêra okubà bumvi, mwalya oku minjà g’ecihugo. 20 Ci mukalahira, mukaba cikanyi-cirhagomba, mwahungumuka n•engôrho, bulya kanwa ka Nyakasane kakudesire.
Yeruzalemu acêsibwa
21 Kurhigi cahindusire nka mukazi wa cishungui, cirya cishagala cemêzi? Cali ciyunjwîre burhimanya, muli co mwo obushinganyanya bwahandaga, lero buno cikola ca bisi ba bantu! 22 Ensaranga zâwe zahindusire mazi ga cûma, irivayi lyâwe likola nshanjire ya mîshi. 23 Abaluzi bâwe babire bagoma na bira b’ebishambo bôshi bôshi babire banyakushundira omu nshoho zâbo na banyakulomokera empembo. Enfûzi barhayiha lubanja n’endûlù y’omukana barhayirhega kurhwîri. 24 Co cirhumire, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamwegemerwa w’Israheli okudesire: Neci: nacihôla oku bashombanyi bâni, nageza olwihôlo omu bânzi bâni! 25 Nâkulambûlirakwo okuboko kwâni, nâkushukula weshi, nkurhenzekwo izinga lyâwe lyôshi. 26 Abacîranuzi bawe nâshub’ibahindula nk’oku banayôrhaga burhanzi, n’abahanûzi bâwe nka kulya bali mîra. Enyuma z’aho bâkakuderha «Cishagala ca bushinganyanya», «lugo lwa bemêzi». 27 Siyoni ayôkolwa n’obwîrhonzi, n’abantu bâge bacîyunjuzize bayôkolwa n’obushinganyanya. 28 Ci abagoma n’Abanya-byâha, haguma bahungumukira! Abagomera Nyakasane bagukumuka.
Emirhi y’amahêro
29 Neci, enshonyi zâmmubumba kuli erya mirhi yinyu y’amahêromulimbira, mwâgwârhwa n’eza mêmè kuli glya masâne mucikubagira. 30 Bulya kwo mwabà ak’eyo mirhi y’amahêro amango ehungumusire ebibabi, erhi nk’obusâne amango buyumusire buzira mîshi. 31 Omuntu muzibu alembaguka nka bwâso n’omukolo gwâge gubè nka nkunyekunye: byombi byasingônokera haguma, na ntâye wâzimya omuliro.

Jesaja/Isaiah 1
1חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 2שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֨יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 3יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃ 4ה֣וֹי ׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר׃ 5עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל־רֹ֣אשׁ לָחֳלִ֔י וְכָל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃ 6מִכַּף־רֶ֤גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵֽין־בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֨רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃ 7אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃ 8וְנוֹתְרָ֥ה בַת־צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה׃ 9לוּלֵי֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ ס
10שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה׃ 11לָמָּה־לִּ֤י רֹב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃ 12כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃ 13לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃ 14חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃ 15וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃ 16רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃ 17לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃ ס
18לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ 19אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃ 20וְאִם־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס
21אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃ 22כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃ 23שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃ פ
24לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָֽאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי׃ 25וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כָּל־בְּדִילָֽיִךְ׃ 26וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֨יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃ 27צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃ 28וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ׃ 29כִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנּ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם׃ 30כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃ 31וְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲל֖וֹ לְנִיצ֑וֹץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה׃ ס

2
Yeruzalemu, ishubûkiro ly’amashanja
1 Obulêbi Yesha’yahu, mwene Amotsi abonaga, buyêrekîre Yuda na Yeruzalcemu. 2 Kwânacibe, omu nsiku zayisha, entondo y’akâ-Nyamuzinda yâhirwa enyanya y’ezindi ntondo, erhaluke orhurhondo rhwôshi. Amashanja gôshi gayish’ikâshûbûkira emunda eri. 3 Mashanja manji gayîsh’ilongôlerayo, gaderhe, mpu: «Yîshi rhusôkere ebwa ntondo ya Nyakasane, ebwa nyumpa ya Nyamuzinda wa Yakôbo. Arhuyigîriza enjira zage, nîrhu rhushimhe enjira zage!» Bulya e Siyoni yo irhegeko lirhenga, n’e Yeruzalemu yo erhenga akanwa ka Nyakasane. 4 Abà mucîranuzi w’amashanja, anabè mutwî w’emmanja w’amashanja manji. Engôrho zâbo bâzitulemwo enfuka, n’amatumu gâbo bâgatulamwo emigushu. Ntà ishanja lyânacimôlere elyâbo engôrho, na ntâbo bâcicîyigîrize okulwa amatumu. 5 Bene Yakôbo. yîshi, rhulambagire omu bulangashane bwa Nyakasane!
Olusiku lwa Nyakasane
6 Neci, wàlekerîre olubaga lwâwe, enyumpa ya Yakôbo, bulya bakola bayunjulamwo abashonga ak’ab’ebuzûk’izûba n’abakurungu aka emwa Abafilistini, banakola bayinjibana n’abâna b’amashanja g’ihanga. 7 Ecihugo ciyunjwîre marhale n’amasholo: obuhirhi bwâco burhacigwêrhi lugero! Ecihugo ciyunjwîre biterusi: engâlèj zâco zirhankaciganjwa! 8 Ecihugo ciyunjwîre nshusho za banyamuzinda b’obwîhambe: bakola bafukamira ebyajiragwa n’enfune zâbo, eby’eminwe yâbo yakolaga. 9 Eco co carhumaga iburha ly’Adamu lyafunyâla n’abantu bahwêra oku idaho: nâwe orhabàbaliraga! 10 Yongoberera omu lwâla. ocifulike omu katulo, oyâke obukunizi bwa Nyakasane n’omulazo gw’irenge lyâgel 11 Amasù g’abacîbonyi gayubûbya, obucîbone bw’abantu bwâbona eza mêmè; Nyakasane yêne waj’irenge olwo lusiku. 12 Neci, lwâyisha olusikuk Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe agombya ngasi yeshi ocîbona n’ocîhira enyanya, amufunyâze; 13 agomhya emirhi y’e Libano yôshi, elya elihûsire kuhika oku nkuba karhî, n’emirhi y’e Bashani yôshi; 14 agombya entondo elihûsire yôshi n’orhurhondo rhulîrî rhwôshi; 15 agombya ngasi munâra muliri na ngasi lugurhu luzibuzibu; 16 agombya amârho g’e Tarsi gôshi na ngasi nkuge za citwîro cidârhi. 17 Obucîbone bw’iburha ly’Adamu bwagomba, n’abantu bafôkanana bafunyâla; Nyakasane yêne waj’irenge olwo lusiku. 18 Ci enshusho za banyamuzinda b’obwîhambe zahirigirha zôshi. 19 Bayongoberera omu nkunda z’enyâla n’omu idaho, mpu bayâke obukunizi bwa Nyakasane n’omulazo gw’irenge lyâge, amango anayimuke mpu ageze igulu mw’omusisi. 20 Olwo lusiku, abantu banarhôle enshusho z’amarhale n’amasholo za banyamuzinda bâbo b’obwîhambe, zirya bone batulaga mpu bakâz’iziharamya, bâzikwêbe amalindye na bakubukubu, 21 bâcîjire omu nkunda z’enyâla n’omu myongobana y’amabuye erhi bwôba bwa Nyakasane n’obw’omulazo gw’irenge lyâge burhuma, amango anayimuke mpu ageze igulu mw’omusisi. 22 Kuziga muleke okucîkubagira omuntu, oyîsa omûka emazûlu: kalamo kaci agwêrhage?
Jesaja/Isaiah 2
1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 2וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ 3וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֨נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם׃ 4וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ פ
5בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהוָֽה׃ 6כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹֽנְנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נָכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃ 7וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃ 8וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃ 9וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ 10בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּֽעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃ 11עֵינֵ֞י גַּבְה֤וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס
12כִּ֣י י֞וֹם לַיהוָ֧ה צְבָא֛וֹת עַ֥ל כָּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כָּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל׃ 13וְעַל֙ כָּל־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנ֔וֹן הָרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־אַלּוֹנֵ֥י הַבָּשָֽׁן׃ 14וְעַ֖ל כָּל־הֶהָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הַגְּבָע֥וֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת׃ 15וְעַ֖ל כָּל־מִגְדָּ֣ל גָּבֹ֑הַ וְעַ֖ל כָּל־חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה׃ 16וְעַ֖ל כָּל־אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כָּל־שְׂכִיּ֥וֹת הַחֶמְדָּֽה׃ 17וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 18וְהָאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַחֲלֹֽף׃ 19וּבָ֨אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ 20בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃ 21לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ 22חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃ פ
3
Ishabâbè e Yeruzalemu
1 Ala oku Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe akola anyaga Yeruzalemu na Yuda ngasi nsimikiro na ngasi burhabâle bwa mugati n’obw’amîshi. 2 entwâli n’omulwî, omutwî w’emmanja n’omulêbi, omushonga n’omugula, 3 omukulu w’abasirika makumi arhânu n’omurhonyi, omuhanûzi, omushonga n’omufumu. 4 Nabahâ abâna barhò babè bo babarhambula n’ebirhaba bibè byo bibarhegeka. 5 Olubaga lukola lwakalyâna, ngasi muntu owâbo, ngasi muguma omulungu wâge; omwâna murhò akâlimbira omushosi, n’omugalugalu akâlimbira omuluzi. 6 Omuntu anarhulube mwene wâbo, omu nyumpa y’îshe, amubwîre, erhi: «We gwêrhe ecishûli, oyishe, obè murhambo wîrhu, orhegeke ebira bigûkà!» 7 Olwo lusiku, owâbo naye anashuze, aderhe, erhi: «Ntaba mufumu; aha mwâni harhayimbwa kalyo erhi cishûli; murhanjiraga murhambo w’olubaga!» 8 Neci, Yeruzalemu adwîrhe adungubêja na Yuda ahindagîre, bulya ebinwa byâbo n’ebijiro byâbo birhayêrekiri Nyakasane, kuhika bagomera obusù bw’irenge lyâge. 9 Okulola kwâbo kwône kunabashobeke; aka Sodomo, bône banaje bayimba obubî bwâbo, babule oku bankabufulika. Bali bahanya, bulya bonene bacilerhera amahanya! 10 Mubwîre omushinganyanya oku ali muny’iragi; bulya ayîsh’ilya omukolo gw’ebijiro byâge! 11 Buhanya bwâge omuntu mubî, nyankola-maligo; bulya anagalulirwe nk’oku ebijiro by’amaboko gâge bikwânîne! 12 Wâni lubaga lwâni! Mwâna wa cirhaba okola olurhambula; bakazi bakola balurhegeka! Wâni lubaga lwâni! Abarhegesi bâwe bo badwîrhe bakuhabula n’okuvonyola enjira zâwe! 13 Nyakasane ayimanzire mpu aje lubanja, ayimanzire mpu atwîre embaga oluhanja. 14 Nyakasane akola aja lubanja bôshi n’abagula n’abarhambo b’olubaga lwâge: «Mwe mwasherezize olukoma lw’emizâbîbu: ebi mwanyagaga omukenyi, omu nyumpa zinyu biri. 15 Carhuma mudwîrhe mwandibuziza olubaga n’okulabarhanya abakenyi?» Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.
Abakazi b’e Yeruzalemu
16 Nyakasane adesire, erhi: Kulya kubà abâna-nyere b’e Siyoni badwîrhe bacîbona, bajà bagenda bakuba igosi n’amasù g’obushumya, bajà bagendera oku mano enyanya banajegeza amashondo gabali emagulu, 17 Nyakasane akola ahira ebibungu omu marhwe g’abâna-nyere b’e Siyoni anabamôme emikungu. 18 Olwo lusiku Nyakasane abanyaga ebibalimbamwo: orhugondo rhwabo rhw’amagulu, ensanamu z’izûba n’ez’omwêzi, 19 orhugondo rhw’omu marhwîri, emilinga n’engole, 20 ebimane, enyerere, emikaba, amahongo n’enshanga, 21 orhugondo rhw’omu minwe n’orh’oku mazûlu, 22 emyambalo y’olusiku lukulu n’ebihundikirwa, ebitambara by’ebirhugo n’enshoho z’okufumbarhwa, 23 ebilolero, emyambalo yalangashana, ensirha n’eshela. 24 Ahâli h’omugavu, byâbà bibolereza; ahâli h’omukaba, lwâba lukoba; ahâli h’emvîri mpunge, lyâba irhwe lihalanguzè; ahâli h’akanzu, bwâba busunzu; ahâli h’obwinjà, yâba myokêro.

Abakana b’e Yeruzalemu
25 Abalume bâwe bayîrhwa n’engôrho n’entwâli zâwe zahwêra omu bîrha. 26 Emihango yâwe yalaka enalakûle, na hano okola oli omu mirhânyo, ovondame omu katulo.

Jesaja/Isaiah 3

1כִּי֩ הִנֵּ֨ה הָאָד֜וֹן יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת מֵסִ֤יר מִירוּשָׁלִַ֨ם֙ וּמִ֣יהוּדָ֔ה מַשְׁעֵ֖ן וּמַשְׁעֵנָ֑ה כֹּ֚ל מִשְׁעַן־לֶ֔חֶם וְכֹ֖ל מִשְׁעַן־מָֽיִם׃ 2גִּבּ֖וֹר וְאִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה שׁוֹפֵ֥ט וְנָבִ֖יא וְקֹסֵ֥ם וְזָקֵֽן׃ 3שַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וּנְשׂ֣וּא פָנִ֑ים וְיוֹעֵ֛ץ וַחֲכַ֥ם חֲרָשִׁ֖ים וּנְב֥וֹן לָֽחַשׁ׃ 4וְנָתַתִּ֥י נְעָרִ֖ים שָׂרֵיהֶ֑ם וְתַעֲלוּלִ֖ים יִמְשְׁלוּ־בָֽם׃ 5וְנִגַּ֣שׂ הָעָ֔ם אִ֥ישׁ בְּאִ֖ישׁ וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ יִרְהֲב֗וּ הַנַּ֨עַר֙ בַּזָּקֵ֔ן וְהַנִּקְלֶ֖ה בַּנִּכְבָּֽד׃ 6כִּֽי־יִתְפֹּ֨שׂ אִ֤ישׁ בְּאָחִיו֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו שִׂמְלָ֣ה לְכָ֔ה קָצִ֖ין תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ וְהַמַּכְשֵׁלָ֥ה הַזֹּ֖את תַּ֥חַת יָדֶֽךָ׃ 7יִשָּׂא֩ בַיּ֨וֹם הַה֤וּא ׀ לֵאמֹר֙ לֹא־אֶהְיֶ֣ה חֹבֵ֔שׁ וּבְבֵיתִ֕י אֵ֥ין לֶ֖חֶם וְאֵ֣ין שִׂמְלָ֑ה לֹ֥א תְשִׂימֻ֖נִי קְצִ֥ין עָֽם׃ 8כִּ֤י כָשְׁלָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וִיהוּדָ֖ה נָפָ֑ל כִּֽי־לְשׁוֹנָ֤ם וּמַֽעַלְלֵיהֶם֙ אֶל־יְהוָ֔ה לַמְר֖וֹת עֵנֵ֥י כְבוֹדֽוֹ׃ 9הַכָּרַ֤ת פְּנֵיהֶם֙ עָ֣נְתָה בָּ֔ם וְחַטָּאתָ֛ם כִּסְדֹ֥ם הִגִּ֖ידוּ לֹ֣א כִחֵ֑דוּ א֣וֹי לְנַפְשָׁ֔ם כִּֽי־גָמְל֥וּ לָהֶ֖ם רָעָֽה׃ 10אִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־ט֑וֹב כִּֽי־פְרִ֥י מַעַלְלֵיהֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ׃ 11א֖וֹי לְרָשָׁ֣ע רָ֑ע כִּֽי־גְמ֥וּל יָדָ֖יו יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃ 12עַמִּי֙ נֹגְשָׂ֣יו מְעוֹלֵ֔ל וְנָשִׁ֖ים מָ֣שְׁלוּ ב֑וֹ עַמִּי֙ מְאַשְּׁרֶ֣יךָ מַתְעִ֔ים וְדֶ֥רֶךְ אֹֽרְחֹתֶ֖יךָ בִּלֵּֽעוּ׃ ס
13נִצָּ֥ב לָרִ֖יב יְהוָ֑ה וְעֹמֵ֖ד לָדִ֥ין עַמִּֽים׃ 14יְהוָה֙ בְּמִשְׁפָּ֣ט יָב֔וֹא עִם־זִקְנֵ֥י עַמּ֖וֹ וְשָׂרָ֑יו וְאַתֶּם֙ בִּֽעַרְתֶּ֣ם הַכֶּ֔רֶם גְּזֵלַ֥ת הֶֽעָנִ֖י בְּבָתֵּיכֶֽם׃ 15מַלָּכֶם֙ תְּדַכְּא֣וּ עַמִּ֔י וּפְנֵ֥י עֲנִיִּ֖ים תִּטְחָ֑נוּ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ ס
16וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה יַ֚עַן כִּ֤י גָֽבְהוּ֙ בְּנ֣וֹת צִיּ֔וֹן וַתֵּלַ֨כְנָה֙ נְטוּ֣וֹת גָּר֔וֹן וּֽמְשַׂקְּר֖וֹת עֵינָ֑יִם הָל֤וֹךְ וְטָפֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה׃ 17וְשִׂפַּ֣ח אֲדֹנָ֔י קָדְקֹ֖ד בְּנ֣וֹת צִיּ֑וֹן וַיהוָ֖ה פָּתְהֵ֥ן יְעָרֶֽה׃ ס
18בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יָסִ֣יר אֲדֹנָ֗י אֵ֣ת תִּפְאֶ֧רֶת הָעֲכָסִ֛ים וְהַשְּׁבִיסִ֖ים וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים׃ 19הַנְּטִיפ֥וֹת וְהַשֵּׁיר֖וֹת וְהָֽרְעָלֽוֹת׃ 20הַפְּאֵרִ֤ים וְהַצְּעָדוֹת֙ וְהַקִּשֻּׁרִ֔ים וּבָתֵּ֥י הַנֶּ֖פֶשׁ וְהַלְּחָשִֽׁים׃ 21הַטַּבָּע֖וֹת וְנִזְמֵ֥י הָאָֽף׃ 22הַמַּֽחֲלָצוֹת֙ וְהַמַּ֣עֲטָפ֔וֹת וְהַמִּטְפָּח֖וֹת וְהָחֲרִיטִֽים׃ 23וְהַגִּלְיֹנִים֙ וְהַסְּדִינִ֔ים וְהַצְּנִיפ֖וֹת וְהָרְדִידִֽים׃ 24וְהָיָה֩ תַ֨חַת בֹּ֜שֶׂם מַ֣ק יִֽהְיֶ֗ה וְתַ֨חַת חֲגוֹרָ֤ה נִקְפָּה֙ וְתַ֨חַת מַעֲשֶׂ֤ה מִקְשֶׁה֙ קָרְחָ֔ה וְתַ֥חַת פְּתִיגִ֖יל מַחֲגֹ֣רֶת שָׂ֑ק כִּי־תַ֖חַת יֹֽפִי׃ 25מְתַ֖יִךְ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וּגְבוּרָתֵ֖ךְ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 26וְאָנ֥וּ וְאָבְל֖וּ פְּתָחֶ֑יהָ וְנִקָּ֖תָה לָאָ֥רֶץ תֵּשֵֽׁב׃
4
1 Olwo lusiku, bakazi nda barhuluba mulume mugumal, bamubwîre, mpu: «Rhwakâlya ebiryo bîrhu rhunayambale emyambalo yîrhu, casinga orhuyêmêrere okuheka izîno lyâwe; orhukûle enshonyi!»
Siyoni alaganyibwa Omucunguzi
2 Olwo lusiku, emburho Nyakasane amêza yâba bukuze n’irenge, n’emyâka yayêra omu cihugo yâba mulimbo na bulangashane bw’amahûnga gasigîre omu Israheli. 3 Okubundi amahûnga g’omu Siyoni n’emisigala y’omu Yeruzalemu bâderhwa «batagatîfu», balya bôshi bali bandike omu citabu c’obuzîne omu Yeruzalemu. 4 Mango Nyakasane âba amarhenza izinga ly’abâna-nyere b’e Siyoni n’okushuka omukò gwabulagîrwe omu Yeruzalemu n’omûka g’obucîrânuzi bwâge n’omûka gw’engulumira y’omuliro gwâge, 5 Nyamuzinda ahira oku ntondo ya Siyoni na kuli ngasi bôshi bâkubugânana ecitù mûshi, n’omugî gwalangashana nka muliro budufu; bulya irenge lya Nyakasane lyâbwîkira byôshi; 6 na mûshi endâro yakâjira ecihôho amango g’akalengerêrè, mwo bânakaz’ikayâkira ecihûsi n’enkuba.

Jesaja/Isaiah 4
1וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ ס
2בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֨רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 4אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃ 5וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃ 6וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃ פ
5
Olwimbo lw’olukoma lw’emizâbîbu
1 Nkola nayimbira omwîra wâni olwimbo, lwo lwimbo omuzigirwa wâni ayimbiraga olukoma lwâge lw’emizâbîbu. Omuzigirwa wâni ali agwêrhe olukoma lwâge lw’emizâbîbu oku mwandagalo gw’entondo eyêra bwenêne. 2 Aguhînga, ashandâza amabuye, arhwêramwo emizâbîbu midukula. Ayûbakamwo omutungo, ahumbamwo n’olwîna lw’omukenzi. Alangâlira mpu olukoma lwâge lwayânamwo emizâbîbu minjà, ci lwôhe; Iwayâna emizâbîbu mibi. 3 Mwe mubà muno Yeruzalemu, ninyu bantu ba Yuda, muntwîrage nâni olubanja, nie rhwe n’olukoma lwâni lw’emizâbîbu. 4 Bici nal’inkwânîne okujirira olukoma lwâni lw’emizâbîbu, nabula n’okulujirirabyo? Carhumaga nnangalira nti lwanyanira emizâbîbu minjà, lwôhe lwabul’iyâna emizâbîbu mibi? 5 Niehe nkolaga nammubwîra kurhi najirira olukoma lwâni: nalukûlakwo olugurhu, lusigale bwerûle, nashâba ecôgo câlwo, lulabarhwe n’abâgera. 6 Nalujira bigûkà, lurhacife lwâkolwîrwe erhi kushogolerwa; emisihe n’emishûgi yâkaz’ilumeramwo; narhegeka ebitù irhondo birhacihîra bikaluniêsakwo enkuba.» 7 Neci! olukoma lw’emizâbîbu lwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, yo nyumpa y’Israheli; nabo abantu ba Yuda, yo mburho arhonyagya. Abalingakwo obushinganyanya, ci bôhe babà banyankola-maligo; abalonzakwo oburhondekezi, ci zàba ndûlù.
Amahanya
8 Buhanya bwâbo abakâja bayûshûla enyumpa oku yindi banajà bananika ishwa olu lindi! Buzinda erhi barhôzire hôshi hôshi, erhi bône bakola bali omu cihugo. 9 Nayumvîrhe Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe acîgasha, erhi: «Mbo fà ecihango câni, nyumpa mwandu zirhashâbûka, ezo ndâro nyinjinjà na nnênênè zirhasigala bigûkà! 10 Bulya enshumba y’olukoma lw’emizâbîbu yakaz’ikandwamwo mirengo makumi abirhi yône ya mamvu; na hakajira owarhwêra ntanda igana za mburho, arhasarûle ezirhali ntanda ikumi zône.» 11 Buhanya bwâbo balya bakaz’ija bazukira oku mamvu makândirire, balinde bahika budufu bagalikwo banakola balimwo orukara! 12 Ennanga, enzenze, engoma n’orhurhera, n’endalwe, byône balegerera; ci ebijiro bya Nyakasane barhabikwîrirwa, barhanabona emikolo y’enfune zâge. 13 Co cirhumire olubaga lwâni lukola lwahêkwa bujà, kulya kubà barhatwâga ihuzihuzi, abaluzi bâlwo bâhwa n’ishali n’orhutu rhw’abantu rhuhungumuke n’enyôrha! 14 Co cirhumire wakuzimu ayâshama, ayâshamize akanwa karhalusa olugero; abaluzi n’olubaga bakwebwamwo haguma n’ecihôgêro câbo n’amangosâmo gâbo. 15 Abantu bayûnama, balume obudaka; bene-Adamu bafunyâla, n’amasù g’abacîbonyi gakomakomya. 16 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe aj’irenge omu bucîrânuzi bwâge; Nyamubâho mwimâna ayêrekana obwimâna bwâge omu bushinganyanya bwâge. 17 Abâna-buzi bayâbukira omu bigûkà nka kulya biyâbukira ebulambo, n’abanahene bâkakereramwo akahasi. 18 Buhanya bwâbo abayisha bakulula obubî n’emigozi y’obulyâlya n’ecâha nka kula bakulula engâlè. 19 Bo balya bakaz’iderha, mpu: «K’arhajiraga duba! K’ebi ajira arhabijiraga nîrhu rhukabona! Guyishage gunayunjule gulya muhigo gw’Omutagatîfu w’Israheli, nîrhu rhumanye!» 20 Buhanya bwâbo abadwîrhe baderha ehinja mpu hibî n’ehibî mpu hyo hinjà! Banabul’icikebwa ehiri hyêru mpu hyo hiru n’ehîru mpu hyo hyêru. Ehinunu banahihindule mpu hyo hyalula n’ehyalula mpu hyo hinunu. 21 Buhanya bwâbo abacîbona mpu bali barhimanya n’okucîkunga banyabukengêre! 22 Buhanya bwâbo entwâli omu kunywa n’abalenga omu kukanda amamvu makali! 23 Bayêza nyankola-maligo nka amabahongera n’omwêru-kwêru bamuyîme olubanja! 24 Neci, nka kula engulumira y’omuliro efonfomera ebijangala, nka kula ehyâsi hyumu hihirigirha omu ngulumira y’omuliro, ntyo kwo emizi yâbo yâba bibolereza n’obwâso bwâbo buhinduke katulo, kulya kubà bànenaguzize irhegeko lya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe banagayaguza omwimâna w’Israheli.
Oburhè bwa Nyakasane
25 Okwo kwarhuma oburhè bwa Nyakasane buyâkira olubaga lwâge, âlulengereza okuboko ânaluhimbaguliza; entondo zâgeramwo omusisi n’emirhumba y’abantu yalambama omu njira nka camvu. Ci okôla kurharhuma oburhè bwâge bwarhûla n’okuboko kwâge kurhayôrha kulambûle.
Nyakasane arhumira olubaga lwâge ababisha
26 Akola akema ishanjam ly’ihanga, âliyâkuza kurhenga aha kafende-fende k’igulu. Ly’eryo liyiruka, liyishire buhena. 27 Lirhalimwomurhamà erhi owadungubêja; ntâye wahungahunga na ntâye ogwêrhwe n’iro; ntâye omukaba gufundusire omu cibunu na ntâye omugozi gw’enkwêrho gushwekusire. 28 Emyampi yalyo eri migoye n’emiherho yalyo eri mifôle; ensenyi z’ebiterusi byâlyo ziri nzibuzibu nka nshagabuye, n’emizizi y’engâlè zâlyo yayisha yahûma nka mpûsi ya kalemêra. 29 Omulûmbo gwâlyo guli nka gwa ntale; lyayisha lyalumba nka micûka ya ntale; lidwîrhe lyalumba lyanacirhunika oku nsimba yalyo, liyigendane na ntâye wâderhe mpu ayilîkûza. 30 Olwo lusiku lyâlûmbira olubaga nka kulya enyanja enalumba. Banasinze ecihugo, babone ekola ndunduli na mirhanyo, n’obulangashane erhi bwahwerîre omu bitù.
Jesaja/Isaiah 5

1אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖י לְכַרְמ֑וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִֽידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃ 2וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֨הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשֹׂ֥ות עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃ 3וְעַתָּ֛ה יוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה שִׁפְטוּ־נָ֕א בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין כַּרְמִֽי׃ 4מַה־לַּעֲשֹׂ֥ות עוֹד֙ לְכַרְמִ֔י וְלֹ֥א עָשִׂ֖יתִי בּ֑וֹ מַדּ֧וּעַ קִוֵּ֛יתִי לַעֲשֹׂ֥ות עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃ 5וְעַתָּה֙ אוֹדִֽיעָה־נָּ֣א אֶתְכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה לְכַרְמִ֑י הָסֵ֤ר מְשׂוּכָּתוֹ֙ וְהָיָ֣ה לְבָעֵ֔ר פָּרֹ֥ץ גְּדֵר֖וֹ וְהָיָ֥ה לְמִרְמָֽס׃ 6וַאֲשִׁיתֵ֣הוּ בָתָ֗ה לֹ֤א יִזָּמֵר֙ וְלֹ֣א יֵעָדֵ֔ר וְעָלָ֥ה שָׁמִ֖יר וָשָׁ֑יִת וְעַ֤ל הֶעָבִים֙ אֲצַוֶּ֔ה מֵהַמְטִ֥יר עָלָ֖יו מָטָֽר׃ 7כִּ֣י כֶ֜רֶם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה נְטַ֖ע שַׁעֲשׁוּעָ֑יו וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה׃ ס
8ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֨יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 9בְּאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטוֹבִ֖ים מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ 10כִּ֗י עֲשֶׂ֨רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה׃ פ
11ה֛וֹי מַשְׁכִּימֵ֥י בַבֹּ֖קֶר שֵׁכָ֣ר יִרְדֹּ֑פוּ מְאַחֲרֵ֣י בַנֶּ֔שֶׁף יַ֖יִן יַדְלִיקֵֽם׃ 12וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְהוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ׃ 13לָכֵ֛ן גָּלָ֥ה עַמִּ֖י מִבְּלִי־דָ֑עַת וּכְבוֹדוֹ֙ מְתֵ֣י רָעָ֔ב וַהֲמוֹנ֖וֹ צִחֵ֥ה צָמָֽא׃ 14לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאוֹל֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמוֹנָ֛הּ וּשְׁאוֹנָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ׃ 15וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְעֵינֵ֥י גְבֹהִ֖ים תִּשְׁפַּֽלְנָה׃ 16וַיִּגְבַּ֛ה יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה׃ 17וְרָע֥וּ כְבָשִׂ֖ים כְּדָבְרָ֑ם וְחָרְב֥וֹת מֵחִ֖ים גָּרִ֥ים יֹאכֵֽלוּ׃ 18ה֛וֹי מֹשְׁכֵ֥י הֶֽעָוֺ֖ן בְּחַבְלֵ֣י הַשָּׁ֑וְא וְכַעֲב֥וֹת הָעֲגָלָ֖ה חַטָּאָֽה׃ 19הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר ׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָב֗וֹאָה עֲצַ֛ת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃ ס
20ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃ ס
21ה֖וֹי חֲכָמִ֣ים בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים׃ 22ה֕וֹי גִּבּוֹרִ֖ים לִשְׁתּ֣וֹת יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר׃ 23מַצְדִּיקֵ֥י רָשָׁ֖ע עֵ֣קֶב שֹׁ֑חַד וְצִדְקַ֥ת צַדִּיקִ֖ים יָסִ֥ירוּ מִמֶּֽנּוּ׃ ס
24לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשֹׁ֣ון אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶֽהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שָׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃ 25עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהוָ֨ה בְּעַמּ֜וֹ וַיֵּ֣ט יָד֧וֹ עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶֽהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצ֑וֹת בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ 26וְנָֽשָׂא־נֵ֤ס לַגּוֹיִם֙ מֵרָח֔וֹק וְשָׁ֥רַק ל֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה מְהֵרָ֖ה קַ֥ל יָבֽוֹא׃ 27אֵין־עָיֵ֤ף וְאֵין־כּוֹשֵׁל֙ בּ֔וֹ לֹ֥א יָנ֖וּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן וְלֹ֤א נִפְתַּח֙ אֵז֣וֹר חֲלָצָ֔יו וְלֹ֥א נִתַּ֖ק שְׂר֥וֹךְ נְעָלָֽיו׃ 28אֲשֶׁ֤ר חִצָּיו֙ שְׁנוּנִ֔ים וְכָל־קַשְּׁתֹתָ֖יו דְּרֻכ֑וֹת פַּרְס֤וֹת סוּסָיו֙ כַּצַּ֣ר נֶחְשָׁ֔בוּ וְגַלְגִּלָּ֖יו כַּסּוּפָֽה׃ 29שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא וִשְׁאַ֨ג כַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ 30וְיִנְהֹ֥ם עָלָ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּנַהֲמַת־יָ֑ם וְנִבַּ֤ט לָאָ֨רֶץ֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ צַ֣ר וָא֔וֹר חָשַׁ֖ךְ בַּעֲרִיפֶֽיהָ׃ פ
6
Yeshayahu ahamagalwa
1 Omwâka mwâmi Ûziyahu afâgamwo, nanacibona Nyakasane erhi atamîre oku ntebe yâge ndîri y’obwâmi, n’erhi ecikwi c’omwambalo gwâge cibumbire akâ-Nyamuzinda. 2 Baserafi bali bayimanzire aha nyanya zâge, na ngasi muguma ali agwêrhe byubi ndarhu: bibirhi bya kucîbwîka obusù, bibirhi bya kucîbwîka amagulu na bibirhi bya kubalala. 3 Erhi banadwîrhe bayakûzanya, mpu: «Mwimâna, Mwimâna, Mwimâna, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe! Igulu lyôshi liyunjwîre irenge lyâge.» 4 Ebiriba by’omuhango byadirhimana erhi kushakanya kw’eryo izù kurhuma, n’akâ-Nyamuzinda kôshi kayunjula mugi. 5 Nanaciderha obwo, nti: «Namajâkwo obuhanya! Lêro namahera! Bulya ndi muntu wa kanwa kazinzire, olubaga mbâmwo luli lwa kanwa kazinzire, n’amasù gâni ganabul’isinzakwo Mwâmi Nyamuzinda w’Emirhwe!» 6 Okuhandi muguma wa muli balya Baserafi ayisha abalalira emunda ndi, erhi afumbasire isese adahulaga n’orhugondôzo oku muliro g’oku luhêro. 7 Ampuma oku kanwa anambwîra, erhi: «Obu ehi hyamakuhika oku kanwa, obubî bwâwe bwamarhenga n’ecâha câwe camakûlwa.» 8 Okubundi nanaciyumva izù lya Nyakasane lyaderha, erhi: «Ndi narhuma? Ndi warhugendera?» Nanacishuza, nti: «Nie ono, ontume!» 9 Ambwîra, erhi: «Genda, oj’ibwîra olu lubaga, erhi: Mwakaz’iyumvîrhiza, murhânayumve; mwakaz’ilolêreza, murhânabone. 10 Ozidohye omurhima gw’olu lubaga, obafûnike amarhwîri onabazibye amasù, lyo barhabone n’amasù gâbo, banalek’iyumva n’amarhwîri gâbo, lyo n’omurhima gwâbo gurhacîrhegêreze, lyo barhahinduke binjà, lyo ntanabafumya!» 11 Nanaciderha, nti: «Kuhika mangaci, Yâgirwa?» Anshuza, erhi: «Kuhika engo ziyôrhe bwâmwa, zibule abazibêramwo; kuhika enyumpa ziyôrhe bûmu, buzira mûntu; kuhika amashwa gahinduke bwerûle bw’irûngu. 12 Nyakasane alulîriza abantu kuli, ecihugo cisigale bwerûle cinahâmbe. 13 N’erhi hankasigala cihimbi ciguma ca kali ikumi, nabo bânahungumuka! Ci nka kula omutudu n’omuhumbahumha bikatûbwa, ecigundu cinasigale, ntyo kwo ecigundu câyîsh’ibà mburho ntagatîfu.»
Jesaja/Isaiah 6

1בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ 2שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֨עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ 3וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃ 4וַיָּנֻ֨עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ 5וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֨יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃ 6וַיָּ֣עָף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 7וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ 8וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ 9וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֨וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ 10הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ 11וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃ 12וְרִחַ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 13וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֨כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃ פ
7
Yeshayahu emwa mwâmi Ahazi
1 Oku ngoma ya Ahazi, mwene Yotami, mwene Ûziyahu, mwâmi w’e Yudeya, Rasoni, mwâmi w’e Aramu, bo na Pekahi, mwene Ramalyahu, mwâmi w’Israheli, banayisha barhabâlîre Yeruzalemu mpu bamulwîse, ci bayabirwa. 2 Omwanzi gwanacihika oku bwâmi bwa Daudi, mpu: «Aramu ahika omu cihugo c’Efrayimu.» Omurhima gwa mwâmi n’omurhima gw’olubaga gwarhondêra gwadûrha omu nda nka kula emirhi endundagana emuzirhu n’empûsi. 3 Nyakasane anacibwîra Yeshayahu, erhi: «Yimuka, ojè emunda Ahazi ali, mwe na mugala wâwe Sheyari-Yashubu, aha buzinda bw’omugezi gw’eciyanja ciri enyanya, oku njira ejire omu ishwa lya Cimeshûla. 4 Omubwîre, erhi: «Omanye warhemuka, orhayôbohaga, orharhâga omurhima erhi orhwo rhuhimbi rhubiri rhw’enshâli rhudwîrhe rhwatumbûka mugi rhurhuma n’obwôba bw’okuyufûka kwa Rasoni, na Aramu, na mwene Ramalyahu. 5 Kulya kubà Aramu, bona Efrayimu na mwene Ramalyahu bahizire okukuheza, mpu: 6 «Rhurhêre Yuda, rhumurhemule, rhumugwârhe rhunamuyîmikemwo mwene Tabeli», 7 Nyakasane Nvamuzinda adesire, erhi: «Okwôla kurhahashîkane, okwôla kurhâbe 8 Bulya irhwe lya Aramu, ye Damasko, n’irhwe lya Damasko, ye Rasoni. Hacisigîre myâka makumi gali ndarhu n’irhanu yône, omu Efrayimu murhâcibe lubaga. 9 Irhwe lya Efrayimu, ye Samâriya, n’irhwe lya Samâriya, ye mwene Remalyahu. Mukaba murhasêziri omu buyêmêre, ntà nsimiko mwankabona!»
Ecimanyîso ca Emanûweli
10 Nyakasane ashub’ibwîra Ahazi, erhi: 11 «Hûna Nyakasane Nyamuzinda wâwe ecimanyîso c’omu kuzimu erhi c’oku nkuba emalunga.» 12 Ahazi anacishuza, erhi: «Ntahûne bici, ntarhangula Nyakasane.» 13 Lero Yeshayahu amubwîra, erhi: «Yumvagyi, wâni bene Daudi! Ka mubwînage oku okurhamya abantu kuli kunyi, obûla mwalonza okurhamya Nnawîrhu Nyamuzinda? 14 Nyakasane yêne akolaga ammuhà ecimanyîson. Alagîco: Omwâna-nyere mubikira amaba izîmi, amaburha omugala, amanamuyirika izîno lya Emanûweli. 15 Ayîsh’ikâlya amarha n’obûci, kuhika amanye okulahira ehibi n’okucîshoga ehinja. 16 Ci embere nyamwâna amanye okulahira ehibi n’okucîshoga ehinja, eco cihugo c’abôla bâmi bombi badwîrhe bakujugumya, casigala bigûkà. 17 Nyakasane akulerhera, we n’olubaga lwâwe n’omulala gwa sho, ensiku zirhasâg’ibonekana bundi kurhenga Efrayimu acîberûla kuli Yuda (mwâmi w’e Asîriya).»
Okumanyîsa oku hâba ecirhêro
18 Olwo lusiku Nyakasane ayâkûza ensusi ziri ebuzinda bw’enyîshi z’e Mîsiri n’enjuci ziri omu cihugo c’e Asîriya. 19 Zayisha, zije zagwa zôshi-zôshi omu nyîshi z’oku manga n’omu myongobana y’amabuye, omu ngasi ishaka n’omu ngasi bulambo bwa kahasi. 20 Olwo lusiku, n’olugembe agend’irhiza ishiriza ly’Olwîshi, ye mwâmi w’e Asîriya, Nyakasane âmôma irhwe n’obwôya buli oku magulu, ciru n’obwânwa. 21 Olwo lusiku, ngasi muntu ashweka ndaku nguma na mpene ibirhi. 22 Na kulya kubà amarha gayîsh’iluga, bakalya amashanza. Ngasi bôshi bânâsigale omu cihugo, bakâlya amashanza n’obûci. 23 Olwo lusiku, ngasi ishwa lyalimwo magulu cihumbi ca mizâbîbu gankafà ecihumbi c’ensaranga, lyahinduka marhadu na mishûgi. 24 Bakaz’ijâmwo n’emyampi n’emiherho, bulya ecihugo côshi cashuba marhadu na mishûgi. 25 Entondo bakâg’ihingamwo n’enfuka zône, ntâye wacigerêreze mpu azigeramwo erhi kuyôboha amarhadu n’emishûgi kurhuma: zashuba magisha ga nkafu na lwâbuko lwa bibuzi.
Jesaja/Isaiah 7
1וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָ֠חָז בֶּן־יוֹתָ֨ם בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃ 2וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָֽה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ׃ 3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל־קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה אֶל־מְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ 4וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָיו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בָּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃ 5יַ֗עַן כִּֽי־יָעַ֥ץ עָלֶ֛יךָ אֲרָ֖ם רָעָ֑ה אֶפְרַ֥יִם וּבֶן־רְמַלְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 6נַעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ וּנְקִיצֶ֔נָּה וְנַבְקִעֶ֖נָּה אֵלֵ֑ינוּ וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֨לֶךְ֙ בְּתוֹכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃ ס
7כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃ 8כִּ֣י רֹ֤אשׁ אֲרָם֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וְרֹ֥אשׁ דַּמֶּ֖שֶׂק רְצִ֑ין וּבְע֗וֹד שִׁשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה יֵחַ֥ת אֶפְרַ֖יִם מֵעָֽם׃ 9וְרֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ שֹׁמְר֔וֹן וְרֹ֥אשׁ שֹׁמְר֖וֹן בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ אִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ׃ ס
10וַיּ֣וֹסֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֶל־אָחָ֖ז לֵאמֹֽר׃ 11שְׁאַל־לְךָ֣ א֔וֹת מֵעִ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ הַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה א֖וֹ הַגְבֵּ֥הַּ לְמָֽעְלָה׃ 12וַיֹּ֖אמֶר אָחָ֑ז לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת־יְהוָֽה׃ 13וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֖א בֵּ֣ית דָּוִ֑ד הַמְעַ֤ט מִכֶּם֙ הַלְא֣וֹת אֲנָשִׁ֔ים כִּ֥י תַלְא֖וּ גַּ֥ם אֶת־אֱלֹהָֽי׃ 14לָ֠כֵן יִתֵּ֨ן אֲדֹנָ֥י ה֛וּא לָכֶ֖ם א֑וֹת הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן וְקָרָ֥את שְׁמ֖וֹ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃ 15חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב׃ 16כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב תֵּעָזֵ֤ב הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה קָ֔ץ מִפְּנֵ֖י שְׁנֵ֥י מְלָכֶֽיהָ׃ 17יָבִ֨יא יְהוָ֜ה עָלֶ֗יךָ וְעַֽל־עַמְּךָ֮ וְעַל־בֵּ֣ית אָבִיךָ֒ יָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֔אוּ לְמִיּ֥וֹם סוּר־אֶפְרַ֖יִם מֵעַ֣ל יְהוּדָ֑ה אֵ֖ת מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ פ
18וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִשְׁרֹ֤ק יְהוָה֙ לַזְּב֔וּב אֲשֶׁ֥ר בִּקְצֵ֖ה יְאֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְלַ֨דְּבוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ אַשּֽׁוּר׃ 19וּבָ֨אוּ וְנָח֤וּ כֻלָּם֙ בְּנַחֲלֵ֣י הַבַּתּ֔וֹת וּבִנְקִיקֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים וּבְכֹל֙ הַנַּ֣עֲצוּצִ֔ים וּבְכֹ֖ל הַנַּהֲלֹלִֽים׃ 20בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יְגַלַּ֣ח אֲדֹנָי֩ בְּתַ֨עַר הַשְּׂכִירָ֜ה בְּעֶבְרֵ֤י נָהָר֙ בְּמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְשַׂ֣עַר הָֽרַגְלָ֑יִם וְגַ֥ם אֶת־הַזָּקָ֖ן תִּסְפֶּֽה׃ ס
21וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא יְחַיֶּה־אִ֛ישׁ עֶגְלַ֥ת בָּקָ֖ר וּשְׁתֵּי־צֹֽאן׃ 22וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשֹׂ֥ות חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה כִּֽי־חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כָּל־הַנּוֹתָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 23וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִֽהְיֶ֣ה כָל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֧ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֛ם אֶ֥לֶף גֶּ֖פֶן בְּאֶ֣לֶף כָּ֑סֶף לַשָּׁמִ֥יר וְלַשַּׁ֖יִת יִֽהְיֶֽה׃ 24בַּחִצִּ֥ים וּבַקֶּ֖שֶׁת יָ֣בוֹא שָׁ֑מָּה כִּי־שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תִּֽהְיֶ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃ 25וְכֹ֣ל הֶהָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּמַּעְדֵּר֙ יֵעָ֣דֵר֔וּן לֹֽא־תָב֣וֹא שָׁ֔מָּה יִרְאַ֖ת שָׁמִ֣יר וָשָׁ֑יִת וְהָיָה֙ לְמִשְׁלַ֣ח שֹׁ֔ור וּלְמִרְמַ֖ס שֶֽׂה׃ פ

8
Okuburhwa kwa Maher-Shalal-Hash-Baz
1 Nyakasane anacimbwîra, erhi: Orhôle olupaho lunênênè, oyandikekwo na kala kalâmu abantu bakolêsa, erhi: Maher-Shalal-Hash-Baz. 2 Nanaciyanka bahamîrizi babirhi bankacîkubagirwa, bo Uriya, mudâhwa, na Zakariya, mwene Yeberekiya. 3 Okubundi nanaciyegera omulêbi-kazi. Arhôla izîmi, aburha omwâna-rhabana. Nyakasane anacimbwîra, erhi: «Omuyiîrike izînoo lya Maher-Shalal-Hash-Baz. 4 Bulya embere oyo mwâna amanye okudada, mpu «larha», erhi «nyâma», babà erhi bahesire obugale bw’e Damasko n’eminyago y’e Samâriya embere z’omwâmi w’e Asîriya.
Silowè na Efrata
5 Nyakasane ashub’imbwîra, erhi: 6 «Obu olu lubaga lwagayire amîshi ga Silowè, agahulula bunyi-bunyi, lwabul’ikadirhimana embere za Rasoni na mwene Ramalyahu. 7 omanyâge oku akola abarhulirakwo amîshi g’Olwîshi, mîshi ga muhûsi munene na manji bwenêne, ye mwâmi w’e Asîriya n’irenge lyâge lyôshi. Lwayisha lwagera oku mibunda yalo yôshi, luyunjulire kuhika oku bikunguzo byâlo byôshi. 8 Lwacihandalika-handalika, lwàjà cingana omu lya Yuda, lwabirira, lwagera omu kagarhî, kuhika omu igosi, na mw’okwo kujà lwashanjûla emyaro yalwo, lulinde luyunjuza ecihugo câwe côshi, wâni Emanûweli! 9 Mumanye, mwe mhaga mweshi, munajugumane! Murhege amarhwîri, mwe bihugo b’ihanga mweshi! Muyambale emirasano yinyu, munajugumane! Muyambale emirasano yinyu, munajugumane! 10 Muhige emihigo: yafananda; muderhe akanwa: karhâgwarhe, bulya «Nyamuzinda ali haguma nîrhu.»
Obugo bwa Yeshayahu
11 Neci, ntyâla kwo Nyakasane ambwîzire erhi angwarhira oku kuboko, antonda mpu ntashimbaga amajira g’olu lubaga, erhi: 12 «Murhaderhaga «bugoma» ngasi kôshi olula lubaga luderha «bugoma»; murhayôbohaga ebi badwîrhe bayôboha, murhajugumanaga. 13 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ye mukwânîne okuderha mutagatîfu, yêne mukwânîne okurhînya. 14 Ye wâbà luhêro, ibuye ly’okusarhaza na lwâla lw’okuhirimya enyumpa ibirhi z’Israheli; âba mugozi na murhego oku bantu b’e Yeruzalemu. 15 Banji bâsârhala, bâhirima banavunike, bâgwa omu murhego banagwaârhwe. 16 Obwo buhamîrizi obuhamike, ezo nyigîrizo ozihirekwo eciziriko omu murhima gw’abashimbulizi bâni.» 17 Ncîkubagire Nyakasane ofulisire bene Yakôbo obusù bwâge, ye nangalîre. 18 Niono n’abâna Nyakasane ampâga, rhuli bimanyîso na birhangâzo omu Israheli, byarhenga emwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ojira endâro yâge oku ntondo ya Siyoni. 19 Neci, bammubwîra, mpu: «Muj’idôsa abazimu n’abashonga bakaz’ihwehwerheza n’okushungûrha. K’olubaga lurhakwânîni ludôse banyamuzinda bâlwo n’okurhûla olw’abazîne emw’abafù?» 20 Ako kanwa bakaderha mpu bayigîrize banahamîrize, ci barhakàbona buce!
Abarhakabona buce
21 Bâgeragera omu cihugo, bagogomirwe, n’enda yayekemba; na hano ishali libà lyamabaluma bwenêne, bakunira, barhondêre okuhehêrera mwâmi wâbo na Nyamuzinda wâbo. Bâgalamira emalunga; 22 kandi bashub’ilola oku idaho: barhabona erhali mirhanyo n’omwizimya, endûnduli y’okujugumya n’obudufu burhagwêrhi hya bulangashane ciru n’ehisungunu. 23 Ka gurhali mwizimya guciri omu cihugo cirimwo emirhanyo?
Omuluzi w’omurhûla
Omu nsiku ntanzi, Nyakasane abonêsize ecihugo ca Zabuloni n’eca Nefutali enshonyi; omu nsiku zâyisha, âkuza enjira y’oku nyanja, ishiriza lya Yordani, n’ecihugo c’olubaga.
Jesaja/Isaiah 8

1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃ 2וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃ 3וָאֶקְרַב֙ אֶל־הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃ 4כִּ֗י בְּטֶ֨רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א ׀ אֶת־חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ ס
5וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד לֵאמֹֽר׃ 6יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשֹׂ֥ושׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃ 7וְלָכֵ֡ן הִנֵּ֣ה אֲדֹנָי֩ מַעֲלֶ֨ה עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֵ֣י הַנָּהָ֗ר הָעֲצוּמִים֙ וְהָ֣רַבִּ֔ים אֶת־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר וְאֶת־כָּל־כְּבוֹד֑וֹ וְעָלָה֙ עַל־כָּל־אֲפִיקָ֔יו וְהָלַ֖ךְ עַל־כָּל־גְּדוֹתָֽיו׃ 8וְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד־צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטּ֣וֹת כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹֽחַב־אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃ ס
9רֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי־אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ׃ 10עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃ ס
11כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם־הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 12לֹא־תֹאמְר֣וּן קֶ֔שֶׁר לְכֹ֧ל אֲשֶׁר־יֹאמַ֛ר הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה קָ֑שֶׁר וְאֶת־מוֹרָא֥וֹ לֹֽא־תִֽירְא֖וּ וְלֹ֥א תַעֲרִֽיצוּ׃ 13אֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם׃ 14וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשֹׁ֜ול לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם׃ 15וְכָ֥שְׁלוּ בָ֖ם רַבִּ֑ים וְנָפְל֣וּ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃ ס
16צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי׃ 17וְחִכִּ֨יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ׃ 18הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לִ֣י יְהוָ֔ה לְאֹת֥וֹת וּלְמוֹפְתִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל מֵעִם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַשֹּׁכֵ֖ן בְּהַ֥ר צִיּֽוֹן׃ ס
19וְכִֽי־יֹאמְר֣וּ אֲלֵיכֶ֗ם דִּרְשׁ֤וּ אֶל־הָאֹבוֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים הַֽמְצַפְצְפִ֖ים וְהַמַּהְגִּ֑ים הֲלוֹא־עַם֙ אֶל־אֱלֹהָ֣יו יִדְרֹ֔שׁ בְּעַ֥ד הַחַיִּ֖ים אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 20לְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ שָֽׁחַר׃ 21וְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי־יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה׃ 22וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃ 23כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֮ לַאֲשֶׁ֣ר מוּצָ֣ק לָהּ֒ כָּעֵ֣ת הָרִאשֹׁ֗ון הֵקַ֞ל אַ֤רְצָה זְבֻלוּן֙ וְאַ֣רְצָה נַפְתָּלִ֔י וְהָאַחֲר֖וֹן הִכְבִּ֑יד דֶּ֤רֶךְ הַיָּם֙ עֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן גְּלִ֖יל הַגּוֹיִֽם׃
9
1 Olubaga lwàyishaga lwagenda omu mwizimya, lwàbwîne obumoleke bunene; nabo abàli omu cihugo c’empehemap, obulangashane bwàbamolekire. 2 Waluzize olubaga, wayûshûla amasîma galwo bacîshingira embere zâwe nka kula bacîshinga abadwîrhe basârûla, nka kula bacîshinga abadwîrhe bagaba eby’obuhagwè. 3 Bulya omuzigo gwali gubagogomire, omurhamba gwabali aha lurhugo, akarhi k’owakag’ibalibuza, wabivungunyula nka lulya lusiku lwa Madiyani. 4 Bulya ngasi nkwêrho z’abarhabâzi zilabarha ecihugo n’ebishùli byâbo biyunjwîre mukò byôshi, byâkwebwa omu muliro, bisingônoke. 5 Bulya neci omwâna arhuburhîrwe, omwâna-rhabana arhuhîrwe; oburhegesibumuli ebirhugo; izîno bamuyîrisire mpu ye: «Muhanûzi w’okurhangâza, Ntwâli ya Nyamuzinda, Mubusi w’ensiku n’amango, Muluzi w’omurhûla!» 6 Oburhegesi bwâge bwagandâza n’omurhûla gurhakaciyûrha oku ntebe y’obwâmi bwa Daudi n’omu bwâmi bwâge. Obwâmi bwâge bwayîmangira bunasimikire oku bushinganyanya n’obwimâna kurhenga bunôla kuhika ensiku n’amango. Buzigire bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe bwâkola ebyôla.
Obuhane bwa Efrayimu
7 Nyakasane arhumire Yakôbo akanwa, karhinda kuli Israheli. 8 Olubaga lwôshi lwâkamanya, bene Efrayimu na ngasi bayûbaka omu Samâriya, bakag’ikaderha omu bucîbone bwâbo n’omu murhima gwâbo gubangalire, mpu: 9 «Amadafali gahongosire, rhukolaga rhwayûbaka n’amabuye marhendêze; emitudu yatûbirwe, rhukola rhwayihingûla n’emirhi mizibuzibu!» 10 Ci Nyakasane amabarhulirakwo abaluzi ba Rasoni, amarhwâlihya abashombanyi bâbo: 11 Ebuzûk’izûba, Aramu; ebuzikiro, Abafilistini: bamafômera Israheli, babumba amarhama. Ci okwôla kurharhume oburhè bwâge bwâtwîka n’okuboko kwâge kurhayôrha kulambûle. 12 Ci kwônene olubaga lurhagalukaga emwa olyâla walushurhaga, lurhashibiriraga Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. 13 Okwo kwarhuma Nyakasane atwa Israheli irhwe n’omucira, ecigundu n’amashami omu lusiku luguma. 14 Omugula n’omurhambo, bo irhwe; n’omulêbi oj’ayigîriza ebyo’obunywesi, gwomucira. 15 Ebirongôzi by’olu lubaga baluhabwîre, na banyakulongozibwa nabo baàshimba enjira mbî. 16 Co cirhumire Nyakasane arhacibabalire emisole yâbu, arhacife enfûzi zâbo n’abakana bâbo lukogo; bulya bôshi bôshi bali bagoma na banyankola-maligo, na ntà kanwa karhaciderha mabî. Ci okwôla kurharhume oburhè bwâge bwatwîka n’okuboko kwâge kurhayôrhe kulambûle. 17 Neci, obubî kwo buyôca nka muliro, bunafômere emishûgi n’amakereêrhe, bunayôkêre amashaka g’omu muzirhu, busôkeze n’ebitù by’omugî emalunga. 18 Ecihugo camahya mabîra erhi bukunizi bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe burhuma, n’olubaga lwo lukola nshâli z’omuliro. Ntâye wacifa mwene wâbo lukogo. 19 Bàtwîre ecihimbi c’ebwa kuboko kulyo, ishali lirhahwe; bàjabwîre ecindi cihimbi ebwa kulembe, barhayigurhe. Ngasi muguma adwîrhe afôrha omunyafu gw’okuboko kw’omulungu wâge. 20 Menashè adwîrhe alya Efrayimu, naye Efrayimu adwîrhe alya Menashè; bombi bamarhêra Yuda. Ci okwôla kurharhume oburhè bwâge bwatwîka n’okuboko kwâge kurhayôrhe kulambûle.
Jesaja/Isaiah 9

1הָעָם֙ הַהֹלְכִ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ רָא֖וּ א֣וֹר גָּד֑וֹל יֹשְׁבֵי֙ בְּאֶ֣רֶץ צַלְמָ֔וֶת א֖וֹר נָגַ֥הּ עֲלֵיהֶֽם׃ 2הִרְבִּ֣יתָ הַגּ֔וֹי לֹ֖א הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל׃ 3כִּ֣י ׀ אֶת־עֹ֣ל סֻבֳּל֗וֹ וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמ֔וֹ שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בּ֑וֹ הַחִתֹּ֖תָ כְּי֥וֹם מִדְיָֽן׃ 4כִּ֤י כָל־סְאוֹן֙ סֹאֵ֣ן בְּרַ֔עַשׁ וְשִׂמְלָ֖ה מְגוֹלָלָ֣ה בְדָמִ֑ים וְהָיְתָ֥ה לִשְׂרֵפָ֖ה מַאֲכֹ֥לֶת אֵֽשׁ׃ 5כִּי־יֶ֣לֶד יֻלַּד־לָ֗נוּ בֵּ֚ן נִתַּן־לָ֔נוּ וַתְּהִ֥י הַמִּשְׂרָ֖ה עַל־שִׁכְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֨א שְׁמ֜וֹ פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר אֲבִיעַ֖ד שַׂר־שָׁלֽוֹם׃ 6לְמַרְבֵּ֨ה הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עוֹלָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס
7דָּבָ֛ר שָׁלַ֥ח אֲדֹנָ֖י בְּיַעֲקֹ֑ב וְנָפַ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְיָדְעוּ֙ הָעָ֣ם כֻּלּ֔וֹ אֶפְרַ֖יִם וְיוֹשֵׁ֣ב שֹׁמְר֑וֹן בְּגַאֲוָ֛ה וּבְגֹ֥דֶל לֵבָ֖ב לֵאמֹֽר׃ 9לְבֵנִ֥ים נָפָ֖לוּ וְגָזִ֣ית נִבְנֶ֑ה שִׁקְמִ֣ים גֻּדָּ֔עוּ וַאֲרָזִ֖ים נַחֲלִֽיף׃ 10וַיְשַׂגֵּ֧ב יְהוָ֛ה אֶת־צָרֵ֥י רְצִ֖ין עָלָ֑יו וְאֶת־אֹיְבָ֖יו יְסַכְסֵֽךְ׃ 11אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶם וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵֽאָח֔וֹר וַיֹּאכְל֥וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־פֶּ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ 12וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖ב עַד־הַמַּכֵּ֑הוּ וְאֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ ס
13וַיַּכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה מִיִּשְׂרָאֵ֗ל רֹ֧אשׁ וְזָנָ֛ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמ֖וֹן י֥וֹם אֶחָֽד׃ 14זָקֵ֥ן וּנְשׂוּא־פָנִ֖ים ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ וְנָבִ֥יא מֽוֹרֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃ 15וַיִּֽהְי֛וּ מְאַשְּׁרֵ֥י הָֽעָם־הַזֶּ֖ה מַתְעִ֑ים וּמְאֻשָּׁרָ֖יו מְבֻלָּעִֽים׃ 16עַל־כֵּ֨ן עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹֽא־יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־יְתֹמָ֤יו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכָל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ 17כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן׃ 18בְּעֶבְרַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃ 19וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ׃ 20מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֨יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ ס

10
1 Buhanya bwâbo abajira amarhegeko g’obubî, na nka bayandika, bayandike ebinwa by’okurhindibuza abâbo. 2 Balya bayîma abanyinyi obucîranuzi n’okunyaga abakenyi b’omu lubaga lwâni olubanja, na ntyo balibuze abakanaq n’okunyagûza enfûzi! 3 Lero bici mwanajire olusiku lw’obuhane, amango obuhanya bwarhenga erhali hôfi bwâmmurhindakwo? Emwa ndi mwâyâkire lyo mubona oburhabâle? Ngahi mwabîke obuhirhi bwinyu? 4 Ntà kundi kucimmusigalîre okurhali kugonya irhwe nka bigorogo nîsi erhi okurhibukira oku idaho omu kagarhî k’emifù. Ci okwôla kurharhume oburhè bwâge bwatwîka n’okuboko kwâge kurhayôrha kulambuûe.
Obubanya bw’Asîriya.
5 Buhanya bwâge Asîriya, ye karhi kw’obukunizi bwâni, ye buhiri bw’olwihôlo lwâni! 6 Ye ntumire nti agend’ihana olubaga lw’endyâlya, ye ntegesire nti aj’ilwîsa olubaga ludwîrhe lwasholoshonza obukunizi bwâni, lyo alunyaga analunyagûse, alulabarhe nka bijondo by’omu njira. 7 Ci yêhe arhayumvagya ntyo arhanarhimanyagya ntyo omu murhima gwâge, bulya omu murhima gwâge ali alonzize okumalîra n’okuherêrekeza omwandu gw’amashanja. 8 Kali kwo akaz’iderha, mpu: «Ka abarhambo bâni bôshi barhali bâmi? 9 Kalno, ka arhali aka Kûrikemishi? Hamati, ka arhali aka Arapadi? Samâriya, ka arhali aka Damasko? 10 kulya okuboko kwâni kwarhibukiraga oku mâmi gaharâmya banyamuzinda bw’obwîhambe, agagwêrhe enshusho zilushire ez’e Yeruzalemu n’e Samâriya obunji; 11 kulya nakoleraga Samâriya na banyamuzinda bâge bw’obwîhambe, ka ntakukolere Yeruzalemu n’enshusho zâge?» 12 Ci hano Nyakasane aba amayûsa omukolo gwâge gwôshi oku ntondo y’e Siyoni n’omu Yeruzalemu, lyo ayîsh’ihana omulà gw’omurhima guyunjwîre bucîbone gw’omwâmi w’e Asîriya n’obugayanyi bw’amasù gâge garhahimwa okulimbirana. 13 Bulya àdesire, erhi: «Misî ya kuboko kwâni yampaga n’oburhimanya bwâni, bulya ndi murhimanya! Natwîre oku bihugo by’amashanja, nahagula embîko zâbo, na nka ntwâli y’okunali, narhenzize abâmi oku ntebe zâbo. 14 Nka kula bagwarhira akanyunyi omu lwogo, enfune zâni zanyazire obuhirhi bw’amashanja, na nka kula barhôlogola amaji majandike, nashamasire igulu lyôshi. Ntà cubi cahinyize, ntà mulomo gwabumbirwe mpu gwavigîra.» 15 Ka embasha enalimbire oyifumbasire? Ka olukero lwankaderha mpu lulushire odwîrhe walukolêsa? Ka akarhi kankahash’ihugunya owakalengeza, nîsi erhi obuhiri buhash’ihinya olurhali lushâli? 16 Okwola kwo kurhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe arhumira abo bayunjwîre mashushi obuhorho, irenge lyâge lyayâsa amakala, ebè ngulumira ya muliro. 17 Obulangashane bw’Israheli bwahinduka muliro, n’Omutagatîfu wâge ahinduka ngulumira yagulumiza enamalîre emishûgi yâge n’amakerêrhe gâge omu lusiku luguma. 18 Obwinjà bw’omuzirhu gwâge n’obw’obusâne bwâge bw’emirehe abusingônola lwôshi lwôshi; bwashusha n’omulwâla wayûmûka. 19 Emisigala y’emirhi y’omu muzirhu gwâge yabà minyi bwenêne, ciru n’omwâna anahash’iyiganja.
Amâhunga gasigala
20 Olwo lusiku, amahûnga g’Israheli ab’omu nyumpa ya Yakôbo hafume olufu, baleka okukâyegemera olya okabashûrha; ci bakola bakâyegemera okunali Nyakasane, Mwimâna w’Israheli. 21 Amâhunga ganagaluke, amâhunga g’omu nyumpa ya Yakôbo gânagalukire Nyamuzinda Ciri-misî. 22 Neci, ciru olubaga lwâwe lucibâga lunji nka mushenyi gw’omu nyanja, wâni Israheli, mâhunga gâgaluka. Okuherêrekera kwalalîrwe, obushinganyanya bwâshimba enjira yabwo. 23 Bulya okwôla kuherêrekera kurhegesirwe, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ayunjuza akanwa kâge omu cihugo côshi.
Obukunda Lulema
24 Co cirhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe kwo amaderha ntya: «We lubaga lwâni lubà omu Siyoni, orhayôbohaga Asîriya! Adwîrheakushûrha akarhi, adwîrhe akurhimba obuhiri nka kulya kw’Abanya-Mîsiri. 25 Bulya hindi hitya hyône oburhè bwayûrha, ohukunizi bwâni bwâbamalîra.» 26 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe azunguziza Asîriya kw’akarhi, nka kulya ashûrhaga Madiyani aha lwâla Iwa Horebu; nka kulya akoleraga abanya Mîsiri, kwo alengeza akarhi kâge oku nyanja. 27 Olwo lusiku, omuzigo gw’Asîriya gwakurhenga aha lurhugo, n’omurhamba gwâge gwakurhenga omu igosi, n’ahâli h’omurhamba, bukola bwaba buhirhi.
Omushomhanyi ahika hôfi 28 Y’oyo wahika aha Ayati, y’oyo wagera e Migroni; amasiga emizigo yâge e Mikimasi. 29 Bamayikira omugezi, mpu: «Aha Geba ho rhwahanda!» Rama amageramw’omusisi; Gibeya, cishagala ca Saulo, amakul’idârhi. 30 Obande endûlù, Bat-Galimu! Nâwe Layisha, orhege okurhwîri! Yajewe, Anatoti! 31 Mademena anacîyâkîre, nabo abantu b’e Gebimu bacîfulisire. 32 Ene lyo nênè ayimanga aha Nobu, azunguze okuboko kwâge ebw’entondo ya mwâli wa Siyoni, hyo hirhondo hya Yeruzalemu. 33 Ala oku Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe akola atwa amashami n’embasha: amalîri gamatûbwa, n’agalîhûsire gàmalambikwa oku idaho. 34 Amashaka g’omu muzirhu gamakondwa n’omugushu, naye Libano amahôngoka n’irenge lyâge lyôshi.

Jesaja/Isaiah 10

1ה֥וֹי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃ 2לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִהְי֤וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃ 3וּמַֽה־תַּעֲשׂוּ֙ לְי֣וֹם פְּקֻדָּ֔ה וּלְשׁוֹאָ֖ה מִמֶּרְחָ֣ק תָּב֑וֹא עַל־מִי֙ תָּנ֣וּסוּ לְעֶזְרָ֔ה וְאָ֥נָה תַעַזְב֖וּ כְּבוֹדְכֶֽם׃ 4בִּלְתִּ֤י כָרַע֙ תַּ֣חַת אַסִּ֔יר וְתַ֥חַת הֲרוּגִ֖ים יִפֹּ֑לוּ בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ ס
5ה֥וֹי אַשּׁ֖וּר שֵׁ֣בֶט אַפִּ֑י וּמַטֶּה־ה֥וּא בְיָדָ֖ם זַעְמִֽי׃ 6בְּג֤וֹי חָנֵף֙ אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּ וְעַל־עַ֥ם עֶבְרָתִ֖י אֲצַוֶּ֑נּוּ לִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ וְלָבֹ֣ז בַּ֔ז וּלְשׂיּמ֥וֹ מִרְמָ֖ס כְּחֹ֥מֶר חוּצֽוֹת׃ 7וְהוּא֙ לֹא־כֵ֣ן יְדַמֶּ֔ה וּלְבָב֖וֹ לֹא־כֵ֣ן יַחְשֹׁ֑ב כִּ֚י לְהַשְׁמִ֣יד בִּלְבָב֔וֹ וּלְהַכְרִ֥ית גּוֹיִ֖ם לֹ֥א מְעָֽט׃ 8כִּ֖י יֹאמַ֑ר הֲלֹ֥א שָׂרַ֛י יַחְדָּ֖ו מְלָכִֽים׃ 9הֲלֹ֥א כְּכַרְכְּמִ֖ישׁ כַּלְנ֑וֹ אִם־לֹ֤א כְאַרְפַּד֙ חֲמָ֔ת אִם־לֹ֥א כְדַמֶּ֖שֶׂק שֹׁמְרֽוֹן׃ 10כַּאֲשֶׁר֙ מָצְאָ֣ה יָדִ֔י לְמַמְלְכֹ֖ת הָאֱלִ֑יל וּפְסִ֣ילֵיהֶ֔ם מִירֽוּשָׁלִַ֖ם וּמִשֹּׁמְרֽוֹן׃ 11הֲלֹ֗א כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹׁמְר֖וֹן וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶעֱשֶׂ֥ה לִירוּשָׁלִַ֖ם וְלַעֲצַבֶּֽיהָ׃ ס
12וְהָיָ֗ה כִּֽי־יְבַצַּ֤ע אֲדֹנָי֙ אֶת־כָּל־מַֽעֲשֵׂ֔הוּ בְּהַ֥ר צִיּ֖וֹן וּבִירוּשָׁלִָ֑ם אֶפְקֹ֗ד עַל־פְּרִי־גֹ֨דֶל֙ לְבַ֣ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֔וּר וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת ר֥וּם עֵינָֽיו׃ 13כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחָכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר ׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים וַעֲתיּדֹֽתֵיהֶם֙ שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יוֹשְׁבִֽים׃ 14וַתִּמְצָ֨א כַקֵּ֤ן ׀ יָדִי֙ לְחֵ֣יל הָֽעַמִּ֔ים וְכֶאֱסֹף֙ בֵּיצִ֣ים עֲזֻב֔וֹת כָּל־הָאָ֖רֶץ אֲנִ֣י אָסָ֑פְתִּי וְלֹ֤א הָיָה֙ נֹדֵ֣ד כָּנָ֔ף וּפֹצֶ֥ה פֶ֖ה וּמְצַפְצֵֽף׃ 15הֲיִתְפָּאֵר֙ הַגַּרְזֶ֔ן עַ֖ל הַחֹצֵ֣ב בּ֑וֹ אִם־יִתְגַּדֵּ֤ל הַמַּשּׂוֹר֙ עַל־מְנִיפ֔וֹ כְּהָנִ֥יף שֵׁ֨בֶט֙ וְאֶת־מְרִימָ֔יו כְּהָרִ֥ים מַטֶּ֖ה לֹא־עֵֽץ׃ 16לָ֠כֵן יְשַׁלַּ֨ח הָאָד֜וֹן יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת בְּמִשְׁמַנָּ֖יו רָז֑וֹן וְתַ֧חַת כְּבֹד֛וֹ יֵקַ֥ד יְקֹ֖ד כִּיק֥וֹד אֵֽשׁ׃ 17וְהָיָ֤ה אֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֙ לְאֵ֔שׁ וּקְדוֹשֹׁ֖ו לְלֶהָבָ֑ה וּבָעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁית֥וֹ וּשְׁמִיר֖וֹ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ 18וּכְב֤וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃ 19וּשְׁאָ֥ר עֵ֛ץ יַעְר֖וֹ מִסְפָּ֣ר יִֽהְי֑וּ וְנַ֖עַר יִכְתְּבֵֽם׃ פ
20וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹֽא־יוֹסִ֨יף ע֜וֹד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּאֱמֶֽת׃ 21שְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב שְׁאָ֣ר יַעֲקֹ֑ב אֶל־אֵ֖ל גִּבּֽוֹר׃ 22כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה עַמְּךָ֤ יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם שְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בּ֑וֹ כִּלָּי֥וֹן חָר֖וּץ שׁוֹטֵ֥ף צְדָקָֽה׃ 23כִּ֥י כָלָ֖ה וְנֶחֱרָצָ֑ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ס
24לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת אַל־תִּירָ֥א עַמִּ֛י יֹשֵׁ֥ב צִיּ֖וֹן מֵֽאַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֣בֶט יַכֶּ֔כָּה וּמַטֵּ֥הוּ יִשָּֽׂא־עָלֶ֖יךָ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם׃ 25כִּי־ע֖וֹד מְעַ֣ט מִזְעָ֑ר וְכָ֣לָה זַ֔עַם וְאַפִּ֖י עַל־תַּבְלִיתָֽם׃ 26וְעוֹרֵ֨ר עָלָ֜יו יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שֹׁ֔וט כְּמַכַּ֥ת מִדְיָ֖ן בְּצ֣וּר עוֹרֵ֑ב וּמַטֵּ֨הוּ֙ עַל־הַיָּ֔ם וּנְשָׂא֖וֹ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם׃ 27וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָס֤וּר סֻבֳּלוֹ֙ מֵעַ֣ל שִׁכְמֶ֔ךָ וְעֻלּ֖וֹ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֑ךָ וְחֻבַּ֥ל עֹ֖ל מִפְּנֵי־שָֽׁמֶן׃ 28בָּ֥א עַל־עַיַּ֖ת עָבַ֣ר בְּמִגְר֑וֹן לְמִכְמָ֖שׂ יַפְקִ֥יד כֵּלָֽיו׃ 29עָֽבְרוּ֙ מַעְבָּרָ֔ה גֶּ֖בַע מָל֣וֹן לָ֑נוּ חָֽרְדָה֙ הָֽרָמָ֔ה גִּבְעַ֥ת שָׁא֖וּל נָֽסָה׃ 30צַהֲלִ֥י קוֹלֵ֖ךְ בַּת־גַּלִּ֑ים הַקְשִׁ֥יבִי לַ֖יְשָׁה עֲנִיָּ֥ה עֲנָתֽוֹת׃ 31נָדְדָ֖ה מַדְמֵנָ֑ה יֹשְׁבֵ֥י הַגֵּבִ֖ים הֵעִֽיזוּ׃ 32ע֥וֹד הַיּ֖וֹם בְּנֹ֣ב לַֽעֲמֹ֑ד יְנֹפֵ֤ף יָדוֹ֙ הַ֣ר בַּית־צִיּ֔וֹן גִּבְעַ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
33הִנֵּ֤ה הָאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְסָעֵ֥ף פֻּארָ֖ה בְּמַעֲרָצָ֑ה וְרָמֵ֤י הַקּוֹמָה֙ גְּדוּעִ֔ים וְהַגְּבֹהִ֖ים יִשְׁפָּֽלוּ׃ 34וְנִקַּ֛ף סִֽבְכֵ֥י הַיַּ֖עַר בַּבַּרְזֶ֑ל וְהַלְּבָנ֖וֹן בְּאַדִּ֥יר יִפּֽוֹל׃ ס
11
Omwâmi w’omurhûla
1 Ihaji lyarhenga oku cikundukundu ca Yeser, ishami limerêra lyamera oku mizi yâge, 2 Omûka gwa Nyakasane gwamudêkererakwo: mûka gw’oburhimanya n’obukengêre, mûka gw’ihano n’emisî, mûka gw’obumanye n’okurhînya Nyakasane; 3 gwamulangûla okukarhînya Nyakasane. Arhakatwa olubanja omu kukulikira ebi amasù gadwîrhe gabona, arhanakacîranula omu kushimba ebi amarhwîri gadwîrhe gayumva. 4 Akâtwîra abazamba olubanja okushingânîne, anakacîranulira abantu banyinyi b’omu cihugo okukwânîne. Anyulika igulu n’omunyuli gw’akanwa kâge, anarhingamire ngasi nyankola-maligo n’omûka gw’ekanwa kâge. 5 Obushinganyanya gwo gwâba mukaba gwâge, n’okuli gubè mwirhero gwâge. 6 Nyamugunga ayâbukira haguma n’omwâna-buzi, n’engwi elâle aha burhambi bw’omwâna-hene. Akanina, omwâna w’entale n’embogo, byakaja busò bagumas, n’omwâna murhò abiyâbule. 7 Enkafu n’engoromora byakâkerera haguma, n’amanina gâbo galâle haguma: entale yâkakera akahasi nka nkafu. 8 Ecirhaba cakârhabîra oku mwina gwa cibugusha, n’omwâna murhò alikire okuboko omu mwina gw’empiri. 9 Ntà bubî na ntà buligo bwacikolwe oku ntondo yâni ntagatîfu yôshi, bulya ecihugo cayunjula bumanye bwa Nyakasane, nka kula omuhengere gw’enyanja guyunjulira mîshi.
Okuyâgaluka kw’abacisigire
10 Mw’olwo lusiku, ecikundukundu ca Yese cayâlagala, cibè cêrekanè c’embaga; amashanja gacilongeza aha nshi n’aha nyanya, n’endâro yaco yayunjul’irenge. 11 Mw’olwo lusiku, Nyakasane ayash’iLambûla okuboko, mpu lyo alikuza abasigire bw’omu lubaga lwâge; balya bâge bacisigire omu Asîriya n’omu Mîsiri, omu Patrosi n’omu Kushi n’omu Elamu, omu Sinazi n’omu Hamati n’omu birhwa by’enyanja, 12 Ayimangiza amashanja ecimanyîso; ashûbûza abalulize bw’omu Israheli, anashûbûze bene Yuda bashandabîne omu mpande ini z’igulu. 13 Lero obumvu bwa Efrayimu bwanahirigirha obwo, n’abashombanyi ba Yuda bahungumuke. Efrayimu arhakacîbikira Yuda bumvu na Yuda arhakacishomba Efrayimu. 14 Barhibukirakwo Abafilistini olunda lw’ebuzikiro bw’izûba, haguma bagend’ihagula amashanja g’ebushoshokero. Bâgwârha Edomu na Mowabu, na bene Amoni babashiga. 15 Nyakasane ayumya enshumo z’e Mîsiri, alambûlire okuboko kwâge oku lwîshi, analurhunike n’omuhûsi gw’omûka gwâge. Alugabanya mwo migezi nda, lyo bahash’ikaluyikira buzira kuhogol’enkwêrho. 16 Hânabe omulimbwa gw’abasigire b’omu lubaga lwâge, balya bâbe baciri omu Asîriya, nka kulya byabâga erhi Israheli arhenga e Mîsiri.
Jesaja/Isaiah 11

1וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ 2וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהוָ֑ה ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהוָֽה׃ 3וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹֽא־לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃ 4וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֨דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישֹׁ֖ור לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֨רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃ 5וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃ 6וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ 7וּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל־תֶּֽבֶן׃ 8וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה׃ 9לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃ פ
10וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֤ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד׃ פ
11וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֤י ׀ שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵעֵילָ֤ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵאִיֵּ֖י הַיָּֽם׃ 12וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 13וְסָ֨רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֨יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 14וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֤ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֤וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹח יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם׃ 15וְהֶחֱרִ֣ים יְהוָ֗ה אֵ֚ת לְשֹׁ֣ון יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֨הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים׃ 16וְהָיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּאֲשֶׁ֤ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
12
Olulanga lw’okuvug’omunkwa
1 Mw’olwôla lusiku wanâderhe, erhi: «Namakukuza, Nyakasane!
Wali onkunirire, ci obukunizi bwâwe bwàrhulwîre, wanantulirîze.
2 Nyamuzinda ye bucire bwâni: Ye ncîkubagîre, ntâco naciyôboha;
bulya Nyakasane yo misî yâni lwo na lwimbo lwâni, ye bucire bwâni.

3 Mwanadôme amîshi n’omwîshingo aha maliba g’obucire.»
4 Mw’olwôla lusiku mwanâderhe, erhi «Mukuze Nyakasane,
mushenge izîno lyâge; mumanyîse emikolo yâge omu mashanja;
muhamagaze oku izîno lyâge liri likulu bwenêne!

5 Muyimbire Nyakasane,
bulya ajizire ebirhangâzo bimanyîkîne omu igulu lyôshi.
6 Mucîshinge, mubande orhubûli, mwe mubà omu Siyoni,
bulya Omwimâna w’Israheli ajir’irenge ekarhî kinyu.
Jesaja/Isaiah 12
1וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃ 2הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃ 3וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשֹׂ֑ון מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ 4וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃ 5זַמְּר֣וּ יְהוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מיּדַ֥עַת זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 6צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
13
Obulêbi buyêrekîre Babiloni
1 Obulêbi buyêrekîre Babiloni Yeshayahu, mwene Amotsi abonaga. 2 Muyimanz’ecimanyîso oku ntondo erhalikwo hyâsi, muhamagaz’emunda bali; mubakeme n’okuboko, bayîshe, bagerere omu mihango y’abaluzi. 3 Niene ntegesire balya banterekîrwe; nie nnampamagîre entwâli zâni omu bukunizi bwâni, bo balwî bâni b’enkwîra. 4 Muyumve ecihôgêro cinene oku ntondo: ciri nka ca lubaga mwandu! Muyumve ecihôgêro c’amâmi n’amashanja gashûbûzinye: Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe oyo waj’agera ekarhî k’ebigâmba by’abalwî bâge. 5 Barhenga omu cihugo c’ihanga n’ebuzinda bw’emalunga, Nyakasane n’emirasano akolêsa omu bukunizi bwâge, mpu aherêrekeze igulu lyôshi. 6 Muband’endûlù, bulya olusiku lwa Nyakasane luli hôfi, luyîshire nka kaheza k’Ogala-byôshi. 7 Co cirhumire ngasi maboko gârha enjingo na ngasi bantu batwîka omurhima. 8 Barhunzirwe n’obwôba, badwîrhe bageramwo ogwa nyugunyu banalîbwa n’amalumwa; badwîrhe baciluma olulimi n’okuyumva emikero ak’omukazi oli buburha; badwîrhe balolanakwo banarhangire; amalanga gâbo gadukulîze nka muliro. 9 Olusiku lwa Nyakasane lw’olwo luyîruka, lusiku ludârhi, luyunjwîre bukunizi n’oburhè n’obukali; lwahindula igulu lishube irûngu lunaherêrekeze abanyabyâha. 10 Neci, enyenyêzi z’oku nkuba n’ebirundo byâzo zahusa okulangashana; izûba lyashuba mwizimya aha kuzûka kwâlyo, n’omwêzi gwaleka okukamoleka. 11 Nahanira igulu obubî bwâlyo na banyankola-maligo mbahanire obugoma bwâbo; nayûsa obucîbone bwa bacikanyi-cirhagomba, na mperêrekeze omulimbo gw’abâmi balibuza abashi bâbo. 12 Abantu banyihuka kulusha amasholo garhalimwomuvange, na bene Adamu banyihuka kulusha amasholo g’e Ofiri. 13 Neci, amalunga gadundagana, igulu lijugume omu makondo gâlyo, erhi bukunizi bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe burhuma, olusiku omutula gwâge mudârhi gwabasha. 14 Nka kashafu kayâka omuhivi, nka bibuzi birhagwêrhi cayâbula. ngasi muguma ashubira emwa bene wâbo, ngasi muntu ayâkira omu cihugo câbo. 15 Ngasi abanabugânwe batumirhwa, n’abanagwârhwe bahirima oku bwôji bw’engôrho. 16 Abâna bâbo b’ebirhaba bahinagirwa omu masù gâbo, enyumpa zâbo zahagulwa, na bakâbo bakolerwe ebikongo. 17 Ala oku nâbasunikakwo Abamedi, abarhalonza nsaranga barhanashîbirira masholo. 18 Emiherho yamalîra abâna bâbo b’emisole, barhayumva bwonjo oku mburho y’omu nda, barhafe abâna barhò lukogo. 19 Babiloni, irenge ly’amâmi, mulimbo gw’Abakaldeyi, kw’aba nka kulya Sodomo na Gomora bàbâga, erhi Nyamuzinda àbaherêrekeza. 20 Arhakaciyûbakwamwo bundi, ntà muntu wacigwîkemwo endâro kurhcnga iburha kuhika oku lindi. Omuharâbu arhakacigwîkamwo ecihando câge, n’abangere barhakacilâzamwo amasò gâbo. 21 Nsimba z’omu irûngu zo zâyîsh’icibêreramwo, ebirifufu byayunjula omu nyumpa zâbo, zashuba nyôgo za nyunda, n’ebihebe byâkâsâmiramwo. 22 Banyamugunga bayîsh’ikâyanira omu ndâro zâbo na banyambwe omu ntûmba zâbo. Amango gâge gali hôfi n’ensiku zâge zirhacilegame.
Jesaja/Isaiah 13

1מַשָּׂ֖א בָּבֶ֑ל אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמֽוֹץ׃ 2עַ֤ל הַר־נִשְׁפֶּה֙ שְֽׂאוּ־נֵ֔ס הָרִ֥ימוּ ק֖וֹל לָהֶ֑ם הָנִ֣יפוּ יָ֔ד וְיָבֹ֖אוּ פִּתְחֵ֥י נְדִיבִֽים׃ 3אֲנִ֥י צִוֵּ֖יתִי לִמְקֻדָּשָׁ֑י גַּ֣ם קָרָ֤אתִי גִבּוֹרַי֙ לְאַפִּ֔י עַלִּיזֵ֖י גַּאֲוָתִֽי׃ 4ק֥וֹל הָמ֛וֹן בֶּֽהָרִ֖ים דְּמ֣וּת עַם־רָ֑ב ק֠וֹל שְׁא֞וֹן מַמְלְכ֤וֹת גּוֹיִם֙ נֶֽאֱסָפִ֔ים יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְפַקֵּ֖ד צְבָ֥א מִלְחָמָֽה׃ 5בָּאִ֛ים מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק מִקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם יְהוָה֙ וּכְלֵ֣י זַעְמ֔וֹ לְחַבֵּ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 6הֵילִ֕ילוּ כִּ֥י קָר֖וֹב י֣וֹם יְהוָ֑ה כְּשֹׁ֖ד מִשַּׁדַּ֥י יָבֽוֹא׃ 7עַל־כֵּ֖ן כָּל־יָדַ֣יִם תִּרְפֶּ֑ינָה וְכָל־לְבַ֥ב אֱנ֖וֹשׁ יִמָּס׃ 8וְֽנִבְהָ֓לוּ ׀ צִירִ֤ים וַֽחֲבָלִים֙ יֹֽאחֵז֔וּן כַּיּוֹלֵדָ֖ה יְחִיל֑וּן אִ֤ישׁ אֶל־רֵעֵ֨הוּ֙ יִתְמָ֔הוּ פְּנֵ֥י לְהָבִ֖ים פְּנֵיהֶֽם׃ 9הִנֵּ֤ה יוֹם־יְהוָה֙ בָּ֔א אַכְזָרִ֥י וְעֶבְרָ֖ה וַחֲר֣וֹן אָ֑ף לָשׂ֤וּם הָאָ֨רֶץ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְחַטָּאֶ֖יהָ יַשְׁמִ֥יד מִמֶּֽנָּה׃ 10כִּֽי־כוֹכְבֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ וּכְסִ֣ילֵיהֶ֔ם לֹ֥א יָהֵ֖לּוּ אוֹרָ֑ם חָשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בְּצֵאת֔וֹ וְיָרֵ֖חַ לֹֽא־יַגִּ֥יהַ אוֹרֽוֹ׃ 11וּפָקַדְתִּ֤י עַל־תֵּבֵל֙ רָעָ֔ה וְעַל־רְשָׁעִ֖ים עֲוֺנָ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן זֵדִ֔ים וְגַאֲוַ֥ת עָרִיצִ֖ים אַשְׁפִּֽיל׃ 12אוֹקִ֥יר אֱנ֖וֹשׁ מִפָּ֑ז וְאָדָ֖ם מִכֶּ֥תֶם אוֹפִֽיר׃ 13עַל־כֵּן֙ שָׁמַ֣יִם אַרְגִּ֔יז וְתִרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ בְּעֶבְרַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבְי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ 14וְהָיָה֙ כִּצְבִ֣י מֻדָּ֔ח וּכְצֹ֖אן וְאֵ֣ין מְקַבֵּ֑ץ אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ אֶל־אַרְצ֖וֹ יָנֽוּסוּ׃ 15כָּל־הַנִּמְצָ֖א יִדָּקֵ֑ר וְכָל־הַנִּסְפֶּ֖ה יִפּ֥וֹל בֶּחָֽרֶב׃ 16וְעֹלְלֵיהֶ֥ם יְרֻטְּשׁ֖וּ לְעֵֽינֵיהֶ֑ם יִשַּׁ֨סּוּ֙ בָּֽתֵּיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֖ם תִּשָּׁגַֽלְנָה׃ 17הִנְנִ֛י מֵעִ֥יר עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־מָדָ֑י אֲשֶׁר־כֶּ֨סֶף֙ לֹ֣א יַחְשֹׁ֔בוּ וְזָהָ֖ב לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃ 18וּקְשָׁת֖וֹת נְעָרִ֣ים תְּרַטַּ֑שְׁנָה וּפְרִי־בֶ֨טֶן֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ עַל־בָּנִ֖ים לֹֽא־תָח֥וּס עֵינָֽם׃ 19וְהָיְתָ֤ה בָבֶל֙ צְבִ֣י מַמְלָכ֔וֹת תִּפְאֶ֖רֶת גְּא֣וֹן כַּשְׂדִּ֑ים כְּמַהְפֵּכַ֣ת אֱלֹהִ֔ים אֶת־סְדֹ֖ם וְאֶת־עֲמֹרָֽה׃ 20לֹֽא־תֵשֵׁ֣ב לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ן עַד־דּ֣וֹר וָד֑וֹר וְלֹֽא־יַהֵ֥ל שָׁם֙ עֲרָבִ֔י וְרֹעִ֖ים לֹא־יַרְבִּ֥צוּ שָֽׁם׃ 21וְרָבְצוּ־שָׁ֣ם צִיִּ֔ים וּמָלְא֥וּ בָתֵּיהֶ֖ם אֹחִ֑ים וְשָׁ֤כְנוּ שָׁם֙ בְּנ֣וֹת יַֽעֲנָ֔ה וּשְׂעִירִ֖ים יְרַקְּדוּ־שָֽׁם׃ 22וְעָנָ֤ה אִיִּים֙ בְּאַלְמנוֹתָ֔יו וְתַנִּ֖ים בְּהֵ֣יכְלֵי עֹ֑נֶג וְקָר֤וֹב לָבוֹא֙ עִתָּ֔הּ וְיָמֶ֖יהָ לֹ֥א יִמָּשֵֽׁכוּ׃
14
Okugaluka kw’abalulize
1 Neci, Nyakasane âbabalira Yakôbo âNashub’icîshoga Israheli; âshub’ibadekereza omu cihugo câbo. Abantu b’embuga bacîgusha haguma nabo banalungane n’enyumpa ya Yakôbo. 2 Embaga zayîsh’ibarhôla, zibahêke emwâbo; enyumpa y’Israheli yâbarhambula omu cihugo ca Nyakasane, ebajire bajà, abalume n’abakazi. Abakâg’ibakolêsa nka bigorogo, bâbajira bigorogo, banarhambule abàli babarhambwîre.
Okufà kw’omwâmi w’e Babiloni
3 Olusiku Nyakasane akugalulira omuluhûko enyuma ly’amalumwa n’amalibuko n’obuja budârhi wàlimwo, 4 wâyimbîsa olu lwimbo lw’okutwa omwâmi w’e Babiloni akanego, erhi: «Kurhigi amayûrha olya wàjaga alibuzanya? Kurhigi bwamayûrha obucîbone bwâge? 5 Nyakasane avunyungwire omunyûli gwa banyankola-maligo n’akarhi k’abarhegesi, 6 balya bàkâg’ihimbaguliza embaga burhahusa omu bukunizi bunene, bàkarhambula amashanja n’omujina n’okugalibuza burhagoheka. 7 lgulu lyôshi lyamarhamûka lyanarhûlûla; lidwîrhe lyayimba enyimbo z’enshagali. 8 Ciru n’ensidano n’emirhi y’e Libano nayo eri omu mwîshingo erhi we orhumire, mpu: «Kurhenga okumbire lugali, kakonda-mirhi arhacisôkera enôla munda al’irhutwa! 9 Idako, wakuzimu adwîrhe acîshinga erhi we orhuma, mpu akuyankirire. Akol’azûsa ebizunguzungu we orhumire, ngasi bàli bakulire abâbo en’igulu; âyimusa oku ntebe zâbo abâmi b’amashanja bôshi. 10 Bôshi babumbûl’akanwa, bakubwîre, mpu: «Yoo! Ka nâwe wàmajonjolekana akirhu, onakola orhushushire! 11 lrenge lyâwe lyayandagalîre ekuzimu haguma n’omulya gw’ennanga zâwe. Emivunyu yo ekola ncingo ogwishirekwo, n’obulyôka bwo bukola bushiro bukubwisire! 12 Kurhi wahonyirage emalunga, wâni nyenyêzi cilangashana, mugala w’omucêracêra? Kurhi wahenganukirage oku idaho, wâni lugalika mashanja? 13 K’arhali w’olya wakâg’icidesa emurhima, erhi: «Nkola nasôka mpike emalunga, entebe yâni nagend’iyigwîka enyanya ly’enyenyêzi za Nyamuzinda. Naj’ibwârhala oku ntondo y’endêko, emunda mwênè ahekera! 14 Nasôkera enyanya ly’ebitù, nyumânane n’Ow’Enyanya!»à 15 Ci omu kuzimu mwo wabungulukîre, kuhika aha nteberhebe y’omwîna. 16 Ngasi bâkubona, badwîrhe bakusinza, bakulolêreze, mpu: «Kali olya muntu wakazâg’ijugumya igulu oyu, olya wakazâg’ihirimy’amâmi? 17 Ahindwîre igulu bwerûlè, ashâba ebishagala, arhanazigaga bayigulira ababohe empamikwa! 18 Abâmi bôshi b’amashanja kuluhûka bâluhûkira bôshi n’irenge ngasi muguma omu nshinda zâbo. 19 Ci wêhb bakukabulire buzira cûsho nk’ishami libozire, omu kagarhî k’abalindamboho bàyirhagwa n’engôrho bànakabulirwa oku mabuye g’enshinda, nka mufu gudwîrhe gwalabarhwa, 20 Ci wêhe orhababugâne omu nshinda, bulyala washerêzize ecihugo câwe, wamalîra olubaga lwâwel Ntà mango iburha lya banyankola-maligo lyanâciderhwe. 21 Murheganyize abagala aha babanigûliza erhi bubî bw’îshe burhuma, lyo balek’iyimuka mpu bayîme omu igulu banabumbe ecihugo ngo!» 22 Nabayimukira, kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, mperêrekeze izîno lya Babiloni na ngasi ebi asigaline byôshi, nahana n’iburha, kwo Nyakasane adesire. 23 Namuhindula acîbere ishubûkiro lya bishegeshe anashube luziba; namuhyajira na kaheza w’ecihyajiro, kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.»
Obulêbi buyêrekîre Asîriya
24 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe acîgashire, aderha. erhi: «Neci, oku nahigaga kwo byanaha, oku nàlaliraga kwo nànajira. 25 Navungunyula Asîriya muno cihugo câni. namurhindagirira oku ntondo zâni. Omushigo gwâge gukola gwayûrha n’omuzigo gwâge gukola gwabarhenga aha lurhugo.» 26 Ogwo gwomuhigo nàhigîre igulu lyôshi, okwo kwo kuhoko nàlambulîre oku mashanja gôshi. 27 Nka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe amarhôla omuhigo, ndi wa nkacimurhanga? Nk’amalambûla okuboko, ndi wankacikugalula?
Nâwe Filistiya, oband’endûlù!
28 Obula bulêbi buli bwa gulya mwâka mwâmi Ahazi afâgamwo: 29 «Mumanye mwankacishinga mweshi, wâni Bafilistini, mpu akarhi kakâg’imushûrha kavunisire, bulya omu cisiki c’enjoka mwârhenga empiri, n’omw’iji lyâyomurhenge enkuba-joka yajà yabalala nka kanyunyi. 30 Abagalugalu balya bayîgurhe, n’abakenyi baluhûka n’omurhûla, ci iburha lyâwe nalihungumula n’ishali, na ngasi abasigala, nabaniguûza. 31 Obande endûlù, wâni muhango, obande akahababo, wâni lugo! Ogeremw’omusisi weshi weshi, wâni Filistiya! Bulya olunda lw’emwênè erhenzire omugî, n’abarhabâzi barhalimwo osigir’enyuma.» 32 Kurhigi bashuza entumwa z’olwo lubaga? Oku Nyakasane ye wayûbakaga Siyoni, mwo abakenyi b’omu luhaga lwâge bakâyakira.

Jesaja/Isaiah 14

1כִּי֩ יְרַחֵ֨ם יְהוָ֜ה אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וּבָחַ֥ר עוֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַעֲקֹֽב׃ 2וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹֽׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ ס
3וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמֵרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃ 4וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃ 5שָׁבַ֥ר יְהוָ֖ה מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שֵׁ֖בֶט מֹשְׁלִֽים׃ 6מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ׃ 7נָ֥חָה שָׁקְטָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פָּצְח֖וּ רִנָּֽה׃ 8גַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אַרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹן מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹֽא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ׃ 9שְׁא֗וֹל מִתַּ֛חַת רָגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ עוֹרֵ֨ר לְךָ֤ רְפָאִים֙ כָּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם׃ 10כֻּלָּ֣ם יַֽעֲנ֔וּ וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמ֖וֹנוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ׃ 11הוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְאוֹנֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ תַּחְתֶּ֨יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תּוֹלֵעָֽה׃ 12אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם׃ 13וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ הַשָּׁמַ֣יִם אֶֽעֱלֶ֔ה מִמַּ֥עַל לְכֽוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹן׃ 14אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן׃ 15אַ֧ךְ אֶל־שְׁא֛וֹל תּוּרָ֖ד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֽוֹר׃ 16רֹאֶ֨יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹת׃ 17שָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל כַּמִּדְבָּ֖ר וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס אֲסִירָ֖יו לֹא־פָ֥תַח בָּֽיְתָה׃ 18כָּל־מַלְכֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם שָׁכְב֥וּ בְכָב֖וֹד אִ֥ישׁ בְּבֵיתֽוֹ׃ 19וְאַתָּ֞ה הָשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙ כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב לְב֥וּשׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶב יוֹרְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹר כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס׃ 20לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּֽי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹֽא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃ 21הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ בַּעֲוֺ֣ן אֲבוֹתָ֑ם בַּל־יָקֻ֨מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָלְא֥וּ פְנֵֽי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים׃ 22וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־יְהוָֽה׃ 23וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵֽאטֵאתִ֨יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
24נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֨יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם׃ 25לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר׃ 26זֹ֛את הָעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖ה עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְזֹ֛את הַיָּ֥ד הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ 27כִּֽי־יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑ר וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ פ
28בִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה׃ 29אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י פְלֶ֨שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְ כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְי֖וֹ שָׂרָ֥ף מְעוֹפֵֽף׃ 30וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָֽרָעָב֙ שָׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃ 31הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֨עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמוֹעָדָֽיו׃ 32וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹי כִּ֤י יְהוָה֙ יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן וּבָ֥הּ יֶחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ׃ ס
15
Obuhanya bwa Mowabu
1 Obulêbi buyêrekîre Mowabu. «Neci, obudufu anyagagwamwo. Ar-Mowabu aherêrekera. Neci, obudufu anyagagwamwo, Kir-Mowabu aherêrekera. 2 Bakola basôkera ebwa mahêro e Diboni mpu bagend’ilakirayo. E Nebo n’e Madaba, Mowabu ali omu mulenge: amarhwe gôshi gali makungûle, n’amânwa gôshi gali mamôme. 3 Abagera omu njira, masunzu bayambîrhe; oku burhungiri bw’enyumpa n’omungo, bôshi badwîrhe babanda endûlù banadubula emirenge. 4 Heshiboni na Eleyâle badwîrhe bayâma; izù lyâbo lidwîrhe lyayumvîkana kuhika e Yahasi. Co cirhumire abalwî b’e Mowabu badwîrhe babanda orhuhababo; yeshi yeshi anajongonosire. 5 Omurhima gwâni gudwîrhe gwalakira Mowabu: abantu bâge bâbo bajà bayâka kuhika e Sowari n’Egalati-Shelishiya! Omurhezi gwa Luhiti badwîrhe bagusôka erhi banajà balaka; omu njira y’e Horo-Nayimi bayisha babanda endûlù! 6 Amîshi ga Nimurimu gàganyire; olubala lwàyumire, akahasi kahirigirhe, harhaciyimbwa hyâsi hibishi! 7 Okwo kwarhuma ebirugu byàli bicisigîre, ebi bàli bacijire babîka, babiyîkirana ishiriza ly’omugezi gw’Emirhanda. 8 Neci, akahababo kâbo kalumîre hôshi omu cihugo ca Mowabu, enduûu zâbo zahisire cingana e Egalayimu, zayumvîkîne cingana e Bari-Elimu. 9 Amîshi ga Dimoni gakola gayunjwîre mukò! Ci nacishulira Dimoni obundi buhanya: entale zâciguga oku bàfumire olufu lw’e Mowabu, na kuli balya bâba bacisigire omu cihugo!»
Jesaja/Isaiah 15

1מַשָּׂ֖א מוֹאָ֑ב כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד עָ֤ר מוֹאָב֙ נִדְמָ֔ה כִּ֗י בְּלֵ֛יל שֻׁדַּ֥ד קִיר־מוֹאָ֖ב נִדְמָֽה׃ 2עָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיבֹ֛ן הַבָּמ֖וֹת לְבֶ֑כִי עַל־נְב֞וֹ וְעַ֤ל מֵֽידְבָא֙ מוֹאָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכָל־רֹאשָׁ֣יו קָרְחָ֔ה כָּל־זָקָ֖ן גְּרוּעָֽה׃ 3בְּחוּצֹתָ֖יו חָ֣גְרוּ שָׂ֑ק עַ֣ל גַּגּוֹתֶ֧יהָ וּבִרְחֹבֹתֶ֛יהָ כֻּלֹּ֥ה יְיֵלִ֖יל יֹרֵ֥ד בַּבֶּֽכִי׃ 4וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשֹׁ֖ו יָ֥רְעָה לּֽוֹ׃ 5לִבִּי֙ לְמוֹאָ֣ב יִזְעָ֔ק בְּרִיחֶ֕הָ עַד־צֹ֖עַר עֶגְלַ֣ת שְׁלִשִׁיָּ֑ה כִּ֣י ׀ מַעֲלֵ֣ה הַלּוּחִ֗ית בִּבְכִי֙ יַֽעֲלֶה־בּ֔וֹ כִּ֚י דֶּ֣רֶךְ חוֹרֹנַ֔יִם זַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר יְעֹעֵֽרוּ׃ 6כִּֽי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה׃ 7עַל־כֵּ֖ן יִתְרָ֣ה עָשָׂ֑ה וּפְקֻדָּתָ֔ם עַ֛ל נַ֥חַל הָעֲרָבִ֖ים יִשָּׂאֽוּם׃ 8כִּֽי־הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־גְּב֣וּל מוֹאָ֑ב עַד־אֶגְלַ֨יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵילִ֖ים יִלְלָתָֽהּ׃ 9כִּ֣י מֵ֤י דִימוֹן֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימ֖וֹן נוֹסָפ֑וֹת לִפְלֵיטַ֤ת מוֹאָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה׃

16
Mowabu ahûna Yeruzalemu oburhabâle
1 Kurhenga e Sela, omu irûngu, kuhika oku ntondo y’omwâna-nyere Siyoni, murhumire mwâmi w’ecihugo omwâna-buzi. 2 Nka binyunyi byaja byayâka, nka byananyunyi bishabîrwe olôgo, ntyo kwo bali abâna-nyere b’e Mowabu aha mazîko ga Amoni! 3 Badwîrhe baderha, mpu: «Mujè ihano, murhôle omuhigo! Mûshi kalengerêre, ecihôho câwe ocihindule mwizimya gwa budufu; ofulike ababunga, omanye wankafulûla abayisha bayâka! 4 Ababunga b’e Mowabu oyêmêre babere aha mwâwe; obè lwâkiro lwâbo embere za kashâba! Neci, kashâba ahirigisire, ishabâbe lyàhwîre, na kaheza arhaciri omu cihugo! 5 Entebe y’obwâmi yâsimikira oku lukogo; n’omu cihando ca Daudi, omucîranuzi mwîkubagirwa w’okulongereza obushinganyanya n’eby’okuli, abwârhala kuli eyo ntebe.» 6 Rhwayumvîrhe emyanzi y’obucîbone bwa Mowabu, mpu arhahimwa kucîbona; rhwayumva emyanzi y’omuhimbo gwâge, n’obucîbone bwâge, n’omumino gwâge, n’ey’obucîtîme bwâge.
Endûlù ya Mowabu
7 Co cirhumire abantu b’e Mowabu badwîrhe balakira Mowabu; bôshi bôshi badwîrhe babanda endûlù. Emigati y’emizâbîbu y’e Kir-Harêseti yo badwîrhe balakira banazanyirwe! 8 Neci, enkoma z’emizâbîbu y’e Heshiboni zayumusire, n’olukoma lw’emizâbîbu y’e Sibima, eyi irivayi lyâyo lyakazâg’ijimbîsa abarhegesi b’amashanja, kwo na kwo. Yakazâg’ilanda kuhika e Yazeri, ehabukire omu irûngu, n’amashami gâyo galande, garhaluke enyanja. 9 Co cirhumire ndwîrhe nalakira olukoma lw’emizâbîbu y’e Sibima rhwe n’abantu b’e Yazeri. Nakudômerera n’emirenge, wâni Heshiboni, na nâwe Eleyali, bulya akahababot kayumvîkine omu busarûle bwâwe n’omu myâka yâwe. 10 Omwîshingo n’enshagali byàhirigisire omu mashwa, n’omu nkoma z’emizâbîbu murhaciyumvîkana nyimbo nîsi erhi izù ly’enshagali. Abakânzi barhacikandira irivayi omu mikenzi; izù ly’enshagali lirhaciyumvîkana. 11 Co cirhumire âmalà gâni gadwîrhe gadogoma nka lulanga erhi Mowabu orhuma, n’omurhima gwâni gudwîrhe gwahumagirira Kir-Harêseti. 12 Bayîsh’ibona Mowabu aj’ayahagira, âsôkera oku ntondo, âgend’ishengera omu luhêro lwâge; ci arhamira busha.» 13 Ako ko kanwa Nyakasane aderhaga kuli Mowabu kurhenga mîra. 14 Ci na bunoôa Nyakasane adesire, erhi: «Enyuma lya myâka isharhu, nka kula baganja emyâka y’omulimya, irenge lya Mowabu lyalabarhwa, ciru akaba abantu bâge bali mwandu. Asigalana amahunga garhankagerwa bici.»

Jesaja/Isaiah 16

1שִׁלְחוּ־כַ֥ר מֹשֵֽׁל־אֶ֖רֶץ מִסֶּ֣לַע מִדְבָּ֑רָה אֶל־הַ֖ר בַּת־צִיּֽוֹן׃ 2וְהָיָ֥ה כְעוֹף־נוֹדֵ֖ד קֵ֣ן מְשֻׁלָּ֑ח תִּֽהְיֶ֨ינָה֙ בְּנ֣וֹת מוֹאָ֔ב מַעְבָּרֹ֖ת לְאַרְנֽוֹן׃ 3הָבִ֤יאִו עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ צָהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל־תְּגַלִּֽי׃ 4יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מוֹאָ֛ב הֱוִי־סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי־אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן־הָאָֽרֶץ׃ 5וְהוּכַ֤ן בַּחֶ֨סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃ 6שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּ֣א מְאֹ֑ד גַּאֲוָת֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ לֹא־כֵ֥ן בַּדָּֽיו׃ ס
7לָכֵ֗ן יְיֵלִ֥יל מוֹאָ֛ב לְמוֹאָ֖ב כֻּלֹּ֣ה יְיֵלִ֑יל לַאֲשִׁישֵׁ֧י קִיר־חֲרֶ֛שֶׂת תֶּהְגּ֖וּ אַךְ־נְכָאִֽים׃ 8כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃ 9עַל־כֵּ֡ן אֶבְכֶּ֞ה בִּבְכִ֤י יַעְזֵר֙ גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה אֲרַיָּ֨וֶךְ֙ דִּמְעָתִ֔י חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה כִּ֧י עַל־קֵיצֵ֛ךְ וְעַל־קְצִירֵ֖ךְ הֵידָ֥ד נָפָֽל׃ 10וְנֶאֱסַ֨ף שִׂמְחָ֤ה וָגִיל֙ מִן־הַכַּרְמֶ֔ל וּבַכְּרָמִ֥ים לֹֽא־יְרֻנָּ֖ן לֹ֣א יְרֹעָ֑ע יַ֗יִן בַּיְקָבִ֛ים לֹֽא־יִדְרֹ֥ךְ הַדֹּרֵ֖ךְ הֵידָ֥ד הִשְׁבַּֽתִּי׃ 11עַל־כֵּן֙ מֵעַ֣י לְמוֹאָ֔ב כַּכִּנּ֖וֹר יֶֽהֱמ֑וּ וְקִרְבִּ֖י לְקִ֥יר חָֽרֶשׂ׃ 12וְהָיָ֧ה כִֽי־נִרְאָ֛ה כִּֽי־נִלְאָ֥ה מוֹאָ֖ב עַל־הַבָּמָ֑ה וּבָ֧א אֶל־מִקְדָּשֹׁ֛ו לְהִתְפַּלֵּ֖ל וְלֹ֥א יוּכָֽל׃ 13זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מוֹאָ֖ב מֵאָֽז׃ 14וְעַתָּ֗ה דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ לֵאמֹר֒ בְּשָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְנִקְלָה֙ כְּב֣וֹד מוֹאָ֔ב בְּכֹ֖ל הֶהָמ֣וֹן הָרָ֑ב וּשְׁאָ֥ר מְעַ֛ט מִזְעָ֖ר ל֥וֹא כַבִּֽיר׃ ס
17
Obulêbi buyêrekîre Damasko n’Israheli
1 Obulêbi buyêrekîre Damasko. Ala oku Damasko lurhaciri lugo, cikola cirundu ca bijonjolekeza. 2 Engo zâge zajandisirwe, zikola zicibêra lwâbuko lwa masô; gakâz’ishiramamwo harhanajire owagahugûga. 3 Ntà nyumpa nzibuzibu ziciri omu Efrayimu, na ntà bwâmi buciri omu Damasko. Irenge ly’abasigala omu Asîriya lyâgererwa oku irenge lya bene Israheli. Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. 4 Olwo lusiku, irenge lya Yakôbo lyâfananda, n’amashushi g’oku mubiri gwâge gayûmirira. 5 Kwo byâyîsh’ibà nka kula abasârûzi basârûla emburho, nka kula amaboko gâbo gasârûla emihuli. Kwo byâbe nka kula bahumbûza emihuli omu lubanda lwa Refayimi. 6 Harhacibonekane ebirhali bisigaliza by’okurhumbûla, nka kula banahungumula amalehe g’omuzêti: malehe abirhi erhi asharhu oku irhwêrhwe, ani erhi arhânu omu mashami g’omulehe. Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. 7 Olwo lusiku, omuntu ahindulira Lulema wâge obusù, n’amasù gâge gakasinza Omwimâna w’Israheli. 8 Arhakaciyêrekeza amasû ebwa mpêro, eyo mikolo yàjiragwa n’eminwe yâge: emitungo y’amahêro n’orhujo rhw’okuyôkera enshangi. 9 Olwo lusiku, engo akâg’icifulikamwo zashuba bigûkà, nka kulya engo z’Abamoriti n’Abahiviti zàbâga embere za bene Israheli. Ntyo obuhanya bwanaja oku bundi. 10 Kulya kubà wàyibagire Nyamuzinda Muciza wâwe, orhanayîbukaga Kabuye, lwâkiro lwâwe, okolaga odwîrhe warhwera emirhi y’amasîma n’okuhinga emburho z’ihanga. 11 Olusiku warhweraga, onameze, na sêzi buca, wânabona emburho yâwe ekola yayâsa; ci emyâka wàsârûlaga yâhirigirha olusiku lw’obuhanya, n’obwo buhanya burhankahash’ibukwa. 12 Yajewe! Kavango ka mbaga mwandu! Kavango kali nka mulaba gwahûsa omu nyanja! Kavango ka mashanja, kali nka mukungulo gw’omwandu gw’amîshi. 13 Akavango k’amashanja kali nka mukungulo gw’omwandu gw’amîshi, ci Nyakasane amagakankamira: gamayâkira kuli, gamayehûlwa nka kula ehyâsi hy’omu ntondo hiyehûlwa n’empûsi, nka kula kalemêra w’omutulo ayehûlwa n’empûsi ya kadaga. 14 Bijingo, erhi mirhanyo; embere bucâmule, erhi ntâco cicihali! Eco co cigabi ca balya bayîsh’ikârhushokôla, ogwo gwo mwânya gwa balya bayîsh’ikârhuhagula.
Jesaja/Isaiah 17

1מַשָּׂ֖א דַּמָּ֑שֶׂק הִנֵּ֤ה דַמֶּ֨שֶׂק֙ מוּסָ֣ר מֵעִ֔יר וְהָיְתָ֖ה מְעִ֥י מַפָּלָֽה׃ 2עֲזֻב֖וֹת עָרֵ֣י עֲרֹעֵ֑ר לַעֲדָרִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ינָה וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 3וְנִשְׁבַּ֤ת מִבְצָר֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם וּמַמְלָכָ֥ה מִדַּמֶּ֖שֶׂק וּשְׁאָ֣ר אֲרָ֑ם כִּכְב֤וֹד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְי֔וּ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ס
4וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִדַּ֖ל כְּב֣וֹד יַעֲקֹ֑ב וּמִשְׁמַ֥ן בְּשָׂר֖וֹ יֵרָזֶֽה׃ 5וְהָיָ֗ה כֶּֽאֱסֹף֙ קָצִ֣יר קָמָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ שִׁבֳּלִ֣ים יִקְצ֑וֹר וְהָיָ֛ה כִּמְלַקֵּ֥ט שִׁבֳּלִ֖ים בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ 6וְנִשְׁאַר־בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֨יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
7בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִשְׁעֶ֥ה הָאָדָ֖ם עַל־עֹשֵׂ֑הוּ וְעֵינָ֕יו אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּרְאֶֽינָה׃ 8וְלֹ֣א יִשְׁעֶ֔ה אֶל־הַֽמִּזְבְּח֖וֹת מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו וַאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֶצְבְּעֹתָיו֙ לֹ֣א יִרְאֶ֔ה וְהָאֲשֵׁרִ֖ים וְהָחַמָּנִֽים׃ 9בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִהְי֣וּ ׀ עָרֵ֣י מָעֻזּ֗וֹ כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֨רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃ 10כִּ֤י שָׁכַ֨חַתְּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔ךְ וְצ֥וּר מָעֻזֵּ֖ךְ לֹ֣א זָכָ֑רְתְּ עַל־כֵּ֗ן תִּטְּעִי֙ נִטְעֵ֣י נַעֲמָנִ֔ים וּזְמֹ֥רַת זָ֖ר תִּזְרָעֶֽנּוּ׃ 11בְּי֤וֹם נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּי֥וֹם נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ׃ ס
12ה֗וֹי הֲמוֹן֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כַּהֲמ֥וֹת יַמִּ֖ים יֶהֱמָי֑וּן וּשְׁא֣וֹן לְאֻמִּ֔ים כִּשְׁא֛וֹן מַ֥יִם כַּבִּירִ֖ים יִשָּׁאֽוּן׃ 13לְאֻמִּ֗ים כִּשְׁא֞וֹן מַ֤יִם רַבִּים֙ יִשָּׁא֔וּן וְגָ֥עַר בּ֖וֹ וְנָ֣ס מִמֶּרְחָ֑ק וְרֻדַּ֗ף כְּמֹ֤ץ הָרִים֙ לִפְנֵי־ר֔וּחַ וּכְגַלְגַּ֖ל לִפְנֵ֥י סוּפָֽה׃ 14לְעֵ֥ת עֶ֨רֶב֙ וְהִנֵּ֣ה בַלָּהָ֔ה בְּטֶ֥רֶם בֹּ֖קֶר אֵינֶ֑נּוּ זֶ֚ה חֵ֣לֶק שׁוֹסֵ֔ינוּ וְגוֹרָ֖ל לְבֹזְזֵֽינוּ׃ ס
18
Obulêbi buyêrekîre Kushi
1 Yajewe! Eci cihugo cakubakubwamwo ebyûbiu, ishiriza ly’enyîshi z’e Kushi! 2 We kârhuma abajà-bugo bagera omu nyanja, mpu bagende omu maârho g’enfinjo omu mîshi! Kanyîrizi, mwe bajà-bugo babidu, emwa liry’ishanja ly’abantu balî-balî bagwêrhe omubiri gwalangashana, liry’ishanja lirhinywa eno munda n’ihanga, liry’ishanja lya bantagagajwa na lya bahula-mbaga, omu cihugo cirhulukanyîrwe n’enyîshiv. 3 Mw’oyo mweshi, mwe muli hanôla igulu, mwe muyûbaka eno igulu, amango bayîmanza ecimanyîso oku ntondo, musinze, irhondo izù ly’omushekera likashakânya, munayumvîrhize! 4 Bulyala ntya kwo Nyakasane ambwîzire, erhi: «Kurhenga aha ndi, nakâlâba burhadûndagana, nk’idûrhu likali omu bulangashane, nka citù, c’olumè omu idûrhu amango basârûla. 5 Neci, embere basârûle, gala mango amashami gaba gàmayâsa, amango obwâso bukola buhindusire bihadu, banaje barhema amashami gayunjwîre malehe n’omugushu, barhôle ebidurhu, bakabulire amâsi. 6 Ebyo byôshi byalekerwa enkongôro z’omu ntondo n’ensimba z’erubala. Aho ho enkongôro zakâshubukira amango g’ecanda n’ensimba z’erubala zôshi amango g’empondo. 7 Muli agôla mango, bâlerhera Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe entûlo zarhenga emwa liry’ishanja ly’abantu balî-balî bagwêrhe omubiri gwalangashana, liry’ishanja lirhinywa eno munda n’ihanga, liry’islmnja lya bantagagajwa na lya bakahula-mbaga, omu cihugo cirhulukanyirwe n’enyîshi. Ezo ntûlo bazihêka omu ndâro y’izîno lya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, oku ntondo ya Siyoni.
Jesaja/Isaiah 18

1ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ׃ 2הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃ 3כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃ ס
4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אֶשְׁקֳוטָ֖ה וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃ 5כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישֹׁ֖ות הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃ 6יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃ 7בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי ׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן׃ ס

19
Obulêbi buyêrekîre Mîsiri
1 Obulêbi buyêrekîre Mîsiri. Ala oku Nyakasane amashonera oku citù cibidu, amaj’e Mîsiri. Banyamuzinda b’obwîhambe b’e Mîsiri bamadûndagana embere zâge, n’Abanya-Mîsiri omurhima gwamabarhoga omu nda. 2 Nkola nakoza Abanya-Mîsiri bone na nnène; bâlwisanya bone na nnène: ngasi muntu alwîsa mwene wâbo, ngasi muntu âlwîsa omulungu wâge, ecishagala câlwîsa ecâbo cishagala, n’obwâmi bulwise obwâbo bwâmi. 3 Omûka gwa Mîsiri gwamurhengamwo, n’emihigo yâge nayitulutumbya. Bâgwira okudôsa banyamuzinda b’obwîhambe, n’abazimu. n’emyômoka n’abashonga. 4 Nalikirira Mîsiri omu maboko g’omurhegesi mudârhi, n’omwâmi muminya ayîma muli bo. Kwo adesire ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. 5 Amîshi gâhirigirha omu nyanja, olwîshi lwâgana lunayumuke. 6 Emibunda yakaz’ibaya, amîshi g’omu nyîshi z’e Mîsiri gajà gahonga n’okuyuma amasheke n’amashâsha gayûmûka. 7 Amalambo gali eburhambi bwa Nili n’agali hala Nili acilohera omu nyanja, na ngasi ebi Nili amêza byôshi byâyûmûka, bihêkwe n’empûsi binahirigirhe. 8 Abashâna balaka banalakûle; ngasi bakweba olulobo omu Nili bajà bôshi omu mishîbo; na balya bôshi bakaz’ilambulira orhweshe rhwâbo omu mîshi, bazânwa. 9 Ngasi bakâg’ihinga ecitâni bâtulutumba; abakazi bakûg’izâbûla ecitâni n’abalume bakâg’icihunga, batulûla n’entânya. 10 Abalusi b’emyenda bâgogomerwa, ngasi bôshi bakûla omushego omu mukolo gwâbo batwîka omurhima. 11 Neci, kwo binali, abaluzi b’e Sowâni bacibêra bingolongolo! Abagula b’omu bahanuzi ba Faraoni badwîrhe basinga ihano ly’obuhwinja. Kurhigi mwankahash’ibwîra Faraoni, mpu: «Ndi mugala w’abagula, nkomokà y’oku bâmi ba mîra? » 12 Ngahi baligi abagula bâwe? Lero bakubwîrizagye banakumanyîse migâbo mici Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe ahigire Abanya-Mîsiri. 13 Abaluzi b’e Sowâni bashubire bingolongolo; abaluzi b’e Nofu badwîrhe bacirheba bone; nabo abarhambo b’ebishagala byâge badwîrhe bahabula Mîsiri. 14 Nyakasane anabahiziremwo omurhima gw’ecizungu; badwîrhe bahabula Mîsiri omu bijiro byâge byôshi, nka kula omulalwe aja adandabagana emunda aja ashalira. 15 N’omu Mîsiri murhacijirika mukolo, oli ogu irhwe lyankajira, oli ogu omucira gwankajira, oli ogu ecigundu nîsi erhi ogu amashushi gankajira.
Okucîyûnjuza kw’Abanya-Mîsiri
16 Mw’olwôla lusiku, Abanya-Mîsiri babà nka kula abakazi bayôrha: bâjuguma banarhemuke n’obwôba babona Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe abadundira okubokow. 17 Ecihugo ca Yuda cashuba côba kuli Mîsiri: ngasi mango ânayumve baciderha, ânageremwo omusisi akengêra omuhigo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe amuhigiraga. 18 Mw’olwo lusiku, omu cihugo c’e Mîsiri mwâbe bishagala birhânu byakaderha olulimi lw’e Kanani binakacîgashira Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Ciguma ca muli byo caderhwa «Cishagala c’Izûba». 19 Mw’olwôla lusiku, omu kagarhî k’ecihugo c’e Mîsiri mwâba oluheêro lurherekîrwe Nyakasane, na hôfi h’olubibi bagwîka ibuye ly’okuyîbuka Nyakasane. 20 Caba cimanyîso ca kuhamîriza Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe omu cihugo c’e Mîsiri. Amango balakira Nyakasane mpu abarhabâle oku babisha babalibuza, âbarhumira Omucunguzi wabacinga anabalîkûze. 21 Olwo lusiku Nyakasane acimanyîsa oku Banya-Mîsiri, nabo Abanya-Mîsiri bamanya Nyakasane; bâkâmulerhera enterekêro n’entûlo; bâkâjirira Nyakasane ebiragâne banabiyûkirize. 22 Nyakasane âshûrha Abanya-Mîsiri; âshûrha anafumye; bâgaluka emunda Nyakasane ali, naye âbayumvîrhiza anabafumye. 23 Olwo lusiku, haba omulimbwa gwarhenga e Mîsiri guje e Asîriya; ab’e Asîriya bakâj’e Mîsiri n’Abanya-Mîsiri baj’e Asîriya, n’Abanya-Mîsiri bâkaz’irhumikira Asîriya; gwâba mugisho omu kagarhî k’igulu. 24 Olwo lusiku, Israheli aba w’omu basharhu bôshi na Mîsiri n’Asîriya; gwâba mugisho omu kagarhî k’igulu. 25 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ânabagishe aderhe, erhi: «Agishwe Mîsiri, lubaga lwâni, n’Asîriya, mukolo gw’amaboko gâni, n’Israheli, cigabi câni c’omwîmo».
Jesaja/Isaiah 19

1מַשָּׂ֖א מִצְרָ֑יִם הִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה רֹכֵ֨ב עַל־עָ֥ב קַל֙ וּבָ֣א מִצְרַ֔יִם וְנָע֞וּ אֱלִילֵ֤י מִצְרַ֨יִם֙ מִפָּנָ֔יו וּלְבַ֥ב מִצְרַ֖יִם יִמַּ֥ס בְּקִרְבּֽוֹ׃ 2וְסִכְסַכְתִּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִלְחֲמ֥וּ אִישׁ־בְּאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ עִ֣יר בְּעִ֔יר מַמְלָכָ֖ה בְּמַמְלָכָֽה׃ 3וְנָבְקָ֤ה רֽוּחַ־מִצְרַ֨יִם֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲצָת֖וֹ אֲבַלֵּ֑עַ וְדָרְשׁ֤וּ אֶל־הָֽאֱלִילִים֙ וְאֶל־הָ֣אִטִּ֔ים וְאֶל־הָאֹב֖וֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִֽים׃ 4וְסִכַּרְתִּי֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד אֲדֹנִ֣ים קָשֶׁ֑ה וּמֶ֤לֶךְ עַז֙ יִמְשָׁל־בָּ֔ם נְאֻ֥ם הָאָד֖וֹן יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 5וְנִשְּׁתוּ־מַ֖יִם מֵֽהַיָּ֑ם וְנָהָ֖ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃ 6וְהֶאֶזְנִ֣יחוּ נְהָר֔וֹת דָּלֲל֥וּ וְחָרְב֖וּ יְאֹרֵ֣י מָצ֑וֹר קָנֶ֥ה וָס֖וּף קָמֵֽלוּ׃ 7עָר֥וֹת עַל־יְא֖וֹר עַל־פִּ֣י יְא֑וֹר וְכֹל֙ מִזְרַ֣ע יְא֔וֹר יִיבַ֥שׁ נִדַּ֖ף וְאֵינֶֽנּוּ׃ 8וְאָנוּ֙ הַדַּיָּגִ֔ים וְאָ֣בְל֔וּ כָּל־מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְא֖וֹר חַכָּ֑ה וּפֹרְשֵׂ֥י מִכְמֹ֛רֶת עַל־פְּנֵי־מַ֖יִם אֻמְלָֽלוּ׃ 9וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיק֑וֹת וְאֹרְגִ֖ים חוֹרָֽי׃ 10וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כָּל־עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי־נָֽפֶשׁ׃ 11אַךְ־אֱוִלִים֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן חַכְמֵי֙ יֹעֲצֵ֣י פַרְעֹ֔ה עֵצָ֖ה נִבְעָרָ֑ה אֵ֚יךְ תֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֔ה בֶּן־חֲכָמִ֥ים אֲנִ֖י בֶּן־מַלְכֵי־קֶֽדֶם׃ 12אַיָּם֙ אֵפ֣וֹא חֲכָמֶ֔יךָ וְיַגִּ֥ידוּ נָ֖א לָ֑ךְ וְיֵ֣דְע֔וּ מַה־יָּעַ֛ץ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־מִצְרָֽיִם׃ 13נֽוֹאֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ׃ 14יְהוָ֛ה מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים וְהִתְע֤וּ אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ בְּכָֽל־מַעֲשֵׂ֔הוּ כְּהִתָּע֥וֹת שִׁכּ֖וֹר בְּקִיאֽוֹ׃ 15וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְמִצְרַ֖יִם מַֽעֲשֶׂ֑ה אֲשֶׁ֧ר יַעֲשֶׂ֛ה רֹ֥אשׁ וְזָנָ֖ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֽוֹן׃ ס
16בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִֽהְיֶ֥ה מִצְרַ֖יִם כַּנָּשִׁ֑ים וְחָרַ֣ד ׀ וּפָחַ֗ד מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר־ה֖וּא מֵנִ֥יף עָלָֽיו׃ 17וְ֠הָיְתָה אַדְמַ֨ת יְהוּדָ֤ה לְמִצְרַ֨יִם֙ לְחָגָּ֔א כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יַזְכִּ֥יר אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו יִפְחָ֑ד מִפְּנֵ֗י עֲצַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר־ה֖וּא יוֹעֵ֥ץ עָלָֽיו׃ ס
18בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַיהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת׃ ס
19בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּמַצֵּבָ֥ה אֵֽצֶל־גְּבוּלָ֖הּ לַֽיהוָֽה׃ 20וְהָיָ֨ה לְא֥וֹת וּלְעֵ֛ד לַֽיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּֽי־יִצְעֲק֤וּ אֶל־יְהוָה֙ מִפְּנֵ֣י לֹֽחֲצִ֔ים וְיִשְׁלַ֥ח לָהֶ֛ם מוֹשִׁ֥יעַ וָרָ֖ב וְהִצִּילָֽם׃ 21וְנוֹדַ֤ע יְהוָה֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת־יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָדְרוּ־נֵ֥דֶר לַֽיהוָ֖ה וְשִׁלֵּֽמוּ׃ 22וְנָגַ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֨בוּ֙ עַד־יְהוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃ 23בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא תִּהְיֶ֨ה מְסִלָּ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ אַשּׁ֔וּרָה וּבָֽא־אַשּׁ֥וּר בְּמִצְרַ֖יִם וּמִצְרַ֣יִם בְּאַשּׁ֑וּר וְעָבְד֥וּ מִצְרַ֖יִם אֶת־אַשּֽׁוּר׃ ס
24בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ 25אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

20
Mîsiri ahimwa n’Asîriya
1 Omwâka omukulu w’abasirika ahikaga aha Ashidodi arhumirwe na Saragoni, mwâmi w’e Asîriya, anacigorha olwo lugo analugwârha. 2 Mw’ago mango, Nyakasane anaciderhera omu kanwa ka Yeshayahu, mwene Amotsi, erhi: «Genda, ofundûle oyo sunzu okuli ecibunu, ohogole n’ekwerho zikuli emagulu.» Anacikujira: akàj’agenda bushugunu na buzira nkwêrho. 3 Okuhandi Nyakasane anaciderha, erhi: «Nka kulyâla omurhumisi wâni Yeshayahu ajag’agenda bushugunu na buzira nkwêrho myâka isharhu, mpu abè cimanyîso na bulêbi kuli Mîsiri na Kushi, 4 ntyo kw’omwâmi w’e Asîriya âyîsh’ihêka ebigorogo by’e Mîsiri n’empira z’e Kushi, emisole n’abashosi, bushugunu, buzira nkwêrho n’amahiji mabwikûle: zibenshonyi za Mîsiri! 5 Bazânwa n’enshonyi zibabumbe erhi Kushi bakazâg’icikubagira orhuma na Mîsiri wakazâg’ibalimbîsa. 6 Olwo lusiku, abantu babà luno lunda lw’emashinji bânaderhe, mpu: «Alaga oku bàbire balyâla rhwakag’icîkubagira, balyâla rhwakâg’ilonza okuyakira emwâbo nti barhurhabâle banarhulîkûze oku mwâmi w’e Asîriya! Lero ngahi rhwacig’ilongeza obucire?»

Jesaja/Isaiah 20

1בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ 2בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑יךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ ס
3וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃ 4כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃ 5וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃ 6וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ ס
21
Okuhongoka kwa Babiloni
1 Obulêbi buyêrekîre irûngu liri ebwa nyanja. Nka kula empûsi ya kalemêra ehûkiza omu Nêgebu, kwo bârhenga ebw’irûngu, omu cihugo c’ecôbà. 2 Ali nyamanja w’obulêbi nafululirwe: «Omulenzi adwîrhe aja alenganya n’omuhaguzi adwîrhe ahagula. Cirhunikage, wâni Elamu! Ogorhage, wâni Mêdi!» Nâhulisa ngasi mirenge. 3 Okwo kwo kurhumire ensiko zâni zidwîrhe zadirhimana, ngwêrhwe n’emikero nka mukazi waling’iburha. Amalumwa garhankacinzigir’okuyumva n’obwôba burhankacinzigir’okubona. 4 Omurhima gwâni gwàkangusire, ecôbà canshamwire. Ecajingwe nakag’icîfinja nti cinderhere ehibohôlolo, campindukîre côba. 5 Barheganyize ecîbo, balambulirekwo emyenda; bakola badwîrhe balya bananywa. «Yimuki, mwe barhambo b’abasirika! rheganyi empenzi zinyu!» 6 Bulyala kwo Nyakasane ambwîzire ntya, erhi: «Kanya, orhume omuntu wajà bulâbi! Ebi akabona, abimanyîse! 7 Akalangîra ebiterusi, n’abashona oku biterusi babiri babiri, n’abandi bashonyire oku ndogomi, abandi oku ngamiya, anabè masù, alabe bwinjinjà». 8 Omulêbi anaciyama. erhi: «Yâgirwa, ndegerera omûshi gwôshi ndi ebulâbi, n’obudufu bwôshi erhi nyimanzire burhahinga ndi ebulâbi! 9 Ci yamashusha engabo y’abasirika bashonyire oku biterusi, bibiri bibiri!» Ashubiza, aderha, erhi: «Ahongosire, ahongosire, olya Babiloni! Enshusho za banyamuzinda bâge b’obwîhambe zo ezo buvunguvungu oku idaho!» 10 We nahuzire nka kula banahula engano omu cibuga, oku namanyîsîbwe na Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, kwo nkubwizire.
Obulêbi buyêrekîre Edomu
11 Obulêbi buyêrekîre Duma. Kurhenga Seyiri badwîrhe banyakûza, mpu: «Wâni mulanzi. ngahi obudufu bwahika? Wâni mulanzi, ngahi obudufu bwahika ?» 12 Naye omulanzi ashûza, erhi: «Obuce buyîruka, na kandi obudufu. Mukalonza okudôsa, mudôse, mushib’igaluka!»
Obulêbi buyêrekîre Arabiya
13 Obulêbi omu Arabiya. Omu mashaka, omu Arabiya mwo mwalâla, mwe mizinzi y’Abadedani. 14 Abagwêrhwe n’enyôrha, mubahêkere amîshi! Mwe bantu b’e Tema, abajà bayâka, mubahêkere ebiryo! 15 Bulya bajà bayâka engôrho, engôrho nyomole, n’omuherhomufôle; bajà bayâka obukali bw’ebîrhà. 16 Neci, ntyâla kwo Nyakasane ambwîzire, erhi: «Hacisigîre mwâka mu guma, lusiku oku lundi, irenge lya Kedari lihirigirhe lyôshi lyôshi. 17 Na muli gulya mwandu gw’entwâli z’abalwî b’emiherho b’e Kedari, mâhunga gône gâsigala, bulya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli okudesire».
Jesaja/Isaiah 21

1מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֨גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃ 2חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי׃ 3עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֽוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃ 4תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃ 5עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ פ
6כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃ 7וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃ 8וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת׃ 9וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃ 10מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃ ס
11מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃ 12אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃ ס
13מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְח֖וֹת דְּדָנִֽים׃ 14לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃ 15כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃ ס
16כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּע֤וֹד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כָּל־כְּב֥וֹד קֵדָֽר׃ 17וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃ ס

22
Yeruzalemu arhondwa
1 Obulêbi buyêrekîre «Olubanda lw’Okubonekerwa»x. Cirhumire mwasôkera mweshi oku nyumpa, 2 wâni lugo lushâmîra bwenêne, lugo lwa kadugundu, lugo lwa masîma? Emifù yâwe erhali ngôrho yayiyisire, arhali oku ntambala yafîrîre. 3 Abarhambo b’abasirika bâwe baciyâkire bôshi caligumiza, bagwârhwa n’abafôla emiherho; abantu bâwe bôshi bàbaGwârhire mpira haguma bàli bakola mpu bayâkira kulî. 4 Co carhumaga nderha, nti: «Murhandolagakwo, muleke ndake ndakûle! Murhacirhamagya mpu mwantûliriza kw’obu buhanya bwarhogire mwâli w’olubaga lwâni». 5 Bulya luli lusiku lwa côba, lwa kurhindibuka n’okubonêsibwa eza mêmè, lusiku lurhumirwe na Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Omu Lubanda lw’Okubonekerwa, enkûta zahongosire banakola badwîrhe balongeza oburhabâle ebwa ntondo. 6 Elamu amacibàmbîza emyampi, n’abantu bashonyire oku ngâlè n’oku biterusi, naye Kiri amaharhamwo empenzi, 7 Orhubanda rhwâwe rhulushire orhundi obwinjà rhuyunjwîre ngâlè, nabo banakushona oku biterusi bakuhandîre aha lusò. 8 Na ntyôla Yuda arhacigwrhi cafungiray. Olwo lusiku, wâyêrekeza amasù ebwa nnundo y’emirasano mibike omu nyumpa y’omu mizirhu! 9 N’emirhule eri omu lugo lwa Daudi, mwabwîne oku eri minji! Mwacihakire amîshi omu ciyanja ciri ah’idako. 10 Mwaganjire enyumpa ziri omu Yeruzalemu, mwanahongola enyumpa mpu lyo muzibuhya enkûta. 11 Mwanaciyûbaka ecibîkiro ekarhî k’enkûta zombi, mpu lyo mushâhulizamwo amîshi g’eciyanja ca miîa. Ci murhaciderhaga mpu mwayêrekeza amasù emw’olya okola ebyo byôshi, olya wabirheganyagya kurhenga mîra, murhamubonaga. 12 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ali ammulalisire olwo lusiku mpu mulake munabande endûlù, mukungûlwe irhwe munayambalc sunzu. 13 Ci gwàba mwîshingo n’obushagaluke: okubâga enkafu, okuniga ebibuzi. okulya enyama n’okunywa amamvu, mpu: «Rhulye rhunanywe, bulya irhondo rhwacifira!» 14 Nyamuzinda w’Emirhwe anacinfululira aka kanwa, ambwîra, erhi: «Eco câha cirhakababalirwa kuhika okufà kwinyu», kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.
Obulâhi buyêrekîre Shebena
15 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe anacimbwîra, erhi: «Kanya. ojè emunda Shebena ali, ye murhindisi w’ecôgo ca mwâmi omubwîre, erhi: 16 «Mwânya muci ojira hanôla na ndi wakuhâga akashambala, obûla wacîhumbiraho enshinda», obûla wayigôya burherema, n’obûla wacîrhendêzeza icumbi omu lwâla? 17 Ala oku Nyakasane akola akudundaganya, akukwêbe kulî, wâni sho! anakurhulube bwinjinjà, 18 akuzingezinge anakuhirike ojè wahenanguka nk’ibâle lyahonera omu bulamho bugali-gali. Yo wafira eyo munda, we n’engâle olimbira, we okâhemula ccôgo ca nnahamwinyu! 19 Nâkunyaga ecikono câwe, nnankurhenze aha mwâwe. 20 Na muli olwo lusiku lwonênè, nâhamagala omurhumisi wâni Eliyakimu, mwene Hilikiyahu. 21 Nâmuyambika ecishûli câwe, mmukenyeze olunigi lwâwe, nnamuhè obuhashe bwâwe, abè y’îshe w’abantu b’omu Yeruzalemu n’ab’omu nyumpa ya Yuda, 22 Namuhira olwîgulo lw’enyumpa ya Daudi aha lurhugo, akaz’ihamûla, na ntâye wacihamike, akazihamika, na ntâye wacihamûle. 23 Namugwîka nka lubambo omu budaka buzihu, abè ntebe y’irenge omu nyumpa y’îshe. 24 Ye irenge ly’enyumpa y’îshe lyôshi lyâmananakwo, ababusi n’abâna, n’orhulugu rhutya-rhutya, kurhenga orhubehe kuhika oku rhubindi rhwa ngasi lubero. 25 Muli olwôla lusiku, kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe, lulya lubambo lugwîke omu budaka buzibu lwamanyuka, lushuguke lunarhoge, na gulya muzigo gwakag’imananakwo, gwarhihuka, bulya kwo Nyakasane adesire ntyo.
Jesaja/Isaiah 22

1מַשָּׂ֖א גֵּ֣יא חִזָּי֑וֹן מַה־לָּ֣ךְ אֵפ֔וֹא כִּֽי־עָלִ֥ית כֻּלָּ֖ךְ לַגַּגּֽוֹת׃ 2תְּשֻׁא֣וֹת ׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֨יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ 3כָּל־קְצִינַ֥יִךְ נָֽדְדוּ־יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כָּל־נִמְצָאַ֨יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו מֵרָח֖וֹק בָּרָֽחוּ׃ 4עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי׃ 5כִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּגֵ֣יא חִזָּי֑וֹן מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשֹׁ֥ועַ אֶל־הָהָֽר׃ 6וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּֽרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן׃ 7וַיְהִ֥י מִבְחַר־עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ הַשָּֽׁעְרָה׃ 8וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֶל־נֶ֖שֶׁק בֵּ֥ית הַיָּֽעַר׃ 9וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃ 10וְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְֿצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה׃ 11וּמִקְוָ֣ה ׀ עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל־עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵֽרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם׃ 12וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקָרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק׃ 13וְהִנֵּ֣ה ׀ שָׂשֹׂ֣ון וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג ׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃ 14וְנִגְלָ֥ה בְאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־יְ֠כֻפַּר הֶעָוֺן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ פ
15כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבָּֽיִת׃ 16מַה־לְּךָ֥ פֹה֙ וּמִ֣י לְךָ֣ פֹ֔ה כִּֽי־חָצַ֧בְתָּ לְּךָ֛ פֹּ֖ה קָ֑בֶר חֹצְבִ֤י מָרוֹם֙ קִבְר֔וֹ חֹקְקִ֥י בַסֶּ֖לַע מִשְׁכָּ֥ן לֽוֹ׃ 17הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה׃ 18צָנ֤וֹף יִצְנָפְךָ֙ צְנֵפָ֔ה כַּדּ֕וּר אֶל־אֶ֖רֶץ רַחֲבַ֣ת יָדָ֑יִם שָׁ֣מָּה תָמ֗וּת וְשָׁ֨מָּה֙ מַרְכְּב֣וֹת כְּבוֹדֶ֔ךָ קְל֖וֹן בֵּ֥ית אֲדֹנֶֽיךָ׃ 19וַהֲדַפְתִּ֖יךָ מִמַּצָּבֶ֑ךָ וּמִמַּעֲמָֽדְךָ֖ יֶהֶרְסֶֽךָ׃ 20וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ׃ 21וְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתָּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב לְיוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וּלְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃ 22וְנָתַתִּ֛י מַפְתֵּ֥חַ בֵּית־דָּוִ֖ד עַל־שִׁכְמ֑וֹ וּפָתַח֙ וְאֵ֣ין סֹגֵ֔ר וְסָגַ֖ר וְאֵ֥ין פֹּתֵֽחַ׃ 23וּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְהָיָ֛ה לְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד לְבֵ֥ית אָבִֽיו׃ 24וְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל ׀ כְּב֣וֹד בֵּית־אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִע֔וֹת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַקָּטָ֑ן מִכְּלֵי֙ הָֽאַגָּנ֔וֹת וְעַ֖ד כָּל־כְּלֵ֥י הַנְּבָלִֽים׃ 25בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד הַתְּקוּעָ֖ה בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְנִגְדְּעָ֣ה וְנָפְלָ֗ה וְנִכְרַת֙ הַמַּשָּׂ֣א אֲשֶׁר־עָלֶ֔יהָ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס
23
Obulêbi buyêrekîre Tiri
1 Obulêbi buycrckire Tiri. Mwe mârho g’e Tarsisi muhubulize mwayaâma, bulya olwâkiro lwinyu lwashabirwe: ntà nyumpa ecisigîre! Erhi barhenga e Kitimi lyo bàyumvîrhe ogwôla mwanzi. 2 Murhungwe n’obwôba, mwe muyûbaka eburhamhi bw’enyanja mwe barhimbûzi b’e Sidoni, mwe abajà-bugo binyu bakâyikira enyanja! 3 Emburho z’e Nili n’emyâka y’eburhambi bw’Olwîshi bakazâg’igereza omu nyanja ngali, bwo bwâli buhirhi bwâge! ye wali cibuye c’amashanja. 4 Enshonyi zikubumbe, wâni Sidoni, lugerêro lw’oku nyanja! Bulya enyanja yamaderha, mpu: «Ntafumbaga izîmi. ntaburhaga, ntanaleraga bâna-rhahana erhi bâna-nyere!» 5 Olusiku ogwo mwanzi gwâmanyibwa omu Mîsiri, bâgeramwo omusisi bayumva ebyabîre e Tiri. 6 Muyikirire e Tarsisi, mujè mwayâma, mwe muyûbaka oku burhambi bw’enyanja. 7 Ka co cishagala cinyu mwakâg’ilimbira eco, cirya cishagala càsingagwa kurhenga mîra-mîra; cirya cishagala cakag’ihika omu bihugo by’ekuli cagend’iyûbakayo? 8 Ndi warholaga muhigo gwa bene ogwôla kuli Tiri wakâg’igaba amashungwè g’abâmi, n’abarhimbûzi bâge bali baluzi n’abaguzi bâge bali bantu ba lukengwa hano igulu? 9 Nyamuzinda w’Emirhwe ye warhôlaga ogwomuhigo, mpu afunyâze obucîbone bwa ngasi balya bôshi balonza okukuzibwa, anarhôhye ngasi bakulu b’eno igulu. 10 Ohingâge ecihugo câwe, nk’oku bajira oku burhambi bwa Nili, wâni munyere w’e Tarsisi, bulya ntà izîko licihali! 11 Nyakasane alambûlire okuboko kwâge oku nyanja, ajugumya amâmi. Arhegesire mpu amâkiro g’omu Kanani gahongolwè. 12 Anaciderha, erhi: «Orhakaciderha mpu wacîbona, bulya washerire, wâni munyere w’e Sidoni! Yimuka, oyîkirire e Kitimi! Ci ciru n’eyo munda ntà buholo wâbuganayo!» 13 Loli ecihugo c’Abanya-Kaldeya: olwo lubaga lurhacihabâ. Asîriya alujizire ishubûkiro lya misimbi; bali erhi bàgwîsiremwo emitungo, banayûbakamwo enyumpa nzibu-zibu, ci abihindwire cisinga ca bujonjolekeza. 14 Mubande endûlù, mwe mârho g’e Tarsisi, bulya olwâkiro lwinyu lwahongosire! 15 Okuhandi obwo Tiri âyôrha ayibagirwe myâka makumi gali nda, mango gali nka kalamo k’omwâmi. Enyuma y’eyôla myâka makumi gali nda Tiri âhinduka lwimbo lw’omukazi w’ecishungu: 16 «Rhôla olulanga, ozunguluke olugo, wâni mukazi w’ecishungu mwibagire! Ozihe bwinjinjà, oyimbe onayimbize, lyo bashub’ikuyîbuka!» 17 Okuhandi, enyuma za myâka makumi gali nda, Nyakasane âyîsh’irhangula Tiri, naye aNashub’ikâkamarha oluhembo lwâge, aNashub’ikahusha n’amâmi gôshi g’omu bihugo biba en’igulu. 18 Ci obunguke bwâge n’oluhembo lwâge byakayîsh’irherekêrwa Nyakasane: birhakalundikwa birhakanabikwa muhako, ci obuyunguke bwâge bwakûhûbwa halya bayôrha baha emalanga ga Nyakasane, lyo babona eci balya bayigurhe n’emyambalo y’obulimbi.
Jesaja/Isaiah 23

1מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֨יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃ 2דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃ 3וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃ 4בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃ 5כַּֽאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃ 6עִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃ 7הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵֽרָח֖וֹק לָגֽוּר׃ 8מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּֽעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֨יה֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃ 9יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כָּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃ 10עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃ 11יָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל־הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃ 12וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִיד֗וֹן כִּתִּיים֙ ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃ 13הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בַחיּנָ֗יו עֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃ 14הֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃ ס
15וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃ 16קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃ 17וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑ה וְזָֽנְתָ֛ה אֶת־כָּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ 18וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהוָ֔ה לֹ֥א יֵֽאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵֽחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ יִֽהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשָׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃ פ
24
Obuhane bw’igulu
1 Ala oku Nyakasane amashereza igulu amanalishâba, amabindamya obusù bwâlyo amanashandabanya abalibâmwo. 2 Oku byâbà oku mudâhwa kwo byâbà n’oku lubaga, oku byâbà kuli nnaka kwo byâbà n’oku mujà wâge, oku byâbà oku mugoli kwo byâbà n’oku mujà-kazi wâge, oku byâbà oku waguza kwo byâbà. n’oku wagula, oku byâbà oku wahoza kwo byâbà n’oku wacihoza, oku byâbà oku walibirwe omwenda, kwo byâbà n’oku wagulire. 3 lgulu lyamasherêra okurhankaderhwa, lyamahagulwa bwa nkwira; neci, Nyakasane odesire akôla kanwa. 4 lgulu liri omu mishîbo, lyàbengire; igulu lyàsherire, lyàshâbûsire; amalunga nago gabengire haguma n’igulu. 5 Igulu lyahemwirwe n’amagulu g’abalibâmwo, bulya bavunyire amarhegeko, barhajiraga ebishingânîne, banavuna endagâno y’ensiku n’amango. 6 Okwo kwarhuma igulu lihehêrerwa n’obuhane burhogera abalibâmwo; okwo kwarhuma abalibâmwo bahungumuka, n’abasigire gakola mâhunga gone.
Olwimbo oku cishagala cishûbusire
7 Amamvu g’omurhobo gali omu mishîbo, enkoma z’emizâbîbu zaganûsire, n’entwâli z’enshagali zidwîrhe zaniha. 8 Obushagaluke bw’abarhimba engoma bwahwîre, olubi lw’abantu bali oku nsiku nkulu lwahirigisire, n’omuhimbo gw’olulanga gwadumire. 9 Barhacinywa mamvu nka bayimba, amamvu gakola galulira baluganywa. 10 Lukola bijonjolekeza, lulya lugo lulimbira obusha; enyumpa zôshi ziri mpamike, zirhankacihash’ijibwâmwo. 11 Abantu bakola bajà balakira amamvu omu njira; enshagali yazimangine lwôshi; amasîma gahirigisire omu cihugo. 12 Nyamanja wa bigûkà yêne okola osigire omu lugo; olumvi lwâlo lwajonjolekine, lukola lubà mulangabulè. 13 Neci, okwâbà omu mashanja ga hano igulu, kwâyîsh’ibà nka kula owaja atwa amashami g’amalehe g’omuzêti, nka kula owaja ahumbûza emizâbîbu bamayus’isârûla. 14 Ci bôhe badwîrhe bayâkûza n’izù linene, banashamambira irenge lya Nyakasane kurhenga ebuzikiro bw’izûba. 15 Badwîrhe bakuza Nyakasane ebushoshokero bw’izûba, badwîrhe bakuza izîno lya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli oku birhwa by’omu nyanja. 16 Kurheng’emunda igulu lihekera, rhwamayumva bayimba, mpu; «Irenge oku Mushinganyanya!»
Entambala nzinda
Ci niehe nanaciderha, nti: «Lero namahera! Lero nieshi oyu! Namajakwo obuhanya! Abalenzi balenganyize! Abalenzi badwîrhe balyâlyânya!» 17 Ecôbà, enyenga n’omurhego bidwîrhe byammulinda; mwe mubà en’igulu! 18 Owaderhe mpu ayâka ecôbà, arhogere omu nyenga, anagwârhwe n’omurhego. Neci, emihango y’amîshi g’emalunga yamayîguka, n’ebiriba by’igulu byamajuguma. 19 Igulu lyahahanyusire, lyacibêrire bijonjolekeza; igulu lidwîrhe lyadunga, lyanadungadunga. 20 lgulu lidwîrhe lyadândabagana nka mulalwe, lidwîrhe lyadundagana nka cifumba. Obubî bwâlyo buligogomize; likola lyahenanguka, lirhakacizûka. 21 Mw’olwo lusiku, Nyakasane ahana omurhwe guli omu malungaz enyanya, na hano idako abâmi bali en’igulu. 22 Bayîsh’ishûbûzibwa omu mwîna nka bigorogo; bayîsh’ihêkwa omu mpamikwa, na hano hagera nsiku zirhali nyi, bâhâhwa obuhane bwâbo. 23 Omwêzi gwanâtulûle n’izûba enshonyi zilibumbe, bulya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ye wanâyîme oku ntondo ya Siyoni n’aha Yeruzalemu; irenge lyâge lyanalangashanire embere z’abagula bâge.
Jesaja/Isaiah 24

1הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בּוֹקֵ֥ק הָאָ֖רֶץ וּבֽוֹלְקָ֑הּ וְעִוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֖יץ יֹשְׁבֶֽיהָ׃ 2וְהָיָ֤ה כָעָם֙ כַּכֹּהֵ֔ן כַּעֶ֨בֶד֙ כַּֽאדֹנָ֔יו כַּשִּׁפְחָ֖ה כַּגְּבִרְתָּ֑הּ כַּקּוֹנֶה֙ כַּמּוֹכֵ֔ר כַּמַּלְוֶה֙ כַּלּוֶֹ֔ה כַּנֹּשֶׁ֕ה כַּאֲשֶׁ֖ר נֹשֶׁ֥א בֽוֹ׃ 3הִבּ֧וֹק ׀ תִּבּ֛וֹק הָאָ֖רֶץ וְהִבּ֣וֹז ׀ תִּבּ֑וֹז כִּ֣י יְהוָ֔ה דִּבֶּ֖ר אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 4אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙ הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה תֵּבֵ֑ל אֻמְלָ֖לוּ מְר֥וֹם עַם־הָאָֽרֶץ׃ 5וְהָאָ֥רֶץ חָנְפָ֖ה תַּ֣חַת יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּֽי־עָבְר֤וּ תוֹרֹת֙ חָ֣לְפוּ חֹ֔ק הֵפֵ֖רוּ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 6עַל־כֵּ֗ן אָלָה֙ אָ֣כְלָה אֶ֔רֶץ וַֽיֶּאְשְׁמ֖וּ יֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ עַל־כֵּ֗ן חָרוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי אֶ֔רֶץ וְנִשְׁאַ֥ר אֱנ֖וֹשׁ מִזְעָֽר׃ 7אָבַ֥ל תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלְלָה־גָ֑פֶן נֶאֶנְח֖וּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵֽב׃ 8שָׁבַת֙ מְשֹׂ֣ושׂ תֻּפִּ֔ים חָדַ֖ל שְׁא֣וֹן עַלִּיזִ֑ים שָׁבַ֖ת מְשֹׂ֥ושׂ כִּנּֽוֹר׃ 9בַּשִּׁ֖יר לֹ֣א יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן יֵמַ֥ר שֵׁכָ֖ר לְשֹׁתָֽיו׃ 10נִשְׁבְּרָ֖ה קִרְיַת־תֹּ֑הוּ סֻגַּ֥ר כָּל־בַּ֖יִת מִבּֽוֹא׃ 11צְוָחָ֥ה עַל־הַיַּ֖יִן בַּֽחוּצ֑וֹת עָֽרְבָה֙ כָּל־שִׂמְחָ֔ה גָּלָ֖ה מְשֹׂ֥ושׂ הָאָֽרֶץ׃ 12נִשְׁאַ֥ר בָּעִ֖יר שַׁמָּ֑ה וּשְׁאִיָּ֖ה יֻכַּת־שָֽׁעַר׃ 13כִּ֣י כֹ֥ה יִהְיֶ֛ה בְּקֶ֥רֶב הָאָ֖רֶץ בְּת֣וֹךְ הָֽעַמִּ֑ים כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת כְּעוֹלֵלֹ֖ת אִם־כָּלָ֥ה בָצִֽיר׃ 14הֵ֛מָּה יִשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם יָרֹ֑נּוּ בִּגְא֣וֹן יְהוָ֔ה צָהֲל֖וּ מִיָּֽם׃ 15עַל־כֵּ֥ן בָּאֻרִ֖ים כַּבְּד֣וּ יְהוָ֑ה בְּאִיֵּ֣י הַיָּ֔ם שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
16מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֨עְנוּ֙ צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י א֣וֹי לִ֑י בֹּגְדִ֣ים בָּגָ֔דוּ וּבֶ֥גֶד בּוֹגְדִ֖ים בָּגָֽדוּ׃ 17פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ 18וְֽ֠הָיָה הַנָּ֞ס מִקּ֤וֹל הַפַּ֨חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעוֹלֶה֙ מִתּ֣וֹךְ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אֲרֻבּ֤וֹת מִמָּרוֹם֙ נִפְתָּ֔חוּ וַֽיִּרְעֲשׁ֖וּ מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃ 19רֹ֥עָה הִֽתְרֹעֲעָ֖ה הָאָ֑רֶץ פּ֤וֹר הִֽתְפּוֹרְרָה֙ אֶ֔רֶץ מ֥וֹט הִֽתְמוֹטְטָ֖ה אָֽרֶץ׃ 20נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֨רֶץ֙ כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֨יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם׃ ס
21וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִפְקֹ֧ד יְהוָ֛ה עַל־צְבָ֥א הַמָּר֖וֹם בַּמָּר֑וֹם וְעַל־מַלְכֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 22וְאֻסְּפ֨וּ אֲסֵפָ֤ה אַסִּיר֙ עַל־בּ֔וֹר וְסֻגְּר֖וּ עַל־מַסְגֵּ֑ר וּמֵרֹ֥ב יָמִ֖ים יִפָּקֵֽדוּ׃ 23וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁ֖ה הַֽחַמָּ֑ה כִּֽי־מָלַ֞ךְ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת בְּהַ֤ר צִיּוֹן֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֽוֹד׃ פ
25
Olwimbo lw’okuvuga omunkwa
1 Nyakasane, we Nyamuzinda wâni, nnonzize okuyâliza irenge lyâwe n’okukuza izîno lyâwe, bulya wayunjuzize emihigo y’okurhangâza wali olalire okujira kurhenga mîra, mihigo ekomîre enakwânîne okucikubagirwa. 2 Neci, ecishagala wacihindwire cirundo ca mabuye, n’olugo luzibuzibu waluhindula nsinga ya bishahukiza. Olugerêro lw’ababisha lurhaciri lugo, lurhakanacifà lwayûbasirwe. 3 Co cirhumire olubaga lwa baciri-misî lwayâliza irenge lyâwe, n’olugo lw’amashanja garhinywa lwakuyôboha. Bulya we lwâkiro lw’omuzamba, we nyamwegemerwa w’omukenyi omu bulagirire bwâge, we kacîkirizo k’enkuba y’ecihonzi, we cihôho c’okulanga oku idûrhu ly’izûba. Bulya omûka gw’abantu bakali kwo guli nka cihonzi c’amango g’e mpôndo. 4 Nka kula idûrhu oku idaho liyûmûsire, kwo kuhubya akavulindi k’ababisha; nka kula idûrhu omu cihôho c’ecitû, kwo n’ecihôgêro c’abantu bakali cizimangana.
Ishêga lirheganyizîbwe amashanja gôshi
6 Kuli eyira ntondo, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe ârheganyiza amashanja gôshi ishêga ly’enyama zashushagira, ishêga ly’amamvu manunu, n’enyama zajà zajembuka omongo, n’amamvu gashongwîre. 7 Kuli eyira ntondo, asharhula omwenda gwàli gubwisire amashanja gôshi, n’ecishiro (ecibambwa) cali cifunisire embaga zôshi. 8 Ahirigisa olufu ensiku n’amango, Nyakasane Nyamuzinda ahôrhola emirenge oku ngasi busù, akûla olubaga lwâge enshonyi omu igulu lyôshi. Neci, Nyakasane yêne okudesire! 9 Muli olwôla lusiku banâderhe, mpu: «Ye oyo, ye Nyamuzinda wîrhu, ye rhwàli rhulangâlire oku arhuciza; ye Nyakasane rhwacîkubagiraga. Rhusime rhunacîshingire obucunguzi bwâge. 10 Okuboko kwa Nyakasane kwadêkerera kw’eyi ntondo». Mowabu yêhe alabarhirwa ahanali, nka kula banalabarhira ebyâsi omu mwîna gw’ecamvu. 11 Omu kagarhî k’entondo, alambûla amaboko, nka kula owayôga agalambûla; ci obucîbone bwâge bwafunyâla, ciru amaboko gâge gankacîsêza bwenêne. 12 Enkûta zâwe nzibuzibu azikundula, azijonjole anazihenangulire oku idaho omu katulo.
Jesaja/Isaiah 25

1יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃ 2כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃ 3עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃ 4כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֨רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃ 5כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ פ
6וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃ 7וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלּ֥וֹט ׀ הַלּ֖וֹט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ 8בִּלַּ֤ע הַמָּ֨וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ פ
9וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ 10כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דוֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן בְּמֹ֥י מַדְמֵנָֽה׃ 11וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃ 12וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃ ס
26
Olwimbo lw’okukuza Nyakasane
1 Muli olwôla lusiku, omu cihugo ca Yuda bayimba, mpu: «Rhugwêrhe olugo luzibuzibu! Aluzungulusize olukûta n’ecûgo mpu lyo arhufungira. 2 Muhamûle enyumvi: olubaga lushinganyanya lugere, lwo lubaga lurhahemuka! 3 Buzibu olanga omurhûla, bulya we bacikubagira. 4 Mukâcikubagira Nyakasane ensiku zôshi, bulya Nyakasane abâ lwâla lw’ensiku n’amango. 5 Neci, ahenangwire abàli bayûbasire oku ntondo, n’ecishagala càli cilengerire acirhimba oku idaho, acivumvuza omu katulo. 6 Carhindagirwa n’amagulu, amagulu g’abagalugalu n’enshando z’abazamba». 7 Enjira y’omushinganyanya buba bwîrhonzi, we otwîra omushinganyanya enjira nnongêdu. 8 Neci, omu njira y’obucîranuzi bwâwe mwo rhwakazâg’ikulindira, Yâgirwa Nyakasane! Okuderha izîno lyâwe n’okukuyîbuka kwo omurhima gwirhu gucîfinja. 9 Omurhima gwâni we gucîfînja budufu, n’omûka gundimwo we gulongereza. Bulya amango otwîra igulu emmanja, lyo abantu b’en’igulu bamanya obushinganyanya. 10 Erhi bankababalira nyankola-maligo, arhankayigîriraho obushinganyanya; omu cihugo c’obwîrhonzi, yêhe anakajira ebigalugalu, arhankanabona obukulu bw’irenge lya Nyakasane. 11 Yâgirwa Nyakasane, okuboko kwâwe kuli kulambûle, ci bôhe barhadwîrhi bakubona! Bacibona kurhi oyagalwa n’olu lubaga, n’enshonyi zibabumbe! Neci, omuliro gurheganyizîbwe abanzi bâwe, nabo gwâbafonfomera! 12 Yâgirwa Nyakasane, we orhushobûza omurhûla, n’ebijiro bîrhu byôshi, wêne orhukolerabyo. 13 Yâgirwa Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, abandi barhegesi barhali we barhurhambwîre; ci izîno lyâwe dolodolo rhukola rhugashâniza. 14 Banyakwigendera barhakac’ishubiramw’omûka, ebizunguzungu birhakac’ifûla! Bulya wabahànyire wanabamalîra, wazâza ciru n’izîno lyâbo. 15 Wayushwîre olubaga, Yâgirwa Nyakasane! Wayushwîre olubaga, wayêrekana irenge lyâwe; watundugusire embibi z’ecihugo zôshi. 16 Yâgirwa Nyakasane. omu marhabi, bàkubirikire; erhi bagogomerwa n’obuhane bwâwe, bàgwira bakushenga. 17 Nka kula omukazi oli izîmi, erhi amango gâge g’okuburha gahika, ayâma erhi mikero erhuma, ntyôlaa kwo nîrhu rhwâli rhuyosire embere zâwe, Yâgirwa Nyakasane! 18 Rhwàbire izîmi, rhwàyumva emikero, ci rhwàbà nk’abamaburha empûsi! Ntà bucire rhwalerhîre ecihugo, na ntà bantu bahyâhya rhwàburhire igulu! 19 Abafù bâwe bâshubiramw’omûka, n’emirhumba yâbo yafûka. Zûki, muyimbe n’omwîshingo, mwe mugwishîre omu katulo! Bulya olumè lwâwe luli lume lwa bulangashane, n’igulu lyâshub’iburha balya bàli bakola bizunguzungu».
Obukunizi bwa Nyakasane
20 «Kanya, lubaga lwâni. ojè omu nyumpa zâwe, onaciyîgalirekwo enyumvi; orhang’icîfulika kasanzi kasungunu kuhika obukunizi bugere. 21 Bulya, ala oku Nyakasane oyo wamahuluka omu ndâro yâge, mpu ayîsh’ihana amabî g’abantu ba hano igulu. Nalyo idaho likola lyâshala omukò lyanywire, lirhakanaciderha mpu lyafulika abantu bâlyo banizirwe.
Jesaja/Isaiah 26

1בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עָז־לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃ 2פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃ 3יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃ 4בִּטְח֥וּ בַֽיהוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃ 5כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃ 6תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃ 7אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵֽישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃ 8אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּֽלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃ 9נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֨יךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַֽׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ 10יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהוָֽה׃ ס
11יְהוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֨שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃ ס
12יְהוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כָּֽל־מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ 13יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זֽוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃ 14מֵתִים֙ בַּל־יִחְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֨דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כָּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃ 15יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃ 16יְהוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃ 17כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ 18הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ 19יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ ס
20לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר דְּלָתְיךָ֖ בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־יַעֲבָור־זָֽעַם׃ 21כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ וְלֹֽא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃ ס
27
1 Olwo lusiku, n’engôrho yâge nyôji, nnênênè na nzibuzibu Nyakasane âhana Leviyatani, olya wanjoka okaj’ayongobera, Leviyatani, olya wanjoka w’ebinzongo; âyîrha wankuba-joka w’omu nyanja.
Nyakasane n’olukoma lwâge lw’emizâbîbu
2 Olwo lusiku, olukoma lw’emizâbîbu minunua, muluyimbire! 3 Niene Nyakasane, nie mulanzi walwo, nnankaludômerera ngasi mango; ndulanga mûshi na budufu lyo balek’ilushereza. 4 -Ntagwêrhi lugurhu. Ye ndigi wanjira nshube mishûgi na mashaka? -Nalutulira ebîrha nnaludûlike muliro. 5 Ci abayâkira obulanzi bwâni, bajira omurhûla nâni, bajira omurhûla nâni!
Okubabalirwa n’okuhanwa kwa Yakôbo
6 Omu nsiku zâyisha, Yakôbo amerakwo emizl, Israheli ayâsa obwâso anajekwo amashami. anayunjuze igulu malehe gâge. 7 Ka amushusire empimbo nka kulya ashurhaga abakâg’imushûrha? Erhi nîsi amuyîrha nka kulya ayirhaga abakâg’imuyîrha? 8 Abahànyire erhi abakaga n’okubaluliza; abalibirhakwo n’omûka gwâge mudârhi guli nka mpûsi y’ebushoshokero bw’izûba! 9 Neci, ntyo kw’obubî bwa Yakôbo bwazâzibwa; obwo bwo bunguke abona omu kubabalirwa ecâha câge: amabuye g’oluhêro lwâge gôshi agavungunyula gabè nka birabuye bya ngwa! Emitungo y’amahêro n’orhujo rhw’okuyôkera enshangi birhakacifà byabonekîne. 10 Neci, cirya cishagala cizibu-zibu cirhaciyimbwâmwo muntu: cikola cicibêra bigûkà na mushaka nk’irûngu. Mwo amanina gakola gayâbuka, mwo gakola gashiramira n’okukerera akahasi. 11 Amashami nka gamayuma banagavune, abakazi banayishe, bagadûlike muliro. Kwo binali, olu lubaga lurhajira bukengêre: co cirhumire omulêmi walwo arhalufa bonjo, n’owalubambaga ârhalubabalire.
Okugaluka kwa bene-Israheli
12 Olwo lusiku, Nyakasane ârhangira okuhûla emyâka yâge, kurhenga oku lwîshi lwa Efrata kuhika aha lushûmo lw’e Mîsiri. Ninyu mwâyîsh’ija mwarhôlagulwa muguma muguma, mwe, bene Israheli. 13 Olwo lusiku, omu mushekera munene, na balya bàli baherire omu cihugo c’ Asîriya n’abàli bashandabîne omu cihugo c’e Mîsiri bâyîsha, bâkaz’iharâmya Nyakasane oku ntondo yâge ntagatîfu y’e Yeruzalemu.
Jesaja/Isaiah 27

1בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ ס
2בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ־לָֽהּ׃ 3אֲנִ֤י יְהוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃ 4חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֨יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃ 5א֚וֹ יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם לִ֑י שָׁל֖וֹם יַֽעֲשֶׂה־לִּֽי׃ 6הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃ ס
7הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃ 8בְּסַאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃ 9לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃ 10כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃ 11בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ ס
12וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
13וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
28
Obuhanya bwarhibukira Samâriya
1 Buhanya oku cimanè c’obucîbone c’abalalwe b’omu Samâriya n’oku bwâso buyûmûsire bw’irenge alimbira, enyanya ly’akabanda kayêra bwenêne, mwe mukaz’iyôrha mulalusire! 2 Ala oku arhumirwe na Nyakasane omulume w’entwâli. Ali nka muhûsi gwa lubula, nka mulaba gwâja gwahongola ebintu byôshi, nka nkuba ya cihônzi yajà yahulula; âlika okuboko, âbindulire byôshi oku idaho. 3 Câlabarhwa n’amagulu cirya cimanè abalalwe b’omu Efrayimu balimbira! 4 Na bulya bwâso buyûmûsire bw’irenge alimbira, enyanya y’akabanda kayêra bwenêne, kwo bwâbà nk’irehe ly’omutini liyezire embere ecanda cibè: olilangîre, analidôrhola, alimiranguse. 5 Olwôla lusiku, Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe, yêne ashuba cimanê c’irenge n’ishungwè ly’obulimbi ly’amâhunga gasigîre g’olubaga lwâge; 6 ye wâbwîriza abatwi b’emmanja obushinganyanya, anabè burhwâli bwa balya bahagalikira ababisha aha muhango gw’ecishagala.
Abalêbi b’obunywesi
7 Abâla nabo badwîrhe baderhaguza erhi idivayi lirhuma, badwîrhe bajà badungadunga erhi mamvu makali garhuma: abadâhwa n’abalêbi bakola baderhaguza erhi mamvu makali garhuma, badwîrhe bazâbalikanya erhi idivayi lirhuma, badwîrhe bajà badungadunga erhi mamvu makali garhuma, badwîrhe bahahabuka omu malêbi gâbo n’okunegemba nka batwa emmanja. 8 Neci, ebîbo byâbo byôshi biyunjwîre bishaliza byahûsa; ntà hantu hacîre! 9 «Ndi alonz’iyigîriza obumanye? Ndi alonz’ihugûlira obulêbi? Ka bâna baciyûs’inenêsa amonka, balya bacirhenga oku mabêre ga bannina? 10 Mpu: Irhegeko oku irhegeko, irhegeko oku irhegeko; ihano oku ihano, ihano oku ihano; hitya hala, hitya halîra!b» 11 Neci, omu nderho ziri nka za mwâna wadada n’omu lulimi lw’ihanga mwo yêhe akola akaganiza olu lubaga. 12 Ali erhi ababwîzire, erhi: «Obuluhûkiro obu; leki oluhire aluhûke! Ahantu h’obuholo aha!» Ci bôhe barhalonzagya okuyumva. 13 Lero Nyakasane akola ababwîra aka kanwa, erhi: «Irhegeko oku irhegeko, irhegeko oku irhegeko; ihano oku ihano, ihano oku ihano; hitya ahâla, hitya halîra», lyo bajà bazuzurhira banahenganuka, bavunike, bagwe omu murhego banagwârhwe.
Abahanûzi babî
14 Co cirhumire, muyumve akanwa ka Nyakasane, mwe bagalalambi murhambula olûla lubaga lw’e Yeruzalemu. 15 Munakaderha, mpu: «Rhwajizire eciragâne rhwe n’olufu, rhwanywîre ecihango rhwe n’okuzimu. Obuhanya bwazûka, burharhujire kurhi, bulya obunywesi bwo rhwajizire lwâkiro lwîrhu, n’obulyâlya bwo rhwajizire mwêgemero gwirhu». 16 Co cirhumire, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda: «Ala oku mpizire omu Siyoni enshangabuye, ibuye-kaboko-ka-nyumpa, lya citwîro cidârhi, ibuye-ciriba; ngasi ocîlikubagire arhankahuligana. 17 Obwimâna bwo najira mulengo gwâni, n’obushinganyanya bwo bwâbà lugero lwâni. Ci olubula lwahyajira olwâkiro lwinyu lw’obunywesi n’amîshi gâyunjuliza omwêgemero gwinyu. 18 Eciragâne cinyu mwe n’olufu cavunwa, n’ecihango cinyu mwe n’okuzimu cirhâsêre. Amango obuhanya bwazûka, bwammuvungunyula. 19 Ngasi kugera, bwanammugwârha, bulyâla bwâkazigera ngasi sêzi, ngasi mûshi na ngasi budufu, na bwôba bone bwayumvisa obulêbi. 20 Neci, encingo yâbà nyôfi mpu omuntu acilambulirekwo, n’obushiro bwâbà bunyi mpu omuntu acîbwikebo. 21 Bulyala, nka kulya ajiraga oku ntondo ya Perasimi, Nyakasane ashigalika; nka kulya ajiraga omu lubanda lwa Gabaoni, akunira hano akol’ajira omukolo gwâge, omukolo gwâge g’okurhangâza, hano akol’ayûkiriza omulimo gwâge, omulimo gwâge gurhankahash’iyumvîkana. 22 Lero mulekâge okukagalalamba, lyo enkoba zinyu zilekisêra nakuyumvîrhe omu kanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: okuherêrekera kw’ecihugo côshi mîra kwàlaliragwa.
Omugani gw’omuhinzi
23 Murhege okurhwîri, muyumve izù lyâni; muhwekêre, muyumve akanwa kani. 24 Ka lusiku lwôshi omuhinzi ahinya mpu lyo arhwêra, atwe emikororonzi omu ishwa lyâge analiberemwo amalongo? 25 Erhi aba amagalagaza obudaka, k’arharhwêra enkôle, amîre obulo, akulikize engano n’amahemba, eyindi ngano nzibu emuhûlo gw’ishwa lyâge? 26 Nyamuzinda wâge wamuhâga obwo bulenga, ye wanamuyigîrizagya. • 27 Barhahubûla enkolè n’engâlè, n’emizizi ya bomboro barhayigeza oku bulo; ci karhi bakubirhamwo enkôle, na karhi bakubirhamwo obulo. 28 Nka bahûla engano, barhayivungunyula; banayigezekwo emizizi y’engâlè n’ebiterusi, ci barhayituntuma. 29 Okwo nakwo eri nshôkano ya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ye muhanûzi w’okurhangâza, ye na mulenga orhajira lugero.
Jesaja/Isaiah 28

1ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן׃ 2הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד׃ 3בְּרַגְלַ֖יִם תֵּֽרָמַ֑סְנָה עֲטֶ֥רֶת גֵּא֖וּת שִׁכּוֹרֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃ 4וְֽהָ֨יְתָ֜ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה׃ ס
5בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ׃ 6וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃ ס
7וְגַם־אֵ֨לֶּה֙ בַּיַּ֣יִן שָׁג֔וּ וּבַשֵּׁכָ֖ר תָּע֑וּ כֹּהֵ֣ן וְנָבִיא֩ שָׁג֨וּ בַשֵּׁכָ֜ר נִבְלְע֣וּ מִן־הַיַּ֗יִן תָּעוּ֙ מִן־הַשֵּׁכָ֔ר שָׁגוּ֙ בָּֽרֹאֶ֔ה פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽה׃ 8כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנ֔וֹת מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֽוֹם׃ ס
9אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם׃ 10כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃ 11כִּ֚י בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה וּבְלָשֹׁ֖ון אַחֶ֑רֶת יְדַבֵּ֖ר אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 12אֲשֶׁ֣ר ׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֽוֹעַ׃ 13וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ וְכָשְׁל֤וּ אָחוֹר֙ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃ פ
14לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 15כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה שֹׁ֣יט שׁוֹטֵ֤ף כִּֽי־ַֽעֲבֹר֙ לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃ ס
16לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃ 17וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ׃ 18וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת־מָ֔וֶת וְחָזוּתְכֶ֥ם אֶת־שְׁא֖וֹל לֹ֣א תָק֑וּם שֹׁ֤וט שׁוֹטֵף֙ כִּ֣י יַֽעֲבֹ֔ר וִהְיִ֥יתֶם ל֖וֹ לְמִרְמָֽס׃ 19מִדֵּ֤י עָבְרוֹ֙ יִקַּ֣ח אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר יַעֲבֹ֖ר בַּיּ֣וֹם וּבַלָּ֑יְלָה וְהָיָ֥ה רַק־זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה׃ 20כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵֽהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס׃ 21כִּ֤י כְהַר־פְּרָצִים֙ יָק֣וּם יְהוָ֔ה כְּעֵ֖מֶק בְּגִבְע֣וֹן יִרְגָּ֑ז לַעֲשֹׂ֤ות מַעֲשֵׂ֨הוּ֙ זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ נָכְרִיָּ֖ה עֲבֹדָתֽוֹ׃ 22וְעַתָּה֙ אַל־תִּתְלוֹצָ֔צוּ פֶּֽן־יֶחְזְק֖וּ מֽוֹסְרֵיכֶ֑ם כִּֽי־כָלָ֨ה וְנֶחֱרָצָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 23הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃ 24הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ׃ 25הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ׃ 26וְיִסְּר֥וֹ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֱלֹהָ֥יו יוֹרֶֽנּוּ׃ 27כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט׃ 28לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָרָשָׁ֖יו לֹֽא־יְדֻקֶּֽנּוּ׃ 29גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יָצָ֑אָה הִפְלִ֣יא עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּוּשִׁיָּֽה׃ ס
29
Obulêbi buyêrekîre Yeruzalemu
1 Buhanya kuli Ariyeli, Ariyeli, lula lugo Daudi ali ahanziremwo! Muyûshûle omwâka oku gundi mwâka, ensiku nkulu ziyûse zakulikirana, 2 najira Ariyeli buligo: âhinduka ndûlù na mirenge, ânabe omu masù gâni nka luhêro bayôkeraho enterekêro. 3 Nkolaga natwa icumhi omu marhambi gâwe mwoshi, nka kula Daudi ajiraga, nkugorhe nnankufukire enjira y’okuhûna oburhabâle. 4 Wafunyâla weshi, izù lyâwe lyakarhenga omu idaho, lyâkâyumvîkana omu budaka nka bihunzi. Nk’izù lya mwômoka, izù lyâwe lyakarhenga omu kuzimu. lyâkâyumvîkana omu budaka nk’izù ly’odwîrhe wahwehwerheza. 5 Engabo z’abashombanyi bâwe kwo zâyîsh’ibà hitulo hishengeshere, n’engabo y’ababisha bâwe nka nnundo y’ebyâsi yayehûlwa n’empûsi. Oku irindo liguma, oku caligumiza, 6 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe akurhandûla omu mikumgulo, omu misisi, omu cihôgêro, omu mpûsi ya kalemêra, omu mulaba n’omu ngulumira y’omuliro yâja yasingônola byôshi. 7 Nka bilôrho, bila omuntu abona budufu, kwo omwandu gw’amashanja gôshi gakag’irhêra Ariyeli gwâbè, na balya bôshi bakâg’imulwîsa n’okumugorha n’okumurhindibuza. 8 Kwo byâbè nka kula omuntu oshalisire alôrha adwîrhe alya, ci erhi asinsimuka, ayumve enda eri bwâmwe; nîsi erhi nka kula omuntu ogwêrhwe n’enyôrha alôrha adwîrhe anywa, ci erhi asinsimuka, ayumve abengire anayûmûsire omumiro. Ntyo kwo gwâbà ogwôla mwandu gw’amashanja gadwîrhe galwîsa entondo ya Siyoni. 9 Murhangâle munarhemuke, mubè mihûrha munabule okukâbona; mubè balalwe, ci arhali ba mamvu, mujè mwandandabagana, ci arhali kubà mwanywîre, 10 bulya Nyakasane anammuhiziremwo omûka gw’obudandaguzi; anammuhizire olubwîbwî omu masù -mwe balêbi-, anammufunika irhwe -mwe banyakubona ebifulike-. 11 Ngasi bulêbi byammubêrîre nka binwa bya lwandiko luzirike. Erhi bankaluhereza omuntu oyîsh’isoma, bamubwîre, mpu: «Somaga», anashuza, erhi: «Ntankahasha, bulya olwandiko luli luzirike». 12 Lero banalushumbiriza omuntu orhish’isoma, bamubwîre, mpu: «Somaga»; ci anashuza, erhi: «Ntish’isoma». 13 Nyakasane amaderha, erhi: «Kulya kubà olula lubaga ludwîrhe lwanyêgêra omu nderho zône n’okunkuza n’akanwa kône, nobwo omurhima gwâbo guli kulî nâni, na kulya kubà obukenge bankenga libà irhegeko na nyigîrizo zirhenga emw’abantu, 14 nkolaga Nashub’ikasomeza olu lubaga n’ebirhangâzo byâni, na ntyo butulutumbe oburhimanya bw’abarhimanya, bunahirigirhe obukengêre bw’ab’obukengêre bunji.
Obushinganyanya bwahima
15 Buhanya bwâbo abacîbundika mpu bafulike Nyakasane emihigo yâbo, abajirira ebijiro byâbo omu mwizimya, baderhe, mpu: «Ndi odwîrhe warhubona? Ndi orhumanyire?» 16 Kurhi okwo mwaderha butuli! Ka omubumbi ankâgererwa oku ibumba? Ka akalugu kankabwîra omubinji wako, erhi: «Arhali ye wambijaga»? Nîsi erhi enyungu ebwîre omubumbi wayo, erhi: «Ntâco ayishi»? c 17 Kali kasanzi kasungunu konene kacisigire Libano âhinduke ishwa lya milehe, n’ishwa ly’emilehe bamanye mpu gukola muzirhu! 18 Mw’olwôla lusiku, ebihuli byayumva ebinwa biri omu citabu, n’amasù g’emihûrha, hano gaba gâmarhenga omu lubwîbwî n’omu mwizimya, gâbona. 19 Abagalugalu bakaz’ibona amasîma ngasi mangomuli Nyakasane, nabo abakenyi omu bantu bakaz’icîshingira Omutagatîfu w’Israheli. 20 Bulya harhâcibè mwâmi kalibuza, abagalalambi bahirigirha, na ngasi bôshi balingûza amabî baherêrekera: 21 bo balya bashobeka abandi omu nderho zâbo, balya barhegera omutwî w’emmanja aha muhango, n’abalonza okuheza omwêru-kwêru. 22 Co cirhumire, kwo adesire ntayâla Nyakasane Nyamuzinda w’enyumpa ya Yakôbo, olya wacungulaga Abrahamu: «Kurheng’ene Yakôbo arhakacirhà omurhima, n’omu busù bwâge ntà nshonyi zacimubè, 23 bulya hano abona abâna bâge, gwomukolo gw’amaboko gâni, akuza izîno lyâni, akuza Omutagatîfu wa Yakôbo, arhînya Nyamuzinda w’Israheli. 24 Ab’omurhima gw’obuhalanjisi, bâyiga oburhimanya, nabo baburhunduli bâyiga obumanye».

Jesaja/Isaiah 29

1ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣ל אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת חָנָ֣ה דָוִ֑ד סְפ֥וּ שָׁנָ֛ה עַל־שָׁנָ֖ה חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּ׃ 2וַהֲצִיק֖וֹתִי לַֽאֲרִיאֵ֑ל וְהָיְתָ֤ה תַֽאֲנִיָּה֙ וַֽאֲנִיָּ֔ה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל׃ 3וְחָנִ֥יתִי כַדּ֖וּר עָלָ֑יִךְ וְצַרְתִּ֤י עָלַ֨יִךְ֙ מֻצָּ֔ב וַהֲקִֽימֹתִ֥י עָלַ֖יִךְ מְצֻרֹֽת׃ 4וְשָׁפַלְתְּ֙ מֵאֶ֣רֶץ תְּדַבֵּ֔רִי וּמֵֽעָפָ֖ר תִּשַּׁ֣ח אִמְרָתֵ֑ךְ וְֽ֠הָיָה כְּא֤וֹב מֵאֶ֨רֶץ֙ קוֹלֵ֔ךְ וּמֵעָפָ֖ר אִמְרָתֵ֥ךְ תְּצַפְצֵֽף׃ 5וְהָיָ֛ה כְּאָבָ֥ק דַּ֖ק הֲמ֣וֹן זָרָ֑יִךְ וּכְמֹ֤ץ עֹבֵר֙ הֲמ֣וֹן עָֽרִיצִ֔ים וְהָיָ֖ה לְפֶ֥תַע פִּתְאֹֽם׃ 6מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ תִּפָּקֵ֔ד בְּרַ֥עַם וּבְרַ֖עַשׁ וְק֣וֹל גָּד֑וֹל סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אוֹכֵלָֽה׃ 7וְהָיָ֗ה כַּֽחֲלוֹם֙ חֲז֣וֹן לַ֔יְלָה הֲמוֹן֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־אֲרִיאֵ֑ל וְכָל־צֹבֶ֨יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּ וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃ 8וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ יַחֲלֹ֨ם הָרָעֵ֜ב וְהִנֵּ֣ה אוֹכֵ֗ל וְהֵקִיץ֮ וְרֵיקָ֣ה נַפְשׁוֹ֒ וְכַאֲשֶׁ֨ר יַחֲלֹ֤ם הַצָּמֵא֙ וְהִנֵּ֣ה שֹׁתֶ֔ה וְהֵקִיץ֙ וְהִנֵּ֣ה עָיֵ֔ף וְנַפְשֹׁ֖ו שׁוֹקֵקָ֑ה כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה הֲמוֹן֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־הַ֥ר צִיּֽוֹן׃ ס
9הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּֽעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָֽׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃ 10כִּֽי־נָסַ֨ךְ עֲלֵיכֶ֤ם יְהוָה֙ ר֣וּחַ תַּרְדֵּמָ֔ה וַיְעַצֵּ֖ם אֶת־עֵֽינֵיכֶ֑ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־רָאשֵׁיכֶ֥ם הַחֹזִ֖ים כִּסָּֽה׃ 11וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל כְּדִבְרֵי֮ הַסֵּ֣פֶר הֶֽחָתוּם֒ אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ אֶל־יוֹדֵ֥עַ הסֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַר֙ לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃ 12וְנִתַּ֣ן הַסֵּ֗פֶר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָדַ֥ע סֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַ֕ר לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי סֵֽפֶר׃ ס
13וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה׃ 14לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃ ס
15ה֛וֹי הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵֽיהוָ֖ה לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יוֹדְעֵֽנוּ׃ 16הַ֨פְכְּכֶ֔ם אִם־כְּחֹ֥מֶר הַיֹּצֵ֖ר יֵֽחָשֵׁ֑ב כִּֽי־יֹאמַ֨ר מַעֲשֶׂ֤ה לְעֹשֵׂ֨הוּ֙ לֹ֣א עָשָׂ֔נִי וְיֵ֛צֶר אָמַ֥ר לְיוֹצְר֖וֹ לֹ֥א הֵבִֽין׃ 17הֲלוֹא־עוֹד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔ר וְשָׁ֥ב לְבָנ֖וֹן לַכַּרְמֶ֑ל וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃ 18וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃ 19וְיָסְפ֧וּ עֲנָוִ֛ים בַּֽיהוָ֖ה שִׂמְחָ֑ה וְאֶבְיוֹנֵ֣י אָדָ֔ם בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל יָגִֽילוּ׃ 20כִּֽי־אָפֵ֥ס עָרִ֖יץ וְכָ֣לָה לֵ֑ץ וְנִכְרְת֖וּ כָּל־שֹׁ֥קְדֵי אָֽוֶן׃ 21מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔ר וְלַמּוֹכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּן וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיק׃ ס
22לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃ 23כִּ֣י בִ֠רְאֹתוֹ יְלָדָ֞יו מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ יַקְדִּ֣ישֽׁוּ שְׁמִ֑י וְהִקְדִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־קְד֣וֹשׁ יַֽעֲקֹ֔ב וְאֶת־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲרִֽיצוּ׃ 24וְיָדְע֥וּ תֹֽעֵי־ר֖וּחַ בִּינָ֑ה וְרוֹגְנִ֖ים יִלְמְדוּ־לֶֽקַח׃

30
Okunywâna na Mîsiri kuli kurhamira busha
1 Buhanya bwâbo abâna bagomi! Nyakasane okudesire. Banakarhoôa emihigo erhali yâni n’okujira ebiragâne ntababwîraga, na ntyo balundike obubî oku bundi. 2 Badwîrhe barhôla enjira y’okujà e Mîsiri barhanandôsizi, mpu balongeze oburhabâle emwa Faraoni banalongeze olwâkiro omu cihôho ca Mîsiri, 3 Ci oburhabâle bwa Faraoni burhabâlêrhere ezirhali nshonyi, n’olwâkiro omu cihôho ca Mîsiri lwababumba ntemu. 4 Neci, abaluzi bâge bali e Sowâni, n’abajà-bugo bâge bahika cingana e Hanesi. 5 Bôshi bôshi badwîrhe barhebwa n’olubaga lurhankabakwânana cici; olurhankabalerhera burhabâle nîsi erhi bunguke, ci nshonyi zône zône n’entemu. 6 Obulêbi buyêrekîre ensimba z’e Nêgebu. Omu cihugo c’amalibuko n’amaganya, omu cihugo cilûmbamwo entale nkazi n’endume, omu cihugo c’empiri n’enkuba-joka yâja yâbalala nka kanyunyi, b’âbo badwîrhe obuhirhi bwâbo oku ndogomi, n’ebirugu by’engulo ndârhi oku ngamiya, babihêkera olubaga lurhâbakwânane cici: 7 oburhabâle bw’Abanya-Mîsiri buli bwa burhebanyi bunali bwa busha. Co cirhumire nyîrika eco cihugo elya «Rahabu ntahuligana»!
Endagâno
8 Ci lero ogendage, oj’iyandika ako kanwa embere zâbo oku hipaho, okasiribe omu citabu, lyo buyîsh’ibà buhamîrizi bw’ensiku n’amango omu nsiku zayîsha. 9 Bulya luli lubaga lugoma, bali bâna balyâlya, bâna barhalonza okuyumva amarhegeko ga Nyakasane. 10 Banakaz’ibwîra abalêbi, mpu: «Murhalêbaga!» na banyakubona ebifulike, mpu: «Murharhufulûliraga eby’okuli, murhubwîre ebya okurhusimîsa, mubone eby’oburhebanyi! 11 Murhenge omu njira, muyegûke omu mulimbwa, munarhenzeho Omutagatîfu w’Israheli!» 12 Co cirhumire, ntyâla kwo adesire Omutagatîfu w’Israheli: «Ebwa kubà mwagayaguzize akâla kanwa, mwacîkubagira obunywesi n’obulyâlya mwanabuyêgemera, 13 eco câha cikola câmmuhindukira nka bubere buberesire omu lukûta lulîrî; lunayôrhe nka kurhunda lwamarhunda, lero obone oku kuhongoka lwamahongoka oku caligumiza. 14 Olwo lukûta kwo lwâbà buvunguvungu nka kula akabindi k’omubumbi kavungunyuka buzira owâkafà lukogo, obone barhankacirhôlamwo ehijo hy’okudahulirakwo omuliro ecîko, nîsi erhi okulegerakwo amîshi omu cidêka». 15 Bulya ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda, Omutagatîfu w’Israheli: «Omu kugaluka emunda ndi n’omu kuyôrha murhulwire mwo mwarhenga obucire bwinyu; omu kudêkerera n’omu kundangalira mwo mwarhenza oburhwâli bwinyu», ci murhalonzagya! 16 Ci mwêhe, mpu: «Nanga! Rhwashona oku biterusi, rhuciyâkire!» Neci, kuyâka mwanayâka! Kandi, mpu: «Rhwashona oku ngâlè mbidu!» Ci abammuminisire babà bahidu kummulusha! 17 Ecihumbi c’abantu câminikwa na muntu muguma; bantu barhânu bammulibisa, kuhika abâbe basigîre muli mwe bayôrhe nka nturûro ngwîke ah’irhwerhwe ly’entondo, nka cimanyîso ciri oku hirhondo.
Olukogo lwa Nyakasane
18 Ci Nyakasane adwîrhe alinga amango ammubabalira; co cirhumire amayîmuka mpu ammuyêreke olukogo lwâge, bulya Nyakasane aba Nyamuzinda mushinganyanya; iragi lyâbo ngasi bôshi bamulangâlira! 19 Neci, wâni lubaga lwa Siyoni lubà omu Yeruzalemu, orhakacirhoza mulenge bundi. Mango okabanda endûlù, âkufà lukogo, mango âkayumva izù lyâwe, akushuza. 20 Omu ntânya, Nyakasane ammuha omugati, n’omu malibuko, ammuha amîshi. Omuyigîriza wâwe arhakacicîfulika bundi, n’amasù gâwe gakola gakabona Omuyigîriza wâwe. 21 Amarhwîri gâwe gânayumve baderha omu nyuma zâwe, mpu: «Eyi yo njira, muyishimbe, abè ebwa kulyo erhi ebwa kumosho!» 22 Mwâkaz’ilola nk’izinga enshushano zinyu zàtulagwa n’amarhale n’ensalamu zinyu nshige masholo. Okabikabulira kulî nk’izinga, obibwîre, erhi: «Rhengi!» 23 Akuniêkeza enkuba oku mburho wânarhwere omu idaho; ebiryo byânarhenge omu budaka byaluga binanune; mw’olwo lusiku, amasò gâwe ganayabukire omu kahasi kagali. 24 Enkafu n’endogomi zihinga idaho, zâkalya akahasi kalimw’omuloba, kaberûle bwinjà n’akasale n’olwîbo. 25 Oku ngasi ntondo ndîrî na ngasi karhondo kayînamusire, kwâbà emigezi n’enyîshi, olusiku lw’okumalirwa kw’omwandu gw’abantu, amango enkingi zâhongoka. 26 Obulângale bw’omwêzi bwahinduka nka bulângale bw’izûba, n’obulângale bw’izûba buyushuke kali nda, nka bulângale bwa nsiku nda, olusiku Nyakasane anarhube ebihulu by’olubaga lwâge anayumye enzigo z’ebibande byâlwo.
Okuherêrekera kw’Asîriya
27 Ala oku izîno lya Nyakasane ly’eryo lyarhenga erhali hôfi; ayîsha ankuza n’oburhè bunji burhankalindwa. Akanwa kâge kayunjwîre bukali, n’olulimi lwâge lwayisha lwalaza nka ngulumira ya muliro. 28 Omûka gwâge gugwêrhe omuhûsi guli nka gwa nshalalo ya lwîshi yankahika omuntu omu igosi. Ayîshir’iyerûla amashanja n’olwîbo lw’okubamalîra n’okubahira akacîkirizo k’okubahabula omu mishaya. 29 Mwarhondêra okuyimba, nka kula banajira obudufu bw’olusiku lukulu; mwayumva amasîma emurhima, nka kula bangenda baziha orhurhêra amango bajà oku ntondo ya Nyakasane, Lwâla lw’Israheli. 30 Nyakasane âyumvisa izù lyâge ly’irenge, anayêrekane obuzirho bw’okuboko kwâge, omu bukunizi bunene n’omu ngulumira y’omuliro, omu milazo, omu nkuba y’ecihûsi n’ey’olubula. 31 Asîriya ageramwo omusisi hano ayumva izù lya Nyakasane, ol’imushûrha n’akarhi kâge. 32 Ngasi muhûsi gwa karhi Nyakasane amurhimba gwakulikirwa n’engoma, ennanga. Amulwîsa anadwîrhe azunguza okuboko. 33 Neci, ennundo y’enshâli eri nteganye kurhenga mîra; erheganyizîbwe mwâmi naye. Omu mwîna muliri na mugali, enshâli mwandu z’okutwâna omuliro ziri nnunde. Omûka gwa Nyakasane, nka nshalalo ya cibiriti, gwahirakwo omuliro.
Jesaja/Isaiah 30

1ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֤ות עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃ 2הַהֹלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃ 3וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃ 4כִּֽי־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃ 5כֹּ֣ל הֹבִ֔אישׁ עַל־עַ֖ם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֨זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃ ס
6מַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶרֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעוֹפֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל־כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵֽילֵהֶ֗ם וְעַל־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל־עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּ׃ 7וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת׃ 8עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כָתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד־עוֹלָֽם׃ 9כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹֽא־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃ 10אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת׃ 11ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
12לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מָֽאָסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃ 13לָכֵ֗ן יִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃ 14וּ֠שְׁבָרָהּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃ פ
15כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃ 16וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃ 17אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם־נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֨רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־הַגִּבְעָֽה׃ 18וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהוָה֙ לַֽחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַֽחֶמְכֶ֑ם כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהוָ֔ה אַשְׁרֵ֖י כָּל־ח֥וֹכֵי לֽוֹ׃ ס
19כִּי־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם בָּכ֣וֹ לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יָחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשָׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ׃ 20וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃ 21וְאָזְנֶ֨יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵֽאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ׃ 22וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃ 23וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֨חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָֽאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃ 24וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃ 25וְהָיָ֣ה ׀ עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַ וְעַל֙ כָּל־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי־מָ֑יִם בְּיוֹם֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים׃ 26וְהָיָ֤ה אֽוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ ס
27הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑ה שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת׃ 28וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד־צַוָּ֣אר יֶֽחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃ 29הַשִּׁיר֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּֽהוֹלֵךְ֙ בֶּֽחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר־יְהוָ֖ה אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל׃ 30וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהוָ֜ה אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד׃ 31כִּֽי־מִקּ֥וֹל יְהוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃ 32וְהָיָ֗ה כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ יְהוָה֙ עָלָ֔יו בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּר֑וֹת וּבְמִלְחֲמ֥וֹת תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם־בָּֽה׃ 33כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם־הִ֛וא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּנַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ ס
31
Abanya-Mîsiri bali bantu kwône
1 Buhanya bwâbo abayandagalir’e Mîsiri mpu bagend’ilongezayo oburhabâle. Bacîkubagira ebiterusi byâbo, balangâlira engâlè zâbo mpu kwenge ziri nyinyi, n’abashona oku biterusi mpu kwenge bali bazibu, ci barhagalamira emunda Omutagatîfu w’Israheli ali, barhanadôsa Nyakasane. 2 Nobwo naye aba murhimanya: anahash’ilêrha obuhanya, arhanashuba omu kanwa kâge! Azûka, âhagalike ogwomurhwe gw’abantu babî n’oburhabâle bwa banyankola-maligo. 3 Omunya-Mîsiri ali muntu kwône, ci arhali Nyamuzinda; ebiterusi byâge biri bya bûnya-mubiri, ci birhali bya bunya-mûka. Hano Nyakasane aba nk’alambûla okuboko, omurhabâzi adungubeja, na nyakurhabâlwa âhenganuke: bombi na bombi bâherêrekera. Nyakasane ye muciza wa Yeruzalemu 4 Neci, ntyâla kwo Nyakasane ambwîzire: «Nka kula entale erhi omwâna w’entale elumba mpu efungire omunyama gwâyo, ciru bangere banji bankayîshagamukira, erhayôboha izù lyâbo erhanayâka akahababo kâbo, ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe anayandagalire oku ntondo ya Siyoni, oku hirhondo hyâge, al’ikozakwo entambala. 5 Nka kula ebinyunyi bilambûla ebyûbi byâbyo, ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe afungira Yeruzalemu; âmufungira ânamucize, âmubabalira anamulikuze. 6 Galuki emwa olya mwâli mugomire, bene Israheli! 7 Neci, muli olwo lusiku, ngasi muguma âkabulira enshushano zâge z’amarhale n’ensanamu zâge z’amasholo, ezi mwatulaga n’amaboko ginyu manya-byâha. 8 Asîriya ayîrhwa n’engôrho, ci erhali ya muntu; agera omu bôji bw’engôrho, ci arhali ya muntu; Asîriya âkûla idârhi abona eyo ngôrho, n’abâna bâge b’emisole bâgwârhwa mpira. 9 Ecôbà cârhuma alekêrera olwâla lwâge, n’abarhambo b’abasirika bâge, omu kutwîka omurhima, barhiba ecimanyîso câbo. Akola kali ka Nyakasane, ojira omuliro gwâge aha Siyoni, n’ecibêye câge aha Yeruzalemu.
Jesaja/Isaiah 31

1ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֨יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּֽרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ 2וְגַם־ה֤וּא חָכָם֙ וַיָּ֣בֵא רָ֔ע וְאֶת־דְּבָרָ֖יו לֹ֣א הֵסִ֑יר וְקָם֙ עַל־בֵּ֣ית מְרֵעִ֔ים וְעַל־עֶזְרַ֖ת פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃ 3וּמִצְרַ֤יִם אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וְסוּסֵיהֶ֥ם בָּשָׂ֖ר וְלֹא־ר֑וּחַ וַֽיהוָ֞ה יַטֶּ֣ה יָד֗וֹ וְכָשַׁ֤ל עוֹזֵר֙ וְנָפַ֣ל עָזֻ֔ר וְיַחְדָּ֖ו כֻּלָּ֥ם יִכְלָיֽוּן׃ ס
4כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְהוָ֣ה ׀ אֵלַ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֶהְגֶּה֩ הָאַרְיֵ֨ה וְהַכְּפִ֜יר עַל־טַרְפּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר יִקָּרֵ֤א עָלָיו֙ מְלֹ֣א רֹעִ֔ים מִקּוֹלָם֙ לֹ֣א יֵחָ֔ת וּמֵֽהֲמוֹנָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲנֶ֑ה כֵּ֗ן יֵרֵד֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לִצְבֹּ֥א עַל־הַר־צִיּ֖וֹן וְעַל־גִּבְעָתָֽהּ׃ 5כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם גָּנ֥וֹן וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃ 6שׁ֗וּבוּ לַאֲשֶׁ֛ר הֶעְמִ֥יקוּ סָרָ֖ה בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 7כִּ֚י בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִמְאָס֗וּן אִ֚ישׁ אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וֶאֱלִילֵ֖י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָכֶ֛ם יְדֵיכֶ֖ם חֵֽטְא׃ 8וְנָפַ֤ל אַשּׁוּר֙ בְּחֶ֣רֶב לֹא־אִ֔ישׁ וְחֶ֥רֶב לֹֽא־אָדָ֖ם תֹּֽאכֲלֶ֑נּוּ וְנָ֥ס לוֹ֙ מִפְּנֵי־חֶ֔רֶב וּבַחוּרָ֖יו לָמַ֥ס יִהְיֽוּ׃ 9וְסַלְעוֹ֙ מִמָּג֣וֹר יַֽעֲב֔וֹר וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לוֹ֙ בְּצִיּ֔וֹן וְתַנּ֥וּר ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס
32
Mwâmi mushinganyanya
1 Ala oku hayisha omwâmi mushinganyanya n’abaluzi barhambula nk’oku binashingânîne. 2 Ngasi muguma abè nka kacîkirizo ka mpûsi na lwâkiro bayâkiraho enkuba y’ecihûsi, bâba nka nyîshi omu budaka buyûmûsire, nka cihôho ca lwâla lunenene omu cihugo c’idûrhu likali. 3 Amasù ga banyakubona garhakacihûrha, n’amarhwîri g’abumvîrhizi gakola gakayumva bwinjà. 4 Abarhacija emurhima bakola bakacîrhegereza, n’olulimi lw’engagamizi lwâkaderha bwinjà. 5 Omugalugalu arhakaderhwa mpu ye muluzi, nîsi endyâlya mpu ye muhanyi.
Omugalugalu n’omuntu nkana
6 Bulya omugalugalu bigalugalu aderha, n’omurhima gwâge bubî gukengêra: anakajira nka nyankola-maligo n’okujacira Nyakasane, anakaleka omushalye afa n’ishali n’okuyîma ogwêrhwe n’enyôrha ecinyôbwa. 7 Endyâlya yôhe, ebijiro byâyo biba bibi: enakahiga emigâbo y’okuherêrekeza abanyinyi omu kuhamîriza eby’obunywesi, ciru abakenyi bakabàbahashire okuyêrekana oku bo bayâzize. 8 Ci omuntu nkana, migâbo nkana ahiga, arhanajira ebirhali bijiro nkana.
Oku bakazi bolo
9 Mwe bakazi balera-ngolo, yîmuki, muyumve izù lyâni! Mwe binyere birhashîbirira bici, murhege okurhwîri, muyumve akanwa kâni! 10 Enyuma lya mwâka muguma na nsiku nsungunu, mwâgeramwo omusisi, wâni balera-ngolo, bulya harhacibe kuhumbûla emizâbîbu nîsi erhi okusarûla emyâka. 11 Mujugume, wâni balera-ngolo, mudirhimane. mwe murhashibiriri bici! Muhogole emyambalo yinyu, muyôrhe busha, mushwekere sunzu ecibunu. 12 Mucikomombe ecifuba, mulakire amashwa ginyu minjinjà n’emizâbîbu yinyu yakazag’iyâna bwenêne. 13 Mulakire obudaka bw’olubaga lwâni, omudwîrhe mwamera emishûgi n’amarhadu, mulakire ciru n’enyumpa zôshi z’amasîma n’olula lugo lw’enshagali lwôshi. 14 Bulya enyumpa y’ebwâmi yalekêrerwa, ecishagala cakag’idudûsa cashuba bigûkà, olugo lwa Ofeli n’enkingi yalwo y’ebulabi byahinduka bulumba bwa nsimba oku nsiku n’amango, bicibêre ishubûkiro ly’endogomi na lwabuko lw’amasò.
Omurhûla yo mburho y’obushinganyanya
15 Ci buzinda rhwâbulagirwakwo omûka gw’enyanya. Obwo irûngu lyanahinduka ishwa lya milehe, n’ishwa ly’emilehe bamanye mpu gukola muzirhu! 16 Obucîranuzi bwayîsh’iyîma omw’irûngu n’obushinganyanya bwayûbaka omu ishwa ly’emilehe. 17 Emburho y’obushinganyanya gwâbà murhûla, n’obushinganyanya bwâlêrha obuholo n’akahwenyenye ensiku n’amango. 18 Olubaga lwâni lwayûbaka ahantu h’omurhûla, omu nyumpa zirimwo akahwenyenye, n’omu ndâro zirimwo obuholo, 19 ciru enkuba y’olubula yankakundula omuzirhu, erhi olugo luhongoke. 20 lragi linyu mwe mwâkamîra emburho ngasi hôshi hali amîshi n’okukâleka enkafu n’endogomi zinyu zayâbuka nk’oku zilonzize!
Jesaja/Isaiah 32

1הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ׃ 2וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַֽחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָי֔וֹן כְּצֵ֥ל סֶֽלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃ 3וְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאָזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה׃ 4וּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשֹׁ֣ון עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֽוֹת׃ 5לֹֽא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵֽאָמֵ֖ר שֹֽׁועַ׃ 6כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשֹׂ֣ות חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃ 7וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל עֲנִוִּים֙ בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃ 8וְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃ פ
9נָשִׁים֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קוֹלִ֑י בָּנוֹת֙ בֹּֽטח֔וֹת הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃ 10יָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּֽטְח֑וֹת כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֽוֹא׃ 11חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּֽטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃ 12עַל־שָׁדַ֖יִם סֹֽפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃ 13עַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י ק֥וֹץ שָׁמִ֖יר תַּֽעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כָּל־בָּתֵּ֣י מָשֹׂ֔ושׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃ 14כִּֽי־אַרְמ֣וֹן נֻטָּ֔שׁ הֲמ֥וֹן עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרוֹת֙ עַד־עוֹלָ֔ם מְשֹׂ֥ושׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃ 15עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּר֑וֹם וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל וְַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃ 16וְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃ 17וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם׃ 18וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃ 19וּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃ 20אַשְׁרֵיכֶ֕ם זֹרְעֵ֖י עַל־כָּל־מָ֑יִם מְשַׁלְּחֵ֥י רֶֽגֶל־הַשֹּׁ֖ור וְהַחֲמֽוֹר׃ ס
33
Obuyôkoke bwa Yeruzalemu
1 Buhanya bwâwe, we kashâba orhashâbirwa, we mulenzi orhalenganywa! Amango wâbà wamayus’ishâba, nâwe washâbwa, amango wâbà wamâyus’ilenganya, nâwe wâlenganyibwa! 2 Yâgirwa Nyakasane, orhufe lukogo, rhucîkwibagire! Okazibà kuboko kwirhu ngasi sêzi na bucire bwîrhu omu mango g’amalibuko. 3 Zikayumva babanda akakù, embaga zinakûle idârhi; erhi wankanayîmuka ntya, amashanja ganashandabane. 4 Ebi wanyagaga kwo babigûkà nka kula baguka amahanzi; kwo bacîhunika kuli byo nka hitù hya nzige. 5 Nyakasane alengerîre, bulya endâro yâge yo eba emalunga; ayunjuza Siyoni obucîranuzi n’obushinganyanya. 6 Ye nyamwegemerwa w’ensiku z’obuzîne bwâwe. Obugale bwankaciza, bwo burhimanya n’obumanye; okurhînya Nyakasane, bwo buhirhi bwâwe. 7 Ala oku abantu b’e Ariyeli badwîrhe babandira orhuhababo omu njira; abajà-bugo b’omurhûla bayîsha balaka banalakûla. 8 Omu mirimbwa murhaciyimbwa ndi, ntâye ocidwîrhe wagera omu njira. Bavunyire eciragâne, bagayaguza abahàmirizi, barhacikenga ndi. 9 Ecihugo ciri omu mishîbo, cidwîrhe cafananda; Libano enshonyi zàmubumbire, ayûmûsire Saroni kwo akola acibêra nk’irûngu; Bashani na Karmeli barhacimerakwo hyâsi. 10 «Lero nkolaga nayimanga, Nyakasane okudesire, nkolaga nayîmuka, nkolaga nalengerera. 11 Mwabire izîmi ly’akahasi, mwaburha ebijangala; omûka gwâni gwammusingônola nka muliro. 12 Amashanja gâsingônoka, gashube nka luvu lwa nshwagara; nka mishûgi mirhemagule, bâkwebwa omu muliro, egulumire. 13 Mwe muli kulî, muyumve ebi najizire, ninyu mwe muli hôfi, mumanye oburhwâli bwâni!» 14 Omu Siyoni, Abanya-byâha bamârhungwa n’obwôba; banyankola-maligo bamageramwo omusisi, mpu: «Ndi mulirhwe wankahash’ibêra mw’eco cibeye cayâka ensiku n’amango?» 15 Omuntu oshimba enjira y’obushinganyanya, anaderhe ebishingânîne, -oshologorhwa n’eby’obunyazi anashuba okuboko kwâge alek’iyungukira oku bandi; -ofuka amarhwîri gâge alek’iyumva, ebinwa by’obwîsi, azibe n’amasù gâge alekâbona ebibî, 16 oyo ye wâbere ahalengerîre, enyâla nzibuzibu zibe lwâkiro lwâge, akâbona eci alya, akâbona n’eci anywa.
Okuyagalukira e Yeruzalemu
17 Amasù gâwe gakâsinza mwâmi omu bwinjà bwâge, gakâbona ecihugo cigaligali. 18 Wakâcij’emurhima, ocîdôse n’ecôbà, erhi: «Ngahi ali olya wakâg’ija aganja? Ngahi ali olya wakâg’ija agera obuzirho? Ngahi ali olya wakag’ija alola engerero z’abasirika?» 19 Ntà mango wânacibone olwo lubaga lurhakenga ndi, lubaga luderha olulimi lurhayumvîkana, lubaga lujira iderha ly’ihanga lirhankamanywa. 20 Sinza Siyoni, lugo lw’ensiku nkulu zirhu! Amasù gâwe gâbona Yeruzalemu, ndâro erhabâmwo kadugundu, cihando cirhashegûka, cirhakûlwamwo mitungo cirhakatwîkamwo mugozi ciru n’eliguma. 21 Bulya ahola ho Nyakasane arhuyêreka irenge lyâge, ahola ho hahulula enyîshi n’emigezi migaligali. Harhakagera nkuge zivugamwa n’engasi, harhakanayîkirwa n’amârho manênênè. 22 Neci, Nyakasane ye mucîranuzi wîrhu, ye na murhegesi wîrhu. Nyakasane ye mwâmi wîrhu, ye na mucunguzi wîrhu. 23 Emigozi yâwe mîra yashumûkaga, erhacisêza omutungo gw’enkuge; erhanacimanika ecimanyîso. Okubundi banarhondêra okugabâna omunyagomunji-munji; ciru n’abakunagizi nabo bahagula. 24 Ntà mulungu waciderhe, erhi: «Ndi mulwâla». Olubaga lw’omu Yeruzalemu lwakûlirwa obubî bwâlwo.
Jesaja/Isaiah 33

1ה֣וֹי שׁוֹדֵ֗ד וְאַתָּה֙ לֹ֣א שָׁד֔וּד וּבוֹגֵ֖ד וְלֹא־בָ֣גְדוּ ב֑וֹ כַּהֲתִֽמְךָ֤ שׁוֹדֵד֙ תּוּשַּׁ֔ד כַּנְּלֹתְךָ֥ לִבְגֹּ֖ד יִבְגְּדוּ־בָֽךְ׃ ס
2יְהוָ֥ה חָנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ 3מִקּ֣וֹל הָמ֔וֹן נָדְד֖וּ עַמִּ֑ים מֵר֣וֹמְמֻתֶ֔ךָ נָפְצ֖וּ גּוֹיִֽם׃ 4וְאֻסַּ֣ף שְׁלַלְכֶ֔ם אֹ֖סֶף הֶֽחָסִ֑יל כְּמַשַּׁ֥ק גֵּבִ֖ים שׁוֹקֵ֥ק בּֽוֹ׃ 5נִשְׂגָּ֣ב יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁכֵ֖ן מָר֑וֹם מִלֵּ֣א צִיּ֔וֹן מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ 6וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ׃ ס
7הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁל֔וֹם מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן׃ 8נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃ 9אָבַ֤ל אֻמְלְלָה֙ אָ֔רֶץ הֶחְפִּ֥יר לְבָנ֖וֹן קָמַ֑ל הָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ כָּֽעֲרָבָ֔ה וְנֹעֵ֥ר בָּשָׁ֖ן וְכַרְמֶֽל׃ 10עַתָּ֥ה אָק֖וּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה עַתָּה֙ אֵֽרוֹמָ֔ם עַתָּ֖ה אֶנָּשֵֽׂא׃ 11תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם׃ 12וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃ ס
13שִׁמְע֥וּ רְחוֹקִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וּדְע֥וּ קְרוֹבִ֖ים גְּבֻרָתִֽי׃ 14פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃ 15הֹלֵ֣ךְ צְדָק֔וֹת וְדֹבֵ֖ר מֵֽישָׁרִ֑ים מֹאֵ֞ס בְּבֶ֣צַע מַעֲשַׁקּ֗וֹת נֹעֵ֤ר כַּפָּיו֙ מִתְּמֹ֣ךְ בַּשֹּׁ֔חַד אֹטֵ֤ם אָזְנוֹ֙ מִשְּׁמֹ֣עַ דָּמִ֔ים וְעֹצֵ֥ם עֵינָ֖יו מֵרְא֥וֹת בְּרָֽע׃ 16ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים׃ 17מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים׃ 18לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים׃ 19אֶת־עַ֥ם נוֹעָ֖ז לֹ֣א תִרְאֶ֑ה עַ֣ם עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ מִשְּׁמ֔וֹעַ נִלְעַ֥ג לָשֹׁ֖ון אֵ֥ין בִּינָֽה׃ 20חֲזֵ֣ה צִיּ֔וֹן קִרְיַ֖ת מֽוֹעֲדֵ֑נוּ עֵינֶיךָ֩ תִרְאֶ֨ינָה יְרוּשָׁלִַ֜ם נָוֶ֣ה שַׁאֲנָ֗ן אֹ֤הֶל בַּל־יִצְעָן֙ בַּל־יִסַּ֤ע יְתֵֽדֹתָיו֙ לָנֶ֔צַח וְכָל־חֲבָלָ֖יו בַּל־יִנָּתֵֽקוּ׃ 21כִּ֣י אִם־שָׁ֞ם אַדִּ֤יר יְהוָה֙ לָ֔נוּ מְקוֹם־נְהָרִ֥ים יְאֹרִ֖ים רַחֲבֵ֣י יָדָ֑יִם בַּל־תֵּ֤לֶךְ בּוֹ֙ אֳנִי־שַׁ֔יִט וְצִ֥י אַדִּ֖יר לֹ֥א יַעַבְרֶֽנּוּ׃ 22כִּ֤י יְהוָה֙ שֹׁפְטֵ֔נוּ יְהוָ֖ה מְחֹקְקֵ֑נוּ יְהוָ֥ה מַלְכֵּ֖נוּ ה֥וּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃ 23נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תָּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס אָ֣ז חֻלַּ֤ק עַֽד־שָׁלָל֙ מַרְבֶּ֔ה פִּסְחִ֖ים בָּ֥זְזוּ בַֽז׃ 24וּבַל־יֹאמַ֥ר שָׁכֵ֖ן חָלִ֑יתִי הָעָ֛ם הַיֹּשֵׁ֥ב בָּ֖הּ נְשֻׂ֥א עָוֺֽן׃

34
Edomu atwîrwa olubanja
1 Mwe mashanja, yegeri, muyumve; mwe mbaga, murhege amarhwîri! Igulu liyumve haguma na ngasi libiâamwo byôshi, amahanga na ngasi bagabâmwo bôshi! 2 Bulya Nyakasane akunirîre amashanja gôshi, engabo z’abalwî zâbo zôshi azikalihîre. Ahizire okubamalîra bôshi n’okubalongôlana ebwa ibâgiro. 3 Abânigwa muli bo bâkabulirwa oku mpinga, akabayo kâkarhenga omu mirhumba yâbo, n’entondo zakâhulula mukò gwâbo. 4 Engabo y’abalwî b’emalunga yôshi yajonga, amalunga gazingwa nka kula bazinga ecitabu, n’engabo yâgo yahungumuka nka kula ebyâsi by’omuzâbîbu bihungumuka, nka kula ebyâsi by’omulehe bihungumuka. 5 Neci, engôrho yâni yamajâmwo orukara emalunga: yamahonera kuli bene-Edomu, lulya luhaga natwîraga okuherêrekera, lyo nduhana. 6 Engôrho ya Nyakasane ekola eyunjulirîne mukò, ekola nshige mashushi n’omukò gw’abâna-buzi n’ogw’ebihebe, n’amashushi g’ensiko z’engandabuzi. Bulya Nyakasane adwîrhe arherekêrwa enterekêro e Bosra, badwîrhe bamubâgira omu cihugo ca Edomu. 7 Embogo nazo zahenanguka haguma n’orhunina n’empanzi; ecihugo câbo cayunjulirana mukò, n’obudaka buyîgurhe mashushi. 8 Neci, lusiku lwa Nyakasane lw’okucihôla, guli mwâka gwa kutwîra abashombanyi ba Siyoni olubanja. 9 Enyîshi zâge zâhinduka bulembo, obudaka bwâge bwâhinduka cibiriti, n’ecihugo câge cihinduke bulembo budwîrhe bwadurha muliro. 10 Oli mûshi, oli budufu, gurhâzima, n’omugî gwâgo gusôkera burhahusa emalunga. Kurhenga oku ihurha kujà oku lindi, eco cihugo cafananda, cirhakacifa cagêzirwemwo n’omuntu. 11 Ebihunira n’ebishekeshe byâyîmamwo, n’ebirifufu na bahungwe bakâyabukiramwo. Nyakasane âcilambûlirakwo omugozi g’okucijira bwâmwa n’olugero lw’okucijira bwerûlè. 12 Murhakac’iyimbwa baluzi b’okucîshoga omwâmi, n’abarhambo bâhirigirhamwo bôshi. 13 Omu nyumpa z’ebwâmi mwâmera amashaka g’emishûgi. n’omu ngerero z’abasirika mumere orhulunzi n’amakererhe. Cashuba bulumba bwa banyambwè n’ishubûkiro ly’amakozi. 14 Emisimbisimbi yakâbugânamwo banyamugunga, n’ebihebe bikâvakuzanya. Omwôla mwo muzimu -kazi Liliti agwîka icumbi lyâge, mwo aluhûkira. 15 Omwôa mwo enjoka zakâjira enyôgo zâzo, zirhere, na hano ziba zamalâlîra amaji gâzo omu cihôho, zigaberagule. Omwôla mwo n’enkongôro zishubûkira, zibugânane n’ezâbo. 16 Mulongereze omu citabu ca Nyakasane, musomemwo: Ntâyo ciru n’enguma ebulikine muli zo, ntâyo yayôboha mpu eyâbo erhahali, bulya kanwa kâge kàkurhegekaga, na mûka gwâge gwàzishubulizagya haguma. 17 Yêne ye wàyesheraga ngasi muguma ecigole, na kuboko kwâge kwàzigereraga n’okuzigabîra ecihugo. Zacirya emyâka n’emyâka, bânacîberemwo kurhenga oku ihurha kujà oku lindi».

Jesaja/Isaiah 34

1קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֨רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכָל־צֶאֱצָאֶֽיהָ׃ 2כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהוָה֙ עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כָּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃ 3וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַעֲלֶ֣ה בָאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם׃ 4וְנָמַ֨קּוּ֙ כָּל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנָגֹ֥לּוּ כַסֵּ֖פֶר הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־צְבָאָ֣ם יִבּ֔וֹל כִּנְבֹ֤ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן וּכְנֹבֶ֖לֶת מִתְּאֵנָֽה׃ 5כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃ 6חֶ֣רֶב לַיהוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהוָה֙ בְּבָצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ 7וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃ 8כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן׃ 9וְנֶהֶפְכ֤וּ נְחָלֶ֨יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַעֲפָרָ֖הּ לְגָפְרִ֑ית וְהָיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּעֵרָֽה׃ 10לַ֤יְלָה וְיוֹמָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעוֹלָ֖ם יַעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדּ֤וֹר לָדוֹר֙ תֶּחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ׃ 11וִירֵשׁ֨וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשֹׁ֥וף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ׃ 12חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכָל־שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃ 13וְעָלְתָ֤ה אַרְמְנֹתֶ֨יהָ֙ סִירִ֔ים קִמּ֥וֹשׂ וָח֖וֹחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃ 14וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃ 15שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֤ה קִפּוֹז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָקְעָ֖ה וְדָגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיּ֖וֹת אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ׃ 16דִּרְשׁ֨וּ מֵֽעַל־סֵ֤פֶר יְהוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֤ת מֵהֵ֨נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּֽי־פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּח֖וֹ ה֥וּא קִבְּצָֽן׃ 17וְהֽוּא־הִפִּ֤יל לָהֶן֙ גּוֹרָ֔ל וְיָד֛וֹ חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־עוֹלָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְד֥וֹר וָד֖וֹר יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃ ס
35
Masiha ayîsh’icungula Israheli
1 Irungu n’ebiherabuga bishagaluke, obulambo bwâcishinga bunameremwo akahasid. 2 Bwâmeramwo obwâso, busîme bunabande empundu. Bwahâbwa irenge lya Libano n’obwinjà bwa Karmeli n’obwa Saroni. Bâbona irenge lya Nyakasane n’obukuze bwa Nyamuzinda wîrhu. 3 Muzibubye amaboko garhîre enjingo, n’amadwi gadwîrhe gakomanya mugakomeze. 4 Mubwîre ab’emirhima erhozire, mpu: «Muzibuhe, murhayôbohaga! Nyamuzinda winyu oyu! Ayîshir’icîhôla, adwîrhe obuhane bwa Nyamuzinda. Yêne ye oyîshir’immuciza». 5 Obwo amasù g’emihurha gahurhûka, n’amarhwîri g’ebihuli gâzibûke. 6 Okubundi abakunagizi bakaz’ihama nka kashafu n’olulimi lw’akaduma lubande akabûli. Amîshi gakâhulula omu irûngu n’enyîshi zifunûnuke omu bulamho. 7 Obudaka buyûmûsire bwahinduka ciyanja, n’ecihugo c’enyôrha cishube nshoko ya mîshi. Ahâli hakola ishubûkiro lya banyambwè hamera amasheke n’enfinjo. 8 Hâyîsh’ibà omulimhwa gwakûz’iderhwa njira ntagatîfu. Abarhacîri barhakayigeramwo, bulya Nyakasane yêne wayîsh’iyîgula eyo njira, n’orhudundaguzi rhurhakaderha mpu rhwâhabukiramwo. 9 Murhakabonekana ntale, na ntà nsimba nkali yanalabarhemwo; nanga, erhakabonekanamwo, ci abacungule bo bakâyigeramwo. 10 Aba Nyakasane ayîsh’ibà alikuzize bâgaluka, bahike omu Siyoni bayîsha baband’empundu banabarhwîre amasîma g’ensiku n’amango oku irhwe. Bâyunjula mwîshingo n’amasîma; emirhânyo n’endûlù byâhirigirha.
Jesaja/Isaiah 35

1יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃ 2פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
3חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃ 4אִמְרוּ֙ לְנִמְהֲרֵי־לֵ֔ב חִזְק֖וּ אַל־תִּירָ֑אוּ הִנֵּ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ נָקָ֣ם יָב֔וֹא גְּמ֣וּל אֱלֹהִ֔ים ה֥וּא יָב֖וֹא וְיֹשַׁעֲכֶֽם׃ 5אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאָזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃ 6אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשֹׁ֣ון אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃ 7וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃ 8וְהָיָה־שָׁ֞ם מַסְל֣וּל וָדֶ֗רֶךְ וְדֶ֤רֶךְ הַקֹּ֨דֶשׁ֙ יִקָּ֣רֵא לָ֔הּ לֹֽא־יַעַבְרֶ֥נּוּ טָמֵ֖א וְהוּא־לָ֑מוֹ הֹלֵ֥ךְ דֶּ֛רֶךְ וֶאֱוִילִ֖ים לֹ֥א יִתְעֽוּ׃ 9לֹא־יִהְיֶ֨ה שָׁ֜ם אַרְיֵ֗ה וּפְרִ֤יץ חַיּוֹת֙ בַּֽל־יַעֲלֶ֔נָּה לֹ֥א תִמָּצֵ֖א שָׁ֑ם וְהָלְכ֖וּ גְּאוּלִֽים׃ 10וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשֹׂ֤ון וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ פ
36
Senakeribu arhêra Yeruzalemu
1 Omu mwâka gwa kali ikumi na kani gw’obwâmi bwa Hizkiyahue, Senakeribu, mwâmi w’e Asîriya, ayîsh’ikoza ebishagala bizibu-zibu byôshi by’omu bwâmi bwa Yuda, anabigwârha. 2 Kurhenga e Lakishi, oyôla mwâmi w’e Asîriya arhuma omurhambo w’omu lurhamba lwâge, ye n’engabo nyinji y’abalwî, emwa mwâmi Hizkiyahu e Yeruzalemu. Anacicumbika hôfi h’omugezi gw’eciyanja ciri enyanya, oku njira ejire omu ishwa lya Cimeshûla. 3 Omurhambo w’oku bwâmi, Eliyakimu, mwene Hilikiya, bôshi n’omwandisi Shebuna na Yowahi, mwene Asafi, mubîsi w’ebitabu, bamujâyo. 4 Omurhambo w’omu lurhamba ababwîra, erhi: «Mugend’ibwîra Hizkiyahu, mpu: Ntyâla kwo adesire omwâmi mukulu, mwâmi w’e Asîriya: Bulangâlire buci obula ocikubagire? 5 K’ocikebirwe mpu ebinwa byône byanaha omuntu ihano n’oburhwâli bw’okulwa amatumu? Ndigi ocîkubagire ntyo obûla wacîshomya okungomcra? 6 Ala oku ocîkubagire Mîsiri, lula lusheke lushenyusire lurhula n’okuyâgaza enfune za ngasi oluyegemeza. Kwo ali ntyo Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, kuli ngasi bôshi bacîmwikubagira. 7 Mmanyire neci oku mwanshuza, mpu: «Nyakasane Nyamuzinda wîrhu ye rhucîkubagire!» K’arhali ye olya Hizkiyahu ashâbiraga empêro n’enyûsho, erhi abwîra abantu b’omu lya Yuda n’ab’e Yeruzalemu, erhi: «Ahâla luhêrero ho mwâkaharâmya!» 8 Kwokwo, mushigânanage mwe na nnâhamwirhu, omwâmi w’e Asîriya: nakuhà biterusi bihumbi bibiri, akaba wankabona abasirika bâkabishonakwo. 9 Kurhi wankahash’ihagalika woyu ciru omunyi w’omu barhambo ba nnâhamwirhu? Onadwîrhage wacîkubagira Mîsiri obwo mpu ye wakuhè engâlè n’abashona oku biterusi! 10 Ciru n’okundi, ka buzira buyêmêre bwa Nyakasane nyîshir’ikoza eci cihugo nti nciherêrekeze? Nyakasane yêne wambwîraga, erhi: «Oj’ikoza eci cihugo n’okucîherêrekeza!» 11 Eliyakimu, mwene Hilikiya, Shebuna na Yowahi banacibwîra omurhambo w’olurhamba, mpu: «Oderheze bambali bâwe omu maharamiya, bulya rhunagayumve, ci omanye orharhuderhezagya omu mayahudi, olu lubaga luli uku lukûta lwankayumva». 12 Ci olya nyamurhambo w’olurhamba anacishuza, erhi: «Ka wamanya mpu nnâhamwinyu nîsi erhi we nnawîrhu antumirekwo mpu nderhe ebyo binwa? K’arhali abâla bantu batamîre oku lukûta, badwîrhe bâlya amazi gâbo n’okunywa amashû gâbo haguma ninyu?» 13 Okubundi olya murhambo w’olurhamba anaciyîmanga, ayakûza n’izù linene omu mayahudi, aderha, erhi: «Muyumve ebinwa bya mwâmi mukulu, ye mwâmi w’e Asîriya! 14 Ntyâla kwo mwâmi adesire: Mumanye mwarhebwa na Hizkiyahu, bulya ntà buhashe agwêrhe bw’okummukûla omu marhabi! 15 Hizkiyahu arhammushumikaga okucîkubagira Nyakasane, mpu: «Kwo binali, Nyakasane arhuyôkola; eci cishagala cirhagwârhwe n’omwâmi w’e Asîriya!» 16 Murhayumvagya Hizkiyahu, bulya kwo adesire ntyâla omwâmi w•e Asîriya: «Mukome obwîra nâni, munacîlerhe mwene emunda ndi, lyo ngasi muguma muli mwe ahash’ilya oku muzâbîbu gwâge na lyo ngasi muguma muli mwe ahash’ilya oku mulehe gwâge, lyo ngasi muntu ahash’inywa oku mîshi g’omu iriba lyâge 17 kuhika nyîsh’immurhôla, mmuhêke omu cihugo nk’eci cinyu, cihugo ca ngano n’idivayi, cihugo ca mugati n’emizâbîbu. 18 Hizkiyahu arhammurhebaga, mpu: «Nyakasane arhuciza!» Ka banyamuzinda b’agandi mashanja bahashire okuciza ngasi muguma ecihugo câge n’okucîrhenza omu maboko gw’omwâmi w’e Asîriya? 19 Ngahi baligi balya banyamuzinda b’e Hamati n’ab’e Arpadi? Ngahi baligi balya banyamuzinda b’e Sefarayimi? Ka balîkûzize Samâriya omu maboko gâni? 20 Muli abo banyamuzinda bôshi ba ebyôla bihugo, bahi bahashire okulîkûza ecihugo câbo omu maboko gâni, lyo Nyakasane alîkûza Yeruzalemu omu maboko gâni? 21 Bacîhulikira, barhashuzagya cici, bulya mwâmi ali arhegesire, erhi: «Murhamushuzagya cici». 22 Okuhandi, omurhambo w’oku bwâmi, Eliyakimu, mwene Hilikiya, bôshi n’omwandisi Shebuna na Yowahi, bashubira emunda Hizkiyahu ali n’emyambalo misharhule, banacimurhondêreza birya binwa by’omurhambo w’olurhamba.
Jesaja/Isaiah 36

1וַיְהִ֡י בְּאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃ 2וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלְַ֛מָה אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּחֵ֣יל כָּבֵ֑ד וַֽיַּעֲמֹ֗ד בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ 3וַיֵּצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָא֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃ 4וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ רַב־שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃ 5אָמַ֨רְתִּי֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃ 6הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃ 7וְכִי־תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ 8וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃ 9וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃ 10וְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחוֹמָֽה׃ 12וַיֹּ֣אמֶר רַב־שָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־חֹרָאיהָ֗ם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־שֵׁיֵ֥נַיְֵהֶ֖ם עִמָּכֶֽם׃ 13וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 14כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥א לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֥י לֹֽא־יוּכַ֖ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶֽם׃ 15וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 16אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ ס
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי־בוֹרֽוֹ׃ 17עַד־בֹּאִ֕י וְלָקַחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֑ם אֶ֤רֶץ דָּגָן֙ וְתִיר֔וֹשׁ אֶ֥רֶץ לֶ֖חֶם וּכְרָמִֽים׃ 18פֶּן־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵ֑נוּ הַהִצִּ֜ילוּ אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אִ֣ישׁ אֶת־אַרְצ֔וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 19אַיֵּ֞ה אֱלֹהֵ֤י חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֣י סְפַרְוָ֑יִם וְכִֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃ 20מִ֗י בְּכָל־אֱלֹהֵ֤י הָֽאֲרָצוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־הִצִּ֥ילוּ אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּֽי־יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃ 21וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּֽי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃ 22וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣הוּ אֲשֶׁר־עַל־הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסּוֹפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י רַב־שָׁקֵֽה׃ ס

37
Hizkiyahu aj’idôsa omulêbi Yeshayahu
1 Erhi mwâmi Hizkiyahu abiyumva, asharhula emyambalof yâge, ayambala sunzu, aja omu kâ-Nyamuzinda. 2 Arhuma omurhambo w’oku bwâmi, Eliyakimu n’omwandisi Shebuna, bo n’abagula b’abadâhwa emw’omulêbi Yeshayahu, mwene Amotsi; bànacigenda bayambîrhe sunzu. 3 Bànacimubwîra, mpu: «Kwo adesire ntyâla Hizkiyahu: Olu lusiku lwamâba lusiku lwa marhânya, lwa buhane n’enshonyi, bulya abâna bahika aha luhugurhu, ci abazîre babula emisî y’okubaburha. 4 Kwankabà Nyakasane Nyamuzinda wâwe ayumva ebinwa by’omurhambo w’olurhamba orhumirwe na nnâhamwâbo, omwâmi w’e Asîriya, mpu ayish’ijacira Nyamuzinda ozîne! Kwankanaba amuhanira ebyo binwa Nyakasane Nyamuzinda wâwe anayumvîrhe! Mashi osengererage aga mahunga g’olubaga lwâge gacisigire!»
5 Erhi abambali ba mwâmi Hizkiyahu bamuhikaho. 6 Yeshayahu anacibabwîra, erhi: «Mugend’ibwèira nnâhamwinyu, erhi: Kwo adesire ntyâla Nyakasane: Orharhemukaga n’ebinwa oyumvîrhe, ebinwa abaganda b’omwâmi w’e Asâriya bandogorhiremwo. 7 Ala oku namamuhiramwo omuzimu wamuzimuha: omwanzi ayumva gwarhuma ashubira omu cihugo câge. Omu cihugo câge namuneshera, anigwa n’engôrho. Omurhambo w’olurhamba ajirhimâna mwâmi w’e Asîriya 8 Omurhambo w’olurhamba anacigaluka, agend’ibugâna omwâmi w’e Asiîriya e Libna, erhi yo arhabâlire, kulya kubà ali amayumva oku arhenzire e Lakishi. 9 Bulya Senakeribu ali ayumvîrhe ogu mwanzi guyêrekîre Tirhaka, mwâmi w’e Kushi, mpu: «Ye oyo omu njira, ayishir’okurhêra.
Senakeribu ashubirhumira Hizkiyahu abajà-bugo
Kwo na kushub’irhumira Hizkiyahu, abajà-bugo, erhi: 10 «Muj’ibwîra Hizkiyahu, mwâmi w’e Yudeya, mpu: Omanye Nyamuzinda wâwe ocîkubagire akurheba, mpu: Yeruzalemu arhagwârhwa n’omwâmi w’e Asîriya. 11 Wayumvîrhe ebi abâmi b’e Asîriya bakolîre ebihugo byôshi banabiherêrekeza, wanagal’imanya mpu wêhe wafuma! 12 Ka banyamuzinda bâbo balîkûzize amashanja balarha baherêrekezagya e Gozani, e Harani, e Resefu, na bene-Edeni babâ e Telasari? 13 Ngahi akola aba omwâmi w’e Hamati, omwâmi w’e Arpadi, omwâmi w’ebishagala by’e Sefarayimi, e Hena n’e Yiva?» 14 Hizkiyahu anacirhôla galya maruba omu maboko g’abajà-bugo. agasoma. Okubundi ayinamukiraomu kâ-Nyamuzinda, àgabungulira embere za Nyakasane. 15 Hizkiyahu àrhondêra ashenga Nyakasane, erhi: 16 «Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, we bwârhala enyanya za Bakerubi, wêne we Nyamuzinda dolodolo w’amâmi g’igulu gôshi, we walemaga amalunga n’igulu. 17 Orhege okurhwîri, Yâgirwa Nyakasane, oyumve; ozibûle amasù. Yâgirwa Nyakasane, ocibonere! Oyumve ebinwa bya Senakeribu orhumire abayîsh’ijacira Nyamuzinda ozîne. 18 Neci, kwo binali, Yâgirwa Nyakasane, abâmi b’e Asîriya baherêrekîze amashanja gôshi n’ebihugo byâbo. 19 Badûlisire banyamuzinda bâbomuliro, bulya barhali banyamuzinda bw’okuli, ci mukolo gw’amahoko g’abantu, mirhi erhi mabaâe; na ntyo babavunyungula. 20 Ci wêhe, Nyakasane Nyamuzinda wiîrhu, orhuyôkole omu maboko gâge, lyo amâmi g’igulu gôshi gamanya oku wêne we onaba Nyamuzinda, Yâgirwa Nyakasane!»
Obulêbi bwa Yeshayahu
21 Yeshayahu, mwene Amotsi, anacirhuma abagend’ibwîra Hizkiyahu, erhi: «Ntyâla kwo adesire Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, wàsengeraga oku biyêrekîre Senakeribu, mwâmi w’e Asîriya. 22 Alaga akanwa Nyakasane adesire kuli ye: Amakugayaguza, amakushekera, omubikira, omwâna-nyere Siyoni; amakukengula omwâna-nyere Yeruzalemu! 23 Ndi olya wajâciraga ? ndi olya walôgorheraga, ndi olya walengerezagya izù n’okumumôlera amasù g’obucîbone? Kali Mutagatîfu w’Israheli? 24 Wakolesize bambali bâwe mpu ojacire Nyakasane, ene oderha, mpu: «N’omwandu gw’engâlè zâni nasôkire oku ntondo, nahika cingana oku irhwerhwe lya Libano. Natwîrekwo enduluma z’emirhi n’ensindani zâge nyinjinjà. Nahisire oku masongezo gâge mazindazinda, omu busâne bwâge bw’emirhi. 25 Niene nahumbire amaliba, nananywa amîshi g’amashanja g’ihanga; n’olushando lw’amagulu gâni naganyize enyîshi z’omu Mîsiri zôshi». 26 K’orhamanyiri oku kurhenga emyâka erhi byôshi kurheganya mbirheganya, n’oku kurhenga mîra erhi kuhiga mpiga eyo mihigo? Bunôla nkola nayiyunjuliza. Omukolo gwâwe kwali kuhindula ebishagala bizibuzibu bishube bigûkà. 27 Abantu bâmwo bayumva barhacigwêrhi misî, barhungwa n’obwôba n’enshonyi zababumba, bayôrha nka hyâsi hy’omu ishwa, nka kahasi k’omu bulambo, nka lubala lumezire oku nyumpa lubabuka n’empûsi y’ebushoshokero bw’izûba. 28 Okayimanga erhi okatamala, okahuluka wagenda erhi okagaluka, mmanyire, ciru n’amango onkunirire. 29 Kulya kubà onkunirire na kulya kubà obucibone bwâwe bwayumvîkine omu marhwîri gâni, nkolaga nakuhira ehigondo hyâni omu izûlu n’omurhamba gwâni ekanwa, nkugalule omu njira wàyishagamwo.
Obuhane bwa Asîriya
30 N’ecîra co cimanyîso wahâbwa: guno mwâka balya emburho zarhogaga, mwâka irhondo ezacîmezagya zône, ci omwâka gwa kasharhu, mumîre munasârûle, murhwere emizâbîbu munalye oku mburho yayo. 31 Amâhunga g’omu nyumpa ya Yuda gasigala, gashub’imera emizi omu idaho ganayâne emburho enyanya. 32 Neci, omu Yeruzalemu mwârhenga âbasigala n’oku ntondo ya Siyoni kwâyimanga abafulumusire olufu. Buzigire buyunjwîre bwâgalwa bwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe bwâkola ebyôla! • 33 Co cirhumire amaderha ntyâla Nyakasane oku biyêrekîre omwâmi w’e Asîriya: Arhalabarhemwo eci cishagala arhânalashemwo mwampi, arhanacigorhe n’engurhu. 34 Omu nira àyishagamwo mwo anagaluka; ârhalabarhemwo eci cishagala. Kwo adesire ntyo Nyakasane! 35 Nafungira eci cishagala nnaciyôkole, irenge lyâni lirhumire na mwambali wâni Daudi orhumire».
Senakeribu ahanwa anagandûla
36 Okubundi Malahika wa Nyakasane anacipamuka, anigûza bantu bihumbi igana na gali munâni na birhânu omu icumbi ly’Abasîriya. Erhi buca sêzi, erhi bôshi bafîre ekola mirhumba! 37 Senakeribu, mwene Asîriya, agandûla, ashubira e Ninive, abêrayo. 38 Kwanacibà lusiku luguma, erhi adwîrhe aharâmya omu nyumpa ya Nyamuzinda wâge Nisiroki, bagala bâge Adarameleki na Sarazêri bamufunda engôrho banacîyâkira omu cihugo ca Ararati. Omugala Asarahadoni ayîma ahâli hâge.
Jesaja/Isaiah 37

1וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֨עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו וַיִּתְכַּ֣ס בַּשָּׂ֔ק וַיָּבֹ֖א בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 2וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־אֶלְיָקִ֨ים אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֜יִת וְאֵ֣ת ׀ שֶׁבְנָ֣א הַסּוֹפֵ֗ר וְאֵת֙ זִקְנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים מִתְכַּסִּ֖ים בַּשַּׂקִּ֑ים אֶל־יְשַֽׁעְיָ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹץ הַנָּבִֽיא׃ 3וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יוֹם־צָרָ֧ה וְתוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה׃ 4אוּלַ֡י יִשְׁמַע֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ דִּבְרֵ֣י רַב־שָׁקֵ֗ה אֲשֶׁר֩ שְׁלָח֨וֹ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֤וּר ׀ אֲדֹנָיו֙ לְחָרֵף֙ אֱלֹהִ֣ים חַ֔י וְהוֹכִ֨יחַ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ע יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְנָשָׂ֣אתָ תְפִלָּ֔ה בְּעַ֥ד הַשְּׁאֵרִ֖ית הַנִּמְצָאָֽה׃ 5וַיָּבֹ֗אוּ עַבְדֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ אֶל־יְשַׁעְיָֽהוּ׃ 6וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְשַֽׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֤י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֔עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַעֲרֵ֥י מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אוֹתִֽי׃ 7הִנְנִ֨י נוֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב אֶל־אַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ׃ 8וַיָּ֨שָׁב֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ׃ 9וַיִּשְׁמַ֗ע עַל־תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיִּשְׁמַע֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 10כֹּ֣ה תֹאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּֽׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בּוֹטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 11הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל־הָאֲרָצ֖וֹת לְהַחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃ 12הַהִצִּ֨ילוּ אוֹתָ֜ם אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִשְׁחִ֣יתוּ אֲבוֹתַ֔י אֶת־גּוֹזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַשָּֽׂר׃ 13אַיֵּ֤ה מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה׃ 14וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑הוּ וַיַּ֨עַל֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 15וַיִּתְפַּלֵּל֙ חִזְקִיָּ֔הוּ אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ 17הַטֵּ֨ה יְהוָ֤ה ׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשְׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְהוָ֛ה עֵינֶ֖ךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֔ח לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי׃ 18אָמְנָ֖ם יְהוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־כָּל־הָאֲרָצ֖וֹת וְאֶת־אַרְצָֽם׃ 19וְנָתֹ֥ן אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃ 20וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוֹשִׁיעֵ֖נוּ מִיָד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהוָ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ 21וַיִּשְׁלַח֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ הִתְפַּלַּ֣לְתָּ אֵלַ֔י אֶל־סַנְחֵרִ֖יב מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 22זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַחֲרֶ֨יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 23אֶת־מִ֤י חֵרַ֨פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָה קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 24בְּיַ֣ד עֲבָדֶיךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ ׀ אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֥ב רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְחַ֣ר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָבוֹא֙ מְר֣וֹם קִצּ֔וֹ יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ׃ 25אֲנִ֥י קַ֖רְתִּי וְשָׁתִ֣יתִי מָ֑יִם וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃ 26הֲלֽוֹא־שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אוֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי מִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּ֣ה הֲבֵאתִ֔יהָ וּתְהִ֗י לְהַשְׁא֛וֹת גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת׃ 27וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וָבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃ 28וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵאתְךָ֥ וּבוֹאֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִֽתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי׃ 29יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאָזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃ 30וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת אָכ֤וֹל הַשָּׁנָה֙ סָפִ֔יחַ וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית שָׁחִ֑יס וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֗ית זִרְע֧וּ וְקִצְר֛וּ וְנִטְע֥וּ כְרָמִ֖ים וְאִכְולֻ֥ פִרְיָֽם׃ 31וְיָ֨סְפָ֜ה פְּלֵיטַ֧ת בֵּית־יְהוּדָ֛ה הַנִּשְׁאָרָ֖ה שֹׁ֣רֶשׁ לְמָ֑טָּה וְעָשָׂ֥ה פְרִ֖י לְמָֽעְלָה׃ 32כִּ֤י מִירֽוּשָׁלִַ֨ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּֽעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס
33לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבוֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עֳלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה׃ 34בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָב֖וֹא נְאֻם־יְהוָֽה׃ 35וְגַנּוֹתִ֛י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהֽוֹשִׁיעָ֑הּ לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃ ס
36וַיֵּצֵ֣א ׀ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיַּכֶּה֙ בְּמַחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה וּשְׁמֹנִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים׃ 37וַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שָׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה׃ 38וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית ׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר בָּנָיו֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵֽסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ ס

38
Okulwâla n’okufuma kwa Hizkiyahu
1 Mw’ago mango, endwâla yanacigwârha Hizkiyahu, alonz’ifà. Omulêbi Yeshayahu, mwene Amotsi, ayish’imubwîra, erhi: «Ntyâla kwo Nyakusane adesire: Rhegûla bwinjà enyumpa yâwe, bulya okola wafà, orhalame:» 2 Hizkiyahu ahindamukira ebwa nyasi, ashenga Nyakasane. 3 Amubwîra, erhi: «Mâshi Nyakasane, kengêra oku embere zâwe nal’inyôsire mwemezi na wa murhima mwimâna, n’oku nakazâg’ijira ebinjà omu masù gâwe». Okuhandi Hizkiyahu anacigwîra avugumula emirenge. 4 Lero akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeshayahu, erhi: 5 «Genda, oj’ibwîra Hizkiyahu, mpu: Kwo adesire ntyâla Nyakasane, Nyamuzinda wa sho Daudi: Nàyumvîrhe omusengero gwâwe, nàbwîne n’emirenge yâwe. Ala oku nkola nayûshûla myâka ikumi n’irhanu oku nsiku z’akalamo kâwe. 6 Nakulikuûza, we n’ecishagala, omu mfune z’omwâmi w’e Asîriya. Nâfungira eci cishagala. 7 Alaga ecimanyîso Nyakasane akuhîre c’okukuyêreka oku Nyakasane ajira okwo adesire: 8 Nkola nashubiza ecizunguzungu nyuma mashonezo ikumi, izûba lyàli lyamayandagala oku nsa y’Ahazi. Izûba lyànacishûba mashonezo ikumi oku mashonezo lyàli lyamayandagala.
Hizkiyahu avug’omunkwa
9 Olwimbo lw’Hizkiyahu, mwâmi w’e Yuda, erhi alwâla anafuma endwâla yâge:
10 Nàkag’iderha, nti: Omu kagarhî k’ensiku z’akalamo kâni, nkolaga nagenda; emyâka ecinsigalire nkola nayigereza aha muhango gw’ekuzimu!
11 Nàkag’iderha, nti: Ntakacibonakwo Nyakasane hanôla igulu ly’abazîne; ntakacisinzakwo oderhwa muntu muli aba bôshi babà omu igulu!
12 Ecirâlo câni bacinyazire, bàcikweba kuli nka cigala ca bangere; obuzîne bwâni nabuhunga nka kula omuhunzi ahunga omwenda, bantwîre nka kula batwa omulendwe oku muzingo. Kurhenga sêzi kuhika budufu mîra wammalîraga!
13 Kuhika sêzi erhi kuyâma ndwîrhe nayâma. Nka kula entale enajira, kwo (Nyakasane) adwîrhe akugurha orhuvuha rhwâni rhwôshi. Kurhenga sêzi kuhika budufu erhi mîra wammalîraga.
14 Ndwîrhe navigîra nka hiremberembe nîsi erhi muhangâli, ndwîrhe nagûkubira nka ngûkù. Amasù gampwêrîre emalunga mpenesire. Nkola ngombire, Yâgirwa Nyakasane, onfungire!
15 Ci kurhigi naderha na bici namubwîra? Yêne wakolaga ebyo byôshi. Nâheka omutula omu murhima gwâni emyâka yôshi y’obuzîne bwâni.
16 Aba Nyakasane ali eburhambi, bâbona akalamo; mûka gwâge gulanga ngasi kantu kalimwo obuzîne. Onfumye onanshuhizemwo omûka!
17 Ala oku amarhabi gâni gamahinduka murhûla! We walanzire obuzîne bwâni bulêk’irhogera omu nyênga, erhi ojugucira ebyâha byâni byôshi enyuma z’omugongo gwâwe.
18 Bulya âbali omu kuzimu barhakukuza, n’Emifù erhayimba irenge lyâwe. Abayandagalira omu nshinda barhacicîkubagira oku obà mudarhebana.
19 Ocizîne, ocirimwo omûka yeki wankahash’ikukuza, nk’okûla ndwîrhe najira ene. Ababusi bayish’iyigîriza abâna bâbo oku we mudarhebana.
20 Yâgirwa wamanciza! Rhukolaga rhwakâmukuza n’omulya gw’olulanga ensiku zôshi z’obuzîne bwîrhu omu ndâro ya Nyakasane!
21 Yeshayahu anaciderha, erhi: «Balerhe obuntu bw’amalehe gw’omutini, baburhubire oku kafinjo: âfuma!»
22 Naye Hizkiyahu aderha. erhi: «Cimanyîso cici namanyirakwo oku Nashub’ikarheremera omu ndâro ya Nyakasane?»
Jesaja/Isaiah 38

1בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃ 2וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ 3וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ ס
4וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 5הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ 6וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 7וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 8הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ ס
9מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחָלְיֽוֹ׃ 10אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃ 11אָמַ֨רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃ 12דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃ 13שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֨קֶר֙ כָּֽאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃ 14כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עָרְבֵֽנִי׃ 15מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כָל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃ 16אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃ 17הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כָּל־חֲטָאָֽי׃ 18כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־יְשַׂבְּר֥וּ יֽוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ 19חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ 20יְהוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כָּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 21וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃ 22וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס
39
Abajà-bugo b’e Babiloni
1 Mw’ago mango, Merodaki-Baladani, mwene Baladani, mwâmi w’e Babiloni, anacirhumira Hizkiyahu amaruba n’entûlo, bulya bali bamubwizire oku ali mulwâla n’oku akola afumire. 2 Hizkiyahu asîma anayêreka abajàbugo enyumpa y’embîko zâge, amarhale, amasholo, obukû n’amavurha g’engulo ndârhi; àbayêreka omu abikira emirasano yâge na ngasi byôshi byali omu mbîko zâge. Ntà kantu Hizkiyahu arhabayêrekaga oku bwâmi bwâge n’omu cihugo câge côshi. 3 Okubundi omulêbi Yeshayahu anacija emwa mwâmi Hizkiyahu, amudôsa, erhi: «Kurhi abo bantu badesire na ngahi barhengaga?» Hizkiyahu anacishuza, erhi: «Barhengaga kuli omu cihugo c’ihanga e Babiloni». 4 Ashubiza, erhi: «Bici babwîne omu burhwâli bwâwe?» Hizkiyahu anacishuza, erhi: «Babwîne ngasi byôshi binabà omu burhwâli bwâni: ntâhyo hiba omu mbîko zâni ntabayêresire». 5 Okubundi Yeshayahu anacibwîra Hizkiyahu, erhi: «Yumva akanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: 6 Ensiku ziyiruka, ngasi byôshi biri omu burhwâli bwâwe, ngasi byôshi basho wâwe balunziremwo kuhika olusiku lw’ene, byahêkwa e Babiloni. Harhasigale kantu ciru n’akaguma, kwo Nyakasane adesire. 7 N’omu bâna bâwe, balya oburha wêne, baguma bahêkwa, bagend’ijirwa bibwindi by’omu burhwâli bw’omwâmi w’e Babiloni». 8 Hizkiyahu ashuza Yeshayahu, erhi: «Kali kinja akola kanwa ka Nyakasane ombwîzire!» Bulya akazâg’iderha omu murhima gwâge, erhi: «Kuziga oku ncibâmwo omûka, hâbà omurhûla n’akalembe!»

Jesaja/Isaiah 39

1בָּעֵ֣ת הַהִ֡וא שָׁלַ֡ח מְרֹדַ֣ךְ ֠בַּלְאֲדָן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ וַיִּשְׁמַ֕ע כִּ֥י חָלָ֖ה וַֽיֶּחֱזָֽק׃ 2וַיִּשְׂמַ֣ח עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־בֵּ֣ית נְכֹתֹ֡ה אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ הַשֶּׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ כָּל־בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֹֽצְרֹתָ֑יו לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ 3וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֨יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֥אוּ אֵלַ֖י מִבָּבֶֽל׃ 4וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹֽא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ים בְּאוֹצְרֹתָֽי׃ 5וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 6הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑ל לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 7וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד יִקָּ֑חוּ וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 8וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י יִהְיֶ֛ה שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת בְּיָמָֽי׃ פ
40
II. Nyamuzinda âyôkola olubaga lwâge
Olubaga lwamanyîsibwa oku lwâyokolwa
1 Murhûlulize, murhûlelizc olubaga lwâni, kwo adesire Nyamuzinda winyu. 2 Mubwîre Yeruzalemu akanwa kamujà omu murhima munabirikire oku obuja bwâge bwahwire, oku ecâha câge càbabalirwe, oku okuboko kwa Nyakasane kwàmuhanyire kabiri oku mabî gâge gôshi. 3 lzù lidwîrhe lyayakûza: «Omu irûngu murheganyize Nyakasane enjira! Omu bulambomuyumanyize Nyamuzinda wîrhu omulimbwa! 4 Ngasi lubanda luyunjuzibwe, ngasi ntondo na ngasi hirhondo bigalagazibwe, ngasi hakubire hakubûlwe, na ngasi rhubanda-rhubanda zibe njira nnongêdu! 5 Okubundi irenge lya Nyakasane lyâciyêrekana na ngasi muntu âlibona, bulya kanwa ka Nyakasane kakudesire». 6 Izù lidwîrhe lyaderha, erhi: «Ohamagaze!» nâni nti: «Bici nâhamagaza?» -«Ngasi muntu ali hyâsi n’irenge lyâge lyôshi kwo liri nka bwâso bw’omu ishwa. 7 Ehyâsi kuyuma hiyuma, obwâso kugokomba bugokomba omûka gwa Nyakasane gukabigerakwo. Neci, olubaga luli hyâsi! 8 Ehyâsi kuyuma hiyuma, obwâso kugokomba bugokomba, ci akanwa ka Nyamuzinda wîrhu kayôrha kahabà ensiku n’amango». 9 Sôkera oku ntondo ndîrî, wâni mujà-bugo wa Siyoni; longêza izù, osêze, wâni mujà-bugo wa Yeruzalemu; longêza izù, orhayôbohaga, obwîre engo za Yuda, erhi: «Ali Nyamuzinda winyu! 10 Ali Nyakasane Nyamuzinda! Ayîshire n’obuhashe, n’okuboko kwâge kwayîma. Ayîshire n’engalo zâge omu nfune, n’oluhembo lwâge lumushokolîre. 11 Aka lungere, kuyâbula ayâbula obusò bwâge, aj’ashûbûza abâna-buzi n’okuboko kwâge, ababagalire oku cifuba câge, anayîshe ahuga bunyi bunyi ebibuzi byayonsa».
Obukulu bwa Nyamuzindag
12 Ndi okola ogerîre amîshi g’enyanja omu bula bw’enfune yâge, akanakora amakoro g’amalunga n’eminwe yâge? Ndi okola ogerîre akatulo kw’obudaka omu mulengo? Ndi okola odesire mpu agere obuzirho bw’entondo erhi obw’orhurhondo? 13 Ndi okola odesire mpu agere omûka gwa Nyakasane, erhi mpu abè muhanûzi w’okumuyigîriza? 14 Ndi akola adôsize ihano mpu amuyêreke kurhi ajira, anamuyigîrize enjira y’obushinganyanya, amubwîrize obumanye, anamuyêreke enjira y’obwîrhonzi? 15 Ala oku amashanja kwo gali nka ntônyi ya mîshi omu ndômo; kwo gali nka hitulo omu munzâni! Ala oku ebirwa kwo biri nka hishano hityanguli 16 Libano arhankabona enshâli z’okutwâna omuliro, n’ensimba zâmwo zôshi zirhalinganîni enterekêro ekwânîne! 17 Amashanja gôshi kwo gali nka busha embere zâge, garhali kantu, garhali bici omu masù gâge. 18 Ndi mwankâgererakwo Nyamuzinda? Nshusho nci mwankamulinganyanyizâkwo? 19 Omubumbi abumba enshushano, omutuzi ayishige amasholo, ayitulire n’emigufi y’amarhale. 20 Orhagwêrhi eby’arhûla nterekêro, anacîshoge omurhi gurhankalundwa, aje alonza omubinji mulenga wankamubinjira enshushano erhadundagana. 21 Ka kuhaba mukuhabire? Ka murhasâg’ikuyumva? ka barhasâg’imuganîrirakwo kurhenga emurhondêro? Ka murhamanyiri ndi wasîmikaga igulu? 22 Atamîre oku ntebe yâge y’obwâmi enyanya ly’ecirêre c’igulu, n’abalibâmwo kwo bali nka nzige. Amalunga àgabungwîre nka mwambalo agalambûla nk’ihêma ly’okucumbikamwo. 23 Abâmi ye bahindula busha, n’abacîranuzi b’en’igulu ye bafunyâza. 24 Oku banacirhwerwa ntya, oku omulangasi gwâbo gwanacirhinda ntya omu budaka, anababûhirakwo omûka gwâge, bayûme, n’empûsi ya kadaga yanabayehukana nka hyâsi. 25 Ndi wankangererakwo, olya rhuyumanîne? Kwo adôsize Omutagatîfu. 26 Yinamuliri amasù enyanya mucibonere: ndi wâjiraga ebyo biremwa? K’arhali olya okeresa omurhwe gwâbyo n’okuhamagala ngasi ciguma omu izîno lyâco? Embere z’obuhashe bwâge bunene n’oburhwâli bwâge, ntâco cankabula bwabâho. 27 Cirhumaga ocija waderha, wâni Yakôbo, cirhumaga ocikebwa, wâni Israheli, mpu: «Enjira yâni eri nfulike embere za Nyakasane, olubanja lwâni lurhankamanyibwa na Nyamuzinda wâni?» 28 Ka kuhaba okuhabire? K’orhasâg’ikuyumva? Nyakasane ye Nyamuzinda w’ensiku n’amango, ye walemaga igulu kuhika aha lihekera, ye ntaluha ye na ntagoyôla n’oburhimanya bwâge burhajira lugero. 29 Ye oluhûla oluhire, Ye ozibuhya engonyi. 30 Abâna banarhame n’okurhâ enjingo emisole enadungubeje. 31 Ci abacîkubagira Nyakasane, emisî yâbo kuyûshûka eyûshûka, banamerekwo ebyîbi nka nyunda, banakâlibirha burharhama, banakâgenda burhagoyôla.
Jesaja/Isaiah 40

1נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 2דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־חַטֹּאתֶֽיהָ׃ ס
3ק֣וֹל קוֹרֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה יַשְּׁרוּ֙ בָּעֲרָבָ֔ה מְסִלָּ֖ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃ 4כָּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכָל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישֹׁ֔ור וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה׃ 5וְנִגְלָ֖ה כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה וְרָא֤וּ כָל־בָּשָׂר֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס
6ק֚וֹל אֹמֵ֣ר קְרָ֔א וְאָמַ֖ר מָ֣ה אֶקְרָ֑א כָּל־הַבָּשָׂ֣ר חָצִ֔יר וְכָל־חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה׃ 7יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ נָ֣בֵֽל צִ֔יץ כִּ֛י ר֥וּחַ יְהוָ֖ה נָ֣שְׁבָה בּ֑וֹ אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם׃ 8יָבֵ֥שׁ חָצִ֖יר נָ֣בֵֽל צִ֑יץ וּדְבַר־אֱלֹהֵ֖ינוּ יָק֥וּם לְעוֹלָֽם׃ ס
9עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֨חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם הָרִ֨ימִי֙ אַל־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 10הִנֵּ֨ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ בְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא וּזְרֹע֖וֹ מֹ֣שְׁלָה ל֑וֹ הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃ 11כְּרֹעֶה֙ עֶדְר֣וֹ יִרְעֶ֔ה בִּזְרֹעוֹ֙ יְקַבֵּ֣ץ טְלָאִ֔ים וּבְחֵיק֖וֹ יִשָּׂ֑א עָל֖וֹת יְנַהֵֽל׃ ס
12מִֽי־מָדַ֨ד בְּשָׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֨יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֨לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם׃ 13מִֽי־תִכֵּ֥ן אֶת־ר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאִ֥ישׁ עֲצָת֖וֹ יוֹדִיעֶֽנּוּ׃ 14אֶת־מִ֤י נוֹעָץ֙ וַיְבִינֵ֔הוּ וַֽיְלַמְּדֵ֖הוּ בְּאֹ֣רַח מִשְׁפָּ֑ט וַיְלַמְּדֵ֣הוּ דַ֔עַת וְדֶ֥רֶךְ תְּבוּנ֖וֹת יוֹדִיעֶֽנּוּ׃ 15הֵ֤ן גּוֹיִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם נֶחְשָׁ֑בוּ הֵ֥ן אִיִּ֖ים כַּדַּ֥ק יִטּֽוֹל׃ 16וּלְבָנ֕וֹן אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר וְחַיָּת֔וֹ אֵ֥ין דֵּ֖י עוֹלָֽה׃ ס
17כָּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ׃ 18וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ׃ 19הַפֶּ֨סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻק֥וֹת כֶּ֖סֶף צוֹרֵֽף׃ 20הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה עֵ֥ץ לֹֽא־יִרְקַ֖ב יִבְחָ֑ר חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ־ל֔וֹ לְהָכִ֥ין פֶּ֖סֶל לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ 21הֲל֤וֹא תֵֽדְעוּ֙ הֲל֣וֹא תִשְׁמָ֔עוּ הֲל֛וֹא הֻגַּ֥ד מֵרֹ֖אשׁ לָכֶ֑ם הֲלוֹא֙ הֲבִ֣ינֹתֶ֔ם מוֹסְד֖וֹת הָאָֽרֶץ׃ 22הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃ 23הַנּוֹתֵ֥ן רוֹזְנִ֖ים לְאָ֑יִן שֹׁ֥פְטֵי אֶ֖רֶץ כַּתֹּ֥הוּ עָשָֽׂה׃ 24אַ֣ף בַּל־נִטָּ֗עוּ אַ֚ף בַּל־זֹרָ֔עוּ אַ֛ף בַּל־שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם וְגַם־נָשַׁ֤ף בָּהֶם֙ וַיִּבָ֔שׁוּ וּסְעָרָ֖ה כַּקַּ֥שׁ תִּשָּׂאֵֽם׃ ס
25וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֽוֹשׁ׃ 26שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃ ס
27לָ֤מָּה תֹאמַר֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּתְדַבֵּ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל נִסְתְּרָ֤ה דַרְכִּי֙ מֵֽיְהוָ֔ה וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֽוֹר׃ 28הֲל֨וֹא יָדַ֜עְתָּ אִם־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עוֹלָ֤ם ׀ יְהוָה֙ בּוֹרֵא֙ קְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֽוֹ׃ 29נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עָצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃ 30וְיִֽעֲפ֥וּ נְעָרִ֖ים וְיִגָ֑עוּ וּבַחוּרִ֖ים כָּשֹׁ֥ול יִכָּשֵֽׁלוּ׃ 31וְקוֹיֵ֤ יְהוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֨וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃ פ

41
Mwâmi Sirusi, ntumwa ya Nnâmahanga
1 Mwe birhwa, muhwekêre, munyumvîrhize! Ninyu mwe mashanja, muzibuhe! Bacihebe eruhya, baderhe! Rhujisanye lubanja! 2 Ndi wazûsagya omucîranuzi ebushoshokero bw’izûba, anamuhamagala mpu amushimbe? Arhegesire mpu amashanja gamurhumikire, anarhambule abâmi. Engôrho yâge enabahindule katulo n’omuherho gwâge gubajire nka hyâsi hyayehûlwa n’empûsi. 3 Abakulikîre buhena, amatwîkanya buzira mbaka, amagera omu njira buzira okulabarha oku idaho. 4 Ndi wàkolaga n’okuyûkiriza okwôla kwôshi? Anali olya olondesa amaburha kurhenga aha murhondêro, niono Nyakasane, nie Murhanzi nie nayish’ibà Muzinda omu bazinda. 5 Ebirhwa byàbwîne, byamarhungwa n’obwôba; amarhwêrhwè g’igulu gadwîrhe gagerawo omusisi. Byamaja byayegera, byamahira njira. 6 Ngasi muntu adwîrhe agwâsa owâbo, anamubwîre, erhi: «Humura!» 7 Omubinji adwîrhe aha omutuzi w’amasholo omurhima, owagombeza ecûma n’enyundo adwîrhe aha owacitulira eluganda omurhima, abwîre owacishomeka oku cindi, erhi: «Ntyo!» Anacizibuhya n’embambo lyo cirhadundagana.
Israheli arhaciyôbohaga, Nyakasane ye mufungizi wâge
8 Ci woyo Israheli, murhumisi wâni, Yakôbo, mwîshogwa wâni, iburha ly’Abrahamu, mwîra wâni, 9 we nagwârhaga kurhenga ebuzinda bw’igulu, nakuhamagala kurhenga emu bihugo by’ihanga, nakubwîra, nti: «Oli murhumisi wâni, nacikwîshozire, ntakulikiriraga!» 10 Orhayôhohaga, bulya ndi haguma nâwe, orhabaga bihamba, bulya nie Nyamuzinda wâwe. Nakuzibuhize nanakurhabâla, nakugwâsa n’okulyo kw’obucîranuzi bwâni. 11 Ala oku babumbwa n’enshonyi banaturutumbe balya bôshi bali bakuhigire. Bahungumuka banafanande balya bakaz’ikulonzâkwo akadali. 12 Wâbalonza obabule balya bakâg’ikutulakwo entambala. Bâhungumuka banaherêrekere balya bakaz’ikutulirakwo amatumu. 13 Bulya niono, Nyakasane Nyamuzinda wâwe, nkuGwârhire oku kuboko kulyo, nankubwizire, nti: «Orhayôbohaga, nie nakurhabâla!» 14 Orhayôbohaga, wâni muvunyu gwa Yakôbo, wâni munyole gw’Israheli! Nie nâkurhabâla, Nyakasane okudesire; côkola wâwe, ye Mutagatîfu w’Israheli. 15 Ala oku nkujizire nka ngâlè y’okuhûla (engano), ngâlè mpyâhya ya môji abiri: watuntuma entondo, ozivungunyule, n’orhurhondo orhujire nka hirere. 16 Wâyerûlarho, empûsi erhuyehûkane, ecihûsi carhushandabanya. Ci wêhe wacishingira Nyakasane, wakuzibwa n’Omutagatîfu w’Israheli. 17 Abagalugalu n’abakenyi bajà balonza amîshi, ci ntago! Olulimi lwâho lwàyûmûsire n’enyôrha. Niono, Nyakasane, nâbayumvîrhiza, niono, Nyamuzinda w’Israheli, ntabalîkirire. 18 Najira enyîshi zihulule oku manga, n’orhubanda rhufunukemwo amaliba; irûngu nalihindula lishube ciyanja, n’obudaka buyûmûsire bushube nshôko za mîshi. 19 Omu irûngu narhweramwo emirhi mirîmirî, ey’akasiya, ey’omugorhi n’ey’omuzêti. Omu bulambo nahiramwo ensindani haguma n’orhushingishingi n’emikalakala, 20 Lyo bâbona banamanye, barhimanye banayumve oku kuboko kwa Nyakasane kwakolaga ebyo, oku Mutagatîfu w’Israheli wabilemaga.
Nyakasane yêne Nyamuzinda
21 Lerhagi olubanja lwinyu, kwo Nyakasane adesire, bûlanagi, kwo Mwâmi wa Yakôbo adesire. 22 Bayegerage hano, barhumanyîse ebyâba. Ehyàgezire, babiderhe! Murhubwirebyo, nîrhu rhucije emurhima, rhubone erhi byayunjwîre! Nîsi erhi mubâge ebyayîsh’ibà byomurhubwîra! 23 Murhumanyîsagye ebyayîsh’ibà, nîrhu rhumanye oku muli banyamuzinda! Ciru mubâge nka mwajira aminja erhi mabî, lyo rhucija emurhima rhunageremwo ecôbà! 24 Ci ala oku murhali ciru nka busha bwo bunyi, n’emikolo eri busha! Abacimwîshogaga, nabo banali ba kushologosa! 25 Namuhamagire kurhenga ebulembe, ye oyu oyîshire; kurhenga ebushoshokero bw’izûba, namuyakûza omu izîno lyâge. Ayîsh’alabarha abarhegesi b’ebihugo nka bijondo, kula omubumbi ahinanga ibumba. 26 Ndi wabîre abâla ogwo mwanzi kurhenga emurhondêro, mpu rhugumanye? erhi omu kurhenga ensiku za mîra, lyo rhuderha, nti: «Neci, kwo binali»? Nanga, ntâye wabîre abâla ogwo mwanzi; ntâye wagumanyîsize; ntâye wayumvîrhe ebinwa binyu! 27 Omu Siyoni mwo namanyîsagya okwo burhangiriza, narhuma omujà-bugo omu Yeruzalemu. 28 Nanacilola, ci ntabonaga muntu ciru n’omuguma! Muli bo, ntà muhanûzi ciru n’omuguma, oyu nankahash’idôsa anashuze! 29 Ala oku bôshi bali busha, emikolo yâbo eri busha, enshushano zâbo ziri mûsi, ziri ntâco!
Jesaja/Isaiah 41

1הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃ 2מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ׃ 3יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲב֣וֹר שָׁל֑וֹם אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֽוֹא׃ 4מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּר֖וֹת מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהוָה֙ רִאשֹׁ֔ון וְאֶת־אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־הֽוּא׃ 5רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִירָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃ 6אִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק׃ 7וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־ה֣וֹלֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֨בֶק֙ ט֣וֹב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ ס
8וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי׃ 9אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֨יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃ 10אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֨יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃ 11הֵ֤ן יֵבֹ֨שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃ 12תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃ 13כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ ס
14אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַֽעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 15הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּֽיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃ 16תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ פ
17הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֨יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃ 18אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָר֔וֹת וּבְת֥וֹךְ בְּקָע֖וֹת מַעְיָנ֑וֹת אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמוֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃ 19אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן אָשִׂ֣ים בָּעֲרָבָ֗ה בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּֽו׃ 20לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֨ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י יַד־יְהוָ֖ה עָ֣שְׂתָה זֹּ֑את וּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרָאָֽהּ׃ פ
21קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה הַגִּ֨ישׁוּ֙ עֲצֻמ֣וֹתֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃ 22יַגִּ֨ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת ׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֨נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן א֥וֹ הַבָּא֖וֹת הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃ 23הַגִּ֨ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף־תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה וְנִרְאֶ֥ יַחְדָּֽו׃ 24הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפָעָלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תּוֹעֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃ 25הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמוֹ־חֹ֔מֶר וּכְמ֥וֹ יוֹצֵ֖ר יִרְמָס־טִֽיט׃ 26מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף אֵין־מַגִּ֗יד אַ֚ף אֵ֣ין מַשְׁמִ֔יעַ אַ֥ף אֵין־שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵיכֶֽם׃ 27רִאשֹׁ֥ון לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלִַ֖ם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃ 28וְאֵ֨רֶא֙ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ וּמֵאֵ֖לֶּה וְאֵ֣ין יוֹעֵ֑ץ וְאֶשְׁאָלֵ֖ם וְיָשִׁ֥יבוּ דָבָֽר׃ 29הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ פ
42
Olwimbo lurhanzi lw’Omurhumisi h
1 Oyu ye murhumisi wâni nGwârhire oku kuboko, ye mwîshogwa wâni omurhima gwâni gucîshingira. Namuhiziremwo omûka gwâni; ye wamanyîsa amashanja obucîrannzi. 2 Arhakabanda kahababo, arhakanaja ahamagaza, izù lyâge lirhakayumvîkana oku irango. 3 Arhakahumanula olusheke luvunisire, arhakanazimya ecirere cidwîrhe catumbûka. Amanyîsa obucîranuzi omu kushimba okunali. 4 Arharhame arhanagonyahale, kuhika ayimanze obushinganyanya omu igulu. Ebirhwa bidwîrhe byalinga enyigîrizo zâge. 5 Kwo adesire ntyôla Nyamuzinda, Yâgirwa Nyakasane, owalemaga amalunga anagabungûla, owazibuhyagya igulu n’ebiburhwâmwo, owahâga abantu balibâmwo obuzîne anahà abaligerâmwo omûka: 6 «Nie Nyamuzinda nakuhamagalaga omu bushinganyanya, nàkugwârhira oku kuboko, nàkubumba nanakuyimanza nti nkujire ndagâno y’olubaga na bumoleke bw’amashanja, 7 Lyo ozibûla amasù g’emihûrha, orhenze abashwêke omu mpamikwa n’abali omu ndunduli y’omwizimya obashwekûle. 8 Nie Nyakasane, elyo lyo izîno lyâni! Irenge lyâni ntankalihâ wundi, n’obukuze bunkwânîne ntankabulekera enshushano! 9 Ebirhanzi mîra byabâga, nankola nammumanyîsa ebihyâhya. Mmubwîzirebyo embere birhangire okubà.
Olwimbo Iwa Buhimane
10 Yimbiri Nyakasane olwimbo luhyâhya, kuhika emunda igulu lihekera, muyimbe irenge lyâge mwe muyikira enyanja n’ebiremwa byâmwo byôshi, mwe birhwa n’ababiyûbakakwo bôshi. 11 Irungu n’ebishagala byâmwo bibande akahababo; engo za Kedari zicîshinge; abayûbaka omu Lwâla babande empundu, bahubulirize oku marhwerhwe g’entondo! 12 Bahe Nyakasane obukuze, Bayimbe irenge lyâge omu birhwa byôshi! 13 Nyakasane akomekire nka ntwâli, ayîsh’arûkûza nka mulwî wa ntambala, ayîsh’abanda akahababo k’okukoza ebirha, ababisha bâge abakolera akal’ibala. 14 Narhanzir’ihulika kurhenga mango garhali manyi, nacîhumbira, navumbika gwahalâla. Lero nkolaga nayâma nka muzire waling’iburha, ndi nk’oli obuhuba, nnandwîrhe nayahagira. 15 Namalîra entondo n’orhubanda, nnanyumyekwo ngasi hyâsi hibishi, Enyîshi nâzihinduka budaka bûmu, n’enziba nziyumye. 16 Nâgeza emihûrha omu njira erhishi, nâyilongolana emu mikaâba erhasâg’igerwamwo bundi. Embere zâbo, omwizimya nâguhindula bulangashane, n’enjira z’orhubanda-rhubanda nzijire nnongêdu. Eyo mihigo nâyiyunjuza, ntabule bwayiyûkiriza. 17 Bakola bajà bacitunda cinyumanyuma banagwêrhwe n’enshonyi balya bacîkubagira enshushano, balya bakabwîra ensanamu z’ecûma, mpu: «Mwe banyamuzinda bîrhu!»
Bene-Israheli, bihuli na mihûrha
18 Mwe bihuli, muyumve! Mwe mihûrha, mukonole amasù, mulole! 19 Ndi oli muhûrha, kuleka omurhumisi wâni? Ndi oli cihuli nk’omujà-bugo ntumire? Ndi oli muhûrha ak’olya nàcungulaga na ndi oli cihuli ak’omurhumisi wa Nyakasane? 20 Wàbwîne binji, ci orhatwâga ihuzihuzi; wàrhezire amarhwîri, ci orhayumvagya akantu. 21 Omu bwimâna bwâge, Nyakasane alonzize okuyêrekana obwinjà n’irenge ly’irhegeko lyâge. 22 Ci luli lubaga lwanyazirwe akibo n’akabale! Bôshi bali bashwêkere omu nkunda, bayîgalîrwe omu mpamikwa, banyazirwe, na ntâye wàfafungire, bàkolerwa akal’ibala, na ntâye wàdesire, erhi: «Galula!» 23 Ndi muli mwe wàrhegir’ebyôla okurhiwiri? Ndi wâtw’ihuzihuzi anayumve kurhenga ene? 24 Ndi wàzigaga Yakôbo anyagwa n’Israheli àhagulwa? K’arhali Nyakasane rhwàgomeraga? Barhalonzagya okushimba enjira zâge, barhanayumvagya irhegeko lyâge. 25 Anacidubulirakwo Israheli oburhè bw’obukunizi bwâge n’akadugundu k’ebîrha. Obwo bukunizi bwamuyôhakwo engulumira y’omuliro, ci arhayumvagya, bwamudûlika muliro, ci arhashibiriraga!
Jesaja/Isaiah 42

1הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמָךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגּוֹיִ֥ם יוֹצִֽיא׃ 2לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹֽא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קוֹלֽוֹ׃ 3קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט׃ 4לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽילוּ׃ פ
5כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהוָ֗ה בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ וְצֶאֱצָאֶ֑יהָ נֹתֵ֤ן נְשָׁמָה֙ לָעָ֣ם עָלֶ֔יהָ וְר֖וּחַ לַהֹלְכִ֥ים בָּֽהּ׃ 6אֲנִ֧י יְהוָ֛ה קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם׃ 7לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃ 8אֲנִ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא שְׁמִ֑י וּכְבוֹדִי֙ לְאַחֵ֣ר לֹֽא־אֶתֵּ֔ן וּתְהִלָּתִ֖י לַפְּסִילִֽים׃ 9הָרִֽאשֹׁנ֖וֹת הִנֵּה־בָ֑אוּ וַֽחֲדָשׁוֹת֙ אֲנִ֣י מַגִּ֔יד בְּטֶ֥רֶם תִּצְמַ֖חְנָה אַשְׁמִ֥יע אֶתְכֶֽם׃ פ
10שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹא֔וֹ אִיִּ֖ים וְיֹשְׁבֵיהֶֽם׃ 11יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֨נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃ 12יָשִׂ֥ימוּ לַֽיהוָ֖ה כָּב֑וֹד וּתְהִלָּת֖וֹ בָּאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃ 13יְהוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֨יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃ ס
14הֶחֱשֵׁ֨יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם אַחֲרִ֖ישׁ אֶתְאַפָּ֑ק כַּיּוֹלֵדָ֣ה אֶפְעֶ֔ה אֶשֹּׁ֥ם וְאֶשְׁאַ֖ף יָֽחַד׃ 15אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכָל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙ לָֽאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אוֹבִֽישׁ׃ 16וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֨רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹֽא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישֹׁ֔ור אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃ 17נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
18הַחֵרְשִׁ֖ים שְׁמָ֑עוּ וְהַעִוְרִ֖ים הַבִּ֥יטוּ לִרְאֽוֹת׃ 19מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהוָֽה׃ 20רָאֹ֥ית רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אָזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃ 21יְהוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃ 22וְהוּא֮ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּֽחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הָחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין־אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב׃ 23מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר׃ 24מִֽי־נָתַ֨ן לִמְשִׁוסָּ֧ה יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ׃ 25וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בּ֖וֹ וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב׃ פ
43
Israheli, murhonyi wa Nyakasane
1 Lero bunôla ntyâla kwo adesire Nyakasane, owakulemaga, wâni Yakôbo, owakubumbaga, wâni Israhelii: Orhayôbohaga, bulya nàkucungwîre, nàkuhamagîre omu izîno lyâwe: oli wâni. 2 Erhi wankalambagira omu mîshi, ndi haguma nâwe, enyîshi zirhankakuzîsa. Erhi wankâgera omu muliro, orhankahya, engulumira yâgo erhankakuyôca. 3 Bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, nie Mutagatîfu w’Israheli, Mucunguzi wâwe. Nahanyire Mîsiri nti nkucungule, Kushi na Seba ahâli hâwe. 4 Kulya kubà orhali munyi omu masù gâni, oli wa citwîro cihamu, ntanahimwa kukurhonya, nahanyire abantu ahâli hâwe nanakuhingâna agandi mashanja. 5 Orhayôbohaga, bulya ndi haguma nâwe. Iburha lyâwe nâlirhenza Ebushoshokero, nâlishûbûza kurhenga Ebuzikiro. 6 Nabwîra Emwênè, nti: «Lerha!» n’Emukondwè, nti: «Orhabahàgalike! Galula bagala bâni barhenge omu bihugo b’ihanga, na bali bâni barhenge emunda igulu lihekera, 7 ngasi balya bôshi bajira izîno lyâni, balya nalemeraga irenge lyâni, nàbabumba nanabajira!
Nyakasane yêne ye Nyamuzinda
8 Hulusa olu lubaga lw’emihûrha egwêrhe amasù, ebi bihuli bigwêrhe amarhwîri!» 9 Amashanja gashûbûzanye gôshi, n’ebihugo bibugânane! Ndi muli bo wàmanyîsize ebyôla anarhubwîra ebyàjiragwa kurhenga mîra? Balerhage abahàmirizi bâbo bayêrekane oku bo bayâzize! Abâbayumva baderhe, mpu: «Neci, kwo binali ntyo!» 10 Mwe bahamirizi bâni, kwo adesire Nyakasane, mwe murhumisi wâni nacishogaga, nti lyo mumanyirira bwinjà, munyêmêre munayumve oku nie nyôrha mbâho: embere zâni ntà Nyamuzinda wàbumbirwe, n’enyuma zâni ntâye wânacibeho. 11 Niono nie Nyakasane; kuleka nie, ntà mucunguzi! 12 Niono nie nalêbaga nanalêrha obucire, nie nabumanyîsagya, ci arhali Nyamuzinda w’ihanga ekarhî kinyu. Mwoyomuli bahamirizi bâni, kwo adesire Nyakasane, nâni ndi Nyamuzinda, 13 oly’obâho ensiku n’amango. Ntâye wankantenza akantu omu nfune; oku nàjiraga, ndi wakacikuhindula?
Obulêbi buyêrekîre Babiloni
14 Ntyâla kwo adesire Nyakasane, mucunguzi winyu, Omutagatîfu w’Israheli: Mwe mwarhumire ntuma abantu e Babiloni, nâhamûla orhuhamikizo rhw’empamikwa zôshi, empûndu z’omwîshingo w’Abakaldeyi zâhinduka ndûlù. 15 Nie Nyakasane, Omutagatîfu winyu, Lulema w’Israheli, mwâmi winyu.
Birhangâzo by’olubungo luhyâhya
16 Ntyâla kwo adesire Nyakasane, owatwâga enjira omu nyanja n’omukâba omu mîshi makali bwenêne, 17 owarhumaga engâlè n’ebiterusi oku bîrha, omurhwe gw’abasirika haguma n’abalwî b’entwâli; bahenanguka burhazûka, bazimangana nka ngoke, baherêrekera. 18 Murhacikengêraga ebyàli mîra, murhacigerêrezagya ebyàgezire. 19 Ala oku nkola najira akantu kahyâhya, ciru na mîra karhangire okubà; ka murhac’ikabona? Neci, nâtw’enjira omw’irûngu, mpire n’enyîshi omu bulambo. 20 Ensimba zânkuza, banyambwe n’enkôngoro, bulya nàhizire amîshi omw’irûngu, n’enyîshi omu bulambo, lyo nkanywêsa olubaga lwâni, omwîshogwa wâni. 21 Olwo lubaga niene nàjaga nashûbûza lwâkayâlîza irenge lyâni.
Israheli arhavugag’omunkwa
22 Ci orhanshengaga, wâni Yakôbo, orhacirhamagya mpu wanshîbirira, wâni Israheli. 23 Orhantûlaga abâna-buzi bâwe mbâgwa, orhanankuzagya n’enterekêro zâwe. Ntakulibuzagya n’enshângi. 24 Ntarhumaga waheza ebirugu byâwe omu kugula omugavuj, orhananyîgusagya n’amashushi g’enterekêro zâwe. Ci nie wàjizire mujà wâwe n’ebyâha byâwe, wanantamya n’amabî gâwe. 25 Niono, niene nkola nazûza amabî gâwe, n’ebyâha byâwe ntacibiyîbuka bundi. 26 Onkengêze, rhujè lubanja rhwembi; orhang’iderha we murhanzi lyo oyâza! 27 Sho wâwe murhanzi àjizire ecâha, n’abalagizi bâwe bangomîre. 28 Lero nanacikolera abakulu b’akâ-Nyamuzinda kâni nka banyankola-maligo; nàlekêrera Yakôbo nti bamuherêrekeze n’Israheli nti bamujâcire.
Jesaja/Isaiah 43

1וְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ בֹּרַאֲךָ֣ יַעֲקֹ֔ב וְיֹצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה׃ 2כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֨יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃ 3כִּ֗י אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כָפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃ 4מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃ 5אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃ 6אֹמַ֤ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ 7כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃ 8הוֹצִ֥יא עַם־עִוֵּ֖ר וְעֵינַ֣יִם יֵ֑שׁ וְחֵרְשִׁ֖ים וְאָזְנַ֥יִם לָֽמוֹ׃ 9כָּֽל־הַגּוֹיִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּ֗ו וְיֵאָֽסְפוּ֙ לְאֻמִּ֔ים מִ֤י בָהֶם֙ יַגִּ֣יד זֹ֔את וְרִֽאשֹׁנ֖וֹת יַשְׁמִיעֻ֑נוּ יִתְּנ֤וּ עֵֽדֵיהֶם֙ וְיִצְדָּ֔קוּ וְיִשְׁמְע֖וּ וְיֹאמְר֥וּ אֱמֶֽת׃ 10אַתֶּ֤ם עֵדַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְעַבְדִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי לְמַ֣עַן תֵּ֠דְעוּ וְתַאֲמִ֨ינוּ לִ֤י וְתָבִ֨ינוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔וּא לְפָנַי֙ לֹא־נ֣וֹצַר אֵ֔ל וְאַחֲרַ֖י לֹ֥א יִהְיֶֽה׃ ס
11אָנֹכִ֥י אָנֹכִ֖י יְהוָ֑ה וְאֵ֥ין מִבַּלְעָדַ֖י מוֹשִֽׁיעַ׃ 12אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֨עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה וַֽאֲנִי־אֵֽל׃ 13גַּם־מִיּוֹם֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּ֑יל אֶפְעַ֖ל וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ ס
14כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְכֶ֖ם קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לְמַעַנְכֶ֞ם שִׁלַּ֣חְתִּי בָבֶ֗לָה וְהוֹרַדְתִּ֤י בָֽרִיחִים֙ כֻּלָּ֔ם וְכַשְׂדִּ֖ים בָּאֳנִיּ֥וֹת רִנָּתָֽם׃ 15אֲנִ֥י יְהוָ֖ה קְדֽוֹשְׁכֶ֑ם בּוֹרֵ֥א יִשְׂרָאֵ֖ל מַלְכְּכֶֽם׃ ס
16כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּ֖ם דָּ֑רֶךְ וּבְמַ֥יִם עַזִּ֖ים נְתִיבָֽה׃ 17הַמּוֹצִ֥יא רֶֽכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃ 18אַֽל־תִּזְכְּר֖וּ רִֽאשֹׁנ֑וֹת וְקַדְמֹנִיּ֖וֹת אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ׃ 19הִנְנִ֨י עֹשֶׂ֤ה חֲדָשָׁה֙ עַתָּ֣ה תִצְמָ֔ח הֲל֖וֹא תֵֽדָע֑וּהָ אַ֣ף אָשִׂ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֔רֶךְ בִּֽישִׁמ֖וֹן נְהָרֽוֹת׃ 20תְּכַבְּדֵ֨נִי֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה תַּנִּ֖ים וּבְנ֣וֹת יַֽעֲנָ֑ה כִּֽי־נָתַ֨תִּי בַמִּדְבָּ֜ר מַ֗יִם נְהָרוֹת֙ בִּֽישִׁימֹ֔ן לְהַשְׁק֖וֹת עַמִּ֥י בְחִירִֽי׃ 21עַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ׃ ס
22וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23לֹֽא־הֵבֵ֤יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֨יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה׃ 24לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֨סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֨נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃ ס
25אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר׃ 26הַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק׃ 27אָבִ֥יךָ הָרִאשֹׁ֖ון חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 28וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֨רֶם֙ יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃ ס
44
Omugisho kuli Israheli
1 Ci lero oyumvagye, wâni Yakôbo, murhumisi wâni, nâwe Israheli, mwîshogwa wâni! 2 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, wakulemaga, ye wakubumbaga kurhenga omu nda ya nyoko ye na murhabâzi wâwe: Orhayôbohaga, wâni murhumisi wâni Yakôbo, wâni Yeshuruni, mwîshogwa wâni! 3 Bulya nkola nabulagira amîshi oku cihugo cifîre n’ecûmwe, nnampuluze enyîshi omu budaka buyûmûsire. Nabulagira omûka gwâni oku buko bwâwe, n’obwangà bwâni oku iburha lyâwe. 4 Bâmera banakule nka byâsi by’omu mîshi, nka masheke g’oku burhambi bw’olwîshi. 5 Muguma anâderhe, erhi: «Ndi wa Nyakasanel» Owundi anâlonze okukâderhwa izîno lya Yakôbo. Hajire n’owayandika omu mfune zâge, erhi: «Wa Nyakasane», ayîrikwe izîno ly’Israheli. Nyamuzinda ali muguma yêne 6 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, mwâmi w’Israheli, muyokozi wâge, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: Nie murhanzi, nie na muzinda, ntà wundi Nyamuzinda kuleka nie! 7 Ndi wankacinyigererakwo? Ajag’eruhya! aderhe anampugûlire nâni, arhondêreze ciguma ciguma ebyàbire kurhenga nsinga olubaga lwa mîra ga Kêra; arhubwîre n’ebyâciyisha! 8 Murhajugumaga, murhayôbohaga! Ka ntakubwîraga n’okukumanyîsakwo kurhenga mîra? Muli bahamirizi bâni; ka hali owundi Nyamuzinda kuleka nie? Nanga, ndi wundi Kabuye! Ntâye mmanyire ciru n’omuguma!

Banyamuzinda b’obwîhambe!
9 Abatula ensanamu, bôshi bali bushak, n’emikolo y’obulenga bwâbo ntà bukwânane bwâyo! Yo eri bahamirizi bâbo, ci bali bahamirizi barhabona barhanayîshi kantu; enshonyi zâbahumba. 10 Ndi obumba Nyamuzinda w’obwîhambe n’okutula enshushano arhanalangaliri bunguke? 11 Ala oku abashimbulizi bâge bôshi enshonyi zababumba; ababinji nabo banali bantu nka bandi. Bashûbûzanye bôshi, bacihebe eruhya; barhungwe n’obwôba, n’enshonyi zibabumbè! 12 Omutuzi anatulire embasha oku makala, ayikombeze n’enyundo. Ayitula n’emisî y’okuboko kwâge. alinde ashalike n’emisî emuhwere; n’akaba arhanywîri mîshi, wanabona yeshi amahenanguka! 13 Naye omubinji w’emirhi anayanka omugozi, ajire enshushano n’akalamu, ayibinjûle n’enkololo yâge anayigezekwo olugero; ayihe iranga ly’omuntu, iranga linjinja ly’omuntu, mpu lyo ebêra omu nyumpa. 14 Anatwa emirhi mirî-mirî, acishoge omujimbu n’omuhumbahumba, ayireke ekule enazibuhe haguma n’eyindi mirhi y’emuzirhu. Kandi anarhwêra omuberebere, enkuba eyish’igumeza. 15 Ebyo byôshi omuntu abikolêsa nka nshâli za kutwâna omuliro: anarholakwo, akalûke; atwâne omuliro, aduge obuntu. Kandi anabinjamwo enshushano, ayifukamire. 16 Ecihimbi, anacidulike muliro, ayôkerekwo enyama, alye, ayigurhe. Okubundi anarhondêra okukaluka, aderhe, erhi: «Awa! namakaluka, namayumva idûrhu!» 17 Ecihimbi cicisigire, anabinjamwo Nyamuzinda, ajire enshusho akâz’iharâmya; anayifukamira, ayishenge, aderhe, erhi: «Oncize, bulya we Nyamuzinda wâni!» 18 Barhishi barhanagerêreza, bulya olubwîbwî lubali ebusù lurhankaziga babona, olubali omu murhima lurhankaziga barhimanya! 19 Ntâye muli bo wankacij’emurhima, ntâye wankamanya anakengêre okucidôsa, erhi: «Kali cihimbî ciguma nacitwanyire muliro, nadugirakwo obuntu nanayôkerakwo eyi nyama ndwîrhe nalya, n’ecihimbi cisigire nkolaga narhenzamwo akantu k’okushologosa! Kali lushâli olu nafukamira!» 20 Mulyi w’oluvù! Murhima muhûrha na muhera! Ntâko ankacihasha okucîciza n’okuderha, erhi: «Akâla kantu mfumbasire, ka burhali bunywesi?»
Omanye wankayibagira
21 Okengêre ebyôla, Yakôbo, nâwe Israheli, bulya oli murhumisi wâni. Niene nakubumbaga, oli murhumisi wâni; Israheli, ntà mango nakuyibàgire! 22 Nazazize amabî gâwe nka lwikungu, n’ebyâha byâwe nka citù. Shubira emunda ndi, bulya nie nakuyôkolaga. 23 Muband’empundu, mwe malunga, bulya Nyakasane akozire akîrumè! Mukome kagasha, mwe nyenga z’ekuzimu! Mubande orhubûli, mwe ntondo, ninyu mwe mizirhu n’emirhi emmubâmwo! Bulya Nyakasane ayôkwire Yakôbo, ayêrekîne irenge lyâge omu Israheli.

Nyamuzinda ye Lulema
24 Kwo adesire ntyâla Nyakasane. mucunguzi wâwe, owakubumbaga kurhenga omu nda ya nyoko: Niono, nie Nyakasane nalemaga byôshi; nienene nabungûlaga amalunga, nanazibuhya igulu buzira kurhabâlwa na ndi. 25 Nie ntulutumbya amalêbi g’abashonga, nie njira abalaguzi rhutumbaguzi; nie ngeza abarhimanya cinyumà-nyumà n’amenge gâbo ngahindule isirhe. 26 Nie nyunjuza akanwa k’omurhumisi wâni nnanyûkirize emihigo y’abajà-bugo bâni; nie mbwîra Yeruzalemu, nti: «Washub’iyunjula bantu», n’ebishagala bya Yuda, nti: «Mwashub’iyûbakwa, n’ebishabûkiza byâge Nashub’ibiyimanza!» 27 Nie mbwîra emihengere y’enyanja, nti: «Ganûki, nayumûsa enyîshi zinyu!» 28 Nie mbwîra Sirûsi, nti: «Oli mungere wâni!» Ayûkiriza obulonza bwâni bwôshi, omu kubwîra Yeruzalemu, erhi: «Washub’iyûbakwa», n’akâ-Nyamuzinda, erhi: «Washub’iyimanzihwa!»
Jesaja/Isaiah 44

1וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ 2כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ 3כִּ֤י אֶצָּק־מַ֨יִם֙ עַל־צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל־יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק רוּחִי֙ עַל־זַרְעֶ֔ךָ וּבִרְכָתִ֖י עַל־צֶאֱצָאֶֽיךָ׃ 4וְצָמְח֖וּ בְּבֵ֣ין חָצִ֑יר כַּעֲרָבִ֖ים עַל־יִבְלֵי־מָֽיִם׃ 5זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַֽיהוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙ לַֽיהוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃ פ
6כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֧ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃ 7וּמִֽי־כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֨הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם־עוֹלָ֑ם וְאֹתִיּ֛וֹת וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹ׃ 8אַֽל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֤שׁ אֱל֨וֹהַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל־יָדָֽעְתִּי׃ 9יֹֽצְרֵי־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַחֲמוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יוֹעִ֑ילוּ וְעֵדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ׃ 10מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃ 11הֵ֤ן כָּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵֽאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַֽעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃ 12חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֨הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף׃ 13חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֨הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃ 14לִכְרָת־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ בַּעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃ 15וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חָם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגָּד־לָֽמוֹ׃ 16חֶצְיוֹ֙ שָׂרַ֣ף בְּמוֹ־אֵ֔שׁ עַל־חֶצְיוֹ֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמּוֹתִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר׃ 17וּשְׁאֵ֣רִית֔וֹ לְאֵ֥ל עָשָׂ֖ה לְפִסְל֑וֹ יִסְגָּוד־ל֤וֹ וְיִשְׁתַּ֨חוּ֙ וְיִתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֔יו וְיֹאמַר֙ הַצִּילֵ֔נִי כִּ֥י אֵלִ֖י אָֽתָּה׃ 18לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃ 19וְלֹא־יָשִׁ֣יב אֶל־לִבּ֗וֹ וְלֹ֨א דַ֥עַת וְלֹֽא־תְבוּנָה֮ לֵאמֹר֒ חֶצְי֞וֹ שָׂרַ֣פְתִּי בְמוֹ־אֵ֗שׁ וְ֠אַף אָפִ֤יתִי עַל־גֶּחָלָיו֙ לֶ֔חֶם אֶצְלֶ֥ה בָשָׂ֖ר וְאֹכֵ֑ל וְיִתְרוֹ֙ לְתוֹעֵבָ֣ה אֶעֱשֶׂ֔ה לְב֥וּל עֵ֖ץ אֶסְגּֽוֹד׃ 20רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹֽא־יַצִּ֤יל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃ ס
21זְכָר־אֵ֣לֶּה יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יְצַרְתִּ֤יךָ עֶֽבֶד־לִי֙ אַ֔תָּה יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי׃ 22מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ׃ 23רָנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣ה יְהוָ֗ה הָרִ֨יעוּ֙ תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץ פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכָל־עֵ֣ץ בּ֑וֹ כִּֽי־גָאַ֤ל יְהוָה֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר׃ פ
24כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ גֹּאֲלֶ֔ךָ וְיֹצֶרְךָ֖ מִבָּ֑טֶן אָנֹכִ֤י יְהוָה֙ עֹ֣שֶׂה כֹּ֔ל נֹטֶ֤ה שָׁמַ֨יִם֙ לְבַדִּ֔י רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ מֵיאִתִּֽי׃ 25מֵפֵר֙ אֹת֣וֹת בַּדִּ֔ים וְקֹסְמִ֖ים יְהוֹלֵ֑ל מֵשִׁ֧יב חֲכָמִ֛ים אָח֖וֹר וְדַעְתָּ֥ם יְשַׂכֵּֽל׃ 26מֵקִים֙ דְּבַ֣ר עַבְדּ֔וֹ וַעֲצַ֥ת מַלְאָכָ֖יו יַשְׁלִ֑ים הָאֹמֵ֨ר לִירוּשָׁלִַ֜ם תּוּשָׁ֗ב וּלְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ תִּבָּנֶ֔ינָה וְחָרְבוֹתֶ֖יהָ אֲקוֹמֵֽם׃ 27הָאֹמֵ֥ר לַצּוּלָ֖ה חֳרָ֑בִי וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ אוֹבִֽישׁ׃ 28הָאֹמֵ֤ר לְכ֨וֹרֶשׁ֙ רֹעִ֔י וְכָל־חֶפְצִ֖י יַשְׁלִ֑ם וְלֵאמֹ֤ר לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ תִּבָּנֶ֔ה וְהֵיכָ֖ל תִּוָּסֵֽד׃ ס
45
Sirusi, mwîshogwa wa Nyakasane
1 Ntyâla kwo Nyakasane abwîzire Sirusi, àshigaga amavurha g’obwâmi, erhi: «NamuGwârhire oku kuboko kulyo, nti agombye amashanja anayimûle abâmi; nti ayîgule emihango embere zâge, mpu na ntà lumvi lwaciyôrha luli luhamike. 2 Niene nakushokolera nti enjira za rhubanda-rhubanda njè nazijira nnongêdu; enyumvi z’omulinga nazijonjoga n’orhuhamikizo rhw’ecûma ntuvungunyule. 3 Nakugabîra ngasi buhirhi bufulike na ngasi mbîko mbishe, lyo omanya oku nie Nyakasane okuhamagire omu izîno lyâwe, Nyamuzinda w’Israheli. 4 Mwambali wâni Yakôbo n’omwîshogwa wâni Israheli bo barhumire nkuhamagala omu izîno lyâwe nnankuha obuhashe, n’obwo orhanyishi. 5 Nie Nyakasane, ntà wundi, kuleka nie, ntà wundi Nyamuzinda! Nakuyîmisire, n’obwo orhanyîshi, 6 lyo kurhenga ebushoshokero kuhika ebuzikiro bw’izûba, bamanya oku ntà wundi aha nyuma zâni: niono, nie Nyakasane, ntà wundi. 7 Nie njira obulangashane, nie nandema omwizimya, nie mpâna iragi ndêrhe n’obuhanya, niono, nie Nyakasane okola ebyo byôshi.
Omusengero
8 Mwe malunga, murhoze olumè kurhenga enyanya,
n’ebitu birhengemwo obushinganyanya;
idaho lifunuke, buyeremwo obucunguzi,
bunameremwo obushinganyanya caligumiza!
Nie Nyakasane nalemaga ebyo».
Oburhegesi bukulu bwa Nnâmahanga
9 Buhanya bwâge owakadalika n’owàmubumbaga, n’obwo hiri hijo omu rhundi rhujo rhw’ebidaka! K’ibumba lyankabwîra omubumbi walyo, erhi: «Bici ebyo wâjira? Omukolo gwâwe gurhagwêrhi kamalo!» 10 Buhanya bwâge owankabwîra îshe, erhi: «Cici eci wàbusire?» Nîsi erhi nnina, erhi: Cici eci càkurhenzire omu nda?» 11 Ntyâla kwo adesire Nyakasane, Omutagatîfu w’Israheli na Lulema wâge: «Wabona, mwalonza okundôsa oku biyêrekîre abâna bâni, n’okuntegeka oku biyêrekîre omukolo gw’amaboko gâni! 12 Nie nàjiraga igulu nanalema abantu balibâmwo nie nabungulaga amalunga n’amaboko gâni, nie nnantegeka emirhwe ebâmwo yôshi. 13 Nie nàmuzûsagya omu bushingayanya, nie nânakombêza amajira gâge gôshi. Ye washubiyûbaka olugo lwâni analike abalulize bâni bagaluke buzira kujuha encûngulà erhi luhembo», kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.
Amashanja g’abapagani gâyêmêra Nyamuzinda
14 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Emburho y’omukolo gw’abanya Mîsiri, obunguke bw’oburhunzi bwa bene-Kushi, n’obw’abantu balî-balî b’e Seba bâkulerherabyo, bibè byâwe. Bakuyîsha nyuma bali bashwêke, bacîrhimbe aha magulu gâwe, bakukunge, mpu: «Mâshi emwâwe yône eba Nyamuzinda! Nanga, ntà wundi, ntà wundi Nyamuzinda!» 15 Kwo binali, we Nyamuzinda mufulike Nyamuzinda w’Israheli, Yâgirwa Côkola! 16 Babumbwa n’enshonyi banaturutumbe oku banali bôshi, bagendana ecihemu ebusù balya batula enshushano. 17 Israheli ayôkolwa na Nyakasane, ayôkolwa oku nsiku n’amango. Murhakacifa mwabwînenshonyi murhakanacifa mwaturutumbire. 18 Bulyala kwo adesire ntyâla Nyakasane, owalemaga amalunga, Nyamuzinda wabumbaga anajira igulu, ye wanaliyimanzagya. Arhalilemaga mpu liyôrhe bwerûlè, ci àlibumba mpu baliyûbakemo. Nie Nyakasane, ntà wundi! 19 Ntaderhaga bwifulikwe, omu hantu h’omu cihugo c’omwizimya, Ntabwîraga obuko bwa Yakôbo, nti: Munongeze aharhankabonekana bici!» Nie Nyakasane, nie nderha ebishingânîne, nie mmanyîsa eby’okuli!
Nyamuzinda, Lungwe w’igulu.
20 Shûbûzanyi, muyîshe, muyegere eno, mwe mâhunga g’amashanja mwasigîre! Bali bahwinja abajà babarhula enshusho zâbo z’emirhi, abakashenga Nyamuzinda orhankaciza ndi. 21 Lerhagi olubanja lwinyu, muhirane, ciru munadôsanye Ndi wamanyîsize ebyôla kurhenga mîra, ndi wabifulwire kurhenga ago mango? K’arhali nie, Nyakasane? Ntà wundi Nyamuzinda kuleka nie! Nyamuzinda mushinganyanya na muciza, ntà wundi kuleka nie! 22 Muyêrekerage emunda ndi, lyo mucira mwe bihugo byôshi by’enigulu! Bulya nie Nyamuzinda, ntà wundi! 23 Ncigashire ecihango câni, ekanwa kâni erhenga ebishingânîne, erhenga oluderho lurhankacishubirwâmwo: Ngasi idwî lyânfukamira na ngasi lulimi lwâcinyigashira endahiro, mpu: 24 «Muli Nyakasane mwône mubà obushinganyanya n’emisî» Bayîsha emunda ali bayunjwîrenshonyi balya bôshi bali bamukunirîre. 25 Muli Nyakasane mwo iburha lyôshi ly’Israheli lyakûla obuhime n’irenge.
Jesaja/Isaiah 45

1כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ לִמְשִׁיחוֹ֮ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ לְרַד־לְפָנָיו֙ גּוֹיִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ׃ 2אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אֲוַשֵּׁ֑ר דַּלְת֤וֹת נְחוּשָׁה֙ אֲשַׁבֵּ֔ר וּבְרִיחֵ֥י בַרְזֶ֖ל אֲגַדֵּֽעַ׃ 3וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אוֹצְר֣וֹת חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקּוֹרֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4לְמַ֨עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ 5אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ 6לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔ה כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ 7יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃ ס
8הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֨יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּרָאתִֽיו׃ ס
9ה֗וֹי רָ֚ב אֶת־יֹ֣צְר֔וֹ חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֙ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרוֹ֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפָעָלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֽוֹ׃ ס
10ה֛וֹי אֹמֵ֥ר לְאָ֖ב מַה־תּוֹלִ֑יד וּלְאִשָּׁ֖ה מַה־תְּחִילִֽין׃ ס
11כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיֹצְר֑וֹ הָאֹתִיּ֣וֹת שְׁאָל֔וּנִי עַל־בָּנַ֛י וְעַל־פֹּ֥עַל יָדַ֖י תְּצַוֻּֽנִי׃ 12אָֽנֹכִי֙ עָשִׂ֣יתִי אֶ֔רֶץ וְאָדָ֖ם עָלֶ֣יהָ בָרָ֑אתִי אֲנִ֗י יָדַי֙ נָט֣וּ שָׁמַ֔יִם וְכָל־צְבָאָ֖ם צִוֵּֽיתִי׃ 13אָנֹכִי֙ הַעִירֹתִ֣הֽוּ בְצֶ֔דֶק וְכָל־דְּרָכָ֖יו אֲיַשֵּׁ֑ר הֽוּא־יִבְנֶ֤ה עִירִי֙ וְגָלוּתִ֣י יְשַׁלֵּ֔חַ לֹ֤א בִמְחִיר֙ וְלֹ֣א בְשֹׁ֔חַד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
14כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יְגִ֨יעַ מִצְרַ֥יִם וּֽסְחַר־כּוּשׁ֮ וּסְבָאִים֮ אַנְשֵׁ֣י מִדָּה֒ עָלַ֤יִךְ יַעֲבֹ֨רוּ֙ וְלָ֣ךְ יִֽהְי֔וּ אַחֲרַ֣יִךְ יֵלֵ֔כוּ בַּזִּקִּ֖ים יַעֲבֹ֑רוּ וְאֵלַ֤יִךְ יִֽשְׁתַּחֲוּוּ֙ אֵלַ֣יִךְ יִתְפַּלָּ֔לוּ אַ֣ךְ בָּ֥ךְ אֵ֛ל וְאֵ֥ין ע֖וֹד אֶ֥פֶס אֱלֹהִֽים׃ 15אָכֵ֕ן אַתָּ֖ה אֵ֣ל מִסְתַּתֵּ֑ר אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִֽׁיעַ׃ 16בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃ 17יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּיהוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃ פ
18כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה בּוֹרֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֽוֹנְנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ 19לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי בִּמְקוֹם֙ אֶ֣רֶץ חֹ֔שֶׁךְ לֹ֥א אָמַ֛רְתִּי לְזֶ֥רַע יַעֲקֹ֖ב תֹּ֣הוּ בַקְּשׁ֑וּנִי אֲנִ֤י יְהוָה֙ דֹּבֵ֣ר צֶ֔דֶק מַגִּ֖יד מֵישָׁרִֽים׃ 20הִקָּבְצ֥וּ וָבֹ֛אוּ הִֽתְנַגְּשׁ֥וּ יַחְדָּ֖ו פְּלִיטֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם לֹ֣א יָדְע֗וּ הַנֹּֽשְׂאִים֙ אֶת־עֵ֣ץ פִּסְלָ֔ם וּמִתְפַּלְלִ֔ים אֶל־אֵ֖ל לֹ֥א יוֹשִֽׁיעַ׃ 21הַגִּ֣ידוּ וְהַגִּ֔ישׁוּ אַ֥ף יִֽוָּעֲצ֖וּ יַחְדָּ֑ו מִ֣י הִשְׁמִיעַ֩ זֹ֨את מִקֶּ֜דֶם מֵאָ֣ז הִגִּידָ֗הּ הֲל֨וֹא אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵֽין־ע֤וֹד אֱלֹהִים֙ מִבַּלְעָדַ֔י אֵֽל־צַדִּ֣יק וּמוֹשִׁ֔יעַ אַ֖יִן זוּלָתִֽי׃ 22פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ 23בִּ֣י נִשְׁבַּ֔עְתִּי יָצָ֨א מִפִּ֧י צְדָקָ֛ה דָּבָ֖ר וְלֹ֣א יָשׁ֑וּב כִּי־לִי֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֹֽׁון׃ 24אַ֧ךְ בַּיהוָ֛ה לִ֥י אָמַ֖ר צְדָק֣וֹת וָעֹ֑ז עָדָיו֙ יָב֣וֹא וְיֵבֹ֔שׁוּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֥ים בּֽוֹ׃ 25בַּיהוָ֛ה יִצְדְּק֥וּ וְיִֽתְהַלְל֖וּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃
46
Okuherêrekera kwa banyamuzinda b’obwîhambi
1 Bàli agondamire, Nebol aherhemire: enshusho zâbo zahizirwe oku bihesi, oku mugongo gw’ensimba! Emizigo mwakazâgibarhula mwene, ekola yabarhulwa n’ensimba zikoyire! 2 Baherhamire, bagondamire, bôshi caligumiza, ntâko bankahashiciza ebibabarhwirhe, nabo bône kululizibwa balulizîbwe. 3 Yumvi nyumpa ya Yakôbo, na ninyu mweshi mucisigîre b’omu nyumpa y’Israheli, mwe nàbagaliraga okuburhwa kwinyu nanammuhêka kurhenga muciri omu nda. 4 Kuhika obushosi bwinyu, nayôrha ndi nie n’olya, kuhika mumere emvi kubagalira ncimmubagalira. Niene nàkolaga ebyo, niene nammushîbirira, niene nâmmugwâsa nnammucize. 5 Ndi mwankangererakwo erhi ndi mwankaderha mpu rhuyumânîne rhweshi? Ndi mwankashushanya erhi ndi mwankaderha mpu rhulingânîne? 6 Haligi abacîhuma omu nshoho barhenzemwo amasholo, banagerere amarhale oku munzâni, bayumvanye n’omutuzi w’amasholo mpu abatulire Nyamuzinda, barhangire okufukama n’okuharâmya. 7 Banamubarhula aha lurhugo, bamuhêke, bagendimudêkereza halya anabêra, buzira kuhinya erhi okucidunda mpu ashegukire handi. Ciru bankayâma mpu bamusengere, arhankashuza; ntâye ankarhenza omu marhabi! 8 Mukayîbuka okwo, muzibuhe omurhima! Mucij’emurhima, ezi ndyâlya! 9 Kengêri ebyàbire kurhenga amango ga mîra, bulya nie Nyamuzinda, ntà wundi. Nie Nyamuzinda, ntà wundi oli akâni. 10 Kurhenga aha murhondêro, nnamanyîse okwayishibà, n’ebirhasâgibâho, nnambe nabiderha mîra embcee bwenêne. Nnanderhe, nti: «Omuhigo gwâni gwayunjula, na ngasi oku nnonzize nakujira». 11 Kurhenga ebushoshokero bw’izûba, nâhamagala enyunda, na kurhenga ecihugo c’ihanga, omuntu wâyukiriza emihigo yâni. Oku nàdesire kwo nnanjira, Oku mpiga kwo nnanyûkiriza. 12 Muyumvagye, mwe b’emirhima mizibu, mwe muli n’obushinganyanya. 13 Nâshegeza obushinganyanya bwâni hôfi, burhali kulî, n’obucire bwâni burhalegame. Nâhira obucire bwâni omu Siyoni n’irenge lyâni omu Israheli.
Jesaja/Isaiah 46

1כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְב֔וֹ הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּס֔וֹת מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃ 2קָרְס֤וּ כָֽרְעוּ֙ יַחְדָּ֔ו לֹ֥א יָכְל֖וּ מַלֵּ֣ט מַשָּׂ֑א וְנַפְשָׁ֖ם בַּשְּׁבִ֥י הָלָֽכָה׃ ס
3שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם׃ 4וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֨יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃ ס
5לְמִ֥י תְדַמְי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃ 6הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ 7יִ֠שָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵ֨ף יִסְבְּלֻ֜הוּ וְיַנִּיחֻ֤הוּ תַחְתָּיו֙ וְיַֽעֲמֹ֔ד מִמְּקוֹמ֖וֹ לֹ֣א יָמִ֑ישׁ אַף־יִצְעַ֤ק אֵלָיו֙ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֔ה מִצָּרָת֖וֹ לֹ֥א יוֹשִׁיעֶֽנּוּ׃ ס
8זִכְרוּ־זֹ֖את וְהִתְאֹשָׁ֑שׁוּ הָשִׁ֥יבוּ פוֹשְׁעִ֖ים עַל־לֵֽב׃ 9זִכְר֥וּ רִאשֹׁנ֖וֹת מֵעוֹלָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֽוֹנִי׃ 10מַגִּ֤יד מֵֽרֵאשִׁית֙ אַחֲרִ֔ית וּמִקֶּ֖דֶם אֲשֶׁ֣ר לֹא־נַעֲשׂ֑וּ אֹמֵר֙ עֲצָתִ֣י תָק֔וּם וְכָל־חֶפְצִ֖י אֶעֱשֶֽׂה׃ 11קֹרֵ֤א מִמִּזְרָח֙ עַ֔יִט מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק אִ֣ישׁ עֲצָתִ֑ו אַף־דִּבַּ֨רְתִּי֙ אַף־אֲבִיאֶ֔נָּה יָצַ֖רְתִּי אַף־אֶעֱשֶֽׂנָּה׃ ס
12שִׁמְע֥וּ אֵלַ֖י אַבִּ֣ירֵי לֵ֑ב הָרְחוֹקִ֖ים מִצְּדָקָֽה׃ 13קֵרַ֤בְתִּי צִדְקָתִי֙ לֹ֣א תִרְחָ֔ק וּתְשׁוּעָתִ֖י לֹ֣א תְאַחֵ֑ר וְנָתַתִּ֤י בְצִיּוֹן֙ תְּשׁוּעָ֔ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל תִּפְאַרְתִּֽי׃ ס
47
Obuhane bwa Babiloni
1 Honoka, obwârhale omu katulo, wâni mubikira, munyere w’e Babiloni! Bwârhala oku idaho, buzira entebe yâwe y’obwâmi, we munyere w’Abanya-Kaldeya bulya ntà mango banacikuderhe mpu we mutûdu; mpu we na mwinjinja. 2 Rhola nkagasi ibiri, oshwe enshâno; bwîkula obusù bwâwe, ofunye ebishumiro by’omwambalo gwâwe, obwikûle ebibero, oyikire enyîshi. 3 Obushugunu bwâwe bubonekane onayôrhe bwâmwe. Nkolaga nacihôla, harhajire owampagalika. 4 Côkola wîrhu ye Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ye Mutagatîfu w’Israheli! 5 Tamala omu kahwenyenye, ocîfulike omu mwizimya wâni munyere w’Ahanya-Kaldeya bulya barhakacifa bakuderha mwâmi-kazi w’amâmi. 6 Nali nkunirire olubaga lwâni, naleka bahemula akashambala kâni, nakulikiraga. Wêhe orhabafaga lukogo, ciru n’abashosi wabavondamya n’omuzigo gwâwe! 7 Wakazidera, erhi: «Nayôrha mbà mwâmi-kazi ensiku n’amango» Ci orhacîjaga emurhima mpu okengêre ehyôla, orhatwâga ihuzihuzi oku byânayishe. 8 Yumvagya lero, wâni mwîra w’amasîma, we otamîre bwinjinjà orhulwîre, we odwîrhe wacîdôsa, erhi: «Niene, ntà wundi! Ntaganya kukana, ntanaganya kufîsa abâna!» 9 Ago mahanya gali mahanya gâkurhindakwo gomhi oku caligumiza omu lusiku luguma: okufîrwa n’abâna n’okukana byakurhibukira oku irindo liguma ciru wankacîkubagira obunji bw’amalozi gâwe n’obuhashe bw’amakurungu gâwe. 10 Wakâgiyegemera olugendo lwâwe lubî, wakâderha, erhi: «Ntâye odwîrhe wambona». Burhimanya bwâwe na bwenge bwâwe byo byakuhabwîre. Wakaziderha obwo omu murhima gwâwe, erhi: «Niene, ntà wundil» 11 Obuhanya bwakurhibukirakwo, ohabe kurhi wâburhanga: ibala lyâkurhogerakwo, ohabe kurhi waliyâka; nyamanja acîkwîhondakwo oku irindo liguma orhanamanyiri. 12 Ocîhanganage oku makurungu n’oku malozi gâwe warhindibukiraga kurhenga obusole bwâwe. Kwankanaba warhenzamwo obunguke, kwankanaba byarhuma bakurhînya! 13 Wakozire n’omwandu gwabahanûzi bâwe! Bayishage bakulikuze balya bajà bagera emalunga, balya bakazilolêreza enyenyêzi balya bakazimanyîsa aha ngasi kubaluka kw’omwêzi ebyakuyishira! 14 Ala oku kwo bali nka bijangala: omuliro gwabasingônola, barhafume oyôla nyanduma w’engulumira! Garhâbe makala ga kukaluka, nîsi erhi muliro gwa kutamalwâkwo eburhambi! 15 Ntyôla kwo bâbà abashonga bâwe wakâgikoyera kurhenga obusole bwâwe. Bagenda myahu-myahu, ngasi muguma lwâge lunda, ntâye ciru n’omuguma wakulîkûza!
Jesaja/Isaiah 47

1רְדִ֣י ׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֨יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה׃ 2קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שֹׁ֖וק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃ 3תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם׃ ס
4גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 5שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֨יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת׃ 6קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֨לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד׃ 7וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעוֹלָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֨לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ׃ ס
8וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָ֔בָהּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֽוֹל׃ 9וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃ 10וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שׁוֹבְבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֽוֹד׃ 11וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֨יִךְ֙ הוָֹ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שׁוֹאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי׃ 12עִמְדִי־נָ֤א בַחֲבָרַ֨יִךְ֙ וּבְרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בַּאֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ מִנְּעוּרָ֑יִךְ אוּלַ֛י תּוּכְלִ֥י הוֹעִ֖יל אוּלַ֥י תַּעֲרֽוֹצִי׃ 13נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הֹבְרֵ֣ו שָׁמַ֗יִם הַֽחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִיעִם֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃ 14הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹֽא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶֽהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ׃ 15כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ׃ ס
48
Nyakasane, Côkola w’Israheli
1 Yumvi, wâni nyumpa ya Yakôbo, mwe mulimbira izîno ly’Israheli, mwe mwarhengaga omu mîshi ga Yuda, mwe mukazilahira oku izîno lya Nyakasane munashenge Nyamuzinda w’Israheli ci arhali nk’oku kukwânîne kunashingânîne. 2 Neci, balimbira izîno ly’ecishagala citagatîfu banayêmêra Nyamuzinda w’Israheli, oderhwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe! 3 Ehirhanzi-rhanzi mîra nàhimanyîsagya, omu kanwa kâni byarhegaga, nanali erhi nammubwîzirebyo. Erhi ncibikola, byâbà ho n’aho. 4 Bulya nyîshi oku obà cigambam, – oku ecikanyi câwe kwo cizibuha nka cûma n’ oku obusù bwâwe buli bwa mulinga, 5 Lero nabà nakumanyîsâbyo, nabà nakubwirabyo embere bibè, nti lyo irhondo orhaja waderha, erhi: «Nshanga yabijiraga, nshushano yâni na nsalamu yâni yabirhegekaga ». 6 Wayumvîrhe wanabona ebyôla byôshi; ka murhalonzizi okubihamiriza? Bunôla nkolaga nakumanyîsa ebintu bihyâhya byàli bifulike orhanali obiyîshi. 7 Bunôla lyo bicilemirwe, ci arhali kurhenga mîra; embere ly’olu lusiku lw’ene, ntà mango waliyumvîrhe, lyo olekiderha, erhi: «Kali nalimbimanyire!» 8 Ci orhalisâgibiyumva orhalisâgibimanya na ntà mango warhezire okurhwîri, bulya nyôrha nyîshi oku obà ndyâlya, n’oku izîno lyâwe we «Mugoma kurhenga omu nda ya nyoko»! 9 Izîno lyâni lyo lyarhumire ntangicîka obukunizi bwâni, irenge lyâni, lyo lyarhumire nkulembera, nti ntakumalîra. 10 Ala oku nakucêsize kula bacêkeza amarhale omu ciko, nakurhangulîre omu cibeye c’ amalibuko. 11 Niene ntà wundi, niene narhumaga nkola ebyo bulya ntalembera okubona izîno lyâni lya gayaguzibwa. Irenge lyâni ntankaliha wundi!
Nyamuzinda acîshozire Sirusi
12 Yumva wâni Yakôbo, wâni Israheli niene nahamagalaga! Nie ono, nie murhanzi, nie na muzinda. 13 Kuboko kwâni kwagwîkaga igulu, kulyo kwâni kwabungûlaga amalunga. nkaba nka nabihamagala, binayishe bulibirha. 14 Shûbûzanyi mweshi, muyumve! Ndi muli mwe wamanyîsize ebyôla? Omurhonyi wa Nyakasane âyunjuza emihigo yâge. Kuli Babiloni n’iburha ly’Abanya-Kaldeya. 15 Niene, neci niene nkudesire, niene nàmuhamagala, nàmurhumiza nanarhuma abêrwa omu majira gâge.
Ebyali bibîkîrwe Israheli
16 Munyegere, muyumve ebîra: Kurhenga emurhondêro, ntâco naderhire omu bwifulikwe; Kurhenga birhangira okubà erhi ho ndi. Bunôla Nyakasane Nyamubâho ye ontumire n’omûka gwâge. 17 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, Côkola wâwe, Omutagatîfu w’Israheli: Nie Nyakasane Nyamuzinda wâwe, nie nkuyigîrizize ebikukwânîne, nie nankushokolera omu njira ogeremwo. 18 Ociyumvagya amarhegeko gâni, singa omûhula gwâwe kwo guhulula nka lwîshi, n’obushinganyanya bwâwe nka mivumba y’omu nyanja. 19 iburha lyâwe singa kwo liri nka mushenyi, n’abâna b’omu nda yâwe nka mwandu gw’emogomogo! Singa izîno lyâwe lirhankazâzibwa emalanga gâni.
Abalulize bâgalulwa omu cihugo câbo
20 Rhengi omu Babiloni, muyâke Abanya-Kaldeya! Mubande orhubuli rhw’omwîshingo, muyâlîze munamanyîse ogu mwanzi; mugulumîze kuhika emunda igulu lihekera muderhe mpu: Nyakasane ayôkwire Omurhumisi wâge Yakôbo!» 21 Barhagwârhagwa na nyôrha omu bihugo by’irûngu abahêkaga. Abashalaliza amîshi omu lwâla: Ahahanyula ibuye, n’amîshi gahulula. 22 Ntà murhûla kuli banyankola-maligo, kwo Nyakasane adesire.
Jesaja/Isaiah 48

1שִׁמְעוּ־זֹ֣את בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים ׀ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃ 2כִּֽי־מֵעִ֤יר הַקֹּ֨דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס
3הָרִֽאשֹׁנוֹת֙ מֵאָ֣ז הִגַּ֔דְתִּי וּמִפִּ֥י יָצְא֖וּ וְאַשְׁמִיעֵ֑ם פִּתְאֹ֥ם עָשִׂ֖יתִי וַתָּבֹֽאנָה׃ 4מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עָרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃ 5וָאַגִּ֤יד לְךָ֙ מֵאָ֔ז בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ פֶּן־תֹּאמַר֙ עָצְבִּ֣י עָשָׂ֔ם וּפִסְלִ֥י וְנִסְכִּ֖י צִוָּֽם׃ 6שָׁמַ֤עְתָּֽ חֲזֵה֙ כֻּלָּ֔הּ וְאַתֶּ֖ם הֲל֣וֹא תַגִּ֑ידוּ הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ חֲדָשׁוֹת֙ מֵעַ֔תָּה וּנְצֻר֖וֹת וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ 7עַתָּ֤ה נִבְרְאוּ֙ וְלֹ֣א מֵאָ֔ז וְלִפְנֵי־י֖וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתָּ֑ם פֶּן־תֹּאמַ֖ר הִנֵּ֥ה יְדַעְתִּֽין׃ 8גַּ֣ם לֹֽא־שָׁמַ֗עְתָּ גַּ֚ם לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ גַּ֕ם מֵאָ֖ז לֹא־פִתְּחָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ כִּ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ בָּג֣וֹד תִּבְגּ֔וֹד וּפֹשֵׁ֥עַ מִבֶּ֖טֶן קֹ֥רָא לָֽךְ׃ 9לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ אַאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶחֱטָם־לָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃ 10הִנֵּ֥ה צְרַפְתִּ֖יךָ וְלֹ֣א בְכָ֑סֶף בְּחַרְתִּ֖יךָ בְּכ֥וּר עֹֽנִי׃ 11לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבוֹדִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־אֶתֵּֽן׃ ס
12שְׁמַ֤ע אֵלַי֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל מְקֹרָאִ֑י אֲנִי־הוּא֙ אֲנִ֣י רִאשֹׁ֔ון אַ֖ף אֲנִ֥י אַחֲרֽוֹן׃ 13אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם קֹרֵ֥א אֲנִ֛י אֲלֵיהֶ֖ם יַעַמְד֥וּ יַחְדָּֽו׃ 14הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשֲׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־אֵ֑לֶּה יְהוָ֣ה אֲהֵב֔וֹ יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצוֹ֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹע֖וֹ כַּשְׂדִּֽים׃ 15אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף־קְרָאתִ֑יו הֲבִיאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכּֽוֹ׃ 16קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃ פ
17כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהוֹעִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃ 18ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃ 19וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃ 20צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֨יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃ 21וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבוֹת֙ הֽוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע־צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃ 22אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לָרְשָׁעִֽים׃ ס

49
Olwimbo lwa kabirhi lw’Omurhumisi
1 Mwe birhwa, munyumve, mwe mashanja g’ihanga, muyumvîrhize! Nyakasane àmpamagire kurhenga omu nda ya nyâma, kurhenga omu nda ya nyâma, aderha izîno lyâni. 2 Akanwa kâni akajizire nka ngôrho nyôji, anfulisire omu cihôho c’okuhoko kwâge, anjizire mwampi mugôye ananfulika omu murhana gwâge. 3 Ambwîra, erhi: «Oli murhumisi wâni, Israheli, we nkolêsa oku kuyêrekana irenge lyâni». 4 Ci niehe nanaciderha, nti: «Busha nàrhamire, husha nàkoyire buzira bunguke. Ci kwône olubanja lwâni omu maboko ga Nyakasane luli, n’oluhembo lwâni omu maboko ga Nyamuzinda luli. 5 Bunôla Nyakasane amaderha ye wàmbumbaga kurhenga omu nda ya nyâma mpu mbè murhumisi wâge, mpu mmugalulire Yakôbo nnâmushûbûlize Israheli. Neci, ecitwîro câni cirhali cinyi omu masù ga Nyakasane, na Nyamuzinda wâni ye misî yâni. 6 Aderha, erhi: «Kuli kunyi okukujira murhumisi wâni, nti ogend’iyimanza amashanja ga Yakôbo, onagend’igalula abàfumire olufu, muli bene-Israheli. Nkujizire kamole k’amashanja, lyo olumîza obucunguzi bwâni kuhika ebuzinda bw’iguu!.» 7 Kwo adesire ntyâla Nyakasane, Côkola na Mutagatîfu w’Israheli, àkubwîra oyu bagayaguza, oshombwa n’abantu, Omujà w’abarhegesi, erhi: «Hano abâmi babona, bâyimuka, nabo abaluzi bâfukama, mpu bayêreke Nyakasane obukenge bwâbo, ye mudahemuka, ye Mwimâna w’Israheli wakwishogaga.»
Okugaluka kw’abalulize
8 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: Omu mango gakwânîne nakuyumvîrhîze, om lusiku lw’obucire nakurhabîre. Nakubumbire nanakuyimanza nti nkujire ndagâno y’olubaga, lyo oyinamula ecihugo, oyîme omu byàli byamasârûlwa, 9 onabwîre abashwêke, erhi: «huluki!» n’abali omu ndunduli y’omwizimya, erhi: «Ciyêrekani!» Bayabukira omu njira, banatwîre akahasi oku rhurhondo. 10 Barhakacigwârhwa n’ishali barhakanacifa nyôrha; oli ehidurhu hy’empûsi, oli izûba, birhakacibajira kurhi; bulya âbafa lukogo ye wanabalongôlana, abahêke aha maliba g’amîshi. 11 Entondo zâni zôshi nazihindula zishube milimbwa, n’enjira zâni zôshi zakombêzibwa. 12 Bâbo barhenga ihanga, baguma emwênè n’ebuzikiro, abandi omu cihugo c’e Sinimi. 13 Muband’empundu, mwe malunga, ocîshinge, we, igulu, mubande orhubûli, mwe ntondo! Bulya Nyakasane àrhulirîze olubaga lwâge, n’abakenyi bâge àbafà bwonjo. 14 Siyoni akâg’iderha, erhi: «Nyakasane andikirîre, Nnâhamwirhu anyibagire! 15 K’omuzire anayibagire akabonjo adwîrhe ayonsa, k’omwâna w’omu nda yâge ankabula bwamufa lukogo? Ciru bankayibagira, niêhe ntakuyibagire!n 16 Ala oku nakuyandisire omu bula bw’enfune zâni, n’olugo lwâwe luyôrha luli embere zâni ngasi mango. 17 Abashub’ikuyûbaka bâbo bayishire bulibirha, abakushâbaga banakuhagula baciyegulira kuli nâwe. 18 Lolà eburhambi bwâwe: bôshi bashûbûzînye, bayishire emunda oli. Mb’ofa obuzîne bwâni, Nyakasane okudesire, akaba orhacihundikiribo bôshi nka mwambalo gwa bulimbi, n’akaba orhabazongizi ecibunu nka mukaba, kula omunyere waheruka ajira. 19 neci, engo zâwe nshâbe, ebigûkà byâwe, ecihugo câwe cirhacibâmwo nyumpa, bikola binyihire oku bantu bayûbakamwo, nabo balya bakag’ilonza okukuherêrekeza bâyâkira erhali hôfi. 20 Abâna bàli bamakunyaga bashub’ikakuhwehwerheza, mpu: «Namâfundêra, obè nka wayegûka hitya, lyo mubona nâni aha nabêra.» 21 Okuhandi ocidôse obwo, erhi: «Ndi wamburhiraga abâna? Ntàcigwêrhe bâna nanàli ngumba, nali ndulizîbwe nanàli nshombe-kazi; abâla ndigi wabaleraga? Nàli nsigire buhumba, abâla ngahigi bàli?» 22 Kwo adesire ntyâla Nyakasane Nyamuzinda: «Ala oku nayinamulira okuboko kwâni emunda amashanja gali, nayimanza ecimanyîso câni omu mbaga: bâyisha babagalire bagala bâwe omu maboko, na bâli bâwe bayishe babaherhe emugongo. 23 Abâmi bo bâbà balezi bâwe, n’abaluzi-nyere babè balîsa bâwe. Bakufukamira, bahwêre oku idaho, bamîme akatulo k’amagulu gâwe. Ntyo wamanya oku nie Nyakasane, n’oku abacînyîkubagira ntà mango bankabulabula.» 24 K’entwâli bakayirhôla omunyago gwâyo? K’omushwêkwa ankacîkûla omu maboko g’owamuhiraga omu mpamikwa? 25 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Neci, omushwêkwa w’entwâli amàkûlwa omu maboko, na ciri-misî arhôlwa omunyago gwâge. Niêhe nkola nalwîsa abanzi bâwe, abâna bâwe niene nabalîkûza. 26 Abadwîrhe bakulibuza, nâbalîsa enyama z’emibiri yâbo, bâlaluka omukò gwâbo nka kula banalaluka amamvu manunu. Ngasi muntu amanya obwo oku nie Nyakasane, Mucunguzi wâwe, oku nie Ntwâli ya Yakôbo, Côkola wâwe.»
Jesaja/Isaiah 49

1שִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵרָח֑וֹק יְהוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי׃ 2וַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֨נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי׃ 3וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר־בְּךָ֖ אֶתְפָּאָֽר׃ 4וַאֲנִ֤י אָמַ֨רְתִּי֙ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי לְתֹ֥הוּ וְהֶ֖בֶל כֹּחִ֣י כִלֵּ֑יתִי אָכֵן֙ מִשְׁפָּטִ֣י אֶת־יְהוָ֔ה וּפְעֻלָּתִ֖י אֶת־אֱלֹהָֽי׃ 5וְעַתָּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יֹצְרִ֤י מִבֶּ֨טֶן֙ לְעֶ֣בֶד ל֔וֹ לְשׁוֹבֵ֤ב יַֽעֲקֹב֙ אֵלָ֔יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף וְאֶכָּבֵד֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וֵאלֹהַ֖י הָיָ֥ה עֻזִּֽי׃ 6וַיֹּ֗אמֶר נָקֵ֨ל מִֽהְיוֹתְךָ֥ לִי֙ עֶ֔בֶד לְהָקִים֙ אֶת־שִׁבְטֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְציּרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְהָשִׁ֑יב וּנְתַתִּ֨יךָ֙ לְא֣וֹר גּוֹיִ֔ם לִֽהְי֥וֹת יְשׁוּעָתִ֖י עַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ ס
7כֹּ֣ה אָֽמַר־יְהוָה֩ גֹּאֵ֨ל יִשְׂרָאֵ֜ל קְדוֹשֹׁ֗ו לִבְזֹה־נֶ֜פֶשׁ לִמְתָ֤עֵֽב גּוֹי֙ לְעֶ֣בֶד מֹשְׁלִ֔ים מְלָכִים֙ יִרְא֣וּ וָקָ֔מוּ שָׂרִ֖ים וְיִֽשְׁתַּחֲוּ֑וּ לְמַ֤עַן יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נֶאֱמָ֔ן קְדֹ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיִּבְחָרֶֽךָּ׃ 8כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה בְּעֵ֤ת רָצוֹן֙ עֲנִיתִ֔יךָ וּבְי֥וֹם יְשׁוּעָ֖ה עֲזַרְתִּ֑יךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֙ לִבְרִ֣ית עָ֔ם לְהָקִ֣ים אֶ֔רֶץ לְהַנְחִ֖יל נְחָל֥וֹת שֹׁמֵמֽוֹת׃ 9לֵאמֹ֤ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל־דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל־שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם׃ 10לֹ֤א יִרְעָ֨בוּ֙ וְלֹ֣א יִצְמָ֔אוּ וְלֹא־יַכֵּ֥ם שָׁרָ֖ב וָשָׁ֑מֶשׁ כִּי־מְרַחֲמָ֣ם יְנַהֲגֵ֔ם וְעַל־מַבּ֥וּעֵי מַ֖יִם יְנַהֲלֵֽם׃ 11וְשַׂמְתִּ֥י כָל־הָרַ֖י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן׃ 12הִנֵּה־אֵ֕לֶּה מֵרָח֖וֹק יָבֹ֑אוּ וְהִֽנֵּה־אֵ֨לֶּה֙ מִצָּפ֣וֹן וּמִיָּ֔ם וְאֵ֖לֶּה מֵאֶ֥רֶץ סִינִֽים׃ 13רָנּ֤וּ שָׁמַ֨יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ יּפִצְח֥וּ הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם׃ ס
14וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי׃ 15הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃ 16הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חוֹמֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד׃ 17מִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ׃ 18שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֨יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה׃ 19כִּ֤י חָרְבֹתַ֨יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑יךְ כִּ֤י עַתָּה֙ תֵּצְרִ֣י מִיּוֹשֵׁ֔ב וְרָחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ׃ 20ע֚וֹד יֹאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר־לִ֥י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה־לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה׃ 21וְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֤י יָֽלַד־לִי֙ אֶת־אֵ֔לֶּה וַאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה ׀ וְסוּרָ֗ה וְאֵ֨לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֤ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם׃ פ
22כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֨יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה׃ 23וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֨עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קוָֹֽי׃ ס
24הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט׃ 25כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ׃ 26וְהַאֲכַלְתִּ֤י אֶת־מוֹנַ֨יִךְ֙ אֶת־בְּשָׂרָ֔ם וְכֶעָסִ֖יס דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּן וְיָדְע֣וּ כָל־בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ ס
50
Obuhane bw’Israheli
1 Kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Ngahi ciri ecerheo c’okuvuna obuhya cihamiriza oku nahulusize nyoko? Nîsi erhi emwa ndi nammuguzize bujà nti lyo mumulyûla emyenda mmubâmwo? Mabî ginyu gàrhumaga muguzibwa, bugoma bwinyu bwarhumaga nyoko ahulusibwa. 2 Amango nayîshaga, carhumaga ntabugana ndi? Erhi mpamagala, carhumaga barhanyakûza? K’okuboko kwâni kuligi kofi bwenêne, na ntyo kwayabirwa okummulîkûza, nîsi ka misî mbuzire y’okummuciza? Kali nkakaliha hitya, nnanganye enyanja, n’enyîshi nzihindule irûngu. Lero obwo amîshi ganacibulikana, efi zimubà zânarhangira okubola, zife n’enyôrha. 3 Nie mbwikira amalunga n’omwizimya nnangahundikire sunzu.

Olwimbo lwa kasharhu lw’Omurhumisip
4 Nyakasane Nyamuzinda ampîre olulimi lw’omushimbulizi, lyo mupasha okuyegemeza ngasi obengire. Ngasi sêzi anamparhule amarhwîri, lyo mupash’iyumvîrhiza nka mushimbûlizi. 5 Nyakasane Nyamuzinda anzibwîre amarhwîri, nâni ntahambiraga, ntanashubiraga nyuma, 6 Abanshurhaga nabarhezire ebirhugo, n’abangûgulaga obwânwa nabarhega amarhama. Ababakag’injacira n’abakag’intwîra ebusù ntaderhaga nti nabayâsa amalanga gâni. 7 Nyakasane Nyamuzinda ye burhabâle bwâni, co cirhuma ntabulabula; co cirhumire nzibuhya obusù bwâni nk’ibuye, nnamanyire oku ntâbone nshonyi. 8 Owampa olubanja ali hôfi; ye ndigi waciderha mpu ambûlanya? Rhujâge eruhya rhwebi naye! Ye ndigi walonza okumpêka lubanja? Acihandage emalanga gâni! 9 Nyakasane Nyamuzinda ye burhabâle bwâni; ndigi wankaciderha mpu anyâza? Kali bôshi kwo bashâja nka bwikunje banalîbwe n’ebibungu! 10 Ndi muli mwe orhînya Nyakasane, anayumve izù ly’omurhumisi wâge, agende omu mwizimya buzira kubona obumoleke ciru n’obusungunu? Acikubagire izîno lya Nyakasane anacishwêkere kuli Nyamuzinda wâge! 11 Ci mwe mweshi mudwîrhe mwayâsa omuliro, mwe mudwîrhe mwacibambiza n’emyampi y’engulumira, mujè omu ngulumira y’omuliro gwinyu, omu kagarhî k’emyampi mudwîrhe mwadukumbîsa! Kuboko kwâni kwammukolera ebyôla: amababale go gashuba ncingo yinyu!
Jesaja/Isaiah 50

1כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃ 2מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָ֥אתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃ 3אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ ס
4אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשֹׁ֣ון לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃ 5אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃ 6גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃ 7וַאדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃ 8קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃ 9הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃ 10מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר ׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֨גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃ 11הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ ׀ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃ פ
51
Israheli acîkubagira Nyakasane
1 Muyumvîrhize, mwe mushimba obushinganyanya, mwe mulongereza Nyakasane. Lolêrezi ibuye mwarhengagamwo n’enyenga mwakulagwâmwo. 2 Lolêrezi Abrahamu, sho winyu, na Sara wammuburhaga. Ali yêne erhi mmuhamagala, ci namugisha, najira ayôloloka. 3 Neci, Nyakasane ababalîre Siyoni, ababalîre ebigûkà byâge byôshi. Irungu lyâge alijira aka Edeni, n’idaho lyûmu alihindula ishwa lya Nyakasane. Bâbonamwo obushagaluke n’amasîma; bâkaz’ivugiramwo omunkwa n’okuzihiramwo ennanga.
Obushinganyanya bwa Nyamuzinda bwâgandaza
4 Onyumve bwinjà, we lubaga lwâni, we ishanja lyâni, ontege okurhwîri. Bulya irhegeko likola lyarhenga emunda ndi, n’obushinganyanya bwâni bwaba kamole k’amashanja. 5 Obucîranuzi bwâni buli hôfi. obucire bwâni buyîruka n’amaboko gâni gakola gatwa emmanja z’amashanja. Ebirhwa byampebakwo obulangâlire bwâbo, na ntyo bicîkubagire okuboko kwâni. 6 Galamiri emalunga, mulole igulu bwandagala, bulya amalunga gâyishicîberamwo nka mugi, igulu lyâyôrha mirendwe nka mwambalo, n’abayûbaka muli lyo, nabo bagukumuka nka nzi. Ci obucire bwâni bwayôrha buli ho ensiku n’amango, n’obushinganyanya bwâni burhakayûrha. 7 Munyumve bwinjà, mwe muyishi obushinganyanya, wâni lubaga lubîkirira irhegeko lyâni emurhima. Murhayôbohaga ebijâci by’abantu, murharhemukaga ebwa kubà bamammulogorhera. 8 Bulya kwo babà nka mushangi gwalîrwe n’enshwa, na nka môya gamalîrwe n’ecibungu. Ci obushinganyanya bwâni bwâyârha bubâho ensiku n’amango, n’ohucire bwâni kurhenga iburha kuhika oku lindi.

Butulûko bwa Nyakasane
9 Zûka, zûka, cihundikire emisî yâwe, wâni kuboko kwa Nyakasane!
Zûka nka omu nsiku za mîra, nka omu myâka yageraga!
10 K’arhali w’olya watumirhaga Rahabu wanarhulungula Wankuba-joka?
K’arhali w’olya waganyagya enyanja n’amîshi g’ekuzimu?
K’arhali w’olya watwâga enjira emuhengere mpu lyo balya wacungulaga bayîkira?
11 Abalîkûzibagwa na Nyakasane bâyish’igaluka,
bâyish’ija omu Siyoni erhi banayisha babanda orhuhababo rhw’obushagaluke,
n’obusîme bw’ensiku n’amango bwamoleka amalanga gâbo;
obushagaluke n’omwîshingo byâbayunjula,
amalibuko n’endûlù byâhirigirha.
Nyamuzinda ye Murhûliriza
12 Niene, niene nie ndwîrhe nammurhûliriza!
Oligi ndi wayôboha omuntu wânafe,
omuntu oburhwa n’owundi, oli nka hyâsi?

13 Wayibagire Nyakasane wakulemaga,
owabungulaga amalunga anasimika igulu;
wakayôrha wa juguma omulegerege gwôshi
erhi bukali bw’okakurhindibuza burhuma,
bulya ko ali nk’odwîrhe wacirheganya okukuherêrekeza.

Ci ngahigi buli obukunizi bw’olya odwîrhe akulibuza?
14 Omushwêkwa ali hôfi ashwêkulwe,
arhacfîre omu mpamikwa, arhanacibule eci alya,

15 Nie ono nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe,
ovanganya enyanja n’empimbi z’amîshi gâyo.
lzîno lyâni, nie Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe,

16 Mpizire ebinwa byâni omu kanwa kâwe,
nnankubwikire n’ecihôho c’okuboko kwâni, omu kugwîka amalunga,
omu kusinga igulu n’omu kubwîra Siyoni, nti: «We lubaga lwâni!»
Yeruzalemu ayimanzibwa na Nyakasane
17 Zûka, zûka, yimanga, wâni Yeruzalemu,
we wanyweraga omu maboko ga Nyakasane akahe k’obukunizi bwâge,
we wanywaga wanashongôza akabêhè k’okudandabaganya!

18 Ciru ntà muguma wamuhabwîre muli balya bagala aburhaga,
ntâye ciru n’omuguma wamuGwârhire oku kuboko
muli balya bâna bôshi aleraga!

19 Alaga mahanya abiri gacihondire kuli we: ndi wakulakira?
Okuhagulwa n’okushabirhwa, ishali n’engôrho: ndi wakurhûliriza?
20 Abâna bâwe babengîre, bakola balamblûkîre omu ngasi marhambi g’enjira zôshi,
bakola bali nka kula akashafu kagwârhwa omu murhego,

bamazigânwa n’obukunizi bwa Nyakasane,
n’omuhigo gwa Nyamuzindawâwe.
21 Co cirhumire, yumvagya okûla, oyu muhanya,
oyu mulalwe, ci arhali ndalwe ya mamvu!

22 Kwo adesire ntyâla, Nyakasane Nyamubâho,
Nyamuzinda wâwe, ofungira olubaga lwâge:
«Ala oku nkola narhenza akabêhè k’okudandabaganya omu nfune zâwe,
akabêhè k’obukunizi bwâni; orhakacikanywakwo bundi,

23 Nakahira omu nfune z’abanzi bâwe, balya bakag’ikubwîra,
mpu: Gwishira oku idaho, rhukugerekwo!
Na ntyo wakaz’iherhamya omugongo gwâwe nka njira y’oku idaho,
nka mulimbwa bakaz’igeramwo».

Jesaja/Isaiah 51

1שִׁמְע֥וּ אֵלַ֛י רֹ֥דְפֵי צֶ֖דֶק מְבַקְשֵׁ֣י יְהוָ֑ה הַבִּ֨יטוּ֙ אֶל־צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם וְאֶל־מַקֶּ֥בֶת בּ֖וֹר נֻקַּרְתֶּֽם׃ 2הַבִּ֨יטוּ֙ אֶל־אַבְרָהָ֣ם אֲבִיכֶ֔ם וְאֶל־שָׂרָ֖ה תְּחוֹלֶלְכֶ֑ם כִּי־אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו וַאֲבָרְכֵ֖הוּ וְאַרְבֵּֽהוּ׃ ס
3כִּֽי־נִחַ֨ם יְהוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהוָ֑ה שָׂשֹׂ֤ון וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ ס
4הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִשְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ׃ 5קָר֤וֹב צִדְקִי֙ יָצָ֣א יִשְׁעִ֔י וּזְרֹעַ֖י עַמִּ֣ים יִשְׁפֹּ֑טוּ אֵלַי֙ אִיִּ֣ים יְקַוּ֔וּ וְאֶל־זְרֹעִ֖י יְיַחֵלֽוּן׃ 6שְׂאוּ֩ לַשָּׁמַ֨יִם עֵֽינֵיכֶ֜ם וְֽהַבִּ֧יטוּ אֶל־הָאָ֣רֶץ מִתַּ֗חַת כִּֽי־שָׁמַ֜יִם כֶּעָשָׁ֤ן נִמְלָ֨חוּ֙ וְהָאָ֨רֶץ֙ כַּבֶּ֣גֶד תִּבְלֶ֔ה וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כְּמוֹ־כֵ֣ן יְמוּת֑וּן וִישֽׁוּעָתִי֙ לְעוֹלָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וְצִדְקָתִ֖י לֹ֥א תֵחָֽת׃ ס
7שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ יֹ֣דְעֵי צֶ֔דֶק עַ֖ם תּוֹרָתִ֣י בְלִבָּ֑ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ חֶרְפַּ֣ת אֱנ֔וֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָ֖ם אַל־תֵּחָֽתּוּ׃ 8כִּ֤י כַבֶּ֨גֶד֙ יֹאכְלֵ֣ם עָ֔שׁ וְכַצֶּ֖מֶר יֹאכְלֵ֣ם סָ֑ס וְצִדְקָתִי֙ לְעוֹלָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וִישׁוּעָתִ֖י לְד֥וֹר דּוֹרִֽים׃ ס
9עוּרִ֨י עוּרִ֤י לִבְשִׁי־עֹז֙ זְר֣וֹעַ יְהוָ֔ה ע֚וּרִי כִּ֣ימֵי קֶ֔דֶם דֹּר֖וֹת עוֹלָמִ֑ים הֲל֥וֹא אַתְּ־הִ֛יא הַמַּחְצֶ֥בֶת רַ֖הַב מְחוֹלֶ֥לֶת תַּנִּֽין׃ 10הֲל֤וֹא אַתְּ־הִיא֙ הַמַּחֲרֶ֣בֶת יָ֔ם מֵ֖י תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה הַשָּׂ֨מָה֙ מַֽעֲמַקֵּי־יָ֔ם דֶּ֖רֶךְ לַעֲבֹ֥ר גְּאוּלִֽים׃ 11וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשֹׂ֤ון וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ ס
12אָנֹכִ֧י אָנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַחֶמְכֶ֑ם מִֽי־אַ֤תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵאֱנ֣וֹשׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן׃ 13וַתִּשְׁכַּ֞ח יְהוָ֣ה עֹשֶׂ֗ךָ נוֹטֶ֣ה שָׁמַיִם֮ וְיֹסֵ֣ד אָרֶץ֒ וַתְּפַחֵ֨ד תָּמִ֜יד כָּל־הַיּ֗וֹם מִפְּנֵי֙ חֲמַ֣ת הַמֵּצִ֔יק כַּאֲשֶׁ֥ר כּוֹנֵ֖ן לְהַשְׁחִ֑ית וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק׃ 14מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ וְלֹא־יָמ֣וּת לַשַּׁ֔חַת וְלֹ֥א יֶחְסַ֖ר לַחְמֽוֹ׃ 15וְאָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ רֹגַ֣ע הַיָּ֔ם וַיֶּהֱמ֖וּ גַּלָּ֑יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ 16וָאָשִׂ֤ים דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֨יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי־אָֽתָּה׃ ס
17הִתְעוֹרְרִ֣י הִֽתְעוֹרְרִ֗י ק֚וּמִי יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד יְהוָ֖ה אֶת־כּ֣וֹס חֲמָת֑וֹ אֶת־קֻבַּ֜עַת כּ֧וֹס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית׃ 18אֵין־מְנַהֵ֣ל לָ֔הּ מִכָּל־בָּנִ֖ים יָלָ֑דָה וְאֵ֤ין מַחֲזִיק֙ בְּיָדָ֔הּ מִכָּל־בָּנִ֖ים גִּדֵּֽלָה׃ 19שְׁתַּ֤יִם הֵ֨נָּה֙ קֹֽרְאֹתַ֔יִךְ מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ הַשֹּׁ֧ד וְהַשֶּׁ֛בֶר וְהָרָעָ֥ב וְהַחֶ֖רֶב מִ֥י אֲנַחֲמֵֽךְ׃ 20בָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצ֖וֹת כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהוָ֖ה גַּעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ׃ 21לָכֵ֛ן שִׁמְעִי־נָ֥א זֹ֖את עֲנִיָּ֑ה וּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן׃ ס
22כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנַ֣יִךְ יְהוָ֗ה וֵאלֹהַ֨יִךְ֙ יָרִ֣יב עַמּ֔וֹ הִנֵּ֥ה לָקַ֛חְתִּי מִיָּדֵ֖ךְ אֶת־כּ֣וֹס הַתַּרְעֵלָ֑ה אֶת־קֻבַּ֨עַת֙ כּ֣וֹס חֲמָתִ֔י לֹא־תוֹסִ֥יפִי לִשְׁתּוֹתָ֖הּ עֽוֹד׃ 23וְשַׂמְתִּ֨יהָ֙ בְּיַד־מוֹגַ֔יִךְ אֲשֶׁר־אָמְר֥וּ לְנַפְשֵׁ֖ךְ שְׁחִ֣י וְנַעֲבֹ֑רָה וַתָּשִׂ֤ימִי כָאָ֨רֶץ֙ גֵּוֵ֔ךְ וְכַח֖וּץ לַעֹבְרִֽים׃ ס

52
Nyakasane anâcishublre e Siyoni
1 Zûka, zûka, ocihundikire emisî yâwe, wâni Siyoni! Yambala emyambalo yâwe minjinjà, wâni Yeruzalemu, lugo lutagatîfu! Bulya bantakembûlwa n’abantu bagalugalu barhakacija emwâwe. 2 Ocigukumule akatulo, oyimuke we wàli muhêke bujà, wâni Yeruzalemu! Ocishwekûle emigozi ekuli omu igosi, we wàli muhêke bujà, wâni mwâli wa Siyoni! 3 Neci, kwo adesire ntyâla Nyakasane: «Busha mwàguzibagwa na kandi buzira kulyûla nsaranga mwaguluûlwal» 4 Bulyâla kwo adesire ntyâla Nyakasane Nyamubâho: Olubaga lwâni lwanaciyandagalira e Mîsiri omu mango ga mîra mpu luj’ibêrayo, kandi Asîriya alulibuza buzira igwârhiro. 5 Ci bunôla bici ncidwîrhe najira hanôla? Nyakasane okudesire, bulya olubaga lwâni lwàlulizîbwe buzira igwârhiro, abanzi bâge bàyisha babanda orhuhababo, Nyakasane okudesire, na ngasi mango, omulegerege gwôshi, izîno lyâni badwîrhe baligayaguza. 6 Eco co cirhumire oluhaga lwâni lyâyish’imanya izîno lyâni; olwo lusiku bamanya oku niene nkudesire: «Nie ono!»
Omwanzi gw’akalembe
7 Neci wâni, gabà minjà amagulu g’omujà-bugo omu njira y’oku ntondo, omujà-bugo w’omurhûla odwîrhe emyanzi y’akalembe n’obucire, odwîrhe wabwîra Siyoni, erhi: «Nyamuzinda wâwe aylmirel»
8 Abalanzi bâwe badwîrhe bayâkûza bôshi haguma, banadwîrhe bahamagala n’izù linene, kulya kubà bamabona n’amasù gâbo oku Nyakasane ashubîre e Siyoni.
9 Mushagaluke, munacîshinge haguma, mishaka y’e Yeruzalemu, bulya Nyakasane amarhûliriza olubaga lwâge, amayôkola Yeruzalemu.
10 Nyakasane abwikwîre okuboko kwâge kutagatîfu embere z’amashanja gôshi, n’ebihugo byôshi by’ebuzinda bw’igulu byabwîne obucire bwa Nyamuzinda wîrhu.
11 Gendi, gendi, rhengi hano, ntà higalugalu muhumagekwo. Huluki omwôla, muciyôbôle, mwe muhêka ebirugu bya Nyakasane!
12 Murhagendaga n’empa, murhanabaga nk’abayâka, bulya Nyakasane ayish’alambagira embere zinyu, n’omurhwe gwinyu muzinda ali Nyamuzinda w’Israheli.

Olwimbo lwa kani lw’Omurhumisi
13 Ala oku Omurhumisi wâni
aba n’omugisho omu majira gâge,
ayûshûka, akula anaj’irenge bwenêne.
14 Nka kulya banji barhemukaga erhi bamubona,
bulya obusù bwâge burhaciri nka bwa muntu
n’enshusho yâge erhaciri nka ya mwene-Adamu,
15 ntyôla kwo âyôbohya amashanja manji,
abâmi bâhûmbarhala embere zâge,
ebwa kubà bamabona ebi barhasag’ibwîrwa
bamanayumva ebi barhasag’iyumva baderha.
Jesaja/Isaiah 52

1עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י ׀ בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃ 2הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הִֽתְפַּתְּחִו֙ מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃ ס
3כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃ 4כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃ 5וְעַתָּ֤ה מַי־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלָ֤ו יְהֵילִ֨ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃ 6לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ 7מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ 8ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֨יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיּֽוֹן׃ 9פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חָרְב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10חָשַׂ֤ף יְהוָה֙ אֶת־זְר֣וֹעַ קָדְשֹׁ֔ו לְעֵינֵ֖י כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כָּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
11ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה׃ 12כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
13הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃ 14כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֨יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ 15כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃
53
1 Ndi wayemire oku rhwabwiragwa, n’okuboko kwa Nyakasane emwa ndi kwaciyêrekîne?
2 Akula embere zâge nka mburho yamera, nka muzi gwashoshôka omu idaho lyûmu. Arhagwêrhe iranga nîsi erhi bwinjà buci bwankarhumire rhwamumanyîrira, erhi nshusho yankarhumire rhwamusîma.
3 Agayaguzibwa ananenwa n’abantu; àli muntu wa malumwa, arhahusagya kubabala; àli ashushire olya abandi bacibwîkira obusù omu kumubona; àli agayaguzlbwe, na ntyo nîrhu rhwamulola nka bikabulirwaq.
4 N’obwo malumwa gîrhu al’icihêsize anacibarhuza amalibuko gîrhu. Rhwehe rhwamulola nka muntu muhane, oshûsirwe na Nyamuzinda anarhôhibwa.
5 Ci yêhe atumirhwa erhi mabî gîrhu garhuma, avungunyulwa erhi bugoma bwîrhu burhuma. Ahanyirwe mpu lyo rhubona omurhûla, na bibande byâge byarhufumize.
6 Rhweshi rhwali rhushandabîne nka bibuzi bihezire, na Nyakasane amubarhuzize amabî gîrhu rhweshi.
7 Erhi alibuzibwa, yêhe acirhôhya, arhabumbûlaga kanwa; nka mwâna-buzi waj’ibâgwa, nka cibuzi caguguma embere z’owacigûgula amôya, arhabumbûlaga kanwa.
8 Bamugwârha mpu bamubohe banamutwîre olubanja: ndi wamushibirîre? Bàmukuzire omu igulu ly’abazîne, bàmushûrha erhi bubî bw’olubaga lwâge burhuma.
9 Bahûrmba ecûsho câge ekarhî ka banyankola-maligo, n’enshinda yâge ekarhî k’abagale, n’obwo ntà bubî ajizire, na ntà bunywesi bwàrhenzire omu kanwa kâge.
10 Nyakasane àlonzize okumuvungunyula n’amalibuko: akâhana obuzîne bwâge mpu bubè nterekêro y’okukûla ebyâha, âbà n’iburha anayûshûle ensiku z’obuzîne bwâge, n’obulonza bwa Nyakasane bwagendekera erhi ye rhuma.
11 Hano âbà àmarhangulwa, âbona obulangashane ânabêrwe. Omu bumanye bwâge, Omurhumisi wâni mwêru kwêru ayôkola banji, âcibàrhuza amabî gâbo.
12 Co cirhumire namugabîra omwandu gw’abantu, âgabâna omunyago bo na baciri-misî, bulya acihânyire kuhika okufà anaganjirwa omu banyankola-maligo. Abarhwîre ebyâha by’omwandu gw’abantu, anasengerera Abanya-byâha.
Jesaja/Isaiah 53

1מִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ וּזְר֥וֹעַ יְהוָ֖ה עַל־מִ֥י נִגְלָֽתָה׃ 2וַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֨רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־תֹ֥אַר ל֖וֹ וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ׃ 3נִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים אִ֥ישׁ מַכְאֹב֖וֹת וִיד֣וּעַ חֹ֑לִי וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ נִבְזֶ֖ה וְלֹ֥א חֲשַׁבְנֻֽהוּ׃ 4אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֨נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃ 5וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֨נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃ 6כֻּלָּ֨נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּ֖וֹ פָּנִ֑ינוּ וַֽיהוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ אֵ֖ת עֲוֺ֥ן כֻּלָּֽנוּ׃ 7נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃ 8מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת־דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ׃ 9וַיִּתֵּ֤ן אֶת־רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת־עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו׃ 10וַיהוָ֞ה חָפֵ֤ץ דַּכְּאוֹ֙ הֶֽחֱלִ֔י אִם־תָּשִׂ֤ים אָשָׁם֙ נַפְשֹׁ֔ו יִרְאֶ֥ה זֶ֖רַע יַאֲרִ֣יךְ יָמִ֑ים וְחֵ֥פֶץ יְהוָ֖ה בְּיָד֥וֹ יִצְלָֽח׃ 11מֵעֲמַ֤ל נַפְשׁוֹ֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתּ֗וֹ יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָֽרַבִּ֑ים וַעֲוֺנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל׃ 12לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק־ל֣וֹ בָרַבִּ֗ים וְאֶת־עֲצוּמִים֮ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר הֶעֱרָ֤ה לַמָּ֨וֶת֙ נַפְשֹׁ֔ו וְאֶת־פֹּשְׁעִ֖ים נִמְנָ֑ה וְהוּא֙ חֵטְא־רַבִּ֣ים נָשָׂ֔א וְלַפֹּשְׁעִ֖ים יַפְגִּֽיעַ׃ ס
54
Yeruzalemu muhyâhya
1 Oband’empundu, we ngumba erhaburha; ohubulize, ocîshinge, we orharhulaga izîmi, bulya abâna b’omushombe-kazi bo bakola banji kulusha ab’ogwêrhe omulume, Nyakasane okudesirer. 2 Galihya ecihando câwe, shanjula ebisîka by’enyumpa yâwe, orhayûbakiraga bwôlo-kazi! Olihye emigozi, osêze n’emitungo, 3 bulya wayunjulirana ebwa kulyo n’ebwa kulembe; iburha lyâwe lyâhima amashanja linayûbake ebishagala byàli bikola bwerûlè. 4 Orhayôbohaga, bulya ntâko wankabulabula; orhabâga nshonyi, bulya ntâco cankacikuhemula. Neci, wâyibagira enshonyi zàli zikugwêrhe amango waciri musole, orhacikengêre n’ezakubumbaga erhi okana. 5 Bulya owakulemaga ye balo, izîno lyâge ye Nyakasane w’Emirhwe, n’Omucunguzi wâwe ye Mutagatîfu w’Israheli, oderhwa Nyamuzinda w’igulu lyôshi. 6 Neci, nka mushombe-kazi oli omu ntanya, Nyakasane akuhamagire, erhi: «Ka omuhya w’obusole ankalekêrerwa?» Nyamuzinda wâwe okudesire. 7 Nàbâga nka nakuleka hisanzi hitya, ci nâshub’ikuyankirira n’olukogo lunji. 8 Omu bukunizi bwâni, nàkufulika obusù bwâni hisanzi hisungunu, ci nkola nâkufa bwonjos erhi buzigire bwâni bw’ensiku n’amango burhuma, kwo adesire Nyakasane, Mucunguzi wâwe. 9 Kwo nâberwa kulya byabâga omu nsiku za Nûhu, erhi ncîgasha nti amîshi ga Nûhu garhacifaga gamirîre igulu bundi: kwo nshubir’icîgasha nti ntakacikukûnirira bundi ntakanacikuhîgira amabî. 10 Neci, ciru entondo zakâcîyegûla n’orhurhondo rhudundagane, obuzigire bwâni ntà mango bwankakulîkirira, n’endagâno yâni y’omurhûla ntà mango yankadundagana, kwo adesire Nyakasane okuli lukogo. 11 Ewâni, nyakubula-iragi, we wadundagwa n’empûsi wanabula ecarhûliriza, ala oku nadekereza amabuye omu bisika nnankuyûbakire oku mabuye g’enshangabuye! 12 Enkingi zâwe nâzijira zibe za mabuye ga masholo, n’enyumvi zâwe zibe za mabuye ga cilolero, n’omu ntambi zôshi wâyûbakwa n’amabuye g’engulo ndârhi. 13 Bagala bâwe bôshi babà baganda ba Nyakasane, n’omurhûla gw’abâna bâwe gwaba murhûla munene. 14 Wasimikira oku bushinganyanya; na bulya orhaciri na mirhanyo, ntâco wankacicîfufumuka; ntà kuciba n’obwôba, bulya burhankacikuyegera. 15 Erhi hankajira okurhabâlire, ntali muli okwo ciru n’ehitya; n’owaderhe mpu akurhêra, ahenanguka. 16 Ala oku nie nalemaga omutuzi, nti akaz’ibuhereza amakala gadurha omuliro anakûlemwo omurasano akûlemwo eci alonzize. Kandi nie nalemaga kashanda, nti akaz’ishâba. 17 Ngasi murasano gwatulwe mpu bakurhêremwo, kufananda gwakaz’ifananda, na ngasi kalimi kânakujise lubanja, kuyâga wânakayâze. Ogwôla gwomulagi gw’abarhumisi ba Nyakasane, ecôla co cigabi mbashobôzize, kwo adesire Nyakasane.
Jesaja/Isaiah 54

1רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 2הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אָהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֨יכִי֙ מֵֽיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃ 3כִּי־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֖אול תִּפְרֹ֑צִי וְזַרְעֵךְ֙ גּוֹיִ֣ם יִירָ֔שׁ וְעָרִ֥ים נְשַׁמּ֖וֹת יוֹשִֽׁיבוּ׃ 4אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּי־לֹ֣א תֵב֔וֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֨יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד׃ 5כִּ֤י בֹעֲלַ֨יִךְ֙ עֹשַׂ֔יִךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ וְגֹֽאֲלֵךְ֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהֵ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ יִקָּרֵֽא׃ 6כִּֽי־כְאִשָּׁ֧ה עֲזוּבָ֛ה וַעֲצ֥וּבַת ר֖וּחַ קְרָאָ֣ךְ יְהוָ֑ה וְאֵ֧שֶׁת נְעוּרִ֛ים כִּ֥י תִמָּאֵ֖ס אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ 7בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃ 8בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֨גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִֽחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ס
9כִּי־מֵ֥י נֹ֨חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעָר־בָּֽךְ׃ 10כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑נָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ס
11עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃ 12וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃ 13וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ׃ 14בִּצְדָקָ֖ה תִּכּוֹנָ֑נִי רַחֲקִ֤י מֵעֹ֨שֶׁק֙ כִּֽי־לֹ֣א תִירָ֔אִי וּמִ֨מְּחִתָּ֔ה כִּ֥י לֹֽא־תִקְרַ֖ב אֵלָֽיִךְ׃ 15הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃ 16הִןֵּ֤ אָֽנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֨חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃ 17כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֨יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשֹׁ֛ון תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
55
Yishi mweshi mwe mugwêrhwe n’enyôrha
1 Mweshi mwe mugwêrhwe n’enyôrha, muyishe ebwa mîshi;
ciru na ninyu mwe murhagwêrhi nsaranga, muyishe!
Mugule munanywe amamvu n’amarha buzira nsaranga na buzira kulyûla bici!
2 Cirhuma muheza ensaranga oku gurhali mugati munarhindibukire ebirhayîgusa?
Munyumvîrhize lyo mukaz’irya ebinunu, munacîshinge omu kulya ebishushagîre.

3 Murhege okurhwîri munayishe emunda ndi; muyumvîrhize lyo mubona akalamo!
Nafundika endagâno y’ensiku n’amangot haguma ninyu,
yo mihigo erhakahigûlwa nalaganyagya Daudi.
4 Loli oku ye nayimanzize, nàmujira muhamîrizi w’amashanja,
muluzi w’okurhambula embaga.

5 Ala oku wahamagala ishanja orhayishi,
n’ishanja lirhakuyishi lyakulibirhira
erhi Nyakasane Nyamuzidna wâwe orhuma,
Mutagatîfu w’Israheli, ye wàkuhire irenge.
6 Mulongereze Nyakasane oku aciri aboneka,
mumushenge oku aciri hôfi.

7 Omubî aleke okwâge, na nyankola-maligo akabulire enkengêro zâge,
agaluke emwa Nyakasane, naye amubabalira,
agaluke emwa Nyamuzinda wîrhu,
bulya aba wa bwonjo bunji.

8 Bulya enkengêro zâni zirhali zo nkengêro zinyu,
n’enjira zâni zirhali zo njira zinyu, kwo adesire Nyakasane
9 Nka kula amalunga gali kulî enyanya ly’igulu,
kwo enjira zâni ziri kulî n’enjira zinyu,
kwo n’enkengêro zâni ziri kulî enyanya Iy’enkengêro zinyu.
10 Nka kula enkuba n’olubula birhoga emalunga birhanagalukayo birhanaj’ibombêza idaho n’okuliyêza n’okumezâmwo emburho, lihe omurhwezi emyâka n’oshalisire eci alya, 11 ntyo kwo nalo luli oluderho lurhenga omu kanwa kâni: lurhankangalukira busha, ci lwanajira eci nalonzagya, lunayûkirize oku lwàrhumagwa. 12 Neci, mwâgenda muyunjwîre bushagaluke munaje nwayêrekwa enjira y’omurhûla; entondo n’orhurhondo byâkaz’immukomera kagasha, n’emirhi yôshi y’erubala ekûbize. 13 Ahantu harhasag’imera mishûgi hakola hamera ensindani, n’ahantu hàmeraga olushusha hakola hamera omurhi gw’obukû. Lyâbà irenge kuli Nyakasane na cimanyîso cirhazâzika ensiku n’amango.
Jesaja/Isaiah 55

1ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃ 2לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֨סֶף֙ בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשָׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃ 3הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃ 4הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃ 5הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֨עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ ס
6דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃ 7יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃ 8כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃ 10כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֨רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃ 11כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃ 12כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּֽוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃ 13תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁ ְתַ֥חַת הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס

56
III. Israheli ayish’iyâgaluka Akâ-Nyamuzinda kaguma oku mashanja gôshi.
1 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Mushimbe amarhegekomunakaz’ijira okushingânîne, bulya obucunguzi bwâni buyiruka n’obushinganyanya bwâni bukola bwâciyêrekana.»u 2 Iragi lyâge omuntu okajira ntyo na mwene-Adamu ocîshwêkera kuli ebyo, olanga olwa-sabato buzira kuluhemukira analange okuboko kwâge kulek’ijira amabî. 3 Mwene-ecigolo ocishwêkirekwo Nyakasane, arhaderhaga, erhi: «Ntâco carhuma arhanyegûla omu lubaga lwâge!» N’enkone erhaderhaga, erhi: «Kali niehe ncîbêrire murhi mumu!» 4 Bulyala ntyâla kwo Nyakasane adesire, erhi: «Enkone zilanga ensiku zâni za sabato, ezishimba obulonza bwâni zinacishwêkera oku ndagâno yâni, 5 nazihêra omu nyumpa yâni n’omu byôgo byâni irenge n’izîno bilushire abâna-rhabana n’abâna-nyere; naziha izîno ly’ensiku n’amango lirhakazâzika. 6 Nabo bene-ebigolo bacîshwêkerakwo Nyakasane, omu kumurhumikira n’omu kuzigira izîno lya Nyakasane, mpu lyo bahinduka bambali, na ngasi bôshi bâkaz’ilanga olwa-sabato buzira kuluhemukira banacishwêkere oku ndagâno yâni, 7 nâbahêka oku ntondo yâni ntagatîfu nnâbasimikize omu nyumpa yâni y’okushengav. Embâgwa zâbo n’enterekêro zâbo zâyankirirwa bwinjà aha luhêrero lwâni, bulya enyumpa yâni yakaz’iderhwa nyumpa amashanja gôshi gakaâshengeramwo. 8 Kwo adesire ntyâla Nyakasane Nyamubûho, oshûbûza bene-Israheli bàli bashandabîne: «Nâshûbûliza abandi haguma na balya bàli bamashubûka.»
Abarhamho bagalugalu
9 Mweshi, mwe nsimbaw z’erubala, muyishe mufonfomere! Nwe nsimba z’emuzirhu, muyishe mweshi! 10 Abalâlîzi bâge babire mihûrha, bôshi bôshi barhishi cici; bôshi bôshi kwo bali nka rhubwa rhuduma rhurhankahash ‘imoka; rhunakaz’ilôrhera halya rhunagwîshîre, rhusîma okuhunira. 11 Orhwo rhubwa rhugwêrhe omumiromuhubu rhurhanahûga, bo bangere barhankahash’iyumwa cici! Bôshi banakaz’ishimba ngasi muguma enjira yâge, ngasi muguma anakalonza obunguke bwâge: 12 «Yishi, nkola nalêrha amamvu, rhunywe rhunalaluke; n’irhondo kwo na kuguma: gacisigîre manji!»

Jesaja/Isaiah 56

1כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שִׁמְר֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וַעֲשׂ֣וּ צְדָקָ֑ה כִּֽי־קְרוֹבָ֤ה יְשֽׁוּעָתִי֙ לָב֔וֹא וְצִדְקָתִ֖י לְהִגָּלֽוֹת׃ 2אַשְׁרֵ֤י אֱנוֹשׁ֙ יַעֲשֶׂה־זֹּ֔את וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וְשֹׁמֵ֥ר יָד֖וֹ מֵעֲשֹׂ֥ות כָּל־רָֽע׃ ס
3וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃ ס
4כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה לַסָּֽרִיסִים֙ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְרוּ֙ אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֔י וּבָֽחֲר֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר חָפָ֑צְתִּי וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ 5וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת שֵׁ֤ם עוֹלָם֙ אֶתֶּן־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס
6וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לִהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים כָּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ 7וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קָדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכָל־הָעַמִּֽים׃ 8נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מְקַבֵּ֖ץ נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֛וֹד אֲקַבֵּ֥ץ עָלָ֖יו לְנִקְבָּצָֽיו׃ 9כֹּ֖ל חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י אֵתָ֕יוּ לֶאֱכֹ֥ל כָּל־חַיְת֖וֹ בַּיָּֽעַר׃ ס
10צֹפָ֞ו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃ 11וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שָׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃ 12אֵתָ֥יוּ אֶקְחָה־יַ֖יִן וְנִסְבְּאָ֣ה שֵׁכָ֑ר וְהָיָ֤ה כָזֶה֙ י֣וֹם מָחָ֔ר גָּד֖וֹל יֶ֥תֶר מְאֹֽד׃
57
1 Omushinganyanya amaherêrekera, na ntâye ciru n’omuguma omushîbirîre; abantu bajira aminja badwîrhe bahirigirha, n’okwôla kurhamanyikîni! Neci, bubî budwîrhe bwarhuma omushinganyanya ahirigirha! 2 Acîgendera n’omurhûla, na balya bakulikira enjira y’obushinganyanya baluhûkira omu ncingo zâbo.
Okucîlanga oku by’obukurungu
3 Ci mwêhe muyegere hano, aba bâna b’omukazi mukurungu, er’iburha lya citwamba n’ecishungu! 4 Ndi mudwîrhe mwashâsa? Ndi mudwîrhe mwafôkafôkera mwanalashira olulimi? Ka murhali bâna ba bugoma n’iburha lya bulyâlya? 5 Munakaz’ishumikana aha musinga n’aha ngasi murhi mubishi! Mudwîrhe mwagend’ibâgira abânax binyu omu rhubanda, omu nyâla z’amabuye! 6 Amabuye makombêze g’omu nshalalo z’amîshi go gakola gaba mwanya gwâwe, go ganakola cigabi ocîkubagira! Kuli go kwo okôla ojirira enterekêro z’embulaga kwo onakola ohânira ezindi ntûlo! Ka nakaziga kwa bene okwôla? 7 Oku ntondo nnene enalihûsire kwo wajir’itwa encingo yâwe! N’eyôla munda yo okaz’isôkera okwôla waj’irherekêra! 8 Enyuma ly’olumvi n’ely’omulirango wàjire wahirayo ecimanyîso caâwe. Kulî na nâni wàrhondêra okukûla emyambalo, washona, washanjula encingo yâwe; wayumvanya mweshi na balya orhonyeza encingo, warhondêra okulolêreza. 9 Wajire emwa Mêleki erhi odwîrhe amavurha haguma n’omwandu gw’emvange y’obukù. Wàlikirayo entumwa erhi onaciri kulî, wàcinyihya kuhika wàhwera omu kuzimu. 10 Okujà wagenda kwarhuma warhama, ci orhaderhaga, erhi: «Kurhamira busha kuno!» Wàyûshûla okucîhangana, buzira kuyabirwa. 11 Ndi wakâg’irhînya, ndi wakâg’iyôboha, owarhumaga onteba onaleka okukaz’inyibuka n’okukaz’inshîbirira? Ka niehe ntacihulikiraga kurhenga mîra? Ci w’oyo orhantinya! 12 Cikwâne nâyâliza obushinganyanya bwâwe n’emikolo yâwe, eyi orhakulagamwo bunguke buci. 13 Mango okayâma, bakulikuzagye abôla banyamuzinda b’obwîhambe banji-banji! Bôshi bayehûkanwe n’empûsi, bayehûlwè n’omuyaga! Ci ngasi yeshi olongeza olwâkiro aha burhambi bwâni, ayîma omu cihugo anabêre oku ntondo yâni ntagatîfu.
Nyamubâho ayôkola olubaga lwâge
14 Bayish’ikaz’iderha, mpu «Mutwe, mutwe enjira, mukombêze omulimbwa! Murhenze ngasi cihanzo omu njira y’olubaga lwâni!» 15 Neci, kwo adesire ntyâla Ow’Enyanya emalunga, oyôrha abâho ensiku n’amango; izîno lyâge liri litagatîfu: «Nie mba enyanya omu ndâro ntagatîfu; ci mbêra haguma n’omuntu ocîyunjuzize n’ow’omurhima mwirhôhye, lyo mupira obuzîne omu myûka y’abîrhôhye, lyo nnampira obuzîne omu mirhima y’abacîyunjuzize. 16 Bulya ntalonza nkaz’iyôrha najà kadali, erhi okukaz’iyôrha nkunire ngasi mango, singa embere zâni omûka n’obuzîne nalemaga byanafananda. 17 Obubî bwâge bwarhumire nakunira, nàmushûrha erhi nnandwîrhe nafulika obusù bwâni, nàkunira bwenêne; ci yêhe aciberera omu buhalanjisi bwâge, àkaz’ishimba oku omurhima gwâge gunamubwizire. 18 Nàbwîne enjira zâge, ci nàmufumya, nâmulongolana nnâmuyunjuze burhulirize, ye n’abâge bali omu mishîbo. 19 Nâbaha okukaz’iderha omu kanwa kâbo, mpu: «Buholo! buholo oku bali kuli n’oku bali hôfi, kwo adesire Nyakasane! Neci, nâbafumya!» 20 Ci abantu babî kwo bali nka nyanja yamatulûla erhankanacihasha okurhulûla; emihûsi y’emilaba yâge yanakaz’iyisha ekumbirikinye omushenyi n’ebijondo. 21 Ntà murhûla oku bantu babî, kwo adesire Nyamuzinda wâni!
Jesaja/Isaiah 57

1הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶֽאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק׃ 2יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ 3וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃ 4עַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּאֲרִ֣יכוּ לָשֹׁ֑ון הֲלֽוֹא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר׃ 5הַנֵּֽחָמִים֙ בָּֽאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃ 6בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֨סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃ 7עַ֤ל הַר־גָּבֹ֨הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח׃ 8וְאַחַ֤ר הַדֶּ֨לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃ 9וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֨לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֨יךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃ 10בְּרֹ֤ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֤ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית׃ 11וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃ 12אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃ 13בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קָדְשִֽׁי׃ 14וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשֹׁ֖ול מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ ס
15כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃ 16כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֨וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃ 17בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃ 18דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו׃ 19בּוֹרֵ֖א נִ֣וב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃ 20וְהָרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃ 21אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים׃ ס
58
Okucîshalisa kusimîsa Nyakasane
1 Oyakûze n’izù linene burhahusa, oshekêreze nka mushekera, obwîre olubaga lwâni ebyâha byâlwo, n’enyumpa ya Yakôbo amabî gâyo.y 2 Nie bakaz’ilonza ngasi lusiku, banacifinje okumanya enjira zâni, nk’ishanja lishimba obushinganyanya lirhanasâg’ilekerera Nyamuzinda walyo. Banakaz’indôsa oku biyêrekîre amarhegeko gashingânîne, banacifinje okuyegera Nyamuzinda. 3 «Cici cankarhuma rhwacîshalisa akaba orhakubwini? cici cankarhuma rhwacibàbaza akaba orhakumanyiri?» Ewe, kali omu lusiku lwinyu lw’okucîshalisa, munabe binyu binyu byomukòla mugugumirizekwo n’okurhindibuza abarhumisi binyu bôshi! 4 Neci, omu mirongwe n’omu ntamba]a mwomugereza okucîshalisa kwinyu, munakaz’ishurhana ebifundo bikali. Murhacihîra mukacicîshalisa nk’olw’ene mukalonza izù linyu liyumvîkane enyanya! 5 Ka kwo kucîshalisa nnonza okwôla’! Ka luligi lusiku omuntu ankaderha mpu acîshalisizemwo olwôIa? Okulegerera okubire igosi nk’ishasha, okucibwîka sunzu n’okucîshiga oluvù: ka okwôla kwo odesirage kucîshalisa, kulyâla kwankasimîsa Nyakasane? 6 Okucîshalisa nnonza ka kurhali kw’okûla: okushwêkûla enkoba z’obubî, Okutwa obudagulè okulîka abali omu mpamikwa n’okutwa ngasi budagulè? 7 Kali kuli kukâgabâna ebiryo byâwe n’oshalisire, okukâhandisa abakenyi barhajira nyumpa, okukâyambika ab’obwîne barhambirhi buzira okuyâka owinyu muntu? 8 Ntyo wânalangashana nka buce bwa sêzi, ebibande byâwe byanafuma dubaduba, obushinganyanya bwâwe bwanakaz’ikushokolera, n’irenge lya Nyakasane lyanakaz’ikukulikira. 9 Obwo wânayakûza na Nyakasane âkushuze, wânahamagala, naye âderhe, erhi: «Nie ono!» Erhi wankarhenza budagulè emwâwe, okaleka okukaz’ishunga omunwe n’okuderha ebinwa bibî; 10 erhi wâkahà omushalye akalyo wankasimîre olye, n’erhi wankayigûsa oli omu malibuko, akamole kâwe kânayâka omu mwizizi, n’omwizimya gwâwe gwânabà nka kasirahinga, 11 Nyakasane ânakaz’ikushokolera ngasi mango ânakuyiguse omu irûngu; anakomeza amavuha gâwe, obè nk’ishwa lidômerirwe na nk’iriba lirhahubamwo mîshi. 12 Ebyàli bigûkà byâNashub’ihinduka mûbako, wânashub’iyimanza emyûbako kurhenga oku iburha kujà oku lindi; bâkuyirika elya Cûbaka ciyûbaka eyali ekola yalangala, elya Nyamuhambûla-njira zàli zikola zihambire, mpu lyo babona aha bayûbaka.
Olwa Sabato
13 Erhi wankaleka okukaz’ilambagira olwa sabato n’okujira eby’oburhimbûzi bwâwe omu lusiku Iwâni lutagatîfu, erhi wankayirika olwa-sabato «masîma» n’olusiku lutagatîfu lwa Nyakasane «lukengwa», erhi wankalukenga, okaleka okukâgenda n’okukâjira eby’oburhunzi bwâwe n’okujà wadalika, 14 Obwo wanabona omwîshingo muli Nyakasane, nânakulengeza oku ngâlè omu nkuba-karhî y’ecihugo, nkushobôze akashambala ka sho Yakôbo, olye oyigurhe. Neci, kanwa ka Nyakasane kakudesire!
Jesaja/Isaiah 58

1קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃ 2וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֨וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃ 3לָ֤מָּה צַּ֨מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֤וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ׃ 4הֵ֣ן לְרִ֤יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכּ֖וֹת בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹא־תָצ֣וּמוּ כַיּ֔וֹם לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּר֖וֹם קוֹלְכֶֽם׃ 5הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשֹׁ֑ו הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשֹׁ֗ו וְשַׂ֤ק וָאֵ֨פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַיהוָֽה׃ 6הֲל֣וֹא זֶה֮ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֨חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֤ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ׃ 7הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃ 8אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֨חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֨יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ׃ 9אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֤יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃ 10וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֨שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ 11וְנָחֲךָ֣ יְהוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֨יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃ 12וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃ 13אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשֹׂ֥ות חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשֹׂ֣ות דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃ 14אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס
59
Okucîyunjuza kwo kulêrha obucunguzi
1 Nanga! Okuboko kwa Nyakasane kurhali kofi kwa kubaciza, n’okurhwîri kwâge kurhaba na buzibu bwa kuyumva! 2 Ci mabî ginyu go garhuma murhaba hôfi na Nyamuzinda winyu, n’ebyâha binyu byo bimmufulika obusù bwâge, mubule kumuyumva. 3 Bulya amaboko ginyu gàhemusire omu kubulaga omukò, n’eminwe yinyu yàhemusire n’amabî. Orhunwa rhwinyu rhunakaz’iderha eby’obunywesi, n’olulimi lwinyu ludwîrhe lwahwehwerheza eby’obulyâlya. 4 Ntâye ciru n’omuguma wankaderha mpu aheka aha kagombe olubanja kushingânîne, ntâye obûlana omu kuderha eby’okuli; banakâyegemera ebyâzo birhali byo n’okuderha eby’obunywesi, banahige obuhanya, baburhe obubî. 5 Banakaz’iberaguza amaji ga cibugusha, baluke n’enyôgo za nyalwirhangulira. Ngasi yeshi olyakwo amaji gâbo, anafè; n’owâgalabarha, ganarhengamwo empiri. 6 Enyûzi zâbo zirhankarhengamwo mwambalo, barhankanacibwîka ehy’omu bushanja bwâbo. Obushanja bwâbo buli bushanja bwa mabî gonene, na bijiro bibî byône bibaba omu nfune. 7 Amagulu gâbo kugend’ijira amabî galibirhira, barhanahimwa okubiduha nka bagend’ibulaga omukò gw’omweêru-kwêru. Enkengêro zâbo ziri za mabî gône; okushanda n’okunyaga byône bibî omu njira zâbo! 8 Enjira y’omurhûla barhayiyishi, n’obushinganyanya burhabà omu majira gâbo. Enjira zâbo banazijire za binzongonzongo; ngasi ozigeramwo arhabona murhûla. 9 Okwo kwo kwarhumire obucîranuzi bwacîyegûla nîrhu n’obushinganyanya burharhuhikayo. Rhwakâg’ilingûza obulangashane, lero gwàbire mwizimya go guyisha! Rhwakâg’ilongereza omulengezi, lero omu ndûnduli y’omwizizi mwo rhudwîrhe rhwalambagira! 10 Rhudwîrhe rhwatunduza nka mihûrha yajà yamâmârha oku cizimbêro; rhwaja rhwamâmârha nka bantu barhajira masù! Rhunajè rhwadungubeja omu kasirahinga nka bantu bajà bafûfûrha cajingwe; kwo rhuli nka mifû n’obwo rhurhalwâla! 11 Rhunajè rhwalumba nka ngoromora, rhurhahwa kulugûrha nka ngûkù. Rhunalingêze oku rhwatwîrwa olubanja, rhukubule! rhunalingûze obucunguzi, ci bucîyegûle kuli nîrhu! 12 Okwôla ebwa kubà obugoma bwîrhu bwàlûzire embere zâwe, n’ebyâha bîrhu byône byarhushombanyîsize. Neci, ebyâha bîrhu birhuli emalanga, n’amabî gîrhu rhurhagababiri. 13 Rhwalenganyize, rhwagomire Nyakasane, rhwayêrekîze Nyamuzinda wîrhu omugongo. Rhwagwîra okukaderha eby’okushâba n’eby’obugoma, okukâhiga n’okukâlalira eby’obunywesi omu murhima. 14 Ntyo rhwakwêba obucîranuzi enyuma, n’obushinganyanya rhwabuyimanza erhali hôfi. Okuli kurhaciderhwa aha kagombe, n’obushinganyanya bwo hahe: burhacihayêrekera! 15 Okuli kwàhirigisire, n’owaderha mpu yêhe arhajira kubî erhi kwo na kucînyagîsa! Nyakasane àbwîne okwôla naye, anashologorhwa n’okwôla kubula obucîranuzi. 16 Abwîne oku ntà muntu ciru n’omuguma, asômerwa n’okubona oku ntâye wadesire mpu ahanze abâbo. Lero okuboko kwâge kwâmugwâsa, n’obushinganyanya bwâge yâbà yo nsimiko yâge. 17 Acihundikira obushinganyanya nka mpenzi, n’obucire yâbà yo nsirha y’omu irhwe lyâge. Ayambala emyambalo y’olwihôlo nka cirondo, âcîhundikira n’olûji nka cishûli. 18 Ahembera ngasi muntu ebi àkozire: obukunizi oku bashombanyi bâge n’obuhane oku banzi bâge; ebirhwa abirheganyize olwihôlo. 19 Kurhenga ebuzikiro bw’izûba barhînya izîno lya Nyakasane, n’irenge lyâge kurhenga ebuzûk’izûba, bulya kwo ayisha nka lwîshi luhumbarhaze lwayisha lwatundugurhwa n’omûka gwa Nyakasane. 20 Omuciza wa Siyoni amayisha, al’iciza balya bene Yakôbo baleka obugoma bwâbo, Nyakasane okudesire. 21 Oku bwâni, Nyakasane okudesire, alaga endagâno yâni rhweshi nabo: Omûka gwâni gukulimwo n’ebinwa byâni nâhiraga omu kanwa kâwe, birharhenge omu kanwa kâwe, n’omu kanwa k’abâna bâwe, nîsi erhi omu kanwa k’iburha lyâwe, Nyakasane okudesire, bunôla na kuhika emyâka n’emyâka.
Jesaja/Isaiah 59

1הֵ֛ן לֹֽא־קָצְרָ֥ה יַד־יְהוָ֖ה מֵֽהוֹשִׁ֑יעַ וְלֹא־כָבְדָ֥ה אָזְנ֖וֹ מִשְּׁמֽוֹעַ׃ 2כִּ֤י אִם־עֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּֽאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֽוֹעַ׃ 3כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶ֖ם בֶּֽעָוֺ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה׃ 4אֵין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּאֱמוּנָ֑ה בָּט֤וֹחַ עַל־תֹּ֨הוּ֙ וְדַבֶּר־שָׁ֔וְא הָר֥וֹ עָמָ֖ל וְהוֹלֵ֥יד אָֽוֶן׃ 5בֵּיצֵ֤י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶאֱרֹ֑גוּ הָאֹכֵ֤ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה׃ 6קֽוּרֵיהֶם֙ לֹא־יִהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ מַֽעֲשֵׂי־אָ֔וֶן וּפֹ֥עַל חָמָ֖ס בְּכַפֵּיהֶֽם׃ 7רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֽוֹתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם׃ 8דֶּ֤רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלוֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּ֚ל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֽוֹם׃ 9עַל־כֵּ֗ן רָחַ֤ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֤ה לָאוֹר֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹה֖וֹת בָּאֲפֵל֥וֹת נְהַלֵּֽךְ׃ 10נְגַֽשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצָּהֳרַ֨יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃ 11נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִֽישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃ 12כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֨ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַעֲוֺנֹתֵ֖ינוּ יְדַֽעֲנֽוּם׃ 13פָּשֹׁ֤עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹר֧וֹ וְהֹג֛וֹ מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר׃ 14וְהֻסַּ֤ג אָחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָח֣וֹק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא׃ 15וַתְּהִ֤י הָֽאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּֽי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט׃ 16וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃ 17וַיִּלְבַּ֤שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשֹׁ֑ו וַיִּלְבַּ֞שׁ בִּגְדֵ֤י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה׃ 18כְּעַ֤ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹֽיְבָ֑יו לָאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם׃ 19וְיִֽירְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ יְהוָ֖ה נֹ֥סְסָה בֽוֹ׃ 20וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 21וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ ס
60
Irenge lya Yeruzalemu muhyâhya
1 Zûka, oyunjule bumoleke! bulya obulangashane bwâwe bw’obwo buyishire, n’irenge lya Nyakasane lyakumolekire. 2 Neci, oku omwizimya guhundikîre igulu n’oku omwizizi gubwikîre amashanja, kuli we wêhe Nyakasane ayimanzire, n’irenge lyâge lyajà lyalangashana muli we. 3 Amashanja g’abantu gahira njira, gashimbûlîre obulangashane bwâwe, n’abâmi bashimbûlira obumoleke bw’omucêracêra gwâwe. 4 Yinamula amasù eburhambi bwâwe, osinze: bôshi bashûbûzinye, bayishire emunda oli. Bagala bâwe barhenga kuli na bâli bâwe bayishire baherhwe emugongo. 5 Hano obona okwôla washagaluka, omurhima gwâwe gwarhwangûka, gushagaluke, bulya amagale g’omu nyanja galêrhwa emunda oli, n’amahirhi g’amashanja bayisha bagalundûlire emunda oli. 6 Amasô g’engamiya gakuzunguluka, kuguma n’orhunina rhw’engamiya z’e Madiyani n’ez’Efa. Abarhenga e Saba bôshi bayisha bakudwîrhîre amasholo n’enshangi, banayishe bayimba irenge lya Nyakasane. 7 Amasô g’e Kedari gôshi gashubûkira emwâwe; engandabuzi z’emwa Nebayoti we wâkaz’izikolêsa; zakasôkera ebwa luhêrero lwâni, zintûlwe. Neci, nakuza endâro y’irenge lyâni! 8 Bo bahi bala bayisha bayêrera emalunga nka bitù, bajà babalala nka ngûkù ziyêrekîre ebwa nyôgo zâbo? 9 Neci, nie ebirhwa bicîkubagîre: amârho g’e Tarsisi go marhangiriza, gâyisha gadîjrhe abâna bâwe barhenga kuli, bacîyikîre amarhale n’amasholo gâbo, mpu baj’ikuza iziîo lya Nyakasane Nyamuzinda wâwe, Omwimâna w’Israheli wàkujîsagya irenge. 10 Abantu b’ihanga bâshub’iyûbaka engo zâwe, n’abâmi bâbo bâkaz’ikurhumikira. Omu bukunizi bwâni nàkushusire, ci omu bwonjo bwâni nakubîre lukogo. 11 Emihango yâwe ekola yakaz’iyôrha eri miyîgule, erhakayîgalwa n’ôli mûshi n’ôli budufu, lyo bâkaz’ikulerhera amahirhi g’amashanja gayîsha garhuzirwe n’abâmi. 12 Bulya ishanja erhi obwâmi byâbule bwakurhumikira byahirigirha, n’amashanja gâgukumûke. 13 Irenge lya Libano lyâja emunda oli, n’omurhi gw’ensindani, omukalakala n’omuberebere bakaz’iyisha bakudwirhireyo haguma, mpu eyinjihye endâro yâni ntagatîfu, mpu nkuze halya ndekereza amagulu gâni. 14 Abâna ba balya bakazag’ikulibuza, bâkâyisha emunda oli bafukamire, bakacirhimba aha magulu gâwe ngasi bôshi bakazâg’ikugayaguza, bâkaz’ikuderha mpu we «lugo lwa Nyakasane», mpu we «Siyoni w’Omwimâna w’Israheli». 15 Ahâli h’okubà cijandagwa, mushombwa buzira owaderha mpu akugeraho, nkola nâkujira lukengwa lw’ensiku n’amango na nsîko ya busîme kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 16 Wayish’iyonka amônka g’amashanja, wâyish’iyonka amabêre g’abâmi, onamanye oku niêne Nyakasane nie Mucunguzi wâwe, n’oku Omuyôkozi wâwe ye Ciri-misî Ntwâli ya Yakôbo. 17 Ahâli h’omulinga, nakulerhera amasholo, ahâli h’eûuma, nakulerhera amarhale, ahâli h’enshâli, akulerhera omulinga, n’ahâli h’amabuye, nakulerhera ecûma. Abacîranuzi nâkuhà gomurhûla, n’abarhambo bâwe bwâba Bushinganyanya. 18 Barhakaciyumva akavulindi kaderhwa omu cihugo câwe, nîsi erhi buhaguzi erhi ishabâbè omu mbibi zâwe, Ebizimbêro byâwe wâbiyîrika erya «Bucire», n’emihango yâwe erya «Bukuze». 19 Izûba arhali lyo lyacikaz’ikumolekera mûshi, arhanali mwêzi gwo gwacikaz’ikumolekera budufu: Nyakasane ye okola wâbà bumoleke bwâwe ensiku n’amango. na Nyamuzinda wâwe ye okola wâbà irenge lyâwe. 20 Izûba lyâwe lirhakacizika, n’omwêzi gwâwe gurhakacihera, bulya Nyakasane ye okola wâbà bumoleke bwâwe bw’ensiku n’amango, n’ensiku z’emishîbo yâwe lero zikola zâhwa. 21 Omu lubaga lwâwe murhakacibonekana aharhali bashinganyanya, bayîma omu cihugo ensiku n’amango, yo mimera y’omu ishwa lyâni, gwo na mukolo gw’amaboko gâni, mpu lyo bayêrekana irenge lyâni. 22 Owali munyi lero akola aj’ibà bihumbi n’owali munegeshe lero akola aj’ibà ishanja lizibuzibu. Nie ono, Nyakasane, hano amango gahika, okwôla nakujira oku irindo liguma.
Jesaja/Isaiah 60

1ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃ 2כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֨שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֨יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃ 3וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃ 4שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֨יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ בָּנַ֨יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃ 5אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃ 6שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהוָ֖ה יְבַשֵּֽׂרוּ׃ 7כָּל־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל־רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃ 8מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם׃ 9כִּֽי־לִ֣י ׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֨יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ 10וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃ 11וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֨יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃ 12כִּֽי־הַגּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃ 13כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃ 14וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֨וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 15תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשֹׂ֖ושׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ 16וְיָנַקְתְּ֙ חֲלֵ֣ב גּוֹיִ֔ם וְשֹׁ֥ד מְלָכִ֖ים תִּינָ֑קִי וְיָדַ֗עַתְּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ 17תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָֽעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃ 18לֹא־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃ 19לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָיָה־לָ֤ךְ יְהוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃ 20לֹא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהוָ֗ה יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃ 21וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מַטָּעַ֛ו מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃ 22הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ ס
61
Omushîgwa wa Nyakasane amanyîsa emyanzi y’akalembe
1 Omûka gwa Nyakasane Nyamubâho guli kuli nie, bulya Nyakasane anshîzire amavurhaz; antuma mpu ngend’iyigîriza abakenyi emyanzi y’akalembe, nfumye abababîre omu murhima, nyâlîze omwanzi gw’obuyôkozi emwa abali omu bujà, nnambwîre abali omu mpamikwa oku balîkûzibwa; 2 ndâlike omwâka gw’obwonjo bwa Nyakasane n’olusiku lw’olwihôlo lwa Nyamuzinda wîrhu, ntûlirize abali omu mishîbo bôshi; 3 ndêrhere abali aha Siyoni omwîshingo, mbayambise ecimanè ahâli h’oluvù, mbashîge amavurha g’obushagaluke ahâli h’omwambalo gw’emishîbo, mbayambise omwenda gw’olusiku lukulu ahâli h’omurhima gwârhanya. Bâyish’ikaderhwa mitudu y’obushinganyanya, ndimiro y’irenge lya Nyakasane. 4 Bâshub’iyûbaka ebyali bikola bigûkà, bashub’iyimanza enyumpa za bashakulûza bâbo zàli erhi zâhongosire; bâshub’iyûbaka engo zali erhi zashabûsire n’enyumpa z’abantu b’amaburhwa ga mîra. 5 Ebigolo byâyish’ikâyâbula amasô ginyu, abantu barhenga ihanga bo babà bahinzi binyu na bakolozi b’enkoma zinyu. 6 Ci mwêhe mwaderhwa badâhwa ba Nyakasane, mwayîrikwa erya barhumisi ba Nyamuzinda wîrhu. Mwâkaz’ikalya oku buhirhi bw’amashanja, n’irenge lyâbo mwe mwâliyîmamwo. 7 Ahâli h’enshonyi, mwâhabwa bigabi bibirhi, n’ahâli h’ebijâci, nabo bakola baband’empundu. Okwo kwârhuma bâyûshûlirwa kabirhi ogwâbo mwanya omu cihugo câbo, na ntyo babone amasîma g’ensiku n’amango. 8 Neci, nie ono Nyakasane, bushinganyanya ntonya, ci ntakwîrirwa obushambo n’obulyâlya. Nkola nâbahà empyûlo y’okunali, nnanjire rhweshi nabo endagâno y’ensiku n’amango. 9 Iburha lyâbo lyâj’irenge omu gandi mashanja, n’obûko bwâbo bwayôloloka omu zindi mbaga; ngasi bôshi banâbabone bayish’ikaderha oku liri ishanja ligishwa lya Nyakasane.
Okuvug’omunkwa
10 Ndwîrhe nacishinga muli Nyakasane,
omurhima gwâni gwamarhwangûka muli Nyamuzinda wâni,
bulya anyambisize emyenda y’obucire,
ampundikira ecishûli c’obushinganyanya,
nka kula omuhya-mulume ayambala ishungwè,
na nka kula omuhya ajagalira emyambalo yâge.

11 Neci, kulya idaho lifunûkamwo emburho
na kulya ishwa limeramwo emburho,
kwo Nyakasane Nyamubâho amêza obushinganyanya
n’obukuze embere z’amashanja.

Jesaja/Isaiah 61

1ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֨נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃ 2לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃ 3לָשׂ֣וּם ׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃ 4וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ 5וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם׃ 6וְאַתֶּ֗ם כֹּהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃ 7תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃ 8כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃ 9וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה׃ ס
10שֹׂ֧ושׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֨נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃ 11כִּ֤י כָאָ֨רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם׃

62
lrenge lya Yeruzalemu
1 Ntahulike erhi Siyoni orhuma, ntadêkerere erhi Yeruzalemu orhuma, kuhika obushinganyanya bwâge bubonekane n’obwâlagale, n’obucire bwâge bumoleke nka kamole. 2 Amashanja gabona obushinganyanya bwâwe, n’abâmi bôshi babona irenge lyâwe. Bakuyîrika izîno lihyâhya akanwa ka Nyakasane kamanyîsa. 3 Wâbà cimanè calangashana omu nfune za Nyakasane, ishungwè ly’obwâmi omu bula bw’enfune za Nyamuzinda wâwe. 4 Barhakacikuderha mpu we «Cijandagwa!» n’ecihugo câwe cirhakaciderhwa mpu «Bigûkà!» Ci wakâderhwa «Nshagi yâni», n’ecihugo «Muhya», ebwa kubà Nyakasane akurhonya, n’ecihugo câwe câbona owâciyanka. 5 Nka kulyâla omulamba anayanka omunyere, kwo n’owâkuyûbaka akuyanka nâwe; na nka kulya omuhya-mulume anashagaluka omuhya orhuhimire, kwo na Nyamuzinda wâwe âshagaluka we orhumire. 6 Oku nkûta zâwe, Yeruzalemu, nàhizirekwo abalâlîzi; ôli mûshi ôli budufu, ntà mango bankabulika. Ewe! mwe mukaz’iyîbuka Nyakasane, murhagohekaga! 7 Murhamulekaga aluhûka, kuhika ashub’iyûbaka Yeruzalemu, kuhika ashub’imujira irenge ly’igulu. 8 Nyakasane acîgashire okulyo kwâge n’okuboko kwâge kugala-byôshi, erhi: «Ntakaciziga nti emburho yâwe elibwe n’abashombanyi bâwe; n’abantu b’ihanga barhakac’igorhomera amamvu waluhiraga. 9 Ci ngasi abanâsârûle emburho, bo banayiryekwo banakuze Nyakasane, na ngasi abanâtwe emijôco, bo banâyinywekwo amamvu omu bululi bw’endâro yâni ntagatîfu». 10 Mugere, mugere omu mihango, murheganyize olubaga lwâni enjira; mukombeze, mukombeze omulimbwa, murhenzemwo amabuye; mumanike ecimanyîso c’okushûbûza olubaga! 11 Ala oku Nyakasane amabirikira kuhika ebuzinda bw’igulu, erhi: «Mubwîre mwâli wa Siyoni, mpu: ‘Omucunguzi wâwe oyo oyiruka, ayîshire n’oluhembo lwâge, n’empyûlo yâge emushokolîre’. 12 Bâkaz’iderhwa ‘Lubaga lutagatîfu’, ‘Abacungulagwa na Nyakasane’; nâwe wêne bâkâkuderha ‘Owakâg’ilongerizibwa’, ‘Lugo lukombêre’».
Jesaja/Isaiah 62

1לְמַ֤עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֤א כַנֹּ֨גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר׃ 2וְרָא֤וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ׃ 3וְהָיִ֛יתְ עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְהוָ֑ה וּצְנִ֥וף מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ׃ 4לֹֽא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל׃ 5כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשֹׂ֤ושׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ 6עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֨דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם׃ 7וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 8נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ ע֤וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ׃ 9כִּ֤י מְאַסְפָיו֙ יֹאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וּֽמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְר֥וֹת קָדְשִֽׁי׃ ס
10עִבְר֤וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ הַֽמְסִלָּה֙ סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס עַל־הָעַמִּֽים׃ 11הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה הִשְׁמִ֨יעַ֙ אֶל־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃ 12וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה׃ ס
63
Obuhane bwa Edomu
1 Ye ndi oyôla warhenga e Edomu, arhenga e Basra anayambîrhe emyenda yayisha yalaza? Ali mwinjà omu myambalo yâge, anayisha akananda n’emisî yâge yôshi: «Niênea nie nderha n’obushinganyanya, nie ntwali omu kuciza». 2 Cirhumire omwambalo gwâwe gulikwo akaduku, cirhumire oyambîrhe nka mukanzi? 3 «Aha mukenzi niêne niêne nàliho nàkanda, na ntâye omu lubaga wàntabire. Obwo omu burhe bwâni nanacibakanda, nabalabarha omu bukunizi bwâni; omukò gwâbo gwampamira oku mishangi, na ntyo nazinza emyambalo yâni. 4 Neci, omu murhima gwâni muli olusiku lw’olwihôlo, n’omwâka gw’obucunguzi bwâni gwamâhika. 5 Nàlozire eyi n’eyi: ntà murhabâzi! Nàzânwa: ntabonaga burhabâle! Lero okuboko kwâni kwàntabâla n’obukunizi bwâni bwànzibuhya. 6 Omu burhe bwâni nàlabarha embaga, omu bukunizi bwâni nàbavungunyula, omukò gwâbo nàgubulagira oku idaho.»
Nyamubâho ye Muciza
7 Nkola nâkuza engalo za Nyakasane n’irenge lya Nyamubâho, ngasi kantu Nyakasane arhujirire kwôshi, n’aminja gâge garhajira lugero ajirire enyumpa y’Israheli, Arhuyêresire obwonjo bwâge erhi arhubabalira n’erhi arhushobôza omwandu gw’engalo zâge. 8 Anaciderha, erhi: “Neci, bâmaba lubaga lwâni, bâna bâni barhankannenganya»; ànacibaciza. 9 Omu malibuko gâbo gôshi, arhali ntumwa nîsi erhi malahika, ci yêne wàyishir’ibacungula. Omu buzigire n’omu lukogo lwâge, yêne wàbayôkwire; àbabarhula, àbahêka yêne omu nsiku za mîra zôshi zôshi. 10 Ci bôhe bamugomera banakuniza Omûka gwâge mwimâna. Lero ànacihinduka mushombanyi wâbo, yêne abatulakwo entambala. 11 Obwo bàkengêra ensiku za mîra, amango g’omurhumisi wâge Mûsa. Ngahi àjirage olya wabayôkolaga omu nyanja, olya lungere w’obusò bwâge? Ngahi aligi olya wàbahiragamwo Omûka gwâge mwimâna? 12 Ye olya wajag’alusa okulyo kwa Mûsa n’okuboko kwâge kw’irenge, olya wàgabanyagya amîshi ember zâbo, mpu lyo izîno lyâge likuzibwa ensiku n’amango. 13 Ye olya wàbagezagya emuhengere nka citerusi cagera omu irûngu, barhanàhuliganaga, 14 ci baciyôrhera nka bishwêkwa byàyandagalira omu lubanda. Omûka gwa Nyakasane gwabahêka ah’iluhûkiro. Ntyo kwo wàlongoline olubaga lwâwe, mpu lyo izîno lyâwe lij’irenge. 15 Sinza kurheng’emalunga, ocîbonere kurheng’ebwa ndâro yâwe ntagatîfu n’ey’iranga. Ngahigi olûji lwâwe n’oburhwâli bwâwe byàjire? K’okuboko kwâwe n’obwonjo bwâwe kuli nie byàhwire? 16 Neci, we larha! Bulyala Abrahamu arharhuyishi, naye Israheli arhankacirhumanya. W’oyo, Nyakasane, we larha, we Muciza wîrhu kurhenga ensiku n’amango, lyo izîno lyâwe. 17 Cici cirhumirage, Yâgirwa Nyakasane, oleka rhwahabukira kulî, rhwarhenga omu njira zâwe, n’okudundaguza emirhima yîrhu ebule kukurhînya? Galuka erhi buzigire bw’abarhumisi bâwe burhuma n’obw’amashanja gw’omwîmo gwâwe. 18 Gali manyi amango olubaga lwâwe lutagatîfu lwayîmiremwo ako kashambala; abashombanyi bîrhu bahumânyize endâro yâwe ntagatîfu. 19 Kurhenga mîra rhurhaciyôrha nka lubaga orhegeka, olurhacijira izîno lyâwe. Acibâga wankabera amalunga, okayandagala! Entondo zânageramwo omusisi embere zâwe!
Jesaja/Isaiah 63

1מִי־זֶ֣ה ׀ בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה זֶ֚ה הָד֣וּר בִּלְבוּשֹׁ֔ו צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ׃ 2מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת׃ 3פּוּרָ֣ה ׀ דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְיֵ֤ז נִצְחָם֙ עַל־בְּגָדַ֔י וְכָל־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּי׃ 4כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה׃ 5וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי׃ 6וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם׃ ס
7חַֽסְדֵ֨י יְהוָ֤ה ׀ אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ 8וַיֹּ֨אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ׃ 9בְּֽכָל־צָרָתָ֣ם ׀ לֹ֣א צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הֽוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כָּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם׃ 10וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קָדְשֹׁ֑ו וַיֵּהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם לְאוֹיֵ֖ב ה֥וּא נִלְחַם־בָּֽם׃ 11וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה ׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קָדְשֹֽׁו׃ 12מוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ בּ֤וֹקֵֽעַ מַ֨יִם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות ל֖וֹ שֵׁ֥ם עוֹלָֽם׃ 13מוֹלִיכָ֖ם בַּתְּהֹמ֑וֹת כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ׃ 14כַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֵּ֚ן נִהַ֣גְתָּ עַמְּךָ֔ לַעֲשֹׂ֥ות לְךָ֖ שֵׁ֥ם תִּפְאָֽרֶת׃ 15הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֨יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה קִנְאָֽתְךָ֙ וּגְב֣וּרֹתֶ֔ךָ הֲמ֥וֹן מֵעֶ֛יךָ וְֽרַחֲמֶ֖יךָ אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּ׃ 16כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵֽעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃ 17לָ֣מָּה תַתְעֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּ מִיִּרְאָתֶ֑ךָ שׁ֚וּב לְמַ֣עַן עֲבָדֶ֔יךָ שִׁבְטֵ֖י נַחֲלָתֶֽךָ׃ 18לַמִּצְעָ֕ר יָרְשׁ֖וּ עַם־קָדְשֶׁ֑ךָ צָרֵ֕ינוּ בּוֹסְס֖וּ מִקְדָּשֶֽׁךָ׃ 19הָיִ֗ינוּ מֵֽעוֹלָם֙ לֹֽא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔ם לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם לוּא־קָרַ֤עְתָּ שָׁמַ֨יִם֙ יָרַ֔דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃
64
1 Nka kula omuliro gugulumiza enshâli, erhi nka kula gunabirundula obwâlike, lyo omanyîsa izîno lyâwe emwa abashombanyi bâwe: amashanja gôshi gàjuguma embere zâwe.
2 Erhi ojira ebirhangâzo by’ecifudukwe birhasâg’iboneka bundi, wàyandagala: entondo zàgeramwo omusisi embere zâwe.
3 Ntà mango bal’isâg’iyumva, ntà mango bal’isâg’ibwirwa, nt’isù lyal’isâgibona oku hali owundi Nyamuzinda aha nyuma zâwe, wankahash’irhabâla omuntu ocimwîkubagira.
4 Onayankirire ngasi abasîma okulama omu bushinganyanya na balya bakengêra okushimba enjira zâwe. Neci, wàrhukunirire, bulya rhwàjizire ebyâha; ci omu kushimba enjira zâwe za kurhenga mîra, rhwàcira.
5 Rhweshi rhweshi rhukola rhucibêra nka bantu bahemusire, n’ebijiro bîrhu binjà nka mushangi guzinzire. Rhweshi rhuyumirîre nka bijangala, n’amabî gîrhu kuyehûkana garhuyehûkana nka mpûsi.
6 Ntâye ocidwîrhe ayakuza izîno lyâwe, ntâye ociderha mpu azûka acishwêkere kuli we, bulya wàrhufulisire obusù bwâwe, wànaziga amabî gîrhu garhuyehûkana.
7 Cikwône, Yâgirwa Nyakasane, we onali larha; rhw’ono rhuli ibumba, nâwe we mubumbi wîrhu; rhweshi rhuli bushanja bw’enfune zâwe.
8 Orhakuniraga okurhalusire, Nyakasane, orhacihîra okayîbuka obubî bwîrhu. Ala oku rhweshi rhuli lubaga lwâwe!
9 Engo zâwe ntagatîfu zikola zicibêra bwêrûlè, Siyoni akola acibêra irûngu, na Yeruzalemu akola acibêra bigûkà.
10 Enyumpa yîrhu ntagatîfu n’ey’irenge, mulya balarha bakazâg’ikukuziza, mîra yadulikagwa muliro, na ngasi buhirhi rhwàgwêrhe bwàherêrekire.
11 Ka wabona okwôla kwôshi, onadekerere, Yâgirwa Nyakasane? Ka onakolaga wacîhulikira na ntyo orhubonêse enshonyi kurhalusire olugero?

Jesaja/Isaiah 64

1כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃ 2בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃ 3וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃ 4פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֨פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃ 5וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃ 6וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֨יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃ 7וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֨מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃ 8אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃ 9עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃ 10בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֨וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃ 11הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃ ס
65
Obuhane bw’abahàrâmya banyamuzinda bw’obwîhambe
1 Nalembire okuyegerwa n’abarhakâg’indôsa, nayêmîre okushimanwa n’abarhakâg’innonza. Nanacibwîra ishanja lirhashenga izîno lyâni, nti: «Nie ono! Nie ono!»
2 Ngasi lusiku nakiuambulira amaboko gâni cbwa lubaga lw’entumva, ebwa balya bakulikira enjira mbî omu kushimba amiru gâbo.
3 Luli lubaga lukaz’insholoshonza burhahusa: banakaz’irherekera omu mashwa n’okusingônolera obukù oku madofali.
4 Banayûbakac omu byusho n’okujà bacifulika budufu; banakaz’ilya enyama y’engulube n’okuyunjuza embehe zâbo n’ebiryo bigalugalu.
5 Banakaz’iderha, mpu: «Ocîyêgûle, orhanyegeraga, bulya ndi mwimâna kukulusha!» Ebyola kwo biri nka mugi omu mazûlu gâni, nka muliro guyôrha gwadurha ngasi mango.
6 Ala oku biyandisirwe embere z’amasù gâni; ntahulike kuhika mpane nnampane lwôshi lwôshi
7 amabî ginyu n’amabî ga basho, gôshi haguma, Nyakasane okudesire. Bakazag’igend’iyôkera obukù oku ntondo n’okundogorhera oku rhurhondo; ebijiro bya mîra nkolaga nabigerera oku lugero lukwânîne.
8 Ntyâla kwo Nyakasane adesire: Nka kula abamashimâna omurhobo omu cihadu c’omuzâbîbu, banaderhe mpu: «Omanye orhacisherêzagya, bulya muli omugisho», ntyôla kwo najira erhi barhumisi bani barhuma, ndek’ishereza byôshi.
9 Olubaga lwa Yakôbo naluha iburha, na muli Yuda nakulamwo owayima omu ntondo zâni: abîshogwa bani bazihabwa n’abarhumisi bani baziberakwo.
10 Saroni âhiduka lwâbuko lwa bibuzi, n’olubanda lwa Akori lwâba cirâlo c’enkafu kuli olwôla lubaga lwâni lwakazâg’innongereza.
11 Ci mw’oyo, mwe mwàlekereraga Nyakasane, mwe mwàyibagiraga entondo yâni ntagatîfu, mwe mwagwîkiraga Gadi oluhêro mwanakaz’ibumbira Meni akabêhè,
12 ngôrho mmubîkîre. Mweshi mweshi mwânigirwa aha ibâgiro, bulya nàhamagazize murhanayàkuzagya, nàdesire murhanayùmvagya; ebi mbona bibi byo mwajizire, n’ebinshologorha byo mwêhe mwaciîshozire,
13 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho; Ala oku abarhumisi bâni bâbona eci balya oku mw’oyo mwahungumuka n’ishali! Ala oku abarhumisi bâni bâbona eci banywa oku mw’oyo mwafà n’enyôrha! Ala oku abarhumisi bâni bahama n’omwîshingo oku mw’oyo enshonyi zammubumba!
14 Ala oku abarhumisi bâni bâkaz’ibanda empundu z’omwîshingo n’obusîme omu murhima oku mw’oyo mwâbanda endulu z’entanya omu murhima, na ntyo mulake munatwike omurhima!
15 Mwâsiga izîno linyu liyôrhe ndahiro y’ abîshogwa bâni, bâkaz’ iderha, mpu: «Nyakasane Nyamubâho akakurhingamira!» Ci abarhumisi bâge âkabaderha omu lindi izîno.
16 Ngasi yeshi wânalonze omugisho omu cihugo, ânagishwe na Nyamuzinda w’okuli, na ngasi wânalonze okunywa akasheba omu cihugo, anacîgashe oku izîno lya Nyamuzinda w’okuli. Bulya amalibuko ga mîra gâyibagirwa, gafulikwe kuli n’amasù gâni.
17 Ala oku nkola nalema amalunga mahyâhya n’igulu lihyâhyab; barhakacikengêra ebyàgezire, barhakacibiyîbuka bundi.
18 Ci mushagaluke munahame n’omwîshingo ensiku n’amango erhi ebi nâlema birhuma. Neci, nkola nahindula Yeruzalemu abè mwîshingo, n’oluba ga lwâge bubè busime
. 19 Nacishingira Yeruzalemu nnashagaluke erhi lubaga lwâge lurhuma; murhakaciyumvîkana ndûlù erhi cihôgêro.
20 Murhakacibonekana hibonjo hyalama nsiku nsungunu, nîsi erhi mushosi orhâyunjuze ensiku zâge zôshi; bulya omusole oku myâka igana, n’orhahisiri oku myâka igana erhi ali muhehêrere.
21 Bâkaz’iyûbaka enyumpa banazibêre mwo, bâkaz’irhwêra olukoma lw’e mizâbîbu banalye amalehe gâyo.
22 Barhakaciyûbaka enyumpa mpu owundi muntu abè ye oyihandamwo, barhakacirhwêra mpu owundi muntu abè ye obirya; bulya ensiku z’olubaga lwâni zaluga nk’ez’omurhi, n’abîshogwa bâni bâkaz’ishajîsa ebyàlukagwa n’amaboko gâbo.
23 Barhakacirhamira busha, barhanakaciburhira mishîbo; ci bwâba bûko bw’abagishwa ba Nyakasane, bo n’abâna bâbo.
24 Niene nâkaz’ibashuza embere bampamagalec; bâkaz’ibà barhaciyusa okuderha erhi mîra nabayumvîrhizagya.
25 Ecihazi n’omwâna-buzi bakâkerera haguma; entale yakâkera akahasi nka nkafu; n’enjoka yôhe yakâlya omutulo. Ntà bubî na ntà buligo byacikolwe oku ntondo yâni ntagatîfu yôshi, kwo Nyakasane adesire.
Jesaja/Isaiah 65

1נִדְרַ֨שְׁתִּי֙ לְל֣וֹא שָׁאָ֔לוּ נִמְצֵ֖אתִי לְלֹ֣א בִקְשֻׁ֑נִי אָמַ֨רְתִּי֙ הִנֵּ֣נִי הִנֵּ֔נִי אֶל־גּ֖וֹי לֹֽא־קֹרָ֥א בִשְׁמִֽי׃ 2פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כָּל־הַיּ֖וֹם אֶל־עַ֣ם סוֹרֵ֑ר הַהֹלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֔וֹב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃ 3הָעָ֗ם הַמַּכְעִיסִ֥ים אוֹתִ֛י עַל־פָּנַ֖י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנּ֔וֹת וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל־הַלְּבֵנִֽים׃ 4הַיֹּֽשְׁבִים֙ בַּקְּבָרִ֔ים וּבַנְּצוּרִ֖ים יָלִ֑ינוּ הָאֹֽכְלִים֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וּפְרַ֥ק פִּגֻּלִ֖ים כְּלֵיהֶֽם׃ 5הָאֹֽמְרִים֙ קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּשׁ־בִּ֖י כִּ֣י קְדַשְׁתִּ֑יךָ אֵ֚לֶּה עָשָׁ֣ן בְּאַפִּ֔י אֵ֥שׁ יֹקֶ֖דֶת כָּל־הַיּֽוֹם׃ 6הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל־חֵיקָֽם׃ 7עֲ֠וֺנֹתֵיכֶם וַעֲוֺנֹ֨ת אֲבוֹתֵיכֶ֤ם יַחְדָּו֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַל־הַגְּבָע֖וֹת חֵרְפ֑וּנִי וּמַדֹּתִ֧י פְעֻלָּתָ֛ם רִֽאשֹׁנָ֖ה עֶל־חֵיקָֽם׃ ס
8כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א הַתִּירוֹשׁ֙ בָּֽאֶשְׁכּ֔וֹל וְאָמַר֙ אַל־תַּשְׁחִיתֵ֔הוּ כִּ֥י בְרָכָ֖ה בּ֑וֹ כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה֙ לְמַ֣עַן עֲבָדַ֔י לְבִלְתִּ֖י הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּֽל׃ 9וְהוֹצֵאתִ֤י מִֽיַּעֲקֹב֙ זֶ֔רַע וּמִיהוּדָ֖ה יוֹרֵ֣שׁ הָרָ֑י וִירֵשׁ֣וּהָ בְחִירַ֔י וַעֲבָדַ֖י יִשְׁכְּנוּ־שָֽׁמָּה׃ 10וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃ 11וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְהוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י הַֽעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃ 12וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֨אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃ פ
13לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י ׀ יֹאכֵ֨לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם תֵּבֹֽשׁוּ׃ 14הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יָרֹ֖נּוּ מִטּ֣וּב לֵ֑ב וְאַתֶּ֤ם תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַ תְּיֵלִֽילוּ׃ 15וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִיתְךָ֖ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃ 16אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרוֹת֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּ מֵעֵינָֽי׃ 17כִּֽי־הִנְנִ֥י בוֹרֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה וְלֹ֤א תִזָּכַ֨רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃ 18כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ וְגִ֨ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם גִּילָ֖ה וְעַמָּ֥הּ מָשֹֽׂושׂ׃ 19וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלִַ֖ם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ ע֔וֹד ק֥וֹל בְּכִ֖י וְק֥וֹל זְעָקָֽה׃ 20לֹא־יִֽהְיֶ֨ה מִשָּׁ֜ם ע֗וֹד ע֤וּל יָמִים֙ וְזָקֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְמַלֵּ֖א אֶת־יָמָ֑יו כִּ֣י הַנַּ֗עַר בֶּן־מֵאָ֤ה שָׁנָה֙ יָמ֔וּת וְהַ֣חוֹטֶ֔א בֶּן־מֵאָ֥ה שָׁנָ֖ה יְקֻלָּֽל׃ 21וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃ 22לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי־כִימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃ 23לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהוָה֙ הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃ 24וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּ וַאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃ 25זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמ֑וֹ לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
66
Okuharâmya kushingânîne
1 Ntyâla kwo Nyakasane adesire: Empingu yo ntebe yâni y’obwâmi, n’igulu co citumbi mpirakwo amagulu. Nyumpa nci mwankanyûbakira na ngahi hankabà buluhûkiro bwâni?
2 Ebyôla byôshi maboko gâni gabijiraga, biri byâni ebyôla byôshi, Nyakasane okudesire. Alaga oyu ndolakwo: omukenyi n’omunyinyi, ogeramwo omusisi omu kuyumva oluderho lwâni.
3 Banarherekêre enkafu bagal’igend’iyîrha omuntu! banarherekêre omwâna-buzi banagal’igend’iniola akabwa igosi! Banarhule enterekêro, ci ya mwamba gwa ngulube! Banasirîze enshangi, ci erhi banaharâmya banyamuzinda b’obwîhambe!d Bôhe bàcishozire enjira zâbo, n’emirhima yâbo omu bibîbibi mwo elongeza amasîma!
4 Nâni nkola nacîshoga ebiri bibi kuli bo, nabahondakwo obuhanya badwîrhe barhînya, bulya nahamagire, na ntâye wayakûzize, nadesire, na ntâye wayumvîrhe; bajizire ebiri bibi omu masù gâni, n’ebingayisa byo bacishozire.
Obushagaluke omu Yeruzalemu
5 Yumvagi akanwa ka Nyakasane, mw’oyo mwe murhînya akanwa kaâge! Balya bene winyu bammushôshôba banammulibirhakwo izîno lyâni lirhuma, badesire, mpu: «Nyakasane ayêrekanage irenge lyâge, lyo nîrhu rhubona obusîme bwinyu!» Cikwône bo enshonyi zabumba!
6 Akashakanyo kali omu lugo, akahâye kali ebwa kâ-Nyamuzinda : izù lya Nyakasane elyo, al’ihâ abashombanyi bâge oluhembo lubakwânîne.
7 Embere arhangire okufumba, erhi mîra aburhaga; embere arhangire okuyumva emikero, âhebaho omwâna-rhabana.
8 Ndi okola oyumvîrhe kwa bene okwôla, ndi okola obwîne kwa bene okwôla? Ka ecihugo cankaburhirwa oku lusiku luguma’? Ka ishanja lyankaburhwa caligumiza? Oku anacirhangira okufumba, Siyoni amaburha abâna bâge.
9 Ewe! ka nankayigula enda y’omuzire buzira kumubusamwo omwâna? Nyakasane okudesire. N’akaba nie mburhîsa, ka nankaderha nti nkola nafunika enda? Nyamuzinda wâwe okudesire.
10 Cishingi mweshi na Yeruzalemu, shagaluki erhi ye orhuma, mweshi mwe mumuzigira! Yunjuli busîme haguma naye, mweshi mwe mwàli omu mishîbo haguma naye!
11 lyo muhash’iyonka munayigurhe amonka gâge g’oburhulirize, lyo munûnugurha munacîshingire ibêre lyâge ly’irenge.
12 Bulyala ntyâla kwo Nyakasane adesire, erhi: Ala oku namuyêrekeza omurhûla nka kula olwîshi luhulula, namuyêrekeza irenge ly’amashanja nka mugezi guyunjulîre. Mwayonkesibwa, muhêkwe emugongomunajûhirizibwe oku madwi.
13 Nka kula omuzire arhûliriza omwâna wâge, kwo nâni nammurhûliriza, murhimûkwe e Yeruzalemu.
14 Mwabona okwôla, omurhima gwinyu guyunjule mwîshingo; amavuha ginyu, nka kula olubala luyâsa, kwo nago gayâsa. Okuboko kwa Nyakasane kwamanyîsibwa omu barhumisi bâge, n’obukunizi bwâge omu bashombanyi bâge.
15 Neci, Nyakasane oyo oyishire omu ngulumira y’omuliro, n’engâle zâge ziri nka mpûsi ya cihûsi, mpu lyo ayîsh’iyumvisa obukali bw’obukunizi bwâge, n’emihigo yâge omu ndimi z’omuliro.
16 Neci, omu muliro atwîra ngasi muntu olubanja, erhi anafumbasire engôrho yâge anayiyêrekîze ngasi muntu: abanigûsibwa na Nyakasane bali banji!
17 Balya bacicêsa n’okucîshukira omu mashwa, mpu bashimbe olya ogalimwo ekagarhî, ngasi balya banalya enyama y’engulube, ebiryo bigalugalu n’amalindye, abôla bôshi bâhungumukira haguma, Nyakasane okudesiree.
Amashanja gôshi gashûbûzibwa
18 Nie ono mmanyire ebijiro byabo n’enkengêro zâbo. Nyishir’ishûbûza amashanja gôshi n’abantu ba ngasi lulimi, bayisha babone irenge lyâni. 19 Nâbahebakwo ecimanyîso, na balya bafulumukaga olufù muli bo, nâbarhuma emw’amashanja: e Tarsisi, e Puti n’e Ludi -emwa balya bafôla omuherho-, nâbarhuma e Tubali, e Yavani n’omu birhwa bya kulî-kulî, birya birhasâg’iyumva naderhwa birhanâsag’ibona irenge lyâni; bâyîsh’imanyîsa irenge lyâni. 20 Barhenza bene winyu bôshi ebw’amashanja gôshi, babalerhe nka nterekêro yarhulwa Nyakasane: bâyisha oku biterusi, oku ngâle, oku bitanda, oku ndogomi n’oku ngamiya, baj’ebwa ntondo yâni ntagatîfu, e Yeruzalemu, kwo adesire Nyakasane; na bene Israheli bâyisha badwîrhe entûlo omu rhulugu rhwinjinja, bazihêke omu kâ-Nyamuzinda. 21 Ciru narhôla muli bo ababà badâhwa n’abaleviti, kwo adesire Nyakasane.
22 Neci, nk’oku amalunga mahyâhya n’igulu lihyâhya nâlema byâyôrha bibâho embere zâni, kwo adesire Nyakasane, ntyo kwo obûko bwinyu n’izîno linyu byâyôrha bibâho. 23 Kurhenga oku mwêzi gwabaluka kuhika oku gundi gwabaluka, na kurhenga oku sabato kujà oku wundi sabato, ngasi muntu ayîsh’ikaz’ifukama embere zâni, kwo adesire Nyakasane. 24 Okubundi obwo banajà bashimâna emirhumba y’abantu bàngomeraga, bulya omuvunyu gwâbo gurhâfè n’omuliro gwâbo gurhazimè; bayôrhe bali côba oku bantu bôshi.

Jesaja/Isaiah 66

1כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֨יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנוּחָתִֽי׃ 2וְאֶת־כָּל־אֵ֨לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כָל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃ 3שׁוֹחֵ֨ט הַשֹּׁ֜ור מַכֵּה־אִ֗ישׁ זוֹבֵ֤חַ הַשֶּׂה֙ עֹ֣רֵֽף כֶּ֔לֶב מַעֲלֵ֤ה מִנְחָה֙ דַּם־חֲזִ֔יר מַזְכִּ֥יר לְבֹנָ֖ה מְבָ֣רֵֽךְ אָ֑וֶן גַּם־הֵ֗מָּה בָּֽחֲרוּ֙ בְּדַרְכֵיהֶ֔ם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶ֖ם נַפְשָׁ֥ם חָפֵֽצָה׃ 4גַּם־אֲנִ֞י אֶבְחַ֣ר בְּתַעֲלֻלֵיהֶ֗ם וּמְגֽוּרֹתָם֙ אָבִ֣יא לָהֶ֔ם יַ֤עַן קָרָ֨אתִי֙ וְאֵ֣ין עוֹנֶ֔ה דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בָּחָֽרוּ׃ ס
5שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָר֑וֹ אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֹֽשׁוּ׃ 6ק֤וֹל שָׁאוֹן֙ מֵעִ֔יר ק֖וֹל מֵֽהֵיכָ֑ל ק֣וֹל יְהוָ֔ה מְשַׁלֵּ֥ם גְּמ֖וּל לְאֹיְבָֽיו׃ 7בְּטֶ֥רֶם תָּחִ֖יל יָלָ֑דָה בְּטֶ֨רֶם יָב֥וֹא חֵ֛בֶל לָ֖הּ וְהִמְלִ֥יטָה זָכָֽר׃ 8מִֽי־שָׁמַ֣ע כָּזֹ֗את מִ֤י רָאָה֙ כָּאֵ֔לֶּה הֲי֤וּחַל אֶ֨רֶץ֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד אִם־יִוָּ֥לֵֽד גּ֖וֹי פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּֽי־חָ֛לָה גַּם־יָלְדָ֥ה צִיּ֖וֹן אֶת־בָּנֶֽיהָ׃ 9הַאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אוֹלִ֖יד יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־אֲנִ֧י הַמּוֹלִ֛יד וְעָצַ֖רְתִּי אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ ס
10שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשֹׂ֔ושׂ כָּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃ 11לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ׃ ס
12כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־אֵ֠לֶיהָ כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם וּכְנַ֧חַל שׁוֹטֵ֛ף כְּב֥וֹד גּוֹיִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם עַל־צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ וְעַל־בִּרְכַּ֖יִם תְּשָׁעֳשָֽׁעוּ׃ 13כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמּ֖וֹ תְּנַחֲמֶ֑נּוּ כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם וּבִירֽוּשָׁלִַ֖ם תְּנֻחָֽמוּ׃ 14וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה יַד־יְהוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃ 15כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ בָּאֵ֣שׁ יָב֔וֹא וְכַסּוּפָ֖ה מַרְכְּבֹתָ֑יו לְהָשִׁ֤יב בְּחֵמָה֙ אַפּ֔וֹ וְגַעֲרָת֖וֹ בְּלַהֲבֵי־אֵֽשׁ׃ 16כִּ֤י בָאֵשׁ֙ יְהוָ֣ה נִשְׁפָּ֔ט וּבְחַרְבּ֖וֹ אֶת־כָּל־בָּשָׂ֑ר וְרַבּ֖וּ חַֽלְלֵ֥י יְהוָֽה׃ 17הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים אֶל־הַגַּנּ֗וֹת אַחַ֤ר אַחַד֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָעַכְבָּ֑ר יַחְדָּ֥ו יָסֻ֖פוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת־כְּבוֹדִֽי׃ 19וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם ׀ פְּ֠לֵיטִים אֶֽל־הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָׁמְע֤וּ אֶת־שִׁמְעִי֙ וְלֹא־רָא֣וּ אֶת־כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם׃ 20וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכָּל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ מִנְחָ֣ה ׀ לַֽיהוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 21וְגַם־מֵהֶ֥ם אֶקַּ֛ח לַכֹּהֲנִ֥ים לַלְוִיִּ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 22כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֳדָשִׁים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם׃ 23וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֨דֶשׁ֙ בְּחָדְשֹׁ֔ו וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 24וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י תוֹלַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וְהָי֥וּ דֵרָא֖וֹן לְכָל־בָּשָֽׂר׃

JER – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Yer
YEREMIYA
YEREMIYA YEREMIYAHU ירמיהו
YEREMIYA YEREMIYAHU ירמיהו
Enshokolezi
Yeremiyahu aburhagwa enyuma lya hôfi myâka igana kurhenga lzaya abusirwe, omu mwâka gwa 650 embere z’okuburhwa kwa Yezu Kristu. Aburhiragwa hôfi n’e Yeruzalemu. Ali w’omu mulala gw’abadâhwa bakulu. Nyamuzinda amuhamagala erhi aciri murhò (1, 2). Alamire amango obwâmi bwa Yuda bwali omu malibuko. Nabukondonozori, mwâmi w’e Babeli ayîma omu Israheli-Palestina. Omu mwâka gwa 597 embere ly’okuburhwa kwa Yezu, ahima Yeruzalemu, ashâba akâ-Nyamuzinda. Ago mango erhi Yeremiyahu ali ayigîriza, alibuzibwa n’abasirika bâge; bamukwêba omu mpamikwa. Erhi oyo mwâmi ayanka Yeruzalemu, Yeremiyahu acîshoga okulama omu Israheli-Palestina. Erhi Abayahudi bayâboha, bayâkira e Mîsiri. Yeremiyahu abakulikira. Hali amango erhi yo anafirire. Yeremiyahu agwêrhe omurhima gw’obwonjo, omurhima gw’obuzigire. Ali muntu walonzagya omurhûla. Omu kalamo kâge kôshi alwisize bene wâbo, abâmi, abadâhwa, abalêbi bw’obunywesi, olubaga lwôshi, lyo omurhûla guyîma. Omukolo ahâbagwa na Nyamuzinda gwalimulibuzize. Okushambâla kwâge omu murhima na Nyamuzinda kwâli mirenge: «Cirhuma amababale gâni garhahwa?» (15, 18). Omu myandiko y’okurheganya, Ayubu anaciderha, erhi: «Olusiku nàburhagwa lukaba luhehêrere» (20, 14). Ago mababale gamucêsa iroho ganaliyigula kuli Nyamuzinda. Ecirhuma Yeremiyahu aba murhonyi emwîrhu buli obwo buyêmêre n’obwinjà bw’omurhima bw’akalamo kâge. Embere ly’okufà kwâge, aj’irenge bwenêne. Enyigîrizo zâge zayishiyunjula erhi idini ly’omurhima mwinjà lirhuma. Yeremiyahu ali lwiganyo lw’akalamo n’amalibuko ga Yezu.
EBIRIMWO

Okuhimwa kwa Yuda: cigabi 1-25
Yeremiyahu aleba oku omurhûla gwaba: cigabi 26-45
Okuleba ebiyêrekîre amashanja: cigabi 46-51
Okuyûshûla: cigabi 52.
1
YEREMIYAHU YEREMIYA
lzîno ly’ecitabu
1 Ebinwa bya Yeremiyahu, mwene Hilkiya, w’omu badâhwa bali e Anatoli, emwa Benyamini. 2 Akanwa ka Nyakasane kamurhindakwo oku ngoma ya Yosiyahu, mwene Amoni, mwâmi w’e Yuda, omu mwâka gwa kali ikumi na kasharhu gw’obwâmi, 3 kashubimurhindakwo oku ngoma ya Yehoyakimu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda, kuhika omwâka gwa kali ikumi na liguma gwa Sedekyahu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda, kuhika oku lubungo lwa Yeruzalemu, lwabaga mwêzi gwa karhânu.

I. Ebinwa biyêrekîre Yuda na Yeruzalemu
Okuhamagalwa kwa Yeremiyahu
4 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, erhi: 5 Embere nkuleme omu nda ya nyoko, erhi nkuyîshif, embere orhenge omu nda erhi namakwîshoga, nakujira nti obè mulêbi w’amashanja. 6 Naderha obwo, nti: «Aa, Yâgirwa Nyakasane, lolà, oku ntishiderha, ndi mwâna!» 7 Cikwône Nyakasane anshuza, erhi: Orhaderhaga: «Ndi mwâna!» Ci ojè emunda bali aba nakurhumakwo bôshi, na ngasi ebi nakurhegeka byôshi obiderhe. 8 Orhayôbohaga amasù gâbo, bulyala ndi haguma nâwe nti nkulange, Kanwa ka Nyakasane. 9 Okuhandi Nyakasane alambûla okuboko, ampuma oku kanwa ambwîra, erhi: Lolà oku namahira ebinwa byâni ekanwa kâwe. 10 Lâba oku ene eri namakulengereza enyanya z’amashanja n’amâmi, nti omânyule wanalambika, ohungumule onashâbe, oyûbake onarhwêre. 11 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, mpu: «Yeremiyahu, bici obwîne?» Nashuza nti mbwîne ishami ly’omushekedi. 12 Naye Nyamuzinda erhi: «obwîne bwinjà» bulyala kushîbirira akanwa kâni nti nkajire. 13 Akanwa ka Nyamuzinda kantindakwo obwa kabirhi, mpu: «Bici obwîne?» Nashuza nti mbwîne enyungu y’obwalike bahengesire kurhengera e mwênè. 14 Oku bundi Nyakasane ambwîra, erhi: e mwênè obuhanya bwâbamwo eci cihugo budwîrhe bwabirira. 15 Lâba oku nkola nahamagala amâmi g’e mwênè gôshi, kanwa ka Nyakasane. Bakola bayîsha badekereze ngasi muguma entebe yâge emuhanda aha nyumvi za Yeruzalemu, oku byôgo byâge, oku burhambi ntya, n’emuhanda gw’emirhundu ya Yuda. 16 Naderha ebinwa by’okutwa olubanja lwâbo, ebiyêrekîre amaligo gâbo gôshi bulyala bàndekerîre bagendigashâniza banyamuzinda b’emwa bene, bagendiharâmya obushanja bw’enfune zâbo. 17 We nabwîra ohwinje bwinjà, oyîmuke ojibabwîra ngasi byôshi nâkurhegeka niono. Orhadirhimanaga omu masù gâbo, nakanakudirhimanya embere zâbo. 18 Lâba oku niene nkuyimanzize ene nka murhundu muyûbakire, nka mutungo gwa cûma na nka côgo ca marhale, omu masù g’eci cihugo côshi: abâmi ba Yuda n’abaluzi bâge, abadâhwa bâge n’olubaga lw’ecihugo. 19 Bâkulwîsa ci barhâkuhimè, bulya ndi haguma nâwe nti nkulîkûze, Nyakasane okudesire.
Jeremia/Jeremiah 1
1דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן׃ 2אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֵלָ֔יו בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לְמָלְכֽוֹ׃ 3וַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַד־תֹּם֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד־גְּל֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִֽׁי׃ ס
4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5בְּטֶ֨רֶם אֶצָּורְךָ֤ בַבֶּ֨טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ 6וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ פ
7וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אַל־תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר׃ 8אַל־תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 9וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיךָ׃ 10רְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה עַל־הַגּוֹיִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכ֔וֹת לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּלְהַאֲבִ֣יד וְלַהֲר֑וֹס לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ׃ פ
11וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ 12וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ פ
13וַיְהִ֨י דְבַר־יְהוָ֤ה ׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֨וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֽוֹנָה׃ 14וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 15כִּ֣י ׀ הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֨יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 16וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם עַ֖ל כָּל־רָעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם׃ 17וְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מָתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י אֲצַוֶּ֑ךָּ אַל־תֵּחַת֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּֽן־אֲחִתְּךָ֖ לִפְנֵיהֶֽם׃ 18וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נְתַתִּ֣יךָ הַיּ֗וֹם לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמ֥וֹת נְחֹ֖שֶׁת עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ לְשָׂרֶ֔יהָ לְכֹהֲנֶ֖יהָ וּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 19וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ׃ פ
2
Enyigîrizo ntanzi: Obugoma bwa Israheli
1 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, erhi: 2 «Ogende, oyakûlize ebi binwa omu kurhwîri kwa Yeruzalemu. Ntya kwo Nyakasane adesire: Namakengêra oku wantonyagya erhi ociri murhò, oku wanzigiraga amango nakâgikusheba, wakazinshimba omu irûngu, omu ishwa lirhajâmwo mburho. 3 Israheli yali nterekwa ya Nyakasane, mburho ntanzisârûlwa, owakayirirekwo ali akwânîne ahonge: akâgirhibukirwa n’obuhanya, kanwa ka Nyakasane. 4 Yumva akanwa ka Nyakasane, wâni nyumpa ya Yakôbo n’emilala y’enyumpa ya Israheli eyumve. 5 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Bulenzi buci ba sho bambwînemwo obûla bacihambwîre kuli nie? Mpu bakulikira obusha nabo bahinduka busha 6 Ahâli h’okuderha mpu: ngahi ali Nyakasane warhurhenzagya omu cihugo ca Mîsiri, arhugeza omu irûngu, Omu cihugo c’idaho lyûmu, liyunjwîre migâku, emunda ecanda n’empehema y’olufu bishundwa, emunda erhagerwa na muntu erya munda erhaba nyumpa?» 7 Niene namudwîrhe omu cihugo ciyêra nti muyigurhe amalehe n’ebinjà bibâmwo. Ci mwêhe, oku mwanahanda ntya, mwampemulira ecihugo, akashambala kâni mwakajira bikabulirwa. 8 Abadâhwag barhaderhaga, mpu: Nyakasane ngahi ali? Abalenga b’amarhegeko bampabire, balungere bangomîre, abalêbi balêbire oku izîno lya Baali, bakulikira engonyi. 9 Nkolaga namuyâgiriza, ye kudesire Nyakasane, mwoyo na bagala na bagala binyu. 10 Murhangija omu birhwa bya Kitimih mubone, nîsi erhi murhume abajà e Kedari! Muyumvîrhize munalole bwinjà, erhi bakola babwîne ebiri ntyo. 11 Mukabugana aha ishanja likola lihindwire banyamuzinda, n’obwo ciru bali ba bwihambi kwône! Olubaga lwâni lwohc lwahingana irenge oku bya busha busha 12 Mwe malunga murhangisOmcrwa n’okwomurhangale mujemwo ecikango, Nyakasane okudesire. 13 Bulyala olubaga lwâni kubirhi lwashûbûsire: bandeka, nie n’iriba ly’amîshi gahulula, bagendihumba yâbo yâbo migomero, eryâla erimwo obubere, eryâla erharhanga mîshi. 14 K’Israheli aligi mujà nîsi erhi mwâna wa mushizi erhi bamuhâkaga mpira? 15 Entale zamamumokera, zamamulumbira, ecihugo bamacihindula bwêrûlè ebishagala byâge bamabiyôca, birhaciyimbwâmwomuntu. 16 Ciru bene Nofu na bene Tapanesi bamakumôma empanga. 17 K’orhabwîne okwo ene okola watwîka Nyakasane, Nyamuzinda wâwe? 18 Na bunôla, bici okolaga wajâkwo e Mîsirii, wajinywa amîshi ga Nili? Cici okola wajakwo e Asîriya, wajinywa amîshi g’omu Lwîshi? 19 Maligo gâwe gakuhana, mabî gâwe gakukabya: oyumve onabone oku kuli kubî na kululu okutwîka Nyamubâho Nyamuzinda wâwe n’okubula bwa ntinya. Yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe. 20 Neci, arhali ene wajahikaga omushigo gwâwe, watwa enkoba waderha erhi «ntâshiga». Kurhahangaga orhagwîshira nka mukazi wa cishungu oku ngasi ntondo ndîrî, n’ah’idako lya ngasi murhi mubishij. 21 N’obwo niehe nàli nkugwîsire nka cirhi cinjà ca muzâbîbu cirhi ca bûko nkana. Lero kurhi wacihindusirage washuba mburho y’oku cisholo, oshuba muzâbîbu gwa ciharahara. 22 Ciru wakacishuka omuhulula wakanahirakwo luvu lunji, okuhemuka wahemusire kuyôsire kuli kuyandike omu masù gâni, Yekudesire Nyakasane Nyamubâho. 23 Kurhi wakaderhaga erhi: «ntalikwo cihemu, ntakulikiraga ba Baali»? Lâba omukwâba gwâwe omu lubandak, yêmêra ebi wàjizire. Musirhe wa ngamiya, arhalija eyi arhalija eyi, 24 amayâka irûngu, omu idûrhu ly’omurhima gwâge, amayîsa omûka, nk’amalonza empanzi ndi wakamurhanga? Owamulonza arhakarhama: anabugâna ahambasirwe! 25 Omanyâge enkwêrho zakurhenga ekugulu!, omanyâge wakayuma omumiro! Caba wêhe erhi: «Nanga! ntâco eco! Bulyala nsîma ab’embuga, na nnonzize mbashimbe.» 26 Kula enshonyi zibumba ecishambo nka camagwârhwa, kwo n’aba omu nyumpa ya Israheli nabo bayishiba: bo n’abâmi bâbo n’abarhambo, abadâhwa n’abalêbi bâbo. 27 Ewani! Abantu babwîra omurhi mpu: «We larha»! babwîra n’ibuye mpu: «we wamburhaga! Zâbagwârha bulya banyêrekezize omugongo, ahâli h’obusù; cikwône amango bâjakwo obuhanya lyo bâyakûza, erhi: «Zûka orhucize». 28 Ngahi baligi balya banyamuzinda bâwe wajiraga? Bazûkage akaba bakakuciza amango wamahanyagala, Bulya wâni Yuda, banyamuzinda bâwe bali banji ak’ebishagala byâwe. N’oku emihanda enali omu Yeruzalemu, kwo n’empêrero za Baali zinalimwo. 29 Kadali kaci mwanjirira? mweshi oku munali mwangomire Yekudesire Nyamubâho. 30 Nashûsire bagala binyu, barhanayankiriraga ihano: engôrho yinyu yamulya abalêbi, nka ntale yahaha. 31 Eri iburha wâni! Rhangi muyumve akanwa ka Nyamuzinda! Ka kuli Israheli nabà mpinga erhi ishwa lya mwizimya. Cirhumirage olubaga lwâni luderha: erhi «rhudwîrhe rhwahula-hula ci rhurhaje emunda oli»? 32 K’ensûli enayibagire amagerha? Nîsi erhi omunyere washebwa ayibagire omukaba gwâge? Olubaga lwâni lwôhe lwanyibagire, ensiku zirhakaciganjwa. 33 Orhahaba njira nka walonza oluzigirwa! Ala oku ciru enjira zâwe wakazikômerize obulala. 34 Ciru n’omu nfune zâwe muli omukò gw’abêru-kwêru: bantu orhagwasire babasa olumvi! Bacikudôsa ogw’abôla bôshi. 35 Onadwirhage waderha erhi: «ndi mwêru-kwêru omungo gwâge arhaciri nie bagurhûlakwo». Lâba oku lubanja lwâwe nditwa wedwîrhe waderha erhi «ntajiraga câhal!» 36 Oku wacîshûbwirage wâni mpu wahindula enjira zâwe! Mîsiri ye wanakuyâgîriza, nka kulya Asîriya akujiraga. 37 Warhengayo nayo erhi amaboko gakuli oku irhwe, bulyala aba wali ocîkubagire, Nyamuzinda abakazire, na ntà bunguke wabakûlakwo.
Jeremia/Jeremiah 2
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ בְאָזְנֵי֙ יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ 3קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה כָּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
4שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכָֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 5כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃ 6וְלֹ֣א אָמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֨רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹֽא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃ 7וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֨אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃ 8הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃ 9לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃ 10כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃ 11הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃ 12שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ חָרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר ׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃ 14הַעֶ֨בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃ 15עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו נִצְּתֻ֖ה מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃ 16גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף וְתַחְפַּנְֵ֑ס יִרְע֖וּךְ קָדְקֹֽד׃ 17הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עָזְבֵךְ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִיכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ 18וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר׃ 19תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻֽׁבוֹתַ֨יִךְ֙ תּוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע וָמָ֔ר עָזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ 20כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֨קְתִּי֙ מוֹסְרֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אֶעֱבֹ֑ד כִּ֣י עַֽל־כָּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֨חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃ 21וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שֹׂרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה׃ 22כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 23אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃ 24פֶּ֣רֶה ׀ לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת נַפְשָׁוּ֙ שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כָּל־מְבַקְשֶׁ֨יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחָדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃ 25מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וּגְורֹנֵ֖ךְ מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃ 26כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃ 27אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֨בֶן֙ אַ֣תְּ יְלִדְתָּ֔ניּ כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָֽעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃ 28וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ ס
29לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 30לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃ 31הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֨יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃ 32הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ 33מַה־תֵּיטִ֥בִי דַּרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת לִמַּ֖דְתְּי אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃ 34גַּ֤ם בִּכְנָפַ֨יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשֹׁ֥ות אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כָּל־אֵֽלֶּה׃ 35וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ 36מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ תֵּב֔וֹשִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃ 37גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהוָֹה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃
3
Okugalukira Nyamuzinda
1 (Akanwa ka Nyamubâho kantindakwo, kambwîra erhi): Omuntu erhi akahulusa mukâge, na nyamukazi erhi akagenda akajà omu mwa owundi mulumel, k’Oyo mukazi akacishubira omu mw’ibà murhanzi? K’eryôla ishwa erhi lirhahemusiri obwo? Nâwe we washungwîre na balume banji, mpu wacishubira emwâni ! Nyamubâho okudesire. 2 Rhanga ogalamire ebwa ntondo mpalangule, olole, ka hali entondo orhashunguliragakwo? K’orhakazâgilegerera oku njira walinga abîra bâwe, nka muharabu omu irûngu? washâbwîre ecihugo n’amalala haguma n’amaligo gâwe. 3 Enkuba mpangûka erhacihangûkaga, n’enkuba nzinda erhacibonekaga. Amasù gâwe gakola gayôrha nka ga mbaraga, garhacibamwo lugwegwe. 4 Nkabaga lero orhanyakûza erhi «Larha! We mwîra wâni w’eburho! 5 Ka yeki akolaga ayôrha alubire? K’ayôrha ali burhe ensiku n’amango?» Kwo oderha ntyo, onabulikola amaligo gâwe, obûla obà mpeneka.
Israheli na Yuda balalahire okubozire!
6 Oku ngoma ya Yosiyahu, Nyamubâho ambwîra erhi ka wabwîne ebi olya mugoma Israheli akozire? Ajire oku ngasi ntondo elengerire na hali ngasi murhi mubishi, abaragirayom. 7 Nakâmanya nti hano amakola ebyo byôshi, agaluka emwâni, ci arhagalukaga la! N’omulumuna Yuda, w’ecirala, abwîne ebyo. 8 Abwîne n’oku nahulusa Israheli w’omugoma, erhi malala gâge garhuma, nanamufumbasa amaruba g’okuyêrekana oku namuhulusize, N’omulumuna Yuda w’ecirala, arhanarhînyaga, aka akanya naye ajicîshûbula. 9 Buzinda ahemula ecihugo côshi n’amalala gâge buzira lugwegwe, ahusha n’amabuye ahusha n’emirhi. 10 Na kulusha aho, omulumuna Yuda w’ecirala, arhaderhaga mpu ashubira emwâni n’omurhima gwôshi, ci n’obulyâlya; yekudesire Nyamubâho. 11 Nyamubâho ambwîra obwo erhi: Yuda w’ecirala owamugerere kuli Israheli w’omugoma, anabona oku Israheli yeri nka mushinganyanya. 12 Okanyagye oyakûze, oderhe ebi binwa onayêrekîre emwênè: Galuka wâni Israheli w’omugoma, yekudesire Nyamubâho, Ntakacikulola n’obusù bukali, bulya ndi wa lukogo, kanwa ka Nyamubâho. Ntabika mungo gwa nsiku n’amango. 13 Oyêmêre kwône obubî bwâwe: wagomîre Nyakasane Nyamuzinda wâwe, wahula-hulîre emunda ab’embuga bàli, n’izù lyâni orhaliyumvîrhizagya ye kudesire Nyamubâho
Olubaga lwîshogwa aha Siyoni
14 Mugaluke mwe bâna bagoma, Nyakasane okudesire, bulya niene nie Nnâhamwinyu, nayishimurhôla muguma arhenge muli lugo lulebe, babirhi barhenge mulala muguma, nyishimuhisa e Sioni. 15 Namuhà balungere omurhima gwâni gusîmire, abôla bamuyâbula n’oburhimanya n’obumanye. 16 N’amango mwâbà mwayôlolisire mwanalehekera mw’eco cihugo, ago mango, Nyakasane akudesire, barhaciderhe mpu: «ngahi omuciîmba gw’amalaganyo ga Nyakasane guli». Barhâgugerêreze, barhâgukengêre, barhakanacibinja gundin. 17 Ago mango, Yeruzalemu bakazimuderha «Ntebe ya Nyakasane», mwo amashanja gôshi gabugânana, oku izîno lya Nyakasane; garhânacizige gahârhanwa n’omurhima gwâbomubî. 18 Ago mango enyumpa ya Yuda yâbugânana n’eya Israheli; zinayishe zombi kurhengera e mwênè zije omu cihugo niene nàhâga bishe wâbo nti kashambala kâbo.

Ebinwa byakulikira eby’obuhindule
19 Niehe kwo nakazâgiderha omu murhima: nti owabonaga nkuhisa omu bâna bâni, nkamuha ecihugo c’amasîma kashambala kakungwa omu mashanja. Namanya nti wakazimbwîra mpu «larha» nti orhakacintengaho. 20 Cikwône kulyâla omukazi alenganya ibà kwo enyumpa ya Israheli nayo yandenganyize Yekudesire Nyamubâho. 21 Endûlù zayumvîkine oku ntondo mpalangule, ndûlù n’emirenge ya bene Israheli kwo kuderha oku bagolongohize enjira yâbo, bàyibagire Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 22 Galuki mwe bâna b’ebirala, nnonzize okufumya obugoma bwinyu! Rhw’ono rhuyishire emunda oli, bulya we Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, 23 Kwo binali, entondo bunali bunywesi, n’akadugundu k’oku ntondo kwo na kwo. Neci kwo binali, Nyakasane Nyamuzinda wîrhu yêne bucire bw’Israheli. 24 Bya-nshonyi byalire omukolo gwa ba larha kurhenga eburho bwîrhu, ebintu byâbo binyinyi n’ebinênêne bagala bâbo na bâli bâbo. 25 Muleke rhugwîshîre omu nshonyi zirhu, muleke zirhubumbe eza mèmè bulyala rhwàgayisize Nyakasane Nyamuzinda rhweshi na balarha, kurhenga oburho bwîrhu kuhika buno, rhurhayumvagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu.
Jeremia/Jeremiah 3
1לֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח אִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֩ וְהָלְכָ֨ה מֵאִתּ֜וֹ וְהָיְתָ֣ה לְאִישׁ־אַחֵ֗ר הֲיָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יהָ֙ ע֔וֹד הֲל֛וֹא חָנ֥וֹף תֶּחֱנַ֖ף הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים וְשֹׁ֥וב אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֹֽה׃ 2שְׂאִֽי־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א שֻׁגַּ֔לְתְּ עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּעֲרָבִ֖י בַּמִּדְבָּ֑ר וַתַּחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ 3וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃ 4הֲל֣וֹא מֵעַ֔תָּה קָרָ֥אתי לִ֖י אָבִ֑י אַלּ֥וּף נְעֻרַ֖י אָֽתָּה׃ 5הֲיִנְטֹ֣ר לְעוֹלָ֔ם אִם־יִשְׁמֹ֖ר לָנֶ֑צַח הִנֵּ֥ה דִבַּ֛רְתְּי וַתַּעֲשִׂ֥י הָרָע֖וֹת וַתּוּכָֽל׃ פ
6וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃ 7וָאֹמַ֗ר אַחֲרֵ֨י עֲשׂוֹתָ֧הּ אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה וַתֵּ֛רֶאה בָּגוֹדָ֥ה אֲחוֹתָ֖הּ יְהוּדָֽה׃ 8וָאֵ֗רֶא כִּ֤י עַל־כָּל־אֹדוֹת֙ אֲשֶׁ֤ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָֽרְאָ֜ה בֹּֽגֵדָ֤ה יְהוּדָה֙ אֲחוֹתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא׃ 9וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃ 10וְגַם־בְּכָל־זֹ֗את לֹא־שָׁ֨בָה אֵלַ֜י בָּגוֹדָ֧ה אֲחוֹתָ֛הּ יְהוּדָ֖ה בְּכָל־לִבָּ֑הּ כִּ֥י אִם־בְּשֶׁ֖קֶר נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י צִדְּקָ֥ה נַפְשָׁ֖הּ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל מִבֹּגֵדָ֖ה יְהוּדָֽה׃ 12הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֽוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם׃ 13אַ֚ךְ דְּעִ֣י עֲוֺנֵ֔ךְ כִּ֛י בַּיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖יִךְ פָּשָׁ֑עַתְּ וַתְּפַזְּרִ֨י אֶת־דְּרָכַ֜יִךְ לַזָּרִ֗ים תַּ֚חַת כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן וּבְקוֹלִ֥י לֹא־שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהוָֹֽה׃ 14שׁ֣וּבוּ בָנִ֤ים שׁוֹבָבִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנֹכִ֖י בָּעַ֣לְתִּי בָכֶ֑ם וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶחָ֣ד מֵעִ֗יר וּשְׁנַ֨יִם֙ מִמִּשְׁפָּחָ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם צִיּֽוֹן׃ 15וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֛ם רֹעִ֖ים כְּלִבִּ֑י וְרָע֥וּ אֶתְכֶ֖ם דֵּעָ֥ה וְהַשְׂכֵּֽיל׃ 16וְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ ע֗וֹד אֲרוֹן֙ בְּרִית־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֤א יִזְכְּרוּ־בוֹ֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֽוֹד׃ 17בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יִקְרְא֤וּ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ כִּסֵּ֣א יְהוָ֔ה וְנִקְוּ֨וּ אֵלֶ֧יהָ כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם לְשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה לִירוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־יֵלְכ֣וּ ע֔וֹד אַחֲרֵ֕י שְׁרִר֖וּת לִבָּ֥ם הָרָֽע׃ ס
18בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה יֵלְכ֥וּ בֵית־יְהוּדָ֖ה עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָבֹ֤אוּ יַחְדָּו֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר הִנְחַ֖לְתִּי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ 19וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְא֣וֹת גּוֹיִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תִּקְרְאִו־לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א תָשֽׁוּבִו׃ 20אָכֵ֛ן בָּגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֽה׃ 21ק֚וֹל עַל־שְׁפָיִ֣ים נִשְׁמָ֔ע בְּכִ֥י תַחֲנוּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הֶעֱוּוּ֙ אֶת־דַּרְכָּ֔ם שָׁכְח֖וּ אֶת־יְהוָֹ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 22שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹֽתֵיכֶ֑ם הִנְנוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָֹ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 23אָכֵ֥ן לַשֶּׁ֛קֶר מִגְּבָע֖וֹת הָמ֣וֹן הָרִ֑ים אָכֵן֙ בַּיהוָֹ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ תְּשׁוּעַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 24וְהַבֹּ֗שֶׁת אָֽכְלָ֛ה אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבוֹתֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶֽם׃ 25נִשְׁכְּבָ֣ה בְּבָשְׁתֵּ֗נוּ וּֽתְכַסֵּנוּ֮ כְּלִמָּתֵנוּ֒ כִּי֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ חָטָ֗אנוּ אֲנַ֨חְנוּ֙ וַאֲבוֹתֵ֔ינוּ מִנְּעוּרֵ֖ינוּ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּק֖וֹל יְהוָֹ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
4
1 Erhi wakagaluka, Israheli, ye kudesire Nyamubâho, onagaluke emunda ndi. Erhi wakanaleka amaligo gâwe, orhakacihabukira kuli nâni. 2 Erhi wakanalahira Nyamuzinda Ozîne, buzira bîrà, omu bushinganyanya n’oburhabêsha, ago mango amashanja ganacishinga muli we, ganacikwîtakira. 3 Bulyala kwo Nyamubâho adesire ntya: Kwo abwîzire abantu b’emwa Yuda n’ab’e Yeruzalemu: Mukolôle bwinjà amashwa ginyu, murhahîraga mukamîra emburho omu mishûgi. 4 Mukembûlirwe Nyamuzinda, mukembûle omurhima gwinyu mwe bantu b’emwa Yuda n’ab’e Yeruzalemu, n’akaba nanga, omungo gwâni kwo gwayâka nka muliro, gwayôkera na ntâye wâguzimya, erhi bubî bw’ebijiro binyu burhuma.
Okurhêrwa n’abarhenga e Mwênè
5 Mugumanyîse omu ca Yuda, guyumvîkane omu Yeruzalemu, mubûhe omushekera omu cihugo, muyakûze n’izù linene, erhi: «Mweshi mubugânane»! Rhujè omu bishagala biyûbakire. 6 Mulengeze ecimanyîsomuciyêrekeze emunda Siyoni ali. Mukanye muyâke, murhimangaga. Kulya kubà buhanya nakula emwênè, buhanya burhali bunyi. 7 Engoromora yarhenzire omu mashaka, Cishâba mashanja arhabîre, arhenzire omu mwâge mpu ecihugo côshi acîjire irûngu: emirhundu yôshi âyishâba erhasigalemwo omuntu. 8 Mubâge mwayamhala basunzu mulake mubande endûl*, bulyala omungo gwa Nyamuzinda gurharhulesiri. 9 Mw’ago mango, kanwa ka Nyamubâho, mwâmi ârhiba omurhima, abarhambo nabo bâgurhiba, abadâhwa bârhangâla n’abalâbi bâzanwa! 10 Naderhe obwo: erhi waliha Nyakasane kwabîrage kurheba warhurhebire erhi oderha erhi «mwâbona omurhûla» enakolaga ngôrho eno erhuli emumiro. 11 Mw’ago mango bâbwîra olu lubaga na Yeruzalemu erhi: Empûsi ndûrhu-ndûrhu y’oku ntondo, edwîrhe yahûsa kurhenga omu irûngu, kujà emunda oli, mwâli w’olubaga lwâni. Erhali ya kuyerûla erhanali ya kucêsa. 12 Mpûsi ndârhi eyishire oku irhegeko lyâni. Nie nkolaga naderha akanwa k’okutwa olubanja lwâbo. 13 Lâba oku kashâba asoka nka citù, engâlè yâge kwo eri nka mpûsi, endogomi zâge zo zâkanya kulusha amakozi, rhwamahera! rhwamahwa! 14 Yeruzalemu, kûla obubî oku murhima gwâwe ly’ocira! Kuhika mangaci zâkubêramwo, enkengêro zâwe ngalugalu? 15 Bulyala omwanzi bàguyalizize kurhenga e Dani, kurhenga oku ntondo ya Efrayimu, gwa buhanya bâderha. 16 Mugumanyîse, muguderhe omu ca Yuda, mubwîre Yeruzalemu, erhi: ababisha barhenzire omu cihugo c’ekuli, badwîrhe babandira ebishagala bya Yuda akahababo, 17 bagosire Yeruzalemu nka balanzi b’ishwa, kulya kubà angomire, Kanwa ka Nyakasane. 18 Bulala bwâwe n’ebijiro byâwe bikudwîrhîre okwo. Bunguke bw’amaligo gâwe obwo: nka bwalula! Bwanakuhika oku nsholo y’omurhima. 19 Ala ehindi omu nda wee! ala enda wee! ala nka yaluma wee! Omurhima bamagudunda. Ntankahashihulika bulya namayumva babûha omushekera. Cihogero ca ngabo yajà oku matabâro. 20 Erhi baciderha mwanzi erhi na gwa buhanya, ecihugo mpu côshi càhire ebihando byâni mpu byàshabûsire. Olwâkiro lwâni mpu lwahirigisire. 21 Lero mangaci nahusa okubona ecimanyîso, mpuse n’okuyumva omushekera gw’okulâlika? 22 Neci olubaga lwàli lwahwinjagîre: lurhanyishi, luli nka bâna bo barhadôsa mirhima, ntà bukengêre bagwêrhe bali balenga ba bubî, ci barhishikola ehinja. 23 Nalolerize igulu: nabugâna mpinga! nti nalola amalunga, nashanga omûshi gwahirigisire. 24 Nalola entondo, nàbona zidwîrhe zageramwo omusisi n’orhurhondo narho nàbona rhwàdundagana. 25 Nalola: lerhaga omuntu ciru n’omuguma ebinyunyi by’emalunga byôshi byàyâsire. 26 Nalola ecifungo bashundamwo emirhi, cashubire irûngu, n’eyali mirhundu bikola bigûkà yashâbwa n’omutula gwâge. 27 Neci, kwo adesire ntya Nyamubâho: Ecihugo côshi câshâbwa, côshi nâcilambika. 28 Kuli okwo, igulu lyâjira emishîbo n’amalunga gali enyanya gâjamwo omwizimya bulyala nadesire ntânacigalule akanwa nàfundisire ntanacifundûle. 29 Omu kuyumva ecihôgêro c’abali oku nfarasi n’abafumbasire emiherho, ecihugo côshi càyâsire: bayâkire oku mashaka, bàshona n’oku mabuye; Ntà lugo lusigiremwo omuntu. 30 Nâwe, bici okolaga wâjira? Ciru okayambala eby’akaduku, ciru okayambala enjuma z’amasholo, ciru okagalihya amasù n’okushîga ebisike, busha wârhamira mpu wâcijira mwinjà. Abîra bâwe bakubênzire, gukola mûka gwâwe bashimbire. 31 Namayumva omuniho guli nka gwa muzire izîmi lyamakoma, omulenge guli nka gwa muhya wayig’iburha, mwâli wa Siyoni odwîrhe alaka alengezize n’amaboko erhi: namahera! namafa n’empimbo za balya bakaheza ngabo.
Jeremia/Jeremiah 4
1אִם־תָּשׁ֨וּב יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ נְאֻם־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י תָּשׁ֑וּב וְאִם־תָּסִ֧יר שִׁקּוּצֶ֛יךָ מִפָּנַ֖י וְלֹ֥א תָנֽוּד׃ 2וְנִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ חַי־יְהוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ גּוֹיִ֖ם וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃ ס
3כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָֹ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל־תִּזְרְע֖וּ אֶל־קוֹצִֽים׃ 4הִמֹּ֣לוּ לַיהוָֹ֗ה וְהָסִ֨רוּ֙ עָרְל֣וֹת לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם׃ 5הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלִַ֨ם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ותִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָסְפ֥וּ וְנָב֖וֹאָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃ 6שְׂאוּ־נֵ֣ס צִיּ֔וֹנָה הָעִ֖יזוּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃ 7עָלָ֤ה אַרְיֵה֙ מִֽסֻּבְּכ֔וֹ וּמַשְׁחִ֣ית גּוֹיִ֔ם נָסַ֖ע יָצָ֣א מִמְּקֹמ֑וֹ לָשׂ֤וּם אַרְצֵךְ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרַ֥יִךְ תִּצֶּ֖ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ 8עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא־שָׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהוָֹ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃ פ
9וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה יֹאבַ֥ד לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ וְלֵ֣ב הַשָּׂרִ֑ים וְנָשַׁ֨מּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְהַנְּבִיאִ֖ים יִתְמָֽהוּ׃ 10וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אָכֵן֩ הַשֵּׁ֨א הִשֵּׁ֜אתָ לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְלִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹ֔ר שָׁל֖וֹם יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְנָגְעָ֥ה חֶ֖רֶב עַד־הַנָּֽפֶשׁ׃ 11בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָֽעָם־הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת־עַמִּ֑י ל֥וֹא לִזְר֖וֹת וְל֥וֹא לְהָבַֽר׃ 12ר֧וּחַ מָלֵ֛א מֵאֵ֖לֶּה יָ֣בוֹא לִ֑י עַתָּ֕ה גַּם־אֲנִ֛י אֲדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּטִ֖ים אוֹתָֽם׃ 13הִנֵּ֣ה ׀ כַּעֲנָנִ֣ים יַעֲלֶ֗ה וְכַסּוּפָה֙ מַרְכְּבוֹתָ֔יו קַלּ֥וּ מִנְּשָׁרִ֖ים סוּסָ֑יו א֥וֹי לָ֖נוּ כִּ֥י שֻׁדָּֽדְנוּ׃ 14כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי עַד־מָתַ֛י תָּלִ֥ין בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁב֥וֹת אוֹנֵֽךְ׃ 15כִּ֛י ק֥וֹל מַגִּ֖יד מִדָּ֑ן וּמַשְׁמִ֥יעַ אָ֖וֶן מֵהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ 16הַזְכִּ֣ירוּ לַגּוֹיִ֗ם הִנֵּה֙ הַשְׁמִ֣יעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֔ם נֹצְרִ֥ים בָּאִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ הַמֶּרְחָ֑ק וַֽיִּתְּנ֛וּ עַל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה קוֹלָֽם׃ 17כְּשֹׁמְרֵ֣י שָׂדַ֔י הָי֥וּ עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב כִּי־אֹתִ֥י מָרָ֖תָה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18דַּרְכֵּךְ֙ וּמַ֣עֲלָלַ֔יִךְ עָשֹׂ֥ו אֵ֖לֶּה לָ֑ךְ זֹ֤את רָעָתֵךְ֙ כִּ֣י מָ֔ר כִּ֥י נָגַ֖ע עַד־לִבֵּֽךְ׃ ס
19מֵעַ֣י ׀ מֵעַ֨י ׀ אֹחִ֜ולָה קִיר֥וֹת לִבִּ֛י הֹֽמֶה־לִּ֥י לִבִּ֖י לֹ֣א אַחֲרִ֑ישׁ כִּ֣י ק֤וֹל שׁוֹפָר֙ שָׁמַ֣עַתְּי נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָֽה׃ 20שֶׁ֤בֶר עַל־שֶׁ֨בֶר֙ נִקְרָ֔א כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּתְאֹם֙ שֻׁדְּד֣וּ אֹהָלַ֔י רֶ֖גַע יְרִיעֹתָֽי׃ 21עַד־מָתַ֖י אֶרְאֶה־נֵּ֑ס אֶשְׁמְעָ֖ה ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ ס
22כִּ֣י ׀ אֱוִ֣יל עַמִּ֗י אוֹתִי֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בָּנִ֤ים סְכָלִים֙ הֵ֔מָּה וְלֹ֥א נְבוֹנִ֖ים הֵ֑מָּה חֲכָמִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לְהָרַ֔ע וּלְהֵיטִ֖יב לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 23רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּה־תֹ֖הוּ וָבֹ֑הוּ וְאֶל־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ין אוֹרָֽם׃ 24רָאִ֨יתִי֙ הֶֽהָרִ֔ים וְהִנֵּ֖ה רֹעֲשִׁ֑ים וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת הִתְקַלְקָֽלוּ׃ 25רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֖ה אֵ֣ין הָאָדָ֑ם וְכָל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם נָדָֽדוּ׃ 26רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל הַמִּדְבָּ֑ר וְכָל־עָרָ֗יו נִתְּצוּ֙ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ ס
27כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שְׁמָמָ֥ה תִהְיֶ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וְכָלָ֖ה לֹ֥א אֶעֱשֶֽׂה׃ 28עַל־זֹאת֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְקָדְר֥וּ הַשָּׁמַ֖יִם מִמָּ֑עַל עַ֤ל כִּי־דִבַּ֨רְתִּי֙ זַמֹּ֔תִי וְלֹ֥א נִחַ֖מְתִּי וְלֹא־אָשׁ֥וּב מִמֶּֽנָּה׃ 29מִקּ֨וֹל פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֨חַת֙ כָּל־הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כָּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יוֹשֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃ 30וְאַ֨תְּי שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּי־תַעְדִּ֣י עֲדִי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 31כִּי֩ ק֨וֹל כְּחוֹלָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי צָרָה֙ כְּמַבְכִּירָ֔ה ק֧וֹל בַּת־צִיּ֛וֹן תִּתְיַפֵּ֖חַ תְּפָרֵ֣שׂ כַּפֶּ֑יהָ אֽוֹי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־עָיְפָ֥ה נַפְשִׁ֖י לְהֹרְגִֽים׃ פ

5
Ka bàbîha babule na kwahanwa?
1 Mugere omu mihanda y’e Yeruzalemu yôshi, mulolêrezagye munadôse mulongeze aha ngombe ziri omwo lugo, mukabugâna hali omugula wâtwa olubanja bwinjà, olyâla washimbulira olubanja oku lunali nânababalira ogu murhundu, ye kudesire Nyamubâho 2 Ciru n’amango balahîre mpu: «Nyamuzinda ôzine là» erhi na bîrà banalahîre. 3 Nyamuzinda, kali by’okuli amasù gâwe galonza gabone? Abôla wabashûsire barhanayumvîrhe wabahinazire barhanagokwire. Obusù bwâbo babujizire buzibu kulusha ibuye, banalahîre bwaleka okwâbo. 4 Kwo nakazâgiderha nti abagunda bône bakola nka basirhe, bulya barhishi enjira ya Nyakasane barhanayishi ebya Nyamuzinda wâbo 5 Nkolaga najà aha abakulu bali nabo mbabwîre, bulya bôhe bamanyire enjira za Nyakasane, bamanyire akanwa ka Nyamuzinda wâbo. Kali ciru nabo banatwa enkoba, bàjahisire omushigo, 6 Co cirhumire entale y’emuzirhu yâbarhêra, nyambwe w’ebulambo abayônera, na kapiri alingire aha lusò lw’omurhundu gwâbo: ngasi wagurhengamwo erhi anahanyagîre bulyala amaligo gâbo gali manji, amagoma gâbo gàluzire okubozire. 7 Nkubabalire bulya kurhi? Bagala bâwe bantwîsire, bagendishiga abarhali banyamuzinda! Erhi nabâga namabayigusa banagedihusha, bakazâgikômera enyumpa y’omukazi w’ecishungu. 8 Zali nfarasi ziyigusire zinaminyire, ngasi nguma akazihambarha mukà omulungu. 9 Ka mpu mbule kuhana ebijiro biri ntyo? Yekudesire Nyamubâho. Nîsi erhi ishanja liri nk’eryo mbule bucihôleralyo! 10 Musôkere oku nyanya mushâbe, mukondagule muhebe oku idaho. Emizâbîbu muyishugule bulyala erhali ya Nyamuzindao. 11 Yandenganyize oku balenganya enyumpa ya Israheli n’eyumpa ya Yuda, Yekudesire Nyamubâho. 12 Bahakanyire Nyamuzinda, baderha mpu «kali ntâye». Mpu ntâko rhwâbà., rhurhâjemwo ngôrho rhurhânajekwo cizombo. 13 Abalêbi kwo bali nka mpûsi, akanwa karhali mulibwo. Alaga oku byayishibabêra: 14 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe bulya kwo badesire ntyo, Niono nkolaga najira ebinwa byâni, bibè muliro omu kanwa kâwe, n’olwo lubaga nâlujira lubè nshâli ogwomuliro gwamakûza. 15 Niono nkolaga najimulerhera olubaga lwârhenga kulî-kulî wâni nyumpa ya Israheli, Yekudesire Nyakasane. Luli lubaga lwa ntwâli, lubaga lwa kurhenga mîra! Lubaga orhishi oku luderha, orhanayumva ebi luderha. 16 Enshoho bagwasâmwo emyampi eri nshinda nfunule bôshi banali ngabo ya ntwâli 17 Eyo ngabo yâkulya empenzi n’akabale, yâkulya abâna-rhabana n’abâna-nyere, yâkulya enkafu n’ebibuzi, ekulye omuzâbîbu n’omulehe, yâkushâbira ebishagala biyûbakaire, birya wali ocikubagire!

Oku mwàlonzagya mwâkubona
18 Cikwône, ciru n’ago mango, Yekudesire Nyamubâho, ntâshâbe lwôshi-lwôshi. 19 Na hano badôsa mpu: Cici carhumaga Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, arhukolera ebiri nk’ebi? Woyôla wayishibashuza erhi: «Nka kulya mwoyo mwalekaga Nyamubâho mwagashâniza banyamuzinda b’obwîhambi omu cihugo cinyu, kwo n’okwo mwanashigira ab’ihanga omu cihugo cirhali cinyu.
Amango g’ecizombo
20 Mumanyîse ebi omu nyumpa ya Yakôbomubiyumvise omu ca Yuda: 21 mpu yumvi n’okûla olu lubaga lw’entumva n’embula-murhima bali mpu bagwêrhe amasù barhanabona mpu bagwêrhe amarhwîri barhanayumva! 22 Ka murhakanyôboha, Kanwa ka Nyamuzinda, ka murhakarhînya obusù bwâni? Nie najiraga omushenyi lubibi lw’enyanja, nagujira lubibi erhakafa yahamire: yanalwiririra erhanahime, emivumba y’enyanja yanaluluma erhanatwe olubibi. 23 Cikwône olu lubaga lugwêrhe omurhima gw’entumva n’abagoma bagalusire banagenda. 24 Barhacijaga emurhima bakaderha mpu Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, rhumurhinye, ye niêsa enkuba mpangûka n’enzinda, nk’oku amango gâyo ganali, Ye rhuhisa oku migobe yêne ayimanzagya y’okusârûla. 25 Amaligo ginyu gahindwîre ebyo, amabî ginyu garhumire ebinjà byamuyâka.
Amabî g’olubaga galuzire
26 Neci olubaga lwâni lulimwo enkola-maligo, zikazirhega orhusirha, nka barhezi ba binyunyi, zinakazirhega emirhego mpu zigwasemwo abantu. 27 Kula ecôgo ciyunjwîre binyunyi, kwo enyumpa zâbo ziyunjwîre bya buhagwe. Bàgazirage n’ebyo banakula. 28 Bàluza amagala banatwera. Kwo biri ntyo, barhalusize olugero lw’obubî: Barhakenziri olubanja lwa bene, barhakenziri olubanja lw’enfûzi mpu ciru nazo zisîme barhakenziri olubanja lw’abagunda. 29 Ka mpu mbule bwahana ebijiro biri ntyo, Yekudesire Nyamuzinda, nîsi erhi mpu olubaga luli ntyo omurhima gwani gubule bwaluhekakwo omungo! 30 Ebigalugalu, birya byakashologosa, bidwîrhe byajirwa mw’eci cihugo: 31 Abalêbi badwîrhe baderha eby’obunywesi, abadâhwa badwîrhe bayigîriza byâbo-byâbo. N’olubaga lwâni lusîmire okwo! Bici mwâjira hano luhumba obwo?
Jeremia/Jeremiah 5
1שׁוֹטְט֞וּ בְּחוּצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֗ם וּרְאוּ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחוֹבוֹתֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ׃ 2וְאִ֥ם חַי־יְהוָֹ֖ה יֹאמֵ֑רוּ לָכֵ֥ן לַשֶּׁ֖קֶר יִשָּׁבֵֽעוּ׃ 3יְהוָֹ֗ה עֵינֶיךָ֮ הֲל֣וֹא לֶאֱמוּנָה֒ הִכִּ֤יתָה אֹתָם֙ וְֽלֹא־חָ֔לוּ כִּלִּיתָ֕ם מֵאֲנ֖וּ קַ֣חַת מוּסָ֑ר חִזְּק֤וּ פְנֵיהֶם֙ מִסֶּ֔לַע מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 4וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַךְ־דַּלִּ֖ים הֵ֑ם נוֹאֲל֕וּ כִּ֣י לֹ֤א יָדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 5אֵֽלֲכָה־לִּ֤י אֶל־הַגְּדֹלִים֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אוֹתָ֔ם כִּ֣י הֵ֗מָּה יָדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶ֑ם אַ֣ךְ הֵ֤מָּה יַחְדָּו֙ שָׁ֣בְרוּ עֹ֔ל נִתְּק֖וּ מוֹסֵרֽוֹת׃ 6עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֤ב עֲרָבוֹת֙ יְשָׁדְדֵ֔ם נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כָּל־הַיּוֹצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֤י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָצְמ֖וּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶֽם׃ 7אֵ֤י לָזֹאת֙ אֶֽסְלַֽוח־לָ֔ךְ בָּנַ֣יִךְ עֲזָב֔וּנִי וַיִּשָּׁבְע֖וּ בְּלֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וָאַשְׂבִּ֤עַ אוֹתָם֙ וַיִּנְאָ֔פוּ וּבֵ֥ית זוֹנָ֖ה יִתְגֹּדָֽדוּ׃ 8סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ׃ 9הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לוֹא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהוָֹ֑ה וְאִם֙ בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס
10עֲל֤וּ בְשָׁרוֹתֶ֨יהָ֙ וְשַׁחֵ֔תוּ וְכָלָ֖ה אַֽל־תַּעֲשׂ֑וּ הָסִ֨ירוּ֙ נְטִ֣ישׁוֹתֶ֔יהָ כִּ֛י ל֥וֹא לַיהוָ֖ה הֵֽמָּה׃ 11כִּי֩ בָג֨וֹד בָּגְד֜וּ בִּ֗י בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וּבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12כִּֽחֲשׁוּ֙ בַּיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֹא־ה֑וּא וְלֹא־תָב֤וֹא עָלֵ֨ינוּ֙ רָעָ֔ה וְחֶ֥רֶב וְרָעָ֖ב ל֥וֹא נִרְאֶֽה׃ 13וְהַנְּבִיאִים֙ יִֽהְי֣וּ לְר֔וּחַ וְהַדִּבֵּ֖ר אֵ֣ין בָּהֶ֑ם כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לָהֶֽם׃ ס
14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ דְּבָרַ֨י בְּפִ֜יךָ לְאֵ֗שׁ וְהָעָ֥ם הַזֶּ֛ה עֵצִ֖ים וַאֲכָלָֽתַם׃ 15הִנְנִ֣י מֵבִיא֩ עֲלֵיכֶ֨ם גּ֧וֹי מִמֶּרְחָ֛ק בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֹ֑ה גּ֣וֹי ׀ אֵיתָ֣ן ה֗וּא גּ֤וֹי מֵעוֹלָם֙ ה֔וּא גּ֚וֹי לֹא־תֵדַ֣ע לְשֹׁנ֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע מַה־יְדַבֵּֽר׃ 16אַשְׁפָּת֖וֹ כְּקֶ֣בֶר פָּת֑וּחַ כֻּלָּ֖ם גִּבּוֹרִֽים׃ 17וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנוֹתֶ֔יךָ יֹאכַ֤ל צֹאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בּוֹטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב׃ 18וְגַ֛ם בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה נְאֻם־יְהוָֹ֑ה לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם כָּלָֽה׃ 19וְהָיָה֙ כִּ֣י תֹאמְר֔וּ תַּ֣חַת מֶ֗ה עָשָׂ֨ה יְהוָֹ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ לָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עֲזַבְתֶּ֤ם אוֹתִי֙ וַתַּעַבְד֞וּ אֱלֹהֵ֤י נֵכָר֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם כֵּ֚ן תַּעַבְד֣וּ זָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א לָכֶֽם׃ ס
20הַגִּ֥ידוּ זֹ֖את בְּבֵ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְהַשְׁמִיע֥וּהָ בִיהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 21שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֔את עַ֥ם סָכָ֖ל וְאֵ֣ין לֵ֑ב עֵינַ֤יִם לָהֶם֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ אָזְנַ֥יִם לָהֶ֖ם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽעוּ׃ 22הַאוֹתִ֨י לֹא־תִירָ֜אוּ נְאֻם־יְהוָֹ֗ה אִ֤ם מִפָּנַי֙ לֹ֣א תָחִ֔ילוּ אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי חוֹל֙ גְּב֣וּל לַיָּ֔ם חָק־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יַעַבְרֶ֑נְהוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁוּ֙ וְלֹ֣א יוּכָ֔לוּ וְהָמ֥וּ גַלָּ֖יו וְלֹ֥א יַעַבְרֻֽנְהוּ׃ 23וְלָעָ֤ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ׃ 24וְלֹֽא־אָמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם וֺירֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בְּעִתּ֑וֹ שְׁבֻע֛וֹת חֻקּ֥וֹת קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽנוּ׃ 25עֲוֺנוֹתֵיכֶ֖ם הִטּוּ־אֵ֑לֶּה וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם מָנְע֥וּ הַטּ֖וֹב מִכֶּֽם׃ 26כִּי־נִמְצְא֥וּ בְעַמִּ֖י רְשָׁעִ֑ים יָשׁוּר֙ כְּשַׁ֣ךְ יְקוּשִׁ֔ים הִצִּ֥יבוּ מַשְׁחִ֖ית אֲנָשִׁ֥ים יִלְכֹּֽדוּ׃ 27כִּכְלוּב֙ מָ֣לֵא ע֔וֹף כֵּ֥ן בָּתֵּיהֶ֖ם מְלֵאִ֣ים מִרְמָ֑ה עַל־כֵּ֥ן גָּדְל֖וּ וַֽיַּעֲשִֽׁירוּ׃ 28שָׁמְנ֣וּ עָשְׁת֗וּ גַּ֚ם עָֽבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָת֖וֹם וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ׃ 29הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהוָֹ֑ה אִ֚ם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס
30שַׁמָּה֙ וְשַׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִהְיְתָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 31הַנְּבִיאִ֞ים נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר וְהַכֹּהֲנִים֙ יִרְדּ֣וּ עַל־יְדֵיהֶ֔ם וְעַמִּ֖י אָ֣הֲבוּ כֵ֑ן וּמַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְאַחֲרִיתָֽהּ׃
6
Okushubirhêrwa
1 Bene Benyamini muyâke, muyâke murhenge e Yeruzalemu. Mwe muli e Tekowa mubûhe omushekera muyimanze ecêrekane kuli Betakeremi. Bulya hali obuhanya bwarhenga emwênè. Buhanya bunji bwenêne. 2 Ka bulambo bwa kahasi nagererakwo mwâli Siyoni? 3 Emunda ali yo balungere bashubûkira ho n’amasô gâbo! Omu marhambi gâge bayûbasiremwo ebihando, ngasi muguma ayâbula ebinali aha kuboko kwâge. 4 Murherekêrere amatabâro. Mukanye rhumurhêre kalengerêre. Rhwamahera izûba likolizika, ebizungu-zungu by’ebijingo byamalîhûka. 5 Mukanye rhumurhêre budufu, mukanye rhumushâbire enyumpa! 6 Bulya kwo adesire ntya Nyamuzinda Ogala-byôshi mpu mukube emirhi yâge Yeruzalemu yeshi mumugorhe, lubà lugo lwa bunywesi, lwo warhangirhâbalira. 7 Kula iriba lirhengamwo amîshi kwo naye arhengamwo amabî gâge, okutula entambala n’okushâba yo myanzi baderha eyo, omu masù gâni, ngasi mango endwâla n’ebibande. 8 Leka bakubwîrize Yeruzalemu Omurhima gwani gwakanakurhengakwo, wakabona namakujira bwerûlè, bulya burhabâmwomuntu. 9 Kwo adesire ntya Nyamuzinda Ogala-byôshi. Rhôlogoza rhôlogoza kulya barhôlogoza omu ishwa ly’emizâbîbu, ngasi hisigire omu Israheli oshubigezaho okuboko ak’owahumbûla amalehe g’omuzâbîbu, omu lwîbo. 10 Ndi nâbwîra? Ndi nâyimbirira nti ayumvîrhize. Kali okurhwîri kwâbo kurhaba kukembûle, barhakayumva. Akanwa ka Nyakasane kashubire ka nshonyi kulibô, barhacinunirwa nakô. 11 Cikwône niehe nyunjwîre mutula gwa Nyamuzinda, nadesire nti ngurhange narhama k’orhagurhulira oku mwâna w’emuhanda n’omu ndêko y’abâna b’emisole. Bayishigwârhwa bôshi: omulume na mukâge, okola mushosi n’okola kajo. 12 Enyumpa zâbo, bandi bazishobôla, amashwa gâbo na bakâbo kwo na kwo. Neci nalambûlira okuboko oku bantu ba muli eci cihugo, Yekudesire Nyakasane. 13 Bulyala omurho n’omukulu, bôshi buhagwe balonza. Omulêbi n’omudâhwa bôshi mukanga bayêsha: kurhebana balimo. 14 Bali mpu barhuba ecihulu c’olubaga mpu murhûla, murhûla mâshi! n’obwo omurhûla ntâgwop. 15 Enshonyi z’ebijiro byâbo zâbabumba; ci ciru barhacibà nshonyi barhaba lugwegwe oku masù. Mwo bânahirimira omu karhî k’abâhirima, kusârhala basârhala olusiku nâbarhandûla Yekudesire Nyakasane.
16 Kwo Nyakasane adesire ntya: Mujè omu njira za mîra, mudôse bwinjà enjira za mîra, ngahi yàli enjira y’obwinjà? muyiyankage, mwabona oku mwaluhûka. Ci bôhe badesire mpu «rhurhâyishimbe». 17 Najire aho nabahà abasholezaq nti «muyumvîrhize omushekera» Ci bôhe mpu «rhurhaguyumvîrhize». 18 Yumvagya mwe mashanja: omanyireho, we ndêko, ebi ndi bukola. 19 Oyumve igulu! Lâba oku ndwîrhîre olu lubaga obuhanya bugoma bwâbo bukudwîrhe, bulyala ebinwa byâni barhabirheziri kurhwîri, n’irhegeko lyâni bàligayaguzize. 20 Bici nâjira n’enshangi yarhenga e Saba nîsi erhi olusheke lw’obukù lw’omu cihugo c’e kulî? Embâgwa zinyu ntazisimiri n’enterekêro zinyu zirhansimisizi, 21 Kwo kurhumire Nyamuzinda aderha ntya: erhi lâba oku olu lubaga nkola nâlurhega ebi lwâsarhalakwo. Omushamuka n’omugala oku banali, abalungu n’abîra bôshi bahungumuka.
22 Kwo adesire ntya Nyakasane: Lâba oku ishanja lyârhenga omu cihugo c’emwênè lubaga lurhali lunyi lwârhengerera aha kafende k’igulu, 23 Bafumbasire omuherho n’omwampi, bali bâminya barhakuba kâzûka, ecihôgero câbo kwo ciri nka mukungulo gwa nyanja bashonyire oku nfarasi, ngasi muguma akomekerire amatabâro we barhabâlîre, wâni mwâli Siyoni. 24 Rhwayumvîrhe ogwo mwanzi, mâshi rhwatwîka enjingo rhwagwârhwa n’ebihamba, rhwayumva n’emikero-mibishi ciru; 25 murhajâga ebwa mashwa, murhageraga omu mirimbwa bulyala eyo munda ngôrho za babisha, bihamba enyunda zôshi. 26 Mwâli w’olubaga lwâni yambala sunzu, civuluvunze omu luvù, jira emishîbo kulya banashibà omwâna w’ecûsha obande endûlù, bulyala alingirhuhikakwo, kaheza.
27 Nakujizire murhanguzi w’olubaga lwâni, nti ly’omanya onarhangule obwôrhere bwâbo. 28 Bôshi bali bagoma, bakazija banywerhera abandi, bôshi basherîre, bali bazibu nka marhale n’ecûma. Bôshi barhahwa kushandâza. 29 Omuvubo gudwîrhe gwavugurhiza mpu lyo ecûma cilibwa n’omuliro. Omutuzi adwîrhe avugurhizavugurhiza busha ci amazî g’ecûma garhacirhengâkwo. 30 «Lufaranga lufire», kwo babaderha. Neci, Nyamuzinda obajàhisire.
Jeremia/Jeremiah 6

1הָעִ֣זוּ ׀ בְּנֵ֣י בִניָמִ֗ן מִקֶּ֨רֶב֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּבִתְק֨וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃ 2הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיּֽוֹן׃ 3אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֽוֹ׃ 4קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצָּהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֨נוּ֙ כִּי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃ 5ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ׃ ס
6כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם סֹלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הָפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃ 7כְּהָקִ֥יר בַּ֨וִר֙ מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃ 8הִוָּסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ ל֥וֹא נוֹשָֽׁבָה׃ פ
9כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָֹ֣ה צְבָא֔וֹת עוֹלֵ֛ל יְעוֹלְל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָדְךָ֔ כְּבוֹצֵ֖ר עַל־סַלְסִלּֽוֹת׃ 10עַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֨ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אָזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃ 11וְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהוָ֤ה ׀ מָלֵ֨אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֤ךְ עַל־עוֹלָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל ס֥וֹד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים׃ 12וְנָסַ֤בּוּ בָֽתֵּיהֶם֙ לַאֲחֵרִ֔ים שָׂד֥וֹת וְנָשִׁ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־אַטֶּ֧ה אֶת־יָדִ֛י עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13כִּ֤י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדוֹלָ֔ם כֻּלּ֖וֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלּ֖וֹ עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ 14וַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃ 15הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
16כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַׁאֲל֣וּ ׀ לִנְתִב֣וֹת עוֹלָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֤רֶךְ הַטּוֹב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגּ֖וֹעַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ׃ 17וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב׃ 18לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃ 19שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבוֹתָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתוֹרָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃ 20לָמָּה־זֶּ֨ה לִ֤י לְבוֹנָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָב֔וֹא וְקָנֶ֥ה הַטּ֖וֹב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֽוֹתֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצ֔וֹן וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי׃ ס
21לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִכְשֹׁלִ֑ים וְכָ֣שְׁלוּ בָ֠ם אָב֨וֹת וּבָנִ֥ים יַחְדָּ֛ו שָׁכֵ֥ן וְרֵע֖וֹ יְאָבָֽדוּ׃ 22כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן וְג֣וֹי גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 23קֶ֣שֶׁת וְכִיד֞וֹן יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הוּא֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קוֹלָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־צִיּֽוֹן׃ 24שָׁמַ֥עְנוּ אֶת־שָׁמְע֖וֹ רָפ֣וּ יָדֵ֑ינוּ צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְנוּ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ 25אַל־תֵּֽצְאיּ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וּבַדֶּ֖רֶךְ אַל־תֵּלֵ֑כיּ כִּ֚י חֶ֣רֶב לְאֹיֵ֔ב מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃ 26בַּת־עַמִּ֤י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֤בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ׃ 27בָּח֛וֹן נְתַתִּ֥יךָ בְעַמִּ֖י מִבְצָ֑ר וְתֵדַ֕ע וּבָחַנְתָּ֖ אֶת־דַּרְכָּֽם׃ 28כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סֽוֹרְרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְחֹ֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ים הֵֽמָּה׃ 29נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מֵאֵ֖שׁתַּ֣ם עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃ 30כֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהוָ֖ה בָּהֶֽם׃ פ
7
Enterekêro y’okunali
a) Ebiyêrekîre akâ-Nyamuzinda
1 Akanwa Yeremiyahu abwîragwa na Nyakasane: 2 «Oyimange aha lumvi lw’akâ-Nyamuzinda, oyakûlizeho, oderhe aka kanwa erhi: muyumve Nyakasane adesire mwe Banya-Yudeya mudwîrhe mwageramwo ogu muhango mpu mujiharâmya Nyakasane. 3 Kwo adesire ntya Nyakasane Ogala-byôshi, Nyamuzinda w’Israheli. Muyinjihye enjira n’emikolo yinyu; namubêza muli eri ishwa. 4 Murhashimbaga ebinwa by’obunywesi mpu «engombe ya Nyakasane eyo, engombe, engombe ya Nyakasane eyo, engombe ya Nyakasane eyo». 5 Cikwône, mukayinjihya enjira n’emikolo yinyu; erhi mwakanashîbirira obushinganyanya ngasi muguma n’owâbo, 6 mukà ba murharhindibuzizi ecigolo, enfûzi n’omukana, mukaba murhabulagiri omukò mwêru-kwêru hano, na mukaba murhacihanyagazizi mpu mwashimba abandi banyamuzinda, 7 ago mango, namubêza mw’eri ishwa, mw’eci cihugo nahaâga basho kurhenga mîra na kuhika ensiku n’amango. 8 Cikwône alaga oku mwêhe mudwîrhe mwacikubagira ebinwa by’obunywesi birhamujiriri bici. 9 Ka mpu muzimbe, munigane, muhushe, mulahire ebîrâ, mugashânize Baali, mukulikire ba Nyamuzinda b’obwîhambi balya murhishi, 10 mubuliyisha munyimange omu masù mw’eyi nyumpa ederhwa n’izîno lyâni, mpu «rhurhâcibè kurhi!» Kandi mushubirire amaligo ginyu? 11 Ka omu kubona kwinyu mw’eyi nyumpa ederhwa n’izîno lyâni likolaga libà ishubûkiro lya bishambo? Niono kubona mbona ntali muhurha, kanwa ka Nyakasane. 12 Mukanye mujè aha mwâni e Silo: ho izîno lyâni lyayûbakaga burhanzi, mulole ebi nahakolîre erhi bubî bwa lubaga lwâni lwa Israheli burhumar. 13 Na bunôla, kulya kubà lwakozire ago maligo gôshi, kanwa ka Nyakasane, kulya kubà murhayumvagya erhi nkazimubwîra bwaca bwayira, namuhamagala mu rhanashuzagya, 14 eyi ngombe ederhwa n’izîno lyâni, eyôla mucikubagire, n’eri ishwa namuhaga mwe na basho nkolaga nayikolera birya nakoleraga Silo. 15 Nkolaga namukaga muntenge omu masù, kulyâla nakagaga bene winyu bene Efrayimu.
b) Banyamuzinda b’obwîhambi
16 Woyo oleke orhasengereraga olu lubaga, orhaderhaga mpu walengeza omulenge n’omusengero gw’okubalagira nîsi erhi mpu wayimbirira, bulyala ntakuyumvîrhize. 17 Nkabaga orhabwini ebi badwîrhe bakola omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu. 18 Oku abâna bashenya enshâli, b’îshe bakoleza omuliro, n’abakazi barhanza enshâno mpu badugira Omwâmikazi w’Empingus. Cazindà barherekêre banyamuzinda b’ihanga mpu lyo bambabaza! 19 Ka nie bababazize, Yekudesire Nyakasane; kali bône bacibabazize, bône bacibonesizenshonyi ? 20 Kwo Nyakasane Nyamubâho adesirage ntya: Lâbi oku omutula gwâni, omungo gwâni, gukola gwacirhulira ahâla, oku bantu n’oku bintu, oku mîshi g’omu mashwa n’oku malehe g’omu ishwa; gwayôca burhazima.
c) Enterekêro erhashingânîni
21 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Muyûshûle ebimasha binyu oku êzinyu, mulye ezo nyama! 22 Bulya oku biyêrekîre enterekêro n’ebimasha, ntâko nàbwizire na ntâko nàrhegesire basho erhi mbakula omu cihugo ca Mîsirit. 23 Cikwône irhegeko nàli mbahire eyo eri: Nti mukaziyumva izù lyâni, lyo muba Nyamuzinda winyu ninyu mubè lubaga lwâni. Mukulikire enjira mmurhegesire yôshi lyo mucira. 24 Cikwône, aye, bàrhumvîrhizagya barhanarhegaga okurhwîri, bôhe bakulikira oluhengu lw’omurhima gwâbomubî, bampa ebirhugo ahâli h’okunyêrekera. 25 Kurhenga olusiku basho barhengaga e Mîsiri kuhika ene, nàmurhumire abaganda bâni b’abalêbi, ngasi lusiku burhahusa. 26 Ci barhanyumvagya, barhaderhaga mpu barhega okurhwîri, bacibêra ba cikanyi-cirhagomba, babiha barhalusa b’îshe. 27 Wanababwîra ebyo binwa byôshi: ci barhakuyumve, wanabahamagala ci barhakushuze. 28 Obabwîre erhi lolà olubaga lurhumva izù lya Nyakasane Nyamuzinda lurhanaziga lwabwîrizibwa. Ecihango cirhacihaba, cabarhenzire oku kanwa.
d) Enterekêro mbî ekagîsa
29 Moma ebiviri byâwe biri-biri, obikabulire. Sôkera oku ntondo mpalangule obandirekwo endûlù. Bulyala Nyamuzinda amakaga obûko bumugayîsa. u 30 Neci, bene Yuda bakozire ehi nshomba, ye kudesire Nyakasane. Baàgwasize ebikabulirwa byâbo omu kâ-Nyamuzinda kaderhwa n’izîno lyâni, mpu bakahemule; 31 bayûbakire oluhêrero lwa Tofeti omu cibanda ca Ben-Hinomu, mpu bakazisingônolerakwo bagala na bâli bâbo, n’obwo okwo ntakuderhaga na ntà mango nakugerêrîze. 32 Alaga oku n’ensiku zayishire, ye kudesire Nyakasane, Tofeti arhâciderhwe, n’ecihanda ca Ben-Hinomu cirhâciderhwe, ci cibâgiro co caderhwa. Abantu bâbishwa e Tofetiv erhi kubula handi kurhuma. 33 N’emirhumba y’olwo lubaga yabà lwîko lwa binyunyi by’emalunga, haguma n’ebyerubala, barhaboneke n’omuntu wabihiva. 34 Omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu nahulisamwo izù ly’omwîshingo n’ely’obusîme; izù ly’omuhya n’ery’omuhya-mulume, bulyala ecihugo cahinduka mwerûlè.
Jeremia/Jeremiah 7
1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2עֲמֹ֗ד בְּשַׁ֨עַר֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וְאָמַרְתָּ֞ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֗ה כָּל־יְהוּדָה֙ הַבָּאִים֙ בַּשְּׁעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהוָֽה׃ ס
3כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַֽעַלְלֵיכֶ֑ם וַאֲשַׁכְּנָ֣ה אֶתְכֶ֔ם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 4אַל־תִּבְטְח֣וּ לָכֶ֔ם אֶל־דִּבְרֵ֥י הַשֶּׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ הֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה הֵיכַ֥ל יְהוָ֖ה הֵֽמָּה׃ 5כִּ֤י אִם־הֵיטֵיב֙ תֵּיטִ֔יבוּ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֖ם וְאֶת־מַֽעַלְלֵיכֶ֑ם אִם־עָשֹׂ֤ו תַֽעֲשׂוּ֙ מִשְׁפָּ֔ט בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֥ין רֵעֵֽהוּ׃ 6גֵּ֣ר יָת֤וֹם וְאַלְמָנָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשֹׁ֔קוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְאַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים לֹ֥א תֵלְכ֖וּ לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ 7וְשִׁכַּנְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ 8הִנֵּ֤ה אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים לָכֶ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י הַשָּׁ֑קֶר לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃ 9הֲגָנֹ֤ב ׀ רָצֹ֨חַ֙ וְֽנָאֹ֗ף וְהִשָּׁבֵ֥עַ לַשֶּׁ֖קֶר וְקַטֵּ֣ר לַבָּ֑עַל וְהָלֹ֗ךְ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ 10וּבָאתֶ֞ם וַעֲמַדְתֶּ֣ם לְפָנַ֗י בַּבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר נִקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֔יו וַאֲמַרְתֶּ֖ם נִצַּ֑לְנוּ לְמַ֣עַן עֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַתּוֹעֵב֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 11הַמְעָרַ֣ת פָּרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו בְּעֵינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
12כִּ֣י לְכוּ־נָ֗א אֶל־מְקוֹמִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשִׁיל֔וֹ אֲשֶׁ֨ר שִׁכַּ֧נְתִּֽי שְׁמִ֛י שָׁ֖ם בָּרִֽאשׁוֹנָ֑ה וּרְאוּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי ל֔וֹ מִפְּנֵ֕י רָעַ֖ת עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 13וְעַתָּ֗ה יַ֧עַן עֲשׂוֹתְכֶ֛ם אֶת־כָּל־הַמַּֽעֲשִׂ֥ים הָאֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וָאֲדַבֵּ֨ר אֲלֵיכֶ֜ם הַשְׁכֵּ֤ם וְדַבֵּר֙ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֔ם וָאֶקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֥א עֲנִיתֶֽם׃ 14וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת ׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בֹּטְחִ֣ים בּ֔וֹ וְלַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְשִׁלֽוֹ׃ 15וְהִשְׁלַכְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑י כַּאֲשֶׁ֤ר הִשְׁלַ֨כְתִּי֙ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע אֶפְרָֽיִם׃ ס
16וְאַתָּ֞ה אַל־תִּתְפַּלֵּ֣ל ׀ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְאַל־תִּשָּׂ֧א בַעֲדָ֛ם רִנָּ֥ה וּתְפִלָּ֖ה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּ֑י כִּי־אֵינֶ֥נִּי שֹׁמֵ֖עַ אֹתָֽךְ׃ 17הַֽאֵינְךָ֣ רֹאֶ֔ה מָ֛ה הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 18הַבָּנִ֞ים מְלַקְּטִ֣ים עֵצִ֗ים וְהָֽאָבוֹת֙ מְבַעֲרִ֣ים אֶת־הָאֵ֔שׁ וְהַנָּשִׁ֖ים לָשֹׁ֣ות בָּצֵ֑ק לַעֲשֹׂ֨ות כַּוָּנִ֜ים לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֗יִם וְהַסֵּ֤ךְ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃ 19הַאֹתִ֛י הֵ֥ם מַכְעִסִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֹתָ֔ם לְמַ֖עַן בֹּ֥שֶׁת פְּנֵיהֶֽם׃ ס
20לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה הִנֵּ֨ה אַפִּ֤י וַֽחֲמָתִי֙ נִתֶּ֨כֶת֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה עַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְעַל־פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָעֲרָ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ ס
21כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹלוֹתֵיכֶ֛ם סְפ֥וּ עַל־זִבְחֵיכֶ֖ם וְאִכְל֥וּ בָשָֽׂר׃ 22כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֤רְתִּי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּי֛וֹם הוֹצִיאִ֥ אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עוֹלָ֖ה וָזָֽבַח׃ 23כִּ֣י אִֽם־אֶת־הַדָּבָ֣ר הַ֠זֶּה צִוִּ֨יתִי אוֹתָ֤ם לֵאמֹר֙ שִׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י וְהָיִ֤יתִי לָכֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־לִ֣י לְעָ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם בְּכָל־הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם לְמַ֖עַן יִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ 24וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּמֹ֣עֵצ֔וֹת בִּשְׁרִר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וַיִּהְי֥וּ לְאָח֖וֹר וְלֹ֥א לְפָנִֽים׃ 25לְמִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יָצְא֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים י֖וֹם הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹֽחַ׃ 26וְל֤וֹא שָׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם הֵרֵ֖עוּ מֵאֲבוֹתָֽם׃ 27וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַעֲנֽוּכָה׃ 28וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגּוֹי֙ אֲשֶׁ֣ר לֽוֹא־שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃ ס
29גָּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ׃ 30כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻום־יְהוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ׃ 31וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ ס
32לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יֵאָמֵ֨ר ע֤וֹד הַתֹּ֨פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם׃ 33וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ 34וְהִשְׁבַּתִּ֣י ׀ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ׃
8
1 Mw’ago mango, ye kudesire Nyakasane, babishûla amavuha g’abâmi b’emwa Yuda, ag’abakulu, ag’abadâhwa, ag’abalêbi n’ag’abantu kone b’e Yeruzalemu. 2 Bagayanika oku izûba, omwêzi engabo y’emalunga bali barhonyize n’okukolera zirya bashimbaga banakazizidôsa, zirya bakazâgiharâmya, ago mavuha garhacife garhôlagwîrwe nîsi erhi kushubibishwa. Gakolaga gabêra oku idaho nka binazo. 3 N’oku banyi balobôka muli obwo bûko bw’emihera, ngasi aha nakabahàbulira, ye kudesire Nyakasane w’Emirhwe, olufù lwâba lwo lukulu aha buzîne.

Endûlù, amahano, obugoma bw’Israheli
4 Obabwîre, erhi kwo adesire ntya Nyakasane mpu k’ohirima arhazûka, k’ohabuka arhahabûlwa? 5 Cirhumirage olwo lubaga lubêra omu bugoma buzira kuhusa. Basêzizagye obunywesi balahîre bugaluka. 6 Najire aho nabayumvîrhiza: barhadwîrhi baderha nk’oku bikwânîne. Barhalimwo owagaya obubî bwâge akaderha erhi «lêro bici bino nàkozire»? Bôshi oku bahabusire kwo banahâsire, nka nfarasi yajilwa. 7 Ciru na nyakadekere nk’ali emalunga, ayishi akasanzi kâge. Akafunzi, ehiremberembe n’omuhangali, biyishi amango gâbyo g’okubunga. Olubaga lwâni lwôhe lurhishi obushinganyanya bwâni.
Irhegeko omu nfune z’abadâhwa
8 Kurhi mwakaderhaga mpu «rhuli barhimanya rhugwêrhe irhegeko lya Nyakasane!» Kwo binali; mwalihindwîre binywerhe oburhûza, bunywesi bw’abandisi. 9 Abagula enshonyi zababumba, basômerwa hano bagwârhwa omu murhego Bôhe mpu bagayaguza akanwa ka Nyakasane. Mbwîraga, obugula bwâbo, bici bubakwâniîage? 10 Bakâbo nkolaga nabahà abandi balume amashwa gâbo ngahereze bandi-bandi. Bulya kurhenga oku murhò kuhika oku mukulu, bôshi bya buhagwe balonza abalêbi n’abadâhwa, bôshi kurhebana balimwo. 11 Bali mpu babuka ecibande ca mwâli w’olubaga lwâni, badwîrhe baderhera oku mino mpu «murhûla, murhûla» n’obwo ntà murhûla. 12 Enshonyi z’amaligo gâbo zababumba. Caba mushâna, barhacibà nshonyi, barhaciyishi olugwegwe lwo luci. Bafurhama omu karhî ka abafurhama bakomanya olusiku nayishibarhangula, Nyakasane okudesire.
Emizâbîbu ya Yuda
13 Nakasimire nsarille emwâbo, ye kudesire Nyamubâho. Cikwône emizâbîbu yâbo erhalehesire, ciru n’omulehe gwâbo gurhayanyiri ebyâsi ciru byône bifunyire nali mbahire ababishandazagya. 14 Cirhumirage rhutamire, rhufiremwo obûla Nyakasane Nyamuzinda wîrhu yêne orhuyisire ye narhunywesize amîshi mahereke, erhi mabî rhwamujirire garhuma. 15 Rhwakazâgiringa omurhûla: ci lerhaga! Rhwakagiringa amango g’okufuma: bikolaga bihamba. 16 Kurhenga emwa Dani omulumbo gw’enfarasi zâge guyumvîkîne n’ecimorogo c’amadaku g’enfarasi cidirhimanyize ecihugo côshiw bayishirirya ecihugo n’ebinjà bimuli olugo na benalo. 17 Neci, lâba oku we ntumîre enjoka nkali zirya zirhadogêzibwa; zakuluma, ye kudesire Nyakasane na ntà bufumu.
Omulenge gw’omulêbi amango g’ecizombo
18 Namayumva amagala gandya omurhima gurhaciri gwani! 19 Yumva endûlù ya mwâli w’olubaga lwîrhu, yamazûka omu cihugo côshi mpu «ka Nyamubâho arhacibà omu Siyoni, k’omwâmi w’e Siyoni arhaciyiba? (Carhumaga banjira burhe n’enshusho zâbo ebyo birhali byo byarhenga ihanga). 20 Bayûsize basârûla, ecanda cahwire, n’okucira n’orhaciziri! 21 Ecibande ca mwâli w’olubaga lwîrhu, cimbabazize, ndi nka nie mbanzirwe. 22 Ka ntà mavurha gaciba omu Galadi? ka ntà mufumu ocibâmwo? Cirhumirage cirhafuma ecibande ca mwâli w’olubaga lwîrhu? 23 Owahindula irhwe lyâni likashuba iriba, n’amasù gâni ngahinduke nshôko ya mirenge! Owampa nkalakira mûshi na budufu abayîsirwe omu bâna ba mwâli w’olubaga lwîrhu!

Jeremia/Jeremiah 8
1בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהוָ֡ה וֺיצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יוֹשְׁבֵֽי־יְרוּשָׁלִָ֖ם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃ 2וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל ׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 3וְנִבְחַ֥ר מָ֨וֶת֙ מֵֽחַיִּי֔ם לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָֽרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכָל־הַמְּקֹמ֤וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ס
4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃ 5מַדּ֨וּעַ שׁוֹבְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁלִַ֖ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֨יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ית מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 6הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב בִּמְרֻ֣צָותָ֔ם כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃ 7גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מֽוֹעֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר וְסִוס֙ וְעָג֗וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהוָֽה׃ 8אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃ 9הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחָכְמַֽת־מֶ֖ה לָהֶֽם׃ ס
10לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת־נְשֵׁיהֶ֜ם לַאֲחֵרִ֗ים שְׂדֽוֹתֵיהֶם֙ לְי֣וֹרְשִׁ֔ים כִּ֤י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל כֻּלֹּ֖ה בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ 11וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃ 12הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵבֹ֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
13אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהוָֹ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃ 14עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵֽאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֨נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהוָֽה׃ 15קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ 16מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֗יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ ס
17כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
18מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי׃ 19הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֨רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃ 20עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃ 21עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת־עַמִּ֖י הָשְׁבָּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶחֱזִקָֽתְנִי׃ 22הַצֳרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃ 23מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְק֣וֹר דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת חַֽלְלֵ֥י בַת־עַמִּֽי׃
9
Okuhemuka kwa Yuda
1 Lero ndi wakampebera icumbi omu irûngu? Nanayâka olubaga lwâni ncîjîre kuli nabo, bulya bôshi bali bagonyi, ngabo ya ncuku. 2 Kwo bagoka olulimi nka muherho bunywesi buyîmire mw’eci cihugo, ci arhali iderha nkana bâleka maligo bakola gandi barhanayishi Nyamubâho. 3 Ngasi muguma acilange oku mwîra wâge murhanacikubagiraga obugoma: bulyala ngasi mwene wâbo omuntu kwo adwîrhe ajira aka Yakôbo ngasi mwîra kunywerha adwîrhe anywerhera owâbo! 4 Abantu badwîrhe barhebana, barhaderha oku biri bakômerîze olulimi lwâbo okubêsha, bakômerîre amaligo, barhankacigokôla. 5 Barhalikangana barhalirhebana! Banywîre emibuli mpu bakamanya Nyamubâho! 6 Kwo adesirage ntya, Nyakasane w’Emirhwe: Lâba oku mbahebire omu cibeye nti mbagere kurhi nakacijizire obubî bwâbo? 7 Olulimi lwâbo, mwampi gwa kuyîrha, ebinwa byâbo, bunywesi bwône-bwône. Omuntu anaje aha, abwîre owâbo erhi «murhûla» n’obwo emurhima gwâge kurhega amurhezire. 8 Ka mpu ebiri ntyo ntabihane? Yekudesire Nyakasane. Ka mpu mbule bwacih6ôa oku ba bene abo?
Burhe aha Siyoni
9 Entondomuzilakire, mubande endûlù amalambo g’omu mpinga mugayiganire kula kw’ofirîrwe bulya zayôcirwe zôshi ntâye ocigerayo, ntâye ociyumva ebintu byayanirayo. Oli ebinyunyi by’emalunga, ôli ebintu byôshi byayâsire, byahirigirha. 10 Yeruzalemu namujira nsinga ya mabuye, bulumba bwa banyambwe ebishagala bya Yuda nabijira bigûkà birya birhabamwo ndi. 11 Mugula ohi wakayumva ebyo? na kandi, ôhi Nyakasane abibwizire mpu abimanyîse abandi? Cirhumirage ecihugo cishâbwa. Cinayôcibwa nka mpinga erhagerwamwo na muntu? 12 Nyamuzinda adesire erhi: Kulya kubà balesire irhegeko lyâni, na niene nabahâga lyo, barhanayumvagya izù lyâni, 13 ci bakulikira obuzibu bw’emirhima yâbo, bakulikira ba Baali b’îshe babamanyîsagya, bamanyiraga kuli b’îshe. 14 Co cirhumirage aderha ntya, Nnâmahanga w’Emirhwe Nyamuzinda w’Israheli: mpu: Lâba oku olu lubaga mutuzo nalulîsa. Ndunywese n’amîshi galimwo obwôge. 15 Nnambashandâze omu karhî k’amashanja barhishi, mashanja bashakulûza bâbo barhamanyaga nârhuma n’engôrho yabakwama, kuhika mbalambike bôshi. 16 Ee wee! Muhamagale abalasi baj’eno. Mulerhe abalenga bayishe. 17 Bakanye barhubandire endûlù. Emirenge evugumuke omu masù gîrhu, ebisike bîrhu bihululemwo emirenge. 18 Neci endûlù yàyumvîkîne omu Siyoni: «mpu yajewe ala nka rhwalengana! ala nka rhwabumbwa n’enshonyi wee, yajewe ala mpu rhuleke eci cihugo bulya barhushâbulîre enyumpa. 19 Mwe bakazi muyumvagye akanwa ka Nyakasane amarhwîri ginyu gajemwo oluderho lw’ekanwa kâge. Muyigîrize bâli binyu olu lwimbo lw’endûlù: muyigirizanye mwêne na nene olu lwimho lw’endûlù.
20 Olufu lwàgezire omu rhubonezo rhwinyu olufu lwarhujire eka,
lwalambika omwâna w’ecirhaba omu muhanda,
lwalambika abâna b’emisole omu ngo.
21 Emirhumba y’abantu yashandire nka mashî omu ishwa
nka kulya emiha erhibuka enyuma z’omurhemi,
ebule n’omuntu wayishwêka.
Oburhimanya bw’okunali
22 Kwo adesire ntya Nyakasane: omurhimanya arhahîraga akacikunga obushinganyanya bwâge! Entwâli erbahiraga ekacikunga oburhwâli bwâyo! Omugale arhahîraga akacikunga obugale bwâge! 23 Cikwône owalonza okucîkunga acîkunge oku: okuyumva n’okummamya, bulyala niono nie Nyamubâho nie nyôrha mbikola n’olukogo, n’obucîranuzi haguma n’obushinganyanya hano igulu neci byo ntonya ebyo, Kanwa ka Nyamubâho.
Okukembûlwa kubî
24 Lolà oku ziyiruka Yekudesire Nyakasane censiku narhandûlamwo ngasi muntu ôli mukêmbûle omubiri gone: 25 Mîsiri, Yuda, Edomu, Bene-Amoni, Mowabu na bala Bene ebinûniro bimômex bayûbaka omu irûngu. Bulyala aga mashanja gôshi n’enyumpa ya lsraeheli yôshi barhali ba murhima mukêmbûle.
Jeremia/Jeremiah 9
1מִֽי־יִתְּנֵ֣נִי בַמִּדְבָּ֗ר מְלוֹן֙ אֹֽרְחִ֔ים וְאֶֽעֶזְבָה֙ אֶת־עַמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה מֵֽאִתָּ֑ם כִּ֤י כֻלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים עֲצֶ֖רֶת בֹּגְדִֽים׃ 2וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה ׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹֽא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
3אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֨הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כָּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֤י כָל־אָח֙ עָק֣וֹב יַעְקֹ֔ב וְכָל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ׃ 4וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשׁוֹנָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ׃ 5שִׁבְתְּךָ֖ בְּת֣וֹךְ מִרְמָ֑ה בְּמִרְמָ֛ה מֵאֲנ֥וּ דַֽעַת־אוֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
6לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י צוֹרְפָ֖ם וּבְחַנְתִּ֑ים כִּֽי־אֵ֣יךְ אֶעֱשֶׂ֔ה מִפְּנֵ֖י בַּת־עַמִּֽי׃ 7חֵ֥ץ שָׁוחֻ֛ט לְשׁוֹנָ֖ם מִרְמָ֣ה דִבֵּ֑ר בְּפִ֗יו שָׁל֤וֹם אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ יְדַבֵּ֗ר וּבְקִרְבּ֖וֹ יָשִׂ֥ים אָרְבּֽוֹ׃ 8הַעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקָד־בָּ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה אִ֚ם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ס
9עַל־הֶ֨הָרִ֜ים אֶשָּׂ֧א בְכִ֣י וָנֶ֗הִי וְעַל־נְא֤וֹת מִדְבָּר֙ קִינָ֔ה כִּ֤י נִצְּתוּ֙ מִבְּלִי־אִ֣ישׁ עֹבֵ֔ר וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ ק֣וֹל מִקְנֶ֑ה מֵע֤וֹף הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְעַד־בְּהֵמָ֔ה נָדְד֖וּ הָלָֽכוּ׃ 10וְנָתַתִּ֧י אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם לְגַלִּ֖ים מְע֣וֹן תַּנִּ֑ים וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מִבְּלִ֖י יוֹשֵֽׁב׃ ס
11מִֽי־הָאִ֤ישׁ הֶֽחָכָם֙ וְיָבֵ֣ן אֶת־זֹ֔את וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר פִּֽי־יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו וְיַגִּדָ֑הּ עַל־מָה֙ אָבְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ נִצְּתָ֥ה כַמִּדְבָּ֖ר מִבְּלִ֖י עֹבֵֽר׃ ס
12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה עַל־עָזְבָם֙ אֶת־תּ֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיהֶ֑ם וְלֹא־שָׁמְע֥וּ בְקוֹלִ֖י וְלֹא־הָ֥לְכוּ בָֽהּ׃ 13וַיֵּ֣לְכ֔וּ אַחֲרֵ֖י שְׁרִר֣וּת לִבָּ֑ם וְאַחֲרֵי֙ הַבְּעָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לִמְּד֖וּם אֲבוֹתָֽם׃ ס
14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַֽעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ׃ 15וַהֲפִֽצוֹתִים֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ הֵ֖מָּה וַֽאֲבוֹתָ֑ם וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃ פ
16כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִתְבּֽוֹנְנ֛וּ וְקִרְא֥וּ לַמְקוֹנְנ֖וֹת וּתְבוֹאֶ֑ינָה וְאֶל־הַחֲכָמ֥וֹת שִׁלְח֖וּ וְתָבֽוֹאנָה׃ 17וּתְמַהֵ֕רְנָה וְתִשֶּׂ֥נָה עָלֵ֖ינוּ נֶ֑הִי וְתֵרַ֤דְנָה עֵינֵ֨ינוּ֙ דִּמְעָ֔ה וְעַפְעַפֵּ֖ינוּ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃ 18כִּ֣י ק֥וֹל נְהִ֛י נִשְׁמַ֥ע מִצִּיּ֖וֹן אֵ֣יךְ שֻׁדָּ֑דְנוּ בֹּ֤שְׁנֽוּ מְאֹד֙ כִּֽי־עָזַ֣בְנוּ אָ֔רֶץ כִּ֥י הִשְׁלִ֖יכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵֽינוּ׃ ס
19כִּֽי־שְׁמַ֤עְנָה נָשִׁים֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה וְתִקַּ֥ח אָזְנְכֶ֖ם דְּבַר־פִּ֑יו וְלַמֵּ֤דְנָה בְנֽוֹתֵיכֶם֙ נֶ֔הִי וְאִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ קִינָֽה׃ 20כִּֽי־עָ֤לָה מָ֨וֶת֙ בְּחַלּוֹנֵ֔ינוּ בָּ֖א בְּאַרְמְנוֹתֵ֑ינוּ לְהַכְרִ֤ית עוֹלָל֙ מִח֔וּץ בַּחוּרִ֖ים מֵרְחֹבֽוֹת׃ 21דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָֽאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃ ס
22כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־יִתְהַלֵּ֤ל חָכָם֙ בְּחָכְמָת֔וֹ וְאַל־יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבּ֖וֹר בִּגְבֽוּרָת֑וֹ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֽוֹ׃ 23כִּ֣י אִם־בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ אוֹתִי֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
24הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־כָּל־מ֖וּל בְּעָרְלָֽה׃ 25עַל־מִצְרַ֣יִם וְעַל־יְהוּדָ֗ה וְעַל־אֱד֞וֹם וְעַל־בְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ וְעַל־מוֹאָ֔ב וְעַל֙ כָּל־קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֤י כָל־הַגּוֹיִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב׃ ס
10
Enshusho z’abazimu na Nyamuzinda w’okunali
1 Wâni nyumpa ya Israheli, yumva oku Nyakasane akubwîra. 2 Kwo adesire ntya Nyakasane, Murhakazâgikômera enjira z’amashanja, murhakazâgiyôboha ebimanyîso by’oku nkuba ciru akaba amashanja kuyôboha gabiyôboha. 3 Kali obwôba bw’ amashanja buba bwa busha, gubà murhi kwône batwa omu muzirhu, gubinjwe n’akere k’omubinji. 4 Oku bundi baguyinjihye n’amasholo haguma n’amarhale, Babulibigwikamwo emisumâri, enyundo eyigwike mpu lyo bisêra (ebirhangâlo byâbo) bilekihinya-hinya. 5 Kwo biba nka buhereko omu ishwa ly’emyungu, birhaderha, kulengezibwa bilengezibwa, bulya birhagenda. Murhakazâgibiyôboha: bulya birhankajira kubî kuci birhakanajira kwinjà kuci. 6 Orhagerwa ndi Nyakasane, oli mukulu, liri likulu izîno lyâwe ligala byôshi. 7 Ndi orhankakurhînya, mwâmi w’amashanja? Neci, oli wa kurhinywa! Bulyala omu bagula b’amashanja bôshi, n’omu mâmi gâbo gôshi, ntâye bakakugererakwo. 8 Bôshi bôshi, bali bahwinja banali bingolongolo. Amahano obusha buhâna nago ganali ntago. 9 Marhale matule nka rhwâsi garhenga cingana e Tarsi n’amasholo g’e Ofiri mukolo gwa mubinji, gwa munwe mulenga gw’omutuzi byôshi bushanja bwa bantu balenga. Babiyambike n’omushangi gw’akaduku obwo. 10 Nyakasane yêhe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzinda ôzine ye na Mwâmi w’ensiku n’amango. Akaba burhe, igulu linageremwo omusisi, amashanja garhankalinda omutula gwâge. 11 Kwo wababwîra ntya: erhi: banyamuzinda, abarhajiraga amalunga n’igulu baherêrekera hanol’igulu n’idako ly’amalunga. 12 Ye wajiraga igulu n’obuhashe bwâge, ayimanza amahanga n’oburhimanya bwâge n’obukengêre bwâge bwalambûla amalunga. 13 Akalika izù, amîshi ganalulume emalunga, anayinamule ebitu kurhenga aha kafende k’igulu atule n’orhukengulo eshube milazo akûle n’empûsi omu cibîkiro câge. 14 Go mango, ngasi muntu ahwinjagala, ayimange buzira kuyumva go mango ngasi mutuzi agwârhwa n’enshonyi erhi alola enshusho zâge. Bulyala biri bya bunywesi, birhalimwo omûka. 15 Birhaba cici, amango g’okuhanwa kwâbyo, byahirigirha. 16 «Mwanya gwa Yakôbo» yêhe arhali ntyo: bulya ye kabumba kabumbaga byôshi Israheli lyo ishanja mwîmo gwâge. Izîno lyâge ye Nyakasane w’Emirhwe.
Ecihugo cajamwo ecôbà
17 Oshane ebyâwe, orhenge mw’eci cihugo wâni we mugorhe! 18 Bulya kwo adesire ntya Nyakasane. Lolà oku lero kulibirha n’abalibirhakwo, bajè kulî, ababamwo eci cihugo nabaheba omu malibuko lyo banshanga 19 Namahera, namabandwa! Ecibande câni cirhakanafuma. Nie muntu nakazâgiderha: nti gâni ago mababale, nagalembera. 20 lhêma lyâni balishâbire emigozi yâni yôshi bayitwîre. Abâna bangenzire bôshi: ntâye ocihali. Harhaciri ciru omuntu w’okuyimânika ihêma. 21 Balungere bo babire bahwinja. Barhalongerizi Nyakasane n’okwola kwarhuma bayabirwa: obusò bwâbo bwôshi bwashandire. 22 Yumva omwanzi! gwo ogwo! Cihôgero cinene carhenga e mwênè mpu ebishagala bya Yuda bihinduke irûngu, bibè lwâkiro lwa banyambwe. 23 Omanyire yâgirwa Nyamubâho, oku enjira y’omuntu erhaba yâge kurhanali kwâge okulambagira n’okusêra omu njira yâge burhanali buhashe bwâge bumuheba omu njira n’okumubêzamwo. 24 Orhuhane Yâgirwa, cikwône omu lugero lwinja buzira mungo, rhwakanahungumuka rhweshi. 25 Orhulire omutula gwâwe oku mashanja garhakuyishi n’oku milala erhagashâniza izù lyâwe. Bulyala balire Yakôbo bamuyûsa, banashâba aha mwâge.
Jeremia/Jeremiah 10
1שִׁמְע֣וּ אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 2כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגּוֹיִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּֽי־יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִ֖ם מֵהֵֽמָּה׃ 3כִּֽי־חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃ 4בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב יְיַפֵּ֑הוּ בְּמַסְמְר֧וֹת וּבְמַקָּב֛וֹת יְחַזְּק֖וּם וְל֥וֹא יָפִֽיק׃ 5כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ נָשֹׂ֥וא יִנָּשׂ֖וּא כִּ֣י לֹ֣א יִצְעָ֑דוּ אַל־תִּֽירְא֤וּ מֵהֶם֙ כִּי־לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אוֹתָֽם׃ ס
6מֵאֵ֥ין כָּמ֖וֹךָ יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל אַתָּ֛ה וְגָד֥וֹל שִׁמְךָ֖ בִּגְבוּרָֽה׃ 7מִ֣י לֹ֤א יִֽרָאֲךָ֙ מֶ֣לֶךְ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֥י לְךָ֖ יָאָ֑תָה כִּ֣י בְכָל־חַכְמֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם וּבְכָל־מַלְכוּתָ֖ם מֵאֵ֥ין כָּמֽוֹךָ׃ 8וּבְאַחַ֖ת יִבְעֲר֣וּ וְיִכְסָ֑לוּ מוּסַ֥ר הֲבָלִ֖ים עֵ֥ץ הֽוּא׃ 9כֶּ֣סֶף מְרֻקָּ֞ע מִתַּרְשִׁ֣ישׁ יוּבָ֗א וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז מַעֲשֵׂ֥ה חָרָ֖שׁ וִידֵ֣י צוֹרֵ֑ף תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ לְבוּשָׁ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה חֲכָמִ֖ים כֻּלָּֽם׃ 10וַֽיהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ אֱמֶ֔ת הֽוּא־אֱלֹהִ֥ים חַיִּ֖ים וּמֶ֣לֶךְ עוֹלָ֑ם מִקִּצְפּוֹ֙ תִּרְעַ֣שׁ הָאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יָכִ֥לוּ גוֹיִ֖ם זַעְמֽוֹ׃ ס
11כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְה֔וֹם אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵֽאַרְעָ֛א וּמִן־תְּח֥וֹת שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה׃ ס
12עֹשֵׂ֥ה אֶ֨רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ 13לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֨יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ָאָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ 14נִבְעַ֤ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צוֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃ 15הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃ 16לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַֽחֲלָת֑וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס
17אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ יֹשֶׁ֖בֶתי בַּמָּצֽוֹר׃ ס
18כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י קוֹלֵ֛עַ אֶת־יוֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵר֥וֹתִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃ ס
19א֥וֹי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃ 20אָהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־מֵיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֨נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵין־נֹטֶ֥ה עוֹד֙ אָהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִיעוֹתָֽי׃ 21כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה׃ ס
22ק֤וֹל שְׁמוּעָה֙ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְרַ֥עַשׁ גָּד֖וֹל מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן לָשׂ֞וּם אֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה שְׁמָמָ֖ה מְע֥וֹן תַּנִּֽים׃ ס
23יָדַ֣עְתִּי יְהוָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א לָאָדָ֖ם דַּרְכּ֑וֹ לֹֽא־לְאִ֣ישׁ הֹלֵ֔ךְ וְהָכִ֖ין אֶֽת־צַעֲדֽוֹ׃ 24יַסְּרֵ֥נִי יְהוָ֖ה אַךְ־בְּמִשְׁפָּ֑ט אַל־בְּאַפְּךָ֖ פֶּן־תַּמְעִטֵֽנִי׃ 25שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־אָכְל֣וּ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֨הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ פ
11
Yeremiyahu n’ebinwa by’endagâno
1 Akanwa Yeremiyahu abwîragwa na Nyakasane: 2 «Obwîre abantu b’omu ishwa lya Yuda n’ab’omu Yeruzalemu. 3 Obabwîre erhi: «Yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli erhi: akahera omuntu orhumva ebinwa by’eyi ndagâno, 4 binwa narhegekaga basho olusiku mbakûla omu cibeye, omu cihugo c’e Mîsiri. Nababwîra nti «muyumve izù lyâni; munajire ngasi kwôshi nâkamurhegeka lyo mubà lubaga lwâni, nâni mbè Nyamuzinda winyu. 5 Kuderha nti nyunjulize gulya mulagi nalahiraga nti ntagujiriri basho gulya gw’okubahàishwa lyahululamwo amarha n’obûci, nk’oku biri buno. Nâni nashuza nti: «Neci, Nyamwagirwa. 6 Na Nyakasane anacimbwîra erhi: «omu bishagala bya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu oyakûze mpu: muyumve ebinwa by’eyi ndagânomunabijire. 7 Bulyala narhonzire basho erhi mbakula e Mîsiri, na kuhika buno nadesire buzira kurhama nti: muyumve izù lyâni. 8 Cikwône barhumvagya barhaderhaga mpu barhege okurhwîri, ngasi muguma ayêrekera emunda omurhima gwâge mubî gunayêrekîre. Okubundi nabakolera akal’ibala ebinwa by’eyi ndagâno byôshi byanali bidesire, binwa nali mbasêzize okushimba barhanabishimbaga. 9 Nyakasane ambwîra erhi: Bene Yuda n’ab’omu Yeruzalemu banywânane. 10 Bashubirire amaiigo ga b’îshe, balahiraga mpu barhayumva ebinwa byâni: b’abôla bakulikire banyamuzinda b’obwîhambi mpu babè bo bakolera. Enyumpa y’Israheii n’enyumpa ya Yuda bavunyire omu binwa by’endagâno rhwalagânanaga rhwe na b’îshe. 11 Co cirhumirage, Yekudesire Nyakasane, lâba oku nkola nabarhumira obuhanya barhafume, bakanyakûza, ntabashuze. 12 Go mango ebishagaia bya Yuda n’ab’omu Yeruzalemu bajigashâniza n’enshangi banyamuzinda b’obwîhambi. Abo banyamuzinda barhabarhabâle ciru n’ehitya amango g’obuhanya. 13 Bulyala wâni Yuda, banyamuzinda bâwe kwo bali banji nka ebishagala byâwe. 14 N’oku emihanda ya Yeruzalemu eri minji kwo nazo ziri nyinji empêrero wayûbasire z’okugashâniza Baali.
Abakomera akâ-Nyamuzinda batumuzibwa
15 Omusimwa wâni bici alijira omu mwâni? Anayunjulize obulonza bwâge bubî. Ewe k’emihigo n’enyama nterekêre byo byakurhenza mw’obu buhanya olimo ly’omanya oku wacishinga? 16 Muzeti guyanyire gunajagaiire, lyo izîno Nyakasane ali akuhîre; lero ahizirage omuiiro omu byasi byâwe; n’amashami gabôyôsire. 17 Na Nyakasane w’Emirhwe wakugwîkaga, akutwîrire olufù n’ecarhumire, ganali amaligo enyumpa y’Israheli n’eya Yuda zakozire mpu banjire burhe omu kududûkiza Baali omugî gw’enshangi.
Yeremiyahu alibuzibwa e Anatoti
18 Nyamubâho anali erhi antonzire: nayôrha mmanyire! Ago mango, Nyakasane, wanzibûla amasù mpu gabone ebi balimwo! 19 Niehe kwo nali nka mwâna-buziy wajibagwa, erhi ntanamanyiri emirali bagwêrhe kuli nie. Mpu «rhuhongole omurhi gujinire, rhumukûle omu igulu ly’abazîne, irhondo izîno lyâge lirhakengêragwa»! 20 Cikwône wêhe, Nyakasane w’Emirhwe, we twa emmanja n’obushinganyanya we singiriza ensiko n’omurhima onyêreke mbone oku wacihôlerabo bulya we ntûzire olubanja lwâni. 21 Okwo kwo kurhumire, ntya kwo Nyakasane aderhire abantu b’e Anatoti bashimbire omûka gwâni: «Erhi orhajiraga obulêbi oku izîno lya Nyakasane, lyo orhagiyîrhwa n’enfune zirhu». 22 Lâba oku niono nk’ola najibarhangula. Emisole yâbo, ngôrho yabayiîrha, bagala bâbo na bâli bâbo bafà n’ishali. 23 Barhabemwo owasigala hano ndikira obuhanya omu bantu b’e Anatoti.
Jeremia/Jeremiah 11
1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2שִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את וְדִבַּרְתָּם֙ אֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְעַל־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָר֣וּר הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמַ֔ע אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֥ית הַזֹּֽאת׃ 4אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶ֡ם בְּי֣וֹם הוֹצִיאִֽי־אוֹתָ֣ם מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ מִכּ֨וּר הַבַּרְזֶ֜ל לֵאמֹ֗ר שִׁמְע֤וּ בְקוֹלִי֙ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אוֹתָ֔ם כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה אֶתְכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 5לְמַעַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן ׀ יְהוָֽה׃ ס
6וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֨א אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃ 7כִּי֩ הָעֵ֨ד הַעִדֹ֜תִי בַּאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיוֹם֩ הַעֲלוֹתִ֨י אוֹתָ֜ם מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַשְׁכֵּ֥ם וְהָעֵ֖ד לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃ 8וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ אִ֕ישׁ בִּשְׁרִיר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וָאָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֜ם אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֧י הַבְּרִית־הַזֹּ֛את אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי לַעֲשֹׂ֖ות וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ ס
9וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י נִֽמְצָא־קֶ֨שֶׁר֙ בְּאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּבְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10שָׁ֩בוּ֩ עַל־עֲוֺנֹ֨ת אֲבוֹתָ֜ם הָרִֽאשֹׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מֵֽאֲנוּ֙ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֔י וְהֵ֣מָּה הָלְכ֗וּ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָ֑ם הֵפֵ֤רוּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ וּבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה אֶת־בְּרִיתִ֕י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־אֲבוֹתָֽם׃ ס
11לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא אֲלֵיהֶם֙ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יוּכְל֖וּ לָצֵ֣את מִמֶּ֑נָּה וְזָעֲק֣וּ אֵלַ֔י וְלֹ֥א אֶשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 12וְהָֽלְכ֞וּ עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְיֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְזָֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מְקַטְּרִ֖ים לָהֶ֑ם וְהוֹשֵׁ֛עַ לֹֽא־יוֹשִׁ֥יעוּ לָהֶ֖ם בְּעֵ֥ת רָעָתָֽם׃ 13כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָ֑ה וּמִסְפַּ֞ר חֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֗ם שַׂמְתֶּ֤ם מִזְבְּחוֹת֙ לַבֹּ֔שֶׁת מִזְבְּח֖וֹת לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ ס
14וְאַתָּ֗ה אַל־תִּתְפַּלֵּל֙ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּשָּׂ֥א בַעֲדָ֖ם רִנָּ֣ה וּתְפִלָּ֑ה כִּ֣י אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֗עַ בְּעֵ֛ת קָרְאָ֥ם אֵלַ֖י בְּעַ֥ד רָעָתָֽם׃ ס
15מֶ֣ה לִֽידִידִ֞י בְּבֵיתִ֗י עֲשׂוֹתָ֤הּ הַֽמְזִמָּ֨תָה֙ הָֽרַבִּ֔ים וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ יַעַבְר֣וּ מֵֽעָלָ֑יִךְ כִּ֥י רָעָתֵ֖כִי אָ֥ז תַּעֲלֹֽזִי׃ 16זַ֤יִת רַֽעֲנָן֙ יְפֵ֣ה פְרִי־תֹ֔אַר קָרָ֥א יְהוָ֖ה שְׁמֵ֑ךְ לְק֣וֹל ׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדֹלָ֗ה הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיּוֹתָֽיו׃ 17וַיהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ הַנּוֹטֵ֣עַ אוֹתָ֔ךְ דִּבֶּ֥ר עָלַ֖יִךְ רָעָ֑ה בִּ֠גְלַל רָעַ֨ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבֵ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֥וּ לָהֶ֛ם לְהַכְעִסֵ֖נִי לְקַטֵּ֥ר לַבָּֽעַל׃ ס
18וַֽיהוָ֥ה הֽוֹדִיעַ֖נִי וָֽאֵדָ֑עָה אָ֖ז הִרְאִיתַ֥נִי מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 19וַאֲנִ֕י כְּכֶ֥בֶשׂ אַלּ֖וּף יוּבַ֣ל לִטְב֑וֹחַ וְלֹֽא־יָדַ֜עְתִּי כִּֽי־עָלַ֣י ׀ חָשְׁב֣וּ מַחֲשָׁב֗וֹת נַשְׁחִ֨יתָה עֵ֤ץ בְּלַחְמוֹ֙ וְנִכְרְתֶ֨נּוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וּשְׁמ֖וֹ לֹֽא־יִזָּכֵ֥ר עֽוֹד׃ 20וַֽיהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ ס
21לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עַל־אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת הַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֖ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְלֹ֥א תָמ֖וּת בְּיָדֵֽנוּ׃ ס
22לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י פֹקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם הַבַּֽחוּרִים֙ יָמֻ֣תוּ בַחֶ֔רֶב בְּנֵיהֶם֙ וּבְנ֣וֹתֵיהֶ֔ם יָמֻ֖תוּ בָּרָעָֽב׃ 23וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּֽי־אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־אַנְשֵׁ֥י עֲנָת֖וֹת שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ ס
12
Amasîma g’ababî
1 Obà mushinganyanya, Nyakasane, ciru nkacihamba nti nakujîsa kadali ci erhi na binwa bya bushinganyanya nakushambâza. Cirhuma enjira y’endyâlya eba ekomire, cirhuma encuku zijira omurhûla. 2 Nàbagwisire bànamera emizi, kukula bakula na malehe bayâna. Hôfi obà n’akanwa kâbo, cikwône kuli n’ensiko zâbo. 3 Wêhe Nyakasane, onyishi na kubona ombona, omurhima gwâni wàgurhangwîre, na haguma nâwe gubà. Obarhenze nka bibuzi byajibâgwa, obabikire olusiku lw’okubâgwa. 4 (Kuhika mangaci ecihugo câba ciri omu mishîbo), n’obwâsi buli ebulambo erhi buyûmire? Ebinyunyi n’ebintu byahwîre n’obubî bw’abantu. Bulya kwo badesire: mpu Nyamuzinda arhabona ebirhulimwo. 5 K’amashigwe g’abantu gakuyâbire, ohashe amashigwe g’enfarasi? Erhi oyumvagya ebihamba omu cihugo cidekerîre, kurhi byayishigiba omu mashaka g’oku Yordani? 6 Kali ciru balumuna bâwe na bene winyu bakurhebeka! Bakuhûrana n’izù linene. Orhahîraga okabayêmêra hano bakubwîra ebinwa binunu.
Lungwe alakira olubaga lwâge
7 Nalesirage enyumpa yâni, nasiga akashambala kâni. Omurhonyi w’omurhima gwâni namusizire omu nfune z’abashombanyi bâge. 8 Akashambala kâni kamipindukirage, kashuba nka ntale y’erubala: yandulumîr, nayishomba. 9 Akashambala kâni ka kashubirage cinyunyi ca mashala ga butone n’ebinyunyi bihiva byakagorha! Mukanye muhamagale eby’erubala byôshi; mubilerhe bicirhanze. 10 Engabo y’abangere yakûzire ishwa lyâni ly’emizâbîbu, balirhindagira, ishwa lyâni oku ndirhonya, bôhe balijizirage nterere. 11 Mashi balijizire nkûmu, likola lya kushibûkwa omu masù gâni. Ecihugo côshi bacishâbire na ntâye oshibirîre. 12 Entondo zirengerîre omu irûngu zôshi zahisirwekwo n’abashâbi (bulya Nyamubâho afumbasire engôrho ye Ntakanjirwa) kurhenga oku cikwî c’ecihugo kuhika oku cindi ntà muntu ogwêrhe omurhûla! 13 Barhwezire engano, basârûla emishûgi; barhamîre busha. Enshonyi z’ebi basarwire zababumbire, erhi mungo gwa Nyakasane gurhuma.
Olubanja n’obucire bw’olubaga
14 Kwo adesire ntya Nyakasane: Bo ndesire abalungu bâni babî, balya bàhumaga oku kashabala nàhaga olubaga lwâni lw’Israheli. Lâba oku nâbashugula omu cihugo câbo. (Cikwône enyumpa ya Yuda narhangiyishugula omu karhî kâbo). 15 Cikwône hano mba namabashugula, nâshubibabêra bwonjo, nshubibagalula ngasi muguma omu kashambala kâge, ngasi muguma omu ishwa lyâge. 16 N’erhi bakaciyigîriza bwinjà amarhegeko g’olubaga lwâni, bakamanyindahira mpu «ye ndahîre Nyakasane ozîne» nka kulya bayigîrizagya olubaga lwâni okulahira Baali, ago mango banashubira omu karhî k’olubaga lwâni. 17 Cikwône bakabula buyumva olwo lubaga nânalushugula, nnanduherêrekeze, Kanwa ka Nyakasane.
Jeremia/Jeremiah 12
1צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אוֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כָּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃ 2נְטַעְתָּם֙ גַּם־שֹׁרָ֔שׁוּ יֵלְכ֖וּ גַּם־עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָר֤וֹב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָח֖וֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶֽם׃ 3וְאַתָּ֤ה יְהוָה֙ יְדַעְתָּ֔נִי תִּרְאֵ֕נִי וּבָחַנְתָּ֥ לִבִּ֖י אִתָּ֑ךְ הַתִּקֵם֙ כְּצֹ֣אן לְטִבְחָ֔ה וְהַקְדִּשֵׁ֖ם לְי֥וֹם הֲרֵגָֽה׃ ס
4עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃ 5כִּ֣י אֶת־רַגְלִ֥ים ׀ רַ֨צְתָּה֙ וַיַּלְא֔וּךָ וְאֵ֥יךְ תְּתַֽחֲרֶ֖ה אֶת־הַסּוּסִ֑ים וּבְאֶ֤רֶץ שָׁלוֹם֙ אַתָּ֣ה בוֹטֵ֔חַ וְאֵ֥יךְ תַּעֲשֶׂ֖ה בִּגְא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן׃ 6כִּ֧י גַם־אַחֶ֣יךָ וּבֵית־אָבִ֗יךָ גַּם־הֵ֨מָּה֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔ךְ גַּם־הֵ֛מָּה קָרְא֥וּ אַחֲרֶ֖יךָ מָלֵ֑א אַל־תַּאֲמֵ֣ן בָּ֔ם כִּֽי־יְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יךָ טוֹבֽוֹת׃ ס
7עָזַ֨בְתִּי֙ אֶת־בֵּיתִ֔י נָטַ֖שְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִ֑י נָתַ֛תִּי אֶת־יְדִד֥וּת נַפְשִׁ֖י בְּכַ֥ף אֹיְבֶֽיהָ׃ 8הָיְתָה־לִּ֥י נַחֲלָתִ֖י כְּאַרְיֵ֣ה בַיָּ֑עַר נָתְנָ֥ה עָלַ֛י בְּקוֹלָ֖הּ עַל־כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃ 9הַעַ֨יִט צָב֤וּעַ נַחֲלָתִי֙ לִ֔י הַעַ֖יִט סָבִ֣יב עָלֶ֑יהָ לְכ֗וּ אִסְפ֛וּ כָּל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה הֵתָ֥יוּ לְאָכְלָֽה׃ 10רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִֽׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְס֖וּ אֶת־חֶלְקָתִ֑י נָֽתְנ֛וּ אֶת־חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃ 11שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֨מָּה֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל־לֵֽב׃ 12עַֽל־כָּל־שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדְדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽיהוָה֙ אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְכָל־בָּשָֽׂר׃ ס
13זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יוֹעִ֑לוּ וּבֹ֨שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהוָֽה׃ ס
14כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־כָּל־שְׁכֵנַי֙ הָֽרָעִ֔ים הַנֹּֽגְעִים֙ בַּֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־הִנְחַ֥לְתִּי אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנְנִ֤י נֹֽתְשָׁם֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה אֶתּ֥וֹשׁ מִתּוֹכָֽם׃ 15וְהָיָ֗ה אַֽחֲרֵי֙ נָתְשִׁ֣י אוֹתָ֔ם אָשׁ֖וּב וְרִֽחַמְתִּ֑ים וַהֲשִׁבֹתִ֛ים אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֽוֹ׃ 16וְהָיָ֡ה אִם־לָמֹ֣ד יִלְמְדוּ֩ אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּ֜י לְהִשָּׁבֵ֤עַ בִּשְׁמִי֙ חַי־יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר לִמְּדוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י לְהִשָּׁבֵ֖עַ בַּבָּ֑עַל וְנִבְנ֖וּ בְּת֥וֹךְ עַמִּֽי׃ 17וְאִ֖ם לֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ וְנָ֨תַשְׁתִּ֜י אֶת־הַגּ֥וֹי הַה֛וּא נָת֥וֹשׁ וְאַבֵּ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
13
Omukaba gubozire
1 Kwo ambwîzire ntya Nyakasane: Erhi okanye ogule omukaba gw’ecitâni, oguzonze ensiko zombi. Cikwône orhagurhogezagya omu mîshi.» 2 Nagula omukaba, nk’oku Nyakasane ànali antegesire, nanaguzonza ensiko zombi. 3 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo obwa kabirhi: 4 «Erhi oyanke omukaba wagulaga, ogula oyambalire oku nsiko, oyimuke, ojè ebwa Efrata ogufulike omu mugaku gw’ibuye.» 5 Nakanya najigufulika ebwa Efrata, nk’oku Nyakasane ali antegesire. 6 Erhi hagera nsiku zirhali nyi, Nyakasane ambwîra, erhi: «Yimuka, ojè ebwa Efrata oyanke yo gulya mukaba nakurhegekaga nti ofulikeyo». 7 Najà ebwa Efrata, nalonza nanabandana omukaba halya nali ngufulisire. Lâba: gwasherire gurhankacikolesibwa. 8 Okubundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo. 9 Erhi «kwo adesire ntya Nyakasane; erhi: ntya kwo nashereza ifêka lya Yuda bula bucibone bunji bwa Yeruzalemu. 10 Olu lubaga lubî, abâla bakazilahira bwayumva ebinwa byâni, abâla bakazikulikira obulala bw’omurhima gwâbo n’okushimbulira bandi ba Nyamuzinda b’obwîhambi mpu babakolere banabahàrâmye, olu lubaga kwo lwâba ak’ogu mukaba gurhâkacikola bici. 11 Bulyala, nka kula omukaba gusera oku nsiko z’omuntu, kwo nali ncisêgerize oku nyumpa ya Israheli yôshi, enyumpa ya Yuda yôshi, Kanwaka Nyakasane, nti zibe lubaga lwâni, irenge lyâni, lukengwa na bulimbi bwâni. Cikwône barhanyumvagya.
Orhubindi rhw’idivayi rhwahukulana
12 Obabwîre n’aka kandi kanwa: Kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli: «Ngasi kabindi kanayunjula idivayi». Banakushuza mpu: «ka rhuhabire oku ngasi kabindi kanayunjula idivayi»? 13 Onababwîre erhi: kwo adesire ntya Nyakasane, erhi: lâba oku ababamwo eci cihugo bôshi nâbalalusa, abâmi batamîre oku ntebe ya Daudi, abadâhwa n’abalêbi, n’ab’omu Yeruzalemu bôshi. 14 Okubundi mbahukuze baguma oku bâbo, abashamuka na bagala bâbo burhalondola, kanwa ka Nyakasane, buzira lukogo, buzira bwonjo, nâbashangula.
Olubungo
15 Yumvi, murhege okurhwîri muleke n’obucîbone, Nyakasane adwîrhe aderha. 16 Muhe Nyakasane Nyamuzinda winyu irenge duba oku omwizimya gurhacigwa, n’oku amagulu ginyu garhacisârhala, oku birhondo by’obudufu. Mwoyomudwîrhe mwalinda obuce: yêhe mwizimya adwîrhe abulula n’okuguhindula ndundulya ya budufu, 17 N’akaba murhayumvîrhi oku namurhonda, nalakira emurhima erhi bucîbone bwinyu burhuma, amasù gâni gâlaka omulenge gw’okubona obusò bwa Nyakasane bwagenda mpira.
Mwâmi Yoyakini
18 Obwîre mwâmi n’omwâmikazi: Tamali oku idaho bulya ecimanè cirya c’irenge carhibusire oku irhwe linyu. 19 Ebishagala by’e Nêgebu bigosirwe birhâjibwamwo. Yuda yeshi bamuhêsire mpira yeshi yeshi.
Okukalihirwa kwa Yeruzalemu
20 Oyinamule amasù, Yeruzalemu, obone, obone ecarhenzire emwênè. Ngahi buli bulya busò bakuyâbuzagya, birya bibuzi wakazâgilimbira? 21 Bici waderha hano bayishikuhana, we wabaleraga? Bîra bâwe bayisha bashokolîre ababisha bakurhera. K’orhagwârhwe n’amalumwa gali nka mikero-mibishi obwo? 22 Wamaderhaga omu murhima gwâwe: erhi «nieki cirhumire oyo nj’obone anyishira?» Bunene bwa mabî gâwe bwarhumire balengeza emishangi yâwe n’okurhabîra oku bishugulu byâwe. 23 K’omuntu w’e Etiyopiya akahindula omubiri gwâge, n’engwi obutone bwâyo? Ninyu mwe, ka mwakajira bwinjà, mwe mwakomerire amabî? 24 Nkologa namushandaza nka byâsi byumu empûsi y’omu irûngu yâbabalaza. 25 Hyo hyâwe ehyo, gwo mwanya bakuhîre. Nie gurhenzirekwo, Kanwa ka Nyakasane bulyala nie wayibagiraga, wacikubagira obunywesi. 26 Niene nalengeza emishangi kuhika ebusù, babone obusha bwâwe. 27 Ya! Obugonyi bwâwe n’amasheka gâwe wâni! n’amalala wahimbire wâni! Oku ntondo n’omu mashwa, nabwîne amaligo gâwe. Wamahera wâni Yeruzalemu, bulyala orhacesibwi. Kuhika mangaci kwône?
Jeremia/Jeremiah 13
1כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מָתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃ 2וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מָתְנָֽי׃ ס
3וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ 4קַ֧ח אֶת־הָאֵז֛וֹר אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מָתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטָמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע׃ 5וָאֵלֵ֕ךְ וָאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אוֹתִֽי׃ 6וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֚וּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֤ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטָמְנוֹ־שָֽׁם׃ 7וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ פ
8וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 9כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּא֥וֹן יְרוּשָׁלִַ֖ם הָרָֽב׃ 10הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים ׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּאֵז֣וֹר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃ 11כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵז֜וֹר אֶל־מָתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַי אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כָּל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ׃ 12וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה ס
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֨עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כָל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן׃ 13וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִָ֖ם שִׁכָּרֽוֹן׃ 14וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹֽא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃ ס
15שִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ 16תְּנוּ֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת יְשִׁ֖ית לַעֲרָפֶֽל׃ 17וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהוָֽה׃ ס
18אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשֹׁ֣ותֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃ 19עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הָגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הָגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים׃ ס
20שְׂא֤יּ עֵֽינֵיכֶם֙ וּרְא֔יּ הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֨דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃ 21מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַתְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֤וֹא חֲבָלִים֙ יֹאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה׃ 22וְכִ֤י תֹאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃ 23הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃ 24וַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃ 25זֶ֣ה גוֹרָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵֽאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַֽתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר׃ 26וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃ 27נִֽאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֨יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃ פ

14
Ecanda cikali
1 Kanwa Nyakasane abwîraga Yeremiyahu amango g’ecanda. 2 Eca Yuda omu mishîbo ciri n’ebishagala byâge mutula birimwo oku idaho biri n’omulenge gwa Yeruzalemu enyanya gusokire gwalwira.
3 Abagale badwîrhe barhuma abâna mpu bajilonza amîshi. Abâna badwîrhe bajà ebwa maliba ci barhabona mîshi, badwîrhe bakazigalukana orhubindi rhurhalimwo bici, n’omûmà n’ehishonyi n’irhwe libwikire.
4 Kulya kubà idaho lyaberesire erhi kubula mîshi kurhuma abahinzi enshonyi zababumbire kubwikira babwikire irhwe.
5 Ciru n’erubala akashafu kabusire kanaleka omwâna wako bulya ntà bwâsi.
6 Endogomi ziyimanzire oku ntondo, zayisa emboho aka banyambwe, amasù gâbo gafukire bulya ntà bwâsi.
7 Akabaga ebyâha bîrhu birhushobesire, ojirage yâgirwa obukuze bw’izîno lyâwe. Neci, garhali manyi amalala gîrhu, wêne rhwabihîre. 8 Nyakasane bulangâlire bw’Israheli, we Muciza omulîkûza amango alagirîre, Cirhumirage ohugalala mw’eci cihugo, nka mubalama ohanzire budufu buguma.
9 Cici cirhumire oshusha olimwo ecikango? nka ntwali erhankaciza ndi? N’obwo y’oli ekarhî-karhî, Nyakasane, n’izîno lyâwe lyo barhuderha mâshi orharhulekêreraga mâshi!
10 Ntya kwo Nyakasane aderhire olu lubaga, mpu: Basîmirage okugenda-genda wâni! Co cirhuma Nyakasane arhabasîma. Akolaga akengire amaligo gâbo. Anakolaga ahana ebyâha byâbo. 11 Nyakasane àmbwîra obwo, erhi: «orhasengereraga olu lubaga mpu lulo bôke. 12 Ciru bakacîshalisa, ntayumvîrhize omusengero gwâbo, ciru bakarhûla embâgwa n’enterekêro, ntakabiyêmêra. Bulyala nnonzize okubahungumula n’engôrho, n’ishali n’ecâhira.» 13 Nàshuza obwo: «Nti Yâgirwa Nyakasane, kali abalêbi badwîrhe bababwîra: erhi murhabone engôrho, murhashalike, kulya kubà niene namushobôza omurhûla gw’enkwîra mw’eci cihugo.» 14 Oku bundi Nyakasane àmbwîra, erhi: «bunywesi obwôla abo balêbi badwîrhe baderha oku izîno lyâni; ntabarhumaga na ntâco nabarhegesire, ciru ntababwîraga akanwa. Badwîrhe bamubwîra mpu babonekîrwe n’obwo kubêsha, mpu bamulêbera n’obwo bya busha, bilôrho byâbo bône». 15 Ebyo byàrhuma Nyakasane àshubiderha, erhi: «Aho balêbi badwîrhe balêba oku izîno lyâni n’obwo ntabarhumiri, banadwîrhe bamubwîra erhi: «eci cihugo cirhajemwo ngôrho, cirhajemwo cizombo» oleke kwône, abo balêbi ngôrho yabalambika n’ishali haguma. 16 N’abadwîrhe babwîrwa nabo, omu mihanda ya Yeruzalemu bakwêbwa, ngôrho n’ishali byâbalambika barhâbone cabisha: ôli bo, ôli bakâbo, ôli abâna-rhabana bâbo, ôli abâna-nyere bâbo; nabadubulirakwo amaligo gâbo. 17 Obabwîre n’aka kanwa:
Amasù gâni gali galaka omulenge, obudufu n’omushi, buzira kuhusa bulya kuyagalika ayagalisire olya munyere, mwâli w’olubaga lwâni. Cinali cibande cinene.
18 Erhi nacija omu mashwa, lâba enkumba engôrho yajijire erhi nacishubira omu lugo, laba enkumba ishali lyajijire; Omudâhwa n’omulêbi, nabo bagezire omu cihugo, bahabire byo bici ebi!
19 Ka Yuda kukaga wamukazire loshi ? Nîsi erhi Siyoni kurhenga akurhenzire emurhima! Cici carhumire warhubambula omubambu gurharhundûke? Rhwakazâgilinga omurhûla, ci ntà kwinjà amango g’okufuma, ci lolaga ebihamba.
20 Yâgirwa Nyakasane, neci rhuyemîre amaligo rhwajijire, amabî ga balarha bulya neci rhwakubihîre.
21 Oku bukuze bw’izîno lyâwe orharhulekêreraga, irenge ly’izîno lyâwe lirhumire, orharhulekêreraga. Omanye wakabonêsa entebe y’irenge lyâwenshonyi. Okengêre mâshi orhatwaga omu ndagâno warhulaganyagya.
22 K’omu bikabulirwa by’amashanja hali eciniêsa enkuba? Ka malunga garhuma enkuba yania? K’arhali we, Yâgirwa Nyamuzinda wîrhu? We rhucikubagira bulya wekola ebyo byôshi.

Jeremia/Jeremiah 14
1אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ עַל־דִּבְרֵ֖י הַבַּצָּרֽוֹת׃ 2אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם עָלָֽתָה׃ 3וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ צְעִורֵיהֶ֖ם לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהָכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ 4בַּעֲב֤וּר הָאֲדָמָה֙ חַ֔תָּה כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָ֑רֶץ בֹּ֥שׁוּ אִכָּרִ֖ים חָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ 5כִּ֤י גַם־אַיֶּ֨לֶת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יָלְדָ֖ה וְעָז֑וֹב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה דֶּֽשֶׁא׃ 6וּפְרָאִים֙ עָמְד֣וּ עַל־שְׁפָיִ֔ם שָׁאֲפ֥וּ ר֖וּחַ כַּתַּנִּ֑ים כָּל֥וּ עֵינֵיהֶ֖ם כִּי־אֵ֥ין עֵֽשֶׂב׃ 7אִם־עֲוֺנֵ֨ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃ 8מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מֽוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן׃ 9לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבּ֖וֹר לֹא־יוּכַ֣ל לְהוֹשִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־תַּנִּחֵֽנוּ׃ ס
10כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָנ֔וּעַ רַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַיהוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֺנָ֔ם וְיִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽם׃ ס
11וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטוֹבָֽה׃ 12כִּ֣י יָצֻ֗מוּ אֵינֶ֤נִּי שֹׁמֵ֨עַ֙ אֶל־רִנָּתָ֔ם וְכִ֧י יַעֲל֛וּ עֹלָ֥ה וּמִנְחָ֖ה אֵינֶ֣נִּי רֹצָ֑ם כִּ֗י בַּחֶ֨רֶב֙ וּבָרָעָ֣ב וּבַדֶּ֔בֶר אָנֹכִ֖י מְכַלֶּ֥ה אוֹתָֽם׃ ס
13וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה הַנְּבִאִ֜ים אֹמְרִ֤ים לָהֶם֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ חֶ֔רֶב וְרָעָ֖ב לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כִּֽי־שְׁל֤וֹם אֱמֶת֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ ס
14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙ נִבְּאִ֣ים בִּשְׁמִ֔י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים וְלֹ֥א דִבַּ֖רְתִּי אֲלֵיהֶ֑ם חֲז֨וֹן שֶׁ֜קֶר וְקֶ֤סֶם וֶֽאֱלִול֙ וְתַרְמִ֣ות לִבָּ֔ם הֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ ס
15לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַֽל־הַנְּבִאִ֞ים הַנִּבְּאִ֣ים בִּשְׁמִי֮ וַאֲנִ֣י לֹֽא־שְׁלַחְתִּים֒ וְהֵ֨מָּה֙ אֹֽמְרִ֔ים חֶ֣רֶב וְרָעָ֔ב לֹ֥א יִהְיֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את בַּחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ הַנְּבִאִ֖ים הָהֵֽמָּה׃ 16וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה נִבְּאִ֣ים לָהֶ֡ם יִֽהְי֣וּ מֻשְׁלָכִים֩ בְּחֻצ֨וֹת יְרוּשָׁלִַ֜ם מִפְּנֵ֣י ׀ הָרָעָ֣ב וְהַחֶ֗רֶב וְאֵ֤ין מְקַבֵּר֙ לָהֵ֔מָּה הֵ֣מָּה נְשֵׁיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם וּבְנֹֽתֵיהֶ֑ם וְשָׁפַכְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־רָעָתָֽם׃ 17וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה תֵּרַ֨דְנָה עֵינַ֥י דִּמְעָ֛ה לַ֥יְלָה וְיוֹמָ֖ם וְאַל־תִּדְמֶ֑ינָה כִּי֩ שֶׁ֨בֶר גָּד֜וֹל נִשְׁבְּרָ֗ה בְּתוּלַת֙ בַּת־עַמִּ֔י מַכָּ֖ה נַחְלָ֥ה מְאֹֽד׃ 18אִם־יָצָ֣אתִי הַשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְאִם֙ בָּ֣אתִי הָעִ֔יר וְהִנֵּ֖ה תַּחֲלוּאֵ֣י רָעָ֑ב כִּֽי־גַם־נָבִ֧יא גַם־כֹּהֵ֛ן סָחֲר֥וּ אֶל־אֶ֖רֶץ וְלֹ֥א יָדָֽעוּ׃ ס
19הֲמָאֹ֨ס מָאַ֜סְתָּ אֶת־יְהוּדָ֗ה אִם־בְּצִיּוֹן֙ גָּעֲלָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ מַדּ֨וּעַ֙ הִכִּיתָ֔נוּ וְאֵ֥ין לָ֖נוּ מַרְפֵּ֑א קַוֵּ֤ה לְשָׁלוֹם֙ וְאֵ֣ין ט֔וֹב וּלְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖א וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ 20יָדַ֧עְנוּ יְהוָ֛ה רִשְׁעֵ֖נוּ עֲוֺ֣ן אֲבוֹתֵ֑ינוּ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃ 21אַל־תִּנְאַץ֙ לְמַ֣עַן שִׁמְךָ֔ אַל־תְּנַבֵּ֖ל כִּסֵּ֣א כְבוֹדֶ֑ךָ זְכֹ֕ר אַל־תָּפֵ֥ר בְּרִֽיתְךָ֖ אִתָּֽנוּ׃ 22הֲיֵ֨שׁ בְּהַבְלֵ֤י הַגּוֹיִם֙ מַגְשִׁמִ֔ים וְאִם־הַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ רְבִבִ֑ים הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֜וּא יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ וּ֨נְקַוֶּה־לָּ֔ךְ כִּֽי־אַתָּ֥ה עָשִׂ֖יתָ אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה׃ פ
15
1 Nyakasane ambwîra obwo erhi ciru Mûsa na Samwel bakayimanga omu masù gâni, olwo lubaga ntakalubêra lukogo! Obalibirhekwo, bagende bantengeho. 2 Bakakudôsa mpu ngahi rhujage? onababwîre erhi: kwo adesire ntya Nyakasane:
Ow’okuhêkwa n’ecihùsi, ahêkwa naco,
Ow’okuhêkwa n’engôrho, ahêkwe nayo
Ow’okuhêkwa n’obuligo, ahêkwe nabwo
Ow’okuhêkwa bujà, abuhêkwe.
3 Nâhirakwo milala ini ya maligo,
yekudesire Nyakanane:
engôrho y’okuyîrha,
ebibwa by’okushanshanyula,
eby’erubala n’ebinyunyi by’emalunga,
eby’okulya n’okushâba.
4 Nâbajira kantu ka kuyôbohya oku mâmi g’igulu gôshi, erhi Menashè orhuma, mwene Hizikiyahu, mwâmi w’omu Yuda n’ebi akozire omu Yeruzalemu.
Obuhanya burhenga omu ntambala
5 Ndi okubabalirage wâni Yeruzalemu? Ndi okufirire bwonjo? Ndi oyahusire mpu adôse kurhi wabîrage? 6 Oshuba wanjandaga wêne, kanwa ka Nyamubâho, wampa ebirhugo. Lero nakulikira okuboko nakushâba, narhamire n’okubà lukogo. 7 Nayansire akibo nabayerûlira emuhanda gw’ecihugo. Olubaga lwâni naluyisire nshuzo, naluhezize bone banabula kuleka enjira zâbo. 8 Abakana bâbo, bo bali banji kulusha omushenyi gw’enyanja. Nina w’entwâli, namudwîrhîre kaheza mûshi kalengerêre kano kanya, nàmudubulirakwo ebihamba n’ecihango. 9 Ayongobosire omuzire, nina wa bâna nda, arhacigwêrhi nsimiko. Abwîne obwîre kabirhi. Yoyo zabumbire enshonyi n’omungo! N’abanyi basigîre muli bo nâbarhega engêrho abashombanyi bâbo bâcitakira, Kanwa ka Nyakasane.
Okuhamagalwa obwa kabirhi
10 Namahera, nyâma nieki, we wambusire muntu wa kadali n’enongwe omu cihugo côshi! Oku ntalya ntanahana mwenda, kurhahanga bôshi barhanshomba.
11 Okuli, okuli Nyakasane ka ntakukoleraga okwâni kwôshi? Ka ntakusengeraga amango g’obuhanya n’entanya?
12 Ewâni, k’ecûma canavuna ecûma c’emwênè n’ec’amarhale.
13 Obuhirhi n’obugale bwâwe narhangibiha ababihagula buzira kugalula akantu, erhi byâha byâbo omu cihugo côshi birhuma.
14 Nâkujira mujà w’abashombanyi bâwe, omu cihugo orhishi, bulyala omutula gwâni mîra gwàyâsagya omuliro n’ogwomuliro mwe gwayishiyâca.
15 Wêhe orhababiri Nyakasane onkengêre, ontangule onambuke omungo gw’aba banshimbulwire. Omu kulindalinda kw’oburhè bwâwe, orhampêkaga orhanarhumaga bampeza; omanye oku werhumire natumula.
16 Ebinwa byâwe, erhi byampikagakwo, nambivuguse, akanwa kâwe, bwaba busîme bwâni, bwaba bushagaluke bw’omurhima gwâni; kulya kubà izîno lyâwe banderha: Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe.
17 Ntà mango natamîre omu ndêko y’abagambanyi nti mbuke ihuga okuboko kwâwe kwèli kusêzire nabera niene obwo bulyala wàli onyujuzize burhe.
18 Cirhumirage amababale garhayonda, ecibande câni cirhafuma, cirhâyumva bâsi. Wamberirage kishi kabêsha mushâna, kalya k’amîshi garhacikubagirwa.
19 Oku bundi Nyakasane ashuza: erhi: «okagaluka, nkakugalula niene, wanayimanga omu masù gâni. Ebiri bya busha, erhi wankakulamwo akantu kinja wanaba nka we kanwa kâni. Bôbe bâshubira emunda oli, ci wêhe, orhâshubire emunda bali! 20 Nâkujira obêre olwo lubaga nka côgo cizibu-zibu c’amarhale, bâyishikulwîsa ci barhakuhashe, bulyala ndi haguma nâwe, nti nkucize nnankulîkûze, Kanwaka Nyakasane. 21 Nâkukûla omu nfune z’ababisha, nnankugule orhenge omu nfune za baciri-misî.

Jeremia/Jeremiah 15
1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֤ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵֽעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ׃ 2וְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֤וֶת לַמָּ֨וֶת֙ וַאֲשֶׁ֤ר לַחֶ֨רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַאֲשֶׁ֤ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַאֲשֶׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי׃ 3וּפָקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֤ע מִשְׁפָּחוֹת֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַֽהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־ע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית׃ 4וּנְתַתִּ֣ים לְזַֽוֲעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 5כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֨יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃ 6אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֨יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃ 7וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֨דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃ 8עָֽצְמוּ־לִ֤י אַלְמְנֹתָו֙ מֵח֣וֹל יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד בַּֽצָּהֳרָ֑יִם הִפַּ֤לְתִּי עָלֶ֨יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֽוֹת׃ 9אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ בָּ֥אה שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵֽרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
10אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלַֽונִי׃ ס
11אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א שֵֽׁרִותִ֖ךָ לְט֑וֹב אִם־ל֣וֹא ׀ הִפְגַּ֣עְתִּֽי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת־רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָאֹיֵֽב׃ 12הֲיָרֹ֨עַ בַּרְזֶ֧ל ׀ בַּרְזֶ֛ל מִצָּפ֖וֹן וּנְחֹֽשֶׁת׃ 13חֵילְךָ֧ וְאוֹצְרוֹתֶ֛יךָ לָבַ֥ז אֶתֵּ֖ן לֹ֣א בִמְחִ֑יר וּבְכָל־חַטֹּאותֶ֖יךָ וּבְכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ 14וְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קָדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד׃ ס
15אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהוָ֗ה זָכְרֵ֤נִי וּפָקְדֵ֨נִי֙ וְהִנָּ֤קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה׃ 16נִמְצְא֤וּ דְבָרֶ֨יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֤י דְבָֽרְיךָ֙ לִ֔י לְשָׂשֹׂ֖ון וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֤א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֽוֹת׃ ס
17לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי׃ ס
18לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ׃ ס
19לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־תָּשׁ֤וּב וַאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּֽעֲמֹ֔ד וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֤בוּ הֵ֨מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם׃ 20וּנְתַתִּ֜יךָ לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לְחוֹמַ֤ת נְחֹ֨שֶׁת֙ בְּצוּרָ֔ה וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהוֹשִֽׁיעֲךָ֥ וּלְהַצִּילֶ֖ךָ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 21וְהִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֣ד רָעִ֑ים וּפְדִתִ֖יךָ מִכַּ֥ף עָרִצִֽים׃ פ
16
Akanwa k’omulêbi kali cimanyîso
1 Akanwa ka Nyakasane kantindakwo, kambwîra mpu: 2 orhahîraga okarhôla omukazi, orhakabona kanyere erhi karhabana eno munda. 3 Bulyala ntya kwo Nyakasane abwîzire abanyere n’abarhabana baburhirwa eno munda, abazîre bababurha n’abalume bayishiburhira muli eci cihugo: 4 Bafà olufu lubî, barhâlakirwe barhânabishwe, bâbà binazo by’idaho. Ngôrho yâbalambika, n’ecizombo. n’emirhumba yâbo yashube bushêge bw’ebinyunyi by’emalunga, n’ebiryanyi by’erubala. 5 Neci, kw’adesire ntya Nyakasane mpu orhahîraga okajà omu nyumpa balimwo omu mishîbo. Orhajagibanda endûlù erhi okurhûliriza bene balya, bulyala olwo lubaga nalunyazire omurhûla gwâni, oburhonyi n’obwonjo, kanwa ka Nyakasane. 6 Abakulu n’abarho, bâfamwo eci cihugo banabule câbisha babule na câlakira, ntâye wâshâkwa na ntâye wamômwa mukunguz. 7 Oli omu mishîbo barhamubegere mugati mpu bamurhulirize bulya afirîrwe, barhaâmuhêreze akabêhè k’okumurhûliriza omu bufire bwa nina erhi bw’îshe. 8 Orhajâga n’omu nyumpa bajira olukulu mpu otamale olye onanywe haguma nabo. 9 Bulyala kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israhcli: Lâba, nârhenza aha omu nsiku zinyu erhi mwânabona orhubûli rhw’omwîshingo, enyimbo z’omulamba wâsheba, n’ez’omunyere wâshebwa. 10 Hano obà wamabwîra olu lubaga ebi binwa byôshi, bamânakudôsa mpu: «Cici cirhumire Nyakasane arhuderherakwo obuhanya bungana âha; cici rhutumwîre, câha cici rhwàjirire Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu»? 11 Ago mango ânabashuze erhi: Basho bantwîsire, kanwa ka Nyamubâho, bakulikira bandi ba Nyamuzinda b’obwîhambi, babakolera banabahàrâmya. Niehe bantwîka n’irhegeko lyâni barhalikulikiraga. 12 Na ninyu, mwe mwàjizire kubî kulusha basho; lolà ngasi muguma muli mwe, adwîrhe akulikira omurhima gwâge mubî gwa amahabwè, buzira kuyumva. 13 Nkolaga nâmuhulusa muli eci cihugo, mujè omu cihugomurhishi, ôli mwe, ôi basho: eyo munda mwajikolera abandi ba Nyamuzinda b’obwîhambi, mûshi na budufu, bulyala ntâmufire bwonjo.
Okugaluka kwa Bene-Israheli bashandîre
14 Lâba oku ziyiruka ensiku, akanwa ka Nyakasane, barhakaciderhamwo mpu «Nyakasane ôzine, ye wayinamulaga bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’e Mîsiri!» 15 Ciru Nyakasane ôzine, ye wayinamulage bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’emwênè na kurhenga emunda àli abashandabanyize». Nâbashubiza omu cihugo nàlimpîre b’îshe!
Okurhêrwa
16 Lâba oku narhuma omwandu gw’abadubi babaduba, yekudesire Nyakasane, nshubijaho ntume omwandu gw’abahivi bâbahivulula oku ngasi ntondo, oku ngasi karhondo n’omu ngasi mugaku gw’amabâle. 17 Bulyala amasù gâni gadwîrhe gabona enjira zâbo: zirhali nfulike, n’obugoma bwâbo barhankacîfulika omu masù gâni. 18 Nkolaga nâjuha kabirhi obugoma n’ecâha câbo, bulyala bahemwîre ecihugo câni n’emirhumba enshusho zâbo n’akashambala kâni bakayunjuzize bikabulirwa byâbo.
Amashanja gayêrekera Lungwe
19 Nyamuzinda, we buzibu we n’ibuye ncifulikaho, nyakiraho amango mpanyâgire! Amashanja gayîsha emunda oli kurhenga ebwa kafende k’igulu gaderhe mpu: balarha bya bunywesi bayîmiremwo, bya busha birhajira mukolomuci. 20 K’omuntu akacîbumbira banyamuzinda b’obwîhambi, câba barhanali banyamuzinda, irumbi kwône. 21 Lâbaga ebi nkola nabayêreka, lero nabamanyîsa bamanye okuboko kwâni n’obuhashe bwâni, bamanye obwo iku izîno lyâni nie Nyamuzinda.
Jeremia/Jeremiah 16
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2לֹֽא־תִקַּ֥ח לְךָ֖ אִשָּׁ֑ה וְלֹֽא־יִהְי֤וּ לְךָ֙ בָּנִ֣ים וּבָנ֔וֹת בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 3כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־הַבָּנִים֙ וְעַל־הַבָּנ֔וֹת הַיִּלּוֹדִ֖ים בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְעַֽל־אִמֹּתָ֞ם הַיֹּלְד֣וֹת אוֹתָ֗ם וְעַל־אֲבוֹתָ֛ם הַמּוֹלִדִ֥ים אוֹתָ֖ם בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 4מְמוֹתֵ֨י תַחֲלֻאִ֜ים יָמֻ֗תוּ לֹ֤א יִסָּֽפְדוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְי֑וּ וּבַחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִכְל֔וּ וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ס
5כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תָּבוֹא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפּ֔וֹד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֤ם־הַזֶּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָֽרַחֲמִֽים׃ 6וּמֵ֨תוּ גְדֹלִ֧ים וּקְטַנִּ֛ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹ֣א יִקָּבֵ֑רוּ וְלֹֽא־יִסְפְּד֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א יִתְגֹּדַ֔ד וְלֹ֥א יִקָּרֵ֖חַ לָהֶֽם׃ 7וְלֹֽא־יִפְרְס֥וּ לָהֶ֛ם עַל־אֵ֖בֶל לְנַחֲמ֣וֹ עַל־מֵ֑ת וְלֹֽא־יַשְׁק֤וּ אוֹתָם֙ כּ֣וֹס תַּנְחוּמִ֔ים עַל־אָבִ֖יו וְעַל־אִמּֽוֹ׃ 8וּבֵית־מִשְׁתֶּ֥ה לֹא־תָב֖וֹא לָשֶׁ֣בֶת אוֹתָ֑ם לֶאֱכֹ֖ל וְלִשְׁתּֽוֹת׃ ס
9כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מַשְׁבִּ֜ית מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה לְעֵינֵיכֶ֖ם וּבִֽימֵיכֶ֑ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֥וֹל כַּלָּֽה׃ 10וְהָיָ֗ה כִּ֤י תַגִּיד֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ עַל־מֶה֩ דִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את וּמֶ֤ה עֲוֺנֵ֨נוּ֙ וּמֶ֣ה חַטָּאתֵ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 11וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם עַל֩ אֲשֶׁר־עָזְב֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֤ם אוֹתִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיַּעַבְד֖וּם וַיִּשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֑ם וְאֹתִ֣י עָזָ֔בוּ וְאֶת־תּוֹרָתִ֖י לֹ֥א שָׁמָֽרוּ׃ 12וְאַתֶּ֛ם הֲרֵעֹתֶ֥ם לַעֲשֹׂ֖ות מֵאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הֹלְכִ֗ים אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת לִבּֽוֹ־הָרָ֔ע לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֥עַ אֵלָֽי׃ 13וְהֵטַלְתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדַעְתֶּ֔ם אַתֶּ֖ם וַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֞ם אֶת־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לָכֶ֖ם חֲנִינָֽה׃ ס
14לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 15כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם׃ ס
16הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ לְדַוָּגִ֥ים רַבִּ֛ים נְאֻם־יְהוָ֖ה וְדִיג֑וּם וְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁלַח֙ לְרַבִּ֣ים צַיָּדִ֔ים וְצָד֞וּם מֵעַ֤ל כָּל־הַר֙ וּמֵעַ֣ל כָּל־גִּבְעָ֔ה וּמִנְּקִיקֵ֖י הַסְּלָעִֽים׃ 17כִּ֤י עֵינַי֙ עַל־כָּל־דַּרְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִסְתְּר֖וּ מִלְּפָנָ֑י וְלֹֽא־נִצְפַּ֥ן עֲוֺנָ֖ם מִנֶּ֥גֶד עֵינָֽי׃ 18וְשִׁלַּמְתִּ֣י רִֽאשׁוֹנָ֗ה מִשְׁנֵ֤ה עֲוֺנָם֙ וְחַטָּאתָ֔ם עַ֖ל חַלְּלָ֣ם אֶת־אַרְצִ֑י בְּנִבְלַ֤ת שִׁקּֽוּצֵיהֶם֙ וְתוֹעֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם מָלְא֖וּ אֶת־נַחֲלָתִֽי׃ ס
19יְהוָ֞ה עֻזִּ֧י וּמָעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֨אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֨קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃ 20הֲיַעֲשֶׂה־לּ֥וֹ אָדָ֖ם אֱלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה לֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ 21לָכֵן֙ הִנְנִ֣י מֽוֹדִיעָ֔ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֔את אוֹדִיעֵ֥ם אֶת־יָדִ֖י וְאֶת־גְּבֽוּרָתִ֑י וְיָדְע֖וּ כִּֽי־שְׁמִ֥י יְהוָֽה׃ ס
17
Amabi g’ab’emwa Yuda
1 Ecâha ca Yuda ciri ciyandike n’akalamu k’ecûma, ciri ciyandike n’omusholo gw’ecûma c’amarhale, oku mbaho y’omurhima gwâbo n’omu marhwerhwe g’empêrero zâbo, 2 bulyala bagala bâbo banacikengêre empêrero zâbo n’emirinzi yâbo aha burhambi bw’emirhi mibishi oku ntondo ndîrî. 3 «Wâni ntondo yâni y’omu cibandâna, obuguke bwâwe n’obuhirhi bwâwe nabihâna babihagule erhi amabî wakozire omu cihugo côshi garhuma. 4 kukwânînage ohêke akashambala nàli nkuhîre nâkujira mujà w’abashombanyi bâwe omu cihugo orhîshi. Bulyala omuliro mwasîmbwîre gw’omutula gwâni gw’akaziyâka ensiku n’amango.
Binwa bya burhimanya
5 Kwo Nyakasane adesire ntya: «Ali muhanya omuntu ocîkubagira omuntu, oyegemera omubiri oyu omurhima gucîyegulakwo Nyamubâho. 6 Kw’ali nk’irhadu omu mpinga, arhumva bici erhi obucire buyîsha, mwo abêra omu bwihîrà bw’irûngu, idaho lya munyu, lirhabâkwo ndi. 7 Yerino omuntu ocîkubagira Nyakasane ôheba Nyakasane kwo omurhima. 8 Kwo ashusha nka murhi gumezire aha lwîshi gwo guyêrekeza emizi ebwa cikunguzo c’olwîshi, gurhôboha gala mango idûrhu liyîsha ebyâsi byâgo biyinjihire omwâka gw’ecanda cirî gurhababala bici gurhanahusa buyâna. 9 Omurhima gwo guyengeha gwârhalusa, gucigwêrhage n’oburhebanyi, ndi wakagumanya? 10 Nie Nyakasane, nie nsingiriza omurhima nie nyenja ensiko, lyo ngabîra ngasi muguma nk’oku ebijiro byâge binakwânîne, nk’oku amalehe g’emirimo yâge ganali. 11 Enkwâle enalalire amaji erharheraga. Yo nguma n’omuntu ogala n’ebizimbano anabisige omu karhî k’ensiku zâge, anazinde erhi abonekana oku ali muhwinja. Okucikubagira akâ-Nyamuzinda ua Nyakasane 12 Entebe y’irenge eri enyanya kurhenga emurhondêro, ho hantu h’akâ-Nyamuzinda kîrhu. 13 Nyakasane mwîkubagirwa w’Israheli, abakutwîka bôshi enshonyi zababumba, abakurhengaho bayandikwa omu idaho bulyala balesire enshôko y’amîshi gahulula, Nyakasane.
Omusengero gw’ocihiila
14 Onfumye, Nyakasane lyo nfuma, oncize lyo ncira, bulya wêne we ncîtakîra 15 Lâba, badwîrhe bambwîra mpu: «Ngahi kaligi akanwa ka Nyakasane? Kabâge!» 16 Niehe ntakuminikaga nti orhume obuhanya ntanacîfinjaga olusiku luminya, wêne orhahabiri, ngasi ebintenga ekanwa erhi wanabibona. 17 Orhanjiraga côba we nayakiraho olusiku luminya. 18 Enshonyi zigwârhe abashombanyi bâni; ci niehe zirhangwârhe Bajemwo ecikango, ci niehe cirhanjagamwo. Obarhogezekwo olusiku luminya.
Olukulu lwa Sabato
19 Kwo Nyakasane ambwîzire ntya: «erhi okanye oyimange aha muhango gw’Abâna b’Olubaga, halya abâmi ba Yuda bagera nka bahuluka na nka bashubûka, n’aha nyumvi za Yeruzalemu zôshi. 20 Oderhe erhi: Yumvi akanwa ka Nyakasane mwe bâmi ba Yuda. 21 Yekudesire Nyakasane: Mucilange murhanahîraga mukabarhula omuzigo olwa Sabato, murhahîraga mukagugeza omu mihango ya Yeruzalemu. 22 Murhahulusagya omuzigo mpu gurhenge omu nyumpa zinyu olwa Sabato, murhanahîraga mukakola bûkomukolo. Olwa Sabatomulujire lutagatîfu nka kulya narhegekaga basho. 23 Bôe barhayumvagya, barhaderhaga mpu barhege okurhwîri; bacîjira bacikanyi cirhagomba mpu barhagiyumva n’okuyankirira ihano. 24 Mwêhe mukanyumva bwinjà, yekudesire Nyakasane, olwa Sabato, murhahîraga mukasheshezaa omuzigo omu mihango y’olu lugo. Olwa Sabata erhi mwakalujira lutagatîfu omu kuleka ngasi bûkomukolo, 25 ago mango, abâmi n’abaluzi bayîmire omu bya Daudi, emihango y’olu lugo yo bagezâmwo abali omu ngâlè n’abali oku nfarasi, mwo bagera bône n’abaluzi bâbo, abantu b’emwa Yuda n’abayûbaka omu Yeruzalemu. Olu lugo lwayôrha lulimwo abantu ensiku zôshi. 26 Bakazirhenga omu bishagala by’emwa Yuda n’entambi z’e Yeruzalemu, entambi z’emwa Benyamini n’ebwa cihugo ciri embanda, n’eciri oku ntondo n’oku Nêgebu, bakayîsha badwîrhe embâgwa, enterekêro, entûlo n’enshangi mpu barhûe enterekêro y’okuvuga omunkwa omu kâ-Nyamuzinda. 27 Cikwône erhi mwakaba murhayumvîrhi, irhegeko lyâni ly’okulujira lutagatîfu, okuleka okubarhula emizigo n’okuleka okugera omu mihango ya Yeruzalemu olwa Sabata, ago mango nanatwâna omuliro aha mihango yâge: gumîme enyumpa z’oku bwâni omu Yeruzalemu gurhanacife gwâzimire.
Jeremia/Jeremiah 17
1חַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנ֖וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃ 2כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃ 3הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כָל־אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ 4וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֨יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃ ס
5כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֨בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃ 6וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּֽעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּי־יָב֣וֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃ ס
7בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ׃ 8וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א יִרְאֶ֙ כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֨רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשֹׂ֥ות פֶּֽרִי׃ 9עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃ 10אֲנִ֧י יְהוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔ו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ ס
11קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יָמָו֙ יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִית֖וֹ יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃ 12כִּסֵּ֣א כָב֔וֹד מָר֖וֹם מֵֽרִאשֹׁ֑ון מְק֖וֹם מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃ 13מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהוָ֔ה כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ יְסוּרַי֙ בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהוָֽה׃ ס
14רְפָאֵ֤נִי יְהוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הוֹשִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה׃ 15הִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה יָ֥בוֹא נָֽא׃ 16וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי ׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃ 17אַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַֽחֲסִי־אַ֖תָּה בְּי֥וֹם רָעָֽה׃ 18יֵבֹ֤שׁוּ רֹדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ י֣וֹם רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּר֖וֹן שָׁבְרֵֽם׃ ס
19כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֤ךְ וְעָֽמַדְתָּ֙ בְּשַׁ֣עַר בְּנֵֽי־ָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֤אוּ בוֹ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֖ר יֵ֣צְאוּ ב֑וֹ וּבְכֹ֖ל שַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 20וְאָמַרְתָּ֣ אֲ֠לֵיהֶם שִׁמְע֨וּ דְבַר־יְהוָ֜ה מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְכָל־יְהוּדָ֔ה וְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס
21כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִשָּׁמְר֖וּ בְּנַפְשֹֽׁותֵיכֶ֑ם וְאַל־תִּשְׂא֤וּ מַשָּׂא֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וַהֲבֵאתֶ֖ם בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 22וְלֹא־תוֹצִ֨יאוּ מַשָּׂ֤א מִבָּֽתֵּיכֶם֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וְכָל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וְקִדַּשְׁתֶּם֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ 23וְלֹ֣א שָֽׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י שְׁומֹ֔עַ וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃ 24וְ֠הָיָה אִם־שָׁמֹ֨עַ תִּשְׁמְע֤וּן אֵלַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לְבִלְתִּ֣י ׀ הָבִ֣יא מַשָּׂ֗א בְּשַׁעֲרֵ֛י הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וּלְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת לְבִלְתִּ֥י עֲשֹֽׂות־בֹּ֖ה כָּל־מְלָאכָֽה׃ 25וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֣יר הַזֹּ֡את מְלָכִ֣ים ׀ וְשָׂרִ֡ים יֹשְׁבִים֩ עַל־כִּסֵּ֨א דָוִ֜ד רֹכְבִ֣ים ׀ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֗ים הֵ֚מָּה וְשָׂ֣רֵיהֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיָשְׁבָ֥ה הָֽעִיר־הַזֹּ֖את לְעוֹלָֽם׃ 26וּבָ֣אוּ מֵעָרֵֽי־יְ֠הוּדָה וּמִסְּבִיב֨וֹת יְרוּשָׁלִַ֜ם וּמֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמִן־הַשְּׁפֵלָ֤ה וּמִן־הָהָר֙ וּמִן־הַנֶּ֔גֶב מְבִאִ֛ים עוֹלָ֥ה וְזֶ֖בַח וּמִנְחָ֣ה וּלְבוֹנָ֑ה וּמְבִאֵ֥י תוֹדָ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 27וְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י ׀ שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָֽכְלָ֛ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ פ
18
Yeremiyahu emw’omubumbi
1 Akanwa Yeremiyahu abwîragwa na Nyakasane: 2 erhi «yimuka oyandagalire emwa omubumbi, yo nakuyumvîkiza ebinwa byâni». 3 Nayandagalira emwa omubumbi, lâba oku adwîrhe akolera oku rhugôndo. 4 Cikwône ecirugu akazâgibumba casherêra nka kula ibumba linakaziba omu nfune z’omubumbi. Ashubirhangira buhyâhya, abumba akandi kanoga, nk’oku nyamubumbi anali alonzize. 5 Okubundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo kambwîra; mpu: 6 Nyumpa y’Israheli, ka ntakamujira nk’oku oyu mubumbi adwîrhe ajira? Kanwaka Nyakasane. Kwomuli omu nfune zâni nk’ibumba omu nfune z’omubumbi, nyumpa y’Israheli. 7 Hali amango nderha nti lubaga lulebe erhi bwâmi bulebe, nabushugula, mbuhongole, mbushâbe. 8 Cikwône olwo lubaga nahigiraga, erhi lwakahinduka lukaleka bulya bubî nnancîyunjuze obubî nalimpizire nti nalukolera. 9 Hali amango nderha nti lubaga lulebe erhi bwâmi bulebe buyûbake bunarhwêre, 10 cikwône erhi lulya lubaga lwakakola ebigalugalu omu masù gâni, lukalahira bwayumva izù lyâni, nnancîyunjuze ebinjà nali mpizire okulukolera. 11 Okanyagye obwîre ab’emwa Yuda na ab’omu Yeruzalemu ntya: «mpu kwo adesire ntya Nyakasane: Mpu lâbi oku ndwîrhe namurheganyiza obuhanya, (mmugwêrhîre n’omuhigo) mmumanyire n’obwenge. Mubâge mwarhenga ngasi muguma omu njira zinyu mbî; muyinjihye obwôrhere n’ebijiro binyu». 12 Cikwône kwo bâderha, mpu: «busha warhamira! Emihigo yîrhu yo rhwanakulikira; ngasi muguma obuî bw’omurhima gwâge mugalugalu bwo anakola. Israheli ayibagîre Nyamuzinda 13 Kwo Nyakasane adesirage ntya: Murhangidôsa amashanja: ndi okola oyumvîrhe ebiri ntyo? Muziro ajizire, olya munyere w’Israheli. 14 K’olubula lw’e Libano lunaleke ibuye ly’omu ishwa? Ka ganagane amîshi g’ekuli, amîshi maholo-maholo g’ahulula? 15 Olubaga lwâni lwôhe lwanyibagîre! Bôhe obusha banaburherekêra enshangi. Bàbasârhazize omu mirimbwa yâbo, omu njira zâbo za mîra, mpu lyo bagera omu rhujira mulimbwa gurhali mubere, 16 mpu lyo ecihugo câbo cishuba côbohwa masheka garhahwa, Ngasi yeshi ogeraho anasomerwe, adunde irhwe. 17 Kwo nâbashandabanya ak’empûsi y’ebushoshokero bw’izûba, omu malanga g’omushombanyi. Mugongo gwâni nabayêrekeza c’arhali busù bwâni, olusiku lw’okuherêrekera kwâbo.
Yeremiyahu ahanyagîre
18 Badesire mpu «Muyishe rhukemerane Yeremiyahu! Bulyala, irhegeko lirhahwêre kubula mudâhwa, nîsi erhi ihano libulikanire kubula bagula, nîsi erhi akanwa kabulikanire kubula balêbib. Muyishe rhumukômole n’olulimi rhurhanajiraga akanwa kâge rhwarhega okurhwîri».
19 Ontege okurhwîri, Nyakasane,
onayumve ebinwa by’abashombanyi bâni.
20 K’omuntu anagalule obubî oku minjà?
Bobe badwirhage bampumbira omwîna.
Kengêra oku nayimangaga embere zâwe nti mbaderhere ebinjà,
nti mbayâse oburhè bwâwe.
21 Abâna bâbo obasigire ishali,
onabarhege obwôji bw’engôrho;
Bakâbo bashube ngumba banakane!
B’ibà bafe n’ecihûsi.
Babandirwe n’engôrho omu matabâro.
22 Bayumve endûlù zirhenge omu nyumpa zâbo
hano obarhêran’ebishungu birhabâlira?
Bulyala bahumbire omwîna mpu bangwâse,
n’aha magulu gâni bafulikaho emishego.
21 Cikwône wêhe Nyakasane,
orhahabiri emihigo yâbo mibî kuli nie,
orhababaliraga obubî bwâbo,
orhazazagya ecâha câbo omu masù gâwe.
Barhibuke omu malanga gâwe,
amango g’omutula gwâwe, obakolere akalibala.
Jeremia/Jeremiah 18
1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2ק֥וּם וְיָרַדְתָּ֖ בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֖מָּה אַשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־דְּבָרָֽי׃ 3וָאֵרֵ֖ד בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְהִנֵּה֛וּ עֹשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה עַל־הָאָבְנָֽיִם׃ 4וְנִשְׁחַ֣ת הַכְּלִ֗י אֲשֶׁ֨ר ה֥וּא עֹשֶׂ֛ה בַּחֹ֖מֶר בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֗ב וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ כְּלִ֣י אַחֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַיּוֹצֵ֖ר לַעֲשֹֽׂות׃ פ
5וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֽוֹר׃ 6הֲכַיּוֹצֵ֨ר הַזֶּ֜ה לֹא־אוּכַ֨ל לַעֲשֹׂ֥ות לָכֶ֛ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה כַחֹ֨מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֔ר כֵּן־אַתֶּ֥ם בְּיָדִ֖י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
7רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּֽלְהַאֲבִֽיד׃ 8וְשָׁב֙ הַגּ֣וֹי הַה֔וּא מֵרָ֣עָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לֽוֹ׃ ס
9וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִבְנֹ֖ת וְלִנְטֹֽעַ׃ 10וְעָשָׂ֤ה הָרַע֙ה בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אוֹתֽוֹ׃ ס
11וְעַתָּ֡ה אֱמָר־נָ֣א אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה֩ וְעַל־יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃ 12וְאָמְר֖וּ נוֹאָ֑שׁ כִּֽי־אַחֲרֵ֤י מַחְשְׁבוֹתֵ֨ינוּ֙ נֵלֵ֔ךְ וְאִ֛ישׁ שְׁרִר֥וּת לִבּֽוֹ־הָרָ֖ע נַעֲשֶֽׂה׃ ס
13לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַֽׁאֲלוּ־נָא֙ בַּגּוֹיִ֔ם מִ֥י שָׁמַ֖ע כָּאֵ֑לֶּה שַֽׁעֲרֻרִת֙ עָשְׂתָ֣ה מְאֹ֔ד בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 14הֲיַעֲזֹ֥ב מִצּ֛וּר שָׂדַ֖י שֶׁ֣לֶג לְבָנ֑וֹן אִם־יִנָּתְשׁ֗וּ מַ֛יִם זָרִ֥ים קָרִ֖ים נוֹזְלִֽים׃ 15כִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי עַמִּ֖י לַשָּׁ֣וְא יְקַטֵּ֑רוּ וַיַּכְשִׁל֤וּם בְּדַרְכֵיהֶם֙ שְׁבִילֵ֣י עוֹלָ֔ם לָלֶ֣כֶת נְתִיב֔וֹת דֶּ֖רֶךְ לֹ֥א סְלוּלָֽה׃ 16לָשׂ֥וּם אַרְצָ֛ם לְשַׁמָּ֖ה שְׁרִוקֹ֣ת עוֹלָ֑ם כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֖ם וְיָנִ֥יד בְּרֹאשֹֽׁו׃ 17כְּרֽוּחַ־קָדִ֥ים אֲפִיצֵ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב עֹ֧רֶף וְלֹֽא־פָנִ֛ים אֶרְאֵ֖ם בְּי֥וֹם אֵידָֽם׃ ס
18וַיֹּאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֣ה עַֽל־יִרְמְיָהוּ֮ מַחֲשָׁבוֹת֒ כִּי֩ לֹא־תֹאבַ֨ד תּוֹרָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֙ מֵֽחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשֹׁ֔ון וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו׃ 19הַקְשִׁ֥יבָה יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְק֥וֹל יְרִיבָֽי׃ 20הַיְשֻׁלַּ֤ם תַּֽחַת־טוֹבָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר ׀ עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֤ר עֲלֵיהֶם֙ טוֹבָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־חֲמָתְךָ֖ מֵהֶֽם׃ 21לָכֵן֩ תֵּ֨ן אֶת־בְּנֵיהֶ֜ם לָרָעָ֗ב וְהַגִּרֵם֮ עַל־יְדֵי־חֶרֶב֒ וְתִֽהְיֶ֨נָה נְשֵׁיהֶ֤ם שַׁכֻּלוֹת֙ וְאַלְמָנ֔וֹת וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם יִֽהְי֖וּ הֲרֻ֣גֵי מָ֑וֶת בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם מֻכֵּי־חֶ֖רֶב בַּמִּלְחָמָֽה׃ 22תִּשָּׁמַ֤ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־כָר֤וּ שׁיּחָה֙ לְלָכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי׃ 23וְאַתָּ֣ה יְ֠הוָה יָדַ֜עְתָּ אֶֽת־כָּל־עֲצָתָ֤ם עָלַי֙ לַמָּ֔וֶת אַל־תְּכַפֵּר֙ עַל־עֲוֺנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תֶּ֑מְחִי וְִהְי֤וּ מֻכְשָׁלִים֙ לְפָנֶ֔יךָ בְּעֵ֥ת אַפְּךָ֖ עֲשֵׂ֥ה בָהֶֽם׃ ס
19
Akabindi kashanguka
1 Okubundi Nyakasane abwîra Yeremiyahu. erhi: J’ogule akabindi k’omubumbi. Mugende mweshi n’abagula b’olubaga n’abakulu omu badâhwa. 2 Ohuluke ojè ebwa lubanda lwa Ben-Hinomu lubà aha muhango gw’olumvi lw’ababumbi. Ahôla ho wâderhera ebinwa nâkubwîra. 3 Oderhereho, erhi: Muyumve akanwa ka Nyakasane, mwe mâmi ba Yuda na ninyu mwe muyûbaka omu Yeruzalemu. Kwo, adesire ntya, Nyamubâho w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Lâbi oku nalêrha obuhanya ahâla, oyu bagubwîa yeshi ayumva enzênene omu marhwîri; 4 kulya kubà banyâsire, n’ahôla hantu bahahindwîre ha bene, barherekîreho enshangi kuli banyamuzinda bw’obwihambî b’emahanga, balyala barhâli bayîshi ôli bo bône ôli b’îshe, ôli abâmi b’emwa Yuda. Ahâla hantu bahabumbire mukò gw’abêru-kwêru. 5 Bulyala bayûbasire «orhw’enyanya» rhwa Baali mpu bakazisingônolerakwo bagala baâbo, bakola barherekêra Baali, okwôla ntà mango nakurhegesire, ntà mango nakudesire, ntà mango nakugererîze. 6 Alagi oku ensiku ziyishire, yekudesire Nyakasane, ahâla harhacikâderhwa Tofeti nîsi erhi cibanda ca Ben-Hinomu, ci hâkaziderhwa lubanda lwa cibâgiro. 7 Yuda na Yeruzalemu nabagukumulamwo ihano lyôshi, erhi ahâla harhuma. Nabarhibula n’engôrho omu masù g’abashombanyi bâbo, na kuboko kwa balya barhabâlongeza kalamo kwabarhibula, emirhumba yâbo nayiha ebinyunyi by’emalunga n’ebiryanyi bya hano nshi. 8 Olu lugo nâlujira lubè hantu ha cikango n’olushungûrho, ngasi wâgera afuduke abande n’ehishungûrhoc omu kubona ebibande bityo. 9 Nabalisa enyama za bagala bâbo n’eza bali bâbo: balyâna erhi ntanya n’obulagirire burhuma; ababalagîriza banali abashombanyi bâbo n’abarhabâmirira marhî. 10 Aka kabindi okaberere omu masù g’abâyishikulusa, 11 onababwîre erhi: «Kw’adesire ntya Nnâmahanga w’Emirhwe: erhi olu lubaga n’olu lugo nabishangula nka kulya banabera obushanja bw’omubumbi, bwo burhahangwa. Abantu bâbishwa aha Tofeti erhi kubula aha babishirwe kurhuma. 12 Kwo najira aha hantu ntyo, kanwa ka Nyamubâho, n’abayûbakaho kwo nabajira; olu lugo kwo nalujira lushushe Tofeti. 13 Enyumpa za Yeruzalemu n’eza abâmi b’emwa Yuda zahemuka, aka ahâla Tofeti, ezi nyumpa zôshi barherekêreraga obubâni oku burhungiri bwâzo ene bàkola bagashâniza emirhwe y’e malunga babulagira n’amamvu oku ibuye mpu bagashânizemwo banyamuzinda b’emwa bene.» 14 Erhi Yeremiyahu arhenga e Tofeti, Nyakasane ali amurhumire mpu ajire obulêbi, ayimanga emuhanda omu ngo y’akâ-Nyamuzinda, ayakûza olubaga lwôshi erhi: 15 «Ntya kw’adesire Nnâmahanga w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi lâbi oku nalerhera olu lugo n’emirhundu eluliranyire amahanya naluhigiraga gôshi, bulyala bashubire bacikanyi cirhagomba erhi kubula bwayumva ebinwa byâni kurhuma.»
Jeremia/Jeremiah 19
1כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הָל֛וֹךְ וְקָנִ֥יתָ בַקְבֻּ֖ק יוֹצֵ֣ר חָ֑רֶשׂ וּמִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וּמִזִּקְנֵ֖י הַכֹּהֲנִֽים׃ 2וְיָצָ֨אתָ֙ אֶל־גֵּ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֕ר פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הַֽחַרְסִ֑ות וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3וְאָֽמַרְתָּ֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא רָעָה֙ עַל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּל־שֹׁמְעָ֖הּ תִּצַּ֥לְנָה אָזְנָֽיו׃ 4יַ֣עַן ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָבֻ֗נִי וַֽיְנַכְּר֞וּ אֶת־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וַיְקַטְּרוּ־בוֹ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יְדָע֛וּם הֵ֥מָּה וַאֲבֽוֹתֵיהֶ֖ם וּמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמָֽלְא֛וּ אֶת־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה דַּ֥ם נְקִיִּֽם׃ 5וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמ֣וֹת הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹל֣וֹת לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֨יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ פ
6לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַתֹּ֖פֶת וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה׃ 7וּ֠בַקֹּתִי אֶת־עֲצַ֨ת יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלִַ֨ם֙ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהִפַּלְתִּ֤ים בַּחֶ֨רֶב֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 8וְשַׂמְתִּי֙ אֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְשַׁמָּ֖ה וְלִשְׁרֵקָ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכֹּתֶֽהָ׃ 9וְהַֽאֲכַלְתִּ֞ים אֶת־בְּשַׂ֣ר בְּנֵיהֶ֗ם וְאֵת֙ בְּשַׂ֣ר בְּנֹתֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ בְּשַׂר־רֵעֵ֖הוּ יֹאכֵ֑לוּ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֧יקוּ לָהֶ֛ם אֹיְבֵיהֶ֖ם וּמְבַקְשֵׁ֥י נַפְשָֽׁם׃ 10וְשָׁבַרְתָּ֖ הַבַּקְבֻּ֑ק לְעֵינֵי֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים הַהֹלְכִ֖ים אוֹתָֽךְ׃ 11וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְאֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֤ר יִשְׁבֹּר֙ אֶת־כְּלִ֣י הַיּוֹצֵ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יוּכַ֥ל לְהֵרָפֵ֖ה ע֑וֹד וּבְתֹ֣פֶת יִקְבְּר֔וּ מֵאֵ֥ין מָק֖וֹם לִקְבּֽוֹר׃ 12כֵּֽן־אֶעֱשֶׂ֞ה לַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה נְאֻם־יְהוָ֖ה וּלְיֽוֹשְׁבָ֑יו וְלָתֵ֛ת אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את כְּתֹֽפֶת׃ 13וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבָתֵּי֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּמְק֥וֹם הַתֹּ֖פֶת הַטְּמֵאִ֑ים לְכֹ֣ל הַבָּתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר קִטְּר֜וּ עַל־גַּגֹּֽתֵיהֶם֙ לְכֹל֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְהַסֵּ֥ךְ נְסָכִ֖ים לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ פ
14וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָח֧וֹ יְהוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־כָּל־הָעָֽם׃ ס
15כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מֵבִ֜י אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־כָּל־עָרֶ֔יהָ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלֶ֑יהָ כִּ֤י הִקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֥וֹעַ אֶת־דְּבָרָֽי׃
20
Yeremiyahu ashwêkwa
1 Lero omudâhwa Pashehuru, mwene Imeri, wali mukulu w’abasirika ba akâ-Nyamuzinda, anaciyumva Yeremiyahu aderha ako kanwa. 2 Pashehuru ashûrha omulêbi Yeremiyahu, okubundi amuhira omu mpamikwa aha muhango mulî gwa Benyamini, gulya guyirukîre omu kâ-Nyamuzinda. 3 Erhi buca sêzi, Pashehuru akula Yeremiyahu omu mpamikwa. Okubundi Yeremiyahu amubwîra erhi: «arhaciri lya Pashehuru Nyamuzinda akudesire, ci lya: Côbacirieyin’eyi. 4 Bulyala kwo adesire ntya Nyakasane: Lâba oku nakuhà côba woyo mwe n’abâna bâwe, barhemulwa n’engôrho y’abashombanyi bâbo: amasù gâwe gabona okwo! Yuda yeshi naye kwo na kwo, nâmuhira omu nfune z’omwâmi w’e Babiloni, ye wahêka abantu e Babiloni anabarhimbe engôrho. 5 Nagaba n’ebirugu by’ogu murhundu byôshi, emihako yago yôshi, ngasi hinjà gunajira, amahirhi g’abâmi ba yuda gôshi, nagaheba omu nfune z’abashombanyi bâbo, bahagule, babarhule bahêke e Babiloni. 6 Nâwe wâni Pashehuru, na ngasi bahanda aha mwâwe bôshi wahêkwa mpira; e Babiloni wânâje, yo wafira, yo wanabishwa woyo mwe n’abîra bâwe wakazâgilêbera obunywesi.»
Omulenge gwa Yeremiyahu
7 Wantizize, Nyakasane, nanayêmêra narhizibwa, wampashire wanampîmad. Lwâni badwîrhe balegerera bayîmba, abandi bôshi nie badwîrhe bashekera.
8 Erhi naciderha erhi kuyâma n’okuyakûza mpu: zâtula akavù, zinashûbe. Akanwa ka Nyakasane kabîrage kuli nie, igwârhiro ly’okugâywa n’okushekerwa bwaca-bwayîra.
9 Nakazaàgiderha nti «lero ntâcimugerêreze, ntâciderhe oku izîno lyâge», cikwône omu murhima gwâni, kwo yali nka ngulumira ya muliro bayigalire omu kavuha. Ntâko ntajiraga nti nagurhanga ci ntahashaga.
10 Nayumva bambêshcra bwenêne: «Cikango eyi n’eyi! Shobeki, shobekiye!» Ngasi abayumvagya nâni, bakaziringa oku nahirima mpu «nkabaga aleka bamurhize? Rhwamulusha misî rhunacihôle kuli ye.»
11 Cikwône Nyamubâho ali haguma nâni nka ntwâli nzibu. Co carhuma abashombanyi bâni zâbahira oku idaho, bajogonje Enshonyi z’okubula-bula kwâbo zâbabumba, lugwegwe lwa nsiku zôshi, lulya lurhayibagirwa.
12 Nnâmahanga w’Emirhwe, we singiriza omushinganyanya we bona ensiko n’omurhima, nâbona oku wacîbukira omungo kulibo bulya we ntûzire olubanja lwâni.
13 Muyimbe Nyamubâho, mukuze Nyakasane bulyala omûka gw’omuhanya agulîkûzize omu nfune z’enkola-maligo.
14 Lumoherêrekera wâni olusiku naburhagwa. Olusiku nyama amburhaga mâshi lurhabonaga mugisho!e
15 Amoherêrekera wâni omulume wajagibwîra larha ogu mwanzi mpu «mwâna murhabana bakuburhîre» gumubumba mwîshingo.
16 Oyo muntu mâshi abè aka birya bishagala Nyakasane ashandaga buzira bwonjo, ayumve sêzi babande akaku k’entambala, mûshi kalengerêre ayumve akaku k’amatabâro,
17 bulyala arhanyîrhiraga omu nda, nyâma akaba nshinda yâni n’olula lwâge lukayôrha lunyômeka.
18 Lero cici carhumaga ntenga omu nda mpu ndibuke, ntindibuke nnanyûse ensiku zâni omu nshonyi?

Jeremia/Jeremiah 20
1וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 2וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 3וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּצֵ֥א פַשְׁח֛וּר אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִן־הַמַּהְפָּ֑כֶת וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו יִרְמְיָ֗הוּ לֹ֤א פַשְׁחוּר֙ קָרָ֤א יְהוָה֙ שְׁמֶ֔ךָ כִּ֖י אִם־מָג֥וֹר מִסָּבִֽיב׃ פ
4כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֙ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכָל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃ 5וְנָתַתִּ֗י אֶת־כָּל־חֹ֨סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כָּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כָּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כָּל־אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃ 6וְאַתָּ֣ה פַשְׁח֗וּר וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֔ךָ תֵּלְכ֖וּ בַּשֶּׁ֑בִי וּבָבֶ֣ל תָּב֗וֹא וְשָׁ֤ם תָּמוּת֙ וְשָׁ֣ם תִּקָּבֵ֔ר אַתָּה֙ וְכָל־אֹ֣הֲבֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נִבֵּ֥אתָ לָהֶ֖ם בַּשָּֽׁקֶר׃ ס
7פִּתִּיתַ֤נִי יְהוָה֙ וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙ כָּל־הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃ 8כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כָּל־הַיּֽוֹם׃ 9וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃ 10כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֨ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלוֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃ 11וַֽיהוָ֤ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שׁוּ מְאֹד֙ כִּֽי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ 12וַיהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ ס
13שִׁ֚ירוּ לַֽיהוָ֔ה הַֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּ֥י הִצִּ֛יל אֶת־נֶ֥פֶשׁ אֶבְי֖וֹן מִיַּ֥ד מְרֵעִֽים׃ ס
14אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ י֛וֹם אֲשֶׁר־יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל־יְהִ֥י בָרֽוּךְ׃ 15אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת־אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד־לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמֳּחָֽהוּ׃ 16וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם׃ 17אֲשֶׁ֥ר לֹא־מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עוֹלָֽם׃ 18לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃ פ
21
Sedekyahu ashuzibwa
1 Akanwa karhindakwo Yeremiyahu kurhengakwo Nyakasane, amango mwâmi Sedekyahu amurhumiraga Pashehuru, mwene Malkiya, n’omudâhwa Shefaniya mwene Maseya mpu amubwîre erhi: 2 «Mashi orhudôkeze Nyakasane, bulyala Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni arhutulisirekwo amatumu; ahâli Nyakasane arhujirira ebisômerine mwo birya byâge byôshi, na ntyo omushombanyi arhuyâka, aje kuli nîrhu». 3 Yeremiyahu ababwîra, erhi «ntya kwo mwashuza Sedekyahu: 4 Kw’adesire ntya, Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli. Lâbi oku naderha bagalule amatumu mafumbarhe, galya mulwîsamwo omwâmi w’e Babiloni, n’Abakaldeyi bamugosire emuhanda gw’ecôgo, nagahira haguma omu karhî k’ogu murhundu. 5 Niene nie namulwîsa n’enfune n’okuboko kw’obuhashe, ndambûle n’oburhè n’obukali n’omungomunji, 6 nahukula aba k’ogu murhundu, abantu n’ebintu, bâfà n’ecihûsi cibîcibî. 7 Enyuma ly’aho, kanwa ka Nyamubâho, nâhana Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ye n’abambali, olubaga na balya bôshi bâfume ecihûsi, engôrho n’ecizombo, nâbahisa omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, omu nfune z’abashombanyi bâbo, n’omu nfune za balya barhabâlongeza kalamo, burhababalira ndi, burhafa bwonjo, buzira lukogo». 8 N’olwo lubaga olubwîre, erhi: «kw’adesire ntya Nyakasane. Lâba oku mpizire omu masù gâwe, enjira y’akalamo n’enjira y’olufu. 9 Owakabêra mw’ogu murhundu âfà n’engôrho, n’ishali n’ecihûsi. Ci owakarhengamwo akajà emwa Abakaldeyi, bo bamurhezire, âlama, abêrana omûka gwâge nka munyago. 10 Bulyala ogu murhundu nkola naguhindamukira kuderha mpu guhanyagale, c’arhali mpu gucire, kanwa ka Nyakasane, gwâhirwa omu nfune z’omwâni w’e Babiloni, ye waguyôca n’omuliro.»
Akanwa kayêrekîre Yehoyakimu na Yeruzalemu
11 Enyumpa ya Mwâmi w’e Yuda oyibwîre erhi: Yumva akanwa ka Nyamubâho, 12 Nyumpa ya Daudi. Kwo adesire ntya Nyamubâho: Ngasi sêzi mutwe olubanja, mulîkûze oyu balibuzize arhenge omu nfune z’omuminya. Omungo gwâni gwakanacînika nka muliro, guyôce gubule n’ecazimya, erhi bubî bw’ebijiro binyu burhuma. 13 We mbwîzire, weyûbaka omu lubanda, Kabuye-ali-e Cibanda, Kanwa ka Nyakasane, mwe mukaziderha mpu ndi warhuhonera anahike omu nyumpa zirhu? 14 Nâmuhanira amalehe g’ebijiro binyu, Kanwa ka Nyamubâho. Nadûlika omuliro omu muzirhu gwâge, gumôme amarhambi gâge gôshi.

Jeremia/Jeremiah 21
1הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּשְׁלֹ֨חַ אֵלָ֜יו הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ אֶת־פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־מַלְכִּיָּ֔ה וְאֶת־צְפַנְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2דְּרָשׁ־נָ֤א בַעֲדֵ֨נוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֛י נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֤ה אוֹתָ֨נוּ֙ כְּכָל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלֵֽינוּ׃ ס
3וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֲלֵיהֶ֑ם כֹּ֥ה תֹאמְרֻ֖ן אֶל־צִדְקִיָּֽהוּ׃ 4כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֣י מֵסֵב֮ אֶת־כְּלֵ֣י הַמִּלְחָמָה֮ אֲשֶׁ֣ר בְּיֶדְכֶם֒ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם נִלְחָמִ֣ים בָּ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַצָּרִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם מִח֖וּץ לַֽחוֹמָ֑ה וְאָסַפְתִּ֣י אוֹתָ֔ם אֶל־תּ֖וֹךְ הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 5וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְר֣וֹעַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֽוֹל׃ 6וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ׃ 7וְאַחֲרֵי־כֵ֣ן נְאֻם־יְהוָ֡ה אֶתֵּ֣ן אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עֲבָדָ֣יו ׀ וְאֶת־הָעָ֡ם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים֩ בָּעִ֨יר הַזֹּ֜את מִן־הַדֶּ֣בֶר ׀ מִן־הַחֶ֣רֶב וּמִן־הָרָעָ֗ב בְּיַד֙ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּבְיַד֙ אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהִכָּ֣ם לְפִי־חֶ֔רֶב לֹֽא־יָח֣וּס עֲלֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם׃ 8וְאֶל־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֤י נֹתֵן֙ לִפְנֵיכֶ֔ם אֶת־דֶּ֥רֶךְ הַחַיִּ֖ים וְאֶת־דֶּ֥רֶךְ הַמָּֽוֶת׃ 9הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיּוֹצֵא֩ וְנָפַ֨ל עַל־הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עֲלֵיכֶם֙ יְחָיָ֔ה וְהָֽיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשֹׁ֖ו לְשָׁלָֽל׃ 10כִּ֣י שַׂ֣מְתִּי פָ֠נַי בָּעִ֨יר הַזֹּ֧את לְרָעָ֛ה וְלֹ֥א לְטוֹבָ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה בְּיַד־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ תִּנָּתֵ֔ן וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ ס
11וּלְבֵית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 12בֵּ֣ית דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה דִּ֤ינוּ לַבֹּ֨קֶר֙ מִשְׁפָּ֔ט וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עוֹשֵׁ֑ק פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 13הִנְנִ֨י אֵלַ֜יִךְ יֹשֶׁ֧בֶת הָעֵ֛מֶק צ֥וּר הַמִּישֹׁ֖ר נְאֻם־יְהוָ֑ה הָאֹֽמְרִים֙ מִֽי־יֵחַ֣ת עָלֵ֔ינוּ וּמִ֥י יָב֖וֹא בִּמְעוֹנוֹתֵֽינוּ׃ 14וּפָקַדְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם כִּפְרִ֥י מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּיַעְרָ֔הּ וְאָכְלָ֖ה כָּל־סְבִיבֶֽיהָ׃ ס

22
1 Kwo adesire ntya Nyakasane, yandagalira oku bwâmi bwa mwani w’e Yoda, yo wajiderhera aka kanwa: 2 «Yumva akanwa ka Nyakasane, mwâmi w’e Yuda, wetamire oku ntebe ya Daudi, we mwe na bambali bâwe n’abantu bâwe bagera mw’eyi mihango. 3 Kwo adesire ntya Nyakasane: Mukàzitwa emmanja munajire obushinganyanya; mukazilîkûza oyu bahorhezize, arhenge omu nfune z’omuminya; murhahîraga mukalibuza n’okurhindibuza ecigolo, enfûzi n’omukana, murhahîraga mukabulagira omukò gw’omwêru-kwêru aha. 4 Bulyala erhi mwakacîsêza okushimba aka kanwa, emihango y’obu bwâmi yanagerwamwo n’abâmi batamîre oku ntebe ya Daudi, banayîsha bali omu ngâlè erhi oku nfarasi, bo na bambali bâbo n’abantu bâbo. 5 Ci erhi mwakaba murhayumvîrhi ebi binwa, niene ncilahîre, kanwa ka Nyakasane, eyi nyumpa y’obwâmi yashâbwa. 6 Bulyala, ntya kwo Nyamubâho aderhire enyumpa y’obwâmi ya mwaâmi w’e Yuda: mpu kuli nie kwo wàli Galadi, ak’Irango lya Libano ci kurharhume ntakujira irûngu, lugo lurhabamwo bantu. 7 Nkola nagisha abajikushâba, ngasi muguma n’amatumu gâge; enduluma zâwe nyinjà baziheba oku idaho, banazikwêbe ecîko. 8 N’amango emizinzi y’amashanja yagera hôfi n’olu lugo, abantu kwo bakazibwîrana mpu «carhumaga Nyakasane akolera olugo lutya ebiri nk’ebi? 9 Bashuze mpu: «kulya kubà balesire endagâno ya Nyakasane, Nyamuzinda wâbo, baharâmya bandi banyamuzinda b’obwîhambi bânabakolera».
Akanwa kayêrekîre Yoyakazi
10 Murhakulikiraga owafire, murhamushibaga. Mulakire owagenzire erhi ye, bulyala arhakacigaluka, arhakacilola eka. 11 Bulyala ntya Nyamubâho aderhîre Shalumu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda. Yewayimaga omu by’îshe Yosiyahu: «Owamarhenga ahâla, arhakacishubiraho, 12 Cikwône yo afira emunda bâmuhêke mpira n’eci cihugo arhakacicilolakwo.
Akanwa kayêrekîre Yehoyakimu
13 Ali muhanya oyûbaka enyumpa yâge buzira bushinganyanya, n’ebyûmpa by’enyanya buzira kuyâza, omuntu okolêsa owâbo busha, buzira kumuha oluhembo. 14 Oderha erhi «nâyûbaka entakabunga, y’ebyûmpa bigali na birîrî», anabiyûbakemwo amadirisha, abihebe ebirhebo by’omuvûla emarhambi abishige irangi lidukula,. 15 Nkabaga kurhonya omuvûla kwakujizire mwâmi? Ka sho yêhe arhalyaga arhananywâga? Ci yêhe akagitwa emmanja anajire obushinganyanya? Ago mango byàli biyôsire bwinjà. 16 Akagitwa olubanja lw’omukenyi n’olw’omuhanya kwanali kwinjà. K’arhali kwo kummanya okwo? Kanwa ka Nnâmahanga. 17 Wêhe amasù n’omurhima gwâwe gahenekire obunguke bwâwe bwône, n’okubulaga omukò gw’omwêru-kwêru, okulibuza abanyinyi n’okutula entambala. 18 Ebyo birhumire, ntya kwo Nyakasane adesire. Yehoyakimu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda. Arhalakirwe, mpu «Ala mwâna wîrhu wee! mpu «ala mwâli wîrhu wee! Nanga arhalakirwe mpu: Yajewe, Nnâhamwirhu wee! Mpu yajewe, Nyamwagirwa wee! 19 Kw’anabishwa kula banabisha eciterusi. Bayisha bamubulula bakabulire, kuli n’emihango ya Yeruzalemu.
Akanwa kayêrekîre Yoyakini
20 Yinamukira e Libano oyakûze, oku Bashani, olikirekwo izù, oyakûlize oku Abarimu bulya abîra bâwe bahimirwe. 21 Amango wàli ohimbire nàkushambâza, wàderha erhi: «Ntakakuyumva!» Kwo wanayôrheraga kurhenga eburho bwâwe, okwo kurhayumva izù lyâni. 22 Balungere bâwe, mpûsi yâjibayabula, n’abîra bâwe bahêkwa nka mpira. Neci enshonyi zâkubumba odukulize, erhi bugalugalu bwâwe burhuma. 23 We wajiriyûbakira e Libano, wahizire ologo omu mirhi y’emibumbu kulaka walaka hano amalumwa gakuyishira, kwo gayishiba nka ga mikero-mibishi. 24 Buzîne bwâni ndahîre, Kanwaka Nyakasane, ciru Konyahuf mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, akabire ali ngolo, omu kuboko kwâni kulyo, nali nâmuhogola. 25 Nâkuhâna nkuhîre omu nfune za balya barhakulongeza kalamo, omu nfune za balya bakugezamwo omusisi, omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’omu nfune z’Abakaldeyi. 26 Nankukwêbe omu cindi cihugo, w’oyo mwe na nyoko okuburha arhali mwo mwaburhagwa cikwône mwo mwafira. 27 Eci cihugo balonzize okushubiramwo naco, barhakacishubiramwo. 28 K’oyu mulume Konyahu k’arhali nnaga mbere k’arhali kalugu kajandâge obu? Cirhumirage bamulibirhakwo, ye n’obûko bwâge, Cirhumirage bakwêbwa omu cihugo barhishi? 29 lgulu wee! lgulu wee! Igulu wee! Yumva akanwa ka Nyakasane. 30 Kw’adesire ntya Nyakasane: Erhi «yandika oyu muntu arhagwêrhi bâna, muntu orhahambûlaga omu mango gâge kulya kubà ntà muntu w’omu bûko bwâge wayishitamala oku ntebe ya Daudi anarhegeke omu ca Yuda.
Jeremia/Jeremiah 22
1כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ 2וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ס
3כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשֹׁ֑וק וְגֵר֩ יָת֨וֹם וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 4כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּֽעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְא֗וֹ רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וַעֲבָדָ֖ו וְעַמּֽוֹ׃ 5וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בִּ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּי־לְחָרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ ס
6כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א נוֹשָֽׁבֻה׃ 7וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ׃ 8וְעָֽבְרוּ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 9וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ ס
10אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת וְאַל־תָּנֻ֖דוּ ל֑וֹ בְּכ֤וּ בָכוֹ֙ לַֽהֹלֵ֔ךְ כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ ע֔וֹד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּֽוֹ׃ ס
11כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה אֶל־שַׁלֻּ֨ם בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לֹֽא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֽוֹד׃ 12כִּ֗י בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹת֖וֹ שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹֽא־יִרְאֶ֥ה עֽוֹד׃ ס
13ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֨הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־לֽוֹ׃ 14הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשֹׁ֖וחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃ 15הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃ 16דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 17כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֨יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל־בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם־הַנָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ וְעַל־הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֹֽׂות׃ ס
18לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָחִ֖י וְה֣וֹי אָח֑וֹת לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָד֖וֹן וְה֥וֹי הֹדֹֽה׃ 19קְבוּרַ֥ת חֲמ֖וֹר יִקָּבֵ֑ר סָח֣וֹב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
20עֲלִ֤י הַלְּבָנוֹן֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קוֹלֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵֽעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כָּל־מְאַהֲבָֽיִךְ׃ 21דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֨יִךְ֙ בְּשַׁלְוֺתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹֽא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקוֹלִֽי׃ 22כָּל־רֹעַ֨יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֨שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃ 23יֹשַׁבְתְּי֙ בַּלְּבָנ֔וֹן מְקֻנַּ֖נְתְּי בָּֽאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃ 24חַי־אָנִי֮ נְאֻם־יְהוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כָּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃ 25וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 26וְהֵֽטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃ 27וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ ס
28הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כָּנְיָ֔הוּ אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בּ֑וֹ מַדּ֤וּעַ הֽוּטֲלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְע֔וֹ וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃ 29אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהוָֽה׃ ס
30כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת־הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְע֗וֹ אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל ע֖וֹד בִּיהוּדָֽה׃

23
Akanwa kayêrekîre abangere babî
1 Bali bahanya abangere bahabula n’okushandabanya ebibuzi by’obusò bwani, kanwa ka Nyakasane. 2 Co cirhumire, yekudesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, abangere b’okuyâbula olubaga lwâni bo mbwîzire: mwashandabanyize ebibuzi byâni, mwabilibirhakwomurhanacibishibiriraga. Lâbi oku niehe nkola namurhabâlira erhi maligo ginyu garhuma. 3 Nâshûbûza niene ebibuzi byâni byasigire, kurhenga omu bihugo byôshi nàli mbishandabanyize, nabigalula omu lwabuko: byaburhana biyôloloke. 4 Nabizûkiza abangere babiyâbula birhakaciba na côba nîsi erhi bihamba; birhabêmwo ecahera, kanwa ka Nyakasane. 5 Lâba oku ziyishire, Kanwa ka Nyakasane ensiku nâzukizamwo Daudi, omwâmi mushinganyanya, obà mwâmi w’okunali, anayishiba murhimanya âkazitwa emmanja anayîmike obushinganyanya. 6 Omu mango gâge Yuda âcira, na Israheli âdêkerera n’omurhûla. Lâba izîno bâkazimuderha: «Nyakasane, Bushinganyanya bwîrhu.» 7 Lâbaga oku ensiku ziyishire, Kanwa ka Nyakasane mulizo barhakaciderha, mpu: «azîne Nyakasane owayinamulaga Bene-Israheli kurhenga omu cihugo c’e Mîsiri». 8 Ci mpu: «azîne Nyakasane owayinamulaga anagalula obûko bw’enyumpa y’Israheli kurhenga omu cihugo c’emwênè na kurhenga omu bihugo byôshi àli abashandabanyize mpu babêre omu ishwa lyâbo.
Abalêbi b’obunywesi
9 Oku balêbi. Omurhima gwantwîkîre omu nda, ndwîrhage nageramwo omusisi nieshi. Kwo ndi nka mulalwè, nka muntu idivayi lyahashire, erhi yerhuma Nyakasane n’ebinwa byâge bitagatîfu. 10 Bulyala ecihugo ciyunjwîre bagonyi, neci, ecihugo ciri omu mishîbo erhi kuhehêrerwa kurhuma, n’aha ebintu biyâbukira omu irûngu abantu badwîrhe bashwira ebigalugalu, banadwîrhe barhamira okulenganya. 11 Ciru n’omudâhwa n’omulêbi nabo ziri nkola-maligo, ciru n’omu nyumpa yâni nabuganyiremwo amaligo gâbo, Kanwa ka Nyakasane. 12 Enjira zâbo zikolaga zahinduka za biduku; bakulukuzibwa mulizo n’omwizimya guli, bacirhimbe oku idaho. Bulyala n’abalerhakwo obuhanya, omwâka gw’okuhanwa kwâbo, kanwa ka Nyakasane. 13 Omu balêbi b’e Samâriya, namwo nabwînemwo obugalugalu, bakazâgilêba oku izîno lya Baali, banakazihabula olubaga lwâni lw’Israheli. 14 Ebinabwîne emwa abalêbi ba Yeruzalemu, byôhe bya kushologosa: obugonyi, okusêza obunywesi, okurhabâla enkola-maligo mpu hakanajira owarhenga omu bubî bwâge. Omu masù gâni bôshi kwo bali aka Sodomo, n’abayûbakamwo kwo bali aka Gomora. 15 Cirhumirage aderha ntya Nyakasane omul kubwîra abalêbi, «mpu lâbi oku nabalîsa omutuzo, mbanywêse n’amîshi galimwo obwôge, bulya kurhengera oku balêbi b’e Yeruzalemu, obubî bwashandire omu cihugo côshi. 16 Kwo adesire ntya Nyakasane, w’Emirhwe: Murhakazâgiyumva ebinwa by’aba balêbi bamulêbera kurheba badwîrhe bamurheba, badwîrhe baderha ebi babwîne omu mirhima yâbo, ci ehyarhenga omu kanwa ka Nyakasane ntâhyo, 17 badwîrhe babwîra abangayaguza: mpu «Nyakasane anadesire: mwabona omurhûla» n’abakulikira obulala bw’omurhima gwâbo, mpu «murhajekwo akabî». 18 Ci kwône, ndi okola ojire omu ihano lya Nyakasane mpu abone anayumve akanwa kâge? Ndi okola orhezire akanwa kâge okurhwîri anakayumva? 19 Lâbi empûsi ya Nyakasane omutula gwâge gwamacinîka, cikundula wa mpûsi, gwo enayishire amarhwe g’enkola-maligo; 20 Omutula gwa Nyakasane gurhayônôke gurhanacikola n’okuyumvîrhiza emihigo y’omurhima gwâge: Aha buzinda bw’ensiku lyo muwayumva okwo bwinjà. 21 Ntarhumaga abo balêbi babuliyîsha bahenesire, ntababwîraga akanwa banabulikalêba. 22 Acibaga bali bajire omu ihano lyâni, olubaga lwâni bali baluyumvîsa ebinwa byâni, bàli babagalula barhenge omu njira yâbo mbî, n’omu bubî bw’ebijiro byâbo. 23 Ka mpu ndi Nyakasane, nka ndi hôfi, Kanwa ka Nyakasane, ci nka ndi kuli ntacibe Nyakasane? 24 K’omuntu akacîfulika ahantu habishe mbule bwamubona? Kanwa ka Nyakasane. Ka ntabumbiri empingu n’igulu niono? Kanwa ka Nyakasane. 25 Nayumvîrhe kurhi baderha abalêbi balêba eby’obunywesi oku izîno lyâni: Mpu «nshuba nalôrha, nshuba nalôrha! 26 Kuhika mangaci abalêbi bagwâsirwe okubamwo abalêba eby’obunywesi, n’enshumi y’omurhima gwâbo? 27 Nkabaga izîno lyâni balonzize okuyibàgiza olubaga lwâni n’ebilôrho byâbo, ngasi muguma aja abwîra owâbo, nka kulyâla b’îshe bayibàgiraga izîno lyâni erhi Baali orhuma. 28 Omulêbi ogwêrhe ecilôrho, aganîre! Owayumvîrhe akanwa kâni, aderhe bwinjà akanwa kâni. Bici omusîsi gugânwa n’ihemba? Kanwa ka Nyakasane. 29 K’akanwa kani karhali nka muliro? Yekudesire Nyakasane. Ka karhali nka nyundo yashenyula ibuye? 30 Labagi oku niono nkola nabwîra abalêbi, Yekudesire Nyakasane, balya bafà bazimbana ebinwa byani. 31 Labi oku bo natumuza abalêbi, Yekudesire Nyakasane, balya badunda olulimi mpu balîka akanwa. 32 Laba oku bo ntumuzize balya balcba ebilôrho by’oburhebanyi, kanwa ka Nyakasane, babiganire banahabftlc olubaga lwâni n’okucikunga kwâbo n’okubesha haguma, Niono ntabarhumire, ntabarhegesire, ntâco bakolera olubaga lwâni, kanwa ka Nyakasane.
Basherezize omuzigo gwa Nnâmahanga
33 Olusiku bakudôsa, akaba olu lubaga, akaba mulêbi mulebe, akaba mudâhwa mulebe mpu: «Omuzigo gwa Nyakasane gwo guhi? Onabashuze mpu: Mw’oyo mwe muzigo gwa Nyakasane, mwe nahekula», kanwa ka Nyakasane. 34 N’omulêbi, omudâhwa nîsi erhi omuntu w’omu lubaga waderha erhi «muzigo gwa Nyakasane», Oyo muntu ntamuhabe, ntahabe n’aha mwâge, 35 Ntya kwo mwâganira mwene na nnene, omu cinyabuguma. Ntya kwo mwâderha, ngasi muguma akola abwîra owâbo, ngasi muguma akola abwîra mwene wâbo: «Bici Nyakasane ashuzize?» Bici Nyakasane adesire?» 36 Cikwône murhaciderhe «omuzigo gwa Nyakasane», bulya kuli ngasi muguma omuzigo kanali akanwa kâge yêne, Munadwîrhe mwagolongohya ebinwa bya Nyakasane ôzîne, Nyakasane w’Emirhwe. Nyamuzinda wîrhu. ? 37 Kwo wâbwîra omulêbi ntya; mpu: «kurhi Nyakasane akushuzize? nîsi erhi «Cici Nyakasane adesire?» 38 Cikwône erhi mwakaciderha mpu «Muzigo gwa Nyakasane» ago mango, ntya kwo Nyamubâho adesire: Obûla mudwîrhe mwaderha aka kanwa «Muzigo gwa Nyamubâho» n’obwo namurhônzire nti murhahîra mukaderha «Muzigo gwa Nyakasane». 39 Lâbi oku okwôla kwo kwanarhuma namuzimbarha nnamukwêbe kuli n’amalanga gâni, mw’oyo n’omurhundu namuhâga mwene basho. 40 Namubumba nshonyi z’ensiku n’amango, nshonyi zirhaheka zirhanayibagirwa.
Jeremia/Jeremiah 23
1ה֣וֹי רֹעִ֗ים מְאַבְּדִ֧ים וּמְפִצִ֛ים אֶת־צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 2לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עַֽל־הָרֹעִים֮ הָרֹעִ֣ים אֶת־עַמִּי֒ אַתֶּ֞ם הֲפִצֹתֶ֤ם אֶת־צֹאנִי֙ וַתַּדִּח֔וּם וְלֹ֥א פְקַדְתֶּ֖ם אֹתָ֑ם הִנְנִ֨י פֹקֵ֧ד עֲלֵיכֶ֛ם אֶת־רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 3וַאֲנִ֗י אֲקַבֵּץ֙ אֶת־שְׁאֵרִ֣ית צֹאנִ֔י מִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־הִדַּ֥חְתִּי אֹתָ֖ם שָׁ֑ם וַהֲשִׁבֹתִ֥י אֶתְהֶ֛ן עַל־נְוֵהֶ֖ן וּפָר֥וּ וְרָבֽוּ׃ 4וַהֲקִמֹתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם רֹעִ֖ים וְרָע֑וּם וְלֹא־יִֽירְא֨וּ ע֧וֹד וְלֹא־יֵחַ֛תּוּ וְלֹ֥א יִפָּקֵ֖דוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
5הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַהֲקִמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק וּמָ֤לַךְ מֶ֨לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 6בְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס
7לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹא־יֹ֤אמְרוּ עוֹד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 8כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר הֶעֱלָה֩ וַאֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יא אֶת־זֶ֨רַע בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹנָה וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדַּחְתִּ֖ים שָׁ֑ם וְיָשְׁב֖וּ עַל־אַדְמָתָֽם׃ ס
9לַנְּבִאִ֞ים נִשְׁבַּ֧ר לִבִּ֣י בְקִרְבִּ֗י רָֽחֲפוּ֙ כָּל־עַצְמוֹתַ֔י הָיִ֨יתִי֙ כְּאִ֣ישׁ שִׁכּ֗וֹר וּכְגֶ֖בֶר עֲבָ֣רוֹ יָ֑יִן מִפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י דִּבְרֵ֥י קָדְשֹֽׁו׃ 10כִּ֤י מְנָֽאֲפִים֙ מָלְאָ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּֽי־מִפְּנֵ֤י אָלָה֙ אָבְלָ֣ה הָאָ֔רֶץ יָבְשׁ֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וַתְּהִ֤י מְרֽוּצָתָם֙ רָעָ֔ה וּגְבוּרָתָ֖ם לֹא־כֵֽן׃ 11כִּֽי־גַם־נָבִ֥יא גַם־כֹּהֵ֖ן חָנֵ֑פוּ גַּם־בְּבֵיתִ֛י מָצָ֥אתִי רָעָתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12לָכֵן֩ יִֽהְיֶ֨ה דַרְכָּ֜ם לָהֶ֗ם כַּחֲלַקְלַקּוֹת֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה יִדַּ֖חוּ וְנָ֣פְלוּ בָ֑הּ כִּֽי־אָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֥ם רָעָ֛ה שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 13וּבִנְבִיאֵ֥י שֹׁמְר֖וֹן רָאִ֣יתִי תִפְלָ֑ה הִנַּבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וַיַּתְע֥וּ אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
14וּבִנְבִאֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם רָאִ֣יתִי שַׁעֲרוּרָ֗ה נָא֞וֹף וְהָלֹ֤ךְ בַּשֶּׁ֨קֶר֙ וְחִזְּקוּ֙ יְדֵ֣י מְרֵעִ֔ים לְבִ֨לְתִּי־שָׁ֔בוּ אִ֖ישׁ מֵרָֽעָת֑וֹ הָֽיוּ־לִ֤י כֻלָּם֙ כִּסְדֹ֔ם וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּעֲמֹרָֽה׃ ס
15לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ עַל־הַנְּבִאִ֔ים הִנְנִ֨י מַאֲכִ֤יל אוֹתָם֙ לַֽעֲנָ֔ה וְהִשְׁקִתִ֖ים מֵי־רֹ֑אשׁ כִּ֗י מֵאֵת֙ נְבִיאֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם יָצְאָ֥ה חֲנֻפָּ֖ה לְכָל־הָאָֽרֶץ׃ פ
16כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ עַל־דִּבְרֵ֤י הַנְּבִאִים֙ הַנִּבְּאִ֣ים לָכֶ֔ם מַהְבִּלִ֥ים הֵ֖מָּה אֶתְכֶ֑ם חֲז֤וֹן לִבָּם֙ יְדַבֵּ֔רוּ לֹ֖א מִפִּ֥י יְהוָֽה׃ 17אֹמְרִ֤ים אָמוֹר֙ לִֽמְנַאֲצַ֔י דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שָׁל֖וֹם יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְ֠כֹל הֹלֵ֞ךְ בִּשְׁרִר֤וּת לִבּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא־תָב֥וֹא עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽה׃ 18כִּ֣י מִ֤י עָמַד֙ בְּס֣וֹד יְהוָ֔ה וְיֵ֖רֶא וְיִשְׁמַ֣ע אֶת־דְּבָר֑וֹ מִֽי־הִקְשִׁ֥יב דְּבָרֹ֖י וַיִּשְׁמָֽע׃ ס
19הִנֵּ֣ה ׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה וְסַ֖עַר מִתְחוֹלֵ֑ל עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃ 20לֹ֤א יָשׁוּב֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָ֖הּ בִּינָֽה׃ 21לֹא־שָׁלַ֥חְתִּי אֶת־הַנְּבִאִ֖ים וְהֵ֣ם רָ֑צוּ לֹא־דִבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְהֵ֥ם נִבָּֽאוּ׃ 22וְאִֽם־עָמְד֖וּ בְּסוֹדִ֑י וְיַשְׁמִ֤עוּ דְבָרַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וִֽישִׁבוּם֙ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָ֔ע וּמֵרֹ֖עַ מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ ס
23הַאֱלֹהֵ֧י מִקָּרֹ֛ב אָ֖נִי נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹ֥א אֱלֹהֵ֖י מֵרָחֹֽק׃ 24אִם־יִסָּתֵ֨ר אִ֧ישׁ בַּמִּסְתָּרִ֛ים וַאֲנִ֥י לֹֽא־אֶרְאֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֨וֹא אֶת־הַשָּׁמַ֧יִם וְאֶת־הָאָ֛רֶץ אֲנִ֥י מָלֵ֖א נְאֻם־יְהוָֽה׃ 25שָׁמַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־אָֽמְרוּ֙ הַנְּבִאִ֔ים הַֽנִּבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֛י שֶׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר חָלַ֖מְתִּי חָלָֽמְתִּי׃ 26עַד־מָתַ֗י הֲיֵ֛שׁ בְּלֵ֥ב הַנְּבִאִ֖ים נִבְּאֵ֣י הַשָּׁ֑קֶר וּנְבִיאֵ֖י תַּרְמִ֥ת לִבָּֽם׃ 27הַחֹשְׁבִ֗ים לְהַשְׁכִּ֤יחַ אֶת־עַמִּי֙ שְׁמִ֔י בַּחֲל֣וֹמֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יְסַפְּר֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁכְח֧וּ אֲבוֹתָ֛ם אֶת־שְׁמִ֖י בַּבָּֽעַל׃ 28הַנָּבִ֞יא אֲשֶׁר־אִתּ֤וֹ חֲלוֹם֙ יְסַפֵּ֣ר חֲל֔וֹם וַאֲשֶׁ֤ר דְּבָרִי֙ אִתּ֔וֹ יְדַבֵּ֥ר דְּבָרִ֖י אֱמֶ֑ת מַה־לַתֶּ֥בֶן אֶת־הַבָּ֖ר נְאֻם־יְהוָֽה׃ 29הֲל֨וֹא כֹ֧ה דְבָרִ֛י כָּאֵ֖שׁ נְאֻם־יְהוָ֑ה וּכְפַטִּ֖ישׁ יְפֹ֥צֵֽץ סָֽלַע׃ ס
30לָכֵ֛ן הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה מְגַנְּבֵ֣י דְבָרַ֔י אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ 31הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִיאִ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה הַלֹּקְחִ֣ים לְשׁוֹנָ֔ם וַֽיִּנְאֲמ֖וּ נְאֻֽם׃ 32הִ֠נְנִי עַֽל־נִבְּאֵ֞י חֲלֹמ֥וֹת שֶׁ֨קֶר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיְסַפְּרוּם֙ וַיַּתְע֣וּ אֶת־עַמִּ֔י בְּשִׁקְרֵיהֶ֖ם וּבְפַחֲזוּתָ֑ם וְאָנֹכִ֨י לֹֽא־שְׁלַחְתִּ֜ים וְלֹ֣א צִוִּיתִ֗ים וְהוֹעֵ֛יל לֹֽא־יוֹעִ֥ילוּ לָֽעָם־הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33וְכִי־יִשְׁאָלְךָ֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה אֽוֹ־הַנָּבִ֤יא אֽוֹ־כֹהֵן֙ לֵאמֹ֔ר מַה־מַשָּׂ֖א יְהוָ֑ה וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־מַה־מַשָּׂ֔א וְנָטַשְׁתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 34וְהַנָּבִ֤יא וְהַכֹּהֵן֙ וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר מַשָּׂ֣א יְהוָ֑ה וּפָקַדְתִּ֛י עַל־הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא וְעַל־בֵּיתֽוֹ׃ 35כֹּ֥ה תֹאמְר֛וּ אִ֥ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו מֶה־עָנָ֣ה יְהוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 36וּמַשָּׂ֥א יְהוָ֖ה לֹ֣א תִזְכְּרוּ־ע֑וֹד כִּ֣י הַמַּשָּׂ֗א יִֽהְיֶה֙ לְאִ֣ישׁ דְּבָר֔וֹ וַהֲפַכְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים חַיִּ֔ים יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵֽינוּ׃ 37כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־הַנָּבִ֑יא מֶה־עָנָ֣ךְ יְהוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 38וְאִם־מַשָּׂ֣א יְהוָה֮ תֹּאמֵרוּ֒ לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה יַ֧עַן אֲמָרְכֶ֛ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה מַשָּׂ֣א יְהוָ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאמְר֖וּ מַשָּׂ֥א יְהוָֽה׃ 39לָכֵ֣ן הִנְנִ֔י וְנָשִׁ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם נָשֹׁ֑א וְנָטַשְׁתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם וְאֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם וְלַאֲבוֹתֵיכֶ֖ם מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃ 40וְנָתַתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם חֶרְפַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּכְלִמּ֣וּת עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ ס
24
Birhiri bibirhi bya malehe
1 Lâba oku Nyakasane amanyêreka birhiri bibirhi bya malehe ga mizêti, bidêkerezibwa aha muhango gw’akâ-Nyamuzinda. Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali amahêka mpira, kulî na Yeruzalemu, Yekonyahu, mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, bôshi n’abarhambo b’emwa Yuda, abatuzi n’ababinji, ali amabahêka e Babiloni 2 Cirhiri ciguma calimwo amalehe minjà-minjà g’emizêti; ecindi calimwo agabozire, gali gabozire bwenêne, garhankacirîbirwe, 3 Nyakasane ànambwîra erhi: «Bici obwîne Yeremiyahu? Nani nti «mulehe gwa muzêti. Aminja gali minjà-minjà, amabî gabozire bwenêne garhankacirîbwa», 4 Oku bundi akanwa ka Nyakasane kantindakwo, mpu: 5 «Kw’adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli. Nk’okûla kw’amalehe minjà, kwo nnonzize okushîbirira ababunga ba Yuda, balya narhumagamwo kurhenga eno kujà omu cihugo c’ab’e Kaldeyi. 6 Nnonzize okubalambûlirakwo amasù bayôloloke, okubagalulamwô eci cihugo, okushubibayûbakira ahâli h’okubashâbira okubarhwêra ahâli h’okubashugula, 7 Nâbaha omurhima gw’okumanya oku nie Nyakasane, bâbà lubaga lwâni, nâni nâbà Nyamuzinda wâbo, bulyala banshubirira n’omurhima gwâbo gwôshi 8 Cikwône, kulya bajira amalehe mabî, galya gabozire garhankanacirîbwa, neci kwo Nyakasane adesire, kwo najira Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, abarhambo bâge, n’abasigiîre omu Yeruzalemu, abasigire mw’eci cihugo kuguma n’abayûbasire omu cihugo ca Mîsiri 9 Nâbajira babè bakushologosa, banabe buhanya oku mâmi g’igulu gôshi; cibonya-nshonyi, lwimbo, masheka g’abagera, ihanja ngasi hôshi n’abahàbulira. 10 Nabalikiramwo engôrho, ecizombo n’ecihûsi, balinde bahêrerekera mw’er’ishwa nabahàga bo na b’îshe.
Jeremia/Jeremiah 24
1הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י הַגְל֣וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 2הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּר֑וֹת וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ ס
3וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ פ
4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה׃ 6וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ׃ 7וְנָתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם׃ ס
8וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9וּנְתַתִּים֙ לְזַוֲעָ֣ה לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃ 10וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַאֲבוֹתֵיהֶֽם׃ פ

25
Babiloni kwo karhi ka Nyamuzinda
1 Kanwa kayêrekîre olubaga lwa Yuda lwôshi, karhindagakwo Yeremiyahu omwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda, (kwo kuderha, omwâka murhanzi gwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni), 2 Omulêbi Yeremiyahu akaderhera embere z’olubaga lwa Yuda lwôshi n’ab’omu Yeruzalemu bôshi. 3 Kurhenga omwâka gwa kal’ikumi na kasharhu gwa Yosiyahu, mwene Amoni, mwâmi w’e Yuda, kuhika ene, ekola myâka makumi abirhi n’isharhu ene, erhi nabwîrwa akanwa ka Nyakasane erhi nâni, buzira kurhama, nanamubwîrakwo ci murhayumvagya. 4 Na kandi, buzira kurhama, Nyakasane amurhumire abalêbi, banali bambali bâge bôshi, cikwône murhumvîrhizagya murhanarhegaga okurhwîri mpu muyumve. 5 N’ako kanwa kali k’aka: mpu mugaluke mweshi, ngasi muguma, murhenge omu njira yinyu mbî n’omu bubî bw’ebijiro binyu; na ntyo mwayishiyûbaka ecihugo Nyakasane amuhaga. mw’oyo mwe na basho, kurhenga ensiku n’amango. 6 Murhahîraga mukakulikira abandi banyamuzinda mpu mubakolere munabahàrâmye; murhanahîraga mukanjira burhe n’ebijiro by’enfune zinyu, n’ago mango ntamuhumekwo. 7 Ci mwêhe murhayumvagya, Kanwa ka Nyakasane, na ntyo, mwanjira burhe n’emikolo y’amaboko ginyu, n’obuhanya bunali bwinyu. 8 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe: Kulya kubà murhayumvîrhizagya ebinwa byâni, 9 lâbi oku ntumire nti bajilonza amashanja gôshi g’e mwênè, kanwa ka Nyakasane. Kuli Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, mwambali wâni nabalêrha balwîse eci cihugo, balwîse abaciyûbakamwo, balwîse n’amashanja gaciba eburhambi; nâbahehêrera nnambajire babè ba kukaziyâkwa, ba kukazishekerwa, mishaka y’ensiku zôshi. 10 Emwâbo nahulisayo izù ly’obusîme n’omwîshingo, izù ly’omuhyamulume n’ery’omuhya, olubi lw’olwanjikwa n’obumoleke bw’itara. 11 Eci cihugo côshi cashâbwa cihinduke irûngu, n’aga mashanja gashinga myâka makumi galinda, erhi gakolera mwâmi w’e Babiloni. 12 Cikwône hano eyo myâka makumi gali nda eyunjula, nârhandûla omwâmi w’e Babiloni, nârhandûla n’er’ishanja, yekudesire Nyakasane, erhi bubî bwâbo burhuma, nârhandûla n’ecihugo c’Abakaldeyi, ncîjîre mushaka gw’ensiku zôshi. 13 Nâjira eci cihugo ebinwa naciderheragakwo byôshi biciyishire, ngasi kanwa kanayandisirwe mw’eco citabu.
II. Enshokolezi y’ obulêbi oku mashanja gôshi
Ebi Yeremiyahu alêbera amashanja gôshi. Akabêhè k’oburhè bwa Nyamuzinda
14 (Kulya kubà nago gahêkwa bujà n’amashanja mazibu, n’abâmi badârhi, nagahemba nk’oku ebijiro byâbo binali, na nk’oku omukolo gw’enfune zâbo gunali). 15 Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli kw’ambwîzire ntya: Erhi kayanke omu nfune zâni, aka kabehe k’idivayi ly’omutula, onakanywêse amashanja goshi nakurhuma emunda gali, 16 gânywa gadandabagane ganasirahe erhi engôrho narhuma ekarhî kâbo erhuma. 17 Narhôla akabêhè omu nfune za Nyakasane, nakanywêsa amashanja Nyakasane ali antumirekwo: 18 Yeruzalemu n’ebishagala by’e Buyahudi, abâmi bâyo n’abaluzi bâyo, kuderha mpu bishube bigûkà, libè iherero, babè kushekerwa, gunabè mugereko nk’oku biri ene. 19 Nakanywêsa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, ye n’abambali, abarhambo bâge n’olubaga lwâge lwôshi, 20 n’omwandu gw’ababalama (abâmi b’e Uzi bôshi), abâmi bôshi b’omu cihugo c’Abafilistini, nakanywêsa Askaloni, Gaza, Ekroni, n’abandi bâmi ba Ashdodi, 21 Edomu, Mowabu na bene Amoni, 22 abâmi b’e Tiri bôshi, abâmi b’e Sidoni bôshi, n’abâmi b’ecirhwa ciri olundi lunda lw’enyanja, 23 Dedani, Tema, Buzi balya b’ebinûniro bimôme. 24 Abâmi b’e Buharabu bayûbaka omu irûngu, bôshi haguma n’amâmimâmi g’ekulî. 25 Abâmi b’e Zimri bôshi, abâmi b’e Elami bôshi n’abâmi b’e Mêdi bôshi. 26 Abâmi b’e mwênè, aba hôfi n’aba kuli, muguma akurhenga owundi akuje, n’amâmi gali kunola igulu gôshi. Omwâmi w’e Shasheki yêhe, ye wanywa enyuma zâbo. 27 Obabwîre, erhi kw’adesire ntya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: «Munywe, mulaluke, mushale! Mwakumba burhazûka hanomubona engôrho narhuma ekarhî kinyu». 28 Bakalahira bwarholera omu nfune zâwe akabêhè banywa, onababwîre erhi: «kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: Okunywa kwo mwananywa, 29 bulyala, lâba oku olugo luderhwa lwâni lwo narhangihana; ka mpu mwêhe murhajirwe kurhi? Nanga, murhalekwe ciru bulya niene nie nanahamagala ahayûbake oku igulu bôshi, engôrho yabakolera akal’ibala, kanwa ka Nyakasane w’Emirhwe. 30 Nâwe obabwîre ebi binwa byôshi oderhe erhi: Nyakasane amayamira emalunga, amalengeza izù kurhenga ahatagatîfu hâge. Abandira olwabuko lw’ebintu byâgc akahababo, amabanda akahababo aka abakandira omu mukenzi, amakabandira ab’eno igulu bôshi. 31 Omulenge gwahika oku kafendefende k’igulu, bulya hali olubanja aha karhî ka Nyamuzinda bon’amashanja: Yejisa ngasi muntu lubanja; enkola-maligo, ngôrho aziyêreka, kanwa ka Nyakasane. 32 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: Lâbi oku obuhanya bwarhenga oku ishanja buyandûkire oku lindi, n’oku empûsi nnene yazûka ebwa rhufende rhw’igulu. 33 Olwo lusiku enkumba Nyamuzinda âjira zâlambama, kurhenga oku cikwî c’igulu kuhika oku cindi, barhanabishwe. Kwo babêra oku idaho nka binazô. 34 Mubande akahababo, mwe bangere, muyâme bwenêne, mucîhirike oku idaho wâni balungere. Bulyala zahisire ensiku zinyu z’okubâgwa n’ez’okushandâzibwa. Kwo mwarhibuka nka kabindi karhumîrira. 35 Abangere barhabone aha bayâkira, ciru balungere barhalobôke. 36 Yumvi omulenge gw’abangere, yumvi endûlù za balungere, bulyala Nyamubâho ashandazize olwabuko bayâbuliramwo, 37 Amalambo garhagwêrhi kadali, bagahulisize, erhi budârhi bw’omungo gwa Nyakasane burhuma. 38 Entale yamarhenga omu bulumba, n’ecihugo câbo cahindusire bigûkà, erhi yo erhuma engôrho-kaheza, erhi bwo burhuma obudârhi bw’omungo gwâge.

Jeremia/Jeremiah 25
1הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה עַֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֗יא הַשָּׁנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ית לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 2אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹֽר׃ 3מִן־שְׁלֹ֣שׁ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֡ה לְיֹאשִׁיָּ֣הוּ בֶן־אָמוֹן֩ מֶ֨לֶךְ יְהוּדָ֜ה וְעַ֣ד ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה זֶ֚ה שָׁלֹ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ שָׁנָ֔ה הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וָאֲדַבֵּ֧ר אֲלֵיכֶ֛ם אַשְׁכֵּ֥ים וְדַבֵּ֖ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ 4וְשָׁלַח֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כָּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְלֹֽא־הִטִּיתֶ֥ם אֶֽת־אָזְנְכֶ֖ם לִשְׁמֹֽעַ׃ 5לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכּ֤וֹ הָֽרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם וּשְׁבוּ֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ 6וְאַל־תֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם וְלֹֽא־תַכְעִ֤יסוּ אוֹתִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א אָרַ֖ע לָכֶֽם׃ 7וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה לְמַ֧עַן הַכְעִסֵו֛נִי בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶ֖ם לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ ס
8לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי׃ 9הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כָּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־יְהוָ֗ה וְאֶל־נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחָרְב֖וֹת עוֹלָֽם׃ 10וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה ק֥וֹל רֵחַ֖יִם וְא֥וֹר נֵֽר׃ 11וְהָֽיְתָה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחָרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 12וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־יְהוָ֛ה אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃ 13וְהֵֽבֵאיתִי֙ עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ 14כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֨מָּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדוֹלִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפָעֳלָ֖ם וּכְמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ ס
15כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתוֹ֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃ 16וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּֽעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֹתָֽם׃ 17וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד יְהוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ 18אֶת־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 19אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ׃ 20וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כָּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כָּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְל֤וֹן וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְר֔וֹן וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדּֽוֹד׃ 21אֶת־אֱד֥וֹם וְאֶת־מוֹאָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 22וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י צִיד֑וֹן וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם׃ 23וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כָּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃ 24וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃ 25וְאֵ֣ת ׀ כָּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי׃ 26וְאֵ֣ת ׀ כָּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפ֗וֹן הַקְּרֹבִ֤ים וְהָֽרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כָּל־הַמַּמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַחֲרֵיהֶֽם׃ 27וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם ס
כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁת֤וּ וְשִׁכְרוּ֙ וּקְי֔וּ וְנִפְל֖וּ וְלֹ֣א תָק֑וּמוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֵיכֶֽם׃ 28וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַֽחַת־הַכּ֥וֹס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתּ֑וֹת וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שָׁת֥וֹ תִשְׁתּֽוּ׃ 29כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֙ עַל־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 30וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם יְהוָ֞ה מִמָּר֤וֹם יִשְׁאָג֙ וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹרְכִ֣ים יַֽעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ 31בָּ֤א שָׁאוֹן֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ בַּגּוֹיִ֔ם נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
32כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנֵּ֥ה רָעָ֛ה יֹצֵ֖את מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי וְסַ֣עַר גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 33וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ לֹ֣א יִסָּפְד֗וּ וְלֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 34הֵילִ֨ילוּ הָרֹעִ֜ים וְזַעֲק֗וּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ֙ אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֔אן כִּֽי־מָלְא֥וּ יְמֵיכֶ֖ם לִטְב֑וֹחַ וּתְפוֹצ֣וֹתִיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם כִּכְלִ֥י חֶמְדָּֽה׃ 35וְאָבַ֥ד מָנ֖וֹס מִן־הָֽרֹעִ֑ים וּפְלֵיטָ֖ה מֵאַדִּירֵ֥י הַצֹּֽאן׃ 36ק֚וֹל צַעֲקַ֣ת הָֽרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד יְהוָ֖ה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃ 37וְנָדַ֖מּוּ נְא֣וֹת הַשָּׁל֑וֹם מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַף־יְהוָֽה׃ 38עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכּ֑וֹ כִּֽי־הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙ חֲר֣וֹן הַיּוֹנָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ פ
26
III. Obulêbi bw’enshagali
Yeremiyahu ashwêkwa
1 Emurhondêro gw’oburhegesi bwa Yehoyakimu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda, aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, erhi karhenga kuli Nyakasane. 2 Kwo adesire ntya Nyakasane: mpu ojiyimanga omu ngo y’aha kâ-Nyamuzinda. Abantu b’omu bishagala by’e Yuda bôshi, abakayîsha baliharâmya omu kâ-Nyamuzinda onababwîre ebinwa byôshi nkurhegesire nti obabwîre, orhabinyîhagyamwo ciru n’akanwa kaguma. 3 Ahâli nkaba lero bayumva, na ngasi muguma arhenge omu njira yâge ngalugalu; ago mango nâni nanacîyûnjuza obuhanya ndwîrhe nagerêreza nti mbahanemwo oku bubî bw’ebijiro byâbo. 4 Okolaga wababwîra obwo, erhi: «kwo adesire ntya Nyakasane: mukaba murhanyumvîrhi mukanashimba eri irhegeko lyâni mpizire omu masù ginyu, 5 n’omu kurhegêra ebinwa bya bambali bâni b’abalêbi, ncidwîrhe nacirhamya okumurhumirabo n’obwo murhabayumva, 6 aka kâ-Nyamuzinda kwo nakajira kulya najiraga Silo, n’olu lugo nalujira lubè cêrekane cayêreka amashanja gôshi g’igulu, kurhi olugo luhehêrerwa. 7 Abadâhwa, abalêbi n’olubaga lwôshi bayumva oku Yeremiyahu aderha ebyo binwa omu kâ-Nyamuzinda. 8 Erhi Yeremiyahu ayûsa aganîra ngasi kwôshi Nyakasane ali amurhegesire mpu abwîre olubaga, ahadâhwa n’abalêbi bamugwârha mpu «kufà wanafà. 9 Carhumaga oderha obwo bulêbi oku izîno lya Nyakasane mpu aka Nyamuzinda kwo kaba aka Silo, mpu olu lugo balushâba lushube bigûkà. N’olubaga lwôshi lwagorha Yeremiyahu omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. 10 Omu kuyumva ntyo, abagula b’e Yuda, barhenga omu bwâmi basôkera ebwa kâ-Nyamuzinda baheba endêko aha muhango gw’olumvi luhyâhya lw’akâ-Nyamuzinda.
11 Oku bundi ahadâhwa n’abalêbi babwîra abarhwali n’olubaga lwôshi erhi «lufu anakwânîne oyu muntu, bulyala kubî alêbire olugo, nk’oku mwanayumvîrhe n’aginyu marhwîri». 12 Yeremiyahu anacishuza abarhwali n’olubaga lwôshi erhi: Nyakasane ye wantumaga mpu ndêbere akâ-Nyamuzinda, n’olu lugo, nnanderhe ebyo binwa munayumvîrhe byôshi. 13 Mukubûlage igenda linyu n’ebijiro binyu; murhegêre muyumvîrhize izù lya Nyakasane, Nyamuzinda winyu, lyôki akugalula, lyôki akacîyunjuza agalule obuhanya amuderhîre. 14 Niehe, lâbi oku omu maboko ginyu, ndi, munjire oku mwakabona kuli kwinjà kunashingânîne. 15 Cikwône mumanye bwinjà oku mukanyîrha, erhi na mukò mwêru kwêru mucîhebirekwo, mwaguheba kuli olu lugo n’oku bantu balubâmwo. Kulya kubà, buzira kubêsha, Nyakasane wantumaga emunda muli, mpu ebi binwa byôshi biderherwe omu marhwîri ginyu.
16 Oku bundi abarhwali n’olubaga lwôshi, babwîra abadâhwa n’abalêbi erhi «oyu muntu arhali wa kufà, bulyala akanwa arhubwîzire kali ka kuli Nyakasane Nyamuzinda wîrhu. 17 Ago mango, baguma omu bagula b’ecihugo, bayîmuka babwîra olubaga lwôshi lwàli lulundumîne: 18 erhi «Mikeyo w’e Meresheti, erhi àli mulêbi omu mango ga Hizikyahu, mwâmi w’e Yuda, àbwîra olubaga lw’emwa Yuda, erhi: Kwadesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Siyoni yâshuba ndimiro, Yeruzalemu ashube nsinga ya mabuye, n’entondo y’akâ-Nyamuzinda gashube muzirhu guli enyanya.
19 Ka Hiwikyahu, mwâmi w’e Yuda, na Yuda yeshi, kuyîrha bamuyirhîre okwo? K’arhali kurhînya barhînyire Nyamubâho, banamuharâmya, Nyamubâho alinda aciyûnjuliza obuhanya àli abahigîrize? Nîrhu rhwe? Ka mpu rhucibarhuze ecâha cingan’aho?»
20 Hali na mulume muguma wakazâgilêba oku izîno lya Nyakasane, ye wali Uriyahu, mwene Shemayahu, w’e Kiririat-Yarimu. Alêbera olu lugo n’eci cihugo ebidârhi, kulyâla kwa Yeremiyahu. 21 Okubundi mwâmi Yehoyakimu, bo n’abarhambo n’abarhwali bâge, erhi ayumva ebyo binwa, alonza oku akamuyiîrha. Uriyahu akumanya n’obwôba bwarhuma ayâka alinda ahika e Mîsiri. 22 Mwâmi Yehoyakimu naye anacirhuma e Mîsiri; arhumayo Elnatani mwene Akbari, erhi alusibwe na bandi nka banga. 23 Bàrhalamula Uriyahu e Mîsiri, bayîsha bamudwîrhîre mwâmi Yehoyakimu, amushosha engôrho n’omurhumba gwâge agukwêba omu nshinda z’abantu kwône. 24 Yeremiyahu yêhe, Ahikamu, mwene Shafani amugalukana; kwo kwarhumire arhagwa omu nfune z’olubaga lw’akagilonza okumuyîrha.

Jeremia/Jeremiah 26
1בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלְכ֛וּת יְהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָה֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עֲמֹד֮ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָה֒ וְדִבַּרְתָּ֞ עַל־כָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה הַבָּאִים֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת בֵּית־יְהוָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם אַל־תִּגְרַ֖ע דָּבָֽר׃ 3אוּלַ֣י יִשְׁמְע֔וּ וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וְנִחַמְתִּ֣י אֶל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י חֹשֵׁב֙ לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֔ם מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ 4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י לָלֶ֨כֶת֙ בְּת֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶֽם׃ 5לִשְׁמֹ֗עַ עַל־דִּבְרֵ֨י עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁלֵ֣חַ אֲלֵיכֶ֑ם וְהַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ 6וְנָתַתִּ֛י אֶת־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה כְּשִׁלֹ֑ה וְאֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ה אֶתֵּ֣ן לִקְלָלָ֔ה לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ס
7וַֽיִּשְׁמְע֛וּ הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַנְּבִאִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ מְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 8וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹת֜וֹ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִאִ֛ים וְכָל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ 9מַדּוּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם־יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלוֹ֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כָּל־הָעָ֛ם אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 10וַֽיִּשְׁמְע֣וּ ׀ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיַּעֲל֥וּ מִבֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיֵּֽשְׁב֛וּ בְּפֶ֥תַח שַֽׁעַר־יְהוָ֖ה הֶחָדָֽשׁ׃ ס
11וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט־מָ֨וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאָזְנֵיכֶֽם׃ 12וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֗נִי לְהִנָּבֵ֞א אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וְאֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃ 13וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהוָ֔ה אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 14וַאֲנִ֖י הִנְנִ֣י בְיֶדְכֶ֑ם עֲשׂוּ־לִ֛י כַּטּ֥וֹב וְכַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵיכֶֽם׃ 15אַ֣ךְ ׀ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֗וּ כִּ֣י אִם־מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי־דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל־יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאָזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס
16וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכָל־הָעָ֔ם אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶל־הַנְּבִיאִ֑ים אֵין־לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ 17וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 18מִיכָיה֙ הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵֽחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֨יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ 19הֶהָמֵ֣ת הֱ֠מִתֻהוּ חִזְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכָל־יְהוּדָ֗ה הֲלֹא֮ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָה֒ וַיְחַל֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה אֶל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲנַ֗חְנוּ עֹשִׂ֛ים רָעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה עַל־נַפְשׁוֹתֵֽינוּ׃ 20וְגַם־אִ֗ישׁ הָיָ֤ה מִתְנַבֵּא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה אֽוּרִיָּ֨הוּ֙ בֶּֽן־שְׁמַעְיָ֔הוּ מִקִּרְיַ֖ת הַיְּעָרִ֑ים וַיִּנָּבֵ֞א עַל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את כְּכֹ֖ל דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ 21וַיִּשְׁמַ֣ע הַמֶּֽלֶךְ־יְ֠הוֹיָקִים וְכָל־גִּבּוֹרָ֤יו וְכָל־הַשָּׂרִים֙ אֶת־דְּבָרָ֔יו וַיְבַקֵּ֥שׁ הַמֶּ֖לֶךְ הֲמִית֑וֹ וַיִּשְׁמַ֤ע אוּרִיָּ֨הוּ֙ וַיִּרָ֔א וַיִּבְרַ֖ח וַיָּבֹ֥א מִצְרָֽיִם׃ 22וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹיָקִ֛ים אֲנָשִׁ֖ים מִצְרָ֑יִם אֵ֣ת אֶלְנָתָ֧ן בֶּן־עַכְבּ֛וֹר וַאֲנָשִׁ֥ים אִתּ֖וֹ אֶל־מִצְרָֽיִם׃ 23וַיּוֹצִ֨יאוּ אֶת־אוּרִיָּ֜הוּ מִמִּצְרַ֗יִם וַיְבִאֻ֨הוּ֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹיָקִ֔ים וַיַּכֵּ֖הוּ בֶּחָ֑רֶב וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־נִבְלָת֔וֹ אֶל־קִבְרֵ֖י בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ 24אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹת֥וֹ בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃ פ
27
Abayahudi omu bujà bw’omwâmi w’e Babeli
1 (Emurhondêro gw’oburhegesi bwa Sedekyahu mwene Yosiyahu, mwaâmi w’e Yuda, aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, nako erhi kali ka kuli Nyakasane). 2 Nyamubâho ambwîra ntya: Erhi ohunge emigozi oshane n’omucîmba onabihire oku cikanyi câwe. 3 Okuhandi obiyanke obirhumire omwâmi w’e Edomu, omwâmi w’e Mowabu, n’omwâmi w’aba Amoniti, omwâmi w’e Tiri n’omwâmi w’e Sidoni, omu maboko g’entumwa zâbo ziyishire e Yeruzalemu, oku bwâmi bwa Sedekyahu mwâmi w’e Buyuda. 4 Onabarhume bajibwîra bannawâbo ntya: «Mpu kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Mubwîrage ba Nnawinyu: 5 Niene nie najiraga n’obuhashe bwâni bunji n’okuboko kwâni kulambûle, igulu, omuntu n’ebintu biba en’igulu; nnambigabire oyu nsîmire okubigabîra. 6 Bunôla, ebyo bihugo byôshi nabihizire omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, mwambali wâni; namugabîre ciru n’ensimba z’erubala mpu zimushige. 7 Amashanja gôshi gâmukolera, ye n’omugala n’omwinjikulu, kuhika nago amango gayandikîrwe ecihugo câge gahike, lyo amashanja mazibu-zibu n’amâmi makomokomo bamuyandagaza. 8 Ishanja nîsi erhi obwâmi bwabula bushiga Nabukondonozori, mwaâmi w’e Babiloni, obwabula burhega omucîmba gwa mwâmi w’e Babiloni ecikanyi, eryôla ishanja, engôrho n’ecizombo n’ecahira nâlirhangulamwo, kanwa ka Nyakasane, kuhika mmuhebelyo omu nfune. 9 Ninyu mw’oyo, murhumvagya abalêbi, abashonga, abashâsi n’abenge bakamubwîra «mpu murhashige omwâmi w’e Babiloni!» 10 Bunali bunywesi bakazimulêbera: kuderha mpu bamurhenza omu ishwa linyu nâni mmuhuluse muhere. 11 Cikwône ishanja lyarhega omucîmba gw’omwâmi w’e Babiloni ecikanyi likanamushiga, nalihà okurhamûkira omu ishwa lyâlyo, kanwa ka Nyakasane, lyâlihinga linaliyûbake. 12 Naye Sedekyahu mwâmi w’e Yuda nàmushambalira okwo kwonanênè; nàmubwîra: «nti murhege omuzigo gw’omwâmi w’e Babiloni ebikanyi binyu, mumukolere, ye n’olubaga lwâge, mwâlama. 13 (Carhuma walonza w’oyo n’olubaga, okufà n’engôrho, n’ecizombo n’ecahira, kulyâla Nyakasane ayôbohagya n’ebyo olubaga lurhashiziri omwâmi w’e Babiloni?) 14 Murhanayumvagya ebinwa badwîrhe bamubwîra abalêbi: «murhabe bajà ba mwâmi w’e Babiloni». Bwo bunywesi badwîrhe babalêberag. 15 Bulyala abo ntabarhumaga, kanwa ka Nyakasane, bunywesi badwîrhe bamulêberah, omu iziîo lyâni, mpu lyo ngaya mmushandabanye muherêrekere, mw’oyo n’abalêbi badwîrhe bamulêbera. 16 N’abadâhwa n’olu lubaga lwôshi, nababwîra ntya: «Nti kwo adesire ntya Nyakasane. Murhumvagya ebinwa by’abalêbi binyu badwîrhe bamulêbera mpu «Lâbi, ebirugu by’akâ-Nyamuzinda kurhenga e Babiloni, byagalulwa buzira kurhindira, bunywesi badwîrhe, okumulêbera. 17 Murhayumvagya. Mushige omwâmi w’e Babiloni, mwalama. Cakarhuma olu lugo lwashuba bigûkà? 18 Akaba banali balêbi, akabaga oluderho lwa Nyakasane luli nabo, bashengage Nyakasane w’emirhwe, lyo rhulekijà e Babiloni, orhulugu rhusigîre omu kâ-Nyamuzinda n’omu nyumpa ya mwâmi e Yuda, n’aha Yeruzalemu. 19 Bulyala kwo adesire ntya Nyakasane oku biyêrekîre (emitungo, enyanja, eciriba) n’ebindi birugu byasigire mw’olu lugo, 20 biryâla birhahagulagwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, amango ahêkaga bujà kurhenga e Yeruzalemu kujà e Babiloni, Yekonyahi mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda (ye n’abarhambo b’e Yuda na Yeruzalemu). 21 Neci kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, oku biyêrekîre ebirugu bisigîre omu kâ-Nyamuzinda, n’omu nyumpa ya mwâmi e Yuda n’e Yeruzalemu; 22 byaheêkwa e Babiloni, (binabêreyo kuhika olusiku nâbirhandûla), kanwa ka Nyakasane. Ago mango, lyo nâbiyînamula nnambigalule muli eci cihugo.»
Jeremia/Jeremiah 27
1בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃ 3וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֨לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 4וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶֽם׃ 5אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃ 6וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־כָּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ לְעָבְדֽוֹ׃ 7וְעָבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצוֹ֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בוֹ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ 8וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ׃ 9וְ֠אַתֶּם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 10כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃ 11וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַֽעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃ 12וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃ 13לָ֤מָּה תָמ֨וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר֙ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־הַגּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 14וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 15כִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 16וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כָּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִֽיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ 17אַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חָרְבָּֽה׃ 18וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּֽיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים ׀ הַנּוֹתָרִ֣ים בְּבֵית־יְהוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ פ
19כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 20אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹתוֹ אֶת־יְכָונְיָ֨ה בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כָּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ ס
21כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַל־הַכֵּלִ֗ים הַנּֽוֹתָרִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבֵ֥ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 22בָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד י֣וֹם פָּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ פ
28
Yeremiyahu n’omulêbi w’obunywesi Hanâniya
1 Ogwo mwâka gwonênè, omurhondêro gw’oburhegesi bwa Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, mwâka gwa kani, mwêzi gwa karhânu, omulêbi Hanâniya, mwene Azuru w’e Gabaoni, ashambalira Yeremiyahu omu kâ-Nyamuzinda omu masù g’abadâhwa n’olubaga. 2 Erhi: «ntya kwo adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Narhibwîre omucîmba gw’omwâmi w’e Babiloni! 3 Yindi myâka ibirhi yone, nâderha bagalule hanôla ngasi kalugu k’akâ-Nyamuzinda ka Nyamubâho, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, akûlaga aha mpu akahêke e Babiloni. 4 Kwo na kwo, Yekonyahu mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, ye bo na abalulizibagwa kurhenga e Yuda mpu bajè e Babiloni, nâjira bagaluke aha, kanwa ka Nyakasane, bulyâla nkola nashangula omucîmba gwa mwâmi w’e Babiloni.
5 Okubundi omulêbi Yeremiyahu ashuza omulêbi Hanâniya, omu masù g’abadâhwa n’olubaga lwàli omu kâ-Nyamuzinda. 6 Omulêbi Yeremiyahu aderha obwo, erhi: «Bibè ntyo mâshi!» Nyamubâho ajire ntyo mâshi. Ayunjulize ebyo binwa by’obulêbi odesire, anagalule kurhenga e Babiloni, ebirugu byôshi by’omu kâ-Nyamuzinda, n’abahêsirwe bujà bôshi. 7 Cikwône, yumva bwinjà akanwa nabwîra amarhwîri gâwe n’ag’olubaga lwôshi: 8 Abalêbi barhushokoleraga, w’oyo na nâni, kurhenga mîra bàdesire eby’obulêbi biyêrekîre bihugo binji na mâmi garhali manyi, byantambala n’amahanya n’ecahira: 9 Omulêbi walêba eby’omurhûla, erhi akanwa kâge kaba go mango bayêmêra oku neci yanali ntumwa ya Nyakasane.
10 Okubundi omulêbi Hanâniya arhenza omucîmba oku birhugo by’omulêbi Yeremiyahu agushangula. 11 Hanâniya anaciderha omu masù g’olubaga: erhi «Kwadesire ntya Nyakasane, erhi; ntyâla kwo enyuma za myâka ibirhi, nâshangula omucîmba gwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, nâgukûla oku birhugo by’amashanja gôshi». N’omulêbi Yeremiyahu acîgendera.
12 N’okusiga, erhi omulêbi Hanâniya ayûsa ashangula omushigo gwali oku birhugo bya omulêbi Yeremiyahu, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu: 13 Erhi kanya obwîre Hanâniya oku kwo adesire ntya Nyakasane. Kali micîmba ya mirhi odwîrhe washangula’? Ma! wayihinganula n’emicîmba y’ecûma obu! 14 Bulyâla ntya kw’adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamnzinda w’Israheli: guli gwa cûma omucîmba mpizire oku cikanyi c’ago mashanja gôshi, kuderha mpu gashige Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. (Kushiga gâmushiga, nnâmufumbisire ciru n’ensimba z’erubala).
15 Omulêbi Yeremiyahu anacibwîra omulêbi Hanâniya, erhi: «yumva bwinjà Hanâniya: Nyakasane arhakurhumire abulirhuma olu lubaga lwacîkubagira obunywesi. 16 Co cirhuumire aderha ntya Nyakasane, erhi: Lâba oku namakuhezaoku busù bw’igulu, wafà guno mwâka (bulyâla wayigîrize abantu okugomera Nyamubâho). 17 Omulêbi Hanâniya anafà ogwo mwâka gwonênè, omu mwêzi gwa kali nda.

Jeremia/Jeremiah 28
1וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֨כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָת֙ הָֽרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעוֹן֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֞רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 3בְּע֣וֹד ׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 4וְאֶת־יְכָנְיָ֣ה בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְ֠הוּדָה וְאֶת־כָּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם הָעֹמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 6וַיֹּ֨אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהוָה֙ וְכָל־הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ 7אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאָזְנֶ֑יךָ וּבְאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ 8הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן־הָֽעוֹלָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ אֶל־אֲרָצ֤וֹת רַבּוֹת֙ וְעַל־מַמְלָכ֣וֹת גְּדֹל֔וֹת לְמִלְחָמָ֖ה וּלְרָעָ֥ה וּלְדָֽבֶר׃ 9הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֗יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָח֥וֹ יְהוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃ 10וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ׃ 11וַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כָל־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־עֹ֣ל ׀ נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל בְּעוֹד֙ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים מֵעַ֕ל־צַוַּ֖אר כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לְדַרְכּֽוֹ׃ פ
12וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵי שְׁב֞וֹר חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 13הָלוֹךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מוֹטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹט֥וֹת בַּרְזֶֽל׃ 14כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל־צַוַּ֣אר ׀ כָּל־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָדֻ֑הוּ וְגַ֛ם אֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נָתַ֥תִּי לֽוֹ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְהוָ֔ה וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל־שָֽׁקֶר׃ 16לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּֽחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּֽי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל־יְהוָֽה׃ 17וַיָּ֛מָת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ פ
29
Amaruba garhumiragwa abali bahêsirwe mpira
1 Alaga ebinwa n’amaruba omulêbi Yeremiyahu arhumaga kurhenga e Yeruzalemu, agarhumira abazinda b’omu barhanzi bahêkagwa mpira, abadâhwa, abalêbi n’olubaga lwôshi Nabukondonozori ahêkaga mpira e Babiloni kurhenga e Yeruzalemu. 2 Mwâmi Yekonyahu ali amarhenga e Yeruzalemu ye bo n’omwâmi-kazi n’ebibwindi, n’abasahizi b’e Yuda n’e Yeruzalemu, n’abatuzi n’ahabinji. 3 Ye wagahêkaga Eleasa, mugala wa Shafani bo na Gemarya, mugala wa Hilkiya, Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ali abarhumire e Babiloni emwa Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni. Ago maruba gàli gadesire ntya:
4 «Kwo adesire ntya, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli; bo abwîzire abahêkagwa mpira kurhenga e Yeruzalemu kujà e Babiloni: 5 Muyûbake enyumpa munafumbâmire; murhwêre amashwa munalye amalehe gâmwo. 6 Muyanke abakazi, muburhe akanyere n’akarhabana; na bagala binyu mubalongeze abakazi; muhe na bâli binyu abalume, baburhe akanyere n’akarhabana, mulugire eyo munda, murhanyihaga! 7 Olugo namululizagyamwo, mululongeze omurhûla mulusengerere emunda Nyakasane ali. 8 Bulyâla kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: murhahabulagwa n’abalêbi bali ekarhî kinyu nîsi abashonga binyu: murhayumvagya ebilôrhomudwîrhe mwalôrha. 9 Kulya kubà bunywesi badwîrhe bamulêbera oku izîno lyâni. Niono ntabarhumaga, Kanwa ka Nyakasane. 10 Bulyâla kwo adesire ntya Nyakasane: Amango emyâka makumi gali nda e Babiloni yâbà yamâhika, nâmurhandûla nnanyunjuze omulagi namulaganyagya gw’okumugalula eno munda. 11 Bulya nâni niene mmanyire enkengêro ngwêrhe kuli mwe, kanwa ka Nyakasane, nkengêro za murhûla ci zirhali za buhanya, za kumushobôza okuhwa mudwîrhe mwacîfinja kw’ebi. 12 Mwanyakûza munayishe, mwanshenga mmuyumve. 13 Mwannonza munambone bulya mwannonza n’omurhima gwinyu gwôshi. 14 Nâleka munshange, kanwa ka Nyakasane. Empira zinyu nâzigalula, nnâmubuganyazo kurhenga omu mashanja gôshi na kurhenga n’emunda namuhabulîre yôshi, kanwa ka Nyakasane. Nâmugalula ahâla mwàli erhi mushandabana.
15 Obwôla mudwîrhe mwaderha, mpu: Nyamubâho arhuzûkîze abîrhu baleêbi e Babiloni. 16 Alagi ebi Nyakasane aderhîre omwâmi ôli ntebe ya Daudi n’olubaga lwôshi lulimw’olu logo bulya bene winyu barhamushimbaga erhi muhêkwa mpira. 17 Kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe: mpu lâbi oku nâbalikiramwo engôrho, ecizombo n’ecahira, nâbahindula bashube nka malehe gabozire, galya gasherîre ciru garhankacirîbwa. 18 Nâbayishakwo luminimino n’engôrho, n’ecizombo n’ecahira; nabajira babè ha côba oku mâmi g’igulu, ba cibonya-nshonyi, cikango, masheka oku mashanja gôshi g’emunda nâbahabulira. 19 Kwo kuderha oku barhayumvîrhizagya ebinwa byâni, kanwa ka Nyakasane, n’obwo nakazîribarhumira buzira kurhama, abambali bâni b’abalêbi, cikwône barhabayumvîrhizagya, kanwa ka Nyakasane. 20 Ninyu mw’oyo mwe mwahêsirwe mpira, mwe nârhumaga e Babiloni kurhengera e Yeruzalemu, muyumve mweshi akanwa ka Nyakasane.
21 Kw’adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, oku biyêrekîre Ahâbu, mwene Kolaya bona Sidikiyabu, mwene Maseya. Abo bombi bakazâgilêba eby’obunywesi oku izîno Iyâni. Lâba oku nkola nabaheba omu nfune za Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, abahànire omu masù ginyu. 22 Barhengakwo omugani gw’okuhehêrera gukazikolesibwa na balya boshi bahesirwe mpira, kurhengera Yuda kujà e Babiloni mpu: «Nyakasane akujire aka Sidikiyahu na Ahâbu, bo bayôcibagwa n’omwâmi w’e Babiloni. 23 Kwo kuderha oku bakozire ebirhajirwa omu Israheli, bahusha na bakà omulungu, baderha n’ebinwa by’obunywesi omu izîno lyâni, ntabarhumirikwo. Mmanyire niene nnampamirîze, kanwa ka Nyakasane.
Ebi balêbîre Shemayahu
24 Naye Shemayahu w’e Nahalamu, omubwîre ntya, erhi: 25 «Ntya kwo adesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: «kulya kubà warhumire amaruba oku buhashe bwâwe wêne, wagarhumira olubaga luli e Yeruzalemu lwôshi, n’omudâhwa Sefaniya, mwene Maseya, n’abadâhwa bôshi. 26 Mpu «Nyamubâho akuyimanzize mpu obè mudâhwa ahâli h’omudâhwa Yehoyada, mpu olange omurhûla omu kâ-Nyamuzinda, olole ngasi musirhe wakaderha mpu acîhira omu by’obulêbi; onamuhire omu mugozi n’omu mpamikwa. 27 Carhumirage orhahakanya Yeremiyahu we Anatoti odwîrhe alêbera ekarhî kinyu? 28 Na kurhalusa aho, ali arhurhumîre amaruba e Babiloni, erhi «Byaliho ebi! Muyûbake enyumpa muzijemwo, muhinge amashawa munalye omwâka gwamurhenga». 29 Omudâhwa Sefaniya ali asomirwe n’aga maruba erhi n’omulêbi Yeremiyahu anahali. 30 Akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, 31 erhi aka kanwa okahisekwo balya bagenzire mpira: «Kwo adesire ntya Nyakasane oku biyêrekîre Shemayahu w’e Nahalamu. Obwôla Shemayahu amulêbîre, n’obwo ntàli mmurhumire, n’obwôla arhumire mwacîkubagira eby’obunywesi, 32 obwo kwo biri ntyo, ntya kwo Nyakasane adesire: «Nkolaga nahana Shemayahu w’e Nahalamu ye n’obûko bwâge. Ntâye wakuliye wâyûbake omu karhî k’olu lubaga, mpu abone ebinjà nâjirira oluhaga lwâni, kanwa ka Nyakasane, bulyâla anashumisire abandi okugomera Nyakasane.
Jeremia/Jeremiah 29
1וְאֵ֨לֶּה֙ דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֛ח יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא מִירוּשָׁלִָ֑ם אֶל־יֶ֜תֶר זִקְנֵ֣י הַגּוֹלָ֗ה וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֤ים וְאֶל־הַנְּבִיאִים֙ וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר הֶגְלָ֧ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 2אַחֲרֵ֣י צֵ֣את יְכָנְיָֽה־הַ֠מֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָ֨ה וְהַסָּרִיסִ֜ים שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֧ה וִירוּשָׁלִַ֛ם וְהֶחָרָ֥שׁ וְהַמַּסְגֵּ֖ר מִירוּשָׁלִָֽם׃ 3בְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר׃ ס
4כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָל־הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 5בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃ 6קְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהוֹלִידוּ֮ בָּנִ֣ים וּבָנוֹת֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּרְבוּ־שָׁ֖ם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ׃ 7וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁל֣וֹם הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלוֹמָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֽוֹם׃ פ
8כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים׃ 9כִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
10כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 11כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה מַחְשְׁב֤וֹת שָׁלוֹם֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה׃ 12וּקְרָאתֶ֤ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם׃ 13וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־לְבַבְכֶֽם׃ 14וְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֮ נְאֻם־יְהוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־שְׁביּתְכֶ֗ם וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִֽכָּל־הַגּוֹיִ֞ם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם׃ 15כִּ֖י אֲמַרְתֶּ֑ם הֵקִ֨ים לָ֧נוּ יְהוָ֛ה נְבִאִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ ס
16כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַיּוֹשֵׁב֙ אֶל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֖ב בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את אֲחֵיכֶ֕ם אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָצְא֥וּ אִתְּכֶ֖ם בַּגּוֹלָֽה׃ 17כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ 18וְרָֽדַפְתִּי֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וּנְתַתִּ֨ים לְזַוֲעָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֗רֶץ לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִשְׁרֵקָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּ֥ים שָֽׁם׃ 19תַּ֛חַת אֲשֶֽׁר־לֹא־שָׁמְע֥וּ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֩ שָׁלַ֨חְתִּי אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־עֲבָדַ֤י הַנְּבִאִים֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֔חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 20וְאַתֶּ֖ם שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֑ה כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־שִׁלַּ֥חְתִּי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ ס
21כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אַחְאָ֤ב בֶּן־קֽוֹלָיָה֙ וְאֶל־צִדְקִיָּ֣הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֔ה הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶ֛ם בִּשְׁמִ֖י שָׁ֑קֶר הִנְנִ֣י ׀ נֹתֵ֣ן אֹתָ֗ם בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִכָּ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 22וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃ 23יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת־נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֤ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר ל֣וֹא צִוִּיתִ֑ם וְאָנֹכִ֛י הַוֹּידֵ֥עַ וָעֵ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
24וְאֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃ 25כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל־צְפַנְיָ֤ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כָּל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 26יְהוָ֞ה נְתָנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּ֚חַת יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְי֤וֹת פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה לְכָל־אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָתַתָּ֥ה אֹת֛וֹ אֶל־הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל־הַצִּינֹֽק׃ 27וְעַתָּ֗ה לָ֚מָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעֲנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם׃ 28כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן שָׁלַ֥ח אֵלֵ֛ינוּ בָּבֶ֥ל לֵאמֹ֖ר אֲרֻכָּ֣ה הִ֑יא בְּנ֤וּ בָתִּים֙ וְשֵׁ֔בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽן׃ 29וַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאָזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ פ
30וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 31שְׁלַ֤ח עַל־כָּל־הַגּוֹלָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֖ה הַנֶּחֱלָמִ֑י יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ נִבָּ֨א לָכֶ֜ם שְׁמַעְיָ֗ה וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א שְׁלַחְתִּ֔יו וַיַּבְטַ֥ח אֶתְכֶ֖ם עַל־שָֽׁקֶר׃ 32לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֨י פֹקֵ֜ד עַל־שְׁמַעְיָ֣ה הַנֶּחֱלָמִי֮ וְעַל־זַרְעוֹ֒ לֹא־יִהְיֶ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ ׀ יוֹשֵׁ֣ב ׀ בְּתוֹךְ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־יִרְאֶ֥ה בַטּ֛וֹב אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה־לְעַמִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־סָרָ֥ה דִבֶּ֖ר עַל־יְהוָֽה׃ ס
30
Nyamuzinda âyôkola olubaga lwâge
1 Akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahui; 2 erhi: kwo adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli. Ciyandikire wêne omu citabu ebinwa nakubwîra byôshi. 3 Bulyâla, lâba k’orhabwini oku ensiku zayisha, yekudesire Nyakasane, zo nâgalulamwo empira z’olubaga lwâni lw’Israheli (na Yuda), kanwa ka Nyakasane, nâbashubiza omu cihugo nahaga b’îshe cishube câbo. 4 Lâbaga n’ebinwa Nyakasane abwîraga Israheli (na Yuda): 5 Kwo adesire ntya Nyakasane «nayumvîrhe izù ly’oku bihamba, lya bihamba ci lirhali lya murhûla. 6 Mudôsagye munalolêreze, erhi omulume anaburhe. Cici cirhumirage ndwîrhe nabona abalume bacigwarhirire oku nziha, nka mukazi waburha? Cici cirhumirage ngasi busù buhindulîrwe? 7 Obuhanya! Lwanabà lusiku ludârhi! Ntà lundi luli nk’olu! Mango ga malibuko kuli Yakôbo cikwône agafulumukamwomutaraga. 8 Olwo lusiku -kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire- nashangula omuzingo guzidohire oku igosi na ntwe emibanga yâwe. Lero obwo orhakaciba mujà w’ab’ihanga. 9 Cikwône Israheli na Yuda bâkazikolera Nyakasane Nyamuzinda waâbo, na Daudi ye mwâmi wâbo nâyishibaha. 10 Nâwe, we mwambali wâni Yakôbo, orhaciyôbohaga kwo Nyakasane adesire, orhacirhe omurhima, wâni Israheli, bulya nyîshire nti nkuyôkole mw’ebyo bihugo by’ekuli, nâyôkola n’abâna bâwe, omu cihugo bahekagwa bujà. Yakôbo agaluka anashubibona obuholo n’omurhûla. Na ntâye wacimurhemula. 11 Ndi haguma nâwe nti nkucize, kwo Nyakasane adesire, hano mmalîra amashanja gôshi nali kushandabanyizemwo, wêhe wêne ntaherêre keze. Cikwône nâkuhana nk’oku bishingânîne. Ntankakujirira nka kuno oli mwêru-kwêru, ciru akaba! 12 Ntya kwo Nyakasane adesire. Obuvune bwâwe burhalunge ecihulu câwe kali kafinjo. 13 Ntâye wahaliza mpu akusambira, haba ebidundu by’okubuka obulema ci kuli we ntà bufumu! 14 Abakuzigira bôshi bakuyibàgire barhacikushîbirira w’oyo bulya nàkushûsire nka kulya omushombanyi wâwe akanakushûrha, nàkukalihira n’obukali budârhi (bulya obubî bwâwe buli bunene, n’ebyâha byâne byàli mwandu). 15 Cirhumire walakira obuvune bwâwe n’obu amalumwa gâwe garhankarhûlirizibwa? Bugoma bwâwe n’ebyâha byâwe binjibinji, byarhumire nàkujira ntyo! 16 Cikwône ngasi bôshi bakulya nabo, bakolaga bâlibwa ngasi abashombanyi bâwe bôshi, bakola bâgwârhwa mpira; ngasi bàhagulaga ebirugu bwâwe, nabo ebyâbo byâhagulwa; na ngasi bàkugayaguzagya nabo bakolaga bâgayaguzibwa. 17 Nkolaga nâkubuka, nanfumye ebihulu byâwe, kwo Nyakasane adesire, bulya bakuyîrisire mpu we «mushombe-kazi», mpu we Siyoni «orhacishîbirirwa na ndi». 18 Ntya kwo Nyakasane adesire: Loli oku nagalula cmpira omu mahêma ga Yakôbo n’emyûbako yâge nâyifira bwonjo. Ecishagala cashubiyûbakwa omu ciriba câco n’enyumpa nyinjinjà halya yanali burhanzi. 19 Omwo mwarhenga emisengero y’okuvuga omunkwa n’izù ly’abashagalusire lyâshakanya. Nâmuluza, lero murhakacinyîha. Nâmukengêsa, lero murhakacigayaguzibwa. 20 Abâna bâge bashubiyôrha nka kulya kwa mîra bashubikashûbûzanya omu ndêko embere zâni. Nayishihana bwenêne ngasi bakâbalibuza. 21 Omurhambo wâge arhenga muli ye, n’omurhegesi wâge ayîshiba w’omu iburha lyâge. Nâyishimuhamagala, naye âyishibêra aha ndi. Ndi wankahalizize okunyegêra? Kwo Nyakasane adesire. 22 Mwashubiba lubaga lwâni nâni nayîshiba Nyamuzinda winyu. 23 Yumvi oku ecihûsi ca Nyakasane ciyiruka: bukunizi bwâge obwo! Kalemêra amacihugunya amarhogera oku irhwe ly’Abanya-byâha. 24 Obukunizi bunene bwa Nyakasane burhahube arhanacihubula, n’okuyunjuliza omuhigo àligwêrhe emurhima. Mwayîshiyumva ebyo omu nsiku nzinda.
Jeremia/Jeremiah 30
1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב־לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר׃ 3כִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת־שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֗ים אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לַאֲבוֹתָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃ פ
4וְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל־יְהוּדָֽה׃ 5כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה ק֥וֹל חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֽוֹם׃ 6שַׁאֲלוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ אִם־יֹלֵ֖ד זָכָ֑ר מַדּוּעַ֩ רָאִ֨יתִי כָל־גֶּ֜בֶר יָדָ֤יו עַל־חֲלָצָיו֙ כַּיּ֣וֹלֵדָ֔ה וְנֶהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִ֖ים לְיֵרָקֽוֹן׃ 7ה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ׃ 8וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אֶשְׁבֹּ֤ר עֻלּוֹ֙ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֔ךָ וּמוֹסְרוֹתֶ֖יךָ אֲנַתֵּ֑ק וְלֹא־יַעַבְדוּ־ב֥וֹ ע֖וֹד זָרִֽים׃ 9וְעָ֣בְד֔וּ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְאֵת֙ דָּוִ֣ד מַלְכָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָקִ֖ים לָהֶֽם׃ ס
10וְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַעֲקֹ֤ב נְאֻם־יְהוָֹה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁיעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 11כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הֲפִצוֹתִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֤ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ פ
12כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃ 13אֵֽין־דָּ֥ן דִּינֵ֖ךְ לְמָז֑וֹר רְפֻא֥וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ 14כָּל־מְאַהֲבַ֣יִךְ שְׁכֵח֔וּךְ אוֹתָ֖ךְ לֹ֣א יִדְרֹ֑שׁוּ כִּי֩ מַכַּ֨ת אוֹיֵ֤ב הִכִּיתִיךְ֙ מוּסַ֣ר אַכְזָרִ֔י עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנֵ֔ךְ עָצְמ֖וּ חַטֹּאתָֽיִךְ׃ 15מַה־תִּזְעַק֙ עַל־שִׁבְרֵ֔ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל ׀ רֹ֣ב עֲוֺנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ׃ 16לָכֵ֞ן כָּל־אֹכְלַ֨יִךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכָל־צָרַ֥יִךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֤וּ שֹׁאסַ֨יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכָל־בֹּזְזַ֖יִךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז׃ 17כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיּ֣וֹן הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ׃ ס
18כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אָהֳלֵ֣י יַֽעֲק֔וֹב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל־תִּלָּ֔הּ וְאַרְמ֖וֹן עַל־מִשְׁפָּט֥וֹ יֵשֵֽׁב׃ 19וְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תּוֹדָ֖ה וְק֣וֹל מְשַׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ׃ 20וְהָי֤וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַעֲדָת֖וֹ לְפָנַ֣י תִּכּ֑וֹן וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל־לֹחֲצָֽיו׃ 21וְהָיָ֨ה אַדִּיר֜וֹ מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלוֹ֙ מִקִּרְבּ֣וֹ יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא־זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת־לִבּ֛וֹ לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 22וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס
23הִנֵּ֣ה ׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה סַ֖עַר מִתְגּוֹרֵ֑ר עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃ 24לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרוֹן֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָֽהּ׃
31
1 Mw’ago mango -kwo Nyakasane adesire- nâbà Nyamuzinda w’emilala yôshi y’Israheli. Nabo babè lubaga lwâni. 2 Ntya kwo Nyakasane adesire: Omu irûngu, nàyêrekîne olukogo lwâni erhi olubaga lufuma engôrho. Lero Israheli akola âlama n’omurhûlaj. 3 Akagiderha, erhi: «Nyakasane ayishiricîyêrekana kuli nie erhali hôfi». Lero nâni namubwîra, nti: «Nkurhonya kurhenga ensiku zôshik, co cirhumire nyôrha ncîkwîshwekîrekwo bwenêne». 4 Nashubikudêkereza we mwâna-nyere w’Israheli, kandi washubirhôla ehigoma hyâwe, ocihebe eruhya n’omwîshingo haguma n’abasâma. 5 Okola washubibarha emizâbîbu oku ntondo z’e Samâriya, abahinzi bakarhwêra n’okusârûla. 6 Neci, lwo lusiku abadwîrhe bayîza babandira orhubuli oku ntondo za Efrayimu mpu: «Yimuka! Rhusôkere e Siyoni, hôfi na Nyakasane-Nyamuzinda wîrhu». 7 Bulya kwo Nyakasane adesire: Mubandire Israheli orhuhababo rhw’omwîshingo, mushokolere omurhwe gw’amashanja mukomere Nyakasane kagasha, mulengeze ecihôgêromuderhe mpu: «Nyakasane, cungula olubaga lwâwe, cungula amahanga gasigîre g’Israheli.» Bulya ntya kwo Nyakasane adesire, erhi: 8 Nâbashûbûza kurhenga omu cihugo c’enjira nyanya, n’ambahuluza kurhenga emahanga g’igulu. Bo balimwo emihurha n’enkunagizi, abakazi bali nda, n’abazîre, bôshi haguma, olubaga lwâni lugaluke oku lwànali. 9 Bayishire balaka, nâni mbadwîrhe nayisha nabarhûliriza. N’abahêka ah’iriba. Omu njira nungêdu elya barhankasârhalamwo. Bulya ndi îshe wa Israheli, na Efrayimul yo nfula yâni. 10 Mwe bihugo by’e mahanga, yumvi akanwa ka Nyakasane! Munakayaâlize oku birhwa biri kulî; mukaziderha erhi: «Nyakasane alirhanziri shandâza Israheli, lero amashubimukumakuma erhi àmushîbirira nka kula lungere ashîbirira ebibuzi byâge. 11 Bulya Nyakasane ayôkwire Yakôbo, àmufumya kw’abamulushire miîsi. 12 Bayîshiyîsha, n’orhuhababo rhw’enshagali oku ntondo ye Siyoni, n’okulibirhira caligumiza ebw’ebi Nyakasane abashobôzize: engano, idivayi lyacikandagwa, n’amavurha, ebibuzi n’enkafu; bayiîshiyôrha nk’ishwa ly’omu luziba, barhakacishalika bundi. 13 Obwôla, abâna-nyere banajà oku cigamba, na bôshi haguma, emisole n’abashosi; na ntyo, nâyishihôrhola emirenge yâbo, mpebeho enshagali. Nâyishibarhûliriza, enyuma ly’amalibuko gabè masheka. 14 Nâyishikashêgera abadâhwa bâni enyama zishushagîre, n’okushobôza olubaga lwâni ebinjà bya ngasi lubero. Kwo Nyakasane ogala byôshi adesire.
15 Nyakasane ashubiriderha erhi: Kurhenga e Rama, izù lyâyumvîkana, mirenge ya burhe. Rashelim oyo walakira abâna bâge; arhalonza ciru arhûlirizibwe bulya abâna bâge bafire. 16 Ci Nyakasane kwo adesire ntya: Hulika, ohôrhole emirenge! Bulya wâcihemberwa amalibuko gâwe, nie Nyakasane nkudesire. Abâna bâwe bacirhenga emw’abalenzi. 17 Kuziga haciri obulangâlire oku iburha lyâwe, Nyakasane okudesire. abâna bâwe bashubigaluka omu cihugo câbo. 18 Nayumvîrhe bwinjinjà oku abantu b’emwa Efrayimu badwîrhe balaka banaderha, mpu: «Nyakasane warhukubwîre bwenêne nka kula banakubûla empanzi ntôrhò eyâbirana. Ci lero orhushubizagye emunda oli, lyo rhuba bâwe lwôshi, bulya w’oyo Nyakasane, wênene Nyamuzinda wîrhu. 19 Neci, rhwali erhi rhwakugomîre, cikwône buno rhuyemire oku rhwaàbihire, wàrhulangwîre obubî bwîrhu, rhuli rhwakomomba aha murhima, eza meme zarhubumbire, rhwafirenshonyi z’ebijiro bîrhu byakurhenga eburho. 20 Efrayimu ye mugala wâni muzigirwa, mwâna nsîma bwenêne. Ngasi mango erhi nderha nti nakaliha, nankayumva arhantenga omu bukengêre, bulya mmuzigira bwenêne. Ntâko nakabula kumufa bwonjo. 21 Yimanza olugurhu, ohire ecôgo oku njira yâwe. Okengêre enjira walikulikire, engeso walishimbire. Galuka mâshi Israheli muzigirwa. Shubira omu cihugo câwe. 22 Kuhika mangaci lyo ohiga ebishingânîne, oyu mwananyere w’ecigamba? Bulya Nyakasane ânaleme ebihyâhyan omu igulu: Omukazi yekola wakazilonza omulune.
Amalaganyo g’okushubiyûbaka Yuda
23 Alagi ebi Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Hano ngalula bene Yuda omu cihugo câbo, bâshubikaderha ebi binwa: Mâshi Nyamuzinda akugishe, ntondo ntagatîfu ya Siyoni, karhwa bwâmi k’obucunguzi!» 24 Ago mango, abantu b’omu bishagala bya Yuda bôshi haguma, abahinzi, n’abangere b’ebibuzi. 25 Bulya nâshubihà emisî ngasi bakola barhamire, na ngasi ba buligo nabahà ebi banalagîrîrekwo. 26 Na ntyo ene nzûka, nàmabona oku iro lyantabîre.
Israheli na Yuda
27 Ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, nayâliza abantu n’ebintu omu bûko bwa Israheli, n’ebwa Yuda nka kula banagalagaza emburho omu ndikè. 28 Nka kulya niene nàbahanaga, nàkundula, nanashereza, nàbamalîra; kwo n’okwo, niene nâshubibayîmanza, mbahebemwo omûka, kanwa ka Nyakasane.
Ngasi muntu âkahanirwa ecâha câge
29 Lero ntâye wâcitwe omugani mpu: «Bashakulûza bàlire amalehe g’ecigadu, abâna bâbo bo gàlwazize amino». 30 Bulya owamalya amalehe garhahiri ye ganalumisa amino; ngasi muntu âkazisamba olwâge.
Amalaganyo mahyâhya
31 Amango gayiruka, kwo Nyakasane adesire, nâfundika n’omulala gw’Israheli (n’ogwa Yuda) endagâno mpyanhyao. 32 Erhaciri nk’elya ndagâno nàfundikaga na bashakulûza bâbo, amango nàbarhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri. Eyo ndagâno bône bayifundûla, n’obwo nie nanàli Nnawâbo, kwo Nyakasane adesire. 33 Lôlagi amalaganyo nâyishifundika na bene Israheli muli ago mango -Kwo Nyakasane adesire- Nâbahebamwo amarhegeko gâni, ngayandike omu mirhima yâbo. Nâbà Nyamuzinda wâbo, nabo lubaga lwâni. 34 Ciru n’omuguma muli bo, ntâye wanacidôse owâbo erhi mulungu mpu amumanyîse izîno lyâni, bulya bôshi bayîshiba balimanyire; -kwo Nyakasane adesire- bôshi kurhenga akabonjo kuhika omushosi. Bulya nâbabalira amabî bajirire, ntakacikengêra ebyâha byâbo.
Israheli âlama ensiku zôshi
35 Ntyo kwo Nyakasane adesire; Ye walemaga izûba mpu likamoleka omu mulegerege, Ye rhegeka omwêzi n’enyenyêzi mpu bikamoleka omu budufu, Ye zûsa omulaba omu nyanja, amîshi gakungule. Izîno lyâge ye Nyamuzinda w’Emirhwe. 36 Amango nâderhe nti ebyo birhegeka en’igulu, bukola busha, kwo Nyakasane adesire, nanderhage nti bene Israheli Iurhaciri lubaga! 37 Ntya kwo Nyakasane adesire: Erhi bakahasha okugera obuli n’obugali bw’empingu kurhenga enyanya, n’ankabakambwîra obulenga igulu libà liyûbakîrwekwo, lyôki, nakabayêmêrera nâkabulira olubaga lw’Israheli oku maligo gôshi lwajijire.
Okushubiyûbakwa n’obukulu bwa Yeruzalemu
38 Ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, Yeruzalemu ashubiyûbakwa buhyâhya oku izîno lya Nyakasane, kurhenga aha munâra gwa Hananeeli kuhika aha muhango gw’ebusîka. 39 Bâshubitwa olubibi kurhenga oku irango ly’e Garebe, na kurhengaho kuzongera e Goa. 40 Ngasi lubanda, n’emifù yabishirwemwo, n’oluvù lulimwo, na ngasi malambo kuhika oku mubunda gw’e Cidroni, na kuhika oku lumvi lw’enfarasi, olundi lw’e bushoshokero bw’izûba, byôshi byamberûlirwa. Ntà kashâko erhi isherêza byanâciderhwe.
Jeremia/Jeremiah 31
1בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ ס
2כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ 3מֵרָח֕וֹק יְהוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃ 4ע֤וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל ע֚וֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַׂחֲקִֽים׃ 5ע֚וֹד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְר֑וֹן נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ׃ 6כִּ֣י יֶשׁ־י֔וֹם קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ
7כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְהוָה֙ אֶֽת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 8הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃ 9בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ ס
10שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃ 11כִּֽי־פָדָ֥ה יְהוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ 12וּבָאוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא־יוֹסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֽוֹד׃ 13אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגוֹנָֽם׃ 14וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
15כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ ס
16כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ 17וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ ס
18שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֨יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֨נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 19כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃ 20הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
21הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ הָלָ֑כְתְּי שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה׃ 22עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשֹּֽׁובֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהוָ֤ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר׃ ס
23כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ע֣וֹד יֹאמְר֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת־שְׁבוּתָ֑ם יְבָרֶכְךָ֧ יְהוָ֛ה נְוֵה־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃ 24וְיָ֥שְׁבוּ בָ֛הּ יְהוּדָ֥ה וְכָל־עָרָ֖יו יַחְדָּ֑ו אִכָּרִ֕ים וְנָסְע֖וּ בַּעֵֽדֶר׃ 25כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכָל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃ 26עַל־זֹ֖את הֱקִיצֹ֣תִי וָאֶרְאֶ֑ה וּשְׁנָתִ֖י עָ֥רְבָה לִּֽי׃ ס
27הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְזָרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃ 28וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְט֖וֹעַ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 29בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃ 30כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּעֲוֺנ֖וֹ יָמ֑וּת כָּל־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ ס
31הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְכָרַתִּ֗י אֶת־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה׃ 32לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֨תִּי֙ אֶת־אֲבוֹתָ֔ם בְּיוֹם֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֖רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה נָתַ֤תִּי אֶת־תּֽוֹרָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל־לִבָּ֖ם אֶכְתֲּבֶ֑נָּה וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ 34וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד׃ ס
35כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ 36אִם־יָמֻ֜שׁוּ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְי֥וֹת גּ֛וֹי לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס
37כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־יִמַּ֤דּוּ שָׁמַ֨יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ מֽוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה גַּם־אֲנִ֞י אֶמְאַ֨ס בְּכָל־זֶ֧רַע יִשְׂרָאֵ֛ל עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
38הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים ִָּ֖ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְנִבְנְתָ֤ה הָעִיר֙ לַֽיהוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה׃ 39וְיָצָ֨א ע֜וֹד קָ֤וה הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה׃ 40וְכָל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים ׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל־הַשְּׁרֵמוֹת֩ עַד־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם׃ ס
32
Ecijiro c’okugula ishwa, cimanyîso c’omurhûla omu mango gayisha
1 Akanwa ka Nyamuzinda karhindakwo Yeremiyahu omu mwâka gwa kali ikumi gwa Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, go gunaligi mwâka gwa kali ikumi na munâni gw’oburhegesi bwa Nabukondonozori. 2 Abasirika ba mwâmi w’e Babiloni banacirhabâlira e Yeruzalemu, omulêbi Yeremiyahu naye, erhi ali mushwêkere omu côgo c’abasirika, aja ebwâmi e Yuda. 3 Ho Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda ali amushwêkîre mpu bwenge amakaziyigîriza; anacimudôsa erhi: «Cici cirhumire odwîrhe wabwîra abantu mpu kwo Nyakasane adesire erhi: ogu murhundu gwinyu nkola nagugabîra mwâmi w’e Babiloni, abè ye guyimamwo. 4 Ciru na Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda arhashugunuke bene Kalideya, ahimwa banamugwârhe mpira bamuhêke agendisamba emalanga ga mwâmi w’e Babiloni ye nene, bakazilolana omu masù, amushuze n’ebi amudoôsa byôshi. 5 Buzinda bahêke Sedekiyahu e Babiloni, ajibêra yo (kuhika amango nashubimukengêra). Kwo Nyakasane adesire ntyo. Erhi ciru mwankayanka amatumu mpu mulwise bene Babiloni, barhamuhume mashigisha anga!»
6 Yeremiyahu akazigiderha erhi: nayumvîrhe Nyakasane anderheza ambwîra erhi: 7 Muzâla wâwe Hanameli, mwene nyakalume Shalumu, ayisha muganire ebiyêrekîre ishwa lyâge ajira e Anatoti. Ayisha akubwîre erhi: «ongulire elyo ishwa lyâni bulya oligi mwene wîrhup, we nakanarhangidôsa burhangiriza». 8 Nk’oku Nyakasane anabimbwîraga, oyomuzâla wâni Hanameli ayisha, ambugâna mw’ecôla côgo nàlinshwêkirwe, ambwîra, erhi: «mâshi, ongulire lira ishwa lyâni libà e Anatoti omu cishagala ca Benyamini, bulya oli mwene wîrhu, oligwêrhekwo oluhya. Oligule licibêre lyâwe.» Obwo nayumva oku Nyakasane ye na nêne wanganizagya. 9 Nàguliraga mwene wîrhu Hanameli elyo ishwa lyâge ly’e Anatoti, namuganjira nfranga mafundo ikumi na nda. 10 Aha z’abalume, namuyandikira ecimanyîso c’okugula, rhwàyandika maruba abirhi, nashûrhakwo n’akashè kâni, n’ezo nfranga rhwàzigeramwo bwinjà, namuhêreza zo. 11 Ago maruba gombi, agalikwo akashè n’agarhàli magonye. 12 nagayanka nagahêreza Baruki mwene Neriya mwinjukulu Maseya (nk’oku binayandisirwe omu marhegeko), hali muzâla wâni Hanameli n’abalume bàrhuhiriragakwo ecunkumwe n’abandi bashamuka bàli omu côgo aha bwâmi olwo lusiku. 13 Nanacibwîra Baruki aha karhî k’abo balume nti, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire: 14 «Oyanke ebyo byemêzo by’obuguzi byombi, ecirikwo akashè n’ecindi cirhali cigonye obigwâse omu isanduku ly’ibuye birhagisherêra n’ensiku. Kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli arhegesire ntyo. 15 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda w’Israheli adesire, erhi: «ensiku zâciyisha bashubikazigula enyumpa n’amashwa n’enkoma z’emizâbîbu muli eci cihugo.»
16 Erhi nyusiha Baruki mwene Neriya eco cemêzo c’okugula, narhûla Nyakasane ogu muscngero nti:
17 Neci Nyakasane Nyamuzinda, wayêrekîne oburhwâli bwâwe n’obulenga erhi oLambûla okuboko kwâwe walema empingu n’igulu. We ogala byôshi!
18 Onayêreke embaga z’abantu olukogo lwâwe, ci kwônene amango ababusi bakugomire erhi okola walyûza onahane abâna bâbo, babè bo batumula. We Nyamuzinda mukulu, ntagengwa, izîno lyâwe Nyakasane w’emirhwe.
19 We nn’oburhimanya omu mihigo midârhi we n’obulenga bôshi, onakazisingiriza abantu ly’oyishimanyihemba ngasi muguma nk’oku ebijiro n’engeso zâge binali!
20 We wajiraga ebisômerine, wayêrekana n’ebirhangâzo e Mîsiri, na kuhika ene omu Israheli, n’ahandi hôshi. Kuhika ene ntâye orhakuyîshi, na ntâye orhakurhînya.
21 Warhenza bene Israheli omu bujà bw’e Mîsiri, wabayêreka ebirhankaderhwa erhi olambûla okuboko kwâwe bagwârhwa n’ecôbà bwenêne.
22 Buzinda wabahà el’ishwa walaganyagya bashakulûza bâbo, eci cihugo cihululamwo amarha n’obûci.
23 Bàyisha, bayûbakamwo, ci aye! barhayumvagya, barhanashimbaga amarhegeko gâwe. Barhajiraga ciru n’ehitya muli ebi wàli obahûnyire., lêro banacikulilira obu buhanya rhudwîrhe rhwabona ene.
24 Bene Babiloni bano bakola bayîsha bârhunyaga co; aha engôrho yâbo yamagera hakulikire ishali n’agandi maligo ga ngasi lubero, Yeruzalemu akola ali omu maboko ga bene Kaldeya. Ebi wàderhaga bino byabîrage, nâwe wêne onali wakubona.
25 Mâshi, k’arhali wêne waàmhwiraga erhi: «Gula elyo ishwa, oliganjire enfranka aha balume», n’obwo omurhundu gwirhu gwagwîre omu maboko ga bene Kaldeya!»
26 Muli ago mango nanaciyumva izù lya Nyakasane lyàmbwîra erhi: 27 Lôla oku nie Nyamuzinda, Nyakasane, Lulema w’ebibâho byôshi; ka hali ebyankanyabira en’igulu? 28 Co cirhumire, ndesire oku nâhà bene Kaldeya olu lugo lwinyu, nluhire omu maboko ga Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloniq; 29 engabo z’e Kalideya zidwîrhe zabalwîsa, zâyanka ecishagala cinyu, zâcitwanirakwo omuliro, zâyôca na zirya nyumpa bakazâgirherekêreramwo BaaIir, bakaziginamurhûlamwo obukù n’amamvu, bàshengeramwo na banyamuzinda b’agandi mahanga, bàngayisize bwenêne. 30 Bulya, kwo Nnâmahanga adesire, nàbwîne oku kurhenga mîra bwenêne, bene Israheli na bene Yuda barhahwa barhakola ebigalugalu, (bene Israheli banshologosire n’ebijiro byâbo). 31 Nabwîne oku kurhenga baguyûbasire, ogu murhundu gwinyu gwànjizire oburhè bwenêne, na kuhika ene ncigayire bwenêne. Nkolaga naderha bagushenye, guntenge omu masù. 32 Bulya ebyâha bya bene Israheli na bene Yuda byaluzire bwenêne, ôli bonene, ôli abâmi bâbo, abarhambo bâbo, abadâhwa n’abalêbi bâbo, oli olubaga lw’e Buyuda n’olw’e Yeruzalemu. 33 Banyêrekeza omugongo banfulika obusù bwâbo, n’erhi mbahugûla, ntâye wantezire amarhwîri mpu ciru ayumve ebi ndwîrhe nabahanûla. 34 Ci bwenêne, bàlêrha enshusho zâbo omu kâ-Nyamuzinda kâni. Bàkashahula kwôshi bàkahemula. 35 Bàyûbakira amahêro ga Baali omu kabanda k’e Ben-Hinomu mpu bakazibagiramwo bagala bâbo n’abâli bâbo nterekêro emwa omuzimu oderhwa Moleki; ebyo ntalizigibigerêreza, okuhemuka kwa mênè okwo oku mulala gwa Yuda. 36 Co cirhumire muyumvagye oku Nyakasane aderhire ogu murhundu badwîrhe baderhera mpu «ebyoji, akalengwe n’ecihûsi byo mwâmi w’e Babiloni arhuhimiremwo». 37 Nâshûbûza olubaga lwâni kurhenga omu mahanga bàyakiraga oburhè bwâni, nkolaga nabashanganya mbabwarhaze badekerere omu murhûla. 38 Babè lubaga lwâni, bulya nie Nyamuzinda wâbo. 39 Nkola naâshubibaha murhima muguma na ngesò nguma, lyo bashubinkenga lwôshi, nâbaha oluhembo na buzinda abâna bâbo. 40 Nashubisêza rhweshi nabo amalaganyo garhakahwa, nâbashimbulira, njè nabahugûla, bakazirhînya enjira mbî, bakulikire ezâni nâbayêreka. 41 Omwîshingo gwâni guli omu kubarhabâla, nâbayûbakira muli eci cihugo: bo bulonza bwâni bôshi obwo. 42 Nyakasane adesire erhi nka kulyâla nàbayohagakwo amaligo manji manji, kwo nâbashobôza n’ebinjà bya ngasi lubero mbalaganyize. 43 Bâshubigula amashwa muli eci cihugo badwîrhe baderha mpu «cikola cicibêra bwerûlè, ntà bicidundamwo: ntà muntu, ntà hisimba erhi bene Kalideya bayusicihima». 44 Bâshubikazihimiûla amashwa, bâkazikomêreza ebyemêzo by’okugula, bâhirekwo n’akashè, balonze n’ababihirakwo ecunkumwe omu cishagala ca Benyamini n’omu bindi bishagala binayêgîre Yeruzalemu, n’omu bishagala bya Yuda na muli birhondo bya Nêgebus. Bulya Nyakasane adesire erhi, nkola nashubigalula balyala bene Israheli balibamajirwa bajà.
Jeremia/Jeremiah 32
1הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה בַּשָּׁנָת֙ הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃ 2וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 3אֲשֶׁ֣ר כְּלָא֔וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 4וְצִדְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־עֵינָ֥ו תִּרְאֶֽינָה׃ 5וּבָבֶ֞ל יוֹלִ֤ךְ אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־פָּקְדִ֥י אֹת֖וֹ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃ פ
6וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְּבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 7הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת׃ 8וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 9וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף׃ 10וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֨פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם׃ 11וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃ 12וָאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה׃ 13וָֽאֲצַוֶּה֙ אֶת בָּר֔וּךְ לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר׃ 14כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס
15כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ פ
16וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 17אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר׃ 18עֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֺ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ 19גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ 20אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 21וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל׃ 22וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ 23וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ בְקוֹלֶ֨ךָ֙ וּבְתֹרָותְךָ֣ לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשֹׂ֖ות לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 24הִנֵּ֣ה הַסֹּלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלָכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה׃ 25וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 26וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 27הִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑ר הֲֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵ֖א כָּל־דָּבָֽר׃ 28לָכֵ֕ן כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֗ים וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 29וּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ עַל־גַּגּֽוֹתֵיהֶ֜ם לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֤כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃ 30כִּֽי־הָי֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אַ֣ךְ עֹשִׂ֥ים הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם כִּ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אַ֣ךְ מַכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 31כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃ 32עַל֩ כָּל־רָעַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם כֹּהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִֽיאֵיהֶ֑ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 33וַיִּפְנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וְלַמֵּ֤ד אֹתָם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְלַמֵּ֔ד וְאֵינָ֥ם שֹׁמְעִ֖ים לָקַ֥חַת מוּסָֽר׃ 34וַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ׃ 35וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמ֨וֹת הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם֮ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַעֲשֹׂ֖ות הַתּוֹעֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַחֲטִ֥י אֶת־יְהוּדָֽה׃ ס
36וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר׃ 37הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהֹשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃ 38וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 39וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֤ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אוֹתִ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְט֣וֹב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 40וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵיטִיבִ֖י אוֹתָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵעָלָֽי׃ 41וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אוֹתָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לִבִּ֖י וּבְכָל־נַפְשִֽׁי׃ ס
42כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את כֵּ֣ן אָנֹכִ֞י מֵבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר עֲלֵיהֶֽם׃ 43וְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֤ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ 44שָׂד֞וֹת בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר ׀ וְחָתוֹם֮ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
33
Eyindi ndagâno y’obwôloloke
1 Amango Yeremiyahu ali mushwêkere omu côgo c’abasirika aha bwâmi, Nyakasane ashubimuganîza amubwîra erhi: 2 Oyumve oku Nyamuzinda arhumire, ye walemaga igulu, alibumba analiyimanza. lzîno lyâge ye Nyakasane! 3 Onshenge, nakushobôza: nakumanyîsa amahwe manene orhashubigiyumva. 4 Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli adesire oku enyumpa za muli olu lugo n’ez’abâmi b’e Yuda bâzishâba omu ntambala, 5 n’abantu badwîrhe balwîsa bene Kaldeya, balonza okubumba ecishagala côshi mirhumba, balya bantu niene nàhanaga erhi burhe n’omutula birhuma, balya bene Israheli obubî bwâbo bwàrhumaga nkola nahehêrera Yeruzalemu. 6 Lolaga oku nkola nashubibabà lukogo, nâbaha obufumu n’okubabuka, nâsêza n’amalaganyo gâni g’omurhûla, n’obudahemuka rhweshi nabo. 7 Nâgalula•bene Yuda na bene Israheli n’okubakûla omu bujà, nâshubibayûbakira nka kulyâla byanali burhanzi. 8 Nâbacêsa nambababalire ebyâha byâbo byàli bingayisize, byàrhumaga barhakulikira amarhegeko gâni. 9 Yeruzalemu lyâbà izîno lya mwîshingo bwenêne, na lya cikengwa embere z’agandi mahanga gôshi g’en’igulu, hano gayumva ebi nâjira gâgwârhwa n’obwôba bwenêne bulya aminja nâkolera Yeruzalemu guli mwandu.
10 Nyakasane àderha erhi: eno badwîrhe baderha mpu: «bikola bigûkà birhalimwo ciru n’omuntu ciru n’ehisimba», n’omu njira z’e Yuda n’ez’e Yeruzalemu murhacigera hyadunda, bakola bashubiyumvamwo 11 ecihôgero c’omwîshingo, n’enyimbo z’abahya n’ez’abandi bantu bajihana enterekêro n’entûlo zâbo z’okuvuga omunkwa omu kâ-Nyamuzinda, bayishikazicitakira mpu: «Ayâgirwe Nyakasane w’emirhwe bulya ali mwinjà, obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango». Bulyâla adesire erhi nâgalula ngasi balya babire bajà, mbashubize omu cihugo câbo, nka kulyâla byanali burhanzi. 12 Nyakasane Nyamuzinda adesire erhi: muli eci cihugo banyagaga, ntà muntu, ntà nsimba bicicidundamwo, hasigiremwo amalambo gône, banaciyâbuliramwo ebibuzi. 13 Ashubiderha erhi: omu bishagala by’omu ntondo, n’omu bihugo by’olunda lw’idako, n’e Nêgebu kuhika emwa bene Benyamini, n’eburhambi bwa Yeruzalemu n’omu bishagala bya Yuda, ebibuzi bikola byâshubira omu masô g’ababiyabwîre.
Amarhegeko g’ensiku zâyisha
14 Nyakasane adesire erhi, alagi oku ensiku ziyishire, ezi nayukirizamwo amalaganyo mahyâhya g’obusîme nalaganyagya bene Israheli na bene Yuda. 15 Muli ezo nsiku, n’ago mango, nâhà Daudi oluburha lw’okuli, lwo lwalandiza obudahemuka n’obushinganyanga omu cihugo côshi. 16 Muli ago mango nâyôkola Yuda na Yeruzalemu arhulûle. Ecishagala cinyu baciyîrika elya «Nyamuzinda-okuli-kwirhu».
17 Bulya Nyakasane adesire erhi, ntà mango ciru n’amaguma Daudi abula omwîmo omu bwâmi bw’Israheli. 18 Na ntà mango hâbulike abadâhwa b’abaleviti bakazintûla enterekêro n’okukazitumbûla enshangi n’okuhêra karhahusa buca buyîra.
19 Kandi ebinwa bya Nyakasane byarhindakwo Yeremiyahu erhi: 20 Kwo Nyaakasane adesire ntya: Amango hanabe owahindula irhegeko nahire obudufu n’omûshi nti bikazikulikirana oku nanabibwîraga, 21 lyo n’amalaganyo gâni na Daudi gahwa, lyo hânabule n’owayîma oku ntebe yâge, obwôla lyo n’amalaganyo nàjizire na bene Levi gahwa, lyo habulike abadâhwa bakazirhûla enterekêro omu maboko gâni. 22 Nka kula emirhwe y’empingu erhankaganjwa, n’omushenyi gw’enyanja gurhankaganjwa, kwo nayûshûla iburha lya mwambali wâni Daudi, n’okuluza ahadâhwa bakazinterekêra.
23 Kandi Yeremiyahu anaciyumva akanwa ka Nyamuzinda erhi: 24 K’orhashubigibona oku abantu banakaziyisha mpu: «lero erya milala ibirhi Nyakasane àzigiraga anayijanzire!» Bakola bakazishekera olubaga lwâni, barhanacilubona nka lwîshogwa. 25 Lero Nyamuzinda ayisha erhi: Ankaba arhali nie nalemaga omûshi n’obudufu, n’akaba arhali nie ntegeka en’igulu, 26 lyôki nankalekêrera bene Yakoho n’omulala gwa mwambali wâni Daudi; lyôki nankabula n’okuyîmika omwâmi w’obushanja bwâge nti arhambule bene Abrahamu, bene Izaki na bene Yakôbo! Bulya nkola nâshubishûbûza ababîre bajà, mbayêreke olukogo lwâni.
Jeremia/Jeremiah 33

1וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ 3קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ ס
4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃ 5בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־רָעָתָֽם׃ 6הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃ 7וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ 8וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכָּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לְכָול־עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ 9וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כָּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כָּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס
10כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃ 11ק֣וֹל שָׂשֹׂ֞ון וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּֽי־ט֤וֹב יְהוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
12כֹּֽה־אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִֽהְיֶ֣ה ׀ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵֽאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכָל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃ 13בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מוֹנֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
14הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 15בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 16בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלִַ֖ם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס
17כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וְלַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹֽא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה זֶּ֖בַח כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס
19וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃ 20כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃ 21גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃ 22אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֨רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס
23וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 24הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס
25כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃ 26גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־אָשִׁ֥וב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ ס
34
Obuhanya bwayishiraga Sedekyahu
1 Yeremiyahu anaciyumva akanwa ka Nyamuzinda, gali galya mango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’omurhwe gw’engabo zâge gôshi, n’ezindi mbaga z’en’igulu ali amahima, câba n’ahandi hantu hôshi erhi bacihindulîre Yeruzalemu n’ebishagala byâge; 2 anaciyumva erhi: Kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli arhumire ntya: Ogende! Ojirhûngâna Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, omubwîre erhi: Oyumve oku Nyakasane adesire: Erhi alaga oku nâhâna omu maboko ga mwâmi w’e Babiloni eci cishagala, naye ayishiciyôca. 3 Nâwe orhafume bulyâla bakugwârha mpira bakugwâse omu ikumi ly’eminwe yâge. Okazilâba mwâmi w’e Babiloni omu masù naye akazikuderhêza mâsi-mâsi. Buzinda bakujâne e Babiloni. 4 Cikwône, waliha Sedekyahu mwâmi w’e Yuda, yumvîrhiza oku Nnâmahanga arhumire! Orhege amarhwîri ebikuyêrekîre Nyakasane adesire bakubwîra, erhi: Orhafe côji; 5 bulya wanafà n’obuholo. Nanka kulyâla habâga enshangi olu lwa bashakulûza bâwe, bo bali bakushokolîre omu kuyîma kuli eyi ntebe, kwo na nâwe bayishitumbûla omugî gw’ enshangi, bakukuzemwo, bâkazicîtakira banakaziyimba gulya mulenge mpu: «Ajewe Nyakasane, omwâmi wîrhu amafuluka!» Niene nkudesire, kanwa ka Nyamuzinda. 6 Kwo n’okwo aha Yeruzalemu, omulêbi Yeremiyahu akazishambalira Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda eyo myanzi. 7 Ago mango erhi engabo za mwâmi w’e Babiloni zitulisire amatumu kuli Yeruzalemu n’emirhundu ya Yuda yali ecisigiîre yalimwo Lakishi na Azeka, bulya omu mirhundu ya Yuda yôshi eyo ibirhi yali miyûbake buzibu.
Ebiyêrekîre okulikûlwa kw’abajà
8 Yumvagyi akanwa Nyamuzinda abwîraga omulêbi Yeremiyahu, ago mango erhi Sedekyahu amayusirhôla omuhigo, bôshi n’olubaga lw’e Yeruzalemu lwôshi, 9 oku ngasi yeshi ashwêkûle abajà n’abajà-kazi ba Banyahebraniya. Ntâye omu baluzi n’omu lubaga loshi bayankaga ogwomuhigo, ntâye wali ogwâsirwe ajire mwene wâbo w’omunya-Yudeya mpu abè mujà wâge. 10 Abaluzi n’olubaga bàli aha eyo ndagâno yafundikagwa, bôshi bàlikûla ngasi muguma abajà bâge, abalume n’abakazi; bôshi bayêmêra, ntâye wasigire omu bujà. 11 Cikwône enyllma z’aho, batwa omu kanwa kâbo, bàshubiza balya bene wâbo bali bamalikûla Omu bujà bwa mîra. Bàshubirira abajà n’abajà-kazi bâbo. 12 Co carhumire Nyamuzinda arhuma omulêbi Yeremiyahu, 13 erhi: Kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire ntya: Nàbonaga nàyanka omuhigo rhweshi na basho erhi mbakûla omu bujà e Mîsiri, erhi nyûsibayôkola omu marhabi. Nàbabwîra nti: 14 «Hano kugera myâka nda, ngasi muguma muli mwe, ânashwêkûle ngasi mwene wâbomuhebraniya bamugulizagya ciru barharhegaga amarhwîri. 15 N’obwo mwêhe mwàli mwamaleka ezo ngesò mbî za bashakulûza, mwàrhondêra okukazikola ebishingânîne omu masù gâni; mwakazikûla bene winyu bali omu bûja, mànacigasha ciru, embere zâni, omu kâ-Nyamuzinda. 16 Buzinda mwàshubicihindula, mwàgayaguza izîno lyâni, ngasi muguma àshubirharhanya balya bajà, n’abajà-kazi, mwàli mwamalîkûza, mwashubibasêza, balya mwàli mwamalika, mwabashubiza omu bujà. 17 Co cirhumire Nyamuzinda aderha, erhi: Bulya murharhumikiraga erhi mbahûna nti ngasi muguma âkûle mwene wâbo omu bujà, nkolaga nacîhindulira mwe. Nâmukululira ebyôji, ecizombo n’ecihûsi. Nkola nâmuhindula bishahu by’abandi bâmi b’en’igulu. 18 Na balya bashamuka bàhakanaga amarhegeko gâni, barhanakulikiraga amalaganyo balagànanaga omu masù gâni, nâbajira nka kulyala bàjiraga gulya mutwîra gw’akanina barhemagamwo kabirhi babulikazigera ekarhî k’ebihimbi byâkwo. 19 Abarhambo b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu, abalamba, abadâhwa, n’olubaga lwôshi, ngasi balya banageraga ekarhî ka kalya kanina. 20 Mpizire oku nabahimîsa bagwè omu maboko g’abalenzi, n’omu mîno ga Nyamwilumbà. Ebirunda byâbo bibulilîrwa omu mpinga, enyunyi z’omu cirêre, n’ensimba z’emuzirhu zibashege. 21 Sedekyahu mwâmi wa Yuda naye, n’abaluzi bôshi, nabo nâbahana omu maboko g’abalenzi, omu maboko g’ababakulikire, n’omu maboko g’abasirika ba mwâmi w’e Babiloni n’obwo anali amarhangiyegûla engabo zâge. 22 Nkola nârhegeka, kanwa ka Nyamuzinda akwo, narhegeka bashubitulika amatumu gâbo kuli eci cishagala, bashubicilwîsa, baciyanke, bacitwânirekwo n’omuliro. Buzinda emirhundu ya Yuda yôshi ecibêre kahûmbwè karhalimwo hyadunda.
Jeremia/Jeremiah 34
1הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֣ל ׀ וְכָל־חֵיל֡וֹ וְכָל־מַמְלְכ֣וֹת אֶרֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָד֜וֹ וְכָל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְעַל־כָּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ 3וְאַתָּ֗ה לֹ֚א תִמָּלֵט֙ מִיָּד֔וֹ כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ וּבְיָד֖וֹ תִּנָּתֵ֑ן וְֽ֠עֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖ר וּבָבֶ֥ל תָּבֽוֹא׃ 4אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃ 5בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ וְה֥וֹי אָד֖וֹן יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
6וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 7וְחֵ֣יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֛ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנּֽוֹתָר֑וֹת אֶל־לָכִישׁ֙ וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה עָרֵ֥י מִבְצָֽר׃ פ
8הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירֽוּשָׁלִַ֔ם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֽוֹר׃ 9לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חָפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבָד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃ 10וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־הַשָּׂרִ֨ים וְכָל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙ חָפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבָד־בָּ֖ם ע֑וֹד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃ 11וַיָּשׁ֨וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חָפְשִׁ֑ים וַֽיִּכְבְּישׁ֔וּם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ ס
12וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 13כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּי֨וֹם הוֹצִאִ֤י אוֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 14מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתּ֥וֹ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָֽם׃ 15וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְר֖וֹר אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃ 16וַתָּשֻׁ֨בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חָפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ ס
17לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַתֶּם֙ לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהוָ֗ה אֶל־הַחֶ֨רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ לְזַוֲעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 18וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הֵקִ֨ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֨גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃ 19שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃ 20וְנָתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 21וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃ 22הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ פ
35
Olwiganyo lw’Abarekabiti
1 Aka kanwa karhindakwo Yeremiyahu, erhi karhenga kuli Nyakasane, omu mango ga Yehoyakimu, mugala wa Yosiyahu mwâmi w’e Yuda, erhi: 2 «Genda, ojè emwa Abarekabiti, obashambâze onabalerhe muli cûmpa ciguma c’akâ-Nyamuzinda, obahè n’idivayi banywe. 3 Nakanya obwo, najilonza Yazanyahu, mugala wa Yimeyaha, mwâna wa Habasinya, ye na bene wâbo n’a bagala bôshi, omulala gw’Abarekabiti gwôshi, 4 nàbahisa omu kâ-Nyamuzinda, omu cûmpa ca Ben-Yohanamu, mugala wa Yigdalyahu, muntu wa Nyamuzinda, cirya cûmpa cibà hôfi n’ec’abarhambo, oku nyanya z’eca Maseya, mugala wa Shalumu mulanzi w’ec’olusò, 5 embere za balya bantu b’omurhwe gw’Abarekabiti nadêkerezayo orhubindi rhuyunjwîre irivayi nàhiraho n’orhubehe nanababwîra, nti: «nywagi idivayi». 6 Ci bôhe bashuza, mpu: «Rhurhanywa idivayi, bulya shakulu wîrhu Yonadahu, mugala wa Rekabu arhurhegesire, erhi: Murhahîraga mukanywa idivayi, ôl mwe, ôli abâna binyu». 7 Murhanahîraga mukayûbaka enyumpa erhi okurhwêra emburho, erhi okugwîka omuzâbîbu erhi okubà n’ishwa, ci omu maheêma mwo mwakaziyôrha muhanzire ensiku z’akalamo kinyu kwôshi, ntyo kwo mwalama myâka minji mw’eci cihugo ca bene mulimwo. 8 Nîrhu kwo rhwanashimbirage okwo rhwarhegekagwa na shakulu wîrhu Yonadabu mugala wa Rekabu: rhwono na bakîrhwe na bagala bîrhu n’abâli bîrhu, rhurhanywa idivayi ciru n’eriguma, 9 buzira kuyûbaka enyumpa z’okuhandamwo, n’okurhwêra olukoma lw’emizâbîbu, buzira ishwa erhi mburho. 10 Ntyo, rhwayumviîrhe n’okukulikira lwôshi irhegeko lya shakulu wîrhu Yonadabu. 11 Cikwône amango Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni arhêraga eci cihugo, rhwaàbwîrana mpu muyishe rhujè omu Yeruzalemu lyo rhufuma engabo y’Abakaldeyi n’eya Aramu. Go mango rhwayishirigibêra omu Yeruzalemu».
12 Okubundi, akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, erhi: 13 kwo adesire ntya Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Genda obwîre abantu b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu erhi: kali murhalonza kuyumva ihano, n’okushimba ebinwa byâni? Yekudesire Nyakasane. 14 Akanwa ka Yonadabu, mwene Rekabu, kashimbirwe: ahanza abagala okunywa erivayi na kuhika buno barhalinywa, kuderha mpu bashimhe irhegeko lya shakulu wâbo. Nâni nie namushambâzize buzira kurhama na buzira kuhalîza, murhayumvagya. 15 Nàmurhumîre buzira kurhama na kanji kanji bambali bâni b’abalêbi bôshi, nti bamubwîre mugaluke, ngasi muguma arhenge omu njira yâge mbî, nti muyinjihye ebijiro binyu, murhashimhaga bandi banyamuzinda mpu mubakolere: ago mango, mwanabêra omu cihugo nàmuhire mweshi na basho. Cikwône murharhegaga okurhwîri, murhanyumvagya. 16 Ntyo, abâna ba Yonadabu mwene Rekabu bashimbire irhegeko bahabagwa na shakulu wâbo, Cikwône niehe olu lubaga lurhanyumvagya. 17 Co cirhumire Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli aderha ntya: “Sinza oku nkolaga nâhondakwo Yuda n’abantu b’e Yeruzalemu bôshi bulya buhanya nàbahigîrizagya. Kunali kulya kubà nàbabwizire barhananyumvagya, nabahamagala barhanandumizagya”. 18 Okubundi Yeremiyahu àbwîra omulala gw’Abarekabiti, erhi: kwo adesire ntya Nyakasane w’emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Kulya kubà mwayumvîrhe irhegeko lya shakulu winyu Yonadabu, mwanakulikira amarhegeko gâge gôshi, mwanajira ngasi oku ali amurhegesire, 19 yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli, omu mwa Yonadabu mwene Rekabu, ntà mango mwâbulikane omwâna wâge wayîmanga embere zâni.

Jeremia/Jeremiah 35
1הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2הָלוֹךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ וְדִבַּרְתָּ֣ אוֹתָ֔ם וַהֲבִֽאוֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכ֑וֹת וְהִשְׁקִיתָ֥ אוֹתָ֖ם יָֽיִן׃ 3וָאֶקַּ֞ח אֶת־יַאֲזַנְיָ֤ה בֶֽן־יִרְמְיָ֨הוּ֙ בֶּן־חֲבַצִּנְיָ֔ה וְאֶת־אֶחָ֖יו וְאֶת־כָּל־בָּנָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית הָרֵכָבִֽים׃ 4וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁר־אֵ֨צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃ 5וָאֶתֵּ֞ן לִפְנֵ֣י ׀ בְּנֵ֣י בֵית־הָרֵכָבִ֗ים גְּבִעִ֛ים מְלֵאִ֥ים יַ֖יִן וְכֹס֑וֹת וָאֹמַ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם שְׁתוּ־יָֽיִן׃ 6וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה־יָּ֑יִן כִּי֩ יוֹנָדָ֨ב בֶּן־רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֧א תִשְׁתּוּ־יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ 7וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֨עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִֽהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בָּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כָּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃ 8וַנִּשְׁמַ֗ע בְּק֨וֹל יְהוֹנָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֽוֹת־יַ֨יִן֙ כָּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃ 9וּלְבִלְתִּ֛י בְּנ֥וֹת בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃ 10וַנֵּ֖שֶׁב בָּֽאֳהָלִ֑ים וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יוֹנָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃ 11וַיְהִ֗י בַּעֲל֨וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָרֶץ֒ וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָב֣וֹא יְרוּשָׁלִַ֔ם מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלִָֽם׃ פ
12וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 13כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיֽוֹשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֨וֹא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 14הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֽוֹת־יַ֗יִן וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ 15וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים ׀ הַשְׁכֵּ֣ים וְשָׁלֹ֣חַ ׀ לֵאמֹ֡ר שֻׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכּ֨וֹ הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַֽעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעָבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אָזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ 16כִּ֣י הֵקִ֗ימוּ בְּנֵי֙ יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵכָ֔ב אֶת־מִצְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑ם וְהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֵלָֽי׃ ס
17לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־יְהוּדָ֗ה וְאֶ֤ל כָּל־יֽוֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עֲלֵיהֶ֑ם יַ֣עַן דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ וָאֶקְרָ֥א לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָנֽוּ׃ 18וּלְבֵ֨ית הָרֵכָבִ֜ים אָמַ֣ר יִרְמְיָ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר שְׁמַעְתֶּ֔ם עַל־מִצְוַ֖ת יְהוֹנָדָ֣ב אֲבִיכֶ֑ם וַֽתִּשְׁמְרוּ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו וַֽתַּעֲשׂ֔וּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה אֶתְכֶֽם׃ ס
19לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹֽא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיוֹנָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ

36
IV. Amalibuko ga Yeremiyahu
Ecifumba ca 605-604
1 Omu mwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mugala wa Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda, aka kanwa ka kuli Nyakasane kanacirhindakwo Yeremiyahu, erhi: 2 «Oyanke ecizingo c’ecitabu onayandikekwo birya binwa nàkubwîraga biyêrekîre Yeruzalemu byôshi, ebiyêrekîre Yuda, n’amashanja gôshi, kurhenga olusiku nàrhangiraga okukushambâza oku ngoma ya Yosiyahu, kuhika ene. 3 Ahâli nkaba ab’omu nyumpa ya Yuda, omu kuyumva akal’ibala mpizire okubakolera, bagaluka barhenge ngasi muguma omu njira yâge ngalugalu: ago mango nânababalira amaligo n’ebyâha byâbo. 4 Yeremiyahu ahamagala Barukit, mugala wa Neriya, amuyandikîsa oku cizingo c’ecitabu ebinwa Nyakasane ali abwizire omulêbi byôshi.
5 Okubundi Yeremiyahu arhegeka Baruki, erhi: «Mpanzîbwe ntanacihashiri okujà omu kâ-Nyamuzinda. 6 Cikwône w’oyo, oyishigenda, osomere olubaga omu cizingo c’ecitabu nakuyandikisagya birya binwa bya Nyakasane byôshi omu kâ-Nyamuzinda kâge, olusiku lw’okucîshalisa, obisomere n’aba emwa Yuda bôshi bakanarhenga omu mirhundu yâbo. 7 Ahâli nkaba bayêrekeza Nyakasane amingingo gâbo banagaluke barhenge ngasi muguma omu njira yâge ngalugalu, bulya oburhè n’omutula Nyakasane abahigire nago guli munji. 8 Baruki, mugala wa Neriya, anacikola nk’oku omulêbi Yeremiyahu ali amurhegesire: àsomera omu kâ-Nyamuzinda, ecitabu c’ebinwa bya Nyakasane. 9 Okubundi, omu mwâka gwa karhânu gwa Yehoyakimu, mugala wa Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa mwenda, hayisha irhegeko ly’okucîshalisa embere za Nyakasane, oku lubaga lwôshi lw’e Yeruzalemu, n’oku lubaga lwôshi lwàli lurhenzire omu bishagala bya Yuda n’okujà e Yeruzalemu. 10 Baruki anacisoma omu citabu ebinwa bya Yeremiyahu; mwo bàli omu kâ-Nyamuzinda, omu cûmpa ca Gemariyahu, mugala w’omwandisi Shafani, omu ngo eri enyanya, ebwa muhango muhyâhya gw’akâ-Nyamuzinda: olubaga lwôshi lwàli luhashiriyumva.
11 Erhi Mikeyahu mwene Gemariyahu, mwâna wa Shafani, ayusiyumva ebinwa bya Nyakasane byasomagwa omu citabu, 12 ayandagalira oku bwâmi, ayîrukira omu kagombe k’obwandisi. Abarhambo bôshi erhi balimwo omu ihano: mwàli omwandisi Elishama, mwàli Delayahu, mugala wa Shemayahu; Elnatani, mugala wa Akibori, Gemariyahu, mugala wa Shafani, Sidikiyahu, mugala wa Hananyahu, n’abarhonyi bôshi. 13 Mikeyahu abarhondêreza ngasi byôshi ayumvîrhe amango Baruki akagisomera omu marhwîri g’olubaga. 14 Okubundi, abarhambo bôshi banacirhuma Yehudi, mugala wa Netamiyahi na Shelemiyahu mwâna wa Kushi mpu agendibwîra Baruki, erhi: «Oyishe odwîrhe eco cizingo c’ecitabu wasomeragamwo olubaga». Baruki arhôla cirya citabu ayisha ababugâna. 15 Bamubwîra, erhi: «Burhamala orhusomere nîrhu». Baruki anaciburhamala obwo abasomeraco. 16 Erhi babà bamayumva ebinwa byôshi, barhemuka, balolanakwo, babwîra Baruki, erhi: «Kukwânîne rhujimanyîsa mwâmi byôshi». 17 Okuhandi badôsa Baruki, erhi: «Rhubwîre kurhi wayandikaga ebi binwa byôshi». 18 Baruki abashuza, erhi: «Yeremiyahu akazâgibiderha byôshi nâni nakazibiyandika n’obwîno omu citabu. 19 Abarhambo babwîra Baruki mpu: «mugende mucîfulike oku muli babirhi, Yeremiyahu na nâwe, harhajiraga omuntu wamanya aha muli!» 20 Okubundi banacisiga cirya citabu omu kagombe k’omwandisi Elishama, bayandagalira omu bwâmi, bamanyîsa mwâmi olwo lwôshi.
21 Mwâmi anacirhuma Yehudi mpu ajilonza cirya cizingo; ayisha acidwîrhe anacisoma n’izù linene embere za mwâmi n’abarhambo bâge bôshi oku bànali bayîmanzire eburhambi bwâge. 22 Mwâmi erhi ali omu nyumpa yâge y’amango g’emboho, gwàli mwêzi gwa cambasè, n’omuliro gw’amakala erhi gukolîre embere zâge. 23 Erhi Yehudi ayusagya asoma nka milongo isharhu erhi ini, mwâmi anayitwe n’akere k’omwandisi, ayikwêbe omu muliro oku ciko, akazijira ntyo kuhika cirya citabu côshi casingônoka. 24 Cikwône, ôli mwâmi yêne, ôli abambali omu kuyumva ebyo binwa byôshi ntâye warhemusire erhi aderhe mpu abera emyambalo yâge. 25 N’obwo Elnatani, Deleyahu na Gemariyahu bali bayimbirîre mwâmi mpu arhayôcagya eco cizingo cikwône arhabayumvagya. 26 Cikwône yêhe arhegeka omurhwâli Yerahemeli, na Serayahu, mugala wa Azeriyali na Shelemiyahu mugala wa Abudeyeli mpu bagendigwârha omwandisi Baruki n’omulêbi Yeremiyahu. Cikwône Nyakasane ali erhi àbafulisire.
27 Erhi mwâmi aba amayûsa ayôca ecitatu calimwo ebinwa Yeremiyahu ayandikisagya Baruki, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu, erhi: 28 «Yanka ecindi cizingo oshubiyandikakwo birya binwa byôshi oku byanali kuli cirya cizingo cirhanzi Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda àyôcagya. 29 Na kuli Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, oderhe erhi: ntya kwo Nyakasane adesire: Wayôcire eci cizingo waderha, erhi «cici carhumaga bayandika mpu kwo binali mwâmi w’e Babiloni ayisha ashande eci cihugo anaherêrekeze eci cihugo, abantu n’ebintu? 30 Co cirhumirage Nyakasane aderha ntya kuli Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda, arhâbone wa kuli ye wâtamala oku ntebe ya Daudi, n’omurhumba gwâge omu idûrhu ly’omûshi n’omu mboho y’obudufu. 31 Yêne n’obûko bwâge n’abambali, nâbahanira amaligo nàbahigirizagya barhanayumvagya».
32 Yeremiyahu ayanka ecindi cizingo, aciha omwandisi Baruki, mugala wa Neriya, naye ayandikakwo ebi Yeremiyahu amuyandikîsagya, birya binwa byôshi oku byanali muli cirya citabu Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda ayôcagya; anayûshûlakwo bindi binwa binji bya bene birya.
Jeremia/Jeremiah 36
1וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִיעִ֔ת לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2קַח־לְךָ֮ מְגִלַּת־סֵפֶר֒ וְכָתַבְתָּ֣ אֵלֶ֗יהָ אֵ֣ת כָּל־הַדְּבָרִ֞ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֧רְתִּי אֵלֶ֛יךָ עַל־יִשְׂרָאֵ֥ל וְעַל־יְהוּדָ֖ה וְעַל־כָּל־הַגּוֹיִ֑ם מִיּ֞וֹם דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ מִימֵ֣י יֹאשִׁיָּ֔הוּ וְעַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 3אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֺנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ ס
4וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֧י יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃ 5וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וּבָאתָ֣ אַתָּ֡ה וְקָרָ֣אתָ בַמְּגִלָּ֣ה אֲשֶׁר־כָּתַֽבְתָּ־מִפִּי֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י יְהוָ֜ה בְּאָזְנֵ֥י הָעָ֛ם בֵּ֥ית יְהוָ֖ה בְּי֣וֹם צ֑וֹם וְגַ֨ם בְּאָזְנֵ֧י כָל־יְהוּדָ֛ה הַבָּאִ֥ים מֵעָרֵיהֶ֖ם תִּקְרָאֵֽם׃ 7אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 8וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא לִקְרֹ֥א בַסֵּ֛פֶר דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֹֽה׃ ס
9וַיְהִ֣י בַשָּׁנָ֣ה הַ֠חֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִ֨ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֔י קָרְא֨וּ צ֜וֹם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה כָּל־הָעָ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְכָל־הָעָ֗ם הַבָּאִ֛ים מֵעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 10וַיִּקְרָ֨א בָר֥וּךְ בַּסֵּ֛פֶר אֶת־דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּלִשְׁכַּ֡ת גְּמַרְיָהוּ֩ בֶן־שָׁפָ֨ן הַסֹּפֵ֜ר בֶּחָצֵ֣ר הָעֶלְי֗וֹן פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הֶֽחָדָ֔שׁ בְּאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ 11וַ֠יִּשְׁמַ֗ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃ 12וַיֵּ֤רֶד בֵּית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ עַל־לִשְׁכַּ֣ת הַסֹּפֵ֔ר וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כָּל־הַשָּׂרִ֖ים יֽוֹשְׁבִ֑ים אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֡ר וּדְלָיָ֣הוּ בֶן־שְׁ֠מַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָ֨ן בֶּן־עַכְבּ֜וֹר וּגְמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן וְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־חֲנַנְיָ֖הוּ וְכָל־הַשָּׂרִֽים׃ 13וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ מִכָ֔יְהוּ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שָׁמֵ֑עַ בִּקְרֹ֥א בָר֛וּךְ בַּסֵּ֖פֶר בְּאָזְנֵ֥י הָעָֽם׃ 14וַיִּשְׁלְח֨וּ כָל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮ לֵאמֹר֒ הַמְּגִלָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤אתָ בָּהּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם קָחֶ֥נָּה בְיָדְךָ֖ וָלֵ֑ךְ וַ֠יִּקַּח בָּר֨וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֤הוּ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ בְּיָד֔וֹ וַיָּבֹ֖א אֲלֵיהֶֽם׃ 15וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו שֵׁ֣ב נָ֔א וּקְרָאֶ֖נָּה בְּאָזְנֵ֑ינוּ וַיִּקְרָ֥א בָר֖וּךְ בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 16וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעָם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־בָּר֔וּךְ הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 17וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִפִּֽיו׃ 18וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ בָּר֔וּךְ מִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַאֲנִ֛י כֹּתֵ֥ב עַל־הַסֵּ֖פֶר בַּדְּיֽוֹ׃ פ
19וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ אֶל־בָּר֔וּךְ לֵ֥ךְ הִסָּתֵ֖ר אַתָּ֣ה וְיִרְמְיָ֑הוּ וְאִ֥ישׁ אַל־יֵדַ֖ע אֵיפֹ֥ה אַתֶּֽם׃ 20וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ חָצֵ֔רָה וְאֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הִפְקִ֔דוּ בְּלִשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיַּגִּ֨ידוּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־הַדְּבָרִֽים׃ 21וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוּדִ֗י לָקַ֨חַת֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֔ה וַיִּ֨קָּחֶ֔הָ מִלִּשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיִּקְרָאֶ֤הָ יְהוּדִי֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּבְאָזְנֵי֙ כָּל־הַשָּׂרִ֔ים הָעֹמְדִ֖ים מֵעַ֥ל הַמֶּֽלֶךְ׃ 22וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת׃ 23וַיְהִ֣י ׀ כִּקְר֣וֹא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתוֹת֮ וְאַרְבָּעָה֒ יִֽקְרָעֶ֨הָ֙ בְּתַ֣עַר הַסֹּפֵ֔ר וְהַשְׁלֵ֕ךְ אֶל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֣ר אֶל־הָאָ֑ח עַד־תֹּם֙ כָּל־הַמְּגִלָּ֔ה עַל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽח׃ 24וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְכָל־עֲבָדָ֔יו הַשֹּׁ֣מְעִ֔ים אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 25וְגַם֩ אֶלְנָתָ֨ן וּדְלָיָ֤הוּ וּגְמַרְיָ֨הוּ֙ הִפְגִּ֣עוּ בַמֶּ֔לֶךְ לְבִלְתִּ֥י שְׂרֹ֖ף אֶת־הַמְּגִלָּ֑ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 26וַיְצַוֶּ֣ה הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵ֨ל בֶּן־הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָ֣הוּ בֶן־עַזְרִיאֵ֗ל וְאֶת־שֶֽׁלֶמְיָ֨הוּ֙ בֶּֽן־עַבְדְּאֵ֔ל לָקַ֨חַת֙ אֶת־בָּר֣וּךְ הַסֹּפֵ֔ר וְאֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיַּסְתִּרֵ֖ם יְהוָֽה׃ ס
27וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י ׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 28שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כָּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ 29וְעַל־יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא־יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ ס
30לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃ 31וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְע֛וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֺנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ ס
32וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח ׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ֮ הַסֹּפֵר֒ וַיִּכְתֹּ֤ב עָלֶ֨יהָ֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֛ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וְע֨וֹד נוֹסַ֧ף עֲלֵיהֶ֛ם דְּבָרִ֥ים רַבִּ֖ים כָּהֵֽמָּה׃ ס
37
Ebiyêrekîre Sedekyahu
1 Sedekyahu, mugala wa Yosiyahu, anaciyima omu bya Koniyasi, mugala wa Yehoyakimu, ye Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali ajizire mwâmi omu cihugo ca Yuda. 2 Cikwône, ôIi ye, ôli abambali, ôIi olubaga lwali omu cihugo, ntâye wayumvîrhize ebinwa Nyakasane ababwîraga n’akanwa k’omulêbi Yeremiyahu. Sedekyahu ahâna Yeremiyahu ihano 3 Mwâmi, Sedekyahu arhuma Yukali, mugala wa Shêlemiya, bo n’omudaahwa Sefaniya, mugula wa Maseya, emunda omulêbi Yeremiyahu ali mpu bamubwîre, erhi: «Mâshi yâga, orhusengerere emunda Nyakasane Nyamuzinda wîrhu ali». 4 Yeremiyahu akazâgigeragera omu lubaga: barhàli bacimuhira omu mpamikwa. 5 Cikwône engabo y’abalwî ba Faraoni yàli erhi yamarhenga e Mîsiri. Abakaldeyi bàli bagosire Yeruzalemu erhi bayumva ntyo, bagandûla. 6 Okubundi akanwa ka Nyakasane karhindakwo omulêbi Yeremiyahu, erhi: 7 «Ntya kwo Nyakasane, Nyamuzinda w’îsraheli adesire: Omwâmi w’e Yuda amurhumire emunda ndi mpu mundôse, kwo mwamushuza ntya: K’engabo y’abalwî ba Faraoni eri omu njira, we erilwîra? Kugaluka yânagaluka eshubire emwâbo e Mîsiri! 8 Abantu b’e Sîriya bâgaluka bâshubirhera olu lugo, bâluyanka banaludûlike muliro. 9 Kwo adesire ntya Nyakasane: Murhacirhebaga mwene, omu kucîkebwa, mpu: Abantu b’e Sîriya lwôshi-lwôshi barhenzire emwîrhu bulya barhagenziri. 10 Ciru mwakahima engabo y’abantu b’e Sîriya yôshi, eyîra edwîrhe yamulwîsa, hasigala ababanzirwe bône, abôla bânayimuka ngasi muguma omu cihando câge anayôce olu lugo.
Okushwêkwa kwa Yeremiyahu
Ago mango omurhwe gw’abantu b’e Sîriya gwagandûlaga guleka Yeruzalemu erhi murhwe gwa Faraoni gurhuma, 12 Yeremiyahu alonza okurhenga omu Yeruzalemu mpu aje omu cihugo ca Benyamini, kuderha mpu arhôleyo ebyâge birugu by’omwîmo bagabâne bo na ab’emwâbo. 13 Erhi ahika aha muhango gwa Benyamini, ashanga Yiriyahi mwene Shelemiya, mwâna wa Hanâniya y’eri oku izâmu. Yiriyahi anaciyîmanza omulêbi Yeremiyahu, n’okuyakûza, erhi: emwa abantu b’e Sîriya eyi wayakira! 14 Yeremiyahu amushuza, erhi: «Kubêsha; ntâyâkire emwa Abanya-Kaldeya.» Ci Yiriyahi arhayumvagya Yeremiyahu, amushwêka anamuhêka emwa abakulu bâge. 15 Nabo bakalihira Yeremiyahu bwenêne bamushûrha banamuhira omu mpamikwa omu mw’omwandisi Yehonatani, banamuyîgaliramwo. 16 Ntyo kwo Yeremiyahu ahamikiragwa omu cûmpa c’idako, anabêramwo nsiku zirhali nyi. 17 Mwâmi Sedekyahu anacirhuma mpu bajimulola. Mwâmi amudekeza omu mwâge bufundafunda, erhi: «Ka hali akanwa ka Nyakasane? «Yeremiyahu ashuza, erhi: «neci ho kali» Anashubiderha, erhi: «Bamakuheba omu nfune z’omwâmi w’e Babiloni». 18 Okuhandi Yeremiyahu abwîra mwâmi Sedekyahu, erhi «Cibî cici nàkujirire erhi najirira bambali bâwe nîsi erhi olubaga lwâwe, obûla mwandâhyagya omu mpamikwa? 19 Ngahi baligi balya balêbi bâwe bàkubwîraga, mpu: omwâmi w’e Babiloni arhakurhêre w’oyo erhi ecihugo câwe? 20 Yumvagya, Yâgirwa Mwâmi, omusengero gwâni gukusîmîse: orhaderhaga mpu bangalule emwa omwandisi Yehonatani nâkanafirayo». 21 Okuhandi mwâmi Sedekyahu arhegeka mpu balangire Yeremiyahu omu ngo y’abalâlîzi, mpu na ngasi lusiku bamuhe omugati, bagugereze omu njira y’abajira omugati, kuhika olusiku harhaciri mugati omu lugo! Kwo Yeremiyahu abêzire ntyo omu ngo y’abalâlîzi.

Jeremia/Jeremiah 37
1וַיִּ֨מְלָךְ־מֶ֔לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ תַּ֗חַת כָּנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִמְלִ֛יךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 2וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֶל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 3וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ אֶת־יְהוּכַ֣ל בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֗ה וְאֶת־צְפַנְיָ֤הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר הִתְפַּלֶּל־נָ֣א בַעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 4וְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אֹת֖וֹ בֵּ֥ית הַכְּלֽיּא׃ 5וְחֵ֥יל פַּרְעֹ֖ה יָצָ֣א מִמִּצְרָ֑יִם וַיִּשְׁמְע֨וּ הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶת־שִׁמְעָ֔ם וַיֵּ֣עָל֔וּ מֵעַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
6וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 7כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֚ה תֹֽאמְרוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַשֹּׁלֵ֧חַ אֶתְכֶ֛ם אֵלַ֖י לְדָרְשֵׁ֑נִי הִנֵּ֣ה ׀ חֵ֣יל פַּרְעֹ֗ה הַיֹּצֵ֤א לָכֶם֙ לְעֶזְרָ֔ה שָׁ֥ב לְאַרְצ֖וֹ מִצְרָֽיִם׃ 8וְשָׁ֨בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָ וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ׃ ס
9כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃ 10כִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞ם כָּל־חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֤ישׁ בְּאָהֳלוֹ֙ יָק֔וּמוּ וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃ 11וְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלוֹת֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃ ס
12וַיֵּצֵ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן לַחֲלִ֥ק מִשָּׁ֖ם בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃ 13וַיְהִי־ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמוֹ֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל׃ 14וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֜הוּ שֶׁ֗קֶר אֵינֶ֤נִּי נֹפֵל֙ עַל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וַיִּתְפֹּ֤שׂ יִרְאִיָּיה֙ בְּיִרְמְיָ֔הוּ וַיְבִאֵ֖הוּ אֶל־הַשָּׂרִֽים׃ 15וַיִּקְצְפ֧וּ הַשָּׂרִ֛ים עַֽל־יִרְמְיָ֖הוּ וְהִכּ֣וּ אֹת֑וֹ וְנָתְנ֨וּ אוֹת֜וֹ בֵּ֣ית הָאֵס֗וּר בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר כִּֽי־אֹת֥וֹ עָשׂ֖וּ לְבֵ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 16כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבּ֖וֹר וְאֶל־הַֽחֲנֻ֑יוֹת וַיֵּֽשֶׁב־שָׁ֥ם יִרְמְיָ֖הוּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ
17וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ וַיִּקָּחֵ֗הוּ וַיִּשְׁאָלֵ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ בְּבֵיתוֹ֙ בַּסֵּ֔תֶר וַיֹּ֕אמֶר הֲיֵ֥שׁ דָּבָ֖ר מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ יֵ֔שׁ וַיֹּ֕אמֶר בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל תִּנָּתֵֽן׃ ס
18וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אוֹתִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 19וְאַיֵּו֙ נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־יָבֹ֤א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ 20וְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָ וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם׃ 21וַיְצַוֶּ֞ה הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיַּפְקִ֣דוּ אֶֽת־יִרְמְיָהוּ֮ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וְנָתֹן֩ ל֨וֹ כִכַּר־לֶ֤חֶם לַיּוֹם֙ מִח֣וּץ הָאֹפִ֔ים עַד־תֹּ֥ם כָּל־הַלֶּ֖חֶם מִן־הָעִ֑יר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃
38
Yeremiyahu akwêbwa omu cîna
1 Shefatiya, mugala wa Matani, bona Godalia, mugala wa Pashehuri, na Yukali, mugala wa Shelemiya bo na Pashehuri, mugala wa Malkiya, bayumva ebinwa Yeremiyahu akagibwîra ngasi bôshi bakâgigera aho, erhi: 2 «Ntya kwo Nyakasane adesire: ngasi yeshi wakabêramwo olu lugo afiramwo n’engôrho, ecizombo erhi n’ecâhira. Cikwône ngasi wakahuluka acîyegûla abantu b’e Sîriya alama, okulama gwo gwâge munyago, kulama analama. 3 Ntya kwo Nyakasane adesire: oburhabêsha, olu lugo lwamâgwa omu nfune z’omurhwe gw’abalwî ba mwâmi w’e Babiloni, ye wânalunyâge!» 4 Okubundi, abo barhambo babwîra mwâmi, mpu: «oyu muntu ayîrhwe: Adwîrheavuna n’iderha lyâge en jingo z’abalwî basigîre mw’olu Jugo n’ez’olubaga lwôshi. Olu lubaga oyu muntu arhadwîrhi alulongeza kalamo ci buhanya. 5 Mwâmi Sedekyahu abashuza, erhi: «Yoyo ôli omu nfune zinyu, bulya mwâmi ntà buhashe agwêrhe embere zinyu!» 6 Bagwârha Yeremiyahu obwo, bamukwêba omu cîna ca Melkiyahu, cabâga omu ngo y’abalâlîzi. Bamuyandagaza n’emigozi. Eco cîna cirhalimwo mîshi ci bijondo byône. Yeremiyahu abishâyamwo. 7 Lero Ebed-Meleki, mukushi, cibwindi c’omu bwâmi, ayumva oku ba kwebire Yeremiyahu omu cîna. Mwâmi naye erhi ayîmanzirage aha muhango gwa Benyamini. 8 Ebed-Meleki arhenga omu bwâmi, ajibwîra nnakuno, erhi: 9 Yâgirwa mwâmi, balya bantu kubî bajizire ene bajirira omulêbi Yeremiyahu okwa bêne oku: bamukwêbîre afiramwo n’ishali obûla emigati yahwire eno ka!» 10 Okubundi mwâmi anacirhegeka olya mukushi Ebed-Meleki, erhi: «Yanka bantu basharhu mugende mweshi: muyînamule omulêbi Yeremiyahu arhenge mwo eco cîna oku arhacifa». 11 Ebed-Meleki arhola abo bantu bagenda bôshi, aja omu bwâmi, omu nyumpa babikira, arholamwo cmishangi esharhangusire, erya y’obwikunje, ayishwêka n’omugozi ayihereza Yeremiyahu mulya cîna. 12 Ebed-Meleki, mukushi, ayakûza Yeremiyahu, erhi: ebi bisharhangukiza by’obwikunje, obiheke omu kwaha n’okundi, ogwasêkwo emigozi». Yeremiyahu akujira. 13 Okubundi balengeza Yeremiyahu n’erya migozi, bamusôsa, arhenga mulya cîna. Yeremiyahu abera omu ngo y’abalâlîzi.
Yeremiyahu ashubishambâza Sedekyahu
14 Mwâmi Sedekyahu arhumiza mpu bajimulerhera Yeremiyahu amushange aha muhango gwa kasharhu gw’akâ-Nyamuzinda. Mwâmi abwîra Yeremiyahu, erhi: «Hali akanwa nakudôsa, orhakanfulikaga. 15 Yeremiyahu ashuza Sedekyahu, erhi: «K’erhi nakakubwîrakwo, arhali kuyîrha wanyîrha? n’erhi nakakuhanûla orhanyumve!» 16 Okubundi Sedekyahu ajira eyi ndahiro mahwe-mahwe, omu masù ga Yeremiyahu, erhi: «Ye ndahîre Nyamuzinda ozîne, ye warhuhaga obu buzîne, ntakuyîse ntanakuhebe omu nfune z’aba bantu barhakumirira marhî!» 17 Yeremiyahu abwîra Sedekyahu obwo, erhi: «Kw’adesire ntya Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi wakahuluka ocishegula abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni wanagalukira obuzîne bwâwe, n’olu lugo lurhacidûlikwe muliro. Wanalama, we n’omulala gwâwe. 18 Ci erhi wâkanaba orhahulusiri okaciheka emwa abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni olu lugo erhi lwamanagwa omu nfune za abantu b’e Sîriya, bo bânaludûlika muliro, nâwe wêne orhafulumuke omu nfune zâbo». 19 Okubundi, mwâmi Sedekyahu abwîra Yeremiyahu, erhi: «nyôbohire Abayahudi bacîshegwîre abantu b’e Sîriya, hali amango nakanahânwa emunda bali bankolere amaligo». 20 Yeremiyahu amushuza, erhi: «nanga, barhajire ntyo. Yumverheza izù lya Nyakasane lyambwîra ebi nkubwîzire: wayumva okola oyosire bwinjà, orhanacibe kurhi. 21 Cikwône erhi wâkalahira kwahuluka, lâba ebi Nyakasane anyêresire: 22 Alaga: Abagoli baciri omu bwâmi bwa mwâmi w’e Yuda bôshi, bamahêkwa emunda abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni bali; n’abagoli bayimba, mpu: Bakurhebire, bakuhima, abîra bâwe! Amagulu gâwe gadekerîre omu lujondo? Bôhe bacigendire! 23 Neci, bakâwe n’abâna bâwe bâhêkwa emwa aba Sîriya nâwe wêne orhafulumuke omu nfune zâbo, ci wayôrha oli mushwêke, omu nfune za mwâmi w’e Babiloni. Olugo nalo, kuhya lwanahya. 24 Sedekyahu abwîra Yeremiyahu, erhi: harhajiraga owamanya ebi binwa; bikamanywa erhi wamanafa. 25 Abarhambo bakulu erhi bakamanya oku rhwashambîrre rhwembi n’erhi bakayishikubwîra, erhi: orhumanyîse bici wabwizire mwâmi, naye bici akubwîzire, orharhufulikaga bici rhwakanakuyîrha. 26 Onababwîre ntya, erhi: nakagiyinginga mwâmi nti arhanshubizaga emwa Yonatani nakanafirayo». 27 Kwanaba neci, abarhambo bôshi bayisha emunda Yeremiyahu ali n’okumudôsa. Ababwîra byôshi nk’oku mwâmi anamurhegekaga. Bamuleka n’omurhûla obwo, bulya ntà kanwa bayumwîrhe omu nganîro yâbo. 28 Yeremiyahu abera omu ngo y’abalâlîzi, kuhika olusiku Yeruzalemu agwârhagwa.
Jeremia/Jeremiah 38
1וַיִּשְׁמַ֞ע שְׁפַטְיָ֣ה בֶן־מַתָּ֗ן וּגְדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־פַּשְׁח֔וּר וְיוּכַל֙ בֶּן־שֶׁ֣לֶמְיָ֔הוּ וּפַשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּ֑ה אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יִרְמְיָ֛הוּ מְדַבֵּ֥ר אֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ס
2כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־הַכַּשְׂדִּים֙ יְחָיָ֔ה וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשֹׁ֛ו לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי׃ ס
3כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנָּתֹ֨ן תִּנָּתֵ֜ן הָעִ֣יר הַזֹּ֗את בְּיַ֛ד חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ 4וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים ׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י ׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה׃ 5וַיֹּ֨אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה־ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃ 6וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֜וֹ אֶל־הַבּ֣וֹר ׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן־הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבּ֤וֹר אֵֽין־מַ֨יִם֙ כִּ֣י אִם־טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט׃ ס
7וַיִּשְׁמַ֡ע עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אִ֣ישׁ סָרִ֗יס וְהוּא֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־נָתְנ֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־הַבּ֑וֹר וְהַמֶּ֥לֶךְ יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר בִּנְיָמִֽן׃ 8וַיֵּצֵ֥א עֶֽבֶד־מֶ֖לֶךְ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃ 9אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ הֵרֵ֜עוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֖יכוּ אֶל־הַבּ֑וֹר וַיָּ֤מָת תַּחְתָּיו֙ מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב כִּ֣י אֵ֥ין הַלֶּ֛חֶם ע֖וֹד בָּעִֽיר׃ 10וַיְצַוֶּ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֛ת עֶֽבֶד־מֶ֥לֶךְ הַכּוּשִׁ֖י לֵאמֹ֑ר קַ֣ח בְּיָדְךָ֤ מִזֶּה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֔ים וְֽהַעֲלִ֜יתָ אֶֽת־יִרְמְיָ֧הוּ הַנָּבִ֛יא מִן־הַבּ֖וֹר בְּטֶ֥רֶם יָמֽוּת׃ 11וַיִּקַּ֣ח ׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֗וֹ וַיָּבֹ֤א בֵית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־תַּ֣חַת הָאוֹצָ֔ר וַיִּקַּ֤ח מִשָּׁם֙ בְּלוֹיֵ֣ הסְחָב֔וֹת וּבְלוֹיֵ֖ מְלָחִ֑ים וַיְשַׁלְּחֵ֧ם אֶֽל־יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־הַבּ֖וֹר בַּחֲבָלִֽים׃ 12וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן׃ 13וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּֽחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹת֖וֹ מִן־הַבּ֑וֹר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃ ס
14וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיִּקַּ֞ח אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ אֵלָ֔יו אֶל־מָבוֹא֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֹׁאֵ֨ל אֲנִ֤י אֹֽתְךָ֙ דָּבָ֔ר אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נִּי דָּבָֽר׃ 15וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־צִדְקִיָּ֔הוּ כִּ֚י אַגִּ֣יד לְךָ֔ הֲל֖וֹא הָמֵ֣ת תְּמִיתֵ֑נִי וְכִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ לֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָֽי׃ 16וַיִּשָּׁבַ֞ע הַמֶּ֧לֶךְ צִדְקִיָּ֛הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר חַי־יְהוָ֞ה את אֲשֶׁר֩ עָשָׂה־לָ֨נוּ אֶת־הַנֶּ֤פֶשׁ הַזֹּאת֙ אִם־אֲמִיתֶ֔ךָ וְאִם־אֶתֶּנְךָ֗ בְּיַד֙ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ ס
17וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֣הוּ אֶל־צִדְקִיָּ֡הוּ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־יָצֹ֨א תֵצֵ֜א אֶל־שָׂרֵ֤י מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְחָיְתָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ וְהָעִ֣יר הַזֹּ֔את לֹ֥א תִשָּׂרֵ֖ף בָּאֵ֑שׁ וְחָיִ֖תָה אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 18וְאִ֣ם לֹֽא־תֵצֵ֗א אֶל־שָׂרֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנִתְּנָ֞ה הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֔ים וּשְׂרָפ֖וּהָ בָּאֵ֑שׁ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תִמָּלֵ֥ט מִיָּדָֽם׃ ס
19וַיֹּ֛אמֶר הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־בִֽי׃ פ
20וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ לֹ֣א יִתֵּ֑נוּ שְֽׁמַֽע־נָ֣א ׀ בְּק֣וֹל יְהוָ֗ה לַאֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יךָ וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ׃ 21וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לָצֵ֑את זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר הִרְאַ֖נִי יְהוָֽה׃ 22וְהִנֵּ֣ה כָל־הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה מוּצָא֕וֹת אֶל־שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְר֗וֹת הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֔ךָ הָטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ רַגְלֶ֖ךָ נָסֹ֥גוּ אָחֽוֹר׃ 23וְאֶת־כָּל־נָשֶׁ֣יךָ וְאֶת־בָּנֶ֗יךָ מֽוֹצִאִים֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹא־תִמָּלֵ֣ט מִיָּדָ֑ם כִּ֣י בְיַ֤ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ תִּתָּפֵ֔שׂ וְאֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ פ
24וַיֹּ֨אמֶר צִדְקִיָּ֜הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ אִ֛ישׁ אַל־יֵדַ֥ע בַּדְּבָֽרִים־הָאֵ֖לֶּה וְלֹ֥א תָמֽוּת׃ 25וְכִֽי־יִשְׁמְע֣וּ הַשָּׂרִים֮ כִּֽי־דִבַּ֣רְתִּי אִתָּךְ֒ וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ הַגִּֽידָה־נָּ֨א לָ֜נוּ מַה־דִּבַּ֧רְתָּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וְלֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וּמַה־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הַמֶּֽלֶךְ׃ 26וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם מַפִּיל־אֲנִ֥י תְחִנָּתִ֖י לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֧י הֲשִׁיבֵ֛נִי בֵּ֥ית יְהוֹנָתָ֖ן לָמ֥וּת שָֽׁם׃ פ
27וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הַשָּׂרִ֤ים אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ וַיִּשְׁאֲל֣וּ אֹת֔וֹ וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ כְּכָל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּחֲרִ֣שׁוּ מִמֶּ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נִשְׁמַ֖ע הַדָּבָֽר׃ פ
28וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־י֖וֹם אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרוּשָׁלִָ֑ם ס
וְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ

39
Okugwârhwa kwa Yeruzalemu
1 Omu mwâka gwa kali mwenda, Sedekyahu mwâmi w’e Yuda, omu mwêzi gwa muhaho, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, ayisha n’engabo yâge yôshi alirhêra Yeruzalemu. 2 Omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gwa Sedekyahu, omu nsiku mwenda z’omwêzi gwa cigogo, ab’e Sîriya bahongola lunda luguma lw’ecôgo c’olugo.
3 Okubundi abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni bajà mulya lugo, batwa amarâro aha muhango gw’ekarhî. Aho hali Nergal-Shareza, muluzi w’e Sini-Magiri, murhambo mukulu w’engabo z’abalwî, Nabusharbani, murhambo mukulu, Sarsekimi, murhambo w’enkonè n’abandi barhambo bakulu b’engabo za mwâmi w’e Babiloni.
4 Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, ye n’abalwî bâge bôshi, erhi babona ntyo, bayâka budufu, erhi bakola barhenga omu lugo, bagera ebwa busâne bwa mwâmi, omu muhango aha karhî k’ebyôgo bibirhi barhôla enjira y’e Araba. 5 Cikwône engabo y’Abanya-Sîriya yabacinagirakwo yâgendigwârhira Sedekyahu omu lubanda lwa Yeriko. Bamugwârha mpira, bamuhêka e Ribla, omu cihugo ca Hamati, bamuhisa hali Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, ye wamutwîrire olubanja. 6 Eyo Ribla, mwâmi w’e Babiloni ànigiraga bagala ba Sedekyahu omu masù gâge. Mwâmi w’e Babiloni aniga n’abarhambo ba Yuda bôshi. 7 Okubundi arhomola Sedekyahu amasù anamuhogeka obudagulè mpu bamuhêke e Babiloni. 8 Abanya-Sîriya bayôca enyumpa ya mwâmi n’enyumpa z’abantu kwône; bahongola ebyôgo bya Yeruzalemu. 9 Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, ahêka e Babiloni olubaga lwasigalaga omu lugo, n’abàli bamacîshegulaye bône, n’abalenga bali bacisigîre. 10 Cikwône Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi asiga omu cihugo ca Yuda ecihimbi c’abantu kwâne, balya barhagwêrhe cici, anabagabîra enkoma z’emizâbîbu n’amashwa.
11 Kuli Yeremiyahu, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni ali arhegesire Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, erhi: 12 «Omurhôle, omulange bwinjà, orhamuhumagakwo, ci omujirire oku akanakubwîra. 13 Okubundi Nabuzardani, murhambo w’engabo y’abalâlîzi, na Nabushazibani, murhonyi mukulu, na Nergal-Shareza, murhambo mukulu n’abarhambo ba mwâmi w’e Babiloni bôshi. 14 Banacirhuma abantu mpu barhenze Yeremiyahu omu ngo y’abalâlîzi, bamulîka mpu aje agenda oku analonza. Kwo Yeremiyahu abêzire omu lubaga ntyo.
Akanwa k’obucire kuli Êbed Mêleki
15 Amango Yeremiyahu ali muyigalire omu ngo y’abalâlîzi, akanwa ka Nyakasane kàli kamurhinzirekwo, erhi: 16 «Ogende obwîre Êbed Mêleki, munya-Kushi, erhi: kwo adesire ntya Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: Lâba oku nkola nakolera olu lugo ebi nàlulaganyagya omu binwa byâni. bya buhanya ci birhali bya mugisho. Amango byâjirika omu masù gâwe, lusiku lulebe. 17 Nâkuciza olwo lusiku, kanwa ka Nyakasane, orhanagwe omu nfune z’abantu bakugezizemwo omusisi, 18 cikwône nakugeza obafume, engôrho erhakuhumekwo, obuzîne bugumaguma gwo gwaba munyago gwâwe, bulya wacinyikubagîre, kanwa ka Nyakasane.
Jeremia/Jeremiah 39
1בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂרִ֗י בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל וְכָל־חֵילוֹ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ׃ ס
2בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ לְצִדְקִיָּ֔הוּ בַּחֹ֥דֶשׁ הָרְבִיעִ֖י בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָבְקְעָ֖ה הָעִֽיר׃ 3וַיָּבֹ֗אוּ כֹּ֚ל שָׂרֵ֣י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְ נֵרְגַ֣ל שַׂר־֠אֶצֶר סַֽמְגַּר־נְב֞וּ שַׂר־סְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵרְגַ֤ל שַׂר־אֶ֨צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכָל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֠אָם צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַֽ֠יִּבְרְחוּ וַיֵּצְא֨וּ לַ֤יְלָה מִן־הָעִיר֙ דֶּ֚רֶךְ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ בְּשַׁ֖עַר בֵּ֣ין הַחֹמֹתָ֑יִם וַיֵּצֵ֖א דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 5וַיִּרְדְּפ֨וּ חֵיל־כַּשְׂדִּ֜ים אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֣גוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ֮ בְּעַֽרְב֣וֹת יְרֵחוֹ֒ וַיִּקְח֣וּ אֹת֗וֹ וַֽ֠יַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים׃ 6וַיִּשְׁחַט֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל אֶת־בְּנֵ֧י צִדְקִיָּ֛הוּ בְּרִבְלָ֖ה לְעֵינָ֑יו וְאֵת֙ כָּל־חֹרֵ֣י יְהוּדָ֔ה שָׁחַ֖ט מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 7וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לָבִ֥יא אֹת֖וֹ בָּבֶֽלָה׃ 8וְאֶת־בֵּ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית הָעָ֔ם שָׂרְפ֥וּ הַכַּשְׂדִּ֖ים בָּאֵ֑שׁ וְאֶת־חֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם נָתָֽצוּ׃ 9וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפְל֣וּ עָלָ֔יו וְאֵ֛ת יֶ֥תֶר הָעָ֖ם הַנִּשְׁאָרִ֑ים הֶגְלָ֛ה נְבֽוּזַר־אֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בָּבֶֽל׃ 10וּמִן־הָעָ֣ם הַדַּלִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֵין־לָהֶם֙ מְא֔וּמָה הִשְׁאִ֛יר נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם כְּרָמִ֥ים וִֽיגֵבִ֖ים בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 11וַיְצַ֛ו נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַֽל־יִרְמְיָ֑הוּ בְּיַ֛ד נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 12קָחֶ֗נּוּ וְעֵינֶ֨יךָ֙ שִׂ֣ים עָלָ֔יו וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֣וּמָה רָּ֑ע כִּ֗י אם כַּֽאֲשֶׁר֙ יְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ כֵּ֖ן עֲשֵׂ֥ה עִמּֽוֹ׃ 13וַיִּשְׁלַ֞ח נְבֽוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֗ים וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙ רַב־סָרִ֔יס וְנֵרְגַ֥ל שַׂר־אֶ֖צֶר רַב־מָ֑ג וְכֹ֖ל רַבֵּ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶֽל׃ 14וַיִּשְׁלְחוּ֩ וַיִּקְח֨וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֜הוּ מֵחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֗ה וַיִּתְּנ֤וּ אֹתוֹ֙ אֶל־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן לְהוֹצִאֵ֖הוּ אֶל־הַבָּ֑יִת וַיֵּ֖שֶׁב בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃ ס
15וְאֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הָיָ֣ה דְבַר־יְהוָ֑ה בִּֽהְיֹת֣וֹ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16הָל֣וֹךְ וְאָמַרְתָּ֡ לְעֶבֶד־מֶ֨לָךְ הַכּוּשִׁ֜י לֵאמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִי֩ מֵבִ֨י אֶת־דְּבָרַ֜י אֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטוֹבָ֑ה וְהָי֥וּ לְפָנֶ֖יךָ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 17וְהִצַּלְתִּ֥יךָ בַיּוֹם־הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶֽם׃ 18כִּ֤י מַלֵּט֙ אֲמַלֶּטְךָ֔ וּבַחֶ֖רֶב לֹ֣א תִפֹּ֑ל וְהָיְתָ֨ה לְךָ֤ נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
40
Kundi kurhi Yeremiyahu abire?
1 Akanwa Yeremiyahu abwîragwa na Nyakasane, amango Nabuzardani, murhambo w’abalâlîzi amuhulusagya mpu arhenge e Rama, eyo munda, ali amukuzire omu bandi, erhi ali mushwêkere omu karhî k’empira z’e Yeruzalemu zôshi n’eza Yuda zahekagwa e Babiloni.
2 Omurhambo w’abalâlîzi erhi aba amayegûla Yeremiyahu, amubwîra, erhi: Nyakasane Nyamuzinda wâwe ali erhi alêbire eci cihugo obu buhanya, 3 bwo n’obûla adwîrhage Nyakasane ajizire nk’oku anahigîrizagya. Kwo kuderha oku mwagomire Nyakasane, mwabula buyumva izù lyâge: bwôshi buhanya bumujirekwo. 4 Lâbaga oku namakulîkûza ene lyo na nnene, kw’ezi nkoba zikuli emaboko. Okalonza okundusa e Babiloni oyishe: nakulanga. Lolà: ecihugo côshi cilambusire embere zâwe: wânaja aha osîmire n’ahakukwânîne. 5 Kwo kuderha oku wânayêrekera olunda lwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwene Safani, ye omwâmi w’e Babiloni ajizire murhegesi w’emirhundu ya Yuda, onabere mwe naye omu karhî k’olubaga nîsi erhi ojè ngasi hôshi hakukwânîne. Okubundi omurhambo w’abalâlîzi amuhà olwîko amuhà n’ehy’obunya-luhembo, amulîka agenda. 6 Naye Yeremiyahu aja e Mispa emwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, ajibêra bo naye omu karhî k’olubaga lwàli lusigire omu cihugo.
Okuyîrhwa kw’Omurhegesi Gedolyahu
7 Abarhambo b’engabo z’abalwî, bo n’engabo zâbo, bàli baciri omu matabâro, bayumva oku mwâmi w’e Babiloni anajizire Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, murhegesi w’ecihugo, n’oku anamuhire okurhegeka abalume, abakazi n’abâna n’engabo y’abantu b’omu cihugo, balya barhahêkagwa e Babiloni. 8 Banaciyisha emunda Gedolyahu ali e Mispa, haligi Ismaeli mugala wa Netanya, Yohanâni, mugala wa Karea, Seraya, mugala wa Tanehumeti, bagala ba Efayi w’e Netofa na Yezaniya w’e Maka, bo n’abantu bâbo. 9 Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwâna wa Shafani, abahà akanwa bo n’abantu bâbo, erhi: «Murhayôhohaga bwashiga ab’e Sîriya. Musigale omu cihugo, mushige mwâmi w’Abanya-Sîriya, mwayumva omurhûla. 10 Niehe mubwîne oku aha Mispa, ho mbêzire nka mwimangizi w’Abanya-Sîriya bayisha emwîrhu. Ci mwêhe muhumbûle idivai, amalehe n’amavurha, mubumbe orhubindi munagendibêra omu mirhundu yinyu, muyishubiremwo».
11 Kwo na kuguma, Abayahudi bali e Mowabu emwa Abamoriti e Edomu n’omu bihugo byôshi, bayumva oku mwâmi w’e Babiloni àli àbalesire basigala e Yuda, n’oku Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwene wa Shafani, ye bahîre oburhegesi. 12 Abo Bayudeyi bôshi banaciyagaluka kurhenga emunda bali bashandabîne, erhi babà bamashubûkira omu cihugo ca Yuda, aha burhambi bwa Gedolyahu e Mispa, asârûla erivayi na malehe manji bwenêne.
13 Yohanâni mwene Karea bo n’abandi barhambo b’engabo z’abalwî baciri omu matabâro, bayishibugana Gedolyahu aha Mispa. 14 Bamubwîre, mpu: «K’omanyire oku Balisi, mwâmi w’Abamoniti arhumire Yismaeli, mugala wa Netanya, mpu akukûlemwo omûka?» Ci Gedolyahu mugala wa Ahikamu arhabayêmêreraga.» 15 Ciru Yohanâni, mugala wa Karea ajîsa Gedolyahu mahwe ahôla Mispa, erhi: «Najiyîrha Yismaeli, mugala wa Netanya. Cici cakarhuma âkukulamwo omûka kurhume Abayudeyi bakuli eburhambi bashandabâna? Cakarhuma abasigalaga e Yuda bahungumuka?» 16 Cikwône Gedolyahu, mwene Ahikamu, ashuza Yohanâni, mugala wa Karea erhi orhajiraga ntyo, okwo oderhîre Yismaeli arhali kwo biri ntyo.
Jeremia/Jeremiah 40
1הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה אַחַ֣ר ׀ שַׁלַּ֣ח אֹת֗וֹ נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב־טַבָּחִ֖ים מִן־הָֽרָמָ֑ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֹת֗וֹ וְהֽוּא־אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּת֨וֹךְ כָּל־גָּל֤וּת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ 2וַיִּקַּ֥ח רַב־טַבָּחִ֖ים לְיִרְמְיָ֑הוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ דִּבֶּר֙ אֶת־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 3וַיָּבֵ֥א וַיַּ֛עַשׂ יְהוָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּֽי־חֲטָאתֶ֤ם לַֽיהוָה֙ וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקוֹל֔וֹ וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם ַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 4וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֧ה פִתַּחְתִּ֣יךָ הַיּ֗וֹם מִֽן־הָאזִקִּים֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־יָדֶךָ֒ אִם־ט֨וֹב בְּעֵינֶ֜יךָ לָב֧וֹא אִתִּ֣י בָבֶ֗ל בֹּ֚א וְאָשִׂ֤ים אֶת־עֵינִי֙ עָלֶ֔יךָ וְאִם־רַ֧ע בְּעֵינֶ֛יךָ לָבֽוֹא־אִתִּ֥י בָבֶ֖ל חֲדָ֑ל רְאֵה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ לְפָנֶ֔יךָ אֶל־ט֨וֹב וְאֶל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֥כֶת שָׁ֖מָּה לֵֽךְ׃ 5וְעוֹדֶ֣נּוּ לֹֽא־יָשׁ֗וּב וְשֻׁ֡בָה אֶל־גְּדַלְיָ֣ה בֶן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֡ן אֲשֶׁר֩ הִפְקִ֨יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְשֵׁ֤ב אִתּוֹ֙ בְּת֣וֹךְ הָעָ֔ם א֠וֹ אֶל־כָּל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֖כֶת לֵ֑ךְ וַיִּתֶּן־ל֧וֹ רַב־טַבָּחִ֛ים אֲרֻחָ֥ה וּמַשְׂאֵ֖ת וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃ 6וַיָּבֹ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥ה בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֵּ֤שֶׁב אִתּוֹ֙ בְּת֣וֹךְ הָעָ֔ם הַנִּשְׁאָרִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃ ס
7וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה הֵ֚מָּה וְאַנְשֵׁיהֶ֔ם כִּֽי־הִפְקִ֧יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכִ֣י ׀ הִפְקִ֣יד אִתּ֗וֹ אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וָטָ֔ף וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ מֵאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָגְל֖וּ בָּבֶֽלָה׃ 8וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖ה הַמִּצְפָּ֑תָה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡הוּ וְיוֹחָנָ֣ן וְיוֹנָתָ֣ן בְּנֵֽי־קָ֠רֵחַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת וּבְנֵ֣י ׀ עֵופַ֣י הַנְּטֹפָתִ֗י וִֽיזַנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃ 9וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֜ם גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֤ם בֶּן־שָׁפָן֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֣ם לֵאמֹ֔ר אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵעֲב֣וֹד הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ 10וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י יֹשֵׁב֙ בַּמִּצְפָּ֔ה לַֽעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ אֵלֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֡ם אִסְפוּ֩ יַ֨יִן וְקַ֜יִץ וְשֶׁ֗מֶן וְשִׂ֨מוּ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וּשְׁב֖וּ בְּעָרֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּֽם׃ 11וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וַאֲשֶׁ֤ר בְּכָל־הָֽאֲרָצוֹת֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָתַ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל שְׁאֵרִ֖ית לִֽיהוּדָ֑ה וְכִי֙ הִפְקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃ 12וַיָּשֻׁ֣בוּ כָל־הַיְּהוּדִ֗ים מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶֽרֶץ־יְהוּדָ֛ה אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑תָה וַיַּאַסְפ֛וּ יַ֥יִן וָקַ֖יִץ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ פ
13וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֑ה בָּ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּֽתָה׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הֲיָדֹ֤עַ תֵּדַע֙ כִּ֞י בַּעֲלִ֣יס ׀ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן שָׁלַח֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה לְהַכֹּתְךָ֖ נָ֑פֶשׁ וְלֹא־הֶאֱמִ֣ין לָהֶ֔ם גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָֽם׃ 15וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֡חַ אָמַ֣ר אֶל־גְּדַלְיָהוּ֩ בַסֵּ֨תֶר בַּמִּצְפָּ֜ה לֵאמֹ֗ר אֵ֤לְכָה נָּא֙ וְאַכֶּה֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יֵדָ֑ע לָ֧מָּה יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ וְנָפֹ֨צוּ֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה הַנִּקְבָּצִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְאָבְדָ֖ה שְׁאֵרִ֥ית יְהוּדָֽה׃ 16וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן־אֲחִיקָם֙ אֶל־יוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ אַֽל־תַּעֲשֵׂ֖ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּֽי־שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל־יִשְׁמָעֵֽאל׃ ס
41
1 Omu mwêzi gwa kali nda, Ismaeli, mugala wa Netanya, mwâna wa Elishama, muluzi lwôshi lwôshi, ayisha na bantu ikumi emunda Gedolyahu, mugala wa Ahikamu ali e Mispa. N’oku badwîrhe balira haguma, aho Mispa, 2 lsmaeli, mugala wa Netanya, ayimuka na balya bantu bâge ikumi, bashosha Gedolyahu mugala wa Ahikamu, mwâna wa Shafani engôrho. Bamuyîrha ntyo, n’obwo ye mwâmi w’e Babiloni ali ajizire murhegesi w’ecihugo. 3 Kwo nabo bakolîrwe ntyo Abayudeyi bali bayîshire oku lusiku lukulu bôshi, Abanya- Sîriya baliho nabo kwo na kwo, n’obwo bali balwî ba ntambala, nabo Yismaeli àbaniga. 4 Omulegerege gwa kabirhi enyuma z’okunigwa kwa Gedolyahu, erhi na ntâye ocimanya, 5 hayisha abantu barhenga e Sikemi, e Silo n’e Samâriya, bali makumi gali munâni, erhi bamômirwe obwânwa, bayambîrhe n’emishangi esharhangusire, bànali bashâke-bashâke, bàli badwîrhe entûlo n’enshangi mpu bâbirhûla omu kâ-Nyamuzinda. 6 Ismaeli, mugala wa Netenya, arhenga e Mispa, ayishibayankirira, aligi omu njira obwo, anayisha alaka. Erhi abahikaho, ababwîra, erhi: Muyishe emwa Gedolyahu, mugala wa Ahikamu.» 7 Cikwône erhi bahika omu karhî k’olugo, Yismaeli mugala wa Netanya, ye na balya bantu bâge, abanigûza anaderha mpu bakabulire omu cîna c’amîshi. 8 Muli abo bantu hajira ikumi lyabwîra Ismaeli, mpu: «Mâshi yaga orharhuyîrhe, bulyâla omu mashwa gîrhu, rhugwêrhemwo ebiryo bifulike, engano kwône n’engano y’omushushu, amavurha n’obûci. Abaleka obwo, arhacibayîrhaga bo na bene wâbo. 9 Ecîna c’amîshi Ismaeli akwêbagamwo emirhumba y’abo bantu ayiîrhaga bôshi càli cîna cinênênè; Mwâmi Asa wàcihumbîsagya erhi alwîsa Basha, mwâmi w’Israheli. Co Ismaeli, mugala wa Netanya, abumbire mirhumba. 10 Okubundi Ismaeli agukumba olubaga lwôshi lwali lusigire e Mispa, n’abaluzinyere Nabuzardani, murhambo w’abalâlîzi, àli alangîsize Gedolyahu, mugala wa Ahikamu: sêzi mucêra-cêra, Ismaeli mugala wa Netanya, aja omu njira abahêka emwa Abamoniti. 11 Yohanâni, mugala wa Karea, ye na abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bo naye, erhi bayumva ago maligo ga Ismaeli, mugala wa Netanya, 12 bahamagala abalwî bâbo, bakanya bàrhêra Ismaeli mugala wa Netanya. Bàmushanga aha ciyanja ca Gabaoni. 13 Erhi abona Yohanâni mugala wa Karea, n’abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bamulusize, olubaga Ismacli ali agukumire lwôshi, lwahamira omu nyanya n’obusîme. 14 Abo bantu Ismaeli akûlaga e Mispa bamutwîka, bashubiraho Yohonâni, mugala wa Karea. 15 Naye Ismaeli, mwene Netanya, ashugunuka Yohanâni na bantu bâge munâni; ayâkira emwa Abamoniti. 16 Okubundi Yohanâni, mugala wa Karea, ye n’abarhambo b’engabo z’abalwî bali bamulusize, ashûbûza olubaga lwasigalagakwo lulya Ismaeli, mwene Netanya arhenzagya e Mispa erhi aba amayîrha Gedolyahu, mugala wa Ahikamu: abalume, abakazi, abâna ebibwindi, babagalula bôshi kurhenga e Gabaoni. 17 Bashûrha enjira, bagendihanda e Kani ka Kimuhamu, hôfi na Betelehemu. Omulali kwàli kujà e Mîsiri, 18 kulî n’Abanya-Sîriya, bali babayôbohire bwenêne: bulya Ismaeli mwene Netanya ali amayîrha Gedolyahu mugala wa Ahikamu, mwâmi àli ahire okurhegeka ecihugo.
Jeremia/Jeremiah 41
1וַיְהִ֣י ׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֣ה בֶן־אֱלִישָׁמָ֣ע מִזֶּ֣רַע הַ֠מְּלוּכָה וְרַבֵּ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֥ים אִתּ֛וֹ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֹּ֨אכְלוּ שָׁ֥ם לֶ֛חֶם יַחְדָּ֖ו בַּמִּצְפָּֽה׃ 2וַיָּקָם֩ יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֜ה וַעֲשֶׂ֥רֶת הָאֲנָשִׁ֣ים ׀ אֲשֶׁר־הָי֣וּ אִתּ֗וֹ וַ֠יַּכּוּ אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֧ם בֶּן־שָׁפָ֛ן בַּחֶ֖רֶב וַיָּ֣מֶת אֹת֑וֹ אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃ 3וְאֵ֣ת כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר־הָי֨וּ אִתּ֤וֹ אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בַּמִּצְפָּ֔ה וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר נִמְצְאוּ־שָׁ֑ם אֵ֚ת אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הִכָּ֖ה יִשְׁמָעֵֽאל׃ 4וַיְהִ֛י בַּיּ֥וֹם הַשֵּׁנִ֖י לְהָמִ֣ית אֶת־גְּדַלְיָ֑הוּ וְאִ֖ישׁ לֹ֥א יָדָֽע׃ 5וַיָּבֹ֣אוּ אֲ֠נָשִׁים מִשְּׁכֶ֞ם מִשִּׁל֤וֹ וּמִשֹּֽׁמְרוֹן֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ מְגֻלְּחֵ֥י זָקָ֛ן וּקְרֻעֵ֥י בְגָדִ֖ים וּמִתְגֹּֽדְדִ֑ים וּמִנְחָ֤ה וּלְבוֹנָה֙ בְּיָדָ֔ם לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 6וַ֠יֵּצֵא יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֤ה לִקְרָאתָם֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה הֹלֵ֥ךְ הָלֹ֖ךְ וּבֹכֶ֑ה וַֽיְהִי֙ כִּפְגֹ֣שׁ אֹתָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם בֹּ֖אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָֽם׃ ס
7וַיְהִ֕י כְּבוֹאָ֖ם אֶל־תּ֣וֹךְ הָעִ֑יר וַיִּשְׁחָטֵ֞ם יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן־נְתַנְיָה֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַבּ֔וֹר ה֖וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּֽוֹ׃ 8וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְאוּ־בָ֗ם וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־יִשְׁמָעֵאל֙ אַל־תְּמִתֵ֔נוּ כִּֽי־יֶשׁ־לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְשֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּחְדַּ֕ל וְלֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃ 9וְהַבּ֗וֹר אֲשֶׁר֩ הִשְׁלִ֨יךְ שָׁ֤ם יִשְׁמָעֵאל֙ אֵ֣ת ׀ כָּל־פִּגְרֵ֣י הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ בְּיַד־גְּדַלְיָ֔הוּ ה֗וּא אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א מִפְּנֵ֖י בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל אֹת֗וֹ מִלֵּ֛א יִשְׁמָעֵ֥אל בֶּן־נְתַנְיָ֖הוּ חֲלָלִֽים׃ 10וַיִּ֣שְׁבְּ ׀ יִ֠שְׁמָעֵאל אֶת־כָּל־שְׁאֵרִ֨ית הָעָ֜ם אֲשֶׁ֣ר בַּמִּצְפָּ֗ה אֶת־בְּנ֤וֹת הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־כָּל־הָעָם֙ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בַּמִּצְפָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִפְקִ֗יד נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֑ם וַיִּשְׁבֵּם֙ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וַיֵּ֕לֶךְ לַעֲבֹ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ ס
11וַיִּשְׁמַע֙ יוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֵ֤ת כָּל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־נְתַנְיָֽה׃ 12וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וַיֵּ֣לְכ֔וּ לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֑ה וַיִּמְצְא֣וּ אֹת֔וֹ אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃ 13וַיְהִ֗י כִּרְא֤וֹת כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֔אל אֶת־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֵ֛ת כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃ 14וַיָּסֹ֨בּוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁר־שָׁבָ֥ה יִשְׁמָעֵ֖אל מִן־הַמִּצְפָּ֑ה וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ וַיֵּ֣לְכ֔וּ אֶל־יֽוֹחָנָ֖ן בֶּן־קָרֵֽחַ׃ 15וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה נִמְלַט֙ בִּשְׁמֹנָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִפְּנֵ֖י יֽוֹחָנָ֑ן וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ ס
16וַיִּקַּח֩ יוֹחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֣ים אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ אֵ֣ת כָּל־שְׁאֵרִ֤ית הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר הֵ֠שִׁיב מֵאֵ֨ת יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן־נְתַנְיָה֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה אַחַ֣ר הִכָּ֔ה אֶת־גְּדַלְיָ֖ה בֶּן־אֲחִיקָ֑ם גְּבָרִ֞ים אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְנָשִׁ֤ים וְטַף֙ וְסָ֣רִסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֵשִׁ֖יב מִגִּבְעֽוֹן׃ 17וַיֵּלְכ֗וּ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּגֵר֣וּת כִּמְוהָ֔ם אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל בֵּ֣ית לָ֑חֶם לָלֶ֖כֶת לָב֥וֹא מִצְרָֽיִם׃ 18מִפְּנֵי֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים כִּ֥י יָרְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־הִכָּ֞ה יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֔ם אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃ ס
42
Okuyâkira e Mîsiri
1 Okubundi abarhambo b’engabo z’abalwî, aligi Yohanâni, mugala wa Karea, Azariya, mugala wa Hoshaya. n’olubaga lwôshi, abarho n’abakulu, 2 bayishibwîra omulêbi Yeremiyahu, erhi: «oyumvîrhize omusengero gwirhu. Osengerêre ogûla musigala gw’olubaga emwa Nyakasane Nyamuzinda wâwe, bulyâla rhusigîre banyi bwenêne n’obwo rhwàli banji, nâwe wêne obwîne n’amasù gâwe. 3 Nyakasaane Nyamuzinda wâwe arhuyêreke njira ebi rhugwâsirwe rhushimbe, bici rhugwâsirwe rhujire». 4 Yeremiyahu, mulêbi, ashuza, erhi: «Nyumvîrhe, nkolaga nashenga Nyakasane Nyamuzinda wîrhu nk’oku mumpunyire, na ngasi kanwa Nyakasane Nyamuzinda winyu akashuza, namumanyîsakwo, ntamufulike bici». 5 Nabo babwîra Yeremiyahu. erhi: Nyakasane ye rhulahîre, arhabêsha arhanarhebana, rhukaba rhurhajiziri nk’oku akanwa Nyakasane Nyamuzinda akurhuma warhubwîra kadesire. 6 Karhusîmîse karharhusîmîse, rhwakulikira izù lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, ye rhurhakurhumirekwo na ntyo rhwanaha n’obusîme bw’okubà rhwakulikîre izù lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu. 7 Enyuma lya nsiku ikumi, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu.
8 Okubundi ahamagala Yohanâni, mugala wa Karea, n’abarhambo b’engabo z’abalwî bàli bo naye, ahamagala n’olubaga lwôshi, abarho n’abakulu. 9 Ababwîra, erhi: Ntya kw’adesire Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli, mwàli muntumire kuli ye mpu mmuhisekwo omusengero gwinyu. 10 Mukalonza okudêkerera mw’eci cihugo, namuyûbaka ntakanacimushâba, mmurhwêre ntakanacimushugula, bulya nâni ncîganyize okubî namujirire. 11 Murhayôbohaga oyu mwâmi w’e Babiloni murhinyire murhamuyôbohaga, ye kudesire Nyakasane, bulya ndi haguma ninyu nti mmucize nnâmulîkûze omu nfune zâge. 12 Najira amufe bwonjo, obwonjo bwinyu bumugwârhe anamuleke mugaluke omu cihugo cinyu. 13 Cikwône erhi mwakaderha, mpu: rhurhalonza kubêra mw’eci cihugo, ago mangomulahire bwayumva izù lya Nyakasane Nyamuzinda winyu; 14 erhi mwakaderha, mpu: nanga, e Mîsiri yo rhulonzize okujà, yo rhurhâcibone ntambala, rhurhâciyumve mishekera yarhulâlika, rhurhâcibone eci cibula c’omugati, yo rhulonzize okubêra, 15 ago mango, musigala gwa Yuda, yumvi akanwa ka Nyakasane. Ntya kw’adesire, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Erhi mwakahiga mpu yo mwajà e Mîsiri, mukànayija mpu mubêreyo, 16 engôrhomuyôbohire yamushanga eyo munda, omu cihugo ca Mîsiri; n’ecizombomurhînyire, camushimba lumino-mino, eyo munda e Mîsiri, yo mwanasigala! 17 N’abahizire mpu bajà e Mîsiri bôshi, mpu yo hajibêra, yo banafira n’engôrho n’ecizombo n’ecihûsi, ntà muntu ciru n’omuguma wayîshifulumuka obuhanya nâbarhumira. 18 Neci, yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Nka kulyâla omutula n’oburhè bwâni byadubukiraga oku bantu b’e Yeruzalemu, kwo n’omutula gwâni gwacîrhulira kuli mwe, mukaja e Mîsiri: mukola mwaba bashombe, bamubôlwa, balya bahehêrîrwe, balya b’okushekerwa, murhakanacilolakwo eci cihugo.
19 Yeremiyahu ashuza, erhi: «Musigala gwa Yuda, Nyakasane yekubwîzire, erhi; orhafe e Mîsiri!» Omanyâge bwinjà oku kurhonda okwo namurhondaga ene. 20 Kucigasha mwacîgashire erhi muntuma emunda Nyakasane Nyamuzinda winyu ali, erhi muderha, erhi: orhusengerere emunda Nyakasane Nyamuzinda wîrhu ali, na ngasi kantu Nyakasane Nyamuzinda wîrhu akarhegeka, orhumanyîseko rhukakole». 21 N’ene namamumanyîsako, murhanayumvîrhe izù lya Nyakasane Nyamuzinda winyu, ci akanwa kaguma omu binwa antumire mpu mmubwîre. 22 Mumanyage obwo oku mwafa n’engôrho, n’ecizombo, n’ecahira, eyo munda mucîfinjire okujà mpu yo mwajibêra.
Jeremia/Jeremiah 42
1וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃ 2וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֨נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֨נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃ 3וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃ 4וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃ 5וְהֵ֨מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכָל־הַ֠דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 6אִם־ט֣וֹב וְאִם־רָ֔ע בְּק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר אֲנְַ֜וּ שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
7וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃ 8וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּלְכָ֨ל־הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃ 10אִם־שֹׁ֤וב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֨מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃ 11אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃ 12וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃ 13וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 14לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃ 15וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּם שֹׂ֣ום תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 16וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם ׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃ 17וְיִֽהְי֣וּ כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃ ס
18כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ 19דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֨עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ 20כִּ֣י הִתְעֵתֶים֮ בְּנַפְשֹֽׁותֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ 21וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ 22וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃ ס
43
1 Cikwône erhi Yeremiyahu ayûs’ibwîra olubaga ebinwa bya Nyakasane Nyamuzinda wâbo byôshi, ebi Nyakasane ali amurhumire mpu aBabwîre, ebi binwa binadesirwe byôshi. 2 Azariya, mugala wa Hoshaya, Yohanâni, mugala wa Karea, n’aba bantu ba cikala-nshonyi b’abagoma bashuza Yeremiyahu, erhi: «Kubêsha wabêsha, Nyakasane arhakurhumire mpu orhubwîre, erhi: Murhajaga e Mîsiri mpu mujibêrayo. 3 Ci Baruki, mugala wa Neriya arhukozize kuli we, mpu lyo rhuhanwa omu nfune z’Abakaldeyi lyo barhuyîrha erhi barhuhêke e Babiloni!» 4 Cikwône Yohanâni, mugala wa Karea abarhambo b’ebigamba by’abalwî n’olubaga lwôshi barhayumvagya izù lya Nyakasane mpu babêre omu cihugo ca Yuda. 5 Yohanâni, mugala wa Karea, n’aharhambo b’engabo bôshi bahêka omusigala gwa Yuda gwôshi, abàli bamayagaluka kurhenga omu mashanja bàli bamashandabâna, mpu bashubire omu cihugo ca Yuda, 6 abalume, abakazi n’abâna, abaluzinyere na balya bôshi Nabuzardani murhambo w’abaliâlîzi ali asigire Gedolyahu, mugala wa Ahikamu, mwâna wa Shafani, bo bàlimwo omulêbi Yeremiyahu na Baruki, mugala wa Neriya. 7 Banacijà e Mîsiri obwo, kulya kubà barhayumvagya izù lya Nyakasane, bahika e Tapenesi.
Yeremiyahu alêba oku Nabukondonozori arhêra Mîsiri
8 Eyo munda e Tapenesi, akanwa ka Nyakasane karhindakwo Yeremiyahu erhi: 9 «Oyanke amabuye manênênè erhi Abayudeyi banasinza, ogahumbire omu nsîma eri omu ngo y’omuraba eri aha muhango gw’obwâmi bwa Faraoni, aha Tapenesi. 10 Okubundi obwîre abo bantu, erhi: «ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Lâbi oku nkola narhumiza Nabukondonozori, mwambali wâni, mwâmi w’e Babiloni; agwîka entebe yâge kuli aga mabuye nfulisire, âba agalambulirekwo ihêma lyâge. 11 Ayisha anajonjage ecihugo ca Mîsiri:
ow’okuhêkwa n’ecihûsi, ahêkwe naco,
ow’okuhêkwa bujà, ahêkwe bujà,
ow’okuhêkwa n’engôrho, ahêkwe n’engôrho.
12 Engombe za banyamuzinda b’obwîhambi b’e Mîsiri, azidûlika muliro, ayôca abo banyamuzinda erhi abahêke mpira, âcêsa ecihugo ca Mîsiri nka kula omungere anacîhundikira omwambalo gwâge, na buzinda arhengeyo buholo-buholo. 13 Ajonjaga emitungo y’amabuye eba omu ngombe ya W’îzûba eri aha Oni, ayôca engombe za banyamuzinda b’obwîhambi b’e Mîsiri.
Jeremia/Jeremiah
1וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יִרְמְיָ֜הוּ לְדַבֵּ֣ר אֶל־כָּל־הָעָ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר שְׁלָח֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אֲלֵיהֶ֑ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס
2וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֤ה בֶן־הוֹשַֽׁעְיָה֙ וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־הָאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים אֹמְרִ֣ים אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֶׁ֚קֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָחֲךָ֞ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 3כִּ֗י בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה מַסִּ֥ית אֹתְךָ֖ בָּ֑נוּ לְמַעַן֩ תֵּ֨ת אֹתָ֤נוּ בְיַֽד־הַכַּשְׂדִּים֙ לְהָמִ֣ית אֹתָ֔נוּ וּלְהַגְל֥וֹת אֹתָ֖נוּ בָּבֶֽל׃ 4וְלֹֽא־שָׁמַע֩ יוֹחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה לָשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 5וַיִּקַּ֞ח יוֹחָנָ֤ן בֶּן־קָרֵ֨חַ֙ וְכָל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים אֵ֖ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־שָׁ֗בוּ מִכָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם לָג֖וּר בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 6אֶֽת־הַ֠גְּבָרִים וְאֶת־הַנָּשִׁ֣ים וְאֶת־הַטַּף֮ וְאֶת־בְּנ֣וֹת הַמֶּלֶךְ֒ וְאֵ֣ת כָּל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר הִנִּ֨יחַ֙ נְבוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֑ן וְאֵת֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא וְאֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵרִיָּֽהוּ׃ 7וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־תַּחְפַּנְחֵֽס׃ ס
8וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ בְּתַחְפַּנְחֵ֖ס לֵאמֹֽר׃ 9קַ֣ח בְּיָדְךָ֞ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֗וֹת וּטְמַנְתָּ֤ם בַּמֶּ֨לֶט֙ בַּמַּלְבֵּ֔ן אֲשֶׁ֛ר בְּפֶ֥תַח בֵּית־פַּרְעֹ֖ה בְּתַחְפַּנְחֵ֑ס לְעֵינֵ֖י אֲנָשִׁ֥ים יְהוּדִֽים׃ 10וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י שֹׁלֵ֨חַ֙ וְ֠לָקַחְתִּי אֶת־נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עַבְדִּ֔י וְשַׂמְתִּ֣י כִסְא֔וֹ מִמַּ֛עַל לָאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֲשֶׁ֣ר טָמָ֑נְתִּי וְנָטָ֥ה אֶת־שַׁפְרִור֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃ 11וּבָ֕אה וְהִכָּ֖ה אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֧ר לַמָּ֣וֶת לַמָּ֗וֶת וַאֲשֶׁ֤ר לַשְּׁבִי֙ לַשֶּׁ֔בִי וַאֲשֶׁ֥ר לַחֶ֖רֶב לֶחָֽרֶב׃ 12וְהִצַּ֣תִּי אֵ֗שׁ בְּבָתֵּי֙ אֱלֹהֵ֣י מִצְרַ֔יִם וּשְׂרָפָ֖ם וְשָׁבָ֑ם וְעָטָה֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם כַּאֲשֶׁר־יַעְטֶ֤ה הָֽרֹעֶה֙ אֶת־בִּגְד֔וֹ וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם בְּשָׁלֽוֹם׃ 13וְשִׁבַּ֗ר אֶֽת־מַצְּבוֹת֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֶת־בָּתֵּ֥י אֱלֹהֵֽי־מִצְרַ֖יִם יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס
44
Abakazi bagashâniza Omwâmikazi w’e Malunga
1 Akanwa karhindakwo Yeremiyahu mpu akabwîre Abayahudi bôshi oku banali omu cihugo c’e Mîsiri, àbabâga e Migidoli, e Tapenesi n’e Nofu omu cihugo ca Patrosi:
2 «Ntya kw’adesire, Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: MwAbwîne amahanya gôshi nahongolirekwo Yeruzalemu n’emirhundu ya Yuda yôshi; Ioli oku olw’ene eri mishaka n’ebigûkà. 3 Amabi bàjizire g’okungayisa go gàrhumire, kulya kugendigashâniza n’okukolera banyamuzinda b’obwîhambi b’emwa bene, balyâla bône barhayishi n’ôli mwe n’ôli basho. 4 Buzira kurhuma, nàmurhumire bambali bâni n’abalêbi, nabarhuma nti baderhe, mpu: Murhajiraga ebyo bikabulirwa, ntabikwîrirwa. 5 Cikwône, barhayumvagya, barhanarhegaga okurhwîri mpu barhenge omu bubî bwâbo banaleke okukazigashâniza banyamuzinda b’emwa bene. 6 Lero naleka oburhè n’omutula gwâni gwacîrhulira kuli bo, gwasingônola emirhundu ya Yuda n’emihanda ya Yeruzalemu, byahindusire bigûkà n’irûngu, nk’okula biri ene. 7 Na bunôla, yekudesire Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli: cârhuma mwacîlerhera mwene amabî mangana aha? Ka mpu murhume baherêrekeza omu cihugo ca Yuda, abalume, abakazi, abâna n’orhubonjo, harhaciyôrhaga ciru omusigala, 8 kulya kubà mwamanjira burhe n’ebijiro by’enfune zinyu, omu kugashâniza banyamuzinda b’obwîhambi b’emwa bene mw’eci cihugo c’e Mîsiri muyishiribêramwo; omu kujira ntyo mwamacîherêrekeza, n’oku gandi mashanja muhindusire ba kuhehêrerwa n’okujacirwa. 9 Ka mwayibagire amaligo ga basho, ag’abâmi ba Yuda n’aga bakâbo, amabî ginyu n’aga bakînywe, agajizirwe omu cihugo ca Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu? 10 Kuhika ene, barhumvagya bacîyunjuzize erhi okuyumva bayôbohire, barhanayishaga omu njira y’olushika n’amarhegeko nabahàga niene omu masù ginyu n’omu masù ga basho. 11 Co cirhumirage, yekudesire Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli. Lâbi nkola natulumukirwa muhanyagale, na Yuda aherêrekere yeshi. 12 Narhenza omusigala gwa Yuda, gulya gwahigaga okuyisha omu cihugo ca Mîsiri mpu gubêremwo: bahungumukira bôshi omu cihugo ca Mîsiri, baholoka n’engôrho, bagukumuka n’ecizombo, abarho n’abakulu, bafà n’engôrho bafe n’ecizombo, bâshombwa banakange abagera, bâhehêrerwa banashekerwe. 13 Kwo nayishirhandûla abayûbasire e Mîsiri nka kulya barhandûlaga Yeruzalemu: n’engôrho, n’ecizombo, n’ecihûsi. 14 Muli ogu musigala gwa Yuda gwayishigibêra omu cihugo ca Mîsiri, barhâfulumukemwo ciru n’omuguma, mpu ashubire omu cihugo ca Yuda, n’obwo badwîrhe bacîfinja okuyishubira n’okuyibêra».
15 Na kandi, abalume bàli bamanyire oku bakâbo bakazâgigashâniza banyamuzinda b’obwîhambi b’emwa bene, n’abakazi bali aho, mbugânano erhali nyi (n’olubaga lwàli omu cihugo ca Mîsiri lwôshi n’abali e Patrosi), bashuza Yeremiyahu, mpu: 16 Oku biyêrekîre akanwa warhubwîraga oku izîno lya Nyakasane, rhurhalonzizi rhukuyumve; 17 cikwône rhwashubikajira oku rhwanalaganyagya: okurherekêra omwâmikazi w’eMalunga n’enshangi n’okumudubulira ebinyôbwa nk’oku rhwanayôrhaga rhujira, rhwe na balarha, abâmi bîrhu n’abakulu bîrhu omu mirhundu ya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu: ago mango lyo rhwàli rhugazire oku migati, rhwàli rhusîmire rhurhanajagakwo buhanya buci. 18 Cikwône kurhenga rhulesire okurherekêra omwâmikazi w’eMalunga enshangi n’okumudubilira ebinyôbwa, rhwabula byôshi, gona mango rhwahwire n’engôrho n’ecizombo». 19 N’abakazi nabo bayisha, erhi: Câba mushâna amango rhwarhûla Omwâmikazi w’eMalunga entûlo y’enshangi n’amango rhwamudubulira ebinyôbwa ka kuyongoloka rhuyongoloka abalume bîrhu amango rhwaduga emigati emuyêrekîre n’amango rhwamudubulira ebinyôbwa?»
20 Yeremiyahu anacibwîra olubaga lwôshi, abalume n’abakazi, na ngasi bôshi bamushuzagya ntya, erhi: 21 Eyo nshangi mwarherekêraga omu mirhundu ya Yuda n’omu mihanda ya Yeruzalemu, mwe na basho, abâmi binyu n’abakulu binyu, n’olubaga lw’ecihugo, k’arhali byo Nyakasane akengire ebyo byanamushologosa? 22 Nyakasane arhakacirembîre kasanzi obubî bw’ebijiro binyu, amanabona ebikabulirwa mwàjiraga: kwo n’ecihugo cinyu canahindusire irungu ntyo, cashuba ca côba, cihehêrere, ecirhabamwo bantu nk’oku biri ene. 23 Kunali kulya kubà mwarhûzire enshangi mwanagomera Nyakasane mwabula bwayumva izù lya Nyakasane, mwabula bwakulikira olushika lwâge, amangorhegeko gâge, n’amahano gâge: co carhumire obu buhanya bumurhibukira nk’okôla biri ene.
24 Cazinda, Yeremiyahu abwîra olubaga lwôshi bwenêne abakazi bôshi, erhi: «Muyumve akanwa ka Nyakasane: 25 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, Nyamuzinda w’Israheli: Mwe bakazi, ebi akanwa kinyu kalaganyire, kukwânîne amaboko ginyu gabikole! Mwadesire, mpu: rhwakola lwôshi-lwôshi emihigo rhwahigaga: okurhûla Omwâmikazi w’eMalunga enshangi, n’okumudubulira ebinyôbwa! Ci mw’oyo, muyunjuze emihigo yinyu, mudubule bwinjà ebinyôbwa binyu! 26 Cikwône, muyumve akanwa ka Nyakasane, mweshi mwe Bayudeya muli omu cihugo ca Mîsiri. Lâbi, lyo ndahîre izîno linene, Nyakasane okudesire. Omu cihugo ca Mîsiri côshi, izîno lyâni lirhakaciderhwa n’omuntu w’omu ca Yuda! Ntâye waderhe, erhi: «bwo ndahîre obuzîne bwa Nyakasane Nyamuzinda.» 27 Loli oku nkola nabamalîra obushiru bahanyagale, barhâlobêke: abantu b’omu ca Yuda bali omu cihugo c’e Mîsiri bâhungumuka n’engôrho n’ecizonmbo, kuhika bahwe bôshi. 28 Cikwône abakafuma engôrho, barhâbe banji, barhenga omu cihugo c’e Mîsiri bashubire omu ca Yuda. Ago mango, omusigala gwa Yuda guyishire omu cihugo c’e Mîsiri mpu gubêremwo, lyo bâmanya kanwa kahi kadârhi, akâni erhi akâbo!
29 Lôlagi ninyu, kanwa ka Nyakasane, obuhamirizi bw’oku nayishimurhandûla eno munda: ago mango lyo muwâmay’irira oku ebinwa mmuhigiremwo byayunjula. 30 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Loli oku nâhana Faraoni Hofra, mwâmi w’e Mîsiri, nâmuheba omu nfune z’abashombanyi bâge n’eza halya barhamumirira marhî, nka kulya nàhânaga Sedekyahu, mwâmi w’e Yuda, omu nfune za Nahukondonozori. mwâmi w’e Babiloni, mushombanyi wâge, arhàmulongezagya kalamo.

Jeremia/Jeremiah 44
1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ אֶ֚ל כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַיֹּשְׁבִ֤ים בְּמִגְדֹּל֙ וּבְתַחְפַּנְחֵ֣ס וּבְנֹ֔ף וּבְאֶ֥רֶץ פַּתְר֖וֹס לֵאמֹֽר׃ ס
2כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֤ת כָּל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְהִנָּ֤ם חָרְבָּה֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם יוֹשֵֽׁב׃ 3מִפְּנֵ֣י רָעָתָ֗ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי לָלֶ֣כֶת לְקַטֵּ֔ר לַעֲבֹ֖ד לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדָע֔וּם הֵ֖מָּה אַתֶּ֥ם וַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 4וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הַשְׁכֵּ֥ים וְשָׁלֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר אַל־נָ֣א תַעֲשׂ֗וּ אֵ֛ת דְּבַֽר־הַתֹּעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵֽאתִי׃ 5וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵרָֽעָתָ֑ם לְבִלְתִּ֥י קַטֵּ֖ר לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ 6וַתִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ וְאַפִּ֔י וַתִּבְעַר֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וַתִּהְיֶ֛ינָה לְחָרְבָּ֥ה לִשְׁמָמָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
7וְעַתָּ֡ה כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֶל־נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם לְהַכְרִ֨ית לָכֶ֧ם אִישׁ־וְאִשָּׁ֛ה עוֹלֵ֥ל וְיוֹנֵ֖ק מִתּ֣וֹךְ יְהוּדָ֑ה לְבִלְתִּ֛י הוֹתִ֥יר לָכֶ֖ם שְׁאֵרִֽית׃ 8לְהַכְעִסֵ֨נִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣י יְדֵיכֶ֔ם לְקַטֵּ֞ר לֵאלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים לָג֣וּר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן֙ הַכְרִ֣ית לָכֶ֔ם וּלְמַ֤עַן הֱיֽוֹתְכֶם֙ לִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכֹ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 9הַֽשְׁכַחְתֶּם֩ אֶת־רָע֨וֹת אֲבוֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־רָע֣וֹת ׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֵת֙ רָע֣וֹת נָשָׁ֔יו וְאֵת֙ רָעֹ֣תֵכֶ֔ם וְאֵ֖ת רָעֹ֣ת נְשֵׁיכֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10לֹ֣א דֻכְּא֔וּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א יָרְא֗וּ וְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בְתֽוֹרָתִי֙ וּבְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם וְלִפְנֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ ס
11לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י שָׂ֥ם פָּנַ֛י בָּכֶ֖ם לְרָעָ֑ה וּלְהַכְרִ֖ית אֶת־כָּל־יְהוּדָֽה׃ 12וְלָקַחְתִּ֞י אֶת־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ פְנֵיהֶ֜ם לָב֣וֹא אֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ לָג֣וּר שָׁם֒ וְתַ֨מּוּ כֹ֜ל בְּאֶ֧רֶץ מִצְרַ֣יִם יִפֹּ֗לוּ בַּחֶ֤רֶב בָּֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב יָמֻ֑תוּ וְהָיוּ֙ לְאָלָ֣ה לְשַׁמָּ֔ה וְלִקְלָלָ֖ה וּלְחֶרְפָּֽה׃ 13וּפָקַדְתִּ֗י עַ֤ל הַיּֽוֹשְׁבִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם בַּחֶ֥רֶב בָּרָעָ֖ב וּבַדָּֽבֶר׃ 14וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה פָּלִ֤יט וְשָׂרִיד֙ לִשְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה הַבָּאִ֥ים לָגֽוּר־שָׁ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלָשׁ֣וּב ׀ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה מְנַשְּׂאִ֤ים אֶת־נַפְשָׁם֙ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֔ם כִּ֥י לֹֽא־יָשׁ֖וּבוּ כִּ֥י אִם־פְּלֵטִֽים׃ ס
15וַיַּעֲנ֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ כָּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַיֹּֽדְעִים֙ כִּֽי־מְקַטְּר֤וֹת נְשֵׁיהֶם֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְכָל־הַנָּשִׁ֥ים הָעֹמְד֖וֹת קָהָ֣ל גָּד֑וֹל וְכָל־הָעָ֛ם הַיֹּשְׁבִ֥ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם בְּפַתְר֥וֹס לֵאמֹֽר׃ 16הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֵלֵ֖ינוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמְעִ֖ים אֵלֶֽיךָ׃ 17כִּ֩י עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶֽת־כָּל־הַדָּבָ֣ר ׀ אֲשֶׁר־יָצָ֣א מִפִּ֗ינוּ לְקַטֵּ֞ר לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַיִם֮ וְהַסֵּֽיךְ־לָ֣הּ נְסָכִים֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֜ינוּ אֲנַ֤חְנוּ וַאֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מְלָכֵ֣ינוּ וְשָׂרֵ֔ינוּ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנִּֽשְׂבַּֽע־לֶ֨חֶם֙ וַנִּֽהְיֶ֣ה טוֹבִ֔ים וְרָעָ֖ה לֹ֥א רָאִֽינוּ׃ 18וּמִן־אָ֡ז חָדַ֜לְנוּ לְקַטֵּ֨ר לִמְלֶ֧כֶת הַשָּׁמַ֛יִם וְהַסֵּֽךְ־לָ֥הּ נְסָכִ֖ים חָסַ֣רְנוּ כֹ֑ל וּבַחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב תָּֽמְנוּ׃ 19וְכִֽי־אֲנַ֤חְנוּ מְקַטְּרִים֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י אֲנָשֵׁ֗ינוּ עָשִׂ֨ינוּ לָ֤הּ כַּוָּנִים֙ לְהַ֣עֲצִבָ֔ה וְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִֽים׃ פ
20וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־כָּל־הָעָ֑ם עַל־הַגְּבָרִ֤ים וְעַל־הַנָּשִׁים֙ וְעַל־כָּל־הָעָ֔ם הָעֹנִ֥ים אֹת֛וֹ דָּבָ֖ר לֵאמֹֽר׃ 21הֲל֣וֹא אֶת־הַקִּטֵּ֗ר אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם אַתֶּ֧ם וַאֲבֽוֹתֵיכֶ֛ם מַלְכֵיכֶ֥ם וְשָׂרֵיכֶ֖ם וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֹתָם֙ זָכַ֣ר יְהוָ֔ה וַֽתַּעֲלֶ֖ה עַל־לִבּֽוֹ׃ 22וְלֹֽא־יוּכַל֩ יְהוָ֨ה ע֜וֹד לָשֵׂ֗את מִפְּנֵי֙ רֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם מִפְּנֵ֥י הַתּוֹעֵבֹ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם וַתְּהִ֣י אַ֠רְצְכֶם לְחָרְבָּ֨ה וּלְשַׁמָּ֧ה וְלִקְלָלָ֛ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 23מִפְּנֵי֩ אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם וַאֲשֶׁ֧ר חֲטָאתֶ֣ם לַיהוָ֗ה וְלֹ֤א שְׁמַעְתֶּם֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וּבְתֹרָת֧וֹ וּבְחֻקֹּתָ֛יו וּבְעֵדְוֺתָ֖יו לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֑ם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֥את אֶתְכֶ֛ם הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
24וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הָעָ֔ם וְאֶ֖ל כָּל־הַנָּשִׁ֑ים שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס
25כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָֽה־צְבָאוֹת֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אַתֶּ֨ם וּנְשֵׁיכֶ֜ם וַתְּדַבֵּ֣רְנָה בְּפִיכֶם֮ וּבִידֵיכֶ֣ם מִלֵּאתֶ֣ם ׀ לֵאמֹר֒ עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶת־נְדָרֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֤ר נָדַ֨רְנוּ֙ לְקַטֵּר֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הָקֵ֤ים תָּקִ֨ימְנָה֙ אֶת־נִדְרֵיכֶ֔ם וְעָשֹׂ֥ה תַעֲשֶׂ֖ינָה אֶת־נִדְרֵיכֶֽם׃ פ
26לָכֵן֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדוֹל֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ ע֨וֹד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א ׀ בְּפִ֣י ׀ כָּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 27הִנְנִ֨י שֹׁקֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטוֹבָ֑ה וְתַמּוּ֩ כָל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה אֲשֶׁ֧ר בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב עַד־כְּלוֹתָֽם׃ 28וּפְלִיטֵ֨י חֶ֜רֶב יְשֻׁב֨וּן מִן־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר וְֽיָדְע֞וּ כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה הַבָּאִ֤ים לְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם דְּבַר־מִ֥י יָק֖וּם מִמֶּ֥נִּי וּמֵהֶֽם׃ 29וְזֹאת־לָכֶ֤ם הָאוֹת֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־פֹקֵ֥ד אֲנִ֛י עֲלֵיכֶ֖ם בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ ק֨וֹם יָק֧וּמוּ דְבָרַ֛י עֲלֵיכֶ֖ם לְרָעָֽה׃ ס
30כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹ֠תֵן אֶת־פַּרְעֹ֨ה חָפְרַ֤ע מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבָ֔יו וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֹׁ֑ו כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֜תִּי אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה בְּיַ֨ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֹיְב֖וֹ וּמְבַקֵּ֥שׁ נַפְשֹֽׁו׃ ס
45
Akanwa k’okurhûliriza Baruki
1 Binwa omulêbi Yeremiyahu abwîraga Baruki, mugala wa Neriya, amango Baruki ayandikaga ebi binwa na Yeremiyahu adwîrhe amuyandikisabyo, mwâka gwa kani gwa Yehoyakimu, mwene Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda. 2 Kwo Nyakasane, Nyamuzinda wa Israheli adesire ntya kuli Baruki: 3 «Kulya kubà wadesire, erhi: Namahera bulya Nyakasane ambikîre enundo y’amarhangulo n’amalibuko, narhamire n’okuniha ntanahumûka ciru n’ehitya». 4 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Eyi nàli namayûbaka nayishâba, ebi nàli namarhwêra nabishugula: igulu lyôshi nâhukula. 5 Nâwe odwîrhage wahûna mpu bakuhè byâwe-byâwe. Orhahûne, bulyâla, sinza: buhanya nâlerhera ngasi mubiri, Nyakasane okudesire. Na nâwe, omunyago nkuhîre, bunali obuzîne bwâwe, ngasi aha wakanaja».

Jeremia/Jeremiah 45
1הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־בָּר֖וּךְ בֶּֽן־נֵֽרִיָּ֑ה בְּכָתְבוֹ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֤לֶּה עַל־סֵ֨פֶר֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ס
2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עָלֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ 3אָמַ֨רְתָּ֙ אֽוֹי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־יָסַ֧ף יְהוָ֛ה יָג֖וֹן עַל־מַכְאֹבִ֑י יָגַ֨עְתִּי֙ בְּאַנְחָתִ֔י וּמְנוּחָ֖ה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃ ס
4כֹּ֣ה ׀ תֹּאמַ֣ר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֤ה אֲשֶׁר־בָּנִ֨יתִי֙ אֲנִ֣י הֹרֵ֔ס וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נָטַ֖עְתִּי אֲנִ֣י נֹתֵ֑שׁ וְאֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ הִֽיא׃ 5וְאַתָּ֛ה תְּבַקֶּשׁ־לְךָ֥ גְדֹל֖וֹת אַל־תְּבַקֵּ֑שׁ כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא רָעָ֤ה עַל־כָּל־בָּשָׂר֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנָתַתִּ֨י לְךָ֤ אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל עַ֥ל כָּל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלֶךְ־שָֽׁם׃ ס

46
1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekîre amashanja karhindakwo omulêbi Yeremiyahu.
V. Ebinwa biyêrekîre amashanja
Ebinwa biyêrekîre Mîsiri
2 Kanwa kayêrekîre Mîsiri, kanwa karhumirwe okµ cigamba c’omurhwe gw’abalwî ba Faraoni Neko, mwâmi w’e Mîsiri, càlikerekîre eburhambi bwa Efrata kuyêrekera e Karkemishi, amango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni àbahimaga. Gwali mwâka gwa kani oku ngoma ya Yehoyakimu, mugala wa Yosiyahu, mwâmi w’e Yuda.
3 Rheganyi empenzi n’ensiribo. Hârhûli, mujè oku matabâro
4 Shumûli ebiterusi, shoni, mwe balwî b’oku biterusi yambali ensirha z’amarhale! Rhyâzi amatumu. Hagarhiri emirasano.
5 Ewe, kurhi oku mbabwîne? Kuziga barhûnzirwe n’obwôba, bàrhenzire erugamba; entwâli zâbo zàhimirwe. Akola magulu-agabe barhâcikabagana. Cikola côba cône empande zôshi. Kanwa ka Nyakasane.
6 Omwangu kulusha arhâcihashe ayâka, omurhwe gw’entwâli gurhaciîrhamye mpu gwâfulumuka. Era lugulu, oku bikombo bya Efrata, bàfire bàrhibuka n’okukulumba.
7 Ndigi oyu oyishire abirira nka Nili nka lwîshi lwajahûsa nk’ibala.
8 Mîsiri oyo wajabirira nka Nili, nka lwîshi lwajahûsa nk’ibala? Anajaderha, erhi: «nâbirira mmire igulu, mperêrekeze ebishagala n’abantu babiyûbakamwo.»
9 Shembuki, mwe biterusi, kûli omulindi, mwe ngâlè! Mwengabo z’entwâli hiri mbere, bantu b’e Kushi n’ab’e Puti, bacinga mpenzi, bantu b’e Ludi, nfôla muherho!
10 Olu lwo lusiku, kuli Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe lw’olwihôlo, kucihôla oku bashombanyi bâge. Engôrho ekola yatula yanabinja, eyône, eshembuke mukò. Bulya kuli kushirama kwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe. Omu bihugo by’e lugulu, eburhambi bwa Efrata.
11 Sôkera e Galadi wâni mubikira mwananyere w’e Mîsiri, orhôle omugavu n’obukù. Omanye warhamira busha okuyûshûla amafumu: ntà bufumu bwagwârha kuli we.
12 Amashanja gayumvîrhe okuhanyagala kwâwe, endûlù yâwe eyunjwîre igulu lyôshi, bulya entwâli edwîrhe yahuliganya banakumbire bombi oku idaho.
Okurhêrwa kw’e Mîsiri
13 Akanwa ka Nyakasane karhindakwo omulêbi Yeremiyahu, amango Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, ayishigirhêra ecihugo c’e Mîsiri. 14 Mukayâlize e Mîsiri, mukamanyîse e Migdoli, mukahise e Nofu n’e Tahipanesi. Mubabwîre mpu: Mucihire eruhya, mucibambize, bulya engôrho ekola yatula yanabinja ebulungu bwâwe. 15 Kurhigi Apisi ànayasire burhakabagana? Kurhigi Entwâli yâwe erhalinziri kahuku? Neci, Nyakasane ànamucinaguzize. 16 Anacinaguzize banji ngasi muguma adwîrhe ahirima oku wâbo! Badwîrhe babwîrana mpu: «Zuki! Rhushubire omu ishanja lirhu n’omu cihugo cîrhu, kuli n’eyi ngôrho edwîrhe yahuma na gombi». 17 Bayirika Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri eri izîno: «Lubî luberegêza busha». 18 Ndahîre oku ncihaba kanwa ka Mwâmi, olya oderhwa lya Nyakasane, Nayamuzinda w’Emirhwe; ayishiyisha, nka kula Tabora anabà omu ntondo, kula Karmeli alengerera oku nyanja. 19 Shana ebikunga byâwe, mwananyere olama e Mîsiri, Nofu, ahinduka kabanda ka mirenge ashandwe n’abayûbakamwo balulizibwe. 20 Mîsiri gwali mutwîra mwinjinja: empangaza yahubuka e Lugulu yamuhamirakwo. 21 Emirenge y’abalwî b’enkonola masù balishushire amanina gashushagire: nabo bamaniôla enshando, bahwerîre bôshi oku mashaka, barhalinziri kahuku. Bulya olusiku lwâbo lwàhisire, lusiku lwa kuherêrekera, mango ga kuhanwa. 22 Omulenge gwâge guli nk’izù lya njoka yashungûrha, bulya katu k’abantu kayishire okucîhonda kuli ye n’embasha; nderhage abakonda embala; 23 bamakonda omuzirhu gwâge, kanwa ka Nyakasane, n’obwo gurhahulukanwâmwo, bulya, balushire enzige bunji, kuganja kutuka. 24 Enshonyi zamakubumba, mwananyere w’e Mîsiri wagwîre omu nfune z’ishanja ly’e lugulu.
25 Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire erhi: «Lolà oku nahana Amoni wa No, Faraoni w’e Mîsiri, banyamuzinda bâge n’abâmi bâge, Faraoni na ngasi bôshi bacîmwikubagira. 26 Nabahâna omu maboko ga balya babalongeza olufu, omu maboko ga Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni n’omu maboko g’engabo zâge. Cikwêne buzinda enyuma ly’aho Mîsiri âshubiyagaluka nk’omu nsiku za mîra, Kanwaka Nyakasane. 27 Cikwône, w’oyo Israheli, mwambali wâni Yakôbo, orhayôbohaga. Bulya lolà oku nyîshire okuyishikuciza, kurhenga omu bihugo by’e kulî n’iburha lyâwe, lyârhenga omu cihugo c’obujà. Yakôbo âshubiyagaluka anadêke n’omurhûla, adêkerera n’obuholo na ntâye wacimuhugûga. 28 W’oyomurhumisi wâni Yakôbo, orhayôbohaga, Kanwaka Nyakasane, bulya ndi haguma nâwe. Nkola nakabya galya mashanja gôshi nàkushandazagyamwo, ci wêhe ntakuherêrekeze, cikwône nakuhana omu kushimba olushika, orhakalekwa buzira buhane.

Jeremia/Jeremiah 46
1אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא עַל־הַגּוֹיִֽם׃ 2לְמִצְרַ֗יִם עַל־חֵ֨יל פַּרְעֹ֤ה נְכוֹ֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־הָיָ֥ה עַל־נְהַר־פְּרָ֖ת בְּכַרְכְּמִ֑שׁ אֲשֶׁ֣ר הִכָּ֗ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַת֙ הָֽרְבִיעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 3עִרְכ֤וּ מָגֵן֙ וְצִנָּ֔ה וּגְשׁ֖וּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 4אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכ֥וֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָֽרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃ 5מַדּ֣וּעַ רָאִ֗יתִי הֵ֣מָּה חַתִּים֮ נְסֹגִ֣ים אָחוֹר֒ וְגִבּוֹרֵיהֶ֣ם יֻכַּ֔תּוּ וּמָנ֥וֹס נָ֖סוּ וְלֹ֣א הִפְנ֑וּ מָג֥וֹר מִסָּבִ֖יב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 6אַל־יָנ֣וּס הַקַּ֔ל וְאַל־יִמָּלֵ֖ט הַגִּבּ֑וֹר צָפ֨וֹנָה֙ עַל־יַ֣ד נְהַר־פְּרָ֔ת כָּשְׁל֖וּ וְנָפָֽלוּ׃ 7מִי־זֶ֖ה כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֑ה כַּנְּהָר֕וֹת יִֽתְגָּעֲשׁ֖וּ מֵימָֽיו׃ 8מִצְרַ֨יִם֙ כַּיְאֹ֣ר יַֽעֲלֶ֔ה וְכַנְּהָר֖וֹת יִתְגֹּ֣עֲשׁוּ מָ֑יִם וַיֹּ֗אמֶר אַֽעֲלֶה֙ אֲכַסֶּה־אֶ֔רֶץ אֹבִ֥ידָה עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ 9עֲל֤וּ הַסּוּסִים֙ וְהִתְהֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב וְיֵצְא֖וּ הַגִּבּוֹרִ֑ים כּ֤וּשׁ וּפוּט֙ תֹּפְשֵׂ֣י מָגֵ֔ן וְלוּדִ֕ים תֹּפְשֵׂ֖י דֹּ֥רְכֵי קָֽשֶׁת׃ 10וְֽהַיּ֨וֹם הַה֜וּא לַאדֹנָ֧י יְהוִ֣ה צְבָא֗וֹת י֤וֹם נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֨רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יְהוִ֧ה צְבָא֛וֹת בְּאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן אֶל־נְהַר־פְּרָֽת׃ 11עֲלִ֤י גִלְעָד֙ וּקְחִ֣י צֳרִ֔י בְּתוּלַ֖ת בַּת־מִצְרָ֑יִם לַשָּׁוְא֙ הִרְבֵּ֣יתי רְפֻא֔וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ 12שָׁמְע֤וּ גוֹיִם֙ קְלוֹנֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גִבּ֤וֹר בְּגִבּוֹר֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ פ
13הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכּ֖וֹת אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 14הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֨יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעוּ בְמִגְדּ֔וֹל וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי־אָכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ׃ 15מַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהוָ֖ה הֲדָפֽוֹ׃ 16הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה ׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֨רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה׃ 17קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד׃ 18חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ כִּ֚י כְּתָב֣וֹר בֶּֽהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֽוֹא׃ 19כְּלֵ֤י גוֹלָה֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת־מִצְרָ֑יִם כִּֽי־נֹף֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְנִצְּתָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ ס
20עֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃ 21גַּם־שְׂכִרֶ֤יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי־גַם־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י י֥וֹם אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ 22קוֹלָ֖הּ כַּנָּחָ֣שׁ יֵלֵ֑ךְ כִּֽי־בְחַ֣יִל יֵלֵ֔כוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת֙ בָּ֣אוּ לָ֔הּ כְּחֹטְבֵ֖י עֵצִֽים׃ 23כָּרְת֤וּ יַעְרָהּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֖י לֹ֣א יֵֽחָקֵ֑ר כִּ֤י רַבּוּ֙ מֵֽאַרְבֶּ֔ה וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מִסְפָּֽר׃ 24הֹבִ֖ישָׁה בַּת־מִצְרָ֑יִם נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד עַם־צָפֽוֹן׃ 25אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י פוֹקֵד֙ אֶל־אָמ֣וֹן מִנֹּ֔א וְעַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם וְעַל־אֱלֹהֶ֖יהָ וְעַל־מְלָכֶ֑יהָ וְעַ֨ל־פַּרְעֹ֔ה וְעַ֥ל הַבֹּטְחִ֖ים בּֽוֹ׃ 26וּנְתַתִּ֗ים בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֔ם וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַד־עֲבָדָ֑יו וְאַחֲרֵי־כֵ֛ן תִּשְׁכֹּ֥ן כִּֽימֵי־קֶ֖דֶם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
27וְ֠אַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ ס
28אַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֨יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ ס
47
Akanwa ka Nyakasane kayêrekîre Abafilistini
1 Akanwa ka Nyakasane kayêrekîre Abafilistini karhindakwo omulêbi Yeremiyahu embere Faraoni arhêre Gaza: 2 Ntya kwo Nyakasane adesire: Lolà amîshi gayisha gabirira kurhenga elugulu, gahinduka lwîshi ludârhi lurhankahamwa lwajamirira ecihugo na ngasi bimuli, ebishagala n’ababiyûbakamwo. Abantu bajàyâma, bajàlumba, bôshi oku banayûbakaga omu cihugo, 3 erhi midindiri y’ensenyi z’ebiterusi, emilulumo y’engâlè n’olubî lw’emiziziyazo erhuma. Abashamuka barhacikabagana abâna bâbo, amaboko garhîre enjingo, 4 bulya olusiku luminya lwahisire lw’okuherêrekeza Abafilistini bôshi, gakola mango Tiri na Sidoni bâbona omu barhabâzi bâbo bazinda, ntà muguma, ciru n’omuguma barhayândazizi burhaba. Neci, Nyakasane ahungumwîre Abafilistini bôshi, musigala g’okucirhwa c’e Kafutori. 5 E Gaza, ekola mikungu ya mishîbo. E Askaloni kahwenyenye ka lufu; nâwe musigala gw’e lubanda lwâbo kuhika mangaci wacîyûnjuza n’okucîshâkashâka omubiri? 6 Mashi, we ngôrho ya Nyakasane mangaci warhamûka? Shubira omu lubà lwâwe orhûlirire. 7 Cikwône kurhigi yarhûlirira obwo amango ehîrwe amarhegeko na Nyakasane? Askaloni n’e ntambi z’e mashinji, yo mihigo yayûkirizibwa.
Jeremia/Jeremiah 47

1אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ ס
2כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ 3מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃ 4עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר׃ 5בָּ֤אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃ ס
6ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַֽיהוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אַל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃ 7אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ ס
48
Ebinwa bya Nyakasane biyêrekîre Mowabu
1 Kuli Mowabu, ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Buhanya bwâwe Neko, bulya wâshandwa, Kiryatayimi enshonyi zimubumbire anagwâsirwe mpira, nshonyi n’ecoôba oku ngombe. 2 Yahwerîrwe, erhaciri irenge lya Mowabu! E Heshiboni bajire irhigi ly’obuhanya bwâge: Bangaduki: Rhumukûle omu mashanjal» Nawe, Madmeni, orhacibumbûle akanwa, engôrho ekugosire bwinjà bwinjà. 3 Endûlù zamayimuka kurhenga e Horonayimu «kushâba! kushereza kal’ibala!» 4 Mowabu ashabirwe, orhwana rhwâge rhudwîrhe rhwabanda endûlù. 5 Neci wâni, omurhezi gwa Luhiti, bali bagusôka n’emirenge. Neci wâni, omu kuyandagala e Horonayimi, omuntu kuyumva endûlù y’amaganya: 6 Magulu agabe, cizi akalamo kinyu. Mushushe Arueri «omu irûngu!» 7 Neci, bulya walangâlire ebijiro byâwe n’emihako yâwe, nâwe wamagwârhwa mpira. Kemoshi alulizibwa haguma n’abadâhwa bâge n’abaluzi bâge. 8 Kaheza ayishihandira ngasi cishagala ntâco ciru n’eciguma ayishibabalira: Olubanda lwalagalira, olwimâna lwasherêzibwa, kwo Nyakasane adesire. 9 Rheganyizi Mowabu enshinda bulya ntà handi aciyâkira! Ebishagala byâge byahinduka mishaka kulya kubà ntà muntu wacilamamwo. 10 (Ali muhehêrere oyûkiriza omukolo gwa Nyakasane n’emirhâlûka! Muhehêrere orhuma engôrho yâge erhabulaga omukò!) 11 Kurhenga obusole bwâge erhi Mowabu alama omu murhûla, adêkerera nka mukondo gw’amamvu, gugwêrhe akasanzi k’okurha idûrhu, kubula ecavunûla kurhuma ntà mango alulizîbwe analiyôrhîne obununu n’obwehe bwâge bwinjà.
12 Co cirhumire, alaga ensiku zayishire, Kanwa ka Nyakasime, nârhumamwo abavunûzi, bayishibavunûla; bayishidubula orhubindi rhwaâbo banayishijonjaga endaha zâbo. 13 Ago mango, Mowabu ayishibona enshonyi erhi Kemoshiu orhuma nka kulya omulala gwa bene Israheli gwabonaga enshonyi kuli Beteli gwàlicikubagîre. 14 Kurhi mwankahashiderha mpu: «Rhwàli ntwâli, nkongo za balwî.» 15 Mowabu anashandirwe, bagosire ebishagala byâge, omurhwe gw’entwâliy’emisole yâge yarhogire ah’ibâgiro, Kanwa ka Mwâmi oderhwa Nyakasane w’Emirhwe. 16 Okushâbûka kwa Mowabu kuli hôfi, obuhanya bwâge buli bulibirha. 17 Lakiri ye mwe balungu bâge mweshi, mwe muyishi mweshi izîno lyâge. Muderhe mpu: «kurhi kuno! Bwavunisire buhiri budârhi, lulya lubuzi lw’irenge». 18 Ewe mwananyere w’e Diboni, shonoka omu irenge lyâwe, tamala oku idaho lyumulyumu, bulya kaheza wa Mowabu oyo wasôka ali kurhêra, âshâba engombe zâwe. 19 Mwe bantu b’e Arueri, mugorhe enjira munalinge, mudôse owajayâka n’empira yashunûsire. Mudokereze mpu: «Kurhi byabîre?» 20 «Mowabu afirenshonyi z’okushâbwa kwâge; mulake munabande endûlù! Mumanyîse omwanzi omu Amoni oku Mowabu asherîre. 21 Obucîranuzi bwarhogire ecihugo c’oku hirhondo kuli Holoni, Yasa, Mefati, 22 Diboni, Nebo, Bet-Diblatayimi. 23 Kiryatayimi, Bet-Gamuli, Bet-Meoni, 24 Keriyoti, Bosra n’oku bishagala byôshi by’omu cihugo ca Mowabu, eby’ekuli nk’ebiri hôfi. 25 Obuhashe bwa Mowabu bwashangusire, okuboko kwâge kwavunisire, kwanwa ka Nyakasane. 26 Lalusiye, bulya àlicihindulîre Nyakasane: Mowabu acîvuluvunze omu bishaliza byâge anahinduke naye masheka g’abagera. 27 Ka Israheli arhali masheka gâwe? Ka hali amango agwârhirwe omu bishambo wabula kudunda irhwe ngasi kumuderha? 28 Rhengi omu bishagala, mujihanda omu nyâla, mwe bantu b’e Mowabu! Muyig’engûkù yo engendiyûbakira olwogo lwâyo oku munwa gw’entuli. 29 Rhwàyumvîrhe baderha ogw’obucîbone bwa Mowabu: ogw’obulimbi bwâge burhagwêrhi lugero, ogw’omuhimbo gwâge, ogw’omumino gwâge! Ogw’omurhima gw’okucîhira enyanya. 30 Mmanyire nâni obucîbone bwâge, kanwa ka Nyakasane, enderho zâge zirhagwêrhi nda na mugongo, ebijiro byâge birhagwêrhi nda na mugongo.
31 Co cirhumire ndi nalakira Mowabu, ndwîrhe nabanda endûlù kuli Mowabu yeshi, bali balumbwija erhi Kir-Heresi orhuma. 32 Muzâbîbu gw’e Sibma, we ndwîrhe nalakira kulusha Yazeri. Amashami gâwe gàlihire garhaluka enyanja gagendihika e Yazeri. Oku malehe n’oku myâka yâwe kwarhibukire kaheza. 33 Amasîma n’omwîshingo byahwîre omu nkoma n’omu cihugo c’e Mowabui. Naganyize irivayi omu rhubindi, omukênzi arhacikanda, izù ly’omwîshingo lirhaciyumvîkana. 34 Omulenge gwa Hashoboni n’ogw’e Eleale guli gwahamagaza kuhikae Yahasi, badwîrhe bayâkûza kurhenga Sowari kuhika e Horonayimu n’e Eglat-Shelishiya, bulya ciru n’amîshi ga Nimrimi gahindusire hantu ha cumwe. 35 Nakula lwôshi lwôshi omu Mowabu, kanwa ka Nyakasane, ngasi yeshi orherekêra oku ntondo na ngasi otumbîkiza banyamuzinda wâge bw’obunywesi. 36 Omurhima gwâni gudwîrhe gwashakânya Mowabu orhuma nka kula orhurhera rhushakânya. Omurhima gwâni gudwîrhe gwashakânya erhi bantu b’e Kir-Heresi barhuma, bulya amaheza omuhako àli ahasire. 37 Neci ngasi irhwe lyakûngwîrwe, ngasi bwânwa bwàmomirwe, ngasi nfune zirikwo ebikojobikojo na ngasi muguma ayambîrhe sunzu ecibuno. 38 Omu ngasi côgo c’e Mowabu n’oku ngasi malango gâge, ndûlù yone, bulya nàshangwîre Mowabu nka kula omuntu anashangula enyungu eberesire, kanwa ka Nyakasane. 39 Bulya anashâbirwe, bandi endûlù! Bulya Mowabu, n’enshonyi ebusù, ayêrekîne omugongo! Mowabu ahindusire masheka g’abagera na cêrekane ca kuyôbohya oku balungu.
40 Ntya kwo Nyakasane adesire: (nka kula Nyunda alambûla ebyûbi anaj’ayerêra enyanya za Mowabu). 41 Ebishagala byagwâsirwe mpira. Ebyôgo bizibu by’abalwî byashâbwîrwe (n’omurhima gw’omurhwe gw’abalwî b’e Mowabu, m’olwo lusiku, gwàli nka gwa mukazi odwîrhe afumba.) 42 Mowabu aherêrekîre lwôshi arhaciri ishanja lya lubaga, bulya acîbwîne mukulu kulusha Nyakasane. 43 Ecôbà, ikombe, omurhego bikulinzire we yûbaka Mowabu, kanwa ka Nyakasane. 44 Owayâkira kulî n’ecôbà, arhogera omu ikombe n’owayûlubuka omw’ikombe âgwârhwa n’omurhego. Neci nâlêrha ebyo byôshi kuli Mowabu omu mwâka gw’obuhane bwâge, kanwa ka Nyakasane. 45 Emirhama y’abajâga bayâka balibirhira omu lwakiro lwa Hesboni, ci omuliro gwarhenga omu Hesboni, ngulumira yarhenga omu lurhamba lwa Sihoni yafômera amarhama ga Mowabu n’empanga y’iburha ly’olubî. 46 Buhanya bwâwe, wâni Mowabu! Wamâhera we lubaga lw’e Kemoshi bulya emisole yâwe yalulizîbwe n’ensûli zâwe bahindusire bajà-nyere. 47 Ci kwônene lusiku luguma, nacigalula empira za Mowabu zàhêsirwe bujà, kanwa ka Nyakasane. Obucîranuzi bwa Mowabu buhwêrîre aha.
Jeremia/Jeremiah 48
1לְמוֹאָ֡ב כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃ 2אֵ֣ין עוֹד֮ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָשְׁב֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב׃ 3ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵחֹֽרוֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃ 4נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה צְעִורֶֽיהָ׃ 5כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחִ֔ות בִּבְכִ֖י יַֽעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ׃ 6נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֕ינָה כַּעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר׃ 7כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֨יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כְמֹישׁ֙ בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽ׃ 8וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 9תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֨יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃ 10אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם׃ 11שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר׃ ס
12לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃ 13וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּאֲשֶׁר־בֹּ֨שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃ 14אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃ 15שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ 16קָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד׃ 17נֻ֤דוּ לוֹ֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃ 18רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ יּשְׁבִ֣י בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃ 19אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃ 20הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּֽי־חַ֖תָּה הֵילִ֣יליּ ׀ וּֽזְעָ֑קיּ הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃ 21וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֵופָֽעַת׃ 22וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃ 23וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן׃ 24וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת׃ 25נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 26הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃ 27וְאִ֣ם ׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָ֑אה כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֥יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד׃ 28עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַּסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃ 29שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ׃ 30אֲנִ֤י יָדַ֨עְתִּ֨י נְאֻם־יְהוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃ 31עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃ 32מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֨יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֖ד נָפָֽל׃ 33וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֨יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃ 34מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֨הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֨עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ׃ 35וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו׃ 36עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃ 37כִּ֤י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־יָדַ֨יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק׃ 38עַ֣ל כָּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 39אֵ֥יךְ חַ֨תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו׃ ס
40כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב׃ 41נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ 42וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃ 43פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 44הַנָּי֞ס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֨חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 45בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּֽי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶֽהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֨אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן׃ 46אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֨יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃ 47וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב׃ ס
49
Akanwa ka Nyakasane kayêrekîre Amoni
1 Kuli bene Amoni. Ntyakwo Nyakasane adesire: Ka Israheli arhajira bâna? K’abula omwîmo? Carhumaga Milkomu ayîma e Gadi n’ishanja lyâge liyûbasire omu bishagala? 2 Lêro! Mukolaga mwabona ensiku zayisha, Kanwa ka Nyakasane. Nayumvisamwo kuli Raba w’ Abaamoniti ehihababo by’ebîrha. Ahinduke kabazâne wa bigûkà, abananyere bâge bakwêbwe omu ngulumira y’omuliro. Ago mango Israheli ayîme omu mîmo yâge. 3 Banda endûlù, Hesboni, bulya Ayi ànashâbirwe. Bandi orhuhababo bananyere b’e Raba! Yambali ba sunzu, mubande endûlù mutulutumbe omu byôgo! Bulya Milkomu akola ahêkwa bujà haguma n’abadâhwa bâge n’abalanzi bâge bôshi. 4 Oku walimbiraga olubanda lwâwe, wâni munyere wagomire, oku wacîkubagira emihako yâwe: «mpu ndi wankacishomya okuntêra’?» 5 Alaga oku nkolaga nakuhondakwo côbohya, kanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, akugorhe empande zôshi, mwâlibirhwakwo mweshi, mugende mihanda erhashimânana na ntâye waâshûbûze abajàyâka. 6 (Cikwône buzinda nayishikûla empira za bene Abaamoniti omu bujà! Kanwa ka Nyakasane).
Akanwa kayêrekîre Edomu
7 Kuli Edomu. Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: Ewe, ka ntà bushinganyanya buciba e Temani? Ewe, k’ihano lyahirigisire emw’abanyabukengêre. K’oburhimanya bwâbo bwâhirigirha? 8 Mulibirhe! Mukule idârhi! Mucicizininika kulî, mwe mubià e Dedani, bulya namulerhera okuherêrekera mwe iburha lya Ezau, go mango g’okumuhana gano. 9 Hano abalitwa emizâbîbu bayisha emwinyu, barhâsige ecihadu ciru n’eciguma. Hano budufu ebishambo, byâshereza byôshi kuhika bigambwe. 10 Nie nâbasiga bwâmwa ntyo, bene Ezau, nie nâbafulula aha bacîfulisire. Ntaho bacigwêrhe bacibundika. Kwo kuherêrekera kôshi okwo kw’obwo bûko. Bacibâho, abalungu bâbo, ntâbyo byâsigala. 11 Harhârhenge owaderha erhi nâkulerera enfuzi zâwe, n’abakana bâwe barhacicifufumukaga ndi, bulya ho ndi. 12 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Yumvi bwinjà: aba ntalirheganyize okunywa akabêhè, bâkanywa. Nâwe, erhi ntâko nabà, ntâbè iga! Ntanzi la! Ako kabehe, wâkanywa bwinjà bwinjà! 13 Ncigashire ecihango câni nk’oku nnandi Nyamuzinda, ecishagala câwe cinene ca Bosra câhinduka ca kuyôbohya, cijâci, ibala, mahorhe, irûngu lya mishaka oku nsiku zôshi». Ntyo kwo Nyakasane adesire. 14 Nayumvîrhe omwanzi gwarhenga emwa Nyakasane, oku entumwa ya rhumirwe emw’amashanja mpu egabwîre, erhi: «Shubllzanyi, mugendirhera Edomu! Hozi aho! Mujè oku lugamba! 15 Edomu, nâkujira obè ishanja lya buzinda omu gandi mashanja gôshi, lirya ly’okugayaguzibwa n’abantu bôshi. 16 Wakagiyôbohya abantu bôshi, wakazicîkebwa mpu oli mukulu bwencêne kubalusha cikwône kurheba wakagicîrheba. We bêra omu lwala lw’amabuye, wâmanana oku masongerwe g’entondo, ciru akaba wajirimanika olwôgo lwâwe enyanya bwenêne nka lw’ikozi, nâkubungulula eyo munda». Kwo Nyakasane adesire ntyo. 17 Edomu ahinduka ishwa lya kuyôbohya, abagera bôshi bâkazisômerwa, bayôbohe banahebe olushungûrho babona kurhi asherîre. 18 Kwo âyôrha nka kulya Sodomo na Gomora bashereraga haguma n’ebishagala byàli bimuliranyire. Nyakasane okudesire. Ntà muntu ciru n’omuguma wanâcikuyûbakemwo, ntâye wânacibêre muli we. 19 «Kwo nâyôrha nka ntale yarhenga omu mashaka ga Yordani, erya yajà omu bulambo bw’akahasi kinja, Nyakasane adesire, erhi: omu kugohya liguma ntya, nacendabuka oku bantu bamwo bôshi. Okuhandi obwo omu Edomu nyimikemwo omurhambo nâyishiba nàcishozire. Ndigi oyumânîne nâni? Ndi wankagerêreza okundyûza akantu? Na kandi murhegesi ohi wankanja omu irhwe»? 20 Yumvagyi lêro omulâli Nyakasane agwêrhe kuli Edomu, emihigo arheganyize abantu babà e Temani: Mumanye bwinjinjà oku nka ngonyo bababulula. Olwabuko lwâbo, balulabarhanya banabona. 21 Igulu lyamadirhimana n’omudindiri gw’okurhibuka kwâbo, izù ly’okuyâma kwâbo lidwîrhe lyayumvîkana kuhika ebwa Nyanja y’Amasheke. 22 Kwo ali nk’ikozi lishanjwîre ebyûbi, amàsoka n’okulembêra enyanya za Bosra. Olwo lusiku emirhima y’abasirika b’entwâli ba Edomu yayôrha ak’omurhima gw’omukazi odwîrhe alumwa n’emikero y’okuburha.
Enkômo y’akanwa oku bishagala by’e Siriya
23 Enkômo kuli Damasi. Ebishagala by’e Hamati na Arpadi byazânyirwe erhi omwanzi mubî bayumvîrhe gurhuma. Byakangalire omurhima gurhankanacirhûlûla. 24 Abantu b’e Damasi batwîsire omurhima, bahindwîre omugongo bayaâka, badirhimanyire n’omusisi; balikwo amalibuko n’amalumwa ak’omukazi walumwa n’emikero y’okuburha. 25 Kurhi kwankahashikana cirya cishagala c’irenge kulya, gulya murhundu gw’amasîma gusigwe bwâmwa buzira bantu? 26 Emisole yamwo yajà yahirima omu ngo, olwo lusiku abasirika bagwo bôshi bahungumuka, Nyakasane w’Emirhwe okudesire. 27 Ecishagala ca Damasi nâcidulika muliro; gwâsingônola enyumpa ya Ben-Hadadi.
Enkômo y’ebinwa oku Baharabu
28 Enkomo oku Baharabu b’e Kedari n’amâmi g’e Hasori, balya bàhimagwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. Ntya kwo Nyakasane adesire: Kanyi, muhamire kuli Kedari! Musherêze byôshi emw’abantu b’omw’irûngu. 29 Babanyâge amahêma gâbo n’amasô gâbo g’ebintu, amashîro gâbo n’ebirugu byâbo byôshi binyagwe. Banyagwe engamiya zâbo banabalumizekwo ecôbà, empande zôshi. 30 Libirhi, mugende duba, mucifulike bwinjinjà mwe bantu b’e Hasori, kwo Nyakasane adesire ntyo. Bulya mwâmi Nebukadreza amugûngêzize, ahizire oku ammurhêra. 31 Kanyi, Nyakasane okudesire, muhamire kuli bala bantu barhacîgonza cici, abakâgicîkêbwa mpu bacilamira omu murhûla, abarhajira lumvi, barhajira kahamikizo, balama omu lwihweko! 32 Omushombanyi ârhôla engamiya zâbo n’amasò gâbo manji manji munyago. Nâbashandabanya enyunda zôshi abo bakaziramushaku. Ntâko obuhanya burhâbarhuluke, kwo Nyakasane adesire. 33 Ecishagala ca Hasori cashuba irûngu lya côba oku nsiku zôshi. Ntâye ciru n’omuguma waciciyûbakamwo, omuntu oyîsa omûk
a. Enkomo y’ebinwa kuli Elamu
34 Aka kali kanwa ka Nyakasane karhindagakwo Yeremiyahu aha murhondêro gw’obwâmi bwa Sedekiyahu, mwâmi w’e Yûda. 35 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Nâvuna omuherho gwa Elamu, gwo anegenera. 36 Empande ini z’igulu nâzirhumira Elamu, kurhenga ebulyo kuhika ebulembe, ebushoshokero bw’izûba n’ebuzikiro bwâlyo, Nâbashandâza empande zôshi. Ntà cihugo cirhabemwo Abaelamiti bajà bayâka. 37 Abaelamiti nâbadirhimanya embere z’abashombanyi bâbo, embere za balya babalongeza olufu. Nâbarhumira obuhanya omu bukunizi bwâni bunene. Nâbashimbulula n’ebîrha kuhika mbamalîre. 38 Nâkula mwâmi n’abarhambo omu Elamu, ngwîkemwo entehe yâni y’obwâmi. Ntyo kwo Nyakasane adesire. 39 Ci kwoki, kanwa ka Nyakasane, hano kugera nsiku, Abaelamiti mbayagalula, bashubire emwababwe.
Jeremia/Jeremiah 49
1לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃ 2לָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־יְהוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּי אֶל־רַבַּ֨ת בְּנֵי־עַמּ֜וֹן תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָ בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָה וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יֹרְשָׁ֖יו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 3הֵילִ֨ילִי חֶשְׁבּ֜וֹן כִּ֣י שֻׁדְּדָה־עַ֗י צְעַקְנָה֮ בְּנ֣וֹת רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה שַׂקִּ֔ים סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשׁוֹטַ֖טְנָה בַּגְּדֵר֑וֹת כִּ֤י מַלְכָּם֙ בַּגּוֹלָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו׃ 4מַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשֹּֽׁובֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃ 5הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת מִכָּל־סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד׃ 6וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
7לֶאֱד֗וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַאֵ֥ין ע֛וֹד חָכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חָכְמָתָֽם׃ 8נֻ֤סוּ הָפְנוּ֙ הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו׃ 9אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עֽוֹלֵל֑וֹת אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃ 10כִּֽי־אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֨יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְע֛וֹ וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ׃ 11עָזְבָ֥ה יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑ה וְאַלְמְנֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ׃ ס
12כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִ֠נֵּה אֲשֶׁר־אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם לִשְׁתּ֤וֹת הַכּוֹס֙ שָׁת֣וֹ יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔ה כִּ֥י שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃ 13כִּ֣י בִ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לְשַׁמָּ֧ה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶב וְלִקְלָלָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה בָצְרָ֑ה וְכָל־עָרֶ֥יהָ תִהְיֶ֖ינָה לְחָרְב֥וֹת עוֹלָֽם׃ 14שְׁמוּעָ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה וְצִ֖יר בַּגּוֹיִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִֽתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 15כִּֽי־הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֖וּי בָּאָדָֽם׃ 16תִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙ זְד֣וֹן לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּפְשִׂ֖י מְר֣וֹם גִּבְעָ֑ה כִּֽי־תַגְבִּ֤יהַ כַּנֶּ֨שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אֽוֹרִידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 17וְהָיְתָ֥ה אֱד֖וֹם לְשַׁמָּ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכּוֹתֶֽהָ׃ 18כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 19הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּא֣וֹן הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤יעָה אֲרִיצֶ֨נּוּ מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמ֨וֹנִי֙ וּמִ֣י יֹעִידֶ֔נִּי וּמִי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ ס
20לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־אֱד֔וֹם וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם׃ 21מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃ 22הִנֵּ֤ה כַנֶּ֨שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־בָּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י אֱדוֹם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃ ס
23לְדַמֶּ֗שֶׂק בּ֤וֹשָֽׁה חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד כִּי־שְׁמֻעָ֥ה רָעָ֛ה שָׁמְע֖וּ נָמֹ֑גוּ בַּיָּ֣ם דְּאָגָ֔ה הַשְׁקֵ֖ט לֹ֥א יוּכָֽל׃ 24רָפְתָ֥ה דַמֶּ֛שֶׂק הִפְנְתָ֥ה לָנ֖וּס וְרֶ֣טֶט ׀ הֶחֱזִ֑יקָה צָרָ֧ה וַחֲבָלִ֛ים אֲחָזַ֖תָּה כַּיּוֹלֵדָֽה׃ 25אֵ֥יךְ לֹֽא־עֻזְּבָ֖ה עִ֣יר תְּהִלָּ֑ה קִרְיַ֖ת מְשׂוֹשִֽׂי׃ 26לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה יִדַּ֨מּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 27וְהִצַּ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת דַּמָּ֑שֶׂק וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃ ס
28לְקֵדָ֣ר ׀ וּֽלְמַמְלְכ֣וֹת חָצ֗וֹר אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּו֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה ק֚וּמוּ עֲל֣וּ אֶל־קֵדָ֔ר וְשָׁדְד֖וּ אֶת־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃ 29אָהֳלֵיהֶ֤ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעוֹתֵיהֶ֧ם וְכָל־כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃ 30נֻסוּ֩ נֻּ֨דוּ מְאֹ֜ד הֶעְמִ֧יקוּ לָשֶׁ֛בֶת יֹשְׁבֵ֥י חָצ֖וֹר נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־יָעַ֨ץ עֲלֵיכֶ֜ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֵצָ֔ה וְחָשַׁ֥ב עֲלֵיהֶ֖ם מַחֲשָׁבָֽה׃ 31ק֣וּמוּ עֲל֗וּ אֶל־גּ֥וֹי שְׁלֵ֛יו יוֹשֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹא־דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־בְרִ֛יחַ ל֖וֹ בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ׃ 32וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכָל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכָּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 33וְהָיְתָ֨ה חָצ֜וֹר לִמְע֥וֹן תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ ס
34אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 35כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י שֹׁבֵ֖ר אֶת־קֶ֣שֶׁת עֵילָ֑ם רֵאשִׁ֖ית גְּבוּרָתָֽם׃ 36וְהֵבֵאתִ֨י אֶל־עֵילָ֜ם אַרְבַּ֣ע רוּח֗וֹת מֵֽאַרְבַּע֙ קְצ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וְזֵ֣רִתִ֔ים לְכֹ֖ל הָרֻח֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה הַגּ֔וֹי אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָב֥וֹא שָׁ֖ם נִדְּחֵ֥י עֵולָֽם׃ 37וְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־עֵ֠ילָם לפְנֵ֨י אֹיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י ׀ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם ׀ רָעָ֛ה אֶת־חֲר֥וֹן אַפִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃ 38וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם וְהַאֲבַדְתִּ֥י מִשָּׁ֛ם מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 39וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים אָשִׁ֛וב אֶת־שְׁב֥יּת עֵילָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
50
Okushâbûka kwa Babiloni n’okurhenga omu bujà kwa Bene-Israheli
1 Aka kali kanwa Nyakasane aderhezagya omulêbi Yeremiyahu kayêrekîre Babiloniv n’ecihugo c’ Abakaldeya. 2 Muyâlize ogu mwanzi ekarhî k’amashanja, mugushongêze, murhafulikaga akantu. Mubabwîre oku «Babiloni agwâsirwe, Bali bamubonesize za mêmè, Mardukiw anashângusire, enshanga zâge zikola hêru, ebyo bishwêka byâge byaherêrekîre. 3 Bulya ishanja lyarhenga njiranyanya lyamamurhogera, lirimulwîsa, ecihugo câge lyamacihindula irûngu: cirhakacibonekamwo ehiyîsa omûka. Abantu n’ensimba byôshi byàyâsire. Arhakaciyimbwamwo akantu. 4 Mw’ezo nsiku na mw’ago mango gonènè, kwo Nyakasane adesire, bene Israheli bagaluka haguma na bene Yuda. Bagwârha enjira bajè balonza Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 5 Bayisha badôsa enjira yajà e Siyoni, yo munda bayêrekîre. Bayishire balibugâna Nyakasane, bafundike haguma naye endagâno y’ensiku n’amango, erya y’enkwîra erya barhakaciyibagira ciru n’eriguma. 6 Olubaga lwâni lwali lukola lubà busò bwa bibuzi bihezire. Abangere bâbyo bàli erhi babihabwîre, babireka byaja byagenda mihabuka omu ntondo. Ntà ntondo na ntà rhurhondo byacihabaga, byalinda biyibagira ecôgo c’aha kà. 7 Abashombanyi barhangîriza babibuganaga, bakazibifomera burharhindira, banacidesa erhi: «Ntà kubî rhwajizire, aba bantu babihire Nyamuzinda wâbo, ye wali bucire bwâbo bw’okuli na bulangâlire bwa bashakulûza bâbo». 8 Yaki, murhenge e Babiloni, kwo Nyakasane adesire, murhenge mw’eci cihugo c’Abakaldeya, mukubûle enjira, nka kula ebihebe bishokolera obusò. 9 Bulya nkola nâhamagala omurhwe gw’amashanja manene gwayishirhêra Babiloni. Abo bantu bayisha kurhenga omu cihugo ca njira nyanya, bagorhe Babiloni banamugwârhe. Emyampi yâbo erhagaluke cîru, nka kula omusirika w’entwâli arhagaluka maboko mûmu. 10 Ecihugo c’Abakaldeya bâcihagula. Ngasi bôshi bayigurha bagambwe, kwo Nyakasane adesire. 11 Neci, musîme munacîshinge mwe mwanyagaga ebyâni! Mwanahashija mwahama nka mitwîra ya manina omu bulambo, n’okuyâma buhanzi. 12 Mulole kuli nyoko erhi kwo, co cirigi cihugo cinyu cammuburhaga: enshonyi zàcibumbire, bikola byanshonyi kuli co, c’eco cikola ca buzinda omu gandi mashanja, irûngu, bwerûlè bûmu bûmu. 13 Bukunizi bwa Nyakasane burhumire ciyôrha buzira muntu, côshi liri irûngu. Ngasi bôshi bagera hôfi naco bakazijuguma, bashungûrhe n’obwôba babona gurhi casherîre. 14 Mwe nfôla-miherho mweshi, muyishe mugorhe Babiloni mumuzunguluke. Mumulikirekwo emyampi yinyu, murhayibabaliraga, bula agomire Nyakasane. 15 Mumubandire orhuhababo rhwinyu rhw’ebîrha empande zôshi. Y’oyo wacilêrha alengezize amaboko. Emitungo yâge yashâbirwe, ebyôgo byâge byahondôsire. Lwihôlo lwa Nyakasane olwo, mucihôlage kuli Babiloni, mumukolere biri nka birya akolîre abandi. 16 Mukule muli Babiloni abahinzi n’abasârûzi. Ngasi muntu acizibuke engôrho nkali, ashubire emwa benewâbo, ngasi muntu ayâkire omu cihugo c’emwâbo. 17 Israheli ali akola ayôsire nka bibuzi bihezire, byaja byahivwa n’entale. Omurhanzirhanzi wabirirekwo ali mwâmi w’e Asuru. Enyuma z’okwo, ayisha mwâmi Nabukondonozori w’e Babiloni, amubederhera orhuvuha. 18 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, erhi: «Nkolaga nahana omwâmi w’e Babiloni haguma n’ecihugo câge, nka kulya, mîra nahanaga omwâmi w’e Asuru. 19 Cikwône nashubilongolana Israheli omu lwabuko lwâge. Akerera oku ntondo ya Karmeli n’omu Bashani; arhabule kantu oku ntondo ya Efrayimu n’omu cihugo ca Galadi-Akera, ayigurhe, anagambwe. 20 Mw’ezo nsiku na mw’ago mango, kwo Nyakasane adesire, bâlonza obubî bwa Israheli, barhâcibubone, balonze ebyâha bya Yuda, barhâcibibone, bulya nâbabalira ngasi bôshi basigîre.
Babwîre Yeruzalemu oku Babiloni ârhoga âshanguke
21 Murhêre ecihugo ca Meratayimu, murhêre n’abayûbaka e Pekodi, oyirhe, onigûze abasigire eyo munda, kwo Nyakasane adesire, oyukirize ngasi byôshi nakurhegesire. 22 Cihogêro ca bîrha omu cihugo! Hôshi, lubi Iunji lunji! 23 Ka kwankanaba? Olya Babiloni wàli nyundo yakâgivunyungula igulu lyôshi! Naye akavunyunguka bushangukizà. Abè irûngu lya kuyôbohya omu gandi mashanja gôshi! Nka gurhi obwo! 24 Babiloni, nalikurhezire omulabarho. wamagugwamwo orhan’ishi! w’oyu okola hêru, mîra bakusamaga! Bulya nie wàli wamahuma omu isù, niono Nyakasane. 25 Nyakasane amayigula embîko yâge. Omu bukunizi n’omu burhe bwâge akolaga ayêrekana emirasano akûzire mw’eyo mbîko. Babona omukolo gwa Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe omu cihugo c’Abakaldeya. 26 Murhenge empande zôshi, muyishire Babiloni, muhamûle enguli zâge! Mumulundike nsingansinga, munamusherêze. Arhacisigalagamwo kantu! 27 Enfizi zâge zôshi, muzinigûze. Mujizimorogeza aha babâgira. Buhanya bwâbo, bamahera, bulya amango Nyakasane abahànamwo gahisire. 28 Yumvi olubî abayasire abo, abafulumusire e Babiloni, badwîrhe omwanzi e Siyoni, mpu: Nyakasane Nyamuzinda wîrhu anacihôzire, anacihôlire akâ-Nyamuzinda kâge katagatîfu.
Ecâha c’okugagaja Ntagagajwa
29 Muhuluze enfôla-muherho zôshi, bajirhêra Babiloni. Bamugorhe, banamufukire orhusheshero rhwôshi. Bamugalulire obubî ajizire, bamukolere ebi akolîre abandi! Bulya arhambala Nyamuzinda, Mutagatifu w’Israheli. 30 Emisole yâge yôshi yâhirima omu mihanda yâge, n’abasirika bâge bôshi bâfunyâla, bagukumuke olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire. 31 Weshi oyu! wâni cibonè! Kwo Nyamuzinda, Nyakasane w’Emirhwe adesire, olusiku lwâwe Iwayishire, nkola nkuyishîre, ndi kuhana. 32 Ngasi ocîbona asarhala anahirime, na ntâye wamuzûsa. Ebishagala byâge nâbidulika muliro, gusingônole n’abamuzungulusire bôshi. 33 Ntya kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Israheli adesire: «Bene Israheli na bene Yuda bàlibuzîbwe. Ababalulizagya babagwasire buzibu, balahîre okubalîka. 34 Niono, Mufungizi wâbo, ndi muzibu, nie Nyakasane w’Emirhwe. Nafumbarha niene olubanja lwâbo, lyo nderha omurhûla omu igulu, n’akashâbo omu bantu b’e Babiloni.
Omulâli gwa Nyakasane kuli Babiloni
35 Engôrho oku Bakaldeya, kwo Nyakasane adesire, oku bantu b’e Babiloni, oku baluzi bâge n’oku bashinganyanya bâge! 36 Engôrho oku balaguzi bâge bahurhiremwo irhwe! Engôrho oku basiri ka bâge. batwike omurhima! 37 Engôrho oku biterusi byâge, oku ngale zâge, oku mashanja ga ngasi lubero gamulwirakwo; bôshi bahinduke ngonyi za bakazi! Engôrho oku bahirhi bâge, bôshi bahagulwe! 38 Engôrho oku nyîshi zâge, zôshi ziyumûke. Bulya ciri cihugo ca nshusho za bazimu, ebyo bihenyango bihûsa ababiharâmya. 39 Co cirhumire banyambwe na nyamugunga bayishiyunjula omu cishagala, enyunda zâyunjulamwo. Babiloni âyârha buzira bantu oku nsiku zôshi, arhakacibêrwamwo emyâka n’emyâka. 40 Namutulamya nk’oku najiraga Sodomo, Gomora n’ebishagala byàli eburhamhi, kwo Nyakasane adesire. Ntà muntu ciru n’omuguma wâciyûbake muli ye, ntâye oyîsa omûka wâcibêre muli ye. 41 Ishanja liyishe lyarhenga ebulembe, ishanja linene, abâmi b’obuhashe bârhenga ebwa kafende-fende k’igulu. 42 Abasirika bâbo bajà bashaganya amatumu n’engôrho, bali nka by’erubala barhabâlira ndi. Baja bajira olubi nka kula enyanja ekungula. Bashonyire oku biterusi banacikeresire bwinjinjà oku lugamba lw’amatabâro, w’oyo bayishîre wâni Babiloni. 43 Omwâmi w’e Babiloni obu ayumvîrhe ogwo mwanzi, amarhoga amaboko, entemu yamamushamula ak’omukazi walumwa n’emikero y’okuburha. 44 Kwo nâyôrha nka kula entale erhenga omu mashaka ga Yordani esôkere ebwa kahasi kabishi, kwo Nyakasane adesire. Mbalibirhekwo bôshi oku caligumiza. Okubundi nyimike omurhambo nacîshozire niene omu Babiloni. Ndigi wankacîgerera kuli nie. Na murhegesi ohi wakampigiza? 45 Yumvagyi lero mulali muci Nyakasane ajirîre Babiloni, mihigo mici arheganyize abantu b’omu cihugo. Okunali, bôshi bagenda bakululwa nka bibuzi kuhika oku muzinda-zinda. Ecihugo câbo naco cône câbakabulira n’entemu. 46 Erhi ogwo mwanzi gunamanywa, mpu: «Babiloni agwâsirwe», igulu lyàdirhimana, ecihôgero cinene càmazûka omu mashanja gôshi.

Jeremia/Jeremiah 50
1הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 2הַגִּ֨ידוּ בַגּוֹיִ֤ם וְהַשְׁמִ֨יעוּ֙ וּֽשְׂאוּ־נֵ֔ס הַשְׁמִ֖יעוּ אַל־תְּכַחֵ֑דוּ אִמְרוּ֩ נִלְכְּדָ֨ה בָבֶ֜ל הֹבִ֥ישׁ בֵּל֙ חַ֣ת מְרֹדָ֔ךְ הֹבִ֣ישׁוּ עֲצַבֶּ֔יהָ חַ֖תּוּ גִּלּוּלֶֽיהָ׃ 3כִּ֣י עָלָה֩ עָלֶ֨יהָ גּ֜וֹי מִצָּפ֗וֹן הֽוּא־יָשִׁ֤ית אֶת־אַרְצָהּ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה יוֹשֵׁ֖ב בָּ֑הּ מֵאָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה נָ֥דוּ הָלָֽכוּ׃ 4בַּיָּמִ֨ים הָהֵ֜מָּה וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה יָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הֵ֥מָּה וּבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו הָל֤וֹךְ וּבָכוֹ֙ יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם יְבַקֵּֽשׁוּ׃ 5צִיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔לוּ דֶּ֖רֶךְ הֵ֣נָּה פְנֵיהֶ֑ם בֹּ֚אוּ וְנִלְו֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה בְּרִ֥ית עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃ ס
6צֹ֤אן אֹֽבְדוֹת֙ הָיֻ֣ה עַמִּ֔י רֹעֵיהֶ֣ם הִתְע֔וּם הָרִ֖ים שֹֽׁובְב֑יּם מֵהַ֤ר אֶל־גִּבְעָה֙ הָלָ֔כוּ שָׁכְח֖וּ רִבְצָֽם׃ 7כָּל־מוֹצְאֵיהֶ֣ם אֲכָל֔וּם וְצָרֵיהֶ֥ם אָמְר֖וּ לֹ֣א נֶאְשָׁ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר חָטְא֤וּ לַֽיהוָה֙ נְוֵה־צֶ֔דֶק וּמִקְוֵ֥ה אֲבֽוֹתֵיהֶ֖ם יְהוָֽה׃ ס
8נֻ֚דוּ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֔ל וּמֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים יצֵ֑אוּ וִהְי֕וּ כְּעַתּוּדִ֖ים לִפְנֵי־צֹֽאן׃ 9כִּ֣י הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֡י מֵעִיר֩ וּמַעֲלֶ֨ה עַל־בָּבֶ֜ל קְהַל־גּוֹיִ֤ם גְּדֹלִים֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְעָ֣רְכוּ לָ֔הּ מִשָּׁ֖ם תִּלָּכֵ֑ד חִצָּיו֙ כְּגִבּ֣וֹר מַשְׁכִּ֔יל לֹ֥א יָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃ 10וְהָיְתָ֥ה כַשְׂדִּ֖ים לְשָׁלָ֑ל כָּל־שֹׁלְלֶ֥יהָ יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 11כִּ֤י תִשְׂמְחיּ֙ כִּ֣י תַֽעַלְז֔יּ שֹׁסֵ֖י נַחֲלָתִ֑י כִּ֚י תָפ֨וּשׁיּ֙ כְּעֶגְלָ֣ה דָשָׁ֔ה וְתִצְהֲל֖יּ כָּאֲבִּרִֽים׃ 12בּ֤וֹשָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יֽוֹלַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גּוֹיִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃ 13מִקֶּ֤צֶף יְהוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל־בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכּוֹתֶֽיהָ׃ 14עִרְכ֨וּ עַל־בָּבֶ֤ל ׀ סָבִיב֙ כָּל־דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל־תַּחְמְל֖וּ אֶל־חֵ֑ץ כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָֽאָה׃ 15הָרִ֨יעוּ עָלֶ֤יהָ סָבִיב֙ נָתְנָ֣ה יָדָ֔הּ נָֽפְלוּ֙ אָשְׁוֺיתֶ֔יהָ נֶהֶרְס֖וּ חֽוֹמוֹתֶ֑יהָ כִּי֩ נִקְמַ֨ת יְהוָ֥ה הִיא֙ הִנָּ֣קְמוּ בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָֽהּ׃ 16כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֨עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃ ס
17שֶׂ֧ה פְזוּרָ֛ה יִשְׂרָאֵ֖ל אֲרָי֣וֹת הִדִּ֑יחוּ הָרִאשֹׁ֤ון אֲכָלוֹ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְזֶ֤ה הָאַחֲרוֹן֙ עִצְּמ֔וֹ נְבוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ס
18לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֥י פֹקֵ֛ד אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאֶל־אַרְצ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי אֶל־מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ 19וְשֹׁבַבְתִּ֤י אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־נָוֵ֔הוּ וְרָעָ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל וְהַבָּשָׁ֑ן וּבְהַ֥ר אֶפְרַ֛יִם וְהַגִּלְעָ֖ד תִּשְׂבַּ֥ע נַפְשֹֽׁו׃ 20בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֺ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר׃ 21עַל־הָאָ֤רֶץ מְרָתַ֨יִם֙ עֲלֵ֣ה עָלֶ֔יהָ וְאֶל־יוֹשְׁבֵ֖י פְּק֑וֹד חֲרֹ֨ב וְהַחֲרֵ֤ם אַֽחֲרֵיהֶם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַעֲשֵׂ֕ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽיךָ׃ ס
22ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בָּאָ֑רֶץ וְשֶׁ֖בֶר גָּדֽוֹל׃ 23אֵ֤יךְ נִגְדַּע֙ וַיִּשָּׁבֵ֔ר פַּטִּ֖ישׁ כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃ 24יָקֹ֨שְׁתִּי לָ֤ךְ וְגַם־נִלְכַּדְתְּ֙ בָּבֶ֔ל וְאַ֖תְּ לֹ֣א יָדָ֑עַתְּ נִמְצֵאת֙ וְגַם־נִתְפַּ֔שְׂתְּ כִּ֥י בַֽיהוָ֖ה הִתְגָּרִֽית׃ 25פָּתַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־א֣וֹצָר֔וֹ וַיּוֹצֵ֖א אֶת־כְּלֵ֣י זַעְמ֑וֹ כִּי־מְלָאכָ֣ה הִ֗יא לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ 26בֹּֽאוּ־לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַאֲבֻסֶ֔יהָ סָלּ֥וּהָ כְמוֹ־עֲרֵמִ֖ים וְהַחֲרִימ֑וּהָ אַל־תְּהִי־לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃ 27חִרְבוּ֙ כָּל־פָּרֶ֔יהָ יֵרְד֖וּ לַטָּ֑בַח ה֣וֹי עֲלֵיהֶ֔ם כִּֽי־בָ֥א יוֹמָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ ס
28ק֥וֹל נָסִ֛ים וּפְלֵטִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ בָּבֶ֑ל לְהַגִּ֣יד בְּצִיּ֗וֹן אֶת־נִקְמַת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃ 29הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּים כָּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־ָ֙ פְּלֵטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפָעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 30לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתָּ֥הּ יִדַּ֛מּוּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
31הִנְנִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ זָד֔וֹן נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֛י בָּ֥א יוֹמְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃ 32וְכָשַׁ֤ל זָדוֹן֙ וְנָפַ֔ל וְאֵ֥ין ל֖וֹ מֵקִ֑ים וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה כָּל־סְבִיבֹתָֽיו׃ ס
33כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכָל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃ 34גֹּאֲלָ֣ם ׀ חָזָ֗ק יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שְׁמ֔וֹ רִ֥יב יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֑ם לְמַ֨עַן֙ הִרְגִּ֣יעַ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִרְגִּ֖יז לְיֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ 35חֶ֥רֶב עַל־כַּשְׂדִּ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־יֹשְׁבֵ֣י בָבֶ֔ל וְאֶל־שָׂרֶ֖יהָ וְאֶל־חֲכָמֶֽיהָ׃ 36חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבּוֹרֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃ 37חֶ֜רֶב אֶל־סוּסָ֣יו וְאֶל־רִכְבּ֗וֹ וְאֶל־כָּל־הָעֶ֛רֶב אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָ֖הּ וְהָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים חֶ֥רֶב אֶל־אוֹצְרֹתֶ֖יהָ וּבֻזָּֽזוּ׃ 38חֹ֥רֶב אֶל־מֵימֶ֖יהָ וְיָבֵ֑שׁוּ כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא וּבָאֵימִ֖ים יִתְהֹלָֽלוּ׃ 39לָכֵ֗ן יֵשְׁב֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְיָ֥שְׁבוּ בָ֖הּ בְּנ֣וֹת יַֽעֲנָ֑ה וְלֹֽא־תֵשֵׁ֥ב עוֹד֙ לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכּ֖וֹן עַד־דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ 40כְּמַהְפֵּכַ֨ת אֱלֹהִ֜ים אֶת־סְדֹ֧ם וְאֶת־עֲמֹרָ֛ה וְאֶת־שְׁכֵנֶ֖יהָ נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 41הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מִצָּפ֑וֹן וְג֤וֹי גָּדוֹל֙ וּמְלָכִ֣ים רַבִּ֔ים יֵעֹ֖רוּ מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ 42קֶ֣שֶׁת וְכִידֹ֞ן יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קוֹלָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־בָּבֶֽל׃ 43שָׁמַ֧ע מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־שִׁמְעָ֖ם וְרָפ֣וּ יָדָ֑יו צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְהוּ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ 44הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה מִגְּא֣וֹן הַיַּרְדֵּן֮ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֤עָה אֲרִוצֵם֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֤י כָמ֨וֹנִי֙ וּמִ֣י יוֹעִדֶ֔נִּי וּמִֽי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ 45לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־בָּבֶ֔ל וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים אִם־לֹ֤א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נָוֶֽה׃ 46מִקּוֹל֙ נִתְפְּשָׂ֣ה בָבֶ֔ל נִרְעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ וּזְעָקָ֖ה בַּגּוֹיִ֥ם נִשְׁמָֽע׃ ס
51
Kanwa ka Nyakasane kuli Babiloni
1 Ntya kwo Nyakasane adesire: Nahûkiza kuli Babiloni n’abayûbaka e Kaldeya empûsi ndârhi y’akashâbo. 2 Nâlikira kuli Babiloni abashandâzax lyo bamushandâza, n’okusherêza ecihugo câge, bulya bayishimugorha enyunda zôshi muli olwo lusiku lw’obuhanya. 3 Owalasha emyampi arharhamaga, acibàmbîzize emyampi acîhangâne. Emisole yâge erhabonaga aha yayâkira. Muhungumule omurhwe gw’abasirika bâge bôshi. 4 Abayagalisire bayôrha balambâmire omu cihugo c’Abakaldeya. N’abatumirheomu mihanda y’e Babiloni. 5 Bulya Israheli na Yuda barhahezagya Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, ciru akaba ecihugo câbo cagomîre Nyamuzinda Mutagatîfu w’Israheli. 6 Yaki! murhenge omu Babiloni, (ngasi muguma alwîre oku gâge); murhacîkululire omu buhane bwâge. Bulya go mango g’olwihôlo lwa Nyakasane gano, akola amugalulira nk’oku anakwânîne. 7 Babiloni ali kabehe ka masholo oku kuboko kwa Nyakasane. Amashanja gakaziginywa oku idivayi lyâge, co carhumire gasiraha. 8 Lero ahirimire oku caligumiza, y’oyo wamashanguka. Mumubandirage endûlù, mulonze obufumu mumurhûlirizemwo amalumwa gâge. Ka kurhankanaba erhi ankacifuma. 9 Rhwàbusire Babiloni, ci arhafuma. Rhumulekage na ngasi muguma acishubirire emwâbo. Bulya obuhane bumurhogirekwo buli bunene, busôsire bwahika emalunga. 10 Rhwe Nyakasane ahire olubanja yishi! Rhuciyâliza omu Siyoni ecijiro ca Nyakasane Nyamuzinda wîrhu. 11 Hagiki ebisonga binyu. Nyakasane amazûsa oburhè bw’abâmi b’Abamedi, bulya ahizire mpu kuhika ashâbe Babiloni. Lwihôlo lwa Nyakasane olwo. Lwihôlo lw’akâ-Nyamuzinda kâge. Murhyaze emyampi yinyu, muyibumbe emirhama. 12 Mumanike ibendêra ly’amatabâro oku byôgo bya Babiloni. Muyûshûle abalanzi b’okulanga, muhireko abalâlîzi, murheganye ab’okujà ebulabi. Bulya Nyakasane anàhizire okujira ngasi byôshi àderhaga oku bantu b’e Babiloni. 13 We yûbaka oku burhambi bw’enyishi, we mugale omu mihako, ôlwâwe lwahwîre, amango gakuhikîre. 14 Nyakasane w’Emirhwe acîgashire ecihango câge erhi: «Mbo fa ecihango câni nie Nyamuzinda, ntakurhulîrikwo abantu mwandu bali nkacitû ca nzige, bâkubandirakwo olwôho lw’ebîrha.» 15 Alemire obudaka oku buhashe bwâge, abumba igulu oku bumanye bwâge, n’oku bukengêre bwâge àjira amalunga. 16 Oku irhegeko lyâge amîshi ganacîlunde oku nkuba, ecitû cinênênè cisôke emalunga, emilazo elêrhe enkuba, empûsi erhenge aha ebêra. 17 Abantu bôshi banayôrhe bagungumire, buzira kuyumva akantu. Ngasi bàbumbire enshusho zâbo banagwârhwe n’enshonyi zàrhumaga bazibumba, bulya enshusho zâbo ziba za kurhebana, zirhimbwamwo mûka. 18 Biba bintu birhagwêrhi kalamo, bintu birhagwêrhi nda na mugongo. Byanahirigirha amango Nyakasane arhuma obuhanya. 19 Kuli Israheli yêhe, birhali ntyo. Bulya Nyaksane ye walemaga igulu, na Israheli gomulala acîshozire, lzino lyâge Nyakasane w’Emirhwe.
Obuhiri bwa Nyakasane
20 Wampîre obuhiri, mpu mbukolese, mirasano ya bîrhay. 21 We nakolesize oku kuvungunyula ebiterusi n’ababishonakwo, engâlè n’abazihêka. 22 We nakolesize oku kuvungunyula abalume n’abakazi, emisole n’abashosi, abarhabana n’abanyere. 23 We nakolesize oku kuvungunyula abangere n’obusò bwâbo; abahinzi n’ebishwêkwa byâbo, abarhegesi n’abarhambo bâbo. 24 Cikwône, kwo Nyakasane adesire, mukolaga mwabona lero kurhi nagalulira Babiloni n’abantu bâge amabî gôshi bajizire e Siyoni. 25 Neci, namakuyishira Babiloni, eci cingiringiri c’okusherêza, we kazisherêza byôshi en’igulu, kwo Nyakasane adesire. Nâkulambûlirakwo okuboko kwâni. Nâkuhirika kurhenga oku lwâla, enyanya. Nâkujira obè ntondo ya muliro. 26 Erya erhankacirhôlwakwo, ciru ibuye liguma, lyakaba kaboko ka nyumpa, erhi lyakuyûbakirwakwo, bulya wâbà muhehêrere, ensiku n’amango. Kwo Nyakasane ogala byôshi adesire. 27 Mumanike ibendêra omu igulu lyôshi, mubûhe omushekera omu mashanja. Mushubûlize abantu bôshi kuli Babiloni, muhamagale amâmi g’e Ararati, ag’e Mini n’ag’e Ashekenazi; mumurhumizekwo abasirika, mushumûle biterusi binji nka hitù hya nzige. 28 Mushubûlize amashanja gôshi lyo galw’amatumu kuli ye: abâmi b’e Mêdi, abarhambo bâge, abacîranuzi bâge n’ecihugo câge côshi. 29 Igulu lyamadirhimana, lyamageramwo omusisi n’obwôba; bulya omuhigo gwa Nyakasane kuli Babiloni gwamahika. Ecihugo ca Babiloni acîhindula irûngu lya kujugumya, lirya lirhimbwamwomuntu. 30 Abasirika b’entwâli b’e Babiloni bamaleka okulwa bamacîfulika omu mashaka. Oburhwâli bwâbo bwabahwêrîre, bakola bayôsire nka bakazi. Emihango y’ecishagala yakundusire, enyumpa zâmwo bazidulisire muliro. 31 Entumwa zajà zabugânana, zikûzire omulindi zâgendibwîra mwâmi, w’e Babiloni oku ecihugo cagwâsirwe empande zôshi, 32 enjira z’okujamwo zôshi zagosirwe, ebyôgo byahire ntugurhirà, abasirika bâge bôshi barhemusire n’obwôba. 33 Bulya ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire: Omwânanyere we Babiloni kwali nka ngô amango bali bayirhindagira. Hisanzi hitya hyône hicimusigalire, amango g’okusârûla gamuhikîre.
Nyakasane acîhôla
34 Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni ammirangusize anyûsa, ansiga mûmu nka nambi erhalikwo ciru bisigaliza. Ammirangusa nka njoka, àbumba enda yâge embere ànkabulire. 35 Abantu b’e Siyoni bàderha, mpu: «Amababale Babiloni àrhujirire gamugalukekwo mâshi!» Abantu b’e Yeruzalemu nabo baderhe, mpu: «Abantu b’e Babiloni balyûle omukò gwirhu bàbulazire Mâshi!» 36 Ntya kwo Nyakasane aderhîre Yeruzalemu, erhi: «Niene nkolaga nakulwakwo, nacikwihôlera, nkola naganya olwîshi lwâge, nfuke n’enshôko zâge. 37 Babiloni nâmujira mushaka, abè bulumba bwa banyambwe, cishagala cirhayimbwamwomuntu, ca kurhangâza na ca kuyôbohya. 38 Bunôla abantu b’e Babiloni bôshi kwo bakola bali nka ntale zaluluma, badwîrhe balumba nka nsimba. 39 Oku omwifinjo gwâbo gwajà gwaluga, nâni nabarheganyiza ishêga: nâbalalusa basirahe, bagwîshîre burhazûka oku nsiku zôshi, kwo Nyakasane adesire. 40 Nabahêka ah’ibagiro, nka bibuzi, nka biganda-buzi erhi bihebe.»
Endûlù kuli Babiloni
41 Kurhi byabîre ntyo! Ecishagala ca Sheshaki cija irenge omu igulu lyôshi cagwâsirwe! Kurhi oku Babiloni yekola irûngu lya côba omu gandi mashanja? 42 Enyanja yasôsire yahika kuli Babiloni amîshi gamumirîre. 43 Ebishagala byâge bikola biri irûngu lyûmu, ecihugo côshi cikola mpala-manga ya mabuye, cirhaciyimbwamwomuntu, buzira ciru omuntu ocicigeramwo.
Nyakasane âhana banyamuzinda bw’obwîhambi
44 Nyakasane amanyîsize, erhi: «Namahana Bali, Nyamuzinda w’e Babiloni; namushaza ngasi byôshi adwîrhe amirangusa. Amashanja gahusa okukazija emwâge? Ecôgo ca Babiloni cahongosire. 45 Mwe lubaga lwâni, rhengi omu cishagala, ngasi muguma acize amagala gâge embere ly’obukunizi bwâni bunene. 46 Mumanye mwankarhâ omurhima. Murhayôbohaga emyanzi yajà yagera omu cihugo: Mwanzi mulebe gunaderhwe mw’ogu mwâka, ogundi mwâka haderhwe gundi mwanzi mulebe: kavulindi omu igulu, ciri-misî wagonyagonya owundi ciri-misî mpu amurhenze oku ntebe y’obwâmi. 47 Ensiku ziyîruka, ezi nâhanamwo enshusho z’abazimu b’e Babiloni, ecihugo côshi cârhindibuka. Emifù yakaziyôrha elambâmire oku idaho omu cishagala. 48 Go mango empingu n’igulu na ngasi bimuba byôshi byabanda endûlù kuli Babiloni, bulya abamushandâza bayiruka, bahubuka olunda lw’enyanya. Ntyo kwo Nyakasane ogala byôshi adesire. 49 Nka kulya ajiraga nkumba mwandu omu Israheli, Babiloni naye âshuba nkumba bulya banji bafire omu igulu erhi yerhuma. 50 Mugende, murhaciyîmange, mwe mwafulumusire engôrho yâge. Kurhenga eyo munda, mukazigerêreza Nyakasane, muyêrekere omurhima e Yeruzalemu. 51 Oku rhwakagiyumva enshonyi zarhubumba erhi rhwayumvagya ebijaci! Enshonyi zakazirhusôka kuhika emalanga amango rhwabonaga Abanya-mahanga bashesherera omu cirhînyiro ca Nyakasane. 52 Nyakasane adesire, erhi: «Ensiku ziyiruka, ezi nâhanamwo enshusho z’abazimu b’e Babiloni. Omulumbo gw’abayâgalisire gwayumvîkana omu cihugo côshi. 53 Ciru Babiloni ankabîre anahasha okusôkera emalunga anatweyo ecirâlo câge cirhankahikwakwo, nânarhegeka bakaheza bamuhikekwo eyo munda.» 54 Muyumve endûlù zarhenga omu Babiloni, obuhanya bunene bwamaja omu cihugo c’Abakaldeya. 55 Nyakasane oyo washerêza Babiloni, akolaga ahulisa olubî lwâge lunene. Omushombanyi amaheba olwôho nka mulaba gw’omu nyanja, omu lubî lw’omukungulo. 56 Kaheza amuyegera akola âmukoza, entwâli zâge âzishwêka avune n’emiherho y’ebîrha. Bulya Nyakasane ye Nyamuzinda mwihôzi, ye ryûla nk’oku binashingânîne. 57 Nâbalalusa, abaluzi n’abashinganyanya bâge, abarhambo bâge, abajinji n’emirhwe/entwâli z’abalwî bâge, bayishigwîshira n’okujà iro ly’ensiku n’amango, barhankacizûka bundi, kwo Mwâmi Mukulu oderhwa Nyakasane w’Emirhwe adesire.
Babiloni ashâbwa
58 Nyakasane w’Emirhwe amashubiyûshûla ntya, erhi: «Ebyôgo by’e Babiloni byàkundusire lwôshi lwôshi, enyumvi zâge zagulumîre, embaga zidwîrhe zacirhamya oku busha, muliro amashanja gadwîrhe garhindibukira!».

Omwanzi gwakabuliragwa omu Efrata.
59 Seraya mugala wa Neriya mwinjikulu wa Maseya, àli murhabâzi w’oku côgo ca mwâmi Sedekyahu w’e Yudeya. Omu mwâka gwa kani gw’obwâmi bwa Sedekyahu, alusa mwâmi e Babiloni. 60 Yeremiyahu naye oku bwâge àli ayandisire amahanya gahonera kuli Babiloni gôshi omu citabu, erya myanzi enadesirwe ahâla nyanya. Yeremiyahu anacikomêreza Seraya, erhi: 61 «Hano onahika e Babiloni, onakengêre okusona ebi binwa n’izù linene. 62 Cazinda oderhe, erhi: Nyakasane, wenênè waderhaga oku eci cishagala cayishisherêra, oku cirhâsigalemwomuntu ôli ecintu, oku cahinduka irûngu lyûmu oku nsiku zôshi. 63 Hano onayûsa okusoma eci citabu, onacishwêkerekwo ibuye, ocikabulire omu Efrata, 64 okubundi oderhe ebi binwa, erhi: Ntyo kwo Babiloni ayishihirigirha, arhakanacizûka omu buhanya Nyakasane amurhumîre. «Amashanja gamalibuka.» Obwo bwo buzinda bw’ebinwa bya Yeremiyahu.

Jeremia/Jeremiah 51
1כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃ 2וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּֽי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃ 3אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ ידרך הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כָּל־צְבָאָֽהּ׃ 4וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצוֹתֶֽיהָ׃ 5כִּ֠י לֹֽא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵֽאֱלֹהָ֔יו מֵֽיְהוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6נֻ֣סוּ ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשֹׁ֔ו אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַֽיהוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃ 7כּוֹס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כָּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גוֹיִ֔ם עַל־כֵּ֖ן יִתְהֹלְל֥וּ גוֹיִֽם׃ 8פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃ 9רִפִּ֣אנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֨יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃ 10הוֹצִ֥יא יְהוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 11הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃ 12אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֨יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֨ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ 13שֹׁכַנְתְּי֙ עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֽוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃ 14נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשֹׁ֑ו כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃ ס
15עֹשֵׂ֥ה אֶ֨רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃ 16לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֨יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיֹּ֥צֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃ 17נִבְעַ֤ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃ 18הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃ 19לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲק֗וֹב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס
20מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת׃ 21וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹֽכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֽוֹ׃ 22וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃ 23וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים׃ 24וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל ׀ יוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כָּל־רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיּ֖וֹן לְעֵֽינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ ס
25הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֨יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃ 26וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמֽוֹסָד֑וֹת כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 27שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַֽעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃ 28קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גוֹיִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־כָּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ 29וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ 30חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃ 31רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃ 32וְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃ ס
33כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃ 34אֲכָלַ֣נִו הֲמָמַ֗נִו נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הִצִּיגַ֨נִו֙ כְּלִ֣י רִ֔יק בְּלָעַ֨נִו֙ כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשֹׂ֖ו מֵֽעֲדָנָ֑י הֱדִיחָֽנִו׃ 35חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙ אֶל־יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
36לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ׃ 37וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל ׀ לְגַלִּ֧ים ׀ מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ 38יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת׃ 39בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 40אֽוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃ 41אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃ 42עָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמ֥וֹן גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃ 43הָי֤וּ עָרֶ֨יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כָּל־אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃ 44וּפָקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־בִּלְעוֹ֙ מִפִּ֔יו וְלֹֽא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו ע֖וֹד גּוֹיִ֑ם גַּם־חוֹמַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃ 45צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשֹׁ֑ו מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהוָֽה׃ 46וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃ 47לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכָל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכָל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃ 48וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָבוֹא־לָ֥הּ הַשּׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 49גַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ חַֽלְלֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ 50פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵֽרָחוֹק֙ אֶת־יְהוָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם תַּעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם׃ 51בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ס
52לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכָל־אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃ 53כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
54ק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ 55כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃ 56כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ 57וְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֨יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס
58כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מוֹת בָּבֶ֤ל הָֽרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃ ס
59הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה ׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמָלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃ 60וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּב֥וֹא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל׃ 61וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 62וְאָמַרְתָּ֗ יְהוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ לְהַכְרִית֔וֹ לְבִלְתִּ֤י הֱיֽוֹת־בּוֹ֙ יוֹשֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶֽה׃ 63וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתּ֖וֹ אֶל־תּ֥וֹךְ פְּרָֽת׃ 64וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ ס
52
VI. Enyûshûlo
Nabukondonozori àgwârha Sedekyahu
1 Sedekyahu aligwêrhe myâka makumi abirhi na muguma erhi ajirwa mwâmi w’e Yuda; ayîma myâka ikumi na muguma e Yeruzalemu. Nnina, izîno lyâge ye wali Hamutali, mwâli wa Yimeyahu w’e Libna. 2 Sedekyahu àjira ebigalugalu birhasîmisizi Nyakasane aka Yehoyakimu. 3 Ebyabîre ago mango e Yeruzalemu n’omu bwâmi bw’e Yuda byasholoshonza obukunizi bwa Nyakasane, lêro naye akabulira olubaga lwâge kuli bwenêne naye.
Sedekyahu agomera mwâmi Nabukondonozori w’e Babiloni. 4 Lero ayisha obwo e Yeruzalemu n’engabo y’abasirika bâge bôshi. Emirhwe yâge yatwa icumbi embere z’ecishagala yanazungulusa Yeruzalemu mîna. Gwàli mwâka gwa kali mwenda gw’obwâmi bwa Sedekyahu, omu nsiku ikumi z’omwêzi gwa muhaho. 5 Ecishagala càgorhwa ntyo kuhika omu mwâka gwa kali ikumi na muguma gw’obwâmi bwa Sedekyahu. 6 Ecizombo cadârhabala bwenêne omu cishagala, cirhâcirimwo biryo by’okulîsa olubaga. 7 Abakaldeya barhula akasheshero omu côgo cizungulusire ecishagala. Erhi kubà budufu, mwâmi Sedekyahu haguma n’engabo y’abalwî bôshi basheshera halya, omu côgo hôfi n’ishwa lya mwâmi. Abakaldeya erhi bagosire olugo. Barhenga omu Yeruzalemu bagerera,omu muhango guli ekarhî ka byôgo bibirhi hôfi n’ishwa lya mwâmi. Bagwârha enjira y’omu lubanda lwa Yordani. 8 Engabo y’Abakaldeya yanacilibirhakwo mwâmi Sedekyahu, yajimugwarhira omu lubanda lwa Yeriko, engabo yâge yôshi erhi yashandîre yàmuleka. 9 Abakaldeya bàmugwârha, bàmuhekera mwaâmi Nabukondonozori aha Ribula, omu cihugo ca Hamati. Eyo munda yo Nabukondonozori àtwîrîre olubanja lwa Sedekyahu. 10 Kandi eyo munda yo Nabukondonozori agwârhire bagala ba Sedekyahu, àbafunda engôrho erhi n’îshe wâbo asinza, haguma n’abarhambo bakulu b’e Yuda bôshi. 11 Enyuma ly’aho, mwâmi w’e Babiloni ayanka Sedekyahu yêne àmurhomola amasù, amuhira omu lukoba, amuhêka mubohe e Babiloni. 12 Omu mwêzi gwa karhânu, zali nsiku nda zâgwo, mwâka gw’ikumi na mwenda gw’obwâni bwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, Nabuzardani, cirongôzi c’enganda za murhamho wa mwâmi w’e Babiloni, àhandira Yeruzalemu. 13 Akâ-Nyamuzinda akahà muliro, enyumpa z’oku bwâmi n’enyumpa z’e Yeruzalemu zôshi àzidûlika muliro. 14 Engabo alidwîrhe yôshi yacihonda oku byôgo bya Yeruzalemu, yabiha oku idaho. 15 Okubundi Nebuzaradani, murhambo w’engaho, ashanashana olubaga lwôshi lwàlicisigîre omu cishagala, haguma n’abàli bamacihêka bone emwa mwâmi w’e Babiloni, n’agandi mâhûngà g’olubaga, àluliza e Babiloni. 16 Cikwône àleka obuhinzi butya bw’ecihugo mpu bukahinga bunakakolôlera enkoma. 17 Abakaldeya bàjonjaga emitungo y’omulinga yàli aha lusò lw’akâ-Nyamuzinda, haguma n’engâlè n’omukenzi munene byàli omu karhî k’engo. Bahêka ogwomulinga gôshi e Babiloni. 18 Barhola kandi n’ebirugu by’omulinga byôshi byakagikolesibwa oku burherekêre: ebyungu by’okugukiramwo oluvù, empaho, ebirhôlo, orhubehe rhw’okuhiramwo amîshi g’okukangûla n’orhuzinzi. 19 Omurhambo w’engabo ashubirhôla n’ebirugu byôshi by’amasholo n’eby’amarhale: ensahani, amabakuli, orhubehe rhw’amîshi g’okukangûla, embehe z’okugukiza oluvù, ebinâra, n’orhuzinzi. 20 Kwàli kuzibu okugera obuzirho bw’ecûma c’ebyo birugu by’omulinga byôshi mwâmi Salomoni ajiriraga akâ-Nyamuzinda ka Nyakasane: emitungo ibirhi, omukenzi munene haguma n’empanzi ikumi n’ibirhi gwakagiyimangirakwo, n’engâlè. 21 Olwiganyo: eyo mitungo ngasi muguma gwàli gwa bulî bwa makoro mwenda, kwankanakwânîne mugozi gwa bulî bwa makoro ndarhu oku kuguzunguluka, eyo mitungo yàli ya mûlulu, obunene bw’eciguno c’ecûma câyo bwàli bwa minwe munâni. 22 Ngasi muguma gwagwêrhe irhwerhwe ly’omulinga, lya bulî bwa makoro abirhi n’ecihimbi, litâsirwekwo akali nka kasirha ka mulinga n’amalinga n’amangog’amakomanga, nago ga mulinga. Eyo mitungo yombi yali eyumânîne kuguma. 23 Omu marhambi mwàli malehe makumi gali mwenda na ndarhu ga makomanga, go gàligi malehe igana gôshi haguma galizungulusire akasirha koshi. 24 Oyomurhambo mukulu w’enganda ashwêka omudâhwa mukulu Seraya, bo n’omukulikire Sefaniya haguma n’abadâhwa basharhu balanzi b’omuhango gw’akâ-Nyamuzinda. 25 Ashwêka kandi n’omukarâni mukulu w’abasirika, na bantu nda b’omu côgo c’ebwâmi, kandi n’omukarâni mukulu w’omurhambo w’abasirika, owakagiyandika ngasi bajà omu mukolo gw’obusirika, haguma na balume makumi gali ndarhu b’e Yuda, abo bantu bôshi bo baciri e Yeruzalemu. 26 Nebuzaradani anacibahêkera mwâmi w’e Babiloni aha Ribla. 27 Naye anacibafunda engôrho ho n’aho, omu cihugo c’e Hamati. Ntyo kwo olubaga lw’e Yuda lwalulizîbwe kuli n’ecihugo câlwo. 28 Alaga omubalè gw’abantu Nabukondonozori alulizize: omu mwâka gwa kali nda gw’obwâmi bwa Nabukondonozori: Bayahudi bihumbi bisharhu na makumi abirhi na basharhu; 29 omu mwâka gwa kali ikumi na munâni gw’obwâmi bwâge, àluliza bantu magana gali munâni na makumi asharhu na babirhi b’ e Yeruzalemu; 30 omu mwâka gwa kali makumi abirhi n’isharhu, Nebuzaradani, murhambo w’enganda, kandi ashubiluliza Bayahudi magana gali nda na makumi ani na barhânu. Bayunjula bôshi haguma bihumbi bini na magana gali ndarhuz.
Omwâmi w’e Babiloni ashwêkula Yoyakini
31 Omu mwâka gwa makumi asharhu na nda gw’okululizibwa kwa Yoyakini mwâmi w’e Yuda, Evili-Merodaki, àba mwâmi w’e Babiloni. Omu nsiku makumi abirhi na nda z’omwêzi gw’ikumi na kabirhi z’ogwo mwâka, ababalira Yoyakini anamurhenza omu mpamikwa. 32 Amushambâza bwinjinjà n’olukogo anamuhà ecikono c’enyanya kulusha ec’abâmi bàli haguma naye e Babiloni. 33 Yoyakini ayêmêrerwa okurhacikayambala emyambalo y’ab’omu mpamikwa, na kurhenga olwo lusiku, akazilîra ngasi lusiku oku cibo ca mwâmi w’e Babiloni. 34 Ntyo kwo Yoyakini akagihâbwa na mwâmi w’e Babiloni ngasi byôshi ànali àlagîrîrekwo omu kalamo kâge kôshi kuhika okufà kwâge.

Jeremia/Jeremiah 52
1בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חֲמיּטַ֥ל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהוֹיָקִֽים׃ 3כִּ֣י ׀ עַל־אַ֣ף יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּירוּשָׁלִַ֣ם וִֽיהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִיכ֥וֹ אוֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִי֩ בַשָּׁנָ֨ה הַתְּשִׁעִ֜ית לְמָלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֤וּא וְכָל־חֵילוֹ֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃ 5וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ 6בַּחֹ֤דֶשׁ הָֽרְבִיעִי֙ בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָיָ֥ה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 7וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּצְא֨וּ מֵהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֤עַר בֵּין־הַחֹמֹתַ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּלְכ֖וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 8וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵח֑וֹ וְכָל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃ 9וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֨וּ אֹת֜וֹ אֶל־מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים׃ 10וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃ 11וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בבֵֽית־הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃ 12וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 13וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית הַגָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 14וְאֶת־כָּל־חֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים׃ 15וּמִדַּלּ֨וֹת הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם ׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָֽאָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃ 16וּמִדַּלּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃ 17וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־יְהוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנ֞וֹת וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 18וְאֶת־הַ֠סִּרוֹת וְאֶת־הַיָּעִ֨ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּר֜וֹת וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֣ת וְאֶת־הַכַּפּ֗וֹת וְאֵ֨ת כָּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ם לָקָֽחוּ׃ 19וְאֶת־הַ֠סִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתּ֨וֹת וְאֶת־הַמִּזְרָק֜וֹת וְאֶת־הַסִּיר֣וֹת וְאֶת־הַמְּנֹר֗וֹת וְאֶת־הַכַּפּוֹת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִי֔וֹת אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים׃ 20הָעַמּוּדִ֣ים ׀ שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם אֶחָד֙ וְהַבָּקָ֞ר שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־תַּ֣חַת הַמְּכֹנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֻשְׁתָּ֖ם כָּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ 21וְהָעַמּוּדִ֗ים שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ קוֹמַה֙ הָעַמֻּ֣ד הָאֶחָ֔ד וְח֛וּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה יְסֻבֶּ֑נּוּ וְעָבְי֛וֹ אַרְבַּ֥ע אַצְבָּע֖וֹת נָבֽוּב׃ 22וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֜יו נְחֹ֗שֶׁת וְקוֹמַ֨ת הַכֹּתֶ֥רֶת הָאַחַת֮ חָמֵ֣שׁ אַמּוֹת֒ וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמּוֹנִ֧ים עַֽל־הַכּוֹתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַֽעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י וְרִמּוֹנִֽים׃ 23וַיִּֽהְיוּ֙ הָֽרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כָּל־הָרִמּוֹנִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב׃ 24וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖ה כֹּהֵ֣ן הַמִּשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃ 25וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־הָיָ֥ה פָקִ֣יד ׀ עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְשִׁבְעָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת סֹפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בְּת֥וֹךְ הָעִֽיר׃ 26וַיִּקַּ֣ח אוֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אוֹתָ֛ם אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃ 27וַיַּכֶּ֣ה אוֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ 28זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ 29בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נֶ֕פֶשׁ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ 30בִּשְׁנַ֨ת שָׁלֹ֣שׁ וְעֶשְׂרִים֮ לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּר֒ הֶגְלָ֗ה נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים יְהוּדִ֕ים נֶ֕פֶשׁ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה כָּל־נֶ֕פֶשׁ אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
31וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהוֹיָכִ֣ן מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵי֤ם עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מַלְכֻת֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֙ יְהוֹיָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּצֵ֥א אוֹת֖וֹ מִבֵּ֥ית הַכְּלֽיּא׃ 32וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מִמַּ֗עַל לְכִסֵּ֧א ַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃ 33וְשִׁנָּ֕ה אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם לְפָנָ֛יו תָּמִ֖יד כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽו׃ 34וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לּ֜וֹ מֵאֵ֧ת מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמ֖וֹ עַד־י֣וֹם מוֹת֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃

LAM – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
End
NDÛLÙ
ENDÛLÙ Eikha
ENDÛLÙ Eikha
ENDÛLÙ
Enshokolezi
Eci Citabu c’ Endûlù cayandikagwa na muntu muguma oku burhegesi n’obuhabûzi bwa Mukà Mutagatîfu. Oyo muntu alamaga omu Palestina-Israheli embere ly’okulibuzibwa kwa Yeruzalemu, omu mwâka gwa 587, embere ly’okuburhwa kwa Kristu.
Endûlù ziba nyimbo za mishîbo. Abayahudi bakagiziyimba amango gw’oburherekêre omu kâ-Nyamuzinda.
Endûlù, ziba nyimbo za kumanyîsa oku Yeruzalemu n’abantu ba muli ye balibuzibwa. Ecitabu c’endûlù ciyêrekana oburhè bw’okunali haguma n’obulangâlire: «Nyamuzinda aba Mwinjà oku bayishimulinda» (3,25).
Ekleziya Katolika ekolêsa Endûlù omu Liturjiya ly’Omugobe Mutagatîfu, ogu rhukengêramwo okulibuzibwa kwa Yezu Kristu.
EBIRIMWO
Omu Citabu c’ Endûlù mubà bigabi birhânu:

Endûlù ntanzi: cigabi 1
Endûlù ya kabirhi: c. 2
Endûlù ya kasharhu: c. 3
Endûlù ya kani: c. 4
Endûlù ya karhânu: c. 5
1
ENDÛLÙ
Endûlù ntanzi
1 Yajêwe! Ala gulya murhundua gwayunjulaga bantu mîra oku gukola guyôsire gwône! Gulya gwàgwêrhe irenge kulya omu gandi mashanja, gukola guli nka mukana. Nnjo erhi ali muluzi-nyere okulire ebishagala, lero akolesibwe obukukuru bw’abajà.
2 Akola ageza obudufu bwôshi alaka, amarhama gâge gakazihulula mirenge. Muli balya bamuzigiraga bôshi, ntâye ciru n’omuguma w’okumurhûliriza. Abîra bâgeb bôshi bamulesire, bahindusirage bashombanyi bâge.
3 Yuda amahêkwa ihanga lya bene mpu alibuzibwe n’okulembera obujà: Ayûbasire ekarhî k’entakembûlwa, ntà bushagaluke agwêrhe. Abakagimulibuza bôshi bàmugwanyanyize bamugwârhira omu maganya gâge.
4 Enjira z’e Siyoni ziri omu mishîbo, zalesirwe na balya bakagiyishija oku lusiku lukulu. Emihango yâge yôshi eri bwâmwa, abadâhwa bâge bali omu mulenge. Ensûli zâge zatwisire omurhima. Ala oku ebyo byôshi byâdarhabâlira Siyoni yâga!
5 Abashombanyi bâge bo bahimire, abanzi bâge badekerîre. Nyakasane oyo wamubabazize erhi bugamba bwâge bunji burhuma. Abagala barhôrhò bajà batundulikwa n’omubisha wabagwâsire mpira abahêka bujà.
6 Siyoni amabona oku ebyakagirhuma aj’irenge byagendac. Abarhambo bâge bakola bali nka rhushafu rhwabuzire akahasi rhwakera, rbulya rhwaja rhwayâka omuhivi rhurhanacigwêrhi misî ya kulibirha.
7 Mw’ezo nsiku z’amababale n’obuhanya bwâge, Yeruzalemu akazikengêra birya azigiraga byôshi, birya byàli by’omu nsiku za mîra. Erhi abantu bâge bôshi bakaz’ihirima oku bwôji bw’engôrho y’omushombanyi, hanabulikana ciru n’omuntu muguma w’okubarhabâla.
8 Yeruzalemu akozire amaligo manene bwenêne, co cirhumire akola ali wa kushologorhana. Abamukengaga lero badwîrhe bamugayaguza, ene babona akola ali bushungunu. Asigalirage okukaziyâma kwône n’okuhinduka ashubira nyuma.
9 Omwambalo gwâge gunanirekwo ebirhobero by’izinga Iyâge. Arhali amanyire bici byâmuyishira; ntyo kwo ayandagîre, ntà muntu wacimuhà omurhima. Amaderha erhi: «Mâshi Nyakasane, lolà buno buhanya bundikwo: obone oku omushombanyi wâni ye wahimîne.»
10 Omubisha ahêsire obuhiri bwâge bwôshi omu nfune. Ciru anabwîne n’oku abapagani bayenjerera omu cirhînyiro ca Nyakasane. N’obwo, Yâgirwa Nyakasane, wêne wahanzagya mpu irhondo abo bapagani barhajaga ahantu h’endêko yâwe.
11 Olubaga lwa Yeruzalemu ludwîrhe lwayâma lwalonza eci lwalya. Ludwîrhe lwahâna akantu luzigira kulusha, luhâbwe eci lwalya lubonemwo amagala n’emisî. Lwamashenga erhi: «Olole Nyakasane, kuno ndwîrhe nagayaguzibwa.»
12 Mwe mudwîrhe mwagera omu njira mweshi, mulole ninyu erhi hali amalibuko gali nk’aga gandikwo, aga Nyakasane ampiragakwo omu lusiku lw’obukunizi bwâge budârhi.
13 Kurhenga enyanya ambulagire omuliro omu rhuvuha rhwâni, rhwanayabirwa nagwo. Antezire akasirha mpu angwâse amagulu, anankuba. Anjizire muntu wâgo wâgo, na mulwâla buca buyira.
14 Amabi najizire arhagarhenzakwo isù, gayosire nka kuno agonya ecifundo omu kuboko kwâge, gasosire gahika omu igosi lyâni. Nyakasane afunyazize emisî yâni ampâna omu maboko g’abashombanyi, balya ntankahasha.
15 Abasirika b’entwâli nagwêrhe abajugucîre nka bikabulirwa. Antumira omurhwe gw’abalwî mpu bahinage emisole yâni. Niono Siyoni w’omu Yuda, ampinazire nka kula banahinagira emizâbîbu omu mukenzi.
16 Obwo buhanya bwo burhuniire ndwîrhe nalaka emirenge yâni yôshi. Owakantuliriza ashubingalulira emisî y’okulama, ali kulî. Abâna bâni balesirwe maboko mûmu, bulya omushombanyi abahimire.
17 Siyoni adwîrhe alambûla amaboko, ci ntâye ciru n’omuguma abwîne w’okumurhûliriza. Oku irhegeko lya Nyakasane, abalungu b’Israheli bo bahindusire bashombanyi bâge. Muli bo Yeruzalemu ahindusirage kantu ka kushologosa.
18 Nyakasane ye Mushinganyanya. bulya nagomîre irhegeko lyâge. Mwe muli hano mweshi, muyumve bwinjà, munalole gano mababale gâni: ensûli zâni n’emisole yâni bakola ebwa kulibuzibwa ihanga.
19 Nahamagîre abanzigiraga, kurharhumire barhandeka nahirima. Abadâhwa bâni n’abahanûzi bâni baholire omu cishagala, n’obwo kulonza bajàga balonza eci balya mpu hashubibonamwo emisî.
20 Nyakasane, olole, obone mababale manganaci gano gangwêrhe obulà buli bwajugumana na buno omurhima gubangalîre, bulya nakugomire kubî bwenêne! Engôrho yanyukîze abâna omu njira, n’omu nyumpa mifu yone yone elambâmire. 21 Oyumve kuno ndwîrhe nahûmagukwa, ntâye ciru n’omuguma w’okuntûliriza. Abashombanyi bâni bôshi bàyumvîrhe emyanzi y’obuhanya bwâni, bàcîshinga kuli okûla wanjizire. Olerhage lulya lusiku waderhaga, nabo babè kuno nabîre. 22 Obubî bwâbo bwôshi buyâlagale embere zâwe, obakolere nabo nk’ebira wankolîre erhi bugamba bwâni burhuma. Obwîne oku malumwa gano gone gandikwo, omurhima gwâni gwababîre lwôshi.
Lamentations 1
1אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֨תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃ ס
2בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֨יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃ ס
3גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃ ס
4דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֨יהָ֙ שֹֽׁומֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃ ס
5הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר׃ ס
6וַיֵּצֵ֥א מִן־בַּת־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃ ס
7זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃ ס
8חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֨וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר׃ ס
9טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃ ס
10יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃ ס
11כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מַחֲמַודֵּיהֶ֛ם בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה׃ ס
12ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ ס
13מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֨נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃ ס
14נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּֽרְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם׃ ס
15סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃ ס
16עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֹֽׁומֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ ס
17פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃ ס
18צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־ָֽעַמִּ֗ים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃ ס
19קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֨כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם׃ ס
20רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת׃ ס
21שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֽוֹנִי׃ ס
22תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֨יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃ פ
2
Endûlù ya kabirhi
1 Yajêwe! Nyakasane omu bukunizi bwâge bunene anabwîne ecitù ciru enyanya za Yeruzalemu. Eryâli irenge ly’Israheli, alijugucîre oku idaho kurhenga enyanya empingu. Amango oburhè bwâge bwabirûnduka kuli Siyoni, ayibagira oku co càli citumbi c’okuhirakwo amagulu gâge.
2 Nyakasane amirangusize omwîmo gwa Yakôbo gwôshi buzira lukogo. Omu bukunizi bwâge, anahongwîre ebishagala bizibubizibu bya Yuda byôshi, obwâmi n’ababurhegeka bôshi ahemwîre, abirhimba oku idaho.
3 lhembe Israheli alimbagamwo, analivunyire omu bukunizi bwâge budârhi, alahira kufungira olubaga erhi lurhêrwa n’omushombanyi.
4 Afôzire omuherho gwâge nka mushombanyi, okuboko kwâge kulyo kulingûzize okulasha. Anaciyêrekîne mushombanyi wîrhu bulya amahungumula ebyakagirhusîmisa. Adubulire omutula gwâge nka muliro oku kâ-Nyamuzinda ka Yeruzalemud.
5 Nyakasane anacîjizire nka mushombanyi wîrhu, amirangusize Israheli oku caligumiza haguma n’enyumpa zâge nyinjinjà zôshi, ebyôgo byâge abihebire oku idaho, aja alumîza oburhè hôshi hôshi omu lubaga lw’e Yuda.
6 Ahugunyire olugurhu lw’ishwa lyâge, ashâba ahantu akâgirhubugâna. Nyakasane ayibagizize ensiku nkulu n’eza sabato e Siyoni. Mw’okwo kubîka omutula gwâge agayaguza ciru na mwâmi n’abadâhwa.
7 Nyakasane arhacilonza oluhêrero lwâge, analesire ahantu hage hatagatîfu, enyumpa nyinjinjà z’e Siyoni analesire zarhibukira omu maboko g’omushombanyi. Olubî lwàli lunji bwenêne omu kâ-Nyamuzinda nka kula binayôrha amango g’olusiku lukulu!e
8 Nyakasane ali ahizire okusherêza ebisika bya Yeruzalemu. Alambwîre omugozi gw’okugalagaza, àrhacîsire okuboko kwâge mpu kurhashâbaga. Ci ebyôgo n’ebisika abihebire omu mishîbo. Byashubire migandu byôshi haguma.
9 Emihango y’ecishagala yahongosire, orhuhamikizo rhwaco rhwôshi arhuvungunywîre. Mwâmi n’abarhambo bagwîre omu maboko g’abapagâni banyamahanga. Ntâye ciru n’omuguma w’okuderha ebi Nyamuzinda alonza; ciru n’abalêbi barhacimanya obulêbi bwarhenga emwa Nyakasane.
10 Abahanûzi b’e Siyoni babwârhire oku idaho banaguguma, amarhwe gâbo bagashîzire omutulo banayambala babusunzu. N’ensûli z’e Yeruzalemu zayûnamîre oku idaho.
11 Amasù gâni garhûnzire n’okulaka emirenge, omurhima gundimwo gwarhozire, ntankabula bwaziguluka kw’obu buhanya bwamarhinda oku lubaga lwâni, bulya abâna b’ebirhaba n’abaciri oku ibêre badwîrhe bafira omu ngo z’ebishagala n’enyôrha.
12 Abâna badwîrhe badôsa bannina, mpu: «Ka ntà kantu kalîbwa ka nkaciboneka?» Erhi banajà bahirima nk’abatumirhîrwe omu njira z’ebishagala banarhengeremwo omûka omu bifuba bya nnina.
13 Ntacimanyiri kurhi nankakubwîra yaga Yeruzalemu, obwôrhere bwâwe burhashushini na bundi buhi! Ndigi nankakushushanya naye, nti lyo nkurhûliriza we munyeref w’e Siyoni? Obuhanya bwâwe buli bunene nka nyanja, ndigi wankacikufumya? 14 Abalêbi bâweg barhakulêberaga ebirhali bya bunywesi, babula kukuvuhûlira obubî bwâwe, mpu bakugalulire akalamo k’iragi. Emyanzi yabo kuli we bwwànali bunywesi bwône bwône n’obuhalanjisi.
15 Abadwîrhe bagera omu njira bakazikoma kagasha bôshi, badwîrhe bakubandira olwôho we Yeruzalemu, banakudundira irhwe baderhe, mpu: Ka ko binali co cirya cishagala bakâgiderha mpu «Cinjinja buzira izâbyo na busîme bw’igulu lyôshi eci wâni?»
16 Abashombanyi bâwe bôshi badwîrhe bakushanyangulira, bakugurhe amiîno baderhe, mpu: «Rhwamamuherêrekeza! Lwo lulya lusiku rhwakagicîfinja kurhenga mîra olu. Lwahisirage lero nîrhu, rhwalubwinagel »
17 Nyakasane anakozire ebi àkagihiga, ayunjuzize akanwa àderhaga kurhenga mîra. Anashâbwîre buzira lukogo, asîmisize omushombanyi n’obuhanya bwâwe, azibuhize obucîbone bw’omubisha wâwe.
18 Yeruzalemu, osôkeze endûlù z’okulaka kwâwe emwa Nyakasane. Oleke emirenge ekuhulule omu marhama nka nshalalo ngasi mûshi ma budufu. Orhagohekaga walaka, emirenge yâwe erhahubaga.
19 Yimanga, obande endûlù budufu, gala mango bayîza, odubulire omurhima gwâwe nka mîshi embere za Nyakasane. Omulambûlire amaboko, ly’ociza obuzîne bw’abâna bâwe b’ebirhaba, balya bajà baholera n’ishali omu mashango g’enjira zôshi.
20 Nyakasane, lolà obone ndi ojirîre ntyo. Mâshi Nyakasane, kurhi abakazi bankahika cingana aha, kulya abâna boburhaga bone banabalera? Kurhi abashombanyi bankalinda bahika aha kuyîrhira abadâhwa n’abalêbi omu cirhînyiro câwe?
21 Emisole n’abashosi bajîre balambama oku idaho omu njira, abânarhabana bâni n’abâna-nyere bahwêrire oku bwôji bw’engôrho. Wabayisire omu lusiku lw’omutula gwâwe, wanigûza buzira lukogo.
22 Abashombanyi bâni badârhi wàbalalisire nk’oku lusiku lukulu. Yâgirwa Nyakasane, olusiku omutula gwâwe gwabashaga, harhajiraga omuntu wasigala erhi ashugunuke. Omushombanyi àhungumwîre abâna nàleraga nanakazâgihêka emugongo.
Lamentations 2
1אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃ ס
2בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י ְלֹ֣א חָמַ֗ל אֵ֚ת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ׃ ס
3גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּ֚ל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב׃ ס
4דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֨הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ׃ ס
5הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י ׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֨רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה׃ ס
6וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה ׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן׃ ס
7זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י ׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשֹׁ֔ו הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד׃ ס
8חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה ׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ׃ ס
9טָבְע֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה׃ ס
10יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
11כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה׃ ס
12לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם׃ ס
13מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ׃ ס
14נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שְׁביּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃ ס
15סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֨יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשֹׂ֖ושׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ׃ ס
16פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ ס
17עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ׃ ס
18צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ׃ ס
19ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי בַלַּ֗יְלָ לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת׃ ס
20רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃ ס
21שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ ס
22תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם׃ פ
3
Endûlù ya kasharhu
1 Nie muntu wabwîne amalumwa g’akarhi k’obukunizi bwa Nyakasane.
2 Ansunika embere zâge, angeza omu mwizimya, buzira kamole.
3 Niene niene acikubûlîre okuboko buca buyira.
4 Arhumire omubiri gwâni gwahorha kurhangirira oku irhwe kuhika omu magulu, amvunyungwîre orhuvuha.
5 Ayimanzize eciri nka côgo ca malumwa n’amalibuko eburhambi bwâni.
6 Anjugucîre omu mwizimya nka mufu gwa mîra-mîra.
7 Anjirîre ecisikirizo mpu cimpanze okurhengamwo, anziriringa n’obudagulè.
8 Nayâmire namuhamagala, ci omusengero gwâni arhaguyumvîrhîze.
9 Anfukîre enjira n’amabuye magôye, enjira zâni aziyêrekeza ebwa kuhabuka.
10 Anambêrîre nka mpangaza elingûzize, nka ntale ecifulisire omu ishaka.
11 Enjira zâni azihindwîre: anandesire; ansizire kahumba, côbohwa.
12 Afôzire omuherho gwâge, antega mpu ankoze.
13 Anantulungwîre ensiko nieshi n’ebisonga byâge.
14 Abantu bôshi badwîrhe banshekera, lwâni ludwîrhe lwayimbwa buca buyira.
15 Anyunjuzize malumwa, andalusize n’omutula.
16 Anansêzize okukugurha olukalabuye, anantindagirira omu katuloh.
17 Anyasize akalamo k’omurhûla, nayibagira iragi kwo kuderha kurhi.
18 Naderha nti; «Ntà kalamo nacibone, ntabyo ncilangalîre by’emwa Nyakasane».
19 Kengêra amalumwa gâni n’obuhanya bwâni, ko buli nka boge bwashakamira.
20 Omurhima gwâni erhi gubikengêra, nieshi nnanjogonokerwe ebirumbu.
21 Ci kwonô, kwo nkolaga nakengêra ntya, kurhume nalangâlira.
22 Olukogo lwa Nyakasane lurhacîkwa, obuzigire bwâge burhaheka.
23 Olukogo lwâge lushâshuka ngasi sêzi. Ala oku obwîkubagirwa bwâwe bwaluga, Nyakasane!
24 Kwo ndesire: nti «Nyakasane ye kuhirhira kwâni, co cirhumire mmulangalirai.
25 Nyakasane aba mwinjà kuli ngasi yeshi umuyegemera, olya omulongereza.
26 Kuli kwinjà okulangâlira omu kahwenyenye obucire Nyakasane ârhuma.
27 Kuli kwinjà oku muntu okubarhula omuzigo gwa Nyakasane kurhengera oburho bwâge.
28 Aciyungulire omu kahwenyenye amango Nyakasane amuhizireko amarhangulo.
2’9 Ayunamirize kuhika amime akatulo, omu kulangâlira oku Nyakasane ayishimurhabâla.
30 Irhama lyâge aliyêrekeze owamushûrha, anayêmêre bamuyiguse bijâci j
31 Bulya Nyakasane arhaba wa kukabulira omuntu omu nsiku zôshi.
32 Bulya ciru ankamubabaza, kurharhuma arhamubabalira omu lukogo lwâge lunene.
33 Bulya omurhima gwâge gurhasîma kugayisa abantu erhi kubarhindibuza.
34 Gala mango balabarhanya ababohe b’omu cihugo bôshi.
35 Amango bagorombekanya olubanja lw’abanyinyi omu masù g’Ow’Enyanya bwenêne.
36 Amango bayîmira omuntu okuli kwâge ekagombe; ka Nyakasane arhabona ebyo byôshi obwo?
37 Ndi wankahashiderha akanwa kanabe? K’arhali Nyakasane ohiga?
38 K’arhali kanwa ka Nyamuzinda w’Enyanya bwenêne kazûsa byôshi, ebibi n’ebinjà?
39 Bicigi lêro omuntu ankacîdudumira, akaba acizîne, n’obwo agwêrhe mabî manji?
40 Rhulole bwinjinjà olugendo lwîrhu, rhushubire emwa Nyakasane.
41 Rhushenge n’omurhima gwirhu gwôshi, rhuyinamulire amaboko emwa Nyamuzinda oli omu mpingu.
42 Rhwabîre babî na bagoma; nâwe orharhubabaliraga kuli okwo.
43 Wacibwîkira omu bukunizi bwâwe, warhushimbulula, wanigûza buzira lukogo.
44 Wacîyegulira enyuma ly’ecitù, mpu lyo ensengero zirhu zirhagikuhikakwo.
45 Warhujizire bikabulirwa, nka câmvu, omu karhî k’agandi mashanja.
46 Abashombanyi bîrhu bôshi bakazibumbûla akanwa barhusholoshonza.
47 Ecôbà gwo gukolaga mwanya gwirhu, kuhugalala, kusherêra, buhanya bwêne bwône.
48 Amasù gâni gadwîrhe gahona nshalalo ya mirenge, erhi buhanya bw’olubaga lwâni burhuma.
49 Amasù gâni yabire nshoko erhahuba, garhâgoheka.
50 Ndwîrhe nalinga oku Nyakasane ayûnama kurhenga enyanya, alolereze anabone:
51 Ebi byarhinzire oku banyere b’omu cishagala ciru biri bya kundumîsa amasù.
52 Abanshombera obusha bajà bampiva nka kanyunyi.
53 Bantogîze omu mwîma nandi mugumagumà, bahira ibuye enyanya zâni.
54 Amîshi gakazinzungulira aha nyanya z’irhwe; lêro naderha nti namahera.
55 Nakuyâkûzize kurhenga omu kuzimu, Nyakasane.
56 Wanyumvîrhe oku nakubirikira: orhafukaga amarhwîri gâwe oku nsengero zâni n’ndûlù yâni.
57 Amango nàkuhamagalaga wanyegera wanabwîra, erhi: «Orhayôbohaga».
58 We wambulânire, Nyakasane wàciza obuzîne bwânik.
59 Obwîne obubî banjirire, Nyakasane, ontwîre luno lubanja.
60 Wabwîne oku bacîhôla kuli nie, wabwîne emihigo yabo kuli nie.
61 Wayumvîrhe ebijâci byâbo, Nyakasane, n’emihigo yâbo mibi kuli nie.
62 Enshambâlo n’enkegêro mbî z’abashombanyi bâni nie zidwîrhe zagerako buca-buyîra.
63 Obone ebi badwîrhe bajira byôshi, nie nashubirage lwimbo lwâbo.
64 Nyakasane, wayishibakolera ebiri nk’ebi bàmkolîre.
65 Wâbatubâza obukengêre, gubè mulagi gwâwe mubî kuli bo.
66 Wâbashimbûlula n’obukunizi bwâwe, obaherêrekeze lwôshi hano igulu.
Lamentations 3
1אֲנִ֤י הַגֶּ֨בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ 2אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ 3אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־הַיּֽוֹם׃ ס
4בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃ 5בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃ 6בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ ס
7גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי׃ 8גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃ 9גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃ ס
10דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אֲרִ֖יה בְּמִסְתָּרִֽים׃ 11דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃ 12דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃ ס
13הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ׃ 14הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיּֽוֹם׃ 15הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃ ס
16וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ 17וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃ 18וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה׃ ס
19זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃ 20זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר וְתָשֹׁ֥יחַ עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃ 21זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃ ס
22חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃ 23חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ 24חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃ ס
25ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָ֔וֹ לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ 26ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה׃ 27ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃ ס
28יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃ 29יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃ 30יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃ ס
31כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃ 32כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽו׃ 33כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ ס
34לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ 35לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ 36לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ ס
37מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃ 38מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃ 39מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ 40נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה׃ 41נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֨נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ 42נַ֤חְנוּ פָשַׁ֨עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃ ס
43סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ 44סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃ 45סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃ ס
46פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ׃ 47פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃ 48פַּלְגֵי־מַ֨יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ ס
49עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃ 50עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃ 51עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ ס
52צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃ 53צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃ 54צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ ס
55קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃ 56קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃ 57קָרַ֨בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ ס
58רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃ 59רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃ 60רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃ ס
61שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃ 62שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיּֽוֹם׃ 63שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃ ס
64תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ 65תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃ 66תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
4
Endûlù ya kani
1 Yoo! amasholol galangashana kulya, ecûma cinjinja kulya, kurhi lêro catubîre wâni? Kurhi amabuye matagatîfu gàjire gashandala hôshi hôshi omu mashango ga ngasi njira?
2 Abâna b’e Siyoni, abayûmânanaga n’amasholo oku bwinjà, kurhi lêro bankagereragwa oku nyungu buyungu y’ebidaka?
3 Ciru na banyambwè bajira omurhima gw’okuhà abâna bâbo ibêre. Ci kwône olubaga lwâni lwàbîre muzire wa cihûngo ak’enyûnda z’omu irûngum.
4 Abâna baciri oku ibêre, olulimi lwabayumîre ebiraka n’ecûmwe, abâna b’ebirhaba badwîrhe bahûna omugati na ntâye wabahà ciru n’ehihimbi hyâgwo.
5 Abakagirya ebinjà-binjà bishushagîre, lêro bajà balengukira omu njira. Abalereragwa omu by’obugale, bakola bajà bafukula ecavu n’amaboko gombi.
6 Amabî g’olubaga lwâni go manene kulusha ebyâha by’abantu b’e Sodomo, ho bàbirundulagwa omu kanya kasungunu buzira ciru n’amango g’okulambûla amaboko mpu babarhabâle.
7 Abaluzi bâlwo bo balangashanaga kulusha olubula, enshusho yâbo yali nyêru kulusha amarhà, n’omubiri gwâbo gwôshi gwàli gwa kaduku. Emisî ebalanganyiremwo yakagishusha enjuma y’akâsi.
8 Lero bakola bali bîru-bîru nka muyeye, barhacidwîrhi bamanywa omu njira. Ecikoba c’omubiri gwâbo cikola cibananîre oku rhuvuha, cikola cûmu-cûmu bushâli.
9 Okuhirima oku bwôji bw’engôrho kwo kukulu aha omuntu ankafà n’obuligo aja ayûma anagangabala n’ishâli.
10 Abazîre, oku barhahimwa lukogo, lêro bôhe, bakaziyenda abâna bâbo banabalya, mw’obwo buhanya bunene bwarhogire oku lubaga lwâni.
11 Nyakasane ayukirize omutula gwâge, adubwîre obukunizi bwâge bunene, ayâsize ntakanjirwa w’engulumira omu Siyoni àyôkera ciru n’ebiriba byôshi.
12 Abâmi b’igulu ciru n’abantu kwône en’igulu ntâye ciru n’omuguma wa nkayemîre oku hali lusiku luguma omushombanyi ankahimire agere omu mihango ya Yeruzalemu.
13 Obwo buhanya budwîrhwe n’ebyâha by’abalêbi bâge, haguma n’amabî g’abadâhwa bâge, bo babulagaga omukò gw’abantu bimâna.
14 Badwîrhage bajà bahukuza omu njira nka mihûrha, n’emyambalo yâbo ezinzire n’omukò.
15 Erhi baciba bagera, abantu bababona banayakûzc abâbo, mpu: «Muyâke, muyâke, abo bali b’izinga! Muyâke, murhabayêgeraga!»n Oku bajà balibirha barhanamanyiri ngahi bayêrekîre, Abanya-mahanga baderhe, obwo, mpu: «Aba ntâko bankacishinga nsiku eno mwîrhu!»
16 Nyakasane yêne oyo wabashandâzagya, arhacilonza abalolekwo. Abadâhwa barhacilolagwa isù, ciru ntà bukenge bwaciri oku bashosi.
17 Amasù gîrhu gàrhama gahengûza aha oburhabâle bwâyisha, bwànabulikana. Rhwageza amango gôshi nti rhwalinda ishanja ly’ihanga lyâyishirhuciza, lirhanacirhucizagyao.
18 Badwîrhe bayunja enshando zirhu, ntâkwo rhwankacihika aha mwîrhu. Amango gîrhu gahisire, ensiku zirhu zahwîre, bulya obuzinda bwîrhu buli hôfi.
19 Abarhushimbire bo babidu kulusha ikozi lyabalala omu nkuba-karhî. Baja barhulibirhakwo omu ntondo, bajà barhuhengûza ciru n’omu irungu n’okurhurhega.
20 Ngasi oyu akalamo kîrhu kàli kacisimikirekwo, oyu kàlicikubagire, omwâmi washîgagwa amavurha na Nyakasanep, ye rhwakagiderha, nti: «Ye rhwalamirakwo oyu omu karhî k’amashanja», y’oyo naye wagwaâsirwe mpira omu mwîna gw’omushombanyi!
21 Osîmage onacîshinge, we munyere w’e Edomu, we yûbaka omu cihugo c’e Usiq. Ci kwône nâwe akabêhè k’omutula kâkuhikakwo, wâkanyweramwo onalaluke, kuhika oyambale obusha!
22 Obuhane bwâwe bwahwîre, we munyere w’e Siyoni, orhacihêkwe ebwa kululizibwa. Kuli we, wêhe munyere w’e Edomu, Nyakasane ahana amabî gâwe, ajalabule amabî gâwe gôshi.

Lamentations 4
1אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטּ֑וֹב תִּשְׁתַּפֵּ֨כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת׃ ס
2בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר׃ ס
3גַּם־תַּנִּין֙ חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר כַּיְעֵנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃ ס
4דָּבַ֨ק לְשֹׁ֥ון יוֹנֵ֛ק אֶל־חִכּ֖וֹ בַּצָּמָ֑א עֽוֹלָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם׃ ס
5הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת׃ ס
6וַיִּגְדַּל֙ עֲוֺ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם׃ ס
7זַכּ֤וּ נְזִירֶ֨יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֨צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם׃ ס
8חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃ ס
9טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָז֨וּבוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי׃ ס
10יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ ס
11כִּלָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־חֲמָת֔וֹ שָׁפַ֖ךְ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיּ֔וֹן וַתֹּ֖אכַל יְסוֹדֹתֶֽיהָ׃ ס
12לֹ֤א הֶאֱמִ֨ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וכֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס
13מֵֽחַטֹּ֣את נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֺנ֖וֹת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים׃ ס
14נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם׃ ס
15ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר׃ ס
16פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זְקֵנִ֖ים לֹ֥א חָנָֽנוּ׃ ס
17עוֹדֵ֨ינֻה֙ תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ׃ ס
18צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽינוּ׃ ס
19קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ׃ ס
20ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם׃ ס
21שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יוֹשֶׁ֖בֶתי בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי׃ ס
22תַּם־עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃ פ
5
Endûlù ya karhânu
1 Nyakasane, orhayibagire okula rhwabîre, olole obone kuno badwîrhe barhujirar.
2 Ebirugu bîrhu binjinja byanyazirwe n’abandi, n’enyumpa zirhu zàjibwamwo n’entakembûlwas.
3 Balarha ntâbo bahali, na rhôno rhukola rhuli nfuzi na banyâma babîre bakana. 4 Rhurhacinywa amîshi g’amaliba gîrhu rhurhanagaguziri nsaranga. N’enshagali ntà kucizibona rhurhanahyûziri igerha.
5 Abanzi bîrhu rhubahêrhe aha mugongo, rhwalibwîre, rhwàrhama, omurhûla gwàrhuyâsire.
6 Abanyamisri n’Abanyasîriyat bo rhukolaga rhurhega amaboko nti nkabaga bo bârhubonera ebyankarhubuka ishali.
7 Ababusi bîrhu bakolaga ago mabî barhacibâho, ci kwône rhwe rhukolaga rhubarhwîre amaligo haguma n’amazibu g’obugoma bwâbo.
8 Abàli bajà bîrhu bo bakolaga barhurhegeka, na ntâye ciru odesirage mpu arhulîkûza kuli bo.
9 Rhukola rhuja rhwahushwa n’ebishumûsi by’omu irûngu erhi kujà kwalonza ebi rhwalya kurhuma.
10 Ecikoba c’omubiri gwirhu cikola cirhuyôca nka kuno barhurhogeza omu cibeye c’omuliro, erhi kulumwa n’ishali kurhuma.
11 Abakazi badwîrhe bakolerwa ebihigo omu Siyoni, n’abanyere kwo na kuguma, omu bishagala bya Yuda.
12 Bagwâsire abarhambo banabamanika, barhanadesiri ciru mpu bakenge abashosi.
13 Abâna b’emisole bakazibarhula olwanjikwa, oku abanarhabana bajà badandabagana n’emizigo y’enshâli.
14 Abashosi ntâho bacidwîrhe bajà omu ihano, n’emisole erhacihuma oku mulya gw’olulanga mpu yâziha.
15 Ntà bushagaluke bucirhuli emurhima, okusâmira engoma kwirhu kwahindusire mishîbo.
16 lshûngwe rhwàgwêrhe oku irhwe lyàrhozire! Yajewe! Ala oku rhwabwîne rhwagomera Nyakasane!
17 Obu rhukola rhuhîrîre ntya oku nsholo y’omurhima, n’amasù garhurhûnzire n’emirenge:
18 Kuli kubà bulya entondo ya Siyoni yahindusire irûngu, ekola eba bulumba bwa banyambwè!
19 Ci kwône wêhe, Nyakasane, obà Mwâmi ensiku zôshiu, we yôrha orhegeka omu myâka n’emyâka.
20 Cici cànkarhumire warhuyibagira lwôshi lwôshi? Cankarhuma waârhulekerera lwôshi lwôshi?
21 Orhugalule emunda oli, Yâgirwa Nyakasane, lyo rhushubira okunali lwôshi emunda oli; akalamo kîrhu oshubikajira kahyâhya nka kulya kwa mîra.
22 Kurhigi wankarhukabulira lwôshi lwôshi’! Ka wanarhushombaga okungana âho?
Lamentations 5
1זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הַבִּ֖יטָ וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ 2נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים׃ 3יְתוֹמִ֤ים הָיִ֨ינוּ֙ ְאֵ֣ין אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃ 4מֵימֵ֨ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃ 5עַ֤ל צַוָּארֵ֨נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ ְלֹ֥א הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃ 6מִצְרַ֨יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃ 7אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ ְאֵינָ֔ם ַאֲנַ֖חְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃ 8עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃ 9בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃ 10עוֹרֵ֨נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב׃ 11נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 12שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃ 13בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃ 14זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃ 15שָׁבַת֙ מְשֹׂ֣ושׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃ 16נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ 17עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃ 18עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃ פ
19אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֽוֹר׃ 20לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃ 21הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה ׀ אֵלֶ֨יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָ חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ 22כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃

BAR – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Bar
BARUKI
ECITABU CA BARUKI
BARUKI
Enshokolezi
Eci citabu cayandikagwa na bantu banji banji. Omurhondêro gwâco gurhumayisa oku Baruki ye waciyandikaga erhi ali mwandisi w’omulêbi Yeremiya (1,1-14). Cikwône bigabi biguma biguma byayandikagwa n’owundi muntu erhi n’abandi bantu. Buzinda muntu muguma abiheba haguma, càbà citabu ciguma, cahêka izîno lya Baruki, muntu wagwêrhe irenge linene. Eco citabu cirhuyêreka oku Abayahudi bàli kuli na akâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu bàcihangana okushimbûlira enyigîrizo n’okuyunjuza amarhegeko gâbo: okusalira, okurherekêra omu milungano, okushimba Amarhegeko, okuyumvîkana na bene wâbo b’e Yeruzalemu, okulangâlira okuyisha kw’Omucunguzi.
EBIRIMWO

Enshokolezi: cigabi 1,1-14
Isala ly’abalulize: c. 1,15-3, 8
Olwimbo lw’oburhimanya: c. 3,9-4,4
Endûlù n’obulangâlire bwa Yeruzalemu: c. 4,5-5,9
Amaruba ga Yeremiya: Okuleka okuharâmya banyamuzinda bw’obunywesi: c. 6

1
BARUKI
Enshula-mwanzi
Baruki embere z’olubaga lw’Abayahudi e Babiloni
1 Ebi biri binwa by’ecitabu Baruki, mwene Neriyasig, Neriyasi ya Masiyasi, Masiyasi ya Sedekiyasi, Sedesiyasih mwene Asadiyasii, mwene Hilkiyasij ayandikiraga e Babiloni, 2 omu mwâka gwa karhânu, nsiku ndarhu z’omwêzi, galya mango Abakaldeya bàgwârhaga Yeruzalemu, banamudûlika mulirok. 3 Baruki anacisomera ebinwa by’eci citabu embere za Yekoniyal mwene Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda, n’embere z’abantu bôshi balishûbûzinye mpu bayish’iyumva, 4 embere z’abarhambo na bagala ba mwâmi, embere z’abagula, embere z’abantu bôshi, abakulu n’abarho, embere za ngasi bôshi bàli e Babiloni, ishiriza ly’olwîshi lwa Sudi. 5 Abantu bakazilaka, bacîshalisa, banashenga embere za Nyakasane. 6 Okubundi banacisholola ensaranga, ngasi muguma akaz’ihâna nk’oku anahashire, 7 bazirhuma e Yeruzalemu, emw’omudâhwa Yowakimu, mugala wa Helkiyasi, mwinjikulu Salomu, n’emwa abandi bantu bali haguma naye eyo Yeruzalemu. 8 Baruki ye wali erhi ashûbûzize ebirugu by’omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, omu nsiku ikumi z’omwêzi gwa Siwani, byàli birugu bya marhale Sedekiyasi, mwene YOziyasi mwâmi w’e Yuda àtulisagya, 9 erhi Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni amayus’iluliza Yekoniya kurhenga e Yeruzalemu anamuhêka e Babiloni haguma n’abarhambo, abashwêke, abakulu b’olubaga n’olubaga lwôshi. 10 Banaciderha, mpu: «Loli oku rhwammurhumîre ensaranga, ogwo mubalè mugulemwo embâgwa z’okuhâna ntûlo n’enterekêro oku byâha, mugule enshangi, mujire entûlo, muhâne enterekêro oku luhêrero lwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, 11 munasengerere akalamo ka Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, n’ak’omugala Baltazari, lyo ensiku zâbo za hano igulu ziba nk’ez’emalunga. 12 Okubundi obwo Nyakasane arhuhe emisî arhumolekere n’amasù, rhulame idako ly’ecîhôho ca Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni, n’idako ly’ecihôho c’omugala Baltazari, rhubarhumikire nsiku nyinji bwenêne rhunarhone omu masù gâbom. 13 Nîrhu murhusengerere emwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, bulya rhwàgomîre Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, na kuhika olusiku lw’ene, oburhe n’obukunizi bwa Nyamuzinda burhasag’irhurhengakwo. 14 Cazindà musome eci citabu rhummurhumire lyo mujira obucîyunjuze bw’ebyâha, omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, amango g’olusiku lukulu, n’ezindi nsiku zikwânîne. 15 Muyish’iderha ntya, mpu
I. Isala ly’abalulize
Okufulûla ebyâha
«Obushinganyanya buli bwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, ci kwône kuli rhwe, nshonyi ebusù, nk’oku binabonekîne ene! Nshonyi oku muntu w’e Yudeya n’abantu b’e Yeruzalemun, 16 nshonyi oku bâmi bîrhu, abarhambo bîrhu, abadâhwa bîrhu, abalêbi bîrhu na balarha. 17 Bulya rhwàbîhîre Nyakasane, 18 rhwàmugomîre, rhurhayumvîrhizagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, owàkâgirhubwîra mpu rhukulikire amarhegeko àhizire embere zirhu. 19 Kurhenga lulya lusiku Nyakasane àrhenzagya balarha omu cihugo c’e Mîsiri kuhika olusiku lw’ene, rhurhasag’ihusa okubà bagoma emunda Nyakasane Nyamuzinda wîrhu ali, rhwanakaz’ikola ebigalugalu omu kurhayumva izù lyâge. 20 Na kandi, nk’oku binabonekîne ene, amahanya garhunanîrekwo, na zirya nfûlago Mûsa mwambali wa Nyamuzinda àderhaga oku irhegeko lya Nyakasane, lulya lusiku àrhenzagya balarha omu cihugo c’e Mîsiri mpu arhuhe ecihugo cihululamwo amarha n’obûci. 21 Rhurhayumvîrhizagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, nk’oku ebinwa hy’abalêbi bâge akagirhurhumira binadesire, 22 ci rhweshi rhwàkâgenda ngasi muguma nk’oku omurhima gwâge mubî gunamubwîzire, okurhumikira abandi banyamuzinda, okujira ebiri bigalugalu omu masù ga Nyakasane Nyamuzinda wîrhu.
ΒΑΡΟΥΧ 1
1 Καὶ οὗτοι οἱ λόγοι τοῦ βιβλίου, οὓς ἔγραψεν Βαρουχo υἱὸς Νηριου υἱοῦ Μαασαιου υἱοῦ Σεδεκιου υἱοῦ Ασαδιου υἱοῦ Χελκιου ἐν Βαβυλῶνι 2 ἐν τῷ ἔτει τῷ πέμπτῳ ἐν ἑβδόμῃ τοῦ μηνὸς ἐν τῷ καιρῷ, ᾧ ἔλαβον οἱ Χαλδαῖοι τὴν Ιερουσαλημ καὶ ἐνέπρησαν αὐτὴν ἐν πυρί. 3 καὶ ἀνέγνω Βαρουχ τοὺς λόγους τοῦ βιβλίου τούτου ἐν ὠσὶν Ιεχονιου υἱοῦ Ιωακιμ βασιλέως Ιουδα καὶ ἐν ὠσὶ παντὸς τοῦ λαοῦ τῶν ἐρχομένων πρὸς τὴν βίβλον 4 καὶ ἐν ὠσὶν τῶν δυνατῶν καὶ υἱῶν τῶν βασιλέων καὶ ἐν ὠσὶ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἐν ὠσὶ παντὸς τοῦ λαοῦ ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου, πάντων τῶν κατοικούντων ἐν Βαβυλῶνι ἐπὶ ποταμοῦ Σουδ. 5 καὶ ἔκλαιον καὶ ἐνήστευον καὶ ηὔχοντο ἐναντίον κυρίου 6 καὶ συνήγαγον ἀργύριον, καθὰ ἑκάστου ἠδύνατο ἡ χείρ, 7 καὶ ἀπέστειλαν εἰς Ιερουσαλημ πρὸς Ιωακιμ υἱὸν Χελκιου υἱοῦ Σαλωμ τὸν ἱερέα καὶ πρὸς τοὺς ἱερεῖς καὶ πρὸς πάντα τὸν λαὸν τοὺς εὑρεθέντας μετ᾽ αὐτοῦ ἐν Ιερουσαλημ
8 ἐν τῷ λαβεῖν αὐτὸν τὰ σκεύη οἴκου κυρίου τὰ ἐξενεχθέντα ἐκ τοῦ ναοῦ ἀποστρέψαι εἰς γῆν Ιουδα τῇ δεκάτῃ τοῦ Σιουαν, σκεύη ἀργυρᾶ, ἃ ἐποίησεν Σεδεκιας υἱὸς Ιωσια βασιλεὺς Ιουδα 9 μετὰ τὸ ἀποικίσαι Ναβουχοδονοσορ βασιλέα Βαβυλῶνος τὸν Ιεχονιαν καὶ τοὺς ἄρχοντας καὶ τοὺς δεσμώτας καὶ τοὺς δυνατοὺς καὶ τὸν λαὸν τῆς γῆς ἀπὸ Ιερουσαλημ καὶ ἤγαγεν αὐτὸν εἰς Βαβυλῶνα.
10 καὶ εἶπαν ᾿Ιδοὺ ἀπεστείλαμεν πρὸς ὑμᾶς ἀργύριον, καὶ ἀγοράσατε τοῦ ἀργυρίου ὁλοκαυτώματα καὶ περὶ ἁμαρτίας καὶ λίβανον καὶ ποιήσατε μαννα καὶ ἀνοίσατε ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κυρίου θεοῦ ἡμῶν 11 καὶ προσεύξασθε περὶ τῆς ζωῆς Ναβουχοδονοσορ βασιλέως Βαβυλῶνος καὶ εἰς ζωὴν Βαλτασαρ υἱοῦ αὐτοῦ, ἵνα ὦσιν αἱ ἡμέραι αὐτῶν ὡς αἱ ἡμέραι τοῦ οὐρανοῦ ἐπὶ τῆς γῆς. 12 καὶ δώσει κύριος ἰσχὺν ἡμῖν καὶ φωτίσει τοὺς ὀφθαλμοὺς ἡμῶν, καὶ ζησόμεθα ὑπὸ τὴν σκιὰν Ναβουχοδονοσορ βασιλέως Βαβυλῶνος καὶ ὑπὸ τὴν σκιὰν Βαλτασαρ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ δουλεύσομεν αὐτοῖς ἡμέρας πολλὰς καὶ εὑρήσομεν χάριν ἐναντίον αὐτῶν. 13 καὶ προσεύξασθε περὶ ἡμῶν πρὸς κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν, ὅτι ἡμάρτομεν τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν, καὶ οὐκ ἀπέστρεψεν ὁ θυμὸς κυρίου καὶ ἡ ὀργὴ αὐτοῦ ἀφ᾽ ἡμῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης. 14 καὶ ἀναγνώσεσθε τὸ βιβλίον τοῦτο, ὃ ἀπεστείλαμεν πρὸς ὑμᾶς ἐξαγορεῦσαι ἐν οἴκῳ κυρίου ἐν ἡμέρᾳ ἑορτῆς καὶ ἐν ἡμέραις καιροῦ, 15 καὶ ἐρεῖτε Τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν ἡ δικαιοσύνη, ἡμῖν δὲ αἰσχύνη τῶν προσώπων ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη, ἀνθρώπῳ Ιουδα καὶ τοῖς κατοικοῦσιν Ιερουσαλημ 16 καὶ τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν καὶ τοῖς ἄρχουσιν ἡμῶν καὶ τοῖς ἱερεῦσιν ἡμῶν καὶ τοῖς προφήταις ἡμῶν καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν, 17 ὧν ἡμάρτομεν ἔναντι κυρίου 18 καὶ ἠπειθήσαμεν αὐτῷ καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου θεοῦ ἡμῶν πορεύεσθαι τοῖς προστάγμασιν κυρίου, οἷς ἔδωκεν κατὰ πρόσωπον ἡμῶν. 19 ἀπὸ τῆς ἡμέρας, ἧς ἐξήγαγεν κύριος τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου, καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἤμεθα ἀπειθοῦντες πρὸς κύριον θεὸν ἡμῶν καὶ ἐσχεδιάζομεν πρὸς τὸ μὴ ἀκούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ. 20 καὶ ἐκολλήθη εἰς ἡμᾶς τὰ κακὰ καὶ ἡ ἀρά, ἣν συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ παιδὶ αὐτοῦ ἐν ἡμέρᾳ, ᾗ ἐξήγαγεν τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου δοῦναι ἡμῖν γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη. 21 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν κατὰ πάντας τοὺς λόγους τῶν προφητῶν, ὧν ἀπέστειλεν πρὸς ἡμᾶς, 22 καὶ ᾠχόμεθα ἕκαστος ἐν διανοίᾳ καρδίας αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς ἐργάζεσθαι θεοῖς ἑτέροις ποιῆσαι τὰ κακὰ κατ᾽ ὀφθαλμοὺς κυρίου θεοῦ ἡμῶν
2
1 Co cirhumire Nyakasane ayunjuliza akanwa aderhaga kuli rhwe, oku bacîrânuzi bîrhu balirhegesire Israheli, oku bâmi n’abarhambo bîrhu, oku bantu b’Israheli n’ab’e Yuda, 2 hano idako ly’amalunga harhasag’ijirwa ebiri nk’ebi ajizire aha Yeruzalemu, nka kulya binayandisirwe omu Irhegeko lya Mûsa; 3 kuhika rhwalinda rhuhika aha omuntu alya enyama y’omugala, owundi naye alye enyama y’omwâli. 4 Na kulusha aho, Nyakasane abahâna omu buhashe bw’amâmi garhuzungulusire gôshi, mpu lyo rhubà masheka na binioko emw’abantu b’ebihugo bîrhuli eburhambi n’obundi, ebi Nyakasane arhushandabanyizemwo. 5 Rhwàbà bashizi, ahâli h’okubà barhegesi, bulya rhwàbîhîre Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, erhi rhubula buyumvîrhiza izù lyâge. 6 Obushinganyanya bunali bwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, ci kuli rhwe na kuli balarha, nshonyi ebusù nk’oku binabonekîne ene. 7 Ebi Nyakasane aderhaga kuli rhwe byôshi, ago mahanya gôshi gacihonda kuli rhwe. 8 Rhurhashengaga obusù bwa Nyakasane nti ahindule enkengêro z’omurhima mubî gwa ngasi muguma muli rhwe. 9 Nyakasane naye àbikirira ago mahanya ànarhurhumirago; bulya Nyakasane abà mushinganyanya mw’ebi àrhurhegekaga mpu rhujire byôshi, 10 ci kwône rhurhayumvîrhizagya izù lyâge lyarhubwîraga mpu rhukaz’igera omu njira y’amarhegeko Nyakasane ahizire embere zirhu.
Omusengero gw’amingingo
11 Lero bunôla, Yâgirwa Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, we wàrhenzagya olubaga lwâwe omu cihugo c’e Mîsiri n’okuboko kwâwe kuzibuzibu, omu bimanyîso n’ebirhangâzo, oku buhashe bunene n’okuboko kulambûle, wàcîbonera ntyo Izîno ly’irenge kuhika enep. 12 Yâgirwa Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu, rhwajizire ebyâha, rhwàlogosire, rhwàbuzire obushinganyanya oku Marhegeko gâwe. 13 Ojire obukunizi bwâwe burhugere kuli bulya rhukola rhusigîre mâhungà masungunu omu karhî k’amashanja wàrhushandabanyizemwo. 14 Yâgirwa Nyakasane, oyumvîrhize ensengero n’endûlù yîrhu, orhucize erhi lukengwa lwâwe lurhumire, orhuyêrekeze olukogo lwâwe embere z’abantu bàrhululizagya, 15 lyo n’igulu lyôshi limanya oku we Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, bulya Israheli n’iburha lyâge Izîno lyâwe bayirisirwe. 16 Yâgirwa Nyakasane, olole kurhenga ebwa ndâro yâwe ntagatîfu, orhukengêre: rhega okurhwîri, orhuyumvîrhize; 17 lambûlaq amasù gâwe Nyakasane, obone: Emifù y’ekuzimu, eyarhenzibwe omûka omu mubiri, arhali yo yankahà Nyakasane irenge n’obukuze, 18 ci omurhima gugogomirwe bwenêne, omuntu wagenda ayûnamirize anajogonokîrwe; amasù gali buzimangana, n’omurhima gushâlisire, byo bya nkakuhà irenge n’obukuze, Yâgirwa Nyakasane!r
19 Rhurhacikubagiri makwânane ga balarha erhi ga bâmi bîrhu obu rhwadubulira ensengero zirhu embere ly’obusù bwâwe, Yâgirwa Nyakasane, Nyamuzinda wîrhu. 20 Bulya warhurhulirekwo oburhè n’omutula gwâwe, nk’oku wanaderhaga mîra omu kanwa k’abalêbi bambali bâwe, amango waderhaga, erhi: 21 «Ntya kwo Nyakasane adesire: Mugombye ebîrhugo, murhumikire mwâmi w’e Babiloni, lyo muyishibêra omu cihugo nahàga bâsho. 22 Ci akaba murhayumvîrhizi izù )ya Nyakasane ommubwizire mpu murhumikire omwâmi w’e Babiloni, 23 ncijira kwôshi kuhika izù ly’amasîma n’omwîshingo, izù ly’omuhya-mulume n’ery’omuhya bizimangane omu bishagala bya Yuda birhenge n’omu Yeruzalemu, ecihugo côshi ciyôrhe bwâmwa, cirhâciyimbwemwo muntu.» 24 Ci kwône rhurhayumvîrhizagya izù ]yâwe lyakâg’irhubwîra mpu rhurhumikire omwâmi w’e Babiloni, lero wayunjuliza ntyo ebinwa waderhaga omu kanwa k’abalêbi bambali bâwe, erhi: «Amavuha g’abâmi bîrhu n’amavuha ga balarha gabishûlwa aha gàli omu nshinda.» 25 Go gano ganakolaga galangisirwe oku idûrhu ly’omûshi n’oku mboho y’olubula lw’obudufu; bafîre omu malumwa madârhi, g’ishali n’engôrho n’obukagwa, 26 n’eyi nyumpa yakâg’iderhwa izîno lyâwe wayihindwîre yayôrha nk’oku enakola eyôsire ene, erhi bugamba bw’enyumpa y’Israheli n’enyumpa ya Yuda burhuma.
27 Ciru na ntyo, Nyakasane, kwo warhujirîre nk’oku obwonjo bwâwe bunali n’obutûdu bwâwe bunji bwenêne, 28 nk’oku wanali erhi wadesire omu kanwa ka mwambali wâwe Mûsa lulya lusiku wamurhegekaga mpu ayandikire Irhegeko lyâwe embere lya bene Israheli, waderha, erhi: 29 «Mukabà murhayumvîrhizi izù lyâni, mwabona oku oyu nyamugege w’abantu yêshi anyiha, babè mâhungà ga bantu omu karhî k’amashanja nayish’ibashandabanyamwo, 30 bulya mmanyire oku barhanyumve, bali lubaga lwa cikanyi-cirhagomba. Ci kwône bacicija emurhima bonene mw’eryo ihanga lya bene balulizibwemwo, 31 banamanye oku nie Nyakasane Nyamuzinda wâbo. Nabahà omurhima n’amarhwîri g’okuyumva. 32 Bampêra irenge mw’eco cihugo balulizibwemwo, bakengêra izîno lyâni; 33 barhacibe bacikanyi-cirhagomba; bashologorhwa n’e bijiro byâbo bibi bakengêra omwanya gwa bishe bagomeraga Nyakasane. 34 Okubundi nshub’ibagalula omu cihugo nalaganyagya bishe wâbo Abrahamu, Izaki na Yakôbo, baciyîmemwo. Nâbaluza barhanacinyihe. 35 Nâbayîmangiza endagâno y’ensiku n’amango, lyo muba Nyamuzinda wâbo, nabo babè lubaga lwâni. Ciru n’olubaga lwâni lw’Israheli ntakacilurhenza omu cihugo naluhire.»
ΒΑΡΟΥΧ 2
1 καὶ ἔστησεν κύριος τὸν λόγον αὐτοῦ, ὃν ἐλάλησεν ἐφ᾽ ἡμᾶς καὶ ἐπὶ τοὺς δικαστὰς ἡμῶν τοὺς δικάσαντας τὸν Ισραηλ καὶ ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς ἡμῶν καὶ ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας ἡμῶν καὶ ἐπὶ ἄνθρωπον Ισραηλ καὶ Ιουδα. 2 οὐκ ἐποιήθη ὑποκάτω παντὸς τοῦ οὐρανοῦ καθὰ ἐποίησεν ἐν Ιερουσαλημ κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ νόμῳ Μωυσῆ 3 τοῦ φαγεῖν ἡμᾶς ἄνθρωπον σάρκας υἱοῦ αὐτοῦ καὶ ἄνθρωπον σάρκας θυγατρὸς αὐτοῦ. 4 καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς ὑποχειρίους πάσαις ταῖς βασιλείαις ταῖς κύκλῳ ἡμῶν εἰς ὀνειδισμὸν καὶ εἰς ἄβατον ἐν πᾶσι τοῖς λαοῖς τοῖς κύκλῳ, οὗ διέσπειρεν αὐτοὺς κύριος ἐκεῖ. 5 καὶ ἐγενήθησαν ὑποκάτω καὶ οὐκ ἐπάνω, ὅτι ἡμάρτομεν κυρίῳ θεῷ ἡμῶν πρὸς τὸ μὴ ἀκούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ.— 6 τῷ κυρίῳ θεῷ ἡμῶν ἡ δικαιοσύνη, ἡμῖν δὲ καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν ἡ αἰσχύνη τῶν προσώπων ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη. 7 ἃ ἐλάλησεν κύριος ἐφ᾽ ἡμᾶς, πάντα τὰ κακὰ ταῦτα ἦλθεν ἐφ᾽ ἡμᾶς. 8 καὶ οὐκ ἐδεήθημεν τοῦ προσώπου κυρίου τοῦ ἀποστρέψαι ἕκαστον ἀπὸ τῶν νοημάτων τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς πονηρᾶς. 9 καὶ ἐγρηγόρησεν κύριος ἐπὶ τοῖς κακοῖς, καὶ ἐπήγαγε κύριος ἐφ᾽ ἡμᾶς, ὅτι δίκαιος ὁ κύριος ἐπὶ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ, ἃ ἐνετείλατο ἡμῖν. 10 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς αὐτοῦ πορεύεσθαι τοῖς προστάγμασιν κυρίου, οἷς ἔδωκεν κατὰ πρόσωπον ἡμῶν.— 11 καὶ νῦν, κύριε ὁ θεὸς Ισραηλ, ὃς ἐξήγαγες τὸν λαόν σου ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν καὶ ἐν δυνάμει μεγάλῃ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη, 12 ἡμάρτομεν ἠσεβήσαμεν ἠδικήσαμεν, κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, ἐπὶ πᾶσιν τοῖς δικαιώμασίν σου. 13 ἀποστραφήτω ὁ θυμός σου ἀφ᾽ ἡμῶν, ὅτι κατελείφθημεν ὀλίγοι ἐν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ διέσπειρας ἡμᾶς ἐκεῖ. 14 εἰσάκουσον, κύριε, τῆς προσευχῆς ἡμῶν καὶ τῆς δεήσεως ἡμῶν καὶ ἐξελοῦ ἡμᾶς ἕνεκεν σοῦ καὶ δὸς ἡμῖν χάριν κατὰ πρόσωπον τῶν ἀποικισάντων ἡμᾶς, 15 ἵνα γνῷ πᾶσα ἡ γῆ ὅτι σὺ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν, ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπεκλήθη ἐπὶ Ισραηλ καὶ ἐπὶ τὸ γένος αὐτοῦ. 16 κύριε, κάτιδε ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ ἁγίου σου καὶ ἐννόησον εἰς ἡμᾶς• κλῖνον, κύριε, τὸ οὖς σου καὶ ἄκουσον• 17 ἄνοιξον, κύριε, τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδέ• ὅτι οὐχ οἱ τεθνηκότες ἐν τῷ ᾅδῃ, ὧν ἐλήμφθη τὸ πνεῦμα αὐτῶν ἀπὸ τῶν σπλάγχνων αὐτῶν, δώσουσιν δόξαν καὶ δικαίωμα τῷ κυρίῳ, 18 ἀλλὰ ἡ ψυχὴ ἡ λυπουμένη ἐπὶ τὸ μέγεθος, ὃ βαδίζει κύπτον καὶ ἀσθενοῦν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ ἐκλείποντες καὶ ἡ ψυχὴ ἡ πεινῶσα δώσουσίν σοι δόξαν καὶ δικαιοσύνην, κύριε. 19 ὅτι οὐκ ἐπὶ τὰ δικαιώματα τῶν πατέρων ἡμῶν καὶ τῶν βασιλέων ἡμῶν ἡμεῖς καταβάλλομεν τὸν ἔλεον ἡμῶν κατὰ πρόσωπόν σου, κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, 20 ὅτι ἐνῆκας τὸν θυμόν σου καὶ τὴν ὀργήν σου εἰς ἡμᾶς, καθάπερ ἐλάλησας ἐν χειρὶ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν λέγων 21 Οὕτως εἶπεν κύριος Κλίνατε τὸν ὦμον ὑμῶν καὶ ἐργάσασθε τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος καὶ καθίσατε ἐπὶ τὴν γῆν, ἣν ἔδωκα τοῖς πατράσιν ὑμῶν• 22 καὶ ἐὰν μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς κυρίου ἐργάσασθαι τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος, 23 ἐκλείψειν ποιήσω ἐκ πόλεων Ιουδα καὶ ἔξωθεν Ιερουσαλημ φωνὴν εὐφροσύνης καὶ φωνὴν χαρμοσύνης, φωνὴν νυμφίου καὶ φωνὴν νύμφης, καὶ ἔσται πᾶσα ἡ γῆ εἰς ἄβατον ἀπὸ ἐνοικούντων. 24 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς σου ἐργάσασθαι τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος, καὶ ἔστησας τοὺς λόγους σου, οὓς ἐλάλησας ἐν χερσὶν τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν τοῦ ἐξενεχθῆναι τὰ ὀστᾶ βασιλέων ἡμῶν καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν πατέρων ἡμῶν ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν, 25 καὶ ἰδού ἐστιν ἐξερριμμένα τῷ καύματι τῆς ἡμέρας καὶ τῷ παγετῷ τῆς νυκτός, καὶ ἀπεθάνοσαν ἐν πόνοις πονηροῖς, ἐν λιμῷ καὶ ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν ἀποστολῇ. 26 καὶ ἔθηκας τὸν οἶκον, οὗ ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά σου ἐπ᾽ αὐτῷ, ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη διὰ πονηρίαν οἴκου Ισραηλ καὶ οἴκου Ιουδα.— 27 καὶ ἐποίησας εἰς ἡμᾶς, κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν, κατὰ πᾶσαν ἐπιείκειάν σου καὶ κατὰ πάντα οἰκτιρμόν σου τὸν μέγαν, 28 καθὰ ἐλάλησας ἐν χειρὶ παιδός σου Μωυσῆ ἐν ἡμέρᾳ ἐντειλαμένου σου αὐτῷ γράψαι τὸν νόμον σου ἐναντίον υἱῶν Ισραηλ λέγων 29 ᾿Εὰν μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς μου, ἦ μὴν ἡ βόμβησις ἡ μεγάλη ἡ πολλὴ αὕτη ἀποστρέψει εἰς μικρὰν ἐν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ διασπερῶ αὐτοὺς ἐκεῖ• 30 ὅτι ἔγνων ὅτι οὐ μὴ ἀκούσωσίν μου, ὅτι λαὸς σκληροτράχηλός ἐστιν. καὶ ἐπιστρέψουσιν ἐπὶ καρδίαν αὐτῶν ἐν γῇ ἀποικισμοῦ αὐτῶν 31 καὶ γνώσονται ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν. καὶ δώσω αὐτοῖς καρδίαν καὶ ὦτα ἀκούοντα, 32 καὶ αἰνέσουσίν με ἐν γῇ ἀποικισμοῦ αὐτῶν καὶ μνησθήσονται τοῦ ὀνόματός μου 33 καὶ ἀποστρέψουσιν ἀπὸ τοῦ νώτου αὐτῶν τοῦ σκληροῦ καὶ ἀπὸ πονηρῶν πραγμάτων αὐτῶν, ὅτι μνησθήσονται τῆς ὁδοῦ πατέρων αὐτῶν τῶν ἁμαρτόντων ἔναντι κυρίου. 34 καὶ ἀποστρέψω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν τῷ Αβρααμ καὶ τῷ Ισαακ καὶ τῷ Ιακωβ, καὶ κυριεύσουσιν αὐτῆς• καὶ πληθυνῶ αὐτούς, καὶ οὐ μὴ σμικρυνθῶσιν• 35 καὶ στήσω αὐτοῖς διαθήκην αἰώνιον τοῦ εἶναί με αὐτοῖς εἰς θεὸν καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν• καὶ οὐ κινήσω ἔτι τὸν λαόν μου Ισραηλ ἀπὸ τῆς γῆς, ἧς ἔδωκα αὐτοῖς.—
3
1 Yâgirwa Nyakasane Ogala-byôshi, Yâgirwa Nyamuzinda w’Israheli, murhima gugogomîrwe, murhima gurhadêkeriri byo bidwîrhe byakubirikira. 2 Oyumvîrhize Nyakasane, onababalire, bulya rhwajizire ebyâha embere zâwe, 3 wêhe oyôrha obâho ensiku zôshi, ci rhwehe. rhwaherêrekire lwôshi! 4 Yagirwa, Nyakasane Ogala-byôshi, Nyamuzinda w’Israheli, oyumvîrhize, Waliha, omusengero gw’eyi mifu y’Israheli, bo bâna ba balya bantu bàkubîhiraga: barhayumvagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wâbo, lêro amahanya ga rhunanîragekwo. 5 Orhacikengêraga ebyâha bya balarha, ci mwo kano kasanzi, okengêre okuboko kwâwe n’lzîno lyâwes, 6 bulya we Nyakasane Nyamuzinda wîrhu, nîrhu rhukâkukuza Nyakasane. 7 Bulya wahizire ecôbà câwe omu mirhima yîrhu, mpu lyo rhukaz’ishenga Izîno lyâwe. Rhulonzize rhukaz’ikukuza mw’obu bukagwa bwîrhu, bulya rhwarhenzize obubî bwa balarha omu mirhima yîrhu, bo bàkujiriraga ebyâha. 8 Ololage oku ene rhuli mw’obu bukagwa warhushandabanyizemwo mpu rhubè banyamakobwa, bahehêrere, erhi mabî ga balarha garhuma bo bacinanûlaga kuli Nyakasane Nyamuzinda wîrhu.
II. Oburhimanya: kashambala Israheli arhashangîra na ndi
9 Wâni Israheli, yumvîrhiza amarhegeko g’obuzîne, orhege okurhwîri kwâwe, okengukwe, orhacibe idâga.
10 Kurhi oku, wâni Israheli, ci oli omu cihugo c’abashombanyi bâwe? Ca rhumire washosihalira ihanga lya bene?
11 Wàhemukîre omu karhî k’abapagani, bali nka mifu, waganjirwa muli banyakwigendera bâjà ekuzimu.
12 Kali bulya wàlesire Enshoko y’Obushinganyanya.
13 Ocishimbaga enjira ya Nyamuzinda, wankabwîne omurhûla ensiku n’amango.
14 Manyîrira ngahi obumanye buli, n’emisî, n’obukengêre: lyo omanya ngahi obunji bw’ensiku buli, omanye n’aha obulangashane bw’amasù buli n’omurhûla.
Ntâye wankahash’ifulûla obushingauyanya
15 Ndi wafulwîre aha obushinganyanya buhanda n’omu Obushinganyanya bubikirwa?
16 Ngahi baligi balya barhegesi b’amashanja na balya bàkag’ishwêka ensimba z’erubala,
17 balya bakag’irhegeka ebinyunyi by’emalunga, balunda ensaranga n’amasholo, byo abantu bacîkubagira, balya bantu obugale bwâbo burhàgwêrhe lugero?
18 Erhi balya bakâg’itula amarhale n’obushiru bunene kuhika emikolo yabo ya rhaluka obukengêre?
19 Bôshi bahirigisire, bakaz’iyandagalira ekuzimu! N’abandi bayisha enyuma zâbo.
20 Abarho kulusha babalimwo, babwîne obumoleke banabêra hano igulu, ci kwône barhamanyaga enjira y’obushinganyanya,
21 barhashibiriraga okumanya emikâba yabwo, nabo abâna bacîyegûla n’enjira ya bishe.
22 Ntâye wayumvirhe Obushinganyanya bwaderhwa e Kanani, nîsi erhi bwàba nwa e Temani,
23 ciru bene Hagari balongereza amalenga ga hano igulu abarhunzi b’e Merani n’ab’e Temani, abahugûla emigani n’abalongereza amalenga, barhamanyaga enjira y’Obushinganyanya barhanashibiriraga okumanya emikâba yabwo.
24 Mâshi Israheli, ala oku enyumpa ya Nyamuzindat yaluga wâni, ala oku ecihugo c’omwîmo gwâge cagaliha wâni!
25 Cibà cinene cirhajira lubibi, cibà cirîrî kurhalusa olugero!
26 Yo baburhagwa balya bantu banênênè ba mîra, balya bàli balîrî bwenêne na ntwâli omu bîrha.
27 Arhali bo Nyamuzinda àcîshozire, arhanali bo àyêresire enjira y’Obushinganyanya;
28 bôshi baherêrekera, bulya barhagwêrhe bumanye, baherêrekera erhi buhwinja bwâbo burhuma.
29 Ndi wàsôkire emalunga agend’iburhôla anabuyandagaza kurhenga omu bitù?
30 Ndi wayikîre enyanja aj’ibulonza abulêrha oku citwîro ciri nk’ec’amasholo gacîre bwenêne?
31 Ntâye ciru n’omuguma oyishi enjira y’Obushinganyanya, ntâye wankamanya aha bugera.
Nyamuzinda yêne ye hà Israheli obushinganyanya
32 Ci kwône, Olya oyishi byôshi, yeki oyishi enjira yabwo, àyifulûlaga n’obukengêre bwâge: Yêne wayimanzagya igulu burhadundagana, analiyunjuza nsimba za magulu ani.
33 Anarhume obulangashane mpu bugende; aNashub’ibuhamagala buyishe bwajuguma.
34 Enyenyêzi kulangashana zilangashana, ziyîze n’omwîshingo.
35 Anazihamagale, nazo ziyakûze, mpu: «Ho rhuli hano!» Obwo zilangashane n’omwishingo, Mulemi wazo orhumire.
36 Oyo ye Nyamuzinda wîrhu, ciru ntà wundi omushusha.
37 Afulwîre enjira z’Obushinganyanya zôshi, azifumbika Yakôbo, mwambali wâge, na Israheli, murhonyi wâge.
38 Obushinganyanya nabwo bwàpamuka omu igulu, bwàjiyûbaka haguma n’abantu.
ΒΑΡΟΥΧ 3
1 κύριε παντοκράτωρ ὁ θεὸς Ισραηλ, ψυχὴ ἐν στενοῖς καὶ πνεῦμα ἀκηδιῶν κέκραγεν πρὸς σέ. 2 ἄκουσον, κύριε, καὶ ἐλέησον, ὅτι ἡμάρτομεν ἐναντίον σου• 3 ὅτι σὺ καθήμενος τὸν αἰῶνα, καὶ ἡμεῖς ἀπολλύμενοι τὸν αἰῶνα. 4 κύριε παντοκράτωρ ὁ θεὸς Ισραηλ, ἄκουσον δὴ τῆς προσευχῆς τῶν τεθνηκότων Ισραηλ καὶ υἱῶν τῶν ἁμαρτανόντων ἐναντίον σου, οἳ οὐκ ἤκουσαν τῆς φωνῆς κυρίου θεοῦ αὐτῶν καὶ ἐκολλήθη ἡμῖν τὰ κακά. 5 μὴ μνησθῇς ἀδικιῶν πατέρων ἡμῶν, ἀλλὰ μνήσθητι χειρός σου καὶ ὀνόματός σου ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ• 6 ὅτι σὺ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν, καὶ αἰνέσομέν σε, κύριε. 7 ὅτι διὰ τοῦτο ἔδωκας τὸν φόβον σου ἐπὶ καρδίαν ἡμῶν τοῦ ἐπικαλεῖσθαι τὸ ὄνομά σου, καὶ αἰνέσομέν σε ἐν τῇ ἀποικίᾳ ἡμῶν, ὅτι ἀπεστρέψαμεν ἀπὸ καρδίας ἡμῶν πᾶσαν ἀδικίαν πατέρων ἡμῶν τῶν ἡμαρτηκότων ἐναντίον σου. 8 ἰδοὺ ἡμεῖς σήμερον ἐν τῇ ἀποικίᾳ ἡμῶν, οὗ διέσπειρας ἡμᾶς ἐκεῖ εἰς ὀνειδισμὸν καὶ εἰς ἀρὰν καὶ εἰς ὄφλησιν κατὰ πάσας τὰς ἀδικίας πατέρων ἡμῶν, οἳ ἀπέστησαν ἀπὸ κυρίου θεοῦ ἡμῶν.
9 ῎Ακουε, Ισραηλ, ἐντολὰς ζωῆς, ἐνωτίσασθε γνῶναι φρόνησιν. 10 τί ἐστιν, Ισραηλ, τί ὅτι ἐν γῇ τῶν ἐχθρῶν εἶ, ἐπαλαιώθης ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ, 11 συνεμιάνθης τοῖς νεκροῖς, προσελογίσθης μετὰ τῶν εἰς ᾅδου; 12 ἐγκατέλιπες τὴν πηγὴν τῆς σοφίας. 13 τῇ ὁδῷ τοῦ θεοῦ εἰ ἐπορεύθης, κατῴκεις ἂν ἐν εἰρήνῃ τὸν αἰῶνα. 14 μάθε ποῦ ἐστιν φρόνησις, ποῦ ἐστιν ἰσχύς, ποῦ ἐστιν σύνεσις τοῦ γνῶναι ἅμα, ποῦ ἐστιν μακροβίωσις καὶ ζωή, ποῦ ἐστιν φῶς ὀφθαλμῶν καὶ εἰρήνη.
— 15 τίς εὗρεν τὸν τόπον αὐτῆς, καὶ τίς εἰσῆλθεν εἰς τοὺς θησαυροὺς αὐτῆς; 16 ποῦ εἰσιν οἱ ἄρχοντες τῶν ἐθνῶν καὶ οἱ κυριεύοντες τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς, 17 οἱ ἐν τοῖς ὀρνέοις τοῦ οὐρανοῦ ἐμπαίζοντες καὶ τὸ ἀργύριον θησαυρίζοντες καὶ τὸ χρυσίον, ᾧ ἐπεποίθεισαν ἄνθρωποι, καὶ οὐκ ἔστιν τέλος τῆς κτήσεως αὐτῶν, 18 οἱ τὸ ἀργύριον τεκταίνοντες καὶ μεριμνῶντες, καὶ οὐκ ἔστιν ἐξεύρεσις τῶν ἔργων αὐτῶν; 19 ἠφανίσθησαν καὶ εἰς ᾅδου κατέβησαν, καὶ ἄλλοι ἀντανέστησαν ἀντ᾽ αὐτῶν. 20 νεώτεροι εἶδον φῶς καὶ κατῴκησαν ἐπὶ τῆς γῆς, ὁδὸν δὲ ἐπιστήμης οὐκ ἔγνωσαν 21 οὐδὲ συνῆκαν τρίβους αὐτῆς οὐδὲ ἀντελάβοντο αὐτῆς• οἱ υἱοὶ αὐτῶν ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτῶν πόρρω ἐγενήθησαν. 22 οὐδὲ ἠκούσθη ἐν Χανααν οὐδὲ ὤφθη ἐν Θαιμαν, 23 οὔτε υἱοὶ Αγαρ οἱ ἐκζητοῦντες τὴν σύνεσιν ἐπὶ τῆς γῆς, οἱ ἔμποροι τῆς Μερραν καὶ Θαιμαν οἱ μυθολόγοι καὶ οἱ ἐκζητηταὶ τῆς συνέσεως ὁδὸν τῆς σοφίας οὐκ ἔγνωσαν οὐδὲ ἐμνήσθησαν τὰς τρίβους αὐτῆς.— 24 ὦ Ισραηλ, ὡς μέγας ὁ οἶκος τοῦ θεοῦ καὶ ἐπιμήκης ὁ τόπος τῆς κτήσεως αὐτοῦ• 25 μέγας καὶ οὐκ ἔχει τελευτήν, ὑψηλὸς καὶ ἀμέτρητος. 26 ἐκεῖ ἐγεννήθησαν οἱ γίγαντες οἱ ὀνομαστοὶ οἱ ἀπ᾽ ἀρχῆς, γενόμενοι εὐμεγέθεις, ἐπιστάμενοι πόλεμον. 27 οὐ τούτους ἐξελέξατο ὁ θεὸς οὐδὲ ὁδὸν ἐπιστήμης ἔδωκεν αὐτοῖς• 28 καὶ ἀπώλοντο παρὰ τὸ μὴ ἔχειν φρόνησιν, ἀπώλοντο διὰ τὴν ἀβουλίαν αὐτῶν.— 29 τίς ἀνέβη εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἔλαβεν αὐτὴν καὶ κατεβίβασεν αὐτὴν ἐκ τῶν νεφελῶν; 30 τίς διέβη πέραν τῆς θαλάσσης καὶ εὗρεν αὐτὴν καὶ οἴσει αὐτὴν χρυσίου ἐκλεκτοῦ; 31 οὐκ ἔστιν ὁ γινώσκων τὴν ὁδὸν αὐτῆς οὐδὲ ὁ ἐνθυμούμενος τὴν τρίβον αὐτῆς•
32 ἀλλὰ ὁ εἰδὼς τὰ πάντα γινώσκει αὐτήν, ἐξεῦρεν αὐτὴν τῇ συνέσει αὐτοῦ• ὁ κατασκευάσας τὴν γῆν εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον, ἐνέπλησεν αὐτὴν κτηνῶν τετραπόδων• 33 ὁ ἀποστέλλων τὸ φῶς, καὶ πορεύεται, ἐκάλεσεν αὐτό, καὶ ὑπήκουσεν αὐτῷ τρόμῳ• 34 οἱ δὲ ἀστέρες ἔλαμψαν ἐν ταῖς φυλακαῖς αὐτῶν καὶ εὐφράνθησαν, 35 ἐκάλεσεν αὐτοὺς καὶ εἶπον Πάρεσμεν, ἔλαμψαν μετ᾽ εὐφροσύνης τῷ ποιήσαντι αὐτούς. 36 οὗτος ὁ θεὸς ἡμῶν, οὐ λογισθήσεται ἕτερος πρὸς αὐτόν. 37 ἐξεῦρεν πᾶσαν ὁδὸν ἐπιστήμης καὶ ἔδωκεν αὐτὴν Ιακωβ τῷ παιδὶ αὐτοῦ καὶ Ισραηλ τῷ ἠγαπημένῳ ὑπ᾽ αὐτοῦ• 38 μετὰ τοῦτο ἐπὶ τῆς γῆς ὤφθη καὶ ἐν τοῖς ἀνθρώποις συνανεστράφη.
4
1 Obushinganyanya, co citabu c’Amarhegeko ga Nyamuzinda, na mahano ga kulama ensiku n’amango. Ngasi bôshi bagashimba, bashobôla akalamo, ci abagaleka, kufà banafa. Kukwânîne okubà n’obushinganyanya
2 Galuka, mashi Yakôbo, ogashimbe, shubira emunda omulengêzi guli obu wacibona.
3 Irenge lyâwe orhalihe wundi, nîsi erhi okuhà ishanja ly’ebigolo obunguke bwâwe.
4 Rhuli bany’iragi, mâshi Israheli: bulya ebisîmîsa Nyamuzinda rhwe byàfululîrwe.
Ill. Emirenge n’omulangaliro gwa Yeruzalemu
5 Ozibuhe, lubaga lwâni, we kashambala k’Israheli!
6 Bàmmuguzize emw’amashanja, ci kwône murhâhere. Mwàbihîre Nyamuzinda co carhumire muhânwa omu maboko g’abashombanyi.
7 Bulya mwagayîsize Lulema, mwàrherekêra abazimu, mwàleka Nyamuzinda.
8 Mwàliyibagire ommuhà eci mwalya, Nyamuzinda w’ensiku n’amango, mwàgayîsa na Yeruzalemu, nyoko.
9 Bulya erhi àbona oburhè bwa Nyamuzinda bumujàkwo, aderha, erhi:
Yeruzalemu ârhûliriza abâna bâge balulize
«Muyumve, mwe balungu ba Siyoni; Nyamuzinda antumire ibala likulu.
10 Nàbwîne oku bagala bâni na bâli bâni bahêkwa bujà, n’okwo kwârhenga emwa Nyamuzinda.
11 Nakag’ibalera erhi nambasîmire, erhi bàhêkwa bujà, nalaka nalakûla.
12 Mumanyage ntâye ocîshingirage oku ndi: nie nyamugosha na namunyagwa. Niono nkola kahumba erhi byâha by’abâna bâni bîrhuma, bulya bàvunyire Amarhegeko ga Nyamuzinda,
13 barhamanyaga amahano gâge, barhageraga omu njira z’amarhegeko ga Nyamuzinda, barhanashimbaga enjira y’okubalera omu bushinganyanya bwâge.
14 Balya balungu ba Siyoni bayishage! Mukengêre obujà Nyamubâho ahiziremwo bagala bâni na bâli bâni. Birhenzire emwa Nyamuzinda.
15 Bulya àbanisirekwo ishanja lyarhenga ihanga, ishanja lirhafà nshonyi, lya lulimi lurhumvûbwa, lirhakenga mushosi, lirhafa mwâna na cirhaba bwonjo;
16 lyo lyàhesire abâna bazigirwa b’omukana, lyàmusiga buhumba amafirwa na bâli bâge,
17 Niono, kurhi nâhash’immurhabâlaga,
18 Olya wammurhuliragakwo ago mahanya, ye wânammukula omu nfune z’abashombanyi binyu,
19 Kanyi, bâna bâni, mucîgendere, niehe nie oyu namalekwa mpugalîre, omu buhumba;
20 nahogwire ecishûli c’omurhûla nayambala sunzu w’emishîbo; nâkaz’ilakira Ow’Enyanya ensiku z’akalamo kâni zôshi,
21 Muzibuhe, bâna bâni! Mulakire emunda Nyamuzinda ali, âmmurhenza mw’obwo burhegesi bubî, âmmukula omu maboko g’abashombanyi binyu;
22 bulya niehe Nyamubâho ye mpiziremwo obulangâlire bw’okucira kwinyu, nyunjwîre mwîshingo gwarhenga emw’Omwimâna: obwonjo bwâmmuyîshira kurhenga emw’Omwimâna Mucunguzi winyu,
23 Bulya nàmmulekaga mwagenda omu malumwa n’amalibuko, ci kwône Nyamuzinda âshub’immugalula emunda ndi omu masîma n’omwîshingo gw’ensiku zôshi,
24 Nk’okûla abalungu ba Siyoni badwîrhe babona obujà mulimwo buno, ntyo kwo bânabona obucire bwinyu bwa muli Nyamuzinda, bwâmmuyishira omu bushagaluke bunene, oku irenge lya Nyamubâho,
25 Bâna bâni, mulembere obukunizi bwàmmurhengeraga emwa Nyamuzinda, Omushombanyi wâwe akulibuzize, ci kwône orhâyimang’ibone oku âherêrekera onamulabarhe igosi,
26 Abâna bâni bazigirwa bàgezire omu njira z’olukalabuye, abashombanyi bàbaheka n’emisî ak’ezajibâgwa.
27 Mucîsêze, bâna bâni, muyakûze Nyamuzinda. Ye wâmmushûrhaga, Ye wânammulembûla.
28 Nk’oku mwàgwêrhe omuhigo gw’okuhabukira kulî na Nyamuzinda, ntyo kwomugalukage, mulongereze Nyamuzinda kal’ikumi kulusha burhanzi.
29 Bulya Ye wàmmuhiragakwo obu buhanya, Ye wânashub’immuhà obusîme bw’ensiku n’amango, âmmucize.
Omulangaliro gwa Yeruzalemu
30 Zibuha, Yeruzalemu. Olya wàkuhaga izîno lyâwe, âkurhûlirizau.
31 Buhanya bwâbo balya bàkukoleraga amaligo banacishingira okuhanyagala kwâwe!
32 Biri bihanya birya bishagala abâna bâwe balimwo bujà! Ciri cihanya ecishagala cayankiriraga abâna bâwe.
33 Bulya, nka kulya cakushekeraga erhi ohirima, canacishingira okushâbûka kwâwe, ntyo kwo naco câlumwa n’okuhongoka kwâco conene;
34 nâcinyaga omwîshingo gw’okubona cibamwo bantu banji, n’omuhimbo gwâco gwahinduka malibuko;
35 bulya Nyamubâho w’ensiku n’amango acirhulirakwo omuliro gw’ensiku nyinji cibè icumbi lya bashetâni nsiku nyinji bwenêne.
36 Yeruzalemu, lolà Ebushoshokero bw’izûba, obone obusîme bukuyîshîre Kurhenga emwa Nyamuzinda.
37 Alaga, bayîshire abâna wàbonaga bagenda, bayîshire, bashûbûzinye kurhenga ebushoshokero kuhika ebuzikiro oku kanwa k’Omwîmâna, bâyisha bacishingira irenge lya Nyamuzinda.
ΒΑΡΟΥΧ 4
1 αὕτη ἡ βίβλος τῶν προσταγμάτων τοῦ θεοῦ καὶ ὁ νόμος ὁ ὑπάρχων εἰς τὸν αἰῶνα• πάντες οἱ κρατοῦντες αὐτῆς εἰς ζωήν, οἱ δὲ καταλείποντες αὐτὴν ἀποθανοῦνται.— 2 ἐπιστρέφου, Ιακωβ, καὶ ἐπιλαβοῦ αὐτῆς, διόδευσον πρὸς τὴν λάμψιν κατέναντι τοῦ φωτὸς αὐτῆς. 3 μὴ δῷς ἑτέρῳ τὴν δόξαν σου καὶ τὰ συμφέροντά σοι ἔθνει ἀλλοτρίῳ. 4 μακάριοί ἐσμεν, Ισραηλ, ὅτι τὰ ἀρεστὰ τῷ θεῷ ἡμῖν γνωστά ἐστιν. 5 Θαρσεῖτε, λαός μου, μνημόσυνον Ισραηλ. 6 ἐπράθητε τοῖς ἔθνεσιν οὐκ εἰς ἀπώλειαν, διὰ δὲ τὸ παροργίσαι ὑμᾶς τὸν θεὸν παρεδόθητε τοῖς ὑπεναντίοις• 7παρωξύνατε γὰρ τὸν ποιήσαντα ὑμᾶς θύσαντες δαιμονίοις καὶ οὐ θεῷ. 8 ἐπελάθεσθε δὲ τὸν τροφεύσαντα ὑμᾶς θεὸν αἰώνιον, ἐλυπήσατε δὲ καὶ τὴν ἐκθρέψασαν ὑμᾶς Ιερουσαλημ• 9 εἶδεν γὰρ τὴν ἐπελθοῦσαν ὑμῖν ὀργὴν παρὰ τοῦ θεοῦ καὶ εἶπεν ᾿Ακούσατε, αἱ πάροικοι Σιων, ἐπήγαγέν μοι ὁ θεὸς πένθος μέγα• 10 εἶδον γὰρ τὴν αἰχμαλωσίαν τῶν υἱῶν μου καὶ τῶν θυγατέρων, ἣν ἐπήγαγεν αὐτοῖς ὁ αἰώνιος• 11 ἔθρεψα γὰρ αὐτοὺς μετ᾽ εὐφροσύνης, ἐξαπέστειλα δὲ μετὰ κλαυθμοῦ καὶ πένθους. 12 μηδεὶς ἐπιχαιρέτω μοι τῇ χήρᾳ καὶ καταλειφθείσῃ ὑπὸ πολλῶν• ἠρημώθην διὰ τὰς ἁμαρτίας τῶν τέκνων μου, διότι ἐξέκλιναν ἐκ νόμου θεοῦ, 13 δικαιώματα δὲ αὐτοῦ οὐκ ἔγνωσαν οὐδὲ ἐπορεύθησαν ὁδοῖς ἐντολῶν θεοῦ οὐδὲ τρίβους παιδείας ἐν δικαιοσύνῃ αὐτοῦ ἐπέβησαν. 14 ἐλθάτωσαν αἱ πάροικοι Σιων, καὶ μνήσθητε τὴν αἰχμαλωσίαν τῶν υἱῶν μου καὶ θυγατέρων, ἣν ἐπήγαγεν αὐτοῖς ὁ αἰώνιος• 15 ἐπήγαγεν γὰρ ἐπ᾽ αὐτοὺς ἔθνος μακρόθεν, ἔθνος ἀναιδὲς καὶ ἀλλόγλωσσον, οἳ οὐκ ᾐσχύνθησαν πρεσβύτην οὐδὲ παιδίον ἠλέησαν 16 καὶ ἀπήγαγον τοὺς ἀγαπητοὺς τῆς χήρας καὶ ἀπὸ τῶν θυγατέρων τὴν μόνην ἠρήμωσαν. 17 ἐγὼ δὲ τί δυνατὴ βοηθῆσαι ὑμῖν; 18 ὁ γὰρ ἐπαγαγὼν τὰ κακὰ ὑμῖν ἐξελεῖται ὑμᾶς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν ὑμῶν. 19 βαδίζετε, τέκνα, βαδίζετε, ἐγὼ γὰρ κατελείφθην ἔρημος• 20 ἐξεδυσάμην τὴν στολὴν τῆς εἰρήνης, ἐνεδυσάμην δὲ σάκκον τῆς δεήσεώς μου, κεκράξομαι πρὸς τὸν αἰώνιον ἐν ταῖς ἡμέραις μου.— 21 θαρσεῖτε, τέκνα, βοήσατε πρὸς τὸν θεόν, καὶ ἐξελεῖται ὑμᾶς ἐκ δυναστείας, ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν. 22 ἐγὼ γὰρ ἤλπισα ἐπὶ τῷ αἰωνίῳ τὴν σωτηρίαν ὑμῶν, καὶ ἦλθέν μοι χαρὰ παρὰ τοῦ ἁγίου ἐπὶ τῇ ἐλεημοσύνῃ, ἣ ἥξει ὑμῖν ἐν τάχει παρὰ τοῦ αἰωνίου σωτῆρος ὑμῶν. 23 ἐξέπεμψα γὰρ ὑμᾶς μετὰ πένθους καὶ κλαυθμοῦ, ἀποδώσει δέ μοι ὁ θεὸς ὑμᾶς μετὰ χαρμοσύνης καὶ εὐφροσύνης εἰς τὸν αἰῶνα. 24 ὥσπερ γὰρ νῦν ἑωράκασιν αἱ πάροικοι Σιων τὴν ὑμετέραν αἰχμαλωσίαν, οὕτως ὄψονται ἐν τάχει τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ὑμῶν σωτηρίαν, ἣ ἐπελεύσεται ὑμῖν μετὰ δόξης μεγάλης καὶ λαμπρότητος τοῦ αἰωνίου. 25 τέκνα, μακροθυμήσατε τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ἐπελθοῦσαν ὑμῖν ὀργήν• κατεδίωξέν σε ὁ ἐχθρός σου, καὶ ὄψει αὐτοῦ τὴν ἀπώλειαν ἐν τάχει καὶ ἐπὶ τραχήλους αὐτῶν ἐπιβήσῃ. 26 οἱ τρυφεροί μου ἐπορεύθησαν ὁδοὺς τραχείας, ἤρθησαν ὡς ποίμνιον ἡρπασμένον ὑπὸ ἐχθρῶν.— 27 θαρσήσατε, τέκνα, καὶ βοήσατε πρὸς τὸν θεόν, ἔσται γὰρ ὑμῶν ὑπὸ τοῦ ἐπάγοντος μνεία. 28 ὥσπερ γὰρ ἐγένετο ἡ διάνοια ὑμῶν εἰς τὸ πλανηθῆναι ἀπὸ τοῦ θεοῦ, δεκαπλασιάσατε ἐπιστραφέντες ζητῆσαι αὐτόν. 29 ὁ γὰρ ἐπαγαγὼν ὑμῖν τὰ κακὰ ἐπάξει ὑμῖν τὴν αἰώνιον εὐφροσύνην μετὰ τῆς σωτηρίας ὑμῶν. 30 Θάρσει, Ιερουσαλημ, παρακαλέσει σε ὁ ὀνομάσας σε. 31 δείλαιοι οἱ σὲ κακώσαντες καὶ ἐπιχαρέντες τῇ σῇ πτώσει, 32 δείλαιαι αἱ πόλεις αἷς ἐδούλευσαν τὰ τέκνα σου, δειλαία ἡ δεξαμένη τοὺς υἱούς σου. 33 ὥσπερ γὰρ ἐχάρη ἐπὶ τῇ σῇ πτώσει καὶ εὐφράνθη ἐπὶ τῷ πτώματί σου, οὕτως λυπηθήσεται ἐπὶ τῇ ἑαυτῆς ἐρημίᾳ. 34 καὶ περιελῶ αὐτῆς τὸ ἀγαλλίαμα τῆς πολυοχλίας, καὶ τὸ ἀγαυρίαμα αὐτῆς ἔσται εἰς πένθος. 35 πῦρ γὰρ ἐπελεύσεται αὐτῇ παρὰ τοῦ αἰωνίου εἰς ἡμέρας μακράς, καὶ κατοικηθήσεται ὑπὸ δαιμονίων τὸν πλείονα χρόνον.— 36 περίβλεψαι πρὸς ἀνατολάς, Ιερουσαλημ, καὶ ἰδὲ τὴν εὐφροσύνην τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ σοι ἐρχομένην. 37 ἰδοὺ ἔρχονται οἱ υἱοί σου, οὓς ἐξαπέστειλας, ἔρχονται συνηγμένοι ἀπ᾽ ἀνατολῶν ἕως δυσμῶν τῷ ῥήματι τοῦ ἁγίου χαίροντες τῇ τοῦ θεοῦ δόξῃ.—
5
1 Yeruzalemu, ohogole omushangi gw’emishîbo n’oburhè, oyambale obukuze bw’irenge lya Nyamuzinda ensiku n’amango.
2 Ocîhundikire ecishûli c’obushinganyanya bwarhenga emwa Nyamuzinda, ohire n’ishûngwe ly’irenge lya Nyamubâho w’ensiku n’amango oku irhwe lyâwe.
3 Bulya Nyamuzinda ayêrekana obwinjà bwâwe omu igulu lyôshi linaba idako ly’amalunga,
4 ânakuhe izîno oku nsiku zôshi, eryo izîno ly’eriv: «Murhûla-gwa-Bushinganyanya», na «Irenge-lya-Bukunda-Lulema».
5 Yimuka, Yeruzalemu, oyimange ahalengerîre, olabe ebushoshokero bw’izûba, lolà oku abâna bâwe bashûbûzibwe n’akanwa k’Omwîmâna kurhenga ebuzikiro bw’izûba kuhika emunda lishoshoka, erhi banashangalusire oku Nyamuzinda anakengîre.
6 Bàrhenzire omu mihango yâwe bàgenda n’amagulu, erhi bâminisirwe n’abashombanyi, ci Nyamuzinda àkugalulîrebo, badwîrhwe omw’irenge nka kula bahêka entebe y’omwâmi.
7 Bulya Nyamuzinda ànarhegesire okuyofihya ngasi ntondo elihûsire, lyo igulu lyôshi liyumânana, ntyo Israheli anahash’igenda kwinjà omu irenge lya Nyamuzinda.
8 Ciru n’emizirhu na ngasi murhi gwa buku buhumula bwinjà, nayo yaàrheganyîze Israheli ecihoho câyo, oku bulonza bwa Nyamuzinda.
9 Bulya Nyamuzinda âhêka Israheli n’obusîme, omu bulangashane bw’irenge lyâge, omu lukogo n’obushinganyanya bwârhenga emwâge.
ΒΑΡΟΥΧ 5
1 ἔκδυσαι, Ιερουσαλημ, τὴν στολὴν τοῦ πένθους καὶ τῆς κακώσεώς σου καὶ ἔνδυσαι τὴν εὐπρέπειαν τῆς παρὰ τοῦ θεοῦ δόξης εἰς τὸν αἰῶνα. 2 περιβαλοῦ τὴν διπλοΐδα τῆς παρὰ τοῦ θεοῦ δικαιοσύνης, ἐπίθου τὴν μίτραν ἐπὶ τὴν κεφαλήν σου τῆς δόξης τοῦ αἰωνίου. 3 ὁ γὰρ θεὸς δείξει τῇ ὑπ᾽ οὐρανὸν πάσῃ τὴν σὴν λαμπρότητα. 4 κληθήσεται γάρ σου τὸ ὄνομα παρὰ τοῦ θεοῦ εἰς τὸν αἰῶνα Εἰρήνη δικαιοσύνης καὶ δόξα θεοσεβείας.— 5 ἀνάστηθι, Ιερουσαλημ, καὶ στῆθι ἐπὶ τοῦ ὑψηλοῦ καὶ περίβλεψαι πρὸς ἀνατολὰς καὶ ἰδέ σου συνηγμένα τὰ τέκνα ἀπὸ ἡλίου δυσμῶν ἕως ἀνατολῶν τῷ ῥήματι τοῦ ἁγίου χαίροντας τῇ τοῦ θεοῦ μνείᾳ. 6 ἐξῆλθον γὰρ παρὰ σοῦ πεζοὶ ἀγόμενοι ὑπὸ ἐχθρῶν, εἰσάγει δὲ αὐτοὺς ὁ θεὸς πρὸς σὲ αἰρομένους μετὰ δόξης ὡς θρόνον βασιλείας. 7 συνέταξεν γὰρ ὁ θεὸς ταπεινοῦσθαι πᾶν ὄρος ὑψηλὸν καὶ θῖνας ἀενάους καὶ φάραγγας πληροῦσθαι εἰς ὁμαλισμὸν τῆς γῆς, ἵνα βαδίσῃ Ισραηλ ἀσφαλῶς τῇ τοῦ θεοῦ δόξῃ• 8 ἐσκίασαν δὲ καὶ οἱ δρυμοὶ καὶ πᾶν ξύλον εὐωδίας τῷ Ισραηλ προστάγματι τοῦ θεοῦ• 9 ἡγήσεται γὰρ ὁ θεὸς Ισραηλ μετ᾽ εὐφροσύνης τῷ φωτὶ τῆς δόξης αὐτοῦ σὺν ἐλεημοσύνῃ καὶ δικαιοσύνῃ τῇ παρ᾽
IV. Amaruba ga Yeremiya
Empamîso y’amaruba Yeremiyax arhumiraga abàgwârhagwa bahêkwa bujà e Babiloni n’omwâmi w’e Babiloni, mpu ababwîre ebi Nyamuzinda amurhumire.
6
1 Mwâlulizibwa na Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, muhêkwe e Babiloni, erhi ebyâha mwàjizire bîrhumay. 2 Hanomuhika eyo Babiloni, mwâbêrayo myâka minji bwenêne, ciru kuhika oku maburhwa nda; ci kwône buzinda, nâmmurhenza eyo munda n’omurhûla. 3 Kurhenga ene, eyo munda e Babiloni mwakaz’ibonayo banyamuzinda b’amarhale, ab’amasholo n’ab’emirhi, abakaz’ibarhulwa aha lurhugo banayôbohya amashanja bwenêne. 4 Mumanye! Murhashimbaga okw’ebyo bigolo, erhi nîsi mpu mwayôboha abo banyamuzindaz 5 hanomukaz’ibona orhutù rhw’abantu rhuli enyuma n’embere zâbo rhwaja rhwabaharâmya. Ci munakaz’iderha omu murhima gwinyu, erhi: «Yâgirwa, Nyakasane, wênene rhukwânine okuharâmya.» 6 Bulya malahika wâni ali ekarhî kinyu, ye washîbirira akalamo kinyu. 7 Bulya, olulimi lw’ebyo bibomborogo lwakomezibagwa n’omulenga, banababwikirakwo ehyûla hy’amasholo n’amarhale; biba bibomborogo, birhankahash’iderha ciru n’ehitya. 8 Nka kula omwâna-nyere analongereza eby’omulimbo, abo bantu banarhôle amasholo batulemwo ishungwè bahira oku marhwe g’abo banyamuzinda wâbo. 9 Haligi n’amango abadâhwa bâbo babazimba ago masholo n’ago marhale, bagakolese oku makwânane gâbo bone, 10 ciru banalinde bagahêkera n’abakazi b’ebishungu babêra omu nyumpa y’enyanya. N’abo banyamuzinda b’amarhale, b’amasholo n’ab’emirhi, banabayambike emyambalo nka bantu. 11 Ci kwône bonene barhankacîcingakwo ngisha erhi nnundo, oku bayambîrhage ntyo emyambalo y’obwâmi, abantu bânakaz’ibahôrhola amalanga, bulya akatulo k’omu mpêro zâbo kanakaz’ibayudû kirakwo kanji bwenêne. 12 Abo banyamuzinda, banabemwo ofumhasire akarhi k’obukulu nka mucîranuzi wa cihugo, n’obwo ciru arhankahash’iyîrha owamujirire kubî, 13 banabemwo n’ofumbasire engôrho n’embasha, cikwône arhankacicinga oku bîrha n’oku bishambo. 14 Kwo binaligi oku barhabà banyamuzinda, kuziga murhabayôbohaga! 15 Nka kula endaha mbere erhakolesibwa kuli bici, 16 kwo n’abo banyamuzinda bali ntyo amango bamabahira omu mpêro zâbo: amasù gâbo ganayunjule katulo kabalazibwa n’abantu bajà omu luhêro. 17 Na kula owajacîre mwâmi bamuhamikira omu nyumpa, balinda okugend’imuniga, ntyo kwo abadâhwa bahamika empêro n’enyumvi buzibuzibu n’orhuhamikizo, mpu abo banyamuzinda bankahêkwa n’ebishumûsi. 18 Banayâse orhumole rhunji rhunji kulusha orhu bankaciyâkiza bonene, n’obwo abo banyamuzinda barhankahash’ibona ciru n’akaguma mulirhwo. 19 Kwo bali nk’era mitungo y’oluhêro: abantu banaderhe mpu enahabe erhi yanalundugusirwe omu ndalâlà, nabo ennundo erhenge omu idaho enabalundugurhe haguma n’emyambalo yâbo, barhanayumve. 20 Barhabona oku busù bwâbo bwayiruhire n’omugî gw’omu luhêro. 21 Bakubukubu, orhwiremberembe n’orhundi rhunyunyi, ebyo byôshi binakaz’ibabalalira oku mubiri gwâbo n’oku irhwe, ciru na babûsi banakaz’ibagerakwo. 22 Co mwamanyirakwo eco oku barhaba banyamuzinda; kuziga murhahîraga mukabayôboha! 23 Babà bashîge masholo g’okubayinjihya, ci kwône nka ntà muntu w’okukaz’igakulakwo engisha, bonene barhankagayinjihya mpu galangashane. Bulya erhi batulwa barhayumvagya akantu. 24 Ebyo bibomborogo banabigule oku citwîro cidârhi. Ci kwônene birhayimbwamwo mûka gwa buzîne. 25 Kulya kubà barhajira magulu, banaje babarhulwa aha lurhugo, buzira hicikirizô, bajè bahûsa abantu amasù. Balya babarhumikira nabo zinali nshonyi kuli bo, bulya erhi bankarhibukira oku idaho barhankacizûsa bonene, kuhika abo bambali bâbo babarhabâle. 26 Erhi abantu babayimanza, bonene barhankahash’icidunda, bakabayimanza oluhengu, barhankaderha mpu baciyinamula bonene; n’erhi abantu babarherekêra entûlo, kunali nka kuzirhûla Emifù. 27 N’ebintu bàbarhulaga, abadâhwa bâbo banabiguze bacîboneremwo obunguke; ciru n’ebindi bakâbo babirhwêsemwo omunyu, barhanaderhe ciru mpu babihakwo omukenyi n’omuzamba. Omukazi oli omu mugongo n’owaciburhaga, banahuma oku ntûlo z’abo banyamuzinda. 28 Kuziga mwanamanyiraga kw’ezo nyiganyo oku barhaba banyamuzinda, murhakâg’ibayôboha! 29 Kurhigi bankaderhwa Nyamuzinda menemene, n’obwo banakazi rhumikira abo banyamuzinda b’amarhale, b’amasholo n’ab’emirhi? 30 Abadâhwa banahêke engâlè omu mpêro zâbo, basharhule emyambalo bayambîrhe, bacikungule emvîri bamôme n’obwânwa, n’irhwe lirhali libwîkire: 31 barhangirage balumba obwo n’okuyâmira embere za banyamuzinda wâbo nka bantu bali omu mishîbo. 32 Abadâhwa banayanka emyambalo y’abo banyamuzinda bayiyambike bakâbo n’abâna bâbo. 31 Abo banyamuzinda, obajirire kwinjà erhi kuligo, ntâco bankahash’imugalulira; barhankanahash’iyimika mwâmi erhi kumuyîmûla. 34 Na kandi barhankahashivangulira omuntu obugale nîsi erhi okumuhà ciru n’olusaranga luguma; nka hali owabuzire buyunjuliza eciragâne abajirîre, barhakahasha okumudôsa ecarhumire. 35 Barhankayôkola omuntu omu lufu, erhi nîsi okurhenza omuzamba omu maboko ga cirimisi. 36 Barha nkahurhûla omuhûrha; omuntu oli omu mbaka barhankamukûla muli zo, 37 erhi okufà omukana bwonjo, erhi ciru okubabalira enfûzi. 38 Abo banyamuzinda babwîke amarhale n’amasholo, kwo banali nka gala mabuye bahumba omu ntondo, ababarhumikira nshonyi zâbabumba. 39 Kurhigi rhwankacîkebwa erhi kuderha nti bali banyamuzinda!. 40 Abakaldeya nabo bone banababonese nshonyi : gala mango babona akaduma bagend’ikayimanza embere za Baali, bamuhune mpu Oyo muntu aderhe, nka kuno oyo Nyamuzinda wâbo ankahash’iyumvaa; 41 ci barhankahash’irhimanya kw’oko, bakabajàndika, bulya ntà kurhimanya bagwêrhe! 42 Abakazi banashwêkere omugozi ecibunu, baburhamale oku njira, barhangire bayôca omulolo ahâli h’enshangi, 43 na muguma muli bo akakululagwa n’omugera wacigerera mw’eyo njira, akagend’ihusha bo naye, nyamukazi erhi agaluka arhondêre okugayaguza owâbo mpu barhayumanîni naye, bulya yêhe ntâye wacimwishozire, n’omugozi gwâge ntâye wagutwîre. 44 Ngasi byôshi biyêrekîre abo banyamuzinda, bunali bunywesi; kurhigi bankalolwa erhi kuderhwa mpu bali banyamuzinda? 45 Babinji ba mirhi babakolaga n’abatuzi b’amasholo, barhankanahinduka mpu bashusha kundi-kundi okurhali kulya abo balenga balonzagya mpu bayoôrhe. 46 Ciru n’abo bàbakolaga bone barhankalama myâka minji. 47 Kurhigi obulenga bw’amaboko gâbo bwankaba banyamuzinda? Ntyo kwo abo bantu bayishisigira iburha lyâbo obunywesi n’enshonyi. 48 Ebîrha bikayishira abantu erhi mbaka ndebe, abadâhwa b’abo banyamuzinda banajire ihano ly’okulonza ngahi bagend’icifulika haguma na banyamuzinda bâbo. 49 Kurhigi barhankamanywa oku barhali banyamuzinda abarhankahash’icifulumula omu bîrha erhi kucicinga omu mbaka? 50 Binaba bintu bishîge amarhale n’amasholo, buzinda byâyish’ibonekana oku bunali bunywesi bwone; embere za bôshi, embere z’abantu n’amabî, n’oku ntà cijiro ciru n’eciguma ca Nyamuzinda cibabâmwo. 51 Ndigi yeki orhabwini oku kwo kunali abo barhali banyamuzinda? 52 Bulya barhankayimika mwâmi omu cihugo, erhi okuniekeza abantu enkuba; 53 barhankatwa emmanja z’abantu, erhi kuciza olagirizîbwe, kwo banali kula hungwe abalala emalunga, ntà buhashe bajira. 54 Oluhêro lw’abo banyamuzinda babwîke amarhale n’amasholo erhi lwankagwârha muliro, abadâhwa bamwo banaciyâkire bafumye akakoba kâbo, ci bôhe banasingônoke nka bisinde bya mirhi omu karhî k’engulumira. 55 Barhankahash’ilwîsa omwâmi erhi nîsi omushomhanyi. 56 Kurhigi omuntu ankayêmêra erhi kucikebwa mpu bali banyamuzinda? 57 Abo banyamuzinda babwisirwe ecula c’amarhale n’amasholo, barhankahash’icifulumula omu maboko g’ebishambo erhi g’abanyazi, abacîgwârhîre mîsi babanyaga ago masholo n’amarhale, babihêke haguma n’emyambalo bàlibayambisire, ciru barhankahash’icîrhabâla. 58 Kuziga okubà mwâmi wayeêrekana oburhwâli kwo kukulu; nîsi erhi ecirugu c’omu nyumpa cakolesibwa na nnaco co cikulu kulusha abo banyamuzinda b’obunywesi; erhi ciru olumvi lw’omu nyumpa luyigalira ebirugu bimuli, lwo lukulu hali abo banyamuzinda. 59 Izûba, omwêzi n’enyenyêzi bimoleka bijire omukolo byahîrwe, binaguyunjulize; 60 omulazo nagwo, gukalangashana gunasimîse amasù; empûsi enahûse omu ngasi cihugo, 61 ebitù nabyo biyûkirize irhegeko byahîrwe na Nyamuzinda ly’okugera omu igulu lyôshi; n’omuliro gumanuka emalunga gusingônola ento ntondo n’emizirhu, gunajire omukolo gwarhumirwe. 62 Ci kwône, abo banyamuzinda barhahisiri kw’ebyo oku bwinjà n’oku buhashe. 63 Kuziga ntâkwo rhwankacikebwa erhi kuderha nti bali banyamuzinda, bulya banayabirwe n’okuciraânula, barhankanakwânana abantu bici. 64 Mumanyirage obwo oku barhali banyamuzinda, murhabayôbohaga! 65 Bulya barhankahash’ihehêrera mwâmi erhi kumusûhira obwangà, 66 ntà cimanyîso c’oku nkuba bankahash’iyêreka abantu, barhankalangashana nk’i zûba erhi kumoleka nka mwêzi. 67 Ensimba z’erubala zibalushire: bulya zohe zinalibirhire ahâli ecigala zicifulike abazishimbire. 68 Ntà kantu ciru n’akaguma kankayêrekana oku bali banyamuzinda, kuziga murhabayôbohaga! 69 Abo banyamuzinda bâbo b’emirhi bashîzirwe amasholo n’amarhale, kwo banali nka cisinde cigwîke omu ishwa ly’emyungu, co cirhalanga cici. 70 Niîi erhi nk’ishaka lya mishûgi omu karhî k’ishwa, lyo lirhwâkwo ebinyunyi bya ngasi lubero, kandi erhi nka murhumba bakabulîre omu mwizimya, ntyo kwo bali abo banyamuzinda b’emirhi bashîzirwe amasholo n’amarhale. 71 Omu kubona emyambalo y’akaduku n’ecitâni byababolerakwo, lyo muwankamanya oku barhali banyamuzinda. Cazinda nabo bone balundugurhwa, bayish’ihinduka nshonyi. 72 Omuntu mushinganyanya orhagashâniza nshusho ya muzimu ye mukulu, yeki wâyish’ifulumuka enshonyi !
LIBER BARUCH (BARUCH) 6
EXEMPLUM EPISTULAE QUAM MISIT HIEREMIAS AD ABDUCTOS CAPTIVOS IN BABYLONIAM A REGE BABYLONIORUM UT NUNTIARET ILLIS SECUNDUM QUOD PRAECEPTUM EST ILLI A DEO
1 propter peccata quae peccastis ante deum abducemini in Babyloniam captivi a Nabuchodonosor rege Babylonum 2 ingressi itaque in Babyloniam eritis illic annis plurimis et tempus longum usque ad generationes septem post hoc autem educam vos inde cum pace 3 nunc autem videbitis in Babylonia deos aureos et argenteos et lapideos et ligneos in umeros portari ostentantes metum gentibus 4 videte ergo ne et vos similes efficiamini factis alienis et metuatis et metus vos capiat in ipsis 5 visa itaque turba de retro et ab ante adorantes dicite in cordibus vestris tibi oportet adorari Domine 6 angelus autem meus vobiscum est ipse autem exquiram animas vestras 7 nam lingua ipsorum polita a fabro ipsa etiam inaurata et inargentata falsa sunt et non possunt loqui 8 et sicut virgini amanti omamenti ita accepto auro fabricati sunt 9 coronas certe habent aureas super capita sua dii illorum unde subtrahent sacerdotes ab eis aurum et argentum et erogant illud in semet ipsis 10 dant autem et ex ipso prostitutis et meretrices omant et iterum cum receperint illud a meretricibus omant deos suos 11 hii autem non liberantur ab erugine et tinea 12 opertis autem illis veste purpurea extergent faciem ipsorum propter pulverem domus qui est plurimus inter eos 13 sceptrum autem habet ut homo sicut iudex regionis qui in se peccantem non interficit 14 habet etiam gladium in manu et securem se autem de bello et a latronibus non liberat unde vobis notum sit quia non sunt dii 15 ne ergo timueritis eos sicut enim vas hominis confractum inutile efficitur tales sunt et dii illorum 16 constitutis illis in domo oculi eorum pleni sunt pulvere a pedibus introeuntium 17 et sicut alicui qui regem offendit circumseptae sunt ianuae aut sicut ad sepulchrum adductum mortuum ita tutant sacerdotes ostia clusuris et seris ne a latronibus expolientur 18 lucemas accendunt illis et quidem multas ex quibus nullam videre possunt sunt autem sicut trabes in domo 19 corda vero eorum dicunt elingere serpentes qui de terra sunt dum comedent eos et vestimentum ipsorum et non sentiunt 20 nigrae fiunt facies eorum a fumo qui in domo fit 21 supra corpus eorum et supra caput volant noctuae et hirundines et aves etiam similiter et cattae 22 unde scietis quia non sunt dii ne ergo timueritis eos 23 aurum etiam quod habent ad speciem est nîsi aliquis exterserit eruginem non fulgebunt neque enim dum conflarentur sentiebant 24 ex omni pretio empta sunt in quibus spiritus non est in ipsis 25 sine pedibus in umeris portantur ostentantes ignobilitatem suam hominibus confundantur etiam qui colunt ea 26 propterea si ceciderint in terram a semet ipsis non surgent neque si quis eum statuerit rectum per semet ipsum stabit sed sicut mortuis munera eorum illis adponentur 27 hostias illorum sacerdotes ipsorum vendunt et abutuntur similiter et mulieres eorum decerpentes neque infirmo neque mendicanti aliquid inpertiunt 28 de sacrificiis eorum fetae et menstruatae contingunt scientes itaque ex his quia non sunt dii ne timeatis eos 29 unde enim vocantur dii quia mulieres adponunt diis argenteis et aureis et ligneis 30 et in domibus eorum sacerdotes sedent habentes tunicas scissas et capita et barbas rasa quorum capita nuda sunt 31 rugiunt autem clamantes contra deos suos sicut in cena mortui 32 a vestimento eorum auferent sacerdotes et vestiunt uxores suas et filios suos 33 neque si quid mali patiantur ab aliquo neque si quid bonum poterunt retribuere neque regem constituere possunt neque auferre 34 similiter neque divitias dare possunt neque malum retribuere si quis illis votum voverit et non reddiderit nec hoc requirent 35 hominem a morte non liberant neque infimum a potentiore eripient 36 hominem caecum ad visum non restituent de necessitate hominem non liberabunt 37 viduae non miserebuntur neque orfanis benefacient 38 lapidibus de monte similes sunt dii illorum lignei et lapidei aurei et argentei qui autem colunt illa confundentur 39 quomodo ergo aestimandum est aut dicendum illos esse deos 40 adhuc enim ipsis Chaldeis non honorantibus ea qui cum audierint mutum non posse loqui offerent illum ad Bel postulantes ab eo loqui 41 quasi possint sentire qui non habent motum et ipsi cum intellexerint relinquent ea sensum enim non habent ipsi dii illorum 42 mulieres autem circumdatis funibus in viis sedent succendentes ossa olivarum 43 cum autem aliqua ex ipsis adtracta ab aliquo transeunte dormierit proximae suae exprobrat quod ea non sit digna habita sicut ipsa neque funis eius disruptus sit 44 omnia autem quae illis fiunt falsa sunt quomodo ergo aestimandum aut dicendum est esse illos deos 45 a fabris autem et ab aurificibus facta sunt nihil aliud erint nîsi id quod volunt esse sacerdotes 46 aurifices ipsi etiam qui ea faciunt non sunt multi temporis numquid ergo possunt quae ab ipsis fabricata sunt esse dii 47 reliquerunt autem falsa et obprobrium postea futuris 48 nam cum supervenerit illis proelium et mala cogitant post se sacerdotes ubi se abscondant cum illis 49 quomodo ergo sentiri debeant quoniam dii sunt qui nec de bello se liberant neque de malis se eripiunt 50 nam cum sint lignea et inaurata et inargentata scietur postea quia falsa sunt gentibus universis et regibus quae manifestata sunt quia non sunt dii sed opera manuum hominum et nullum opus Dei in illis 51 unde ergo notum est quia non sunt dii sed opera manuum hominum et nullum Dei opus in ipsis est 52 regem regioni non suscitant neque pluviam hominibus dabunt 53 iudicium quoque non discement neque regionem liberabunt ab iniuria quia nihil possunt sicut comiculae inter medium caeli et terrae 54 etenim cum inciderit ignis in domum deorum ligneorum aureorum et argenteorum sacerdotes quidem ipsorum fugient et liberabuntur ipsi vero sicut trabes in medio conburentur 55 regi autem et bello non resistent quomodo ergo aestimandum est aut recipiendum quia dii sunt 56 non a furibus neque a latronibus se liberabunt dii lignei et lapidei et inaurati et argentati quibus hii qui fortiores sunt 57 aurum et argentum et vestimentum quod operti sunt auferent illis et abibunt nec sibi auxilium ferunt 58 itaque melius est esse regem ostentantem virtutem suam aut vas in domo utile in quo gloriabitur qui possidet illud quam falsi dii vel ostium in domo quod custodit quae in ipsa sunt quam falsi dii 59 sol quidem et luna sidera cum sint splendida et emissa ad utilitates obaudiunt 60 similiter et fulgur cum apparuerit perspicuum est id ipsum autem et spiritus in omni regione spirat 61 et nubes quibus cum imperatum fuerit a Deo perambulare universum orbem perficiunt quod imperatum est eis 62 ignis etiam missus desuper ut consumat montes et silvas facit quod praeceptum est ei haec autem neque speciebus neque virtutibus uni eorum similia sunt 63 unde neque aestimandum est neque dicendum esse illos deos quando non possint neque iudicium iudicare neque benefacere hominibus 64 scientes itaque quia non sunt dii ne ergo timueritis eos 65 neque enim regibus maledicent neque benedicent 66 signa etiam in caelo gentibus non ostendunt neque ut sol lucebunt neque inluminabunt ut luna 67 bestiae meliores sunt illis quae possunt fugere sub tectum ac prodesse sibi 68 nullo itaque modo nobis est manifestum quia sunt dii propter quod ne timeatis eos 69 nam sicut in cucumeraria formido nihil custodit ita sunt dii illorum lignei et argentei et inaurati 70 eodem modo et in horto spina alba supra quam omnis avis sedet similiter et mortuo proiecto in tenebris similes sunt dii illorum lignei et inaurati et inargentati 71 a purpura quoque et marmore quae supra illos tineant scietis itaque quia non sunt dii ipsi etiam postremo comeduntur et erit obprobrium in regione 72 melior est homo iustus qui non habet simulacra nam erit longe ab obprobriis EXPLICIT LIBER BARUCHb

EZK – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Eze
EZEKIYELI
EZEKIYELI Yehezqel, Yehezkiyeli
EZEKIYELI Yehezqel, Yehezkiyeli
Enshokolezi
Yehezkiyeli ali mudâhwa mukulu wakag’icîlibuza bwenêne erhi kâ-Nyamuzinda n’oburherekêre bw’emilungano birhuma. Akuhâna amahano nka badâhwa omu bwôrhere bw’obushinganyanya. Cikwône oyu mudâhwa ali mulêbi. Enyigirizo nyinji za Yezekiyeli zirhenga omu kubonekerwa kwâge: okubonekerwa n’engâlè ya Nyamuzinda (c. 1-3), okubona akabanda kw’orhuvuha rhuzîne (c. 37); okucîshalisa erhi kâ-Nyamuzinda kahyâhya karhumire (c. 40-48); abakazi babirhi (c. 23) na ntyo na ntyo.
Ecitabu caYehezekiyeli cimayisa oku Yehezkiyeli ayigirizagya e Babeli kurhenga okubunga kurhanzi (593) kuhika omu mwâka gwa 571 embere Kristu aburhwe. Ayigirizize n’e Yeruzalemu nayo. Ecigabi cirhanzi cishambâla bwenêne bwenêne kuli Yeruzalemu.
Yehezkiyeli ashimba enyigîrizo z’abalêbi bamushokoleraga. Cikwône alêrha engerêrezo mphyâhya: Amalaganyo Mahyâhya bwàli bwonjo Nyamuzinda afîraga abantu (16, 62-63). Omucunguzi walaganyibagwa Yehezkiyeli arhali mwâmi w’okuharâmya ci «lungere» w’amashanja (34, 23; 37, 24), ali murhambo wa Nyamuzinda (34, 24). Nyamuzinda yêne wayish’ibà mwâmi (45, 7 n’ebindi bigabi).
Yehezkiyeli asêza bwenêne oku Nyamuzinda ayish’ihemba ngasi muntu nk’oku akozire (c. 18 na 33). Ayigîriza oku oburherekere, entûlo n’obuzigire biba bya busha amango birhajizirwi n’omurhima gôshi gw’omuntu. Kuli kwa bulagiîrire okubà n’omurhima muhyâhya (11, 19; 36, 26).
Yehezkiyeli ye warhangiraga olubero lw’abandisi bahyâhya babonekeragwa kwâgo kwâgo, olwo lubero lw’abandisi luderhwa lubero lw’abandisi b’ «Amafulûlo» gamanyîsa iragi ly’abemêzi olusiku luzinda.
EBIRlMWO

Okuhamagalwa kw’omulêbi: cigabi 1-3
Okukalihirwa n’okurhegekwa kw’obûko bwa Yuda: c. 4-24
Nyamuzinda ashambâza amashanja: c. 25-32
Omulêbi arhûliriza olubaga amango gw’okurhêrwa kwa Yeruzalemu n’omu mango gakulikiraga: c. 33-39
Okubonekerwa n’akâ-Nyamuzinda kahyâhya n’okuyumanyanya idini, amango olubaga lwagaluka omu Palestina-Israheli: c. 40-48
1
EZEKIYELI Yehezqel, Yehezkiyeli
Enshula-mwanzi
1 Omu mwâka gwa makumi asharhu, omu mwêzi gwa kani, omu nsiku irhânu z’omwêzi, erhi ndi ekarhî k’abalulize, oku burhambi bw’olwîshi Kebari, amalunga ganaciyiguka, nabona amalêbi garhenga emwa Nyamuzinda. 2 Omu nsiku irhanu z’omwêzi -gwàli mwâka gwa karhânu kurhenga mwâmi Yoyakini alulizîbwe-, 3 akanwa ka Nyakasane kanacibwîrwa omudâhwa Yehezekiyeli, mwene Buzi, omu cihugo c’Abakaldeya, oku burhambi bw’olwîshi Kebari. Ahôla ho okuboko kwa Nyakasane kwamurhindakwo.
Okubonekerwa n’engâlè ya Nyakasane
4 Nakâg’isinza: kwanaciyisha empûsi yakâg’ihûsa kurhenga olunda lw’emwênè, cali citù cinênênè cali ciyunjulîne bulangashane bwa muliro n’omu kagarhî gw’ogwomuliro mwakazâg’irhenga engulumira eri nka njuma ya lubulav. 5 Omu kagarhî nanacibonamwo ebiri nka nsimba ini. Enshusho yazo kwo yàli nka ya bantu. 6 Zàli zigwêrhe ngasi nguma malanga ani na ngasi nguma byûbi bini. 7 Amagulu gâzo gali bwimâna n’ensenyi zâgo zàli zishushîne n’ensenyi z’enkafu, zànakazâg’ilangashana nka mulinga mushuke. 8 Amaboko gàli nka ga muntu, gali ah’idako ly’ebyûbi byâzo, ganali gayêrekîre ebwa mpande ini z’igulu, n’amalanga gâzo n’ebyûbi byâzo okuziri ini kwo na kwo. 9 Ebyûbi byâzo byàli bilungîne ngasi ciguma oku câbo. Zirhakazâg’ihindamuka erhi zabâga zagenda, ci ngasi nguma yakag’ija embere yayo. 10 Enshusho yamalanga yazo yàli nshusho y’amalanga ga muntu. Zôshi oku ziri ini zàli zigwêrhe amalanga gali nka ga ntale, ebwa kulyo; zôshi oku ziri ini zali zigwêrhe amalanga gali nka ga mpanzi, ebwa kumosho; zôshi oku ziri ini zali zigwêrhe amala nga gali nka ga nyunda. 11 Ehyûbi byâzo bilambtlkîre enyanya. Ngasi nguma yàli egwêrhe byûbi bibiri bilungîne na bindi bibiri bibwikîre omubiri gwâyo. 12 Zakazâg’ija zagenda ngasi nguma embere yayo. Zajaga zajà zinahesirwe na mûka, zirhanajaga zahindamuka erhi zajaga zagenda. 13 Ekagarhî k’ezôla nsimba yali ngali nka masêsè gatumbûka muliro, gakazâg’imoleka nka bimole, gajaga gajà eyi n’eyi ekarhî k’ezôla nsimba; mw’ogwôla muliro mwakazâg’irhenga obulangashane, na mw’ogwôla muliro mwakazâg’irhenga emilazo. 14 Ezôla nsimba zajaga zagenda zanagaluka zinali nka mulazo. 15 Nanacilolêreza ezôla nsimba: oku idaho kwali omuzizi, aha burhambi bwâzo oku zinali ini. 16 Eyôla mizizi yakazâg’ilangala nka njuma ya njwijwi. Oku enali ini yàli eshushîne; omu kubonekana yali eyôsire nk’ejire yashomekwa ngasi muguma omu gwâbo. 17 Erhi yabaga yagenda, yakag’ija ebwa mpande ini, erhanajaga yahindamuka erhi yabâga yagenda. 18 Obunene bwâyo bwàli bulengerîre, n’oku enali ini yàli eyunjulirîne masù omu marhambi gôshi. 19 Erhi ensimba zabâga zagenda, eyôla mizizi nayo enazigende eburhambi, n’erhi ensimba zabalalaga, eyôla mizizi nayo enabalale. 20 Olunda mûka abaga ayihêsire lwo na lunda eyôla mizizi yakazâg’ija, yanakâg’iyimangira caligumiza, bulya mûka wàli omu nsimba ye wànali muli eyôla mizizi. 21 Erhi ensimba zagendaga, nayo eyôla mizizi enagende, erhi zayimangaga, nayo eyôla mizizi enayimange, n’erhi ensimba zabalalaga, eyo mizizi nayo enabalale, bulya mûka wàli omu nsimba ye wàli n’omu mizizi. 22 Oku marhwe g’ezôla nsimba kwàli oluli nka lurhalarhala lwakazâg’ilangashana nka njuma ya lubula; lwàli lubàmbulîre aha nyanya ly’agôla marhwe gâzo. 23 Ah’idako ly’olôla lurhalarhala, hali ebyûbi biyêrekerîne ciguma ebwa câbo; ngasi nguma yali egwêrhe byûbi bibiri bizibwisire omubiri. 24 Nanaciyumva olubî lw’ebyôla byûbi byâzo: erhi zabâga zagenda, lwàli nka lubî lwa mîshi manene gavongoboka, nk’izù ly’Ogala-byôshi; lwàli nka lubi lwa mwandu gwa bantu, nka lubî lwa murhwe gwa balwî. Erhi zayimanganga zinafunye ebyûbi byâzo. 25 Kurhenga aha lurhalarhala lwàli aha nyanya ly’amarhwe gâzo, hayumvîkana izù. 26 Aha nyanya ly’olwôla lurhalarhala lwàli aha nyanya ly’agôla marhwe gâzo hàli eliri n’iibuye lyâbuka, lyàli nka ntebe y’obwâmi, n’oku nyanya y’eyôla ntebe kwàli oli nka muntu enyanya bwenêne. 27 Okubundi nanacibona eri nka nshusho yalangala nka njuma, oguli nka muliro omu marhambi gâge mwoshi; kurhenga agali nka marhungu gâge kuhikaenyanya, na kurhenga agali nka marhungu gâge kuhika ahanshi, nanacibona oguli nka muliro gwa kazâg’imoleka omu marhambi mwoshi. 28 Gwàli gushushire omutirigongo gubonekera omu bitù amango g’enkuba: ntyôla kw’obwôla bulangashane bwàli omu marhambi. Bwàli nka buboneke bw’irenge lya Nyaka sane. Nanacisinza, nakulumba bubî oku idaho; nanaciyumva izù ly’owakazâg’inderhezaw.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 1
1וַיְהִ֣י ׀ בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ־הַגּוֹלָ֖ה עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים׃ 2בַּחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֔ית לְגָל֖וּת הַמֶּ֥לֶךְ יוֹיָכִֽין׃ 3הָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר־יְ֠הוָה אֶל־יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן־בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד־יְהוָֽה׃ 4וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ 5וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ דְּמ֖וּת אַרְבַּ֣ע חַיּ֑וֹת וְזֶה֙ מַרְאֵֽיהֶ֔ן דְּמ֥וּת אָדָ֖ם לָהֵֽנָּה׃ 6וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ת וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאַחַ֥ת לָהֶֽם׃ 7וְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל וְנֹ֣צְצִ֔ים כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל׃ 8וִידֵ֣ו אָדָ֗ם מִתַּ֨חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶ֥ם וְכַנְפֵיהֶ֖ם לְאַרְבַּעְתָּֽם׃ 9חֹֽבְרֹ֛ת אִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם לֹא־יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃ 10וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֮ פְּנֵ֣י אָדָם֒ וּפְנֵ֨י אַרְיֵ֤ה אֶל־הַיָּמִין֙ לְאַרְבַּעְתָּ֔ם וּפְנֵי־שֹׁ֥ור מֵֽהַשְּׂמֹ֖אול לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּפְנֵי־נֶ֖שֶׁר לְאַרְבַּעְתָּֽן׃ 11וּפְנֵיהֶ֕ם וְכַנְפֵיהֶ֥ם פְּרֻד֖וֹת מִלְמָ֑עְלָה לְאִ֗ישׁ שְׁ֚תַּיִם חֹבְר֣וֹת אִ֔ישׁ וּשְׁתַּ֣יִם מְכַסּ֔וֹת אֵ֖ת גְּוִיֹתֵיהֶֽנָה׃ 12וְאִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵ֑כוּ אֶ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָׁ֨מָּה הָר֤וּחַ לָלֶ֨כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן׃ 13וּדְמ֨וּת הַחַיּ֜וֹת מַרְאֵיהֶ֣ם כְּגַחֲלֵי־אֵ֗שׁ בֹּֽעֲרוֹת֙ כְּמַרְאֵ֣ה הַלַּפִּדִ֔ים הִ֕יא מִתְהַלֶּ֖כֶת בֵּ֣ין הַחַיּ֑וֹת וְנֹ֣גַהּ לָאֵ֔שׁ וּמִן־הָאֵ֖שׁ יוֹצֵ֥א בָרָֽק׃ 14וְהַחַיּ֖וֹת רָצ֣וֹא וָשֹׁ֑וב כְּמַרְאֵ֖ה הַבָּזָֽק׃ 15וָאֵ֖רֶא הַחַיּ֑וֹת וְהִנֵּה֩ אוֹפַ֨ן אֶחָ֥ד בָּאָ֛רֶץ אֵ֥צֶל הַחַיּ֖וֹת לְאַרְבַּ֥עַת פָּנָֽיו׃ 16מַרְאֵ֨ה הָאוֹפַנִּ֤ים וּמַעֲשֵׂיהֶם֙ כְּעֵ֣ין תַּרְשִׁ֔ישׁ וּדְמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּמַרְאֵיהֶם֙ וּמַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן׃ 17עַל־אַרְבַּ֥עַת רִבְעֵיהֶ֖ן בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֑כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן׃ 18וְגַ֨בֵּיהֶ֔ן וְגֹ֥בַהּ לָהֶ֖ם וְיִרְאָ֣ה לָהֶ֑ם וְגַבֹּתָ֗ם מְלֵאֹ֥ת עֵינַ֛יִם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּֽן׃ 19וּבְלֶ֨כֶת֙ הַֽחַיּ֔וֹת יֵלְכ֥וּ הָאוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבְהִנָּשֵׂ֤א הַֽחַיּוֹת֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ יִנָּשְׂא֖וּ הָאוֹפַנִּֽים׃ 20עַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ לָלֶ֨כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים יִנָּשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃ 21בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעָמְדָ֖ם יַֽעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃ 22וּדְמ֞וּת עַל־רָאשֵׁ֤י הַחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א נָט֥וּי עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃ 23וְתַ֨חַת֙ הָרָקִ֔יעַ כַּנְפֵיהֶ֣ם יְשָׁר֔וֹת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחוֹתָ֑הּ לְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֤יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה וּלְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֤יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה אֵ֖ת גְּוִיֹּתֵיהֶֽם׃ 24וָאֶשְׁמַ֣ע אֶת־ק֣וֹל כַּנְפֵיהֶ֡ם כְּקוֹל֩ מַ֨יִם רַבִּ֤ים כְּקוֹל־שַׁדַּי֙ בְּלֶכְתָּ֔ם ק֥וֹל הֲמֻלָּ֖ה כְּק֣וֹל מַחֲנֶ֑ה בְּעָמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן׃ 25וַיְהִי־ק֕וֹל מֵעַ֕ל לָרָקִ֖יעַ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֑ם בְּעָמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן׃ 26וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֨יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶֽבֶן־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃ 27וָאֵ֣רֶא ׀ כְּעֵ֣ין חַשְׁמַ֗ל כְּמַרְאֵה־אֵ֤שׁ בֵּֽית־לָהּ֙ סָבִ֔יב מִמַּרְאֵ֥ה מָתְנָ֖יו וּלְמָ֑עְלָה וּמִמַּרְאֵ֤ה מָתְנָיו֙ וּלְמַ֔טָּה רָאִ֨יתִי֙ כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִֽיב׃ 28כְּמַרְאֵ֣ה הַקֶּ֡שֶׁת אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶ֨ה בֶעָנָ֜ן בְּי֣וֹם הַגֶּ֗שֶׁם כֵּ֣ן מַרְאֵ֤ה הַנֹּ֨גַהּ֙ סָבִ֔יב ה֕וּא מַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כְּבוֹד־יְהוָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ וָאֶפֹּ֣ל עַל־פָּנַ֔י וָאֶשְׁמַ֖ע ק֥וֹל מְדַבֵּֽר׃ ס

2
1 Anacimbwîra, erhi: «Wâni mwene omuntux, yîmanga, nakudôsa». 2 Mûka anacinjamwo nk’oku anali ambwîzire, anyîmanza. Okubundi nanaciyumva olyâla wakag’indesa. 3 Anacimbwîra, erhi: «Wâni mwene omuntu, nkola nakurhuma emwa bene Israheli, emw’olubaga lw’abagoma, abagoma bangomeraga. Bone na bishe bangomire kuhika oku lusiku lw’ene. 4 Emwa abôla bâna bagwêrhe irhwe lizibu n’omurhima gudundagwîre, yo nkurhumire, nti ogend’ibàmbwîrira, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho! 5 Bakuyumve nîsi erhi babè barhakuyumvîrhi, -bulya eba nyumpa ya bagoma-, bâmanya oku haba omulêbi ekarhî kâbo. 6 Ci woyo, mwene omuntu, orhabayôbohaga, orhanayôbohaga ebinwa byâbo, bulya oli ekarhî kâbo nka ôli ekagarhî k’emishûgi na bulya otamîre oku mahiri-joka. Orhayôbohaga ebinwa byâbo orhanabayôbohaga bône, bulya liri iburha lya bagoma. 7 Obabwîre ebinwa byâni, babiyumve nîsi erhi babè barhabiyumvîrhi, bulya libà iburha lya bagoma. 8 Ci woyo, mwene omuntu, yumva oku nakubwîra: orhabâga mugoma aka eyôla nyumpa y’abagoma; obumbûle akanwa onalye ngasi ebi nakanakuhà». 9 Nanacilolêreza: nabona okuboko kulambulîrwe emunda ndi kunafumbasire ecitabu cizinge. 10 Anacicibungûlira embere zâni: càIi ciyandike olunda n’olundi; càIi ciyandikekwo: «Ndûlù, njamu, mirenge!»
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 2
1וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָם֙ עֲמֹ֣ד עַל־רַגְלֶ֔יךָ וַאֲדַבֵּ֖ר אֹתָֽךְ׃ 2וַתָּ֧בֹא בִ֣י ר֗וּחַ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר אֵלַ֔י וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וָאֶשְׁמַ֕ע אֵ֖ת מִדַּבֵּ֥ר אֵלָֽי׃ פ
3וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גּוֹיִ֥ם הַמּוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָרְדוּ־בִ֑י הֵ֤מָּה וַאֲבוֹתָם֙ פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 4וְהַבָּנִ֗ים קְשֵׁ֤י פָנִים֙ וְחִזְקֵי־לֵ֔ב אֲנִ֛י שׁוֹלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ 5וְהֵ֨מָּה֙ אִם־יִשְׁמְע֣וּ וְאִם־יֶחְדָּ֔לוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵ֑מָּה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃ פ
6וְאַתָּ֣ה בֶן־אָ֠דָם אַל־תִּירָ֨א מֵהֶ֜ם וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י סָרָבִ֤ים וְסַלּוֹנִים֙ אוֹתָ֔ךְ וְאֶל־עַקְרַבִּ֖ים אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֑ב מִדִּבְרֵיהֶ֤ם אַל־תִּירָא֙ וּמִפְּנֵיהֶ֣ם אַל־תֵּחָ֔ת כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ 7וְדִבַּרְתָּ֤ אֶת־דְּבָרַי֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּ֑לוּ כִּ֥י מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ פ
8וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֤ת אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תְּהִי־מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ׃ 9וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּה־יָ֖ד שְׁלוּחָ֣ה אֵלָ֑י וְהִנֵּה־ב֖וֹ מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃ 10וַיִּפְרֹ֤שׂ אוֹתָהּ֙ לְפָנַ֔י וְהִ֥יא כְתוּבָ֖ה פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וְכָת֣וּב אֵלֶ֔יהָ קִנִ֥ים וָהֶ֖גֶה וָהִֽי׃ ס
3
1 Anacimbwîra, erhi: «Wâni mwene omuntu, ebyôla bakuyêrekize obilye! Olye ecôla citabu, onakanye, ogendidôsa enyumpa y’Israheli!» 2 Nanacibumbûla akanwa, andîsa cirya citabu. 3 Anacimbwîra, erhi; «Wâni mwene omuntu, lya, oyigurhe eci citabuy nkuhîre». Nanacilya: omu kanwa canunira nka buci. 4 Anacimbwîra, erhi: «Wâni mwene omuntu, okanye, ojè emwa bene Israheli, onabahêkere ebinwa byâni. 5 Bulya arhali emwa lubaga lw’iderha lirhayumvîkana nîsi erhi emwa lubaga lwa lulimi ludârhi yo nkurhumire, ci cemwa bene Israheli. 6 Arhali emwa mbaga mwandu, ez’iderha lirhayumvîkana n’ez’olulimi ludârhi, zirya orhayumva ebi zaderha. Nk’emwâbo nakurhumaga, bali bakuyumva. 7 Ci bene Israheli barhalonzizi okukuyumva, bulya barhalonza okunyumva; kulya kubà enyumpa y’Israheli yôshi eri ya cikanyi-cirhagomba n’omurhima muzibu. 8 Neci, alaga oku namàjira obusù bwâwe buzibu nk’obusù bwâbo, n’amalanga gâwe mazibu nk’amalanga gâbo. 9 Amalanga gâwe nâgazibuhya nka diyama, yo elusha ibuye okuzibuha. Orhabayôbohaga, orhabarhînyaga, bulya bali iburha lya bagoma». 10 Anacimbwîra, erhi: «Wâni mwene omuntu, ebinwa byôshi nkubwîzire, obibîkirire emurhima, onabiyumvîrhize n’amarhwîri gombi. 11 Okubundi okanye, ojè emwa abalulize, emwa bene olubaga lwâwe, ogendibadesa. Bakuyumve nîsi erhi babè barhakuyumvîrhi, oj’ibabwîra, erhi: «Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho!» 12 Okubundi Mûka anacinyehukana, najà nayumva omu nyuma zâni olubî luli nka cihôgêro, lwàjà lwaderha, erhi: «Liganze irenge lya Nyakasane ngasi ahâli n’ah’âbà hôshi!» 13 Olwôla lubî lwàli lwa byûbi bya zirya nsimba byayishaga byakubakubira ngasi ciguma ebwa cindi; lwàli lubî lw’erya mizizi yàli âha burhambi bwâzo, na lubî lwa cihôgêro. 14 Mûka anacinyehûkana, ampêka. Nagenda erhi nnankunîre n’omurhima guyunjwîre burhe, ci n’erhi okuboko kwa Nyakasane kungwêrhe buzirho. 15 Nanacihika aha Tel-Abibu, emwa abalulize, eburhambi bw’olwîshi Kebari, ho bàli bayûbasire; nahandaho nsiku nda ndi nka kadunduguli ekarhî kâbo.
Omulêbi kw’ali nka mulanzi w’olubaga
16 Erhi kugera nsiku nda, akanwa ka Nyakasane kantindakwo, erhi: 17 «Wâni mwene omuntu, nkujizire mulanzi w’enyumpa ya bene Israheli: mango okayumva oluderho lw’ekanwa kâni, onagend’ibarhonda oku nie nkurhumire. 18 Erhi nankabwîra nyankola-maligo, nti: «Kufà wâfa», nâwe okabula kwakâmurhonda, okabula kwakâderha lyo ohanza oyo nyankola-maligo mpu aleke olugendo lwâge lubî lyo alama, oyôla nyankola-maligo yêhe anafana obubî bwâge, ci omukò gwâge nakulyûzegwo. 19 Ci erhi w’oyo wankarhonda oyo nyankola-maligo, akanabula kugokôla n’okuleka olugendo lwâge lubî, yêhe anafana obubî bwâge, ci w’oyo wanayôkola obuzîne bwâwe. 20 Erhi omushinganyanya akaleka obushinganyanya bwâge, akakola amabî, nanahira omurhego embere zâge: kufà akanafa. Akaba orhàli omurhonzire, afana ecâha câge, n’ebijiro by’obushinganyanya ajizire barhakacibikengêra, ci omukò gwâge nakulyûzegwo. 21 Ci erhi wakarhonda omushinganyanya mpu amanye ankajira ecâha, akanalek’ijira ecâha, kulama akanalama, bulya ali arhonzirwe, nâwe, wêne wanaciza obuzîne bwâwe».
I. Embere Yeruzalemu arhêrwe n’ababisha
Yehezkiyeli, iderha lyamugenda
22 Ahôla go mango okuboko kwa Nyamubâho kwarhindaga kuli nie, anacimbwîra, erhi: «Yîmuka, okanye ojè ebwa kabanda, najikubwîra». 23 Nanaciyimuka nanacija ebwa kabanda, nalola oku irenge lya Nyamubâho lyàli liyimanzire eyôla munda, lyàli liyôsire nka lirya irenge nanabonaga hôfi na olwîshi Kebari, nanacikumba bûbi 24 Okubundi Mûka wa Nyamubâho anacinjamwo, anyîmanza akaz’indesa. Ambwîra, erhi: «Okanye ogend’iciyîgalira omu mwâwe. 25 Wâni mwene omuntu, lolà oku bakola bagend’ikushwêka n’emigozi eryâla orhankahashi cishwêkûla, orhânahash’icîrhenze muli yoz. 26 Olulimi lwâwe nalugobekera ebiraka, wâbà kaduma, waleka okukazibarhonda, bulya liri iburha lya bagoma. 27 Na, amango nânakudese, nâNashub’ikuyîgula akanwa, wanababwîra, erhi: Ntya kwo Nyakasane Nyamubâho adesire: Ngasi yêshi walonza okuyumva, ayumve na ngasi yêshi orhalonza okuyumva, aleke, bulya bacibêra iburha lya bagoma.»
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 3
1וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּמְצָ֖א אֱכ֑וֹל אֱכוֹל֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את וְלֵ֥ךְ דַּבֵּ֖ר אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וָאֶפְתַּ֖ח אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִלֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת׃ 3וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק׃ פ
4וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֗ם לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְדִבַּרְתָּ֥ בִדְבָרַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃ 5כִּ֡י לֹא֩ אֶל־עַ֨ם עִמְקֵ֥י שָׂפָ֛ה וְכִבְדֵ֥י לָשֹׁ֖ון אַתָּ֣ה שָׁל֑וּחַ אֶל־בֵּ֖ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 6לֹ֣א ׀ אֶל־עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ וְכִבְדֵ֣י לָשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תִשְׁמַ֖ע דִּבְרֵיהֶ֑ם אִם־לֹ֤א אֲלֵיהֶם֙ שְׁלַחְתִּ֔יךָ הֵ֖מָּה יִשְׁמְע֥וּ אֵלֶֽיךָ׃ 7וּבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֹאבוּ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֵלֶ֔יךָ כִּֽי־אֵינָ֥ם אֹבִ֖ים לִשְׁמֹ֣עַ אֵלָ֑י כִּ֚י כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל חִזְקֵי־מֵ֥צַח וּקְשֵׁי־לֵ֖ב הֵֽמָּה׃ 8הִנֵּ֨ה נָתַ֧תִּי אֶת־פָּנֶ֛יךָ חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵיהֶ֑ם וְאֶֽת־מִצְחֲךָ֥ חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃ 9כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר נָתַ֣תִּי מִצְחֶ֑ךָ לֹֽא־תִירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־תֵחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם כִּ֛י בֵּֽית־מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ פ
10וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־כָּל־דְּבָרַי֙ אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ קַ֥ח בִּֽלְבָבְךָ֖ וּבְאָזְנֶ֥יךָ שְׁמָֽע׃ 11וְלֵ֨ךְ בֹּ֤א אֶל־הַגּוֹלָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֑ה אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּֽלוּ׃ 12וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ׃ 13וְק֣וֹל ׀ כַּנְפֵ֣י הַחַיּ֗וֹת מַשִּׁיקוֹת֙ אִשָּׁ֣ה אֶל־אֲחוֹתָ֔הּ וְק֥וֹל הָאוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וְק֖וֹל רַ֥עַשׁ גָּדֽוֹל׃ 14וְר֥וּחַ נְשָׂאַ֖תְנִי וַתִּקָּחֵ֑נִי וָאֵלֵ֥ךְ מַר֙ בַּחֲמַ֣ת רוּחִ֔י וְיַד־יְהוָ֥ה עָלַ֖י חָזָֽקָה׃ 15וָאָב֨וֹא אֶל־הַגּוֹלָ֜ה תֵּ֣ל ֠אָבִיב הַיֹּשְׁבִ֤ים אֶֽל־נְהַר־כְּבָר֙ וָֽאֵשֵׁ֔ר הֵ֖מָּה יוֹשְׁבִ֣ים שָׁ֑ם וָאֵשֵׁ֥ב שָׁ֛ם שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַשְׁמִ֥ים בְּתוֹכָֽם׃ 16וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים פ
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 17בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃ 18בְּאָמְרִ֤י לָֽרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃ 19וְאַתָּה֙ כִּֽי־הִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹא־שָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ הָרְשָׁעָ֑ה ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ ס
20וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל וְנָתַתִּ֥י מִכְשֹׁ֛ול לְפָנָ֖יו ה֣וּא יָמ֑וּת כִּ֣י לֹ֤א הִזְהַרְתּוֹ֙ בְּחַטָּאת֣וֹ יָמ֔וּת וְלֹ֣א תִזָּכַ֗רְןָ צִדְקֹתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃ 21וְאַתָּ֞ה כִּ֧י הִזְהַרְתּ֣וֹ צַדִּ֗יק לְבִלְתִּ֥י חֲטֹ֛א צַדִּ֖יק וְה֣וּא לֹא־חָטָ֑א חָי֤וֹ יִֽחְיֶה֙ כִּ֣י נִזְהָ֔ר וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ ס
22וַתְּהִ֥י עָלַ֛י שָׁ֖ם יַד־יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י ק֥וּם צֵא֙ אֶל־הַבִּקְעָ֔ה וְשָׁ֖ם אֲדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃ 23וָאָקוּם֮ וָאֵצֵ֣א אֶל־הַבִּקְעָה֒ וְהִנֵּה־שָׁ֤ם כְּבוֹד־יְהוָה֙ עֹמֵ֔ד כַּכָּב֕וֹד אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר וָאֶפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽי׃ 24וַתָּבֹא־בִ֣י ר֔וּחַ וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וַיְדַבֵּ֤ר אֹתִי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֹּ֥א הִסָּגֵ֖ר בְּת֥וֹךְ בֵּיתֶֽךָ׃ 25וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הִנֵּ֨ה נָתְנ֤וּ עָלֶ֨יךָ֙ עֲבוֹתִ֔ים וַֽאֲסָר֖וּךָ בָּהֶ֑ם וְלֹ֥א תֵצֵ֖א בְּתוֹכָֽם׃ 26וּלְשֹֽׁונְךָ֙ אַדְבִּ֣יק אֶל־חִכֶּ֔ךָ וְנֶֽאֱלַ֔מְתָּ וְלֹא־תִֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לְאִ֣ישׁ מוֹכִ֑יחַ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ 27וּֽבְדַבְּרִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔יךָ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֑ה הַשֹּׁמֵ֤עַ ׀ יִשְׁמָע֙ וְהֶחָדֵ֣ל ׀ יֶחְדָּ֔ל כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ ס
4
Okumanyîsa oku Yeruzalemu âgorhwa
1 Mwene omuntu, yanka itofali, olihebe embere zâwe: Otâkekwo olugo Yeruzalemu. 2 Enyuma z’aho wânarhangira okugorha olwôla lugo, wanalulundikakwo ebisinga, wanaluhirakwo enkingi, wanaluyunjuza birâlo, wanaluzonza bimpokolo omu marhambi moshi. 3 Okubundi, wanayanka olukalangiro lw’ecûma, lubè nka lwo luyûbasirwe ekarhî kawe n’olugo, Waânayêrekera emunda luli, wânalugorha, loshi oluzonge. Cimanyîso ecôla oku mulala gw’Israheli. 4 Gwesherêra oluhande lw’ekumosho, cibarhuze ecâha c’omulala gw’Israheli, Ensiku wakanagez’ogwishîre ntyôla erhi zo onabarhwîremwo ecâha câbo. 5 Niene nkugerîre emyâka y’ecôla câha câbo, gali mango ga nsiku magana asharhu na makumi gali mwenda, na muli agôla mango wânabarhulamo ecâha c’omulala gwa bene Israheli. 6 Hano obà wamàziyûsa, wânagwesherêra kandi olunda lw’ekulyo, wânacibarhuza ecâha c’omulala gwa Yuda, wanageza nsiku makumi ani. Nâkugerera amango, lusiku luguma oku mwâka muguma, 7 Wânayêrekera lulya lunda Yeruzalemu agorhîrwe, wanayînamula okuboko kwâwe kulyo kurhali kubwîkire na cici, wânaderha ebinwa bya obulêbi kuli Yeruzalemu, 8 Lolà oku nâkushwêka n’emigozi, lyo olekikazihindamukira olunda n’olundi, kuhika omale ezôla nsiku zâwe z’okushwêkwa, 9 Kuziga orholage engano, emparabuka, emporoji, ebishimbo, enkole, obulo: ebyôla byôshi wânabivanganya haguma, obidêkere nyungu nguma ojiremwo omugati gwâwe, Ensiku wâkanageza oli ogwêsherire lunda luguma erhi na ogwôla mugati gwâwe gwo onadwîrhe wâlyakwo, 10 N’ebyôla biryo wâkazilyakwo, wânakazirhôla lugero lwa sikeli nguma, byo wâkalya oku lusiku, oku lusiku luguma loshi. 11 Wâkazinywa amîshi ci konene ga lugero wânakazinywa ecigabi ca kali ndarhu c’e setiri omu lusiku lugumagumà, 12 Ebyôla biryo byâwe wânakaziryanka mburungusè ya mugati ogu wàyokeraga oku mazî g’abantu erhi bânabona, 14 Wânaderha erhi: «Ntyâla kwo adesire Nyamubâho Nyamuzinda w’Israheli. Ntyôla kwo bene Israheli bâyishikalya ebiryo byâbo bihemusire omu karhî ka amashanja emunda nàbahivire,» 14 Okubundi nanaciderha nti: Mashi! Nyakasane Nyamubâho, iroho lyâni lirhahemusiri. Kurhenga e burhò bwâni kuhika bunôla, ntà mango ciru n’amaguma nkola ndîre enyama yaniolagwa igosi, nîsi erhi eyi bàsharhulaga, ntà mango enyama ngalugalu ekola enjîre e kanwa. 15 Anacimbwîra, erhi akaba ntyôla nkolaga nkuyêmêrîre okaz’ibiyôca n’amashî ahâli h’amazî g’abantu, okwôla kwo wakaziyôkera omugati gwâwe, 16 Kandi àshubimbwîra erhi: Mwene omuntu, lolà oku nkola navunanga nsherêze embîko y’omugati gwa Yeruzalemu: Bâkazilira oku bihamba ecihimbi c’omugati cigere, n’amîshi nago bânakaziganywa erhi bânajuguma bulya nago gali magere, 17 okwôla kôshi ali ebwa kubà omugati n’amîshi byâbulikana: bôshi haguma bâhorha banayûmîrire erhi byâha byâbo birhuma.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 4
1וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ קַח־לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אוֹתָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקּוֹתָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 2וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֜יהָ מָצ֗וֹר וּבָנִ֤יתָ עָלֶ֨יהָ֙ דָּיֵ֔ק וְשָׁפַכְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָ֑ה וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֧יהָ מַחֲנ֛וֹת וְשִׂים־עָלֶ֥יהָ כָּרִ֖ים סָבִֽיב׃ 3וְאַתָּ֤ה קַח־לְךָ֙ מַחֲבַ֣ת בַּרְזֶ֔ל וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָהּ֙ קִ֣יר בַּרְזֶ֔ל בֵּינְךָ֖ וּבֵ֣ין הָעִ֑יר וַהֲכִינֹתָה֩ אֶת־פָּנֶ֨יךָ אֵלֶ֜יהָ וְהָיְתָ֤ה בַמָּצוֹר֙ וְצַרְתָּ֣ עָלֶ֔יהָ א֥וֹת הִ֖יא לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
4וְאַתָּ֤ה שְׁכַב֙ עַל־צִדְּךָ֣ הַשְּׂמָאלִ֔י וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־עֲוֺ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו מִסְפַּ֤ר הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁכַּ֣ב עָלָ֔יו תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽם׃ 5וַאֲנִ֗י נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־שְׁנֵ֣י עֲוֺנָ֔ם לְמִסְפַּ֣ר יָמִ֔ים שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְתִשְׁעִ֖ים י֑וֹם וְנָשָׂ֖אתָ עֲוֺ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וְכִלִּיתָ֣ אֶת־אֵ֗לֶּה וְשָׁ֨כַבְתָּ֜ עַל־צִדְּךָ֤ הַיְמָונִי֙ שֵׁנִ֔ית וְנָשָׂ֖אתָ אֶת־עֲוֺ֣ן בֵּית־יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם י֧וֹם לַשָּׁנָ֛ה י֥וֹם לַשָּׁנָ֖ה נְתַתִּ֥יו לָֽךְ׃ 7וְאֶל־מְצ֤וֹר יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ תָּכִ֣ין פָּנֶ֔יךָ וּֽזְרֹעֲךָ֖ חֲשׂוּפָ֑ה וְנִבֵּאתָ֖ עָלֶֽיהָ׃ 8וְהִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי עָלֶ֖יךָ עֲבוֹתִ֑ים וְלֹֽא־תֵהָפֵ֤ךְ מִֽצִּדְּךָ֙ אֶל־צִדֶּ֔ךָ עַד־כַּלּוֹתְךָ֖ יְמֵ֥י מְצוּרֶֽךָ׃ 9וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם מִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה ׀ שׁוֹכֵ֣ב עַֽל־צִדְּךָ֗ שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְתִשְׁעִ֛ים י֖וֹם תֹּאכֲלֶֽנּוּ׃ 10וּמַאֲכָֽלְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֲלֶ֔נּוּ בְּמִשְׁק֕וֹל עֶשְׂרִ֥ים שֶׁ֖קֶל לַיּ֑וֹם מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תֹּאכֲלֶֽנּוּ׃ 11וּמַ֛יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה תִשְׁתֶּ֖ה שִׁשִּׁ֣ית הַהִ֑ין מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תִּשְׁתֶּֽה׃ 12וְעֻגַ֥ת שְׂעֹרִ֖ים תֹּֽאכֲלֶ֑נָּה וְהִ֗יא בְּגֶֽלְלֵי֙ צֵאַ֣ת הָֽאָדָ֔ם תְּעֻגֶ֖נָה לְעֵינֵיהֶֽם׃ ס
13וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כָּ֣כָה יֹאכְל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־לַחְמָ֖ם טָמֵ֑א בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַדִּיחֵ֖ם שָֽׁם׃ 14וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹֽא־אָכַ֨לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד־עַ֔תָּה וְלֹא־בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל׃ ס
15וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י רְאֵ֗ה נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־צְפִועֵ֣י הַבָּקָ֔ר תַּ֖חַת גֶּלְלֵ֣י הָֽאָדָ֑ם וְעָשִׂ֥יתָ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם׃ ס
16וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּה־לֶ֨חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ׃ 17לְמַ֥עַן יַחְסְר֖וּ לֶ֣חֶם וָמָ֑יִם וְנָשַׁ֨מּוּ֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְנָמַ֖קּוּ בַּעֲוֺנָֽם׃ פ
5
1 Nâwe mwene omuntu, yanka engôrho nyôji, oyifumbarhe nka lwembe lumôma bwânwa, yigeze oku irhwe lyâwe n’oku bwânwa bwâwe. Kandi wânarhôla omunzâni, wânarhondêra okugera n’okugabanya erya migohe y’emvîri watwâga. 2 Ecigabi ciguma ca kasharhu, wânacidulika muliro omu karhî k’olugo, ago mango olugo lwâbalugorhe. Wânashubirhôla ecindi cihimbi ca kasharhu wânaja wâcitwa n’engôrho, kuzunguluka olugo loshi. Ecindi cihimbi ca kasharhu cizinda, wânacibuha cihêkwe n’empûsi, erhi nâni namâyisha nyomwîre engôrho enyuma zâbo. 3 Kandi wanashubirholakwo rhundi rhuvîri rhusungunu, orhugonyere omu muhiro gw’ecishûli câwe. 4 Kuli orhôla rhuvîri wânashubirhôla kwo kandi rhusungunu, orhukwêbe omu karhî k’omuliro onarhuyôce. Rhwânagarha muliro.
5 Kandi, wânabwîra omulala gwa bene Israheli bôshi, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, alaga Yeruzalemu nàsimikaga ekarhî k’amashanja, âzungulukwa n’ebihugo by’ihanga. 6 Yeruzalemu abîre mugoma, anahemukîre engeso zâni kulusha amashanja, agayaguza àmarhegeko gâni kulusha ebihugo bimuli eburhambi, bulya àgayire engeso zâni n’amarhegeko gâni arhagashimba.
7 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi; «Ebwa kubà mwabîre bagoma kulusha amashanja gamuzongolosire, murhashimba amangorhegeko gâni, murhanalanga engeso zâni, na ciru murhashimba engeso z’amashanja gamuzongolosire, 8 okwôla kwamarhuma aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: «Nâni ntà kuli kwo, nkola nakuhira kwo amahanya, embaga zôshi zirhangâle». 9 Nâjira ntyôla kuli we oku ntasagijira, ntakanacikujira bundi, n’ecarhuma gali agôla mabî gawe magalugalu. 10 Co carhuma, b’îshe w’abâna bakola bakazilira abâna bâbo ekarhî kâwe, n’abâna balye b’îshe wâbo. Nâkuhonda kwo amahane nnanshandabanye abâna bâwe bacisigire bajè enyunda zôshi z’igulu. 11 Co cirhumire, ndahîre oku buzîne bwâni, Nyakasane Nyamubâho okudesire, ebwa kubà wàhemwîre ahantu hâni hatagatîfu n’amabî gâwe magalugalu, nâni nkola nâmujàndika buzira masù ga bwonjo na buzira kubabalira. 12 Cihimbi ciguma ca kasharhu c’abantu bâwe bafà n’ecihûsi, ishali lyâbamalirira ekarhî kâwe, ecindi cihimbi ca kasharhu engôrho yâcimalira eburhambi bwâwe n’ecindi cihimbi ca kasharhu cicisigîre nâcishandabanya balibirhe erhi n’engôrho ebali omu nyuma. 13 Lero obwo, obukunizi bwâni bwânarhimukwa n’oburhè bwâni bwânarhulirira kuli bo bulya namacîhôla; ntyo banamanya oku niene Nyamubâho, nie nahigaga ntyo erhi lûji lurhuma, nâbayûkizakwo oburhè bwâni. 14 Nâwe wêne, nâkujira bwêrûlè, wâbà embere z’amashanja gakuzongolosire na ngasi bagera bôshi. 15 Wâbà masheka, kantu ka nshonyi, lwiganyo lwa kuyôbohya oku mashanja gakuzonzire amango nakujirira ebyôla byôshi omu bucîranuzi bwâni haguma n’oburhe n’obukunizi n’amahane makali. Nie Nyamubâho okudesire. 16 Omu kukurhumira enyampi yâni mikali y’ecizomho, yo yanakumalîra bulya nayirhuma ekuheze, ciru nanyûshûle eryo ishali kuli we, -nânaherêrekeza omugati olya, ogu wali ocicîbikîre. 17 Nâkurhumira ecizombo n’ebiryanyi bikali bikazikulya abâna; ecihûsi n’omukò byâgera emwâwe. Nâkurhumira n’engôrho ekumalîre. Nie Nyamubâho okudesire.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 5
1וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם קַח־לְךָ֣ ׀ חֶ֣רֶב חַדָּ֗ה תַּ֤עַר הַגַּלָּבִים֙ תִּקָּחֶ֣נָּה לָּ֔ךְ וְהַעֲבַרְתָּ֥ עַל־רֹאשְׁךָ֖ וְעַל־זְקָנֶ֑ךָ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֛ מֹאזְנֵ֥י מִשְׁקָ֖ל וְחִלַּקְתָּֽם׃ 2שְׁלִשִׁ֗ית בָּא֤וּר תַּבְעִיר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר כִּמְלֹ֖את יְמֵ֣י הַמָּצ֑וֹר וְלָֽקַחְתָּ֣ אֶת־הַשְּׁלִשִׁ֗ית תַּכֶּ֤ה בַחֶ֨רֶב֙ סְבִ֣יבוֹתֶ֔יהָ וְהַשְּׁלִשִׁית֙ תִּזְרֶ֣ה לָר֔וּחַ וְחֶ֖רֶב אָרִ֥יק אַחֲרֵיהֶֽם׃ 3וְלָקַחְתָּ֥ מִשָּׁ֖ם מְעַ֣ט בְּמִסְפָּ֑ר וְצַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בִּכְנָפֶֽיךָ׃ 4וּמֵהֶם֙ ע֣וֹד תִּקָּ֔ח וְהִשְׁלַכְתָּ֤ אוֹתָם֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הָאֵ֔שׁ וְשָׂרַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם בָּאֵ֑שׁ מִמֶּ֥נּוּ תֵצֵא־אֵ֖שׁ אֶל־כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
5כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֔ה זֹ֚את יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּת֥וֹךְ הַגּוֹיִ֖ם שַׂמְתִּ֑יהָ וּסְבִיבוֹתֶ֖יהָ אֲרָצֽוֹת׃ 6וַתֶּ֨מֶר אֶת־מִשְׁפָּטַ֤י לְרִשְׁעָה֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶ֨ת־חֻקּוֹתַ֔י מִן־הָאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתֶ֑יהָ כִּ֤י בְמִשְׁפָּטַי֙ מָאָ֔סוּ וְחֻקּוֹתַ֖י לֹא־הָלְכ֥וּ בָהֶֽם׃ ס
7לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַ֤עַן הֲמָנְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִיבֽוֹתֵיכֶ֔ם בְּחֻקּוֹתַי֙ לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֔ם וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י לֹ֣א עֲשִׂיתֶ֑ם וּֽכְמִשְׁפְּטֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבוֹתֵיכֶ֖ם לֹ֥א עֲשִׂיתֶֽם׃ ס
8לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י עָלַ֖יִךְ גַּם־אָ֑נִי וְעָשִׂ֧יתִי בְתוֹכֵ֛ךְ מִשְׁפָּטִ֖ים לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִֽם׃ 9וְעָשִׂ֣יתִי בָ֗ךְ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־עָשִׂ֔יתִי וְאֵ֛ת אֲשֶֽׁר־לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֥ה כָמֹ֖הוּ ע֑וֹד יַ֖עַן כָּל־תּוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃ ס
10לָכֵ֗ן אָב֞וֹת יֹאכְל֤וּ בָנִים֙ בְּתוֹכֵ֔ךְ וּבָנִ֖ים יֹאכְל֣וּ אֲבוֹתָ֑ם וְעָשִׂ֤יתִי בָךְ֙ שְׁפָטִ֔ים וְזֵרִיתִ֥י אֶת־כָּל־שְׁאֵרִיתֵ֖ךְ לְכָל־רֽוּחַ׃ פ
11לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֗א יַ֚עַן אֶת־מִקְדָּשִׁ֣י טִמֵּ֔את בְּכָל־שִׁקּוּצַ֖יִךְ וּבְכָל־תּוֹעֲבֹתָ֑יִךְ וְגַם־אֲנִ֤י אֶגְרַע֙ וְלֹא־תָח֣וֹס עֵינִ֔י וְגַם־אֲנִ֖י לֹ֥א אֶחְמֽוֹל׃ 12שְׁלִשִׁתֵ֞יךְ בַּדֶּ֣בֶר יָמ֗וּתוּ וּבָֽרָעָב֙ יִכְל֣וּ בְתוֹכֵ֔ךְ וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ית בַּחֶ֖רֶב יִפְּל֣וּ סְבִיבוֹתָ֑יִךְ וְהַשְּׁלִישִׁית֙ לְכָל־ר֣וּחַ אֱזָרֶ֔ה וְחֶ֖רֶב אָרִ֥יק אַחֲרֵיהֶֽם׃ 13וְכָלָ֣ה אַפִּ֗י וַהֲנִחוֹתִ֧י חֲמָתִ֛י בָּ֖ם וְהִנֶּחָ֑מְתִּי וְֽיָדְע֞וּ כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה דִּבַּ֨רְתִּי֙ בְּקִנְאָתִ֔י בְּכַלּוֹתִ֥י חֲמָתִ֖י בָּֽם׃ 14וְאֶתְּנֵךְ֙ לְחָרְבָּ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ לְעֵינֵ֖י כָּל־עוֹבֵֽר׃ 15וְֽהָ֨יְתָ֜ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ בַּעֲשׂוֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֜ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ 16בְּֽשַׁלְּחִ֡י אֶת־חִצֵּי֩ הָרָעָ֨ב הָרָעִ֤ים בָּהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לְמַשְׁחִ֔ית אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּ֥ח אוֹתָ֖ם לְשַֽׁחֶתְכֶ֑ם וְרָעָב֙ אֹסֵ֣ף עֲלֵיכֶ֔ם וְשָׁבַרְתִּ֥י לָכֶ֖ם מַטֵּה־לָֽחֶם׃ 17וְשִׁלַּחְתִּ֣י עֲ֠לֵיכֶם רָעָ֞ב וְחַיָּ֤ה רָעָה֙ וְשִׁכְּלֻ֔ךְ וְדֶ֥בֶר וָדָ֖ם יַעֲבָר־בָּ֑ךְ וְחֶ֨רֶב֙ אָבִ֣יא עָלַ֔יִךְ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ פ
6
Oku biyêrekîre entondo z’Israheli
1 Oluderho lwa Nnâmahanga lwanacintinda kwomuli ebîra binwa, erhi: 2 Wâni mwene omuntu, oyêrekere ebwa ntondo z’Israheli ozibwîre ebinwa by’obulêbi. 3 Ozibwîre, erhi: Wâni ntondo z’Israheli, yumvagyi oluderho lwa Nyakasane Nyamubâho. Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, akubwîzire entondo, akubwîzire orhurhondo, emisîma n’orhubandaa. Loli oku nâlêrha abayisha bamuyomolîre engôrho, bashanda empêro zinyu. 4 Empêrero zinyu zashandwa, ebîko binyu bayôkeramwo enshangi byasherezibwa, abayûbaka kuli mwe bôshi nâbahungumula, bânigwa embere s’abazimu binyu, 5 n’amavuha ginyu gôshi nagalundalunda eburhambi bw’empêrero zinyu. 6 Ngasi hôshi muyûbasire, ebishagala byâshandâla, empêro zinyu zahenganulwa, lyo empêrero zinyu zishandâzibwa bananyâge ebiri kwo byôshi, lyo abazimu binyu bajonjagwa banahirigirhe n’ebîko binyu muyôkeramwo enshangi bihashisherêzibwa na ntyo eby’obushanja bwinyu bihirigirhe. 7 Abantu bafunde engôrho bâkazihirima omu karhî kinyu, na ntyo mwânamanya oku ho mbà, nie Nyamubâho. 8 Ci konene nâbabalira baguma muli mwe, baguma bâfulumuka engôrho omu mashanja, banashandabane omu mashanja. 9 Okubundi obwôla, ngasi bàfumire olufu bamulimwo, bânashubikaz’inkengêra emwa galya mashanja bàjaga emwâbo, bali bantu nâlumisa omurhima gwandekaga n’amasù gâbo g’obugonyib, agajag’icîshwêkera oku bazimu. Bâkaziyumva olushologorho kuli bwo bonene erhi galya mabî gâbo gôshi bajira garhuma. 10 Ntyo, banamanya oku nie Nyamubâho: Nakudesire, n’ebinderha birhaba bya busha, oku nâbakolera amaligo.
Ebyâha b’Israheli
11 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Mushûrhe omu mahi, mushûrhe n’okugulu okw’idahomunaderhe mpu: Yajeeewe! Oku mabî gôshi gàjiragwa n’omulala gw’Israheli, lêro ndi okolaga wâfà n’engôrho, n’ecizombo n’ecihûsi. 12 Abali kulî bâfa n’ecihûsi, abali hôfi bâyîrhwa n’engôrho, abashugunusire ebyo babagorha bafe n’ishali, ebwa kubà nayûkiza ohurhe bwâni kuli bwo. 13 Mwamanya oku nie Nyamubâho hanôla mubona oku emirhima yâbo migwîke ngôrho eyunjulire ekarhî k’abazimu bâbo, eburhambi bw’e mpêrero zâbo, oku ngasi hirhondo hilengelîre, oku busongerwe bw’entondo zôshi, oku ngasi murhi mubishi, oku ngasi murhi gwa cishakashaka halya barherekêrera omugavu gw’okurhûliriza abazimu bâbo. 14 Nâlambulira okuboko kwâni kuli bwo n’ecihugo côshi ncîjîre bwamwa kurhenga omw’irungu kuhika e Ribla, na ngasi hôshi bayûbaka na ntyo banamanya oku nie Nyamubâho.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 6
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּבֵ֖א אֲלֵיהֶֽם׃ 3וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְ֠הוִה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָיֹ֗ת הִנְנִ֨י אֲנִ֜י מֵבִ֤יא עֲלֵיכֶם֙ חֶ֔רֶב וְאִבַּדְתִּ֖י בָּמֽוֹתֵיכֶֽם׃ 4וְנָשַׁ֨מּוּ֙ מִזְבְּח֣וֹתֵיכֶ֔ם וְנִשְׁבְּר֖וּ חַמָּֽנֵיכֶ֑ם וְהִפַּלְתִּי֙ חַלְלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶֽם׃ 5וְנָתַתִּ֗י אֶת־פִּגְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְזֵרִיתִי֙ אֶת־עַצְמ֣וֹתֵיכֶ֔ם סְבִיב֖וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃ 6בְּכֹל֙ מוֹשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם הֶעָרִ֣ים תֶּחֱרַ֔בְנָה וְהַבָּמ֖וֹת תִּישָׁ֑מְנָה לְמַעַן֩ יֶחֶרְב֨וּ וְיֶאְשְׁמ֜וּ מִזְבְּחֽוֹתֵיכֶ֗ם וְנִשְׁבְּר֤וּ וְנִשְׁבְּתוּ֙ גִּלּ֣וּלֵיכֶ֔ם וְנִגְדְּעוּ֙ חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנִמְח֖וּ מַעֲשֵׂיכֶֽם׃ 7וְנָפַ֥ל חָלָ֖ל בְּתֽוֹכְכֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 8וְהוֹתַרְתִּ֗י בִּהְי֥וֹת לָכֶ֛ם פְּלִ֥יטֵי חֶ֖רֶב בַּגּוֹיִ֑ם בְּהִזָּרֽוֹתֵיכֶ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃ 9וְזָכְר֨וּ פְלִֽיטֵיכֶ֜ם אוֹתִ֗י בַּגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁם֒ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֜רְתִּי אֶת־לִבָּ֣ם הַזּוֹנֶ֗ה אֲשֶׁר־סָר֙ מֵֽעָלַ֔י וְאֵת֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם הַזֹּנ֕וֹת אַחֲרֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְנָקֹ֨טּוּ֙ בִּפְנֵיהֶ֔ם אֶל־הָֽרָעוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ לְכֹ֖ל תּוֹעֲבֹתֵיהֶֽם׃ 10וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה לֹ֤א אֶל־חִנָּם֙ דִּבַּ֔רְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לָהֶ֖ם הָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת׃ פ
11כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הַכֵּ֨ה בְכַפְּךָ֜ וּרְקַ֤ע בְּרַגְלְךָ֙ וֶֽאֱמָר־אָ֔ח אֶ֛ל כָּל־תּוֹעֲב֥וֹת רָע֖וֹת בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֗ר בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר יִפֹּֽלוּ׃ 12הָרָח֞וֹק בַּדֶּ֣בֶר יָמ֗וּת וְהַקָּרוֹב֙ בַּחֶ֣רֶב יִפּ֔וֹל וְהַנִּשְׁאָר֙ וְהַנָּצ֔וּר בָּרָעָ֖ב יָמ֑וּת וְכִלֵּיתִ֥י חֲמָתִ֖י בָּֽם׃ 13וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּֽהְי֣וֹת חַלְלֵיהֶ֗ם בְּתוֹךְ֙ גִּלּ֣וּלֵיהֶ֔ם סְבִיב֖וֹת מִזְבְּחֽוֹתֵיהֶ֑ם אֶל֩ כָּל־גִּבְעָ֨ה רָמָ֜ה בְּכֹ֣ל ׀ רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֗ים וְתַ֨חַת כָּל־עֵ֤ץ רַֽעֲנָן֙ וְתַ֨חַת֙ כָּל־אֵלָ֣ה עֲבֻתָּ֔ה מְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר נָֽתְנוּ־שָׁם֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ לְכֹ֖ל גִּלּוּלֵיהֶֽם׃ 14וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנָתַתִּ֨י אֶת־הָאָ֜רֶץ שְׁמָמָ֤ה וּמְשַׁמָּה֙ מִמִּדְבַּ֣ר דִּבְלָ֔תָה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֽוֹתֵיהֶ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
7
Oku byayishibà buzinda
1 Oluderho lwa Nnâmahanga lwanacintinda kwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu, oderhe, erhi: Ntyâla kwo Nyakasane Nyamubâho abwîzire ecihugo c’Israheli, erhi: Hôshi aho! Obuzindazinda bunôla bwamayîsha empande zôshi z’ecihugo. 3 Lero bunôla olwâwe lwamayûrha, nkola nalîkûlira oburhè bwâni kuli we, lyo nkutwîra olubanja oku olugendo lwâwe lunali, n’okukudôsa kuli galya mabî gôshi okazijira. 4 Ntakubere obwonjo, ntà kubabalire, ci nakudôsa oku lugendo lwâwe na kuli galya mabî gâwe gabonekana ekarhî kâwe, na ntyôla wamanya oku nie Nyamubâho.
5 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Lolà oku obuhanya bwamayisha oku bundi. 6 Obuzindazinda bunôla buyiruka, obuzindazinda bunôla bukuyishire, lolà oku bukuyishire, lolà okubuyiruka. 7 Gakola mango gâwe, ewâni, we oyûbaka omu cihugo. Amango gayiruka, olusiku luli hôfi kakola kavango ci burhaciri bushagaluke oku ntondo. 8 Na bunôla nkolaga nakujahika kwo obukunizi bwâni, n’oburhè bwâni mbuyukize kuli we: nkola nakutwîra olubanja nk’oku olugendo lwâwe lunali, nankudôse kuli galya mabî gôshi okazijira. 9 Ntà busù bwa bwonjo nâjira, ntâbabalire, ebwa kubà nakudôsa oku lugendo lwâwe na kuli galya mabî gâwe gabonekana ekarhî kâwe, na ntyo wâmanya oku nie Nyamubâho, nie ndwîrhe nashûrha.
10 Alaga olusiku, alaga oku luyiruka, amango gâwe gamayisha, obuhanya buli hôfi obucîbone bwâwe bwàmayalagala. 11 Akavango kamayûshûka, kamabà buhanya bwa bwîsi bwonene. 12 Amango gayishire, olusiku luli hôfi. Owagula amanye ankacîshinga, naye owagûza amanye ankacîduduma, ebwa kubà obukunizi bwahonîre ngasi muguma. 13 Owagûza arhacibone ebi anaguzize; ngasi muguma analama omu câha câge buzira kurhabâlwa na ndi. 14 Omushekera gwàmabûhwa, byôshi bikola birheganye, na ntâye wankaderha mpu akola ajilwa, ebwa kubà oburhè bwâni bwaciîhulire oku bantu bôshi.
Ebyâha b’Israheli
15 Engôrho eri embuga, ecihûsi n’ecizombo nabyo biri omundalâla. Erhi ankabà hali oli omu ishwa, oyôla ananigwe n’engôrho, na ngasi yeshi oli omu lugo, ecizombo n’ecihûsi byânamumalîrac. 16 Abankaderha mpu bayâka bakola bayâkira oku ntondo, nka ngûkù zarhenga omu rhubanda, nâyish’ibanigûliza eyôla munda bôshi, ngasi muguma erhi mabî gâge garhuma. 17 Amaboko gôshi ganoga, n’amadwi gôshi gaforhama. 18 Bâyambala sunzu, n’omusisi gwâbabumba obusù bôshi bwayunjula nshonyi, amarhwe gôshi gamômwa. 19 Bâjahika ensaranga zâbo omu mirimbwa, n’amasholo gâbo gabageza mwo omusisi. Barhankaciyîgurha, barhakâcibumba enda bulya amasholo n’ensaranga byo byarhumaga bahirima omu byâha. 20 Bàkazâg’ilimbira ebisikiyo byâbo: babijira byâbà nsanamu zâbo ngalugalu, byâbà bazimu bâbo. Co carhuma nkola najira kabe kantu kakaz’ibagezamwo omusisi. 21 Ebyôla nâleka abantu b’ihanga bayish’ibinyaga, bigukumbwe n’ebishungu by’omu cihugo. Bânayishibihemula. 22 Nâbayâsa obusù, banayishihemula embîko yâni, abashombanyi b’ihanga bahika muli yo, bayihemule.
23 Cilukire omugufu bulya ecihugo cayunjwîre mifu ya bantu bajàbânigwa, olugo luyunjwîre kavango. 24 Nayisha ndwîrhe galya mashanja makali bwenêne, gayishibanyaga enyumpa zâbo. Nâfunyaza obucîbone bw’Abanya-buhashe, n’ebirhînyiro byâbo byahemulwa. 25 Okujuguma kuyiruka, balonza omurhûla banagubule. 26 Obuhanya bwâja oku bundi, omwanzi gwâkaziyisha oku gundi: bakazihûna mpu omulêbi abalêberage, omudâhwa abahe amarhegeko, ihano libulikane oku bagula. 27 Mwâmi aja omu mishîbo, omuluzi ayunjula mirhanyo, amaboko g’abantu b’omu cihugo gâgeramwo omusisi. Nâbajirira nk’oku olugendo lwâbo lunakwânîne, nabatwîra emmanja nk’oku emmanja zâbo zinali, na ntyo banamanya oku nie Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 7
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה לְאַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל קֵ֑ץ בָּ֣א הַקֵּ֔ץ עַל־אַרְבַּ֖עת כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 3עַתָּה֙ הַקֵּ֣ץ עָלַ֔יִךְ וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כָּל־תּוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃ 4וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֨יִךְ֙ בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
5כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רָעָ֛ה אַחַ֥ת רָעָ֖ה הִנֵּ֥ה בָאָֽה׃ 6קֵ֣ץ בָּ֔א בָּ֥א הַקֵּ֖ץ הֵקִ֣יץ אֵלָ֑יִךְ הִנֵּ֖ה בָּאָֽה׃ 7בָּ֧אָה הַצְּפִירָ֛ה אֵלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ בָּ֣א הָעֵ֗ת קָר֛וֹב הַיּ֥וֹם מְהוּמָ֖ה וְלֹא־הֵ֥ד הָרִֽים׃ 8עַתָּ֣ה מִקָּר֗וֹב אֶשְׁפּ֤וֹךְ חֲמָתִי֙ עָלַ֔יִךְ וְכִלֵּיתִ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָֽיִךְ׃ 9וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֨יִךְ֙ בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מַכֶּֽה׃ 10הִנֵּ֥ה הַיּ֖וֹם הִנֵּ֣ה בָאָ֑ה יָֽצְאָה֙ הַצְּפִרָ֔ה צָ֚ץ הַמַּטֶּ֔ה פָּרַ֖ח הַזָּדֽוֹן׃ 11הֶחָמָ֥ס ׀ קָ֖ם לְמַטֵּה־רֶ֑שַׁע לֹא־מֵהֶ֞ם וְלֹ֧א מֵהֲמוֹנָ֛ם וְלֹ֥א מֶהֱמֵהֶ֖ם וְלֹא־נֹ֥הַּ בָּהֶֽם׃ 12בָּ֤א הָעֵת֙ הִגִּ֣יעַ הַיּ֔וֹם הַקּוֹנֶה֙ אַל־יִשְׂמָ֔ח וְהַמּוֹכֵ֖ר אַל־יִתְאַבָּ֑ל כִּ֥י חָר֖וֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָֽהּ׃ 13כִּ֣י הַמּוֹכֵ֗ר אֶל־הַמִּמְכָּר֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְע֥וֹד בַּחַיִּ֖ים חַיָּתָ֑ם כִּֽי־חָז֤וֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְאִ֧ישׁ בַּעֲוֺנ֛וֹ חַיָּת֖וֹ לֹ֥א יִתְחַזָּֽקוּ׃ 14תָּקְע֤וּ בַתָּק֨וֹעַ֙ וְהָכִ֣ין הַכֹּ֔ל וְאֵ֥ין הֹלֵ֖ךְ לַמִּלְחָמָ֑ה כִּ֥י חֲרוֹנִ֖י אֶל־כָּל־הֲמוֹנָֽהּ׃ 15הַחֶ֣רֶב בַּח֔וּץ וְהַדֶּ֥בֶר וְהָרָעָ֖ב מִבָּ֑יִת אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׂדֶה֙ בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּת וַאֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר רָעָ֥ב וָדֶ֖בֶר יֹאכֲלֶֽנּוּ׃ 16וּפָֽלְטוּ֙ פְּלִ֣יטֵיהֶ֔ם וְהָי֣וּ אֶל־הֶהָרִ֗ים כְּיוֹנֵ֧י הַגֵּאָי֛וֹת כֻּלָּ֖ם הֹמ֑וֹת אִ֖ישׁ בַּעֲוֺנֽוֹ׃ 17כָּל־הַיָּדַ֖יִם תִּרְפֶּ֑ינָה וְכָל־בִּרְכַּ֖יִם תֵּלַ֥כְנָה מָּֽיִם׃ 18וְחָגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְכִסְּתָ֥ה אוֹתָ֖ם פַּלָּצ֑וּת וְאֶ֤ל כָּל־פָּנִים֙ בּוּשָׁ֔ה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶ֖ם קָרְחָֽה׃ 19כַּסְפָּ֞ם בַּחוּצ֣וֹת יַשְׁלִ֗יכוּ וּזְהָבָם֮ לְנִדָּ֣ה יִֽהְיֶה֒ כַּסְפָּ֨ם וּזְהָבָ֜ם לֹֽא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהוָ֔ה נַפְשָׁם֙ לֹ֣א יְשַׂבֵּ֔עוּ וּמֵעֵיהֶ֖ם לֹ֣א יְמַלֵּ֑אוּ כִּֽי־מִכְשֹׁ֥ול עֲוֺנָ֖ם הָיָֽה׃ 20וּצְבִ֤י עֶדְיוֹ֙ לְגָא֣וֹן שָׂמָ֔הוּ וְצַלְמֵ֧י תוֹעֲבֹתָ֛ם שִׁקּוּצֵיהֶ֖ם עָ֣שׂוּ ב֑וֹ עַל־כֵּ֛ן נְתַתִּ֥יו לָהֶ֖ם לְנִדָּֽה׃ 21וּנְתַתִּ֤יו בְּיַֽד־הַזָּרִים֙ לָבַ֔ז וּלְרִשְׁעֵ֥י הָאָ֖רֶץ לְשָׁלָ֑ל וְחִלְּלֻֽהֻ׃ 22וַהֲסִבּוֹתִ֤י פָנַי֙ מֵהֶ֔ם וְחִלְּל֖וּ אֶת־צְפוּנִ֑י וּבָאוּ־בָ֥הּ פָּרִיצִ֖ים וְחִלְּלֽוּהָ׃ פ
23עֲשֵׂ֖ה הָֽרַתּ֑וֹק כִּ֣י הָאָ֗רֶץ מָֽלְאָה֙ מִשְׁפַּ֣ט דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֥ה חָמָֽס׃ 24וְהֵֽבֵאתִי֙ רָעֵ֣י גוֹיִ֔ם וְיָרְשׁ֖וּ אֶת־בָּֽתֵּיהֶ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן עַזִּ֔ים וְנִחֲל֖וּ מְקַֽדְשֵׁיהֶֽם׃ 25קְפָ֖דָה־בָ֑א וּבִקְשׁ֥וּ שָׁל֖וֹם וָאָֽיִן׃ 26הוָֹ֤ה עַל־הוָֹה֙ תָּב֔וֹא וּשְׁמֻעָ֥ה אֶל־שְׁמוּעָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה וּבִקְשׁ֤וּ חָזוֹן֙ מִנָּבִ֔יא וְתוֹרָה֙ תֹּאבַ֣ד מִכֹּהֵ֔ן וְעֵצָ֖ה מִזְּקֵנִֽים׃ 27הַמֶּ֣לֶךְ יִתְאַבָּ֗ל וְנָשִׂיא֙ יִלְבַּ֣שׁ שְׁמָמָ֔ה וִידֵ֥י עַם־הָאָ֖רֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה מִדַּרְכָּ֞ם אֶעֱשֶׂ֤ה אוֹתָם֙ וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶ֣ם אֶשְׁפְּטֵ֔ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
8
Obulêbi bw’ebyâha bya Yeruzalemu
1 Omu mwâka gwa kali ndarhu, omu mwêzi gwa kali ndarhu, omu nsiku irhânu z’omwêzi nàli ntamîre aha mwâni, erhi n’abagula b’e Yuda batamîrage nâbo aha mwâni, okuboko kwa Nyamubâho kwanacicîhonda kuli nie. 2 Nakaz’ilolêreza: nàbona hali oli nka muntu. Ebyàkazâg’ibonekana nka nsiko kujà idako, gwàli muliro, na kandi kurhenga oku nsiko kujà enyanya bwàli bulangashane buli nka bwa nyenyêzi. 3 Anacilambûla okuli nka kuboko, angwârhira oku mvîri; mûka anacinyehûkana ekarhî k’amalunga n’igulu, ampêka e Yeruzalemu, omu kuyâgânwa na Nyamuzinda, andêkereza aha muhangogw’omu ndalâlà gudwîrhe gwalola olunda lw’emwênè, ahantu bali bahizire omuzimu w’oluji ye onalêrha oluji. 4 Ci, lolà oku ahôla ho hali irenge lya Nyamuzinda w’Israheli, lyàli nk’oku nanalibonaga omu kabanda. 5 Anacimbwîra erhi: Mwene omuntu, yînamulira amasù olunda lw’emwênè». Nanaciyînamulira amasù olunda lw’emwênè, nàlola olunda lw’omuhango gwàli emwênè aha luhêrero yo munda ali oyôla muzimu w’oluji, aha muhango. 6 Anacimbwîra, erhi: Wâni mwene omuntu, k’obwîne ebibakola bajira? K’obwîne aga magalugalu galushire olugero ben’Israheli bali bajira hano, mpu lyo bantenza omu kâ-Nyamuzinda kâni? Wâcibona kandi agandi magaulgalu manene gâkushologosa. 7 Anacimpêka omu ndalâlà y’akâ-Nyamuzinda. Nanacilolêreza: omurhule gwàli omu lukûta. 8 Anacimbwîra, erhi: «Mwene omuntu, rhula olukûta». Nanacirhula olukûta, hàli omuhango. 9 Anacimbwîra, erhi: «Kanya ojemwo, ojilola agôla magalugalu eyôla munda». 10 Nanacijamwo, nakazilolêreza, nanacibonamwo ensanamu za ngasi lubero: ez’ebinyagâsi n’ez’ensimba zirya zankashologosa omuntu, n’abandi bazimu bôshi b’omulala gwa ben’Israheli, zàli oku nkûta empande zôshi. 11 Na bantu makumi gali nda bw’omu mulala gwa bene Israheli bali bayîmanzire embere z’abôla bazimu na Yazanyahu mugala wa Shafani naye àli ekarhî kâbo, -ngasi muguma erhi anafumbasire ecetêzo câge. N’omugî gw’enshangi erhi gudwîrhe gwadudumuka. 12 Anacimbwîra, erhi: «Kw’obwinage wâni mwene omuntu ebi abagula b’Israheli bajirira omu mwizimya, ngasi muguma omu hiyumpa hyâge hishîge irangi? Banakaziderha mpu: Nyamubâho arharhubona, mpu Nyamubâho arhenzire omu cihugo». 13 Anacimbwîra kandi, erhi: «Wâcibona ebindi bigalugalu bajira». 14 Anacimpêka ebwa muhango gw’akâ-Nyamuzinda gudwîrhe gwalola olunda lw’emwêne, nalola oku eyôla munda yali etamîre abakazi, bakazâg’ilakira Tamuzid. 15 Anacimbwîra, erhi: «Ka wabwîne obwo mwene muntu? Erhi, wacibona ebindi bigalugalu bilushire ebyôla. 16 Anacimpêka omu ndalâlà y’akâ-Nyamuzinda. Nalola oku aha muhango gwa Akâ-Nyamubâho, ekarhî k’ecirhînyiro n’oluhêrero bantu makumi abirhi na barhânu bayêrekîze akâ-Nyamuzinda omugongo, banadwîrhe balola olunda lw’ebuzûka-zûba, olwôla lunda lw’ebuzûka-zûba bakazâg’ifukamiriza yo izûba. 17 Anacimbwîra, erhi: «Ka wabwîne obwo, wâni mwene omuntu? Ka ntakolaga nfuhirwe obwo n’ebîra bijiro bigalugalu ab’omu mulala gwa Yuda bakola bacihebiremwo? Bamabumba ecihugo kavango, banakaz’insholoshonza ntyôla: Lolà oku badwîrhe bayegeza ishami oku izûlu lyâbo. 18 Nâni nkolaga nâbajirira ebya bukali, ntababalire, ntanabere bwonjo. Bâyakuliza bwenêne omu marhwîri gâni ntanabayunvirhize».
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 8
1וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֗ית בַּשִּׁשִּׁי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ אֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בְּבֵיתִ֔י וְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה יוֹשְׁבִ֣ים לְפָנָ֑י וַתִּפֹּ֤ל עָלַי֙ שָׁ֔ם יַ֖ד אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ 2וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה דְמוּת֙ כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ מִמַּרְאֵ֥ה מָתְנָ֛יו וּלְמַ֖טָּה אֵ֑שׁ וּמִמָּתְנָ֣יו וּלְמַ֔עְלָה כְּמַרְאֵה־זֹ֖הַר כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַֽלָה׃ 3וַיִּשְׁלַח֙ תַּבְנִ֣ית יָ֔ד וַיִּקָּחֵ֖נִי בְּצִיצִ֣ת רֹאשִׁ֑י וַתִּשָּׂ֣א אֹתִ֣י ר֣וּחַ ׀ בֵּֽין־הָאָ֣רֶץ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֡יִם וַתָּבֵא֩ אֹתִ֨י יְרוּשָׁלְַ֜מָה בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֗ים אֶל־פֶּ֜תַח שַׁ֤עַר הַפְּנִימִית֙ הַפּוֹנֶ֣ה צָפ֔וֹנָה אֲשֶׁר־שָׁ֣ם מוֹשַׁ֔ב סֵ֖מֶל הַקִּנְאָ֥ה הַמַּקְנֶֽה׃ 4וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כְּב֖וֹד אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי בַּבִּקְעָֽה׃ 5וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם שָׂא־נָ֥א עֵינֶ֖יךָ דֶּ֣רֶךְ צָפ֑וֹנָה וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ דֶּ֣רֶךְ צָפ֔וֹנָה וְהִנֵּ֤ה מִצָּפוֹן֙ לְשַׁ֣עַר הַמִּזְבֵּ֔חַ סֵ֛מֶל הַקִּנְאָ֥ה הַזֶּ֖ה בַּבִּאָֽה׃ 6וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲרֹאֶ֥ה אַתָּ֖ה מָ֣הֵ֣ם עֹשִׂ֑ים תּוֹעֵב֨וֹת גְּדֹל֜וֹת אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ עֹשִׂ֣ים פֹּ֗ה לְרָֽחֳקָה֙ מֵעַ֣ל מִקְדָּשִׁ֔י וְעוֹד֙ תָּשׁ֣וּב תִּרְאֶ֔ה תּוֹעֵב֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃ ס
7וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י אֶל־פֶּ֣תַח הֶֽחָצֵ֑ר וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּ֥ה חֹר־אֶחָ֖ד בַּקִּֽיר׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֖ם חֲתָר־נָ֣א בַקִּ֑יר וָאֶחְתֹּ֣ר בַּקִּ֔יר וְהִנֵּ֖ה פֶּ֥תַח אֶחָֽד׃ 9וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֹּ֤א וּרְאֵה֙ אֶת־הַתּוֹעֵב֣וֹת הָרָע֔וֹת אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם עֹשִׂ֖ים פֹּֽה׃ 10וָאָבוֹא֮ וָֽאֶרְאֶה֒ וְהִנֵּ֨ה כָל־תַּבְנִ֜ית רֶ֤מֶשׂ וּבְהֵמָה֙ שֶׁ֔קֶץ וְכָל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מְחֻקֶּ֥ה עַל־הַקִּ֖יר סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 11וְשִׁבְעִ֣ים אִ֣ישׁ מִזִּקְנֵ֣י בֵֽית־יִ֠שְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָ֨הוּ בֶן־שָׁפָ֜ן עֹמֵ֤ד בְּתוֹכָם֙ עֹמְדִ֣ים לִפְנֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ מִקְטַרְתּ֖וֹ בְּיָד֑וֹ וַעֲתַ֥ר עֲנַֽן־הַקְּטֹ֖רֶת עֹלֶֽה׃ 12וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ אֲשֶׁ֨ר זִקְנֵ֤י בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ עֹשִׂ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ אִ֖ישׁ בְּחַדְרֵ֣י מַשְׂכִּית֑וֹ כִּ֣י אֹמְרִ֗ים אֵ֤ין יְהוָה֙ רֹאֶ֣ה אֹתָ֔נוּ עָזַ֥ב יְהוָ֖ה אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 13וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י ע֣וֹד תָּשׁ֥וּב תִּרְאֶ֛ה תּוֹעֵב֥וֹת גְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃ 14וַיָּבֵ֣א אֹתִ֗י אֶל־פֶּ֨תַח֙ שַׁ֣עַר בֵּית־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אֶל־הַצָּפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁם֙ הַנָּשִׁ֣ים יֹֽשְׁב֔וֹת מְבַכּ֖וֹת אֶת־הַתַּמּֽוּז׃ ס
15וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם ע֣וֹד תָּשׁ֥וּב תִּרְאֶ֛ה תּוֹעֵב֥וֹת גְּדֹל֖וֹת מֵאֵֽלֶּה׃ 16וַיָּבֵ֣א אֹתִ֗י אֶל־חֲצַ֣ר בֵּית־יְהוָה֮ הַפְּנִימִית֒ וְהִנֵּה־פֶ֜תַח הֵיכַ֣ל יְהוָ֗ה בֵּ֤ין הָֽאוּלָם֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ כְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אִ֑ישׁ אֲחֹ֨רֵיהֶ֜ם אֶל־הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וּפְנֵיהֶ֣ם קֵ֔דְמָה וְהֵ֛מָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶ֥ם קֵ֖דְמָה לַשָּֽׁמֶשׁ׃ 17וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ הֲנָקֵל֙ לְבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה מֵעֲשֹׂ֕ות אֶת־הַתּוֹעֵב֖וֹת אֲשֶׁ֣ר עָֽשׂוּ־פֹ֑ה כִּֽי־מָלְא֨וּ אֶת־הָאָ֜רֶץ חָמָ֗ס וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ לְהַכְעִיסֵ֔נִי וְהִנָּ֛ם שֹׁלְחִ֥ים אֶת־הַזְּמוֹרָ֖ה אֶל־אַפָּֽם׃ 18וְגַם־אֲנִי֙ אֶעֱשֶׂ֣ה בְחֵמָ֔ה לֹֽא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמֹ֑ל וְקָרְא֤וּ בְאָזְנַי֙ ק֣וֹל גָּד֔וֹל וְלֹ֥א אֶשְׁמַ֖ע אוֹתָֽם׃

9
Obuhane
1 Go mango àyakûzize n’izù linene, anderhera omu marhwîri, erhi: «Amahanya galuno lugo gayiruka. Ngasi muguma afumbirhe akalugu kâge k’okushâbae». 2 Nalola oku hamayêgera bantu ndarhu, bayishaga ebwa muhangoguli enyanya olunda lw’emwênè, ngasi muguma n’akalugu kâge k’okuyîrha omu nfune. Ekarhî kâbo yali muntu muguma oyambîrhe ebyêru analihagarhîre aha mukaba gwâge olwandiko lw’omwandisi. Banacijà omu nyumpa, bayîmanga aha luhêrero lw’omulinga. 3 Irenge lya Nyamuzinda w’Israheli lyanaciyîmanga kurhenga kuli Kerûbi lyàli lidekerîre, lyàja ebwa muhango gw’akâ-Nyamuzinda. Anacihamagala olya muntu wàli oyambîrhe ebyêru, anahagarhîre olwandiko lw’omwandisi omu mukaba. 4 Anacimubwîra, erhi: «Ozunguluke olugo loshi, ozunguluke Yeruzalemu onaje wahira ecimanyîso c’omusalaba ngasi bantu badwîrhe balaka erhi ebîra bijiro bibî bijirwa mulilwo birhuma». 5 Nayumva anacibwîra abandi, erhi: «Muzunguluke olugo, muyishe enyuma zâge, mujè mwayîsha mwashûrha, ntâye mubêraga obwonjo, ntâye mubabaliraga, 6 abashosi, abâna b’emisole, abananyere, abâna barhò, abakazi, muyîrhe munigûze bôshi. Ci ngasi yeshi ogwêrhc ecimanyîso c’omusalaba aha malanga murhamuhumagakwo. Murhangirire omu kâ-Nyamuzinda kâni». Banacirhangirira oku bashosi bàli embere z’akâ-Nyamuzinda. 7 Anacibabwîra, erhi: «Muhemule akâ-Nyamuzinda, muyunjuze obululi mirhumba munahuluke». Banacihuluka, bakanya bajà banigûza omu lugo mwoshi. 8 Agôla mango bajàga banigûza, nanacibêra halya nali, nanacikumba bubî oku idaho. Nanaciyâma nti: «Mâshi Nyakasane Nyamubâho, ka onakolaga wamalîra ogu musigala gw’Israheli omu kuyâkiza oburhè bwâwe kuli Yeruzalemu?» 9 Anacimbwîra erhi: «Obubî bw’omulala gw’Israheli n’ogwa Yuda buli bunji okurhalusire, ecihugo cayunjulîre mukò, olugo ludwîrhe lwalerengana, bulya badwîrhe baderha, mpu: «Nyamubâho àrhenzire omu cihugo, Nyamubâho arhankabona. 10 Co cirhumire nâni ntâbe na bwonjo buci, ntânababalire ndi, nabadôsa eby’olugendo lwâbo». 11 Go mango olya muntu wàli oyambîrhe ebyêru, anahagarhîre olwandiko omu mukaba, ayishirage alimanyîsa oku anajizire, aderha erhi: «Najizire nk’oku wanantumaga».

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 9
1וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנַ֗י ק֤וֹל גָּדוֹל֙ לֵאמֹ֔ר קָרְב֖וּ פְּקֻדּ֣וֹת הָעִ֑יר וְאִ֛ישׁ כְּלִ֥י מַשְׁחֵת֖וֹ בְּיָדֽוֹ׃ 2וְהִנֵּ֣ה שִׁשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֡ים בָּאִ֣ים ׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן אֲשֶׁ֣ר ׀ מָפְנֶ֣ה צָפ֗וֹנָה וְאִ֨ישׁ כְּלִ֤י מַפָּצוֹ֙ בְּיָד֔וֹ וְאִישׁ־אֶחָ֤ד בְּתוֹכָם֙ לָבֻ֣שׁ בַּדִּ֔ים וְקֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָ֑יו וַיָּבֹ֨אוּ֙ וַיַּ֣עַמְד֔וּ אֵ֖צֶל מִזְבַּ֥ח הַנְּחֹֽשֶׁת׃ 3וּכְב֣וֹד ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נַעֲלָה֙ מֵעַ֤ל הַכְּרוּב֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עָלָ֔יו אֶ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּקְרָ֗א אֶל־הָאִישׁ֙ הַלָּבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר קֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָֽיו׃ ס
4וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔ו עֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כָּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשֹׂ֖ות בְּתוֹכָֽהּ׃ 5וּלְאֵ֨לֶּה֙ אָמַ֣ר בְּאָזְנַ֔י עִבְר֥וּ בָעִ֛יר אַחֲרָ֖יו וְהַכּ֑וּ עַל־תָּחֹ֥ס עֵינְיכֶ֖ם וְאַל־תַּחְמֹֽלוּ׃ 6זָקֵ֡ן בָּח֣וּר וּבְתוּלָה֩ וְטַ֨ף וְנָשִׁ֜ים תַּהַרְג֣וּ לְמַשְׁחִ֗ית וְעַל־כָּל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־עָלָ֤יו הַתָּו֙ אַל־תִּגַּ֔שׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁ֖י תָּחֵ֑לּוּ וַיָּחֵ֨לּוּ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הַזְּקֵנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃ 7וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם טַמְּא֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת וּמַלְא֧וּ אֶת־הַחֲצֵר֛וֹת חֲלָלִ֖ים צֵ֑אוּ וְיָצְא֖וּ וְהִכּ֥וּ בָעִֽיר׃ 8וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשָׁפְכְּךָ֥ אֶת־חֲמָתְךָ֖ עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲוֺ֨ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ גָּדוֹל֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַתִּמָּלֵ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֣ה מֻטֶּ֑ה כִּ֣י אָמְר֗וּ עָזַ֤ב יְהוָה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין יְהוָ֖ה רֹאֶֽה׃ 10וְגַ֨ם־אֲנִ֔י לֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמֹ֑ל דַּרְכָּ֖ם בְּרֹאשָׁ֥ם נָתָֽתִּי׃ 11וְהִנֵּ֞ה הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַקֶּ֨סֶת֙ בְּמָתְנָ֔יו מֵשִׁ֥יב דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר עָשִׂ֕יתִי כְּ֖אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ ס
10
1 Nanacilola: Lolà oku olurhalarhala lwàli ahanyanya ly’irhwe lya bakerûbi lwâli lushushire nk’ibuye lyâlabuka, n’akantu kakazâg’ibonekana nk’ishungwè nako kakaz’ibonekana enyanya lyâbo. 2 Anacibwîra olya muntu wàli oyambîrhe ebyêru, erhi: «Ojè ekarhî k’engâlè, idako lya kerûbi, oshamarhe n’amaboko gombi ogabumbe makala gali ekarhî ka bakerûbi ogend’ishandâliza omu lugo». Anaciyijà erhi nanabona. 3 Bakerûbi bàli ebwa kulyo kw’akâ-Nyamuzinda erhi oyôla muntu ajàmwo, n’olwikungu lwàli lubwîsire obululi omu ndalâlà. 4 lrenge lya Nyamubâho lyanacirhenga kulya kerûbi lyajà ebwa muhango gw’akâ-Nyamuzinda. Akâ-Nyamuzinda kayunjulira lwikungu, n’obululi bwayunjulira bulangashane bw’irenge lya Nyamubâho. 5 N’olubî lw’ebyûbi bya bamalahika lwakaziyumvîkana kuhika omu bululi bwàli emuhanda, nka mukungulo gwa Nyamuzinda Ogala-byôshi amango akola aderha. 6 Gwo mango àhânaga eri irhegeko emwa olya muntu wàli oyambîrhe ebyêru, erhi: «Rhôla omuliro ekarhî k’engâlè, ekarhî ka bakerûbini». Olya muntu àyija agend’iyîmanga hôfi n’omuzizi. 7 Kerûbi alambulira okuboko ebwa muliro gwàli aha karhî ka bakerûbi, agudahula ahira omu maboko g’olya muntu wàli oyambîrhe ebyêru. Oyôla muntu agurhôla anahuluka. 8 Ago mango nabona oku bakerûbi bàli bagwêrhe agali nka maboko idako ly’ebyûbi byâbo. 9 Nanacilolêreza: Hàli mizizi ini aha burhambi bwa bakerûbi, ngasi muzizi aha burhambi bwa kerûbi muguma, n’eyôla mizizi yakazâg’ilangashana nk’ibuye lya lubula. 10 Yali eshushîne yôshi oku enali inni, nka kula ngasi muzizi gwàli ekarhî kw’ogwâbo. 11 Amango yakazâg’igenda, yakazâg’ija ebwa mpande inni, yakazâg’ija embere ci erhankahindamusire omu kugenda ebwa kubà yakazâg’ijà olunda irhwe linayêrekîre. 12 N’omubiri gwâbo gôshi, omugongo gwâbo, amaboko gâbo n’ebyûbi byâbo haguma n’emizizi, byàli biyujwire masù omu marhambi moshi, eyôla mizizi oku enali inni. 13 Nayumva bayirika eyôla mizizi izîno lya «Galgali». 14 Na ngasi muguma àli agwêrhe malanga anni: amalanga g’omurhanzi gàli malanga ga kerûbi, amalanga gw’owa kabirhi gàli malanga ga muntu, owa kasharhu àli agwêrhe amalanga g’entale n’owa kani àli agwêrhe amalanga g’enyunda. 15 Abôla bakerûbi bayîmanga: yàli erya nsimba nabonaga oku lwîshi lwa Kebari. 16 Erhi bakerûbi bàgendaga bajà embere, nayo eyôla mizizi enaje embere aha burhambi bwâbo, erhi bamalahika bashanjulaga cebyûbi bàbalala, eyôla mizizi erhankahindamusire ciru. 17 Erhi bayîmangaga nayo enayîmange, erhi bayîmukaga, nayo enayimuke bôshi nabo ebwa kubà mûka w’erya nsimba àli muliyo. Irenge lya Nyamubâho lyarhenga omu kâ-Nyamuzinda 18 Irenge lya Nyamuzinda lyarhenga halya muhango gw’akâ-Nyamuzinda, lyashubira enyanya lya bakerûbi. 19 Bamalahika bashubishanjûla ebyûbi byâbo, bayêrera enyanya ly’igulu erhi nandwîrhe nalola oku bagenda, n’emizizi nayo kwo na kuguma bôshi nayo. Banacigend’iyîmanga aha muhango guli olunda lw’e buzûka-zûba lw’akâ-Nyamuzinda erhi nalirya irenge lya Nyamuzinda linali enyanya zâbo. 20 Yàli erya nsimba nabonaga idako-idako lya Nyamubâho w’Israheli hôfi n’olwîshi lwa Kebari, nanamanya oku bàli bakerûbi. 21 Ngasi muguma àli agwêrhe malanga anni na byûbi binni n’ebiri nka maboko ga muntu idako ly’ebyûbi. 22 Amalanga gâbo gàli gashushîne n’amalanga nabonaga hôfi n’olwîshi Kebari. Ngasi muguma akazâg’ija alola embere zâge yonene.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 10
1וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה אֶל־הָרָקִ֨יעַ֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַכְּרֻבִ֔ים כְּאֶ֣בֶן סַפִּ֔יר כְּמַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א נִרְאָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃ 2וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים וַיֹּ֡אמֶר בֹּא֩ אֶל־בֵּינ֨וֹת לַגַּלְגַּ֜ל אֶל־תַּ֣חַת לַכְּר֗וּב וּמַלֵּ֨א חָפְנֶ֤יךָ גַֽחֲלֵי־אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרֻבִ֔ים וּזְרֹ֖ק עַל־הָעִ֑יר וַיָּבֹ֖א לְעֵינָֽי׃ 3וְהַכְּרֻבִ֗ים עֹֽמְדִ֛ים מִימִ֥ין לַבַּ֖יִת בְּבֹא֣וֹ הָאִ֑ישׁ וְהֶעָנָ֣ן מָלֵ֔א אֶת־הֶחָצֵ֖ר הַפְּנִימִֽית׃ 4וַיָּ֤רָם כְּבוֹד־יְהוָה֙ מֵעַ֣ל הַכְּר֔וּב עַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּמָּלֵ֤א הַבַּ֨יִת֙ אֶת־הֶ֣עָנָ֔ן וְהֶֽחָצֵר֙ מָֽלְאָ֔ה אֶת־נֹ֖גַהּ כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃ 5וְקוֹל֙ כַּנְפֵ֣י הַכְּרוּבִ֔ים נִשְׁמַ֕ע עַד־הֶחָצֵ֖ר הַחִיצֹנָ֑ה כְּק֥וֹל אֵל־שַׁדַּ֖י בְּדַבְּרֽוֹ׃ 6וַיְהִ֗י בְּצַוֹּתוֹ֙ אֶת־הָאִ֤ישׁ לְבֻֽשׁ־הַבַּדִּים֙ לֵאמֹ֔ר קַ֥ח אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַגַּלְגַּ֔ל מִבֵּינ֖וֹת לַכְּרוּבִ֑ים וַיָּבֹא֙ וַֽיַּעֲמֹ֔ד אֵ֖צֶל הָאוֹפָֽן׃ 7וַיִּשְׁלַח֩ הַכְּר֨וּב אֶת־יָד֜וֹ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרוּבִ֗ים אֶל־הָאֵשׁ֙ אֲשֶׁר֙ בֵּינ֣וֹת הַכְּרֻבִ֔ים וַיִּשָּׂא֙ וַיִּתֵּ֔ן אֶל־חָפְנֵ֖י לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֑ים וַיִּקַּ֖ח וַיֵּצֵֽא׃ 8וַיֵּרָ֖א לַכְּרֻבִ֑ים תַּבְנִית֙ יַד־אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃ 9וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבָּעָ֣ה אוֹפַנִּים֮ אֵ֣צֶל הַכְּרוּבִים֒ אוֹפַ֣ן אֶחָ֗ד אֵ֚צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֔ד וְאוֹפַ֣ן אֶחָ֔ד אֵ֖צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֑ד וּמַרְאֵה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּעֵ֖ין אֶ֥בֶן תַּרְשִֽׁישׁ׃ 10וּמַ֨רְאֵיהֶ֔ם דְּמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן׃ 11בְּלֶכְתָּ֗ם אֶל־אַרְבַּ֤עַת רִבְעֵיהֶם֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּ֑ם כִּ֣י הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִפְנֶ֤ה הָרֹאשׁ֙ אַחֲרָ֣יו יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽם׃ 12וְכָל־בְּשָׂרָם֙ וְגַבֵּהֶ֔ם וִֽידֵיהֶ֖ם וְכַנְפֵיהֶ֑ם וְהָאֽוֹפַנִּ֗ים מְלֵאִ֤ים עֵינַ֨יִם֙ סָבִ֔יב לְאַרְבַּעְתָּ֖ם אוֹפַנֵּיהֶֽם׃ 13לָא֖וֹפַנִּ֑ים לָהֶ֛ם קוֹרָ֥א הַגַּלְגַּ֖ל בְּאָזְנָֽי׃ 14וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ד פְּנֵ֨י הָאֶחָ֜ד פְּנֵ֣י הַכְּר֗וּב וּפְנֵ֤י הַשֵּׁנִי֙ פְּנֵ֣י אָדָ֔ם וְהַשְּׁלִישִׁי֙ פְּנֵ֣י אַרְיֵ֔ה וְהָרְבִיעִ֖י פְּנֵי־נָֽשֶׁר׃ 15וַיֵּרֹ֖מּוּ הַכְּרוּבִ֑ים הִ֣יא הַחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי בִּֽנְהַר־כְּבָֽר׃ 16וּבְלֶ֨כֶת֙ הַכְּרוּבִ֔ים יֵלְכ֥וּ הָאוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבִשְׂאֵ֨ת הַכְּרוּבִ֜ים אֶת־כַּנְפֵיהֶ֗ם לָרוּם֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ לֹא־יִסַּ֧בּוּ הָאוֹפַנִּ֛ים גַּם־הֵ֖ם מֵאֶצְלָֽם׃ 17בְּעָמְדָ֣ם יַעֲמֹ֔דוּ וּבְרוֹמָ֖ם יֵר֣וֹמּוּ אוֹתָ֑ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּהֶֽם׃ 18וַיֵּצֵא֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־הַכְּרוּבִֽים׃ 19וַיִּשְׂא֣וּ הַכְּרוּבִ֣ים אֶת־כַּ֠נְפֵיהֶם וַיֵּר֨וֹמּוּ מִן־הָאָ֤רֶץ לְעֵינַי֙ בְּצֵאתָ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹ֗ד פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃ 20הִ֣יא הַחַיָּ֗ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֛יתִי תַּ֥חַת אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּֽנְהַר־כְּבָ֑ר וָאֵדַ֕ע כִּ֥י כְרוּבִ֖ים הֵֽמָּה׃ 21אַרְבָּעָ֨ה אַרְבָּעָ֤ה פָנִים֙ לְאֶחָ֔ד וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד וּדְמוּת֙ יְדֵ֣י אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃ 22וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶ֔ם הֵ֣מָּה הַפָּנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר רָאִ֨יתִי֙ עַל־נְהַר־כְּבָ֔ר מַרְאֵיהֶ֖ם וְאוֹתָ֑ם אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃
11
Ebindi byâha bya Yeruzalemu
1 Mûka anyîmukana, ampêka aha muhango guli ebuzûka-zûba bw’akâ-Nyamuzinda, gwomuhango guyêrekîre ebwa buzûka-zûba. Nalola oku aha c’olusò c’ogwôla muhango hàli balume makumi abirhi na barhânu, na muli bo nabona Yazanya mugala wa Azuru na Palatiyahu mugala wa Benayahu, murhambo w’olubaga. 2 Nyamubâho anacimbwîra, erhi: «Mwene omuntu, abôla bantu bali bantu badwîrhe balalira okujira amabî, babumbire olugo n’amahano gâbo mabî. 3 Badwîrhe baderha, mpu: «K’arhali bunôla rhwayûbaka enyumpa? Loli enyûngu n’oku nîrhu rhwe rhuli nyama zirimwo». 4 Co cirhumire ogend’ibabwîra ebîra binwa by’obulêbi, ogend’ibalêbera wâni mwene muntu. 5 Mûka gwa Nyamubâho anacicîrhunika kuli nie, anacimbwîra, erhi: «Oderhe! ntyo kwo Nyamubâho adesire. Neci ntyôla kwo mwaderha wâni mulala gw’Israheli, na mmanyire enkengêro ngalugalu zikuli emurhima. 6 Mwàjire mwayûshûla emirhumba y’abadwîrhe banigwa muli lunôla lugo mwàyunjuzize enjira mirhumba mwakaz’iyîrha. 7 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Eyôla mirhumba mwàhiraga omu karhî k’olugo zo nyama, nalo olugo yo nyûngu, ci konene nabarhenza muliyo. 8 Muyôbohire engôrho ci konene ngôrho nâbalerhera, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 9 Namurhenza muli olwôla lugo, nâmuhâna omu maboko g’abihanga, ntyo kwo namuhana. 10 Ngôrho yamumaliriza omu cihugo c’Israheli, namutwîra olubanja lyo munamanya oku nie Nyamubâho. 11 Olûla lugo lurhâbe kuli mwe nyûngu, murhâbe nyama yadêkerwamwo: omu cihugo c’Israheli mwo namulibûkiza. 12 Na ntyôla mwamanya oku nie Nyamubâho olyâla mwàlekaga bushimba amarhegeko gâge n’engeso zâge mwàzigayaguza, mwagend’ishimba engeso z’abantu bamuzonzire. 13 Ci nk’oku nànalêbaga, Pelatiyahu, mugala wa Benayahu anacifa. Nakumba bubî oku idaho, nanaciyâma n’izù linene, nti: «Mâshi Nyakasane Nyamubâho, k’onakolaga wamalîra ogu musigala?»
Eyindi ndagâno y’abalulizîbwe
14 Okubundi akanwa ka Nnâmahanga kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 15 Mwene omuntu, bali bene winyu, ababusi binyu n’oku mulala gw’Israheli bwo bantu b’e Yeruzalemu bakaz’ibwîra, mpu: «Muli kulî na Nyamubâho, mpu rhwe rhwahîrhwe ecihugo mpu rhuciyimemwo.» 16 Co carhuma ogend’iderha ntyâla, erhi: Ntyâla kwo amaderha Nyakasane Nyamubâho, erhi: Neci nàbahesire kulî omu mashanja, nàbashandabinye omu bihugo b’ihanga, nanaba kulî bwo lwâkiro mango masungunu eyôla munda bàli bajire. 17 Co carhuma ogend’iderha, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Nâmushûbûza murhenge ekarhî k’ezôla mbaga, nâmukula mweshi muli birya bihugo mwàli mushandabinemwo, namuhà ecihugo c’Israheli. 18 Bayisha bacîjemwo, barhenzemwo ngasi hibi hyôshi, na ngasi higalugalu hyôshi. 19 Nâbaha murhima muguma, nânahira mulibwo owundi mûka muhyâhya: narhenza omu mubiri gwâbo, omurhima guli nk’ibuye, mbahe omurhima gw’omuntu, 20 lyo bahashishimba amarhegeko gâni, banalange engeso zâni, banazishimbe. Ntyôla bâbà lubaga lwâni nâni mbè nie Nyamuzinda wâbo. 21 Kuli balya omurhima gwâbo gwacîshwêkîre oku bazimu n’oku ngesò ngalugalu, nâyish’ibadôsa kuli olwôla lugendo lwâbo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Irenge lya Nyamubâho lyarhenga muli Yeruzalemu
22 Okubundi bakerûbini banacilambûla ebyûbi byâbo, n’emizizi nayo yarhangira okugenda haguma nabo, erhi n’irenge lya Nyamuzinda w’Israheli liri kuli bwo, oku nyanya lyâbo. 23 Irenge lya Nyamubâho lyànaciyimuka, lyarhenga omu lugo, lyagend’iyîmanga oku ntondo eri olunda lw’ebuzûka-zûba lw’olugo. 24 Milka anacingendana, ampêka emwa Abanya-Kaldeya, omu karhi k’abahêkagwa bujà, omu kuyaganwa na milka wa Nyamuzinda, na ntyôla kwahirigirha kulya kuyaganwa nabonaga nnankuhamiriza; 25 nanacishambalira abola bali bahêsirwe bujà cbyola Nyamubâho ali anyêresire.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 11
1וַתִּשָּׂ֨א אֹתִ֜י ר֗וּחַ וַתָּבֵ֣א אֹ֠תִי אֶל־שַׁ֨עַר בֵּית־יְהוָ֤ה הַקַּדְמוֹנִי֙ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֔ימָה וְהִנֵּה֙ בְּפֶ֣תַח הַשַּׁ֔עַר עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אִ֑ישׁ וָאֶרְאֶ֨ה בְתוֹכָ֜ם אֶת־יַאֲזַנְיָ֧ה בֶן־עַזֻּ֛ר וְאֶת־פְּלַטְיָ֥הוּ בֶן־בְּנָיָ֖הוּ שָׂרֵ֖י הָעָֽם׃ פ
2וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֣לֶּה הָאֲנָשִׁ֞ים הַחֹשְׁבִ֥ים אָ֛וֶן וְהַיֹּעֲצִ֥ים עֲצַת־רָ֖ע בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ 3הָאֹ֣מְרִ֔ים לֹ֥א בְקָר֖וֹב בְּנ֣וֹת בָּתִּ֑ים הִ֣יא הַסִּ֔יר וַאֲנַ֖חְנוּ הַבָּשָֽׂר׃ 4לָכֵ֖ן הִנָּבֵ֣א עֲלֵיהֶ֑ם הִנָּבֵ֖א בֶּן־אָדָֽם׃ 5וַתִּפֹּ֣ל עָלַי֮ ר֣וּחַ יְהוָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י אֱמֹר֙ כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כֵּ֥ן אֲמַרְתֶּ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַעֲל֥וֹת רֽוּחֲכֶ֖ם אֲנִ֥י יְדַעְתִּֽיהָ׃ 6הִרְבֵּיתֶ֥ם חַלְלֵיכֶ֖ם בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את וּמִלֵּאתֶ֥ם חוּצֹתֶ֖יהָ חָלָֽל׃ פ
7לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ חַלְלֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שַׂמְתֶּ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ הֵ֥מָּה הַבָּשָׂ֖ר וְהִ֣יא הַסִּ֑יר וְאֶתְכֶ֖ם הוֹצִ֥יא מִתּוֹכָֽהּ׃ 8חֶ֖רֶב יְרֵאתֶ֑ם וְחֶ֨רֶב֙ אָבִ֣יא עֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 9וְהוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִתּוֹכָ֔הּ וְנָתַתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־זָרִ֑ים וְעָשִׂ֛יתִי בָכֶ֖ם שְׁפָטִֽים׃ 10בַּחֶ֣רֶב תִּפֹּ֔לוּ עַל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵ֖ל אֶשְׁפּ֣וֹט אֶתְכֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 11הִ֗יא לֹֽא־תִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ לְסִ֔יר וְאַתֶּ֛ם תִּהְי֥וּ בְתוֹכָ֖הּ לְבָשָׂ֑ר אֶל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵ֖ל אֶשְׁפֹּ֥ט אֶתְכֶֽם׃ 12וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בְּחֻקַּי֙ לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֔ם וּמִשְׁפָּטַ֖י לֹ֣א עֲשִׂיתֶ֑ם וּֽכְמִשְׁפְּטֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבוֹתֵיכֶ֖ם עֲשִׂיתֶֽם׃ 13וַֽיְהִי֙ כְּהִנָּ֣בְאִ֔י וּפְלַטְיָ֥הוּ בֶן־בְּנָיָ֖ה מֵ֑ת וָאֶפֹּ֨ל עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֣ק קוֹל־גָּד֗וֹל וָאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כָּלָה֙ אַתָּ֣ה עֹשֶׂ֔ה אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
14וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 15בֶּן־אָדָ֗ם אַחֶ֤יךָ אַחֶ֨יךָ֙ אַנְשֵׁ֣י גְאֻלָּתֶ֔ךָ וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה אֲשֶׁר֩ אָמְר֨וּ לָהֶ֜ם יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם רַֽחֲקוּ֙ מֵעַ֣ל יְהוָ֔ה לָ֥נוּ הִ֛יא נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃ ס
16לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִֽיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְמִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם׃ ס
17לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ וְקִבַּצְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְאָסַפְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצוֹתֶ֖ם בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם אֶת־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 18וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ אֶת־כָּל־שִׁקּוּצֶ֛יהָ וְאֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֶ֖יהָ מִמֶּֽנָּה׃ 19וְנָתַתִּ֤י לָהֶם֙ לֵ֣ב אֶחָ֔ד וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י לֵ֤ב הָאֶ֨בֶן֙ מִבְּשָׂרָ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָהֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃ 20לְמַ֨עַן֙ בְּחֻקֹּתַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֣וּ אֹתָ֑ם וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 21וְאֶל־לֵ֧ב שִׁקּוּצֵיהֶ֛ם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶ֖ם לִבָּ֣ם הֹלֵ֑ךְ דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 22וַיִּשְׂא֤וּ הַכְּרוּבִים֙ אֶת־כַּנְפֵיהֶ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃ 23וַיַּ֨עַל֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל תּ֣וֹךְ הָעִ֑יר וַֽיַּעֲמֹד֙ עַל־הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר מִקֶּ֥דֶם לָעִֽיר׃ 24וְר֣וּחַ נְשָׂאַ֗תְנִי וַתְּבִיאֵ֤נִי כַשְׂדִּ֨ימָה֙ אֶל־הַגּוֹלָ֔ה בַּמַּרְאֶ֖ה בְּר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֨עַל֙ מֵֽעָלַ֔י הַמַּרְאֶ֖ה אֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי׃ 25וָאֲדַבֵּ֖ר אֶל־הַגּוֹלָ֑ה אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר הֶרְאָֽנִי׃ פ

12
Okuyîganya omubunga
1 Akanwa ka Nnâmahanga kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi; 2 Mwene omuntu, oyûbasire ekarhî k’iburha ly’abagoma abagwêrhe amasù barhanabona, amarhwîri g’okuyumva barhanayumva ebwa kubà liri iburha lya bagoma. 3 Ojage ahôla wâni mwene omuntu, ocîshanire omuzigo gw’omuntu mukage, obunge mâshi erhi banabonaf. Obunge orhenge ahôla oyûbasire ojè handi, erhi banadwîrhe basinza. Nkaba bamanyiraho oku linali iburha lya bagoma. 4 Oshane ebikunga byâwe nka muntu mukage, owagenda mâshi erhi banabona. W’oyo, wânahuluka bijingo erhi banadwîrhe bakubona, nka kula abakage banagenda. 5 Embere zâbo ojire omurhule omu lukûta, onagerere muli gwo. 6 Embere zâbo obarhule omuzigo gwâwe, oguhire aha lurhugo, ogende omu mwizimya; ocibwîke obusù ly’olek’ijà wabona ecihugo, ebwa kubà nâmakujira lwiganyo oku mulala gw’Israheli. 7 Nanacijira nk’oku nali ntegesirwe, nanacishana ebikunga byâni nka mukage mâshi, erhi kubà bijingo, n’amaboko gâni najira omurhule omu lukûta nanacihuluka omu mwinzimya, naheba omuzigo gwâni aha lurhugo erhi banabona. 8 Okubundi, sêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa: 9 «Mwene omuntu, omulala gwa bene Israheli, erhi iburha ly’abagoma, ka barhakudôsize mpu: «bici ebyâla wajira?» 10 Obabwîre erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ebîra binwa by’ohulebi bidesirwe e Yeruzalemu n’omu mulala gwa bene Israheli bôshi ngasi aha banayûbaka. 11 Oderhe, erhi: Kuli mwe ndi kabala-myanzi, okûla mbajirire kwo banay’ish’ijirirwa; bâlulizibwa bahêkwe bujà. 12 N’omuluzi obali mwo abarhula omuzigo gwâge aha lurhugo, agende omu mwizimya, agere omu lukûta barhulaga mpu ho bagera, acibwîkira obusù lyo arhagibona ecihugo, n’amasù gâge. 13 Nâmurhega, agwârhwe omu kasira kâni; nâmuhêka e Babiloni, omu cihugo c’Abanya-Kaldeya. Ci konene arhacibone, ciru yo anafira. 14 Na balya bôshi bamulusize, balya bôshi bakazâg’imulanga, emirhwe yâge yôshi nâyishandabanya balumire mpande zôshi, na mbayomolere engôrho omu nyuma zâbo. 15 Ntyo bamanya oku nie na ndi Nyamubâho, hano mbahêka omu mashanja nnangalishandabanya omu bihugo b’ihanga. 16 Ci naleka baguma muli bo bafulumuke engôrho, bashugunuke ecizombo n’ecihûsi lyo bahash’iyish’ikazishambâla agôla mabî gâbo emwa agôla mashanja bâja emwâbo, lyo nago gamanya oku nie Nyamubâho. 17 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 18 «Mwene omuntu, olye omugati gwâwe erhi onadwîrhe wajuguma, onywe amîshi gâwe erhi onayôbohire. 19 Wânabwîra olubaga lw’omu cihugo, erhi: Ntyâla kwo Nyakasane Nyamubâho abwîzire abantu b’e Yeruzalemu, balya bashandâlaga omu Israheli oku bâkazilya omugati gwâbo erhi banayôbohire, bâkazinywa amîshi gâbo erhi banajuguma, lyo ecihugo na ngasi binabamwo byôshi birhagijakwo akavango k’abantu bayûbasire muli co. 20 Engo ziri nyûbake zâshandwa n’ecihugo câyôrha bwâmwa, na ntyo mwâmanya oku nie Nyamubâho.
Emigani ederhwa n’olubaga
21 Akanwa ka Nnâmahanga kanacintidakwomuli ebîra binwa: 22 Mwene omuntu, bici mulonza okuderha muli ogûla mugani guderhwa omu Israheli mpu: Ensiku zinaje oku zindi n’eby’obulêbi binahirigirhe? 23 Ee! Obabwîrage, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Nâhanza ogwôla mugani gurhakaciderhwa bundi omu Israheli. Ci obabwîre, erhi: Ensiku ziyiruka zirya, ngasi byanalêbirwe byayishibayunjulira muli zo. 24 Bulya harhakaciba eby’obulêbi birhâbe, na ntà bya bugeremwa byâcibe bya bunywesi ekarhî k’omulala gwa bene Israheli, 25 ebwa kubà niene nie Nyamubâho nie nâkaz’iderha. Oku nadesire erhi nanakudesire, kunabe buzira kurhalusa amango; ebwa kubà gali omu mango gâwe, wâni iburha lya abagoma, mwo nanaderhera akanwa nankayunjulize, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 26 Akanwa ka Nyamubâho kantindakwo muli ebîra binwa, erhi: 27 Wâni mwene omuntu, lolà oku ab’omu mulala gwa Israheli banakaz’iderha, erhi: «Obulêbi oyôla alêba buba bw’amango ga kulî, anakaz’ilêba eby’omu mango ga kulî.» 28 Ee! Obabwîrage, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ntà mango ganacimanyikane g’ebinwa byâni byôshi. Oku ndesire kwânabà, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 12
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם בְּת֥וֹךְ בֵּית־הַמֶּ֖רִי אַתָּ֣ה יֹשֵׁ֑ב אֲשֶׁ֣ר עֵינַיִם֩ לָהֶ֨ם לִרְא֜וֹת וְלֹ֣א רָא֗וּ אָזְנַ֨יִם לָהֶ֤ם לִשְׁמֹ֨עַ֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽם׃ 3וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ כְּלֵ֣י גוֹלָ֔ה וּגְלֵ֥ה יוֹמָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְגָלִ֨יתָ מִמְּקוֹמְךָ֜ אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם אוּלַ֣י יִרְא֔וּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ 4וְהוֹצֵאתָ֨ כֵלֶ֜יךָ כִּכְלֵ֥י גוֹלָ֛ה יוֹמָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְאַתָּ֗ה תֵּצֵ֤א בָעֶ֨רֶב֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם כְּמוֹצָאֵ֖י גּוֹלָֽה׃ 5לְעֵינֵיהֶ֖ם חֲתָר־לְךָ֣ בַקִּ֑יר וְהוֹצֵאתָ֖ בּֽוֹ׃ 6לְעֵ֨ינֵיהֶ֜ם עַל־כָּתֵ֤ף תִּשָּׂא֙ בָּעֲלָטָ֣ה תוֹצִ֔יא פָּנֶ֣יךָ תְכַסֶּ֔ה וְלֹ֥א תִרְאֶ֖ה אֶת־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־מוֹפֵ֥ת נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 7וָאַ֣עַשׂ כֵּן֮ כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּיתִי֒ כֵּ֠לַי הוֹצֵ֜אתִי כִּכְלֵ֤י גוֹלָה֙ יוֹמָ֔ם וּבָעֶ֛רֶב חָתַֽרְתִּי־לִ֥י בַקִּ֖יר בְּיָ֑ד בָּעֲלָטָ֥ה הוֹצֵ֛אתִי עַל־כָּתֵ֥ף נָשָׂ֖אתִי לְעֵינֵיהֶֽם׃ פ
8וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י בַּבֹּ֥קֶר לֵאמֹֽר׃ 9בֶּן־אָדָ֕ם הֲלֹ֨א אָמְר֥וּ אֵלֶ֛יךָ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֣ית הַמֶּ֑רִי מָ֖ה אַתָּ֥ה עֹשֶֽׂה׃ 10אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֑ה הַנָּשִׂ֞יא הַמַּשָּׂ֤א הַזֶּה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔ם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה בְתוֹכָֽם׃ 11אֱמֹ֖ר אֲנִ֣י מֽוֹפֶתְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתִי כֵּ֚ן יֵעָשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם בַּגּוֹלָ֥ה בַשְּׁבִ֖י יֵלֵֽכוּ׃ 12וְהַנָּשִׂ֨יא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָ֜ם אֶל־כָּתֵ֤ף יִשָּׂא֙ בָּעֲלָטָ֣ה וְיֵצֵ֔א בַּקִּ֥יר יַחְתְּר֖וּ לְה֣וֹצִיא ב֑וֹ פָּנָ֣יו יְכַסֶּ֔ה יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִרְאֶ֥ה לַעַ֣יִן ה֖וּא אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 13וּפָרַשְׂתִּ֤י אֶת־רִשְׁתִּי֙ עָלָ֔יו וְנִתְפַּ֖שׂ בִּמְצֽוּדָתִ֑י וְהֵבֵאתִ֨י אֹת֤וֹ בָבֶ֨לָה֙ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֔ים וְאוֹתָ֥הּ לֹֽא־יִרְאֶ֖ה וְשָׁ֥ם יָמֽוּת׃ 14וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר סְבִיבֹתָ֥יו עֶזְרֹ֛ה וְכָל־אֲגַפָּ֖יו אֱזָרֶ֣ה לְכָל־ר֑וּחַ וְחֶ֖רֶב אָרִ֥יק אַחֲרֵיהֶֽם׃ 15וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בַּהֲפִיצִ֤י אוֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃ 16וְהוֹתַרְתִּ֤י מֵהֶם֙ אַנְשֵׁ֣י מִסְפָּ֔ר מֵחֶ֖רֶב מֵרָעָ֣ב וּמִדָּ֑בֶר לְמַ֨עַן יְסַפְּר֜וּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֗ם בַּגּוֹיִם֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ שָׁ֔ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
17וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18בֶּן־אָדָ֕ם לַחְמְךָ֖ בְּרַ֣עַשׁ תֹּאכֵ֑ל וּמֵימֶ֕יךָ בְּרָגְזָ֥ה וּבִדְאָגָ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃ 19וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־עַ֣ם הָאָ֡רֶץ כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה לְיוֹשְׁבֵ֤י יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לַחְמָם֙ בִּדְאָגָ֣ה יֹאכֵ֔לוּ וּמֵֽימֵיהֶ֖ם בְּשִׁמָּמ֣וֹן יִשְׁתּ֑וּ לְמַ֜עַן תֵּשַׁ֤ם אַרְצָהּ֙ מִמְּלֹאָ֔הּ מֵחֲמַ֖ס כָּֽל־הַיֹּשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ 20וְהֶעָרִ֤ים הַנּֽוֹשָׁבוֹת֙ תֶּחֱרַ֔בְנָה וְהָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
21וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 22בֶּן־אָדָ֗ם מָֽה־הַמָּשָׁ֤ל הַזֶּה֙ לָכֶ֔ם עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַֽאַרְכוּ֙ הַיָּמִ֔ים וְאָבַ֖ד כָּל־חָזֽוֹן׃ 23לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִשְׁבַּ֨תִּי֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה וְלֹֽא־יִמְשְׁל֥וּ אֹת֛וֹ ע֖וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י אִם־דַּבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽרְבוּ֙ הַיָּמִ֔ים וּדְבַ֖ר כָּל־חָזֽוֹן׃ 24כִּ֠י לֹ֣א יִֽהְיֶ֥ה ע֛וֹד כָּל־חֲז֥וֹן שָׁ֖וְא וּמִקְסַ֣ם חָלָ֑ק בְּת֖וֹךְ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 25כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲדַבֵּר֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה לֹ֥א תִמָּשֵׁ֖ךְ ע֑וֹד כִּ֣י בִֽימֵיכֶ֞ם בֵּ֣ית הַמֶּ֗רִי אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וַעֲשִׂיתִ֔יו נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
26וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 27בֶּן־אָדָ֗ם הִנֵּ֤ה בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽמְרִ֔ים הֶחָז֛וֹן אֲשֶׁר־ה֥וּא חֹזֶ֖ה לְיָמִ֣ים רַבִּ֑ים וּלְעִתִּ֥ים רְחוֹק֖וֹת ה֥וּא נִבָּֽא׃ 28לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה לֹא־תִמָּשֵׁ֥ךְ ע֖וֹד כָּל־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
13
Oku balêbi b’obunywesi
1 Akanwa ka Nyakasane kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu oderhe ebinwa by’obunywesi ebiyêrekîre abalêbi b’Israheli, olêbe obwîre balya bakazicikunga mpu bali balêbi bacirhuma bonene erhi: Yumvagi akanwa ka Nyamubâho. 3 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Buhanya bwâbo abalêbi bali nka basirhe, abashimba enjira zâbo zonene eby’obukengêre bwâbo bonene buzira kubona akantu. 4 Kula banyanbwe bayôrha omu bwerûlè ntyôla kwo nabo bali abalêhi bâwe wâni, Israheli. 5 Orhasâg’ibona mazibu maci, orhasâg’iyûbakira omulala gwa bene Israheli olugurhu lyo gubona emisî oku lusiku lwa Nyamubâho. 6 Eby’obulêbi byâbo biba bya busha, banakazilêba eby’obusha baderhe, mpu: «Kwo adesire ntyâla Nyamubâho». N’obwo Nyamubâho arhabarhumaga, banabulikaz’ilingûza oku ebyôla binwa byâbo byayunjulira. 7 Ka okunali arhali binwa binyu bya bunywesi mulêba, k’arhali bya bunywesi mubwîra abantu gala mangomuderha, mpu: Kwo adesire ntyâla Nyamubâho n’obwâla ntadesire akantu? 8 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ebwa kubà mwanywesire, mwanalêbire eby’obunywesi, neci, nâni ndesire oku ntaciri haguma na ninyu, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 9 Okuboko kwâni nâkubangalaliza balya balêbi b’obunywesi, balya bakaz’ilêba ehy’obunywesi: barhakacilabarha omu ndêko y’olubaga lwâni, barhanakaciyandikwa omu citabu c’omulala gwa bene Israheli, barhakacilabarha omu cihugo ca bene Israheli, na ntyo mwanamanya oku nie Nyakasane Nyamubâho. 10 Bulya bàmakaz’ihabula olubaga lwâni: omu kubabwîra, erhi: «Murhûla» n’obwôla ntà murhûla, n’obwôla agôla mango badwîrhe bayûbaka olugurhu banaluzibuhya n’ibumbag. 11 Obwîre abôla badwîrhe bazibuhya olugurhu n’ibumba, erhi: Enkuba y’ecihonzi ekola yania, olubula lukola lwarhoga n’empûsi y’ecisirûla yabayîshira. 12 Loli oku olwôla lugurhu lwamahongoka. Ka barhamudôse mpu: «Ngahi liri lirya ibumha mwashigaga olugurhu?» 13 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Nkola namulikirakwo empûsi y’ecisirûla, omu burhe bwâni, olubula lukola lwania erhi bukali bwâni bwa kubaheza burhuma. 14 Nahongola lulya lugurhu mwashîgaga ibumba, nâluhenangulira oku idaho, ebihimbi by’ekuzimu biyêrekere enyanya. Olwôla lugurhu lwâhongoka, lunamuhongokere mufire muli lwo, na ntyo mwanamanya oku nie Nyamubâho. 15 Amango obukunizi bwâni bwâhwa kuli olûla lukûta n’oku baluyûbakaga bôshi, nânamubwîra nti olugurhu lurhaciri hwo, kuguma n’abaluyûbakaga bàlushiga ibumba, 16 bo balya balêbi b’Israheli bakazâg’ilêba Yeruzalemu omu kuderha mpu murhûla n’obwo harhàcibâga murhûla, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Oku balêbi-kazi b’obunywesi
17 Nâwe mwene omuntu, oyêrekeze obusù bwâwe emwa abalêbi-kazi b’omu lubaga lwâwe, abakaz’iderha eby’obunywesi bacirhuma bonene, nabo obabwîre ebîra binwa bya obulêbi. 18 Obabwîre, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Buhanya bwâbo balya bakazi bajà bahangira orhushangi oku biboko byôshi, n’abakaz’ilukira ecitambara oku irhwe ly’abantu ba ngasi lubèro, lyo mugwârha amaroho gâbo omu mirhego. Munakaz’igwârhira omu murhego abantu b’olubaga lwâni, munagali leka amaroho ginyu mwêhe. 19 Munakaz’imbonêsa nshonyi embere z’olubaga lwâni oku mushamarha musungunu gwa ngano n’erhi bihimbi bisungunu bya mugati birhuma, mwanayîrha ntyôla abantu barhali bakwânîne okufà, munaleke balya bàli bakwânîne okufà, omu kurhebêba olubaga lwâni lusîma okubayumvîrhiza omu by’obunywesi. 20 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Loli oku nâni nkolaga narhabâlira rhulyâla rhutambara rhwinyu mukaz’igwârhamwo amaroho nka kula banagwârhira rhunyunyi oku murhego. Nabusharhangulira omu maboko ginyu, ndikûze agôla marohomulonza okugwârhira omu murhego nka rhunyunyi. 21 Nasharhangula ebitambara binyu, ndikûze olubaga lwâni, ndurhenze omu maboko ginyu, barhâcibè nka nsimba egwâsirwe omu maboko ginyu. Na ntyo, mwanamanya oku nie Nyamubâho. 22 Ebwa kubà munakaz’ilibuza omurhima gw’omushinganyanya erhi bunywesi bwinyu burhuma, n’obwôla niono ntabalibuza, kandi ebwa kubà munakaziha omubî emisî na ntyo arhacihash’irhenge omu mabî gâge, lyo alama, 23 yumvagyi! Murhakacifa mwalêbire eby’obunywesi, murhakacifa mwadesire eby’okurhebana. Nalîkûza olubaga lwâni ndurhenze omu maboko ginyu, na ntyo mwânamanya oku nie Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 13
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֛א אֶל־נְבִיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּבָּאִ֑ים וְאָֽמַרְתָּ֙ לִנְבִיאֵ֣י מִלִּבָּ֔ם שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 3כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה ה֖וֹי עַל־הַנְּבִיאִ֣ים הַנְּבָלִ֑ים אֲשֶׁ֥ר הֹלְכִ֛ים אַחַ֥ר רוּחָ֖ם וּלְבִלְתִּ֥י רָאֽוּ׃ 4כְּשֻׁעָלִ֖ים בָּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ׃ 5לֹ֤א עֲלִיתֶם֙ בַּפְּרָצ֔וֹת וַתִּגְדְּר֥וּ גָדֵ֖ר עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲמֹ֥ד בַּמִּלְחָמָ֖ה בְּי֥וֹם יְהוָֽה׃ 6חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִֽחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃ 7הֲל֤וֹא מַֽחֲזֵה־שָׁוְא֙ חֲזִיתֶ֔ם וּמִקְסַ֥ם כָּזָ֖ב אֲמַרְתֶּ֑ם וְאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַאֲנִ֖י לֹ֥א דִבַּֽרְתִּי׃ ס
8לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֣ם שָׁ֔וְא וַחֲזִיתֶ֖ם כָּזָ֑ב לָכֵן֙ הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 9וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י אֶֽל־הַנְּבִיאִ֞ים הַחֹזִ֣ים שָׁוְא֮ וְהַקֹּסְמִ֣ים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹֽא־יִהְי֗וּ וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבֹ֑אוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 10יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃ 11אֱמֹ֛ר אֶל־טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה ׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃ 12וְהִנֵּ֖ה נָפַ֣ל הַקִּ֑יר הֲלוֹא֙ יֵאָמֵ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אַיֵּ֥ה הַטִּ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר טַחְתֶּֽם׃ ס
13לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וּבִקַּעְתִּ֥י רֽוּחַ־סְעָר֖וֹת בַּֽחֲמָתִ֑י וְגֶ֤שֶׁם שֹׁטֵף֙ בְּאַפִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה וְאַבְנֵ֥י אֶלְגָּבִ֖ישׁ בְּחֵמָ֥ה לְכָלָֽה׃ 14וְהָ֨רַסְתִּ֜י אֶת־הַקִּ֨יר אֲשֶׁר־טַחְתֶּ֥ם תָּפֵ֛ל וְהִגַּעְתִּ֥יהוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ וְנִגְלָ֣ה יְסֹד֑וֹ וְנָֽפְלָה֙ וּכְלִיתֶ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 15וְכִלֵּיתִ֤י אֶת־חֲמָתִי֙ בַּקִּ֔יר וּבַטָּחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵ֑ל וְאֹמַ֤ר לָכֶם֙ אֵ֣ין הַקִּ֔יר וְאֵ֖ין הַטָּחִ֥ים אֹתֽוֹ׃ 16נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַֽנִבְּאִים֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְהַחֹזִ֥ים לָ֖הּ חֲז֣וֹן שָׁלֹ֑ם וְאֵ֣ין שָׁלֹ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ פ
17וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ אֶל־בְּנ֣וֹת עַמְּךָ֔ הַמִּֽתְנַבְּא֖וֹת מִֽלִּבְּהֶ֑ן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽן׃ 18וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הוֹי֩ לִֽמְתַפְּר֨וֹת כְּסָת֜וֹת עַ֣ל ׀ כָּל־אַצִּילֵ֣י יָדַ֗י וְעֹשֹׂ֧ות הַמִּסְפָּח֛וֹת עַל־רֹ֥אשׁ כָּל־קוֹמָ֖ה לְצוֹדֵ֣ד נְפָשֹׁ֑ות הַנְּפָשׁוֹת֙ תְּצוֹדֵ֣דְנָה לְעַמִּ֔י וּנְפָשֹׁ֖ות לָכֶ֥נָה תְחַיֶּֽינָה׃ 19וַתְּחַלֶּלְ֨נָה אֹתִ֜י אֶל־עַמִּ֗י בְּשַׁעֲלֵ֣י שְׂעֹרִים֮ וּבִפְת֣וֹתֵי לֶחֶם֒ לְהָמִ֤ית נְפָשׁוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְמוּתֶ֔נָה וּלְחַיּ֥וֹת נְפָשֹׁ֖ות אֲשֶׁ֣ר לֹא־תִֽחְיֶ֑ינָה בְּכַ֨זֶּבְכֶ֔ם לְעַמִּ֖י שֹׁמְעֵ֥י כָזָֽב׃ ס
20לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֤י אֶל־כִּסְּתוֹתֵיכֶ֨נָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַ֠תֵּנָה מְצֹדְד֨וֹת שָׁ֤ם אֶת־הַנְּפָשׁוֹת֙ לְפֹ֣רְח֔וֹת וְקָרַעְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵעַ֖ל זְרוֹעֹֽתֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּחְתִּי֙ אֶת־הַנְּפָשֹׁ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם מְצֹדְד֥וֹת אֶת־נְפָשִׁ֖ים לְפֹרְחֹֽת׃ 21וְקָרַעְתִּ֞י אֶת־מִסְפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וְלֹֽא־יִהְי֥וּ ע֛וֹד בְּיֶדְכֶ֖ן לִמְצוּדָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 22יַ֣עַן הַכְא֤וֹת לֵב־צַדִּיק֙ שֶׁ֔קֶר וַאֲנִ֖י לֹ֣א הִכְאַבְתִּ֑יו וּלְחַזֵּק֙ יְדֵ֣י רָשָׁ֔ע לְבִלְתִּי־שׁ֛וּב מִדַּרְכּ֥וֹ הָרָ֖ע לְהַחֲיֹתֽוֹ׃ 23לָכֵ֗ן שָׁ֚וְא לֹ֣א תֶחֱזֶ֔ינָה וְקֶ֖סֶם לֹא־תִקְסַ֣מְנָה ע֑וֹד וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

14
Oku biyêrekîre okurhererekêra abazimu
1 Baguma omu bashamuka b’Israheli bayisha emunda ndi, bajà embere zâni. 2 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 3 Mwene omuntu, abôla bantu bazindisire abazimu bâbo omu mirhima yâbo, barhagokôla oku mango gâbo g’okujira amabî, ka naziga bayishindôsa? 4 Yumvagya ogend’ibaderheza obabwîre, erhi: Ntyâla kwo amaderha Nyakasane Nyamubâho. Ngasi muntu w’omu mulala gw’Israheli, onazindika abazimu omu murhima gwâge, arhanagokôla oku mango gâge g’okujira amabî, kandi abuliyisha mpu alidôsa omulêbi, niene Nyamubâho nie nâmushuza erhi ogwôla mwandu gwâge gw’abazimu gurhuma, 5 lyo mupashihika oku nsholo y’omurhima gwa bene Israheli, bo bantu baciyegûlaga kuli nie erhi abôla bazimu bâbo mwandu barhuma.
6 Yumvagya, ojibwîra omulala gw’Israheli, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Galuki, muleke abôla bazimu binyu, muleke loshi ngasi bijiro binyu bigalugalu, 7 ebwa kubà kuli ngasi muntu w’omu mulala gw’Israheli, kuli ngasi mubunga wanayûbasire emwa bene Israheli, erhi akanacîyungula kuli nie, abè abazimu bâge bwo ahira emurhima, akanashimbûlira amango gâge g’okujira amabî, n’erhi ankaja emunda omulêbi ali mpu ali ndôsa akantu, niene Nyamubâho nie nankamushuza niene. 8 Nanacihindula kuli oyôla muntu, nanamujira lwiganyo na mugani oku bandi, nanamukûla omu lubaga lwâni, na ntyôla mwanamanya oku nie Nyamubâho. 9 N’erhi omulêbi ankayêmêra arhebwa, kandi aderhe ebinwa by’obulêbi, niene Nyamubâho, nie nankamurhebûka, nânamulambulirakwo okuboko, nânamumalîra arhenge ekarhî kw’olubaga lwâni lw’Israheli. 10 Bonene banakazibarhula omuzigo gw’amabî gâbo. Obubî bw’omulêbi bwanaba nk’obubî bw’olyâla walimudôsa. 11 Ntyôla omulala gwa bene Israheli gurhacicirhenze kuli nie, gurhacicihemule n’ebyâha byâge bya ngasi lubero. Babà lubaga lwâni, nâni nâba nie Nyamuzinda wâbo, kw’adesire Nyakasane Nyamubâho.
Obubî bwa ngasi muguma
12 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 13 Wâni mwene omuntu, erhi ecihugo cakangomera omu kukanjirira ebibî, nânacilambulirakwo okuboko kwâni, ncivungunyulire omugati gw’olwîko, nânacirhumira ecizombo kandi nyîrhe muli co abantu na ngasi hya bûko nyama, 14 n’erhi muli ecôla cihugo mwankaboneka bantu basharhu bali nka Nûhu, Daniyeli na Ayubu, abôla bantu banaciza obuzîne bwâbo erhi bushinganyanya bwâbo burhuma, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 15 Erhi nankaleka ebiryanyi bikazizungula omu cihugo, bikazicirya abâna cirinde cisigala bwâmwa, mulya omuntu arhankacicîgeza erhi kuyôboha ebiryanyi kurhuma, 16 erhi omu cihugo mwankabonekana abantu bali nk’abôla basharhu, ndahîre akalamo, nie Nyakasane Nyamubâho nkudesire, barhankahashilîkûza oli abanarhabana, oli abananyere, bonene bankacilîkûza, n’ecihugo cisigale bwâmwa. 17 Erhi na nkaheka engôrhomuli ecôla cihugo, nkaderha nti: «Engôrho egere muli ecîra cihugo, nânanigûzamwo abantu n’ebintu». 18 Na ciru omu cihugo mwankabà abali nk’abôla basharhu, ndahîre akalamo kâni, nie Nyakasane Nyamubâho nkudesire, barhankahashilîkûza oli abanarhabana oli abananyhere, bonene bankacilîkûza. 19 Erhi nankarhuma ecihûsi muli ecôla cihugo n’erhi nankabàyûkizakwo oburhè bwâni omu kushêshemwo omukò, mperêrekeze ebintu n’abantu; 20 n’erhi Nûhu, Daniyeli na Ayubu bankaba muli ecôla cihugo, ndahîre akalamo kâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, barhankahashilîkûza oli abanarhabana oli abananyere, ci bonene banalîkûza obuzîne bwâbo erhi bushinganyanya bwâbo burhuma.
21 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ciru erhi nankarhôla galya mahanya gâni anni g’okujugumya, engôrho, ecizombo, ebiryanyi n’ecihûsi, nka bihonda kuli Yeruzalemu, lyo mupezamwo ebintu n’abantu, 22 na lero hayishig’ibonekana abâsigala bafume olufu, banafumye abanarhabana na abânanyere bâbo, kandi obone bakuyishire mpu wêne obone olugendo lwâbo n’ebijiro byâbo, na mpu ly’orhulûla n’ago mahanya nârhumira Yeruzalemu, n’oku ngasi bindi bibî binji nankamurhumira. 23 Abôla bantu banakurhûliriza, nka wamanabona olugendo lwâbo n’ebijiro byâbo, na kandi okanamanya oku arhali busha najiriraga Yeruzalemu okwôla kôshi namujirîre, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho».

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 14
1וַיָּב֤וֹא אֵלַי֙ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּשְׁב֖וּ לְפָנָֽי׃ פ
2וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 3בֶּן־אָדָ֗ם הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ הֶעֱל֤וּ גִלּֽוּלֵיהֶם֙ עַל־לִבָּ֔ם וּמִכְשֹׁ֣ול עֲוֺנָ֔ם נָתְנ֖וּ נֹ֣כַח פְּנֵיהֶ֑ם הַאִדָּרֹ֥שׁ אִדָּרֵ֖שׁ לָהֶֽם׃ ס
4לָכֵ֣ן דַּבֵּר־א֠וֹתָם וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ יַעֲלֶ֨ה אֶת־גִּלּוּלָ֜יו אֶל־לִבּ֗וֹ וּמִכְשֹׁ֤ול עֲוֺנוֹ֙ יָשִׂים֙ נֹ֣כַח פָּנָ֔יו וּבָ֖א אֶל־הַנָּבִ֑יא אֲנִ֣י יְהוָ֗ה נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה בְּרֹ֥ב גִּלּוּלָֽיו׃ 5לְמַ֛עַן תְּפֹ֥שׂ אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּלִבָּ֑ם אֲשֶׁ֤ר נָזֹ֨רוּ֙ מֵֽעָלַ֔י בְּגִלּֽוּלֵיהֶ֖ם כֻּלָּֽם׃ ס
6לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר ׀ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה שׁ֣וּבוּ וְהָשִׁ֔יבוּ מֵעַ֖ל גִּלּֽוּלֵיכֶ֑ם וּמֵעַ֥ל כָּל־תּוֹעֲבֹתֵיכֶ֖ם הָשִׁ֥יבוּ פְנֵיכֶֽם׃ 7כִּי֩ אִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵהַגֵּר֮ אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּיִשְׂרָאֵל֒ וְיִנָּזֵ֣ר מֵֽאַחֲרַ֗י וְיַ֤עַל גִּלּוּלָיו֙ אֶל־לִבּ֔וֹ וּמִכְשֹׁ֣ול עֲוֺנ֔וֹ יָשִׂ֖ים נֹ֣כַח פָּנָ֑יו וּבָ֤א אֶל־הַנָּבִיא֙ לִדְרָשׁ־ל֣וֹ בִ֔י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה נַֽעֲנֶה־לּ֖וֹ בִּֽי׃ 8וְנָתַתִּ֨י פָנַ֜י בָּאִ֣ישׁ הַה֗וּא וַהֲשִֽׂמֹתִ֨יהוּ֙ לְא֣וֹת וְלִמְשָׁלִ֔ים וְהִכְרַתִּ֖יו מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֑י וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
9וְהַנָּבִ֤יא כִֽי־יְפֻתֶּה֙ וְדִבֶּ֣ר דָּבָ֔ר אֲנִ֤י יְהוָה֙ פִּתֵּ֔יתִי אֵ֖ת הַנָּבִ֣יא הַה֑וּא וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עָלָ֔יו וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔יו מִתּ֖וֹךְ עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָ֑ם כַּֽעֲוֺן֙ הַדֹּרֵ֔שׁ כַּעֲוֺ֥ן הַנָּבִ֖יא יִֽהְיֶֽה׃ 11לְ֠מַעַן לֹֽא־יִתְע֨וּ ע֤וֹד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְלֹֽא־יִטַּמְּא֥וּ ע֖וֹד בְּכָל־פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהָ֥יוּ לִ֣י לְעָ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶהְיֶ֤ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
12וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 13בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙ לִמְעָל־מַ֔עַל וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יהָ וְשָׁבַ֥רְתִּי לָ֖הּ מַטֵּה־לָ֑חֶם וְהִשְׁלַחְתִּי־בָ֣הּ רָעָ֔ב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ 14וְ֠הָיוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּתוֹכָ֔הּ נֹ֖חַ דָּנִאֵ֣ל וְאִיּ֑וֹב הֵ֤מָּה בְצִדְקָתָם֙ יְנַצְּל֣וּ נַפְשָׁ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 15לֽוּ־חַיָּ֥ה רָעָ֛ה אַעֲבִ֥יר בָּאָ֖רֶץ וְשִׁכְּלָ֑תָּה וְהָיְתָ֤ה שְׁמָמָה֙ מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֔ר מִפְּנֵ֖י הַחַיָּֽה׃ 16שְׁלֹ֨שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵלֶּה֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־בָּנִ֥ים וְאִם־בָּנ֖וֹת יַצִּ֑ילוּ הֵ֤מָּה לְבַדָּם֙ יִנָּצֵ֔לוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּהְיֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃ 17א֛וֹ חֶ֥רֶב אָבִ֖יא עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאָמַרְתִּ֗י חֶ֚רֶב תַּעֲבֹ֣ר בָּאָ֔רֶץ וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ 18וּשְׁלֹ֨שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵלֶּה֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה לֹ֥א יַצִּ֖ילוּ בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת כִּ֛י הֵ֥ם לְבַדָּ֖ם יִנָּצֵֽלוּ׃ 19א֛וֹ דֶּ֥בֶר אֲשַׁלַּ֖ח אֶל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְשָׁפַכְתִּ֨י חֲמָתִ֤י עָלֶ֨יהָ֙ בְּדָ֔ם לְהַכְרִ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ 20וְנֹ֨חַ דָּנִאֵ֣ל וְאִיּוֹב֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־בֵּ֥ן אִם־בַּ֖ת יַצִּ֑ילוּ הֵ֥מָּה בְצִדְקָתָ֖ם יַצִּ֥ילוּ נַפְשָֽׁם׃ פ
21כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה אַ֣ף כִּֽי־אַרְבַּ֣עַת שְׁפָטַ֣י ׀ הָרָעִ֡ים חֶ֠רֶב וְרָעָ֞ב וְחַיָּ֤ה רָעָה֙ וָדֶ֔בֶר שִׁלַּ֖חְתִּי אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם לְהַכְרִ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ 22וְהִנֵּ֨ה נֽוֹתְרָה־בָּ֜הּ פְּלֵטָ֗ה הַֽמּוּצָאִים֮ בָּנִ֣ים וּבָנוֹת֒ הִנָּם֙ יוֹצְאִ֣ים אֲלֵיכֶ֔ם וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־דַּרְכָּ֖ם וְאֶת־עֲלִֽילוֹתָ֑ם וְנִחַמְתֶּ֗ם עַל־הָֽרָעָה֙ אֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֨אתִי֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הֵבֵ֖אתִי עָלֶֽיהָ׃ 23וְנִחֲמ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־תִרְא֥וּ אֶת־דַּרְכָּ֖ם וְאֶת־עֲלִֽילוֹתָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּי֩ לֹ֨א חִנָּ֤ם עָשִׂ֨יתִי֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי בָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ פ
15
Omugani gw’omuzâbîbu
1 Akanwa ka Nyamuhaho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Wâni, mwene omuntu, bici olushâli lw’omuzâbîbu lulushire kwo ezindi nshâli z’amashami g’emirhi y’omu muzirhu? 3 ka bankatwâkwo ecihimbi mpu babinjemwo kalugu kalebe? Ka bankajiramwo engondôzo mpu bakazimanikakwo kantu kalebe? 4 Ala oku banalukwêbe omu muliro, lusingônoke. Omuliro gunasingônole olunda n’olundi; n’aha kagarhî naho hanasingônoke, ka lwankacikolwamwo akantu? 5 Ciru n’amango lwàciri lugumaguma ntâco bankabinjiremwo; lero amango lwamasingônoka na omuliro, ka bankacikûlamwo akantu? 6 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho. Nka olushâli lw’omuzâbîbu omu yindi mirhi y’emuzirhu, olu naàrholaga ndukwêba omu muliro, lunasingônoka, ntyo kwo najirîre abantu b’e Yeruzalemu. 7 Nàhindamwire obusù bwâni kuli bo. Bafumire omuliro, ci muliro gwânabamalîre. Na ntyo mwâmanya oku nandi Nyamubâho, amango nâhindamula obusù bwâni kuli bo. 8 Ecihugo nâcijira bwâmwa, ebwa kubà bangomire, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 15
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכָּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃ 3הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֨נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשֹׂ֖ות לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כָּל־כֶּֽלִי׃ 4הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃ 5הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֨תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ ס
6לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֨פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ 7וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃ 8וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ

16
Akalamo k’Israheli omu nyiganyo
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu omanyîse Yeruzalemu amabî gâge magalugaluh. 3 Oderhe erhi ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho kuli Yeruzalemu. Omu kulola oku cisiki n’oku kuburhwa kwâwe oli w’omu cihugo ca Kanâni. Sho abaga munya-Hiti. 4 Aha kuburhwa kwâwe, olusiku wajagamwo eno igulu, barhakutwaga enkunga, barhakuhiraga omu mîshi mpu bakushuke, barhakushîgaga munyu, barhakubwikaga n’ebirere. 5 Ntâye wadesire mpu akayûnamira emunda oli akurhabâle muli agôla malagirire gôshi, ebwa kukubêra obwonjo, agôla mango waburhagwa, bakujahika omu lubala bulya barhàkubonagakwo.
6 Nanacigera hôfi na nâwe, nanàkubona odwîrhe wakubakubira omu mukò gwâwe, nakubwîra nti: «Olame», 7 onakule ogundumuke nka byâsi by’omu mashwa. Wanacikula wagundumuka wayûshûka wahika oku mango wankashebagwa, amabêre gâwe garhuna, enviri zâwe zaluga. Ci erhi onali mushugunu wêshi. 8 Okubundi nanacigera hôfi na nâwe, nàkubona. Gali gakola mango gâwe, mango ga kushebwa. Nakulambulirakwo lubuga lw’ecishuli câni, nàbwîkira obushugunu bwâwe. Nacigasha n’endahiro, nàjira endagâno haguma na nâwe, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, -wanaciba wâni. 9 Nanacikuvundika omu mîshi, nanacishuka omukò gwàli gukuyunjwîre, nanakushîga amavurha. 10 Nakuyambisa emyambalo eri kwo obushengerêre, nakuhira enkwêrho z’oluhu e magulu, nakuyambika omukaba gw’ecitâni, n’ecishûli cadirhimana. 11 Wêshi wajagalira enjuma, nakuhira engolo emaboko, n’olunigi omu igosi. 12 Nahira ehigondo oku izûlu lyâwe, ebisikiyo oku marhwîri gâwe, ecimanè cinjinja càkuja oku irhwe. 13 Wàyambaliza amasholo n’amarhale, wacîhundikira ecitâni, emyambalo yadirhimana enali ya bushengerêre. Enshâno y’omula, obûci n’amavurha byo byàli biryo byâwe. 14 Wajà irenge omu mashanja erhi bwinjà burhuma, ebwa kubà bwàli bwinjà loshi, erhi lirya irenge lyâni nàkubwikaga lirhuma, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
15 Cikône wacîbonera obwinjà bwâwe, okujà irenge kwarhuma wagend’icihemula, wahâna ebya amasîma gâwe emwa ngasi wakanagera. 16 Wàyansire oku myambalo yâwe wagend’iyinjihirizamwo ahantu h’okurhererekêrera, wanajiriraho eby’enshonyi, okurhankaba kurhankanajirwa. 17 Wanacirhôla enjuma zâwe z’amasholo n’eza amarhale ezi nakuhaga wagend’ijiramwo ensanamu z’abalume wanacihemula nazo. 18 Wàyansire oku myambalo yâwe y’obushengerêre waziyambikakwo, n’amavurha gâni n’obukù bwâni wabarherekêra byo. 19 Omugati nakuhaga gw’omu nshâno y’omulà, amavurha n’obûci nakazâgikulisamwo wabihêkera abôla bazimu bâwe mpu lyo obasimîsa. K’obwîne ebyo wàjizire, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
20 Wàrhôla bagala bâwe na bâli bâwe aba wàmburhiraga, wagend’ibayîrha mpu yo nterekêro y’abôla bazimu bâwe mpu balye. Ka okwôla kuhemuka kwâwe kwàli kunyi obwo? 21 Wànizire bagala bâni, wabahâna mpu babageze omu muliro, mpu lyo abo bazimu bâwe bajà irenge. 22 Mw’ebyôla bijiro byâwe bigalugalu, na muli okwôla kuhemuka kwâwe, orhacikengêraga amango g’eburho bwâwe, galya mango wàli bushugunu wêshi odwîrhe wakubakubira omu mukò.
23 Lero wanaciyêrekana oku onali mubî lôshi-lôshi, -buhanya, buhanya bwâwe! kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.- 24 Wagend’iyûbaka omusinga, wahajira hantu hâwe ha kurhererekêrera, wabilumiza ngasi hantu. 25 Aha ngasi mashango wajà wayûbaka ho oluhêro lw’okuzinza obwinjà bwâwe n’okuhâna omubiri gwâwe emwa ngasi wagera; wayûshûla ntyo okuhemuka kwâwe. 26 Wagend’ihemukira emwa Abanya-Mîsiri, balungu bâwe, ba mubiri gwa misî, waluza ebihemu byâwe mpu lyo onshologosa. 27 Lolà oku nâkuyinamulira okuboko. Nânyihya ebiryo byâwe, nâkuhâna emwa abashombanyi bâwe b’abakazii, bwo banyere b’Abafilistini, abashologorhagwa n’olugendo Iwâwe lubî. 28 Wàgend’ihemukira emwa Abanyasîriya ebwa kubà orhayîgurhaga. 29 Wayushulira obubî bwâwe omu cihugo c’abarhimbûzi, emwa Abanyakaldeya, ciru n’eyôla munda orhaderhaga mpu wanayîgurha.
30 Oku omurhima gwâwe gwàli muzamba wâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, gwo gwakazâgirhuma wajira ebyôla bijiro bibî byôshi ebiringânîne omukazi muhemusi w’omusirhe. 31 Erhi wàyûbakaaga omusinga aha mashango ga ngasi njira, amango wàjaga wayûbaka empêro ngasi hantu, orhali ciru nka mukazi muhemusi owaja walonza oluhembo. 32 Omukazi mugonyi ahâli h’ibà, anayankirire abalume b’ihanga. 13 Abakazi bahemusi banakazihabwa oluhembo, ci kônene wêhe we wàjaga wahà abîra-lume bâwe oluhembo, wakazibahà ebya ngasi lubero mpu lyo bakazirhenga ngasi hantu bayandûkire emunda oli, omwôla kuhemuka kwâwe. 34 Wàjizire oku abandi barhajira muli obwôla buhemusi bwâwe, ntà mulume wàlibirhiraga emunda oli, ci kônene wêhe we wakâgihonga orhanahongerwe ebwa kubà wàli erhi wàbihire Ioshi. 35 Ewâni! mukazi muhemusi, yumvagya akanwa ka Nyamubâho. 36 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, ebwa kubà wayêrekîne enshonyi zâwe, wàbwikula obushugunu bwâwe agôla mango wàjaga wahemuka n’abôla bîra-lume bâwe, kuguma n’abôla bazimu bâwe bagalugalu, kuli gulya mukò gwa bagala bâwe wakazâgibahà. 37 Agôla mabî gôshi gamarhuma nkola nâshûbûza balya bîra-lume bâwe wakazâgicîsimîsa mwe nabo, aba wàli orhonyize n’aba wàli oshombire, nâkushûbûliza bo bôshi bakuzonge lyo babona obwôla bushungunu bwâwe bôshi. 38 Nkola nâkuhà obuhane hw’abakazi bagonyi na bisi ba bantu: nkola nakulekera omu bukunizi n’omu bongwa, 39 Nâkuhira omu maboko gâbo, bakola bashanda emisinga yâwe, banahongole empêro zâwe, bâkunyaga emishangi oyambîrhe n’enjuma zâwe, bakusige mushugunu. 40 Kandi bânakusunikakwo olubaga, lukubande amabuye, lukufunde engôrho. 41 Enyumpa zâwe bazidûlike muliro, banabulikuhanira embere z’omwandu gw’abakazi; nakugokôza okujà wahemuka, orhakacifa wajà wâkamasa oluhembo. 42 Ntyo, nanamala oburhè bwâni kuli we n’oluji lwâni kuli we lwânahwa, nânarhulirira n’oburhè bwânayurha, 43 Ebwa kubà orhacikengêraga oku nsiku z’amango g’oburho bwâwe, ebwa kubà orhahusagya kunjira burhe, lolà oku nâni nkolaga nâkubarhuza olwôla lugendo lwâwe lubî, aha irhwe lyâwe, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ka orhacîbonêsagya nshonyi erhi ebyôla bijiro byâwe bigalugalu birhuma?
44 Lolà oku abatwî b’emigani bakola batwa muguma kuli we mpu: Olugendo lw’omukazi lwo na lw’abâli. 45 Neci oli mwâli w’olya mukazi washombaga ibà n’abâna bâge, neci we muguma n’abandi banyere ba nyoko abakazâgigayaguza b’ibà wâbo n’abâna habo. Nyoko ahâga munya-Hiti na sho munya-Mori.
46 Mwâli winyu mukulu ye Samâriya oyubasire ebwa kumosho kwâwe, kuguma n’abali. Mwâli winyu w’omuziba ye Sodomo, oyubasire ekulyo kwâwe kuguma n’abâli. 47 Orhabulaga kushimha obwôrhere bwâbo, nîsi erhi okujira amabî bakazâgijira, ciru wanaciyêrekana mubî kulusha bo omu lugendo lwâwe loshi. 48 Ndahîre obuzîne bwâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, mwâli winyu Sodomo kuguma n’abâli barhajiraga amabî wàjizire we na bâli bâwe. 49 Alaga obubî bwa Sodomo, mwâli winyu: Bucîbone, budambye, okucikunga n’okurhashîbirira, zo zàli ngesò mbî za Sodomo n’abâli bâge; barhakazâg’irhabâla omukenyi n’olagirire, 50 Babà ba kucîbona, bajira okubî embere zâni, na ntyo nàbaherêrekeza nk’oku wànabwîne. 51 Oku biyêrekîre Samâriya arhahikaga ciru omu cihimhi ca kabirhi c’amabî gâwe.
Wàjizire amabî wàbalushîsa. Erhi ojà wàjira agôla mabî gôshi, wàyêrekana oku ciru bàli bakulushire bwinjà. 52 Ci kônene, wêne, obarhulage agôla mabî gâwe garhuma bâli binyu balolwa nka binjà: biri birya byâha byàrhumaga obà mubî kubalusha, bakàzibonekana nka bo binjà kukulusha. W’oyo, enshonyi zikugwârhage, onabarhule agôla mabî gâwe erhi onadwîrhe wayêrekana oku bâli binyu bali binjà kukulusha.
53 Nâshubibayîmanza. Nâshubiyîmanza Sodomo n’abâli, nâshubiyîmanza Samâriya n’abâli, kandi na nâwe nâshubikuyîmanza ekarhî kâbo, 54 lyo ojà wâbarhula obubî bwâwe, onakazibona enshonyi z’ebi wàjizire nabo bânarhûlirira. 55 Mwâli winyu Solumo, kuguma n’abâli, bâshubiyôrha nk’okubànali omu mango ga mîra. Samâriya n’abâli, bâshubiyôrha nk’oku bànali omu mango ga mîra, W’oyu na bâli bâwe, mwashubiyôrha nk’oku mwànali burhanzi. 56 Sodomo, mwâli winyu, k’orhàli okola wakazimushekera olusiku lw’okucîbona kwâwe, 57 embere bubonekane obushugunu bwâwe? Lero ene we okola bijâci by’abanyere b’e Edomu na ngasi bandi babali eburhambi, bo banyere b’Abafilistini, badwîrhe bakugayagûza bôshi bôshi. 58 Okugaywa kwâwe, n’amabî gâwe wêne wàcibàrhuzagya gwo, kwo adesire Nyamubâho.
59 Bulya ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Nakujirira nk’oku wànajiraga, we wakazâgigayaguza ebi wahigaga kuhika wanavuna endagâno. 60 Ci kônene nâkazikengêra endagâno najiraga haguma na nâwe, amango waciri murhò, nanàjira oku bunguke bwâwe, endagâno y’ensiku n’amango. 61 Olunda lwâwe, wâkazikengêra olugendo lwâwe, enshonyi zikubumbe mango wâbona oku nâyanka bâli binyu, abakulu n’abarho, kandi nkuhè bo nti bakola bâli bâwe n’obwo ntà ndagâno yàli ensêzize okukujirira ntyôla. 62 Bulya niene nie nâshubiyimanza endagânoi yâni na nâwe, na ntyo wanamanya oku mbà Nyamubâho, 63 lyo okaziyôrha wayîbuka, enshonyi zikugwârhe, n’omukucihaba oku wajira, kubè kuhulika ohulika amango nâba namakubabalira ngasi mabî wànajizire, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 16
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶת־תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃ 3וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מְכֹרֹתַ֨יִךְ֙ וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ מֵאֶ֖רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֑י אָבִ֥יךְ הָאֱמֹרִ֖י וְאִמֵּ֥ךְ חִתִּֽית׃ 4וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אֹתָךְ֙ לֹֽא־כָרַּ֣ת שָׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹֽא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהָמְלֵ֨חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהָחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ׃ 5לֹא־חָ֨סָה עָלַ֜יִךְ עַ֗יִן לַעֲשֹׂ֥ות לָ֛ךְ אַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה לְחֻמְלָ֣ה עָלָ֑יִךְ וַֽתֻּשְׁלְכִ֞י אֶל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ בְּגֹ֣עַל נַפְשֵׁ֔ךְ בְּי֖וֹם הֻלֶּ֥דֶת אֹתָֽךְ׃ 6וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֨יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי׃ 7רְבָבָ֗ה כְּצֶ֤מַח הַשָּׂדֶה֙ נְתַתִּ֔יךְ וַתִּרְבִּי֙ וַֽתִּגְדְּלִ֔י וַתָּבֹ֖אִי בַּעֲדִ֣י עֲדָיִ֑ים שָׁדַ֤יִם נָכֹ֨נוּ֙ וּשְׂעָרֵ֣ךְ צִמֵּ֔חַ וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃ 8וָאֶעֱבֹ֨ר עָלַ֜יִךְ וָאֶרְאֵ֗ךְ וְהִנֵּ֤ה עִתֵּךְ֙ עֵ֣ת דֹּדִ֔ים וָאֶפְרֹ֤שׂ כְּנָפִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֲכַסֶּ֖ה עֶרְוָתֵ֑ךְ וָאֶשָּׁ֣בַֽע לָ֠ךְ וָאָב֨וֹא בִבְרִ֜ית אֹתָ֗ךְ נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה וַתִּ֥הְיִי לִֽי׃ 9וָאֶרְחָצֵ֣ךְ בַּמַּ֔יִם וָאֶשְׁטֹ֥ף דָּמַ֖יִךְ מֵֽעָלָ֑יִךְ וָאֲסֻכֵ֖ךְ בַּשָּֽׁמֶן׃ 10וָאַלְבִּישֵׁ֣ךְ רִקְמָ֔ה וָאֶנְעֲלֵ֖ךְ תָּ֑חַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁ֣ךְ בַּשֵּׁ֔שׁ וַאֲכַסֵּ֖ךְ מֶֽשִׁי׃ 11וָאֶעְדֵּ֖ךְ עֶ֑דִי וָאֶתְּנָ֤ה צְמִידִים֙ עַל־יָדַ֔יִךְ וְרָבִ֖יד עַל־גְּרוֹנֵֽךְ׃ 12וָאֶתֵּ֥ן נֶ֨זֶם֙ עַל־אַפֵּ֔ךְ וַעֲגִילִ֖ים עַל־אָזְנָ֑יִךְ וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּרֹאשֵֽׁךְ׃ 13וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ שֵׁ֤שׁי וָמֶ֨שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אָכָ֑לְתְּי וַתִּ֨יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃ 14וַיֵּ֨צֵא לָ֥ךְ שֵׁ֛ם בַּגּוֹיִ֖ם בְּיָפְיֵ֑ךְ כִּ֣י ׀ כָּלִ֣יל ה֗וּא בַּֽהֲדָרִי֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עָלַ֔יִךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 15וַתִּבְטְחִ֣י בְיָפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כָּל־עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי׃ 16וַתִּקְחִ֣י מִבְּגָדַ֗יִךְ וַתַּֽעֲשִׂי־לָךְ֙ בָּמ֣וֹת טְלֻא֔וֹת וַתִּזְנִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א בָא֖וֹת וְלֹ֥א יִהְיֶֽה׃ 17וַתִּקְחִ֞י כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ מִזְּהָבִ֤י וּמִכַּסְפִּי֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וַתַּעֲשִׂי־לָ֖ךְ צַלְמֵ֣י זָכָ֑ר וַתִּזְנִי־בָֽם׃ 18וַתִּקְחִ֛י אֶת־בִּגְדֵ֥י רִקְמָתֵ֖ךְ וַתְּכַסִּ֑ים וְשַׁמְנִי֙ וּקְטָרְתִּ֔י נָתַ֖תְּי לִפְנֵיהֶֽם׃ 19וְלַחְמִי֩ אֲשֶׁר־נָתַ֨תִּי לָ֜ךְ סֹ֣לֶת וָשֶׁ֤מֶן וּדְבַשׁ֙ הֶֽאֱכַלְתִּ֔יךְ וּנְתַתִּ֧יהוּ לִפְנֵיהֶ֛ם לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ וַיֶּ֑הִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 20וַתִּקְחִ֞י אֶת־בָּנַ֤יִךְ וְאֶת־בְּנוֹתַ֨יִךְ֙ אֲשֶׁ֣ר יָלַ֣דְתְּ לִ֔י וַתִּזְבָּחִ֥ים לָהֶ֖ם לֶאֱכ֑וֹל הַמְעַ֖ט מִתַּזְנּתִָֽךְ׃ 21וַֽתִּשְׁחֲטִ֖י אֶת־בָּנָ֑י וַֽתִּתְּנִ֔ים בְּהַעֲבִ֥יר אוֹתָ֖ם לָהֶֽם׃ 22וְאֵ֤ת כָּל־תּוֹעֲבֹתַ֨יִךְ֙ וְתַזְנֻתַ֔יִךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּי אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ בִּֽהְיוֹתֵךְ֙ עֵרֹ֣ם וְעֶרְיָ֔ה מִתְבּוֹסֶ֥סֶת בְּדָמֵ֖ךְ הָיִֽית׃ 23וַיְהִ֕י אַחֲרֵ֖י כָּל־רָעָתֵ֑ךְ א֣וֹי א֣וֹי לָ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 24וַתִּבְנִי־לָ֖ךְ גֶּ֑ב וַתַּעֲשִׂי־לָ֥ךְ רָמָ֖ה בְּכָל־רְחֽוֹב׃ 25אֶל־כָּל־רֹ֣אשׁ דֶּ֗רֶךְ בָּנִית֙ רָֽמָתֵ֔ךְ וַתְּתַֽעֲבִי֙ אֶת־יָפְיֵ֔ךְ וַתְּפַשְּׂקִ֥י אֶת־רַגְלַ֖יִךְ לְכָל־עוֹבֵ֑ר וַתַּרְבִּ֖י אֶת־תַּזְנּתִָֽךְ׃ 26וַתִּזְנִ֧י אֶל־בְּנֵֽי־מִצְרַ֛יִם שְׁכֵנַ֖יִךְ גִּדְלֵ֣י בָשָׂ֑ר וַתַּרְבִּ֥י אֶת־תַּזְנֻתֵ֖ךְ לְהַכְעִיסֵֽנִי׃ 27וְהִנֵּ֨ה נָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֶגְרַ֖ע חֻקֵּ֑ךְ וָאֶתְּנֵ֞ךְ בְּנֶ֤פֶשׁ שֹׂנְאוֹתַ֨יִךְ֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים הַנִּכְלָמ֖וֹת מִדַּרְכֵּ֥ךְ זִמָּֽה׃ 28וַתִּזְנִי֙ אֶל־בְּנֵ֣י אַשּׁ֔וּר מִבִּלְתִּ֖י שָׂבְעָתֵ֑ךְ וַתִּזְנִ֕ים וְגַ֖ם לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃ 29וַתַּרְבִּ֧י אֶת־תַּזְנוּתֵ֛ךְ אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן כַּשְׂדִּ֑ימָה וְגַם־בְּזֹ֖את לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃ 30מָ֤ה אֲמֻלָה֙ לִבָּתֵ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה בַּעֲשׂוֹתֵךְ֙ אֶת־כָּל־אֵ֔לֶּה מַעֲשֵׂ֥ה אִשָּֽׁה־זוֹנָ֖ה שַׁלָּֽטֶת׃ 31בִּבְנוֹתַ֤יִךְ גַּבֵּךְ֙ בְּרֹ֣אשׁ כָּל־דֶּ֔רֶךְ וְרָמָתֵ֥ךְ עָשִׂ֖יתי בְּכָל־רְח֑וֹב וְלֹא־הָיִ֥יתי כַּזּוֹנָ֖ה לְקַלֵּ֥ס אֶתְנָֽן׃ 32הָאִשָּׁ֖ה הַמְּנָאָ֑פֶת תַּ֣חַת אִישָׁ֔הּ תִּקַּ֖ח אֶת־זָרִֽים׃ 33לְכָל־זֹנ֖וֹת יִתְּנוּ־נֵ֑דֶה וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֨יִךְ֙ לְכָל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ וַתִּשְׁחֳדִ֣י אוֹתָ֗ם לָב֥וֹא אֵלַ֛יִךְ מִסָּבִ֖יב בְּתַזְנוּתָֽיִךְ׃ 34וַיְהִי־בָ֨ךְ הֵ֤פֶךְ מִן־הַנָּשִׁים֙ בְּתַזְנוּתַ֔יִךְ וְאַחֲרַ֖יִךְ לֹ֣א זוּנָּ֑ה וּבְתִתֵּ֣ךְ אֶתְנָ֗ן וְאֶתְנַ֛ן לֹ֥א נִתַּן־לָ֖ךְ וַתְּהִ֥י לְהֶֽפֶךְ׃ 35לָכֵ֣ן זוֹנָ֔ה שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהוָֽה׃ פ
36כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה יַ֣עַן הִשָּׁפֵ֤ךְ נְחֻשְׁתֵּךְ֙ וַתִּגָּלֶ֣ה עֶרְוָתֵ֔ךְ בְּתַזְנוּתַ֖יִךְ עַל־מְאַהֲבָ֑יִךְ וְעַל֙ כָּל־גִּלּוּלֵ֣י תוֹעֲבוֹתַ֔יִךְ וְכִדְמֵ֣י בָנַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תְּ לָהֶֽם׃ 37לָ֠כֵן הִנְנִ֨י מְקַבֵּ֤ץ אֶת־כָּל־מְאַהֲבַ֨יִךְ֙ אֲשֶׁ֣ר עָרַ֣בְתְּ עֲלֵיהֶ֔ם וְאֵת֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר אָהַ֔בְתְּ עַ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֑את וְקִבַּצְתִּי֩ אֹתָ֨ם עָלַ֜יִךְ מִסָּבִ֗יב וְגִלֵּיתִ֤י עֶרְוָתֵךְ֙ אֲלֵהֶ֔ם וְרָא֖וּ אֶת־כָּל־עֶרְוָתֵֽךְ׃ 38וּשְׁפַטְתִּיךְ֙ מִשְׁפְּטֵ֣י נֹאֲפ֔וֹת וְשֹׁפְכֹ֖ת דָּ֑ם וּנְתַתִּ֕יךְ דַּ֥ם חֵמָ֖ה וְקִנְאָֽה׃ 39וְנָתַתִּ֨י אוֹתָ֜ךְ בְּיָדָ֗ם וְהָרְס֤וּ גַבֵּךְ֙ וְנִתְּצ֣וּ רָמֹתַ֔יִךְ וְהִפְשִׁ֤יטוּ אוֹתָךְ֙ בְּגָדַ֔יִךְ וְלָקְח֖וּ כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֑ךְ וְהִנִּיח֖וּךְ עֵירֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃ 40וְהֶעֱל֤וּ עָלַ֨יִךְ֙ קָהָ֔ל וְרָגְמ֥וּ אוֹתָ֖ךְ בָּאָ֑בֶן וּבִתְּק֖וּךְ בְּחַרְבוֹתָֽם׃ 41וְשָׂרְפ֤וּ בָתַּ֨יִךְ֙ בָּאֵ֔שׁ וְעָשׂוּ־בָ֣ךְ שְׁפָטִ֔ים לְעֵינֵ֖י נָשִׁ֣ים רַבּ֑וֹת וְהִשְׁבַּתִּיךְ֙ מִזּוֹנָ֔ה וְגַם־אֶתְנַ֖ן לֹ֥א תִתְּנִי־עֽוֹד׃ 42וַהֲנִחֹתִ֤י חֲמָתִי֙ בָּ֔ךְ וְסָ֥רָה קִנְאָתִ֖י מִמֵּ֑ךְ וְשָׁ֣קַטְתִּ֔י וְלֹ֥א אֶכְעַ֖ס עֽוֹד׃ 43יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־זָכַרְתּיְ֙ אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרַ֔יִךְ וַתִּרְגְּזִי־לִ֖י בְּכָל־אֵ֑לֶּה וְגַם־אֲנִ֨י הֵ֜א דַּרְכֵּ֣ךְ ׀ בְּרֹ֣אשׁ נָתַ֗תִּי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְלֹ֤א עָשִׂית֙י אֶת־הַזִּמָּ֔ה עַ֖ל כָּל־תּוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃ 44הִנֵּה֙ כָּל־הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַ֥יִךְ יִמְשֹׁ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּ֖ה בִּתָּֽהּ׃ 45בַּת־אִמֵּ֣ךְ אַ֔תְּ גֹּעֶ֥לֶת אִישָׁ֖הּ וּבָנֶ֑יהָ וַאֲח֨וֹת אֲחוֹתֵ֜ךְ אַ֗תְּ אֲשֶׁ֤ר גָּֽעֲ֨לוּ֙ אַנְשֵׁיהֶ֣ן וּבְנֵיהֶ֔ן אִמְּכֶ֣ן חִתִּ֔ית וַאֲבִיכֶ֖ן אֱמֹרִֽי׃ 46וַאֲחוֹתֵ֨ךְ הַגְּדוֹלָ֤ה שֹֽׁמְרוֹן֙ הִ֣יא וּבְנוֹתֶ֔יהָ הַיּוֹשֶׁ֖בֶת עַל־שְׂמֹאולֵ֑ךְ וַאֲחוֹתֵ֞ךְ הַקְּטַנָּ֣ה מִמֵּ֗ךְ הַיּוֹשֶׁ֨בֶת֙ מִֽימִינֵ֔ךְ סְדֹ֖ם וּבְנוֹתֶֽיהָ׃ 47וְלֹ֤א בְדַרְכֵיהֶן֙ הָלַ֔כְתְּ וּבְתוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֖ן עָשִׂ֑יתי כִּמְעַ֣ט קָ֔ט וַתַּשְׁחִ֥תִי מֵהֵ֖ן בְּכָל־דְּרָכָֽיִךְ׃ 48חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־עָֽשְׂתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ הִ֖יא וּבְנוֹתֶ֑יהָ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית אַ֖תְּ וּבְנוֹתָֽיִךְ׃ 49הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה׃ 50וַֽתִּגְבְּהֶ֔ינָה וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה תוֹעֵבָ֖ה לְפָנָ֑י וָאָסִ֥יר אֶתְהֶ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי׃ ס
51וְשֹׁ֣מְר֔וֹן כַּחֲצִ֥י חַטֹּאתַ֖יִךְ לֹ֣א חָטָ֑אָה וַתַּרְבִּ֤י אֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֨יִךְ֙ מֵהֵ֔נָּה וַתְּצַדְּקִי֙ אֶת־אֲחוֹתִַ֔ךְ בְּכָל־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ אֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתי׃ 52גַּם־אַ֣תְּ ׀ שְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֗ךְ אֲשֶׁ֤ר פִּלַּלְתְּ֙ לַֽאֲחוֹתֵ֔ךְ בְּחַטֹּאתַ֛יִךְ אֲשֶׁר־הִתְעַ֥בְתְּ מֵהֵ֖ן תִּצְדַּ֣קְנָה מִמֵּ֑ךְ וְגַם־אַ֥תְּ בּ֨וֹשִׁי֙ וּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ בְּצַדֶּקְתֵּ֖ךְ אַחְיוֹתֵֽךְ׃ 53וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤יּת סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥יּת שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ וּשְׁב֥יּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה׃ 54לְמַ֨עַן֙ תִּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ וִנִכְלַ֕מְתְּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית בְּנַחֲמֵ֖ךְ אֹתָֽן׃ 55וַאֲחוֹתַ֗יִךְ סְדֹ֤ם וּבְנוֹתֶ֨יהָ֙ תָּשֹׁ֣בְןָ לְקַדְמָתָ֔ן וְשֹֽׁמְרוֹן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ תָּשֹׁ֖בְןָ לְקַדְמָתָ֑ן וְאַתְּ֙ וּבְנוֹתַ֔יִךְ תְּשֻׁבֶ֖ינָה לְקַדְמַתְכֶֽן׃ 56וְל֤וֹא הָֽיְתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ לִשְׁמוּעָ֖ה בְּפִ֑יךְ בְּי֖וֹם גְּאוֹנָֽיִךְ׃ 57בְּטֶרֶם֮ תִּגָּלֶ֣ה רָעָתֵךְ֒ כְּמ֗וֹ עֵ֚ת חֶרְפַּ֣ת בְּנוֹת־אֲרָ֔ם וְכָל־סְבִיבוֹתֶ֖יהָ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים הַשָּׁאט֥וֹת אוֹתָ֖ךְ מִסָּבִֽיב׃ 58אֶת־זִמָּתֵ֥ךְ וְאֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ אַ֣תְּ נְשָׂאתִ֑ים נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ ס
59כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְעָשִׂ֥יתִ אוֹתָ֖ךְ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית אֲשֶׁר־בָּזִ֥ית אָלָ֖ה לְהָפֵ֥ר בְּרִֽית׃ 60וְזָכַרְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַהֲקִמוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ 61וְזָכַ֣רְתְּ אֶת־דְּרָכַיִךְ֮ וְנִכְלַמְתְּ֒ בְּקַחְתֵּ֗ךְ אֶת־אֲחוֹתַ֨יִךְ֙ הַגְּדֹל֣וֹת מִמֵּ֔ךְ אֶל־הַקְּטַנּ֖וֹת מִמֵּ֑ךְ וְנָתַתִּ֨י אֶתְהֶ֥ן לָ֛ךְ לְבָנ֖וֹת וְלֹ֥א מִבְּרִיתֵֽךְ׃ 62וַהֲקִימוֹתִ֥י אֲנִ֛י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְיָדַ֖עַתְּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 63לְמַ֤עַן תִּזְכְּרִי֙ וָבֹ֔שְׁתְּ וְלֹ֨א יִֽהְיֶה־לָּ֥ךְ עוֹד֙ פִּתְח֣וֹן פֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י כְּלִמָּתֵ֑ךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ֙ לְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
17
Olwiganyo lw’enyundà
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu, otwe omugani onahâne olwiganyo oku mulala gw’Israheli; 3 oderhe, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Enyundà nnene, ya byûbi birîbirî na ya mujunja mulîrî, eyàli eyunjwîre môya ga ngasi ibara, yanacija e Libano, yanacigwa aha irhwe ly’omurhi gw’omuyerezi. 4 Yanacitwakwo ishami lyàli lijire enyanya kulusha agandi gôshi, yalijâna omu cihugo c’abarhimbûzi, yagend’ilirhûla omu lugo lw’abadwîrhe basaka. 5 Kandi yahêka emburho nguma y’omu cihugo, yayihêka omu ishwa lihinge okucikunguzo c’olwîshi lunene. 6 Lirya ishami lyanacikula lyanacishuba muzâbîbu, gwanacijakwo emirhô n’amashami. 7 Hanaciyisha eyindi nyundà nnênênè, ya byûbi birîrî, ya mashala manji manji. Ala oku gulya muzâbîbu gwanaciyêrekeza emizi yago emunda erya nyundà eri kuguma gwayêrekezayo n’amashami ekazigadomêrera, kurhenga muli agôla mashwa gàli guhinzirwemwo. 8 Omu ishwa ly’okuyêra, oku burhambi bw’amîshi manene kwo gwàli guhinzirwe, lyo gujakwo amashami gunaleheke, gubè muzâbîbu mwinjinja. 9 Oderhe, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ka gwahasha? Ka enyundà erhavune emizi yago, enarhenze amalehe gago birinde hiyûma ehyâsi hihyâhya byaja kuli gwo, buzira kuderha mpu habe emisî minene n’engabo nyinji y’okugukula oku mizi yago? 10 Alaga oku ecigundu camashubirhwêrwa, ka camera ciyâne hwinja? Hano ehûsa empûsi y’ebuzûka-zûba, ka gurhayume? Mulya budaka gwamêreraga, gwayumiramwo. 11 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 12 Obwîre ogwoôa murhwe gw’abagoma, erhi: Ka murhamanyirikwo kuderha kuci okwôla? Oderhe, erhi: Loli oku omwâmi w’e Babiloni ajire e Yeruzalemu; arhenza yo mwâmi n’abaluzi anacibahêka emwâge e Babiloni. 13 Anaciyanka omwâna wasigalaga wa mwâmi, anacijira endagâno haguma naye, amusêza mpu acîgashe erhi ayusirhenza abakulu b’ecihugo, 14 lyo obwâmi buyôrha busungunu bulya burhacihambira kukula lyo ahasha okulanga endagâno yâge arhayivune. 15 Ci kônene oyôla muluzi amugomera, arhuma obugo e Mîsiri mpu bagend’imuhunira enfarasi n’engabo nyinji z’okulwa. Ka ahasha? Ka ahima oyôla wajiraga kwa bene okwôla? Ka avune endagâno yâge abulihasha! 16 Ndahîre obuzîne bwâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, ndahîre oku: ali mulya cihugo c’olya mwâmi wamuhiraga oku ntebe, olya ajiriraga endahiro agalinayivuna, emwa oyôla mwâmi, omu karhî ka Babiloni anafira. 17 Faraoni arhamucize n’engabo y’abalwî bâge mwandu omu kulwa, ciru bankayûbaka ebisika banatwa emibunda, baheza abantu banji. 18 Ajandisire endahiro yâge, avuna n’endagâno yâge n’obwôla ali amahâna eciragâne. Ajizire okwôla kwôshi arhacikufume. 19 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho. Ndahîre oku izîno lyâni, erya ndahiro yâni alahiraga, erya ndagâno yâni avunaga, namuhirabyo aha irhwe lyâge. 20 Namulambulirakwo akasira kâni anagwârhirwe omwôla kasira kâni, nâja namukululira e Babiloni, ngend’imuhanira eyo kuli erya ndagâno àvunaga. 21 Entwâli z’engabo y’abalwî bâge zôshi bakumba omu ngôrho; abafumire bâshandabâna empande zôshi. Na ntyo mwamanya oku niono Nyamubaho nakuderhaga. 22 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Nâni nayanka irhwerhwe ly’ogwôla murhi gw’omuyerezi munene oku nyanya ly’agandi mashami kwo nakula eryo ishami, nalirhwera nienene oku ntondo ndiri bwenêne. • 23 Oku ntondo ndiri y’Israheli kwo nalirhwêra. Lyajakwo amashami linayâne amalehe, gunabè muyerezi mwinjinja. Ebinyunyi bya ngasi lubero byayishikaziyûbakakwo, ebibalala binji byayishikarhamûkira omu mashami gâge. 24 N’emirhi yôshi y’omu mashwa yamanya oku nie Nyamubâho, nie nfunyâza omurhi gulihûsire n’okulihya ogufunyîre, oyumya omurhi mubishi, anashubijira mubishi ogwàli gukola mûmu. Niono Nyamubâho, nadesire ntyo, na ntyo kwo nânajira.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 17
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם ח֥וּד חִידָ֖ה וּמְשֹׁ֣ל מָשָׁ֑ל אֶל־בֵּ֖ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הַנֶּ֤שֶׁר הַגָּדוֹל֙ גְּד֤וֹל הַכְּנָפַ֨יִם֙ אֶ֣רֶךְ הָאֵ֔בֶר מָלֵא֙ הַנּוֹצָ֔ה אֲשֶׁר־ל֖וֹ הָֽרִקְמָ֑ה בָּ֚א אֶל־הַלְּבָנ֔וֹן וַיִּקַּ֖ח אֶת־צַמֶּ֥רֶת הָאָֽרֶז׃ 4אֵ֛ת רֹ֥אשׁ יְנִֽיקוֹתָ֖יו קָטָ֑ף וַיְבִיאֵ֨הוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּעִ֥יר רֹכְלִ֖ים שָׂמֽוֹ׃ 5וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הָאָ֔רֶץ וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ בִּשְׂדֵה־זָ֑רַע קָ֚ח עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים צַפְצָפָ֖ה שָׂמֽוֹ׃ 6וַיִּצְמַ֡ח וַיְהִי֩ לְגֶ֨פֶן סֹרַ֜חַת שִׁפְלַ֣ת קוֹמָ֗ה לִפְנ֤וֹת דָּלִיּוֹתָיו֙ אֵלָ֔יו וְשָׁרָשָׁ֖יו תַּחְתָּ֣יו יִֽהְי֑וּ וַתְּהִ֣י לְגֶ֔פֶן וַתַּ֣עַשׂ בַּדִּ֔ים וַתְּשַׁלַּ֖ח פֹּארֽוֹת׃ 7וַיְהִ֤י נֶֽשֶׁר־אֶחָד֙ גָּד֔וֹל גְּד֥וֹל כְּנָפַ֖יִם וְרַב־נוֹצָ֑ה וְהִנֵּה֩ הַגֶּ֨פֶן הַזֹּ֜את כָּֽפְנָ֧ה שָׁרֳשֶׁ֣יהָ עָלָ֗יו וְדָֽלִיּוֹתָיו֙ שִׁלְחָה־לּ֔וֹ לְהַשְׁק֣וֹת אוֹתָ֔הּ מֵעֲרֻג֖וֹת מַטָּעָֽהּ׃ 8אֶל־שָׂ֥דֶה טּ֛וֹב אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים הִ֣יא שְׁתוּלָ֑ה לַעֲשֹׂ֤ות עָנָף֙ וְלָשֵׂ֣את פֶּ֔רִי לִהְי֖וֹת לְגֶ֥פֶן אַדָּֽרֶת׃ ס
9אֱמֹ֗ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֹ֖ה תִּצְלָ֑ח הֲלוֹא֩ אֶת־שָׁרָשֶׁ֨יהָ יְנַתֵּ֜ק וְאֶת־פִּרְיָ֣הּ ׀ יְקוֹסֵ֣ס וְיָבֵ֗שׁ כָּל־טַרְפֵּ֤י צִמְחָהּ֙ תִּיבָ֔שׁ וְלֹֽא־בִזְרֹ֤עַ גְּדוֹלָה֙ וּבְעַם־רָ֔ב לְמַשְׂא֥וֹת אוֹתָ֖הּ מִשָּׁרָשֶֽׁיהָ׃ 10וְהִנֵּ֥ה שְׁתוּלָ֖ה הֲתִצְלָ֑ח הֲלוֹא֩ כְגַ֨עַת בָּ֜הּ ר֤וּחַ הַקָּדִים֙ תִּיבַ֣שׁ יָבֹ֔שׁ עַל־עֲרֻגֹ֥ת צִמְחָ֖הּ תִּיבָֽשׁ׃ פ
11וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 12אֱמָר־נָא֙ לְבֵ֣ית הַמֶּ֔רִי הֲלֹ֥א יְדַעְתֶּ֖ם מָה־אֵ֑לֶּה אֱמֹ֗ר הִנֵּה־בָ֨א מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וַיִּקַּ֤ח אֶת־מַלְכָּהּ֙ וְאֶת־שָׂרֶ֔יהָ וַיָּבֵ֥א אוֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בָּבֶֽלָה׃ 13וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֔ה וַיִּכְרֹ֥ת אִתּ֖וֹ בְּרִ֑ית וַיָּבֵ֤א אֹתוֹ֙ בְּאָלָ֔ה וְאֶת־אֵילֵ֥י הָאָ֖רֶץ לָקָֽח׃ 14לִֽהְיוֹת֙ מַמְלָכָ֣ה שְׁפָלָ֔ה לְבִלְתִּ֖י הִתְנַשֵּׂ֑א לִשְׁמֹ֥ר אֶת־בְּרִית֖וֹ לְעָמְדָֽהּ׃ 15וַיִּמְרָד־בּ֗וֹ לִשְׁלֹ֤חַ מַלְאָכָיו֙ מִצְרַ֔יִם לָֽתֶת־ל֥וֹ סוּסִ֖ים וְעַם־רָ֑ב הֲיִצְלָ֤ח הֲיִמָּלֵט֙ הָעֹשֵׂ֣ה אֵ֔לֶּה וְהֵפֵ֥ר בְּרִ֖ית וְנִמְלָֽט׃ 16חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֗א בִּמְקוֹם֙ הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַמַּמְלִ֣יךְ אֹת֔וֹ אֲשֶׁ֤ר בָּזָה֙ אֶת־אָ֣לָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֥ר הֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִית֑וֹ אִתּ֥וֹ בְתוֹךְ־בָּבֶ֖ל יָמֽוּת׃ 17וְלֹא֩ בְחַ֨יִל גָּד֜וֹל וּבְקָהָ֣ל רָ֗ב יַעֲשֶׂ֨ה אוֹת֤וֹ פַרְעֹה֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה בִּשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְלָ֖ה וּבִבְנ֣וֹת דָּיֵ֑ק לְהַכְרִ֖ית נְפָשֹׁ֥ות רַבּֽוֹת׃ 18וּבָזָ֥ה אָלָ֖ה לְהָפֵ֣ר בְּרִ֑ית וְהִנֵּ֨ה נָתַ֥ן יָד֛וֹ וְכָל־אֵ֥לֶּה עָשָׂ֖ה לֹ֥א יִמָּלֵֽט׃ ס
19לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֗א אָֽלָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר בָּזָ֔ה וּבְרִיתִ֖י אֲשֶׁ֣ר הֵפִ֑יר וּנְתַתִּ֖יו בְּרֹאשֹֽׁו׃ 20וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלָיו֙ רִשְׁתִּ֔י וְנִתְפַּ֖שׂ בִּמְצֽוּדָתִ֑י וַהֲבִיאוֹתִ֣יהוּ בָבֶ֗לָה וְנִשְׁפַּטְתִּ֤י אִתּוֹ֙ שָׁ֔ם מַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר מָֽעַל־בִּֽי׃ 21וְאֵ֨ת כָּל־מִבְרָחָ֤ו בְּכָל־אֲגַפָּיו֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים לְכָל־ר֣וּחַ יִפָּרֵ֑שׂוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ ס
22כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְלָקַ֣חְתִּי אָ֗נִי מִצַּמֶּ֧רֶת הָאֶ֛רֶז הָרָמָ֖ה וְנָתָ֑תִּי מֵרֹ֤אשׁ יֹֽנְקוֹתָיו֙ רַ֣ךְ אֶקְטֹ֔ף וְשָׁתַ֣לְתִּי אָ֔נִי עַ֥ל הַר־גָּבֹ֖הַ וְתָלֽוּל׃ 23בְּהַ֨ר מְר֤וֹם יִשְׂרָאֵל֙ אֶשְׁתֳּלֶ֔נּוּ וְנָשָׂ֤א עָנָף֙ וְעָ֣שָׂה פֶ֔רִי וְהָיָ֖ה לְאֶ֣רֶז אַדִּ֑יר וְשָׁכְנ֣וּ תַחְתָּ֗יו כֹּ֚ל צִפּ֣וֹר כָּל־כָּנָ֔ף בְּצֵ֥ל דָּלִיּוֹתָ֖יו תִּשְׁכֹּֽנָּה׃ 24וְֽיָדְע֞וּ כָּל־עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ הִשְׁפַּ֣לְתִּי ׀ עֵ֣ץ גָּבֹ֗הַ הִגְבַּ֨הְתִּי֙ עֵ֣ץ שָׁפָ֔ל הוֹבַ֨שְׁתִּי֙ עֵ֣ץ לָ֔ח וְהִפְרַ֖חְתִּי עֵ֣ץ יָבֵ֑שׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ פ

18
Omushinganyanya ahemberwa obushinganyanya bwâge n’omubî ahanirwa obubî bwâge. Omwâna arhatumula h’îshe n’îshe arhatumula hya mwâna
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Cici cirhuma mukaziyôrha mwaderha ogûla mugani omu cihugo c’Israheli, mpu: «Balarha balîre ebîrhumbwe by’emizâbîbu, amino g’abanarhabana bâbo gabola?» 3 Ndahîre obuzîne bwâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, murhacikazâgitwa bundi ogwôla mugani omu Israheli.
4 Lolagi: Obuzîne bôshi buli bwâni, ôli obuzîne bw’îshe w’omwânarhabana, oli obuzîne bw’omwânarhabana bôshi buli bwâni. Owàjizire ecâha ye wâkanafa. 5 Ngasi yêshi oli mushinganyanya ashimba okuli n’obushinganyanya, 6 arhalîra oku ntondo, arhalola oku bazimu b’omulala gw’Israheli, arhahemula muk’omulungu wâge, arhayegêra omukazi oli omu mugongo, 7 arhalibuza ndi, agalula ngasi ehi alire cikinja, arhazimba, ashalûla omushalye, ayambika oli bushugunu, 8 arhahôza ehirugu hyâge omu kulonza obungukej, arhahambira bunguke, afunya okuhoko kwâge oku mabî, atwa emmanja n’ohushinganyanya embere z’abantu, 9 omu lugendo lwâge ashimbulira amarhegeko gâni, analanga engeso zâni lyo ahasha okujira nka oku okuli kunadesire, omuntu wa bene oyâla ali mushinganyanya, kwo adesire Nyamubâho.
10 Ci kwône erhi ankaburha omwâna w’ecâbi n’ecishungu, ohirimira muli cibî ciguma muli ebîra bibî, 11 n’obwôla îshe yêhe ntâko ajizire ciru n’ehitya, omwâna wakakaz’igend’ilira oku ntondo, omwâna wakahemula mukà bene, 12 owakazilibuza abakenyi n’aharhindibusire, owakazizimba, orhagalula ecikinja ca bene, okazilola oku bazimu, okazijira amabî, 13 okazihôza n’okulinga obunguke, okazihambira obunguke, mwâna wa bene oyôla arhankalama owamàjira ebijiro bigalugalu bya bene ebyo, omwâna wa bene oyôla akwânîne okufà n’omukò gwâge yênene wanagutumule.
14 Ci kônene erhi omubusi ankaburha omwâna, n’oyôla mwâna akazibona amabî îshe adwîrhe ajira ci arhamuyige; 15 arhâkazilîrè oku ntondo, arhâkalolè oku bazimu b’omulala gw’Israheli, arhakazizinzc mukà omulungu wâge, 16 arhâkazilibuza ndi, arhâkazilya ecikinja, arhâkazizimbè, ânakazihana omugati gwâge oku mushalye, ânakaziyambika oli bushugunu omushangi, 17 ânakaziyaâsa okuboko kwâge amabî, arhâhôza n’okushimba obunguke, arhâhambira bunguke, âshimbulira engeso zâni, ânagenda bwinjà omu marhegeko gâni, oyôla arhânkafa erhi mabî g’îshe garhuma, kukwânîne âlame. 18 Ebwa kubà îshe cali cishungu, akazâgizimba, arhalamaga bwinjà ekarhî k’olubaga lwâni, ala oku âfa erhi mabî gâge garhuma. 19 Kandi munakaziderha mpu: «Cici cirhuma omwâna arhabarhula amabî g’îshe?» Ci kônene oyûla mwâna ashimbire okuli kwinjà n’okushingânîne, ashimbûlîre amarhegcko gâni gôshi, anagalanga, kukwânîne âlame. 20 Owàjizire kubî ye wânkanafa; omwâna arhâkazibarhulè amabî g’îshe, kuguma n’îshe w’omwâna arhânkabarhula omuzigo gw’omwâna wâge, omushinganyanya ahemberwa obushinganyanya bwâge n’omubî ahanirwa obubî bwâge.
21 Ci erhi omubî ankaciyûnjuza ebyâha byâge byôshi àjizire, akanashimbûlira amarhegeko gâni gôshi ânakazijira ebiri binjà n’ebishingânîne, oyôla kukwânîne âlame, arhânkafak. 22 Barhankacikengêra ebyâha byôshi àjizire, ânalama erhi kulya kushingânîne ajiraga kurhuma. 23 Ka nâkasîma omubî âfe, -kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, kali nsîma âleke olugemlo lwâge lubîl, âlame?
24 Ci erhi omushinganyanya ankakabulira obushinganyanya bwâge, akarhangira okukajira amabî, akakazijira ebigalugalu nka bîra omubî anajira, k’âlama obwôla? Barhankacikengêra obushinganyanya bôshi àjizire, ci obugoma ajiremwo, n’ecâha ajizire byo byarhuma âfa. 25 Munakaziderha, mpu: Okwôla Nyakasane ajira kurhaba kushingânîne. Yumvagyi, wâni b’omu mulala gw’Israheli: ka oku njira kwo kubà kurhashingânîni? K’arhali okwinyu mujira kwo kubà kurhashingânîni? 26 Amango omushinganyanya amakabulira obushinganyanya bwâge, akakazijira amabî, erhi âkanafa mwo okwôla kubî, bulya bubîàajizire bw’anafiremwo. 27 Omubî erhi ankaleka ecâha akazâgijira, akarhangira okukazijira okwinja n’okushingânîne, oyo akwânîne okulama. 28 Anacishozire okuleka enjira y’amabî akazâgijira, kukwânîne alame, arhankafa. 29 Ci kurharhuma omulala gw’Israheli gurhaderha, erhi: «Okwôla Nyakasane ajira kurhaba kushingânîne». Ka okwôla njira kwo kurhaba kushingânîne, wâni mulala gw’Israheli? K’arhali okwinyu mujira kwo kubà kurhashingânîni? 30 Co cirhumire namutwîra olubanja, ngasi muguma nk’oku anajizire, wâni mulala gw’Israheli, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Mugomôke, muleke ebyâha binyu, harhacibâga kuli mwe ecarhuma mwâjira amabî. 31 Mulekage ebyâha binyu byôshi mwakazâgingayisamwomunarhôle omurhima muhyâhya n’omûka muhyâhya. Cici cirhumire wâcilongeza olufu, wâni mulala gw’Israheli? 32 Ntakwîrirwa olufu lw’omuntu, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Mugomôke, mwâlama.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 18
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2מַה־לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃ 3חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אִם־יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם ע֗וֹד מְשֹׁ֛ל הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 4הֵ֤ן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת֙ לִ֣י הֵ֔נָּה כְּנֶ֧פֶשׁ הָאָ֛ב וּכְנֶ֥פֶשׁ הַבֵּ֖ן לִי־הֵ֑נָּה הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֥יא תָמֽוּת׃ ס
5וְאִ֖ישׁ כִּי־יִהְיֶ֣ה צַדִּ֑יק וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ 6אֶל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֨הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃ 7וְאִישׁ֙ לֹ֣א יוֹנֶ֔ה חֲבֹלָת֥וֹ חוֹב֙ יָשִׁ֔יב גְּזֵלָ֖ה לֹ֣א יִגְזֹ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב יִתֵּ֔ן וְעֵירֹ֖ם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃ 8בַּנֶּ֣שֶׁךְ לֹֽא־יִתֵּ֗ן וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א יִקָּ֔ח מֵעָ֖וֶל יָשִׁ֣יב יָד֑וֹ מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ יַֽעֲשֶׂ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִֽישׁ׃ 9בְּחֻקּוֹתַ֧י יְהַלֵּ֛ךְ וּמִשְׁפָּטַ֥י שָׁמַ֖ר לַעֲשֹׂ֣ות אֱמֶ֑ת צַדִּ֥יק הוּא֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 10וְהוֹלִ֥יד בֵּן־פָּרִ֖יץ שֹׁפֵ֣ךְ דָּ֑ם וְעָ֣שָׂה אָ֔ח מֵאַחַ֖ד מֵאֵֽלֶּה׃ 11וְה֕וּא אֶת־כָּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם אֶל־הֶֽהָרִים֙ אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃ 12עָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנָ֔ה גְּזֵל֣וֹת גָּזָ֔ל חֲבֹ֖ל לֹ֣א יָשִׁ֑יב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים֙ נָשָׂ֣א עֵינָ֔יו תּוֹעֵבָ֖ה עָשָֽׂה׃ 13בַּנֶּ֧שֶׁךְ נָתַ֛ן וְתַרְבִּ֥ית לָקַ֖ח וָחָ֑י לֹ֣א יִֽחְיֶ֗ה אֵ֣ת כָּל־הַתּוֹעֵב֤וֹת הָאֵ֨לֶּה֙ עָשָׂ֔ה מ֣וֹת יוּמָ֔ת דָּמָ֖יו בּ֥וֹ יִהְיֶֽה׃ 14וְהִנֵּה֙ הוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וַיַּ֕רְא אֶת־כָּל־חַטֹּ֥את אָבִ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּרְאֶ֕ה וְלֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה כָּהֵֽן׃ 15עַל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃ 16וְאִישׁ֙ לֹ֣א הוֹנָ֔ה חֲבֹל֙ לֹ֣א חָבָ֔ל וּגְזֵלָ֖ה לֹ֣א גָזָ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד׃ 17מֵעָנִ֞י הֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ נֶ֤שֶׁךְ וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א לָקָ֔ח מִשְׁפָּטַ֣י עָשָׂ֔ה בְּחֻקּוֹתַ֖י הָלָ֑ךְ ה֗וּא לֹ֥א יָמ֛וּת בַּעֲוֺ֥ן אָבִ֖יו חָיֹ֥ה יִחְיֶֽה׃ 18אָבִ֞יו כִּֽי־עָ֣שַׁק עֹ֗שֶׁק גָּזַל֙ גֵּ֣זֶל אָ֔ח וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־ט֛וֹב עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמָּ֑יו וְהִנֵּה־מֵ֖ת בַּעֲוֺנֽוֹ׃ 19וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַדֻּ֛עַ לֹא־נָשָׂ֥א הַבֵּ֖ן בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֑ב וְהַבֵּ֞ן מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה אֵ֣ת כָּל־חֻקּוֹתַ֥י שָׁמַ֛ר וַיַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם חָיֹ֥ה יִחְיֶֽה׃ 20הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֣יא תָמ֑וּת בֵּ֞ן לֹא־יִשָּׂ֣א ׀ בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֗ב וְאָב֙ לֹ֤א יִשָּׂא֙ בַּעֲוֺ֣ן הַבֵּ֔ן צִדְקַ֤ת הַצַּדִּיק֙ עָלָ֣יו תִּֽהְיֶ֔ה וְרִשְׁעַ֥ת ָרָשָׁ֖ע עָלָ֥יו תִּֽהְיֶֽה׃ ס
21וְהָרָשָׁ֗ע כִּ֤י יָשׁוּב֙ מִכָּל־חַטֹּאתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְשָׁמַר֙ אֶת־כָּל־חֻקוֹתַ֔י וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה חָיֹ֥ה יִחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃ 22כָּל־פְּשָׁעָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ל֑וֹ בְּצִדְקָת֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יִֽחְיֶֽה׃ 23הֶחָפֹ֤ץ אֶחְפֹּץ֙ מ֣וֹת רָשָׁ֔ע נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֲל֛וֹא בְּשׁוּב֥וֹ מִדְּרָכָ֖יו וְחָיָֽה׃ ס
24וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקָתוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל כְּכֹ֨ל הַתּוֹעֵב֜וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֧ה הָרָשָׁ֛ע יַעֲשֶׂ֖ה וָחָ֑י כָּל־צִדְקֹתָ֤ו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה בְּמַעֲל֧וֹ אֲשֶׁר־מָעַ֛ל וּבְחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א בָּ֥ם יָמֽוּת׃ 25וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י שִׁמְעוּ־נָא֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲדַרְכִּי֙ לֹ֣א יִתָּכֵ֔ן הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽנוּ׃ 26בְּשׁוּב־צַדִּ֧יק מִצִּדְקָת֛וֹ וְעָ֥שָׂה עָ֖וֶל וּמֵ֣ת עֲלֵיהֶ֑ם בְּעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יָמֽוּת׃ ס
27וּבְשׁ֣וּב רָשָׁ֗ע מֵֽרִשְׁעָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה ה֖וּא אֶת־נַפְשֹׁ֥ו יְחַיֶּֽה׃ 28וַיִּרְאֶ֣ה וַיָּ֔שָׁוב מִכָּל־פְּשָׁעָ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה חָי֥וֹ יִחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃ 29וְאָֽמְרוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י הַדְּרָכַ֞י לֹ֤א יִתָּֽכְנּוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽן׃ 30לָכֵן֩ אִ֨ישׁ כִּדְרָכָ֜יו אֶשְׁפֹּ֤ט אֶתְכֶם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה שׁ֤וּבוּ וְהָשִׁ֨יבוּ֙ מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם לְמִכְשֹׁ֖ול עָוֺֽן׃ 31הַשְׁלִ֣יכוּ מֵעֲלֵיכֶ֗ם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר פְּשַׁעְתֶּ֣ם בָּ֔ם וַעֲשׂ֥וּ לָכֶ֛ם לֵ֥ב חָדָ֖שׁ וְר֣וּחַ חֲדָשָׁ֑ה וְלָ֥מָּה תָמֻ֖תוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 32כִּ֣י לֹ֤א אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הַמֵּ֔ת נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהָשִׁ֖יבוּ וִֽחְיֽוּ׃ פ
19
Omulenge oku baluzi b’Israheli
1 W’oyo ojimanyîsa ogûla mulenge oku baluzi b’Israheli. 2 Obabwîre, erhi: Kurhi nyoko ayôrhaga? nka ntale-kazi omuzindi ntale; aka entale-nkazi egwishire ekarhî k’entale ntôrhò, edwîrhe yayoônkesa abâna bâyom. 3 Yanacitusa muguma omu bâna bâyo, anaciba mucûka gwa ntale-ndume, ayiga okukazishanshanyula omunyama gwâge, akazilya abantu. 4 Amashanja gayumvîrhe ogwâge, yanacigwârhirwa omu mwîna gwâbo, bayihêka enalimwo emigera omu cihugo c’e Mîsiri. 5 Wa ntale-nkazi abona oku busha arhamîre, ohulangâlire bwanyiha: Yashubirhôla wundi mwâna muguma omu bâna bâyo, yanacimulera bwinjà, alinda aba mucûkà gwa ntale-ndume. 6 Arhondêra ahîvira omu karhî k’ezindi ntale, anacishuba mucûkà gwa ntale-ndume, ayiga okukazishanshanyula omunyama gwâge, akazilya abantu. 7 Akacirhunika oku nyumpa zâbo, ashereza engo zâbo, ecihugo n’abantu baco bakazigeramwo omusisi erhi bayumvagya omulumbo gwâge. 8 Amashanja gamurhabâlira, byo ebihugo by’eburhambi; banacimurhega n’akasira, anacigwârhirwa omu mwîna gwâbo. 9 N’emigera yâbo bamuhira omu irhonga, bamuhekera mwâmi w’e Babiloni banaciyiheka omu nyumpa eyûbasirwe kulî, lyo balekiyumva izù lyâge, omu ntondo z’Israheli. 10 Nyoko kw’ali nka muzâbîbu, murhwere oku burhambi bw’olwîshi, gwàkaziyâna gwànajira ebyâsi binji, bunji bw’amîshi burhuma. 11 Gwanacimerakwo amashami mazibuzibu, ganaciba rhurhi rhw’obwaâmi; ganacikula, ganaciliha, gahika omu karhî k’ebitu, bakazisômerwa n’obuli bwâgo, n’obunji bw’amashami gâge. 12 Ci kônene bagukûzirage, bagukwêba oku idaho, empûsi y’ebuzûka-zûba yayumya amalehe gâgo, gwanacicivunikira, ishami lyâgo lizibuzibu lyanaciyuma, omuliro gwalisingônola. 13 Lolà gwo gukol’irhwcêwa omu irûngu, omu cihugo ciyûmûsire na c’idûrhu. 14 Omuliro gwanacipamuka omu ishami lwâge, gwanacifonfomera amashami n’irehe lyâge. Gurhakacibona lirya ishami lyâgo lizibuzibu, akali kola karhî k’ebwâmi. Guli mulenge ogwôla; gunakolêsibwe nka mulenge.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 19
1וְאַתָּה֙ שָׂ֣א קִינָ֔ה אֶל־נְשִׂיאֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וְאָמַרְתָּ֗ מָ֤ה אִמְּךָ֙ לְבִיָּ֔א בֵּ֥ין אֲרָי֖וֹת רָבָ֑צָה בְּת֥וֹךְ כְּפִרִ֖ים רִבְּתָ֥ה גוּרֶֽיהָ׃ 3וַתַּ֛עַל אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃ 4וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֛יו גּוֹיִ֖ם בְּשַׁחְתָּ֣ם נִתְפָּ֑שׂ וַיְבִאֻ֥הוּ בַֽחַחִ֖ים אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 5וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י נֽוֹחֲלָ֔ה אָבְדָ֖ה תִּקְוָתָ֑הּ וַתִּקַּ֛ח אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֥יר שָׂמָֽתְהוּ׃ 6וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ בְּתוֹךְ־אֲרָי֖וֹת כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃ 7וַיֵּ֨דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֨רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ 8וַיִּתְּנ֨וּ עָלָ֥יו גּוֹיִ֛ם סָבִ֖יב מִמְּדִינ֑וֹת וַֽיִּפְרְשׂ֥וּ עָלָ֛יו רִשְׁתָּ֖ם בְּשַׁחְתָּ֥ם נִתְפָּֽשׂ׃ 9וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ בַסּוּגַר֙ בַּֽחַחִ֔ים וַיְבִאֻ֖הוּ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל יְבִאֻ֨הוּ֙ בַּמְּצֹד֔וֹת לְמַ֗עַן לֹא־יִשָּׁמַ֥ע קוֹל֛וֹ ע֖וֹד אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
10אִמְּךָ֥ כַגֶּ֛פֶן בְּדָמְךָ֖ עַל־מַ֣יִם שְׁתוּלָ֑ה פֹּֽרִיָּה֙ וַֽעֲנֵפָ֔ה הָיְתָ֖ה מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ 11וַיִּֽהְיוּ־לָ֞הּ מַטּ֣וֹת עֹ֗ז אֶל־שִׁבְטֵי֙ מֹֽשְׁלִ֔ים וַתִּגְבַּ֥הּ קֽוֹמָת֖וֹ עַל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֑ים וַיֵּרָ֣א בְגָבְה֔וֹ בְּרֹ֖ב דָּלִיֹּתָֽיו׃ 12וַתֻּתַּ֤שׁ בְּחֵמָה֙ לָאָ֣רֶץ הֻשְׁלָ֔כָה וְר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים הוֹבִ֣ישׁ פִּרְיָ֑הּ הִתְפָּרְק֧וּ וְיָבֵ֛שׁוּ מַטֵּ֥ה עֻזָּ֖הּ אֵ֥שׁ אֲכָלָֽתְהוּ׃ 13וְעַתָּ֖ה שְׁתוּלָ֣ה בַמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ צִיָּ֥ה וְצָמָֽא׃ 14וַתֵּצֵ֨א אֵ֜שׁ מִמַּטֵּ֤ה בַדֶּ֨יהָ֙ פִּרְיָ֣הּ אָכָ֔לָה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ מַטֵּה־עֹ֖ז שֵׁ֣בֶט לִמְשֹׁ֑ול קִ֥ינָה הִ֖יא וַתְּהִ֥י לְקִינָֽה׃ פ
20
Emyanzi y’amabî g’Israheli
1 Omu mwâka gwa kali nda, omu mwêzi gwa karhânu, omu nsiku ikumi z’omwêzi, baguma omu bashamuka b’Israheli bayisha balidôsa Nyamubâho banacitamala embere zâni. 2 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 3 Mwene omuntu, oderheze abôla bashamuka b’Israheli; obabwîre: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ka kuyishindôsa kurhumire mwayisha? Ndahîre obuzîne bwâni, ntâzige mwadôsa, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 4 Ka wâbatwîra olubanja? Ka wâtwa olubanja wâni mwene omuntu? Obamanyîse amabî magalugalu ga b’îshe wâbo. 5 Obabwîre, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Olusiku nacishogaga Israheli, nîsi erhi olusiku nalambuliraga okuboko ebwa obûko bw’enyumpa ya Yakôbo, nàcîmanyîsize kuli bwo omu cihugo c’e Mîsiri, nayinamulira okuboko kwâni kuli bwo nàderha, nti: Nie Nyamubâho Nyamuzinda winyu. 6 Olwôla lusiku nàlengezize okuboko kwâni kuli bwo nanalahira nti akaba ntabarhenzizi omu cihugo c’e Mîsiri n’okubashubiza omu cihugo nabishogeraga, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, cihugo cinjà kulusha ebindi bihugo byôshi. 7 Nanacibabwîra, nti: Mukabulirage ngasi muguma birya ibala mumêkeza amasù, murhahîraga mukacihemula n’abazimu b’e Mîsiri, nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 8 Ci bàcihindula kuli nie, barhalonzagya okunyumva. Ntâye ciru n’omuguma wakabulire ebyôla by’ibala bàkazâgimêkeza amasù; barhengaga abazimu b’e Mîsiri. Nàba n’olukengêro lw’okuderha nti nabadubulirakwo obukunizi bwâni, nti mbayûkize kwo oburhè bwâni, omwôla cihugo c’e Mîsiri. 9 Ci nashubikengêra izîno lyâni, nàjira kulya kwankarhuma lirhahemuka omu masù g’agôla mashanja bàli bayûbasire ekarhî kâbo, bulya nàli mbabwizire oku nahêka olubaga lwâni erhi banadwîrhe babona, ndurhenze omu cihugo c’e Mîsiri. 10 Okubundi nanacibarhenza omu cihugo c’e Mîsiri, nabahêka omw’irungu. 11 Nanacibahà amarhegeko gâni, nanacibamanyîsa engesò zâni ezi bàli bagwâsirwe okushimba lyo balama nazo. 12 Ciru nanacibaha ensiku zâni za sabato nti zibe cimanyîso ekarhî kani nabo, lyo bakazimanyirira oku niene nie Nyamubâho ndwîrhe nabacêsa. 13 Ci omulala gw’Israheli gwàcihindula kuli nie omwôla irungu; barhashimbaga amarhegeko gâni, bàjandika engeso zâni ezi balibagwâsirwe okushimba lyo balama nazo, barhajiraga okurhali kuhemukira ezo nsiku zâni za sabato. Okubundi nanaciba n’olukengêro lw’okuderha oku nkola nabadubulirakwo abukunizi bwâni omwôla irungu, nti mbamalîre. 14 Ci nashubikengêra izîno lyâni, nàjira kulya kwankarhuma lirhahemuka omu masù g’agôla mashanja agabonaga oku nabahêkaga. 15 Kulusha okwôla nanaciyînamulira okuboko kwâni kuli bwo omwôla irungu, omu kulahira nti ntabahêke muli cirya cihugo nabahàga, cihugo cihulula mwo amarha n’obûci, cihugo cinjà omu bindi bihugo byôshi. 16 Bulya bamajandika engeso zâni, barhashimbaga amarhegeko gâni, banahemukira ensiku zâni za sabato, ebwa kubà omurhima gwâbo gucishwêkire bwenêne oku bazimu. 17 Ci kônene nababêra obwonjo, naleka okubamalîra, ntacibahungumuliraga omu irungu.
18 Nanacibwîra abâna bâbo omwôla irungu, nti: Murhahîra mukashimba enjira za basho, murhashimbaga engeso zâbo, murhacihemulaga n’abazimu bâbo. 19 Nie Nyamubâho Nyamuzinda winyu. Mushimbe amarhegeko gâni, mulange engeso zâni munazishimbûlire. 20 Mukenge ensiku zâni za sabato zibe cimanyîso ekarhî kani na ninyu, bakazimanya oku nie na ndi Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. 21 Ci abôla bâna bacihindula kuli nie, barhashimbaga amangorhegeko gâni, barhalangaga barhanashimbaga engeso zâni, ezi bàli bagwâsirwe okushimba lyo balama nazo; bahemukira enâiku zâni za sabato. Okubundi nanaciba n’olukengêro lw’okuderha oku nkola nabadubulirakwo obukunizi bwâni, nti mbayûkizekwo oburhè bwâni omwôla irungu. 22 Ci nagalula okuboko kwâni. nashubikengêra izîno lyâni, najira kulya kwankarhuma lirhahemuka embere z’amashanja, galya gabonaga oku nabahêka. 23 Ci kône kandi nabalambulirakwo okuboko, omwol’irungu, omu kuhiga nti nkola nâbashandabanya omwôla irungu bajè emwa amashanja, bashandabane omu bihugo b’ihanga. 24 Bulya barhashimbaga engeso zâni, bajàndisire amarhegeko gâni banahemukira ensiku zâni za sabato, n’amasù gâbo gacishwêkera oku bazimu ba b’îshe wâbo. 25 Ciru nàli nkola nabahà amarhegeko garhàli minjà n’engeso barhankahashire okushimba n’okulama nazo, 26 nàbazinza n’enterekêro zâbo, omu kubahûna nterekêro abâna bâbo b’enfula, kwàli kubahana, lyo bamanya oku nie na ndi Nyamubâho.
27 Co cirhumire ogend’iderheza omulala gwa bene Israhelil, wâni mwene omuntu. Obabwîre erhi ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ahôla kandi basho bàngayisa erhi bànjirira okw’obulyâlya. 28 Kurhanarhumaga obwôla ntabahisa muli cirya cihugo nàlaganaga n’endahiro oku nâbaha co. Babwînemwo orhurhondo rhwa ngasi lubero rhulengerire, emirhi ya ngasi lubero eyunjwîre byasi, banagend’irhererekêrerayo, banahânirayo entûlo zâbo z’okushologosa, banadêkereza ho obukù bwâbo bw’okurhûliriza banabulagiraho enterekêro yâbo y’embulaga. 29 Nanacibabwîra, nti: Eyo bwa luhêromusôkera kurhi yankaderhwa? Banaciyiyirika izîno lya Bama kuhika oku lusiku lw’ene. 30 Ee! Ogendigibwîra omulala gwa bene Israheli, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ka kwo binali mudwîrhe mwacihemula omu kubà n’olugendo luli nka lugendo lwa basho, omu kucihemula n’abazimu bâbo, 31 omu kuhâna entûlo zinyu n’omu kukazigeza abâna binyu omu muliro? Ka kunali kw’okuli okûla mwakaziyôrha mwacihemula n’abazimu binyu bôshi kuhika oku lusiku lw’ene? Ka niono, nanabuligiyêmêra muyishindôsa, wâni mulala gwa Israhcli? Ndahîre oku izîno Iyâni, kw’adesire Nyakasane Nyamubâho, ntâzige mwayishindôsa. 32 Oku biyêrekîre ecilôrho cikaziyôrha ciri omu bukengêre bwinyu, cirhabe nk’okwôla munalôrha, mpu: Rhwaba nk’agandi mashanja, nka ngasi bundi bûko bw’omu bihugo by’ihanga, rhukazikolera emirhi n’amabuye. 33 Ndahîre oku buzîne bwâni. kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, ndahîre oku niene nie nanayîma kulimwe, n’enfune ndârhi, n’okuboko kubangalîre, namuyemêza n’obukunizi bwâni. 34 Nâmurhenza omwôla karhî k’amashanja, nâmushûbûza kurhenga omu bihugo by’ihanga emunda mwàli mushandabîne, nâmurhcnza yo n’enfune ndârhi, n’okuboko kubangalîre, nayîsha mmudwîrhe n’obukunizi bwâni. 35 Nâmuhêka omu irungu ly’amashanja, mmutwîremwo olubanja, busù oku busù. 36 Nk’oku natwîraga basho olubanja omw’irungu ly’ecihugo c’e Mîsiri, ntyôla kwo nâmutwîra olubanja, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 37 Nâmugendesa n’obuhiri, nyishe mmudwîrhemwo bantu basungunu. 38 Nâmuyûngulamwo abagoma, balya bacihindulaga kuli nie, nânabarhenza omu cihugo bayûbasire buno, ci kônene barhâhike omu cihugo c’Israheli, na ntyo mwanamanya oku nie Nyamubâho.
39 Ewâni w’oyu, mulala gw’Israheli! Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ngasi muguma ajag’ikolera abazimu bâge, ci enyuma mbabwizire okuli oku mwâcinyumva. Murhâciyishikazihemule izîno litagatîfu Iyâni n’entûlo zinyu n’abazimu binyu. 40 Bulya oku ntondo yâni ntagatîfu, oku ntondo ndiri y’Israheli, -kwo adesire Nyakasanhe Nyamubâho,- yo gwayishikazinkolera omulala gw’Israheli gôshi oku gunali omu cihugo. ômunda yo nayankira bwinjinjà na nshub’ilongeza yo entûlo zinyu, erya ntûlo yinyu elushire ezindi ntûlo zinyu ntagatîfu. 41 Nâmuyankirira nka buku bwa kurhûliriza hano mba namâmurheza ekarhî k’amashanja, nâmushubiza kurhenga omu bihugo mwàli mushandabîne, nâkuzibwa na mwe embere z’amashanja. 42 Na ntyo mwânamanya oku nie Nyamubâho, hano mba namâmuhisa oku idaho ly’Israheli, omu cihugo nàlaganyangya n’endahiro oku nâciha basho. 43 Eyôla munda yo mwanashubikakengêra olugendo lwinyu na kuli birya bijiro binyu bigalugalu mwàcihemulagamwo, n’aho mwânayumva mucishologorhe mwênene, erhi agôla mabî ginyu mwakazâgijira garhuma. 44 Mwânayishimanya oku nnandi Nyamubâho hanomubona kurhi nàmujiriraga bwinjà erhi izîno lyâni lirhuma, ci arhâcibe oku lugendo lwinyu lubî n’oku bwôrhere bwinyu bubozire, wâni mulala gw’Israheli, kwo adesire Nyakasane Nyamubâhon.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 20
1וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ית בַּֽחֲמִשִׁי֙ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹ֔דֶשׁ בָּ֧אוּ אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֑ה וַיֵּשְׁב֖וּ לְפָנָֽי׃ ס
2וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 3בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֞ר אֶת־זִקְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲלִדְרֹ֥שׁ אֹתִ֖י אַתֶּ֣ם בָּאִ֑ים חַי־אָ֨נִי֙ אִם־אִדָּרֵ֣שׁ לָכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 4הֲתִשְׁפֹּ֣ט אֹתָ֔ם הֲתִשְׁפּ֖וֹט בֶּן־אָדָ֑ם אֶת־תּוֹעֲבֹ֥ת אֲבוֹתָ֖ם הוֹדִיעֵֽם׃ 5וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בְּיוֹם֙ בָּחֳרִ֣י בְיִשְׂרָאֵ֔ל וָאֶשָּׂ֣א יָדִ֗י לְזֶ֨רַע֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וָאִוָּדַ֥ע לָהֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֨א יָדִ֤י לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 6בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָשָׂ֤אתִי יָדִי֙ לָהֶ֔ם לְהֽוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־אֶ֜רֶץ אֲשֶׁר־תַּ֣רְתִּי לָהֶ֗ם זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃ 7וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 8וַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִּשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ וְאֶת־גִּלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם לֹ֣א עָזָ֑בוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֤וֹת אַפִּי֙ בָּהֶ֔ם בְּת֖וֹךְ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9וָאַ֨עַשׂ֙ לְמַ֣עַן שְׁמִ֔י לְבִלְתִּ֥י הֵחֵ֛ל לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה בְתוֹכָ֑ם אֲשֶׁ֨ר נוֹדַ֤עְתִּי אֲלֵיהֶם֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 10וָאֽוֹצִיאֵ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֲבִאֵ֖ם אֶל־הַמִּדְבָּֽר׃ 11וָאֶתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־חֻקּוֹתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י הוֹדַ֣עְתִּי אוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אוֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֥י בָּהֶֽם׃ 12וְגַ֤ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם לִהְי֣וֹת לְא֔וֹת בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ 13וַיַּמְרוּ־בִ֨י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל בַּמִּדְבָּ֗ר בְּחֻקּוֹתַ֨י לֹא־הָלָ֜כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלְּל֣וּ מְאֹ֑ד וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֨ךְ חֲמָתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם בַּמִּדְבָּ֖ר לְכַלּוֹתָֽם׃ 14וָאֶעֱשֶׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵאתִ֖ים לְעֵינֵיהֶֽם׃ 15וְגַם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְבִלְתִּי֩ הָבִ֨יא אוֹתָ֜ם אֶל־הָאָ֣רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֗תִּי זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃ 16יַ֜עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ וְאֶת־חֻקּוֹתַי֙ לֹא־הָלְכ֣וּ בָהֶ֔ם וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ כִּ֛י אַחֲרֵ֥י גִלּוּלֵיהֶ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃ 17וַתָּ֧חָס עֵינִ֛י עֲלֵיהֶ֖ם מִֽשַּׁחֲתָ֑ם וְלֹֽא־עָשִׂ֧יתִי אוֹתָ֛ם כָּלָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃ 18וָאֹמַ֤ר אֶל־בְּנֵיהֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּחוּקֵּ֤י אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אַל־תֵּלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפְּטֵיהֶ֖ם אַל־תִּשְׁמֹ֑רוּ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם אַל־תִּטַּמָּֽאוּ׃ 19אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּחֻקּוֹתַ֖י לֵ֑כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י שִׁמְר֖וּ וַעֲשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃ 20וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י קַדֵּ֑שׁוּ וְהָי֤וּ לְאוֹת֙ בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 21וַיַּמְרוּ־בִ֣י הַבָּנִ֗ים בְּחֻקּוֹתַ֣י לֹֽא־הָ֠לָכוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֨י לֹא־שָׁמְר֜וּ לַעֲשֹׂ֣ות אוֹתָ֗ם אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אוֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֥וֹת אַפִּ֛י בָּ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 22וַהֲשִׁבֹ֨תִי֙ אֶת־יָדִ֔י וָאַ֖עַשׂ לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃ 23גַּם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי אֶת־יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְהָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּלְזָר֥וֹת אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃ 24יַ֜עַן מִשְׁפָּטַ֤י לֹֽא־עָשׂוּ֙ וְחֻקּוֹתַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וְאַחֲרֵי֙ גִּלּוּלֵ֣י אֲבוֹתָ֔ם הָי֖וּ עֵינֵיהֶֽם׃ 25וְגַם־אֲנִי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם חֻקִּ֖ים לֹ֣א טוֹבִ֑ים וּמִ֨שְׁפָּטִ֔ים לֹ֥א יִֽחְי֖וּ בָּהֶֽם׃ 26וָאֲטַמֵּ֤א אוֹתָם֙ בְּמַתְּנוֹתָ֔ם בְּהַעֲבִ֖יר כָּל־פֶּ֣טֶר רָ֑חַם לְמַ֣עַן אֲשִׁמֵּ֔ם לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽדְע֔וּ אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
27לָכֵ֞ן דַּבֵּ֨ר אֶל־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה ע֗וֹד זֹ֚את גִּדְּפ֤וּ אוֹתִי֙ אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּמַעֲלָ֥ם בִּ֖י מָֽעַל׃ 28וָאֲבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ לָהֶ֑ם וַיִּרְאוּ֩ כָל־גִּבְעָ֨ה רָמָ֜ה וְכָל־עֵ֣ץ עָבֹ֗ת וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֤ם אֶת־זִבְחֵיהֶם֙ וַיִּתְּנוּ־שָׁם֙ כַּ֣עַס קָרְבָּנָ֔ם וַיָּשִׂ֣ימוּ שָׁ֗ם רֵ֚יחַ נִיח֣וֹחֵיהֶ֔ם וַיַּסִּ֥יכוּ שָׁ֖ם אֶת־נִסְכֵּיהֶֽם׃ 29וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מָ֣ה הַבָּמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם הַבָּאִ֖ים שָׁ֑ם וַיִּקָּרֵ֤א שְׁמָהּ֙ בָּמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 30לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר ׀ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הַבְּדֶ֥רֶךְ אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַתֶּ֣ם נִטְמְאִ֑ים וְאַחֲרֵ֥י שִׁקּוּצֵיהֶ֖ם אַתֶּ֥ם זֹנִֽים׃ 31וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹֽתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים לְכָל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃ 32וְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 33חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם׃ 34וְהוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפוֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְחֵמָ֖ה שְׁפוּכָֽה׃ 35וְהֵבֵאתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־מִדְבַּ֖ר הָֽעַמִּ֑ים וְנִשְׁפַּטְתִּ֤י אִתְּכֶם֙ שָׁ֔ם פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 36כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁפַּ֨טְתִּי֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּמִדְבַּ֖ר אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כֵּ֚ן אִשָּׁפֵ֣ט אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 37וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּמָסֹ֥רֶת הַבְּרִֽית׃ 38וּבָרוֹתִ֣י מִכֶּ֗ם הַמֹּרְדִ֤ים וְהַפּֽוֹשְׁעִים֙ בִּ֔י מֵאֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ אוֹצִ֣יא אוֹתָ֔ם וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָב֑וֹא וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 39וְאַתֶּ֨ם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה אִ֤ישׁ גִּלּוּלָיו֙ לְכ֣וּ עֲבֹ֔דוּ וְאַחַ֕ר אִם־אֵינְכֶ֖ם שֹׁמְעִ֣ים אֵלָ֑י וְאֶת־שֵׁ֤ם קָדְשִׁי֙ לֹ֣א תְחַלְּלוּ־ע֔וֹד בְּמַתְּנֽוֹתֵיכֶ֖ם וּבְגִלּוּלֵיכֶֽם׃ 40כִּ֣י בְהַר־קָדְשִׁ֞י בְּהַ֣ר ׀ מְר֣וֹם יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה שָׁ֣ם יַעַבְדֻ֜נִי כָּל־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל כֻּלֹּ֖ה בָּאָ֑רֶץ שָׁ֣ם אֶרְצֵ֔ם וְשָׁ֞ם אֶדְר֣וֹשׁ אֶת־תְּרוּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְאֶת־רֵאשִׁ֛ית מַשְׂאוֹתֵיכֶ֖ם בְּכָל־קָדְשֵׁיכֶֽם׃ 41בְּרֵ֣יחַ נִיחֹחַ֮ אֶרְצֶ֣ה אֶתְכֶם֒ בְּהוֹצִיאִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם וְנִקְדַּשְׁתִּ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִֽם׃ 42וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בַּהֲבִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ לַאֲבֽוֹתֵיכֶֽם׃ 43וּזְכַרְתֶּם־שָׁ֗ם אֶת־דַּרְכֵיכֶם֙ וְאֵת֙ כָּל־עֲלִיל֣וֹתֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נִטְמֵאתֶ֖ם בָּ֑ם וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם בְּכָל־רָעוֹתֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃ 44וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בַּעֲשׂוֹתִ֥י אִתְּכֶ֖ם לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לֹא֩ כְדַרְכֵיכֶ֨ם הָרָעִ֜ים וְכַעֲלִילֽוֹתֵיכֶ֤ם הַנִּשְׁחָתוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
21
Engôrho ya Nyamubâho
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebi binwa: 2 Mwene omuntu, oyêrekere olunda lw’ekulyo, oderhe ebinwa bikali ebwa lunda lw’emukondwè, oderhe ebinwa by’obulêbi oku muzirhu gw’ecihugo ca Negêbu. 3 Obwîre omuzirhu gwa Negêbu, erhi: Yumva akanwa ka Nyamubâho. Lolà oku nkola najikuzûkiza omuliro gwafonfomera ngasi murhi mubishi na ngasi murhi mûmu. Eri ngulumira erhâzima: na ngasi busù bwâbabuka nago kurhenga e Negêbu kujà olunda lw’emwênè. 4 Ngasi muntu âbona oku niene Nyamubâho, nie nànaguyasagya, gurhânazime. 5 Nanaciderha, nti: Mâshi! Nyakasane Nyamubâho, badwîrhe baderha, mpu: Lolà ye kandi! Yoyo odwîrhe ashubirira okuderha ebinwa. 6 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 7 «Mwene omuntu, oyêrekere olunda lw’e Yeruzalemu, oderhe akanwa oku kâ-Nyamuzinda, onaderhe ebinwa by’obulêbi oku cihugo c’Israheli. 8 Obwîre ecihugo c’Israheli. erhi: Ntyâla kwo adesire Nyamubâho. Lolà oku namàcîhindula kuli we; nkola nayômola engôrho omu lûba nâmalîra muli we ngasi mushinganyanya na ngasi munya-byâha. 9 Oku kumalîra omushinganyanya n’omunya-byâha kwo kwarhuma engôrho yâni yarhenga omu lûba, yanigûza ngasi muntu kurhenga e Negêbu kujà olunda lw’emwênè. 10 Ntyo ngasi muntu amanya oku nie Nyamubâho nie nayômolaga engôrho omu lûba erhanacishubiramwo.
11 Nâwe mwene omuntu abande akahababo, orhe omurhima. Ago mango wâbà oyunjwîre burhe, obande orhuhababo erhi onali embere zâbo. 12 N’erhi bankakudôsa mpu orhwôla rhuhababo rhuli rhwa kurhi: wânaderha, erhi: Ecirhumire guli omwanzi mubî guyîshire, emirhima yôshi ekola yârhà n’amaboko galembaguke, emyûka yâba mizamba n’amadwi gâkomanya. Loli oku ogwôla mwanzi guyîruka, kwo byâbà ntyo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho».
13 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebira binwa, erhi: 14 Wâni mwene omuntu, oderhe ebinwa by’obulêbi. Oyish’iderha, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamuzinda, erhi: Engôrho, engôrho yamàrhyazibwa yamànacêsibwa. 15 Yamàrhyazibwa mpu lyo emalîra engabo, yamàcêsibwa mpu lyo ejà yabanda ensasi… 16 Yahanyirwe mpu bayishuke lyo bayifumbarha omu nfune, engôrho yarhyàzîbwe yanashukwa lyo ejà omu kuboko kw’omwîsi. 17 Banda olujamu, lumba, wâni mwene omuntu, ebwa kubà olubaga lwâni eyêrekîre; eyêrekîre abaluzi b’Israheli n’olubaga lwâni. Babwîre oku engôrho erhacibaleke bôshi n’olubaga lwâni. Co cirhumire ocîkomombe ecifuba.
18 Bulya gali marhangulo. Kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 19 Nâwe, wâni mwene omuntu, olêbe, onakome akagasha. Engôrho eyiîrhe kasharhu kulushire, ehungumule embaga, eyo ngôrho kaheza, ekâheza ciru n’abali e burhambi! Y’elambika engabo. 20 Lyo emirhima erhà, lyo nabahungumuka babà mwandu, narhezire ngasi muhango engôrho, yayîsha yâlaza, enashusirwe mpu lyo emalîra embaga. 21 Yêrekana oku oyôjehire e kulyo n’ekumosho ngasi hali ntambala. 22 Nâni nânakazikoma akagasha, nârhûliriza oburhè bwâni. Nie, Nyamubâho, nkudesire.
Mwâmi w’e Babiloni omu mashango g’enjira
23 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 24 Nawe mwene omuntu otwe njira ibirhi, lyo egera engôrho y’omwâmi w’e Babiloni. Ojire zirhenga oku zinali ibirhi muli cihugo ciguma. Otwe omukâla gwârhenga ahôla, guyêrekane enjira y’olugo, 25 gumanyîse engôrho, enjira y’e Rabawa emwa Abanya-Amoni n’ey’e Yuda na ey’olugo luzibuzibu, y’e Yeruzalemu. 26 Bulya omwâmi w’e Babiloni ayîmanzire aha mashango, aha murhondêro gwa njira adwîrhe adôsa enyungu. Amàshabaganya emyampi yâge, amàdôsa empîvu zâge, amàsingiriza obudiku. 27 Omu kuboko kulyo enyungu zamagwârha Yeruzalemu: mpu yo agendihira ebimokolo byâge biri nka ngandabuzi, mpu ahâne irhegeko ly’okuyîrha embaga, mpu babande orhuhababo rhwa okutula entambala, mpu bahire ebimokolo by’engabuzi oku mihango, mpu bayûbak’emisinga, banahumbe emibunda. 28 Omu masù gâbo byàli nka bya busha endahiro bàjiraga. Babalaganya oku bakengêza amabî bajizire, agàrhuma bayishigwârhwa bujà. 29 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ebwa kubà muli bahamîrizi b’amabî ginyu, omu kuyêrekana ebyâha binyu, omu kuyêrekana obubî bwinyu omu ngasi bijiro binyu byôshi, na bulya mwacîyêrekîne loshi, mukola mwâgwârhwa bujà. 30 Kuli we wâni muluzi w’Israheli, nyankola-maligo wàcîhemwire, oyu ensiku nzinda z’amabî ziri hôfi. 31 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: bayanka ishungwè, baârhôla ecimanè, haj’empidûlo, ehyàli idako hikola hyâja enyanya, ehyàli enyanya, hikola hyâja idako. 32 Nâyijira bwerûlè, bwerûlè, bwerûlè! okurhasâgibonekana bundi kuhika ayishe olya wahâbirw okutwa olubanja, olya nayîshiyîmika.
Obuhane bwa Amoni
33 Nâwe mwene omuntu, olêbe, oderhe, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Kuli bene Amoni n’ebijâci byâbo, obabwîre, erhi: Engôrho, engôrho yamàyomolwa mpu eyîrhe; yamàcêsibwa mpu lyo emalîra, mpu eje yâlasha ensasi, 34 omu mango ogwêrhe ebilôrho bya busha, amango odwîrhe wadôsa ebw’obushonga by’obunywesi, kwâbà kumalîra balya bîsi bagalugalu, balyâla olusiku lwâbo luzinda luyîruka na obwîsi bwâbo buzinda bw’amabî gâbo. 35 Oyishubize omu lûba. Kali halya hantu walemeragwa, mulya cihugo waburhiragwa mwo nâkutwîra olubanja. 36 Nâkubulagirakwo obukunizi bwâni, nâkubûhirakwo omuliro gw’oburhè bwâni, nâkuhana omu maboko g’abantu b’ihanga, abalenga b’okushereza. 37 Wâlibwa n’omuliro, omukò gwâwe gwahululira omu karîi k’ecihugo, ciru n’ehitya barhâkazikukengêra kwo, ebwa kubà niene nie Nyamubâho, nkudesire.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 21
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃ 3וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה הִנְנִ֣י מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כָל־עֵֽץ־לַח֩ וְכָל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כָּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃ 4וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בִּֽעַרְתִּ֑יהָ לֹ֖א תִּכְבֶּֽה׃ 5וָאֹמַ֕ר אֲהָ֖הּ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֵ֚מָּה אֹמְרִ֣ים לִ֔י הֲלֹ֛א מְמַשֵּׁ֥ל מְשָׁלִ֖ים הֽוּא׃ פ
6וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 7בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְהַטֵּ֖ף אֶל־מִקְדָּשִׁ֑ים וְהִנָּבֵ֖א אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְאָמַרְתָּ֞ לְאַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֣י אֵלַ֔יִךְ וְהוֹצֵאתִ֥י חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֥יק וְרָשָֽׁע׃ 9יַ֛עַן אֲשֶׁר־הִכְרַ֥תִּי מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֣יק וְרָשָׁ֑ע לָ֠כֵן תֵּצֵ֨א חַרְבִּ֧י מִתַּעְרָ֛הּ אֶל־כָּל־בָּשָׂ֖ר מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹן׃ 10וְיָֽדְעוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה הוֹצֵ֥אתִי חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ לֹ֥א תָשׁ֖וּב עֽוֹד׃ ס
11וְאַתָּ֥ה בֶן־אָדָ֖ם הֵֽאָנַ֑ח בְּשִׁבְר֤וֹן מָתְנַ֨יִם֙ וּבִמְרִיר֔וּת תֵּֽאָנַ֖ח לְעֵינֵיהֶֽם׃ 12וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ עַל־מָ֖ה אַתָּ֣ה נֶאֱנָ֑ח וְאָמַרְתָּ֡ אֶל־שְׁמוּעָ֣ה כִֽי־בָאָ֡ה וְנָמֵ֣ס כָּל־לֵב֩ וְרָפ֨וּ כָל־יָדַ֜יִם וְכִהֲתָ֣ה כָל־ר֗וּחַ וְכָל־בִּרְכַּ֨יִם֙ תֵּלַ֣כְנָה מַּ֔יִם הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
13וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 14בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֖ה אָמַ֣ר אֲדֹנָ֑י אֱמֹ֕ר חֶ֥רֶב חֶ֛רֶב הוּחַ֖דָּה וְגַם־מְרוּטָֽה׃ 15לְמַ֨עַן טְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ הוּחַ֔דָּה לְמַעַן־הֱיֵה־לָ֥הּ בָּ֖רָק מֹרָ֑טָּה א֣וֹ נָשִׂ֔ישׂ שֵׁ֥בֶט בְּנִ֖י מֹאֶ֥סֶת כָּל־עֵֽץ׃ 16וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְמָרְטָ֖ה לִתְפֹּ֣שׂ בַּכָּ֑ף הִֽיא־הוּחַ֤דָּה חֶ֨רֶב֙ וְהִ֣יא מֹרָ֔טָּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ בְּיַד־הוֹרֵֽג׃ 17זְעַ֤ק וְהֵילֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם כִּי־הִיא֙ הָיתָ֣ה בְעַמִּ֔י הִ֖יא בְּכָל־נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מְגוּרֵ֤י אֶל־חֶ֨רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־עַמִּ֔י לָכֵ֖ן סְפֹ֥ק אֶל־יָרֵֽךְ׃ 18כִּ֣י בֹ֔חַן וּמָ֕ה אִם־גַּם־שֵׁ֥בֶט מֹאֶ֖סֶת לֹ֣א יִֽהְיֶ֑ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
19וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֕א וְהַ֖ךְ כַּ֣ף אֶל־כָּ֑ף וְתִכָּפֵ֞ל חֶ֤רֶב שְׁלִישִׁ֨תָה֙ חֶ֣רֶב חֲלָלִ֔ים הִ֗יא חֶ֚רֶב חָלָ֣ל הַגָּד֔וֹל הַחֹדֶ֖רֶת לָהֶֽם׃ 20לְמַ֣עַן ׀ לָמ֣וּג לֵ֗ב וְהַרְבֵּה֙ הַמִּכְשֹׁלִ֔ים עַ֚ל כָּל־שַׁ֣עֲרֵיהֶ֔ם נָתַ֖תִּי אִבְחַת־חָ֑רֶב אָ֛ח עֲשׂוּיָ֥ה לְבָרָ֖ק מְעֻטָּ֥ה לְטָֽבַח׃ 21הִתְאַחֲדִ֥י הֵימִ֖נִי הָשִׂ֣ימִי הַשְׂמִ֑ילִי אָ֖נָה פָּנַ֥יִךְ מֻעָדֽוֹת׃ 22וְגַם־אֲנִ֗י אַכֶּ֤ה כַפִּי֙ אֶל־כַּפִּ֔י וַהֲנִחֹתִ֖י חֲמָתִ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ פ
23וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 24וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם שִׂים־לְךָ֣ ׀ שְׁנַ֣יִם דְּרָכִ֗ים לָבוֹא֙ חֶ֣רֶב מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל מֵאֶ֥רֶץ אֶחָ֖ד יֵצְא֣וּ שְׁנֵיהֶ֑ם וְיָ֣ד בָּרֵ֔א בְּרֹ֥אשׁ דֶּֽרֶךְ־עִ֖יר בָּרֵֽא׃ 25דֶּ֣רֶךְ תָּשִׂ֔ים לָב֣וֹא חֶ֔רֶב אֵ֖ת רַבַּ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן וְאֶת־יְהוּדָ֥ה בִירוּשָׁלִַ֖ם בְּצוּרָֽה׃ 26כִּֽי־עָמַ֨ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל אֶל־אֵ֣ם הַדֶּ֗רֶךְ בְּרֹ֛אשׁ שְׁנֵ֥י הַדְּרָכִ֖ים לִקְסָם־קָ֑סֶם קִלְקַ֤ל בַּֽחִצִּים֙ שָׁאַ֣ל בַּתְּרָפִ֔ים רָאָ֖ה בַּכָּבֵֽד׃ 27בִּֽימִינ֞וֹ הָיָ֣ה ׀ הַקֶּ֣סֶם יְרוּשָׁלִַ֗ם לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ לִפְתֹּ֤חַ פֶּה֙ בְּרֶ֔צַח לְהָרִ֥ים ק֖וֹל בִּתְרוּעָ֑ה לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ עַל־שְׁעָרִ֔ים לִשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְלָ֖ה לִבְנ֥וֹת דָּיֵֽק׃ 28וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם כִּקְסָום־שָׁוְא֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם שְׁבֻעֵ֥י שְׁבֻע֖וֹת לָהֶ֑ם וְהֽוּא־מַזְכִּ֥יר עָוֺ֖ן לְהִתָּפֵֽשׂ׃ פ
29לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ יַ֗עַן הַזְכַּרְכֶם֙ עֲוֺ֣נְכֶ֔ם בְּהִגָּל֣וֹת פִּשְׁעֵיכֶ֗ם לְהֵֽרָאוֹת֙ חַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל עֲלִילֽוֹתֵיכֶ֑ם יַ֚עַן הִזָּ֣כֶרְכֶ֔ם בַּכַּ֖ף תִּתָּפֵֽשׂוּ׃ פ
30וְאַתָּה֙ חָלָ֣ל רָשָׁ֔ע נְשִׂ֖יא יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמ֔וֹ בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃ ס
31כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הָסִיר֙ הַמִּצְנֶ֔פֶת וְהָרִ֖ים הָֽעֲטָרָ֑ה זֹ֣את לֹא־זֹ֔את הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַ וְהַגָּבֹ֖הַ הַשְׁפִּֽיל׃ 32עַוָּ֥ה עַוָּ֖ה עַוָּ֣ה אֲשִׂימֶ֑נָּה גַּם־זֹאת֙ לֹ֣א הָיָ֔ה עַד־בֹּ֛א אֲשֶׁר־ל֥וֹ הַמִּשְׁפָּ֖ט וּנְתַתִּֽיו׃ פ
33וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הִנָּבֵ֤א וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֔ה אֶל־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וְאֶל־חֶרְפָּתָ֑ם וְאָמַרְתָּ֗ חֶ֣רֶב חֶ֤רֶב פְּתוּחָה֙ לְטֶ֣בַח מְרוּטָ֔ה לְהָכִ֖יל לְמַ֥עַן בָּרָֽק׃ 34בַּחֲז֥וֹת לָךְ֙ שָׁ֔וְא בִּקְסָם־לָ֖ךְ כָּזָ֑ב לָתֵ֣ת אוֹתָ֗ךְ אֶֽל־צַוְּארֵי֙ חַֽלְלֵ֣י רְשָׁעִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃ 35הָשַׁ֖ב אֶל־תַּעְרָ֑הּ בִּמְק֧וֹם אֲשֶׁר־נִבְרֵ֛את בְּאֶ֥רֶץ מְכֻרוֹתַ֖יִךְ אֶשְׁפֹּ֥ט אֹתָֽךְ׃ 36וְשָׁפַכְתִּ֤י עָלַ֨יִךְ֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י אָפִ֣יחַ עָלָ֑יִךְ וּנְתַתִּ֗יךְ בְּיַד֙ אֲנָשִׁ֣ים בֹּֽעֲרִ֔ים חָרָשֵׁ֖י מַשְׁחִֽית׃ 37לָאֵ֤שׁ תִּֽהְיֶה֙ לְאָכְלָ֔ה דָּמֵ֥ךְ יִהְיֶ֖ה בְּת֣וֹךְ הָאָ֑רֶץ לֹ֣א תִזָּכֵ֔רִי כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ פ
22
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Ka nâwe mwene omuntu wankatwa olubanja; ka wankatwîra olubanja ecîra cihugo cibulaga omukò? Ocibwîre amabî gâco magalugalu. 3 Oderhe erhi ntyaâla kw’adesire Nyakasane Nyamubâho: Ewâni lugo lukazibulagira omukò ekarhî kâwe mpu lyo amango gâwe gakuhikira, ewâni lugo lwaciyûbakiraga abazimu mpu lyo ocihemula. 4 Kuli gulya mukò wabulagaga wêne wàcijira mubî, kuli balya bazimu wàjiraga wênene wàcîhemula, amango gawe wàgabiduhya, okola wamàhisa emyâka yâwe. Co cirhumire namàkujira ibonêsa-nshonyi emwa amashanja, na masheka g’ebihugo byôshi. 5 Bibè bya hôfi, bibè bya kuli, byôshi byâkazikushekera, wâni lugo lw’izîno lyabîhaga, lugo luyunjwîre ishabâbe. 6 Ala oku emwâwe, abaluzi b’Israheli bali babulaga omukò nk’oku ngasi muguma anahashire. 7 Emwâwe, omuntu anakazigayaguza îshe na nina, emwâwe banakazilibuza ababalama, emwâwe banakazilibuza abakana n’e nfûzi. 8 Orhajira bukenge buci oku hantu hatagatîfu, orhakenga ensiku zâni za sabato. 9 Emwâwe eba abashobekana mpu lyo babulaza omukò. Emwâwe banakazilîra oku ntondo, emwâwe banakaziyûmaguza. 10 Emwâwe omuntu anabwikûle obushungunu bw’îshe, emwâwe banasherêze omukazi oli omu mugongo. 11 Muguma anajire amabî bôshi na mukà mulungu wâge, owundi anahemule omwâli-kazi bacibonesenshonyi, owundi anarhabirekwo mwâli wâbo, mwâli w’îshe. 12 Emwâwe banakaziyanka oluhembo, mpu lyo babulaga omukò, onakazilya ecikinja n’okukazihôza, onanyagûze mulungu wâwe n’emisî, nâni niene wanyibagîre, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 13 Na lolà oku nkola nkoma akagasha erhi ebyôla by’obushungu bwâwe okazijira birhuma na kuli ogûla mukò gwabulajikîre emwâwe. 14 Ka omurhima gwâwe gwasimika, k’amaboko gâwe gayôrha mazibu omu lusiku nacîhôla kuli we? Niono nie Nyamubâho nkudesire, nânakujira. 15 Nâkushandabanya emwa amashanja, najikuhira eyi n’eyi omu bihugo by’ihanga, nâheza obubî buli ekarhî kâwe. 16 Wâmbonêsa nshonyi cmbere z’amashanja, wânamanya oku nie Nyamubâho.
17 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 18 Wâni, mwene omuntu, omulala gw’Israhcli kuli nie guli nka cûma cibîcibî: Bôshi bali nka mulinga, bali ba marhale, ba cûma, ba mazi ga cûma gali e luganda, ciri cûma cibîcibî. 19 Co cirhumire amaderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ebwa kubà mwêshi muli cûma cibîcibî, ceci nkola nâmushûbûliza mwêshi omu karhî ka Yeruzalemu. 20 Nka kula banagusha haguma omu luganda, amarhale, omulinga, amazi g’ecûma n’okuhirakwo omuliro byôshi bijongere haguma, ntyôla kwo nâmushûbûza omu burhe bwâni n’omu bukunizi bwâni nâmuhira omu ituliro. 21 Nâmushûbûza na mwêshi namuhirakwo omuliro gw’oburhè bwâni, nnânjire mwêshi mujongere omu karhî k’olugo. 22 Nka kula amarhale gajongera e ruganda, ntyôla kwo ninyu mwajongera ekarhî kw’olo lugo, mwanamanya oku niene nie Nyamubâho nie nâmubulangirakwo oburhè bwâni.
23 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 24 Mwene omuntu ocibwîre, erhi: Oli cihugo cirhasagihabwa ôli enkuha, ôli ecihonzi omu lusiku lw’oburhè, 25 oli cihugo eci abaluzi ba muli cwo bali nka ntale yajà yalumba nk’ekola yashanshanyula omunyama gwâyo. Bashanyagwîre abantu, barhola obugale, enjuma, baluza n’abakana omu karhî kâco. 26 Abadâhwa bâco bavunyire irhegeko lyâni, bahemwîre ahantu hâni hatagatîfu, emwâbo akantu karherekîrwe n’akarharhererekêragwa byôshi byo na biguma, barhanayigîrizagya abantu oku bankamanya akantu kinja n’akabî, bayêgwîre amasù oku nsiku zâni za sabato, nanàbonêsibwa nshonyi ekarhî kâbo. 27 Abarhambo b’ecôla cihugo, omu karhî k’olugo kwo bali nka rhubwa rhw’emuzirhu rhuli rhwashanshanyagula omunyama gwâbo, ababulaza omukò, abayîrha abantu lyo bazimba ebirugu byâbo. 28 Abalêbi bâge bafulisire ebyôla bibî omu bulêbi bwâbo bw’obunywesi n’omu bulaguzi bwâbo lw’obunywesi. Banaderhe mpu: «Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho», n’obwo Nyamubâho arhadesire akantu. 29 Olubaga lw’omu cihugo lwàluzize okuyîrha n’okunyaga, lwàlibuzize omukenyi n’omuhanya, lwàlibuzize omuntu w’ecigolo n’obwôla ntà buhashe lugwêrhe. 30 Nàlonzize muli bomuntu muguma olya wankayûbaka olukûta, olya wâkanakaziyimanga oku nyanya embere zâni, lyo afungira olugo anampanze oku lushâba, ci ntacibona ciru n’omuguma. 31 Oku bundi lêro, nanacibabulagira kwo oburhè bwâni, nàbayâkiza omu muliro gw’obukunizi bwâni. Nàhira oku irhwe lyâbo olugendo lwâbo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 22
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הֲתִשְׁפֹּ֥ט הֲתִשְׁפֹּ֖ט אֶת־עִ֣יר הַדָּמִ֑ים וְה֣וֹדַעְתָּ֔הּ אֵ֖ת כָּל־תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ׃ 3וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם בְּתוֹכָ֖הּ לָב֣וֹא עִתָּ֑הּ וְעָשְׂתָ֧ה גִלּוּלִ֛ים עָלֶ֖יהָ לְטָמְאָֽה׃ 4בְּדָמֵ֨ךְ אֲשֶׁר־שָׁפַ֜כְתְּ אָשַׁ֗מְתְּ וּבְגִלּוּלַ֤יִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ טָמֵ֔את וַתַּקְרִ֣יבִי יָמַ֔יִךְ וַתָּב֖וֹא עַד־שְׁנוֹתָ֑יִךְ עַל־כֵּ֗ן נְתַתִּ֤יךְ חֶרְפָּה֙ לַגּוֹיִ֔ם וְקַלָּסָ֖ה לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃ 5הַקְּרֹב֛וֹת וְהָרְחֹק֥וֹת מִמֵּ֖ךְ יִתְקַלְּסוּ־בָ֑ךְ טְמֵאַ֣ת הַשֵּׁ֔ם רַבַּ֖ת הַמְּהוּמָֽה׃ 6הִנֵּה֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֥ישׁ לִזְרֹע֖וֹ הָ֣יוּ בָ֑ךְ לְמַ֖עַן שְׁפָךְ־דָּֽם׃ 7אָ֤ב וָאֵם֙ הֵקַ֣לּוּ בָ֔ךְ לַגֵּ֛ר עָשׂ֥וּ בַעֹ֖שֶׁק בְּתוֹכֵ֑ךְ יָת֥וֹם וְאַלְמָנָ֖ה ה֥וֹנוּ בָֽךְ׃ 8קָדָשַׁ֖י בָּזִ֑ית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלָּֽלְתְּ׃ 9אַנְשֵׁ֥י רָכִ֛יל הָ֥יוּ בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפָךְ־דָּ֑ם וְאֶל־הֶֽהָרִים֙ אָ֣כְלוּ בָ֔ךְ זִמָּ֖ה עָשׂ֥וּ בְתוֹכֵֽךְ׃ 10עֶרְוַת־אָ֖ב גִּלָּה־בָ֑ךְ טְמֵאַ֥ת הַנִּדָּ֖ה עִנּוּ־בָֽךְ׃ 11וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֗הוּ עָשָׂה֙ תּֽוֹעֵבָ֔ה וְאִ֥ישׁ אֶת־כַּלָּת֖וֹ טִמֵּ֣א בְזִמָּ֑ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֲחֹת֥וֹ בַת־אָבִ֖יו עִנָּה־בָֽךְ׃ 12שֹׁ֥חַד לָֽקְחוּ־בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפָךְ־דָּ֑ם נֶ֧שֶׁךְ וְתַרְבִּ֣ית לָקַ֗חַתְּ וַתְּבַצְּעִ֤י רֵעַ֨יִךְ֙ בַּעֹ֔שֶׁק וְאֹתִ֣י שָׁכַ֔חַתְּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 13וְהִנֵּה֙ הִכֵּ֣יתִי כַפִּ֔י אֶל־בִּצְעֵ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית וְעַ֨ל־דָּמֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בְּתוֹכֵֽךְ׃ 14הֲיַעֲמֹ֤ד לִבֵּךְ֙ אִם־תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדַ֔יִךְ לַיָּמִ֕ים אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֑ךְ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ 15וַהֲפִיצוֹתִ֤י אוֹתָךְ֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֖יךְ בָּאֲרָצ֑וֹת וַהֲתִמֹּתִ֥י טֻמְאָתֵ֖ךְ מִמֵּֽךְ׃ 16וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ לְעֵינֵ֣י גוֹיִ֑ם וְיָדַ֖עַתְּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
17וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18בֶּן־אָדָ֕ם הָיוּ־לִ֥י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְסִ֑וג כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹשֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֨רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃ ס
19לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֛עַן הֱי֥וֹת כֻּלְּכֶ֖ם לְסִגִ֑ים לָכֵן֙ הִנְנִ֣י קֹבֵ֣ץ אֶתְכֶ֔ם אֶל־תּ֖וֹךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ 20קְבֻ֣צַת כֶּ֡סֶף וּ֠נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶ֨ל וְעוֹפֶ֤רֶת וּבְדִיל֙ אֶל־תּ֣וֹךְ כּ֔וּר לָפַֽחַת־עָלָ֥יו אֵ֖שׁ לְהַנְתִּ֑יךְ כֵּ֤ן אֶקְבֹּץ֙ בְּאַפִּ֣י וּבַחֲמָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֥י וְהִתַּכְתִּ֖י אֶתְכֶֽם׃ 21וְכִנַּסְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם וְנָפַחְתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם בְּאֵ֣שׁ עֶבְרָתִ֑י וְנִתַּכְתֶּ֖ם בְּתוֹכָֽהּ׃ 22כְּהִתּ֥וּךְ כֶּ֨סֶף֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר כֵּ֖ן תֻּתְּכ֣וּ בְתוֹכָ֑הּ וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שָׁפַ֥כְתִּי חֲמָתִ֖י עֲלֵיכֶֽם׃ פ
23וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 24בֶּן־אָדָ֕ם אֱמָר־לָ֕הּ אַ֣תְּ אֶ֔רֶץ לֹ֥א מְטֹהָרָ֖ה הִ֑יא לֹ֥א גֻשְׁמָ֖הּ בְּי֥וֹם זָֽעַם׃ 25קֶ֤שֶׁר נְבִיאֶ֨יהָ֙ בְּתוֹכָ֔הּ כַּאֲרִ֥י שׁוֹאֵ֖ג טֹ֣רֵֽף טָ֑רֶף נֶ֣פֶשׁ אָכָ֗לוּ חֹ֤סֶן וִיקָר֙ יִקָּ֔חוּ אַלְמְנוֹתֶ֖יהָ הִרְבּ֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃ 26כֹּהֲנֶ֜יהָ חָמְס֣וּ תוֹרָתִי֮ וַיְחַלְּל֣וּ קָדָשַׁי֒ בֵּֽין־קֹ֤דֶשׁ לְחֹל֙ לֹ֣א הִבְדִּ֔ילוּ וּבֵין־הַטָּמֵ֥א לְטָה֖וֹר לֹ֣א הוֹדִ֑יעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי֙ הֶעְלִ֣ימוּ עֵֽינֵיהֶ֔ם וָאֵחַ֖ל בְּתוֹכָֽם׃ 27שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ כִּזְאֵבִ֖ים טֹ֣רְפֵי טָ֑רֶף לִשְׁפָּךְ־דָּם֙ לְאַבֵּ֣ד נְפָשֹׁ֔ות לְמַ֖עַן בְּצֹ֥עַ בָּֽצַע׃ 28וּנְבִיאֶ֗יהָ טָח֤וּ לָהֶם֙ תָּפֵ֔ל חֹזִ֣ים שָׁ֔וְא וְקֹסְמִ֥ים לָהֶ֖ם כָּזָ֑ב אֹמְרִ֗ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֥א דִבֵּֽר׃ 29עַ֤ם הָאָ֨רֶץ֙ עָ֣שְׁקוּ עֹ֔שֶׁק וְגָזְל֖וּ גָּזֵ֑ל וְעָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנ֔וּ וְאֶת־הַגֵּ֥ר עָשְׁק֖וּ בְּלֹ֥א מִשְׁפָּֽט׃ 30וָאֲבַקֵּ֣שׁ מֵהֶ֡ם אִ֣ישׁ גֹּֽדֵר־גָּדֵר֩ וְעֹמֵ֨ד בַּפֶּ֧רֶץ לְפָנַ֛י בְּעַ֥ד הָאָ֖רֶץ לְבִלְתִּ֣י שַׁחֲתָ֑הּ וְלֹ֖א מָצָֽאתִי׃ 31וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י כִּלִּיתִ֑ים דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ פ
23
Olwa Yeruzalemu na Samâriya omu nyiganyo
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu, hali mango maguma bakazi babirhi, banyere ba nina muguma. 3 Bakagishungulira e Mîsiri, bajàga bahulahula kurhenga baciri barho. Eyôla munda yo bakazâgikagwârhira omu cifuba n’okuhuma oku nda yâbo y’obubikira. 4 Alaga amazîno gâbo: Ohola lwo lubere, Oholiba ye mulumuna wâge. Banaciba bâni bakaziburha abanarhabana n’abananyere. Amazîno gâbo gadesire oku Samâriya ye Ohola, Yeruzalemu ye Oholiba. 5 Lero Ohola anacihemuka n’obwôla ali akola aba wâni; arhonya bwenêne abasolomi bâge, Abanya-Asuru, balungu bâge. 6 Bakazâgiyamhala eby’akaduku, bàli barhambo na ha cikono, bôshi banali misole na bakuhangalaza omurhima, bàli balenga b’okugenda oku nfarasi. 7 Anacihâna amasîma gâge omu murhwe gw’entwâli gw’Abanya-Asuru n’emwa ngasi abânasimire bôshi, aja acîhemula n’abazimu bâbo. 8 Arhacilekaga amahemusi gâge arhangiriraga e Mîsiri erhi bagwîshira bôshi naye, kurhenga anaciri murhò, omu kukazigiriginya enda yâge y’obubikira lyo bamuyîsa n’amasîma gâbo. 9 Lêro nanacimuhâna emwa abôla basolomi bâge, emwa Abanya-Asuru abôla anali asîmire. 10 Banacimubwîkula ayôrha bushugunu, banacirhôla abagala n’abâli bâge naye yenene banacimuyîrha n’engôrho. Anaciderhwa bwenêne omu bandi bakazi: bulya bamuhana okunashingânîne. 11 Mulumuna wâge Oholiba ye wàli muhamîrizi, ci naye iralà lyâge n’obuhemusi bwâge byàlushîsa, byasârhaza kulusha ebya mukulu wâge. 12 Anacisîma Abanya-Asuru, abàli barhambo, banya-cikono na balungu bâge, bàli bayambîrhe bwinjà bwinjà, bàli balenga b’okugenda n’enfarasi, bôshi bàli misole ya kujejula n’okuhangalaza omurhima gw’owababwîne. 13 Nanacibona oku naye amabîha, nanacibona oku bombi bàli bagwêrhe lugendo luguma. 14 Ayushuûa obuhemusi bwâge: Erhi abona abantu bacapirwe oku lukûta, zàli nsanamu za banya-Kaldeya, ezali zicapirwe n’ibara ly’akaduku, 15 Abàli bayambîrhe emikaba omu cibunu n’ensirha zàli oku irhwe lyâbo, abàli bagwêrhe bôshi enshusho y’abarhwâli, bakazâgibonekana oku bali banya-Babiloni b’e Kaldeya – cihugo baburhiragwamwo – 16 erhi ayûsibabona, abayumviza amiru mabî na ntyo abarhumakwo entumwa kuhika e Kaldeya. 17 Abanya-Babiloni banaciyiîsha emunda ali mpu bashangire bôshi naye encingo y’obuhya, bamuhemula n’amasîma gâbo. Erhi ayusihemuka abaleka. 18 Ci konene ajaga aciyêrekana oku enali mbaraga, ayêrekana obushugunu bwâge, lêro nanacimuleka nk’oku nanalekaga mukulu wâge. 19 Ci abaraga kulusha olugero, omu kuyîbuka ebya eburho bwâge, amango akazâgihemukira e Mîsiri, 20 amango àli acîshwêkîre omu bushungu bwâge; bushungu bwàli n’emisî eri nk’ey’endogomi n’obutwamba buli nka bwa nfarasi.
21 Washubîrigalukira olugcndo lwâwe lubî, olwa galya mango Abanya-Mîsiri, bakazâgikugwarhira omu cifuba n’okukugiriginya amabêre g’obusole. 22 Co cirhumire Oholiha, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Lolà oku nkola nakushombanyisa emwa abasolomi bâwe balyâla walekaga, nâyîsha mbadwîrhe bakurhabâlire kurhenga empande zôshi. 23 Abanya-Babiloni, Abanya-Kaldeya bôshi aba e Pekodi, ab’e Showa n’aba e Kowa, Abanya-Asuru haguma nabo, bôshi misole ya kujejula na kubangalaza omurhima, bôshi barhambo na ba cikono na balenga bakulu omu kugenda n’enfarasi. 24 Bakurhabâlira kurhenga olunda lw’emwênè omu ngâlè nnene n’ensungunu, bayîsha barhambwîre engabo mwandu. Bâkuyêrekeza empenzi zaâbo ennene n’ensungunu haguma n’ensirha yâbo nzibu-nzibu. Nàbahire obuhashe bw’okukutwîra olubanja, bakutwîra olubanja oku obuhashe bwâbo bunali. 25 Nayêrekeza olûji lwâni emunda oli, bâkulibuza omu bukunizi, bâkukula izûlu n’amarhwîri na ngasi ebi ocisigaline byahenanguka n’engôrho; bagwârha bagala bâwe na bâli bawe n’ebicisigire kuli we byafonfomerwa n’omuliro. 26 Bâkuhogola emyambalo banakunyâge n’enjuma zâwe, 27 nâkuyukiza lula lugendo lubî n’obubaraga bwâwe warhangiriraga e Mîsiri. Orhakacibikabagana na Mîsiri omuyibàgire. 28 Bulya ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Lolà oku nkola nakukwêba omu maboko ga balya washombaga onabaleka. 29 Bâkulibuza erhi mujina gurhuma, bâkunyaga ebi wakazâgikolera bakuleke oli bushugunu. Ntyo enshonyi z’okuhemuka kwâwe zanabonekana. Obûmaguza n’olugendo lwâwe lubi 30 lwo lukudwîrhîre agôla mazibu gôshi bulya omu kucihemula n’amashanja, wacizinza n’abazimu bâbo. 31 Wayîzire olugendo lwa mukulu wâwe, omanyâge oku nâhira akabêhè kâge omu maboko gâwe.
32 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Wanywa akabêhè ka mukulu wâwe, kabehe kagali na kalîrî, Wâbà wa kushesa n’okurhangâza erhi bunji bw’ebirimwo birhuma. 33 Wâyunjula ndalwè n’amaganya, Kali kabehe ka kulaka n’okulakûla, akôla kabehe ka mukulu wâwe Samâriya. 34 Wâkanywa okanûnûse, kandi bakabere rhunjonjo, kanakubera enda. Ebwakuba nkudesire niono Nyakasane Nyamubâho.
35 Co cirhumire amaderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho. Ebwakuba wayibagîre, wànjadika enyuma zâwe, nâwe wêne ohekage enshonyi zâwe n’obuhemusi bwâwe.
36 Nyamubâho anacimbwîra, erhi: Mwene omuntu, ka walonza okutwa olubanja lwa Ohola na Oholiba onabakalihire kuli agôla mabî gâbo magalugalu? 37 Ebwakuba bacibêrire bagonyi, amaboko gâbo gakuyîrha, bajire omu bugonyi haguma n’abazimu bâbo. Oku biyêrekîre abâna bàmburhiraga, bàbagezizc omu muliro mpu lyo babasingônola. 38 Kandi bàshubinjira ntyâla: Bahemwîre akâ-Nyamuzinda kâni muli ezîra nsiku, n’ensiku zâni za sabato barhazikengaga. 39 Na, oku badwîrhe barherekêra abâna bâbo emwa abazimu bâbo, banabulikanya muli olwôla lusiku lonene bagendizinza akâ-Nyamuzinda kâni. Obwinage ebi bàjizire omu nyumpa yâni mwonênè. 40 Nakulusha ahôla, abôla bantu barhengaga omu bihugo b’ihanga, abàli bahamagîrwe n’entumwa, banaciyisha: wanagendicîshuka, wanacilabika obusù, wanaciyambaliza amagerha g’obulimbi erhi bo barhuma•. 41 Wanacitamala oku ncingo nyinjinjà, eyi bàli bahizire amêza embere, na kuli agôla mêza wàli obikîrekwo enshangi yâni n’amavurha gâni. 42 Eyôla munda bakaziyumva yo izù ly’abantu barhâcifufumukwa bici, ebwa kubà gwàli mwandu gwa bantu baàrhengaga omu irungu, bayambisize abakazi orhwishûgu omu maboko n’ecimanè cinjà-cinjà oku irhwe lyâbo. 43 Ntyo nakazicidesa oku biyêrekîre oyu omukazi wakoyire n’obugonyi bwâge: kuhika buno kandi ye ciri wâcihemula 44 Banakazijà emunda ali nk’emwa omukazi muhemusi. Ntyôla kwo bajîre emwa Ohola n’emwa Oholiba aôola bakazi b’ebibolêreza. 45 Bantu bashinganyanya bo batwîra olubanja nk’oku bankalutwîra abakazi bagonyi, balya bajà bashesha omukò ebwa kubà babà bagonyi n’amaboko gâbo gaba ga bwîsi.
46 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Balâlike embugânano lyo babahàna, babagezemwo omusisi banabanyâge. 47 Kandi olubaga lw’embugânano lubabande amabuye lunabanigûze n’engôrho; bayîrhe bagala baâbo na bâli bâbo banadûlike omuliro oku nyumpa zâbo. 48 Narhenza ishârha oku cihugo; kwâba na kurhonda abandi bakazi baleke okuyîga lula lugendo lwinyu lubî. 49 Bâmubarhuza obwôla bubî bwinyu, mwânabarhula ntyôla omuzigu gwa ebyâha binyu by’okuharâmya abazimu, mwânamanya ntyo oku nie Nyakasane Nyamubâho.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 23
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֑ם שְׁתַּ֣יִם נָשִׁ֔ים בְּנ֥וֹת אֵם־אַחַ֖ת הָיֽוּ׃ 3וַתִּזְנֶ֣ינָה בְמִצְרַ֔יִם בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן זָנ֑וּ שָׁ֚מָּה מֹעֲכ֣וּ שְׁדֵיהֶ֔ן וְשָׁ֣ם עִשּׂ֔וּ דַּדֵּ֖י בְּתוּלֵיהֶֽן׃ 4וּשְׁמוֹתָ֗ן אָהֳלָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ וְאָהֳלִיבָ֣ה אֲחוֹתָ֔הּ וַתִּֽהְיֶ֣ינָה לִ֔י וַתֵּלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּשְׁמוֹתָ֕ן שֹׁמְר֣וֹן אָהֳלָ֔ה וִירוּשָׁלִַ֖ם אָהֳלִיבָֽה׃ 5וַתִּ֥זֶן אָהֳלָ֖ה תַּחְתָּ֑י וַתַּעְגַּב֙ עַֽל־מְאַהֲבֶ֔יהָ אֶל־אַשּׁ֖וּר קְרוֹבִֽים׃ 6לְבֻשֵׁ֤י תְכֵ֨לֶת֙ פַּח֣וֹת וּסְגָנִ֔ים בַּח֥וּרֵי חֶ֖מֶד כֻּלָּ֑ם פָּרָשִׁ֕ים רֹכְבֵ֖י סוּסִֽים׃ 7וַתִּתֵּ֤ן תַּזְנוּתֶ֨יהָ֙ עֲלֵיהֶ֔ם מִבְחַ֥ר בְּנֵֽי־אַשּׁ֖וּר כֻּלָּ֑ם וּבְכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָֽגְבָ֛ה בְּכָל־גִּלּוּלֵיהֶ֖ם נִטְמָֽאָה׃ 8וְאֶת־תַּזְנוּתֶ֤יהָ מִמִּצְרַ֨יִם֙ לֹ֣א עָזָ֔בָה כִּ֤י אוֹתָהּ֙ שָׁכְב֣וּ בִנְעוּרֶ֔יהָ וְהֵ֥מָּה עִשּׂ֖וּ דַּדֵּ֣י בְתוּלֶ֑יהָ וַיִּשְׁפְּכ֥וּ תַזְנוּתָ֖ם עָלֶֽיהָ׃ 9לָכֵ֥ן נְתַתִּ֖יהָ בְּיַד־מְאַֽהֲבֶ֑יהָ בְּיַד֙ בְּנֵ֣י אַשּׁ֔וּר אֲשֶׁ֥ר עָגְבָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃ 10הֵמָּה֮ גִּלּ֣וּ עֶרְוָתָהּ֒ בָּנֶ֤יהָ וּבְנוֹתֶ֨יהָ֙ לָקָ֔חוּ וְאוֹתָ֖הּ בַּחֶ֣רֶב הָרָ֑גוּ וַתְּהִי־שֵׁם֙ לַנָּשִׁ֔ים וּשְׁפוּטִ֖ים עָ֥שׂוּ בָֽהּ׃ ס
11וַתֵּ֨רֶא֙ אֲחוֹתָ֣הּ אָהֳלִיבָ֔ה וַתַּשְׁחֵ֥ת עַגְבָתָ֖הּ מִמֶּ֑נָּה וְאֶת־תַּ֨זְנוּתֶ֔יהָ מִזְּנוּנֵ֖י אֲחוֹתָֽהּ׃ 12אֶל־בְּנֵי֩ אַשּׁ֨וּר עָגָ֜בָה פַּח֨וֹת וּסְגָנִ֤ים קְרֹבִים֙ לְבֻשֵׁ֣י מִכְל֔וֹל פָּרָשִׁ֖ים רֹכְבֵ֣י סוּסִ֑ים בַּח֥וּרֵי חֶ֖מֶד כֻּלָּֽם׃ 13וָאֵ֖רֶא כִּ֣י נִטְמָ֑אָה דֶּ֥רֶךְ אֶחָ֖ד לִשְׁתֵּיהֶֽן׃ 14וַתּ֖וֹסֶף אֶל־תַּזְנוּתֶ֑יהָ וַתֵּ֗רֶא אַנְשֵׁי֙ מְחֻקֶּ֣ה עַל־הַקִּ֔יר צַלְמֵ֣י כַשְׂדִּ֔יים חֲקֻקִ֖ים בַּשָּׁשַֽׁר׃ 15חֲגוֹרֵ֨י אֵז֜וֹר בְּמָתְנֵיהֶ֗ם סְרוּחֵ֤י טְבוּלִים֙ בְּרָ֣אשֵׁיהֶ֔ם מַרְאֵ֥ה שָׁלִשִׁ֖ים כֻּלָּ֑ם דְּמ֤וּת בְּנֵֽי־בָבֶל֙ כַּשְׂדִּ֔ים אֶ֖רֶץ מוֹלַדְתָּֽם׃ 16וַתַּעְגְּבָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם לְמַרְאֵ֣ה עֵינֶ֑יהָ וַתִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֲלֵיהֶ֖ם כַּשְׂדִּֽימָה׃ 17וַיָּבֹ֨אוּ אֵלֶ֤יהָ בְנֵֽי־בָבֶל֙ לְמִשְׁכַּ֣ב דֹּדִ֔ים וַיְטַמְּא֥וּ אוֹתָ֖הּ בְּתַזְנוּתָ֑ם וַתִּ֨טְמָא־בָ֔ם וַתֵּ֥קַע נַפְשָׁ֖הּ מֵהֶֽם׃ 18וַתְּגַל֙ תַּזְנוּתֶ֔יהָ וַתְּגַ֖ל אֶת־עֶרְוָתָ֑הּ וַתֵּ֤קַע נַפְשִׁי֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ כַּאֲשֶׁ֛ר נָקְעָ֥ה נַפְשִׁ֖י מֵעַ֥ל אֲחוֹתָֽהּ׃ 19וַתַּרְבֶּ֖ה אֶת־תַּזְנוּתֶ֑יהָ לִזְכֹּר֙ אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר זָנְתָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 20וַֽתַּעְגְּבָ֔ה עַ֖ל פִּֽלַגְשֵׁיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר בְּשַׂר־חֲמוֹרִים֙ בְּשָׂרָ֔ם וְזִרְמַ֥ת סוּסִ֖ים זִרְמָתָֽם׃ 21וַֽתִּפְקְדִ֔י אֵ֖ת זִמַּ֣ת נְעוּרָ֑יִךְ בַּעְשֹׂ֤ות מִמִּצְרַ֨יִם֙ דַּדַּ֔יִךְ לְמַ֖עַן שְׁדֵ֥י נְעוּרָֽיִךְ׃ ס
22לָכֵ֣ן אָהֳלִיבָ֗ה כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנְנִ֨י מֵעִ֤יר אֶת־מְאַהֲבַ֨יִךְ֙ עָלַ֔יִךְ אֵ֛ת אֲשֶׁר־נָקְעָ֥ה נַפְשֵׁ֖ךְ מֵהֶ֑ם וַהֲבֵאתִ֥ים עָלַ֖יִךְ מִסָּבִֽיב׃ 23בְּנֵ֧י בָבֶ֣ל וְכָל־כַּשְׂדִּ֗ים פְּק֤וֹד וְשֹׁ֨ועַ֙ וְק֔וֹעַ כָּל־בְּנֵ֥י אַשּׁ֖וּר אוֹתָ֑ם בַּח֨וּרֵי חֶ֜מֶד פַּח֤וֹת וּסְגָנִים֙ כֻּלָּ֔ם שָֽׁלִשִׁים֙ וּקְרוּאִ֔ים רֹכְבֵ֥י סוּסִ֖ים כֻּלָּֽם׃ 24וּבָ֣אוּ עָלַ֡יִךְ הֹ֠צֶן רֶ֤כֶב וְגַלְגַּל֙ וּבִקְהַ֣ל עַמִּ֔ים צִנָּ֤ה וּמָגֵן֙ וְקוֹבַ֔ע יָשִׂ֥ימוּ עָלַ֖יִךְ סָבִ֑יב וְנָתַתִּ֤י לִפְנֵיהֶם֙ מִשְׁפָּ֔ט וּשְׁפָט֖וּךְ בְּמִשְׁפְּטֵיהֶֽם׃ 25וְנָתַתִּ֨י קִנְאָתִ֜י בָּ֗ךְ וְעָשׂ֤וּ אוֹתָךְ֙ בְּחֵמָ֔ה אַפֵּ֤ךְ וְאָזְנַ֨יִךְ֙ יָסִ֔ירוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ בַּחֶ֣רֶב תִּפּ֑וֹל הֵ֗מָּה בָּנַ֤יִךְ וּבְנוֹתַ֨יִךְ֙ יִקָּ֔חוּ וְאַחֲרִיתֵ֖ךְ תֵּאָכֵ֥ל בָּאֵֽשׁ׃ 26וְהִפְשִׁיט֖וּךְ אֶת־בְּגָדָ֑יִךְ וְלָקְח֖וּ כְּלֵ֥י תִפְאַרְתֵּֽךְ׃ 27וְהִשְׁבַּתִּ֤י זִמָּתֵךְ֙ מִמֵּ֔ךְ וְאֶת־זְנוּתֵ֖ךְ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִשְׂאִ֤י עֵינַ֨יִךְ֙ אֲלֵיהֶ֔ם וּמִצְרַ֖יִם לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד׃ ס
28כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִי֙ נֹֽתְנָ֔ךְ בְּיַ֖ד אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֑את בְּיַ֛ד אֲשֶׁר־נָקְעָ֥ה נַפְשֵׁ֖ךְ מֵהֶֽם׃ 29וְעָשׂ֨וּ אוֹתָ֜ךְ בְּשִׂנְאָ֗ה וְלָקְחוּ֙ כָּל־יְגִיעֵ֔ךְ וַעֲזָב֖וּךְ עֵירֹ֣ם וְעֶרְיָ֑ה וְנִגְלָה֙ עֶרְוַ֣ת זְנוּנַ֔יִךְ וְזִמָּתֵ֖ךְ וְתַזְנוּתָֽיִךְ׃ 30עָשֹׂ֥ה אֵ֖לֶּה לָ֑ךְ בִּזְנוֹתֵךְ֙ אַחֲרֵ֣י גוֹיִ֔ם עַ֥ל אֲשֶׁר־נִטְמֵ֖את בְּגִלּוּלֵיהֶֽם׃ 31בְּדֶ֥רֶךְ אֲחוֹתֵ֖ךְ הָלָ֑כְתְּ וְנָתַתִּ֥י כוֹסָ֖הּ בְּיָדֵֽךְ׃ ס
32כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֔ה כּ֤וֹס אֲחוֹתֵךְ֙ תִּשְׁתִּ֔י הָעֲמֻקָּ֖ה וְהָרְחָבָ֑ה תִּהְיֶ֥ה לִצְחֹ֛ק וּלְלַ֖עַג מִרְבָּ֥ה לְהָכִֽיל׃ 33שִׁכָּר֥וֹן וְיָג֖וֹן תִּמָּלֵ֑אִי כּ֚וֹס שַׁמָּ֣ה וּשְׁמָמָ֔ה כּ֖וֹס אֲחוֹתֵ֥ךְ שֹׁמְרֽוֹן׃ 34וְשָׁתִ֨ית אוֹתָ֜הּ וּמָצִ֗ית וְאֶת־חֲרָשֶׂ֛יהָ תְּגָרֵ֖מִי וְשָׁדַ֣יִךְ תְּנַתֵּ֑קִי כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
35לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַתַּשְׁלִ֥יכִי אוֹתִ֖י אַחֲרֵ֣י גַוֵּ֑ךְ וְגַם־אַ֛תְּ שְׂאִ֥י זִמָּתֵ֖ךְ וְאֶת־תַּזְנוּתָֽיִךְ׃ ס
36וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִשְׁפּ֥וֹט אֶֽת־אָהֳלָ֖ה וְאֶת־אָהֳלִיבָ֑ה וְהַגֵּ֣ד לָהֶ֔ן אֵ֖ת תוֹעֲבוֹתֵיהֶֽן׃ 37כִּ֣י נִאֵ֗פוּ וְדָם֙ בִּֽידֵיהֶ֔ן וְאֶת־גִּלּֽוּלֵיהֶ֖ן נִאֵ֑פוּ וְגַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶן֙ אֲשֶׁ֣ר יָֽלְדוּ־לִ֔י הֶעֱבִ֥ירוּ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ 38ע֥וֹד זֹ֖את עָ֣שׂוּ לִ֑י טִמְּא֤וּ אֶת־מִקְדָּשִׁי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּֽלוּ׃ 39וּֽבְשַׁחֲטָ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ לְגִלּ֣וּלֵיהֶ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֛י בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לְחַלְּל֑וֹ וְהִנֵּה־כֹ֥ה עָשׂ֖וּ בְּת֥וֹךְ בֵּיתִֽי׃ 40וְאַ֗ף כִּ֤י תִשְׁלַ֨חְנָה֙ לַֽאֲנָשִׁ֔ים בָּאִ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק אֲשֶׁ֨ר מַלְאָ֜ךְ שָׁל֤וּחַ אֲלֵיהֶם֙ וְהִנֵּה־בָ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר רָחַ֛צְתְּ כָּחַ֥לְתְּ עֵינַ֖יִךְ וְעָ֥דִית עֶֽדִי׃ 41וְיָשַׁבְתְּ֙ עַל־מִטָּ֣ה כְבוּדָּ֔ה וְשֻׁלְחָ֥ן עָר֖וּךְ לְפָנֶ֑יהָ וּקְטָרְתִּ֥י וְשַׁמְנִ֖י שַׂ֥מְתְּ עָלֶֽיהָ׃ 42וְק֣וֹל הָמוֹן֮ שָׁלֵ֣ו בָהּ֒ וְאֶל־אֲנָשִׁים֙ מֵרֹ֣ב אָדָ֔ם מוּבָאִ֥ים סָובָאִ֖ים מִמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּתְּנ֤וּ צְמִידִים֙ אֶל־יְדֵיהֶ֔ן וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת עַל־רָאשֵׁיהֶֽן׃ 43וָאֹמַ֕ר לַבָּלָ֖ה נִֽאוּפִ֑ים עַתָּ֛ יִזְנ֥הּ תַזְנוּתֶ֖הָ וָהִֽיא׃ 44וַיָּב֣וֹא אֵלֶ֔יהָ כְּב֖וֹא אֶל־אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה כֵּ֣ן בָּ֗אוּ אֶֽל־אָֽהֳלָה֙ וְאֶל־אָ֣הֳלִיבָ֔ה אִשֹּׁ֖ת הַזִּמָּֽה׃ 45וַאֲנָשִׁ֣ים צַדִּיקִ֗ם הֵ֚מָּה יִשְׁפְּט֣וּ אֽוֹתְהֶ֔ם מִשְׁפַּט֙ נֹֽאֲפ֔וֹת וּמִשְׁפַּ֖ט שֹׁפְכ֣וֹת דָּ֑ם כִּ֤י נֹֽאֲפֹת֙ הֵ֔נָּה וְדָ֖ם בִּֽידֵיהֶֽן׃ ס
46כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הַעֲלֵ֤ה עֲלֵיהֶם֙ קָהָ֔ל וְנָתֹ֥ן אֶתְהֶ֖ן לְזַעֲוָ֥ה וְלָבַֽז׃ 47וְרָגְמ֨וּ עֲלֵיהֶ֥ן אֶ֨בֶן֙ קָהָ֔ל וּבָרֵ֥א אוֹתְהֶ֖ן בְּחַרְבוֹתָ֑ם בְּנֵיהֶ֤ם וּבְנֽוֹתֵיהֶם֙ יַהֲרֹ֔גוּ וּבָתֵּיהֶ֖ן בָּאֵ֥שׁ יִשְׂרֹֽפוּ׃ 48וְהִשְׁבַּתִּ֥י זִמָּ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְנִֽוַּסְּרוּ֙ כָּל־הַנָּשִׁ֔ים וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ינָה כְּזִמַּתְכֶֽנָה׃ 49וְנָתְנ֤וּ זִמַּתְכֶ֨נָה֙ עֲלֵיכֶ֔ן וַחֲטָאֵ֥י גִלּוּלֵיכֶ֖ן תִּשֶּׂ֑אינָה וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
24
Okurhêrwa kwa Yeruzalemu
1 Omu mwâka gwa kali mwenda omu mwêzi gwa kal’ikumi, omu nsiku ikumi z’omwêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu, oyandike olusiku lw’ene, ebwa kubà omwâmi w’e Babiloni amarhêra Yeruzalemu oku lusiku lw’ene.
3 Oderhage ecinwa c’obulcêbi kuli ogwôla murhwe gw’abagoma. Oyishibabwîra: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ohire enyungu oku cîko, oyihirekwo onabulagiremwo amîshi. 4 Oyûshûlemwo ebihimbi by’enyama, birya binali bihimbi binjinja, by’oluziha n’eby’entugorhugè. Oyiyunjuze n’amavuha minjinjà. 5 Ocîshoge omu busò, ecibuzi cinjà-cinjà, ocizunguluse enshâli otwânirekwo omuliro. Oyende bwinjà bidogome, ciru n’orhuvuha rhuli muli eyo nyungu narho rhuhye.
6 Bulyâla ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Buhanya bw’olugo lushesha omukò, nyungu ya ngisha, eyi engisha zirhankacirhenga! Oyikulage ebirimwo, cihimbi oku cindi buzira kulondôlao. 7 Bulya omukò gwâyo guli ekarhî kâyo, yaguhizire oku ibuye liri bwaâmwa erhaguhizire omu budaka lyo gubwîkirwa n’akatulo. 8 Lyo mubulaga oburhè bwâni, lyo ncihôla, nàhizire omukò gwâge oku ibuye liri bwâmwa, buzira kugubwîkira. 9 Co cirhumire, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Buhanya bw’olugo lushesha omukò! Nâni nkolaga naniga nnanigûze. 10 Olundikage enshâli, oyâse omuliro, oyende enyama yôshi ehondôke, ohebemwo enungo, orhuvuha rhusingônoke. 11 Kandi odêkereze enyungu erhalimwo cici oku masêsè, ly’omulinga gwâyo gudukumbuka, ly’izinga lirimwo lijonga, lyo n’engisha zisigônoka.
12 Ci ensinga y’engisha erhârhenge n’omuliro. 13 Nàlonzagya okukushuka kwo eryo izinga ly’amabî gawe, ci orhayêmîre washukwa eryo izinga. Kuziga orhâce kuhika oburhè bwâni bukuhwêrekwo. 14 Niono nie Nyamubâho namâderha, okôla ndesire kwâba, nâkujira buzira kushubira nyuma, ntâbabalire, ntâbe na bwonjo. Oku olugendo lwâwe luli n’oku ebijiro byâwe biri kwo bânakutwîra olubanja, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Omulêbi Yehezkiyeli arhangulwa
15 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 16 Mwene omuntu, ala oku nkola narhenza caligumizà obushagalukep omu masù gâwe. Ci kônene orhacîdudumaga, orhahîra okarhoza emirenge. 17 Olakire emurhima, orhahîra okajà omu mishîbo y’abafire, ofundikire ecitambara câwe omu irhwe, ohire enkwêrho zâwe emagulu, orhabwîkiraga obwânwa bwâwe, orhanalyâga omugati abalungu bakakulerheraq. 18 Naganîrira oluhaga sêzi, erhi kubà bijingo, mukânie anacifa. Nanacijira nk’oku nanarhegekagwa. 19 Okubundi olubaga lwanacimbwîra, erhi: «Kawakarhubwîra bwinjà kwo kuderha Kurhi okula odwîrhe wajira?» 20 Nanacibabwîra, nti : «Akanwa ka Nyamubâho kampisirekwomuli ebîra binwa, erhi: 21 Ojibwîra omulala gw’Israheli ebîra binwa: kwo Nyakasane Nyamubâho adesire ntyâla: Loli oku nkola nagendizinza akâ-Nyamuzinda kâni, ho hantu mulimbira, gwo mwîshingo gw’amasù ginyu, go masîma g’emirhima yinyu. Bagala binyu na bâli binyu mwasigaga bakola bajifa n’engôrho. 22 Mwayishijira nk’oku njizire: Murhayishibwîke amânwa ginyu, murhanayishilye omugati bankamulerhera. 23 Mwabêra n’ebitambara binyu omu irhwe n’enkwêrho zinyu emagulu, murhajamîraga, murhanalakaga. Mwaherêrekera erhi mabî ginyu garhuma, na ngasi muguma abandire owâbo endûlù. 24 Yehezkiyeli aba cimanyîso kuli mwe. Mwayishijira nk’oku anajiraga. Na hano okwôla kubà lyo mwâmanya oku nie Nyamubâho.
25 Nâwe mwene omuntu, k’arhali okunali kwo byanabà ntyôla olusiku narhenza ebi basimikiragakwo, ebi balimbira, ebyabâga mwîshingo gw’amasù gâbo, ebyabâga masîma g’omurhima gwâbo, bagala bâbo na bâli bâbo. 26 Owôla lusiku, owafulumusire âyisha emwâwe alimanyîsa omwanzi. 27 Olwôla lusiku akanwa kâwe kayîguka kadese oyôla wafulumusire, wânashambâla orhânacishubibè kaduma; kuli bo wâbà cimanyîso na ntyôla bânamanya oku nie Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 24
1וַיְהִי֩ דְבַר־יְהוָ֨ה אֵלַ֜י בַּשָּׁנָ֤ה הַתְּשִׁיעִית֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י בֶּעָשֹׂ֥ור לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם כְּתָוב־לְךָ֙ אֶת־שֵׁ֣ם הַיּ֔וֹם אֶת־עֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה סָמַ֤ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 3וּמְשֹׁ֤ל אֶל־בֵּית־הַמֶּ֨רִי֙ מָשָׁ֔ל וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה שְׁפֹ֤ת הַסִּיר֙ שְׁפֹ֔ת וְגַם־יְצֹ֥ק בּ֖וֹ מָֽיִם׃ 4אֱסֹ֤ף נְתָחֶ֨יהָ֙ אֵלֶ֔יהָ כָּל־נֵ֥תַח ט֖וֹב יָרֵ֣ךְ וְכָתֵ֑ף מִבְחַ֥ר עֲצָמִ֖ים מַלֵּֽא׃ 5מִבְחַ֤ר הַצֹּאן֙ לָק֔וֹחַ וְגַ֛ם דּ֥וּר הָעֲצָמִ֖ים תַּחְתֶּ֑יהָ רַתַּ֣ח רְתָחֶ֔יהָ גַּם־בָּשְׁל֥וּ עֲצָמֶ֖יהָ בְּתוֹכָֽהּ׃ ס
6לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה אוֹי֮ עִ֣יר הַדָּמִים֒ סִ֚יר אֲשֶׁ֣ר חֶלְאָתָ֣ה בָ֔הּ וְחֶ֨לְאָתָ֔הּ לֹ֥א יָצְאָ֖ה מִמֶּ֑נָּה לִנְתָחֶ֤יהָ לִנְתָחֶ֨יהָ֙ הוֹצִיאָ֔הּ לֹא־נָפַ֥ל עָלֶ֖יהָ גּוֹרָֽל׃ 7כִּ֤י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל־צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ לֹ֤א שְׁפָכַ֨תְהוּ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְכַסּ֥וֹת עָלָ֖יו עָפָֽר׃ 8לְהַעֲל֤וֹת חֵמָה֙ לִנְקֹ֣ם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת־דָּמָ֖הּ עַל־צְחִ֣יחַ סָ֑לַע לְבִלְתִּ֖י הִכָּסֽוֹת׃ פ
9לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה א֖וֹי עִ֣יר הַדָּמִ֑ים גַּם־אֲנִ֖י אַגְדִּ֥יל הַמְּדוּרָֽה׃ 10הַרְבֵּ֤ה הָעֵצִים֙ הַדְלֵ֣ק הָאֵ֔שׁ הָתֵ֖ם הַבָּשָׂ֑ר וְהַרְקַח֙ הַמֶּרְקָחָ֔ה וְהָעֲצָמ֖וֹת יֵחָֽרוּ׃ 11וְהַעֲמִידֶ֥הָ עַל־גֶּחָלֶ֖יהָ רֵקָ֑ה לְמַ֨עַן תֵּחַ֜ם וְחָ֣רָה נְחֻשְׁתָּ֗הּ וְנִתְּכָ֤ה בְתוֹכָהּ֙ טֻמְאָתָ֔הּ תִּתֻּ֖ם חֶלְאָתָֽהּ׃ 12תְּאֻנִ֖ים הֶלְאָ֑ת וְלֹֽא־תֵצֵ֤א מִמֶּ֨נָּה֙ רַבַּ֣ת חֶלְאָתָ֔הּ בְּאֵ֖שׁ חֶלְאָתָֽהּ׃ 13בְּטֻמְאָתֵ֖ךְ זִמָּ֑ה יַ֤עַן טִֽהַרְתִּיךְ֙ וְלֹ֣א טָהַ֔רְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ֙ לֹ֣א תִטְהֲרִי־ע֔וֹד עַד־הֲנִיחִ֥י אֶת־חֲמָתִ֖י בָּֽךְ׃ 14אֲנִ֨י יְהוָ֤ה דִּבַּ֨רְתִּי֙ בָּאָ֣ה וְעָשִׂ֔יתִי לֹֽא־אֶפְרַ֥ע וְלֹא־אָח֖וּס וְלֹ֣א אֶנָּחֵ֑ם כִּדְרָכַ֤יִךְ וְכַעֲלִילוֹתַ֨יִךְ֙ שְׁפָט֔וּךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ פ
15וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 16בֶּן־אָדָ֕ם הִנְנִ֨י לֹקֵ֧חַ מִמְּךָ֛ אֶת־מַחְמַ֥ד עֵינֶ֖יךָ בְּמַגֵּפָ֑ה וְלֹ֤א תִסְפֹּד֙ וְלֹ֣א תִבְכֶּ֔ה וְל֥וֹא תָב֖וֹא דִּמְעָתֶֽךָ׃ 17הֵאָנֵ֣ק ׀ דֹּ֗ם מֵתִים֙ אֵ֣בֶל לֹֽא־תַֽעֲשֶׂ֔ה פְאֵֽרְךָ֙ חֲב֣וֹשׁ עָלֶ֔יךָ וּנְעָלֶ֖יךָ תָּשִׂ֣ים בְּרַגְלֶ֑יךָ וְלֹ֤א תַעְטֶה֙ עַל־שָׂפָ֔ם וְלֶ֥חֶם אֲנָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ 18וָאֲדַבֵּ֤ר אֶל־הָעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַתָּ֥מָת אִשְׁתִּ֖י בָּעָ֑רֶב וָאַ֥עַשׂ בַּבֹּ֖קֶר כַּאֲשֶׁ֥ר צֻוֵּֽיתִי׃ 19וַיֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י הָעָ֑ם הֲלֹֽא־תַגִּ֥יד לָ֨נוּ֙ מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֔נוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ 20וָאֹמַ֖ר אֲלֵיהֶ֑ם דְּבַ֨ר־יְהוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלַ֖י לֵאמֹֽר׃ 21אֱמֹ֣ר ׀ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנְנִ֨י מְחַלֵּ֤ל אֶת־מִקְדָּשִׁי֙ גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֔ם מַחְמַ֥ד עֵֽינֵיכֶ֖ם וּמַחְמַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם וּבְנֵיכֶ֧ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֛ם אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתֶּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ 22וַעֲשִׂיתֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי עַל־שָׂפָם֙ לֹ֣א תַעְט֔וּ וְלֶ֥חֶם אֲנָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ 23וּפְאֵרֵכֶ֣ם עַל־רָאשֵׁיכֶ֗ם וְנַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם לֹ֥א תִסְפְּד֖וּ וְלֹ֣א תִבְכּ֑וּ וּנְמַקֹּתֶם֙ בַּעֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם וּנְהַמְתֶּ֖ם אִ֥ישׁ אֶל־אָחִֽיו׃ 24וְהָיָ֨ה יְחֶזְקֵ֤אל לָכֶם֙ לְמוֹפֵ֔ת כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ בְּבֹאָ֕הּ וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
25וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הֲל֗וֹא בְּי֨וֹם קַחְתִּ֤י מֵהֶם֙ אֶת־מָ֣עוּזָּ֔ם מְשֹׂ֖ושׂ תִּפְאַרְתָּ֑ם אֶת־מַחְמַ֤ד עֵֽינֵיהֶם֙ וְאֶת־מַשָּׂ֣א נַפְשָׁ֔ם בְּנֵיהֶ֖ם וּבְנוֹתֵיהֶֽם׃ 26בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יָב֥וֹא הַפָּלִ֖יט אֵלֶ֑יךָ לְהַשְׁמָע֖וּת אָזְנָֽיִם׃ 27בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִפָּ֤תַח פִּ֨יךָ֙ אֶת־הַפָּלִ֔יט וּתְדַבֵּ֕ר וְלֹ֥א תֵֽאָלֵ֖ם ע֑וֹד וְהָיִ֤יתָ לָהֶם֙ לְמוֹפֵ֔ת וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
25
II. Obulêbi bw’okuhana amashanja
Oku biyêrekîre bene Amoni
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa•, erhi: 2 Mwêne omuntu oyêrekere emunda bene Amoni bali onaderhe ebinwa by’obulêbi kuli bo. 3 Obwîre bene Amoni, erhi: Yumvi akanwa ka Nyakasane Nyamubâho. Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Kulya kubà wàdesire, erhi: Ha! ha! oku biyêrekîre akâ-Nyamuzinda kâni amango kàhemulagwa n’oku cihugo c’Israheli amango càhagulagwa, oku mulala gwa Yuda amango gwàhekagwa bujà. 4 Okwo kwarhuma nâni namàkuhâna omu maboko ga bene olunda lw’ebuzûka-zûba. Bakola batwa ebirâlo byâbo emwâwe, banayûbakeyo. Bo bakola bâjikazilya emburho zâwe bananywe amarha gâwer. 5 Nâjira Raba ahinduke cirâlo ca ngamiya, n’ezindi ngo za bene Amoni zibe lwâbuko lwa bibuzi. Na ntyo mwânamanya oku nie nandi Nyamubâho. 6 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ebwakuba wàkomire akagasha wanadîrha amagulu, wasîma n’omurhima gwâwe gwàyunjula kagayo erhi cihugo c’Israheli cirhuma. 7 Co cirhumire ololage oku namàkulambulirakwo okuboko, nkolaga nâkuleka amashanja gakuhagule, nkuherêrekeze omu zindi mbaga nankuherêrekeze omu bindi bihugo. Nâkumalîra ly’omanya oku nie Nyamubâho.
Kuli Mowabu
8 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Kulya kubà Mowabu na Seyiri bàdesire, erhi: «Lolà oku omulala gwa bene Yuda kwo gunali nka agandi mashanja gôshi. 9 Kwo kwarhuma nâni nkola najibwîkula ebirhugo bya Mowabu nanshande engo zâge zôshi ngasi aha anahikira, bulya ecihugo ciyinjihire, Beti-ha-Yeshimoti, Baali-Meoni na Kiriyatayami. 10 Bene ebuzûka-zûba, abashombanyi ba Amoni bo mpîre olola lugo, lyo balekishubikaziyîbuka Amoni omu mashanja. 11 Ntyôla kwo nâhanamwo Mowabui, banamanya oku nie Nyamubâho.

Kuli Edomu
12 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ebwa kubà Edomu àjizire olwihôlo, oku mulala gwa Yuda, àcîjira mubî okulushire erhi agendicîhôla ntyôla. 13 Ko kurhumire Nyakasane Nyamubâho adesire, erhi: Nkola nâlambûla okuboko kuli Edomu naye, nâmaliramwo enyanyas n’abantu. Nâjira ayôrhe mwerûlè, kurhenga e Temani kujà e Dadani, bâhungumuka n’engôrho. 14 Nâcîhôla kuli Edomu n’okuboko kw’olubaga lwâni Israheli, bâlibuza Edomu nk’oku obukunizi n’oburhè bwâni binali, na ntyo bânamanya oku luli lwihôlo lwâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Oku Bafilistini
15 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ebwa kubà Abafilistini bajizire amabî omu kucihôla, bànacîhola n’omurhima gw’akagayo, bànalonza okushanda erhi mujina gurhankahwa kurhuma; 16 ko kurhumire ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ala oku nkola nâlambûla okuboko kwâni oku Bafilistini, nkola nâmalîra Abanya-Kereti, mpereêrekeze ngasi balya bôshi bàyûbakaga oku burhambi bw’enyanja. 17 Nâbajirakwo enyihôlo z’okujugumya zirya zirhankahamwa nnambahè obuhane bukali, bânayishimanya oku nie Nyamubâho hano babona kurhi nâcihôla kuli bo.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 25
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽם׃ 3וְאָֽמַרְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה יַעַן֩ אָמְרֵ֨ךְ הֶאָ֜ח אֶל־מִקְדָּשִׁ֣י כִֽי־נִחָ֗ל וְאֶל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ כִּ֣י נָשַׁ֔מָּה וְאֶל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה כִּ֥י הָלְכ֖וּ בַּגּוֹלָֽה׃ 4לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נֹתְנָ֨ךְ לִבְנֵי־קֶ֜דֶם לְמֽוֹרָשָׁ֗ה וְיִשְּׁב֤וּ טִירֽוֹתֵיהֶם֙ בָּ֔ךְ וְנָ֥תְנוּ בָ֖ךְ מִשְׁכְּנֵיהֶ֑ם הֵ֚מָּה יֹאכְל֣וּ פִרְיֵ֔ךְ וְהֵ֖מָּה יִשְׁתּ֥וּ חֲלָבֵֽךְ׃ 5וְנָתַתִּ֤י אֶת־רַבָּה֙ לִנְוֵ֣ה גְמַלִּ֔ים וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְמִרְבַּץ־צֹ֑אן וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
6כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן מַחְאֲךָ֣ יָ֔ד וְרַקְעֲךָ֖ בְּרָ֑גֶל וַתִּשְׂמַ֤ח בְּכָל־שָֽׁאטְךָ֙ בְּנֶ֔פֶשׁ אֶל־אַדְמַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 7לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וּנְתַתִּ֤יךָ־לְבַג֙ לַגּוֹיִ֔ם וְהִכְרַתִּ֨יךָ֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְהַאֲבַדְתִּ֖יךָ מִן־הָאֲרָצ֑וֹת אַשְׁמִ֣ידְךָ֔ וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
8כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֗עַן אֲמֹ֤ר מוֹאָב֙ וְשֵׂעִ֔יר הִנֵּ֥ה כְּכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 9לָכֵן֩ הִנְנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־כֶּ֤תֶף מוֹאָב֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים מֵֽעָרָ֖יו מִקָּצֵ֑הוּ צְבִ֗י אֶ֚רֶץ בֵּ֣ית הַיְשִׁימֹ֔ת בַּ֥עַל מְע֖וֹן וְקִרְיָתְָֽמָה׃ 10לִבְנֵי־קֶ֨דֶם֙ עַל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּנְתַתִּ֖יהָ לְמֽוֹרָשָׁ֑ה לְמַ֛עַן לֹֽא־תִזָּכֵ֥ר בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן בַּגּוֹיִֽם׃ 11וּבְמוֹאָ֖ב אֶעֱשֶׂ֣ה שְׁפָטִ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
12כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן עֲשֹׂ֥ות אֱד֛וֹם בִּנְקֹ֥ם נָקָ֖ם לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיֶּאְשְׁמ֥וּ אָשֹׁ֖ום וְנִקְּמ֥וּ בָהֶֽם׃ 13לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְנָטִ֤תִי יָדִי֙ עַל־אֱד֔וֹם וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֣ם וּבְהֵמָ֑ה וּנְתַתִּ֤יהָ חָרְבָּה֙ מִתֵּימָ֔ן וּדְדָ֖נֶה בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ 14וְנָתַתִּ֨י אֶת־נִקְמָתִ֜י בֶּאֱד֗וֹם בְּיַד֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעָשׂ֣וּ בֶאֱד֔וֹם כְּאַפִּ֖י וְכַחֲמָתִ֑י וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־נִקְמָתִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
15כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֛עַן עֲשֹׂ֥ות פְּלִשְׁתִּ֖ים בִּנְקָמָ֑ה וַיִּנָּקְמ֤וּ נָקָם֙ בִּשְׁאָ֣ט בְּנֶ֔פֶשׁ לְמַשְׁחִ֖ית אֵיבַ֥ת עוֹלָֽם׃ 16לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֨י נוֹטֶ֤ה יָדִי֙ עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־כְּרֵתִ֑ים וְהַ֣אֲבַדְתִּ֔י אֶת־שְׁאֵרִ֖ית ח֥וֹף הַיָּֽם׃ 17וְעָשִׂ֤יתִי בָם֙ נְקָמ֣וֹת גְּדֹל֔וֹת בְּתוֹכְח֖וֹת חֵמָ֑ה וְיָֽדְעוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּתִתִּ֥י אֶת־נִקְמָתִ֖י בָּֽם׃ ס
26
Oku biyêrekîre Tiri
1 Omu mwâka gwa kal’ikumi na muguma, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu, ebwa kubà Tiri anadesire kuli Yeruzalemu, erhi: He! he! alaga oku gwamavunika omuhango gw’amashanja! Akola ayêrekîre emunda ndi, obugale bwâge bwahagwîrwe. 3 Ee! ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ala oku namàderha nti ntacikulikwo, wâni Tiri. Nâkushubulizakwo amashanja mwandu, nka kula enyanja esôka n’emihûsi yayo. 4 Bâhenangula enkûta za Tiri, banakundule enkingi zâge, nâhyajiramwo akatulo, lisigale ibuye lyonene. 5 Aba, omu karhî k’enyanja, lwanikiro lwa rhweshe. Bulya nàdesire, niono nie Nyakasane Nyamubâho, lwâba lugo lwâlibwa n’amashanja! 6 Oku biyêrekîre abâna bâge bali omu mashwa, bâyishinigwa n’engôrho. Ntyo bânamanya oku nie Nyamubâho. 7 Bulyala ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Lolà oku namàrhumira Tiri, Nabukondonozori, mwâmi e Babiloni, mwâmi w’abâmi, arhenga olunda lw’emwênè, âyishire n’enfarasi, n’engâlè, n’abagenda oku nfarasi, ngabo ya bantu mwandu. 8 Banigûza bâli bâwe n’engôrho omu mashwa, âkuyûbakaira enkûta, âkulundikira emisinga, âkuyêrekeza empenzi. 9 Enkûta zâwe, âzirhulira emihuku eri nka ya ngandabuzi, ahongola cenkingi zâwe n’enfuka zâge. 10 Obunji bw’enfarasi zâge, bwâkuyunjuza katulo. Enkûta zâwe zâgeramwo omusisi n’olubî lw’abalwî bâge bagenda n’enfarasi, n’olw’emizizi n’engâlè, hanôla akola agera omu mihango yâwe nka kula banacihandalika omu lugo lwamanyagwa. 11 Ntà njira zâwe arhâlabarhemwo n’ensenyi z’enfarasi zâge, ânigûza olubaga lwâwe n’engôrho, ahenangula ensanamu z’abazimu bâwe ciru akaba zineneha. 12 Bânyaga obuhirhi bwâwe, bâhagula oburhunzi bwâwe, bahongola enkûta zâwe, enyumpa zâwe nyinjinjà bazishâba. Amabuye gâwe, emirhi yâwe y’oburhungiri n’omutulo gwâwe byôshi bâbikwêba emuhengere. 13 Nkola nâhulisa enyimbo zâwe, zifanande na ntâye waciyumve omulya gw’ebitari byâwe. 14 Nâkujira ibuye lyonene, wâbà lwânikiro lwa rhweshe. Orhacishubiyûbakwa, bulya niono Nyamubâho nkudesire, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Omulenge kuli Tiri
15 Ntya kwo Nyakasane Nyamubâho abwîzire Tiri. Oku lubî lw’amango wâhirima, amango abamàlemala bakola bayâma, hano bâniguliza abantu ekarhî kâwe, ka ebihugo biri ekarhî k’enyanja birhâjugume? 16 Abaluzi b’omu nyanja bôshi, bashonôka oku ntebe zâbo, bahogola ebishûli byâbo n’emyambalo yâbo y’obushengerêre. Bayambala entemu, bâshurhama oku idaho bâgeramwo omusisi gwa nyegenye bânarhangâle erhi w’orhuma. 17 Bâkujirira olwimbo lw’okukulakira baderhe, mpu: Bici wa! Gurhi wamàhenanguka, wamàhirigirha omu nyanja, wâni Lugo lwàlijire irenge. We wàli lugo lunya-buhashe omu nyanja, we kuguma n’abantu bâwe. 18 Lêro bunôla ebizimba byamageramwo omusisi oku lusiku lw’okuhirima kwâwe. Ebizimba by’omu nyanja byamarhemuka n’okuyûrha kwâwe.
19 Bulyala ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Amango nâkujira lugo luli bwâmwa nka engo zirhacibamwo bantu, amango nâyinamulira wanyanja kuli we n’amîshi g’emuhengere gakufûnika, 20 ago mango nâkuherêrekeza haguma n’abajà ekuzimu, wâshanga abantu ba mîra, nânakuyûbasa omu cihugo c’ekuzimu, omu kahwenyenye k’ensiku n’amango, haguma n’abajà ekuzimu, lyo orhagirhengayo mpu wâyishiyûbaka omu cihugo c’abazîne. 21 Nâkujira obè wakuyôbohwa, orhânacihabe. Bâkazikulonza barhânacikubone bundi, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 26
1וַיְהִ֛י בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה׃ 3לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י עָלַ֖יִךְ צֹ֑ר וְהַעֲלֵיתִ֤י עָלַ֨יִךְ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים כְּהַעֲל֥וֹת הַיָּ֖ם לְגַלָּֽיו׃ 4וְשִׁחֲת֞וּ חֹמ֣וֹת צֹ֗ר וְהָֽרְסוּ֙ מִגְדָּלֶ֔יהָ וְסִֽחֵיתִ֥י עֲפָרָ֖הּ מִמֶּ֑נָּה וְנָתַתִּ֥י אוֹתָ֖הּ לִצְחִ֥יחַ סָֽלַע׃ 5מִשְׁטַ֨ח חֲרָמִ֤ים תִּֽהְיֶה֙ בְּת֣וֹךְ הַיָּ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהָיְתָ֥ה לְבַ֖ז לַגּוֹיִֽם׃ 6וּבְנוֹתֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּחֶ֖רֶב תֵּהָרַ֑גְנָה וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
7כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־צֹ֗ר נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל מִצָּפ֖וֹן מֶ֣לֶךְ מְלָכִ֑ים בְּס֛וּס וּבְרֶ֥כֶב וּבְפָרָשִׁ֖ים וְקָהָ֥ל וְעַם־רָֽב׃ 8בְּנוֹתַ֥יִךְ בַּשָּׂדֶ֖ה בַּחֶ֣רֶב יַהֲרֹ֑ג וְנָתַ֨ן עָלַ֜יִךְ דָּיֵ֗ק וְשָׁפַ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ סֹֽלְלָ֔ה וְהֵקִ֥ים עָלַ֖יִךְ צִנָּֽה׃ 9וּמְחִ֣י קָֽבָלּ֔וֹ יִתֵּ֖ן בְּחֹֽמוֹתָ֑יִךְ וּמִ֨גְדְּלֹתַ֔יִךְ יִתֹּ֖ץ בְּחַרְבוֹתָֽיו׃ 10מִשִּׁפְעַ֥ת סוּסָ֖יו יְכַסֵּ֣ךְ אֲבָקָ֑ם מִקּוֹל֩ פָּרַ֨שׁ וְגַלְגַּ֜ל וָרֶ֗כֶב תִּרְעַ֨שְׁנָה֙ חֽוֹמוֹתַ֔יִךְ בְּבֹאוֹ֙ בִּשְׁעָרַ֔יִךְ כִּמְבוֹאֵ֖י עִ֥יר מְבֻקָּעָֽה׃ 11בְּפַרְס֣וֹת סוּסָ֔יו יִרְמֹ֖ס אֶת־כָּל־חֽוּצוֹתָ֑יִךְ עַמֵּךְ֙ בַּחֶ֣רֶב יַהֲרֹ֔ג וּמַצְּב֥וֹת עֻזֵּ֖ךְ לָאָ֥רֶץ תֵּרֵֽד׃ 12וְשָׁלְל֣וּ חֵילֵ֗ךְ וּבָֽזְזוּ֙ רְכֻלָּתֵ֔ךְ וְהָֽרְסוּ֙ חוֹמוֹתַ֔יִךְ וּבָתֵּ֥י חֶמְדָּתֵ֖ךְ יִתֹּ֑צוּ וַאֲבָנַ֤יִךְ וְעֵצַ֨יִךְ֙ וַֽעֲפָרֵ֔ךְ בְּת֥וֹךְ מַ֖יִם יָשִֽׂימוּ׃ 13וְהִשְׁבַּתִּ֖י הֲמ֣וֹן שִׁירָ֑יִךְ וְק֣וֹל כִּנּוֹרַ֔יִךְ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עֽוֹד׃ 14וּנְתַתִּ֞יךְ לִצְחִ֣יחַ סֶ֗לַע מִשְׁטַ֤ח חֲרָמִים֙ תִּֽהְיֶ֔ה לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה ע֑וֹד כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
15כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה לְצ֑וֹר הֲלֹ֣א ׀ מִקּ֣וֹל מַפַּלְתֵּ֗ךְ בֶּאֱנֹ֨ק חָלָ֜ל בֵּהָ֤רֵֽג הֶ֨רֶג֙ בְּתוֹכֵ֔ךְ יִרְעֲשׁ֖וּ הָאִיִּֽים׃ 16וְֽיָרְד֞וּ מֵעַ֣ל כִּסְאוֹתָ֗ם כֹּ֚ל נְשִׂיאֵ֣י הַיָּ֔ם וְהֵסִ֨ירוּ֙ אֶת־מְעִ֣ילֵיהֶ֔ם וְאֶת־בִּגְדֵ֥י רִקְמָתָ֖ם יִפְשֹׁ֑טוּ חֲרָד֤וֹת ׀ יִלְבָּ֨שׁוּ֙ עַל־הָאָ֣רֶץ יֵשֵׁ֔בוּ וְחָֽרְדוּ֙ לִרְגָעִ֔ים וְשָׁמְמ֖וּ עָלָֽיִךְ׃ 17וְנָשְׂא֨וּ עָלַ֤יִךְ קִינָה֙ וְאָ֣מְרוּ לָ֔ךְ אֵ֣יךְ אָבַ֔דְתְּ נוֹשֶׁ֖בֶת מִיַּמִּ֑ים הָעִ֣יר הַהֻלָּ֗לָה אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה חֲזָקָ֤ה בַיָּם֙ הִ֣יא וְיֹשְׁבֶ֔יהָ אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם לְכָל־יוֹשְׁבֶֽיהָ׃ 18עַתָּה֙ יֶחְרְד֣וּ הָֽאִיִּ֔ן י֖וֹם מַפַּלְתֵּ֑ךְ וְנִבְהֲל֛וּ הָאִיִּ֥ים אֲשֶׁר־בַּיָּ֖ם מִצֵּאתֵֽךְ׃ ס
19כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה בְּתִתִּ֤י אֹתָךְ֙ עִ֣יר נֶחֱרֶ֔בֶת כֶּעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נוֹשָׁ֑בוּ בְּהַעֲל֤וֹת עָלַ֨יִךְ֙ אֶת־תְּה֔וֹם וְכִסּ֖וּךְ הַמַּ֥יִם הָרַבִּֽים׃ 20וְהוֹרַדְתִּיךְ֩ אֶת־י֨וֹרְדֵי ב֜וֹר אֶל־עַ֣ם עוֹלָ֗ם וְ֠הוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶ֨רֶץ תַּחְתִּיּ֜וֹת כָּחֳרָב֤וֹת מֵֽעוֹלָם֙ אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר לְמַ֖עַן לֹ֣א תֵשֵׁ֑בִי וְנָתַתִּ֥י צְבִ֖י בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ 21בַּלָּה֥וֹת אֶתְּנֵ֖ךְ וְאֵינֵ֑ךְ וּֽתְבֻקְשִׁ֗י וְלֹֽא־תִמָּצְאִ֥י עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ ס
27
Okushandwa kwa Tiri
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Nawe, wâni mwene omuntu oderhe ebinwa by’okulibuka kwa Tiri. 3 Obwîre Tiri, lwo lugo luli oku burhambi bw’enyanja, lwo lugo embaga nyinji z’omu bizimba zirhimbûliramwo, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Erhi:
Ewâni Tiri we wakazâgiderha, erhi: ndi nkuge eyinjiha ehimana. 4 Obwâmi bwâwe bwàli buhisire omu karhî k’enyanja, n’abakuyûbakaga bakuyinjihya kulusha. 5 Bayûbaka amarhambi gâwe n’empaho z’ensindani z’e Seniri. Baya nsire omwerezi gw’e Libano bakujiriramwo omutungo. 6 Bakujirira engasi n’emirhi minênênè y’e Bashani. Bakuyûbakira irheme ly’ihembe ly’enjavu lishomeke ekarhî k’emiyerezi y’omu bizimba bv’e Kitimi. 7 Omulondo gw’ecitâni c’e Mîsiri guli kwo obushengerêre gwàba gwo mwenda gwâwe wàjiramwo olurhalarhala. Emishangi y’akaduku n’eya akalinga y’omu bizimba by’Elisha yo wàyûbasiremwo omu ndalâlà y’eyo nyumpa yâwe. 8 Abantu b’e Sidoni n’ab’e Arvadi bo bàli bashâna bâwe. N’abagula bâwe, wâni Tiri bo bakazâgikola omu mwâwe. 9 Abashamuka b’e Gebali n’abalenga bâyo bàli emwâwe bwo bakazâgiharhûla ebisherîremwo.
Amârho g’omu nyanja gôshi kuguma n’abashâna bâgo bakazâgiyisha emwâwe balirhimbûlirayo. 10 Abantu b’e Persi, ab’e Ludi n’ab’e Puti, bàli omu ngabo y’abalwî bâwe, bo bakazâgikujîra oku matabâro. Emwâwe yo bakazâgimanika empenzi yâbo n’ensirha yâbo. Bànarhuma wajà irenge. 11 Bene Arvadi, n’omurhwe gw’abalwî bâbo bo bakazâgiyinjihya enkûta zâwe omu marhambi banakazilanga orhuhembe rhwâwe. Bakazâgimanika empenzi zâbo oku nkûta zâwe, ntyo bayûshûla bwenêne obwinjà bwâwe. 12 Tarsisi akazâgiyishigulira emwâwe, abona adwîrhe ayungukira oku bugale bwâwe. Bakazâgikuhà ensaranga, ecûma, akasiteriti (kasigiriti), nâwe wànabahà ebirugu bali gula. 13 Yavani, Tubali na Mesheki, bakazâgiyishirhimbûlira emwâwe. Bakazâgiguza abantu n’ebirugu byâbo by’omulinga nâwe wànabahà oku biryo byâwe. 14 Abantu b’e Beti-Togarma bakazâgikulerhera enfarasi, n’enfarasi zâbo z’okuja oku matabâro kuguma n’endogomi. 15 Bene Dodani bakazâgiyishirhibûlira emwâwe; bantu banji b’oku burhambi bw’enyanja bakazâgiyishigulira emwâwe; bakazikujuha amahembe g’enjavu n’embaho nyirubala. 16 Edomu akazâgiyishigulira emwâwe erhi bunji bwa bintu byâwe burhuma: akazâgikujuha ezumaridi, emishangi y’akaduku, ey’obushengerêre n’eyindi eri nka citâni cinjinja n’amarajani n’e akiki, byo bakazâgikujuha oku bintu bagulaga emwêwe. 17 Ciru na Yuda bôshi n’Israheli bakazâgiyishigulira emwâwe: bakazikulerhera engano y’e Miniti, obulo, obûci, amavurha n’enshangi. 18 Damasi akazâgiyishirhibûlira emwâwe erhi bunji bwa birugu byâwe burhuma n’obwo obugale bwâwe bwakazâgikulerhera idivayi ly’e Helboni n’amôya g’ebibuzi by’e Sethari. 19 Dani na Yavani, kurhenga e Uzali, bakazâgikulerhera ebyûma bitule, orhubati rhw’ecûma n’amasheke byo bakazâgijuha oku birugu byâwe. 20 Dedani ayishigikazirhimbûlira emwâwe, akazikulerhera amalangeti g’enfarasi. 21 Arabiya n’abarhwâli b’e Kedari bôshi bakazâgiyishigulira e mwâwe, bakazijuha abâna-buzi, engandabuzi, n’ebihebe. 22 Abarhimbûzi b’e Seba n’ab’e Rama bakazâgiyishigulira emwâwe: bakakulerhera obukù bw’engulo ndârhi, amabuye g’engulo ndârhi n’amasholo byo bakazâgikujuha oku birugu byâwe. 23 Harani, Kane na Edeni, abarhimbûzi b’e Seba, ab’e Asuru n’ab’e Kilmadi bayishigikazigulira emwâwe. 24 Bakazikulerhera emishangi minji y’obugale, ebishûli by’akaduku n’eby’obushengerêre, n’emishangi y’amangobara, emigozi mizibu-zibu byo bakazâgikujuha oku birugu byâwe. 25 Amarho g’e Tarsisi gakazâgiyishira oburhunzi bwâwe. Kuziga wali mugale na wakuja irenge omwo karhî k’enyanja.
26 Abashâna bakuhêka emuhengere. Empûsi y’ebuzûka-zûba yakuvunira emuhengere gw’enyanja. 27 Obugale bwâwe, eby’oburhimbûzi byâwe, omuhako gwâwe, abûbasi bwâwe, abarhunzi bâwe, abalwî bâwe ojawahêka, n’omwandu gw’Engabo eri omu ndalâlà yâwe bôshi balohoma omu karhî k’enyanja olusiku wâzika. 28 Hano biyumva olubî lw’abashâna bâwe, ebikunguzo byôshi byânagerwemwo n’omusisi. 29 Oku bundi ngasi bavugama bôshi banarhenga omu marho gâbo, abashâna, abantu bôshi balegerera omu nyanja banajibêra okw’idaho lyûmu. 30 Bâlaka banalakûle erhi we orhumire. Bâcikweba omutulo omu irhwe, bâcivuluvunza omu luvù. 31 Bâcimomogola irhwe erhi we orhumire, bânayambale sunzu. Bâkulakira bavumugule emirenge minene. 32 Bâkaziderha kuli we hano bakola bali omu mishîbo yâwe, bakola bakulakira banaderha, mpu: «Ndi wàli aka Tiri w’obucîbone omu karhî k’enyanja?» 33 Erhi wahakulaga eby’oburhimbuzi bwâwe, ly’oyigusa embaga zôshi n’obugale bwâwe, n’ebiryo byâwe mwandu, wakazâgigaza abâmi b’igulu. 34 Lêro w’oyu wavunisire n’emibungè y’amîshi omu karhî k’enyanja. Omuhako gwâwe n’engabo yâwe mwêshi mwamalohoma. 35 Abantu bayûbaka omu bizimba by’ekuli bàgeziremwo omusisi erhi we orhuma. Abâmi bâbo bamarhangâla, obusù bwâbo bwàmazinzibala. 36 Abarhimbûzi b’embaga bamaheba olushungurho kuli we, bulya wamârhuma bâgeramwo omusisi n’okuherêrekera kwâwe loshi.»
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 27
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר קִינָֽה׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר הַיֹּשֶׁ֨בֶת֙י עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֨לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי׃ 4בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יָפְיֵֽךְ׃ 5בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כָּל־לֻֽחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשֹׂ֥ות תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃ 6אַלּוֹנִים֙ מִבָּ֔שָׁן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם׃ 7שֵׁשׁ־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃ 8יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃ 9זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֨יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כָּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃ 10פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃ 11בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חוֹמוֹתַ֨יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חוֹמוֹתַ֨יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ׃ 12תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 13יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃ 14מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָֽרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 15בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ וְהָובְנִ֔ים הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃ 16אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹפֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 17יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֨מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃ 18דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃ 19וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃ 20דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽה׃ 21עֲרַב֙ וְכָל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃ 22רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כָּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכָל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ 23חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃ 24הֵ֤מָּה רֹכְלַ֨יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃ 25אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃ 26בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִיא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃ 27הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ך וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃ 28לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֹֽׁות׃ 29וְֽיָרְד֞וּ מֵאָנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשֹׁ֔וט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃ 30וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֨יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָֽפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃ 31וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֨יִךְ֙ קָרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃ 32וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ 33בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֨יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֨יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ 34עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכָל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃ 35כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃ 36סֹֽחֲרִים֙ בָּ֣עַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם׃ ס
28
Oku mwâmi w’e Tiri
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Mwene omuntu, ojibwîra omuluzi w’e Tiri, erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Bulya omurhima gwâwe guyunjwîre bucîbone, wanaciderha, erhi: «Ndi Nyamuzinda, erhi ndi ntamîre oku ntebe ya Nyamuzinda omu kagarhî k’enyanja». N’obwo oli muntu ci orhali Nyamuzinda, wacikûnga mpu obulonza bwâwe buli bwa Nyamuzinda. 3 Ala oku oli murhimanya kulusha Daneli, ntà murhimanya oli akâwe. 4 Oburhimanya haguma n’obukengêre bwâwe wacîhire obugale, wahasire amasholo n’amarhale omu mbîko zâwe. 5 Obulenga bwâwe bwalushine omu kurhimbûla, wàyushwire obugale bwâwe, omurhima gwâwe gwanaciyunjula bucîbone erhi obo bugale burhuma. 6 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho. Bulya wacikûnzire mpu obulonza bwâwe buli bwa Nyamuzinda, 7 ee! Nkolaga nakuhondakwo ab’ihanga, ishanja libî kulusha agandi mashanja. Bayômolera obwôla burhimanya bwâwe engôrho, bahemula eryo irenge lyâwe. 8 Bakukwêba emwîna, wâfa wabandira obuliji emuhengere gw’enyanja. 9 Ka wâciderhe bundi, erhi: Ndi Nyamuzinda, embere z’abîsi bâwe? Ci, omanye oku oli muntu orhali Nyamuzinda, oyu wâciyîrhira omu maboko gâge. 10 Bantakembulwa bakuyîrha, wâyîrhwa n’ab’ihanga. Bulya nie nkudesire, kanwa ka Nyakasane Nyamubâho.
Okuyûrha kw’omwâmi w’e Tiri
11 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 12 «Mwene omuntu, ogendiderha ebîra binwa by’okulasa emw’omwâmi w’e Tiri. Wajimubwîra, erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. We wali lwiganyo lw’obwîmâna, wàli oyunjwîre burhimanya, wàli wakurhangâza oku bwinjà. 13 Wabaga omu Edeni, lyo ishwa lya Nyamuzinda. Mabuye mwandu ga ngulo ndârhi gali galukîrwe oku cishûli câwe: ag’eyakiki, ag’eyakuti y’akâsi, ag’e alumasi, ag’ezabatajadi, ag’eshohamu, ag’eyasipi ag’eyakuti y’ecirala ag’ebaharamani n’ag’ezumaridi, n’amasholo go bàjiziremwo orhugoma rhwâwe n’orhurhêra rhwâwe, ebyôla byaàrheganyibagwa aha kulemwa kwâwe. 14 Nali nkuhizire kwo kerûbini wakazikulanga, wàli oku ntondo ntagatîfu ya Nyamuzinda, wakazâgigera omu karhî k’amasèsè g’omuliro. 15 Wàli lwiganyo omu lugendo lwâwe kurhenga aha kulemwa kwâwe kuhika olusiku obubî bwàbonekanaga muli we. 16 Oburhimbûzi bwâwe bwakuyunjizize budârhi n’ebyâha. Nàkuyandagazize bimbirimbiri okwôla ntondo ya Nyamuzinda, na kerûbini wakazâgikulanga àkulengerize omu karhî k’amasèsè. 17 Omurhima gwâwe gwahemwîre n’obucîbone erhi bwinjà bwâwe burhuma. Wàsherêzize oburhimanya bwâwe erhi irenge lyâwe lirhuma. Nàkukwebire oku idaho, nàkujizire masheka g’abâmi. 18 Obunji bw’amabî gâwe, obulyâlya bw’oburhimbûzi bwâwe, byaàrhumire wahemula enyumpa yâwe y’akâ-Nyamuzinda. Nàkurhenzizemwo omuliro gwakufonfomera. Nàkujizire luvu ah’igulu embere za balya bakazâgikulolêreza. 19 Omu mashanja, ngasi yeshi wanakuyishigi, anakazifuduka erhi we orhuma, okola obà wa côba, olwâwe lwamayûrha loshi».
Kuli Sidoni
20 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 21 «Mwene omuntu, oyêrekere olunda lwa Sidoni, onaderhe kuli ye ebîra binwa by’obulêbi». 22 Oderhe, erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Ntaciri kuli we Sidoni. Nalonza njè irenge omu karhî kawe. Bâmanya oku nie na ndi Nyamubâho, hano mba namamuha obuhane ntyo nanyêrekane obwimîna bwâni muli ye. 23 Namurhumira ecihuûsi, omukò gwâbulajikira omu njira zâge, Emifù yâkazihenangukira omu karhî kâge erhi ngôrho bamuyômolire omu marhambi erhuma, na ntyo bânamanya oku nie Nyamubâho.
Israheli âyôkolwa ekarhî k’amashanja
24 Murhakacibonekana omu Israheli, oli mushûgi gwankalemaza n’oli lukerêrhe lwankayôgôla, ntà bantu bamuli eburhambi bâcimugayaguze, banamanyiraho oku nie na ndi Nyakasane Nyamubâho. 25 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Amango nashûbûza omulala gwa bene Israheli kurhenga omu karhî k’amashanja, emunda bali basha ndabîne, nâyêrekana ntyo obwimâna bwâni embere z’amashanja. Gwayûbaka mulya budaka nàhaga omurhumisi wâni Yakôbo. 26 Bâyûbakamwo n’omurhûla, bâyûbaka enyumpa banarhwêre emizâbîbu; bâyûbakamwo n’omurhûla. Hano nkola nahâna obuhane kuli balya bamuzongolosire bànakazâgimugayaguza, bânamanyamwo oku nie Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 28
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֡ם אֱמֹר֩ לִנְגִ֨יד צֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה יַ֣עַן גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ל אָ֔נִי מוֹשַׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים יָשַׁ֖בְתִּי בְּלֵ֣ב יַמִּ֑ים וְאַתָּ֤ה אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וַתִּתֵּ֥ן לִבְּךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃ 3הִנֵּ֥ה חָכָ֛ם אַתָּ֖ה מִדָּֽנִאֵ֑ל כָּל־סָת֖וּם לֹ֥א עֲמָמֽוּךָ׃ 4בְּחָכְמָֽתְךָ֙ וּבִתְבוּנָ֣תְךָ֔ עָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ חָ֑יִל וַתַּ֛עַשׂ זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף בְּאוֹצְרוֹתֶֽיךָ׃ 5בְּרֹ֧ב חָכְמָתְךָ֛ בִּרְכֻלָּתְךָ֖ הִרְבִּ֣יתָ חֵילֶ֑ךָ וַיִּגְבַּ֥הּ לְבָבְךָ֖ בְּחֵילֶֽךָ׃ ס
6לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֛עַן תִּתְּךָ֥ אֶת־לְבָבְךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃ 7לָכֵ֗ן הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא עָלֶ֨יךָ֙ זָרִ֔ים עָרִיצֵ֖י גּוֹיִ֑ם וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־יְפִ֣י חָכְמָתֶ֔ךָ וְחִלְּל֖וּ יִפְעָתֶֽךָ׃ 8לַשַּׁ֖חַת יֽוֹרִד֑וּךָ וָמַ֛תָּה מְמוֹתֵ֥י חָלָ֖ל בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃ 9הֶאָמֹ֤ר תֹּאמַר֙ אֱלֹהִ֣ים אָ֔נִי לִפְנֵ֖י הֹֽרְגֶ֑ךָ וְאַתָּ֥ה אָדָ֛ם וְלֹא־אֵ֖ל בְּיַ֥ד מְחַלְלֶֽיךָ׃ 10מוֹתֵ֧י עֲרֵלִ֛ים תָּמ֖וּת בְּיַד־זָרִ֑ים כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
11וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 12בֶּן־אָדָ֕ם שָׂ֥א קִינָ֖ה עַל־מֶ֣לֶךְ צ֑וֹר וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אַתָּה֙ חוֹתֵ֣ם תָּכְנִ֔ית מָלֵ֥א חָכְמָ֖ה וּכְלִ֥יל יֹֽפִי׃ 13בְּעֵ֨דֶן גַּן־אֱלֹהִ֜ים הָיִ֗יתָ כָּל־אֶ֨בֶן יְקָרָ֤ה מְסֻכָתֶ֨ךָ֙ אֹ֣דֶם פִּטְדָ֞ה וְיָהֲלֹ֗ם תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֨הַם֙ וְיָ֣שְׁפֵ֔ה סַפִּ֣יר נֹ֔פֶךְ וּבָרְקַ֖ת וְזָהָ֑ב מְלֶ֨אכֶת תֻּפֶּ֤יךָ וּנְקָבֶ֨יךָ֙ בָּ֔ךְ בְּי֥וֹם הִבָּרַאֲךָ֖ כּוֹנָֽנוּ׃ 14אַ֨תְּ־כְּר֔וּב מִמְשַׁ֖ח הַסּוֹכֵ֑ךְ וּנְתַתִּ֗יךָ בְּהַ֨ר קֹ֤דֶשׁ אֱלֹהִים֙ הָיִ֔יתָ בְּת֥וֹךְ אַבְנֵי־אֵ֖שׁ הִתְהַלָּֽכְתָּ׃ 15תָּמִ֤ים אַתָּה֙ בִּדְרָכֶ֔יךָ מִיּ֖וֹם הִבָּֽרְאָ֑ךְ עַד־נִמְצָ֥א עַוְלָ֖תָה בָּֽךְ׃ 16בְּרֹ֣ב רְכֻלָּתְךָ֗ מָל֧וּ תוֹכְךָ֛ חָמָ֖ס וַֽתֶּחֱטָ֑א וָאֶחַלֶּלְךָ֩ מֵהַ֨ר אֱלֹהִ֤ים וָֽאַבֶּדְךָ֙ כְּר֣וּב הַסֹּכֵ֔ךְ מִתּ֖וֹךְ אַבְנֵי־אֵֽשׁ׃ 17גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ בְּיָפְיֶ֔ךָ שִׁחַ֥תָּ חָכְמָתְךָ֖ עַל־יִפְעָתֶ֑ךָ עַל־אֶ֣רֶץ הִשְׁלַכְתִּ֗יךָ לִפְנֵ֧י מְלָכִ֛ים נְתַתִּ֖יךָ לְרַ֥אֲוָה בָֽךְ׃ 18מֵרֹ֣ב עֲוֺנֶ֗יךָ בְּעֶ֨וֶל֙ רְכֻלָּ֣תְךָ֔ חִלַּ֖לְתָּ מִקְדָּשֶׁ֑יךָ וָֽאוֹצִא־אֵ֤שׁ מִתּֽוֹכְךָ֙ הִ֣יא אֲכָלַ֔תְךָ וָאֶתֶּנְךָ֤ לְאֵ֨פֶר֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיךָ׃ 19כָּל־יוֹדְעֶ֨יךָ֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלֶ֑יךָ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔יתָ וְאֵינְךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ פ
20וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 21בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־צִיד֑וֹן וְהִנָּבֵ֖א עָלֶֽיהָ׃ 22וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֤י עָלַ֨יִךְ֙ צִיד֔וֹן וְנִכְבַּדְתִּ֖י בְּתוֹכֵ֑ךְ וְֽיָדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בַּעֲשֹׂ֥ותִי בָ֛הּ שְׁפָטִ֖ים וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָֽהּ׃ 23וְשִׁלַּחְתִּי־בָ֞הּ דֶּ֤בֶר וָדָם֙ בְּח֣וּצוֹתֶ֔יהָ וְנִפְלַ֤ל חָלָל֙ בְּתוֹכָ֔הּ בְּחֶ֥רֶב עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 24וְלֹֽא־יִהְיֶ֨ה ע֜וֹד לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל סִלּ֤וֹן מַמְאִיר֙ וְק֣וֹץ מַכְאִ֔ב מִכֹּל֙ סְבִ֣יבֹתָ֔ם הַשָּׁאטִ֖ים אוֹתָ֑ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
25כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בְּקַבְּצִ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מִן־הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ בָ֔ם וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָ֖ם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם וְיָֽשְׁבוּ֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְעַבְדִּ֥י לְיַעֲקֹֽב׃ 26וְיָשְׁב֣וּ עָלֶיהָ֮ לָבֶטַח֒ וּבָנ֤וּ בָתִּים֙ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְיָשְׁב֖וּ לָבֶ֑טַח בַּעֲשׂוֹתִ֣י שְׁפָטִ֗ים בְּכֹ֨ל הַשָּׁאטִ֤ים אֹתָם֙ מִסְּבִ֣יבוֹתָ֔ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ ס
29
Kuli Mîsiri
1 Omu mwâka gwa kal’ikumi, omu mwêzi gwa kal’ikumi, omu nsiku ikumi n’ibiri z’omwêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 «Mwene omuntu, oyêrekere emunda Faraoni ali, ye mwaâmi w’e Mîsiri, onaderhe ebinwa by’obulêbi kuli ye n’oku cihugo c’e Mîsiri côshi. 3 Oderhe onamubwîre, erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ntakuli kwo, wâni Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, we ngônat elambukire muli ba Nili bâwe, w’odwîrhe waderha, erhi: «Ba Nili bâni banali bâni, niene nàbajiraga». 4 Nakuhira emigera y’endobo omu myanganga, nnanshwêkere oku magamba gawe enfî z’omu ba Nili bâwe, nankukûle muli abôla ba Nili bâwe kuguma n’enfî z’abôla ba Nili bâwe, zôshi nshwêkere oku magamba gâwe. 5 Nakukwêba omw’irungu, we mweshi n’enfî za muli ba Nili bâwe. Wâhenangukira omu budaka buhinge, orhârholwe orhânabishwe. Nâkuhà ensimba z’erubala n’ebinyunyi by’emalunga bikulye. 6 Lyo Abanya-Mîsiri bôshi bamanya oku nie na ndi Nyamubâho. Ebwa kubà bali lusheke nyamwegemerwa oku mulala gwa bene Israheli. 7 Erhi baderhaga mpu bakugwârhirizakwo, onavunikire omu nfune zaâbo, onababwâbwârhule enfune zôshi. Erhi bakuyêgemeraga onatwîkemwo, bagere omusisi omu nda.
8 Co cirhumire amâderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ala oku namâkurhumira engôrho yajinigûza emwâwe abantu n’ebintu. 9 Ecihugo ca Mîsiri câhinduka irungu na buhanya, ntyo bamanya oku nie Nyamuzinda. Bulya adesire, erhi: Nili aba wâni, erhi niene nàmujiraga. 10 Ee! nâni ntacikulikwo, ntaciri n’oku ba Nili bâwe. Ecihugo ca Mîsiri nâcijira irungu na buhanya, kurhenga e Migdoli kujà e Sewene na kuhika oku lubibi lwa Etiyopiya. 11 Okugulu kw’omuntu kurhakacigera eyôla munda, n’amagulu g’ensimba garhacigera eyôla munda: Mîsiri ayôrha bwâmwa kuhika myâka makumi anni. 12 Ecihugo ca Mîsiri nâcijira cibè cihugo cahagwîrwe omu karhî k’ebindi bihugo byahagwîrwe; engo zâge zâba ngo zihagwîrwe omu karhî k’ezindi ngo zahagwiîrwe, kuhika myâka makumi anni. Abanya-Mîsiri nâbashandabanya ekarhî k’amashanja. 13 Bulya ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Hano kugera myâka makumi anni, nâshubishûbûza Abanya-Mîsiri, kurhenga omwôla mashanja bàli bashandabîne. 14 Abâla bahêsirwe bujà nâbarhenza e Mîsiri nangend’ibashubiza omu cihugo ca Patrosi, omu cihugo câbo baburhwamwo. Bayuûbaka mwo obwâmi busungunu. 15 Mîsiri âba bwo bwâmi busungunu omu gandi mâmi gôshi, arhakacirhegeka amashanja; namunyîhya lyo aleka okushubikâcikuza oku gandi mashanja. 16 Kuli Israheli arhakaciba ye nyamwîkubagirwa, akazibona oku abarhwîre amabî gâge muli agôla mango àli ayêrekîre emunda ali. Bânamanyiraho oku nie Nyakasane Nyamubâho».
17 Omu mwâka gwa kali makumi abiri, omu mwêzi gwa burhanzi, omu lusiku lurhanzi akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 18 «Wâni, mwene omuntu, Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni amaârhola omuhigo mwinjà gw’okurhabâlira Tiri. Amarhwe gôshi gamayûnulwa, ebirhugo byamâtunyulwa byôshi, ci ntà bunguke arhenzizemwo ôli kuli ye, ôli oku ngabo yâge, muli ogwôla muhigo ali arhôzire gw’okurhabâlira Tiri. 19 Amaderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ala oku Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni, namâmuha ecihugo ca Mîsiri. Ahongesa yo obugale, âsabunga yo eminyago, anakungûje yo minyago yâge, n’ebyo lwo lwâba luhembo lw’engabo yâge. 20 Oku murhamo gwâge anarhamiraga e Tiri, nkola nàmuhà ecihugo ca Mîsiri, ebwa kubà nie anakazâgikolera, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 21 Muli agôla mango nâmeza ihembe omu mulala gwa bene Israheli nankuyêmêrere okubumbula akanwa wakaderha ekarhî kâbo. Na ntyo bâmanya oku nie Nyamubâho.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 29
1בַּשָּׁנָה֙ הָעֲשִׂירִ֔ית בָּעֲשִׂרִ֕י בִּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֣ים פָּנֶ֔יךָ עַל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וְהִנָּבֵ֣א עָלָ֔יו וְעַל־מִצְרַ֖יִם כֻּלָּֽהּ׃ 3דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֤י עָלֶ֨יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי׃ 4וְנָתַתִּ֤י חַחִיים֙ בִּלְחָיֶ֔יךָ וְהִדְבַּקְתִּ֥י דְגַת־יְאֹרֶ֖יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֑יךָ וְהַעֲלִיתִ֨יךָ֙ מִתּ֣וֹךְ יְאֹרֶ֔יךָ וְאֵת֙ כָּל־דְּגַ֣ת יְאֹרֶ֔יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֖יךָ תִּדְבָּֽק׃ 5וּנְטַשְׁתִּ֣יךָ הַמִּדְבָּ֗רָה אוֹתְךָ֙ וְאֵת֙ כָּל־דְּגַ֣ת יְאֹרֶ֔יךָ עַל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ תִּפּ֔וֹל לֹ֥א תֵאָסֵ֖ף וְלֹ֣א תִקָּבֵ֑ץ לְחַיַּ֥ת הָאָ֛רֶץ וּלְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם נְתַתִּ֥יךָ לְאָכְלָֽה׃ 6וְיָֽדְעוּ֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י מִצְרַ֔יִם כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה יַ֧עַן הֱיוֹתָ֛ם מִשְׁעֶ֥נֶת קָנֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 7בְּתָפְשָׂ֨ם בְּךָ֤ בַכַּפ֙ך תֵּר֔וֹץ וּבָקַעְתָּ֥ לָהֶ֖ם כָּל־כָּתֵ֑ף וּבְהִֽשָּׁעֲנָ֤ם עָלֶ֨יךָ֙ תִּשָּׁבֵ֔ר וְהַעֲמַדְתָּ֥ לָהֶ֖ם כָּל־מָתְנָֽיִם׃ ס
8לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י מֵבִ֥יא עָלַ֖יִךְ חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ 9וְהָיְתָ֤ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה וְחָרְבָּ֔ה וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה יַ֧עַן אָמַ֛ר יְאֹ֥ר לִ֖י וַאֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃ 10לָכֵ֛ן הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ וְאֶל־יְאֹרֶ֑יךָ וְנָתַתִּ֞י אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם לְחָרְבוֹת֙ חֹ֣רֶב שְׁמָמָ֔ה מִמִּגְדֹּ֥ל סְוֵנֵ֖ה וְעַד־גְּב֥וּל כּֽוּשׁ׃ 11לֹ֤א תַעֲבָר־בָּהּ֙ רֶ֣גֶל אָדָ֔ם וְרֶ֥גֶל בְּהֵמָ֖ה לֹ֣א תַעֲבָר־בָּ֑הּ וְלֹ֥א תֵשֵׁ֖ב אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 12וְנָתַתִּ֣י אֶת־אֶרֶץ֩ מִצְרַ֨יִם שְׁמָמָ֜ה בְּת֣וֹךְ ׀ אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֗וֹת וְעָרֶ֨יהָ֙ בְּת֨וֹךְ עָרִ֤ים מָֽחֳרָבוֹת֙ תִּֽהְיֶ֣יןָ שְׁמָמָ֔ה אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וַהֲפִצֹתִ֤י אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְֽזֵרִיתִ֖ים בָּאֲרָצֽוֹת׃ פ
13כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה מִקֵּ֞ץ אַרְבָּעִ֤ים שָׁנָה֙ אֲקַבֵּ֣ץ אֶת־מִצְרַ֔יִם מִן־הָעַמִּ֖ים אֲשֶׁר־נָפֹ֥צוּ שָֽׁמָּה׃ 14וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁב֣וּת מִצְרַ֔יִם וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֹתָם֙ אֶ֣רֶץ פַּתְר֔וֹס עַל־אֶ֖רֶץ מְכֽוּרָתָ֑ם וְהָ֥יוּ שָׁ֖ם מַמְלָכָ֥ה שְׁפָלָֽה׃ 15מִן־הַמַּמְלָכוֹת֙ תִּהְיֶ֣ה שְׁפָלָ֔ה וְלֹֽא־תִתְנַשֵּׂ֥א ע֖וֹד עַל־הַגּוֹיִ֑ם וְהִ֨מְעַטְתִּ֔ים לְבִלְתִּ֖י רְד֥וֹת בַּגּוֹיִֽם׃ 16וְלֹ֣א יִֽהְיֶה־עוֹד֩ לְבֵ֨ית יִשְׂרָאֵ֤ל לְמִבְטָח֙ מַזְכִּ֣יר עָוֺ֔ן בִּפְנוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
17וַיְהִ֗י בְּעֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֨בַע֙ שָׁנָ֔ה בָּֽרִאשֹׁ֖ון בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18בֶּן־אָדָ֗ם נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּ֠בֶל הֶעֱבִ֨יד אֶת־חֵיל֜וֹ עֲבֹדָ֤ה גְדֹלָה֙ אֶל־צֹ֔ר כָּל־רֹ֣אשׁ מֻקְרָ֔ח וְכָל־כָּתֵ֖ף מְרוּטָ֑ה וְ֠שָׂכָר לֹא־הָ֨יָה ל֤וֹ וּלְחֵילוֹ֙ מִצֹּ֔ר עַל־הָעֲבֹדָ֖ה אֲשֶׁר־עָבַ֥ד עָלֶֽיהָ׃ ס
19לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן לִנְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְנָשָׂ֨א הֲמֹנָ֜הּ וְשָׁלַ֤ל שְׁלָלָהּ֙ וּבָזַ֣ז בִּזָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה שָׂכָ֖ר לְחֵילֽוֹ׃ 20פְּעֻלָּתוֹ֙ אֲשֶׁר־עָ֣בַד בָּ֔הּ נָתַ֥תִּי ל֖וֹ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
21בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אַצְמִ֤יחַ קֶ֨רֶן֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּלְךָ֛ אֶתֵּ֥ן פִּתְחֽוֹן־פֶּ֖ה בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ

30
Olusiku Iwa Nyakasane na Mîsiri
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 Wâni, mwene omuntu olêbe oderhe, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Mubande orhuhababo: Yaga! Lusiku luci! 3 Buiya lulya lusiku luyîruka, luyîruka lulya lusiku lwa Nyakasane, lwàba lusiku luyunjwîre bitù, mango g’amashanja. 4 Engôrho yajà omu Mîsiri, Etiyopiya arhungwe n’obôba hano Emifù erhondêra okuhenanguka omu Mîsiri, hano bârhangira okugukumba obugale bwâge na hano amakondo gâge gâciyôheka oku idaho. 5 Kusi na Puti na Ludi, Arabiya yôshi na Lubi na bene Endagâno yâni bôshi bafà n’engôrho.
6 Ntyâla kwo adesire Nyamubâho: Ebyêgemero bya Mîsiri byâhirima, byâhirigirha birya emisî yâge elimbira: kurhenga e Migdoli kujà e Sewene bâkazikumba n’engôrho, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 7 Bâhagulirwa omu bihugo byahagwîrwe; engo zâge zâja omu ngo zikola ziba bwerûlè. 8 Bâmanya oku nie Nyamubâho, hano mpira omuliro kuli Mîsiri na hano abarhabâzi bâge bajonjagwa. 9 Muli olwôla lusiku, entumwa zâni narhuma, zanagende n’amârho g’enkuge bagend’itula akavango e Etiyopiya muli kala kahwenyenye kâge. Obôba bwarhunga abayûbakayo, muli olwo lusiku lwa Mîsiri lw’onw’olwo luyîruka!
10 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Nâhungumula gulya mwandu gw’abantu b’e Mîsiri, nâbamalîra n’okuboko kwa Nabukondonozori, mwâmi w’e Babiloni. 11 Ye bôshi n’olubaga lwâge lulya lubà lukali kulusha agandi mashanja gôshi, barhumwa ebwa kugendishanda ecihugo. Bayômolera Mîsiri engôrho, babumbe ecihugo mirhumba, 12 Ba Nili nâbaganya, ecihugo nâciha ebishungu. Nâhagula ecihugo côshi n’ebi cijira byôshi, nâkolêsa okuboko kw’ab’ihanga. Niono Nyamubâho nadesire. 13 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. Nâhirigisa abazimu, nârhenza Nofu bo bazimu b’engandabûzi. Murhakaciba muluzi omu Mîsiri. Nâlumîza obôba omu Mîsiri. 14 Nâhagula Patrosi, nâdûlika omuliro aha Sowani, nâyûkiza amahano gâni e No. 15 Nasheshera oburhè bwâni kuli Sini, ho kantarhunganwa k’e Mîsiri; nâmalîra omwandu gw’engabo y’e No. 16 Nâdûlika omuliro omu Mîsiri, Sini arhungwe n’obwôba, e No eyunjulire mîshi n’amîshi ganashandabana. 17 Abâna b’emisole b’e Oni n’ab’e Pi-Beseti bâhirima n’engôrho n’engo zâbo zanyangwa bujà, 18 E Tahipanesi, olusiku lwanâshubeyo budufu nkola nayusayo okushîgwa na Mîsiri na hano eya misî acîkubagira ehwa. Olwîkungu lwâyibwîkira n’abananyere bâge bayishihêkwa bujâ, 19 Ntyôla kwo nâhanamwo Mîsiri. Kandi bânamanya oku nie na ndi Nyamubâho.
20 Omu mwâka gwa kal’ikumi na muguma omu mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku nda z’omwêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 21 «Mwene omuntu, nàvunyire okuboko kwa Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, na lolà oku ntâye wadesire mpu arhuba ecibande câge ahire kwo obufumu, mpu ahire kwo ecitambara anakushwêke, lyo ashubibona emisî y’okufumbarha engôrho. 22 Co cirhumire aderha ntya Nyakasane Nyamubâho. Lolà oku ntaciri kwo Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri; nâmuvuna amaboko, okuzibu n’okwavunisire, nâmurhoza engôrho ekuboko kwâge. 23 Nâshandabanya Mîsiri omu mashanja, najà nâmuheba hala na hala omu bihugo. 24 Nâzibuhya amaboko gw’omwâmi w’e Babiloni, nnamufumbase engôrho yâni omu kuboko kwâge, Nâvuna amaboko ga Faraoni, ashinge n’omulumbo embere z’omushombanyi wâge nka muntu okola wafa. 25 Nâzibuhya amaboko g’omwâmi w’e Babiloni, n’aga Faraoni garhoge. Bânayishimanya ntyo oku nie Nyamubâho hano mpira engôrho yâni omu kuboko kw’omwâmi w’e Babiloni na hano ayiyômolera ecihugo ca Mîsiri. 26 Nâshandabanya Mîsiri omu mashanja, nâja nâmuheba hala na hala omu bihugo; ntyo bâmanya oku nie na ndi Nyamubâho».

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 30
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֵילִ֖ילוּ הָ֥הּ לַיּֽוֹם׃ 3כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶֽה׃ 4וּבָאָ֥ה חֶ֨רֶב֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְהָיְתָ֤ה חַלְחָלָה֙ בְּכ֔וּשׁ בִּנְפֹ֥ל חָלָ֖ל בְּמִצְרָ֑יִם וְלָקְח֣וּ הֲמוֹנָ֔הּ וְנֶהֶרְס֖וּ יְסוֹדֹתֶֽיהָ׃ 5כּ֣וּשׁ וּפ֤וּט וְלוּד֙ וְכָל־הָעֶ֣רֶב וְכ֔וּב וּבְנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַבְּרִ֑ית אִתָּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ פ
6כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וְנָֽפְלוּ֙ סֹמְכֵ֣י מִצְרַ֔יִם וְיָרַ֖ד גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ מִמִּגְדֹּ֣ל סְוֵנֵ֗ה בַּחֶ֨רֶב֙ יִפְּלוּ־בָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 7וְנָשַׁ֕מּוּ בְּת֖וֹךְ אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֑וֹת וְעָרָ֕יו בְּתוֹךְ־עָרִ֥ים נַחֲרָב֖וֹת תִּֽהְיֶֽינָה׃ 8וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּתִתִּי־אֵ֣שׁ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבְּר֖וּ כָּל־עֹזְרֶֽיהָ׃ 9בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֨וּ מַלְאָכִ֤ים מִלְּפָנַי֙ בַּצִּ֔ים לְהַחֲרִ֖יד אֶת־כּ֣וּשׁ בֶּ֑טַח וְהָיְתָ֨ה חַלְחָלָ֤ה בָהֶם֙ בְּי֣וֹם מִצְרַ֔יִם כִּ֥י הִנֵּ֖ה בָּאָֽה׃ ס
10כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִשְׁבַּתִּי֙ אֶת־הֲמ֣וֹן מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶֽל׃ 11ה֠וּא וְעַמּ֤וֹ אִתּוֹ֙ עָרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מֽוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת הָאָ֑רֶץ וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם וּמָלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ חָלָֽל׃ 12וְנָתַתִּ֤י יְאֹרִים֙ חָֽרָבָ֔ה וּמָכַרְתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיַד־רָעִ֑ים וַהֲשִׁמֹּתִ֞י אֶ֤רֶץ וּמְלֹאָהּ֙ בְּיַד־זָרִ֔ים אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ ס
13כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה וְהַאֲבַדְתִּ֨י גִלּוּלִ֜ים וְהִשְׁבַּתִּ֤י אֱלִילִים֙ מִנֹּ֔ף וְנָשִׂ֥יא מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְנָתַתִּ֥י יִרְאָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 14וַהֲשִׁמֹּתִי֙ אֶת־פַּתְר֔וֹס וְנָתַ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּצֹ֑עַן וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּנֹֽא׃ 15וְשָׁפַכְתִּ֣י חֲמָתִ֔י עַל־סִ֖ין מָע֣וֹז מִצְרָ֑יִם וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־הֲמ֥וֹן נֹֽא׃ 16וְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל תָּחיּל֙ סִ֔ין וְנֹ֖א תִּהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם׃ 17בַּח֥וּרֵי אָ֛וֶן וּפִי־בֶ֖סֶת בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וְהֵ֖נָּה בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה׃ 18וּבִֽתְחַפְנְחֵס֙ חָשַׂ֣ךְ הַיּ֔וֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם֙ אֶת־מֹט֣וֹת מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבַּת־בָּ֖הּ גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ הִ֚יא עָנָ֣ן יְכַסֶּ֔נָּה וּבְנוֹתֶ֖יהָ בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה׃ 19וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּמִצְרָ֑יִם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
20וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בָּֽרִאשֹׁ֖ון בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 21בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁה לָתֵ֨ת רְפֻא֜וֹת לָשׂ֥וּם חִתּ֛וּל לְחָבְשָׁ֥הּ לְחָזְקָ֖הּ לִתְפֹּ֥שׂ בֶּחָֽרֶב׃ ס
22לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה הִנְנִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֹתָ֔יו אֶת־הַחֲזָקָ֖ה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּ֑רֶת וְהִפַּלְתִּ֥י אֶת־הַחֶ֖רֶב מִיָּדֽוֹ׃ 23וַהֲפִצוֹתִ֥י אֶת־מִצְרַ֖יִם בַּגּוֹיִ֑ם וְזֵרִיתִ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃ 24וְחִזַּקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנָתַתִּ֥י אֶת־חַרְבִּ֖י בְּיָד֑וֹ וְשָׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹע֣וֹת פַּרְעֹ֔ה וְנָאַ֛ק נַאֲק֥וֹת חָלָ֖ל לְפָנָֽיו׃ 25וְהַחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה וְֽיָדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בְּתִתִּ֤י חַרְבִּי֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְנָטָ֥ה אוֹתָ֖הּ אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 26וַהֲפִצוֹתִ֤י אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצ֑וֹת וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
31
Enduluma y’e Libano
1 Omu mwâka gwa kal’ikumi na muguma, omu mwêzi gwa kasharhu, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi, akanwa ka Nyamubâho kancintindakwo muli ebîra binwa, erhi:
2 «Mwene omuntu, obwîre Faraoni mwâmi w’e Mîsiri kuguma n’omwandu gw’abambali, erhi: Bici nankakugerera kwomuli obula bugale bwâwe? 3 Alaga byo: oku muyereziu gw’e Libano ogujira amashami minjinjà, ebyâsi byofofi n’omurhi gulengerîre, omu bitu mwo irhwerhwe lyâge lihikira. 4 Amîshi garhuma gwàkula, omusîma gwarhuma gwàliha, enyîshi zakazâgihulula aha burhambi bw’aha gwàli gurhwezirwe n’emibunda yazo yakazihika oku yindi mirhi yàli omu mashwa, 5 Kwo kwarhumaga gulihûka okwo kulusha eyindi mirhi y’omu mashwa, n’amashami gâgwo galuga, n’amahaji gâgwo galandira bwenêne ebwa obwôla bunji bw’amîshi gakazâgija emunda guli. 6 Ebinyunyi by’emalunga byôshi byayishikaziyûbaka enyôgomuli gwo, ensimba z’erubala zakaziburhira muli gwo, abantu ba ngasi lubero bakazihumûkira omu cîhôho câgo. 7 Gwàli mwinjinja omu buli bwâgo n’omu kulandira kw’amashami gâgwo. Emizi yagwo yakazilandira omu mîshi manene bwenêne. 8 Erhayûmânanaga nagwo emiyerezi y’omu ishwa lya Nyamuzinda, ensindani zirhankagerîrwe oku mashami gâgwo ntà yindi mirhi yankalingânîne n’amahaji gâgwo, ntà murhi gw’omu ishwa lya Nyamuzinda gwankagurhalusire bwinjà. 9 Nàleka gwàshabuka bwinjinjà. Gwakaziyagalana kulusha eyindi mirhi y’omu ishwa lya Nyamuzinda.»
10 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ebwa kubà gwamashigalika erhi kulihûka kwâge kurhuma, ebwa kubà irhwerhwe lyâge linakazihikira omu bitù, ebwa kubà gukola gukazicîbona erhi okwôla kurhuma, 11 nàguhanyire omu maboko g’omuluzi w’amashanja nti agujirire nk’oku obubî bwge bunali, obubî bwâge bwàrhumire nâgukaga. 12 Abantu b’ihanja bagutwîre bali balya bantu baminya kulusha agandi mashanja gôshi, bâgukubira oku ntondo, amashami gâgo garhogera omu rhubanda rhoshi; abanagaka bâgo bavunirwa omu misîma yôshi y’omu cihugo, amashanja gôshi g’igulu gayâsire ecihôho câgo, bàgukabulira. 13 Oku misigala yagov, ebinyunyi by’emalunga binakaziyishikabêra kwo, n’omu banagaka bâgomuli ensimba zôshi z’erubala.
14 Lyo harhagiba omurhi gudomererwa gwacîkuza, erhi bulî bwâgo burhuma, gurhaginaheka obulî bwâgo omu nkuba karhî k’ebitù, lyo harhagiba omurhi gwayunjula mîshi na ntyo gubè gwa bucîbone oku yindi mirhi. Bulya yôshi eligunzibwe n’olufu, yâja ekuzimu omu idaho, yajibêra haguma n’abâna ba abantu balya bayandagalîre ekuzimu. 15 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Olusiku gwayandagaliraga e kuzimu nàrhegeka nti habe okushibà, nàbwikula ekuzimu, nàyimanza enyishi zâge n’amîshi gâge manjimanji gàyimanzibwe. Nàyimanzize Libano erhi gwo gurhuma, kandi gwàrhuma emirhi yôshi y’omu lubala yahuha. 16 Oku lubî lw’okuhirima kwâgo, amashanja gôshi, nâgagezamwo omusisi, erhi nguyandagaliza ekuzimu haguma na balya bayandagalira omu mwîna. Yajirirhûlirizanya eyôla kuzimu. Eyo mirhi y’e Edeni, yo yàli bulimbi na bwinjà bw’e Libano, ngasi mirhi yanakazâgidomererwa. 17 N’iburha lyâgo lyayûbakaga omu cihôho câgo, omu karhî k’amashanja, nalyo lyàja ekuzimu, emwa abantu bànigagwa n’engôrho.
18 Guhi mwàli muyumânîne mweshi nago oku kujà irenge n’oku bulî, omu mirhi yôshi y’omu Edeni? Okwôla wâjikwebwa, mweshi n’emirhi y’omu Edeni, omu ndalâlà y’idaho, wâgendigwishira ekarhî k’entakembulwa, haguma n’abayisirwe n’engôrho. Lâba Faraoni n’omwandu gw’engabo yâge, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 31
1וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בַּשְּׁלִישִׁ֖י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם אֱמֹ֛ר אֶל־פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְאֶל־הֲמוֹנ֑וֹ אֶל־מִ֖י דָּמִ֥יתָ בְגָדְלֶֽךָ׃ 3הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ׃ 4מַ֣יִם גִּדְּל֔וּהוּ תְּה֖וֹם רֹֽמְמָ֑תְהוּ אֶת־נַהֲרֹתֶ֗יהָ הֹלֵךְ֙ סְבִיב֣וֹת מַטָּעָ֔הּ וְאֶת־תְּעָלֹתֶ֣יהָ שִׁלְחָ֔ה אֶ֖ל כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃ 5עַל־כֵּן֙ גָּבְהָ֣א קֹמָת֔וֹ מִכֹּ֖ל עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וַתִּרְבֶּ֨ינָה סַֽרְעַפֹּתָ֜יו וַתֶּאֱרַ֧כְנָה פֹארֹתָ֛ו מִמַּ֥יִם רַבִּ֖ים בְּשַׁלְּחֽוֹ׃ 6בִּסְעַפֹּתָ֤יו קִֽנְנוּ֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְתַ֤חַת פֹּֽארֹתָיו֙ יָֽלְד֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּבְצִלּוֹ֙ יֵֽשְׁב֔וּ כֹּ֖ל גּוֹיִ֥ם רַבִּֽים׃ 7וַיְּיִ֣ף בְּגָדְל֔וֹ בְּאֹ֖רֶךְ דָּֽלִיּוֹתָ֑יו כִּֽי־הָיָ֥ה שָׁרְשֹׁ֖ו אֶל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃ 8אֲרָזִ֣ים לֹֽא־עֲמָמֻהוּ֮ בְּגַן־אֱלֹהִים֒ בְּרוֹשִׁ֗ים לֹ֤א דָמוּ֙ אֶל־סְעַפֹּתָ֔יו וְעַרְמֹנִ֥ים לֹֽא־הָי֖וּ כְּפֹֽארֹתָ֑יו כָּל־עֵץ֙ בְּגַן־אֱלֹהִ֔ים לֹא־דָמָ֥ה אֵלָ֖יו בְּיָפְיֽוֹ׃ 9יָפֶ֣ה עֲשִׂיתִ֔יו בְּרֹ֖ב דָּֽלִיּוֹתָ֑יו וַיְקַנְאֻ֨הוּ֙ כָּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן אֲשֶׁ֖ר בְּגַ֥ן הָאֱלֹהִֽים׃ ס
10לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר גָּבַ֖הְתָּ בְּקוֹמָ֑ה וַיִּתֵּ֤ן צַמַּרְתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבוֹתִ֔ים וְרָ֥ם לְבָב֖וֹ בְּגָבְהֽוֹ׃ 11וְאֶ֨תְּנֵ֔הוּ בְּיַ֖ד אֵ֣יל גּוֹיִ֑ם עָשֹׂ֤ו יַֽעֲשֶׂה֙ ל֔וֹ כְּרִשְׁע֖וֹ גֵּרַשְׁתִּֽהוּ׃ 12וַיִּכְרְתֻ֧הוּ זָרִ֛ים עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם וַֽיִּטְּשֻׁ֑הוּ אֶל־הֶ֠הָרִים וּבְכָל־גֵּ֨אָי֜וֹת נָפְל֣וּ דָלִיּוֹתָ֗יו וַתִּשָּׁבַ֤רְנָה פֹֽארֹתָיו֙ בְּכֹל֙ אֲפִיקֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֵּרְד֧וּ מִצִּלּ֛וֹ כָּל־עַמֵּ֥י הָאָ֖רֶץ וַֽיִּטְּשֻֽׁהוּ׃ 13עַל־מַפַּלְתּ֥וֹ יִשְׁכְּנ֖וּ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶל־פֹּארֹתָ֣יו הָי֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 14לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ לֹא־יִגְבְּה֨וּ בְקוֹמָתָ֜ם כָּל־עֲצֵי־מַ֗יִם וְלֹֽא־יִתְּנ֤וּ אֶת־צַמַּרְתָּם֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֔ים וְלֹֽא־יַעַמְד֧וּ אֵלֵיהֶ֛ם בְּגָבְהָ֖ם כָּל־שֹׁ֣תֵי מָ֑יִם כִּֽי־כֻלָּם֩ נִתְּנ֨וּ לַמָּ֜וֶת אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֛וֹךְ בְּנֵ֥י אָדָ֖ם אֶל־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ ס
15כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה בְּי֨וֹם רִדְתּ֤וֹ שְׁא֨וֹלָה֙ הֶאֱבַ֜לְתִּי כִּסֵּ֤תִי עָלָיו֙ אֶת־תְּה֔וֹם וָֽאֶמְנַע֙ נַהֲרוֹתֶ֔יהָ וַיִּכָּלְא֖וּ מַ֣יִם רַבִּ֑ים וָאַקְדִּ֤ר עָלָיו֙ לְבָנ֔וֹן וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה עָלָ֥יו עֻלְפֶּֽה׃ 16מִקּ֤וֹל מַפַּלְתּוֹ֙ הִרְעַ֣שְׁתִּי גוֹיִ֔ם בְּהוֹרִדִ֥י אֹת֛וֹ שְׁא֖וֹלָה אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר וַיִּנָּ֨חֲמ֜וּ בְּאֶ֤רֶץ תַּחְתִּית֙ כָּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן מִבְחַ֥ר וְטוֹב־לְבָנ֖וֹן כָּל־שֹׁ֥תֵי מָֽיִם׃ 17גַּם־הֵ֗ם אִתּ֛וֹ יָרְד֥וּ שְׁא֖וֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָ֑רֶב וּזְרֹע֛וֹ יָשְׁב֥וּ בְצִלּ֖וֹ בְּת֥וֹךְ גּוֹיִֽם׃ 18אֶל־מִ֨י דָמִ֥יתָ כָּ֛כָה בְּכָב֥וֹד וּבְגֹ֖דֶל בַּעֲצֵי־עֵ֑דֶן וְהוּרַדְתָּ֙ אֶת־עֲצֵי־עֵ֜דֶן אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֤ים תִּשְׁכַּב֙ אֶת־חַלְלֵי־חֶ֔רֶב ה֤וּא פַרְעֹה֙ וְכָל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
32
Obuhanya bwa Faraoni n’obw’e Mîsiri
1 Omu mwâka gwa kal’ikumi na kabirhi, omu mwêzi gwa kal’ikumi na kahiri, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 «Mwene omuntu oderhe ebinwa by’okulakira Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri omubwîre, erhi: Wâni ntale ntorho y’amashanja wamâherêrekera! Wàli oyosire nka kula engônaw erhogomerera omu nyanja, wakazâgicirhunika omu nyîshi zâwe; wakazigirhwanza n’amagulu gâwe, ntyo washerêza emibunda yazo. 3 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Nâkurhega n’akeshe kâni, amashanja gâkugorha, gayishe gâkukulula omu milaga yâni. 4 Nakukwêba ebulambo ngendikuheba omu bulambo, nanjire ebinyunyi by’emalunga byôshi bikazigwa kuli we, ensimba z’omu igulu zikulye ziyigurhe. 5 Nâlambika omurhumba gwâwe oku ntondo, weshi oyunjuze orhubanda bibolereza. 6 Nâdomerera ecihugo n’ebwa kuhulula mwôgomukò, gusôkere ciru n’oku ntondo n’emisîma yôshi yayunjulira n’ogwomukò. 7 Amango obulangashane bwâwe bwâzima nanabwîkira amalunga, mpire n’omwizimya omu nyenyêzi, nâbwikira izûba n’ebitù n’omwêzi gurhacikamoleke n’obulangashane bwâgwo. 8 Ebimole by’e malunga byôshi nâbizimya erhi we orhumire, n’ecihugo câwe ncibumbe mwizimya, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 9 Nâkuniza omurhima gw’embaga nyinji, amango nâmanyîsa omu mashanja, birya bihugo orhishi, ngasi mabî gàkuyishire erhi ohirima.
10 Nâhira embaga nyinji omu mirhanyo erhi we orhuma, n’emvîri z’abâmi bâbo zibangalale oku irhwe erhi we orhuma, amango babona nâgeza engôrho yâni embere zâbo. Ntâye orhâgeremwo omusisi yeshi muli olwôla Iusiku wanâhirime. 11 Bulya, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Engôrho y’omwâmi w’e Babiloni yâkubwabwarhula! 12 Nâmalîra omwandu gw’engabo yâwe n’engôrho y’abalume b’entwâli, bantu bakali omu mashanja gôshi; basabunga obugale bw’e Mîsiri n’omwandu gw’engabo yâge gôshi gwaherêrekera. 13 Ebishwêkwa byâge byôshi nâbimalirira oku burhambi bw’amîshi manji; okugulu kw’omuntu kurhakacigarhwanza, ensenyi z’ensimba zirhakacigarhwanza. 14 Nânyihya amîshi gâzo, n’enyishi zâgo zikazihulula nka mavurha, kwo adesire Nyamubâho.
15 Amango najira ecihugo ca Mîsiri cibè cihugo cisherîre, cihugo cahagwirwe, cihugo cirhacibamwo akantu, amango nâmalîra abantu baciyûbakamwo, ntyo banamanya oku nie na ndi Nyamubâho. 16 Gwomulenge ogwôla, baguyimbe abanyere b’amashanja baguyimbe; baguyimbe, bakola balakira Mîsiri n’omwandu gw’engabo yâge; baguyimbe, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho».
Faraoni ayandagalira ekuzimu
17 Omu mwâka gwa kal’ikumi na kabirhi, Omu nsiku ikumi n’irhanu z’omêzi, akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 18 «Mwene omu□tu, olakire omwandu gw’engabo z’e Mîsiri, oguyandagaze ekuzimu gonene kuguma na bâli b’amashanja g’abaluzi, gaje omu idaho kuguma na ngasi bandi bajà omu nshinda. 19 Ndi wali omlushire bwinjà? Oyandagalire omu nshinda mweshi n’entakembûlwa! 20 Bâkumba bôshi n’abandi banizirwe n’engôrho. Obwo engôrho yamâyomolwa oyishage wakulula Mîsiri n’omwandu gwâge gw’engabo. 21 Abàli ntwâli kulusha, kuguma n’abakazag’imurhabâla, bamuganîrira eyôla kuzimu mpu: Bayandagîre; bakola bacihengesire balya bantakembûlwa, banigagwa n’engôrho!
22 Eyôla munda eri Asuru bôshi n’engabo yâge, ebyûsho byâge bimuzongolosire; bôshi bali bànizirwe, bafà n’engôrho. 23 Ebyûsho byâge babiheba omu ndalâlà ekuzimu, engabo yâge ezungulusire ecûsho câge; bôshi bâli baniziriwe, bafà n’engôrho, n’obwo bwo bakazag’ihira ecâba omu igulu ly’abazîne! 24 Eyôla munda eri Elamu n’omwandu gw’engabo zâge guzungulusire ecusho câge, bôshi kunigwa bànizirwe, bafà n’engôrho, ntakembûlwa zàyandagaliraga ekuzimu omu idaho; bakazâg’ilumiza ecôbà omu igulu ly’abazîne, bagendanaga enshonyi zâbo eyôla munda emw’abayandagalire ekuzimu. 25 Bàmuha ecirâlo omu karhi k’abanizirwe, ebyusho by’omwandu gw’engabo zâge bimuzonge; ezo ntakembulwa zôshi ngôrho yàziyisire. N’obwo abantu bakazâg’igeramwo omusisi erhi kubayôboha kurhuma hano igulu ly’abazîne; bagendanaga enshonyi zâbo emwa balya bayandagalire ekuzimu. Babahira omu ngabo y’abanizirwe.
26 Eyôla munda eri Mesheki, Tubali n’omwandu gwâbo gw’engabo, ebyusho byâbo bimuzongolosire; ezôla ntakembulwa zôshi engôrho yàziyisire; n’obwo bàli bamahira ecôbà omu igulu ly’abazîne. 27 Barhâkacihengeka aha burhambi bw’entwâli, abôla b’entakembulwa bafaga, bayandagalira ekuzimu n’emirasano yâbo n•engôrho zâbo bakazizihira aha irhwe lyâbo erhi n’ebyâha bajizire biri omu mavuha gâbo, n’obwo ecôbà c’ezôla ntwàli cali cilumîre igulu ly’abazîne. 28 Ci wêhe wâyirhirwa omu karhî k’entakembulwa, bâkuhengeka aha burhambi bw’abàyirhagwa n’engôrho. 29 Eyôla munda eri Edomu: abâmi bâge hôshi n’abaluzi bâge, ciru akaba ntaho barhahimaga, bakola bàganjîrwe muli balya bàyirhagwa n’engôrho; nabo bakola bacihengesire aha burhambi bw’entakembûlwa, bâbo bayandagalire ekuzimu nka bwo.
30 Eyôla munda eri abaluzi lw’olunda lw’emwênè, bali yo bôshi haguma na Abanya-Sidoni bôshi; bàyandagire kuguma n’abanigagwa, n’obwo barhâhimagwa kujira ecôbà, lêro buno enshonyi z’oburhwâli bàlibagwêrhe zikola zibabumbire! Zicihengekage ezôla ntakembûlwa, haguma n’abayirhagwa n’engôrho, banahêke enshonyi zâbo emwa balya bayandagalire ekuzimu! 31 Faraoni âbabona anarhulirira hano abona ogwôla mwandu gw’engabo; nabo ngôrho yâbayîrha Faraoni n’engabo yâge. Kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 32 Neci, nàli mmuyêmêrire ahire ecôbà omu igulu ly’abazîne, ci lolaga oku akola acîhengesire aha burhambi bw’entakembulwa, haguma na balya bayirhagwa n’engôrho. Faraoni kwo àbire ntyôla bôshi n’omwandu gw’engabo zâge, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 32
1וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בִּשְׁנֵי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם שָׂ֤א קִינָה֙ עַל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו כְּפִ֥יר גּוֹיִ֖ם נִדְמֵ֑יתָ וְאַתָּה֙ כַּתַּנִּ֣ים בַּיַּמִּ֔ים וַתָּ֣גַח בְּנַהֲרוֹתֶ֗יךָ וַתִּדְלַח־מַ֨יִם֙ בְּרַגְלֶ֔יךָ וַתִּרְפֹּ֖ס נַהֲרוֹתָֽם׃ 3כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלֶ֨יךָ֙ אֶת־רִשְׁתִּ֔י בִּקְהַ֖ל עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהֶעֱל֖וּךָ בְּחֶרְמִֽי׃ 4וּנְטַשְׁתִּ֣יךָ בָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה אֲטִילֶ֑ךָ וְהִשְׁכַּנְתִּ֤י עָלֶ֨יךָ֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְהִשְׂבַּעְתִּ֥י מִמְּךָ֖ חַיַּ֥ת כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 5וְנָתַתִּ֥י אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ עַל־הֶֽהָרִ֑ים וּמִלֵּאתִ֥י הַגֵּאָי֖וֹת רָמוּתֶֽךָ׃ 6וְהִשְׁקֵיתִ֨י אֶ֧רֶץ צָפָתְךָ֛ מִדָּמְךָ֖ אֶל־הֶֽהָרִ֑ים וַאֲפִקִ֖ים יִמָּלְא֥וּן מִמֶּֽךָּ׃ 7וְכִסֵּיתִ֤י בְכַבּֽוֹתְךָ֙ שָׁמַ֔יִם וְהִקְדַּרְתִּ֖י אֶת־כֹּֽכְבֵיהֶ֑ם שֶׁ֚מֶשׁ בֶּעָנָ֣ן אֲכַסֶּ֔נּוּ וְיָרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֥יר אוֹרֽוֹ׃ 8כָּל־מְא֤וֹרֵי אוֹר֙ בַּשָּׁמַ֔יִם אַקְדִּירֵ֖ם עָלֶ֑יךָ וְנָתַ֤תִּי חֹ֨שֶׁךְ֙ עַֽל־אַרְצְךָ֔ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 9וְהִ֨כְעַסְתִּ֔י לֵ֖ב עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בַּהֲבִיאִ֤י שִׁבְרְךָ֙ בַּגּוֹיִ֔ם עַל־אֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּֽם׃ 10וַהֲשִׁמּוֹתִ֨י עָלֶ֜יךָ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וּמַלְכֵיהֶם֙ יִשְׂעֲר֤וּ עָלֶ֨יךָ֙ שַׂ֔עַר בְּעוֹפְפִ֥י חַרְבִּ֖י עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וְחָרְד֤וּ לִרְגָעִים֙ אִ֣ישׁ לְנַפְשֹׁ֔ו בְּי֖וֹם מַפַּלְתֶּֽךָ׃ ס
11כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה חֶ֥רֶב מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל תְּבוֹאֶֽךָ׃ 12בְּחַרְב֤וֹת גִּבּוֹרִים֙ אַפִּ֣יל הֲמוֹנֶ֔ךָ עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם וְשָֽׁדְדוּ֙ אֶת־גְּא֣וֹן מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁמַ֖ד כָּל־הֲמוֹנָֽהּ׃ 13וְהַֽאֲבַדְתִּי֙ אֶת־כָּל־בְּהֶמְתָּ֔הּ מֵעַ֖ל מַ֣יִם רַבִּ֑ים וְלֹ֨א תִדְלָחֵ֤ם רֶֽגֶל־אָדָם֙ ע֔וֹד וּפַרְס֥וֹת בְּהֵמָ֖ה לֹ֥א תִדְלָחֵֽם׃ 14אָ֚ז אַשְׁקִ֣יעַ מֵֽימֵיהֶ֔ם וְנַהֲרוֹתָ֖ם כַּשֶּׁ֣מֶן אוֹלִ֑יךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 15בְּתִתִּי֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם שְׁמָמָ֣ה וּנְשַׁמָּ֗ה אֶ֚רֶץ מִמְּלֹאָ֔הּ בְּהַכּוֹתִ֖י אֶת־כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 16קִינָ֥ה הִיא֙ וְק֣וֹנְנ֔וּהָ בְּנ֥וֹת הַגּוֹיִ֖ם תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֑הּ עַל־מִצְרַ֤יִם וְעַל־כָּל־הֲמוֹנָהּ֙ תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
17וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18בֶּן־אָדָ֕ם נְהֵ֛ה עַל־הֲמ֥וֹן מִצְרַ֖יִם וְהוֹרִדֵ֑הוּ א֠וֹתָהּ וּבְנ֨וֹת גּוֹיִ֧ם אַדִּרִ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּיּ֖וֹת אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ 19מִמִּ֖י נָעָ֑מְתָּ רְדָ֥ה וְהָשְׁכְּבָ֖ה אֶת־עֲרֵלִֽים׃ 20בְּת֥וֹךְ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפֹּ֑לוּ חֶ֣רֶב נִתָּ֔נָה מָשְׁכ֥וּ אוֹתָ֖הּ וְכָל־הֲמוֹנֶֽיהָ׃ 21יְדַבְּרוּ־ל֞וֹ אֵלֵ֧י גִבּוֹרִ֛ים מִתּ֥וֹךְ שְׁא֖וֹל אֶת־עֹֽזְרָ֑יו יָֽרְד֛וּ שָׁכְב֥וּ הָעֲרֵלִ֖ים חַלְלֵי־חָֽרֶב׃ 22שָׁ֤ם אַשּׁוּר֙ וְכָל־קְהָלָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתָ֑יו כֻּלָּ֣ם חֲלָלִ֔ים הַנֹּפְלִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃ 23אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֨יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי־ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ 24שָׁ֤ם עֵילָם֙ וְכָל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֣ם חֲלָלִים֩ הַנֹּפְלִ֨ים בַּחֶ֜רֶב אֲֽשֶׁר־יָרְד֥וּ עֲרֵלִ֣ים ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּיּ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר נָתְנ֤וּ חִתִּיתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ 25בְּת֣וֹךְ חֲ֠לָלִים נָתְנ֨וּ מִשְׁכָּ֥ב לָהּ֙ בְּכָל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתֶ֑הָ כֻּלָּ֣ם עֲרֵלִ֣ים חַלְלֵי־חֶ֡רֶב כִּֽי־נִתַּ֨ן חִתִּיתָ֜ם בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֗ים וַיִּשְׂא֤וּ כְלִמָּתָם֙ אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר בְּת֥וֹךְ חֲלָלִ֖ים נִתָּֽן׃ 26שָׁ֣ם מֶ֤שֶׁךְ תֻּבַל֙ וְכָל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִֽיבוֹתָ֖יו קִבְרוֹתֶ֑יהָ כֻּלָּ֤ם עֲרֵלִים֙ מְחֻ֣לְלֵי חֶ֔רֶב כִּֽי־נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ 27וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ 28וְאַתָּ֗ה בְּת֧וֹךְ עֲרֵלִ֛ים תִּשָּׁבַ֥ר וְתִשְׁכַּ֖ב אֶת־חַלְלֵי־חָֽרֶב׃ 29שָׁ֣מָּה אֱד֗וֹם מְלָכֶ֨יהָ֙ וְכָל־נְשִׂיאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־נִתְּנ֥וּ בִגְבוּרָתָ֖ם אֶת־חַלְלֵי־חָ֑רֶב הֵ֛מָּה אֶת־עֲרֵלִ֥ים יִשְׁכָּ֖בוּ וְאֶת־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃ 30שָׁ֣מָּה נְסִיכֵ֥י צָפ֛וֹן כֻּלָּ֖ם וְכָל־צִֽדֹנִ֑י אֲשֶׁר־יָרְד֣וּ אֶת־חֲלָלִ֗ים בְּחִתִּיתָ֑ם מִגְּבֽוּרָתָם֙ בּוֹשִׁ֔ים וַיִּשְׁכְּב֤וּ עֲרֵלִים֙ אֶת־חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ 31אוֹתָם֙ יִרְאֶ֣ה פַרְעֹ֔ה וְנִחַ֖ם עַל־כָּל־הֲמוֹנֹ֑ה חַלְלֵי־חֶ֨רֶב֙ פַּרְעֹ֣ה וְכָל־חֵיל֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 32כִּֽי־נָתַ֥תִּי אֶת־חִתִּיתִ֖ו בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֑ים וְהֻשְׁכַּב֩ בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֜ים אֶת־חַלְלֵי־חֶ֗רֶב פַּרְעֹה֙ וְכָל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
33
Omulêbi ali mulanzi w’olubaga lwa bene Israheli
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 «Mwene omuntu, ogend’ibwîra bene olubaga lwâwe, erhi: Nka namâyômolera ecihugo engôrho, abantu b’ecôla cihugo banayanke muntu muguma muli bo mpu abè mulanzi; 3 oyûla mulanzi, nk’amabona engôrho ekola eyômolîrwe ecihugo, anabuhe omushekera arhonde olubaga. 4 Omuntu wankayumva omushekera gwabûhwa akanabula buyâka, erhi engôrho yankayisha ekanamuhunjukana, yêne wankabarhula omukò gwâge. 5 Anayumvîrhe omulenge gw’omushekera arhanadesire mpu ayâka; omukò gwâge yêne gulikwo; ci kônene erhi ankayâka, oyôla muntu ânaciza obuzîne bwâge. 6 Ci erhi omulanzi akabona engôrho ekola eyômolîrwe ecihugo, akanabula kubûha omushekera gw’okurhonda olubaga n’erhi engôrho yankayisha ekahunjukana muguma muli bo, neci oyôla afire erhi câha câge cirhuma, ci kônene omukò gw’oyu muntu nagudôsa omulanzi. 7 Nâwe wâni, mwene omuntu, nàkujizire mulanzi w’olubaga lwa bene Israheli: erhi okayumva oluderho lw’ekanwa kani, wanababwîrizakwo oku izîno lyâni. 8 Erhi nankabwîra omuntu mubî nti: «We muntu mubî, okuli wâfa!» erhi wankahulika okabula bwamubwîriza mpu aleke enjira yâge mbî, oyôla muntu anafa erhi câha câge cirhuma; ci kônene we nankadôsa omukò gwâge». 9 Ci kônene erhi wankamubwîriza mpu aleke enjira yâge mbî, akanabula buleka eyôla njira mbî, oyôla muntu anafa erhi câha câge cirhuma, ci kônene wêhe wanaciza obuzîne bwâwe.
Okugoma n’okugomôka
10 Nâwe wâni mwene omuntu, ojibwîra omulala gwa bene Israheli, erhi: Loli oku munakaziderha ebîra binwa, erhi: Amabi gîrhu n’ebyâha bîrhu rhwênene binali kwo, kandi byo birhuma rhufa; kurhi rhwakalamaga? 11 Ogend’ibabwîra oku: Ndahîre obuzîne bwâni! Kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ntalonza nti omunyabyâha aherêrekere, ci nti omunyabyâha aleke enjira yâge mbî analame. Mugomôke, mugomôke, muleke enjira mbî! Cici carhuma wâlekifa, wâni mulala gwa bene Israheli? 12 Nâwe wâni mwene omuntu, obwîre bene olubaga lwâwe, erhi: Obushinganyanya bw’omushinganyanya burhankamuciza nka amaba mugoma, n’omubî arhankafa n’obubî bwâge nka amaleka obôla bubî bwâge, kuguma n’omuntu wàli mushinganyanya arhankalama erhi obôla bushinganyanya bwâge burhuma nka kulya amacihira omu câha. 13 Erhi nankabwîra omushinganyanya nti okuli wâlama, ci yêhe omu kucîkubagira obushinganyanya bwâge, ârhondêre okukazijira amabî, barhankacikengêra ebijiro byâge by’obushinganyanya na bulya bubî bwâge àjiraga bo bwârhuma ankafà. 14 Na nka namaâbwîra omunyabyâha nti wafa okunali, nka akaleka enjira yâge mbî akarhondêra okukazijira ebiri binjà binashingânîne, 15 oyôla muntu mubî erhi ankalyûla omwenda gwâge, erhi akagalula ebi anyagaga, erhi akanashimba amarhegeko gahâna akalamo, buzira kucishubira omu byâha, okuli ânalama, arhankacifa. 16 Barhankacikengêra galya mabî gâge akazâgijira, ajizire ebishingânîne; okuli âlama. 17 Bene olubaga lwâwe badesire mpu: «Enjira ya Nyakasane erhaba eshingânîne». Enjira yâbo bone yo erhaba eshingânîne! 18 Erhi omushinganyanya ankaleka obushinganyanya bwâge akarhondêra okukajira amabî, ânafa erhi okwôla kurhumire; 19 n’omunyabyâha erhi ankaleka obubî bwâge akakazijira ebiri binjà binashingânîne, okwôla kwanarhuma alama. 20 Kurhanarhuma murhaderha mpu: «Enjira ya Nyamubâho erhaba nyinjà». Namutwîra ngasi muguma olubanja nk’oku enjira zinyu zinali, wâni mulala gwa bene Israheli.
Ecihugo ca bene Israheli canyagwa
21 Omu mwâka gwa kal’ikumi na kabirhi kurhenga rhuli rhuhêsirwe bujà, omu mwêzi gwa kal’ikumi na kabirhi, omu nskiku irhanu z’omwêzi, omuntu wayishaga ayâka kurhenga e Yeruzalemu ayisha ambwîra, erhi: Olugo lwanyazirwe!» 22 Ci kônene akanwa ka Nyamubâho kali erhi kampisire kwo bijingo embere oyôla muntu wayishaga ayâka ayishe, kanali kamabumbûla akanwa kâni embere aje emunda nali sêzi; akanwa kâni kabumbuka naleka okucibà kaduma.
Akalamo k’ Abayahudi balisigire e Palestina-Israheli
23 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 24 «Wâni mwene omuntu, abaciyûbasire omu bigûkà bya ecihugo ca bene Israheli badwîrhe baderha mpu: «Abrahamu àli yêne, anagalihâbwa eci cihugo nka kashambala kâge; nîrhu rhono rhukolaga rhuli mwandu rhwe rhwahabirwe ecîra cihugo nka kashambala kîrhu. 25 Co carhuma wajibabwîra, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Munakazilya enyama n’omukò gwâyo, munakazirhererekêra abazimu, munakazibulaga omukò, mwamânabuliderha mpu ecihugo ciri cîrhu! 26 Mukola mushiga engôrho yinyu, munakazihenya amabî, munakaz’ihemula mukà omulungu winyu munabuliderha mpu ecihugo ciri cinyu! 27 Alaga oku wayishibabwîra, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho erhi: Ndahiîre obuzîne bwâni! Abacisigire ebigûkà, ngôrho yâbayîrha, abali omu mashwa nâjira ensimba zibalye, abali omu nyumpa nzibuzibu nîsi erhi abali omu nyâla cihûsi câbayîrha. 28 Ecihugo nâjira ciyôrhe bwâmwa, ntâye wacigere oku ntondo zâco. 29 Ntyo bamanya oku nie na ndi Nyamubâho hano babona ecihugo cisigala bwâmwa, lishuba irungu erhi agôla mabî gâbo bakazijira garhuma.» 30 Yumva wâni mwene omuntu, abantu b’omu lubaga lwâwe, abadwîrhe bakuderhera omu bizimbêro by’enyumpa n’aha nyumvi zâbo, badwîrhe bahwehwerezanya, ngasi muguma na mwene wâbo mpu: «Muyîshe rhuyumve kanwa kahi karhenga emwa Nyamubâho». 31 Balundûkîre emwâwe; olubaga lwâni lwamâbwârhala embere zâwe; badwîrhe bayumvîrhiza ebinwa byâwe barhanabishimbe; banajire birya biri binjà omu kanwa kâbo; omurhima gwâbo bunguke bone guharhira. 32 Lolà oku kuli bo onali na mwimbiza kône olya oyimba bwinjà, olya ojira izù linjà n’okuziha bwinjà olulanga; banakaz’iyumvîrhiza ebinwa byâwe barhanabishimbe. 33 Hano kulya kubayishira, na lolà oku kuyiruka, bânamanyiraho oku hali omulêbi wàli ekarhî kâbo.»
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 33
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֶ֕רֶץ כִּֽי־אָבִ֥יא עָלֶ֖יהָ חָ֑רֶב וְלָקְח֨וּ עַם־הָאָ֜רֶץ אִ֤ישׁ אֶחָד֙ מִקְצֵיהֶ֔ם וְנָתְנ֥וּ אֹת֛וֹ לָהֶ֖ם לְצֹפֶֽה׃ 3וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ וְתָקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם׃ 4וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֥וֹ בְרֹאשֹׁ֖ו יִֽהְיֶֽה׃ 5אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשֹׁ֥ו מִלֵּֽט׃ 6וְ֠הַצֹּפֶה כִּֽי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשּׁוֹפָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּב֣וֹא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ נִלְקָ֔ח וְדָמ֖וֹ מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ׃ ס
7וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃ 8בְּאָמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכּ֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃ 9וְ֠אַתָּה כִּֽי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכּוֹ֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכּ֑וֹ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ ס
10וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹר֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֤ן אֲמַרְתֶּם֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־פְשָׁעֵ֥ינוּ וְחַטֹּאתֵ֖ינוּ עָלֵ֑ינוּ וּבָ֛ם אֲנַ֥חְנוּ נְמַקִּ֖ים וְאֵ֥יךְ נִֽחְיֶֽה׃ 11אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם חַי־אָ֣נִי ׀ נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִם־אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הָרָשָׁ֔ע כִּ֣י אִם־בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֖וֹ וְחָיָ֑ה שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָרָעִ֛ים וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
12וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ צִדְקַ֣ת הַצַּדִּ֗יק לֹ֤א תַצִּילֶ֨נּוּ֙ בְּי֣וֹם פִּשְׁע֔וֹ וְרִשְׁעַ֤ת הָֽרָשָׁע֙ לֹֽא־יִכָּ֣שֶׁל בָּ֔הּ בְּי֖וֹם שׁוּב֣וֹ מֵֽרִשְׁע֑וֹ וְצַדִּ֗יק לֹ֥א יוּכַ֛ל לִֽחְי֥וֹת בָּ֖הּ בְּי֥וֹם חֲטֹאתֽוֹ׃ 13בְּאָמְרִ֤י לַצַּדִּיק֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה וְהֽוּא־בָטַ֥ח עַל־צִדְקָת֖וֹ וְעָ֣שָׂה עָ֑וֶל כָּל־צִדְקֹתָו֙ לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה וּבְעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בּ֥וֹ יָמֽוּת׃ 14וּבְאָמְרִ֥י לָֽרָשָׁ֖ע מ֣וֹת תָּמ֑וּת וְשָׁב֙ מֵֽחַטָּאת֔וֹ וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ 15חֲבֹ֨ל יָשִׁ֤יב רָשָׁע֙ גְּזֵלָ֣ה יְשַׁלֵּ֔ם בְּחֻקּ֤וֹת הַֽחַיִּים֙ הָלַ֔ךְ לְבִלְתִּ֖י עֲשֹׂ֣ות עָ֑וֶל חָי֥וֹ יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃ 16כָּל־חַטֹּאתָו֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לֹ֥א תִזָּכַ֖רְנָה ל֑וֹ מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֛ה עָשָׂ֖ה חָי֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃ 17וְאָמְרוּ֙ בְּנֵ֣י עַמְּךָ֔ לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י וְהֵ֖מָּה דַּרְכָּ֥ם לֹֽא־יִתָּכֵֽן׃ 18בְּשׁוּב־צַדִּ֥יק מִצִּדְקָת֖וֹ וְעָ֣שָׂה עָ֑וֶל וּמֵ֖ת בָּהֶֽם׃ 19וּבְשׁ֤וּב רָשָׁע֙ מֵֽרִשְׁעָת֔וֹ וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה עֲלֵיהֶ֖ם ה֥וּא יִֽחְיֶֽה׃ 20וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י אִ֧ישׁ כִּדְרָכָ֛יו אֶשְׁפּ֥וֹט אֶתְכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
21וַיְהִ֞י בִּשְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּעֲשִׂרִ֛י בַּחֲמִשָּׁ֥ה לַחֹ֖דֶשׁ לְגָלוּתֵ֑נוּ בָּא־אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלִַ֛ם לֵאמֹ֖ר הֻכְּתָ֥ה הָעִֽיר׃ 22וְיַד־יְהוָה֩ הָיְתָ֨ה אֵלַ֜י בָּעֶ֗רֶב לִפְנֵי֙ בּ֣וֹא הַפָּלִ֔יט וַיִּפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔י עַד־בּ֥וֹא אֵלַ֖י בַּבֹּ֑קֶר וַיִּפָּ֣תַח פִּ֔י וְלֹ֥א נֶאֱלַ֖מְתִּי עֽוֹד׃ פ
23וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָֹ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 24בֶּן־אָדָ֗ם יֹ֠שְׁבֵי הֶחֳרָב֨וֹת הָאֵ֜לֶּה עַל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ אֹמְרִ֣ים לֵאמֹ֔ר אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃ ס
25לָכֵן֩ אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה עַל־הַדָּ֧ם ׀ תֹּאכֵ֛לוּ וְעֵינֵכֶ֛ם תִּשְׂא֥וּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖ם וְדָ֣ם תִּשְׁפֹּ֑כוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃ 26עֲמַדְתֶּ֤ם עַֽל־חַרְבְּכֶם֙ עֲשִׂיתֶ֣ן תּוֹעֵבָ֔ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּאתֶ֑ם וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃ ס
27כֹּֽה־תֹאמַ֨ר אֲלֵהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֞א אֲשֶׁ֤ר בֶּֽחֳרָבוֹת֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וַֽאֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֔ה לַחַיָּ֥ה נְתַתִּ֖יו לְאָכְל֑וֹ וַאֲשֶׁ֛ר בַּמְּצָד֥וֹת וּבַמְּעָר֖וֹת בַּדֶּ֥בֶר יָמֽוּתוּ׃ 28וְנָתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה וְנִשְׁבַּ֖ת גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ וְשָֽׁמְמ֛וּ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עוֹבֵֽר׃ 29וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּתִתִּ֤י אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה עַ֥ל כָּל־תּוֹעֲבֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ ס
30וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם בְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ הַנִּדְבָּרִ֤ים בְּךָ֙ אֵ֣צֶל הַקִּיר֔וֹת וּבְפִתְחֵ֖י הַבָּתִּ֑ים וְדִבֶּר־חַ֣ד אֶת־אַחַ֗ד אִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר בֹּֽאוּ־נָ֣א וְשִׁמְע֔וּ מָ֣ה הַדָּבָ֔ר הַיּוֹצֵ֖א מֵאֵ֥ת יְהוָֽה׃ 31וְיָב֣וֹאוּ אֵ֠לֶיךָ כִּמְבוֹא־עָ֞ם וְיֵשְׁב֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ עַמִּ֔י וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְאוֹתָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־עֲגָבִ֤ים בְּפִיהֶם֙ הֵ֣מָּה עֹשִׂ֔ים אַחֲרֵ֥י בִצְעָ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃ 32וְהִנְּךָ֤ לָהֶם֙ כְּשִׁ֣יר עֲגָבִ֔ים יְפֵ֥ה ק֖וֹל וּמֵטִ֣ב נַגֵּ֑ן וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְעֹשִׂ֥ים אֵינָ֖ם אוֹתָֽם׃ 33וּבְבֹאָ֑הּ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃ ס
34
Okuhiyêrekîre abangere b’Israheli
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintidakwomuli ebîra binwa, erhi: 2 «Wâni mwene omuntu, oderhe ebinwa by’obulêbi oku balungere b’Israheli, olêbe onababwîre, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Buhanya kuli balungere babî b’Israheli abarhajira kundi kurhi okurhali kucîyâbula bonene! Ka arhali busô bwo balungere bagwâsirwe okuyâbula? 3 Mwe mulya amarha, mwe muyambala emyamhalo y’amôya, mwe munakazirherekêra ebibuzi bitwêzire, arhali busô mwayabulaga. 4 Ebishwêkwa byâli bizamba murhabirhabâlaga okubona emisî, murhabukaga ebyàli bilwâla, murharhubaga ebyâli vunisire, murhagalulaga ebyali bihezire, murhanajaga mwalonza ebyàli bihezire, ci mwabihiramwo akavango n’okuniga. 5 Ebyôla bishwêkwa byôshi byashandabâna erhi kubula bangere kurhuma, byâbà biryo by’ensimba zôshi z’omu lubala, byàlumira hôshi. 6 Ebibuzi byâni bishandabîne omu ngasi ntondo n’omu ngasi rhurhondo rhushunjusire, ebibuzi byâni byalumîre hôshi, omu cihugo na ntâye obishibirire, ntâye wajà wabilonza.
7 Co cirhumire, muyumvagye akanwa ka Nyamubâho wâni balungere: 8 Ndahîre oku izîno lyâni! kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ebwa kubà ebibuzi byâni babilekêrire byanyagwa, ebwa kubà ebibuzi byâni byo bikola biba biryo by’ensimba z’omu lubala zôshi, kubula mungere kurhuma, ebwa kubà abangere bâni barhashibiriraga ebihuzi byâni ci babà bonene bwo bacîshîbirira, babilekêrera. 9 Okwola kwo kwarhuma, muyumvagye akanwa ka Nyamubâho, wâni balungere: 10 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Nkola nyagulîre abangere; nkola nabalyûza ebibuzi byâni, ntanaciyêmere bayâbula obusò bwâni n’abôla bangere lêro barhâcikâcîlise bonene; ebibuzi byâni nâbiyasa akanwa kâbo, arhali byo bâcikazilya.
11 Bulya ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Mumbonage nkolaga nashîbirira niene ebibuzi byâni, nkaz’ibirhangulax. 12 Nka kula omungere arhangula ebibuzi byâge, olusiku ali olunda ebibuzi byâge biyâbukire, ntyo kwo nâkazirhangula ebibuzi byâni, nâbirhenza ngasi lunda byanahabukîre loshi omu mango g’olwikungu n’ag’omwizimya. 13 Nâbikula omu mbaga, nabishûbûza birhenge omu bihugo, nabishubiza oku budaka bwâbo nambiyâbulire oku ntondo z’Israheli, omu rhubanda n’omu hantu hayâbake omu cihugo. 14 Nâbiyâbulira omu malambo minjà, n’obuhasi bwâbo bwâba oku ntondo ndîrî z’Israheli, yo byâkazilâla eyoia munda omu kahasi kinja, byakaziyâbukira omu bulambo bujinyire, oku ntondo z’Israheli. 15 Niene nakaz’iyâbula ebibuzi byaâni, nambihire aha byarhamukira, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 16 Nâja nalongereza ecihezire, nâkaziyisha ngalwîre ecàli cihabusire; nâkaz’irhuba eciri n’ecibande, nkaz’igalulira emisî cirya càli cikola cizamba; ci konene cirya cakazâg’iciyâbula conene, cirya cakazâg’iciheka n’emisî, nâcisherêza, nâciha obuhane.
17 Ninyu wâni, bibuzi byâni, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Loli oku nkola nâjira obucîranuzi ekarhî k’ebibuzi, engandabuzi n’ebihebe. 18 Ka okwinja kumukwânîne kurhali kuyâbukira ahali obulambo bwinjà, mujè mwahonyogola ngasi bicisigîre by’omu bulambo bwinyu, nîsi ka kurhali kwinjà okunywa amîshi gashongwîre n’agasigîre mugarhwanze n’ensenyi zinyu? 19 Ebibuzi byâni byo bikolaga bikera ebi mwahonyogolaga, n’okunywa amîshi mwarhwanzagya n’ensenyi zinyu! 20 Co cirhumire ababwîra ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Mundolekwo, nkola nâjira obucîranuzi ekarhî k’ecibuzi citwezire n’ecihosire. 21 Ebwa kubà mwahukwîre n’ecifuba cinyu, n’ebirhugo binyu, kandi mwanatumirha n’amahembe ginyu ngasi bibuzi byàli bihosire, kuhika mwalinda mubikwêba embuga, 22 niene nalîkûza ebibuzi byâni, birhacirhwe buhagwe ntyo nâjira obucîranuzi ekarhî k’ebibuzi n’ebibuzi.
23 Nabilongeza lungere muguma, ye wakaz’ibiyâbula, omurhumisi wâni Daudi; oyo ye wakaz’ibiyâbula, ye wâbà lungere wabyoy. 24 Niono Nyamubâho, nâba nie Nyamuzinda wâbo, n’omurhumisi wâni Daudi aba ye muluzi wâbajà ekagarhî; nie Nyamubâho, niene nkudesire. 25 Nâjira haguma nabo endagâno y’omurhûla; nârhenza ensimba nkali omu cihugo, bagendiyûbaka n’omurhûla omu irungu, banakaz’irhegeka omu mizirhuz. 26 Nâbajira bôshi, kuguma n’àba bali eburhambi, babè mugisho; nâkaz’ibaniekeza enkuba amango gakwânîne, zâba nkuba za mugisho. 27 Omurhi gw’omu mashwa gwanaleheka n’idaho lyanayeramwo emburho zâge, bâba n’omurhûla omu budaka bwâbo na ntyo banamanya oku nie na ndi Nyamubâho hano mvuna emirhamba y’omuzigo bakazag’ihêka, na hano mbalîkûza kuli ngasi bakazâg’ibaiibuza. 28 Barhakaciba gwomunyago gw’amashanja, barhakacilibwa n’ensimba za hano igulu, bayûbaka omu cihugo câbo n’omurhûla, buzira kadugundu. 29 Nâbamereza emburho z’irenge, ecizombo cirhakacibarhenza omu cihugo, barhakanacibà bijâci by’amashanja. 30 Na ntyo bâmanya oku niono Nyamubâho. Nyamuzinda wâbo, ndi ekarhî kâbo n’oku bo bali b’omu mulala gw’Israheli bo baii lubaga lwâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 31 Ninyu mwe bibuzi byâni, mwe bibuzi by’omu bulambo bwâni, muli bantu; nâni ndi Nyamuzinda winyu, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.»

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 34
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֖א עַל־רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֩ אֲלֵיהֶ֨ם לָרֹעִ֜ים כֹּ֥ה אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה ה֤וֹי רֹעֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ רֹעִ֣ים אוֹתָ֔ם הֲל֣וֹא הַצֹּ֔אן יִרְע֖וּ הָרֹעִֽים׃ 3אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֨לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ׃ 4אֶֽת־הַנַּחְלוֹת֩ לֹ֨א חִזַּקְתֶּ֜ם וְאֶת־הַחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֨רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֨חַת֙ לֹ֣א הֲשֵׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם וּבְחָזְקָ֛ה רְדִיתֶ֥ם אֹתָ֖ם וּבְפָֽרֶךְ׃ 5וַתְּפוּצֶ֖ינָה מִבְּלִ֣י רֹעֶ֑ה וַתִּהְיֶ֧ינָה לְאָכְלָ֛ה לְכָל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וַתְּפוּצֶֽינָה׃ 6יִשְׁגּ֤וּ צֹאנִי֙ בְּכָל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־גִּבְעָ֣ה רָמָ֑ה וְעַ֨ל כָּל־פְּנֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ נָפֹ֣צוּ צֹאנִ֔י וְאֵ֥ין דּוֹרֵ֖שׁ וְאֵ֥ין מְבַקֵּֽשׁ׃ 7לָכֵ֣ן רֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃ 8חַי־אָ֜נִי נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִם־לֹ֣א יַ֣עַן הֱיֽוֹת־צֹאנִ֣י ׀ לָבַ֡ז וַתִּֽהְיֶינָה֩ צֹאנִ֨י לְאָכְלָ֜ה לְכָל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מֵאֵ֣ין רֹעֶ֔ה וְלֹֽא־דָרְשׁ֥וּ רֹעַ֖י אֶת־צֹאנִ֑י וַיִּרְע֤וּ הָֽרֹעִים֙ אוֹתָ֔ם וְאֶת־צֹאנִ֖י לֹ֥א רָעֽוּ׃ ס
9לָכֵן֙ הָֽרֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 10כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֨י אֶֽל־הָרֹעִ֜ים וְֽדָרַשְׁתִּ֧י אֶת־צֹאנִ֣י מִיָּדָ֗ם וְהִשְׁבַּתִּים֙ מֵרְע֣וֹת צֹ֔אן וְלֹא־יִרְע֥וּ ע֛וֹד הָרֹעִ֖ים אוֹתָ֑ם וְהִצַּלְתִּ֤י צֹאנִי֙ מִפִּיהֶ֔ם וְלֹֽא־תִהְיֶ֥יןָ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ ס
11כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הִנְנִי־אָ֕נִי וְדָרַשְׁתִּ֥י אֶת־צֹאנִ֖י וּבִקַּרְתִּֽים׃ 12כְּבַקָּרַת֩ רֹעֶ֨ה עֶדְר֜וֹ בְּיוֹם־הֱיוֹת֤וֹ בְתוֹךְ־צֹאנוֹ֙ נִפְרָשֹׁ֔ות כֵּ֖ן אֲבַקֵּ֣ר אֶת־צֹאנִ֑י וְהִצַּלְתִּ֣י אֶתְהֶ֗ם מִכָּל־הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ שָׁ֔ם בְּי֥וֹם עָנָ֖ן וַעֲרָפֶֽל׃ 13וְהוֹצֵאתִ֣ים מִן־הָעַמִּ֗ים וְקִבַּצְתִּים֙ מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וַהֲבִיאֹתִ֖ים אֶל־אַדְמָתָ֑ם וּרְעִיתִים֙ אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאֲפִיקִ֕ים וּבְכֹ֖ל מוֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 14בְּמִרְעֶה־טּוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֤ם תִּרְבַּ֨צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה טּ֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15אֲנִ֨י אֶרְעֶ֤ה צֹאנִי֙ וַאֲנִ֣י אַרְבִּיצֵ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 16אֶת־הָאֹבֶ֤דֶת אֲבַקֵּשׁ֙ וְאֶת־הַנִּדַּ֣חַת אָשִׁ֔יב וְלַנִּשְׁבֶּ֣רֶת אֶחֱבֹ֔שׁ וְאֶת־הַחוֹלָ֖ה אֲחַזֵּ֑ק וְאֶת־הַשְּׁמֵנָ֧ה וְאֶת־הַחֲזָקָ֛ה אַשְׁמִ֖יד אֶרְעֶ֥נָּה בְמִשְׁפָּֽט׃ 17וְאַתֵּ֣נָה צֹאנִ֔י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הִנְנִ֤י שֹׁפֵט֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה לָשֶׂ֔ה לָאֵילִ֖ים וְלָעַתּוּדִֽים׃ 18הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם הַמִּרְעֶ֤ה הַטּוֹב֙ תִּרְע֔וּ וְיֶ֨תֶר֙ מִרְעֵיכֶ֔ם תִּרְמְס֖וּ בְּרַגְלֵיכֶ֑ם וּמִשְׁקַע־מַ֣יִם תִּשְׁתּ֔וּ וְאֵת֙ הַנּ֣וֹתָרִ֔ים בְּרַגְלֵיכֶ֖ם תִּרְפֹּשֽׂוּן׃ 19וְצֹאנִ֑י מִרְמַ֤ס רַגְלֵיכֶם֙ תִּרְעֶ֔ינָה וּמִרְפַּ֥שׂ רַגְלֵיכֶ֖ם תִּשְׁתֶּֽינָה׃ ס
20לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה׃ 21יַ֗עַן בְּצַ֤ד וּבְכָתֵף֙ תֶּהְדֹּ֔פוּ וּבְקַרְנֵיכֶ֥ם תְּנַגְּח֖וּ כָּל־הַנַּחְל֑וֹת עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר הֲפִיצוֹתֶ֛ם אוֹתָ֖נָה אֶל־הַחֽוּצָה׃ 22וְהוֹשַׁעְתִּ֣י לְצֹאנִ֔י וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ינָה ע֖וֹד לָבַ֑ז וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין שֶׂ֖ה לָשֶֽׂה׃ 23וַהֲקִמֹתִ֨י עֲלֵיהֶ֜ם רֹעֶ֤ה אֶחָד֙ וְרָעָ֣ה אֶתְהֶ֔ן אֵ֖ת עַבְדִּ֣י דָוִ֑יד ה֚וּא יִרְעֶ֣ה אֹתָ֔ם וְהֽוּא־יִהְיֶ֥ה לָהֶ֖ן לְרֹעֶֽה׃ 24וַאֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֶהְיֶ֤ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְעַבְדִּ֥י דָוִ֖ד נָשִׂ֣יא בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ 25וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָשְׁב֤וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים׃ 26וְנָתַתִּ֥י אוֹתָ֛ם וּסְבִיב֥וֹת גִּבְעָתִ֖י בְּרָכָ֑ה וְהוֹרַדְתִּ֤י הַגֶּ֨שֶׁם֙ בְּעִתּ֔וֹ גִּשְׁמֵ֥י בְרָכָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ 27וְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת־פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל־אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָדְע֞וּ כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת־מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹבְדִ֥ים בָּהֶֽם׃ 28וְלֹא־יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹאכְלֵ֑ם וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 29וַהֲקִמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם׃ 30וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֧י יְהוָ֛ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אִתָּ֑ם וְהֵ֗מָּה עַמִּי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 31וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
35
Obuhanya bw’abantu b’e Edomu
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 «Mwene omuntu, oyêrekere entondo ya Seyiri oderhe ebinwa by’obu lêbi kuliyo oyibwîre, erhi: 3 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Lolà oku ntakulikwo, wâni ntondo ya Seyiri, nakulambûlirakwo okuboko, nakujira cihugo camâhagulwa, cihugo cikola cibà irungu. 4 Engo zâwe nâzijira bigûkà, wâbà cihugo cihagule: na ntyo wânamanya oku nie Nyamubâho. 5 Ebwa kubà obà n’omungo gw’ensiku n’amango, kandi wànagend’iyîsa bene Israheli n’engôrho amango bàli omu malagirire, amango bàli omu câha cibî bwenêne, 6 okwola kurhumire, ndahîre obuzîne bwâni, -kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: nkola nakudwisa omukò, n’omukò gwa kushimbulula. Neci okunali wàhabire erhi obulaga omukò, omukò gwakushimbulula. 7 Entondo ya Seyiri nayijira ebè irungu, erhakacijibwamwo erhakanacirhengwamwo. 8 Entondo zâge nâzibumba mirhumba yâge, oku rhurhondo rhwâge, omu rhubanda rhwâge n’omu misîma yâge mwayunjula abanizirwe n’engôrho. 9 Nâkujira irungu ly’ensiku n’amango, n’engo zâwe zirhakaciyûbakawamwo: ntyo wâmanya oku nie Nyamubâho. 10 Kulya kubà wàdesire, erhi: «Amashanja gombi n’ebihugo byombi byâbà byâni, ntyo rhubiyimemwo», n’obwo Nyamubâho hwo anali hala!» 11 Kuti okwo, ndahîre obuzîne bwâni, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, nakujirira nk’oku obukunizi bwâwe bwanali, nk’oku omujina gwâwe gwanali, nk’ebi wàbajiriraga erhi mungo gwâwe kuli bo gurhuma, nâmanyîsa oku ndi muli bo hano nkutwîra olubanja. 12 Ntyo wâmanya oku niono Nyamubâho nayumvîrhe ebijâci byâwe wakazâg’ijâciramwo entondo z’Israheli omu kuderha, erhi: Zahagwîrwe, rhwazihabirwe nka lwâbuko! 13 Embere zâni, wàdesire ebinwa by’obucîbone, wàluza n’ebinwa by’obukunizi kuli nie, ebyo byôshi nàbiyumviîrhe. 14 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Oku bushagaluke bw’igulu lyôshi nâkujira irungu. 15 Nkakulya wàshagalukaga erhi obona halya bene Israheli bayûbakaga hahagulwa, nâwe kwo wânaba akâge: Wâhagulwa, wâni ntondo ya Seyiri, kuguma na Edomu yêshi. Na ntyo bânamanya oku nie na ndi Nyamubâho.»
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 35
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃ 3וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ הַר־שֵׂעִ֑יר וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יךָ שְׁמָמָ֥ה וּמְשַׁמָּֽה׃ 4עָרֶ֨יךָ֙ חָרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 5יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃ 6לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדֲּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדֲּפֶֽךָ׃ 7וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר לְשִֽׁמְמָ֖ה וּשְׁמָמָ֑ה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נּוּ עֹבֵ֥ר וָשָֽׁב׃ 8וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵאוֹתֶ֨יךָ֙ וְכָל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃ 9שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תָישֹׁ֑בְנָה וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 10יַ֣עַן אֲ֠מָרְךָ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַֽיהוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ 11לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃ 12וְֽיָדַעְתָּ֮ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָה֒ שָׁמַ֣עְתִּי ׀ אֶת־כָּל־נָאָֽצוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛רְתָּ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֣ר ׀ שָׁמֵ֑מֻה לָ֥נוּ נִתְּנ֖וּ לְאָכְלָֽה׃ 13וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֖י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ ס
14כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּשְׂמֹ֨חַ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃ 15כְּשִׂמְחָ֨תְךָ֜ לְנַחְלַ֧ת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל עַ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמֵ֖מָה כֵּ֣ן אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ שְׁמָמָ֨ה תִֽהְיֶ֤ה הַר־שֵׂעִיר֙ וְכָל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֔הּ וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ
36
Israheli ashubiyûbakwa
1 Nâwe wâni mwene omuntu, oderhe ebinwa by’obulêbi biyêrekîre entondo z’Israheli, onazibwîre, erhi: Ewâni ntondo z’Israheli muyumve akanwa ka Nyamubâho: 2 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ebwa kubà omushombanyi akuderhîre erhi: «Hee! hee! entondo za mîra zikola ziba kashambala kîrhu!» 3 Okwôla kwârhuma wâderha ebîra binwa by’obulêbi, erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Ebwa kubà wàhagwîrwe hôshi wànahindulwa katulo, kuhika wàba kashambala k’agandi mashanja wànahivululwa n’endimi z’obulyâlya n’orhunwanwa rhw’abantu bengehusi, 4 okwôla kwo kwârhuma, wâni ntondo z’Israheli, muyumve akanwa ka Nyakasane Nyamubâho: Ntyâla kwo Nyakasane Nyamubâho abwîzire entondo n’orhurhondo, emisîma n’orhubanda, ebigûkà byahagwîwe n’engo zikola ziba bwâmwa, ezanyagûzîbwe zinakola ziba masheka g’agandi mashanja g’abalungu; 5 okwôla kwarhuma, ntyo kw’adesire Nyakasane Nyamubâho: omu bukali bw’obushîbirizi bwâni mwo nderhîre ebîra binwa oku mashanja na kuli Edomu yêshi, bo bàderhaga mpu bamaciha akâbo kashambala, co cihugo câni, bôshi omurhima gwâbo gwashagaluka barhaderhaga mpu barhînya okumalîramwo abantu n’okucihagula.
6 Okwôla kwo kwârhuma wâderha ebinwa by’obulêbi biyêrekîre ecihugo c’Israheli, obwîre entondo n’orhurhondo, emisîma n’orhubanda erhi ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, alà oku ndesire omu bukali bw’olûji n’omu bukunizi bwâni, mbwîne oku mwalembîre ebijâci by’amashanja. 7 Co cirhumire amâderha ntya Nyakasane Nyamubâho: Nâni namâlengeza okuboko kwâni! Neci amashanja gamuzongolosire nago gakolaga galembera ebijâci.
8 Ninyu wâni ntondo z’Israheli, mwashabuka munaleheke mulîse olubaga lwâni Israheli; bulya bali hôfi bayishe. 9 Neci lolà oku nyîshire n’oku nkola nyêrekîre emunda muli: mwâhingwa munarhwêrwe. 10 Nâluza abantu muli mwe, omulala gw’Israheli gwôshi gwâluga, engo zashub’ijibwâmwo n’abantu, n’ebigûkà biyûbakwe. 11 Nâluza muli mwe abantu n’ensimba byaluga bibè mwandu; nâjira mushubiyûbakwamwo n’abantu nk’amango ga mîra, nânamuha obuhirhi bulushire obu mwâli mugwêrhe aha murhondêro; ntyo mwanamanya oku nie na ndi Nyamubâho. 12 Nayisha mudwîrhîre abantu, lwo lubaga lwâni lw’Israheli, bâkujira akashambala kâbo, wâbà hantu hâbo, orhakanaciyîrha abâna bâbo.
13 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ebwa kuha banakaz’ikubwîra mpu: Wàmalîre abantu wanayîma ishanja abâna bâlyo. 14 Okwôla kwârhuma orhakacimalîra abantu, orhanakaciyima ishanja lyâwe abâna bâlyo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 15 Ntakaciziga wâjâcirwa n’amashanja, orhakanaciba masheka g’embaga na ntyo ishanja lyâwe lirhakacihuligana, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.»
Nyakasane ashûbûza Israheli
16 Akanwa ka Nyamubâho kanacinatindakwo muli cbira binwa: 17 «Ewani mwene omuntu, amango omulala gwa bene Israheli gwaliguciyûbasire omu cihugo câbo, gwacihemula n’olugendo n’ebijiro byâbo bibî, olugendu lwâbo lwâli lunshologosire nk’obugalugalu bw’omukazi oli omu cirhambo. 18 Ntyo nabavangulirakwo obukunizi bwâni erhi omukò hakazag’ishèshera omu cihugo gurhuma kuguma n’abazimu bâbo bali bacîhemwîremwo. 19 Nanacibashandabanya omu karhi k’amashanja balumira ecihugo; nàbahana nk’oku olugendo n’ebijiro byâbo byanali. 20 Erhi bakola bali emwa agôla mashanja, bashubihemula izîno lyâni litagatîfu, bulya bamâkaz’ibaderhera mpu: «Lwo lubaga lwa Nyamuhaho olu, n’omu cihugo câge lwarhenga». 21 Ntyo nàyumva obwonjo bw’izîno lyâni litagatîfu, eri omulala gwa bene Israheli gwahemulaga omu karhî k’agôla mashanja gwàli gujire. 22 Co carhuma wâbwîra omulala gwa bene Israheli, erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Arhali we orhumire najira aga minjà ntya, wâni mulala gw’Israheli, ci izîno lyâni litagatîfu lirhumire eri wàhemuliraga mw’agâla mashanja wàlijire emwâbo. 23 Nâkuza izîno lyâni ly’irenge eri wahemuliraga emwa amashanja, emunda wajag’ilihemulira wênene, na ntyo amashanja gâmanya oku nie na ndi Nyakasane Nyamubâho, hano bâbona oku nâcîkuza muli we embere zâbo. 24 Nâkurhenza omu mashanja, nâkushûbûza kurhenga omu bihugo byôshi nkushubize omu cihugo câwe. 25 Nâkukangûla n’amîshi minjà, ntyo wânaba mwinjà; nâkurhenza kwo ngasi izinga ly’amabî gâwe nerya abazimu bâwe bôshi. 27 Nâkuhà omurhima muhyâhya, nankuhiremwo omûka muhyâhya; nâkûla omu mubiri gwâgwe omurhima guli nk’ibuye, nkuhè omurhima gw’obunya-muntu. 27 Nâkuhiramwo omûka gwânia, nankuhè emisî y’okushimba engeso zâni, ey’okulanga amangorhegeko gâni n’okugashimba. 28 Mwajiyûbaka ecihugo nàhaga basho, mwajiba lubaga lwâni, nâni mbè nie Nyamuzinda winyu. 29 Namurhenzakwo amabî ginyu gôshi, nâmulerhera engano nanjire eluge bwenêne, ntyo ntakacimurhumira ishali. 30 Nâluza amalehe g’oku mirhi n’emburho z’omu mashwa, ntyo murhacikabone enshonyi z’ecizombo omu karhî k’amashanja. 31 Mwâkaz’ikcengêra enjira zinyu mbî, n’ebijiro binyu bigalugalu mushologorhwe erhi bubî bwinyu burhuma n’amagalugalu ginyu. 32 Arhali mwe mwarhuma najira agôla minjà, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, mumanye bwinjà, mufenshonyi, mugwârhwe n’enshonyi wâni mulala gw’Israheli.
33 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Olusiku nâba namâku rhenzakwo amabî gawe gôshi, nânayunjuza engo zâwe bantu, n’ebigûkà byâwe bishibiyûbakwamwo. 34 Ecihugo cahagulagwa cashubihingwa, n’obwo càli cikola cibonekana bwâmwa oku bagera. 35 Bakaz’iderha mpu: Ecihugo càli cikola bwâmwa lêro cikola nka busâne bw’e Edeni, mpu n’engo zali zamâshabûlwa zananyagwa n’okuhenangulwa, lêro zikola hantu hayûbake. 36 Ntyo amashanja gasigîre eburhambi bwinyu gâmanya oku niene nie Nyamubâho nie nshubiyûbaka ebyahongosire, nie nshubirhwera ahâli hamâhagulwa. Niene Nyamubâho nie nkudesire, nie nanakujira!
37 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Alaga okundi nâshubigujirira, nayêmêrera omulala gwa bene Israheli guje gwânonza: nâguluza nka kula baluza obusò. 38 Nka masô ganterekîrwe, na nk’engabo eri aha Yeruzalemu oku nsiku nkulu, ntyo kwo engabo y’abantu yabumba engo zàli zikola ziba bwâmwa; bânamanya oku nie na ndi Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 36
1וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֖א אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 2כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן אָמַ֧ר הָאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמֽוֹרָשָׁ֖ה הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃ 3לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיוֹתְכֶ֤ם מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשֹׁ֖ון וְדִבַּת־עָֽם׃ 4לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְ֠הוִה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָי֗וֹת וְלֶחֳרָב֤וֹת הַשֹּֽׁמְמוֹת֙ וְלֶעָרִ֣ים הַנֶּעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃ ס
5לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֠א בְּאֵ֨שׁ קִנְאָתִ֥י דִבַּ֛רְתִּי עַל־שְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם וְעַל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֑א אֲשֶׁ֣ר נָתְנֽוּ־אֶת־אַרְצִ֣י ׀ לָ֠הֶם לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה בְּשִׂמְחַ֤ת כָּל־לֵבָב֙ בִּשְׁאָ֣ט נֶ֔פֶשׁ לְמַ֥עַן מִגְרָשָׁ֖הּ לָבַֽז׃ 6לָכֵ֕ן הִנָּבֵ֖א עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָמַרְתָּ֡ לֶהָרִ֣ים וְ֠לַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִ֨ים וְלַגֵּאָי֜וֹת כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֨י בְקִנְאָתִ֤י וּבַחֲמָתִי֙ דִּבַּ֔רְתִּי יַ֛עַן כְּלִמַּ֥ת גּוֹיִ֖ם נְשָׂאתֶֽם׃ 7לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֲנִ֖י נָשָׂ֣אתִי אֶת־יָדִ֑י אִם־לֹ֤א הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לָכֶ֣ם מִסָּבִ֔יב הֵ֖מָּה כְּלִמָּתָ֖ם יִשָּֽׂאוּ׃ 8וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא׃ 9כִּ֖י הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֑ם וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְנֶעֱבַדְתֶּ֖ם וְנִזְרַעְתֶּֽם׃ 10וְהִרְבֵּיתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶֽעָרִ֔ים וְהֶחֳרָב֖וֹת תִּבָּנֶֽינָה׃ 11וְהִרְבֵּיתִ֧י עֲלֵיכֶ֛ם אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה וְרָב֣וּ וּפָר֑וּ וְהוֹשַׁבְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם כְּקַדְמֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהֵטִֽבֹתִי֙ מֵרִאשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 12וְהוֹלַכְתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם אָדָ֜ם אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וִֽירֵשׁ֔וּךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְנַחֲלָ֑ה וְלֹא־תוֹסִ֥ף ע֖וֹד לְשַׁכְּלָֽם׃ ס
13כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם אָ֑תְּי וּמְשַׁכֶּ֥לֶת גּוֹיִַ֖ךְ הָיִֽית׃ 14לָכֵ֗ן אָדָם֙ לֹא־תֹ֣אכְלִי ע֔וֹד וְגוֹיִַ֖ךְ לֹ֣א תְכַשְּׁלִי־ע֑וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 15וְלֹא־אַשְׁמִ֨יעַ אֵלַ֤יִךְ עוֹד֙ כְּלִמַּ֣ת הַגּוֹיִ֔ם וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖ים לֹ֣א תִשְׂאִי־ע֑וֹד וְגוֹיִַ֨ךְ֙ לֹא־תַכְשִׁ֣לִי ע֔וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
16וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 17בֶּן־אָדָ֗ם בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ יֹשְׁבִ֣ים עַל־אַדְמָתָ֔ם וַיְטַמְּא֣וּ אוֹתָ֔הּ בְּדַרְכָּ֖ם וּבַעֲלִֽילוֹתָ֑ם כְּטֻמְאַת֙ הַנִּדָּ֔ה הָיְתָ֥ה דַרְכָּ֖ם לְפָנָֽי׃ 18וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם עַל־הַדָּ֖ם אֲשֶׁר־שָׁפְכ֣וּ עַל־הָאָ֑רֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם טִמְּאֽוּהָ׃ 19וָאָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וַיִּזָּר֖וּ בָּאֲרָצ֑וֹת כְּדַרְכָּ֥ם וְכַעֲלִילוֹתָ֖ם שְׁפַטְתִּֽים׃ 20וַיָּב֗וֹא אֶל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ שָׁ֔ם וַֽיְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י בֶּאֱמֹ֤ר לָהֶם֙ עַם־יְהוָ֣ה אֵ֔לֶּה וּמֵאַרְצ֖וֹ יָצָֽאוּ׃ 21וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֤ר חִלְּל֨וּהוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁמָּה׃ ס
22לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קָדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃ 23וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃ 24וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכָּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃ 25וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃ 26וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֨בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃ 27וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃ 28וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 29וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל טֻמְאֽוֹתֵיכֶ֑ם וְקָרָ֤אתִי אֶל־הַדָּגָן֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹת֔וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֥ן עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽב׃ 30וְהִרְבֵּיתִי֙ אֶת־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ וּתְנוּבַ֖ת הַשָּׂדֶ֑ה לְמַ֗עַן אֲ֠שֶׁר לֹ֣א תִקְח֥וּ ע֛וֹד חֶרְפַּ֥ת רָעָ֖ב בַּגּוֹיִֽם׃ 31וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים וּמַעַלְלֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־טוֹבִ֑ים וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶֽם׃ 32לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֣ם אֲנִֽי־עֹשֶׂ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יִוָּדַ֖ע לָכֶ֑ם בּ֧וֹשׁוּ וְהִכָּלְמ֛וּ מִדַּרְכֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
33כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה בְּיוֹם֙ טַהֲרִ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל עֲוֺנֽוֹתֵיכֶ֑ם וְהֽוֹשַׁבְתִּי֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וְנִבְנ֖וּ הֶחֳרָבֽוֹת׃ 34וְהָאָ֥רֶץ הַנְּשַׁמָּ֖ה תֵּֽעָבֵ֑ד תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הָיְתָ֣ה שְׁמָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־עוֹבֵֽר׃ 35וְאָמְר֗וּ הָאָ֤רֶץ הַלֵּ֨זוּ֙ הַנְּשַׁמָּ֔ה הָיְתָ֖ה כְּגַן־עֵ֑דֶן וְהֶעָרִ֧ים הֶחֳרֵב֛וֹת וְהַֽנְשַׁמּ֥וֹת וְהַנֶּהֱרָס֖וֹת בְּצוּר֥וֹת יָשָֽׁבוּ׃ 36וְיָדְע֣וּ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר יִֽשָּׁאֲרוּ֮ סְבִיבוֹתֵיכֶם֒ כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בָּנִ֨יתִי֙ הַנֶּ֣הֱרָס֔וֹת נָטַ֖עְתִּי הַנְּשַׁמָּ֑ה אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ ס
37כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה ע֗וֹד זֹ֛את אִדָּרֵ֥שׁ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֣ות לָהֶ֑ם אַרְבֶּ֥ה אֹתָ֛ם כַּצֹּ֖אן אָדָֽם׃ 38כְּצֹ֣אן קָֽדָשִׁ֗ים כְּצֹ֤אן יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ בְּמ֣וֹעֲדֶ֔יהָ כֵּ֤ן תִּהְיֶ֨ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הֶחֳרֵב֔וֹת מְלֵא֖וֹת צֹ֣אן אָדָ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס

37
Olwa amavuha gayûmûsire
1 Okuboko kwa Nyakasane kwanacimpikakwo, Nyamubâho anacimpulukana bunya-mûka agend’indêkereza omu kabanda: akôla kaba nda kali kayunjwîre madondolo ga mavuha. 2 Anacingeza hôfi nago eburhambi yôshi, agôla mavuha gali manji bwenêne muli akola kabanda erhi ganayûmûsire bwenêne. 3 Nyakasane anacimbwîra, erhi: «Wâni mwene omuntu, ka agala mavuha gankacifûka galame?» Nanacishuza nti: «Yâgirwa Nyakasane wêne we omanyire». 4 Anacimbwîra, erhi: «Lêbera agala mavuha! ogabwîre, erhi: Mwe mavuha gayûmûsire, yumvi akanwa ka Nyamubâho. 5 Ntya kwo Nyakasane Nyamubâho abwizire agâla mavuha, erhi: Loli oku nkola namuhiramwo omûka mushub’ilama. 6 Nâmushubiza emisî, nâmushubimuhirakwo n’eminyafu, nanyibwîkire kwo oluhu; nâmuhiramwo omûka mushubilama; ntyo mwânamanya oku nie na ndi Nyamubâho. 7 Obwo nanacilêba nk’oku nanalintegesirwe. Oku nancidwîrhe nalêba ntya, hanacizûka olubi lunji lunji n’emibarangasanyo, galya mavuha gajà gayêgerana ngasi maguma oku gâbo. 8 Nakazilolêreza: nalola oku emisî n’eminyafu yamâgabwîkira n’oku oluhu lwamalambûkira kuli go; ci konene ntà mûka gwàli muli gwo. 9 Anacimbwîra, erhi: Obwîre Mûka ebinwa by’obulêbi, wâni mwene omuntu, obwîre mûka erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Oyishe, we Mûka orhenge ebwa mpande inni z’igulu obûhire omûka muli aba bànizirwe lyo bashubilama. 10 Nanacilêba nk’oku nanarhegekagwa, omûka gwanacija muli bo, bafûka, bayimangira oku magulu gâbo, gwàli murhwe munene bwenêne gwa ngabo!
11 Anacimbwîra, erhi: Mwene omuntu, agâla mavuha gw’omulala gwa bene Israheli bôshi. Bulya banakaz’iderha mpu: Amavuha gîrhu gayûmûsire. obulangâlire bwîrhu bwàhwîre rhwahungumusire! 12 Co cirhumire ojilêba obabwîre erhi: Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Loli oku nkola nafunula enshinda zinyu, nâshubimukûla muli ezôla nshinda zinyu, wâni lubaga lwâni, nâmushubiza omu cihugo c’Israheli. 13 Ntyo mwamanya oku nie na ndi Nyamubâho hanomubona nafûnula enshinda zinyu, ngali namurhenza muli ezôla nshinda zinyu, yâga lubaga lwâni. 14 Nâmuhiramwo omûka gwâni mushubilama, na nshubimushubiza omu cihugo cinyu, mwânamanya obwo oku nie Nyamubâho, nkudesire, kwo byânabà, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Nyakasane ashubijira oluhaga lw’Israheli lubè luguma!
15 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 16 «Naâwe, wâni mwene omuntu, yanka akarhi oyandike kuli ko erhi: «Kuli Yuda na kuli bene Israheli bacilunzire haguma naye». Yanka akandi karhi oyandike kuli ko erhi: «Kuli Yozefu: kali karhi ka Efrayimu na ngasi bandi ba omu mulala gwa bene Israheli bacilunzire haguma naye». 17 Oshegeze orhwo rhurhi haguma lyo rhuba karhi kaguma, kanabe karhi kaguma kafumbasirwe omu nfune zâwe. 18 N’erhi bene olubaga lwâwe bankakudôsa muli ebîra binwa mpu: K’orhârhuhugûlire nîrhu bici walonza okumanyîsa kuli okwôla? Wânababwîra erhi: 19 Ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho erhi: Loli oku nâyanka akarhi ka Yozefu akali omu nfune za Efrayimu, na ntyo emilala ya bene Efrayimu n’eyindi ecilunzire haguma nayo nayilunga oku karhi ka Yuda, kabe karhi kaguma omu nfune zâni.
20 Orhole orhwo rhurhi oyandisire kwo orhufumbarhe bakaz’ibona. 21 Onababwîre erhi ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho erhi: Lolà oku nkola narhenza bene Israheli omu garhi k’amashanja erya munda bàli bajîre, nâbashûbûza kurhenga empande zôshi, nshubibahêka omu cihugo câbo. 22 Nâbajira bene ishanja liguma omu cihugo, omu ntondo z’Israheli, na mwâmi muguma ye wâbà mwâmi wâbo bôshi, barhâcibe mashanja abirhi, barhâcigabanyikanemwo mâmi abirhi. 23 Barhâcikaz’icihemula n’abazimu bâbo, na galya mabî gâbo, na bulya bwîsi bwâbo. Nâbacungula, mbarhenzekwo obugoma bwàrhumaga bàjira ecâha, nâbacêsa; lwâshuba lubaga lwâni nâni nâba nie Nyamuzinda wâbo. 24 Omurhumisi wâni Daudi âba mwâmi wâbo, âba yêne ye na lungere muguma wâbo bôshi, bashimba engeso zâni, bâlanga amarhegeko gâni banagashimbe. 25 Babere omu cihugo nàhâga mwambali wâni Yakôbo, n’omu b’îshe wâbo bayûbakaga, babêramwo bôshi n’abâna bâbo, ciru n’abâna bâbo ensiku zôshi na mwambali wâni Daudi âba ye mwâmi ensiku zôshi. 26 Nâjira endagâno y’omurhûla rhweshi nabo, yâba ndagâno y’ensiku n’amango nâbadêkereza nambaluze, nampire endâro yâni ekarhî kâbo ensiku zôshi. 27 Ecihando câni cabêra ekarhî kâbo, nâba Nyamuzinda wâbo, nabo babè lubaga lwâni. 28 Ntyo amashanja gôshi gâmanya oku niene nie Nyamubâho nie ndwîrhe nayinjihya Israheli, hano bâbona ecihando câni cibêra emwâbo ensiku zôshi.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 37
1הָיְתָ֣ה עָלַי֮ יַד־יְהוָה֒ וַיּוֹצִאֵ֤נִי בְר֨וּחַ֙ יְהוָ֔ה וַיְנִיחֵ֖נִי בְּת֣וֹךְ הַבִּקְעָ֑ה וְהִ֖יא מְלֵאָ֥ה עֲצָמֽוֹת׃ 2וְהֶעֱבִירַ֥נִי עֲלֵיהֶ֖ם סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְהִנֵּ֨ה רַבּ֤וֹת מְאֹד֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבִּקְעָ֔ה וְהִנֵּ֖ה יְבֵשֹׁ֥ות מְאֹֽד׃ 3וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃ 4וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א עַל־הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם הָעֲצָמוֹת֙ הַיְבֵשֹׁ֔ות שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ 5כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה לָעֲצָמ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י מֵבִ֥יא בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶֽם׃ 6וְנָתַתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם גִּדִ֜ים וְֽהַעֲלֵתִ֧י עֲלֵיכֶ֣ם בָּשָׂ֗ר וְקָרַמְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ ע֔וֹר וְנָתַתִּ֥י בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 7וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי־ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙ וְהִנֵּה־רַ֔עַשׁ וַתִּקְרְב֣וּ עֲצָמ֔וֹת עֶ֖צֶם אֶל־עַצְמֽוֹ׃ 8וְרָאִ֜יתִי וְהִנֵּֽה־עֲלֵיהֶ֤ם גִּדִים֙ וּבָשָׂ֣ר עָלָ֔ה וַיִּקְרַ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹר מִלְמָ֑עְלָה וְר֖וּחַ אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א אֶל־הָר֑וּחַ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָ֠דָם וְאָמַרְתָּ֙ אֶל־הָר֜וּחַ כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה מֵאַרְבַּ֤ע רוּחוֹת֙ בֹּ֣אִי הָר֔וּחַ וּפְחִ֛י בַּהֲרוּגִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְיִֽחְיֽוּ׃ 10וְהִנַּבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נִי וַתָּבוֹא֩ בָהֶ֨ם הָר֜וּחַ וַיִּֽחְי֗וּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ עַל־רַגְלֵיהֶ֔ם חַ֖יִל גָּד֥וֹל מְאֹד־מְאֹֽד׃ ס
11וַיֹּאמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃ 12לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
13וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּפִתְחִ֣י אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וּבְהַעֲלוֹתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּֽי׃ 14וְנָתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם וִידַעְתֶּ֞ם כִּי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
15וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 16וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָֽו׃ 17וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃ 18וְכַֽאֲשֶׁר֙ יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ בְּנֵ֥י עַמְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר הֲלֽוֹא־תַגִּ֥יד לָ֖נוּ מָה־אֵ֥לֶּה לָּֽךְ׃ 19דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃ 20וְהָי֨וּ הָעֵצִ֜ים אֲֽשֶׁר־תִּכְתֹּ֧ב עֲלֵיהֶ֛ם בְּיָדְךָ֖ לְעֵינֵיהֶֽם׃ 21וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֨חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃ 22וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֨רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יִֽהְיֻה־עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד׃ 23וְלֹ֧א יִֽטַמְּא֣וּ ע֗וֹד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֹתָ֗ם מִכֹּ֤ל מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֣וּ בָהֶ֔ם וְטִהַרְתִּ֤י אוֹתָם֙ וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ 24וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקֹּתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃ 25וְיָשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֨תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְיָשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עוֹלָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃ 26וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם בְּרִ֥ית עוֹלָ֖ם יִהְיֶ֣ה אוֹתָ֑ם וּנְתַתִּים֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אוֹתָ֔ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃ 27וְהָיָ֤ה מִשְׁכָּנִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ 28וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃ ס
38
Obuhanya bwa Gogi, mwâmi w’e Magogi
1 Akanwa ka Nyamubâho kanacintindakwo muli ebîra binwa, erhi: 2 «Mwene omuntu, yêrekera emunda Gogi ali omu cihugo ca Magogi, ali muluzi mukulu w’e Mesheki n’e Tubali, ogend’imubwîra ebinwa by’obulêbi oderhe erhi: 3 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho erhi: lolà oku nkola nakurhêra, wêni Gogi, mwâmi mukulu w’e Mesheki n’e Tubali. 4 Nâkushandabanya, nâkuhira engondozo omu myanganga, nâkukwêba erubala we na engaho y’abalwî bâwe yôshi, enfarasi n’abasirika bâzigendakwo, kuguma n’emirasano yâbo yôshi, guli murhwe mwandu, guhagarhîre empenzi n’ensiribo bôshi bali bantu bayishikolêsa engôrho. 5 Aba-Persi, Abanya-Etiyopiya, Abanya-Libiya bâyisha bôshi haguma nabo, bôshi bayisha badwîrhe empenzi n’ensirha zâbo.
6 Gomeri ârhabâla n’emirhwe yâge, abantu b’e Togarma, abazindazinda b’olunda lw’emwênè n’ezindi ngabo zâyisha kuguma na nâwe. 7 Obè ocirheganyize, obè wâcirheganya we na enkumo y’abantu bacilunzire kuli we; wênene obalangâge. 8 Hano kugera nsiku nyinji, wâhâbwa amarhegeko, hano kugera myâka minji wârhabâlira ishanja lyàfuaga engôrho, lyàjaga lyàshûbûzibwa omu karhî ka embaga nyinji, lyàja omu ntondo z’Israheli, ezali irungu kurhenga mîra eryo ishanja lyashûbûzibagwa kurhenga omu mashanja, aha liciyûbakira libahwo n’omurhûla. 9 Wâgenda, wâbashagamukirakwo nka nkuba ya cihûsi, nka lwîkungu lwabwîkira igulu, we mweshi n’engabo zâwe n’ezindi mbaga ziri mweshi na nâwe.
10 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Muli ago mango wâbà na nkengêro nyinji emurhima, onarhole emihigo mibîb. 11 Wâderha erhi nkola nârhabâlira ecihugo cirhajira nyumpa nzibuzibu; nkola nâjiyongoberera emwa abantu batûdu, bantu ba murhûla, bantu bayûbaka omu ngo buzira ngurhugurhu, ngo zirhahamikwa zirhanajira nyumvi. 12 Wâjamwo mpu oli hagula, onasabunge eminyago, okuboko kwâwe kusige bwâmwa engo zàli nyûbake, kurhibukire oku lubaga lurhajira kavango omu gandi mashanja, lubaga lugwêrhe ebishwêkwa n’ebirugu mwandu, lubaga luciyûbakira omu munyunyu gw’igulu. 13 Sheba, Dedani, barhimbuzi bakulu b’e Tarsisi haguma n’entale ntorho zâbo bakubwîra mpu: Ka kuhagula kukudwîrhe, ka kuyishisabunga eminyago kwarhumaga walundula eyi ngabo mwandu, wayisha mpu oli kungûja amarhale n’amasholo, mpu onyâge amasò omwo n’ebirugu onaheke omunyagomunji?»
14 Co carhuma oderhe ebinwa by’obulêbi, wâni mwene omuntu, obwîre Gogi, erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho erhi: Olusiku olubaga lwâni lwâba lukola lucibêrîre n’omurhûla ka orhakumanye? 15 Oku bundi wânarhenga emwâwe, wânayisha ebuzinda bw’olunda lw’emwênè, we kuguma n’embaga nyinji mweshi nazo, mwânayisha muhêrhwe n’enfarasi, mwanayisha ngabo mwandu na murhwe mudârhi. 16 Wânacirhunika oku lubaga lwâni lw’Israheli, mulufûnike nka lwikungu lwabwîkira ecihugo. Okwôla kwâbà omu nsiku zayisha, go mango nâjira orhabâlire ecihugo câni, lyo amashanja gâmmanya hano gabona kurhi nâciha irenge muli we, wâni Gogi.
17 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: K’arhali we naderhaga omu mango ga mîra, abarhumisi bâni b’abalêbi b’omu Israheli, bali erhi balêbire emyâka embere oku nanakurhume kuli bo. 18 Na muli olwo lusiku byânabe ntyâla: Amango Gogi âja omu Israheli, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, oburhè bwânanyisha emalanga. 19 Na muli obwôla burhe bunene, ndesire nti: Okunali olwôla lusiku hâgera omusisi munene omu cihugo c’Israheli. 20 Zâgeramwo omusisi embere zâni, enfî z’omu nyan.ia, enyunyi z’emalunga, ensimba z’erubala, ebinyagâsi by’ekuzimu na ngasi muntu wa hano igulu, entondo zâhirima, ebibuye bihenanguke na ngasi nkûta zicirhimbe oku idaho. 21 Nanayômola engôrho kuli ye omu ntondo zôshi, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, na kuli bone na bone banayômolerana engôrho ngasi baguma oku bâbo. 22 Nâyishimuhana n’endwâla y’ecihûsi n’okubulajika kw’omukò, nâmuniekeza enkuba y’ecihonzi, ey’olubula, nârhuma engulumira z’omuliro n’eza ecibiriti kuli ye n’oku bigamba byâge n’oku myandu y’embaga ziri bôshi naye. 23 Nâzikuza nanciheke irenge, nancimanyîse emwa amashanja manji, gamanya oku nie na ndi Nyamubâho.»
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 38
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ אֶל־גּוֹג֙ אֶ֣רֶץ הַמָּג֔וֹג נְשִׂ֕יא רֹ֖אשׁ מֶ֣שֶׁךְ וְתֻבָ֑ל וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃ 3וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הִנְנִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ גּ֔וֹג נְשִׂ֕יא רֹ֖אשׁ מֶ֥שֶׁךְ וְתֻבָֽל׃ 4וְשֹׁ֣ובַבְתִּ֔יךָ וְנָתַתִּ֥י חַחִ֖ים בִּלְחָיֶ֑יךָ וְהוֹצֵאתִי֩ אוֹתְךָ֙ וְאֶת־כָּל־חֵילֶ֜ךָ סוּסִ֣ים וּפָרָשִׁ֗ים לְבֻשֵׁ֤י מִכְלוֹל֙ כֻּלָּ֔ם קָהָ֥ל רָב֙ צִנָּ֣ה וּמָגֵ֔ן תֹּפְשֵׂ֥י חֲרָב֖וֹת כֻּלָּֽם׃ 5פָּרַ֛ס כּ֥וּשׁ וּפ֖וּט אִתָּ֑ם כֻּלָּ֖ם מָגֵ֥ן וְכוֹבָֽע׃ 6גֹּ֚מֶר וְכָל־אֲגַפֶּ֔יהָ בֵּ֚ית תּֽוֹגַרְמָ֔ה יַרְכְּתֵ֥י צָפ֖וֹן וְאֶת־כָּל־אֲגַפָּ֑יו עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אִתָּֽךְ׃ 7הִכֹּן֙ וְהָכֵ֣ן לְךָ֔ אַתָּ֕ה וְכָל־קְהָלֶ֖ךָ הַנִּקְהָלִ֣ים עָלֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְמִשְׁמָֽר׃ 8מִיָּמִ֣ים רַבִּים֮ תִּפָּקֵד֒ בְּאַחֲרִ֨ית הַשָּׁנִ֜ים תָּב֣וֹא ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ ׀ מְשׁוֹבֶ֣בֶת מֵחֶ֗רֶב מְקֻבֶּ֨צֶת֙ מֵעַמִּ֣ים רַבִּ֔ים עַ֚ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־הָי֥וּ לְחָרְבָּ֖ה תָּמִ֑יד וְהִיא֙ מֵעַמִּ֣ים הוּצָ֔אָה וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח כֻּלָּֽם׃ 9וְעָלִ֨יתָ֙ כַּשֹּׁאָ֣ה תָב֔וֹא כֶּעָנָ֛ן לְכַסּ֥וֹת הָאָ֖רֶץ תִּֽהְיֶ֑ה אַתָּה֙ וְכָל־אֲגַפֶּ֔יךָ וְעַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אוֹתָֽךְ׃ ס
10כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יַעֲל֤וּ דְבָרִים֙ עַל־לְבָבֶ֔ךָ וְחָשַׁבְתָּ֖ מַחֲשֶׁ֥בֶת רָעָֽה׃ 11וְאָמַרְתָּ֗ אֶֽעֱלֶה֙ עַל־אֶ֣רֶץ פְּרָז֔וֹת אָבוֹא֙ הַשֹּׁ֣קְטִ֔ים יֹשְׁבֵ֖י לָבֶ֑טַח כֻּלָּ֗ם יֹֽשְׁבִים֙ בְּאֵ֣ין חוֹמָ֔ה וּבְרִ֥יחַ וּדְלָתַ֖יִם אֵ֥ין לָהֶֽם׃ 12לִשְׁלֹ֥ל שָׁלָ֖ל וְלָבֹ֣ז בַּ֑ז לְהָשִׁ֨יב יָדְךָ֜ עַל־חֳרָב֣וֹת נוֹשָׁבֹ֗ת וְאֶל־עַם֙ מְאֻסָּ֣ף מִגּוֹיִ֔ם עֹשֶׂה֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן יֹשְׁבֵ֖י עַל־טַבּ֥וּר הָאָֽרֶץ׃ 13שְׁבָ֡א וּ֠דְדָן וְסֹחֲרֵ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ וְכָל־כְּפִרֶ֨יהָ֙ יֹאמְר֣וּ לְךָ֔ הֲלִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ אַתָּ֣ה בָ֔א הֲלָבֹ֥ז בַּ֖ז הִקְהַ֣לְתָּ קְהָלֶ֑ךָ לָשֵׂ֣את ׀ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב לָקַ֨חַת֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן לִשְׁלֹ֖ל שָׁלָ֥ל גָּדֽוֹל׃ ס
14לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָדָ֔ם וְאָמַרְתָּ֣ לְג֔וֹג כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֲל֣וֹא ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּשֶׁ֨בֶת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לָבֶ֖טַח תֵּדָֽע׃ 15וּבָ֤אתָ מִמְּקֽוֹמְךָ֙ מִיַּרְכְּתֵ֣י צָפ֔וֹן אַתָּ֕ה וְעַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אִתָּ֑ךְ רֹכְבֵ֤י סוּסִים֙ כֻּלָּ֔ם קָהָ֥ל גָּד֖וֹל וְחַ֥יִל רָֽב׃ 16וְעָלִ֨יתָ֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֶּֽעָנָ֖ן לְכַסּ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בְּאַחֲרִ֨ית הַיָּמִ֜ים תִּֽהְיֶ֗ה וַהֲבִאוֹתִ֨יךָ֙ עַל־אַרְצִ֔י לְמַעַן֩ דַּ֨עַת הַגּוֹיִ֜ם אֹתִ֗י בְּהִקָּדְשִׁ֥י בְךָ֛ לְעֵינֵיהֶ֖ם גּֽוֹג׃ ס
17כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הַֽאַתָּה־ה֨וּא אֲשֶׁר־דִּבַּ֜רְתִּי בְּיָמִ֣ים קַדְמוֹנִ֗ים בְּיַד֙ עֲבָדַי֙ נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַֽנִּבְּאִ֛ים בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖ם שָׁנִ֑ים לְהָבִ֥יא אֹתְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם׃ ס
18וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּי֨וֹם בּ֥וֹא גוֹג֙ עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה תַּעֲלֶ֥ה חֲמָתִ֖י בְּאַפִּֽי׃ 19וּבְקִנְאָתִ֥י בְאֵשׁ־עֶבְרָתִ֖י דִּבַּ֑רְתִּי אִם־לֹ֣א ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ רַ֣עַשׁ גָּד֔וֹל עַ֖ל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 20וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל׃ 21וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה׃ 22וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ 23וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
39
Obundi buhanya kuli Gogi
1 «Wâni mwene omuntu, derha ebinwa by’obulêbi kuli Gogi, oderhe erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Lolà oku namakwihindulira wâni Gogi, mwâmi mukulu w’e Mesheki n’e Tubali: 2 Nâkushandabanya kurhenga ebwa lunda lw’emwênè kujà ebwa ntondo z’Israheli. 3 Nâkuvunira omuherho omu kuboko kumosho nkurhogeze n’emyampi ekuli omu kuboko kulyo. 4 Wâhenangukira oku ntondo z’Israheli we wêne kuguma n’engabo yâwe, mweshi n’ezindi mbaga zikukulikire, wâlibwa n’ebinyunyi by’emalunga bya ngasi lubero, kuguma n’ensimba z’erubala. 5 Wâfira erubala bulya niene nkudesire, nie Nyakasane Nyamubâho. 6 Nâkurhumira omuliro gwârhenga emwa Magogi n’emwa abantu baciyûbakîre n’omurhûla omu bizimba, ntyo banamanya oku nie na ndi Nyamubâho. 7 Ntyo nânaheka izîno lyâni irenge omu karhî ka bene Israheli, ntakanaciziga izîno lyâni lyahemuka, n’amashanja gânamanyira ahôla oku nie Nyamuhaho, nie Mutagatîfu wa Israheli.
8 Lolà oku okwôla kwâba kunayiruka, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho; lwo na lusiku nàderhaga olwôla. 9 Okubundi bene Israheli bali omu ngo banakanya bagend’iyôca emirasano, ensiribo, empenzi, omuherho, obuhiri n’itumu, bajira myâka nda erhi kutwâna banabitwâna. 10 Ebwa kubà eyo mirasano yo bakaz’itwâna oku muliro, bagend’itungôla abakazâg’ibatungôla, bâgend’inyaga abakazâg’ibanyaga, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 11 Nâha Gogi ahantu h’irenge mwo abishwa omu Israheli, omu kabanda k’abagenzi, olunda lw’ebuzûka-zûba lw’enyanja; ânafuka enjira y’abagenzi. Ahôla hwo bâbisha Gogi bôshi n’engabo yâge mwandu, kandi banahayirike mpu «Hwo kabanda ka Hamoni-Gogi». 12 Kuboko kwa Nyamuzinda kwababisha n’ecihugo cayôbolwa kuhika myêzi nda. 13 Olubaga loshi lw’omu cihugo lwâbisha, linabe irenge lyâbomuli olwo lusiku nâciha irenge, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
14 Banarhuma abantu mpu bakaz’igeragera omu cihugo mpu bajè babisha abagenzi bafirire omu cihugo, banarhenza ntyo omu cihugo ngasi byankacihemulac. Enyuma lya myêzi nda go mango barhangira okujà kwalonza. 15 Na muli agôla mango bajà bageragera omu cihugo erhi muguma muli bo ankabona haciri ebidondolo by’omuntu anahira hwo ecimanyîso kuhika ababisha bayishibirhôla n’okugend’ibibisha omu kabanda ka Hamoni-Gogi. 16 Hanayishiba olugo bakaz’iderha mpu lwo Hamona, hano bayûs’iyinjihya ecihugo.
17 Nâwe wâni mwene omuntu, ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Obwîre ebinyunyi bya ngasi lubero, n’ensimba z’erubala zôshi mpu: Mushûbûzanye munayishe! Mulundumane omu marhambi ago mango nâjirira enterekêro yâni nkulu oku ntondo z’Israheli, mwâlya enyama munanywe omukò. 18 Enyama z’entwâli zo mwâlya, n’omukò gw’abâmi b’omu cihugo gwo mwânywa, ogw’engandabuzi, ebibuzi, ebihebe, empanzi ntôrhò zinadwîrhe zayenjera, zakazag’ishwekerwa e Bashani. 19 Mwâlya oku mashushi nk’oku munalonzize, mwanywa omukò kuhika mulaluke, kuli eyôla nterekêro yâni nâmujirira. 20 Kuli agôla mêza gâni, mwâyigurhirakwo enyama z’enfarasi, ez’entwâlin’ez’abalenga b’okulwa ba ngasi lubero, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Ishwinjiro ly’enyigîrizo za Yehezkiyeli
21 Nayêrekana irenge lyâni omu mashanja, n’amashanja gôshi gânabona Kurhi nâtwa olubanja na kurhi nâbahà obuhane n’okuboko kwâni. 22 Ntyôla omulala gwa bene Israheli gwânamanya oku nie na ndi Nyamubâho Nyamuzinda wâbo, kurhenga olwôla lusiku n’omu zindi nsiku zâyisha. 23 Ntyo amashanja gôshi gânamanya oku bubî bwa bene Israheli bwo bwarhumaga bahêkwa bujà, bulya hamangomera, kwarhuma nàhafulika obusù bwâni, nàbahâna omu maboko g’abashombanyi bâbo, bôshi bànayirhwe n’engôrho, 24 Kurhemuka kwâbo na bugoma bwâbo byo byàrhumaga nàbajirira ntyo, kwo kwànarhumaga mbafulika obusù bwâni, 25 Co cirhumire aderha ntyâla Nyakasane Nyamubâho, erhi: Nkola nashubihindula akalamo ka Yakôbo, nkola nababalira omulala gwa bene Israheli gôshi nanciyêrekane wa lûji erhi izîno lyâni lîmâna lirhuma.
26 Bâyishiyibagira amabî gâbo gôshi n’oku bandêkereraga kwôshi, hano babona bakola bayûbasirce omu cihugo câbo n’omurhuûa, buzira kadundo. 27 Hano mbarhenza emwa embaga, hano mbashûbûza kurhenga emwa abashombanyi bâbo, nanacîkuza muli bo embere z’amashanja manji. 28 Bayishimanya oku nie na ndi Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo hano bâkengêra kurhi nabalekaga bujà emwa amashanja na kandi kurhi namâshubibashûbûza nti bajè omu cihugo câbo buzira kuleka ciru n’omuguma eyôla munda. 29 Ntanacikâbafulike obusù bwâni, ebwa kubà nâlumiza omûka gwâni omu mulala gwa Israheli, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.»

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 39
1וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ הִנָּבֵ֣א עַל־גּ֔וֹג וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הִנְנִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ גּ֔וֹג נְשִׂ֕יא רֹ֖אשׁ מֶ֥שֶׁךְ וְתֻבָֽל׃ 2וְשֹׁבַבְתִּ֨יךָ֙ וְשִׁשֵּׁאתִ֔יךָ וְהַעֲלִיתִ֖יךָ מִיַּרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן וַהֲבִאוֹתִ֖ךָ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וְהִכֵּיתִ֥י קַשְׁתְּךָ֖ מִיַּ֣ד שְׂמֹאולֶ֑ךָ וְחִצֶּ֕יךָ מִיַּ֥ד יְמִינְךָ֖ אַפִּֽיל׃ 4עַל־הָרֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל תִּפּ֗וֹל אַתָּה֙ וְכָל־אֲגַפֶּ֔יךָ וְעַמִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ לְעֵ֨יט צִפּ֧וֹר כָּל־כָּנָ֛ף וְחַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נְתַתִּ֥יךָ לְאָכְלָֽה׃ 5עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה תִּפּ֑וֹל כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 6וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּמָג֔וֹג וּבְיֹשְׁבֵ֥י הָאִיִּ֖ים לָבֶ֑טַח וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ 7וְאֶת־שֵׁ֨ם קָדְשִׁ֜י אוֹדִ֗יעַ בְּתוֹךְ֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹֽא־אַחֵ֥ל אֶת־שֵׁם־קָדְשִׁ֖י ע֑וֹד וְיָדְע֤וּ הַגּוֹיִם֙ כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה קָד֖וֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 8הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה ה֥וּא הַיּ֖וֹם אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתִּי׃ 9וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י ׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ בְּנֶ֨שֶׁק וּמָגֵ֤ן וְצִנָּה֙ בְּקֶ֣שֶׁת וּבְחִצִּ֔ים וּבְמַקֵּ֥ל יָ֖ד וּבְרֹ֑מַח וּבִעֲר֥וּ בָהֶ֛ם אֵ֖שׁ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ 10וְלֹֽא־יִשְׂא֨וּ עֵצִ֜ים מִן־הַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יַחְטְבוּ֙ מִן־הַיְּעָרִ֔ים כִּ֥י בַנֶּ֖שֶׁק יְבַֽעֲרוּ־אֵ֑שׁ וְשָׁלְל֣וּ אֶת־שֹׁלְלֵיהֶ֗ם וּבָֽזְזוּ֙ אֶת־בֹּ֣זְזֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
11וְהָיָ֣ה בַיּ֣וֹם הַה֡וּא אֶתֵּ֣ן לְגוֹג֩ ׀ מְקֽוֹם־שָׁ֨ם קֶ֜בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל גֵּ֤י הָעֹֽבְרִים֙ קִדְמַ֣ת הַיָּ֔ם וְחֹסֶ֥מֶת הִ֖יא אֶת־הָעֹֽבְרִ֑ים וְקָ֣בְרוּ שָׁ֗ם אֶת־גּוֹג֙ וְאֶת־כָּל־הֲמוֹנֹ֔ה וְקָ֣רְא֔וּ גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג׃ 12וּקְבָרוּם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְמַ֖עַן טַהֵ֣ר אֶת־הָאָ֑רֶץ שִׁבְעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃ 13וְקָֽבְרוּ֙ כָּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה לָהֶ֖ם לְשֵׁ֑ם י֚וֹם הִכָּ֣בְדִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 14וְאַנְשֵׁ֨י תָמִ֤יד יַבְדִּ֨ילוּ֙ עֹבְרִ֣ים בָּאָ֔רֶץ מְקַבְּרִ֣ים אֶת־הָעֹבְרִ֗ים אֶת־הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ לְטַֽהֲרָ֑הּ מִקְצֵ֥ה שִׁבְעָֽה־חֳדָשִׁ֖ים יַחְקֹֽרוּ׃ 15וְעָבְר֤וּ הָעֹֽבְרִים֙ בָּאָ֔רֶץ וְרָאָה֙ עֶ֣צֶם אָדָ֔ם וּבָנָ֥ה אֶצְל֖וֹ צִיּ֑וּן עַ֣ד קָבְר֤וּ אֹתוֹ֙ הַֽמְקַבְּרִ֔ים אֶל־גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג׃ 16וְגַ֥ם שֶׁם־עִ֛יר הֲמוֹנָ֖ה וְטִהֲר֥וּ הָאָֽרֶץ׃ ס
17וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה אֱמֹר֩ לְצִפּ֨וֹר כָּל־כָּנָ֜ף וּלְכֹ֣ל ׀ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה הִקָּבְצ֤וּ וָבֹ֨אוּ֙ הֵאָסְפ֣וּ מִסָּבִ֔יב עַל־זִבְחִ֗י אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י זֹבֵ֤חַ לָכֶם֙ זֶ֣בַח גָּד֔וֹל עַ֖ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֥ם בָּשָׂ֖ר וּשְׁתִ֥יתֶם דָּֽם׃ 18בְּשַׂ֤ר גִּבּוֹרִים֙ תֹּאכֵ֔לוּ וְדַם־נְשִׂיאֵ֥י הָאָ֖רֶץ תִּשְׁתּ֑וּ אֵילִ֨ים כָּרִ֤ים וְעַתּוּדִים֙ פָּרִ֔ים מְרִיאֵ֥י בָשָׁ֖ן כֻּלָּֽם׃ 19וַאֲכַלְתֶּם־חֵ֣לֶב לְשָׂבְעָ֔ה וּשְׁתִ֥יתֶם דָּ֖ם לְשִׁכָּר֑וֹן מִזִּבְחִ֖י אֲשֶׁר־זָבַ֥חְתִּי לָכֶֽם׃ 20וּשְׂבַעְתֶּ֤ם עַל־שֻׁלְחָנִי֙ ס֣וּס וָרֶ֔כֶב גִּבּ֖וֹר וְכָל־אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 21וְנָתַתִּ֥י אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִ֑ם וְרָא֣וּ כָל־הַגּוֹיִ֗ם אֶת־מִשְׁפָּטִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְאֶת־יָדִ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֥מְתִּי בָהֶֽם׃ 22וְיָֽדְעוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם מִן־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃ 23וְיָדְע֣וּ הַ֠גּוֹיִם כִּ֣י בַעֲוֺנָ֞ם גָּל֣וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֔י וָאַסְתִּ֥ר פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם וָֽאֶתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָרֵיהֶ֔ם וַיִּפְּל֥וּ בַחֶ֖רֶב כֻּלָּֽם׃ 24כְּטֻמְאָתָ֥ם וּכְפִשְׁעֵיהֶ֖ם עָשִׂ֣יתִי אֹתָ֑ם וָאַסְתִּ֥ר פָּנַ֖י מֵהֶֽם׃ ס
25לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה עַתָּ֗ה אָשִׁיב֙ אֶת־שְׁב֣יּת יַֽעֲקֹ֔ב וְרִֽחַמְתִּ֖י כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְקִנֵּאתִ֖י לְשֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ 26וְנָשׂוּ֙ אֶת־כְּלִמָּתָ֔ם וְאֶת־כָּל־מַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָעֲלוּ־בִ֑י בְּשִׁבְתָּ֧ם עַל־אַדְמָתָ֛ם לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ 27בְּשׁוֹבְבִ֤י אוֹתָם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵֽאַרְצ֖וֹת אֹֽיְבֵיהֶ֑ם וְנִקְדַּ֣שְׁתִּי בָ֔ם לְעֵינֵ֖י הַגּוֹיִ֥ם רַבִּֽים׃ 28וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם בְּהַגְלוֹתִ֤י אֹתָם֙ אֶל־הַגּוֹיִ֔ם וְכִנַּסְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹֽא־אוֹתִ֥יר ע֛וֹד מֵהֶ֖ם שָֽׁם׃ 29וְלֹֽא־אַסְתִּ֥יר ע֛וֹד פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם אֲשֶׁ֨ר שָׁפַ֤כְתִּי אֶת־רוּחִי֙ עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
40
IV. Olushika lwa Yehezkiyeli
Obwâmi buhyâhya bwa Nyamuzinda
1 Omu mwâka gwa kali makumi abirhi n’irhanu kurhenga rhuli rhuhêsirwe bujà, oku murhondêro gw’omwâka, omu nsiku ikumi z’omwêzi, omu mwâka gwa kal’ikumi n’inni kurhenga olugo luli lunyazirwe, muli olwôla lusiku lwonênè, okuboko kwa Nyakasane kwanacicîhunika kuli nie, kwanacimpêka eyôla munda. 2 Mwàli omu kubonekerwa kw’obunyamuzinda, kwanacimpêka omu cihugo c’Israheli, kwanacindêkereza oku ntondo ndîrî bwenêne, na kuli eyôla ntondo kwàli obuli nka bûbake bw’olugo olunda lw’emukondwè. 3 Erhi aba amâmpisa eyôla munda nanacibona omuntu wàli oshushire omulinga, àli afumbasire omu kuboko omugozi gw’ecitâni n’olusheke lw’okujà apîma, anaciyîmanga aha muhango. 4 Oyôla muntu anacimbwîra, erhi: Wâni, mwene omuntu, okazilolêreza n’amasù gâwe, onakayumvîrhiza n’amarhwîri gâwe, onakaz’ibîkirira oku murhima ngasi ebi nakuyêreka byôshi, bulya kuyankirira ebyôla byabonekana kwo kwakudwîrhe hanôla, oj’ibwîra omulala gwa bene Israheli ngasi ebi wankanabona byôshi.
5 Nalola oku olukûta lwàli luzongolosire enyumpa olunda lw’embuga omu marhambi mwoshi, n’oyôla muntu àli afumbasire olusheke lw’okujà apîma, lwâli lwa makano ndarhu, lwâli lujirelwagererwa oku makano n’oku makoro. Anacipîma obugali bw’obwôla bûbake bwàli lusheke luguma oku bugali, n’oku bulî lusheke luguma.
6 Okubundi anacija ebwa akabadu k’enyumpa kali kadwîrhe kalola olunda lw’ebuzûka-zûba, anacirherema oku mashonezo gali okwôla kabadu, anacipîma oku c’olusò c’akôla kabadu: lusheke luguma oku bugali na lusheke luguma oku bulîrî; àjira ntyôla oku ngasi lusò. 7 Ngasi cûmpa càli cigwêrhe lusheke luguma oku bugali na lusheke luguma oku bulîrî; ekagarhî k’enyumpa akazipîma makano arhânu. Oluso lw’akabadu, ebwa cizimbêro cijire ebwa nyumpa nayo apîmayo lusheke luguma. 8 Ashubipîma ecindi cizimbêro cijire ebwa kabadu k’enyumpa, naco cali ca lusheke luguma. 9 Apîma ecizimbêro c’ebwa lusò, càli ca makanomunâni, n’emitungo yayo yàli ya makano abirhi. Oluso lw’akwôla kabadu lwo lwakazâgija ebwa nyumpa. 10 Ebyûmpa byàli omu kabadu kw’olunda lw’ebuzûka-zûba: bisharhu lunda luguma na bindi bisharhu olundi lunda; byôshi oku binali bisharhu byàli bigwêrhe lugero luguma, kuguma n’emitungo yàli kwo yàli ya lugero luguma. 11 Apîma obugali bw’omuhango gw’akabadu, bwàli bwa makano ikumi, n’obulî bwàli bwa makano ikumi n’asharhu. 12 Embere z’ebyûmpa yàli olugurhu lw’ikano liguma ngasi lunda, na ngasi cûmpa cali cigwêrhe makann ndarhu lunda luguma na gandi ndarhu olundi lunda. 13 Anacipîma omu burhungiri bwa ngasi kabadu, kurhenga oku cûmpa kujà oku cûmpa, bwàli bwa makano makumi abirhi n’arhânu oku bugali, kurhenga oku muhango kujà oku gundi. 14 Anacipîma ecindi cizimbêro: càli ca makano makumi abirhi, co càli cizimbêro c’okulunga engo y’ahôla kabadu. 15 Amalanga g’embere g’akôla kabadu, n’amalanga g’omundalâla agakazâg’ihika oku birheho gàli ga makano makumi arhânu. 16 Kwàli orhubonezo rhw’akayungiro oku byûmpa n’oku nkingi, omu kabadu n’omu mbaraza; orhwo rhubonezo rhwàli rhuzonzire enyumpa yôshi, n’ezo nkingi z’amahuye zàlimwo emirhanda.
17 Anacimpêka ebwa bululi bwàli buyêrekîre olunda lw’embuga, nàlola oku bwàli bugwêrhe ebyûmpa byali bibambire omu bululi bwâbyo; byàli eburhambi bw’obwola bululi hw’emhuga, hali byûmpa makumi asharhu oku bulî bw’ahwôla hantu hali habamhirwe. 18 Ahwôla hantu habambirwe hàli hajîre hahika ebwa ngasi mulungulungu; hali hantu habambirwe omu ndalâlà. 19 Apîma obuli bw’akabadu kàli omu ndalâlà kuhika ou bululi bw’omu ndalâlà: kàli ka makano igana, kali olunda lw’ebuzûka-zûba.
20 Oku biyêrekîre olunda lw’emwênè, apîma yo obulî n’obugali bw’omuhangogwâli olwôla lunda lw’emwênè. 21 Eyo munda yàli byûmpa bisharhu lunda luguma na bindi bisharhu olundi lunda; emitungo y’obwôla bululi n’ehy’olusò byâge byàli bigwêrhe lugero luguma n’ebyûmpa by’akabadu ka burhanzi: makano makumi arhânu oku buli na makano makumi abirhi n’arhânu oku bugali. 22 Orhuhonezo rhwâbyo, n’akabadu kâyo n’emirhanda yali mitâke kwo, byôshi byàli bigwêrhe lugero luguma n’ebya akabadu k’olunda lw’ebuzûka-zûba. Bakazâg’ishonerayo omu kugera oku mashonezo nda, n’olusò lwâge lwanali hôfi n’agôla mashonezo. 23 Obululi bw’omu ndalâlà bwâli bugwêrhc nabo akabadu, kali kayêrekîre akabadu k’olunda lw’emwênè, kali kuguma n’aka olunda lw’ebuzûka-zûba; apîma kurhenga oku kabadud kujà oku kandi; gali makano igana.
24 Ashubimpêka kandi olunda lw’emukondwè, nalola oku yàli akabadu, kàli kayêrekîre olwôla lunda lw’emukondwè, apîma banabwigorhee kuguma n’akabadu, byôshi byâli bigwêrhe lugero luguma. 25 Omuhango gwàli gugwcerhe orhubonezo rhushushine n’orhwa akabonezo. Gwàli gugwêrhe makano makumi arhânu oku bulîrî, na makano makumi abirhi n’arhânu oku bugali. 26 Bakagisôkera yo oku mashonezo nda, n’akabadu kâge nako kanali aha burhambi, olunda n’olundi yàli etâsirwe emirhanda oku mitungo. 27 Obululi bw’omu ndalâlà nabo bwâli bugwêrhe omuhango guyêrekîre olunda lw’emukondwà gali makano igana.
28 Anacimpêka omu bululi bw’omu ndalâlà, kugera omu muhango guli olunda lw’emukondwè, nago gwàli gugwêrhe bipîmo biguma. 29 Ebyûmpa byâgo, banabwigorhe bagwo, byôshi byàli bigwêrhe lugero luguma; obwôla bululi bwàli bugwêrhe orhubonezo omu marhambirhambi, kuguma n’akabadu. 30 Omu marhambi g’obwôla bului mwàli akabadu, obulî bwamwo gàli makano makumi abirhi n’arhânu na makano arhânu oku bugali. 31 Akabadu kâge kali kayêrekîre obululi bw’embuga, banabwigorhe bâge bali batâkekwo emirhanda n’okujà yo kwàli kugera kuli mashonezo munâni.
32 Kandi anacimpêka omu bululi bwàli olunda lw’omu ndalâlà, olunda lw’ebuzûka-zûba, anacipîma omuhango gwàli yo, nago gwàli gugwêrhe bipîmo biguma. 33 Ebyûmpa byâge, emitungo yâge n’akabadu kâge, byàli bigwêrhe bipîmo biguma; omuhango kuguma n’akabadu kâge byàli kwo orhubonezo omu marhambi mwoshi. Obwôla bululi bwàli bugwêrhe obuli bwa makano makumi arhânu na bugali bwa makano makumi abirhi n’arhânu. 34 Akabadu kâge kali kayêrekîre obululi bw’embuga n’emitungo yakwo yàli mitâke emirha nda olunda n’olundi, hali na mashonezo munâni g’okusôkerayo.
35 Kandi anacimpêka ebwa muhango gw’olunda lw’emwènè, anacipîma yo ebipîmo biyumânîne. 36 Yàli ebyûmpa, emitungo, akabadu. n’orhubonezo omu marhambi mwoshi. Obulî bw’ogwôla bwàli bwa makano makumi arhânu na makano makumi abirhi n’arhânu oku bugali. 37 Akabadu kâge kàli kayêrekîre obululi gw’embuga, n’emitungo yako yàli mitâkekwo emirhanda, hali na mashonezo munâni g’okusôkera yo.
38 Yali n’ecûmpa cigwêrhe olumvi hôfi n’emitungo y’omuhango; aho ho bakazishukira enterekêro y’embâgwa. 39 Omu kabadu k’omuhango mwàli mêza abirhi lunda luguma na gandi abirhi olundi lunda. Kuli agôla mêza kwo bakazâg’ibâgira eby’enterekêro y’ensirîra ey’okuhûna obwonjo oku byâha n’ey’agandi mabî. 40 Olunda lw’embuga, oku muntu ogezire ebwa iunda lw’emwênè, yàli mêza abirhi, n’olundi lunda ebwa kabadu k’omuhango nayo yàli mêza abirhi. 41 Ntyo ebwa muhango yàli mêza anni lunda luguma na gandi anni olundi lunda, gôshi gahika omu mêza munâni gwo bakazâg’ibâgirakwo. 42 Hali mêza anni oku nterekêro z’ensirîra, gàli ga mabuye marhendêze, obulî ikano liguma n’ecihimbi, obugali ikano n’ecihimbi n’oburherema bwâgo ikano liguma, kwo bakazag’idêkereza ebirugu by’okubâga enterekêro z’ensirîra n’ezindi nterekêro. 43 Emihiro mitâkekwo ebibabi omu bugali yalihizirwe omu ndalâlà kuli ago mêza kwo bakazâgidekereza enyama z’enterekêro.
44 Emugongo g’omuhango gw’omu ndalâlà mwâli ebyûmpa by’abimbiza b’omu bululi buli omu ndalâlà. Cûmpa ciguma càli ebwa muhango g’olunda lw’emwênè, cakazâg’ilola olunda lw’emukondwè; ecindi càli ebwa muhango gw’olunda lw’emukondwè, cakazag’ilola olunda lw’emwêne. 45 Olya muntu anacimbwîra, erhi: Ecôla cûmpa ciri olunda lw’emukondwè, ciri ca badâhwa bàli omu mikolo y’akâ-Nyamuzinda. 46 N’ecûmpa ciri olunda lw’emwênè ciri c’abadâhwa badwîrhe bakola oku luhêrero; bali bene Sadoki, baguma b’omu bene Levi, bo bayêgera Nyamubâho n’okumurhumikira.
47 Olya muntu anacipîma obululi, bwàli bugwêrhe obulî bwa makano igana n’obugali bwa makano igana, empande zôshi zàli ziyumânîne, Oluhêrero lwàli embere z’enyumpa.
Oku akâ-Nyamuzinda kàli kayôsire
48 Kandi anacimpêka omu kabadu k’enyumpa anacipîma emitungo y’akola kabadu, yali ya makano arhânu oku lunda luguma na gandi arhânu oku lundi lunda, n’obugali bw’akabadu bwàli bwa makano asharhu ga lunda luguma na gandi asharhu g’olundi lunda. 49 Obulî bw’akabadu bwàli bwa makano makumi abirhi n’obugali bwàli bwa makano ikumi na liguma; okusôkera yo kwali kugera oku mashonezo; hali n’enkingi aha burhambi bw’emitungo, nkingi nguma lunda luguma n’eyindi olundi lunda.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 40
1בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵנוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְהוָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃ 2בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֨הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃ 3וַיָּבֵ֨יא אוֹתִ֜י שָׁ֗מָּה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ מַרְאֵ֨הוּ֙ כְּמַרְאֵ֣ה נְחֹ֔שֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה וְה֥וּא עֹמֵ֖ד בַּשָּֽׁעַר׃ 4וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶיךָ֩ וּבְאָזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאוֹתְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מָד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃ 6וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֨עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל בְּמַֽעֲלוֹתָ֑ו וַיָּ֣מָד ׀ אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃ 7וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֨רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁעַר מֵאֵ֨צֶל אוּלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵֽהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃ 8וַיָּ֜מָד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃ 9וַיָּ֜מָד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֨עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת וְאֵילָ֖ו שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵהַבָּֽיִת׃ 10וְתָאֵ֨י הַשַּׁ֜עַר דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֗ים שְׁלֹשָׁ֤ה מִפֹּה֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפֹּ֔ה מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לִשְׁלָשְׁתָּ֑ם וּמִדָּ֥ה אַחַ֛ת לָאֵילִ֖ם מִפֹּ֥ה וּמִפּֽוֹ׃ 11וַיָּ֛מָד אֶת־רֹ֥חַב פֶּֽתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃ 12וּגְב֞וּל לִפְנֵ֤י הַתָּאוֹת֙ אַמָּ֣ה אֶחָ֔ת וְאַמָּה־אַחַ֥ת גְּב֖וּל מִפֹּ֑ה וְהַתָּ֕א שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת מִפּ֔וֹ וְשֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃ 13וַיָּ֣מָד אֶת־הַשַּׁ֗עַר מִגַּ֤ג הַתָּא֙ לְגַגּ֔וֹ רֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּ֑וֹת פֶּ֖תַח נֶ֥גֶד פָּֽתַח׃ 14וַיַּ֥עַשׂ אֶת־אֵילִ֖ים שִׁשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְאֶל־אֵיל֙ הֶֽחָצֵ֔ר הַשַּׁ֖עַר סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 15וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר הָֽיאִת֔וֹן עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃ 16וְחַלֹּנ֣וֹת אֲטֻמ֣וֹת אֶֽל־הַתָּאִ֡ים וְאֶל֩ אֵלֵיהֵ֨מָה לִפְנִ֤ימָה לַשַּׁ֨עַר֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב וְכֵ֖ן לָאֵֽלַמּ֑וֹת וְחַלּוֹנ֞וֹת סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ לִפְנִ֔ימָה וְאֶל־אַ֖יִל תִּמֹרִֽים׃ 17וַיְבִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְהִנֵּ֤ה לְשָׁכוֹת֙ וְרִֽצְפָ֔ה עָשׂ֥וּי לֶחָצֵ֖ר סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב שְׁלֹשִׁ֥ים לְשָׁכ֖וֹת אֶל־הָרִֽצְפָֽה׃ 18וְהָרִֽצְפָה֙ אֶל־כֶּ֣תֶף הַשְּׁעָרִ֔ים לְעֻמַּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַשְּׁעָרִ֑ים הָרִֽצְפָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃ 19וַיָּ֣מָד רֹ֡חַב מִלִּפְנֵי֩ הַשַּׁ֨עַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה לִפְנֵ֨י הֶחָצֵ֧ר הַפְּנִימִ֛י מִח֖וּץ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה הַקָּדִ֖ים וְהַצָּפֽוֹן׃ 20וְהַשַּׁ֗עַר אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לֶחָצֵ֖ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה מָדַ֥ד אָרְכּ֖וֹ וְרָחְבּֽוֹ׃ 21וְתָאָ֗ו שְׁלוֹשָׁ֤ה מִפּוֹ֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפּ֔וֹ וְאֵילָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ הָיָ֔ה כְּמִדַּ֖ת הַשַּׁ֣עַר הָרִאשֹׁ֑ון חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים בָּאַמָּֽה׃ 22וְחַלּוֹנָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ וְתִ֣מֹרָ֔ו כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֨בַע֙ יַֽעֲלוּ־ב֔וֹ וְאֵֽילַמָּ֖ו לִפְנֵיהֶֽם׃ 23וְשַׁ֨עַר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י נֶ֣גֶד הַשַּׁ֔עַר לַצָּפ֖וֹן וְלַקָּדִ֑ים וַיָּ֧מָד מִשַּׁ֛עַר אֶל־שַׁ֖עַר מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ 24וַיּוֹלִכֵ֨נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם וְהִנֵּה־שַׁ֖עַר דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וּמָדַ֤ד אֵילָו֙ וְאֵ֣ילַמָּ֔ו כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 25וְחַלּוֹנִ֨ים ל֤וֹ וּלְאֵֽילַמָּו֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב כְּהַחֲלֹּנ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃ 26וּמַעֲל֤וֹת שִׁבְעָה֙ עֹֽלוֹתָ֔ו וְאֵֽלַמָּ֖ו לִפְנֵיהֶ֑ם וְתִמֹרִ֣ים ל֗וֹ אֶחָ֥ד מִפּ֛וֹ וְאֶחָ֥ד מִפּ֖וֹ אֶל־אֵילָֽו׃ 27וְשַׁ֛עַר לֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וַיָּ֨מָד מִשַּׁ֧עַר אֶל־הַשַּׁ֛עַר דֶּ֥רֶךְ הַדָּר֖וֹם מֵאָ֥ה אַמּֽוֹת׃ 28וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־חָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י בְּשַׁ֣עַר הַדָּר֑וֹם וַיָּ֨מָד֙ אֶת־הַשַּׁ֣עַר הַדָּר֔וֹם כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 29וְתָאָ֞ו וְאֵילָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃ 30וְאֵֽלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃ 31וְאֵלַמָּ֗ו אֶל־חָצֵר֙ הַחִ֣צוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֖ים אֶל־אֵילָ֑ו וּמַעֲל֥וֹת שְׁמוֹנֶ֖ה מַעֲלָֽו׃ 32וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וַיָּ֣מָד אֶת־הַשַּׁ֔עַר כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 33וְתָאָ֞ו וְאֵלָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃ 34וְאֵלַמָּ֗ו לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵלָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽו׃ 35וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־שַׁ֣עַר הַצָּפ֑וֹן וּמָדַ֖ד כַּמִּדּ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃ 36תָּאָו֙ אֵלָ֣ו וְאֵֽלַמָּ֔ו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃ 37וְאֵילָ֗ו לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵילָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽו׃ 38וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃ 39וּבְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֗עַר שְׁנַ֤יִם שֻׁלְחָנוֹת֙ מִפּ֔וֹ וּשְׁנַ֥יִם שֻׁלְחָנ֖וֹת מִפֹּ֑ה לִשְׁח֤וֹט אֲלֵיהֶם֙ הָעוֹלָ֔ה וְהַחַטָּ֖את וְהָאָשָֽׁם׃ 40וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָעוֹלֶה֙ לְפֶ֨תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃ 41אַרְבָּעָ֨ה שֻׁלְחָנ֜וֹת מִפֹּ֗ה וְאַרְבָּעָ֧ה שֻׁלְחָנ֛וֹת מִפֹּ֖ה לְכֶ֣תֶף הַשָּׁ֑עַר שְׁמוֹנָ֥ה שֻׁלְחָנ֖וֹת אֲלֵיהֶ֥ם יִשְׁחָֽטוּ׃ 42וְאַרְבָּעָה֩ שֻׁלְחָנ֨וֹת לָעוֹלָ֜ה אַבְנֵ֣י גָזִ֗ית אֹרֶךְ֩ אַמָּ֨ה אַחַ֤ת וָחֵ֨צִי֙ וְרֹ֨חַב אַמָּ֤ה אַחַת֙ וָחֵ֔צִי וְגֹ֖בַהּ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת אֲלֵיהֶ֗ם וְיַנִּ֤יחוּ אֶת־הַכֵּלִים֙ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחֲט֧וּ אֶת־הָעוֹלָ֛ה בָּ֖ם וְהַזָּֽבַח׃ 43וְהַֽשְׁפַתַּ֗יִם טֹ֧פַח אֶחָ֛ד מוּכָנִ֥ים בַּבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנ֖וֹת בְּשַׂ֥ר הַקָּרְבָֽן׃ 44וּמִחוּצָה֩ לַשַּׁ֨עַר הַפְּנִימִ֜י לִֽשְׁכ֣וֹת שָׁרִ֗ים בֶּחָצֵ֤ר הַפְּנִימִי֙ אֲשֶׁ֗ר אֶל־כֶּ֨תֶף֙ שַׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹן וּפְנֵיהֶ֖ם דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם אֶחָ֗ד אֶל־כֶּ֨תֶף֙ שַׁ֣עַר הַקָּדִ֔ים פְּנֵ֖י דֶּ֥רֶךְ הַצָּפֹֽן׃ 45וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֨יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃ 46וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֨יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה לְשָׁרְתֽוֹ׃ 47וַיָּ֨מָד אֶת־הֶחָצֵ֜ר אֹ֣רֶךְ ׀ מֵאָ֣ה אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב מֵאָ֥ה אַמָּ֖ה מְרֻבָּ֑עַת וְהַמִּזְבֵּ֖חַ לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃ 48וַיְבִאֵנִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּיִת֒ וַיָּ֨מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃ 49אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֨חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃

41
Oku akâ-Nyamuzinda kayishiba
1 Okubundi anacimpêka omu kâ-Nyamuzinda, anacipîma emitungo egwêrhe makano ndarhu oku bugali lunda luguma, na gandi ndarhu ga bugali oku lundi lunda bugali bw’ihêma. 2 Obugali bw’omuhango bwàli bwa makano ikumi; ebizimbêro by’ogwôla muhango byàli bya makano ikumi oku lunda luguma, na gandi makano arhânu olundi lunda. Anacipîma obulîrî bw’akâ-Nyamuzinda: makano makumi anni oku bulîrî na makano makumi abirhi oku bugali.
3 Oku bundi anacikanya aja omu ndalâlà, apîma emitungo y’aha muhango, yàli ya makano abirhi oku bugali n’oku bulî gàli makano ndarhu; ebizimbêro by’omuhango: makano nda. 4 Anacigera obulî bw’ecûmpa, bwàli bwa makano makumi abirhi, n’obugali bwâco bwali bwa makano makumi abirhi omwôla ndalâlà y’akâ-Nyamuzinda, anacimbwîrà, erhi: Ahôla ho Hatagatîfu ha Ahatagatîfu.
5 Anacipîma olukûta lw’enyumpa: makano ndarhu, n’obugali bw’akafômeko k’eburhambi: makano anni oku burhambi bw’enyumpa bwôshi. 6 Oku rhundi rhufômeko rhwàli omu marhambi hali nkere isharhu y’orhufômeko rhujire rhwayûbakirwa rhuguma enyanya Iy’orhwâbo n’eyôla myûbako yahika kali makumi asharhu, orhwôla rhufômeko rhwankarhuma omu Iukûta Iwàli Iurhuyûbakîrwe omu marhambi g’enyumpa mwoshi, kulya kwankarhuma rhukaziyêgemera olukûta Iw’enyumpa rhurhanaluhisirikwo. 7 Orhwôla rhufômeko, oku obuyûbake bwaja enyanya erhi kwo narho rhwanagaliha bulya idako lwaba lugali kulusha olw’ekagarhî, n’olw’aha kagarhî Iulushe olw’oku lukere lw’enyanya.
8 Nanacibona oku eyôla nyumpa omu marhambi mwoshi yàli elengerîre n’okusimikira kuli orhwôla rhufômeko. Omusinji gw’orhwôla rhufômeko gwapîma olusheke Iugumagumà na makano ndarhu ebwa kahembe. 9 Olukûta Iw’embuga Iw’akafômeko lwali Iugwêrhe obugali bwa makano arhânu, lwasiga engo ekarhî k’orhwôla rhufômeko rhw’enyumpa. 10 Ahantu harhali hayûbake kujà cbwa biyûmpa byali eburhambi hali n’obugali bwa makano makumi abirhi omu marhambi g’enyumpa mwoshi. 11 Akafômeko kàli kagwêrhe omuhango gwakazâg’ija ebwa ngo, muhango muguma olunda lw’emwênè na gundi muguma olunda lw’emukondwè; obugali bw’engo bwàli bwa makano arhânu omu marhambi mwoshi.
12 Enyumpa yàli aha mbere h’ahantu harhàli hayûbake olunda lw’ebuzika-zûba, yàli egwêrhe makano makumi gali ndarhu ga bugali, olukûta lw’enyumpa lwàli lugwêrhe makano arhânu oku bugali omu marhambi mwoshi, n’oku buli gali makano makumi gali mwenda. 13 Anacipîma akâ-Nyamuzinda kali ka makano igana oku buli, ahantu harhali hayûbake, enyumpa na enkûta zâyo byôshi bigwêrhe obulî bwa makano igana. 14 Obugali bw’embere z’akâ-Nyamuzindakuguma n’ahantu harhàli hayûbake, kujà olunda lw’ebuzûka-zûba, gàli makano igana. 15 Anacipîma obulî bw’enyumpa embere z’ahantu harhali cici, n’ahwôla hantu, hali oku buzindazinda bw’enyumpa n’orhonga rhwâyo bwaba buli bwa makano igana.
Omu ndalâlà y’akâ-Nyamuzinda
Ecûmpa cigali c’omu ndalâlà, orhubadu rhwali rhuyârekîre obululi, 16 eby’olusò, orhubonezo rhwàli mwo orhuyungiro, orhonga, amarhambi gôshi g’empande isharhu kuyêrekera ebwa lusò ebyoôa byôshi byàli bibambire n’empaho, kurhenga oku idaho kujà oku rhubonezo. 17 Kuhika oku nyanya ly’omuhango, kuhika omu ndalâlà n’embuga bakazag’ilekahwo abantu, 18 hwo bakazâgitâka ba kerûbini n’emirhanda: murhanda muguma ekarhî ka bakeruûbini babirhi; ngasi kerûbini ali agwêrhe malanga abirhi: 19 amalanga g’omuntu gali gayêrekîre ebwa murhanda muguma, amalanga g’entale gayêrekîre olunda lw’ogundi murhanda; banajà bajira ntyoôa oku nyumpa yôshi. 20 Kurhenga oku idaho kujà enyanya ly’omuhango balijire batâkayo ba kerûbini n’emirhanda oku lukûta lw’akâ-Nyamuzinda. 21 Akâ-Nyamuzinda kali kagwêrhe orhubonezo rhw’omuhango rhwâli rhuyumânîne empande zôshi.
N’embere z’Ahatagatîfu, yàli agali nka luhêrero lwa mpaho. 22 Oburherema bw’olwôla luhêrero bwali bwa makano asharhu n’obuli bwa makano abirhi, lwàli lugwêrhe orhuhembe, n’omu bulîrî bwâlwo, ebirhebo by’empaho. Anacimbwîra erhi: «Alaga amêza gali embere za Nyamubâho».
23 Akâ-Nyamuzinda n’ Ahatagatîfu mwàli ngasi haguma omuhango. 24 Ngasi lumvi lugwêrhe mpande ibirhi, mpande ibirhi zakazâg’igonywamwo bihimbi bihimbi: bihimbi bibirhi oku luhande luguma, zindi ibirhi oku lundi luhande. 25 Oku nyanya ly’ezôla nyumvi bali bajire batâkakwo bakerûbini n’emirhanda kuguma nka balya banali oku birhebo. Olubigabiga lw’empaho lwàli enyanya lya ngasi muhango gw’embuga. 26 Kwàli amadirisha galikwo orhuyungiro, matâke n’emirhanda, gali ngasi lunda ebwa birhebo bya ngasi kabadu n’ebwa rhufômeko rhw’enyumpa, kuguma n’omu mbigabiga.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 41
1וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־הַהֵיכָ֑ל וַיָּ֣מָד אֶת־הָאֵילִ֗ים שֵׁשׁ־אַמּ֨וֹת רֹ֧חַב־מִפּ֛וֹ וְשֵׁשׁ־אַמּֽוֹת־רֹ֥חַב מִפּ֖וֹ רֹ֥חַב הָאֹֽהֶל׃ 2וְרֹ֣חַב הַפֶּתַח֮ עֶ֣שֶׂר אַמּוֹת֒ וְכִתְפ֣וֹת הַפֶּ֔תַח חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּ֑וֹ וַיָּ֤מָד אָרְכּוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּֽה׃ 3וּבָ֣א לִפְנִ֔ימָה וַיָּ֥מָד אֵֽיל־הַפֶּ֖תַח שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְהַפֶּ֨תַח֙ שֵׁ֣שׁ אַמּ֔וֹת וְרֹ֥חַב הַפֶּ֖תַח שֶׁ֥בַע אַמּֽוֹת׃ 4וַיָּ֨מָד אֶת־אָרְכּ֜וֹ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַֽהֵיכָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֖ה קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ 5וַיָּ֥מָד קִֽיר־הַבַּ֖יִת שֵׁ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְרֹ֣חַב הַצֵּלָע֩ אַרְבַּ֨ע אַמּ֜וֹת סָבִ֧יב ׀ סָבִ֛יב לַבַּ֖יִת סָבִֽיב׃ 6וְהַצְּלָעוֹת֩ צֵלָ֨ע אֶל־צֵלָ֜ע שָׁל֧וֹשׁ וּשְׁלֹשִׁ֣ים פְּעָמִ֗ים וּ֠בָאוֹת בַּקִּ֨יר אֲשֶׁר־לַבַּ֧יִת לַצְּלָע֛וֹת סָבִ֥יב ׀ סָבִ֖יב לִהְי֣וֹת אֲחוּזִ֑ים וְלֹֽא־יִהְי֥וּ אֲחוּזִ֖ים בְּקִ֥יר הַבָּֽיִת׃ 7וְֽרָחֲבָ֡ה וְֽנָסְבָה֩ לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה לַצְּלָע֗וֹת כִּ֣י מֽוּסַב־הַ֠בַּיִת לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ לַבַּ֔יִת עַל־כֵּ֥ן רֹֽחַב־לַבַּ֖יִת לְמָ֑עְלָה וְכֵ֧ן הַתַּחְתּוֹנָ֛ה יַעֲלֶ֥ה עַל־הָעֶלְיוֹנָ֖ה לַתִּיכוֹנָֽה׃ 8וְרָאִ֧יתִי לַבַּ֛יִת גֹּ֖בַהּ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב מיּסְד֤וֹת הַצְּלָעוֹת֙ מְל֣וֹ הַקָּנֶ֔ה שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת אַצִּֽילָה׃ 9רֹ֣חַב הַקִּ֧יר אֲֽשֶׁר־לַצֵּלָ֛ע אֶל־הַח֖וּץ חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וַאֲשֶׁ֣ר מֻנָּ֔ח בֵּ֥ית צְלָע֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לַבָּֽיִת׃ 10וּבֵ֨ין הַלְּשָׁכ֜וֹת רֹ֣חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֛ה סָבִ֥יב לַבַּ֖יִת סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 11וּפֶ֤תַח הַצֵּלָע֙ לַמֻּנָּ֔ח פֶּ֤תַח אֶחָד֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן וּפֶ֥תַח אֶחָ֖ד לַדָּר֑וֹם וְרֹ֨חַב֙ מְק֣וֹם הַמֻּנָּ֔ח חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 12וְהַבִּנְיָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה פְּאַ֣ת דֶּֽרֶךְ־הַיָּ֗ם רֹ֚חַב שִׁבְעִ֣ים אַמָּ֔ה וְקִ֧יר הַבִּנְיָ֛ן חָֽמֵשׁ־אַמּ֥וֹת רֹ֖חַב סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְאָרְכּ֖וֹ תִּשְׁעִ֥ים אַמָּֽה׃ 13וּמָדַ֣ד אֶת־הַבַּ֔יִת אֹ֖רֶךְ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַגִּזְרָ֤ה וְהַבִּנְיָה֙ וְקִ֣ירוֹתֶ֔יהָ אֹ֖רֶךְ מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ 14וְרֹחַב֩ פְּנֵ֨י הַבַּ֧יִת וְהַגִּזְרָ֛ה לַקָּדִ֖ים מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ 15וּמָדַ֣ד אֹֽרֶךְ־הַ֠בִּנְיָן אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה אֲשֶׁ֨ר עַל־אַחֲרֶ֧יהָ וְאַתִּוקֶ֛יהָא מִפּ֥וֹ וּמִפּ֖וֹ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַֽהֵיכָל֙ הַפְּנִימִ֔י וְאֻֽלַמֵּ֖י הֶחָצֵֽר׃ 16הַסִּפִּ֡ים וְהַחַלּוֹנִ֣ים הָ֠אֲטֻמוֹת וְהָאַתִּיקִ֤ים ׀ סָבִיב֙ לִשְׁלָשְׁתָּ֔ם נֶ֧גֶד הַסַּ֛ף שְׂחִ֥יף עֵ֖ץ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְהָאָ֨רֶץ֙ עַד־הַֽחַלֹּנ֔וֹת וְהַֽחַלֹּנ֖וֹת מְכֻסּֽוֹת׃ 17עַל־מֵעַ֣ל הַפֶּ֡תַח וְעַד־הַבַּיִת֩ הַפְּנִימִ֨י וְלַח֜וּץ וְאֶל־כָּל־הַקִּ֨יר סָבִ֧יב ׀ סָבִ֛יב בַּפְּנִימִ֥י וּבַחִיצ֖וֹן מִדּֽוֹת׃ 18וְעָשׂ֥וּי כְּרוּבִ֖ים וְתִֽמֹרִ֑ים וְתִֽמֹרָה֙ בֵּין־כְּר֣וּב לִכְר֔וּב וּשְׁנַ֥יִם פָּנִ֖ים לַכְּרֽוּב׃ 19וּפְנֵ֨י אָדָ֤ם אֶל־הַתִּֽמֹרָה֙ מִפּ֔וֹ וּפְנֵֽי־כְפִ֥יר אֶל־הַתִּֽמֹרָ֖ה מִפּ֑וֹ עָשׂ֥וּי אֶל־כָּל־הַבַּ֖יִת סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 20מֵהָאָ֨רֶץ֙ עַד־מֵעַ֣ל הַפֶּ֔תַח הַכְּרוּבִ֥ים וְהַתִּֽמֹרִ֖ים עֲשׂוּיִ֑ם וְקִ֖יר הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ׃ 21הַֽהֵיכָ֖ל מְזוּזַ֣ת רְבֻעָ֑ה וּפְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ הַמַּרְאֶ֖ה כַּמַּרְאֶֽה׃ 22הַמִּזְבֵּ֡חַ עֵ֣ץ שָׁלוֹשׁ֩ אַמּ֨וֹת גָּבֹ֜הַּ וְאָרְכּ֣וֹ שְׁתַּֽיִם־אַמּ֗וֹת וּמִקְצֹֽעוֹתָיו֙ ל֔וֹ וְאָרְכּ֥וֹ וְקִֽירֹתָ֖יו עֵ֑ץ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלַ֔י זֶ֚ה הַשֻּׁלְחָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 23וּשְׁתַּ֧יִם דְּלָת֛וֹת לַֽהֵיכָ֖ל וְלַקֹּֽדֶשׁ׃ 24וּשְׁתַּ֥יִם דְּלָת֖וֹת לַדְּלָת֑וֹת שְׁ֚תַּיִם מוּסַבּ֣וֹת דְּלָת֔וֹת שְׁ֚תַּיִם לְדֶ֣לֶת אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֥י דְלָת֖וֹת לָאַחֶֽרֶת׃ 25וַעֲשׂוּיָ֨ה אֲלֵיהֶ֜ן אֶל־דַּלְת֤וֹת הַֽהֵיכָל֙ כְּרוּבִ֣ים וְתִֽמֹרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר עֲשׂוּיִ֖ם לַקִּיר֑וֹת וְעָ֥ב עֵ֛ץ אֶל־פְּנֵ֥י הָאוּלָ֖ם מֵהַחֽוּץ׃ 26וְחַלּוֹנִ֨ים אֲטֻמ֤וֹת וְתִֽמֹרִים֙ מִפּ֣וֹ וּמִפּ֔וֹ אֶל־כִּתְפ֖וֹת הָֽאוּלָ֑ם וְצַלְע֥וֹת הַבַּ֖יִת וְהָעֻבִּֽים׃
42
Ezindi nyumpa z’akâ-Nyamuzinda
1 Olya muntu anacimpêka omu bululi bw’emuhanda olunda lw’emwênè, anacimpêka omu nyumpa eyêrekîre olunda lw’engo n’ebwa nyumpa y’olunda lw’emwênè. 2 Yàli egwêrhe obulî bwa makano igana -olunda lw’emwênè,- kandi obugali bwa makano makumi arhânu, 3 embere z’agôla makano makumi abirhi g’obululi bw’omu ndalâlà n’embere z’engo mbambire y’obululi bw’emuhanda, yàli eyindi nyumpa yali eshegemire erya yindi nyumpa y’ebimpêkanèf bisharhu. 4 Embere ly’ezôla nyumpa yali enjira ya makano ikumi omu kujà Omu ndalâlà, na makano igana ga buli; n’emihango y’ezôla nyumpa yali eyêrekîre olunda lw’emwênè. 5 Enyumpa z’enyanya zàli nyinyi kulusha bulya orhonga rhwakazag’ihikanakwo na kandi ibiyûmpa by’idako n’ebiyûmpa by’ekagarhî by’eyôla, 6 ebwa kubà byàli bya bimpêkanè birhagwêrhe nkingi nk’enkingi z’obululi; co carhumaga enyumpa z’enyanya zàli nyinyi kulusha ez’idako n’ez’ekagarhî. 7 Olukûta lw’embuga lwàli luhisire kuli ezôla nyumpa olunda lw’obululi bw’embuga, embere z’ezôla nyumpa lwàli lwa makano makumi arhânu. 8 Obuli bw’ezôla nyumpa olunda lw’ebululi bw’embuga, bwàli bwa makano makumi arhânu, n’obwo ebwa lw’akâ-Nyamuzinda lwàli lwa makano igana. 9 ldako ly’ezôla nyumpa yàli àmuhango gwàli guyêrekîre olunda lw’ebuzûka-zûba oku muntu wankayishire ebwa bululi buli embuga. 10 Omu kukulikira obugali bw’olukûta lw’obululi, olunda lw’ebuzûka-zûba, embere z’ahwôla hantu harhàli cici n’embere z’eyôla nyumpa hali ezindi nyumpa, 11 N’embere z’ezôla nyumpa yali enjira yàli egenzire kuguma n’enyumpa zakazag’ilola olunda lw’emwênè; obuli bw’ezo nyumpa n’obugali bwâzo, byali biguma, kuguma n’emihango yazo, n’obubake bwâzo nabo bwali bwo buguma. 12 Enyumpa zakazag’ilola olunda lw’emukondwè, emihango yazo, nayo kwo yaài nk’eya ezôla nyumpa: muhango muguma oku buzinda bwa ngasi njira, omu bulî bw’olukûta lujire olunda lw’ebuzûka-zûba nka omuntu ajamwo. 13 Anacimbwîra, erhi: Enyumpa ziri olunda lw’emwênè n’eziri olunda lw’emukondwè ezôla nyumpa ziri embere y’ahantu harhali cici, ziri nyumpa ntagatîfu, zo nyumpa abadâhwa bakaziyêgera Nyamubâho bakazilîramwo ebintu bitagatîfu bwenêne. Muli ezôla nyumpa mwo bânakaz’ibîkira ebintu bitagatîfu bwenêne, embâgwa z’enterekêro oku kuhûna obwonjo oku byâha n’oku gandi mabî, bulya ahôla hantu hali hatagatîfu. 14 Nka bamajà omu kâ-Nyamuzinda, abadâhwa barhankaciderha mpu barhengamwo bajè omu bululi buli embuga buzira kuhogola burhanzi emyambalo bakazâg’ikolamwo, bulyâla eyoôla myambalo eri mitagatîfu. Banakayambala eyindi myambalo nka bajira ebindi biyêrekîre olubaga. 15 Erhi ayûsa okupîma enyumpa, ampêka ebwa muhango gwakazâg’ilola olunda lw’ebuzûka-zûba, anacipîma omu marhambi mwoshi. 16 Anacipîma olunda lw’ebuzûka-zûba na lulya lusheke lwâge lw’okupîma: nsheke magana arhânu z’olwôla lusheke ajaga apîmamwo, omu marhambi mwoshi. 17 Anacipîma olunda lw’emwênè: nsheke magana arhânu z’olwôla lusheke ajaga apîmamwo omu marhambi mwoshi. 18 Anacipîma olunda lw’emukondwè: nsheke magana arhânu z’olwôla lusheke ajaga apîmamwo, 19 amarhambi. N’olunda lw’ebuzika-zûba, apîma makoro magana arhânu n’olwo lusheke ajaga apîmamwo. 20 Oku empande zinali inni, aja apîmayo olugurhu luzizongolosire, lwàli lwa bulî bwa magana arhânu na bugali bwa magana arhânu, lwo lwakazâg’iberûla ahantu hatagatîfu n’ahantu harhali hatagatîfu.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 42
1וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃ 2אֶל־פְּנֵי־אֹ֨רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃ 3נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃ 4וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֨חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃ 5וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃ 6כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃ 7וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אָרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ 8כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ 9וּמִתַּ֖חַתה ַלְּשָׁכ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה הַמֵּבִוא֙ מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃ 10בְּרֹ֣חַב ׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃ 11וְדֶ֨רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃ 12וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃ 13וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽיהוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃ 14בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה יְלָבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם׃ 15וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֨נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 16מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־אֵמ֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃ 17מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃ 18אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃ 19סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃ 20לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃
43
Irenge lya Nyamuzinda lyâshubira omu nyumpa yâge
1 Okubundi ashubimpêka ebwa muhango guli olunda lw’ebuzûka-zûba. 2 Nalola oku irenge lya Nyamuzinda w’Israheli lyamârhenga olwo lunda lw’ebuzûka-zûba, Lyàyisha lyajira olubî nka mîshi manji gayisha gahûma, n’igulu lyayunjula bulangashane bw’eryo irenge lyâge. 3 Enshusho nàbwîne yàli nk’erya nabonaga erhi nyisha ndi nashandaza olugo: nshusho eri nk’eyi nabonaga hôfi n’olwîshi lwa Kebari, nanacikumba bûbi. 4 Irenge lya Nyamubâho lyanacija omu nyumpa, lyàgerera muli erya njira ejire ebwa muhango guyêrekîre ebwa buzûka-zûba. 5 Okubundi Mûka anacinyehûkana, ampêka omu kâ-Nyamuzinda omu bululi bw’omu ndalâlà, na lolà oku irenge lya Nyamubâho lyàli liyunjwîre enyumpa. 6 Nanaciyumva owampamagala kurhenga omwôla nyumpa: omuntu àli ayimanzire aha burhambi bwâni. Anacimbwîra erhi: «Mwene omuntu, lolà ahantu h’ishungwè lyâni, ahantu ndêkereza enshando z’amagulu gâni, hwo hantu nabêramwo omu karhî ka bene Israheli ensiku zôshi. 7 Omulala gwa bene Israheli bôshi n’abâmi bâgwo, barhakacihemula izîno lyâni litagatîfu, n’ebihemu byâbo, n’emifù y’abâmi bâbo n’empêro zâbo z’omu birhwa. 8 Bahizire ec’olusò câbo oku c’olusò câni, n’enyumvi z’emihango yâbo oku yâni rhwanajira lukûta luguma ekarhî kâbo na nânig. Banacihemula izîno lyâni n’amabî gâbo bakazâg’ijira; nanacibamalîra omu bukunizi bwâni. 9 Lêro bakolaga banyegûla kwo amabî gâbo kuguma n’emifù y’abâmi bâbo, ntyo mbêre emwâbo ensiku zôshi. 10 «Nâwe, wâni mwene omuntu ogend’imanyîsa omulala gw’Israheli eyôla nyumpa, lyo enshonyi z’ebyâha byâbo zibabumba, kandi banayirholerekwo olugero. 11 Bakâgaya oku bajizire, onabayigîrize kurhi eyôla nyumpa eyôsire, obabwîrize kurhi eyôla nyumpa yayûbasirwe, olunda eyêrekîre, ngahi bagerera nka bajàmwo na nka bahulukamwo, oburhegesi bwâyo, engeso zâyo, oku bagwâsirwe oku bâkazikolamwo n’oburhegesi bw’oku bâkazikolamwo». 12 Irhegeko ly’enyumpa yâni lidesire ntyâla: eyûbakwe oku irhwerhwe ly’entondo, marhambi g’ahôla eyûbakîrwe gôshi gabè matagatîfu bwenêne. Lyo irhegeko ly’eyôla nyumpa eryo.
Oluhêrero
13 Alaga ebipîmo by’oluhêrero omu kugera n’amakano; liri ikano n’ecihimbi, lilushire eli bayôrha bapîmamwo: lrhwerhwe liri lya ikano liguma oku burherema n’ikano liguma oku bugali, n’omuliro gwâlwo guzungulusire omu marhambi guli gwa ikano liguma lya kuboko. Yo nsimikiro y’oluhêrero eyôla. 14 Irhwerhwe lirhangirire obûbake oku idaho, okunteberhebe yâge y’idako gali makano abirhi; obugali liri ikano, kurhenga oku nteberhebe nsungunu kujà oku nteberhebe nnene gali makano anni n’obugali liri ikano liguma. 15 Ecîko ciri ca makano anni n’oku nyanya ly’ecîko kuli mahembe anni. 16 Ecîko oku nyanya lyâco buli bulî bwa makano ikumi n’abirhi na bugali bwa makano ikumi n’abirhi, empande zôshi zayûmânana. 17 Enteberhebe oku marhambi gâge anni ganali, egwêrhe makano ikumi n’anni oku bulî n’oku bugali makano ikumi n’anni n’omuhiro guyizonzire ciri cihimbi c’ikano; irhwerhwe liri lya ikano liguma; amashonezu gâge gayêrekîre olunda lw’ebuzûka-zûba. 18 Anacimbwîra, erhi: Wâni mwene omuntu, ntya kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ala oku marhegeko g’oluhêrero agôla amango lwayûbakwa, lyo bakarherekêrerakwo enterekêro y’ensirîra, n’ey’okukangûla n’omukò. 19 Ohè abadâhwa b’Abaleviti bo bali bw’oku bûko bwa Sadoki, bo banali n’obuhashe b’okuyêgera omu kunkolera, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, obahè empanzi ntôrhò ebè ya nterekêro oku byâha. 20 Orhôle oku mukò gwâyo ojè wagushîga kuli galya mahêmbe anni n’oku rhufendefende rhuni rhw’enteberhebe n’oku marhambi gwôshi na ntyo ojiremwo enterekêro y’okucêsa n’ey’okuhûna obwonjo. 21 Oyanke erya mpanzi y’enterekêro oku byâha, bagendiyiyôkera ahantu hànarheganyizîbwe, omu nyumpa, kulî n’akâ-Nyamuzinda. 21 Oku lusiku lwa kabirhi wânahana oku nterekêro y’okuhûna obwonjo oku câha engandabuzi erhalikwo ishembo kandi bajiremwo enterekêro y’okucêsa oluhêrero kuguma nk’oku bajiraga n’enterekêro y’empanzi. 23 Hano obà wamâjira eyôla nterekêro y’okucêsa, wânashubirhererekêra empanzi ntôrhò erhalikwo ishembo n’eyindi ngandabuzi erhalikwo ishembo. 24 Wânaziheka embere za Nyamubâho, kandi abadâhwa bânazikwebakwo omunyu, banabulizirhererekêra nka nterekêro ya nsirîra embere za Nyamubâho. 25 Wâgeza nsiku nda zôshi erhi onadwîrhe warhererekêra ecihebe ngasi lusiku oku nterekêro y’okuhûna obwonjo oku câha, kandi wânarhererekêra enterekêro y’empanzi n’ey’engandabuzi erhagwêrhi ishembo. 26 Bageze nsiku nda erhi bajira enterekêro y’ensengero oku luhêrero, balucêse banalugishe. 27 Hano ezôla nsiku zihwa, oku lusiku lwa kal’imunâni kuguma n’agandi mango gakulikira, abadâhwa bânakazirherekêrera oku luhêrero, enterekêro zinyu z’ensirîra n’eza omurhûla, na ntyo nânamuyumvîrhiza, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 43
1וַיּוֹלִכֵ֖נִי אֶל־הַשָּׁ֑עַר שַׁ֕עַר אֲשֶׁ֥ר פֹּנֶ֖ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃ 2וְהִנֵּ֗ה כְּבוֹד֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖א מִדֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וְקוֹל֗וֹ כְּקוֹל֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וְהָאָ֖רֶץ הֵאִ֥ירָה מִכְּבֹדֽוֹ׃ 3וּכְמַרְאֵ֨ה הַמַּרְאֶ֜ה אֲשֶׁ֣ר רָאִ֗יתִי כַּמַּרְאֶ֤ה אֲשֶׁר־רָאִ֨יתִי֙ בְּבֹאִי֙ לְשַׁחֵ֣ת אֶת־הָעִ֔יר וּמַרְא֕וֹת כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי אֶל־נְהַר־כְּבָ֑ר וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃ 4וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה בָּ֣א אֶל־הַבָּ֑יִת דֶּ֣רֶךְ שַׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃ 5וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וַתְּבִיאֵ֕נִי אֶל־הֶֽחָצֵ֖ר הַפְּנִימִ֑י וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה הַבָּֽיִת׃ 6וָאֶשְׁמַ֛ע מִדַּבֵּ֥ר אֵלַ֖י מֵהַבָּ֑יִת וְאִ֕ישׁ הָיָ֥ה עֹמֵ֖ד אֶצְלִֽי׃ 7וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְק֣וֹם כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם׃ 8בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָאֲכַ֥ל אֹתָ֖ם בְּאַפִּֽי׃ 9עַתָּ֞ה יְרַחֲק֧וּ אֶת־זְנוּתָ֛ם וּפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם מִמֶּ֑נִּי וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃ ס
10אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּלְמ֖וּ מֵעֲוֺנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־תָּכְנִֽית׃ 11וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכָל־צֽוּרֹתָ֡ו וְאֵ֣ת כָּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־צ֨וּרֹתָ֤ו וְכָל־תּוֹרֹתָו֙ הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃ 12זֹ֖את תּוֹרַ֣ת הַבָּ֑יִת עַל־רֹ֣אשׁ הָ֠הָר כָּל־גְּבֻל֞וֹ סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ קֹ֣דֶשׁ קָדָשִׁ֔ים הִנֵּה־זֹ֖את תּוֹרַ֥ת הַבָּֽיִת׃ 13וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָאַמָּ֜ה וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 14וּמֵחֵ֨יק הָאָ֜רֶץ עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַתַּחְתּוֹנָה֙ שְׁתַּ֣יִם אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּמֵהֳעֲזָרָ֨ה הַקְּטַנָּ֜ה עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ אַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב הָאַמָּֽה׃ 15וְהַֽהַרְאֵ֖ל אַרְבַּ֣ע אַמּ֑וֹת וּמֵהָאֲרִאיֵ֣ל וּלְמַ֔עְלָה הַקְּרָנ֖וֹת אַרְבַּֽע׃ 16וְהָאֲרִאיֵ֗ל שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו׃ 17וְהָעֲזָרָ֞ה אַרְבַּ֧ע עֶשְׂרֵ֣ה אֹ֗רֶךְ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ רֹ֔חַב אֶ֖ל אַרְבַּ֣עַת רְבָעֶ֑יהָ וְהַגְּבוּל סָבִ֨יב אוֹתָ֜הּ חֲצִ֣י הָאַמָּ֗ה וְהַֽחֵיק־לָ֤הּ אַמָּה֙ סָבִ֔יב וּמַעֲלֹתֵ֖הוּ פְּנ֥וֹת קָדִֽים׃ 18וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֵ֚לֶּה חֻקּ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הֵעָֽשׂוֹת֑וֹ לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עוֹלָ֔ה וְלִזְרֹ֥ק עָלָ֖יו דָּֽם׃ 19וְנָתַתָּ֣ה אֶל־הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֡ם אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ מִזֶּ֨רַע צָד֜וֹק הַקְּרֹבִ֣ים אֵלַ֗י נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה לְשָֽׁרְתֵ֑נִי פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר לְחַטָּֽאת׃ 20וְלָקַחְתָּ֣ מִדָּמ֗וֹ וְנָ֨תַתָּ֜ה עַל־אַרְבַּ֤ע קַרְנֹתָיו֙ וְאֶל־אַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הָעֲזָרָ֔ה וְאֶֽל־הַגְּב֖וּל סָבִ֑יב וְחִטֵּאתָ֥ אוֹת֖וֹ וְכִפַּרְתָּֽהוּ׃ 21וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הַפָּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וּשְׂרָפוֹ֙ בְּמִפְקַ֣ד הַבַּ֔יִת מִח֖וּץ לַמִּקְדָּֽשׁ׃ 22וּבַיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י תַּקְרִ֛יב שְׂעִיר־עִזִּ֥ים תָּמִ֖ים לְחַטָּ֑את וְחִטְּאוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ כַּאֲשֶׁ֥ר חִטְּא֖וּ בַּפָּֽר׃ 23בְּכַלּוֹתְךָ֖ מֵֽחַטֵּ֑א תַּקְרִיב֙ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֣ר תָּמִ֔ים וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תָּמִֽים׃ 24וְהִקְרַבְתָּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהִשְׁלִ֨יכוּ הַכֹּהֲנִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ מֶ֔לַח וְהֶעֱל֥וּ אוֹתָ֛ם עֹלָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 25שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׂעִיר־חַטָּ֖את לַיּ֑וֹם וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תְּמִימִ֥ים יַעֲשֽׂוּ׃ 26שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יְכַפְּרוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְטִֽהֲר֖וּ אֹת֑וֹ וּמִלְא֖וּ יָדָֽו׃ 27וִֽיכַלּ֖וּ אֶת־הַיָּמִ֑ים ס
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁמִינִ֜י וָהָ֗לְאָה יַעֲשׂ֨וּ הַכֹּהֲנִ֤ים עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ אֶת־עוֹלֽוֹתֵיכֶם֙ וְאֶת־שַׁלְמֵיכֶ֔ם וְרָצִ֣אתִי אֶתְכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֹֽה׃ ס
44
Abakaja omu kâ-Nyamuzinda : Abaluzi
1 Oyo muntu anacimpêka ebwa muhango gw’akâ-Nyamuzinda guli embuga, oguyêrekîre olunda lw’ebuzûka-zûba, gwàli guhamisirwe. 2 Nyamubâho anacimbwîra, erhi: Olwo lumvi lwâyigulwa, lurhâcihamulwe, ntâye wâkaz’igerahwo, ebwa kubà Nyamubâho w’Israheli anahagezire; gukaz’iyôrha guli muyîgale. 3 Erhi omuluzi ankayisha mpu ajibêra hwo, ebwa kubà ali muluzih, mpu alîre hwo ebiryo by’enterekêro embere za Nyamubâho; oyo muluzi anagerere omu kabadu ka ogwomuhango n’omu kugalukamwo anashubiyisha.
Amarhegeko g’okujà omu ka-Nyamuziuda
4 Ashubimpêka ebwa muhango guli olunda lw’emwênè embere z’enyumpa; nanacikazilola, nàsinza oku irenge lya Nyamubâho lyamâyunjulira enyumpa; nanacikumba bûbi. 5 Nyamubâho anacimbwîra, erhi: «Mwene omuntu, oyigule omurhima gwâwe, ololêreze n’amasù gâwe oyumvîrhize n’amarhwîri gâwe ngasi oku nakanakubwîra kuyêrekîre amarhegeko g’enyumpa ya Nyamubâho na ngasi bindi birhegesirwe kuli yo. Oyigule omurhima gwâwe lyo ohashimanya kurhi kukwânîne okujira omu kujà omu nyumpa, kandi onamanye emihango yôshi y’omu nyumpa, 6 Ogend’ibwîra abagoma, omulala gwa bene Israheli erhi: Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho: Amabî ginyu gakola garhalusire, wâni mulala gw’Israheli: 7 Munakaziyisha mudwîrhe ebigolo, abarhakembulagwa murhima na mubiri, mpu bajè omu cirhînyiro câni na ntyo bahemule enyumpa yâni; munakazihâna ebiryo byâni, amashushi n’omukò kulya kwankarhuma endagâno yâni esherezibwa n’amabî ginyu, 8 Murhalangaga amarhegeko gayêrekîre emikolo y’oku bintu byâni bitagatîfu, àbîre ebigolo byomuyimanza mpu bibè byo bikazikola omu nyumpa yâni ahâli hinyu. 9 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Ntà cigolo, bwo bali balya bantakembulwa murhima na mubiri, wankâja omu cirhînyiro câni, ntâye omu bene ebigolo biri emwa bene Israheli.
Amarhegeko g’Abaleviti
10 Oku biyêrekîre balya Baleviti banyâkaga galya mango Israheli aciyegulaga kuli nie omu kushimba abazimu, abôla Baleviti bonene banabarhula obubî bwâbo. 11 Bakazija omu cirhînyiro câni, babà barhumisi ba kulanga enyumvi z’enyumpa yâni n’okukazikola omu nyumpa yâni, bwo bakazibâga ahâli h’olubaga, enyama z’enterekêro y’ensirîra n’oku zindi nterekêro, banakaziyôrha bacirheganyize okurhumikira olubaga. 12 Ebwa kubà bajirirhumikira olubaga emwa abazimu, na ntyo barhuma omulala gwa bene Israheli gôshi guhirima omu câha, okwôla kwarhumire mbangalaza okuboko kuli bo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, bonene bâbarhula ecâha câbo. 13 Barhâkaziyegêre emunda ndi mpu balijira emikolo y’obudâhwa, mpu bâyegera ebintu byâni bitagatîfu ebibêra omu hantu hatagatîfu bwenêne; bonene bahêka ecihemu n’amabî gâbo bajizire. 14 Mbahîre emikolo y’okukaz’ikola omu nyumpa yâni oku biyêrekîre enterekêro n’oku yindi mikolo yôshi.
Abadâhwa
15 Abadâhwa b’Abaleviti, balya bene Sadoki balanganga amarhegeko g’omu cirhînyiro câni, galya mango bene Israheli baciyegûlaga kuli nie, abôla bwo bakaz’inyêgêra omu kunkolera, bwo banakazijà embere zâni bayishirhererekêra enterekêro y’amashushi n’ey’omukò, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 16 Bwo bâkaz’ija omu cirhînyiro câni, bwo bâkaz’iyêgêra amêza gâni balijirakwo omukolo gwâni, bashimbe amarhegeko gâni. 17 Nka bakola bagera omu mihango y’omu bululi bw’omu ndalâlà, bânayambala emishangi y’ecitâni, ntà mwambalo gwa mwôya gwabajàkwo amango badwîrhe bajira emikolo y’ebwa mihango y’omu bululi bw’omu ndalâlà n’omu ndalâlà mwonênè. 18 Bayambale ensirha z’ecitâni oku irhwe, banayambale n’orhubutura rhw’ecitâni oku magala gâbo, barhayambala akantu kankabalêrhera idûrhu. 19 Ci konene nka bakola bajà ebwa bululi buli embuga, ebwa bululi b’embuga bujire emunda olubaga luli, banahogola erya mishangi bàlikolamwo, banayidekereza omu nyumpa y’ecirhînyiro, banayambala yindi yindi mishangi barbahira bakagend’iyobôla olubaga barhanacihindula emishangi yâboi. 20 Barhahîra hakakungûla emvîri zâbo oku irhwe, nîsi erhi okuzileka zalihûka ci banakazizitwâkwo bwinjinjà. 21 Ntà mudâhwa wankanywa amamvu amango aja omu bululi bw’omu ndalâlà. 22 Omukuja omu buhya, barhahîra bakayanka omukazi w’omukana erhi omukaziw’eciherula, ci bakaziyanka abananyere baciri babikira b’omu mulala gwa bene Israheli, banahashiyinjira omukana wàli mukà omudâhwa. 23 Bakaziyigiîriza olubaga lwâni ehiri hitagatîfu n’ehirhali hitagatîfu, baluyigîrize ehiri hibî n’ehiri hinjà. 24 Amango hali akadali bwo bakazitwa olubanja; balutwe omu kushimba amarhegeko gâni nàjiraga. Bakazishimba amarhegeko n’engeso zâni omu ngasi nsiku nkulu, banakazilanga ensiku zâni za Sabata. 25 Harhabâga ciru n’omuguma wacihemula omu kuyêgêra omuntu ofîre, barhankacihemula nka arhali kuli îshe, erhi nina w’omuntu, kandi erhi oku mugala, oku mwâli, kuli mwene wâbo, erhi kuli mwâli wâbo orhajira îba. 26 Nk’omudâhwa amayûsicîyôbôla, banamuganjira nsiku nda, 27 n’olusiku aja omu cirhînyiro, omu bululi bw’omu ndalâlà mpu alikola omu cirhînyiro, anarhangihana enterekêro oku câha, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
28 Alagi âkaba kashambala kâbo: nie nâba nie kashambala kâbo; murhahîra mukabahà ehi bankayîmamwo omu Israheli, niene nie nabà byo. 29 Bakazilya oku nterekêro y’enkalange, oku nterekêro y’oku câha, oku nterekêro y’obubî na ngasi kadesirwe ka kuzira kali kâbo. 30 Ebiyêzire birhangiriza bya ngasi luhêro, mwankalêrha obwa burhanzi mpu mulibihâna nterekêro, biri bya badâhwa mukaziha abadâhwa nabo oku mulà gw’ebi mwashwâga, lyo omugisho guja omu nyumpa yinyu. 31 Ngasi nyama yacihozagya nîsi elîbirwekwo, ebè ya kanyunyi, nîsi erhi yindi yindi nyama, abadâhwa barhahîra bakayirya.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 44
1וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַֽחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃ 2וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהוָ֗ה הַשַּׁ֣עַר הַזֶּה֩ סָג֨וּר יִהְיֶ֜ה לֹ֣א יִפָּתֵ֗חַ וְאִישׁ֙ לֹא־יָ֣בֹא ב֔וֹ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣א ב֑וֹ וְהָיָ֖ה סָגֽוּר׃ 3אֶֽת־הַנָּשִׂ֗יא נָ֥שִׂיא ה֛וּא יֵֽשֶׁב־בּ֥וֹ לֶאֱכָול־לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִדֶּ֨רֶךְ אֻלָ֤ם הַשַּׁ֨עַר֙ יָב֔וֹא וּמִדַּרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃ 4וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּיִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃ 5וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהוָֹ֗ה בֶּן־אָדָ֡ם שִׂ֣ים לִבְּךָ֩ וּרְאֵ֨ה בְעֵינֶ֜יךָ וּבְאָזְנֶ֣יךָ שְּׁמָ֗ע אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ לְכָל־חֻקּ֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה וּלְכָל־תּֽוֹרֹתָ֑ו וְשַׂמְתָּ֤ לִבְּךָ֙ לִמְב֣וֹא הַבַּ֔יִת בְּכֹ֖ל מוֹצָאֵ֥י הַמִּקְדָּֽשׁ׃ 6וְאָמַרְתָּ֤ אֶל־מֶ֨רִי֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַב־לָכֶ֛ם מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 7בַּהֲבִיאֲכֶ֣ם בְּנֵֽי־נֵכָ֗ר עַרְלֵי־לֵב֙ וְעַרְלֵ֣י בָשָׂ֔ר לִהְי֥וֹת בְּמִקְדָּשִׁ֖י לְחַלְּל֣וֹ אֶת־בֵּיתִ֑י בְּהַקְרִֽיבְכֶ֤ם אֶת־לַחְמִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם וַיָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֶ֖ל כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃ 8וְלֹ֥א שְׁמַרְתֶּ֖ם מִשְׁמֶ֣רֶת קָדָשָׁ֑י וַתְּשִׂימ֗וּן לְשֹׁמְרֵ֧י מִשְׁמַרְתִּ֛י בְּמִקְדָּשִׁ֖י לָכֶֽם׃ 9כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ כָּל־בֶּן־נֵכָ֗ר עֶ֤רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־מִקְדָּשִׁ֑י לְכָל־בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10כִּ֣י אִם־הַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֤ר רָֽחֲקוּ֙ מֵֽעָלַ֔י בִּתְע֤וֹת יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר תָּע֣וּ מֵֽעָלַ֔י אַחֲרֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָֽם׃ 11וְהָי֤וּ בְמִקְדָּשִׁי֙ מְשָׁ֣רְתִ֔ים פְּקֻדּוֹת֙ אֶל־שַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֔יִת וּֽמְשָׁרְתִ֖ים אֶת־הַבָּ֑יִת הֵ֠מָּה יִשְׁחֲט֨וּ אֶת־הָעֹלָ֤ה וְאֶת־הַזֶּ֨בַח֙ לָעָ֔ם וְהֵ֛מָּה יַעַמְד֥וּ לִפְנֵיהֶ֖ם לְשָֽׁרְתָֽם׃ 12יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר יְשָׁרְת֤וּ אוֹתָם֙ לִפְנֵ֣י גִלּֽוּלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְמִכְשֹׁ֣ול עָוֺ֑ן עַל־כֵּן֩ נָשָׂ֨אתִי יָדִ֜י עֲלֵיהֶ֗ם נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָֽם׃ 13וְלֹֽא־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֨שֶׁת֙ עַל־כָּל־קָ֣דָשַׁ֔י אֶל־קָדְשֵׁ֖י הַקְּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ 14וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֔ם שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַבָּ֑יִת לְכֹל֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר יֵעָשֶׂ֖ה בּֽוֹ׃ פ
15וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 16הֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל־שֻׁלְחָנִ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְשָׁמְר֖וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּֽי׃ 17וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶֽל־שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָֽׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה׃ 18פַּאֲרֵ֤י פִשְׁתִּים֙ יִהְי֣וּ עַל־רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִהְי֖וּ עַל־מָתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע׃ 19וּ֠בְצֵאתָם אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַחִיצוֹנָ֜ה אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָה֮ אֶל־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר־הֵ֨מָּה֙ מְשָׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹֽא־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם׃ 20וְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־רָאשֵׁיהֶֽם׃ 21וְיַ֥יִן לֹֽא־יִשְׁתּ֖וּ כָּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ 22וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֨רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃ 23וְאֶת־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵין־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יוֹדִעֻֽם׃ 24וְעַל־רִ֗יב הֵ֚מָּה יַעַמְד֣וּ לְִשְׁפָּ֔ט בְּמִשְׁפָּטַ֖י וִשְׁפְּטֻ֑הוּ וְאֶת־תּוֹרֹתַ֤י וְאֶת־חֻקֹּתַי֙ בְּכָל־מוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ׃ 25וְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטָמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר־לֹא־הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ׃ 26וְאַחֲרֵ֖י טָֽהֳרָת֑וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ׃ 27וּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל־הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 28וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַֽחֲלָתָ֑ם וַאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם׃ 29הַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹֽאכְל֑וּם וְכָל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִהְיֶֽה׃ 30וְרֵאשִׁית֩ כָּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכָל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃ 31כָּל־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן־הָע֖וֹף וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹאכְל֖וּ הַכֹּהֲנִֽים׃ פ

45
Ahantu haberûlîrwe Nyamubâho
1 Irhondomukagaba ecihugomukaciyeshera ecigole, mwanaberûlakwo ecihimbi c’ecihugo mwabikira Nyamubâho, kali kashambala katagatîfu. Ecôla cihimbi cibè na bulî bwa makano bihumbi makumi abirhi na birhânu oku bulî n’oku bugali bihumbi ikumi; kâba kashambala katagatîfu nk’oku kanali kôshi burhambirhambi. 2 Mubè ah’âja ecirhînyiro, habe ha magana arhânu oku buli na gandi arhânu oku bugali, empande zôshi ziyûmânane omu burhambirhambi, kandi makano makumi arhânu oku myûbako y’omu marhambirhambi. 3 Kuli ahôla hantu wamâpîma, wanashubipîmakwo bulî bwa makano bihumbi makumi abirhi na bugali bwa bihumbi ikumi, ahôla hwo habera ecirhînyiro, hantu hatagatîfu bwenêne. 4 Câba cigabi citagatîfu ca ecihugo, câba ca abadâhwa bâkazikola omu cirhînyiro, abâkaz’iyish’ikolera Nyamubâho; hâbakwânana oku kuyûbakahwo enyumpa zâbo, hâba hantu hatagatîfu oku cirhînyiro. 5 Ecihimbi ca makano bihumbi makumi abirhi na birhânu oku bulî na bihumbi ikumi oku bugali, câba ca Baleviti, abâkaz’ikola omu nyumpa bahira hwo olugo bâkaz’iyûbakamwo. 6 Wânarhôla ecindi cihimbi ca makano ga bihumbi birhânu oku bugali n’oku bulî bihumbi makumi abirhi na birhânu câba cihimbi ca lugo ciyêrekîre ecihimbi citagatîfu; ahôla hantu hâba ha omulala gwa bene Israheli.
Ecigabi c’omuluzi
7 Omuluzi âba n’akage kashambala olunda lw’empande zombi z’ahantu hatagatîfu na oku cihimbi c’olugo, akôla kashambala kakulikîre obuli bw’ahantu hatagatîfu n’obulî bw’ecihugo, olunda lw’ebuzûka-zûba n’olunda lw’ebuzika-zûbakabe ka bulî buyumânîne n’obwa cihimbi ciguma, kurhenga oku lubibi lw’olunda lw’e buzika-zûba n’olunda lw’ebuzûka-zûba lw’ecihugo. 8 Câba co cigabi câge omu Israheli, ntyo abâmi bâni barhâcikaz’ilibuze olubaga lwâni banaleka ecihugo cibè c’omulala gwa bene Israheli, nk’oku emilala yâbo enali. 9 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Hôshi aho, wâni bâmi b’Israheli! Mulele okukaz’ilibuza olubaga n’okulunyaga! Mukaz’ijira okwinja n’okushingânîne olubaga lwâni mulurhenze kwo eby’okulibuza kwinyu, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 10 Mubè n’eminzâni eshingânîne, n’e efa eshingânîne na ebati eshingânne. 11 E efa n’ebatij ebyakaz’ijamwo bibè bikwanîne, kulya kwanarhuma e efa ekaz’ijamwo ccihimbi ca kali ikumi ca ehomeri na ebati nayo ebè cihimbi ca kali ikumi c’ehomeri; ebyakaz’ijamwo bikaz’igererwa oku homeri. 12 E sikeli zikaziba gera makumi abirhi. Sikeli irhânu zinabc irhanu na sikeli ikumi zinabe ikumi na emine yinyu ebè ya sikeli makumi arhânu.
Embâgwa z’enterekêro
13 Alagi enterekêro mwâkaz’iberûla: Cihimbi ciguma ca kali ndarhu ca efa oku ngasi homeri y’engano n’ey’engano punda. 14 Irhegeko oku mavurha: Cihimbi ciguma ca kali ikumi c’ebati ihembe liguma, ciyûmânane n’ehomeri y’ebati ikumi bulya ehomeri nguma ziba bati ikumi. 15 Nyama nguma yakaz’irhôlwa omu bishwêkwa magana abirhi bya bene Israheli, ekaziba y’oku nterekêro y’enkalange, eya ensirîra n’oku nterekêro z’omurhûla bahashe okujira okuyôbôlwa kwa bôshi, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. 16 Olubaga lwôshi lwâkaz’ihâna ntulo ya bene eyôla kuli mwâmi w’Isrraheli. 17 Ci mwâmi ye âba n’omukolo gw’enterekêro z’ensirîra, ez’enkalange, ez’embulage oku nsiku nkulu, oku kubaluka kw’emyêzi n’oku nsiku za sabato, n’oku nsiku nkulu zôshi za bene Israheli, ye wâkajira eby’enterekêro oku câha, eby’enterekêro y’enkalange, eby’ensirîra n’ebya enterekêro z’okuvuga omunkwa, omu kuhuna okuyôbôlwa kwa bene Israheli.
Olusiku lukulu lwa Basâka
18 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Oku lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa burhanzi, wânayanka empanzi ntôrhò erhali kwo ishembo wânagend’ijiramwo enterekêro y’okucêsa ecirhînyiro. 19 Abadâhwa bânayanka oku mukò gw’enterekêro oku câha, bânaguhira oku kaboko k’olumvi lw’enyumpa, oku mahembe g’enteberhebe y’oluhêrero n’oku kaboko k’omuhango gw’obululi bw’omu ndalâlà. 20 Wânajira kwa bene okwôla oku lusiku lwa kali nda oku muntu wamâjira ecâha buzira kumanya nîsi erhi ebwa kuhabuka, ntyo wanayôbôla enyumpa. 21 Omu mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumi n’inni z’omwêzi, mwanajira olusiku lukulu kwa Basâka; bânageza nsiku nda erhi badwîrhe balya omugati gurhalimwo lwango, 22 Olwôla lusiku, mwâmi anahâna kuli ye yenene n’oku lubaga lw’ecihugo, empanzi oku nterekêro y’okuhûna obwonjo oku câha. 23 Na muli ezôla nsiku nda z’olusiku lukulu, bânakaz’ihâna oku nterekêro y’ensirîra emwa Nyamubâho, mpanzi nda, ngandabuzi nda zirhalikwo ishembo oku ngasi lusiku luguma muli ezôla nsiku nda, bânajira n’ecihebe oku nterekêro oku câha ngasi lusiku. 24 Bânakaz’ihâna nka nterekêro ya nkalange efa nguma y’enshâno oku mpanzi nguma kandi yindi efa nguma oku ngasi ngandabuzi na ehinik y’amavurha oku ngasi efa.
Olusiku lukulu lw’ebihando
25 Omu mwêzi gwa kali nda, omu nsiku ikumi n’irhanu z’omwêzi, oku lusiku lukulu, bânageza nsiku nda erhi banadwîrhe barhererekêra nterekêro za bene ezôla oku câha, nterekêro za bene ezôla oku nterekêro z’ensirîra, oku nterekêro z’enkalange n’amavurha ganabe lulya lugero.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 45
1וּבְהַפִּֽילְכֶ֨ם אֶת־הָאָ֜רֶץ בְּנַחֲלָ֗ה תָּרִימוּ֩ תְרוּמָ֨ה לַיהוָ֥ה ׀ קֹדֶשׁ֮ מִן־הָאָרֶץ֒ אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשָׂ֣רָה אָ֑לֶף קֹדֶשׁ־ה֥וּא בְכָל־גְּבוּלָ֖הּ סָבִֽיב׃ 2יִהְיֶ֤ה מִזֶּה֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת בַּחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת מְרֻבָּ֣ע סָבִ֑יב וַחֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה מִגְרָ֥שׁ ל֖וֹ סָבִֽיב׃ 3וּמִן־הַמִּדָּ֤ה הַזֹּאת֙ תָּמ֔וֹד אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים וּבֽוֹ־יִהְיֶ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ קֹ֥דֶשׁ קָדָשִֽׁים׃ 4קֹ֣דֶשׁ מִן־הָאָ֜רֶץ ה֗וּא לַכֹּ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתֵ֤י הַמִּקְדָּשׁ֙ יִֽהְיֶ֔ה הַקְּרֵבִ֖ים לְשָׁרֵ֣ת אֶת־יְהוָ֑ה וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ לְבָ֣תִּ֔ים וּמִקְדָּ֖שׁ לַמִּקְדָּֽשׁ׃ 5וַחֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רֹ֑חַב יְֽהָיָ֡ה לַלְוִיִּם֩ מְשָׁרְתֵ֨י הַבַּ֧יִת לָהֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה עֶשְׂרִ֥ים לְשָׁכֹֽת׃ 6וַאֲחֻזַּ֨ת הָעִ֜יר תִּתְּנ֗וּ חֲמֵ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ רֹ֔חַב וְאֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶֽה׃ 7וְלַנָּשִׂ֡יא מִזֶּ֣ה וּמִזֶּה֩ לִתְרוּמַ֨ת הַקֹּ֜דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֗יר אֶל־פְּנֵ֤י תְרֽוּמַת־הַקֹּ֨דֶשׁ֙ וְאֶל־פְּנֵי֙ אֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר מִפְּאַת־יָ֣ם יָ֔מָּה וּמִפְּאַת־קֵ֖דְמָה קָדִ֑ימָה וְאֹ֗רֶךְ לְעֻמּוֹת֙ אַחַ֣ד הַחֲלָקִ֔ים מִגְּב֥וּל יָ֖ם אֶל־גְּב֥וּל קָדִֽימָה׃ 8לָאָ֛רֶץ יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ לַֽאֲחֻזָּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יוֹנ֨וּ ע֤וֹד נְשִׂיאַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וְהָאָ֛רֶץ יִתְּנ֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְשִׁבְטֵיהֶֽם׃ ס
9כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה רַב־לָכֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל חָמָ֤ס וָשֹׁד֙ הָסִ֔ירוּ וּמִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה עֲשׂ֑וּ הָרִ֤ימוּ גְרֻשֹֽׁתֵיכֶם֙ מֵעַ֣ל עַמִּ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 10מֹֽאזְנֵי־צֶ֧דֶק וְאֵֽיפַת־צֶ֛דֶק וּבַת־צֶ֖דֶק יְהִ֥י לָכֶֽם׃ 11הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֨מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ׃ 12וְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֤ה וַחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 13זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים׃ 14וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר׃ 15וְשֶׂה־אַחַ֨ת מִן־הַצֹּ֤אן מִן־הַמָּאתַ֨יִם֙ מִמַּשְׁקֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִנְחָ֖ה וּלְעוֹלָ֣ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 16כֹּ֚ל הָעָ֣ם הָאָ֔רֶץ יִהְי֖וּ אֶל־הַתְּרוּמָ֣ה הַזֹּ֑את לַנָּשִׂ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 17וְעַֽל־הַנָּשִׂ֣יא יִהְיֶ֗ה הָעוֹל֣וֹת וְהַמִּנְחָה֮ וְהַנֵּסֶךְ֒ בַּחַגִּ֤ים וּבֶחֳדָשִׁים֙ וּבַשַּׁבָּת֔וֹת בְּכָֽל־מוֹעֲדֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֽוּא־יַעֲשֶׂ֞ה אֶת־הַחַטָּ֣את וְאֶת־הַמִּנְחָ֗ה וְאֶת־הָֽעוֹלָה֙ וְאֶת־הַשְּׁלָמִ֔ים לְכַפֵּ֖ר בְּעַ֥ד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
18כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר תָּמִ֑ים וְחִטֵּאתָ֖ אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ׃ 19וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֣ם הַחַטָּ֗את וְנָתַן֙ אֶל־מְזוּזַ֣ת הַבַּ֔יִת וְאֶל־אַרְבַּ֛ע פִּנּ֥וֹת הָעֲזָרָ֖ה לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעַ֨ל־מְזוּזַ֔ת שַׁ֖עַר הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ 20וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בְּשִׁבְעָ֣ה בַחֹ֔דֶשׁ מֵאִ֥ישׁ שֹׁגֶ֖ה וּמִפֶּ֑תִי וְכִפַּרְתֶּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת׃ 21בָּ֠רִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֔דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם הַפָּ֑סַח חָ֕ג שְׁבֻע֣וֹת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵאָכֵֽל׃ 22וְעָשָׂ֤ה הַנָּשִׂיא֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא בַּעֲד֕וֹ וּבְעַ֖ד כָּל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ פַּ֖ר חַטָּֽאת׃ 23וְשִׁבְעַ֨ת יְמֵֽי־הֶחָ֜ג יַעֲשֶׂ֧ה עוֹלָ֣ה לַֽיהוָ֗ה שִׁבְעַ֣ת פָּ֠רִים וְשִׁבְעַ֨ת אֵילִ֤ים תְּמִימִם֙ לַיּ֔וֹם שִׁבְעַ֖ת הַיָּמִ֑ים וְחַטָּ֕את שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים לַיּֽוֹם׃ 24וּמִנְחָ֗ה אֵיפָ֥ה לַפָּ֛ר וְאֵיפָ֥ה לָאַ֖יִל יַֽעֲשֶׂ֑ה וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃ 25בַּשְּׁבִיעִ֡י בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בֶּחָ֔ג יַעֲשֶׂ֥ה כָאֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים כַּֽחַטָּאת֙ כָּעֹלָ֔ה וְכַמִּנְחָ֖ה וְכַשָּֽׁמֶן׃ ס
46
Agandi marhegeko
1 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Omuhango gw’obululi bw’omu ndalâlà ogulola olunda lw’ebuzûka-zûba gwakayôrha guli muyigule omu nsiku ndarhu z’omukolo, ci kuguyigala olwa sabato; kandi gwanayôrha guli muyigule oku lusiku lw’okubaluka kw’omwêzi. 2 Mwâmi anayîsha olunda lw’akabadu kali ebwa muhango, anabêra aha burhambi bw’akaboko k’olumvi; abadâhwa bânarhula enterekêro yâge y’ensirîra n’eyindi y’omurhûla. Bâyusa, ânafukamiriza ahôla burhambi bw’omuhango, kandi anagaligenda; olwoôa lumvi lwânashubiyigalwa bijingo. 3 Olubaga nalwo lwânakaz’iyîsha luli fukamiriza ahôla muhango gw’olumvi oku nsiku za sabato n’eza okubaluka kw’omwêzi, lwânafukamiriza ntyo embere za Nyamubâho. 4 Enterekêro y’ensirîra mwâmi âyishirhûla Nyamubâho oku lusiku lwa sabato, yâba ya bâna-buzi ndarhu barhagwêrhi ishembo, ngandabuzi nguma erhagwêrhi ishembo; 5 Enterekêro y’enkalange yânaba ya efa nguma oku ngandabuzi nguma n’oku nterekêro y’enkalange yâlusa abâna-buzi, anahâna nk’oku analonzize okuhâna, kuguma n’amavurha hini nguma oku efa nguma. 6 Oku lusiku lw’okubaluka kw’omwêzi, anarhûla empanzi ntôrhò erhali kwo ishembo, bânabuzi ndarhu n’engandabuzi buzira ishembo. 7 Kandi ânahana oku nterekêro y’enkalange, efa nguma oku ngandabuzi nguma n’oku bâna-buzi anahâna nk’oku analonzize okuhâna, kuguma, n’ehini y’amavurha.
8 Nka mwâmi akola aja omu nyumpa ânagerera omu kabadu k’omuhango na nka akola ahuluka muli eyôla njira mwo âkaNashub’igera. 9 Amango olubaga lw’omu cihugo luyishire embere za Nyamubâho oku nsiku nkulu, okâgerera omu muhango gw’olunda lw’emwênè, omu kugaluka ônagerere omu muhango gw’olunda lw’emukondwè, n’owankagera omu muhangog’olunda lw’emukondwè, omu kugaluka ânagerera olunda lw’emwênè: ntà kugaluka omu muhango wànajiragamwo omu nyumpa, ci banahulukira omu muhango guli embere. 10 Mwâmi naye ânajîra omu nyumpa halya olubaga lugerîre n’omu kugaluka ânagerera naye halya olubaga lwanagerera.
11 Oku nsiku nkulu: enterekêro y’enkalange, yâkaziba ya efa nguma oku mpanzi nguma na efa nguma oku ngandabuzi nguma, n’oku bâna-buzi oku banalonzize okuhâna kuguma n’ehini y’amavurha oku efa nguma. 12 Erhi mwaâmi akayisha ali rhûla enterekêro y’oku bulonza bwâge, ebè ya nsirîra kandi erhi ya murhûla, nterekêro analonzize yêne okurhûla Nyamubâho, bânamuyigulira omuhango guli ebwa lunda lw’ebuzûka-zûba. Kandi ânarhula enterekêro yâge y’ensirîra, nîsi kandi erhi ya murhûla nk’oku anajira oku lusiku lwa sabato, kandi ânahuluka; buzinda bânahamika olumvi nk’amayus’ihuluka. 13 Wâkaz’irhûla Nyamubâho omwâna-buzi orhalikwo ishembo, âbe mwâna-buzi wa mwâka muguma. Omurhule Nyamubâho ngasi sêzi nka nterekêro ya nsirîra. 14 Haguma n’eyôla wânarherekêra ngasi sêzi enterekêro y’enkalange, ebè cihimbi ciguma ca kali ndarhu c’e efa, na cihimbi ciguma ca kasharhu c’e ehini y’amavurha, ga kubulagira oku nshâno y’omula nka nterekêro ya nkalange ya rherekêrwa Nyamubâho; okwo gali marhegeko ga ngasi mango n’ensiku zôshi. 15 Ngasi lusiku bâkaz’irherekêra omwâna-buzi, enterekêro y’enkalange haguma n’amavurha nka nterekêro ya nsirîra ya ngasi lusiku.
16 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho. erhi: Mwâmi, erhi ankaha muguma omu bâna bâge oluhembo, lulya luhembo lunabe kashambala k’abâna bâge, bânaluyimamwo nka kashambala. 17 Ci erhi ankaba ali muguma w’omu barhumisi bâge ye ahire oku ishwa Iyâge nka luhembo, oyôla murhumisi anayôrhana lirya ishwa kuhika oku mwâka gwa okugombôla, kandi mwâmi ânalishubirana, oku bâna bâge kwo lyâkaziba kashambala. 18 Mwâmi arhahîra akarhôla oku ishwa ly’omuntu, akamunyaga oku kashambala kâge. Oku kashambala kâge k’ishwa kwo ankahakwo abâna bâge lyo harhagiba omuntu ciru n’omuguma w’omu lubaga lwâni wâlibirhwakwo mpu lyo aheza akashamhala kâge.
19 Anacimpêka ebwa muhango guli ebwa lumvi, omu biyûmpa by’abadâhwa, biri birya biyûmpa biyêrek!re olunda lw’emwênè, na lolà oku eyôla munda yàli engo omu kafendefende, olunda lw’ebuzika-zûba. 20 Anacimbwîra, erhi: Ahwôla hali hantu abadâhwa bâkaz’iyendera embâgwa zâkaz’irhererekêrwa nka nterekêro oku mabî n’oku câha kuguma bânayenda n’enterekêro y’enkalange lyo barhag’iziheka omu bululi bw’emuhanda, banacêsa ntyo olubaga. 21 Okubundi ànacintenza mulya bululi bw’emuhanda, àngeza ebwa rhuhembe rhuni rhw’obôla bululi, nàlola oku omu ngasi kahembe mwàli obululi. 22 Omu rhuhembe oku rhuli rhuni mwàli maluli anni gazonzirwe n’ecôgo, gagwêrhe obuli bwa makano makumi anni n’obugali bwa makano makumi asharhu. Agôla maluli oku gali gagwêrhe lugero luguma. 23 Olugurhu lwàli luzonzire ngasi bululi buguma muli agôla anni, n’amasigaga g’okuyendera gali omu idako Iya ngasi lugurhu, omu marhambi mwoshi. 24 Anacimbwîra erhi: Ahôla hwo abarhumisi b’omu nyumpa bâkaz’iyendera enterekêro z’olubaga.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 46
1כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ שַׁ֜עַר הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים יִהְיֶ֣ה סָג֔וּר שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וּבְי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם הַחֹ֖דֶשׁ יִפָּתֵֽחַ׃ 2וּבָ֣א הַנָּשִׂ֡יא דֶּרֶךְ֩ אוּלָ֨ם הַשַּׁ֜עַר מִח֗וּץ וְעָמַד֙ עַל־מְזוּזַ֣ת הַשַּׁ֔עַר וְעָשׂ֣וּ הַכֹּהֲנִ֗ים אֶת־עֽוֹלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו וְהִֽשְׁתַּחֲוָ֛ה עַל־מִפְתַּ֥ן הַשַּׁ֖עַר וְיָצָ֑א וְהַשַּׁ֥עַר לֹֽא־יִסָּגֵ֖ר עַד־הָעָֽרֶב׃ 3וְהִשְׁתַּחֲו֣וּ עַם־הָאָ֗רֶץ פֶּ֚תַח הַשַּׁ֣עַר הַה֔וּא בַּשַּׁבָּת֖וֹת וּבֶחֳדָשִׁ֑ים לִפְנֵ֖י יְהוָֽה׃ 4וְהָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁר־יַקְרִ֥ב הַנָּשִׂ֖יא לַֽיהוָ֑ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת שִׁשָּׁ֧ה כְבָשִׂ֛ים תְּמִימִ֖ם וְאַ֥יִל תָּמִֽים׃ 5וּמִנְחָה֙ אֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֥ים מִנְחָ֖ה מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃ 6וּבְי֣וֹם הַחֹ֔דֶשׁ פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר תְּמִימִ֑ם וְשֵׁ֧שֶׁת כְּבָשִׂ֛ם וָאַ֖יִל תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃ 7וְאֵיפָ֨ה לַפָּ֜ר וְאֵיפָ֤ה לָאַ֨יִל֙ יַעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה וְלַ֨כְּבָשִׂ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃ 8וּבְב֖וֹא הַנָּשִׂ֑יא דֶּ֣רֶךְ אוּלָ֤ם הַשַּׁ֨עַר֙ יָב֔וֹא וּבְדַרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃ 9וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י יְהוָה֮ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֗ת יֵצֵא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֤רֶךְ הַשַּׁ֨עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יֵצֵֽאו׃ 10וְֽהַנָּשִׂ֑יא בְּתוֹכָ֤ם בְּבוֹאָם֙ יָב֔וֹא וּבְצֵאתָ֖ם יֵצֵֽאוּ׃ 11וּבַחַגִּ֣ים וּבַמּוֹעֲדִ֗ים תִּהְיֶ֤ה הַמִּנְחָה֙ אֵיפָ֤ה לַפָּר֙ וְאֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֖ים מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃ ס
12וְכִֽי־יַעֲשֶׂה֩ הַנָּשִׂ֨יא נְדָבָ֜ה עוֹלָ֣ה אֽוֹ־שְׁלָמִים֮ נְדָבָ֣ה לַֽיהוָה֒ וּפָ֣תַֽח ל֗וֹ אֶת הַשַּׁ֨עַר֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו כַּאֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְיָצָ֛א וְסָגַ֥ר אֶת־הַשַּׁ֖עַר אַחֲרֵ֥י צֵאתֽוֹ׃ 13וְכֶ֨בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֜וֹ תָּמִ֗ים תַּעֲשֶׂ֥ה עוֹלָ֛ה לַיּ֖וֹם לַֽיהוָֹ֑ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּ֖קֶר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ 14וּמִנְחָה֩ תַעֲשֶׂ֨ה עָלָ֜יו בַּבֹּ֤קֶר בַּבֹּ֨קֶר֙ שִׁשִּׁ֣ית הָֽאֵיפָ֔ה וְשֶׁ֛מֶן שְׁלִישִׁ֥ית הַהִ֖ין לָרֹ֣ס אֶת־הַסֹּ֑לֶת מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה חֻקּ֥וֹת עוֹלָ֖ם תָּמִֽיד׃ 15וַעֲשׂ֨וּ אֶת־הַכֶּ֧בֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָ֛ה וְאֶת־הַשֶּׁ֖מֶן בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר עוֹלַ֖ת תָּמִֽיד׃ פ
16כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִֹ֗ה כִּֽי־יִתֵּ֨ן הַנָּשִׂ֤יא מַתָּנָה֙ לְאִ֣ישׁ מִבָּנָ֔יו נַחֲלָת֥וֹ הִ֖יא לְבָנָ֣יו תִּֽהְיֶ֑ה אֲחֻזָּתָ֥ם הִ֖יא בְּנַחֲלָֽה׃ 17וְכִֽי־יִתֵּ֨ן מַתָּנָ֜ה מִנַּחֲלָת֗וֹ לְאַחַד֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ עַד־שְׁנַ֣ת הַדְּר֔וֹר וְשָׁבַ֖ת לַנָּשִׂ֑יא אַ֚ךְ נַחֲלָת֔וֹ בָּנָ֖יו לָהֶ֥ם תִּהְיֶֽה׃ 18וְלֹא־יִקַּ֨ח הַנָּשִׂ֜יא מִנַּחֲלַ֣ת הָעָ֗ם לְהֽוֹנֹתָם֙ מֵאֲחֻזָּתָ֔ם מֵאֲחֻזָּת֖וֹ יַנְחִ֣ל אֶת־בָּנָ֑יו לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָפֻ֣צוּ עַמִּ֔י אִ֖ישׁ מֵאֲחֻזָּתֽוֹ׃ 19וַיְבִיאֵ֣נִי בַמָּבוֹא֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־כֶּ֣תֶף הַשַּׁעַר֒ אֶל־הַלִּשְׁכ֤וֹת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַפֹּנ֖וֹת צָפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁ֣ם מָק֔וֹם בַּיַּרְכָתִַ֖ם יָֽמָּה׃ ס
20וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֶת־הָאָשָׁ֖ם וְאֶת־הַחַטָּ֑את אֲשֶׁ֤ר יֹאפוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְבִלְתִּ֥י הוֹצִ֛יא אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַחִֽיצוֹנָ֖ה לְקַדֵּ֥שׁ אֶת־הָעָֽם׃ 21וַיּוֹצִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצֹנָ֔ה וַיַּ֣עֲבִירֵ֔נִי אֶל־אַרְבַּ֖עַת מִקְצוֹעֵ֣י הֶחָצֵ֑ר וְהִנֵּ֤ה חָצֵר֙ בְּמִקְצֹ֣עַ הֶחָצֵ֔ר חָצֵ֖ר בְּמִקְצֹ֥עַ הֶחָצֵֽר׃ 22בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹע֤וֹת הֶֽחָצֵר֙ חֲצֵר֣וֹת קְטֻר֔וֹת אַרְבָּעִ֣ים אֹ֔רֶךְ וּשְׁלֹשִׁ֖ים רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְׄהֻׄקְׄצָׄעֹֽׄוׄתׄ׃ 23וְט֨וּר סָבִ֥יב בָּהֶ֛ם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּ֑ם וּמְבַשְּׁל֣וֹת עָשׂ֔וּי מִתַּ֥חַת הַטִּיר֖וֹת סָבִֽיב׃ 24וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י אֵ֚לֶּה בֵּ֣ית הַֽמְבַשְּׁלִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יְבַשְּׁלוּ־שָׁ֛ם מְשָׁרְתֵ֥י הַבַּ֖יִת אֶת־זֶ֥בַח הָעָֽם׃
47
Iriba ly’omu kâ-Nyamuzinda
1 Anacimpêka ebwa muhango gw’akâ-Nyamuzinda. Nàlola oku amîshi gakaz’igirhenga omu c’oluso lw’akâ-Nyamuzinda, olunda lw’ebuzûka- zûba, bulya akâ-Nyamuzinda kàli kayêrekîre ebwa buzûka-zûba. Amîshi gakazâg’ihulula idako olunda lw’ekulyo kw’akâ-Nyamuzinda, olunda lw’emwênè lw’oluhêrero. 2 Ampulukana ebwa muhango guli olunda lw’emwênè. anacinzongolokana embuga kuhika ebwa muhango guli olunda lw’ebuzûka-zûba n’ahwôla naho, amîshi gakazâg’ihulula ebwa kulyo. 3 Erhi oyôla muntu aja ebwa lunda lw’ebuzûka-zûba, n’omugozi ali afumbasire apîmamwo makano cihumbî, anacinyikiza muli agôla mîshi, amîshi gangalukira omu rhuzira-bulongo. 4 Kandi àshubipîma cihumbi. anacinyikiza omu mîshi, galya mîshi gampika omu madwi. Ashubipîma ecindi cihumbi, anacinyikiza amîshi, n’amîshi ga mpika omu cibunu. 5 Anacipîma gandi makano cihumbi, lero lwàba lwîshi, lulyâla ntacihashaga okuyikira ebwa kubà amîshi gàli gamabîra; kwàli kukwânîne okuyôga, ntâye wankacihashire okuluyikira kwônene. 6 Anacimbwîra, erhi: Wâni mwene omuntu, k’obwîne? Ashubija angezageza, omu kugenda n’okugaluka oku cikwî c’olwôla lwîshi. 7 Omwôla kugenda n’okugaluka kuli obwôla burhambi bw’olwîshi, nanacibona emirhi minji bwenêne, yàli olunda n’olundi lw’olwîshi. 8 Anacimbwîra erhi: Agôla mîshi gadwîrhe gajà ebwa cihugo c’e buzûka-zûba; gayandagalira omu Araba, okubundi gagend’icikweba omu nyanja, gânahwera omwôla mîshi g’enyanja lyo gayinjihya agôla mîshi g’enyanja. 9 Ngasi ciremwa cizîne, cirya cinagenda erhi cankanagera muli agwôla mîshi canabona akalamo. Enfî zâluga bwenêne bulyâlya aha agôla mîshi gahisire agandi gahali ganabe minjà kulusha, n’obuzîne bwanayushuka ngasi aha agôla mîshi ganajire hôshi. 10 Oku burhambi bw’agôla mîshi abashâna bâyishikadubirakwo, kurhenga e Engadi kujà e Engelayimu, bâkaz’iyisha balambulira hwo emilaga yâbo; enfî zâmwo ziri nk’enfî z’omu nyanja nnene, zânaciba mwandu kulusha. 11 Ci konene ebidêka n’enziba z’olwôla lwîshi zirhàbâga n’amîshi g’obuzîne, abamwo bakaz’ûlamwo omunyu. 12 Eburhambi bw’olwôla lwîshi, oku ngasi cikwî, kwâmera emirhi y’amalehe ga ngasi lubero, n’ebyâsi by’eyôla mirhi birhâyumaga, n’amalehe garhâbulikanagakwo. Ngasi mwêzi yakazâg’iyâna amalehe mahyâhya, ebwa kubà agôla mîshi gakazirhenga omu kâ-Nyamuzinda; amalehe gâyo, byâbà biryo binjà bwenêne, n’ebyâsi byâbà bufumu.
Olubibi lw’ecihugo
13 Ntyâla kwo adesire Nyakasane Nyamubâho, erhi: Akabanda lwâba lwo lubibi lw’ecihugo cinyu, nk’oku emilala yinyu enali ikumi n’ibirhi; Yozefu ahâbwa bigabi bibirhi. 14 Ninyu mwe bandi mweshi, ngasi luhande lwa cihugo mwanakahâbwa, ciyumânanè n’eca abandi muli ecôla cihugo nâjimuha n’okuboko kulengerîre, co cihugo nâlaganyagya nti nâciha ababusi binyu, ecôla cihugo câba kashambala kinyu. 15 Alagi olubibi lw’ecihugo:
Olunda lw’emwênè: kurhenga oku nyanja nnene, kugera ebwa Heteloni kuhika aha muhangogwa Sedadi. 16 Hamati, Beroti na Sibrayimu oli oku lubihi lwa Damasi n’oku lubibi lwa Hamati; Haseri-Hatikoni oli oku lubibi lwa Haurani.
17 Alaga olubibi lw’olunda lw’enyanja: Haseri-Enoni, olubibi lw’e Damasi, kandi na kujà ebwa nyanja eri olunda lw’emwênè, olubibi lw’e Hamati, lwo lunda lw’emwênè.
18 Olunda lw’ebuzûka-zûba: luli ekarhî ka Hurani na Damasi, ekarhî ka Gilcadi n’ecihugo c’Israheli, ye Yordani. Mupime kurhenga oku lubibi lw’olunda lw’emwênè kujà ebwa nyanja eri ebuzûka-zûba. Olwo lwo lunda lw’ebuzûka-zûba.
19 Olunda lw’emukondwè ali kurhenga kuli Temari kujà oku lwîshi lwa Meribotti w’e Kadesi gw’omugezi gujire ebwa nyanja nnene. Olwo lwo lunda lw’emukondwè.
20 Olunda lw’e buzika-zûba yabà enyanja nnene, kurhenga kuli olwôla lubibi kujà ebwa muhango gwa Hamati. Olwo lwo lunda lw’ebuzika-zûba. 21 Mugabane ecôla cihugo nk’oku emilala ya bene Israheli enali.
Ecigabi c’ecihugo câgabirwa ebigolo
22 Mukola mwagabâna ecihugo mwânaciyêshera ecigole, mucigabâne mweshi n’ebigolo biyûbasire ekarhî kinyu, bwo balya bamâyalukisa ekarhî kinyu. Bâyôrha nka bambali binyu omu karhî ka bene Israheli, nabo ecâbo cihimbî ciyêsherwe ecigole omu karhî ka bene Israheli. 23 Omu mulala ebyôla bigolo biyûbasire lwo na lunda mwanakanabahà ecâbo cihimbi c’ecihugo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 47
1וַיְשִׁבֵנִי֮ אֶל־פֶּ֣תַח הַבַּיִת֒ וְהִנֵּה־מַ֣יִם יֹצְאִ֗ים מִתַּ֨חַת מִפְתַּ֤ן הַבַּ֨יִת֙ קָדִ֔ימָה כִּֽי־פְנֵ֥י הַבַּ֖יִת קָדִ֑ים וְהַמַּ֣יִם יֹרְדִ֗ים מִתַּ֜חַת מִכֶּ֤תֶף הַבַּ֨יִת֙ הַיְמָנִ֔ית מִנֶּ֖גֶב לַמִּזְבֵּֽחַ׃ 2וַיּוֹצִאֵנִי֮ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפוֹנָה֒ וַיְסִבֵּ֨נִי֙ דֶּ֣רֶךְ ח֔וּץ אֶל־שַׁ֣עַר הַח֔וּץ דֶּ֖רֶךְ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֑ים וְהִנֵּה־מַ֣יִם מְפַכִּ֔ים מִן־הַכָּתֵ֖ף הַיְמָנִֽית׃ 3בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מָד אֶ֨לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אָפְסָֽיִם׃ 4וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מַ֣יִם בִּרְכָּ֑יִם וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֖נִי מֵ֥י מָתְנָֽיִם׃ 5וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֨יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵעָבֵֽר׃ 6וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם וַיּוֹלִכֵ֥נִי וַיְשִׁבֵ֖נִי שְׂפַ֥ת הַנָּֽחַל׃ 7בְּשׁוּבֵ֕נִי וְהִנֵּה֙ אֶל־שְׂפַ֣ת הַנַּ֔חַל עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֨לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָרְד֖וּ עַל־הָֽעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל־הַיָּ֥מָּה הַמּֽוּצָאִ֖ים וְנִרְפּ֥אוּ הַמָּֽיִם׃ 9וְהָיָ֣ה כָל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה ׀ אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כָּל־אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַחֲלַ֨יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה וְהָיָ֥ה הַדָּגָ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד כִּי֩ בָ֨אוּ שָׁ֜מָּה הַמַּ֣יִם הָאֵ֗לֶּה וְיֵרָֽפְאוּ֙ וָחָ֔י כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יָ֥בוֹא שָׁ֖מָּה הַנָּֽחַל׃ 10וְהָיָה֩ יעָמְד֨וּ עָלָ֜יו דַּוָּגִ֗ים מֵעֵ֥ין גֶּ֨דִי֙ וְעַד־עֵ֣ין עֶגְלַ֔יִם מִשְׁט֥וֹחַ לַֽחֲרָמִ֖ים יִהְי֑וּ לְמִינָה֙ תִּהְיֶ֣ה דְגָתָ֔ם כִּדְגַ֛ת הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃ 11בִּצֹּאתָ֧ו וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ׃ 12וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יֽוֹצְאִ֑ים וְהָיָ֤ו פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃ ס
13כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃ 14וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יו אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃ 15וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָה מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃ 16חֲמָ֤ת ׀ בֵּר֨וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃ 17וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן ׀ צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃ 18וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃ 19וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃ 20וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ 21וְחִלַּקְתֶּ֞ם אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם לְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 22וְהָיָ֗ה תַּפִּ֣לוּ אוֹתָהּ֮ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים בְּתוֹכְכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתֽוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ יִפְּל֣וּ בְנַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
48
Okugabwa kw’ecihugo
1 Alaga amazîno g’emilala: kurhenga oku buzindazinda bw’olunda lw’emwênè, omu kujà e Heteloni kuhika aha muhango gwa Hamati, Haseri Eneni, olubibi lw’e Damasi kujà olunda lw’emwênè, olunda lw’e Hamati, kubibikanwa n’olunda lw’e buzûka-zûba kandi n’enyanja: mwanya gwa Dani.
2 Kujà oku lubibi lwa Dani, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika izûba: mwanya gwa Aseri.
3 Kujà oku lubibi lwa Aseri, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba: Mwanya gwa Nefutali.
4 Kujà oku lubibi lwa Nefutali, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba: mwanya gwa Menashè. 5 Kujà oku lubibi lwa Menashè, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba: mwanya gwa Efrayimu.
6 Kujà oku lubibi lwa Efrayimu, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba: mwanya gwa Rubeni.
7 Na kujà oku lubibi lwa Rubeni kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba: mwanya gwa Yuda.
8 Kujà oku lubibi lwa Yuda, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba, câba cigabi mubikirîre ca bugali bwa makano bihumbi makumi abirhi na birhânu n’oku buli buyûmânane n’obwa ebuzika-zûba muguma muli oyôla egabirwe, kurhenga ebuzûka-zûba kujà ebuzikazûba: omu kagarhî k’ecôla cigabi mwo mwajà akâ-Nyamuzinda.
9 Ecigabi mwaberûlira Nyamuzinda câba na buli bwa makano bihumbi makumi abirhi na birhânu n’obugali bwa bihumbi ikumi. 10 Ecôla cigabi citagatîfu câmaberûlwa câba ca badâhwa: olunda lw’emwene cibè ca makano bihumbi makumi abirhi na birhânu; olunda lw’ebuzika-zûba ca makano bihumbi ikumi oku bugali; ebuzûka-zûba makano bihumbi ikumi oku bugali; n’olunda lw’emukondwè makano ga bihumbi makumi abirhi na birhânu oku buli: akâ-Nyamuzinda ka Nyamubâho kabera ekagarhi kaco. 11 Caba cigabi c’abadâhwa barherekîrwe, bagala ba Sadoki bo bâkaz’ikola omu kâ-Nyamuzinda bo banali balya barhahabukaga erhi bene Israheli bahabuka n’erhi Abaleviti bahabuka. 12 Caba co cigabi câbo ciberûle kuli cirya cigabi caberûlagwa oku cihugo, cigabi citagatîfu bwenêne ciri e lubibi n’Abaleviti. 13 Mwanya gwa Abaleviti gwâba cigabi cishimbire obuli bw’ecihugo c’abadâhwa, makano bihumbi makumi abirhi na birhânu oku buli na makano bihumbi ikumi oku bugali; ngasi buli bukajira makano bihumbi makumi abirhi na birhânu n’obugali bihumbi ikumi. 14 Barhankaderha mpu bâguza kuli ogwo mwanya nîsi erhi okuhinganula kuli gwo n’ebisarûlwa birhangiriza bya muli ecôla cihugo birhankarhengamwo bulya ciri cihugo cirherekîrwe Nyamubâho. 15 Amakano bihumbi birhânu gasigala omu bugali kuli bihumbi makumi abirhi na birhânu bwaba budaka burhali burhererekêre bw’olugo, abantu bayûbakemwo kandi bunabe eburhambi bw’olugoi, olugo luje ekarhî.
16 Alaga engero:
olunda lw’emwênè makano bihumbi binni na magana arhânu;
olunda lw’emukondwè, makano bihumbi binni na magana arhânu;
olunda lw’ebuzûka-zûba, makano bihumbi binni na magana;
olunda lw’ebuzika-ztlba, bihumbi binni na magana arhânu.

17 Olugo lwaba n’amarhambi ga
makano magana abirhi na makumi arhânu olunda lw’emwênè;
magana abirhi na makumi arhânu olunda lw’e mukondwè;
magana abirhi na makumi arhânu olunda lw’ebuzûka-zûba
na magana abirhi na makumi arhânu olunda lw’ebuzika zûba.

18 Obwôla budaka bwayôrha bukulikire obuliri bw’ecigabi citagatîfu, bubè bwa makano bihumbi ikumi oku lunda lw’e buzûka-zûba na bindi bihumbi ikumi olunda lw’ebuzûka-zûba, bukulikire obuliri bw’ecigabi citagatîfu; ebi bâkaziyezamwo byâbà biryo by’abakola omu lugo. 19 Oku biyêrekîre abantu bâkaz’ikola omu lugo, kukwânîne barhenge omu ngasi milala ya bene Israheli, abo bo bâkaz’ikola omu lugo. 20 Ecigabi ciberule c’amakano bihumbi makumi abirhi na birhânu oku makumi abirhi na birhânu, ca mpande ziyumaânîne, muciberûle kabe kashambala katagatîfu ka lugo.
21 Ecihimbi cisigire câba ca mwâmi; câba ebwa ngasi lunda lw’ecigabi citagatîfu na olunda lw’akashabala k’olugo, oku buliri bw’amakano bihumbi makumi abirhi na birhânu kuli cirya cigabi caberûlagwa kuhika okulubibi lw’e buzûka-zuha, n’olunda lw’ebu zika-zûba, buli bwa makano bihumbi makumi abirhi na birhânu kujà oku lubibi lw’olunda lw’ebuzika-zûba, ciyêrekere emyanya y’emilala, ecôla cihimbi caba ca mwâmi, ecigabi citagatîfu n’akâ-Nyamuzinda byâbà ekagarhî.
22 Kuleka akashambala k’ Ahaleviti n’akashambala k’olugo rhuli rhuzongolosirwe n’omwanya gwa mwâmi, obudaka buli ekarhî k’olubibi lwa Yuda n’olubibi lwa Benyamini bwâba bwa mwâmi.
23 Oku yindi milala: kurhenga ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba, mwanya gwa Benyamini.
24 Kujà oku lubibi lwa Benyamini, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà ebuzika-zûba, mwanya gwa Simoni.
25 Kujà oku lubibi lwa Simoni, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà olunda lw’ebuzika-zûba, guli mwanya gwa lsakari.
26 Kujà oku lubibi lwa lsakari, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà olunda lw’ebuzika-zûba, mwanya gwa Zabuloni.
27 Kujà oku lubibi lwa Zabuloni, kurhenga olunda lw’ebuzûka-zûba kujà olunda lw’ebuzika-zûba, mwanya gwa Gadi.
28 Kujà oku lubihi lwa Gadi, kurhenga olunda lw’emukondwè, olwo lubibi lwanahikira e Tamari oku mîshi ga Meriba w’e Kadesi, gwomugezi gujire ebwa nyanja nnene. 29 Kwo ciri ntyo ecihugo mwayeshera ecigole omu kuhâna orhushambâla rhw’emilala ya bene Israheli; kw’eri ntyo emyanya yâbo, kwo adesire Nyakasane Nyamubâho.
Emihango ya Yeruzalemu
30 Alaga emihango y’olugo: olunda lw’emwênè olugwêrhe makano bihumbi binni na magana arhânu. 31 Emihango y’olugo eyiri, yahêka amazîno g’emilala ya bene Israheli oku enali mihango isharhu eri olunda lw’emwene:
habà omuhango gwa Rubeni, muguma;
omuhango gwa Yuda, muguma;
omuhango gwa Levi, muguma.
32 Olunda lw’ebuzûka-zûba, makano bihumbi binni na magana arhânu eri mihango isharhu:
omuhango gwa Yozefu, muguma;
omuhango gwa Benyamini, muguma;
omuhango gwa Dani, muguma.
33 Olunda lw’emukondwè, olugwêrhe makano bihumbi binni na magana arhânu eri mihango isharhu:
omuhango gwa Simoni, muguma;
omuhango gwa lsakari, muguma;
omuhango gwa Zabuloni, muguma.
34 Olunda lw’ebuzika-zûba, luli lwa makano bihumbi binni na magana arhânu, lunagwêrhe mihango isharhu:
Omuhango gwa Gadi, muguma;
omuhango gwa Aseri, muguma;
omuhango gwa Nefutali, muguma.
35 Amarhambi gali ga makano bihumbi ikumi na munâni. N’izîno Iy’olugol likola lyabà kurhenga ene: Nyamubâho-hwo-ali-aho.

Hesekiel/Ezechiel/Ezekiel 48
1וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן ׀ לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֨וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת וְהָיוּ־ל֧וֹ פְאַת־קָדִ֛ים הַיָּ֖ם דָּ֥ן אֶחָֽד׃ 2וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד׃ 3וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל אָשֵׁ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה נַפְתָּלִ֥י אֶחָֽד׃ 4וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל נַפְתָּלִ֗י מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה מְנַשֶּׁ֥ה אֶחָֽד׃ 5וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד׃ 6וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל אֶפְרַ֗יִם מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה רְאוּבֵ֥ן אֶחָֽד׃ 7וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃ 8וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה תִּהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ כְּאַחַ֤ד הַחֲלָקִים֙ מִפְּאַ֤ת קָדִ֨ימָה֙ עַד־פְּאַת־יָ֔מָּה וְהָיָ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ בְּתוֹכֽוֹ׃ 9הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַֽיהוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃ 10וּ֠לְאֵ֜לֶּה תִּהְיֶ֣ה תְרֽוּמַת־הַקֹּדֶשׁ֮ לַכֹּֽהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֨מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהוָ֖ה בְּתוֹכֽוֹ׃ 11לַכֹּהֲנִ֤ים הַֽמְקֻדָּשׁ֙ מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם׃ ס
12וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ קָדָשִׁ֑ים אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃ 13וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כָּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃ 14וְלֹא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א יַעֲבִ֖ור רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃ 15וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵ֨י חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר בְּתוֹכֹֽה׃ 16וְאֵלֶּה֮ מִדּוֹתֶיהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ חמשׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים וּמִפְּאַ֣ת קָדִ֗ים חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־יָ֕מָּה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִֽים׃ 17וְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֨וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֨ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃ 18וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת ׀ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֨ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְהָיְתָ֤ה תְבֽוּאָתֹה֙ לְלֶ֔חֶם לְעֹבְדֵ֖י הָעִֽיר׃ 19וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 20כָּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֨ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃ 21וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף ׀ תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵי חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֨לֶף֙ עַל־גְּב֣וּל יָ֔מָּה לְעֻמַּ֥ת חֲלָקִ֖ים לַנָּשִׂ֑יא וְהָֽיְתָה֙ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִקְדַּ֥שׁ הַבַּ֖יִת בְּתוֹכֹֽה׃ 22וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִֽהְיֶ֑ה בֵּ֣ין ׀ גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶֽה׃ 23וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃ 24וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה שִׁמְע֥וֹן אֶחָֽד׃ 25וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל שִׁמְע֗וֹן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יִשָׂשכָ֥ר אֶחָֽד׃ 26וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל יִשָׂשכָ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה זְבוּלֻ֥ן אֶחָֽד׃ 27וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל זְבוּלֻ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה גָּ֥ד אֶחָֽד׃ 28וְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל־פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל־הַיָּ֥ם הַגָּדֽוֹל׃ 29זֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֨לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
30וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃ 31וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד׃ 32וְאֶל־פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד׃ 33וּפְאַת־נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד׃ 34פְּאַת־יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַֽׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד׃ 35סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהוָ֥ה ׀ שָֽׁמָּה׃

DAN – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Dan
DANIYELI
DANIYELI
DANIYELI
Enshokolezi
Ecitabu ca Daniyeli cijira omuhigo gwâgo gwâgo n’obwôrhere bw’owaciyandikaga bubà bwâgo bwâgo. Owaciyandikaga akolesagya enshambâlo za mîra. Omuhigo gw’owaciyandikaga gwàli gwa kurhûliriza Abayahudi bàli omu malibuko g’ebindi bihugo erhi kushimba amarhegeko kwâgo kwâgo kurhuma. Nyamuzinda ye rhabâla abantu bamulangâlira amango bali omu malibuko.
Owayandikaga eco citabu alêba oku amalibuko gashinga kasanzi kasungunu kône. Buzinda omurhûla gwâyishibà. Okulibuzibwa bwenêne kwayishikulikira «amango mazinda». Obwâmi buzinda bwâyishibà bwâmi bw’abatagatîfu. «Mwene omuntu» ayishiyîma n’obwâmi bwâge bwâyishibà bw’ensiku zôshi (cigabi 7). Emyanzi ya 12, 2 eyigîriza n’obwulagale okufûka kw’omubiri n’oluhembo lwa ngasi muntu oku bijiro byâge.
Ecitabu ca Daniyeli bwo bulêbi buzinda bw’Amalaganyo ga mîra, bumanyîsa Omucunguzi n’obwâmi bwâge. Okuyîsha kw’Obwâmi bwa Nyamuzinda gwomurhima gw’ Emyanzi y’Akalembe isharhu mirhanzi. Yezu, Mwâmi w’obwo bwâmi ayîshicîderha yêne «Mwene Omuntu» (7, 13-14; Mt 8, 20). Ahugûla n’obwâlagale oku ayîshire okuyunjuliza obulêbi bwa Daniyeli. Omu Ndagâno Mpyâhya, Amafulûlo ga Mutagatîfu Yowane gashushana n’ecitabu ca Daniyeli.
EBIRlMWO

Enshamâlo kuli Daniyeli n’abâbo: cigabi 1-6
Okubonekerwa kwa Daniyeli: cigabi 7-12
Okuyûshûla ebinwa: cigabi 13-14
1
DANIYELI
I. Daniyeli ahêkwa bujà bôshi n’abâbo e Babiloni
1 Omu mwâka gwa kasharhu gw’engoma ya Yehoyakimum, ali mwâmi w’e Yuda, Nabukondonozori mwâmi w’e Babiloni; ayish’irhêra Yeruzalemu anamugorba. 2 Nyakasane anacihâna bunya mpira Yehoyakimu mwâmi w’e Yuda kuguma n’ecihimbi c’ebirugu by’akâ-Nyamuzinda, Nabukondonozori anacibigukumba abijâna omu cihugo ca Shinearin, omu mbîko ya banyamuzinda bâge bw’obwîhambi. 3 Mwâmi anacibwîra Ashipeneza, ye murhambo w’abaganda bâge mpu ajirhôla omu bene Israheli abâna b’omulala gwa mwâmi n’abandi baluzi: 4 Mpu bacishoge muli bo abâna barhalikwo ishembo, abâna basolehire, ba burhimanya, bâna bayigîrizibwe, ba bukengêre, banali bâna ba misî, mpu bahêkwe ebwâmi banayîgire yo olulimi n’olwandiko lwa Abanya-Kaldeya. 5 Mwâmi akazâgibalwîsa ngasi lusiku oku biryo yêne alyakwo n’okubanywesa yêne oku idivayi ananywakwo, ntyo mpu hano babà hamâlerwa myâka isharhu, bahashe okugendikazikolera mwâmi. 6 Abôla bâna b’e Yuda bàlimwo: Daniyeli, Ananiasi, Misaheli na Azariasio. 7 Olya murhambo w’abaganda abayirika amazîno; ayirika Daniyeli erya Baltazari, Ananiasi erya Sadraki, Misaheli erya Mesaki, na Azariasi erya Abednego. 8 Daniyeli arhôla omuhigo gw’okurhahemuka n’ebiryo n’idivayi ly’e bwâmi, anacihûna olya murhamho w’abaganda mpu amanye barhagihemuka. 9 Nyamuzinda arhuma Daniyeli arhona anababalirwa n’oyôla murhambo w’abaganda. 10 Oyôla murhambo w’abaganda anacibwîra Daniyeli erhi: «Nyôbohire nti Nnâhamwirhu ye wàrhegekaga ebimwakazilya n’ebi mwakazinywa, ayishikaliha hano abona mwêhe mushubire omu binyu bâna muyumânîne oku maburhwa, ntyo mwanarhuma mpanwa na mwâmi.» 11 Ci Daniyeli anacibwîra omulanzi, oyu omukulu w’abaganda ahâga oburhegesibw’okukaz’ihà, Daniyeli, Ananiasi, Misaheli na Azariasi ebiryo erhi: 12 Nkuhûnyire mâshi orhangirhangula kuli rhwe mango gansiku ikumi, bakazirhuhà enshogo-lubala oku kulya n’amîshi bwîshi oku kunywa, 13 buzinda wânayishilola kurhi obusù bwîrhu buhimbire omu kubugerera oku bw’abîrhu badwîrhe balya eby’oku bwâmi, oku wankayishigibona kwo wankanajirira abarhumisi bawe. 14 Olya muganda anaciyêmêra kulya bahunyire abarhangulirekwo mango ga nsiku ikumi. 15 Erhi ezôla nsiku ikumi zigera, lolà oku bo bàli bayinjihire, bo bànali batwezire kulusha eyindi misole yakazâgilya eby’omu bwâmi. 16 Lero erhi olya muganda abona ntyo, arhenza birya biryo by’ebwâmi n’idivayi, akazibaha enshogo-lubala zonene. 17 Abôla banarhabana oku banali bani, Nnâmahanga abashobôza enshôkano y’obukengêre n’ey’obumanye omu ngasi lwandiko kuguma n’oburhimanya, na Daniyeli akazâg’ihugûla ngasi bya kuzânwa na ngasi bilôrho. 18 Erhi amango g’okujibayêrekana ebwâmi gahika, olya murhambo w’abaganda anacibahêka embere za Nubukodonozori. 19 Mwaâmi arhondêra ashambâla nabo, na muli balya bâna bôshi ntâye wàhisirekwo Daniyeli, Ananiasi, Misaheli na Azariasi; bàba bo bacîshogwa mpu bakazirhumikira mwâmi. 20 Oku ngasi madôso ga burhimanya n’agw’obukengêre bunji mwâmi akazâgibadôsa, akazibona oku balushire kali kumi abalenga n’abashonga b’omu cihugo c’obwâmi bwâge côshi. 21 Daniyeli alama ntyo kuhika oku mwâka murhanzi gwa mwâmi Sirusi.
Daniel 1
1בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃ 2וַיִּתֵּן֩ אֲדֹנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו׃ 3וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים׃ 4יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מֻאום֩ וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּילִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֨עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלֲלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשֹׁ֥ון כַּשְׂדִּֽים׃ 5וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֨לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 6וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃ 7וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃ 8וַיָּ֤שֶׂם דָּנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַתְבַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל׃ 9וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים׃ 10וַיֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַסָּרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָמָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ׃ 11וַיֹּ֥אמֶר דָּנִיֵּ֖אל אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֤ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃ 12נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים וְנֹאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה׃ 13וְיֵרָא֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּתְבַּ֣ג הַמֶּ֑לֶךְ וְכַאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃ 14וַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה׃ 15וּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֤ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּתְבַּ֥ג הַמֶּֽלֶךְ׃ 16וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּתְבָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים׃ 17וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכָל־סֵ֣פֶר וְחָכְמָ֑ה וְדָנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכָל־חָז֖וֹן וַחֲלֹמֽוֹת׃ 18וּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻכַדְנֶצַּֽר׃ 19וַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֮ הַמֶּלֶךְ֒ וְלֹ֤א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָ֑ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 20וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ׃ 21וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃ פ

ΔΑΝΙΗΛ 1
1 ᾿Επὶ βασιλέως Ιωακιμ τῆς Ιουδαίας ἔτους τρίτου παραγενόμενος Ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς Βαβυλῶνος εἰς Ιερουσαλημ ἐπολιόρκει αὐτήν. 2 καὶ παρέδωκεν αὐτὴν κύριος εἰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ Ιωακιμ τὸν βασιλέα τῆς Ιουδαίας καὶ μέρος τι τῶν ἱερῶν σκευῶν τοῦ κυρίου, καὶ ἀπήνεγκεν αὐτὰ εἰς Βαβυλῶνα καὶ ἀπηρείσατο αὐτὰ ἐν τῷ εἰδωλίῳ αὐτοῦ. 3 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς Αβιεσδρι τῷ ἑαυτοῦ ἀρχιευνούχῳ ἀγαγεῖν αὐτῷ ἐκ τῶν υἱῶν τῶν μεγιστάνων τοῦ Ισραηλ καὶ ἐκ τοῦ βασιλικοῦ γένους καὶ ἐκ τῶν ἐπιλέκτων 4 νεανίσκους ἀμώμους καὶ εὐειδεῖς καὶ ἐπιστήμονας ἐν πάσῃ σοφίᾳ καὶ γραμματικοὺς καὶ συνετοὺς καὶ σοφοὺς καὶ ἰσχύοντας ὥστε εἶναι ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ βασιλέως καὶ διδάξαι αὐτοὺς γράμματα καὶ διάλεκτον Χαλδαϊκὴν 5 καὶ δίδοσθαι αὐτοῖς ἔκθεσιν ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ βασιλέως καθ᾽ ἑκάστην ἡμέραν καὶ ἀπὸ τῆς βασιλικῆς τραπέζης καὶ ἀπὸ τοῦ οἴνου, οὗ πίνει ὁ βασιλεύς, καὶ ἐκπαιδεῦσαι αὐτοὺς ἔτη τρία καὶ ἐκ τούτων στῆσαι ἔμπροσθεν τοῦ βασιλέως. 6 καὶ ἦσαν ἐκ τοῦ γένους τῶν υἱῶν Ισραηλ τῶν ἀπὸ τῆς Ιουδαίας Δανιηλ, Ανανιας, Μισαηλ, Αζαριας. 7 καὶ ἐπέθηκεν αὐτοῖς ὁ ἀρχιευνοῦχος ὀνόματα, τῷ μὲν Δανιηλ Βαλτασαρ, τῷ δὲ Ανανια Σεδραχ καὶ τῷ Μισαηλ Μισαχ καὶ τῷ Αζαρια Αβδεναγω. 8 καὶ ἐνεθυμήθη Δανιηλ ἐν τῇ καρδίᾳ ὅπως μὴ ἀλισγηθῇ ἐν τῷ δείπνῳ τοῦ βασιλέως καὶ ἐν ᾧ πίνει οἴνῳ, καὶ ἠξίωσε τὸν ἀρχιευνοῦχον ἵνα μὴ συμμολυνθῇ. 9 καὶ ἔδωκε κύριος τῷ Δανιηλ τιμὴν καὶ χάριν ἐναντίον τοῦ ἀρχιευνούχου. 10 καὶ εἶπεν ὁ ἀρχιευνοῦχος τῷ Δανιηλ ᾿Αγωνιῶ τὸν κύριόν μου τὸν βασιλέα τὸν ἐκτάξαντα τὴν βρῶσιν ὑμῶν καὶ τὴν πόσιν ὑμῶν ἵνα μὴ ἴδῃ τὰ πρόσωπα ὑμῶν διατετραμμένα καὶ ἀσθενῆ παρὰ τοὺς συντρεφομένους ὑμῖν νεανίας τῶν ἀλλογενῶν, καὶ κινδυνεύσω τῷ ἰδίῳ τραχήλῳ. 11 καὶ εἶπεν Δανιηλ Αβιεσδρι τῷ ἀναδειχθέντι ἀρχιευνούχῳ ἐπὶ τὸν Δανιηλ, Ανανιαν, Μισαηλ, Αζαριαν 12 Πείρασον δὴ τοὺς παῖδάς σου ἐφ᾽ ἡμέρας δέκα, καὶ δοθήτω ἡμῖν ἀπὸ τῶν ὀσπρίων τῆς γῆς, ὥστε κάπτειν καὶ ὑδροποτεῖν• 13 καὶ ἐὰν φανῇ ἡ ὄψις ἡμῶν διατετραμμένη παρὰ τοὺς ἄλλους νεανίσκους τοὺς ἐσθίοντας ἀπὸ τοῦ βασιλικοῦ δείπνου, καθὼς ἐὰν θέλῃς οὕτω χρῆσαι τοῖς παισί σου. 14 καὶ ἐχρήσατο αὐτοῖς τὸν τρόπον τοῦτον καὶ ἐπείρασεν αὐτοὺς ἡμέρας δέκα. 15 μετὰ δὲ τὰς δέκα ἡμέρας ἐφάνη ἡ ὄψις αὐτῶν καλὴ καὶ ἡ ἕξις τοῦ σώματος κρείσσων τῶν ἄλλων νεανίσκων τῶν ἐσθιόντων τὸ βασιλικὸν δεῖπνον. 16 καὶ ἦν Αβιεσδρι ἀναιρούμενος τὸ δεῖπνον αὐτῶν καὶ τὸν οἶνον αὐτῶν καὶ ἀντεδίδου αὐτοῖς ἀπὸ τῶν ὀσπρίων. 17 καὶ τοῖς νεανίσκοις ἔδωκεν ὁ κύριος ἐπιστήμην καὶ σύνεσιν καὶ φρόνησιν ἐν πάσῃ γραμματικῇ τέχνῃ• καὶ τῷ Δανιηλ ἔδωκε σύνεσιν ἐν παντὶ ῥήματι καὶ ὁράματι καὶ ἐνυπνίοις καὶ ἐν πάσῃ σοφίᾳ. 18 μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας ταύτας ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς εἰσαγαγεῖν αὐτούς, καὶ εἰσήχθησαν ἀπὸ τοῦ ἀρχ[ι]ευνούχου πρὸς τὸν βασιλέα Ναβουχοδονοσορ. 19 καὶ ὡμίλησεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς, καὶ οὐχ εὑρέθη ἐν τοῖς σοφοῖς ὅμοιος τῷ Δανιηλ καὶ Ανανια καὶ Μισαηλ καὶ Αζαρια• καὶ ἦσαν παρὰ τῷ βασιλεῖ. 20 καὶ ἐν παντὶ λόγῳ καὶ συνέσει καὶ παιδείᾳ, ὅσα ἐζήτησε παρ᾽ αὐτῶν ὁ βασιλεύς, κατέλαβεν αὐτοὺς σοφωτέρους δεκαπλασίως ὑπὲρ τοὺς σοφιστὰς καὶ τοὺς φιλοσόφους τοὺς ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ• καὶ ἐδόξασεν αὐτοὺς ὁ βασιλεὺς καὶ κατέστησεν αὐτοὺς ἄρχοντας καὶ ἀνέδειξεν αὐτοὺς σοφοὺς παρὰ πάντας τοὺς αὐτοῦ ἐν πράγμασιν ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ καὶ ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ. 21 καὶ ἦν Δανιηλ ἕως τοῦ πρώτου ἔτους τῆς βασιλείας Κύρου βασιλέως Περσῶν.
2
II. Ecilôrho ca Nabukondonozori: ensanamu yajiragwa n’eby’envangenvange
Mwâmi adôsa abashonga bâge
1 Omu mwâka gwa kabirhi kurrenga Nabukondonozori ali mwâmi, Nabukondonozori anacilôrha ebilôrho bidârhi byamujugumya omurhima byanamubuza irop. 2 Mwâmi anacihamagala abagula, abashonga n’abalagwè bâge kuguma n’abandi banya-Kaldeya mpu bamuhugûlire ebyôla bilôrho bikali ntyo; banaciyisha badêka embere zâge. 3 Mwâmi anacibabwîra, erhi: «Nalôsire ecilôrho cibîcibî, canjugumya omurhima omu kulonza okubugûla ecôla cilôrho cibîcibî. 4 Abanya-Kaldeya banacishuza mwâmi omu lulimi lw’eciharameya mpu:
«Yâgirwa mwâmi, olame ensiku zôshi! Bwiraga bambali bâwe ecôla cilòôrbo, nîrhu rhwanakuhugûliraco». 5 Mwâmi ashuza Abanya-Kaldeya ababwîra, erhi: «Mmubwîre n’obwâlagale, akaba murhambwîziri ecôla cilôrho n’okucimpugûlira, mweshi namurhola bihimbi bibimbi n’enyumpa zinyu zishube camvu. 6 Ci kwônene erhi mwankananfululira ecôla cilôrho n’okucimpugûlira, nanamuhà enshôkano mwandu, ngalo mwandu n’irenge lya ngasi lubero; ntyo mumbwîrage ecôla cilôrhomunacimpugulire.» 7 Bashubishuza baderha mpu: «Mwâmi abwîrage abarhumisi bâge ecôla cilôrho, nîrhu rhwanamuhugulira co.» 8 Mwâmi anacishuza, erhi: «Okuli mmanyire oku mudwîrhe mwalonza okuheza amango kwônene bulya mubwîne kurhi nàhizire. 9 Akaba murhambîziri ecôla cilôrho, mweshi mwahabwa bubane buguma. Bulya biri binwa bya bunywesi na byakushologosa ebi murheganyize okuyishimbwîra, omu kulinda mpu amango garhangihinduka; ntyo murhangimbwîra ecôla cilôrho, nâni nanamanyira ahwôla oku mwacimpugulira bwinjà.»
10 Aba-Nyakalideya banacimushuza, mpu: «Ntà muntu ciru n’omuguma hano igulu wankahashifulûla ebyôla mwâmi ahûnyire. Bashub’inayûshûla mpu: Ciru na kandi ntà mwâmi okola ohunyire abashonga bâge, abagula bâge nîsi erhi wundi munya-Kaldeya kwa bene okwôla. 11 Akantu mwâmi ahûnyire kali kazibu, na ntà muntu wankahasha okukafululira mwâmi, nkaba ba Nyamuzinda boki bo barhayûbaka haguma nîrhu rhuli bantu balinda olufu.» 12 Okwôla kwarhuma mwâmi akunira bwenêne, anacirhegeka mpu banigûze abarhimanya bôshi b’omu Babiloni, 13 bajâkwo balonza Daniyeli n’abâbo mpu babayîrhe.
Obufulûle muli Daniyeli
14 Lero Daniyeli anacibona ishuzo linjà na lya kucizibuka, aliha Arioki, ye wali murhambo wa abalanzi ba mwâmi, owàli okola acirheganyize okuyîrha abarhimanya bôshi b’omu Babiloni. 15 Abwîra Arioki, erhi: Weliha murhambo wa mwâmi: «Cirhumire mwâmi ahâna duba irhegeko lya bene elyo?» Arioki anarhondêreza Daniyeli kurhi byabîre kôshi. 16 Lero Daniyeli akanya aja emunda mwâmi ali amuhûna mpu amuhe akasanzi lyo ahashihugûlira mwâmi ecilôrho câge. 17 Ho na halya Daniyeli akanya aja emwâge n’ogwôla mwanzi ajigumanyîsa Ananiasi, Misaheli na Azariasi, bwo bâbo mpu: 18 mâshi bahûne obonjo bwa Nyamuzinda w’empingu amanyîse elyo ihwe balekiyîrha Daniyeli bôshi n’abâbo haguma n’abandi barhimanya b’omu Babiloni. 19 Okubundi lirya ihwe lyanacimanyîsibwa emunda Daniyeli ali omu kubonekerwa budufu. Daniyeli anacivuga omunkwa emwa Nyamuzinda w’e mpingu. 20 Daniyeli anaciderha, erhi:
«Liyâgirwe izîno lya Nyamuzinda, omu myâka n’emyâka bulya yêne ye Nn’oburhimanya n’emisî
21 Yêne ye ohindula akasanzi n’amango, ye oyimika abâmi ayimûle n’abandi ye ohâna oburhimanya oku barhimanya n’obumanye oku banyabukengêre.
22 Ye ofulûla amahwe n’ebifulike ye nakubona eby’omu mwizimya ye na nn’obumoleke
23 We nakuza, yâgirwa Nyamuzinda wâbà larha ebwa kubà wampîre oburhimanya n’emisî, ebwa kubà wamarhumanyîsa buno ebi rhwakazâgikusengera, omu kurhumanyîsa ecilôrho ca mwâmi».
24 Co carhumirage Daniyeli aja emwa Arioki, olya Mwâmi ahâga obuhashe bw’okumalîra abarhimanya b’e Babiloni bôshi; anajà emunda ali amubwîra erhi: «Omanye wankayîrha abarhimanya b’omu Babiloniya; mpêka emunda mwâmi ali najibwîriza mwâmi oku biyêrekîre ecilôrho câge.» 25 Arioki anacihêka duba duba Daniyeli emunda mwâmi ali anacimubwîra, erhi: Nabwîne muli balya bantu barhengaga e Yuda, omuntu wamanyîsa anahugûlire mwâmi ecilôrho câge!» 26 Mwâmi anacirhôla akanwa abwîra Daniyeli(owakazâgiderhwa Baltazari), erhi: «Ka wankahasha okumbwîra ecilôrho nzindilôrha n’okucimpugûlira?»
27 Daniyeli anacishuza mwâmi amubwîra, erhi: «Ihwe mwâmi ahûnyire, ntâye omu barhimanya bôshi, ntâye omu bagula, ntâye omu bashonga na ntâye omu balaguzi, wahashiricihugûlira mwâmi. 28 Ci kwônene ho Nyamuzinda w’empinguq aba ye ovulûla amahwe, ye wànamanyîsagya mwâmi Nabukondonozori ebyayishiba omu nsiku nzinda. Ecilôrho câwe n’eby’okuzânwa byakugezire omu irhwe amango wali ogweshîre by’ebi: 29 We, oyu yâgirwa mwâmi, enkengêro wali ogwêrhe en’obà ogweshîre ziyêrekîre ebyayishibà omu mango gayisha na olya ovulûla amahwe anakumanyîsize ebikwânîne okuyishiba. 30 Oku binyêrekîre, ntankaderha nti ngwêrhe obwâni bwâni burhimanya bulya bwankarhuma nalusha abandi bantu, ci eri irhwe kufulûlwa lyafulûlwa, lyo bahash’ilihugûlira mwâmi, onamanyireho enkengêro z’omu murhima gwâwe. 31 We, oyu yâgirwa mwâmi, wajire ahôla wanacibona ecilôrho, ala wanacibona ensanamu ndîndî, eyôla nsanamu ndîndî eyanakazâgimoleka bwenêne yanaciyimanga embere zâwe, n’enshusho yayo yali ya kuyôbohya. 32 Eyôla nsanamu yali egwêrhe irhwe ly’amasholo gatuzirwe bwinjinjà, ecifuba n’amaboko gâyo byàli bya marhale, enda n’amahiji byali mulinga, 33 amagulu gàli ga cûma, n’enshando zàli cihimbi cûma na cihimbi ibumba. 34 Wanacibona ibuye lyàhona oku ntondo buzira kuboko kulijucire, lyanacishurha galya magulu g’ecûma n’ag’ibumba g’erya nsanamu, lyanacigavunyungula. 35 Lero n’ebindi nabyo byanacivunyunguka, ecûma, ihumba, amarhale, omulinga n’amasholo byanaciyôrha nka mulôlo gwayehûkanwa n’empûsi canda, empûsi yanacibiyehûkana buzira kusiza akantu; na lirya ibuye lyavunyungulaga erya nsanamu lyahinduka ntondo nnene yanacibumba igulu lyôshi.
36 Ecôla co cilôrho; amahugûlo gâco rhukolaga rhwagabwîra mwâmi. 37 W’oyo, yâgirwa mwâmi oli mwâmi w’abâmi, na Nyamuzinda w’empingu akuhîre obwâmi, obuhashe, emisî n’irenge 38 na ngasi haba muntu n’ensimba z’erubala, n’enyunyi z’emalunga byôshi abihizire omu maboko gâwe: we oligi lirya irhwe ly’amasholo. 39 Na cazinda, enyuma zâwe, hayishiyisha obundi bwâmi busungunu kukulusha, n’obundi bwâmi bwa kaskarhu bw’omulinga, bwayishiyima igulu lyôshi. 40 Obwâmi bwa kani bwayishibà buzibu nka cûma, na nka kulya ecûma civunyungula n’okushanguliza byôshi, nka kulya ecûma cishanguliza byôshi, ntyo kwo obwôla bwâmi bôhe bwayishishanguliza, buvungunyule bihimbi bihimbi ago gandi mâmi gôshi. 41 Wàbwîne oku amagulu gâyo n’amano gâyo gàli ga cihimbi ibumha lya mubumbi, na cihimbi gàli ga cûma ebwa kubà bwâyishiba bwâmi bugabe mwo bwâyishibà n’obuzibu bw’ecûma nka kulya wanabonaga ecûma cigushe haguma n’ibumba. 42 Galya mano wàbonaga gali cihimbi cûma na cihimbi ibumba kuli kuderha oku obwôla bwâmi bwâyishiba lunda luguma buzibu na n’olundi lunda bubè bulembagusire. 43 Wàbwîne oku ecûma càli cigushe haguma n’ibumba bulya bwâyishibà ngushane ya bantu, ci kwônene barhayumvanya nka kula ecûma n’ibumba birhagwârhana. 44 N’omu mango g’abôla bâmi, Nyamuzinda w’empingu, ayishiyimanza obundi bwâmi bulya burhankacishandwa ciru n’eriguma na oburhegesibwâbo burhakacihâbwa oku lundi lubaga. Bwavunyungula bunashandâze agôla gandi mâmi, nabo bône bwayôrha ensiku n’amango. 45 Byabà nka kulya wanabonaga ibuye lyahona lyône oku ntondo buzira kuboko kulijucire, kandi lyavungunyula ecûma, omulinga, amarhale n’amasholo. Nyamuzinda ye mukulu kulusha byôshi amamanyîsa mwâmi ebyayishiyisha omu gandi mango; ecôla cilôrho ciri c’okunali n’amahugûlo gali mimâna.»
Mwâmi ahungama obwêmere bwâge
46 Oku bundi mwâmi Nabukondonozori anacikumba bûbi, anacifukamiriza embere za Daniyeli, anacirhegeka mpu bamurhûle enterekêro banamutumbukize obukù. 47 Kandi mwâmi ashubishambâza Daniyeli amubwîra, erhi: «Okunali, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda wa banyamuzinda, ye mukulu w’abâmi, ye nyamuvulûla amahwe, ebwa kubà wavulwîre elyo ihwe.» 48 Oku bundi, mwâmi anacijira Daniyeli muguma w’omu barhambo bâge bakulu anamuhà empêmbo nnene na nyinji, amujira murhambo w’ecihugo ca Babiloni côshi na mukulu w’abarhimanya bôshi b’omu Babiloni. 49 Oku musengero gwa Daniyeli, mwâmi àjira barhambo b’eby’omu Babiloni byôshi Sadraki, Mesaki na Abednego, Daniyeli anacibêra oku bwâmi.
Daniel 2
1וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃ 2וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 3וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם׃ 4וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לְעַבְדָ֖יךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃ 5עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְכַשְׂדָּיאֵ֔ מִלְּתָ֖א מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֨נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃ 6וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי׃ 7עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה׃ 8עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃ 9דִּ֣י הֵן־חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ הִזְְמִנְתּוּן֙ לְמֵאמַ֣ר קָֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְֽאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃ 10עֲנ֨וֹ כַשְׂדָּיאֵ֤ קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֲנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֨לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל־חַרְטֹּ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי׃ 11וּמִלְּתָ֨א דִֽי־מַלְכָּ֤ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה וְאָחֳרָן֙ לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם־בִּשְׂרָ֖א לָ֥א אִיתֽוֹהִי׃ 12כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃ 13וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃ פ
14בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃ 15עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי־מַלְכָּ֔א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃ 16וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן־מַלְכָּ֑א דִּ֚י זְמָ֣ן יִנְתֵּן־לֵ֔הּ וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃ פ
17אֱדַ֥יִן דָּֽנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע׃ 18וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל־רָזָ֖ה דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֹֽבְדוּן֙ דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃ 19אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣ה גֲלִ֑י אֱדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃ 20עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי־אֱלָהָא֙ מְבָרַ֔ךְ מִן־עָלְמָ֖א וְעַ֣ד־עָלְמָ֑א דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא׃ 21וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה׃ 22ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א וּנְהֹירָ֖א עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃ 23לָ֣ךְ ׀ אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֨נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא׃ 24כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל ׀ וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֨לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃ ס
25אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע׃ 26עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר הַֽאִיתָ֣יךְ כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃ 27עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָה֙ דִּֽי־מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃ 28בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל־מִשְׁכְּבָ֖ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא׃ פ
29אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙ עַל־מִשְׁכְּבָ֣ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה־דִ֥י לֶהֱוֵֽא׃ 30וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחָכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כָּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃ 31אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֨יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִּכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל׃ 32ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ׃ 33שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי מִנְּהֵון֙ דִּ֣י פַרְזֶ֔ל וּמִנְּהֵ֖ון דִּ֥י חֲסַֽף׃ 34חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֨בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃ 35בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲוֺו֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל־אַרְעָֽא׃ 36דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם־מַלְכָּֽא׃ 37אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃ 38וּבְכָל־דִּ֣י דָֽאְרִ֣ין בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַנְתְּה־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא׃ 39וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י אֲרַ֣עא מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תְלִיתָיאָ֤ אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־אַרְעָֽא׃ 40וּמַלְכוּ֙ רְבִ֣יעָיָ֔ה תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כָּל־אִלֵּ֖ין תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ׃ 41וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א מִנְּהֵ֞ון חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ וּמִנְּהֵ֣ון פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א דִ֥י פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא׃ 42וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א מִנְּהֵ֥ון פַּרְזֶ֖ל וּמִנְּהֵ֣ון חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה׃ 43ְדִ֣י חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא׃ 44וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃ 45כָּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֶּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ׃ פ
46בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃ 47עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥ה דְנָֽה׃ 48אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃ 49וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן־מַלְכָּ֔א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא׃ פ
ΔΑΝΙΗΛ 2
1 Καὶ ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ τῆς βασιλείας Ναβουχοδονοσορ συνέβη εἰς ὁράματα καὶ ἐνύπνια ἐμπεσεῖν τὸν βασιλέα καὶ ταραχθῆναι ἐν τῷ ἐνυπνίῳ αὐτοῦ, καὶ ὁ ὕπνος αὐτοῦ ἐγένετο ἀπ᾽ αὐτοῦ. 2 καὶ ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς εἰσενεχθῆναι τοὺς ἐπαοιδοὺς καὶ τοὺς μάγους καὶ τοὺς φαρμάκους τῶν Χαλδαίων ἀναγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ τὰ ἐνύπνια αὐτοῦ, καὶ παραγενόμενοι ἔστησαν παρὰ τῷ βασιλεῖ. 3 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς ᾿Ενύπνιον ἑώρακα καὶ ἐκινήθη μου τὸ πνεῦμα• ἐπιγνῶναι οὖν θέλω τὸ ἐνύπνιον. 4 καὶ ἐλάλησαν οἱ Χαλδαῖοι πρὸς τὸν βασιλέα Συριστί Κύριε βασιλεῦ, τὸν αἰῶνα ζῆθι• ἀνάγγειλον τὸ ἐνύπνιόν σου τοῖς παισί σου, καὶ ἡμεῖς σοι φράσομεν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ. 5 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τοῖς Χαλδαίοις ὅτι ᾿Εὰν μὴ ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ᾽ ἀληθείας τὸ ἐνύπνιον καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητέ μοι, παραδειγματισθήσεσθε, καὶ ἀναληφθήσεται ὑμῶν τὰ ὑπάρχοντα εἰς τὸ βασιλικόν• 6 ἐὰν δὲ τὸ ἐνύπνιον διασαφήσητέ μοι καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν ἀναγγείλητε, λήψεσθε δόματα παντοῖα καὶ δοξασθήσεσθε ὑπ᾽ ἐμοῦ• δηλώσατέ μοι τὸ ἐνύπνιον καὶ κρίνατε. 7 ἀπεκρίθησαν δὲ ἐκ δευτέρου λέγοντες Βασιλεῦ, τὸ ὅραμα εἰπόν, καὶ οἱ παῖδές σου κρινοῦσι πρὸς ταῦτα. 8 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς ᾿Επ᾽ ἀληθείας οἶδα ὅτι καιρὸν ὑμεῖς ἐξαγοράζετε, καθάπερ ἑωράκατε ὅτι ἀπέστη ἀπ᾽ ἐμοῦ τὸ πρᾶγμα• καθάπερ οὖν προστέταχα, οὕτως ἔσται• 9 ἐὰν μὴ τὸ ἐνύπνιον ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ᾽ ἀληθείας καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητε, θανάτῳ περιπεσεῖσθε• συνείπασθε γὰρ λόγους ψευδεῖς ποιήσασθαι ἐπ᾽ ἐμοῦ, ἕως ἂν ὁ καιρὸς ἀλλοιωθῇ• νῦν οὖν ἐὰν τὸ ῥῆμα εἴπητέ μοι, ὃ τὴν νύκτα ἑώρακα, γνώσομαι ὅτι καὶ τὴν τούτου κρίσιν δηλώσετε. 10 καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ Χαλδαῖοι ἐπὶ τοῦ βασιλέως ὅτι Οὐδεὶς τῶν ἐπὶ τῆς γῆς δυνήσεται εἰπεῖν τῷ βασιλεῖ ὃ ἑώρακε, καθάπερ σὺ ἐρωτᾷς, καὶ πᾶς βασιλεὺς καὶ πᾶς δυνάστης τοιοῦτο πρᾶγμα οὐκ ἐπερωτᾷ πάντα σοφὸν καὶ μάγον καὶ Χαλδαῖον• 11 καὶ ὁ λόγος, ὃν ζητεῖς, βασιλεῦ, βαρύς ἐστι καὶ ἐπίδοξος, καὶ οὐδείς ἐστιν, ὃς δηλώσει ταῦτα τῷ βασιλεῖ, εἰ μήτι ἄγγελος, οὗ οὐκ ἔστι κατοικητήριον μετὰ πάσης σαρκός• ὅθεν οὐκ ἐνδέχεται γενέσθαι καθάπερ οἴει. 12 τότε ὁ βασιλεὺς στυγνὸς γενόμενος καὶ περίλυπος προσέταξεν ἐξαγαγεῖν πάντας τοὺς σοφοὺς τῆς Βαβυλωνίας• 13 καὶ ἐδογματίσθη πάντας ἀποκτεῖναι, ἐζητήθη δὲ ὁ Δανιηλ καὶ πάντες οἱ μετ᾽ αὐτοῦ χάριν τοῦ συναπολέσθαι. 14 τότε Δανιηλ εἶπε βουλὴν καὶ γνώμην, ἣν εἶχεν, Αριώχῃ τῷ ἀρχιμαγείρῳ τοῦ βασιλέως, ᾧ προσέταξεν ἐξαγαγεῖν τοὺς σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας, 15 καὶ ἐπυνθάνετο αὐτοῦ λέγων Περὶ τίνος δογματίζεται πικρῶς παρὰ τοῦ βασιλέως; τότε τὸ πρόσταγμα ἐσήμανεν ὁ Αριώχης τῷ Δανιηλ. 16 ὁ δὲ Δανιηλ εἰσῆλθε ταχέως πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἠξίωσεν ἵνα δοθῇ αὐτῷ χρόνος παρὰ τοῦ βασιλέως, καὶ δηλώσῃ πάντα ἐπὶ τοῦ βασιλέως. 17 τότε ἀπελθὼν Δανιηλ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ τῷ Ανανια καὶ Μισαηλ καὶ Αζαρια τοῖς συνεταίροις ὑπέδειξε πάντα• 18 καὶ παρήγγειλε νηστείαν καὶ δέησιν καὶ τιμωρίαν ζητῆσαι παρὰ τοῦ κυρίου τοῦ ὑψίστου περὶ τοῦ μυστηρίου τούτου, ὅπως μὴ ἐκδοθῶσι Δανιηλ καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ εἰς ἀπώλειαν ἅμα τοῖς σοφισταῖς Βαβυλῶνος. 19 τότε τῷ Δανιηλ ἐν ὁράματι ἐν αὐτῇ τῇ νυκτὶ τὸ μυστήριον τοῦ βασιλέως ἐξεφάνθη εὐσήμως• τότε Δανιηλ εὐλόγησε τὸν κύριον τὸν ὕψιστον 20 καὶ ἐκφωνήσας εἶπεν ῎Εσται τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου τοῦ μεγάλου εὐλογημένον εἰς τὸν αἰῶνα, ὅτι ἡ σοφία καὶ ἡ μεγαλωσύνη αὐτοῦ ἐστι• 21 καὶ αὐτὸς ἀλλοιοῖ καιροὺς καὶ χρόνους, μεθιστῶν βασιλεῖς καὶ καθιστῶν, διδοὺς σοφοῖς σοφίαν καὶ σύνεσιν τοῖς ἐν ἐπιστήμῃ οὖσιν• 22 ἀνακαλύπτων τὰ βαθέα καὶ σκοτεινὰ καὶ γινώσκων τὰ ἐν τῷ σκότει καὶ τὰ ἐν τῷ φωτί, καὶ παρ᾽ αὐτῷ κατάλυσις 23 σοί, κύριε τῶν πατέρων μου, ἐξομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ, ὅτι σοφίαν καὶ φρόνησιν ἔδωκάς μοι καὶ νῦν ἐσήμανάς μοι ὅσα ἠξίωσα τοῦ δηλῶσαι τῷ βασιλεῖ πρὸς ταῦτα. 24 εἰσελθὼν δὲ Δανιηλ πρὸς τὸν Αριωχ τὸν κατασταθέντα ὑπὸ τοῦ βασιλέως ἀποκτεῖναι πάντας τοὺς σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας εἶπεν αὐτῷ Τοὺς μὲν σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας μὴ ἀπολέσῃς, εἰσάγαγε δέ με πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ἕκαστα τῷ βασιλεῖ δηλώσω. 25 τότε Αριωχ κατὰ σπουδὴν εἰσήγαγεν τὸν Δανιηλ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν αὐτῷ ὅτι Εὕρηκα ἄνθρωπον σοφὸν ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας τῶν υἱῶν τῆς Ιουδαίας, ὃς τῷ βασιλεῖ δηλώσει ἕκαστα. 26 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ Δανιηλ ἐπικαλουμένῳ δὲ Χαλδαϊστὶ Βαλτασαρ Δυνήσῃ δηλῶσαί μοι τὸ ὅραμα, ὃ εἶδον, καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν; 27 ἐκφωνήσας δὲ ὁ Δανιηλ ἐπὶ τοῦ βασιλέως εἶπεν Τὸ μυστήριον, ὃ ἑώρακεν ὁ βασιλεύς, οὐκ ἔστι σοφῶν καὶ φαρμάκων καὶ ἐπαοιδῶν καὶ γαζαρηνῶν ἡ δήλωσις, 28 ἀλλ᾽ ἔστι θεὸς ἐν οὐρανῷ ἀνακαλύπτων μυστήρια, ὃς ἐδήλωσε τῷ βασιλεῖ Ναβουχοδονοσορ ἃ δεῖ γενέσθαι ἐπ᾽ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν. βασιλεῦ, εἰς τὸν αἰῶνα ζῆθι• τὸ ἐνύπνιον καὶ τὸ ὅραμα τῆς κεφαλῆς σου ἐπὶ τῆς κοίτης σου τοῦτό ἐστι. 29 σύ, βασιλεῦ, κατακλιθεὶς ἐπὶ τῆς κοίτης σου ἑώρακας πάντα, ὅσα δεῖ γενέσθαι ἐπ᾽ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν, καὶ ὁ ἀνακαλύπτων μυστήρια ἐδήλωσέ σοι ἃ δεῖ γενέσθαι. 30 κἀμοὶ δὲ οὐ παρὰ τὴν σοφίαν τὴν οὖσαν ἐν ἐμοὶ ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τὸ μυστήριον τοῦτο ἐξεφάνθη, ἀλλ᾽ ἕνεκεν τοῦ δηλωθῆναι τῷ βασιλεῖ ἐσημάνθη μοι ἃ ὑπέλαβες τῇ καρδίᾳ σου ἐν γνώσει. 31 καὶ σύ, βασιλεῦ, ἑώρακας, καὶ ἰδοὺ εἰκὼν μία, καὶ ἦν ἡ εἰκὼν ἐκείνη μεγάλη σφόδρα, καὶ ἡ πρόσοψις αὐτῆς ὑπερφερὴς ἑστήκει ἐναντίον σου, καὶ ἡ πρόσοψις τῆς εἰκόνος φοβερά• 32 καὶ ἦν ἡ κεφαλὴ αὐτῆς ἀπὸ χρυσίου χρηστοῦ, τὸ στῆθος καὶ οἱ βραχίονες ἀργυροῖ, ἡ κοιλία καὶ οἱ μηροὶ χαλκοῖ, 33 τὰ δὲ σκέλη σιδηρᾶ, οἱ πόδες μέρος μέν τι σιδήρου, μέρος δέ τι ὀστράκινον. 34 ἑώρακας ἕως ὅτου ἐτμήθη λίθος ἐξ ὄρους ἄνευ χειρῶν καὶ ἐπάταξε τὴν εἰκόνα ἐπὶ τοὺς πόδας τοὺς σιδηροῦς καὶ ὀστρακίνους καὶ κατήλεσεν αὐτά. 35 τότε λεπτὰ ἐγένετο ἅμα ὁ σίδηρος καὶ τὸ ὄστρακον καὶ ὁ χαλκὸς καὶ ὁ ἄργυρος καὶ τὸ χρυσίον καὶ ἐγένετο ὡσεὶ λεπτότερον ἀχύρου ἐν ἅλωνι, καὶ ἐρρίπισεν αὐτὰ ὁ ἄνεμος ὥστε μηδὲν καταλειφθῆναι ἐξ αὐτῶν• καὶ ὁ λίθος ὁ πατάξας τὴν εἰκόνα ἐγένετο ὄρος μέγα καὶ ἐπάταξε πᾶσαν τὴν γῆν. 36 τοῦτο τὸ ὅραμα• καὶ τὴν κρίσιν δὲ ἐροῦμεν ἐπὶ τοῦ βασιλέως. 37 σύ, βασιλεῦ βασιλεὺς βασιλέων, καὶ σοὶ ὁ κύριος τοῦ οὐρανοῦ τὴν ἀρχὴν καὶ τὴν βασιλείαν καὶ τὴν ἰσχὺν καὶ τὴν τιμὴν καὶ τὴν δόξαν ἔδωκεν, 38 ἐν πάσῃ τῇ οἰκουμένῃ ἀπὸ ἀνθρώπων καὶ θηρίων ἀγρίων καὶ πετεινῶν οὐρανοῦ καὶ τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης παρέδωκεν ὑπὸ τὰς χεῖράς σου κυριεύειν πάντων, σὺ εἶ ἡ κεφαλὴ ἡ χρυσῆ. 39 καὶ μετὰ σὲ ἀναστήσεται βασιλεία ἐλάττων σου, καὶ τρίτη βασιλεία ἄλλη χαλκῆ, ἣ κυριεύσει πάσης τῆς γῆς. 40 καὶ βασιλεία τετάρτη ἰσχυρὰ ὥσπερ ὁ σίδηρος ὁ δαμάζων πάντα καὶ πᾶν δένδρον ἐκκόπτων, καὶ σεισθήσεται πᾶσα ἡ γῆ. 41 καὶ ὡς ἑώρακας τοὺς πόδας αὐτῆς μέρος μέν τι ὀστράκου κεραμικοῦ μέρος δέ τι σιδήρου, βασιλεία ἄλλη διμερὴς ἔσται ἐν αὐτῇ, καθάπερ εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμειγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ• 42 καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν ποδῶν μέρος μέν τι σιδηροῦν μέρος δέ τι ὀστράκινον, μέρος τι τῆς βασιλείας ἔσται ἰσχυρὸν καὶ μέρος τι ἔσται συντετριμμένον. 43 καὶ ὡς εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμειγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ, συμμειγεῖς ἔσονται εἰς γένεσιν ἀνθρώπων, οὐκ ἔσονται δὲ ὁμονοοῦντες οὔτε εὐνοοῦντες ἀλλήλοις, ὥσπερ οὐδὲ ὁ σίδηρος δύναται συγκραθῆναι τῷ ὀστράκῳ. 44 καὶ ἐν τοῖς χρόνοις τῶν βασιλέων τούτων στήσει ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ βασιλείαν ἄλλην, ἥτις ἔσται εἰς τοὺς αἰῶνας καὶ οὐ φθαρήσεται, καὶ αὕτη ἡ βασιλεία ἄλλο ἔθνος οὐ μὴ ἐάσῃ, πατάξει δὲ καὶ ἀφανίσει τὰς βασιλείας ταύτας, καὶ αὐτὴ στήσεται εἰς τὸν αἰῶνα, 45 καθάπερ ἑώρακας ἐξ ὄρους τμηθῆναι λίθον ἄνευ χειρῶν, καὶ συνηλόησε τὸ ὄστρακον, τὸν σίδηρον καὶ τὸν χαλκὸν καὶ τὸν ἄργυρον καὶ τὸν χρυσόν. ὁ θεὸς ὁ μέγας ἐσήμανε τῷ βασιλεῖ τὰ ἐσόμενα ἐπ᾽ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν, καὶ ἀκριβὲς τὸ ὅραμα, καὶ πιστὴ ἡ τούτου κρίσις. 46 τότε Ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον χαμαὶ προσεκύνησε τῷ Δανιηλ καὶ ἐπέταξε θυσίας καὶ σπονδὰς ποιῆσαι αὐτῷ. 47 καὶ ἐκφωνήσας ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν Δανιηλ εἶπεν ᾿Επ᾽ ἀληθείας ἐστὶν ὁ θεὸς ὑμῶν θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν βασιλέων ὁ ἐκφαίνων μυστήρια κρυπτὰ μόνος, ὅτι ἐδυνάσθης δηλῶσαι τὸ μυστήριον τοῦτο. 48 τότε ὁ βασιλεὺς Ναβουχοδονοσορ Δανιηλ μεγαλύνας καὶ δοὺς δωρεὰς μεγάλας καὶ πολλὰς κατέστησεν ἐπὶ τῶν πραγμάτων τῆς Βαβυλωνίας καὶ ἀπέδειξεν αὐτὸν ἄρχοντα καὶ ἡγούμενον πάντων τῶν σοφιστῶν Βαβυλωνίας. 49 καὶ Δανιηλ ἠξίωσε τὸν βασιλέα ἵνα κατασταθῶσιν ἐπὶ τῶν πραγμάτων τῆς Βαβυλωνίας Σεδραχ, Μισαχ, Αβδεναγω• καὶ Δανιηλ ἦν ἐν τῇ βασιλικῇ αὐλῇ.
3
III. Irhegeko ly’okuharâmya ensanamu y’amasholo
Nabukondonozori ayîmanza ensanamu y’amasholo
1 Mwâmi Nabukondonozori anacibumba ensanamu y’amasholo, obulî bwâyo bwàli bwa makano makumi galindarhu n’obugali bwàli bwa makano ndarhu; agendiyiyimanza omu kabanda ka Dura, omu cihugo ca Babiloni. 2 Mwâmi anacihuluza abarhambo bâge, abalenga b’amarhegeko, abatwî b’emmanja na ngasi bakulu b’omu cihugo, mpu bajè oku lusiku lukulu lw’okugishwa kw’eyôla nsanamu yayîmanzibwe na mwâmi Nabukondonozori. 3 Ntyo bashubûkirayo, abarhambo bôshi, abarhumisi, abarhambo b’akashala, abahànûzi, abarhindisi, abalenga b’amarhegeko, abatwî b’emmanja na ngasi bandi bakulu b’omu cihugo, bôshi bashubûkira yo mpu bajè kuli olwôla lusiku lukulu lw’okugisha eyôla nsanamu yayimanzibagwa na mwâmi Nabukondonozori. Bacihira embere z’ensanamu mwâmi Nabukondonozori ayîmanzagya. 4 Omu kûbiza anacihamagaza n’emisî yôshi, erhi: «Mwe bantu ba ngasi lubaga, aba ngasi ishanja na ngasi lulimi, muhîrwe eri irhegeko mpu: 5 Hanomuyumva izù ly’omushekera, ely’akarhêra, ely’olulanga, ely’enzenze ely’elikembe, e ly’ecinanda n’elya ngasi lubero lya bizihwa, mweshi mwanakumba bûbi, muharâmye eyôla nsanamu mwâmi Nabukondonozori ayîmanzize. 6 Ngasi yêshi orhakumbiri bûbi n’okulahira okuyiharâmya ayishikwêkwa ho na halya omu ndugurhira y’omuliro.» 7 Okwôla kwarhuma erhi olubaga luyumva izù ly’omushekera, ely’akarhêra, ely’olulanga, ely’enzenze, ely’elikembe n’elya ngasi bindi bizihwa, embaga zôshi, amashanja n’abantu ba ngasi lulimi, bakumba bûbi, bakola baharâmya eyôla nsanamu yayîmanzibagwa na mwâmi Nabukondonozori.
Abayahudi bashobekwa banatwîrwa olufu
8 Kuli okwôla, baguma omu Banya-Kaldea bayisha bali shobeka Abayahudi. 9 Banacibwîra mwâmi Nabukondonozori mpu: «Yâgirwa Mwâmi, olame ensiku zôshi! 10 W’oyu Yâgirwa Mwâmi wahanyire eli irhegeko mpu ngasi muntu wânayumve izù ly’omushekera, ely’akarhêra, ely’olulanga, ely’enzenze, ely’elikembe, ely’ecinanda n’elya ngasi bindi bizihwa, agwâsirwe akumbe bûbi, aharâmye eyôla nsanamu y’amasholo. 11 Kandi wanaderha oku ngasi yeshi orhakumbiri bûbi akabula buharâmya, oyôla anakwêbwe omu ndugurhira y’omuliro. 12 Ci haligi Abayahudi, aba wênene wajiraga bakulu b’okulanga eby’omu cihugo c’e Babiloni, bo Sadraki, Mesaki n’Abednego, abôla bantu barhajira bukenge buci kuli we, yâgirwa Mwâmi, barharhumikira banyamuzinda bâwe, barhanakumba bûbi embere z’erya nsanamu y’amasholo wayîmanzagya.» 13 Oku bundi Nabukondonozori akunira, yeshi arûkuza bwenêne, anacirhegeka mpu bajilêrha Sadraki, Mesaki n’Abednego; abôla bantu banaciyisha badwîrhwe embere za mwâmi. 14 Nabukondonozori abadôsa, erhi: Ka kwo binali wâni Sadraki, Mesaki na Abednego mpu murharhumikira Nyamuzinda wâni, mpu murhaharâmya erya nsanamu y’amasholo nzindiyîmanza? 15 Lero akaba mucirheganyizagye, hanomunayumva izù ly’omushekera; ely’akarhêra, ely’olulanga, ely’enzenze ely’elikembe, ely’ecinanda n’elya ngasi bindi bizihwa, okukumba bûbi n’okuharâmya erya nsanamu nayîmanzagya. Ci mukabula kuyiharâmya, bwo na buno mwakwêbwa omu ndugurhira y’omuliro, na Nyamuzinda ohi wankacibashugunula omu maboko gâni?» 16 Sadraki, Mesaki n’Abednego banacishuza mwâmi banacimubwîra, mpu: «Nabukondonozori, ntâco rhugwâsirwe okukushuza kuli ecôla cinwa. 17 Akaba Nyamuzinda wîrhu, olya rhurhumikira, alonzize okurhurhenza muli eyo ndugurhira y’omuliro, anahashirhurhenza n’omu maboko gâwe, yâgirwa mwaâmi. 18 Na ciru akaba arhali ntyo, omanye wâni mwâmi oku rhurhârhumikire oyôla Nyamuzinda wâwe, rhurhânaharâmye eyôla nsanamu yâwe y’amasholo oyîmanzize. 19 Obwo Nabukondonozori ayunjula burhe n’obusù bwâge bwahinduka erhi Sadraki, Mesaki na Abednego barhuma. Erhi ashubirhòla akanwa, arhzgeka mpu erya ndugurhira edukûzibwe kali nda kulusha oku eyôrha etwânwamwo omuliro. 20 Anacirhegeka abasirika bazibuzibu b’omu murhwe gwâge mpu bashwêke Sadraki, Mesaki, n’Abednego, banakwêbwe omwôla ndugurhira y’omuliro. 21 Oku bundi, abôla bantu haguma n’ebishûli byabo n’orhubutura rhwâbo n’ensirha zâbo n’eyindi myambalo yâbo banacibaziriringa banabakwêba omu ndugurhira y’omuliro. 22 Ebwa kubà eryo irhegeko lya mwâmi lyali lyakuyûkirizibwa duba duba, n’ebwa kubà endugurhira yàli ehirûsire okurhalusire, engulumira y’omuliro yayîrha balya bantu bashwêkaga Sadraki, Mesaki n’Abednego. 23 Nabo abôla bantu oku banali basharhu, kwo kuderha Sadraki, Mesaki n’Abednego, bakwêbwa muli eyo ndugurhira y’omuliro bôshi banali baziriringe.
Daniel 3
1נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ צְלֵ֣ם דִּֽי־דְהַ֔ב רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֣ין שִׁ֑ת אֲקִימֵהּ֙ בְּבִקְעַ֣ת דּוּרָ֔א בִּמְדִינַ֖ת בָּבֶֽל׃ 2וּנְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֡א שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּא֩ גְדָ֨בְרַיָּ֤א דְּתָבְרַיָּא֙ תִּפְתָּיֵ֔א וְכֹ֖ל שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֑א לְמֵתֵא֙ לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃ 3בֵּאדַ֡יִן מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּ֣א גְדָבְרַיָּא֩ דְּתָ֨בְרַיָּ֜א תִּפְתָּיֵ֗א וְכֹל֙ שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֔א לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֑א וְקָֽאְמִין֙ לָקֳבֵ֣ל צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּֽר׃ 4וְכָרוֹזָ֖א קָרֵ֣א בְחָ֑יִל לְכ֤וֹן אָֽמְרִין֙ עַֽמְמַיָּ֔א אֻמַּיָּ֖א וְלִשָּׁנַיָּֽא׃ 5בְּעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָא קַיתְר֨וֹס סַבְּכָ֤א פְּסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃ 6וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א יִתְרְמֵ֔א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃ 7כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֡ה בֵּהּ־זִמְנָ֡א כְּדִ֣י שָֽׁמְעִ֣ין כָּֽל־עַמְמַיָּ֡א קָ֣ל קַרְנָא֩ מַשְׁר֨וֹקִיתָ֜א קַיתְרֹ֤ס שַׂבְּכָא֙ פְּסַנְטֵרִ֔ין וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א נָֽפְלִ֨ין כָּֽל־עַֽמְמַיָּ֜א אֻמַיָּ֣א וְלִשָּׁנַיָּ֗א סָֽגְדִין֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃ 8כָּל־קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ־זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃ 9עֲנוֹ֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑א מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃ 10אַ֣נְתְּה מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָא קַיתְרֹ֨ס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וְסיּפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא׃ 11וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד יִתְרְמֵ֕א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃ 12אִיתַ֞י גֻּבְרִ֣ין יְהוּדָאיִ֗ן דִּֽי־מַנִּ֤יתָ יָתְהוֹן֙ עַל־עֲבִידַת֙ מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ לָא־שָׂ֨מֽוּ עֲלָ֤יךְ מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם לֵֽאלָהָיךְ֙ לָ֣א פָלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א סָגְדִֽין׃ ס
13בֵּאדַ֤יִן נְבוּכַדְנֶצַּר֙ בִּרְגַ֣ז וַחֲמָ֔ה אֲמַר֙ לְהַיְתָיָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ בֵּאדַ֨יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הֵיתָ֖יוּ קֳדָ֥ם מַלְכָּֽא׃ 14עָנֵ֤ה נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ וְאָמַ֣ר לְה֔וֹן הַצְדָּ֕א שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לֵֽאלָהַ֗י לָ֤א אִֽיתֵיכוֹן֙ פָּֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימֶת לָ֥א סָֽגְדִֽין׃ 15כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣א קַיתְרֹ֣ס שַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־שַׁעֲתָ֣ה תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ דֵּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי׃ 16עֲנ֗וֹ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ וְאָמְרִ֖ין לְמַלְכָּ֑א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר לָֽא־חַשְׁחִ֨ין אֲנַ֧חְנָה עַל־דְּנָ֛ה פִּתְגָ֖ם לַהֲתָבוּתָֽךְ׃ 17הֵ֣ן אִיתַ֗י אֱלָהַ֨נָא֙ דִּֽי־אֲנַ֣חְנָא פָֽלְחִ֔ין יָכִ֖ל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא מִן־אַתּ֨וּן נוּרָ֧א יָקִֽדְתָּ֛א וּמִן־יְדָ֥ךְ מַלְכָּ֖א יְשֵׁיזִֽב׃ 18וְהֵ֣ן לָ֔א יְדִ֥יעַ לֶהֱוֵא־לָ֖ךְ מַלְכָּ֑א דִּ֤י לֵֽאלָהָיךְ֙ לָא־אִיתַ֣ינָא פָֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א נִסְגֻּֽד׃ ס
19בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֨וֹהִי֙ אֶשְׁתַּנִּ֔ו עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃ 20וּלְגֻבְרִ֤ין גִּבָּֽרֵי־חַ֨יִל֙ דִּ֣י בְחַיְלֵ֔הּ אֲמַר֙ לְכַפָּתָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לְמִרְמֵ֕א לְאַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃ 21בֵּאדַ֜יִן גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ כְּפִ֨תוּ֙ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן֙ פַּטְּישֵׁיה֔וֹן וְכַרְבְּלָתְה֖וֹן וּלְבֻשֵׁיה֑וֹן וּרְמִ֕יו לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃ 22כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה מִן־דִּ֞י מִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ מַחְצְפָ֔ה וְאַתּוּנָ֖א אֵזֵ֣ה יַתִּ֑ירָא גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ דִּ֤י הַסִּ֨קוּ֙ לְשַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ קַטִּ֣ל הִמּ֔וֹן שְׁבִיבָ֖א דִּ֥י נוּרָֽא׃ 23וְגֻבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ תְּלָ֣תֵּה֔וֹן שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ נְפַ֛לוּ לְגֽוֹא־אַתּוּן־נוּרָ֥א יָֽקִדְתָּ֖א מְכַפְּתִֽין׃ פ
24אֱדַ֨יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א תְּוַ֖הּ וְקָ֣ם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְאָמַ֜ר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי הֲלָא֩ גֻבְרִ֨ין תְּלָתָ֜א רְמֵ֤ינָא לְגוֹא־נוּרָא֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְאָמְרִין֙ לְמַלְכָּ֔א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽא׃ 25עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר הָֽא־אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֨יִן֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֽוֹא־נוּרָ֔א וַחֲבָ֖ל לָא־אִיתַ֣י בְּה֑וֹן וְרֵוֵהּ֙ דִּ֣י רְֽבִיעָיאָ֔ דָּמֵ֖ה לְבַר־אֱלָהִֽין׃ ס
26בֵּאדַ֜יִן קְרֵ֣ב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר לִתְרַע֮ אַתּ֣וּן נוּרָ֣א יָקִֽדְתָּא֒ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר שַׁדְרַ֨ךְ מֵישַׁ֧ךְ וַעֲבֵד־נְג֛וֹ עַבְד֛וֹהִי דִּֽי־אֱלָהָ֥א עִלָּיאָ֖ פֻּ֣קוּ וֶאֱת֑וֹ בֵּאדַ֣יִן נָֽפְקִ֗ין שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ מִן־גּ֥וֹא נוּרָֽא׃ 27וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א סִגְנַיָּ֣א וּפַחֲוָתָא֮ וְהַדָּבְרֵ֣י מַלְכָּא֒ חָזַ֣יִן לְגֻבְרַיָּ֣א אִלֵּ֡ךְ דִּי֩ לָֽא־שְׁלֵ֨ט נוּרָ֜א בְּגֶשְׁמְה֗וֹן וּשְׂעַ֤ר רֵֽאשְׁהוֹן֙ לָ֣א הִתְחָרַ֔ךְ וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן לָ֣א שְׁנ֑וֹ וְרֵ֣יחַ נ֔וּר לָ֥א עֲדָ֖ת בְּהֽוֹן׃ 28עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙ וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּ גֶשְׁמְיה֗וֹן דִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן֙ לְכָל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃ 29וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כָל־עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־יֵאמַ֤ר שָׁלֻה֙ עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ אֱלָ֣ה אָחֳרָ֔ן דִּֽי־יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה׃ 30בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א הַצְלַ֛ח לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ בִּמְדִינַ֥ת בָּבֶֽל׃ פ
31נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־דָאְרִ֥ין בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃ 32אָֽתַיָּא֙ וְתִמְהַיָּ֔א דִּ֚י עֲבַ֣ד עִמִּ֔י אֱלָהָ֖א עִלָּיאָ֑ שְׁפַ֥ר קָֽדָמַ֖י לְהַחֲוָיָֽה׃ 33אָת֨וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃

Olwimbo lw’Azariasi omu ndugurhira y’omuliro
24 Baja balambagira omwôla ngulumira y’omuliro, bajà bakuza Nyamuzinda banaharâmya Nyakasaner. 25 Azariasi ayimanga aderha ogu musengero; erhi abumbûla akanwa anali muli eyôla ngulumira y’omuliro aderha erhi:
26 Oyâgirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Bashakulûza; izîno lyâwe likuzibwe linaje irenge ensiku zôshi.
27 Bulya oli mushinganyanya muli ebi warhujirire byôshi, n’emikolo yâwe eri y’okuli n’enjira zâwe zishingânîne, n’obucîranuzi bwâwe buli bw’okuli.
28 Bulya wàhanyire obucîranuzi bw’okunali muli oku wanarhujirîre kwôshi kuguma n’okuwajiriraga olugo lutagatîfu lwa larha, Yeruzalemu; wàjira okwôla kunali kunashingânîne kôshi erhi byâha bîrhu birhuma.
29 Bulya rhwàjizire ecâha rhwanahemuka embere zâwe rhwanayunjula amabî gôshi.
30 Rhurhashimbaga amarhegeko gâwe gôshi, rhurhagabîkiriraga rhurhanagalukiraga nk’oku wanali orhegesire lyo rhubona iragi.
31 Empimbo warhuhimbwîre zôshi na ngasi kundi wàrhujirîre, okwôla kwoshi wàkujizire n’obushinganyanya.
32 Wàrhuhanyire emwa abashombanyi bagalugalu, abapagani babî bwenêne, emwa omwâmi orhishi bushinganyanya, alushire aba hano igulu lyôshi bubî.
33 Na bunôla rhurhacicîshomya nti rhwabumbûla akanwa; enshonyi n’ebibamba byayisire bambali bâwe, kuguma na ngasi bandi banakuharâmya.s
34 Yâgirwa orharhulekereraga omu maboko g’abashombanyi bîrhu erhi izi[inò lyâwe lirhuma, orhanavunaga endagâno yâwe.
35 Yâgirwa orharhurhenzagya kwo obwonjo bwâwe oku makwânane gw’omwîra wawe Abrahamu, n’aga mwambali wâwe Izaki n’omutagatîfu wawe Israheli.
36 Aba walaganyagya mpu waluza iburha lyâbo nka enyenyêzi z’oku nkuba, na nka mushenyi g’omu nyanja.
37 Bulya, yâgirwa Nyakasane rhwe rhukola banyi kulusha omu gandi mashanja gôshi, rhunalibusire buna omu igulu lyôshi erhi byâha bîrhu birhuma.
38 Bunôla ntà mwâmi, ntà murhambo, ntà mulêbi rhucijira; ntà nterekêro rhucijira ôli ez’okukuza, ôli ez’enkalange, ciru n’okutumbûsa enshangi, rhurhacijira ciru aha rhwakakurhûlira eby’omu mburho zirhu lyo rhurhona emunda oli.
39 Ci, Yâgirwa nîrhu rhuyankirirwe n’omurhima gw’obucîyunjuze gunayunjwire bwîrhôhye.
40 Rhubè nk’abadwîrhe enterekêro z’ensirîra z’engandabuzi n’ez’empanzi, nîsi erhi nk’abadwîrhe ez’ebihumbi by’ebibuzi bishushagîre; ntyôla kwo ebâge ene eyi nterekêro rhukurhûzire bunôla, enabè nyimâna embere zâwe, bulya ntâko bankabulabula abakulangâlira.
41 Yâgirwa we rhukulikîre bunôla n’okukurhînya n’omurhima gwirhu gôshi, rhwayisha rhwalongereza obusù bwâwe.
42 Orharhubonesenshonyi. Ci, Yâgirwa orhujirire nk’oku obutûdu bwâwe bunali na nk’oku obwonjo bwâwe bunji bunali.
43 Orhulîkûze n’ebirhangâzo byâwe n’izîno lyâwe lij’irenge, yâgirwa Nyakasane.
44 Barhungwe n’obwôba ngasi balibuza olubaga lwâwe, enshonyi zibabumbè omu kuhoza obuhashe n’irenge bagwêrhe n’emisî ebahwêre.
45 Banamanye oku wêne we Nyakasane, wêne we Nyamuzinda oyunjuzize igulu irenge!»
46 Ci kwônene balya barhumisi ba mwâmi bakwêbaga balya bantu basharhu omu ndugurhira y’omuliro barhahusagya okuyidukumbya omu kuhiramwo ebitoro, ebikundukundu by’ecimoge, amagoba g’eyindi mirhi gayaka nka mavurha n’amashami g’emizâbîbu. 47 Engulumira yakazihika omu nkuba-karhî, ya makano makumi ani na mwenda oku nyanya Iy’endugurhira y’omuliro. 48 Lero omuliro gwalandira gwanayôca Abanya-Kaldeya bôshi bali eburhambi bw’endugurhira y’omuliro. 49 Ci malahika wa Nyakasane ali amabungulukira omu itanuru, abêrat bôshi na Azariasi n’abâbo, akazirhenza omwôla ndugurhira ezôla ngulumira ndârhi z’omuliro. 50 Omwôla ndugurhira ahiramwo empûsi y’ehibohôlolo, empûsi y’ecishuhaha, ntyo omuliro gurhabahikagakwo ciru n’eriguma, gurhabababazagya gurhanabajiraga akantu.
Olwimbo lwa misole isharhu
51 Okubundi abôla bantu basharhu nka muntu muguma, banacijà omu kanwa baharâmya, bacishinga banakuza Nyamuzinda omwôla ndugurhira y’omuliro baderha, mpu:
52 «Osuhirwe Nyakasane Nyamuzinda wa bashakulûza,
okuzibwe onaj’irenge emyâka n’emyâka.
Lisuhirwe izîno ly’irenge lyâwe litagatîfu,
Okuzibwe onaje irenge emyâka n’emyâka.
53 Osuhirwe omu nyumpa ntakatifu y’irenge lyâwe.
Okuzwe onaj’irenge emyâka n’emyâka.
54 Osuhirwe oku ntebe y’obwâmi bwawe,
Okuzibwe onaj’irenge emyâka n’emyâka.
55 Osuhirwe we fukûla emisîma, we na bwarhire kuli bakerûbini
oganze onagandaze emyâka n’emyâka yôshi.
56 Osuhirwe omu cirêre c’oku nkuba,
oganze onagandaze emyâka n’emyâka yôshi.
57 Mwe biremwa bya Nyakasane mukuze Nyakasane,
kuzagyi ye munamuhe irenge emyâka n’emyâka.
58 Mwe bamalahika ba Nyakasane, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka, n’emyâka.
59 Mwe malunga ga Nyakasane, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
60 Mwe mîshi g’oku nkuba, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
61 Mwe mahashe gôshi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
62 Ninyu mwe izûba n’omwêzi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
63 Mwe nyenyêzi z’emalunga, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
64 Mwe nkuba, ninyu mwe lume, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
65 Mwe mpûsi mweshi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
66 Mwe muliro n’idûrhu, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
67 Mwe mpondo n’ccanda, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
68 Mwe lume n’amahuhira, mukuze Nyakasane,
kui ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
69 Mwe mboho n’cmisirula, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
70 Mwe bibuye n’olubula lw’oku nkuba, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
71 Ninyu mwe budufu n’omûshi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
72 Mwe bumoleke n’omwizimya, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
73 Mwe milazo n’ebitu, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
74 lgulu likuze Nyakasane,
limukuze linamuhe irenge emyâka n’emyâka.
75 Mwe ntondo n’orhurhondo, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
76 Mwe mburho z’omw’idaho mweshi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
77 Mwe maliba mweshi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
78 Mwe nyanja n’enyishi, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
79 Mwe mpirahira na ngasi hindi binyagasi by’omu mîshi,
mukuze Nyakasane, kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
80 Mwe nyunyi z’emalunga, mukuze mweshi Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka
. 81 Mwe nsimba z’erubala, ninyu bishwêkwa by’eka, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
82 Mwe bene abantu, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
83 Wâni Israheli, kuza Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
84 Mwe badâhwa ba Nyakasane, mukuze Nyakasane,
kuli ye obuhashe n’irenge emyâka n’emyâka.
85 Mwe bambali ba Nyakasane, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
86 Mwe mirhima n’amaroho g’abashinganyanya, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
87 Mwe batagatîfu n’abîrhôhye b’omurhima, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
88 Ananiasi, Azariasi na Misaheli, mukuze Nyakasane,
kuli ye obukuze n’irenge emyâka n’emyâka.
Bulya arhufumize ecihenama, anarhuyâsa olufu;
amarhufumya oku ngulumira y’omu ndugurhira y’omuliro,
amarhukùla omu karhi k’omuliro n’engulumira zâgwo.
89 Vugagi Nyakasane omunkwa bulya ali mwinjà;
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.
90 Mweshi mwe mumuharâmya,
mukuze Nyakasane Nyamuzinda wa banyamuzinda,
mumukuze munamuvuge omunkwa,
bulya obuzigire bwâge buli bw’ensiku n’amango.»
Okumanywa kw’ecisômerîne
91 Okubundi, mwâmi Nabukondonozorî anacifuduka, ayimuka duba duba anacibwîra abagula bâge b’ihano, erhi: «Ka rhurhakwêbire omu muliro balya bantu basharhu erhi banali bashwêke?» Banacishuza mwâmi, mpu: «Neci, kwo binali ntyo, waliha mwâmi!» 92 Naye ashubiza ababwîra, erhi: «Ci niono mbwinage bantu bani barhali bashwêke bajà balambagira omu muliro barhanalumwa; n’enshusho y’oyôla wa kani eshushire mugala wa banyamuzinda». 93 Oku bundi Nabukondonozori anaciyegêra aha muhango gw’erya ndugurhira y’omuliro aderha, erhi: «Sadraki, Mesaki n’Abednego, barhumisi ba Nyamuzinda w’Enyanya bwenêne, muhuluke omwomuyishe!» Oku bundi Sadraki, Mesaki n’Abednego banacihuluka, barrenga omu muliro. 94 Abarhambo bâge, abambali, abarhambo bâge b’akashala n’abahanûzi bâge, erhi babà bamashûbûzanya, balola, babona oku gurhahumire oku mubiri gwâbo, n’oku emvîri z’oku irhwe lyâbo zirhàbabusire, n’ebishûli byâbo biciri bigumaguma n’oku barhanagwêrhi kabayo ka muliro. 95 Nabukondonozori aderha erhi: «Ayâgirwe Nyamuzinda wa Sadraki, Mesaki n’Abednego ye warhumaga bamalahika bâge mpu balîkûze abarhumisi bâge abamwikubagira, bàtwa irhegeko lya mwâmi, bahûna emibirî yâbo ahâli ha okukolera n’okuharâmya owundi Nyamuzinda orhali Nyamuzinda wâbo. 96 Namâtwa alula lushika: Ngasi muntu, abè wa lubaga luhi, abè w’ishanja lihi, abè wa lulìmi luhi, erhi ankaderha ebigalugalu ebiyêrekîre Nyamuzinda wa Sadraki, wa Mesaki n’Abednego, Oyo muntu banamurhole bihimbi bihimbi n’enyumpa yâge bayihongole ebè cirundo camvu, ebwa kubà ntà wundi Nyamuzinda wankahasha okulîkûza abantu okwa bene okûla.» 97 Oku bundi mwâmi aganûziza Sadraki, Mesaki n’Abednego omu cihugo ca Babiloni.
Ebindi bilôrho bya Nabukondonozori
98 Niene Mwâmi Nabukondonozori, oku mbaga zôshi, oku mashanja n’oku bantu ba ngasi lulimi bayûbasire omu igulu lyôshi; mmulongize omurhûla munji bwenêne!u 99 Namabona oku kuli kwinjà mbabwîre n’ebirhangâzo Nyamuzinda, Ow’Enyanya bwenêne, ajizire oku bunguke bwâni, 100 Ebimanyîso byâge biri binene, mushàna! N’ebirhangâzo byâge biri bya kusomeza bwenêne! Obwâmi bwâge buli bw’ensiku n’amango! N’obuhashe bwâge burhenzire oku iburha kujà oku lindi!
DANIEL 3, 34-97 Septuagint
34 μὴ παραδῷς ἡμᾶς εἰς τέλος διὰ τὸ ὄνομά σουκαὶ μὴ διασκεδάσῃς σου τὴν διαθήκην 35 καὶ μὴ ἀποστήσῃς τὸ ἔλεός σου ἀφ᾽ ἡμῶνδιὰ Αβρααμ τὸν ἠγαπημένον ὑπὸ σοῦκαὶ διὰ Ισαακ τὸν δοῦλόν σουκαὶ Ισραηλ τὸν ἅγιόν σου, 36 ὡς ἐλάλησας πρὸς αὐτοὺς λέγωνπληθῦναι τὸ σπέρμα αὐτῶν ὡς τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦκαὶ ὡς τὴν ἄμμον τὴν παρὰ τὸ χεῖλος τῆς θαλάσσης. 37 ὅτι, δέσποτα, ἐσμικρύνθημεν παρὰ πάντα τὰ ἔθνηκαί ἐσμεν ταπεινοὶ ἐν πάσῃ τῇ γῇ σήμερον διὰ τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν, 38 καὶ οὐκ ἔστιν ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ ἄρχων καὶ προφήτης οὐδὲ ἡγούμενοςοὐδὲ ὁλοκαύτωσις οὐδὲ θυσία οὐδὲ προσφορὰ οὐδὲ θυμίαμαοὐδὲ τόπος τοῦ καρπῶσαι ἐνώπιόν σου καὶ εὑρεῖν ἔλεος• 39 ἀλλ᾽ ἐν ψυχῇ συντετριμμένῃ καὶ πνεύματι τεταπεινωμένῳ προσδεχθείημενὡς ἐν ὁλοκαυτώμασι κριῶν καὶ ταύρωνκαὶ ὡς ἐν μυριάσιν ἀρνῶν πιόνων• 40 οὕτω γενέσθω ἡμῶν ἡ θυσία ἐνώπιόν σου σήμερονκαὶ ἐξίλασαι ὄπισθέν σου,ὅτι οὐκ ἔστιν αἰσχύνη τοῖς πεποιθόσιν ἐπὶ σοί,καὶ τελείωσαι ὄπισθέν σου. 41 καὶ νῦν ἐξακολουθοῦμεν ἐν ὅλῃ καρδίᾳ καὶ φοβούμεθά σεκαὶ ζητοῦμεν τὸ πρόσωπόν σου, μὴ καταισχύνῃς ἡμᾶς, 42 ἀλλὰ ποίησον μεθ᾽ ἡμῶν κατὰ τὴν ἐπιείκειάν σουκαὶ κατὰ τὸ πλῆθος τοῦ ἐλέους σου 43 καὶ ἐξελοῦ ἡμᾶς κατὰ τὰ θαυμάσιά σουκαὶ δὸς δόξαν τῷ ὀνόματί σου, κύριε. 44 καὶ ἐντραπείησαν πάντες οἱ ἐνδεικνύμενοι τοῖς δούλοις σου κακὰκαὶ καταισχυνθείησαν ἀπὸ πάσης δυναστείας,καὶ ἡ ἰσχὺς αὐτῶν συντριβείη• 45 γνώτωσαν ὅτι σὺ εἶ μόνος κύριος ὁ θεὸςκαὶ ἔνδοξος ἐφ᾽ ὅλην τὴν οἰκουμένην.46 Καὶ οὐ διέλιπον οἱ ἐμβάλλοντες αὐτοὺς ὑπηρέται τοῦ βασιλέως καίοντες τὴν κάμινον. καὶ ἡνίκα ἐνεβάλοσαν τοὺς τρεῖς εἰς ἅπαξ εἰς τὴν κάμινον, καὶ ἡ κάμινος ἦν διάπυρος κατὰ τὴν θερμασίαν αὐτῆς ἑπταπλασίως, καὶ ὅτε αὐτοὺς ἐνεβάλοσαν, οἱ μὲν ἐμβάλλοντες αὐτοὺς ἦσαν ὑπεράνω αὐτῶν, οἱ δὲ ὑπέκαιον ὑποκάτωθεν αὐτῶν νάφθαν καὶ στιππύον καὶ πίσσαν καὶ κληματίδα. 47 καὶ διεχεῖτο ἡ φλὸξ ἐπάνω τῆς καμίνου ἐπὶ πήχεις τεσσαράκοντα ἐννέα 48 καὶ διεξώδευσε καὶ ἐνεπύρισεν οὓς εὗρε περὶ τὴν κάμινον τῶν Χαλδαίων. 49 ἄγγελος δὲ κυρίου συγκατέβη ἅμα τοῖς περὶ τὸν Αζαριαν εἰς τὴν κάμινον καὶ ἐξετίναξε τὴν φλόγα τοῦ πυρὸς ἐκ τῆς καμίνου 50 καὶ ἐποίησε τὸ μέσον τῆς καμίνου ὡσεὶ πνεῦμα δρόσου διασυρίζον, καὶ οὐχ ἥψατο αὐτῶν καθόλου τὸ πῦρ καὶ οὐκ ἐλύπησε καὶ οὐ παρηνώχλησεν αὐτούς. 51 ᾿Αναλαβόντες δὲ οἱ τρεῖς ὡς ἐξ ἑνὸς στόματος ὕμνουν καὶ ἐδόξαζον καὶ εὐλόγουν καὶ ἐξύψουν τὸν θεὸν ἐν τῇ καμίνῳ λέγοντες 52 Εὐλογητὸς εἶ, κύριε ὁ θεὸς τῶν πατέρων ἡμῶν,καὶ αἰνετὸς καὶ ὑπερυψούμενος εἰς τοὺς αἰῶνας,καὶ εὐλογημένον τὸ ὄνομα τῆς δόξης σου τὸ ἅγιονκαὶ ὑπεραινετὸν καὶ ὑπερυψωμένον εἰς πάντας τοὺς αἰῶνας. 53 εὐλογημένος εἶ ἐν τῷ ναῷ τῆς ἁγίας δόξης σουκαὶ ὑπερυμνητὸς καὶ ὑπερένδοξος εἰς τοὺς αἰῶνας. 54 εὐλογητὸς εἶ ἐπὶ θρόνου τῆς βασιλείας σουκαὶ ὑμνητὸς καὶ ὑπερυψωμένος εἰς τοὺς αἰῶνας. 55 εὐλογητὸς εἶ, ὁ βλέπων ἀβύσσους καθήμενος ἐπὶ χερουβιμ,καὶ αἰνετὸς καὶ δεδοξασμένος εἰς τοὺς αἰῶνας. 56 εὐλογητὸς εἶ ἐν τῷ στερεώματικαὶ ὑμνητὸς καὶ δεδοξασμένος εἰς τοὺς αἰῶνας. 57 εὐλογεῖτε, πάντα τὰ ἔργα τοῦ κυρίου, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 58 εὐλογεῖτε, οὐρανοί, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 59 εὐλογεῖτε, ἄγγελοι κυρίου, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 60 εὐλογεῖτε, ὕδατα πάντα τὰ ἐπάνω τοῦ οὐρανοῦ, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 61 εὐλογεῖτε, πᾶσαι αἱ δυνάμεις κυρίου, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 62 εὐλογεῖτε, ἥλιος καὶ σελήνη, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 63 εὐλογεῖτε, ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 64 εὐλογεῖτε, πᾶς ὄμβρος καὶ δρόσος, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 65 εὐλογεῖτε, πάντα τὰ πνεύματα, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 66 εὐλογεῖτε, πῦρ καὶ καῦμα, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 67 εὐλογεῖτε, ῥῖγος καὶ ψῦχος, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 68 εὐλογεῖτε, δρόσοι καὶ νιφετοί, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 69 εὐλογεῖτε, πάχναι καὶ χιόνες, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 70 εὐλογεῖτε, νύκτες καὶ ἡμέραι, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 71 εὐλογεῖτε, φῶς καὶ σκότος, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 72 εὐλογεῖτε, πάχναι καὶ χιόνες, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 73 εὐλογεῖτε, ἀστραπαὶ καὶ νεφέλαι, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 74 εὐλογείτω ἡ γῆ τὸν κύριον•ὑμνείτω καὶ ὑπερυψούτω αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 75 εὐλογεῖτε, ὄρη καὶ βουνοί, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 76 εὐλογεῖτε, πάντα τὰ φυόμενα ἐπὶ τῆς γῆς, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 77 εὐλογεῖτε, θάλασσαι καὶ ποταμοί, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 78 εὐλογεῖτε, αἱ πηγαί, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 79 εὐλογεῖτε, κήτη καὶ πάντα τὰ κινούμενα ἐν τοῖς ὕδασι, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 80 εὐλογεῖτε, πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 81 εὐλογεῖτε, τετράποδα καὶ θηρία τῆς γῆς, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 82 εὐλογεῖτε, οἱ υἱοὶ τῶν ἀνθρώπων, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 83 εὐλογεῖτε, Ισραηλ, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας.84εὐλογεῖτε, ἱερεῖς, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 85 εὐλογεῖτε, δοῦλοι, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 86 εὐλογεῖτε, πνεύματα καὶ ψυχαὶ δικαίων, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 87 εὐλογεῖτε, ὅσιοι καὶ ταπεινοὶ καρδίᾳ, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας. 88 εὐλογεῖτε, Ανανια, Αζαρια, Μισαηλ, τὸν κύριον•ὑμνεῖτε καὶ ὑπερυψοῦτε αὐτὸν εἰς τοὺς αἰῶνας,ὅτι ἐξείλετο ἡμᾶς ἐξ ᾅδου καὶ ἔσωσεν ἡμᾶς ἐκ χειρὸς θανάτουκαὶ ἐρρύσατο ἡμᾶς ἐκ μέσου καιομένης φλογὸςκαὶ ἐκ τοῦ πυρὸς ἐλυτρώσατο ἡμᾶς. 89 ἐξομολογεῖσθε τῷ κυρίῳ, ὅτι χρηστός,ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ. 90 εὐλογεῖτε, πάντες οἱ σεβόμενοι τὸν θεὸν τῶν θεῶν•ὑμνεῖτε καὶ ἐξομολογεῖσθε, ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ εἰς τὸν αἰῶνα τῶν αἰώνων. 91 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἀκοῦσαι τὸν βασιλέα ὑμνούντων αὐτῶν καὶ ἑστὼς ἐθεώρει αὐτοὺς ζῶντας, τότε Ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς ἐθαύμασε καὶ ἀνέστη σπεύσας καὶ εἶπεν τοῖς φίλοις αὐτοῦ 92 ᾿Ιδοὺ ἐγὼ ὁρῶ ἄνδρας τέσσαρας λελυμένους περιπατοῦντας ἐν τῷ πυρί, καὶ φθορὰ οὐδεμία ἐγενήθη ἐν αὐτοῖς, καὶ ἡ ὅρασις τοῦ τετάρτου ὁμοίωμα ἀγγέλου θεοῦ. 93 καὶ προσελθὼν ὁ βασιλεὺς πρὸς τὴν θύραν τῆς καμίνου τῆς καιομένης τῷ πυρὶ ἐκάλεσεν αὐτοὺς ἐξ ὀνόματος Σεδραχ, Μισαχ, Αβδεναγω οἱ παῖδες τοῦ θεοῦ τῶν θεῶν τοῦ ὑψίστου, ἐξέλθετε ἐκ τοῦ πυρός. οὕτως οὖν ἐξῆλθον οἱ ἄνδρες ἐκ μέσου τοῦ πυρός. 94 καὶ συνήχθησαν οἱ ὕπατοι, τοπάρχαι καὶ ἀρχιπατριῶται καὶ οἱ φίλοι τοῦ βασιλέως καὶ ἐθεώρουν τοὺς ἀνθρώπους ἐκείνους, ὅτι οὐχ ἥψατο τὸ πῦρ τοῦ σώματος αὐτῶν, καὶ αἱ τρίχες αὐτῶν οὐ κατεκάησαν καὶ τὰ σαράβαρα αὐτῶν οὐκ ἠλλοιώθησαν, οὐδὲ ὀσμὴ τοῦ πυρὸς ἦν ἐν αὐτοῖς. 95 ὑπολαβὼν δὲ Ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς εἶπεν Εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ Σεδραχ, Μισαχ, Αβδεναγω, ὃς ἀπέστειλε τὸν ἄγγελον αὐτοῦ καὶ ἔσωσε τοὺς παῖδας αὐτοῦ τοὺς ἐλπίσαντας ἐπ᾽ αὐτόν, τὴν γὰρ προσταγὴν τοῦ βασιλέως ἠθέτησαν καὶ παρέδωκαν τὰ σώματα αὐτῶν εἰς ἐμπυρισμόν, ἵνα μὴ λατρεύσωσι μηδὲ προσκυνήσωσι θεῷ ἑτέρῳ ἀλλ᾽ ἢ τῷ θεῷ αὐτῶν• 96 καὶ νῦν ἐγὼ κρίνω ἵνα πᾶν ἔθνος καὶ πᾶσαι φυλαὶ καὶ πᾶσαι γλῶσσαι, ὃς ἂν βλασφημήσῃ εἰς τὸν κύριον τὸν θεὸν Σεδραχ, Μισαχ, Αβδεναγω, διαμελισθήσεται καὶ ἡ οἰκία αὐτοῦ δημευθήσεται, διότι οὐκ ἔστιν θεὸς ἕτερος ὃς δυνήσεται ἐξελέσθαι οὕτως. 97 οὕτως οὖν ὁ βασιλεὺς τῷ Σεδραχ, Μισαχ, Αβδεναγω ἐξουσίαν δοὺς ἐφ᾽ ὅλης τῆς χώρας κατέστησεν αὐτοὺς ἄρχοντας. (German Bible Societyv )

4
Nabukondonozori aganîra ebilôrho byâge
1 Niono Nabukondonozori, nabîre ntûlwîre omu mwâni erhi nanjagalire obugale omu bwâmi bwâni, 2 ecilôrho c’ecirhangâzo canacinyishira, canyôbohya, nakazifudukafuduka aha ncingo n’ebyôla byanyishiraga omu irhwe byangezamwo omusisi, 3 Nanaciyâliza irhegeko ly’okuhamagala abarhimanya bôshi b’omu Babiloni nti bayishe bampugulire ecôla cilôrho. 4 Oku bundi, banaciyisha bayishire abagula, abashonga n’abalaguzi bâge kuguma n’abandi Banya-Kaldeya n’abalaguza; nanacibabwîriza ecilôrho câni ci kwônene barhahashaga okucimpugûlira. 5 Cabuzinda Daniyeli anaciyisha emwâni, ye onadesiragwe Baltazari, oku izîno lya Nyamuzinda wâni ye naligimwo abandi bazimu bôshi, nanacimubwîra ecôla cilôrho. 6 Nanacimubwîra nti wâni Baltazari, we mukulu omu bashonga, nnamanyire oku omûka gwa Nyamuzinda mutagatîfu gukulimwo, na ntà ihwe lyankakuyâbira, derhaga ebirhangâzo nàbwîne omu kulôrha, onabihugûle. 7 Alaga ebi nakazâgibona omu irhwe erhi nnangwishîre: ala oku nanacibona omurhi mulîmuli omu kagarhî k’igulu. 8 Ogwôla murhi gwanacilihûka, gwanazibuha, gwanahikira omu nkuba karhî, gwanakazibonekana omu mpande zôshi z’igulu. 9 Gwali gugwêrhe ebyâsi binjinja, n’amalehe gâgo gàli manji bwenêne, gwakazilisa abantu bôshi, ensimba z’erubala zakayishibêra omu cihôho câgo, ebinyunyi by’e malunga byakarhêra omu mashami gâgo, ntà kantu kazîne karhayishigikazigulyakwo. 10 Ebyôla bilôrho byakazingera omu irhwe amango nali ngwishîre oku ncingo na kandi Omulanzi mutagatîfu amanuka emalunga. 11 Anaciyakûza n’izù linene aderha erhi: Mukube ogwôla murhi munatwe amashami gâgwomurhenzekwo ebyâsi byôshi, munakwêbe kulî amalehe gâgo; ensimba ziyâke zirhenge omu cihâho câgo, n’enyunyi zirhenge omu mashami gâgo. 12 Ci kwônene mulekere ekuzimu, ecikundukundu c’emizi yago, ci cibè cishweke n’ebyuma n’emiringa, omwôla lubala lw’omu mashwa, gukazidomererwa n’olumè lw’emalunga, gunakazilya bôshi n’ensimba ebyâsi by’erubala. 13 Omurhima gwago gurhacibaga murhima gwa muntu, guhâbwe omurhima gw’ensimba na byanda nda bigere erhi eyôsire ntyôla. 14 Okwôla kwajirwa n’irhegeko ly’Abalanzi, n’ebyôla byôshi byakolwa n’abatakatifu, lyo abazîne bamanya oku Ow’Enyanya agwêrhe obuhashe oku bwâmi bw’eno igulu, anabuhe oyu alonzize n’omwîrhôhye bwenêne omu bantu anamuyimuse. 15 Co cilôrho nabonaga ecôla niono mwâmi Nabukondonozori; nâwe wâni Baltazari orhuhugulirage co ebwa kubà ntâye w’omu balenga b’omu cihugo câni wankahasha okucimpugûlira; ci kwônene wêhe wanahasha, bulya bukengêre bwa ba Nyamuzinda batagatîfu bukubamwo.
Daniyeli ahugûla ebyo bilôrho
16 Okubundi, Daniyeli ye odesiragwe Baltazari arhangihulika kasanzi, enkengêro zamujà kulî. Mwâmi ashubiriza aderha erhi: Omanye wâni Baltazari, ecôla cilôrho n’okucibugûla kwankanakubeza obukengêre. Baltazari anacishuza erhi: Yâgirwa Nnâhamwirhu, eci cilôrho cije oku bashombanyi bâwe, n’okucihugûla kuje oku banzi bâwe. 17 Ogwôla mûrhi wabonaga gwakula gunaba murhi muzibu n’irhwerhwe lyâgwo lihikira omu nkuba karhî, kandi gwakazibonekana omu igulu lyôshi; 18 ogwôla murhi gwàli gugwêrhe ebyâsi binjinja n’amalehe manji, ogwôla murhi gwàli kwo ebiryo by’abantu bôshi, n’ogu ensimba zakazâgiyishibêra omu cihôho câgo n’enyunyi z’e malunga zakazibêra omu mashami gâgo. 19 Ogwôla murhi ali we, Yâgirwa Mwâmi, wabîre mukulu wanazibuha, wanacikula buzira kuhusa kuhika wahika omu nkuba karhî n’obwâmi bwâwe bwahika oku buzindazinda bw’igulu. 20 N’oyôla mulanzi, oyôla mutagatîfu mwâmi anabonaga ayandagala empingu anaderha erhi: mukube omurhi munagushandâze; ci kwônene mulekere ekuzimu ecigundu n’emizi y’ogwôla murhi, munagubohe n’omugozi gw’ecûma n’ogw’omulinga omu lubala lw’omu mashwa; erhi ci kwônene gukaziyôrha gwanywa olumè lw’omu nkuba, gulame haguma n’ensimba z’omu mashwa kuhika amango gàli nda gahike. 21 Alaga okuhugûlwa kwâco nako, yâgirwa mwâmi, n’irhegeko ly’Ow’Enyanya lyagwârha Nnawîrhu mwâmi. 22 Bakulibirhakwo omu karhî k’abantu ogendilama omu karhî k’ensimba z’erubala, bakazikuha eci walya nka kula banalisa enkafu, wanalobe n’olumè lwarhenga oku nkuba na mango nda gahwa erhi onali ntyôla kuhika olinde omanya oku Ow’Enyanya bwenêne agwêrhe obuhashe oku mâmi g’abantu hanola igulu n’oku ye ohâna obwâmi emwa ngasi oyu analonzize. 23 N’akaba barhegesire okuleka ecigundu c’ogwôla murhi kuli kuderha oku obwâmi bwâwe bwashubizibuha amango wanayêmêre oku empingu yo oburhegesi buhubuka. 24 Co cirhumire yâgirwa nnawîrhu mwâmi, nkuhûna ntyâla: ihano lyâni liyumvîkane emunda oli: orhenzagye ebyâha byâwe omu kujira ebishingânînew n’amabî gâwe omu kukazibêra abarhindibusire obwonjo, nkaba okwôla kwanarhuma omurhûla gwâwe gushub’ilîha.»
Ebilôrho byayunjula
25 Okwôla kwôshi kwanaciyishira mwâmi Nabukondonozori. 26 Erhi kugera myêzi ikumi n’ibirhi, mpu aja acigeza-geza omu bwâmi bw’e Babiloni, 27 mwâmi aderha, erhi: «K’arhali cihugo ca Babiloni ecîra, Babiloni munene bwenêne oyu niene nayûbakaga nti mwo nadêkereza obwâmi bwâni n’obuhashe bwâni, kandi nti abè irenge ly’obukulu bwâni?»x 28 Oku acidwîrhe aderha ntyâla izù lyanacihona empingu lyanaciderha erhi: «Wàbwîzirwe wâni mwâmi Nabukondonozori oku obwâmi bwâwe bwakunyazirwe, 29 wâlibirhwakwo omu karhî k’abantu ogendilama haguma n’ensimba z’erubala, bakazikuha ebiryo nka kula banakazilisa enkafu; amango gali nda gâgera kuli we kuhika omanye oku Ow’Enyanya agwêrhe obuhashe oku mâmi g’abantu n’oku oyu alonzize ye anabuhà.» 30 Muli akwôla kasanzi ebyaderhagwa kuli Nabukondonozori byanacibà; anacilibirhwakwo omu karhî k’abantu, anacikazilya olubala nka nkafu n’omubiri gwâge gwakaziloba n’olumè lw’oku nkuba, emvîri zàmuli oku irhwe zashalama nka mashala g’oku byubi by’enyunda n’enyunu zâge zalihûka nka za rhunyunyi. 31 Ci erhi ensiku ziba zamagera, niono Nabukondonozori nanaciyinamulira amasù empingu, obukengêre bwâni bwangàlukira. Nanaciharâmya Ow’Enyanya bwenêne, nakuza nanavuga omunkwa emwa olyala Obâho ensiku zôshi, oyu obuhashe bwâge buli bw’ensiku n’amango n’oyu obwâmi bwâge buli bwa kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 32 Kuli ye abantu b’omu igulu lyôshi bali busha embere zâge; anajire oku anasimire haguma n’omurhwe gwâge gw’empingu, haguma n’abantu ba hanôla igulu, ntâye wankarhanga okuboko kwâge nîsi okumubwîra, erhi: «Kurhi oku wajira?» 33 Muli akôla kanya kwonêne, obukengêre bwanacingalukira; irenge n’obugale byagalula obukuze bw’obwâmi bwâni; abahanûzi bâni n’abarhambo bâni bashub’iyish’impûna, banacinshubiza omu bwâmi bwâni, n’obuhashe bwâni bwayûshuka bwenêne. 34 Bunôla niono, mwâmi Nabukondonozori, namaharâmya, namakuza namavuga n’omunkwa emwa Omwâmi w’empingu, oyu emikolo yâge yôshi eri y’okuli n’enjira zâge zishingânîne, Ye oli n’obuhashe bw’okuhurhaza abagenda bacîjêgêga n’obucîbone.
Daniel 4
1אֲנָ֣ה נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר שְׁלֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּבֵיתִ֔י וְרַעְנַ֖ן בְּהֵיכְלִֽי׃ 2חֵ֥לֶם חֲזֵ֖ית וִֽידַחֲלִנַּ֑נִי וְהַרְהֹרִין֙ עַֽל־מִשְׁכְּבִ֔י וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃ 3וּמִנִּי֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְהַנְעָלָ֣ה קָֽדָמַ֔י לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל דִּֽי־פְשַׁ֥ר חֶלְמָ֖א יְהֽוֹדְעֻנַּֽנִי׃ 4בֵּאדַ֣יִן עָלִּ֗לין חַרְטֻמַיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א כַּשְׂדָּיאֵ֖ וְגָזְרַיָּ֑א וְחֶלְמָ֗א אָמַ֤ר אֲנָה֙ קֳדָ֣מֵיה֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לָא־מְהוֹדְעִ֥ין לִֽי׃ 5וְעַ֣ד אָחֳרֵ֡ין עַל֩ קָֽדָמַ֨י דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א קָֽדָמ֥וֹהִי אַמְרֵֽת׃ 6בֵּלְטְשַׁאצַּר֮ רַ֣ב חַרְטֻמַיָּא֒ דִּ֣י ׀ אֲנָ֣ה יִדְעֵ֗ת דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֤ין קַדִּישִׁין֙ בָּ֔ךְ וְכָל־רָ֖ז לָא־אָנֵ֣ס לָ֑ךְ חֶזְוֵ֨י חֶלְמִ֧י דִֽי־חֲזֵ֛ית וּפִשְׁרֵ֖הּ אֱמַֽר׃ 7וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹא אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא׃ 8רְבָ֥ה אִֽילָנָ֖א וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְס֥וֹף כָּל־אַרְעָֽא׃ 9עָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֨וֹהִי֙ יְדֻרָון֙ צִפֲּרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כָּל־בִּשְׂרָֽא׃ 10חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י וַאֲלוּ֙ עִ֣יר וְקַדִּ֔ישׁ מִן־שְׁמַיָּ֖א נָחִֽת׃ 11קָרֵ֨א בְחַ֜יִל וְכֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָא֙ וְקַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹהִי אַתַּ֥רוּ עָפְיֵ֖הּ וּבַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָא֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹהִי וְצִפְּרַיָּ֖א מִן־עַנְפֽוֹהִי׃ 12בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשֹׁ֨והִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃ 13לִבְבֵהּ֙ מִן־אֲנָושָׁ֣א יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃ 14בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּא דִּֽי־שַׁלִּ֨יט עִלָּיאָ֜ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָושָׁ֗א וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים עֲלַֽיהּ׃ 15דְּנָה֙ חֶלְמָ֣א חֲזֵ֔ית אֲנָ֖ה מַלְכָּ֣א נְבוּכַדְנֶצַּ֑ר וְאַ֨נְתְּה בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר פִּשְׁרֵ֣א ׀ אֱמַ֗ר כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י ׀ כָּל־חַכִּימֵ֣י מַלְכוּתִ֗י לָֽא־יָכְלִ֤ין פִּשְׁרָא֙ לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי וְאַ֣נְתְּה כָּהֵ֔ל דִּ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ׃ 16אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר מָרִ֕אי חֶלְמָ֥א לְשָֽׂנְאָ֖יךְ וּפִשְׁרֵ֥הּ לְעָרָֽיךְ׃ 17אִֽילָנָא֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָ דִּ֥י רְבָ֖ה וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְכָל־אַרְעָֽא׃ 18וְעָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֗וֹהִי תְּדוּר֙ חֵיוַ֣ת בָּרָ֔א וּבְעַנְפ֕וֹהִי יִשְׁכְּנָ֖ן צִפֲּרֵ֥י שְׁמַיָּֽא׃ 19אַנְתְּה־ה֣וּא מַלְכָּ֔א דִּ֥י רְבַ֖ית וּתְקֵ֑פְתְּ וּרְבוּתָ֤ךְ רְבָת֙ וּמְטָ֣ת לִשְׁמַיָּ֔א וְשָׁלְטָנָ֖ךְ לְס֥וֹף אַרְעָֽא׃ 20וְדִ֣י חֲזָ֣ה מַלְכָּ֡א עִ֣יר וְקַדִּ֣ישׁ נָחִ֣ת ׀ מִן־שְׁמַיָּ֡א וְאָמַר֩ גֹּ֨דּוּ אִֽילָנָ֜א וְחַבְּל֗וּהִי בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשֹׁ֨והִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֧ל שְׁמַיָּ֣א יִצְטַבַּ֗ע וְעִם־חֵיוַ֤ת בָּרָא֙ חֲלָקֵ֔הּ עַ֛ד דִּֽי־שִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃ 21דְּנָ֥ה פִשְׁרָ֖א מַלְכָּ֑א וּגְזֵרַ֤ת עִלָּיאָ֙ הִ֔יא דִּ֥י מְטָ֖ת עַל־מָרִ֥אי מַלְכָּֽא׃ 22וְלָ֣ךְ טָֽרְדִ֣ין מִן־אֲנָשָׁ֡א וְעִם־חֵיוַ֣ת בָּרָא֩ לֶהֱוֵ֨ה מְדֹרָ֜ךְ וְעִשְׂבָּ֥א כְתוֹרִ֣ין ׀ לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֗וּן וּמִטַּ֤ל שְׁמַיָּא֙ לָ֣ךְ מְצַבְּעִ֔ין וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן עֲלָ֑יךְ עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט עִלָּיאָ֙ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃ 23וְדִ֣י אֲמַ֗רוּ לְמִשְׁבַּ֞ק עִקַּ֤ר שָׁרְשֹׁ֨והִי֙ דִּ֣י אִֽילָנָ֔א מַלְכוּתָ֖ךְ לָ֣ךְ קַיָּמָ֑ה מִן־דִּ֣י תִנְדַּ֔ע דִּ֥י שַׁלִּטִ֖ן שְׁמַיָּֽא׃ 24לָהֵ֣ן מַלְכָּ֗א מִלְכִּי֙ יִשְׁפַּ֣ר עֲלָ֔יךְ וַחֲטָיָךְ֙ בְּצִדְקָ֣ה פְרֻ֔ק וַעֲוָיָתָ֖ךְ בְּמִחַ֣ן עֲנָ֑יִן הֵ֛ן תֶּהֱוֵ֥א אַרְכָ֖ה לִשְׁלֵוְתָֽךְ׃ 25כֹּ֣לָּא מְּטָ֔א עַל־נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּֽא׃ פ
26לִקְצָ֥ת יַרְחִ֖ין תְּרֵֽי־עֲשַׂ֑ר עַל־הֵיכַ֧ל מַלְכוּתָ֛א דִּ֥י בָבֶ֖ל מְהַלֵּ֥ךְ הֲוָֽה׃ 27עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר הֲלָ֥א דָא־הִ֖יא בָּבֶ֣ל רַבְּתָ֑א דִּֽי־אֲנָ֤ה בֱנַיְתַהּ֙ לְבֵ֣ית מַלְכ֔וּ בִּתְקַ֥ף חִסְנִ֖י וְלִיקָ֥ר הַדְרִֽי׃ 28ע֗וֹד מִלְּתָא֙ בְּפֻ֣ם מַלְכָּ֔א קָ֖ל מִן־שְׁמַיָּ֣א נְפַ֑ל לָ֤ךְ אָֽמְרִין֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א מַלְכוּתָ֖ה עֲדָ֥ת מִנָּֽךְ׃ 29וּמִן־אֲנָשָׁא֩ לָ֨ךְ טָֽרְדִ֜ין וְֽעִם־חֵיוַ֧ת בָּרָ֣א מְדֹרָ֗ךְ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ לָ֣ךְ יְטַעֲמ֔וּן וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן עֲלָ֑יךְ עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט עִלָּיאָ֙ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃ 30בַּהּ־שַׁעֲתָ֗א מִלְּתָא֮ סָ֣פַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר֒ וּמִן־אֲנָשָׁ֣א טְרִ֔יד וְעִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛הּ כְּנִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְטִפְר֥וֹהִי כְצִפְּרִֽין׃ 31וְלִקְצָ֣ת יֽוֹמַיָּה֩ אֲנָ֨ה נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר עַיְנַ֣י ׀ לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב וּלְעִלָּיאָ֙ בָּרְכֵ֔ת וּלְחַ֥י עָלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת דִּ֤י שָׁלְטָנֵהּ֙ שָׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃ 32וְכָל־דָּאְרֵ֤י אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין וּֽכְמִצְבְּיֵ֗הּ עָבֵד֙ בְּחֵ֣יל שְׁמַיָּ֔א וְדָאְרֵ֖י אַרְעָ֑א וְלָ֤א אִיתַי֙ דִּֽי־יְמַחֵ֣א בִידֵ֔הּ וְיֵ֥אמַר לֵ֖הּ מָ֥ה עֲבַֽדְתְּ׃ 33בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י ׀ יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י וְזִוִי֙ יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הָתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃ 34כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כָל־מַעֲבָד֨וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃ פ
ΔΑΝΙΗΛ 4
1 2 3 4 ῎Ετους ὀκτωκαιδεκάτου τῆς βασιλείας Ναβουχοδονοσορ εἶπεν Εἰρηνεύων ἤμην ἐν τῷ οἴκῳ μου καὶ εὐθηνῶν ἐπὶ τοῦ θρόνου μου. 5ἐνύπνιον εἶδον καὶ εὐλαβήθην, καὶ φόβος μοι ἐπέπεσεν. 6 7 8 9 10 ἐκάθευδον καὶ ἰδοὺ δένδρον ὑψηλὸν φυόμενον ἐπὶ τῆς γῆς• ἡ ὅρασις αὐτοῦ μεγάλη, καὶ οὐκ ἦν ἄλλο ὅμοιον αὐτῷ. 11 καὶ ἡ ὅρασις αὐτοῦ μεγάλη• ἡ κορυφὴ αὐτοῦ ἤγγιζεν ἕως τοῦ οὐρανοῦ καὶ τὸ κύτος αὐτοῦ ἕως τῶν νεφελῶν πληροῦν τὰ ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ, ὁ ἥλιος καὶ ἡ σελήνη ἐν αὐτῷ ᾤκουν καὶ ἐφώτιζον πᾶσαν τὴν γῆν. 12 οἱ κλάδοι αὐτοῦ τῷ μήκει ὡς σταδίων τριάκοντα, καὶ ὑποκάτω αὐτοῦ ἐσκίαζον πάντα τὰ θηρία τῆς γῆς, καὶ ἐν αὐτῷ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ ἐνόσσευον• ὁ καρπὸς αὐτοῦ πολὺς καὶ ἀγαθὸς καὶ ἐχορήγει πᾶσι τοῖς ζῴοις. 13 ἐθεώρουν ἐν τῷ ὕπνῳ μου, καὶ ἰδοὺ ἄγγελος ἀπεστάλη ἐν ἰσχύι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ 14 καὶ ἐφώνησε καὶ εἶπεν αὐτῷ ᾿Εκκόψατε αὐτὸ καὶ καταφθείρατε αὐτό• προστέτακται γὰρ ἀπὸ τοῦ ὑψίστου ἐκριζῶσαι καὶ ἀχρειῶσαι αὐτό. 15 καὶ οὕτως εἶπε ῾Ρίζαν μίαν ἄφετε αὐτοῦ ἐν τῇ γῇ, ὅπως μετὰ τῶν θηρίων τῆς γῆς ἐν τοῖς ὄρεσι χόρτον ὡς βοῦς νέμηται• 16 καὶ ἀπὸ τῆς δρόσου τοῦ οὐρανοῦ τὸ σῶμα αὐτοῦ ἀλλοιωθῇ, καὶ ἑπτὰ ἔτη βοσκηθῇ σὺν αὐτοῖς, 17 ἕως ἂν γνῷ τὸν κύριον τοῦ οὐρανοῦ ἐξουσίαν ἔχειν πάντων τῶν ἐν τῷ οὐρανῷ καὶ τῶν ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ ὅσα ἂν θέλῃ, ποιεῖ ἐν αὐτοῖς. 17a ἐνώπιόν μου ἐξεκόπη ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ, καὶ ἡ καταφθορὰ αὐτοῦ ἐν ὥρᾳ μιᾷ τῆς ἡμέρας, καὶ οἱ κλάδοι αὐτοῦ ἐδόθησαν εἰς πάντα ἄνεμον, καὶ εἱλκύσθη καὶ ἐρρίφη• καὶ τὸν χόρτον τῆς γῆς μετὰ τῶν θηρίων τῆς γῆς ἤσθιε καὶ εἰς φυλακὴν παρεδόθη καὶ ἐν πέδαις καὶ ἐν χειροπέδαις χαλκαῖς ἐδέθη ὑπ᾽ αὐτῶν. σφόδρα ἐθαύμασα ἐπὶ πᾶσι τούτοις, καὶ ὁ ὕπνος μου ἀπέστη ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν μου. 18 καὶ ἀναστὰς τὸ πρωὶ ἐκ τῆς κοίτης μου ἐκάλεσα τὸν Δανιηλ τὸν ἄρχοντα τῶν σοφιστῶν καὶ τὸν ἡγούμενον τῶν κρινόντων τὰ ἐνύπνια καὶ διηγησάμην αὐτῷ τὸ ἐνύπνιον, καὶ ὑπέδειξέ μοι πᾶσαν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ. 19 μεγάλως δὲ ἐθαύμασεν ὁ Δανιηλ, καὶ ὑπόνοια κατέσπευδεν αὐτόν, καὶ φοβηθεὶς τρόμου λαβόντος αὐτὸν καὶ ἀλλοιωθείσης τῆς ὁράσεως αὐτοῦ κινήσας τὴν κεφαλὴν ὥραν μίαν ἀποθαυμάσας ἀπεκρίθη μοι φωνῇ πραείᾳ Βασιλεῦ, τὸ ἐνύπνιον τοῦτο τοῖς μισοῦσί σε καὶ ἡ σύγκρισις αὐτοῦ τοῖς ἐχθροῖς σου ἐπέλθοι. 20 τὸ δένδρον τὸ ἐν τῇ γῇ πεφυτευμένον, οὗ ἡ ὅρασις μεγάλη, σὺ εἶ, βασιλεῦ. 21 καὶ πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ τὰ νοσσεύοντα ἐν αὐτῷ• ἡ ἰσχὺς τῆς γῆς καὶ τῶν ἐθνῶν καὶ τῶν γλωσσῶν πασῶν ἕως τῶν περάτων τῆς γῆς καὶ πᾶσαι αἱ χῶραι σοὶ δουλεύουσι. 22 τὸ δὲ ἀνυψωθῆναι τὸ δένδρον ἐκεῖνο καὶ ἐγγίσαι τῷ οὐρανῷ καὶ τὸ κύτος αὐτοῦ ἅψασθαι τῶν νεφελῶν• σύ, βασιλεῦ, ὑψώθης ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τοὺς ὄντας ἐπὶ προσώπου πάσης τῆς γῆς, ὑψώθη σου ἡ καρδία ὑπερηφανίᾳ καὶ ἰσχύι τὰ πρὸς τὸν ἅγιον καὶ τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ• τὰ ἔργα σου ὤφθη, καθότι ἐξερήμωσας τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος ἐπὶ ταῖς ἁμαρτίαις τοῦ λαοῦ τοῦ ἡγιασμένου. 23 καὶ ἡ ὅρασις, ἣν εἶδες, ὅτι ἄγγελος ἐν ἰσχύι ἀπεστάλη παρὰ τοῦ κυρίου καὶ ὅτι εἶπεν ἐξᾶραι τὸ δένδρον καὶ ἐκκόψαι• ἡ κρίσις τοῦ θεοῦ τοῦ μεγάλου ἥξει ἐπὶ σέ, 24 καὶ ὁ ὕψιστος καὶ οἱ ἄγγελοι αὐτοῦ ἐπὶ σὲ κατατρέχουσιν• 25 εἰς φυλακὴν ἀπάξουσί σε καὶ εἰς τόπον ἔρημον ἀποστελοῦσί σε. 26 καὶ ἡ ῥίζα τοῦ δένδρου ἡ ἀφεθεῖσα, ἐπεὶ οὐκ ἐξερριζώθη• ὁ τόπος τοῦ θρόνου σού σοι συντηρηθήσεται εἰς καιρὸν καὶ ὥραν. ἰδοὺ ἐπὶ σὲ ἑτοιμάζονται καὶ μαστιγώσουσί σε καὶ ἐπάξουσι τὰ κεκριμένα ἐπὶ σέ. 27 κύριος ζῇ ἐν οὐρανῷ, καὶ ἡ ἐξουσία αὐτοῦ ἐπὶ πάσῃ τῇ γῇ• αὐτοῦ δεήθητι περὶ τῶν ἁμαρτιῶν σου καὶ πάσας τὰς ἀδικίας σου ἐν ἐλεημοσύναις λύτρωσαι, ἵνα ἐπιείκεια δοθῇ σοι καὶ πολυήμερος γένῃ ἐπὶ τοῦ θρόνου τῆς βασιλείας σου, καὶ μὴ καταφθείρῃ σε. τούτους τοὺς λόγους ἀγάπησον• ἀκριβὴς γάρ μου ὁ λόγος, καὶ πλήρης ὁ χρόνος σου. 28 καὶ ἐπὶ συντελείᾳ τῶν λόγων Ναβουχοδονοσορ, ὡς ἤκουσε τὴν κρίσιν τοῦ ὁράματος, τοὺς λόγους ἐν τῇ καρδίᾳ συνετήρησε.— 29 καὶ μετὰ μῆνας δώδεκα ὁ βασιλεὺς ἐπὶ τῶν τειχῶν τῆς πόλεως μετὰ πάσης τῆς δόξης αὐτοῦ περιεπάτει καὶ ἐπὶ τῶν πύργων αὐτῆς διεπορεύετο 30 καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν Αὕτη ἐστὶ Βαβυλὼν ἡ μεγάλη, ἣν ἐγὼ ᾠκοδόμησα, καὶ οἶκος βασιλείας μου ἐν ἰσχύι κράτους μου κληθήσεται εἰς τιμὴν τῆς δόξης μου. 31 καὶ ἐπὶ συντελείας τοῦ λόγου αὐτοῦ φωνὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἤκουσε Σοὶ λέγεται, Ναβουχοδονοσορ βασιλεῦ, ἡ βασιλεία Βαβυλῶνος ἀφῄρηταί σου καὶ ἑτέρῳ δίδοται, ἐξουθενημένῳ ἀνθρώπῳ ἐν τῷ οἴκῳ σου• ἰδοὺ ἐγὼ καθίστημι αὐτὸν ἐπὶ τῆς βασιλείας σου, καὶ τὴν ἐξουσίαν σου καὶ τὴν δόξαν σου καὶ τὴν τρυφήν σου παραλήψεται, ὅπως ἐπιγνῷς ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν ἀνθρώπων, καὶ ᾧ ἐὰν βούληται δώσει αὐτήν• ἕως δὲ ἡλίου ἀνατολῆς βασιλεὺς ἕτερος εὐφρανθήσεται ἐν τῷ οἴκῳ σου καὶ κρατήσει τῆς δόξης σου καὶ τῆς ἰσχύος σου καὶ τῆς ἐξουσίας σου. 32 καὶ οἱ ἄγγελοι διώξονταί σε ἐπὶ ἔτη ἑπτά, καὶ οὐ μὴ ὀφθῇς οὐδ᾽ οὐ μὴ λαλήσῃς μετὰ παντὸς ἀνθρώπου• χόρτον ὡς βοῦν σε ψωμίσουσι, καὶ ἀπὸ τῆς χλόης τῆς γῆς ἔσται ἡ νομή σου• ἰδοὺ ἀντὶ τῆς δόξης σου δήσουσί σε, καὶ τὸν οἶκον τῆς τρυφῆς σου καὶ τὴν βασιλείαν σου ἕτερος ἕξει. 33 ἕως δὲ πρωὶ πάντα τελεσθήσεται ἐπὶ σέ, Ναβουχοδονοσορ βασιλεῦ Βαβυλῶνος, καὶ οὐχ ὑστερήσει ἀπὸ πάντων τούτων οὐθέν.— 33a ἐγὼ Ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς Βαβυλῶνος ἑπτὰ ἔτη ἐπεδήθην• χόρτον ὡς βοῦν ἐψώμισάν με, καὶ ἀπὸ τῆς χλόης τῆς γῆς ἤσθιον. καὶ μετὰ ἔτη ἑπτὰ ἔδωκα τὴν ψυχήν μου εἰς δέησιν καὶ ἠξίωσα περὶ τῶν ἁμαρτιῶν μου κατὰ πρόσωπον κυρίου τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ καὶ περὶ τῶν ἀγνοιῶν μου τοῦ θεοῦ τῶν θεῶν τοῦ μεγάλου ἐδεήθην. 33b καὶ αἱ τρίχες μου ἐγένοντο ὡς πτέρυγες ἀετοῦ, οἱ ὄνυχές μου ὡσεὶ λέοντος• ἠλλοιώθη ἡ σάρξ μου καὶ ἡ καρδία μου, γυμνὸς περιεπάτουν μετὰ τῶν θηρίων τῆς γῆς. ἐνύπνιον εἶδον, καὶ ὑπόνοιαί με εἰλήφασι, καὶ διὰ χρόνου ὕπνος με ἔλαβε πολὺς καὶ νυσταγμὸς ἐπέπεσέ μοι. 34 καὶ ἐπὶ συντελείᾳ τῶν ἑπτὰ ἐτῶν ὁ χρόνος μου τῆς ἀπολυτρώσεως ἦλθε, καὶ αἱ ἁμαρτίαι μου καὶ αἱ ἄγνοιαί μου ἐπληρώθησαν ἐναντίον τοῦ θεοῦ τοῦ οὐρανοῦ• καὶ ἐδεήθην περὶ τῶν ἀγνοιῶν μου τοῦ θεοῦ τῶν θεῶν τοῦ μεγάλου, καὶ ἰδοὺ ἄγγελος εἷς ἐκάλεσέ με ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λέγων Ναβουχοδονοσορ, δούλευσον τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ τῷ ἁγίῳ καὶ δὸς δόξαν τῷ ὑψίστῳ• τὸ βασίλειον τοῦ ἔθνους σού σοι ἀποδίδοται. 35 36 ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ ἀποκατεστάθη ἡ βασιλεία μου ἐμοί, καὶ ἡ δόξα μου ἀπεδόθη μοι. 37 τῷ ὑψίστῳ ἀνθομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ τῷ κτίσαντι τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὰς θαλάσσας καὶ τοὺς ποταμοὺς καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς• ἐξομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ, ὅτι αὐτός ἐστι θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν κυρίων καὶ βασιλεὺς τῶν βασιλέων, ὅτι αὐτὸς ποιεῖ σημεῖα καὶ τέρατα καὶ ἀλλοιοῖ καιροὺς καὶ χρόνους ἀφαιρῶν βασιλείαν βασιλέων καὶ καθιστῶν ἑτέρους ἀντ᾽ αὐτῶν. 37a ἀπὸ τοῦ νῦν αὐτῷ λατρεύσω, καὶ ἀπὸ τοῦ φόβου αὐτοῦ τρόμος εἴληφέ με, καὶ πάντας τοὺς ἁγίους αὐτοῦ αἰνῶ• οἱ γὰρ θεοὶ τῶν ἐθνῶν οὐκ ἔχουσιν ἐν ἑαυτοῖς ἰσχὺν ἀποστρέψαι βασιλείαν βασιλέως εἰς ἕτερον βασιλέα καὶ ἀποκτεῖναι καὶ ζῆν ποιῆσαι καὶ ποιῆσαι σημεῖα καὶ θαυμάσια μεγάλα καὶ φοβερὰ καὶ ἀλλοιῶσαι ὑπερμεγέθη πράγματα, καθὼς ἐποίησεν ἐν ἐμοὶ ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἠλλοίωσεν ἐπ᾽ ἐμοὶ μεγάλα πράγματα. ἐγὼ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς βασιλείας μου περὶ τῆς ψυχῆς μου τῷ ὑψίστῳ θυσίας προσοίσω εἰς ὀσμὴν εὐωδίας τῷ κυρίῳ καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐνώπιον αὐτοῦ ποιήσω, ἐγὼ καὶ ὁ λαός μου, τὸ ἔθνος μου καὶ αἱ χῶραί μου αἱ ἐν τῇ ἐξουσίᾳ μου. καὶ ὅσοι ἐλάλησαν εἰς τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ, καὶ ὅσοι ἂν καταληφθῶσι λαλοῦντές τι, τούτους κατακρινῶ θανάτῳ.— 37b ἔγραψε δὲ ὁ βασιλεὺς Ναβουχοδονοσορ ἐπιστολὴν ἐγκύκλιον πᾶσι τοῖς κατὰ τόπον ἔθνεσι καὶ χώραις καὶ γλώσσαις πάσαις ταῖς οἰκούσαις ἐν πάσαις ταῖς χώραις ἐν γενεαῖς καὶ γενεαῖς Κυρίῳ τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ αἰνεῖτε καὶ θυσίαν καὶ προσφορὰν προσφέρετε αὐτῷ ἐνδόξως• ἐγὼ βασιλεὺς βασιλέων ἀνθομολογοῦμαι αὐτῷ ἐνδόξως, ὅτι οὕτως ἐποίησε μετ᾽ ἐμοῦ• ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐκάθισέ με ἐπὶ τοῦ θρόνου μου, καὶ τῆς ἐξουσίας μου καὶ τῆς βασιλείας μου ἐν τῷ λαῷ μου ἐκράτησα, καὶ ἡ μεγαλωσύνη μου ἀποκατεστάθη μοι. y 37c Ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς πᾶσι τοῖς ἔθνεσι καὶ πάσαις ταῖς χώραις καὶ πᾶσι τοῖς οἰκοῦσιν ἐν αὐταῖς• εἰρήνη ὑμῖν πληθυνθείη ἐν παντὶ καιρῷ. καὶ νῦν ὑποδείξω ὑμῖν τὰς πράξεις, ἃς ἐποίησε μετ᾽ ἐμοῦ ὁ θεὸς ὁ μέγας• ἔδοξε δέ μοι ἀποδεῖξαι ὑμῖν καὶ τοῖς σοφισταῖς ὑμῶν ὅτι ἔστι θεός, καὶ τὰ θαυμάσια αὐτοῦ μεγάλα, τὸ βασίλειον αὐτοῦ βασίλειον εἰς τὸν αἰῶνα, ἡ ἐξουσία αὐτοῦ ἀπὸ γενεῶν εἰς γενεάς. καὶ ἀπέστειλεν ἐπιστολὰς περὶ πάντων τῶν γενηθέντων αὐτῷ ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ πᾶσι τοῖς ἔθνεσι τοῖς οὖσιν ὑπὸ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ.
5
V. Olusiku lukulu lwa mwâmi Baltazari
1 Mwâmi Baltazari anacilonza okujirira abakulu b’omu cihugo câge olusiku lukulu, byàli bihumbi by’abarhambo abanywesa idivayi, naye yêne alinywa bwinjinjà embere z’ebyôla bihumbi by’abantu, 2 Agôla mango bakazâgidôrhola oku idivayi, Baltazari arhegeka mpu bamulerhere rhulyâla rhubehe rhw’amasholo n’orhw’amarhale orhu îshe Nabukondonozori akûlaga omu kâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu, mpu lyo naye anywêra muli rho bôshi n’abarhambo bâge, na bakâge n’ebiherula byâge, 3 Banaciyisha badwîrhe orhôla rhubehe rhw’amasholo n’orhw’amarhale rhwarhengaga omu kâ-Nyamuzinda k’e Yeruzalemu, banacirhangira okunywêra muli rhwo, Aligi mwâmi, abarhambo bâge, bakâge n’ebiherula byâge, 4 Banywa idivayi là, barhangira okukazikuza banyamuzinda b’amasholo, ab’amarhale, ab’omulinga n’ab’ecpuma n’ab’emirhi n’amabuye,
5 Muli agôla mango hanacibonekana eminwe y’omuntu, eyajaga yayandika embere z’itara linene oku lukûta lwêru lw’omwôla bwâmi; Mwâmi anacibona okwôla kuboko kwakagiyandika, 6 Ahôla mwâmi arhemuka, enkengêro zâge zàgeramwo omusisi, yeshi àrhà ebirumbu n’amadwi gâge gakomanya, 7 Mwâmi anacihamagaza n’izù linene mpu bamulêrhere abalaguzi b’e Kaldeya n’abashonga bâyo; mwâmi abwîra abagula b’e Babiloni, erhi: Ngasi yeshi wakahashinsomera agâla mandiko akanampugûlira oku gadesire, namuyambisa ecishûli c’akaduku, mmuhîre olunigi lw’amasholo omu igosi, nnamujire abè ye wa kasharhu omu bwâmi bwâni. 8 Abagula bôshi banacijà omu nyumpa, ci barhahashaga okusoma ebyali biyandisirwe n’okubihugûlira mwâmi, 9 Oku bundi mwâmi Baltazari anacirhemuka bwenêne, akazigeramwo omusisi, n’abarhambo bâge bôshi bakazikomakomya. 10 Omwâmikazi anaciyumva okôla mwâmi anaderhaga n’abarhambo bâge, anacija mulya nyumpa bakazâgilira olusiku lukulu, omwâmikazi aderha, erhi: Yâgirwa, mwâmi, olame ensiku zôshi. Enkengêro zâwe zirharhemukaga orhanayôbohaga! 11 Haba muntu muguma wa munôla bwâmi bwaâwe, ajira obukengêre bwa banyamuzinda batagatîfu, amango sho acihali, babona muli oyôla muntu obukengêre, obumoleke n’oburhimanya buli nka oburhimanya bwa banyamuzinda. Oku bundi, mwâmi Nabukondonozori, yerigi sho, amujira murhambo w’abagula, abashonga b’e Kaldeya kuguma n’owa abalaguzi, 12 ebwa kubà oburhimanya bunene bwenêne, obumanye n’obukengêre bunji bwali muli ye, ahasha okuhugûla ebilôrho, okubwîriza abantu oku birhankayumvîkana n’okubwîra abantu kurhi bajira oku mazìbu gôshi; ebyôla byàbonekana muli oyôla muntu, ye Daniyeli, na mwâmi amuyirika izîno lya Balthazari. Kuziga bahamagalage oyôla Daniyeli, âhugûlira mwâmi ecôla cilôrho!
13 Aho banahêka Daniyeli embere za mwâmi, Mwâmi abwîra Daniyeli erhi: «Ka we Daniyeli, wa muli balya bagwârhagwa mpira e Yuda, balya larha wàli mwâmi arhenzagya mpira e Yuda?» 14 Nayumvîrhe baderha kuli we oku obukengêre bwa banyamuzinda bukubâmwo, n’oku obumoleke; obukengêre n’oburhimanya bunene bwenêne bukubâmwo. 15 Bamâyisha badwîrhe embere zâni abagula n’abalaguzi nti bayishinsomera agala mandiko banagampugûlire, ciru barhâhashire okumpugûlira akantu. 16 Na niono nayumvîrhe baderha oku wanahasha okuhugûla ebirhumvikini n’okumanyîsa ebizibuhire. Akaba wankahashisoma ebîra biyandisirwe n’okumpugûlira kwo kuderha kuci, nânakuyambisa ecishûli c’akaduku, nnankuhire olunigi lw’amasholo omu igosi, kandi wanaba we wakasharhu oku bukulu omu bwâmi bwâni.
17 Okubundi Daniyeli abwîra mwâmi erhi: «Oyôrhane ezôla ngalo zâwe, ohè n’owundi ebyôla by’oluhembo lwâwe! Ci kwônene nasomera mwâmi agôla mandiko nankuhugulire gwo. 18 Yâgirwa, mwâmi, Nyamuzinda Ow’Enyanya bwenêne alihire sho Nabukondonozori obwâmi, obukulu, irenge n’obuhashe. 19 N’obwôla bukulu amuhâga bwarhuma embaga, amashanja, n’aba ngasi ndimi bàkazigeramwo omusisi embere zâge; akazâgiyîrha oyu analonzize, analamye oyu analonzize; akazâgikuza oyu alonzize ananyâge oyu analonzize. 20 Ci erhi omurhima gwâge gucicîkangalaza, gucîhêka enyanya n’erhi acidârhabala kuhika omu kucîbona, banacimurhenza kuli erya ntebe y’obwâmi, ananyagwa n’irenge. 21 Banacimurhenza omu karhî k’abantu, omurhima gwâge gwàba nka gwa nsimba, anagendicumbika ekarhî k’ensimba z’endogomi z’erubala, bakazimulîsa n’ebyâsi nka nkafu, n’omubiri gwâge gwakazilobera embuga n’olumè lw’oku nkuba, kuhika alinda amanya oku Nyamuzinda Ow’Enyanya bwenêne agwêrhe obuhashe oku bwâmi bw’abantu, n.’oku ye oyîmika oyu analonzize. 22 Nâwe, we mugala wâge, wâni Baltazari orharhôhizi omurhima gwâwe n’obwôla omanyire okwôla kwôshi. 23 Ci kwônene walonzize okucijira mukulu kulusha Nyamuzinda w’empingu, wahûna banakulêrhera orhubehe rhw’omu kâ-Nyamuzinda, nâwe n’abarhambo bâwe na bakâwe, n’ebiherula byâwe mwànyweriremwo idivayi, wanaharâmya banyamuzinda b’amarhale, ab’amasholo, ab’omulinga, ab’ecûma, ab’emirhi n’ab’amabuye, banyamuzinda barhabona, barhanayumva. Na Nyamuzinda ofumbasire omûka gwâwe, okulanga omu majira gâwe gôshi orhamukuzagya. 24 Co carhumaga orhumirwa okwôla kuboko, kwo kwanarhumaga agwôla mandiko gayandikwa. 25 Alaga ebyàli biyandisirwe: Mené, Mené, Tekeli na Paresi.z 26 Yumvagya oku okwôla kudesire! Mené, «kuganjwa». Nyamuzinda anaganjire obwâmi bwâwe amânabuyusa. 27 Tekeli «kugerwa» Nyamuzinda anakugerire oku munzâni, abona oku oli ntâye. 28 Paresi «kugabwa» obwâmi bwâwe bwamâgabwa bwanahâbwa Abanya-Mêdi n’Abapersi.
29 Okubundi Baltazari arhegeka mpu bayambise Daniyeli ecishûli c’akaduku, banacimuyambisa olunigi lw’amasholo omu igosi, kandi banaciyâliza omu cihugo oku ye okola oli wa kasharhu omu bwâmi. 30 Muli obwôla budufu mwônêne Baltazari, mwâmi w’Abanya-Kaldeya anigwa.
Daniel 5
1בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף וְלָקֳבֵ֥ל אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה׃ 2בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר ׀ בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן־הֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ׃ 3בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן־הֵֽיכְלָ֛א דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ׃ 4אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא׃ 5בַּהּ־שַׁעֲתָ֗ה נְפַ֨קָו֙ אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד־אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ לָקֳבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל־גִּירָ֕א דִּֽי־כְתַ֥ל הֵיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס יְדָ֖ה דִּ֥י כָתְבָֽה׃ 6אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃ 7קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א כַּשְׂדָּיאֵ֖ וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ וְהַֽמְונִכָ֤א דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט׃ ס
8אֱדַ֨יִן֙ עָֽלִּ֔לין כֹּ֖ל חַכִּימֵ֣י מַלְכָּ֑א וְלָֽא־כָהֲלִ֤ין כְּתָבָא֙ לְמִקְרֵ֔א וּפִשְׁרֵ֖אּ לְהוֹדָעָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃ 9אֱ֠דַיִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין׃ 10מַלְכְּתָ֕א לָקֳבֵ֨ל מִלֵּ֤י מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי לְבֵ֥ית מִשְׁתְּיָ֖א עַלַּ֑לת עֲנָ֨ת מַלְכְּתָ֜א וַאֲמֶ֗רֶת מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אַֽל־יְבַהֲלוּךְ֙ רַעְיוֹנָ֔ךְ וְזִיוָ֖יךְ אַל־יִשְׁתַּנּֽוֹ׃ 11אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא׃ 12כָּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ ׀ יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה׃ פ
13בֵּאדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל הֻעַ֖ל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל אַנְתְּה־ה֤וּא דָנִיֵּאל֙ דִּֽי־מִן־בְּנֵ֤י גָלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י הַיְתִ֛י מַלְכָּ֥א אַ֖בִי מִן־יְהֽוּד׃ 14וְשִׁמְעֵ֣ת עֲלָ֔יךְ דִּ֛י ר֥וּחַ אֱלָהִ֖ין בָּ֑ךְ וְנַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה יַתִּירָ֖ה הִשְׁתְּכַ֥חַת בָּֽךְ׃ 15וּכְעַ֞ן הֻעַ֣לּוּ קָֽדָמַ֗י חַכִּֽימַיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א דִּֽי־כְתָבָ֤ה דְנָה֙ יִקְר֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי וְלָֽא־כָהֲלִ֥ין פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֖א לְהַחֲוָיָֽה׃ 16וַאֲנָה֙ שִׁמְעֵ֣ת עֲלָ֔יךְ דִּֽי־תִוכֻּ֥ל פִּשְׁרִ֛ין לְמִפְשַׁ֖ר וְקִטְרִ֣ין לְמִשְׁרֵ֑א כְּעַ֡ן הֵן֩ תִּוכֻּ֨ל כְּתָבָ֜א לְמִקְרֵ֗א וּפִשְׁרֵהּ֙ לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א תִלְבַּ֗שׁ וְהַֽמְונִכָ֤א דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארָ֔ךְ וְתַלְתָּ֥א בְמַלְכוּתָ֖א תִּשְׁלַֽט׃ פ
17בֵּאדַ֜יִן עָנֵ֣ה דָנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א מַתְּנָתָךְ֙ לָ֣ךְ לֶֽהֶוְיָ֔ן וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ לְאָחֳרָ֣ן הַ֑ב בְּרַ֗ם כְּתָבָא֙ אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ׃ 18אַ֖נְתְּה מַלְכָּ֑א אֱלָהָא֙ עִלָּיאָ֔ מַלְכוּתָ֤א וּרְבוּתָא֙ וִיקָרָ֣א וְהַדְרָ֔ה יְהַ֖ב לִנְבֻכַדְנֶצַּ֥ר אֲבֽוּךְ׃ 19וּמִן־רְבוּתָא֙ דִּ֣י יְהַב־לֵ֔הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּא֙ וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א הֲוֺ֛ו זָאְעִ֥ין וְדָחֲלִ֖ין מִן־קֳדָמ֑וֹהִי דִּֽי־הֲוָ֨ה צָבֵ֜א הֲוָ֣א קָטֵ֗ל וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְדִֽי־הֲוָ֥ה צָבֵ֖א הֲוָ֥ה מַשְׁפִּֽיל׃ 20וּכְדִי֙ רִ֣ם לִבְבֵ֔הּ וְרוּחֵ֖הּ תִּֽקְפַ֣ת לַהֲזָדָ֑ה הָנְחַת֙ מִן־כָּרְסֵ֣א מַלְכוּתֵ֔הּ וִֽיקָרָ֖ה הֶעְדִּ֥יוּ מִנֵּֽהּ׃ 21וּמִן־בְּנֵי֩ אֲנָשָׁ֨א טְרִ֜יד וְלִבְבֵ֣הּ ׀ עִם־חֵיוְתָ֣א שַׁוִּ֗יְ וְעִם־עֲרָֽדַיָּא֙ מְדוֹרֵ֔הּ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יְטַ֣עֲמוּנֵּ֔הּ וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּֽי־יְדַ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֞יט אֱלָהָ֤א עִלָּיאָ֙ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖ה יְהָקֵ֥ים עֲלַֽיהּ׃ 22וְאַ֤נְתְּה בְּרֵהּ֙ בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א הַשְׁפֵּ֖לְתְּ לִבְבָ֑ךְ כָּל־קֳבֵ֕ל דִּ֥י כָל־דְּנָ֖ה יְדַֽעְתָּ׃ 23וְעַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣א ׀ הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי־בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו קָֽדָמָ֗יךְ וְאַ֨נְתְּה וְרַבְרְבָנָ֜יךְ שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא־וְ֠דַהֲבָא נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְלָא־שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכָל־אֹרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ׃ 24בֵּאדַ֨יִן֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי שְׁלִ֖יַחַ פַּסָּ֣א דִֽי־יְדָ֑א וּכְתָבָ֥א דְנָ֖ה רְשִֽׁים׃ 25וּדְנָ֥ה כְתָבָ֖א דִּ֣י רְשִׁ֑ים מְנֵ֥א מְנֵ֖א תְּקֵ֥ל וּפַרְסִֽין׃ 26דְּנָ֖ה פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֑א מְנֵ֕א מְנָֽה־אֱלָהָ֥א מַלְכוּתָ֖ךְ וְהַשְׁלְמַֽהּ׃ 27תְּקֵ֑ל תְּקִ֥ילְתָּה בְמֹֽאזַנְיָ֖א וְהִשְׁתְּכַ֥חַתְּ חַסִּֽיר׃ 28פְּרֵ֑ס פְּרִיסַת֙ מַלְכוּתָ֔ךְ וִיהִיבַ֖ת לְמָדַ֥י וּפָרָֽס׃ 29בֵּאדַ֣יִן ׀ אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר וְהַלְבִּ֤ישׁוּ לְדָֽנִיֵּאל֙ אַרְגְּוָנָ֔א וְהַֽמְונִכָ֥א דִֽי־דַהֲבָ֖א עַֽל־צַוְּארֵ֑הּ וְהַכְרִ֣זֽוּ עֲל֔וֹהִי דִּֽי־לֶהֱוֵ֥א שַׁלִּ֛יט תַּלְתָּ֖א בְּמַלְכוּתָֽא׃ 30בֵּ֚הּ בְּלֵ֣ילְיָ֔א קְטִ֕יל בֵּלְאשַׁצַּ֖ר מַלְכָּ֥א כַשְׂדָּיאָֽ׃
ΔΑΝΙΗΛ 5
1 Βαλτασαρ ὁ βασιλεὺς ἐποίησε δοχὴν μεγάλην ἐν ἡμέρᾳ ἐγκαινισμοῦ τῶν βασιλείων αὐτοῦ καὶ ἀπὸ τῶν μεγιστάνων αὐτοῦ ἐκάλεσεν ἄνδρας δισχιλίους. ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ Βαλτασαρ ἀνυψούμενος ἀπὸ τοῦ οἴνου καὶ καυχώμενος ἐπῄνεσε πάντας τοὺς θεοὺς τῶν ἐθνῶν τοὺς χωνευτοὺς καὶ γλυπτοὺς ἐν τῷ τόπῳ αὐτοῦ, καὶ τῷ θεῷ τῷ ὑψίστῳ οὐκ ἔδωκεν αἴνεσιν. ἐν αὐτῇ τῇ νυκτὶ ἐξῆλθον δάκτυλοι ὡσεὶ ἀνθρώπου καὶ ἐπέγραψαν ἐπὶ τοῦ τοίχου οἴκου αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ κονιάματος κατέναντι τοῦ λύχνου Μανη φαρες θεκελ. ἔστι δὲ ἡ ἑρμηνεία αὐτῶν• μανη ἠρίθμηται, φαρες ἐξῆρται, θεκελ ἕσταται. 1aΒαλτασαρ ὁ βασιλεὺς ἐποίησεν ἑστιατορίαν μεγάλην τοῖς ἑταίροις αὐτοῦ καὶ ἔπινεν οἶνον. 2 καὶ ἀνυψώθη ἡ καρδία αὐτοῦ, καὶ εἶπεν ἐνέγκαι τὰ σκεύη τὰ χρυσᾶ καὶ τὰ ἀργυρᾶ τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ, ἃ ἤνεγκε Ναβουχοδονοσορ ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἀπὸ Ιερουσαλημ, καὶ οἰνοχοῆσαι ἐν αὐτοῖς τοῖς ἑταίροις αὐτοῦ. 3 καὶ ἠνέχθη, καὶ ἔπινον ἐν αὐτοῖς 4 καὶ ηὐλόγουν τὰ εἴδωλα τὰ χειροποίητα αὐτῶν, καὶ τὸν θεὸν τοῦ αἰῶνος οὐκ εὐλόγησαν τὸν ἔχοντα τὴν ἐξουσίαν τοῦ πνεύματος αὐτῶν. 5 ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἐκείνῃ ἐξῆλθον δάκτυλοι ὡσεὶ χειρὸς ἀνθρώπου καὶ ἔγραψαν ἐπὶ τοῦ τοίχου τοῦ οἴκου αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ κονιάματος κατέναντι τοῦ φωτὸς ἔναντι τοῦ βασιλέως Βαλτασαρ, καὶ εἶδε χεῖρα γράφουσαν. 6 καὶ ἡ ὅρασις αὐτοῦ ἠλλοιώθη, καὶ φόβοι καὶ ὑπόνοιαι αὐτὸν κατέσπευδον. ἔσπευσεν οὖν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐξανέστη καὶ ἑώρα τὴν γραφὴν ἐκείνην, καὶ οἱ συνέταιροι κύκλῳ αὐτοῦ ἐκαυχῶντο. 7 καὶ ὁ βασιλεὺς ἐφώνησε φωνῇ μεγάλῃ καλέσαι τοὺς ἐπαοιδοὺς καὶ φαρμάκους καὶ Χαλδαίους καὶ γαζαρηνοὺς ἀπαγγεῖλαι τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς. καὶ εἰσεπορεύοντο ἐπὶ θεωρίαν ἰδεῖν τὴν γραφήν, καὶ τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς οὐκ ἐδύναντο συγκρῖναι τῷ βασιλεῖ. τότε ὁ βασιλεὺς ἐξέθηκε πρόσταγμα λέγων Πᾶς ἀνήρ, ὃς ἂν ὑποδείξῃ τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς, στολιεῖ αὐτὸν πορφύραν καὶ μανιάκην χρυσοῦν περιθήσει αὐτῷ, καὶ δοθήσεται αὐτῷ ἐξουσία τοῦ τρίτου μέρους τῆς βασιλείας. 8 καὶ εἰσεπορεύοντο οἱ ἐπαοιδοὶ καὶ φάρμακοι καὶ γαζαρηνοί, καὶ οὐκ ἠδύνατο οὐδεὶς τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς ἀπαγγεῖλαι. 9 τότε ὁ βασιλεὺς ἐκάλεσε τὴν βασίλισσαν περὶ τοῦ σημείου καὶ ὑπέδειξεν αὐτῇ, ὡς μέγα ἐστί, καὶ ὅτι πᾶς ἄνθρωπος οὐ δύναται ἀπαγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς. 10 τότε ἡ βασίλισσα ἐμνήσθη πρὸς αὐτὸν περὶ τοῦ Δανιηλ, ὃς ἦν ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας τῆς Ιουδαίας, 11 καὶ εἶπε τῷ βασιλεῖ ῾Ο ἄνθρωπος ἐπιστήμων ἦν καὶ σοφὸς καὶ ὑπερέχων πάντας τοὺς σοφοὺς Βαβυλῶνος, 12 καὶ πνεῦμα ἅγιον ἐν αὐτῷ ἐστι, καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις τοῦ πατρός σου τοῦ βασιλέως συγκρίματα ὑπέρογκα ὑπέδειξε Ναβουχοδονοσορ τῷ πατρί σου. 13 τότε Δανιηλ εἰσήχθη πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ἀποκριθεὶς ὁ βασιλεὺς εἶπεν αὐτῷ 14 15 16 ῏Ω Δανιηλ, δύνῃ μοι ὑποδεῖξαι τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς; καὶ στολιῶ σε πορφύραν καὶ μανιάκην χρυσοῦν περιθήσω σοι, καὶ ἕξεις ἐξουσίαν τοῦ τρίτου μέρους τῆς βασιλείας μου. 17 τότε Δανιηλ ἔστη κατέναντι τῆς γραφῆς καὶ ἀνέγνω καὶ οὕτως ἀπεκρίθη τῷ βασιλεῖ Αὕτη ἡ γραφή ᾿Ηρίθμηται, κατελογίσθη, ἐξῆρται• καὶ ἔστη ἡ γράψασα χείρ. καὶ αὕτη ἡ σύγκρισις αὐτῶν. 18 19 20 21 22 23 βασιλεῦ, σὺ ἐποιήσω ἑστιατορίαν τοῖς φίλοις σου καὶ ἔπινες οἶνον, καὶ τὰ σκεύη τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος ἠνέχθη σοι, καὶ ἐπίνετε ἐν αὐτοῖς σὺ καὶ οἱ μεγιστᾶνές σου καὶ ᾐνέσατε πάντα τὰ εἴδωλα τὰ χειροποίητα τῶν ἀνθρώπων• καὶ τῷ θεῷ τῷ ζῶντι οὐκ εὐλογήσατε, καὶ τὸ πνεῦμά σου ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ, καὶ τὸ βασίλειόν σου αὐτὸς ἔδωκέ σοι, καὶ οὐκ εὐλόγησας αὐτὸν οὐδὲ ᾔνεσας αὐτῷ. 24 25 26-28 τοῦτο τὸ σύγκριμα τῆς γραφῆς• ἠρίθμηται ὁ χρόνος σου τῆς βασιλείας, ἀπολήγει ἡ βασιλεία σου, συντέτμηται καὶ συντετέλεσται ἡ βασιλεία σου, τοῖς Μήδοις καὶ τοῖς Πέρσαις δίδοται. 29 τότε Βαλτασαρ ὁ βασιλεὺς ἐνέδυσε τὸν Δανιηλ πορφύραν καὶ μανιάκην χρυσοῦν περιέθηκεν αὐτῷ καὶ ἔδωκεν ἐξουσίαν αὐτῷ τοῦ τρίτου μέρους τῆς βασιλείας αὐτοῦ. 30 καὶ τὸ σύγκριμα ἐπῆλθε Βαλτασαρ τῷ βασιλεῖ, καὶ τὸ βασίλειον ἐξῆρται ἀπὸ τῶν Χαλδαίων καὶ ἐδόθη τοῖς Μήδοις καὶ τοῖς Πέρσαις.
6
1 Na Dariyusi w’e Mêdi ahâbwa obwâmi erhi agwêrhe myâka makumi gali ndarhu n’ibirhi y’okuburhwa.
VI. Daniyeli omu bulumba bw’entale Abarhambo bayongwa
2 Dariyusi abona oku lyo ayîma bwinjà kukwânîne ahire omu cihugo câge barhambo igana na makumi abirhi bahash’irhegeka ecihugo côshi. 3 N’enyanya ly’abôla barhambo ashubihirayo bandi basharhu bo bakulira abandi. Daniyeli ali muguma wa muli bo. Abandi barhambo bali bagwâsirwe okukazibamanyîsa oku badwîrhe bakola ly’omwâmi alekiba burhe. 4 Ci oyôla Daniyeli abonekana oku alushire abôla bâbo na balya bandi barhambo bôshi bulya ali agwêrhe obukengêre bulushine na mwâmi akazâgilonza okumujira mukulu omu bwâmi bwâge bôshi. 5 Oku bundi abôla bâbo haguma n’abandi barhambo bakazilonza oku bankahasha okulegamwo Daniyeli oku by’ebwâmi, ci barhabonaga cici na ntà bubî bamubwinekwo, bulya ali muntu mwîrhonzi, emwâge barhankabwîne yo okubula obushîbirizi nîsi erhi bundi bubî. 6 Abôla bantu banaciderha mpu rhurhabone bubî buci rhwashobeka Daniyeli, nkabaga rhulongeze obwôla bubî omu biyêrekîre idini lya Nyamuzinda wâge. 7 Oku bundi abola barhambo bakulu n’abôla bâbo banacijira ihano, banacija emunda mwâmi ali, banacimubwîra mpu: «Yâgirwa Mwâmi Dariusi, alame ensiku zôshi. 8 Abarhambo b’omu bwâmi bwâwe, abaganda, abarhambo b’emirhundu, abahanûzi n’abandi barhegesi b’olubaga bàjîre ihano bayumvanya oku kukwânîne mwâmi ajire irhegeko lidesire oku: Ngasi yeshi wankashenga owundi Nyamuzinda erhi owundi muntu okuleka we, yâgirwa mwâmi, anagendikwêbwa omu bulumba bw’entale. 9 Bunôla Yâgirwa, mwâmi ohanzagye okwôla onatwe olushika lyo harhagijira owaderhe mpu yêhe eryo irhegeko lirhamuyêrekiri, n’obwo eryo irhegeko lya Abanya-Mêdi n’ Abapersi lirhankashubwakwo.» 10 Kuli okwôla, mwâmi Dariusi ahana irhegeko ly’okuhanza okushenga owundi.
Omusengero gwa Daniyeli
11 Erhi Daniyeli ayumva oku batwîre olushika lw’eryo irhegeko, aja omu nyumpa yâge y’enyanya eyàligwêrhe orhubonezo rhuyêrekîre e Yeruzalemu. Kasharhu omu lusiku akazâgifukama, ashenge anakuze Nyamuzinda nk’oku anayôrhaga ajira agandi mango. 12 Oku bundi abôla bantu bashubijira ihano bajà bayunjayunja; banacibugana Daniyeli adwîrhe ashenga Nyamuzinda wâge. 13 Banacijà emunda mwâmi ali banacimushambâlira oku biyêrekîre eryo irhegeko ly’e bwâmi mpu: «Ka orhatwaga olushika bulya oku ntà muntu ciru n’omuguma wankashenga mw’ogu mwêzi owundi Nyamuzinda erhi owundi muntu, orhali we Yâgirwa mwâmi, n’oku owankajira ntyo kukwânîne akweêbwe omu bulumba bw’entale? Mwâmi anacishuza aderha erhi: Kwo binali, irhegeko ly’Abanya-Mêdi n’ery’Abapersi lirhashubwakwo. 14 Okubundi bashubîriza bàderha mpu: Daniyeli yêhe, olya barhenzagya e Yuda arhaderhaga mpu akakurhînya, yâgirwa mwâmi, ciru n’okurhînya irhegeko wàjiraga; ci kasharhu kôshi omu lusiku anakayôrha ajishenga. 15 Mwâmi erhi ayumva ntyôla agaya bwenêne oku biyêrekîre Daniyeli, akazilonza oku ankamufumya, na kuhika izûba lyalinda lizika erhi analonza okumufumya. 16 Kandi abôla bantu bashubija omu ihano, banacijà emunda mwâmi ali banacimubwîra mpu: Omanye yâgirwa mwâmi oku eri liri irhegeko lya Abanya-Mêdi n’Abapersi lirhankashubwakwo oku biyêrekîre ecihanzo nîsi erhi irhegeko lya mwâmi.
Daniyeli akwêbwa entale
17 Lero mwâmi arhegeka mpu bajilêrha Daniyeli banamukwêbe omu bulumba bw’entale. Mwâmi abwîra Daniyeli erhi: «Oyôla Nyamuzinda orhumikira burhahusa, akulîkûzagye yenene!» 18 Banacilêrha omubuye, bamuhira aha muhango gw’obulumba, mwâmi ahirakwo ecimanyîso câge n’ec’abarhambo bâge, lyo harhag’ibà akantu kahindulwa kuli Daniyeli. 19 Mwâmi àrhenga halya àshubira omu bwâmi bwâge; ageza obudufu acishalisize, ciru buzira kurhangula okuyêgeza omukazi aha burhambi bwâge, arhanabonaga ciru n’iro. 20 Oku bundi mwâmi anacizûka mucêracera, erhi bunacanûla ntya, akanya aja ebwa obwôla bulumba bw’entale. 21 Erhi ahika aha bulumba anaciyakûza Daniyeli n’izù ly’omutula erhiâ «Mashi, Daniyeli murhumisi wa Nyamuzinda ozîne, k’oyo Nyamuzinda wâwe orhumikira ngasi mango anahashirikulîkûza kw’ezo ntale?» 22 Oku bundi Daniyeli anacishambâla bôshi na mwâmi anacimubwîra erhi: «Yâgirwa mwâmi olame ensiku zôshi! 23 Nyamuzinda wâni anarhumire malahika wâge, anacishwêka akanwa k’entale, zirhanjiraga kurhi, bulya anabwîne oku ndi mushinganyanya, na kuli we yâgirwa, mwâmi ntà hibî nakujirîre! 24 Okubundi mwâmi ashagaluka yeshi yeshi erhi Daniyeli orhuma, anacirhegeka mpu bakûle Daniyeli mulya bulumba bw’entale. Banacikûla Daniyeli mulya bulumba, barhabonaga kuli ye ciru n’ecibande ciguma, ebwa kubà alicikubagire Nyamuzinda. 25 Oku irhegeko lya mwâmi banaciyisha badwîrhe balya bantu bamubêsheraga banacibakwêba muli bulya bulumba bw’entale bôshi na bakâbo n’abâna bâbo. Barhalindaga bahika omu bulumba, entalezirhabashimba, zabakugurha bôshi orhuvuha.
Obuyêmêre bwa mwâmi
26 Okubundi mwâmi Dariusi ayandikira embaga, amashanja n’aba ngasi lulimi banabà bano igulu, erhi: «Omurhûla gumuyunjule mweshi! 27 Mpânyire eri irhegeko nti: Omu bwâmi mwoshi bakazirhînya n’okukenga Nyamuzinda wa Daniyeli, ebwa kubà yêne ye Nyamuzinda ozîne, yêne ye onayôrha abâho ensiku zôshi; obwâmi bwâge burhakayûrha n’oburhegesi bwâge buli bw’ensiku n’amango. 28 Acungula, anaciza, anajire ebirhangâzo n’ebisômerîne oku nkuba n’en’igulu, ye walikuzagya Daniyeli oku ntale.» 29 Oyu Daniyeli aja irenge bwenêne oku ngoma ya Dariyusi n’eya mwâmi Sirusi Munyapersi.

Daniel 6
1וְדָרְיָ֨וֶשׁ֙ מָֽדָיאָ֔ קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין׃ 2שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּרְיָ֔וֶשׁ וַהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶהֱוֺ֖ן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא׃ 3וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָרְכִ֣ין תְּלָתָ֔א דִּ֥י דָנִיֵּ֖אל חַֽד־מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶהֱוֺ֞ן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָהֲבִ֤ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָֽא־לֶהֱוֵ֥א נָזִֽק׃ 4אֱדַ֨יִן֙ דָּנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣א מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָרְכַיָּ֖א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י ר֤וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַהֲקָמוּתֵ֖הּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא׃ 5אֱדַ֨יִן סָֽרְכַיָּ֜א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֗א הֲוֺ֨ו בָעַ֧יִן עִלָּ֛ה לְהַשְׁכָּחָ֥ה לְדָנִיֵּ֖אל מִצַּ֣ד מַלְכוּתָ֑א וְכָל־עִלָּ֨ה וּשְׁחִיתָ֜ה לָא־יָכְלִ֣ין לְהַשְׁכָּחָ֗ה כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְהֵימַ֣ן ה֔וּא וְכָל־שָׁלוּ֙ וּשְׁחִיתָ֔ה לָ֥א הִשְׁתְּכַ֖חַת עֲלֽוֹהִי׃ 6אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ אָֽמְרִ֔ין דִּ֣י לָ֧א נְהַשְׁכַּ֛ח לְדָנִיֵּ֥אל דְּנָ֖ה כָּל־עִלָּ֑א לָהֵ֕ן הַשְׁכַּ֥חְנָֽה עֲל֖וֹהִי בְּדָ֥ת אֱלָהֵֽהּ׃ ס
7אֱ֠דַיִן סָרְכַיָּ֤א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ אִלֵּ֔ן הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לֵ֔הּ דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃ 8אִתְיָעַ֜טוּ כֹּ֣ל ׀ סָרְכֵ֣י מַלְכוּתָ֗א סִגְנַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ הַדָּֽבְרַיָּ֣א וּפַחֲוָתָ֔א לְקַיָּמָ֤ה קְיָם֙ מַלְכָּ֔א וּלְתַקָּפָ֖ה אֱסָ֑ר דִּ֣י כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣ה בָ֠עוּ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְגֹ֖ב אַרְיָוָתָֽא׃ 9כְּעַ֣ן מַלְכָּ֔א תְּקִ֥ים אֱסָרָ֖א וְתִרְשֻׁ֣ם כְּתָבָ֑א דִּ֣י לָ֧א לְהַשְׁנָיָ֛ה כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃ 10כָּל־קֳבֵ֖ל דְּנָ֑ה מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רְשַׁ֥ם כְּתָבָ֖א וֶאֱסָרָֽא׃ 11וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא ׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה׃ ס
12אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ הַרְגִּ֔שׁוּ וְהַשְׁכַּ֖חוּ לְדָנִיֵּ֑אל בָּעֵ֥א וּמִתְחַנַּ֖ן קֳדָ֥ם אֱלָהֵֽהּ׃ 13בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֮ עַל־אֱסָ֣ר מַלְכָּא֒ הֲלָ֧א אֱסָ֣ר רְשַׁ֗מְתָּ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִבְעֵה֩ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְג֖וֹב אַרְיָותָ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר יַצִּיבָ֧א מִלְּתָ֛א כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃ 14בֵּ֠אדַיִן עֲנ֣וֹ וְאָמְרִין֮ קֳדָ֣ם מַלְכָּא֒ דִּ֣י דָנִיֵּ֡אל דִּי֩ מִן־בְּנֵ֨י גָלוּתָ֜א דִּ֣י יְה֗וּד לָא־שָׂ֨ם עֲלָ֤יךְ מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם וְעַל־אֱסָרָ֖א דִּ֣י רְשַׁ֑מְתָּ וְזִמְנִ֤ין תְּלָתָה֙ בְּיוֹמָ֔א בָּעֵ֖א בָּעוּתֵֽהּ׃ 15אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א כְּדִ֧י מִלְּתָ֣א שְׁמַ֗ע שַׂגִּיא֙ בְּאֵ֣שׁ עֲל֔וֹהִי וְעַ֧ל דָּנִיֵּ֛אל שָׂ֥ם בָּ֖ל לְשֵׁיזָבוּתֵ֑הּ וְעַד֙ מֶֽעָלֵ֣י שִׁמְשָׁ֔א הֲוָ֥א מִשְׁתַּדַּ֖ר לְהַצָּלוּתֵֽהּ׃ 16בֵּאדַ֨יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְאָמְרִ֣ין לְמַלְכָּ֗א דַּ֤ע מַלְכָּא֙ דִּֽי־דָת֙ לְמָדַ֣י וּפָרַ֔ס דִּֽי־כָל־אֱסָ֥ר וּקְיָ֛ם דִּֽי־מַלְכָּ֥א יְהָקֵ֖ים לָ֥א לְהַשְׁנָיָֽה׃ 17בֵּאדַ֜יִן מַלְכָּ֣א אֲמַ֗ר וְהַיְתִיו֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל וּרְמ֕וֹ לְגֻבָּ֖א דִּ֣י אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י אַ֤נְתְּה פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א ה֖וּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ׃ 18וְהֵיתָ֨יִת֙ אֶ֣בֶן חֲדָ֔ה וְשֻׂמַ֖ת עַל־פֻּ֣ם גֻּבָּ֑א וְחַתְמַ֨הּ מַלְכָּ֜א בְּעִזְקְתֵ֗הּ וּבְעִזְקָת֙ רַבְרְבָנ֔וֹהִי דִּ֛י לָא־תִשְׁנֵ֥א צְב֖וּ בְּדָנִיֵּֽאל׃ 19אֱ֠דַיִן אֲזַ֨ל מַלְכָּ֤א לְהֵֽיכְלֵהּ֙ וּבָ֣ת טְוָ֔ת וְדַחֲוָ֖ן לָא־הַנְעֵ֣ל קָֽדָמ֑וֹהִי וְשִׁנְתֵּ֖הּ נַדַּ֥ת עֲלֽוֹהִי׃ 20בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֔א בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א יְק֣וּם בְּנָגְהָ֑א וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה לְגֻבָּ֥א דִֽי־אַרְיָוָתָ֖א אֲזַֽל׃ 21וּכְמִקְרְבֵ֣הּ לְגֻבָּ֔א לְדָ֣נִיֵּ֔אל בְּקָ֥ל עֲצִ֖יב זְעִ֑ק עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל דָּֽנִיֵּאל֙ עֲבֵד֙ אֱלָהָ֣א חַיָּ֔א אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י אַ֤נְתְּה פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א הַיְכִ֥ל לְשֵׁיזָבוּתָ֖ךְ מִן־אַרְיָוָתָֽא׃ 22אֱדַ֨יִן֙ דָּנִיֶּ֔אל עִם־מַלְכָּ֖א מַלִּ֑ל מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃ 23אֱלָהִ֞י שְׁלַ֣ח מַלְאֲכֵ֗הּ וּֽסֲגַ֛ר פֻּ֥ם אַרְיָוָתָ֖א וְלָ֣א חַבְּל֑וּנִי כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י קָֽדָמ֨וֹהִי֙ זָכוּ֙ הִשְׁתְּכַ֣חַת לִ֔י וְאַ֤ף קָֽדָמָיךְ֙ מַלְכָּ֔א חֲבוּלָ֖ה לָ֥א עַבְדֵֽת׃ 24בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א שַׂגִּיא֙ טְאֵ֣ב עֲל֔וֹהִי וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל אֲמַ֖ר לְהַנְסָקָ֣ה מִן־גֻּבָּ֑א וְהֻסַּ֨ק דָּנִיֵּ֜אל מִן־גֻּבָּ֗א וְכָל־חֲבָל֙ לָא־הִשְׁתְּכַ֣ח בֵּ֔הּ דִּ֖י הֵימִ֥ן בֵּאלָהֵֽהּ׃ 25וַאֲמַ֣ר מַלְכָּ֗א וְהַיְתִ֞יו גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ דִּֽי־אֲכַ֤לוּ קַרְצ֨וֹהִי֙ דִּ֣י דָֽנִיֵּ֔אל וּלְגֹ֤ב אַרְיָוָתָא֙ רְמ֔וֹ אִנּ֖וּן בְּנֵיה֣וֹן וּנְשֵׁיה֑וֹן וְלָֽא־מְט֞וֹ לְאַרְעִ֣ית גֻּבָּ֗א עַ֠ד דִּֽי־שְׁלִ֤טֽוּ בְהוֹן֙ אַרְיָ֣וָתָ֔א וְכָל־גַּרְמֵיה֖וֹן הַדִּֽקוּ׃ 26בֵּאדַ֜יִן דָּרְיָ֣וֶשׁ מַלְכָּ֗א כְּ֠תַב לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־דָאְרִ֥ין בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃ 27מִן־קֳדָמַי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י ׀ בְּכָל־שָׁלְטָ֣ן מַלְכוּתִ֗י לֶהֱוֺ֤ן זָאְעִין֙ וְדָ֣חֲלִ֔ין מִן־קֳדָ֖ם אֱלָהֵ֣הּ דִּי־דָֽנִיֵּ֑אל דִּי־ה֣וּא ׀ אֱלָהָ֣א חַיָּ֗א וְקַיָּם֙ לְעָ֣לְמִ֔ין וּמַלְכוּתֵהּ֙ דִּֽי־לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עַד־סוֹפָֽא׃ 28מְשֵׁיזִ֣ב וּמַצִּ֗ל וְעָבֵד֙ אָתִ֣ין וְתִמְהִ֔ין בִּשְׁמַיָּ֖א וּבְאַרְעָ֑א דִּ֚י שֵׁיזִ֣יב לְדָֽנִיֵּ֔אל מִן־יַ֖ד אַרְיָוָתָֽא׃ 29וְדָנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח בְּמַלְכ֣וּת דָּרְיָ֑וֶשׁ וּבְמַלְכ֖וּת כּ֥וֹרֶשׁ פָּרְסָיאָֽ׃
ΔΑΝΙΗΛ 6
1 καὶ ᾿Αρταξέρξης ὁ τῶν Μήδων παρέλαβε τὴν βασιλείαν. Καὶ Δαρεῖος πλήρης τῶν ἡμερῶν καὶ ἔνδοξος ἐν γήρει• 2 καὶ κατέστησε σατράπας ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτὰ ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ 3καὶ ἐπ᾽ αὐτῶν ἄνδρας τρεῖς ἡγουμένους αὐτῶν, καὶ Δανιηλ εἷς ἦν τῶν τριῶν ἀνδρῶν 4 ὑπὲρ πάντας ἔχων ἐξουσίαν ἐν τῇ βασιλείᾳ. καὶ Δανιηλ ἦν ἐνδεδυμένος πορφύραν καὶ μέγας καὶ ἔνδοξος ἔναντι Δαρείου τοῦ βασιλέως, καθότι ἦν ἔνδοξος καὶ ἐπιστήμων καὶ συνετός, καὶ πνεῦμα ἅγιον ἐν αὐτῷ, καὶ εὐοδούμενος ἐν ταῖς πραγματείαις τοῦ βασιλέως, αἷς ἔπρασσε. τότε ὁ βασιλεὺς ἐβουλεύσατο καταστῆσαι τὸν Δανιηλ ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ τοὺς δύο ἄνδρας, οὓς κατέστησε μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ σατράπας ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτά. 5 ὅτε δὲ ἐβουλεύσατο ὁ βασιλεὺς καταστῆσαι τὸν Δανιηλ ἐπὶ πάσης τῆς βασιλείας αὐτοῦ, τότε βουλὴν καὶ γνώμην ἐβουλεύσαντο ἐν ἑαυτοῖς οἱ δύο νεανίσκοι πρὸς ἀλλήλους λέγοντες, ἐπεὶ οὐδεμίαν ἁμαρτίαν οὐδὲ ἄγνοιαν ηὕρισκον κατὰ τοῦ Δανιηλ περὶ ἧς κατηγορήσουσιν αὐτοῦ πρὸς τὸν βασιλέα, 6 καὶ εἶπαν Δεῦτε στήσωμεν ὁρισμὸν καθ᾽ ἑαυτῶν ὅτι πᾶς ἄνθρωπος οὐκ ἀξιώσει ἀξίωμα καὶ οὐ μὴ εὔξηται εὐχὴν ἀπὸ παντὸς θεοῦ ἕως ἡμερῶν τριάκοντα, ἀλλ᾽ ἢ παρὰ Δαρείου τοῦ βασιλέως• εἰ δὲ μή, ἀποθανεῖται• ἵνα ἡττήσωσι τὸν Δανιηλ ἐναντίον τοῦ βασιλέως, καὶ ῥιφῇ εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων. ᾔδεισαν γὰρ ὅτι Δανιηλ προσεύχεται καὶ δεῖται κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτοῦ τρὶς τῆς ἡμέρας. 7 τότε προσήλθοσαν οἱ ἄνθρωποι ἐκεῖνοι καὶ εἶπαν ἐναντίον τοῦ βασιλέως 8 ῾Ορισμὸν καὶ στάσιν ἐστήσαμεν ὅτι πᾶς ἄνθρωπος, ὃς ἂν εὔξηται εὐχὴν ἢ ἀξιώσῃ ἀξίωμά τι παρὰ παντὸς θεοῦ ἕως ἡμερῶν τριάκοντα ἀλλ᾽ ἢ παρὰ Δαρείου τοῦ βασιλέως, ῥιφήσεται εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων. 9 καὶ ἠξίωσαν τὸν βασιλέα ἵνα στήσῃ τὸν ὁρισμὸν καὶ μὴ ἀλλοιώσῃ αὐτόν, διότι ᾔδεισαν ὅτι Δανιηλ προσεύχεται καὶ δεῖται τρὶς τῆς ἡμέρας, ἵνα ἡττηθῇ διὰ τοῦ βασιλέως καὶ ῥιφῇ εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων. 10 καὶ οὕτως ὁ βασιλεὺς Δαρεῖος ἔστησε καὶ ἐκύρωσεν. 11 ἐπιγνοὺς δὲ Δανιηλ τὸν ὁρισμόν, ὃν ἔστησε κατ᾽ αὐτοῦ, θυρίδας ἤνοιξεν ἐν τῷ ὑπερῴῳ αὐτοῦ κατέναντι Ιερουσαλημ καὶ ἔπιπτεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ τρὶς τῆς ἡμέρας, καθὼς ἐποίει ἔμπροσθεν, καὶ ἐδεῖτο. 12 καὶ αὐτοὶ ἐτήρησαν τὸν Δανιηλ καὶ κατελάβοσαν αὐτὸν εὐχόμενον τρὶς τῆς ἡμέρας καθ᾽ ἑκάστην ἡμέραν. 13 τότε οὗτοι οἱ ἄνθρωποι ἐνέτυχον τῷ βασιλεῖ καὶ εἶπαν Δαρεῖε βασιλεῦ, οὐχ ὁρισμὸν ὡρίσω ἵνα πᾶς ἄνθρωπος μὴ εὔξηται εὐχὴν μηδὲ ἀξιώσῃ ἀξίωμα παρὰ παντὸς θεοῦ ἕως ἡμερῶν τριάκοντα ἀλλὰ παρὰ σοῦ, βασιλεῦ• εἰ δὲ μή, ῥιφήσεται εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων; ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπεν αὐτοῖς ᾿Ακριβὴς ὁ λόγος, καὶ μενεῖ ὁ ὁρισμός. 13bκαὶ εἶπον αὐτῷ ῾Ορκίζομέν σε τοῖς Μήδων καὶ Περσῶν δόγμασιν, ἵνα μὴ ἀλλοιώσῃς τὸ πρόσταγμα μηδὲ θαυμάσῃς πρόσωπον καὶ ἵνα μὴ ἐλαττώσῃς τι τῶν εἰρημένων καὶ κολάσῃς τὸν ἄνθρωπον, ὃς οὐκ ἐνέμεινε τῷ ὁρισμῷ τούτῳ. καὶ εἶπεν Οὕτως ποιήσω καθὼς λέγετε, καὶ ἕστηκέ μοι τοῦτο. 14 καὶ εἶπαν ᾿Ιδοὺ εὕρομεν Δανιηλ τὸν φίλον σου εὐχόμενον καὶ δεόμενον τοῦ προσώπου τοῦ θεοῦ αὐτοῦ τρὶς τῆς ἡμέρας. 15 καὶ λυπούμενος ὁ βασιλεὺς εἶπεν ῥιφῆναι τὸν Δανιηλ εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων κατὰ τὸν ὁρισμόν, ὃν ἔστησε κατ᾽ αὐτοῦ. τότε ὁ βασιλεὺς σφόδρα ἐλυπήθη ἐπὶ τῷ Δανιηλ καὶ ἐβοήθει τοῦ ἐξελέσθαι αὐτὸν ἕως δυσμῶν ἡλίου ἀπὸ τῶν χειρῶν τῶν σατραπῶν 16 καὶ οὐκ ἠδύνατο ἐξελέσθαι αὐτὸν ἀπ᾽ αὐτῶν. 17 ἀναβοήσας δὲ Δαρεῖος ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ Δανιηλ ῾Ο θεός σου, ᾧ σὺ λατρεύεις ἐνδελεχῶς τρὶς τῆς ἡμέρας, αὐτὸς ἐξελεῖταί σε ἐκ χειρὸς τῶν λεόντων• ἕως πρωὶ θάρρει. 18 τότε Δανιηλ ἐρρίφη εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων, καὶ ἠνέχθη λίθος καὶ ἐτέθη εἰς τὸ στόμα τοῦ λάκκου, καὶ ἐσφραγίσατο ὁ βασιλεὺς ἐν τῷ δακτυλίῳ ἑαυτοῦ καὶ ἐν τοῖς δακτυλίοις τῶν μεγιστάνων αὐτοῦ, ὅπως μὴ ἀπ᾽ αὐτῶν ἀρθῇ ὁ Δανιηλ ἢ ὁ βασιλεὺς αὐτὸν ἀνασπάσῃ ἐκ τοῦ λάκκου. 19 τότε ὑπέστρεψεν ὁ βασιλεὺς εἰς τὰ βασίλεια αὐτοῦ καὶ ηὐλίσθη νῆστις καὶ ἦν λυπούμενος περὶ τοῦ Δανιηλ. τότε ὁ θεὸς τοῦ Δανιηλ πρόνοιαν ποιούμενος αὐτοῦ ἀπέκλεισε τὰ στόματα τῶν λεόντων, καὶ οὐ παρηνώχλησαν τῷ Δανιηλ. 20 καὶ ὁ βασιλεὺς Δαρεῖος ὤρθρισε πρωὶ καὶ παρέλαβε μεθ᾽ ἑαυτοῦ τοὺς σατράπας καὶ πορευθεὶς ἔστη ἐπὶ τοῦ στόματος τοῦ λάκκου τῶν λεόντων. 21 τότε ὁ βασιλεὺς ἐκάλεσε τὸν Δανιηλ φωνῇ μεγάλῃ μετὰ κλαυθμοῦ λέγων ῏Ω Δανιηλ, εἰ ἄρα ζῇς, καὶ ὁ θεός σου, ᾧ λατρεύεις ἐνδελεχῶς, σέσωκέ σε ἀπὸ τῶν λεόντων, καὶ οὐκ ἠχρείωκάν σε; 22 τότε Δανιηλ ἐπήκουσε φωνῇ μεγάλῃ καὶ εἶπεν Βασιλεῦ, ἔτι εἰμὶ ζῶν, 23 καὶ σέσωκέ με ὁ θεὸς ἀπὸ τῶν λεόντων, καθότι δικαιοσύνη ἐν ἐμοὶ εὑρέθη ἐναντίον αὐτοῦ• καὶ ἐναντίον δὲ σοῦ, βασιλεῦ, οὔτε ἄγνοια οὔτε ἁμαρτία εὑρέθη ἐν ἐμοί• σὺ δὲ ἤκουσας ἀνθρώπων πλανώντων βασιλεῖς καὶ ἔρριψάς με εἰς τὸν λάκκον τῶν λεόντων εἰς ἀπώλειαν. 24 τότε συνήχθησαν πᾶσαι αἱ δυνάμεις καὶ εἶδον τὸν Δανιηλ, ὡς οὐ παρηνώχλησαν αὐτῷ οἱ λέοντες. 25 τότε οἱ δύο ἄνθρωποι ἐκεῖνοι οἱ καταμαρτυρήσαντες τοῦ Δανιηλ, αὐτοὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν, ἐρρίφησαν τοῖς λέουσι, καὶ οἱ λέοντες ἀπέκτειναν αὐτοὺς καὶ ἔθλασαν τὰ ὀστᾶ αὐτῶν. 26 τότε Δαρεῖος ἔγραψε πᾶσι τοῖς ἔθνεσι καὶ χώραις καὶ γλώσσαις, τοῖς οἰκοῦσιν ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ λέγων 27 Πάντες οἱ ἄνθρωποι οἱ ὄντες ἐν τῇ βασιλείᾳ μου ἔστωσαν προσκυνοῦντες καὶ λατρεύοντες τῷ θεῷ τοῦ Δανιηλ, αὐτὸς γάρ ἐστι θεὸς μένων καὶ ζῶν εἰς γενεὰς γενεῶν ἕως τοῦ αἰῶνος• 28 ἐγὼ Δαρεῖος ἔσομαι αὐτῷ προσκυνῶν καὶ δουλεύων πάσας τὰς ἡμέρας μου, τὰ γὰρ εἴδωλα τὰ χειροποίητα οὐ δύνανται σῶσαι, ὡς ἐλυτρώσατο ὁ θεὸς τοῦ Δανιηλ τὸν Δανιηλ. 29 καὶ ὁ βασιλεὺς Δαρεῖος προσετέθη πρὸς τὸ γένος αὐτοῦ, καὶ Δανιηλ κατεστάθη ἐπὶ τῆς βασιλείας Δαρείου• καὶ Κῦρος ὁ Πέρσης παρέλαβε τὴν βασιλείαν αὐτοῦ.
7
VII. Ebilôrho bya Daniyeli: ensimba ini
Ebyagâne bya Daniyeli
1 Omu mwâka gwa burhanzi gwa okuyîma kwa Baltazari, mwâmi w’e Babiloni, Daniyeli anacijakwo ecilôrho n’okuyaganwa omu bukengêre bwâge erhi ali aha ncingoa. Oku bundi anaciyandika ecôla cilôrho. Oku byabîre k’oku: 2 Daniyeli anacijà omu kanwa aderha erhi: Nakazâgilola erhi mbonekerwa budufu, nalola oku empûsi inni z’oku nkuba zanacizûsa emilaba omu nyanja nenéné. 3 Nsimba inni zanacirhenga omwôla nyanja, ntà nguma yàli eshushire eyâbo.
4 Entanzi yali eshushire entale erhi enagwêrhe ebyubi biri nka bya nyundà. Nanacibona kandi yakûlwa ebyubi, yanaciyîmanzibwa oku idaho, yayîmangira oku magulu nka muntu, yahâbwa n’omurhima guli nka gwa muntu.
5 Eyindi nsimba yanaciyisha, yali eshushire cihazi, yali eyimangire lunda luguma, yanali egwêrhe mirhihadu isharhu omu kanwa k’amîno, banaciyibwîra mpu: Yimanga ofôrhe nyama nyinji!
6 Enyuma z’aho nashuhikazilola nanacibona ensimba ya kasharhu, yàli eshushire engwi n’oku mugongo gwâyo kwàli byubi binni biri nka bya kanyunyi, n’eyôla simba yàli egwêrhe marhwe anni, banaciyiha ohwâmi. 7 Na buzinda bw’ahôla oku ndwîrhe nalolêreza muli okwôla kubonekerwa budufu, ala oku ensimba ya kanni yanaciyisha, nsimba nkali, nsimba ya kuyôbohya na nzibu nzibu bwenêne, yali egwêrhe amîno manene gali nka ga cûma, yanazifonfomera n’okurhola bihimbi bihimbi n’ebisigire yanabihonyogola n’amagulu. Yali eshushire kwâyo kwâyomuli ezôla zâbo nsimba z’embere, yanali egwêrhe mahembe ikumi. 8 Oku ndwîrhage nalolêreza agôla mahembe, nanacibona erindi ihembe lisungunu kulusha agâbo, lyamera ekarhî kâgwo, na mahembe asharhu muli agôla ga burhanzi gakuûlwa n’eryôla ihembe; nalola oku ery’ihembe lyàli ligwêrhe amasù gali nka ga muntu n’akanwa kakazâg’iderha bintu binji binji.
Okubonekerwa n’Omushosi na Mwene omuntu
9 Nanakulikiza okulola, banaciyisha badwîrhe entebe bazihira ahôla, Omushosib anaciyîsha atamala. Omwambalo gwâge gwàli mwêru nka lubula n’emvîri z’oku irhwe lyâge zàli zishushire amwôya g’ecibuzi gashushire bwinjinjà. Entebe yâge yakazirhengamwo engulumira z’omuliro, yenali egwêrhe emizizi edukumbusire n’omuliro. 10 Olwîshi lunene lw’omuliro lwakazihulula embere zâge. Ebihumbi by’ebihumbi by’abantu byakazimukolera, n’abandi mwandu bali bayimanzire embere zâge. Okutwa olubanja kwarhangira n’ebitahu byabùngûlwac. 11 Nakazilolêreza, olubî lw’ebinwa binjibinji byakazâgiderhwa na lirya ihembè, oku nandwîrhe nalolêreza nabona erya nsimba yayîrhwa, omubiri gwâyo bagusharhula-sharhula banagukwêba omu muliro. 12 Ezindi nsimba bazinyaga oburhegesi, ci kwônene bazitwîra amango g’okulama na kandi kasanzi kasungunu. 13 Nanacikulikiza okulolêreza ebyôla byabonekaga budufu, nalola oku enyanya ly’ecitù c’emalunga yarhenga oli nka mwene omuntu aja emunda olya mushosi ali, banacimuyêgeza embere zâged. 14 Banacimuha amâmi, amahashe, irenge n’oburhegesi, amashanja gôshi n’ebihugo byôshi, n’abantu b’endimi zôshi bakazimurhumikira. Obwâmi bwâge bwabà bw’ensiku n’amango, bwâmi burhakayûrha, bwaâmi burhakakûlwa ciru n’amango maguma.

Daniyeli ahugûla ehi anabonaga
15 Oku binyêrekîre niono Daniyeli, ebyôla nabonekeragwa nabyo omu bukengêre bw’irhwe lyâni byanyôbohya. 16 Nanacija hali muguma muli balya bayîmanzire embere nanacimudôsa kurhi kw’okuli ebyôla byalonz’imanyîsa, andesa anakazimpugûlira ebyôla byôshi. 17 «Ezôla nsimba nnênênè oku ziri inni, bali bâmi bani banayîshe hano igulu; 18 ci kwônene abatagatîfu b’Ow’Enyanya bwenêne, bo hanahâbwe obwâmi banabuyôrhane ensiku n’amango, n’amango g’amango.» 19 Nashubilonza okumanya ebiyêrekîre erya nsimba kandi erhal’ishushîne n’ezâbo zôshi n’eyali nkali okulushire, eyàli egwêrhe amîno g’ecûma n’enyunu z’omulinga, eyakazâg’ilya eyakazag’ishanshanyula byôshi n’okuhonyogola ebisigîre. 20 Oku biyêrekîre galya mahembe ikumi g’oku irhwe lyâge n’oku biyêrekîre lirya ihembe lyameraga lyarhuma gandi asharhu garhenga, eryo ihembe lyàli ligwêrhe amasù n’akanwa kakazâg’iderha ebintu binjibinji n’eryaliliyôsire nka lyo linene kulusha agandi. 21 Nakazâg’ilolêreza nabona eryo ihembe lyatula entambala oku Batagatîfu, yanabahima, 22 kuhika olya mushosi alinda ayisha, ahà abatagatîfu obushinganyanya bw’Ow’Enyanya n’amango galinda gahika aga abatagatîfu bahâbagwamwo obwâmi. 23 Anaciderha erhi: erya nsimba ya kani, buli bwâmi bwa kani bwayisha hano igulu, burhali nk’agandi mâmi gôshi, bwâyish’iyûsa agandi mâmi, bwâyish’iyûsa igulu lyôshi, bulihonyogole, bunalijire katulo. 24 Oku biyêrekîre ago mahembe ikumi: muli obwô!a bwâmi, mwârhenga bâmi ikumi, owundi âyishiyisha enyuma zâbo, ârhayish’ishushane n’abarhanzi âyish’ihima basharhu muli abôla bâmi. 25 Ayishiderha ebinwa by’obucîbone kuli Ow’Enyanya bwenêne. Aja âyîrha abatagatîfu b’Ow’Enyanya bwenêne, âcishomya ciru n’okuhindula amango matagatîfu, okuhindula obuyêmêre, oku ngoma yâge abatagatîfu balibuzibwa mango garhali manyi, kugere n’agandi mango, n’agandi mango masungunue, 26 Enyuma z’ahôla hanayishiba okutwa olubanja, banamunyaga obwâmi, bamunigûze banamuherêrekeze loshi. 27 Obwâmi, obuhashe n’amarhegesi gôshi ganayishihâbwa olubaga lw’abatagatîfu b’Ow’Enyanya bwenêne; obwôla bwâmi bwâbà bw’ensiku n’amango n’agandi mâmi gôshi gâbushiga ganaburhumikire. 28 Kwo byàbire ntyo. Kuli nie Daniyeli obukengêre bwànzunguluka, nabula omurhûla, ci nakazilanga ebyôla omu murhima gwâni.
Daniel 7
1בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֨יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר׃ 2עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא׃ 3וְאַרְבַּ֤ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא׃ 4קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גַפַּ֜יהּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֨יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ׃ 5וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שִׁנַּ֑יהּ וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃ 6בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ אָֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־גַּבַּ֑יהּ וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ׃ 7בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רְֽבִיעָיָ֡ה דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָא וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָֽכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֣יהּ רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ׃ 8מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת בֵּֽינֵיהֵ֔ון וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אֶתְעֲקַ֖רָו מִן־קֳדָמַ֑יהּ וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן׃ 9חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כָרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כָּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִיבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק׃ 10נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף אַלְפִים֙ יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ רִבְוָ֖ן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ׃ 11חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא׃ 12וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן׃ 13חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑ה וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי׃ 14וְלֵ֨הּ יְהִ֤יב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּ֛א וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל׃ פ
15אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹא נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃ 16קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵֽא־מִנֵּ֖הּ עַֽל־כָּל־דְּנָ֑ה וַאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהוֹדְעִנַּֽנִי׃ 17אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא׃ 18וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַֽד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא׃ 19אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֔א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־כָּלְּהֵ֑ון דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה שִׁנַּ֤יהּ דִּֽי־פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣יהּ דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָֽכְלָ֣ה מַדֲּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֥יהּ רָֽפְסָֽה׃ 20וְעַל־קַרְנַיָּ֤א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ וְאָחֳרִי֙ דִּ֣י סִלְקַ֔ת וּנְפַ֥לָו מִן־קֳדָמַ֖יהּ תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לַ֗הּ וְפֻם֙ מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוַ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתַֽהּ׃ 21חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן עָבְדָ֥ה קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָכְלָ֖ה לְהֽוֹן׃ 22עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין׃ 23כֵּן֮ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ רְבִיעָיאָ֙ תֶּהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ׃ 24וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ מַלְכוּתָ֔ה עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַחֲרֵיה֗וֹן וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל׃ 25וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד עִלָּיאָ֙ יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן׃ 26וְדִינָ֖א יִתִּ֑ב וְשָׁלְטָנֵ֣הּ יְהַעְדּ֔וֹן לְהַשְׁמָדָ֥ה וּלְהוֹבָדָ֖ה עַד־סוֹפָֽא׃ 27וּמַלְכוּתָ֨ה וְשָׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּ֚י מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כָּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שָׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן׃ 28עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא ׀ רַעְיוֹנַ֣י יְבַהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת׃ פ
ΔΑΝΙΗΛ 7
1 ῎Ετους πρώτου βασιλεύοντος Βαλτασαρ χώρας Βαβυλωνίας Δανιηλ ὅραμα εἶδε παρὰ κεφαλὴν ἐπὶ τῆς κοίτης αὐτοῦ• τότε Δανιηλ τὸ ὅραμα, ὃ εἶδεν, ἔγραψεν εἰς κεφάλαια λόγων 2 ᾿Επὶ τῆς κοίτης μου ἐθεώρουν καθ᾽ ὕπνους νυκτὸς καὶ ἰδοὺ τέσσαρες ἄνεμοι τοῦ οὐρανοῦ ἐνέπεσον εἰς τὴν θάλασσαν τὴν μεγάλην. 3 καὶ τέσσαρα θηρία ἀνέβαινον ἐκ τῆς θαλάσσης διαφέροντα ἓν παρὰ τὸ ἕν. 4 τὸ πρῶτον ὡσεὶ λέαινα ἔχουσα πτερὰ ὡσεὶ ἀετοῦ• ἐθεώρουν ἕως ὅτου ἐτίλη τὰ πτερὰ αὐτῆς, καὶ ἤρθη ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ἐπὶ ποδῶν ἀνθρωπίνων ἐστάθη, καὶ ἀνθρωπίνη καρδία ἐδόθη αὐτῇ. 5 καὶ ἰδοὺ μετ᾽ αὐτὴν ἄλλο θηρίον ὁμοίωσιν ἔχον ἄρκου, καὶ ἐπὶ τοῦ ἑνὸς πλευροῦ ἐστάθη, καὶ τρία πλευρὰ ἦν ἐν τῷ στόματι αὐτῆς, καὶ οὕτως εἶπεν ᾿Ανάστα κατάφαγε σάρκας πολλάς. 6 καὶ μετὰ ταῦτα ἐθεώρουν θηρίον ἄλλο ὡσεὶ πάρδαλιν, καὶ πτερὰ τέσσαρα ἐπέτεινον ἐπάνω αὐτοῦ, καὶ τέσσαρες κεφαλαὶ τῷ θηρίῳ, καὶ γλῶσσα ἐδόθη αὐτῷ. 7 μετὰ δὲ ταῦτα ἐθεώρουν ἐν ὁράματι τῆς νυκτὸς θηρίον τέταρτον φοβερόν, καὶ ὁ φόβος αὐτοῦ ὑπερφέρων ἰσχύι, ἔχον ὀδόντας σιδηροῦς μεγάλους, ἐσθίον καὶ κοπανίζον, κύκλῳ τοῖς ποσὶ καταπατοῦν, διαφόρως χρώμενον παρὰ πάντα τὰ πρὸ αὐτού θηρία• εἶχε δὲ κέρατα δέκα, 8 καὶ βουλαὶ πολλαὶ ἐν τοῖς κέρασιν αὐτοῦ. καὶ ἰδοὺ ἄλλο ἓν κέρας ἀνεφύη ἀνὰ μέσον αὐτῶν μικρὸν ἐν τοῖς κέρασιν αὐτοῦ, καὶ τρία τῶν κεράτων τῶν πρώτων ἐξηράνθησαν δι᾽ αὐτοῦ• καὶ ἰδοὺ ὀφθαλμοὶ ὥσπερ ὀφθαλμοὶ ἀνθρώπινοι ἐν τῷ κέρατι τούτῳ καὶ στόμα λαλοῦν μεγάλα, καὶ ἐποίει πόλεμον πρὸς τοὺς ἁγίους. 9 ἐθεώρουν ἕως ὅτε θρόνοι ἐτέθησαν, καὶ παλαιὸς ἡμερῶν ἐκάθητο ἔχων περιβολὴν ὡσεὶ χιόνα, καὶ τὸ τρίχωμα τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ὡσεὶ ἔριον λευκὸν καθαρόν, ὁ θρόνος ὡσεὶ φλὸξ πυρός, 10 καὶ ἐξεπορεύετο κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ ποταμὸς πυρός, χίλιαι χιλιάδες ἐθεράπευον αὐτὸν καὶ μύριαι μυριάδες παρειστήκεισαν αὐτῷ• καὶ κριτήριον ἐκάθισε καὶ βίβλοι ἠνεῴχθησαν. 11 ἐθεώρουν τότε τὴν φωνὴν τῶν λόγων τῶν μεγάλων, ὧν τὸ κέρας ἐλάλει, καὶ ἀπετυμπανίσθη τὸ θηρίον, καὶ ἀπώλετο τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ ἐδόθη εἰς καῦσιν πυρός. 12 καὶ τοὺς κύκλῳ αὐτοῦ ἀπέστησε τῆς ἐξουσίας αὐτῶν, καὶ χρόνος ζωῆς ἐδόθη αὐτοῖς ἕως χρόνου καὶ καιροῦ. 13 ἐθεώρουν ἐν ὁράματι τῆς νυκτὸς καὶ ἰδοὺ ἐπὶ τῶν νεφελῶν τοῦ οὐρανοῦ ὡς υἱὸς ἀνθρώπου ἤρχετο, καὶ ὡς παλαιὸς ἡμερῶν παρῆν, καὶ οἱ παρεστηκότες παρῆσαν αὐτῷ. 14 καὶ ἐδόθη αὐτῷ ἐξουσία, καὶ πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς κατὰ γένη καὶ πᾶσα δόξα αὐτῷ λατρεύουσα• καὶ ἡ ἐξουσία αὐτοῦ ἐξουσία αἰώνιος, ἥτις οὐ μὴ ἀρθῇ, καὶ ἡ βασιλεία αὐτοῦ, ἥτις οὐ μὴ φθαρῇ.— 15 καὶ ἀκηδιάσας ἐγὼ Δανιηλ ἐν τούτοις ἐν τῷ ὁράματι τῆς νυκτὸς 16 προσῆλθον πρὸς ἕνα τῶν ἑστώτων καὶ τὴν ἀκρίβειαν ἐζήτουν παρ᾽ αὐτοῦ ὑπὲρ πάντων τούτων. ἀποκριθεὶς δὲ λέγει μοι καὶ τὴν κρίσιν τῶν λόγων ἐδήλωσέ μοι 17 Ταῦτα τὰ θηρία τὰ μεγάλα εἰσὶ τέσσαρες βασιλεῖαι, αἳ ἀπολοῦνται ἀπὸ τῆς γῆς• 18καὶ παραλήψονται τὴν βασιλείαν ἅγιοι ὑψίστου καὶ καθέξουσι τὴν βασιλείαν ἕως τοῦ αἰῶνος καὶ ἕως τοῦ αἰῶνος τῶν αἰώνων. 19 τότε ἤθελον ἐξακριβάσασθαι περὶ τοῦ θηρίου τοῦ τετάρτου τοῦ διαφθείροντος πάντα καὶ ὑπερφόβου, καὶ ἰδοὺ οἱ ὀδόντες αὐτοῦ σιδηροῖ καὶ οἱ ὄνυχες αὐτοῦ χαλκοῖ κατεσθίοντες πάντας κυκλόθεν καὶ καταπατοῦντες τοῖς ποσί, 20 καὶ περὶ τῶν δέκα κεράτων αὐτοῦ τῶν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς καὶ τοῦ ἑνὸς τοῦ ἄλλου τοῦ προσφυέντος, καὶ ἐξέπεσαν δι᾽ αὐτοῦ τρία, καὶ τὸ κέρας ἐκεῖνο εἶχεν ὀφθαλμοὺς καὶ στόμα λαλοῦν μεγάλα, καὶ ἡ πρόσοψις αὐτοῦ ὑπερέφερε τὰ ἄλλα. 21 καὶ κατενόουν τὸ κέρας ἐκεῖνο πόλεμον συνιστάμενον πρὸς τοὺς ἁγίους καὶ τροπούμενον αὐτοὺς 22 ἕως τοῦ ἐλθεῖν τὸν παλαιὸν ἡμερῶν, καὶ τὴν κρίσιν ἔδωκε τοῖς ἁγίοις τοῦ ὑψίστου, καὶ ὁ καιρὸς ἐδόθη καὶ τὸ βασίλειον κατέσχον οἱ ἅγιοι. 23 καὶ ἐρρέθη μοι περὶ τοῦ θηρίου τοῦ τετάρτου, ὅτι βασιλεία τετάρτη ἔσται ἐπὶ τῆς γῆς, ἥτις διοίσει παρὰ πᾶσαν τὴν γῆν καὶ ἀναστατώσει αὐτὴν καὶ καταλεανεῖ αὐτήν. 24 καὶ τὰ δέκα κέρατα τῆς βασιλείας, δέκα βασιλεῖς στήσονται, καὶ ὁ ἄλλος βασιλεὺς μετὰ τούτους στήσεται, καὶ αὐτὸς διοίσει κακοῖς ὑπὲρ τοὺς πρώτους καὶ τρεῖς βασιλεῖς ταπεινώσει• 25 καὶ ῥήματα εἰς τὸν ὕψιστον λαλήσει καὶ τοὺς ἁγίους τοῦ ὑψίστου κατατρίψει καὶ προσδέξεται ἀλλοιῶσαι καιροὺς καὶ νόμον, καὶ παραδοθήσεται πάντα εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἕως καιροῦ καὶ καιρῶν καὶ ἕως ἡμίσους καιροῦ. 26 καὶ ἡ κρίσις καθίσεται καὶ τὴν ἐξουσίαν ἀπολοῦσι καὶ βουλεύσονται μιᾶναι καὶ ἀπολέσαι ἕως τέλους. 27 καὶ τὴν βασιλείαν καὶ τὴν ἐξουσίαν καὶ τὴν μεγαλειότητα αὐτῶν καὶ τὴν ἀρχὴν πασῶν τῶν ὑπὸ τὸν οὐρανὸν βασιλειῶν ἔδωκε λαῷ ἁγίῳ ὑψίστου βασιλεῦσαι βασιλείαν αἰώνιον, καὶ πᾶσαι αἱ ἐξουσίαι αὐτῷ ὑποταγήσονται καὶ πειθαρχήσουσιν αὐτῷ. 28 ἕως καταστροφῆς τοῦ λόγου ἐγὼ Δανιηλ σφόδρα ἐκστάσει περιειχόμην, καὶ ἡ ἕξις μου διήνεγκεν ἐμοί, καὶ τὸ ῥῆμα ἐν καρδίᾳ μου ἐστήριξα.

8
VIII. Okubonekerwa kwa Daniyeli: engandabuzi n’ecihebe
Okubonekerwa
1 Omu mwâka gwa kasharhu gw’okuyîma kwa Mwâmi Baltazari Nashub’ibonekerwa niono Daniyeli, enyuma za kulyâla nabonekeragwa burhanzi. 2 Oku byàbire muli okwôla kubonekerwa, nanacibà nka muntu odwîrhe wabona, nanaciba ndi aha Suzaf, cishagala ciri omu cihugo c’e Elami, muli okwôla kubonekerwa, nali hôfi n’olwîshi lwa Ulayi. 3 Nanaciyinamula amasù n’ebi nabwîne by’ebîra: Lolà oku engandabuzi yàli embere z’olwîshi, yàli egwêrhe mahembe abirhi n’agôla mahembe abirhi gàli gayêrekîre enyanya ci liguma lyàli lirî kulusha eryâbo n’eryôla lirirî lyo lyali enyuma z’eryâbo. 4 Nanacibona eyôla ngandabuzi yarhangira okutumirha n’agôla mahembe olunda lw’ebuzikira-zûba n’olunda lw’emwênè n’olunda Iw’emukondwè. Ntà yindi nsimba yadesire mpu yankayihima na ntà muntu wankadesire mpu akola agend’ilîkûza eyôla nsimba; eyôla ngandabuzi yakagijira oku enalonzize, yanajà yayushuka omu buhashe bwâyo.
5 Nâni nakaz’ilonza mmanye kwo kuderha kurhi okwôla, na, lolà oku ecihebe c’omucûka camarhenga olunda lw’ebuzikira-zûba, cayishaga cayêrera oku idaho ci cirhahikaga oku idaho. Ecôla cihebe càli cigwêrhe ekarhî k’amasù ihembè linene kulusha. 6 Càyish’ilwîsa erya ngandabuzi nabonaga yàli egwêrhe mahembe abirhi enali embere z’olwîshi canaciyisha cilibirhîre emunda erya ngandabuzi eri n’emisî yaco yôshi. 7 Canacikoza erya ngandabuzi, byaàrhulubana, canacitumirha erya ngandabuzi, canayivuna galya mahembe abirhi, eyo ngandabuzi erhàligwêrhe emisî y’okucilwîsa, cayirhimba oku idaho,canarhondêra okuyihonyogola, na ntâye wankahashire okulîkûza eyôla ngandabuzi kuli ecôla cihebe. 8 Ecôla cihebe c’omucûka canacikula bwenêne, n’erhi cibà côshi cazibuhirage, lirya ihembe linene lyanacivunika na ngandi mahembe ani ganacimera ahâli ha lirya gayêrekera empande z’igulu oku ziri ini.
9 Omu ihembe liguma muli gwo, mwanacimera erindi ihembe, lyàli lisungunu, ci lyanacikula, lyayêrekera olunda lw’emukondwè n’olunda lw’e buzûka-zûba, n’olunda lw’ecihugo cinjinjag. 10 Lyalihûka kuhika oku murhwe gw’oku nkuba, lyahoneza cihimbi ciguma c’ogwôla murhwe oku idaho kuguma n’enyenyêzi, lyanacibihonyogola.
11 Lyanaciliha kandi kuhika aha mwa omurhambo wa gulya murhwe, lyanacihenangula enterekêro yâge ya ngasi lusiku, lyanahongola ahwôla akazâg’irherekêrera. 12 Omurhwe, omu kugoma gwacihana, gwanajandika erya nterekêro ya ngasi lusiku. Lirya ihembe lyakweba okuli oku idaho na ngasi oku lyanajiraga kôshi kwanakagendekera bwinjà.
13 Nanaciyumva omutagatîfu odwîrhe aderha; n’owundi mutagatîfu anacibwîra olya wakazâgiderha erei: «Okûla kwâbà kuhika mangaci kuli ebîra bibonekîne biyêrekîre enterekêro ya ngasi lusiku, obugoma bw’ogu murhwe gwagomaga gwanashereza byôshi, okûla kuhongolwa kw’ahantu h’okurherekêra n’oku biyêrekîre ogwôla murhwe, ebyôla byôshi byahonyogolagwa?» 14 Ashuza erhi: Kuhika bihumbi bibirhi na magana asharhu ga bijingo n’esêzi; kandi eyôla nyumpa y’okurherekêrera yaNashub’iyôrba nka embere.
Malahika Gabrieli ahugûla ebya bonekaga
15 Oku niono Daniyeli ndwîrhage nacidôsa kuli ebyoôa byambonekeraga na kurhi byalonz’imanyîsa, lolà oku oli nka muntu ayimanga embere zâni. 16 Nanaciyumva izù lyarhenga omu Ulayi; lyanaciyakûza erhi: «Gabrieli, omanyîse Oyo muntu ebyo bibonekîne.» 17 Anaciyêgera halya nali, n’erhi ahika ho nieshi narhungwa n’obwôba, nakumba bûbi. Anacimbwîra erhi: «Yumva wâni mwene omuntu oku ebyôla bibonekîne biyêrekîre amango mazinda». 18 Oku anacidwîrhe andesa nieshi nahirima n’entemu, narhimba ak’amalanga oku idaho; ci ampumakwo, anashubinyîmanza ahôla nanali. 19 Anacimbwîra erhi: «Ala oku nkola nakubwîra ebyayishiyisha enyuma z’obukunizi, bulya obuzinda bugwêrhe amango gâbo.» 20 Erya ngandabuzi egwêrhe mahembe abirhi wabonaga bali bâmi babirhi b’e Mêdi n’e Persi. 21 Na cirya cihebe c’omucûka wabonaga ali mwâmi w’e Bugereki, lirya ihembe lyàli ekarhî k’amasù gombi, ye mwâmi murhanzi. 22 lhembe lyavunikaga, n’aha lyali hamera mahembe anni, balî bâmi bani barhenga omu ishanja liguma, nabo bâkazilwa ci barhâbe n’emisî eri nka eyalyo.
23 Amango emisî yâbahwera, n’abagoma babà bamaluga, hâyisha omwâmi w’obusù b’obulimbi na mulenga omu kumanya ngasi hiri hizibu.
24 Aba n’obuzibu bw’okusômeza, ci arhali buzibu bwa misî yâge yêne; anyaga ananyaguze na ngasi oku akanajira kwôshi kwanagendekera bwinjà; âshandaza abâmi bazibu n’olubaga lw’abatagatîfu.
25 Obulenga bwâge bwârhuma âkazihima byôshi n’obulyâlya; kwarhuma âba n’obucîbone omu murhima gwâge, ânayirhe bantu banji buzira kadugundu; agomera omwâmi w’abâmi, anafè buzira kuhumwakwo n’okuboko kw’omuntu.
26 Ebyôla byàboneka byàhika oku bijingo na kandi kuhika sêzi, obyôla bidesirwe biri by’okunali. Ci we oyu, obîkirire ebyôla wamabona ebwa kubà biri by’omu mango gaciri kuli.
27 Na kuli nie Daniyeli, emisî yàmpwêra, nàlwala nsiku zirhali nyi; kandi nanacifuma Nashub’ikazikola emikolo ya mwâmi. Ntaderhaga ebi nabonaga, ci ntanabiyumvagya bwinjà.
Daniel 8
1בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל אַחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה׃ 2וָֽאֶרְאֶה֮ בֶּחָזוֹן֒ וַיְהִי֙ בִּרְאֹתִ֔י וַאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָ֑ה וָאֶרְאֶה֙ בֶּֽחָז֔וֹן וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי עַל־אוּבַ֥ל אוּלָֽי׃ 3וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה ׀ אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַחֲרֹנָֽה׃ 4רָאִ֣יתִי אֶת־הָאַ֡יִל מְנַגֵּחַ֩ יָ֨מָּה וְצָפ֜וֹנָה וָנֶ֗גְבָּה וְכָל־חַיּוֹת֙ לֹֽא־יַֽעַמְד֣וּ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל מִיָּד֑וֹ וְעָשָׂ֥ה כִרְצֹנ֖וֹ וְהִגְדִּֽיל׃ 5וַאֲנִ֣י ׀ הָיִ֣יתִי מֵבִ֗ין וְהִנֵּ֤ה צְפִיר־הָֽעִזִּים֙ בָּ֤א מִן־הַֽמַּעֲרָב֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין נוֹגֵ֖עַ בָּאָ֑רֶץ וְהַ֨צָּפִ֔יר קֶ֥רֶן חָז֖וּת בֵּ֥ין עֵינָֽיו׃ 6וַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֨יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָאֻבָ֑ל וַיָּ֥רָץ אֵלָ֖יו בַּחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ׃ 7וּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ ׀ אֵ֣צֶל הָאַ֗יִל וַיִּתְמַרְמַ֤ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֔יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֤הוּ אַ֨רְצָה֙ וַֽיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ׃ 8וּצְפִ֥יר הָעִזִּ֖ים הִגְדִּ֣יל עַד־מְאֹ֑ד וּכְעָצְמ֗וֹ נִשְׁבְּרָה֙ הַקֶּ֣רֶן הַגְּדוֹלָ֔ה וַֽתַּעֲלֶ֜נָה חָז֤וּת אַרְבַּע֙ תַּחְתֶּ֔יהָ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃ 9וּמִן־הָאַחַ֣ת מֵהֶ֔ם יָצָ֥א קֶֽרֶן־אַחַ֖ת מִצְּעִירָ֑ה וַתִּגְדַּל־יֶ֛תֶר אֶל־הַנֶּ֥גֶב וְאֶל־הַמִּזְרָ֖ח וְאֶל־הַצֶּֽבִי׃ 10וַתִּגְדַּ֖ל עַד־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַתַּפֵּ֥ל אַ֛רְצָה מִן־הַצָּבָ֥א וּמִן־הַכּוֹכָבִ֖ים וַֽתִּרְמְסֵֽם׃ 11וְעַ֥ד שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֨נּוּ֙ הֻרַ֣ים הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֹֽׁו׃ 12וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃ 13וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּאמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס׃ 14וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃ 15וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָנִיֵּ֖אל אֶת־הֶחָז֑וֹן וָאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר׃ 16וָאֶשְׁמַ֥ע קוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה׃ 17וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עָמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן׃ 18וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עָמְדִֽי׃ 19וַיֹּ֨אמֶר֙ הִנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה בְּאַחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ׃ 20הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃ 21וְהַצָּפִ֥יר הַשָּׂעִ֖יר מֶ֣לֶךְ יָוָ֑ן וְהַקֶּ֤רֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּין־עֵינָ֔יו ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ הָרִאשֹֽׁון׃ 22וְהַ֨נִּשְׁבֶּ֔רֶת וַתַּֽעֲמֹ֥דְנָה אַרְבַּ֖ע תַּחְתֶּ֑יהָ אַרְבַּ֧ע מַלְכֻי֛וֹת מִגּ֥וֹי יַעֲמֹ֖דְנָה וְלֹ֥א בְכֹחֽוֹ׃ 23וּֽבְאַחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּשְׁעִ֑ים יַעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת׃ 24וְעָצַ֤ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים׃ 25וְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֤יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֤ל־שַׂר־שָׂרִים֙ יַעֲמֹ֔ד וּבְאֶ֥פֶס יָ֖ד יִשָּׁבֵֽר׃ 26וּמַרְאֵ֨ה הָעֶ֧רֶב וְהַבֹּ֛קֶר אֲשֶׁ֥ר נֶאֱמַ֖ר אֱמֶ֣ת ה֑וּא וְאַתָּה֙ סְתֹ֣ם הֶֽחָז֔וֹן כִּ֖י לְיָמִ֥ים רַבִּֽים׃ 27וַאֲנִ֣י דָנִיֵּ֗אל נִהְיֵ֤יתִי וְנֶֽחֱלֵ֨יתִי֙ יָמִ֔ים וָאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין׃ פ
ΔΑΝΙΗΛ 8
1 ῎Ετους τρίτου βασιλεύοντος Βαλτασαρ ὅρασις, ἣν εἶδον ἐγὼ Δανιηλ μετὰ τὸ ἰδεῖν με τὴν πρώτην. 2 καὶ εἶδον ἐν τῷ ὁράματι τοῦ ἐνυπνίου μου ἐμοῦ ὄντος ἐν Σούσοις τῇ πόλει, ἥτις ἐστὶν ἐν ᾿Ελυμαΐδι χώρᾳ, ἔτι ὄντος μου πρὸς τῇ πύλῃ Αιλαμ 3 ἀναβλέψας εἶδον κριὸν ἕνα μέγαν ἑστῶτα ἀπέναντι τῆς πύλης, καὶ εἶχε κέρατα, καὶ τὸ ἓν ὑψηλότερον τοῦ ἑτέρου, καὶ τὸ ὑψηλότερον ἀνέβαινε. 4 μετὰ δὲ ταῦτα εἶδον τὸν κριὸν κερατίζοντα πρὸς ἀνατολὰς καὶ πρὸς βορρᾶν καὶ πρὸς δυσμὰς καὶ μεσημβρίαν, καὶ πάντα τὰ θηρία οὐκ ἔστησαν ἐνώπιον αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος ἐκ τῶν χειρῶν αὐτοῦ, καὶ ἐποίει ὡς ἤθελε καὶ ὑψώθη. 5 καὶ ἐγὼ διενοούμην καὶ ἰδοὺ τράγος αἰγῶν ἤρχετο ἀπὸ δυσμῶν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς καὶ οὐχ ἥπτετο τῆς γῆς, καὶ ἦν τοῦ τράγου κέρας ἓν ἀνὰ μέσον τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ. 6 καὶ ἦλθεν ἐπὶ τὸν κριὸν τὸν τὰ κέρατα ἔχοντα, ὃν εἶδον ἑστῶτα πρὸς τῇ πύλῃ, καὶ ἔδραμε πρὸς αὐτὸν ἐν θυμῷ ὀργῆς. 7 καὶ εἶδον αὐτὸν προσάγοντα πρὸς τὸν κριόν, καὶ ἐθυμώθη ἐπ᾽ αὐτὸν καὶ ἐπάταξε καὶ συνέτριψε τὰ δύο κέρατα αὐτοῦ, καὶ οὐκέτι ἦν ἰσχὺς ἐν τῷ κριῷ στῆναι κατέναντι τοῦ τράγου• καὶ ἐσπάραξεν αὐτὸν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ συνέτριψεν αὐτόν, καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος τὸν κριὸν ἀπὸ τοῦ τράγου. 8 καὶ ὁ τράγος τῶν αἰγῶν κατίσχυσε σφόδρα, καὶ ὅτε κατίσχυσε, συνετρίβη αὐτοῦ τὸ κέρας τὸ μέγα, καὶ ἀνέβη ἕτερα τέσσαρα κέρατα κατόπισθεν αὐτοῦ εἰς τοὺς τέσσαρας ἀνέμους τοῦ οὐρανοῦ. 9 καὶ ἐξ ἑνὸς αὐτῶν ἀνεφύη κέρας ἰσχυρὸν ἓν καὶ κατίσχυσε καὶ ἐπάταξεν ἐπὶ μεσημβρίαν καὶ ἐπ᾽ ἀνατολὰς καὶ ἐπὶ βορρᾶν• 10 καὶ ὑψώθη ἕως τῶν ἀστέρων τοῦ οὐρανοῦ, καὶ ἐρράχθη ἐπὶ τὴν γῆν ἀπὸ τῶν ἀστέρων καὶ ἀπὸ αὐτῶν κατεπατήθη, 11 ἕως ὁ ἀρχιστράτηγος ῥύσεται τὴν αἰχμαλωσίαν, καὶ δι᾽ αὐτὸν τὰ ὄρη τὰ ἀπ᾽ αἰῶνος ἐρράχθη, καὶ ἐξήρθη ὁ τόπος αὐτῶν καὶ θυσία, καὶ ἔθηκεν αὐτὴν ἕως χαμαὶ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ εὐωδώθη καὶ ἐγενήθη, καὶ τὸ ἅγιον ἐρημωθήσεται• 12 καὶ ἐγενήθησαν ἐπὶ τῇ θυσίᾳ αἱ ἁμαρτίαι, καὶ ἐρρίφη χαμαὶ ἡ δικαιοσύνη, καὶ ἐποίησε καὶ εὐωδώθη. 13 καὶ ἤκουον ἑτέρου ἁγίου λαλοῦντος, καὶ εἶπεν ὁ ἕτερος τῷ φελμουνι τῷ λαλοῦντι ῞Εως τίνος τὸ ὅραμα στήσεται καὶ ἡ θυσία ἡ ἀρθεῖσα καὶ ἡ ἁμαρτία ἐρημώσεως ἡ δοθεῖσα, καὶ τὰ ἅγια ἐρημωθήσεται εἰς καταπάτημα; 14 καὶ εἶπεν αὐτῷ ῞Εως ἑσπέρας καὶ πρωὶ ἡμέραι δισχίλιαι τριακόσιαι, καὶ καθαρισθήσεται τὸ ἅγιον. 15 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ θεωρεῖν με, ἐγὼ Δανιηλ, τὸ ὅραμα ἐζήτουν διανοηθῆναι, καὶ ἰδοὺ ἔστη κατεναντίον μου ὡς ὅρασις ἀνθρώπου. 16 καὶ ἤκουσα φωνὴν ἀνθρώπου ἀνὰ μέσον τοῦ Ουλαι, καὶ ἐκάλεσε καὶ εἶπεν Γαβριηλ, συνέτισον ἐκεῖνον τὴν ὅρασιν. καὶ ἀναβοήσας εἶπεν ὁ ἄνθρωπος ᾿Επὶ τὸ πρόσταγμα ἐκεῖνο ἡ ὅρασις. 17 καὶ ἦλθε καὶ ἔστη ἐχόμενός μου τῆς στάσεως, καὶ ἐν τῷ ἔρχεσθαι αὐτὸν ἐθορυβήθην καὶ ἔπεσα ἐπὶ πρόσωπόν μου, καὶ εἶπέν μοι Διανοήθητι, υἱὲ ἀνθρώπου, ἔτι γὰρ εἰς ὥραν καιροῦ τοῦτο τὸ ὅραμα. 18 καὶ λαλοῦντος αὐτοῦ μετ᾽ ἐμοῦ ἐκοιμήθην ἐπὶ πρόσωπον χαμαί, καὶ ἁψάμενός μου ἤγειρέ με ἐπὶ τοῦ τόπου 19 καὶ εἶπέ μοι ᾿Ιδοὺ ἐγὼ ἀπαγγέλλω σοι ἃ ἔσται ἐπ᾽ ἐσχάτου τῆς ὀργῆς τοῖς υἱοῖς τοῦ λαοῦ σου• ἔτι γὰρ εἰς ὥρας καιροῦ συντελείας μενεῖ. 20 τὸν κριὸν ὃν εἶδες τὸν ἔχοντα τὰ κέρατα, βασιλεὺς Μήδων καὶ Περσῶν ἐστι. 21 καὶ ὁ τράγος τῶν αἰγῶν βασιλεὺς τῶν ῾Ελλήνων ἐστί• καὶ τὸ κέρας τὸ μέγα τὸ ἀνὰ μέσον τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ, αὐτὸς ὁ βασιλεὺς ὁ πρῶτος. 22 καὶ τὰ συντριβέντα καὶ ἀναβάντα ὀπίσω αὐτοῦ τέσσαρα κέρατα, τέσσαρες βασιλεῖς τοῦ ἔθνους αὐτοῦ ἀναστήσονται οὐ κατὰ τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ. 23 καὶ ἐπ᾽ ἐσχάτου τῆς βασιλείας αὐτῶν, πληρουμένων τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν, ἀναστήσεται βασιλεὺς ἀναιδὴς προσώπῳ διανοούμενος αἰνίγματα. 24 καὶ στερεωθήσεται ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ, καὶ θαυμαστῶς φθερεῖ καὶ εὐοδωθήσεται καὶ ποιήσει καὶ φθερεῖ δυνάστας καὶ δῆμον ἁγίων. 25 καὶ ἐπὶ τοὺς ἁγίους τὸ διανόημα αὐτοῦ, καὶ εὐοδωθήσεται τὸ ψεῦδος ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ, καὶ ἡ καρδία αὐτοῦ ὑψωθήσεται, καὶ δόλῳ ἀφανιεῖ πολλοὺς καὶ ἐπὶ ἀπωλείας ἀνδρῶν στήσεται καὶ ποιήσει συναγωγὴν χειρὸς καὶ ἀποδώσεται. 26 τὸ ὅραμα τὸ ἑσπέρας καὶ πρωὶ ηὑρέθη ἐπ᾽ ἀληθείας• καὶ νῦν πεφραγμένον τὸ ὅραμα, ἔτι γὰρ εἰς ἡμέρας πολλάς. 27 ἐγὼ Δανιηλ ἀσθενήσας ἡμέρας πολλὰς καὶ ἀναστὰς ἐπραγματευόμην πάλιν βασιλικά. καὶ ἐξελυόμην ἐπὶ τῷ ὁράματι, καὶ οὐδεὶς ἦν ὁ διανοούμενος.
9
IX. Obulêbi bwa migobe makumi gali nda
Daniyeli asengerera olubaga obwonjo emwa Nnâmahanga
1 Omu mwâka gwa burhanzi g’okuyîma kwa Dariyusi mugala wa Asuwerusi wa munya-Mêdi wajiragwa mwâmi oku Banya-Kaldeya, 2 omu mwâka gwâge murhanzi gw’okuyîma kwâge, niono Daniyeli nakagisoma omu bitabu omubalè gw’emyâka yali egezirwe n’akanwa ka Nyamubâho emwa omulêbi Yeremiya mpu gwo mango Yeruzalemu aba ashandabîne: yahika omu myâka makumi galinda. 3 Nanaciyêrekeza obusu bwâni emunda Nyamuzinda ali, nahûna amango g’okushenga n’ag’okuyinginga omukucîshalisa, omukucibàbaza n’omukuyambala sunzu, nti ndôse kuli okwo. 4 Nanacishenga Nyamubâho Nyamuzinda wâni, nahûna obwonjo naderha nti:
«Mâshi yâgirwa Nyakasane Nyamuzinda mukulu, we obikirira endagâno n’obwonjo oku bantu bakuzigira n’abashimba amarhegeko gawe.
5 Rhwajizire ebyâha rhwanahabuka, rhwakozire amabî rhwanahinduka bagoma, rhwajanndika amarhegeko n’engeso zâwe.
6 Rhurhayumvîrhizagya abarhumisi bâwe b’abalêbi, abakaz’igiderheza oku izîno lyâwe, abâmi bîrhu, abarhambo bîrhu, ababusi bîrhu n’olubaga lwôshi lw’omu cihugo.
7 Yâgirwa Nyakasane kuli we obushinganyanya, na kuli rhwe, obusù buyunjwîre nshonyi nk’oku onabwîne kuli rhwe ene. kwo binali oku bantu b’e Yuda, oku bantu b’e Yeruzalemu n’aba omu Israheli bôshi, oku bantu bali hôfi n’abali kuli muli birya bihugo wabakungushiraga erhi bugoma n’amabî bakujiriraga garhuma.
8 Neci yâgirwa Nyakasane kuli rhwe obusù buyunjwîre nshonyi, kuguma n’oku bâmi bîrhu oku baluzi bîrhu n’oku babusi bîrhu bulya rhwakujirire kubî.
9 Kuli we yâgirwa Nyakasane obwonjo n’olukogo ebwa kubà rhwakugomire.
10 Rhurhanayumvîrhizagya izù lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu omu kushimba amarhegeko gâge ahiraga emalanga gîrhu omu kanwa k’abalêbi bambali bâge.
11 Israheli yêshi avunyire oburhegesi bwâwe, àkugomera abula kuyumva izù lyâwe; lero byàcihonda kuli rhwe, okuhanyagala n’okujacirwa, nk’oku binayandisirwe omu burhegesi bwa Mûsa, murhumisi wa Nyamuzinda ebwa kubà rhwajizire kubî kuli ye.
12 Ayûkirize ebinwa byâge ebi aderhaga kuli rhwe n’oku bakulu bîrhu bakazâg’irhurhegeka, omu kurhubabaza n’obuhanya bunene, bulya burhasâg’ibonekana bundi idako ly’amalunga, obuhanya buli nk’obûla bwàyishiraga Yeruzalemu.
13 Nk’oku binayandisirwe omu burhegesi bwa Mûsa, obwôla buhanya bôshi bwarhuyishire rhurhanashibiriraga okurhûliriza Nyamubâho Nyamuzinda wîrhu omu kugomôka n’okurhenga muli agôla mabî gîrhu n’omu kushimba okuli kwâge.
14 Nyamuzinda akaz’ilolalola kuli obwôla bubî mpu arhubabazemwo; ebwa kubà Nyamubâho, Nyakasane wîrhu aba mushinganyanya muli ebi anajira byôshi, ci rhurhayumvagya izm lyâge.
15 Na bunôla, yâgirwa Nyakasane Nyamuzinda wîrhu we warhenzagya olubaga lwâwe e Mîsiri n’okuboko kw’obuhashe bunji, we wanarhumaga wêne okaz’iderhwa nk’oku binali ene, yâgirwa rhwàkujirire amabî rhwanakugomera.
16 Yâgirwa Nyakasane, oku buhashe bw’obushinganyanya bwâwe bôshi, oburhè n’obukunizi bwâwe birhenge oku lugo lwâwe Yeruzalemu, oku ntondo yâwe ntagatîfu, bulya byâha bîrhu n’amabî ga balarha byo birhumire Yeruzalemu n’olubaga lwâwe barhacirhenga kwo bijâci by’abâla barhuzongolozire bôshi.
17 Na bunôla oyumvîrhizagye mâshi Nyamuzinda wîrhu, okushenga n’ensengero z’omurhumisi wâwe, ojire obulangashane bw’obusù bwâwe bushib’imoleka halya hantu hâwe hatagatîfu hàshabagwa, erhi Nyakasane orhuma.
18 Yâgirwa, Nyamuzinda orhege okurhwîri onayumvîrhize; bwîkûla amasù gâwe obone kurhi bàrhushâbîre lulya lugo lwàli irenge erhi izîno lyâwe lirhuma. Rhurhadesiri nti bushinganyanya bwìrhu bunji bwo burhumire rhuhisa ezi nsengero zirhu embere zâwe, ci, bwonjo bwâwe bunji burhumire.
19 Yâgirwa Nyakasane, oyumve, Yâgirwa Nyakasane obabalire; Yâgirwa, Nyakasane orhuyumvîrhize onarhujirire aminja, orhalegame erhi izîno lyâwe lirhuma, Yâgirwa Nyamuzinda wâni, bulya izîno lyâwe lìrhuma olugo n’olubaga lwâwe bìderhwa.»
Malahika Gabrieli ahugûla obulêbi
20 Oku ncidwîrhe naderha ntyâla, ndwîrhe nashenga omu kuhûna obwonjo oku bubî bwâni n’oku bubî bw’olubaga lwâni Israheli, oku ncidwîrhe nadêkereza ensengero zânî embere za Nyamubâho Nyamuzinda wâni, erhi eyo ntondo ntagatîfu ya Nyamuzinda wâni erhuma; 21 oku ncidwîrhe naderha omu kushenga, olya muntu Gabrieli nabonaga agandi mango omu bilôrho aja emunda ndi, ayisha abalala omu mango g’enterekêro y’ebijingo. 22 Anyigîriza, arhondêra okuderha erhi: «Daniyeli, nyîshire bunôla oku kukuyîgula obukengêre. 23 Ene onarhangira okushenga, akanwa kanacibâdûka, nyishirage okukubwîriza ko, ebwa kubà oli murhonyi. Yumva akôla kanwa, yumva n’oku kalêbire.
24 Migobe makumi galinda yarhegesirwe oku bìyêrekîre olubaga lwâwe n’oku biyêrekîre olugo lwâwe Lutagatîfu, omu kuhwa kw’obugoma omu kubabalirwa ebyâha, omu kukûlwa kwo obubî, n’omu kulêrha obushinganyanya, omu kusêza okwôla kubonekerwa n’obwôla bulêbi n’omu kushîga amavurha Omutagatîfu w’abatagatîfuh. 25 Omanyâge onayumve okwôla: kurhenga ligenzire irhegeko ly’okuyûbaka kandi Yeruzalemu kuhika Omushîgwa ayishe, ye murhwâli, eri migobe nda; n’omu migobe makumi gali ndarhu n’ibirhi olugo Iwashub’iyûbakwa, okuyinjihya engo n’okuhûmba omwîna, n’okwôla erhi banali omu mirhanyo y’amango. 26 Hano kugera migobe makumi gali ndarhu n’ibirhi, Omucunguzi ayis’iyiîrhwa na ntâye wayîma ahâli hâge. Olugo n’akâ-Nyamuzinda byanashâbûlwa n’omwâmi obarhezire, owayish’ihwera omu kavulindi na kuhika entambala ehwe erhi banashimbire ely’irhegeko ly’okushabûla. 27 Ayishijira endagâo ekomîre na bantu mwandu oku mugobe muguma, n’omu karhî k’omugobe anahanza enterekêro n’obubanya bw’okuhongola bwarhinda oku luhande lw’akâ-Nyamuzinda kuhika aha buzinda, kuhika amango kashâba atwîre.

Daniel 9
1בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְדָרְיָ֛וֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ מִזֶּ֣רַע מָדָ֑י אֲשֶׁ֣ר הָמְלַ֔ךְ עַ֖ל מַלְכ֥וּת כַּשְׂדִּֽים׃ 2בִּשְׁנַ֤ת אַחַת֙ לְמָלְכ֔וֹ אֲנִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בִּינֹ֖תִי בַּסְּפָרִ֑ים מִסְפַּ֣ר הַשָּׁנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־יִרְמִיָ֣ה הַנָּבִ֔יא לְמַלֹּ֛אות לְחָרְב֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 3וָאֶתְּנָ֣ה אֶת־פָּנַ֗י אֶל־אֲדֹנָי֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לְבַקֵּ֥שׁ תְּפִלָּ֖ה וְתַחֲנוּנִ֑ים בְּצ֖וֹם וְשַׂ֥ק וָאֵֽפֶר׃ 4וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י וָאֶתְוַדֶּ֑ה וָאֹֽמְרָ֗ה אָנָּ֤א אֲדֹנָי֙ הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ וְהַנּוֹרָ֔א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽיו׃ 5חָטָ֥אנוּ וְעָוִ֖ינוּ והִרְשַׁ֣עְנוּ וּמָרָ֑דְנוּ וְס֥וֹר מִמִּצְוֺתֶ֖ךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ׃ 6וְלֹ֤א שָׁמַ֨עְנוּ֙ אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִ֔ים אֲשֶׁ֤ר דִּבְּרוּ֙ בְּשִׁמְךָ֔ אֶל־מְלָכֵ֥ינוּ שָׂרֵ֖ינוּ וַאֲבֹתֵ֑ינוּ וְאֶ֖ל כָּל־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 7לְךָ֤ אֲדֹנָי֙ הַצְּדָקָ֔ה וְלָ֛נוּ בֹּ֥שֶׁת הַפָּנִ֖ים כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וּלְיוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וּֽלְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל הַקְּרֹבִ֣ים וְהָרְחֹקִ֗ים בְּכָל־הָֽאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתָּ֣ם שָׁ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֥ר מָֽעֲלוּ־בָֽךְ׃ 8יְהוָ֗ה לָ֚נוּ בֹּ֣שֶׁת הַפָּנִ֔ים לִמְלָכֵ֥ינוּ לְשָׂרֵ֖ינוּ וְלַאֲבֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃ 9לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִח֑וֹת כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בּֽוֹ׃ 10וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לָלֶ֤כֶת בְּתֽוֹרֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣ן לְפָנֵ֔ינוּ בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃ 11וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עָֽבְרוּ֙ אֶת־תּ֣וֹרָתֶ֔ךָ וְס֕וֹר לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֣וֹעַ בְּקֹלֶ֑ךָ וַתִּתַּ֨ךְ עָלֵ֜ינוּ הָאָלָ֣ה וְהַשְּׁבֻעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר כְּתוּבָה֙ בְּתוֹרַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לֽוֹ׃ 12וַיָּ֜קֶם אֶת־דְּבָרֹ֣יו ׀ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עָלֵ֗ינוּ וְעַ֤ל שֹֽׁפְטֵ֨ינוּ֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁפָט֔וּנוּ לְהָבִ֥יא עָלֵ֖ינוּ רָעָ֣ה גְדֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נֶעֶשְׂתָ֗ה תַּ֚חַת כָּל־הַשָּׁמַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר נֶעֶשְׂתָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 13כַּאֲשֶׁ֤ר כָּתוּב֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את בָּ֣אָה עָלֵ֑ינוּ וְלֹֽא־חִלִּ֜ינוּ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לָשׁוּב֙ מֵֽעֲוֺנֵ֔נוּ וּלְהַשְׂכִּ֖יל בַּאֲמִתֶּֽךָ׃ 14וַיִּשְׁקֹ֤ד יְהוָה֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה וַיְבִיאֶ֖הָ עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־צַדִּ֞יק יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַל־כָּל־מַֽעֲשָׂיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְנוּ בְּקֹלֽוֹ׃ 15וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הוֹצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ׃ 16אֲדֹנָ֗י כְּכָל־צִדְקֹתֶ֨ךָ֙ יָֽשָׁב־נָ֤א אַפְּךָ֙ וַחֲמָ֣תְךָ֔ מֵעִֽירְךָ֥ יְרוּשָׁלִַ֖ם הַר־קָדְשֶׁ֑ךָ כִּ֤י בַחֲטָאֵ֨ינוּ֙ וּבַעֲוֺנ֣וֹת אֲבֹתֵ֔ינוּ יְרוּשָׁלִַ֧ם וְעַמְּךָ֛ לְחֶרְפָּ֖ה לְכָל־סְבִיבֹתֵֽינוּ׃ 17וְעַתָּ֣ה ׀ שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי׃ 18הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י ׀ אָזְנְךָ֮ וּֽשֲׁמָע֒ פְּקַ֣חה עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י ׀ לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֨ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים׃ 19אֲדֹנָ֤י ׀ שְׁמָ֨עָה֙ אֲדֹנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַֽקֲשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעֲנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃ 20וְע֨וֹד אֲנִ֤י מְדַבֵּר֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל וּמִתְוַדֶּה֙ חַטָּאתִ֔י וְחַטַּ֖את עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַפִּ֣יל תְּחִנָּתִ֗י לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י עַ֖ל הַר־קֹ֥דֶשׁ אֱלֹהָֽי׃ 21וְע֛וֹד אֲנִ֥י מְדַבֵּ֖ר בַּתְּפִלָּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ גַּבְרִיאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ רָאִ֨יתִי בֶחָז֤וֹן בַּתְּחִלָּה֙ מֻעָ֣ף בִּיעָ֔ף נֹגֵ֣עַ אֵלַ֔י כְּעֵ֖ת מִנְחַת־עָֽרֶב׃ 22וַיָּ֖בֶן וַיְדַבֵּ֣ר עִמִּ֑י וַיֹּאמַ֕ר דָּנִיֵּ֕אל עַתָּ֥ה יָצָ֖אתִי לְהַשְׂכִּילְךָ֥ בִינָֽה׃ 23בִּתְחִלַּ֨ת תַּחֲנוּנֶ֜יךָ יָצָ֣א דָבָ֗ר וַאֲנִי֙ בָּ֣אתִי לְהַגִּ֔יד כִּ֥י חֲמוּד֖וֹת אָ֑תָּה וּבִין֙ בַּדָּבָ֔ר וְהָבֵ֖ן בַּמַּרְאֶֽה׃ 24שָׁבֻעִ֨ים שִׁבְעִ֜ים נֶחְתַּ֥ךְ עַֽל־עַמְּךָ֣ ׀ וְעַל־עִ֣יר קָדְשֶׁ֗ךָ לְכַלֵּ֨א הַפֶּ֜שַׁע וּלְחָתֵ֤ם חַטָּאות֙ וּלְכַפֵּ֣ר עָוֺ֔ן וּלְהָבִ֖יא צֶ֣דֶק עֹֽלָמִ֑ים וְלַחְתֹּם֙ חָז֣וֹן וְנָבִ֔יא וְלִמְשֹׁ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃ 25וְתֵדַ֨ע וְתַשְׂכֵּ֜ל מִן־מֹצָ֣א דָבָ֗ר לְהָשִׁיב֙ וְלִבְנ֤וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ עַד־מָשִׁ֣יחַ נָגִ֔יד שָׁבֻעִ֖ים שִׁבְעָ֑ה וְשָׁבֻעִ֞ים שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֗יִם תָּשׁוּב֙ וְנִבְנְתָה֙ רְח֣וֹב וְחָר֔וּץ וּבְצ֖וֹק הָעִתִּֽים׃ 26וְאַחֲרֵ֤י הַשָּׁבֻעִים֙ שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֔יִם יִכָּרֵ֥ת מָשִׁ֖יחַ וְאֵ֣ין ל֑וֹ וְהָעִ֨יר וְהַקֹּ֜דֶשׁ יַ֠שְׁחִית עַ֣ם נָגִ֤יד הַבָּא֙ וְקִצּ֣וֹ בַשֶּׁ֔טֶף וְעַד֙ קֵ֣ץ מִלְחָמָ֔ה נֶחֱרֶ֖צֶת שֹׁמֵמֽוֹת׃ 27וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית ׀ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם׃ פ
ΔΑΝΙΗΛ 9
1 ῎Ετους πρώτου ἐπὶ Δαρείου τοῦ Ξέρξου ἀπὸ τῆς γενεᾶς τῆς Μηδικῆς, οἳ ἐβασίλευσαν ἐπὶ τὴν βασιλείαν τῶν Χαλδαίων, 2 τῷ πρώτῳ ἔτει τῆς βασιλείας αὐτοῦ ἐγὼ Δανιηλ διενοήθην ἐν ταῖς βίβλοις τὸν ἀριθμὸν τῶν ἐτῶν, ὅτε ἐγένετο πρόσταγμα τῇ γῇ ἐπὶ Ιερεμιαν τὸν προφήτην ἐγεῖραι εἰς ἀναπλήρωσιν ὀνειδισμοῦ Ιερουσαλημ, ἑβδομήκοντα ἔτη. 3 καὶ ἔδωκα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ κύριον τὸν θεὸν εὑρεῖν προσευχὴν καὶ ἔλεος ἐν νηστείαις καὶ σάκκῳ καὶ σποδῷ. 4 καὶ προσηυξάμην πρὸς κύριον τὸν θεὸν καὶ ἐξωμολογησάμην καὶ εἶπα ᾿Ιδού, κύριε, σὺ εἶ ὁ θεὸς ὁ μέγας καὶ ὁ ἰσχυρὸς καὶ ὁ φοβερὸς τηρῶν τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσί σε καὶ τοῖς φυλάσσουσι τὰ προστάγματά σου, 5 ἡμάρτομεν, ἠδικήσαμεν, ἠσεβήσαμεν καὶ ἀπέστημεν καὶ παρέβημεν τὰς ἐντολάς σου καὶ τὰ κρίματά σου 6 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν, ἃ ἐλάλησαν ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς ἡμῶν καὶ δυνάστας ἡμῶν καὶ πατέρας ἡμῶν καὶ παντὶ ἔθνει ἐπὶ τῆς γῆς. 7 σοί, κύριε, ἡ δικαιοσύνη, καὶ ἡμῖν ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην, ἀνθρώποις Ιουδα καὶ καθημένοις ἐν Ιερουσαλημ καὶ παντὶ τῷ λαῷ Ισραηλ τῷ ἔγγιστα καὶ τῷ ἀπωτέρω ἐν πάσαις ταῖς χώραις, εἰς ἃς διεσκόρπισας αὐτοὺς ἐκεῖ ἐν τῇ πλημμελείᾳ, ᾗ ἐπλημμέλησαν ἐναντίον σου. 8 δέσποτα, ἡμῖν ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου καὶ τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν καὶ δυνάσταις καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν, ὅτι ἡμάρτομέν σοι. 9 τῷ κυρίῳ ἡ δικαιοσύνη καὶ τὸ ἔλεος, ὅτι ἀπέστημεν ἀπὸ σοῦ 10 καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν κατακολουθῆσαι τῷ νόμῳ σου, ᾧ ἔδωκας ἐνώπιον Μωσῆ καὶ ἡμῶν διὰ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν. 11 καὶ πᾶς Ισραηλ ἐγκατέλιπε τὸν νόμον σου καὶ ἀπέστησαν τοῦ μὴ ἀκοῦσαι τῆς φωνῆς σου, καὶ ἐπῆλθεν ἐφ᾽ ἡμᾶς ἡ κατάρα καὶ ὁ ὅρκος ὁ γεγραμμένος ἐν τῷ νόμῳ Μωσῆ παιδὸς τοῦ θεοῦ, ὅτι ἡμάρτομεν αὐτῷ. 12 καὶ ἔστησεν ἡμῖν τὰ προστάγματα αὐτοῦ, ὅσα ἐλάλησεν ἐφ᾽ ἡμᾶς καὶ ἐπὶ τοὺς κριτὰς ἡμῶν, ὅσα ἔκρινας ἡμῖν, ἐπαγαγεῖν ἐφ᾽ ἡμᾶς κακὰ μεγάλα, οἷα οὐκ ἐγενήθη ὑπὸ τὸν οὐρανὸν καθότι ἐγενήθη ἐν Ιερουσαλημ. 13 κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν διαθήκῃ Μωσῆ πάντα τὰ κακὰ ἐπῆλθεν ἡμῖν, καὶ οὐκ ἐξεζητήσαμεν τὸ πρόσωπον κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἀποστῆναι ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν καὶ διανοηθῆναι τὴν δικαιοσύνην σου, κύριε. 14 καὶ ἠγρύπνησε κύριος ὁ θεὸς ἐπὶ τὰ κακὰ καὶ ἐπήγαγεν ἐφ᾽ ἡμᾶς, ὅτι δίκαιος κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐπὶ πάντα, ὅσα ἂν ποιήσῃ, καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς αὐτοῦ. 15 καὶ νῦν, δέσποτα κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν ὁ ἐξαγαγὼν τὸν λαόν σου ἐξ Αἰγύπτου τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην, ἡμάρτομεν, ἠγνοήκαμεν. 16 δέσποτα, κατὰ τὴν δικαιοσύνην σου ἀποστραφήτω ὁ θυμός σου καὶ ἡ ὀργή σου ἀπὸ τῆς πόλεώς σου Ιερουσαλημ ὄρους τοῦ ἁγίου σου, ὅτι ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ἡμῶν καὶ ἐν ταῖς ἀγνοίαις τῶν πατέρων ἡμῶν Ιερουσαλημ καὶ ὁ δῆμός σου, κύριε, εἰς ὀνειδισμὸν ἐν πᾶσι τοῖς περικύκλῳ ἡμῶν. 17 καὶ νῦν ἐπάκουσον, δέσποτα, τῆς προσευχῆς τοῦ παιδός σου καὶ ἐπὶ τὰς δεήσεις μου, καὶ ἐπιβλεψάτω τὸ πρόσωπόν σου ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν σου τὸ ἔρημον ἕνεκεν τῶν δούλων σου, δέσποτα. 18 πρόσχες, κύριε, τὸ οὖς σου καὶ ἐπάκουσόν μου• ἄνοιξον τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδὲ τὴν ἐρήμωσιν ἡμῶν καὶ τῆς πόλεώς σου, ἐφ᾽ ἧς ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά σου ἐπ᾽ αὐτῆς• οὐ γὰρ ἐπὶ ταῖς δικαιοσύναις ἡμῶν ἡμεῖς δεόμεθα ἐν ταῖς προσευχαῖς ἡμῶν ἐνώπιόν σου, ἀλλὰ διὰ τὸ σὸν ἔλεος, 19 κύριε, σὺ ἱλάτευσον. κύριε, ἐπάκουσον καὶ ποίησον καὶ μὴ χρονίσῃς ἕνεκα σεαυτοῦ, δέσποτα, ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπεκλήθη ἐπὶ τὴν πόλιν σου Σιων καὶ ἐπὶ τὸν λαόν σου Ισραηλ. 20 καὶ ἕως ἐγὼ ἐλάλουν προσευχόμενος καὶ ἐξομολογούμενος τὰς ἁμαρτίας μου καὶ τὰς ἁμαρτίας τοῦ λαοῦ μου Ισραηλ καὶ δεόμενος ἐν ταῖς προσευχαῖς ἐναντίον κυρίου θεοῦ μου καὶ ὑπὲρ τοῦ ὄρους τοῦ ἁγίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν, 21 καὶ ἔτι λαλοῦντός μου ἐν τῇ προσευχῇ μου καὶ ἰδοὺ ὁ ἀνήρ, ὃν εἶδον ἐν τῷ ὕπνῳ μου τὴν ἀρχήν, Γαβριηλ, τάχει φερόμενος προσήγγισέ μοι ἐν ὥρᾳ θυσίας ἑσπερινῆς. 22 καὶ προσῆλθε καὶ ἐλάλησε μετ᾽ ἐμοῦ καὶ εἶπεν Δανιηλ, ἄρτι ἐξῆλθον ὑποδεῖξαί σοι διάνοιαν. 23 ἐν ἀρχῇ τῆς δεήσεώς σου ἐξῆλθε πρόσταγμα παρὰ κυρίου, καὶ ἐγὼ ἦλθον ὑποδεῖξαί σοι, ὅτι ἐλεεινὸς εἶ• καὶ διανοήθητι τὸ πρόσταγμα. 24 ἑβδομήκοντα ἑβδομάδες ἐκρίθησαν ἐπὶ τὸν λαόν σου καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν Σιων συντελεσθῆναι τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὰς ἀδικίας σπανίσαι καὶ ἀπαλεῖψαι τὰς ἀδικίας καὶ διανοηθῆναι τὸ ὅραμα καὶ δοθῆναι δικαιοσύνην αἰώνιον καὶ συντελεσθῆναι τὸ ὅραμα καὶ εὐφρᾶναι ἅγιον ἁγίων. 25 καὶ γνώσῃ καὶ διανοηθήσῃ καὶ εὐφρανθήσῃ καὶ εὑρήσεις προστάγματα ἀποκριθῆναι καὶ οἰκοδομήσεις Ιερουσαλημ πόλιν κυρίῳ. 26 καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καὶ ἑξήκοντα δύο ἀποσταθήσεται χρῖσμα καὶ οὐκ ἔσται, καὶ βασιλεία ἐθνῶν φθερεῖ τὴν πόλιν καὶ τὸ ἅγιον μετὰ τοῦ χριστοῦ, καὶ ἥξει ἡ συντέλεια αὐτοῦ μετ᾽ ὀργῆς καὶ ἕως καιροῦ συντελείας• ἀπὸ πολέμου πολεμηθήσεται. 27 καὶ δυναστεύσει ἡ διαθήκη εἰς πολλούς, καὶ πάλιν ἐπιστρέψει καὶ ἀνοικοδομηθήσεται εἰς πλάτος καὶ μῆκος• καὶ κατὰ συντέλειαν καιρῶν καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καιροὺς καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη ἕως καιροῦ συντελείας πολέμου καὶ ἀφαιρεθήσεται ἡ ἐρήμωσις ἐν τῷ κατισχῦσαι τὴν διαθήκην ἐπὶ πολλὰς ἑβδομάδας• καὶ ἐν τῷ τέλει τῆς ἑβδομάδος ἀρθήσεται ἡ θυσία καὶ ἡ σπονδή, καὶ ἐπὶ τὸ ἱερὸν βδέλυγμα τῶν ἐρημώσεων ἔσται ἕως συντελείας, καὶ συντέλεια δοθήσεται ἐπὶ τὴν ἐρήμωσιν.
10
X. Agandi mababale n’okuyôkolwa kw’olubaga lwa Nnâmahanga
Okubonekerwa n’omuntu oyambîrhe ecishûli c’ecitâni
1 Omu mwâka gwa kasharhu gw’okuyîma kwa Sirusi mwâmi w’e Persi, ecinwa canacifululirwa Daniyeli, owakazâgiderhwa Baltazari, ecôla cinwa ciri c’okuli cinahimire ebizibu. Anaciyumva ecôla cinwa anacimanya e byàli muli ecôla cinwa.
2 Muli agôla mango, niono Daniyeli nanacija omu mishîbo ya nsiku za migobe isharhu. 3 Ntaderhaga nti nakalya ebiryo binjinja; enyama erhanjaga ekanwa n’idivayi, ntanaderhaga nti nankacigezakwo amavurha kuhika ezôla nsiku z’emigobe isharhu zalinda zihwa. 4 Omu nsiku makumi abirhi n’ini z’omwêzi gwa burhanzi, nalinyimanzire oku burhambi hw’olwîshi lunene luderhwa Tigri. 5 Nanaciyinamula amasù nakaz’ilolêreza, hanaciyisha omuntu oyambîrhe ecishûli c’ecitâni anacikobesire n’omukaba gw’amasholo g’e Yufazi. 6 Omubiri gwâge gwàli guyôsire nk’ibuye ly’enziga n’obusu bwâge bwàkazimoleka nka mulinga gucesîbwe, n’olubî lw’ebinwa byâge lwayôrha nka lubî lwa bantu mwandu.
7 Niono Daniyeli niene nabonekîrwe, ci abantu rhwali rhweshi barhabonekeragwa, ci bàrhungwa n’ecôbà, bacilibirhira, bayâka, bajicîfulika. 8 Nasigala niene, nakazilolêreza olyâla wambonekeraga, nayumva emisî ya mpwamwo, obusù bwâni bwatulûla, bwabîha bwenêne na ntà misî nàcigwêrhe.
Okubonekerwa na malahika
9 Nanaciyumva izù ly’ebinwa byâge, n’erhi nyumva eryo izù ly’ebinwa byâge, nakumba n’entemu, nayûbikira ak’amalanga oku idaho. 10 Nabona okuboko kwampumakwo, kwanacinfukamya oku nandwîrhe nageramwo omusisi n’ebigasha by’amaboko gâni nabà byo ngwarhirizamwo. 11 Oku bundi anacimbwîra erhi: «Daniyeli, muntu orhonyire bwenêne, oyumve ebinwa nakubwîra onayimange bwinjà, bulya ntumirwe buno emunda oli.» Erhi ayûs’imbwîra ebyôla binwa, nayimanga erhi nancidwîrhe nageramwo omusisi. 12 Anacimbwîra erhi orhayôbohe, wâni Daniyeli, bulya kurhenga galya mango warhangiraga okucîshalisa embere za Nyamuzinda mpu ly’obà n’obukengêre, ebinwa byâwe byayumvîkîne, nâni nyîshire erhi ebyôla binwa byâwe birhuma. 13 Ci omukulu w’obwâmi bw’Abapersi ankozizekwo entambala nsiku makumi abirhi na luguma zôshi ci kwône Mikahelii, muguma w’omu barhambo bakulu ayish’intabâla, na ntyo namulekera eyo ntambala y’abâmi b’e Persi. 14 Nyishiraga okukumanyîsa ebyâyishira olubaga lwâwe omu nsiku zâyisha, kulya kubà kuciri kubonekerwa okûla wabonekerwa bunôla.»
15 Amango akazâgimbwîra ebyôla binwa, nakaz’ilola oku idaho nanaciyôrhera buduma. 16 Lolà oku oli nka mwene omuntu anacimpumakwo oku milomo, nanacibumbùûa akanwa narhangira okuderha; nanacibwîra olya wali oyimanzire embere zâni nti: «Yâgirwa Nnawîrhu, muli okûla kubonekerwa nieshi nyunjwîre malumwa ntà misî ncigwêrhe. 17 Kurhigi niono mwamhali w’oyûla nnawîrhu, nankahash’igidesa oyûla nnawîrhu? Muli ganola mango ntà hya misî hicindimwo ciru n’ehitya, na ciru ntà hya mûka ncigwêrhe.» 18 Oku bundi olya wali oshushire omuntu, ashub’impumakwo anacimpa emisî. 19 Anacimbwîra erhi: «Orhayôbohe wâni muntu orhonyire bwenêne, omurhûla gubè haguma nâwe! Komera! komera!» Agôla mango akazâg’indesa, nàshubibona emisî, nanaciderha nti: «Nnawîrhu aderhage bulya wamampa emisî!.»
Obulêbi
20 Anacimbwîra, erhi: «K’omanyire bici birhumire nyisha emunda oli? Bunôla nkola Nashub’igend’ilwîsa omukulu w’Abapersi; na hanôla nyûsa, lolà oku omwâmi w’e Bugereki ânayisha. 21 Cikwône nakubwîririra ebiyandisirwe omu citabu c’okunali; ntâye wayish’intabâlakwo abôla bôshi okuleka Mikaheli, ye mukulu winyu.
Daniel 10
1בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֨וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃ 2בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃ 3לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃ פ
4וּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֑ון וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל׃ 5וָאֶשָּׂ֤א אֶת־עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז׃ 6וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃ 7וְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙ אֶת־הַמַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת־הַמַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא׃ 8וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר־בִּ֖י כֹּ֑ח וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃ 9וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃ 10וְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל־בִּרְכַּ֖י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּנִיֵּ֣אל אִישׁ־חֲ֠מֻדוֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָנֹכִ֨י דֹבֵ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ וַעֲמֹ֣ד עַל־עָמְדֶ֔ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד׃ 12וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשֹׁ֗ון אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃ 13וְשַׂ֣ר ׀ מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס׃ 14וּבָ֨אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים׃ 15וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶאֱלָֽמְתִּי׃ 16וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל־שְׂפָתָ֑י וָאֶפְתַּח־פִּ֗י וָאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל־הָעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃ 17וְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֤בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם־אֲדֹ֣נִי זֶ֑ה וַאֲנִ֤י מֵעַ֨תָּה֙ לֹֽא־יַעֲמָד־בִּ֣י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה־בִֽי׃ 18וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי׃ 19וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק וּֽכְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹֽמְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃ 20וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֨עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃ 21אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃ פ

ΔΑΝΙΗΛ 10
1᾿Εν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ πρώτῳ Κύρου τοῦ βασιλέως Περσῶν πρόσταγμα ἐδείχθη τῷ Δανιηλ, ὃς ἐπεκλήθη τὸ ὄνομα Βαλτασαρ, καὶ ἀληθὲς τὸ ὅραμα καὶ τὸ πρόσταγμα, καὶ τὸ πλῆθος τὸ ἰσχυρὸν διανοηθήσεται τὸ πρόσταγμα, καὶ διενοήθην αὐτὸ ἐν ὁράματι. 2 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐγὼ Δανιηλ ἤμην πενθῶν τρεῖς ἑβδομάδας• 3 ἄρτον ἐπιθυμιῶν οὐκ ἔφαγον, καὶ κρέας καὶ οἶνος οὐκ εἰσῆλθεν εἰς τὸ στόμα μου, ἔλαιον οὐκ ἠλειψάμην ἕως τοῦ συντελέσαι με τὰς τρεῖς ἑβδομάδας τῶν ἡμερῶν. 4 καὶ ἐγένετο τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου, καὶ ἐγὼ ἤμην ἐπὶ τοῦ χείλους τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου, ὅς ἐστι Τίγρης, 5 καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος εἷς ἐνδεδυμένος βύσσινα καὶ τὴν ὀσφὺν περιεζωσμένος βυσσίνῳ, καὶ ἐκ μέσου αὐτοῦ φῶς, 6 καὶ τὸ σῶμα αὐτοῦ ὡσεὶ θαρσις, καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις ἀστραπῆς, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ὡσεὶ λαμπάδες πυρός, καὶ οἱ βραχίονες αὐτοῦ καὶ οἱ πόδες ὡσεὶ χαλκὸς ἐξαστράπτων, καὶ φωνὴ λαλιᾶς αὐτοῦ ὡσεὶ φωνὴ θορύβου. 7 καὶ εἶδον ἐγὼ Δανιηλ τὴν ὅρασιν τὴν μεγάλην ταύτην, καὶ οἱ ἄνθρωποι οἱ ὄντες μετ᾽ ἐμοῦ οὐκ εἴδοσαν τὴν ὅρασιν ταύτην, καὶ φόβος ἰσχυρὸς ἐπέπεσεν ἐπ᾽ αὐτούς, καὶ ἀπέδρασαν ἐν σπουδῇ• 8 καὶ ἐγὼ κατελείφθην μόνος καὶ εἶδον τὴν ὅρασιν τὴν μεγάλην ταύτην, καὶ οὐκ ἐ[γ]κατελείφθη ἐν ἐμοὶ ἰσχύς, καὶ ἰδοὺ πνεῦμα ἐπεστράφη ἐπ᾽ ἐμὲ εἰς φθοράν, καὶ οὐ κατίσχυσα. 9 καὶ οὐκ ἤκουσα τὴν φωνὴν λαλιᾶς αὐτοῦ, ἐγὼ ἤμην πεπτωκὼς ἐπὶ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν γῆν. 10 καὶ ἰδοὺ χεῖρα προσήγαγέ μοι καὶ ἤγειρέ με ἐπὶ τῶν γονάτων ἐπὶ τὰ ἴχνη τῶν ποδῶν μου. 11 καὶ εἶπέν μοι Δανιηλ, ἄνθρωπος ἐλεεινὸς εἶ• διανοήθητι τοῖς προστάγμασιν, οἷς ἐγὼ λαλῶ ἐπὶ σέ, καὶ στῆθι ἐπὶ τοῦ τόπου σου, ἄρτι γὰρ ἀπεστάλην ἐπὶ σέ. καὶ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν μετ᾽ ἐμοῦ τὸ πρόσταγμα τοῦτο ἔστην τρέμων. 12 καὶ εἶπεν πρός με Μὴ φοβοῦ, Δανιηλ• ὅτι ἀπὸ τῆς ἡμέρας τῆς πρώτης, ἧς ἔδωκας τὸ πρόσωπόν σου διανοηθῆναι καὶ ταπεινωθῆναι ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου, εἰσηκούσθη τὸ ῥῆμά σου, καὶ ἐγὼ εἰσῆλθον ἐν τῷ ῥήματί σου. 13 καὶ ὁ στρατηγὸς βασιλέως Περσῶν ἀνθειστήκει ἐναντίον μου εἴκοσι καὶ μίαν ἡμέραν, καὶ ἰδοὺ Μιχαηλ εἷς τῶν ἀρχόντων τῶν πρώτων ἐπῆλθε βοηθῆσαί μοι, καὶ αὐτὸν ἐκεῖ κατέλιπον μετὰ τοῦ στρατηγοῦ τοῦ βασιλέως Περσῶν. 14 καὶ εἶπέν μοι ῏Ηλθον ὑποδεῖξαί σοι τί ὑπαντήσεται τῷ λαῷ σου ἐπ᾽ ἐσχάτου τῶν ἡμερῶν, ἔτι γὰρ ὅρασις εἰς ἡμέρας. 15 καὶ ἐν τῷ αὐτὸν λαλῆσαι μετ᾽ ἐμοῦ τὰ προστάγματα ταῦτα ἔδωκα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐσιώπησα. 16 καὶ ἰδοὺ ὡς ὁμοίωσις χειρὸς ἀνθρώπου ἥψατό μου τῶν χειλέων• καὶ ἤνοιξα τὸ στόμα μου καὶ ἐλάλησα καὶ εἶπα τῷ ἑστηκότι ἀπέναντί μου Κύριε, καὶ ὡς ὅρασις ἐπεστράφη ἐπὶ τὸ πλευρόν μου ἐπ᾽ ἐμέ, καὶ οὐκ ἦν ἐν ἐμοὶ ἰσχύς• 17 καὶ πῶς δυνήσεται ὁ παῖς λαλῆσαι μετὰ τοῦ κυρίου αὐτοῦ; καὶ ἐγὼ ἠσθένησα, καὶ οὐκ ἔστιν ἐν ἐμοὶ ἰσχύς, καὶ πνεῦμα οὐ κατελείφθη ἐν ἐμοί. 18 καὶ προσέθηκε καὶ ἥψατό μου ὡς ὅρασις ἀνθρώπου καὶ κατίσχυσέ με 19 καὶ εἶπέ μοι ῎Ανθρωπος ἐλεεινὸς εἶ, μὴ φοβοῦ, ὑγίαινε• ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε. καὶ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν μετ᾽ ἐμοῦ ἴσχυσα καὶ εἶπα Λαλησάτω ὁ κύριός μου, ὅτι ἐνίσχυσέ με. 20 καὶ εἶπεν πρός με Γινώσκεις τί ἦλθον πρὸς σέ; καὶ νῦν ἐπιστρέψω διαμάχεσθαι μετὰ τοῦ στρατηγοῦ βασιλέως τῶν Περσῶν• καὶ ἐγὼ ἐξεπορευόμην, καὶ ἰδοὺ στρατηγὸς ῾Ελλήνων εἰσεπορεύετο. 21 καὶ μάλα ὑποδείξω σοι τὰ πρῶτα ἐν ἀπογραφῇ ἀληθείας, καὶ οὐθεὶς ἦν ὁ βοηθῶν μετ᾽ ἐμοῦ ὑπὲρ τούτων ἀλλ᾽ ἢ Μιχαηλ ὁ ἄγγελος•
11
1 ye nshegemire bulya ye wantabâla bwenêne ye wanantugika. 2 Bunôla nkolaga nakubwîra eby’okuli.
Entambala ntanzi ekarhî k’ Abaselesidi n’Abatolomeyo
«Lolà oku bâmi basharhu banacizûka omu Persi; owa kani ali agwêrhe obugale bulushire anali wa buhashe bunji erhi obwôla bugale bwâge burhuma, akusakusa aba anali agwêrhekwo obuhashe bôshi mpu bajilwa e Bugereki. 3 Kandi anaciyisha omwâmi mulenga omu kulwa, anagwêrhe ecihugo cinene bwenêne, owanakazijira oku alonzize. 4 Hanôla aba amalengerera, obwâmi bwâge bwânagabanyika, bugabwe omu mpande ini z’igulu, ci arhabe oku iburha lyâge, arhanacibone obuhashe ali agwêrhe embere; ebwa kubà obwâmi bwâge bwamagabanyika bwamanahâbwa abandi barhali b’omu iburha lyâge.
5 Omwâmi w’e mukondwè âyish’ibà wa misî minji kuguma na omurhambo wâge mukulu w’amatabâro, ciru n’oyôla murhanzi ayish’ibà muzibu kumulusha, anabè yeyîma; obwâmi bwâge bwanayish’ibà bwâmi bunene bwenêne. 6 Hano kugera myâka misungunu bashub’inywâna, na mwâli wa mwâmi w’emukondwè ârhumwa emw’omwâmi w’emwênè mpu bayumvîkana. Ci obuhashe bw’okubà ko kwâge burhalinde, ciru n’iburha lyâge lyaherêrekera; ayish’ihêkwa bujà, ye yêne kuguma n’abali bamuhesire, kuguma n’omwâna wâge n’ibà. 7 Muguma w’omu mulala gwâge, ayish’ilengerera ahâli hâge; ayish’ilwîsa engabo yâge, ayongoberera omu nyumpa nzibunzibu y’omwâmi w’e Mwênè, anabalwîsa anabahime. 8 Banyamuzinda wâbo, ensanamu zâbo z’ecûma n’ebirugu byâbo by’engulo ndârhi by’amarhale n’eby’amasholo, âsabunga byôshi abihêke bujà e Mîsiri, na hano aba amâhumûka myâka minji omu kulwîsa omwâmi w’e Mwênè, 9 oyu wa buzinda anayongoberera omu bwâmi bw’emukondwè, ci kwônene aNashub’ishubira omu cihugo câge. 10 Ci kwônene abâna bâge baNashub’ikoza entambala, bashûbûze engabo nyinji; anayisha ashandabane, azongezonge anabise engabo yâge oku nyumpa nzibunzibu. 11 Omwâmi w’e mukondwè anakunira, anakomekera agend’imulwîsa, agend’ìlwîsa oyôla mwâmi w’e mwené, anayisha adwîrhe engabo mwandu, n’erya yindi ngabo balilwîsa yanacihâna emunda ali. 12 Ogwôla mwandu amahira eburhambi, gwânarhuma omurhima gwâge gucishinga; âyish’iyîrha ebihumbi by’abantu, ci arhahashihime n’emisî. 13 Ebwa kubà oyôla mwâmi w’e Mwênè ashub’ishûbûza ezindi ngabo mwandu kulusha zirya za burhanzi, na hano kugera myâka misungunu anayisha arhabire n’engabo nnene n’emirasano ya ngasi lubero. 14 Muli agôla mango bantu banji bâcîhindu!ira oyôla mwâmi w’e Mukondwè, n’abantu b’omu lubaga lwâwe nabo bâcîhindula mpu lyo ayukiriza oku babonekeragwa, bôshi banafa. 15 Omwâmi w’e Mwênè ânayisha arhabire. anahira engurhu oku lugo luzibu-zibu, okuboko kw’omwâmi w’e Mukondwè kurhâbe na misî minji ciru n’engabo yâge y’entwâli; barhabone emisî y’okuderha mpu bahagaza. 16 Owali murhabâlîre âjira kuli ye oku analonzize, na ntâye wacishomya okumurhanga. Aj’iyûbaka omu karhî k’ecihugo anacishande nk’oku analonzize. 17 Ayish’ilâlira ayishe nk’oku emisî y’ecihugo câge enali, kandi ânayumvîkana bôshi naye; ânamuha mwâli wa mukâge lyo amuherêrekeza; ci okwôla kurhâhashikane, naye yêne arhâhashe. 18 Okubundi anabà ebwa lunda lw’ebizimba yo akola ayêrekera, anarhôla binji muli byo ci musirika muguma mukulu amucika mpu arhabashârhirekwo, ciru kuhika âyabirwa okugalula ebijâci oku bindi.
19 Ahindamuka âshubire omu nyumpa nzibuzibu y’ecihugo câge, ârhiribuka anakulumbe, barhânacimubonage bundi. 20 Owundi âyish’iyîma ahâli hâge, oyôla ârhuma omuhongêsa mpu bahongere ecikono c’obwâmi, ci enyuma za nziku nsungunu âtyabukamwo, ci arhatyabuke n’abantu babona nîsi erhi omu ntambala.
Antiyokusi Epifani
21 Ahâli hâge hâyish’ijà omuntu oshombirwe, oyu barhahe ecikono c’obwâmi; âbarhindakwo caligumiza, anayanke obwâmi omu menge. 22 Emisî yatulutumba embere zâge ânayishande kuguma n’omurhambo wali mulunganisa. 23 Omu kuyumvîkana haguma naye akola ajira obwenge, akola arhabâla anahime n’engabo nsungunu. 24 Ayish’irhibukira caligumiza omu lugo lugale bwenêne lw’ecihugo; ajire oku bishe na bishe wa bishe wâge barhajiraga, ânyaga akîbo n’akabale, agukumbe obugale bôshi, ciru âba n’omuhigo gw’okurhabâlira enyumpa nzibunzibu, ci kuhika mango malebe.
25 Ayish’icihunika n’emisî yâge n’oburhwâli bwâge oku mwâmi w’e Mukondwè, âyisha adwîrhengabo mwandu. N’oyôla w’e Mukondwè anarhabâla n’Engabo nyinji na ya misî kulusha, ci ârhahashe, bulya hayish’ibà obugoma kuli ye. 26 Engabo yâge yâshandala na banji bakumba batumirhwe okwabayîrha.
27 Abôla bâmi babirhi bakaz’ilonza omu mirhima yâbo kurhi bankayîrhanamwo, ciru amango bashimânane oku mêza maguma, ngasi muguma akaz’ibwîra owâbo ebinwa bya obunywesi ci ntâye wabêrwa muli okwôla bulya obuzinda bujira amango gâbo. 28 Ayishishubira omu cihugo câge n’obugale mwandu ci erhi n’omurhima gwâge gushombire okulagânana kwimâna, akola ajira anashubire omu cihugo câgej. 29 Hano amango gahika anashubira olunda lw’e Mukondwè, ci kwônene akwôla ashub’irhabâlira ecihugo kurhacibe nka okwa burhanzi. 30 Enkuge z’e Kitimi zamâyisha zimurhabâlîre, lero obwôla abule oburhwâli; ânahindamuka acîgalukire, ânabona omutula gw’endagâno nyimâna anajira ashubiyumvanya kandi na balyala barhangig’ilekêrera endagâno nyimânak. 31 Emirhwe y’abasirika barhumirwe naye bânayisha barhabîre, bânashereza akâ-Nyamuzinda kazibu-zibu; banarhenza enterekêro y’ensiku n’amango, bâ nahiraho ebyâbo by’okushereza. 32 Abagomera Endagâno bâyish’ihemuka n’ebinwa byâge binunu, ci olubaga lwa balya bayishi Nyamuzinda wâbo banasêza buzibu, bakole. 33 Abashamuka b’omu lugo bânaja bayigîriza bwenêne, ci kwônene banayîrhwa n’engôrho kandi erhi n’omuliro, omu kuhêkwa bujà n’omu kunyagwa omu mango malebe. 34 Amango hakarhiribuka hanyi baâbarhabâla n’okwôla kurhume banji bayushuka kuli bo kwa burhebanyi. 35 Baguma omu bigîriza bâyish’irhiribuka, lyo bacêsibwa, barhangulwe banabe bêru-kwêru kuhika amango gahike, ebwa kubà hali amango gàjizirwe.
36 Omwâmi anakazijira oku analonzize yeshi acîhire enyanya acîkuze kulusha ngasi Nyamuzinda, na kuli Nyamuzinda wa banyamuzinda anaderha ebinwa bishologosire, anahêrwa omu byâge kuhika obukunizi buyunjulire; ebwa kubà okwarhegesirwe kwanaba. 37 Arhakenge oli na Nyamuzinda wa b’îshe oli Nyamuzinda wa bakâge; arhakenge Nyamuzinda ciru n’omuguma ebwa kubà âcîkuza kulusha byôshi. 38 Ci kwônene agend’ikuza Nyamuzinda w’omu nyumpa nzibunzibu aha anabêra; ali Nyamuzinda oyu ababusi bâge barhayishigi, akaz’imukuza n’amasholo, n’amarhale n’amabuye g’engulo ndârhi n’ezindi njuma nyinjinjà. 39 Ayûbaka engurhu z’enyumpa nzibuzibu kuli oyôla Nyamuzinda w’ahandi; ngasi bakanakaz’iyishimushenga, anabavangulira binji bya kubahêka irenge, abahe obuhashe kuli bantu mwandu, abagabire na mashwa manji omu kubahemba.
XII. Amango g’amarhangulo n’amango g’obucire
Owal’irhindibuza oyurha
40 Hano amango gahika, omwâmi w’emukondwè ânayisha al’irhangula okumulwîsa. Omwâmi w’e Mwênè, anacirhunika kuli ye, ayishe adwîrhe engâle, banyakulwira oku nfarasi n’enkuge mwandu, ânayongobera omu bihugo abishandabanemwo, anayunjule mulibyo. 41 Anahika cingana omu cihugo c’omu ndalâlà n’ebinôno by’abantu byânafa; ci abâla bamufuma: Edomu, Mowabu n’omulala gwa bene Amoni.
42 Agwârha ebihugo n’okuboko kwâge, ciru Mîsiri ârhafume. 43 Ayîma omu masholo, omu marhale n’omu bindi bintu binjinja by’e Mîsiri; Abanya-Libiya, Abanya-Etiyopiya bâyisha bali mushiga. 44 Ci kwônene emyanzi yarhenga olunda lw’e buzûka-zûba n’olunda lw’emwênè yâmufudusa okubundi ânagenda n’obukunizi bunenene mpu agend’iyîrha n’okumalîra embaga. 45 Anatwa ebirâlo ekarhî k’enyanja n’entondo z’ahantu hatagatîfu. Kandi bwânaba bwo buzinda bwâge, na ntâye wankamurhabâla.
Daniel 11
1וַאֲנִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֔ת לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמָּדִ֑י עָמְדִ֛י לְמַחֲזִ֥יק וּלְמָע֖וֹז לֽוֹ׃ 2וְעַתָּ֕ה אֱמֶ֖ת אַגִּ֣יד לָ֑ךְ הִנֵּה־עוֹד֩ שְׁלֹשָׁ֨ה מְלָכִ֜ים עֹמְדִ֣ים לְפָרַ֗ס וְהָֽרְבִיעִי֙ יַעֲשִׁ֤יר עֹֽשֶׁר־גָּדוֹל֙ מִכֹּ֔ל וּכְחֶזְקָת֣וֹ בְעָשְׁר֔וֹ יָעִ֣יר הַכֹּ֔ל אֵ֖ת מַלְכ֥וּת יָוָֽן׃ 3וְעָמַ֖ד מֶ֣לֶךְ גִּבּ֑וֹר וּמָשַׁל֙ מִמְשָׁ֣ל רַ֔ב וְעָשָׂ֖ה כִּרְצוֹנֽוֹ׃ 4וּכְעָמְדוֹ֙ תִּשָּׁבֵ֣ר מַלְכוּת֔וֹ וְתֵחָ֕ץ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֣וֹת הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹ֣א לְאַחֲרִית֗וֹ וְלֹ֤א כְמָשְׁלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָשָׁ֔ל כִּ֤י תִנָּתֵשׁ֙ מַלְכוּת֔וֹ וְלַאֲחֵרִ֖ים מִלְּבַד־אֵֽלֶּה׃ 5וְיֶחֱזַ֥ק מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֖גֶב וּמִן־שָׂרָ֑יו וְיֶחֱזַ֤ק עָלָיו֙ וּמָשָׁ֔ל מִמְשָׁ֥ל רַ֖ב מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ 6וּלְקֵ֤ץ שָׁנִים֙ יִתְחַבָּ֔רוּ וּבַ֣ת מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֗גֶב תָּבוֹא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַעֲשֹׂ֖ות מֵישָׁרִ֑ים וְלֹֽא־תַעְצֹ֞ר כּ֣וֹחַ הַזְּר֗וֹעַ וְלֹ֤א יַעֲמֹד֙ וּזְרֹע֔וֹ וְתִנָּתֵ֨ן הִ֤יא וּמְבִיאֶ֨יהָ֙ וְהַיֹּ֣לְדָ֔הּ וּמַחֲזִקָ֖הּ בָּעִתִּֽים׃ 7וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר שָׁרָשֶׁ֖יהָ כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶחֱזִֽיק׃ 8וְגַ֣ם אֱֽלֹהֵיהֶ֡ם עִם־נְסִֽכֵיהֶם֩ עִם־כְּלֵ֨י חֶמְדָּתָ֜ם כֶּ֧סֶף וְזָהָ֛ב בַּשְּׁבִ֖י יָבִ֣א מִצְרָ֑יִם וְהוּא֙ שָׁנִ֣ים יַעֲמֹ֔ד מִמֶּ֖לֶךְ הַצָּפֽוֹן׃ 9וּבָ֗א בְּמַלְכוּת֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְשָׁ֖ב אֶל־אַדְמָתֽוֹ׃ 10וּבָנָ֣ו יִתְגָּר֗וּ וְאָסְפוּ֙ הֲמוֹן֙ חֲיָלִ֣ים רַבִּ֔ים וּבָ֥א ב֖וֹא וְשָׁטַ֣ף וְעָבָ֑ר וְיָשֹׁ֥ב וְיִתְגָּרֶ֖ו עַד־מָעֻזֹּֽה׃ 11וְיִתְמַרְמַר֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיָצָ֕א וְנִלְחַ֥ם עִמּ֖וֹ עִם־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֑וֹן וְהֶעֱמִיד֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְנִתַּ֥ן הֶהָמ֖וֹן בְּיָדֽוֹ׃ 12וְנִשָּׂ֥א הֶהָמ֖וֹן יְרָ֣ום לְבָב֑וֹ וְהִפִּ֛יל רִבֹּא֖וֹת וְלֹ֥א יָעֽוֹז׃ 13וְשָׁב֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְהֶעֱמִ֣יד הָמ֔וֹן רַ֖ב מִן־הָרִאשֹׁ֑ון וּלְקֵ֨ץ הָֽעִתִּ֤ים שָׁנִים֙ יָ֣בוֹא ב֔וֹא בְּחַ֥יִל גָּד֖וֹל וּבִרְכ֥וּשׁ רָֽב׃ 14וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם רַבִּ֥ים יַֽעַמְד֖וּ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֑גֶב וּבְנֵ֣י ׀ פָּרִיצֵ֣י עַמְּךָ֗ יִֽנַּשְּׂא֛וּ לְהַעֲמִ֥יד חָז֖וֹן וְנִכְשָֽׁלוּ׃ 15וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ סֽוֹלֲלָ֔ה וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֨גֶב֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמֹֽד׃ 16וְיַ֨עַשׂ הַבָּ֤א אֵלָיו֙ כִּרְצוֹנ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹמֵ֖ד לְפָנָ֑יו וְיַעֲמֹ֥ד בְּאֶֽרֶץ־הַצְּבִ֖י וְכָלָ֥ה בְיָדֽוֹ׃ 17וְיָשֵׂ֣ם ׀ פָּ֠נָיו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כָּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה׃ 18וְיָשֵׁ֧ב ׀ פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ 19וְיָשֵׁ֣ב פָּנָ֔יו לְמָעוּזֵּ֖י אַרְצ֑וֹ וְנִכְשַׁ֥ל וְנָפַ֖ל וְלֹ֥א יִמָּצֵֽא׃ 20וְעָמַ֧ד עַל־כַּנּ֛וֹ מַעֲבִ֥יר נוֹגֵ֖שׂ הֶ֣דֶר מַלְכ֑וּת וּבְיָמִ֤ים אֲחָדִים֙ יִשָּׁבֵ֔ר וְלֹ֥א בְאַפַּ֖יִם וְלֹ֥א בְמִלְחָמָֽה׃ 21וְעָמַ֤ד עַל־כַּנּוֹ֙ נִבְזֶ֔ה וְלֹא־נָתְנ֥וּ עָלָ֖יו ה֣וֹד מַלְכ֑וּת וּבָ֣א בְשַׁלְוָ֔ה וְהֶחֱזִ֥יק מַלְכ֖וּת בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃ 22וּזְרֹע֥וֹת הַשֶּׁ֛טֶף יִשָּׁטְפ֥וּ מִלְּפָנָ֖יו וְיִשָּׁבֵ֑רוּ וְגַ֖ם נְגִ֥יד בְּרִֽית׃ 23וּמִן־הִֽתְחַבְּר֥וּת אֵלָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה מִרְמָ֑ה וְעָלָ֥ה וְעָצַ֖ם בִּמְעַט־גּֽוֹי׃ 24בְּשַׁלְוָ֞ה וּבְמִשְׁמַנֵּ֣י מְדִינָה֮ יָבוֹא֒ וְעָשָׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָשׂ֤וּ אֲבֹתָיו֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתָ֔יו בִּזָּ֧ה וְשָׁלָ֛ל וּרְכ֖וּשׁ לָהֶ֣ם יִבְז֑וֹר וְעַ֧ל מִבְצָרִ֛ים יְחַשֵּׁ֥ב מַחְשְׁבֹתָ֖יו וְעַד־עֵֽת׃ 25וְיָעֵר֩ כֹּח֨וֹ וּלְבָב֜וֹ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּגֶב֮ בְּחַ֣יִל גָּדוֹל֒ וּמֶ֣לֶךְ הַנֶּ֗גֶב יִתְגָּרֶה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה בְּחַֽיִל־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם עַד־מְאֹ֑ד וְלֹ֣א יַעֲמֹ֔ד כִּֽי־יַחְשְׁב֥וּ עָלָ֖יו מַחֲשָׁבֽוֹת׃ 26וְאֹכְלֵ֧י פַת־בָּג֛וֹ יִשְׁבְּר֖וּהוּ וְחֵיל֣וֹ יִשְׁט֑וֹף וְנָפְל֖וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּֽים׃ 27וּשְׁנֵיהֶ֤ם הַמְּלָכִים֙ לְבָבָ֣ם לְמֵרָ֔ע וְעַל־שֻׁלְחָ֥ן אֶחָ֖ד כָּזָ֣ב יְדַבֵּ֑רוּ וְלֹ֣א תִצְלָ֔ח כִּי־ע֥וֹד קֵ֖ץ לַמּוֹעֵֽד׃ 28וְיָשֹׁ֤ב אַרְצוֹ֙ בִּרְכ֣וּשׁ גָּד֔וֹל וּלְבָב֖וֹ עַל־בְּרִ֣ית קֹ֑דֶשׁ וְעָשָׂ֖ה וְשָׁ֥ב לְאַרְצֽוֹ׃ 29לַמּוֹעֵ֥ד יָשׁ֖וּב וּבָ֣א בַנֶּ֑גֶב וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ה כָרִאשֹׁנָ֖ה וְכָאַחֲרֹנָֽה׃ 30וּבָ֨אוּ ב֜וֹ צִיִּ֤ים כִּתִּים֙ וְנִכְאָ֔ה וְשָׁ֛ב וְזָעַ֥ם עַל־בְּרִֽית־ק֖וֹדֶשׁ וְעָשָׂ֑ה וְשָׁ֣ב וְיָבֵ֔ן עַל־עֹזְבֵ֖י בְּרִ֥ית קֹֽדֶשׁ׃ 31וּזְרֹעִ֖ים מִמֶּ֣נּוּ יַעֲמֹ֑דוּ וְחִלְּל֞וּ הַמִּקְדָּ֤שׁ הַמָּעוֹז֙ וְהֵסִ֣ירוּ הַתָּמִ֔יד וְנָתְנ֖וּ הַשִּׁקּ֥וּץ מְשׁוֹמֵֽם׃ 32וּמַרְשִׁיעֵ֣י בְרִ֔ית יַחֲנִ֖יף בַּחֲלַקּ֑וֹת וְעַ֛ם יֹדְעֵ֥י אֱלֹהָ֖יו יַחֲזִ֥קוּ וְעָשֽׂוּ׃ 33וּמַשְׂכִּ֣ילֵי עָ֔ם יָבִ֖ינוּ לָֽרַבִּ֑ים וְנִכְשְׁל֞וּ בְּחֶ֧רֶב וּבְלֶהָבָ֛ה בִּשְׁבִ֥י וּבְבִזָּ֖ה יָמִֽים׃ 34וּבְהִכָּ֣שְׁלָ֔ם יֵעָזְר֖וּ עֵ֣זֶר מְעָ֑ט וְנִלְו֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם רַבִּ֖ים בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃ 35וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִ֣ים יִכָּֽשְׁל֗וּ לִצְר֥וֹף בָּהֶ֛ם וּלְבָרֵ֥ר וְלַלְבֵּ֖ן עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ כִּי־ע֖וֹד לַמּוֹעֵֽד׃ 36וְעָשָׂ֨ה כִרְצוֹנ֜וֹ הַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְרוֹמֵ֤ם וְיִתְגַּדֵּל֙ עַל־כָּל־אֵ֔ל וְעַל֙ אֵ֣ל אֵלִ֔ים יְדַבֵּ֖ר נִפְלָא֑וֹת וְהִצְלִ֨יחַ֙ עַד־כָּ֣לָה זַ֔עַם כִּ֥י נֶחֱרָצָ֖ה נֶעֱשָֽׂתָה׃ 37וְעַל־אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתָיו֙ לֹ֣א יָבִ֔ין וְעַל־חֶמְדַּ֥ת נָשִׁ֛ים וְעַֽל־כָּל־אֱל֖וֹהַּ לֹ֣א יָבִ֑ין כִּ֥י עַל־כֹּ֖ל יִתְגַּדָּֽל׃ 38וְלֶאֱלֹ֨הַּ֙ מָֽעֻזִּ֔ים עַל־כַּנּ֖וֹ יְכַבֵּ֑ד וְלֶאֱל֜וֹהַּ אֲשֶׁ֧ר לֹא־יְדָעֻ֣הוּ אֲבֹתָ֗יו יְכַבֵּ֛ד בְּזָהָ֥ב וּבְכֶ֛סֶף וּבְאֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה וּבַחֲמֻדֽוֹת׃ 39וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙ עִם־אֱל֣וֹהַּ נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֥ר הַכִּ֖יר יַרְבֶּ֣ה כָב֑וֹד וְהִמְשִׁילָם֙ בָּֽרַבִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה יְחַלֵּ֥ק בִּמְחִֽיר׃ 40וּבְעֵ֣ת קֵ֗ץ יִתְנַגַּ֤ח עִמּוֹ֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיִשְׂתָּעֵ֨ר עָלָ֜יו מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֗וֹן בְּרֶ֨כֶב֙ וּבְפָ֣רָשִׁ֔ים וּבָאֳנִיּ֖וֹת רַבּ֑וֹת וּבָ֥א בַאֲרָצ֖וֹת וְשָׁטַ֥ף וְעָבָֽר׃ 41וּבָא֙ בְּאֶ֣רֶץ הַצְּבִ֔י וְרַבּ֖וֹת יִכָּשֵׁ֑לוּ וְאֵ֨לֶּה֙ יִמָּלְט֣וּ מִיָּד֔וֹ אֱד֣וֹם וּמוֹאָ֔ב וְרֵאשִׁ֖ית בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 42וְיִשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּאֲרָצ֑וֹת וְאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א תִהְיֶ֖ה לִפְלֵיטָֽה׃ 43וּמָשַׁ֗ל בְּמִכְמַנֵּי֙ הַזָּהָ֣ב וְהַכֶּ֔סֶף וּבְכֹ֖ל חֲמֻד֣וֹת מִצְרָ֑יִם וְלֻבִ֥ים וְכֻשִׁ֖ים בְּמִצְעָדָֽיו׃ 44וּשְׁמֻע֣וֹת יְבַהֲלֻ֔הוּ מִמִּזְרָ֖ח וּמִצָּפ֑וֹן וְיָצָא֙ בְּחֵמָ֣א גְדֹלָ֔ה לְהַשְׁמִ֥יד וּֽלְהַחֲרִ֖ים רַבִּֽים׃ 45וְיִטַּע֙ אָהֳלֶ֣י אַפַּדְנ֔וֹ בֵּ֥ין יַמִּ֖ים לְהַר־צְבִי־קֹ֑דֶשׁ וּבָא֙ עַד־קִצּ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹזֵ֖ר לֽוֹ׃
ΔΑΝΙΗΛ 11
1καὶ ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ πρώτῳ Κύρου τοῦ βασιλέως εἶπέν μοι ἐνισχῦσαι καὶ ἀνδρίζεσθαι.— 2καὶ νῦν ἦλθον τὴν ἀλήθειαν ὑποδεῖξαί σοι. ἰδοὺ τρεῖς βασιλεῖς ἀνθεστήκασιν ἐν τῇ Περσίδι, καὶ ὁ τέταρτος πλουτήσει πλοῦτον μέγαν παρὰ πάντας• καὶ ἐν τῷ κατισχῦσαι αὐτὸν ἐν τῷ πλούτῳ αὐτοῦ ἐπαναστήσεται παντὶ βασιλεῖ ῾Ελλήνων. 3καὶ στήσεται βασιλεὺς δυνατὸς καὶ κυριεύσει κυρ[ι]είασ πολλῆς καὶ ποιήσει καθὼς ἂν βούληται. 4καὶ ἐν τῷ ἀναστῆναι αὐτὸν συντριβήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ καὶ μερισθήσεται εἰς τοὺς τέσσαρας ἀνέμους τοῦ οὐρανοῦ, οὐ κατὰ τὴν ἀλκὴν αὐτοῦ οὐδὲ κατὰ τὴν κυρ[ι]είαν αὐτοῦ, ἣν ἐδυνάστευσε, ὅτι ἀποσταθήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ, καὶ ἑτέρους διδάξει ταῦτα. 5καὶ ἐνισχύσει βασιλείαν Αἰγύπτου• καὶ εἷς ἐκ τῶν δυναστῶν κατισχύσει αὐτὸν καὶ δυναστεύσει• δυναστεία μεγάλη ἡ δυναστεία αὐτοῦ. 6καὶ εἰς συντέλειαν ἐνιαυτῶν ἄξει αὐτούς, καὶ εἰσελεύσεται βασιλεὺς Αἰγύπτου εἰς τὴν βασιλείαν τὴν βορρᾶ ποιήσασθαι συνθήκας• καὶ οὐ μὴ κατισχύσῃ, ὅτι ὁ βραχίων αὐτοῦ οὐ στήσει ἰσχύν, καὶ ὁ βραχίων αὐτοῦ ναρκήσει καὶ τῶν συμπορευομένων μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ μενεῖ εἰς ὥρας. 7καὶ ἀναστήσεται φυτὸν ἐκ τῆς ῥίζης αὐτοῦ καθ᾽ ἑαυτόν, καὶ ἥξει ἐπὶ τὴν δύναμιν αὐτοῦ ἐν ἰσχύι αὐτοῦ βασιλεὺς βορρᾶ καὶ ποιήσει ταραχὴν καὶ κατισχύσει. 8καὶ τοὺς θεοὺς αὐτῶν καταστρέψει μετὰ τῶν χωνευτῶν αὐτῶν καὶ τοὺς ὄχλους αὐτῶν μετὰ τῶν σκευῶν τῶν ἐπιθυμημάτων αὐτῶν, τὸ ἀργύριον καὶ τὸ χρυσίον, ἐν αἰχμαλωσίᾳ ἀποίσουσιν εἰς Αἴγυπτον• καὶ ἔσται ἔτος βασιλεῖ βορρᾶ. 9καὶ εἰσελεύσεται εἰς βασιλείαν Αἰγύπτου ἡμέρας• καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ τὴν γῆν αὐτοῦ 10καὶ ὁ υἱὸς αὐτοῦ. καὶ ἐρεθισθήσεται καὶ συνάξει συναγωγὴν ὄχλου πολλοῦ καὶ εἰσελεύσεται κατ᾽ αὐτὴν κατασύρων• παρελεύσεται καὶ ἐπιστρέψει καὶ παροξυνθήσεται ἐπὶ πολύ. 11καὶ ὀργισθήσεται βασιλεὺς Αἰγύπτου καὶ πολεμήσει μετὰ βασιλέως βορρᾶ, καὶ παραδοθήσεται ἡ συναγωγὴ εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ• 12καὶ λήψεται τὴν συναγωγήν, καὶ ὑψωθήσεται ἡ καρδία αὐτοῦ, καὶ ταράξει πολλοὺς καὶ οὐ μὴ φοβηθῇ. 13καὶ ἐπιστρέψει βασιλεὺς βορρᾶ καὶ συνάξει πόλεως συναγωγὴν μείζονα παρὰ τὴν πρώτην κατὰ συντέλειαν καιροῦ ἐνιαυτοῦ καὶ εἰσελεύσεται εἰς αὐτὴν ἐπ᾽ αὐτὸν ἐν ὄχλῳ πολλῷ καὶ ἐν χρήμασι πολλοῖς. 14καὶ ἐν τοῖς καιροῖς ἐκείνοις διάνοιαι ἀναστήσονται ἐπὶ τὸν βασιλέα Αἰγύπτου• καὶ ἀνοικοδομήσει τὰ πεπτωκότα τοῦ ἔθνους σου καὶ ἀναστήσεται εἰς τὸ ἀναστῆσαι τὴν προφητείαν, καὶ προσκόψουσι. 15καὶ ἐπελεύσεται βασιλεὺς βορρᾶ καὶ ἐπιστρέψει τὰ δόρατα αὐτοῦ καὶ λήψεται τὴν πόλιν τὴν ὀχυράν, καὶ οἱ βραχίονες βασιλέως Αἰγύπτου στήσονται μετὰ τῶν δυναστῶν αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔσται αὐτῷ ἰσχὺς εἰς τὸ ἀντιστῆναι αὐτῷ. 16καὶ ποιήσει ὁ εἰσπορευόμενος ἐπ᾽ αὐτὸν κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀνθεστηκὼς ἐναντίον αὐτοῦ• καὶ στήσεται ἐν τῇ χώρᾳ, καὶ ἐπιτελεσθήσεται πάντα ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ. 17καὶ δώσει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπελθεῖν βίᾳ πᾶν τὸ ἔργον αὐτοῦ καὶ συνθήκας μετ᾽ αὐτοῦ ποιήσεται• καὶ θυγατέρα ἀνθρώπου δώσει αὐτῷ εἰς τὸ φθεῖραι αὐτήν, καὶ οὐ πείσεται καὶ οὐκ ἔσται. 18καὶ δώσει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ λήψεται πολλοὺς καὶ ἐπιστρέψει ὀργὴν ὀνειδισμοῦ αὐτῶν ἐν ὅρκῳ κατὰ τὸν ὀνειδισμὸν αὐτοῦ. 19ἐπιστρέψει τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εἰς τὸ κατισχῦσαι τὴν χώραν αὐτοῦ καὶ προσκόψει καὶ πεσεῖται καὶ οὐχ εὑρεθήσεται. 20καὶ ἀναστήσεται ἐκ τῆς ῥίζης αὐτοῦ φυτὸν βασιλείας εἰς ἀνάστασιν, ἀνὴρ τύπτων δόξαν βασιλέως• καὶ ἐν ἡμέραις ἐσχάταις συντριβήσεται καὶ οὐκ ἐν ὀργῇ οὐδὲ ἐν πολέμῳ. 21καὶ ἀναστήσεται ἐπὶ τὸν τόπον αὐτοῦ εὐκαταφρόνητος, καὶ οὐ δοθήσεται ἐπ᾽ αὐτὸν δόξα βασιλέως• καὶ ἥξει ἐξάπινα, κατισχύσει βασιλεὺς ἐν κληροδοσίᾳ αὐτοῦ. 22καὶ τοὺς βραχίονας τοὺς συντριβέντας συντρίψει ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ 23καὶ μετὰ τῆς διαθήκης καὶ δήμου συνταγέντος μετ᾽ αὐτοῦ ποιήσει ψεῦδος καὶ ἐπὶ ἔθνος ἰσχυρὸν ἐν ὀλιγοστῷ ἔθνει. 24ἐξάπινα ἐρημώσει πόλιν καὶ ποιήσει ὅσα οὐκ ἐποίησαν οἱ πατέρες αὐτοῦ οὐδὲ οἱ πατέρες τῶν πατέρων αὐτοῦ• προνομὴν καὶ σκῦλα καὶ χρήματα αὐτοῖς δώσει καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν τὴν ἰσχυρὰν διανοηθήσεται, καὶ οἱ λογισμοὶ αὐτοῦ εἰς μάτην. 25καὶ ἐγερθήσεται ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ καὶ ἡ καρδία αὐτοῦ ἐπὶ τὸν βασιλέα Αἰγύπτου ἐν ὄχλῳ πολλῷ, καὶ ὁ βασιλεὺς Αἰγύπτου ἐρεθισθήσεται εἰς πόλεμον ἐν ὄχλῳ ἰσχυρῷ σφόδρα λίαν• καὶ οὐ στήσεται, ὅτι διανοηθήσεται ἐπ᾽ αὐτὸν διανοίᾳ• 26καὶ καταναλώσουσιν αὐτὸν μέριμναι αὐτοῦ καὶ ἀποστρέψουσιν αὐτόν, καὶ παρελεύσεται καὶ κατασυριεῖ, καὶ πεσοῦνται τραυματίαι πολλοί. 27καὶ δύο βασιλεῖς μόνοι δειπνήσουσιν ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ ἐπὶ μιᾶς τραπέζης φάγονται καὶ ψευδολογήσουσι καὶ οὐκ εὐοδωθήσονται• ἔτι γὰρ συντέλεια εἰς καιρόν. 28καὶ ἐπιστρέψει εἰς τὴν χώραν αὐτοῦ ἐν χρήμασι πολλοῖς, καὶ ἡ καρδία αὐτοῦ ἐπὶ τὴν διαθήκην τοῦ ἁγίου• ποιήσει καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ τὴν χώραν αὐτοῦ 29εἰς καιρόν. καὶ εἰσελεύσεται εἰς Αἴγυπτον, καὶ οὐκ ἔσται ὡς ἡ πρώτη καὶ ἡ ἐσχάτη. 30καὶ ἥξουσι ῾Ρωμαῖοι καὶ ἐξώσουσιν αὐτὸν καὶ ἐμβριμήσονται αὐτῷ• καὶ ἐπιστρέψει καὶ ὀργισθήσεται ἐπὶ τὴν διαθήκην τοῦ ἁγίου• καὶ ποιήσει καὶ ἐπιστρέψει καὶ διανοηθήσεται ἐπ᾽ αὐτούς, ἀνθ᾽ ὧν ἐγκατέλιπον τὴν διαθήκην τοῦ ἁγίου. 31καὶ βραχίονες παρ᾽ αὐτοῦ στήσονται καὶ μιανοῦσι τὸ ἅγιον τοῦ φόβου καὶ ἀποστήσουσι τὴν θυσίαν καὶ δώσουσι βδέλυγμα ἐρημώσεως. 32καὶ ἐν ἁμαρτίαις διαθήκης μιανοῦσιν ἐν σκληρῷ λαῷ, καὶ ὁ δῆμος ὁ γινώσκων ταῦτα κατισχύσουσι καὶ ποιήσουσι. 33καὶ ἐννοούμενοι τοῦ ἔθνους συνήσουσιν εἰς πολλούς• καὶ προσκόψουσι ῥομφαίᾳ καὶ παλαιωθήσονται ἐν αὐτῇ καὶ ἐν αἰχμαλωσίᾳ καὶ ἐν προνομῇ ἡμερῶν κηλιδωθήσονται. 34καὶ ὅταν συντρίβωνται, συνάξουσιν ἰσχὺν βραχεῖαν, καὶ ἐπισυναχθήσονται ἐπ᾽ αὐτοὺς πολλοὶ ἐπὶ πόλεως καὶ πολλοὶ ὡς ἐν κληροδοσίᾳ. 35καὶ ἐκ τῶν συνιέντων διανοηθήσονται εἰς τὸ καθαρίσαι ἑαυτοὺς καὶ εἰς τὸ ἐκλεγῆναι καὶ εἰς τὸ καθαρισθῆναι ἕως καιροῦ συντελείας• ἔτι γὰρ καιρὸς εἰς ὥρας. 36καὶ ποιήσει κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ ὁ βασιλεὺς καὶ παροργισθήσεται καὶ ὑψωθήσεται ἐπὶ πάντα θεὸν καὶ ἐπὶ τὸν θεὸν τῶν θεῶν ἔξαλλα λαλήσει καὶ εὐοδωθήσεται, ἕως ἂν συντελεσθῇ ἡ ὀργή• εἰς αὐτὸν γὰρ συντέλεια γίνεται. 37καὶ ἐπὶ τοὺς θεοὺς τῶν πατέρων αὐτοῦ οὐ μὴ προνοηθῇ καὶ ἐν ἐπιθυμίᾳ γυναικὸς οὐ μὴ προνοηθῇ, ὅτι ἐν παντὶ ὑψωθήσεται, καὶ ὑποταγήσεται αὐτῷ ἔθνη ἰσχυρά• 38ἐπὶ τὸν τόπον αὐτοῦ κινήσει καὶ θεόν, ὃν οὐκ ἔγνωσαν οἱ πατέρες αὐτοῦ, τιμήσει ἐν χρυσίῳ καὶ ἀργυρίῳ καὶ λίθῳ πολυτελεῖ. καὶ ἐν ἐπιθυμήμασι 39ποιήσει πόλεων καὶ εἰς ὀχύρωμα ἰσχυρὸν ἥξει• μετὰ θεοῦ ἀλλοτρίου, οὗ ἐὰν ἐπιγνῷ, πληθυνεῖ δόξαν καὶ κατακυριεύσει αὐτοῦ ἐπὶ πολὺ καὶ χώραν ἀπομεριεῖ εἰς δωρεάν. 40καὶ καθ᾽ ὥραν συντελείας συγκερατισθήσεται αὐτῷ ὁ βασιλεὺς Αἰγύπτου, καὶ ἐποργισθήσεται αὐτῷ βασιλεὺς βορρᾶ ἐν ἅρμασι καὶ ἐν ἵπποις πολλοῖς καὶ ἐν πλοίοις πολλοῖς καὶ εἰσελεύσεται εἰς χώραν Αἰγύπτου 41καὶ ἐπελεύσεται εἰς τὴν χώραν μου, 42καὶ ἐν χώρᾳ Αἰγύπτου οὐκ ἔσται ἐν αὐτῇ διασῳζόμενος. 43καὶ κρατήσει τοῦ τόπου τοῦ χρυσίου καὶ τοῦ τόπου τοῦ ἀργυρίου καὶ πάσης τῆς ἐπιθυμίας Αἰγύπτου, καὶ Λίβυες καὶ Αἰθίοπες ἔσονται ἐν τῷ ὄχλῳ αὐτοῦ. 44καὶ ἀκοὴ ταράξει αὐτὸν ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ βορρᾶ, καὶ ἐξελεύσεται ἐν θυμῷ ἰσχυρῷ καὶ ῥομφαίᾳ ἀφανίσαι καὶ ἀποκτεῖναι πολλούς. 45καὶ στήσει αὐτοῦ τὴν σκηνὴν τότε ἀνὰ μέσον τῶν θαλασσῶν καὶ τοῦ ὄρους τῆς θελήσεως τοῦ ἁγίου• καὶ ἥξει ὥρα τῆς συντελείας αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἔσται ὁ βοηθῶν αὐτῷ.
12
1 Muli agôla mango ânayimange Mikaheli ye murhambo mukulu, ye wâyish’ilîkûza abâna b’olubaga lwâwe, n’agôla mango gâba mango ga malumwa galya garhasag’ibonekana bundi kurhenga ishanja linasingwa kuhika muli agâla mango. Na muli agôla mango olubaga lwâwe lwâyôkoka, ngasi yeshi wankabà ayandisirwe omu citabu.
Obufuke n’oluhembo
2 Na banji omu bafire banabishwa ekuzimu, bâyish’ifûka, baguma oku buzîne bw’ensiku n’amango, abandi bânafukane enshonyi n’obuhane bw’ensiku n’amangol. 3 Abîrhonzi bâyish’ilangala nka bumoleke bw’omu malunga, na balya bàmanyîsize abandi enjira y’obushinganyanya bâyish’imoleka nka nyenyêzi z’oku nkuba ensiku n’amango. 4 Nâwe wâni Daniyeli obîkirire ebyôla binwa onashwêke bwinjà ecitabu kuhika oku mango mazinda. Banji bâyish’icîhugunyira eyi n’eyi, n’okumanyîkana kwayûshûka.»
Okufundika obulêbi
5 Niono Daniyeli Nashub’ibonekerwa, nalola oku bantu babirhi bàli bayîmanzire, muguma oku cikwî ciguma c’olwîshi n’owundi oku cindi cikwî c’olwîshi. 6 Muguma muli bo anacibwîra omuntu wàli oyambîrhe omushangi gw’ecitâni n’owàli enyanya zâbo omu lwîshi erhi: «Mangaci byâhwa ebira bintu by’okusômeza?» 7 Nanaciyumva izù ly’oyôla muntu waliyambîrhe ogw’ecitâni anali enyanya zâbo omu lwîshi. Ayinamulira okuboko kulyo enyanya omu malunga n’okuboko kumosho, anacilahira oku izîno lya Nnamubâbo ozîne, erhi: «Hano kugera amango, mango garhali manyi n’ecihimbi c’amango na hano bayûsa okufunyâza emisî y’olubaga lutagatîfu, go mango ebyôla byôshi byâhwa.» 8 Niono nanaciyumva okwôla ci ntayumvagya kwo kuderha kurhi. Nanaciderha nti: «Yagigwa Nnawîrhu, cihi câba cizinda muli ebîra bintu byôshi?» 9 Anaciderha erhi: gendaga wâni Daniyeli, ebwa kubà ebyôla binwa bifulisirwe binafulisirwe kuhika oku mango mazinda. 10 Banji bâyishicêsibwa, bâyeruhe, bânarhangulwe, nabo abagalugalu banakaziyôrha bajira amagalugalu gâbo, na ntà mugalugalu wâyumva okwôla, ci abashinganyanya boki bâyumva. 11 Kurhenga amango enterekêro y’ensiku n’amango yâba yamârhenzibwa na muli agôla mango bahireho obuhanya bw’okushereza, hâgera nsiku cihumbi na magana abirhi na nsiku makumi gali mwenda. 12 Iragi lyâge owankayôrha ali masù akanahika oku nsiku cihumbi na magana asharhu na nsiku makumi asharhu n’irhanu. 13 W’oyôla, ocisêze ohike ebuzinda, orheng’ihumûka, wânayish’iyîmanga ohàbwe oluhembo lwâwe aha buzinda bw’ensiku.»m
Daniel 12
1וּבָעֵ֣ת הַהִיא֩ יַעֲמֹ֨ד מִֽיכָאֵ֜ל הַשַּׂ֣ר הַגָּד֗וֹל הָעֹמֵד֮ עַל־בְּנֵ֣י עַמֶּךָ֒ וְהָיְתָה֙ עֵ֣ת צָרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִהְיְתָה֙ מִֽהְי֣וֹת גּ֔וֹי עַ֖ד הָעֵ֣ת הַהִ֑יא וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ יִמָּלֵ֣ט עַמְּךָ֔ כָּל־הַנִּמְצָ֖א כָּת֥וּב בַּסֵּֽפֶר׃ 2וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃ ס
3וְהַ֨מַּשְׂכִּלִ֔ים יַזְהִ֖רוּ כְּזֹ֣הַר הָרָקִ֑יעַ וּמַצְדִּיקֵי֙ הָֽרַבִּ֔ים כַּכּוֹכָבִ֖ים לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ פ
4וְאַתָּ֣ה דָֽנִיֵּ֗אל סְתֹ֧ם הַדְּבָרִ֛ים וַחֲתֹ֥ם הַסֵּ֖פֶר עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ יְשֹׁטְט֥וּ רַבִּ֖ים וְתִרְבֶּ֥ה הַדָּֽעַת׃ 5וְרָאִ֨יתִי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל וְהִנֵּ֛ה שְׁנַ֥יִם אֲחֵרִ֖ים עֹמְדִ֑ים אֶחָ֥ד הֵ֨נָּה֙ לִשְׂפַ֣ת הַיְאֹ֔ר וְאֶחָ֥ד הֵ֖נָּה לִשְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ 6וַיֹּ֗אמֶר לָאִישׁ֙ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִמַּ֖עַל לְמֵימֵ֣י הַיְאֹ֑ר עַד־מָתַ֖י קֵ֥ץ הַפְּלָאֽוֹת׃ 7וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־הָאִ֣ישׁ ׀ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּעַל֮ לְמֵימֵ֣י הַיְאֹר֒ וַיָּ֨רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד־עַם־קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל־אֵֽלֶּה׃ 8וַאֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲדֹנִ֕י מָ֥ה אַחֲרִ֖ית אֵֽלֶּה׃ פ
9וַיֹּ֖אמֶר לֵ֣ךְ דָּנִיֵּ֑אל כִּֽי־סְתֻמִ֧ים וַחֲתֻמִ֛ים הַדְּבָרִ֖ים עַד־עֵ֥ת קֵֽץ׃ 10יִ֠תְבָּֽרֲרוּ וְיִֽתְלַבְּנ֤וּ וְיִצָּֽרְפוּ֙ רַבִּ֔ים וְהִרְשִׁ֣יעוּ רְשָׁעִ֔ים וְלֹ֥א יָבִ֖ינוּ כָּל־רְשָׁעִ֑ים וְהַמַּשְׂכִּלִ֖ים יָבִֽינוּ׃ 11וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃ 12אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ 13וְאַתָּ֖ה לֵ֣ךְ לַקֵּ֑ץ וְתָנ֛וּחַ וְתַעֲמֹ֥ד לְגֹרָלְךָ֖ לְקֵ֥ץ הַיָּמִֽין׃
ΔΑΝΙΗΛ 12
1 καὶ κατὰ τὴν ὥραν ἐκείνην παρελεύσεται Μιχαηλ ὁ ἄγγελος ὁ μέγας ὁ ἑστηκὼς ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τοῦ λαοῦ σου• ἐκείνη ἡ ἡμέρα θλίψεως, οἵα οὐκ ἐγενήθη ἀφ᾽ οὗ ἐγενήθησαν ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης• καὶ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ὑψωθήσεται πᾶς ὁ λαός, ὃς ἂν εὑρεθῇ ἐγγεγραμμένος ἐν τῷ βιβλίῳ. 2 καὶ πολλοὶ τῶν καθευδόντων ἐν τῷ πλάτει τῆς γῆς ἀναστήσονται, οἱ μὲν εἰς ζωὴν αἰώνιον, οἱ δὲ εἰς ὀνειδισμόν, οἱ δὲ εἰς διασπορὰν καὶ αἰσχύνην αἰώνιον. 3 καὶ οἱ συνιέντες φανοῦσιν ὡς φωστῆρες τοῦ οὐρανοῦ καὶ οἱ κατισχύοντες τοὺς λόγους μου ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ εἰς τὸν αἰῶνα τοῦ αἰῶνος. 4 καὶ σύ, Δανιηλ, κάλυψον τὰ προστάγματα καὶ σφράγισαι τὸ βιβλίον ἕως καιροῦ συντελείας, ἕως ἂν ἀπομανῶσιν οἱ πολλοὶ καὶ πλησθῇ ἡ γῆ ἀδικίας.— 5 καὶ εἶδον ἐγὼ Δανιηλ καὶ ἰδοὺ δύο ἕτεροι εἱστήκεισαν, εἷς ἔνθεν τοῦ ποταμοῦ καὶ εἷς ἔνθεν. 6 καὶ εἶπα τῷ ἑνὶ τῷ περιβεβλημένῳ τὰ βύσσινα τῷ ἐπάνω Πότε οὖν συντέλεια ὧν εἴρηκάς μοι τῶν θαυμαστῶν καὶ ὁ καθαρισμὸς τούτων; 7 καὶ ἤκουσα τοῦ περιβεβλημένου τὰ βύσσινα, ὃς ἦν ἐπάνω τοῦ ὕδατος τοῦ ποταμοῦ ῞Εως καιροῦ συντελείας• καὶ ὕψωσε τὴν δεξιὰν καὶ τὴν ἀριστερὰν εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ὤμοσε τὸν ζῶντα εἰς τὸν αἰῶνα θεὸν ὅτι εἰς καιρὸν καὶ καιροὺς καὶ ἥμισυ καιροῦ ἡ συντέλεια χειρῶν ἀφέσεως λαοῦ ἁγίου, καὶ συντελεσθήσεται πάντα ταῦτα. 8 καὶ ἐγὼ ἤκουσα καὶ οὐ διενοήθην παρ᾽ αὐτὸν τὸν καιρὸν καὶ εἶπα Κύριε, τίς ἡ λύσις τοῦ λόγου τούτου, καὶ τίνος αἱ παραβολαὶ αὗται; 9 καὶ εἶπέν μοι ᾿Απότρεχε, Δανιηλ, ὅτι κατακεκαλυμμένα καὶ ἐσφραγισμένα τὰ προστάγματα, ἕως ἂν 10 πειρασθῶσι καὶ ἁγιασθῶσι πολλοί, καὶ ἁμάρτωσιν οἱ ἁμαρτωλοί• καὶ οὐ μὴ διανοηθῶσι πάντες οἱ ἁμαρτωλοί, καὶ οἱ διανοούμενοι προσέξουσιν. 11 ἀφ᾽ οὗ ἂν ἀποσταθῇ ἡ θυσία διὰ παντὸς καὶ ἑτοιμασθῇ δοθῆναι τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως, ἡμέρας χιλίας διακοσίας ἐνενήκοντα. 12 μακάριος ὁ ἐμμένων καὶ συνάξει εἰς ἡμέρας χιλίας τριακοσίας τριάκοντα πέντε. 13 καὶ σὺ βάδισον ἀναπαύου• ἔτι γὰρ εἰσιν ἡμέραι καὶ ὧραι εἰς ἀναπλήρωσιν συντελείας, καὶ ἀναπαύσῃ καὶ ἀναστήσῃ εἰς τὴν δόξαν σου εἰς συντέλειαν ἡμερῶν.

Ecigabi ca 13 cirhenga omu Vulgata
Daniyeli atwa olubanja lwa Suzana
! Hali muntu muguma wayûbakaga e Babiloni, n’izîno lyage ye Yowakimu. 2 Anaciyanka omukazi izîno lyage ye Suzana, mwâli wa Helkiyasi, ali mukazi mwinjinja na mukazi orhînya Nnâmahanga. 3 Bulya ababusi bâge bàbaga bashinganyanya, balera mwâli wâbo omu kushimba oburhegesi bwa Mûsa. 4 Yowakimu ali muntu mugale bwenêne, anali agwêrhe obusâni aha burbambi hw’enyumpa yâge, n’Abayahudi banji bakazâgijà aha mwâge bulya ali wa lukengwa kulusha abandi bôshi. 5 Muli ogwo mwâka bàli bacîshozire bagula babirhi omu lubaga b’okutwa emmanja, bàli bantu akâla kanwa ka Nnâmahanga kayêrekîre erhi: «Obubî e Babiloni buhubusire, budwirhwe n’abashosi batwa emmanja, abalolwa nka barhegesi b’olubaga.» 6 Bàkomeraga aha mwa Yowakimu na ngasi bôshi bàli bagwêrhe emmanja ho bakazâg’ibashimâna. 7 Mûshi, erhi olubaga lwabâga lwamâgenda, Suzana anaj’ilambagira omu busâni bw’ibà. 8 Abo bashosi babirhi bakazâg’imubona ngasi lusiku ali cîlambagiza, barhondêra okukaz’iyumva omwifinjo kuli ye. 9 Bahûrha obukengêre, bàkaz’iyûbika amasù barhagilola enyanya, ciru n’okukengêra amanja zishingânîne. 10 Bombi omurhima gwakaz’ibalya erhi ye orhuma ci barhabwîranaga ezôla ntanya, 11 bulya bakazâgiyumva enshonyi z’okumanyîsa oku bacîfinja okumuyanka, cikwône 12 bakazâg’igungêza ngasi lusiku amango bankarhinda kuli ye. 13 Lero lusiku luguma basêzerana ntya: «Rhujage emwabirhwe gakola mango ga kulya emidi ganôla.» Kandi banagenda burhagenda. 14 Ci erhi bagaluka bashimânana n’omu kucidôsa cici cirhuma, balinda bamanyîsanya bwinjinjà kurhi bamwifinja. Okubundi banaciyumvanya oku mango bankahash’imubugânaali yêne. 15 Abo bakazâg’igungêza amango gakwânîne. Ka lero Suzana arhamanayisha nk’oku anakômerera okujira enzindi nsiku erhi analusîbwe na bananyere babirhi bonene; alonza okucishukira mulya busâni ebwa kubà idûrhu lyàli linji. 16 Ntà wundi muntu wàli mwo okuleka balya bashosi babirhi bàlî bacifulisire banadwîrhe bamugungêza. 17 Anacibwira balya bananyere erhi: «kanyi muj’inderheraamavurha n’ensabuni, munayigale enyumvi z’obusâni ncishuke.» 18 Banacijira nk’oku anahunyire, n’erhi babà bamayigala enyumvi z’omu busaâni, bagerera omu gundi muhango gwàli e burhambi, mpu baj’imulerhera ebi anabahunyire; barhàli bamanyire oku abôla bashosi bàlî bacîfulisire. 19 Erhi balya banyere babà bamâhuluka, balya bashosi bombi banacipamuka, banacicîhunika kuli Suzana n’okumubwira mpu: 20 «Lolà enyumvi ezira ziri mpamike na ntâye odwîrhe arhubona, rhunadwîrhe rhwakwifinja, yêmêra okwo rhukuhûnyire, oleke rhukuyanke. 21 Okalahira rhwaj’ihamîriza rhuderhe oku omwâna w’omusole anali haguma na nâwe, n’oku co carhumaga ohulusa balya bananyere.» 22 Suzana ayîsa aderha erhi: «Obuhanya bwamanyîshira ngasi lunda. Njizire ntyo nfire, ndahîre nalyo ntamufumiri. 23 Ci kwônene okuli kukulu kuli nie, nfire omu maboko ginyu buzira kujira akantu, ahâli h’okuhemuka omu masù ga Nyakasane.» 24 Oku bundi Suzana anaciyakûza n’izù linene, nabo balya bashosi bamuhamagaliza nk’okwôla anahamagazagya. 25 Muguma muli bo alibirhira ebwa nyumvi z’obusâni aziyigula. 26 Erhi abàli omu nyumpa bayumva olwo lubî omu busâni, baciloha embuga kugerera omu muhango gw’eburhambi mpu bagend’ilola ecabîre. 27 Erhi balya bashosi bayûsa okuganîra, enshonyi zagwârha abashizi, bulya ntà mango ciru n’eliguma bakola bayumvîrhe kwa bene okwôla kuli Suzana. 28 Erhi buca, erhi olubaga lubà lwamalundumana aha mwa Yowakimu, ibà wa Suzana, balya bashosi babirhi nabo bayisha ci erhi n’omurhima gwâbo guyunjwîre nkengêro mbî z’okuyîsa Suzana. 29 Banacibwîra olubaga mpu: Murhumize, bajilêrha Suzana mwâli wa Helkiyasi, mukà Yowakimu. Banacimurhumiza. 30 Naye ayisha analusîbwe n’ababusi bâge n’abâna bâge na bene wâbo bôshi. 31 Ci Suzana àli w’iranga licire na mwinjinja bwenêne. 32 Kulya kubà ali acîhundikîre obusù, abôla bîsi barhegeka mpu bamurhenze akôla kirhubo, kwàli kulonza okucîsimisa n’obwinjà bwâge. 33 Ci bene wâbo bôshi na ngasi bandi bàli bamumanyire bakaz’imulakira. 34 Oku handi balya bashosi bombi banaciyimuka bajà eruhya, bamulambûlira amaboko oku irhwe. 35 Naye, oku alaka, anagalamira enyanya emalunga ebwa kubà omurhima gwâge gwàli gucikubagire Nyakasane. 36 Balya bashosi banaciderha mpu: «Rhwayîshaga rhwalambagira rhwêne omu busâni, oyu mukazi anaciyisha bôshi na bananyere babirhi, ene ayûsibabwîra mpu bahamìke enyumvi z’omu busâni, anacibayôza. 37 Omwânarhabana wàli ocîfulisire ej’emunda ali, banagwishira bôshi naye. 38 Agôla mango erhi rhulî oku kafendefende k’obusâni, ene rhubona ebirhankaderhwa rhwakanyîriza aha bàlî. 39 Rhwanashimâna bayankîne. Nyamurhabana rhurhahashire mugwârha, arhulusha misî, ene àba amâyigula olumvi àrhufuma. 40 Naye oyûla, ene rhuba rhwamamugwârha, rhwamudôsa olya mwanarhabana ye ndi. 41 Ci arhalonzize okumuderha. Byo binwa bîrhu rhuhamîrîze ebyôla.» Endêko yabayêmêra bulya bàli bagula bo banali batwi b’emmanja, banacitwîra Suzana okufà.
42 Oku bundi Suzana anaciyakûza n’izù linene aderha, erhi: «Nyamuzinda w’ensiku n’amango, we oyishi ehifulike, we bona ngasi kantu embere kabe, 43 omanyire oku bunywesi obu bampamîrîze; lolà niono nafa n’obwo ntâco najizire muli ebira byôshi banshobesire oku kunyîrha.» 44 Nyakasane ayumva omusengero gwâge.
45 Erhi bakola bali omu njira y’okuj’imuyîrha, Nyakasane azûsa enkengêro nyinjà omu murhima gwa mwanarhabana muguma, izîno lyâge ye Daniyeli. 46 Ayakûza n’izù linene ade rha erhi: «Niehe ndi mwêru kwêru oku muko gw’oyûla mukazi!» 47 Olubaga lwahindamukira emunda ali, lwamudôsa mpu: «Kwo kuderha kuci okwôla odesire?» 48 Oku bundi, Daniyeli ayimanga ekarhî kâbo, aderha erhi: «Bene Israheli, ka musirahire obûla mwamatwîra oyûla mwâli w’Israheli okufà buzira kurhang’idôsa mwenene ngahi okuli kuli? 49 Kanyi mushubirhangira olubanja ekagombe bulya kunywerha bamunywerhîre.» 50 Oku bundi, olubaga lwagaluka dubaduba, abagula banacibwira Daniyeli, mpu: «Yisha nâwe rhujè ekagombe rhweshi, orhuyumvise bulya Nyamuzinda akuhîre obukulu b’okutwa emmanja». 51 Daniyeli anacibabwira erhi: «Mubayêgûle, ngasi muguma kulî n’owâbo, mbasambîse». 52 Erhi babà bamayûsibakûla haguma, Daniyelia nacihamagala owaburhanzi anacimubwîra erhi: «We muntu washosihaliraga omu bubî, ebyâha wakazâg’ijira mîra byamajaga byayulubuka.» 53 Wakazâg’itwa emmanja kubî, wakazirhuma bahana abêru-kwêru n’okufungira abali omu bubî, n’obwo Nyakasane arhegesire mpu: «Orhahîra okatwîra omuntu mwêru-kwêru erhi omushinganyanya okufà». 54 Akaba wamubwîne, rhubwirage aha burhambi bwa murhi muci wamubonaga bo naye haguma?» Nyamulume anacishuza erhi: «Aha mutudu». 55 Daniyeli anacimubwîra erhi: neci, bunywesi bwâwe bwanakuheza; lolà oku mîra malahika wa Nyakasane ahâbagwa obuhashe mpu bakutwemwo kabirhi». 56 Erhi aba amayus’irhegeka mpu bamuyegûle, arhumiza mpu balêrhe owâbo, anacimubwîra erhi: «Wâni iburha lya Kanani ci lirhali lya Yuda, iranga lyakurhebire n’amîru mabî gàhûsize omurhima gwâwe! 57 Ntyâla kwo wakazâgijirira bâli b’IIsraheli, obwôba bwàkarhuma bagwîshira na ninyu ci mwâli wa Yuda yêhe arhalembîre obubî bwinyu. 58 Mbwiraga aha murhi muci wabagwârhiraga bagwîshîre haguma? Anacishuza, erhi: «Aha nshebeyi.» 59 Daniyeli amubwira erhi: Nâwe wamanywerha okurhalusire na bulenzi bwâwe bwakuyîrha, bulya malahika wa Nyamuzinda adwîrhe akulinga n’engôrho yâge mpu akuberemwo mpande ibirhi, akuherêrekeze. 60 Oku bundi, endêko yôshi yabanda akahababo, yakuza Nyamuzinda ociza abamulangâlira. 61 Kandi, bakwâma balya bashosi bombi Daniyeli anayagîrizagya erhi binwa byâbo by’obunywesi birhuma. 62 Acibagalulira galya mabî bàli balongîze omulungu wâbo. Ntyo banacibajirira nk’oku oburhegesi bwa Mûsa bwanalibudesire, banacirhegeka ababayîrha, ntyo omukò mwêru-kwêru gwàfuma olwôla lusiku. 63 Helkiyasi bôshi na mukâge bakuza Nyamuzinda erhi okwôla kucira kwa mwâli wâbo Suzana kurhuma, kuguma n’ibà Yowakimu n’abalungu bâge, bulya ntà bubî bwabonekîne kuli ye. 64 Daniyeli akuzibwa bwenêne embere z’olubaga kurhenga agôla mango n’omu gandi mango gakulikiraga.

DANIHELb PROPHETA (DANIEL) 13
1÷ et erat vir habitans in Babylone et nomen eius Ioachim 2÷ et accepit uxorem nomine Susannam filiam Chelciae pulchram nimis et timentem Dominum 3÷ parentes enim illius cum essent iusti erudierunt filiam suam secundum legem Mosi 4÷ erat autem Ioachim dives valde et erat ei pomerium vicinum domus suae et ad ipsum confluebant Iudaei eo quod esset honorabilior omnium 5÷ et constituti sunt duo senes iudices in anno illo de quibus locutus est Dominus quia egressa est iniquitas de Babylone a senibus iudicibus qui videbantur regere populum 6÷ isti frequentabant domum Ioachim et veniebant ad eos omnes qui habebant iudicia 7÷ cum autem populus revertisset per meridiem ingrediebatur Susanna et deambulabat in pomerio viri sui 8÷ et videbant eam senes cotidie ingredientem et deambulantem et exarserunt in concupiscentia eius 9÷ et everterunt sensum suum et declinaverunt oculos suos ut non viderent caelum neque recordarentur iudiciorum iustorum 10÷ erant ergo ambo vulnerati amore eius nec indicaverunt sibi vicissim dolorem suum 11÷ erubescebant enim indicare concupiscentiam suam volentes concumbere cum ea 12÷ et observabant cotidie sollicitius videre eam dixitque alter ad alterum 13÷ eamus domum quia prandii hora est et egressi recesserunt a se 14÷ cumque revertissent venerunt in unum et sciscitantes ab invicem causam confessi sunt concupiscentiam suam et tunc in commune statuerunt tempus quando eam possent invenire solam 15÷ factum est autem cum observarent diem aptum ingressa est aliquando sicut heri et nudius tertius cum duabus solis puellis voluitque lavari in pomerio aestus quippe erat 16÷ et non erat ibi quisquam praeter duos senes absconditos et contemplantes eam 17÷ dixit ergo puellis adferte mihi oleum et smegmata et ostia pomerii claudite ut lavem 18÷ et fecerunt sicut praeceperat clauseruntque ostia pomerii et egressae sunt per posticium ut adferrent quae iusserat nesciebantque senes intus esse absconditos 19÷ cum autem egressae essent puellae surrexerunt duo senes et adcurrerunt ad eam et dixerunt 20÷ ecce ostia pomerii clausa sunt et nemo nos videt et in concupiscentia tui sumus quam ob rem adsentire nobis et commiscere nobiscum 21÷ quod si nolueris dicemus testimonium contra te quod fuerit tecum iuvenis et ob hanc causam emiseris puellas a te 22÷ ingemuit Susanna et ait angustiae mihi undique si enim hoc egero mors mihi est si autem non egero non effugiam manus vestras 23÷ sed melius mihi est absque opere incidere in manus vestras quam peccare in conspectu Domini 24÷ et exclamavit voce magna Susanna exclamaverunt autem et senes adversus eam 25÷ et cucurrit unus et aperuit ostia pomerii 26÷ cum ergo audissent clamorem in pomerio famuli domus inruerunt per posticam ut viderent quidnam esset 27÷ postquam autem senes locuti sunt erubuerunt servi vehementer quia numquam dictus fuerat sermo huiuscemodi de Susanna et facta est dies crastina 28÷ cumque venisset populus ad virum eius Ioachim venerunt et duo presbyteri pleni iniqua cogitatione adversum Susannam ut interficerent eam 29÷ et dixerunt coram populo mittite ad Susannam filiam Chelciae uxorem Ioachim et statim miserunt 30÷ et venit cum parentibus et filiis et universis cognatis suis 31÷ porro Susanna erat delicata nimis et pulchra specie 32÷ at iniqui illi iusserunt ut discoperiretur erat enim cooperta ut vel sic satiarentur decore eius 33÷ flebant igitur sui et omnes qui noverant eam 34÷ consurgentes autem duo presbyteri in medio populi posuerunt manus super caput eius 35÷ quae flens suspexit ad caelum erat enim cor eius fiduciam habens in Domino 36÷ et dixerunt presbyteri cum deambularemus in pomerio soli ingressa est haec cum duabus puellis et clausit ostia pomerii et dimisit puellas 37÷ venitque ad eam adulescens qui erat absconditus et concubuit cum ea 38÷ porro nos cum essemus in angulo pomerii videntes iniquitatem cucurrimus ad eos et vidimus eos pariter commisceri 39÷ et illum quidem non quivimus conprehendere quia fortior nobis erat et apertis ostiis exilivit 40÷ hanc autem cum adprehendissemus interrogavimus quisnam esset adulescens et noluit indicare nobis huius rei testes sumus 41÷ credidit eis multitudo quasi senibus populi et iudicibus et condemnaverunt eam ad mortem 42÷ exclamavit autem voce magna Susanna et dixit Deus aeteme qui absconditorum es cognitor qui nosti omnia antequam fiant 43÷ tu scis quoniam falsum contra me tulerunt testimonium et ecce morior cum nihil horum fecerim quae isti malitiose conposuerunt adversum me 44÷ exaudivit autem Dominus vocem eius 45÷ cumque duceretur ad mortem suscitavit Deus spiritum sanctum pueri iunioris cuius nomen Danihel 46÷ et exclamavit voce magna mundus ego sum a sanguine huius 47÷ et conversus omnis populus ad eum dixit quis est sermo iste quem tu locutus es 48÷ qui cum staret in medio eorum ait sic fatui filii Israhel non iudicantes neque quod verum est cognoscentes condemnastis filiam Israhel 49÷ revertimini ad iudicium quia falsum testimonium locuti sunt adversum eam 50÷ reversus est ergo populus cum festinatione et dixerunt ei senes veni et sede in medio nostrum et indica nobis quia tibi dedit Deus honorem senectutis 51÷ et dixit ad eos Danihel separate illos ab invicem procul et diiudicabo eos 52÷ cum ergo divisi essent alter ab altero vocavit unum de eis et dixit ad eum inveterate dierum malorum nunc venerunt peccata tua quae operabaris prius 53÷ iudicans iudicia iniusta innocentes opprimens et dimittens noxios dicente Domino innocentem et iustum non interficies 54÷ nunc ergo si vidisti eam dic sub qua arbore videris eos loquentes sibi qui ait sub scino 55÷ dixit autem Danihel recte mentitus es in caput tuum ecce enim angelus Dei accepta sententia ab eo scindet te medium 56÷ et amoto eo iussit venire alium et dixit ei semen Chanaan et non Iuda species decepit te et concupiscentia subvertit cor tuum 57÷ sic faciebatis filiabus Israhel et illae timentes loquebantur vobis sed non filia Iuda sustinuit iniquitatem vestram 58÷ nunc ergo dic mihi sub qua arbore conprehenderis eos loquentes sibi qui ait sub prino 59÷ dixit autem ei Danihel recte mentitus es et tu in caput tuum manet enim angelus Dei gladium habens ut secet te medium et interficiat vos 60÷ exclamavit itaque omnis coetus voce magna et benedixerunt Deo qui salvat sperantes in se 61÷ et consurrexerunt adversum duos presbyteros convicerat enim eos Danihel ex ore suo falsum dixisse testimonium feceruntque eis sicuti male egerant adversum proximum 62÷ ut facerent secundum legem Mosi et interfecerunt eos et salvatus est sanguis innoxius in die illa 63÷ Chelcias autem et uxor eius laudaverunt Deum pro filia sua Susanna cum Ioachim marito eius et cognatis omnibus quia non esset inventa in ea res turpis 64÷ Danihel autem factus est magnus in conspectu populi a die illa et deinceps 65÷ et rex Astyages adpositus est ad patres suos et suscepit Cyrus Perses regnum eius

Ecigabi ca 14 cirhenga omu vulgata
Daniyeli n’abadâhwa ba Beli
1 Erhi mwâmi Astiyage aba amashimâna b’îshe banyakwigendera ekuzimun, Sirusi w’e Persi ahàbwa obwâmi. Daniyeli ali omu barhonyi ba mwâmi ye wanali wa lukengwa kulusha abandi bôshi. 2 Abantu b’e Babiloni bajiraga omuzimu wâbo bakazâg’ikenga bwenêne ye Beli. Ngasi lusiku bakâg’imurherekêra ngega ikumi n’ibirhi za nshâno, bibuzi makumi ani na rhubindi ndarhu rhw’idivayi. 3 Mwâmi naye amukengaga bwenêne na ngasi lusiku akazâg’ija emunda ali aj’imuharâmya; ci Daniyeli yêhe akaz’iharâmya Nyamuzinda wâge. 4 Mwâmi anacimubwîra erhi: Cirhuma weki orhaharâmya Beli? Daniyeli ashuza erhi: «Bulya ntaharâmya abazimu bajiragwa n’okuboko k’omuntu, ci mparâmya Nyamuzinda Ozîne, ye walemaga empingu n’igulu, ye onali mukulu wa ngasi ciremwa côshi.» 5 Mwâmi amubwîra erhi: «Ka weki orhabona bula oku Beli aba Nyamuzinda ozîne. Ka orhabona ebi alya n’ebi anywa ngasi lusiku?» 6 Daniyeli acimwemwêsa ashuza erhi: «Orhacirhebaga woliha, mwâmi; Beli liri ibumba omu ndalâlà na mushige omulinga e mugongo, ntà mango asagilya erhi okunywa.» 7 Mwâmi, omu kukunira, ahamagala abadâhwa ba Beli anacibabwîra erhi: Akaba murhambwiziri ndi okazilya ebiryo by’enterekêro, mwafa mweshi na mukanyêreka oku Beli onabirya, Daniyeli anafè ebwa kubà amahemukira Beli. Daniyeli anacishuza Mwâmi erhi: «kwo binabâge ntyôla nk’okwo odesire.» 8 Abadâhwa ba Beli bàli makumi gali nda, buzira kuganja abakazi n’abâna. 9 Mwâmi bôshi na Daniyeli banacijà omu kâ-Beli. Abadâhwa ba Beli banaciderha mpu lolà oku rhukola rhwahuluka rhujè embuga, nâwe we oyôla yâgirwa nnawîrhu, ojire bahire ebiryo n’idivayi livange omu kâ-Beli kandi wanayigala olumvi onahire kwo enaniko y’ehigondo hyâwe. 10 N’irhondo sêzi ojà munôla kâ-Beli okashimâna ebiryo byôshi birhàlirwe na Beli rhunafe; n’akabirya erhi Daniyeli orhuderhîre eby’obunywesi, ye wâfà. 11 Bàli bamanyireehijira bakazâg’igereramwo idako ly’amêza, hirhanali himanyirwe, hyo bakazâg’iyombôkamwo, bayishe barhôle enterekêro zôshi. 12 Erhi babà bamâyus’ihuluka n’erhi mwâmi abà amayûs’idêkereza ebiryo embere za Beli, 13 Daniyeli arhegeka mpu abarhumisi balêrhe oluvù, banacilugalagaliza omu bululi bôshi erhi na mwâmi yêne adwîrhe abona. Kandi banacihuluka, bahamika olumvi banacihira kwo ehinanîzo hy’ehigondo hya mwâmi, banacigenda. 14 Erhi bubà bwàyizire, abadâhwa bàyongoberera omu nyumpa nk’oku bâna komêreraga bôshi na bakâbo n’abâna bâbo balya bananywa byôshi. 15 Mwâmi anacizukiriza sêzi sêzi bôshi na Daniyeli. 16 Anacidôsa, erhi: «Ka orhunanîzo rhuli rhugumaguma wâni Daniyeli?» Naye ashuza, erhi: «Neci woliha, rhuli rhugumagumà.» 17 Erhi bayûs’iyigula olumvi n’okulola oku mêza, mwâmi ahamagaza n’izù linene, erhi: Oli mukulu mushana Beli, ntà bunywesi bukubakwo. 18 Daniyeli asheka anacihanza mwâmi mpu arhashubig’ija kuli kulusha. 19 Mwâmi anacishuza, erhi: «Namabona enshando z’abalume n’ez’abakazi n’ez’abâna.» 20 Mwâmi omu kukunira bwenêne anacirhuma abagend’igwârha abadâhwa kuguma na bakâbo n’abâna bâbo, banacimuyêreka omuhango bakazâg’igereramwo bakola baj’ilya ebiri oku mêza. 21 Anacirhegeka babanigûza bôshi, aha na Daniyeli olya Beli, naye amuvungunyula n’enyumpa yâge.
Daniyeli ayîrha enjoka
22 Habaga n’enjoka nnene bwenêne, n’abantu b’e Babiloni bakazâg’iyikenga nka muzimu wâbo. 23 Mwâmi anacibwîra Daniyeli, erhi: «Ka kandi wâderha mpu oyûla naye ali wa mulinga? Lolà oku azîne, na kulya alya, ananywe: orhankaderha mpu arhali Nyamuzinda ozîne, harâmya ye!» 24 Daniyeli ashuza, erhi: «Niono mparâmya Nyamuzinda bulya ye obà Nyamuzinda ozîne, eyira erhali Nyamuzinda ozîne. Okalonza onyêmêrere yâgirwa mwâmi wabona oku nayîrha eyi njoka buzira ngôrho nîsi erhi karhi.» 25 Mwâmi anacishuza, erhi: «Nkuhîre yo.» 26 Okubundi Daniyeli anaciyanka obulembo bwîru, n’amavurha n’obôya anacibidêkera omu mîshi àjiramwo emibumbuli miburunguse akaz’iyikwêbaomu kanwa k’enjoka. Erhi enjoka eyûs’ilya yafa. Daniyeli anacimubwîra, erhi: «Alaga oyu muharâmya!» 27 Abantu b’e Babiloni erhi bamanya ogwôla mwanzi bagaya bwenêne banacihigira mwâmi. Banakaderha, mpu: «Mwâmi akola Muyahudi, mpu kali ashabwîre Beli, ayîrha n’abadâhwa abanigûza.» 28 Banaciyisha bajà emunda mwâmi ali banacimubwîra, mpu: «Orhuhè Daniyeli n’okalahira rhwakuyîrha rhunaherêrekeze enyumpa yâwe». 29 Mwâmi erhi abona kurhi bamugosire, banadwîrhe bahagaza, ayôboha, asêzibwa okubahà Daniyeli.
Daniyeli akwêbwa omu bulumha bw’entale
30 Banacimukwêba omu bulumba bw’entale, anacibêramwo nsiku ndarhu. 31 Omwôla bulumba mwàli ntale nda, ngasi lusiku zakazâg’ihâbwa mirhumba ibirhi ya bantu na bibuzi bibirhi. Ci lero barhabahàga bici ezo nsiku mpu lyo zilya Daniyeli. 32 Muli agôla mango erhi omulêbi Habakuki àli e Yuda; erhi aba amarheganya empana n’omugati, abishana omu cirhimbiri mpu akola ashegula abadwîrhe barhema emburho omu mashwa. 33 Malahika wa Nyakasane anacibwîra Habakuki, erhi: «Ohêke ebyôla biryo e Babiloni, obihêkere Daniyeli omu bulumba bw’entale. 34 Habakuki anacishuza, erhi: «Yâgirwa Nyakasane, ntishi e Babiloni ntanamanyiri obwôla bulumba ngabi buli.» 35 Okubundi malahika anacimugwârhira oku irhwe, amugwârhira omu mvîri amuzurundukana aj’imudêkereza e Babiloni oku nyanya lya bulya bulumba yeshi anayisha ahumagira. 36 Habakuki anaciyâkuza, erhi: «Daniyeli, Daniyeli, yanka ebiryo Nyamuzinda akurhumîrel» 37 Daniyeli anaciderha, erhi: «Wamankengêra, yâgirwa Nyamuzinda, orhanalekêrera abakuzigira.» 38 Daniyeli ayimuka, anacirhondêra alya na malahika wa Nyakasane ashub’iyanka Habakuki amushubiza ho na halya emwâge. 39 Oku lusiku lwa kali nda, mwâmi ayisha akola al’ilakira Daniyeli; anacihika aha bulumba, anacilâba, abona oku Daniyeli abwârhîre. 40 Anacihamagaza n’izù linene, erhi: «Oli mukulu, Nyakasane Nyamuzinda wa Daniyeli na ntà wundi Nyamuzinda ohaba okuleka we!» 41 Anacirhenza Daniyeli mulya bulumba. Arhegeka mpu balya bàli balonzize okumuyîrha babè bo bahira omwôla bulumba; oku banabakwêbamwo ntya, entale zabamaka zabafonfomera erhi na mwâmi banadwîrhe balola.

[1]
https: //www.academic-bible.com/en/ (1.1.2021).

HOS – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Hoz
HOZEYA
HOZEYA Hoshea הושע
HOZEYA Hoshea הושע
Enshokolezi
Hozeya aburhiragwa omu cihugo c’omwâmi w’emwêné (Israheli). Arhangiraga okuyigîriza amango ga Mwâmi Yerobwâmi wa kabirhi (783-743) embere ly’okuburhwa kwa Kristu, amango gonênè Omulêbi Amosi ajàga ayigiriza. Hozeya agendêrera okuyigîriza amango g’abâmi balondaga Yerobwâmi.
Hozeya ayanka Cameri nka mukâge anamuzigira bwenêne. Cikwône Oyo mukazi amugayisa erhi kulama kubî kwâge kurhuma. Okwo kurharhumaga Hozeya amugayaguza, agendêrera okumuzigira. Enyuma lya myâka minji, mukâge acîrheganya okugaluka emwa Hozeya. Hozeya amuyankirira n’omurhima gw’obuzigire.
Akalamo k’omulêbi Hozeya lubà lwiganyo lw’okuyumvîkana kwa Nnâmahanga na Israheli. Olwo lwiganyo luyêrekîne oku Nnâmahanga azigiraga olubaga lwâge lwîshogwa. Olwo lubaga lwamugayisa; cikwône Nnâmahanga arhalekaga okuluzigira ensiku zôshi; aluhana lyo alugulula omu bwôrhere bwinjà analugalulira obushagaluke bw’obuzigire burhanzi.
Hozeya akalihire kulusha abarhegesi bw’olubaga, abâmi n’abadâhwa bakulu. Okuharâmya ensanamu kurhenga muli ago mabî gôshi. Aka Amosi, Hozeya agayaguza bwenêne obulyâlya n’okulibuza abantu.
Abandi balêbi, nka Yehezkiyeli na Yeremiyahu bakulikira Hozeya omu kumanyîsa kurhi Nnâmahanga n’olubaga lwâge lw’e Israheli balagananaga. Endagâno Mpyâhya n’Abakristu barhanzi bashimbire olwo lwiganyo omu kuyumvîkana kwa Kristu n’Ekleziya yâge.
EBIRIMWO

Obuhya bwa Hozeya kwo kuderha kurhi: cigabi: 1-3
Ecâha n’obuhane bwa Israheli: cigabi 4-13
Israheli agalukira Nyamuzinda, Nyamuzinda amuyankirira kandi: cigabi 14
1
HOZEYA
Izîno ly’ecitabu
1 Akanwa Nyakasane abwîraga Hozeya, mugala wa Beri, oku ngoma ya Yoziyasi, ya Yotamu, ya Akazi n’eya Ezekiyasio, bâmi b’e Yuda, n’oku ngoma ya Yerobwamî, mugala wa Yowash, mwâmi w’Israheli.
I. Obuhya bwa Hozeya n’ihwe lyâbwô
2 Omurhondêro gw’akanwa ka Nyakasane, omu kanwa ka Hozeya. Nyakasane àbwîra Hozeya, erhi: «Genda, yanka omukazi w’embaraga n’abâna b’embaraga, bulya ecihugo cikola ca bya nshonyi byône byône, caleka Nyamuzinda. 3 Anacigenda obwo, ayanka Gomeri, mwâli wa Diblayimu, anacibà izîmi, aburha mugala. 4 Nyamuzinda amubwîra, erhi: «Yirika-ye izîno lya Yizreeli, bulya hindi hitya hyône nahana enyumpa ya Yehu kwa gulya mukò bàbulagaga aba Yizreeli, na ntyo mperêrekeze obwâmi bw’enyumpa y’Israheli. 5 Olwo lusiku nâvunira omuherho gw’Israheli omu lwa Yizreeli. 6 Nyamukazi àrhôla kandi izîmi, aburba mwâli. Nyamuzinda amubwîra, erhi, «Yirika-ye izîno lya Bashombep, bulya nkola nashomba enyumpa y’Israheli ntà kuciyibabalira. 7 Ci nâbabalira enyumpa ya Yuda yokiq, nnambacize muli Nyakasane, Nyamuzinda wâbo. Arhali muherho erhi ngôrho, erhi bîrha, erhi biterusi, erhi banyakulwîra oku biterusi bo nâbacizamwo.» 8 Bashombe ànena amônka, nnina arhôla erindi izîmi, aburha murhabana. 9 Nyamuzinda aderha, erhi: «Yirika-ye Lurhali-Lubaga-Lwani, bulya murhali lubaga lwâni nâni ntali Nyamuzinda winyur.»
Hosea 1
1דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־הוֹשֵׁ֨עַ֙ בֶּן־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ 2תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ פ
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י יְהוָֽה׃ 3וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן׃ 4וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ 6וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ 7וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֨רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃ 8וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ 9וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ ס
2
Omu nsiku zâyisha
1 Bene Israheli bâluga nka mushenyi gw’omunyanja, gwo gurhaganjwa gurhanagerwa. Ahâli h’okucikaderhwa: «Murhali-Lubaga-Lwâni», bâkaziderhwa Bene-Nyamuzinda Ozîne. 2 Abâna ba Yuda n’ab’Israheli balunganas, bâbà na mwâmi muguma, bânagandâza kurhaluka olubibi lw’ecihugo câbo bulya lwâbà luhamu olusiku lwa Yizreeli. 3 Bwiragi bene winyu, erhi: «Lubaga lwâni», na bâli binyu, erhi: «Musîmwa»t.
Obuhane n’obucîyunjuze bw’ishanja oku bubaraga
4 Muhêke nyoko lubanja mumusambîseu. Bulya arhaciri mukânie, nâni ntaciri ibà. Aleke obubaraga bwâge, arhenze obugonyi omu cifuba câge. 5 Akabâ nanga namugendêsa bushugunu, mmujire nk’olusiku àburhagwa, nâmushushîsa obwerûle, namujira nk’idaho lyûmu, mmuyirhe n’enyôrhav. 6 N’abâna bâge ntacibalonza bulya bali ba bubaraga. 7 Neci, nnina yàbîre mbaraga, owababurhaga àcîhemwîre; àderha, erhi: «Nâkulikira abalume bâni, bo bampa omugati n’amîshi, emishangi n’emipira, amavurha n’ecinyôbwa.»w 8 Co cirhumire nkola nafuka enjira yâge n’olûrhe, nâziba enjira yâge abule ihulukiro. 9 Akulikire abîra bâge, ci arhabahikekwo; abalonza arhacibabone. Buzinda aderhe, erhi: «Nkola nashubira emwa ibanie murhanzi, bulya nàli mwinjà mîra kulusha buno.» 10 Arhamanyaga yêhe oku nie nakâgimuhà engano, amamvu mahyâhya n’amavurha, nie namuhâga obuhirhi bw’amasholo n’ensarangax, byo akagirhumikiramwo Baali!
11 Co cirhumire, nkola nâshubiyanka engano yâni omu mango gâyo, n’amangomvu gâni mahyâhya amango gâgo, nâmunyaga emishangi n’emipira yâni abwisiremwo obushugunu bwâge. 12 Na ntyo mmuyêrekane n’enshonyi zâge emwa abîra bâge, na ntâye wacimuntenza omu ikumi ly’eminwe. 13 Nârhenza amasîma gâge gôshi, ensiku nkulu zâge, emyêzi yâge mihyahya, eSabato zâge, n’emirimbo yâge yôshi. 14 Nahererekeza enkoma zâge n’amalehe gâge akâgilimbira, mpu: «Balume bâni babimpâga.» Nâbijira bulambo ensimba zâkâyâbukiramwoy. 15 Nâmuhana oku nsiku za Baali, ezi akagimurherekêramwo, àkola ayambirhe engolo n’amagerha. Niehe anyibagira! Kanwa ka Nyamuzinda.
16 Co cirhumire lero nkola namurhebêba, mmuhêke omu irunguz, 17 nshambâze omurhima gwâge. Kurhenga aho mmugalulire enkoma zâge n’olubanda lwa Akori, muhango gwa bulangâlire, ashuza lero nk’amango aciri mugêngere n’amango arhengaga omu cihugo c’e Mîsiria. 18 Olwo lusiku lero, -kwo Nyakasane adesire-, wanderha, mpu: «Ibanie», orhacinderhe mpu «Baali wâni»b. 19 Narhenza amazîno ga ba Baali omu kanwa kâge, barhakanaciderha ago mazîno bundi. 20 Olwo lusiku, nâjira kuli bo eciragâne haguma n’ensimba z’emuzirhu, enyunyi z’emalunga n’ebiyandala oku idaho; emiherho, engôrho, n’ebîrha, nâbivuna mbikage omu cihugo, nâmujira adêkerere n’omurhûla. 21 Nâkuyanka lwôshi ensiku zôshi, nâkuyanka omu bushinganyanya n’omu irhegeko, omu buzigire n’omu bwonjo. 22 Nâkuyanka omu bwemêzi, ntyo omanyîrire Nyamuzinda.
23 Mw’olwo lusiku, – kanwa ka Nyamuzinda, – nâshuza omu mpingu, nabo bashuze omu igulu. 24 lgulu lyâshuza omu kulêrha engano, amanvu mahyâhya n’amavurha, nabo bashuze e Yizrceli. 25 Nâmujira ishwa limîre omu cihugo, nâbabalira Bashombe, nabwîra Lurhali-Lubaga-Lwâni, nti: «We lubaga lwâni», naye anshuze, erhi: «Nyamuzinda wâni».
Hosea 2
1וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹֽא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃ 2וְ֠נִקְבְּצוּ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יַחְדָּ֔ו וְשָׂמ֥וּ לָהֶ֛ם רֹ֥אשׁ אֶחָ֖ד וְעָל֣וּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י גָד֖וֹל י֥וֹם יִזְרְעֶֽאל׃ 3אִמְר֥וּ לַאֲחֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְלַאֲחֽוֹתֵיכֶ֖ם רֻחָֽמָה׃ 4רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּֽי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֨יהָ֙ מִפָּנֶ֔יה וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ מִבֵּ֥ין שָׁדֶֽיהָ׃ 5פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה עֲרֻמָּ֔ה וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ כְּי֖וֹם הִוָּֽלְדָ֑הּ וְשַׂמְתִּ֣יהָ כַמִּדְבָּ֗ר וְשַׁתִּ֨הָ֙ כְּאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה וַהֲמִתִּ֖יהָ בַּצָּמָֽא׃ 6וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃ 7כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי׃ 8לָכֵ֛ן הִנְנִי־שָׂ֥ךְ אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ בַּסִּירִ֑ים וְגָֽדַרְתִּי֙ אֶת־גְּדֵרָ֔הּ וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ לֹ֥א תִמְצָֽא׃ 9וְרִדְּפָ֤ה אֶת־מְאַהֲבֶ֨יהָ֙ וְלֹֽא־תַשִּׂ֣יג אֹתָ֔ם וּבִקְשָׁ֖תַם וְלֹ֣א תִמְצָ֑א וְאָמְרָ֗ה אֵלְכָ֤ה וְאָשׁ֨וּבָה֙ אֶל־אִישִׁ֣י הָֽרִאשֹׁ֔ון כִּ֣י ט֥וֹב לִ֛י אָ֖ז מֵעָֽתָּה׃ 10וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֑ר וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל׃ 11לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמֽוֹעֲד֑וֹ וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־עֶרְוָתָֽהּ׃ 12וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ לְעֵינֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאִ֖ישׁ לֹֽא־יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי׃ 13וְהִשְׁבַּתִּי֙ כָּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חָדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ׃ 14וַהֲשִׁמֹּתִ֗י גַּפְנָהּ֙ וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר אָמְרָ֗ה אֶתְנָ֥ה הֵ֨מָּה֙ לִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָֽתְנוּ־לִ֖י מְאַֽהֲבָ֑י וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר וַאֲכָלָ֖תַם חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 15וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ אֶת־יְמֵ֤י הַבְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָהֶ֔ם וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאֹתִ֥י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
16לָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ וְהֹֽלַכְתִּ֖יהָ הַמִּדְבָּ֑ר וְדִבַּרְתִּ֖י עַל־לִבָּֽהּ׃ 17וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֨יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֨מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וִּכְי֖וֹם עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ ס
18וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי׃ 19וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹֽא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם׃ 20וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבּ֣וֹר מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃ 21וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃ 22וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת־יְהוָֽה׃ ס
23וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אֶֽעֱנֶה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶעֱנֶ֖ה אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 24וְהָאָ֣רֶץ תַּעֲנֶ֔ה אֶת־הַדָּגָ֖ן וְאֶת־הַתִּיר֣וֹשׁ וְאֶת־הַיִּצְהָ֑ר וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶֽת־יִזְרְעֶֽאל׃ 25וּזְרַעְתִּ֤יהָ לִּי֙ בָּאָ֔רֶץ וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וְאָמַרְתִּ֤י לְלֹֽא־עַמִּי֙ עַמִּי־אַ֔תָּה וְה֖וּא יֹאמַ֥ר אֱלֹהָֽי׃ פ
3
Okushubîrira omukazi mubî, ihwe ly’obwonjo bwa Nyamuzinda wâni
1 Nyamuzinda ashubimbwîra, erhi: «Genda kandi, ozigire omukazi ozigirwa n’ibà n’obwo eri mbaraga, nka kula niono Nyakasane nzigira bene Israheli n’obwo bàshizire abandibandi banyamuzinda, basîma n’ebitumbura by’emizâbîbu birherekêrwa abazimu. 2 Nanacigendirhôla mukânie obwo, nahûna mikabûlè ikumi n’irhanu ya nsaranga na nkuluba ndarhu za nganoc. 3 Nanamubwîra, nti: «Wabêra hano mwâni nsiku nyinji lero, onaleke obushungu bwâwe. Ntà kuyinjibana wundi mulume, nâni nâjira ntyo emund’oli.
4 Kwo binali abantu b’Israheli bâyôrha nsiku nyinji buzira mwâmi n’abarhambo, buzira nterekêro n’ibuye ly’emahêro, buzira ciru na efodi na terafimu. 5 Buzinda bwenêne bashubigaluka emunda Nyakasane ali, bayêrekera emwa Nyamuzinda wâbo n’emw’obûko bwa Daudi mwâmi wâbo. Omu nsiku zâyisha balongereza n’obukenge obusù bwa Nyakasane n’ebinjà Nyakasane ahâna.
Hosea 3
1וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים׃ 2וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים׃ 3וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ׃ 4כִּ֣י ׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֨לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃ 5אַחַ֗ר יָשֻׁ֨בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבִקְשׁוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת דָּוִ֣ד מַלְכָּ֑ם וּפָחֲד֧וּ אֶל־יְהוָ֛ה וְאֶל־טוּב֖וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ פ
4
II Amaligo Israheli ajizire n’obuhane ayishirigahâbirwa
Obubî bwabonekana hôshi
1 Muyumve akanwa ka Nyamuzinda, bene Israheli, bulya Nyamuzinda ali lubanja haguma n’abantu b’ecihugo. Omu cihugo, murhaciri mwîkubagirwa, ntà buzigire, ntà kucimanya na kukenga Nyamuzinda. 2 Ci birha n’obunywesi, kunigana n’enshombo, bugonyi n’obulyâlya, kuyiîrhana ene n’irhondo. 3 Na ntyo ecihugo ciri omu mishîbo, n’abantu bamwo bôshi bahosire, ciru n’ensimba z’emuzirhu n’enyunyi z’oku nkuba, ciru n’enfî z’omu nyanja ziherêrekire. Obulyâlya bw’abadâhwa 4 Ci kwône ntâye wajaga lubanja, ntâye wasambaga. We mudâhwa we nshimbire. 5 Ohirimire mâshi, ohirimire budufu, n’omulêbi ahirimire haguma nâwe, na ntyo nkola nâyîrha nyoko. 6 Olubaga lwâni lufirire okubula obumanye. Bulya w’oyo wakabulire obumanye, nkolaga nakukaga omu budâhwa bwâni; wayibagîre enyigirizo za Nyamuzinda wâwe nkolaga nayibagira abâna bâwe. 7 Bôshi oku banali banjirire ebyâha, irenge lyâbo nâlihindula nshonyi. 8 Ebyâha by’olubaga lwâni bwo bwigusi bwâbo, n’amabî gâlwo go baharhira. 9 Ci omudâhwa naye nâmujira kuguma n’olubaga; nâmuhanira olugendo lwâge, nâmulyuza ebijiro byâge. 10 Bâlya, ci barhâyigurhe, bâjira obubaraga ci barhaburhe bâna; bulya balesire Nyakasane bacihira omu by’enshonyi. Enterekêro ya Israheli eri nterekêro ya banyamuzinda bw’obwîhambi 11 Obugonyi n’amamvu irhwe biheza. 12 Olubaga lwani lunagendilaguza emw’enshushano y’omurhi. Cihimbi ca karhi cilufuliìlira emyanzi, bulya omurhima gw’obubaraga gwabahàbwîre, balesire Nyamuzinda wâbo bashimba obubaraga. 13 Oku busôngerwe bw’entondo kwo barherekêrera, oku rhurhondo kwo bayôkera entûlo zâbo, idako ly’emirhi y’emishebeye, emitudu, n’ enterebinta, mpu ho hali ecihôho. Co cirhumire, akaba bâli binyu ziri mbaraga, akaba bâlikazi binyu bali bagonyi, 14 Ntâhane bâli binyu oku bubaraga bwâbo, ntâhane balikazi binyu oku bugonyi bwâbo, bulya nabo bonene eburhambi bacîyegiìlire n’embaraga, barherekêre haguma n’entazi.
Yuda na Israheli barhondwa
15 Akaba oli mbaraga, wâni Israheli, Yuda yêhe amanyâge obubî. Murhajâga e Gilgali, murhasôkeraga e Bet-Avenad, murhacigashaga, mpu: «mbotumirha Nyamuzinda». 16 Bulya Israheli aciyêrekîne nka cigamba, kurhi Nyamuzinda akacimuyâbulira nka mwâna-buzi omu bulambo bugali? 17 Efrayimu anywanîne n’abazimu, omuleke. 18 Ngasi hali endalwe ho balâla, barhishi n’oburhali bûbaraga, abarhambo bâbo, enshonyi lyo irenge lyâbo. 19 Empûsi yabakurubukana omu byubi byâyo, enshonyi zâbabumbira aha mpêro zâbo.
Hosea 4
1שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֠י אֵין־אֱמֶ֧ת וְֽאֵין־חֶ֛סֶד וְאֵֽין־דַּ֥עַת אֱלֹהִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃ 2אָלֹ֣ה וְכַחֵ֔שׁ וְרָצֹ֥חַ וְגָנֹ֖ב וְנָאֹ֑ף פָּרָ֕צוּ וְדָמִ֥ים בְּדָמִ֖ים נָגָֽעוּ׃ 3עַל־כֵּ֣ן ׀ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֗רֶץ וְאֻמְלַל֙ כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ בְּחַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וּבְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְגַם־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם יֵאָסֵֽפוּ׃ 4אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־יָרֵ֖ב וְאַל־יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן׃ 5וְכָשַׁלְתָּ֣ הַיּ֔וֹם וְכָשַׁ֧ל גַּם־נָבִ֛יא עִמְּךָ֖ לָ֑יְלָה וְדָמִ֖יתִי אִמֶּֽךָ׃ 6נִדְמ֥וּ עַמִּ֖י מִבְּלִ֣י הַדָּ֑עַת כִּֽי־אַתָּ֞ה הַדַּ֣עַת מָאַ֗סְתָּ וְאֶמְאָֽסְאךָ֙ מִכַּהֵ֣ן לִ֔י וַתִּשְׁכַּח֙ תּוֹרַ֣ת אֱלֹהֶ֔יךָ אֶשְׁכַּ֥ח בָּנֶ֖יךָ גַּם־אָֽנִי׃ 7כְּרֻבָּ֖ם כֵּ֣ן חָֽטְאוּ־לִ֑י כְּבוֹדָ֖ם בְּקָל֥וֹן אָמִֽיר׃ 8חַטַּ֥את עַמִּ֖י יֹאכֵ֑לוּ וְאֶל־עֲוֺנָ֖ם יִשְׂא֥וּ נַפְשֹֽׁו׃ 9וְהָיָ֥ה כָעָ֖ם כַּכֹּהֵ֑ן וּפָקַדְתִּ֤י עָלָיו֙ דְּרָכָ֔יו וּמַעֲלָלָ֖יו אָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ 10וְאָֽכְלוּ֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔עוּ הִזְנ֖וּ וְלֹ֣א יִפְרֹ֑צוּ כִּֽי־אֶת־יְהוָ֥ה עָזְב֖וּ לִשְׁמֹֽר׃ 11זְנ֛וּת וְיַ֥יִן וְתִיר֖וֹשׁ יִֽקַּֽח־לֵֽב׃ 12עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ הִתְעָ֔ה וַיִּזְנ֖וּ מִתַּ֥חַת אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 13עַל־רָאשֵׁ֨י הֶהָרִ֜ים יְזַבֵּ֗חוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת֙ יְקַטֵּ֔רוּ תַּ֣חַת אַלּ֧וֹן וְלִבְנֶ֛ה וְאֵלָ֖ה כִּ֣י ט֣וֹב צִלָּ֑הּ עַל־כֵּ֗ן תִּזְנֶ֨ינָה֙ בְּנ֣וֹתֵיכֶ֔ם וְכַלּוֹתֵיכֶ֖ם תְּנָאַֽפְנָה׃ 14לֹֽא־אֶפְק֨וֹד עַל־בְּנוֹתֵיכֶ֜ם כִּ֣י תִזְנֶ֗ינָה וְעַל־כַּלּֽוֹתֵיכֶם֙ כִּ֣י תְנָאַ֔פְנָה כִּי־הֵם֙ עִם־הַזֹּנ֣וֹת יְפָרֵ֔דוּ וְעִם־הַקְּדֵשֹׁ֖ות יְזַבֵּ֑חוּ וְעָ֥ם לֹֽא־יָבִ֖ין יִלָּבֵֽט׃ 15אִם־זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְאַל־תָּבֹ֣אוּ הַגִּלְגָּ֗ל וְאַֽל־תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְאַל־תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־יְהוָֽה׃ 16כִּ֚י כְּפָרָ֣ה סֹֽרֵרָ֔ה סָרַ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ יִרְעֵ֣ם יְהוָ֔ה כְּכֶ֖בֶשׂ בַּמֶּרְחָֽב׃ 17חֲב֧וּר עֲצַבִּ֛ים אֶפְרָ֖יִם הַֽנַּֽח־לֽוֹ׃ 18סָ֖ר סָבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃ 19צָרַ֥ר ר֛וּחַ אוֹתָ֖הּ בִּכְנָפֶ֑יהָ וְיֵבֹ֖שׁוּ מִזִּבְחוֹתָֽם׃ ס

5
Abadâhwa, abarhamho n’abâmi bo bàhezize olubaga
1 Muyumve, mwe badâhwa yumvîrhizi wâni nyumpa y’Israheli, nyumpa ya mwâmi rhega okurhwîri, mwe balanzi b’amarhegeko; bulya mwabîre murhego aha Mispa, kêshe karhege oku Tabora. 2 Bàyongobîre omu kuhabuka, niehe, nkolaga nabahàna bôshi. 3 Nyîshi Efrayimu, na Israheli arhacinyifulisiri, neci, Efrayimu wàbîre mbaraga, nâwe Israheli wàhemusire. 4 Ebijiro byâbo birhankacibayêmêrera bagaluka emwa Nyamuzinda wâbo, bulya omurhima gw’obubaraga gubasêzize, barhaciyishi Nyamuzinda. 5 Obucîbone bw’Israheli bumudwîrhe lubanja; amabî g’Efrayimu gamukulumbize na Yuda naye âhirima akàbo. 6 Bahêka ebibuzi n’empanzi zâbo mpu bajilonza Nyamuzinda ci barhâmubone: àbarhenzirekwo! 7 Bàlenganyize Nyakasane, bàburha abâna b’omu ifunze. Olekage ensiku nkulu zâbo zibaherêrekeze bon’amashwa gâbo.
Ebîrha by’abaguma
8 Mubûhe omushekera e Gilbeya, muhume omu ihembe e Rama, mubande endûlù e Bet-Avena, muhuluze Benyamini. 9 Efrayimu ayônwa olusiku lw’obuhane, namâderha okunali oku mashanja g’Israheli. 10 Abarhambo ba Yuda kwo bali nka bantu bahama olubibi, nkolaga nâbarhulirakwo obukunizi bwâni nka mîshi. 11 Efrayimu ali mulabarhe, aluyazire, bulya akulikîre abazimu. 12 Kwo nkola nayôrha kuli Efrayimu nka nnindi na nka mpêshe oku nyumpa ya Yuda.
Okunywâna n’amahanga kuli busha
13 Efrayimu erhi àbona obubî bwâge, n’Israheli erhi àbona ecibande câge, Efrayimu ajiyinjibana Asuru, Yuda arhuma, entumwa emw’omwâmi mukulu, ci kwône arhamufumye mweshi, arharhenze ecibande cinyu. 14 Bulya nâbà ntale kuli Efrayimu, mwâna wa ntale oku nyumpa ya Yuda, niono, kudârhula nadârhula, nnancigendere, mpêke n’omunyama gwâni, na ntâye wagunyaga. 15 Neci, nkolaga nâcishubirira aha mwâni, kuhika bamanye oku bali babî, banalonze obusù bwâni; bâcinnonza omu bulagirire bwâbo.
Hosea 5
1שִׁמְעוּ־זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־תָּבֽוֹר׃ 2וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃ 3אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃ 4לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 5וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃ 6בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃ 7בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם׃ ס
8תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֨יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃ 9אֶפְרַ֨יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃ 10הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃ 11עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־צָֽו׃ 12וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃ 13וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֨יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃ 14כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֨חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ 15אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֨וּבָה֙ אֶל־מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃
6
Okugalukira Nyamuzinda kurhajiraga nsiku
1 Yishi rhugaluke emwa Nyamuzinda, Ye warhujaganulaga ye wânarhufumya; Ye wârhushûrhaga, ye wânarhuba ebibande bîrhu. 2 Hano kugera nsiku ibirhi ârhugalulira obuzîne, oku lwa kasharhu ârhuyinamule rhunamubêreho. 3 Rhumanyîrire Nyamuzinda, rhumulongereze, okuli rhwâmubona, âyisha emwîrhu nka lumè, nka kula enkuba mpangûka ebombêza idaho. 4 Kurhi nakujira wâni Efrayimu? Kurhi nakujira wâni Yuda? Obuzigire bwinyu kwo buli nka citù ca lwikungu lwa sêzi, nka lumè lurhalegama. 5 Co carhumire mbatwa bihimbi n’abalêbi, mbayîrha n’enderho z’ekanwa kâni; 6 bulya buzigire nnonza, ci arhali nterekêro, bumanye bwa Nyamuzinda ci arhali ntûloe.
Amabî ga mîra n’aga buno g’Israheli
7 Ci bôhe bene Adamu bàvunyire eciragâne, aho bannenganya. 8 Galaadi ciri cishagala ca bishumûsi, ciyunjwîre mukò. 9 Kula ebishungu bicîfulika, omurhwe gw’abadâhwa gudwîrhe gwayîrha omu njira y’e Sikemi; okuli, olugendo lwâbo nshonyi nkulu. 10 Ebi nabwîne e Beteli, birhankaderhwa: yo Efrayimu ajirira obubaraga, yo Israheli ahemukira. 11 Ci kwône nâwe Yuda, nkubîkîre byâwe bitya, hano nshubiyimânika olubaga lwâni.

Hosea 6
1לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃ 2יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃ 3וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֨עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֨שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃ 4מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃ 5עַל־כֵּ֗ן חָצַ֨בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃ 6כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃ 7וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃ 8גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃ 9וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃ 10בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שַׁעֲרֽיּרִיָּ֑ה שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃ 11גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃ פ
7
1 Oku ndwîrhe nti nafumya Israheli, amabî ga Efrayimu, gamaciyêrekana, n’obwengûza bwa Samâriya; bunywesi bwône bwône, ebishambo bidwîrhe byabera enyumpa, n’embuga elumîre bishungu. 2 Barhacidesiri omu murhima gwâbo oku ncikengîre obubî bwâbo. Ci kwône ebijiro byâbo bibagosire, biri embere zâni. 3 Bwenge bwâbo bashagalusamwo mwâmi, na bulyâlya bwâbo bashagalusamwo abarhambo. 4 Ci kwône bôshi bali bagonyi. Bali badûrhu nka masiga g’omuduzi w’emigati wagatwanîre anagaleka kurhenga aduzire obuntu kuhika bwalinda burhundugurha. 5 Badûndaguzize mwâmi n’abarhambo omu mamvu, naye yêne ayinjibana emihera, 6 omu bulyâlya bwâbo, omurhima gwâbo guli mudûrhu nka cîko, obudufu bwôshi erhi obukunizi bwâbo buli iro, sêzi buyâke nka ngulumira. 7 Bôshi badûrhubîre nka cibêye, balyîre babishi abatwî b’emmanja bâbo. Ntyo, abâmi bâbo bôshi bahwîre, ntâye wanyakûzize.
Israheli afire n’okunywâna n’amahanga
8 Efrayimu akomerîne n’amashanja g’ihanga, Efrayimu buli buntu burhaniolagwa. 9 Abanya-mahanga bàmulîre emisî arhanîshi. Irhwe lyâge lyasheshusire mvi, arhanakuyishi. 10 Obucîbone bw’Israheli bumudwîrhe lubanja; barhanagalusiri emunda Nyakasane Nyamuzinda wâbo ali, ciru bakamulongereza kwo kunyi mw’ebyo byôshi. 11 Efrayimu ngûkù mpwinja, erhagwêrhi irhwe; bahamagîre Mîsiri, bàjîre omu Asuru. 12 Bagende, aha bankaja nâbarhega akeshe kâni, nâbamanula nka kanyunyi k’emalunga, nâbahana oku mabî gâbo.
Okurhavuga omunkwa n’obuhane bw’Israheli
13 Buhanya bwâbo bulya bànyasire. Bahungumuke bulya banyabîre. Oku ndi nti nabacungula, badwîrhe bannywerhera. 14 Barhalaka n’omurhima gwôshi emunda ndi, amango bayâmira aha bagweshîre; balakira engano n’amamvu mahyâhya gône, ci kuli nie, bwabîranyi bwône. 15 Nabayigîrîze nanabahà amaboko mazibu, ci enkengêro zâbo nshombo kuli nie. 16 Bashizire obusha bayôsire nka muherhomurhebanyi. Abarhambo bâbo bahwêra oku ngôrho, erhi lulimi lwâbo lubî lurhuma, babashekera omu cihugo c’e Mîsiri.
Hosea 7
1כְּרָפְאִ֣י לְיִשְׂרָאֵ֗ל וְנִגְלָ֞ה עֲוֺ֤ן אֶפְרַ֨יִם֙ וְרָע֣וֹת שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י פָעֲל֖וּ שָׁ֑קֶר וְגַנָּ֣ב יָב֔וֹא פָּשַׁ֥ט גְּד֖וּד בַּחֽוּץ׃ 2וּבַל־יֹֽאמְרוּ֙ לִלְבָבָ֔ם כָּל־רָעָתָ֖ם זָכָ֑רְתִּי עַתָּה֙ סְבָב֣וּם מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם נֶ֥גֶד פָּנַ֖י הָיֽוּ׃ 3בְּרָעָתָ֖ם יְשַׂמְּחוּ־מֶ֑לֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶ֖ם שָׂרִֽים׃ 4כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־חֻמְצָתֽוֹ׃ 5י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּ֑יִן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לֹצְצִֽים׃ 6כִּֽי־קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאָרְבָּ֑ם כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃ 7כֻּלָּ֤ם יֵחַ֨מּוּ֙ כַּתַּנּ֔וּר וְאָכְל֖וּ אֶת־שֹֽׁפְטֵיהֶ֑ם כָּל־מַלְכֵיהֶ֣ם נָפָ֔לוּ אֵין־קֹרֵ֥א בָהֶ֖ם אֵלָֽי׃ 8אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה׃ 9אָכְל֤וּ זָרִים֙ כֹּח֔וֹ וְה֖וּא לֹ֣א יָדָ֑ע גַּם־שֵׂיבָה֙ זָ֣רְקָה בּ֔וֹ וְה֖וּא לֹ֥א יָדָֽע׃ 10וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְלֹֽא־שָׁ֨בוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א בִקְשֻׁ֖הוּ בְּכָל־זֹֽאת׃ 11וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃ 12כַּאֲשֶׁ֣ר יֵלֵ֗כוּ אֶפְר֤וֹשׂ עֲלֵיהֶם֙ רִשְׁתִּ֔י כְּע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם אֽוֹרִידֵ֑ם אַיְסִרֵ֕ם כְּשֵׁ֖מַע לַעֲדָתָֽם׃ ס
13א֤וֹי לָהֶם֙ כִּֽי־נָדְד֣וּ מִמֶּ֔נִּי שֹׁ֥ד לָהֶ֖ם כִּֽי־פָ֣שְׁעוּ בִ֑י וְאָנֹכִ֣י אֶפְדֵּ֔ם וְהֵ֕מָּה דִּבְּר֥וּ עָלַ֖י כְּזָבִֽים׃ 14וְלֹֽא־זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי׃ 15וַאֲנִ֣י יִסַּ֔רְתִּי חִזַּ֖קְתִּי זְרֽוֹעֹתָ֑ם וְאֵלַ֖י יְחַשְּׁבוּ־רָֽע׃ 16יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
8
Obiba empûsi, ayishisârûla omulaba
1 Bûha omushekera. Nka nyunda, obuhanya bwamacihunika oku nyumpa ya Nyamuzindaf w’Israheli, bulya bàvunyire eciragâne câni, banakabulira irhegeko lyâni. 2 Ciru bakayâma, mpu: «Mâshi Nyamuzinda w’Israheli, rhukumanyire.» 3 Israheli àkabulire aminja, lero omushombanyi amuhâbwa.
Ishabâbè omu Samâriya n’okukaziharâmya akanina k’amasholo
4 Bâcihîre abâmi, ci kwône buzira okundôsa. Banayîmike abarhambo, ci kwône buzira okummanyîsa. Banarhôle ensaranga zâbo n’amasholo, bajiremwo abazimu. Bwo bulyo bwinjà bw’okubaheza! 5 Mwe bantu b’e Samâriya, aka kanina kinyu k’amasholo, ntakalonza, mwanzukize obukunizi. Bene Israheli, kuhika mangaci mwayôrhe bouzira kutumula? 6 N’obwo we Israheli! Nako akanina kâwe, mubumbi wàkajiraga, karhali Nyamuzinda. Okuli, akanina ka Samâriya kabunduka kajônjolekane. 7 Kulya kubà mwarhwezire empûsi, mukolaga mwasârûla omusirûla: e ngano yinyu erhajekwomuhuli. Nk’oku omugani gudesire, mpu: «Engano buzira muhuli, erhajira nshâno». Na ciru gwankajakwo cempara-mîno z’emahanga zo zâgulya.
Koyinjibana ab’emahanga kuhezize Israheli
8 Israheli amirîrwe, akola ali ekarhî k’abapagani nka kantu karhacigwêrhi bunguke. 9 Bulya bayinamukire e Asuru, ciryanyi cijûnjumire eburhambi. Efrayimu ahânyire entûlo y’okushigîriza. 10 Bashigîrîze emwa abapagani, ci kwône nkola nabashûbûza barhindibuzibwe n’omwâmi n’abalûzi. 11 Efrayimu àyûbasire empêro zâge, ziri za byâha. 12 Ciru nakabayandikira marhegeko cihumbi, banagalole nka ga muntu w’ekulî. 13 Basîma enterekêro: barherekêre. Basîma enyama: balye. Nyamazinda arhalonza ebyo. Acikengîre amabî gâbo, abahànira ebyâha byâbo, bashubira e Mîsiri. 14 Israheli àyibagîre Owamulemaga, àyûbasire enyumpa nyinjinjà; na Yuda ayûshûla ebishagala bizibuzibu. Ci kwône nkola nalikira omuliro oku bishagala byâge, enyumpa zibôyôke.
Hosea 8
1אֶל־חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל־תּוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃ 2לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ 3זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּֽפוֹ׃ 4הֵ֤ם הִמְלִיכוּ֙ וְלֹ֣א מִמֶּ֔נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְלֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃ 5זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹֽׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃ 6כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃ 7כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַֽעֲשֶׂה־קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַֽעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃ 8נִבְלַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ הָי֣וּ בַגּוֹיִ֔ם כִּכְלִ֖י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּֽוֹ׃ 9כִּֽי־הֵ֨מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים׃ 10גַּ֛ם כִּֽי־יִתְנ֥וּ בַגּוֹיִ֖ם עַתָּ֣ה אֲקַבְּצֵ֑ם וַיָּחֵ֣לּוּ מְּעָ֔ט מִמַּשָּׂ֖א מֶ֥לֶךְ שָׂרִֽים׃ 11כִּֽי־הִרְבָּ֥ה אֶפְרַ֛יִם מִזְבְּחֹ֖ת לַחֲטֹ֑א הָיוּ־ל֥וֹ מִזְבְּח֖וֹת לַחֲטֹֽא׃ 12אֶ֨כְתָּוב־ל֔וֹ רֻבֵּ֖ו תּֽוֹרָתִ֑י כְּמוֹ־זָ֖ר נֶחְשָֽׁבוּ׃ 13זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ יְהוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃ 14וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֨בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת וִֽיהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ ס
9
Olubaga lwa Nnâmahanga lukolaga lwâheza byôshi
1 Orhacîshingaga, Israheli, orhacîmogaga nka bapagani; bulya walesire Nyamuzinda wâwe mpu oshimbe obubaraga, wàsîmire oluhembo lw’a mabî omu ngo zôshi z’engano. 2 N’oli engo, n’oli omukenzi birhabayiguse, amamvu mahyâhya gababulikira. 3 Barhacihêre omu cihogo ca Nyamuzinda, Efrayimu ashubira e Mîsiri, n’e Asîriya balyâyo ebiryo by’okubahumânya. 4 Barhâcidubule amamvu mpu barhûla Nyamuzinda, barhâcimuhe nterekêro, omugati gwâbo gwâbà nka mugati gwa mishîbo, ngasi bankagulyakwo bôshi bahumâne, bulya omugati gwâbo guli gwâbo bonene, gurhâhêkwe omu nyumpa ya Nyamuzinda. 5 Kurhi mwâjira amango g’olusiku lukulug, olusiku lukulu lwa Nyamuzinda? 6 Bo abo bakola ebwa kuhêra: Mîsiri âbayankirira, Menfisi âbabishe, obuhirhi bwâbo bw’ensaranga, nshenga yabuyîmamwo, enyumpa zâbo zijamwo olûrhe. Okurhonda abadâhwa kwamâlerhera omulêbi nyammanja.
Okumanyîsa oku buhane barheganyîbwe
7 Ensiku z’obuhane zayishire. Ensiku z’okucîhôla zino. Israheli ayumve! «Omulêbi ali musirhe!» Neci nkaba bulya ecibî câwe ciri cinene, obuhane bwâluga, 8 n’omu nyumpa ya Nyamuzinda wâge, yabîre ntambala. Omujà-bulâbi wa Efrayimu ali haguma na Nyamuzinda wâni, ye mulêbi, ye badwîrhe barhega emirhambikiro omu njira zôshi n’omu nyumpa ya Nyamuzinda wâge. 9 Babîhire lwôshi nk’omu nsiku za Gibeya; Nyamuzinda akengêra obubî bwâbo, âbahanira ebyâha byâbo.
Obuhane oku mabî ga Baali-Peori
10 Kula amalehe gabà omu bwerûle, kwo nàshimânaga Israheli; kula irehe lirhangiriza ly’ecanda liyôrha, kwo nàbonaga basho; ci kwône bôhe bahika aha Baali-Peori, barhangira okukâjira eby’enshonyi, banahinduka bikabulirwa nk’enzigi yâbo. 11 lrenge lya Efrayimu lyabalala nka kanyunyi: ntà kuciburha, ntà kucibà izîmi, ntà kuciyâlala. 12 Ciru bakabà n’abâna, nâbahurhula embere bakule; neci buhanya bwâbo erhi nankabaleka. 13 Efrayimu kwo nàmubonaga nka Tiri, murhwere omu bulambo, cikwône abâna bâge abahêkera omubâzi. 14 Akaba kukwânîne habè obuhane, Nyakasane, buhi bâhâbwa? Bakâbo obahindule ngumba, bayume amabêre.
Obuhane oku mabî ga Gilgali
15 Obubî bwâbo bwôshi bwabonekeraga aha Gilgali, ho nabashomberaga. Bijiro byâbo bibî byàrhumaga nabakûla omu nyumpa yâni, ntà buzigire ncigwêrhe kuli bo; abarhambo bâbo bàli bâbiryanyi. 16 Efrayimu ali oku idaho, emizi yâge myûmu, barhâciyânekwo malehe. Ciru bankaciburha abâna, nâyîrha irene ly’enda yâbo. 17 Nyamuzinda wâni abakabulira, bulya barhamuyumvagya, bâbà mihabuka ekarhî k’agandi mashanja.

Hosea 9
1אַל־תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל־גִּיל֙ כָּֽעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן׃ 2גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ׃ 3לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֨יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ׃ 4לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהוָ֥ה ׀ יַיִן֮ וְלֹ֣א יֶֽעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־אֹכְלָ֖יו יִטַמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 5מַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְי֣וֹם מוֹעֵ֑ד וּלְי֖וֹם חַג־יְהוָֽה׃ 6כִּֽי־הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶֽם׃ 7בָּ֣אוּ ׀ יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּ֚אוּ יְמֵ֣י הַשִׁלֻּ֔ם יֵדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה׃ 8צֹפֶ֥ה אֶפְרַ֖יִם עִם־אֱלֹהָ֑י נָבִ֞יא פַּ֤ח יָקוֹשׁ֙ עַל־כָּל־דְּרָכָ֔יו מַשְׂטֵמָ֖ה בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו׃ 9הֶעְמִֽיקוּ־שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֺנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם׃ ס
10כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֨אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם׃ 11אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן׃ 12כִּ֤י אִם־יְגַדְּלוּ֙ אֶת־בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵֽאָדָ֑ם כִּֽי־גַם־א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם׃ 13אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו׃ 14תֵּן־לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים׃ 15כָּל־רָעָתָ֤ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּֽי־שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַ֚ל רֹ֣עַ מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָרְשֵׁ֑ם לֹ֤א אוֹסֵף֙ אַהֲבָתָ֔ם כָּל־שָׂרֵיהֶ֖ם סֹרְרִֽים׃ 16הֻכָּ֣ה אֶפְרַ֔יִם שָׁרְשָׁ֥ם יָבֵ֖שׁ פְּרִ֣י בַֽלי־יַעֲשׂ֑וּן גַּ֚ם כִּ֣י יֵֽלֵד֔וּן וְהֵמַתִּ֖י מַחֲמַדֵּ֥י בִטְנָֽם׃ ס
17יִמְאָסֵ֣ם אֱלֹהַ֔י כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ ל֑וֹ וְיִהְי֥וּ נֹדְדִ֖ים בַּגּוֹיִֽם׃ ס
10
Okushâbwa kw’empêro z’abazimu b’Israheli
1 Israheli lwàli lukoma lunagîrîre, lwakàgirhengamwo malehe manji. Oku amalehe gâge gal’iluzire, kwo aluzize n’empêro zâge. Oku ecihugo câge calihirhire, kwo ahirhizize n’amabuye gâge g’empêro. 2 Aba bantu bali banywesi kuhika aha nsholo y’omurhima gwâbo. Bakolaga bâbarhula omuzigo gw’obubî bwâbo. Nyakasane âshâba empêro zâbo, avungunyule n’amabuye gâbo g’empêro. 3 Ago mango lyo baderha, mpu: «Rhurhajira mwâmi, bulya rhurharhînya Nyamuzinda; ci kwônene, omwâmi bici arhujirira? 4 Binwa oku binwa, cihango ca bunywesi, biragâne. Ci olubanja batwîrîrwe lunagîrîre nka mburho mbî malingo g’amashwa. 5 Bene Samâriya badwîrhe bageramwo omusisi oku kanina k’e Bet Avena; neci, olubaga lwâko lwàkajirire emishîbo. Obwo bakahêsire, karhacibaliko, bacîshingirageko, eryo irumbi mpu badâhwa! mîra bagûkiraga kulî nako. 6 Nako kône kahêkwa e Asuru ntûlo oku mwâmi mukulu. Efrayimu âbona enshonyi, Israheli âgwârha ebusù oku muzimu wâge. 7 Samâriya akunungusire. Omwâmi wâge hikola hyâsi enyanya ly’amìîshi. 8 Empêrero z’amabî zâshâbwa, câha c’Israheli: emishûgi n’enyûrhe zâmera oku mpêrero zâbo. Go mango bâkâbwîra entondo, mpu «Murhufûnike», n’orhurhondo, mpu: «Murhuhirimirekwo».
Israheli asârûle ehi arharhwezire
9 Kurhenga ensiku za Gibeya, wàjizire ebyâha, Israheli. Barhalekaga. K’ebîrha, birhahike oku babî bali e Gibeya? 10 Nkola nâj’ibahana, amashanja gâbalundûkirakwo, buhane bwa bîrya byâha byâbo bibirhi. 11 Efrayimu yàli ndaku etwîre bwinjà, yàsîma okuhama omu ngo; ci niehe, nkolaga nâyihira olukoba omu igosi, nâkanika Efrayimu, Yuda aje âhinga, Yakôbo aje âkulula enfuka. 12 Murhwêre emburho y’obushinganyanya, musârûle emyâka y’obuzigire; muhinge amashwa mahyâhya: bulya gakola mango g’okulonza Nyakasane, kuhika ayishimmuyigîriza obushinganyanya. 13 Ci kwône mwahinzire amabî, mwasârûlamwo obulyâlya, mwalya irehe ly’okurhebana. Bulya walangalîre cbiterusi byâwe, obunji bw’abalwî bâwe, 14 entambala ekolaga yâzûka omu bishagala byâwe, emyûbako yâwe mizibu-zibu ekola yashâbwa; nka kulya Shalmani ashabaga Bet-Arbeli olusiku lw’ebîrha, amango omuzîre afira oku bâna bâge. 15 Ntyo kwo Beteli akukolîre oku bubî bwâwe burhakaderhwa; bwalingicânûla, oleke wâbona oku bajira mwâmi w’Israheli.
Hosea 10
1גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת׃ 2חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבוֹתָֽם׃ 3כִּ֤י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֤א יָרֵ֨אנוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־יַּֽעֲשֶׂה־לָּֽנוּ׃ 4דִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָל֥וֹת שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֤ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃ 5לְעֶגְלוֹת֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹֽׁמְר֑וֹן כִּי־אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמּ֗וֹ וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־כְּבוֹד֖וֹ כִּֽי־גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃ 6גַּם־אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעֲצָתֽוֹ׃ 7נִדְמֶ֥ה שֹׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑הּ כְּקֶ֖צֶף עַל־פְּנֵי־מָֽיִם׃ 8וְנִשְׁמְד֞וּ בָּמ֣וֹת אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל ק֣וֹץ וְדַרְדַּ֔ר יַעֲלֶ֖ה עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ם וְאָמְר֤וּ לֶֽהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָע֖וֹת נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ׃ ס
9מִימֵי֙ הַגִּבְעָ֔ה חָטָ֖אתָ יִשְׂרָאֵ֑ל שָׁ֣ם עָמָ֔דוּ לֹֽא־תַשִּׂיגֵ֧ם בַּגִּבְעָ֛ה מִלְחָמָ֖ה עַל־בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה׃ 10בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י עֹינֹתָֽם׃ 11וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֨יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ יַעֲקֹֽב׃ 12זִרְע֨וּ לָכֶ֤ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְר֣וֹשׁ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־יָב֕וֹא וְיֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם׃ 13חֲרַשְׁתֶּם־רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־כָ֑חַשׁ כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבּוֹרֶֽיךָ׃ 14וְקָ֣אם שָׁאוֹן֮ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה׃ 15כָּ֗כָה עָשָׂ֤ה לָכֶם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָֽעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
11
Nyamubâho alyûza abakengulaga obuzigire abayêrekaga
1 Amango Israheli àciri kabonjo, nàmuzigira, nahamagala mugala wâni kurhenga e Mîsiri. 2 Ci kwône oku nàbahamagala bôhe bacinyegâlakwo; barherekîre ba Baali, banayôkera abazimu enterekêro. 3 N’obwo niene nàyigîrizagya Efrayimu okugenda, nakâmugwârhira oku kuboko, ci barhayumvagya oku kwàli kubalera. 4 Nakàbarhogoza, nakàbashishiriza n’obuzigire; kuli bo kwo nàliyôsire nka kula omulezi w’akabonjo akazikanûnugurha omu irhama, nakaziyûnamira emunda ali nàmuhà ebi àlya. 5 Barhâshubire omu cihugo c’e Mîsiri; Asuru ye wâbà mwâmi wâbo. Bulya bàlahlre okugaluka emunda ndi, 6 engôrho yâzungula omu bishagala byâbo, yâherêrekeza, yâcîzanza omu nyumpa nzibuzibu, bubî bwâbo burhumire.
Nyamubâho aba wa lukogo
7 Olubaga lwani lwalwala obugoma; badwîrhe bashenga Baali, ci kwône arhabazùse. 8 Efrayimu, kurhi nankakulcka, kurhi nakuhana, Israheli? Kurhi nankakujira aka Adma, nkujire nka Seboyimu? Omurhima gwama npindamuka omu cifuba, obulà bwamànjuguma. 9 Ntàciyuklriza obukunizi bwâni, lero ntacishàbe Efrayimu, bulya udi Nyamuzinda, ci ntali muntu ekarhî kawe, ndî yo Mwìmàna, ntâyishe n’oburhè.
Okurhenga e lubungo
10 Abàlilulizîbwe bayishire bashimbire Nyakasane, naye àja àlumba nka ntale; neci, àlumba, n’abâna bâge bayishe bashagamusire kurhenga ebuzikiro bw’izûba. 11 Bârhenga e Mîsiri nka kanyuyi na nka ngûkù, omu cihugo c’Asuru, nâbadêkereza omu nyumpa zâbo obwo, kwo Nyakasane adesire.
Hosea 11
1כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃ 2קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃ 3וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֨לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים׃ 4בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃ 5לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃ 6וְחָלָ֥ה חֶ֨רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃ 7וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃ 8אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃ 9לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃ 10אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם׃ 11יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
12
Olubaga lurhebanyi kurhenga aha canjo
1 Efrayimu ampundikîre obunywesi, n’enyumpa y’Israheli oburhebanyih. Ci Yuda Nyamuzinda acimumanyire, kwo banamuderha mpu lubaga lwa Mwimàna. 2 Efrayimu àyigusire empûsi, n’empûsi y’ebushoshokero bw’izûba yo akulikire; àyushwîre obunywesi n’obulyâlya: banywânîne bona Asîriya, badwîrhe bârhûla Mîsiri amavurha.
Obuhane kuli Yakôbo na Efrayimu
3 Nyamuzinda ali lubanja bona Israheli, âjirira Yakôbo nk’oku n’obworhere bwâge bunali, âmugalulira nk’oku ebijiro byâge binali. 4 Kurhenga omu nda ya nnina asigula mukulu wâge, erhi abà musole, alwîsa Nyamuzinda. 5 Alwîsa Malahika anamuhima, àrhoza emirenge, àhûna obwonjo. Amushimânaga aha Beteli, n’aho ho Nyamuzinda àmuderhekezagya. 6 Neci, Nyamubâho Nyamuzinda w’Emirhwe, Nyamubâho lyo izîno lyâge. 7 Wêhe, galuka emwa Nyamuzinda wâwe, langa obuzigire n’obushinganyanya, onalangâlire Nyamuzinda wâwe ensiku zôshi.
Obuhubu n’obuhane bw’Israheli
8 Kanani afumbirhe eminzâni y’oburhebanyi, asîma okuyungunganya. 9 Efrayimu àdesire, erhi: «Neci, nkola mugale, nàlundisire obuhirhi.» Ci kwône ntâco câmusigalira kuli ebyo byôshi, bulya àjizire amabî.
Okulangâlira okubabalirwa
10 Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, kurhenga omu cihugo c’e Mîsiri. Nakuhândìsa kandi omu mahêma, nk’omu lusiku lw’okushimânana. 11 Nàbwîra abalêbi, nàyûshûla amalêbi, n’abalêbi bo bâderha-mwo emigani.
Kandi Nyamubâho ashubiba burhè
12 Galadi bwabire bubî bwône nabo, bali banywesi; e Gilgali bakazirherekêra empanzi; co cirhumire empêro zâbo zâbà nka nnundo ya mabuye omu ishwa. 13 Yakôbo ayâkira omu ishwa ly’Aramu, Israheli âjishigira omukazi, akaziyâbula amasô mpu lyo abona omukazi. 14 Ci kwône, oku kanwa k’omulêbi, Nyamuzinda âyinamula Israheli e Mîsiri, âlangwa n’omulêbi. 15 Efrayimu akuniza bwenêne Nyamuzinda, Nyakasane wâge âmubarhuza omukò gwàbulajisire. Nnawâbo âmugalulira ebijàci byâge.
Hosea 12
1סְבָבֻ֤נִי בְכַ֨חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִֽיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃ 2אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֨וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃ 3וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ 4בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃ 5וָיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃ 6וַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃ 7וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃ 8כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב׃ 9וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־לִ֖י עָוֺ֥ן אֲשֶׁר־חֵֽטְא׃ 10וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃ 11וְדִבַּ֨רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃ 12אִם־גִּלְעָ֥ד אָ֨וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃ 13וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃ 14וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃ 15הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃
13
Obuhane bw’okuharâmya abazimu
1 Erhi Efrayimu àderhaga akanwa, kàli ka kuyôbohwa, àli mukulu omu Israheli, ci kwône àjira amabî haguma na Baali, kwabà kufà. 2 Na buno kandi byâha balimwo, badwîrhe bàbumba ensalamu omu nsaranga zâbo, bo bazimu b’obukengêre bwâbo; mukolo gwa babumbî ebyo byôshi. Erhi bànaderha, mpu: «Mubarherekêre.» Abantu badwîrhe bàjikânunugurha orhunina. 3 Co carhuma bâbà nka lwikungu lwa sêzi, nka lumè lurhimangikala, nka hyâsi hiyehûkanwa n’empûsi omu ngo, nka mugi gwahuluka omu kabonezo.
Obuhane bw’okurhavuga omunkwa
4 N’obwo nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, kurhenga omu cihugo c’e Mîsiri, orhishi wundi Nyamuzinda kuleka nie, na kuleka nie, ntà wundi Muciza. • 5 Nàkulîsize omu irungu, n’obwo cihugo ca bwerûle. 6 Nàbahîre aha bakerera, banayigurha; erhi bàbà bamâyigurha, omurhima gwâbo gwàcîbona lero nayibagira. 7 Co cirhumire nyôrha nka ntale kuli bo, nka ngwî oku burhambi bw’enjira, nakâlingûza: 8 Nâcihunika liguma kuli bo nka mpunga onyazirwe abâna, nâbashenyula ensholo y’omurhima, aho nâbashayagula nka ntale nkazi; ensimba z’emuzirhu z’abatwa bihimbi.
Okuyûrha kw’obwâmi
9 Israheli, k’orhacishabûka obu? Kàli nie burhabâle bwâwe. 10 Ngahigi omwâmi wâwe ali, akurhabâle? Abarhambo b’emwâwe bâkufungire? balya wakâgiderha, mpu: «Mpà-nâni omwâmi n’abarhambo.» 11 Omwâmi nàkuhîreye omu burhe, n’omu burhe nkunyazire ye.
Okuherêrekera kwa Efrayimu kwo kunahali
12 Obubî bwa Efrayimu buli bugobeke, ecâha cage ciri cibikirîrwe bwinjà. 13 Emikero y’izîmii emuzûkîree ci omwâna ciri cinganyi; akola ahisize cemyêzi, ci arhârhenga omu nda ya nnina. 14 Ka nâbarhenza ekuzimu? Ka nâbaciza oku lufù? Lufù we, ngahi cihûsi wâwe ali? Nn’ekuzimu we, ngahi ibala lyâwe liri? Olukogo Lumpwîre ebusù. 15 Ciru Efrayimu ankagandâza ekarhî ka bene wâbo, empûsi ya Nyamuzinda yâyinamuka omu irungu, yâganya enshôko zâge, yâyûmya amaliba gâge, yâherêrekeza ecihugo câge n’ebinjà byâco byôshi.
Hosea 13
1כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֨יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת׃ 2וְעַתָּ֣ה ׀ יוֹסִ֣פוּ לַחֲטֹ֗א וַיַּעְשׂ֣וּ לָהֶם֩ מַסֵּכָ֨ה מִכַּסְפָּ֤ם כִּתְבוּנָם֙ עֲצַבִּ֔ים מַעֲשֵׂ֥ה חָרָשִׁ֖ים כֻּלֹּ֑ה לָהֶם֙ הֵ֣ם אֹמְרִ֔ים זֹבְחֵ֣י אָדָ֔ם עֲגָלִ֖ים יִשָּׁקֽוּן׃ 3לָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵאֲרֻבָּֽה׃ 4וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וֵאלֹהִ֤ים זֽוּלָתִי֙ לֹ֣א תֵדָ֔ע וּמוֹשִׁ֥יעַ אַ֖יִן בִּלְתִּֽי׃ 5אֲנִ֥י יְדַעְתִּ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ תַּלְאֻבֽוֹת׃ 6כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רָם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃ 7וָאֱהִ֥י לָהֶ֖ם כְּמוֹ־שָׁ֑חַל כְּנָמֵ֖ר עַל־דֶּ֥רֶךְ אָשֽׁוּר׃ 8אֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם׃ 9שִֽׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּֽי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃ 10אֱהִ֤י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא וְיוֹשִֽׁיעֲךָ֖ בְּכָל־עָרֶ֑יךָ וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ תְּנָה־לִּ֖י מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִֽים׃ 11אֶֽתֶּן־לְךָ֥ מֶ֨לֶךְ֙ בְּאַפִּ֔י וְאֶקַּ֖ח בְּעֶבְרָתִֽי׃ ס
12צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ׃ 13חֶבְלֵ֥י יֽוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ הוּא־בֵן֙ לֹ֣א חָכָ֔ם כִּֽי־עֵ֥ת לֹֽא־יַעֲמֹ֖ד בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים׃ 14מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶיךָ֜ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קָֽטָבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃ 15כִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ן אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא יָב֣וֹא קָדִים֩ ר֨וּחַ יְהוָ֜ה מִמִּדְבָּ֣ר עֹלֶ֗ה וְיֵב֤וֹשׁ מְקוֹרוֹ֙ וְיֶחֱרַ֣ב מַעְיָנ֔וֹ ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה אוֹצַ֖ר כָּל־כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃
14
1 Samâriya àhanwa, bulya àjizire obwabîranyi kuli Nyamuzinda wâge. Bakumba omu ngôrho, orhubonjo rhwâbo rhwâhinagwa, bakâbo bali mazîmi bâbwagûka enda.
III. Okugaluka n’okushubirhona kwa Israheli
Israheli agaluka omu bwîra bwa Nyamuzinda
2 Galuka, Israheli, emwa Nyamuhaho, Nyamuzinda wâwe, bulya bubî bwâwe bwàkusârhazagya.
3 Ocìyikire ebinwa, oshubire emwa Nyamuzinda. Omubwîre, erhi: «Orhenzagye ngasi hibî, orhôle ngasi hinjà, àhâli h’empânzi, rhwakurhûla akanwa kîrhuj.
4 Asuru ârharhucize, rhurhâcishone oku biterusi, rhurhakanaciderha nti Nyamuzinda wîrhu, obushanja bw’amaboko gîrhuk, bulya emwâwe yo enfûzi ebona olukogo.
5 Nâfumya obugoma bwâbo nâshubibazigira n’omurhima gwôshi; bulya obukunizi bwâni bwahwîre kuli bo.
6 Nâbà nka lumè kuli Israheli, âkulirira nka bwâso bwa liliya, âliha emizi nka nshebeyi y’e Libano.
7 Orhummerêra rhwâge rhwâgandâza, âbà mwinjà nka mugavu gw’e Libano.
8 Bâgaluka babwarhale aha cìhòho câni, bâyêza engano yâbo, bâgwîka olukoma, lwarhengamwo amamvu minjà nka g’e Libano.
9 Efrayimu, lushangi luci ociri mwe n’abazimu? Ndwîrhe nâmuyumvîrhiza nânamulola. Kwo ndi nka nshebeyi enagîrîre, nie ntumire wâyêrakwo amalehe.
Akarhonde karhafà oku bulembo
10 Indi mwîrhonzi ayumve ebyo binwa?
Wa bukengêre, abihire omu marhwîri?
Enjira za Nyamuzinda zibà nnungêdu.
Abashinganyanya banazigeremwo bwinjà,
ci abanyabyâha kusârhala bazisârhalamwo.
Hosea 14
1תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃ פ
2שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃ 3קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃ 4אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃ 5אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃ 6אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשֹּֽׁושַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃ 7יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃ 8יָשֻׁ֨בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃ ס
9אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃ 10מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃

JOL – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Yow
YOWELI
YOWELI יואל
YOWELI יואל
Enshokolezi
Ecitabu ca Yoweli cayandikagwa omu mwâka gwa 400 embere ly’okuburhwa kwa Kristu. Cirhumanyîsa obwôrhere bw’omulala gw’Abayahudi enyuma ly’okurhenga elubungo e Babeli: barhàgwêrhe mwâmi, bàcisêza omu buyêmêre bwâbo. Yoweli akolêsa engerêrezo n’ebinwa by’abandi balêbi ba mîra, bwenêne bwenêne Ezekiyeli na Abudiya.
Yoweli ayâliza okuyandagalirwa kw’olubaga lwôshi lwa Nnâmahanga n’Omûka gwâge. Amango gw’Omucunguzi, obulêbi bwâge bwarhangira okuyunjula kurhenga amango Mûka Mwimâna ayandagaliraga Entumwa za Kristu, olusiku lukulu lwa Pentekoste lurhanzi. Petromutagatifit ayish’iderha ebinwa bya Yoweli omu nyigîrizo zâge (Ebj 2, 16-21). Yoweli ali mulêbi w’obuciyûnjuze. Ahûna abantu mpu bacishalise banakaz’ishenga bulya bwo buciyûnjuze bw’okuli. Bwayish’ija omu liturjiya y’Ekleziya omu mango ga Kwarezima.
Ecitabu c’omulêbi Yoweli cimanyîsa kurhi enzige zasherêzagya ecihugo ca Yuda bwenêne. Nyamubâho ayâkûza analangâliza oku obuhanya bwâhwe n’oku ecihugo cagaluka omu bwôrhere bwinjà. Cishambâla kurhi Nyamubâho ânatwîre amashanja olubanja na kurhi Nyamubâho na Israheli bânayîme lwôshi.
EBIRIMWO

Obuhanya: okusherêra bwenêne kw’ecihugo n’enzige: c. 1,2-3,5
Amashanja gâtwîrwa olubanja: c. 4,1-17
Obufulûle: okucungulwa kwa Yuda: c. 4,19-21

1
YOWELI
1 ‘Ebi biri binwa Nyakasane àderhesagya Yoweli, mwene Petuweli.
I. Obuhanya bw’enzige
Emirenge y’oburhè oku cihugo
2 Murhege okurhwîri mweshi bagula b’ecihugo, mufukûle amarhwîri ginyu mwe bantu b’e Yuda! Ka mwàrhenzir’ibona kwa bene oku omu mango ginyu, erhi amango ga bashakulûza binyu? 3 Mukushambâlirage abâna binyu, n’abâna binyu nabo bakubwîre abâna bâbo, nabo abâna bâbo bakubwîre iburha lyâbo. 4 Ngasi ehi akashôlero kàsizize omu myâka, hyâlìbwa n’enzigel; ehi enzige zisizize hyâlibwa n’ebizindêre; ehi ebizindêre bisizize, hyâlìbwa n’amahanzi. 5 Tulûki, munalake mwe balalwe. Mwe banywi b’amanvu muvugumule emirenge kuli ogu mukenzi gw’amamvu g’ecikànga: murhakacilabulakwo. 6 Bulya ababisha barhêzire ecihugo câni, bali banji na ntwâli; amîno gâbo nka ga ntale; orhubwâjigo rhwâbo nka rhwa nnina w’entale. 7 Banyônîre ishwam. Bankundulîre emburho bazishangula, bazivungunyula amashami, n’ebibabi byahonga. 8 Mubande endûlù ak’omuhya-kazi oli omu mishîbon alakira omulume ocishuba amurhôla dubaduba. 9 Ntà burherekêreo oli obw’engano, oli obw’idivayi bucidwîrhe bwalerhwa omu kâ-Nyamuzinda. Co cirhumire abadâhwa bali omu mishîbo, bo bajira omukolo gw’okurhumikira Nyakasane. 10 Ebishagala birhaciyimbwamwo akantu; obudaka buli omu mishîbo, bulya emyâka yahagwîrwe, ntà mamvu, amavurha gahezire. 11 Mwe bahinzi mujâge omu mirhanyo; mubande endûlù mwe bakomâ b’ez’emizâbîbu: ntà ngano, ntà ntônyi ya murhobo gwa mizâbîbu, ntà ciru entônyi nguma y’amavurha mahyâhya. 12 Enkoma zahûzire, amashwa gajâmwo ecalânda, emyungu, emirehe n’ebijumbu, emyâka yôshi yayûmire. Ngasi masîma gôshi gazimûsire omu bantu.
Omulali gw’okucîshalisa n’okuyakûza Nyakasane
13 Mwe badâhwa, yambali sunzu, muyakûze omu mirenge. Mwe barhumisi ba Nnâmahanga, muyishe, mugeze obudufu bwôshi muli sunzu. Bulya ntà burherekêre bucidwîrhe bwalerhwa omu kâ-Nyamuzinda p, oli oburherekêre bw’engano, oli oburherekêre bw’idivayi. 14 Mwe bagula, mubwîre abantu bôshi, murhegeke bacishalise, bajire olusiku lukulu omu kâ-Nyamuzinda winyu. Muyakûze Nyamuzindaq. 15 Loli oku olusiku lwa Nnâmahanga luyiruka, luyishire nka cizombo, nka câhirà carhenga emwa Nyamuzinda-Ogala-byôshi. 16 K’ebiryo birhârhuhirigirhaga omu masù, harhaciri masîma n’omwîshingo omu kâ-Nyamuzinda. 17 Emburho yàmiragwa yayûmîre omu malongor, enkuluba ziri bumu bumu, enguli zâshâbwa bulya murhacibà bici ntà mahemba gaduga obuntu. 18 Yumvi oku ebishwêkwa bidwîrhe byalumba! Amasô g’enkafu gadwîrhe gahabuka omu malambo, gajà eyi n’eyi, erhi kubula aha gâkerera kurhuma, ciru n’ebibuzi ekola mihorhà.
Omusengero gw’omulêbi
19 Nnâmahanga, w’ono ndwîrhe nayakûza, bulya ecihugo cahîre mabîra, emirhi yôshi yasingônosire. 20 Ebishwêkwa byôshi byajongire omu masù gâwe, bulya enyîshi zôshi zaganyire, ecihugo cahya mabîras.
Joel 1
1דְּבַר־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה אֶל־יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּתוּאֵֽל׃ 2שִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֤יְתָה זֹּאת֙ בִּֽימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶֽם׃ 3עָלֶ֖יהָ לִבְנֵיכֶ֣ם סַפֵּ֑רוּ וּבְנֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם לְד֥וֹר אַחֵֽר׃ 4יֶ֤תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה וְיֶ֥תֶר הָאַרְבֶּ֖ה אָכַ֣ל הַיָּ֑לֶק וְיֶ֣תֶר הַיֶּ֔לֶק אָכַ֖ל הֶחָסִֽיל׃ 5הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כָּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם׃ 6כִּֽי־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל־אַרְצִ֔י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ׃ 7שָׂ֤ם גַּפְנִי֙ לְשַׁמָּ֔ה וּתְאֵנָתִ֖י לִקְצָפָ֑ה חָשֹׂ֤ף חֲשָׂפָהּ֙ וְהִשְׁלִ֔יךְ הִלְבִּ֖ינוּ שָׂרִיגֶֽיהָ׃ 8אֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻֽרַת־שַׂ֖ק עַל־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ׃ 9הָכְרַ֥ת מִנְחָ֛ה וָנֶ֖סֶךְ מִבֵּ֣ית יְהוָ֑ה אָֽבְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהוָֽה׃ 10שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּ֚י שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר׃ 11הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֨ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־חִטָּ֖ה וְעַל־שְׂעֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה׃ 12הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כָּל־עֲצֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּֽי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשֹׂ֖ון מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ ס
13חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֨ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ׃ 14קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל־יְהוָֽה׃ 15אֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה וּכְשֹׁ֖ד מִשַׁדַּ֥י יָבֽוֹא׃ 16הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל׃ 17עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֨מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן׃ 18מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֨כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ׃ 19אֵלֶ֥יךָ יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א כִּ֣י אֵ֗שׁ אָֽכְלָה֙ נְא֣וֹת מִדְבָּ֔ר וְלֶ֣הָבָ֔ה לִהֲטָ֖ה כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃ 20גַּם־בַּהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֤י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר׃ פ
2
Okuhuluza oku lwa-Nnâmahanga
1 Mubûhe emishekerat omu Siyoniu, mubande orhuhabâbo oku ntondo ntàgatifu. Mugeremwo omusisi mwe bantu mweshi, bulya olwa-Nnâmahanga lwayishire, bulya luli hôfi. 2 Lusiku lwa mwizimya n’olwikungu, lusiku luyunjwîre bitù n’omwiziziv. Nka kula lukula arhanda emashinji, ntyo kwo engabo y’abantu yâpamuka erhasâg’ibonekana bundi, erhakanacibonekana ciru n’eliguma.
Okurhêrwa n’enzige
3 Embere zâbo, muliro, enyuma zâbo, nayomuliro. Ecihugo kwo ciri embere zâbo nk’ishwa lya Edene, enyuma zâbo ekola mpinga bwamwa! Ntâco câbafulumuka. 4 Eyo ngabo kwo eri nka biterusi, ababishonyirekwo bajà babicinagizaw. 5 Emidindiri yâbo nka ya mpanzi; bajà bacimoga oku ntondo, balaza nka ngulumira ya muliro omu mushûshu gw’ecanda, cigamba ca ngabo ya balwî bakeresire n’amatumu. 6 Omu kubona ntyo, ebihugo bamârhoga n’obwôba, bôshi bageramwo ogwa nyegenye. Obusu bwahinduka. 7 Eyo ngabo yamâcinîka nka ntwâli zajilwa, yamagamaga oku byôgo, ngasi muguma gwâge mukâbax. 8 Ntâye wasûnsunika wâbo, ngasi muguma n’enjira yâge, bacîkanika ekarhî k’emyampi buzira kushandabâna. 9 Barhêra ecishagala, bacînika oku byôgo, bashonera oku nyumpa, basheshereramwo nka bishambo.
Okubonekerwa kw’olusiku lwa Nyakasane.
10 Amango ayisha, igulu lyâgeramwo omusisi, amalunga gadirhimane. Izûba n’omwêzi bijemwo omwizizi, n’enyenyêzi zizime. 11 Izù lya Nnâmahangay lyâyumvîkane, ashokolîre engabo zâge, bulya abamulwira bali banji, bulya ajira obuhashe bunji n’oku adesire kwo kunaba; Iuli lukulu olusiku lwa Nyamuzinda, lwa kuyôbohya, na ndi wankamujà emalanga?
Gakola mango g’okugaluka emwa Nyakasane
12 Gaciri mango g’okugaluka emunda ndi, kwo Nyakasane, adesire. Okwomukujire n’omurhima gwinyu gwôshi: mucishalise, mulake munanyakûze. 13 Arhali myambalo yinyu yo musharhulage, ci murhima gwinyu gwo mukwânîne okuhindula. Neci, galuki emwa Nyakasane bulya ali mwonjo na mwinjà, analegame omu kukaliha, ci mubidu omu kuhâna obwonjo, arhanakwirirwa mabî. 14 Kwankanaba anankahindwîre omuhìgo gwâge, anakuyunjuze mugìshoz. Okubundi obwo, olerhere Nyamuzinda entûlo z’engano n’ìdìvayî. 15 Mubûhe omu mushekera e Sìyoni, muderhe bacishalise, bajire olusiku lukulu. 16 Muhamagale abantu, mulerhe engabo yôshi, mulâlikea olubaga. Muhamagale abashosi, mulerhe abâna bacìri oku ìbêre lya bannina. Omu hya-mulume ahuluke omu mwâge, n’omuhya w’emiramba arhenge omu kâ-buhya, boshî bazûke, bayìshe. 17 Kurhenga aha lusòb lw’akâ-Nyamuzinda kuhika aha luhêrero, abadâhwa ba Nnâmahanga bamulakire, bamubwîre, mpu: «Orhubabalire, mâshi Yagìrwa, obabalire olubaga lwâwe; orhabonese omwîmo gwâwe nshonyi, gulek’ishekerwa n’amashanja. Ka wâleka amashanja gakâderha, mpu: «Ngahi aligi olya Nyamuzìnda wâbo?»
Okuhwa kw’obuhanya: Okucunguka.
18 Nyakasane âyagalwa n’ecihugo câge, âcibera lukogo, âbabalira n’olubaga lwâge. 19 Nyakasane âshuza, abwîre olubaga lwâge, erhî: «Lolà oku namâkurhumira engano, idivayi n’amavurha mahyâhya. Wâyigurha, ohimbe. Ntakanacilonza abantu bakushekere erhî bakurhindibuze. 20 Abashombanyi bâwe bakayisha enyanyac, nnambagalule, mbajûce oku ntuli n’oku manga. Ababashokolîre nâbahirika omu nyanja ebwa bushoshôkero bw’izûba. Emirhumba yâbo yakaz’iyûdûkamwo akabayo kalumira omu cihugo côshi. Ntyo kwo bahungumuka balya bôshi bàkujirire amabî.»
Obulêbi bw’ebiryo binji
21 Mwe bantu, murhacìyôbohaga, musîme munacîshinge, bulya Nyakasane akozire eby’enkwira. 22 Ninyu, mwe nsimba z’erubala, murhaciyôbohaga, obuhasi bwamezire, emirhi yayanyire amalehe, emizêti n’emizâbîbu bijagalîre malehe. 23 Ninyu, mwe bantu b’e Siyoni, shamambiri n’omwîshingo, musîme muli Nyakasane, bulya obushinganyanyad bwâge burhumire, ammuhîre enkuba, aniesize enkuba mpangûka omu mango gâyo, nk’oku byànalî burhanzi. 24 Enguli ziyunjwîre ngano, orhubindi rhwabulajika mavurha n’irivayi lihyahya. 25 «Nammurhengize galya mango g’enzige n’amahanzi n’ebizindêre, zirya ngabo zâni nali mmurhumîre nti zimmuyônere emyâka yinyu. 26 Mwâlya, munayigurhe oku munalonzize, munaharâmye Nyamuzinda winyu okola ebirhangâzo binji. Olubaga lwâni lurhakacibona nshonyi. 27 Lyo mumanya ntyo oku nie ndi ekarhî k’Israheli, nie Nyakasane Nyamuzinda winyu, ci ntà wundi Nyamuzinda. Nanga, ntà mango olubaga lwâni lwâcibone nshonyi e.
Joel 2
1תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֨יעוּ֙ בְּהַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־בָ֥א יוֹם־יְהוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב׃ 2י֧וֹם חֹ֣שֶׁךְ וַאֲפֵלָ֗ה י֤וֹם עָנָן֙ וַעֲרָפֶ֔ל כְּשַׁ֖חַר פָּרֻ֣שׂ עַל־הֶֽהָרִ֑ים עַ֚ם רַ֣ב וְעָצ֔וּם כָּמֹ֗הוּ לֹ֤א נִֽהְיָה֙ מִן־הָ֣עוֹלָ֔ם וְאַֽחֲרָיו֙ לֹ֣א יוֹסֵ֔ף עַד־שְׁנֵ֖י דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ 3לְפָנָיו֙ אָ֣כְלָה אֵ֔שׁ וְאַחֲרָ֖יו תְּלַהֵ֣ט לֶֽהָבָ֑ה כְּגַן־עֵ֨דֶן הָאָ֜רֶץ לְפָנָ֗יו וְאַֽחֲרָיו֙ מִדְבַּ֣ר שְׁמָמָ֔ה וְגַם־פְּלֵיטָ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃ 4כְּמַרְאֵ֥ה סוּסִ֖ים מַרְאֵ֑הוּ וּכְפָרָשִׁ֖ים כֵּ֥ן יְרוּצֽוּן׃ 5כְּק֣וֹל מַרְכָּב֗וֹת עַל־רָאשֵׁ֤י הֶֽהָרִים֙ יְרַקֵּד֔וּן כְּקוֹל֙ לַ֣הַב אֵ֔שׁ אֹכְלָ֖ה קָ֑שׁ כְּעַ֣ם עָצ֔וּם עֱר֖וּךְ מִלְחָמָֽה׃ 6מִפָּנָ֖יו יָחִ֣ילוּ עַמִּ֑ים כָּל־פָּנִ֖ים קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר׃ 7כְּגִבּוֹרִ֣ים יְרֻצ֔וּן כְּאַנְשֵׁ֥י מִלְחָמָ֖ה יַעֲל֣וּ חוֹמָ֑ה וְאִ֤ישׁ בִּדְרָכָיו֙ יֵֽלֵכ֔וּן וְלֹ֥א יְעַבְּט֖וּן אֹרְחוֹתָֽם׃ 8וְאִ֤ישׁ אָחִיו֙ לֹ֣א יִדְחָק֔וּן גֶּ֥בֶר בִּמְסִלָּת֖וֹ יֵֽלֵכ֑וּן וּבְעַ֥ד הַשֶּׁ֛לַח יִפֹּ֖לוּ לֹ֥א יִבְצָֽעוּ׃ 9בָּעִ֣יר יָשֹׁ֗קּוּ בַּֽחוֹמָה֙ יְרֻצ֔וּן בַּבָּתִּ֖ים יַעֲל֑וּ בְּעַ֧ד הַחַלּוֹנִ֛ים יָבֹ֖אוּ כַּגַּנָּֽב׃ 10לְפָנָיו֙ רָ֣גְזָה אֶ֔רֶץ רָעֲשׁ֖וּ שָׁמָ֑יִם שֶׁ֤מֶשׁ וְיָרֵ֨חַ֙ קָדָ֔רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם׃ 11וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְהוָ֛ה וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ׃ 12וְגַם־עַתָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה שֻׁ֥בוּ עָדַ֖י בְּכָל־לְבַבְכֶ֑ם וּבְצ֥וֹם וּבְבְכִ֖י וּבְמִסְפֵּֽד׃ 13וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל־בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃ 14מִ֥י יוֹדֵ֖עַ יָשׁ֣וּב וְנִחָ֑ם וְהִשְׁאִ֤יר אַֽחֲרָיו֙ בְּרָכָ֔ה מִנְחָ֣ה וָנֶ֔סֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ
15תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃ 16אִסְפוּ־עָ֞ם קַדְּשׁ֤וּ קָהָל֙ קִבְצ֣וּ זְקֵנִ֔ים אִסְפוּ֙ עֽוֹלָלִ֔ים וְיֹנְקֵ֖י שָׁדָ֑יִם יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּ֖ה מֵחֻפָּתָֽהּ׃ 17בֵּ֤ין הָאוּלָם֙ וְלַמִּזְבֵּ֔חַ יִבְכּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהוָ֑ה וְֽיֹאמְר֞וּ ח֧וּסָה יְהוָ֣ה עַל־עַמֶּ֗ךָ וְאַל־תִּתֵּ֨ן נַחֲלָתְךָ֤ לְחֶרְפָּה֙ לִמְשָׁל־בָּ֣ם גּוֹיִ֔ם לָ֚מָּה יֹאמְר֣וּ בָֽעַמִּ֔ים אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 18וַיְקַנֵּ֥א יְהוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ׃ 19וַיַּ֨עַן יְהוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמּ֗וֹ הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֤חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹת֑וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם ע֛וֹד חֶרְפָּ֖ה בַּגּוֹיִֽם׃ 20וְֽאֶת־הַצְּפוֹנִ֞י אַרְחִ֣יק מֵעֲלֵיכֶ֗ם וְהִדַּחְתִּיו֮ אֶל־אֶ֣רֶץ צִיָּ֣ה וּשְׁמָמָה֒ אֶת־פָּנָ֗יו אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמֹנִ֔י וְסֹפ֖וֹ אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֑וֹן וְעָלָ֣ה בָאְשֹׁ֗ו וְתַ֨עַל֙ צַחֲנָת֔וֹ כִּ֥י הִגְדִּ֖יל לַעֲשֹֽׂות׃ 21אַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל יְהוָ֖ה לַעֲשֹֽׂות׃ 22אַל־תִּֽירְאוּ֙ בַּהֲמ֣וֹת שָׂדַ֔י כִּ֥י דָשְׁא֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר כִּֽי־עֵץ֙ נָשָׂ֣א פִרְי֔וֹ תְּאֵנָ֥ה וָגֶ֖פֶן נָתְנ֥וּ חֵילָֽם׃ 23וּבְנֵ֣י צִיּ֗וֹן גִּ֤ילוּ וְשִׂמְחוּ֙ בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם כִּֽי־נָתַ֥ן לָכֶ֛ם אֶת־הַמּוֹרֶ֖ה לִצְדָקָ֑ה וַיּ֣וֹרֶד לָכֶ֗ם גֶּ֛שֶׁם מוֹרֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בָּרִאשֹֽׁון׃ 24וּמָלְא֥וּ הַגֳּרָנ֖וֹת בָּ֑ר וְהֵשִׁ֥יקוּ הַיְקָבִ֖ים תִּיר֥וֹשׁ וְיִצְהָֽר׃ 25וְשִׁלַּמְתִּ֤י לָכֶם֙ אֶת־הַשָּׁנִ֔ים אֲשֶׁר֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה הַיֶּ֖לֶק וְהֶחָסִ֣יל וְהַגָּזָ֑ם חֵילִי֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר שִׁלַּ֖חְתִּי בָּכֶֽם׃ 26וַאֲכַלְתֶּ֤ם אָכוֹל֙ וְשָׂב֔וֹעַ וְהִלַּלְתֶּ֗ם אֶת־שֵׁ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עִמָּכֶ֖ם לְהַפְלִ֑יא וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃ 27וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃ ס
3
II. Amango mahyâhya n’olusiku lwa Nyakasane
Nyakasane abulagira Mûka wâge oku bantu bôshi
1 Enyuma ly’aho, nâdubulirakwof ngasi muntu Omûkag gwâni. Bagala binyu na bâli binyu bakaz’ilêba, abashosi binyu bakaz’ilôrha ebyâbà, n’emisole yinyu ekaz’ibonekerwa. 2 Mw’ezo nsiku, ciru n’abajà n’abajà-kazi, nâbadubulirakwo Mûka gwâni. 3 Nâshub’ijira ebirhangâzoh emalunga n’en’igulu, mukò, muliro n’ecitù c’omugî.» 4 Izûba lyâshuba mwizizi, n’omwêzi guhinduke nka mukò, embere Olusiku lwa Nyakasane luyishe, Lusiku luhamu lwa kujugumya! 5 Ngasi yeshi wâshenge izîno lya Nyakasane, oyo ye wananafulumuke. Nk’oku Nyakasane aderhaga, oku ntondo ya Siyoni kwabà abafulumusire, n’aha Yeruzalemu habà aba Nyakasane ahamagalirei okulama.
Olubanja lwa Nnâmahanga oku mashanja
Cigabi ca 4 omu BHS ciciri ca 3 omu WLC
1 Muli ezo nsiku, nâshubiza Yuda na Yeruzalemuj omu bwôrhere bwâge bwa burhanzi, kwo Nyakasane adesire. 2 Nâshûbûza amashanja g’ihanga, ngayandagalize omu lubanda Iwa Yozafatik. Ho nagajikiza lubanja kw’ebi gajirire olubaga lwâni lw’Israheli: balushandâzire omu mashanja g’ihanga banagabâna ecihugo câni. 3 Abantu bâni babagabânyire, babayesha cigole, abanarha-bâna babahindula mbaraga, n’abâna-nyere bakaz’ibaguza mamvu bananywa. 4 Kwâgo kwâgo, mwe bishagala bya Tiri na Sidoni, bici mwandonzakwo? Ninyu mwe bihugo by’Abafilistini, ka mulonzize okucihôla kuli nie? Mumanyage, mukalonza mpu mwagereza okucihôla kuli nie, bwo na buno nammushangula amarhwel. 5 Mwarhôzire ensaranga zâni n’amasholo gâni, obuhirhi bwâni bwinjinjà bwôshi mwazigulira emwinyu, mwajihira omu ngombe z’abazimu binyu. 6 Abasole b’e Yuda n’ab’e Yeruzalemu mwabaguza bujà emw’abantu b’e Yavânim mpu mubayâse ecihugo câbo. 7 Lero nkolaga nâbahamagala eyo munda mwàbagulîze, n’obwo buhanya bwôshi nâbudekereza oku irhwe linyu. 8 Bagala binyu na bâli binyu nâbaguliza bene Yuda, nabo babagulize Abasabeyin babà omu cihugo c’ekuli bwenêne. Ntyo kwo ndesire niono Nyakasane.
Okuhamagalwa kw’amashanja
9 Abantu bôshiomubabwîre ntya: Mucìrheganye oku matabâro. Hamagali entwâli, bayishe barhereme. 10 Mutule engôrho n’ebyuma binyu, emigushu yinyu mujiremwo amatumup, engonyi ederhe, erhi: «Ndi ntwâli.» 11 Bangâduki, nâyisha, mwe bihugo rhubibikînwe, mutwe akacâma hala. (Nnâmahanga, yandagaza entwâliq zâwe). 12 Mucîmoge, mwe lubaga, muyinamukire omu lubanda lwa Yozafati, bulya mwo nâbwârhala, ntwîre amashanja gôshi olubanja. 13 Murhemage, mwayêzize, muhûle, munakande, emikenzi, enkuluba, byayunjwîre. 14 Musiribulire mula lubanda lw’olubanja, bulya Nnâmahanga aling’itwîra olubanja omu lubanda lw’emihigor.
Olusiku lwa Nyakasane
15 Izûba n’omwêzi byabîre budufu, enyenyêzi zazima. 16 Nyamuzinda alumbîre e Siyoni, izù lyâge liyumvîkîne kurhenga e Yeruzalemu, empingu n’igulu byageramwo omusisi. Ci kwône Nnâmahanga aba lwâkiro lw’olubaga lwâge, mpenzi y’abâna b’Israheli. 17 Ho mwâmanyire oku nie Nyakasane Nyamuzinda winyu, obà e Siyoni, ntondo yâni ntagatîfu. Yeruzalemu habà hantu hatagatîfus, ebigolo birhakacihalabarha.
Okushub’igaluka kw’obwâmi bw’Israheli
18 Muli olwo lusiku entondo zahulula mamvu mahyâhya, n’amarha oku rhurhondo. Emmanda za Yuda zôshi zahululamwo amîshi. Omu nyumpa ya Nnâmahanga mwarhenga enshôko yanywêsa akabanda ka Akasiyat. 19 Mîsiri abà cihugo cihehêrere, na Edomu yacîbêra mpinga bwâmwa, bulya abo bantu barhindibuzize bene Yuda, bàbulaziremwomukò munji gw’abêru-kwêru. 20 Ci kwônene Yuda ayûbakamwo ensiku zôshi, na Yeruzalemu agandâze iburha oku lindi. 21 Nâcîhôlera omukò gwabo, ntakalemberau amabî, na Nyakasane agandikav aha Siyoni.
Joel 3
1וְהָיָ֣ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כָּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ׃ 2וְגַ֥ם עַל־הָֽעֲבָדִ֖ים וְעַל־הַשְּׁפָח֑וֹת בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֶשְׁפּ֖וֹךְ אֶת־רוּחִֽי׃ 3וְנָֽתַתִּי֙ מֽוֹפְתִ֔ים בַּשָּׁמַ֖יִם וּבָאָ֑רֶץ דָּ֣ם וָאֵ֔שׁ וְתִֽימֲר֖וֹת עָשָֽׁן׃ 4הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ יֵהָפֵ֣ךְ לְחֹ֔שֶׁךְ וְהַיָּרֵ֖חַ לְדָ֑ם לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃ 5וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלִַ֜ם תִּֽהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה קֹרֵֽא׃
Joel 4
1כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אָשִׁ֛וב אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 2וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ׃ 3וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֨לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃ 4וְ֠גַם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃ 5אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם׃ 6וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃ 7הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִן־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃ 8וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס
9קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֨ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃ 10כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַֽחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי׃ 11ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ׃ 12יֵע֨וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב׃ 13שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֨יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם׃ 14הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶֽחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ׃ 15שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם׃ 16וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַ֨ם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַֽחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 17וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד׃ ס
18וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃ 19מִצְרַ֨יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃ 20וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃ 21וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃

AMO – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Amo
AMOSI
AMOSI עמוס
AMOSI עמוס
Enshokolezi
Amosi àli mungere embere arhondêre omukolo gw’obulêbi. Abàga omu cishagala c’e Tekowa, hôfi n’olubibi lw’irungu ly’e Yuda (1,1), ci yêhe arhàli mwâna wa mulêbi. Nyakasane àcimwîshoga erhi ali oku irango, ayâbwîre, àmurhuma mpu ajiyigîriza omu bwâmi bw’ Israheli, e mwênè. Ci kwônene hisangi hitya hyône arhondire omukolo, àlibirhwakwo mpu arhenge omu Israheli.
Amosi ayigîrizagya amango ga Yerobwâmi wa kabirhi. Ago mango obwâmi bwa Israheli bwalijire enyanya bwenêne. Ci kwône obwo bugule bwàli bw’en’igulu. Abakulu b’ecihugo bakagilama omu bugale. Obwo bugale bwarhengaga omu kulyâlyanya n’omu kulibuza abakenyi bwenêne. Oburherekêre bwâbo burhàli bw’okuli. Obwo bwôrhere bwâbo bwagayisa Nyamuzinda bwenêne. Akalihira olugendo lubî lw’obugamba bwa Israheli: okushubuka, okulyâlyanya, okulangâlira oburherekêre bw’obunywesi.
Nyamubâho, Mwâmi w’Igulu, ahana amashanja gôshi; ayishihana Israheli bwenêne kulya kubà Nyamuzinda acishogaga ye, kumurhegesire abè mushinganyanya bwenêne omu bwôrhere bwâge. «Olusiku lwa Nyamubâho» lwayishibà lusiku lwa mwizimya mudârhi ci arhali lwa bulangashane. Olwihôlo lwayishibà ludârhi. Amosi amanyîsa oku obulangâlire ho buciri, oku iburha lya Yakôbo n’oku basigîre omu mulala gwa Yozefu. Israheli ayishigaluka omu bwôrhere bwâge burhanzi n’okuhâbwa akalamo kinja kashushîne n’ak’omu ishwa ly’amasîma.
EBIRIMWO

Okutwîrwa olubanja kwa Israheli n’agandi mashanja: cigabi 1-2
Okurhondwa kwa Israheli: cigabi 3-6
Okubonekerwa karhânu: cigabi 7-8, 10
Israheli ayishishubizibwa omu bwôrhere bwâge burhanzi: cigabi 9, 11- 18

1
AMOSI
Izîno ly’ecitabu
1 Ebinwa bya Amosi. muguma muli balungere b’e Tekowa, ebi àbwîne biyêrekîre Israheli oku ngoma ya Oziyasiw w’e Yuda, n’oku ngoma ya Yerobwâmi, mugala wa Yowasix, mwâmi w’Israheli, myâka ibirhi embere amango igulu lyageragamwo omusisi. 2 Anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amakungulira e Siyoni, amayumvisa izm lyâge kurhenga e Yeruzalemu, obulambo bw’abangere bukola omu mishîbo, obusongerwe bwa Karmeli bwamâyûma».
I. Olubanja lw’amashanja gayegîre Israheli n’olwa Israheli yêne
Damasi
3 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî asharhu ga Damasi n’oku aniy, nàhizire burhashubira nyuma! Kulya kubà bàtûntumire Galadi n’ebyûma bajà bakulula. 4 Nkola nâdûlika muliro enyumpa ya Hazaheli, n’enyumpa za Ben-Hadadi zisingônoke. 5 Nâherêrekeza oli oku ntehe aha Bikeat-Avena n’oyîmire aha Bet-Edeni, n’olubaga lwa Aramu luhêkwe omu bujà e Kiri, ntyo kwo Nyakasane adesire.
Gaza na Filistiya
6 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî asharhu ga Gaza n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma. Kuli kubà bàkundwire embaga zôshi, mpu bazihêke omu bujà e Edomu. 7 Nkola nadûlika muliro ebyôgo bya Gaza, bisingônoke n’enyumpa zâge. 8 Nâherêrekeza oli oku ntebe aha Ashidodi, n’oyîmire aha Askeloni, nâyêrekeza okuboko kwâni emunda Ekroni ali, na ngasi hicisigire hya Bafilistini hiherêrekere hyôshi», ntyo kwo Nyakasane adesire.
Tiri na Fenisiya
9 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî asharhu ga Tiri n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma! Kulya kubà bàhânyire embaga z’e Edomu omu bajà, buzira kukengêra ecihango ca bene wâbo. 10 Nkola nàlikira omuliro oku byôgo bya Tiri, gumuyôkere enyumpa.»
Edomu
11 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî asharhu ga Edomu n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma! Kulya kubà àhivulwîre mwene wâboz n’engôrho, buzira, lukogo, abîka n’omujina gurhahwa, n’obumvu ensiku zôshi. 12 Nkola nâlìkira omuliro kuli Temani, gusingônole enyumpa za Bosra.»
Amoni
13 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî asharhu ga bene Amoni n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma. Kulya kubà bàbwâgwire enda z’abakazi bali mazîmi b’e Galadi, mpu lyo bagalihya ecihugo câbo.. 14 Nkola nâyâkiza omuliro oku byôgo bya Raba, gusingônole enyumpa zâge, ebè ndûlù y’ebîrha, omu lusiku lw’okulwa, omu malibuko, olusiku lw’ecihûsi. 15 Na mwâmi wâbo ahêkwe bujà, ye haguma n’abarhambo bâge bôshi», ntyo kwo Nyakasane adesire.
Amos 1
1דִּבְרֵ֣י עָמ֔וֹס אֲשֶׁר־הָיָ֥ה בַנֹּקְדִ֖ים מִתְּק֑וֹעַ אֲשֶׁר֩ חָזָ֨ה עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל בִּימֵ֣י ׀ עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּבִימֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנָתַ֖יִם לִפְנֵ֥י הָרָֽעַשׁ׃ 2וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃ פ
3כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ 4וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃ 5וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ פ
6כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם׃ 7וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ 8וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
9כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם גָּל֤וּת שְׁלֵמָה֙ לֶאֱד֔וֹם וְלֹ֥א זָכְר֖וּ בְּרִ֥ית אַחִֽים׃ 10וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּח֣וֹמַת צֹ֑ר וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ פ
11כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח׃ 12וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּתֵימָ֑ן וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בָּצְרָֽה׃ פ
13כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־גְּבוּלָֽם׃ 14וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּחוֹמַ֣ת רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ בִּתְרוּעָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֔ה בְּסַ֖עַר בְּי֥וֹם סוּפָֽה׃ 15וְהָלַ֥ךְ מַלְכָּ֖ם בַּגּוֹלָ֑ה ה֧וּא וְשָׂרָ֛יו יַחְדָּ֖ו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ פ
2
Mowabu
1 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî asharhu ga Mowabu n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma. Kulya kubà bàyôcire, basirîza orhuvuha rhwa mwâmi w’e Edomu. 2 Nkola nalîkira omuliro kuli Mowabu, gusingônole enyumpa za Keriyoti, na Mowabu aherêrekere omu ntambala, omu ndûlù y’ebîrha, oku izù ly’omushekera. 3 Nâmuyirhira omwâmi, n’abarhambo bâge bôshi mbatwe amagosi», ntyo kwo Nyakasane adesire.
Yuda
4 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Oku mabî àsharhu ga Yuda n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma. Kulya kubà bàkabulîre amarhegeko gâni barhanashimbaga ebinwa byâni,- kulya kubà bahabusire erhi bazimu bâbo barhuma, kulya bishe bâbo nabo bàjiraga. 5 Nkola nalîkira omuliro kuli Yuda, gusingônole enyumpa za Yeruzalemu.
Israheli
6 Ntya kwo Nyakasane adesire: «oku mabî asharhu g’Tsraheli n’oku ani, nàhizire burhashubira nyuma. Kulya kubà bàguzize omushinganyanya nsaranga n’omukenyi kugulu kwa nkwêrho. 7 Kulya kubà banatûntume amarhwe g’abakenyi, n’okuhabula enjira z’abarho; kulya kubà omwânarhabana bo n’îshe banahamea munyere muguma, mpu basherêze Izîno lyâni. 8 Kulya kubà banagwîshire eburhambi bwa ngasi luhêrero oku myambalo barhôlaga cikinja, na bulya bananywe amanvu g’ababatwîrîre olubanja omu mwa Nyamuzinda wâbo. 9 N’obwo nàherêrekezagya Aba-Amoriti embere zâbo, omujûnja gwâbo gwàli nk’ogw’enshûngurhi n’emisî yâbo nka ya mwabîra-njovu. Nàherêrekeza amalehe gâge enyanya, n’emizi yâge idako. 10 N’obwo nie nàmurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, myâka makumi ani gôshi omw’irungu, erhi nie mmushokolîre, nti muyîmike omu cihugo c’ Aba-Amoriti. 11 Nàcîshoga abalêbi omu bagala binyu, n’Abanya-ciragâneb omu misole yinyu. Ka nywesire wâni bene Israheli?» Kwo Nyakasane adesire. 12 «Mwagalinywesa Abanya-ciragàne amanvu, n’abalêbi mwàbahanza; mpu: «Murhalêbaga». 13 Niehe nkolaga nammubamba oku idaho, kula engâlè babumbire mìha ya mihuli ya ngano eyôrha aha eri. 14 Omubidu bwenêne abula oku âyâka, ciri-misî âbula oku acîgonyôla, n’entwâli ebule oku yàcìciza. 15 Omulwi w’emiherho arhàbone nsimikiro, omulibisi mukulu ntaho âyâkira, na nn’eciterusi arhâcire. 16 N’entwâli kulusha abandi yâyâka erhanayambirhi olwo lusiku», kwo Nyakasane adesire ntyo.
Amos 2
1כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י מוֹאָ֔ב וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־שָׂרְפ֛וֹ עַצְמ֥וֹת מֶֽלֶךְ־אֱד֖וֹם לַשִּֽׂיד׃ 2וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּמוֹאָ֔ב וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֣וֹת הַקְּרִיּ֑וֹת וּמֵ֤ת בְּשָׁאוֹן֙ מוֹאָ֔ב בִּתְרוּעָ֖ה בְּק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ 3וְהִכְרַתִּ֥י שׁוֹפֵ֖ט מִקִּרְבָּ֑הּ וְכָל־שָׂרֶ֛יהָ אֶהֱר֥וֹג עִמּ֖וֹ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ פ
4כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־מָאֳסָ֞ם אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהוָ֗ה וְחֻקָּיו֙ לֹ֣א שָׁמָ֔רוּ וַיַּתְעוּם֙ כִּזְבֵיהֶ֔ם אֲשֶׁר־הָלְכ֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 5וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בִּֽיהוּדָ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
6כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־מִכְרָ֤ם בַּכֶּ֨סֶף֙ צַדִּ֔יק וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֥וּר נַעֲלָֽיִם׃ 7הַשֹּׁאֲפִ֤ים עַל־עֲפַר־אֶ֨רֶץ֙ בְּרֹ֣אשׁ דַּלִּ֔ים וְדֶ֥רֶךְ עֲנָוִ֖ים יַטּ֑וּ וְאִ֣ישׁ וְאָבִ֗יו יֵֽלְכוּ֙ אֶל־הַֽנַּעֲרָ֔ה לְמַ֥עַן חַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ 8וְעַל־בְּגָדִ֤ים חֲבֻלִים֙ יַטּ֔וּ אֵ֖צֶל כָּל־מִזְבֵּ֑חַ וְיֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙ יִשְׁתּ֔וּ בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 9וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַ֤דְתִּי אֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר כְּגֹ֤בַהּ אֲרָזִים֙ גָּבְה֔וֹ וְחָסֹ֥ן ה֖וּא כָּֽאַלּוֹנִ֑ים וָאַשְׁמִ֤יד פִּרְיוֹ֙ מִמַּ֔עַל וְשָׁרָשָׁ֖יו מִתָּֽחַת׃ 10וְאָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאוֹלֵ֨ךְ אֶתְכֶ֤ם בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃ 11וָאָקִ֤ים מִבְּנֵיכֶם֙ לִנְבִיאִ֔ים וּמִבַּחוּרֵיכֶ֖ם לִנְזִרִ֑ים הַאַ֥ף אֵֽין־זֹ֛את בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֽה׃ 12וַתַּשְׁק֥וּ אֶת־הַנְּזִרִ֖ים יָ֑יִן וְעַל־הַנְּבִיאִים֙ צִוִּיתֶ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֖א תִּנָּבְאֽוּ׃ 13הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י מֵעִ֖יק תַּחְתֵּיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר תָּעִיק֙ הָעֲגָלָ֔ה הַֽמְלֵאָ֥ה לָ֖הּ עָמִֽיר׃ 14וְאָבַ֤ד מָנוֹס֙ מִקָּ֔ל וְחָזָ֖ק לֹא־יְאַמֵּ֣ץ כֹּח֑וֹ וְגִבּ֖וֹר לֹא־יְמַלֵּ֥ט נַפְשֹֽׁו׃ 15וְתֹפֵ֤שׂ הַקֶּ֨שֶׁת֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔ד וְקַ֥ל בְּרַגְלָ֖יו לֹ֣א יְמַלֵּ֑ט וְרֹכֵ֣ב הַסּ֔וּס לֹ֥א יְמַלֵּ֖ט נַפְשֹֽׁו׃ 16וְאַמִּ֥יץ לִבּ֖וֹ בַּגִּבּוֹרִ֑ים עָר֛וֹם יָנ֥וּס בַּיּוֹם־הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ

3
II. Nyakasane âhana Israheli
Okucîshogwa n’obuhane
1 Yumvi aka kanwa Nyakasane ambwîzire, wâni bene Israheli, ninyu muli milala narhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri. 2 «Mwenene nàmanyire omu milala yôshi y’igulu, co cârhuma nâmmurhangula oku mabî ginyu gôshi mwàkozirec.
Nyamuzinda amâderha, omulêbi arhankahulika
3 Ka bantu babirhi banacîgoshôle mpu babalama haguma barhanakulikiraga? 4 K’omwâna w’entale analûmbire emwîna arhanahîrwe bici? K’entale enalûmbire emuzirhu erhanabwîne omunyama? 5 K’akanyunyi kanagwe omu murhego buzira cambo cikakulwîremwo? K’akasirha kanacìfundikire obusha karhanagwasize? 6 K’omushekera gunabûhirwe omu lugo n’olubaga lubule kwayôboha? K’obuhanya bunaje omu cishagala arhanali Nyakasane obudwîrhe? 7 Okunali, Nyakasane Nyamuzinda arhajira ebi arhamanyîsagya abarhumisi balêbi bâge, 8 Entale ekalûmba, ndi orhayôboha? Nyakasane Nyamuzinda amâderha, ndi wankabula bumanyîsa emyanzi yâge?
Samâriya âhemuka anaherêrekera
9 Muhamagaze omu nyumpa z’e Asuru, n’omu ndâro z’e Mîsiri, muderhe: Mujire endêko oku ntondo. ya Samâriya, mulole isirhe liri mw’eci cishagala n’obulyâlya muli co! 10 Barhishi bushinganyanya, Nyakasane okudesire, bulyâlya na bushambo bwône omu nyumpa zâbo. 11 Co cirhumire Nyakasane Nyamuzinda aderha ntya: «Omushombanyi âgorha ecihugo; emisî ogwêrhe bâyitwa n’ecihugo bacihagule.» 12 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Nka kula omungere arhêsa rhugulu rhubirhi omu kanwa k’entale erhi luhande lw’irhwiri, kwo bâjira abâna b’Israheli bali omu Samâriya, balya babwarhîre eburhambi bw’encingo n’oku mushego gwâyo.»
Kuli Beteli n’enyumpa z’obulimbi
13 «Muyumve munarhonde enyumpa ya Yakôbo, kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire. 14 «Olusiku nahana Israheli oku mabî gâge, nâshangula empêro z’e Beteli, amahembe g’oluhêrero gâhenguka, garhogere oku idaho». 15 Nâshâba enyumpa z’empondo n’ez’ecanda; enyumpa z’amahembe g’enjavu zahôngoka, na nyumpa nyinji ziherêrekere», kwo Nyakasane adesire.
Amos 3
1שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֚ל כָּל־הַמִּשְׁפָּחָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלֵ֛יתִי מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ 2רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי מִכֹּ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲדָמָ֑ה עַל־כֵּן֙ אֶפְקֹ֣ד עֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־עֲוֺנֹֽתֵיכֶֽם׃ 3הֲיֵלְכ֥וּ שְׁנַ֖יִם יַחְדָּ֑ו בִּלְתִּ֖י אִם־נוֹעָֽדוּ׃ 4הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד׃ 5הֲתִפֹּ֤ל צִפּוֹר֙ עַל־פַּ֣ח הָאָ֔רֶץ וּמוֹקֵ֖שׁ אֵ֣ין לָ֑הּ הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְלָכ֖וֹד לֹ֥א יִלְכּֽוֹד׃ 6אִם־יִתָּקַ֤ע שׁוֹפָר֙ בְּעִ֔יר וְעָ֖ם לֹ֣א יֶחֱרָ֑דוּ אִם־תִּהְיֶ֤ה רָעָה֙ בְּעִ֔יר וַיהוָ֖ה לֹ֥א עָשָֽׂה׃ 7כִּ֣י לֹ֧א יַעֲשֶׂ֛ה אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה דָּבָ֑ר כִּ֚י אִם־גָּלָ֣ה סוֹד֔וֹ אֶל־עֲבָדָ֖יו הַנְּבִיאִֽים׃ 8אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ דִּבֶּ֔ר מִ֖י לֹ֥א יִנָּבֵֽא׃ 9הַשְׁמִ֨יעוּ֙ עַל־אַרְמְנ֣וֹת בְּאַשְׁדּ֔וֹד וְעַֽל־אַרְמְנ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאִמְר֗וּ הֵאָֽסְפוּ֙ עַל־הָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן וּרְא֞וּ מְהוּמֹ֤ת רַבּוֹת֙ בְּתוֹכָ֔הּ וַעֲשׁוּקִ֖ים בְּקִרְבָּֽהּ׃ 10וְלֹֽא־יָדְע֥וּ עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה נְאֻם־יְהוָ֑ה הָאֽוֹצְרִ֛ים חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד בְּאַרְמְנֽוֹתֵיהֶֽם׃ פ
11לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה צַ֖ר וּסְבִ֣יב הָאָ֑רֶץ וְהוֹרִ֤ד מִמֵּךְ֙ עֻזֵּ֔ךְ וְנָבֹ֖זּוּ אַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ 12כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ׃ 13שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת׃ 14כִּ֗י בְּי֛וֹם פָּקְדִ֥י פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־מִזְבְּח֣וֹת בֵּֽית־אֵ֔ל וְנִגְדְּעוּ֙ קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָפְל֖וּ לָאָֽרֶץ׃ 15וְהִכֵּיתִ֥י בֵית־הַחֹ֖רֶף עַל־בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ וְאָבְד֞וּ בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן וְסָפ֛וּ בָּתִּ֥ים רַבִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
4
Oku bakazi b’e Samâriya
1 Muyumve aka kanwa, mwe nkafu z’e Bashanid, mwe muli oku ntondo ya Samâriya, mwe mudwîrhe mwalibuza abazamba, mudwîrhe mwatûntuma abakenyi, mwe mudwîrhe mwabwîra bâbalo, mpu: «Lerhaga rhunywe!» 2 Nyakasane Nyamuzinda acîgashira obutagatîfu bwâge, erhi: «Okuli, ensiku zâmuyishira, ezi bâmmukululamwo mweshi kuhika oku muzinda-zinda nka kula enfî zigwârhwa oku lulobo. 3 Mwagera omu mirhule, ngasi muguma buhenà embere zâge, mugend’ikabulirwa omu Harmoni»; kwo Nyakasane adesire.
ldini ly’oburhebanyi
4 Mujàge e Beteli, mujire abyâha, mujè e Gilgali, mujire ebyâha okulushire. Murherekêre enterekêro zinyu z’esêzi, n’olusiku lwa kasharhu muhâne entûlo zinyu. 5 Mukolêse engezo mpu nterekêro y’obukuze, muyimbize oku muliyirhûla n’omurhima gwôshi, mubûhe emishekera, bulya kwomusîma, wâni bene Isreheli. Kwo Nyakasane adesire. 6 «N’obwo nàbwîne nka nammushuka amîno omu bishagala binyu byôshi, nàmmuyîma omugati oku mwinyu kwôshi; murhanagalukaga emunda ndi, kwo Nyakasane adesire. 7 Nàmmuyîmire enkuba erhi kucisigire myêzi isharhu musarûe, naniêsa enkuba oku lugo nàleka n’olundi, ishwa lirebe lyaniamwo enkuba, na lirebe lyàyûma lirya ntayiniêsagyamwo. 8 Bishagala bibirhi erhi bisharhu byajàga byahenânguka mpu bijihûna amîshi emw’ecindi cihugo, n’enyôrha erhatwîke; murhanagalukaga emunda ndi», kwo Nyakasane adesire. 9 «Nammuhizirekwo empûsi n’idûrhu nti bimmuyôce, nàyûmya n’amashwa n’enkoma zinyu, enzige zammulya emburho n’emirhi; murhanagaluka ga emunda ndi», kwo Nyakasane adesire ntyo. 10 «Nàmmulìkirekwo mujàgambo, mujàgambo w’e Mîsiri, nanigûzize abâna binyu n’engôrho, n’ago mango ebiterusi binyu byanyagwa, nàzûsa akabayo k’ecihando cinyu nti kammuyîhike; murhanagalukaga emunda ndi», kwo Nyakasane adesire. 11 «Nammutulikanya kulya Nyamuzinda àtulikanyagya Sodomo na Gomora, mwàyôrha kula ecikalakala bayôkola eciko ciyôrha; murhanagalukaga emunda ndi!» kwo Nyakasane adesire. 12 Lolaga lero, wâni Israheli oku wâjira: Bulya nkola nâkujira ntyo, Israheli, lero, cirheganyagye okugaluka emunda Nyamuzinda wâwe ali.
Obukuze
13 Bulya ye wajiraga entondo àlema n’empûsi, ye manyîsa omuntu emihigo yâge, ye jira omucêracêra n’omwizimya, ye gera enyanya ly’igulu, Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, lyo izîno lyâge.
Amos 4
1שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹֽׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצְצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹֽנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה׃ 2נִשְׁבַּ֨ע אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ בְּקָדְשֹׁ֔ו כִּ֛י הִנֵּ֥ה יָמִ֖ים בָּאִ֣ים עֲלֵיכֶ֑ם וְנִשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ בְּצִנּ֔וֹת וְאַחֲרִיתְכֶ֖ן בְּסִיר֥וֹת דּוּגָֽה׃ 3וּפְרָצִ֥ים תֵּצֶ֖אנָה אִשָּׁ֣ה נֶגְדָּ֑הּ וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָֽה׃ 4בֹּ֤אוּ בֵֽית־אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֨קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶֽם׃ 5וְקַטֵּ֤ר מֵֽחָמֵץ֙ תּוֹדָ֔ה וְקִרְא֥וּ נְדָב֖וֹת הַשְׁמִ֑יעוּ כִּ֣י כֵ֤ן אֲהַבְתֶּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 6וְגַם־אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֨יִם֙ בְּכָל־עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 7וְגַ֣ם אָנֹכִי֩ מָנַ֨עְתִּי מִכֶּ֜ם אֶת־הַגֶּ֗שֶׁם בְּע֨וֹד שְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ לַקָּצִ֔יר וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל־עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל־עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר־לֹֽא־תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃ 8וְנָע֡וּ שְׁתַּיִם֩ שָׁלֹ֨שׁ עָרִ֜ים אֶל־עִ֥יר אַחַ֛ת לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֑עוּ וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 9הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֮ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵנֵיכֶ֥ם וְזֵיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
10שִׁלַּ֨חְתִּי בָכֶ֥ם דֶּ֨בֶר֙ בְּדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם הָרַ֤גְתִּי בַחֶ֨רֶב֙ בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם עִ֖ם שְׁבִ֣י סֽוּסֵיכֶ֑ם וָאַעֲלֶ֞ה בְּאֹ֤שׁ מַחֲנֵיכֶם֙ וּֽבְאַפְּכֶ֔ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 11הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־סְדֹ֣ם וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה וַתִּהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְּׂרֵפָ֑ה וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
12לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל עֵ֚קֶב כִּֽי־זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הִכּ֥וֹן לִקְרַאת־אֱלֹהֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ 13כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֨חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ ס
5
Olwimbo lw’okulakira Israheli
1 Muyumve eci cinwa ndesire kuli mwe, ca kulaka, wâni nyumpa ya Israheli: 2 Ahirimire. arhanacizûke, mwâli w’Israheli! Atulamire oku idaho lyâge lyo na nênè, ntâye wamuzûsa. 3 Bulya ntya kwo Nyakasane Nyamuzinda abwîzire enyumpa y’Israheli: Olugo lwàkazagiheka bantu cihumbi oku matabâro, likola igana lyône lwâyôrhana, n’olwakazâgiheka igana, likola lyabà ikumi lyône.
Buzira bucîyûnjuze, ntà bucire.
4 Ntya kwo Nyakasane abwizire enyuma y’Israheli: «Munnongereze, kandi mwàlamae. 5 Muleke Beteli, murhajâga e Gilgali murhagerega e Bersaba, bulya Gilgali àhêkwa bujà na Beteli ashandâla. 6 Mulonze Nyakasane kandi, mwâlama. Akaba nanga, âcîhunika nka muliro oku nyumpa ya Yozefu, âyisingânola, na ntâye wâyizimiza e Beteli. 7 Buhanya bwinyu, mwe mulenganya olubanja, mwe mukabulira obushinganyanya oku idaho.
Obukuze
8 Ye wajiraga eby’emalunga na Oriyona, ye hindula omwizimya mucêracêra n’omûshi budufu ziriri. Ye hamagala amîshi g’enyanja agasheshe oku idaho lyûmu. Izîno lyâge Ye Nyakasane. 9 Ye shâba enyûbake bwinjà, ye kundula olugo luzibuzibu.
Ennongwe
10 Mwe mushomba omucîranuzi mwinjà aha kagombe, mwe murhabona oku muntu oderha buzira bulyâlya. 11 Akaba ntyo, bulya munatûntume omuzamba, munamuvurhise emburho y’aha kwâge, ezi nyumpa nyinjinjà z’amabuye mwàyûbasire, murhacizibêramwo, olu lukoma lunagirîre, mwàrhwezire, murhanywe oku mamvu gâlwo. 12 Bulya mmanyire oku amabî ginyu gàli manji, n’ebyâha binyu biri binene. Mwe mulibuza omushinganyanya, mwe mujà mwanyaga, mwe mukumîra omukenyi oku lumvi. 13 Co cirhumire omuntu mwîrhonzi acîhulikire mwa gano mango, bulya gali mango ga buhanya.
Mubè n’omurhima nkana.
14 Mulonze aminja, muleke amabî, lyo mulama, na ntyo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe âbà haguma ninyu, kulya munaderha. 15 Mushombe amabî, musime aminja, mutwe emmanja kwinjà ekagombe; kwakanaba Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, acibabalira Kasigwa wa Yozefu.
Obuhane buli hôfi.
16 Co cirhumire Nyamuzinda adesire ntya, Nyakasane, Nyamuzinda w’Emirhwe, erhi: «Endûlù yâba ngasi hantu, bâderha omu ngasi njira, mpu: Yooh, Yooh!. Bâhamagala omuhinzi oku mishîbo, n’abalasi oku ndûlù. 17 Bâlaka omu nkoma zôshi, bulya nkola nagera ekarhî kâwe», kwo Nyakasane adesire ntyo.
Olusiku lwa Nyakasane
18 Buhanya bwâbo abadwîrhe bacîfinja olusiku lwa Nyamuzinda: Lwâbà luci kuli mwe olusiku lwa Nyamuzinda? Gwâbà mwizimya, ci arhali mwikalà. 19 Lebe aderha mpu ayâka entale, agwe oku ngoromora: aderha mpu aje omu mwâge, agwarhirize oku cirhebo, igù limulume! 20 K’olusiku lwa Nyakasane gurhabe mwizimya ci arhali mwikalà? Gwâbà mwizimya ziriri.
Obukuze bw’embuga buli bwa busha.
21 «Nshomba ensiku nkulu zinyu, ntazibonakwo, ntà musengero njira oku nsiku nkulu zinyu. 22 N’oli enterekêro zinyu munderhera ntazibonakwo, ntalonza entûlo zinyu, ciru ntakalola oku nterekêro zinyu z’ebimasha bishushagîre. 23 Ntenzâkwo olubî lw’enyimbo zâwe, ntalonza okuyumva ennanga zâwe! 24 Ci okutwa emmanja kwinjà kuhulule nka mîshi, n’obushinganyanya nka kîshi karhagana. 25 Enterekêro n’entûlo, ka mwazimpire omu irungu mw’erya myâka makumi ani yôshi, wâni nyumpa y’Israheli. 26 Muhêke Sakuto, mwâmi winyu, na Kevani, Nyamuzinda winyu, bo bazimu mwacijìrîre. 27 Bulya nkola nammululiza kurhaluka e Damasi, kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire.
Amos 5
1שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 2נָֽפְלָה֙ לֹֽא־תוֹסִ֣יף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ׃ 3כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
4כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ׃ 5וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַעֲבֹ֑רוּ כִּ֤י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵֽית־אֵ֖ל יִהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן׃ 6דִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֤ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָכְלָ֥ה וְאֵין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל׃ 7הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ׃ 8עֹשֵׂ֨ה כִימָ֜ה וּכְסִ֗יל וְהֹפֵ֤ךְ לַבֹּ֨קֶר֙ צַלְמָ֔וֶת וְי֖וֹם לַ֣יְלָה הֶחְשִׁ֑יךְ הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ ס
9הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא׃ 10שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ׃ 11לָ֠כֵן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם׃ 12כִּ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַעֲצֻמִ֖ים חַטֹּֽאתֵיכֶ֑ם צֹרְרֵ֤י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ׃ 13לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃ 14דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִיהִי־כֵ֞ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם׃ 15שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃ ס
16לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֲדֹנָ֔י בְּכָל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכָל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָרְא֤וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי׃ 17וּבְכָל־כְּרָמִ֖ים מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־אֶעֱבֹ֥ר בְּקִרְבְּךָ֖ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
18ה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־י֣וֹם יְהוָ֑ה לָמָּה־זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהוָ֖ה הוּא־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ 19כַּאֲשֶׁ֨ר יָנ֥וּס אִישׁ֙ מִפְּנֵ֣י הָאֲרִ֔י וּפְגָע֖וֹ הַדֹּ֑ב וּבָ֣א הַבַּ֔יִת וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־הַקִּ֔יר וּנְשָׁכ֖וֹ הַנָּחָֽשׁ׃ 20הֲלֹא־חֹ֛שֶׁךְ י֥וֹם יְהוָ֖ה וְלֹא־א֑וֹר וְאָפֵ֖ל וְלֹא־נֹ֥גַֽהּ לֽוֹ׃ 21שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹֽתֵיכֶֽם׃ 22כִּ֣י אִם־תַּעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט׃ 23הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע׃ 24וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן׃ 25הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 26וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃ 27וְהִגְלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ פ
6
Abahwinja b’ensiku
1 Buhanya bwâbo abadwîrhe balimbira muli Siyoni, n’abali omu murhûla oku ntondo ya Samâriya, abo barhambo b’ishanja lirhanzi omu mashanja, enyumpa y’Israheli eri yâbo. 2 Mugere e Kalne, mubone; kurhenga yomujè e Hamati, cishagala cikulu. Kandi muyandagalire e Gati omu Filistiya. Ka yo nyinjà kulusha aga mâmi? K’ecihugo câbo co cinene kulusha ecinyu? 3 Mucikebirwe oku olusiku lw’obuhanya nyuma lwashubira, mwabiduhya okuyîmika obulyâlya. 4 Muvâmire bwinjinjà, mudwîrhe mwalya abâna-buzi b’obusò, amanina mwayankaga omu maruli. 5 Mudwîrhe mwayimbira olulanga, mudwîrhe mwajirisa enzihwa aka Daudi. 6 Mudwîrhe mwanywêsa amanvu omu bikombe, mwacîshiga amavurha minjà minjà, ci murhababîri n’okushâbûka kwa Yozefu. 7 Co cirhumire, buno mwe mukola mwashokolera abalulizibwa, omulimbo gw’abavâmire guhwe!
Obuhane bwadârhabala.
8 Nyakasane Nyamuzinda acîgashire yenene, kanwa ka Nyakasane Nyamuzinda w’Emìrhwe: «Ntakwîrirwa obucîbone bwa Yakôbo, nshomba enyumpa zâge, nkola nâhana ecishagala n’ebirimwo byôshi, 9 n’omu nyumpa nguma, mukasigala bantu ikumi, banafè. 10 Hasigala basungunu bone b’okurhenza emirhumba omu nyumpa, na bakadôsa ociri embali omu nyumpa, mpu: «Muciri banga?» Ashuze, erhi: «Nanga, muhulike! Izîno lya Nyamuzinda lirhankaderhwa.» 11 Bulya mubwîne oku Nyakasane amârhegeka, oku buhashe bwâge, enyumpa nnene yamâhongoka, n’ensungunu yamâforhama. 12 K’ebiterusi binalibirhe oku mabuye, ka banahinge enyanya n’empanzi obu mwalenganyize olubanja, n’obushiganyanya mwabujira bululu? 13 Mudwîrhe mwacishingira Lo-Debari, mwakaziderha, mpu: «K’arhali misî yîrhu yàrhuhâga Kamayimu?» 14 Akaba ntyo, wâni nyumpa y’Israheli, kwo Nyakasane adesire, nkolaga nâkulerhera ishanja lyâkulibuza, kurhenga aha lusò lwa Hamati kuhika oku mugezi gwa Araba»f.
Amos 6
1ה֚וֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 2עִבְר֤וּ כַֽלְנֵה֙ וּרְא֔וּ וּלְכ֥וּ מִשָּׁ֖ם חֲמַ֣ת רַבָּ֑ה וּרְד֣וּ גַת־פְּלִשְׁתּ֗ים הֲטוֹבִים֙ מִן־הַמַּמְלָכ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה אִם־רַ֥ב גְּבוּלָ֖ם מִגְּבֻלְכֶֽם׃ 3הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּישׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס׃ 4הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃ 5הַפֹּרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר׃ 6הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף׃ 7לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים׃ פ
8נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה בְּנַפְשֹׁ֗ו נְאֻם־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֤ב אָֽנֹכִי֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ׃ 9וְהָיָ֗ה אִם־יִוָּ֨תְר֜וּ עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים בְּבַ֥יִת אֶחָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ 10וּנְשָׂא֞וֹ דּוֹד֣וֹ וּמְסָרְפ֗וֹ לְהוֹצִ֣יא עֲצָמִים֮ מִן־הַבַּיִת֒ וְאָמַ֞ר לַאֲשֶׁ֨ר בְּיַרְכְּתֵ֥י הַבַּ֛יִת הַע֥וֹד עִמָּ֖ךְ וְאָמַ֣ר אָ֑פֶס וְאָמַ֣ר הָ֔ס כִּ֛י לֹ֥א לְהַזְכִּ֖יר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 11כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְצַוֶּ֔ה וְהִכָּ֛ה הַבַּ֥יִת הַגָּד֖וֹל רְסִיסִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַקָּטֹ֖ן בְּקִעִֽים׃ 12הַיְרֻצ֤וּן בַּסֶּ֨לַע֙ סוּסִ֔ים אִֽם־יַחֲר֖וֹשׁ בַּבְּקָרִ֑ים כִּֽי־הֲפַכְתֶּ֤ם לְרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט וּפְרִ֥י צְדָקָ֖ה לְלַעֲנָֽה׃ 13הַשְּׂמֵחִ֖ים לְלֹ֣א דָבָ֑ר הָאֹ֣מְרִ֔ים הֲל֣וֹא בְחָזְקֵ֔נוּ לָקַ֥חְנוּ לָ֖נוּ קַרְנָֽיִם׃ 14כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עֲלֵיכֶ֜ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת גּ֑וֹי וְלָחֲצ֥וּ אֶתְכֶ֛ם מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־נַ֥חַל הָעֲרָבָֽה׃ ס
7
III. Okubonekerwa
Okubonekerwa kwa burhanzi: enzige
1 Lolagi ebi Nyakasane Nyamuzinda ànyêresire: Càli cirundo ca nzige, gala mango emishabuka emera, nzige nkulu, gala mango bamâyusitwa ebya mwâmi. 2 Zàlikola zajirya ngasi byasi biri omu cihugo byôshi, lero nàderha, nti: «Mâshi, Nyakasane, babalira! Kurhi Yakôbo acilama? Anarhohire bwenêne!» 3 Nyakasane ashukira, àderha, erhi: «Okwo kurhacibe».
Okubonekerwa kwa kabirhi: ecanda cirî
4 Lolagi ebi Nyakasane Nyamuzinda anyêresire: Nyakasane Nyamuzinda ahamagala omuliro gw’okuhana, erhi gwamayôca orhubanda rhunene, erhi gukola gurhangire n’amalambo. 5 Lero nàderha, nti: «Mâshi, Nyakasane Nyamuzinda, shukira. Kurhi Yakôbo acilama? Anacirhohire bwenêne!» 6 Nyakasane Nyamuzinda àshukira, aderha, erhi: «Okwo nakwo kurhâcibe.»
Okubonekerwa kwa kasharhu: Olugero
7 Lolagi ebi Nyakasane Nyamuzinda ànyêresire: Muntu wàli oyimanzire hôfi n’olukûta, erhi afumbasire olugero omu nfune. 8 Nyakasane àndôsa, erhi: «Bici obwîne, wâni Amosi?» Nânî nti: «Lugero.» Nyakasane ambwîra, erhi: «Nkola nâgera olubaga lwâni lw’Israheli, lero ntâcilubabalire. 9 Ahantu Izaki arherekèrera hâshâbûka, engombe z’Israheli zâshandâla, n’enyumpa ya Yerobwâmi nâyigezamwo engôrho.»
Akadali k’ Amaziyasi: Amosi àlibirhwakwo e Beteli
10 Lero Amaziyasig, mudâhwa w’e Beteli, àrhuma mpu babwîre Yerobwâmi, mwâmi w’Israheli, erhi: «Amosi adwîrhe akulega omu nyumpa y’Israheli; ecihugo cirhankacilembera ebinwa byâge. 11 Yumva ciru ebi aja aderha: Yerobwâmi ngôrho yamuyîrha, n’Israheli alulizibwe kulî n’ecihugo câge». 12 Amaziyasi àhindamuka, àbwîra Amosi, erhi: «Rhenga eno munda, wâni mulêbi; yâkira omu cihugo ca Yuda, genda olireyo omugati gwâwe, onalêbereyo. 13 Ci oleke obulêbi bwâwe aha Beteli; bulya eri ngombe ya mwâmi, mahêro g’obwâmi.» 14 Amosi àshuza Amaziyasi, erhi: «Ntàli mulêbi, ntanàli mwâna wa mulêbi, nàli mungere na muhinzi wa mihumbabumbah. 15 Nyamuzinda yêne wàmpamagalaga erhi nyâbwîre obusò, na Nyamuzinda wambwîraga, erhi: «Genda olêbere olubaga lwâni lw’Israheli». 16 Yumvagya nâwe akanwa ka Nyamuzinda, bulya odesire, erhi: «Orhalêbaga eby’Israheli, orhalêbaga eby’enyumpa ya Izaki.» 17 «Akaba ntyo, yumvagya oku Nyamuzinda adesire: «Mukâwe yâbà mbaraga omu lugo, bagala bâwe na bâli bâwe bahwêra oku ngôrho, amashwa gâwe bàgashokôla, nâwe wêne wajifira omu cihugo c’amabî, n’Israheli alulizibwe omu bujà kuli n’ecihugo cage.»
Amos 7
1כֹּ֤ה הִרְאַ֨נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 2וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃ 3נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את לֹ֥א תִהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 4כֹּ֤ה הִרְאַ֨נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּ֥ה קֹרֵ֛א לָרִ֥ב בָּאֵ֖שׁ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וַתֹּ֨אכַל֙ אֶת־תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אֶת־הַחֵֽלֶק׃ 5וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ חֲדַל־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃ 6נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל־זֹ֑את גַּם־הִיא֙ לֹ֣א תִֽהְיֶ֔ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס
7כֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדֹנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ׃ 8וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֨רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃ 9וְנָשַׁ֨מּוּ֙ בָּמ֣וֹת יִשְׂחָ֔ק וּמִקְדְּשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יֶחֱרָ֑בוּ וְקַמְתִּ֛י עַל־בֵּ֥ית יָרָבְעָ֖ם בֶּחָֽרֶב׃ פ
10וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֨רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כָּל־דְּבָרָֽיו׃ 11כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָרָבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ ס
12וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכָל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא׃ 13וּבֵֽית־אֵ֔ל לֹֽא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֤י מִקְדַּשׁ־מֶ֨לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא׃ ס
14וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃ 15וַיִּקָּחֵ֣נִי יְהוָ֔ה מֵאַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ יְהוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 16וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃ 17לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִשְׁתְּךָ֞ בָּעִ֤יר תִּזְנֶה֙ וּבָנֶ֤יךָ וּבְנֹתֶ֨יךָ֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְאַדְמָתְךָ֖ בַּחֶ֣בֶל תְּחֻלָּ֑ק וְאַתָּ֗ה עַל־אֲדָמָ֤ה טְמֵאָה֙ תָּמ֔וּת וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ ס
8
Okubonekerwa kwa kani: Ecirhiri c’amalehe gayêzire
1 Lolagi ebi Nyakasane Nyamuzinda anyêresire: Càli cirhiri ca malehe gayêzire. 2 Ambwîra, erhi: «Bici obwîne, wâni Amosi?» Nâni, nti: «Cirhiri ca malehe gayêzire.» Nyakasane ambwîra, erhi: «Olubaga lw’Israheli lukola luyêzire lw’okuhwa; ntakacilubabalira bundi». 3 Abimbiza b’ebugale bâlaka olwo lusiku. – kwo Nyakasane adesire, – emirhumba yâbà minji bayikwêba hôshi hôshi. Muhulike!
Oku bishambo n’abanyazi
4 Muyumve, mwe mudwîrhe mwatûntuma omukenyi, munadwîrhe mwalonza okuhiva abarho omu cihugo. 5 Mwe mudwîrhe mwaderha, mpu: «Lero mangaci omwêzi gubalusire gwazika, lyo rhuguza engano yîrhu, n’oku lwa-Sabato, rhuyukîrize engano yîrhu? Rhwanyihya olugero, rhuyûshûle engulo, omunzâni rhwagujira kundi kundi, rhubarhebe. 6 Omukenyi rhwamugula nsaranga, n’ow’obuligo kugulu kwa nkwêrho; rhwaguza ciru n’omulôlo gw’engano.» 7 Nyakasane acîgashire kw’obwo bucîbone bwa Yakôbo, erhi: «Nanga, ntakayibagira ciru n’ehitya ebyo bijiro binyu.» 8 K’arhali okwo kwo kwarhumire igulu lyageramwo omusisi, n’abantu bâlyo bali omu mishîho, lyâbira lyôshi nka lwîshi lwa Nili, n’okuhongôkwa nk’olwìshi lw’e Mîsiri?
Obuhane buciri bufulike: Omwizimya n’emishîbo
9 Mw’olwo lusiku, kwo Nyakasane Nyamuzinda adesire, nâzisa izûba aha kasirahinga, nâbwika igulu mwizimya mûshi. 10 Ensiku nkulu zinyu nazihindula mishîbo, enyimbo zinyu zôshi ndûlù; ebibunu binyu byôshi nâbiyambika busunzu, n’amarhwe ginyu gôshi ngahirekwo olubala. Nâjira eyo mishîbo ebè nka ya mwâna wa cusha kuhika ebuzinda lwâbà lusiku lwa burhe.
Ishali n’enyôrha y’oluderho lwa Nyamuzinda
11 Loli oku ensiku zâyisha, kwo Nyakasane Nyamuzinda adesire, nârhuma ishali omu cihugo, lirhali ishali lya biryo, erhi nyôrha ya mîshi, ci ishali lya kuyumva oluderho lwa Nyamuzinda. 12 Kurhenga oku nyanja kuhika oku yindi, bâgenda bahenanguka, bâgenda bahabuka kurhenga oku nyanja kujà idako mpu balilonza oluderho lwa Nyamuzinda barhanalushimâne!
Emyanzi mihyâhya y’obuhane
13 Mw’olwo lusiku, abanyere binjinja b’ensûli n’abalamba bâfà n’enyôrha. 14 Balya balahira Ashimai w’e Samâriya, balya baderha, mpu: «Mbotumirha Nyamuzinda wâwe, wâni Dani!» na mpu: «Mbotumirha Musîmwa wâwe, wâni Bersaba!» Abo bakumba burhazûka.
Amos 8
1כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ׃ 2וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃ 3וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס׃ פ
4שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית עֲנִוֵּי־אָֽרֶץ׃ 5לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֨דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה׃ 6לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֨סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃ 7נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ 8הַ֤עַל זֹאת֙ לֹֽא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה וְנִשְׁקְהָ֖ כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃ ס
9וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃ 10וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֨יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֨יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃ 11הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֨חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃ 12וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֹֽׁוטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃ 13בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא׃ 14הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃ ס
9
Okubonekerwa kwa karhânu: Okushâbwa kw’amahero
1 Nanacibona Nyakasane ayîmanzire hôfi n’oluhêrero, àderha, erhi: Shûrha omunâra, oburhungiri burhoge; nkola nâbabeza amarhwe bôshi, n’abankasigala, mbanige n’engôrho; ntâye ciru n’omuguma muli bo waderha mpu ayâka, ntâye ciru n’omuguma muli bo wâfuma, 2 Bakaderha mpu bacîbisha ekuzimu, okuboko kwâni kwabajàlabulayo; bakashonera oku nkuba, nabahonyakwo; 3 bakacîfulika oku busongêrwe bwa Karmeli, nâgendibarhenzakwo, mbagwârhe, bakacîfulika omu ndalâlà y’enyanja, nnantegeke ihirahiraj lyamwo libalumiremwo: 4 Bakacihêka bujà emw’abashombanyi bâbo, nnantegeke babanigûze, amasù gâni garhabarhengekwo, kwa kubayîrha ci arhali kwa kubaciza.
Obukuze
5 Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe, amabà nk’ahuma oku igulu lyamajuguma, abaliyûbakakwo bôshi bamajà omu mishîbo: lyamâbira lyôshi ak’olwîshi lwa Nili, lyamânashubifombera nka Nili w’e Mîsiri. 6 Nyakasane àyûbakîre obwâmi bwâge emalunga n’akakubiro kâge akadèêkereza omu igulu; anahamagala amîshi g’enyanja agashêsha omu igulu; izîno lyâge ye Nyakasane.
Enkola-maligo zôshi zaherêrekera
7 «Wâni bene Israheli, -kwo Nyakasane adesire, -ka mwe mulushirage Abanya-Etiyopiya?k K’arhali nie narhenzagya Israheli omu cihugo c’e Mîsiri, nka kulya nàrhenzagya Abafilistini e Kaftori n’Abakaldeyi e Kiri? 8 Loli oku amasù gâni gayêrekîre obwâmi bw’ebyâha, nti mbahyajire hano igulu. Ci kwônene ntahyajire lwôshi enyumpa ya Yakôbo», kwo Nyakasane adesire. 9 «Bulya nkola nârhegeka, ndundaganye n’enyumpa y’Israheli ekarhî k’amashanja gôshi nka kula banashebulira oku kayungulo n’ehibuye hitya hirharhogere oku idaho. 10 Abanya-byâha b’olubaga lwâni bôshi bâhwera oku ngôrho, balya bakaziderha, mpu: «Obuhanya burhayishe, burharhuhikekwo».
I. Emirali y’okuyûbaka buhyâhya
11 Mw’olwo lusiku, nazimbôla enyumpa y’omushambûkiza ya Daudi, nâfukâza emirhule, nârhenza ebigûkà. 12 Lyo bahashiyîma omu bya Edomu bisigîre n’omu mashanja gôshi gàlinshizire, kanwa ka Nyakasane kâyunjuza ebyo. 13 Loli oku ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, ezi okuhinga n’okusàârûla, okukanda n’okumîra byakulikiranamwo. Entondo zâhululamwo amanvul mahyâhya, orhurhondo rhwôshi rhwayengûla erhi go garhuma. 14 Nâshubiyimanza olubaga lwâni lw’Israheli; bashubiyûbaka ebishagala byàshâbûsire, banabêremwo, bâgwika enkoma bananywe amamvu ga muli zo, bâhinga amashwa banalye ebyamwo. 15 Nâbashubiza ecihugo câbo, na ntâye wacibarhenze omu cihugo nàbahîre; «ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda wawe adesire.
Amos 9
1רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּאמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֨עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט׃ 2אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אוֹרִידֵֽם׃ 3וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם׃ 4וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיבֵיהֶ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה׃ 5וַאדֹנָ֨י יְהוִ֜ה הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֤עַ בָּאָ֨רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג וְאָבְל֖וּ כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִם׃ 6הַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֨יִם֙ מַעֲלוֹתָ֔ו וַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ 7הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֨יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃ 8הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֨וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ׃ 10בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה׃ 11בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃ 12לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃ פ
13הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃ 14וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃ 15וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

OBA – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Abu
ABUDIYA
ABUDIYA Ovadia עובדיה
ABUDIYA Ovadia עובדיה
Enshokolezi
Ecitabu ca Abudiya co cisungunu bwenene omu bitabu by’abalêbi. Obulêbi bwa Abudiya bwabire omu njira ibirhi: okuhanwa kwa Edomu n’olusiku lwa Nyamubâho, lusiku Israheli acîhôla kuli Edomu.
Edomu alinda oku Yeruzalemu ashâbûka lyo arhêra Yuda, lyo arhôla ebirugu n’obugale bw’ecihugo. Ntyo rhwanahashiderha oku eci citabu cayandikagwa amango Yeruzalemu akagilibuzibwa na Edomu.
EBIRIMWO

Okuhanwa kwa Edomu: mulongo 1-18
Obukuze bwa Israheli: mulongo 19-21

1
ABUDIYA
lzino ly’ecitabu
1 Okubonekerwa kwa Abudiya e Edomu. Nàyumvîrhe akanwa ka Nyakasane, omuganda alirhumire omu mashanja, erhi: «Kanya oku ntondo, rhugeze olu lubaga mwo omusisi».
Akanwa kuli Edomu
Ntya kwo Nyakasane adesire: 2 «K’obwîne oku nàkujizire munyi omu mashanja, wangayire bwenêne!m 3 Obucîbone bwâwe bwakurhebire, we bà omu lwâla, we jira amalunga cirâlo câwe, we derhera emurhima, erhi: «Lero ndi wakampira oku idaho?» 4 Amango wakaderha mpu wazukiriza nka nyunda, erhi amango wakaderha mpu wahira ecirâlo câwe emalunga, nanakumanulayo, kwo Nyakasane adesire.
Okuherêrekezibwa kwa Edomu
5 Erhi ebishambo byankakuyishira, nîsi erhi ababisha bankakurhêra budufu, ka barhankakunyaga ebi banalonzize? Nîsi kandi erhi abahumbûza b’emizâbîbu bankakuhikira omu lukoma lwâwe, ka bankakulekeramwoebirhali bihadu bisungunu byonene?
Oku bakunyazirage wâni! 6 Oku Ezau bamushokwîrage ebyâge byôshi! 7 Abîra bâwe bakuyongolosire banakuyeshera omukanga, aba mwahumiraga haguma badwîrhe bakuhurana, mpu: «Arhacigwêrhi nda na mugongo!n»
8 Ka muli ago mango ntâshokôle Edomu abagulao bâge n’Abanya-bukengere b’oku ntondo ya Ezau? Kwo Nyakasane adesire. 9 Temani we, entwâli zâwe zâgwârhwa n’omusisi, lyo ngasi muntu arhenga oku ntondo ya Ezau.

Obubî bwa Edomu
10 Enshombo wagwêrhe kuli mulumuna wawe Yakôbo y’okumuniga, ebyo byôshi byâkubumba nshonyi onaherêrekere lwôshi. 11 Amango wàli ocìyugwîre, olusiku ababisha bahêka ebyâge byôshi, amango abalalwe bàyikiriraga emwâge banayôca Yeruzalemu, nâwe kwo wàli nka wa muli bo! 12 Orhacîshingaga amango obubanya buli aha mwa mulumana wâwe! Orhashekeraga bene Yuda amango obuhanya bubayishire! Orhatwaga orhugani olusiku lubî! 13 Orhayikiriraga omu lubaga lwâni olusiku obuhanya buli omu nyumpa zâbo. Amango okabona obuhanya bubayishire, orhacìshingaga? 14 Orhabashokôlaga olusiku lw’obubanya! Orhajagilingira abâyâka aha mashango g’enjira mpu obanige! Orhahânaga abacizîne olusiku lw’obuhanya! 15 Bulya olusiku Nyakasanep ahana amashanja Iuli hôfi; oku wàjizire kwo nâwe wâjirirwe: ebijiro byâwe byâkugalukira! Orharhôlaga obuhirhi bwâbo amango bali omu malibuko.
Olusiku lwa Nyakasane, Israheli acîhôla kuli Edomu
16 Neci nka kulya wanywêrîreq oku ntondo yâni ntagatîfu, amashanja gôshi gânywa buzira kurhamûka: bânywa banayigurhe, banayôrha nk’oku barhasagiyôrha bundi! 17 Ci kwône oku ntondo ya Siyoni kwayishibà abàfumire, hayishibà hanlu hatagatîfu, n’enyumpa ya Yakôbo yâyishinyaga abàyinyazire! 18 Enyumpa ya Yakôbo gwâyishibà muliro, eya Yozefu yâyishibà ngulumira, eya Ezau, yâyishibà ya buligo. Ezo nyumpa zombi, eya Yakôbo n’eya Yozefu, zadûlika enyumpa ya Ezau muliro zinayisingônole, na ntâye warhengemwo! Nyakasane akudesire!
Ecihugo cihyâhya c’Israheli
19 Abantu b’e Negêbu, bânayanke entondo ya Ezau, ab’Emuhengere banayanke ishwa ly’Abafilistini, banayanke ecihugo ca Efrayimu n’eca Samâriya, na Benyamini ayanke ecihugo ca Galadi. 20 Abakage b’omu busò bw’abâna b’Israheli, bânayanke ecihugo ca Kanani kuhika e Sarepta, n’abakage b’e Yeruzalemu balie Safaradi banayanke emirhundu y’e Negêbu. 21 Bânayinamuke nka ntwâli, oku ntondo ya Siyoni, mpu batwîre entondo ya Ezau olubanja, na Nyakasane âyishigandâza.
Obadja/Obadiah 1
1חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה׃ 2הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃ 3זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃ 4אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 5אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שֹׁ֣ודְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃ 6אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃ 7עַֽד־הַגְּב֣וּל שִׁלְּח֗וּךָ כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י בְרִיתֶ֔ךָ הִשִּׁיא֛וּךָ יָכְל֥וּ לְךָ֖ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֑ךָ לַחְמְךָ֗ יָשִׂ֤ימוּ מָזוֹר֙ תַּחְתֶּ֔יךָ אֵ֥ין תְּבוּנָ֖ה בּֽוֹ׃ 8הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם יְהוָ֑ה וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃ 9וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃ 10מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃ 11בְּיוֹם֙ עֲמָֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנָכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו וְעַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ 12וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֨יךָ֙ בְּי֣וֹם נָכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אָבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃ 13אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃ 14וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃ 15כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהוָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃ 16כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כָֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃ 17וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָֽרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָֽשֵׁיהֶם׃ 18וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ 19וְיָרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָרְשׁוּ֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ 20וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל־הַ֠זֶּה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב׃ 21וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃

JON – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Yôn
YÔNÀ
YÔNÀ יונה
YÔNÀ יונה
Enshokolezi
Ecitabu ca Yônà cimanyîsa akalamo k’omulêbi Yônà wali mwabîranyi. Burhanzi alonza okuleka omukolo gwâge na buzinda avuga Nyamuzinda omunkwa bulya âmukolo gwâge gwâgezire bwinjà.
Eci citabu cilonza Yônà abè lwiganyo kuli Israheli walahiraga okuyunjuza omukolo gwâge gw’okuyigîriza amashanja g’abapagani Akanwa ka Nnâmahanga. Eci citabu cirhuyêresire muntu muguma waderhagwa Yônà, Nyamuzinda arhumaga mpu abè mwigîriza omu cishagala cinene c’abapagani ciderhwa Ninive. Yônà alahira okujira ogwomukolo.
Amashanja g’abapagani gayishihamagalwa na Nnâmahanga lyo gacungulwa. Ab’omu Ninive, abayishirhenga omu bugoma n’okuhungama ebyâha byâbo bali lwiganyo lw’amashanja g’abapagani gayishigalukira Nyamuzinda w’okuli.
Yônà agaywa na Nyamuzinda. Ci kwône amuhà olwiganyo lw’omurhi gumera n’okuyûma duba duba, lyo akengêra obwonjo bunene bwa Nnâmahanga.
EBIRIMWO

Okuhamagalwa kwa Yônà n’okushenga kwâge: cigabi 1-2
Okuhongoka kwa Ninive n’obwonjo bwa Nnâmahanga: cigabi 3
Okucîduduma kwa Yônà n’ishuzo lya Nnâmahanga: cigabi 4

1
YÔNÀ
Yônà àrhenguha omukolo gwâge
1 Akanwa ka Nnâmahanga kànacirhindakwo Yônà mwene Amitayi, erhi: 2 «Yimuka, ojè e Ninive, cishagala cinene, obabwîre oku obubî bwâbo bwahisire emunda ndi». 3 Yônà ayimuka, àgwârha enjira, y’okuyâkira Nnâmahanga erhali hôfi, e Tarsisi. Anaciyandagalira e Yope, àbugâna obwârho bwaja e Tarsisi; abahyulira enjira, aja omu bwârho bôshi nabo kuhika e Tarsisir, kulî na Nnâmahanga. 4 Ci Nnâmahanga azûsa omuhûsi n’omulaba munene omu nyanja, ciru obwârho bwalinzitwîkamwo. 5 Abashâna bagera mwo omusisi, ngasi muguma acîkumba omuzimu w’emwâbo, bànarhogeza emishoko yâbo omu nyanja mpu lyo bayanguha. Ci larha wâni Yônà erhi anayandagalîre aha nteberhebe y’obwârho, agwishîre, aj’iro. 6 Omukulu w’obwârho anacimuyegêra, amuzûsa, amubwîra erhi: «Cirhumire ogweshîre? Zûka, ocîkumbe Nyamuzinda wâwes. Nkaba Nyamuzinda arhukengêra, rhurhagifa.» 7 Okubundi bàbwirana, mpu: «Rhuyeshe ecigole, lyo rhumanya ndi odwîrhe obu buhanya. Bàyesha ecigole, n’ecigole cagwârha Yônà. 8 Okubundi bàmubwîra, mpu: «Rhubwîre ihanja lici olikwo, ngahi warhenga, oli wa ngahi, oli wa mutala muci?» Anacibashuza, erhi: 9 «Ndi Muyahudi, Nyamuzinda mparâmya, Lulema w’empingu n’igulu, owalemaga enyanja n’obudaka.» 10 Aho, abashâna bayôboha, bamudôsa, mpu: «Bici cbyo wajizire!» Balikola bamanyire oku kuyâka ajayâka Nyamuzinda, bulya àli erhi amabarhondêreza emyanzi yâge. 11 Bàmudôsa, mpu: «Kurhi rhwakujiraga obwo lyo eyi nyanja erhûla?» Bulya amîshi gàlikola gali gayimukanana kulusha. 12 Abashuza, erhi: «Muntôle, munkwêbe omu nyanja, lyo enyanja erhûza. Bulya mmanyire oku nie ntumire ogu mulaba munene gwazûka.» 13 Abashâna bavugama obwârho mpu bajè oku burhambi; ci kwabà kurhamira busha, bulya enyanja erhazigaga bayîsa, emivumba yaluga kulusha. 14 Okubundi bashenga Nyamuzinda, baderha, mpu: «Waliha Nyamuzinda, kurhi rhwankafulumuka olufu-nyanja rhulekifa enyanya ly’oyu muntu! Orharhubarhuzagya empanga nyêru-kwêru, bulya wêne, we Nyamuzinda, oku olonzize kwo onajira.» 15 Bàgwârha Yônà, bamukwêba omu nyanja, okuhandi enyanja yarhûza. 16 Abo bantu banacirhungwa n’obwôba embere za Nyamuzinda, bamurherekêra enterekêro banahiga emigabo.

Jona/Jonah 1
1וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־יוֹנָ֥ה בֶן־אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר׃ 2ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃ 3וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אָנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָֽה׃ 4וַֽיהוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃ 5וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃ 6וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃ 7וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֨לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃ 8וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃ 9וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃ 10וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי־יָדְע֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־מִלִּפְנֵ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃ 11וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר׃ 12וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֨וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃ 13וַיַּחְתְּר֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם׃ 14וַיִּקְרְא֨וּ אֶל־יְהוָ֜ה וַיֹּאמְר֗וּ אָנָּ֤ה יְהוָה֙ אַל־נָ֣א נֹאבְדָ֗ה בְּנֶ֨פֶשׁ֙ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּתֵּ֥ן עָלֵ֖ינוּ דָּ֣ם נָקִ֑יא כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר חָפַ֖צְתָּ עָשִֽׂיתָ׃ 15וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃ 16וַיִּֽירְא֧וּ הָאֲנָשִׁ֛ים יִרְאָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּֽזְבְּחוּ־זֶ֨בַח֙ לַֽיהוָ֔ה וַֽיִּדְּר֖וּ נְדָרִֽים׃
2
Yônà àcunguka
1 Nnâmahanga ànacirhuma omufi munênênè, amirangusa Yônà. Yônà àjira nsiku isharhu na madufu asharhu omu nda y’enfî. 2 Mw’eyo nda y’enfî, Yônà ayakûza Nnâmahanga Nyamuzinda wâge, àderha, erhi:
3 «Amango nalihanyâgire, nayakûzize Nyamuzinda, ananshuza. Amango nali ekuzimu, nayakûzize, wanayumva izù lyâni.
4 Walinkwêbire omu ntuli, omu muhengere gw’enyanja, emivumba y’enyanja yàlingosire. Emilala yâwe yôshi n’endimi zâwe byanyandagalirakwo.
5 Go mango nadesire, nti: «Namarhenga omu masù gâwe, kurhigi nacilolêreze akâ-Nyamuzinda kâwe kimâna?»
6 Amîshi galingosire kuhika emumiro, entuli yalingosire, emihulula y’erwîshi yalinfukafusire irhwe.
7 Emuhengere nalinyadagalîre, nahamikirwa ekuzimu. Ci kurhenga omu bulumba washubinyinamula, Nnâmahanga Nyamuzinda wâni.
8 Oku omurhima gwâni guli gwashûbuka nàkengêra Nyamuzinda, n’omusengero gwâni gwahika emunda oli, omu burhwâli bwâwe bwimâna.
9 Bala barherekêra abazimu, bone bacihegeza iragi lyâbo.
10 Ci niehe kuyimba nâyimba omwîshingo gwâni, nâyunjuliza ebiragâne nàkujirîre. Bulya we Nyakasane Muciza wâni.»
11 Buzinda Nnâmahanga arhegeka wanfi okugendishalira Yônà oku cikwî c’enyanja.
Jona/Jonah 2
1וַיְמַ֤ן יְהוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃ 2וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃ 3וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃ 4וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃ 5וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃ 6אֲפָפ֤וּנִי מַ֨יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃ 7לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ 8בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֨יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃ 9מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃ 10וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהוָֽה׃ ס
11וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃ פ
3
Ab’e Ninive bàciyûnjuza na Nyamuzinda àbababalira
1 Akanwa ka Nnâmahanga kanacirhindakwo Yônà obwa kabirhi, erhi: 2 «Yimuka, ojè e Ninive, cishagala cinene, obabwîre ebi nâkubwîra.» 3 Yônà anaciyimuka, aja e Ninive nk’oku Nnâmahanga analidesire. Omanyâge oku Ninive ali munene: olurhali lugendo lwa nsiku isharhu lurhankarhumire omuntu amuyûsa amugeramwo. 4 Yônà anacihira njira, alambagira omulegerege gwôshi. Akajahamagaza n’okuderha, erhi: «Hacisigîre nsiku makumi ani, Ninive ahongoke.» 5 Engabo ya Ninive yanaciyêmêra Nnâmahanga, yahuluza n’okulâlika okucîshalisa, yanayambala sunzu, kurhenga oku mukulu kuhika oku murhò. 6 Omwanzi gwahikakwo mwâmi w’e Ninive, azikûka oku ntebe yâge, ahogola ecishâli câge, acîbwîka zunzu, acîbwâlika n’omu luvùt. 7 Okuhandi balâlika muli Ninive yeshi, oku irhegeko lya mwâmi haguma n’abarhambo, mpu: «Abantu bôshi, n’ebintu ntâye okozagye amîshi erhi biryo ekanwa. 8 Muyambale sunzu, muharâmye munashenge Nyamuzinda obwonjo oku byâha binyu, muleke okuhimba kwinyu kubî, muleke ebigalugalu by’amaboko ginyu. 9 Ndi omanyire erhi Nnâmahanga arhankashukira ashube okuboko, aleke obukunizi bwâge arhuyôkole?» 10 Nnâmahanga àbona oku badwîrhe batabataba mpu lyo bahindula engeso zâbo. Lero ashukira, arhacibarhumiraga obuhanya àli amahiga oku âbarhumira.
Jona/Jonah 3
1וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ 2ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וִּקְרָ֤א אֵלֶ֨יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ 3וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֶ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 4וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃ 5וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃ 6וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֨קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃ 7וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃ 8וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃ 9מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃ 10וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃
4
Ecifufu ca Yônà n’ishuzo lya Nyamuzinda
1 Erhi Nnâmahanga àba amâbabalira Ninive, ebyo byashologorha Yônà hôfi kucîniga n’oburhè. 2 Anaciyakûza, erhi: «Ntarhenga omu iderhero, waliba! K’arhali birya nàderhaga erhi nciri omu cihugo cîrhu ebi! Co cànarhumaga ncîlibirhira kuhika e Tarsisi, bulya nàlinyôsire mmanyire oku we Nyamuzinda w’obwonjo n’ow’olukogo, orharukûza, we mugale mwimâna, Orhakwirirwa bubî. 3 Mâshi Yâgirwa, mpêka buno, yanka guno mûka, bulya olufu lwo lukulu aha kalamo emwâni buno». 4 Nnâmahanga amushuza erhi: «Cici cirhumire wakaliha okungan’aho?» 5 Yônà arhenga muli cirya cishagala, aciyungulira ebushoshokero bw’izûba, ayûbakayo ecifumba, adêkerera, alingûza ebyâbà omu cishagala. 6 Okuhandi, Nnâmahanga àmumezaho olubonobono, lwakula, lwakâmujirira ecihôho, lwakâmucikirira omu malibuko. Yônà asîma bwenêne olwo lubonobono. 7 Ci kwône erhi bugendica sêzi, lukula àrhanda, Nnâmahanga àgeza shumbwe muli lulya lubonobono, lwanaciyûma. 8 Erhi izûba lishoshôka, Nyamuzinda azûsa empûsi yâyôca, lirya izûba lyabasha kwo Yônà, okuhandi ajogonokerwa. Kandi acîfinja olufu, àderha, erhi: «Aye! Okufà kwo kukulu aha kulama ntya». 9 Nnâmahanga àmushuza, erhi: «Cankarhuma wadwîra omu nda nk’ibiri, olwo lubonobono obêrîre burhe, ka lwâwe?» Naye, erhi: «Yâgirwa, kurhi ntankaba burhe mâshi!» 10 Nnâmahanga ashubîrira, amubwîra, erhi: «W’oyu, olubonobono orhakoleraga, orhanaluyuhiriraga, luli lwakuvuna, budufu buguma lwàmeraga, budufu buguma lwàyumire. 11 Nâni nie obwinage oku ntankafà mungo kuli Ninive, ecishagala cinene cirimwo bihumbi igana na makumi abirhi, ciru na kulusha, ga bantu barhishi okulyo kwâbo, barhishi okulembe kwâbo, cirimwo n’obuso bw’ebintu!»
Jona/Jonah 4
1וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ׃ 2וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־יְהוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃ 3וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ ס
4וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃ 5וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֨יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃ 6וַיְמַ֣ן יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשֹׁ֔ו לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 7וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃ 8וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ 9וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃ 10וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֨סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃ 11וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃

MIC – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Mik
MIKEYO
MIKEYO MIKHA מיכה
MIKEYO MIKHA מיכה
Enshokolezi
Omulêbi Mikeyo aburhiragwa omu cishagala ca Moresheti omu Yuda. Ali muhinzi na mungere aka Amosi. Mikeyo ayigirizagya amango g’abâmi Yotamu, Akazi na Ezekiyasi, kwo kuderha kurhenga omu mwâka gwa 753 kuhika omu mwâka gwa 700 embere Yezu Kristu aburhwe. Muli ago mango abalêbi Hozeya na Izaya bajâga bayigîriza.
Omukolomurhanzi ahabagwa na Nyamuzinda gwàli gwa kumanyîsa abantu oku obuhanya bwayishibagwârha (2, 6-11; 3, 5-8). Nyamubâho atwîra olubaga lwamugayisagya olubanja. Lwakagiharâmya ensanamu, lwanali lwamaleka akalamo kw’obushinganyanya. Mikeyo akalihire bwenêne abagale banyaga abakenyi, abalî b’emyenda barhalonza kujuha, abarhunzi bakazizimba, emilala erhayumvanya, abadâhwa n’abalêbi balibuza bambali bâbo, abazuzi b’okugulwa. Ebyo byôshi birhaliganini n’ebi Nyamuzinda azigira. Alonza abantu babè bashinganyanya, babè n’omurhima gw•obuzigire banamushimbe n’obwîrhôhye.
Nyamuzinda ayishitwîra olubaga lwâge olubanja n’okuluhana. Omulêbi Mikeyo amanyîsa oku Samâriya n’ebishagala by’ecihugo c’omu lubanda lw’ida ko ly’e Yeruzalemu bayishilibuzibwa. Yeruzalemu ayishibà cirundo ca bisigaliza. Cikwône Mikeyo ashubirilangaliza okucungulwa. Abayishisigala bayishicungulwa. Amanyîsa kandi oku omwâmi w’omurhûla ayishiburhirwa e Betelehemu. Oyo mwâmi ayishilisa olubaga oku buhashe bwa Nyakasane.
EBIRIMWO

Israheli atwîrwa olubanja: cigabi 1-3
Okulaganyibwa kwa Siyoni: cigabi 4-5
3, Israheli âcitwîrwa olubanja: cigabi 6, 1-7, 7
Obulangâlire kuli Nnâmahanga: cigabi 7. 8-20
1
MIKEYO
1 Aka kali kanwa ka Nyakasâne kàyishiraga Mikeyo, muntu w’e Moresheti, omu nsiku za Yotamu, na Akazi, na Ezekiyasiu, bâmi b’e Yuda. Abonekerwa ebiyêrekîre Samâriya na Yeruzalemu.
I. Olubanja lwa Israheli Samâriya atwîrwa olubanja
2 Muyumvîrhize mwe lubaga. Nâwe w’lgulu n’ebikubamwo byôshi, rhega okurhwîri. Nyakasane Nyamuzinda yêne amubêra muhamîrizi, Nyakasane yenene kurhenga omu nyumpa yâge nyimâna. 3 Loli oku Nyamuzinda ayishire arhenga aha mwâge, ali bwandagala, alabarha amarhwêrhwè g’igulu. 4 Entondo alabasirekwo zamajonga, n’emmanda zamaboneka nka kula omuhomo gujonga n’omuliro, nka kula amîshi gahona oku mâla. 5 Bubî bwa Yakôbo burhumire ebyo byôshi byâbà, n’ebindi birhumire: mabî g’enyumpa y’Israheli. Ohubî hwa Yakoho bo buhi? K’arhali Samâriya? Ho ngahi aho marhwerhwè ga Yudeya? K’arhali Yeruzalemu? 6 Samâriya nâmujira nk’ishwa lya bigûkà, nka ngo ya kurhwerwamwo emizâbîbu. Amabuye gâge nâgakwêba omu lubanda, ebiriba byâge mbisige bwerûle. 7 Ensalamu zâge zôshi zavungunyulwa, n’ensaranga ehembwa zôshi zasingônolwa n’omuliro; ensalamu zâge zôshi nâjira zisherezibwe. Bulya ensaranga ahembwa omu bubaraga bwâge zo àzigulagamwo, zo zânashubibà luhembo lw’obubaraga bwâge.
Obuhanya bwarhogera kuli Yeruzalemu
8 Niono Mikeyo, nâlaka nandakûle, nâgenda buzira nkwêrho emagulu erhi nandi bushugunu, buzira mwambalo. Nâlaka nka nyambwe, nyâme nka nyunda. 9 Bulya ebibande bya Samâriya birhali bya kufuma. Byahisire ciru n’omu bihugo bya Yuda n’omu mihango ya Yeruzalemu. 10 Murhabimanyîsagya e Gati. N’e Akomurharhozagya emirenge yinyu! E Bet-Leafra, mucivuruvunze omu katulo. 11 Geri mwe bantu b’e Shafiri erhi munali bushugunu munagwêrhwe n’enshonyi. Olubaga lw’e Kanani lurhacihuluka omu cishagala. Emishîbo ya Beti-Eseli yâmmuyîma aha mwayâkira. 12 Abantu b’e Maroti badwîrhe bajugumira ebinjà byâbo. Obuhanya Nya asane arhumire bwahika oku muhango gwa Yeruzalemu. 13 Shwekera eciterusi oku ngâlè z’ebîrha, we oyûbaka e Lakishi! (Go gwali murhondêro gw’ecâha ca mwâli wa Siyoni, bulya we obà nshôko y’amabî g’Israheli.) 14 Co cirhumire okwânîne ohâne engulo kuli Maresheti-Gati. Enyumpa za Beti-Akzibu zâyish’iyabira abâmi b’Israheli. 15 Nâyish’ikulerhera kandi omuhaguzi, we oyûbaka e Mareshe! Obukuze bw’Israheli bwahika e Adulamiv. 16 Mucigugunyule emvîri, mucîmôme omukungu, mwe bantu b’e Yeruzalemu, irhwe linyu libè luhala nka nyundà, mulakire abâna binyu bazigirwa, bulya bakola bahêkwa bujà kulî ninyu.
Micha/Micah 1
1דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־מִיכָה֙ הַמֹּ֣רַשְׁתִּ֔י בִּימֵ֥י יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־חָזָ֥ה עַל־שֹׁמְר֖וֹן וִירֽוּשָׁלִָֽם׃ 2שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קָדְשֹֽׁו׃ 3כִּֽי־הִנֵּ֥ה יְהוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל־בָּ֥מֳותֵי אָֽרֶץ׃ 4וְנָמַ֤סּוּ הֶֽהָרִים֙ תַּחְתָּ֔יו וְהָעֲמָקִ֖ים יִתְבַּקָּ֑עוּ כַּדּוֹנַג֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ כְּמַ֖יִם מֻגָּרִ֥ים בְּמוֹרָֽד׃ 5בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם׃ 6וְשַׂמְתִּ֥י שֹׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֤י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה׃ 7וְכָל־פְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּ֨יהָ֙ יִשָּׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָל־עֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵאֶתְנַ֤ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַד־אֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ׃ 8עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שֹׁילָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃ 9כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּי־בָ֨אָה֙ עַד־יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד־שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10בְּגַת֙ אַל־תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל־תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר הִתְפַּלָּֽשִׁתי׃ 11עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ׃ 12כִּֽי־חָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽי־יָ֤רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרוּשָׁלִָֽם׃ 13רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 14לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 15עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַד־עֲדֻלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל׃ 16קָרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל־בְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קָרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ׃ ס
2
Abakolêsa obukulu bwâbo kubî
1 Bali bahanya abalalira n’okuhiga ebibî oku ncingo zâbo, erhi buca sêzi babiyunjuze, bulya biri omu buhashe bw’amaboko gâbo. 2 Bacîfinje amashwa banaganyâge, banyâge enyumpa zicibêre zâbo. Bânarhambule omuntu n’enyumpa yâge, ciru n’omuntu n’akashambala kâge àyîmagamwo. 3 Co cirhumire Nyakasane akolaga adesire, erhi: «Yumvagyi, ndâlîre okujirira eyi nyumpa kubî, muli okwo, murhâkulemwo amagosi ginyu, murhânagende n’obucîbone bulya gali mango mabî. 4 Olwo lusiku mwatwîrwakwo omugani. Mwayimbirwakwo enkumhu, bâyishikâderha mpu: «Mwanyazirwe lwôshi lwôshi. Ebirugu by’olubaga lwa Nyakasâne bikola omu maboko g’abandi. Israheli bamuhivire omu ishwa lyâge, lidwîrhe lyagabirwa abapagani». 5 Co cirhumire omu ndêko ya Nyakasane harhacibè ciru n’omuntu muguma w’okulambulira omugozi oku cihimbi c’ebirugu bya Nyakasane.
Omulêbi w’obuhanya
6 Murhalêbaga, kwo badwîrhe baderha. Barhalêbaga kwa bene okwow! Enshonyi zirhârhugwârhe. 7 K’enyumpa ya Yakôbo yahehêrirwe? Ka Nyamuzinda arhacibà bushiru b’okulinda? Ka ntyôla yo eba nkomêdu y’ebijiro byâge? 8 Mwe muli mwayimanga nka bashombayi b’olubaga lwâni. Orhalikwo bubî buci mudwîrhe mwamunyaga ecirondo. N’odesire mpu arhûlwîre, mudwîrhe mwamuhondakwo obuhanya bw’ebîrha. 9 Mwakûzire bambali-kazi bâni omu mwabâbwe; abâna bâbo barhò mwabakûlakwo obukuze bwâni ensiku n’amango. 10 Yimuki, mugende! Harhaciri ha kurhamukira aha. Okuhemuka kwinyu kwârhuma mwârhindibuka bwenêne. 11 Hamayisha owageremwa, asinge obunywesi erhi: «Nâkulêbera ogw’idivayi n’ogw’amamvu». Ye wankakwânana okubà mulêbi w’olwo lubaga.
Eciragâne c’okukubûla
12 Neci nâkushûbûza weshi, wâni Yakôbo, nashûbûza omusigala gwa Israheli. Nâbahira haguma nka bibuzi biri omu côgo, nka busô buli omu bulambo. Baberegeza bwenêne kulî n’abantu. 13 Omushâbi abashokolîre, bashâba, bagera omu muhango, gwo bahulukiramwo. Mwâmi wâbo abagera emalanga, erhi na Nyakasane abashokolîre.
Micha/Micah 2
1ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי־אָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֨קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ־לְאֵ֖ל יָדָֽם׃ 2וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃ פ
3לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁר לֹֽא־תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃ 4בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃ 5לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהוָֽה׃ 6אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת׃ 7הֶאָמ֣וּר בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַ֨י יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הוֹלֵֽךְ׃ 8וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה׃ 9נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם׃ 10ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא־זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טָמְאָ֛ה תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ׃ 11לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֨וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 12אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֨דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם׃ 13עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם׃ פ
3
Oku bakulu barhindibuza olubaga
1 Kandi namâderha nti: «Muyumvagye, mwe barhambo b’enyumpa ya Yakôbo, ninyu mwe barhegesi b’omu nyumpa ya Israheli! 2 Ka murhàli mukwânîne mumanye okutwa olubanja? 3 Badwîrhe balya abantu bâni nyama, badwîrhe babakûlakwo oluhu, bali babavuna orhuvuha. Bali babatwa rhuhimbi-rhuhimbi nka kuno kubahira aha nyungu, nka nyama y’aha kanoga. 4 Lusiku luguma bâhamagala Nyakasane, ci kwône arhâbashuze. Olwo lusiku abafulike amalanga gâge erhi bibî bàjizire birhuma.
Ebyâha by’abalêbi
5 Ntya kwo Nyakasane aderhîre abalêbi bahabulax olubaga lwâni: nka hali eci bavubasire banakaziyakûza mpu: «murhûla»! Ngasi muntu orhabahîri ebi balya banamubwîre, mpu: «Wâhya, entambala nyimâna eno.» 6 Co cirhumire, ahâli h’okumolekerwa, bwâmmubêra budufu; n’omwizizi gummubêre ahâli h’okulêba. Izûba lyâzikira abalêbi, olusiku lwâbayiruhira. 7 Bâja babona ebyânayishe, bâbona enshonyi, n’abalaguzi bâbulabula, bulya Nyamuzinda arhâcibashuze. 8 Ci kwône, niehey, nyunjwîre misî (na Mûka gwa Nyamuzinda) nyunjwîre misî y’obushinganyanya n’obushiru bw’okumanyîsa Yakôbo obubî bwâge, mmanyîse na Israheli ecâha câge.
Oku bimangizi: omanyîse okuhera kwa Siyoni
9 Yumvi ebi mâshi, mwe bakulu b’omu nyumpa ya Yakôbo, mwe mukulîre enyumpa y’Israheli, mwe mutwa emmanja, mubulikubya ebishingânîne, 10 mwe mudwîrhe mwayûbaka Siyoni n’omukò, na Yeruzalemu oku mabî! 11 Abarhambo bamwo barhatwa lubanja buzira kuhongerwa, abajinji bamwo barhayigîriza buzira kuhâbwa luhembo; abalêbi bamwo balêbere ensaranga. Kurharhuma barhashegema Nyamuzinda bakaziderha mpu: «Ka Nyamuzinda arhali ekarhî kîrhu? Obuhanya burharhurhindekwo!» 12 Co cirhumire, obubî bwinyu bwârhuma Siyoni ahinduka ishwa lya kuhingwa, Yeruzalemu aba bigûkà, n’entondo y’akâ-Nyamuzinda lyâbà irango lya muzirhu.
Micha/Micah 3
1וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃ 2שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי רָ֑עה גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃ 3וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃ 4אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ פ
5כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹא־יִתֵּ֣ן עַל־פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה׃ 6לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ 7וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃ 8וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֨חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ ס
9שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמֲתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ׃ 10בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה׃ 11רָאשֶׁ֣יהָ ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֨יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל־יְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא־תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה׃ 12לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֨ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ פ
4
II. Ebi Siyoni alaganyibagwa
Nyamuzinda ayishiyima e Siyoni
1 Amango gayiruka omu nsiku za buzinda, mwâcibone entondo y’akà-Nyamuzinda eri enyanya ly’ezindi elihe kulusha ezindi ntondo zôshi. Lyo amashanja gôshi gâshagamukira emunda eri, 2 igulu lyôshi lyayishilibirhirayo linaderhe mpu: «Yishi rhuyinamukire oku ntondo ya Nyakasane, yishi rhujè omu kâ-Nyamuzinda ka Yakôbo. Arhuyigîrize enjira zâge, lyo nîrhu rhuyishimba. Bulya e Siyoni yo erhenga irhegeko, n’e Yeruzalemu erhenge akanwa ka Nyakasane»! 3 Ayishiyima ekarhî ka mashanja manji, ânatwîre amashanja madârhi emmanja. Engôrho zabo bâzitulamwo enfuka, n’amatumu gâbo bâjiremwo emigushu. Ntà lubaga lwâcilengereze olundi engôrho, barhakaciclyigîriza okulwa amatumuz. 4 Ci ngasi muguma akazitamala aha murhi gwâge gw’omuzâbîbu, n’aha idako ly’omurhi gwâge gw’omuzêti, ntâye wâcibakange. Ntyo kwo akanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe kadesire. 5 Bulya embaga zôshi zilambagira ngasi muguma oku izîno lya Nyamuzinda wâge, ci rhwehe rhwâkazilambagira oku izîno lya Nyakasane Nyamuzinda wîrhu w’ensiku n’amango.
Okugaluka kw’obusò bushandabîne aha Siyoni
6 Olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire, nâshûbûza ebibuzia biyagalisire, nâshimanyanya ebyahabusire n’ebi nalibuzize. 7 Ebikunagizi byo nàjiramwo omusigala, n’ebikagwa nabijira ishanja liguma lya misî. N’ago mango Nyamuzinda abà mwâmi wâbo oku ntondo ya Siyoni, kurhenga buno kuhika ensiku n’amango. 8 Nâwe we munâra gw’obusò, irango lya mwâli wa Siyoni, obukulu bwâwe bwa mîra bwâkushubirakwo, bwo bwâmi bwa mwâli wa Yeruzalemub.
Okurhêrwa, olubungo n’okuyagaluka kwa Siyoni
9 Na buna, bicigi birhumire wayâma? K’emwâwe erhaciba mwâmi? K’abahanûzi bâwe bahezire obu wagwârhwa n’emikero nka mukazi walonziburha? 10 Ogâyagâyâge onayâne wâni mwâli wa Siyoni, aka omukazi waburha, bulya okola warhenga ekà ojihanda erubala; wahika e Babiloni, n’eyo yo wayôkolerwa. Eyo yo Nyakasane akucungulira, akukûle omu nfune z’abashombayi bâwe. 11 Bunôla, mashanja manji gakushimbire caligumiza. Gadwîrhe gaderha mpu: «Mâshi Siyoni azire n’amasù gîrhu gamulole.» 12 Cikwône barhamanyiri emihigo ya Nyakasane, barhanamanyiri bwinjà omulâli gwâge, bulya yêne wabashûbûzagya kula bashûbûza emiha y’engano aha yakubirhirwa. 13 Yimuka! Ovungunyule emburho mwâli wa Siyoni! Bulya amahembe gâwe nagajira ga cûmac, n’ebisenyi byâwe mbijire bya mulinga, ntyo ovungunyule mbaga nyinji. Omunyago wabarhôla ogurhûle Nyakasane, n’ebirugu byâbo obihe Nyamuzinda w’igulu lyôshi.
Obuhanya n’irenge ly’obûko bwa Dandi
14 Shûbûzagya engabo zâwe buno, wâni mwâli wa ntwâli! Barhugosire. Bâshurha omucîranuzi w’Israheli emikoba omu irhama.
Micha/Micah 4
1וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶה הַ֣ר בֵּית־יְהוָ֤ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים׃ 2וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה וְאֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֨נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם׃ 3וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ 4וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד כִּי־פִ֛י יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר׃ 5כִּ֚י כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ פ
6בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי׃ 7וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ פ
8וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 9עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ 10ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃ 11וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ׃ 12וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃ 13ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֨יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 14עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֨בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
5
1 Nâwe wâni Betelehemu Efratad, ciru okaba we munyi omu milala ya Yuda, emwâwe yo yantengera owarhambula Israheli. Ecisiki câge ciri ca kurhenga mîra, kurhenga ensiku n’amango. 2 Co carhuma Nyamuzinda âbaleka, kuhika amango g’okuburha kw’olya oli buburhae; ago mango lyo omusigala gw’abalumuna gwâshubira kuli bene Israheli. 3 Ayimanga, âkerêrheza obusò bwâge omu kukolêsa obuhashe bwa Nyakasane, omu kukolêsa obukuze bw’izîno lya Nyakasane Nyamuzinda wâge. Bâgandâza bulya akolaga âbà mukulu kuhika oku buzinda bw’igulu.
Omuntu wâyishiyanka ecihugo ca Asuru
4 Oyo muntu ye wâbà murhûla gwirhu. Asuru akarhêra ecihugo cîrhu, akalabarha eno mwîrhu rhwanamunikakwo bangere nda, na barhambomunânif. 5 Bâyabula ecihugo ca Asuru n’engôrho; ecihugo ca Nimrodi n’akêre. Arhuyôkola kuli Asuru hano aja omu cihugo cîrhu, hano analabarha olubibi lw’emwîrhu.
Omukolo g’omusigala gwa Bene Yakôbo
6 Ago mango, omusigalag gwa bene Yakôbo gwâyôrha nka lumè lurhenzire kuli Nyakasane ekarhî k’embaga nyinji, nka kula enkuba eyôrha oku lubala, era erhalinda ndi erhanacîkubagira bantu. 7 Omusigala gwa Yakôbo gwabêra omu mbaga, omu karhî k’embaga nyinji, nka ntale eri omu nsimba z’emuzirhu, nka mwâna wa ntale omu busô bw’ebibuzi: ngasi ah’agera erhi na kulabarha n’okuvungunyula, na ntâye wamufulumuka.
Nyamubâho aherêrekeza ngasi bagwêrhe emihigo mibî
8 Mâshi okuboko kwawe kulambûkire oku bashombanyi bâwe, lyo abakushomba bôshi bahirigirha. 9 Alagi ebyâba muli olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire! Nârhenza ebiterusi byâwe omu mwâwe, nâshanda engâlè zâwe. 10 Nârhenza ebishagala by’omu cihugo câwe, n’ebyôgo byâwe bizibu byôshi nâbihongola. 11 Nâkukûla abafumu omu nfune, orhakaciba n’abashonga. 12 Nârhenza ensalamu zâwe z’okubinjwa, ntenze n’emitungo yâwe, lero orhakacigashâniza omukolo gw’amaboko gâwe. 13 Ago mango lyo nâkûla emitungo-nyamwegemerwa omu cihugo câwe, nsherêze n’ebishagala byâwe. 14 Omu bukunizi bwâni, n’omu mutula gwâni, nacihôla oku mbaga zirhanyumvagya.
Micha/Micah 5
1וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃ 2לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 3וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ 4וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃ 5וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃ ס
6וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֨רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ 7וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֨רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי־צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ 8תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכָל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃ פ
9וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃ 10וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־מִבְצָרֶֽיךָ׃ 11וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־לָֽךְ׃ 12וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 13וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃ 14וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ ס

6
III. Israheli ashubitwîrwa olubanja
Olubanja lwa Nnâmahanga n’olubaga lwâge
1 Yumvagi oku Nyakasane adesire: Yimuka, ojîse entondo lubanja, n’amalango gôshi gayumve izù lyâwe.
2 Ewe mwe mirhezi muyumve olubanja lwa Nyakasane, ninyu mwe biriba bizibuzibu by’igulu, bulya Nyakasane ali lubanja bo n’olubaga lwâge, akwâmire Israheli.
3 Yaga lubaga lwâni, kurhi nàkujizire? Bici nàkurhamizekwo! Onshuze nâni.
4 Bulya nakurhenzize omu cihugo c’e Mîsiri; nakucungwîre nakurhenza omu nyumpa y’obujà, embere zinyu narhumayo Mûsa, na Aròni na Miriyamu.
5 Ewe lubaga lwâni, kengêragi eyali mihigo ya Balaki, mwâmi w’e Mowabu, mukengêre n’oku Balaamu mwene Beori àmushuzize. Kengêra olugendo lwa Shetimu omu Gilgali, lyo omanya eby’obushinganyanya Nyakasane akolah.
6 «Bici nayisha ndwîrhe embere za Nyakasane, nyuname n’emalanga ga Nyamuzinda w’Enyannya? Ka najà emalanga gâge mperhe enterekêro nyinji, n’amanina ga mwâka muguma?
7 Ka Nyakasane âsimîsibwa n’ebihumbi by’engandabuzi b’ebintaganjwa by’emigezi y’amavurha? Ka mbâge erhi nfula yâni yo mpâna oku bubî najizire, ka nâhânaga emburho y’omu nda oku câha c’omurhima gwâni?»i
8 We muntu, wàbwizirwe ebikwânîne, ebi Nyakasane akuhûnyire by’ebi: okujira obushinganyanya, okusîma okubà muntu wa lukogo, n’okugenda n’obwîrhôhye haguma na Nyamuzinda wâwe.
Okukalihira endyâlya z’omu Yeruzalemu
9 Izù lya Nyakasane lidwîrhe lyayakûza omu cishagala: Yumvagi mwe bûko bwa Yuda, ninyu mwe ndêko y’abagula b’ecishagala! 10 Ka nanahasha okuyêmêra endyâlya zihake eby’obushambo omu nyumpa zâbo? 11 Ka nanalola nka mushinganyanya omuntu okolêsa eminzâni y’okulenganya; n’abahêka emilengo erhashingânîni omu nshoho zâbo? 12 Abagale b’omu cishagala bakalihire ibala, n’abantu bamwo kunywerha kwône kwône bayishi. 13 Bwobu nâni nkolaga nârhondêra okukuha obuhane, nâkushabîra erhi byabà byâwe birhuma. 14 Wakazirya ci orhayigurhe, bakazilaka ishali aha mwâwe. Wâbikira ebirugu byâwe halya hazibu ci birhafumè; n’ebi wamanya mpu byo wafumize, nâbirîkira engôrho. 15 Wâmira emburho ci orhasârûle. Wâyênga amalehe g’omuzêti n’obwo orhâcishige amavurha gâyo. Wâkânda emizâbîbu ci orhânywe oku idivayi lyâmwo.
Olwiganyo lwa Samâriya
16 Bulya wakulikire olwiganyo lw’amarhegeko ga Omuri, na ngasi ngesò z’omu nyumpa ya Ahâbu; mudwîrhe mwayiganya okwâbo kwôshi kwoshi; kwarhuma nakuhindula bigûkà, n’abantu bâwe bashube ba kuhàâbwa olwoho. Lyo muwabarhula ebijâci abantu bâni bajâcîrwe.
Micha/Micah 6
1שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃ 2שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃ 3עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי׃ 4כִּ֤י הֶעֱלִתִ֨יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃ 5עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה׃ 6בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ 7הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃ 8הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשֹׂ֤ות מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ פ
9ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃ 10ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃ 11הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃ 12אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֨יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃ 13וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃ 14אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃ 15אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֨יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן׃ 16וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֨יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃ פ

7
Obulyâlya b’abantu bôshi
1 Namâlagîrira! Bulya kwo nkola ndi nk’owahumbûlaga amalehe canda, nka malehe ga mizâbîbu gàhumbûlagwa enyuma ly’okusârûla; ntà cihadu cankacirîbwa, ciru mpàga irehe ly’omutini ndi nacîfinja!
2 Abantu ba Nnâmahanga barhaciboneka omu cihugo; ntà mushinganyanya ciru n’omuguma omu bantu. Bôshi bàcikwendesirage bayunja oku bahuma omukò, ngasi muguma adwîrhe arhega mwene wâbo akasirhaj.
3 Ebijiro amaboko gâbo galengeha okujira ganali mabî gonene. Omurhambo adwîrhe alinga ecituliro; n’omucîranuzi adwîrhe alinga empyûlo lyo atwa olubanja. Omukulu adwîrhe aderha ebigalugalu n’oku omurhima gunamuhire.
4 Omwinja muli bo, anali nka lukererhè n’omushinganyanya nka lugurhu lwa mishûgi. Loli, olusiku lw’obuhane abalânzi bâwe baderhaga luyiruka, mukolaga mwasômerwa.
5 Mumanye murhalangaliraga omwîra murhacikubagiraga ecìrongôzi. Omanye ciru orhashagalaga akanwa embere za mukâwe.
6 Bulya omwânarhabana ali ajâcira îshe, omwânanyere ali ahagalika nnina. Omuhya-kazi ali ayimanganwa na nnazâla; ngasi muntu ashombirwe n’ab’omu mwâge.
7 Cikwône niehe ngalamîre Nyakasane, ndagalîre Nyamuzinda w’okunciza, Nyamuzinda wâni ânyumvak.
IV. Obulangâlire n’omusengero gw’olubaga
Siyoni ajacirwa n’omushombanyi wâge
8 Orhacîshinge erhi nie ntuma, wâni mushombanyil wâni, akaba nahirimire, nâzûka; akaba ntamîre omu mwizimya, Nyakasane ye bulangashane bwani.
9 Nâlembera obukunizi bwa Nyakasane bulya nàmugomîre, kuhika ansambise, antwîre olubanja. Bulya ampulusa, ampire ahâli obulangashane, mbone obushinganyanya bwâge.
10 Hano omushombayi wâni abona okwo, enshonyi zimubumbe; olya wàmbwîraga erhi: «Ngahi Nyamuzinda wawe aligi?». Amasù gâni gamulola hano akola adwîrhe alabarhwa nka bijondo omu njira.
11 Olusiku lw’okuyûbaka ebyôgo byâwe luyiruka! Olwo lusiku bâgalihya ishwa lyâwe.
12 Ago mango bene winyu bayâgaluka kurhenga e Asuru, kuhika omu bishagala by’e Mîsiri; kurhenga e Tiri kuhika oku lwîshim, kurhenga oku nyanja kuhika oku yindi, na kurhenga oku ntondo kuhika oku yindi.
13 Ciru akaba ntyo, ecihugo câbà bigûkà erhi ba nnaco barhuma, erhi bijiro byâbo bibî birhuma.
Omusengero oku mashanja g’abashombanyi
14 Mâshi Nyakasane, yâbula olubaga lwâwe n’akarhi kâwe, obusò bw’omwîmo gwâwe, bala balamire buhumba omu muzirhu; omu mashaka g’e Karmeli. Bashubikera nka kulya byàli mîra omu Bashani n’omu Galadi.
15 Nka kulya mwa zirya nsiku warhurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri oshubirhuyêreka ebirhangâzo.
16 Amashanja gabone enshonyi zigabumbe, ciru akaba gacibona misî, gaâgwârha oku kanwa, gafuke n’amarhwîri.
17 Bâmima oluvù nka njoka, nka ngasi biyândala oku idaho. Barhulubuka omu malîngiriro gâbo bayishe bajuguma, n’ebikango, n’obwôba embere zâwe.
Okushenga obwonjo bwa Nyamuzinda
18 Ndi wundi Nyamuzinda akâwe, obabalira amabî, ozaza ecâha, orhabika bukunizi ensiku n’amango ci okunda okufà bwonjo n’okubabalira?
19 Kandi oshubirhufa bwonjo, olabarhe amabî gîrhu, ebyâha bîrhu byôshi obikwêbe emuhengere.
20 Oyêreke Yakôbo obudahemuka bwâwe, n’Abrahamu omubêre lukogo lulya wacigashiraga balarha kurhenga mîran.
Micha/Micah 7
1אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֨יתִי֙ כְּאָסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃ 2אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃ 3עַל־הָרַ֤ע כַּפַּ֨יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִּׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשֹׁ֛ו ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ׃ 4טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֨יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם׃ 5אַל־תַּאֲמִ֣ינוּ בְרֵ֔עַ אַֽל־תִּבְטְח֖וּ בְּאַלּ֑וּף מִשֹּׁכֶ֣בֶת חֵיקֶ֔ךָ שְׁמֹ֖ר פִּתְחֵי־פִֽיךָ׃ 6כִּֽי־בֵן֙ מְנַבֵּ֣ל אָ֔ב בַּ֚ת קָמָ֣ה בְאִמָּ֔הּ כַּלָּ֖ה בַּחֲמֹתָ֑הּ אֹיְבֵ֥י אִ֖ישׁ אַנְשֵׁ֥י בֵיתֽוֹ׃ 7וַאֲנִי֙ בַּיהוָ֣ה אֲצַפֶּ֔ה אוֹחִ֖ילָה לֵאלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י יִשְׁמָעֵ֖נִי אֱלֹהָֽי׃ 8אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֨בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ ס
9זַ֤עַף יְהוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ׃ 10וְתֵרֶ֤א אֹיַ֨בְתִּי֙ וּתְכַסֶּ֣הָ בוּשָׁ֔ה הָאֹמְרָ֣ה אֵלַ֔י אַיּ֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ עֵינַי֙ תִּרְאֶ֣ינָּה בָּ֔הּ עַתָּ֛ה תִּֽהְיֶ֥ה לְמִרְמָ֖ס כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃ 11י֖וֹם לִבְנ֣וֹת גְּדֵרָ֑יִךְ י֥וֹם הַה֖וּא יִרְחַק־חֹֽק׃ 12י֥וֹם הוּא֙ וְעָדֶ֣יךָ יָב֔וֹא לְמִנִּ֥י אַשּׁ֖וּר וְעָרֵ֣י מָצ֑וֹר וּלְמִנִּ֤י מָצוֹר֙ וְעַד־נָהָ֔ר וְיָ֥ם מִיָּ֖ם וְהַ֥ר הָהָֽר׃ 13וְהָיְתָ֥ה הָאָ֛רֶץ לִשְׁמָמָ֖ה עַל־יֹֽשְׁבֶ֑יהָ מִפְּרִ֖י מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃ ס
14רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃ 15כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת׃ 16יִרְא֤וּ גוֹיִם֙ וְיֵבֹ֔שׁוּ מִכֹּ֖ל גְּבֽוּרָתָ֑ם יָשִׂ֤ימוּ יָד֙ עַל־פֶּ֔ה אָזְנֵיהֶ֖ם תֶּחֱרַֽשְׁנָה׃ 17יְלַחֲכ֤וּ עָפָר֙ כַּנָּחָ֔שׁ כְּזֹחֲלֵ֣י אֶ֔רֶץ יִרְגְּז֖וּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶ֑ם אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ יִפְחָ֔דוּ וְיִֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ 18מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃ 19יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל־חַטֹּאותָֽם׃ 20תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃

NAM – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Nah
NAHUMU
NAHUMU נחום
NAHUMU נחום
Enshokolezi
Ecitabu ca Nahumu cirhangira n’olulanga lw’oburhè bwa Nyamubâho n’okutwîrwa olubanja kw’ababî. Abantu b’omu Asuru bayishihanwa na ab’omu Yuda bayishicungulwa (1, 2-2, 3).
Nahumu alonzagya okumanyîsa oku Ninive âyishiherêrekezibwa. Nyamuzinda âyishimuhà obuhane bwenêne erhi kulibuza Israheli n’agandi mashanja kurhuma.
Ninive ahanwa omu mwâka gwa 612 embere Kristu aburhwe. Ntyo Nahumu ayandikaga ecitabu câge myâka misungunu embere ly’ago mango. Abayahudi b’enyuma ly’ago mango barhàcilangaliraga okuhima abashombanyi bâbo b’en’igulu. Balangâlira okucungulwa kw’iroho.
EBIRIMWO

Oburhè bwa Nyakasane: cigabi 1
Okurhêrwa kwa Ninive: cigabi 2
Okuhanwa kwa Ninive: cigabi 3
1
NAHUMU
1 Aka kali kanwa k’obulêbi buyêrekîre Ninive, myanzi Nyamubâho àfulûliraga Nahumu w’e Elkoshi.

Enshula-mwanzi
Lulanga: Oburhè bwa Nyakasane
2 Kâli Nyamubâho abà wa mitula, Nyamubâho abà mwihôzi! Nyamubâho anacihôle, abà wa burhe bwenêne! Nyamubâho anacihôlere abashombanyi bâge, anabike omujina oku babisha.
3 Nyamubâho arhaba burhe duba, ci kwônene arhahimwa budârhi, Nyamuzinda arhankaleka okuhana endyâlya eyâzire. Analambagire omu mpûsi n’omu mulaba, n’omu cihônzi, ebitù, ko katulo enshando zâge zibalaza.
4 Anarhalabanye enyanja, ayiganye, anaganye enyishi zôshi. Bashani na Karmeli bayumvîrhe erhi okwo kurhuma, ehibala by’omu Libano hyagokomba!
5 Entondo zinajugume emalanga gêge, orhurhondo rhugeremwo ogwa nyegenye; idaho likunduke, igulu n’abaliyûbakakwo.
6 Obukali bwâge wâni! Ndi wankabulindira? Ndi wankafukunya amango adârhabîre? Obudârhi bwâge kwo buyâka nka muliro, n’amabuye ganashanguke embere zâge. 7 Nyamubâho abà mwinjà abà lwâkiro amango g’amalibuko oku bamuhizirekwo omurhima, abamuyegemera n’abamuyishi, 8 amango ecihônzi cizûsireo. Anatulikanye abamuhizirekwo akamêne, alukîrize abashombanyi bâge kuhika omu mwizimya.
Obulêbi kuli Yuda na Ninive
(Kuli Yuda)
9 Bici ogererîze kuli Nyamubâho? Kâli ye Kaheza, obujà burhâshubirire kabirhi 10 Bâjamo eciri nka câhirà, bâhungumuka nka lubala! Omu, bôshi bâhungumuke.
(Kuli Asuru)
11 Emwâwe, wâni Ninive, yo yârhengaga omuntu w’emihigo y’obulyâlya, omuntu w’omurhima guli nka gwa Beliyalip.
(Kuli Yuda)
12 Nyamubâho adesire ntya, erhi: «Ciru bakarhabâla, ciru bakaluga kurhi, bagûkumuka, baherêrekere. Akaba nàkugânyaguzize, ntakacikugàânyaguza bundi. 13 Na bunôla nkolaga nakuhûmûla kuli ogwomuzigo, nâtwa emigozi ekushwêsire.»
(Kuli mwâmi w’e Ninive)
14 Wâni Ninive, lolà oku Nyamubâho akuhigire: ntà bûko bwâcihêke izîno lyâwe, nâshâba engombe y’abazimu bâwe, nkûlemwo enshushano mbinje n’emmumbe, n’enshinda yâwe nyishandâge bulya wahehêrîrwe.
Nahum 1
1מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃2אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נ קֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃3יְהוָֹ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וּגְדָול־כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָר ה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃4הֶֽחֱרִ יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃5הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּש ָּׂ֤א הָאָ֨רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃6לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַֽעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּ ׃7ט֣וֹב יְהוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃8מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְר ַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ׃9מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא־תָק֥ו ּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃10כִּ֚י עַד־סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃11מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃ ס
12כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָג ֹ֖זּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד׃13וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנ ַתֵּֽק׃14וְצִוָּ֤ה עָלֶ֨יךָ֙ יְהוָ֔ה מִבֵּ֨ית מִבֵּ֨ית אַכְרִ֨ית אֱלֹה֜י ךָ פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה קִבְרֶ֖ךָ קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ׃
2
(Kuli Yuda)
1 K’obwîne! Omuganda ola walibirha oku ntondo, ayisha ayakûza mpu «Obucire!» Ojire ensiku nkulu, wâni Yuda, oyunjulize ebiragâne byâwe, bulya lero Beliyaliq arhakaciyêrekeza emwâwe, yeshi aherêrekîre.
Okushâbûka kwa Ninive
Okurhêrwa
2 Kashâba ola okuyishire, hira abalanzi omu mihanda, ja ebulâbi omu mirimbwa, kabika omukaba, ocìgurumanye weshi. 3 Neci, Nyamubâho oshubîrigwika omuzâbîbu gwa Yakôbo n’omuzâbîbu gw’Israheli. Abanyazi bàli erhi bacîhireyo, bàli erhi bàyitwîre amashami. 4 Empenzi z’entwâli zâge zajà zalabuka, abasirika bâge bayambîrhce eby’omugôla, ebiterusi bicihîsize byalingija oku bîrha, abasirika bali oku ndogomi bajà bahama. 5 Omu njira ebiterusi bicihîsize, byamâhârha omu mpandagazi: owabilangîra anamanya mpu bibêye; byaja byalaza eyi n’eyi nka nkuba. 6 Bamâhamagala engabo y’abishoge, entondo zamâkorana, zamâciyôha oku muhanda, mîra zagwikaga ihêma. 7 Emihango eyêrekîre oku lwîshi yamâpamuka, akayuguyugu omu bwâmi mpu «enhî!» 8 Bamarhuluba omugoli, bamamugendana, abajà-nyere bâge bali bàbanda endulu nka kulya engûkù ziyâhiza; bali bacidirhibula. 9 Ninive kwo ali nka luganizo lwa cidêka. Badwîrhe bayakuza, mpu: «Kafè, kafè, kafè!» Ci ntâye wakabagana kwo kunyi. 10 Mucihagule amarhale! Mucihagule amasholo! Biri birugu birhankahwa, biri mwandu mwandu, ecishagala ciyunjwîre birugu bya citwîro. 11 Buhagwe, kavango n’akashâba! Omurhima gwadûrhusire, enjingo zamârhà, amadwi gamakomanya, ntà ntêra bacigwêrhe, amalanga gazinzibîre.
Ninive ali nka ngoromora yahimirwe
12 Kurhi càbîre cirya cishagala-bulumba bw’engoromora? Abâna b’e ngoromora bakàgihâbirwamwo ebiryo byâbo. Erhi wangoromora ajàâga ebwa kuhiva, ntâye wakâgidûnda abâna bâyo. 13 Wampangaza akâgigabîra orhwana rhwâge ebihembo, agabânye n’empangaza-kazi zâge; akâgiyunjuza enyâla zâge mishoko, n’ebirâlo byâge misimbisimbi. 14 Nyakasane w’Emirhwe amâderha, erhi: «Ninive, nkolaga nâkuhana, nâvungunyula engâlè zâwe z’ebîrha, emisole yâwe yâkumba oku matabâro. Obuhagwe ojira hano igulu nkolaga nâbuherêrekeza, na ntâye wâciyumve izù ly’abaganda bâwe.»
Nahum 2
1הִנֵּ֨ה עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י חָגִּ֧י חָגִּ֧י חַגַּ֖יִךְ יְהו ָ֛ה שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ לֹ֨א לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד־בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת׃2עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצֻרָ֑ה צַפֵּה־דֶ֨רֶךְ֙ ַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד׃3כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ׃4מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ־פְּלָד֥וֹת הָרֶ֖כֶב הָרֶ֖כֶב מָגֵ֨ן ָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם וְהַבְּרֹשִׁ֖ים וְהַבְּרֹשִׁ֖ים5בַּֽחוּצוֹת֙ יִתְהוֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּרְח ֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ם כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ׃6יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּשְׁל֖וּ בַּהֲלִֽכָותָ֑םיְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ׃7שַׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג׃8וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְ ּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹפְפֹ֖ת עַל־לִבְבֵהֶֽן׃9וְנִינְוֵ֥ה כִבְרֵֽכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים ע ִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה׃10בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֨צֶה֙ לַתְּוּנָ֔ה בֹ֕ מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃11בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס בִּרְכַּ֗יִם בִּרְכַּ֗יִם כָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ קִבְּצ֥וּ12אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא לָבִ֥יא גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה אַרְיֵ֖ה אַרְיֵ֖ה13אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹֽרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו ו ַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹֽנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה׃14הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ וְהִבְעַרְתִּ֤י רִכְבָּ֔הּ רִכְבָּ֔הה וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא ִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל ק֥וֹל
3
Ninive amininisirwe oku mabî gâge
1 Yajêwe! ecishagala c’obulyâlya, ngasi mwêzi ciyunjwîre bunyazi, mangaci weki wâgokôla okwâwe! 2 Yumva! Obuhiri bwahukuza! Yumva emidindiri. Endogomi zikûzire omulindi, ebiterusi byaja byahukuza n’okuhama; 3 basirika bali eruhya, engôrho ziri nka ngulumira, amatumu nka milazo. Abayagalisire buli buvu, abafire byo byasi, emifù eri ntuliranye, bajà bayigerakwo. 4 Ebyo bwo bunguke amabî galêrhera omukala-nshonyi, omwâlikwa mwihisa ahindwîre ebishagala bajà b’amabî gâge. 5 Co cirhumire nkolaga nâkuhana, kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire. Nâkubarhuza omwambalo gwâwe, nkugendêse bushugunu omu masù g’abantu, nkubonêse nshonyi embeze z’amâmi. 6 Nakubulula omu bijondo, nkubonese za mêmè: nâkujira obè lwiganyo oku bâgera bôshi. 7 Ngasi bankakubona bôshi banakule omulindi bajà baderha, mpu: «Ninive ashâbûsire, ndi wâmufà bwonjo?» Ndi wâcikufe bwonjo! Ngahi owakurhûliriza ankaciboneka?
Olwiganyo lwa Tebesi
8 Ewani Ninive, ka we muzibu kulusha No-Amonir wàyûbakaaga oku burhambi bwa Nili? Ecôgo câge yàli nyanja, n’amîshi gàmujirira ecirhangorhango. 9 Obushashe bwâge àbâga Etiyopiya na Mîsiri, bo bàkâgimuhà obuhirhi bwa ngasi lubero. Abantu b’e Puti n’ab’e Libiya bàli bâge. 10 Naye kurharhumaga arhalulizibwa anahèkwa bujà; abâna bâge bôshi bànigwa omu ngasi mashango g’enjira. Abaluzi bâge bôshi bàshwêkwa n’obudagulè, n’abarhwâli bâge bôshi bàgendibà bajà omu kuyêshwa cigole. 11 Nâwe Ninive, okolaga wâlonza aha wâyiìkira mpu lyo ofulumuka abashombanyi bâwe.
Busha Ninive acîrheganyiza oku mushombanyi
12 Ebyôgo byâwe bizibuzibu kwo biri nka malehe gayêzire oku murhi. 13 Emwâwe erhaciri abarhali nka bakazi, emihango mihamikize y’ecihugo ekola ecîyigula yone embere z’omushombanyi: orhuhamikizo rhwayo rhwo rhwalîrwe n’omuliro. 14 Doma amîshi muhako Ninive, bulya okola wâgorhwa; zibuhya ebyôgo byâwe, olabarhe ibumba onarheganye enformo y’amadafâli. 15 Ci kwône wâfà, wâhîra omu bwôkêre bw’ecishagala câwe, erhi ofire oku matabâro. Wâherêrekera nka byasi byàlîbirwe n’ebizindêre.

Olubaga lugumaguma lwahirigirha
Olubaga lwâwe kwo lwàkâgivanda nk’irumbu lya nzige. 16 Abarhimbûzi bo bàli banji kulusha enyenyêzi z’oku nkuba. Bàkâgiyôrha nka kula ebizindêre bibalala, lero bahirigisirage. 17 Abajà-bulâbi bâwe kwo bàkâgiyandala nka nzige, n’abakozi bâwe nka kula amalumbu g’enjuci gajà gacîlunda oku mashaka amango g’emboho. N’erhi izûba lishalala ntâye wacimanya aha zàgezire. Ngahigi bâgezire obwo? 18 We mwâmi w’e Asuru, abarhambo bâwe bagwîshîre burhazûka, abakulu bâwe b’abasirika barhacihinya. Olubaga lwâwe lwashandabîne omu ntondo zôshi, na ntâye wacilushûbûliza haguma. 19 Wajîrekwo ibala lirhankabukwa, ebibande byâwe biri bya lufù. Ngasi bôshi badwîrhe bayumva olwâwe badwîrhe baheba orhusheka, bulya ndigi yeki orharhindibukaga wâni n’obulyâlya bwâwe?
Nahum 3
1ה֖וֹי עִ֣יר דָּמִ֑ים כֻּלָּ֗הּ כַּ֤חַשׁ פֶּ֨רֶק֙ מְלֵאָ֔ה לֹ֥א י ָמִ֖ישׁ טָֽרֶף׃2ק֣וֹל שֹׁ֔וט וְק֖וֹל רַ֣עַשׁ אוֹפָ֑ן וְס֣וּס דֹּהֵ֔ר וּמֶרְכָּבָ ֖ה מְרַקֵּדָֽה׃3פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֨רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֨צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יְכָשְׁל֖וּבִּגְוִיָּתָֽם׃4מֵרֹב֙ זְנוּנֵ֣י זוֹנָ֔ה ט֥וֹבַת חֵ֖ן בַּעֲלַ֣ת כְּשָׁפִ֑ים הַמ ּכֶ֤רֶת גּוֹיִם֙ בִּזְנוּנֶ֔יהָ וּמִשְׁפָּח֖וֹת בִּכְשָׁפֶֽיה.5הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁוּלַ֖יִךְ שׁוּלַ֖יִךְ וְה ַרְאֵיתִ֤י גוֹיִם֙ מַעְרֵ֔ךְ וּמַמְלָכ֖וֹת וּמַמְלָכ֖וֹת6וְהִשְׁלַכְתִּ֥י עָלַ֛יִךְ שִׁקֻּצִ֖ים וְנִבַּלְתִּ֑יךְ וְשַׂמ ְתִּ֖יךְ כְּרֹֽאִי׃7וְהָיָ֤ה כָל־רֹאַ֨יִךְ֙ יִדּ֣וֹד שָׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה נִֽינְו ֔ה מִ֖י מֵאַ֛יִן מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים מְנַחֲמִ֖ים8הֲתֵֽיטְבִי֙ מִנֹּ֣א אָמ֔וֹן הַיֹּֽשְׁבָה֙ בַּיְאֹרִ֔ים מַ֖יִם ָבִ֣יב לָ֑הּ אֲשֶׁר־חֵ֣יל יָ֔ם מִיָּ֖ם חוֹמָתָֽהּ׃9כּ֥וּשׁ עָצְמָ֛ה וּמִצְרַ֖יִם וְאֵ֣ין קֵ֑צֶה פּ֣וּט וְלוּבִ֔ים ם ָי֖וּ בְּעֶזְרָתֵֽךְ׃10גַּם־הִ֗יא לַגֹּלָה֙ הָלְכָ֣ה עֹלָלֶ֛יהָ יְרֻטְּשׁ֖וּ יְרֻטְּשׁ ֖וּ בְּרֹ֣אשׁ וְעַל־נִכְבַּדֶּ֨יהָ֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גוֹרָ֔ל ־גְּדוֹלֶ֖יהָ וְכָל־גְּדוֹלֶ֖יהָ11גַּם־אַ֣תְּ תִּשְׁכְּרִ֔י תְּהִ֖י נַֽעֲלָמָ֑ה גַּם־אַ֛תְּ תְּבַ קְשִׁ֥י מָע֖וֹז מֵאוֹיֵֽב׃12כָּ֨ל־מִבְצָרַ֔יִךְ תְּאֵנִ֖ים עִם־בִּכּוּרִ֑ים אִם־יִנּ֕וֹעוּ וְנָפְל֖וּ עַל־פִּ֥י אוֹכֵֽל׃13הִנֵּ֨ה עַמֵּ֤ךְ נָשִׁים֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ פָּת֥וֹח ַ נִפְתְּח֖וּ שַׁעֲרֵ֣י אַרְצֵ֑ךְ אָכְלָ֥ה אֵ֖שׁ בְּרִיחָֽיִך׃14מֵ֤י מָצוֹר֙ שַֽׁאֲבִי־לָ֔ךְ חַזְּקִ֖י מִבְצָרָ֑יִךְ בֹּ֧אִי ב טִּ֛יט וְרִמְסִ֥י בַחֹ֖מֶר הַחֲזִ֥יקִי מַלְבֵּֽן׃15שָׁ֚ם תֹּאכְלֵ֣ךְ אֵ֔שׁ תַּכְרִיתֵ֣ךְ חֶ֔רֶב תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָ ֑לֶק הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה׃16הִרְבֵּית֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ מִכּוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם יֶ֥לֶק פָּשַׁ ֖ט וַיָּעֹֽף׃17. הַֽחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וֹדַ֔ד וְלֹֽא־נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם׃18נָמ֤וּ רֹעֶ֨יךָ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר יִשְׁכְּנ֖וּ אַדִּירֶ֑יךָ נָ פֹ֧שׁוּ עַמְּךָ֛ עַל־הֶהָרִ֖ים וְאֵ֥ין מְקַבֵּֽץ׃19אֵין־כֵּהָ֣ה לְשִׁבְרֶ֔ךָ נַחְלָ֖ה שֹׁמְעֵ֣י שֹׁמְעֵ֣י תָּ֤קְעוּ שִׁמְעֲךָ֗ כַף֙ עָלֶ֔יךָ עַל־מִ֛י עַל־מִ֛י לֹֽא־עָבְרָ֥ה רָעָתְךָ֖

HAB – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Hab
HABAKUKI
HABAKUKI Havaquq חבקוק
HABAKUKI Havaquq חבקוק
Enshokolezi
Omulêbi Habakuki aganîra na Nyamuzinda. Amulakira kabirhi, naye Nyamuzinda amushuza kabirhi. Ebyo byôshi byabaga omu cigabi cirhanzi c’ecitabu ca Habakuki. Omu cigabi ca kabirhi, Nyamuzinda ahehêrera nyankolamaligo karhânu. Omu cigabi ca kasharhu, omulêbi ayimba omu lulanga okuhimana kwa Nyamuzinda.
Habakuki ayigîrizagya omu Yuda omu mwâka gwa 600 embere ly’okuburhwa kwa Kristu, amango ga Yehoyakimu, mwâmi w’e Yuda. Nyamuzinda arhuma Abakaldeyi okuhana olubaga lwâge; ci kwône nabo bayish’ihanwa erhi kukola amaligo kurhuma.
Habakuki aba ayemire oku Yuda avunyire irhegeko lya Nnâmahanga. Adôsa Nnâmahanga ecirhumire ankacîshoga Abakaldeyi babà bapagani mpu bacìhôlere ye; cirhumire ankahana omubî n’owundi mubî kulusha; cirhumire okukola amaligo kwankayîma omw’igulu kurhanashingânîni?
Nyamuzinda amushuza, erhi: «Aha buzinda okuli kwayish’ihima byôshi. Omushinganyanya ayish’ilamira oku buyêmêre bwâge» (2,4). Paolo Ntumwa ahizire ebyo binwa omu buhamîrizi bwâge bw’obuyêmêre (Rom 1,17; Gal 3,11).

EBIRIMWO

Omulêbi Habakuki ashambàla na Nyamuzinda: cigabi ca 1
Nyamuzinda ahehêrera abantu babî: cigabi 2,5-20
Omulêbi ahûna Nyamuzinda oburhabâle: cigabi ca 3
1
HABAKUKI
Izîno ly’ecitabu
1 Aka kali kanwa Nyamuzinda afulûliraga omulêbi Habakukis.
I. Omulêbi aganîra na Nyamuzinda wâge
Omulêbi àhamagala Nyamuzinda mpu arhabâle
2 Mâshi Nyakasane, kuhika mangaci, nieki nahamagala nti oyishe ongwâse orhanayumve. Ka kwo nayakûzagya emunda oli nti: «Mâshi wampâna, wampâna», orhanalîkûze? 3 Carhuma wanyêreka obulyâlya, ogal’ilolêreza obubisha? Ntacidwîrhi nabona oburhali buhagwe n’akamêne. Ekola ntambala n’enongwe byône bigandâzize. 4 Irhegeko lyàcifîre n’obwinjà bwahwîre! Bulya nyankola-maligo ashimbulîre omushinganyanya, n’obucîranuzi ntabo!
Ishuzo lya Nyamuzinda: Okurhêra kw’Abakaldeyi
5 Mulole amashanja, enshonyi zimmugwârhe. Oku mucihali, nacijira ebirhangâzo ebi murhankayemire erhi bakammuganirire byo. 6 Neci! Mumanye oku nashûbûza Abakaldeyi, lula lubaga luminya lw’ebishwankegerhe? Olujà lwacinagira omu bishagala byôshi by’ecihugo mpu luje lwanyaga amashwa ga bene. 7 Omurhwe gwabo gwo nyandumà, gwo gubuka abantu ifumufumu, emisî yagwo yo eguhà n’obukulu bwâgwo. 8 Ebiterusi byâgwo byo bikanya kulusha akakiri, byo bigesha kulusha empangaza z’ebijingo. Abarhabâzi bâbo bayisha bacinagira, barhenga erhali hôfi, kwo bahalala nka kula ikozi linashiha omunyama gwâlyo. 9 Bôshi bayishîre obuhagwe; bamêsize amasù nka mpûsi y’ebushoshokero bw’izûba, bayisha bashûkuza ebigorogo nka mushenyi gw’oku nyanja. 10 Ogwomurhwe gwo gushekera abâmi, gubona abaluzi gushekere oku kabwâjiko. Ebyôgo bizibuzibu bibà busha kuli gwo. Gunacinge emibarhabarha y’idaho gubulibiduha! 11 Abo bantu banagere nka kalemêra bacibirindike handi; emisî yâbo kwo banayibona oku ye na Nyamuzinda wâbo.
Okushub’icîduza kw’omulêbi
12 Kurhenga mîra we Nyakasane, we Nyamuzinda wâni, Mutagatîfu orhankafà. Nyakasane, we Kabuye nyâkiraho, wacîshozire olu lubaga wanaluzibuhya, mpu lyo lurhurhûlakwo obuhane bwâwe. 13 Ci kwône amasù gâwe gabà mimâna bwenêne g’okurhalembera okubona oku mabî, orhankanayêmêra wabà ndolêrezi y’okubona obuhanya. Cirhumirage oyêmêra walola ebi ezi ndyâlya z’abantu zidwîrhe zajira okanacihulikira? Cirhumire ohulika amango endyâlya zidwîrhe zarhindagira abazilushire bushinganyanya? 14 Cirhumire abantu obahira cihembe ciguma n’enfî n’eminyolet byo birhajira murhambo? 15 Abakaldeyi bali bagwârha abantu nka kula enfî zigwârhwa oku lulobo banabahire omu rhweshe rhwâbo. Okwôla kwabayunjuzize mwîshingo. 16 Bakola bakaz’irhûla orhweshe rhwâbo enterekêrou, bulya orhwo rhweshe rhwo rhurhuma nabo balabula oku biryo binjà binjà byankanaderhwa. 17 Ka barhakacihusa okulabaganya engôrho zâbo mpu lyo bajà bahungumula ezindi mbaga buzira lukogo?
Habakuk/Habakkuk 1
1הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃2עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵל ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃3לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֨וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס ל ְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃4עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י כִּ֤י רָשָׁע֙ עַל־כ ֵּ֛ן עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מִשְׁפָּ֖ט5רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־ פֹ֨עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃6כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַ נִּמְהָ֑ר הַֽהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת לֹּא־לֽוֹ׃7אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצ ֽא׃8וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ וּפָ֖שׁוּ ָשָׁ֑יו מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר כְּנֶׁ ר9כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּא ֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃10וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ה֚וּא ה֚וּא בְצָ֣ר לְכָל־מִבְצָ֣ר עָפָ֖ר עָפָ֖ר11אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃12הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּ ת יְהוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתֽו ֹ׃13טְה֤וֹר עֵינַ֨יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּ כָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֥ע ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃14וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל ב ֽוֹ׃15כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖ הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃16עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וּ ב ָהֵ֨מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃17הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א י ַחְמֽוֹל׃ ס
2
1 Niehe nkolaga nacibêrera ah’ilâbiro lyâni, nalinda nka mulangûza oli aha busongerwe bw’entondo, lyo mumanya kurhi Nyamuzinda ambwîra, na kurhi ashuza oku mulenge gwâni.

lshuzo lya Nyamuzinda: omushinganyanya na kaheza
2 Nyakasane anacinshuza, aderha erhi: «Yandika ebi nkufulûlîre, obisiribe oku rhupaho lyo bikaz’imany’isomwa n’obwâlagale. 3 Ebyo nkufulûlîre amango byabâmwo garhacihika, ci kwône byâyish’iyalagala omu mango gâbyo. Obilinde kwône onabilembere ciru wankabona nka bilegamire: ebi ndesire byâyisha ho n’aho buzira kulegama . 4 Oyandike ntya: Omuntu w’entimanya mbî kushanguka anashanguka, ci omushinganyanya yêhe alama buyêmêre bwâge burhumirev.
II. Okuhehêrerwa kw’omubisha
Omurhondêro
5 Neci, obuhashe abà nyammanjà, abantu bacîbonyi barhadêkerera, kwo bahuba nka nshinda, kwo balonza ngasi mango nka lufu, banaje banyaga ishanja oku lindi, bagahire gôshi idako ly’oburhegesi bwâbo. 6 Ebihugo byàhimirwe byâlungana haguma, bibalerenganyekwo ebijâci. Byayish’iderha, erhi:
Mahanya arhânu
I
«Muli bahanya mwe mugalira okuzimba, n’okurhôla ebirugu bya bene oku cikinja! 7 Mwâgwarhirwa emumiro, aba mubà omu myenda yâbo bâjalabuka caligumiza bammugezemwo omusisi, nabo babè bo bammuhagula. 8 Mwàhagwîre mashanja manji bwenêne, nago agandi mashanja gasigîre gakolaga gammuhagula, erhi omukò mwàbulazire gurhuma, haguma n’obubî mujirira ebihugo, ebishagala na benebyo!
II
9 Buhanya bwinyu! Munakaz’iyômeka obunguke bubî bw’emwa balungu binyu, mugalicîkebwa mpu mulengerîre bwenêne b’okufulumuka nyandumà w’obuhanya. 10 Emihigo yinyu ebà ya kubonêsa balungu binyu nshonyi: muli okwo kuhungumula mbaga nyinji, kali kalamo kâwe ako wahizire omu mbaka. 11 Ciro n’amabuye g’oku byôgo gayâma ganammushobeke, n’emirhi y’oburhungiri eyankirire izù Iyâgow.

III
12 Buhanya bwinyu! Mwe muyûbakira okuyôloloka kw’ebishagala oku mukò haguma n’okurhindagira abandi. 13 Co cirhumire omukolo gw’amashanja gukola guhwêra eciko, n’embaga zikola zirhindibukira obusha. K’ebyo byôshi burhali bulonza bwa Nyakasane w’Emirhwe? 14 Neci, obushinganyanya bwa Nyakasane w’irenge bwayunjula ecihugo lwôshi lwôshi nka kula amîshi ganayunjula enyanja.
IV
15 Buhanya bwinyu! Mwe muhungulira abinyu muyumanîne ecinyôbwa cikali nka bwôge, mpu lyo cibalalusa bayambale obushugunu, okubundi mubabonêse nshonyi omu kulola obushugunu bwâbo. 16 Mwenene mucîbonêsa ezo nshonyi ci lirhabà irenge: Ninyu munywâge munacîyêrekane bashugunu! Nyakasane ammusêza mushongôze akabehe k’obukunizi bwâge. Irenge linyu Iyahinduka nshonyi zinyu. 17 Emyône yakolagwa e Libano ekolaga yammugalukira; mwahungumwîre ebintu, ebintu nabyo bikolaga byâmmujugumya. Okwo kwôshi kwâbà erhi omukò mwàbulazire gurhuma, haguma n’amaligo mujirira ebihugo, ebishagala na benebyo.
V
18 Kamalo kaci okubinja ensalamu kujira? Binaba bintu bya cûma bya kurhebana kwône. Cankarhuma omuntu acîkubagira abo banyamuzinda barhankahash’iderha na yenene wâbà tulaga? 19 Buhanya bwinyu! Mwe mukaz’ibwîra ecihimbi c’omurhi, mpu: «Zûka!». N’ensinga y’akaduma y’ibuye, mpu: «Yimanga!». N’obwo arhankammufulûlira mwanzi muci. Ciru akaba mpu biba bishizirwe amasholo n’amarhale, ntà buzîne bubibâmwo! 20 Ci Nyakasane yêhe mwo aba omu ndâro yâge ntagatîfu. Ngasi yeshi onabà oku igulu ahulike embere zâge!»
Habakuk/Habakkuk 2
1עַל־מִשְׁמַרְתִּ֣י וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל־מָצ֑וֹר לִרְאוֹת֙ ְדַבֶּר־בִּ֔י מַה־יְדַבֶּר־בִּ֔י אָשִׁ֖יב אָשִׁ֖יב אָשִׁ֖יב2וַיַּעֲנֵ֤נִי יְהוָה֙ וַיֹּ֔אמֶר כְּת֣וֹב חָז֔וֹן וּבָאֵ֖ר עַל הַלֻּח֑וֹת לְמַ֥עַן יָר֖וּץ ק֥וֹרֵא בֽוֹ׃3כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּֽי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥אַחֵֽר׃א.4הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשֹׁ֖ו בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּא ֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה׃5וְאַף֙ כִּֽי־הַיַּ֣יִן גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר יָהִ֖יר אֲשֶׁר֩ אֲשֶׁר֩ ה ִרְחִ֨יב נַפְשֹׁ֗ו כַמָּ֨וֶת֙ יִשְׂבָּ֔ע וַיֶּאֱסֹ֤ף כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו אֵלָ֖יו6הֲלוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ חִיד֣וֹת חִיד֣וֹת וְיֹאמַ֗ר ל֑ו ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה עַד־מָתַ֕י עַד־מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו7הֲל֣וֹא פֶ֗תַע יָק֨וּמוּ֙ נֹשְׁכֶ֔יךָ וְיִקְצ֖וּ מְזַעְזְעֶ֑יך וְהָיִ֥יתָ לִמְשִׁסּ֖וֹת לָֽמוֹ׃8כִּֽי אַתָּ֤ה שַׁלּ֨וֹתָ֙ יְשָׁלּ֖וּךָ כָּל־יֶ֣תֶר כָּל־יֶ֣תֶר מ ִדְּמֵ֤י אָדָם֙ אָדָם֙ קִרְיָ֖ה וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי ְכָל־יֹ֥שְׁבֵי
9ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף־רָֽע׃10יָעַ֥צְתָּ בֹּ֖שֶׁת לְבֵיתֶ֑ךָ קְצוֹת־עַמִּ֥ים וְחוֹטֵ ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃11כִּי־אֶ֖בֶן מִקִּ֣יר תִּזְעָ֑ק וְכָפִ֖יס מֵעֵ֥ץ יַעֲנֶֽנָּה׃ פ
12ה֛וֹי בֹּנֶ֥ה עִ֖יר בְּדָמִ֑ים וְכוֹנֵ֥ן קִרְיָ֖ה בְּעַוְלָֽה׃13הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ ב ְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ׃14כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה כַּמַּ יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם׃ ס
15ה֚וֹי מַשְׁקֵ֣ה רֵעֵ֔הוּ מְסַפֵּ֥חַ חֲמָתְךָ֖ וְאַ֣ף שַׁכֵּ֑ר ל מַ֥עַן הַבִּ֖יט עַל־מְעוֹרֵיהֶֽם׃16שָׂבַ֤עְתָּ קָלוֹן֙ שְׁתֵ֥ה גַם־אַ֖תָּה תִּסּ֣וֹב תִּסּ֣וֹב ֹס יְמִ֣ין יְהוָ֔ה וְקִיקָל֖וֹן וְקִיקָל֖וֹן17כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ בְּהֵמ֖וֹת יְחִיתַ֑ן יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י קִרְיָ֖ה קִרְיָ֖ה וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ בָֽהּ׃
18מָֽה־הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י יֹֽצְר֔וֹ כִּ֣י כִּ֣י וּמ֣וֹרֶה בָטַט ֞ח בָטַ֞ח עָלָ֔יו לַעֲשֹׂ֖ות לַעֲשֹׂ֖ות אִלְּמִֽים׃ אִלְּמִֽים׃
19ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ דּוּמָ֑ם דּוּמָ֑ם יוֹרֶ֔ה ה֣וּא הִנֵּה־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ וָכֶ֔סֶף וָכֶ֔סֶף וְכָל־ר֖וּחַ אֵ֥ין20וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשֹׁ֑ו הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ

3
III. Okuhamagala Nyamuzinda mpu arhabâle
Omusengero gwa Habakuki n’ishuzo lya Nnâmahanga
1 Ogu gwomusengero omulêbi Habakuki ayêrekezagya Nnâmahanga guli nka kulaka mulengex.
2 Yâgirwa, Nyakasane, nayumvîrhe bashambâla emikolo yâwe y’okurhangâza nieshi nayunjula bwôba.
Mwa gano mango g’akalamo kîrhu oshub’izûsa emikolo ya bene eyo, oyimanyîse oku bantu.
Ciru akaba mpu ogwêrhe ecirhumire wakunira, oshub’irhuyêrekeza olukogo lwâwe.
Okuyisha kwa Nyamuzinda
3 Nyamuzinda ayishire kurhenga e Temani,
Nyamuzinda Mwimâna ayishire ebwa ntondo za Parani.
Obukuze bwâge bubwikire amalunga,
n’igulu lyôshi liyunjwîre irenge lyâge.

4 Ayishire amoleka n’obulangashane,
emyonzi y’obulagashane edwîrhe yarhenga omu maboko gâge,
mwo obuhashe bwâge bucifulika.
5 Ecihûsi cimushokolîre, endwâla zimugumire omu cirali.

6 Akayimanga, igulu linadirhimane,
amalola oku mashanja gamâgeramwo ogwa nyugunyu.
Entondo z’ensiku n’amango zamârhembagana,
orhurhondo rhwa mîra rhwahahanyusire,
zo zàli njira akâg’igeramwo burhanzi.

7 Nàbwîne amalibuko g’abantu b’e Kushani,
n’ecôbà c’abantu bayûbaka e Madiyaniy.
Obukunizi bwa Nyakasane
8 Ka nyîshi Nyakasane, ka nyîshi zirhumire wakunira?
Ka nyanja erhumire omutula gwâwe gudubuka.
Wamâshonera oku bitù nka kuno ojà oku ngâlè edwîrhwe n’ebiterusi byakuhêka ebwa kuhimana.
9 Wamâgoka omuherho gwâwe, olugè lwâgwo olubumbire bisonga. lgulu lyaûmuka n’enyîshi zahulula.
10 Erhi entondo zikubona, zanajuguma, enkuba y’ecihonzi yayunjuza igulu, enyanja nênênè yakûngula n’empimbi z’omulaba zakaz’ilwîra malunga.
11 Igulu n’omwêzi byamayimanzibwa n’obumoleke bw’emyampi yâwe yajà yabalala, bilibisire embere ly’okulangashana kw’itumu lyâwe.
12 Omu burhe bwâwe igulu walilabarha, n’amashanja wagahinaga omu bukunizi bwâwe.
13 Wahulusire mpu oj’ifungira olubaga lwâwe, n’okufungira Omushîgwa wâwe, washâba oburhungiri bw’enyumpa y’omubî, wayikundula eciriba côshi kuhika oku mabuyez.
14 Amatumu gâwe garhulungula amarhwe g’entwâli zâge, ezaliyishire mpu zirhushandabanye n’orhuhababo rhw’omwîshingo nka rhwa bantu balonza okuyîrha omukenyi bwifulikwe.
15 Enyanja haguma n’empimbi zâyo z’emilaba, wàyilabarha n’ebiterusi byâwe.
Okuyôboha Nyamuzinda gw’omurhondêro g’obuyêmêre
16 Nayumvîrhe okwo, obulà bwâni bwajuguma, eryo izù lyarhuma akanwa kandirhimana; akafinjo kangera omu rhuvuha, obwôba bwantwa enjingo z’amagulu. Ndwîrhage nalingûza n’omwîshingo olwo lusiku lw’ebihamba, olwâyishira ishanja likaz’irhulibuza.
17 Bulya omulehe gurhâciyâse, omuzâbîbu gurhâcijekwo malehe. Omuzêti gwâkaz’ileheka burhaleheka, amashwa garhâcibonekanemwo biryo. Ebyôgo byâhwamwo ebibuzi, ntà nkafu zâcibonekana ebulambo.
18 Ci kwône niehe Nahama n’omwîshingo muli Nyakasane, nâcîshingira muli Nyamuzinda Muyôkozi wâni.
19 Nyakasane Nyamuzinda, ye misî yâni, ye mpa okubiduha nka mbogo, ye ngeza ahalengerîre. Oku mukulu w’abimbizaa. Oku nzihwa y’okusalikwa y’emirya.
Habakuk/Habakkuk 3
1תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃2יְהוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי יָרֵאתִי֒ פָּֽעָלְךָ֙ שָׁנִים֙ שָׁנִים֙ ֵּ֔יהוּ שָׁנִ֖ים שָׁנִ֖ים שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ תּוֹדִ֑יעַ וֹר׃3אֱל֨וֹהַ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵֽהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה ִּסָּ֤ה שָׁמַ֨יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃4וְנֹ֨גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃5לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו׃6עָמַ֣ד ׀ וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּ ֽצְצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ ֖ם לֽוֹ׃7תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אָהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן׃ ס
8הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אִם־בַּיָּ֖ם אִם־בַּיָּ ֖ם כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ9עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נ ְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃10רָא֤וּךָ יָחִ֨ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא׃11שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֨יךָ֙ יְהַלֵּ֔כו. לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃12בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃13יָצָ֨אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְת ָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃ פ
14נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פְּרָזָ֔ויִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַ ּמִּסְתָּֽר׃15דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים׃16שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז צָלֲל֣וּ יָב֥וֹא יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣prises17כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּח ֵשׁ֙ מַעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מֹ֑כֶל ִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃18וַאֲנִ֖י בַּיהוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃19יְהוִ֤ה אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּֽאַיָּל֔וֹת וְע ַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי׃

ZEP – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Sof
SOFONIYA
SOFONIYA ZEFANYA צפניה
SOFONIYA ZEFANYA צפניה
Enshokolezi
Omulêbi Sofoniya ayigîrizize amango Yoziyasib aliyimire omu Yuda (640- 609 embere Kristu aburhwe). Kurhenga amango ga Senakeribu, ecihugo ca Yuda calamire omu bujà bwa Asuru. Manasè na Amoni, bâmi b’omu Yuda, bazigiraga okuharâmya ensanamu. Amango g’omulêbi Sofoniya, obulangâlire kuli Nyamuzinda bwâyisha bwagaluka.
Sofoniya ayâlagaza «olusiku lwa Nyamubâho», lusiku lwayishilêrha emishîbo minji omu cihugo ca Yuda n’omu mashanja gôshi g’en’igulu. Sofoniya akalihira Abayuda bulya bakazigiharâmya banyamuzinda b’obunywesi, na bulya barhagwêrhe bushinganyanya omu kalamo kâbo (3, 1; 3, 11).
Obuhane amashanja gahâbagwa na Nyamuzinda bukwânîne bubê nyigîrizo kuli Yuda (3,7). Bwo bwârhuma olubaga lwâgalukira Nyamuzinda omu kumukenga n’omu kubà lwirhôhye. Banyi-banyi bayishicunguka, nka bali bîrhôhye (3, 12-13).
Eci citabu cisungunu ca Sofoniya cikolêsibwa liguma lyône omu Ndagâno Mpyâhya muli Mateyo (Mt 13, 41).
EBIRIMWO

Olusiku lwa Nyamubâho: cigabi 1-2,3
Obulêbi oku mashanja: cigabi 2, 4-15
Obulêbi kuli Yeruzalemu: cigabi 3, 1-8
Amalaganyo: cigabi 3, 9-20
1
SOFONIYA
1 Ebi biri binwa Nyakasane àfulûliraga Sofoniya, amango Yoziyasi mugala wa Amoni àli mwâmi w’e Yuda. Sofoniya àli mugala wa Kushi, naye àli mwene Gedaliya, aligi mwinjikulu wa Amariya na mwinjikulûza wa Hezekiyasic.
I. Olusiku lwa Nyakasane omu Yuda
Nyamuzinda âyishihana igulu lyôshi.
2 Nyakasane amâderha, erhi: «Nâherêrekeza ngasi hyôshi hiyîsa omûka hano igulu. 3 Nâsherêza abantu n’ensimba, ebinyunyi n’enfî z’omu nyanja, nâsherêza abantu babî n’ebijiro byâbo by’okusârhaza. Ntaleke ciru n’omuntu muguma bano igulu.»
Obuhane oku nterekêro ya banyamuzinda b’obwîhambi
4 « Yuda, nâmuhana, mpane n’abantu b’omu Yeruzalemu bôshi. Nâherêrekeza Baali yeshi muli eci cihugo n’amarhumisi gâge gôshi. 5 Nâsherêza ngasi bashonera oku burhungiri bw’enyumpa bajiharâmya omurhwe gw’enyenyêzi, bala baharâmya Nnâmahanga oku izîno lya Milkomud. 6 Nâsherêza ngasi bacìkûla kuli Nnâmahanga, abarhamulongereza erhi kumurhînya ciru n’ehitya, abo bôshi ntà muguma nâleka.» 7 Akahwenyenye kabe embere za Nyakasane Nnâmahanga, kulya kubà olusiku lw’obukunizie bwâge bunene luyiruka! Neci, Nyakasane anarheganyize oburherekêre, mîra acêsagya ebigolo byâge alâlisire.
Obuhane oku barhambo b’aha bwâmi
8 Olusiku lw’oburherekêre, kwo Nyakasane adesire, nâhana abarhambo, abaluzi na ngasi bôshi bahimba nka kula kw’ab’emahanga. 9 Olwo lusiku nâhana bala bôshi bacìhira enyanya nka bapagani, bo bala batula entambala, banabere enyumpa oku bwâmi bwa nnawâbo.
Obuhane oku barhunzi b’omu Yeruzalemu
10 Olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire, ecihôgêro cânazûke omu muhanda gw’olugo guderhwa lugo lw’Enfî, omu lugo Luhyâhya mwanazûke olubî lunji lunji, ababanda endûlù, ababanda olujamu, ab’orhuhababo n’ecihûsi cirhankaderhwa! 11 Mwe bantu muyûbaka omu lugo luderhwa Cishakulof muhebe orhubûli, bulya ngasi baguza bôshi bafà, abarhimbûzi bôshi baherêrekera. Obuhane kuli banyambula-buyêmêre 12 Muli ago mango nâyôce Yeruzalemu n’orhumole; nanje narhangula balya bôshi barharhenga omu bubî bwâbo, bo balya baderha emurhima gwâbo, mpu: «Nyakasane arhankahashijira mabî erhi minjà.» 13 Okuhandi obugale bwâbo buhagulwe enyumpa zâbo zishâbwe. Bâyûbaka enyumpa, barhakazilâlamwo; bàgwisire enkoma, barhakanywa oku manvu ga muli zo.
Olusiku lwa Nyakasane
14 Olusiku ludârhi lw’obukunizi bwa Nyakasane luli hôfi, luyishire luli buhena; okuyisha kwâlwo kwâzûsa ecihôgêro c’amalumwa manene, ciru n’entwâli yâbanda endûlù erhi bihamba bya bîrha birhuma! 15 Olwo lusiku luli lusiku lwa mûngo, lusiku lwa bihamba n’olw’akamêne, lusiku lwa burhe na lwa kushâba, lusiku lwa mwizimya na lwa citûmbi, lusiku lwa bitù na lwa ndûnduli y’omwizimya. 16 Lusiku lwa kubanda emishekera n’orhuhababo kuli bîrya bihugo bidârhi n’enyumpa nzibuzibu. 17 Abantu nânabahiremwo ebihamba bajè bagenda nka mihûrha (bulya bagomire Nyakasane), omukò gwâbo gubulagirwe omu katulo, emirhumba yâbo ekabulirwe nka bibolereza, ci erhabishwa. 18 Oli ensaranga zâbo, oli amasholo gâbo, ntà biguma byahashibayôkola. Omu lusiku lw’omûngo gwa Nyakasane, omu bumvu bwâge igulu lyôshi lyâherêrekera. Bulya anigûza, neci, aheze abantu bôshi omu igulu.
Zefanja/Zephaniah 1
1דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּן־כּוּשִׁ֣י בֶן־גְּדַלְיָ֔ה בֶן־גְּ דַלְיָ֔ה בֶּן־אֲמַרְיָ֖ה יֹאשִׁיָּ֥הוּ יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־וָמ֟ מֶ֥לֶךְ מֶ֥לֶךְ2אָסֹ֨ף אָסֵ֜ף כֹּ֗ל מֵעַ֛ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃3אָסֵ֨ף אָדָ֜ם וּבְהֵמָ֗ה וּדְגֵ֣י הַיָּ֔ם הַיָּ֔ם וֹת וְהִכְרַתִּ֣י אֶת־הָאָדָ֗ם מֵעַ֛ל מֵעַ֛ל פְּנֵ֥י פְּנֵ֥י4וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עַל־יְהוּדָ֔ה יְרוּשָׁלִָ֑ם uylars5וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִ֥ים עַל־הַגַּגּ֖וֹת לִצְבָ֣א הַשָּמָ֑יי וְאֶת־הַמִּֽשְׁתַּחֲוִים֙ הַנִּשְׁבָּעִ֣ים לַֽיהוָ֔ה וְהַנִּשְ ׁ בָּעִ֖ים בְּמַלְכָּֽם׃6וְאֶת־הַנְּסוֹגִ֖ים מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וַאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־בִקְשׁ֥ו ּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א דְרָשֻֽׁהוּ׃7הַ֕ס מִפְּנֵ֖י אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה כִּ י־הֵכִ֧ין יְהוָ֛ה זֶ֖בַח הִקְדִּ֥ישׁ קְרֻאָֽיו׃8וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֥י וּפָקַדְתִּ֥י וְעַל־בְּ נֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְעַ֥ל מַלְבּ֥וּשׁ מַלְבּ֥וּשׁ9וּפָקַדְתִּ֗י עַ֧ל כָּל־הַדּוֹלֵ֛ג עַל־הַמִּפְתָּ֖ן בַּיּ֣וֹם ם ַה֑וּא הַֽמְמַלְאִ֛ים בֵּ֥ית אֲדֹנֵיהֶ֖ם חָמָ֥ס וּמִרְמָֽה׃ ס
10וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם נְאֻם־יְהוָ֗ה ק֤וֹל מִשַּׁ֣עַר מִשַּׁ֣עַר וִי לָלָ֖ה מִן־הַמִּשְׁנֶ֑ה וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל גָּד֖וֹל11הֵילִ֖ילוּ יֹשְׁבֵ֣י הַמַּכְתֵּ֑שׁ כִּ֤י נִדְמָה֙ כָּל־עַ֣ם כְי נַ֔עַן נִכְרְת֖וּ כָּל־נְטִ֥ילֵי כָֽסֶף׃12וְהָיָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אֲחַפֵּ֥שׂ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּנֵּר֑ו ֹת וּפָקַדְתִּ֣י עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַקֹּֽפְאִים֙ ַל־שִׁמְרֵיהֶֶֶ ם הָאֹֽמְרִים֙ בִּלְבָבָ֔ם לֹֽא־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יָרֵֽעַא.13וְהָיָ֤ה חֵילָם֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וּבָתֵּיהֶ֖ם לִשְׁמָמָ֑ה וּבָנ֤וּ בָתִּים֙ וְלֹ֣א יֵשֵׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְלֹ֥א אֶת־יֵינָֽם׃14קָר֤וֹב יוֹם־יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל קָר֖וֹב וּמַהֵ֣ר מְאֹ֑ד ק֚וֹל י֣ וֹם יְהוָ֔ה מַ֥ר צֹרֵ֖חַ שָׁ֥ם גִּבּֽוֹר׃15י֥וֹם עֶבְרָ֖ה הַיּ֣וֹם וּמְצוּקָ֗ה וּמְצוּקָ֗ה שֹׁאָה֙ י֤וֹם וּ מְשׁוֹאָ֔ה י֥וֹם וַאֲפֵלָ֔ה וַאֲפֵלָ֔ה י֥וֹם עָנָ֖ן16י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַ פִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃17וַהֲצֵרֹ֣תִי לָאָדָ֗ם וְהָֽלְכוּ֙ כַּֽעִוְרִ֔ים כִּ֥י לַֽיהוָ֖י חָטָ֑אוּ וְשֻׁפַּ֤ךְ דָּמָם֙ כֶּֽעָפָ֔ר וּלְחֻמָ֖ם כַּגְּלָלִֽי ׃18גַּם־כַּסְפָּ֨ם גַּם־זְהָבָ֜ם לֹֽא־יוּכַ֣ל יְהוָ֔ה וּבְאֵשׁ֙ וּבְאֵשׁ֙ קִנְאָת֔וֹ קִנְאָת֔וֹ כָּל־הָאָ֑רֶץ יַֽעֲשֶׂ֔ה יַֽעֲשֶׂ֔ה אֵ֥ת
2
Okufundika: okulâlika mpu bacîyunjuze
1 Mushûbûzanye, mugerêreze haguma, wâni lubaga lurhabà nshonyi 2 oku barhacimmulibirhakwo nka kula omuyonga guhirigirha n’empûsi omu lusiku luguma; oku obukunizi bwa Nyakasane burhacimmuhikakwo. 3 Mulongereze Nnâmahanga, mweshi, abîrhôhye b’igulug, mwe mushimba amarhegeko gâge, mulongereze obushinganyanya, mulongereze obwîrhôhye: kwankanaba mwanayôkolwe mw’olwo lusiku lw’oburhè bwa Nnâmahanga.
II. Obukunizi oku mashanja
Omubisha w’ebuzikiro bw’izûba: Abafilistini
4 Neci, Gaza akola ajirwa irungu, Ashkeloni abè kahumba. Ashedodi bamamulibirhakwo kalengerêre, Ekroni bamukundule. 5 Abantu b’omu murhwe gw’omu nyanja, ishanja ly’Abakeretini, yumvi akanwa Nyakasane adesire kuli mwe: «Nâkurhôhya, nkuhîre idako ly’ecihugo c’Abafilistini, ntakusigire muntu ciru n’omuguma; 6 wânashube bulambo, abangere bakakukomeramwo enyâlè aha bigala n’irango lya bibuzi.» 7 Abâyôrhe b’omu iburha lya Yuda, banagabâne eco cihugo, bâyabuliremwo, bijingo barhamukire omu nyumpa zàli z’ebwâmi bw’Ashkeloni; bulya Nyamuzinda wâbo ânaciyishibarhangula, ânashubibajira nk’oku bàyôrhaga burhanzi.
Abashomhanyi b’ebushoshokero bw’izûba: Mowabu na Amoni
8 Nayumvîrhe ebijâci bya Mowabu n’ebinioko bya bene Amoni, erhi bakajâcira olubaga lwâni n’okucîshingira ecihugo câbo. 9 Co cirhumire, ncîgashire ecihango câni, kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire, erhi: «Mowabu na Amoni bâbà aka Sodoma na Gomora: mashaka ga makerêrhe na birundo bya munyu, irungu lyûmu-lyûmu oku nsiku n’amango. Abâyôrhe b’omu lubaga lwâni bânabahàgule, abânasigale b’omu ishanja lyâni bo bayîme omu byâbo.» 10 Yo yânabe mpyûlo y’obucîbone bwâbo, bulya bàjâcire olubaga lwa Nyakasane w’Emirhwe, n’okukaziderhera oku mîno enyanya. 11 Nyakasane ânabe Nyandumà kuli bo, âherêrekeza banyamuzinda b’obunywesi bôshi b’omu igulu, amashanja gôshi g’oku birhwa ganamuharâmye, gamufukamire, ngasi liguma omu cihugo câlyo.
Omushombanyi w’emukondwè: Kushi
12 «Ninyu, mwe bantu b’e Kushi, mweshi nâmmuhungumulira omu bîrha», kwo Nyakasane adesire.
Omushombanyi w’emwênè: Asuru
13 Nyakasane âhana n’abantu h’omu cihugo c’emwênè; aherêrekeza Asuru, ashâbûla Ninive yeshi ahinduke irungu lyûmu-lyûmu. 14 Ahantu ecishagala càli, amaso g’ebintu n’ensimba za ngasi lubero byâyishikâshiramaho, lubondo n’ecirifufu byâhanda omu burhungiri bw’enyumpa zâmwo. Bakaziyumva ebinyunyi byalyôgôlera aha rhubonezo rhw’enyumpa; mishabûkiza yonene ekola yâkaziboneka kurhangirira oku mulirango, emilungulungu y’enyumpa yôshi ekazishâbûka. 15 Kwo câhinduka ntyo cirya cishagala c’obulimbi, cirya abantu bamwo bakâgicîkèbwa mpu bajira aha bayegamire, banakazimanya mpu ntâye obalingânîne. Lero cashûbusirage, cikola bulumba bwa nsimba! Ngasi bôshi bakola bacigeramwo banashungûrhe n’okusômerwa.
Zefanja/Zephaniah 2
1הִֽתְקוֹשְׁשׁ֖וּ וָק֑וֹשּׁוּ הַגּ֖וֹי לֹ֥א נִכְסָֽף׃ 2בְּטֶ֨רֶם֙ לֶ֣דֶת חֹ֔ק כְּמֹ֖ץ עָ֣בַר י֑וֹם בְּטֶ֣רֶם ׀ לֹא־יָב֣וֹא עֲלֵיכֶ֗ם חֲרוֹן֙ אַף־יְהוָ֔ה בְּטֶ֨רֶם֙ לֹא־יָב֣וֹא עֲלֵיכֶ֔ם י֖וֹם אַף־יְהוָֽה׃ 3בַּקְּשׁ֤וּ אֶת־יְהוָה֙ כָּל־עַנְוֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מִשְׁפָּט֖וֹ פָּעָ֑לוּ בַּקְּשׁוּ־צֶ֨דֶק֙ בַּקְּשׁ֣וּ עֲנָוָ֔ה אוּלַי֙ תִּסָּ֣תְר֔וּ בְּי֖וֹם אַף־יְהוָֽה׃ 4כִּ֤י עַזָּה֙ עֲזוּבָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לִשְׁמָמָ֑ה אַשְׁדּ֗וֹד בַּֽצָּהֳרַ֨יִם֙ יְגָ֣רְשׁ֔וּהָ וְעֶקְר֖וֹן תֵּעָקֵֽר׃ ס
5ה֗וֹי יֹֽשְׁבֵ֛י חֶ֥בֶל הַיָּ֖ם גּ֣וֹי כְּרֵתִ֑ים דְּבַר־יְהוָ֣ה עֲלֵיכֶ֗ם כְּנַ֨עַן֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְהַאֲבַדְתִּ֖יךְ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ 6וְֽהָיְתָ֞ה חֶ֣בֶל הַיָּ֗ם נְוֺ֛ת כְּרֹ֥ת רֹעִ֖ים וְגִדְר֥וֹת צֹֽאן׃ 7וְהָ֣יָה חֶ֗בֶל לִשְׁאֵרִ֛ית בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה עֲלֵיהֶ֣ם יִרְע֑וּן בְּבָתֵּ֣י אַשְׁקְל֗וֹן בָּעֶ֨רֶב֙ יִרְבָּצ֔וּן כִּ֧י יִפְקְדֵ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְשָׁ֥ב שְׁבִותָֽם׃ 8שָׁמַ֨עְתִּי֙ חֶרְפַּ֣ת מוֹאָ֔ב וְגִדּוּפֵ֖י בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֲשֶׁ֤ר חֵֽרְפוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י וַיַּגְדִּ֖ילוּ עַל־גְּבוּלָֽם׃ 9לָכֵ֣ן חַי־אָ֡נִי נְאֻם֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כִּֽי־מוֹאָ֞ב כִּסְדֹ֤ם תִּֽהְיֶה֙ וּבְנֵ֤י עַמּוֹן֙ כַּֽעֲמֹרָ֔ה מִמְשַׁ֥ק חָר֛וּל וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח וּשְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם שְׁאֵרִ֤ית עַמִּי֙ יְבָזּ֔וּם וְיֶ֥תֶר גּוֹיִ֖ יִנְחָלֽוּם׃ 10זֹ֥את לָהֶ֖ם תַּ֣חַת גְּאוֹנָ֑ם כִּ֤י חֵֽרְפוּ֙ וַיַּגְדִּ֔לוּ עַל־עַ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 11נוֹרָ֤א יְהוָה֙ עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֣י רָזָ֔ה אֵ֖ת כָּל־אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיִשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקוֹמ֔וֹ כֹּ֖ל אִיֵּ֥י הַגּוֹיִֽם׃ 12גַּם־אַתֶּ֣ם כּוּשִׁ֔ים חַֽלְלֵ֥י חַרְבִּ֖י הֵֽמָּה׃ 13וְיֵ֤ט יָדוֹ֙ עַל־צָפ֔וֹן וִֽיאַבֵּ֖ד אֶת־אַשּׁ֑וּר וְיָשֵׂ֤ם אֶת־נִֽינְוֵה֙ לִשְׁמָמָ֔ה צִיָּ֖ה כַּמִּדְבָּֽר׃ 14וְרָבְצ֨וּ בְתוֹכָ֤הּ עֲדָרִים֙ כָּל־חַיְתוֹ־ג֔וֹי גַּם־קָאַת֙ גַּם־קִפֹּ֔ד בְּכַפְתֹּרֶ֖יהָ יָלִ֑ינוּ ק֠וֹל יְשׁוֹרֵ֤ר בַּֽחַלּוֹן֙ חֹ֣רֶב בַּסַּ֔ף כִּ֥י אַרְזָ֖ה עֵרָֽה׃ 15זֹ֞֠את הָעִ֤יר הָעַלִּיזָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד אֵ֣יךְ ׀ הָיְתָ֣ה לְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙ לַֽחַיָּ֔ה כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖ק יָנִ֥יעַ יָדֽוֹ׃ ס
3
III. Obukunizi kuli Yeruzalemu
Obuhane oku birongôzi by’ishanja
1 Buhanya bwa Yeruzalemu, cirya cishagala cigoma, ecasherîre n’okulibuza abantu. 2 Ntà mango càyumvîrhe ebinwa bya Nyakasane, ntà mango càyemire ihano, ntà mango càcîkubagire Nnâmahanga, ntà mango càyâkîre muli Nyamuzinda waco. 3 Abagula ba muli co ziba ntale zikaziyâna; abashamuka baco ziba ngwi zija zahiva bijingo, zirhabîke n’akantu zashanshanyula sêzi. 4 Abalêbi ba muli co babà bacîbonyi balonza okurhebana. Abadâhwa baco barhakenga ebintu birherekîrwe Nyamuzinda, banakazivuna n’irhegeko. 5 N’obwo Nnâmahanga abà mushinganyanya muli co, ntà bya bulyâlya ajira; ngasi sêzi na bijingo anabahe amarhegeko, mucêracêra arhabulabula, arhishi bulyâlya.
Okuhanwa kw’amashanja
6 Nâherêrekeza amashanja, kwo Nyakasane adesire, enyumpa zâbo nâzishâba, enjira zâbo nâzihambya, ntâbo bâcizigeremwo! Ebishagala byâbo nabyo nâbisherêza, ntà muntu wâcibibâmwo, abàbiyûbakagamwo bâhirigirha! 7 Cazinda nâderha, nti: «Yeruzalemu akolaga ankenga anayêmêre amahano gâni. Ntà bulagirire ncigwêrhe bw’okucisherêza, ntanaciyunjulize omuhigo gw’oburhè nali ngwêrhe. Ci abantu bâge barhashwîra okurhali kukola amaligo kwône kwône. 8 Olusiku nayishimmuhêka lubanja mulingâge obuhane bwâni, kwo Nyakasane adesire. Nàhizire oku nâshûbûza amashanja n’amâmi ngahonde omu muliro gw’obukunizi bwâni.»
IV. Amalaganyo
Amashanja gayishiyumva Nyakasane
9 «Okubundi obwo nâyishihindula amashanja, ncêse orhunwa rhwâbo: bâkazimparâmya, niono Nyakasane, banangashânize bôshi n’omurhima muguma. 10 Ciru na kurhenga ishiriza ly’enyîshi z’e Etiyopiya, abemêzi bâni nàshandabanyize, bâkaziyisha bandwîrhîre entûlo.

Omusigala gw’Israheli
11 «Olwo lusiku, we lubaga lwâni, orhakaciyumva nshonyi oku mabî gawe gôshi, oku byâha byâwe byôshi wànjirire; bulya bala bôshi bayunjulira bucîbone, nâbakûla ekarhî kâwe, onaleke obwo okukâminira oku ntondo yâni ntagatîfu. 12 Bantu bîrhôhye bonene n’abakenyi naleka muli we, abakampûna mpu mbalange. 13 Abàsigire omu lubaga lw’Israheli barhakacilyalyanya barhakanaciderha bunywesi, barhakacikolêsa olulimi lwâbo mpu bajè bârhebana. Bâkazirya banagwishire erhi na ntâye wâcibalibuza abahiramwo ecikango.»
Ennanga z’obushagaluke omu Siyoni
14 Ohebe ehibûli hy’obusîme, mwâli Siyoni!
Israheli, heha ecihôgêro c’obushagaluke!
Oshagaluke, obande empûndu n’omurhima gwôshi,
we mwâna-nyere w’e Yeruzalemu!

15 Nyakasane akâzire ohuhane bwakulikwo,
alibirha oku mushombanyi wâwe.
Nyakasane ye mwâmi w’Israheli oli muli we,
ntà buhanya bucikulikwo mpu wayôboha.

16 Olusiku luyiruka olu bâbwiramwo Yeruzalemu, mpu:
«Orhayôbohe, Nawe cishagala ca Siyoni, orhatwîkaga omurhima!
17 Nyakasane Nyamuzinda wâwe ali haguma nâwe:
ali murhabâzi muhimanyi!

Ashagalusire n’omwîshingo we rhumire,
obuzigire bwâge bukuhîre akalamo kahyâhya,
adwîrhe abanda empûndu we rhumire.
18 Nka kuka binayôrha oku lusiku lukulu.
Okugaluka kw’abalulize
Nâherêrekeza obuhanya bwôshi, kwo Nyakasane adesire, nârhenza eshonyi zimubumbire. 19 Amango gayiruka, aga nâhanamwo ngasi balya bakâgimmulibuza. Nâfumya abayagalisire muli mwe, nâgalula abalulize. Nâbahà obukuze n’irenge omu igulu lyôshi, nshubibajira nk’oku byayôrhaga burhanzi. 20 Mw’ago mango nâmmushokolera mmuyêreke enjira, okubundi mmuhè obukuze n’irenge omu mashanja gôshi g’en’igulu, hano nshubimmujira nk’oku mwanayôrhaga burhanzi, omu karhî k’amashanja gôshi ga hano igulu.» Ntyo kwo Nyakasane adesire.

Zefanja/Zephaniah 3
1ה֥וֹי מֹרְאָ֖ה וְנִגְאָלָ֑ה הָעִ֖יר הַיּוֹנָֽה׃ 2לֹ֤א שָֽׁמְעָה֙ בְּק֔וֹל לֹ֥א לָקְחָ֖ה מוּסָ֑ר בַּֽיהוָה֙ לֹ֣א בָטָ֔חָה אֶל־אֱלֹהֶ֖יהָ לֹ֥א קָרֵֽבָה׃ 3שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ אֲרָי֖וֹת שֹֽׁאֲגִ֑ים שֹׁפְטֶ֨יהָ֙ זְאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב לֹ֥א גָרְמ֖וּ לַבֹּֽקֶר׃ 4נְבִיאֶ֨יהָ֙ פֹּֽחֲזִ֔ים אַנְשֵׁ֖י בֹּֽגְד֑וֹת כֹּהֲנֶ֨יהָ֙ חִלְּלוּ־קֹ֔דֶשׁ חָמְס֖וּ תּוֹרָֽה׃ 5יְהוָ֤ה צַדִּיק֙ בְּקִרְבָּ֔הּ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה עַוְלָ֑ה בַּבֹּ֨קֶר בַּבֹּ֜קֶר מִשְׁפָּט֨וֹ יִתֵּ֤ן לָאוֹר֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר וְלֹֽא־יוֹדֵ֥עַ עַוָּ֖ל בֹּֽשֶׁת׃ 6הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֨מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶחֱרַ֥בְתִּי חֽוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ 7אָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּירְאִ֤י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם׃ 8לָכֵ֤ן חַכּוּ־לִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לְי֖וֹם קוּמִ֣י לְעַ֑ד כִּ֣י מִשְׁפָּטִי֩ לֶאֱסֹ֨ף גּוֹיִ֜ם לְקָבְצִ֣י מַמְלָכ֗וֹת לִשְׁפֹּ֨ךְ עֲלֵיהֶ֤ם זַעְמִי֙ כֹּ֚ל חֲר֣וֹן אַפִּ֔י כִּ֚י בְּאֵ֣שׁ קִנְאָתִ֔י תֵּאָכֵ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 9כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃ 10מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כ֑וּשׁ עֲתָרַי֙ בַּת־פּוּצַ֔י יוֹבִל֖וּן מִנְחָתִֽי׃ 11בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹ֤א תֵב֨וֹשִׁי֙ מִכֹּ֣ל עֲלִילֹתַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר פָּשַׁ֖עַתְּ בִּ֑י כִּי־אָ֣ז ׀ אָסִ֣יר מִקִּרְבֵּ֗ךְ עַלִּיזֵי֙ גַּאֲוָתֵ֔ךְ וְלֹֽא־תוֹסִ֧פִי לְגָבְהָ֛ה ע֖וֹד בְּהַ֥ר קָדְשִֽׁי׃ 12וְהִשְׁאַרְתִּ֣י בְקִרְבֵּ֔ךְ עַ֥ם עָנִ֖י וָדָ֑ל וְחָס֖וּ בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ 13שְׁאֵרִ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל לֹֽא־יַעֲשׂ֤וּ עַוְלָה֙ וְלֹא־יְדַבְּר֣וּ כָזָ֔ב וְלֹֽא־יִמָּצֵ֥א בְּפִיהֶ֖ם לְשֹׁ֣ון תַּרְמִ֑ית כִּֽי־הֵ֛מָּה יִרְע֥וּ וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ ס
14רָנִּי֙ בַּת־צִיּ֔וֹן הָרִ֖יעוּ יִשְׂרָאֵ֑ל שִׂמְחִ֤י וְעָלְזִי֙ בְּכָל־לֵ֔ב בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃ 15הֵסִ֤יר יְהוָה֙ מִשְׁפָּטַ֔יִךְ פִּנָּ֖ה אֹֽיְבֵ֑ךְ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לֹא־תִֽירְאִ֥י רָ֖ע עֽוֹד׃ 16בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ׃ 17יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛יִךְ בְּקִרְבֵּ֖ך גִּבּ֣וֹר יוֹשִׁ֑יעַ יָשִׂ֨ישׂ עָלַ֜יִךְ בְּשִׂמְחָ֗ה יַחֲרִישׁ֙ בְּאַ֣הֲבָת֔וֹ יָגִ֥יל עָלַ֖יִךְ בְּרִנָּֽה׃ 18נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה׃ 19הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכָל־הָאָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽם׃ 20בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם לְעֵינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

HAG – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Hag
HAGEYO
HAGEYO HAGAY חגי
HAGEYO HAGAY חגי
Enshokolezi
Omulêbi Hageyo agendaga ayigîriza Abayahudi erhi barhenga elubungo. Ayigîriza oku buzinda bw’omwêzi gwa munâni kuhika omu karhî k’omwêzi gw’ikumi na kabirhi gw’omwâka gwa 520 embere Kristu aburhwe, lyo Abayahudi bayûbaka akâ-Nyamuzinda kahyâhya. Hageyo na Zakariya baciha nganyire okulangaliza abantu n’okurhuma Zorobabeli n’omudâhwa mukulu Yozwè bashubirira emiko/o y’okuyûbaka akâ-Nyamuzinda.
Bulya akâ-Nyamuzinda kayôsire kashâbûsire, Nyamubâho ahana ebiremwa by’en’igulu. Okuyûbaka buhyâhya kwayish’ilêrha akalamo kinja. Omulêbi ayêmêra oku akâ-Nyamuzinda kahyâhya karhali kayûbake bwinjà erhi rhwakakagerera kuli kalya ka Salomoni. Cikwône alêba oku omu nsiku zâyisha, irenge lyako lyayish’irhaluka ely’akâ-Nyamuzinda ka Salomoni.
EBIRIMWO

Akâ-Nyamuzinda kayûbakwa buhyâhya: cigabi 1
Irenge ly’akâ-Nyamuzinda kahyâhya: cigabi 2

1
HAGEYO
Amango g’okushub’iyûbaka akà-Nyamnzinda
1 Omu mwâka gwa kabirhi gw’obwâmi bwa Dariusi, mwêzi gwa ndarhu, omu lusiku lurhanzi lwâgwoh, akanwa ka Nyamuzinda kahêkwa n’omulêbi Hageyoi emwa Zorobabeli mwene Shalatieli, murhambo w’e Yuda, n’emwa Yozwè, mwene Yehosadaka, mudâhwa mukulu, kaderha ntya: 2 Nyamuzinda w’Emirhwe amâderha ntya: Olu lubaga ludwîrhe lwaderha, mpu: «Garhacibàj mango g’okuyûbakulula akâ-Nyamuzinda!» 3 Lero akanwa ka Nyamuzinda kalerhwa ntya n’omulêbi:
4 Ka munabwîne oku kuli kwinjà mubêre omu nyumpa nyinjinjà n’obwo akâ-Nyamuzinda kâni kashâbûsire? 5 Lero buno, kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe. Mucijâge emurhima mulolereze enjira zinyu! 6 Mwarhêzire binji, ci mwahaka binyi omu nguli zinyu; mwàlîre birhali binyi, ci murhayigurhaga; mwanywa, ci enyôrha yinyu erhatwîkaga; mwàyambaliza, ci nt’idûrhu mwayumvîrhe. Omukòzi àhâbwa oluhembo lwâge, ci lwàbà nka kuno lujà omu nshoho ntule! 7 Kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe. Mugerêreze bwinjà emurhima gwinyu, mulole enjira mulimwok. 8 Yinamukiri oku ntondol, mujidurhira ebirhi, muyûbake enyumpa yâni. Nâhiramwo amasîma gâni, n’irenge lyâni ligandâzemwo, Nyamuzinda okudesire. 9 Mwakâg’ilangâlira okusârûla binji, ci lero mwànenwa. Ebi mwàhasire, nâbiyehula n’empûsi. Bulya kurhi? Kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe. Bulya enyumpa yâni eshâbûsire, n’obwo ngasi muguma muli mwe adwîrhe agwîririza okuyûbaka aha mwâge. 10 Okwo kwarhuma enkubam ehangama, n’idaho lyânena emburho. 11 Nâlêrha ecanda omu cihugo; oku ntondo, omu mashwa g’engano, oku lukoma lw’emizâbîbu, omu mashwa g’emizêti n’ezindi mburho; abantu n’ebintu byôshi byâlibuka, na ngasi mukolo gwinyu gwôshi gwafânânda.
12 Oku bundi obwo, Zorobabeli, mwene Shalatieli, na Yozwèn, mwene Yehosadaka, mudâhwa mukulu, n’olubaga lwôshi, bayumvîrhiza akanwa ka Nyamuzinda n’akanwa k’omulêbi Hageyo, nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâbo àlirhumire oyomulêbi. Aho, olubagao lwayôboha Nyamuzinda. 13 Kandi Hageyo, ntumwa ya Nyakasane, abwîra olubaga ntya akanwa ka Nyakasane: «Ndi haguma ninyu, kanwa ka Nyamuzinda». 14 Nyakasane ayunjuza makengu Zorobabeli mwene Sahalatieli, murhambo w’e Yuda na Yozwè mwene Yehosadaka, mudâhwa mukulu, n’olubaga lwôshi: bayisha banarhondêra okukola omu kâ-Nyamuzinda, Nyakasane w’Emirhwe. 15 Ago mango zàli nsiku makumi abirhi n’ini z’omwêzi gwa ndarhu, mwâka gwa kabirhi gw’obwâmi bwa Dariusi.
Haggai 1
1בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֨יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֜ה בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר׃ 2כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת׃ פ
3וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 4הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב׃ 5וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃ 6זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב׃ פ
7כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃ 8עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ וְאֶכָּבְדָ֖ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 9פָּנֹ֤ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ 10עַל־כֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ׃ 11וָאֶקְרָ֨א חֹ֜רֶב עַל־הָאָ֣רֶץ וְעַל־הֶהָרִ֗ים וְעַל־הַדָּגָן֙ וְעַל־הַתִּיר֣וֹשׁ וְעַל־הַיִּצְהָ֔ר וְעַ֛ל אֲשֶׁ֥ר תּוֹצִ֖יא הָאֲדָמָ֑ה וְעַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יְגִ֥יעַ כַּפָּֽיִם׃ ס
12וַיִּשְׁמַ֣ע זְרֻבָּבֶ֣ל ׀ בֶּֽן־שַׁלְתִּיאֵ֡ל וִיהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְכֹ֣ל ׀ שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְעַל־דִּבְרֵי֙ חַגַּ֣י הַנָּבִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם מִפְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 14וַיָּ֣עַר יְהוָ֡ה אֶת־רוּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת־ר֨וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶת־ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵית־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ
15בְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃

2
Irenge ly’akâ-Nyamuzinda
1 Omwâka gwa kabirhi gwa mwâmi Dariyusi, mwêzip gwa kali nda, nsiku makumi abirhi na luguma, akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo omulêbi Hageyoq, erhi: 2 «Obwîre Zorobabeli, mwene Shalatieli, murhambo w’e Yuda na Yozwè mwene Yehosadaka, mudâhwa mukulu, n’olubaga lwôshi ntya: 3 Indi muli mwe wacibwîne amango eyi nyumpa yalijire irenge? Na kurhi muyibwîne buno? Ka murhabwîni oku erhacigwêrhi nda na mugongo? 4 Ci lero buno, osêre, Zorobabeli, Nyakasane okudesire. Osimike, Yozwè, mwene Yehosadaka, mudâhwa mukulu. Osimike, nâwe lubaga weshi omu cihugo! Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe okudesire. 5 Yo ndagâno najiraga ninyu erhi murhenga e Mîsiri, n’omûka gwâni guli ekarhî kinyur. Murhayôbohaga,. 6 Bulya ntyo kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire. Hasigîre mango masungunu ndundaganye amalunga n’igulu, enyanya n’idahos. 7 Nâdudanganya amashanja gôshi, obuhirhit bwâgo bwaluga, n’enyumpa yâni eyunjule irenge. Nyamuzinda w’Emirhwe okudesire. 8 Niene nie Nn’ebirugu, nie Nn’obugale bwôshi, kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire. 9 Irenge ly’eyi nyumpa Iyalushisa erya mîra, kwo Nyakasane Nyamuzinda w’Emirhwe adesire, na muli ahau hantu, nahebaho omurhûla, Nyamuzinda w’Emirhwe okudesire.
Okudôsa ihano emw’abadâhwa
10 Omu nsiku makumi abirhi n’ini z’omwêzi gwa kali mwenda, mwâka gwa kabirhi gw’obwâmi bwa Dariusiv, akanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe karhindakwo omulêbi Hageyo kaderha ntya: 11 Yumva akanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe. Odôsagye abadâhwa ihano, obabwîre ntya: 12 «Erhi omuntu ankahêka enyama ngishe omu nshoho y’omwambalo gwâge, kandi abulig’ihuma oku mugati n’idivayi, oku mavurha erhi ngasi kandi kalyo n’ogwo mwambalo, k’ebyo byanahinduka bitagatîfu okwôla kwônene kurhumire?» Abadâhwa bashuza, mpu: «Nanga!» 13 Hageyo ashubibadôsa ntya: «Erhi omuntu ankazira n’omufu, kandi abulihuma oku biryo, k’ebyo biryo byanahinduka bibi?w» Abadâhwa bashuza mpu: «Neci». 14 Lero Hageyo aderha ntya: «Olu lubaga ntyo kwo luyôsire! Kw’er’ishanja liri ntyo embere zâni! Kanwa ka Nyamuzinda. Emikolox yâbo bôshi ntyo kwo enali, n’ebi barherekêra aha binali bibi»y.
Amalaganyo gw’omunago
15 Mugerêrezagye buno omu murhima gwinyuz, kurhengera ene na kuhika amango gâyisha. Erhi barhacihira ibuye oku lindi ly’akâ-Nyamuzinda, 16 kurhi mwàliyôsire? Mwakâgiyisha mpu mulishamarha mirengo makumi abirhi, lero mwakàshimâna liri ikumi lyône; mwakàyisha aha mukenzi mpu muhongole ndaha makumi arhânu, lero mwâkashimâna gali makumi abirhi gone. 17 Nàshûrhaa n’olubula emikolo y’emisî yinyu, nàyivubya, murhanagalukaga emwâni, kanwa ka Nyamuzinda! 18 Mugerêrezagye buno omu murhima gwinyu, kurhengera ene na kuhika amango gâyisha, (kurhenga omu nsiku makumi abirhi n’ini z’omwêzi gwa kali mwenda, kurhenga olusiku bahumba eciriba c’akâ-Nyamuzinda, mulâbe bwinjà) 19 erhi enguli zinacibule omuhako, erhi olukoma, omulehe n’eyindi mirhi birhaciyâna maleheb! Kurhenga ene, nahâna omunago!
Amalaganyo emwa Zorobabeli
20 Akanwa ka Nyamuzinda kashubirhindakwo Hageyo obwa kabirhi, lusiku lwa kali makumi abirhi n’ini lw’omwêzi, kaderha ntya: 21 Obwîre Zorobabeli, murhambo w’e Yuda ntya: Nkola nâdundaganya amalunga n’igulu. 22 Nkola nâkûla entebe z’amâmi, nshâbe n’amahashe g’abâmic b’amashanja. Nâhirika engalè n’abazigendakwo; ebiterusi n’ababishonakwo bânigwa, ngasi muguma âkumba omu ngôrho ya mwene wâbo. 23 Olwo lusiku – kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe – nâkurhôlad, wâni Zorobabeli, mwene Shalatieli, mwambali wâni – kanwa ka Nyamuzinda – nâkujira nk’ifundo lya ciziriko. Bulya we nacishozire: Kanwa ka Nyamuzinda w’Emirhwe.
Haggai 2
1בַּשְּׁבִיעִ֕י בְּעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 2אֱמָר־נָ֗א אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֑וֹל וְאֶל־שְׁאֵרִ֥ית הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 3מִ֤י בָכֶם֙ הַנִּשְׁאָ֔ר אֲשֶׁ֤ר רָאָה֙ אֶת־הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה בִּכְבוֹד֖וֹ הָרִאשֹׁ֑ון וּמָ֨ה אַתֶּ֜ם רֹאִ֤ים אֹתוֹ֙ עַ֔תָּה הֲל֥וֹא כָמֹ֛הוּ כְּאַ֖יִן בְּעֵינֵיכֶֽם׃ 4וְעַתָּ֣ה חֲזַ֣ק זְרֻבָּבֶ֣ל ׀ נְאֻם־יְהוָ֡ה וַחֲזַ֣ק יְהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וַחֲזַ֨ק כָּל־עַ֥ם הָאָ֛רֶץ נְאֻם־יְהוָ֖ה וַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־אֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 5אֶֽת־הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־כָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַל־תִּירָֽאוּ׃ ס
6כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה׃ 7וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 8לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 9גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשֹׁ֔ון אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
10בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 11כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שְׁאַל־נָ֧א אֶת־הַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 12הֵ֣ן ׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ בִּכְנַ֣ף בִּגְד֗וֹ וְנָגַ֣ע בִּ֠כְנָפוֹ אֶל־הַלֶּ֨חֶם וְאֶל־הַנָּזִ֜יד וְאֶל־הַיַּ֧יִן וְאֶל־שֶׁ֛מֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָ֖ל הֲיִקְדָּ֑שׁ וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ לֹֽא׃ 13וַיֹּ֣אמֶר חַגַּ֔י אִם־יִגַּ֧ע טְמֵא־נֶ֛פֶשׁ בְּכָל־אֵ֖לֶּה הֲיִטְמָ֑א וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ יִטְמָֽא׃ 14וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם־הַ֠זֶּה וְכֵן־הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְכֵ֖ן כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא׃ 15וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃ 16מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל־עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל־הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים׃ 17הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵין־אֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 18שִׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִן־הַיּ֛וֹם אֲשֶׁר־יֻסַּ֥ד הֵֽיכַל־יְהוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם׃ 19הַע֤וֹד הַזֶּ֨רַע֙ בַּמְּגוּרָ֔ה וְעַד־הַגֶּ֨פֶן וְהַתְּאֵנָ֧ה וְהָרִמּ֛וֹן וְעֵ֥ץ הַזַּ֖יִת לֹ֣א נָשָׂ֑א מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲבָרֵֽךְ׃ ס
20וַיְהִ֨י דְבַר־יְהוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ אֶל־חַגַּ֔י בְּעֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר׃ 21אֱמֹ֕ר אֶל־זְרֻבָּבֶ֥ל פַּֽחַת־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י מַרְעִ֔ישׁ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ 22וְהָֽפַכְתִּי֙ כִּסֵּ֣א מַמְלָכ֔וֹת וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔י חֹ֖זֶק מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְהָפַכְתִּ֤י מֶרְכָּבָה֙ וְרֹ֣כְבֶ֔יהָ וְיָרְד֤וּ סוּסִים֙ וְרֹ֣כְבֵיהֶ֔ם אִ֖ישׁ בְּחֶ֥רֶב אָחִֽיו׃ 23בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻם־יְהוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽי־בְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

ZEC – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Zak
ZAKARIYA
ZAKARIYA זכריה
ZAKARIYA זכריה
Enshokolezi
Zakariya ayigîrîze kurhenga omu mwâka gwa 520 kuhika omu mwâka gwa 518 embere ly’okuburhwa kwa Yezu Kristu, nk’oku bidesirwe omu cigabi cirhanzi c’ecitabu câge (cigabi ca 1-8). Ecigabi ca kabirhi c’ecitabu câge (c. 9-14) cirhuyigîriza bwenêne bwenêne ebiyêrekîre amango g’Omucunguzi n’obwôrhere bw’Omucunguzi yêne: Obûko bwa Daudi bwâyish’iyinamulwa kandi. Omucunguzi âyish’ibà mwîrhôhye (9,9-10), âyish’ilibuzibwa, âyish’inigwa (12,10), âyish’ibà ntwâli. Obwo bwôrhere buli nk’obwa Yezu Kristu. Endagâno Mpyâhya ebâmwo ebyo bigabi by’ecitabu ca Zakariya (Mt 21,4-5; 27,9; 26,31; Ywn 19,37).
Omu cigabi cinene cirhanzi, enshokolezi (1,1-6) ekulikirwa n’okubonekerwa kwa Zakariya kani. Aka Hageyo, Zakariya al’irhindibukire bwenêne okuyûbaka akâ-Nyamuzinda kahyâhya n’okuhêka ecihugo enyanya. Nyamuzinda amanyîsize bunyi bunyi obwôrhere bw’Omucunguzi wâyish’ibà Mwâmi na Mudâhwa Mukulu.

EBIRIMWO

Okubonekerwa kwa Zakariya: mugalukire Nyakasane: cigabi 1-8
Okundi kubonekerwa: Omucunguzi ayishire: cigabi 9-11
Okubonekerwa kuzinda: Amalaganyo Mahyâhya oku bantu bôshi: cigabi 12-14

1
ZAKARIYA
Ecigabi ca burhanzi
Okubà n’olugendo lwinja
1 Omu mwâka gwa kabirhi gw’obwâmi bwa Dariyusi, mwêzi gwa kali munânie, akanwa ka Nyakasane kanacirhindakwo omulêbi Zakariya, mugala wa Barakiya mwene Ido. 2 Amurhegeka mpu abwîre bene Israheli, erhi: «Nyakasane w’Emirhwe al’ikunirire bashakulûza binyu bwenêne. 3 Nyakasane w’Emirhwe adesire ntya: Mugaluke emunda ndi -Nyakasane okudesire – nâni nâshubira emunda muli. 4 Murhabâga aka bashakulûza binyu. Bo abalêbi ba mîra bàbwîraga, erhi: Nyakasane Ogala byôshi adesire ntya: Muleke olugendo lwinyu lubî n’ebijiro binyu bigalugalu, cikwône barhalonzagya okunyumva n’okushimba oluderho lwâni, Nyakasane okudesire. 5 Bashakulûza binyu ngahi baligi? Ka n’abalêbi banalama burhafà? 6 Cikwône ebinwa n’amarhegeko nàl’ihire abalêbi bambali bâni ka birhahikagakwo bashakulûza binyu? Bahindula olugendo lwâbo banaderha, erhi: «Nyakasane w’amashanja arhujirîre nk’oku anal’ihizire okurhujirira, nk’oku olugendo n’ebijiro bîrhu byàl’ikwânîne.»
Okubonekerwa kurhanzi: abashonyire oku biterusi
7 Omu mwâka gwa kabirhi gw’obwâmi bwa Dariyusi, omu nsiku makumi abirhi n’ini z’omwêzi gwa kal’ikumi na mugumaf, gwo mwêzi gwa Shebati, Nyakasane àshambâza omulêbi Zakariya, mugala wa Barakiya mwene Ido. Ntya kwo Zakariya ashambîre, erhi: 8 «Ene budufu nakâg’ilôrha. Nabona omuntu oshonyire oku citerusi c’akaduku. Al’iyimanzire ekarhî k’ecishakashaka c’emilukuluku yàl’imezire omu lubanda. Enyuma zâge yali ebindi biterusi, eby’akaduku, eby’akakumbi n’eby’akêru. 9 Nanacimudôsa, nti: «Muhânyi, ebyo biterusi kwo kuderha kuci?» Naye malahika wàl’irhumirwe okunderheza ànshuza, erhi: «Nakuhugûlirabyo.» 10 Oyo muntu wàli omu karhî k’emilukûlukù, ashuza erhi: «Ebyo biterusi byo Nyakasane arhumire mpu bigere omu igulu lyôshi.» 11 Balya bàl’ishonyire oku biterusi bànacirhûla obugo bwâho emwa olya malahika wa Nyakasane wàli omu karhî k’emilukuluku, bamubwîra, mpu: «Rhwagezire omu igulu lyôshi, rhurhabwinemwo hidûndo: kahwenyenye konene.» 12 Malahika ànaciyakûza, erhi: «Nyakasane w’Emirhwe, ekola myâka makumi gali nda eyi erhi obêrire Yeruzalemu burhe haguma n’ebishagala bya Yuda. Mangacigi wabahàbalira?» 13 Okubundi Nyakasane ashuz’omu binwa binjinja by’okurhûliriza oyo malahika wakaginshambâza. 14 Naye malahika wakaginshambaza àntegeka ebi binwa bya Nyakasane w’Emirhwe ntya: •Ngwêrhe obuzigire bunene kuli Yeruzalemu na kuli Siyoni, 15 cikwône oburhè bunene bungwêrhe erhi mashanja g’obucîbone garhuma. Bulya amango oburhè bwâni bwaciri busungunu kuli Israheli, gohe gashangîra oku kumusherêza. 16 Co cirhumire, kwo ndesire, niono Nyakasane w’Emirhwe, nâshubira e Yeruzalemu, nyêrekanireyo olukogo lwâni. Enyumpa yâni yashub’iyûbakwa e Yeruzalemu, baNashub’iyûbakulula ecishagala bwinjà, omugozi gulambûlwe kuli Yeruzalemu.» 17 Okubundi malahika àmbwîra mpu nyâkûze nderhe ebi bindi binwa, erhi: «Ebishagala byâni byâshub’ihirhira, kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, Nashub’icîshoga Yeruzalemu, mbabalire Siyoni n’okumurhabâla.»
Sacharja/Zechariah 1
1בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁמִינִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָ֣ה דְבַר־יְהוָ֗ה אֶל־זְכַרְיָה֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔ה בֶּן־עִדּ֥וֹ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 2קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עַל־אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם קָֽצֶף׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְאָשׁ֣וּב אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 4אַל־תִּהְי֣וּ כַאֲבֹֽתֵיכֶ֡ם אֲשֶׁ֣ר קָרְאֽוּ־אֲלֵיהֶם֩ הַנְּבִיאִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים לֵאמֹ֗ר כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֤וּבוּ נָא֙ מִדַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם הָֽרָעִ֑ים וְלֹ֥א שָׁמְע֛וּ וְלֹֽא־הִקְשִׁ֥יבוּ אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ 5אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַיֵּה־הֵ֑ם וְהַ֨נְּבִאִ֔ים הַלְעוֹלָ֖ם יִֽחְיֽוּ׃ 6אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֨יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשֹׂ֣ות לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֨ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃ ס
7בְּיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לְעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֨דֶשׁ֙ הוּא־חֹ֣דֶשׁ שְׁבָ֔ט בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָ֣ה דְבַר־יְהוָ֗ה אֶל־זְכַרְיָה֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔הוּ בֶּן־עִדּ֥וֹא הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 8רָאִ֣יתִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ רֹכֵב֙ עַל־ס֣וּס אָדֹ֔ם וְה֣וּא עֹמֵ֔ד בֵּ֥ין הַהֲדַסִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּמְּצֻלָ֑ה וְאַחֲרָיו֙ סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֔ים שְׂרֻקִּ֖ים וּלְבָנִֽים׃ 9וָאֹמַ֖ר מָה־אֵ֣לֶּה אֲדֹנִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּלְאָךְ֙ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֔י אֲנִ֥י אַרְאֶ֖ךָּ מָה־הֵ֥מָּה אֵֽלֶּה׃ 10וַיַּ֗עַן הָאִ֛ישׁ הָעֹמֵ֥ד בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים וַיֹּאמַ֑ר אֵ֚לֶּה אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח יְהוָ֔ה לְהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּאָֽרֶץ׃ 11וַֽיַּעֲנ֞וּ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה הָֽעֹמֵד֙ בֵּ֣ין הַהֲדַסִּ֔ים וַיֹּאמְר֖וּ הִתְהַלַּ֣כְנוּ בָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה כָל־הָאָ֖רֶץ יֹשֶׁ֥בֶת וְשֹׁקָֽטֶת׃ 12וַיַּ֣עַן מַלְאַךְ־יְהוָה֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עַד־מָתַ֗י אַתָּה֙ לֹֽא־תְרַחֵ֣ם אֶת־יְרוּשָׁלִַ֔ם וְאֵ֖ת עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר זָעַ֔מְתָּה זֶ֖ה שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 13וַיַּ֣עַן יְהוָ֗ה אֶת־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים דְּבָרִ֖ים נִחֻמִֽים׃ 14וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּלְאָךְ֙ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֔י קְרָ֣א לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת קִנֵּ֧אתִי לִירוּשָׁלִַ֛ם וּלְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 15וְקֶ֤צֶף גָּדוֹל֙ אֲנִ֣י קֹצֵ֔ף עַל־הַגּוֹיִ֖ם הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ קָצַ֣פְתִּי מְּעָ֔ט וְהֵ֖מָּה עָזְר֥וּ לְרָעָֽה׃ 16לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה שַׁ֤בְתִּי לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ בְּֽרַחֲמִ֔ים בֵּיתִי֙ יִבָּ֣נֶה בָּ֔הּ נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְקָ֥וה יִנָּטֶ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 17ע֣וֹד ׀ קְרָ֣א לֵאמֹ֗ר כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת ע֛וֹד תְּפוּצֶ֥ינָה עָרַ֖י מִטּ֑וֹב וְנִחַ֨ם יְהוָ֥ה עוֹד֙ אֶת־צִיּ֔וֹן וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס
2
Okubonekerwa kwa kabirhi: amahembe n’abatuzi
1 Oku naLambûla amasù, nànacibonekerwa. Okubundi nànacibona mabe mbè ani. 2 Nànacidôsa malahika wàl’irhumirwe okunderheza, nti: «Aga mahembe kwo kuderha kuci?» Anshuza, erhi: «Ago mahembe go gàshândabanyagya abantu ba Yuda (bo b’Israheli), n’ab’e Yeruzalemu.» 3 Okubundi Nyakasane ànyêreka batuzi bani. 4 Nànacidôsa, nti: «Bici bal’ijira?» Anshuza, erhi: «Ago mahembe go galya gàshândazagya ecihugo ca Yuda kuhika ntà muntu ciru n’omuguma wacifukunyize; cikwône abo batuzi bayishîre okugajugumya, okugaherêrekeza.»
Okubonekerwa kwa kasharhu: omugozi gw’okugèra
5 Kandi oku nagalamula amasù, nànacibonekerwa. Nabona omuntu afumbîrhe omugozi gw’okugèra. 6 Nàmudôsa, nti: «Ngahi wajà?» Anshuza, erhi: «E Yeruzalemu, nagend’igèra obulî n’obugali bwâyo.» 7 Olya malahika wàl’irhumirwe okunderheza anacishegûka n’owundi amushokolera. 8 Abwîra oyo wâbo, erhi: «Libirha obwîre ogwomusole gudwîrhe omugozi, erhi: «Yeruzalemu arhazungulusîbwe côgo, bulya abantu n’ebintu birimwo biri binji bwenêne». 9 Ntya kwo Nyakasane adesirage, erhi: «Nienene nàbêra e Yeruzalemu nka côgo ca muliro cizungulusire ecishagala, nnanyêrekanireyo irenge lyâni linene.»
Nyakasane ahamagala abalulize kabirhi kôshi
10 Ntya kwo Nyakasane ammubwîzire, erhi: «Mwe nàshandabanyagya empande zôshi z’igulu, lero muyâkage, murhenge omu bihugo by’enyanya! 11 Mwe bantu b’e Yeruzalemu mwàlulizibagwa e Babiloni, muyâke dubaduba.» 12 Nyakasane w’Emirhwe wàntumaga, ntya kwo aderhîre amashanja gàmmuhagulaga, erhi: «Ngasi yeshi wàmmuhizirekwo olunu, erhi n’omu isù ampumire. 13 Nâni nkolaga nàhana amashanja: gakolaga nago gâhagulwa na balya bôshi gàkâg’ilibuza.» Amango okwo kwâbà, lyo muwamanya bwinjà oku Nyakasane w’Emirhwe ye wàntumaga. 14 Nyakasane ashubir’iderha, erhi: «Shembuki n’omwîshingo, mwe bantu b’e Yeruzalemu, niene nyishir’ibêra ekarhî kinyu. 15 Kurhengaga ago mango nyishir’ibêra ekarhî kinyu, mashanja manji gâcîshwêkera kuli nie Nyakasane, ganahinduke lubaga lwâni. Cikwône erhi n’ekarhî kinyu yo nabêra.» Amango okwo kwâbà lyo mwâmanya oku kwo binali Nyakasane w’Emirhwe ye wàntumaga emunda muli. 16 Yuda ashub’ihinduka birugu bya Nyakasane muli cirya cihugo câge citagatifu na Yeruzalemu abè cishagala câge acîshozire. 17 Ngasi muguma ahulike embere za Nyakasane, bulya akola ahuluka bwo na buno omu ndâro yâge ntagatîfu.
Sacharja/Zechariah 2
1וָאֶשָּׂ֥א אֶת־עֵינַ֖י וָאֵ֑רֶא וְהִנֵּ֖ה אַרְבַּ֥ע קְרָנֽוֹת׃ 2וָאֹמַ֗ר אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י מָה־אֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י אֵ֤לֶּה הַקְּרָנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר זֵר֣וּ אֶת־יְהוּדָ֔ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וִירוּשָׁלָֽם׃ ס
3וַיַּרְאֵ֣נִי יְהוָ֔ה אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים׃ 4וָאֹמַ֕ר מָ֛ה אֵ֥לֶּה בָאִ֖ים לַֽעֲשֹׂ֑ות וַיֹּ֣אמֶר לֵאמֹ֗ר אֵ֣לֶּה הַקְּרָנ֞וֹת אֲשֶׁר־זֵ֣רוּ אֶת־יְהוּדָ֗ה כְּפִי־אִישׁ֙ לֹא־נָשָׂ֣א רֹאשֹׁ֔ו וַיָּבֹ֤אוּ אֵ֨לֶּה֙ לְהַחֲרִ֣יד אֹתָ֔ם לְיַדּ֞וֹת אֶת־קַרְנ֣וֹת הַגּוֹיִ֗ם הַנֹּשְׂאִ֥ים קֶ֛רֶן אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה לְזָרוֹתָֽהּ׃ ס
5וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא וְהִנֵּה־אִ֑ישׁ וּבְיָד֖וֹ חֶ֥בֶל מִדָּֽה׃ 6וָאֹמַ֕ר אָ֖נָה אַתָּ֣ה הֹלֵ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לָמֹד֙ אֶת־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לִרְא֥וֹת כַּמָּֽה־רָחְבָּ֖הּ וְכַמָּ֥ה אָרְכָּֽהּ׃ 7וְהִנֵּ֗ה הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י יֹצֵ֑א וּמַלְאָ֣ךְ אַחֵ֔ר יֹצֵ֖א לִקְרָאתֽוֹ׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז לֵאמֹ֑ר פְּרָזוֹת֙ תֵּשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֔ם מֵרֹ֥ב אָדָ֛ם וּבְהֵמָ֖ה בְּתוֹכָֽהּ׃ 9וַאֲנִ֤י אֶֽהְיֶה־לָּהּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה ח֥וֹמַת אֵ֖שׁ סָבִ֑יב וּלְכָב֖וֹד אֶֽהְיֶ֥ה בְתוֹכָֽהּ׃ פ
10ה֣וֹי ה֗וֹי וְנֻ֛סוּ מֵאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֠י כְּאַרְבַּ֞ע רוּח֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם פֵּרַ֥שְׂתִּי אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ 11ה֥וֹי צִיּ֖וֹן הִמָּלְטִ֑י יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת־בָּבֶֽל׃ ס
12כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ אַחַ֣ר כָּב֔וֹד שְׁלָחַ֕נִי אֶל־הַגּוֹיִ֖ם הַשֹּׁלְלִ֣ים אֶתְכֶ֑ם כִּ֚י הַנֹּגֵ֣עַ בָּכֶ֔ם נֹגֵ֖עַ בְּבָבַ֥ת עֵינֽוֹ׃ 13כִּ֠י הִנְנִ֨י מֵנִ֤יף אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ שָׁלָ֖ל לְעַבְדֵיהֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחָֽנִי׃ ס
14רָנִּ֥י וְשִׂמְחִ֖י בַּת־צִיּ֑וֹן כִּ֧י הִנְנִי־בָ֛א וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 15וְנִלְווּ֩ גוֹיִ֨ם רַבִּ֤ים אֶל־יְהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וְשָׁכַנְתִּ֣י בְתוֹכֵ֔ךְ וְיָדַ֕עַתְּ כִּי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֵלָֽיִךְ׃ 16וְנָחַ֨ל יְהוָ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ חֶלְק֔וֹ עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 17הַ֥ס כָּל־בָּשָׂ֖ר מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֥י נֵע֖וֹר מִמְּע֥וֹן קָדְשֹֽׁו׃ ס
3
Okubonekerwa kwa kani: omudâhwa mukulu Yozwé
1 Nyakasane ànacinyêreka omudâhwa mukulu Yozwé, erhi ayimanzire embere za malahika wa Nyakasane. Shetani naye erhi ayimanzire ekulyo kwa Yozwé mpu amushobeke. 2 Malahika àbwîra Shetani-camwanzè, erhi: «Nyakasane akuhulise, wâni Shetani, neci mâshi, akuhulise, ye wàcishogaga Yeruzalemu! Ka Yozwé arhaligi ye isèsè lyakûlagwa omu muliro?» 3 Obwo erhi Yozwé ayimanzire embere za malahika anayambîrhe emyambalo ezinzire. 4 Malahika àrhegeka abàlimulusize mpu bamuhogole eyo myambalo. Okubundi ànacibwîra Yozwè, erhi: «Namàkurhenzakwo obubî bwâwe, nnankolaga nâkuyambika emyambalo y’olusiku lukulu.» 5 Ahâna n’irhegeko ly’okuhira ishungwè licîre bwinjà oku irhwe lya Yozwé. Banacimuhirakwo ishungwè obwo n’emyambalo minjà ecîre, erhi na malahika adwîrhe asinza. 6 Cazinda malahika abwîra Yozwé ebi binwa, erhi: 7 «Yumvagya eciragâne ca Nyakasane w’Emirhwe: Okâyumva amarhegeko gâni, okakulikira bwinjà amahano gâni, wâshuba mukulu w’omu nyumpa yâni n’ow’ebyôgo byâyo, nnankuhe ecikono ciyumânîne n’ec’abakâyimanga muno».
Nyamuzinda âlêrha omurhumisi wâge
8 «Yumvagya wâni Yozwé, weri mudâhwa mukulu, muyumve ninyu, mwe bâbo badâbwa, mwe muli cimanyîso c’obucire bwâyisha. Nkola nayêrekana omurhumisi wâni, izîno lyâge ye Muzî Mumerêrera. 9 Mpizire ibuye embere za Yozwé, liri ibuye liguma lirikwo masù nda galangashana. Nienene nâtâkakwo ogwâgo mwandiko, n’omu lusiku luguma nârhenza obubî buzinza eci cihugo, kwo niono Nyakasane w’Emirhwe ndesire ntyo. 10 Hano olwo lusiku luyisha, mweshi na mweshi mwâkaz’ilâlikana mucîshingire omurhûla ngasi muguma idako ly’omuzâbîbu n’omutini gwâge.»
Sacharja/Zechariah 3
1וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃ 3וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃ 4וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֨יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת׃ 5וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשֹׁ֑ו וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשֹׁ֗ו וַיַּלְבִּשֻׁ֨הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד׃ 6וַיָּ֨עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ 7כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 8שְֽׁמַֽע־נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֨יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי־הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת־עַבְדִּ֖י צֶֽמַח׃ 9כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֨תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ 10בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל־תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל־תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה׃
4
Okubouekerwa kwa karhânu: Akamole n’emizêti
1 Malahika wàlirhumirwe okunderheza ayish’insisimula nka kula batula omuntu omu iro. 2 Andôsa, erhi: «Bici obwîne?» Nàshuza, nti: «Mbwîne akamole k’amasholo gone gone, galikwo omuloko gw’okujâmwo amavurha olunda lw’enyanya. Kagwêrhe rhumole nda na miloko nda y’okujâmwo mavurha g’okukolêza ngasi kaguma. 3 Eburhambi bw’omuloko eri mizêti ibirhi, muguma ekulyo ogundi ekulembe.» 4 Lero nakaz’idôsa malahika wàlirhumirwe okunderheza, nti: «Waliha, ebyo byôshi kwo kuderha kuci?» 5 Malahika ambwîra, erhi: «K’orhamanyiri byo bici ebyo?» Nàmushuza nti: «Nanga».
Binwa bisharhu biyêrekîre Zorobabeli
6 Malahika ànacimbwîra mpu mpisekwo Zorobabeli ebi binwa, erhi: Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Arhali oku buhashe erhi misî yâwe wênene wâyukìrizamwo omukolo gwâwe, ci n’Omûka gwâni.» 7 Ayûshûla, erhi: «Eyi ntondo nènènè k’eri cihanzo? Yâhinduka cibandâna embere za Zorobabeli. Ayikûlakwo ibuye lyâyish’ihirwa oku kanshônsho k’akâ-Nyamuzinda. Bakaz’iderha obwo, mpu: «Ala nka lyayinjiha, ala nka lyayinjiha wâni!» 8 Nyakasane ashub’imbwîra ebi bindi binwa, erhi: 9 «Zorobabeli àbanzire eciriba c’akâ-Nyamuzinda, ye wânashwinja okukayûbaka.» Hano okwo kubà lyo mwâmanya bwinjà oku Nyakasane w’Emirhwe ye wantumaga emunda muli.
10 Kurhakwânîni okugayaguza obunyinyi bw’emikolo mirhangiriza. Bacìshinge erhikwo okubona oku Zorobabeli ashubir’iyûbaka akâ-Nyamuzinda. Okubundi anacimpugûlira ntya, erhi: «Orhwo rhumole nda go masù ga Nyakasane gakaz’ilola ngasi byôshi bigera omu igulu;»
11 Nashub’imudôsa, nti: «Eyo mizêti ibirhi eri ekulyo n’ekulembe kw’akamole byo birigi bici?» 12 Nàshub’iyûshûla erindi idôso, nti: «Aga mashami abirhi g’emizêti gali eburhambi bw’emiloko ibirhi y’amasholo ekaz’irhengamwo amavurha g’amasholo byo bici?» 13 Ambwîra, erhi: «K’orhamanyiri byo bici ebyo?» Nàshuza, nti: «Nanga, Waliha!» 14 Lero ampugûlira, erhi: «Bali bantu babirhi abo bàshîzirwe amavurha mpu lyo bakaz’irhumikira Nyakasane w’igulu lyôshi.»
Sacharja/Zechariah 4
1וַיָּ֕שָׁב הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיְעִירֵ֕נִי כְּאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־יֵע֥וֹר מִשְּׁנָתֽוֹ׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָיאֹמַ֡ר רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֨יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ 3וּשְׁנַ֥יִם זֵיתִ֖ים עָלֶ֑יהָ אֶחָד֙ מִימִ֣ין הַגֻּלָּ֔ה וְאֶחָ֖ד עַל־שְׂמֹאלָֽהּ׃ 4וָאַ֨עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י לֵאמֹ֑ר מָה־אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי׃ 5וַ֠יַּעַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה־הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי׃ 6וַיַּ֜עַן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֚ה דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־זְרֻבָּבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֤א בְחַ֨יִל֙ וְלֹ֣א בְכֹ֔חַ כִּ֣י אִם־בְּרוּחִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 7מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔ה תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ׃ פ
8וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 9יְדֵ֣י זְרֻבָּבֶ֗ל יִסְּד֛וּ הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה וְיָדָ֣יו תְּבַצַּ֑עְנָה וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ 10כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 11וָאַ֖עַן וָאֹמַ֣ר אֵלָ֑יו מַה־שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙ הָאֵ֔לֶה עַל־יְמִ֥ין הַמְּנוֹרָ֖ה וְעַל־שְׂמֹאולָֽהּ׃ 12וָאַ֣עַן שֵׁנִ֔ית וָאֹמַ֖ר אֵלָ֑יו מַה־שְׁתֵּ֞י שִׁבֲּלֵ֣י הַזֵּיתִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּיַ֗ד שְׁנֵי֙ צַנְתְּר֣וֹת הַזָּהָ֔ב הַֽמְרִיקִ֥ים מֵעֲלֵיהֶ֖ם הַזָּהָֽב׃ 13וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה־אֵ֑לֶּה וָאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי׃ 14וַיֹּ֕אמֶר אֵ֖לֶּה שְׁנֵ֣י בְנֵֽי־הַיִּצְהָ֑ר הָעֹמְדִ֖ים עַל־אֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃
5
Okubonekerwa kwa kali ndarhu: ecitabu c’obuhanya
1 Kandi Nashub’igalamula amasù nabona ecitabu ciri nka cizingo cajà cabalala emalunga. 2 Malahika andôsa, erhi: «Bici obwîne?» Nashuza, nti: «Mbwîne ecitabu cibalire emalunga: cigwêrhe buli bwa makoro ikumi na bugali bwa makoro arhânu.» 3 Okuhandi ambwîra, erhi: «Luli lwandiko lw’obuhanya bwâja omu cihugo côshi obwo: lunda luguma lw’ecitabu luyandisirwekwo oku ebishambo byôshi byalibirhwakwo omu cihugo, n’olundi lunda oku na ngasi bacigasha ebîrà bôshi kwo na kwo. 4 Nyakasane w’Emirhwe adesire oku yêne orhumire obwo buhanya: «bwâja omu nyumpa ya ngasi cishambo n’eya ngasi muntu ocîgasha ebîrà oku izîno lyâni; bwâbêra muli yo bunasherêze byôshi, ciru n’emitungo n’amabuye gâyo.»
Okubonekerwa kwa kali nda: omukazi nna-huhanya
5 Malahika wàlirhumirwe okunderheza àyish’imbwîra, erhi: «Lolà! Bici obwîne biyishire era munda?» 6 Namudôsa, nti: «Bici ebyo’!» Ashuza, erhi: «Cirhimbiri eco ciyishire» Ayûshûla erhi: «Mabî gâbo ago omu cihugo côshi!» 7 Ago mango, omurhemere gw’amarhale gwàli kw’eco cirhimbiri gwàfûnuka, nàbona omukazi aciburhamîremwo. 8 Malahika ambwîra, erhi: «Buhanya obwo.» Okubundi ashub’imusunika mulya cirhimbiri anacihirakwo omurhemere. 9 Erhi ngalamula amasù nàbona kwayisha bakazi babirhi babalîre, bajà bahêkwa n’empûsi: bàli bagwêrhe ebyûbi bishushire eby’omuhangâli. Bàrhôla cirya cirhimbiri bacihêka emalunga. 10 Nàdôsa malahika nti ngahi bâcihêka. 11 Anshuza, erhi: «E Mezopotamiya, yo baciyûbakira engombe, bâcijirira n’oburhalulè, bakaz’icidêkerezakwo.»
Sacharja/Zechariah 5
1וָאָשׁ֕וּב וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֖י וָֽאֶרְאֶ֑ה וְהִנֵּ֖ה מְגִלָּ֥ה עָפָֽה׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ מְגִלָּ֣ה עָפָ֔ה אָרְכָּהּ֙ עֶשְׂרִ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה וְרָחְבָּ֖הּ עֶ֥שֶׂר בָּאַמָּֽה׃ 3וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֹ֚את הָֽאָלָ֔ה הַיּוֹצֵ֖את עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י כָל־הַגֹּנֵ֗ב מִזֶּה֙ כָּמ֣וֹהָ נִקָּ֔ה וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע מִזֶּ֖ה כָּמ֥וֹהָ נִקָּֽה׃ 4הוֹצֵאתִ֗יהָ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֨אָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַגַּנָּ֔ב וְאֶל־בֵּ֛ית הַנִּשְׁבָּ֥ע בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְלָ֨נֶה֙ בְּת֣וֹךְ בֵּית֔וֹ וְכִלַּ֖תּוּ וְאֶת־עֵצָ֥יו וְאֶת־אֲבָנָֽיו׃ 5וַיֵּצֵ֕א הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מָ֖ה הַיּוֹצֵ֥את הַזֹּֽאת׃ 6וָאֹמַ֖ר מַה־הִ֑יא וַיֹּ֗אמֶר זֹ֤את הָֽאֵיפָה֙ הַיּוֹצֵ֔את וַיֹּ֕אמֶר זֹ֥את עֵינָ֖ם בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ 7וְהִנֵּ֛ה כִּכַּ֥ר עֹפֶ֖רֶת נִשֵּׂ֑את וְזֹאת֙ אִשָּׁ֣ה אַחַ֔ת יוֹשֶׁ֖בֶת בְּת֥וֹךְ הָאֵיפָֽה׃ 8וַיֹּ֨אמֶר֙ זֹ֣את הָרִשְׁעָ֔ה וַיַּשְׁלֵ֥ךְ אֹתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ הָֽאֵיפָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֛ךְ אֶת־אֶ֥בֶן הָעֹפֶ֖רֶת אֶל־פִּֽיהָ׃ ס
9וָאֶשָּׂ֨א עֵינַ֜י וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּה֩ שְׁתַּ֨יִם נָשִׁ֤ים יֽוֹצְאוֹת֙ וְר֣וּחַ בְּכַנְפֵיהֶ֔ם וְלָהֵ֥נָּה כְנָפַ֖יִם כְּכַנְפֵ֣י הַחֲסִידָ֑ה וַתִּשֶּׂ֨אנָה֙ אֶת־הָ֣אֵיפָ֔ה בֵּ֥ין הָאָ֖רֶץ וּבֵ֥ין הַשָּׁמָֽיִם׃ 10וָאֹמַ֕ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י אָ֛נָה הֵ֥מָּה מֽוֹלִכ֖וֹת אֶת־הָאֵיפָֽה׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר וְהוּכַ֛ן וְהֻנִּ֥יחָה שָּׁ֖ם עַל־מְכֻנָתָֽהּ׃ ס
6
Okubonekerwa kwa kali munâni: engâlè
1 Kandi oku nàgalamula amasù, nànacibonekerwa. Nabona ngâlè ini zahubuka ekarhî ka ntondo ibirhi za mulinga. 2 Oku ngâlè ya burhanzi kwàli ebiterusi bidukula, oku ya kabirhi ebiterusi by’ecibogo, 3 oku ya kasharhu ebiterusi by’ecirhale n’oku ya kani ebiterusi by’emisengo. 4 Lero nànacidôsa malahika wàlirhumirwe okunderheza, erhi: «Waliha, ebyo byôshi kwo kuderha kuci?» 5 Anshuza, erhi: «Ezo zo mpûsi ini. Zàli aha burhambi bwa Nyakasane w’igulu lyôshi, lero buno zamàmurhengagabwo.» 6 Engâlè yàlikulwîrwe n’ebiterusi by’ecibogo yàja ebwa cihugo c’obulembe, ebiterusi by’ecirhale byàja ebuzikira-zûba, n’ebiterusi by’emisengu byàja ebwa cihugo c’ebulyo. 7 Ebiterusi by’akakumbi byashegûka byahûna okugend’igera omu igulu lyôshi. Nyakasane àbibwîra, erhi: «Gendi mugere omu igulu.» Kwo byànajizirage. 8 Lero Nyakasane ànacimpamagala anambwîra, erhi: «Lolà, ebyo bijîre olunda lw’ebulembe bikolaga byâj’iyandagaliza Omûka gwâni kw’eco cihugo.»
Obulêbi bw’okuyambika Yozwé akashala
9 Akanwa ka Nyakasane kanacintindakwo erhi: 10 «Oyankirire entûlo zidwîrhwe na Heldeyi, Tobiya na Yedaya zarhenga emwa balya bàlilulizîbwe. Ene lyonênè ojè omu nyumpa ya Yoshiya mugala wa Sefaniya, mwo abo bantu bàjîre erhi barhenga e Babiloni. 11 Orhôle ensaranga n’amasholo, ojiremwo ecimanè, co wayish’ihira oku irhwe ly’omudâhwa mukulu Yozwé, mugala wa Yehosadaka, 12 onamubwîre, erhi: «Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: Hano hali omuntu izîno lyâge ye Muzi-Mumerêra, akalamo kâmera ngasi hôshi anagezire, ye wânashub’iyûbaka akâ-Nyamuzinda kâni. 13 Neci, ye wâshub’ikayûbaka. Akaz’iyambala ebimanyîso by’obwâmi. Atamala oku ntebe anarhegeke. Omudâhwa akaz’ibêra aha burhambi bwâge: abo bantu bombi bayish’iyumvîkanya bwenêne. 14 Ecimanè ciyish’ibêra omu kâ-Nyamuzinda cibe ca kukengêza Heldayi, Tobiya, Yedaya n’obuhânyi bwa mugala wa Sefaniya.» 15 Abantu bârhenga ihanga bayish’irhabâla oku kuyûbaka akâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. Okubandi mumanye bwinjà obwo oku Nyakasane w’Emirhwe ye wantumaga emunda muli. Okwo kwôshi kwâbà mukayumva bwinjinjà Nyakasane Nyamuzinda winyu.

Sacharja/Zechariah 6
1וָאָשֻׁ֗ב וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָֽאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבַּ֤ע מַרְכָּבוֹת֙ יֹֽצְא֔וֹת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הֶֽהָרִ֑ים וְהֶהָרִ֖ים הָרֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ 2בַּמֶּרְכָּבָ֥ה הָרִֽאשֹׁנָ֖ה סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית סוּסִ֥ים שְׁחֹרִֽים׃ 3וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשְּׁלִשִׁ֖ית סוּסִ֣ים לְבָנִ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָה֙ הָרְבִעִ֔ית סוּסִ֥ים בְּרֻדִּ֖ים אֲמֻצִּֽים׃ 4וָאַ֨עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י מָה־אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי׃ 5וַיַּ֥עַן הַמַּלְאָ֖ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑י אֵ֗לֶּה אַרְבַּע֙ רֻח֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם יוֹצְא֕וֹת מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב עַל־אֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 6אֲשֶׁר־בָּ֞הּ הַסּוּסִ֣ים הַשְּׁחֹרִ֗ים יֹֽצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְהַלְּבָנִ֔ים יָצְא֖וּ אֶל־אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְהַ֨בְּרֻדִּ֔ים יָצְא֖וּ אֶל־אֶ֥רֶץ הַתֵּימָֽן׃ 7וְהָאֲמֻצִּ֣ים יָצְא֗וּ וַיְבַקְשׁוּ֙ לָלֶ֨כֶת֙ לְהִתְהַלֵּ֣ך בָּאָ֔רֶץ וַיֹּ֕אמֶר לְכ֖וּ הִתְהַלְּכ֣וּ בָאָ֑רֶץ וַתִּתְהַלַּ֖כְנָה בָּאָֽרֶץ׃ 8וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן׃ ס
9וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 10לָק֨וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַֽעְיָ֑ה וּבָאתָ֤ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּ֚ית יֹאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃ 11וְלָקַחְתָּ֥ כֶֽסֶף־וְזָהָ֖ב וְעָשִׂ֣יתָ עֲטָר֑וֹת וְשַׂמְתָּ֗ בְּרֹ֛אשׁ יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּדֽוֹל׃ 12וְאָמַרְתָּ֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃ 13וְ֠הוּא יִבְנֶ֞ה אֶת־הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְהֽוּא־יִשָּׂ֣א ה֔וֹד וְיָשַׁ֥ב וּמָשַׁ֖ל עַל־כִּסְא֑וֹ וְהָיָ֤ה כֹהֵן֙ עַל־כִּסְא֔וֹ וַעֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם תִּהְיֶ֖ה בֵּ֥ין שְׁנֵיהֶֽם׃ 14וְהָעֲטָרֹ֗ת תִּֽהְיֶה֙ לְחֵ֨לֶם֙ וּלְטוֹבִיָּ֣ה וְלִידַֽעְיָ֔ה וּלְחֵ֖ן בֶּן־צְפַנְיָ֑ה לְזִכָּר֖וֹן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃ 15וּרְחוֹקִ֣ים ׀ יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה וִידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס
7
Okucîshalisa kukengezize okuhongoka kwa Yeruzalemu
1 Omu mwâka gwa kani gw’obwâmi bwa Dariyusi, olusiku lwa kani lw’omwêzi gwa kali mwenda, Kisleyu, akanwa ka Nyakasane kàntindakwo. 2 Abantu b’e Beteli bàli barhumire Sareseri na Regemi-Meleki na bambali bâbo omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane w’Emirhwe. Bàli barhumirwe okugend’ihûna obwonjo bwa Nyakasane, 3 n’okudôsa abadâhwa n’abalêbi ntya, mpu: «Ka kukwânîne rhushub’ikâyûshûla okulaka n’okucîshalisa ngasi mwêzi gwa karhânu nk’oku rhunayôrha rhujira kurhenga mîra?»
Okugalukira ebyagezire omu cihugo
4 Lero Nyakasane ànacintegeka, 5 mpu mpêkere abadâhwa n’abantu b’omu cihugo ishuzo lyâge, erhi: «Mukola muli myâka makumi gali nda erhi mucîshalisa n’okucîduduma ngasi mwêzi gwa karhânu n’ogwa kali nda, ci kurhabà kuderha mpu munsimîse kurhuma mwacîshalisa okwa bene okwo. 6 N’amangomudwîrhe mwalya munadwîrhe mwanywa, kubà kucisimîsag kwinyu kurhuma mwajira ntyo!» 7 Ka murhamanyiri ebinwa Nyakasane ayâlîzagya omu kanwa k’abalêbi ba mîra, amango abantu b’e Yeruzalemu n’ab’omu bishagala by’eburhambi erhi balamire omu murhûla, n’ago mango erhi Negêbu n’ecibandâna biyûbasirwemwo n’abantu. 8 Akanwa ka Nyakasane w’Emirhwe kanacirhindakwo Zakariya. 9 Nyakasane w’Emirhwe adesire, erhi: «Mukaz’iciranula okushingânîne, munakaz’ibêrana obwonjo n’olukogo mwene na nnene. 10 Murhakâg’ilibuza abakana n’enfûzi, ebigolo n’abakenyi. Ntà bumvu ciru n’obuguma mwahîraga mwajirirana mwene na nnene.» 11 Cikwône abantu bàlahira bwayumva: bàhindula omugongo banafuka amarhwîri mpu lyo balek’iyumva. 12 Bàjira omurhima gwâbomuzibuzibu nka nshangabuye; barhàlonzagya okuyankirira enyigirizo za Nyakasane w’Emirhwe, ezi Omûka gwâge gwàkâg’ibabwîriza omu nderho z’abalêbi ba mîra. Lero oburhè bunene bwa Nyakasane bwàbirînduka, ànaciderha, erhi: 13 «Bulya barhàlonzagya okuyumva amango nabahamagalaga nti bayumve nâni nàkaz’ilahira okubashuza amango bàkâg’impamagala mpu mbarhabâle. 14 Nàbashandabanya omu mbaga za ngasi lubero barhayishigi. Basiga ecihugo câbo ciri bwâmwà, n’enyumpa zâbo, cirhacijibwamwo erhi kurhengwamwo na ndi. Ecihugo câbo càli cinjinja c’okulamwamwo bàcihindula irungu.»
Sacharja/Zechariah 7
1וַֽיְהִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַרְבַּ֔ע לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמֶּ֑לֶךְ הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֜ה אֶל־זְכַרְיָ֗ה בְּאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֖י בְּכִסְלֵֽו׃ 2וַיִּשְׁלַח֙ בֵּֽית־אֵ֔ל שַׂר־אֶ֕צֶר וְרֶ֥גֶם מֶ֖לֶךְ וַֽאֲנָשָׁ֑יו לְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ 3לֵאמֹ֗ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁר֙ לְבֵית־יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹ֑ר הַֽאֶבְכֶּה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִשִׁ֔י הִנָּזֵ֕ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים׃ פ
4וַיְהִ֛י דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5אֱמֹר֙ אֶל־כָּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר כִּֽי־צַמְתֶּ֨ם וְסָפ֜וֹד בַּחֲמִישִׁ֣י וּבַשְּׁבִיעִ֗י וְזֶה֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה הֲצ֥וֹם צַמְתֻּ֖נִי אָֽנִי׃ 6וְכִ֥י תֹאכְל֖וּ וְכִ֣י תִשְׁתּ֑וּ הֲל֤וֹא אַתֶּם֙ הָאֹ֣כְלִ֔ים וְאַתֶּ֖ם הַשֹּׁתִֽים׃ 7הֲל֣וֹא אֶת־הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א יְהוָה֙ בְּיַד֙ הַנְּבִיאִ֣ים הָרִֽאשֹׁנִ֔ים בִּהְי֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ יֹשֶׁ֣בֶת וּשְׁלֵוָ֔ה וְעָרֶ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ וְהַנֶּ֥גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֖ה יֹשֵֽׁב׃ פ
8וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־זְכַרְיָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 9כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ שְׁפֹ֔טוּ וְחֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים עֲשׂ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ 10וְאַלְמָנָ֧ה וְיָת֛וֹם גֵּ֥ר וְעָנִ֖י אַֽל־תַּעֲשֹׁ֑קוּ וְרָעַת֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אַֽל־תַּחְשְׁב֖וּ בִּלְבַבְכֶֽם׃ 11וַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאָזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃ 12וְלִבָּ֞ם שָׂ֣מוּ שָׁמִ֗יר מִ֠שְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָ֤ה וְאֶת־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בְּרוּח֔וֹ בְּיַ֖ד הַנְּבִיאִ֣ים הָרִֽאשֹׁנִ֑ים וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף גָּד֔וֹל מֵאֵ֖ת יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 13וַיְהִ֥י כַאֲשֶׁר־קָרָ֖א וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ כֵּ֤ן יִקְרְאוּ֙ וְלֹ֣א אֶשְׁמָ֔ע אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 14וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְהָאָ֨רֶץ֙ נָשַׁ֣מָּה אַֽחֲרֵיהֶ֔ם מֵֽעֹבֵ֖ר וּמִשָּׁ֑ב וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶֽרֶץ־חֶמְדָּ֖ה לְשַׁמָּֽה׃ פ

8
Amalaganyo g’omurhûla n’ag’okuyêza
1 Akanwa ka Nyakasane w’Emirhwe kanacintindakwo, erhi: 2 Niono Nyakasane ngwêrhe oburhè bunêne kuli Yeruzalemu, nyumvîrhe ngwêrhe n’obumvu bunene kuli ye. 3 Co cirhumire ndesire nti nshubir’igaluka e Yeruzalemu, kandi nâbêra e Siyoni. Yeruzalemu âkaz’iderhwa mpu «Cishagala c’obushinganyanya», naye Siyoni, era ntondo yâni, êkaz’iderhwa «Ntondo ntagatîfu.» 4 Neci, nkudesire, abashosi n’abagikulu babwârhala omu muhanda gwa Yeruzalemu, ngasi muguma n’ecikoma câge omu nfune, erhi nsiku zâge zirhuma. 5 Ahôla, emihanda y’ecishagala yâyunjula lukirikiri lw’abâna, abarhabana n’abanyere bâsharhira omu ngo.» 6 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Akaba okwo ciri cisômerine omu masù g’emisigala y’olubaga lw’Israheli, ka nâni ciri co emwâni? Cikwône niehe nanahash’ijira ntyo, niono Nyakasane w’Emirhwe. 7 Niene mmulaganyize, nâgalukira olubaga lwâni lwàlulizibwe omu bihugo by’ebushoshokero bw’izûba n’eby’ebuzikira-zûba. 8 Nabagalula mbakûle eyo munda, bayish’ibêra e Yeruzalemu. Babè lubaga lwâni nâni mbè Nyamuzinda wâbo. Nârhegeka ekarhî kâbo omu bushinganyanya n’omu bwimâna.» 9 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Mushub’izibûha, mwe muli mwayumva amalaganyo gâni abalêbi bàdesire kurhenga amango bàbandaga eciriba mpu bashub’iyûbaka akâ-Nyamuzinda kâni. 10 Embere ly’aho ntâye wàhembaga omukolo gw’abantu erhi gwa bintu. Ntâye wàkâg’ijira aha aja anagaluke buzira kuyôboha abashombanyi omu njira, bulya nàlinisire abantu bôshi kuli bo bône na nnene. 11 Cikwône lero, ndesire n’obwâlagale, omusigala gw’olu lubaga ntakacigujirira bundi nk’okwo kwa mîra. 12 Nabadubulirakwoh omurhûla: emirhi yayâna emizâbîbu, obudaka bwayêra emburho, enkuba yârhoga nyinji bwenêne emalunga. Ago minjà gôshi nâgashobôza omusigala gw’olubaga lwâni. 13 Mwe bwâmi bwa Yuda n’obw’Israheli, mwe mwàli nka bahehêrere ekarhî k’amashanja, lero nkolaga mmugalukîre buno. Mukola mwâbâ lubaga lugishe. Murhaciyôbohaga: Ci musêre, muhire omurhima omu nda!» 14 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire, erhi: «Amango nàlihizire okumuhonda omu buhanya, bulya basho hàlingayisize, ntàshubaga omu muhigo gwâni. 15 Lero nahizirage kundi kundi, mwe bantu b’e Yeruzalemu n’ab’omu cihugo ca Yuda côshi, nkola nammubumba minjà gâni. Kuziga murhaciyôbohaga. 16 Alagi oku mukwânîne mukaz’ijira: Ngasi muguma âkaz’ibwîra mulungu wâge okuli. Orhugombe rhwinyu rhukaz’itwa emmanja okushingânîne, rhunayimanike omurhûla! 17 Ntà mabî mukâg’ibwîrana mwene na nnene, muleke okukaz’icigasha ebîrà, bulya ntahimwa kushologorhwa n’ebijiro bya bene ebyo niono Nyakasane.»
Ensiku z’okucîshalisa zâhinduka nsiku za mwîshingo
18 Nyakasane w’Emirhwe ànacimbwîra erhi binwa, erhi: 19 «Mmubwizire nti okucîshalisa kw’omwêzi gwa karhânu, okw’ogwa kali nda n’okw’ogwa kal’ikumi, kurhenga ene kukola kwahinduka nsiku nkulu ziyunjwîre masîma n’omwîshingo oku lubaga lwa Yuda. Cikwône kulusha byôshi mulongereze okuli n’omurhûla.»
Okulangâlira omucunguzi
20 Nnâmahanga w’Emirhwe adesire, ntya: «Hayisha amashanja n’abantu bayûbaka omu bishagala bikulu.» 21 Abantu b’ebyo bishagala bakâbwîrana ngasi muguma, mpu: «Rhugende, rhushenge Nyakasane, rhulonze Nnâmahanga w’Emirhwe; niehe yo njîre.» 22 Mashanja manji na bantu mwandu, zinali ntwâli, bayisha balilongeza Nnâmahanga w’Emirhwe e Yeruzalemu, bâyisha balishenga Nyamuzinda. 23 Nnâmahanga w’Emirhwe adesire ntya: «Mw’ezo nsiku, bantu ikumi b’amashanja ga ngasi lulimi bâgwarhira Omuyahudi oku cikwî c’ecirondo, baderhe, mpu: «Rhwâkukulikira, bulya rhwâyumvîrhe oku Nyamuzinda ali haguma ninyu.»
Sacharja/Zechariah 8
1וַיְהִ֛י דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹֽר׃ 2כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת קִנֵּ֥אתִי לְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְחֵמָ֥ה גְדוֹלָ֖ה קִנֵּ֥אתִי לָֽהּ׃ 3כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁ֚בְתִּי אֶל־צִיּ֔וֹן וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְנִקְרְאָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת וְהַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃ ס
4כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֹ֤ד יֵֽשְׁבוּ֙ זְקֵנִ֣ים וּזְקֵנ֔וֹת בִּרְחֹב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ מֵרֹ֥ב יָמִֽים׃ 5וּרְחֹב֤וֹת הָעִיר֙ יִמָּ֣לְא֔וּ יְלָדִ֖ים וִֽילָד֑וֹת מְשַׂחֲקִ֖ים בִּרְחֹֽבֹתֶֽיהָ׃ ס
6כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּ֣י יִפָּלֵ֗א בְּעֵינֵי֙ שְׁאֵרִית֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם גַּם־בְּעֵינַי֙ יִפָּלֵ֔א נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
7כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י מוֹשִׁ֛יעַ אֶת־עַמִּ֖י מֵאֶ֣רֶץ מִזְרָ֑ח וּמֵאֶ֖רֶץ מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 8וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם וְשָׁכְנ֖וּ בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶהְיֶ֤ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים בֶּאֱמֶ֖ת וּבִצְדָקָֽה׃ ס
9כֹּֽה־אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֔ם הַשֹּֽׁמְעִים֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֵ֖ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה מִפִּי֙ הַנְּבִיאִ֔ים אֲ֠שֶׁר בְּי֞וֹם יֻסַּ֨ד בֵּית־יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת הַהֵיכָ֖ל לְהִבָּנֽוֹת׃ 10כִּ֗י לִפְנֵי֙ הַיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם שְׂכַ֤ר הָֽאָדָם֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔ה וּשְׂכַ֥ר הַבְּהֵמָ֖ה אֵינֶ֑נָּה וְלַיּוֹצֵ֨א וְלַבָּ֤א אֵין־שָׁלוֹם֙ מִן־הַצָּ֔ר וַאֲשַׁלַּ֥ח אֶת־כָּל־הָאָדָ֖ם אִ֥ישׁ בְּרֵעֵֽהוּ׃ 11וְעַתָּ֗ה לֹ֣א כַיָּמִ֤ים הָרִֽאשֹׁנִים֙ אֲנִ֔י לִשְׁאֵרִ֖ית הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 12כִּֽי־זֶ֣רַע הַשָּׁל֗וֹם הַגֶּ֜פֶן תִּתֵּ֤ן פִּרְיָהּ֙ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְהַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ טַלָּ֑ם וְהִנְחַלְתִּ֗י אֶת־שְׁאֵרִ֛ית הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה׃ 13וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ הֱיִיתֶ֨ם קְלָלָ֜ה בַּגּוֹיִ֗ם בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ וּבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֚ן אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם בְּרָכָ֑ה אַל־תִּירָ֖אוּ תֶּחֱזַ֥קְנָה יְדֵיכֶֽם׃ ס
14כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַמְ֜תִּי לְהָרַ֣ע לָכֶ֗ם בְּהַקְצִ֤יף אֲבֹֽתֵיכֶם֙ אֹתִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֖א נִחָֽמְתִּי׃ 15כֵּ֣ן שַׁ֤בְתִּי זָמַ֨מְתִּי֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהֵיטִ֥יב אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה אַל־תִּירָֽאוּ׃ 16אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ 17וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
18וַיְהִ֛י דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 19כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשֹׂ֣ון וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃ פ
20כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עֹ֚ד אֲשֶׁ֣ר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת׃ 21וְֽהָלְכ֡וּ יֹשְׁבֵי֩ אַחַ֨ת אֶל־אַחַ֜ת לֵאמֹ֗ר נֵלְכָ֤ה הָלוֹךְ֙ לְחַלּוֹת֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֵלְכָ֖ה גַּם־אָֽנִי׃ 22וּבָ֨אוּ עַמִּ֤ים רַבִּים֙ וְגוֹיִ֣ם עֲצוּמִ֔ים לְבַקֵּ֛שׁ אֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בִּירוּשָׁלִָ֑ם וּלְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
23כֹּ֥ה אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֨יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם׃ ס
9
Ecigabi ca kabirhi
1 Obuyâlîze
Israheli n’agandi mashanja: Ecihugo cihyâhya
Akanwa ka Nnâmahanga kahika omu cihugo ca Hadraki, kamasimika omu Damasi. Bulya iribai lya Aramu liri lya Nnâmahanga, ciru n’amashanja g’Israheli gôshi. 2 Ciru na Hamati babibikînwe, ciru na Tiri na Sidoni bw’obulenga bunji. 3 Tiri àciyûbakîre olugurhu luzibu, alunda kw’amarhale nka luvu, n’amasholo nka bijondo by’omu njira. 4 Mumanye oku Nyakasane ârhambula Tiri, alohe obugale bwâge omu nyanja n’ecihugo naco cisingônoke n’omuliro. 5 Hano Askeloni naye abona ntyo, ajajuguma n’obwôba, na Gaza ahinde musisi omu birumba byâge byôshi na Ekroni kwo na kwo bulya oburhwâli bwâge bwamahirigirha. Mwâmi aherêrekera omu Gaza na Askeloni ashube bigûkàj. 6 Mwâna w’ifunzèk wâyish’iyûbaka omu Ashdodi. Nâyish’ikabya obucîbone bw’Abafilistini, 7 nâmulahìza okulya omwambal n’enyama zihanzîbwe, lyo naye ashuba wa muli balya bishôgwa ba Nnâmahanga. Ayish’ibà nka mulala gwa Yuda. Ekroni âyish’ihinduka Muyebusi. 8 Nakaz’ibêra hôfi n’enyumpa yâni nka mulanzi, na ntyo ntà mubisha waciyiyegêra, bulya kurhenga ene nalolêrîze obuhanya erimwo.
Masiha
9 We munyere w’e Siyoni, ocîshinge n’emisî yâwe yôshi: nâwe we munyere w’e Yeruzalemu, obande empûndu y’omwîshingo. Lolà oku mwâmi wâwe ayishire emunda oli, mutûdu na muhimanyi, ashonyire oku ndogomi, oku mucûkà gwa ndogomi, mucûkà gwa ndogomi-kazi. 10 Ye warhenze engâlè z’ebîrha omu Efrayimu, akûle n’ebihesi omu Yeruzalemu, n’omuherho gw’ebîrha gwâmanikwa. Amanyîsa omurhûla omu karhî k’amashanja gôshi, obwâmi bwâge bwalumîra kurhenga oku nyanja kuhika oku yindi, na kurhenga oku lwîshi lunene kuhika oku kafendefende k’igulu.
Israheli ashub’itugûlwa
11 Nâwe, nâlike abashwêke bâwe, mbakûle omu mpamikwa eshushire ccîna cirhabâmwo mîshi erhi gulya mukò rhwànywânaga gurhuma. 12 Mwâli wa Siyoni, abashwêke badwîrhe balingûza, bâyish’igaluka emunda oli, nâkugalulìre lyo nkujuha ensiku zôshi z’obujà bwâwe. 13 Neci, nâgoka omuherho gwâni: Yuda na Efrayimu bo bâhinduka itumu lyâni. Nankoze abâna ba Siyoni kuli bene Yavani, nakujira ngôrho ya ntwâli. 14 Nyakasane âyish’icîyêrekana embere zâbo, n’omwampi gwâge gwâyish’ibarabanya nka mulazo. Nyakasane ayish’ibûha omushekera anayîshe nka cihonzi cahubuka ebuzikiro. 15 Nyakasane w’Emirhwe ye wâbalanga, bâyish’inywa omukò nk’idivayi. 16 Nyakasane Nyamuzinda wâbo yêne wâbayokola olwo lusiku; ayish’iyâbula olubaga lwâge n’igulu, bânashushe nka magerha marhunge ganali mashoneke. 17 Neci mushâna! ayish’iyunjula busîme! âyish’ibà mwinjà! Engano yâyinjihya abanarhabana n’idivayi ly’ecibabè lisimîse abananyere.
Sacharja/Zechariah 9
1מַשָּׂ֤א דְבַר־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וְגַם־חֲמָ֖ת תִּגְבָּל־בָּ֑הּ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן כִּ֥י חָֽכְמָ֖ה מְאֹֽד׃ 3וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ וַתִּצְבָּר־כֶּ֨סֶף֙ כֶּֽעָפָ֔ר וְחָר֖וּץ כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃ 4הִנֵּ֤ה אֲדֹנָי֙ יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה וְהִכָּ֥ה בַיָּ֖ם חֵילָ֑הּ וְהִ֖יא בָּאֵ֥שׁ תֵּאָכֵֽל׃ 5תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֨לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב׃ 6וְיָשַׁ֥ב מַמְזֵ֖ר בְּאַשְׁדּ֑וֹד וְהִכְרַתִּ֖י גְּא֥וֹן פְּלִשְׁתִּֽים׃ 7וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּם־ה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי׃ 8וְחָנִ֨יתִי לְבֵיתִ֤י מִצָּבָה֙ מֵעֹבֵ֣ר וּמִשָּׁ֔ב וְלֹֽא־יַעֲבֹ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹד נֹגֵ֑שׂ כִּ֥י עַתָּ֖ה רָאִ֥יתִי בְעֵינָֽי׃ ס
9גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֨יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת׃ 10וְהִכְרַתִּי־רֶ֣כֶב מֵאֶפְרַ֗יִם וְסוּס֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנִכְרְתָה֙ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֔ה וְדִבֶּ֥ר שָׁל֖וֹם לַגּוֹיִ֑ם וּמָשְׁלוֹ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִנָּהָ֖ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃ 11גַּם־אַ֣תְּ בְּדַם־בְּרִיתֵ֗ךְ שִׁלַּ֤חְתִּי אֲסִירַ֨יִךְ֙ מִבּ֔וֹר אֵ֥ין מַ֖יִם בּֽוֹ׃ 12שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּם־הַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ׃ 13כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֨יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר׃ 14וַֽיהוָה֙ עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹנָ֤י יְהוִֹה֙ בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַעֲר֥וֹת תֵּימָֽן׃ 15יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒ וְאָכְל֗וּ וְכָֽבְשׁוּ֙ אַבְנֵי־קֶ֔לַע וְשָׁת֥וּ הָמ֖וּ כְּמוֹ־יָ֑יִן וּמָֽלְאוּ֙ כַּמִּזְרָ֔ק כְּזָוִיּ֖וֹת מִזְבֵּֽחַ׃ 16וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּצֹ֣אן עַמּ֑וֹ כִּ֚י אַבְנֵי־נֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַל־אַדְמָתֽוֹ׃ 17כִּ֥י מַה־טּוּב֖וֹ וּמַה־יָפְי֑וֹ דָּגָן֙ בַּֽחוּרִ֔ים וְתִיר֖וֹשׁ יְנוֹבֵ֥ב בְּתֻלֽוֹת׃
10
Kukwânîne okuhûna Nyakasane ci arhali enshushano z’abazimu
1 Hûni Nyakasane enkuba amango g’empondo nzindazinda: Kali ye wàjiraga emilazo ye nalêrha enkuba: ammuhà enkuba nyinji ananaze ishwa lya ngasi muguma muli mwe. 2 Bulya abazimu b’omu nyumpa banaderhe ebinwa by’obunywesi, n’abashonga bananywerhe mpu hali ebi babwîne; bajàge bahamîriza ebilorho birhagwêrhi nda na mugongo, balêbe eby’obunywesi, abo bo bahabuka nka busò, bahuzagure, bulya barhagwêrhi mungere.
Okulikwa n’okugaluka kw’Israheli
3 Oburhè buli obunsiriza erhi balungere barhuma, nayisha erhi bihebe nyishîrem. Neci, Nyakasane w’Emirhwe arhangula obusò bwâge, enyumpa ya Yuda ayijira nka nfarasi yâge y’obwâmi oku bîrha. 4 Muli ye mwârhenga abarhambon ba ngasi lubero, bazibuzibu nk’ibuye kaboko ka nyumpa, bantâdundwe nka kwîra y’ihêma, badârhi nka muherho gwa bîrha. Bâkaz’igenda nka barhabâzi ntwâli bajè balabarhanya ababalwîsa nka bijondo by’omu njira. 5 Bâyish’ilwa ntyo, bulya niono Nyakasane ndi haguma nabo. N’abashombanyi bashonyire oku biterusi enshonyi zâyish’ibabumba. 6 Nâzibuhya olubaga lwa Yuda, nâlîkûza olubaga lw’Israheli. Nâbashubiza emwâbo nnambayêreke obuzigire bwâni, mbè nka kuno ntà mango nsag’ibakabulira. Niene Nyakasane Nyamuzinda wâbo nâyumvîrhiza omusengero gwâbo. 7 Abantu b’omu Efrayimu bâcîyêrekana bazibu nka barhabâzi, ba nshagali nk’abanywîre oku mamvu. Abâna bâbo bayish’ikalola n’amasù g’obusîme, n’omurhima gwâbo guyunjule mwîshingo erhi Nyakasane orhumire. 8 Nahamagala olubaga lwâni nnandushûbûze, bulya nàhizire okulucungula. Bâshub’ibà banji nk’okwa burhanzi. 9 Nabashandâzize omu mashanja nka kula banamira emburho, cikwône bâkaz’inkengêra mw’ebyo bihugo by’ihanga. Bâlama eyo munda baguma n’abâna bâbo, buzinda babuligaluka. 10 Niene nâbakula e Mîsiri n’omu Asuru, mbalerhe emwâbo, mbaheke n’e Galadio n’e Libano, ciru n’eyo munda yâbe hafunda. 11 Bâyikira enyanja y’e Mîsiri, niene Nyakasane nie nâtwa empimbi z’amîshi, ciru n’omuhengere gwa Nilip gwâyûmûka. Obucîbone bwa Asuru bwâmuhwêra, Mîsiri naye âheza obuhashe bwâge bôshi. 12 Nâzibuhya olubaga lwâni, bâkaz’ishimba enjira zâni. Kwo Nyakasane adesire!
Sacharja/Zechariah 10
1שַׁאֲל֨וּ מֵיְהוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֨שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃ 2כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ־אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַֽחֵמ֑וּן עַל־כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ־צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּֽי־אֵ֥ין רֹעֶֽה׃ פ
3עַל־הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל־הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי־פָקַד֩ יְהוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת־עֶדְרוֹ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 4מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כָל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃ 5וְהָי֨וּ כְגִבֹּרִ֜ים בּוֹסִ֨ים בְּטִ֤יט חוּצוֹת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנִ֨לְחֲמ֔וּ כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ם וְהֹבִ֖ישׁוּ רֹכְבֵ֥י סוּסִֽים׃ 6וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃ 7וְהָי֤וּ כְגִבּוֹר֙ אֶפְרַ֔יִם וְשָׂמַ֥ח לִבָּ֖ם כְּמוֹ־יָ֑יִן וּבְנֵיהֶם֙ יִרְא֣וּ וְשָׂמֵ֔חוּ יָגֵ֥ל לִבָּ֖ם בַּיהוָֽה׃ 8אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃ 9וְאֶזְרָעֵם֙ בָּֽעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ׃ 10וַהֲשִֽׁיבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵֽאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל־אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם׃ 11וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃ 12וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ ס
11
1 Hamûla enyumvi zâwe, : Abasaka ebimasha n’abarhûnzi bwo banyabuhashe e Buyahudi. Ensaranga n’obulyâlya bwâbo byabahire ohurhegesi oku barhamho b’olubaga, wâni Libano, olwihîra lusingônole ensindaniq zâwe. 2 Mulake, mwe nsindani, enduluma zahongosire, erya mirhi minjinjà yatubirwe. Mulake, mwe nduluma z’e Bashani, omuzirhu gwinyu gurhârhulagwa gwabîre bwerûlè. 3 Ebyana by’entale bidwîrhe byalumba bulya irenge lya Yordani, gulya muzirhu gwâge bagukondire.
Balungere babirhi
4 Ntya kwo Nyakasane Nyamuzinda wâni ambwîzire, erhi: «Obè lungere w’ebibuzi by’okugend’ibâgwa, 5 ebi abasaka ebimashar babâga buzira kuhanwa. N’abarhunzi b’ebibuzi baderhe, mpu: «Nnâmahanga agânze! Rhwono rhwamagala. Ciru na balungere b’ebibuzi barhabifungira. 6 Niono Nyakasane ndesire oku ntakacibabalira abantu ba hano igulu. Nkola nâkaz’ihana ngasi muntu omu buhashe bwa mulungu wâge n’obwa mwâmi wâge. Abâmi bâsherêza igulu ntanalîkûze muntu ciru n’omuguma omu maboko gâbo.» 7 Nanaciyabula ebibuzi by’okubâgwa. Nàtwa rhurhi rhubirhi rhwa mungere. Higuma nàhiyîrika «Luzigirwa» ehindi nti ye «Buguma», nàkeza ebibuzi. 8 Omu mwêzi muguma nàkûlaho balya bangeres bâbo basharhu. Nabirya bibuzi byantenga emurhima, byantwa amasikosiko. 9 Okubundi nanaciderha, nti: «Ntacimuyâbule. Ebibuzi byankafà, bifè; n’ebyakahera, bihere; n’ebya kalama bijemwo akavulindi. 10 Nàrhola kalya karhi «Luzigirwa» nakavunangula nti mvune eciragâne Nyakasane afundikaga n’amashanja gôshi. 11 Muli olo lusiku eciragâne càvunika. Abarhunzi b’ebibuzi bakâg’indolêreza bayumva oku kanwa ka Nnâmahanga ako. 12 Lero nanacibabwîra, nti: «Mukalonza mumpè oluhembo lwâni, n’akaba nanga, mulekere aho.» Banaciganja mikabûlè makumi asharhu ya magerha, mpu luhembo lwâni. 13 Nyakasane ambwîra, erhi: Nkaba bamanyire mpu ntalushiri aho. Hêka ogwomubalè gw’ensaranga emw’omutuzi. Nànacirhôla cerya mikabûlè makumi asharhu y’ensaranga, nayihêka emw’omutuzi omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane. 14 Okubundi nànacivuna kalya kandi karhit, ak’obuguma, lyo muvuna ecinyabugumà ekarhî k’abantu ba Yuda na bene Israheli. 15 Nyakasane àshub’imbwîra, erhi: «Ocijirage nka lungere wa cinganyi. 16 Bulya nalonza okurhuma omungere muhyâhya mw’eci cihugo: arhakashîbirira ebibuzi biri bufà, ârhakalonza ebihabusire, ârhakarhuba ebiyâgalisire, ârhakanalîsa ebicizibuhire. Ci ahâli b’okujira ntyo, âkazirya enyama z’ebishushagîre anakaz’ibivuna ensênyi. 17 Buhanya bwâge oyo lungere w’ecinganyi olekêrera obusò bwâge! Ebîrha bimushangule emisî y’amaboko n’okubona kw’amasù gâge: okuboko kwâge kuhole n’isù lyâge liryo lirhacifâga lyabwîne!»
Sacharja/Zechariah 11
1פְּתַ֥ח לְבָנ֖וֹן דְּלָתֶ֑יךָ וְתֹאכַ֥ל אֵ֖שׁ בַּאֲרָזֶֽיךָ׃ 2הֵילֵ֤ל בְּרוֹשׁ֙ כִּֽי־נָ֣פַל אֶ֔רֶז אֲשֶׁ֥ר אַדִּרִ֖ים שֻׁדָּ֑דוּ הֵילִ֨ילוּ֙ אַלּוֹנֵ֣י בָשָׁ֔ן כִּ֥י יָרַ֖ד יַ֥עַר הַבָּצִֽור׃ 3ק֚וֹל יִֽלְלַ֣ת הָרֹעִ֔ים כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה אַדַּרְתָּ֑ם ק֚וֹל שַׁאֲגַ֣ת כְּפִירִ֔ים כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד גְּא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן׃ ס
4כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י רְעֵ֖ה אֶת־צֹ֥אן הַהֲרֵגָֽה׃ 5אֲשֶׁ֨ר קֹנֵיהֶ֤ן יַֽהֲרְגֻן֙ וְלֹ֣א יֶאְשָׁ֔מוּ וּמֹכְרֵיהֶ֣ן יֹאמַ֔ר בָּר֥וּךְ יְהוָ֖ה וַאעְשִׁ֑ר וְרֹ֣עֵיהֶ֔ם לֹ֥א יַחְמ֖וֹל עֲלֵיהֶֽן׃ 6כִּ֠י לֹ֣א אֶחְמ֥וֹל ע֛וֹד עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַמְצִ֣יא אֶת־הָאָדָ֗ם אִ֤ישׁ בְּיַד־רֵעֵ֨הוּ֙ וּבְיַ֣ד מַלְכּ֔וֹ וְכִתְּתוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א אַצִּ֖יל מִיָּדָֽם׃ 7וָֽאֶרְעֶה֙ אֶת־צֹ֣אן הַֽהֲרֵגָ֔ה לָכֵ֖ן עֲנִיֵּ֣י הַצֹּ֑אן וָאֶקַּֽח־לִ֞י שְׁנֵ֣י מַקְל֗וֹת לְאַחַ֞ד קָרָ֤אתִי נֹ֨עַם֙ וּלְאַחַד֙ קָרָ֣אתִי חֹֽבְלִ֔ים וָאֶרְעֶ֖ה אֶת־הַצֹּֽאן׃ 8וָאַכְחִ֛ד אֶת־שְׁלֹ֥שֶׁת הָרֹעִ֖ים בְּיֶ֣רַח אֶחָ֑ד וַתִּקְצַ֤ר נַפְשִׁי֙ בָּהֶ֔ם וְגַם־נַפְשָׁ֖ם בָּחֲלָ֥ה בִֽי׃ 9וָאֹמַ֕ר לֹ֥א אֶרְעֶ֖ה אֶתְכֶ֑ם הַמֵּתָ֣ה תָמ֗וּת וְהַנִּכְחֶ֨דֶת֙ תִּכָּחֵ֔ד וְהַ֨נִּשְׁאָר֔וֹת תֹּאכַ֕לְנָה אִשָּׁ֖ה אֶת־בְּשַׂ֥ר רְעוּתָֽהּ׃ 10וָאֶקַּ֤ח אֶת־מַקְלִי֙ אֶת־נֹ֔עַם וָאֶגְדַּ֖ע אֹת֑וֹ לְהָפֵיר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־כָּל־הָעַמִּֽים׃ 11וַתֻּפַ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֵּדְע֨וּ כֵ֜ן עֲנִיֵּ֤י הַצֹּאן֙ הַשֹּׁמְרִ֣ים אֹתִ֔י כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃ 12וָאֹמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם אִם־ט֧וֹב בְּעֵינֵיכֶ֛ם הָב֥וּ שְׂכָרִ֖י וְאִם־לֹ֣א ׀ חֲדָ֑לוּ וַיִּשְׁקְל֥וּ אֶת־שְׂכָרִ֖י שְׁלֹשִׁ֥ים כָּֽסֶף׃ 13וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַשְׁלִיכֵ֨הוּ֙ אֶל־הַיּוֹצֵ֔ר אֶ֣דֶר הַיְקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר יָקַ֖רְתִּי מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וָֽאֶקְחָה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים הַכֶּ֔סֶף וָאַשְׁלִ֥יךְ אֹת֛וֹ בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֶל־הַיּוֹצֵֽר׃ 14וָֽאֶגְדַּע֙ אֶת־מַקְלִ֣י הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖ת הַחֹֽבְלִ֑ים לְהָפֵר֙ אֶת־הָֽאַחֲוָ֔ה בֵּ֥ין יְהוּדָ֖ה וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
15וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י ע֣וֹד קַח־לְךָ֔ כְּלִ֖י רֹעֶ֥ה אֱוִלִֽי׃ 16כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים רֹעֶ֜ה בָּאָ֗רֶץ הַנִּכְחָד֤וֹת לֹֽא־יִפְקֹד֙ הַנַּ֣עַר לֹֽא־יְבַקֵּ֔שׁ וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת לֹ֣א יְרַפֵּ֑א הַנִּצָּבָה֙ לֹ֣א יְכַלְכֵּ֔ל וּבְשַׂ֤ר הַבְּרִיאָה֙ יֹאכַ֔ל וּפַרְסֵיהֶ֖ן יְפָרֵֽק׃ ס
17ה֣וֹי רֹעִ֤י הָֽאֱלִיל֙ עֹזְבִ֣י הַצֹּ֔אן חֶ֥רֶב עַל־זְרוֹע֖וֹ וְעַל־עֵ֣ין יְמִינ֑וֹ זְרֹעוֹ֙ יָב֣וֹשׁ תִּיבָ֔שׁ וְעֵ֥ין יְמִינ֖וֹ כָּהֹ֥ה תִכְהֶֽה׃ ס
12
Okulîkûzibwa kwa Yeruzalemu
1 Akanwa ka Nyakasane kuli Israheli. Ntya kwo Nyakasane adesire, olya wàbungulaga amalunga, àgwika eciriba c’igulu ye nahà omuntu obuzîne: 2 Yeruzalemu nkola nâmujira kabehe kayunjwîre idivayi ly’obukunizi bwâni: amashanja gali eburhambi bâgahiramwo enzungulira. Eyo nzungulira yâyish’ihika omu lya Yuda lyôshi hano Yeruzalemu agorhwa. 3 Mw’ago mango, Yeruzalemu nâmuhindula nk’ibuye, amashanja gôshi gakaz’ilonza okulilengeza. Ngasi bagereze bayagalike. Okubundi amashanja g’igulu gôshi gacilunge haguma gamurhêre.» 4 Mw’olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire, ebiterusi byâbo nâbilalusa n’entemu, n’ababishonyirekwo mbasirahye n’obwôba. Cikwône nâyish’ilanga Yuda, ci ebiterusi by’agandi mashanja, nâbihindula mihûrha. 5 Abarhambo ba Yuda bâkaz’ibwîrana bône na nnene, mpu: «Muli Nyamuzinda, Nyakasane w’Emirhwe, mwo abantu b’e Yeruzalemu bakula emisî.» 6 Mw’ago mango, nâyish’ijira abarhambo ba Yuda nka lujo batwânîre ibekênga ly’omuliro aha nteberhebe, nka ngulumira ya bukere; bâyish’isherêza amashanja gabali enyunda zôshi. Ci kurharhume abantu b’e Yeruzalemu barhacilamira omu cishagala câbo. 7 Nyakasane arhabâla burhangiriza emilala ya Yuda, lyo obûko bwa Daudi n’abantu b’e Yeruzalemu barhakaz’icikebwa mpu bo balushire omusigala gw’olubaga lwa Yuda. 8 Mw’ago mango, Nyakasane âlanga abantu b’e Yeruzalemu; âbazamba bwenêne muli bo bâshuba bazibu aka Daudi, n’obûko bwa Daudi bubahêre nka Nyamuzinda, nka malahika wa Nyakasane obashokolîre. 9 Mw’ago mango nârhangira okuvungunyula ngasi mashanja gâyishe mpu galirhêra Yeruzalemu. 10 Nâlumiza Omûka gw’olukogo n’obushîbirizi omu nyumpa ya Daudi n’emwa abashizi b’e Yeruzalemu. Okuhandi bânagalamira emunda ndi, erhi olya bàtumirhaga orhumire. Bâmulakire nka nfula, bajè omu mishîbo yâge, nka kula banajirira omwâna w’enfula. 11 Olwo lusiku aha Yeruzalemu hâzûka endûlù eri nk’erya yàzukaga muli Hadadi-Rimoni omu lubanda lwa Megido. 12 Ecihugo côshi câyish’ilaka na ngasi mulala: omulala gw’enyumpa ya Daudi hâgo na bakâbo hâbo; omulala gw’enyumpa ya Natani hâgo na bakabo lwâbo lunda. 13 Omulala. gw’enyumpa ya Levi hâgohâgo na bakâbo hâbo; omulala gw’enyumpa ya Shimeyiu hâbo na bakâbo hâbo. 14 Kwo n’okwo eyindi milala yôshi yâyish’ikalakira ngasi baguma hâbo na bakâbo lwâbo lunda.
Sacharja/Zechariah 12
1מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל נְאֻם־יְהוָ֗ה נֹטֶ֤ה שָׁמַ֨יִם֙ וְיֹסֵ֣ד אָ֔רֶץ וְיֹצֵ֥ר רֽוּחַ־אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ׃ פ
2הִנֵּ֣ה אָ֠נֹכִי שָׂ֣ם אֶת־יְרוּשָׁלִַ֧ם סַף־רַ֛עַל לְכָל־הָעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְגַ֧ם עַל־יְהוּדָ֛ה יִֽהְיֶ֥ה בַמָּצ֖וֹר עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 3וְהָיָ֣ה בַיּוֹם־הַ֠הוּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרוּשָׁלִַ֜ם אֶ֤בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים כָּל־עֹמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יהָ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 4בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה אַכֶּ֤ה כָל־סוּס֙ בַּתִּמָּה֔וֹן וְרֹכְב֖וֹ בַּשִּׁגָּע֑וֹן וְעַל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֶפְקַ֣ח אֶת־עֵינַ֔י וְכֹל֙ ס֣וּס הָֽעַמִּ֔ים אַכֶּ֖ה בַּֽעִוָּרֽוֹן׃ 5וְאָֽמְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם בַּיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃ 6בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא אָשִׂים֩ אֶת־אַלֻּפֵ֨י יְהוּדָ֜ה כְּֽכִיּ֧וֹר אֵ֣שׁ בְּעֵצִ֗ים וּכְלַפִּ֥יד אֵשׁ֙ בְּעָמִ֔יר וְאָ֨כְל֜וּ עַל־יָמִ֧ין וְעַל־שְׂמֹ֛אול אֶת־כָּל־הָעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְיָשְׁבָ֨ה יְרוּשָׁלִַ֥ם ע֛וֹד תַּחְתֶּ֖יהָ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ פ
7וְהוֹשִׁ֧יעַ יְהוָ֛ה אֶת־אָהֳלֵ֥י יְהוּדָ֖ה בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה לְמַ֨עַן לֹֽא־תִגְדַּ֜ל תִּפְאֶ֣רֶת בֵּית־דָּוִ֗יד וְתִפְאֶ֛רֶת יֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם עַל־יְהוּדָֽה׃ 8בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָגֵ֤ן יְהוָה֙ בְּעַד֙ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֔ם וְהָיָ֞ה הַנִּכְשָׁ֥ל בָּהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּדָוִ֑יד וּבֵ֤ית דָּוִיד֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים כְּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃ 9וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲבַקֵּ֗שׁ לְהַשְׁמִיד֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ 10וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל ׀ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֗ם ר֤וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃ 11בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִגְדַּ֤ל הַמִּסְפֵּד֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּמִסְפַּ֥ד הֲדַדְ־רִמּ֖וֹן בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹן׃ 12וְסָפְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ מִשְׁפָּח֥וֹת מִשְׁפָּח֖וֹת לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֨חַת בֵּית־דָּוִ֤יד לְבָד֙ וּנְשֵׁיהֶ֣ם לְבָ֔ד מִשְׁפַּ֤חַת בֵּית־נָתָן֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד׃ 13מִשְׁפַּ֤חַת בֵּית־לֵוִי֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֤חַת הַשִּׁמְעִי֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד׃ 14כֹּ֗ל הַמִּשְׁפָּחוֹת֙ הַנִּשְׁאָר֔וֹת מִשְׁפָּחֹ֥ת מִשְׁפָּחֹ֖ת לְבָ֑ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד׃ ס
13
1 Mw’ago mango, enshôko yâyish’ihulula eshuke ebyâha n’amabî g’ab’obûko bwa Daudi n’obw’abantu b’e Yeruzalemu. 2 Olwo lusiku, kwo Nyakasane adesire, nârhenza enshushano z’abazimu omu cihugo na ntâye wâcife adesire izîno lyâbo. Nâherêrekeza na balya bôshi bacîderha balêbi, mpeze n’iralà linyu ly’okuharâmya abazimu. 3 Na ngasi yeshi wâciderhe mpu alêba, îshe na nnina bamuburha bo bâmubwîre, mpu: Okwânîne okufà, bulya odwîrhe wacîkebwa mpu oku izîno lya Nnâmahanga odesire, n’obwo kuli kunywerha. N’ababusi bâge bâyish’imutumirha obwo hano akola adwîrhe alêba. 4 Mw’ago mango, abalêbi bâkaz’igwârhwa n’enshonyi z’okulêba n’okulôrholola ebilôrho, barhakacigerêreza okurheba abantu na kula kuyambala ecishûli c’obwôya c’abalêbi. 5 Ngasi muguma âyish’ikâcîhakanula aderhe, erhi: Niehe ntali mulêbi, ncîbêrire muhinzi, nyôrha njira amashwa kurhenga eburho bwâni!» 6 N’erhi hakajira owamudôsa, erhi: Ebi bibande bikulikwo oku cifuba birigi bya bici? Naye anashuza, erhi: Nàbikûlaga emw’abîra bâni.
Engôrho yâkola emyônè: olubaga luhyâhya
7 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe adesire: «Wa-ngôrho zûka, orhêre lungere, olya nàjiraga w’okunyegêra, yîrha lungere, ebibuzi bishandabane hôshi hôshi, na ntyo mpindulire akarhi olunda abâna-buzi bali.» 8 Kandi àmashub’iderha, erhi: «Bihimbi bibirhi oku bisharhu by’abantu b’eci cihugo byâfà, cihimbi ciguma ca muli bo cônene câsigala. 9 N’olwo lubero luguma lwâsigala, nâbarhalika oku muliro lyo mubanûbula kula omuliro gunùbula amasholo n’amarhale. Okubundi bâkaz’inyêrekeza omusengero gwâbo nâni mbayumvîrhize. Nâkaz’ibabwîra nti: «Lubaga lwâni, banayêmêre, mpu: Nyakasane ye Nyamuzinda wîrhu.»
Sacharja/Zechariah 13
1בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה׃ 2וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ׃ 3וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִנָּבֵ֣א אִישׁ֮ עוֹד֒ וְאָמְר֣וּ אֵ֠לָיו אָבִ֨יו וְאִמּ֤וֹ יֹֽלְדָיו֙ לֹ֣א תִֽחְיֶ֔ה כִּ֛י שֶׁ֥קֶר דִּבַּ֖רְתָּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּדְקָרֻ֜הוּ אָבִ֧יהוּ וְאִמּ֛וֹ יֹלְדָ֖יו בְּהִנָּבְאֽוֹ׃ 4וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵבֹ֧שׁוּ הַנְּבִיאִ֛ים אִ֥ישׁ מֵחֶזְיֹנ֖וֹ בְּהִנָּֽבְאֹת֑וֹ וְלֹ֧א יִלְבְּשׁ֛וּ אַדֶּ֥רֶת שֵׂעָ֖ר לְמַ֥עַן כַּחֵֽשׁ׃ 5וְאָמַ֕ר לֹ֥א נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי אִישׁ־עֹבֵ֤ד אֲדָמָה֙ אָנֹ֔כִי כִּ֥י אָדָ֖ם הִקְנַ֥נִי מִנְּעוּרָֽי׃ 6וְאָמַ֣ר אֵלָ֔יו מָ֧ה הַמַּכּ֛וֹת הָאֵ֖לֶּה בֵּ֣ין יָדֶ֑יךָ וְאָמַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכֵּ֖יתִי בֵּ֥ית מְאַהֲבָֽי׃ ס
7חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃ 8וְהָיָ֤ה בְכָל־הָאָ֨רֶץ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה פִּֽי־שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ׃ 9וְהֵבֵאתִ֤י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא ׀ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֨רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ ס
14
Entambala nzinda n’okuyisha kwa Nyakasane
1 Olusiku lw’obukunizi bwa Nyakasane Iuli hôfi. Bagabâna ebirugu binyu erhi mwanasinza, wâni bantu b’e Yeruzalemu. 2 Nyakasane âyish’ihamagala amashanja mpu garhêre Yeruzalemu: ecishagala câgwârhwa, enyumpa zihagulwe n’abakazi bakolêrwe ebikongo, ecigabi c’abantu câlulizibwa, cikwône omusigala gw’olubaga gwâbêra omu cishagala. 3 Okubundi Nyakasane arhêre ago mashanja, anagalwise nk’oku ànayôrhaga ajira amango g’ebîrha. 4 Mw’ago mango àyish’ihira okugulu oku ntondo y’emizêti, hôfi n’e Yeruzalemu, ebushoshokero bw’izûba. Entondo y’emizêti yâyish’iberekamwo kabirhi kurhenga ebushoshokero kuhika ebuzikiro, hâyish’ibà akabanda kanênênè kayêrekîre ebushoshokero n’ebuzikiro bw’izûba. Cigabi ciguma c’eyo ntondo càcitundugurhira olunda lw’ebulembe n’ecindi cigabi ebulyo. 5 Ciru olubanda lwa Hinomi lwâyish’iyunjuzibwa kurhenga e Gowa kuhika e Yazali; lwâyish’ifukâla nka kulya lwàbâga kandi oku musisi gwàgeraga omu nsiku za mwâmi Oziyasiv w’e Yuda. Nyakasane Nyamuzinda wâwe yêne ayishire ali n’abîshogwa bâge bôshi. 6 Mw’ago mango ntà bulagirire bwa bumoleke bwâcibe, harhakacibà mboho erhi cìtumbiriri. 7 Zâyish’ibà nsiku za bisômerîne, Nyakasane yêhe arhahabiri! Bwâyish’ibà buce kabirhi: amango g’ebijingo kacibêre kalengerere. 8 Go mango enyîshi nshongôle zâyish’ikâhululira omu nyanja y’ebushoshokero bw’izûba, n’ezindi zicîkwêbe omu nyanja emunda lizikira, ezo nyîshi ntà mango zârhwange, ebè mpondo, cibè canda, zâcîyôrhere zishongwîre. 9 Naye Nyakasane ânabe mwâmi muno igulu lyôshi. Mw’ago mango mwânayôrhe Nyamubâhomuguma, n’izîno lyâge liguma. 10 Ecihugo côshi cashub’icibêra lubanda kurhenga e Geba kuhika e Rimoni ya Negêbu, Yeruzalemu âja asogoroka ayimange aha anali, kurhenga aha muhango gwa Benyamini kuhika aha muhango murhanzi, kwo kuderha aha lumvi lw’Amakoranè, kurhenga aha lumvi lwa Hananeli kuhika aha lukandiro lwa mwâmi, 11 ho abantu bâcitwîre ecirâlo. Hobe ayish’ihwa omu cihugo n’abantu bâcibêrera omu Yeruzalemu n’omurhûla. 12 Lolagi ebibande Nyakasane âyish’ihebakwo balya balwisagya Yeruzalemu: Omubiri gwâbo gwâyish’ihonyôka erhi banayimanzire; amasù gâbo gâyish’ibolera omu byanga, olulimi lubabolere omu kanwa. 13 Mw’ago mango Nyakasane ayish’ibalerhera bihogêro binji, ngasi muguma âyish’ikâyâbabîra okuboko kw’owâbo banahimbagulizanye. 14 Yuda naye ayish’ilwira muli Yeruzalemu. Obuhirhi bw’amashanja gôshi gamuli eburhambi bwâyish’ishubizibwa: amasholo, ensaranga, emyambalo, nnundo erhali nyi. 15 Ntyo kwo n’ebiterusi, ebihêsi, endogomi n’ebirhungwa byâbo byôshi byâyish’ibêra mw’eci cishagala. 16 Ngasi bâfulumuke ba ngasi ishanja lyàlwisagya Yeruzalemu, bâyish’ikàârherekêra ngasi mwâka, bâyish’ikomera Nyakasane kagasha, banajire olusiku lukulu lw’Ebihando. 17 Omulala gw’igulu gwânabè gurharheremeraga e Yeruzalemu mpu gugend’iharâmya Mwâmi Nyamubâho w’Emirhwe, gurhakacifa gwânierirwekwo enkuba. 18 Akaba bene Mîsiri barharheremiri e Yeruzalemu, bajàkw’obuhanya Nyakasane ahebakwo galya gandi mashanja galahire okurheremera yo mpu gagend’ijira olusiku lw’Ebihando. 19 Bwo bwâyish’ibà buhane bwa Mîsiri obwo na ngasi bihugo byôshi byàlahire okusôka n’okugend’ijira olusiku lukulu lw’Ebihando. 20 Olwo lusiku, orhudende rhw’ebiterusi rhwâyish’ikayandikwakwo ntya: «Birugu bimâna bya Nyamubâho», n’omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane, orhunoga rhwâyish’ibà nka rhubêhe rhwa bwangà embere z’oluhêrero. 21 Na ngasi kabindi ka muli Yeruzalemu erhi ka muli Yuda kâyish’ibà cirugu ca Nyakasane w’Emirhwe; ngasi yeshi walonza okuhâna enterekêro, anakolese ebyo birugu oku kuyenderamwo enyama. Amango okwo kwâbà, ntà murhunzi wacigulize omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane w’Emirhwe.

Sacharja/Zechariah 14
1הִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַֽיהוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ 2וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלִַם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֨סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים תִּשָּׁגַ֑לְנָה וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר׃ 3וְיָצָ֣א יְהוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב׃ 4וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠הוּא עַל־הַ֨ר הַזֵּתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרוּשָׁלִַם֮ מִקֶּדֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה׃ 5וְנַסְתֶּ֣ם גֵּֽיא־הָרַ֗י כִּֽי־יַגִּ֣יעַ גֵּי־הָרִים֮ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כָּל־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ׃ 6וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יְקִפָּאֽוֹן׃ 7וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַֽיהוָ֖ה לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר׃ 8וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ 9וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ 10יִסּ֨וֹב כָּל־הָאָ֤רֶץ כָּעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְֽרָאֲמָה֩ וְיָשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד־מְק֞וֹם שַׁ֤עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ 11וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח׃ 12וְזֹ֣את ׀ תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ 13וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְהוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ׃ 14וְגַ֨ם־יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כָּל־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃ 15וְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֨רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכָ֨ל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 16וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֨לֶךְ֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 17וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃ 18וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 19זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 20בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל־מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ 21וְ֠הָיָה כָּל־סִ֨יר בִּירוּשָׁלִַ֜ם וּבִֽיהוּדָ֗ה קֹ֚דֶשׁ לַיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֨אוּ֙ כָּל־הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֨ה כְנַעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

MAL – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Mal
MALAKIYA
MALAKIYA MALEAKHI מלאכי
MALAKIYA MALEAKHI מלאכי
Enshokolezi
Ecitabu ca Malakiya cibâmwo bigabi bibirhi binene:

Ebyâha by’abadâhwa bakulu n’eby’abemêzi amango g’obugashânize (1, 6-2, 9; 3, 6-12);
Enshonyi z’obuhya bw’omuyahudi n’owundi muntu n’ez’okuvuna irhegeko ly’obuhya (2, 10-16). Omulêbi Malakiya ayâlîza olusiku lwa Nyamuzinda. Olwo lusiku abadâhwa bayishicêsibwa: ababî bayishitwîrwa olubanja, ci kwône abashinganyanya bayishikuzibwa omu mwîshingo (3, 1-5; 3, 13-4, 3).
Eci citabu cayandikagwa omu mwâka gwa 450 embere ly’okuburhwa kwa Kristu, embere Nehemiya ayîme e Yeruzalemu. Obushiru bw’okushimba e nyigîrizo zarhangiragwa n’abalêbi Hageyo na Zakariya bwànyiha. Omulêbi Malakiya abwîra Abayahudi mpu bamanye bankashârha na Nyamuzinda. Nyamuzinda azigira omushimba n’omurhima mwinjà, omurhima gucîre. Oyomulêbi ali alinda okuyisha kw’Omujà-bugo w’Endagâno n’okw’owundi w’okumurheganyiza enjira yâge (3, 1). Abayandikaga Emyanzi y’Akalembe barhumanyîsize oku Yowane Mubatiza ye washokoleraga Omujà-bugo w’Endagâno (Mt 11, 10; Luk 7, 27; Mrk 1, 2). Omuhigo gw’amango gw’Omucunguzi guli gw’ogu: Entûlo ecîre yâyishihabwa Nyamuzinda n’amashanja gôshi (1, 11).
EBIRIMWO
Obuzigire bwa Nyakusane kuli Israheli: cigabi 1, 1-5
Okujisibwa lubanja kw’abadâhwa: cigabi 1, 6-2, 9
Obuhya n’abarhali Bayahudi: cigabi 2, 10-16
Olusiku lwa Nyakasane: cigabi 2, 17-3,5
Entûlo y’akâ-Nyamuzinda: cigabi 2, 13-21
Irenge ly’abemêzi: cigabi 3, 22-24
1
MALAKIYA
1 Bulêbi. Akanwa ka Nyakasane kuli Israheli omu burhumisi bwa Malakiya.
Obuzigire bwa Nyakasane kuli Israheli
2 Nyakasane abwîra olubaga lwâge erhi: «Ntahimwa kumuzigira». Nâbo, bamudôsa, mpu: «Obuzigire bwâwe kurhi bubonekinemwo?» Nyakasane àshuza, erhi: «K’arhali Ezau ye mukulu wa Yakôbo? Ci kwône Yakôbo ye nàzigîre, 3 nagaya Ezauw; entondo zâge nàzijira irungu, n’amagisha àyimagamwo nàgajira bwerûlè. 4 Erhi Edomu ankaderha mpu: «Rhwashâbirwe, ci kwône rhwâshubiyûbaka eci cishagala cîrhu càhindusire mushaka, «Niono Nyakasane w’Emirhwe ndesire ntya: Bayûbakage, ci nâshanda omukolo gwâbo. Bâbayîrika izîno lya «cihugo ciyunjula bubî» n’erya lubaga Nyakasane ayoôrha akunirîre». 5 Muli bene Israheli mwâyishibona okwomuderhe, mpu: «Nyakasane ayêrekîne obuhashe bwâge ciru na kurhaluka olubibî lw’Israheli».
Obugashânize bugayisa Nyakasane
6 Ntya kwo mbwîzire abadâhwa, niono Nyakasane w’Emirhwe: «Omwâna ajira obukenge kuli îshe n’omushizi kuli nnâhamwâbo. Ka nâni ntali nie sho nie na nnâhamwinyu? Cirhumaga murhanjirakwo bukenge buci? Munakazingayaguza mubulindôsa mpu: «Bici rhukugayaguzamwo?» Munakazilêrha ebiryo birhankwânîni oku luhêrero lwâni mubuliderha, mpu; «Bici rhugayisamwo obukulu bwâwe?» 7 Kuli kubà bulya munagayaguze oluhêrero lwâni. 8 Gala mangomulêrha ecintu c’empûrha, ecirema kandi erhi ecalwâla, mpu mucintûle nterekêro, ka munacikêbwe mpu okwo kushingânîne? Erhi mwankarhûla omurhambo ecintu ca bene eco, ka mucikebirwe mpu anasîma ammuyêreke olukogo lwâge? Kwo mmudôsize ntyo, niono Nyakasane w’Emirhwe. 9 Lero mugerezagye okunyinginga, nie Nyamuzinda winyu, lyo mubabalira olubaga lwâni. Ka mucikebirwe mpu nammuyumvîrhiza bwinjinjà mwananjirire ebyo byôshi? Ntà mango! 10 Kwo kukulu muguma mulimwe ayigale enyumvi z’akâ-Nyamuzinda. Lyo murhacigendikâtwanira omuliro gw’obushabusha oku luhêrero lwâni. Bulya ntà makwânane njira g’okummubona, n’enterekêro zinyu muntûla zirhansimîsa, kwo ndesire, nie Nyakasane w’Emirhwe.• 11 Kurhenga ebushoshokero bw’izûba kuhika ebuzikiro bwâlyo, abantu ba ngasi lubero bayishi obukulu bwâni. Ngasi hôshi hôshi bayôca enshângi oku irenge lyâni, bandêrhere n’entûlo zinkwânîne. Neci, niono Nyakasane ndesire oku amashanja gôshi gayishi obukulu bwânix. 12 Ci kwône mwêhe munakazingayaguza, mubone nk’oluhêrero lwa Nyakasane lurhakwânîni okukengwa, n’oku lwanarhûlwakwo ebiryo by’obushâlashâla. 13 Ciru n’oku mwarhûla erhi mwanaderha, mpu: «Kwo kubengera oku wâni!» Murhishi okurhali kungayaguza kwoône, nie Nyakasane w’Emirhwe. Munantûle ecintu cizimbano, ecikunagizi n’ecilwâla. Kurhigi nankayêmêra entûlo za bene ezo, kwo nâni mmudôsizagye? 14 Buhanya bwâge omurhebanyi, ojira ebintu bigumaguma omu busò bwâge, abulihira ecintu cisherîre eburhambi mpu co antûla nterekêro. Buhanya bwâge, bulya nie mwâmi mukulu, oyu amashanja gôshi gayôboha obuhashe bwâge, kwo ndesire niono Nyakasane w’Emirhwe!
Maleachi/Malachi 1
1מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי׃ 2אָהַ֤בְתִּי אֶתְכֶם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה אֲהַבְתָּ֑נוּ הֲלוֹא־אָ֨ח עֵשָׂ֤ו לְיַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וָאֹהַ֖ב אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ 3וְאֶת־עֵשָׂ֖ו שָׂנֵ֑אתִי וָאָשִׂ֤ים אֶת־הָרָיו֙ שְׁמָמָ֔ה וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְתַנּ֥וֹת מִדְבָּֽר׃ 4כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ 5וְעֵינֵיכֶ֖ם תִּרְאֶ֑ינָה וְאַתֶּ֤ם תֹּֽאמְרוּ֙ יִגְדַּ֣ל יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל לִגְב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ 6בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָנִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ׃ 7מַגִּישִׁ֤ים עַֽל־מִזְבְּחִי֙ לֶ֣חֶם מְגֹאָ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה גֵֽאַלְנ֑וּךָ בֶּאֱמָרְכֶ֕ם שֻׁלְחַ֥ן יְהוָ֖ה נִבְזֶ֥ה הֽוּא׃ 8וְכִֽי־תַגִּשׁ֨וּן עִוֵּ֤ר לִזְבֹּ֨חַ֙ אֵ֣ין רָ֔ע וְכִ֥י תַגִּ֛ישׁוּ פִּסֵּ֥חַ וְחֹלֶ֖ה אֵ֣ין רָ֑ע הַקְרִיבֵ֨הוּ נָ֜א לְפֶחָתֶ֗ךָ הֲיִרְצְךָ֙ א֚וֹ הֲיִשָּׂ֣א פָנֶ֔יךָ אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 9וְעַתָּ֛ה חַלּוּ־נָ֥א פְנֵי־אֵ֖ל וִֽיחָנֵ֑נוּ מִיֶּדְכֶם֙ הָ֣יְתָה זֹּ֔את הֲיִשָּׂ֤א מִכֶּם֙ פָּנִ֔ים אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 10מִ֤י גַם־בָּכֶם֙ וְיִסְגֹּ֣ר דְּלָתַ֔יִם וְלֹֽא־תָאִ֥ירוּ מִזְבְּחִ֖י חִנָּ֑ם אֵֽין־לִ֨י חֵ֜פֶץ בָּכֶ֗ם אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמִנְחָ֖ה לֹֽא־אֶרְצֶ֥ה מִיֶּדְכֶֽם׃ 11כִּ֣י מִמִּזְרַח־שֶׁ֜מֶשׁ וְעַד־מְבוֹא֗וֹ גָּד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּבְכָל־מָק֗וֹם מֻקְטָ֥ר מֻגָּ֛שׁ לִשְׁמִ֖י וּמִנְחָ֣ה טְהוֹרָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 12וְאַתֶּ֖ם מְחַלְּלִ֣ים אוֹת֑וֹ בֶּאֱמָרְכֶ֗ם שֻׁלְחַ֤ן אֲדֹנָי֙ מְגֹאָ֣ל ה֔וּא וְנִיב֖וֹ נִבְזֶ֥ה אָכְלֽוֹ׃ 13וַאֲמַרְתֶּם֩ הִנֵּ֨ה מַתְּלָאָ֜ה וְהִפַּחְתֶּ֣ם אוֹת֗וֹ אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וַהֲבֵאתֶ֣ם גָּז֗וּל וְאֶת־הַפִּסֵּ֨חַ֙ וְאֶת־הַ֣חוֹלֶ֔ה וַהֲבֵאתֶ֖ם אֶת־הַמִּנְחָ֑ה הַאֶרְצֶ֥ה אוֹתָ֛הּ מִיֶּדְכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס
14וְאָר֣וּר נוֹכֵ֗ל וְיֵ֤שׁ בְּעֶדְרוֹ֙ זָכָ֔ר וְנֹדֵ֛ר וְזֹבֵ֥חַ מָשְׁחָ֖ת לַֽאדֹנָ֑י כִּי֩ מֶ֨לֶךְ גָּד֜וֹל אָ֗נִי אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּשְׁמִ֖י נוֹרָ֥א בַגּוֹיִֽם׃
2
1 Ninyu mwe badâhwa muyumve aga marhegeko: 2 akaba murhayumvîrhi murhanashibiriri okukaziharâmya irenge l’izîno lyâni, namuhehêrera, Nyakasane w’Emirhwe okudesire. Ciru mîra narhangiraga okuhana iburha linyu. 3 Ci kuli mwe, nâmmuhanda ecihò ebusù, cira cihò c’ebintu birherekêrwa oku nsiku nkulu zinyu. Abantu bacizibuke eco cihò haguma ninyu. 4 Okubundi mumanye obwo oku niono, Nyakasane Nyamuzinda, nammurhonzire ntyo, nti lyo ndanga endagâno nàfundikaga haguma na Levi n’iburha lyêge. Nyakasane w’Emirhwe okudesire. 5 Nàbahîre akalamo n’omurhûla mw’eyo ndagâno, nàbazûsamwo obukenge, bànyumva banayunjula bwâba embere z’obuhashe bwâni. 6 Barhaderhaga ezirhali nyigîrizo z’okuli, ntà cinwa ca bunywezi bàdesire. Bàlamire omu kuyumvanya bwenêne haguma nâni, omu bushinganyanya, bànarhuma bantu banji baleka lwôshi lwôshi okujira amabî. 7 Neci, guli mukolo gwa mudâhwa okuyigîriza abantu bamanye Nyamuzinda, omudâhwa ye abantu bayishikadôsa amarhegeko bashimba, bulya ye mujà-bugo wa Nyakasane w’Emirhwe. 8 Ci mwêhe, mwe badâhwa, mwalengayize obwo bugo. Mwàhabwîre bantu banji n’enyigîrizo zinyu, mwàvuna eciragâne câni haguma na Levi, kwo ndesire, niono Nyakasane w’Emirhwe. 9 Nkola najira mugayaguzibwe n’okushekerwa n’olubaga lwôshi bulya murhashimbaga obulonza bwâni, mwanayêrekana oku mujira akabôlo omu kuyigîriza amarhegeko.»
Obuhya n’abarhali Bayahudi
10 Ka rhweshi rhurhajira larha muguma? K’arhali Nyamuzinda muguma wàrhulemaga rhweshi? Cirhumaga rhucilyâlihirana rhwêne na nnene omu kuvuna endagâno yàfundikagwa haguma na Nyamuzinda na bashakulûza bîrhu? 11 Abantu b’e Yuda bàgomîre amalaganyo gâbo. Bàkozire ebigalugalu e Yeruzalemu n’omu cihugo c’Israheli côshi. Bàgayaguzize ahantu hatagatîfu Nyakasane azigira, bàkazisheba abakazi baharâmya banyamuzinda b’ihanga. 12 Mâshi ngasi yeshi ojira ntyo Nyakasane amuhanze okubona omuntu w’omu bûko bwa Yakôbo wamufà lukogo, erhi ow’okumurhûlira enterekêro emwa Nyakasane mpu amuhûnira obwonjo! 13 Alagi n’okundi mujira: Oluhêrero lwa Nyakasane munalubumbe mirenge; mulake munalakûle bulya Nyakasane arhacilola oku ntûlo zinyu arhanaciyêmêra ebi mumurherekîre. 14 Mudôse obwo ecirhuma arhacizilonza. Kuli kubà bulya mwalaganyire embere za Nyakasane oku mwayôrha bikubagirwa emw’omukazi mwarhôleraga ebusole bwinyu. Ali winyu, mwenene mwacîshogaga ye, mwanabulimuhulusa. 15 Ka Nyakasane arhalimujizire muntu muguma mwe naye? N’Oyo muntu muguma bici alonza? K’arhali kubona ahâbwa abâna na Nyamuzinda? Lero mwene mucilangâge, murhakâgihulusa omukazi mwàrhôleraga omu busole bwinyu. 16 «Nshomba okuhulusa omukazi, kwo Nyakasane w’Emirhwe, Nyamuzinda w’Israheli adesire, nshomba n’omuntu acîshûbule n’akavulindî. Mucîlangâge mwenene, murhanakâgilenganya amalaganyo ginyu.»

Olusiku lwa Nyakasane
17 Mwarhamize Nyakasane n’ebinwa binyu. Ci kwône kurharhuma murhadôsa, mpu: «Bici rhumurhamyamwo?» Mumurhamya na kula mukaziderha, mpu: «Omuntu mubî Nyakasane anamulole bwinjà, mpu bantu ba bene abo bo azigira.» Kandi erhi kula muderha, mpu: «Nyamuzinda w’okujira obushinganyanya ngahi aligi?»
Maleachi/Malachi 2
1וְעַתָּ֗ה אֲלֵיכֶ֛ם הַמִּצְוָ֥ה הַזֹּ֖את הַכֹּהֲנִֽים׃ 2אִם־לֹ֣א תִשְׁמְע֡וּ וְאִם־לֹא֩ תָשִׂ֨ימוּ עַל־לֵ֜ב לָתֵ֧ת כָּב֣וֹד לִשְׁמִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֤י בָכֶם֙ אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה וְאָרוֹתִ֖י אֶת־בִּרְכֽוֹתֵיכֶ֑ם וְגַם֙ אָרוֹתִ֔יהָ כִּ֥י אֵינְכֶ֖ם שָׂמִ֥ים עַל־לֵֽב׃ 3הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִי פֶ֨רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו׃ 4וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֚י שִׁלַּ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֑את לִֽהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת־לֵוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 5בְּרִיתִ֣י ׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא׃ 6תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן׃ 7כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙ יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת וְתוֹרָ֖ה יְבַקְשׁ֣וּ מִפִּ֑יהוּ כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ יְהוָֽה־צְבָא֖וֹת הֽוּא׃ 8וְאַתֶּם֙ סַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ הִכְשַׁלְתֶּ֥ם רַבִּ֖ים בַּתּוֹרָ֑ה שִֽׁחַתֶּם֙ בְּרִ֣ית הַלֵּוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 9וְגַם־אֲנִ֞י נָתַ֧תִּי אֶתְכֶ֛ם נִבְזִ֥ים וּשְׁפָלִ֖ים לְכָל־הָעָ֑ם כְּפִ֗י אֲשֶׁ֤ר אֵֽינְכֶם֙ שֹׁמְרִ֣ים אֶת־דְּרָכַ֔י וְנֹשְׂאִ֥ים פָּנִ֖ים בַּתּוֹרָֽה׃ פ
10הֲל֨וֹא אָ֤ב אֶחָד֙ לְכֻלָּ֔נוּ הֲל֛וֹא אֵ֥ל אֶֽחָ֖ד בְּרָאָ֑נוּ מַדּ֗וּעַ נִבְגַּד֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לְחַלֵּ֖ל בְּרִ֥ית אֲבֹתֵֽינוּ׃ 11בָּגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּ֣י ׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר׃ 12יַכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה לָאִ֨ישׁ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשֶׂ֨נָּה֙ עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה מֵאָהֳלֵ֖י יַֽעֲקֹ֑ב וּמַגִּ֣ישׁ מִנְחָ֔ה לַֽיהוָ֖ה צְבָאֽוֹת׃ פ
13וְזֹאת֙ שֵׁנִ֣ית תַּֽעֲשׂ֔וּ כַּסּ֤וֹת דִּמְעָה֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה בְּכִ֖י וַֽאֲנָקָ֑ה מֵאֵ֣ין ע֗וֹד פְּנוֹת֙ אֶל־הַמִּנְחָ֔ה וְלָקַ֥חַת רָצ֖וֹן מִיֶּדְכֶֽם׃ 14וַאֲמַרְתֶּ֖ם עַל־מָ֑ה עַ֡ל כִּי־יְהוָה֩ הֵעִ֨יד בֵּינְךָ֜ וּבֵ֣ין ׀ אֵ֣שֶׁת נְעוּרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ בָּגַ֣דְתָּה בָּ֔הּ וְהִ֥יא חֲבֶרְתְּךָ֖ וְאֵ֥שֶׁת בְּרִיתֶֽךָ׃ 15וְלֹא־אֶחָ֣ד עָשָׂ֗ה וּשְׁאָ֥ר ר֨וּחַ֙ ל֔וֹ וּמָה֙ הָֽאֶחָ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ זֶ֣רַע אֱלֹהִ֑ים וְנִשְׁמַרְתֶּם֙ בְּר֣וּחֲכֶ֔ם וּבְאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶ֖יךָ אַל־יִבְגֹּֽד׃ 16כִּֽי־שָׂנֵ֣א שַׁלַּ֗ח אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִסָּ֤ה חָמָס֙ עַל־לְבוּשֹׁ֔ו אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם בְּרוּחֲכֶ֖ם וְלֹ֥א תִבְגֹּֽדוּ׃ ס
17הוֹגַעְתֶּ֤ם יְהוָה֙ בְּדִבְרֵיכֶ֔ם וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה הוֹגָ֑עְנוּ בֶּאֱמָרְכֶ֗ם כָּל־עֹ֨שֵׂה רָ֜ע ט֣וֹב ׀ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה וּבָהֶם֙ ה֣וּא חָפֵ֔ץ א֥וֹ אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַמִּשְׁפָּֽט׃
3
1 Ntya kwo Nyakasane w’Emirhwe ammushuzize: «Loli, oku nârhuma entumwa yâni, yo yajinteganyiza enjira yâni embeze zâwe. N’oku caligumiza, olya Nyakasane mulonza ahika omu kâ-Nyamuzinda kâge, olya Mwâmi w’Amalaganyo mucîfinja. Loli, y’oyo oyiruka». 2 Ndi wakalembera olusiku lw’okuyisha kwâge, erhi nîsi ayimange olusiku âcîyâlagaza? Ayishibâ nka muliro gwa mutuzi, nka nsabuni eyeruhya emyambalo. 3 Atuntumaza, ajonze amarhale anagashuke, âshuka bene Levi anabacêse, nka kulyala amarhale n’omulinga binanûbuka, bakazihekera Nyakasane oburherekêre okushingânîne. 4 Nabwo oburherekêre bwa Yuda n’obwa Yeruzalemu, bukâsimîsa Nyakasane nka kulya byàli omu nsiku za mîra, omu myâka yàgezire. 5 Nyakasane w’Emirhwe adesire, erhi: «Neci, nâyisha ekarhî kinyu nd’itwa olubanja. Nâbiduha ndiyâgîriza abakurungu, abagonyi, abalahira ebîra, abarhakamasa abakozi bâbo, abalibuza abakana n’enfuzi erhi okulenganya ebigolo, ngasi balya barhanyôboha bôshi».
Entûlo y’akâ-Nyamuzinda
6 «Niono, Nyakasane, ntahinduka. Ninyu, murhankaleka okubà iburha ly’okunali lya Yakôbo. 7 Mwàlesire enyigîrizo zâni, nka kulya kwa bashakulûza binyu bammushokoleraga, murhazibikiriraga. Mugaluke emunda ndi nâni nâgaluka emwinyu, nkudesire niono Nyakasane w’Emirhwe. Ci kwône ntya kwomuderha, mpu: «Kurhi rhwankagalukamwo emund’oli?» 8 Ka kukwânine okurheba Nyamuzinda? Ci kwône mwêhe munantebe! Munandôse, mpu: «Bici rhukurhebamwo?» Munantebe oku biyêrekîre entûlo zinyu. 9 Mugungêzîbwe n’obuhanya bunene bulya munakazinteba, mwe lubaga mweshi mweshi. 10 Kazimulêrhe ecigabi ca kali ikumi c’okunali omu kâ-Nyamuzinda kâni, lyo ebiryo bikaziyôrha biri bibîkemwo ensiku zôshi. Mwanantangula mw’okwo niono Nyakasane w’Emirhwe. Mwâbona oku nàâmmuhamûlira enyumvi z’emalunga nnammuyunjuze minjà gâni. 11 Nâhanza orhushôlero rhurhasherêzagya emyâka yinyu, n’enkoma zinyu ziyâne okurhalusire. 12 Amashanja g’ihanga gakazimmuderha bany’iragi, bulya ecihugo cinyu câbà cinjà c’okucîfinjwa okuhêrwamwo, kwo ndesire nie Nyakasane w’Emirhwe.»
Olusiku Nyamuzinda âfulûla obushinganyanya
13 Ntya kwo Nyakasane adesire: «Munakazinderhera ebinwa by’obucîbone mubulidôsa, mpu: «Binwa bibî bihi rhukugamba rhwêne na nnene?» 14 Munaderhe mpu: «Bunguke buci rhwakuzire mulibyo; kuli busha okurhumikira Nyamuzinda, rhwashimbire amarhegeko gâge, rhwanakazija omu magashânize g’emisîbo g’okuhûna obwonjo bwa Nyakasane w’Emirhwe, ci kwône ntà bunguke rhwabwîne», 15 Lero rhukolaga rhumanyire oku: abantu bajira iragi banali baila bantu bacibonyi, n’enkola-maligo zo zinayôloloka. Abo ciru bankasholoshonza Nyamuzinda, kurharhuma barhacîfulumukira!» 16 Yo nshambâlo y’abarhînya Nyamuzinda eyo. Nyamuzinda naye abarhega okurhwîri, ayumva. Ecitabu c’okukengêza ebinwa cayandikirwa omu masù gâge. 17 Nyakasane yêne okudesire, erhi: «Oku lusiku nteganyîze, bayishiba buhirhi bwâni niene, nâbà wa lukogo kuli bo nka kulya omuntu alujira oku mwâna wâge omurhumikira. 18 Mwâshubiyishibona oku omuntu mwinjà n’omubî barhayumânîni, n’oku okolera Nyamuzinda n’orhamukolera barhali bo baguma.
Irenge ly’abemêzi
22 Mukengêre ebi mwambali wâni Mûsa àyigîrizize, mushimbe munabîkirire amarhegeko n’amahano nàmuhâga oku ntondo ya Horebu, nti abwîre olubaga lw’Israheli lwôshi. 23 Loli, nâmmurhumira omulêbi Eliyay, embere olusiku lwa Nyakasane luyishe, lusiku lw’enkwi n’amîshi, lwa kujugumya. 24 Ye wâhindula emirhima y’ababusi eyêrekere abâna bâbo, n’ey’abâna eyêrekere ababusi bâboz, lyo ndekiyishiherêrekeza ecihugo cinyu.»

Maleachi/Malachi 3
1הִנְנִ֤י שֹׁלֵחַ֙ מַלְאָכִ֔י וּפִנָּה־דֶ֖רֶךְ לְפָנָ֑י וּפִתְאֹם֩ יָב֨וֹא אֶל־הֵיכָל֜וֹ הָאָד֣וֹן ׀ אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֗ים וּמַלְאַ֨ךְ הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־אַתֶּ֤ם חֲפֵצִים֙ הִנֵּה־בָ֔א אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 2וּמִ֤י מְכַלְכֵּל֙ אֶת־י֣וֹם בּוֹא֔וֹ וּמִ֥י הָעֹמֵ֖ד בְּהֵרָֽאוֹת֑וֹ כִּֽי־הוּא֙ כְּאֵ֣שׁ מְצָרֵ֔ף וּכְבֹרִ֖ית מְכַבְּסִֽים׃ 3וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽיהוָ֔ה מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה׃ 4וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיּֽוֹת׃ 5וְקָרַבְתִּ֣י אֲלֵיכֶם֮ לַמִּשְׁפָּט֒ וְהָיִ֣יתִי ׀ עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִיר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִי אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 6כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א שָׁנִ֑יתִי וְאַתֶּ֥ם בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב לֹ֥א כְלִיתֶֽם׃ 7לְמִימֵ֨י אֲבֹתֵיכֶ֜ם סַרְתֶּ֤ם מֵֽחֻקַּי֙ וְלֹ֣א שְׁמַרְתֶּ֔ם שׁ֤וּבוּ אֵלַי֙ וְאָשׁ֣וּבָה אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֥ה נָשֽׁוּב׃ 8הֲיִקְבַּ֨ע אָדָ֜ם אֱלֹהִ֗ים כִּ֤י אַתֶּם֙ קֹבְעִ֣ים אֹתִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה קְבַעֲנ֑וּךָ הַֽמַּעֲשֵׂ֖ר וְהַתְּרוּמָֽה׃ 9בַּמְּאֵרָה֙ אַתֶּ֣ם נֵֽאָרִ֔ים וְאֹתִ֖י אַתֶּ֣ם קֹבְעִ֑ים הַגּ֖וֹי כֻּלּֽוֹ׃ 10הָבִ֨יאוּ אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשֵׂ֜ר אֶל־בֵּ֣ית הָאוֹצָ֗ר וִיהִ֥י טֶ֨רֶף֙ בְּבֵיתִ֔י וּבְחָנ֤וּנִי נָא֙ בָּזֹ֔את אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֧א אֶפְתַּ֣ח לָכֶ֗ם אֵ֚ת אֲרֻבּ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וַהֲרִיקֹתִ֥י לָכֶ֛ם בְּרָכָ֖ה עַד־בְּלִי־דָֽי׃ 11וְגָעַרְתִּ֤י לָכֶם֙ בָּֽאֹכֵ֔ל וְלֹֽא־יַשְׁחִ֥ת לָכֶ֖ם אֶת־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְלֹא־תְשַׁכֵּ֨ל לָכֶ֤ם הַגֶּ֨פֶן֙ בַּשָּׂדֶ֔ה אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 12וְאִשְּׁר֥וּ אֶתְכֶ֖ם כָּל־הַגּוֹיִ֑ם כִּֽי־תִהְי֤וּ אַתֶּם֙ אֶ֣רֶץ חֵ֔פֶץ אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ס
13חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַה־נִּדְבַּ֖רְנוּ עָלֶֽיךָ׃ 14אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֨רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֨כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ 15וְעַתָּ֕ה אֲנַ֖חְנוּ מְאַשְּׁרִ֣ים זֵדִ֑ים גַּם־נִבְנוּ֙ עֹשֵׂ֣י רִשְׁעָ֔ה גַּ֧ם בָּחֲנ֛וּ אֱלֹהִ֖ים וַיִּמָּלֵֽטוּ׃ 16אָ֧ז נִדְבְּר֛וּ יִרְאֵ֥י יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיַּקְשֵׁ֤ב יְהוָה֙ וַיִּשְׁמָ֔ע וַ֠יִּכָּתֵב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י יְהוָ֔ה וּלְחֹשְׁבֵ֖י שְׁמֽוֹ׃ 17וְהָ֣יוּ לִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַיּ֕וֹם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה סְגֻלָּ֑ה וְחָמַלְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ יַחְמֹ֣ל אִ֔ישׁ עַל־בְּנ֖וֹ הָעֹבֵ֥ד אֹתֽוֹ׃ 18וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹהִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃ ס
19כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיּוֹם֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כָל־זֵדִ֜ים וְכָל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיּ֣וֹם הַבָּ֗א אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף׃ 20וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ וִֽיצָאתֶ֥ם וּפִשְׁתֶּ֖ם כְּעֶגְלֵ֥י מַרְבֵּֽק׃ 21וְעַסּוֹתֶ֣ם רְשָׁעִ֔ים כִּֽי־יִהְי֣וּ אֵ֔פֶר תַּ֖חַת כַּפּ֣וֹת רַגְלֵיכֶ֑ם בַּיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
22זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים׃ 23הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃ 24וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃

4
1 Lolagi, olusiku luyiruka, luyakirîre nka muliro. Abashombanyi na banyankola-maligo bôshi, zirhabâlekere muzi nîsi erhi ishamia. 2 Ci kuli mwe, murhînya izîno lyâni, izûba ly’obushinganyanya lyâbasha, limmulerhere obucire. Mwâyishijà mwâhama n’omwîshingo nka manina ga mitwîrà. 3 Olusiku nâyêrekana obuhashe bwâni, mwâlabarhanya ababî, bâshuba nka katulo omu magulu ginyu, kwo ndesire ntyo, nie Nyakasane w’Emirhwe.
Irenge ly’abemêzi
4 Mukengêre ebi mwambali wâni Mûsa àyigîrizize, mushimbe munabîkirire amarhegeko n’amahano nàmuhâga oku ntondo ya Horebu, nti abwîre olubaga lw’Israheli lwôshi. 5 Loli, nâmmurhumira omulêbi Eliyab, embere olusiku lwa Nyakasane luyishe, lusiku lw’enkwi n’amîshi, lwa kujugumya. 6 Ye wâhindula emirhima y’ababusi eyêrekere abâna bâbo, n’ey’abâna eyêrekere ababusi bâboc, lyo ndekiyishiherêrekeza ecihugo cinyu.»d
Mal 4: 1
כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיֹּום֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כָל־זֵדִ֜ים וְכָל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיֹּ֣ום הַבָּ֗א אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָאֹ֔ות אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף׃ 2וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ וִֽיצָאתֶ֥ם וּפִשְׁתֶּ֖ם כְּעֶגְלֵ֥י מַרְבֵּֽק׃ 3וְעַסֹּותֶ֣ם רְשָׁעִ֔ים כִּֽי־יִהְי֣וּ אֵ֔פֶר תַּ֖חַת כַּפֹּ֣ות רַגְלֵיכֶ֑ם בַּיֹּום֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ פ 4זִכְר֕וּ תֹּורַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אֹותֹ֤ו בְחֹרֵב֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים׃ 5הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בֹּ֚וא יֹ֣ום יְהוָ֔ה הַגָּדֹ֖ול וְהַנֹּורָֽא׃ 6וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבֹות֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבֹותָ֑ם פֶּן־אָבֹ֕וא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃
MAT – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Mat
MATEYO
EMYANZI Y’AKALEMBE : MATEYO
ENDAGÂNO MPYÂHYA
EMYANZI Y’AKALEMBE
Enshokolezi
Emyanzi y’Akalembe ederhwa Enjili omu ciswahiri, co citabu cibamwo ebijiro n’enyigîrizo za Nnawîrhu Yezu. Abayandikaga eyo Myanzi minjà bo : Mateyo, Marko, Luka na Yowane
Mateyo ali muvurhisa. Yezu amubona, erhi abwârhîre ekagombe, adwîrhe ahongesa. Anacimubwîra, erhi: «Nshimba!» Anaciyimuka, amushimba (Mt 9,9), aba ntumwa. Ayandikaga Emyanzi y’Akalembe ya Yezu Kristu hôfi h’omwâka gwa 50. Ayandikiraga abakristu barhengaga omu Bayahudi; co canarhumaga hali abaderha mpu ayandikaga omu ciharamiya, ci ecitabu câge cirhalegererag’ihindulwa omu cigereki, lwo lulimi lwaliyimire nka cingereza buno. lwo bantu banji bakag’iderha.
Marko ali Muyahudi menemene aka Mateyo. Kandi ye Yowane na nnina ye Mariya (Ebj 12, 12). Nkaba y’olya mwâna w’omusole wali kulikire Yezu omu ishwa ly’e Gestemani, erhi ntà cindi ayambîrhe ecirhali cirondo câge cône. erhi bamugwârha, abalekera cirya cirondo, acilibirhira (Mrk 14, 51-52. Marko ali muganda wa Petro. Abakristu b’e Roma bamuhûna mpu abayandikire enyigîrizo za Petro. anaciziyandika omu cigereki, bulya lwo lulimi lwali luluhire hanji, hôfi n’omwâka gwa 60.
Luka aburhiragwa e Antiokiya omu bapagani. Ali mufumu na mwîra wa Paolo (Kl 4, 14); ayandikiraga abakristu barhengaga omu bapagani. Emyanzi y’Akalembe yayandikagwa na Luka eri myanzi y’olukogo lwa Kristu. Ayiyandikaga hôfi n’omwâka gwa 62 omu cigereki. Ye wayandikaga Ebijiro by’entumwa (Ebj 1, 1).
Yowane mwene Zebedeyo na nnina Salome, mulumuna wa Yakôbo, y’olya muganda wa Yowane Mubatiza washimbaga Yezu bo n’Andreya (Ywn 1, 35-40); y’erya ntumwa Yezu arhonyagya yali eshegemize irhwe oku cifuba ca Yezu erhi balya ishêga lizinda (Ywn 13, 23.25); y’olya muganda Yezu alekeraga Nnina Mariya erhi akola afa (Ywn 19, 25-27). Yowane Ayandisire na maruba asharhu oku bemêzi b’igulu lyôshi n’ecitabu c’obulêbi ciderhwa «Amafulûlo», erhi «Apokalipsi» kuyiganya ecigereki. Yowane ye wafire buzinda omu ntumwa, n’ecitabu câge c’Emyanzi y’Akalembe aciyandikaga hôfi n’omwâka ga 100.
1
EMYANZI Y’AKALEMBE YAYANDIKAGWA NA MUTAGATIFU MATEYO
I. Okuburhwa n’oburho bwa Yezu
Omulala gwa Kristu (Luk 3, 23-38)
1 Citabu c’omulala gwa Yezu Kristu, Mugala wa Daudi, mwinjikulu w’Abrahamue. 2 Abrahamu aburha Izaki. Naye Izaki aburha Yakôbo. Na Yakôbo anaciburha Yuda n’abalumuna. 3 Yuda anaciburha Fara na Zara kuli Tamari; Fara aburha Hesroni; Hesroni aburha Aramu. 4 Aramu anaciburha Aminadabu; Aminadabu aburha Nasoni; Nasoni aburha Salmoni. 5 Salmoni aburha Bozi kuli Rahabu; Bozi aburha Obedi kuli Ruti; Obedi aburha Yese; 6 Yese anaciburha mwâmi Daudi. Naye mwâmi Daudi aburha Salomoni kuli mukà Uriya. 7 Salomoni aburha Roboami; Roboami aburha Abiya; Abiya aburha Asa. 8 Asa aburha Yozafati; Yozafati aburha Yorami; Yorami aburha Oziyasi. 9 Oziyasi anaciburha Yowatami; Yowatami aburha Akazi; Akazi aburha Ezekiyasif. 10 Ezekiyasi anaciburha Manasè; Manasè aburha Amoni; Amoni aburha Yoziyasi. 11 Yoziyasi anaciburha Yekoniya n’abalumuna, erhi bali omu bujà bw’e Babiloni. 12 Erhi barhenga omu bujà e Babiloni, Yekoniya aburha Salatiyeli; Salatiyeli anaciburha Zorobabeli. 13 Zorobabeli aburha Abiyudi; Abiyudi aburha Heliyakimi; Heliyakimi aburha Azori. 14 Azori aburha Sadoki; Sadoki aburha Hakimi; Hakimi aburha Eliyudi. 15 Eliyudi aburha Eliyazari; Eliyazari aburha Matani; Matani aburha Yakôbo. 16 Yakôbo aburha Yozefu, ibà wa Mariya, ye nnina wa Yezu, oderhwa Kristu. 17 Amaburha gôshi, kurhenga Abrahamu kuhika Daudi, gali ikumi n’ani. Kurhenga Daudi kuhika oku bujà bw’e Babiloni, gandi maburha ikumi n’ani. Kurhenga omu bujà bw’e Babiloni, kuhika omu maburhwa ga Kristu, gandi maburha ikumi n’ani.
Okuyâlalwa n’okuburhwa kwa Kristu
18 Rhuyumvagye oku Kristu aburhagwa. Erhi Mariya, nnina wa Yezu aba amashebwa na Yozefu, buzinda babona akol’al’izîmi oku buhashe bwa Mûka Mutagatîfu. erhi barhanayishini bo na Yozefu. 19 Yozefu ibà, bulya ali muntu mushinganyanya, arhalonzagya okumushobeka, ci alonza okumuhulusa bufundafunda. 20 Amango akâg’igerêreza ntyo, Malahika wa Nyakasane amuyagâna amubwîra, erhi: «Yozefu, mwene Daudi, bici oyôbohire okubêra na mukâwe Mariya? Eri izîmi ali, liri lya buzibu bwa Mûka Mutagatîfu. 21 Kali aburha omwâna: wamuyirika Yezu. Ye wayokola olubaga lwâge omu byâha byâlo». 22 Ebyo byôshi byâbà ntyo, mpu lyo akanwa Nyakasane abwîraga omulêbi kayunjula, erhi: 23 Ala omubikira ayish’ibà nda, aburha omwâna: bayish’imuha izîno lya Emanuweli, kwo kuderha: Nyamuzinda-haguma-nîrhu. 24 Erhi Yozefu azûka, ajira nk’oku Malahika wa Nyakasane amubwiraga: abêrana mukâge. 25 Barhanamanyanagag bona Yozefu alind’aburha omwâna w’oburhabana, amuyirika Yezu.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 1
1 Βίβλος γενέσεως Ἰησοῦ Χριστοῦ υἱοῦ Δαυὶδ υἱοῦ Ἀβραάμ. 2 Ἀβραὰμ ἐγέννησεν τὸν Ἰσαάκ, Ἰσαὰκ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰακώβ, Ἰακὼβ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰούδαν καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ, 3 Ἰούδας δὲ ἐγέννησεν τὸν Φάρες καὶ τὸν Ζάρα ἐκ τῆς Θαμάρ, Φάρες δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἑσρώμ, Ἑσρὼμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀράμ, 4 Ἀρὰμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀμιναδάβ, Ἀμιναδὰβ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ναασσών, Ναασσὼν δὲ ἐγέννησεν τὸν Σαλμών, 5 Σαλμὼν δὲ ἐγέννησεν τὸν Βόες ἐκ τῆς Ῥαχάβ, Βόες δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰωβὴδ ἐκ τῆς Ῥούθ, Ἰωβὴδ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰεσσαί, 6 Ἰεσσαὶ δὲ ἐγέννησεν τὸν Δαυὶδ τὸν βασιλέα. Δαυὶδ δὲ ἐγέννησεν τὸν Σολομῶνα ἐκ τῆς τοῦ Οὐρίου, 7 Σολομὼν δὲ ἐγέννησεν τὸν Ῥοβοάμ, Ῥοβοὰμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀβιά, Ἀβιὰ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀσάφ, 8 Ἀσὰφ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰωσαφάτ, Ἰωσαφὰτ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰωράμ, Ἰωρὰμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ὀζίαν, 9 Ὀζίας δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰωαθάμ, Ἰωαθὰμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀχάζ, Ἀχὰζ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἑζεκίαν, 10 Ἑζεκίας δὲ ἐγέννησεν τὸν Μανασσῆ, Μανασσῆς δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀμώς, Ἀμὼς δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰωσίαν, 11 Ἰωσίας δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰεχονίαν καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ ἐπὶ τῆς μετοικεσίας Βαβυλῶνος. 12 Μετὰ δὲ τὴν μετοικεσίαν Βαβυλῶνος Ἰεχονίας ἐγέννησεν τὸν Σαλαθιήλ, Σαλαθιὴλ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ζοροβαβέλ, 13 Ζοροβαβὲλ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀβιούδ, Ἀβιοὺδ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἐλιακίμ, Ἐλιακὶμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀζώρ, 14 Ἀζὼρ δὲ ἐγέννησεν τὸν Σαδώκ, Σαδὼκ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἀχίμ, Ἀχὶμ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἐλιούδ, 15 Ἐλιοὺδ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἐλεάζαρ, Ἐλεάζαρ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ματθάν, Ματθὰν δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰακώβ, 16 Ἰακὼβ δὲ ἐγέννησεν τὸν Ἰωσὴφ τὸν ἄνδρα Μαρίας, ἐξ ἧς ἐγεννήθη Ἰησοῦς ὁ λεγόμενος Χριστός. 17 Πᾶσαι οὖν αἱ γενεαὶ ἀπὸ Ἀβραὰμ ἕως Δαυὶδ γενεαὶ δεκατέσσαρες, καὶ ἀπὸ Δαυὶδ ἕως τῆς μετοικεσίας Βαβυλῶνος γενεαὶ δεκατέσσαρες, καὶ ἀπὸ τῆς μετοικεσίας Βαβυλῶνος ἕως τοῦ Χριστοῦ γενεαὶ δεκατέσσαρες.
18 Τοῦ δὲ Ἰησοῦ Χριστοῦ ἡ γένεσις οὕτως ἦν. μνηστευθείσης τῆς μητρὸς αὐτοῦ Μαρίας τῷ Ἰωσήφ, πρὶν ἢ συνελθεῖν αὐτοὺς εὑρέθη ἐν γαστρὶ ἔχουσα ἐκ πνεύματος ἁγίου. 19 Ἰωσὴφ δὲ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς, δίκαιος ὢν καὶ μὴ θέλων αὐτὴν δειγματίσαι, ἐβουλήθη λάθρᾳ ἀπολῦσαι αὐτήν. 20 ταῦτα δὲ αὐτοῦ ἐνθυμηθέντος ἰδοὺ ἄγγελος κυρίου κατ᾽ ὄναρ ἐφάνη αὐτῷ λέγων, Ἰωσὴφ υἱὸς Δαυίδ, μὴ φοβηθῇς παραλαβεῖν Μαρίαν τὴν γυναῖκά σου• τὸ γὰρ ἐν αὐτῇ γεννηθὲν ἐκ πνεύματός ἐστιν ἁγίου. 21 τέξεται δὲ υἱόν, καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦν• αὐτὸς γὰρ σώσει τὸν λαὸν αὐτοῦ ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν. 22 Τοῦτο δὲ ὅλον γέγονεν ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν ὑπὸ κυρίου διὰ τοῦ προφήτου λέγοντος, 23 Ἰδοὺ ἡ παρθένος ἐν γαστρὶ ἕξει καὶ τέξεται υἱόν, καὶ καλέσουσιν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἐμμανουήλ, ὅ ἐστιν μεθερμηνευόμενον Μεθ᾽ ἡμῶν ὁ θεός. 24 ἐγερθεὶς δὲ ὁ Ἰωσὴφ ἀπὸ τοῦ ὕπνου ἐποίησεν ὡς προσέταξεν αὐτῷ ὁ ἄγγελος κυρίου καὶ παρέλαβεν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ, 25 καὶ οὐκ ἐγίνωσκεν αὐτὴν ἕως οὗ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦν.
2
Abâmi baharâmya
1 Erhi Yezu aburhirwa e Betelehemu, co cihugo ca Yuda, erhi Herodi yeri mwâmih muli ezo nsiku. Abâmi b’ihanga barhenga ebushoshokero bw’izûba, bajà e Yeruzalemu. 2 Baja badôsa, mpu: «Lunda luhi lulya omwâmi w’Abayahudi aburhîrwe? Rhwabwîne cnyenyêzi yâge emwîrhu: co cirhudwîrhe, nti rhumuharâmye». 3 Erhi Mwâmi Herodi ayumva ntyo, ageramwo omusisi haguma n’abantu b’e Yeruzalemu bôshi. 4 Ahamagala abakulu b’olubaga, bo bajinji n’abashamuka b’ihano, abadôsa lunda luhi Kristu anaburhîrwei. 5 Bamubwîra oku omu cihugo ca Yuda e Betelehemu: kwo omulêbi ayandisire, erhi: 6 Nâwe Betelehemu. cishagala ca Yuda, orhali munyi omu bishagala by’ecihugo ca Yuda, bulya we wârhengemwo omurhegesi w’olubaga lwâni lw’Israheli. 7 Aho honênè Herodi ahamagala abo bâmi, abadôkereza amango enyenyêzi yababonekeraga. 8 Erhi abalika, abalangula enjira y’e Betelehemu, anababwîra, erhi: «Gendagi, mudôse bwinjà olw’oyo mwâna, na hanomumubona, mumbwîre nâni nj’iharâmya». 9 Erhi bayûs’iyumvanya na mwâmi, bagenda. Ho na halya, erya nyenyêzi babonaga, kandi yabashokolera, kuhika yagend’iyimanga enyanya y’aha omwâna àli. 10 Erhi babona eyo nyenyêzi, basîma bwenêne. 11 Baja omu nyumpa, barhimâna omwâna bo na nnina Mariya; banacifukama, baharâmya. Bashanûla emihako yâbo, banacimurhûla obuhirhi bwâboj: amasholo, enshangi n’obukù. 12 Okubundi babwîrwa omu bilorho mpu bamanye barhacigeraga emwa Herodi; bacishubirira amwâbo omu yindi njira.
Okuyâkira e Mîsiri n’okunigwa kw’orhubonjo
13. Erhi babà bamagenda, Malahika wa Nyakasane ayagâna Yozefu, amubwîra. erhi: «Zûka, oyanke omwâna na nnina, oyâkire e Mîsiri, onabêreyo kuhika nkubwîre. Bulya Herodi ali hôfi h’okulonza omwâna mpu amuyirhe». 14 Yozefu anacizûka, ayanka omwâna na nnina, aja e Mîsiri. 15 Abêrayo kuhika Herodi afa; mpu lyo ebi Nyakasane aderhezagya omulêbi biyunjula, erhi: Nahamagire Omwâna wâni arhenge e Mîsiri. 16 Erhi Herodi abona oku balya bâmi bamurhebire, akunira bwenêne, arhuma abayîrha orhubonjo rhwôshi rhurhac’ibona myâka ibiri rhw’e Betelehemu n’orhw’ebindi bihugo bya hôfi hâyo, erhi amagerêreza amango abâmi bamubwîraga. 17 Lero oku omulêbi Yeremiya aderhaga kwàba, mpu: 18 Izù lyayumvîkana muli Rama, endûlù n’ebihogêro bya Rakeli walakira abâna bâgek: arhanalonz’irhûlirizibwa, bulya abâna bamufirire.
Okurhenga e Mîsiri n’okukulira e Nazareti
19 Erhi Herodi afa, Malahika wa Nyakasane ashub’iyagâna Yozefu omu Mîsiri. 20 Amubwîra, erhi: «Zûka, yanka omwâna na nnina, oshubire omu cihugo c’Israheli: bulya abakubisire obuzîne bw’omwâna bafire». 21 Okuhandi Yozefu azûka, ayanka omwâna na nnina, ashubira omu cihugo c’Israheli. 22 Ci kwonêne erhi ayumva oku Arkelayusi ye wayîmire e Yuda omu by’îshe Herodi, ayôboha okuyija. Erhi acirhondwa omu bilôrho, acîjira oluhande lw’e Galileya. 23 Erhi ayihika, ayûbaka omu cishagala ciderhwa Nazareti, mpu lyo kulya abalêbi baderhaga kubà: Ayish’iyirikwa Munazareti.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 2
1 Τοῦ δὲ Ἰησοῦ γεννηθέντος ἐν Βηθλέεμ τῆς Ἰουδαίας ἐν ἡμέραις Ἡρῴδου τοῦ βασιλέως, ἰδοὺ μάγοι ἀπὸ ἀνατολῶν παρεγένοντο εἰς Ἱεροσόλυμα 2 λέγοντες, Ποῦ ἐστιν ὁ τεχθεὶς βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; εἴδομεν γὰρ αὐτοῦ τὸν ἀστέρα ἐν τῇ ἀνατολῇ καὶ ἤλθομεν προσκυνῆσαι αὐτῷ. 3 ἀκούσας δὲ ὁ βασιλεὺς Ἡρῴδης ἐταράχθη καὶ πᾶσα Ἱεροσόλυμα μετ᾽ αὐτοῦ, 4 καὶ συναγαγὼν πάντας τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ γραμματεῖς τοῦ λαοῦ ἐπυνθάνετο παρ᾽ αὐτῶν ποῦ ὁ Χριστὸς γεννᾶται. 5 οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ, Ἐν Βηθλέεμ τῆς Ἰουδαίας• οὕτως γὰρ γέγραπται διὰ τοῦ προφήτου 6Καὶ σύ Βηθλέεμ,** γῆ Ἰούδα, οὐδαμῶς ἐλαχίστη εἶ ἐν τοῖς ἡγεμόσιν Ἰούδα• ἐκ σοῦ γὰρ ἐξελεύσεται ἡγούμενος, ὅστις ποιμανεῖ τὸν λαόν μου τὸν Ἰσραήλ. 7 Τότε Ἡρῴδης λάθρᾳ καλέσας τοὺς μάγους ἠκρίβωσεν παρ᾽ αὐτῶν τὸν χρόνον τοῦ φαινομένου ἀστέρος, 8 καὶ πέμψας αὐτοὺς εἰς Βηθλέεμ εἶπεν, Πορευθέντες ἐξετάσατε ἀκριβῶς περὶ τοῦ παιδίου• ἐπὰν δὲ εὕρητε, ἀπαγγείλατέ μοι, ὅπως κἀγὼ ἐλθὼν προσκυνήσω αὐτῷ. 9 οἱ δὲ ἀκούσαντες τοῦ βασιλέως ἐπορεύθησαν καὶ ἰδοὺ ὁ ἀστήρ, ὃν εἶδον ἐν τῇ ἀνατολῇ, προῆγεν αὐτούς, ἕως ἐλθὼν ἐστάθη ἐπάνω οὗ ἦν τὸ παιδίον. 10 ἰδόντες δὲ τὸν ἀστέρα ἐχάρησαν χαρὰν μεγάλην σφόδρα. 11 καὶ ἐλθόντες εἰς τὴν οἰκίαν εἶδον τὸ παιδίον μετὰ Μαρίας τῆς μητρὸς αὐτοῦ, καὶ πεσόντες προσεκύνησαν αὐτῷ καὶ ἀνοίξαντες τοὺς θησαυροὺς αὐτῶν προσήνεγκαν αὐτῷ δῶρα, χρυσὸν καὶ λίβανον καὶ σμύρναν. 12 καὶ χρηματισθέντες κατ᾽ ὄναρ μὴ ἀνακάμψαι πρὸς Ἡρῴδην, δι᾽ ἄλλης ὁδοῦ ἀνεχώρησαν εἰς τὴν χώραν αὐτῶν.
13 Ἀναχωρησάντων δὲ αὐτῶν ἰδοὺ ἄγγελος κυρίου φαίνεται κατ᾽ ὄναρ τῷ Ἰωσὴφ λέγων, Ἐγερθεὶς παράλαβε τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ φεῦγε εἰς Αἴγυπτον καὶ ἴσθι ἐκεῖ ἕως ἂν εἴπω σοι• μέλλει γὰρ Ἡρῴδης ζητεῖν τὸ παιδίον τοῦ ἀπολέσαι αὐτό. 14 ὁ δὲ ἐγερθεὶς παρέλαβεν τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ νυκτὸς καὶ ἀνεχώρησεν εἰς Αἴγυπτον, 15 καὶ ἦν ἐκεῖ ἕως τῆς τελευτῆς Ἡρῴδου• ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν ὑπὸ κυρίου διὰ τοῦ προφήτου λέγοντος, Ἐξ Αἰγύπτου ἐκάλεσα τὸν υἱόν μου. The Slaying of the Infants 16 Τότε Ἡρῴδης ἰδὼν ὅτι ἐνεπαίχθη ὑπὸ τῶν μάγων ἐθυμώθη λίαν, καὶ ἀποστείλας ἀνεῖλεν πάντας τοὺς παῖδας τοὺς ἐν Βηθλέεμ καὶ ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις αὐτῆς ἀπὸ διετοῦς καὶ κατωτέρω, κατὰ τὸν χρόνον ὃν ἠκρίβωσεν παρὰ τῶν μάγων. 17 τότε ἐπληρώθη τὸ ῥηθὲν διὰ Ἰερεμίου τοῦ προφήτου λέγοντος, 18 Φωνὴ ἐν Ῥαμὰ ἠκούσθη, κλαυθμὸς καὶ ὀδυρμὸς πολύς **Ῥαχὴλ κλαίουσα τὰ τέκνα αὐτῆς, καὶ οὐκ ἤθελεν παρακληθῆναι, ὅτι οὐκ εἰσίν.
19 Τελευτήσαντος δὲ τοῦ Ἡρῴδου ἰδοὺ ἄγγελος κυρίου φαίνεται κατ᾽ ὄναρ τῷ Ἰωσὴφ ἐν Αἰγύπτῳ 20 λέγων, Ἐγερθεὶς παράλαβε τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ πορεύου εἰς γῆν Ἰσραήλ• τεθνήκασιν γὰρ οἱ ζητοῦντες τὴν ψυχὴν τοῦ παιδίου. 21 ὁ δὲ ἐγερθεὶς παρέλαβεν τὸ παιδίον καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ εἰσῆλθεν εἰς γῆν Ἰσραήλ. 22 ἀκούσας δὲ ὅτι Ἀρχέλαος βασιλεύει τῆς Ἰουδαίας ἀντὶ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ Ἡρῴδου ἐφοβήθη ἐκεῖ ἀπελθεῖν• χρηματισθεὶς δὲ κατ᾽ ὄναρ ἀνεχώρησεν εἰς τὰ μέρη τῆς Γαλιλαίας, 23 καὶ ἐλθὼν κατῴκησεν εἰς πόλιν λεγομένην Ναζαρέτ• ὅπως πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ τῶν προφητῶν ὅτι Ναζωραῖος κληθήσεται.

3
II. Obwâmi bw’empingu bwamanyîsibwa
Okuhanula kwa Yowane, mushokolezi wa Yezu (Mrk 1. 1-8; Luk 3, 1-18)
1 Muli ezo nsiku, Yowane Mubatiza aciyêrekana: akazâg’iyigîriza abantu omu irungu ly’e Buyahudi. 2 Akaz’ibabwîra, erhi: «Mucîyunjuze ebyâha, bulya Obwâmi bw’empingu buli hôfi». 3 Oyo Yowane ye omulêbi Izaya aderhaga, mpu: Ye izù ly’odwîrhe ayakûliza omu irungu: Rheganyi enjira ya Nyakasane, yumanyanyi bwinjà ah’agera. 4 Oyo Yowane akâg’iyambala ecirondo c’obwôya bw’engamiya n’omukaba gw’oluhu ecibunu; ebiryo byâge zàli nzige n’obûci bw’empoko. 5 Ago mango, abantu bôshi b’e Yeruzalemu, n’ab’e Yuda, n’abayûbakaga omu ntambi za Yordani, bakaz’imujàyo. 6 Bakacîyunjuza ebyâha byâbo, naye akababatiza omu mîshi ga Yordani. 7 Erhi abona Abafarizeyil n’Abasaduceyi banji nabo bayisha oku bubatizo, ababwîra, erhi: «Mwe iburha lya cibugusha, ndi lero wammuyêresire enjira y’okuyâka obukunizi bwâyisha? 8 Mucîyunjuze bwinjà. 9 Murhacibwîraga mwene na mwene, mpu: «Kali larha ye Abrahamu»; bulya Nyamuzinda, mugala-byôshi, anakûla abâna b’Abrahamu muli aga mabuye. 10 Lero embasha ekola eri aha cisiki c’emirhi. Na ngasi murhi gurhajira malehe minjà gwatûbwa gunakwêbwe omu muliro. 11 Niehe ndwîrhe nammubatiza n’amîshi, nti lyo mucîyunjuza. Ci kwonene owâyisha enyuma zâni andushire, ntakwânîni okumushwêkûla enkwêrho: ye wâmmubatizem muli Mûka Mutagatîfu n’omu Muliro. 12 Okuboko kwâge kufumbasire olwîbo, ayish’iyerûla ecibuga câge; ayish’ilunda amahemba gâge omu nguli, n’omulolo agudûlike omu muliro gurhazima.
Yezu abatizibwa (Mrk 1, 9-11; Luk 3, 21-22)
13 Lero Yezu arhenga e Galileya, aja emunda Yowane àli e Yordani, mpu lyo abatizibwa naye. 14 Obwo Yowane amuhanza, anamubwîra, erhi: «We wankambatizize, kurhi wayishirage emwâni!» 15 Yezu erhi amushuza, amubwîra, erhi: «Orhang’ireka, bulya kurhukwânine rhuyunjuze ngasi bishingânîne». Okuhandi Yowane amuleka. 16 Erhi Yezu ayûs’ibatizibwa, arhenga omu lwiîshi. Aho honênè, amalunga gayîguka: anacibona Omûka gwa Nyamuzinda gwamuyandagalira omu nshusho y’engûkù, yamujàkwo. 17 Muli ako kasanzi, izù lyarhenga emalunga, lyaderha, erhi: «Oyu ye Mugala wâni muzigirwa, oyu ncishingiramwo».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 3
1 Ἐν δὲ ταῖς ἡμέραις ἐκείναις παραγίνεται Ἰωάννης ὁ βαπτιστὴς κηρύσσων ἐν τῇ ἐρήμῳ τῆς Ἰουδαίας 2 [καὶ] λέγων, Μετανοεῖτε• ἤγγικεν γὰρ ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν. 3 οὗτος γάρ ἐστιν ὁ ῥηθεὶς διὰ Ἠσαΐου τοῦ προφήτου λέγοντος, Φωνὴ βοῶντος ἐν τῇ ἐρήμῳ• Ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου, εὐθείας ποιεῖτε τὰς τρίβους αὐτοῦ. 4 Αὐτὸς δὲ ὁ Ἰωάννης εἶχεν τὸ ἔνδυμα αὐτοῦ ἀπὸ τριχῶν καμήλου καὶ ζώνην δερματίνην περὶ τὴν ὀσφὺν αὐτοῦ, ἡ δὲ τροφὴ ἦν αὐτοῦ ἀκρίδες καὶ μέλι ἄγριον. 5 τότε ἐξεπορεύετο πρὸς αὐτὸν Ἱεροσόλυμα καὶ πᾶσα ἡ Ἰουδαία καὶ πᾶσα ἡ περίχωρος τοῦ Ἰορδάνου, 6 καὶ ἐβαπτίζοντο ἐν τῷ Ἰορδάνῃ ποταμῷ ὑπ᾽ αὐτοῦ ἐξομολογούμενοι τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν. 7 Ἰδὼν δὲ πολλοὺς τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων ἐρχομένους ἐπὶ τὸ βάπτισμα αὐτοῦ εἶπεν αὐτοῖς, Γεννήματα ἐχιδνῶν, τίς ὑπέδειξεν ὑμῖν φυγεῖν ἀπὸ τῆς μελλούσης ὀργῆς; 8 ποιήσατε οὖν καρπὸν ἄξιον τῆς μετανοίας 9 καὶ μὴ δόξητε λέγειν ἐν ἑαυτοῖς, Πατέρα ἔχομεν τὸν Ἀβραάμ. λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι δύναται ὁ θεὸς ἐκ τῶν λίθων τούτων ἐγεῖραι τέκνα τῷ Ἀβραάμ. 10 ἤδη δὲ ἡ ἀξίνη πρὸς τὴν ῥίζαν τῶν δένδρων κεῖται• πᾶν οὖν δένδρον μὴ ποιοῦν καρπὸν καλὸν ἐκκόπτεται καὶ εἰς πῦρ βάλλεται. 11 ἐγὼ μὲν ὑμᾶς βαπτίζω ἐν ὕδατι εἰς μετάνοιαν, ὁ δὲ ὀπίσω μου ἐρχόμενος ἰσχυρότερός μού ἐστιν, οὗ οὐκ εἰμὶ ἱκανὸς τὰ ὑποδήματα βαστάσαι• αὐτὸς ὑμᾶς βαπτίσει ἐν πνεύματι ἁγίῳ καὶ πυρί 12 οὗ τὸ πτύον ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ διακαθαριεῖ τὴν ἅλωνα αὐτοῦ καὶ συνάξει τὸν σῖτον αὐτοῦ εἰς τὴν ἀποθήκην, τὸ δὲ ἄχυρον κατακαύσει πυρὶ ἀσβέστῳ.
13 Τότε παραγίνεται ὁ Ἰησοῦς ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας ἐπὶ τὸν Ἰορδάνην πρὸς τὸν Ἰωάννην τοῦ βαπτισθῆναι ὑπ᾽ αὐτοῦ. 14 ὁ δὲ Ἰωάννης διεκώλυεν αὐτὸν λέγων, Ἐγὼ χρείαν ἔχω ὑπὸ σοῦ βαπτισθῆναι, καὶ σὺ ἔρχῃ πρός με; 15 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτόν, Ἄφες ἄρτι, οὕτως γὰρ πρέπον ἐστὶν ἡμῖν πληρῶσαι πᾶσαν δικαιοσύνην. τότε ἀφίησιν αὐτόν. 16 βαπτισθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εὐθὺς ἀνέβη ἀπὸ τοῦ ὕδατος• καὶ ἰδοὺ ἠνεῴχθησαν [αὐτῷ] οἱ οὐρανοί, καὶ εἶδεν [τὸ] πνεῦμα [τοῦ] θεοῦ καταβαῖνον ὡσεὶ περιστερὰν [καὶ] ἐρχόμενον ἐπ᾽ αὐτόν 17 καὶ ἰδοὺ φωνὴ ἐκ τῶν οὐρανῶν λέγουσα, Οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός, ἐν ᾧ εὐδόκησα.
4
Kristu ahima amashumi ga Shetani omu irungu (Mrk 1, 12-13; Luk 4, 1-13)
1 Lero Yezu ahêkwa na Mûka omu irungu, mpu Iyo ashumikwa na Shetani. 2 Erhi aba amajira miregerege makumi ani na madufu makumi ani arhalya, anacishalika. 3 Owal’imushumika amushegerera, amubwîra, erhi: «Akaba oli Mwene-Nyamuzinda, oderhage aga mabuye gahinduke migati». 4 Naye amushuza, amubwîra, erhi: «Kuyandisirwe, mpu: Arhali mugati gône gujira omuntu, ci ajirwa na ngasi luderho lurhenga ekanwa ka Nyamuzinda». 5 Obwo Shetani amuhêka omu cishagala citagatîfu, amuheba oku kanshonsho k’akâ-Nyamuzinda. 6 Anacimubwîra, erhi: «Akaba oli Mwene-Nyamuzinda, hamiraga ahanshi, bulya kuyandisirwe, mpu: Nyamuzinda arhegeka bamalaika bage bakuhêke omu maboko gâbo, olek’isârhala». 7 Yezu amushuza. erhi: «Kuyandisirwe kandi, mpu: lrhondo orhashumikaga Nyakasane Nyamuzinda wawe». 8 Shetani ashub’imuhêka oku ntondo ndîndi, amuyêreka amâmi gôshi g’en’igulu n’irenge lyâgo. 9 Anacimubwîra, erhi: «Nakuhà ebyo byôshi okafukama wamparâmya». 10 Yezu amushuza, erhi: «Rheng’aha, Shetani bulya kuyandisirwe, mpu: Wakaz’iharâmya Nyakasane Nyamuzinda wâwe, onakamukolera yenene». 11 Shetani anacimuleka obwo. Ho n’aho bamalahika bamuyegêra, banakaz’imurhumikira.
Yezu ashubira e Galileya (Mrk 1, 14-15; Luk 4, 14)
12 Erhi Yezu ayumva oku Yowane agwâsirwe, ashubira e Galileya. 13 Aleka ecishagla ca Nazareti, acîjira omu Kafamaumu, hôfi h’enyanja, elubibi lwa Zabuloni na Nefutali, 14 mpu lyo kuyunjula okwaderhagwa n’omulêbi Izaya, erhi: 15 Ecihugo ca Zabuloni n’eca Nefutali, yo njira y’oku nyanja, ishiriza lya Yordani, muli Galileya y’olubaga!n 16 Olubaga lwàli lubwârhîre omu mwizimya, lwabona obulangashane bunji; obulangashane bwabonekera abâli omu cihugo c’omwizimya gw’olufu. 17 Kurhenga aho, Yezu arhondêra ayigîriza anaderha, erhi: «Cîyunjuzi, bulya Obwâmi bw’empingu buli hôfi».
Yezu ahamagala abaganda bani barhanzi (Mrk 1, 16-20; Luk 5, 1-11)
18 Obwo erhi Yezu adwîrhe ageragera eburhambi bw’enyanja y’e Galileya, abona abalondana babiri, Simoni – oderhwa Petro – n’omulumuna Andreya, badwîrhe barhega orhweshe rhwâbo omu nyanja: bulya bàli badubi. 19 Anacibabwîra, erhi: «Nkulikiragi, nammujira badubi b’abantu». 20 Ho n’aho baleka orhweshe rhwâbo, bamukulikira. 21 Erhi arhenga aho, mpu arhambike, abona bandi babiri balondana, bo Yakôbo, mwene Zebedeyo, bo n’omulumuna Yowane; erhi bali omu bwârho bwâbo bo n’îshe Zebedeyo, banadwîrhe balungîramwo orhweshe rhwâbo; abahamagala. 22 Ho n’aho baleka obwârho bwâbo n’îshe, bamushimba.
Yezu ayigîriza anafumya olubaga (Mrk 1, 39; 3, 7-8; Luk 4, 14-15. 44; 6, 17-18)
23 Obwo Yezu agera omu Galileya yôshi aj’ayigîriza omu masinagogi gâbo n’okuhanûla Emyanzi minjà y’Obwâmi, anaj’afumya ngasi ndwâla na ngasi buzamba bwàli omu lubaga. 24 Irenge lyâge lyalumîra omu Sîriya yôshi: banacimulerhera balwâla banji, n’abàli bagwâsirwe n’obuzamba n’amalumwa ga ngasi lubero, n’abàli bagwêrhwe na Shetani, n’abasirhe n’abahinângeo, anacibaciza. 25 N’orhutu rhunji rhw’e Galileya n’orhw’e Dekapoli n’orhwarhengag’e Yeruzalemu, n’orhw’e Yuda n’orhw’ishiriza lya Yordani, rhwamushimba.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 4
1 Τότε ὁ Ἰησοῦς ἀνήχθη εἰς τὴν ἔρημον ὑπὸ τοῦ πνεύματος πειρασθῆναι ὑπὸ τοῦ διαβόλου. 2 καὶ νηστεύσας ἡμέρας τεσσεράκοντα καὶ νύκτας τεσσεράκοντα, ὕστερον ἐπείνασεν. 3 Καὶ προσελθὼν ὁ πειράζων εἶπεν αὐτῷ, Εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, εἰπὲ ἵνα οἱ λίθοι οὗτοι ἄρτοι γένωνται. 4 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Γέγραπται, Οὐκ ἐπ᾽ ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος, ἀλλ᾽ ἐπὶ παντὶ ῥήματι ἐκπορευομένῳ διὰ στόματος θεοῦ. 5 Τότε παραλαμβάνει αὐτὸν ὁ διάβολος εἰς τὴν ἁγίαν πόλιν καὶ ἔστησεν αὐτὸν ἐπὶ τὸ πτερύγιον τοῦ ἱεροῦ 6 καὶ λέγει αὐτῷ, Εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, βάλε σεαυτὸν κάτω• γέγραπται γὰρ ὅτι Τοῖς ἀγγέλοις αὐτοῦ ἐντελεῖται περὶ σοῦ καὶ ἐπὶ χειρῶν ἀροῦσίν σε, μήποτε προσκόψῃς πρὸς λίθον τὸν πόδα σου. 7 ἔφη αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Πάλιν γέγραπται, Οὐκ ἐκπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου. 8 Πάλιν παραλαμβάνει αὐτὸν ὁ διάβολος εἰς ὄρος ὑψηλὸν λίαν καὶ δείκνυσιν αὐτῷ πάσας τὰς βασιλείας τοῦ κόσμου καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν 9 καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ταῦτά σοι πάντα δώσω, ἐὰν πεσὼν προσκυνήσῃς μοι. 10 τότε λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ὕπαγε, Σατανᾶ• γέγραπται γάρ, Κύριον τὸν θεόν σου προσκυνήσεις καὶ αὐτῷ** μόνῳ **λατρεύσεις. 11 Τότε ἀφίησιν αὐτὸν ὁ διάβολος, καὶ ἰδοὺ ἄγγελοι προσῆλθον καὶ διηκόνουν αὐτῷ.
12 Ἀκούσας δὲ ὅτι Ἰωάννης παρεδόθη ἀνεχώρησεν εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 13 καὶ καταλιπὼν τὴν Ναζαρὰ ἐλθὼν κατῴκησεν εἰς Καφαρναοὺμ τὴν παραθαλασσίαν ἐν ὁρίοις Ζαβουλὼν καὶ Νεφθαλίμ 14 ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ Ἠσαΐου τοῦ προφήτου λέγοντος, 15 Γῆ Ζαβουλὼν καὶ γῆ Νεφθαλίμ, ὁδὸν θαλάσσης, πέραν τοῦ Ἰορδάνου, Γαλιλαία τῶν ἐθνῶν, 16 ὁ λαὸς ὁ καθήμενος ἐν σκότει φῶς εἶδεν μέγα, καὶ τοῖς καθημένοις ἐν χώρᾳ καὶ σκιᾷ θανάτου φῶς ἀνέτειλεν αὐτοῖς. 17 Ἀπὸ τότε ἤρξατο ὁ Ἰησοῦς κηρύσσειν καὶ λέγειν, Μετανοεῖτε• ἤγγικεν γὰρ ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν.
18 Περιπατῶν δὲ παρὰ τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας εἶδεν δύο ἀδελφούς, Σίμωνα τὸν λεγόμενον Πέτρον καὶ Ἀνδρέαν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, βάλλοντας ἀμφίβληστρον εἰς τὴν θάλασσαν• ἦσαν γὰρ ἁλιεῖς. 19 καὶ λέγει αὐτοῖς, Δεῦτε ὀπίσω μου, καὶ ποιήσω ὑμᾶς ἁλιεῖς ἀνθρώπων. 20 οἱ δὲ εὐθέως ἀφέντες τὰ δίκτυα ἠκολούθησαν αὐτῷ. 21 Καὶ προβὰς ἐκεῖθεν εἶδεν ἄλλους δύο ἀδελφούς, Ἰάκωβον τὸν τοῦ Ζεβεδαίου καὶ Ἰωάννην τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, ἐν τῷ πλοίῳ μετὰ Ζεβεδαίου τοῦ πατρὸς αὐτῶν καταρτίζοντας τὰ δίκτυα αὐτῶν, καὶ ἐκάλεσεν αὐτούς. 22 οἱ δὲ εὐθέως ἀφέντες τὸ πλοῖον καὶ τὸν πατέρα αὐτῶν ἠκολούθησαν αὐτῷ.
23 Καὶ περιῆγεν ἐν ὅλῃ τῇ Γαλιλαίᾳ διδάσκων ἐν ταῖς συναγωγαῖς αὐτῶν καὶ κηρύσσων τὸ εὐαγγέλιον τῆς βασιλείας καὶ θεραπεύων πᾶσαν νόσον καὶ πᾶσαν μαλακίαν ἐν τῷ λαῷ. 24 καὶ ἀπῆλθεν ἡ ἀκοὴ αὐτοῦ εἰς ὅλην τὴν Συρίαν• καὶ προσήνεγκαν αὐτῷ πάντας τοὺς κακῶς ἔχοντας ποικίλαις νόσοις καὶ βασάνοις συνεχομένους [καὶ] δαιμονιζομένους καὶ σεληνιαζομένους καὶ παραλυτικούς, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτούς. 25 καὶ ἠκολούθησαν αὐτῷ ὄχλοι πολλοὶ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας καὶ Δεκαπόλεως καὶ Ἱεροσολύμων καὶ Ἰουδαίας καὶ πέραν τοῦ Ἰορδάνου.
5
Ab’iragi
1 Lero erhi Yezu abona orhutu, aja oku ntondo, n’erhi aba amabwârhala, abaganda bâge bamujàho. 2 N’erhi abumbûla akanwa, abayigîriza anababwîra, erhi:
3 «Iragi lyâbo abakenyi omu murhima, bulya Obwâmi bw’empingu buli bwâbo.
4 Iragi lyâbo abadwîrhe balaka, bulya bayish’irhûlirizibwa.
5 Iragi lyâbo abîrhôhye, bulya bayish’irhegeka igulu.
6 Iragi lyâbo abashalisire banagwêrhe n’enyôrha y’obushinganyanya, bulya bayish’iyigurha.
7 Iragi Iyâbo ab’olukogo, bulya bayish’ibêrwa nâbo olukogo.
8 Iragi lyâbo ab’emirhima ecîre, bulya bayish’ibona Nyamuzinda.
9 Iragi lyâbo ab’omurhûla, bulya bayish’iderhwa bene Nyamuzinda.
10 Iragi lyâbo abadwîrhe balibuzibwa erhi bushinganyanya burhuma, bulya Obwâmi bw’empingu buli bwâbo.
11 Mugwêrhe iragi bakammujàcira, bakanamulibuza, bakanammuderhera ngasi mabî, bakammubeshera erhi nie ntuma. 12 Musime munacîshinge, bulya oluhembo lwinyu lwâyish’ibà lunene omu mpingu. Nabo abalêbi bali bammushokolîrep, ntyo kwo balibusire.

Omunyu n’obulangashane bw’igulu (Mrk 9, 50; Luk 14, 34-35)
13 Mwe, muli munyu gw’igulu. Ci kwône, omunyu gukarhengamwo obununu, cici gwankacilungwamwo? Ntâco gwankacikwânana okurhali kukabulirwa embuga n’okulabarhwa n’abantu. 14 Mwe, muli bulangashane bw’igulu. Ecishagala ciyûbasirwe oku busongerwe bw’entondo cirhankafulikwa. 15 Kandi barhayâkiza akamole okukafulika omu byâsi, ci mpu bakamanike emugamba, lyo kamolekera abali omu nyumpa bôshi. 16 Ntyo obulangashane bwinyu bumoleke embere z’abantu, lyo bakabona ebijiro binyu binjà, bakuza Sho oli omu mpingu.
Okushimba amarhegeko
17 Murhagererezagya mpu nal’ikûla Amarhegeko erhi Abalêbi: ntal’igakùûla, ci nal’igayunjuliza. 18 Mmubwîre okunali, kuhika amalunga n’igulu bigere iq ciru ye munyi, ciru nsigiri nguma y’omu Marhegeko erhankarhenga, kuhika byôshi bishingânane. 19 Owakûle hirhegeko higuma muli aga manyinyi bweneêne, akayigîriza abantu okujira ntyo, ye wayish’ibà murhò omu Bwâmi bw’empingu; ci owagashimbe akanagayigîriza, oyo ye wayish’ikuzibwa omu Bwâmi bw’empingu.
Obushinganyanya buhyâhya bulushire obwa mîra
20 Ci mmubwizire: akaba obushinganyanya hwinyu burhalushiri obw’Abashamuka b’ihano n’obw’Abafarizeyi, murhakalabarha omu Bwâmi bw’empingu. 21 Mwayumvîrhe oku aba mîra babwizirwe, mpu: Irhondo orhayirhaga; na owayirhe, akwânîne okuhanwa omu lubanja. 22 Ci niehe mmubwizire oku ngasi yeshi wabîkire owâbo oburhè, ayish’ihanwa omu lubanja. Naye owabwîre owâbo mpu kadunduguli, akwânîne okuhanirwa e kagomber. N’owabwîre owâbo mpu musirhe, âyish’ihanwa omu nyenga y’omuliro. 23 Lero akaba odwîrhe enterekêro yâwe mpu oyihêke oku lutares. okakengêra oku owinyu akubîkira akarhinda emurhima, 24 orhang’ileka oburherekêre bwâwe embere z’olutare; ogend’iyumvanya n’owinyu, na hano ogaluka, ogal’ihâna oburherekêre bwâwe. 25 Kaz’imuyumvanye mwe n’omushombanyi winyu duba, muciri omu njira naye, oyomushombanyi alek’ikuhâna emwa omutwî w’olubanja, n’omutwî w’olubanja alek’ikuha omuganda: olek’ikwêbwa omu mpamikwa. 26 Nkubwizire okunali: orhamurhenge orhanaj’iryula obujuma buzinda. 27 Mwayumvîrhe oku babwizire aba mîra, mpu: Irhondo omanye wankahusha. 28 Ci niehe mmubwizire oku ngasi yeshi wabone omukazi n’okumwifinja, oyu muntu emurhima erhi amuhushirekwo. 29 Akaba isù lyâwe liryo linakaz’ikushumika, olirhomole, onalikabulire kuli; bulya kuli kwinjà kulusha okuheza cirumbu ciguma omu birumbu byâwe, ah’okuheza omubiri gwôshi omu nyenga y’omuliro. 30 N’akaba okuboko kwâwe kulyo kunakakushumika, okutwe onakukabulire kuli: bulya kukwânîne oheze cirumbu ciguma omu birumbu byâwe, ah’okuheza omubiri gôshi omu nyenga y’omuliro. 31 Kandi badesire, mpu: Ngasi yeshi wahuluse mukâge, amuhe ecerhe c’okumuhulusa. 32 Niehe mmubwizire oku ngasi yeshi wahuluse mukâge, -ntà desiri omukazi w’ohuhya burhali bwo,- arhumire ahusha; naye owayanke omukazi muhuluse, agonyiret. 33 Kandi mwayumvîrhe oku aba mîra babwîzirwe, mpu: lrhondo omanye wankalahira ebîrà, ci okakomezeza Nyakasane endahiro zâwe. 34 Ci niehe mmubwizire nti murhakâg’ilahira ciru ehitya: arhali oku izîno ly’amalunga, bulya eri ntebe ya Nyamuzinda; 35 arhanali oku igulu, bulya kw’aheba amagulu gâge; arhanali kuli Yeruzalemu, bulya ciri Cishagala ca Mwâmi Mukulu. 36 Orhanalahiriraga oku irhwe lyâwe, bulya ntà buhashe ogwêrhe bw’okuhindula luviri luguma lubè lwêru erhi lwîru. 37 Oluderho lwinyu lubè: «Neci, neci; Nanga, nanga»; n’ehyankalushisa aho, erhi hibî. 38 Mwayumvîrhe oku badesire: Isu oku isù n’elino oku lino. 39 Niehe mmubwizire nti murhakâg’igalulira omuntu amabî gâge; ci omuntu akakushurhira omu irhama liryo, omurhege n’ery’ekulembe. 40 N’owakuhêke lubanja erhi cishûliu câwe cirhuma, omulekere n’olubega. 41 Owakusêze mpu ojirc naye nsîma cihumbi, ojire naye bihumbi bibiri. 42 Owakuhûne onamuhe; n’irhondo Omanye wankayaka owalonz’ikuhôza. 43 Mwayumvîrhe oku badesire, mpu: Okazigira omwalungwe wâwe, onashombe omushombanyi wâwe. 44 Ci niehe mmubwizire nti muzigire abammushomba, musengerere abammulibuza; 45 lyo mubà bâna ba Sho w’empingu, obashîsa izûba lyâge oku binjà n’ababî, onaniêsa enkuba oku bashinganyanya n’endyâlya. 46 Mâshi! mukazigiraga abamuzigira bônene, luhembo luci mwayish’ihâbwa? Ka ebishunguv byôki birhajira ntyo? 47 Na mukakalamusa bene winyu bônene, kurhi mulushînage obwo? Ka abapagani bôki barhajira ntyo? 48 Kuziga mwêhe mubè bimâna nk’oku Sho w’empingu ali mwimâna.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 5
The Sermon on the Mount Matthew 5–7
1 Ἰδὼν δὲ τοὺς ὄχλους ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος, καὶ καθίσαντος αὐτοῦ προσῆλθαν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ 2 καὶ ἀνοίξας τὸ στόμα αὐτοῦ ἐδίδασκεν αὐτοὺς λέγων,
The Beatitudes (Luk 6.20‑23)
3 Μακάριοι οἱ πτωχοὶ τῷ πνεύματι, ὅτι αὐτῶν ἐστιν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν.
4 μακάριοι οἱ πενθοῦντες, ὅτι αὐτοὶ παρακληθήσονται.
5 μακάριοι οἱ πραεῖς, ὅτι αὐτοὶ κληρονομήσουσιν τὴν γῆν.
6 μακάριοι οἱ πεινῶντες καὶ διψῶντες τὴν δικαιοσύνην, ὅτι αὐτοὶ χορτασθήσονται.
7 μακάριοι οἱ ἐλεήμονες, ὅτι αὐτοὶ ἐλεηθήσονται.
8 μακάριοι οἱ καθαροὶ τῇ καρδίᾳ, ὅτι αὐτοὶ τὸν θεὸν ὄψονται.
9 μακάριοι οἱ εἰρηνοποιοί, ὅτι αὐτοὶ υἱοὶ θεοῦ κληθήσονται.
10 μακάριοι οἱ δεδιωγμένοι ἕνεκεν δικαιοσύνης, ὅτι αὐτῶν ἐστιν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν.
11 μακάριοί ἐστε ὅταν ὀνειδίσωσιν ὑμᾶς καὶ διώξωσιν καὶ εἴπωσιν πᾶν πονηρὸν καθ᾽ ὑμῶν [ψευδόμενοι] ἕνεκεν ἐμοῦ. 12 χαίρετε καὶ ἀγαλλιᾶσθε, ὅτι ὁ μισθὸς ὑμῶν πολὺς ἐν τοῖς οὐρανοῖς• οὕτως γὰρ ἐδίωξαν τοὺς προφήτας τοὺς πρὸ ὑμῶν.
Salt and Light (Mrk 9.50; Luk 14.34‑35)
13 Ὑμεῖς ἐστε τὸ ἅλας τῆς γῆς• ἐὰν δὲ τὸ ἅλας μωρανθῇ, ἐν τίνι ἁλισθήσεται; εἰς οὐδὲν ἰσχύει ἔτι εἰ μὴ βληθὲν ἔξω καταπατεῖσθαι ὑπὸ τῶν ἀνθρώπων. 14 Ὑμεῖς ἐστε τὸ φῶς τοῦ κόσμου. οὐ δύναται πόλις κρυβῆναι ἐπάνω ὄρους κειμένη 15 οὐδὲ καίουσιν λύχνον καὶ τιθέασιν αὐτὸν ὑπὸ τὸν μόδιον ἀλλ᾽ ἐπὶ τὴν λυχνίαν, καὶ λάμπει πᾶσιν τοῖς ἐν τῇ οἰκίᾳ. 16 οὕτως λαμψάτω τὸ φῶς ὑμῶν ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων, ὅπως ἴδωσιν ὑμῶν τὰ καλὰ ἔργα καὶ δοξάσωσιν τὸν πατέρα ὑμῶν τὸν ἐν τοῖς οὐρανοῖς.
Teaching about the Law
17 Μὴ νομίσητε ὅτι ἦλθον καταλῦσαι τὸν νόμον ἢ τοὺς προφήτας• οὐκ ἦλθον καταλῦσαι ἀλλὰ πληρῶσαι. 18 ἀμὴν γὰρ λέγω ὑμῖν• ἕως ἂν παρέλθῃ ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ, ἰῶτα ἓν ἢ μία κεραία οὐ μὴ παρέλθῃ ἀπὸ τοῦ νόμου, ἕως ἂν πάντα γένηται. 19 ὃς ἐὰν οὖν λύσῃ μίαν τῶν ἐντολῶν τούτων τῶν ἐλαχίστων καὶ διδάξῃ οὕτως τοὺς ἀνθρώπους, ἐλάχιστος κληθήσεται ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν• ὃς δ᾽ ἂν ποιήσῃ καὶ διδάξῃ, οὗτος μέγας κληθήσεται ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν. 20 λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι ἐὰν μὴ περισσεύσῃ ὑμῶν ἡ δικαιοσύνη πλεῖον τῶν γραμματέων καὶ Φαρισαίων, οὐ μὴ εἰσέλθητε εἰς τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν.
Teaching about Anger
21 Ἠκούσατε ὅτι ἐρρέθη τοῖς ἀρχαίοις, Οὐ φονεύσεις• ὃς δ᾽ ἂν φονεύσῃ, ἔνοχος ἔσται τῇ κρίσει. 22 ἐγὼ δὲ λέγω ὑμῖν ὅτι πᾶς ὁ ὀργιζόμενος τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ ἔνοχος ἔσται τῇ κρίσει• ὃς δ᾽ ἂν εἴπῃ τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ, Ῥακά, ἔνοχος ἔσται τῷ συνεδρίῳ• ὃς δ᾽ ἂν εἴπῃ, Μωρέ, ἔνοχος ἔσται εἰς τὴν γέενναν τοῦ πυρός. 23 ἐὰν οὖν προσφέρῃς τὸ δῶρόν σου ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κἀκεῖ μνησθῇς ὅτι ὁ ἀδελφός σου ἔχει τι κατὰ σοῦ, 24 ἄφες ἐκεῖ τὸ δῶρόν σου ἔμπροσθεν τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ὕπαγε πρῶτον διαλλάγηθι τῷ ἀδελφῷ σου, καὶ τότε ἐλθὼν πρόσφερε τὸ δῶρόν σου. 25 ἴσθι εὐνοῶν τῷ ἀντιδίκῳ σου ταχύ, ἕως ὅτου εἶ μετ᾽ αὐτοῦ ἐν τῇ ὁδῷ, μήποτέ σε παραδῷ ὁ ἀντίδικος τῷ κριτῇ καὶ ὁ κριτὴς τῷ ὑπηρέτῃ καὶ εἰς φυλακὴν βληθήσῃ 26 ἀμὴν λέγω σοι, οὐ μὴ ἐξέλθῃς ἐκεῖθεν, ἕως ἂν ἀποδῷς τὸν ἔσχατον κοδράντην.
Teaching about Adultery
27 Ἠκούσατε ὅτι ἐρρέθη, Οὐ μοιχεύσεις. 28 ἐγὼ δὲ λέγω ὑμῖν ὅτι πᾶς ὁ βλέπων γυναῖκα πρὸς τὸ ἐπιθυμῆσαι αὐτὴν ἤδη ἐμοίχευσεν αὐτὴν ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ. 29 εἰ δὲ ὁ ὀφθαλμός σου ὁ δεξιὸς σκανδαλίζει σε, ἔξελε αὐτὸν καὶ βάλε ἀπὸ σοῦ• συμφέρει γάρ σοι ἵνα ἀπόληται ἓν τῶν μελῶν σου καὶ μὴ ὅλον τὸ σῶμά σου βληθῇ εἰς γέενναν. 30 καὶ εἰ ἡ δεξιά σου χεὶρ σκανδαλίζει σε, ἔκκοψον αὐτὴν καὶ βάλε ἀπὸ σοῦ• συμφέρει γάρ σοι ἵνα ἀπόληται ἓν τῶν μελῶν σου καὶ μὴ ὅλον τὸ σῶμά σου εἰς γέενναν ἀπέλθῃ.
Teaching about Divorce (Mt 19.9; Mrk 10.11‑12; Luk 16.18)
31 Ἐρρέθη δέ, Ὃς ἂν ἀπολύσῃ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ, δότω αὐτῇ ἀποστάσιον. 32 ἐγὼ δὲ λέγω ὑμῖν ὅτι πᾶς ὁ ἀπολύων τὴν γυναῖκα αὐτοῦ παρεκτὸς λόγου πορνείας ποιεῖ αὐτὴν μοιχευθῆναι, καὶ ὃς ἐὰν ἀπολελυμένην γαμήσῃ, μοιχᾶται.
Teaching about Oaths
33 Πάλιν ἠκούσατε ὅτι ἐρρέθη τοῖς ἀρχαίοις, Οὐκ ἐπιορκήσεις, ἀποδώσεις δὲ τῷ κυρίῳ τοὺς ὅρκους σου. 34 ἐγὼ δὲ λέγω ὑμῖν μὴ ὀμόσαι ὅλως• μήτε ἐν τῷ οὐρανῷ, ὅτι θρόνος ἐστὶν τοῦ θεοῦ, 35 μήτε ἐν τῇ γῇ, ὅτι ὑποπόδιόν ἐστιν τῶν ποδῶν αὐτοῦ, μήτε εἰς Ἱεροσόλυμα, ὅτι πόλις ἐστὶν τοῦ μεγάλου βασιλέως, 36 μήτε ἐν τῇ κεφαλῇ σου ὀμόσῃς, ὅτι οὐ δύνασαι μίαν τρίχα λευκὴν ποιῆσαι ἢ μέλαιναν. 37 ἔστω δὲ ὁ λόγος ὑμῶν ναὶ ναί, οὒ οὔ• τὸ δὲ περισσὸν τούτων ἐκ τοῦ πονηροῦ ἐστιν.
Teaching about Retaliation (Luk 6.29‑30)
38 Ἠκούσατε ὅτι ἐρρέθη, Ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ καὶ ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος. 39 ἐγὼ δὲ λέγω ὑμῖν μὴ ἀντιστῆναι τῷ πονηρῷ• ἀλλ᾽ ὅστις σε ῥαπίζει εἰς τὴν δεξιὰν σιαγόνα [σου], στρέψον αὐτῷ καὶ τὴν ἄλλην 40 καὶ τῷ θέλοντί σοι κριθῆναι καὶ τὸν χιτῶνά σου λαβεῖν, ἄφες αὐτῷ καὶ τὸ ἱμάτιον 41 καὶ ὅστις σε ἀγγαρεύσει μίλιον ἕν, ὕπαγε μετ᾽ αὐτοῦ δύο. 42 τῷ αἰτοῦντί σε δός, καὶ τὸν θέλοντα ἀπὸ σοῦ δανίσασθαι μὴ ἀποστραφῇς.
Love for Enemies (Luk 6.27‑28, 32‑36)
43 Ἠκούσατε ὅτι ἐρρέθη, Ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου καὶ μισήσεις τὸν ἐχθρόν σου. 44 ἐγὼ δὲ λέγω ὑμῖν, ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν καὶ προσεύχεσθε ὑπὲρ τῶν διωκόντων ὑμᾶς, 45 ὅπως γένησθε υἱοὶ τοῦ πατρὸς ὑμῶν τοῦ ἐν οὐρανοῖς, ὅτι τὸν ἥλιον αὐτοῦ ἀνατέλλει ἐπὶ πονηροὺς καὶ ἀγαθοὺς καὶ βρέχει ἐπὶ δικαίους καὶ ἀδίκους. 46 ἐὰν γὰρ ἀγαπήσητε τοὺς ἀγαπῶντας ὑμᾶς, τίνα μισθὸν ἔχετε; οὐχὶ καὶ οἱ τελῶναι τὸ αὐτὸ ποιοῦσιν; 47 καὶ ἐὰν ἀσπάσησθε τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν μόνον, τί περισσὸν ποιεῖτε; οὐχὶ καὶ οἱ ἐθνικοὶ τὸ αὐτὸ ποιοῦσιν; 48 Ἔσεσθε οὖν ὑμεῖς τέλειοι ὡς ὁ πατὴρ ὑμῶν ὁ οὐράνιος τέλειός ἐστιν.
6
Entûlo n’okurhabâla abakenyi
1 Mumanye murhakâg’iyêrekana ebijiro binyu binjà embere z’abantu mpu mubonwe, bulya mukajira ntyo, murhakabona luhembo emwa Sho w’empingu. 2 Lero nka okola wahà omukenyi akantu, orhabuhaga mushekera, nk’oku endyâlya zijira omu sinagogi n’omu bishagala, mpu lyo abantu bazikuza. Okuli, mmubwîre, bàhâbirwe mîra okuhembo lwâbo. 3 Wêhe, nka wahà omukenyi, okuboko kwâwe kumosho kurhamanyaga eci okulyo kwajira. 4 Ntyo ehi wahà omukenyi hirhamanyibàgwa; na Sho obona ebifulisirwe, akugalulirahyo.
Okushenga
5 Nka mwashenga, murhabâga nka ndyâlya zisîma okushenga bwimanga omu sinagogi n’omu mashanganizo g’enjira, mpu lyo zibonwa n’abantu. Okuli, mmubwîre, bahabirwe mîra oluhembo lwâbo. 6 Wêhe, nk’okola washenga, ojè omu mwâwe, na hano wamayigala olumvi, oshenge Sho omu kahwenyenye, na Sho obwine omu kahwenyenye, akugalulira.
Isala rhwakabwîra Larha (Luk 11, 2-4)
7 Kuziga nka mwashenga, murhaderhaga binji nka bapagani, abamanya mpu okuderha binji kwarhuma bayumvîbwa. 8 Mâshi, murhabashushaga; Sho ayishi ebi mulagirirekwo embere mumuhune. 9 Alagi oku mwakashenga:
Larha, oli omu mpingu,
Izîno lyâwe likuzibwe,
10 Obwâmi bwawe buyishe,
Obulonza bwawe bubè en’igulu nk’empingu.
11 Orhuhè ene akalyo kîrhu ka ngasi lusiku.
12 Orhukulire emyenda yîrhu,
nk’oku nîrhu rhuyikulira abarhulireyo.
13 Orhanarhuhiraga omu mashumi,
ci orhulîkûze oku Mubî. w
14 Kuziga mukababalira abantu amabî bammujirire, Sho w’empingu naye anammubabalira. 15 N’akaba murbababaliri abantu, naye Sho arhammubabalire ebyâha binyu.
Okucîshalisa
16 Nka mwacîshalisa, murhabaga burhe nka ndyâlya, ezicîjira eminyuga ebusù, mpu lyo abantu babona oku bacîshalisize. Okuli mmubwîre, mîra bahabagwa olubembo lwâbo. 17 Ci wêhe, nka wacîshalisa, ohebe amavurha omu irhwe onashuke obusu bwâwe; 18 olek’ibonwa n’abantu nk’ocîshalisize, ci obonwe na Sho omu bufunda, na Sho odwîrhe abona eby’obufunda, akugalulira.
Omuhako gw’okuli (Luk 12, 33-34)
19 Murhacîbikiragya omuhako en’igulu, emunda engisha n’enundo zaguhalagula, n’emunda ebishambo birhula enyumpa binazimba. 20 Ci mucibikire amahirhi empingu, emunda engisha n’emundo zirhahalagula, n’aha ebishambo birharhula nyumpa birhanazimba. 21 Bulya aha omuhako gwâwe guli ho n’omurhima gwâwe gubà.
lsu kwo kamole k’omubiri (Luk 11, 34-35)
22 Akamole k’omubiri gwâwe, lyo isù lyâwe. Isù lyâwe likaba tiri ligumaguma, omubiri gwâwe gwanaba omu bulangashane. 23 Ci isù lyâwe likaba libi, omubiri gwâwe gwôshi gwanaba omu mwizimya. Akaba akamole kâwe kali mwizimya, mwizimya muci kankabà!
Okucîshoga Nnâmahanga erhi ebirugu (Luk 16. 13; Mt 5, 3-4; 19,21-26)
24 Ntâye wankakolera bâmi babiri: bulya anashomba muguma, azigire owundi; erhi ashimbe muguma, anene owundi. Murhankahashikolera Nyamuzinda n’ebirugu.

Okulangâlira Nnâmahanga (Luk 12, 22-31)
25 Co cirhumire mmubwîra: Murharhanyagya oku buzine bwinyu, mpu bici mwalya, n’oku mubiri, mpu bici mwayambala. Ka obuzîne burhalushiri ebiryo, nîsi Erhi omubiri, ka gurhalushiri emyambalo? 26 Rhengi mulole orhunyunyi, oku rhurhamîra rhurhanasârûla, ciru rhurhanahaka; nax Sho w’empingu ye orhulîsa. Mâshi! ka murharhulushiri? 27 Ndi muli mwe, ciru ankahangaza, wankahash’iyusûla ikoro liguma oku buli bwâge? 28 Cirhuma murhanya oku myambalo? Lolagi obwâso bw’omu mashwa oku bumera: burbahinga burhanaluka. 29 Mmubwizire oku ciru Salomoni omw’irenge lyâge lyôshi, arhayambalaga nka hyaso higuma muli rhwo. 30 Mâshi! Nnâmahanga akayambika ntyo ehyâsi hy’omw’ishwa, ehiriho ene n’irhondo erhi hyakwebirwe omu muliro; banyamubula-bwemêre, ka arhamujirire okulushire aho! 31 Murharhanyagya n’okuderha, mpu: «Bici rhwakalya, erhi bici rhwanywa, erhi bici rhwakayambala?» 32 Ebyo byôshi, bapagani babilonza. Kali Sho w’empingu ayishi oku mubuzire ebyo byôshi. 33 Burhanzi mulonze Obwâmi bwa Nnâmahanga n’obushinganyanya bwabò, n’ebyo byôshi mwâyish’ibiyûshûlirwa.. 34 Kuziga murhakâg’iciyîrha oku b’irhondo; olusiku lw’irhondo lwacilongeza lwèone. Ngasi lusiku n’amabi galò.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 6
Teaching about Almsgiving
1 Προσέχετε [δὲ] τὴν δικαιοσύνην ὑμῶν μὴ ποιεῖν ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων πρὸς τὸ θεαθῆναι αὐτοῖς• εἰ δὲ μή γε, μισθὸν οὐκ ἔχετε παρὰ τῷ πατρὶ ὑμῶν τῷ ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 2 Ὅταν οὖν ποιῇς ἐλεημοσύνην, μὴ σαλπίσῃς ἔμπροσθέν σου, ὥσπερ οἱ ὑποκριταὶ ποιοῦσιν ἐν ταῖς συναγωγαῖς καὶ ἐν ταῖς ῥύμαις, ὅπως δοξασθῶσιν ὑπὸ τῶν ἀνθρώπων• ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἀπέχουσιν τὸν μισθὸν αὐτῶν. 3 σοῦ δὲ ποιοῦντος ἐλεημοσύνην μὴ γνώτω ἡ ἀριστερά σου τί ποιεῖ ἡ δεξιά σου, 4 ὅπως ᾖ σου ἡ ἐλεημοσύνη ἐν τῷ κρυπτῷ• καὶ ὁ πατήρ σου ὁ βλέπων ἐν τῷ κρυπτῷ ἀποδώσει σοι.
Teaching about Prayer (Luk 11.2‑4)
5 Καὶ ὅταν προσεύχησθε, οὐκ ἔσεσθε ὡς οἱ ὑποκριταί, ὅτι φιλοῦσιν ἐν ταῖς συναγωγαῖς καὶ ἐν ταῖς γωνίαις τῶν πλατειῶν ἑστῶτες προσεύχεσθαι, ὅπως φανῶσιν τοῖς ἀνθρώποις• ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἀπέχουσιν τὸν μισθὸν αὐτῶν. 6 σὺ δὲ ὅταν προσεύχῃ, εἴσελθε εἰς τὸ ταμεῖόν σου καὶ κλείσας τὴν θύραν σου πρόσευξαι τῷ πατρί σου τῷ ἐν τῷ κρυπτῷ• καὶ ὁ πατήρ σου ὁ βλέπων ἐν τῷ κρυπτῷ ἀποδώσει σοι. 7 Προσευχόμενοι δὲ μὴ βατταλογήσητε ὥσπερ οἱ ἐθνικοί, δοκοῦσιν γὰρ ὅτι ἐν τῇ πολυλογίᾳ αὐτῶν εἰσακουσθήσονται. 8 μὴ οὖν ὁμοιωθῆτε αὐτοῖς• οἶδεν γὰρ ὁ πατὴρ ὑμῶν ὧν χρείαν ἔχετε πρὸ τοῦ ὑμᾶς αἰτῆσαι αὐτόν. 9 Οὕτως οὖν προσεύχεσθε ὑμεῖς Πάτερ ἡμῶν ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς ἁγιασθήτω τὸ ὄνομά σου 10 ἐλθέτω ἡ βασιλεία σου γενηθήτω τὸ θέλημά σου, ὡς ἐν οὐρανῷ καὶ ἐπὶ γῆς 11 12 ὡς καὶ ἡμεῖς ἀφήκαμεν τοῖς ὀφειλέταις ἡμῶν 13 ἀλλὰ ῥῦσαι ἡμᾶς ἀπὸ τοῦ πονηροῦ. 14 Ἐὰν γὰρ ἀφῆτε τοῖς ἀνθρώποις τὰ παραπτώματα αὐτῶν, ἀφήσει καὶ ὑμῖν ὁ πατὴρ ὑμῶν ὁ οὐράνιος 15 ἐὰν δὲ μὴ ἀφῆτε τοῖς ἀνθρώποις, οὐδὲ ὁ πατὴρ ὑμῶν ἀφήσει τὰ παραπτώματα ὑμῶν.
Teaching about Fasting
16 Ὅταν δὲ νηστεύητε, μὴ γίνεσθε ὡς οἱ ὑποκριταὶ σκυθρωποί, ἀφανίζουσιν γὰρ τὰ πρόσωπα αὐτῶν ὅπως φανῶσιν τοῖς ἀνθρώποις νηστεύοντες• ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἀπέχουσιν τὸν μισθὸν αὐτῶν. 17 σὺ δὲ νηστεύων ἄλειψαί σου τὴν κεφαλὴν καὶ τὸ πρόσωπόν σου νίψαι, 18 ὅπως μὴ φανῇς τοῖς ἀνθρώποις νηστεύων ἀλλὰ τῷ πατρί σου τῷ ἐν τῷ κρυφαίῳ• καὶ ὁ πατήρ σου ὁ βλέπων ἐν τῷ κρυφαίῳ ἀποδώσει σοι.
Treasure in Heaven (Luk 12.33‑34)
19 Μὴ θησαυρίζετε ὑμῖν θησαυροὺς ἐπὶ τῆς γῆς, ὅπου σὴς καὶ βρῶσις ἀφανίζει καὶ ὅπου κλέπται διορύσσουσιν καὶ κλέπτουσιν 20 θησαυρίζετε δὲ ὑμῖν θησαυροὺς ἐν οὐρανῷ, ὅπου οὔτε σὴς οὔτε βρῶσις ἀφανίζει καὶ ὅπου κλέπται οὐ διορύσσουσιν οὐδὲ κλέπτουσιν 21 ὅπου γάρ ἐστιν ὁ θησαυρός σου, ἐκεῖ ἔσται καὶ ἡ καρδία σου.
The Light of the Body (Luk 11.34‑36)
22 Ὁ λύχνος τοῦ σώματός ἐστιν ὁ ὀφθαλμός. ἐὰν οὖν ᾖ ὁ ὀφθαλμός σου ἁπλοῦς, ὅλον τὸ σῶμά σου φωτεινὸν ἔσται 23 ἐὰν δὲ ὁ ὀφθαλμός σου πονηρὸς ᾖ, ὅλον τὸ σῶμά σου σκοτεινὸν ἔσται. εἰ οὖν τὸ φῶς τὸ ἐν σοὶ σκότος ἐστίν, τὸ σκότος πόσον. 24 Οὐδεὶς δύναται δυσὶ κυρίοις δουλεύειν• ἢ γὰρ τὸν ἕνα μισήσει καὶ τὸν ἕτερον ἀγαπήσει, ἢ ἑνὸς ἀνθέξεται καὶ τοῦ ἑτέρου καταφρονήσει. οὐ δύνασθε θεῷ δουλεύειν καὶ μαμωνᾷ.
Serving God or Mammon (Luk 16.13) Care and Anxiety (Luk 12.22‑34)
25 Διὰ τοῦτο λέγω ὑμῖν, μὴ μεριμνᾶτε τῇ ψυχῇ ὑμῶν τί φάγητε [ἢ τί πίητε] μηδὲ τῷ σώματι ὑμῶν τί ἐνδύσησθε. οὐχὶ ἡ ψυχὴ πλεῖόν ἐστιν τῆς τροφῆς καὶ τὸ σῶμα τοῦ ἐνδύματος; 26 ἐμβλέψατε εἰς τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ ὅτι οὐ σπείρουσιν οὐδὲ θερίζουσιν οὐδὲ συνάγουσιν εἰς ἀποθήκας, καὶ ὁ πατὴρ ὑμῶν ὁ οὐράνιος τρέφει αὐτά• οὐχ ὑμεῖς μᾶλλον διαφέρετε αὐτῶν; 27 τίς δὲ ἐξ ὑμῶν μεριμνῶν δύναται προσθεῖναι ἐπὶ τὴν ἡλικίαν αὐτοῦ πῆχυν ἕνα; 28 καὶ περὶ ἐνδύματος τί μεριμνᾶτε; καταμάθετε τὰ κρίνα τοῦ ἀγροῦ πῶς αὐξάνουσιν• οὐ κοπιῶσιν οὐδὲ νήθουσιν 29 λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι οὐδὲ Σολομὼν ἐν πάσῃ τῇ δόξῃ αὐτοῦ περιεβάλετο ὡς ἓν τούτων. 30 εἰ δὲ τὸν χόρτον τοῦ ἀγροῦ σήμερον ὄντα καὶ αὔριον εἰς κλίβανον βαλλόμενον ὁ θεὸς οὕτως ἀμφιέννυσιν, οὐ πολλῷ μᾶλλον ὑμᾶς, ὀλιγόπιστοι; 31 μὴ οὖν μεριμνήσητε λέγοντες, Τί φάγωμεν; ἤ, Τί πίωμεν; ἤ, Τί περιβαλώμεθα; 32 πάντα γὰρ ταῦτα τὰ ἔθνη ἐπιζητοῦσιν• οἶδεν γὰρ ὁ πατὴρ ὑμῶν ὁ οὐράνιος ὅτι χρῄζετε τούτων ἁπάντων. 33 ζητεῖτε δὲ πρῶτον τὴν βασιλείαν [τοῦ θεοῦ] καὶ τὴν δικαιοσύνην αὐτοῦ, καὶ ταῦτα πάντα προστεθήσεται ὑμῖν. 34 μὴ οὖν μεριμνήσητε εἰς τὴν αὔριον, ἡ γὰρ αὔριον μεριμνήσει ἑαυτῆς• ἀρκετὸν τῇ ἡμέρᾳ ἡ κακία αὐτῆς.
7
Okurhatwa olwa bene (Luk 6, 37-42; Mrk 4,24)
1 Murhakazag’itwa oluli omu mwa bene, irhondo bankatwa oluli omu mwinyu. 2 Oku mwânatwe oluli omu mwabene, kwo mwâtwîrwe oluli omu mwìnyu, n’omulengo mwalengeremwo abandi gwo ninyu mwâlengerwemwo. 3 Ci ojà wadôkôlakwo ehyâsi hiri omw’isù ly’owinyu, orhanabona enduluma y’omurhi eri omw’isù lyâwe! 4 Erhi bici obwîrira owinyu, erhi: Lemba nkudôkôle ehyâsi hikuli omw’isù; n’obwo enduluma y’omurhi ekuli omw’isù? 5 Eyi ndyâlya! orheng’irhenza enduluma y’omurhi ekuli omw’isù, ogal’idôkôla owinyu ehyâsi himuli omw’isù.
Okurhashereza ebintu bitagatîfu
6 Murhakâg’ihà orhubwa ebiryo bitagatîfu, murhanakag’ikwêba enjuma zinyu embere z’engulube, zirek’izilabarha, na hano zimmuhindukira, zimmujanule.
Ensengero zihasha byôshi (Luk 11, 9-13)
7 Muhûne, mwahâbwa; mulonzelonze, mwarhôla; mukomambe, mwayigulirwa. 8 Bulya ngasi ohûna, anahâbwe; na ngasi olonza, anarhôle; n’okomamba oku lumvi, anayigulirwe. 9 Ndi muli mwe, omugala erhi ankamuhûna obuntu, ankamuha ibumba? 10 Nîsi erhi ankamuhûna enfî, ka ankamuha empiri? 11 Mwe babî, mukamanya ebinjà mwakâha abâna binyu, minjà manganaci Sho oli omu mpingu ankaha abamubûna!
Ihano lirimwo agandi gôshi (Luk 6, 31)
12 Ntyo, ngasi hyôshi mulonza abantu bammujirire, ninyu mubajirirehyo: lyo Irhegeko eryo n’Abalêbi.
Amajira abiri (Luk 13, 24)
13 Mugerere omu luso lufundire, bulyo oluso lugali n’olushanjusire eri njira ehêka ebwa kuheza, na banji bayigeramwo. 14 Ci oluso lufunda n’enjira efundîre yo ehêka ebwa Buzîne, na banyi bayibona.
Abalêbi b’obunywesi (Luk 6, 43,44)
15 Mumanye abalêbi b’obunywesi, abammujàho bayambîrhe nka bâna-buzi, n’obwo omu murhima gwabo bali biryanyi. 16 Mwabamanyire oku bijiro byâbo. Ka mukola mubwine owahumbûla amalehe oku mishûgi? Nîsi erhi enyungu oku murhandagule? 17 Na ntyo, ngasi murhi mwinjà guyânakwo amalebe minjà, na ngasi murhi mubî guyanakwo amalehe mabî. 18 Omurhi mwinjà gurhankayâna• kwo amalehe mabî, n’omurhi mubî gurbankayânakwo malehe minjà. 19 Ngasi murhi gurhayanyiri malehe minjà, gunatûbwe, gukwêbwe eciko. 20 Nâshub’immubwîra: oku bijiro byâbo mwâbamanyire.
Abaganda b’okuli (Luk 6, 46-49; 13, 26-27)
21 Arhali ngasi ombwîra, mpu: Yâgirwa, Yâgirwa, ye wâje omu Bwâmi bw’empingu, ci olya ojira oku Larha oli omu mpingu alonza, y’oyo ye wâhike omu Bwâmi bw’empingu. 22 Banji bambwîre olwo lusiku: Waliha, Waliha, kali oku lzîno lyâwe rhwakag’iderha ebyânayishe! Oku Izîno lyâwe rhwàkazag’ilêba, rhwàkag’ilibirhakwo abashetani! oku Izîno lyâwe rhwakag’ijiramwo ebisômerîne binji!» 23 Nâni nyish’ibabwîra obwo oku ntà lusiku nabamanyire, nti: ntengiho mwe banyankola-maligo. 24 Oyumvîrhe ezi nderho zâni akanazishimba, bayish’imushushanya omuntu ocîrhonda, owayûbakaga enyumpa yâge okw’ibuye. 25 Enkuba yanacinia, enyishi n’empûsi byanaciyisha, byacihonda kuli erya nyumpa, erhakulumbaga: bulya yàli eyûbasirwe oku ibuye. 26 Ci ngasi yeshi wakayumva ezi nderho zâni, abule n’okuzishimba, anashushanywa n’omusirhe wayûbakaga enyumpa yâge oku mushenyi. 27 Erhi enkuba ecinia, n’enyishi n’empûsi biciyisha, byacîhonda kuli erya nyumpa yacîhongokera. Lero obuhanya bwaja oku bundi!»
Olubaga lwasômerwa n’enyigîrizo za Yesu (Luk 7, 1; 4, 32; Mrk 1, 22)
28 Byamaciba ntyo! erhi Yezu ayûs’iderha ebyo binwa, orhutu rhw’abantu rhwasômerwa n’enyigîrizo zâge. 29 Bulya akâg’ibayigîriza nka ogwêrhe obuhashe, arhanali nk’abigîriza bâbo.

ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 7
Judging Others (Luk 6.37‑38, 41‑42)
1 Μὴ κρίνετε, ἵνα μὴ κριθῆτε 2 ἐν ᾧ γὰρ κρίματι κρίνετε κριθήσεσθε, καὶ ἐν ᾧ μέτρῳ μετρεῖτε μετρηθήσεται ὑμῖν. 3 τί δὲ βλέπεις τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ τοῦ ἀδελφοῦ σου, τὴν δὲ ἐν τῷ σῷ ὀφθαλμῷ δοκὸν οὐ κατανοεῖς; 4 ἢ πῶς ἐρεῖς τῷ ἀδελφῷ σου, Ἄφες ἐκβάλω τὸ κάρφος ἐκ τοῦ ὀφθαλμοῦ σου, καὶ ἰδοὺ ἡ δοκὸς ἐν τῷ ὀφθαλμῷ σοῦ; 5 ὑποκριτά, ἔκβαλε πρῶτον ἐκ τοῦ ὀφθαλμοῦ σοῦ τὴν δοκόν, καὶ τότε διαβλέψεις ἐκβαλεῖν τὸ κάρφος ἐκ τοῦ ὀφθαλμοῦ τοῦ ἀδελφοῦ σου. 6 Μὴ δῶτε τὸ ἅγιον τοῖς κυσὶν μηδὲ βάλητε τοὺς μαργαρίτας ὑμῶν ἔμπροσθεν τῶν χοίρων, μήποτε καταπατήσουσιν αὐτοὺς ἐν τοῖς ποσὶν αὐτῶν καὶ στραφέντες ῥήξωσιν ὑμᾶς.
Ask, Seek, Knock (Luk 11.9‑13)
7 Αἰτεῖτε καὶ δοθήσεται ὑμῖν, ζητεῖτε καὶ εὑρήσετε, κρούετε καὶ ἀνοιγήσεται ὑμῖν 8 πᾶς γὰρ ὁ αἰτῶν λαμβάνει καὶ ὁ ζητῶν εὑρίσκει καὶ τῷ κρούοντι ἀνοιγήσεται. 9 ἢ τίς ἐστιν ἐξ ὑμῶν ἄνθρωπος, ὃν αἰτήσει ὁ υἱὸς αὐτοῦ ἄρτον, μὴ λίθον ἐπιδώσει αὐτῷ; 10 ἢ καὶ ἰχθὺν αἰτήσει, μὴ ὄφιν ἐπιδώσει αὐτῷ; 11 εἰ οὖν ὑμεῖς πονηροὶ ὄντες οἴδατε δόματα ἀγαθὰ διδόναι τοῖς τέκνοις ὑμῶν, πόσῳ μᾶλλον ὁ πατὴρ ὑμῶν ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς δώσει ἀγαθὰ τοῖς αἰτοῦσιν αὐτόν. 12 Πάντα οὖν ὅσα ἐὰν θέλητε ἵνα ποιῶσιν ὑμῖν οἱ ἄνθρωποι, οὕτως καὶ ὑμεῖς ποιεῖτε αὐτοῖς• οὗτος γάρ ἐστιν ὁ νόμος καὶ οἱ προφῆται.
The Narrow Gate (Luk 13.24)
13 Εἰσέλθατε διὰ τῆς στενῆς πύλης• ὅτι πλατεῖα ἡ πύλη καὶ εὐρύχωρος ἡ ὁδὸς ἡ ἀπάγουσα εἰς τὴν ἀπώλειαν καὶ πολλοί εἰσιν οἱ εἰσερχόμενοι δι᾽ αὐτῆς 14 τί στενὴ ἡ πύλη καὶ τεθλιμμένη ἡ ὁδὸς ἡ ἀπάγουσα εἰς τὴν ζωὴν καὶ ὀλίγοι εἰσὶν οἱ εὑρίσκοντες αὐτήν.
A Tree Known by Its Fruit (Luk 6.43‑44)
15 Προσέχετε ἀπὸ τῶν ψευδοπροφητῶν, οἵτινες ἔρχονται πρὸς ὑμᾶς ἐν ἐνδύμασιν προβάτων, ἔσωθεν δέ εἰσιν λύκοι ἅρπαγες. 16 ἀπὸ τῶν καρπῶν αὐτῶν ἐπιγνώσεσθε αὐτούς. μήτι συλλέγουσιν ἀπὸ ἀκανθῶν σταφυλὰς ἢ ἀπὸ τριβόλων σῦκα; 17 οὕτως πᾶν δένδρον ἀγαθὸν καρποὺς καλοὺς ποιεῖ, τὸ δὲ σαπρὸν δένδρον καρποὺς πονηροὺς ποιεῖ. 18 οὐ δύναται δένδρον ἀγαθὸν καρποὺς πονηροὺς ποιεῖν οὐδὲ δένδρον σαπρὸν καρποὺς καλοὺς ποιεῖν. 19 πᾶν δένδρον μὴ ποιοῦν καρπὸν καλὸν ἐκκόπτεται καὶ εἰς πῦρ βάλλεται. 20 ἄρα γε ἀπὸ τῶν καρπῶν αὐτῶν ἐπιγνώσεσθε αὐτούς.

I Never Knew You (Luk 13.25‑27)
21 Οὐ πᾶς ὁ λέγων μοι, Κύριε κύριε, εἰσελεύσεται εἰς τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν, ἀλλ᾽ ὁ ποιῶν τὸ θέλημα τοῦ πατρός μου τοῦ ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 22 πολλοὶ ἐροῦσίν μοι ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ, Κύριε κύριε, οὐ τῷ σῷ ὀνόματι ἐπροφητεύσαμεν, καὶ τῷ σῷ ὀνόματι δαιμόνια ἐξεβάλομεν, καὶ τῷ σῷ ὀνόματι δυνάμεις πολλὰς ἐποιήσαμεν; 23 καὶ τότε ὁμολογήσω αὐτοῖς ὅτι Οὐδέποτε ἔγνων ὑμᾶς• ἀποχωρεῖτε ἀπ᾽ ἐμοῦ οἱ ἐργαζόμενοι τὴν ἀνομίαν. The Two Foundations (Luk 6.47‑49) 24 Πᾶς οὖν ὅστις ἀκούει μου τοὺς λόγους τούτους καὶ ποιεῖ αὐτούς, ὁμοιωθήσεται ἀνδρὶ φρονίμῳ, ὅστις ᾠκοδόμησεν αὐτοῦ τὴν οἰκίαν ἐπὶ τὴν πέτραν 25 καὶ κατέβη ἡ βροχὴ καὶ ἦλθον οἱ ποταμοὶ καὶ ἔπνευσαν οἱ ἄνεμοι καὶ προσέπεσαν τῇ οἰκίᾳ ἐκείνῃ, καὶ οὐκ ἔπεσεν, τεθεμελίωτο γὰρ ἐπὶ τὴν πέτραν. 26 καὶ πᾶς ὁ ἀκούων μου τοὺς λόγους τούτους καὶ μὴ ποιῶν αὐτοὺς ὁμοιωθήσεται ἀνδρὶ μωρῷ, ὅστις ᾠκοδόμησεν αὐτοῦ τὴν οἰκίαν ἐπὶ τὴν ἄμμον 27 καὶ κατέβη ἡ βροχὴ καὶ ἦλθον οἱ ποταμοὶ καὶ ἔπνευσαν οἱ ἄνεμοι καὶ προσέκοψαν τῇ οἰκίᾳ ἐκείνῃ, καὶ ἔπεσεν καὶ ἦν ἡ πτῶσις αὐτῆς μεγάλη. 28 Καὶ ἐγένετο ὅτε ἐτέλεσεν ὁ Ἰησοῦς τοὺς λόγους τούτους, ἐξεπλήσσοντο οἱ ὄχλοι ἐπὶ τῇ διδαχῇ αὐτοῦ
8
III. Enyigîrizo z’obwâmi bw’ empingu
Yezu afumya omushonyo (Mrk 1, 40-45; Luk 5, 12-16)
1 Erhi ayandagala oku ntondo, orhutu rhunji rhw’abantu rhwamushimba. 2 N’aho honênè, omushomyo ayisha, amushenga anamubwîra, erhi: «Waliha, okalonza wanamfumya». 3 Yezu alambûla okuboko, amuhumako anamubwîra, erhi: «Nnonzize, fumaga!» Muli ako kanya konênè, olushomyo lwage lwafuma. 4 Yezu anacimubwîra, erhi: «Omanye orhabwîraga ndi, ci agende, oj’iciyêrekana emwa abadâhwa, onajire oburherekêre bwawe, nka kulya Mûsa arhegesire, lyo buba cerekane c’okufuma kwawe.
Yezu afumya omurhumisi w’omukulu w’abasirika
(Luk 7, 1-10; Ywn 4. 46-53; Luk 13, 28-29)
5 Lero erhi acîja omu Kafamaumu, omukulu w’abasirika amujàho mpu amusengere. 6 anaciderha, erhi: «Nyamwagirwa, mwambali wâni agwishire omu mwâni, ahozire ebirumbu. anadwîrhe alumwa bwenêne». 7 Naye Yezu amubwîra, erhi: «Nyiruka, namufumya». 8 Olya murhambo w’abasirika amushuza, erhi: «Mâshi Nyamwagirwa, ntakwânîni ojè omu mwâni, ci oderhe cinwa ciguma conene, na mwambali wâni afuma. 9 Bulya nâni, ciru okambona, kurhegekwa ntegekwa, erhi nanjira nâni abasirika ntegeka obwo. Nambwîre oyu, nti «genda», anagende. Nkabwîra owundi, nti «yisha», anayishe. Na nkabwîra mwambali wâni, nti «jira hirebe», anahijire». 10 Erhi Yezu ayumva ntyo, asômerwa, abwîra abàli bamukulikire, erhi: «Mmubwîre okuli, ntasag’ibona obwemêre bungana aha omu Israheli. 11 Muyumve mmubwîre: banji bayish’irhenga ebushoshokero bw’izûba n’emunda lizikira, badahale haguma n’Abrahamu n’Izaki na Yakôbo omu Bwâmi bw’empingu. 12 Abâna bw’Obwâmi bôhe bayish’ikabulirwa omu ndunduli y’omwizimya, mwo bahogerere n’okukenyeza amino». 13 Okubundi Yezu anacibwîra olya mukulu w’abasirika, erhi: «Gendaga! Bibè nka oku wayemîre!» Muli ako kanya konênè, omwambali anacifuma.
Yezu afumya nnazala wa Petro (Mrk 1,29-31; Luk 4,38-39)
14 Erhi Yezu ahika aha mwa Petro, ashimâna nnazâla agwishîre, erhi alwâla ishushira. 15 Amuhuma oku kuboko, n’ishushira lyamulîka. Anacizûka, abakolera.
Bantu banji bacizwa na Yezu (Mrk 1, 32-34; Luk 4, 40-41)
16 Ehi biba bijingo, bamulêrhera bantu banji bagwêrhwe n’abazimu; alibirha oku bazimu n’oluderho lwâge, n’abàli balwâla abafumya bôshi bôshi. 17 Na ntyo akanwa k’omulêbi Izaya kayunjula, bulya àli erhi adesire, mpu: Ayansire obuzamba bwîrhu anabarhula endwâla zirhu.
Ebi owalonz’ishimba Yezu arhegesirwe okujira (Luk 9, 57-60)
18 Lero ehi abona orhutu rhunji rhw’abantu eburhambi bwâge, Yezu aderha mpu bayikire enyanjay. 19 Mwigîriza muguma amujàho, amubwîra, erhi: Waliha, nakushimba aha wankaja hôshi». 20 Yezu anacimushuza, erhi: «Banyambwe bajira obulumba, n’orhunyunyi rhw’omu malunga rhujira enyôgo; Mwene-omuntu yêhe arhajira aha ankaheba irhwe». 21 Owundi w’omu baganda bâge amubwîra, erhi: «Waliha, ondike ngend’ibisha larha», 22 Naye Yezu amushuza, erhi: «Nshimba, oleke abafù babishe Emifù yâbo».
Yezu arhûza omulaba (Mrk 4, 35-41; Luk 8, 22-25).
23 Erhi acîja omu bwârho, abaganda bâge bamukulikira. 24 Ho n’aho omulaba gwanacìzûka omu myanja, kuhika obwârho bwalonz’ilohama. Yêhe erhi ali îro. 25 Lero abaganda bâge bamujàho, bamutula banamubwîra, erhi: «Yâgirwa, kufà kuno, orhucize! » 26 Naye ababwîra, erhi: «Bici muyôbohire, babula buyêmêre?» Erhi acizûka, akalihira empûsi n’enyanja, n’omurhûla gwaba, 27 Obwo abantu basômerwa, banakaderha, mpu: «Lero ye ndi oyu! Ci yêhe empûsi n’enyanja bidwîrhe byamuyêmêra!»
Yezu alîkûza bantu babiri b’e Jerazeni (Mrk 5, 1-20; Luk 8, 26-39)
28 Erhi aciyikira omu cihugo c’Abajerazeni, bantu babiri bagwêrhwe n’abashetani barhenga omu nshinda, balibirhira emunda ali. Abo bantu erhi basirahire, kuhika ntà muntu wankacihashir’igera muli eyo njira. 29 Banacirhondêra hayâma banaderha, erhi: «Bici rhufanwa nâwe, Mwene-Nyamuzinda? Ka wagezire amango mpu oyish’irhulibuza?» 30 Aha burhambi hàli obusò bunene bw’engulube, erhi ziyabusire. 31 Lero balya bashetani bamuhûna, banaderha, erhi: «Okarhulibirhakwo, orhurhume muli bula busò bw’engulube». 32 Anacibabwîra, erhi: «Gendagi». Bagenda, banacijà muli zirya ngulube. Lero zanacitula ecimologo, obusò bwôshi bwahona oku manga, bwagend’iciloha omu nyanja, bwafìra omu mîshi. 33 Abangere bôhe bacikulira omulindi, bayâkira eka; n’erhi bahika omu lugo, baderha ngasi kwôshi babwîne, n’oku balya bàli bagwêrhwe n’abashetani balibuzibagwa. 34 Erhi bayumva ntyo, abantu bôshi ba cirya cìshagala bajà emunda Yezu ali; erhi bamubona, bamubwîra mpu abarhenger’eka.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 8
The Cleansing of a Leper (Mrk 1.40‑45; Luk 5.12‑16)
1 Καταβάντος δὲ αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ὄρους ἠκολούθησαν αὐτῷ ὄχλοι πολλοί. 2 καὶ ἰδοὺ λεπρὸς προσελθὼν προσεκύνει αὐτῷ λέγων, Κύριε, ἐὰν θέλῃς δύνασαί με καθαρίσαι. 3 καὶ ἐκτείνας τὴν χεῖρα ἥψατο αὐτοῦ λέγων, Θέλω, καθαρίσθητι καὶ εὐθέως ἐκαθαρίσθη αὐτοῦ ἡ λέπρα. 4 καὶ λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ὅρα μηδενὶ εἴπῃς, ἀλλ᾽ ὕπαγε σεαυτὸν δεῖξον τῷ ἱερεῖ καὶ προσένεγκον τὸ δῶρον ὃ προσέταξεν Μωϋσῆς, εἰς μαρτύριον αὐτοῖς.
The Healing of a Centurion’s Servant (Luk 7.1‑10; Jn 4.43‑54)
5 Εἰσελθόντος δὲ αὐτοῦ εἰς Καφαρναοὺμ προσῆλθεν αὐτῷ ἑκατόνταρχος παρακαλῶν αὐτὸν 6 καὶ λέγων, Κύριε, ὁ παῖς μου βέβληται ἐν τῇ οἰκίᾳ παραλυτικός, δεινῶς βασανιζόμενος. 7 καὶ λέγει αὐτῷ, Ἐγὼ ἐλθὼν θεραπεύσω αὐτόν. 8 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἑκατόνταρχος ἔφη, Κύριε, οὐκ εἰμὶ ἱκανὸς ἵνα μου ὑπὸ τὴν στέγην εἰσέλθῃς, ἀλλὰ μόνον εἰπὲ λόγῳ, καὶ ἰαθήσεται ὁ παῖς μου. 9 καὶ γὰρ ἐγὼ ἄνθρωπός εἰμι ὑπὸ ἐξουσίαν, ἔχων ὑπ᾽ ἐμαυτὸν στρατιώτας, καὶ λέγω τούτῳ, Πορεύθητι, καὶ πορεύεται, καὶ ἄλλῳ, Ἔρχου, καὶ ἔρχεται, καὶ τῷ δούλῳ μου, Ποίησον τοῦτο, καὶ ποιεῖ. 10 ἀκούσας δὲ ὁ Ἰησοῦς ἐθαύμασεν καὶ εἶπεν τοῖς ἀκολουθοῦσιν, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, παρ᾽ οὐδενὶ τοσαύτην πίστιν ἐν τῷ Ἰσραὴλ εὗρον. 11 λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι πολλοὶ ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ δυσμῶν ἥξουσιν καὶ ἀνακλιθήσονται μετὰ Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακὼβ ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν, 12 οἱ δὲ υἱοὶ τῆς βασιλείας ἐκβληθήσονται εἰς τὸ σκότος τὸ ἐξώτερον• ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων. 13 καὶ εἶπεν ὁ Ἰησοῦς τῷ ἑκατοντάρχῃ, Ὕπαγε, ὡς ἐπίστευσας γενηθήτω σοι. καὶ ἰάθη ὁ παῖς [αὐτοῦ] ἐν τῇ ὥρᾳ ἐκείνῃ.
The Healing of Many People (Mrk 1.29‑34; Luk 4.38‑41)
14 Καὶ ἐλθὼν ὁ Ἰησοῦς εἰς τὴν οἰκίαν Πέτρου εἶδεν τὴν πενθερὰν αὐτοῦ βεβλημένην καὶ πυρέσσουσαν 15 καὶ ἥψατο τῆς χειρὸς αὐτῆς, καὶ ἀφῆκεν αὐτὴν ὁ πυρετός, καὶ ἠγέρθη καὶ διηκόνει αὐτῷ. 16 Ὀψίας δὲ γενομένης προσήνεγκαν αὐτῷ δαιμονιζομένους πολλούς• καὶ ἐξέβαλεν τὰ πνεύματα λόγῳ καὶ πάντας τοὺς κακῶς ἔχοντας ἐθεράπευσεν, 17 ὅπως πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ Ἠσαΐου τοῦ προφήτου λέγοντος, Αὐτὸς τὰς ἀσθενείας ἡμῶν ἔλαβεν καὶ τὰς νόσους ἐβάστασεν.
The Would-be Followers of Jesus (Luk 9.57‑62)
18 Ἰδὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς ὄχλον περὶ αὐτὸν ἐκέλευσεν ἀπελθεῖν εἰς τὸ πέραν. 19 καὶ προσελθὼν εἷς γραμματεὺς εἶπεν αὐτῷ, Διδάσκαλε, ἀκολουθήσω σοι ὅπου ἐὰν ἀπέρχῃ. 20 καὶ λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Αἱ ἀλώπεκες φωλεοὺς ἔχουσιν καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνώσεις, ὁ δὲ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἔχει ποῦ τὴν κεφαλὴν κλίνῃ. 21 ἕτερος δὲ τῶν μαθητῶν [αὐτοῦ] εἶπεν αὐτῷ, Κύριε, ἐπίτρεψόν μοι πρῶτον ἀπελθεῖν καὶ θάψαι τὸν πατέρα μου. 22 ὁ δὲ Ἰησοῦς λέγει αὐτῷ, Ἀκολούθει μοι καὶ ἄφες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτῶν νεκρούς.
The Calming of a Storm (Mrk 4.35‑41; Luk 8.22‑25)
23 Καὶ ἐμβάντι αὐτῷ εἰς τὸ πλοῖον ἠκολούθησαν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ. 24 καὶ ἰδοὺ σεισμὸς μέγας ἐγένετο ἐν τῇ θαλάσσῃ, ὥστε τὸ πλοῖον καλύπτεσθαι ὑπὸ τῶν κυμάτων, αὐτὸς δὲ ἐκάθευδεν. 25 καὶ προσελθόντες ἤγειραν αὐτὸν λέγοντες, Κύριε, σῶσον, ἀπολλύμεθα. 26 καὶ λέγει αὐτοῖς, Τί δειλοί ἐστε, ὀλιγόπιστοι; τότε ἐγερθεὶς ἐπετίμησεν τοῖς ἀνέμοις καὶ τῇ θαλάσσῃ, καὶ ἐγένετο γαλήνη μεγάλη. 27οἱ δὲ ἄνθρωποι ἐθαύμασαν λέγοντες, Ποταπός ἐστιν οὗτος ὅτι καὶ οἱ ἄνεμοι καὶ ἡ θάλασσα αὐτῷ ὑπακούουσιν;
The Healing of the Gadarene Demoniacs (Mrk 5.1‑20; Luk 8.26‑39)
28 Καὶ ἐλθόντος αὐτοῦ εἰς τὸ πέραν εἰς τὴν χώραν τῶν Γαδαρηνῶν ὑπήντησαν αὐτῷ δύο δαιμονιζόμενοι ἐκ τῶν μνημείων ἐξερχόμενοι, χαλεποὶ λίαν, ὥστε μὴ ἰσχύειν τινὰ παρελθεῖν διὰ τῆς ὁδοῦ ἐκείνης. 29 καὶ ἰδοὺ ἔκραξαν λέγοντες, Τί ἡμῖν καὶ σοί, υἱὲ τοῦ θεοῦ; ἦλθες ὧδε πρὸ καιροῦ βασανίσαι ἡμᾶς; 30 ἦν δὲ μακρὰν ἀπ᾽ αὐτῶν ἀγέλη χοίρων πολλῶν βοσκομένη. 31 οἱ δὲ δαίμονες παρεκάλουν αὐτὸν λέγοντες, Εἰ ἐκβάλλεις ἡμᾶς, ἀπόστειλον ἡμᾶς εἰς τὴν ἀγέλην τῶν χοίρων. 32 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὑπάγετε. οἱ δὲ ἐξελθόντες ἀπῆλθον εἰς τοὺς χοίρους• καὶ ἰδοὺ ὥρμησεν πᾶσα ἡ ἀγέλη κατὰ τοῦ κρημνοῦ εἰς τὴν θάλασσαν καὶ ἀπέθανον ἐν τοῖς ὕδασιν. 33 οἱ δὲ βόσκοντες ἔφυγον, καὶ ἀπελθόντες εἰς τὴν πόλιν ἀπήγγειλαν πάντα καὶ τὰ τῶν δαιμονιζομένων. 34 καὶ ἰδοὺ πᾶσα ἡ πόλις ἐξῆλθεν εἰς ὑπάντησιν τῷ Ἰησοῦ καὶ ἰδόντες αὐτὸν παρεκάλεσαν ὅπως μεταβῇ ἀπὸ τῶν ὁρίων αὐτῶν.
9
Yezu afumya omuntu ohozire enungo (Mrk 2, 1-12; Luk 5, 17-26)
1 Acîjira omu bwârho, ayikirira omu cishagala câgez. 2 Ho n’aho, bamulerhera omuntu ohozire enungo, erhi bamugwishizize oku ncingo. Naye Yezu erhi abona obwemêre bwâbo, abwîra nyakuhola enungo, erhi: «Olangâlire, mwâna wâni, wamakulirwa ebyâhaa». 3 Lero baguma omu bashamuka b’ihano banacikengêra, mpu: «Oyu amajacira Nyamuzinda». 4 Naye Yezu erhi acibona enkengêro zâbo, aderha, erhi: «Bici mudwîrhe mwakengêrera amabî omu mirhima yinyu? 5 Kuci kulembu kulusha, okuderha: ebyâha byâwe byamakukûlirwa, erhi okuderha: yimuka, olambagire? 6 Lero lyo mumanya oku Mwene-omuntu agwêrhe obuhashe bw’okukûla ebyâha en’igulu, -anacibwîra olya ohozire enungo, erhi- yimuka, oyanke encingo yâwe, oshubir’eka». 7 Anaciyimuka, aja emwâbo. 8 Erhi abantu babona ntyo bayôboha, banarhondêra baha Nnâmahanga obukuze, owahire abantu obuhashe bungana aho.
Yezu ahamagala Mateyo (Mrk 2, 13-14; Luk 5, 27-28)
9 Erhi Yezu acirhenga eyo, mpu agera, abona omuntu, izîno lyâge Mateyo, erhi abwârhîre e kagombe, adwîrhe ahongêsa. Anacimubwîra, erhi: «Nshimba!». Anaciyimuka, amushimba.
Yezu alya haguma n’Abanya-byâha (Mrk 2, 15-17; Luk 5, 29-32)
10 Byanacibà ntyo! Erhi badwîrhe balya emwa Mateyo, abahôza n’Abanya-byâha bayisha, banacirhondêra okulya baguma na Yezu n’abaganda bâge. 11 Erhi Abafarizeyi bacibona okwo, babwîra abaganda bâge, erhi: «Cirhuma Nnâhamwinyu akâlya n’abahôza n’Abanya-byâha?» 12 Lero erhi Yezu aciyumva, ashuza, erhi: «Omufumu arhali wa bagumaguma, ci wa balwâla. 13 Mugend’icidôsa eci cinwa: Lukogo nonza, ci arhali mpongano. Ntal’ihamagala abêru-kwêru, ci Abanya-byâha».
Baja kadali oku kucîshalisa (Mrk 2, 18-22; Luk 5, 33-39)
14 Lero abaganda ba Yowane banacimujàho, bamubwîra, mpu: «Cirhuma rhweki n’Abafarizeyi rhucîshalisa, abaganda bâwe bôhe nanga?» 15 Yezu anacibashuza, erhi: «Ka abîra b’omuhya-mulume banalake, baciri n’omuhya-mulume? Ensiku zacibabikira, hano omuhya-mulume abarhengamwob; muli ago mango bâcîshalise. 16 Ntâye ohangira eciremo cihyâhya oku bwikunjè; bulya canasharhula bulya bwikunje, n’obubere bwanayûshûka. 17 Kandi ntâye obîka amamvu mahyâhya omu byengero bya mîra; bulya ebyo byengero byanabasha, n’amavu ganabulajika, obule amavu n’ebyengero. Ci amavu mahyahya banagabike omu byengero bihyâhya, bibêre bwinjà oku binali bibiri».
Yezu afumya omukazi walwâla omududu anafûla mwâli wa murhwâli muguma (Mrk 5, 21-43; Luk 8, 40-56)
18 Erhi akaz’ibabwîra ntyo, murhwâli muguma amujàho, akamuharâmya anamubwîra, erhi: «Mwâli wâni amafa; ci oyishe, omuhumekwo, lyo alama». 19 Yezu ayimuka, amushimba bo n’abaganda bâge. 20 Aho, omukazi walwalaga omududu kurhenga myâka ikumi n’ibiri, amuyisha nyuma, ahuma oku cikwî c’omwambalo gwâge. 21 Akâg’ikengêra omu murhima, erhi: «Nkabuma oku mwambalo gwage gwonene, nafuma». 22 Erhi Yezu acibindamuka n’erhi amubona, amubwîra, erhi: «Olangâlire, mwâna wâni, bwemêre bwâwe bukucizize». N’Oyo mukazi anacifuma muli ako kanya. 23 Erhi Yezu ahika aha mw’olya murhwâli, n’erhi abona abazihi b’orhurhêra n’abantu badwîrhe bajira olubi, ababwîra, erhi: 24 «Rhengi, omwâna arhafiri, ci ali îro». Nabo bumushekera. 25 Erhi balya bantu babà bamahulusibwa, aja omu nyumpa, amugwârha okuboko, n’olya munyere anacizûka. 26 Ogwo mwanzi gwanacilumira muli eco cihugo côshi.
Yezu afumya mihûrha ibiri (Mrk 20. 29-34)
27 Erhi Yezu acirhenga aho, mihûrha ibiri yamushimba, yayisha yahamagala yanaderha erhi: «Mwene Daudi mâshi orhubêre obwonjo!» 28 Lero erhi ahika omu nyumpa, erya mihûrha yamujàho. Yezu anacibabwîra, erhi: «Ka muyemîre oku nankahash’immujirira ntyo?» Nabo banacimushuza, erhi: «Neci, Muhanyi!» 29 Abo anacibahuma oku masù, anababwîra erhi: «Bibè nka oku mwàyemîre». 30 N’amasù gabo ganacihûrhûka. Yezu abakomêreza anababwîra, erhi: «Mumanye, murhabwîraga ndi!» 31 Ci bôhe erhi bagenda, balumiîza irenge lyâge muli eco cihugo côshi.
Yezu afumya akaduma kalimwo shetani (Mrk 12, 22-24; Luk 11, 14-15)
32 Oku bahuluka, ntya, bamulerhera akaduma kalimwo shetani. 33 Erhi aba amalibirha kuli oyo shetani, kalya kaduma kashambâla. Abantu bôshi basômerwa, banakaz’iderha, mpu: «Oku kurhasag’ibonekana muno Israheli!». 34 Ci Abafarizeyi bakaz’iderha, mpu: «Obwo buhashe bw’okulibirha oku bashetani, Murhambo w’abashetani omubâbwo».
Olukogo lwa Yezu oku bantu
35 Yezu akâg’ija agera omu ngo n’omu bishagala byôshi, erhi aja ayigîriza omu sinagogi, erhi anajà aderha Emyanzi y’Akalembe k’Obwâmi, na ngasi buzamba n’oburhè n’obuhorho, aja abufumya. 36 Lero erhi abona orhutu rhw’abantu, obwonjo bwamugwârha, bulya bali bahugalire banashiramire nka busò burhagwêrhi mungere. 37 Anacibwîra abaganda bâge, erhi: «Emyâka y’okusârûlwa eri minji, ci abakozi banyiha. 38 Hûnagi Nn’emyâka, arhume abakozi omu myâka yâge».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 9
The Healing of a Paralytic (Mrk 2.1‑12; Luk 5.17‑26)
1 Καὶ ἐμβὰς εἰς πλοῖον διεπέρασεν καὶ ἦλθεν εἰς τὴν ἰδίαν πόλιν. 2 καὶ ἰδοὺ προσέφερον αὐτῷ παραλυτικὸν ἐπὶ κλίνης βεβλημένον. καὶ ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς τὴν πίστιν αὐτῶν εἶπεν τῷ παραλυτικῷ, Θάρσει, τέκνον, ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι. 3 καὶ ἰδού τινες τῶν γραμματέων εἶπαν ἐν ἑαυτοῖς, Οὗτος βλασφημεῖ. 4 καὶ ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς τὰς ἐνθυμήσεις αὐτῶν εἶπεν, Ἱνατί ἐνθυμεῖσθε πονηρὰ ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν; 5 τί γάρ ἐστιν εὐκοπώτερον, εἰπεῖν, Ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι, ἢ εἰπεῖν, Ἔγειρε καὶ περιπάτει; 6 ἵνα δὲ εἰδῆτε ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπὶ τῆς γῆς ἀφιέναι ἁμαρτίας – τότε λέγει τῷ παραλυτικῷ, Ἐγερθεὶς ἆρόν σου τὴν κλίνην καὶ ὕπαγε εἰς τὸν οἶκόν σου. 7 καὶ ἐγερθεὶς ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ. 8ἰδόντες δὲ οἱ ὄχλοι ἐφοβήθησαν καὶ ἐδόξασαν τὸν θεὸν τὸν δόντα ἐξουσίαν τοιαύτην τοῖς ἀνθρώποις.
The Calling of Matthew (Mrk 2.13‑17; Luk 5.27‑32)
9 Καὶ παράγων ὁ Ἰησοῦς ἐκεῖθεν εἶδεν ἄνθρωπον καθήμενον ἐπὶ τὸ τελώνιον, Μαθθαῖον λεγόμενον, καὶ λέγει αὐτῷ, Ἀκολούθει μοι. καὶ ἀναστὰς ἠκολούθησεν αὐτῷ. 10 Καὶ ἐγένετο αὐτοῦ ἀνακειμένου ἐν τῇ οἰκίᾳ, καὶ ἰδοὺ πολλοὶ τελῶναι καὶ ἁμαρτωλοὶ ἐλθόντες συνανέκειντο τῷ Ἰησοῦ καὶ τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ. 11 καὶ ἰδόντες οἱ Φαρισαῖοι ἔλεγον τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Διὰ τί μετὰ τῶν τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν ἐσθίει ὁ διδάσκαλος ὑμῶν; 12 ὁ δὲ ἀκούσας εἶπεν, Οὐ χρείαν ἔχουσιν οἱ ἰσχύοντες ἰατροῦ ἀλλ᾽ οἱ κακῶς ἔχοντες. 13 πορευθέντες δὲ μάθετε τί ἐστιν, Ἔλεος θέλω καὶ οὐ θυσίαν• οὐ γὰρ ἦλθον καλέσαι δικαίους ἀλλ᾽ ἁμαρτωλούς.

The Question about Fasting (Mrk 2.18‑22; Luk 5.33‑39)
14 Τότε προσέρχονται αὐτῷ οἱ μαθηταὶ Ἰωάννου λέγοντες, Διὰ τί ἡμεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι νηστεύομεν [πολλά], οἱ δὲ μαθηταί σου οὐ νηστεύουσιν; 15 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Μὴ δύνανται οἱ υἱοὶ τοῦ νυμφῶνος πενθεῖν ἐφ᾽ ὅσον μετ᾽ αὐτῶν ἐστιν ὁ νυμφίος; ἐλεύσονται δὲ ἡμέραι ὅταν ἀπαρθῇ ἀπ᾽ αὐτῶν ὁ νυμφίος, καὶ τότε νηστεύσουσιν. 16 οὐδεὶς δὲ ἐπιβάλλει ἐπίβλημα ῥάκους ἀγνάφου ἐπὶ ἱματίῳ παλαιῷ• αἴρει γὰρ τὸ πλήρωμα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ἱματίου καὶ χεῖρον σχίσμα γίνεται. 17 οὐδὲ βάλλουσιν οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς παλαιούς• εἰ δὲ μή γε, ῥήγνυνται οἱ ἀσκοὶ καὶ ὁ οἶνος ἐκχεῖται καὶ οἱ ἀσκοὶ ἀπόλλυνται• ἀλλὰ βάλλουσιν οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς καινούς, καὶ ἀμφότεροι συντηροῦνται.
The Ruler’s Daughter and the Woman Who Touched Jesus’ Garment (Mrk 5.21‑43; Luk 8.40‑56)
18 Ταῦτα αὐτοῦ λαλοῦντος αὐτοῖς, ἰδοὺ ἄρχων εἷς ἐλθὼν προσεκύνει αὐτῷ λέγων ὅτι Ἡ θυγάτηρ μου ἄρτι ἐτελεύτησεν• ἀλλ᾽ ἐλθὼν ἐπίθες τὴν χεῖρά σου ἐπ᾽ αὐτήν, καὶ ζήσεται. 19 καὶ ἐγερθεὶς ὁ Ἰησοῦς ἠκολούθησεν αὐτῷ καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ. 20 Καὶ ἰδοὺ γυνὴ αἱμορροοῦσα δώδεκα ἔτη προσελθοῦσα ὄπισθεν ἥψατο τοῦ κρασπέδου τοῦ ἱματίου αὐτοῦ 21 ἔλεγεν γὰρ ἐν ἑαυτῇ, Ἐὰν μόνον ἅψωμαι τοῦ ἱματίου αὐτοῦ σωθήσομαι. 22 ὁ δὲ Ἰησοῦς στραφεὶς καὶ ἰδὼν αὐτὴν εἶπεν, Θάρσει, θύγατερ• ἡ πίστις σου σέσωκέν σε. καὶ ἐσώθη ἡ γυνὴ ἀπὸ τῆς ὥρας ἐκείνης. 23 Καὶ ἐλθὼν ὁ Ἰησοῦς εἰς τὴν οἰκίαν τοῦ ἄρχοντος καὶ ἰδὼν τοὺς αὐλητὰς καὶ τὸν ὄχλον θορυβούμενον 24 ἔλεγεν, Ἀναχωρεῖτε, οὐ γὰρ ἀπέθανεν τὸ κοράσιον ἀλλὰ καθεύδει. καὶ κατεγέλων αὐτοῦ. 25 ὅτε δὲ ἐξεβλήθη ὁ ὄχλος εἰσελθὼν ἐκράτησεν τῆς χειρὸς αὐτῆς, καὶ ἠγέρθη τὸ κοράσιον. 26 καὶ ἐξῆλθεν ἡ φήμη αὕτη εἰς ὅλην τὴν γῆν ἐκείνην.
The Healing of Two Blind Men
27 Καὶ παράγοντι ἐκεῖθεν τῷ Ἰησοῦ ἠκολούθησαν [αὐτῷ] δύο τυφλοὶ κράζοντες καὶ λέγοντες, Ἐλέησον ἡμᾶς, υἱὸς Δαυίδ. 28 ἐλθόντι δὲ εἰς τὴν οἰκίαν προσῆλθον αὐτῷ οἱ τυφλοί, καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Πιστεύετε ὅτι δύναμαι τοῦτο ποιῆσαι; λέγουσιν αὐτῷ, Ναὶ κύριε. 29 τότε ἥψατο τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν λέγων, Κατὰ τὴν πίστιν ὑμῶν γενηθήτω ὑμῖν. 30 καὶ ἠνεῴχθησαν αὐτῶν οἱ ὀφθαλμοί. καὶ ἐνεβριμήθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς λέγων, Ὁρᾶτε μηδεὶς γινωσκέτω. κ 31 οἱ δὲ ἐξελθόντες διεφήμισαν αὐτὸν ἐν ὅλῃ τῇ γῇ ἐκείνῃ.
The Healing of a Dumb Man
32 Αὐτῶν δὲ ἐξερχομένων ἰδοὺ προσήνεγκαν αὐτῷ ἄνθρωπον κωφὸν δαιμονιζόμενον. 33 καὶ ἐκβληθέντος τοῦ δαιμονίου ἐλάλησεν ὁ κωφός. καὶ ἐθαύμασαν οἱ ὄχλοι λέγοντες, Οὐδέποτε ἐφάνη οὕτως ἐν τῷ Ἰσραήλ. 34 οἱ δὲ Φαρισαῖοι ἔλεγον, Ἐν τῷ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια.
The Compassion of Jesus
35 Καὶ περιῆγεν ὁ Ἰησοῦς τὰς πόλεις πάσας καὶ τὰς κώμας διδάσκων ἐν ταῖς συναγωγαῖς αὐτῶν καὶ κηρύσσων τὸ εὐαγγέλιον τῆς βασιλείας καὶ θεραπεύων πᾶσαν νόσον καὶ πᾶσαν μαλακίαν. 36 Ἰδὼν δὲ τοὺς ὄχλους ἐσπλαγχνίσθη περὶ αὐτῶν, ὅτι ἦσαν ἐσκυλμένοι καὶ ἐρριμμένοι ὡσεὶ πρόβατα μὴ ἔχοντα ποιμένα. 37 τότε λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Ὁ μὲν θερισμὸς πολύς, οἱ δὲ ἐργάται ὀλίγοι 38 δεήθητε οὖν τοῦ κυρίου τοῦ θερισμοῦ ὅπως ἐκβάλῃ ἐργάτας εἰς τὸν θερισμὸν αὐτοῦ.
10
Amazîno g’Entumwa ikumi n’ibiri (Mrk 3, 13-19; Luk 6, 12-16; 9, 4-5; 10, 5-12)
1 Lero erhi acib’amahamagala balya baganda bâge ikumi na babiri, abahà obuhashe bw’okuhulusa abazimu babî n’okufumya ngasi ndwâla na ngasi buzamba. 2 Alaga amazîno g’entumwa oku ziri ikumi n’ibiri: Ow’oburhanzi ye Simoni oderhwa Petro n’omulumuna Andreya; Yakôbo mwene Zebedeyo, n’omulumuna Yowane; 3 Filipo na Bartolomeyo; Toma na Mateyo omuhôza; Yakôbo mwene Alfeyo na Tadeyo; 4 Simoni Sha-bushiru na Yuda w’e Keriyoti, owamulenganyagya.
Obugo bw’Entumwa
5 Yezu anacirhuma abo ikumi na babiri, erhi amakaz’ibakomêreza, anababwîra, erhi: «Murhageraga omu njira y’abapagani, murhanajaga omu bishagala by’ Abasamâriya. 6 Mujè emunda ebibuzi byahezire b’Israheli biri erhikwo. 7 Omu njira, mujè mwayakûza mwanaderha oku Obwâmi bw’empingu buli hôfi. 8 Mufumye abalwâla, mufûle abafire, mucize ab’olushomyo, mulibirhekwo bashetani. Mwahâbirwe busha, ninyu muhâne busha. 9 Murhacîhirhizagya masholo erhi magerha, murhanahêkaga igerha ciru n’eriguma omu luhago lwinyu. 10 Murhahagarhiraga nshoho y’enjira, murhanayambalaga bishûli bibiri; murhayambalaga nkwêrho, murhanafumbarhaga karhi: bulya omukòzi akwânîne okuhâbwa eci alya. 11 Omu ngasi cishagala erhi omu lugo mwânaje, mudôse ndi wankabêrwaho, munahande aho kuhika mugende. 12 Mukola mwajà omu nyumpa, muyilamuse ntya: «Omurhûla muli eyi nyumpa». 13 Akaba enyumpa egukwânîne, omurhûla gwinyu gwanayijamwo, n’akaba erhagukwânîni, gwanamugalukira. 14 Na ngasi yeshi walahire okummuyigulira, erhi owalahire okuyumva enderho zinyu, muhuluke muli eyo nyumpa, erhi muli eco cishagla, mugukumule akatulo kali oku magulu ginyu. 15 Mmubwîre okuli: olusiku lw’olubanja, ecihugo c’e Sodoma n’ec’e Gomora byabêrwe obwonjo kulusha eco cishagala. 16 Mubwine oku mmurhumire nka bâna-buzi omu karhî ka bacihazi. Mubè bîrhonzi nka njoka na bîrhôhye nka ngûkù.
Entumwa zayish’ishombwa (Mrk 13,9-13; Luk 12,11-12. 21-33)
17 Mumanye abantu: bâmmuhâne omu lubanja, bânammushurhire omu sinagogi zâbo. 18 Mwâhêkwe embere z’abarhambo n’embere z’abâmi erhi Nie ntuma, lyo muûmanyîsa embere zâbo n’embere z’abapagani. 19 Amango baâmmuhâne, murhacîdôsagya kurhi erhi bici mwaderha: muli ako kasanzi, mwâhâbwe ebi mwaderha. 20 Arhali mwe mwâderhe, ci Omûka gwa Shoc gwo gwâderhe muli mwe. 21 Omuntu ânahâne omulumuna mpu bamuyîrhe, n’omulume ânahâne omugala; abâna bâhâne ababusi bâbo banabayirhe. 22 Mwâshombwe na bôshi, erhi Izîno lyâni lirhuma; ci owacikanyekanye kuhika buzinda ye wayish’icunguka. 23 Bakammulibuza muli cishagala ciguma, muyâkire omu cindi. Mmubwîre okuli, murhahinduke ebishagala by’Israheli Mwene-omuntu arhayisha. 24 Owayîga arhalusha omuyigîriza, n’omushizi arhalusha nnâhamwâbo. 25 Owayîga akaba nk’omuyigîriza n’omushizi akaba nka nnâhamwâbo, banasîma. Erhi bayirika Nnakà Belzebubi, kurhi bâyirike abambali.
Okuyigîriza n’obwâlagale, buzira bwôba (Luk 12,2-7; 8,17; Mrk 4,22)
26 Murhayôbohaga! Ntà ihwe lirhakarhulika, na ntà bifulisirwe birhakamanyibwa. 27 Ebi ndwîrhe nammubwîra omu mwizimya, mubiderhere omu bulangashane; n’ebi mudwîrhe mwayumva n’amarhwîri, mubiderhere oku kanshonsho k’enyumpa. 28 Murhayôbohaga abayîrha omubiri barhankanahash’iyîrha omûka; ci muyôbohe olya wankahash’iyîrha n’okukweba omûka n’omubiri omu cîna c’omuliro. 29 Ka bitora bibiri birhagulwa obujuma? Muli byo, ntâco cankarhogera oku idaho na Sho arhamanyiri! 30 Ninyu mwe! ciru emvîri z’irhwe linyu zôshi ziri nganje! 31 Kuziga murhayôbohaga bici; ecitwîro cinyu cilushire eca bitora binji. 32 Ngasi wankuze embere z’abantu, nâni nâmukuze embere za Larha oli omu mpingu. 33 Ci owandahire embere z’abantu, nâni nâmulahire embere za Larha oli omu mpingu.
Yezu arhal’ilêrha murhûla en’igulu (Luk 12, 51-53)
34 Murhamanyaga mpu murhûla nal’ilêrha en’igulu; ntal’ilêrha murhûla, ci ngôrho. 35 Bulya nal’irhenza omuntu kul’îshe, n’omunyere kuli nnina, n’omuhya kuli nnazâla: 36 Abashombanyi b’omuntu bayish’ibà bâna b’omu lugo.

Owalonz’ishimba Yezu, abarhule omusalaha (Luk 14, 26-27; 9, 23-24; Mrk 8, 34-35)
37 Ozigira îshe erhi nnina kundusha, arhankwânîni. Ozigira omugala erhi omwâli kundusha, arhankwânînini. 38 Orhabarhwiri omusalaba gwâge, akaNshimba, arhankwânîni. 39 Olongereza obuzîne bwâge, abuheza: ci owalonza obuzîne bwâge erhi Nie ntuma, abushimâna.
Ebinwa bizinda by’enyigîrizo za Yezu oku Ntumwa zage (Mrk 9,37, 41; Luk 9,48; 10,16; Ywn 12,44-45; 13, 20)
40 Owammuyigulire, erhi Nie ayigulîre, n’owanyigulire, erhi owantumaga ye ayigulîre. 41 Owayigulire omulêbi, erhi izîno lyâge ly’omulêbi lirhuma, ayish’ihâbwa oluhembo lw’omulêbi; n’owayigulire omushinganyanyad, erhi bushinganyanya bwâge burhuma, ayish’ihâbwa oluhembo lw’omushinganyanya. 42 Ngasi wanahe muguma muli aba baganda bani bîrhôhye akahe k’amîshi g’emboho, erhi izîno lyâge lya muganda lirhuma, mmubwîre okuli, arhakayimwa oluhembo lwâge».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 10
The Mission of the Twelve (Mrk 3.13‑19; Luk 6.12‑16)
1 Καὶ προσκαλεσάμενος τοὺς δώδεκα μαθητὰς αὐτοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς ἐξουσίαν πνευμάτων ἀκαθάρτων ὥστε ἐκβάλλειν αὐτὰ καὶ θεραπεύειν πᾶσαν νόσον καὶ πᾶσαν μαλακίαν. 2 Τῶν δὲ δώδεκα ἀποστόλων τὰ ὀνόματά ἐστιν ταῦτα• πρῶτος Σίμων ὁ λεγόμενος Πέτρος καὶ Ἀνδρέας ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ, καὶ Ἰάκωβος ὁ τοῦ Ζεβεδαίου καὶ Ἰωάννης ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ, 3 Φίλιππος καὶ Βαρθολομαῖος, Θωμᾶς καὶ Μαθθαῖος ὁ τελώνης, Ἰάκωβος ὁ τοῦ Ἁλφαίου καὶ Θαδδαῖος, 4 Σίμων ὁ Καναναῖος καὶ Ἰούδας ὁ Ἰσκαριώτης ὁ καὶ παραδοὺς αὐτόν.
The Commissioning of the Twelve (Mrk 6.7‑13; Luk 9.1‑6)
5 Τούτους τοὺς δώδεκα ἀπέστειλεν ὁ Ἰησοῦς παραγγείλας αὐτοῖς λέγων, Εἰς ὁδὸν ἐθνῶν μὴ ἀπέλθητε καὶ εἰς πόλιν Σαμαριτῶν μὴ εἰσέλθητε 6 πορεύεσθε δὲ μᾶλλον πρὸς τὰ πρόβατα τὰ ἀπολωλότα οἴκου Ἰσραήλ. 7πορευόμενοι δὲ κηρύσσετε λέγοντες ὅτι Ἤγγικεν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν. 8 ἀσθενοῦντας θεραπεύετε, νεκροὺς ἐγείρετε, λεπροὺς καθαρίζετε, δαιμόνια ἐκβάλλετε• δωρεὰν ἐλάβετε, δωρεὰν δότε. 9 Μὴ κτήσησθε χρυσὸν μηδὲ ἄργυρον μηδὲ χαλκὸν εἰς τὰς ζώνας ὑμῶν, 10 μὴ πήραν εἰς ὁδὸν μηδὲ δύο χιτῶνας μηδὲ ὑποδήματα μηδὲ ῥάβδον• ἄξιος γὰρ ὁ ἐργάτης τῆς τροφῆς αὐτοῦ. 11 εἰς ἣν δ᾽ ἂν πόλιν ἢ κώμην εἰσέλθητε, ἐξετάσατε τίς ἐν αὐτῇ ἄξιός ἐστιν• κἀκεῖ μείνατε ἕως ἂν ἐξέλθητε. 12 εἰσερχόμενοι δὲ εἰς τὴν οἰκίαν ἀσπάσασθε αὐτήν 13 καὶ ἐὰν μὲν ᾖ ἡ οἰκία ἀξία, ἐλθάτω ἡ εἰρήνη ὑμῶν ἐπ᾽ αὐτήν, ἐὰν δὲ μὴ ᾖ ἀξία, ἡ εἰρήνη ὑμῶν πρὸς ὑμᾶς ἐπιστραφήτω. 14 καὶ ὃς ἂν μὴ δέξηται ὑμᾶς μηδὲ ἀκούσῃ τοὺς λόγους ὑμῶν, ἐξερχόμενοι ἔξω τῆς οἰκίας ἢ τῆς πόλεως ἐκείνης ἐκτινάξατε τὸν κονιορτὸν τῶν ποδῶν ὑμῶν. 15 ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἀνεκτότερον ἔσται γῇ Σοδόμων καὶ Γομόρρων ἐν ἡμέρᾳ κρίσεως ἢ τῇ πόλει ἐκείνῃ.
Coming Persecutions (Mrk 13.9‑13; Luk 21.12‑17)
16 Ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω ὑμᾶς ὡς πρόβατα ἐν μέσῳ λύκων• γίνεσθε οὖν φρόνιμοι ὡς οἱ ὄφεις καὶ ἀκέραιοι ὡς αἱ περιστεραί. 17 προσέχετε δὲ ἀπὸ τῶν ἀνθρώπων• παραδώσουσιν γὰρ ὑμᾶς εἰς συνέδρια καὶ ἐν ταῖς συναγωγαῖς αὐτῶν μαστιγώσουσιν ὑμᾶς 18 καὶ ἐπὶ ἡγεμόνας δὲ καὶ βασιλεῖς ἀχθήσεσθε ἕνεκεν ἐμοῦ εἰς μαρτύριον αὐτοῖς καὶ τοῖς ἔθνεσιν. 19 ὅταν δὲ παραδῶσιν ὑμᾶς, μὴ μεριμνήσητε πῶς ἢ τί λαλήσητε• δοθήσεται γὰρ ὑμῖν ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ τί λαλήσητε 20 οὐ γὰρ ὑμεῖς ἐστε οἱ λαλοῦντες ἀλλὰ τὸ πνεῦμα τοῦ πατρὸς ὑμῶν τὸ λαλοῦν ἐν ὑμῖν. 21 παραδώσει δὲ ἀδελφὸς ἀδελφὸν εἰς θάνατον καὶ πατὴρ τέκνον, καὶ ἐπαναστήσονται τέκνα ἐπὶ γονεῖς καὶ θανατώσουσιν αὐτούς. 22 καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου• ὁ δὲ ὑπομείνας εἰς τέλος οὗτος σωθήσεται. 23 ὅταν δὲ διώκωσιν ὑμᾶς ἐν τῇ πόλει ταύτῃ, φεύγετε εἰς τὴν ἑτέραν • ἀμὴν γὰρ λέγω ὑμῖν, οὐ μὴ τελέσητε τὰς πόλεις τοῦ Ἰσραὴλ ἕως ἂν ἔλθῃ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου. 24 Οὐκ ἔστιν μαθητὴς ὑπὲρ τὸν διδάσκαλον οὐδὲ δοῦλος ὑπὲρ τὸν κύριον αὐτοῦ. 25 ἀρκετὸν τῷ μαθητῇ ἵνα γένηται ὡς ὁ διδάσκαλος αὐτοῦ καὶ ὁ δοῦλος ὡς ὁ κύριος αὐτοῦ. εἰ τὸν οἰκοδεσπότην Βεελζεβοὺλ ἐπεκάλεσαν, πόσῳ μᾶλλον τοὺς οἰκιακοὺς αὐτοῦ.
Whom to Fear (Luk 12.2‑7)
26 Μὴ οὖν φοβηθῆτε αὐτούς οὐδὲν γάρ ἐστιν κεκαλυμμένον ὃ οὐκ ἀποκαλυφθήσεται καὶ κρυπτὸν ὃ οὐ γνωσθήσεται. 27 ὃ λέγω ὑμῖν ἐν τῇ σκοτίᾳ εἴπατε ἐν τῷ φωτί, καὶ ὃ εἰς τὸ οὖς ἀκούετε κηρύξατε ἐπὶ τῶν δωμάτων. 28 καὶ μὴ φοβεῖσθε ἀπὸ τῶν ἀποκτεννόντων τὸ σῶμα, τὴν δὲ ψυχὴν μὴ δυναμένων ἀποκτεῖναι• φοβεῖσθε δὲ μᾶλλον τὸν δυνάμενον καὶ ψυχὴν καὶ σῶμα ἀπολέσαι ἐν γεέννῃ. 29 οὐχὶ δύο στρουθία ἀσσαρίου πωλεῖται; καὶ ἓν ἐξ αὐτῶν οὐ πεσεῖται ἐπὶ τὴν γῆν ἄνευ τοῦ πατρὸς ὑμῶν. 30 ὑμῶν δὲ καὶ αἱ τρίχες τῆς κεφαλῆς πᾶσαι ἠριθμημέναι εἰσίν. 31 μὴ οὖν φοβεῖσθε• πολλῶν στρουθίων διαφέρετε ὑμεῖς.
Confessing Christ before Men (Luk 12.8‑9)
32 Πᾶς οὖν ὅστις ὁμολογήσει ἐν ἐμοὶ ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων, ὁμολογήσω κἀγὼ ἐν αὐτῷ ἔμπροσθεν τοῦ πατρός μου τοῦ ἐν [τοῖς] οὐρανοῖς 33 ὅστις δ᾽ ἂν ἀρνήσηταί με ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων, ἀρνήσομαι κἀγὼ αὐτὸν ἔμπροσθεν τοῦ πατρός μου τοῦ ἐν [τοῖς] οὐρανοῖς.

Not Peace, but a Sword (Luk 12.51‑53; 14.26‑27)
34 Μὴ νομίσητε ὅτι ἦλθον βαλεῖν εἰρήνην ἐπὶ τὴν γῆν• οὐκ ἦλθον βαλεῖν εἰρήνην ἀλλὰ μάχαιραν. 35 ἦλθον γὰρ διχάσαι ἄνθρωπον κατὰ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ θυγατέρα κατὰ τῆς μητρὸς αὐτῆς καὶ νύμφην κατὰ τῆς πενθερᾶς αὐτῆς, 36 καὶ ἐχθροὶ τοῦ ἀνθρώπου οἱ οἰκιακοὶ αὐτοῦ. 37 Ὁ φιλῶν πατέρα ἢ μητέρα ὑπὲρ ἐμὲ οὐκ ἔστιν μου ἄξιος, καὶ ὁ φιλῶν υἱὸν ἢ θυγατέρα ὑπὲρ ἐμὲ οὐκ ἔστιν μου ἄξιος 38 καὶ ὃς οὐ λαμβάνει τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καὶ ἀκολουθεῖ ὀπίσω μου, οὐκ ἔστιν μου ἄξιος. 39 ὁ εὑρὼν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἀπολέσει αὐτήν, καὶ ὁ ἀπολέσας τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ εὑρήσει αὐτήν.
Rewards (Mrk 9.41)
40 Ὁ δεχόμενος ὑμᾶς ἐμὲ δέχεται, καὶ ὁ ἐμὲ δεχόμενος δέχεται τὸν ἀποστείλαντά με. 41 ὁ δεχόμενος προφήτην εἰς ὄνομα προφήτου μισθὸν προφήτου λήμψεται, καὶ ὁ δεχόμενος δίκαιον εἰς ὄνομα δικαίου μισθὸν δικαίου λήμψεται. 42 καὶ ὃς ἂν ποτίσῃ ἕνα τῶν μικρῶν τούτων ποτήριον ψυχροῦ μόνον εἰς ὄνομα μαθητοῦ, ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ μὴ ἀπολέσῃ τὸν μισθὸν αὐτοῦ.
11
IV. Ihwe ly’obwâmi bw’empingu
1 Byanacibà ntyo! Erhi Yezu aba amayigîriza entumwa zage ikumi n’ibiri, anaciyimuka mpu agend’iyigîriza anahanûle omu bishagala by’Abayahudi.
Idôso lya Yowane Mubatiza n’obuhamiriza bwa Yezu kuli ye (Luk 7, 18-28)
2 Lero Yowane, erhi ali omu mugozi n’erhi ayumvîrhe emikolo ya Kristu. Anacirhuma babiri omu baganda bâge mpu bagend’imudôsa, mpu: 3 «Ka we olya wâyishe, erhi rhulinde owundi?» 4 Yezu abashuza, erhi: «Mugend’ibwîra Yowane ebi mwàbwîne n’ebi mwàyumvîrhe: 5 Emihurha edwîrhe yabona, abahozire amagulu badwîrhe bagenda, abashomyo badwîrhe bafuma, n’ebihuli bidwîrhe byayumva, abafire badwîrhe bafûka n’abakenyi badwîrhe babwîrwa emyanzi y’Akalembe. 6 Iragi lyage orhasârhiri erhi Nie ntuma!» 7 Lero erhi baciba bamagenda, Yezu arhondêra abwîra abantu ebya Yowane, erhi: «Bici mwàli mujir’ilola omu irungu? Ka lusheke lwahuliganyibwa n’empûsi? 8 Bici mwàli mujir’ilola? Ka muntu oyambîrhe emyambalo y’obugale? Ci abayambala emyambalo y’obugale omu nyumpa ya mwâmi babà. 9 Ci bici mwàli mujir’ilola? Ka mulêbi? Neci ntyo; ci kulusha omulêbi. 10 Oyo ye kuyandikiîrwe: Lolà, narhuma entumwa yâni embere zâwe, nti ekurheganyize enjira. 11 Okuli mmubwîre, omu babusirwe n’omukazi bôshi, ntâye wabonekîne mukulu kulusha Yowane Mubatiza; ci kwône oli munyi kulusha abâbo omu Bwâmi bw’empingu ayish’imulusha obukulu. 12 Kurhenga Yowane Mubatiza kuhika buno, misî egaba Obwâmi bw’empingu, na baciri-misî bo babulya. 13 Abalêbi bôshi n’Amarhegeko, balêbire kuhika Yowane. 14 N’akaba mwalonza okunyumva, yenênè ye Eliya wâyish’iyisha. 15 Ogwêrhe amahwiri g’okuyumva, ayumve!
Olubanja lw’abantu b’ensiku za Yezu (Luk 7, 31-35)
16 Ndi nankagererakwo eri iburha’? Lishushîne n’abâna babwarhire oku irango, bahamagala abâbo banababwîra, mpu: 17 «Rushuba rhwamuzihira akarhêra, murhànasamire; rhwàbanzire endûlù, murhanabîre burhe!» 18 Yowane anaciyisha, arhalyaga arhananywaga; baderha. mpu: «Alimwo shetani.» 19 Mwene-omuntu àyisha, erhi àlya ànanywa; baderha, mpu: «Lolagi omuli mukulu n’omulalwe, mwîra w’ebishungu n’ow’Abanya-byâha!» Ci kwônene obushinganyanya bw’Obwîrhonzi bwa Nyamuzinda bwamanyîbwe oku bijiro byâbo».
Obuhanya bw’ebishagala by’entambi z’enyanja (Luk 10, 13-15)
20 Lero arhondêra akalihira ebishagala ajiziremwo ebisômerîne binji, erhi kurhacîyunjuza kurhuma: 21 «Yajowe yaga weki Korozayini we! Yajowe yaga weki Betisayida we! Bulya ebisômerîne byôshi byajirîrwe ekarhî kinyu, bicijiriragwa muli Tiri na Sidoni, bankacîyunjuzize kurhenga mîra, bacibabaze banacihebe oluvù oku irhwe. 22 Co cirhumire, mmubwîzire oku olusiku lw’olubanja Tiri na Sidoni bayish’ibabalirwa kumulusha. 23 Nâwe Kafamaumu, ka omanyire mpu waliha kuhika oku nkuba? Wayish’ibungululwa kuhika omu kuzimu. Bulya ebisômerîne byajirîrwe omu bizimbêro byâwe, bicijiriragwa muli Sodomo, rhinga ho acibà kuhika ene. 24 Co cirhumire nammubwîra oku olusiku lw’olubanja ecihugo ca Sodomo cayish’ibabalirwa kulusha».
Emyanzi y’ Akalembe yamanyîbwe n’abîrhôhye. Nyamuzinda-Îshe n’Omugala (Luk 10, 21-22)
25 Mw’ago mango, Yezu erhi acishuza, aderha, erhi: «Larha, Mwâmi w’empingu n’igulu, namakukuza, bulya ebyo wàbifulisire ab’obukengêre bunji n’abîrhonzi, cie abîrhôhye wàbafululirabyo. 26 Neci, Larha, bulya kwo walonzize ntyo. 27 Nahirwe byôshi na Larha, na ntâye omanya Omugala arhanali lshe, na ntâye wankamanya Nyamuzinda-Îshe arhanali Mugala, erhi oyu Omugala alonzize okumufululiraye.
Yezu Mwâmi mwinjà na mutûdu
28 Yishagi emwâni mweshi, mwe mudwîrhe mwababala munazidohîrwe, nâni nammurhûliriza. 29 Barhuli omuzigo gwâni, munanyigîrekwo, bulya ndi mutûdu na mwîrhôhye w’omurhima na mwâyish’ibona irhamûko ly’obuzîne bwinyu. 30 Omushigo gwâni guli mutûdu n’omuzigo gwâni guli mulembu».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 11
1 Καὶ ἐγένετο ὅτε ἐτέλεσεν ὁ Ἰησοῦς διατάσσων τοῖς δώδεκα μαθηταῖς αὐτοῦ, μετέβη ἐκεῖθεν τοῦ διδάσκειν καὶ κηρύσσειν ἐν ταῖς πόλεσιν αὐτῶν.
The Messengers from John the Baptist (Luk 7.18‑35)
2 Ὁ δὲ Ἰωάννης ἀκούσας ἐν τῷ δεσμωτηρίῳ τὰ ἔργα τοῦ Χριστοῦ πέμψας διὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ 3 εἶπεν αὐτῷ, Σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος ἢ ἕτερον προσδοκῶμεν; 4 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες ἀπαγγείλατε Ἰωάννῃ ἃ ἀκούετε καὶ βλέπετε 5 τυφλοὶ ἀναβλέπουσιν καὶ χωλοὶ περιπατοῦσιν, λεπροὶ καθαρίζονται καὶ κωφοὶ ἀκούουσιν, καὶ νεκροὶ ἐγείρονται καὶ πτωχοὶ εὐαγγελίζονται 6 καὶ μακάριός ἐστιν ὃς ἐὰν μὴ σκανδαλισθῇ ἐν ἐμοί. 7 Τούτων δὲ πορευομένων ἤρξατο ὁ Ἰησοῦς λέγειν τοῖς ὄχλοις περὶ Ἰωάννου, Τί ἐξήλθατε εἰς τὴν ἔρημον θεάσασθαι; κάλαμον ὑπὸ ἀνέμου σαλευόμενον; 8 ἀλλὰ τί ἐξήλθατε ἰδεῖν; ἄνθρωπον ἐν μαλακοῖς ἠμφιεσμένον; ἰδοὺ οἱ τὰ μαλακὰ φοροῦντες ἐν τοῖς οἴκοις τῶν βασιλέων εἰσίν. 9 ἀλλὰ τί ἐξήλθατε ἰδεῖν; προφήτην; ναὶ λέγω ὑμῖν, καὶ περισσότερον προφήτου. 10 οὗτός ἐστιν περὶ οὗ γέγραπται, Ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου, ὃς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου ἔμπροσθέν σου. 11 ἀμὴν λέγω ὑμῖν• οὐκ ἐγήγερται ἐν γεννητοῖς γυναικῶν μείζων Ἰωάννου τοῦ βαπτιστοῦ• ὁ δὲ μικρότερος ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν μείζων αὐτοῦ ἐστιν. 12 ἀπὸ δὲ τῶν ἡμερῶν Ἰωάννου τοῦ βαπτιστοῦ ἕως ἄρτι ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν βιάζεται καὶ βιασταὶ ἁρπάζουσιν αὐτήν. 13 πάντες γὰρ οἱ προφῆται καὶ ὁ νόμος ἕως Ἰωάννου ἐπροφήτευσαν 14 καὶ εἰ θέλετε δέξασθαι, αὐτός ἐστιν Ἠλίας ὁ μέλλων ἔρχεσθαι. 15 ὁ ἔχων ὦτα ἀκουέτω. 16 Τίνι δὲ ὁμοιώσω τὴν γενεὰν ταύτην; ὁμοία ἐστὶν παιδίοις καθημένοις ἐν ταῖς ἀγοραῖς ἃ προσφωνοῦντα τοῖς ἑτέροις 17 λέγουσιν, Ηὐλήσαμεν ὑμῖν καὶ οὐκ ὠρχήσασθε, ἐθρηνήσαμεν καὶ οὐκ ἐκόψασθε. 18 ἦλθεν γὰρ Ἰωάννης μήτε ἐσθίων μήτε πίνων, καὶ λέγουσιν, Δαιμόνιον ἔχει. 19 ἦλθεν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐσθίων καὶ πίνων, καὶ λέγουσιν, Ἰδοὺ ἄνθρωπος φάγος καὶ οἰνοπότης, τελωνῶν φίλος καὶ ἁμαρτωλῶν. καὶ ἐδικαιώθη ἡ σοφία ἀπὸ τῶν ἔργων αὐτῆς. Woes to Unrepentant Cities (Luk 10.13‑15) 20Τότε ἤρξατο ὀνειδίζειν τὰς πόλεις ἐν αἷς ἐγένοντο αἱ πλεῖσται δυνάμεις αὐτοῦ, ὅτι οὐ μετενόησαν 21 Οὐαί σοι, Χοραζίν, οὐαί σοι, Βηθσαϊδά• ὅτι εἰ ἐν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἐγένοντο αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ἐν ὑμῖν, πάλαι ἂν ἐν σάκκῳ καὶ σποδῷ μετενόησαν. 22 πλὴν λέγω ὑμῖν, Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἀνεκτότερον ἔσται ἐν ἡμέρᾳ κρίσεως ἢ ὑμῖν. 23 καὶ σύ, Καφαρναούμ, μὴ ἕως οὐρανοῦ ὑψωθήσῃ; ἕως ᾅδου καταβήσῃ ὅτι εἰ ἐν Σοδόμοις ἐγενήθησαν αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ἐν σοί, ἔμεινεν ἂν μέχρι τῆς σήμερον. 24 πλὴν λέγω ὑμῖν ὅτι γῇ Σοδόμων ἀνεκτότερον ἔσται ἐν ἡμέρᾳ κρίσεως ἢ σοί.
Come to Me and Rest (Luk 10.21‑22)
25 Ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἐξομολογοῦμαί σοι, πάτερ, κύριε τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῆς γῆς, ὅτι ἔκρυψας ταῦτα ἀπὸ σοφῶν καὶ συνετῶν καὶ ἀπεκάλυψας αὐτὰ νηπίοις 26 ναὶ ὁ πατήρ, ὅτι οὕτως εὐδοκία ἐγένετο ἔμπροσθέν σου. 27 Πάντα μοι παρεδόθη ὑπὸ τοῦ πατρός μου, καὶ οὐδεὶς ἐπιγινώσκει τὸν υἱὸν εἰ μὴ ὁ πατήρ, οὐδὲ τὸν πατέρα τις ἐπιγινώσκει εἰ μὴ ὁ υἱὸς καὶ ᾧ ἐὰν βούληται ὁ υἱὸς ἀποκαλύψαι. 28 Δεῦτε πρός με πάντες οἱ κοπιῶντες καὶ πεφορτισμένοι, κἀγὼ ἀναπαύσω ὑμᾶς. 29 ἄρατε τὸν ζυγόν μου ἐφ᾽ ὑμᾶς καὶ μάθετε ἀπ᾽ ἐμοῦ, ὅτι πραΰς εἰμι καὶ ταπεινὸς τῇ καρδίᾳ, καὶ εὑρήσετε ἀνάπαυσιν ταῖς ψυχαῖς ὑμῶν 30 ὁ γὰρ ζυγός μου χρηστὸς καὶ τὸ φορτίον μου ἐλαφρόν ἐστιν.
12
Entumwa zatwa emuhuli y’engano (Mrk 2, 23-28; Luk 6,1-5)
1 Ago mango, lwàli luziraf, Yezu anacij’agera emuhaliro gw’amashwa. Lero erhi abaganda bâge bacishalika, barhondêra batwa emihuli y’engano banalya. 2 Abafarizeyi nabo erhi bacibona okwo, bamubwîra, erhi: «Lolà, bambali bâwe badwîrhe bajira okuhanzîbwe olusiku luzira!» 3 Naye anacibabwîra, erhi: «Ka murhasag’isoma kurhi Daudi ajiraga erhi amashalika bo n’abàli bo naye? 4 Oku ajaga omu kâ-Nyamuzinda n’oku alyaga obuntug bw’enterekêro, bo n’abàli bôshi, n’obwo barhàli bayêmêrîrwe okubulya, ci abadâhwa bône’! 5 Erhi ka ciru murhasag’isoma omu marhegeko, oku olw’oluzira, abadâhwa banavune oluzira omu kâ-Nyamuzinda, barhanajire câha? 6 Yumvi mmubwîre: bano hali olushire akâ-Nyamuzinda. 7 Mucimanyaga eci cinwa: «bwonjo nnonza, ci ntulonza mpongano«, murhankayisire abêru-kwêru. 8 Kali Mwene-omuntu ye nna-oluzira.
Yezu afumya omuntu ohozire okuboko (Mrk 3, 1-6; Luk 6, 6-11)
9 Lero erhi acirhenga aho, aja omu sinagogi yabo. 10 Mwàli omuntu ohozire okuboko; lero bamudôsa, mpu: «Ka kuyêmêrîrwe okufumya omu sabato?» Bamudôsagya ntyo mpu lyo babona igwârhiro ly’okumushobeka. 11 Lero anacibabwîra, erhi: «Ndi muli mwe wankab’agwêrhe cibuzi ciguma cône, erhi cankakulumba elushayo olwa-sabato, arhankagend’icishâyûla? 12 Ka omuntu arhalushiri ecibuzi? ahoo! Kuziga kuyêmêrîrwe okujira aminja omu sabato». 13 Lero anacibwîra olya muntu, erhi: “Lambûla okuboko». Anacikulambûla, kwanacishubiramwo obugumaguma, kwâbà nka okwâbo. 14 Erhi Abafarizeyi bacigenda, bàmujira omu ihano, mpu bamuyîrhe.
Yezu ye «Murhumisi wa Nnâmahanga»
15 Erhi Yezu acimanya, arhenga aho, na bantu banji bamushimba, anabafumya bôshi. 16 Ci anacibakomêreza mpu barhamuyâlagazagya. 17 Mpu lyo akanwa k’omulêbi Izaya kayunjula, owadesire: 18 Oyu ye Murhumisih wâni, ye nàcîshozire, Muzigirwa wâni, ye ncîshingiramwo. Namuhebamwo Omûka gwâni, ye wayish’imanyîsa olubaga amarhegeko. 19 Arhakaja kadali, arhakabanda kahababo, barhanakayumva izù lyâge oku irango. 20 Arhakahumanula olusheke luvunisire, arhakazimya ecirere cidwîrhe catumbûka, kuhika obuyêmêre buhime. 21 Olubaga lwâyish’ilangâlira omu izîno lyage.
Yezu na Belzebubi (Luk Il, 14-15; Mrk 3, 23-30)
22 Obwo banacimulerhera omuntu olimwo shetani, muhûrha na kaduma; anacimufumya, kuhika aderha anabona. 23 Abantu bôshi banacisômerwa, banakaz’iderha, mpu: «Ka arhali ye mwene Daudi oyu?» 24 Ci erhi Abafarizeyi bayumva, baderha, mpu; «Ntà wundi adwîrhe ahulusamwo abashetani orhali Belzebubi, omurhambo w’abashetani.» 25 Yezu erhi acimanya enkengêro zâbo, ababwîra, erhi: «Ngasi bwâmi buciberamwo, kukulumba bukulumba; na ntà ci shagala erhi nyumpa ecibeziremwo eyimanga. 26 Akaba Shetani alibirhakwo Shetani, acibeziremwo yenene: kurhi obwâmi bwâge bwaciyimanga? 27 Akabaga Belzebubi ye nkûlamwo bashetani, abâna binyu ndi babakûlamwo bo? Lero bo bayish’ibà batwî b’olubanja lwinyu. 28 N’akaba oku buzibu bwa Nyamuzinda nkûla abashetani, kuziga Obwâmi bwa Nyamuzinda bwayishire eno mwinyu. 29 Kurhi omuntu ankaja omu nyumpa y’omulume ogwêrhe emisî anamu nyage, nka arharhenzir’ishwêka oyomulume w’emisî? Na buzinda anayish’imunyaga. 30 Oyu rhurhali rhwe naye, erhi mushombanyi, n’orharhôla haguma nâni, erhi kushandâza ashandâza. 31 Co cirhumire mmubwîra oku ngasi câha na ngasi cijâci abantu bâbalalirwe kuli co; ci ecijacirwa Mûka cirhakababalirwa. 32 Na ngasi wâjacire Mwene-omuntu, ayish’ibabalirwa; ci owâjacire Mûka arhakababalirwa en’igulu na ciru enyuma omu gandi mangoi.
Enderho z’omuntu ziyêrekana omurhima gwage (Mrk 7, 16-20; Luk 6, 43-45)
33 Omurhi mwinjà n’irehe lyâgo; omurhi mubî n’irehe lyâgo. Bulya omurhi gumanyîkana oku irehe lyâgo. 34 Ewâni, eri iburha lya cibugusha, ka mwankahash’iderha aminja n’obwo muli babî? Kali omuntu arhaderha ecirhamuli omuj murhima! 35 Omuntu nkana omu mbîko nyinjà akûla aminja, n’omuntu mubî omu mbîko mbî akûla amabî. 36 Ci mmubwîzire oku olusiku lw’Olubanja, abantu bâdôsibwe enderho za busha zôshi badesire. 37 Bulya (omu lubanja) nderho zinyu zâmmuyêze na nderho zinyu zâmmuyâze».
Ecimanyîso ca Yôna (Luk 11, 29-32; Mrk 8, 11-12; Mt 16, 1-4)
38 Lero baguma omu bashamuka b’ihano n’omu Bafarizeyi bamubwîra, mpu: «Mwigîriza, rhwalonza orhuyêreke ecimanyîso». 39 Naye abashuza anababwîra, erhi: «lburha libi n’ely’endyâlya! Lidwîrhe lyalonza ecimanyîso, lirhanabone ecimanyîso cirhali c’omulêbi Yôna. 40 Nka kulya Yôna ajiraga miregerege isharhu na madufu asharhu omu nda y’enfî, ntyo Mwene-omuntu ayish’ijira miregerege isharhu na madufu asharhu omu nshinda, omu nda y’igulu. 41 Abantu b’e Ninive bayish’ija omu lubanja n’er’iburha, banaliyâgirize, bulya bacîyunjuzize erhi Yôna abayigîriza, na olushire Yôna, y’ono oli hano! 42 Omwâmikazi w’e Saba ayish’ija lubanja n’ogu mulala, agubonesenshonyi, bulya arhenzire emwage kuli emunda igulu lihekera mpu agend’iyumva obushinganyanya bwa Salomoni, n’olushire Salomoni, y’ono oli hano!
Obuminya bw’omuzimu mubî w’enshubirizi (Luk 11, 24-26)
43 Nka omuzimu mubî arhenga omu muntu, anaje ageragera ahantu hayumire, aje alonza aha arhamukira, ahabule. 44 Anaderha obwo, erhi: «Nacîshubirira omu nyumpa yâni, omu narhengaga». N’erhi aciyisha, anashimâna murhali ndi, ehyajîrwe enabambirwe bwinjà. 45 Anagenda obwo, arhôle bandi bazimu nda babî kumulusha; n’erhi bayijamwo, banacilambuliremwo; n’obworhere bw’Oyo muntu bwanaba bubî kulusha obw’oburhanzi. Kwo lyâbe ntyo er’iburha lirhajira Iugero omu bubî».
Ababusi na bene wâbo Yezu (Mrk 3.31-35; Luk 8,19 -20)
46 Oku arhajiyus’abwîra abantu, nnina na bene wâbo erhi bakola bayimanzire embuga, balonza okumuganîza. 47 Lero muntu muguma anacimubwîra, erhii: «Nyoko na bene winyu bayimanzire embuga, badwîrhe bakulonza». 48 Obwo naye anacishuza owamubwîraga, erhi: «Nyâma ye ndi na bene wîrhu bo bahi? » 49 Anacilambûla okuboko eluhande abaganda bâge bàli, aderha erhi: «Lolà nyâma na bene wîrhu. 50 Bulya ngasi yeshi ojira oku Larha oli omu mpingu alonza, ye mwene wîrhu, ye na mwâli wîrhu, ye na nyâma».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 12
Plucking Grain on the Sabbath (Mrk 2.23‑28; Luk 6.1‑5)
1 Ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ ἐπορεύθη ὁ Ἰησοῦς τοῖς σάββασιν διὰ τῶν σπορίμων• οἱ δὲ μαθηταὶ αὐτοῦ ἐπείνασαν καὶ ἤρξαντο τίλλειν στάχυας καὶ ἐσθίειν. 2 οἱ δὲ Φαρισαῖοι ἰδόντες εἶπαν αὐτῷ, Ἰδοὺ οἱ μαθηταί σου ποιοῦσιν ὃ οὐκ ἔξεστιν ποιεῖν ἐν σαββάτῳ. 3 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Οὐκ ἀνέγνωτε τί ἐποίησεν Δαυὶδ ὅτε ἐπείνασεν καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ, 4 πῶς εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ καὶ τοὺς ἄρτους τῆς προθέσεως ἔφαγον, ὃ οὐκ ἐξὸν ἦν αὐτῷ φαγεῖν οὐδὲ τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ εἰ μὴ τοῖς ἱερεῦσιν μόνοις; 5 ἢ οὐκ ἀνέγνωτε ἐν τῷ νόμῳ ὅτι τοῖς σάββασιν οἱ ἱερεῖς ἐν τῷ ἱερῷ τὸ σάββατον βεβηλοῦσιν καὶ ἀναίτιοί εἰσιν; 6λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι τοῦ ἱεροῦ μεῖζόν ἐστιν ὧδε. 7 εἰ δὲ ἐγνώκειτε τί ἐστιν, Ἔλεος θέλω καὶ οὐ θυσίαν, οὐκ ἂν κατεδικάσατε τοὺς ἀναιτίους. 8 κύριος γάρ ἐστιν τοῦ σαββάτου ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου.
The Man with a Withered Hand (Mrk 3.1‑6; Luk 6.6‑11)
9 Καὶ μεταβὰς ἐκεῖθεν ἦλθεν εἰς τὴν συναγωγὴν αὐτῶν 10 καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος χεῖρα ἔχων ξηράν. καὶ ἐπηρώτησαν αὐτὸν λέγοντες, Εἰ ἔξεστιν τοῖς σάββασιν θεραπεῦσαι; ἵνα κατηγορήσωσιν αὐτοῦ. 11 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Τίς ἔσται ἐξ ὑμῶν ἄνθρωπος ὃς ἕξει πρόβατον ἓν καὶ ἐὰν ἐμπέσῃ τοῦτο τοῖς σάββασιν εἰς βόθυνον, οὐχὶ κρατήσει αὐτὸ καὶ ἐγερεῖ; 12 πόσῳ οὖν διαφέρει ἄνθρωπος προβάτου. ὥστε ἔξεστιν τοῖς σάββασιν καλῶς ποιεῖν. 13 τότε λέγει τῷ ἀνθρώπῳ, Ἔκτεινόν σου τὴν χεῖρα. καὶ ἐξέτεινεν καὶ ἀπεκατεστάθη ὑγιὴς ὡς ἡ ἄλλη. 14 ἐξελθόντες δὲ οἱ Φαρισαῖοι συμβούλιον ἔλαβον κατ᾽ αὐτοῦ ὅπως αὐτὸν ἀπολέσωσιν.
The Chosen Servant
15 Ὁ δὲ Ἰησοῦς γνοὺς ἀνεχώρησεν ἐκεῖθεν. καὶ ἠκολούθησαν αὐτῷ [ὄχλοι] πολλοί, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτοὺς πάντας 16 καὶ ἐπετίμησεν αὐτοῖς ἵνα μὴ φανερὸν αὐτὸν ποιήσωσιν, 17 ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ Ἠσαΐου τοῦ προφήτου λέγοντος, 18 Ἰδοὺ ὁ παῖς μου ὃν ᾑρέτισα, ὁ ἀγαπητός μου εἰς ὃν εὐδόκησεν ἡ ψυχή μου• θήσω τὸ πνεῦμά μου ἐπ᾽ αὐτόν, καὶ κρίσιν τοῖς ἔθνεσιν ἀπαγγελεῖ. 19 οὐκ ἐρίσει οὐδὲ κραυγάσει, οὐδὲ ἀκούσει τις ἐν ταῖς πλατείαις τὴν φωνὴν αὐτοῦ. 20 κάλαμον συντετριμμένον οὐ κατεάξει καὶ λίνον τυφόμενον οὐ σβέσει, ἕως ἂν ἐκβάλῃ εἰς νῖκος τὴν κρίσιν. 21 καὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ἔθνη ἐλπιοῦσιν.
Jesus and Beelzebul (Mrk 3.20‑30; Luk 11.14‑23; 12.10)
22 Τότε προσηνέχθη αὐτῷ δαιμονιζόμενος τυφλὸς καὶ κωφός, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτόν, ὥστε τὸν κωφὸν λαλεῖν καὶ βλέπειν. 23 καὶ ἐξίσταντο πάντες οἱ ὄχλοι καὶ ἔλεγον, Μήτι οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς Δαυίδ; 24 οἱ δὲ Φαρισαῖοι ἀκούσαντες εἶπον, Οὗτος οὐκ ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια εἰ μὴ ἐν τῷ Βεελζεβοὺλ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων. 25 εἰδὼς δὲ τὰς ἐνθυμήσεις αὐτῶν εἶπεν αὐτοῖς, Πᾶσα βασιλεία μερισθεῖσα καθ᾽ ἑαυτῆς ἐρημοῦται καὶ πᾶσα πόλις ἢ οἰκία μερισθεῖσα καθ᾽ ἑαυτῆς οὐ σταθήσεται. 26 καὶ εἰ ὁ Σατανᾶς τὸν Σατανᾶν ἐκβάλλει, ἐφ᾽ ἑαυτὸν ἐμερίσθη• πῶς οὖν σταθήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ; 27 καὶ εἰ ἐγὼ ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, οἱ υἱοὶ ὑμῶν ἐν τίνι ἐκβάλλουσιν; διὰ τοῦτο αὐτοὶ κριταὶ ἔσονται ὑμῶν. 28 εἰ δὲ ἐν πνεύματι θεοῦ ἐγὼ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, ἄρα ἔφθασεν ἐφ᾽ ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 29 ἢ πῶς δύναταί τις εἰσελθεῖν εἰς τὴν οἰκίαν τοῦ ἰσχυροῦ καὶ τὰ σκεύη αὐτοῦ ἁρπάσαι, ἐὰν μὴ πρῶτον δήσῃ τὸν ἰσχυρόν; καὶ τότε τὴν οἰκίαν αὐτοῦ διαρπάσει. 30 ὁ μὴ ὢν μετ᾽ ἐμοῦ κατ᾽ ἐμοῦ ἐστιν, καὶ ὁ μὴ συνάγων μετ᾽ ἐμοῦ σκορπίζει. 31 Διὰ τοῦτο λέγω ὑμῖν, πᾶσα ἁμαρτία καὶ βλασφημία ἀφεθήσεται τοῖς ἀνθρώποις, ἡ δὲ τοῦ πνεύματος βλασφημία οὐκ ἀφεθήσεται. 32 καὶ ὃς ἐὰν εἴπῃ λόγον κατὰ τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου, ἀφεθήσεται αὐτῷ• ὃς δ᾽ ἂν εἴπῃ κατὰ τοῦ πνεύματος τοῦ ἁγίου, οὐκ ἀφεθήσεται αὐτῷ οὔτε ἐν τούτῳ τῷ αἰῶνι οὔτε ἐν τῷ μέλλοντι. A Tree and Its Fruits (Luk 6.43‑45) 33 Ἢ ποιήσατε τὸ δένδρον καλὸν καὶ τὸν καρπὸν αὐτοῦ καλόν, ἢ ποιήσατε τὸ δένδρον σαπρὸν καὶ τὸν καρπὸν αὐτοῦ σαπρόν• ἐκ γὰρ τοῦ καρποῦ τὸ δένδρον γινώσκεται. 34 γεννήματα ἐχιδνῶν, πῶς δύνασθε ἀγαθὰ λαλεῖν πονηροὶ ὄντες; ἐκ γὰρ τοῦ περισσεύματος τῆς καρδίας τὸ στόμα λαλεῖ. 35 ὁ ἀγαθὸς ἄνθρωπος ἐκ τοῦ ἀγαθοῦ θησαυροῦ ἐκβάλλει ἀγαθά, καὶ ὁ πονηρὸς ἄνθρωπος ἐκ τοῦ πονηροῦ θησαυροῦ ἐκβάλλει πονηρά. 36 λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι πᾶν ῥῆμα ἀργὸν ὃ λαλήσουσιν οἱ ἄνθρωποι ἀποδώσουσιν περὶ αὐτοῦ λόγον ἐν ἡμέρᾳ κρίσεως 37 ἐκ γὰρ τῶν λόγων σου δικαιωθήσῃ, καὶ ἐκ τῶν λόγων σου καταδικασθήσῃ.
The Demand for a Sign (Mrk 8.11‑12; Luk 11.29‑32)
38 Τότε ἀπεκρίθησαν αὐτῷ τινες τῶν γραμματέων καὶ Φαρισαίων λέγοντες, Διδάσκαλε, θέλομεν ἀπὸ σοῦ σημεῖον ἰδεῖν. 39 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Γενεὰ πονηρὰ καὶ μοιχαλὶς σημεῖον ἐπιζητεῖ, καὶ σημεῖον οὐ δοθήσεται αὐτῇ εἰ μὴ τὸ σημεῖον Ἰωνᾶ τοῦ προφήτου. 40 ὥσπερ γὰρ ἦν Ἰωνᾶς ἐν τῇ κοιλίᾳ τοῦ κήτους τρεῖς ἡμέρας καὶ τρεῖς νύκτας, οὕτως ἔσται ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐν τῇ καρδίᾳ τῆς γῆς τρεῖς ἡμέρας καὶ τρεῖς νύκτας. 41 ἄνδρες Νινευῖται ἀναστήσονται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ κατακρινοῦσιν αὐτήν, ὅτι μετενόησαν εἰς τὸ κήρυγμα Ἰωνᾶ, καὶ ἰδοὺ πλεῖον Ἰωνᾶ ὧδε. 42 βασίλισσα νότου ἐγερθήσεται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ κατακρινεῖ αὐτήν, ὅτι ἦλθεν ἐκ τῶν περάτων τῆς γῆς ἀκοῦσαι τὴν σοφίαν Σολομῶνος, καὶ ἰδοὺ πλεῖον Σολομῶνος ὧδε.
The Retum of the Unclean Spirit (Luk 11.24‑26)
43 Ὅταν δὲ τὸ ἀκάθαρτον πνεῦμα ἐξέλθῃ ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου, διέρχεται δι᾽ ἀνύδρων τόπων ζητοῦν ἀνάπαυσιν καὶ οὐχ εὑρίσκει. 44 τότε λέγει, Εἰς τὸν οἶκόν μου ἐπιστρέψω ὅθεν ἐξῆλθον• καὶ ἐλθὸν εὑρίσκει σχολάζοντα σεσαρωμένον καὶ κεκοσμημένον. 45 τότε πορεύεται καὶ παραλαμβάνει μεθ᾽ ἑαυτοῦ ἑπτὰ ἕτερα πνεύματα πονηρότερα ἑαυτοῦ καὶ εἰσελθόντα κατοικεῖ ἐκεῖ• καὶ γίνεται τὰ ἔσχατα τοῦ ἀνθρώπου ἐκείνου χείρονα τῶν πρώτων. οὕτως ἔσται καὶ τῇ γενεᾷ ταύτῃ τῇ πονηρᾷ.
The Mother and Brothers of Jesus (Mrk 3.31‑35; Luk 8.19‑21)
46 Ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος τοῖς ὄχλοις ἰδοὺ ἡ μήτηρ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ εἱστήκεισαν ἔξω ζητοῦντες αὐτῷ λαλῆσαι. 47 εἶπεν δέ τις αὐτῷ, Ἰδοὺ ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ ἀδελφοί σου ἔξω ἑστήκασιν ζητοῦντές σοι λαλῆσαι.] 48 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν τῷ λέγοντι αὐτῷ, Τίς ἐστιν ἡ μήτηρ μου καὶ τίνες εἰσὶν οἱ ἀδελφοί μου; 49 καὶ ἐκτείνας τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ εἶπεν, Ἰδοὺ ἡ μήτηρ μου καὶ οἱ ἀδελφοί μου. 50 ὅστις γὰρ ἂν ποιήσῃ τὸ θέλημα τοῦ πατρός μου τοῦ ἐν οὐρανοῖς αὐτός μου ἀδελφὸς καὶ ἀδελφὴ καὶ μήτηρ ἐστίν.
13
1 Olwo lusiku, Yezu ahuluka omu nyumpa, agend’itamala eburhambi bw’enyanja. 2 N’orhutu rhw’abantu rhwacilundalunda eburhambi bwâge, kuhika ashonera omu bwârho, atamalamwo, na hirya hirundo hy’abantu hyayimanga oku mushenga gw’enyanja. 3 Anacibabwîra binji omu migani.

Omugani gw’owajag’imira emburho (Mrk 4, 3-9; Luk 8, 5-8)
4 Aderha, erhi: «Hàli muntu muguma wajag’imîra emburho. Erhi aba akola adwîrhe amîra, mburho nguma zarhogera eburhambi bw’enjira; orhunyunyi rhwayisha, rhwacîlîrazo. 5 Ezindi zarhogera omu mabuye, zirhashimânagamwo budaka bunji; zanacimera dubaduba, bulya obudaka burhâli bulî. 6 Erh’izûba licibasha, zalaba, lero zaciyumira, bulya ntà mizi zagwêrhe. 7 Ezindi zarhogera omu mishûgi, ci erhi emishûgi ecimera haguma nazo, yazihuhya. 8 Ezindi nazo zarhogera omu budaka bwinjà, zaleheka, nguma igana, eyindi makumi gali ndarhu, eyindi makumi asharhu. 9 Ogwêrhe amarhwîri g’okuyumva, ayumve!».
Ecirhuma Yezu ayigîriza omu migani (Mrk 4, 10-12. 15; Luk 8, 9-10. 18)
10 Lero abaganda bâge bamushegeraho, bamubwîra, mpu: «Cirhuma obayigiriza omu migani?» 11 Abashuza anababwîra, erhi: «Mwêhe mwahîrwe okumanya amahwe gw’Obwâmi bw’empingu, ci aba bôhe barhakuhâbagwa. 12 Bulya ogwêrhe, ahâbwa, ayish’icibêra mugale; ci orhagwêrhi, n’ehinyi agwêrhe, bamunyagahyo. 13 Co cirhuma ababwîra omu migani, bulya oku babona barhanabona, oku bayumva barhanayumva, ciru barhanatwa ihuzihuzi. 14 Lero obulêbi bw’Izaya bwanayunjula kuli bo, owaderhaga, erhi: Mwakaz’iyumvîrhiza n’amarhwîri ginyu, murhanayumve; mwakaz’ilolêreza n’amasù ginyu, murhanabone. 15 Omurhima gw’olu lubaga gwahinzire: bafunisire amarhwîri, banaziby’amasù gabo, mpu lyo barhayumve n’amarhwîri gabo, mpu lyo barhacîrhegereze omu murhima, mpu lyo barhahinduke binjà, mpu Iyo ntanabafumye. 16 Mwehc, amasù ginyu gôki g’iragi, bulya gadwîrhe gabona; n’amarhwîri ginyu, bulya gadwîrhe gayumva. 17 Okuli, mmubwîre, balêbi banji n’Abanya-bushinganya banji balonzize okubona ebi mudwîrhe mwabona, barhanacibibonaga, n’okuyumva ebi mudwîrhe mwayumva, barhanacibiyumvagya!
Amahugûlo g’omugani gwa nyakumîra emburho (Mrk 4, 13-20; Luk 8, 11-15)
18 «Yumvagyi mwêhe omugani gwa nyakumîra emburho. 19 Ngasi yeshi oyumva oluderho lw’Obwâmi arhanalwirhegerizi, Omubîk anayisha, acirholere ehyali hirhwezirwe omu murhima gwâge: ye wamîzirwe oku njira oyo. 20 Owamîzirwe oku mabuye yêhe, ye wayumvîrhe okuderho, aluyababîra n’amasîma. 21 Ci erhi arhagwêrhi mizi, aba muntu wa kasanzi: Erhi acibona amalibuko n’amalumwa erhi olo Luderho lurhuma, anacikulumba ho na halya. 22 Owamîzirwe omu mishûgi naye, ye yumva Oluderho, ci ebihamba by’eby’en’igulu n’obuywesi b’obuhirhi byazimaguza lulya Luderho: obwo lurhanacibonaga malehe. 23 Owamîzirwe omu budaka bwinjà yêhe, ye muntu wayumvîrhe Oluderho, acirhegereza: ayana amalehe, nguma yalêrha igana, eyindi makumi gali ndarhu, eyindi makumi asharhu».
Omugani gw’enshenga
24 Anacibatwa ogundi mugani, ababwîra, erhi: «Obwâmi bw’empingu bushushîne n’omuntu wamîraga emburho nyinjà omu ishwa lyâge. 25 Erhi abantu bakola bagwishîre, omushombanyi ayisha, amîra enshenga omu karhi k’engano, anacigendera. 26 Erhi engano emera enayêra, erya nshenga nayo yaboneka. 27 Bambali ba nn’ishwa kwo kujà emunda ali, bamubwîra, mpu: «Nyamwagirwa, k’arhali mburho nyinjà wali omîzire omu ìshwa lyâwe? Ngahi emburho mbî erhenzirage?» 28 Anacibabwîra, erhi: “Muntu onshomba wajizire ntyo». Nabo abambali banacimushuza. •mpu: «K’olonzize rhuj’iyikûlagula?» 29 Ahashuza, erhi: «Nanga, hanomukò]a mudwîrhe mwakûla enshenga, mwankakûliramwo engano haguma». 30 Muleke byombi bimere kuhika amango g’okusarûla; ago mango nâbwîre abasârûzi, nti: «Emburho mbî muyihebe haguma, munayishweke mîha mîha, eyôcibwe: engano yôhe muyihake omu nguli yâni».
Omugani gw’emogomogo y’emburho y’esinapi (Mrk 4, 30-32; Luk 13, 18-19)
31 Anacibatwa ogundi mugani, anababwîra, erhi: «Obwâmi bw’empingu bwanagererwa oku mogomogo y’esinapi, eyi muntu muguma arhôlaga, ayirhwêra omu ishwa lyâge. 32 Eba nsungunu kulusha ezindi mburho zôshi z’omu ishwa; erhi ecimera, yaneneha kulusha ezindi mburho zôshi yanaba murhi, kuhika enyunyi z’emalunga zayish’iyûbaka omu mashami gâgwo».
Omugani gw’olwango (Luk 13, 20-21)
33 Anacibabwîra ogundi mugani, erhi: «Obwâmi bw’empingu bwanagererwa oku lwango omukazi ayankaga, aluheba omu nshâno yankayigusa balume basharhu: yabumbugurha yôshi»
Yezu arhigiriza olubaga buzira migani (Mrk 4, 33-34)
34 Ebyo byôshi Yezu anacibibwîra abantu omu migani, arhanabayigîrizagya buzira migani, 35 Mpu lyo kuyunjula okwaderhagwa n’omulêbi, erhi: Omu kanwa kâni mwakarhenga emigani, kakafulûla ebyàfulisirwe kurhenga okulemwa kw’igulu.
Amahugulo g’omugani gw’emburho mbî
36 Erhi acib’amalika abantu, aja omu nyumpa, n’abaganda bâge bamujàho, bamubwîra, mpu: «Rhuhugûlirage gulya mugani gw’enshenga omu ishwa». 37 Naye erhi acibashuza, ababwîra, erhi: «Owamîraga emburho nyinjà, ye Mwene-omuntu; 38 Ishwa lyo igulu; emburho nyinjà nayo, bo bâna b’omu Bwâmi; enshenga, bo bâna b’Omubî; 39 Omushombanyi warhwêraga enshenga, ye Shetani; amango g’okusârûla, ho aha kuhwa kw’igulu; n’abasârûzi, bo bamalahika. 40 Nk’oku emburho mbî elundwa haguma enadulikwe muliro, kwo byâbe aha kuhwa kw’igulu; 41 Mwene-omuntu ayish’irhuma bamalahika bâge, bakûle abantu b’enshumi mbî n’ab’amabî omu Bwâmi bwâge; 42 bâbakwêbe omu ndugurhirà y’omuliro: okuhandi kubè kubanda endûlù n’okukenyeza amîno. 43 Obwo abinja balangashane nka izûba omu Bwâmi bw’Îshe wâbo. Ogwêrhe amarhwîri g’okuyumva, ayumve!
Omugani gw’obuhirhi n’ogw’enjuma
44 Obwâmi bw’empingu bwanagererwa oku buhirhi bufulike omu ishwa; omuntu wabubonaga, ashub’ibubishamwo, agend’asîmire, aj’iguza ebi àli agwêrhe byôshi, okuhandi agula eryo ishwa. 45 Kandi Obwâmi bw’empingu bwanagererwa oku murhunzi walonzagya enjuma nyinjinjà. 46 Erhi acibona njuma nguma y’ecitwîro cihamu, agenda, aguza ebi ali agwêrhe byôshi, agula eyo njuma.
Omugani gw’akeshe
47 Kandi Obwâmi bw’empingu bwanagererwa oku keshe karhegagwa omu nyanja, kanagwâsa enfî za ngasi lubero. 48 Erhi kayunjula, abadubi bakakululira ebulambo, banabwârhala, barhondêra balondôla, enfî nyinjà baziyômeka, banakabulira embî. 49 Kwo byâbe ntyo aha kuhwa kw’igulu: bamalahika bayish’iyisha, baberûle ababî oku binjà. 50 Okuhandi babalohe omu muliro; kubâge kubanda endulu n’okuluma amîno».
Ebinwa bizinda by’enyigîrizo z’emigani.
51 Erhi ayûs’ibatwa eyo migani, abadôsa, erhi: «Ka mwayumvîrhe ebyo byôshi?» Bamushuza, mpu: «Neci, rhuyumvîrhe». 52 Anacibabwîra, erhi: «Co cirhumire ngasi muyigîriza ohindusire mwâna w’Obwâmi bw’empingu, anagererwakwo nnaka okarhenza omu mbîko yâge ebintu bihyâhya n’ebikulûkulù».
V. Ekleziya, murhondêro gw’obwâmi bw’empingu
Yezu aja e Nazareti (Mrk 6, 1-6; Luk 4, 16-24)
53 Byanacibà ntyo! Erhi Yezu ayûsa eyo migani, anaciyimuka. 54 N’erhi ahika omu cishagala câgel, arhondêra ayigîriza abantu omu sinagogi yâbo, kuhika basômerwa, banakaz’iderha, mpu: «Ngabi akûzire obwenge n’obuhashe butya? 55 K’arhali mwâna wa mubinji oyu? Ka nnina arhali ye Mariya, na bene wâbom ka barhali bo Yakôbo, Yozefu, Simoni na Yuda? 56 Na bâli bâbo, ka rhurhadwîrhi rhwababona eno mwîrhu! Ngahi arhenzizagye ebyo byôshi?» 57 Banacimulola kubî. Lero Yezu ababwîra, erhi! «Ntà handi omulêbi abula okukengwa omurhali omu cihugo câge erhi omu mwâge». 58 N’aho arhajiragaho bisômerîne binji, erhi kubula obwemêre kwâbo kurhuma.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 13
The Parable of the Sower (Mrk 4.1‑9; Luk 8.4‑8)
1 Ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐξελθὼν ὁ Ἰησοῦς τῆς οἰκίας ἐκάθητο παρὰ τὴν θάλασσαν 2 καὶ συνήχθησαν πρὸς αὐτὸν ὄχλοι πολλοί, ὥστε αὐτὸν εἰς πλοῖον ἐμβάντα καθῆσθαι, καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἐπὶ τὸν αἰγιαλὸν εἱστήκει. 3 καὶ ἐλάλησεν αὐτοῖς πολλὰ ἐν παραβολαῖς λέγων, Ἰδοὺ ἐξῆλθεν ὁ σπείρων τοῦ σπείρειν. 4 καὶ ἐν τῷ σπείρειν αὐτὸν ἃ μὲν ἔπεσεν παρὰ τὴν ὁδόν, καὶ ἐλθόντα τὰ πετεινὰ κατέφαγεν αὐτά. 5 ἄλλα δὲ ἔπεσεν ἐπὶ τὰ πετρώδη ὅπου οὐκ εἶχεν γῆν πολλήν, καὶ εὐθέως ἐξανέτειλεν διὰ τὸ μὴ ἔχειν βάθος γῆς 6ἡλίου δὲ ἀνατείλαντος ἐκαυματίσθη καὶ διὰ τὸ μὴ ἔχειν ῥίζαν ἐξηράνθη. 7 ἄλλα δὲ ἔπεσεν ἐπὶ τὰς ἀκάνθας, καὶ ἀνέβησαν αἱ ἄκανθαι καὶ ἔπνιξαν αὐτά. 8 ἄλλα δὲ ἔπεσεν ἐπὶ τὴν γῆν τὴν καλὴν καὶ ἐδίδου καρπόν, ὃ μὲν ἑκατόν, ὃ δὲ ἑξήκοντα, ὃ δὲ τριάκοντα. 9 ὁ ἔχων ὦτα ἀκουέτω.
The Purpose of the Parables (Mrk 4.10‑12; Luk 8, 9‑10)
10 Καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ εἶπαν αὐτῷ, Διὰ τί ἐν παραβολαῖς λαλεῖς αὐτοῖς; 11 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Ὅτι ὑμῖν δέδοται γνῶναι τὰ μυστήρια τῆς βασιλείας τῶν οὐρανῶν, ἐκείνοις δὲ οὐ δέδοται. 12 ὅστις γὰρ ἔχει, δοθήσεται αὐτῷ καὶ περισσευθήσεται• ὅστις δὲ οὐκ ἔχει, καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ᾽ αὐτοῦ. 13 διὰ τοῦτο ἐν παραβολαῖς αὐτοῖς λαλῶ, ὅτι βλέποντες οὐ βλέπουσιν καὶ ἀκούοντες οὐκ ἀκούουσιν οὐδὲ συνίουσιν, 14 καὶ ἀναπληροῦται αὐτοῖς ἡ προφητεία Ἠσαΐου ἡ λέγουσα, Ἀκοῇ ἀκούσετε καὶ οὐ μὴ συνῆτε, καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ οὐ μὴ ἴδητε. 15 ἐπαχύνθη γὰρ ἡ καρδία τοῦ λαοῦ τούτου, καὶ τοῖς ὠσὶν βαρέως ἤκουσαν καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν ἐκάμμυσαν, μήποτε ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ τοῖς ὠσὶν ἀκούσωσιν καὶ τῇ καρδίᾳ συνῶσιν καὶ ἐπιστρέψωσιν καὶ ἰάσομαι αὐτούς. 16 ὑμῶν δὲ μακάριοι οἱ ὀφθαλμοὶ ὅτι βλέπουσιν καὶ τὰ ὦτα ὑμῶν ὅτι ἀκούουσιν. 17 ἀμὴν γὰρ λέγω ὑμῖν ὅτι πολλοὶ προφῆται καὶ δίκαιοι ἐπεθύμησαν ἰδεῖν ἃ βλέπετε καὶ οὐκ εἶδαν, καὶ ἀκοῦσαι ἃ ἀκούετε καὶ οὐκ ἤκουσαν.
The Parable of the Sower Explained (Mrk 4.13‑20; Luk 8.11‑15)
18 Ὑμεῖς οὖν ἀκούσατε τὴν παραβολὴν τοῦ σπείραντος. 19 παντὸς ἀκούοντος τὸν λόγον τῆς βασιλείας καὶ μὴ συνιέντος ἔρχεται ὁ πονηρὸς καὶ ἁρπάζει τὸ ἐσπαρμένον ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ, οὗτός ἐστιν ὁ παρὰ τὴν ὁδὸν σπαρείς. 20 ὁ δὲ ἐπὶ τὰ πετρώδη σπαρείς, οὗτός ἐστιν ὁ τὸν λόγον ἀκούων καὶ εὐθὺς μετὰ χαρᾶς λαμβάνων αὐτόν, 21 οὐκ ἔχει δὲ ῥίζαν ἐν ἑαυτῷ ἀλλὰ πρόσκαιρός ἐστιν, γενομένης δὲ θλίψεως ἢ διωγμοῦ διὰ τὸν λόγον εὐθὺς σκανδαλίζεται. 22 ὁ δὲ εἰς τὰς ἀκάνθας σπαρείς, οὗτός ἐστιν ὁ τὸν λόγον ἀκούων, καὶ ἡ μέριμνα τοῦ αἰῶνος καὶ ἡ ἀπάτη τοῦ πλούτου συμπνίγει τὸν λόγον καὶ ἄκαρπος γίνεται. 23 ὁ δὲ ἐπὶ τὴν καλὴν γῆν σπαρείς, οὗτός ἐστιν ὁ τὸν λόγον ἀκούων καὶ συνιείς, ὃς δὴ καρποφορεῖ καὶ ποιεῖ ὃ μὲν ἑκατόν, ὃ δὲ ἑξήκοντα, ὃ δὲ τριάκοντα.
The Parable of the Weeds among the Wheat
24 Ἄλλην παραβολὴν παρέθηκεν αὐτοῖς λέγων, Ὡμοιώθη ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν ἀνθρώπῳ σπείραντι καλὸν σπέρμα ἐν τῷ ἀγρῷ αὐτοῦ. 25 ἐν δὲ τῷ καθεύδειν τοὺς ἀνθρώπους ἦλθεν αὐτοῦ ὁ ἐχθρὸς καὶ ἐπέσπειρεν ζιζάνια ἀνὰ μέσον τοῦ σίτου καὶ ἀπῆλθεν. 26 ὅτε δὲ ἐβλάστησεν ὁ χόρτος καὶ καρπὸν ἐποίησεν, τότε ἐφάνη καὶ τὰ ζιζάνια. 27 προσελθόντες δὲ οἱ δοῦλοι τοῦ οἰκοδεσπότου εἶπον αὐτῷ, Κύριε, οὐχὶ καλὸν σπέρμα ἔσπειρας ἐν τῷ σῷ ἀγρῷ; πόθεν οὖν ἔχει ζιζάνια; 28 ὁ δὲ ἔφη αὐτοῖς, Ἐχθρὸς ἄνθρωπος τοῦτο ἐποίησεν. οἱ δὲ δοῦλοι λέγουσιν αὐτῷ, Θέλεις οὖν ἀπελθόντες συλλέξωμεν αὐτά; 29 ὁ δέ φησιν, Οὔ, μήποτε συλλέγοντες τὰ ζιζάνια ἐκριζώσητε ἅμα αὐτοῖς τὸν σῖτον. 30 ἄφετε συναυξάνεσθαι ἀμφότερα ἕως τοῦ θερισμοῦ, καὶ ἐν καιρῷ τοῦ θερισμοῦ ἐρῶ τοῖς θερισταῖς, Συλλέξατε πρῶτον τὰ ζιζάνια καὶ δήσατε αὐτὰ εἰς δέσμας πρὸς τὸ κατακαῦσαι αὐτά, τὸν δὲ σῖτον συναγάγετε εἰς τὴν ἀποθήκην μου. The Parables of the Mustard Seed and the Leaven (Mrk 4.30‑32; Luk 13.18‑21) 31 Ἄλλην παραβολὴν παρέθηκεν αὐτοῖς λέγων, Ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν κόκκῳ σινάπεως, ὃν λαβὼν ἄνθρωπος ἔσπειρεν ἐν τῷ ἀγρῷ αὐτοῦ 32 ὃ μικρότερον μέν ἐστιν πάντων τῶν σπερμάτων, ὅταν δὲ αὐξηθῇ μεῖζον τῶν λαχάνων ἐστὶν καὶ γίνεται δένδρον, ὥστε ἐλθεῖν τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατασκηνοῦν ἐν τοῖς κλάδοις αὐτοῦ. 33 Ἄλλην παραβολὴν ἐλάλησεν αὐτοῖς• Ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν ζύμῃ, ἣν λαβοῦσα γυνὴ ἐνέκρυψεν εἰς ἀλεύρου σάτα τρία ἕως οὗ ἐζυμώθη ὅλον.
The Use of Parables (Mrk 4.33‑34)
34 Ταῦτα πάντα ἐλάλησεν ὁ Ἰησοῦς ἐν παραβολαῖς τοῖς ὄχλοις καὶ χωρὶς παραβολῆς οὐδὲν ἐλάλει αὐτοῖς, 35 ὅπως πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ τοῦ προφήτου λέγοντος, Ἀνοίξω ἐν παραβολαῖς τὸ στόμα μου, ἐρεύξομαι κεκρυμμένα ἀπὸ καταβολῆς [κόσμου].
The Parable of the Weeds Explained
36 Τότε ἀφεὶς τοὺς ὄχλους ἦλθεν εἰς τὴν οἰκίαν. καὶ προσῆλθον αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ λέγοντες, Διασάφησον ἡμῖν τὴν παραβολὴν τῶν ζιζανίων τοῦ ἀγροῦ. 37 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ὁ σπείρων τὸ καλὸν σπέρμα ἐστὶν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου, 38 ὁ δὲ ἀγρός ἐστιν ὁ κόσμος, τὸ δὲ καλὸν σπέρμα οὗτοί εἰσιν οἱ υἱοὶ τῆς βασιλείας• τὰ δὲ ζιζάνιά εἰσιν οἱ υἱοὶ τοῦ πονηροῦ, 39 ὁ δὲ ἐχθρὸς ὁ σπείρας αὐτά ἐστιν ὁ διάβολος, ὁ δὲ θερισμὸς συντέλεια αἰῶνός ἐστιν, οἱ δὲ θερισταὶ ἄγγελοί εἰσιν. 40 ὥσπερ οὖν συλλέγεται τὰ ζιζάνια καὶ πυρὶ [κατα]καίεται, οὕτως ἔσται ἐν τῇ συντελείᾳ τοῦ αἰῶνος 41 ἀποστελεῖ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ, καὶ συλλέξουσιν ἐκ τῆς βασιλείας αὐτοῦ πάντα τὰ σκάνδαλα καὶ τοὺς ποιοῦντας τὴν ἀνομίαν 42 καὶ βαλοῦσιν αὐτοὺς εἰς τὴν κάμινον τοῦ πυρός• ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων. 43 Τότε οἱ δίκαιοι ἐκλάμψουσιν ὡς ὁ ἥλιος ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ πατρὸς αὐτῶν. ὁ ἔχων ὦτα ἀκουέτω.
Three Parables
44 Ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν θησαυρῷ κεκρυμμένῳ ἐν τῷ ἀγρῷ, ὃν εὑρὼν ἄνθρωπος ἔκρυψεν, καὶ ἀπὸ τῆς χαρᾶς αὐτοῦ ὑπάγει καὶ πωλεῖ πάντα ὅσα ἔχει καὶ ἀγοράζει τὸν ἀγρὸν ἐκεῖνον. 45 Πάλιν ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν ἀνθρώπῳ ἐμπόρῳ ζητοῦντι καλοὺς μαργαρίτας 46 εὑρὼν δὲ ἕνα πολύτιμον μαργαρίτην ἀπελθὼν πέπρακεν πάντα ὅσα εἶχεν καὶ ἠγόρασεν αὐτόν. 47 Πάλιν ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν σαγήνῃ βληθείσῃ εἰς τὴν θάλασσαν καὶ ἐκ παντὸς γένους συναγαγούσῃ 48 ἣν ὅτε ἐπληρώθη ἀναβιβάσαντες ἐπὶ τὸν αἰγιαλὸν καὶ καθίσαντες συνέλεξαν τὰ καλὰ εἰς ἄγγη, τὰ δὲ σαπρὰ ἔξω ἔβαλον. 49 οὕτως ἔσται ἐν τῇ συντελείᾳ τοῦ αἰῶνος• ἐξελεύσονται οἱ ἄγγελοι καὶ ἀφοριοῦσιν τοὺς πονηροὺς ἐκ μέσου τῶν δικαίων 50 καὶ βαλοῦσιν αὐτοὺς εἰς τὴν κάμινον τοῦ πυρός• ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων.
Treasures New and Old
51 Συνήκατε ταῦτα πάντα; λέγουσιν αὐτῷ, Ναί. 52 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Διὰ τοῦτο πᾶς γραμματεὺς μαθητευθεὶς τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδεσπότῃ, ὅστις ἐκβάλλει ἐκ τοῦ θησαυροῦ αὐτοῦ καινὰ καὶ παλαιά.

The Rejection of Jesus at Nazareth (Mrk 6.1‑6; Luk 4.16‑30)
53 Καὶ ἐγένετο ὅτε ἐτέλεσεν ὁ Ἰησοῦς τὰς παραβολὰς ταύτας, μετῆρεν ἐκεῖθεν. 54 καὶ ἐλθὼν εἰς τὴν πατρίδα αὐτοῦ ἐδίδασκεν αὐτοὺς ἐν τῇ συναγωγῇ αὐτῶν, ὥστε ἐκπλήσσεσθαι αὐτοὺς καὶ λέγειν, Πόθεν τούτῳ ἡ σοφία αὕτη καὶ αἱ δυνάμεις; 55 οὐχ οὗτός ἐστιν ὁ τοῦ τέκτονος υἱός; οὐχ ἡ μήτηρ αὐτοῦ λέγεται Μαριὰμ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ Ἰάκωβος καὶ Ἰωσὴφ καὶ Σίμων καὶ Ἰούδας; 56 καὶ αἱ ἀδελφαὶ αὐτοῦ οὐχὶ πᾶσαι πρὸς ἡμᾶς εἰσιν; πόθεν οὖν τούτῳ ταῦτα πάντα; 57 καὶ ἐσκανδαλίζοντο ἐν αὐτῷ. ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Οὐκ ἔστιν προφήτης ἄτιμος εἰ μὴ ἐν τῇ πατρίδι καὶ ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ. 58 καὶ οὐκ ἐποίησεν ἐκεῖ δυνάμεις πολλὰς διὰ τὴν ἀπιστίαν αὐτῶν.

14
Herodi na Yezu (Mrk 6, 14-16; Luk 9, 7-19)
1 Ago mango mwâmi Herodi ayumva oku Yezu ajîre irenge. 2 Abwîra abambali, erhi: «Yowane Mubatiza oyo! Afûsire omu bafù: kwo kumudwîrhire ebi bisômerîne adwîrhe ajira!».
Okufà kwa Yowane Mubatiza (Mrk 6, 17-29; Luk 3, 19-20)
3 Bulya Herodi ali agwâsire Yowane, amushwêka anamuheba omu mpamikwa, erhi Herodiyada mukà omulumuna Filipo orhuma. 4 Bulya Yowane ali amubwîzire, erhi: «Ntà bwemêre ogwêrhe bw’okumuherula». 5 Ci erhi Herodi acilonza okumuyîrha, ayôboha olubaga, bulya lwakag’ilola Yowane nka mulêbi. 6 Lero oku lusiku lw’okuburhwa kwa Herodi, mwâli wa Herodiyada aja eruhya, asâma, asimîsa Herodi. 7 Okuhandi amulaganya n’endahiro mpu amuhà ngasi hyôshi ankamuhûna. 8 Erhi nnina anarhenzirig’imubwîra obwo, aderha, erhi: «Ompêre oku nambi bona buno irhwe lya Yowane Mubatiza». 9 Mwâmi anaciyumva oburhè, ci erhi endahiro n’abàli oku cibo haguma birhuma, arhegeka mpu bamuhelyo. 10 Anacirhuma mpu bagend’itwa Yowane irhwe mulya àli ashwêkîrwe. 11 Erhi irhwe lyâge licilerhwa oku nambi, baliha olya munyere, naye alihekera nnina. 12 Abaganda ba Yowane banaciyisha, barhôla ecirhunda câge, bacibisha; okuhandi banacigend’ibwîra Yezu.
Yezu aluza emigati obw’oburhanzi (Mrk 6, 31-44; Luk 9, 10-17; Ywn 6, 10-13)
13 Erhi Yezu ayumva ntyo, arhenga aho omu bwârho, aj’omw’irungu, kuli n’abantu. Erhi abantu bacikuyumva, barhenga omu bishagala, bamushimba n’amagulu. 14 Erhi acirhenga omu bwârho, abona nyamugege w’abantu, ababêra obwonjo, anafumya abalwâla bàli muli bo. 15 Erhi kuciba bijingo, abaganda bâge bamujàho, bamubwîra, erhi: «Lyamaba irungu lino, bwanayizire; lika bano bantu bagend’igula ebiryo omu bishagala». 16 Yezu anacibabwîra, erhi: «Ntà bulagirire bagwêrhe bw’okugenda: mubahe eci balya mwênene». 17 Banacimushuza, mpu: «Ntâco rhugwêrhe hano, erhali migati irhanu na nfi ibiri byône». 18 Naye anacibabwîra, erhi: «Nderheragibyo hano». 19 Erhi ayûs’ibwîraabantu mpu babwârhale oku lubala, n’erhi acirhôla erya migali irhanu na zirya nfi ibiri, kwo kugalamiraga emalunga, abigisha; n’erhi aba amabega emigati, ayiha abaganda bâge, nabo bayihêreza abantu. 20 Bôshi banacirya, bayigurha. Barhôla ebi basizagya, bayunjuza birhiri ikumi na bibiri. 21 Rhukaganja abalyaga nabo, kuleka abakazi n’abâna, hàli balume bihumbi birhânu.

Yezu alambagira omu nyanja bo na Petro (Mrk 6, 45-52; Ywn 6. 16-21)
22 Ho n’aho, Yezu anacisêza abaganda bâge mpu bajè omu bwârho, babè bashokola banayikire enyanja, oku naye asêzera abantu. 23 Erhi acibà amalîka abantu, ayinamukira oku ntondo yenene, aj’ishenga. Lero byabà bijingo, erhi alikwo yenene. 24 Obwârho nabo erhi bwamahika omu karhî k’enyanja, stadiyo nyinji kurhenga oku lwimango, erhi bunadwîrhe bwahunyangwa n’omulaba, bulya empûsi yahulukaga embere. 25 Sêzi mucêracêra, Yezu abajàyo, ayish’alambagira omu nyanja. 26 Erhi baci mubona ayish’alambagira omu nyanja, abaganda bâge bafuduka, banaderha, mpu: «Muzimu», n’erhi obwôba bubagwârha, babanda orhuhababo. 27 Ho n’aho Yezu abaderhesa, anababwîra, erhi: «Muhire omurhima omu nda, Murhayôbohaga, nie nnêne». 28 Petro naye erhi acishuza, aderha, erhi: «Nyamwagirwa, akaba we, orhegekage ndambagire oku mîshi, njè emunda oli». 29 Naye Yezu aderha, erhi: «Yishaga». N’erhi Petro acirhenga omu bwârho, alambagira oku mîshi mpu aj’emunda Yezu ali. 30 Ci erhi acibona empûsi erhankalindwa, ayôboha; n’erhi arhangira okuzika, ayâma, anaderha, erhi: «Muciza, kufà kuno, nyôkola!». 31 Ho na halya, Yezu alambûla okuboko, amugwârha, anamubwîra, erhi: «Oli muntu wa buyêmêre bunyi, carhumire orhindira?» 32 Erhi bacija omu bwârho, empûsi yarhulûla. 33 Nabo abali omu bwârho bAyisha, baharâmya, banamubwîra, mpu: «Okuli, ocibêrîre Mwene Nyamuzinda!»
Yezu afumya abalwâla b’e Jenezaretin (Mrk 6, 53-56)
34 Erhi bayikira, bajà omu cihugo c’e Jenezareti. 35 N’erhi abantu b’aho bacimumanya, balumîza omwanzi emw’abâlungwè bôshi, banamulerhera abali balwâla bôshi. 36 Bakag’imuhûna mpu ciru bahume oku cikwî c’omwambalo gwâge, na ngasi bacihumirekwo, banacifumao.

ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 14
The Death of John the Baptist (Mrk 6.14‑29; Luk 9.7‑9)
1 Ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ ἤκουσεν Ἡρῴδης ὁ τετραάρχης τὴν ἀκοὴν Ἰησοῦ, 2 καὶ εἶπεν τοῖς παισὶν αὐτοῦ, Οὗτός ἐστιν Ἰωάννης ὁ βαπτιστής• αὐτὸς ἠγέρθη ἀπὸ τῶν νεκρῶν καὶ διὰ τοῦτο αἱ δυνάμεις ἐνεργοῦσιν ἐν αὐτῷ. 3 Ὁ γὰρ Ἡρῴδης κρατήσας τὸν Ἰωάννην ἔδησεν [αὐτὸν] καὶ ἐν φυλακῇ ἀπέθετο διὰ Ἡρῳδιάδα τὴν γυναῖκα Φιλίππου τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ 4 ἔλεγεν γὰρ ὁ Ἰωάννης αὐτῷ, Οὐκ ἔξεστίν σοι ἔχειν αὐτήν. 5 καὶ θέλων αὐτὸν ἀποκτεῖναι ἐφοβήθη τὸν ὄχλον, ὅτι ὡς προφήτην αὐτὸν εἶχον. 6γενεσίοις δὲ γενομένοις τοῦ Ἡρῴδου ὠρχήσατο ἡ θυγάτηρ τῆς Ἡρῳδιάδος ἐν τῷ μέσῳ καὶ ἤρεσεν τῷ Ἡρῴδῃ, 7 ὅθεν μεθ᾽ ὅρκου ὡμολόγησεν αὐτῇ δοῦναι ὃ ἐὰν αἰτήσηται. 8 ἡ δὲ προβιβασθεῖσα ὑπὸ τῆς μητρὸς αὐτῆς, Δός μοι, φησίν, ὧδε ἐπὶ πίνακι τὴν κεφαλὴν Ἰωάννου τοῦ βαπτιστοῦ. 9καὶ λυπηθεὶς ὁ βασιλεὺς διὰ τοὺς ὅρκους καὶ τοὺς συνανακειμένους ἐκέλευσεν δοθῆναι, 10 καὶ πέμψας ἀπεκεφάλισεν [τὸν] Ἰωάννην ἐν τῇ φυλακῇ. 11 καὶ ἠνέχθη ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ ἐπὶ πίνακι καὶ ἐδόθη τῷ κορασίῳ, καὶ ἤνεγκεν τῇ μητρὶ αὐτῆς. 12 καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἦραν τὸ πτῶμα καὶ ἔθαψαν αὐτὸ[ν] καὶ ἐλθόντες ἀπήγγειλαν τῷ Ἰησοῦ.
The Feeding of the Five Thousand (Mrk 6.30‑44; Luk 9.10‑17; Jn 6.1‑14)
13 Ἀκούσας δὲ ὁ Ἰησοῦς ἀνεχώρησεν ἐκεῖθεν ἐν πλοίῳ εἰς ἔρημον τόπον κατ᾽ ἰδίαν• καὶ ἀκούσαντες οἱ ὄχλοι ἠκολούθησαν αὐτῷ πεζῇ ἀπὸ τῶν πόλεων. 14 καὶ ἐξελθὼν εἶδεν πολὺν ὄχλον καὶ ἐσπλαγχνίσθη ἐπ᾽ αὐτοῖς καὶ ἐθεράπευσεν τοὺς ἀρρώστους αὐτῶν. 15 ὀψίας δὲ γενομένης προσῆλθον αὐτῷ οἱ μαθηταὶ λέγοντες, Ἔρημός ἐστιν ὁ τόπος καὶ ἡ ὥρα ἤδη παρῆλθεν• ἀπόλυσον τοὺς ὄχλους, ἵνα ἀπελθόντες εἰς τὰς κώμας ἀγοράσωσιν ἑαυτοῖς βρώματα. 16 ὁ δὲ [Ἰησοῦς] εἶπεν αὐτοῖς, Οὐ χρείαν ἔχουσιν ἀπελθεῖν, δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν. 17 οἱ δὲ λέγουσιν αὐτῷ, Οὐκ ἔχομεν ὧδε εἰ μὴ πέντε ἄρτους καὶ δύο ἰχθύας. 18 ὁ δὲ εἶπεν, Φέρετέ μοι ὧδε αὐτούς. 19 καὶ κελεύσας τοὺς ὄχλους ἀνακλιθῆναι ἐπὶ τοῦ χόρτου, λαβὼν τοὺς πέντε ἄρτους καὶ τοὺς δύο ἰχθύας, ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν εὐλόγησεν καὶ κλάσας ἔδωκεν τοῖς μαθηταῖς τοὺς ἄρτους, οἱ δὲ μαθηταὶ τοῖς ὄχλοις. 20 καὶ ἔφαγον πάντες καὶ ἐχορτάσθησαν, καὶ ἦραν τὸ περισσεῦον τῶν κλασμάτων δώδεκα κοφίνους πλήρεις. 21 οἱ δὲ ἐσθίοντες ἦσαν ἄνδρες ὡσεὶ πεντακισχίλιοι χωρὶς γυναικῶν καὶ παιδίων.
Walking on the Water (Mrk 6.45‑52; Jn 6.15‑21)
22 Καὶ εὐθέως ἠνάγκασεν τοὺς μαθητὰς ἐμβῆναι εἰς τὸ πλοῖον καὶ προάγειν αὐτὸν εἰς τὸ πέραν, ἕως οὗ ἀπολύσῃ τοὺς ὄχλους. 23 καὶ ἀπολύσας τοὺς ὄχλους ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος κατ᾽ ἰδίαν προσεύξασθαι. ὀψίας δὲ γενομένης μόνος ἦν ἐκεῖ. 24 τὸ δὲ πλοῖον ἤδη σταδίους πολλοὺς ἀπὸ τῆς γῆς ἀπεῖχεν βασανιζόμενον ὑπὸ τῶν κυμάτων, ἦν γὰρ ἐναντίος ὁ ἄνεμος. 25 τετάρτῃ δὲ φυλακῇ τῆς νυκτὸς ἦλθεν πρὸς αὐτοὺς περιπατῶν ἐπὶ τὴν θάλασσαν. 26 οἱ δὲ μαθηταὶ ἰδόντες αὐτὸν ἐπὶ τῆς θαλάσσης περιπατοῦντα ἐταράχθησαν λέγοντες ὅτι Φάντασμά ἐστιν, καὶ ἀπὸ τοῦ φόβου ἔκραξαν. 27 εὐθὺς δὲ ἐλάλησεν [ὁ Ἰησοῦς] αὐτοῖς λέγων, Θαρσεῖτε, ἐγώ εἰμι• μὴ φοβεῖσθε. 28 ἀποκριθεὶς δὲ αὐτῷ ὁ Πέτρος εἶπεν, Κύριε, εἰ σὺ εἶ, κέλευσόν με ἐλθεῖν πρός σε ἐπὶ τὰ ὕδατα. 29 ὁ δὲ εἶπεν, Ἐλθέ. καὶ καταβὰς ἀπὸ τοῦ πλοίου [ὁ] Πέτρος περιεπάτησεν ἐπὶ τὰ ὕδατα καὶ ἦλθεν πρὸς τὸν Ἰησοῦν. 30 βλέπων δὲ τὸν ἄνεμον [ἰσχυρὸν] ἐφοβήθη, καὶ ἀρξάμενος καταποντίζεσθαι ἔκραξεν λέγων, Κύριε, σῶσόν με. 31 εὐθέως δὲ ὁ Ἰησοῦς ἐκτείνας τὴν χεῖρα ἐπελάβετο αὐτοῦ καὶ λέγει αὐτῷ, Ὀλιγόπιστε, εἰς τί ἐδίστασας; 32 καὶ ἀναβάντων αὐτῶν εἰς τὸ πλοῖον ἐκόπασεν ὁ ἄνεμος. 33 οἱ δὲ ἐν τῷ πλοίῳ προσεκύνησαν αὐτῷ λέγοντες, Ἀληθῶς θεοῦ υἱὸς εἶ.
The Healing of the Sick in Gennesaret (Mrk 6.53‑56)
34 Καὶ διαπεράσαντες ἦλθον ἐπὶ τὴν γῆν εἰς Γεννησαρέτ. 35 καὶ ἐπιγνόντες αὐτὸν οἱ ἄνδρες τοῦ τόπου ἐκείνου ἀπέστειλαν εἰς ὅλην τὴν περίχωρον ἐκείνην καὶ προσήνεγκαν αὐτῷ πάντας τοὺς κακῶς ἔχοντας. 36 καὶ παρεκάλουν αὐτὸν ἵνα μόνον ἅψωνται τοῦ κρασπέδου τοῦ ἱματίου αὐτοῦ• καὶ ὅσοι ἥψαντο διεσώθησαν.
15
Yezu aja kadali n’Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano (Mrk 7, 16-13)
1 Lero Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano b’e Yeruzalemu bajà hali Yezu, bamubwîra, mpu: 2 «Bici birhuma abaganda bâwe bakaz’ivuna amarhegeko g’abâmîra? Ci barhacikalaba nka balya?» 3 Erhi acibashuza, ababwîra, erhi: «Cirhuma mweki muvuna amarhegeko ga Nyamuzinda erhi ngesò za bashakulûza binyu zirhuma? 4 Ci Nyamuzinda aderhaga, mpu: Okenge sho na nyoko, mpu n’owakungulire îshe erhi nnina, anafè. 5 Na ninyu munakaz’iderha, mpu: Ngasi yeshi wabwîre îshe erhi nnina, erhi: «Ehi nnakakurhabîremwo, nahihanyire nterekêro, 6 mwaderha mpu oyo arhacirhegesirwi okurhabâla îshe erhi nnina. Na ntyo munakaz’ivuna amarhegeko ga Nyamuzinda erhi ngesò zinyu zirhuma. 7 Mâshi, ezi ndyâlya! Izaya acilêbîre bwinjà, erhi aderha, erhi: 8 Olu lubaga ludwîrhe lwankenga n’akanwa kwonene, ci emirhima yâbo eri kuli. 9 Obukenge bankenga buba bunywesi: banayigîrize Enyigirizo n’amarhegeko garhenga emw’abantu.
Arhali ebija ekanwa byo bizinza omuntu, ci ebirhenga omu murhima (Mrk 7, 14-23)
10 Erhi acibà amahamagala engabo, azibwîra, erhi: «Murhege amarhwîri munayumvîrhize! 11 Arhali ebija ekanwa byo bizinza omuntu, ci ebirhenga ekamwa kw’omuntu byo bimuzinza.» 12 Obwo erhi abambali bacimujàho, bamubwîra, mpu: «K’omanyire oku ene Abafarizeyi bayumva lulya luderho lwâwe bagayire?» 13 Naye abashuza anaderha, erhi: «Ngasi murhi gurharhweragwa na Larha w’empingu, gwayish’ikubwa. 14 Mubaleke; eri mihûrha eyêreka emihurha enjira! Ci omuhurha gukacihiramwo eby’okulangula ogwâbomuhurha enjira, yombi enacîlobe omu nyenga». 15 Petro ashuza, amubwîra, erhi: «Rhuhugulirage nîrhu ogwomugani». 16 Naye Yezu anacimushuza, amubwîra, erhi: «Aye! kuziga ninyu ntà bukengêre mugwêrhe kuhika ene! 17 Murhayumvirhi oku ebija ekanwa omu nda birhogera, na kandi bije aharhankaderhwa. 18 N’oku ebirhenga ekanwa byôhe, omu murhima birhenga, byo binazinza omuntu? 19 Omu murhima mwomurhenga enkengêro mbî, okuyîrha, okuhusha, okujira eby’enshonyi, okuzimba, okuhamîriza obunywesi, n’ebijâci. 20 Ebyo byo bizinza omuntu. Ci okulya buzira kukalaba, kurhankazinza ndi».
Yezu afumya mwâli w’omukazi w’e Kanani (Mrk 7, 24-30)
21 Lero erhi Yezu acirhenga aho, acîjira omu mpande z’e Tiri n’ez’e Sidoni. 22 Obwo omukazi w’e Kanani ahubuka muli eco cihugo, aj’ahamagala, anaderha, erhi: «Mâshi Nyamwagirwa, mwene Daudi, ombêre obwonjo: mwâli wâni anayisirwe na shetani». 23 Naye arhamushuzagya ciru ehitya. Lero abaganda bâge banacimujàho, bamuyinginga, banamubwîra, mpu: «Mubwîre agende, bulya adwîrhe ajira olubi omu nyuma zirhu». 24 Naye erhi acishuza, aderha, cerhi: «Ntarhumagwa okurhali oku bâna-buzi bahezire b’Israheli». 25 Lero olya mukazi anaciyisha, amuharâmya, anaderha, erhi: «Ontabâle, Muhanyi wâni!» 26 Naye anacimushuza, erhi: «Kurhali kwinjà okurhôla ebiryo by’abâna n’okubikweba ebibwâna». 27 Naye nyamukazi anaciderha, erhi: «Kwo binali ntyo, Muciza! ci ebibwâna nabyo binalye oku buhungumukiza burhoga oku cibo ca nnâhamwâbo!» 28 Lero erhi Yezu acishuza, amubwîra, erhi: «We mukazi, obwemêre bwâwe buli bunji! Bibage nka okwo walonza». N’omwâli anacifuma muli ako kanya.
Yezu afumya balwâla banji hôfi h’enyanja
29 Obwo, Yezu erhi acirhenga aho, aja hôfi h’enyanja y’e Galileya; n’erhi acîja oku ntondo, anacibutamalakwo. 30 Abantu nyamugege banacimujàho, erhi badwîrhe abahozire amagulu n’abahegezi, emihurha n’orhuduma, n’abandi banji ba ngasi lubero: babahira aha magulu gâge; naye anacibafumya. 31 Rhulya rhutu rhw’abantu rhwarhangâla erhi rhubona orhuduma rhwaderha, abahegezi bafuma, abahozire amagulu balambagira, n’emihurha yabona: bakuza Nyamuzinda w’Israheli.
Yezu aluza emigati obwa kabiri (Mrk 8, 1-10)
32 Erhi aba amahamagala abaganda bâge, Yezu ababwîra, erhi: «Namabonera olubaga obwonjo; bulya zikola nsiku isharhu zino kurhenga banshimbire, barhanagwêrhi eci balya. Okubalika bashalisire, ntalonza: bankafira omu njira». 33 Abaganda bâge banacimubwîra, mpu: «Ngahi emigati y’okuyigusa aba bôshi yarhenga muno irungu?» 34 Yezu abadôsa, erhi: «Migati inga mugwêrhe?» Banacimushuza, mpu: Eri nda na ndûgu nsungunu». 35 Okuhandi anacirhegeka mpu abantu babwârhale oku idaho. 36 Ayanka erya migati oku eri nda na zirya ndûgu, avuga omunkwa, ayibega, ayiha abambali, abambali nabo bayiha olubaga. 37 Balya bantu bôshi bàlya banayigurha. Barhôla ebihimbi byasigalaga, byayunjuza birhiri nda! 38 Abalyaga nabo, kurhenzamwo abakazi n’abâna, bali bantu bihumbi bini. 39 N’erhi acibà amalika olubaga, aja omu bwârho; kwo na kuhika omu cihugo c’e Magadani.

ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 15
The Tradition of the Elders (Mrk 7.1‑23)
1 Τότε προσέρχονται τῷ Ἰησοῦ ἀπὸ Ἱεροσολύμων Φαρισαῖοι καὶ γραμματεῖς λέγοντες, 2 Διὰ τί οἱ μαθηταί σου παραβαίνουσιν τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων; οὐ γὰρ νίπτονται τὰς χεῖρας [αὐτῶν] ὅταν ἄρτον ἐσθίωσιν. 3 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Διὰ τί καὶ ὑμεῖς παραβαίνετε τὴν ἐντολὴν τοῦ θεοῦ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμῶν; 4 ὁ γὰρ θεὸς εἶπεν, Τίμα τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα, καί, Ὁ κακολογῶν πατέρα ἢ μητέρα θανάτῳ τελευτάτω. 5 ὑμεῖς δὲ λέγετε, Ὃς ἂν εἴπῃ τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, Δῶρον ὃ ἐὰν ἐξ ἐμοῦ ὠφεληθῇς, 6 οὐ μὴ τιμήσει τὸν πατέρα αὐτοῦ • καὶ ἠκυρώσατε τὸν λόγον τοῦ θεοῦ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμῶν. 7 ὑποκριταί, καλῶς ἐπροφήτευσεν περὶ ὑμῶν Ἠσαΐας λέγων, 8 Ὁ λαὸς οὗτος τοῖς χείλεσίν με τιμᾷ, ἡ δὲ καρδία αὐτῶν πόρρω ἀπέχει ἀπ᾽ ἐμοῦ• 9 μάτην δὲ σέβονταί με διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων. 10 Καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ὄχλον εἶπεν αὐτοῖς, Ἀκούετε καὶ συνίετε 11 οὐ τὸ εἰσερχόμενον εἰς τὸ στόμα κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον, ἀλλὰ τὸ ἐκπορευόμενον ἐκ τοῦ στόματος τοῦτο κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον. 12 Τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ λέγουσιν αὐτῷ, Οἶδας ὅτι οἱ Φαρισαῖοι ἀκούσαντες τὸν λόγον ἐσκανδαλίσθησαν; 13 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Πᾶσα φυτεία ἣν οὐκ ἐφύτευσεν ὁ πατήρ μου ὁ οὐράνιος ἐκριζωθήσεται. 14 ἄφετε αὐτούς• τυφλοί εἰσιν ὁδηγοὶ [τυφλῶν] • τυφλὸς δὲ τυφλὸν ἐὰν ὁδηγῇ, ἀμφότεροι εἰς βόθυνον πεσοῦνται. 15 Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν αὐτῷ, Φράσον ἡμῖν τὴν παραβολὴν [ταύτην]. 16 ὁ δὲ εἶπεν, Ἀκμὴν καὶ ὑμεῖς ἀσύνετοί ἐστε; 17 οὐ νοεῖτε ὅτι πᾶν τὸ εἰσπορευόμενον εἰς τὸ στόμα εἰς τὴν κοιλίαν χωρεῖ καὶ εἰς ἀφεδρῶνα ἐκβάλλεται; 18 τὰ δὲ ἐκπορευόμενα ἐκ τοῦ στόματος ἐκ τῆς καρδίας ἐξέρχεται, κἀκεῖνα κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον. 19 ἐκ γὰρ τῆς καρδίας ἐξέρχονται διαλογισμοὶ πονηροί, φόνοι, μοιχεῖαι, πορνεῖαι, κλοπαί, ψευδομαρτυρίαι, βλασφημίαι. 20 ταῦτά ἐστιν τὰ κοινοῦντα τὸν ἄνθρωπον, τὸ δὲ ἀνίπτοις χερσὶν φαγεῖν οὐ κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
The Canaanite Women’s Faith (Mrk 7.24‑30)
21 Καὶ ἐξελθὼν ἐκεῖθεν ὁ Ἰησοῦς ἀνεχώρησεν εἰς τὰ μέρη Τύρου καὶ Σιδῶνος. 22 καὶ ἰδοὺ γυνὴ Χαναναία ἀπὸ τῶν ὁρίων ἐκείνων ἐξελθοῦσα ἔκραζεν λέγουσα, Ἐλέησόν με, κύριε υἱὸς Δαυίδ• ἡ θυγάτηρ μου κακῶς δαιμονίζεται. 23 ὁ δὲ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῇ λόγον. καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἠρώτουν αὐτὸν λέγοντες, Ἀπόλυσον αὐτήν, ὅτι κράζει ὄπισθεν ἡμῶν. 24 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐκ ἀπεστάλην εἰ μὴ εἰς τὰ πρόβατα τὰ ἀπολωλότα οἴκου Ἰσραήλ. 25 ἡ δὲ ἐλθοῦσα προσεκύνει αὐτῷ λέγουσα, Κύριε, βοήθει μοι. 26 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐκ ἔστιν καλὸν λαβεῖν τὸν ἄρτον τῶν τέκνων καὶ βαλεῖν τοῖς κυναρίοις. 27 ἡ δὲ εἶπεν, Ναὶ κύριε, καὶ γὰρ τὰ κυνάρια ἐσθίει ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τῶν κυρίων αὐτῶν. 28 τότε ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῇ, Ὦ γύναι, μεγάλη σου ἡ πίστις• γενηθήτω σοι ὡς θέλεις. καὶ ἰάθη ἡ θυγάτηρ αὐτῆς ἀπὸ τῆς ὥρας ἐκείνης.
The Healing of Many People
29 Καὶ μεταβὰς ἐκεῖθεν ὁ Ἰησοῦς ἦλθεν παρὰ τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας, καὶ ἀναβὰς εἰς τὸ ὄρος ἐκάθητο ἐκεῖ. 30 καὶ προσῆλθον αὐτῷ ὄχλοι πολλοὶ ἔχοντες μεθ᾽ ἑαυτῶν χωλούς, τυφλούς, κυλλούς, κωφούς, καὶ ἑτέρους πολλοὺς καὶ ἔρριψαν αὐτοὺς παρὰ τοὺς πόδας αὐτοῦ, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτούς 31 ὥστε τὸν ὄχλον θαυμάσαι βλέποντας κωφοὺς λαλοῦντας, κυλλοὺς ὑγιεῖς καὶ χωλοὺς περιπατοῦντας καὶ τυφλοὺς βλέποντας• καὶ ἐδόξασαν τὸν θεὸν Ἰσραήλ.
The Feeding of the Four Thousand (Mrk 8.1‑10)
32 Ὁ δὲ Ἰησοῦς προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ εἶπεν, Σπλαγχνίζομαι ἐπὶ τὸν ὄχλον, ὅτι ἤδη ἡμέραι τρεῖς προσμένουσίν μοι καὶ οὐκ ἔχουσιν τί φάγωσιν• καὶ ἀπολῦσαι αὐτοὺς νήστεις οὐ θέλω, μήποτε ἐκλυθῶσιν ἐν τῇ ὁδῷ. 33 καὶ λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταί, Πόθεν ἡμῖν ἐν ἐρημίᾳ ἄρτοι τοσοῦτοι ὥστε χορτάσαι ὄχλον τοσοῦτον; 34 καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Πόσους ἄρτους ἔχετε; οἱ δὲ εἶπαν, Ἑπτὰ καὶ ὀλίγα ἰχθύδια. 35 καὶ παραγγείλας τῷ ὄχλῳ ἀναπεσεῖν ἐπὶ τὴν γῆν 36 ἔλαβεν τοὺς ἑπτὰ ἄρτους καὶ τοὺς ἰχθύας καὶ εὐχαριστήσας ἔκλασεν καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς, οἱ δὲ μαθηταὶ τοῖς ὄχλοις. 37 καὶ ἔφαγον πάντες καὶ ἐχορτάσθησαν. καὶ τὸ περισσεῦον τῶν κλασμάτων ἦραν ἑπτὰ σπυρίδας πλήρεις. 38 οἱ δὲ ἐσθίοντες ἦσαν τετρακισχίλιοι ἄνδρες χωρὶς γυναικῶν καὶ παιδίων. 39 Καὶ ἀπολύσας τοὺς ὄχλους ἐνέβη εἰς τὸ πλοῖον καὶ ἦλθεν εἰς τὰ ὅρια Μαγαδάν.
16
Abafarizeyi n’Abasaduceyi bahûna Yezu ecimanyîso (Mrk 8, 11,-13; Luk 11, 16-29)
1 Abafarizeyi n’ Abasaduceyi banacimujàho mpu bamurhangule, bamuhûna mpu abayêreke ecimanyîso c’oku nkuba. 2 Naye erhi acibashuza, ababwîra, erhi: «Kukaba bijingo, muderhe, mpu: irhondo gwâba mulengêzi, bulya ebitù bishushire amâle. 3 Na kukaba sêzi muderhe, erhi: ene gwâba mudumbi, bulya ebitù bishushire omugî. Ntyo muyishi ngasi cimanyîso c’ebitù ci murhishi ebimanyîsop by’amango! 4 Eri iburha libi n’ery’endyâlya lyalonza ecimanyîso! Ecimanyîso ntâco lyahâbwa, ecirhali c’omulêbi Yôna!» Aho abaleka, acîgendera.

Obwengûza bw’Abafarizeyi n’ Abasaduceyi (Mrk 8, 14-21; Luk 12.10)
5 Erhi baciyikira enyanja, abaganda bâge erhi bayibagire okuyanka emigati. 6 Lero Yezu anacibabwîra, erhi: «Mucirange munamanye engezo y’Abafarizeyi n’Abasaduceyi!» 7 Nabo bakengêra banacîbwîra bône na bône, mpu: «Bulya rhurhadwîrhi migati». 8 Lero Yezu erhi acimanya, ababwîra, erhi: «Banya bwemêre-busungunu, bici byarhuma mudwîrhe mwagerêreza omu murhima mpu murhagwêrhi migati? 9 Ka murhasag’iyumva? Ka murhacikengiri erya migati irhanu yayigusagya bantu bihumbi birhânu na birya birhiri byasigîre? 10 Nîsi erya migati nda yayigusagya bantu bihumbi bini na birhiri binga byasigiîre? 11 Cankarhuma murhayumva oku ntali omu by’emigati? Mumanye engezo y’Abafarizeyi n’Abasaduceyi!» 12 Lero banaciyumva oku arhali ngezoq ya kurhunza migati adcerhaga mpu bamanye, ci nyigîrizo z’Abafarizeyi n’Abasaduceyi.
Petro amanya oku Yezu ali Nyamuzinda analaganyibwa obukulu (Mrk 8, 27-30; Luk 9, 18-21)
13 Erhi Yezu ahika e Sêzareya, cihugo ca Filipo, adôsa abaganda bâge, erhi: «Kurhi abantu baderha kuli Mwene-omuntu?» 14 Nabo banacimubwîra, erhi: «Baguma banaderhe mpu ye Yowane Mubatiza; abandi mpu Eliya, abandi nabo mpu Yeremiya erhi muguma omu balêbi». 15 Yezu anacibabwîra, erhi: «Ninyu mwe, ndi muderha mpu ndi?» 16 Simoni-Petro erhi ashuza, aderha, erhi: «We Kristu Mwene-Nyamuzinda Ozîne». 17 Yezu naye ashuza, anamubwîra, erhi: «Oli muny’iragi, Simoni, mugala wa Yôna, bulya gurhali mubiri erhi mukòr, gukumanyîsize okwo, ci Larha oli omu mpingu. 18 Yumva nkubwîre oku oli lbuyes na kuli eryo ibuye nayâbakakwo Ekleziya yâni, n’amâmi g’ekuzimu garhakayihima. 19 Nanakuha enyigulo z’Obwâmi bw’empingu: ngasi eci wafundike en’igulu, erhi ciri cifundike n’omu mpingu, na ngasi eci wafundûle en’igulu, erhi n’omu mpingu ciri cifundûle». 20 Lero anacikomêreza abambali mpu barhabwîraga ndi oku ye Kristu.
Yezu abwîra obw’oburhanzi abaganda bâge oku ayish’ibabazibwa (Mrk 8, 31-33; Luk 9,22)
21 Kurhenga olwo lusiku, Yezu arhondêra ayêreka abaganda bâge oku akwânîne aj’e Yeruzalemu, ababazibwe n’abagula b’olubaga, abajinji n’abashamuka b’ihano; kandi afe, n’olusiku lwa kasharhu afûke. 22 Lero Petro amukema, arhondêra amukalihira anamubwîra, erhi: «Nanga, Waliha! okwo kurhabe!» 23 Yezu erhi acihindamuka, abwîra Petro, erhi: «Shetani, ntengaho! odwîrhe wanshumika kubî, bulya enkengêro zâwe zirhali nkengêro z’ebya Nnâmahanga, ci za bintu by’en’igulu!»
Ebi owalonz’ishimba Yezu arhegesirwe okujira (Luk 8, 34-9, 1; Luk 9, 23-27)
24 Lero Yezu anacibwîra abambali, erhi: «Owalonz’inshimba, acilahire yênene, abarhule omusalaba gwâge, anshimbe. 25 Owâlonze okuciza obuzîne bwâge, ye wâbuheze; ci owalonze okuheza obuzîne bwâge nie ntuma, ye wâbucize. 26 Bici kwankakwânana omuntu okubà mwâmi w’igulu lyôshi erhi ankaheza omûka gwâge? 27 Ci mumanye oku Mwene-omuntu ayish’iyisha bona bamalahika bâge omu bukuze bw’Îshe: lero obwo ayish’ilyûla ngasi muguma oku bijiro byâge. 28 Mmubwîre okunali: Hali baguma muli aba bayimanzire aha, barhakabona olufu, kuhika babone Mwene-omuntu ayishire omu Bwâmi bwâge».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 16
The Demand for a Sign (Mrk 8.11‑13; Luk 12.54‑56)
1 Καὶ προσελθόντες οἱ Φαρισαῖοι καὶ Σαδδουκαῖοι πειράζοντες ἐπηρώτησαν αὐτὸν σημεῖον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐπιδεῖξαι αὐτοῖς. 2 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, [Ὀψίας γενομένης λέγετε, Εὐδία, πυρράζει γὰρ ὁ οὐρανός 3 καὶ πρωΐ, Σήμερον χειμών, πυρράζει γὰρ στυγνάζων ὁ οὐρανός. τὸ μὲν πρόσωπον τοῦ οὐρανοῦ γινώσκετε διακρίνειν, τὰ δὲ σημεῖα τῶν καιρῶν οὐ δύνασθε; ] 4 Γενεὰ πονηρὰ καὶ μοιχαλὶς σημεῖον ἐπιζητεῖ, καὶ σημεῖον οὐ δοθήσεται αὐτῇ εἰ μὴ τὸ σημεῖον Ἰωνᾶ. καὶ καταλιπὼν αὐτοὺς ἀπῆλθεν.
The Leaven of the Pharisees and Sadducees (Mrk 8.14‑21)
5 Καὶ ἐλθόντες οἱ μαθηταὶ εἰς τὸ πέραν ἐπελάθοντο ἄρτους λαβεῖν. 6 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ὁρᾶτε καὶ προσέχετε ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων. 7 οἱ δὲ διελογίζοντο ἐν ἑαυτοῖς λέγοντες ὅτι Ἄρτους οὐκ ἐλάβομεν. 8 γνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Τί διαλογίζεσθε ἐν ἑαυτοῖς, ὀλιγόπιστοι, ὅτι ἄρτους οὐκ ἔχετε; 9 οὔπω νοεῖτε, οὐδὲ μνημονεύετε τοὺς πέντε ἄρτους τῶν πεντακισχιλίων καὶ πόσους κοφίνους ἐλάβετε; 10 οὐδὲ τοὺς ἑπτὰ ἄρτους τῶν τετρακισχιλίων καὶ πόσας σπυρίδας ἐλάβετε; 11 πῶς οὐ νοεῖτε ὅτι οὐ περὶ ἄρτων εἶπον ὑμῖν; προσέχετε δὲ ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων. 12 τότε συνῆκαν ὅτι οὐκ εἶπεν προσέχειν ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν ἄρτων ἀλλ᾽ ἀπὸ τῆς διδαχῆς τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων.
Peter’s Declaration about Jesus (Mrk 8.27‑30; Luk 9.18‑21)
13 Ἐλθὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς εἰς τὰ μέρη Καισαρείας τῆς Φιλίππου ἠρώτα τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ λέγων, Τίνα λέγουσιν οἱ ἄνθρωποι εἶναι τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου; 14 οἱ δὲ εἶπαν, Οἱ μὲν Ἰωάννην τὸν βαπτιστήν, ἄλλοι δὲ Ἠλίαν, ἕτεροι δὲ Ἰερεμίαν ἢ ἕνα τῶν προφητῶν. 15 λέγει αὐτοῖς, Ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; 16 ἀποκριθεὶς δὲ Σίμων Πέτρος εἶπεν, Σὺ εἶ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος. 17 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Μακάριος εἶ, Σίμων Βαριωνᾶ, ὅτι σὰρξ καὶ αἷμα οὐκ ἀπεκάλυψέν σοι ἀλλ᾽ ὁ πατήρ μου ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 18 κἀγὼ δέ σοι λέγω ὅτι σὺ εἶ Πέτρος, καὶ ἐπὶ ταύτῃ τῇ πέτρᾳ οἰκοδομήσω μου τὴν ἐκκλησίαν καὶ πύλαι ᾅδου οὐ κατισχύσουσιν αὐτῆς. 19 δώσω σοι τὰς κλεῖδας τῆς βασιλείας τῶν οὐρανῶν, καὶ ὃ ἐὰν δήσῃς ἐπὶ τῆς γῆς ἔσται δεδεμένον ἐν τοῖς οὐρανοῖς, καὶ ὃ ἐὰν λύσῃς ἐπὶ τῆς γῆς ἔσται λελυμένον ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 20 τότε διεστείλατο τοῖς μαθηταῖς ἵνα μηδενὶ εἴπωσιν ὅτι αὐτός ἐστιν ὁ Χριστός.
Jesus Foretells His Death and Resurrection (Mrk 8.31-9.1; Luk 9.22‑27)
21 Ἀπὸ τότε ἤρξατο ὁ Ἰησοῦς δεικνύειν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ὅτι δεῖ αὐτὸν εἰς Ἱεροσόλυμα ἀπελθεῖν καὶ πολλὰ παθεῖν ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἀρχιερέων καὶ γραμματέων καὶ ἀποκτανθῆναι καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἐγερθῆναι. 22 καὶ προσλαβόμενος αὐτὸν ὁ Πέτρος ἤρξατο ἐπιτιμᾶν αὐτῷ λέγων, Ἵλεώς σοι, κύριε• οὐ μὴ ἔσται σοι τοῦτο. 23 ὁ δὲ στραφεὶς εἶπεν τῷ Πέτρῳ, Ὕπαγε ὀπίσω μου, Σατανᾶ• σκάνδαλον εἶ ἐμοῦ, ὅτι οὐ φρονεῖς τὰ τοῦ θεοῦ ἀλλὰ τὰ τῶν ἀνθρώπων. 24 Τότε ὁ Ἰησοῦς εἶπεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Εἴ τις θέλει ὀπίσω μου ἐλθεῖν, ἀπαρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καὶ ἀκολουθείτω μοι. 25 ὃς γὰρ ἐὰν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι ἀπολέσει αὐτήν• ὃς δ᾽ ἂν ἀπολέσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ εὑρήσει αὐτήν. 26 τί γὰρ ὠφεληθήσεται ἄνθρωπος ἐὰν τὸν κόσμον ὅλον κερδήσῃ τὴν δὲ ψυχὴν αὐτοῦ ζημιωθῇ; ἢ τί δώσει ἄνθρωπος ἀντάλλαγμα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ; 27 μέλλει γὰρ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἔρχεσθαι ἐν τῇ δόξῃ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ μετὰ τῶν ἀγγέλων αὐτοῦ, καὶ τότε ἀποδώσει ἑκάστῳ κατὰ τὴν πρᾶξιν αὐτοῦ. 28 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι εἰσίν τινες τῶν ὧδε ἑστώτων οἵτινες οὐ μὴ γεύσωνται θανάτου ἕως ἂν ἴδωσιν τὸν
17
Yezu ahinduka obusù (Mrk 9, 2-8; Luk 9, 28-36; 2 Pt 1, 16-18)
1 Erhi kugera nsiku ndarhu, Yezu arhôla Petro na Yakôbo bo n’omulumuna Yowane, anacibahêka bône bône oku ntondo ndirit. 2 Anacihindukira obusù embere zâbo: obusù bwâge bwalangashana nk’izûba n’emyambalo yâge yanaciba nka myonzi y’izûba. 3 Aho Mûsa na Eliya banacibabonekera, bakaz’ishambâla bo naye. 4 Naye Petro arhondêr’aderha, abwîra Yezu, erhi: «Yâgirwa, kuli kwinjà rhubêre hano: okalonza, nayûbakaho rhuyumpa rhusharhu, higuma hyâwe, ehindi hya Mûsa, n’ehindi hya Eliya». 5 Oku anacidwîrhe aderha, olwikungu lwêru lwababwîka; izù lyanacirhengamwo lulya lwikungu, lyaderha, erhi: «Oyu ye Mugala wâni muzigirwa, oyu nsîma bwenêne, mukaz’imuyumva». 6 Erhi abalalizi bâge bayumva lirya izù, bakulumba bûbi, obwôba bwabagwârha. 7 Obwo Yezu bajàho, abahumakwo anababwîra, erhi: «Yimuki, murhayôbohaga». 8 Erhi baciyinamula amasù, barhacibonaga ndi, orhali Yezu yenene. 9 Erhi baciba badwîrhe bayandagala oku ntondo, Yezu abakomêreza, anababwîra, erhi: «Murhabwîraga ndi ebi mwabwîne, kuhika Mwene-omuntu afûke omu bafù».
Amango Eliya anâgaluke (Mrk 9, 9-13)
10 Lero abaganda bâge banacîdôsa, baderha, mpu: «Cirhuma abashamuka b’ihano bakaz’iderha mpu Eliya akwânîne ayishe?» 11 Naye erhi abashuza, ababwîra, erhi: «Neci, Eliya ayish’iyisha, anayish’ikombêza byôshi. 12 Ci mmubwîzire oku Eliya ayishire mîra, barhanamumanyaga, ci bamujira oku balonzagya. Mwene-omuntu naye ntyo kwo ayish’ibabazibwa nabo». 13 Obwo abaganda bâge bayumva oku Yowane Mubatiza alonzagy’iderha.
Yezu alibirhakwo shetani w’oluhungu-isirhe (Mrk 9, 14-29; Luk 9, 37-43)
14 Erhi bacihika aha bantu, muntu muguma amujàho, amuharâmya anamubwîra, erhi: 15 «Nyamwagirwa, obêre mugala wâni obwonjo, asirahire anababiîre bwenêne: kanji kanji anakaziciloha ecîko n’omu mîshi. 16 Nàmuhire abaganda bâwe, ci barhahashag’imufumya». 17 Yezu erhi amushuza, amubwîra, erhi: «Eri iburha libula-buyêmêre na linya-mabî, kuhika mangaci nayôrha ninyu? Kuhika mangaci nammulembera? Nderheragiye hano». 18 Yezu anacimukankamira, n’olya shetani amurhegamwo, n’omwâna anacifuma ho na halya. 19 Obwo entumwa zanacimujàho bufunda-funda, zadôsa Yezu, mpu: «Carhumire rhwêki rhurhahash’imuhulusa bulya?» 20 Yezu anacibabwîra, erhi: «Kubula bwemêre kwinyu kwarhumire. Mmubwîre okuli, nka mugwêrhe obwemêre boli nka mogomogo ya sinapi, mwanabwîra eyi ntondo, erhi: «Rheng’aha, ojè hala»; enagende, na ntâco cankammuyabîra» [ 21 Shetani wa bênè oyu arhahulusibwa n’ezirhali nsengero n’okucîshalisa.]
Yezu abwîra abaganda bâge obwa kabiri oku ayish’ibabala (Mrk 9, 30-32; Luk 9, 44-45)
22 Erhi baciba bali bôshi baguma omu Galileya, Yezu anacibabwîra, erhi: «Mwene-omuntu ayish’ihânwa omu maboko g’abantu. 23 Bayish’imuyîrha, n’olusikuu lwa kasharhu ayish’ifûka». Obwo abaganda bâge banaciba burhe bwenêne.
Yezu bo na Petro bahâna entûlo y’akâ-Nyamuzinda
24 Erhi bacihika e Kafamaumu, abakag’ihôza entûlo y’akâ-Nyamuzinda bajàho Petro, banamubwîra, mpu: «Ka Nnahamwinyu yêhe arhahàna ntûlo y’akâ-Nyamuzinda?» 25 Anacishuza, erhi: «Neci». Lero erhi bacija omu nyumpa, Yezu ayirukir’amubwîra, erhi: «Kurhi okengire, Simoni? Abâmi b’igulu, bahi bavurhisa? Ka bambali bâbo erhi bagenyi?» 26 Erhi naye acimushuza, cerhi: «Bagenyi», Yezu amubwîra, erhi: «Kuziga abambali barharhegesirwi. 27 Ci kwônene, lyo rhurhabasarhaza, ojè emashinji, ogend’iloba, n’enfî ntanzi wakagwâsa, oyilole ekanwa: washimânamwo ensaranga; oziyanke, obahêzo kuli nie nâwe».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 17
The Transfiguration of Jesus (Mrk 9.2‑13; Luk 9.28‑36)
1 Καὶ μεθ᾽ ἡμέρας ἓξ παραλαμβάνει ὁ Ἰησοῦς τὸν Πέτρον καὶ Ἰάκωβον καὶ Ἰωάννην τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ ἀναφέρει αὐτοὺς εἰς ὄρος ὑψηλὸν κατ᾽ ἰδίαν. 2 καὶ μετεμορφώθη ἔμπροσθεν αὐτῶν, καὶ ἔλαμψεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡς ὁ ἥλιος, τὰ δὲ ἱμάτια αὐτοῦ ἐγένετο λευκὰ ὡς τὸ φῶς. 3 καὶ ἰδοὺ ὤφθη αὐτοῖς Μωϋσῆς καὶ Ἠλίας συλλαλοῦντες μετ᾽ αὐτοῦ. 4 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν τῷ Ἰησοῦ, Κύριε, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι• εἰ θέλεις, ποιήσω ὧδε τρεῖς σκηνάς, σοὶ μίαν καὶ Μωϋσεῖ μίαν καὶ Ἠλίᾳ μίαν. 5 ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος ἰδοὺ νεφέλη φωτεινὴ ἐπεσκίασεν αὐτούς, καὶ ἰδοὺ φωνὴ ἐκ τῆς νεφέλης λέγουσα, Οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός, ἐν ᾧ εὐδόκησα• ἀκούετε αὐτοῦ. 6 καὶ ἀκούσαντες οἱ μαθηταὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον αὐτῶν καὶ ἐφοβήθησαν σφόδρα. 7 καὶ προσῆλθεν ὁ Ἰησοῦς καὶ ἁψάμενος αὐτῶν εἶπεν, Ἐγέρθητε καὶ μὴ φοβεῖσθε. 8ἐπάραντες δὲ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν οὐδένα εἶδον εἰ μὴ αὐτὸν Ἰησοῦν μόνον. 9 Καὶ καταβαινόντων αὐτῶν ἐκ τοῦ ὄρους ἐνετείλατο αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς λέγων, Μηδενὶ εἴπητε τὸ ὅραμα ἕως οὗ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐκ νεκρῶν ἐγερθῇ. 10 καὶ ἐπηρώτησαν αὐτὸν οἱ μαθηταὶ λέγοντες, Τί οὖν οἱ γραμματεῖς λέγουσιν ὅτι Ἠλίαν δεῖ ἐλθεῖν πρῶτον; 11 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἠλίας μὲν ἔρχεται καὶ ἀποκαταστήσει πάντα 12 λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι Ἠλίας ἤδη ἦλθεν, καὶ οὐκ ἐπέγνωσαν αὐτὸν ἀλλ᾽ ἐποίησαν ἐν αὐτῷ ὅσα ἠθέλησαν• οὕτως καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου μέλλει πάσχειν ὑπ᾽ αὐτῶν. 13 τότε συνῆκαν οἱ μαθηταὶ ὅτι περὶ Ἰωάννου τοῦ βαπτιστοῦ εἶπεν αὐτοῖς.
The Healing of a Boy with a Demon (Mrk 9.14‑29; Luk 9.37‑43a)
14 Καὶ ἐλθόντων πρὸς τὸν ὄχλον προσῆλθεν αὐτῷ ἄνθρωπος γονυπετῶν αὐτὸν 15 καὶ λέγων, Κύριε, ἐλέησόν μου τὸν υἱόν, ὅτι σεληνιάζεται καὶ κακῶς πάσχει• πολλάκις γὰρ πίπτει εἰς τὸ πῦρ καὶ πολλάκις εἰς τὸ ὕδωρ. 16 καὶ προσήνεγκα αὐτὸν τοῖς μαθηταῖς σου, καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν αὐτὸν θεραπεῦσαι. 17 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ὦ γενεὰ ἄπιστος καὶ διεστραμμένη, ἕως πότε μεθ᾽ ὑμῶν ἔσομαι; ἕως πότε ἀνέξομαι ὑμῶν; φέρετέ μοι αὐτὸν ὧδε. 18 καὶ ἐπετίμησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς καὶ ἐξῆλθεν ἀπ᾽ αὐτοῦ τὸ δαιμόνιον καὶ ἐθεραπεύθη ὁ παῖς ἀπὸ τῆς ὥρας ἐκείνης. 19 Τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ τῷ Ἰησοῦ κατ᾽ ἰδίαν εἶπον, Διὰ τί ἡμεῖς οὐκ ἠδυνήθημεν ἐκβαλεῖν αὐτό; 20 ὁ δὲ λέγει αὐτοῖς, Διὰ τὴν ὀλιγοπιστίαν ὑμῶν• ἀμὴν γὰρ λέγω ὑμῖν, ἐὰν ἔχητε πίστιν ὡς κόκκον σινάπεως, ἐρεῖτε τῷ ὄρει τούτῳ, Μετάβα ἔνθεν ἐκεῖ, καὶ μεταβήσεται• καὶ οὐδὲν ἀδυνατήσει ὑμῖν.
Jesus Again Foretells His Death and Resurrection (Mrk 9.30‑32; Luk 9.43b-45)
22 Συστρεφομένων δὲ αὐτῶν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Μέλλει ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοσθαι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων, 23 καὶ ἀποκτενοῦσιν αὐτόν, καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἐγερθήσεται. καὶ ἐλυπήθησαν σφόδρα.
Payment of the Temple Tax
24 Ἐλθόντων δὲ αὐτῶν εἰς Καφαρναοὺμ προσῆλθον οἱ τὰ δίδραχμα λαμβάνοντες τῷ Πέτρῳ καὶ εἶπαν, Ὁ διδάσκαλος ὑμῶν οὐ τελεῖ [τὰ] δίδραχμα; 25 λέγει, Ναί. καὶ ἐλθόντα εἰς τὴν οἰκίαν προέφθασεν αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς λέγων, Τί σοι δοκεῖ, Σίμων; οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς ἀπὸ τίνων λαμβάνουσιν τέλη ἢ κῆνσον; ἀπὸ τῶν υἱῶν αὐτῶν ἢ ἀπὸ τῶν ἀλλοτρίων; 26 εἰπόντος δέ, Ἀπὸ τῶν ἀλλοτρίων, ἔφη αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ἄρα γε ἐλεύθεροί εἰσιν οἱ υἱοί. 27 ἵνα δὲ μὴ σκανδαλίσωμεν αὐτούς, πορευθεὶς εἰς θάλασσαν βάλε ἄγκιστρον καὶ τὸν ἀναβάντα πρῶτον ἰχθὺν ἆρον, καὶ ἀνοίξας τὸ στόμα αὐτοῦ εὑρήσεις στατῆρα• ἐκεῖνον λαβὼν δὸς αὐτοῖς ἀντὶ ἐμοῦ καὶ σοῦ.
18
Omukulu omu Bwâmi bw’empingu (Mrk 9, 33-36; Luk 9, 46-47)
1 Muli ako kanya, entumwa zanacija hali Yezu, zamudôsa, mpu: «Ndi wankaderha mukulu omu Bwâmi bw’empingu?» 2 Yezu anacihamagala omwâna w’ecirhaba, amuheba ekarhî kâbo. 3 Anaciderha, erhi: «Okuli, mmubwîre, akaba murhahindusiri mukaba nk’eci cirhaba, murhakalabarha omu Bwâmi bw’empingu. 4 Ngasi yeshi wacirhôhye nka oyu mwâna, ye wâbe mukulu omu Bwâmi bw’empingu».

Owasârhaza owâbo (Mrk 9, 42-48; Luk 17, 1-2)
5 «Owayankirire omwâna oli nk’oyu erhi nie ntuma, erhi nie ayankirîre. 6 ci owashumike kubî muguma muli aba bâna banyemîre, kukwânîne bamushwêkere olusho omu igosi, banamukwêbe omu nyanja. 7 Buhanya bw’igulu erhi mashumi garhuma! Neci, amashumi garhankabula bwayisha, ci oyu gârhengekwo, ye muhanya! 8 Akaba okuboko kwâwe erhi okugulu kwâwe binakushumike, obitwe, okabulire kuli: kuli kwinjà okujà omu Buzîne kabokwe erhi kagulu kulusha okuhêka maboko abiri erhi magulu abiri omu muliro gurhazima. 9 N’akaba isù lyâwe linakaz’ikushumika, olirhomole, okabulire kuli: kuli kukulu ojè omu Buzîne n’isù ligunma ahâli h’okujà omu nyenga y’omuliro na masù abiriv. 10 Mumanye murhagayaguzagya ciru n’omuguma muli aba bâna barhôrhò: mmubwîzire ntyo bulya Bamalahika bâbo omu mpingu barhahusa okubona obusù bwa Larha oli omu mpingu. [ 11 Bulya Mwene-omuntu ayishi r’iciza ebyàli bihezire.]w
Ecibuzi cihezire (Luk 15, 3-7)
12 Kurhi mubwîne? Nna-bibuzi igana, ciguma muli byo cikamuhera, k’arhaleka birya bindi makumi gali mwenda na mwenda omu ntondo, agend’ilonza cirya cihezire? 13 N’erhi acishimâna, mmubwîre okuli, canamulerhera amasîma kulusha birya bindi makumi gali mwenda na mwenda birhàli bihezire. 14 Ntyo, burhali bulonza bwa Sho w’empingu mpu muguma muli aba barhôrhò ahere.
Okurhabâlana nka mwene winyu ahabire (Luk 17,3)
15 Erhi mwene winyu ankajira kubî, ogende, omujeho, omukalihire wêne naye. Akakuyumva, erhi wagalwîre mwene winyu. 16 Akaba arhakuyumvîrhi, yanka winyu muguma erhi babiri, lyo ngasi ihano liderhwa omu kanwa ka bahamîrizi babiri erhi basharhu. 17 Akaba arhabayumvîrhi, obwîre Ekleziyax. Akaba arhumvîrhi Ekleziya, omulole nka mupagani erhi mukage. 18 Mmubwîre okuli: ngasi côshi mwafundike en’igulu, n’omu mpingu, erhi cinali cifundike, na ngasi côshi mwafundûle en’igulu, erhi ciri cifundûle n’omu mpingu.
Okushenga haguma (Ywn 15.7-16)
19 Mmubwizire, okuli, n’oku erhi babiri muli mwe en’igulu, bankahûna haguma akantu, ngasi kwôshi bâhûne, bâkuhâbwa na Larha oli omu mpingu. 20 Erhi babiri erhi basharhu bankacigusha haguma omu izîno lyâni, nâni nanaba ekarhî kâbo.
Okubabalira abarhutumuzize (Luk 17, 4 )
21 Okubundi Petro anacimujàho, amubwîra, erhi: «Muhanyi, kanga mkwânîne okubabalira mwene wîrhu erhi akanjirira kubî? Ka kali nda?» 22 Yezu amushuza, anamubwîra, erhi: «Ntakubwîzire nti kuhika kali nda, ci kuhika kali makumi gali nda kali nda»y
Omugani gw’omuntu wali omu mwenda wabulaga olukogo
23 «Co cirhumire Obwâmi bw’empingu bwankagererwa oku mwâmi walonzagya okudôsa abambali omubalè gw’ebirugu byâge. 24 Erhi aba akola adwîrhe adôsa, bamulerhera muntu muguma wamulimwo binônoz igana bya magerha. 25 Erhi Oyo muntu ahaba kurhi ankajuha, nnâhamwâbo arhegeka mpu bamuguze bo na mukâge n’abâna bâge na ngasi byôshi àli agwêrhe, lyo abona oku alyûla. 26 Olya mushi ahwêra oku idaho, arhonder’amushenga anaderha, erhi: «Orheng’ininda nâni, nakujuha byôshi». 27 Obwo mwâmi anacibêra olya mwambali obwonjo, amulika, anamubabalira gulya mwenda. 28 Lero erhi olya mushi acihuluka, anashimâna owâbomushi wamulimwo ifundo ly’amagerha. Anacimurhuluba, amuhamira emumiro, amubwîra, erhi: «Ngalulira ebyâni wàlîre». 29 Olya wâbo afukama, amuyinginga, amubwîra, erhi: «Ninda nâni, nakujuha». 30 Ci olya wâbo arhumvagya, acilahirira, amugendana: aj’imuhira omu lukoba, kuhika alyûle. 31 Erhi abâbo bashi bacibona byabà ntyo, bagaya bwenêne, banacigenda, babwîra nnâhamwâbo oku byabîre kwôshi. 32 Okuhandi nnâhamwâbo amuhamagala, amubwîra, erhi: «Mushizi mubî, kurhi nakubabaliraga omwenda gwôshi nka oku wampûnaga. 33 Ka wêki orhàli okwânîne okubabalira owinyu nka oku nakubabaliraga?» 34 Lero nnâhamwâbo akunira, amuhà abamubabaza kuhika alyûle omwenda gwâge gwôshi. 35 Ntyo kwo Larha w’empingu ayish’immujirira, akaba ngasi muguma arhababaliri owâbo n’omurhima gwôshi».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 18
The Greatest in the Kingdom (Mrk 9.33‑37; Luk 9.46‑48)
1 Ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ προσῆλθον οἱ μαθηταὶ τῷ Ἰησοῦ λέγοντες, Τίς ἄρα μείζων ἐστὶν ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν; 2 καὶ προσκαλεσάμενος παιδίον ἔστησεν αὐτὸ ἐν μέσῳ αὐτῶν 3 καὶ εἶπεν, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν μὴ στραφῆτε καὶ γένησθε ὡς τὰ παιδία, οὐ μὴ εἰσέλθητε εἰς τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν. 4 ὅστις οὖν ταπεινώσει ἑαυτὸν ὡς τὸ παιδίον τοῦτο, οὗτός ἐστιν ὁ μείζων ἐν τῇ βασιλείᾳ τῶν οὐρανῶν. 5 καὶ ὃς ἐὰν δέξηται ἓν παιδίον τοιοῦτο ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, ἐμὲ δέχεται.
Temptations to Sin (Mrk 9.42‑48; Luk 17.1‑2)
6 Ὃς δ᾽ ἂν σκανδαλίσῃ ἕνα τῶν μικρῶν τούτων τῶν πιστευόντων εἰς ἐμέ, συμφέρει αὐτῷ ἵνα κρεμασθῇ μύλος ὀνικὸς περὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ καὶ καταποντισθῇ ἐν τῷ πελάγει τῆς θαλάσσης. 7 οὐαὶ τῷ κόσμῳ ἀπὸ τῶν σκανδάλων• ἀνάγκη γὰρ ἐλθεῖν τὰ σκάνδαλα, πλὴν οὐαὶ τῷ ἀνθρώπῳ δι᾽ οὗ τὸ σκάνδαλον ἔρχεται. 8 Εἰ δὲ ἡ χείρ σου ἢ ὁ πούς σου σκανδαλίζει σε, ἔκκοψον αὐτὸν καὶ βάλε ἀπὸ σοῦ• καλόν σοί ἐστιν εἰσελθεῖν εἰς τὴν ζωὴν κυλλὸν ἢ χωλὸν ἢ δύο χεῖρας ἢ δύο πόδας ἔχοντα βληθῆναι εἰς τὸ πῦρ τὸ αἰώνιον. 9 καὶ εἰ ὁ ὀφθαλμός σου σκανδαλίζει σε, ἔξελε αὐτὸν καὶ βάλε ἀπὸ σοῦ• καλόν σοί ἐστιν μονόφθαλμον εἰς τὴν ζωὴν εἰσελθεῖν ἢ δύο ὀφθαλμοὺς ἔχοντα βληθῆναι εἰς τὴν γέενναν τοῦ πυρός.
The Parable of the Lost Sheep (Luk 15.3‑7)
10 Ὁρᾶτε μὴ καταφρονήσητε ἑνὸς τῶν μικρῶν τούτων• λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οἱ ἄγγελοι αὐτῶν ἐν οὐρανοῖς διὰ παντὸς βλέπουσιν τὸ πρόσωπον τοῦ πατρός μου τοῦ ἐν οὐρανοῖς. […..]a 12 Τί ὑμῖν δοκεῖ; ἐὰν γένηταί τινι ἀνθρώπῳ ἑκατὸν πρόβατα καὶ πλανηθῇ ἓν ἐξ αὐτῶν, οὐχὶ ἀφήσει τὰ ἐνενήκοντα ἐννέα ἐπὶ τὰ ὄρη καὶ πορευθεὶς ζητεῖ τὸ πλανώμενον; 13 καὶ ἐὰν γένηται εὑρεῖν αὐτό, ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι χαίρει ἐπ᾽ αὐτῷ μᾶλλον ἢ ἐπὶ τοῖς ἐνενήκοντα ἐννέα τοῖς μὴ πεπλανημένοις. 14 οὕτως οὐκ ἔστιν θέλημα ἔμπροσθεν τοῦ πατρὸς ὑμῶν τοῦ ἐν οὐρανοῖς ἵνα ἀπόληται ἓν τῶν μικρῶν τούτων.
A Brother Who Sins (Luk 17.3)
15 Ἐὰν δὲ ἁμαρτήσῃ [εἰς σὲ] ὁ ἀδελφός σου, ὕπαγε ἔλεγξον αὐτὸν μεταξὺ σοῦ καὶ αὐτοῦ μόνου. ἐάν σου ἀκούσῃ, ἐκέρδησας τὸν ἀδελφόν σου 16 ἐὰν δὲ μὴ ἀκούσῃ, παράλαβε μετὰ σοῦ ἔτι ἕνα ἢ δύο, ἵνα ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων ἢ τριῶν σταθῇ πᾶν ῥῆμα• 17 ἐὰν δὲ παρακούσῃ αὐτῶν, εἰπὲ τῇ ἐκκλησίᾳ• ἐὰν δὲ καὶ τῆς ἐκκλησίας παρακούσῃ, ἔστω σοι ὥσπερ ὁ ἐθνικὸς καὶ ὁ τελώνης. 18 Ἀμὴν λέγω ὑμῖν• ὅσα ἐὰν δήσητε ἐπὶ τῆς γῆς ἔσται δεδεμένα ἐν οὐρανῷ, καὶ ὅσα ἐὰν λύσητε ἐπὶ τῆς γῆς ἔσται λελυμένα ἐν οὐρανῷ. 19 Πάλιν [ἀμὴν] λέγω ὑμῖν ὅτι ἐὰν δύο συμφωνήσωσιν ἐξ ὑμῶν ἐπὶ τῆς γῆς περὶ παντὸς πράγματος οὗ ἐὰν αἰτήσωνται, γενήσεται αὐτοῖς παρὰ τοῦ πατρός μου τοῦ ἐν οὐρανοῖς. 20 οὗ γάρ εἰσιν δύο ἢ τρεῖς συνηγμένοι εἰς τὸ ἐμὸν ὄνομα, ἐκεῖ εἰμι ἐν μέσῳ αὐτῶν.
The Parable of the Unforgiving Servant
21 Τότε προσελθὼν ὁ Πέτρος εἶπεν αὐτῷ, Κύριε, ποσάκις ἁμαρτήσει εἰς ἐμὲ ὁ ἀδελφός μου καὶ ἀφήσω αὐτῷ; ἕως ἑπτάκις; 22 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Οὐ λέγω σοι ἕως ἑπτάκις ἀλλ᾽ ἕως ἑβδομηκοντάκις ἑπτά. 23 Διὰ τοῦτο ὡμοιώθη ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν ἀνθρώπῳ βασιλεῖ, ὃς ἠθέλησεν συνᾶραι λόγον μετὰ τῶν δούλων αὐτοῦ. 24 ἀρξαμένου δὲ αὐτοῦ συναίρειν προσηνέχθη αὐτῷ εἷς ὀφειλέτης μυρίων ταλάντων. 25 μὴ ἔχοντος δὲ αὐτοῦ ἀποδοῦναι ἐκέλευσεν αὐτὸν ὁ κύριος πραθῆναι καὶ τὴν γυναῖκα καὶ τὰ τέκνα καὶ πάντα ὅσα ἔχει, καὶ ἀποδοθῆναι. 26 πεσὼν οὖν ὁ δοῦλος προσεκύνει αὐτῷ λέγων, Μακροθύμησον ἐπ᾽ ἐμοί, καὶ πάντα ἀποδώσω σοι. 27 σπλαγχνισθεὶς δὲ ὁ κύριος τοῦ δούλου ἐκείνου ἀπέλυσεν αὐτὸν καὶ τὸ δάνειον ἀφῆκεν αὐτῷ. 28 ἐξελθὼν δὲ ὁ δοῦλος ἐκεῖνος εὗρεν ἕνα τῶν συνδούλων αὐτοῦ, ὃς ὤφειλεν αὐτῷ ἑκατὸν δηνάρια, καὶ κρατήσας αὐτὸν ἔπνιγεν λέγων, Ἀπόδος εἴ τι ὀφείλεις. 29 πεσὼν οὖν ὁ σύνδουλος αὐτοῦ παρεκάλει αὐτὸν λέγων, Μακροθύμησον ἐπ᾽ ἐμοί, καὶ ἀποδώσω σοι. 30 ὁ δὲ οὐκ ἤθελεν ἀλλ᾽ ἀπελθὼν ἔβαλεν αὐτὸν εἰς φυλακὴν ἕως ἀποδῷ τὸ ὀφειλόμενον. 31 ἰδόντες οὖν οἱ σύνδουλοι αὐτοῦ τὰ γενόμενα ἐλυπήθησαν σφόδρα καὶ ἐλθόντες διεσάφησαν τῷ κυρίῳ ἑαυτῶν πάντα τὰ γενόμενα. 32 τότε προσκαλεσάμενος αὐτὸν ὁ κύριος αὐτοῦ λέγει αὐτῷ, Δοῦλε πονηρέ, πᾶσαν τὴν ὀφειλὴν ἐκείνην ἀφῆκά σοι, ἐπεὶ παρεκάλεσάς με 33 οὐκ ἔδει καὶ σὲ ἐλεῆσαι τὸν σύνδουλόν σου, ὡς κἀγὼ σὲ ἠλέησα; 34 καὶ ὀργισθεὶς ὁ κύριος αὐτοῦ παρέδωκεν αὐτὸν τοῖς βασανισταῖς ἕως οὗ ἀποδῷ πᾶν τὸ ὀφειλόμενον. 35 Οὕτως καὶ ὁ πατήρ μου ὁ οὐράνιος ποιήσει ὑμῖν, ἐὰν μὴ ἀφῆτε ἕκαστος τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ ἀπὸ τῶν καρδιῶν ὑμῶν.
19
VI. Obwâmi bw’empingu buli hôfi
Ka kuyêmêrîrwe omuntu ahuluse mukâge? (Mrk 10, 1-12)
1 Byanacibà ntyo! Erhi Yezu ayûs’iderha ezo nderho, arhenga e Galileya, aja omu lya Yuda, ishiriza lya Yordani. 2 N’abantu mwandu bânacimukulikira, naye abafumiza abalwâla bâbo. 3 Obwo Abafarizeyi banacimushegeraho mpu bamurhangule; banacimudôsa, mpu: «K’oku ngasi igwârhiro omuntu ayêmêrîrwe okuhulusa mukâge?» 4 Naye erhi acishuza, ababwîra, erhi: «Ka murhazig’isoma oku kurhenga aha murhondêro, owalemaga abantu abalemire omulume n’omukazi, 5 n’oku adesire: Co cahuma omuntu aleka îshe na nnina, acishwêkerekwomukâge, banabe babiri omu mubiri muguma? 6 Kuziga barhaciri babiri, ci muguma yênene. Mâshi! arhali omuntu ye wahumanula eci Nyamuzinda ahumanyagya». 7 Banacimubwîra, mpu: «Cacirhumaga Mûsa arhegeka okuhâna ecerhe c’okuvuna obuhya nk’omuntu ahulusa mukâge?» 8 Ababwîra, erhi: «Buzibu bw’emirhima yinyu bwarhumire Mûsa ammuyêmêrera mpu muhuluse bakinywi; ci kurhàli ntyo burhanzi. 9 Ci lero mmubwîzire oku ngasi yeshi wahuluse mukâge -ntadesire omukazi w’obuhya burhali bwo akayanka owundi, erhi kuhusha ahushireb».

Obulamba butagatîfu
10 Abaganda bâge banacimubwîra, mpu: «Akaba kwo bunali ntyo obulyo bw’omulume n’omukazi, kuli kukulu okurhajà omu buhya». 11 Naye anacibashuza, aderha, erhi: «Arhali bantu bôshi bayumva olwo luderho, ci abakuhirwe bône. 12 Bulya hali abalambac barhenzire ntyo omu nda za bannina; hali n’abalamba bajizirwe ntyo n’abantu; haligi n’abalamba bacijizire ntyo bòne erhi Bwâmi bw’empingu burhuma. Ohashir’iyumva, ayumve!»
Yezu n’abâna (Mrk 10, 13-16; Luk 18, 15-17)
13 Obwo banacimulerhera abâna mpu abagishe anabasengerere. Ci abambali bôhe banacibakalihira. 14 Yezu naye anacibabwîra, erhi: «Leki abâna, murhabahànzagya okujà aha ndi; bulya Obwâmi bw’empingu buli bwa ba bene aba.» 15 Erhi acibà amabahebakwo amaboko anacigenda.
Omusole gwàli gugwêrhe birugu binji (Mrk 10, 17-22; Luk 18, 18-32)
16 Muntu muguma anacimujàho, amubwîra, erhi: «Mwigiriza, minjà maci nankajira lyo mubona obuzîne burhahwa?» 17 Yezu naye anacimubwîra, erhi: «Cici cirhumire ondôsa ebya aminja? Akaba walonza okujà omu buzîne bw’ensiku n’amango, oshimbe amarhegeko. 18 Anacimubwîra, erhi: «Gahi?». Yezu naye amushuza, erhi: «Orhahîra okanigana, orhahîra okuhusha, orhahîra okazimba, orhahîra okahamîriza obunywesi. 19 Okakenga sho na nyoko, onazigire abinyu bantu nka oku ocîzigira wênene». 20 Nyamusole gwanacimubwîra, erhi: «Ebyo byôshi nabijizire kurhenga eburho bwâni; bici bicinsigalire?» 21 Yezu amubwîra, erhi: «Okalonza okubà mwimâna, ogende, oguze ebi ogwêrhe byôshi, ohè abakenyi, oyish’ibona obuhirhi omu mpingu; okubundi oyishe, onkulikire». 22 Erhi gulya musole guyumva ako kanwa oburhè bwaguhêka, bulya gwàli gugwêrhe birugu binji.
Okuhika omu mpingu kw’omugale kuli kudârhi (Mrk 10, 23-27; Luk 18, 24-27)
23 Obwo Yezu anacibwîra abaganda bâge, erhi: «Mmubwîre okuli, okuhika omu Bwâmi bw’empingu kw’omugale kuli kudârhi. 24 Nshubir’immubwîra: okugeza engamiyad omu murhule gw’ensinge kuli kulembu kulusha okuhisa omugale omu Bwâmi bwa Nnâmahanga». 25 Lero, erhi abambali baciyumva ntyo, basômerwa bwenêne, banakacîdôsa, mpu: «Ndi wacungukage obwo? 26 Yezu abalolêreza, anababwîra, erhi: «Emwa bantu, okwo kurhankahashikana; ci emwa Nnâmahanga, byôshi byanahashikana».
Oluhembo lw’abalesire eby’en’igulu (Mrk 10, 28-31; Luk /8 28-30)
27 Petro amushuza, anamubwîra, erhi: «Obu rhuli aha, rhwàlesire byôshi, rhwakushimba, bici rhwânahâbagwe obwo?» 28 Yezu naye anacibabwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, mwe mwanshimbire, olusiku luhyâhyae, amango Mwene-omuntu abwârhala oku ntebe y’irenge, ninyu mwâbwârhale oku ntebe ikumi n’ibiri mukola mwatwa olubanja lw’emilala ikumi n’ibiri y’Israheli. 29 Na ngasi yeshi wâleke aha mwage, erhi bene wâbo, erhi bâli bâbo, erhi îshe, erhi nnina, erhi abâna bâge, erhi amashwa gâge, nie ntuma, âhâbwa kali igana kulusha, anayish’ibona obuzîne bw’ensiku n’amango. 30 Banji omu barhanzi bâbe bazinda, na banji omu bazinda bâbe barhanzi».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 19
Teaching about Divorce (Mrk 10.1‑12)
1 Καὶ ἐγένετο ὅτε ἐτέλεσεν ὁ Ἰησοῦς τοὺς λόγους τούτους, μετῆρεν ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας καὶ ἦλθεν εἰς τὰ ὅρια τῆς Ἰουδαίας πέραν τοῦ Ἰορδάνου. 2 καὶ ἠκολούθησαν αὐτῷ ὄχλοι πολλοί, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτοὺς ἐκεῖ. 3 Καὶ προσῆλθον αὐτῷ Φαρισαῖοι πειράζοντες αὐτὸν καὶ λέγοντες, Εἰ ἔξεστιν ἀνθρώπῳ ἀπολῦσαι τὴν γυναῖκα αὐτοῦ κατὰ πᾶσαν αἰτίαν; 4 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐκ ἀνέγνωτε ὅτι ὁ κτίσας ἀπ᾽ ἀρχῆς ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτούς; 5 καὶ εἶπεν, Ἕνεκα τούτου καταλείψει ἄνθρωπος τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα καὶ κολληθήσεται τῇ γυναικὶ αὐτοῦ, καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν. 6 ὥστε οὐκέτι εἰσὶν δύο ἀλλὰ σὰρξ μία. ὃ οὖν ὁ θεὸς συνέζευξεν ἄνθρωπος μὴ χωριζέτω. 7 λέγουσιν αὐτῷ, Τί οὖν Μωϋσῆς ἐνετείλατο δοῦναι βιβλίον ἀποστασίου καὶ ἀπολῦσαι [αὐτήν]; 8 λέγει αὐτοῖς ὅτι Μωϋσῆς πρὸς τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν ἐπέτρεψεν ὑμῖν ἀπολῦσαι τὰς γυναῖκας ὑμῶν, ἀπ᾽ ἀρχῆς δὲ οὐ γέγονεν οὕτως. 9 λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι ὃς ἂν ἀπολύσῃ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ μὴ ἐπὶ πορνείᾳ καὶ γαμήσῃ ἄλλην μοιχᾶται.. 10 λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ [αὐτοῦ], Εἰ οὕτως ἐστὶν ἡ αἰτία τοῦ ἀνθρώπου μετὰ τῆς γυναικός, οὐ συμφέρει γαμῆσαι. 11 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Οὐ πάντες χωροῦσιν τὸν λόγον [τοῦτον] ἀλλ᾽ οἷς δέδοται. 12 εἰσὶν γὰρ εὐνοῦχοι οἵτινες ἐκ κοιλίας μητρὸς ἐγεννήθησαν οὕτως, καὶ εἰσὶν εὐνοῦχοι οἵτινες εὐνουχίσθησαν ὑπὸ τῶν ἀνθρώπων, καὶ εἰσὶν εὐνοῦχοι οἵτινες εὐνούχισαν ἑαυτοὺς διὰ τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν. ὁ δυνάμενος χωρεῖν χωρείτω.
Little Children Blessed (Mrk 10.13‑16; Luk 18.15‑17)
13 Τότε προσηνέχθησαν αὐτῷ παιδία ἵνα τὰς χεῖρας ἐπιθῇ αὐτοῖς καὶ προσεύξηται• οἱ δὲ μαθηταὶ ἐπετίμησαν αὐτοῖς. 14 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἄφετε τὰ παιδία καὶ μὴ κωλύετε αὐτὰ ἐλθεῖν πρός με, τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν. 15 καὶ ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας αὐτοῖς ἐπορεύθη ἐκεῖθεν.
The Rich Young Man (Mrk 10.17‑31; Luk 18.18‑30)
16 Καὶ ἰδοὺ εἷς προσελθὼν αὐτῷ εἶπεν, Διδάσκαλε, τί ἀγαθὸν ποιήσω ἵνα σχῶ ζωὴν αἰώνιον; 17 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Τί με ἐρωτᾷς περὶ τοῦ ἀγαθοῦ; εἷς ἐστιν ὁ ἀγαθός • εἰ δὲ θέλεις εἰς τὴν ζωὴν εἰσελθεῖν, τήρησον τὰς ἐντολάς. 18 λέγει αὐτῷ, Ποίας; ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Τὸ Οὐ φονεύσεις, Οὐ μοιχεύσεις, Οὐ κλέψεις, Οὐ ψευδομαρτυρήσεις, 19 Τίμα τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα, καί, Ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν. 20 λέγει αὐτῷ ὁ νενίσκος, Πάντα ταῦτα ἐφύλαξα • τί ἔτι ὑστερῶ; 21 ἔφη αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Εἰ θέλεις τέλειος εἶναι, ὕπαγε πώλησόν σου τὰ ὑπάρχοντα καὶ δὸς [τοῖς] πτωχοῖς, καὶ ἕξεις θησαυρὸν ἐν οὐρανοῖς, καὶ δεῦρο ἀκολούθει μοι. 22 ἀκούσας δὲ ὁ νεανίσκος τὸν λόγον ἀπῆλθεν λυπούμενος• ἦν γὰρ ἔχων κτήματα πολλά. 23 Ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι πλούσιος δυσκόλως εἰσελεύσεται εἰς τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν. 24 πάλιν δὲ λέγω ὑμῖν, εὐκοπώτερόν ἐστιν κάμηλον διὰ τρυπήματος ῥαφίδος διελθεῖν ἢ πλούσιον εἰσελθεῖν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ. 25 ἀκούσαντες δὲ οἱ μαθηταὶ ἐξεπλήσσοντο σφόδρα λέγοντες, Τίς ἄρα δύναται σωθῆναι; 26 ἐμβλέψας δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Παρὰ ἀνθρώποις τοῦτο ἀδύνατόν ἐστιν, παρὰ δὲ θεῷ πάντα δυνατά. 27 Τότε ἀποκριθεὶς ὁ Πέτρος εἶπεν αὐτῷ, Ἰδοὺ ἡμεῖς ἀφήκαμεν πάντα καὶ ἠκολουθήσαμέν σοι• τί ἄρα ἔσται ἡμῖν; 28 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ὑμεῖς οἱ ἀκολουθήσαντές μοι ἐν τῇ παλιγγενεσίᾳ, ὅταν καθίσῃ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπὶ θρόνου δόξης αὐτοῦ, καθήσεσθε καὶ ὑμεῖς ἐπὶ δώδεκα θρόνους κρίνοντες τὰς δώδεκα φυλὰς τοῦ Ἰσραήλ. 29 καὶ πᾶς ὅστις ἀφῆκεν οἰκίας ἢ ἀδελφοὺς ἢ ἀδελφὰς ἢ πατέρα ἢ μητέρα ἢ τέκνα ἢ ἀγροὺς ἕνεκεν τοῦ ὀνόματός μου, ἑκατονταπλασίονα λήμψεται καὶ ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσει. 30 Πολλοὶ δὲ ἔσονται πρῶτοι ἔσχατοι καὶ ἔσχατοι πρῶτοι.
20
Abakozi b’ishwa ly’emizâbîbu abarhanzi n’abazinda luhembo luyumânîne
1 «Obwâmi bw’empingu bushushîne na nnakà wazûkaga mucêracêra mpu aj’ilâlika abamukolera omu lukoma lwâge lw’emizâbîbu. 2 Erhi aba amalagana n’abakozi oku abahà igerha Iiguma oku Iusiku, abarhuma omu lukoma lwâge. 3 Erhi amashî gakalaf, mpu ahuluka, alangira abandi babwârhîre oku irango buzira mukolo. 4 Anacìbahwira, erhi: «Gendi ninyu ekwâni, nayish’immuhà oluhembo Iummukwânîne». 5 Nabo banacigenda. Ashub’ihuluka erhi izûba liyimanga n’erhi izûba liyêrêrag, ashub’ijira nk’oku ajiraga burhanzi. 6 Erhi enkafu zirya ebizîzih, ashub’ihuluka, ashimâna abandi bayimanzire, ababwîra, erhi: «Kurhi mwayimangaga omulegerege gwôshi buzira mukolo?» 7 Banacimushuza, mpu: «Bulya ntâye warhulalisire». Anacibabwîra, erhi: «Ji ninyu ekwâni». 8 Erhi kuciba bijingo, nnakà w’olukoma abwîra omwambali, erhi: «Hamagala abakozi, obahè oluhembo, orhangirire oku bazinda kuhika oku barhanzirhanzi». 9 Erhi balya barhondêraga enkafu zirya ebizîzi bayisha, bahâbwa ngasi muguma igerha Iiguma. 10 Erhi abarhanzi baciyisha, bamanya mpu bahâbwa kulusha; ci nabo bahâbwa ngasi muguma igerha. 11 Obwo bakaz’iliyanka erhi banayîzire banagayire nnakà. 12 Bakacidesa, mpu: «Ewâni! aba ba nyuma kasanzi katya kône bakozire, wamanarhuyumanyanya nabo, rhwe rhwalegirire rhwakoya n’omukolo oku izûba n’idurhu ly’omûshi». 13 Lero naye erhi ashuza muguma muli bo, amubwîra, erhi: «Yaga mwîra wâni, ntakuzimbiri: ka lirhali igerha Iiguma rhwalagânanaga? 14 Yanka ebyawe, ogende. Nalonza okuhà owinyu wa buzinda nkawe. 15 Ka ntankajira ebyani oku nalonza? Nîsi nkaba isù lyâwe lyo libi bulya ndi mwinjà?» 16 Ntyo kwo abazinda bayish’ibà barhanzi, n’abarhanzi babè bazinda.
Yezu abwîra Entumwa obwa kasharhu oku ayish’ibabazibwa (Mrk 10, 32-34; Luk 18, 31-33)
17 Erhi Yezu akola arheremera e Yeruzalemu, arhôla balya ikumi na babiri bône bône, n’erhi bakola bali omu njira, ababwîra, erhi: 18 «Rhw’ono rhwarheremera e Yeruzalemu; obwo Mwene-omuntu ahânwa omu maboko g’abajinji n’abashamuka b’ihano: bamutwîra olufu. 19 Bayish’imuhâ abapagani mpu bamushekere, bamushûrhe emikoba banamubambe oku musalaba; ci olusiku lwa kasharhu ayish’ifûka».
Nnina wa bene Zebedeyo (Mrk 10, 35-40)
20 Okuhandi nnina wa bene Zebedeyo anacimujàho bo n’abagala, amuharâmya, anamusengera akantu. 21 Naye anacimubwîra, erhi: «Bici walonza?» Amushuza, erhi: «Abâna bâni aba oku bali babiri; orhegeke babwârhale omu Bwâmi bwâwe, muguma ekulyo kwâwe, owundi ekumusho». 22 Yezu anacishuza, aderha, erhi: «Murhamanyiri ebi muhûnyire. Ka mwankahash’inywa omulengoi nayish’inywa?» Banacimubwîra, mpu: «Rhwanahasha». 23 Anacibabwîra, erhi: «Omulengo gwani gwôhe mwâgunywe, ci okubwârhala ekulyo kwâni erhi ekumosho, arhali nie nâmmuhekwo, ci Larha okuhà aba àkurheganyîze».
Abakulu barhegesirwe okubà barhumisi b’abâbo (Mrk 10, 41-45; Luk 22, 25-27)
24 Erhi balya ikumi bayumva okwo, bakunirira balya bâbo babiri. 25 Okuhandi Yezu anacibahamagala hôfi naye, ababwîra, erhi: «Muyishi oku emwa abapagani, abâmi banabayêreke obuhashe bwâbo, n’abakulu obukulu bwâbo. 26 Ci arhali kwo byâbà ntyo muli mwe; owalonz’ibà mukulu muli mwe, acîjire murhumisi winyu; 27 n’owalonz’ibà wa burhanzi muli mwe, acîjire mwambali winyu. 28 Nk’oku Mwene-omuntu arhayishaga mpu akolerwe, ci akolere ahandi, anahâne obuzîne bwâge mpu lyo acungula banji».
Mihurha ibiri y’e Yeriko (Mrk 10, 46-52; Luk 18, 35-43)
29 Erhi bacirhenga e Yeriko, nyamugege w’abantu amukulikira. 30 Ho n’aho mihurha ibiri yali ebwârhîre oku njira, yayumva oku Yezu wagera; yanacihamagala, yaderha, erhi: «Muciza w’abantu, Mwene Daudi, orhubêre obwonjo!» 31 Kalya katu k’abantu kanacikaz’iyikalihira mpu ehulike. Lero yôhe yanaciyiâma, yalushisa, yanaderha, mpu: «Muciza w’abantu, Mwene Daudi, orhubêre obwonjo!» 32 Obwo Yezu anaciyimanga, abahamagala, anababwîra, erhi: «Bici mwalonza mmujirire». 33 Banacimushuza, mpu: «Muciza, nti nîrhu rhubone!» 34 Okubundi Yezu anacigwârhwa n’olukogo, abahuma oku masù: ho na halya babona, banamukulikira.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 20
The Workers in the Vineyard
1 Ὁμοία γάρ ἐστιν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν ἀνθρώπῳ οἰκοδεσπότῃ, ὅστις ἐξῆλθεν ἅμα πρωῒ μισθώσασθαι ἐργάτας εἰς τὸν ἀμπελῶνα αὐτοῦ. 2 συμφωνήσας δὲ μετὰ τῶν ἐργατῶν ἐκ δηναρίου τὴν ἡμέραν ἀπέστειλεν αὐτοὺς εἰς τὸν ἀμπελῶνα αὐτοῦ. 3 καὶ ἐξελθὼν περὶ τρίτην ὥραν εἶδεν ἄλλους ἑστῶτας ἐν τῇ ἀγορᾷ ἀργοὺς 4 καὶ ἐκείνοις εἶπεν, Ὑπάγετε καὶ ὑμεῖς εἰς τὸν ἀμπελῶνα, καὶ ὃ ἐὰν ᾖ δίκαιον δώσω ὑμῖν. 5 οἱ δὲ ἀπῆλθον. πάλιν [δὲ] ἐξελθὼν περὶ ἕκτην καὶ ἐνάτην ὥραν ἐποίησεν ὡσαύτως. 6 περὶ δὲ τὴν ἑνδεκάτην ἐξελθὼν εὗρεν ἄλλους ἑστῶτας καὶ λέγει αὐτοῖς, Τί ὧδε ἑστήκατε ὅλην τὴν ἡμέραν ἀργοί; 7 λέγουσιν αὐτῷ, Ὅτι οὐδεὶς ἡμᾶς ἐμισθώσατο. λέγει αὐτοῖς, Ὑπάγετε καὶ ὑμεῖς εἰς τὸν ἀμπελῶνα. 8 ὀψίας δὲ γενομένης λέγει ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος τῷ ἐπιτρόπῳ αὐτοῦ, Κάλεσον τοὺς ἐργάτας καὶ ἀπόδος αὐτοῖς τὸν μισθὸν ἀρξάμενος ἀπὸ τῶν ἐσχάτων ἕως τῶν πρώτων. 9 καὶ ἐλθόντες οἱ περὶ τὴν ἑνδεκάτην ὥραν ἔλαβον ἀνὰ δηνάριον. 10 καὶ ἐλθόντες οἱ πρῶτοι ἐνόμισαν ὅτι πλεῖον λήμψονται• καὶ ἔλαβον [τὸ] ἀνὰ δηνάριον καὶ αὐτοί. 11 λαβόντες δὲ ἐγόγγυζον κατὰ τοῦ οἰκοδεσπότου 12 λέγοντες, Οὗτοι οἱ ἔσχατοι μίαν ὥραν ἐποίησαν, καὶ ἴσους ἡμῖν αὐτοὺς ἐποίησας τοῖς βαστάσασιν τὸ βάρος τῆς ἡμέρας καὶ τὸν καύσωνα. 13 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς ἑνὶ αὐτῶν εἶπεν, Ἑταῖρε, οὐκ ἀδικῶ σε• οὐχὶ δηναρίου συνεφώνησάς μοι; 14 ἆρον τὸ σὸν καὶ ὕπαγε. θέλω δὲ τούτῳ τῷ ἐσχάτῳ δοῦναι ὡς καὶ σοί 15 [ἢ] οὐκ ἔξεστίν μοι ὃ θέλω ποιῆσαι ἐν τοῖς ἐμοῖς; ἢ ὁ ὀφθαλμός σου πονηρός ἐστιν ὅτι ἐγὼ ἀγαθός εἰμι; 16 Οὕτως ἔσονται οἱ ἔσχατοι πρῶτοι καὶ οἱ πρῶτοι ἔσχατοι.
A Third Time Jesus Foretells His Death and Resurrection (Mrk 10.32‑34; Luk 18.31‑34)
17 Καὶ ἀναβαίνων ὁ Ἰησοῦς εἰς Ἱεροσόλυμα παρέλαβεν τοὺς δώδεκα [μαθητὰς] κατ᾽ ἰδίαν καὶ ἐν τῇ ὁδῷ εἶπεν αὐτοῖς, 18 Ἰδοὺ ἀναβαίνομεν εἰς Ἱεροσόλυμα, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδοθήσεται τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ γραμματεῦσιν, καὶ κατακρινοῦσιν αὐτὸν θανάτῳ 19 καὶ παραδώσουσιν αὐτὸν τοῖς ἔθνεσιν εἰς τὸ ἐμπαῖξαι καὶ μαστιγῶσαι καὶ σταυρῶσαι, καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἐγερθήσεται.
The Request of James and John (Mrk 10.35‑45)
20 Τότε προσῆλθεν αὐτῷ ἡ μήτηρ τῶν υἱῶν Ζεβεδαίου μετὰ τῶν υἱῶν αὐτῆς προσκυνοῦσα καὶ αἰτοῦσά τι ἀπ᾽ αὐτοῦ. 21 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῇ, Τί θέλεις; λέγει αὐτῷ, Εἰπὲ ἵνα καθίσωσιν οὗτοι οἱ δύο υἱοί μου εἷς ἐκ δεξιῶν σου καὶ εἷς ἐξ εὐωνύμων σου ἐν τῇ βασιλείᾳ σου. 22 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Οὐκ οἴδατε τί αἰτεῖσθε. δύνασθε πιεῖν τὸ ποτήριον ὃ ἐγὼ μέλλω πίνειν; λέγουσιν αὐτῷ, Δυνάμεθα. 23 λέγει αὐτοῖς, Τὸ μὲν ποτήριόν μου πίεσθε, τὸ δὲ καθίσαι ἐκ δεξιῶν μου καὶ ἐξ εὐωνύμων οὐκ ἔστιν ἐμὸν [τοῦτο] δοῦναι, ἀλλ᾽ οἷς ἡτοίμασται ὑπὸ τοῦ πατρός μου. 24 Καὶ ἀκούσαντες οἱ δέκα ἠγανάκτησαν περὶ τῶν δύο ἀδελφῶν. 25 ὁ δὲ Ἰησοῦς προσκαλεσάμενος αὐτοὺς εἶπεν, Οἴδατε ὅτι οἱ ἄρχοντες τῶν ἐθνῶν κατακυριεύουσιν αὐτῶν καὶ οἱ μεγάλοι κατεξουσιάζουσιν αὐτῶν. 26 οὐχ οὕτως ἔσται ἐν ὑμῖν, ἀλλ᾽ ὃς ἐὰν θέλῃ ἐν ὑμῖν μέγας γενέσθαι ἔσται ὑμῶν διάκονος, 27 καὶ ὃς ἂν θέλῃ ἐν ὑμῖν εἶναι πρῶτος ἔσται ὑμῶν δοῦλος 28 ὥσπερ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἦλθεν διακονηθῆναι ἀλλὰ διακονῆσαι καὶ δοῦναι τὴν ψυχὴν αὐτοῦ λύτρον ἀντὶ πολλῶν.
The Healing of Two Blind Men (Mrk 10.46‑52; Luk 18.35‑43)
29 Καὶ ἐκπορευομένων αὐτῶν ἀπὸ Ἰεριχὼ ἠκολούθησεν αὐτῷ ὄχλος πολύς. 30 καὶ ἰδοὺ δύο τυφλοὶ καθήμενοι παρὰ τὴν ὁδὸν ἀκούσαντες ὅτι Ἰησοῦς παράγει, ἔκραξαν λέγοντες, Ἐλέησον ἡμᾶς, [κύριε,] υἱὸς Δαυίδ. 31 ὁ δὲ ὄχλος ἐπετίμησεν αὐτοῖς ἵνα σιωπήσωσιν• οἱ δὲ μεῖζον ἔκραξαν λέγοντες, Ἐλέησον ἡμᾶς, κύριε, υἱὸς Δαυίδ. 32 καὶ στὰς ὁ Ἰησοῦς ἐφώνησεν αὐτοὺς καὶ εἶπεν, Τί θέλετε ποιήσω ὑμῖν; 33 λέγουσιν αὐτῷ, Κύριε, ἵνα ἀνοιγῶσιν οἱ ὀφθαλμοὶ ἡμῶν. 34 σπλαγχνισθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς ἥψατο τῶν ὀμμάτων αὐτῶν, καὶ εὐθέως ἀνέβλεψαν καὶ ἠκολούθησαν αὐτῷ.
21
Yezu aja omu Yeruzalemu (Mrk 11. 1-11; Luk 19, 28-38)
1 Erhi bacihika hôfi h’e Yeruzalemu, oku ntondo y’Emizêti, e Betefaje, Yezu arhuma baganda bâge babiri. 2 Ababwîra, erhi: «Jimwo cira cishagala cimmuyêrekîre: ho n’aho mwashimâna endogomi nshwêke n’omucukà gwâyo haguma nayo; muyishwêkûle, mubinderhere. 3 Hakayish’ijira owamubwîra, mpu: «Kurhi oku?» munamubwîre oku Nyakasane abilonza; ho n’aho anabirîka». 4 Ebyo byôshi byanacibà ntyo mpu lyo kulya kwaderhagwa n’Omulêbi kubà, erhi: 5 Mubwîre omunyere w’e Siyoni, erhi: Lolà oku Mwâmi wâwe ayishire emunda oli; ayishire mutûdu, abwârhîre oku ndogomi n’omucukà gwâyo. 6 Obwo abaganda bagenda, bajira okwo Yezu ali arhegesire. 7 Banacilêrha erya ndogomi n’omucukà gwâyo. Babibambakwo ebishûli byâbo, bamuburhamazakwo. 8 Engabo y’abantu yakabamba ebishûli byâbo omu njira; n’abandi bakaz’itwa amashami g’emirhi, banagabamba omu njira. 9 Orhutù rhwàli rhushokwire n’orhwàli enyuma rhwakaz’ibanda orhuhababo, rhwanaderha, mpu: Aganze Mwene Daudi! Agishwe oyu oyishire oku izîno lya Nyakasane! Hozanaj omu mpingu enyanya!» 10 Erhi acîja omu Yeruzalemu, ecishagala côshi cageramw’omusisi. Bakacîdôsa, mpu: «Ye ndi oyu wa?» 11 Olubaga nalo lwakaz’ishuza, mpu: «Oyo ye Yezu, mulêbi w’e Nazareti omu Galileya».
Yezu ahulusa abakag’ikaguliza omu kâ-Nyamuzinda (Mrk 11, 11.15-17; Luk 19,45-46; Ywn 2, 14-16)
12 Obwo Yezu anacija omu kâ-Nyamuzinda, anacikahulusa abakâg’iguliza n’abàli badwîrhe bagulira omu nyumpa ya Nnâmahanga: anacikulumbya oburhalule bw’abakag’ikâba amagerha, anahirimya entebe z’abarhunzi b’engûkù. 13 Anacibabwîra, erhi: «Kuyandisirwe ntya: Enyumpa yâni yâderhwe nyumpa ya kushenga; ci mwêhe mwamayijiraga lukunda lwa bishambo!» 14 Emihûrha n’ab’amagulu gahozire bamushegeraho omu kâ-Nyamuzinda; anacibafumya. 15 Erhi abakulu b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano babona ebisômerîne amajira, n’abâna badwîrhe bayamira omu kâ-Nyamuzinda, banaderha, mpu: «Aganze Mwene Daudi!» bagwârhwa n’obumvu. 16 Banacimubwîra, mpu: «K’oyumvîrhe ebi aba badwîrhe baderha?» Yezu naye anacibashuza, erhi: «Neci! Ci nkaba ntà mangomuzig’isoma ezi nderho: Omu kanwa k’abâna barhò n’orhubonjo, mwo wakûzire obukuze?» 17 Okubundi, anacibaleka, arhenga omu cishagala, acîjîra e Betaniya, atwayo icumbi.
Yezu ahehêrera omurhi gw’amalebe. Obwemêre n’ensengero (Mrk 111-14.20-24)
18 Lero erhi kubà sêzi, akola ashub’igaluka omu cishagala, anacishalika. 19 Erhi acibona omurhi gw’amalehe eburhambi bw’enjira, agujaho; ci arhagushimânagakwo bici, agarhali mâsi gône. Anacigubwîra, erhi: «Mâshi irhondo orhacifaga wayanyirekwo irehe!» Ho n’aho gulya murhi gwanaciyûma. 20 Abaganda erhi babona okwo, banacisômerwa, banakaz’iderha, mpu: «Kurhi gulya murhi gw’amalehe gwamayûma bunobuno wâni?» 21 Yezu naye abashuza, ababwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, nka mugwêrhe obuyêmêre na nka murharhindîri, arhali okwo njirîre omurhi gw’amalehe kwône mwankajira; ciru erhi mwankabwîra eyi ntondo, erhi: «Yimuka, ocikwêbe omu nyanja, kwanaba». 22 Na ngasi côshi mwâhûne n’obuyêmêre omu nsengero zinyu mwâcihâbwe».
Abayahudi badôsa Yezu ngahi obuhashe bwâge burhenga (Mrk 11, 27-33; Luk 20, 1-8)
23 Erhi acihika omu kâ-Nyamuzinda, arhondêra okuyigîriza. Lero abakulu b’abadâhwa n’abagula b’olubaga bamujàho; banacimubwîra, mpu: «Oku buhashe buhi oji amwo ebi byôshi? Na ndi wakuhâga obu buhashe?» 24 Yezu ashuza, ababwîra, erhi: «Nâni nammudôsa kanwa kaguma la! Mukakambwîra, nâni nammubwîra oku buhashe buhi njiramwo ebi. 25 Obubatizo bwa Yowane ngahi bwarhengaga? K’empingu erhi emwa abantu?» Obwo bacîjamwo, bakaderha, mpu: «Rhukaderha nti empingu, akola arhudôsa, erhi: «Carhumaga murhacimuyêmêra?» 26 Na rhukaderha nti emwa abantu, rhuyôbohire aba bantu barhuyîrha, bulya bôshi kwo bakag’ilola Yowane Mubatiza nka mulêbi!» 27 Lero erhi bacishuza Yezu, bamubwîra mpu: «Rhurhamanyiri la». Naye anacibabwîra, erhi: «Nâni ntacimmubwîre oku buhashe buhi njiramwo ebyo».
Omugani gw’abâna babiri
28 «Mbwîragi kurhi mubwîne? Omulume ali agwêrhe bagala babiri. Anacibwîra enfula, erhi: «Mwâna wâni, ene ogend’ihinga ekwâni». 29 Naye erhi ashuza, aderha, erhi: «Ntalonza». Ci erhi kubà kasanzi, acîyunjuza, ayija. 30 Anacija aha wa kabiri, amubwîra nka oku abwîraga owâbo. Erhi ashuza, aderha. erhi: «Ngenzire, waliha»; ci arhayijaga. 31 Ndi muli abo babiri wajizire obulonza bw’îshe?» Banacimushuza, mpu: «Omurhanzi». Yezu anacibabwîra, erhi: «Okuli, mmubwizire oku abanyabyâha n’abakazi bagonyi bâmmurhange omu Bwâmi bwa Nyamuzinda. 32 Bulya Yowane ayishire muli mwe omu njira y’obushinganyanya, murhanamuyêmêraga; Abanya-byâha bôhe n’abakazi bagonyi bamuyêmêra; ci mwêhe erhi mubona olwo lwiganyo lwâbo, ciru murhacîyunjuzagya buzinda mpu muyêmêre.
Omugani bw’abahinzi babî (Mrk 12, 1-12; Luk 20, 9-19)
: 33 «Yumvi ogundi mugani. Hàli nnakà; anacigwîka olukoma lw’emizâbîbu; aluyûbakira olugurhu, ahebamwo omukenzi, agwîkamwo omutungo; lero erhi acibà amalusigira abahinzi, acibalamira. 34 Erhi amango g’okurhalika gaciba hôfi, arhuma bambali bâge emw’abahinzi, mpu bayanke emizâbîbu yâge. 35 Abahinzi bôhe banacigwârha balya bashi, bashangula muguma, owundi bamuyîrha, owundi naye bamuhanda anabuye. 36 Ashub’irhuma abandi bambali banji kulusha abarhanzi; nabo babajira nk’oku bajiraga abandi. 37 Buzinda-zinda abarhumira omugala, anaderha, erhi: «Bakenga mugala wâni yêhe». 38 Ci erhi abahinzi babona oyo mwâna, babwîrana, mpu: «Enfula yâge eyi: muyishe, rhuyiyirhe, rhuciyîmire muli byo!» 39 Obwo banacimurhuluba, bamurhenza omu ishwa ly’emizâbîbu, bamuniga. 40 Lero amango nna-lulya lukoma ayisha, bici ayajirire balya bahinzi?» 41 Banacimushuza, mpu: «Kuheza anaheze abo babî la, n’olukoma aluhiremwo abandi bahinzi bamurhengezamwo emizâbîbu amango gâyo». 42 Yezu anacibabwîra, erhi: «Ka murhasag’isoma ntya omu Mandiko: lbuye abûbasi bagayaguzagya, lyayish’ibà kaboko ka nyumpa; Nyakasane yêne wakolaga ebyo, byanabà bisômerîne omu masù gîrhu! 43 Co cirhumire mmubwîra nti: «Mwanyagwa Obwâmi bwa Nyamuzinda, buhâbwe abantu bâbukolera». [ 44 Owâkulumbe kuli eryo ibuyek, kuvunika anavunike n’oyu lyâkulumbekwo, kushanguka anashanguke.] 45 Lero erhi abakulu b’abadâhwa n’Abafarizeyi bayumva eyo migani, bamanya oku bo aderhaga. 46 Erhi bacilonza oku bamugwârha, bayôboha olubaga, bulya lwakag’imulola nka mulêbi.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 21
The Triumphal Entry into Jerusalem (Mrk 11.1‑11; Luk 19.28‑38; Jn 12.12‑19)
1 Καὶ ὅτε ἤγγισαν εἰς Ἱεροσόλυμα καὶ ἦλθον εἰς Βηθφαγὴ εἰς τὸ Ὄρος τῶν Ἐλαιῶν, τότε Ἰησοῦς ἀπέστειλεν δύο μαθητὰς 2 λέγων αὐτοῖς, Πορεύεσθε εἰς τὴν κώμην τὴν κατέναντι ὑμῶν, καὶ εὐθέως εὑρήσετε ὄνον δεδεμένην καὶ πῶλον μετ᾽ αὐτῆς• λύσαντες ἀγάγετέ μοι. 3 καὶ ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ τι, ἐρεῖτε ὅτι Ὁ κύριος αὐτῶν χρείαν ἔχει εὐθὺς δὲ ἀποστελεῖ αὐτούς. 4 Τοῦτο δὲ γέγονεν ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ τοῦ προφήτου λέγοντος, 5 Εἴπατε τῇ θυγατρὶ Σιών• Ἰδοὺ ὁ βασιλεύς σου ἔρχεταί σοι πραῢς καὶ ἐπιβεβηκὼς ἐπὶ ὄνον καὶ ἐπὶ πῶλον υἱὸν ὑποζυγίου. 6πορευθέντες δὲ οἱ μαθηταὶ καὶ ποιήσαντες καθὼς συνέταξεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς 7 ἤγαγον τὴν ὄνον καὶ τὸν πῶλον καὶ ἐπέθηκαν ἐπ᾽ αὐτῶν τὰ ἱμάτια, καὶ ἐπεκάθισεν ἐπάνω αὐτῶν. 8 ὁ δὲ πλεῖστος ὄχλος ἔστρωσαν ἑαυτῶν τὰ ἱμάτια ἐν τῇ ὁδῷ, ἄλλοι δὲ ἔκοπτον κλάδους ἀπὸ τῶν δένδρων καὶ ἐστρώννυον ἐν τῇ ὁδῷ. 9 οἱ δὲ ὄχλοι οἱ προάγοντες αὐτὸν καὶ οἱ ἀκολουθοῦντες ἔκραζον λέγοντες, Ὡσαννὰ** τῷ υἱῷ Δαυίδ **Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου• Ὡσαννὰ ἐν τοῖς ὑψίστοις. 10 καὶ εἰσελθόντος αὐτοῦ εἰς Ἱεροσόλυμα ἐσείσθη πᾶσα ἡ πόλις λέγουσα, Τίς ἐστιν οὗτος; 11 οἱ δὲ ὄχλοι ἔλεγον, Οὗτός ἐστιν ὁ προφήτης Ἰησοῦς ὁ ἀπὸ Ναζαρὲθ τῆς Γαλιλαίας.
The Cleansing of the Temple (Mrk 11.15‑19; Luk 19.45‑48; Jn 2.13‑22)
12 Καὶ εἰσῆλθεν Ἰησοῦς εἰς τὸ ἱερὸν καὶ ἐξέβαλεν πάντας τοὺς πωλοῦντας καὶ ἀγοράζοντας ἐν τῷ ἱερῷ, καὶ τὰς τραπέζας τῶν κολλυβιστῶν κατέστρεψεν καὶ τὰς καθέδρας τῶν πωλούντων τὰς περιστεράς, 13 καὶ λέγει αὐτοῖς, Γέγραπται, Ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς κληθήσεται, ὑμεῖς δὲ αὐτὸν ποιεῖτε σπήλαιον λῃστῶν. 14 Καὶ προσῆλθον αὐτῷ τυφλοὶ καὶ χωλοὶ ἐν τῷ ἱερῷ, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτούς. 15 ἰδόντες δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς τὰ θαυμάσια ἃ ἐποίησεν καὶ τοὺς παῖδας τοὺς κράζοντας ἐν τῷ ἱερῷ καὶ λέγοντας, Ὡσαννὰ τῷ υἱῷ Δαυίδ, ἠγανάκτησαν 16 καὶ εἶπαν αὐτῷ, Ἀκούεις τί οὗτοι λέγουσιν; ὁ δὲ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς, Ναί. οὐδέποτε ἀνέγνωτε ὅτι Ἐκ στόματος νηπίων καὶ θηλαζόντων κατηρτίσω αἶνον; 17 Καὶ καταλιπὼν αὐτοὺς ἐξῆλθεν ἔξω τῆς πόλεως εἰς Βηθανίαν καὶ ηὐλίσθη ἐκεῖ.
The Cursing of the Fig Tree (Mrk 11.12‑14, 20‑24)
18 Πρωῒ δὲ ἐπανάγων εἰς τὴν πόλιν ἐπείνασεν. 19 καὶ ἰδὼν συκῆν μίαν ἐπὶ τῆς ὁδοῦ ἦλθεν ἐπ᾽ αὐτὴν καὶ οὐδὲν εὗρεν ἐν αὐτῇ εἰ μὴ φύλλα μόνον, καὶ λέγει αὐτῇ, Μηκέτι ἐκ σοῦ καρπὸς γένηται εἰς τὸν αἰῶνα. καὶ ἐξηράνθη παραχρῆμα ἡ συκῆ. 20 καὶ ἰδόντες οἱ μαθηταὶ ἐθαύμασαν λέγοντες, Πῶς παραχρῆμα ἐξηράνθη ἡ συκῆ; 21 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν ἔχητε πίστιν καὶ μὴ διακριθῆτε, οὐ μόνον τὸ τῆς συκῆς ποιήσετε, ἀλλὰ κἂν τῷ ὄρει τούτῳ εἴπητε, Ἄρθητι καὶ βλήθητι εἰς τὴν θάλασσαν, γενήσεται 22 καὶ πάντα ὅσα ἂν αἰτήσητε ἐν τῇ προσευχῇ πιστεύοντες λήμψεσθε.
The Authority of Jesus Questioned (Mrk 11.27‑33; Luk 20.1‑8)
23 Καὶ ἐλθόντος αὐτοῦ εἰς τὸ ἱερὸν προσῆλθον αὐτῷ διδάσκοντι οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι τοῦ λαοῦ λέγοντες, Ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιεῖς; καὶ τίς σοι ἔδωκεν τὴν ἐξουσίαν ταύτην; 24 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἐρωτήσω ὑμᾶς κἀγὼ λόγον ἕνα, ὃν ἐὰν εἴπητέ μοι κἀγὼ ὑμῖν ἐρῶ ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ 25 τὸ βάπτισμα τὸ Ἰωάννου πόθεν ἦν; ἐξ οὐρανοῦ ἢ ἐξ ἀνθρώπων; οἱ δὲ διελογίζοντο ἐν ἑαυτοῖς λέγοντες, Ἐὰν εἴπωμεν, Ἐξ οὐρανοῦ, ἐρεῖ ἡμῖν, Διὰ τί οὖν οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ; 26 ἐὰν δὲ εἴπωμεν, Ἐξ ἀνθρώπων, φοβούμεθα τὸν ὄχλον, πάντες γὰρ ὡς προφήτην ἔχουσιν τὸν Ἰωάννην. 27 καὶ ἀποκριθέντες τῷ Ἰησοῦ εἶπαν, Οὐκ οἴδαμεν. ἔφη αὐτοῖς καὶ αὐτός, Οὐδὲ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ.
The Parable of the Two Sons
28 Τί δὲ ὑμῖν δοκεῖ; ἄνθρωπος εἶχεν τέκνα δύο. καὶ προσελθὼν τῷ πρώτῳ εἶπεν, Τέκνον, ὕπαγε σήμερον ἐργάζου ἐν τῷ ἀμπελῶνι. 29 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐ θέλω, ὕστερον δὲ μεταμεληθεὶς ἀπῆλθεν. 30 προσελθὼν δὲ τῷ ἑτέρῳ εἶπεν ὡσαύτως. ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἐγώ, κύριε, καὶ οὐκ ἀπῆλθεν. 31 τίς ἐκ τῶν δύο ἐποίησεν τὸ θέλημα τοῦ πατρός; λέγουσιν, Ὁ πρῶτος. λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οἱ τελῶναι καὶ αἱ πόρναι προάγουσιν ὑμᾶς εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ. 32 ἦλθεν γὰρ Ἰωάννης πρὸς ὑμᾶς ἐν ὁδῷ δικαιοσύνης, καὶ οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ, οἱ δὲ τελῶναι καὶ αἱ πόρναι ἐπίστευσαν αὐτῷ• ὑμεῖς δὲ ἰδόντες οὐδὲ μετεμελήθητε ὕστερον τοῦ πιστεῦσαι αὐτῷ.

The Parable of the Vineyard and the Tenants (Mrk 12.1‑12; Luk 20.9‑19)
33 Ἄλλην παραβολὴν ἀκούσατε. Ἄνθ ρωπος ἦν οἰκοδεσπότης ὅστις ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα καὶ φραγμὸν αὐτῷ περιέθηκεν καὶ ὤρυξεν ἐν αὐτῷ ληνὸν καὶ ᾠκοδόμησεν πύργον καὶ ἐξέδετο αὐτὸν γεωργοῖς καὶ ἀπεδήμησεν. 34 ὅτε δὲ ἤγγισεν ὁ καιρὸς τῶν καρπῶν, ἀπέστειλεν τοὺς δούλους αὐτοῦ πρὸς τοὺς γεωργοὺς λαβεῖν τοὺς καρποὺς αὐτοῦ. 35 καὶ λαβόντες οἱ γεωργοὶ τοὺς δούλους αὐτοῦ ὃν μὲν ἔδειραν, ὃν δὲ ἀπέκτειναν, ὃν δὲ ἐλιθοβόλησαν. 36 πάλιν ἀπέστειλεν ἄλλους δούλους πλείονας τῶν πρώτων, καὶ ἐποίησαν αὐτοῖς ὡσαύτως. 37 ὕστερον δὲ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτοὺς τὸν υἱὸν αὐτοῦ λέγων, Ἐντραπήσονται τὸν υἱόν μου. 38 οἱ δὲ γεωργοὶ ἰδόντες τὸν υἱὸν εἶπον ἐν ἑαυτοῖς, Οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος• δεῦτε ἀποκτείνωμεν αὐτὸν καὶ σχῶμεν τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ, 39 καὶ λαβόντες αὐτὸν ἐξέβαλον ἔξω τοῦ ἀμπελῶνος καὶ ἀπέκτειναν. 40 ὅταν οὖν ἔλθῃ ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος, τί ποιήσει τοῖς γεωργοῖς ἐκείνοις; 41 λέγουσιν αὐτῷ, Κακοὺς κακῶς ἀπολέσει αὐτοὺς καὶ τὸν ἀμπελῶνα ἐκδώσεται ἄλλοις γεωργοῖς, οἵτινες ἀποδώσουσιν αὐτῷ τοὺς καρποὺς ἐν τοῖς καιροῖς αὐτῶν. 42 λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Οὐδέποτε ἀνέγνωτε ἐν ταῖς γραφαῖς, Λίθον ὃν ἀπεδοκίμασαν οἱ οἰκοδομοῦντες, οὗτος ἐγενήθη εἰς κεφαλὴν γωνίας• παρὰ κυρίου ἐγένετο αὕτη καὶ ἔστιν θαυμαστὴ ἐν ὀφθαλμοῖς ἡμῶν; 43 διὰ τοῦτο λέγω ὑμῖν ὅτι ἀρθήσεται ἀφ᾽ ὑμῶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ καὶ δοθήσεται ἔθνει ποιοῦντι τοὺς καρποὺς αὐτῆς. 44 Καὶ ὁ πεσὼν ἐπὶ τὸν λίθον τοῦτον συνθλασθήσεται• ἐφ᾽ ὃν δ᾽ ἂν πέσῃ λικμήσει αὐτόν.] 45 Καὶ ἀκούσαντες οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι τὰς παραβολὰς αὐτοῦ ἔγνωσαν ὅτι περὶ αὐτῶν λέγει 46 καὶ ζητοῦντες αὐτὸν κρατῆσαι ἐφοβήθησαν τοὺς ὄχλους, ἐπεὶ εἰς προφήτην αὐτὸν εἶχον.
22
Omugani gw’olusiku lukulu lw’obuhya (Luk 14, 16-24)
1 Yezu ashub’ibatwa omugani, erhi: 2 «Obwâmi bw’empingu bwanagererwa oku mwâmi wajiraga olusiku lukulu lw’obuhya bw’omugala. 3 Anacirhuma abambali mpu bahamagale abalâlike oku buhya, ci bôhe bacîlahirira okuyisha. 4 Ashub’irhuma abandi bashi, erhi: «Mubwîre abalâlike ntya: «Loli oku narheganyize olusiku lukulu; empanzi zâni n’ebibuzi byagwânîne orhwêre, byôshi byarheganyîbwe: muyishe oku buhya». 5 Bôhe obwo barhumvagya, bacigendera, baguma ebwa mashwa gâbo, abandi omu burhunzi bwâbo. 6 Abasigalaga nabo bagwârha balya baganda, n’erhi babà bamabakolera amabî, babayîrha. 7 Erhi mwâmi ayumva okwo, akunira, anacirîka engabo zâge, amalîra balya bisi, n’olugo lwâbo aludulika muliro. 8 Anacibwîra abambali, erhi: «Olusiku lukulu lw’obuhya Iuli lurheganye, ci abàli balalike barhàli bakwânîne. 9 Ci mugendage, mujè omu mashanganyizo g’enjira, na ngasi yeshi mwankashimâna, mumuhamagale ayishe oku buhya». 10 Abambali banacigenda, n’erhi bahika omu njira, bahamagala aba bashimanyire bôshi, ababî n’abinja; olurhambà lwadudûsa. 11 Obwo mwâmi anacija omu nyumpa mpu alole abalâlike; lero anacibonamwo omuntu orhayambirhi emyambalo y’obuhya. 12 Anacimubwîra, erhi: «Mwîra wâni, kurhi wahisire muno, orhanagwêrhi omwambalo gw’obuhya?» Naye anaciguguma. 13 Okubundi mwâmi anacibwîra abaganda bâge, erhi: «Mumushwêke amagulu n’amaboko, mukwêbe embuga omu mwizimya; yo yabà ecimorogo n’okukenyeza amîno». 14 Bulya banji bali bahamagale, ci enshagi ziri nyi».
Okuvurhira Sêzari (Mrk 12, 13-17; Luk 20, 20-26)
15 Okubundi Abafarizeyi banacijaho, bajà omu ihano mpu bamugwârhe omu nderho. 16 Banacirhuma abaganda bâbo n’aba Herodi mpu bamubwîre, mpu: «Muyigîriza, rhuyishi oku oderha okuli n’oku enjira ya Nyamuzinda onayiyigîrize nka oku enali, orhanajira kabôlo kuli ndi, bulya orhalola ola ye ndi omu bantu. 17 Ci orhubwîrage kurhi obwîne: ka kukwânîne rhukavurhira Sêzari erhi nanga?» 18 Yezu amanya obubî bwâbo, ababwîra, erhi: «Ezi ndyâlya! Carhuma mwantega? 19 Nyêreki olusaranga muvurha». Nabo banacimuha idinari. 20 Yezu anacibabwîra, erhi: «Ya ndi eyi nshusho n’aga mandiko?» 21 Bamushuza, mpu: «Bya Sêzari». Yezu anacibabwîra, erhi: «Ahoo! ebya Sêzari bigaluliragi Sêzari, n’ebya Nyamuzinda mubihe Nyamuzinda». 22 Erhi bayumva ntyo, basômerwa, bamuleka, bagenda.
Yezu ashuza Abasaduceyi lugenda okufûka kw’abafire (Mrk 12, 18-27; Luk 20, 27-40)
23 Olwo lusiku lwonene, Abasaduceyi, balya bakaderha mpu ntà bufûke bw’abafire banacimujàho, bamudôsa, mpu: 24 «Muyigîriza, Mûsa adesire mpu irhondo omuntu akafa arhanasiziri mwâna, mwene wâbo anayanke mukage, lyo aha mwene wâbo iburha. 25 Emwîrhu yali ba-nda-nguma nda. Owa burhanzi erhi aba amaja omu buhya, anacifa arhanasiziri mwâna, alekera omulumuna mukâge. 26 Owa kabiri naye kwo n’okwo, n’owa kasharhu, kuhika oku wa kali nda. 27 Enyuma ya bôshi nyamukazi naye anacifa. 28 Aha kufûka kw’abafù, ayish’ibà mukà ndi muli balya nda? Ci bôshi bàli bamugwêrhe.» 29 Yezu erhi acibashuza, ababwîra, erhi: «Muhabusire erhi kuhaba Amandiko n’obuhashe bwa Nyamuzinda kurhuma. 30 Aha kufûka kw’abafù, ntâye washebe na ntâye washebwe, ci bacibêra nka Bamalahika omu mpingu. 31 N’oku bufûke bw’abafu, ka murhazig’isoma aka kanwa Nyamuzinda ammubwîraga, erhi aderha: 32 Nie Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda w’Izaki na Nyamuzinda wa Yakôbo? Arhali Nyamuzinda wa mifu, ci wa bagumaguma!» 33 Erhi orhutu rhw’abantu rhuyumva okwo, rhwasômerwa n’enyigîrizo zâge.
irhegeko likulu omu marhegeko gôshi (Mrk 12, 28-31; Luk 10, 25-28; Ywn 13, 34-35)
34 Abafarizeyi erhi bayumva oku anadumize Abasaduceyi, baciheba haguma. 35 Muguma muli bo, mulenga omu Marhegeko. alonza okumurhcga, anacimudôsa, erhi: 36 «Mwigiriza, irhegeko lihi tiri likulu omu Marhegeko gôshi? 37 Yezu anacimushuza, erhi: Okâzigira Nyakasane Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gôshi, n’omûka gwâwe gwôshi, n’obukengêre bwâwe bôshi. 38 Eryo lyo likulu lyo n’irhegeko lirhanzi. 39 Erya kabiri nalyo lishushîne n’eryo: Okazigira owinyu nk’oku ocizigira wênene. 40 Ago marhegeko abiri go gali mwo Amarhegeko gôshi n’Abalêbi».
Kristu mugala wa Daudi na Nnawâbo (Mrk 1, 35-37: Luk 20. 41-44)
41 Lero erhi Abafarizeyi baciba balì haguma, Yezu abadôsa, erhi: 42 «Kurhi mulola Kristu? Ali mwene ndi?» Banacimubwîra, mpu: «Mwene Daudi». 43 Anacibabwîra, erhi: «Kurhi Daudi, omu bulêbi bwâge, acimuyirikaga Nnâhamwâbo, erhi aderha, erhi: 44 Nyakasane abwîzire Nnâhamwirhu: Bwârhala ebwa kulyo kwâni, kuhika abanzi bâwe mbayandaze burhaba aha magulu gâwe? 45 Akaba Daudi amudesire mpu ye Nnawâbo, kurhi Kristu ankaciba mugala?» 46 Ntâye wahashir’imushuza. Na kurhenga olo lusiku, ntâye wacihalizize mpu amudôse.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 22
The Parable of the Marriage Feast (Luk 14.15‑24)
1 Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς πάλιν εἶπεν ἐν παραβολαῖς αὐτοῖς λέγων, 2 Ὡμοιώθη ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν ἀνθρώπῳ βασιλεῖ, ὅστις ἐποίησεν γάμους τῷ υἱῷ αὐτοῦ. 3 καὶ ἀπέστειλεν τοὺς δούλους αὐτοῦ καλέσαι τοὺς κεκλημένους εἰς τοὺς γάμους, καὶ οὐκ ἤθελον ἐλθεῖν. 4 πάλιν ἀπέστειλεν ἄλλους δούλους λέγων, Εἴπατε τοῖς κεκλημένοις, Ἰδοὺ τὸ ἄριστόν μου ἡτοίμακα, οἱ ταῦροί μου καὶ τὰ σιτιστὰ τεθυμένα καὶ πάντα ἕτοιμα• δεῦτε εἰς τοὺς γάμους. 5 οἱ δὲ ἀμελήσαντες ἀπῆλθον, ὃς μὲν εἰς τὸν ἴδιον ἀγρόν, ὃς δὲ ἐπὶ τὴν ἐμπορίαν αὐτοῦ 6 οἱ δὲ λοιποὶ κρατήσαντες τοὺς δούλους αὐτοῦ ὕβρισαν καὶ ἀπέκτειναν. 7 ὁ δὲ βασιλεὺς ὠργίσθη καὶ πέμψας τὰ στρατεύματα αὐτοῦ ἀπώλεσεν τοὺς φονεῖς ἐκείνους καὶ τὴν πόλιν αὐτῶν ἐνέπρησεν. 8 τότε λέγει τοῖς δούλοις αὐτοῦ, Ὁ μὲν γάμος ἕτοιμός ἐστιν, οἱ δὲ κεκλημένοι οὐκ ἦσαν ἄξιοι 9 πορεύεσθε οὖν ἐπὶ τὰς διεξόδους τῶν ὁδῶν καὶ ὅσους ἐὰν εὕρητε καλέσατε εἰς τοὺς γάμους. 10 καὶ ἐξελθόντες οἱ δοῦλοι ἐκεῖνοι εἰς τὰς ὁδοὺς συνήγαγον πάντας οὓς εὗρον, πονηρούς τε καὶ ἀγαθούς• καὶ ἐπλήσθη ὁ γάμος ἀνακειμένων. 11 εἰσελθὼν δὲ ὁ βασιλεὺς θεάσασθαι τοὺς ἀνακειμένους εἶδεν ἐκεῖ ἄνθρωπον οὐκ ἐνδεδυμένον ἔνδυμα γάμου, 12 καὶ λέγει αὐτῷ, Ἑταῖρε, πῶς εἰσῆλθες ὧδε μὴ ἔχων ἔνδυμα γάμου; ὁ δὲ ἐφιμώθη. 13 τότε ὁ βασιλεὺς εἶπεν τοῖς διακόνοις, Δήσαντες αὐτοῦ πόδας καὶ χεῖρας ἐκβάλετε αὐτὸν εἰς τὸ σκότος τὸ ἐξώτερον• ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων. 14 πολλοὶ γάρ εἰσιν κλητοί, ὀλίγοι δὲ ἐκλεκτοί.

Paying Taxes to Caesar (Mrk 12.13‑17; Luk 20.20‑26
) 15 Τότε πορευθέντες οἱ Φαρισαῖοι συμβούλιον ἔλαβον ὅπως αὐτὸν παγιδεύσωσιν ἐν λόγῳ. 16 καὶ ἀποστέλλουσιν αὐτῷ τοὺς μαθητὰς αὐτῶν μετὰ τῶν Ἡρῳδιανῶν λέγοντες, Διδάσκαλε, οἴδαμεν ὅτι ἀληθὴς εἶ καὶ τὴν ὁδὸν τοῦ θεοῦ ἐν ἀληθείᾳ διδάσκεις καὶ οὐ μέλει σοι περὶ οὐδενός• οὐ γὰρ βλέπεις εἰς πρόσωπον ἀνθρώπων. 17 εἰπὲ οὖν ἡμῖν τί σοι δοκεῖ• ἔξεστιν δοῦναι κῆνσον Καίσαρι ἢ οὔ; 18 γνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς τὴν πονηρίαν αὐτῶν εἶπεν, Τί με πειράζετε, ὑποκριταί; 19 ἐπιδείξατέ μοι τὸ νόμισμα τοῦ κήνσου. οἱ δὲ προσήνεγκαν αὐτῷ δηνάριον. 20 καὶ λέγει αὐτοῖς, Τίνος ἡ εἰκὼν αὕτη καὶ ἡ ἐπιγραφή; 21 λέγουσιν αὐτῷ, Καίσαρος. τότε λέγει αὐτοῖς, Ἀπόδοτε οὖν τὰ Καίσαρος Καίσαρι καὶ τὰ τοῦ θεοῦ τῷ θεῷ. 22 καὶ ἀκούσαντες ἐθαύμασαν, καὶ ἀφέντες αὐτὸν ἀπῆλθαν.
The Question about the Resurrection (Mrk 12.18‑27; Luk 20.27‑40)
23 Ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ προσῆλθον αὐτῷ Σαδδουκαῖοι, λέγοντες μὴ εἶναι ἀνάστασιν, καὶ ἐπηρώτησαν αὐτὸν 24 λέγοντες, Διδάσκαλε, Μωϋσῆς εἶπεν, Ἐάν τις ἀποθάνῃ μὴ ἔχων τέκνα, ἐπιγαμβρεύσει ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἀναστήσει σπέρμα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ. 25 ἦσαν δὲ παρ᾽ ἡμῖν ἑπτὰ ἀδελφοί• καὶ ὁ πρῶτος γήμας ἐτελεύτησεν, καὶ μὴ ἔχων σπέρμα ἀφῆκεν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ 26 ὁμοίως καὶ ὁ δεύτερος καὶ ὁ τρίτος ἕως τῶν ἑπτά. 27ὕστερον δὲ πάντων ἀπέθανεν ἡ γυνή. 28 ἐν τῇ ἀναστάσει οὖν τίνος τῶν ἑπτὰ ἔσται γυνή; πάντες γὰρ ἔσχον αὐτήν 29 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Πλανᾶσθε μὴ εἰδότες τὰς γραφὰς μηδὲ τὴν δύναμιν τοῦ θεοῦ 30 ἐν γὰρ τῇ ἀναστάσει οὔτε γαμοῦσιν οὔτε γαμίζονται, ἀλλ᾽ ὡς ἄγγελοι ἐν τῷ οὐρανῷ εἰσιν. 31 περὶ δὲ τῆς ἀναστάσεως τῶν νεκρῶν οὐκ ἀνέγνωτε τὸ ῥηθὲν ὑμῖν ὑπὸ τοῦ θεοῦ λέγοντος, 32 Ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς Ἀβραὰμ καὶ ὁ θεὸς Ἰσαὰκ καὶ ὁ θεὸς Ἰακώβ; οὐκ ἔστιν [ὁ] θεὸς νεκρῶν ἀλλὰ ζώντων. 33 καὶ ἀκούσαντες οἱ ὄχλοι ἐξεπλήσσοντο ἐπὶ τῇ διδαχῇ αὐτοῦ.
The Great Commandment (Mrk 12.28‑34; Luk 10.25‑28)
34 Οἱ δὲ Φαρισαῖοι ἀκούσαντες ὅτι ἐφίμωσεν τοὺς Σαδδουκαίους συνήχθησαν ἐπὶ τὸ αὐτό, 35 καὶ ἐπηρώτησεν εἷς ἐξ αὐτῶν [νομικὸς] πειράζων αὐτόν, 36 Διδάσκαλε, ποία ἐντολὴ μεγάλη ἐν τῷ νόμῳ; 37 ὁ δὲ ἔφη αὐτῷ, Ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐν ὅλῃ τῇ καρδίᾳ σου καὶ ἐν ὅλῃ τῇ ψυχῇ σου καὶ ἐν ὅλῃ τῇ διανοίᾳ σου 38 αὕτη ἐστὶν ἡ μεγάλη καὶ πρώτη ἐντολή. 39 δευτέρα δὲ ὁμοία αὐτῇ, Ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν. 40 ἐν ταύταις ταῖς δυσὶν ἐντολαῖς ὅλος ὁ νόμος κρέμαται καὶ οἱ προφῆται.
The Question about David’s Son (Mrk 12.35‑37; Luk 20.41‑44)
41 Συνηγμένων δὲ τῶν Φαρισαίων ἐπηρώτησεν αὐτοὺς ὁ Ἰησοῦς 42 λέγων, Τί ὑμῖν δοκεῖ περὶ τοῦ Χριστοῦ; τίνος υἱός ἐστιν; λέγουσιν αὐτῷ, Τοῦ Δαυίδ. 43 λέγει αὐτοῖς, Πῶς οὖν Δαυὶδ ἐν πνεύματι καλεῖ αὐτὸν κύριον λέγων, 44 Εἶπεν κύριος τῷ κυρίῳ μου, Κάθου ἐκ δεξιῶν μου, ἕως ἂν θῶ τοὺς ἐχθρούς σου ὑποκάτω τῶν ποδῶν σου; 45 εἰ οὖν Δαυὶδ καλεῖ αὐτὸν κύριον, πῶς υἱὸς αὐτοῦ ἐστιν; 46 καὶ οὐδεὶς ἐδύνατο ἀποκριθῆναι αὐτῷ λόγον οὐδὲ ἐτόλμησέν τις ἀπ᾽ ἐκείνης τῆς ἡμέρας ἐπερωτῆσαι αὐτὸν οὐκέτι.
23
Obulyâlya n’obucibone bw’Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano
1 Okuhandi Yezu anacibwîra olubaga n’abaganda bâge, erhi: 2 «Abashamuka b’ihano n’Abafarizeyi babwârhala oku ntebe ya Mûsa. 3 Kuziga ngasi byôshi bammubwîre, mubishimbe munabijire; ci mumanye murhajiraga ebijiro byâbo: bulya banakaderha, ci barhajiral. 4 Banakashwêka emizigo mizirho, banayibarhuze abantu, ci okuyidundaganya n’omunwe barhankalonza. 5 Ebijiro byâbo byôshi babijira mpu babonwe n’abantu. Co cirhuma bayambala amahembe manene banasîma emishumi mirîrî. 6 Basîma ebibwârhalo bya burhanzi oku cìbo n’entebe ntanzi omu masinagogi. 7 Basîma okulamusibwa oku mmâna n’okubwirwa n’abantu mpu «Muyigîriza». 8 Ci mwêhe murhakâg’ilonza bammubwîre mpu «Muyigîriza», bulya Omuyigîriza winyu ali muguma, ninyu muli baguma mweshi. 9 Mumanye murhakâg’ibwîra ndi mpu «Larha» en’igulu, bulya Sho ali muguma yenene, ye Sho w’empingu. 10 Murhakâg’ilonza bammubwîre mpu «Waliha», bulya Nnâhamwinyu ali muguma, ye Kristu. 11 Ommukulire acîjire mwambali winyu. 12 Ngasi wacîkuze, ayish’irhôhibwa, na ngasi wacîrhôhye, ayish’ikuzibwa.
Yezu alongoza abashamuka b’ihano n’Abafarizeyi (Luk li. 39-48, 52)
13 «Yajowe mweki, bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zikayigalira abantu Obwâmi bw’empingu! Mumanyire oku murhakabulabarhamwo n’abalonza okubujamwomudwîrhe mwabahànza. [ 14 Muli bahanya, bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zikaja zalya eby’abakana zanaderha amasala malîmalî. Okwo kwârhume mwayagîrizibwa omu lubanja.] 15 Muli bahanya mwe bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zikahinduka enyanja n’ebihugo mpu zilonze omupagani zayigîriza, na hano ziba zamamubona, zimujire mwâna wa nyenga y’omuliro, mubî kuzilusha. 16 Muli bahanya mwe balanguzi b’emihûrha mukaderha, mpu: «Olahîre oku izîno ly’akâ-Nyamuzinda erhi ntâco; ci olahîre okw’izîno ly’isholo limuli, agwâsirwe n’endahiro yâge». 17 Yajowe! aba banyakasirhye n’eyi mihurha! cici cilushire, isholo erhi akâ-Nyamuzinda kalijira litagatîfu? 18 «Erhi ngasi walahiire oku izîno ly’olutare, erhi ntâco; ci owalahire oku nterekêro erikwo, erhi agwâsirwe n’endahiro yâge». 19 Eyi mihûrha! cici cilushire, erhi enterekêro erhi olutare luyijira ntagatîfu? 20 Ci mbona olahira olutare, alulahira alahire n’ebi kuli byôshi. 21 Okucigasha ahantu hatagatîfu, kuli kucigasha ye na kucigasha Nnaho. 22 N’olahira empingu, alahira entebe ya Nyamuzinda analahira Olya oyibwarhalakwo. 23 Muli bahanya mwe bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zikalyûla entûlo y’emento, n’eneto, n’ecimino, mugal’ivuna amarhegekom makulu: okutwa kwinjà olubanja, obwonjo n’okurhalyaliha. Murhegesirwe okujira ebyo byôshi buzira okuleka ebirhanzi. 24 Ezi nnongozi mpûrha zidokôla ehihuka omu mîshi, zigaligorhomera enjavu!n 25 Muli bahanya, mwe bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zishuka emugongo gw’akahe n’akazinzi, n’obwo omu nda muyunjwîre bushambo n’obudambi! 26 Mufarizeyi w’omuhûrha! orhang’icêsa ehiri omu nda y’akahe n’akazinzi, lyo ehiri emugongo bica. 27 Muli hahanya, mwe bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zishushire enshinda nyêru: embuga zibonekana nyinjà, n’obwo omu nda zinyunjwîre mavuha g’abafù n’ebibolereza. 28 Kwo ninyu abantu bammubona ntyo embuga nka bashinganya, ci omu nda obulyâlya n’obubî bwammuyunjulirîne. 29 Muli bahanya, mwe bashamuka b’ihano ninyu Bafarizeyi, ezi ndyâlya zikayûbaka enshinda z’abalêbi, zinakakombêza ebyûsho by’Abanya-bushinganyanya, 30 n’okuderha erhi: «nka rhwaliho amango ga balarha, rhurhankajir’irhigi nabo ry’okubulaga omukò gw’abalêbi». 31 Na ntyo munahamirize mwêne oku muli bagala b’abanigaga abalêbi! 32 Ninyu muyunjuzagye olugero lwa basho!
Obubî n’obuhane bw’abashamuka b’ihano n’ Abafarizeyi (Luk Il, 49-51)
33 Ezi njoka, bûko bwa cibugusha, kurhi mwafume obuhane bw’enyenga y’omuliro? 34 Lero mushub’ilola: nammurhumira abalêbi, Abanya-bushinganya n’abigîriza; ci mwayirhemwo baguma munababambe oku musalaba, n’abandi mubashurhire emikoba omu masinagogi ginyu, munabashimbûlule omu ngasi cishagala. 35 mpu lyo mubarhuzibwa ngasi mukò mwêru-kwêru gwàjire omu budaka, kurhenga omukò mwêrukwêru gw’Abeli kuhika oku mukò gwa Zakariya, mugala wa Barakiya, mwayirhiraga omu kâ-Nyamuzinda embere z’olutare! 36 Okuli, mmubwîre, ebyo byôshi byâbarhuzibwa ogu mulala!
Yeruzalemu! Yeruzalemu! (Luk 13, 34-35)
37 «Yeruzalemu! Yeruzalemul we oyîrha abalêbi, n’abarhumirwe emwâwe obabande amabuye, kanga nalonzize okukukumakuma nka kulya engoko ekumakuma abanagoko bâyo omu byûbi, orhanayêmêraga! 38 Obu mukola mwâlekerwa enyumpa yinyu mushakao. 39 Lero mmubwîre: murhakacishub’imbona, kuhika olusiku mwaderhe, mpu: Aganze oyishire oku izîno lya Nyakasane!»
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 23
The Denouncing of the Scribes and Pharisees (Mrk 12.38‑40; Luk 11.37‑52; 20.45‑47)
1 Τότε ὁ Ἰησοῦς ἐλάλησεν τοῖς ὄχλοις καὶ τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ 2 λέγων, Ἐπὶ τῆς Μωϋσέως καθέδρας ἐκάθισαν οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι. 3 πάντα οὖν ὅσα ἐὰν εἴπωσιν ὑμῖν ποιήσατε καὶ τηρεῖτε, κατὰ δὲ τὰ ἔργα αὐτῶν μὴ ποιεῖτε• λέγουσιν γὰρ καὶ οὐ ποιοῦσιν. 4 δεσμεύουσιν δὲ φορτία βαρέα [καὶ δυσβάστακτα] καὶ ἐπιτιθέασιν ἐπὶ τοὺς ὤμους τῶν ἀνθρώπων, αὐτοὶ δὲ τῷ δακτύλῳ αὐτῶν οὐ θέλουσιν κινῆσαι αὐτά. 5 πάντα δὲ τὰ ἔργα αὐτῶν ποιοῦσιν πρὸς τὸ θεαθῆναι τοῖς ἀνθρώποις• πλατύνουσιν γὰρ τὰ φυλακτήρια αὐτῶν καὶ μεγαλύνουσιν τὰ κράσπεδα, 6 φιλοῦσιν δὲ τὴν πρωτοκλισίαν ἐν τοῖς δείπνοις καὶ τὰς πρωτοκαθεδρίας ἐν ταῖς συναγωγαῖς 7 καὶ τοὺς ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς καὶ καλεῖσθαι ὑπὸ τῶν ἀνθρώπων, Ῥαββί. 8 ὑμεῖς δὲ μὴ κληθῆτε, Ῥαββί• εἷς γάρ ἐστιν ὑμῶν ὁ διδάσκαλος, πάντες δὲ ὑμεῖς ἀδελφοί ἐστε. 9 καὶ πατέρα μὴ καλέσητε ὑμῶν ἐπὶ τῆς γῆς, εἷς γάρ ἐστιν ὑμῶν ὁ πατὴρ ὁ οὐράνιος. 10 μηδὲ κληθῆτε καθηγηταί, ὅτι καθηγητὴς ὑμῶν ἐστιν εἷς ὁ Χριστός. 11 ὁ δὲ μείζων ὑμῶν ἔσται ὑμῶν διάκονος. 12 ὅστις δὲ ὑψώσει ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται καὶ ὅστις ταπεινώσει ἑαυτὸν ὑψωθήσεται. 13 Οὐαὶ δὲ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι κλείετε τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων• ὑμεῖς γὰρ οὐκ εἰσέρχεσθε οὐδὲ τοὺς εἰσερχομένους ἀφίετε εἰσελθεῖν. 15 Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι περιάγετε τὴν θάλασσαν καὶ τὴν ξηρὰν ποιῆσαι ἕνα προσήλυτον, καὶ ὅταν γένηται ποιεῖτε αὐτὸν υἱὸν γεέννης διπλότερον ὑμῶν. 16 Οὐαὶ ὑμῖν, ὁδηγοὶ τυφλοὶ οἱ λέγοντες, Ὃς ἂν ὀμόσῃ ἐν τῷ ναῷ, οὐδέν ἐστιν• ὃς δ᾽ ἂν ὀμόσῃ ἐν τῷ χρυσῷ τοῦ ναοῦ, ὀφείλει. 17 μωροὶ καὶ τυφλοί, τίς γὰρ μείζων ἐστίν, ὁ χρυσὸς ἢ ὁ ναὸς ὁ ἁγιάσας τὸν χρυσόν; 18 καί, Ὃς ἂν ὀμόσῃ ἐν τῷ θυσιαστηρίῳ, οὐδέν ἐστιν• ὃς δ᾽ ἂν ὀμόσῃ ἐν τῷ δώρῳ τῷ ἐπάνω αὐτοῦ, ὀφείλει. 19 τυφλοί, τί γὰρ μεῖζον, τὸ δῶρον ἢ τὸ θυσιαστήριον τὸ ἁγιάζον τὸ δῶρον; 20 ὁ οὖν ὀμόσας ἐν τῷ θυσιαστηρίῳ ὀμνύει ἐν αὐτῷ καὶ ἐν πᾶσιν τοῖς ἐπάνω αὐτοῦ 21 καὶ ὁ ὀμόσας ἐν τῷ ναῷ ὀμνύει ἐν αὐτῷ καὶ ἐν τῷ κατοικοῦντι αὐτόν, 22 καὶ ὁ ὀμόσας ἐν τῷ οὐρανῷ ὀμνύει ἐν τῷ θρόνῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἐν τῷ καθημένῳ ἐπάνω αὐτοῦ. 23 Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι ἀποδεκατοῦτε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ ἄνηθον καὶ τὸ κύμινον καὶ ἀφήκατε τὰ βαρύτερα τοῦ νόμου, τὴν κρίσιν καὶ τὸ ἔλεος καὶ τὴν πίστιν• ταῦτα [δὲ] ἔδει ποιῆσαι κἀκεῖνα μὴ ἀφιέναι. 24 ὁδηγοὶ τυφλοί, οἱ διϋλίζοντες τὸν κώνωπα, τὴν δὲ κάμηλον καταπίνοντες. 25 Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι καθαρίζετε τὸ ἔξωθεν τοῦ ποτηρίου καὶ τῆς παροψίδος, ἔσωθεν δὲ γέμουσιν ἐξ ἁρπαγῆς καὶ ἀκρασίας. 26 Φαρισαῖε τυφλέ, καθάρισον πρῶτον τὸ ἐντὸς τοῦ ποτηρίου, ἵνα γένηται καὶ τὸ ἐκτὸς αὐτοῦ καθαρόν. 27 Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι παρομοιάζετε τάφοις κεκονιαμένοις, οἵτινες ἔξωθεν μὲν φαίνονται ὡραῖοι, ἔσωθεν δὲ γέμουσιν ὀστέων νεκρῶν καὶ πάσης ἀκαθαρσίας. 28 οὕτως καὶ ὑμεῖς ἔξωθεν μὲν φαίνεσθε τοῖς ἀνθρώποις δίκαιοι, ἔσωθεν δέ ἐστε μεστοὶ ὑποκρίσεως καὶ ἀνομίας. 29 Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι οἰκοδομεῖτε τοὺς τάφους τῶν προφητῶν καὶ κοσμεῖτε τὰ μνημεῖα τῶν δικαίων, 30 καὶ λέγετε, Εἰ ἤμεθα ἐν ταῖς ἡμέραις τῶν πατέρων ἡμῶν, οὐκ ἂν ἤμεθα αὐτῶν κοινωνοὶ ἐν τῷ αἵματι τῶν προφητῶν. 31 ὥστε μαρτυρεῖτε ἑαυτοῖς ὅτι υἱοί ἐστε τῶν φονευσάντων τοὺς προφήτας. 32 καὶ ὑμεῖς πληρώσατε τὸ μέτρον τῶν πατέρων ὑμῶν. 33 ὄφεις, γεννήματα ἐχιδνῶν, πῶς φύγητε ἀπὸ τῆς κρίσεως τῆς γεέννης; 34 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω πρὸς ὑμᾶς προφήτας καὶ σοφοὺς καὶ γραμματεῖς• ἐξ αὐτῶν ἀποκτενεῖτε καὶ σταυρώσετε καὶ ἐξ αὐτῶν μαστιγώσετε ἐν ταῖς συναγωγαῖς ὑμῶν καὶ διώξετε ἀπὸ πόλεως εἰς πόλιν 35 ὅπως ἔλθῃ ἐφ᾽ ὑμᾶς πᾶν αἷμα δίκαιον ἐκχυννόμενον ἐπὶ τῆς γῆς ἀπὸ τοῦ αἵματος Ἅβελ τοῦ δικαίου ἕως τοῦ αἵματος Ζαχαρίου υἱοῦ Βαραχίου, ὃν ἐφονεύσατε μεταξὺ τοῦ ναοῦ καὶ τοῦ θυσιαστηρίου. 36 ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἥξει ταῦτα πάντα ἐπὶ τὴν γενεὰν ταύτην.
The Lament over Jerusalem (Luk 13.34‑35)
37 Ἰερουσαλὴμ Ἰερουσαλήμ, ἡ ἀποκτείνουσα τοὺς προφήτας καὶ λιθοβολοῦσα τοὺς ἀπεσταλμένους πρὸς αὐτήν, ποσάκις ἠθέλησα ἐπισυναγαγεῖν τὰ τέκνα σου, ὃν τρόπον ὄρνις ἐπισυνάγει τὰ νοσσία αὐτῆς ὑπὸ τὰς πτέρυγας, καὶ οὐκ ἠθελήσατε. 38 ἰδοὺ ἀφίεται ὑμῖν ὁ οἶκος ὑμῶν ἔρημος. 39 λέγω γὰρ ὑμῖν, οὐ μή με ἴδητε ἀπ᾽ ἄρτι ἕως ἂν εἴπητε, Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου.
24
1 Erhi Yezu acihuluka omu kâ-Nyamuzinda n’erhi aba akola agenda, abaganda bâge banacimujàbo mpu bamuyêreke obûbake bw’akâ-Nyamuzinda. 2 Naye erhi acibashuza, ababwîra, erhi: «Ka mubwine ebyo byôshi! Mmubwîre okuli, aha, ntà ibuye lyasigale oku lindi lirhanashandazîbwi». 3 Erhi acibà akola abwârhîre oku ntondo y’Emizêti, abaganda bâge bamushegeraho bufundafunda, bamubwîra, mpu: «Orhubwîre mangaci ebyo byâbàp, n’ecâbe cimanyîso c’okuyisha kwâwe n’eca okuhwa kw’igulu»
Omurhondêro gw’amalibuko (Mrk 13. 5-13; Luk 21, 8-19)
4 Naye Yezu anacibashuza, ababwîra, erhi: «Mumanye ntâye ommurhebage. 5 Bulya banji bâyishe oku izîno lyâni, baderhe, mpu: «Nie Kristu», banarhebe banji. 6 Mwâyumve baderha ebîrha n’emihigo y’ebîrhà; mumanye murhayôbohaga bulya kukwânîne ebyo birhang’iyisha, ci erhi burhaciba Buzinda. 7 Ecihugo câyimukire ecindi, n’obwâmi obundi bwâmi. Ecizombo n’omusisi byayish’ibà hanji. 8 Ebyo byôshi, gwo murhondêro gw’amalibuko. 9 Obwo bâmmubabaze banammuyirhe: mwâshombwe n’abantu bôshi erhi izîno lyâni lirhuma. 10 Banji obwo bâhirime; banji bâhânane bône na nnene, bânashombane bône na nnene. 11 Abalêbi b’obunywesi babè banji banarhebe bantu banjì. 12 Na bulya amabî gayish’iyûshûka, obuzigire bwa banji bwânyihe. 13 Ci owayôrhe ali mwinjà kuhika olusiku luzinda, oyo ye wâcunguke. 14 Eyi Myanzi minjà y’Obwâmi yayish’ihanûlwa omu igulu lyôshi, ebè cimanyîso oku mashanja gôshi. Obwo lyo olusiku luzinda lwâyishe.
Amalibuko ga Yeruzalemu (Mrk 13, 13-23; Luk 21, 20-24)
15 Amangomukabona birya bibî bibî byalêbagwa na Daniyeli biri omu hantu batagatîfu (owasoma ayumve)! 16 Obwo abali omu cihugo c’e Yudeya bâyakire oku ntondo, 17 n’oli oku burhungiri bw’enyumpa arhamanukaga mpu arhôle ebintu byâge omu nyumpa; 18 n’oli omw’ishwa arhashubirag’eka mpu arhôle omwambalo gwâge. 19 Abakazi bali izimi n’abayonsa ago mango, basômerwa! 20 Mushenge murhag’iyish’iyâka omu mango g’e mpondo erhi omu luzira lwa sabato. 21 Bulya ezo nsiku zâba za malibuko garhazig’iboneka kurhenga okulemwa kw’igulu kuhika buno, garhakanaciboneka bundi. 22 Acibaga ezo nsiku zirhali zinyihîbwe, ntà muntu wankacizire; ci abîshogwa barhuma, ezo nsiku zanyihibwa. 23 Ago mango erhi mwankabwîrwa n’omuntu, mpu: «Lolà, Kristu oyo oli hano, nîsi erhi hala», murhemêraga. 24 Bulya bayish’iyisha ba-Kristu bw’obwîhambi n’abalêbi b’obunywesi, bayish’ijira ebimanyîso n’ebirhangâzo binji ebyankarheba ciru n’abîshogwa acibà kwankahashikana. 25 Ninyu mumanyage, mmulêbire byôshi.
Mwene-omuntu ayish’iyisha n’obwâlagale (Luk 17, 23-24)
26 Kuziga amango bammubwîre, mpu: «Y’oyo omu irungu», murhayijaga, mpu: «Acîfulisire omu nyumpa» murhemêraga. 27 Nka kulya omulazo gunahubuka ebushoshôkero bw’izûba gubonekere emunda lizikira, kwo Mwene-omuntu ayish’iyisha ntyo. 28 Aha omurhumba gwabe ho n’enyunda zâshubukire.
lgulu lyôshi lyâgeremwo omusisi (Mrk 13, 24-27; Luk 21, 25-27)
29 Enyuma ly’amalibuko g’ezo nsiku, izûba lyâbà mwizizi, n’omwêzi gurhâcibashe, n’enyenyêzi zanamanuka oku nkuba, n’amahashe g’oku nkuba gâgeramwo omusisi. 30 Okuhandi ecimanyîso ca Mwene-omuntu canabonekana emalunga; n’amashanja g’en’igulu gôshi ganabanda endûlù; go mango bâbona Mwene-omuntu ayishire omu bitù n’obuhashe n’irenge linji. 31 Obwo anarhuma bamalahika bâge n’omushekera gw’izù linene, bashûbûze abarhôle bâge b’empande ini z’igulu, kurhenga emalunga bwenêne kuhika ah’igulu lihekîre.
Amango okwo kwâbe (Mrk 13, 28-32; Luk 21, 29-33)
32 Mulolere olwiganyo oku mulehe. Amashami gâgwo erhi gashabûka n’erhi ebibabi bikumera, munamanye oku ecanda ciri hôfi. 33 Ninyu ntyo, amango mwâbone ebyo, mumanye oku ali hôfi, oku ahika aha lusò. 34 Mmubwîre okuli, eri iburha lirhagere n’ebyo byôshi birhaba. 35 lrunga n’igulu byâgere, ci enderho zâni zirhakagera. 36 Ci olwo lusiku n’ako kasanzi ntâye omanyire, ciru na bamalahika b’empingu, ciru n’Omugala, ntà wundi aha nyuma ly’Îshe yenene.
Okubà masù n’okucîrheganya (Luk 17, 26-27; 34-35)
37 Nka kulya omu mango ga Nûhu, ntyo kwo Mwene-omuntu ayish’iyisha. 38 Muli ezo nsiku zashokoleraga ecihonzi, bakag’ilya banaywe, bakag’isheba banashebwe kuhika olusiku Nûhu ajaga omu bwârho. 39 Abantu barhakengêraga bici, kuhika ecihonzi cayisha, cabahêka bôshi. Ntyola kwo Mwene-omuntu ayish’iyisha. 40 Bantu babiri bâbe bali omu ishwa: muguma ahêkwe n’owâbo alekwe. 41 Bakazi babirhi bâbe badwîrhe bashwa oku lwanjikwa: muguma ahêkwe n’owâbo alekwe. 42 Kuziga mubè masù, bulya murhamanyiri olusiku Nnawinyu ayisha. 43 Yumvi bwinjà: acibaga nnakà ankamanya obudufu ecishambo cayishamwo, analâlîra, arhankanaleka bamurhulira enyumpa. 44 Kuziga ninyu mubè masù, bulya Mwene-omuntu ayish’iyisha amangomurhakengiri.
Omugani gw’omukulu w’enyumpa (Luk 12, 42-46)
45 Mushi ohi oli mwîkubagirwa na mwîrhonzi, oyu nnâhamwâbo ahâga obukulu oku bantu b’enyumpa yâge mpu abagabulire ebiryo omu mango ga kwânîne? 46 Iragi lyâge oyomushi, hano nnâhamwâbo ayisha, akamushimâna adwîrhe ajira ntyo! 47 Mmubwîre okuli, anamujira mukulu w’ebirugu byâge byôshi. 48 Ci oyomushi mubî erhi ankaderha omu murhima, erhi: «Nnâhamwirhu arhishiri duba». 49 Arhangire ashûrha abâbo bashi, analye ananywe haguma n’abalalwe, 50 nnâhamwâbo oyomushi ayisha olusiku arhagererizi n’amango arhamanyiri. 51 Okuhandi amukage, anamuhebe ebwa luhande lw’endyâlya: ho hayish’ibà ecimorogo n’okuhenkenya amîno.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 24
The Destruction of the Temple Foretold (Mrk 13.1‑2; Luk 21.5‑6)
1 Καὶ ἐξελθὼν ὁ Ἰησοῦς ἀπὸ τοῦ ἱεροῦ ἐπορεύετο, καὶ προσῆλθον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἐπιδεῖξαι αὐτῷ τὰς οἰκοδομὰς τοῦ ἱεροῦ. 2 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Οὐ βλέπετε ταῦτα πάντα; ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ μὴ ἀφεθῇ ὧδε λίθος ἐπὶ λίθον ὃς οὐ καταλυθήσεται.
The Beginning of Woes (Mrk 13.3‑13; Luk 21.7‑19)
3 Καθημένου δὲ αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ Ὄρους τῶν Ἐλαιῶν προσῆλθον αὐτῷ οἱ μαθηταὶ κατ᾽ ἰδίαν λέγοντες, Εἰπὲ ἡμῖν, πότε ταῦτα ἔσται καὶ τί τὸ σημεῖον τῆς σῆς παρουσίας καὶ συντελείας τοῦ αἰῶνος; 4 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Βλέπετε μή τις ὑμᾶς πλανήσῃ 5 πολλοὶ γὰρ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου λέγοντες, Ἐγώ εἰμι ὁ Χριστός, καὶ πολλοὺς πλανήσουσιν. 6 μελλήσετε δὲ ἀκούειν πολέμους καὶ ἀκοὰς πολέμων• ὁρᾶτε μὴ θροεῖσθε• δεῖ γὰρ γενέσθαι, ἀλλ᾽ οὔπω ἐστὶν τὸ τέλος. 7 ἐγερθήσεται γὰρ ἔθνος ἐπὶ ἔθνος καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν καὶ ἔσονται λιμοὶ καὶ σεισμοὶ κατὰ τόπους 8 πάντα δὲ ταῦτα ἀρχὴ ὠδίνων. 9 τότε παραδώσουσιν ὑμᾶς εἰς θλῖψιν καὶ ἀποκτενοῦσιν ὑμᾶς, καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν διὰ τὸ ὄνομά μου. 10 καὶ τότε σκανδαλισθήσονται πολλοὶ καὶ ἀλλήλους παραδώσουσιν καὶ μισήσουσιν ἀλλήλους 11 καὶ πολλοὶ ψευδοπροφῆται ἐγερθήσονται καὶ πλανήσουσιν πολλούς 12 καὶ διὰ τὸ πληθυνθῆναι τὴν ἀνομίαν ψυγήσεται ἡ ἀγάπη τῶν πολλῶν. 13 ὁ δὲ ὑπομείνας εἰς τέλος οὗτος σωθήσεται. 14 καὶ κηρυχθήσεται τοῦτο τὸ εὐαγγέλιον τῆς βασιλείας ἐν ὅλῃ τῇ οἰκουμένῃ εἰς μαρτύριον πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν, καὶ τότε ἥξει τὸ τέλος.
The Great Tribulation (Mrk 13.14‑23; Luk 21.20‑24)
15 Ὅταν οὖν ἴδητε τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως τὸ ῥηθὲν διὰ Δανιὴλ τοῦ προφήτου ἑστὸς ἐν τόπῳ ἁγίῳ, ὁ ἀναγινώσκων νοείτω, 16 τότε οἱ ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη, 17 ὁ ἐπὶ τοῦ δώματος μὴ καταβάτω ἆραι τὰ ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ, 18καὶ ὁ ἐν τῷ ἀγρῷ μὴ ἐπιστρεψάτω ὀπίσω ἆραι τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ. 19 οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις. 20 προσεύχεσθε δὲ ἵνα μὴ γένηται ἡ φυγὴ ὑμῶν χειμῶνος μηδὲ σαββάτῳ. 21 ἔσται γὰρ τότε θλῖψις μεγάλη οἵα οὐ γέγονεν ἀπ᾽ ἀρχῆς κόσμου ἕως τοῦ νῦν οὐδ᾽ οὐ μὴ γένηται. 22 καὶ εἰ μὴ ἐκολοβώθησαν αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι, οὐκ ἂν ἐσώθη πᾶσα σάρξ• διὰ δὲ τοὺς ἐκλεκτοὺς κολοβωθήσονται αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι. 23 τότε ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ, Ἰδοὺ ὧδε ὁ Χριστός, ἤ, Ὧδε, μὴ πιστεύσητε 24 ἐγερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφῆται καὶ δώσουσιν σημεῖα μεγάλα καὶ τέρατα ὥστε πλανῆσαι, εἰ δυνατόν, καὶ τοὺς ἐκλεκτούς. 25 ἰδοὺ προείρηκα ὑμῖν. 26 ἐὰν οὖν εἴπωσιν ὑμῖν, Ἰδοὺ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐστίν, μὴ ἐξέλθητε• Ἰδοὺ ἐν τοῖς ταμείοις, μὴ πιστεύσητε 27 ὥσπερ γὰρ ἡ ἀστραπὴ ἐξέρχεται ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ φαίνεται ἕως δυσμῶν, οὕτως ἔσται ἡ παρουσία τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου 28 ὅπου ἐὰν ᾖ τὸ πτῶμα, ἐκεῖ συναχθήσονται οἱ ἀετοί.
The Coming of the Son of Man (Mrk 13.24‑27; Luk 21.25‑28)
29 Εὐθέως δὲ μετὰ τὴν θλῖψιν τῶν ἡμερῶν ἐκείνων ὁ ἥλιος σκοτισθήσεται, καὶ ἡ σελήνη οὐ δώσει τὸ φέγγος αὐτῆς, καὶ οἱ ἀστέρες πεσοῦνται ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ αἱ δυνάμεις τῶν οὐρανῶν σαλευθήσονται. 30 καὶ τότε φανήσεται τὸ σημεῖον τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου ἐν οὐρανῷ, καὶ τότε κόψονται πᾶσαι αἱ φυλαὶ τῆς γῆς καὶ ὄψονται τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐπὶ τῶν νεφελῶν τοῦ οὐρανοῦ μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλῆς 31 καὶ ἀποστελεῖ τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ μετὰ σάλπιγγος μεγάλης, καὶ ἐπισυνάξουσιν τοὺς ἐκλεκτοὺς αὐτοῦ ἐκ τῶν τεσσάρων ἀνέμων ἀπ᾽ ἄκρων οὐρανῶν ἕως [τῶν] ἄκρων αὐτῶν.
The Lesson of the Fig Tree (Mrk 13.28‑31; Luk 21.29‑33)
32 Ἀπὸ δὲ τῆς συκῆς μάθετε τὴν παραβολήν• ὅταν ἤδη ὁ κλάδος αὐτῆς γένηται ἁπαλὸς καὶ τὰ φύλλα ἐκφύῃ, γινώσκετε ὅτι ἐγγὺς τὸ θέρος 33 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε πάντα ταῦτα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἐπὶ θύραις. 34 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη ἕως ἂν πάντα ταῦτα γένηται. 35 ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσεται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρέλθωσιν.
The Unknown Day and Hour (Mrk 13.32‑37; Luk 17.26‑30, 34‑36)
36 Περὶ δὲ τῆς ἡμέρας ἐκείνης καὶ ὥρας οὐδεὶς οἶδεν, οὐδὲ οἱ ἄγγελοι τῶν οὐρανῶν οὐδὲ ὁ υἱός, εἰ μὴ ὁ πατὴρ μόνος. 37 ὥσπερ γὰρ αἱ ἡμέραι τοῦ Νῶε, οὕτως ἔσται ἡ παρουσία τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου. 38 ὡς γὰρ ἦσαν ἐν ταῖς ἡμέραις [ἐκείναις] ταῖς πρὸ τοῦ κατακλυσμοῦ τρώγοντες καὶ πίνοντες, γαμοῦντες καὶ γαμίζοντες, ἄχρι ἧς ἡμέρας εἰσῆλθεν Νῶε εἰς τὴν κιβωτόν, 39 καὶ οὐκ ἔγνωσαν ἕως ἦλθεν ὁ κατακλυσμὸς καὶ ἦρεν ἅπαντας, οὕτως ἔσται [καὶ] ἡ παρουσία τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου. 40 τότε δύο ἔσονται ἐν τῷ ἀγρῷ, εἷς παραλαμβάνεται καὶ εἷς ἀφίεται 41 δύο ἀλήθουσαι ἐν τῷ μύλῳ, μία παραλαμβάνεται καὶ μία ἀφίεται. 42 γρηγορεῖτε οὖν, ὅτι οὐκ οἴδατε ποίᾳ ἡμέρᾳ ὁ κύριος ὑμῶν ἔρχεται. 43 ἐκεῖνο δὲ γινώσκετε ὅτι εἰ ᾔδει ὁ οἰκοδεσπότης ποίᾳ φυλακῇ ὁ κλέπτης ἔρχεται, ἐγρηγόρησεν ἂν καὶ οὐκ ἂν εἴασεν διορυχθῆναι τὴν οἰκίαν αὐτοῦ. 44 διὰ τοῦτο καὶ ὑμεῖς γίνεσθε ἕτοιμοι, ὅτι ᾗ οὐ δοκεῖτε ὥρᾳ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἔρχεται.
The Faithful or the Unfaithful Servant (Luk 12.4‑48)
45 Τίς ἄρα ἐστὶν ὁ πιστὸς δοῦλος καὶ φρόνιμος ὃν κατέστησεν ὁ κύριος ἐπὶ τῆς οἰκετείας αὐτοῦ τοῦ δοῦναι αὐτοῖς τὴν τροφὴν ἐν καιρῷ; 46 μακάριος ὁ δοῦλος ἐκεῖνος ὃν ἐλθὼν ὁ κύριος αὐτοῦ εὑρήσει οὕτως ποιοῦντα 47 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτοῦ καταστήσει αὐτόν. 48 ἐὰν δὲ εἴπῃ ὁ κακὸς δοῦλος ἐκεῖνος ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ, Χρονίζει μου ὁ κύριος, 49 καὶ ἄρξηται τύπτειν τοὺς συνδούλους αὐτοῦ, ἐσθίῃ δὲ καὶ πίνῃ μετὰ τῶν μεθυόντων, 50 ἥξει ὁ κύριος τοῦ δούλου ἐκείνου ἐν ἡμέρᾳ ᾗ οὐ προσδοκᾷ καὶ ἐν ὥρᾳ ᾗ οὐ γινώσκει, 51 καὶ διχοτομήσει αὐτὸν καὶ τὸ μέρος αὐτοῦ μετὰ τῶν ὑποκριτῶν θήσει• ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων.
25
Omugani gwa banyere ikumi bajàga buhya
1 Obwâmi bw’empingu bwayish’ishushana banyere ikumi barhôlaga orhumole rhwâbo mpu baj’ishimânaq omuhya-mulume n’omuhya. 2 Barhânu muli bo bàli bingolongolo, na barhânu bàli benge. 3 Balya barhânu b’ebingolongolo, erhi babà bamafumbarha orhumole rhwâbo, barbacihekaga mavurha. 4 Abenge bôhe, erhi babà bamayanka orhumole rhwâbo, bahêka n’amavurha omu rhulaha. 5 Lero erhi omuhya-mulume acibà arhishiri duba, bagwishira bôshi banahunga. 6 Aba karhî k’obudufu bayumva olubi embuga, mpu: «Omuhya-mulume oyo oyiruka! huluki mushigânane!» 7 Balya banyere bôshi banacizûka, barheganya orhumole rhwâbo. 8 Balya b’ebingolongobo babwîra abenge, mpu: «Murhuhe nîrhu oku mavurha ginyu, bulya orhumole rhwarhuzimîre». 9 Balya benge erhi bashuza, bababwîra, mpu: «Lyo garhag’irhunyihira n’oli mwe, kukwânîne mujè emw’abarhunzi, mugule aginyu». 10 Erhi bakola bàli omu njira bagend’igula, omuhya-mulume ayisha; abàli bacîrheganyize bajà omu k’obuhya haguma naye, okubundi olumvi lwahamikwa. 11 Buzinda balya bandi banyere bayisha, baderha, mpu: «Waliha, Waliha, orhuyigulire!» 12 Naye ashuza, ababwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, ntammumanyiri». 13 Kuziga mubè masù, bulya murhamanyiri ciru n’olusiku ciru n’amango.
Omugani gw’amagerha (Luk 19, 12-27)
14 Nka kulya omuntu wabalamaga, ahamagala abambali, abagabira ebintu byâge. 15 Anaciha muguma magerha mafundo arhânu, owundi abiri, n’owa kasharhu liguma, ngasi muguma nka obuhashe bwâge; anacigenda. 16 Ho n’abo, olya wahâbagwa magerha mafundo arhânu, anacigend’igakolêsa, ayungukira kwo gandi arhânu. 17 Owahâbagwa abiri naye kwo n’okwo, ayungukirakwo gandi abiri. 18 Ci nyakuhâbwa liguma yebe, agend’ibumba omwina omw’idaho, afulikamwo ifundo ly’amagerha ga nnâhamwâbo. 19 Erhi ensiku ziciba zamagera, nnâbamwâbo balya bashi ayisha, anacibabwîra mpu bamuyêreke kurhi bakozire. 20 Olya nyakuhâbwa magerha mafundo arhânu anacimujàho, amurhûla gandi arhânu, anamubwîra erhi: «Muhanyi, magerha mafundo arhânu wampaga: obonerage aho, gandi arhânu gano nayungukîrekwo!» 21 Nnâhamwâbo anacimubwîra, erhi: «Ntyo, murhumisi mwinjà na mwîkubagirwa, obu omu binyi wàbîre mwîkubagirwa, nâkujira murhambo omu binji; cijire omu masîma g’enyumpa ya nnâhamwinyu». 22 Olya wahâbagwa magerha mafundo abiri naye anaciyisha, aderha, erhi: «Muhanyi, magerha mafundo abiri wampaga; gandi abiri gano nayunguk’îrekwo». 23 Nnâhamwâbo anacimubwîra, erhi: «Kwokwo, murhumisi mwinjà na mwîkubagirwa, ene obà mwîkubagirwa omu binyi, nakujira murhambo omu binji, cijire omu nyumpa ya nnâhamwinyu». 24 Lero naye nyakuhâbwa ifundo liguma erhi amujàho, amubwîra, erhi: «Waliha, nyîshi oku oli muntu wa kajiji, onasârûle aha orharhweraga, onahakire aha orhamîraga. 25 Erhi nciyôboha, nagend’ihumbira ifundo ly’amagerha gâwe omu mwîna; ly’eri, liri cirugu câwe». 26 Obwo nnâhamwâbo amushuza, amubwîra, erhi: «Murhumisi mubî na mwolo! Wali oyishi oku nansârûla aha ntarhweraga, n’oku nampake aba ntamîraga? 27 Kuziga wali okwânîne okuhêka er’ifundo ly’amagerha gâni omu mbîko, n’aha kugaluka, nankaliyansire nie nnalyo n’obunguke bwâlyo, 28 Ji mumuyanke er’igerha, mulihe ogwêrhe mafundo ikumi. 29 Bulya ngasi ogwêrhe ye wahâbwa, acihirhirire: ci orhagwêrhi, n’ehi âgwarhe, bâmunyagusahyo. 30 N’oyo nyakubura w’omushizi, mumukwêbe omu mwizimya embuga: mwo mwaba ecimorogo n’okukenyeza amîno».
Olubanja luzinda
31 Amango Mwene-omuntu âyisha omu bukuze bwâge, na bamalahika bôshi haguma naye, anatamala oku ntebe yâge y’irenge, 32 Obwo abantu b’ebihugo byôshi bashimânane embere zâge, naye ayish’ibasâbanula nka kulya omungere asâbanula emisâhene n’ebihebe. 33 Emisahene anayibugire ebwa kulyo, n’ebihebe ebwa kumosho. 34 Obwo Mwâmi anâbwîre abali ekulyo kwâge erhi: «Yishi, mwe mwàgishirwe na Larha, mucigandalize omu Bwâmi mwarheganyizîbwe kurhenga okulemwa kw’igulu. 35 Bulya nal’inshalisire, mwampa eci nalya; enyôrha yangwârha, mwampa eci nanywa; nali cigolo, mwampa ecirâlo; 36 nali mushugunu, mwampa eci nayambala; nali mulwâla, mwayish’ikantangula; nali omu mugozi, mwayish’ikandola». 37 Okuhandi obwo abashinganya bâmushuze, bamubwîre. mpu: «Nyamwagirwa, mangaci rhwakubonaga oshalisire, rhwakuha eci walya; oli nyôrha, rhwakuha eci wanywa? 38 (Mangaci ago rhwakubonaga oli) cigolo, rhwakuhandisa; oli mushugunu, rhwakuyambika? 39 (Erhi mangaci) wali mulwala erhi omu mugozi, rhwaj’ikurhangula? 40 Mwâmi naye ayish’ibashuza, ababwîre, erhi: «Okuli, mmubwîre, ngasi kantu mwajirîre muguma muli aba balumuna bani barhôrhò, niene mwakajirîre». 41 Okubundi anacibwîre abali ebwa kumosho kwâge nabo, erhi: «Ntengiho, mwe bakagwa, mujè omu muliro gurhazima, gwarheganyizibagwa shetani na bamalahika bâge. 42 Bulya nal’inshalisire, murhanampaga eci nalya; nal’ingweêrhwe n’enyôrha, murhanampaga eci nanywa; 43 nali cigolo, murhanampaga cirâlo; nali mushugunu, murhananyambikaga; nali mulwâla, nali omu mugozi, murhanishig’intangula», 44 Obwo nabo banâmushuze banaderhe, mpu: «Waliha, mangaci rhwakubonaga oshalisire, erhi ogwêrhwe n’enyôrha, oli cigolo erhi mushugunu, oli mulwâla erhi omu mugozi, rhurhanakurhabâlaga?» 45 Obo anâbashuze, ababwîre, erhi: «Okuli, mmubwîre, ngasi hyôshi murhajiriraga muguma muli aba balumuna bani barhôrhò, nâni murhahinjiriraga». 46 Okuhandi abo banajà omu malumwa garhahwa, n’abashinganya bajè omu buzîne bw’ensiku n’amango».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 25
The Parable of the Ten Maidens
1 Τότε ὁμοιωθήσεται ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν δέκα παρθένοις, αἵτινες λαβοῦσαι τὰς λαμπάδας ἑαυτῶν ἐξῆλθον εἰς ὑπάντησιν τοῦ νυμφίου. 2 πέντε δὲ ἐξ αὐτῶν ἦσαν μωραὶ καὶ πέντε φρόνιμοι. 3 αἱ γὰρ μωραὶ λαβοῦσαι τὰς λαμπάδας αὐτῶν οὐκ ἔλαβον μεθ᾽ ἑαυτῶν ἔλαιον. 4 αἱ δὲ φρόνιμοι ἔλαβον ἔλαιον ἐν τοῖς ἀγγείοις μετὰ τῶν λαμπάδων ἑαυτῶν. 5 χρονίζοντος δὲ τοῦ νυμφίου ἐνύσταξαν πᾶσαι καὶ ἐκάθευδον. 6 μέσης δὲ νυκτὸς κραυγὴ γέγονεν, Ἰδοὺ ὁ νυμφίος, ἐξέρχεσθε εἰς ἀπάντησιν [αὐτοῦ]. 7 τότε ἠγέρθησαν πᾶσαι αἱ παρθένοι ἐκεῖναι καὶ ἐκόσμησαν τὰς λαμπάδας ἑαυτῶν. 8 αἱ δὲ μωραὶ ταῖς φρονίμοις εἶπαν, Δότε ἡμῖν ἐκ τοῦ ἐλαίου ὑμῶν, ὅτι αἱ λαμπάδες ἡμῶν σβέννυνται. 9 ἀπεκρίθησαν δὲ αἱ φρόνιμοι λέγουσαι, Μήποτε οὐ μὴ ἀρκέσῃ ἡμῖν καὶ ὑμῖν• πορεύεσθε μᾶλλον πρὸς τοὺς πωλοῦντας καὶ ἀγοράσατε ἑαυταῖς. 10 ἀπερχομένων δὲ αὐτῶν ἀγοράσαι ἦλθεν ὁ νυμφίος, καὶ αἱ ἕτοιμοι εἰσῆλθον μετ᾽ αὐτοῦ εἰς τοὺς γάμους καὶ ἐκλείσθη ἡ θύρα. 11 ὕστερον δὲ ἔρχονται καὶ αἱ λοιπαὶ παρθένοι λέγουσαι, Κύριε κύριε, ἄνοιξον ἡμῖν. 12 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐκ οἶδα ὑμᾶς. 13 Γρηγορεῖτε οὖν, ὅτι οὐκ οἴδατε τὴν ἡμέραν οὐδὲ τὴν ὥραν.
The Parable of the Talents (Luk 19.11‑27)
14 Ὥσπερ γὰρ ἄνθρωπος ἀποδημῶν ἐκάλεσεν τοὺς ἰδίους δούλους καὶ παρέδωκεν αὐτοῖς τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ, 15 καὶ ᾧ μὲν ἔδωκεν πέντε τάλαντα, ᾧ δὲ δύο, ᾧ δὲ ἕν, ἑκάστῳ κατὰ τὴν ἰδίαν δύναμιν, καὶ ἀπεδήμησεν. εὐθέως 16 πορευθεὶς ὁ τὰ πέντε τάλαντα λαβὼν ἠργάσατο ἐν αὐτοῖς καὶ ἐκέρδησεν ἄλλα πέντε 17 ὡσαύτως ὁ τὰ δύο ἐκέρδησεν ἄλλα δύο. 18 ὁ δὲ τὸ ἓν λαβὼν ἀπελθὼν ὤρυξεν γῆν καὶ ἔκρυψεν τὸ ἀργύριον τοῦ κυρίου αὐτοῦ. 19 μετὰ δὲ πολὺν χρόνον ἔρχεται ὁ κύριος τῶν δούλων ἐκείνων καὶ συναίρει λόγον μετ᾽ αὐτῶν. 20 καὶ προσελθὼν ὁ τὰ πέντε τάλαντα λαβὼν προσήνεγκεν ἄλλα πέντε τάλαντα λέγων, Κύριε, πέντε τάλαντά μοι παρέδωκας• ἴδε ἄλλα πέντε τάλαντα ἐκέρδησα. 21 ἔφη αὐτῷ ὁ κύριος αὐτοῦ, Εὖ, δοῦλε ἀγαθὲ καὶ πιστέ, ἐπὶ ὀλίγα ἦς πιστός, ἐπὶ πολλῶν σε καταστήσω• εἴσελθε εἰς τὴν χαρὰν τοῦ κυρίου σου. 22 προσελθὼν [δὲ] καὶ ὁ τὰ δύο τάλαντα εἶπεν, Κύριε, δύο τάλαντά μοι παρέδωκας• ἴδε ἄλλα δύο τάλαντα ἐκέρδησα. 23 ἔφη αὐτῷ ὁ κύριος αὐτοῦ, Εὖ, δοῦλε ἀγαθὲ καὶ πιστέ, ἐπὶ ὀλίγα ἦς πιστός, ἐπὶ πολλῶν σε καταστήσω• εἴσελθε εἰς τὴν χαρὰν τοῦ κυρίου σου. 24 προσελθὼν δὲ καὶ ὁ τὸ ἓν τάλαντον εἰληφὼς εἶπεν, Κύριε, ἔγνων σε ὅτι σκληρὸς εἶ ἄνθρωπος, θερίζων ὅπου οὐκ ἔσπειρας καὶ συνάγων ὅθεν οὐ διεσκόρπισας, 25 καὶ φοβηθεὶς ἀπελθὼν ἔκρυψα τὸ τάλαντόν σου ἐν τῇ γῇ• ἴδε ἔχεις τὸ σόν. 26 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ κύριος αὐτοῦ εἶπεν αὐτῷ, Πονηρὲ δοῦλε καὶ ὀκνηρέ, ᾔδεις ὅτι θερίζω ὅπου οὐκ ἔσπειρα καὶ συνάγω ὅθεν οὐ διεσκόρπισα; 27 ἔδει σε οὖν βαλεῖν τὰ ἀργύριά μου τοῖς τραπεζίταις, καὶ ἐλθὼν ἐγὼ ἐκομισάμην ἂν τὸ ἐμὸν σὺν τόκῳ. 28 ἄρατε οὖν ἀπ᾽ αὐτοῦ τὸ τάλαντον καὶ δότε τῷ ἔχοντι τὰ δέκα τάλαντα 29 τῷ γὰρ ἔχοντι παντὶ δοθήσεται καὶ περισσευθήσεται, τοῦ δὲ μὴ ἔχοντος καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ᾽ αὐτοῦ. 30 καὶ τὸν ἀχρεῖον δοῦλον ἐκβάλετε εἰς τὸ σκότος τὸ ἐξώτερον• ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων. The Judgment of the Nations 31 Ὅταν δὲ ἔλθῃ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐν τῇ δόξῃ αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ ἄγγελοι μετ᾽ αὐτοῦ, τότε καθίσει ἐπὶ θρόνου δόξης αὐτοῦ 32 καὶ συναχθήσονται ἔμπροσθεν αὐτοῦ πάντα τὰ ἔθνη, καὶ ἀφορίσει αὐτοὺς ἀπ᾽ ἀλλήλων, ὥσπερ ὁ ποιμὴν ἀφορίζει τὰ πρόβατα ἀπὸ τῶν ἐρίφων, 33 καὶ στήσει τὰ μὲν πρόβατα ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ, τὰ δὲ ἐρίφια ἐξ εὐωνύμων. 34 τότε ἐρεῖ ὁ βασιλεὺς τοῖς ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ, Δεῦτε οἱ εὐλογημένοι τοῦ πατρός μου, κληρονομήσατε τὴν ἡτοιμασμένην ὑμῖν βασιλείαν ἀπὸ καταβολῆς κόσμου. 35 ἐπείνασα γὰρ καὶ ἐδώκατέ μοι φαγεῖν, ἐδίψησα καὶ ἐποτίσατέ με, ξένος ἤμην καὶ συνηγάγετέ με, 36 γυμνὸς καὶ περιεβάλετέ με, ἠσθένησα καὶ ἐπεσκέψασθέ με, ἐν φυλακῇ ἤμην καὶ ἤλθατε πρός με. 37 τότε ἀποκριθήσονται αὐτῷ οἱ δίκαιοι λέγοντες, Κύριε, πότε σε εἴδομεν πεινῶντα καὶ ἐθρέψαμεν, ἢ διψῶντα καὶ ἐποτίσαμεν; 38 πότε δέ σε εἴδομεν ξένον καὶ συνηγάγομεν, ἢ γυμνὸν καὶ περιεβάλομεν; 39πότε δέ σε εἴδομεν ἀσθενοῦντα ἢ ἐν φυλακῇ καὶ ἤλθομεν πρός σε; 40 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ βασιλεὺς ἐρεῖ αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐφ᾽ ὅσον ἐποιήσατε ἑνὶ τούτων τῶν ἀδελφῶν μου τῶν ἐλαχίστων, ἐμοὶ ἐποιήσατε. 41 Τότε ἐρεῖ καὶ τοῖς ἐξ εὐωνύμων, Πορεύεσθε ἀπ᾽ ἐμοῦ [οἱ] κατηραμένοι εἰς τὸ πῦρ τὸ αἰώνιον τὸ ἡτοιμασμένον τῷ διαβόλῳ καὶ τοῖς ἀγγέλοις αὐτοῦ. 42 ἐπείνασα γὰρ καὶ οὐκ ἐδώκατέ μοι φαγεῖν, ἐδίψησα καὶ οὐκ ἐποτίσατέ με, 43 ξένος ἤμην καὶ οὐ συνηγάγετέ με, γυμνὸς καὶ οὐ περιεβάλετέ με, ἀσθενὴς καὶ ἐν φυλακῇ καὶ οὐκ ἐπεσκέψασθέ με. 44 τότε ἀποκριθήσονται καὶ αὐτοὶ λέγοντες, Κύριε, πότε σε εἴδομεν πεινῶντα ἢ διψῶντα ἢ ξένον ἢ γυμνὸν ἢ ἀσθενῆ ἢ ἐν φυλακῇ καὶ οὐ διηκονήσαμέν σοι; 45 τότε ἀποκριθήσεται αὐτοῖς λέγων, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐφ᾽ ὅσον οὐκ ἐποιήσατε ἑνὶ τούτων τῶν ἐλαχίστων, οὐδὲ ἐμοὶ ἐποιήσατε. 46 καὶ ἀπελεύσονται οὗτοι εἰς κόλασιν αἰώνιον, οἱ δὲ δίκαιοι εἰς ζωὴν αἰώνιον.

26
VII. Amababale, okufà n’okufuka kwa Yezu
Abashombanyi ba Yezu balagânana okumuyîrha (Mrk 14, 1-2; Luk 22, 1-2)
1 Byanacibà ntyo! Erhi Yezu ayûs’iderha ezo nderho zôshi, abwîra abaganda bâge, erhi: 2 «Mumanyire oku lisirhondo Basâka aba, na Mwene-omuntu ahâwa mpu abambwe oku musalaba». 3 Okuhandi abajinji b’abadâhwa n’abagula b’olubaga bashimânana omu côgo c’omudâhwa mukulu, oderhwa Kayifa. 4 Banacisingira Yezu ibano, mpu bamugwârhe n’obwenge banamuyirhe. 5 cikwônene bakaderha, mpu: «Arhali oku lusiku lukulu, akadugundu kalek’izûka omu lubaga».

Yezu abulagirwa omugavu omw’irhwe (Mrk 14, 3-9; Ywn 12, 1-8)
6 Erhi Yezu acibà ali e Betaniya omu mwa Simoni mushomyo, 7 hayisha mukazi muguma wali odwîrhe enjebe y’amavurha g’omugavu gw’engulo ndârhi; anacimudubulira gulya mugavu oku irhwe, erhi ali oku cîbo. 8 Erhi babona ntyo, abaganda bagwârhwa n’omutula, baderha, mpu: «Cirhumire asherêza ogu mugavu? 9 Gwankaguzirwe birugu binji, binahâbwe abakenyi». 10 Ci erhi Yezu acimanya, ababwîra, erhi: «Cirhumire mwabêra oyu mukazi emitula? Cijiro cinjà anjirîre obu. 11 Abakenyi, ensiku zôshi muli haguma nabo, ci niehe arhali ensiku zôshi mwambona. 12 Ene ashîga omubiri gwâni n’ogu mugavu, abîre agurhenganya okubishwa. 13 Okuli mmubwîre, ngasi hôshi ogu Mwanzi mwinjà gw’Akalembe gwâyigîrizibwe en’igulu lyôshi, eci cijiro c’oyu mukazi câganîrwe oku kumukengêra».
Yuda ahâna Nnawâbo (Mrk 14, 10-11; Luk 22, 3-6)
14 Okubundi, muguma muli balya Ikumi-na-babiri, y’erigi Yuda w’e Keriyoti, anacija emwa abajinji b’abadâhwa. 15 Anacibabwîra, erhi: «Ci mwakampa mmuheye?» Nabo banacimuha magerha mafundo asharhu. 16 Obwo kurheng’aho akaz’ilonza kurhi abona ah’amuhânira.
Amarheganyo ga Basâka (Mrk 14, 12-16; Luk 22, 7-13)
17 Omu lusiku lurhanzi lw’emigati erhalimwo lwango, abaganda banacijaho Yezu, bamubwîra, mpu: «Ngahi olonzize rhurheganye okulya Basâka?» 18 Anacibashuza, erhi: «Mujè omu cishagala, emwa lebe, munamubwîre, mpu: «Omwigîriza adesire ntya: «Amango gâni gali hôfi, omu mwâwe najirira Basâka nie n’abaganda bâni». 19 Abaganda banacijira oku Yezu arhegekaga, barheganya Basâka.
Yezu abwîra abaganda bâge oku Yuda amuhâna (Mrk 14, 17-21; Luk 22, 21-23; Ywn 13,21-30)
20 Erhi biba bijingo, babà bali oku cìbo bona balya lkumi-na-babiri. 21 Erhi babà badwîrhe balya, ababwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, muguma muli mwe ampâna». 22 Omutula gwanacibagwârha bwenêne, barhangira bamudôsa, ngasi muguma, erhi: «Waliha, ka nie? 23 Naye anacibashuza, erhi: «Oyu ohebire okuboko omu nambi rhwe naye, ye wampâna! 24 Neci, Mwene-omuntu acikolera nk’oku ayandikîrwe, ci kwônene buhanya bw’oyu muntu Mwene-omuntu ahânwa naye! Kwakabîre kukulu oyu muntu arhaburhwe!» 25 Naye Yuda wamulenganyagya amudôsa, erhi: «Ka nie, Muyigîriza?» Naye Yezu anacimushuza, erhi: «Wakudesire».
Yezu ajira Obukaristiya (Mrk 14, 22-25; Luk 22, 19-20; 1 Kr 11, 23-25)
26 Erhi babà badwîrhe balya, Yezu ayanka omugati, n’erhi aba amagugisha, agubega, ahà abaganda bâge, aderha, erhi: «Yanki, mulye eci guli mubiri gwâni». 27 Ashubiyanka akahe, avuga omunkwa, abahà, anaderha, erhi: «Munyweko mweshi; 28 bulya eci guli mukò gwâni gw’endagâno mpyâhya, ogwabulagwa banji barhumire, mpu bakulirwe ebyâha. 29 Okuli, mmubwizire, ntakacishub’inywa kuli eyi mburho y’omuzâbîbu, kuhika olusiku nanâyinywe mpyâhya haguma ninyu omu Bwâmi bwa Larha».
Yezu alêba oku Petro amuhakana kasharhu (Mrk 14, 26-31; Luk 22, 31-34; Ywn 13, 26-38; 16-32)
30 Erhi bayûs’iyimba, barheremera oku ntondo y’Emizêti. 31 Yezu anacibabwîra, erhi: «Obudufu bw’ene mweshi mwâsârhala erhi nie ntuma; bulya kuyandisirwe, mpu: «Nashurha lungere, ebibuzi bishandabane. 32 Ci hano nyus’ifûka, nammushokolera e Galileya». 33 Petro amubwîra, erhi: «Ciru bôshi bankasârhala erhi we orhuma, ntà mango niehe nankasârhala». 34 Yezu anacimushuza, erhi: «Okuli, nkubwîre: ene muli obu budufu, oluhazi lurhacibika, wa mpakana kasharhu». 35 Petro anacimubwîra, erhi: «Ciru kwankabà kufà haguma nâwe, ntakakuhakana». N’abandi baganda bakuderha bôshi.
Yezu abona oburhè bw’amaganya e Jetesemani l (Mrk 14, 32-42; Luk 22, 40-46; Ywn 18,1)
36 Obwo Yezu anacihika omu ishwa liderhwa Jetesemanir ye n’abaganda bâge; ababwîra, erhi: «Bêragi aha oku najà hala ngend’ishenga». 37 Ayanka Petro na bene Zebedeyo bombi, anacirhondêra okuyumva oburhè n’amaganya. 38 Obwo anacibabwîra, erhi: «Omurhima gwâni guyunjwîre burhe bw’okulonz’ifà; bêri aha, muyîze haguma nâni». 39 Erhi ashegûka, acîrhimba oku idaho, ashenga anaderha, erhi: «Larha akaba kwankahashikana, aka kabehe kangere kuli! Ci kwônene arhali nk’oku nalonza, ci nk’oku walonza wênene». 40 Anacishubira aha bambali, ashimâna bahunzire; abwîra Petro, erhi: «Ka ciru murhahashire okuyîza haguma nâni nsà nguma yône? 41 Mubè masù munashenge, mulek’ishumikwa: bulya omurhima gubà mwangu, ci omubiri gubà muzamba». 42 Ashub’igend’ishenga obwa kabiri, aderha, erhi: «Larha, akaba aka kabehe karhankagera ntanakanywîri, oku walonza kubâge!» 43 Erhi agaluka, ashimâna kandi bali îro, bulya amasù gabo gàli mazirho. 44 Abaleka, agend’ishenga obwa kasharhu, anaderha zirya nderho ntanzi. 45 Okuhandi ashubira emunda abambali bàli, ababwîra, erhi: «Lero mwankagwîshiraga munarhamûke! Amango gahisire; Mwene-omuntu akol’ihânwa omu maboko g’Abanya-byâha. 46 Zûki, rhugende! Owampâna oyu oyiruka».
Yezu agwârhwa (Mrk 14, 43-52; Luk 22. 27-53; Ywn 18, 2-11)
47 Oku acidwîrhe aderha, Yuda, muguma muli balya Ikumi-na-babiri, y’ono y’ono, adwîrhengabo nyinji efumbasire engôrho n’amahiri, erhumirwe n’abajinji b’abadâhwa n’abagula b’olubaga. 48 Owamulenganyagya erhi anabahire ecimanyîso, erhi: «Oyu nakanûnugurha, erhi ye, mumugwârhe». 49 Oku anayisha ntya, ayirukira ayegera Yezu, amubwîra, erhi: «Mpanyire omusingo, Muyigîriza!» Anacimunûnugurha. 50 Yezu anacimubwîra, erhi: “Mwîra wâni, bici bikudwîrhe?» Okuhandi banacimushegerera, bamuhirako amaboko, bamugwârha. 51 Obwo muguma muli balya bàli haguma na Yezu alikira okuboko ebirhugo, ayômola engôrho yâge, ayirhimba mwambali w’Omudâhwa mukulu, amushishimbula okurhwîri. 52 Yezu anacimubwîra, erhi: «Shubiza engoôrho yâwe omu lûba; bulya ngasi yeshi wakolêse engôrho, ngôrho yamuyirhe. 53 Ka omanyire mpu ntankahunyire Larha antumire ho n’aho rhutu ikumi na rhubiri rhwa bamalahika? 54 Kurhi Amandiko gankaciyunjulaga obwo, agadesire mpu bikwânîne bibè ntyo?» 55 Yezu anacibwîra zirya ngabo, erhi: «Ewe, kurhi kunomuyishire nka bantu bashimbire ecishungu, muherhe engôrho n’amahiri, mul’ingwârha? Ngasi lusiku nakag’iyigîriza omu kâ-Nyamuzinda, murhanangwârhaga». 56 Okwo kwôshi kwàba ntyo mpu lyo Amandiko g’abalêbi gayunjula. Obwo abaganda bâge banacimuleka.
Yezu ahêkwa emwa Kayifa (Mrk 14, 53-65; Luk 22, 54-55; 66-71; Ywn 18, 24)
57 Balya bantu bagwârhaga Yezu, bamuhêka emwa Kayifa, ye Mukulu w’abadâhwa; nabo bashamuka b’ihano n’abagula b’olubaga bayishubûkira. 58 Naye Petro amuguma omu cirali, kuhika omu côgo c’Omukulu w’abadâhwa; anacija omu lugo, abwârhala haguma n’abalalîzi, mpu abone oku byâbà. 59 Abajinji b’abadâhwa n’ihano lyôshi bakalonza abashobeka Yezu eby’obunywesi, mpu lyo bamuyîrha. 60 Lero banacibabula, n’obwo abahamîrizi b’obunywesi bàli bayishire banji. Buzinda hayisha babiri. 61 Banaciderha, mpu: «Oyu muntu adesire ntya: mpu: «Nanashaba aka kâ-Nyamuzinda, na nshub’ikayûbakaa omu nsiku isharhu», 62 Obwo Omukulu w’abadâhwa ayimuka, amubwîra, erhi: «Ci orhashuza? Kurhi okwo aba bantu bakuderhîre?» 63 Yezu acîhulikira. Omukulu w’abadâhwa anacimubwîra, erhi: «Nkulahirîze kuli Nyamuzinda ozîne, orhubwîre erhi we Kristu Mugala wa Nnâmahanga», 64 Yezu anacimushuza. erhi: «Wakudesire. Ciru mmubwizire n’obwâlagale oku mwacibona Mwene-omuntu abwârhîre ekulyo kw’Ogala-byôshi, anayishire omu bitù by’emalunga», 65 Aho Omukulu w’abadâhwa asharhula emyambalo yâge, anaderha, erhi: «Amalogorha! Bici rhwacilongeza abahamîrizi! MWayumvîrhe oku alogorha! 66 Kurhi mubwîne?» Nabo, mpu: «Kufà anafa la!» 67 Okubundi banacimutwîra ebusù n’okumurhimba ebifundo abandi bamuShûrha empi, 68 banaderha, mpu: «Lêbaga, Kristu: rhubwîre ndi okushûsire».
Petro ahakana Nnawâbo (Mrk 14, 66-72; Luk 22, 56,62; Ywn 18, 17, 25-27)
69 Obwo Petro naye erhi aburhamîre embuga omu côgo. Mujà-nyere muguma anacimujàho, amubwîra, erhi: «Nâwe wàli haguma na Yezu w’e Galileya». 70 Naye anacihakana embere za bôshi, erhi: «Ntamanyiri ebi odesire!» 71 Mpu ahulukage aj’emuhanda, owundi mujà-nyere anacibwîra abahàli, erhi: «N’oyu naye ali haguma na Yezu w’e Nazareti». 72 Ashub’ilahira, anyw’embuli, erhi: «Mâshi ntishi Oyo muntu», 73 Erhi hagera kashanzi kanyi, abàli halya bajàho Petro, bamubwîra, mpu: «Mâshi nâwe oli wa muli bo, ciru n’iderha lyâwe lyône likuhânyire», 74 Okuhandi arhondêr’alahira analahiriza, mpu: «Mâshi ntishi Oyo muntu», Ho na halya oluhazi lwabika, 75 Obwo Petro akengêra kalya kanwa Yezu amubwîraga, erhi: «Embere oluhazi lubike, wampakana kasharhu». N’erhi acihuluka, arhondêra okuvugumula emirenge.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 26
The Plot to Kill Jesus (Mrk 14.1‑2; Luk 22.1‑2; Jn 11.45‑53)
1 Καὶ ἐγένετο ὅτε ἐτέλεσεν ὁ Ἰησοῦς πάντας τοὺς λόγους τούτους, εἶπεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, 2 Οἴδατε ὅτι μετὰ δύο ἡμέρας τὸ πάσχα γίνεται, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοται εἰς τὸ σταυρωθῆναι. 3 Τότε συνήχθησαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι τοῦ λαοῦ εἰς τὴν αὐλὴν τοῦ ἀρχιερέως τοῦ λεγομένου Καϊάφα 4 καὶ συνεβουλεύσαντο ἵνα τὸν Ἰησοῦν δόλῳ κρατήσωσιν καὶ ἀποκτείνωσιν 5 ἔλεγον δέ, Μὴ ἐν τῇ ἑορτῇ, ἵνα μὴ θόρυβος γένηται ἐν τῷ λαῷ.
The Anointing at Bethany (Mrk 14.3‑9; Jn 12.1‑8)
6 Τοῦ δὲ Ἰησοῦ γενομένου ἐν Βηθανίᾳ ἐν οἰκίᾳ Σίμωνος τοῦ λεπροῦ, 7 προσῆλθεν αὐτῷ γυνὴ ἔχουσα ἀλάβαστρον μύρου βαρυτίμου καὶ κατέχεεν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἀνακειμένου. 8 ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ ἠγανάκτησαν λέγοντες, Εἰς τί ἡ ἀπώλεια αὕτη; 9ἐδύνατο γὰρ τοῦτο πραθῆναι πολλοῦ καὶ δοθῆναι πτωχοῖς. 10 γνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Τί κόπους παρέχετε τῇ γυναικί; ἔργον γὰρ καλὸν ἠργάσατο εἰς ἐμέ 11 πάντοτε γὰρ τοὺς πτωχοὺς ἔχετε μεθ᾽ ἑαυτῶν, ἐμὲ δὲ οὐ πάντοτε ἔχετε 12 βαλοῦσα γὰρ αὕτη τὸ μύρον τοῦτο ἐπὶ τοῦ σώματός μου πρὸς τὸ ἐνταφιάσαι με ἐποίησεν. 13 ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὅπου ἐὰν κηρυχθῇ τὸ εὐαγγέλιον τοῦτο ἐν ὅλῳ τῷ κόσμῳ, λαληθήσεται καὶ ὃ ἐποίησεν αὕτη εἰς μνημόσυνον αὐτῆς.
Judas’ Agreement to Betray Jesus (Mrk 14.10‑11; Luk 22.3‑6)
14 Τότε πορευθεὶς εἷς τῶν δώδεκα, ὁ λεγόμενος Ἰούδας Ἰσκαριώτης, πρὸς τοὺς ἀρχιερεῖς 15 εἶπεν, Τί θέλετέ μοι δοῦναι, κἀγὼ ὑμῖν παραδώσω αὐτόν; οἱ δὲ ἔστησαν αὐτῷ τριάκοντα ἀργύρια. 16 καὶ ἀπὸ τότε ἐζήτει εὐκαιρίαν ἵνα αὐτὸν παραδῷ.
The Passover with the Disciples (Mrk 14.12‑21; Luk 22.7‑14, 21‑23; Jn 13.21‑30)
17 Τῇ δὲ πρώτῃ τῶν ἀζύμων προσῆλθον οἱ μαθηταὶ τῷ Ἰησοῦ λέγοντες, Ποῦ θέλεις ἑτοιμάσωμέν σοι φαγεῖν τὸ πάσχα; 18 ὁ δὲ εἶπεν, Ὑπάγετε εἰς τὴν πόλιν πρὸς τὸν δεῖνα καὶ εἴπατε αὐτῷ, Ὁ διδάσκαλος λέγει, Ὁ καιρός μου ἐγγύς ἐστιν, πρὸς σὲ ποιῶ τὸ πάσχα μετὰ τῶν μαθητῶν μου. 19 καὶ ἐποίησαν οἱ μαθηταὶ ὡς συνέταξεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα. 20 Ὀψίας δὲ γενομένης ἀνέκειτο μετὰ τῶν δώδεκα. 21 καὶ ἐσθιόντων αὐτῶν εἶπεν, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι εἷς ἐξ ὑμῶν παραδώσει με. 22 καὶ λυπούμενοι σφόδρα ἤρξαντο λέγειν αὐτῷ εἷς ἕκαστος, Μήτι ἐγώ εἰμι, κύριε; 23 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ὁ ἐμβάψας μετ᾽ ἐμοῦ τὴν χεῖρα ἐν τῷ τρυβλίῳ οὗτός με παραδώσει. 24 ὁ μὲν υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ὑπάγει καθὼς γέγραπται περὶ αὐτοῦ, οὐαὶ δὲ τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ δι᾽ οὗ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοται• καλὸν ἦν αὐτῷ εἰ οὐκ ἐγεννήθη ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος. 25 ἀποκριθεὶς δὲ Ἰούδας ὁ παραδιδοὺς αὐτὸν εἶπεν, Μήτι ἐγώ εἰμι, ῥαββί; λέγει αὐτῷ, Σὺ εἶπας.
The Institution of the Lord’s Supper (Mrk 14.22‑26; Luk 22.15‑20; 1 Cor 11.23‑25)
26 Ἐσθιόντων δὲ αὐτῶν λαβὼν ὁ Ἰησοῦς ἄρτον καὶ εὐλογήσας ἔκλασεν καὶ δοὺς τοῖς μαθηταῖς εἶπεν, Λάβετε φάγετε, τοῦτό ἐστιν τὸ σῶμά μου. 27 καὶ λαβὼν ποτήριον καὶ εὐχαριστήσας ἔδωκεν αὐτοῖς λέγων, Πίετε ἐξ αὐτοῦ πάντες, 28 τοῦτο γάρ ἐστιν τὸ αἷμά μου τῆς διαθήκης τὸ περὶ πολλῶν ἐκχυννόμενον εἰς ἄφεσιν ἁμαρτιῶν. 29 λέγω δὲ ὑμῖν, οὐ μὴ πίω ἀπ᾽ ἄρτι ἐκ τούτου τοῦ γενήματος τῆς ἀμπέλου ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης ὅταν αὐτὸ πίνω μεθ᾽ ὑμῶν καινὸν ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ πατρός μου. 30 Καὶ ὑμνήσαντες ἐξῆλθον εἰς τὸ Ὄρος τῶν Ἐλαιῶν. 31 Τότε λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Πάντες ὑμεῖς σκανδαλισθήσεσθε ἐν ἐμοὶ ἐν τῇ νυκτὶ ταύτῃ, γέγραπται γάρ,
Peter’s Denial Foretold (Mrk 14.27‑31; Luk 22.31‑34; Jn 13.36‑38)
Πατάξω τὸν ποιμένα, καὶ διασκορπισθήσονται τὰ πρόβατα τῆς ποίμνης. 32 μετὰ δὲ τὸ ἐγερθῆναί με προάξω ὑμᾶς εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 33 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν αὐτῷ, Εἰ πάντες σκανδαλισθήσονται ἐν σοί, ἐγὼ οὐδέποτε σκανδαλισθήσομαι. 34 ἔφη αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ἀμὴν λέγω σοι ὅτι ἐν ταύτῃ τῇ νυκτὶ πρὶν ἀλέκτορα φωνῆσαι τρὶς ἀπαρνήσῃ με. 35 λέγει αὐτῷ ὁ Πέτρος, Κἂν δέῃ με σὺν σοὶ ἀποθανεῖν, οὐ μή σε ἀπαρνήσομαι. ὁμοίως καὶ πάντες οἱ μαθηταὶ εἶπαν.
The Prayer in Gethsemane (Mrk 14.32‑42; Luk 22.39‑46)
36 Τότε ἔρχεται μετ᾽ αὐτῶν ὁ Ἰησοῦς εἰς χωρίον λεγόμενον Γεθσημανὶ καὶ λέγει τοῖς μαθηταῖς, Καθίσατε αὐτοῦ ἕως [οὗ] ἀπελθὼν ἐκεῖ προσεύξωμαι. 37 καὶ παραλαβὼν τὸν Πέτρον καὶ τοὺς δύο υἱοὺς Ζεβεδαίου ἤρξατο λυπεῖσθαι καὶ ἀδημονεῖν. 38 τότε λέγει αὐτοῖς, Περίλυπός ἐστιν ἡ ψυχή μου ἕως θανάτου• μείνατε ὧδε καὶ γρηγορεῖτε μετ᾽ ἐμοῦ. 39 καὶ προελθὼν μικρὸν ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ προσευχόμενος καὶ λέγων, Πάτερ μου, εἰ δυνατόν ἐστιν, παρελθάτω ἀπ᾽ ἐμοῦ τὸ ποτήριον τοῦτο• πλὴν οὐχ ὡς ἐγὼ θέλω ἀλλ᾽ ὡς σύ. 40 καὶ ἔρχεται πρὸς τοὺς μαθητὰς καὶ εὑρίσκει αὐτοὺς καθεύδοντας, καὶ λέγει τῷ Πέτρῳ, Οὕτως οὐκ ἰσχύσατε μίαν ὥραν γρηγορῆσαι μετ᾽ ἐμοῦ; 41 γρηγορεῖτε καὶ προσεύχεσθε, ἵνα μὴ εἰσέλθητε εἰς πειρασμόν• τὸ μὲν πνεῦμα πρόθυμον ἡ δὲ σὰρξ ἀσθενής. 42 πάλιν ἐκ δευτέρου ἀπελθὼν προσηύξατο λέγων, Πάτερ μου, εἰ οὐ δύναται τοῦτο παρελθεῖν ἐὰν μὴ αὐτὸ πίω, γενηθήτω τὸ θέλημά σου. 43 καὶ ἐλθὼν πάλιν εὗρεν αὐτοὺς καθεύδοντας, ἦσαν γὰρ αὐτῶν οἱ ὀφθαλμοὶ βεβαρημένοι. 44 καὶ ἀφεὶς αὐτοὺς πάλιν ἀπελθὼν προσηύξατο ἐκ τρίτου τὸν αὐτὸν λόγον εἰπὼν πάλιν. 45 τότε ἔρχεται πρὸς τοὺς μαθητὰς καὶ λέγει αὐτοῖς, Καθεύδετε [τὸ] λοιπὸν καὶ ἀναπαύεσθε ἰδοὺ ἤγγικεν ἡ ὥρα καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοται εἰς χεῖρας ἁμαρτωλῶν. 46 ἐγείρεσθε ἄγωμεν• ἰδοὺ ἤγγικεν ὁ παραδιδούς με.
The Betrayal and Arrest of Jesus (Mrk 14.43‑50; Luk 22.47‑53; Jn 18.3‑12)
47 Καὶ ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος ἰδοὺ Ἰούδας εἷς τῶν δώδεκα ἦλθεν καὶ μετ᾽ αὐτοῦ ὄχλος πολὺς μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων ἀπὸ τῶν ἀρχιερέων καὶ πρεσβυτέρων τοῦ λαοῦ. 48 ὁ δὲ παραδιδοὺς αὐτὸν ἔδωκεν αὐτοῖς σημεῖον λέγων, Ὃν ἂν φιλήσω αὐτός ἐστιν, κρατήσατε αὐτόν. 49 καὶ εὐθέως προσελθὼν τῷ Ἰησοῦ εἶπεν, Χαῖρε, ῥαββί, καὶ κατεφίλησεν αὐτόν. 50 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ἑταῖρε, ἐφ᾽ ὃ πάρει. τότε προσελθόντες ἐπέβαλον τὰς χεῖρας ἐπὶ τὸν Ἰησοῦν καὶ ἐκράτησαν αὐτόν. 51 καὶ ἰδοὺ εἷς τῶν μετὰ Ἰησοῦ ἐκτείνας τὴν χεῖρα ἀπέσπασεν τὴν μάχαιραν αὐτοῦ καὶ πατάξας τὸν δοῦλον τοῦ ἀρχιερέως ἀφεῖλεν αὐτοῦ τὸ ὠτίον. 52 τότε λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ἀπόστρεψον τὴν μάχαιράν σου εἰς τὸν τόπον αὐτῆς• πάντες γὰρ οἱ λαβόντες μάχαιραν ἐν μαχαίρῃ ἀπολοῦνται. 53 ἢ δοκεῖς ὅτι οὐ δύναμαι παρακαλέσαι τὸν πατέρα μου, καὶ παραστήσει μοι ἄρτι πλείω δώδεκα λεγιῶνας ἀγγέλων; 54 πῶς οὖν πληρωθῶσιν αἱ γραφαὶ ὅτι οὕτως δεῖ γενέσθαι; 55 Ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ εἶπεν ὁ Ἰησοῦς τοῖς ὄχλοις, Ὡς ἐπὶ λῃστὴν ἐξήλθατε μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων συλλαβεῖν με; καθ᾽ ἡμέραν ἐν τῷ ἱερῷ ἐκαθεζόμην διδάσκων καὶ οὐκ ἐκρατήσατέ με. 56 τοῦτο δὲ ὅλον γέγονεν ἵνα πληρωθῶσιν αἱ γραφαὶ τῶν προφητῶν. Τότε οἱ μαθηταὶ πάντες ἀφέντες αὐτὸν ἔφυγον.
Jesus before the Council (Mrk 14.53‑65; Luk 22.54‑55, 63‑71; Jn 18.13‑14, 19‑24)
57 Οἱ δὲ κρατήσαντες τὸν Ἰησοῦν ἀπήγαγον πρὸς Καϊάφαν τὸν ἀρχιερέα, ὅπου οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι συνήχθησαν. 58 ὁ δὲ Πέτρος ἠκολούθει αὐτῷ ἀπὸ μακρόθεν ἕως τῆς αὐλῆς τοῦ ἀρχιερέως καὶ εἰσελθὼν ἔσω ἐκάθητο μετὰ τῶν ὑπηρετῶν ἰδεῖν τὸ τέλος. 59 οἱ δὲ ἀρχιερεῖς καὶ τὸ συνέδριον ὅλον ἐζήτουν ψευδομαρτυρίαν κατὰ τοῦ Ἰησοῦ ὅπως αὐτὸν θανατώσωσιν, 60 καὶ οὐχ εὗρον πολλῶν προσελθόντων ψευδομαρτύρων. ὕστερον δὲ προσελθόντες δύο 61 εἶπαν, Οὗτος ἔφη, Δύναμαι καταλῦσαι τὸν ναὸν τοῦ θεοῦ καὶ διὰ τριῶν ἡμερῶν οἰκοδομῆσαι. 62 καὶ ἀναστὰς ὁ ἀρχιερεὺς εἶπεν αὐτῷ, Οὐδὲν ἀποκρίνῃ τί οὗτοί σου καταμαρτυροῦσιν; 63 ὁ δὲ Ἰησοῦς ἐσιώπα. καὶ ὁ ἀρχιερεὺς εἶπεν αὐτῷ, Ἐξορκίζω σε κατὰ τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος ἵνα ἡμῖν εἴπῃς εἰ σὺ εἶ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ. 64 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Σὺ εἶπας πλὴν λέγω ὑμῖν, ἀπ᾽ ἄρτι ὄψεσθε τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου καθήμενον ἐκ δεξιῶν τῆς δυνάμεως καὶ ἐρχόμενον ἐπὶ τῶν νεφελῶν τοῦ οὐρανοῦ. 65 τότε ὁ ἀρχιερεὺς διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ λέγων, Ἐβλασφήμησεν• τί ἔτι χρείαν ἔχομεν μαρτύρων; ἴδε νῦν ἠκούσατε τὴν βλασφημίαν 66 τί ὑμῖν δοκεῖ; οἱ δὲ ἀποκριθέντες εἶπαν, Ἔνοχος θανάτου ἐστίν. 67Τότε ἐνέπτυσαν εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἐκολάφισαν αὐτόν, οἱ δὲ ἐράπισαν 68 λέγοντες, Προφήτευσον ἡμῖν, Χριστέ, τίς ἐστιν ὁ παίσας σε;
Peter’s Denial of Jesus (Mrk 14.66‑72; Luk 22.56‑62; Jn 18.15‑18, 25‑27)
69 Ὁ δὲ Πέτρος ἐκάθητο ἔξω ἐν τῇ αὐλῇ• καὶ προσῆλθεν αὐτῷ μία παιδίσκη λέγουσα, Καὶ σὺ ἦσθα μετὰ Ἰησοῦ τοῦ Γαλιλαίου. 70 ὁ δὲ ἠρνήσατο ἔμπροσθεν πάντων λέγων, Οὐκ οἶδα τί λέγεις. 71 ἐξελθόντα δὲ εἰς τὸν πυλῶνα εἶδεν αὐτὸν ἄλλη καὶ λέγει τοῖς ἐκεῖ, Οὗτος ἦν μετὰ Ἰησοῦ τοῦ Ναζωραίου. 72 καὶ πάλιν ἠρνήσατο μετὰ ὅρκου ὅτι Οὐκ οἶδα τὸν ἄνθρωπον. 73 μετὰ μικρὸν δὲ προσελθόντες οἱ ἑστῶτες εἶπον τῷ Πέτρῳ, Ἀληθῶς καὶ σὺ ἐξ αὐτῶν εἶ, καὶ γὰρ ἡ λαλιά σου δῆλόν σε ποιεῖ. 74 τότε ἤρξατο καταθεματίζειν καὶ ὀμνύειν ὅτι Οὐκ οἶδα τὸν ἄνθρωπον. καὶ εὐθέως ἀλέκτωρ ἐφώνησεν. 75 καὶ ἐμνήσθη ὁ Πέτρος τοῦ ῥήματος Ἰησοῦ εἰρηκότος ὅτι Πρὶν ἀλέκτορα φωνῆσαι τρὶς ἀπαρνήσῃ με• καὶ ἐξελθὼν ἔξω ἔκλαυσεν πικρῶς.

27
Yezu ahêkwa emwa Bilato (Mrk 15, 1; Luk 22, 66; 23, 1)
1 Erhi buca, abajinji bôshi n’abagula b’olubaga bajîra Yezu ihano, mpu bamuyîrhe, 2 N’erhi babà bamamushwêka, bamuhêkera Bilato, ye murhegesi.
Yuda acîmanika
3 Obwo erhi Yuda wamulenganyagya abona atwîrwa okufà, omurhima gwamulya, agalulira abajinji n’abagula galya magerha mafundo asharhu, erhi: 4 «Najizire kubî ene mpâna omukò mwêru-kwêru». Nabo banacimushuza, mpu: «Kurhi kwarhujira? Wêne wamanya!» 5 Akwêba galya magerha omu kâ-Nyamuzinda, agenda, acimanika, 6 Erhi abajinji bayanka galya magerha, banaciderha, mpu: «Kurhemêrîrwi okugahira omu mbîko, bulya gali ngulo ya mukò». 7 Erhi baciba bamaj’ihano, bagagula ishwa ly’omubumbi, mpu bakâbishamwo ebigolo. 8 Co carhumire eryo ishwa liyirikwa, kuhik’ene, Ishwa lya Mukò, 9 Ntyo kwanacibà kulya kwalêbagwa n’omulêbi Yeremiya, erhi: Bâna ciyanka galya magerha mafundo asharhu, yo ngulo batwîraga oyu abâna b’Israheli bâgerekaga, 10 Banacigagula ishwa ly’omubumbi, nk’oku Nyakasane antegekaga.
Yezu embere za Bilato (Mrk 15, 2-15; Luk 23, 2-5, 18-25; Ywn 18, 28-40; 19, 4-16)
11 Yezu anacihêkwa embere z’omurhegesi, n’omurhegesi amudôsa, erhi: «Ka we mwâmi w’Abayahudi?» Yezu amushuza, erhi: «Wakudesire». 12 Ci erhi abajinji n’abagula bakâmulega, arhashuzagya cici. 13 Bilato anacimubwîra, erhi: «Ka orhumvîrhi ebyo byôshi badwîrhe bakuderhera?» 14 Arhashuzagya oku kanwa ciru n’akaguma, kuhika nyamurhegesi asômerwa bwenêne. 15 Ngasi lusiku lukulu, bwàli bwôrhere bw’omurhegesi okubalikira mushwêkwa muguma, oyu banacîshozire. 16 Hàli mushwêkwa muguma wali wajire irenge, ye wali Baraba. 17 Obwo erhi olubaga luciba lulundumîne haguma, Bilato ababwîra, erhi: Ndi mwalonza mmulikire, ka Baraba erhi Yezu, oderhwa Kristu?» 18 Erhi anamanyire obwo oku bwagalwa bamuhâniraga. 19 Erhi acibà akola abwârhîre ekagombe, mukâge arhuma emunda ali, mpu bamubwîre, erhi: «Omanye orhacîhiraga omu lubanja lw’oyomushinganyanya, bulya ene budufu nababîre bwenêne omu bilorho erhi ye orhuma». 20 Ci abajinji b’abadâhwa n’abagula bashumika olubaga mpu bahûne Baraba banayîse Yezu. 21 Omurhegesi ashub’ibadôsa, erhi: «Ndi mulonzize ndîke muli aba bombi?» Banacishuza, mpu: «Baraba». 22 Bilato anacibabwîra, erhi: «Kurhi najiraga Yezu oderhwa Kristu?» Bôshi bashuza, mpu: «Abambwe oku musalaba». 23 Ashub’idôsa olubaga, erhi: «Kubî kuci ajizire?» Banaciyâma kulusha, mpu: «Abambwe oku musalaba!» 24 Erhi Bilato abona oku ntà luderho lwaciyumvibwa n’oku ehidugundu hyayisha hyayûshûka, kwo kuyanka amîshi, acîkalaba enfune embere z’olubaga, anaderha, erhi: «Ndi mwêru-kwêru oku mukò g’oyu muntu; oku bwinyu!» 25 Olubaga lwôshi lwashuza, lwaderha, mpu: «Omukò gwâge kuli rhwe n’oku bâna bîrhu!» 26 Okubundi anacibalikira Baraba, n’erhi aba amaShûrha Yezu emikoba, abahâye mpu abambwe oku musalaba.
Ecimanè c’emishûgi (Mrk 15, 16-20; Ywn 19, 1-3)
27 Abasirika b’omurhegesi banaciyanka Yezu, bamujâna omu lurhamba, bamuhirakwo olugamba lw’abasirika lwôshi. 28 Banacimuhogola emyambalo yâge, bamuyambika ecishûli cidukula. 29 N’erhi babà bamaluka ecimanè c’emishûgi, bamuhiraco omu irhwe, bamufumbasa olusheke omu kuboko kulyo. Bafukama embere zâge, banamushekera n’okuderha, mpu: «Asinge, mwâmi w’Abayahudi»! 30 Banakamukâyirakwo, n’erhi barhôla lulya lusheke, bakamushûrhalo oku irhwe. 31 Okuhandi erhi bayûs’imucinaguza, banacimuhogola cilya cishûli, bamuyambika emyambalo yâge, bamuhulukana, baj’imubamba oku musalaba.
Yezu abambwa oku musalaba (Mrk 15, 21-27; Luk23, 26-34, 38)
32 Erhi bahika omu njira, barhimâna omuntu w’e Kirena, ye Simoni; bamugwârha mpu arhwâze Yezu okubarhula omusalaba, 33 Erhi bahika ahantu haderhwa Golgotas, kwo kuderha mpu hantu h’empanga, 34 banacimuha amamvu galimwo endulwe mpu anywe; ci erhi ayûs’ilabula, arhacilonzagya okuganywa. 35 Erhi babà bamamubamba oku musalaba, bagabâna emyambalo yâge, bayiyesha cigolet. 36 Banaciburhamala mpu bamulange. 37 Banaciyandika aha nyanya ly’irhwe lyâge igwârhiro ly’olufu lwâge, mpu: «Oyu ye Yezu, Mwâmi w’Abayahudi». 38 Banacibamba haguma naye bishumûsi bibiri, ciguma ekulyo, ecindi ekumosho kwâge.
Yezu ashekerwa anajacirwa oku musalaba (Mrk 15. 29-32; Luk 23, 35-37)
39 Abakag’igera bakamujàcira banadunda irhwe, 40 mpu: «We shâba akâ-Nyamuzinda, oNashub’ikayunjuza omu nsiku isharhu, cirîkûzagye wênene akabà oli Mwene-Nnâmahanga, onahonekwo ogu musalaba!» 41 Nabo abajinji b’abadâhwa bakag’imushekera, banakag’iderha haguma n’abashamuka b’ihano n’abagula, mpu: 42 «Acizize abandi arhankanahash’icîciza yenene! Akaba ali Mwâmi w’Israheli, lero amanukage kuli ogu musalaba, nîrhu rhumuyêmêre! 43 Mpu alangâlira Nyamuzinda: lero Nyamuzinda amulîkûzagye akabà amuzigira! Akazâg’iderha, erhi: «Ndi Mwene-Nnâmahanga!» 44 Ciru na birya bishumûsi byàli bibambirwe oku musalaba haguma naye byakâg’imujàcira.
Yezu afa oku musalaba (Mrk 15. 33-41; Luk 23. 44-59; Ywn 19-29)
45 Kurhenga izûba liyimangau, omwizîzi gwabwîka ecihugo côshi kuhika amafuluko. 46 Erhi kubà mafuluko, Yezu anaciyâma n’izù linene, erhi: «Eli, Eli, lama sahaktani?» Kwo kuderha: «Nyamuzinda wâni, Nyamuzinda wâni, carhumire ondeka?» 47 Baguma muli balya bàhali erhi bayumva, banaciderha, mpu: «Amayakûza Eliya». 48 Ho na halya, muguma muli bo alibirha, ayanka ecihôrholo, acivumvuliza, omu nkalishi, acishwêkera oku lusheke, amuhà mpu anywe. 49 Ci abandi bamubwîra, mpu: «Muleke rhulole erhi Eliya ayish’imuciza!» 50 Obwo Yezu ashub’iyâma n’izù linene, arhengamwo omûka. 51 Okubundi omwenda gw’olusîka gwàli mumanike aha karhî k’akâ-Nyamuzinda mpu gusike ahatagatîfu h’ebitagatîfu gwalalanguka mpande ibiri kurheng’enyanya kuhik’ahanshi; igulu lyanacigeramwo omusisi, amabuye gàhahanyuka. 52 Enshinda zàfunuka, mibiri minji y’abatagatîfu bàli bafìre yafûka. 53 N’erhi Yezu ayûs’ifûka, barhenga omu nshinda, bajà omu Cishagala Citagatîfu, banji bababona. 54 Omukulu w’abasirika n’abandi bantu bakag’ilanga Yezu haguma naye erhi babona igulu ligeramwo omusisi n’ebindi byabîre byôshi, bayôboha bwenêne, banaderha, mpu: «Neci, kwo binali oyu muntu anali Mugala wa Nyamuzinda!» 55 Hàli abakazi bakag’ilâbira kuli, balya bàli bashimbire Yezu kurheng’e Galileya mpu bajè bamukolera. 56 Muli bo mwàli Mariya Magadalena, na Mariya nnina wa Yakôbo na Yozefu, na nnina wa bene Zebedeyo.
Yezu abishwa (Mrk 15, 42-47; Luk 23, 50-55; Ywn 19, 38-42)
57 Erhi kuciba bijingo, muntu muhirhi muguma w’e Arimatiya anaciyisha, izîno lyâge ye Yozefu, naye àli mushimbulizi wa Yezu. 58 Anacija emwa Bilato, amuhûna omubiri gwa Yezu. Bilato arhegeka obwo mpu bamuhêgo. 59 Okuhandi Yozefu anaciyanka gulya mubiri, aguboha omu mwenda mwêru, 60 agubisha omu nshinda mpyâhya àli acîhumbîre omu lwâla; n’erhi aba amahirika ibuye linene omu lusò lw’enshinda, agenda. 61 Obwo erhi Mariya Magadalena n’owundi Mariya bahali, baburhamîre embere z’ecûsho.
Abalanzi b’ecûsho
62 Erhi kuca, lwo lusiku lukulikira amarheganyov, abajinji n’Abafarizeyi ba shûbûzanya, baj’emwa Bilato. 63 Banacimubwîra, mpu: «Waliha, rhwakengire oku erya ndyâlya yaderhaga, erhi ecizîne, erhi: «Hano kugera nsiku isharhu, nâfûka!» 64 Ci orhegeke ecûsho cilangwe kuhika olwa kasharhu, abaganda bâge barhag’iyish’imuzimba, irhondo babwîre olubaga, mpu: «Anafûsire omu bafù!» Na ntyo obwo bulyâlya buzinda bulushe oburhanzi». 65 Bilato anacibashuza, erhi: «Abalanzi aba, gendi mulange nk’oku mwalonza». 66 Banacigenda, ecûsho bacihamika, banahira ibuye kw’ecimanyîso, banahasiga abalanzi.
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 27
Jesus Brought before Pilate (Mrk 15.1; Luk 23.1‑2; Jn 18.28‑32)
1 Πρωΐας δὲ γενομένης συμβούλιον ἔλαβον πάντες οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι τοῦ λαοῦ κατὰ τοῦ Ἰησοῦ ὥστε θανατῶσαι αὐτόν 2 καὶ δήσαντες αὐτὸν ἀπήγαγον καὶ παρέδωκαν Πιλάτῳ τῷ ἡγεμόνι.
The Death of Judas (Ac 1.18‑19)
3 Τότε ἰδὼν Ἰούδας ὁ παραδιδοὺς αὐτὸν ὅτι κατεκρίθη, μεταμεληθεὶς ἔστρεψεν τὰ τριάκοντα ἀργύρια τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ πρεσβυτέροις 4 λέγων, Ἥμαρτον παραδοὺς αἷμα ἀθῷον. οἱ δὲ εἶπαν, Τί πρὸς ἡμᾶς; σὺ ὄψῃ. 5 καὶ ῥίψας τὰ ἀργύρια εἰς τὸν ναὸν ἀνεχώρησεν, καὶ ἀπελθὼν ἀπήγξατο. 6 οἱ δὲ ἀρχιερεῖς λαβόντες τὰ ἀργύρια εἶπαν, Οὐκ ἔξεστιν βαλεῖν αὐτὰ εἰς τὸν κορβανᾶν, ἐπεὶ τιμὴ αἵματός ἐστιν. 7 συμβούλιον δὲ λαβόντες ἠγόρασαν ἐξ αὐτῶν τὸν ἀγρὸν τοῦ κεραμέως εἰς ταφὴν τοῖς ξένοις. 8 διὸ ἐκλήθη ὁ ἀγρὸς ἐκεῖνος Ἀγρὸς Αἵματος ἕως τῆς σήμερον. 9 τότε ἐπληρώθη τὸ ῥηθὲν διὰ Ἰερεμίου τοῦ προφήτου λέγοντος, Καὶ ἔλαβον τὰ τριάκοντα ἀργύρια, τὴν τιμὴν τοῦ τετιμημένου ὃν ἐτιμήσαντο ἀπὸ υἱῶν Ἰσραήλ, 10 καὶ ἔδωκαν αὐτὰ εἰς τὸν ἀγρὸν τοῦ κεραμέως, καθὰ συνέταξέν μοι κύριος.

Jesus Questioned by Pilate (Mrk 15.2‑5; Luk 23.3‑5; Jn 18.33‑38)
11 Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἐστάθη ἔμπροσθεν τοῦ ἡγεμόνος• καὶ ἐπηρώτησεν αὐτὸν ὁ ἡγεμὼν λέγων, Σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; ὁ δὲ Ἰησοῦς ἔφη, Σὺ λέγεις. 12 καὶ ἐν τῷ κατηγορεῖσθαι αὐτὸν ὑπὸ τῶν ἀρχιερέων καὶ πρεσβυτέρων οὐδὲν ἀπεκρίνατο. 13 τότε λέγει αὐτῷ ὁ Πιλᾶτος, Οὐκ ἀκούεις πόσα σου καταμαρτυροῦσιν; 14 καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ πρὸς οὐδὲ ἓν ῥῆμα, ὥστε θαυμάζειν τὸν ἡγεμόνα λίαν.
Jesus Sentenced to Die (Mrk 15.6‑15; Luk 23.13‑25; Jn 18.39–19.16)
15 Κατὰ δὲ ἑορτὴν εἰώθει ὁ ἡγεμὼν ἀπολύειν ἕνα τῷ ὄχλῳ δέσμιον ὃν ἤθελον. 16 εἶχον δὲ τότε δέσμιον ἐπίσημον λεγόμενον [Ἰησοῦν] Βαραββᾶν. 17 συνηγμένων οὖν αὐτῶν εἶπεν αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος, Τίνα θέλετε ἀπολύσω ὑμῖν, [Ἰησοῦν τὸν] Βαραββᾶν ἢ Ἰησοῦν τὸν λεγόμενον Χριστόν; 18 ᾔδει γὰρ ὅτι διὰ φθόνον παρέδωκαν αὐτόν. 19 Καθημένου δὲ αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ βήματος ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν ἡ γυνὴ αὐτοῦ λέγουσα, Μηδὲν σοὶ καὶ τῷ δικαίῳ ἐκείνῳ• πολλὰ γὰρ ἔπαθον σήμερον κατ᾽ ὄναρ δι᾽ αὐτόν. 20 Οἱ δὲ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἔπεισαν τοὺς ὄχλους ἵνα αἰτήσωνται τὸν Βαραββᾶν, τὸν δὲ Ἰησοῦν ἀπολέσωσιν. 21 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἡγεμὼν εἶπεν αὐτοῖς, Τίνα θέλετε ἀπὸ τῶν δύο ἀπολύσω ὑμῖν; οἱ δὲ εἶπαν, Τὸν Βαραββᾶν. 22 λέγει αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος, Τί οὖν ποιήσω Ἰησοῦν τὸν λεγόμενον Χριστόν; λέγουσιν πάντες, Σταυρωθήτω. 23 ὁ δὲ ἔφη, Τί γὰρ κακὸν ἐποίησεν; οἱ δὲ περισσῶς ἔκραζον λέγοντες, Σταυρωθήτω. 24 ἰδὼν δὲ ὁ Πιλᾶτος ὅτι οὐδὲν ὠφελεῖ ἀλλὰ μᾶλλον θόρυβος γίνεται, λαβὼν ὕδωρ ἀπενίψατο τὰς χεῖρας ἀπέναντι τοῦ ὄχλου λέγων, Ἀθῷός εἰμι ἀπὸ τοῦ αἵματος τούτου • ὑμεῖς ὄψεσθε. 25 καὶ ἀποκριθεὶς πᾶς ὁ λαὸς εἶπεν, Τὸ αἷμα αὐτοῦ ἐφ᾽ ἡμᾶς καὶ ἐπὶ τὰ τέκνα ἡμῶν. 26 τότε ἀπέλυσεν αὐτοῖς τὸν Βαραββᾶν, τὸν δὲ Ἰησοῦν φραγελλώσας παρέδωκεν ἵνα σταυρωθῇ.
The Soldiers Mock Jesus (Mrk 15.16‑20; Jn 19.2‑3)
27 Τότε οἱ στρατιῶται τοῦ ἡγεμόνος παραλαβόντες τὸν Ἰησοῦν εἰς τὸ πραιτώριον συνήγαγον ἐπ᾽ αὐτὸν ὅλην τὴν σπεῖραν. 28 καὶ ἐκδύσαντες αὐτὸν χλαμύδα κοκκίνην περιέθηκαν αὐτῷ, 29 καὶ πλέξαντες στέφανον ἐξ ἀκανθῶν ἐπέθηκαν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ κάλαμον ἐν τῇ δεξιᾷ αὐτοῦ, καὶ γονυπετήσαντες ἔμπροσθεν αὐτοῦ ἐνέπαιξαν αὐτῷ λέγοντες, Χαῖρε, βασιλεῦ τῶν Ἰουδαίων, 30 καὶ ἐμπτύσαντες εἰς αὐτὸν ἔλαβον τὸν κάλαμον καὶ ἔτυπτον εἰς τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ. 31 καὶ ὅτε ἐνέπαιξαν αὐτῷ, ἐξέδυσαν αὐτὸν τὴν χλαμύδα καὶ ἐνέδυσαν αὐτὸν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἀπήγαγον αὐτὸν εἰς τὸ σταυρῶσαι.
The Crucifixion of Jesus (Mrk 15.21‑32; Luk 23.26‑43; Jn 19.17‑27)
32 Ἐξερχόμενοι δὲ εὗρον ἄνθρωπον Κυρηναῖον ὀνόματι Σίμωνα, τοῦτον ἠγγάρευσαν ἵνα ἄρῃ τὸν σταυρὸν αὐτοῦ. 33 Καὶ ἐλθόντες εἰς τόπον λεγόμενον Γολγοθᾶ, ὅ ἐστιν Κρανίου Τόπος λεγόμενος, 34 ἔδωκαν αὐτῷ πιεῖν οἶνον μετὰ χολῆς μεμιγμένον• καὶ γευσάμενος οὐκ ἠθέλησεν πιεῖν. 35 σταυρώσαντες δὲ αὐτὸν διεμερίσαντο τὰ ἱμάτια αὐτοῦ βάλλοντες κλῆρον, 36 καὶ καθήμενοι ἐτήρουν αὐτὸν ἐκεῖ. 37 καὶ ἐπέθηκαν ἐπάνω τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ τὴν αἰτίαν αὐτοῦ γεγραμμένην• Οὗτός ἐστιν Ἰησοῦς ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων. 38 Τότε σταυροῦνται σὺν αὐτῷ δύο λῃσταί, εἷς ἐκ δεξιῶν καὶ εἷς ἐξ εὐωνύμων. 39 Οἱ δὲ παραπορευόμενοι ἐβλασφήμουν αὐτὸν κινοῦντες τὰς κεφαλὰς αὐτῶν 40 καὶ λέγοντες, Ὁ καταλύων τὸν ναὸν καὶ ἐν τρισὶν ἡμέραις οἰκοδομῶν, σῶσον σεαυτόν, εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, [καὶ] κατάβηθι ἀπὸ τοῦ σταυροῦ. 41 ὁμοίως καὶ οἱ ἀρχιερεῖς ἐμπαίζοντες μετὰ τῶν γραμματέων καὶ πρεσβυτέρων ἔλεγον, 42 Ἄλλους ἔσωσεν, ἑαυτὸν οὐ δύναται σῶσαι βασιλεὺς Ἰσραήλ ἐστιν, καταβάτω νῦν ἀπὸ τοῦ σταυροῦ καὶ πιστεύσομεν ἐπ᾽ αὐτόν. 43 πέποιθεν ἐπὶ τὸν θεόν, ῥυσάσθω νῦν εἰ θέλει αὐτόν• εἶπεν γὰρ ὅτι Θεοῦ εἰμι υἱός. 44 τὸ δ᾽ αὐτὸ καὶ οἱ λῃσταὶ οἱ συσταυρωθέντες σὺν αὐτῷ ὠνείδιζον αὐτόν.
The Death of Jesus (Mrk 15.33‑41; Luk 23.44‑49; Jn 19.28‑30)
45 Ἀπὸ δὲ ἕκτης ὥρας σκότος ἐγένετο ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν ἕως ὥρας ἐνάτης. 46 περὶ δὲ τὴν ἐνάτην ὥραν ἀνεβόησεν ὁ Ἰησοῦς φωνῇ μεγάλῃ λέγων, Ηλι ηλι λεμα σαβαχθανι; τοῦτ᾽ ἔστιν, Θεέ μου θεέ μου, ἱνατί με ἐγκατέλιπες; 47 τινὲς δὲ τῶν ἐκεῖ ἑστηκότων ἀκούσαντες ἔλεγον ὅτι Ἠλίαν φωνεῖ οὗτος. 48 καὶ εὐθέως δραμὼν εἷς ἐξ αὐτῶν καὶ λαβὼν σπόγγον πλήσας τε ὄξους καὶ περιθεὶς καλάμῳ ἐπότιζεν αὐτόν. 49 οἱ δὲ λοιποὶ ἔλεγον, Ἄφες ἴδωμεν εἰ ἔρχεται Ἠλίας σώσων αὐτόν. 50 ὁ δὲ Ἰησοῦς πάλιν κράξας φωνῇ μεγάλῃ ἀφῆκεν τὸ πνεῦμα. 51 Καὶ ἰδοὺ τὸ καταπέτασμα τοῦ ναοῦ ἐσχίσθη ἀπ᾽ ἄνωθεν ἕως κάτω εἰς δύο καὶ ἡ γῆ ἐσείσθη καὶ αἱ πέτραι ἐσχίσθησαν, 52 καὶ τὰ μνημεῖα ἀνεῴχθησαν καὶ πολλὰ σώματα τῶν κεκοιμημένων ἁγίων ἠγέρθησαν, 53 καὶ ἐξελθόντες ἐκ τῶν μνημείων μετὰ τὴν ἔγερσιν αὐτοῦ εἰσῆλθον εἰς τὴν ἁγίαν πόλιν καὶ ἐνεφανίσθησαν πολλοῖς. 54 Ὁ δὲ ἑκατόνταρχος καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ τηροῦντες τὸν Ἰησοῦν ἰδόντες τὸν σεισμὸν καὶ τὰ γενόμενα ἐφοβήθησαν σφόδρα, λέγοντες, Ἀληθῶς θεοῦ υἱὸς ἦν οὗτος. 55 Ἦσαν δὲ ἐκεῖ γυναῖκες πολλαὶ ἀπὸ μακρόθεν θεωροῦσαι, αἵτινες ἠκολούθησαν τῷ Ἰησοῦ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας διακονοῦσαι αὐτῷ 56 ἐν αἷς ἦν Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ τοῦ Ἰακώβου καὶ Ἰωσὴφ μήτηρ καὶ ἡ μήτηρ τῶν υἱῶν Ζεβεδαίου.
The Burial of Jesus (Mrk 15.42‑47; Luk 23.50‑56; Jn 19.38‑42)
57 Ὀψίας δὲ γενομένης ἦλθεν ἄνθρωπος πλούσιος ἀπὸ Ἁριμαθαίας, τοὔ oνομα Ἰωσήφ, ὃς καὶ αὐτὸς ἐμαθητεύθη τῷ Ἰησοῦ 58 οὗτος προσελθὼν τῷ Πιλάτῳ ᾐτήσατο τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ. τότε ὁ Πιλᾶτος ἐκέλευσεν ἀποδοθῆναι. 59 καὶ λαβὼν τὸ σῶμα ὁ Ἰωσὴφ ἐνετύλιξεν αὐτὸ [ἐν] σινδόνι καθαρᾷ 60 καὶ ἔθηκεν αὐτὸ ἐν τῷ καινῷ αὐτοῦ μνημείῳ ὃ ἐλατόμησεν ἐν τῇ πέτρᾳ καὶ προσκυλίσας λίθον μέγαν τῇ θύρᾳ τοῦ μνημείου ἀπῆλθεν. 61 ἦν δὲ ἐκεῖ Μαριὰμ ἡ Μαγδαληνὴ καὶ ἡ ἄλλη Μαρία καθήμεναι ἀπέναντι τοῦ τάφου.
The Guard at the Tomb
62 Τῇ δὲ ἐπαύριον, ἥτις ἐστὶν μετὰ τὴν παρασκευήν, συνήχθησαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι πρὸς Πιλᾶτον 63 λέγοντες, Κύριε, ἐμνήσθημεν ὅτι ἐκεῖνος ὁ πλάνος εἶπεν ἔτι ζῶν, Μετὰ τρεῖς ἡμέρας ἐγείρομαι. 64 κέλευσον οὖν ἀσφαλισθῆναι τὸν τάφον ἕως τῆς τρίτης ἡμέρας, μήποτε ἐλθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ κλέψωσιν αὐτὸν καὶ εἴπωσιν τῷ λαῷ, Ἠγέρθη ἀπὸ τῶν νεκρῶν, καὶ ἔσται ἡ ἐσχάτη πλάνη χείρων τῆς πρώτης. 65 ἔφη αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος, Ἔχετε κουστωδίαν• ὑπάγετε ἀσφαλίσασθε ὡς οἴδατε. 66 οἱ δὲ πορευθέντες ἠσφαλίσαντο τὸν τάφον σφραγίσαντες τὸν λίθον μετὰ τῆς κουστωδίας.
28
Okufûka kwa Yezu (Mrk 16, 1-8; Luk 24, 1-10)
1 Erhi olwa-Sabato lugera, oku mucêracêra gw’olusiku lurhanzi lw’omugobe, Mariya Magadalena n’owundi Mariya banaciyisha mpu barhangule ecûsho. 2 Obwo igulu lyanacigeramwo omusisi munji, Malahika wa Nyakasane anaciyandagala arheng’emalunga, anaciyisha, ahirimya lirya ibuye analibwârhalakwo. 3 Erhi ashushire omulazo, n’enyambalo yâge eri myêru nka lubula. 4 Abalanzi erhi bamubona, bageramwo omusisi erhi bwôba burhuma, banaba nka mirhumba. 5 Malahika abwîra balya bakazi, erhi: «Mwêhe murhayôbohaga; mmanyire oku mwalonza Yezu wabambagwa oku musalaba. 6 Arhaciri hano, bulya afûsire nka kulya aderhaga. Yishi mulole aha bàli bamuhizire. 7 Munagende duba, mubwîre abaganda bâge, erhi: «Anafûsire omu bafù, anammushokolîr’e Galileya; yo mwamubonera. Mbire mmubwîzire». 8 Banacirhenga bimbirimbiri ebwa cûsho n’omurhima gubangalîre banasîmire bwenêne; kwo kulibirh’ibwîra abaganda bâge.
Yezu abonekera abakazi batagatîfu
9 Yezu anacibashigâna omu njira, ababwîra, erhi: «Asingi». Nabo bamujaho, bamugwârha amagulu, baharâmya. 10 Yezu anacibabwîra, erhi: «Murhayôbohaga, mugend’ibwîra balumunaw bani baj’e Galileya, yo bambonera».
Obulyâlya bw’abakulu b’Abayahudi
11 Erhi babà bamagenda, balanzi baguma bajà omu cishagala, bashambâlira abajinji b’abadâhwa ebyabîre byôshi. 12 Nabo bashûbûzanya n’abagula, n’erhi babà bamaj’ihano, baha abasirika ebirugu bîrhankaganjwa. 13 Banababwîra, mpu: «Muderhe oku abaganda bâge bayishire budufu, bamuzimba ene muli îro. 14 N’omurhegesi akayish’imanya, rhwêne rhwamubwîra, arhammujire Kurhi». 15 Nabo abasirika bayanka birya birugu, banajira oku babwîragwa; n’obwo bunywesi bwanacilumizibwa omu Bayahudi bôshi kuhika buno.
Yezu abonekera Entumwa e Galileya anazirhuma omu igulu lyôshi
16 Balya baganda ikumi na muguma bôhe baj’e Galileya, oku ntondo Yezu abalaganyagya. 17 Erhi bamubona, bamuharâmya; ci baguma barhindira. 18 Yezu anacibashegeraho, ababwîra, erhi: «Obuhashe bwôshi bw’omu mpingu n’obw’igulu nabuhîrwe. 19 Gendagi, muyigîrize abantu b’amashanja gôshi, mubabatize oku izîno ly’Îshe n’Omugala na Mûka Mutagatîfu. 20 Mubayigîrize okushimba ngasi hyôshi nammurhegesire. Nâni ndi haguma ninyu ensiku zôshi kuhika aha kuyûrha kw’igulu».
ΚΑΤΑ ΜΑΘΘΑΙΟΝ 28
The Resurrection of Jesus (Mrk 16.1‑8; Luk 24.1‑12; Jn 20.1‑10)
1 Ὀψὲ δὲ σαββάτων, τῇ ἐπιφωσκούσῃ εἰς μίαν σαββάτων ἦλθεν Μαριὰμ ἡ Μαγδαληνὴ καὶ ἡ ἄλλη Μαρία θεωρῆσαι τὸν τάφον. 2 καὶ ἰδοὺ σεισμὸς ἐγένετο μέγας• ἄγγελος γὰρ κυρίου καταβὰς ἐξ οὐρανοῦ καὶ προσελθὼν ἀπεκύλισεν τὸν λίθον καὶ ἐκάθητο ἐπάνω αὐτοῦ. 3 ἦν δὲ ἡ εἰδέα αὐτοῦ ὡς ἀστραπὴ καὶ τὸ ἔνδυμα αὐτοῦ λευκὸν ὡς χιών. 4 ἀπὸ δὲ τοῦ φόβου αὐτοῦ ἐσείσθησαν οἱ τηροῦντες καὶ ἐγενήθησαν ὡς νεκροί. 5 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἄγγελος εἶπεν ταῖς γυναιξίν, Μὴ φοβεῖσθε ὑμεῖς, οἶδα γὰρ ὅτι Ἰησοῦν τὸν ἐσταυρωμένον ζητεῖτε 6 οὐκ ἔστιν ὧδε, ἠγέρθη γὰρ καθὼς εἶπεν• δεῦτε ἴδετε τὸν τόπον ὅπου ἔκειτο. 7 καὶ ταχὺ πορευθεῖσαι εἴπατε τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ὅτι Ἠγέρθη ἀπὸ τῶν νεκρῶν, καὶ ἰδοὺ προάγει ὑμᾶς εἰς τὴν Γαλιλαίαν, ἐκεῖ αὐτὸν ὄψεσθε ἰδοὺ εἶπον ὑμῖν. 8 καὶ ἀπελθοῦσαι ταχὺ ἀπὸ τοῦ μνημείου μετὰ φόβου καὶ χαρᾶς μεγάλης ἔδραμον ἀπαγγεῖλαι τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ. 9 καὶ ἰδοὺ Ἰησοῦς ὑπήντησεν αὐταῖς λέγων, Χαίρετε. αἱ δὲ προσελθοῦσαι ἐκράτησαν αὐτοῦ τοὺς πόδας καὶ προσεκύνησαν αὐτῷ. 10 τότε λέγει αὐταῖς ὁ Ἰησοῦς, Μὴ φοβεῖσθε• ὑπάγετε ἀπαγγείλατε τοῖς ἀδελφοῖς μου ἵνα ἀπέλθωσιν εἰς τὴν Γαλιλαίαν, κἀκεῖ με ὄψονται.
The Report of the Guard
11 Πορευομένων δὲ αὐτῶν ἰδού τινες τῆς κουστωδίας ἐλθόντες εἰς τὴν πόλιν ἀπήγγειλαν τοῖς ἀρχιερεῦσιν ἅπαντα τὰ γενόμενα. 12 καὶ συναχθέντες μετὰ τῶν πρεσβυτέρων συμβούλιόν τε λαβόντες ἀργύρια ἱκανὰ ἔδωκαν τοῖς στρατιώταις 13 λέγοντες, Εἴπατε ὅτι Οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ νυκτὸς ἐλθόντες ἔκλεψαν αὐτὸν ἡμῶν κοιμωμένων. 14 καὶ ἐὰν ἀκουσθῇ τοῦτο ἐπὶ τοῦ ἡγεμόνος, ἡμεῖς πείσομεν [αὐτὸν] καὶ ὑμᾶς ἀμερίμνους ποιήσομεν. 15 οἱ δὲ λαβόντες τὰ ἀργύρια ἐποίησαν ὡς ἐδιδάχθησαν. Καὶ διεφημίσθη ὁ λόγος οὗτος παρὰ Ἰουδαίοις μέχρι τῆς σήμερον [ἡμέρας].
The Commissioning of the Disciples (Mrk 16.14‑18; Luk 24.36‑49; Jn 20.19‑23; Ac 1.6‑8)
16 Οἱ δὲ ἕνδεκα μαθηταὶ ἐπορεύθησαν εἰς τὴν Γαλιλαίαν εἰς τὸ ὄρος οὗ ἐτάξατο αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, 17 καὶ ἰδόντες αὐτὸν προσεκύνησαν, οἱ δὲ ἐδίστασαν. 18 καὶ προσελθὼν ὁ Ἰησοῦς ἐλάλησεν αὐτοῖς λέγων, Ἐδόθη μοι πᾶσα ἐξουσία ἐν οὐρανῷ καὶ ἐπὶ [τῆς] γῆς. 19 πορευθέντες οὖν μαθητεύσατε πάντα τὰ ἔθνη, βαπτίζοντες αὐτοὺς εἰς τὸ ὄνομα τοῦ πατρὸς καὶ τοῦ υἱοῦ καὶ τοῦ ἁγίου πνεύματος, 20 διδάσκοντες αὐτοὺς τηρεῖν πάντα ὅσα ἐνετειλάμην ὑμῖν• καὶ ἰδοὺ ἐγὼ μεθ᾽ ὑμῶν εἰμι πάσας τὰς ἡμέρας ἕως τῆς συντελείας τοῦ αἰῶνος.
MRK – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Mrk
MARKO
EMYANZI Y’AKALEMBE : MARKO
EMYANZI Y’AKALEMBE : MARKO
Munkwa munene oku barhumisi ba Yezu na Ekleziya bakolaga na C.D.P.C.L., Bukavu bulya omu EBIBLIYA NTAGATIFU, Verbum Bible, Kinshasa 1992, rhudômire binwa binji bya mashi
1
EMYANZI Y’AKALEMBE YAYANDIKAGWA NA MUTAGATIFU MARKO
I. Yowane mubatiza ayigîriz’abantu na Yezu arhondêra omukolo.
Enyigîrizo za Yowane, mushokolezi wa Yezu (Ml 3, 1-12; Luk 3, 3-17)
1 Omurhondêro gw’Emyanzi y’ Akalembe ya Yezu Kristu, Mwene-Nyamuzinda. 2 Nka kulya biyandisirwe n’omulêbi Izaya: Niene ntumire entumwa yâni embere zâwe, ekukombêreze enjira. 3 Izù ly’odwîrhe ayakûliza omu irungu: Rheganyagi enjira za Nyakasane, yumanyanyagi bwinjà aha agera. 4 Yowane acîyêrekana omu irungu. Akâg’iyigîriza abantu obubatizo bw’okucîyunjuza, lyo bababalirwa ebyâha. 5 Bakamushimba kurhenga e Buyahudi yôshi, n’ab’e Yeruzalemu yôshi; akababatiza omu mîshi ga Yordani, nabo bakacîyunjuza ebyâha byâbox. 6 Yowane akâg’iyambala ecirondo c’oluhu lw’engamiya, n’ebiryo byâge zàli nzige n’obûci bw’empoko. 7 Erhi ayigîriza, akaderha, erhi: «Owayisha enyuma zâni andushire, ciru ntakwânîni okuyunama aha magulu gâge n’okumushêkûlira orhugozi rhw’enkwêrho zâge. 8 Namubatizize n’amîshiy, ci yêhe ayish’immubatiza muli Mûka Mutagatîfu».
Yezu abatizibwa (Mt 3, 13-17; Luk 3, 31-32)
9 Muli ezo nsiku, Yezu ayisha, kurhenga e Nazareti, cishagala ca Galileya, abatizibwa na Yowane omu Yordani. 10 Oku arhenga omu lwîshi, abona amalunga gayiguka, na Mûka Mutagatîfu amugwa oku irhwe omu nshusho y’e ngûkù. 11 Izù lyarhenga emalunga, erhi: «We Mugala wâni murhonyi nzigira bwenêne».
Yezu ashumikwa omu irungu (Mt 4, 1-11; Luk 4, 11-13)
12 Ho n’aho Mûka Mutagatîfu amuheka omu irungu. 13 Abêra omu irungu miregerege makumi ani na madufu makumi ani, ashumikwa na shetani. Alimwo haguma n’ensimba; bamalahika bakazâg’imurhumikira

II. Yezu omu Galileya
Yezu arhondêra okuyigîriza abantu (Mt 4, 12-17; Luk 4, 14-15)
14 Erhi Yowane ayûs’igwârhwa, Yezu aja e Galileya. Aj’ayigîriza Emyanzi minjà y’Obwâmi bwa Nyamuzinda; akaderha. erhi: 15 «Amango gahisirez, n’Obwâmi bwa Nyamuzinda buli hôfi: mucîyunjuze munayêmêre Emyanzi y’Akalembe».
Yezu ahamagala abaganda bani barhanzi (Mt 4, 18-22; Luk 5, 1-11)
16 Erhi aba ayisha agera luhù-nyanja y’e Galileya, anacibona Simoni n’omulumuna Andreya, badwîrhe barhega orhweshe rhwâbo omu nyanja: bulya bàli bashâna. 17 Yezu anacibabwîra, erhi: «Nkulikiragi, nammujira badubi b’abantu». 18 Ho na halya baleka orhweshe rhwâbo, bamushimba. 19 Anacilikûla, abona Yakôbo mwene Zebedeyo bo n’omulumuna Yowane, nabo erhi badwîrhe balunga orhwâbo rhweshe omu bwârho; anacibahamagala. 20 Basiga îshe Zebedeyo omu bwârho haguma n’abalimya, bamukulikira.
Yezu ayigîriza e Kafamaumu anafumya omuntu olimwo shetani ( Luk 4, 31-37)
21 Erhi bahika omu cishagala c’e Kafamaumu, ayirukira aja omu sinagogi olwa sabato, arhondêra ayigîriza. 22 Basômerwa n’enyigîrizo zâge, bulya akâg’ibayigîriza nka ogwêrhe obuhashe, ci arhali nka abigîriza bâboa. 23 Mw’eyo sinagogi mwàli omuntu ogwêrhwe na shetani mubî. 24 Anaciyakûza, aderha, erhi: «Cici rhufanwa nâwe, ewâni Yezu w’e Nazareti? Kali wayishire mpu orhuheze? Nkumanyire we ndi: Mutagatîfu wa Nnâmahangab». 25 Okubundi Yezu anacimukankamira, amubwîra, erhi: «Hulika, onarhengemw’oyu muntu». 26 Olya shetani mubî anacizunguza olya muntu, ayâma n’izù linene, amurhengamwo. 27 Bôshi banacirhangâla, bakadôsanya bône na nnene, mpu: «Kwo kurhi oku? Nyigîrizo mpyâhya nci ezi? Ci adwîrhe arhegeka abashetani, banamuyumve!» 28 Irenge lyagec lyayirukira lyalumira omu cihugo côshi c’e Galileya.
Yezu afumya nnazâla wa Petro (Mt 8, 14-15; Luk 4, 38-39)
29 Oku banahuluka omwôla sinagogi, bajà aha mwa Simoni na Andreya, bo na Yakôbo na Yowane. 30 Nnazâla wa Simoni erhi agwishîre, alwâla ishushira. Banacimubwîra ogo mwanzi. 31 Amujàho, amugwârha oku kuboko, amuyimanza, na ho na halya ishushira lyabalala, abakolera.
Yezu afnmya endwâla za ngasi lubero (Mt 8. 16; Luk 4, 40-41)
32 Erhi kubà bijingo, gala mango izûba lizika, bamulerhera ngasi yeshi wàli mulwâla n’abàli bagwêrhwe na shetani bôshi. 33 Ecishagala côshi calundumana aha lusò. 34 Afumya banji bàli bagwêrhwe n’obuzamba bwa ngasi lubero, analibirhakwo bashetani banji; ci ahanza abashetani okuderha, bulya bàli bamanyire ali ndi.
Yezu arhenga e Kafamaumu anaj’ageregera omu Galileya (Luk 4, 42-44)
35 Erhi kuca, azûka sêzi mucêracêra, akanya acîjira aharhali bantu, aj’ishengeraho. 36 Simoni n’abàli bôshi bamukulikira. 37 Erhi bamuhikaho, bamubwîra, mpu: «Bôshi badwîrhe bakulonza». 38 Abashuza, erhi: «Rhujè omu bindi bishagala biri hôfi, nj’iyigîrizayo nayod, bulya kwo kwarhumaga nyisha». 39 Anacigeragera omu Galileya yôshi, aj’ayigîriza omu masinagogi gabo analibirhakwo bashetani.
Yezu afumya omushomyo (Mt 8, 2-4; Luk 5, 12-16)
40 Hanaciyisha omushomyo, amufukamira, amushenga bwenêne, amubwîra, erhi: «Okalonza wananfumya». 41 Yezu amufa bwonjo, alambûla okuboko, amuhumakwo, anamubwîra, erhi: «Nnonzize, fumaga». 42 Ho na halya olushomyo lw’olya muntu lwazimangana, afuma. 43 Yezu amukûba anamukankamira, erhi: 44 «Omanye orhabwîraga ndi, ci ogende, oj’icîyêrekana emw’abadâhwa, onaj’ihâna ngasi birhegesirwe na Mûsae, bibè cêrekanè c’okufuma kwâwe». 45 Ci olya yêhe erhi alikûla, arhondêr’alumîza n’okushwâliza ogwo mwanzi; ciru Yezu arhacijaga omu lugo n’obwâlagale, ci akacîbêrera kuli, aharhali bantu, bakarhenga oku ngasi murhundu bajà emunda ali.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 1
The Preaching of John the Baptist (Mt 3.1‑12; Luk 3.1‑9, 15‑17; Jn 1.19‑28)
1 Ἀρχὴ τοῦ εὐαγγελίου Ἰησοῦ Χριστοῦ [υἱοῦ θεοῦ]. 2 Καθὼς γέγραπται ἐν τῷ Ἠσαΐᾳ τῷ προφήτῃ, Ἰδοὺ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου, ὃς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου 3 φωνὴ βοῶντος ἐν τῇ ἐρήμῳ, Ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου, εὐθείας ποιεῖτε τὰς τρίβους αὐτοῦ, 4 ἐγένετο Ἰωάννης [ὁ] βαπτίζων ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ κηρύσσων βάπτισμα μετανοίας εἰς ἄφεσιν ἁμαρτιῶν. 5καὶ ἐξεπορεύετο πρὸς αὐτὸν πᾶσα ἡ Ἰουδαία χώρα καὶ οἱ Ἱεροσολυμῖται πάντες, καὶ ἐβαπτίζοντο ὑπ᾽ αὐτοῦ ἐν τῷ Ἰορδάνῃ ποταμῷ ἐξομολογούμενοι τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν. 6καὶ ἦν ὁ Ἰωάννης ἐνδεδυμένος τρίχας καμήλου καὶ ζώνην δερματίνην περὶ τὴν ὀσφὺν αὐτοῦ καὶ ἐσθίων ἀκρίδας καὶ μέλι ἄγριον. 7 καὶ ἐκήρυσσεν λέγων, Ἔρχεται ὁ ἰσχυρότερός μου ὀπίσω μου, οὗ οὐκ εἰμὶ ἱκανὸς κύψας λῦσαι τὸν ἱμάντα τῶν ὑποδημάτων αὐτοῦ. 8 ἐγὼ ἐβάπτισα ὑμᾶς ὕδατι, αὐτὸς δὲ βαπτίσει ὑμᾶς ἐν πνεύματι ἁγίῳ.
The Baptism of Jesus (Mt 3.13‑17; Luk 3.21‑22) 9 Καὶ ἐγένετο ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις ἦλθεν Ἰησοῦς ἀπὸ Ναζαρὲτ τῆς Γαλιλαίας καὶ ἐβαπτίσθη εἰς τὸν Ἰορδάνην ὑπὸ Ἰωάννου. 10 καὶ εὐθὺς ἀναβαίνων ἐκ τοῦ ὕδατος εἶδεν σχιζομένους τοὺς οὐρανοὺς καὶ τὸ πνεῦμα ὡς περιστερὰν καταβαῖνον εἰς αὐτόν 11 καὶ φωνὴ ἐγένετο ἐκ τῶν οὐρανῶν, Σὺ εἶ ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός, ἐν σοὶ εὐδόκησα.
The Temptation of Jesus (Mt 4.1‑11; Luk 4.1‑13)
12 Καὶ εὐθὺς τὸ πνεῦμα αὐτὸν ἐκβάλλει εἰς τὴν ἔρημον. 13 καὶ ἦν ἐν τῇ ἐρήμῳ τεσσεράκοντα ἡμέρας πειραζόμενος ὑπὸ τοῦ Σατανᾶ, καὶ ἦν μετὰ τῶν θηρίων, καὶ οἱ ἄγγελοι διηκόνουν αὐτῷ.

The Beginning of the Galilean Ministry (Mt 4.12‑17; Luk 4.14‑15)
14 Μετὰ δὲ τὸ παραδοθῆναι τὸν Ἰωάννην ἦλθεν ὁ Ἰησοῦς εἰς τὴν Γαλιλαίαν κηρύσσων τὸ εὐαγγέλιον τοῦ θεοῦ 15 καὶ λέγων ὅτι Πεπλήρωται ὁ καιρὸς καὶ ἤγγικεν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ• μετανοεῖτε καὶ πιστεύετε ἐν τῷ εὐαγγελίῳ. The Calling of Four Fishermen (Mt 4.18‑22; Luk 5.1‑11) 16 Καὶ παράγων παρὰ τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας εἶδεν Σίμωνα καὶ Ἀνδρέαν τὸν ἀδελφὸν Σίμωνος ἀμφιβάλλοντας ἐν τῇ θαλάσσῃ• ἦσαν γὰρ ἁλιεῖς. 17 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Δεῦτε ὀπίσω μου, καὶ ποιήσω ὑμᾶς γενέσθαι ἁλιεῖς ἀνθρώπων. 18 καὶ εὐθὺς ἀφέντες τὰ δίκτυα ἠκολούθησαν αὐτῷ. 19 Καὶ προβὰς ὀλίγον εἶδεν Ἰάκωβον τὸν τοῦ Ζεβεδαίου καὶ Ἰωάννην τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ αὐτοὺς ἐν τῷ πλοίῳ καταρτίζοντας τὰ δίκτυα, 20 καὶ εὐθὺς ἐκάλεσεν αὐτούς. καὶ ἀφέντες τὸν πατέρα αὐτῶν Ζεβεδαῖον ἐν τῷ πλοίῳ μετὰ τῶν μισθωτῶν ἀπῆλθον ὀπίσω αὐτοῦ.
The Man with an Unclean Spirit (Luk 4.31‑37)
21 Καὶ εἰσπορεύονται εἰς Καφαρναούμ• καὶ εὐθὺς τοῖς σάββασιν εἰσελθὼν εἰς τὴν συναγωγὴν ἐδίδασκεν. 22 καὶ ἐξεπλήσσοντο ἐπὶ τῇ διδαχῇ αὐτοῦ• ἦν γὰρ διδάσκων αὐτοὺς ὡς ἐξουσίαν ἔχων καὶ οὐχ ὡς οἱ γραμματεῖς. 23 καὶ εὐθὺς ἦν ἐν τῇ συναγωγῇ αὐτῶν ἄνθρωπος ἐν πνεύματι ἀκαθάρτῳ καὶ ἀνέκραξεν 24 λέγων, Τί ἡμῖν καὶ σοί, Ἰησοῦ Ναζαρηνέ; ἦλθες ἀπολέσαι ἡμᾶς; οἶδά σε τίς εἶ, ὁ ἅγιος τοῦ θεοῦ. 25 καὶ ἐπετίμησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς λέγων, Φιμώθητι καὶ ἔξελθε ἐξ αὐτοῦ. 26 καὶ σπαράξαν αὐτὸν τὸ πνεῦμα τὸ ἀκάθαρτον καὶ φωνῆσαν φωνῇ μεγάλῃ ἐξῆλθεν ἐξ αὐτοῦ. 27 καὶ ἐθαμβήθησαν ἅπαντες ὥστε συζητεῖν πρὸς ἑαυτοὺς λέγοντας, Τί ἐστιν τοῦτο; διδαχὴ καινὴ κατ᾽ ἐξουσίαν καὶ τοῖς πνεύμασιν τοῖς ἀκαθάρτοις ἐπιτάσσει, καὶ ὑπακούουσιν αὐτῷ. 28 καὶ ἐξῆλθεν ἡ ἀκοὴ αὐτοῦ εὐθὺς πανταχοῦ εἰς ὅλην τὴν περίχωρον τῆς Γαλιλαίας.
The Healing of Many People (Mt 8.14‑17; Luk 4.38‑41)
29 Καὶ εὐθὺς ἐκ τῆς συναγωγῆς ἐξελθόντες ἦλθον εἰς τὴν οἰκίαν Σίμωνος καὶ Ἀνδρέου μετὰ Ἰακώβου καὶ Ἰωάννου. 30 ἡ δὲ πενθερὰ Σίμωνος κατέκειτο πυρέσσουσα, καὶ εὐθὺς λέγουσιν αὐτῷ περὶ αὐτῆς. 31 καὶ προσελθὼν ἤγειρεν αὐτὴν κρατήσας τῆς χειρός• καὶ ἀφῆκεν αὐτὴν ὁ πυρετός, καὶ διηκόνει αὐτοῖς. 32 Ὀψίας δὲ γενομένης, ὅτε ἔδυ ὁ ἥλιος, ἔφερον πρὸς αὐτὸν πάντας τοὺς κακῶς ἔχοντας καὶ τοὺς δαιμονιζομένους 33 καὶ ἦν ὅλη ἡ πόλις ἐπισυνηγμένη πρὸς τὴν θύραν. 34 καὶ ἐθεράπευσεν πολλοὺς κακῶς ἔχοντας ποικίλαις νόσοις καὶ δαιμόνια πολλὰ ἐξέβαλεν καὶ οὐκ ἤφιεν λαλεῖν τὰ δαιμόνια, ὅτι ᾔδεισαν αὐτόν.
A Preaching Tour (Luk 4.42‑44)
35 Καὶ πρωῒ ἔννυχα λίαν ἀναστὰς ἐξῆλθεν καὶ ἀπῆλθεν εἰς ἔρημον τόπον κἀκεῖ προσηύχετο. 36 καὶ κατεδίωξεν αὐτὸν Σίμων καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ, 37 καὶ εὗρον αὐτὸν καὶ λέγουσιν αὐτῷ ὅτι Πάντες ζητοῦσίν σε. 38 καὶ λέγει αὐτοῖς, Ἄγωμεν ἀλλαχοῦ εἰς τὰς ἐχομένας κωμοπόλεις, ἵνα καὶ ἐκεῖ κηρύξω• εἰς τοῦτο γὰρ ἐξῆλθον. 39 καὶ ἦλθεν κηρύσσων εἰς τὰς συναγωγὰς αὐτῶν εἰς ὅλην τὴν Γαλιλαίαν καὶ τὰ δαιμόνια ἐκβάλλων.
The Cleansing of a Leper (Mt 8.1‑4; Luk 5.12‑16)
40 Καὶ ἔρχεται πρὸς αὐτὸν λεπρὸς παρακαλῶν αὐτὸν [καὶ γονυπετῶν] καὶ λέγων αὐτῷ ὅτι Ἐὰν θέλῃς δύνασαί με καθαρίσαι. 41 καὶ σπλαγχνισθεὶς ἐκτείνας τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἥψατο καὶ λέγει αὐτῷ, Θέλω, καθαρίσθητι 42 καὶ εὐθὺς ἀπῆλθεν ἀπ᾽ αὐτοῦ ἡ λέπρα, καὶ ἐκαθαρίσθη. 43 καὶ ἐμβριμησάμενος αὐτῷ εὐθὺς ἐξέβαλεν αὐτόν 44 καὶ λέγει αὐτῷ, Ὅρα μηδενὶ μηδὲν εἴπῃς, ἀλλ᾽ ὕπαγε σεαυτὸν δεῖξον τῷ ἱερεῖ καὶ προσένεγκε περὶ τοῦ καθαρισμοῦ σου ἃ προσέταξεν Μωϋσῆς, εἰς μαρτύριον αὐτοῖς. 45 ὁ δὲ ἐξελθὼν ἤρξατο κηρύσσειν πολλὰ καὶ διαφημίζειν τὸν λόγον, ὥστε μηκέτι αὐτὸν δύνασθαι φανερῶς εἰς πόλιν εἰσελθεῖν, ἀλλ᾽ ἔξω ἐπ᾽ ἐρήμοις τόποις ἦν• καὶ ἤρχοντο πρὸς αὐτὸν πάντοθεν.
2
Yezu afumya omuntu ohozire enjingo (Mt 9, 1-8; Luk 5, 17-26)
1 Erhi kugera nsiku nyi, ashubira e Kafamaumu. Bamanya oku ali omu nyumpa. 2 Bantu mwandu balundukiramwo, ciru mwafund[era bwenêne kuhika ebwa lusò, na ntâye wankacibwine ah’abwarhala. Abayigîriza Emyanzi y’Akalembe. 3 Banacimulêrhera omuntu w’enjingo zihozire, abarhwirwe na bantu bani. 4 Erhi bacibula aha bamugerîze mpu bamuyêrekeye erhi kuluga kw’abantu kurhuma, barhula oburhungiri bw’enyumpa àlimwo, basheshezaho encingo olya mulwâla àlikwo. 5 Yezu erhi abona obwemêre bwâbo, abwîra nyakuhola enjingo, erhi; «Mwâna wâni, ebyâha byâwe byamarhenzibwa». 6 Abo hàli baguma omu bashamuka b’ihano; banacikengêra omu murhima, mpu: 7 «Cirhumire oyu aderha ntyo? Alogosire emwa Nyamuzinda! Ka hali owankarhenza ebyâha arhanali Nnâmahanga yenene?» 8 Ho na halya Yezu amanya omu murhima gwâge oku badwîrhe barhimanya ntyo; anacibabwîra, erhi: «Cirhumire mukengêra ntyo omu mirhima yinyu? 9 Kuci kulembu kulusha, okubwîra ohozir’enjingo, erhi: ebyâha byâwe byamarhenzibwa, erhi okumubwîra, erhi: yimuka, oyanke encingo yâwe, olambagire? 10 Lero lyo mumanya oku Mwene-omuntu agwêrhe obuhashe bw’okukûla ebyâha en’igulu, -anacibwîra nyakubola enjingo, erhi-: 11 « Nkurhegesire oyimuke, oyanke encingo yâwe, oj’emwâwe». 12 Olya muntu ayimuka ho na halya, abarhula encingo yêge, alambagira embere z’abantu bôshi. Barhangâla bôshi, bakuza Nnâmahanga banarhondêra baderha, mpu: «Rhurhasâg’ibona okwa bene oku ciru n’eliguma»

Yezu ahamagala Levi (Mt 9, 9; Luk 5, 27-28)
13 Anaciyimuka, ashub’ija ebwa nyanjaf. Engabo y’abantu yamushimba, naye akabayigîriza. 14 Erhi akola agera, abona Levig, mwene Alfeyo, atamîre e kagombe; anacimubwîra, erhi: «Nshimba!» Anaciyimuka, amushimba.
Yezu alya haguma n’Abanya-byâha (Mt 9, 10-13; Luk 5, 29-32)
15 Byanacibà ntyo! Erhi aba adwîrhe alira omu mwa Levi, abavurhisa n’aba nya-byâha banji batamala haguma na Yezu n’abaganda bâge; bulya banji bàli bamukulikîre. 16 Abashamuka b’ihano b’omu Bafarizeyi, erhi bamubona adwîrhe alîra haguma n’abavurhisa n’Abanya-byâha, babwîra abaganda bâge, mpu: «Cirhuma Nnâhamwinyu alîra haguma n’Abanya-byâha?» 17 Yezu anaciyumva, ababwîra, erhi: «Barhali bantu bagumaguma balonza omufumu, ci abalwâla. Ntayishaga nti nd’ilonza abêru-kwêru, ci Abanya-byâha».
Baja kadali oku kucîshalisa (Mt 9, 14-17; Luk 5, 33-39)
18 Kwanacibà lusiku luguma, erhi abaganda ba Yowane n’Abafarizeyi baciîshalisize. Bayish’imubwîra, mpu: «Cirhuma abaganda ba Yowane n’Abafarizeyi bacîshalisa, ci abaganda bâwe bôhe nanga?» 19 Yezu anacibashuza, erhi: «K’abîra b’omuhyamulume bankacîshalisa banaciri haguma n’omuhya-mulume? Amango omuhya-mulumeh acibalimwo, kurhakwânîni bacîshalise. 20 Ensiku zacibayishira, amango banyagwai omubya-mulume; ago mango bâcîshalise. 21 Ntâye ohangira eciremo cihyâhya oku mushangi mukulûkulù, n’erhi ankalemeka ntyo, cirya ciremoj cihyâhya canasharhula gulya mushangi mukulûkulù, n’obubere bwanayûshûka. 22 Kandi ntâye ohongolera amamvu mahyâhya omu rhubindi rhukulûkulù; n’owahongoleramwo, amavu ganabera orhubindi, amavu gabulajike, abule n’orhubindi. Ci amavu mahyâhya gajà omu rhubindi rhuhyâhya!»
Entumwa zatwa emihuli y’engano (Mt 12, 1-8; Luk 6, 1-5)
23 Byanacibà ntyo! Erhi ayish’agera omu mashwa olwa-sabato, abaganda bâge bajà batwa emihuli y’engano. 24 Abafarizeyi bamubwîra, mpu: «k’obwîne? Cirhumire bajira okuhanzîbwe olusiku lwa sabato?» 25 Naye ababwîra, erhi: «Ka murhasag’isoma kurhi Daudi ajiraga erhi akola ali bufa n’ishali, bo n’abàli bôshi? 26 Oku ajàga omu kâ-Nyamuzinda, amango g’omudâhwa Abiyatari, alya amantu g’enterekêro, agahâkwo n’abâbo, n’obwo gàli gahanzîbwe okulîbwa n’abarhali bonene?» 27 Anacibabwîra, erhi: «Olwa-sabatomuntu lwajiriragwa, ci omuntu arhajiriragwa olwa-sabato. 28 Ntyo Mwene-omuntuk ye Nna-olwa-sabato».
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 2
The Healing of a Paralytic (Mt 9.1‑8; Luk 5.17‑26)
1 Καὶ εἰσελθὼν πάλιν εἰς Καφαρναοὺμ δι᾽ ἡμερῶν ἠκούσθη ὅτι ἐν οἴκῳ ἐστίν. 2 καὶ συνήχθησαν πολλοὶ ὥστε μηκέτι χωρεῖν μηδὲ τὰ πρὸς τὴν θύραν, καὶ ἐλάλει αὐτοῖς τὸν λόγον. 3 καὶ ἔρχονται φέροντες πρὸς αὐτὸν παραλυτικὸν αἰρόμενον ὑπὸ τεσσάρων. 4 καὶ μὴ δυνάμενοι προσενέγκαι αὐτῷ διὰ τὸν ὄχλον ἀπεστέγασαν τὴν στέγην ὅπου ἦν, καὶ ἐξορύξαντες χαλῶσιν τὸν κράβαττον ὅπου ὁ παραλυτικὸς κατέκειτο. 5 καὶ ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς τὴν πίστιν αὐτῶν λέγει τῷ παραλυτικῷ, Τέκνον, ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι. 6 ἦσαν δέ τινες τῶν γραμματέων ἐκεῖ καθήμενοι καὶ διαλογιζόμενοι ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν, 7 Τί οὗτος οὕτως λαλεῖ; βλασφημεῖ• τίς δύναται ἀφιέναι ἁμαρτίας εἰ μὴ εἷς ὁ θεός; 8 καὶ εὐθὺς ἐπιγνοὺς ὁ Ἰησοῦς τῷ πνεύματι αὐτοῦ ὅτι οὕτως διαλογίζονται ἐν ἑαυτοῖς λέγει αὐτοῖς, Τί ταῦτα διαλογίζεσθε ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν; 9 τί ἐστιν εὐκοπώτερον, εἰπεῖν τῷ παραλυτικῷ, Ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι, ἢ εἰπεῖν, Ἔγειρε καὶ ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει; 10 ἵνα δὲ εἰδῆτε ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἀφιέναι ἁμαρτίας ἐπὶ τῆς γῆς – λέγει τῷ παραλυτικῷ, 11 Σοὶ λέγω, ἔγειρε ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ ὕπαγε εἰς τὸν οἶκόν σου. 12 καὶ ἠγέρθη καὶ εὐθὺς ἄρας τὸν κράβαττον ἐξῆλθεν ἔμπροσθεν πάντων, ὥστε ἐξίστασθαι πάντας καὶ δοξάζειν τὸν θεὸν λέγοντας ὅτι Οὕτως οὐδέποτε εἴδομεν.
The Calling of Levi (Mt 9.9‑13; Luk 5.27‑32)
13 Καὶ ἐξῆλθεν πάλιν παρὰ τὴν θάλασσαν• καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἤρχετο πρὸς αὐτόν, καὶ ἐδίδασκεν αὐτούς. 14 καὶ παράγων εἶδεν Λευὶν τὸν τοῦ Ἁλφαίου καθήμενον ἐπὶ τὸ τελώνιον, καὶ λέγει αὐτῷ, Ἀκολούθει μοι. καὶ ἀναστὰς ἠκολούθησεν αὐτῷ. 15 Καὶ γίνεται κατακεῖσθαι αὐτὸν ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ, καὶ πολλοὶ τελῶναι καὶ ἁμαρτωλοὶ συνανέκειντο τῷ Ἰησοῦ καὶ τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ• ἦσαν γὰρ πολλοὶ καὶ ἠκολούθουν αὐτῷ. 16 καὶ οἱ γραμματεῖς τῶν Φαρισαίων ἰδόντες ὅτι ἐσθίει μετὰ τῶν ἁμαρτωλῶν καὶ τελωνῶν ἔλεγον τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Ὅτι μετὰ τῶν τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν ἐσθίει; 17 καὶ ἀκούσας ὁ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς [ὅτι] Οὐ χρείαν ἔχουσιν οἱ ἰσχύοντες ἰατροῦ ἀλλ᾽ οἱ κακῶς ἔχοντες• οὐκ ἦλθον καλέσαι δικαίους ἀλλ᾽ ἁμαρτωλούς.
The Question about Fasting (Mt 9.14‑17; Luk 5.33‑39)
18 Καὶ ἦσαν οἱ μαθηταὶ Ἰωάννου καὶ οἱ Φαρισαῖοι νηστεύοντες. καὶ ἔρχονται καὶ λέγουσιν αὐτῷ, Διὰ τί οἱ μαθηταὶ Ἰωάννου καὶ οἱ μαθηταὶ τῶν Φαρισαίων νηστεύουσιν, οἱ δὲ σοὶ μαθηταὶ οὐ νηστεύουσιν; 19 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Μὴ δύνανται οἱ υἱοὶ τοῦ νυμφῶνος ἐν ᾧ ὁ νυμφίος μετ᾽ αὐτῶν ἐστιν νηστεύειν; ὅσον χρόνον ἔχουσιν τὸν νυμφίον μετ᾽ αὐτῶν οὐ δύνανται νηστεύειν. 20 ἐλεύσονται δὲ ἡμέραι ὅταν ἀπαρθῇ ἀπ᾽ αὐτῶν ὁ νυμφίος, καὶ τότε νηστεύσουσιν ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ. 21 Οὐδεὶς ἐπίβλημα ῥάκους ἀγνάφου ἐπιράπτει ἐπὶ ἱμάτιον παλαιόν• εἰ δὲ μή, αἴρει τὸ πλήρωμα ἀπ᾽ αὐτοῦ τὸ καινὸν τοῦ παλαιοῦ καὶ χεῖρον σχίσμα γίνεται. 22 καὶ οὐδεὶς βάλλει οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς παλαιούς• εἰ δὲ μή, ῥήξει ὁ οἶνος τοὺς ἀσκοὺς καὶ ὁ οἶνος ἀπόλλυται καὶ οἱ ἀσκοί • ἀλλ᾽ οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς καινούς.
Plucking Grain on the Sabbath (Mt 12.1‑8; Luk 6.1‑5)
23 Καὶ ἐγένετο αὐτὸν ἐν τοῖς σάββασιν παραπορεύεσθαι διὰ τῶν σπορίμων, καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἤρξαντο ὁδὸν ποιεῖν τίλλοντες τοὺς στάχυας. 24 καὶ οἱ Φαρισαῖοι ἔλεγον αὐτῷ, Ἴδε τί ποιοῦσιν τοῖς σάββασιν ὃ οὐκ ἔξεστιν; 25 καὶ λέγει αὐτοῖς, Οὐδέποτε ἀνέγνωτε τί ἐποίησεν Δαυὶδ ὅτε χρείαν ἔσχεν καὶ ἐπείνασεν αὐτὸς καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ, 26 πῶς εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ ἐπὶ Ἀβιαθὰρ ἀρχιερέως καὶ τοὺς ἄρτους τῆς προθέσεως ἔφαγεν, οὓς οὐκ ἔξεστιν φαγεῖν εἰ μὴ τοὺς ἱερεῖς, καὶ ἔδωκεν καὶ τοῖς σὺν αὐτῷ οὖσιν; 27 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Τὸ σάββατον διὰ τὸν ἄνθρωπον ἐγένετο καὶ οὐχ ὁ ἄνθρωπος διὰ τὸ σάββατον.
3
Yezu afumya omuntu ohezire okuboko (Mt 12, 9-14; Luk 6, 6-11)
1 Yezu ashub’ija omu sinagogi. Mwàli omuntu ohozire okuboko. 2 Bahengûza mpu babone erhi amufumya olwa-sabato, lyo bamushobeka. 3 Anacibwîra olya muntu ohozire okuboko, erhi: «Yimuka, oj’ekagarhî». 4 Okubundi abadôsa, erhi: «Ka kuyêmêrîrwe okujira kwinjà olwa-sabato ahâli h’okujira kubî, okuciza obugumaguma b’omuntu ahâli h’okubuheza,?» Nabo banaciba dondo. 5 Anacibagezamwo amasù, akunîre anali burhe erhi mirhima yâbo mibî erhuma; abwîra olya muntu, erhi: «Lambûla okuboko». Akulambûla, n’okuboko kwâge kwafuma. 6 Erhi Abafarizeyi bagenda baj’imujira ihano ho na halya haguma n’Abaherodil mpu babone kurhi bamuyirhamwo.
Engabo y’abantu yakulikira Yezu (Mt 12, 15-16; Luk 6, 17-19)
7 Yezu aciyegûla bo n’abaganda bâge, aj’eburhambi bw’enyanja, n’engabo nyinji y’abantu yarheng’e Galileya n’e Yuda, yamukulikira. 8 Kurheng’e Yeruzalemu, n’Idumeya, n’ishiriza lya Yordani, n’entambi z’e Tiri n’e Sidoni, olubaga lwôshi, erhi luyumwa emyanzi y’eby’adwîrhe ajira, lwamuguma omu cirali. 9 Anacibwîra abaganda bâge mpu bamurheganyize obwârho lyo abantu balek’imufundêza. 10 Bulya àli amafumya balwâla banji, na ngasi bôshi bàli bazamba bakalibirhira emunda ali mpu bamuhumekwo. 11 N’abashetani erhi bamubonaga, bakaz’imufukamira n’okuyakûza, mpu: «Oli Mugala wa Nyamuzinda!» 12 Ci yêhe akabahànza bwenêne mpu barhamumanyîsagya.
Entumwa ikumi n’ibiri (Mt 10, 1-4; 12-16)
13 Anacirheremera oku ntondo, ahamagala abàli alonzize yenene, bamushimba. 14 Acîshogamwo ikumi na babiri mpu babêre haguma naye anayish’ibarhuma okugend’iyigîriza. 15 Abahà obuhashe bw’okufumya abalwâla n’okulibirhakwo abashetani. 16 Anacicîshoga ikumi na babiri: Simoni, anamuyirika izîno lya Petro; 17 Yakôbo, mwene Zebedeyo, n’omulumuna Yowane, abayirika elya Bowanergem, kwo kuderha bene-nkuba. 18 Andreya, Filipo, Bartolomeyo, Mateyo, Toma, Yakôbo mwene Alfeyo, Simoni sha-bushiru, 19 na Yuda w’e Keriyoti, olya wamulenganyagya.
Ab’omulala gwa Yezu bagend’imugwârha (Ywn 10, 20)
20 Banacijà omu nyumpa. Olubaga lwashub’ilundûka, ciru babula aha bankayikulira. 21 Erhi ab’omulala gwâgen bamanya okwo, bakanya mpu baj’imugwârha, bulya bakag’iderha mpu asirahire.
Arhali buhashe bwa Belzebubi Yezu ahulusamwo abashetani
(Mt 12, 24-32; Luk 11, 15-23; 12, 10)
22 Nabo abashamuka b’ihano bàli bayandagalire e Yeruzalemu bakaderha, mpu: «Alimwo Belzebubi n’okubuhashe bw’omurhambo w’abashetani ahulusamwo abashetani»o. 23 Erhi aba amabahamagala, anacibabwîra, omu migani, erhi: «Kurhi shetani ankalibirhakwo Shetani? 24 Erhi obwâmi bwankacigomera bwonene, obwo bwâmi burhankaciyimanga. 25 N’erhi enyumpa yakacilwisa yonene, eyo nyumpa erhankaciyimanga. 26 Naye Shetani akaba acîgomire anacîlwisa yenene, arhankaciyimanga, ci anafananda. 27 Ntâye wankaja omu mw’entwâli akayinyaga ebirugu, arhanarhanzir’ishwêka eyo ntwâli, lyôki ankabona oku ayinyaga ebirugu byâyo. 28 Mmubwîre okuli: ntâco abantu barhakababalirwakwo, ebyâha byôshi na ngasi malogorhe gôshi bâlogorhe. 29 Ci owalogorhere kubî Mûka Mutagatîfup, ntà mango anababalirwe: agwârhwa n’ecâha c’ensiku n’amango.» 30 (Yezu anaciderha ntyo) bulya bakag’iderha mpu : «Shetani omulimwo».
Ababusi na bene wâbo Yezu (Mt 12, 46-50; Luk 8, 19-21)
31 Nina na bene wâbo bayisha, bayimanga embuga, barhuma owaj’imuhamagala. 32 Obwo erhi engabo nyinji y’abantu emutamire eburhambi. Banacimubwîra, mpu: «Nyoko na bene winyu abo bali embuga bakulonza». 33 Naye abashuza, erhi: «Nyâma ye ndi na bene wîrhuq bo bahi?» 34 Okubundi ageza balya bàli bamutamir’eburhambi mwo amasù, anaciderha, erhi: «Ala nyâma na bene wîrhu! 35 Ngasi yeshi ojira oku Nnâmahanga alonzar, oyo ye mwene wîrhu, ye na mwâli wîrhu, ye na nyâma».
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 3
The Man with a Withered Hand (Mt 12.9‑14; Luk 6.6‑11)
1 Καὶ εἰσῆλθεν πάλιν εἰς τὴν συναγωγήν. καὶ ἦν ἐκεῖ ἄνθρωπος ἐξηραμμένην ἔχων τὴν χεῖρα. 2 καὶ παρετήρουν αὐτὸν εἰ τοῖς σάββασιν θεραπεύσει αὐτόν, ἵνα κατηγορήσωσιν αὐτοῦ. 3 καὶ λέγει τῷ ἀνθρώπῳ τῷ τὴν ξηρὰν χεῖρα ἔχοντι, Ἔγειρε εἰς τὸ μέσον. 4 καὶ λέγει αὐτοῖς, Ἔξεστιν τοῖς σάββασιν ἀγαθὸν ποιῆσαι ἢ κακοποιῆσαι, ψυχὴν σῶσαι ἢ ἀποκτεῖναι; οἱ δὲ ἐσιώπων. 5 καὶ περιβλεψάμενος αὐτοὺς μετ᾽ ὀργῆς, συλλυπούμενος ἐπὶ τῇ πωρώσει τῆς καρδίας αὐτῶν λέγει τῷ ἀνθρώπῳ, Ἔκτεινον τὴν χεῖρα. καὶ ἐξέτεινεν καὶ ἀπεκατεστάθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ. 6 καὶ ἐξελθόντες οἱ Φαρισαῖοι εὐθὺς μετὰ τῶν Ἡρῳδιανῶν συμβούλιον ἐδίδουν κατ᾽ αὐτοῦ ὅπως αὐτὸν ἀπολέσωσιν. A Multitude at the Seaside 7 Καὶ ὁ Ἰησοῦς μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ἀνεχώρησεν πρὸς τὴν θάλασσαν, καὶ πολὺ πλῆθος ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας [ἠκολούθησεν], καὶ ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας 8 καὶ ἀπὸ Ἱεροσολύμων καὶ ἀπὸ τῆς Ἰδουμαίας καὶ πέραν τοῦ Ἰορδάνου καὶ περὶ Τύρον καὶ Σιδῶνα, πλῆθος πολὺ ἀκούοντες ὅσα ἐποίει ἦλθον πρὸς αὐτόν. 9 καὶ εἶπεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ἵνα πλοιάριον προσκαρτερῇ αὐτῷ διὰ τὸν ὄχλον ἵνα μὴ θλίβωσιν αὐτόν 10 πολλοὺς γὰρ ἐθεράπευσεν, ὥστε ἐπιπίπτειν αὐτῷ ἵνα αὐτοῦ ἅψωνται ὅσοι εἶχον μάστιγας. 11 καὶ τὰ πνεύματα τὰ ἀκάθαρτα, ὅταν αὐτὸν ἐθεώρουν, προσέπιπτον αὐτῷ καὶ ἔκραζον λέγοντες ὅτι Σὺ εἶ ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ. 12 καὶ πολλὰ ἐπετίμα αὐτοῖς ἵνα μὴ αὐτὸν φανερὸν ποιήσωσιν.
The Choosing of the Twelve (Mt 10.1‑4; Luk 6.12‑16)
13 Καὶ ἀναβαίνει εἰς τὸ ὄρος καὶ προσκαλεῖται οὓς ἤθελεν αὐτός, καὶ ἀπῆλθον πρὸς αὐτόν. 14 καὶ ἐποίησεν δώδεκα [οὓς καὶ ἀποστόλους ὠνόμασεν] ἵνα ὦσιν μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἵνα ἀποστέλλῃ αὐτοὺς κηρύσσειν 15 καὶ ἔχειν ἐξουσίαν ἐκβάλλειν τὰ δαιμόνια 16 [καὶ ἐποίησεν τοὺς δώδεκα,] καὶ ἐπέθηκεν ὄνομα τῷ Σίμωνι Πέτρον, 17 καὶ Ἰάκωβον τὸν τοῦ Ζεβεδαίου καὶ Ἰωάννην τὸν ἀδελφὸν τοῦ Ἰακώβου καὶ ἐπέθηκεν αὐτοῖς ὀνόμα[τα] Βοανηργές, ὅ ἐστιν Υἱοὶ Βροντῆς 18 καὶ Ἀνδρέαν καὶ Φίλιππον καὶ Βαρθολομαῖον καὶ Μαθθαῖον καὶ Θωμᾶν καὶ Ἰάκωβον τὸν τοῦ Ἁλφαίου καὶ Θαδδαῖον καὶ Σίμωνα τὸν Καναναῖον 19 καὶ Ἰούδαν Ἰσκαριώθ, ὃς καὶ παρέδωκεν αὐτόν.
Jesus and Beelzebul (Mt 12.22‑32; Luk 11.14‑23; 12.10)
20 Καὶ ἔρχεται εἰς οἶκον• καὶ συνέρχεται πάλιν [ὁ] ὄχλος, ὥστε μὴ δύνασθαι αὐτοὺς μηδὲ ἄρτον φαγεῖν. 21 καὶ ἀκούσαντες οἱ παρ᾽ αὐτοῦ ἐξῆλθον κρατῆσαι αὐτόν• ἔλεγον γὰρ ὅτι ἐξέστη. 22 καὶ οἱ γραμματεῖς οἱ ἀπὸ Ἱεροσολύμων καταβάντες ἔλεγον ὅτι Βεελζεβοὺλ ἔχει καὶ ὅτι ἐν τῷ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια. 23 καὶ προσκαλεσάμενος αὐτοὺς ἐν παραβολαῖς ἔλεγεν αὐτοῖς, Πῶς δύναται Σατανᾶς Σατανᾶν ἐκβάλλειν; 24 καὶ ἐὰν βασιλεία ἐφ᾽ ἑαυτὴν μερισθῇ, οὐ δύναται σταθῆναι ἡ βασιλεία ἐκείνη 25 καὶ ἐὰν οἰκία ἐφ᾽ ἑαυτὴν μερισθῇ, οὐ δυνήσεται ἡ οἰκία ἐκείνη σταθῆναι. 26 καὶ εἰ ὁ Σατανᾶς ἀνέστη ἐφ᾽ ἑαυτὸν καὶ ἐμερίσθη, οὐ δύναται στῆναι ἀλλὰ τέλος ἔχει. 27 ἀλλ᾽ οὐ δύναται οὐδεὶς εἰς τὴν οἰκίαν τοῦ ἰσχυροῦ εἰσελθὼν τὰ σκεύη αὐτοῦ διαρπάσαι, ἐὰν μὴ πρῶτον τὸν ἰσχυρὸν δήσῃ, καὶ τότε τὴν οἰκίαν αὐτοῦ διαρπάσει. 28 Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι πάντα ἀφεθήσεται τοῖς υἱοῖς τῶν ἀνθρώπων τὰ ἁμαρτήματα καὶ αἱ βλασφημίαι ὅσα ἐὰν βλασφημήσωσιν 29 ὃς δ᾽ ἂν βλασφημήσῃ εἰς τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον, οὐκ ἔχει ἄφεσιν εἰς τὸν αἰῶνα, ἀλλ᾽ ἔνοχός ἐστιν αἰωνίου ἁμαρτήματος. 30 ὅτι ἔλεγον, Πνεῦμα ἀκάθαρτον ἔχει.
The Mother and Brothers of Jesus (Mt 12.46‑50; Luk 8.19‑21)
31 Καὶ ἔρχεται ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ ἔξω στήκοντες ἀπέστειλαν πρὸς αὐτὸν καλοῦντες αὐτόν. 32 καὶ ἐκάθητο περὶ αὐτὸν ὄχλος, καὶ λέγουσιν αὐτῷ, Ἰδοὺ ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ ἀδελφοί σου [καὶ αἱ ἀδελφαί σου] ἔξω ζητοῦσίν σε. 33 καὶ ἀποκριθεὶς αὐτοῖς λέγει, Τίς ἐστιν ἡ μήτηρ μου καὶ οἱ ἀδελφοί [μου]; 34 καὶ περιβλεψάμενος τοὺς περὶ αὐτὸν κύκλῳ καθημένους λέγει, Ἴδε ἡ μήτηρ μου καὶ οἱ ἀδελφοί μου. 35 ὃς [γὰρ] ἂν ποιήσῃ τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ, οὗτος ἀδελφός μου καὶ ἀδελφὴ καὶ μήτηρ ἐστίν.
4
Omugani gw’owajag’imîra emburho (Mt 13, 1-9; Luk 8, 4-8)
1 Ashub’irhondêra okuyigîriza eburhambi bw’enyanja, n’olubaga lunji lwamushimba. Lero anacishonera omu bwârho, atamalamwo, abêra omu nyanja, n’olubaga lwabêra ebulambo. 2 Abayigîriza binji omu migani, anababwîra omu nyigîrizo zâge, erhi: 3 «Yumvagi: Omuhinzi anacihuluka mpu aj’imîra emburho 4 Erhi akola adwîrhe amîra, mburho nguma zarhogera eburhambi bw’enjira; orhunyunyi rhwayisha, rhwacilirazo. 5 Ezindi zarhogera omu lukalabuye lurhagwêrhi budaka bunji, zanacimera dubaduba, bulya obudaka burhàli buli. 6 Erhi izûba licibasha, zaciyumira, bulya ntà mizi zagwêrhe. 7 Ezindi zarhogera omu mishûgi, n’erhi emishugi ekula, yazihuhya, zirhanaciyeragakwo cici. 8 Ezindi zarhogera omu budaka bwinjà; zakula, zayûshûka zanaleheka; zaburha, nguma makumi asharu, eyindi makumi gali ndarhu, eyindi, igana». 9 Anaciyûshûla, erhi: «Ogwêrhe amarhwîri g’okuyumva, ayumve!»
Ecirhuma Yezu ayigîriza omu migani (Mt 13. 10-15; Luk 8, 9-10)
10 Erhi aba akola ali buhumba, balya balì bôshi naye haguma na balya ikumi na babiri bamudôsa obuyobôle bw’emigani 11 Ababwîra, erhi: «Mwêhe mwahirwe okumanya ihwe ly’Obwâmi bwa Nyamuzinda; ci abali embuga bakâbwirwa byôshi omu miganis, 12 lyo bakâlola, barhanabone; bakâyumvirhiza, barhanayumve; mpu lyo barhahinduka binjà barhanababalirwa ebyâha byâbot»
Amahugûlo g’omugaui gwa nyakumira emburho (Mt 13, 18-23; Luk 8, 11-15)
13 Anacibabwîra, erhi: «Ka murhayumvîrhi ogu mugani? Kurhi mwâciyumvagye eyindi migani yôshi? 14 Owamîraga, amîra Oluderho. 15 Abàli eburhambi bw’enjira Oluderho lwamîragwa, erhi bayûs’iyumva, Shetani ayisha, arhwêrûla lulya Luderho omu mirhima yâbo. 16 Na zirya zarhogeraga omu lukalabuye, bo bantu bayumva Oluderho, baluyankirire banasîmire; 17 ci erhi barhagwêrhi mizi: babà bantu ba kasanzi. Amalibuko n’amalumwa erhi bicibayishira lulya Luderho lurhuma, bayirukire bahirima. 18 Haligi n’ezindi zamîragwa omu mishûgi: bo balya bayumvîrhe Oluderho, 19 ci ebihamba by’eby’en’igulu, obunywesi bw’obuhirhi n’enyifinjo z’ebindi, erhi bibajà omu murhima, byanazimaguza lulya Luderho, lubule oku lwabona amalehe, 20 Na zirya zamîragwa omu budaka bwinjàu, bo bantu bayumva Oluderho, baluyankirire, bayêrekwo amalehe, muguma makumi asharhu, owundi makumi gali ndarhu, owundi igana».
Omugani gw’akamole ( Luk 8, 16-17; Mt 10, 26)
21 Anacibabwîra, erhi: «K’akamole kayakizwa okufulikwa omu byâsi erhi omu nterule? K’arhali yo kamanikwa emugamba? 22 Bulya ntâco cifulisirwe cirhakafulûlwa, na ntà ihwe lirhakarhulika. 23 Ogwêrhere amarhwîri g’okuyumva, ayumve!»
Omugani gw’omulengo (Mt 7, 2; 13, 12; Luk 6, 38; 8, 18)
24 Akababwîra, erhi: «Murhege amarhwîri oku ngasi byôshi mwayumwe. Omulengo mwalengeremwo abandi, gwo ninyu mwâlengerwemwo; ciru mayish’iyûshûlirwa. 25 Bulya ogwêrhe, ahâbwa; ci orhagwêrhi, n’ehi agwêrhe, bamunyagahyov».
Omugani gw’emburho ecimeza yône
26 Akaderha, erhi: «Obwâmi bwa Nyamuzinda kwo buli nka kulya omuntu ankakwêba emburho omu idaho. 27 Abè al’iro erhi abè azîne; bubè budufu, gubè mûshi: emburho enacimerere, enakule arhanamanyiri. 28 Bulya obudaka bwonene buyêza, burhanzi ebyâsi, hakulikire omusîsi, na buzinda amahemba omu musîsi. 29 N’erhi emburho eyêraw, anayihiramw’omugushu, bulya gakola mango ga kusanûla».
Omugani gw’emogomogo y’emburho y’esinapi (Mt 13, 31-32; Luk 13, 18-19)
30 Aderha, erhi: «Cici rhwagererakw’Obwâmi bwa Nyamuzinda? Lwiganyo luci rhwankabushushanya? 31 Kwo buli nka mogomogo y’emburho y’esinapi: erhi ejà omu budaka, yo nsungunu kulush’ezindi mburho zôshi. 32 Ci erhi emera, yanakula enabè nnene kulusha ezindi nshogo zôshix; yanajira amashami manênênè, ciru n’ebinyunyi by’emalunga binayish’ikarhûlûlamwo».
Yezu arhayigîrizagya olubaga buzira migani (Mt 13, 34-35)
33 Omu migani minji ya ben’eyo akâg’ibayigîriza, omu Iugero bankanayumvîrhemwo. 34 Arhanabayigîrizagya buzira migani: ci abaganda bâge bôhe akâg’ibayobôlerayo bufundafunda yôshi.
Yezu arhûza omulaba (Mt 8, 23-27; Luk 8, 22-25)
35 Olwo lusiku, erhi kubà bijingo, ababwîra, erhi: «Rhuyikirire ishiriza. 36 Banacirika olubaga, bamurhulira omu bwârho kulya anali, n’agandi mârho gamukulikira. 37 Omulaba munene gwanacizuka omu nyanja, ebivumba byakacîyôha omu bwârho, bwôshi bwayunjula mîshi. 38 Yêhe erhi al’îro omu ndalâlà, agwishîre oku mushego. Bamutula, bamubwîra, mpu: «Yâgirwa, k’orhamanyiri oku kufà kuno?». 39 Anacizûka, akalihira empûsi, anabwîra enyanja, erhi: «Hulika, onarhûle!» Empûsi yatwîka n’omurhûla gwàba. 40 Okubundi ababwîra, erhi: «Cirhumire muyôboha? Ka ntà buyêmêre mugwêrhe?» 41 Banacigeramw’omusisi, banakabwîrana bône na nnene, mpu: «Lero ye ndi oyu! Ci yêhe empûsi n’enyanja bidwîrhe byamuyumva!»
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 4
The Parable of the Sower (Mt 13.1‑9; Luk 8.4‑8)
1 Καὶ πάλιν ἤρξατο διδάσκειν παρὰ τὴν θάλασσαν• καὶ συνάγεται πρὸς αὐτὸν ὄχλος πλεῖστος, ὥστε αὐτὸν εἰς πλοῖον ἐμβάντα καθῆσθαι ἐν τῇ θαλάσσῃ, καὶ πᾶς ὁ ὄχλος πρὸς τὴν θάλασσαν ἐπὶ τῆς γῆς ἦσαν. 2 καὶ ἐδίδασκεν αὐτοὺς ἐν παραβολαῖς πολλὰ καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς ἐν τῇ διδαχῇ αὐτοῦ, 3 Ἀκούετε. ἰδοὺ ἐξῆλθεν ὁ σπείρων σπεῖραι. 4 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ σπείρειν ὃ μὲν ἔπεσεν παρὰ τὴν ὁδόν, καὶ ἦλθεν τὰ πετεινὰ καὶ κατέφαγεν αὐτό. 5 καὶ ἄλλο ἔπεσεν ἐπὶ τὸ πετρῶδες ὅπου οὐκ εἶχεν γῆν πολλήν, καὶ εὐθὺς ἐξανέτειλεν διὰ τὸ μὴ ἔχειν βάθος γῆς 6 καὶ ὅτε ἀνέτειλεν ὁ ἥλιος ἐκαυματίσθη καὶ διὰ τὸ μὴ ἔχειν ῥίζαν ἐξηράνθη. 7 καὶ ἄλλο ἔπεσεν εἰς τὰς ἀκάνθας, καὶ ἀνέβησαν αἱ ἄκανθαι καὶ συνέπνιξαν αὐτό, καὶ καρπὸν οὐκ ἔδωκεν. 8 καὶ ἄλλα ἔπεσεν εἰς τὴν γῆν τὴν καλὴν καὶ ἐδίδου καρπὸν ἀναβαίνοντα καὶ αὐξανόμενα καὶ ἔφερεν ἓν τριάκοντα καὶ ἓν ἑξήκοντα καὶ ἓν ἑκατόν. 9 καὶ ἔλεγεν, Ὃς ἔχει ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω.
The Purpose of the Parables (Mt 13.10‑17; Luk 8.9‑10)
10 Καὶ ὅτε ἐγένετο κατὰ μόνας, ἠρώτων αὐτὸν οἱ περὶ αὐτὸν σὺν τοῖς δώδεκα τὰς παραβολάς. 11 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Ὑμῖν τὸ μυστήριον δέδοται τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ• ἐκείνοις δὲ τοῖς ἔξω ἐν παραβολαῖς τὰ πάντα γίνεται, 12 ἵνα βλέποντες βλέπωσιν καὶ μὴ ἴδωσιν, καὶ ἀκούοντες ἀκούωσιν καὶ μὴ συνιῶσιν, μήποτε ἐπιστρέψωσιν καὶ ἀφεθῇ αὐτοῖς.
The Parable of the Sower Explained (Mt 13.18‑23; Luk 8.11‑15)
13 Καὶ λέγει αὐτοῖς, Οὐκ οἴδατε τὴν παραβολὴν ταύτην, καὶ πῶς πάσας τὰς παραβολὰς γνώσεσθε; 14 ὁ σπείρων τὸν λόγον σπείρει. 15 οὗτοι δέ εἰσιν οἱ παρὰ τὴν ὁδόν• ὅπου σπείρεται ὁ λόγος καὶ ὅταν ἀκούσωσιν, εὐθὺς ἔρχεται ὁ Σατανᾶς καὶ αἴρει τὸν λόγον τὸν ἐσπαρμένον εἰς αὐτούς. 16 καὶ οὗτοί εἰσιν οἱ ἐπὶ τὰ πετρώδη σπειρόμενοι, οἳ ὅταν ἀκούσωσιν τὸν λόγον εὐθὺς μετὰ χαρᾶς λαμβάνουσιν αὐτόν, 17 καὶ οὐκ ἔχουσιν ῥίζαν ἐν ἑαυτοῖς ἀλλὰ πρόσκαιροί εἰσιν, εἶτα γενομένης θλίψεως ἢ διωγμοῦ διὰ τὸν λόγον εὐθὺς σκανδαλίζονται. 18 καὶ ἄλλοι εἰσὶν οἱ εἰς τὰς ἀκάνθας σπειρόμενοι• οὗτοί εἰσιν οἱ τὸν λόγον ἀκούσαντες, 19 καὶ αἱ μέριμναι τοῦ αἰῶνος καὶ ἡ ἀπάτη τοῦ πλούτου καὶ αἱ περὶ τὰ λοιπὰ ἐπιθυμίαι εἰσπορευόμεναι συμπνίγουσιν τὸν λόγον καὶ ἄκαρπος γίνεται. 20 καὶ ἐκεῖνοί εἰσιν οἱ ἐπὶ τὴν γῆν τὴν καλὴν σπαρέντες, οἵτινες ἀκούουσιν τὸν λόγον καὶ παραδέχονται καὶ καρποφοροῦσιν ἓν τριάκοντα καὶ ἓν ἑξήκοντα καὶ ἓν ἑκατόν.
A Light under a Bushel (Luk 8.16‑18)
21 Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Μήτι ἔρχεται ὁ λύχνος ἵνα ὑπὸ τὸν μόδιον τεθῇ ἢ ὑπὸ τὴν κλίνην; οὐχ ἵνα ἐπὶ τὴν λυχνίαν τεθῇ; 22 οὐ γάρ ἐστιν κρυπτὸν ἐὰν μὴ ἵνα φανερωθῇ, οὐδὲ ἐγένετο ἀπόκρυφον ἀλλ᾽ ἵνα ἔλθῃ εἰς φανερόν. 23 εἴ τις ἔχει ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω. 24 Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Βλέπετε τί ἀκούετε. ἐν ᾧ μέτρῳ μετρεῖτε μετρηθήσεται ὑμῖν καὶ προστεθήσεται ὑμῖν. 25 ὃς γὰρ ἔχει, δοθήσεται αὐτῷ• καὶ ὃς οὐκ ἔχει, καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ᾽ αὐτοῦ.
The Parable of the Growing Seed
26 Καὶ ἔλεγεν, Οὕτως ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ὡς ἄνθρωπος βάλῃ τὸν σπόρον ἐπὶ τῆς γῆς 27 καὶ καθεύδῃ καὶ ἐγείρηται νύκτα καὶ ἡμέραν, καὶ ὁ σπόρος βλαστᾷ καὶ μηκύνηται ὡς οὐκ οἶδεν αὐτός. 28 αὐτομάτη ἡ γῆ καρποφορεῖ, πρῶτον χόρτον εἶτα στάχυν εἶτα πλήρη[ς] σῖτον ἐν τῷ στάχυϊ. 29 ὅταν δὲ παραδοῖ ὁ καρπός, εὐθὺς ἀποστέλλει τὸ δρέπανον, ὅτι παρέστηκεν ὁ θερισμός.

The Parable of the Mustard Seed (Mt 13.31‑32; Luk 13.18‑19)
30 Καὶ ἔλεγεν, Πῶς ὁμοιώσωμεν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ἢ ἐν τίνι αὐτὴν παραβολῇ θῶμεν; 31 ὡς κόκκῳ σινάπεως, ὃς ὅταν σπαρῇ ἐπὶ τῆς γῆς, μικρότερον ὂν πάντων τῶν σπερμάτων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς, 32 καὶ ὅταν σπαρῇ, ἀναβαίνει καὶ γίνεται μεῖζον πάντων τῶν λαχάνων καὶ ποιεῖ κλάδους μεγάλους, ὥστε δύνασθαι ὑπὸ τὴν σκιὰν αὐτοῦ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνοῦν.
The Use of Parables (Mt 13.34‑35)
33 Καὶ τοιαύταις παραβολαῖς πολλαῖς ἐλάλει αὐτοῖς τὸν λόγον καθὼς ἠδύναντο ἀκούειν 34 χωρὶς δὲ παραβολῆς οὐκ ἐλάλει αὐτοῖς, κατ᾽ ἰδίαν δὲ τοῖς ἰδίοις μαθηταῖς ἐπέλυεν πάντα.
The Calming of a Storm (Mt 8.23‑27; Luk 8.22‑25)
35 Καὶ λέγει αὐτοῖς ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ὀψίας γενομένης, Διέλθωμεν εἰς τὸ πέραν. 36 καὶ ἀφέντες τὸν ὄχλον παραλαμβάνουσιν αὐτὸν ὡς ἦν ἐν τῷ πλοίῳ, καὶ ἄλλα πλοῖα ἦν μετ᾽ αὐτοῦ. 37 καὶ γίνεται λαῖλαψ μεγάλη ἀνέμου καὶ τὰ κύματα ἐπέβαλλεν εἰς τὸ πλοῖον, ὥστε ἤδη γεμίζεσθαι τὸ πλοῖον. 38 καὶ αὐτὸς ἦν ἐν τῇ πρύμνῃ ἐπὶ τὸ προσκεφάλαιον καθεύδων. καὶ ἐγείρουσιν αὐτὸν καὶ λέγουσιν αὐτῷ, Διδάσκαλε, οὐ μέλει σοι ὅτι ἀπολλύμεθα; 39 καὶ διεγερθεὶς ἐπετίμησεν τῷ ἀνέμῳ καὶ εἶπεν τῇ θαλάσσῃ, Σιώπα, πεφίμωσο. καὶ ἐκόπασεν ὁ ἄνεμος καὶ ἐγένετο γαλήνη μεγάλη. 40 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τί δειλοί ἐστε; οὔπω ἔχετε πίστιν; 41 καὶ ἐφοβήθησαν φόβον μέγαν καὶ ἔλεγον πρὸς ἀλλήλους, Τίς ἄρα οὗτός ἐστιν ὅτι καὶ ὁ ἄνεμος καὶ ἡ θάλασσα ὑπακούει αὐτῷ;
5
Yezu alîkûza omuntu w’e Jerazeni wàlimwo shetani (Mt 8, 28-34; Luk 8, 26-.19)
1 Banaciyikirira ishiriza, omu cihugo c’Abajerazeni. 2 Oku anayômoka omu bwârho, omuntu ogwêrhwe n’omuzimu mubî ayisha amulibirhîre, erhi arhenga omu byûsho. 3 Enyumpa yâge byàli byûsho, na ntà muntu wankahashir’imushwêka, ciru ankakolesa emigozi. 4 Bulya kanji-kanji bàli barhanzir’imushwêka n’emigozi n’obudagule, ci ali erhi akonwîre obwo budagule anatwa eyo migozi, na ntâye wacimuhashaga. 5 Ngasi lusiku, buca buyira, nk’arhali omu byûsho, erhi omu mpinga, ayâma-yâma, anaj’acîyâgazay n’amabuye. 6 Erhi alangira Yezu, amulibirhirayo, amufukamira: 7 ayakûza n’izù linene, erhi: «Bici rhufanwa nâwe, Yezu, Mwene-Nyamuzinda w’Enyanya? Nkulahiriîze oku Izîno lya Nnâmahanga, orhandibuzagya!» 8 Bulya Yezu akâg’imubwîra, erhi: «We muzimu mubî, rhengamw’oyu muntu.» 9 Amudôsa, erhi: «Izîno lyâwe we ndi?» Amushuza, erhi: «Izîno lyâni nie murhwe, bulya rhuli banji». 10 Anacimuhûna bwenêne mpu arhamuhulusagya muli eco cihugo. 11 Aha burhambi hàli obuso bunene bw’engulube, erhi ziyâbusire oku ntondo. 12 Balya bazimu babî bamuhûna bwenêne, baderha, mpu: «Orbuhêke mwo zira ngulube, rhubè mwo rhuja». 13 Anacibayêmêrera. Balya bazimu babî banacigenda, bajàmwo zirya ngulube. Zanacitula ecimologo, obusò bwahona oku manga, bwagend’icîloha omu nyanja, bwafira omu mîshi. Zàli nka bihumbi bibiri. 14 Abangere bôhe bacikulira omulindi, bagend’ilumîza ogwo mwanzi omu cishagala n’omu ndimiro. Abantu bashagamuka mpu baj’ilola oku byabîre. 15 Erhi bahika hali Yezu, bashimâna olya wàlimwo omurhwe gw’ashetani atamîre, ayambîrhe anali mugumagumà n’obukengêre bwâge bôshi; bayôboha. 16 Ababonaga oku byabà. babarhondêreza olw’Oyo muntu wàlimwo shetani lwôshi n’olw’engulube. 17 Okubundi barhondêra okuyinginga Yezu mpu abarhengere eka. 18 Erhi aba akol’ashonera omu bwârho, olya wàli ogwêrhwe na shetani amusengera mpu amukulikire. 19 Amulahirira, amubwîra. erhi: «Oj’emwâwez muli bene winyu, ogend’ibaganîrira aminja gôshi Nyakasane akujirîre omu bwonjo bwâge». 20 Anacihira njìra, arhondêra okulumîza omu Dekapoli ngasi kwôshi Yezu amujirîre, n’abantu bôshi barhangâla.
Yezu afumya omukazi walwâla omududu, anafûla mwâli wa Yayiri (Mt 9, 18-26; Luk 8, 40-56)
21 Erhi Yezu aba amashub’iyikirira ishiriza omu bwârho, bantu banji bamushubûkira. Abêra oku mushengaa gw’enyanja. 22 Hanaciyisha muguma w’omu bakulu b’esinagogi, izîno lyage ye Yayiri. Erhi amubona, afukama embere zâge, 23 anacimushenga bwenêne, erhi: «Mwâli wâni ali obufa; oyishe, omuhumekwo lyo afuma analame». 24 Yezu amushimba, n’olubaga lunji lw’abantu lwamukulikira lwanamugorha. 25 Omukazi walwâlaga omududu kurhenga myâka ikumi n’ibiri, 26 erhi arhamire n’abafumu ba ngasi lubero, n’erhi ebintu byamuhwerîre byôshi buzira okubona ely’oku ngohe, ciru n’endwâla yâge yajà yayûshûka. 27 Erhi aciyumva emyanzi ya Yezu, amuyisha nyuma, amuhuma oku cishûli. 28 Bulya akâg’ikengêra omu murhima, erhi: «Nkahuma ciru oku myambalo yâge yône, nanafuma». 29 Ho na halya ecirhambo câge cahuba, ayumva omu mubiri oku Amafuma endwâla yâge. 30 Ho n’aho Yezu ayumva oku obuzibu bumurhenziremwo; anacihindamukira olubaga, adôsa, erhi: «Ndi ompumire oku myambalo?» 31 Abaganda bâge bamubwîra, mpu: «Ka orhabwîni oku abantu bakulundumirekwo? Nâwe mpu ndi okuhumirekwo?» 32 Anacilola eyi n’eyi, mpu abone owajiraga ntyo. 33 Okubundi olya mukazi anaciyôboha, ageramw’omusisi, bulya ali amanyire oku byabîre kwôshi. Anaciyisha, acîkwêba aha magulu gâge, amurhondêreza oku binali kwôshi. 34 Anacimubwîra, erhi: «Mwâna wâni, obuyêmêre bwâwe bwakufumize; ocigendere n’obuholo, onafume endwâla yâwe». 35 Oku acidwîrhe aderha, hayisha abantu barhenga emwa omukulu w’esinagogi, bamubwîra, mpu: «Kali mwâli wâwe afire! Bici waciberakwo Omwigîriza irhwe?» 36 Erhi ayumva ako kanwa badesire, Yezu abwîra olya mukulu w’esinagogi, erhi: «Orhayôbohaga; oyêmêre kwonene». 37 Anacilahira mpu arhakulikirwa na ndi, orhali Petro, Yakôbo na Yowane, mulumuna wa Yakôbo. 38 Erhi bahika aha mw’olya mukulu w’esinagogi, Yezu ayumva emikûmo n’abantu badwîrhe balaka n’okubanda endûlù. 39 Erhi aba amaja omu nyumpa, ababwîra, erhi: «Eyi mikûmo n’ezi ndûlm ziri za bici? Omwâna arhafiri, ci al’îro». 40 Nabo banacimushekera. Okubundi, erhi aba amabahulusa bôshi, ayanka îshe na nnina w’olya mwâna na balya balì bo naye, aja halya omwâna àli. 41 Agwârha olya mwâna okuboko, amubwîra, erhi: «Talita kum»b, kwo kuderha: «We munyere, nkubwîzire nti ozûke!» 42 Ho na halya olya munyere anaciyimanga, alambagira, bulya ali akola wa myâka ikumi n’ibiri muburhe. Abantu barhangâla bwenêne. 43 Abakomêreza bwenêne mpu ntâye omanyage ogwo mwanzi; anarhegeka mpu bamuhe ebiryo alye.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 5
The Healing of the Gerasene Demoniac (Mt 8.28‑34; Luk 8.26‑39)
1 Καὶ ἦλθον εἰς τὸ πέραν τῆς θαλάσσης εἰς τὴν χώραν τῶν Γερασηνῶν. 2 καὶ ἐξελθόντος αὐτοῦ ἐκ τοῦ πλοίου εὐθὺς ὑπήντησεν αὐτῷ ἐκ τῶν μνημείων ἄνθρωπος ἐν πνεύματι ἀκαθάρτῳ, 3 ὃς τὴν κατοίκησιν εἶχεν ἐν τοῖς μνήμασιν, καὶ οὐδὲ ἁλύσει οὐκέτι οὐδεὶς ἐδύνατο αὐτὸν δῆσαι 4 διὰ τὸ αὐτὸν πολλάκις πέδαις καὶ ἁλύσεσιν δεδέσθαι καὶ διεσπάσθαι ὑπ᾽ αὐτοῦ τὰς ἁλύσεις καὶ τὰς πέδας συντετρῖφθαι, καὶ οὐδεὶς ἴσχυεν αὐτὸν δαμάσαι 5 καὶ διὰ παντὸς νυκτὸς καὶ ἡμέρας ἐν τοῖς μνήμασιν καὶ ἐν τοῖς ὄρεσιν ἦν κράζων καὶ κατακόπτων ἑαυτὸν λίθοις. 6 καὶ ἰδὼν τὸν Ἰησοῦν ἀπὸ μακρόθεν ἔδραμεν καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ 7 καὶ κράξας φωνῇ μεγάλῃ λέγει, Τί ἐμοὶ καὶ σοί, Ἰησοῦ υἱὲ τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου; ὁρκίζω σε τὸν θεόν, μή με βασανίσῃς. 8 ἔλεγεν γὰρ αὐτῷ, Ἔξελθε τὸ πνεῦμα τὸ ἀκάθαρτον ἐκ τοῦ ἀνθρώπου. 9 καὶ ἐπηρώτα αὐτόν, Τί ὄνομά σοι; καὶ λέγει αὐτῷ, Λεγιὼν ὄνομά μοι, ὅτι πολλοί ἐσμεν. 10 καὶ παρεκάλει αὐτὸν πολλὰ ἵνα μὴ αὐτὰ ἀποστείλῃ ἔξω τῆς χώρας. 11 Ἦν δὲ ἐκεῖ πρὸς τῷ ὄρει ἀγέλη χοίρων μεγάλη βοσκομένη 12 καὶ παρεκάλεσαν αὐτὸν λέγοντες, Πέμψον ἡμᾶς εἰς τοὺς χοίρους, ἵνα εἰς αὐτοὺς εἰσέλθωμεν. 13 καὶ ἐπέτρεψεν αὐτοῖς. καὶ ἐξελθόντα τὰ πνεύματα τὰ ἀκάθαρτα εἰσῆλθον εἰς τοὺς χοίρους, καὶ ὥρμησεν ἡ ἀγέλη κατὰ τοῦ κρημνοῦ εἰς τὴν θάλασσαν, ὡς δισχίλιοι, καὶ ἐπνίγοντο ἐν τῇ θαλάσσῃ. 14 καὶ οἱ βόσκοντες αὐτοὺς ἔφυγον καὶ ἀπήγγειλαν εἰς τὴν πόλιν καὶ εἰς τοὺς ἀγρούς• καὶ ἦλθον ἰδεῖν τί ἐστιν τὸ γεγονὸς 15 καὶ ἔρχονται πρὸς τὸν Ἰησοῦν καὶ θεωροῦσιν τὸν δαιμονιζόμενον καθήμενον ἱματισμένον καὶ σωφρονοῦντα, τὸν ἐσχηκότα τὸν λεγιῶνα, καὶ ἐφοβήθησαν. 16 καὶ διηγήσαντο αὐτοῖς οἱ ἰδόντες πῶς ἐγένετο τῷ δαιμονιζομένῳ καὶ περὶ τῶν χοίρων. 17 καὶ ἤρξαντο παρακαλεῖν αὐτὸν ἀπελθεῖν ἀπὸ τῶν ὁρίων αὐτῶν. 18 καὶ ἐμβαίνοντος αὐτοῦ εἰς τὸ πλοῖον παρεκάλει αὐτὸν ὁ δαιμονισθεὶς ἵνα μετ᾽ αὐτοῦ ᾖ. 19 καὶ οὐκ ἀφῆκεν αὐτόν, ἀλλὰ λέγει αὐτῷ, Ὕπαγε εἰς τὸν οἶκόν σου πρὸς τοὺς σοὺς καὶ ἀπάγγειλον αὐτοῖς ὅσα ὁ κύριός σοι πεποίηκεν καὶ ἠλέησέν σε. 20 καὶ ἀπῆλθεν καὶ ἤρξατο κηρύσσειν ἐν τῇ Δεκαπόλει ὅσα ἐποίησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, καὶ πάντες ἐθαύμαζον.
Jairus’ Daughter and the Woman Who Touched Jesus’ Garment (Mt 9.18‑26; Luk 8.40‑56)
21 Καὶ διαπεράσαντος τοῦ Ἰησοῦ [ἐν τῷ πλοίῳ] πάλιν εἰς τὸ πέραν συνήχθη ὄχλος πολὺς ἐπ᾽ αὐτόν, καὶ ἦν παρὰ τὴν θάλασσαν. 22 καὶ ἔρχεται εἷς τῶν ἀρχισυναγώγων, ὀνόματι Ἰάϊρος, καὶ ἰδὼν αὐτὸν πίπτει πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ 23 καὶ παρακαλεῖ αὐτὸν πολλὰ λέγων ὅτι Τὸ θυγάτριόν μου ἐσχάτως ἔχει, ἵνα ἐλθὼν ἐπιθῇς τὰς χεῖρας αὐτῇ ἵνα σωθῇ καὶ ζήσῃ. 24 καὶ ἀπῆλθεν μετ᾽ αὐτοῦ. Καὶ ἠκολούθει αὐτῷ ὄχλος πολὺς καὶ συνέθλιβον αὐτόν. 25 καὶ γυνὴ οὖσα ἐν ῥύσει αἵματος δώδεκα ἔτη 26 καὶ πολλὰ παθοῦσα ὑπὸ πολλῶν ἰατρῶν καὶ δαπανήσασα τὰ παρ᾽ αὐτῆς πάντα καὶ μηδὲν ὠφεληθεῖσα ἀλλὰ μᾶλλον εἰς τὸ χεῖρον ἐλθοῦσα, 27 ἀκούσασα περὶ τοῦ Ἰησοῦ, ἐλθοῦσα ἐν τῷ ὄχλῳ ὄπισθεν ἥψατο τοῦ ἱματίου αὐτοῦ 28 ἔλεγεν γὰρ ὅτι Ἐὰν ἅψωμαι κἂν τῶν ἱματίων αὐτοῦ σωθήσομαι. 29 καὶ εὐθὺς ἐξηράνθη ἡ πηγὴ τοῦ αἵματος αὐτῆς καὶ ἔγνω τῷ σώματι ὅτι ἴαται ἀπὸ τῆς μάστιγος. 30 καὶ εὐθὺς ὁ Ἰησοῦς ἐπιγνοὺς ἐν ἑαυτῷ τὴν ἐξ αὐτοῦ δύναμιν ἐξελθοῦσαν ἐπιστραφεὶς ἐν τῷ ὄχλῳ ἔλεγεν, Τίς μου ἥψατο τῶν ἱματίων; 31 καὶ ἔλεγον αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, Βλέπεις τὸν ὄχλον συνθλίβοντά σε καὶ λέγεις, Τίς μου ἥψατο; 32 καὶ περιεβλέπετο ἰδεῖν τὴν τοῦτο ποιήσασαν. 33 ἡ δὲ γυνὴ φοβηθεῖσα καὶ τρέμουσα, εἰδυῖα ὃ γέγονεν αὐτῇ, ἦλθεν καὶ προσέπεσεν αὐτῷ καὶ εἶπεν αὐτῷ πᾶσαν τὴν ἀλήθειαν. 34 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῇ, Θυγάτηρ, ἡ πίστις σου σέσωκέν σε• ὕπαγε εἰς εἰρήνην καὶ ἴσθι ὑγιὴς ἀπὸ τῆς μάστιγός σου. 35 Ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος ἔρχονται ἀπὸ τοῦ ἀρχισυναγώγου λέγοντες ὅτι Ἡ θυγάτηρ σου ἀπέθανεν• τί ἔτι σκύλλεις τὸν διδάσκαλον; 36 ὁ δὲ Ἰησοῦς παρακούσας τὸν λόγον λαλούμενον λέγει τῷ ἀρχισυναγώγῳ, Μὴ φοβοῦ, μόνον πίστευε. 37 καὶ οὐκ ἀφῆκεν οὐδένα μετ᾽ αὐτοῦ συνακολουθῆσαι εἰ μὴ τὸν Πέτρον καὶ Ἰάκωβον καὶ Ἰωάννην τὸν ἀδελφὸν Ἰακώβου. 38 καὶ ἔρχονται εἰς τὸν οἶκον τοῦ ἀρχισυναγώγου, καὶ θεωρεῖ θόρυβον καὶ κλαίοντας καὶ ἀλαλάζοντας πολλά, 39 καὶ εἰσελθὼν λέγει αὐτοῖς, Τί θορυβεῖσθε καὶ κλαίετε; τὸ παιδίον οὐκ ἀπέθανεν ἀλλὰ καθεύδει. 40 καὶ κατεγέλων αὐτοῦ. αὐτὸς δὲ ἐκβαλὼν πάντας παραλαμβάνει τὸν πατέρα τοῦ παιδίου καὶ τὴν μητέρα καὶ τοὺς μετ᾽ αὐτοῦ καὶ εἰσπορεύεται ὅπου ἦν τὸ παιδίον. 41 καὶ κρατήσας τῆς χειρὸς τοῦ παιδίου λέγει αὐτῇ, Ταλιθα κουμ, ὅ ἐστιν μεθερμηνευόμενον Τὸ κοράσιον, σοὶ λέγω, ἔγειρε. 42 καὶ εὐθὺς ἀνέστη τὸ κοράσιον καὶ περιεπάτει• ἦν γὰρ ἐτῶν δώδεκα. καὶ ἐξέστησαν [εὐθὺς] ἐκστάσει μεγάλῃ. 43 καὶ διεστείλατο αὐτοῖς πολλὰ ἵνα μηδεὶς γνοῖ τοῦτο, καὶ εἶπεν δοθῆναι αὐτῇ φαγεῖν.
6
Yezu agera e Nazareti (Mt 13, 53-58; Luk 4, 16-30)
1 Erhi arhenga eyo, aja omu cihugo c’emwâbo, n’abaganda bâge bamukulikira. 2 Erhi kubà lwa sabato, arhondêr’ayigîriza omu sinagogi; na banji, erhi bamuyumva, basômerwa banakaderha, mpu: «Ngabi amakula okwo kwoshi? N’obu bwenge bôshi agwêrhe n’ebirhangâzo bidwîrhe byajirwa n’amaboko gâge? 3 K’arhali mubinji oyu, mugala wa Mariya, mwene wâboc Yakôbo, na Yozefu, na Yuda, na Simoni? Na bâli bâbo, k’arhali kwo babà kuno mwîrhu?» Banacimulola kubî. 4 Naye Yezu ababwîra, erhi: «Ntà bandi omulêbi abula okukengwa omurhali omu cihugo câge, n’omo ishanja lyâge, n’omu mwâge». 5 Na ntà cisômerîne ciru n’eciguma ajizire eyo munda. Balwâla banyi bonene ahizirekwo amaboko, abafumya. 6 Okubula obuyêmêre kwâbo kwamusômera.
Yezu arhuma Entumwa zâge (Mt 10, 1-14; Luk 9, 1-6)
Anacij’ageragera omu bishagala by’eburhambi, aj’ayigîriza. 7 Ahamagala balya ikumi na babiri. Arhondêra okubarhuma babiri babiri, abahà obuhashe oku bazimu babî. 8 Abahànza mpu barhahêkaga cici oku njira, aha nyuma y’akarhi konene: ciru n’enshangu y’obuntu, erhi nshoho, erhi bujuma bw’igerha omu luhago; 9 ci mpu bayambale enkwêrho, barhanacihundikiraga bishûli bibiri. 10 Ababwîra, erhi: «Ngasi hôshi mwanaje omu nyumpa, mubêremwo kuhika murhenge halya. 11 Aha bâbule okumuyankirira n’okummuyumva, muharhenge munagukumule akatulo kamuli oku nshando, kuyish’ibà câgizo cinyu kuli bo». 12 Okubundi banacilikûla, bajà bayigîriza abantu mpu bacîyunjuze; 13 bakâlibirhakwo bashetani banji, bakashîga balwâlad banji amavurha, banakaz’ibafumya.
Herodi na Yezu (Ml 14, 1-2; Luk 9, 7-9 )
14 Mwâmi Herodi anaciyumva emyanzi yâge, bulya izîno lyâge lyàli lyajîre irenge. Bakag’iderha, mpu: «Yowane Mubatiza afûsire omu bafù: kwo kumudwirhîre ebi bisômerîne adwîrhe ajira». 15 Abandi bakaderha, mpu: «Eliya oyu». N’abandi, mpu: «Mulêbi oyo nka abandi balêbi». 16 Herodi, erhi ayumva, aderha, erhi: «Yowane natwag’irhwe oyo ofûsire omu bafù!»
Okufà kwa Yowane Mubatiza (Mt 14, 3-12; Luk 3, 19-20)
17 Bulya Herodi yenene warhumaga abagwârha Yowane b’anamuhira omu mpamikwa erhi Herodiyada, mukà-mwene wâbo Filipo, orhuma, amamuyanka. 18 Bulya Yowane abwîraga Herodi, erhi: «Ntà bwemêre ogwêrhe bw’o kuherula mukà-mwene winyu». 19 Kurhenga aho Herodiyada amukunirira anakalonza okumuyîrha, ci ayabirwa, 20 bulya Herodi akâg’irhînya Yowane, oku kubà àli muntu mushinganyanya na mutagatîfu, anakag’imulanga. Erhi amuyumvagya, omurhima gunamulye, ci okwo kurharhumaga arhakâsîma okumuyumvîrhiza. 21 Lero olusiku alingaga lwanaciyisha: lwo lusiku lukulu lw’okuburhwa kwa Herodi. Anacijira idinye, alâlika abarhambo bâge, abakulu b’abasirika n’abashamuka b’e Galileya. 22 Mwâli wa Herodiyada erhi ayisha, aj’eruhya, arhamba, asimîsa Herodi n’abalâlike. Okubundi mwâmi anacibwîra olya mwâna-nyere, erhi: «Ompûne ngasi eci olonzize, nakuhaco». 23 Anacimubwîra n’endahiro, erhi: «Ngasi eci wankampûna, nakuhaco, ciru cankabà luhande lw’Obwâmi bwâni». 24 Olya munyere ahuluka, aj’ibwîra nnina, erhi: «Cici nahûna?» Naye nnina, erhi: «lrhwe lya Yowane Mubatiza». 25 Ashub’iyisha alibirhîre emunda mwâmi àli, amubwîra, erhi: «Nahûna ompêre oku nambi bo na buno irhwe lya Yowane Mubatiza». 26 Mwâmi acîganya bwenêne, ci endahiro yâge na balya bàli oku cibo bo naye birhuma, arhacilonzagya okumubonya nshonyi. 27 Obwo mwâmi arhuma omuganda mpu agend’ilêrha irhwe lya Yowane. Olya muganda anacigenda, aja omu mpamikwa, amutwa igosi. 28, ayisha adwîrhe irhwe lyâge oku nambi, anacilihereza olya munyere, naye aliha nnina. 29 Erhi abaganda ba Yowane bamanya, bayish’iyanka omurhumba gwâge, bagubisha.
Yezu aluza emigati obw’oburhanzi (Mt 14, 13-21; Luk 9, 10-17; Ywn 6, 1-13; Mrk 8, 1-10)
30 Erhi entumwa zishubûka, zacigusha aha Yezu àli, zamurhondêreza emyanzi y’ebi zakozire byôshi n’ebi zayigîrizize. 31 Anacibabwîra, erhi: «Muyishe bufunda aharhali bantu, muluhûke hitya. Bulya abantu bakag’iyisha n’abakag’igenda bàli banji bwenêne, ciru entumwa zabula amango g’okulya. 32 Bacijira omu bwârho, bayikirira aharhali bantu, omu lwihwêko. 33 Abantu erhi babona bacigendera, banji bamanya ngahi bajà. Bahubuka omu bishagala byôshi, babashokolera n’amagulu, bajicilundayo. 34 Erhi Yezu arhenga omu bwârho, abona engabo y’abantu, obwonjo bwâbo bwamugwârha, bulya bàli nka busò burhagwêrhi mungere: arhondêra okubayigîriza binji. 35 Erhi izûba lizonga, abaganda bâge bamujàho, bamubwîra, mpu: «Lyamaba irungu lino, n’izûba lino lyazika; 36 lika aba bantu bagend’igula ebi balya omu bihando n’omu bishagala bya hôfi». 37 Naye abashuza, erhi: «Ka murhabahà ebi balya mwênene!» Nabo bamubwîra, mpu: «Ka rhugend’igula emigati ya magerha ngoyoe ibiri, rhubahè balye?» 38 Anacibadôsa, erhi: «Migati inga mugwêrhe? Mugend’ilola!» Erhi bayûs’irhangula, bamubwîra, mpu: «Irhanu na nfi ibiri». 39 Anacirhegeka mpu babwârhaze abantu bôshi rhudêko rhudêko oku lubala. 40 Banacibwârhala birundo birundo, aha igana igana, aha makumi arhânu arhânu. 41 Okubundi Arhôla erya migati oku eri irhanu na zirya nfi zombi, agalamira emalunga, abigisha, abega erya migati, ayihêreza abaganda bâge mpu bagabulire abantu; na zirya nfi nazo azigabîrabo. 42 Balya bôshi, bayigurha. 43 Banacirhôla ebi bàsizagya, bayunjuza rhushâbulo ikumi na rhubiri rhw’ebisigaliza by’erya migati na zirya nfi. 44 Nabo abalyaga bàli balume bihumbi birhânu.

Yezu alambagira omu nyanja (Mt 14, 22-23; Ywn 6, 16-21)
45 Ho n’aho asêza abaganda bâge mpu bajè omu bwârho, babè bashokola banayikirir’e Betisayida, oku naye acidwîrhe asêzera abantu. 46 Erhi ayûs’ibalîka, arheremera oku ntondo mpu aj’ishenga. 47 Erhi biba bijingo, obwârho erhi bwahika omu karhî k’enyanja, naye erhi ali yenene ebulambo. 48 Erhi acibona bagukubira n’okuvugama -bulya empûsi yahubukaga embere, sêzi mucêracêra ayish’alambagira omu nyanja, alonz’ibarhaluka. 49 Nabo erhi bamubona aj’alambagira oku mîshi, bamanya mpu muzimu, babanda orhuhababo. 50 Bôshi bàli bamubwîne, n’ebihamba byàli bibagwêrhe. Ci ho n’aho ayirukira abaderhêza, anababwîra, erhi: «Muhire omurhima omu nda, nie nnênè, murhayôbohaga!» 51 Okubundi aja omu bwârho haguma nabo, omulaba gwatwîka. Bazânwa, barhangâla: 52 bulya barhumvagya ciru ehitya ecisômerîne c’erya migati, omurhima gwâbo gwaciyôrhera muzibu.
Yezu afumya abalwâla b’e Jenezareti (Mt 14, 34-36)
53 Erhi bayûs’iyikirira oku bulambo, bahika e Jenezareti, basîka obwârho. 54 Oku banayômoka omu bwârho ntya, abantu bayirukira bamumanyirira. 55 Banacigeragera omu cihugo côshi, barhondêra okushûbûza ngasi bôshi bàli bababîre n’endwâla n’okubabarhulira oku ncingo emunda àli. 56 Ngasi hôshi ageraga, akaba omu lugo, akaba omu bishagala, akaba omu ndimiro, bakâhira abalwâla oku njira, banakâmusengera mpu abaleke ciru bahume oku cikwî c’omwambalo gwâge; na ngasi bamuhumirekwo, banacifuma.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 6
The Rejection of Jesus at Nazareth (Mt 13.53‑58; Luk 4.16‑30)

1Καὶ ἐξῆλθεν ἐκεῖθεν καὶ ἔρχεται εἰς τὴν πατρίδα αὐτοῦ, καὶ ἀκολουθοῦσιν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ. 2 καὶ γενομένου σαββάτου ἤρξατο διδάσκειν ἐν τῇ συναγωγῇ, καὶ πολλοὶ ἀκούοντες ἐξεπλήσσοντο λέγοντες, Πόθεν τούτῳ ταῦτα, καὶ τίς ἡ σοφία ἡ δοθεῖσα τούτῳ, καὶ αἱ δυνάμεις τοιαῦται διὰ τῶν χειρῶν αὐτοῦ γινόμεναι; 3 οὐχ οὗτός ἐστιν ὁ τέκτων, ὁ υἱὸς τῆς Μαρίας καὶ ἀδελφὸς Ἰακώβου καὶ Ἰωσῆτος καὶ Ἰούδα καὶ Σίμωνος; καὶ οὐκ εἰσὶν αἱ ἀδελφαὶ αὐτοῦ ὧδε πρὸς ἡμᾶς; καὶ ἐσκανδαλίζοντο ἐν αὐτῷ. 4 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς ὅτι Οὐκ ἔστιν προφήτης ἄτιμος εἰ μὴ ἐν τῇ πατρίδι αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς συγγενεῦσιν αὐτοῦ καὶ ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ. 5 καὶ οὐκ ἐδύνατο ἐκεῖ ποιῆσαι οὐδεμίαν δύναμιν, εἰ μὴ ὀλίγοις ἀρρώστοις ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας ἐθεράπευσεν. 6 καὶ ἐθαύμαζεν διὰ τὴν ἀπιστίαν αὐτῶν.
The Mission of the Twelve (Mt 10.1, 5‑15; Luk 9.1‑6)
Καὶ περιῆγεν τὰς κώμας κύκλῳ διδάσκων. 7 καὶ προσκαλεῖται τοὺς δώδεκα καὶ ἤρξατο αὐτοὺς ἀποστέλλειν δύο δύο καὶ ἐδίδου αὐτοῖς ἐξουσίαν τῶν πνευμάτων τῶν ἀκαθάρτων, 8 καὶ παρήγγειλεν αὐτοῖς ἵνα μηδὲν αἴρωσιν εἰς ὁδὸν εἰ μὴ ῥάβδον μόνον, μὴ ἄρτον, μὴ πήραν, μὴ εἰς τὴν ζώνην χαλκόν, 9 ἀλλ᾽ ὑποδεδεμένους σανδάλια, καὶ μὴ ἐνδύσησθε δύο χιτῶνας. 10 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Ὅπου ἐὰν εἰσέλθητε εἰς οἰκίαν, ἐκεῖ μένετε ἕως ἂν ἐξέλθητε ἐκεῖθεν. 11 καὶ ὃς ἂν τόπος μὴ δέξηται ὑμᾶς μηδὲ ἀκούσωσιν ὑμῶν, ἐκπορευόμενοι ἐκεῖθεν ἐκτινάξατε τὸν χοῦν τὸν ὑποκάτω τῶν ποδῶν ὑμῶν εἰς μαρτύριον αὐτοῖς. 12 Καὶ ἐξελθόντες ἐκήρυξαν ἵνα μετανοῶσιν, 13 καὶ δαιμόνια πολλὰ ἐξέβαλλον, καὶ ἤλειφον ἐλαίῳ πολλοὺς ἀρρώστους καὶ ἐθεράπευον.
The Death of John the Baptist (Mt 14.1‑12; Luk 9.7‑9)
14 Καὶ ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς Ἡρῴδης, φανερὸν γὰρ ἐγένετο τὸ ὄνομα αὐτοῦ, καὶ ἔλεγον ὅτι Ἰωάννης ὁ βαπτίζων ἐγήγερται ἐκ νεκρῶν καὶ διὰ τοῦτο ἐνεργοῦσιν αἱ δυνάμεις ἐν αὐτῷ. 15ἄλλοι δὲ ἔλεγον ὅτι Ἠλίας ἐστίν• ἄλλοι δὲ ἔλεγον ὅτι προφήτης ὡς εἷς τῶν προφητῶν. 16ἀκούσας δὲ ὁ Ἡρῴδης ἔλεγεν, Ὃν ἐγὼ ἀπεκεφάλισα Ἰωάννην, οὗτος ἠγέρθη. 17 Αὐτὸς γὰρ ὁ Ἡρῴδης ἀποστείλας ἐκράτησεν τὸν Ἰωάννην καὶ ἔδησεν αὐτὸν ἐν φυλακῇ διὰ Ἡρῳδιάδα τὴν γυναῖκα Φιλίππου τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, ὅτι αὐτὴν ἐγάμησεν 18 ἔλεγεν γὰρ ὁ Ἰωάννης τῷ Ἡρῴδῃ ὅτι Οὐκ ἔξεστίν σοι ἔχειν τὴν γυναῖκα τοῦ ἀδελφοῦ σου. 19 ἡ δὲ Ἡρῳδιὰς ἐνεῖχεν αὐτῷ καὶ ἤθελεν αὐτὸν ἀποκτεῖναι, καὶ οὐκ ἠδύνατο 20 ὁ γὰρ Ἡρῴδης ἐφοβεῖτο τὸν Ἰωάννην, εἰδὼς αὐτὸν ἄνδρα δίκαιον καὶ ἅγιον, καὶ συνετήρει αὐτόν, καὶ ἀκούσας αὐτοῦ πολλὰ ἠπόρει, καὶ ἡδέως αὐτοῦ ἤκουεν. 21 Καὶ γενομένης ἡμέρας εὐκαίρου ὅτε Ἡρῴδης τοῖς γενεσίοις αὐτοῦ δεῖπνον ἐποίησεν τοῖς μεγιστᾶσιν αὐτοῦ καὶ τοῖς χιλιάρχοις καὶ τοῖς πρώτοις τῆς Γαλιλαίας, 22 εἰσελθούσης τῆς θυγατρὸς αὐτοῦ Ἡρῳδιάδος καὶ ὀρχησαμένης ἤρεσεν τῷ Ἡρῴδῃ καὶ τοῖς συνανακειμένοις. εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ κορασίῳ, Αἴτησόν με ὃ ἐὰν θέλῃς, καὶ δώσω σοι 23 καὶ ὤμοσεν αὐτῇ [πολλά], Ὅ τι ἐάν με αἰτήσῃς δώσω σοι ἕως ἡμίσους τῆς βασιλείας μου. 24 καὶ ἐξελθοῦσα εἶπεν τῇ μητρὶ αὐτῆς, Τί αἰτήσωμαι; ἡ δὲ εἶπεν, Τὴν κεφαλὴν Ἰωάννου τοῦ βαπτίζοντος. 25 καὶ εἰσελθοῦσα εὐθὺς μετὰ σπουδῆς πρὸς τὸν βασιλέα ᾐτήσατο λέγουσα, Θέλω ἵνα ἐξαυτῆς δῷς μοι ἐπὶ πίνακι τὴν κεφαλὴν Ἰωάννου τοῦ βαπτιστοῦ. 26 καὶ περίλυπος γενόμενος ὁ βασιλεὺς διὰ τοὺς ὅρκους καὶ τοὺς ἀνακειμένους οὐκ ἠθέλησεν ἀθετῆσαι αὐτήν 27 καὶ εὐθὺς ἀποστείλας ὁ βασιλεὺς σπεκουλάτορα ἐπέταξεν ἐνέγκαι τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ. καὶ ἀπελθὼν ἀπεκεφάλισεν αὐτὸν ἐν τῇ φυλακῇ 28 καὶ ἤνεγκεν τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ ἐπὶ πίνακι καὶ ἔδωκεν αὐτὴν τῷ κορασίῳ, καὶ τὸ κοράσιον ἔδωκεν αὐτὴν τῇ μητρὶ αὐτῆς. 29 καὶ ἀκούσαντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἦλθον καὶ ἦραν τὸ πτῶμα αὐτοῦ καὶ ἔθηκαν αὐτὸ ἐν μνημείῳ.
Feeding of the Five Thousand (Mt 14.13‑21; Luk 9.10‑17; Jn 6.1‑14)
30 Καὶ συνάγονται οἱ ἀπόστολοι πρὸς τὸν Ἰησοῦν καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ πάντα ὅσα ἐποίησαν καὶ ὅσα ἐδίδαξαν. 31 καὶ λέγει αὐτοῖς, Δεῦτε ὑμεῖς αὐτοὶ κατ᾽ ἰδίαν εἰς ἔρημον τόπον καὶ ἀναπαύσασθε ὀλίγον. ἦσαν γὰρ οἱ ἐρχόμενοι καὶ οἱ ὑπάγοντες πολλοί, καὶ οὐδὲ φαγεῖν εὐκαίρουν. 32 καὶ ἀπῆλθον ἐν τῷ πλοίῳ εἰς ἔρημον τόπον κατ᾽ ἰδίαν. 33 καὶ εἶδον αὐτοὺς ὑπάγοντας καὶ ἐπέγνωσαν πολλοὶ καὶ πεζῇ ἀπὸ πασῶν τῶν πόλεων συνέδραμον ἐκεῖ καὶ προῆλθον αὐτούς. 34 καὶ ἐξελθὼν εἶδεν πολὺν ὄχλον καὶ ἐσπλαγχνίσθη ἐπ᾽ αὐτούς, ὅτι ἦσαν ὡς πρόβατα μὴ ἔχοντα ποιμένα, καὶ ἤρξατο διδάσκειν αὐτοὺς πολλά. 35 Καὶ ἤδη ὥρας πολλῆς γενομένης προσελθόντες αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἔλεγον ὅτι Ἔρημός ἐστιν ὁ τόπος καὶ ἤδη ὥρα πολλή 36 ἀπόλυσον αὐτούς, ἵνα ἀπελθόντες εἰς τοὺς κύκλῳ ἀγροὺς καὶ κώμας ἀγοράσωσιν ἑαυτοῖς τί φάγωσιν. 37 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν. καὶ λέγουσιν αὐτῷ, Ἀπελθόντες ἀγοράσωμεν δηναρίων διακοσίων ἄρτους καὶ δώσομεν αὐτοῖς φαγεῖν; 38 ὁ δὲ λέγει αὐτοῖς, Πόσους ἄρτους ἔχετε; ὑπάγετε ἴδετε. καὶ γνόντες λέγουσιν, Πέντε, καὶ δύο ἰχθύας. 39 καὶ ἐπέταξεν αὐτοῖς ἀνακλῖναι πάντας συμπόσια συμπόσια ἐπὶ τῷ χλωρῷ χόρτῳ. 40 καὶ ἀνέπεσαν πρασιαὶ πρασιαὶ κατὰ ἑκατὸν καὶ κατὰ πεντήκοντα. 41 καὶ λαβὼν τοὺς πέντε ἄρτους καὶ τοὺς δύο ἰχθύας ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν εὐλόγησεν καὶ κατέκλασεν τοὺς ἄρτους καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς [αὐτοῦ] ἵνα παρατιθῶσιν αὐτοῖς, καὶ τοὺς δύο ἰχθύας ἐμέρισεν πᾶσιν. 42 καὶ ἔφαγον πάντες καὶ ἐχορτάσθησαν, 43 καὶ ἦραν κλάσματα δώδεκα κοφίνων πληρώματα καὶ ἀπὸ τῶν ἰχθύων. 44 καὶ ἦσαν οἱ φαγόντες [τοὺς ἄρτους] πεντακισχίλιοι ἄνδρες.
Walking on the Water (Mt 14.22‑23; Jn 6.15‑21)
45 Καὶ εὐθὺς ἠνάγκασεν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ ἐμβῆναι εἰς τὸ πλοῖον καὶ προάγειν εἰς τὸ πέραν πρὸς Βηθσαϊδάν, ἕως αὐτὸς ἀπολύει τὸν ὄχλον. 46 καὶ ἀποταξάμενος αὐτοῖς ἀπῆλθεν εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι. 47 καὶ ὀψίας γενομένης ἦν τὸ πλοῖον ἐν μέσῳ τῆς θαλάσσης, καὶ αὐτὸς μόνος ἐπὶ τῆς γῆς. 48 καὶ ἰδὼν αὐτοὺς βασανιζομένους ἐν τῷ ἐλαύνειν, ἦν γὰρ ὁ ἄνεμος ἐναντίος αὐτοῖς, περὶ τετάρτην φυλακὴν τῆς νυκτὸς ἔρχεται πρὸς αὐτοὺς περιπατῶν ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ ἤθελεν παρελθεῖν αὐτούς. 49 οἱ δὲ ἰδόντες αὐτὸν ἐπὶ τῆς θαλάσσης περιπατοῦντα ἔδοξαν ὅτι φάντασμά ἐστιν, καὶ ἀνέκραξαν 50 πάντες γὰρ αὐτὸν εἶδον καὶ ἐταράχθησαν. ὁ δὲ εὐθὺς ἐλάλησεν μετ᾽ αὐτῶν, καὶ λέγει αὐτοῖς, Θαρσεῖτε, ἐγώ εἰμι• μὴ φοβεῖσθε. 51 καὶ ἀνέβη πρὸς αὐτοὺς εἰς τὸ πλοῖον καὶ ἐκόπασεν ὁ ἄνεμος, καὶ λίαν [ἐκ περισσοῦ] ἐν ἑαυτοῖς ἐξίσταντο 52 οὐ γὰρ συνῆκαν ἐπὶ τοῖς ἄρτοις, ἀλλ᾽ ἦν αὐτῶν ἡ καρδία πεπωρωμένη.
The Healing of the Sick in Gennesaret (Mt 14.34‑36)
53 Καὶ διαπεράσαντες ἐπὶ τὴν γῆν ἦλθον εἰς Γεννησαρὲτ καὶ προσωρμίσθησαν. 54 καὶ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ τοῦ πλοίου εὐθὺς ἐπιγνόντες αὐτὸν 55 περιέδραμον ὅλην τὴν χώραν ἐκείνην καὶ ἤρξαντο ἐπὶ τοῖς κραβάττοις τοὺς κακῶς ἔχοντας περιφέρειν ὅπου ἤκουον ὅτι ἐστίν. 56 καὶ ὅπου ἂν εἰσεπορεύετο εἰς κώμας ἢ εἰς πόλεις ἢ εἰς ἀγρούς, ἐν ταῖς ἀγοραῖς ἐτίθεσαν τοὺς ἀσθενοῦντας καὶ παρεκάλουν αὐτὸν ἵνα κἂν τοῦ κρασπέδου τοῦ ἱματίου αὐτοῦ ἅψωνται• καὶ ὅσοι ἂν ἥψαντο αὐτοῦ ἐσῴζοντο.
7
Yezu aja kadali n’ Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano (Mt 15, 1-9)
1 Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano haguma barhengag’e Yeruzalemu, bashûbûzanya, bamujàho. 2 N’erhi babona baguma omu baganda bâge badwîrhe balya n’enfune zizinzire, kwo kuderha ezirhali nkalabe, babagaya. 3 Bulya Abafarizeyi n’Abayahudi bôshi barhankalya barhanarhanzir’ikalaba amaboko kuhika aha ngafula; yo yali ngesò ya bashakulûza bâbo. 4 Na nka barhenga ekarubanda, barhankalya barhanashahulizibwi amîshi. Hali n’ezindi ngesò nyinji bakômera okushimba: nka okushuka orhube, orhubindi n’enambi z’amarhale n’encingo. 5 Obwo Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano banacimudôsa, mpu: «Cirhuma abaganda bâwe barhashimba engeso za bashakulûza; ci bôhe banakalya n’enfume zirhali nkalabe? 6 Abashuza erhi: «Izaya acilêbîre kwinjà kuli mwe, ezi ndyâlya, nka oku biyandisirwe, erhi: Olu lubaga ludwîrhe lwa nkenga n’akanwa kwônene, ci emirhima yâbo eri kulif. 7 Obukenge bankenga buba bunywesi, enyigîrizo bayigîriza gaba marhegeko garhenga emw’abantu. 8 Mwalesire irhegekog lya Nyamuzinda, mwakulikira engeso z’abantu. 9 Ababwîra, erhi: «Munavune irhegeko lya Nyamuzinda mpu lyo mukulikira engeso zinyu. 10 Bulya Mûsa adesire, mpu: «Okenge sho na nyoko, na owahehêrere îshe erhi nnina, anafè. 11 Ci mwêhe munakaz’iderha, mpu: «Owabwîra ìshe erhi nnina, erhi: «Ehi nankakurhabiremwo hiri korbanih, kwo kuderha nterekêro», 12 murhanacimuleka ajirire îshe erhi nnina akandi kantu, 13 na ntyo mwazazize akanwa ka Nnâmahanga erhi ngesò zinyu mwene mwajiraga zirhuma. Na binji bya bene ebyomujira».
Arhali ebija ekanwa byo bizinza omuntu ci ebirhenga omu murhima (Mt 15, 10-30)
14 Erhi aba amashub’iyûs’ibamagala olubaga, anacilubwîra, erhi: «Murhege amarhwîri mweshi munayumve kwinjà! 15 Ntâco cirhenga embuga cankazinza omuntu camamujàmo; ci ehirhenga omu muntu hyo hizinza omuntu. 16 Akaba bali ogwêrhe amarbwiri g’okuyumva, ayumve!» 17 Erhi acîja omu nyumpa, aciyegwîre n’olubaga, abaganda bâge bamudôsa ogwomugani. 18 Naye ababwîra, erhi: «Aye! kuziga ninyu ntà bukengêre mugwêrhe kuhika ene! Ka murhayumvîrhi oku ebirhenga embuga, bikaja omu muntu, birhankamuzinza; 19 bulya birhamujà omu murhima, ci omu nda birhogera, na kandi bije aharhankaderhwa». Ntyo ayêrekana oku ebiryo byôshi biri bicêse. 20 Ashub’iderha, erhi: «Ebirhenga omu muntu, byo bizinza omuntu. 21 Bulya omu muntu, omu murhima gwâge mwomurhenga enkengêro mbî: obugonyi, obushambo, okuyirha, 22 okuhusha, obujinisi, obubî, obulyâlya, obumaguza, obuyagalwa, oku shobekana busha, okucibona, obunganyi. 23 Ebyo bibi byôshi omu muntu birhenga, byo binazinza omuntu».
III. Yezu agera omu bindi bihugo birhali by’e Galileya
Yezu afumya mwâli w’omukazi w’e Sîriya (Mt 15, 21-28)
24 Erhi barhenga eyo munda, acijîra omu mpande z’e Tiri n’ez’e Sidoni. Aja omu nyumpa, arhalonzagya omuntu amanye ahâli, ci abula oku ankacîfulika. 25 Bulya hàli omukazi, erhi omwâli agwêrhwe n’omuzimu mubî; erhi ayumva e myanzi yâge, akanya, aj’ifukama aha magulu gâge. 26 Oyo mukazi àli mupagani, Mufenisi w’e Sîriya. Anacimusengera mpu amukûlire shetani omu mwâna. 27 Naye amubwîra, erhi: «Orheng’ileka abâna bayigurhe, bulya kurhali kwinjà okuyanka entanda y’abâna n’okuyikwêba ebibwâna». 28 Olya mukazi anacimushuza, anamubwîra, erhi: «Kwo binali ntyo, Muhanyi! ci kurharhuma ebibwâna birharhôlogola enshangukiza aha abâna balîra!» 29 Anacimubwîra, erhi: «Kuli olwo luderho, ogendage, shetani arhenziremwo mwâli wâwe». 30 Erhi ahika aha mwâge, ashimâna omwâli agwishîre oku ncingo, erhi shetani amulisiîre.
Yezu afumya ecihuli c’akaduma
31 Anacirheng’e Tiri, aj’e Sidoni, ebwa nyanja y’e Galileya, omu cihugo c’e Dekapoli. 32 Bamulerhera ecihuli c’akaduma, bamuhûna mpu acihirekwo okuboko. 33 Anaciciyegûla omu lubaga, acîhira hâge hâge, acîhira eminwe omu marhwîri, ajabika omunwe n’amarhî, acîhuma oku lulimi. 34 Okubundi agalamîra emalunga, ayîsa bwenêne, acibwîra, erhi: «Efeta», kwo kuderha: «yiguka»i. 35 Ho na halya amarhwîri gâge gayiguka n’olulimi lwâge lwashwekûka: arhondêra aderha bwinjinjà. 36 Abahànza mpu barhabwîraga ndi; ci oku asêzagya okubahanza, kwo nabo basêzize okulumîza ogwo mwanzi hôshi. 37 Barhangâla bwenêne, banakaderha, mpu: «Ajizire byôshi bwinjà! Ebihuli adwîrhe abiyumvîsa, n’orhuduma adwîrhe arhuderhêsa!j»

ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 7
The Tradition of the Elders (Mt 15.1‑20)
1 Καὶ συνάγονται πρὸς αὐτὸν οἱ Φαρισαῖοι καί τινες τῶν γραμματέων ἐλθόντες ἀπὸ Ἱεροσολύμων. 2 καὶ ἰδόντες τινὰς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ὅτι κοιναῖς χερσίν, τοῦτ᾽ ἔστιν ἀνίπτοις, ἐσθίουσιν τοὺς ἄρτους 3 – οἱ γὰρ Φαρισαῖοι καὶ πάντες οἱ Ἰουδαῖοι ἐὰν μὴ πυγμῇ νίψωνται τὰς χεῖρας οὐκ ἐσθίουσιν, κρατοῦντες τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων, 4 καὶ ἀπ᾽ ἀγορᾶς ἐὰν μὴ βαπτίσωνται οὐκ ἐσθίουσιν, καὶ ἄλλα πολλά ἐστιν ἃ παρέλαβον κρατεῖν, βαπτισμοὺς ποτηρίων καὶ ξεστῶν καὶ χαλκίων [καὶ κλινῶν] – 5 καὶ ἐπερωτῶσιν αὐτὸν οἱ Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς, Διὰ τί οὐ περιπατοῦσιν οἱ μαθηταί σου κατὰ τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων, ἀλλὰ κοιναῖς χερσὶν ἐσθίουσιν τὸν ἄρτον; 6 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Καλῶς ἐπροφήτευσεν Ἠσαΐας περὶ ὑμῶν τῶν ὑποκριτῶν, ὡς γέγραπται [ὅτι] Οὗτος ὁ λαὸς τοῖς χείλεσίν με τιμᾷ, ἡ δὲ καρδία αὐτῶν πόρρω ἀπέχει ἀπ᾽ ἐμοῦ• 7 μάτην δὲ σέβονταί με διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων. 8ἀφέντες τὴν ἐντολὴν τοῦ θεοῦ κρατεῖτε τὴν παράδοσιν τῶν ἀνθρώπων. 9 Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Καλῶς ἀθετεῖτε τὴν ἐντολὴν τοῦ θεοῦ, ἵνα τὴν παράδοσιν ὑμῶν στήσητε. 10 Μωϋσῆς γὰρ εἶπεν, Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου, καί, Ὁ κακολογῶν πατέρα ἢ μητέρα θανάτῳ τελευτάτω. 11 ὑμεῖς δὲ λέγετε, Ἐὰν εἴπῃ ἄνθρωπος τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, Κορβᾶν, ὅ ἐστιν, Δῶρον, ὃ ἐὰν ἐξ ἐμοῦ ὠφεληθῇς, 12 οὐκέτι ἀφίετε αὐτὸν οὐδὲν ποιῆσαι τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, 13 ἀκυροῦντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ τῇ παραδόσει ὑμῶν ᾗ παρεδώκατε• καὶ παρόμοια τοιαῦτα πολλὰ ποιεῖτε. 14 Καὶ προσκαλεσάμενος πάλιν τὸν ὄχλον ἔλεγεν αὐτοῖς, Ἀκούσατέ μου πάντες καὶ σύνετε. 15 οὐδέν ἐστιν ἔξωθεν τοῦ ἀνθρώπου εἰσπορευόμενον εἰς αὐτὸν ὃ δύναται κοινῶσαι αὐτόν, ἀλλὰ τὰ ἐκ τοῦ ἀνθρώπου ἐκπορευόμενά ἐστιν τὰ κοινοῦντα τὸν ἄνθρωπον. 17 Καὶ ὅτε εἰσῆλθεν εἰς οἶκον ἀπὸ τοῦ ὄχλου, ἐπηρώτων αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ τὴν παραβολήν. 18 καὶ λέγει αὐτοῖς, Οὕτως καὶ ὑμεῖς ἀσύνετοί ἐστε; οὐ νοεῖτε ὅτι πᾶν τὸ ἔξωθεν εἰσπορευόμενον εἰς τὸν ἄνθρωπον οὐ δύναται αὐτὸν κοινῶσαι 19 ὅτι οὐκ εἰσπορεύεται αὐτοῦ εἰς τὴν καρδίαν ἀλλ᾽ εἰς τὴν κοιλίαν, καὶ εἰς τὸν ἀφεδρῶνα ἐκπορεύεται, καθαρίζων πάντα τὰ βρώματα; 20 ἔλεγεν δὲ ὅτι Τὸ ἐκ τοῦ ἀνθρώπου ἐκπορευόμενον, ἐκεῖνο κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον. 21 ἔσωθεν γὰρ ἐκ τῆς καρδίας τῶν ἀνθρώπων οἱ διαλογισμοὶ οἱ κακοὶ ἐκπορεύονται, πορνεῖαι, κλοπαί, φόνοι, 22 μοιχεῖαι, πλεονεξίαι, πονηρίαι, δόλος, ἀσέλγεια, ὀφθαλμὸς πονηρός, βλασφημία, ὑπερηφανία, ἀφροσύνη 23 πάντα ταῦτα τὰ πονηρὰ ἔσωθεν ἐκπορεύεται καὶ κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
The Syrophoenician Woman’s Faith (Mt 15.21‑28)
24 Ἐκεῖθεν δὲ ἀναστὰς ἀπῆλθεν εἰς τὰ ὅρια Τύρου. καὶ εἰσελθὼν εἰς οἰκίαν οὐδένα ἤθελεν γνῶναι, καὶ οὐκ ἠδυνήθη λαθεῖν 25 ἀλλ᾽ εὐθὺς ἀκούσασα γυνὴ περὶ αὐτοῦ, ἧς εἶχεν τὸ θυγάτριον αὐτῆς πνεῦμα ἀκάθαρτον, ἐλθοῦσα προσέπεσεν πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ 26 ἡ δὲ γυνὴ ἦν Ἑλληνίς, Συροφοινίκισσα τῷ γένει• καὶ ἠρώτα αὐτὸν ἵνα τὸ δαιμόνιον ἐκβάλῃ ἐκ τῆς θυγατρὸς αὐτῆς. 27 καὶ ἔλεγεν αὐτῇ, Ἄφες πρῶτον χορτασθῆναι τὰ τέκνα, οὐ γάρ ἐστιν καλὸν λαβεῖν τὸν ἄρτον τῶν τέκνων καὶ τοῖς κυναρίοις βαλεῖν. 28 ἡ δὲ ἀπεκρίθη καὶ λέγει αὐτῷ, Κύριε • καὶ τὰ κυνάρια ὑποκάτω τῆς τραπέζης ἐσθίουσιν ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν παιδίων. 29 καὶ εἶπεν αὐτῇ, Διὰ τοῦτον τὸν λόγον ὕπαγε, ἐξελήλυθεν ἐκ τῆς θυγατρός σου τὸ δαιμόνιον. 30 καὶ ἀπελθοῦσα εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς εὗρεν τὸ παιδίον βεβλημένον ἐπὶ τὴν κλίνην καὶ τὸ δαιμόνιον ἐξεληλυθός.
A Deaf and Dumb Man Healed
31 Καὶ πάλιν ἐξελθὼν ἐκ τῶν ὁρίων Τύρου ἦλθεν διὰ Σιδῶνος εἰς τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας ἀνὰ μέσον τῶν ὁρίων Δεκαπόλεως. 32 καὶ φέρουσιν αὐτῷ κωφὸν καὶ μογιλάλον καὶ παρακαλοῦσιν αὐτὸν ἵνα ἐπιθῇ αὐτῷ τὴν χεῖρα. 33 καὶ ἀπολαβόμενος αὐτὸν ἀπὸ τοῦ ὄχλου κατ᾽ ἰδίαν ἔβαλεν τοὺς δακτύλους αὐτοῦ εἰς τὰ ὦτα αὐτοῦ καὶ πτύσας ἥψατο τῆς γλώσσης αὐτοῦ, 34 καὶ ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν ἐστέναξεν καὶ λέγει αὐτῷ, Εφφαθα, ὅ ἐστιν, Διανοίχθητι. 35 καὶ [εὐθέως] ἠνοίγησαν αὐτοῦ αἱ ἀκοαί, καὶ ἐλύθη ὁ δεσμὸς τῆς γλώσσης αὐτοῦ καὶ ἐλάλει ὀρθῶς. 36 καὶ διεστείλατο αὐτοῖς ἵνα μηδενὶ λέγωσιν• ὅσον δὲ αὐτοῖς διεστέλλετο, αὐτοὶ μᾶλλον περισσότερον ἐκήρυσσον. 37 καὶ ὑπερπερισσῶς ἐξεπλήσσοντο λέγοντες, Καλῶς πάντα πεποίηκεν, καὶ τοὺς κωφοὺς ποιεῖ ἀκούειν καὶ [τοὺς] ἀλάλους λαλεῖν.
8
Yezu aluza emigati obwa kabiri (Mt 15, 32-39)
1 Mw’ezo nsiku, hàli kandi olubaga lunji lw’abantu, lurhanagwêrhe biryo. Anacihamagala abaganda bâge, ababwîra, erhi: 2 «Mubabalire eyi ngabo, bulya ene lukola lwa nsiku isharhu bankulikira burhalya. 3 Nkabalika bashalisire, akangwe kanabayankira omu njira, bulya balimwo aba kulî». 4 Abaganda bâge bamushuza, mpu: «Ndi wankabona emigati yayigusa aba bôshi muno irungu?» 5 Naye anacibadôsa, erhi: «Migali inga mugwêrhe?» Nabo, mpu: «Nda». 6 Okubundi anacirhegeka mpu abantu babwârhale oku idaho. Ayanka erya migali oku eri nda, avuga omunkwa, ayibega, ayiha abaganda bâge mpu bayigabulire olubaga, nabo banacibahêrezayo. 7 Bàli bagwêrhe na nfi nsungunu. Nazo erhi aba amazigisha, aderha mpu bazigabe. 8 Abantu ba lya, bayigurha. Bashûbûza amasigaliza, gayunjuza birhiri nda. 9 Abalyaga bàli nka bihumbi bini. Anacibasêzera; 10 ho n’aho anacija omu bwârho bo n’abaganda bâge; kwo na kuhika omu mpande z’e Dalamanuta.
Abafarizeyi bahûna Yezu ecimanyîso (Mt 16, 1-4)
11 Abafarizeyi banaciyisha, barhondêra okumujîsa kadali. Bamuhûna ecimanyîso c’emalunga mpu lyo bamurhega. 12 Ashishimukwa, aderha, erhi: «Cici cirhumire eri iburha lyalonza ecimanyîso? Okuli, mmubwîre, eri iburha lirhahàbwe cimanyîso». 13 Anacibasêzera, acirhulira omu bwârho, ayikirira erindi ishiriza.
Obwengûza bw’ Abafarizeyi n’obwa Herodi (Mt 16, 5-12)
14 Abaganda bâge bayibagira okuciyikira emigati; erhi mugati muguma gwônene baciyikire omu bwârho. 15 Erhi Yezu acibabwîra, erhi: «Mumanye munacirange oku ngezo y’Abafarizeyi n’eya Herodi», 16 bajànamwo bone na nnene, mpu: «Rhurhadwirhi lwîko». 17 Naye erhi amanya, ababwîra, erhi: «Cirhumire mudwîrhe mwagerereza mpu murhadwirhi lwîko? Aye! Kuziga murhasag’iyumva murhanasag’imanya! Ka emirhima yinyu eciri mizibu? 18 Mugwêrhe amasù, murhanabona; mugwêrhe amarhwîri, murhanayumva! 19 Ka murhacikengiri, bulya nzind’ibega erya migati irhanu oku bantu bihumbi birhânu, birhiri binga biyunjwîre masigaliza mwayansire?» Nabo, mpu: «lkumi na bibiri». 20 Na bulya kandi nabegeraga bantu bihumbi bini migati nda, birhiri binga biyunjwîre masigaliza mwayansire?» Nabo, mpu: «Nda». 21 Anacibabwîra, erhi: «Ka murhaciyumva?k».
Yezu afumya omuhurba e Betisayida
22 Erhi babika e Betisayida, bamulerhera omuhurha, bamusengera mpu aguhumekwo. 23 Anacigwârhira gulya muburha oku kuboko, aguhêka eburhambi bw’olugo, agutwîra amarhî oku masù, agulambûlirakwo amaboko, agudòôsa, erhi: «Ka muli eci obwîne?» 24 Olya anaciLambûla amasù, aderha, erhi: «Ndwîrhe nabona abantu bali nka mirhi yalambagira». 25 Obwo Yezu ashub’imulambulira amaboko oku masù, arhondêra okubona bwinjà, ashuba mugumagumà, anakabona byôshi n’obwâlagale, ciru n’ebiri kulî. 26 Okubundi amubwîra mpu aj’emwâge, erhi: «Ciru orhajaga omu cishagalal».
Petro ahamîriza oku Yezu ali Nyamuzinda (Mt 16, /3-20; Luk 9, 18-21)
27 Yezu akanya bo n’abaganda bâge, aja omu bishagala by’e Sêzareya, cihugo ca Filipo. Erhi bahika omu njira, adôsa abaganda bâge, erhi: «Abantu kurhi baderha mpu nie ndi?» 28 Banacimushuza, mpu: «Yowane Mubatiza; abandi mpu Eliya; abandi mpu muguma omu balêbi». 29 Ababwîra, erhi: «Ninyu mwe, ndi muderha mpu ndi? Petro anacishuza, aderha, erhi: «We Kristu». 30 Obwo anacibakomêreza mpu barhabwîraga ndi.
Yezu abwîra abaganda bâge obw’oburhanzi oku ayish’ibabazibwa (Mt 16, 21-23; Luk 9, 22)
31 Okubundi arhondêra okubayigîriza oku Mwene-omuntu akwânîne ababazibwe bwenêne n’okunenwa n’abagula b’olubaga, abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano, ayirhwe, n’enyuma lya nsiku isharhu afûke. 32 Ebyo binwa abiderhera embere za bôshi. Lero Petro amuhêka mahwe, arhondêra amukalihira. 33 Erhi acikabagana n’erhi abona abaganda bâge, akankamira Petro, anamubwîra, erhi: «Ntengaho shetani: bulya enkengêro zâwe zirhali nkengêro za Nyamuzinda, ci ziri za bantu».
Ehi owalonz’ishimha Yezu akwânîne okujira (Mt 16, 24-28; Luk 9, 23-27)
34 Anacibamagala olubaga n’abaganda bâge, ababwîra, erhi: «Owalonz’ishimba, acilahire yenene, abarhule omusalaba gwâge, ankulikire. 35 Bulya owalonze okuciza obuzîne bwâge, ye wâbuheze; ci owâheze obuzîne bwâge nie ntuma n’Emyanzi y’Akalembe, ye wâbucize. 36 Bici kwankakwânana omuntu okubà mwâmi w’igulu lyôshi, erhi ankaheza omûka gwâge? 37 Nîsi erhi bici omuntu ankahâna ngulo y’omûka gwâge? 38 Ngasi yeshi wâbenshonyi nie ntuma n’ebinwa byâni birhumire mw’eri iburha ly’obugonyi n’erya ebyâha, naye Mwene-omuntu ayish’imubêra nshonyi amango ayisha omu irenge ly’Îshe haguma na bamalahika batagatîfu».
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 8
The Feeding of the Four Thousand (Mt 15.32‑39)
1 Ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις πάλιν πολλοῦ ὄχλου ὄντος καὶ μὴ ἐχόντων τί φάγωσιν, προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς λέγει αὐτοῖς, 2 Σπλαγχνίζομαι ἐπὶ τὸν ὄχλον, ὅτι ἤδη ἡμέραι τρεῖς προσμένουσίν μοι καὶ οὐκ ἔχουσιν τί φάγωσιν 3 καὶ ἐὰν ἀπολύσω αὐτοὺς νήστεις εἰς οἶκον αὐτῶν, ἐκλυθήσονται ἐν τῇ ὁδῷ• καί τινες αὐτῶν ἀπὸ μακρόθεν ἥκασιν. 4 καὶ ἀπεκρίθησαν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ὅτι Πόθεν τούτους δυνήσεταί τις ὧδε χορτάσαι ἄρτων ἐπ᾽ ἐρημίας; 5 καὶ ἠρώτα αὐτούς, Πόσους ἔχετε ἄρτους; οἱ δὲ εἶπαν, Ἑπτά. 6 καὶ παραγγέλλει τῷ ὄχλῳ ἀναπεσεῖν ἐπὶ τῆς γῆς• καὶ λαβὼν τοὺς ἑπτὰ ἄρτους εὐχαριστήσας ἔκλασεν καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ἵνα παρατιθῶσιν, καὶ παρέθηκαν τῷ ὄχλῳ. 7 καὶ εἶχον ἰχθύδια ὀλίγα• καὶ εὐλογήσας αὐτὰ εἶπεν καὶ ταῦτα παρατιθέναι. 8 καὶ ἔφαγον καὶ ἐχορτάσθησαν, καὶ ἦραν περισσεύματα κλασμάτων ἑπτὰ σπυρίδας. 9ἦσαν δὲ ὡς τετρακισχίλιοι. καὶ ἀπέλυσεν αὐτούς. 10 Καὶ εὐθὺς ἐμβὰς εἰς τὸ πλοῖον μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ἦλθεν εἰς τὰ μέρη Δαλμανουθά.
The Demand for a Sign (Mt 16.1‑4)
11 Καὶ ἐξῆλθον οἱ Φαρισαῖοι καὶ ἤρξαντο συζητεῖν αὐτῷ, ζητοῦντες παρ᾽ αὐτοῦ σημεῖον ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ, πειράζοντες αὐτόν. 12 καὶ ἀναστενάξας τῷ πνεύματι αὐτοῦ λέγει, Τί ἡ γενεὰ αὕτη ζητεῖ σημεῖον; ἀμὴν λέγω ὑμῖν, εἰ δοθήσεται τῇ γενεᾷ ταύτῃ σημεῖον. 13 καὶ ἀφεὶς αὐτοὺς πάλιν ἐμβὰς ἀπῆλθεν εἰς τὸ πέραν.
The Leaven of the Pharisees and of Herod (Mt 16.5‑12)
14 Καὶ ἐπελάθοντο λαβεῖν ἄρτους καὶ εἰ μὴ ἕνα ἄρτον οὐκ εἶχον μεθ᾽ ἑαυτῶν ἐν τῷ πλοίῳ. 15 καὶ διεστέλλετο αὐτοῖς λέγων, Ὁρᾶτε, βλέπετε ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων καὶ τῆς ζύμης Ἡρῴδου. 16 καὶ διελογίζοντο πρὸς ἀλλήλους ὅτι ἄρτους οὐκ ἔχουσιν. 17 καὶ γνοὺς λέγει αὐτοῖς, Τί διαλογίζεσθε ὅτι ἄρτους οὐκ ἔχετε; οὔπω νοεῖτε οὐδὲ συνίετε; πεπωρωμένην ἔχετε τὴν καρδίαν ὑμῶν; 18 ὀφθαλμοὺς ἔχοντες οὐ βλέπετε καὶ ὦτα ἔχοντες οὐκ ἀκούετε; καὶ οὐ μνημονεύετε, 19ὅτε τοὺς πέντε ἄρτους ἔκλασα εἰς τοὺς πεντακισχιλίους, πόσους κοφίνους κλασμάτων πλήρεις ἤρατε; λέγουσιν αὐτῷ, Δώδεκα. 20 Ὅτε τοὺς ἑπτὰ εἰς τοὺς τετρακισχιλίους, πόσων σπυρίδων πληρώματα κλασμάτων ἤρατε; καὶ λέγουσιν [αὐτῷ], Ἑπτά. 21 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Οὔπω συνίετε;
The Healing of a Blind Man at Bethsaida
22 Καὶ ἔρχονται εἰς Βηθσαϊδάν. καὶ φέρουσιν αὐτῷ τυφλὸν καὶ παρακαλοῦσιν αὐτὸν ἵνα αὐτοῦ ἅψηται. 23 καὶ ἐπιλαβόμενος τῆς χειρὸς τοῦ τυφλοῦ ἐξήνεγκεν αὐτὸν ἔξω τῆς κώμης καὶ πτύσας εἰς τὰ ὄμματα αὐτοῦ, ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας αὐτῷ ἐπηρώτα αὐτόν, Εἴ τι βλέπεις; 24 καὶ ἀναβλέψας ἔλεγεν, Βλέπω τοὺς ἀνθρώπους ὅτι ὡς δένδρα ὁρῶ περιπατοῦντας. 25 εἶτα πάλιν ἐπέθηκεν τὰς χεῖρας ἐπὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ, καὶ διέβλεψεν καὶ ἀπεκατέστη καὶ ἐνέβλεπεν τηλαυγῶς ἅπαντα. 26 καὶ ἀπέστειλεν αὐτὸν εἰς οἶκον αὐτοῦ λέγων, Μηδὲ εἰς τὴν κώμην εἰσέλθῃς.
Peter’s Declaration about Jesus (Mt 16.13‑20; Luk 9.18‑21)
27 Καὶ ἐξῆλθεν ὁ Ἰησοῦς καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἰς τὰς κώμας Καισαρείας τῆς Φιλίππου• καὶ ἐν τῇ ὁδῷ ἐπηρώτα τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ λέγων αὐτοῖς, Τίνα με λέγουσιν οἱ ἄνθρωποι εἶναι; 28 οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ λέγοντες [ὅτι] Ἰωάννην τὸν βαπτιστήν, καὶ ἄλλοι, Ἠλίαν, ἄλλοι δὲ ὅτι εἷς τῶν προφητῶν. 29 καὶ αὐτὸς ἐπηρώτα αὐτούς, Ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; ἀποκριθεὶς ὁ Πέτρος λέγει αὐτῷ, Σὺ εἶ ὁ Χριστός. 30 καὶ ἐπετίμησεν αὐτοῖς ἵνα μηδενὶ λέγωσιν περὶ αὐτοῦ.
Jesus Foretells His Death and Resurrection (Mt 16.21‑28; Luk 9.22‑27)
31 Καὶ ἤρξατο διδάσκειν αὐτοὺς ὅτι δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου πολλὰ παθεῖν καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ὑπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ τῶν ἀρχιερέων καὶ τῶν γραμματέων καὶ ἀποκτανθῆναι καὶ μετὰ τρεῖς ἡμέρας ἀναστῆναι 32 καὶ παρρησίᾳ τὸν λόγον ἐλάλει. καὶ προσλαβόμενος ὁ Πέτρος αὐτὸν ἤρξατο ἐπιτιμᾶν αὐτῷ. 33 ὁ δὲ ἐπιστραφεὶς καὶ ἰδὼν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ ἐπετίμησεν Πέτρῳ καὶ λέγει, Ὕπαγε ὀπίσω μου, Σατανᾶ, ὅτι οὐ φρονεῖς τὰ τοῦ θεοῦ ἀλλὰ τὰ τῶν ἀνθρώπων. 34 Καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ὄχλον σὺν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ εἶπεν αὐτοῖς, Εἴ τις θέλει ὀπίσω μου ἀκολουθεῖν, ἀπαρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καὶ ἀκολουθείτω μοι. 35 ὃς γὰρ ἐὰν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι ἀπολέσει αὐτήν• ὃς δ᾽ ἂν ἀπολέσει τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ καὶ τοῦ εὐαγγελίου σώσει αὐτήν. 36 τί γὰρ ὠφελεῖ ἄνθρωπον κερδῆσαι τὸν κόσμον ὅλον καὶ ζημιωθῆναι τὴν ψυχὴν αὐτοῦ; 37 τί γὰρ δοῖ ἄνθρωπος ἀντάλλαγμα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ; 38 ὃς γὰρ ἐὰν ἐπαισχυνθῇ με καὶ τοὺς ἐμοὺς λόγους ἐν τῇ γενεᾷ ταύτῃ τῇ μοιχαλίδι καὶ ἁμαρτωλῷ, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπαισχυνθήσεται αὐτόν, ὅταν ἔλθῃ ἐν τῇ δόξῃ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ μετὰ τῶν ἀγγέλων τῶν ἁγίων.
9
1 Ababwîra, erhi: «Mmubwizire, okuli, hali baguma muli aba bayimanzire hano barhakabona olufu, kuhika babone Obwâmi bwa Nyamuzinda buyishire omu bukuze bunji».
Yezu ahinduka obusu (Mt 17, 1-8; Luk 9, 28-36)
2 Erhi kugera nsiku ndarhu, Yezu ayanka Petro, Yakôbo na Yowane, abagendana bèone oku ntondo ndîrî. Anacihinduka obusù embere zâbo. 3 Emyambalo yâge yanacilangashana, yabà myêru myêru nka lubula, kulya ntâye en’igulu oshuka wankayiyêruhya ntyo. 4 Eliya bo na Mûsa banacibabonekera, bakaz’ishambâla na Yezu. 5 Obwo Petro anacibwîra Yezu, erhi: «Yâgirwa, kuli kwinjà rhubêre hano; rhuyûbakeho rhuyumpa rhusharhu: higuma hyawe, ehindi hya Mûsa n’ehindi hya Eliya». 6 Erhi arhacimayiri kurhi aderhage, bulya bàli barhunzirwe n’obwôba bunji. 7 Okubundi olwikungu lwayisha, lwababwîka, n’izù lyanacirhengamwo lulya lwikungu, erhi: «Oyu ye Mugala wâni muzigirwa, mumuyumve». 8 Ho na halya mpu bacilola eyi n’eyi, barhacibonaga ndi orhali Yezu yenene haguma nabo.
Amango Eliya anagaluke (Mt 17, 9-13)
9 Erhi bakola bayandagala oku ntondo, abakomêreza mpu barhabwîraga ndi ebi babwîne, kuhika Mwene omuntu afûke omu bafù. 10 Bagwârha ako ka nwa emurhima, ci bacidôsa kwo kuderha kurhi: kuhika afûke omu bafù. 11 Banacimudôsa, mpu: «Cirhuma Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano bakaz’iderha mpu kukwânîne Eliya arhang’iyisha?» 12 Naye ababwîra, erhi: «Neci Eliya ayish’iyisha, ayish’ikombêza byôshi! Ci kurhi Mwene-omuntu ayandikirwe? Oku ayish’ibabala bwenêne n’okugayaguzwa. 13 Lekagi mmubwîre! Eliya mîra ayishagam; nabo bamujira oku balonzagya kwôshi, nk’oku anayandikîrwe».
Yezu alibirha oku muzimu w’isirhe (Mt 17, 14-21; Luk 9, 37-42)
14 Erhi bagaluka aha abaganda bâge bàli, bashimâna lubaga lunji lw’abantu lubazonzire, n’abashamuka b’ihano bàli kadali bôshi. 15 Erhi eyo ngabo y’abantu ebona Yezu, yarhangâla, yayisha elibisire, yaj’imulamusa. 16 Anacibadôsa, erhi: «Kadali kaci akomuli?» 17 Muntu muguma omu lubaga amushuza, erhi: «Nyamwagirwa, nakudwîrhîre mugala wâni olimwo shetani w’akaduma. 18 Ngasi kumugwârha, anamurhimba oku idaho, omwâna anarhumba kafula, anakugurha amîno anagangabale. Nabwîzire abaganda bâwe nti bamukûlemwo ye, barhanahashire». 19 Anacimushuza, amubwîra, erhi: «Eri iburha libula-buyêmêre, kuhika mangaci nayôrha ninyu? Kuhika mangaci nâmmulembere? Nderheragiye». 20 Bamulêrha. Olya shetani erhi abona Yezu, azunguza bwenêne omwâna, amurhimba oku idaho. Omwâna agayagaya anarhumba lufula. 21 Yezu anacidôsa îshe, erhi: «Kurhenga mangaci agwârhagwa?» Naye ashuza, erhi: «Kurhenga eburho. 22 Na kanji kanji anamukwêbe ecîko n’erwiîshi, kulonz’imuyîrha. Ci akaba ogwêrhe okuwankahasha, orhurhabâle, orhufè lukogo». 23 Yezu ashuza, erhi: «Mpu akaba ogwêrhe okuwankahasha!n Byôshi byanahashikana oku ogwêrhe obuyêmêre». 24 Ho na halya olya îshe w’omwâna aderha n’izù linene, erhi: «Nyemîre, Yâgirwa! Ontabale nie mbula-buyêmêre!» 25 Yezu erhi abona olubaga lulundumana, akankamira olya muzimu mubî, anamubwîra, erhi: «We muzimu kaduma na cihuli, nkurhegesire omurhengemwo, orhanacihîra okamushubiriramwo». 26 Anaciyâma, amuhindaganya bwenêne, amurhengamwo. Olya mwâna ayôrha nka mufù, ciru banji baderha mpu afire. 27 Ci erhi Yezu acimugwârha okuboko, amuzûsa, ayimanga. 28 Erhi aba amaja omu nyumpa, abaganda bâge bamudôsa bufunda, mpu: «Carhumaga rhweki rhurhahash’imuhulusa bulya?» 29 Anacibashuza, erhi: «Shetani wa bene oyo arhalihirhwakwo n’ezirhali nsengero n’okucîshalisa».
Yezu abwîra abaganda bâge obwa kabiri oku ayish’ibabala (Mt 17, 22-23: Luk 9, 43-45)
30 Erhi barhenga aho, bajà bagera omu Galileya, ci arhalonzagya abantu bamanye, 31 Bulya akâg’iyigîriza abaganda bâge anakag’ibabwîra oku Mwene-omuntu ayish’ihânwa omu maboko g’abantu, oku bayish’imuyîrha, n’oku hano aba amayîrhwa, enyuma lya nsiku isharhu ayish’ifûka. 32 Ci bôhe barhumvagya ako kanwa, banarhînya okumudôsa.
Omukulu omu Bwami bw’empingu (Mt 18, 1-5; Luk 9, 46-48)
33 Banacihika e Kafamaumu. Erhi babà bakola bali omu nyumpa, abadôsa, erhi: «Kadali kaci kalya mwagwêrhe omu njira?» • 34 Bacihulikira, bulya bàyishaga bajà kadali bône na nnene mpu ndi mukulu muli bo. 35 Okubundi atamala, ahamagala balya ikumi na habiri, ababwîra, erhi: «Owalonz’ibà wa burhanzi, acîjire wa buzinda na murhumisi w’abandi bôshi». 36 Anaciyanka omwâna w’ecirhaba, amuyimanza ekarhî kâbo; n’erhi aba amamubagalira, ababwîra, erhi: 37 «Ngasi wayankirire mwâna muguma wa bene oyu nie ntumire, erhi nie ayankirîre; na owanyankirira, erhi arhali nie ayankirîre, ci olya wantumagao».
Orhali mushombanyi erhi mwîra (Luk 9, 49-50)
38 Yowane anacimubwîra, erhi: «Yâgirwa, rhwabonaga omuntu alibirhakwo abashetani oku Izîno lyâwe; rhwàli rhwamuhanza, bulya Oyo muntu arharhukulikira». 39 Naye Yezu anacishuza, erhi: «Murhamuhanzagya, bulya ntâye wankajira ecisômerîne oku Izîno lyâni, akaNashub’inderhera kubî. 40 Bulya orhali mushombanyi wîrhu, erhi mwîra wîrhu».
Okuzigira abaganda ba Mwâmi Yezu (Mt 10, 42)
41 «Ngasi yeshi wâmmuhe akahe k’amîshi bulya muli bantu ba Kristu, mmubwîre okuli, olubembo lwâge lurhakamuhera».
Owasârhaze owâbo (Mt 18, 6-9; Luk 17, 1-2)
42 «Ci owasârhazep muguma muli aba banyemire, akwânîne okushwêkerwa olusho omu igosi n’okukwêbwa omu nyanja. 43 Akaba okuboko kwâwe kunarhume wahirima omu câha, onakutwe: kuli kwinjà kulusha okujà omu Buzîne oli kabokwè, ahâli h’okuhêka maboko abiri omu cîna c’omuliro gurhazimaq, [ 44 omu omuvunyu gwâbyo gurhafà n’omuliro gurhazima.] 45 N’akaba okugulu kwâwe kunarhume wahirima omu câha, okutwe: kuli kwinjà kulusha okujà omu Buzîne oli kagulu, ahâli h’okuhêka amagulu gombi omu nyenga y’omuliro, [ 46 omu omuvunyu gwâbyo gurhafà n’omuliro gurhazima.] 47 N’isù lyâwe likarhuma wahirima omu câha, oliyômole: bulya kuli kwinjà kulusha okujà omu Bwâmi bwa Nyamuzinda n’isu liguma, ahâli h’okukwêbwa n’amasù gombi omu nyenga y’omuliro, 48 omu omuvunyu gwabo gurhafa n’omuliro gurhazima. 49 Bulya ngasi muntu analungwe n’omuliro (na ngasi nterekêro enalungwe n’omunyu)r 50 Omunyus ciri cintu cinjà; ci kwônene omunyu gukarhengamwo obununu, cici mwankacigulungamwo? Mubêmwo omunyu, munabe n’omurhûla mwêne na mwêne».
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 9
1 Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι εἰσίν τινες ὧδε τῶν ἑστηκότων οἵτινες οὐ μὴ γεύσωνται θανάτου ἕως ἂν ἴδωσιν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ἐληλυθυῖαν ἐν δυνάμει.
The Transfiguration of Jesus (Mt 17.1‑13; Luk 9.28‑36)
2 Καὶ μετὰ ἡμέρας ἓξ παραλαμβάνει ὁ Ἰησοῦς τὸν Πέτρον καὶ τὸν Ἰάκωβον καὶ τὸν Ἰωάννην καὶ ἀναφέρει αὐτοὺς εἰς ὄρος ὑψηλὸν κατ᾽ ἰδίαν μόνους. καὶ μετεμορφώθη ἔμπροσθεν αὐτῶν, 3 καὶ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ ἐγένετο στίλβοντα λευκὰ λίαν, οἷα γναφεὺς ἐπὶ τῆς γῆς οὐ δύναται οὕτως λευκᾶναι. 4 καὶ ὤφθη αὐτοῖς Ἠλίας σὺν Μωϋσεῖ καὶ ἦσαν συλλαλοῦντες τῷ Ἰησοῦ. 5 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Πέτρος λέγει τῷ Ἰησοῦ, Ῥαββί, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι, καὶ ποιήσωμεν τρεῖς σκηνάς, σοὶ μίαν καὶ Μωϋσεῖ μίαν καὶ Ἠλίᾳ μίαν. 6 οὐ γὰρ ᾔδει τί ἀποκριθῇ, ἔκφοβοι γὰρ ἐγένοντο. 7 καὶ ἐγένετο νεφέλη ἐπισκιάζουσα αὐτοῖς, καὶ ἐγένετο φωνὴ ἐκ τῆς νεφέλης, Οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός, ἀκούετε αὐτοῦ. 8 καὶ ἐξάπινα περιβλεψάμενοι οὐκέτι οὐδένα εἶδον ἀλλὰ τὸν Ἰησοῦν μόνον μεθ᾽ ἑαυτῶν. 9 Καὶ καταβαινόντων αὐτῶν ἐκ τοῦ ὄρους διεστείλατο αὐτοῖς ἵνα μηδενὶ ἃ εἶδον διηγήσωνται, εἰ μὴ ὅταν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐκ νεκρῶν ἀναστῇ. 10 καὶ τὸν λόγον ἐκράτησαν πρὸς ἑαυτοὺς συζητοῦντες τί ἐστιν τὸ ἐκ νεκρῶν ἀναστῆναι. 11 καὶ ἐπηρώτων αὐτὸν λέγοντες, Ὅτι λέγουσιν οἱ γραμματεῖς ὅτι Ἠλίαν δεῖ ἐλθεῖν πρῶτον; 12 ὁ δὲ ἔφη αὐτοῖς, Ἠλίας μὲν ἐλθὼν πρῶτον ἀποκαθιστάνει πάντα• καὶ πῶς γέγραπται ἐπὶ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἵνα πολλὰ πάθῃ καὶ ἐξουδενηθῇ; 13 ἀλλὰ λέγω ὑμῖν ὅτι καὶ Ἠλίας ἐλήλυθεν, καὶ ἐποίησαν αὐτῷ ὅσα ἤθελον, καθὼς γέγραπται ἐπ᾽ αὐτόν.
The Healing of a Boy with an Unclean Spirit (Mt 17.14‑20; Luk 9.37‑43a)
14 Καὶ ἐλθόντες πρὸς τοὺς μαθητὰς εἶδον ὄχλον πολὺν περὶ αὐτοὺς καὶ γραμματεῖς συζητοῦντας πρὸς αὐτούς. 15 καὶ εὐθὺς πᾶς ὁ ὄχλος ἰδόντες αὐτὸν ἐξεθαμβήθησαν καὶ προστρέχοντες ἠσπάζοντο αὐτόν. 16 καὶ ἐπηρώτησεν αὐτούς, Τί συζητεῖτε πρὸς αὐτούς; 17 καὶ ἀπεκρίθη αὐτῷ εἷς ἐκ τοῦ ὄχλου, Διδάσκαλε, ἤνεγκα τὸν υἱόν μου πρὸς σέ, ἔχοντα πνεῦμα ἄλαλον 18 καὶ ὅπου ἐὰν αὐτὸν καταλάβῃ ῥήσσει αὐτόν, καὶ ἀφρίζει καὶ τρίζει τοὺς ὀδόντας καὶ ξηραίνεται• καὶ εἶπα τοῖς μαθηταῖς σου ἵνα αὐτὸ ἐκβάλωσιν, καὶ οὐκ ἴσχυσαν. 19 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς αὐτοῖς λέγει, Ὦ γενεὰ ἄπιστος, ἕως πότε πρὸς ὑμᾶς ἔσομαι; ἕως πότε ἀνέξομαι ὑμῶν; φέρετε αὐτὸν πρός με. 20 καὶ ἤνεγκαν αὐτὸν πρὸς αὐτόν. καὶ ἰδὼν αὐτὸν τὸ πνεῦμα εὐθὺς συνεσπάραξεν αὐτόν, καὶ πεσὼν ἐπὶ τῆς γῆς ἐκυλίετο ἀφρίζων. 21 καὶ ἐπηρώτησεν τὸν πατέρα αὐτοῦ, Πόσος χρόνος ἐστὶν ὡς τοῦτο γέγονεν αὐτῷ; ὁ δὲ εἶπεν, Ἐκ παιδιόθεν 22 καὶ πολλάκις καὶ εἰς πῦρ αὐτὸν ἔβαλεν καὶ εἰς ὕδατα ἵνα ἀπολέσῃ αὐτόν• ἀλλ᾽ εἴ τι δύνῃ, βοήθησον ἡμῖν σπλαγχνισθεὶς ἐφ᾽ ἡμᾶς. 23 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Τὸ Εἰ δύνῃ, πάντα δυνατὰ τῷ πιστεύοντι. 24 εὐθὺς κράξας ὁ πατὴρ τοῦ παιδίου ἔλεγεν, Πιστεύω• βοήθει μου τῇ ἀπιστίᾳ. 25 ἰδὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς ὅτι ἐπισυντρέχει ὄχλος, ἐπετίμησεν τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ λέγων αὐτῷ, Τὸ ἄλαλον καὶ κωφὸν πνεῦμα, ἐγὼ ἐπιτάσσω σοι, ἔξελθε ἐξ αὐτοῦ καὶ μηκέτι εἰσέλθῃς εἰς αὐτόν. 26 καὶ κράξας καὶ πολλὰ σπαράξας ἐξῆλθεν• καὶ ἐγένετο ὡσεὶ νεκρός, ὥστε τοὺς πολλοὺς λέγειν ὅτι ἀπέθανεν. 27 ὁ δὲ Ἰησοῦς κρατήσας τῆς χειρὸς αὐτοῦ ἤγειρεν αὐτόν, καὶ ἀνέστη. 28 καὶ εἰσελθόντος αὐτοῦ εἰς οἶκον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ κατ᾽ ἰδίαν ἐπηρώτων αὐτόν, Ὅτι ἡμεῖς οὐκ ἠδυνήθημεν ἐκβαλεῖν αὐτό; 29 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τοῦτο τὸ γένος ἐν οὐδενὶ δύναται ἐξελθεῖν εἰ μὴ ἐν προσευχῇ.
Jesus Again Foretells His Death and Resurrection (Mt 17.22‑23; Luk 9.43b-45)
30 Κἀκεῖθεν ἐξελθόντες παρεπορεύοντο διὰ τῆς Γαλιλαίας, καὶ οὐκ ἤθελεν ἵνα τις γνοῖ 31 ἐδίδασκεν γὰρ τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς ὅτι Ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοται εἰς χεῖρας ἀνθρώπων, καὶ ἀποκτενοῦσιν αὐτόν, καὶ ἀποκτανθεὶς μετὰ τρεῖς ἡμέρας ἀναστήσεται. 32 οἱ δὲ ἠγνόουν τὸ ῥῆμα, καὶ ἐφοβοῦντο αὐτὸν ἐπερωτῆσαι.
Who is the Greatest? (Mt 18.1‑5; Luk 9.46‑48)
33 Καὶ ἦλθον εἰς Καφαρναούμ. καὶ ἐν τῇ οἰκίᾳ γενόμενος ἐπηρώτα αὐτούς, Τί ἐν τῇ ὁδῷ διελογίζεσθε; 34 οἱ δὲ ἐσιώπων• πρὸς ἀλλήλους γὰρ διελέχθησαν ἐν τῇ ὁδῷ τίς μείζων. 35 καὶ καθίσας ἐφώνησεν τοὺς δώδεκα καὶ λέγει αὐτοῖς, Εἴ τις θέλει πρῶτος εἶναι, ἔσται πάντων ἔσχατος καὶ πάντων διάκονος. 36 καὶ λαβὼν παιδίον ἔστησεν αὐτὸ ἐν μέσῳ αὐτῶν καὶ ἐναγκαλισάμενος αὐτὸ εἶπεν αὐτοῖς, 37 Ὃς ἂν ἓν τῶν τοιούτων παιδίων δέξηται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, ἐμὲ δέχεται• καὶ ὃς ἂν ἐμὲ δέχηται, οὐκ ἐμὲ δέχεται ἀλλὰ τὸν ἀποστείλαντά με.
He Who is Not against Us is for Us (Luk 9.49‑50)
38 Ἔφη αὐτῷ ὁ Ἰωάννης, Διδάσκαλε, εἴδομέν τινα ἐν τῷ ὀνόματί σου ἐκβάλλοντα δαιμόνια καὶ ἐκωλύομεν αὐτόν, ὅτι οὐκ ἠκολούθει ἡμῖν. 39 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Μὴ κωλύετε αὐτόν. οὐδεὶς γάρ ἐστιν ὃς ποιήσει δύναμιν ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου καὶ δυνήσεται ταχὺ κακολογῆσαί με 40 ὃς γὰρ οὐκ ἔστιν καθ᾽ ἡμῶν, ὑπὲρ ἡμῶν ἐστιν. 41 Ὃς γὰρ ἂν ποτίσῃ ὑμᾶς ποτήριον ὕδατος ἐν ὀνόματι ὅτι Χριστοῦ ἐστε, ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ ἀπολέσῃ τὸν μισθὸν αὐτοῦ.
Temptations to Sin (Mt 18.6‑9; Luk 17.1‑2)
42 Καὶ ὃς ἂν σκανδαλίσῃ ἕνα τῶν μικρῶν τούτων τῶν πιστευόντων [εἰς ἐμέ], καλόν ἐστιν αὐτῷ μᾶλλον εἰ περίκειται μύλος ὀνικὸς περὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ καὶ βέβληται εἰς τὴν θάλασσαν. 43 Καὶ ἐὰν σκανδαλίζῃ σε ἡ χείρ σου, ἀπόκοψον αὐτήν• καλόν ἐστίν σε κυλλὸν εἰσελθεῖν εἰς τὴν ζωὴν ἢ τὰς δύο χεῖρας ἔχοντα ἀπελθεῖν εἰς τὴν γέενναν, εἰς τὸ πῦρ τὸ ἄσβεστον.[44 ] 45 καὶ ἐὰν ὁ πούς σου σκανδαλίζῃ σε, ἀπόκοψον αὐτόν• καλόν ἐστίν σε εἰσελθεῖν εἰς τὴν ζωὴν χωλὸν ἢ τοὺς δύο πόδας ἔχοντα βληθῆναι εἰς τὴν γέενναν. [46] 47 καὶ ἐὰν ὁ ὀφθαλμός σου σκανδαλίζῃ σε, ἔκβαλε αὐτόν• καλόν σέ ἐστιν μονόφθαλμον εἰσελθεῖν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ἢ δύο ὀφθαλμοὺς ἔχοντα βληθῆναι εἰς τὴν γέενναν, 48 ὅπου ὁ σκώληξ αὐτῶν οὐ τελευτᾷ καὶ τὸ πῦρ οὐ σβέννυται. 49 πᾶς γὰρ πυρὶ ἁλισθήσεται. 50 Καλὸν τὸ ἅλας• ἐὰν δὲ τὸ ἅλας ἄναλον γένηται, ἐν τίνι αὐτὸ ἀρτύσετε; ἔχετε ἐν ἑαυτοῖς ἅλα καὶ εἰρηνεύετε ἐν ἀλλήλοις.
10
Ka kuyêmêrîrwe omuntu ahuluse mukâge? (Mt 19, 1-9)
1 Erhi arhenga eyo munda, aja omu lya Yuda, ishiriza lya Yordani. Engabo y’abantu yashub’imulundukira; abayigîrza nk’oku anayôrhera. 2 Abafarizeyi banacimujàho; bamudôsa kwa kumurhangula, mpu: «Ka kuyêmêrîrwe omuntu ahuluse mukage?» 3 Naye erhi ashuza, ababwîra, erhi: «Kurhi Mûsa ammurhegesire?» 4 Nabo, mpu: «Mûsa ayemîre okuyandika ecêrhe c’okuvuna obuhya n’okumuhulusa». 5 Yezu abashuza, erhi: «Buzibu bwa mirhima yinyu bwarhumire Mûsa ammujirira eryo irhegeko. 6 Ci erhi Nyamuzinda arhondêra okulema, ajizire omulume n’omukazi. 7 Co carhuma omuntu aleka îshe na nnina, acishwêkerekwomukâge, 8 banabe babiri omu mubiri muguma. Na ntyo barhaciri babiri, ci gukola mubiri muguma. 9 Mâshi! arhali omuntu ye wahumanula eci Nyamuzinda abumanyagya». 10 Erhi bahika omu nyumpa, abaganda bâge bashub’imudôsa kuli ako kanwa. 11 Ababwîra, erhi: «Ngasi yeshi wâhuluse mukâge akanayanka owundi, erhi kuhusha ahushire; 12 n’omukazi wâleke ibà, agend’iyankwa n’owundi, erhi naye kuhusha ahushire».
Yezu n’abâna barho (Mt 19, 13-15; Luk 18, 15-17)
13 Banacimulerhera abâna mpu abahumekwo; ci abaganda bâge hakalihira I’abali babadwîrhe. 14 Erhi Yezu abona, agaya anababwîra, erhi: «Leki abâna! bajè ahandi; murhabahànzagya, bulya ababashushat, Obwâmi bwa Nyamuzinda buli bwâho. 15 Mmubwîre okuli: ngasi yeshi orhayankiriri Obwâmi bwa Nyamuzinda nka mwâna murhò, arhakabulaharhamwo». 16 Obwo anacibabagalira, abahirakwo amaboko, abagisha.
Omuntu wali ogwêrhe birugu binji (Mt 19, 16-22; Luk 18, 18-23)
17 Erhi aba amalikûla, akol’ali omu njira, muntu muguma ayish’alibisire, amufukamira, amudôsa, erhi: «Waliha Mwigîriza mwinjà, kurhi njirage lyo mubona obuzîne burhahwa?» 18 Yezu amubwîra. erhi: «Cirhumire onderha mwinjà? Ntâye obà mwinjà aha nyuma lya Nyamuzinda yenene. 19 Oyishi amangorhegeko: Orhahîra kanigana, orhahîra okahusha, orhahîra okazimba, orhahîra okahamiriza obunywesi, orhahîra okalya ebya bene, okaz’ikenga sho na nyoko». 20 Olya naye amushuza, erhi: «Yâgirwa, ebyo byôshi mbikulikira kurhenga eburho bwâni». 21 Obwo Yezu anacimusinza, amuzigira, anamubwîra, erhi: «Ciguma cône cicikusigalire: ogende, oj’iguza ebi ogwêrhe byôshi, ohè abakenyi, ly’oyish’ibona obuhirhi omu mpingu; okubundi oyishe, onshimbe». 22 Erhi ayumva ako kanwa, oburhè bwamuhêka, bulya àli agwêrhe birugu binji.
Okuhika omu mpingu kw’omugale kuli kudârhi (Mt 19, 23-26; Luk 18, 24-27)
23 Yezu anacilola eyi n’eyi, abwîra abaganda bâge, erhi: «Kuli kudârhi okuhika kw’abagale omu Bwâmi bwa Nyamuzinda!» 24 Abaganda bâge basômerwa n’enderho zâge. Ci Yezu ashubîrira, ababwîra, erhi: «Bâna bâni, kuli kudârhi okuhika omu Bwâmi bwa Nyamuzinda! 25 Okugeza engamiya omu murhule gw’ensinge kuli kulembu kulusha okuhisa omugale omu Bwâmi bwa Nyamuzinda!» 26 Nabo bazanwa bwenêne-bwenêne, bakadôsanya bône na nnene, mpu: «Ndi wâcungukage obwo?» 27 Yezu abagezamwo amasù, ababwîra, erhi: «Emwa abantu okwo kurhankahashikana, ci arhali emwa Nyamuzinda: bulya ntâco cankayabîra Nyamuzinda!»
Oluhembo lw’abalesire eby’en’igulu (Mt 19, 27-30; Luk 18, 28-30)
28 Petro anacimubwîra, erhi: «Obu rhuli aha, rhwalesire byôshi, rhwakushimba!» 29 Naye Yezu ashuza, erhi: «Okuli, mmubwîre, ntâye waleke enyumpa yâge, bene wâbo, bâli bâbo, îshe, nnina, abâna erhi mashwa gâge nie ntuma n’Emyanzi y’Akalembe erhuma, 30 abule kuhâbwa kali igana, buno, en’igulu: enyumpa, bene wâbo, bâli bâbo, bannina, abâna n’amashwa, haguma n’amalibukou, n’omu mango gaciyisha, akalamo karhahwa. 31 Na banji bali barhanzi bayish’ibà bazinda, n’abazinda bâbe barhanzi.
Yezu abwîra Entumwa obwa kasharhu oku ayish’ibabazibwa (Mt 20, 17-19; Luk 18, 31-33)
32 Erhi bali omu njira, bayinamukira e Yeruzalemu. Yezu erhi abashokolîre; nabo bazânwa, n’abali babakulikire bayôbohav. Ashub’iyanka balya ikumi na bahiri, arhondêra okubabwîra oku ayish’ibà, erhi: 33 «Rhw’ono rhwarheremera e Yeruzalemu: Mwene-omuntu âhânwa omu maboko g’abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano. Bayish’imutwîra okufà, banamuhâne emw’abapagani. 34 Nabo bamushekere, bamumesherekwo, bamushûrhe emikoba banamuyirhe, na hano hagera nsiku isharhu, afûke».
Bene-Zebedeyo (Mt 20. 20-23)
35 Bene-Zebedeyo, Yakôbo na Yowane, banacimujàho, bamubwîra, mpu: «Walìha, rhulonzire ngasi kwôshi rhwakuhûna orhujirirekwo». 36 Naye abashuza, erhi: «Cici mwalonza mmujirire?» 37 Nabo, mpu: «Orhujire rhubwârhale, muguma ekulyo, owundi ckumosho kwâwe omu irenge lyâwe». 38 Yezu anacibashuza, erhi: «Murhamanyiri eci muhunyire. Ka mwankahash’inywa akabêhèw nayish’inywa, erhi mubatizibwe obubatizo nayish’ibatizibwa?» 39 Nabo, mpu: «Rhwanahasha». Yezu ababwîra, erhi: «Akabêhè nayish’inywa, kôhe mwâkanywa, n’obubatizo nayish’ibatizibwa, mwâbubatizibwa. 40 Ci okubwârhala ekulya erhi ekumosho kwâni, arhali nie nâmmuhêkwo, ci kuli kwa balya bakurheganyizibwe».
Abakulu bakwânîne okubà barhumisi b’abâbo (Mt 20, 24-28; Luk 22, 24-27)
41 Erhi balya bandi ikumi bayumva ntyo, barhondêra okududumira Yakôbo na Yowane. 42 Okubundi Yezu anacibahamagala hôfi naye, ababwîra, erhi: «Murhahahiri oku emwa abapagani, abarhegesi kwo barhegeka nka baNyakasane, n’abakulu banabayêreke obukulu bwâbo. 43 Arhali kwo byâbà ntyo muli mwe: mwêhe owalonz’ibà mukulu muli mwe, acîjire murhumisi winyu 44 na ngasi walonz’ibà wa burhanzi muli mwe, acîjire mujà wa bôshi. 45 Ntyo Mwene-omuntu arhayishaga mpu arhumikirwe, ci mpu arhumikire abandi, anahâne obuzîne bwâge lyo acungula banji».
Omuhurha gw’e Yeriko (Mt 20, 29-34; Luk 18, 35-43)
46 Banacihika e Yeriko. Erhi acirhenga e Yeriko bo n’abaganda bâge na ngabo nyinji y’abantu, barhimâna Bartimeyo, mwene-Timeyo. Gwàli muhuûrha; erhi gubwârhire oku njira, gudwîrhe gwahûnira obuligo. 47 Erhi ayumwa oku Yezu w’e Nazareti wagera, arhondêra okuyakûza, erhi: «Mâshi Yezu, Mwene-Daudi, ombêre obwonjo nâni! 48 Banji banacimukankamira mpu ahulike; ci yêhe anaciyâma, alushîsa, erhi: «Mâshi Mwene-Daudi, ombêre obwonjo nâni!» 49 Obwo Yezu ayimanga, arhegeka mpu bamulerhe. Bahamagala olya muhûrha, bamubwîra, mpu: «Simika! oyimuke, akuhamagîre». 50 Anacikwêba ecirondo câge, ahama, aja emunda Yezu àli. 51 Yezu amudôsa, erhi: «Cici walonza nkujirire?» -Naye olya muhûrha, erhi: «Yâgirwa, nti nâni mbonel» 52 Yezu amubwîra, erhi: «Gendaga, obuyêmêre bwâwe bwakufumize». Na ho na halya ayirukir’abona; anacimukulikira.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 10
Teaching about Divorce (Mt 19.1‑12)
1 Καὶ ἐκεῖθεν ἀναστὰς ἔρχεται εἰς τὰ ὅρια τῆς Ἰουδαίας [καὶ] πέραν τοῦ Ἰορδάνου, καὶ συμπορεύονται πάλιν ὄχλοι πρὸς αὐτόν, καὶ ὡς εἰώθει πάλιν ἐδίδασκεν αὐτούς. 2 καὶ προσελθόντες Φαρισαῖοι ἐπηρώτων αὐτὸν εἰ ἔξεστιν ἀνδρὶ γυναῖκα ἀπολῦσαι, πειράζοντες αὐτόν. 3 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Τί ὑμῖν ἐνετείλατο Μωϋσῆς; 4 οἱ δὲ εἶπαν, Ἐπέτρεψεν Μωϋσῆς βιβλίον ἀποστασίου γράψαι καὶ ἀπολῦσαι. 5 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Πρὸς τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν ἔγραψεν ὑμῖν τὴν ἐντολὴν ταύτην. 6 ἀπὸ δὲ ἀρχῆς κτίσεως ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτούς • 7 ἕνεκεν τούτου καταλείψει ἄνθρωπος τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα [καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ], 8 καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν• ὥστε οὐκέτι εἰσὶν δύο ἀλλὰ μία σάρξ. 9 ὃ οὖν ὁ θεὸς συνέζευξεν ἄνθρωπος μὴ χωριζέτω. 10 Καὶ εἰς τὴν οἰκίαν πάλιν οἱ μαθηταὶ περὶ τούτου ἐπηρώτων αὐτόν. 11 καὶ λέγει αὐτοῖς, Ὃς ἂν ἀπολύσῃ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ γαμήσῃ ἄλλην μοιχᾶται ἐπ᾽ αὐτήν 12 καὶ ἐὰν αὐτὴ ἀπολύσασα τὸν ἄνδρα αὐτῆς γαμήσῃ ἄλλον μοιχᾶται. Little Children Blessed (Mt 19.13‑15; Luk 18.15‑17) 13 Καὶ προσέφερον αὐτῷ παιδία ἵνα αὐτῶν ἅψηται• οἱ δὲ μαθηταὶ ἐπετίμησαν αὐτοῖς. 14 ἰδὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς ἠγανάκτησεν καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ἄφετε τὰ παιδία ἔρχεσθαι πρός με, μὴ κωλύετε αὐτά, τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 15 ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὃς ἂν μὴ δέξηται τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ὡς παιδίον, οὐ μὴ εἰσέλθῃ εἰς αὐτήν. 16 καὶ ἐναγκαλισάμενος αὐτὰ κατευλόγει τιθεὶς τὰς χεῖρας ἐπ᾽ αὐτά.
The Rich Man (Mt 19.16‑30; Luk 18.18‑30)
17 Καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ εἰς ὁδὸν προσδραμὼν εἷς καὶ γονυπετήσας αὐτὸν ἐπηρώτα αὐτόν, Διδάσκαλε ἀγαθέ, τί ποιήσω ἵνα ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω; 18 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Τί με λέγεις ἀγαθόν; οὐδεὶς ἀγαθὸς εἰ μὴ εἷς ὁ θεός. 19 τὰς ἐντολὰς οἶδας• Μὴ φονεύσῃς, Μὴ μοιχεύσῃς, Μὴ κλέψῃς, Μὴ ψευδομαρτυρήσῃς, Μὴ ἀποστερήσῃς, Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα. 20 ὁ δὲ ἔφη αὐτῷ, Διδάσκαλε, ταῦτα πάντα ἐφυλαξάμην ἐκ νεότητός μου. 21 ὁ δὲ Ἰησοῦς ἐμβλέψας αὐτῷ ἠγάπησεν αὐτὸν καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἕν σε ὑστερεῖ• ὕπαγε, ὅσα ἔχεις πώλησον καὶ δὸς [τοῖς] πτωχοῖς, καὶ ἕξεις θησαυρὸν ἐν οὐρανῷ, καὶ δεῦρο ἀκολούθει μοι. 22 ὁ δὲ στυγνάσας ἐπὶ τῷ λόγῳ ἀπῆλθεν λυπούμενος• ἦν γὰρ ἔχων κτήματα πολλά. 23 Καὶ περιβλεψάμενος ὁ Ἰησοῦς λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Πῶς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ἔχοντες εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελεύσονται. 24 οἱ δὲ μαθηταὶ ἐθαμβοῦντο ἐπὶ τοῖς λόγοις αὐτοῦ. ὁ δὲ Ἰησοῦς πάλιν ἀποκριθεὶς λέγει αὐτοῖς, Τέκνα, πῶς δύσκολόν ἐστιν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελθεῖν 25 εὐκοπώτερόν ἐστιν κάμηλον διὰ [τῆς] τρυμαλιᾶς [τῆς] ῥαφίδος διελθεῖν ἢ πλούσιον εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελθεῖν. 26 οἱ δὲ περισσῶς ἐξεπλήσσοντο λέγοντες πρὸς ἑαυτούς, Καὶ τίς δύναται σωθῆναι; 27 ἐμβλέψας αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς λέγει, Παρὰ ἀνθρώποις ἀδύνατον, ἀλλ᾽ οὐ παρὰ θεῷ• πάντα γὰρ δυνατὰ παρὰ τῷ θεῷ. 28 Ἤρξατο λέγειν ὁ Πέτρος αὐτῷ, Ἰδοὺ ἡμεῖς ἀφήκαμεν πάντα καὶ ἠκολουθήκαμέν σοι. 29 ἔφη ὁ Ἰησοῦς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐδείς ἐστιν ὃς ἀφῆκεν οἰκίαν ἢ ἀδελφοὺς ἢ ἀδελφὰς ἢ μητέρα ἢ πατέρα ἢ τέκνα ἢ ἀγροὺς ἕνεκεν ἐμοῦ καὶ ἕνεκεν τοῦ εὐαγγελίου, 30 ἐὰν μὴ λάβῃ ἑκατονταπλασίονα νῦν ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ οἰκίας καὶ ἀδελφοὺς καὶ ἀδελφὰς καὶ μητέρας καὶ τέκνα καὶ ἀγροὺς μετὰ διωγμῶν, καὶ ἐν τῷ αἰῶνι τῷ ἐρχομένῳ ζωὴν αἰώνιον. 31 πολλοὶ δὲ ἔσονται πρῶτοι ἔσχατοι καὶ [οἱ] ἔσχατοι πρῶτοι.
A Third Time Jesus Foretells His Death and Resurrection (Mt 20.17‑19; Luk 18.31‑34)
32 Ἦσαν δὲ ἐν τῇ ὁδῷ ἀναβαίνοντες εἰς Ἱεροσόλυμα, καὶ ἦν προάγων αὐτοὺς ὁ Ἰησοῦς, καὶ ἐθαμβοῦντο, οἱ δὲ ἀκολουθοῦντες ἐφοβοῦντο. καὶ παραλαβὼν πάλιν τοὺς δώδεκα ἤρξατο αὐτοῖς λέγειν τὰ μέλλοντα αὐτῷ συμβαίνειν 33 ὅτι Ἰδοὺ ἀναβαίνομεν εἰς Ἱεροσόλυμα, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδοθήσεται τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ τοῖς γραμματεῦσιν, καὶ κατακρινοῦσιν αὐτὸν θανάτῳ καὶ παραδώσουσιν αὐτὸν τοῖς ἔθνεσιν 34 καὶ ἐμπαίξουσιν αὐτῷ καὶ ἐμπτύσουσιν αὐτῷ καὶ μαστιγώσουσιν αὐτὸν καὶ ἀποκτενοῦσιν, καὶ μετὰ τρεῖς ἡμέρας ἀναστήσεται.
The Request of James and John (Mt 20.20‑28)
35 Καὶ προσπορεύονται αὐτῷ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης οἱ υἱοὶ Ζεβεδαίου λέγοντες αὐτῷ, Διδάσκαλε, θέλομεν ἵνα ὃ ἐὰν αἰτήσωμέν σε ποιήσῃς ἡμῖν. 36 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Τί θέλετέ [με] ποιήσω ὑμῖν; 37 οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ, Δὸς ἡμῖν ἵνα εἷς σου ἐκ δεξιῶν καὶ εἷς ἐξ ἀριστερῶν καθίσωμεν ἐν τῇ δόξῃ σου. 38 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Οὐκ οἴδατε τί αἰτεῖσθε. δύνασθε πιεῖν τὸ ποτήριον ὃ ἐγὼ πίνω ἢ τὸ βάπτισμα ὃ ἐγὼ βαπτίζομαι βαπτισθῆναι; 39 οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ, Δυνάμεθα. ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Τὸ ποτήριον ὃ ἐγὼ πίνω πίεσθε καὶ τὸ βάπτισμα ὃ ἐγὼ βαπτίζομαι βαπτισθήσεσθε, 40 τὸ δὲ καθίσαι ἐκ δεξιῶν μου ἢ ἐξ εὐωνύμων οὐκ ἔστιν ἐμὸν δοῦναι, ἀλλ᾽ οἷς ἡτοίμασται. 41 Καὶ ἀκούσαντες οἱ δέκα ἤρξαντο ἀγανακτεῖν περὶ Ἰακώβου καὶ Ἰωάννου. 42 καὶ προσκαλεσάμενος αὐτοὺς ὁ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς, Οἴδατε ὅτι οἱ δοκοῦντες ἄρχειν τῶν ἐθνῶν κατακυριεύουσιν αὐτῶν καὶ οἱ μεγάλοι αὐτῶν κατεξουσιάζουσιν αὐτῶν. 43 οὐχ οὕτως δέ ἐστιν ἐν ὑμῖν, ἀλλ᾽ ὃς ἂν θέλῃ μέγας γενέσθαι ἐν ὑμῖν ἔσται ὑμῶν διάκονος, 44 καὶ ὃς ἂν θέλῃ ἐν ὑμῖν εἶναι πρῶτος ἔσται πάντων δοῦλος 45 καὶ γὰρ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἦλθεν διακονηθῆναι ἀλλὰ διακονῆσαι καὶ δοῦναι τὴν ψυχὴν αὐτοῦ λύτρον ἀντὶ πολλῶν.
The Healing of Blind Bartimaeus (Mt 20.29‑34; Luk 18.35‑43)
46 Καὶ ἔρχονται εἰς Ἰεριχώ. καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ ἀπὸ Ἰεριχὼ καὶ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ καὶ ὄχλου ἱκανοῦ ὁ υἱὸς Τιμαίου Βαρτιμαῖος, τυφλὸς προσαίτης, ἐκάθητο παρὰ τὴν ὁδόν. 47 καὶ ἀκούσας ὅτι Ἰησοῦς ὁ Ναζαρηνός ἐστιν ἤρξατο κράζειν καὶ λέγειν, Υἱὲ Δαυὶδ Ἰησοῦ, ἐλέησόν με. 48 καὶ ἐπετίμων αὐτῷ πολλοὶ ἵνα σιωπήσῃ• ὁ δὲ πολλῷ μᾶλλον ἔκραζεν, Υἱὲ Δαυίδ, ἐλέησόν με. 49 καὶ στὰς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Φωνήσατε αὐτόν. καὶ φωνοῦσιν τὸν τυφλὸν λέγοντες αὐτῷ, Θάρσει, ἔγειρε, φωνεῖ σε. 50 ὁ δὲ ἀποβαλὼν τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ ἀναπηδήσας ἦλθεν πρὸς τὸν Ἰησοῦν. 51 καὶ ἀποκριθεὶς αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Τί σοι θέλεις ποιήσω; ὁ δὲ τυφλὸς εἶπεν αὐτῷ, Ραββουνι, ἵνα ἀναβλέψω. 52 καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ὕπαγε, ἡ πίστις σου σέσωκέν σε. καὶ εὐθὺς ἀνέβλεψεν καὶ ἠκολούθει αὐτῷ ἐν τῇ ὁδῷ.

11
IV. Yezu e Yeruzalemu
Yezu aja omu Yeruzalemu (Mt 21, 1-11; Luk 19, 28-38; Ywn 12, 12-16)
1 Erhi bakola bahika e Yeruzalemu, hôfi n’e Betifaje n’e Betaniya, ah’idako ly’entondo y’Emizêti, Yezu arhuma babiri omu baganda bâge, 2 ababwîra, erhi: «Jimwo cira cishagala cimuyêrekîre; hanomuhikamwo, mwaâshimâna omucukà gw’endogomi guli mushwêke, gurhasag’igendwakwo na muntu. Mugushwêkûle munagundêrhere. 3 Hakajira owakamubwîra, mpu: «Kurhi oku?» munamushuze oku Nyakasane agulonza; ho n’aho anagurhuma eno». 4 Balîkûla, bashimâna omucukà gw’endogomi guli mushwêker’emuhanda, omu mashanganizo; bagushwêkûla. 5 Baguma omu bàli bayimanzire aho bababwîra, mpu: «Kurhi okwo mwashwêkûla ogwomucukà w’endogomi?,, 6 Bashuza nka kulya Yezu anababwîraga; barhacibàyâlulaga. 7 Banacilêrhera Yezu gulya mucukà gw’endogomi, babambakwo ebishûli byâbo; naye aburhamalakwo. 8 Abantu mwandu babamba ebishûli byâbo omu njira; abandi batwa amashami g’emirhi omu mashwa, bagabamba omu njira. 9 Abàli bashokwîre n’abàli enyuma, bayisha babanda orhuhababo, mpu: «Hozana! Agishwe oyu oyishire oku izîno lya Nyakasane! 10 Bugishwe Obwâmi buyishire bwa larha Daudi! Hozanax omu mpingu enyanya! 11 Erhi ahika omu Yeruzalemu, aja omu kâ-Nyamuzinda; n’erhi aba amahengûza enyunda zôshi, bulya ecajingwe cali camaba, ahuluka, aj’e Betaniya bo na balya ikumi na babiri.
Yezu ahehêrera omulehe (Mt 21, 18-19)
12 Erhi buca, bakola barhenga e Betaniya, ishali lyamugwârha. 13 Alangira omurhi gw’amalehe guyâsize, agujaho mpu alole erhi abonakwo irehe. Erhi aguhikaho, ntâco abwînekwo, agarhali mâsi gwônene bulya garhali mango ga malehe. 14 Anacibwîra gulya mulehe, erhi: «Mâshi irhondo orhacifaga wa walibirwekwo irehe!» Abaganda bâge nabo bayumvay.
Yesu ahulusa abakag’ikaguliza omu kâ-Nyamuzinda (Mt 21, 12-17; Luk 19, 45-48; Ywn 2, 14-16)
15 Banacihika e Yeruzalemu. Erhi aja omu kâ-Nyamuzinda, arhondêra ahulusa abakag’ikaguliza n’okugulira omu kâ-Nyamuzinda; akulumbya oburhalule bw’abakag’ikâba, anahirimya entebe z’abarhunzi b’engûkù. 16 Arhayêmêrega omuntu ageze akantu omu kâ-Nyamuzinda. 17 Erhi akola abayigiîriza, ababwîra, erhi: «Ka kurhayandisirwi ntya: Enyumpa yâni yâderhwe nyumpa ya nsengero oku mashanja gôshi? Ci mwêhe mwamayijiraga lukunda lwa bishambo!» 18 Erhi abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano bayumva eyo myanzi, balonza kurhi bamuyîrha; ci bamuyôboha, bulya olubaga lwôshi lwakag’isômerwa n’enyigîrizo zâge. 19 Erhi kubà bijingo, arhenga omu cishagala.
Okuyûma kw’omulehe Obuyêmêre n’ensengero (Mt 21, 20-22)
20 Erhi kubà sêzi, bakola bashub’igera, bashimâna gulya murhi gw’amalehe gwayûmire kuhika omu cisinasina. 21 Petro akengêra, amubwîra, erhi: «Waliha, k’obwîne! gulya mulehe wahehêreraga ogu gwayûmire». 22 Yezu anacishuza, ababwîra, erhi: «Muyêmêre Nyamuzinda. 23 Okuli mmubwîre, ngasi yêshi wabwîre eyi ntondo, erhi: «Yimuka, ocikwêbe omu nyanja», nka arharhindîri emurhima gwâge, ci akaba ayemîre oku kulya anadesire kwâba, kwanabà. 24 Co cirhumire mmubwîra: ngasi eci mwahûne nka mwashenga, mulangâlire oku mîra mwacishobôlaga, mwanacihâbwa. 25 Na nka muyimanzire, mudwîrhe mwashenga, akaba hali oyu mubikîre akarhinda emurhima, mumubabalire, lyo Sho w’empingu naye ammubabalira amabî ginyu. [ 26 N’akaba murhababaliri abinyu bantu, naye Sho w’empingu arhamubabalire ebyâha binyuz.)
Abayahudi badôsa Yezu ngahi obuhashe bwâge burhenga (Mt 21, 23-27; Luk 20, 1-8)
27 Bashub’ija e Yeruzalemu. Erhi aba adwîrhe alambagira omu kâ-Nyamuzinda, abakulu b’abadâhwa, abashamuka b’ihano n’abagula b’olubaga bamujàho, 28 banacimubwîra, mpu: «Buhashe buhi ojiramwo ebi byôshi? Na ndi wakuhâga obwo buhashe bw’okubijira?» 29 Naye Yezu abashuza, ababwîra, erhi: «Nâni nammudôsa kanwa kaguma. Munshuze, nâni nammubwîra obuhashe njiramwo ebi. 30 Obubatizo bwa Yowane, k’empingu bwarhengaga erhi emwa abantu? Munshuze». 31 Obwo bacijamwo, bakaderha, mpu: «Rhukaderha nti empingu, akola arhudôsa, erhi: «Carhumaga murhacimuyêmêra?» 32 Na rhukaderha nti emwa abantu, rhuyôbohire aba bantu barhuyîrha, bulya bôshi kwo bakag’ilola Yowane nka mulêbi w’okuli». 33 Banacishuza Yezu, mpu: «Rhurhamanyiri là». Naye Yezu ababwîra, erhi: «Nâni ntacimmubwîre buhashe buhi njiramwo ebi».

ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 11
The Triumphal Entry into Jerusalem (Mt 21.1‑11; Luk 19.28‑40; Jn 12.12‑19)
1 Καὶ ὅτε ἐγγίζουσιν εἰς Ἱεροσόλυμα εἰς Βηθφαγὴ καὶ Βηθανίαν πρὸς τὸ Ὄρος τῶν Ἐλαιῶν, ἀποστέλλει δύο τῶν μαθητῶν αὐτοῦ 2 καὶ λέγει αὐτοῖς, Ὑπάγετε εἰς τὴν κώμην τὴν κατέναντι ὑμῶν, καὶ εὐθὺς εἰσπορευόμενοι εἰς αὐτὴν εὑρήσετε πῶλον δεδεμένον ἐφ᾽ ὃν οὐδεὶς οὔπω ἀνθρώπων ἐκάθισεν• λύσατε αὐτὸν καὶ φέρετε. 3 καὶ ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ, Τί ποιεῖτε τοῦτο; εἴπατε, Ὁ κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει, καὶ εὐθὺς αὐτὸν ἀποστέλλει πάλιν ὧδε. 4 καὶ ἀπῆλθον καὶ εὗρον πῶλον δεδεμένον πρὸς θύραν ἔξω ἐπὶ τοῦ ἀμφόδου καὶ λύουσιν αὐτόν. 5 καί τινες τῶν ἐκεῖ ἑστηκότων ἔλεγον αὐτοῖς, Τί ποιεῖτε λύοντες τὸν πῶλον; 6 οἱ δὲ εἶπαν αὐτοῖς καθὼς εἶπεν ὁ Ἰησοῦς, καὶ ἀφῆκαν αὐτούς. 7 καὶ φέρουσιν τὸν πῶλον πρὸς τὸν Ἰησοῦν καὶ ἐπιβάλλουσιν αὐτῷ τὰ ἱμάτια αὐτῶν, καὶ ἐκάθισεν ἐπ᾽ αὐτόν. 8 καὶ πολλοὶ τὰ ἱμάτια αὐτῶν ἔστρωσαν εἰς τὴν ὁδόν, ἄλλοι δὲ στιβάδας κόψαντες ἐκ τῶν ἀγρῶν. 9 καὶ οἱ προάγοντες καὶ οἱ ἀκολουθοῦντες ἔκραζον, Ὡσαννά• Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου• 10 Εὐλογημένη ἡ ἐρχομένη βασιλεία τοῦ πατρὸς ἡμῶν Δαυίδ Ὡσαννὰ ἐν τοῖς ὑψίστοις. 11 Καὶ εἰσῆλθεν εἰς Ἱεροσόλυμα εἰς τὸ ἱερὸν καὶ περιβλεψάμενος πάντα, ὀψίας ἤδη οὔσης τῆς ὥρας, ἐξῆλθεν εἰς Βηθανίαν μετὰ τῶν δώδεκα.

The Cursing of the Fig Tree (Mt 21.18‑19)
12 Καὶ τῇ ἐπαύριον ἐξελθόντων αὐτῶν ἀπὸ Βηθανίας ἐπείνασεν. 13 καὶ ἰδὼν συκῆν ἀπὸ μακρόθεν ἔχουσαν φύλλα ἦλθεν, εἰ ἄρα τι εὑρήσει ἐν αὐτῇ, καὶ ἐλθὼν ἐπ᾽ αὐτὴν οὐδὲν εὗρεν εἰ μὴ φύλλα• ὁ γὰρ καιρὸς οὐκ ἦν σύκων. 14 καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτῇ, Μηκέτι εἰς τὸν αἰῶνα ἐκ σοῦ μηδεὶς καρπὸν φάγοι. καὶ ἤκουον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ.
The Cleansing of the Temple (Mt 21.12‑17; Luk 19.45‑48; Jn 2.13‑22)
15 Καὶ ἔρχονται εἰς Ἱεροσόλυμα. καὶ εἰσελθὼν εἰς τὸ ἱερὸν ἤρξατο ἐκβάλλειν τοὺς πωλοῦντας καὶ τοὺς ἀγοράζοντας ἐν τῷ ἱερῷ, καὶ τὰς τραπέζας τῶν κολλυβιστῶν καὶ τὰς καθέδρας τῶν πωλούντων τὰς περιστερὰς κατέστρεψεν, 16 καὶ οὐκ ἤφιεν ἵνα τις διενέγκῃ σκεῦος διὰ τοῦ ἱεροῦ. 17 καὶ ἐδίδασκεν καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Οὐ γέγραπται ὅτι Ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς κληθήσεται πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν; ὑμεῖς δὲ πεποιήκατε αὐτὸν σπήλαιον λῃστῶν. 18 καὶ ἤκουσαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς καὶ ἐζήτουν πῶς αὐτὸν ἀπολέσωσιν• ἐφοβοῦντο γὰρ αὐτόν, πᾶς γὰρ ὁ ὄχλος ἐξεπλήσσετο ἐπὶ τῇ διδαχῇ αὐτοῦ. 19 Καὶ ὅταν ὀψὲ ἐγένετο, ἐξεπορεύοντο ἔξω τῆς πόλεως.
The Lesson from the Withered Fig Tree (Mt 21.20‑22)
20 Καὶ παραπορευόμενοι πρωῒ εἶδον τὴν συκῆν ἐξηραμμένην ἐκ ῥιζῶν. 21 καὶ ἀναμνησθεὶς ὁ Πέτρος λέγει αὐτῷ, Ῥαββί, ἴδε ἡ συκῆ ἣν κατηράσω ἐξήρανται. 22 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς, Ἔχετε πίστιν θεοῦ. 23 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ὃς ἂν εἴπῃ τῷ ὄρει τούτῳ, Ἄρθητι καὶ βλήθητι εἰς τὴν θάλασσαν, καὶ μὴ διακριθῇ ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ ἀλλὰ πιστεύῃ ὅτι ὃ λαλεῖ γίνεται, ἔσται αὐτῷ. 24 διὰ τοῦτο λέγω ὑμῖν, πάντα ὅσα προσεύχεσθε καὶ αἰτεῖσθε, πιστεύετε ὅτι ἐλάβετε, καὶ ἔσται ὑμῖν. 25 καὶ ὅταν στήκετε προσευχόμενοι, ἀφίετε εἴ τι ἔχετε κατά τινος, ἵνα καὶ ὁ πατὴρ ὑμῶν ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς ἀφῇ ὑμῖν τὰ παραπτώματα ὑμῶν.
The Authority of Jesus Questioned (Mt 21.23‑27; Luk 20.1‑8)
27 Καὶ ἔρχονται πάλιν εἰς Ἱεροσόλυμα. καὶ ἐν τῷ ἱερῷ περιπατοῦντος αὐτοῦ ἔρχονται πρὸς αὐτὸν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι 28 καὶ ἔλεγον αὐτῷ, Ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιεῖς; ἢ τίς σοι ἔδωκεν τὴν ἐξουσίαν ταύτην ἵνα ταῦτα ποιῇς; 29 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἐπερωτήσω ὑμᾶς ἕνα λόγον, καὶ ἀποκρίθητέ μοι καὶ ἐρῶ ὑμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ 30 τὸ βάπτισμα τὸ Ἰωάννου ἐξ οὐρανοῦ ἦν ἢ ἐξ ἀνθρώπων; ἀποκρίθητέ μοι. 31 καὶ διελογίζοντο πρὸς ἑαυτοὺς λέγοντες, Ἐὰν εἴπωμεν, Ἐξ οὐρανοῦ, ἐρεῖ, Διὰ τί [οὖν] οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ; 32 ἀλλ᾽ εἴπωμεν, Ἐξ ἀνθρώπων; – ἐφοβοῦντο τὸν ὄχλον• ἅπαντες γὰρ εἶχον τὸν Ἰωάννην ὄντως ὅτι προφήτης ἦν. 33 καὶ ἀποκριθέντες τῷ Ἰησοῦ λέγουσιν, Οὐκ οἴδαμεν. καὶ ὁ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς, Οὐδὲ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ.
12
Omugani gw’abahinzi babî (Mt 21, 33-46; Ywn 20, 9-19)
1 Obwo arhondêra okubabwîra omu migani: «Muntu muguma anacihinga olukoma lw’emizâbîbu, aluyûbakira olugurhu, ahebamwo omukenzi, agwîkamwo omutungo; okubundi alusigira abahinzi, acibàlamira. 2 Erhi amango gahika, arhuma omwambali mpu abahinzi bamuhe eyâge.mizâbîbu. 3 Bôhe banacimugwârha, bamushûrha, bamulika maboko mûmu. 4 Ashub’ibarhumira owundi mwambali; oyo bamubera oluguma banamujàcira kubî. 5 Ashub’irhuma owundi; yêhe bamuniga. N’abandi mwandu; baguma bashûrhwa, abandi banigwa. 6 Obwo erhi acigwêrhe mugala wâge muguma murhonyi bwenêne. Buzinda naye abarhumiraye, aderha, erhi: «Bakenga mugala wâni yêhe!» 7 Ci abahinzi bahwîrana, mpu: «Oyu, yo nfula yâyîme: yishî rhuyinige, rhuyish’ibà rhwe rhucîyîmira muli byo!» 8 Banacìmurhuluba, bamuyîrha, bamukwêba emuhûlo gw’olukoma. 9 Kurhi nn’olukoma ayish’ijira obwo? Ayisha, ahôrha balya bahinzi, n’olukoma aluhe abandi. 10 Ka murhasag’isoma ntya omu Mandiko: Ibuye abûbasi bagayaguzagya, lyayish’ibà kaboko ka nyumpa; 11 Nyakasane yêne wakolaga ebyo, byanabà bisômerîne omu masù gîrhua». 12 Balonza oku bamugwârha, ci bayôboha olubaga; bulya bàli bayumvîrhe oku ogwomugani bo guyêrekîre. Banacimuleka, bagenda.
Okuvurhira Sêzari (Mt 22, 15-22; Luk 20, 22-26)
13 Banacimurhumira baguma omu Bafarizeyi n’omu Baherodi mpu bamurhege omu nderho. 14 Banaciyisha, bamubwîra, mpu: «Waliha Muyigîriza, rhuyishi oku oderha okuli n’oku orhajira kabolo kuli ndi, bulya orhalola ola ye ndi omu bantu, ci enjira ya Nyamuzinda onayiyigîrize nk’oku enali. Ka kukwânîne rhukavurhira Sêzari erhi nanga?» 15 Naye bulya àli amanyire obulyâlya bwâbo, ababwîra, erhi: «Cirhumire mwantega? Nderheri olusaranga ndole». 16 Balulêrha. Anacibadôsa, erhi: «Ya ndi eyi nshusho n’aga mandiko?» Bashuza, mpu: «Bya Sêzari». 17 Yezu anacìbabwîra, erhi: «Ahoo! ebya Sêzari bigaluliragi Sêzari, n’ebya Nyamuzinda mubihe Nyamuzinda». Banacisômerwa bwenêne.
Okufûka kw’abafîre (Mt 22, 23-33; Luk 20, 27-40)
18 Abasaduceyi, balya bakaderha mpu ntà bufûke bw’abafire, banacimujàho, bamudôsa, mpu: 19 «Muyigîriza, Mûsa arhurhegesire mpu irhondo mwene wâbo omuntu akafa nka alesire omukazi orhagwêrhi bâna, mwene wâbo anayinjire mukâge, ahè mwene wâbo iburha. 20 Hàli ba-nda-nguma nda. Omurhanzi ayanka omukazi, afa arhanasiziri mwâna. 21 Owa kabiri ayinjira mukaâge; naye afa buzira mwâna. Owa kasharhu naye kwo n’okwo. 22 Ntâye muli bo oku bali nda wàsizire mwâna. Enyuma ya bôshi, lero nyamukazi naye anacifa. 23 Ewe, aha kufûka kw’abafù, ayish’ibà mukà ndi muli bo? Bulya oku bali nda bàli bamuyansire». 24 Yezu erhi abashuza, ababwîra, erhi: «Ka murhahabusiri obwo, erhi kurhamanya Amandiko n’obuhashe bwa Nyamuzinda kurhuma? 25 Bulya ahakufûka kw’abafù, ntâye wâshebe na ntâye washebwe, ci bacibêra nka bamalahika omu mpingu. 26 N’oku bufûke bw’abafù, ka murhasag’isoma omu citabu ca Mûsa, halya baganîre olw’Ishaka lyagulumira, aka kanwa Nyamuzinda amubwîragab, erhi aderha, erhi: Nie Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo? 27 Arhali Nyamuzinda wa mifù, ci wa bagumaguma. Mâshi mudwîrhe mwacîrheba bwenêne!»
Irhegeko Iirhanzi omu marhegeko gôshi (Mt 22, 34-40; Luk 10, 25-28)
28 Muguma omu bashamuka b’ihano àli ayumvîrhe oku badalika. Erhi abona oku abashuzize bwinjà, anacimudôsa, erhi: «Iregeko lihi liri lirhanzi omu marhegeko gôshi?» 29 Yezu amushuza, erhi: I!rhegeko lirhanzi lyo eli: Yumva, Israheli. Nyakasane Nyamuzinda wîrhu yenene Nyamuzinda; 30 wakâzigira Nyakasane Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gôshi, n’omûka gwâwe gwôshi, n’obukengêre bwâwe bôshi, n’emisî yâwe yôshic. 31 Elya kabiri lyo eli: Wakâzigira owinyu nk’oku ocîzigira wênene. Ntalindi irhegeko lilushire ago». 32 Olya mushamuka w’ihano amubwîra, erhi: «Neci, Mwigîriza, odesire oku binali: oku Nyamuzinda ali muguma yenene n’oku ntà wundi aha nyuma lyâge. 33 Okumuzigira n’omurhima gôshi, n’obukengêre bôshi, n’emisî yôshi, n’okuzigira owinyu nk’oku ocizigira wênene, kulushire enterekêro zôshi n’entûlo zôshi». 34 Yezu erhi abona oku ashambîre kwinjà amubwîra, erhi: «Obwâmi bwa Nyamuzinda burhakuli kulî». Na ntâye wacikag’ihaliza mpu amudòôsa.
Kristu mugala wa Daudi na Nnawâbo (Mt 22, 42-46; Luk 20, 41-44)
35 Erhi aba adwîrhe ayigîriza omu kâ-Nyamuzinda, Yezu anaciderha, erhi: «Kurhi abashamuka b’ihano baderha mpu Kristu ali mwene Daudi? 36 N’obwo Daudi yenene adesire oku buhashe bwa Mûka Mutagatîfu, erhi: Nyakasane abwîzire Nnâhamwirhu: Bwârhala ebwa kulyo kwâni, kuhika abanzi bâwe mbayandaze burhaba aha magulu gâwed. 37 Daudi yène akudesire mpu ye Nnawâbo; kurhi aligi mugala?» Olubaga lwakamuyumvîrhiza lunasimire.

Obulyâlya bw’abashamuka b’ihano (Mt 23, 6-7; Luk 20, 45-47; 11, 43)
38 Ababwîra omu nyigîrizo zâge, erhi: «Mucilange oku bashamuka b’ihano, abasîma okulambagira bayambîrhe ebishûli birîrî n’okulamusibwa oku irango, 39 n’oku bwârhala oku ntebe ntanzi omu masinagogi, n’ebibwârhalo birhanzi oku cîbo c’idinye; 40 abakâja balya ebya abakana banaderha amasala malîmalî. Abo bayish’ibona olubanja ludârhi kurhaluka.
Entûlo y’omukana (Luk 21, 1-4)
41 Yezu anacibwârhala aha bwa mucîmba gw’ecibîkiro, akalola oku abantu bahira ensaranga omu mucîmba gw’ecibîkiro. Bahirhi banji bahiramwo nyinji. 42 Lero hayisha mukana muguma wa buligo, ahiramwo bujuma bubiri, bwo nk’ikuta. 43 Anac’ikema abaganda bâge, ababwîra, erhi: «Mmubwìre, okuli, oyu mukana mukenyi ahânyeri kulusha bôshi bahiraga omu cibîkiro. 44 Bulya,bôshi bahiziremwo oku bisigala oku bunguke bw’ebirugu byâbo; ci yêhe omu bukenyi bwâge ahiziremwo ehi anali agwêrhe hyôshi, ehyankamubîsire hyôshi».

ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 12
The Parable of the Vineyard and the Tenants (Mt 21.33‑46; Luk 20.9‑19)
1 Καὶ ἤρξατο αὐτοῖς ἐν παραβολαῖς λαλεῖν, Ἀμπελῶνα ἄνθρωπος ἐφύτευσεν καὶ περιέθηκεν φραγμὸν καὶ ὤρυξεν ὑπολήνιον καὶ ᾠκοδόμησεν πύργον καὶ ἐξέδετο αὐτὸν γεωργοῖς καὶ ἀπεδήμησεν. 2 καὶ ἀπέστειλεν πρὸς τοὺς γεωργοὺς τῷ καιρῷ δοῦλον ἵνα παρὰ τῶν γεωργῶν λάβῃ ἀπὸ τῶν καρπῶν τοῦ ἀμπελῶνος 3 καὶ λαβόντες αὐτὸν ἔδειραν καὶ ἀπέστειλαν κενόν. 4 καὶ πάλιν ἀπέστειλεν πρὸς αὐτοὺς ἄλλον δοῦλον• κἀκεῖνον ἐκεφαλίωσαν καὶ ἠτίμασαν. 5 καὶ ἄλλον ἀπέστειλεν• κἀκεῖνον ἀπέκτειναν, καὶ πολλοὺς ἄλλους, οὓς μὲν δέροντες, οὓς δὲ ἀποκτέννοντες. 6 ἔτι ἕνα εἶχεν υἱὸν ἀγαπητόν• ἀπέστειλεν αὐτὸν ἔσχατον πρὸς αὐτοὺς λέγων ὅτι Ἐντραπήσονται τὸν υἱόν μου. 7 ἐκεῖνοι δὲ οἱ γεωργοὶ πρὸς ἑαυτοὺς εἶπαν ὅτι Οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος• δεῦτε ἀποκτείνωμεν αὐτόν, καὶ ἡμῶν ἔσται ἡ κληρονομία. 8 καὶ λαβόντες ἀπέκτειναν αὐτὸν καὶ ἐξέβαλον αὐτὸν ἔξω τοῦ ἀμπελῶνος. 9 τί [οὖν] ποιήσει ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος; ἐλεύσεται καὶ ἀπολέσει τοὺς γεωργοὺς καὶ δώσει τὸν ἀμπελῶνα ἄλλοις. 10 οὐδὲ τὴν γραφὴν ταύτην ἀνέγνωτε, Λίθον ὃν ἀπεδοκίμασαν οἱ οἰκοδομοῦντες, οὗτος ἐγενήθη εἰς κεφαλὴν γωνίας• 11 παρὰ κυρίου ἐγένετο αὕτη καὶ ἔστιν θαυμαστὴ ἐν ὀφθαλμοῖς ἡμῶν; 12 Καὶ ἐζήτουν αὐτὸν κρατῆσαι, καὶ ἐφοβήθησαν τὸν ὄχλον, ἔγνωσαν γὰρ ὅτι πρὸς αὐτοὺς τὴν παραβολὴν εἶπεν. καὶ ἀφέντες αὐτὸν ἀπῆλθον.
Paying Taxes to Caesar (Mt 22.15‑22; Luk 20.20‑26)
13 Καὶ ἀποστέλλουσιν πρὸς αὐτόν τινας τῶν Φαρισαίων καὶ τῶν Ἡρῳδιανῶν ἵνα αὐτὸν ἀγρεύσωσιν λόγῳ. 14 καὶ ἐλθόντες λέγουσιν αὐτῷ, Διδάσκαλε, οἴδαμεν ὅτι ἀληθὴς εἶ καὶ οὐ μέλει σοι περὶ οὐδενός• οὐ γὰρ βλέπεις εἰς πρόσωπον ἀνθρώπων, ἀλλ᾽ ἐπ᾽ ἀληθείας τὴν ὁδὸν τοῦ θεοῦ διδάσκεις• ἔξεστιν δοῦναι κῆνσον Καίσαρι ἢ οὔ; δῶμεν ἢ μὴ δῶμεν; 15 ὁ δὲ εἰδὼς αὐτῶν τὴν ὑπόκρισιν εἶπεν αὐτοῖς, Τί με πειράζετε; φέρετέ μοι δηνάριον ἵνα ἴδω. 16 οἱ δὲ ἤνεγκαν. καὶ λέγει αὐτοῖς, Τίνος ἡ εἰκὼν αὕτη καὶ ἡ ἐπιγραφή; οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ, Καίσαρος. 17 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Τὰ Καίσαρος ἀπόδοτε Καίσαρι καὶ τὰ τοῦ θεοῦ τῷ θεῷ. καὶ ἐξεθαύμαζον ἐπ᾽ αὐτῷ.
The Question about the Resurrection (Mt 22.23‑33; Luk 20.27‑40)
18 Καὶ ἔρχονται Σαδδουκαῖοι πρὸς αὐτόν, οἵτινες λέγουσιν ἀνάστασιν μὴ εἶναι, καὶ ἐπηρώτων αὐτὸν λέγοντες, 19 Διδάσκαλε, Μωϋσῆς ἔγραψεν ἡμῖν ὅτι ἐάν τινος ἀδελφὸς ἀποθάνῃ καὶ καταλίπῃ γυναῖκα καὶ μὴ ἀφῇ τέκνον, ἵνα λάβῃ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ τὴν γυναῖκα καὶ ἐξαναστήσῃ σπέρμα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ. 20 ἑπτὰ ἀδελφοὶ ἦσαν• καὶ ὁ πρῶτος ἔλαβεν γυναῖκα καὶ ἀποθνῄσκων οὐκ ἀφῆκεν σπέρμα 21 καὶ ὁ δεύτερος ἔλαβεν αὐτὴν καὶ ἀπέθανεν μὴ καταλιπὼν σπέρμα• καὶ ὁ τρίτος ὡσαύτως 22 καὶ οἱ ἑπτὰ οὐκ ἀφῆκαν σπέρμα. ἔσχατον πάντων καὶ ἡ γυνὴ ἀπέθανεν. 23 ἐν τῇ ἀναστάσει [ὅταν ἀναστῶσιν] τίνος αὐτῶν ἔσται γυνή; οἱ γὰρ ἑπτὰ ἔσχον αὐτὴν γυναῖκα. 24 ἔφη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Οὐ διὰ τοῦτο πλανᾶσθε μὴ εἰδότες τὰς γραφὰς μηδὲ τὴν δύναμιν τοῦ θεοῦ; 25 ὅταν γὰρ ἐκ νεκρῶν ἀναστῶσιν οὔτε γαμοῦσιν οὔτε γαμίζονται, ἀλλ᾽ εἰσὶν ὡς ἄγγελοι ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 26 περὶ δὲ τῶν νεκρῶν ὅτι ἐγείρονται οὐκ ἀνέγνωτε ἐν τῇ βίβλῳ Μωϋσέως ἐπὶ τοῦ βάτου πῶς εἶπεν αὐτῷ ὁ θεὸς λέγων, Ἐγὼ ὁ θεὸς Ἀβραὰμ καὶ [ὁ] θεὸς Ἰσαὰκ καὶ [ὁ] θεὸς Ἰακώβ; 27 οὐκ ἔστιν θεὸς νεκρῶν ἀλλὰ ζώντων• πολὺ πλανᾶσθε.
The Great Commandment (Mt 22.34‑40; Luk 10.25‑28)
28 Καὶ προσελθὼν εἷς τῶν γραμματέων ἀκούσας αὐτῶν συζητούντων, ἰδὼν ὅτι καλῶς ἀπεκρίθη αὐτοῖς ἐπηρώτησεν αὐτόν, Ποία ἐστὶν ἐντολὴ πρώτη πάντων; 29 ἀπεκρίθη ὁ Ἰησοῦς ὅτι Πρώτη ἐστίν, Ἄκουε, Ἰσραήλ, κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν κύριος εἷς ἐστιν, 30 καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς διανοίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ἰσχύος σου. 31 δευτέρα αὕτη, Ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν. μείζων τούτων ἄλλη ἐντολὴ οὐκ ἔστιν. 32 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ γραμματεύς, Καλῶς, διδάσκαλε, ἐπ᾽ ἀληθείας εἶπες ὅτι εἷς ἐστιν καὶ οὐκ ἔστιν ἄλλος πλὴν αὐτοῦ• 33 καὶ τὸ ἀγαπᾶν αὐτὸν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας καὶ ἐξ ὅλης τῆς συνέσεως καὶ ἐξ ὅλης τῆς ἰσχύος καὶ τὸ ἀγαπᾶν τὸν πλησίον ὡς ἑαυτὸν περισσότερόν ἐστιν πάντων τῶν ὁλοκαυτωμάτων καὶ θυσιῶν. 34 καὶ ὁ Ἰησοῦς ἰδὼν [αὐτὸν] ὅτι νουνεχῶς ἀπεκρίθη εἶπεν αὐτῷ, Οὐ μακρὰν εἶ ἀπὸ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ. καὶ οὐδεὶς οὐκέτι ἐτόλμα αὐτὸν ἐπερωτῆσαι.
The Question about David’s Son (Mt 22.41‑46; Luk 20.41‑44)
35 Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς ἔλεγεν διδάσκων ἐν τῷ ἱερῷ, Πῶς λέγουσιν οἱ γραμματεῖς ὅτι ὁ Χριστὸς υἱὸς Δαυίδ ἐστιν; 36 αὐτὸς Δαυὶδ εἶπεν ἐν τῷ πνεύματι τῷ ἁγίῳ, Εἶπεν κύριος τῷ κυρίῳ μου, Κάθου ἐκ δεξιῶν μου, ἕως ἂν θῶ τοὺς ἐχθρούς σου ὑποκάτω τῶν ποδῶν σου. 37 αὐτὸς Δαυὶδ λέγει αὐτὸν κύριον, καὶ πόθεν αὐτοῦ ἐστιν υἱός; καὶ [ὁ] πολὺς ὄχλος ἤκουεν αὐτοῦ ἡδέως.
The Denouncing of the Scribes (Mt 23.1‑36; Luk 20.45‑47)
38 Καὶ ἐν τῇ διδαχῇ αὐτοῦ ἔλεγεν, Βλέπετε ἀπὸ τῶν γραμματέων τῶν θελόντων ἐν στολαῖς περιπατεῖν καὶ ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς 39 καὶ πρωτοκαθεδρίας ἐν ταῖς συναγωγαῖς καὶ πρωτοκλισίας ἐν τοῖς δείπνοις, 40 οἱ κατεσθίοντες τὰς οἰκίας τῶν χηρῶν καὶ προφάσει μακρὰ προσευχόμενοι οὗτοι λήμψονται περισσότερον κρίμα.

The Widow’s Offering (Luk 21.1‑4)
41 Καὶ καθίσας κατέναντι τοῦ γαζοφυλακίου ἐθεώρει πῶς ὁ ὄχλος βάλλει χαλκὸν εἰς τὸ γαζοφυλάκιον. καὶ πολλοὶ πλούσιοι ἔβαλλον πολλά 42 καὶ ἐλθοῦσα μία χήρα πτωχὴ ἔβαλεν λεπτὰ δύο, ὅ ἐστιν κοδράντης. 43 καὶ προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ἡ χήρα αὕτη ἡ πτωχὴ πλεῖον πάντων ἔβαλεν τῶν βαλλόντων εἰς τὸ γαζοφυλάκιον 44 πάντες γὰρ ἐκ τοῦ περισσεύοντος αὐτοῖς ἔβαλον, αὕτη δὲ ἐκ τῆς ὑστερήσεως αὐτῆς πάντα ὅσα εἶχεν ἔβαλεν ὅλον τὸν βίον αὐτῆς.
13
Enyigîrizo z’okuyûrha kw’igulu. Enshokolezi (Mt 24, 1-3; Luk21, 5-7)
1 Erhi aba akola ahuluka omu kâ-Nyamuzinda, muguma omu baganda bâge amubwîra, erhi: «Waliha, lolà aga mabuye n’obu bûbake!» 2 Naye Yezu erhi ashuza, amubwîra, erhi: «K’obwine obwo bûbake? Ntà ibuye lyâyôrhe oku lindi: byôshi byayish’ishâbwa». 3 Erhi aba akola abwârhîre oku ntondo y’emizêti, ayêrekîre ebwa kâ-Nyamuzinda, Petro bo na Yakôbo na Yowane n’Andreya bamudôsa bufunda, mpu: 4 «Orhubwîre mangaci okwo kwâbe n’e câbe cimanyîso oku ebyo byôshi biri hôfi».
Omurhondêro gw’amalibuko (Mt 24, 4-14; Luk 21, 8-19)
5 Okubundi Yezu arhondêra ababwîra, erhi: «Mumanye ntâye oyishig’immurheba. 6 Banji bayishe oku izîno lyâni, baderhe, mpu: «Nie (Kristu)», banarhebe bantu banji. 7 Amango mwâyumve baderha ebîrha n’emihigo y’ebiîrha, murhayôbohaga; bulya kukwânîne ebyo birhang’iyisha, ci obuzinda erhi burhaciba. 8 Ishanja lyârhêre elindi ishanja, n’obwâmi obundi bwâmi. Omusisi gw’idaho gwayish’ibà hanji, hâbe n’ecizombo. Ebyo gwo murhondêro gw’amalibuko. 9 Ninyu mucimanye: mwayish’ihânwa omu rhugombe, munashurhirwe omu masinagogi, mwâhêkwe embere z’abarhegesi n’abâmi nie ntumire, oku kubà bahamîrizi embere zâbo. 10 Emyanzi y’Akalembe yarhang’iyish’iyigîrizibwa omu mashanja gôshi. 11 N’amango bâmmugwarhe mpu bamuhâne, murharhanyagya mpu cici mwaderha; ci oluderho lwâmmuyishire muli ago mango gonêne, lwomuderhage: bulya arhali mwe mwâderhe, ci Mûka Mutagatîfu. 12 Obwo omuntu ayish’ihâna mwene wâbo mpu bamuyîrhe, n’îshe w’omwâna ahâna omugala; nabo abâna bayish’irhabâlira ababusi, banabayirhe. 13 Mwayish’ishombwa n’abantu bôshi izîno lyâni lirhuma; ci owayôrhe ali mwinjà kuhikaolusiku luzinda, oyo ye wâcunguke».

Amalibuko g’e Yeruzalemu (Mt 24, 15-25; Luk 21, 21-24)
14 «Amangomukabona ebibî bibî biri aha birhakwânînie okubà, -Owasoma ayumve,- obwo abali omu cihugo c’e Yudeya bayâkire oku ntondo; 15 oli oku burhungiri bw’enyumpa arhacimanukiraga omu nyumpa mpu arhôle akantu kalimwo; 16 n’oli omu ishwa arhashubiraga eka mpu arhôle ecishûli câge. 17 Abakazi bali izîmi n’abayonsa ago mango, basômerwa! 18 Mushenge okwo kurhabaga omu mango g’empondo! 19 Bulya ezo nsiku zâba za malibuko garhasag’iboneka kurhenga Nyamuzinda alema igulu kuhika buno, garhakanaciboneka bundi. 20 N’acibaga Nnâmahanga arhanyihyagya ezo nsiku ntà muntu wankacizire; ci ezo nsiku azinyihize abîshogwa barhuma. 21 Ago mango erhi mwankabwîrwa n’omuntu, mpu: «Lolà, Kristu oyu oli hano, nîsi erhi hala», murhayêmêraga. 22 Bulya bayish’iyisha ba-Kristu b’obwîhambi n’abalêbi b’obunywesi banji, banayish’ijira ebimanyîso n’ebirhangâzo mpu barhebe ciru n’abîshogwa acibà kwankahashikana. 23 Ninyu mumanyage: mmulêbiref byôshi».
Okuyisha kwa Mwene-omuntu (Mt 24, 29-31; Luk 21, 25-27)
24 «Ci muli ezo nsiku, enyuma y’ago malibuko, izûba lyâba mwizizi n’omwêzi gurhâcibashe, 25 enyenyêzi zâmanuka oku nkuba n’amahashe g’oku nkuba gâgeramwo omusisi. 26 Go mango babone Mwene-omuntu ayishire omu bitu n’obuhashe n’irenge linji. 27 Obwo anarhuma bamalahika bâge bashûbûze abîshogwa bâge empande ini z’igulu, kurhenga aha igulu lihekîre kuhika emalunga bwenêne».
Amango okwo kwâbe (Mt 24, 32-36; Luk 21. 29-33)
28 «Mulole olwiganyo oku mulehe. Amashami gagwo erhi gashabuka n’erhi ebibabi bikumera, munamanye oku ecanda ciri hôfi. 29 Ninyu ntyo, amango mwâbone ebyo, mumanye oku ali hôfi, oku ahika aha lusò. 30 Mmubwîre okuli, eri iburha lirhagere n’ebyo byôshi birhaba. 31 lrunga n’igulug byâgere, ci nderho zâni zirhakagera. 32 Ci olwo lusiku n’ako kasanzi, ntâye obimanyire, ciru bamalahika b’empingu, ciru n’Omugalah, ntà wundi aha nyuma ly’Îshe yênene».
Okubà masù n’Okucîrheganya (Mt 24, 42; 25, 13-15; Luk 19, 12-13; 12; 38-40)
33 «Mumanye, mubè masù, bulya murhamanyiri amango okwo kwâbe. 34 Nka kulya omuntu wabalamaga: Aleka enyumpa, ahà abambali obuhashe ngasi muguma omu mulimo gwâge, akomêreza omulanzi mpu abè masù. 35 Kuziga mubè masù, bulya murhamanyiri mangaci nn’enyumpa ayisha: erhi bijingo, erhi aha karhî k’obudufu erhi oluhazi lubika, erhi sêzi, 36 lyo akayish’immurhibukira, alek’immushimâna muli îro. 37 N’okwo mmubwîzire, bôshi nkubwîzire: mubè masù!»
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 13
The Destruction of the Temple Foretold (Mt 24.1‑2; Luk 21.5‑6)
1 Καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ ἐκ τοῦ ἱεροῦ λέγει αὐτῷ εἷς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ, Διδάσκαλε, ἴδε ποταποὶ λίθοι καὶ ποταπαὶ οἰκοδομαί. 2 καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Βλέπεις ταύτας τὰς μεγάλας οἰκοδομάς; οὐ μὴ ἀφεθῇ ὧδε λίθος ἐπὶ λίθον ὃς οὐ μὴ καταλυθῇ.
The Beginning of Woes (Mt 24.3‑14; Luk 21.7‑19)
3 Καὶ καθημένου αὐτοῦ εἰς τὸ Ὄρος τῶν Ἐλαιῶν κατέναντι τοῦ ἱεροῦ ἐπηρώτα αὐτὸν κατ᾽ ἰδίαν Πέτρος καὶ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης καὶ Ἀνδρέας, 4 Εἰπὸν ἡμῖν, πότε ταῦτα ἔσται καὶ τί τὸ σημεῖον ὅταν μέλλῃ ταῦτα συντελεῖσθαι πάντα; 5 ὁ δὲ Ἰησοῦς ἤρξατο λέγειν αὐτοῖς, Βλέπετε μή τις ὑμᾶς πλανήσῃ 6 πολλοὶ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου λέγοντες ὅτι Ἐγώ εἰμι, καὶ πολλοὺς πλανήσουσιν. 7 ὅταν δὲ ἀκούσητε πολέμους καὶ ἀκοὰς πολέμων, μὴ θροεῖσθε• δεῖ γενέσθαι, ἀλλ᾽ οὔπω τὸ τέλος. 8 ἐγερθήσεται γὰρ ἔθνος ἐπ᾽ ἔθνος καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν, ἔσονται σεισμοὶ κατὰ τόπους, ἔσονται λιμοί • ἀρχὴ ὠδίνων ταῦτα. 9 βλέπετε δὲ ὑμεῖς ἑαυτούς• παραδώσουσιν ὑμᾶς εἰς συνέδρια καὶ εἰς συναγωγὰς δαρήσεσθε καὶ ἐπὶ ἡγεμόνων καὶ βασιλέων σταθήσεσθε ἕνεκεν ἐμοῦ εἰς μαρτύριον αὐτοῖς. 10 καὶ εἰς πάντα τὰ ἔθνη πρῶτον δεῖ κηρυχθῆναι τὸ εὐαγγέλιον. 11 καὶ ὅταν ἄγωσιν ὑμᾶς παραδιδόντες, μὴ προμεριμνᾶτε τί λαλήσητε, ἀλλ᾽ ὃ ἐὰν δοθῇ ὑμῖν ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ τοῦτο λαλεῖτε• οὐ γάρ ἐστε ὑμεῖς οἱ λαλοῦντες ἀλλὰ τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον. 12 καὶ παραδώσει ἀδελφὸς ἀδελφὸν εἰς θάνατον καὶ πατὴρ τέκνον, καὶ ἐπαναστήσονται τέκνα ἐπὶ γονεῖς καὶ θανατώσουσιν αὐτούς 13 καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου. ὁ δὲ ὑπομείνας εἰς τέλος οὗτος σωθήσεται.
The Great Tribulation (Mt 24.15‑28; Luk 21.20‑24)
14 Ὅταν δὲ ἴδητε τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως ἑστηκότα ὅπου οὐ δεῖ, ὁ ἀναγινώσκων νοείτω, τότε οἱ ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη, 15 ὁ [δὲ] ἐπὶ τοῦ δώματος μὴ καταβάτω μηδὲ εἰσελθάτω ἆραί τι ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ, 16 καὶ ὁ εἰς τὸν ἀγρὸν μὴ ἐπιστρεψάτω εἰς τὰ ὀπίσω ἆραι τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ. 17 οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις. 18 προσεύχεσθε δὲ ἵνα μὴ γένηται χειμῶνος 19 ἔσονται γὰρ αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι θλῖψις οἵα οὐ γέγονεν τοιαύτη ἀπ᾽ ἀρχῆς κτίσεως ἣν ἔκτισεν ὁ θεὸς ἕως τοῦ νῦν καὶ οὐ μὴ γένηται. 20 καὶ εἰ μὴ ἐκολόβωσεν κύριος τὰς ἡμέρας, οὐκ ἂν ἐσώθη πᾶσα σάρξ• ἀλλὰ διὰ τοὺς ἐκλεκτοὺς οὓς ἐξελέξατο ἐκολόβωσεν τὰς ἡμέρας. 21 καὶ τότε ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ, Ἴδε ὧδε ὁ Χριστός, Ἴδε ἐκεῖ, μὴ πιστεύετε 22 ἐγερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφῆται καὶ δώσουσιν σημεῖα καὶ τέρατα πρὸς τὸ ἀποπλανᾶν, εἰ δυνατόν, τοὺς ἐκλεκτούς. 23 ὑμεῖς δὲ βλέπετε• προείρηκα ὑμῖν πάντα. 24 Ἀλλ᾽ ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις μετὰ τὴν θλῖψιν ἐκείνην
The Coming of the Son of Man (Mt 24.29‑31; Luk 21.25‑28)
ὁ ἥλιος σκοτισθήσεται, καὶ ἡ σελήνη οὐ δώσει τὸ φέγγος αὐτῆς, 25 καὶ οἱ ἀστέρες ἔσονται ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πίπτοντες, καὶ αἱ δυνάμεις αἱ ἐν τοῖς οὐρανοῖς σαλευθήσονται. 26 καὶ τότε ὄψονται τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐν νεφέλαις μετὰ δυνάμεως πολλῆς καὶ δόξης. 27 καὶ τότε ἀποστελεῖ τοὺς ἀγγέλους καὶ ἐπισυνάξει τοὺς ἐκλεκτοὺς [αὐτοῦ] ἐκ τῶν τεσσάρων ἀνέμων ἀπ᾽ ἄκρου γῆς ἕως ἄκρου οὐρανοῦ.
The Lesson of the Fig Tree (Mt 24.32‑35; Luk 21.29‑33)
28 Ἀπὸ δὲ τῆς συκῆς μάθετε τὴν παραβολήν• ὅταν ἤδη ὁ κλάδος αὐτῆς ἁπαλὸς γένηται καὶ ἐκφύῃ τὰ φύλλα, γινώσκετε ὅτι ἐγγὺς τὸ θέρος ἐστίν 29 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε ταῦτα γινόμενα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἐπὶ θύραις. 30 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη μέχρις οὗ ταῦτα πάντα γένηται. 31 ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρελεύσονται.
The Unknown Day and Hour (Mt 24.36‑44)
32 Περὶ δὲ τῆς ἡμέρας ἐκείνης ἢ τῆς ὥρας οὐδεὶς οἶδεν, οὐδὲ οἱ ἄγγελοι ἐν οὐρανῷ οὐδὲ ὁ υἱός, εἰ μὴ ὁ πατήρ. 33 βλέπετε, ἀγρυπνεῖτε • οὐκ οἴδατε γὰρ πότε ὁ καιρός ἐστιν. 34 ὡς ἄνθρωπος ἀπόδημος ἀφεὶς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ καὶ δοὺς τοῖς δούλοις αὐτοῦ τὴν ἐξουσίαν ἑκάστῳ τὸ ἔργον αὐτοῦ καὶ τῷ θυρωρῷ ἐνετείλατο ἵνα γρηγορῇ. 35 γρηγορεῖτε οὖν• οὐκ οἴδατε γὰρ πότε ὁ κύριος τῆς οἰκίας ἔρχεται, ἢ ὀψὲ ἢ μεσονύκτιον ἢ ἀλεκτοροφωνίας ἢ πρωΐ, 36 μὴ ἐλθὼν ἐξαίφνης εὕρῃ ὑμᾶς καθεύδοντας. 37ὃ δὲ ὑμῖν λέγω πᾶσιν λέγω, γρηγορεῖτε.
14
V. Amababale, okufà n’okufûka kwa Yezu
Abashombanyi ba Yezu balagânana okumuyîrha (Ml 26, 2-5; Luk 22, 1-2)
1 Hali hacisigîre nsiku ibiri embere z’olwa Basâkan’olw’emigati erhalimwo lwango. Abajinji n’abashamuka b’ihano bakag’ilonza oku bankamugwârha n’obwenge n’oku bankamuyîrha. 2 Ci bakaderha mpu: «Arhali oku lusiku lukulu, akadugundu kalek’izûka omu lubaga».
Yezu abulagirwa amavurha g’omugavu omu irhwe (Mt 26, 6-13; Ywn 12, 1-8)
3 Erhi Yezu aba ali e Betaniya omu mwa Simoni mushomyo, abwârhîre Adwîrhealya, hayisha mukazi muguma, wali odwîrhe enjebe y’amavurha nkana g’omugavu g’engulo ndârhi. Anacibera erya njebe, amudubulira gulya mugavu oku irhwe. 4 Baguma omu bàhali bagwârhwa n’omutula, banaderha, mpu: «Cirhumire asherêza ogu mugavu? 5 Ogu mugavu gwankaguzirwe dinarii magana asharhu, zihâbwe abakenyi». Balubira Oyo mukazi. 6 Yezu ababwîra, erhi: «Mumuleke; carhuma mwamulibuza ntya? Cijiro cinjà anjirîre. 7 Bulya abakenyi, ensiku zôshi muli haguma nabo, n’amango mwalonza mwanabajirira aminja; ci niehe arhali ensiku zôshi mwambona. 8 Ajizire nka oku anali ahashire. Ene ashîga omubiri gwâni, abire agurheganya okubishwa. 9 Okuli, mmubwîre, ngasi aha Emyanzi y’Akalembe yayigîrizibwe omu igulu lyôshi, eci cijiro c’oyu mukazi caganîrwe oku kumukengêra».
Yuda alenganya Nnawâbo (Mt 26, 14-16; Luk 22, 3-6)
10 Yuda w’e Keriyoti, muguma muli balya ikumi na babiri, anacija emwa abajinji b’abadâhwa mpu amuhâne omu maboko gâbo. 11 Nabo erhi bayumva ntyo, bacîshinga bwenêne, banamulaganya ensaranga. Obwo akalonza kurhi abona aha amuhânira.
Amarheganyo ga Basâka (Mt 26, 17-19; Luk 22, 7-13)
12 Omu lusiku lurhanzi lw’emigati erhalimwo lwango, lwo lusiku babâgira Basâka, abaganda bâge bamubwîra, mpu: «Ngahi olonzize rhukurheganyize okulya Basâka?» 13 Anacirhuma babiri omu baganda bâge, ababwîra, erhi: «Mujè omu cishagala; mwâshimâna omuntu abarhwîre akabindi k’amîshi, mumukulikire; 14 ngasi ahankaja, mubwîre nn’enyumpa, mpu: «Omwigîriza adesire ntya: Ngahi enyumpa yâni eri, ndiremwo Basâka haguma n’abaganda bâni? 15 Amuyêreka enyumpa nnene y’enyanyaj, ebambirwe bwinjà enali nteganye; mwo mwarhurheganyiza». 16 Balya baganda balîkûla, bajà omu lugo, bashimâna kulya anababwîraga, barheganya Basâka.
Yezu abwîra abaganda bâge oku Yuda amulenganya (Mt 26, 20-25; Luk 22, 14-21, 23)
17 Erhi biba bijingo, ayisha bo na balya ikumi na babiri. 18 Erhi baciba bali oku cîbo, badwîrhe balya, Yezu ababwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, muguma muli mwe, rhudwîrhe rhwalira haguma, ampâna». 19 Omutula gwanacibagwârha, bakamudôsa muguma muguma, erhi: «Waliha, ka nie?» 20 Naye anacishuza, erhi: «Ali muguma omu ikumi-na-babiri, ohebire okuboko omu nambi nguma rhwe naye. 21 Neci, Mwene-omuntu acîkolera nka oku ayandikîrwe, ci kwônene buhanya bw’oyu muntu Mwene-omuntu ahânwa naye! Kwàkabire kukulu kuli Oyo muntu arhaburhwe!»
Yezu ajira Obukaristiya (Mt 26, 26-29; Luk 22, 15-20)
22 Erhi babà badwîrhe balya, ayanka omugati, n’erhi aba amagugisha, anacigubega, abahà, anaderha, erhi: «Yanki, eci guli mubiri gwâni». 23 Ashub’iya nka akahe, avuga omunkwa, abahà, banywakwo bôshi. 24 Ababwîra, erhi: «Eci guli mukò gwâni gw’amalaganyo mahyâhya, gubulazîrwe banji barhumire. 25 Okuli, mmubwîre, ntakacishub’inywa kuli eyi mburho y’omuzâbîbu, kuhika olusiku nâyinywe mpyâhya omu Bwâmi bwa Nyamuzinda»k.
Yezu alêba oku Petro amuhakana (Mt 26, 30-35; Luk 22, 39, 31-34; Ywn 13, 36-38)
26 Erhi bayûs’iyimba, bahuluka, bajà oku ntondo y’Emizêti. 27 Yezu anacibabwîra, erhi: «Obudufu bw’ene mweshi mwasarhala erhi nie ntuma; bulya kuyandisirwe: Nashûrha lungere, ebibuzi bishandabane. 28 Ci hano nyûs’ifûka, nammushokolera e Galileya». 29 Petro amubwîra, erhi: «Ciru bôshi bankasârhala erhi we rhuma, niehe nanga!» 30 Yezu amushuza, erhi: «Okuli, nkubwîre: ene, muli obu budufu, oluhazi lurhac’ibika kabiri, wampakana kasharhu». 31 Ci yêhe anacigâgala, aderha, erhi: «Ciru kwankabà kufà haguma nâwe, ntakakuhakana!» N’abandi bakuderha bôshi.
Yezu omu ishwa ly’e Jetesemanil (Mt 26, 36-46; Luk 22, 40-45)
32 Banacibika omu ishwa liderhwa Jetesemanim. Abwîra abaganda bagc, erhi: «Mubwârhale aha oku naj’ishenga». 33 Anaciyanka Petro bona Yakôbo na Yowane, arhondêra okuyumva oburhè n’amaganya. 34 Ababwîra, erhi: «Omurhima gwâni guyunjwîre burhe bw’okulonz’ifà; mubêre aha, mubè masù». 35 Erhi asheguka hitya, acîrhimba oku idaho, ahûna mpu kukabashikana, ako kasanzi kamugere kulî. 36 Aderha, erhi: «Aba, Larha, byôshi bihashikana emwâwe: onkulekwo aka kahe; ci arhali nka oku nalonza, ci nka oku walonza wênene!» 37 Anacishubira aha baganda bâge, ashimânabahunzire; abwîra Petro, erhi: «Simoni, k’oli îro? Ka ciru orhahashire okuyîza nsa nguma yône? 38 Mubè masù, munashenge, mulek’ishumikwa; bulya omurhima gubà mwangu, ci omubiri gubà muzamba». 39 Ashub’igenda, ashenga, aderha nka kulya aderhaga burhanzi. 40 Erhi agaluka, ashimâna kandi bali îro, bulya amasù gâbo gàli mazirho; bahaba kurhi bamushuza. 41 Ashub’iyisha obwa kasharhu, ababwîra, erhi: «Lero mugwishirage munarhamûke. Hôshi aho; amango gahisire: Mwene-omuntu akol’ihânwa omu maboko g’ab’ebyâha. 42 Zûki, rhugende! Owampâna oyu oyiruka».
Yezu agwarbwa (Mt 26, 47-56; Luk 22, 47-53; Ywn 18, 2-11)
43 Oku acidwîrhe aderha. Yuda w’e Keriyoti, muguma muli balya ikumi na babiri, y’ono y’ono, adwîrhengabo nyinji efumbasire engôrho n’amahiri, erhumîrwe n’abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano n’abagula b’olubaga. 44 Owamulenganyagya erhi abahire ecimanyîso, erhi: «Oyu nakanunugurha, erhi ye, mumugwârhe, mumuhêke buholo-buholo». 45 Oku anayisha ntya, ayirukira amuyegera, amubwîra, erhi: «Mpanyire omusingo, Muyigîriza!» Anacimununugurha. 46 Banacimuhirakwo amaboko, bamugwârha. 47 Obwo muguma muli balya bahàli ayômola engôrho yôge, ayirhimba mwambali w’Omudâhwa mukulu, amushishimhula okurhwîri. 48 Yezu anacibabwîra, erhi: «Ewe, kurhi muyishire nka bantu bashimbire ecishungu, muherhe engôrho n’amahiri, mul’ingwârha? 49 Ngasi lusiku nali ninyu nayigîriza omu kâ-Nyamuzinda, murhanangwârhaga. Ci okwo kwôshi mpu lyo Amandiko gayunjula». 50 Obwo abaganda bâge banacimuleka, bayâka bôshi. 51 Mwâna muguma wa musole amukulikira, erhi ntâco ayambîrhe ecirhali cirondo cage conene; bamugwârha. 52 Ci yêhe abalekera cirya cirondon, acîlihirhira bushugunu.
Yezu ahêkwa emwa Omudâhwa mukulu (Mt 26, 57-68; Luk 22, 54, 63-71; Ywn 18, 15-16. 18)
53 Banacihêka Yezu emwa Omudâhwa mukulu; nabo abajinji b’abadâhwa, abagula b’olubaga n’abashamuka b’ihano bayishubûkira bôshi. 54 Naye Petro erhi amugumire omu cirali kuhika omu côgo c’Omudâhwa mukulu; abwârhala oku cîko haguma n’abalalîzi, akàkaluka. 55 Abajinji b’abadâhwa n’ihano lyôshi bakalonza obuhamîrizi kuli Yezu, mpu lyo bamuyîrha, ci babubula. 56 N’obwo abahamîrizi b’obunywesi bâli bayishire banji, ci amahamîrizi gâbo garhayumvanyagya. 57 Hanaciyimanga baguma, bamunywerhera, mpu: 58 «Rhwamuyumvîrhe aderha, mpu: «Nâshâba aka kâ-Nyamuzinda kayûbakagwa n’amaboko g’abantu, n’omu nsiku isharhu nyunjuze akandi karhayûbasirwi na maboko ga bantu». 59 Ciru na muli okwo obuhamîrizi bwâbo burhayumvanyagya. 60 Okubundi Omudâhwa mukulu anaciyimanga ekarhî, adôsa Yezu, erhi: «Ci orhashuza? Kurhi okwo aba bantu badwîrhe bakuderhera?» 61 Yêhe acîhulikira, arhashagalaga kanwa. Omudâhwa mukulu ashub’imudôsa anamubwîra, erhi: «Ka we Kristu, Mugala w’Omugisheo?» 62 Yezu anacimushuza, erhi: «Neci, ndi ye; mwânacibone Mwene-omuntu abwârhîre ekulyo kw’Ogala-byôshi anayishire omu bitù by’emalunga». 63 Aho Omudâhwa mukulu asharhula Emyambalo yâge, anaderha, erhi: «Bici rhwacilongeza abahamîrizi? 64 Mwayumvîrhe oku alogorha; kurhi mubwîne?» Bôshi bamutwîra oku akwânîne okufà. 65 Okubundi baguma banarhondêra okumumesherakwo, n’erhi babà banamubwîka obusu, bakàmurhimba ebifundo banaderha, mpu: «Lêbaga!» N’abalalîzi bakamushûrha empi.
Petro ahakana Nnawâbo (Mt 26, 69-75; Luk 22, 55-62; Ywn 18, 15-18; 25-27).
66 Erhi Petro aba akola ali omu côgo idako, hayisha mujà-nyere muguma w’Omudâhwa mukulu. 67 Erhi abona Petro adwîrhe akalûka, amusinza anamubwîra, erhi: «Nâwe wali haguma na Yezu w’e Nazareti». 68 Naye anacihakana, aderha, erhi: «Ntishi, ciru ntumvîrhi ebi odesire». Anacihuluka, aja ebwa lumvi; oluhazi lwàbika. 69 Erhi olya mujà-nyere amubona, ashub’irhondêra abwîra abahàli, erhi: «Oyo ali wa muli bo!» 70 Ci yêhe ashub’ilahira. Erhi kugera kasanzi, abàli halya babwîra Petro, mpu: «Mâshi oli wa muli bo, bulya oli Mugalileya». 71 Okuhandi arhondêra alahira analahiriza, erhi: «Mâshi Oyo muntu mwaderha, ntamuyishi», 72 Obwo oluhazi lwàbika obwa kabiri. Aho Petro akengêra kalya kanwa Yezu amubwîraga: «Embere oluhazi lubike kabiri, wa mpakana kasharhu». Anacirhondêra okuvugumula emirenge.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 14
The Plot to Kill Jesus (Mt 26.1‑5; Luk 22.1‑2; Jn 11.45‑53)
1 Ἦν δὲ τὸ πάσχα καὶ τὰ ἄζυμα μετὰ δύο ἡμέρας. καὶ ἐζήτουν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς πῶς αὐτὸν ἐν δόλῳ κρατήσαντες ἀποκτείνωσιν 2 ἔλεγον γάρ, Μὴ ἐν τῇ ἑορτῇ, μήποτε ἔσται θόρυβος τοῦ λαοῦ.

The Anointing at Bethany (Mt 26.6‑13; Jn 12.1‑8)
3 Καὶ ὄντος αὐτοῦ ἐν Βηθανίᾳ ἐν τῇ οἰκίᾳ Σίμωνος τοῦ λεπροῦ, κατακειμένου αὐτοῦ ἦλθεν γυνὴ ἔχουσα ἀλάβαστρον μύρου νάρδου πιστικῆς πολυτελοῦς, συντρίψασα τὴν ἀλάβαστρον κατέχεεν αὐτοῦ τῆς κεφαλῆς. 4 ἦσαν δέ τινες ἀγανακτοῦντες πρὸς ἑαυτούς, Εἰς τί ἡ ἀπώλεια αὕτη τοῦ μύρου γέγονεν; 5 ἠδύνατο γὰρ τοῦτο τὸ μύρον πραθῆναι ἐπάνω δηναρίων τριακοσίων καὶ δοθῆναι τοῖς πτωχοῖς καὶ ἐνεβριμῶντο αὐτῇ. 6 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἄφετε αὐτήν• τί αὐτῇ κόπους παρέχετε; καλὸν ἔργον ἠργάσατο ἐν ἐμοί. 7 πάντοτε γὰρ τοὺς πτωχοὺς ἔχετε μεθ᾽ ἑαυτῶν καὶ ὅταν θέλητε δύνασθε αὐτοῖς εὖ ποιῆσαι, ἐμὲ δὲ οὐ πάντοτε ἔχετε. 8 ὃ ἔσχεν ἐποίησεν• προέλαβεν μυρίσαι τὸ σῶμά μου εἰς τὸν ἐνταφιασμόν. 9 ἀμὴν δὲ λέγω ὑμῖν, ὅπου ἐὰν κηρυχθῇ τὸ εὐαγγέλιον εἰς ὅλον τὸν κόσμον, καὶ ὃ ἐποίησεν αὕτη λαληθήσεται εἰς μνημόσυνον αὐτῆς.
Judas’ Agreement to Betray Jesus (Mt 26.14‑16; Luk 22.3‑6)
10 Καὶ Ἰούδας Ἰσκαριὼθ ὁ εἷς τῶν δώδεκα ἀπῆλθεν πρὸς τοὺς ἀρχιερεῖς ἵνα αὐτὸν παραδοῖ αὐτοῖς. 11 οἱ δὲ ἀκούσαντες ἐχάρησαν καὶ ἐπηγγείλαντο αὐτῷ ἀργύριον δοῦναι. καὶ ἐζήτει πῶς αὐτὸν εὐκαίρως παραδοῖ.
The Passover with the Disciples (Mt 26.17‑25; Luk 22.7‑14, 21‑23; Jn 13.21‑30)
12 Καὶ τῇ πρώτῃ ἡμέρᾳ τῶν ἀζύμων, ὅτε τὸ πάσχα ἔθυον, λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, Ποῦ θέλεις ἀπελθόντες ἑτοιμάσωμεν ἵνα φάγῃς τὸ πάσχα; 13 καὶ ἀποστέλλει δύο τῶν μαθητῶν αὐτοῦ καὶ λέγει αὐτοῖς, Ὑπάγετε εἰς τὴν πόλιν, καὶ ἀπαντήσει ὑμῖν ἄνθρωπος κεράμιον ὕδατος βαστάζων• ἀκολουθήσατε αὐτῷ 14 καὶ ὅπου ἐὰν εἰσέλθῃ εἴπατε τῷ οἰκοδεσπότῃ ὅτι Ὁ διδάσκαλος λέγει, Ποῦ ἐστιν τὸ κατάλυμά μου ὅπου τὸ πάσχα μετὰ τῶν μαθητῶν μου φάγω; 15 καὶ αὐτὸς ὑμῖν δείξει ἀνάγαιον μέγα ἐστρωμένον ἕτοιμον• καὶ ἐκεῖ ἑτοιμάσατε ἡμῖν. 16 καὶ ἐξῆλθον οἱ μαθηταὶ καὶ ἦλθον εἰς τὴν πόλιν καὶ εὗρον καθὼς εἶπεν αὐτοῖς καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα. 17 Καὶ ὀψίας γενομένης ἔρχεται μετὰ τῶν δώδεκα. 18 καὶ ἀνακειμένων αὐτῶν καὶ ἐσθιόντων ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι εἷς ἐξ ὑμῶν παραδώσει με ὁ ἐσθίων μετ᾽ ἐμοῦ. 19 ἤρξαντο λυπεῖσθαι καὶ λέγειν αὐτῷ εἷς κατὰ εἷς, Μήτι ἐγώ; 20 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Εἷς τῶν δώδεκα, ὁ ἐμβαπτόμενος μετ᾽ ἐμοῦ εἰς τὸ τρύβλιον. 21 ὅτι ὁ μὲν υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ὑπάγει καθὼς γέγραπται περὶ αὐτοῦ, οὐαὶ δὲ τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ δι᾽ οὗ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοται• καλὸν αὐτῷ εἰ οὐκ ἐγεννήθη ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος.
The Institution of the Lord’s Supper (Mt 26.26‑30; Luk 22.15‑20; 1 Cor 11.23‑25)
22 Καὶ ἐσθιόντων αὐτῶν λαβὼν ἄρτον εὐλογήσας ἔκλασεν καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς καὶ εἶπεν, Λάβετε, τοῦτό ἐστιν τὸ σῶμά μου. 23 καὶ λαβὼν ποτήριον εὐχαριστήσας ἔδωκεν αὐτοῖς, καὶ ἔπιον ἐξ αὐτοῦ πάντες. 24 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τοῦτό ἐστιν τὸ αἷμά μου τῆς διαθήκης τὸ ἐκχυννόμενον ὑπὲρ πολλῶν. 25 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐκέτι οὐ μὴ πίω ἐκ τοῦ γενήματος τῆς ἀμπέλου ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης ὅταν αὐτὸ πίνω καινὸν ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ. 26 Καὶ ὑμνήσαντες ἐξῆλθον εἰς τὸ Ὄρος τῶν Ἐλαιῶν. 27 Καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς ὅτι Πάντες σκανδαλισθήσεσθε, ὅτι γέγραπται,
Peter’s Denial Foretold (Mt 26.31‑35; Luk 22.31‑34; Jn 13.36‑38)
Πατάξω τὸν ποιμένα, καὶ τὰ πρόβατα διασκορπισθήσονται. 28 ἀλλὰ μετὰ τὸ ἐγερθῆναί με προάξω ὑμᾶς εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 29 ὁ δὲ Πέτρος ἔφη αὐτῷ, Εἰ καὶ πάντες σκανδαλισθήσονται, ἀλλ᾽ οὐκ ἐγώ. 30 καὶ λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ἀμὴν λέγω σοι ὅτι σὺ σήμερον ταύτῃ τῇ νυκτὶ πρὶν ἢ δὶς ἀλέκτορα φωνῆσαι τρίς με ἀπαρνήσῃ. 31 ὁ δὲ ἐκπερισσῶς ἐλάλει, Ἐὰν δέῃ με συναποθανεῖν σοι, οὐ μή σε ἀπαρνήσομαι. ὡσαύτως δὲ καὶ πάντες ἔλεγον.
The Prayer in Gethsemane (Mt 26.36‑46; Luk 22.39‑46)
32 Καὶ ἔρχονται εἰς χωρίον οὗ τὸ ὄνομα Γεθσημανὶ καὶ λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Καθίσατε ὧδε ἕως προσεύξωμαι. 33 καὶ παραλαμβάνει τὸν Πέτρον καὶ [τὸν] Ἰάκωβον καὶ [τὸν] Ἰωάννην μετ᾽ αὐτοῦ καὶ ἤρξατο ἐκθαμβεῖσθαι καὶ ἀδημονεῖν 34 καὶ λέγει αὐτοῖς, Περίλυπός ἐστιν ἡ ψυχή μου ἕως θανάτου• μείνατε ὧδε καὶ γρηγορεῖτε. 35 καὶ προελθὼν μικρὸν ἔπιπτεν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ προσηύχετο ἵνα εἰ δυνατόν ἐστιν παρέλθῃ ἀπ᾽ αὐτοῦ ἡ ὥρα, 36 καὶ ἔλεγεν, Αββα ὁ πατήρ, πάντα δυνατά σοι• παρένεγκε τὸ ποτήριον τοῦτο ἀπ᾽ ἐμοῦ• ἀλλ᾽ οὐ τί ἐγὼ θέλω ἀλλὰ τί σύ. 37 καὶ ἔρχεται καὶ εὑρίσκει αὐτοὺς καθεύδοντας, καὶ λέγει τῷ Πέτρῳ, Σίμων, καθεύδεις; οὐκ ἴσχυσας μίαν ὥραν γρηγορῆσαι; 38 γρηγορεῖτε καὶ προσεύχεσθε, ἵνα μὴ ἔλθητε εἰς πειρασμόν• τὸ μὲν πνεῦμα πρόθυμον ἡ δὲ σὰρξ ἀσθενής. 39 καὶ πάλιν ἀπελθὼν προσηύξατο τὸν αὐτὸν λόγον εἰπών. 40 καὶ πάλιν ἐλθὼν εὗρεν αὐτοὺς καθεύδοντας, ἦσαν γὰρ αὐτῶν οἱ ὀφθαλμοὶ καταβαρυνόμενοι, καὶ οὐκ ᾔδεισαν τί ἀποκριθῶσιν αὐτῷ. 41 καὶ ἔρχεται τὸ τρίτον καὶ λέγει αὐτοῖς, Καθεύδετε τὸ λοιπὸν καὶ ἀναπαύεσθε ἀπέχει• ἦλθεν ἡ ὥρα, ἰδοὺ παραδίδοται ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου εἰς τὰς χεῖρας τῶν ἁμαρτωλῶν. 42 ἐγείρεσθε ἄγωμεν• ἰδοὺ ὁ παραδιδούς με ἤγγικεν.
The Betrayal and Arrest of Jesus (Mt 26.47‑56; Luk 22.47‑53; Jn 18.3‑12)
43 Καὶ εὐθὺς ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος παραγίνεται Ἰούδας εἷς τῶν δώδεκα καὶ μετ᾽ αὐτοῦ ὄχλος μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων παρὰ τῶν ἀρχιερέων καὶ τῶν γραμματέων καὶ τῶν πρεσβυτέρων. 44 δεδώκει δὲ ὁ παραδιδοὺς αὐτὸν σύσσημον αὐτοῖς λέγων, Ὃν ἂν φιλήσω αὐτός ἐστιν, κρατήσατε αὐτὸν καὶ ἀπάγετε ἀσφαλῶς. 45 καὶ ἐλθὼν εὐθὺς προσελθὼν αὐτῷ λέγει, Ῥαββί, καὶ κατεφίλησεν αὐτόν 46 οἱ δὲ ἐπέβαλον τὰς χεῖρας αὐτῷ καὶ ἐκράτησαν αὐτόν. 47 εἷς δέ [τις] τῶν παρεστηκότων σπασάμενος τὴν μάχαιραν ἔπαισεν τὸν δοῦλον τοῦ ἀρχιερέως καὶ ἀφεῖλεν αὐτοῦ τὸ ὠτάριον. 48 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ὡς ἐπὶ λῃστὴν ἐξήλθατε μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων συλλαβεῖν με; 49 καθ᾽ ἡμέραν ἤμην πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ἱερῷ διδάσκων καὶ οὐκ ἐκρατήσατέ με• ἀλλ᾽ ἵνα πληρωθῶσιν αἱ γραφαί. 50 καὶ ἀφέντες αὐτὸν ἔφυγον πάντες.
The Young Man Who Fled
51 Καὶ νεανίσκος τις συνηκολούθει αὐτῷ περιβεβλημένος σινδόνα ἐπὶ γυμνοῦ, καὶ κρατοῦσιν αὐτόν 52ὁ δὲ καταλιπὼν τὴν σινδόνα γυμνὸς ἔφυγεν.
Jesus before the Council (Mt 26.57‑68; Luk 22.54‑55, 63‑71; Jn 18.13‑14, 19‑24)
53 Καὶ ἀπήγαγον τὸν Ἰησοῦν πρὸς τὸν ἀρχιερέα, καὶ συνέρχονται πάντες οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι καὶ οἱ γραμματεῖς. 54 καὶ ὁ Πέτρος ἀπὸ μακρόθεν ἠκολούθησεν αὐτῷ ἕως ἔσω εἰς τὴν αὐλὴν τοῦ ἀρχιερέως καὶ ἦν συγκαθήμενος μετὰ τῶν ὑπηρετῶν καὶ θερμαινόμενος πρὸς τὸ φῶς. 55 οἱ δὲ ἀρχιερεῖς καὶ ὅλον τὸ συνέδριον ἐζήτουν κατὰ τοῦ Ἰησοῦ μαρτυρίαν εἰς τὸ θανατῶσαι αὐτόν, καὶ οὐχ ηὕρισκον 56 πολλοὶ γὰρ ἐψευδομαρτύρουν κατ᾽ αὐτοῦ, καὶ ἴσαι αἱ μαρτυρίαι οὐκ ἦσαν. 57 καί τινες ἀναστάντες ἐψευδομαρτύρουν κατ᾽ αὐτοῦ λέγοντες 58 ὅτι Ἡμεῖς ἠκούσαμεν αὐτοῦ λέγοντος ὅτι Ἐγὼ καταλύσω τὸν ναὸν τοῦτον τὸν χειροποίητον καὶ διὰ τριῶν ἡμερῶν ἄλλον ἀχειροποίητον οἰκοδομήσω. 59 καὶ οὐδὲ οὕτως ἴση ἦν ἡ μαρτυρία αὐτῶν. 60 καὶ ἀναστὰς ὁ ἀρχιερεὺς εἰς μέσον ἐπηρώτησεν τὸν Ἰησοῦν λέγων, Οὐκ ἀποκρίνῃ οὐδὲν τί οὗτοί σου καταμαρτυροῦσιν; 61 ὁ δὲ ἐσιώπα καὶ οὐκ ἀπεκρίνατο οὐδέν. πάλιν ὁ ἀρχιερεὺς ἐπηρώτα αὐτὸν καὶ λέγει αὐτῷ, Σὺ εἶ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ εὐλογητοῦ; 62 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἐγώ εἰμι, καὶ ὄψεσθε τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐκ δεξιῶν καθήμενον τῆς δυνάμεως καὶ ἐρχόμενον μετὰ τῶν νεφελῶν τοῦ οὐρανοῦ. 63 ὁ δὲ ἀρχιερεὺς διαρρήξας τοὺς χιτῶνας αὐτοῦ λέγει, Τί ἔτι χρείαν ἔχομεν μαρτύρων; 64 ἠκούσατε τῆς βλασφημίας τί ὑμῖν φαίνεται; οἱ δὲ πάντες κατέκριναν αὐτὸν ἔνοχον εἶναι θανάτου. 65 Καὶ ἤρξαντό τινες ἐμπτύειν αὐτῷ καὶ περικαλύπτειν αὐτοῦ τὸ πρόσωπον καὶ κολαφίζειν αὐτὸν καὶ λέγειν αὐτῷ, Προφήτευσον, καὶ οἱ ὑπηρέται ῥαπίσμασιν αὐτὸν ἔλαβον.
Peter’s Denial of Jesus (Mt 26.69‑75; Luk 22.56‑62; Jn 18.15‑18, 25‑27)
66 Καὶ ὄντος τοῦ Πέτρου κάτω ἐν τῇ αὐλῇ ἔρχεται μία τῶν παιδισκῶν τοῦ ἀρχιερέως 67 καὶ ἰδοῦσα τὸν Πέτρον θερμαινόμενον ἐμβλέψασα αὐτῷ λέγει, Καὶ σὺ μετὰ τοῦ Ναζαρηνοῦ ἦσθα τοῦ Ἰησοῦ. 68 ὁ δὲ ἠρνήσατο λέγων, Οὔτε οἶδα οὔτε ἐπίσταμαι σὺ τί λέγεις. καὶ ἐξῆλθεν ἔξω εἰς τὸ προαύλιον [καὶ ἀλέκτωρ ἐφώνησεν]. 69 καὶ ἡ παιδίσκη ἰδοῦσα αὐτὸν ἤρξατο πάλιν λέγειν τοῖς παρεστῶσιν ὅτι Οὗτος ἐξ αὐτῶν ἐστιν. 70 ὁ δὲ πάλιν ἠρνεῖτο. καὶ μετὰ μικρὸν πάλιν οἱ παρεστῶτες ἔλεγον τῷ Πέτρῳ, Ἀληθῶς ἐξ αὐτῶν εἶ, καὶ γὰρ Γαλιλαῖος εἶ. 71 ὁ δὲ ἤρξατο ἀναθεματίζειν καὶ ὀμνύναι ὅτι Οὐκ οἶδα τὸν ἄνθρωπον τοῦτον ὃν λέγετε. 72 καὶ εὐθὺς ἐκ δευτέρου ἀλέκτωρ ἐφώνησεν. καὶ ἀνεμνήσθη ὁ Πέτρος τὸ ῥῆμα ὡς εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς ὅτι Πρὶν ἀλέκτορα φωνῆσαι δὶς τρίς με ἀπαρνήσῃ • καὶ ἐπιβαλὼν ἔκλαιεν.
15
Yezu emwa Bilato (Mt 27, 1-2; 11-26; Luk 22, 66; 23, 1-5. 13-25; Ywn 18, 28-40; 19, 4-16)
1 Erhi kunaca ntya, abajinji b’abadâhwa bajà ihînzi haguma n’abagula b’olubaga n’abayigîriza n’ihano lyôshi; erhi babà bamashwêka Yezu, bamuhêka emwa Bilato, bamuhaye. 2 Bilato amudôsa, erhi: «Ka we mwâmi w’Abayahudi?» Yezu amushuza, erhi: «Wakudesire». 3 Nabo abajinji b’abadâhwa bamushobeka binji. 4 Bilato ashub’imudôsa, erhi: «Ka ntà kanwa washuza? K’obwîne ebi bakushobesire». 5 Ci Yezu arhashuzaga cici, kuhika Bilato asômerwa. 6 Ngasi lusiku lukulu, akâg’ibalikira mushwêkwa muguma, oyu banacishozire. 7 Obwo erhi hali mushwekwa muguma, ye wali Baraba. Ali ashwêsirwe haguma n’abandi bagoma bàli banizire omuntu omu bugoma. 8 erhi olubaga lurherema, lwarhondêra lwahûna okujirirwa nka kulya lunayôrha lujirirwa. 9 Bilato abashuza, erhi: «Ka mwalonza mmulikire omwâmi w’Abayahudi?» 10 Erhi anamanyire obwo bwagalwa abajinji b’abadâhwa bamuhâniraga. 11 Ci abajinji b’abadâhwa bashumika olubaga mpu bahûne alike Baraba erhi ye. 12 Bilato ashub’ibabwîra, erhi: «Kurhi najiraga omwâmi w’Abayahudi?» 13 Ci bôhe bashub’iyâma, mpu: «Omubambe oku musalaba!» 14 Bilato, erhi: «Bubî buci ajizire?» Nabo bashub’iyâma, balushisa, mpu: «Omubambe oku musalaba!» 15 Okubundi Bilato alonza okusimîsa olubaga, abalikira Baraba, n’erhi aba amashûrha Yezu emikoba, abahà ye mpu abambwe oku musalaba.
Ecimanè c’emishûgi (Mt 27, 27-31; Ywn 19, 1-3)
16 Abasirika banacimuhêka omu côgo, bamujâna omu lurhamba, bamuhira kwo olugamba lw’abasirika lwoshî. 17 Bamuyambika ecishûli cidukula, n’erhi babà bamaluka ecimanè c’emishûgi, bamuhiraco omu irhwe. 18 Barhondêra bamulamusa, mpu: «Asinge, Mwâmi w’Abayahudi!» 19 Bamusûrha irhwe n’olusheke, bamukâyirakwo, banamufukamira, baharâmya. 20 Okubundi, erhi bayûs’imucinaguza, bamuhogola cirya cishûli cidukula, bamuyambika emyambalo yâge, bamuhulukana mpu baj’imubamba oku musalaba.
Enjira y’omusalaba (Mt 27, 32-33; Luk 23, 26; Ywn 19, 17)
21 Bagwârha muntu muguma wafulukaga, Simoni w’e Kirena, îshe w’Aleksandro na Rufo, mpu arhwâze Yezu okubarhula omusalaba, 22 Bamuhêka ahantu haderhwa Golgotap, kwo kuderha mpu bantu h’empanga.
Yezu abambwa oku musalaba (Mt 27, 34-38; Luk 23, 33-34; Ywn 19, 18-24)
23 Banacimuha idivayi lirimwo endulwè mpu, ci arhalinywagakwo. 24 Banacimubamba oku musalaba, bagabâna emyambalo yâge, bayiyêsha cigole mpu bamanye cici ngasi muntu ahêka. 25 Zàli nsâ isharhuq erhi bamubamba. 26 Igwârhiro ly’olufù lwage lyayandikwa ntya: «Mwâmi w’Abayahudi», 27 Banacibamba haguma naye bishumûsi bibiri, ciguma ekulyo, ecindi ekumosho kwâge. 28 Lwayunjula Olwandiko lwaderhaga, erhi: «Aganjirwe omu babîr».
Yezu ashekerwa anajacirwa oku musalaba (Mt 27, 39-44; Luk 23, 35-37)
29 Abakâg’igera, bakamujàcira banadunda irhwe, mpu: «We shâba akâ-Nyamuzinda, oNashub’ikayunjuza omu nsiku isharhu, 30 cîrîkûzagye wênene, ohonekwo ogu musalaba!» 31 Nabo abajinji b’abadâhwa n’abagula b’ihano bakag’imushekera banaderha, mpu: «Acizize abandi arhankanahash’icîciza yenene! 32 Kristu mwâmi w’Israheli amanukage kuli ogu musalaba, nîrhu rhubone, rhunamuyêmêre!» Ciru na balya bàli babambirwe oku musalaba haguma naye bakag’imujàcira.
Yezu afa oku musalaba (Mt 27, 45-54; Luk 23, 44-47; Ywn 19, 28-30)
33 Erhi izûba liyimangas, omwizizi gwabwîka ecihugo côshi kuhika amafuluko. 34 Erhi kubà mafuluko, Yezu anaciyâma n’izù linene, erhi: «Eloyi, Eloyi, lama sabaktani?» Kwo kuderha: «Nyamuzinda wâni, Nyamuzinda wâni, carhumire ondeka?», 35 Baguma muli balya bàhali, erhi bayumva, banaciderha, mpu: «Amayakûza Eliya»! 36 Muguma alibirha, avumvuliza ecihôrholo omu nkalishi, acishwêkera oku lusheke, amuhà mpu anywe, erhi: «Muleke rhulole erhi Eliya ayish’imumanula!» 37 Obwo Yezu anaciyâma n’izù linene, arhengamw’ omûka, 38 Okuhundi omwenda gwàli mumanike aha karhî k’akâ-Nyamuzinda gwalalanguka mpande ibiri kurhenga enyanya kuhika ahanshi. 39 Omukulu w’abasirika wali oyimanzire amuyêrekîre, erhi abona kurhi ahôla, aderha, erhi: «Neci, kwo binali, oyu muntu ànali Mugala wa Nyamuzinda!».
Abakazi batagatîfu oku Kalvario (Mt 27, 55-56; Luk 23. 49; Ywn 19, 25)
40 Hàli n’abakazit bakag’ilâbira kulî. Muli bo mwàli Mariya Magadalena, Mariya nnina wa Yakôbomurhò na Yozefu, na Salome. 41 Bo bakag’imukuliki ra n’okumukolera amango ali e Galileya. N’abandi banji bàli barheremîre naye e Yeruzalemu.
Yezu abishwa (Mt 27, 57-61; Luk 23, 50-55; Ywn 19, 38-42)
42 Bulya byàli bikola bijingo, na bulya lwàli lusiku lwa marheganyou, lwo lusiku lw’amalaliro ga sabato, 43 Yozefu w’e Arimatiya, mushamuka mukengwa w’ihano, owakag’ilinga naye Obwâmi bwa Nyamuzinda, aja emwa Bilato n’oburhwâli, amuhûna omubiri gwa Yezu. 44 Bilato asômerwa oku anafire duba ntyo. Anacihamagala olya mukulu w’abasirika, amudôsa erhi anafire. 45 Erhi oyomukulu w’abasirika amumanyîsa, anaciha Yozefu omubiri gwa Yezu. 46 Okubundi Yozefu anacigula omwenda mwêru, arhenza Yezu oku musalaba, amubohamwo gulya mwenda, amubisha omu nshinda yali mpumbe omu lwâla; anacihirika ibuye linene omu lusò lw’enshinda. 47 Obwo erhi Mariya Magadalena na Mariya nnina wa Yozefu badwîrhe balolêreza aha bamuhira.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 15
Jesus before Pilate (Mt 27.1‑2, 11‑14; Luk 23.1‑5; Jn 18.28‑38)
1 Καὶ εὐθὺς πρωῒ συμβούλιον ποιήσαντες οἱ ἀρχιερεῖς μετὰ τῶν πρεσβυτέρων καὶ γραμματέων καὶ ὅλον τὸ συνέδριον, δήσαντες τὸν Ἰησοῦν ἀπήνεγκαν καὶ παρέδωκαν Πιλάτῳ. 2 καὶ ἐπηρώτησεν αὐτὸν ὁ Πιλᾶτος, Σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; ὁ δὲ ἀποκριθεὶς αὐτῷ λέγει, Σὺ λέγεις. 3 καὶ κατηγόρουν αὐτοῦ οἱ ἀρχιερεῖς πολλά. 4 ὁ δὲ Πιλᾶτος πάλιν ἐπηρώτα αὐτὸν λέγων, Οὐκ ἀποκρίνῃ οὐδέν; ἴδε πόσα σου κατηγοροῦσιν. 5 ὁ δὲ Ἰησοῦς οὐκέτι οὐδὲν ἀπεκρίθη, ὥστε θαυμάζειν τὸν Πιλᾶτον.
Jesus Sentenced to Die (Mt 27.15‑26; Luk 23.13‑25; Jn 18.39–19.16)
6 Κατὰ δὲ ἑορτὴν ἀπέλυεν αὐτοῖς ἕνα δέσμιον ὃν παρῃτοῦντο. 7 ἦν δὲ ὁ λεγόμενος Βαραββᾶς μετὰ τῶν στασιαστῶν δεδεμένος οἵτινες ἐν τῇ στάσει φόνον πεποιήκεισαν. 8καὶ ἀναβὰς ὁ ὄχλος ἤρξατο αἰτεῖσθαι καθὼς ἐποίει αὐτοῖς. 9 ὁ δὲ Πιλᾶτος ἀπεκρίθη αὐτοῖς λέγων, Θέλετε ἀπολύσω ὑμῖν τὸν βασιλέα τῶν Ἰουδαίων; 10 ἐγίνωσκεν γὰρ ὅτι διὰ φθόνον παραδεδώκεισαν αὐτὸν οἱ ἀρχιερεῖς. 11 οἱ δὲ ἀρχιερεῖς ἀνέσεισαν τὸν ὄχλον ἵνα μᾶλλον τὸν Βαραββᾶν ἀπολύσῃ αὐτοῖς. 12 ὁ δὲ Πιλᾶτος πάλιν ἀποκριθεὶς ἔλεγεν αὐτοῖς, Τί οὖν [θέλετε] ποιήσω [ὃν λέγετε] τὸν βασιλέα τῶν Ἰουδαίων; 13 οἱ δὲ πάλιν ἔκραξαν, Σταύρωσον αὐτόν. 14 ὁ δὲ Πιλᾶτος ἔλεγεν αὐτοῖς, Τί γὰρ ἐποίησεν κακόν; οἱ δὲ περισσῶς ἔκραξαν, Σταύρωσον αὐτόν. 15 ὁ δὲ Πιλᾶτος βουλόμενος τῷ ὄχλῳ τὸ ἱκανὸν ποιῆσαι ἀπέλυσεν αὐτοῖς τὸν Βαραββᾶν, καὶ παρέδωκεν τὸν Ἰησοῦν φραγελλώσας ἵνα σταυρωθῇ.
The Soldiers Mock Jesus (Mt 27.27‑31; Jn 19.2‑3)
16 Οἱ δὲ στρατιῶται ἀπήγαγον αὐτὸν ἔσω τῆς αὐλῆς, ὅ ἐστιν πραιτώριον, καὶ συγκαλοῦσιν ὅλην τὴν σπεῖραν. 17 καὶ ἐνδιδύσκουσιν αὐτὸν πορφύραν καὶ περιτιθέασιν αὐτῷ πλέξαντες ἀκάνθινον στέφανον 18 καὶ ἤρξαντο ἀσπάζεσθαι αὐτόν, Χαῖρε, βασιλεῦ τῶν Ἰουδαίων 19 καὶ ἔτυπτον αὐτοῦ τὴν κεφαλὴν καλάμῳ καὶ ἐνέπτυον αὐτῷ καὶ τιθέντες τὰ γόνατα προσεκύνουν αὐτῷ. 20 καὶ ὅτε ἐνέπαιξαν αὐτῷ, ἐξέδυσαν αὐτὸν τὴν πορφύραν καὶ ἐνέδυσαν αὐτὸν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ. καὶ ἐξάγουσιν αὐτὸν ἵνα σταυρώσωσιν αὐτόν.
The Crucifixion of Jesus (Mt 27.32‑44; Luk 23.26‑43; Jn 19.17‑27)
21 Καὶ ἀγγαρεύουσιν παράγοντά τινα Σίμωνα Κυρηναῖον ἐρχόμενον ἀπ᾽ ἀγροῦ, τὸν πατέρα Ἀλεξάνδρου καὶ Ῥούφου, ἵνα ἄρῃ τὸν σταυρὸν αὐτοῦ. 22 καὶ φέρουσιν αὐτὸν ἐπὶ τὸν Γολγοθᾶν τόπον, ὅ ἐστιν μεθερμηνευόμενον Κρανίου Τόπος. 23 καὶ ἐδίδουν αὐτῷ ἐσμυρνισμένον οἶνον• ὃς δὲ οὐκ ἔλαβεν. 24 καὶ σταυροῦσιν αὐτὸν καὶ διαμερίζονται τὰ ἱμάτια αὐτοῦ βάλλοντες κλῆρον ἐπ᾽ αὐτὰ τίς τί ἄρῃ. 25 ἦν δὲ ὥρα τρίτη καὶ ἐσταύρωσαν αὐτόν. 26 καὶ ἦν ἡ ἐπιγραφὴ τῆς αἰτίας αὐτοῦ ἐπιγεγραμμένη, Ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων. 27 Καὶ σὺν αὐτῷ σταυροῦσιν δύο λῃστάς, ἕνα ἐκ δεξιῶν καὶ ἕνα ἐξ εὐωνύμων αὐτοῦ.[ 28 ] 29 Καὶ οἱ παραπορευόμενοι ἐβλασφήμουν αὐτὸν κινοῦντες τὰς κεφαλὰς αὐτῶν καὶ λέγοντες, Οὐὰ ὁ καταλύων τὸν ναὸν καὶ οἰκοδομῶν ἐν τρισὶν ἡμέραις, 30 σῶσον σεαυτὸν καταβὰς ἀπὸ τοῦ σταυροῦ. 31 ὁμοίως καὶ οἱ ἀρχιερεῖς ἐμπαίζοντες πρὸς ἀλλήλους μετὰ τῶν γραμματέων ἔλεγον, Ἄλλους ἔσωσεν, ἑαυτὸν οὐ δύναται σῶσαι 32 ὁ Χριστὸς ὁ βασιλεὺς Ἰσραὴλ καταβάτω νῦν ἀπὸ τοῦ σταυροῦ, ἵνα ἴδωμεν καὶ πιστεύσωμεν. καὶ οἱ συνεσταυρωμένοι σὺν αὐτῷ ὠνείδιζον αὐτόν.
The Death of Jesus (Mt 27.45‑56; Luk 23.44‑49; Jn 19.28‑30)
33 Καὶ γενομένης ὥρας ἕκτης σκότος ἐγένετο ἐφ᾽ ὅλην τὴν γῆν ἕως ὥρας ἐνάτης. 34 καὶ τῇ ἐνάτῃ ὥρᾳ ἐβόησεν ὁ Ἰησοῦς φωνῇ μεγάλῃ, Ελωι ελωι λεμα σαβαχθανι; ὅ ἐστιν μεθερμηνευόμενον Ὁ θεός μου ὁ θεός μου, εἰς τί ἐγκατέλιπές με; 35 καί τινες τῶν παρεστηκότων ἀκούσαντες ἔλεγον, Ἴδε Ἠλίαν φωνεῖ. 36 δραμὼν δέ τις [καὶ] γεμίσας σπόγγον ὄξους περιθεὶς καλάμῳ ἐπότιζεν αὐτὸν λέγων, Ἄφετε ἴδωμεν εἰ ἔρχεται Ἠλίας καθελεῖν αὐτόν. 37 ὁ δὲ Ἰησοῦς ἀφεὶς φωνὴν μεγάλην ἐξέπνευσεν. 38 Καὶ τὸ καταπέτασμα τοῦ ναοῦ ἐσχίσθη εἰς δύο ἀπ᾽ ἄνωθεν ἕως κάτω. 39 Ἰδὼν δὲ ὁ κεντυρίων ὁ παρεστηκὼς ἐξ ἐναντίας αὐτοῦ ὅτι οὕτως ἐξέπνευσεν εἶπεν, Ἀληθῶς οὗτος ὁ ἄνθρωπος υἱὸς θεοῦ ἦν. 40 Ἦσαν δὲ καὶ γυναῖκες ἀπὸ μακρόθεν θεωροῦσαι, ἐν αἷς καὶ Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ Ἰακώβου τοῦ μικροῦ καὶ Ἰωσῆτος μήτηρ καὶ Σαλώμη, 41 αἳ ὅτε ἦν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ ἠκολούθουν αὐτῷ καὶ διηκόνουν αὐτῷ, καὶ ἄλλαι πολλαὶ αἱ συναναβᾶσαι αὐτῷ εἰς Ἱεροσόλυμα.
The Burial of Jesus (Mt 27.57‑61; Luk 23.50‑56; Jn 19.38‑42)
42 Καὶ ἤδη ὀψίας γενομένης, ἐπεὶ ἦν παρασκευὴ ὅ ἐστιν προσάββατον, 43 ἐλθὼν Ἰωσὴφ [ὁ] ἀπὸ Ἁριμαθαίας εὐσχήμων βουλευτής, ὃς καὶ αὐτὸς ἦν προσδεχόμενος τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, τολμήσας εἰσῆλθεν πρὸς τὸν Πιλᾶτον καὶ ᾐτήσατο τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ. 44 ὁ δὲ Πιλᾶτος ἐθαύμασεν εἰ ἤδη τέθνηκεν καὶ προσκαλεσάμενος τὸν κεντυρίωνα ἐπηρώτησεν αὐτὸν εἰ πάλαι ἀπέθανεν 45 καὶ γνοὺς ἀπὸ τοῦ κεντυρίωνος ἐδωρήσατο τὸ πτῶμα τῷ Ἰωσήφ. 46 καὶ ἀγοράσας σινδόνα καθελὼν αὐτὸν ἐνείλησεν τῇ σινδόνι καὶ ἔθηκεν αὐτὸν ἐν μνημείῳ ὃ ἦν λελατομημένον ἐκ πέτρας καὶ προσεκύλισεν λίθον ἐπὶ τὴν θύραν τοῦ μνημείου. 47 ἡ δὲ Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ Ἰωσῆτος ἐθεώρουν ποῦ τέθειται.

16
Malahika abwîra abakazi oku Yezu afûsire (Mt 28, 1-8; Luk 24, 1-12; Ywn 20, 1-10)
1 Erhi olwa-sabato lugera. Mariya Magadalena na Mariya nnina wa Yakôbo na Salome bagula omugavu mpu bagend’ishîga omubiri gwa Yezu. 2 Sêzi mucêracêra, olusiku lurhanzi lw’omugobev, bajà ebwa cûsho erhi izûba lishoshôka. 3 Bakadôsanya bone na nnene, mpu: «Ndi warhuhirikira ibuye lirhenge omu lusò lw’ecûsho?» 4 Erhi bacilola, babona ibuye mîra lyahirikagwa: obwo lyàli linene bwenêne. 5 Erhi bajà omu cûsho, babona omusole gubwârhîre ekulyo, guyambîrhe omwambalo mwêru: bayôboha. 6 Nago gwababwîra, erhi: «Murhayôbohaga. Mwalonza Yezu w’e Nazareti ozind’ibambwa oku musalaba: anafûsire, arhali muno. Loli aha bàli bamuhizire. 7 Ci mugendage, mubwîre abaganda bâge, ci bwenêne Petro, oku ammushokolîre e Galileya: yo mwamubonera nka kulya anammubwîraga». 8 Erhi barhenga ebwa cûsho, bakûla omulindi, bulya bàli bayôbohire n’okugeramwo omusisi. Na ntâye babwîzire kanwa erhi bwôba burhuma. [Bayâliza bwofofi ebi barhumagwa biyêrekîre Petro. Enyuma z’aho Yezu yêne ayisha, kurhenga e bushoshokero kuhika e buzikiro, ayâliza omwanzi mwimâna na karhasherera gw’obucire bw’ensiku n’amango. Amen.]
Yezu aciyêrekana (Mt 28, 10; 28, 18-20; Ywn 20, 11-23; Luk 24, 10- 53; Eb. 1, 4-14)
9 Yezu erhi afûka sêzi, olusiku lurhanzi lw’omugobe, arhang’ibonekera Mariya Magadalena, olya ahulusagyamwo bashetani nda. 10 Naye akanya, aj’ibwîra abaganda bâge, erhi bali omu mirenge n’emishîbo. 11 Erhi bayumva aderha mpu azîne anamubonekîre, barhayêmêraga. 12 Enyuma ly’okwo, abonekera omu yindi nshusho babiriw muli bo, erhi bali omu njira bajà ebwa birâlo. 13 Abo bagaluka babwîra abâbo; ci nabo barhabayêmêraga. 14 Buzinda abonekera balya ikumi na muguma, erhi badwîrhe balya. Abakalihira erhi kubula buyêmêre kwâbo kurhuma n’oku buzibu bw’emirhima yâbo bw’okurhayêmêra balya bamubwîne afûsire. 15 Anacibabwîra, erhi: «Mugende omu igulu lyôshi, muyigîrize ngasi ciremwa Emyanzi y’Akalembe. 16 Owayêmêre akanabatizibwa, ayish’icunguka; ci owâbe arhayemîri, ayish’ikagwa. 17 N’ebisômerîne byâkulikire abâyêmêre by’ebi: oku izîno lyâni bayish’ikahulusa bashetani; bayish’ikaderha endimi mpyâhya; 18 bayâgwârhe enjoka; n’erhi bakanywa obwôge, burhakabajira kurhi; bâlambulire amaboko oku balwâla, nabo bafume». 19 Erhi Mwâmi Yezu ayûs’ibabwîra ntyo, anacihêkwa emalunga, abwârhala ekulyo kwa Nyamuzinda. 20 Nabo balîkûla, baj’iyigîriza hôshi hôshi; Nyakasane erhi aja akola haguma nabo anakomeza Oluderhox n’ebisômerîne byakâg’ilukulikira.
ΚΑΤΑ ΜΑΡΚΟΝ 16
The Resurrection of Jesus (Mt 28.1‑8; Luk 24.1‑12; Jn 20.1‑10)
1 Καὶ διαγενομένου τοῦ σαββάτου Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ καὶ Μαρία ἡ [τοῦ] Ἰακώβου καὶ Σαλώμη ἠγόρασαν ἀρώματα ἵνα ἐλθοῦσαι ἀλείψωσιν αὐτόν. 2 καὶ λίαν πρωῒ τῇ μιᾷ τῶν σαββάτων ἔρχονται ἐπὶ τὸ μνημεῖον ἀνατείλαντος τοῦ ἡλίου. 3 καὶ ἔλεγον πρὸς ἑαυτάς, Τίς ἀποκυλίσει ἡμῖν τὸν λίθον ἐκ τῆς θύρας τοῦ μνημείου; 4 καὶ ἀναβλέψασαι θεωροῦσιν ὅτι ἀποκεκύλισται ὁ λίθος• ἦν γὰρ μέγας σφόδρα. 5 καὶ εἰσελθοῦσαι εἰς τὸ μνημεῖον εἶδον νεανίσκον καθήμενον ἐν τοῖς δεξιοῖς περιβεβλημένον στολὴν λευκήν, καὶ ἐξεθαμβήθησαν. 6 ὁ δὲ λέγει αὐταῖς, Μὴ ἐκθαμβεῖσθε• Ἰησοῦν ζητεῖτε τὸν Ναζαρηνὸν τὸν ἐσταυρωμένον• ἠγέρθη, οὐκ ἔστιν ὧδε• ἴδε ὁ τόπος ὅπου ἔθηκαν αὐτόν. 7 ἀλλ᾽ ὑπάγετε εἴπατε τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ καὶ τῷ Πέτρῳ ὅτι Προάγει ὑμᾶς εἰς τὴν Γαλιλαίαν• ἐκεῖ αὐτὸν ὄψεσθε, καθὼς εἶπεν ὑμῖν. 8 καὶ ἐξελθοῦσαι ἔφυγον ἀπὸ τοῦ μνημείου, εἶχεν γὰρ αὐτὰς τρόμος καὶ ἔκστασις• καὶ οὐδενὶ οὐδὲν εἶπαν• ἐφοβοῦντο γάρ.
THE SHORTER ENDING OF MARK
〚Πάντα δὲ τὰ παρηγγελμένα τοῖς περὶ τὸν Πέτρον συντόμως ἐξήγγειλαν. Μετὰ δὲ ταῦτα καὶ αὐτὸς ὁ Ἰησοῦς ἀπὸ ἀνατολῆς καὶ ἄχρι δύσεως ἐξαπέστειλεν δι᾽ αὐτῶν τὸ ἱερὸν καὶ ἄφθαρτον κήρυγμα τῆς αἰωνίου σωτηρίας. ἀμήν.〛
THE LONGER ENDING OF MARK
The Appearance to Mary Magdalene (Mt 28.9‑10; Jn 20.11‑18)
〚 9 Ἀναστὰς δὲ πρωῒ πρώτῃ σαββάτου ἐφάνη πρῶτον Μαρίᾳ τῇ Μαγδαληνῇ, παρ᾽ ἧς ἐκβεβλήκει ἑπτὰ δαιμόνια. 10 ἐκείνη πορευθεῖσα ἀπήγγειλεν τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ γενομένοις πενθοῦσιν καὶ κλαίουσιν 11 κἀκεῖνοι ἀκούσαντες ὅτι ζῇ καὶ ἐθεάθη ὑπ᾽ αὐτῆς ἠπίστησαν.
The Appearance to Two Disciples (Luk 24.13‑35)
12 Μετὰ δὲ ταῦτα δυσὶν ἐξ αὐτῶν περιπατοῦσιν ἐφανερώθη ἐν ἑτέρᾳ μορφῇ πορευομένοις εἰς ἀγρόν 13 κἀκεῖνοι ἀπελθόντες ἀπήγγειλαν τοῖς λοιποῖς• οὐδὲ ἐκείνοις ἐπίστευσαν.

The Commissioning of the Disciples (Mt 28.16‑20; Luk 24.36‑49; Jn 20.19‑23; Ac 1.6‑8)
14 Ὕστερον [δὲ] ἀνακειμένοις αὐτοῖς τοῖς ἕνδεκα ἐφανερώθη καὶ ὠνείδισεν τὴν ἀπιστίαν αὐτῶν καὶ σκληροκαρδίαν ὅτι τοῖς θεασαμένοις αὐτὸν ἐγηγερμένον οὐκ ἐπίστευσαν. 15 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες εἰς τὸν κόσμον ἅπαντα κηρύξατε τὸ εὐαγγέλιον πάσῃ τῇ κτίσει. 16 ὁ πιστεύσας καὶ βαπτισθεὶς σωθήσεται, ὁ δὲ ἀπιστήσας κατακριθήσεται. 17 σημεῖα δὲ τοῖς πιστεύσασιν ταῦτα παρακολουθήσει• ἐν τῷ ὀνόματί μου δαιμόνια ἐκβαλοῦσιν, γλώσσαις λαλήσουσιν καιναῖς, 18 [καὶ ἐν ταῖς χερσὶν] ὄφεις ἀροῦσιν κἂν θανάσιμόν τι πίωσιν οὐ μὴ αὐτοὺς βλάψῃ, ἐπὶ ἀρρώστους χεῖρας ἐπιθήσουσιν καὶ καλῶς ἕξουσιν.
The Ascension of Jesus (Luk 24.50‑53; Ac 1.9‑11)
19 Ὁ μὲν οὖν κύριος Ἰησοῦς μετὰ τὸ λαλῆσαι αὐτοῖς ἀνελήμφθη εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐκάθισεν ἐκ δεξιῶν τοῦ θεοῦ. 20 ἐκεῖνοι δὲ ἐξελθόντες ἐκήρυξαν πανταχοῦ, τοῦ κυρίου συνεργοῦντος καὶ τὸν λόγον βεβαιοῦντος διὰ τῶν ἐπακολουθούντων σημείων.〛
LUK – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Luk
LUKA
EMYANZI Y’AKALEMBE : LUKA

EMYANZI Y’AKALEMBE : LUKA

Munkwa munene oku barhumisi ba Yezu na Ekleziya bakolaga na C.D.P.C.L., Bukavu bulya omu EBIBLIYA NTAGATIFU, Verbum Bible, Kinshasa 1992, rhudômire binwa binji bya mashi.
1
EMYANZI Y’AKALEMBE YAYANDIKAGWA NA MUTAGATIFU LUKA
Enshokolezi
1 Bulya banji bacihânganyire okushûbûza emyanzi y’ebyarhuyishire, 2 nk’oku rhwayimanyîsibagwa na balya bayibonaga bonene kurhenga emurhondero, bo bàli rhurhonzi na barhumisi b’ezo nderho, 3 nâni nie nahumbaga eyo myanzi yôshi n’obushiru kurhenga aha murhondêro gwâyo, nalonz’ikuyandikirayo bwinjinjà, yaga Teofili mukengwa, 4 ly’omanya bwinjà oku ebinwa wayigîrizibagwa binali by’okunali.
I. Okuburhwa n’oburho bwa Yowane Mubatiza na Yezu
Malahika alêba okuburhwa kwa Yowane Mubatiza
5 Oku ngoma ya Herodi, mwâmi w’e Buyahudi, hàli mudâhwa muguma, ye wali Zakariya, w’ecihey c’Abiya, na mukâge ye wali Luzabeti, w’obûko bw’Aròni. 6 Bombi bàli bashinganyanya embere za Nyamuzinda, banakag’ishimba kwinjà amarhegeko ga Nnâmahanga gôshi na ngasi byôshi biyandisirwe. 7 Ci barhàjiraga mwâna, bulya Luzabeti yali ngumba, bombi erhi banakola bashosi. 8 Byanacibà ntyo! Erhi Zakariya adwîrhe akola omu kâ-Nyamuzinda oku cihe c’omurhwez gwâge, 9 nk’oku abadâhwa banakomerera, acîshogwa okujà omu kâ-Nyamuzinda ka Nyakasane n’okugend’igashâniza n’enshangia. 10 Nayo engabo y’abantu erhi edwîrhe yashenga embuga amango g’okugashâniza. 11 Okubundi ayagânwa na malahika wa Nyakasane, erhi ayimanzire oluhande lw’ekulyo kw’olutare lw’okugashâniza. 12 Zakariya erhi amubona afuduka, agwârhwa n’obwôba. 13 Ci olya malahika amubwîra, erhi: «Orhayôbohaga. Zakariya, bulya amahûne gâwe gayumvîkîne: mukâwe Luzabeti âkuburhira omwâna-rhahana, wanayish’imuyîrika izîno lya Yowane. 14 Ayish’ikulêrhera obusîme n’obushagaluke, na banji bayish’icîshinga oku kuburhwa kwâge. 15 Bulya ayish’ibà mukulu embere za Nyakasane; arhakanywa mamvu na ngasi cinyôbwa cijakwo engezo: ayunjula Mûka Mutagatîfu kurhenga omu nda ya nnina; 16 na banji omu bene-Israheli abagalula emwa Nyakasane Nyamuzinda wâbo. 17 Yenene amushokolera n’omurhima n’obuzibu bw’Eliya, agalulire abâna emirhima ya b’îshe, n’abagomi abagalule omu bumanye bw’abashinganyanya, ârheganyize Nyakasane ishanja limâna». 18 Zakariya anacishuza Malahika, erhi: «Cimanyîso cici namanyirakwo? Bulya nkola mushosi na mukânie mugikulu». 19 Malahika amushuza, erhi: «Nie Gabriyeli, oyimanga embere za Nyamuzinda. Narhumagwa okuyish’ikubwîra n’okukulerhera ogu mwanzi mwinjà. 20 Okolaga wâbà kaduma, oyâbirwe n’okuderha kuhika olusiku okwo kwâba, bulya orhayemîre akanwa kâni n’obwo kayish’ibà omu mango gâko». 21 Abantu erhi badwîre balindira Zakariya embuga, banasomîrwe n’oku alegerîre omu akâ-Nyamuzinda. 22 Erhi ahuluka, arhacihashag’ibadesa, bamanya oku ayagânirwe omu kâ-Nyamuzinda. Naye akabakema, anayôrha kaduma. 23 Erhi ensiku z’okugashâniza z’ecihe câge zihwa, ashubira emwâge. 24 Erhi kugera nsiku, mukâge Luzabeti ayalala izîmi, acîfulika myêzi isharhu, erhi: 25 «Ntyo kwo Nyakasane anjirire omu nsiku al’intengeza ecindêrhera enshonyi b omu bantu!»
Maria abwîrwa emyanzi oku aba nnina w’Omuyôkozi
26 Omu mwêzi gwa ndarhuc, malahika Gabriyeli arhumwa na Nnâmahanga omu cishagala ciguma c’e Galileya, ciderhwa Nazareti, 27 emwa omubikira wàli oshebirwe n’omulume, izîno lyage ye Yozefu, w’omu mulala gwa Daudi; n’oyomubikira izîno lyâge ye Mariya. 28 Erhi ahika omu mwâge, amubwîra, erhi: «Nkuhîre omusingo, we oyunjwîre inêma, Nyakasane ali haguma nâwe»d. 29 Erhi ayumva ntyo, afuduka, acîdôsa gwomusingomuci ogwo. 30 Malahika anacimubwîra, erhi: «Orhayôbohaga, Mariya, bulya orhonyire emwa Nnâmahanga. 31 Wâyalala enda, wâburha omwâna-rhabana, wanayish’imuyîrika izîno lya Yezu. 32 Ayish’ibà mukulu, anayish’iderhwa Mugala w’Ow’enyanya; ayish’ihâbwa na Nyakasane Nyamuzinda entebe y’obwâmi bw’îshe Daudi; 33 âyîma omu nyumpa ya Yakôbo emyâka n’emyâka, n’obwâmi bwâge burhakayûrha». 34 Mariya anacibwîra malahika, erhi: «Kurhi okwo kwankabà ntanayishi mulume?» 35 Malahika amushuza, erhi: «Mûka Mutagatîfu akuyandagalira, n’obuzibu bw’Ow’enyanya bwakubwîka ecihôboe. Co carhuma omwâna wâburha aba mutagatîfu anaderhwe Mugala wa Nyamuzinda. 36 Mwene winyu Luzabeti naye ali nda y’omwâna-rhabana muli buia bugikulu bwâge; guno mwêzi gwo mwêzi gwa ndarhu gw’owakag’iderhwa ngumba. 37 Bulya kantu karhankahashikana emwa Nyamuzinda». 38 Mariya anaciderha, erhi: «Nie mwambalikazì wa Nyakasane; mbone nka okwo odesire!» Malahika anacimuleka.
Bikira Mariya aj’irhangula Luzabeti
39 Muli ezo nsiku, Mariya ayimuka, akanya, aj’ebwa bishagala by’omu ntondo, omu murhundu gwa Yuda. 40 Aja omu mwa Zakariya, alamusa Luzabeti. 41 Luzabeti erhi ayumva omusingo gwa Mariya, omwâna ashabire omu nda yâge; Luzabeti ayunjula Mûka Mutagatîfu. 42 Anaciyakûza n’izù linene, aderha, erhi: «Oli mugishe omu bakazi, n’omwâna w’enda yâwe naye mugishe!». 43 Iragi lici nabwîne ene nnina wa Nnâhamwirhu aja aha mwâni? 44 Bulya ene izù ly’omusingo gwâwe linampika omu marhwîri, omwâna anshabîra omu nda n’omwîshingo. 45 Iragi lyâwe we wayemire oku ebi wabwîragwa na Nyakasane byâbà!»
Bikira Mariya akuza Nyakasane
46 Mariya naye anaciderha, erhi:
«Omurhima gwâni gukuzize Nyakasane,
47 n’omûka gwâni gucishinzire bwenêne muli Nnâmahanga, Muyôkozi wâni,
48 bulya aloleriza obunyi bwa mwambali-kazi wâge. Neci kurhenga ene amashanja gôshi ganderha muny’iragi,
49 bulya Ogala-byôshi anjirire ebirhangâzo, Izîno lyage liri litagatîfu,
50 n’obwonjo bwâge buyôrha bulumîre ensiku zôshi oku bantu bamurhînya.
51 Alambwîre emisî y’okuboko kwâge, ashandazamwo abacîbonyi n’enkengêro zâbo mbî.
52 Akûzire ngasi bacîbonyi oku ntebe zâbo, ahirakwo abîrhôhye.
53 Ayunjuza abakenyi birugu, n’abagale abalibirhakwo maboko mûmu.
54 Ashîbirira omurhumisi wâge Israheli, obwonjo bwâge burhuma,
55 nka kulya alaganyagya ababusi bîrhu, Ibrahimu n’omulala gwâge ensiku n’amango!»
56 Mariya abêra bo na Luzabeti nka myêzi isharhu, agal’ishubira emwâge.
Okuburhwa n’okukembûlwa kwa Yowane
57 Erhi ensiku zâge z’okuburha ziyunjula, Luzabeti ahirahomugala. 58 Abalungu na bene wâbo bayumva oku Nyakasane omufire bwonjo, banaciîshinga bo naye. 59 Erhi kugera nsiku munâni, bayisha bal’ikembûla omwâna, balonz’imuyirika izîno ly’îshe Zakariya. 60 Ci nnina anacilahira, erhi: «Nanga, ayîrikwe erya Yowane». 61 Bamubwîra, mpu: «Ci ntâye omu Bûko bwinyu ojira ery’izîno», 62 Banacikema îshe mpu aderhe izîno lihi alonzize bamuyirike. 63 Naye anacihûna ehipaho, ayandika, erhi: «Yowane ly’izîno lyâge». Bôshi banacirhangâla. 64 Ho na halya, akanwa kâge kayiguka n’olulimi lwâge lwashwêkûka, arhondêra aderha n’okukuza Nnâmahanga. 65 Abâlungwè bâbo bôshi bayôboha, n’ogo mwanzi gwalumîra omurhundu gôshi gw’e Yudeya. 66 Ngasi bayumvagya ogo mwanzi bôshi bagubika emurhima, mpu: «Oyu mwaâna âba mwâna muci?» Bulya okuboko kwa Nyakasane kwàli haguma nayef.
Zakariya avuga omunkwa analêba
67 Naye îshe Zakariya ayunjula Mûka Mutagatîfu, arhondêra okulêba, erhi:
68 «Ayâgirwe Nyakasane, Nyamuzinda w’Israheli, bulya ayishir’irhangula n’okulîkûza olubaga lwâge.
69 Arhumereza ihembeg ly’obucire omu nyumpa y’omwambali Daudi.
70 Nka kulya aderhaga omu kanwa k’abalêbi bâge batagatîfu ba mîra:
71 Lyo arhuciza oku babisha n’omu maboko g’abashombanyi bîrhu.
72 Ntyo afirîre balarha obwonjo, anakengêra endagâno yâge ntagatîfu,
73 endahiro alahiriraga larha Abrahamu,
74 oku hano rhuba rhwamalîkûzibwa omu maboko g’abashombanyi bîrhu, rhwamukolera buzira bwôba
75 omu butagatîfu n’omu bushinganyanya, embere zâge ensiku zôshi z’obuzîne bwîrhu.
76 Nâwe, we hyana, wâderhwa mulêbi w’Ow’enyanya, bulya washokolera Nyakasane, orheganye enjira zâge;
77 ly’omanyîsa olubaga lwâge obuyôkoke, lyo lubabalirwa ebyâha byâlwo;
78 omu lukogo lw’omurhima gwa Nyamuzinda wîrhu lwarhulerhera Izûba lyarhenga enyanyah,
79 oku kumolekera abali omu mwizimya n’omu mpehema y’olufu, n’okuyêrekeza amagulu gîrhu omu njira y’omurhûla».
Yowane Mubatiza omu irungu
80 Omwâna akula, ayûshûka omu buzibu bw’omurhima, aj’ibêra omu irungu kuhika olusiku aciyêrekanaga omu Israheli.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 1
Dedication to Theophilus
1 Ἐπειδήπερ πολλοὶ ἐπεχείρησαν ἀνατάξασθαι διήγησιν περὶ τῶν πεπληροφορημένων ἐν ἡμῖν πραγμάτων, 2 καθὼς παρέδοσαν ἡμῖν οἱ ἀπ᾽ ἀρχῆς αὐτόπται καὶ ὑπηρέται γενόμενοι τοῦ λόγου, 3 ἔδοξεν κἀμοὶ παρηκολουθηκότι ἄνωθεν πᾶσιν ἀκριβῶς καθεξῆς σοι γράψαι, κράτιστε Θεόφιλε, 4 ἵνα ἐπιγνῷς περὶ ὧν κατηχήθης λόγων τὴν ἀσφάλειαν.
The Birth of John the Baptist Foretold
5 Ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Ἡρῴδου βασιλέως τῆς Ἰουδαίας ἱερεύς τις ὀνόματι Ζαχαρίας ἐξ ἐφημερίας Ἀβιά, καὶ γυνὴ αὐτῷ ἐκ τῶν θυγατέρων Ἀαρὼν καὶ τὸ ὄνομα αὐτῆς Ἐλισάβετ. 6 ἦσαν δὲ δίκαιοι ἀμφότεροι ἐναντίον τοῦ θεοῦ, πορευόμενοι ἐν πάσαις ταῖς ἐντολαῖς καὶ δικαιώμασιν τοῦ κυρίου ἄμεμπτοι. 7 καὶ οὐκ ἦν αὐτοῖς τέκνον, καθότι ἦν ἡ Ἐλισάβετ στεῖρα, καὶ ἀμφότεροι προβεβηκότες ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῶν ἦσαν. 8 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἱερατεύειν αὐτὸν ἐν τῇ τάξει τῆς ἐφημερίας αὐτοῦ ἔναντι τοῦ θεοῦ, 9 κατὰ τὸ ἔθος τῆς ἱερατείας ἔλαχεν τοῦ θυμιᾶσαι εἰσελθὼν εἰς τὸν ναὸν τοῦ κυρίου, 10 καὶ πᾶν τὸ πλῆθος ἦν τοῦ λαοῦ προσευχόμενον ἔξω τῇ ὥρᾳ τοῦ θυμιάματος. 11 ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος κυρίου ἑστὼς ἐκ δεξιῶν τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ θυμιάματος. 12 καὶ ἐταράχθη Ζαχαρίας ἰδὼν καὶ φόβος ἐπέπεσεν ἐπ᾽ αὐτόν. 13 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος, Μὴ φοβοῦ, Ζαχαρία, διότι εἰσηκούσθη ἡ δέησίς σου, καὶ ἡ γυνή σου Ἐλισάβετ γεννήσει υἱόν σοι καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰωάννην. 14 καὶ ἔσται χαρά σοι καὶ ἀγαλλίασις καὶ πολλοὶ ἐπὶ τῇ γενέσει αὐτοῦ χαρήσονται. 15 ἔσται γὰρ μέγας ἐνώπιον [τοῦ] κυρίου, καὶ οἶνον καὶ σίκερα οὐ μὴ πίῃ, καὶ πνεύματος ἁγίου πλησθήσεται ἔτι ἐκ κοιλίας μητρὸς αὐτοῦ, 16 καὶ πολλοὺς τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ ἐπιστρέψει ἐπὶ κύριον τὸν θεὸν αὐτῶν. 17 καὶ αὐτὸς προελεύσεται ἐνώπιον αὐτοῦ ἐν πνεύματι καὶ δυνάμει Ἠλίου, ἐπιστρέψαι καρδίας πατέρων ἐπὶ τέκνα καὶ ἀπειθεῖς ἐν φρονήσει δικαίων, ἑτοιμάσαι κυρίῳ λαὸν κατεσκευασμένον. 18 Καὶ εἶπεν Ζαχαρίας πρὸς τὸν ἄγγελον, Κατὰ τί γνώσομαι τοῦτο; ἐγὼ γάρ εἰμι πρεσβύτης καὶ ἡ γυνή μου προβεβηκυῖα ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῆς. 19 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἄγγελος εἶπεν αὐτῷ, Ἐγώ εἰμι Γαβριὴλ ὁ παρεστηκὼς ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ ἀπεστάλην λαλῆσαι πρὸς σὲ καὶ εὐαγγελίσασθαί σοι ταῦτα 20 καὶ ἰδοὺ ἔσῃ σιωπῶν καὶ μὴ δυνάμενος λαλῆσαι ἄχρι ἧς ἡμέρας γένηται ταῦτα, ἀνθ᾽ ὧν οὐκ ἐπίστευσας τοῖς λόγοις μου, οἵτινες πληρωθήσονται εἰς τὸν καιρὸν αὐτῶν. 21 Καὶ ἦν ὁ λαὸς προσδοκῶν τὸν Ζαχαρίαν καὶ ἐθαύμαζον ἐν τῷ χρονίζειν ἐν τῷ ναῷ αὐτόν. 22 ἐξελθὼν δὲ οὐκ ἐδύνατο λαλῆσαι αὐτοῖς, καὶ ἐπέγνωσαν ὅτι ὀπτασίαν ἑώρακεν ἐν τῷ ναῷ• καὶ αὐτὸς ἦν διανεύων αὐτοῖς καὶ διέμενεν κωφός. 23 καὶ ἐγένετο ὡς ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τῆς λειτουργίας αὐτοῦ, ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ. 24 Μετὰ δὲ ταύτας τὰς ἡμέρας συνέλαβεν Ἐλισάβετ ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ περιέκρυβεν ἑαυτὴν μῆνας πέντε λέγουσα 25 ὅτι Οὕτως μοι πεποίηκεν κύριος ἐν ἡμέραις αἷς ἐπεῖδεν ἀφελεῖν ὄνειδός μου ἐν ἀνθρώποις.
The Birth of Jesus Foretold
26 Ἐν δὲ τῷ μηνὶ τῷ ἕκτῳ ἀπεστάλη ὁ ἄγγελος Γαβριὴλ ἀπὸ τοῦ θεοῦ εἰς πόλιν τῆς Γαλιλαίας ᾗ ὄνομα Ναζαρὲθ 27 πρὸς παρθένον ἐμνηστευμένην ἀνδρὶ ᾧ ὄνομα Ἰωσὴφ ἐξ οἴκου Δαυὶδ καὶ τὸ ὄνομα τῆς παρθένου Μαριάμ. 28 καὶ εἰσελθὼν πρὸς αὐτὴν εἶπεν, Χαῖρε, κεχαριτωμένη, ὁ κύριος μετὰ σοῦ. 29 ἡ δὲ ἐπὶ τῷ λόγῳ διεταράχθη καὶ διελογίζετο ποταπὸς εἴη ὁ ἀσπασμὸς οὗτος. 30 καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος αὐτῇ, Μὴ φοβοῦ, Μαριάμ, εὗρες γὰρ χάριν παρὰ τῷ θεῷ. 31 καὶ ἰδοὺ συλλήμψῃ ἐν γαστρὶ καὶ τέξῃ υἱὸν καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦν. 32 οὗτος ἔσται μέγας καὶ υἱὸς ὑψίστου κληθήσεται καὶ δώσει αὐτῷ κύριος ὁ θεὸς τὸν θρόνον Δαυὶδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ, 33 καὶ βασιλεύσει ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰακὼβ εἰς τοὺς αἰῶνας καὶ τῆς βασιλείας αὐτοῦ οὐκ ἔσται τέλος. 34 εἶπεν δὲ Μαριὰμ πρὸς τὸν ἄγγελον, Πῶς ἔσται τοῦτο, ἐπεὶ ἄνδρα οὐ γινώσκω; 35 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἄγγελος εἶπεν αὐτῇ, Πνεῦμα ἅγιον ἐπελεύσεται ἐπὶ σὲ καὶ δύναμις ὑψίστου ἐπισκιάσει σοι• διὸ καὶ τὸ γεννώμενον ἅγιον κληθήσεται υἱὸς θεοῦ. 36 καὶ ἰδοὺ Ἐλισάβετ ἡ συγγενίς σου καὶ αὐτὴ συνείληφεν υἱὸν ἐν γήρει αὐτῆς καὶ οὗτος μὴν ἕκτος ἐστὶν αὐτῇ τῇ καλουμένῃ στείρᾳ 37 ὅτι οὐκ ἀδυνατήσει παρὰ τοῦ θεοῦ πᾶν ῥῆμα. 38 εἶπεν δὲ Μαριάμ, Ἰδοὺ ἡ δούλη κυρίου• γένοιτό μοι κατὰ τὸ ῥῆμά σου. καὶ ἀπῆλθεν ἀπ᾽ αὐτῆς ὁ ἄγγελος.
Mary Visits Elizabeth
39 Ἀναστᾶσα δὲ Μαριὰμ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἐπορεύθη εἰς τὴν ὀρεινὴν μετὰ σπουδῆς εἰς πόλιν Ἰούδα, 40 καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον Ζαχαρίου καὶ ἠσπάσατο τὴν Ἐλισάβετ. 41 καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν τὸν ἀσπασμὸν τῆς Μαρίας ἡ Ἐλισάβετ, ἐσκίρτησεν τὸ βρέφος ἐν τῇ κοιλίᾳ αὐτῆς, καὶ ἐπλήσθη πνεύματος ἁγίου ἡ Ἐλισάβετ, 42 καὶ ἀνεφώνησεν κραυγῇ μεγάλῃ καὶ εἶπεν, Εὐλογημένη σὺ ἐν γυναιξὶν καὶ εὐλογημένος ὁ καρπὸς τῆς κοιλίας σου. 43 καὶ πόθεν μοι τοῦτο ἵνα ἔλθῃ ἡ μήτηρ τοῦ κυρίου μου πρὸς ἐμέ; 44 ἰδοὺ γὰρ ὡς ἐγένετο ἡ φωνὴ τοῦ ἀσπασμοῦ σου εἰς τὰ ὦτά μου, ἐσκίρτησεν ἐν ἀγαλλιάσει τὸ βρέφος ἐν τῇ κοιλίᾳ μου. 45 καὶ μακαρία ἡ πιστεύσασα ὅτι ἔσται τελείωσις τοῖς λελαλημένοις αὐτῇ παρὰ κυρίου.
Mary’s Song of Praise
46 Καὶ εἶπεν Μαριάμ, Μεγαλύνει ἡ ψυχή μου τὸν κύριον, 47 καὶ ἠγαλλίασεν τὸ πνεῦμά μου ἐπὶ τῷ θεῷ τῷ σωτῆρί μου, 48 ὅτι ἐπέβλεψεν ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης αὐτοῦ. ἰδοὺ γὰρ ἀπὸ τοῦ νῦν μακαριοῦσίν με πᾶσαι αἱ γενεαί, 49 ὅτι ἐποίησέν μοι μεγάλα ὁ δυνατός. καὶ ἅγιον τὸ ὄνομα αὐτοῦ, 50 καὶ τὸ ἔλεος αὐτοῦ εἰς γενεὰς καὶ γενεὰς τοῖς φοβουμένοις αὐτόν. 51 Ἐποίησεν κράτος ἐν βραχίονι αὐτοῦ, διεσκόρπισεν ὑπερηφάνους διανοίᾳ καρδίας αὐτῶν 52 καθεῖλεν δυνάστας ἀπὸ θρόνων καὶ ὕψωσεν ταπεινούς, 53 πεινῶντας ἐνέπλησεν ἀγαθῶν καὶ πλουτοῦντας ἐξαπέστειλεν κενούς. 54 ἀντελάβετο Ἰσραὴλ παιδὸς αὐτοῦ, μνησθῆναι ἐλέους, 55 καθὼς ἐλάλησεν πρὸς τοὺς πατέρας ἡμῶν, τῷ Ἀβραὰμ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα. 56 Ἔμεινεν δὲ Μαριὰμ σὺν αὐτῇ ὡς μῆνας τρεῖς, καὶ ὑπέστρεψεν εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς.
The Birth of John the Baptist
57 Τῇ δὲ Ἐλισάβετ ἐπλήσθη ὁ χρόνος τοῦ τεκεῖν αὐτὴν καὶ ἐγέννησεν υἱόν. 58 καὶ ἤκουσαν οἱ περίοικοι καὶ οἱ συγγενεῖς αὐτῆς ὅτι ἐμεγάλυνεν κύριος τὸ ἔλεος αὐτοῦ μετ᾽ αὐτῆς καὶ συνέχαιρον αὐτῇ. 59 Καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ ἦλθον περιτεμεῖν τὸ παιδίον καὶ ἐκάλουν αὐτὸ ἐπὶ τῷ ὀνόματι τοῦ πατρὸς αὐτοῦ Ζαχαρίαν. 60 καὶ ἀποκριθεῖσα ἡ μήτηρ αὐτοῦ εἶπεν, Οὐχί, ἀλλὰ κληθήσεται Ἰωάννης. 61 καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὴν ὅτι Οὐδείς ἐστιν ἐκ τῆς συγγενείας σου ὃς καλεῖται τῷ ὀνόματι τούτῳ. 62 ἐνένευον δὲ τῷ πατρὶ αὐτοῦ τὸ τί ἂν θέλοι καλεῖσθαι αὐτό. 63 καὶ αἰτήσας πινακίδιον ἔγραψεν λέγων, Ἰωάννης ἐστὶν ὄνομα αὐτοῦ. καὶ ἐθαύμασαν πάντες. 64 ἀνεῴχθη δὲ τὸ στόμα αὐτοῦ παραχρῆμα καὶ ἡ γλῶσσα αὐτοῦ, καὶ ἐλάλει εὐλογῶν τὸν θεόν. 65 καὶ ἐγένετο ἐπὶ πάντας φόβος τοὺς περιοικοῦντας αὐτούς, καὶ ἐν ὅλῃ τῇ ὀρεινῇ τῆς Ἰουδαίας διελαλεῖτο πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα, 66 καὶ ἔθεντο πάντες οἱ ἀκούσαντες ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῶν λέγοντες, Τί ἄρα τὸ παιδίον τοῦτο ἔσται; καὶ γὰρ χεὶρ κυρίου ἦν μετ᾽ αὐτοῦ.
The Prophecy of Zechariah
67 Καὶ Ζαχαρίας ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἐπλήσθη πνεύματος ἁγίου καὶ ἐπροφήτευσεν λέγων, 68 Εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ Ἰσραήλ, ὅτι ἐπεσκέψατο καὶ ἐποίησεν λύτρωσιν τῷ λαῷ αὐτοῦ, 69καὶ ἤγειρεν κέρας σωτηρίας ἡμῖν ἐν οἴκῳ Δαυὶδ παιδὸς αὐτοῦ, 70 καθὼς ἐλάλησεν διὰ στόματος τῶν ἁγίων ἀπ᾽ αἰῶνος προφητῶν αὐτοῦ, 71 σωτηρίαν ἐξ ἐχθρῶν ἡμῶν καὶ ἐκ χειρὸς πάντων τῶν μισούντων ἡμᾶς, 72 ποιῆσαι ἔλεος μετὰ τῶν πατέρων ἡμῶν καὶ μνησθῆναι διαθήκης ἁγίας αὐτοῦ, 73 ὅρκον ὃν ὤμοσεν πρὸς Ἀβραὰμ τὸν πατέρα ἡμῶν, τοῦ δοῦναι ἡμῖν 74 ἀφόβως ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν ῥυσθέντας λατρεύειν αὐτῷ 75 ἐν ὁσιότητι καὶ δικαιοσύνῃ ἐνώπιον αὐτοῦ πάσαις ταῖς ἡμέραις ἡμῶν. 76 Καὶ σὺ δέ, παιδίον, προφήτης ὑψίστου κληθήσῃ προπορεύσῃ γὰρ ἐνώπιον κυρίου ἑτοιμάσαι ὁδοὺς αὐτοῦ, 77 τοῦ δοῦναι γνῶσιν σωτηρίας τῷ λαῷ αὐτοῦ ἐν ἀφέσει ἁμαρτιῶν αὐτῶν, 78 διὰ σπλάγχνα ἐλέους θεοῦ ἡμῶν, ἐν οἷς ἐπισκέψεται ἡμᾶς ἀνατολὴ ἐξ ὕψους, 79 ἐπιφᾶναι τοῖς ἐν σκότει καὶ σκιᾷ θανάτου καθημένοις, τοῦ κατευθῦναι τοὺς πόδας ἡμῶν εἰς ὁδὸν εἰρήνης. 80 Τὸ δὲ παιδίον ηὔξανεν καὶ ἐκραταιοῦτο πνεύματι, καὶ ἦν ἐν ταῖς ἐρήμοις ἕως ἡμέρας ἀναδείξεως αὐτοῦ πρὸς τὸν Ἰσραήλ.
2
Okuburwa kwa Yezu
1 Byanacibà ntyo! Sêzari Ogustii anacirhegeka mpu abantu b’igulu lyôshi baganjwe. 2 Ogwo gwomuganjomurhanzi gwajiragwa na Kwiriniyusi erhi ali murhegesi w’e Sîriya. 3 Banacigenda bôshi okuyandikwa ngasi muntu omu cishagala câbo. 4 Yozefu naye arhenga e Galileya omu cishagala c’e Nazareti, ayinamukira e Yudeya omu murhundu gwa Daudi, guderhwa Betelehemu, kulya kubà àli muntu w’omu nyumpa n’omu bûko bwa Daudi. 5 Ajaga eyo munda mpu ayandikwe bo na mukâge Mariya, akâg’isheba, wali izîmi. 6 Oku bakola bali eyo munda, ensiku zâge z’okuburha zahika. 7 Anaciburha omwâna-rhabana luberej lwâge, amubwîka n’orhushangi, anamugwîshiza omu ciranga, bulya barhabonaga cirâlo omu nyumpa y’ebigolo. 8 Omu kabadu mwàli abangere badwîrhe balâlîra amaso gabo budufu. 9 Malahika wa Nyakasane anacibayagâna, n’ irenge lya Nyakasane lyabalangashanira hôshi hôshi: barhungwa n’obwôba. 10 Malahika anacibabwîra, erhi: «Murhayôbohe, bulya mmudwîrhîre omwanzi mwinjà gw’obushagaluke bunene bwayish’ibà oku lubaga lwôshi: 11 ene, omu cishagala ca Daudi, Omuyôkozi ammuburhîrwe, ye Kristu Nyakasane. 12 Ecimanyîso mwamumanyirakwo c’eci: mwabugana akabonjo kabwisirwe orhushangi kanagwishizîbwe omu ciranga». 13 Ho na halya, omwandu gw’engabo z’empingu gwayankana n’olya malahika, bakakuza Nyamuzinda, banaderha, mpu : 14 «Irenge enyanya kuli Nnâmahanga, n’en’igulu omurhûla oku bantu balonza aminja!» 15 Erhi bamalahika babarhengaho bashubira empingu, balya bangere bajànamwo bône na nnene, mpu: «Rhugende nîrhu e Betelehemu, rhulole bici byabîreyo, n’ oku Nyakasane anal’irhumanyîsa ». 16 Banacigenda bulibirha, bashimâna Mariya bona Yozefu n’omwâna w’akabonjo agwishizîbwe omu ciranga. 17 Erhi bamubona, bagend’imanyîsa kalya kanwa babwîragwa kuli oyo mwâna. 18 Nabo ngasi babayumvagya barhangâla bwenêne n’ebi babwîragwa n’abangere. 19 Mariya yêhe abikirira ebyo binwa, anakabirhimanya emurhima gwage. 20 Abangere bagaluka, bajà bakuza n’okusîma Nnâmahanga oku ebi bayumvîrhe n’ebi babwîne byôshi, n’oku banabwîragwa.
Yezu akembûlwa
21 Erhi nsiku munâni zigera, go mango omwâna akembûlagwa, bamuyîrika izîno lya Yezu, nka kulya malahika anaderhaga embere ayâlalwe omu nda ya nnina.
Yezu ahânwa omu kâ-Nyamuzinda
22 Erhi ensiku z’okushukûlwa kwâbo zihika, nka kulya irhegeko lya Mûsa linadesire, bamuheka e Yeruzalemu mpu bamuhe Nyakasane, 23 nka okuyandisirwe omu irhegeko lya Nyakasane: Ngasi mwâna-rhabana yeshi w’olubere ahânwe nterekêro ya Nyakasane, 24 bahâne n’enterekêro nk’oku bidesirwe omu irhegeko lya Nyakasane, mahali abiri ga ngûkùk erhi banangoko babiri ba ngûkù. 25 Obwo erhi e Yeruzalemu eli omuntu, ye wali Simeoni. Oyo muntu ali mushinganyanya anarhînyaga Nyamuzinda. Akâg’ilinga cînamula w’Israheli, na Mûka Mutagatîfu erhi aba muli ye. 26 Mûka Mutagatîfu ali erhi amuyêresire oku arhashub’ifà arhanaj’ibonakwo Kristu wa Nyakasanel. 27 Anaciyisha adwîrhwe na Mûka Mutagatîfu, aja omu kâ-Nyamuzinda, n’erhi akabonjo Yezu kalêrhwa n’ababusi bâko mpu bakajirire nk’oku binayandisirwe omu irhegeko,
Simeoni akuza Nnâmahanga
28 amubagalira, akuza Nnâmahanga, erhi:
29 «Yagìrwa wankalekaga mwambali wawe,
nka kulya waderhaga wênene, acîgendere n’omurhûla;
30 bulya amasù gâni galozire oku buyôkozi bwâwe,
31 warheganyizagya amashanja gôshi,
32 bulangashane bw’okumolekera amashanja gôshi
n’irenge ly’olubaga lwâni lw’Israheli».

Obulêbi bwa Simeoni
33 Obwo îshe na nnina erhi badwîrhe bazânwa n’ebyo byaderhagwa kuli ye. 34 Simeoni anacibagisha, abwîra nnina Mariya, erhi: «Omanye oku oyu mwâna ayishire mpu abè iherero n’iciriro lya banji omu Israheli, aboneke cishombanya; 35 nâwe wêne engôrho yayish’ikubera omurhima, lyo enkengêro za mirhima minji zimanyîkana».
Obulêbi bwa Ana
36 Hàli n’omulêbi-kazi, Ana, mwâli wa Fanuweli, w’omu bûko bw’Aseri. Ali akola mugikulu. Kurhenga obulamba bwâge, alamire n’ibà myâka nda, 37 ayôrha mukana kuhika myâka makumi gali munâni n’ini; arhàrhengaga omu kâ-Nyamuzinda, akakolera Nnâmahanga buca buyira omu kucîshalisa n’omu kushenga. 38 Muli ako kasanzi, naye ashoshôka, arhondêra akuza Nnâmahanga n’okubwîra ngasi bôshi bakag’ilinga obucunguzi bwa Yeruzalemu olwa oyo mwâna.
39 Erhi bayûs’iyukiriza ebirhegesirwe n’irhegeko lya Nyakasane, bashub’igaluka e Galileya, omu cishagala câbo c’e Nazareti. 40 Omwâna akula, ayushuka, anayunjula bumanye, n’inema lya Nyamuzinda lyabà muli ye.
Yezu ekarhî k’abayigîriza
41 Ngasi mwâka ababusi bage bakag’ija e Yeruzalemu oku lusiku lukulu lwa Basâka. 42 Erhi ayunjuza myâka ikumi n’ibiri, bayirheremera nka oku banali bakomîre oku lusiku lukulu. 43 Erhi olusiku lukulu luhwa, bashubira eka, yêhe omwâna Yezu asigala e Yeruzalemu n’ababusi bâge barhamanyiri. 44 Obwo bacîkêbwa mpu ali omu katundo k’abandi, bagenda lugendo lwa lusiku bamulongeza omu bene wâbo n’omu bâbo. 45 Erhi bamubula, banacigaluka e Yeruzalemu, baj’imulongezayo. 46 Erhi kugera nsiku isharhu, bamushanga omu kâ-Nyamuzinda abwârhîre ekarhî k’abayigîriza, adwîrhe abayumvîrhiza anabadôsa. 47 Ngasi bamuyumvîrhizagya, basômerwa n’obumanye n’amashuzo gâge. 48 Erhi bamubona, barhangâla. Nnina anacimubwîra, erhi: «Mwâna wâni, carhumire warhujira ntya? Lolà oku sho nâni rhwarhindibusire rhwaja rhwakulonza». 49 Naye abashuza, erhi: «Ci mwanongezagya? Ka murhàl’imumanyire oku kukwânîne nshimbem ebya Larha?» 50 Ci bôbe barhayumvagya eco cinwa ababwîraga.
Yezu ashubira e Nazareti
51 Anacibunguluka bo na bo, aja e Nazareti, akabayumva. Nnina abikirira ebyo binwa byôshi cmurhima gwage. 52 Naye Yezu akula omu bumanye, omu bûshûke n’omu nshôkano embere za Nyamuzinda n’embere z’abantu.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 2
The Birth of Jesus (Mt 1.18‑25)
1 Ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐξῆλθεν δόγμα παρὰ Καίσαρος Αὐγούστου ἀπογράφεσθαι πᾶσαν τὴν οἰκουμένην. 2 αὕτη ἀπογραφὴ πρώτη ἐγένετο ἡγεμονεύοντος τῆς Συρίας Κυρηνίου. 3 καὶ ἐπορεύοντο πάντες ἀπογράφεσθαι, ἕκαστος εἰς τὴν ἑαυτοῦ πόλιν. 4 Ἀνέβη δὲ καὶ Ἰωσὴφ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας ἐκ πόλεως Ναζαρὲθ εἰς τὴν Ἰουδαίαν εἰς πόλιν Δαυὶδ ἥτις καλεῖται Βηθλέεμ, διὰ τὸ εἶναι αὐτὸν ἐξ οἴκου καὶ πατριᾶς Δαυίδ, 5 ἀπογράψασθαι σὺν Μαριὰμ τῇ ἐμνηστευμένῃ αὐτῷ, οὔσῃ ἐγκύῳ. 6 ἐγένετο δὲ ἐν τῷ εἶναι αὐτοὺς ἐκεῖ ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ τεκεῖν αὐτήν, 7 καὶ ἔτεκεν τὸν υἱὸν αὐτῆς τὸν πρωτότοκον, καὶ ἐσπαργάνωσεν αὐτὸν καὶ ἀνέκλινεν αὐτὸν ἐν φάτνῃ, διότι οὐκ ἦν αὐτοῖς τόπος ἐν τῷ καταλύματι.
The Shepherds and the Angels
8 Καὶ ποιμένες ἦσαν ἐν τῇ χώρᾳ τῇ αὐτῇ ἀγραυλοῦντες καὶ φυλάσσοντες φυλακὰς τῆς νυκτὸς ἐπὶ τὴν ποίμνην αὐτῶν. 9 καὶ ἄγγελος κυρίου ἐπέστη αὐτοῖς καὶ δόξα κυρίου περιέλαμψεν αὐτούς, καὶ ἐφοβήθησαν φόβον μέγαν. 10 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ ἄγγελος, Μὴ φοβεῖσθε, ἰδοὺ γὰρ εὐαγγελίζομαι ὑμῖν χαρὰν μεγάλην ἥτις ἔσται παντὶ τῷ λαῷ, 11 ὅτι ἐτέχθη ὑμῖν σήμερον σωτὴρ ὅς ἐστιν Χριστὸς κύριος ἐν πόλει Δαυίδ. 12 καὶ τοῦτο ὑμῖν τὸ σημεῖον, εὑρήσετε βρέφος ἐσπαργανωμένον καὶ κείμενον ἐν φάτνῃ. 13 καὶ ἐξαίφνης ἐγένετο σὺν τῷ ἀγγέλῳ πλῆθος στρατιᾶς οὐρανίου αἰνούντων τὸν θεὸν καὶ λεγόντων, 14 Δόξα ἐν ὑψίστοις θεῷ καὶ ἐπὶ γῆς εἰρήνη ἐν ἀνθρώποις εὐδοκίας. 15 Καὶ ἐγένετο ὡς ἀπῆλθον ἀπ᾽ αὐτῶν εἰς τὸν οὐρανὸν οἱ ἄγγελοι, οἱ ποιμένες ἐλάλουν πρὸς ἀλλήλους, Διέλθωμεν δὴ ἕως Βηθλέεμ καὶ ἴδωμεν τὸ ῥῆμα τοῦτο τὸ γεγονὸς ὃ ὁ κύριος ἐγνώρισεν ἡμῖν. 16 καὶ ἦλθαν σπεύσαντες καὶ ἀνεῦραν τήν τε Μαριὰμ καὶ τὸν Ἰωσὴφ καὶ τὸ βρέφος κείμενον ἐν τῇ φάτνῃ 17 ἰδόντες δὲ ἐγνώρισαν περὶ τοῦ ῥήματος τοῦ λαληθέντος αὐτοῖς περὶ τοῦ παιδίου τούτου. 18 καὶ πάντες οἱ ἀκούσαντες ἐθαύμασαν περὶ τῶν λαληθέντων ὑπὸ τῶν ποιμένων πρὸς αὐτούς 19 ἡ δὲ Μαριὰμ πάντα συνετήρει τὰ ῥήματα ταῦτα συμβάλλουσα ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς. 20 καὶ ὑπέστρεψαν οἱ ποιμένες δοξάζοντες καὶ αἰνοῦντες τὸν θεὸν ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἤκουσαν καὶ εἶδον καθὼς ἐλαλήθη πρὸς αὐτούς. 21 Καὶ ὅτε ἐπλήσθησαν ἡμέραι ὀκτὼ τοῦ περιτεμεῖν αὐτὸν καὶ ἐκλήθη τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦς, τὸ κληθὲν ὑπὸ τοῦ ἀγγέλου πρὸ τοῦ συλλημφθῆναι αὐτὸν ἐν τῇ κοιλίᾳ.
The Presentation of Jesus in the Temple
22 Καὶ ὅτε ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ καθαρισμοῦ αὐτῶν κατὰ τὸν νόμον Μωϋσέως, ἀνήγαγον αὐτὸν εἰς Ἱεροσόλυμα παραστῆσαι τῷ κυρίῳ, 23 καθὼς γέγραπται ἐν νόμῳ κυρίου ὅτι Πᾶν ἄρσεν διανοῖγον μήτραν ἅγιον τῷ κυρίῳ κληθήσεται, 24 καὶ τοῦ δοῦναι θυσίαν κατὰ τὸ εἰρημένον ἐν τῷ νόμῳ κυρίου, ζεῦγος τρυγόνων ἢ δύο νοσσοὺς περιστερῶν. 25 Καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπος ἦν ἐν Ἰερουσαλὴμ ᾧ ὄνομα Συμεὼν καὶ ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος καὶ εὐλαβὴς προσδεχόμενος παράκλησιν τοῦ Ἰσραήλ, καὶ πνεῦμα ἦν ἅγιον ἐπ᾽ αὐτόν 26 καὶ ἦν αὐτῷ κεχρηματισμένον ὑπὸ τοῦ πνεύματος τοῦ ἁγίου μὴ ἰδεῖν θάνατον πρὶν [ἢ] ἂν ἴδῃ τὸν χριστὸν κυρίου. 27 καὶ ἦλθεν ἐν τῷ πνεύματι εἰς τὸ ἱερόν• καὶ ἐν τῷ εἰσαγαγεῖν τοὺς γονεῖς τὸ παιδίον Ἰησοῦν τοῦ ποιῆσαι αὐτοὺς κατὰ τὸ εἰθισμένον τοῦ νόμου περὶ αὐτοῦ 28 καὶ αὐτὸς ἐδέξατο αὐτὸ εἰς τὰς ἀγκάλας καὶ εὐλόγησεν τὸν θεὸν καὶ εἶπεν, 29 Νῦν ἀπολύεις τὸν δοῦλόν σου, δέσποτα, κατὰ τὸ ῥῆμά σου ἐν εἰρήνῃ 30 ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου τὸ σωτήριόν σου, 31 ὃ ἡτοίμασας κατὰ πρόσωπον πάντων τῶν λαῶν, 32 φῶς εἰς ἀποκάλυψιν ἐθνῶν καὶ δόξαν λαοῦ σου Ἰσραήλ. 33 καὶ ἦν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ θαυμάζοντες ἐπὶ τοῖς λαλουμένοις περὶ αὐτοῦ. 34 καὶ εὐλόγησεν αὐτοὺς Συμεὼν καὶ εἶπεν πρὸς Μαριὰμ τὴν μητέρα αὐτοῦ, Ἰδοὺ οὗτος κεῖται εἰς πτῶσιν καὶ ἀνάστασιν πολλῶν ἐν τῷ Ἰσραὴλ καὶ εἰς σημεῖον ἀντιλεγόμενον 35 – καὶ σοῦ [δὲ] αὐτῆς τὴν ψυχὴν διελεύσεται ῥομφαία –, ὅπως ἂν ἀποκαλυφθῶσιν ἐκ πολλῶν καρδιῶν διαλογισμοί. 36 Καὶ ἦν Ἅννα προφῆτις, θυγάτηρ Φανουήλ, ἐκ φυλῆς Ἀσήρ• αὕτη προβεβηκυῖα ἐν ἡμέραις πολλαῖς, ζήσασα μετὰ ἀνδρὸς ἔτη ἑπτὰ ἀπὸ τῆς παρθενίας αὐτῆς 37 καὶ αὐτὴ χήρα ἕως ἐτῶν ὀγδοήκοντα τεσσάρων, ἣ οὐκ ἀφίστατο τοῦ ἱεροῦ νηστείαις καὶ δεήσεσιν λατρεύουσα νύκτα καὶ ἡμέραν. 38 καὶ αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἐπιστᾶσα ἀνθωμολογεῖτο τῷ θεῷ καὶ ἐλάλει περὶ αὐτοῦ πᾶσιν τοῖς προσδεχομένοις λύτρωσιν Ἰερουσαλήμ.
The Retum to Nazareth
39 Καὶ ὡς ἐτέλεσαν πάντα τὰ κατὰ τὸν νόμον κυρίου, ἐπέστρεψαν εἰς τὴν Γαλιλαίαν εἰς πόλιν ἑαυτῶν Ναζαρέθ. 40 Τὸ δὲ παιδίον ηὔξανεν καὶ ἐκραταιοῦτο πληρούμενον σοφίᾳ, καὶ χάρις θεοῦ ἦν ἐπ᾽ αὐτό.
The Boy Jesus in the Temple
41 Καὶ ἐπορεύοντο οἱ γονεῖς αὐτοῦ κατ᾽ ἔτος εἰς Ἰερουσαλὴμ τῇ ἑορτῇ τοῦ πάσχα. 42 καὶ ὅτε ἐγένετο ἐτῶν δώδεκα, ἀναβαινόντων αὐτῶν κατὰ τὸ ἔθος τῆς ἑορτῆς 43 καὶ τελειωσάντων τὰς ἡμέρας, ἐν τῷ ὑποστρέφειν αὐτοὺς ὑπέμεινεν Ἰησοῦς ὁ παῖς ἐν Ἰερουσαλήμ, καὶ οὐκ ἔγνωσαν οἱ γονεῖς αὐτοῦ. 44 νομίσαντες δὲ αὐτὸν εἶναι ἐν τῇ συνοδίᾳ ἦλθον ἡμέρας ὁδὸν καὶ ἀνεζήτουν αὐτὸν ἐν τοῖς συγγενεῦσιν καὶ τοῖς γνωστοῖς, 45 καὶ μὴ εὑρόντες ὑπέστρεψαν εἰς Ἰερουσαλὴμ ἀναζητοῦντες αὐτόν. 46 καὶ ἐγένετο μετὰ ἡμέρας τρεῖς εὗρον αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ καθεζόμενον ἐν μέσῳ τῶν διδασκάλων καὶ ἀκούοντα αὐτῶν καὶ ἐπερωτῶντα αὐτούς 47 ἐξίσταντο δὲ πάντες οἱ ἀκούοντες αὐτοῦ ἐπὶ τῇ συνέσει καὶ ταῖς ἀποκρίσεσιν αὐτοῦ. 48 καὶ ἰδόντες αὐτὸν ἐξεπλάγησαν, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ἡ μήτηρ αὐτοῦ, Τέκνον, τί ἐποίησας ἡμῖν οὕτως; ἰδοὺ ὁ πατήρ σου κἀγὼ ὀδυνώμενοι ἐζητοῦμέν σε. 49 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί ὅτι ἐζητεῖτέ με; οὐκ ᾔδειτε ὅτι ἐν τοῖς τοῦ πατρός μου δεῖ εἶναί με; 50 καὶ αὐτοὶ οὐ συνῆκαν τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν αὐτοῖς. 51 καὶ κατέβη μετ᾽ αὐτῶν καὶ ἦλθεν εἰς Ναζαρὲθ καὶ ἦν ὑποτασσόμενος αὐτοῖς. καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ διετήρει πάντα τὰ ῥήματα ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς. [ 52 ]
3
II. Amarheganyo g’enyigîrizo za Yezu
Enyigîrizo za Yowane Mubatiza (Mt 3, 1-12; Mrk 1, 1-8)
1 Erhi Tiberi Sêzari ashinga myâka ikumi n’irhanu oku ntebe y’obwâmi, Ponsiyo Bilato erhi ali murhegesi w’Obuyahudi, Herodi erhi ali murhambo w’e Galileya, Filipo mwene wâbo erhi ali murhambo w’Ituriya n’e Trakoniti, naye Lusaniya erhi ali murhambo w’Abilena; 2 Ana na Kayifa erhi bo badâhwa bakulu: Yowane mwene Zakariya ayumwa oluderho lwa Nyamuzinda omu irungun. 3 Anacirhondêra ageragera omu cihugo ca Yordani, aja ahanûla obubatizo bw’okucîyunjuza, lyo bababalirwa ebyâha, 4 nka kulya biyandisirwe omu citabu c’ebinwa by’omulêbi Izaya: «lzù ly’odwîrhe ayakûliza omu irungu: Rheganyagi enjira ya Nyakasane, yumanyagi bwinjà ah’agera. 5 Ngasi lubanda lyunjuzibwe, na ngasi ntondo erhi hirhondo bigalagazibwe. Ngasi hakubire hakubulwe, na ngasi njira za rhubanda-rhubanda zibe njira nnongêdu. 6 Na ngasi muntu ayish’ibona obuyôkozi bwa Nnâmahanga.» 7 Anacikabwîra orhutu rhw’abantu bal’iyishire mpu ababatiza, erhi: «Mwe iburha lya cibugusha, ndi lero wammuyêresire enjira y’okuyâka obukunizi bwayisha? 8 Lero mushabukekwo amalebe gakwânîne obucîyunjuze, murhanacîbwîraga mwene na mwene, mpu: «Kali larha ye Abrahamu!» Bulya mmubwîzire oku Nyamuzinda anahindula aga mabuye okubà bâna b’ Abrahamu. 9 Ciru embasha ekola eri aha cisiki c’emirhi: kuziga ngasi murhi gurhayanyirikwo malehe minjà gwatûbwa gunakwêbwe omu muliro». 10 Eyo ngabo yakamudôsa, mpu «Kurhi rhwajiraga obwo?» 11 Naye akabashuza ntya: «Ngasi ogwêrhe bishûli bibiri abigabâne n’orhagwêrhi, na ngasi ogwêrhe ebiryo naye kwo anajirage ntyo». 12 Abavurhîsa nabo bayisha mpu ababatize, banamubwîra, mpu: «Muyigîriza, kurhi rhujirage?» 13 Abashuza, erhi: «Murhakâg’ihûna kulusha ebi mwàrhumagwa». 14 Abasirika nabo bamudôsa, mpu: «Nîrhu kurhi rhwajira?» Ababwîra, erhi: «Murhakâg’ilibuza ndi; murhakâg’ilega ndi busha, munasîme oluhembo lwinyu». 15 Obwo olubaga lwôshi lwacîkebwa n’okucîdôsa emurhima mpu nkaba Yowane ye Kristu. 16 Yowane anacibashuza, ababwîra, erhi: «Nie ono, ndwîrhe nammubatiza n’amîshi, ci hayishire omukulu kundusha, ntanakwânîni okumushwêkulira orhugozi rhw’enkwêrho zâge; ye wâmmubatize muli Mûka Mutagatîfu n’omu Muliroo. 17 Omu kuboko kwâge afumbasire olwîbo lw’okuyerûla, mpu ayerûlemwo ecibuga câge analunde amahemba gâge omu nguli; n’omulolo gôhe agudûlike omu cibeye c’omuliro gurhazima». 18 Bindi binji akazir’ikabahanûla, akabayigîriza Emyanzi y’Akalembe.
Yowane omu mpamikwa (Mt 14, 3-12; Mrk 6, 17-29)
19 Ci erhi acikalihira mwâmi Herodi erhi Herodiyada, mukà mwene wâbo orhuma, n’oku mabî gôshi ajiraga, 20 ayûshûla obundi bubî oku gandi gôshi: anaciheba Yowane omu mpamikwa.
Yezu abatizibwa (Mt 3, 13-17; Mrk 1, 9-11)
21 Erhi olubaga lwôshi lubà lwamabatizibwa, n’erhi Yezu naye ayûs’ibatizibwa, agwîra okushenga, amalunga gayiguka, 22 na Mûka Mutagatîfu amuyandagalira omu nshusho y’engûkù. lzù lyanacirhenga emalunga, erhi: «We Mugala wâni murhonyi, we nzigira bwenêne».
Omulala gwa Yezu (Mt 1, 1-17)
23 Erhi Yezu arhondêra okuyigîriza àli myâka nka makumi asharhu ali muburhe, banakag’imanya mpu aba mwene-Yozefu, mwene-Heli, 24 mwene Matati, mwene-Levi, mwene- Melki, mwene-Yanayi, mwene-Yozefu, 25 mwene-Matatiyasi, mwene-Amosi, mwene-Nahumu, mwene-Hesili, mwene-Nagayi, 26 mwene-Mahati, mwene-Matatiyasi, mwene-Semeyini, mwene-Yozeshi, mwene-Yoda, 27 mwene-Yohanani mwene-Reza, inwene-Zorobabeli, mwene-Salatiyeli, mwene-Neri, 28 mwene-Melki, mwene-Adi, mwene-Kozami, mwene-Elimadamu, mwene-Eri, 29 mwene-Yezu, mwene-Eliyezari, mwene-Yorimu, mwene-Matati, mwene-Levi, 30 mwene-Simoni, mwene-Yuda, mwene Yozefu, mwene-Yonamu, mwene-Eliyakimi, 31 mwene-Meleya, mwene-Mena, mwene-Matata, mwene-Natani, mwene-Daudi, 32 mwene-Yese, mwene-Obedi, mwene-Bwozi, mwene-Sala, mwene-Nâsoni, 33 mwene-Aminadabu, mwene Adimini, mwene-Ami, mwene-Hesroni, mwene-Faresi, mwene-Yuda, – 34 mwene-Yakôbo, mwene-Izaki, mwene-Abrahamu, mwene-Tera, mwene Nakori, 35 mwene-Seruki, mwene-Ragu, mwene-Faleki, mwene-Eberi, mwene-Sala, 36 mwene-Kayinani, mwene-Arifakisadi, mwene-Semu, mwene-Nûhu, mwene-Lameki, 37 mwene-Matuzala, mwene-Henoki, mwene-Yaredi, mwene Maleleyeli, mwene-Kayinani, 38 mwene-Henosi, mwene-Seti, mwene-Adamu, mwene-Nyamuzinda.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 3
The Preaching of John the Baptist (Mt 3.1‑12; Mrk 1.1‑8; Jn 1.19‑28)
31 Ἐν ἔτει δὲ πεντεκαιδεκάτῳ τῆς ἡγεμονίας Τιβερίου Καίσαρος, ἡγεμονεύοντος Ποντίου Πιλάτου τῆς Ἰουδαίας, καὶ τετρααρχοῦντος τῆς Γαλιλαίας Ἡρῴδου, Φιλίππου δὲ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ τετρααρχοῦντος τῆς Ἰτουραίας καὶ Τραχωνίτιδος χώρας, καὶ Λυσανίου τῆς Ἀβιληνῆς τετρααρχοῦντος, 2 ἐπὶ ἀρχιερέως Ἅννα καὶ Καϊάφα, ἐγένετο ῥῆμα θεοῦ ἐπὶ Ἰωάννην τὸν Ζαχαρίου υἱὸν ἐν τῇ ἐρήμῳ. 3 καὶ ἦλθεν εἰς πᾶσαν [τὴν] περίχωρον τοῦ Ἰορδάνου κηρύσσων βάπτισμα μετανοίας εἰς ἄφεσιν ἁμαρτιῶν, 4 ὡς γέγραπται ἐν βίβλῳ λόγων Ἠσαΐου τοῦ προφήτου, Φωνὴ βοῶντος ἐν τῇ ἐρήμῳ, Ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου, εὐθείας ποιεῖτε τὰς τρίβους** αὐτοῦ• ** 5 πᾶσα φάραγξ πληρωθήσεται καὶ πᾶν ὄρος καὶ βουνὸς ταπεινωθήσεται, καὶ ἔσται τὰ σκολιὰ εἰς εὐθεῖαν καὶ αἱ τραχεῖαι εἰς ὁδοὺς λεῖας• 6 καὶ ὄψεται πᾶσα σὰρξ τὸ σωτήριον τοῦ θεοῦ. 7 Ἔλεγεν οὖν τοῖς ἐκπορευομένοις ὄχλοις βαπτισθῆναι ὑπ᾽ αὐτοῦ, Γεννήματα ἐχιδνῶν, τίς ὑπέδειξεν ὑμῖν φυγεῖν ἀπὸ τῆς μελλούσης ὀργῆς; 8 ποιήσατε οὖν καρποὺς ἀξίους τῆς μετανοίας καὶ μὴ ἄρξησθε λέγειν ἐν ἑαυτοῖς, Πατέρα ἔχομεν τὸν Ἀβραάμ. λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι δύναται ὁ θεὸς ἐκ τῶν λίθων τούτων ἐγεῖραι τέκνα τῷ Ἀβραάμ. 9 ἤδη δὲ καὶ ἡ ἀξίνη πρὸς τὴν ῥίζαν τῶν δένδρων κεῖται• πᾶν οὖν δένδρον μὴ ποιοῦν καρπὸν καλὸν ἐκκόπτεται καὶ εἰς πῦρ βάλλεται. 10 Καὶ ἐπηρώτων αὐτὸν οἱ ὄχλοι λέγοντες, Τί οὖν ποιήσωμεν; 11 ἀποκριθεὶς δὲ ἔλεγεν αὐτοῖς, Ὁ ἔχων δύο χιτῶνας μεταδότω τῷ μὴ ἔχοντι, καὶ ὁ ἔχων βρώματα ὁμοίως ποιείτω. 12 ἦλθον δὲ καὶ τελῶναι βαπτισθῆναι καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν, Διδάσκαλε, τί ποιήσωμεν; 13 ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μηδὲν πλέον παρὰ τὸ διατεταγμένον ὑμῖν πράσσετε. 14 ἐπηρώτων δὲ αὐτὸν καὶ στρατευόμενοι λέγοντες, Τί ποιήσωμεν καὶ ἡμεῖς; καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Μηδένα διασείσητε μηδὲ συκοφαντήσητε καὶ ἀρκεῖσθε τοῖς ὀψωνίοις ὑμῶν. 15 Προσδοκῶντος δὲ τοῦ λαοῦ καὶ διαλογιζομένων πάντων ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν περὶ τοῦ Ἰωάννου, μήποτε αὐτὸς εἴη ὁ Χριστός, 16ἀπεκρίνατο λέγων πᾶσιν ὁ Ἰωάννης, Ἐγὼ μὲν ὕδατι βαπτίζω ὑμᾶς• ἔρχεται δὲ ὁ ἰσχυρότερός μου, οὗ οὐκ εἰμὶ ἱκανὸς λῦσαι τὸν ἱμάντα τῶν ὑποδημάτων αὐτοῦ• αὐτὸς ὑμᾶς βαπτίσει ἐν πνεύματι ἁγίῳ καὶ πυρί 17 οὗ τὸ πτύον ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ διακαθᾶραι τὴν ἅλωνα αὐτοῦ καὶ συναγαγεῖν τὸν σῖτον εἰς τὴν ἀποθήκην αὐτοῦ, τὸ δὲ ἄχυρον κατακαύσει πυρὶ ἀσβέστῳ. 18 Πολλὰ μὲν οὖν καὶ ἕτερα παρακαλῶν εὐηγγελίζετο τὸν λαόν. 19 ὁ δὲ Ἡρῴδης ὁ τετραάρχης, ἐλεγχόμενος ὑπ᾽ αὐτοῦ περὶ Ἡρῳδιάδος τῆς γυναικὸς τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ περὶ πάντων ὧν ἐποίησεν πονηρῶν ὁ Ἡρῴδης, 20 προσέθηκεν καὶ τοῦτο ἐπὶ πᾶσιν [καὶ] κατέκλεισεν τὸν Ἰωάννην ἐν φυλακῇ.
The Baptism of Jesus (Mt 3.13‑17; Mrk 1.9‑11)
21 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ βαπτισθῆναι ἅπαντα τὸν λαὸν καὶ Ἰησοῦ βαπτισθέντος καὶ προσευχομένου ἀνεῳχθῆναι τὸν οὐρανὸν 22 καὶ καταβῆναι τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον σωματικῷ εἴδει ὡς περιστερὰν ἐπ᾽ αὐτόν, καὶ φωνὴν ἐξ οὐρανοῦ γενέσθαι, Σὺ εἶ ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός, ἐν σοὶ εὐδόκησα.
The Genealogy of Jesus (Mt 1.1‑17)
23 Καὶ αὐτὸς ἦν Ἰησοῦς ἀρχόμενος ὡσεὶ ἐτῶν τριάκοντα, ὢν υἱός, ὡς ἐνομίζετο, Ἰωσὴφ τοῦ Ἠλὶ 24 τοῦ Μαθθὰτ τοῦ Λευὶ τοῦ Μελχὶ τοῦ Ἰανναὶ τοῦ Ἰωσὴφ 25 τοῦ Ματταθίου τοῦ Ἀμὼς τοῦ Ναοὺμ τοῦ Ἑσλὶ τοῦ Ναγγαὶ 26 τοῦ Μάαθ τοῦ Ματταθίου τοῦ Σεμεῒν τοῦ Ἰωσὴχ τοῦ Ἰωδὰ 27 τοῦ Ἰωανὰν τοῦ Ῥησὰ τοῦ Ζοροβαβὲλ τοῦ Σαλαθιὴλ τοῦ Νηρὶ 28 τοῦ Μελχὶ τοῦ Ἀδδὶ τοῦ Κωσὰμ τοῦ Ἐλμαδὰμ τοῦ Ἢρ 29 τοῦ Ἰησοῦ τοῦ Ἐλιέζερ τοῦ Ἰωρὶμ τοῦ Μαθθὰτ τοῦ Λευὶ 30 τοῦ Συμεὼν τοῦ Ἰούδα τοῦ Ἰωσὴφ τοῦ Ἰωνὰμ τοῦ Ἐλιακὶμ 31 τοῦ Μελεὰ τοῦ Μεννὰ τοῦ Ματταθὰ τοῦ Ναθὰμ τοῦ Δαυὶδ 32 τοῦ Ἰεσσαὶ τοῦ Ἰωβὴδ τοῦ Βόος τοῦ Σαλὰ τοῦ Ναασσὼν 33 τοῦ Ἀμιναδὰβ τοῦ Ἀδμὶν τοῦ Ἀρνὶ τοῦ Ἑσρὼμ τοῦ Φάρες τοῦ Ἰούδα 34 τοῦ Ἰακὼβ τοῦ Ἰσαὰκ τοῦ Ἀβραὰμ τοῦ Θάρα τοῦ Ναχὼρ 35 τοῦ Σεροὺχ τοῦ Ῥαγαὺ τοῦ Φάλεκ τοῦ Ἔβερ τοῦ Σαλὰ 36τοῦ Καϊνὰμ τοῦ Ἀρφαξὰδ τοῦ Σὴμ τοῦ Νῶε τοῦ Λάμεχ 37 τοῦ Μαθουσαλὰ τοῦ Ἑνὼχ τοῦ Ἰάρετ τοῦ Μαλελεὴλ τοῦ Καϊνὰμ 38 τοῦ Ἐνὼς τοῦ Σὴθ τοῦ Ἀδὰμ τοῦ θεοῦ.

4
Kristu ahima amashumi ga shetani omu irungu (Mt 4, 1-11; Mrk 1,12-13)
1 Yezu ayunjula Mûka Mutagatîfu, arhenga e Yordani, ahêkwa na Mûka omu irungu, 2 ajiramwo nsiku makumi ani ashumikwa na shetani. Ezo nsiku arhakozagya kalyo ekanwa, n’erhi ziyunjula, ashalika. 3 Shetani anacimubwîra, erhi: «Akaba oli Mwene-Nyamuzinda, bwîra eri ibuye lihi nduke mugati». 4 Naye Yezu amushuza, erhi: «Kuyandisirwe, mpu: Arhali mugati gône gujira omuntu, ci ajirwa na ngasi luderho lurhenga ekanwa ka Nyamuzinda». 5 Shetani anacimurheremana, amuyêreka caligumiza amâmi gôshi g’en’igulu, 6 Shetani, amubwîra, erhi: «Nakuhà obwo buhashe bwôshi n’irenge ly’ago mâmi goshi, bulya nabihîrwe, nâni nambihe ngasi yeshi nnonzize. 7 Okamfukamira, ntà kundi, byôshi byanabà byawe». 8 Yezu anacimushuza, erhi: «Kuyandisirwe, mpu: Wakaz’iharâmya Nyakasane Nyamuzinda wâwe, onakaz’imukolera yenene». 9 Okubundi anacimuhêka e Yeruzalemu, amuyimanza oku kanshonsho k’akâ-Nyamuzinda, amubwîra, erhi: «Akaba oli Mwene-Nyamuzinda, hamira ahanshi, 10 bulya kuyandisirwe, mpu: Akurhegekera bamalahika bâge bakulange, 11 na mpu: Bakuhêke omu maboko gabo, olek’isârhala oku ibuye». 12 Yezu anacimushuza, erhi: «Kuyandisirwe, mpu: Irhondo orhashumikaga Nyakasane Nyamuzinda wâwe». 13 Erhi ayûsa ngasi nshumi, shetani arhang’imulekap.
III. Yezu ayigîriza e Galileya
Omurhondêro gw’enyigîrizo za Yezu (Mt 4, 12-17, 23; Mrk 1, 14-15, 39)
14 N’obuzibu bwa Mûka Mutabatifu, Yezu ashubira e Galileya, n’irenge lyâge lyayunjula omu cihugo côshi. 15 Akaz’iyigîriza omu masinagogi gâbo, n’abantu bôshi bamukuza.
Yezu e Nazareti n’e Kafamaumu ( Mt 13, 53-58; Mrk 6, 1-6) (Mrk &, 21-28)
16 Anacija e Nazareti, co cishagala alereragwamwo; aja omu sinagogi omu lusiku lwa-sabato, nka oku anayôrheraga, ayimanga mpu asome. 17 Bamushumbiriza ecitabu c’omulêbi Izaya. Erhi abungûla ecitabu, ayirukira ahayandisirwe ntyâla: 18 Omûka gwa Nyakasane kuli nie, bulya anshîzire amavurhaq, antuma mpu ngend’iyigîriza abakenyi emyanzi y’akalembe, mbale omwanzi gw’obuyôkozi, emw’abali omu mpamikwa, n’emwa emihûrha ogw’okushub’ikabona, ngalulire abarhindibuzibwe omurhûla, 19 nnandalike omwâka gw’obwonjo bwa Nyakasane. 20 Anacibunga ecitabu, acishubiza omurhumisi, abwârhala. Abali omu sinagogi bôshi bamuyêrekeza amasù. 21 Okubundi anacirhondêra ababwîra, erhi: «Ene, olu lwandiko lwamayunjula omu marhwîri ginyu». 22 Bôshi bali bamuberîre càli-ho, banacirhangâla n’enderho nyinjà zarhengaga omu kanwa kâge, mpu: «K’arhali mwene-Yozefu oyu?» 23 Anacibabwîra, erhi: «Ntahabiri oku mwambwîra ogu mugani, mpu: «We mufumu, ocîbuke wêne! Birya byôshi barhubwîraga mpu byabîre e Kafamaumu, obijirage n’eno mwinyu». 24 Ashub’ibabwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, ntà mulêbi oyankiriwa bwinjà omu cihugo câbo. 25 Neci, mmubwîzire oku binali: hàli bakana banji omu Israheli amango g’Eliya, erhi enkuba ehangama myâka isharhu na myêzi ndarhu n’erhi ecizombo cizûka omu cihugo côshi, 26 ntà muguma muli bo Eliya arhumirwe emwâge, ci emwa omukazi mukana w’e Sarepta, omu cihugo c’e Sidoni. 27 Na bashomyo banji bàli omu Israheli amango g’omulêbi Elizeyo; ntâye ciru n’omuguma wafumizwe muli bo, ci Nahamani yêne w’e Sîriya». 28 Erhi bayumva ntyo, abàli omu sinagogi bôshi bakunira; 30 banaciyimuka, bamuhulusa omu lugo, bamuhêka oku cigonzi c’entondo ecishagala câbo càli ciyûbasirwekwo mpu bamulohe oku ncangur. 30 Ci larha wâni abagera ekarhî, acîgendera.
31 Anaciyandagalira e Kafamaumu, cishagala c’e Galileya; akabayigîriza olwa-sababo. 32 Basômerwa n’enyigîrizo zâge, bulya akâg’iderha nka ogwêrhe obuhashe. 33 Mw’eyo sinagogi mwàli omuntu ogwêrhwe n’omuzimu mubî. Anaciyakûza n’izù linene, erhi: 34 «Cici rhufanwa, ewâni Yezu w’e Nazareti? Kali wayishire mpu orhuheze? Nkumanyire we ndi: Mutagatîfu wa Nnâmahanga». 35 Yezu anacimukankamira, erhi: «Hulika, onarhengemw’oyu munto». Olya shetani anacimurhimba ahanshi embere z’abantu bôshi, amurhengamwo buzira kumubabaza. 36 Bôshi bageramwo omusisi, bakabwîrana bône na nnene, mpu: «Ema! Kwo kurhi oku? Ci adwîrhe arhegeka abashetani n’obuzibu n’obuhashe, banadwîrhe bahuluka!» 37 Irenge lyage lyanacilumira hôshi hôshi omu cihugo.
Yezu afumya nnazâla wa Petro (Mt 8, 14-15; Mrk 1, 29-31)
. 38 Erhi ahuluka omu sinagogi, aja aha mwa Simoni. Nnazâla wa Simoni erhi ashushîrwe bwenêne; banacimusengerera. 39 Amujàho, arhegeka lirya ishushira, lyamulîka. Anacizûka ho na halya, arhondêra abakolera.
Yezu afumya endwâla za ngasi lubero (Mt 8, 15-17; Mrk 1, 32-34)
40 Erhi izûba lizika, ngasi bôshi bali bagwêrhe abalwala ba ngasi buzamba, bamulerherabo. Naye akahirakwo ngasi muguma okuboko, abafumya. 41 Abashetani bakarhengamwo banji, bakayâma banaderha, mpu: «We Mwene-Nyamuzinda!» Ci akabakankamira n’okubahanza okuderha, bulya bàli bamanyire oku ye Kristu.
Yezu arhenga bufundafunda e Kafamaumu aj’ageragera omu Yuda (Mt 1, 35-39)
42 Erhi buca, alikûla, acîjira aharhali bantu. Orhutu rhw’abantu rhwakamulonza, n’erhi rhumuhikaho, rhwamuhagalika mpu arharhulekaga. 43 Naye anacibashuza, erhi: «Kukwânîne nyigirize emyanzi minjà y’Obwâmi bwa Nyamuzinda omu bindi bishagala, bulya kwo kwarhumaga ntumwa». 44 Akayigîriza omu masinagogi g’e Yuda.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 4
The Temptation of Jesus (Mt 4.1‑11; Mrk 1.12‑13)
41 Ἰησοῦς δὲ πλήρης πνεύματος ἁγίου ὑπέστρεψεν ἀπὸ τοῦ Ἰορδάνου καὶ ἤγετο ἐν τῷ πνεύματι ἐν τῇ ἐρήμῳ 2 ἡμέρας τεσσεράκοντα πειραζόμενος ὑπὸ τοῦ διαβόλου. καὶ οὐκ ἔφαγεν οὐδὲν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ συντελεσθεισῶν αὐτῶν ἐπείνασεν. 3 Εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ διάβολος, Εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, εἰπὲ τῷ λίθῳ τούτῳ ἵνα γένηται ἄρτος. 4 καὶ ἀπεκρίθη πρὸς αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς, Γέγραπται ὅτι Οὐκ ἐπ᾽ ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος. 5 Καὶ ἀναγαγὼν αὐτὸν ἔδειξεν αὐτῷ πάσας τὰς βασιλείας τῆς οἰκουμένης ἐν στιγμῇ χρόνου 6 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ διάβολος, Σοὶ δώσω τὴν ἐξουσίαν ταύτην ἅπασαν καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν, ὅτι ἐμοὶ παραδέδοται καὶ ᾧ ἐὰν θέλω δίδωμι αὐτήν 7 σὺ οὖν ἐὰν προσκυνήσῃς ἐνώπιον ἐμοῦ, ἔσται σοῦ πᾶσα. 8 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Γέγραπται, Κύριον τὸν θεόν σου προσκυνήσεις καὶ αὐτῷ** μόνῳ **λατρεύσεις. 9 Ἤγαγεν δὲ αὐτὸν εἰς Ἰερουσαλὴμ καὶ ἔστησεν ἐπὶ τὸ πτερύγιον τοῦ ἱεροῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ, Εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, βάλε σεαυτὸν ἐντεῦθεν κάτω 10 γέγραπται γὰρ ὅτι Τοῖς ἀγγέλοις αὐτοῦ ἐντελεῖται περὶ σοῦ τοῦ διαφυλάξαι σε 11 καὶ ὅτι Ἐπὶ χειρῶν ἀροῦσίν σε, μήποτε προσκόψῃς πρὸς λίθον τὸν πόδα σου. 12 καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς ὅτι Εἴρηται, Οὐκ ἐκπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου. 13 Καὶ συντελέσας πάντα πειρασμὸν ὁ διάβολος ἀπέστη ἀπ᾽ αὐτοῦ ἄχρι καιροῦ.
The Beginning of the Galilean Ministry (Mt 4.12‑17; Mrk 1.14‑15)
14 Καὶ ὑπέστρεψεν ὁ Ἰησοῦς ἐν τῇ δυνάμει τοῦ πνεύματος εἰς τὴν Γαλιλαίαν. καὶ φήμη ἐξῆλθεν καθ᾽ ὅλης τῆς περιχώρου περὶ αὐτοῦ. 15 καὶ αὐτὸς ἐδίδασκεν ἐν ταῖς συναγωγαῖς αὐτῶν δοξαζόμενος ὑπὸ πάντων.
The Rejection of Jesus at Nazareth (Mt 13.53‑58; Mrk 6.1‑6)
16 Καὶ ἦλθεν εἰς Ναζαρά, οὗ ἦν τεθραμμένος, καὶ εἰσῆλθεν κατὰ τὸ εἰωθὸς αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων εἰς τὴν συναγωγὴν καὶ ἀνέστη ἀναγνῶναι. 17 καὶ ἐπεδόθη αὐτῷ βιβλίον τοῦ προφήτου Ἠσαΐου καὶ ἀναπτύξας τὸ βιβλίον εὗρεν τὸν τόπον οὗ ἦν γεγραμμένον, 18 Πνεῦμα κυρίου ἐπ᾽ ἐμὲ οὗ εἵνεκεν ἔχρισέν με εὐαγγελίσασθαι πτωχοῖς, ἀπέσταλκέν με, κηρύξαι αἰχμαλώτοις ἄφεσιν καὶ τυφλοῖς ἀνάβλεψιν, ἀποστεῖλαι τεθραυσμένους ἐν ἀφέσει, 19 κηρύξαι ἐνιαυτὸν κυρίου δεκτόν. 20 καὶ πτύξας τὸ βιβλίον ἀποδοὺς τῷ ὑπηρέτῃ ἐκάθισεν• καὶ πάντων οἱ ὀφθαλμοὶ ἐν τῇ συναγωγῇ ἦσαν ἀτενίζοντες αὐτῷ. 21 ἤρξατο δὲ λέγειν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Σήμερον πεπλήρωται ἡ γραφὴ αὕτη ἐν τοῖς ὠσὶν ὑμῶν. 22 Καὶ πάντες ἐμαρτύρουν αὐτῷ καὶ ἐθαύμαζον ἐπὶ τοῖς λόγοις τῆς χάριτος τοῖς ἐκπορευομένοις ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ καὶ ἔλεγον, Οὐχὶ υἱός ἐστιν Ἰωσὴφ οὗτος; 23 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Πάντως ἐρεῖτέ μοι τὴν παραβολὴν ταύτην• Ἰατρέ, θεράπευσον σεαυτόν• ὅσα ἠκούσαμεν γενόμενα εἰς τὴν Καφαρναοὺμ ποίησον καὶ ὧδε ἐν τῇ πατρίδι σου. 24 εἶπεν δέ, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς προφήτης δεκτός ἐστιν ἐν τῇ πατρίδι αὐτοῦ. 25 ἐπ᾽ ἀληθείας δὲ λέγω ὑμῖν, πολλαὶ χῆραι ἦσαν ἐν ταῖς ἡμέραις Ἠλίου ἐν τῷ Ἰσραήλ, ὅτε ἐκλείσθη ὁ οὐρανὸς ἐπὶ ἔτη τρία καὶ μῆνας ἕξ, ὡς ἐγένετο λιμὸς μέγας ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν, 26 καὶ πρὸς οὐδεμίαν αὐτῶν ἐπέμφθη Ἠλίας εἰ μὴ εἰς Σάρεπτα τῆς Σιδωνίας πρὸς γυναῖκα χήραν. 27 καὶ πολλοὶ λεπροὶ ἦσαν ἐν τῷ Ἰσραὴλ ἐπὶ Ἐλισαίου τοῦ προφήτου, καὶ οὐδεὶς αὐτῶν ἐκαθαρίσθη εἰ μὴ Ναιμὰν ὁ Σύρος. 28 καὶ ἐπλήσθησαν πάντες θυμοῦ ἐν τῇ συναγωγῇ ἀκούοντες ταῦτα 29 καὶ ἀναστάντες ἐξέβαλον αὐτὸν ἔξω τῆς πόλεως καὶ ἤγαγον αὐτὸν ἕως ὀφρύος τοῦ ὄρους ἐφ᾽ οὗ ἡ πόλις ᾠκοδόμητο αὐτῶν ὥστε κατακρημνίσαι αὐτόν 30 αὐτὸς δὲ διελθὼν διὰ μέσου αὐτῶν ἐπορεύετο.
The Man with an Unclean Spirit (Mrk 1.21‑28)
31 Καὶ κατῆλθεν εἰς Καφαρναοὺμ πόλιν τῆς Γαλιλαίας. καὶ ἦν διδάσκων αὐτοὺς ἐν τοῖς σάββασιν 32 καὶ ἐξεπλήσσοντο ἐπὶ τῇ διδαχῇ αὐτοῦ, ὅτι ἐν ἐξουσίᾳ ἦν ὁ λόγος αὐτοῦ. 33 καὶ ἐν τῇ συναγωγῇ ἦν ἄνθρωπος ἔχων πνεῦμα δαιμονίου ἀκαθάρτου καὶ ἀνέκραξεν φωνῇ μεγάλῃ, 34 Ἔα, τί ἡμῖν καὶ σοί, Ἰησοῦ Ναζαρηνέ; ἦλθες ἀπολέσαι ἡμᾶς; οἶδά σε τίς εἶ, ὁ ἅγιος τοῦ θεοῦ. 35 ἐπετίμησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς λέγων, Φιμώθητι καὶ ἔξελθε ἀπ᾽ αὐτοῦ. καὶ ῥῖψαν αὐτὸν τὸ δαιμόνιον εἰς τὸ μέσον ἐξῆλθεν ἀπ᾽ αὐτοῦ μηδὲν βλάψαν αὐτόν. 36 καὶ ἐγένετο θάμβος ἐπὶ πάντας καὶ συνελάλουν πρὸς ἀλλήλους λέγοντες, Τίς ὁ λόγος οὗτος ὅτι ἐν ἐξουσίᾳ καὶ δυνάμει ἐπιτάσσει τοῖς ἀκαθάρτοις πνεύμασιν καὶ ἐξέρχονται; 37 καὶ ἐξεπορεύετο ἦχος περὶ αὐτοῦ εἰς πάντα τόπον τῆς περιχώρου.
The Healing of Many People (Mt 8.14‑17; Mrk 1.29‑34)
38 Ἀναστὰς δὲ ἀπὸ τῆς συναγωγῆς εἰσῆλθεν εἰς τὴν οἰκίαν Σίμωνος. πενθερὰ δὲ τοῦ Σίμωνος ἦν συνεχομένη πυρετῷ μεγάλῳ καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν περὶ αὐτῆς. 39 καὶ ἐπιστὰς ἐπάνω αὐτῆς ἐπετίμησεν τῷ πυρετῷ καὶ ἀφῆκεν αὐτήν• παραχρῆμα δὲ ἀναστᾶσα διηκόνει αὐτοῖς. 40 Δύνοντος δὲ τοῦ ἡλίου ἅπαντες ὅσοι εἶχον ἀσθενοῦντας νόσοις ποικίλαις ἤγαγον αὐτοὺς πρὸς αὐτόν• ὁ δὲ ἑνὶ ἑκάστῳ αὐτῶν τὰς χεῖρας ἐπιτιθεὶς ἐθεράπευεν αὐτούς. 41 ἐξήρχετο δὲ καὶ δαιμόνια ἀπὸ πολλῶν κρ[αυγ]άζοντα καὶ λέγοντα ὅτι Σὺ εἶ ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ. καὶ ἐπιτιμῶν οὐκ εἴα αὐτὰ λαλεῖν, ὅτι ᾔδεισαν τὸν Χριστὸν αὐτὸν εἶναι.
A Preaching Tour (Mrk 1.35‑39)
42 Γενομένης δὲ ἡμέρας ἐξελθὼν ἐπορεύθη εἰς ἔρημον τόπον• καὶ οἱ ὄχλοι ἐπεζήτουν αὐτὸν καὶ ἦλθον ἕως αὐτοῦ καὶ κατεῖχον αὐτὸν τοῦ μὴ πορεύεσθαι ἀπ᾽ αὐτῶν. 43 ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Καὶ ταῖς ἑτέραις πόλεσιν εὐαγγελίσασθαί με δεῖ τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, ὅτι ἐπὶ τοῦτο ἀπεστάλην. 44 καὶ ἦν κηρύσσων εἰς τὰς συναγωγὰς τῆς Ἰουδαίας.
5
Yezu ahamagala abaganda bani barhanzi
1 Lero lusiku luguma erhi olubaga lumulundukîre mpu luyumve oluderho lwa Nnâmahanga, erhi naye ayimanzire eburhambi bw’enyanja y’e Jenezaretis, 2 anacibona mârho abiri masîke eburhambi bw’enyanja; abashâna erhi bayômosire, badwîrhe bashuka orhweshe rhwâbo. 3 Anacijamwo bwârho buguma, bwa Simoni; amubwîra mpu acîyêgûle hitya n’obwimango. Anacibwârhala, arhondêra ayigîriza olubaga omu bwârho. 4 Erhi ayûs’iderha, abwîra Simoni, erhi: «Musûle amàrho emuhengere, murhege orhweshe rhwinyu». 5 Simoni amushuza, erhi: «Waliha, rhwalibusire obudufu bwôshi, rhurhanabwîne cici; ci oku kanwa kâwe, nkolaga narhega orhweshe». 6 Erhi babà bamajira ntyo, bagwârha nfi nyinji bwenêne, ciru orhweshe rhwâbo rhwalonz’irhulika. 7 Banacikema abâbo bali omu bundi bwârho, mpu bayish’ibagwâsa. Bayisha, bayunjuza amârho gombi, ciru hindi hitya galonz’ilohoma. 8 Simoni-Petro, erhi abona okwo, acirhimba aha magulu ga Yezu, erhi: «Ontengeho, Yâgirwa, bulya ndi muntu munya-byâha!» 9 Bulya obwôba bwàli bumugwêrhe bo n’abàli bosni, erhi obwo budubi bw’enfî burhuma. 10 Yakôbo na Yowane, bene-Zebedeyo, bakag’igenda bôshi na Simoni, nabo kwo n’okwot. Yezu anacibwîra Simoni, erhi: «Orhayôbohaga: kurhenga ene bantu wakaz’iduba». 11 Okubundi banacisîka amârho gâbo oku bwimango, baleka byôshi, bamushimba.
Yezu afumya omushomyo (Mt 8, 1-4; Mrk 1, 40-45)
12 Byanacibà ntyo! Erhi aba akola ali omu lugo luguma, hanaciyisha omuntu ohonyôsire lushomyo. Erhi abona Yezu, acirhimba oku idaho, amusengera, erhi: «Yâgirwa, okalonza, wananfumya». 13 Naye anacilambûla okuboko, amuhumakwo, anamubwîra, erhi: «Nnonzize, fumaga». Ho na halya olushomyo lw’olya muntu lwazimangana. 14 Anacimuhanza mpu arhabwîraga ndi, erhi: «Ogende, oj’iciyêrekana emwa omudâhwa, onaj’ihâna entûlo erhegesirwe na Mûsa, ebè cêrekane c’okufuma kwâwe». 15 Irenge lyâge lyajà lyalumîra hôshi, na bantu mwandu bakamushubûkira mpu bamuyumve, anabafumye endwâla zâbo. 16 Ci yêhe akaciyegûlira omu irungu, akashenga.
Yezu afumya omuntu ohozire enjingo (Mt 9. 1-8; Mrk 2, 1-12)
17 Kwanacibà lusiku luguma erhi adwîrhe ayigîriza. Hàli Abafarizeyi n’abayigîriza b’Amarhegekou bahubukaga omu ngasi cishagala c’e Galileya n’e Yuda n’e Yeruzalemu, n’obuhashe bwa Nyakasane erhi bumulimwo mpu lyo afumya. 18 Hanaciyisha abantu babarhwîre omuntu ohozire enjingo oku ncingo; balonza oku bamuhisa omu nyumpa n’oku bamuhira emhere zâge. 19 Erhi babula aha bamugereza erhi ngabo y’abantu erhuma, banacishona oku nyumpa, bamugereza aha burhungiri, aha karhî k’amatebura, bamuyandagaza n’encingo kuhika omu kagarhî k’abantu embere za Yezu. 20 Erhi abona obwemêre bwâbo, amubwîra, erhi: «We mulume, ebyâha byâwe byamarhenzibwa». 21 Abafarizeyi n’aba shamuka b’ihano barhondêra bakengêra omu murhima, mpu: «Ye ndi oyu walogorha ntya? Ka hali owankarhenza ebyâha arhanali Nnâmahanga yênene?» 22 Yezu abona enkengêro zâbo, abashuza, erhi: «Cirhumire mukengêra ntyo omu mirhima yinyu? 23 Kuci kulembu kulusha, okuderha, erhi: ebyâha byâwe byamarhenzibwa, erhi okuderha, erhi: yimuka, olambagire? 24 Lero lyo mumanya oku Mwene-omuntu agwêrhe obuhashe bw’okukûla ebyâha en’igulu, -anacibwîra nyakuhola enjingo, erhi-: «Nkurhegesire oyimuke, oyanke encingo yâwe, oj’emwâwe». 25 Ho na halya, ayimuka embere z’abantu bôshi, abarhula erya ncingo àli agwishirekwo, acîjira emwâge, aj’akuza Nyamuzinda. 26 Bôshi barhangâla, bakuza Nnâmahanga; bageramwo omusisi, banarhondêra baderha, mpu: «Rhwabwîne ebirhangâzo ene».
Yezu ahamagala Levi (Mt 9,9; Mrk 2, 13-14)
27 Enyuma ly’okwo, anacihuluka, abona omuvurhîsa, ye Levi, erhi atamîre e kagombe k’okuhôza, amubwîra, erhi: «Nshimba!» 28 Anacileka byôshi, ayimuka, amushimba.
Yezu alya haguma n’Abanya-byâha (Mt 9, 10-12; Mrk 2, 15-17)
29 Levi amurheganyiza idinie omu mwâge; bavurhîsa mwandu n’abandi bantu nabo bàli oku cibo bo nabo. 30 Abafarizeyi n’abashamuka bâbo b’ibano bagaya, banabwîra abaganda bage, mpu: «Cirhuma mulira munanywera haguma n’abavurhîsa n’Abanya-byâha?» 31 Yezu anacibashuza, erhi: «Barhali bantu bagumaguma balonza omufumu, ci abalwâla. 32 Ntayishaga nti nd’ilonza abêru-kwêru, ci Abanya-byâha, lyo bacîyunjuza».
Baja kadali oku kucishalisa (Mt 9, 14-17; Mrk 2, 18-22)
33 Nabo banacimubwîra, mpu: «Ci abaganda ba Yowane banacîshalise kanji kanji n’okushenga, n’Abafarizeyi kwo n’okwo, ci wêhe abâwe balya bananywe!» 34 Yezu abashuza, erhi: «Ka mwankashalisa abîra b’omuhya-mulume n’omuhya-mulume aciri haguma nabo?» 35 Ensiku zacibayishira, amango banyagwav omuhya-mulume, zo ensiku bâcîshalisemwo ezo». 36 Ashub’ibabwîra ogu mugani, erhi: «Ntâye obêra eciremo c’omwambalomuhyâhya akacilemeka oku mwambalomukulûkulù; n’owalemeka ntyo, erhi abezire gulya mwambalomuhyâhya, na cirya ciremwo c’omwambalomuhyâhya cirhankayumânana na gulya mukulûkulù. 37 Kandi ntâye ohongolera amamvu mahyâhya omu rhubindi rhukulûkulù; n’owahongoleramwo, galya mamvu mahyahya ganabera orhubindi, amamvu gacîbulajikire, abule n’orhubindi. 38 Ci amamvu mahyâhya gajà omu rhubindi rhuhyâhya. 39 Na ntà muntu wanywire oku mamvu makulûkulùw wankacilonza amahyâhya. Bulya anaderha, erhi: «Amakulûkulù go manunu».

ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 5
The Calling of the First Disciples (Mt 4.18‑22; Mrk 1.16‑20)
1 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ τὸν ὄχλον ἐπικεῖσθαι αὐτῷ καὶ ἀκούειν τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ αὐτὸς ἦν ἑστὼς παρὰ τὴν λίμνην Γεννησαρὲτ 2 καὶ εἶδεν δύο πλοῖα ἑστῶτα παρὰ τὴν λίμνην• οἱ δὲ ἁλιεῖς ἀπ᾽ αὐτῶν ἀποβάντες ἔπλυνον τὰ δίκτυα. 3 ἐμβὰς δὲ εἰς ἓν τῶν πλοίων, ὃ ἦν Σίμωνος, ἠρώτησεν αὐτὸν ἀπὸ τῆς γῆς ἐπαναγαγεῖν ὀλίγον, καθίσας δὲ ἐκ τοῦ πλοίου ἐδίδασκεν τοὺς ὄχλους. 4 ὡς δὲ ἐπαύσατο λαλῶν, εἶπεν πρὸς τὸν Σίμωνα, Ἐπανάγαγε εἰς τὸ βάθος καὶ χαλάσατε τὰ δίκτυα ὑμῶν εἰς ἄγραν. 5 καὶ ἀποκριθεὶς Σίμων εἶπεν, Ἐπιστάτα, δι᾽ ὅλης νυκτὸς κοπιάσαντες οὐδὲν ἐλάβομεν• ἐπὶ δὲ τῷ ῥήματί σου χαλάσω τὰ δίκτυα. 6 καὶ τοῦτο ποιήσαντες συνέκλεισαν πλῆθος ἰχθύων πολύ, διερρήσσετο δὲ τὰ δίκτυα αὐτῶν. 7 καὶ κατένευσαν τοῖς μετόχοις ἐν τῷ ἑτέρῳ πλοίῳ τοῦ ἐλθόντας συλλαβέσθαι αὐτοῖς• καὶ ἦλθον καὶ ἔπλησαν ἀμφότερα τὰ πλοῖα ὥστε βυθίζεσθαι αὐτά. 8 ἰδὼν δὲ Σίμων Πέτρος προσέπεσεν τοῖς γόνασιν Ἰησοῦ λέγων, Ἔξελθε ἀπ᾽ ἐμοῦ, ὅτι ἀνὴρ ἁμαρτωλός εἰμι, κύριε. 9 θάμβος γὰρ περιέσχεν αὐτὸν καὶ πάντας τοὺς σὺν αὐτῷ ἐπὶ τῇ ἄγρᾳ τῶν ἰχθύων ὧν συνέλαβον, 10 ὁμοίως δὲ καὶ Ἰάκωβον καὶ Ἰωάννην υἱοὺς Ζεβεδαίου, οἳ ἦσαν κοινωνοὶ τῷ Σίμωνι. καὶ εἶπεν πρὸς τὸν Σίμωνα ὁ Ἰησοῦς, Μὴ φοβοῦ• ἀπὸ τοῦ νῦν ἀνθρώπους ἔσῃ ζωγρῶν. 11 καὶ καταγαγόντες τὰ πλοῖα ἐπὶ τὴν γῆν ἀφέντες πάντα ἠκολούθησαν αὐτῷ.
The Cleansing of a Leper (Mt 8.1‑4; Mrk 1.40‑45)
12 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν ἐν μιᾷ τῶν πόλεων καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ πλήρης λέπρας• ἰδὼν δὲ τὸν Ἰησοῦν, πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον ἐδεήθη αὐτοῦ λέγων, Κύριε, ἐὰν θέλῃς δύνασαί με καθαρίσαι. 13 καὶ ἐκτείνας τὴν χεῖρα ἥψατο αὐτοῦ λέγων, Θέλω, καθαρίσθητι• καὶ εὐθέως ἡ λέπρα ἀπῆλθεν ἀπ᾽ αὐτοῦ. 14 καὶ αὐτὸς παρήγγειλεν αὐτῷ μηδενὶ εἰπεῖν, ἀλλ᾽ ἀπελθὼν δεῖξον σεαυτὸν τῷ ἱερεῖ καὶ προσένεγκε περὶ τοῦ καθαρισμοῦ σου καθὼς προσέταξεν Μωϋσῆς, εἰς μαρτύριον αὐτοῖς. 15 διήρχετο δὲ μᾶλλον ὁ λόγος περὶ αὐτοῦ, καὶ συνήρχοντο ὄχλοι πολλοὶ ἀκούειν καὶ θεραπεύεσθαι ἀπὸ τῶν ἀσθενειῶν αὐτῶν 16 αὐτὸς δὲ ἦν ὑποχωρῶν ἐν ταῖς ἐρήμοις καὶ προσευχόμενος.

The Healing of a Paralytic (Mt 9.1‑8; Mrk 2.1‑12)
17 Καὶ ἐγένετο ἐν μιᾷ τῶν ἡμερῶν καὶ αὐτὸς ἦν διδάσκων, καὶ ἦσαν καθήμενοι Φαρισαῖοι καὶ νομοδιδάσκαλοι οἳ ἦσαν ἐληλυθότες ἐκ πάσης κώμης τῆς Γαλιλαίας καὶ Ἰουδαίας καὶ Ἰερουσαλήμ• καὶ δύναμις κυρίου ἦν εἰς τὸ ἰᾶσθαι αὐτόν. 18 καὶ ἰδοὺ ἄνδρες φέροντες ἐπὶ κλίνης ἄνθρωπον ὃς ἦν παραλελυμένος καὶ ἐζήτουν αὐτὸν εἰσενεγκεῖν καὶ θεῖναι [αὐτὸν] ἐνώπιον αὐτοῦ. 19 καὶ μὴ εὑρόντες ποίας εἰσενέγκωσιν αὐτὸν διὰ τὸν ὄχλον, ἀναβάντες ἐπὶ τὸ δῶμα διὰ τῶν κεράμων καθῆκαν αὐτὸν σὺν τῷ κλινιδίῳ εἰς τὸ μέσον ἔμπροσθεν τοῦ Ἰησοῦ. 20 καὶ ἰδὼν τὴν πίστιν αὐτῶν εἶπεν, Ἄνθρωπε, ἀφέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου. 21 καὶ ἤρξαντο διαλογίζεσθαι οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι λέγοντες, Τίς ἐστιν οὗτος ὃς λαλεῖ βλασφημίας; τίς δύναται ἁμαρτίας ἀφεῖναι εἰ μὴ μόνος ὁ θεός; 22 ἐπιγνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν ἀποκριθεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί διαλογίζεσθε ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν; 23 τί ἐστιν εὐκοπώτερον, εἰπεῖν, Ἀφέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου, ἢ εἰπεῖν, Ἔγειρε καὶ περιπάτει; 24 ἵνα δὲ εἰδῆτε ὅτι ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐξουσίαν ἔχει ἐπὶ τῆς γῆς ἀφιέναι ἁμαρτίας – εἶπεν τῷ παραλελυμένῳ, Σοὶ λέγω, ἔγειρε καὶ ἄρας τὸ κλινίδιόν σου πορεύου εἰς τὸν οἶκόν σου. 25 καὶ παραχρῆμα ἀναστὰς ἐνώπιον αὐτῶν, ἄρας ἐφ᾽ ὃ κατέκειτο, ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ δοξάζων τὸν θεόν. 26 καὶ ἔκστασις ἔλαβεν ἅπαντας καὶ ἐδόξαζον τὸν θεὸν καὶ ἐπλήσθησαν φόβου λέγοντες ὅτι Εἴδομεν παράδοξα σήμερον.
The Calling of Levi (Mt 9.9‑13; Mrk 2.13‑17)
27 Καὶ μετὰ ταῦτα ἐξῆλθεν καὶ ἐθεάσατο τελώνην ὀνόματι Λευὶν καθήμενον ἐπὶ τὸ τελώνιον, καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἀκολούθει μοι. 28 καὶ καταλιπὼν πάντα ἀναστὰς ἠκολούθει αὐτῷ. 29 Καὶ ἐποίησεν δοχὴν μεγάλην Λευὶς αὐτῷ ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ, καὶ ἦν ὄχλος πολὺς τελωνῶν καὶ ἄλλων οἳ ἦσαν μετ᾽ αὐτῶν κατακείμενοι. 30 καὶ ἐγόγγυζον οἱ Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς αὐτῶν πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ λέγοντες, Διὰ τί μετὰ τῶν τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν ἐσθίετε καὶ πίνετε; 31 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Οὐ χρείαν ἔχουσιν οἱ ὑγιαίνοντες ἰατροῦ ἀλλ᾽ οἱ κακῶς ἔχοντες 32 οὐκ ἐλήλυθα καλέσαι δικαίους ἀλλ᾽ ἁμαρτωλοὺς εἰς μετάνοιαν.
The Question about Fasting (Mt 9.14‑17; Mrk 2.18‑22)
33 Οἱ δὲ εἶπαν πρὸς αὐτόν, Οἱ μαθηταὶ Ἰωάννου νηστεύουσιν πυκνὰ καὶ δεήσεις ποιοῦνται ὁμοίως καὶ οἱ τῶν Φαρισαίων, οἱ δὲ σοὶ ἐσθίουσιν καὶ πίνουσιν. 34 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μὴ δύνασθε τοὺς υἱοὺς τοῦ νυμφῶνος ἐν ᾧ ὁ νυμφίος μετ᾽ αὐτῶν ἐστιν ποιῆσαι νηστεῦσαι; 35 ἐλεύσονται δὲ ἡμέραι, καὶ ὅταν ἀπαρθῇ ἀπ᾽ αὐτῶν ὁ νυμφίος, τότε νηστεύσουσιν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις. 36 Ἔλεγεν δὲ καὶ παραβολὴν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Οὐδεὶς ἐπίβλημα ἀπὸ ἱματίου καινοῦ σχίσας ἐπιβάλλει ἐπὶ ἱμάτιον παλαιόν• εἰ δὲ μή γε, καὶ τὸ καινὸν σχίσει καὶ τῷ παλαιῷ οὐ συμφωνήσει τὸ ἐπίβλημα τὸ ἀπὸ τοῦ καινοῦ. 37 καὶ οὐδεὶς βάλλει οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς παλαιούς• εἰ δὲ μή γε, ῥήξει ὁ οἶνος ὁ νέος τοὺς ἀσκοὺς καὶ αὐτὸς ἐκχυθήσεται καὶ οἱ ἀσκοὶ ἀπολοῦνται 38 ἀλλ᾽ οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς καινοὺς βλητέον. 39 [καὶ] οὐδεὶς πιὼν παλαιὸν θέλει νέον• λέγει γάρ, Ὁ παλαιὸς χρηστός ἐστιν.
6
Entumwa zatwa emihuli y’engano (Mt 12, 1-18; Mrk 2, 23-28)
1 Byanacibà ntyo! Erhi ayish’agera omu mashwa olwa-sabato, abaganda bâge bakakonola emihuli y’engano, bajà bayinyira omu nfune banayibujegera. 2 Okubundi baguma omu Bafarizeyi bababwîra, mpu: «Cirhumire mujira okuhanzîbwe olusiku lwa sabato?» 3 Yezu abashuza, erhi: «Ka murhasag’isoma kurhi Daudi ajiraga erhi akola ali bufa n’ishali, bo n’abali bôshi? 4 Oku ajaga omu kâ-Nyamuzinda, ayanka amantu g’enterekêro, alya, aha n’abâbo, n’obwo gàli gahanzîbwe okulîbwa n’abarhali badâhwa bonene?» 5 Anacibabwîra, erhi: «Mwene-omuntu ye Nna-olwa-sabato».
Yezu afumya omuntu ohozire okuboko (Mt 17., 9-14: Mrk 3, 1-6)
6 Olundi lwa sabato, aja omu sinagogi, arhondâra ayigîriza. Mwàli omuntu ohozire okuboko kulyo. 7 Abashamuka b’ihano n’Abafarizeyi bakamuhengûza mpu babone erhi amufumya olwa-sabato, lyo bamushobeka. 8 Ci yêhe erhi amanyire entimarhima zâbo. Anacibwîra olya muntu obozire okuboko, erhi: «Yimuka, oj’ekarhî». Anaciyimuka, ayimanga. 9 Okubundi Yezu ababwîra, erhi: «Nammudôsa: ka kuyêmêrîrwe okujira kwinjà olwa-sabato ahâli h’okujira kubî, okuciza obugumaguma bw’omuntu ahâli h’okubuheza?» 10 Anacibagezamwo amasù bôshi, abwîra olya muntu, erhi: «Lambûla okuboko kwâwe». Akulambûla, n’okuboko kwâge kwafuma. 11 Bôhe banacigwârhwa n’omûngo, haja kadali bône na nnene mpu kurhi bajira Yezu.
Entumwa ikumi n’ibiri (Mt 10, 1-4; Mrk 3, 13-19)
12 Mw’ezo nsiku, arheremera oku ntondo, aj’ishenga; alâla ashenga Nyamuzinda obudufu bwôshi. 13 N’erhi buca, ahamagala abaganda bâge, acîshoga ikumi na babiri muli bo, abahà izîno ly’entumwa: 14 Simoni, amuyirika izîno lya Petro, n’omulumuna Andreya; Yakôbo na Yowane; Filipo na Bartolomeyo; 15 Mateyo na Toma; Yakôbo mwene-Alfeyo na Simoni oderhwa Sha-bushiru; 16 Yuda mwene-Yakôbo na Yuda w’e Keriyoti owamulenganyagya.
Engabo y’abantu yakulikira Yezu (Mt 4, 24-25; Mrk 3, 7-12)
17 Anaciyandagala bo nabo, ayimanga omu cirêre c’entondo. Hàli ngabo nyinji y’abaganda bâge n’abantu mwandu b’e Yuda yôshi n’e Yeruzalemu, n’entambi z’e Tiri n’e Sidoni, 18 bayishaga mpu bamuyumve, anabafumye endwâla zâbo; na ngasi bôshi balibuzibagwa n’abashetani bafuma. 19 Olwo lubaga lwôshi lwakag’ilonza okumuhumakwo, bulya obuzibu bwamurhengamwo bwakâg’ibafumya bôshi.
Enyigîrizo ntanzi. Ab’iragi (Mt 5, 1-12)
20 Okubundi anacilikira abaganda bâge mw’amasù, aderha, erhi:
«Iragi linyu mwe bakenyi, bulya obwâmi bwa Nyamuzinda buli bwinyu.
21 Iragi linyu mwe mushalisire buno, bulya mwaciyigurha.
Iragi linyu mwe mudwîrhe mwala ka buno, bulya mwacisheka.
22 Iragi linyu abantu bakammushomba, bakammukaga, bakammujàcira n’okushologorbwa n’izîno linyu mpu libi Mwene-omuntu orhumire. 23 Olwo lusiku musime munacîshinge, bulya oluhembo lwinyu lwâbe lunene omu mpingu. Kwo bishe bajiriraga abalêbi ntyo.»
Abahanya
24 «Ci muli bahanya mwe bagale, bulya mugwêrhe oluhembo!
25 Muli bahanya mwe muyigusire buno, bulya mwacisealika!
Muli bahanya mwe mudwîrhe mwasheka buno, bulya mwacilaka munabande endulu!
26 Buhanya bwinyu mukasimwa n’abantu bôshix! Kwo bishe bajiriraga abalêbi b’obunywesi ntyo.»
Okuzigira abashombanyi (Mt 5, 39-46)
27 «Ci mwe mudwîrhe mwayumvîrhiza mmubwîzire: Muzigire abashomyanyi, abammushomba mubajirire aminja; 28 abammuhehêrera mubahe obwangà, abammushobeka mubasengerere. 29 Omuntu akakurhimba oluhi omu irhama, onamuhindulir’erindi; n’owakunyaga ecishûli câwe, orhamuhagalikaga oku lubega. 30 Ngasi okuhùnyire onamuhe, n’okunyazire ehi ogwêrhe, orhacihishubiriraga. 31 Oku mulonza abandi bammujirire, ninyu ntyo kwomubajirirage. 32 Mukazigira abammuzigira, luhembo luci mukwânîne? Bulya ciru n’Abanya-byâha bazigira ababazigira. 33 N’erhi mwankajirira kwinjà abammujirira aminja, luhembo luci mukwânîne? Ciru n’Abanya-byâha nabo banajire ntyo. 34 N’erhi mwankahoza abamulangâlire oku bayish’immuholôla, luhembo luci mukwânîne? Ciru n’Abanya-byâha banahoze Abanya-byâha mpu lyo bayish’iholôlwa nk’oku bahozagya. 35 Mwêhe muzigire abashombanyi binyu, mujire aminja, munahoze buzira okulangâlira okuhôlôlwa, lyo oluhembo lwinyu luyish’ibà lunene, munayish’ibà bâna b’Oli-enyanya; bulya yêhe aba mwinjà oku bantu babî n’abarhakûla bwâsi.
Okufà abandi obwonjo n’okubarhabâla (Mt 7, 1-2; Mt 4, 24)
36 «Mubè ba-bwonjo nk’oku Sho aba wa bonjo. 37 Murhakâg’itwa oluli omu mwa bene, irhondo bankatwa oluli omu mwinyu; murhakâg’iyagîriza, ninyu murhakayagîrizibwa; mukababalira, ninyu mwâbabalirwe. 38 Mukahâna, ninyu mwâhâbwe: Iugero nkana, lusindagîrwe, ludundaganyîbwe, luyunjwîre, baâmmuhirire omu nshoho. Bulya olugero mwagereremwo, lwo ninyu mwânagererwemwo».
Omuntu arhaderha ecirhamuli omu murhima (Mt 15, 14;10, 24-25;12, 33-35; 7, 16-18;7, 3-5)
39 Ashub’ibabwîra omugani, erhi: «K’omuhûrha gwankalangula omuhûrha enjira? K’erhankarhogera yombi omu nyenga? 40 Owayiga arhalusha omuyigiîriza; ci omwigîrizibwa mwimâna aba nk’omwigîriza wâge. 41 Cirhuma olola ehyâsi hiri omu isù ly’owinyu, orhanabona enduluma y’omurhi eri omu isù lyâwe? 42 Kurhi wankabwîra owinyu, erhi: «Yaga, lemba nkudokôle ehyâsi hikuli omu isu», n’obwo orhabwini enduluma y’omurhi ekuli omu isù? Eyi ncuku! orheng’irhenza enduluma y’omurhi ekuli omu isù, ly’obona oku wadokôla ehyâsi hiri omu isù ly’owinyu. 43 Ntà murhi mwinjà guyanakwo amalehe mabî; na ntà murhi mubî guyanakwo amalehe minjà. 44 Bulya ngasi murhi gumanyirwa oku irehe lyago; oku kashûgishûgi barhahumbakwo magâka, n’oku bulengo barhashongakwomujoco. 45 Omuntu nkana omu muhako mwinjà gw’omurhima gwâge arhenza aminja; n’omuntu mubî omu muhakomubî gw’omurhima gwâge arhenza amabî. Bulya ebifukanîne emurhima, kanwa kâge kabiderha.
Abaganda b’okuli (Mt 7, 21. 24-27)
46 «Cirhuma mumbwîra: Yâgirwa, Yâgirwa, murhajira n’oku nderha? 47 Ngasi ojà emunda ndi, oyumva ebinwa byani anabijire, nammuyêreka ndi ashusha. 48 Ashusha omuntu wayûbakaga enyumpa, abanda eciriba, ahumba bwenêne, ahika oku lwâla. Erhi amîshi gasîka, olwîshi lwacihonda kuli erya nyumpa, ci lurhahashag’iyidunda, bulya yali eyûbasirwe oku lwâla. 49 Naye oyumva anabule okujira, ashusha omuntu wayûbakaga enyumpa yâge oku idaho, buzira ciriba. Erhi olwîshi lucicihonda kuli yo, yacihongokera ho na halya; lero obuhanya bw’erya nyumpa bwacibêra nyanduma!»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 6
Plucking Grain on the Sabbath (Mt 12.1‑8; Mrk 2.23‑28)
1 Ἐγένετο δὲ ἐν σαββάτῳ διαπορεύεσθαι αὐτὸν διὰ σπορίμων, καὶ ἔτιλλον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ ἤσθιον τοὺς στάχυας ψώχοντες ταῖς χερσίν. 2 τινὲς δὲ τῶν Φαρισαίων εἶπαν, Τί ποιεῖτε ὃ οὐκ ἔξεστιν τοῖς σάββασιν; 3 καὶ ἀποκριθεὶς πρὸς αὐτοὺς εἶπεν ὁ Ἰησοῦς, Οὐδὲ τοῦτο ἀνέγνωτε ὃ ἐποίησεν Δαυὶδ ὅτε ἐπείνασεν αὐτὸς καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ [ὄντες], 4 [ὡς] εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ καὶ τοὺς ἄρτους τῆς προθέσεως λαβὼν ἔφαγεν καὶ ἔδωκεν τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ, οὓς οὐκ ἔξεστιν φαγεῖν εἰ μὴ μόνους τοὺς ἱερεῖς; 5 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Κύριός ἐστιν τοῦ σαββάτου ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου. The Man with a Withered Hand (Mt 12.9‑14; Mrk 3.1‑6) 6 Ἐγένετο δὲ ἐν ἑτέρῳ σαββάτῳ εἰσελθεῖν αὐτὸν εἰς τὴν συναγωγὴν καὶ διδάσκειν. καὶ ἦν ἄνθρωπος ἐκεῖ καὶ ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἡ δεξιὰ ἦν ξηρά. 7 παρετηροῦντο δὲ αὐτὸν οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι εἰ ἐν τῷ σαββάτῳ θεραπεύει, ἵνα εὕρωσιν κατηγορεῖν αὐτοῦ. 8 αὐτὸς δὲ ᾔδει τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν, εἶπεν δὲ τῷ ἀνδρὶ τῷ ξηρὰν ἔχοντι τὴν χεῖρα, Ἔγειρε καὶ στῆθι εἰς τὸ μέσον καὶ ἀναστὰς ἔστη. 9 εἶπεν δὲ ὁ Ἰησοῦς πρὸς αὐτούς, Ἐπερωτῶ ὑμᾶς εἰ ἔξεστιν τῷ σαββάτῳ ἀγαθοποιῆσαι ἢ κακοποιῆσαι, ψυχὴν σῶσαι ἢ ἀπολέσαι; 10 καὶ περιβλεψάμενος πάντας αὐτοὺς εἶπεν αὐτῷ, Ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου. ὁ δὲ ἐποίησεν καὶ ἀπεκατεστάθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ. 11 αὐτοὶ δὲ ἐπλήσθησαν ἀνοίας καὶ διελάλουν πρὸς ἀλλήλους τί ἂν ποιήσαιεν τῷ Ἰησοῦ.
The Choosing of the Twelve (Mt 10.1‑4; Mrk 3.13‑19)
12 Ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἐξελθεῖν αὐτὸν εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι, καὶ ἦν διανυκτερεύων ἐν τῇ προσευχῇ τοῦ θεοῦ. 13 καὶ ὅτε ἐγένετο ἡμέρα, προσεφώνησεν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, καὶ ἐκλεξάμενος ἀπ᾽ αὐτῶν δώδεκα, οὓς καὶ ἀποστόλους ὠνόμασεν, 14 Σίμωνα ὃν καὶ ὠνόμασεν Πέτρον, καὶ Ἀνδρέαν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, καὶ Ἰάκωβον καὶ Ἰωάννην καὶ Φίλιππον καὶ Βαρθολομαῖον 15 καὶ Μαθθαῖον καὶ Θωμᾶν καὶ Ἰάκωβον Ἁλφαίου καὶ Σίμωνα τὸν καλούμενον Ζηλωτὴν 16 καὶ Ἰούδαν Ἰακώβου καὶ Ἰούδαν Ἰσκαριώθ, ὃς ἐγένετο προδότης.
Ministering to a Great Multitude (Mt 4.23‑25)
17 Καὶ καταβὰς μετ᾽ αὐτῶν ἔστη ἐπὶ τόπου πεδινοῦ, καὶ ὄχλος πολὺς μαθητῶν αὐτοῦ, καὶ πλῆθος πολὺ τοῦ λαοῦ ἀπὸ πάσης τῆς Ἰουδαίας καὶ Ἰερουσαλὴμ καὶ τῆς παραλίου Τύρου καὶ Σιδῶνος, 18 οἳ ἦλθον ἀκοῦσαι αὐτοῦ καὶ ἰαθῆναι ἀπὸ τῶν νόσων αὐτῶν• καὶ οἱ ἐνοχλούμενοι ἀπὸ πνευμάτων ἀκαθάρτων ἐθεραπεύοντο, 19 καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἐζήτουν ἅπτεσθαι αὐτοῦ, ὅτι δύναμις παρ᾽ αὐτοῦ ἐξήρχετο καὶ ἰᾶτο πάντας. 20 Καὶ αὐτὸς ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ εἰς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ ἔλεγεν.
Blessings and Woes (Mt 5.1‑12)
Μακάριοι οἱ πτωχοί, ὅτι ὑμετέρα ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 21 μακάριοι οἱ πεινῶντες νῦν, ὅτι χορτασθήσεσθε. μακάριοι οἱ κλαίοντες νῦν, ὅτι γελάσετε. 22 μακάριοί ἐστε ὅταν μισήσωσιν ὑμᾶς οἱ ἄνθρωποι καὶ ὅταν ἀφορίσωσιν ὑμᾶς καὶ ὀνειδίσωσιν καὶ ἐκβάλωσιν τὸ ὄνομα ὑμῶν ὡς πονηρὸν ἕνεκα τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου 23 χάρητε ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ σκιρτήσατε, ἰδοὺ γὰρ ὁ μισθὸς ὑμῶν πολὺς ἐν τῷ οὐρανῷ• κατὰ τὰ αὐτὰ γὰρ ἐποίουν τοῖς προφήταις οἱ πατέρες αὐτῶν. 24 Πλὴν οὐαὶ ὑμῖν τοῖς πλουσίοις, ὅτι ἀπέχετε τὴν παράκλησιν ὑμῶν. 25 οὐαὶ ὑμῖν, οἱ ἐμπεπλησμένοι νῦν, ὅτι πεινάσετε. οὐαί, οἱ γελῶντες νῦν, ὅτι πενθήσετε καὶ κλαύσετε. 26 οὐαὶ ὅταν ὑμᾶς καλῶς εἴπωσιν πάντες οἱ ἄνθρωποι• κατὰ τὰ αὐτὰ γὰρ ἐποίουν τοῖς ψευδοπροφήταις οἱ πατέρες αὐτῶν.
Love for Enemies (Mt 5.38‑48; 7.12a)
27 Ἀλλ᾽ ὑμῖν λέγω τοῖς ἀκούουσιν, Ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν, καλῶς ποιεῖτε τοῖς μισοῦσιν ὑμᾶς, 28 εὐλογεῖτε τοὺς καταρωμένους ὑμᾶς, προσεύχεσθε περὶ τῶν ἐπηρεαζόντων ὑμᾶς. 29 τῷ τύπτοντί σε ἐπὶ τὴν σιαγόνα πάρεχε καὶ τὴν ἄλλην, καὶ ἀπὸ τοῦ αἴροντός σου τὸ ἱμάτιον καὶ τὸν χιτῶνα μὴ κωλύσῃς. 30 παντὶ αἰτοῦντί σε δίδου, καὶ ἀπὸ τοῦ αἴροντος τὰ σὰ μὴ ἀπαίτει. 31 καὶ καθὼς θέλετε ἵνα ποιῶσιν ὑμῖν οἱ ἄνθρωποι ποιεῖτε αὐτοῖς ὁμοίως. 32 καὶ εἰ ἀγαπᾶτε τοὺς ἀγαπῶντας ὑμᾶς, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; καὶ γὰρ οἱ ἁμαρτωλοὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτοὺς ἀγαπῶσιν. 33 καὶ [γὰρ] ἐὰν ἀγαθοποιῆτε τοὺς ἀγαθοποιοῦντας ὑμᾶς, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ τὸ αὐτὸ ποιοῦσιν. 34 καὶ ἐὰν δανίσητε παρ᾽ ὧν ἐλπίζετε λαβεῖν, ποία ὑμῖν χάρις [ἐστίν]; καὶ ἁμαρτωλοὶ ἁμαρτωλοῖς δανίζουσιν ἵνα ἀπολάβωσιν τὰ ἴσα. 35 πλὴν ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν καὶ ἀγαθοποιεῖτε καὶ δανίζετε μηδὲν ἀπελπίζοντες• καὶ ἔσται ὁ μισθὸς ὑμῶν πολύς, καὶ ἔσεσθε υἱοὶ ὑψίστου, ὅτι αὐτὸς χρηστός ἐστιν ἐπὶ τοὺς ἀχαρίστους καὶ πονηρούς. 36 Γίνεσθε οἰκτίρμονες καθὼς [καὶ] ὁ πατὴρ ὑμῶν οἰκτίρμων ἐστίν.

Judging Others (Mt 7.1‑5)
37 Καὶ μὴ κρίνετε, καὶ οὐ μὴ κριθῆτε• καὶ μὴ καταδικάζετε, καὶ οὐ μὴ καταδικασθῆτε. ἀπολύετε, καὶ ἀπολυθήσεσθε 38 δίδοτε, καὶ δοθήσεται ὑμῖν• μέτρον καλὸν πεπιεσμένον σεσαλευμένον ὑπερεκχυννόμενον δώσουσιν εἰς τὸν κόλπον ὑμῶν• ᾧ γὰρ μέτρῳ μετρεῖτε ἀντιμετρηθήσεται ὑμῖν. 39 Εἶπεν δὲ καὶ παραβολὴν αὐτοῖς• Μήτι δύναται τυφλὸς τυφλὸν ὁδηγεῖν; οὐχὶ ἀμφότεροι εἰς βόθυνον ἐμπεσοῦνται; 40 οὐκ ἔστιν μαθητὴς ὑπὲρ τὸν διδάσκαλον• κατηρτισμένος δὲ πᾶς ἔσται ὡς ὁ διδάσκαλος αὐτοῦ. 41 Τί δὲ βλέπεις τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ τοῦ ἀδελφοῦ σου, τὴν δὲ δοκὸν τὴν ἐν τῷ ἰδίῳ ὀφθαλμῷ οὐ κατανοεῖς; 42 πῶς δύνασαι λέγειν τῷ ἀδελφῷ σου, Ἀδελφέ, ἄφες ἐκβάλω τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ σου, αὐτὸς τὴν ἐν τῷ ὀφθαλμῷ σου δοκὸν οὐ βλέπων; ὑποκριτά, ἔκβαλε πρῶτον τὴν δοκὸν ἐκ τοῦ ὀφθαλμοῦ σου, καὶ τότε διαβλέψεις τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ τοῦ ἀδελφοῦ σου ἐκβαλεῖν.
A Tree Known by Its Fruit (Mt 7.17‑20; 12.34b-35)
43 Οὐ γάρ ἐστιν δένδρον καλὸν ποιοῦν καρπὸν σαπρόν, οὐδὲ πάλιν δένδρον σαπρὸν ποιοῦν καρπὸν καλόν. 44 ἕκαστον γὰρ δένδρον ἐκ τοῦ ἰδίου καρποῦ γινώσκεται• οὐ γὰρ ἐξ ἀκανθῶν συλλέγουσιν σῦκα οὐδὲ ἐκ βάτου σταφυλὴν τρυγῶσιν. 45 ὁ ἀγαθὸς ἄνθρωπος ἐκ τοῦ ἀγαθοῦ θησαυροῦ τῆς καρδίας προφέρει τὸ ἀγαθόν, καὶ ὁ πονηρὸς ἐκ τοῦ πονηροῦ προφέρει τὸ πονηρόν• ἐκ γὰρ περισσεύματος καρδίας λαλεῖ τὸ στόμα αὐτοῦ.
46 Τί δέ με καλεῖτε, Κύριε κύριε, καὶ οὐ ποιεῖτε ἃ λέγω; 47 πᾶς ὁ ἐρχόμενος πρός με καὶ ἀκούων μου τῶν λόγων καὶ ποιῶν αὐτούς, ὑποδείξω ὑμῖν τίνι ἐστὶν ὅμοιος 48 ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδομοῦντι οἰκίαν ὃς ἔσκαψεν καὶ ἐβάθυνεν καὶ ἔθηκεν θεμέλιον ἐπὶ τὴν πέτραν• πλημμύρης δὲ γενομένης προσέρηξεν ὁ ποταμὸς τῇ οἰκίᾳ ἐκείνῃ, καὶ οὐκ ἴσχυσεν σαλεῦσαι αὐτὴν διὰ τὸ καλῶς οἰκοδομῆσθαι αὐτήν. 49 ὁ δὲ ἀκούσας καὶ μὴ ποιήσας ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδομήσαντι οἰκίαν ἐπὶ τὴν γῆν χωρὶς θεμελίου, ᾗ προσέρηξεν ὁ ποταμός, καὶ εὐθὺς συνέπεσεν καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆγμα τῆς οἰκίας ἐκείνης μέγα.

7
Yezu afumya omurhumisi w’omukulu w’abasirika (Mt 8. 5-10, 13; Ywn 4, 46-54)
1 Erhi ayûs’ibwîra olubaga ebyo binwa, aja omu Kafamaumu. 2 Obwo erhi murhambo muguma wa basirika igana omwambali agogomîrwe bwenêne ali obufa, erhi anali murhonyi w’omurhambo. 3 Erhi ayumva emyanzi ya Yezu, anacimurhumira abashamuka b’Abayahudiy, mpu bagend’imusengerera ayish’imufumiza omwambali. 4 Erhi bahika hali Yezu, bashenga banamubwîra, mpu: «Akwânîne ajirirwe ntyo; 5 bulya azigira obûko bwîrhuz, ciru yêne warhuyûbakiraga isinagogi». 6 Obwo Yezu anacilikûla bona bo. Erhi ayêrekera ebwa nyumpa, olya mukulu w’abasirika arhuma abîra bâge, erhi: «Mâshi, Nyamwagirwa, orhacirhamye, bulya ntakwânîni ojè omu mwâni. 7 Kwo kwarhumaga ncîyaga niene nti ntakaja emunda oli. Ci oderhe cinwa ciguma cônene, na mwambali wâni afuma. 8 Bulya nâni, ciru akaba kurhegekwa ntegekwa, njira nâni abasirika nkulire obwo. Nambwîre oyu, nti: genda, anagende. Nkabwîra owundi, nti: yisha, anayishe. Na nkabwîra mwambali wâni, nti: jira hirebe, anahijire». 9 Erhi Yezu ayumva okwo, asomerwa, ahindukira engabo yali emukulikîre, aderha, erhi: «Mmubwîre okuli, ciru omu Israheli ntasâg’ibona obuyêmêre bungan’aha». 10 N’erhi abarhumagwa bashubira eka, bashimâna olya murhumisi wàli bufa akola mutaraga.
Yezu afùla mugala w’omukana w’e Nayimi
11 Okubundi anaciyanka enjira aja omu cishagala ciderhwa Nayimi. Abaganda bâge n’engabo nyinji y’abantu bamukulikira. 12 Erhi akola ahika omu ihulukiro ly’olugo, abona babarhwîre omufu: àli mwâna-rhabana cusha wa nnina, naye erhi na mukana; n’engabo erhali nyi y’abantu b’oku lugo erhi bamulusize. 13 Erhi Nyakasane amubona, amufa bwonjo, amubwîra, erhi: «Orhalakaga». 14 Anaciyegera, ahuma oku nkundabaniha. Abàli babarhwîre bayimanga. Anaciderha, erhi: «We musole, nkurhegesire ozûke!» 15 Olya nyakufà abwârhala, arhondêra aganîra. Yezu amuhà nnina. 16 Bôshi bagwârhwa n’obwôba, banacikuza Nyamuzinda, mpu: «Omulêbi mukulu azûsire muli rhwe, na Nnâmahanga ayishir’irhandûla ishanja lyâge». 17 Ogwo mwanzi gwanacilanda omu Buyahudi mwoshi n’omu cihugo côshi c’eburhambi.
ldôso lya Yowane Mubatiza n’obuhamîrizi bwa Yezu kuli ye (Mt 11, 1-15)
18 Obwo abaganda ba Yowane bamushambalira eyo nyanzi yôshi. 19 Yowane ahamagala babiri omu baganda bâge, abarhuma emunda Nyakasane Yezu àli, erhi: «Ka we olya wâyishe, erhi wundi rhwalinga?» 20 Abo bantu erhi bamuhikaho, bamubwîra. mpu: «Yowane Mubatiza arhurhumire emunda oli mpu: «Ka we olya wâyishe, erhi wundi rhwalinga? 21 Muli ako kasanzi, anacifumya bantu banji endwâla, obuzamba n’abashetani, anahurhûla mihûrha minji. 22 Okubundi anacibashuza, ababwîra, erhi: «Mugend’ibwîra Yowane ebi mwabwîne n’ebi mwayumvîrhea: emihurha edwîrhe yabona, abahozire amagulu badwîrhe bafuma, abashomyo badwirhe bafuma, ebihuli bidwîrhe byayumva, abafù badwîrhe bafûka, abakenyi badwîrhe babwîrwa Emyanzi y’Akalembe. 23 N’iragi lyâge orhasârhiri erhi nie ntuma!» 24 Zirya ntumwa za Yowane erhi ziba zamagenda, arhondêra abwîra olubaga ebya Yowane, erhi: «Bici mwàli mujir’ilâba omu irungu? Ka lusheke lwahuliganyibwa n’empûsi? 25 Bici mwalig’ilâba? Ka muntu ayamhirhe emyambalo y’obugale? Ci abayambala emyambalo y’obugale n’abalonza amasîma, omu nyumpa z’ebwâmi baha. 26 Bici mwalig’ilola? Ka mulêbi? Neci ntyo, ciru kulusha omulêbi. 27 Oyo ye kuyandikirwe: Lolà, narhuma entumwa yâni embere zâwe, nti ekurheganyize enjira. 28 Mmubwîzire oku omu bàbusirwe n’omukazi bôshi, ntà mulêbi oli mukulu kulusha Yowane Mubatiza; ci kwônc oli munyib kulusha abâbo omu Bwâmi bwa Nyamuzinda, amulushire obukulu. 29 Olubaga lwôshi lwamuyumvîrhe, ciru n’Abanya-byâha babwîne oku Nyamuzinda ayazîze, babatizibwa obubatizo bwa Yowane. 30 Ci erhi Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano balahira bwabatizibwa naye, bagayaguza ihano lya Nyamuzindac.
Olubanja lw’abantu b’ensiku za Yezu (Mt 11, 16-19)
31 «Ndi nankagererakwo abantu b’er’iburha? Ndi bashusha? 32 Bashushire abâna babwârhire oku irango, badwîrhe bahamagalana banabwîrana, mpu: «Rhushuba rhwammuzihira akarhêra, murhanasâmire; rhwabanzire endûlù, murhanalasire!» 33 Yowane Mubatiza anaciyisha, arhàlyaga mugati arhànanywaga mamvu; mwaderha, mpu: «Alimwo shetani!» 34 Mwene-omuntu ayisha, erhi alya ananywa; mwaderha, mpu: «Lolagi omulyi mukulu n’omulalwe, mwîra w’ebishungu n’ow’Abanya-byâha!» 35 Ci kwônene obushinganyanya bw’Obwîrhonzid bwamanyîbwe n’abâna bâge bôshi».
Omukazi munya-byaha abêrwa obwonjo
36 Mufarizeyi muguma amulâlika mpu aj’irya emwâge. Anacija omu mw’olya Mufarizeyi, atamala aha cîbo. 37 Hayisha mukazi muguma munya-byâha w’omu cishagala. Erhi ayumva oku ali oku cibo omu mw’oyomufarizeyi, anaciyish’adwîrhe ecihakabiro c’omugavu. 38 Ayimanga enyuma aha magulu gâge, arhondêra amuvugumulira emirenge oku magulu anayihôrhola n’emvîri z’oku irhwe lyâge; akamununugurha amagulu anagashîga omugavu. 39 Olya Mufarizeyi wàli omulalisire, erhi abona okwo, acîdôsa emurhima, erhi: «Oyu muntu acibaga mulêbi, anali amanya mukazi muci oyu wamuhumakwo n’obwôrhere bwâge: ali munya-byâhal» 40 Yezu anacimushuza, amubwîra, erhi: «Simoni, ngwêrhe oku nakubwîra». Naye, erhi: «Mwigiriza, derhaga». 41 «Bashi babiri bàli omu mwenda gw’owâbomuntu; omurhanzi erhi acîhozire magerha ngoyie irhanu, owa kabiri mafundo arhânu. 42 Erhi babula eci bajuha, ababêrwa obwonjo bombi. Ohi muli bo wamuzigira kulusha?» 43 Simoni ashuza, erhi: «Ncikebirwe nti olya nyakubabalirwa oku binji». Anacimubwîra, erhi: «Wadesire oku binali». 44 Anacihindukira olya mukazi, abwîra Simoni, erhi: «K’obwîne oyu mukazi? Najîre muno mwâwe, orhanshusire magulu; yêhe amvugumulire emirenge oku magulu, anagahôrhola n’emvîri zâge. 45 Orhanûnugusire; yêhe, ahajirîre muno, arhaj’ihusa okunûnugurha amagulu. 46 Orhanshizire mavurha omu irhwe; yêhe anshîzire omugavu oku magulu. 47 Kuli okwo, nkubwîre: akulîrwe ebyâha byâge binji, bulya azigire bwenêne. Ci ngasi obabalirwa bunyi, bunyi azigira». 48 Anacibwîra olya mukazi, erhi: «Wakulîrwe ebyâha byâwe». 49 Abàli oku cîbo baguma naye barhondêra okuciîdôsa emurhima, mpu: «Ye muntu muci oyu orhenza ciru n’ebyâha?» 50 Anacibwîra olya mukazi, erhi: «Obwemêre bwâwe bwakucizize; cîgendere n’obuholo.»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 7
The Healing of a Centurion’s Servant (Mt 8.5‑13; Jn 4.43‑54)
1 Ἐπειδὴ ἐπλήρωσεν πάντα τὰ ῥήματα αὐτοῦ εἰς τὰς ἀκοὰς τοῦ λαοῦ, εἰσῆλθεν εἰς Καφαρναούμ. 2 Ἑκατοντάρχου δέ τινος δοῦλος κακῶς ἔχων ἤμελλεν τελευτᾶν, ὃς ἦν αὐτῷ ἔντιμος. 3 ἀκούσας δὲ περὶ τοῦ Ἰησοῦ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν πρεσβυτέρους τῶν Ἰουδαίων ἐρωτῶν αὐτὸν ὅπως ἐλθὼν διασώσῃ τὸν δοῦλον αὐτοῦ. 4 οἱ δὲ παραγενόμενοι πρὸς τὸν Ἰησοῦν παρεκάλουν αὐτὸν σπουδαίως λέγοντες ὅτι Ἄξιός ἐστιν ᾧ παρέξῃ τοῦτο 5 ἀγαπᾷ γὰρ τὸ ἔθνος ἡμῶν καὶ τὴν συναγωγὴν αὐτὸς ᾠκοδόμησεν ἡμῖν. 6 ὁ δὲ Ἰησοῦς ἐπορεύετο σὺν αὐτοῖς. ἤδη δὲ αὐτοῦ οὐ μακρὰν ἀπέχοντος ἀπὸ τῆς οἰκίας ἔπεμψεν φίλους ὁ ἑκατοντάρχης λέγων αὐτῷ, Κύριε, μὴ σκύλλου, οὐ γὰρ ἱκανός εἰμι ἵνα ὑπὸ τὴν στέγην μου εἰσέλθῃς 7 διὸ οὐδὲ ἐμαυτὸν ἠξίωσα πρὸς σὲ ἐλθεῖν• ἀλλ᾽ εἰπὲ λόγῳ, καὶ ἰαθήτω ὁ παῖς μου. 8 καὶ γὰρ ἐγὼ ἄνθρωπός εἰμι ὑπὸ ἐξουσίαν τασσόμενος ἔχων ὑπ᾽ ἐμαυτὸν στρατιώτας, καὶ λέγω τούτῳ, Πορεύθητι, καὶ πορεύεται, καὶ ἄλλῳ, Ἔρχου, καὶ ἔρχεται, καὶ τῷ δούλῳ μου, Ποίησον τοῦτο, καὶ ποιεῖ. 9 ἀκούσας δὲ ταῦτα ὁ Ἰησοῦς ἐθαύμασεν αὐτὸν καὶ στραφεὶς τῷ ἀκολουθοῦντι αὐτῷ ὄχλῳ εἶπεν, Λέγω ὑμῖν, οὐδὲ ἐν τῷ Ἰσραὴλ τοσαύτην πίστιν εὗρον. 10 καὶ ὑποστρέψαντες εἰς τὸν οἶκον οἱ πεμφθέντες εὗρον τὸν δοῦλον ὑγιαίνοντα.
The Raising of the Widow’s Son at Nain
11 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἑξῆς ἐπορεύθη εἰς πόλιν καλουμένην Ναῒν καὶ συνεπορεύοντο αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ ὄχλος πολύς. 12 ὡς δὲ ἤγγισεν τῇ πύλῃ τῆς πόλεως, καὶ ἰδοὺ ἐξεκομίζετο τεθνηκὼς μονογενὴς υἱὸς τῇ μητρὶ αὐτοῦ καὶ αὐτὴ ἦν χήρα, καὶ ὄχλος τῆς πόλεως ἱκανὸς ἦν σὺν αὐτῇ. 13 καὶ ἰδὼν αὐτὴν ὁ κύριος ἐσπλαγχνίσθη ἐπ᾽ αὐτῇ καὶ εἶπεν αὐτῇ, Μὴ κλαῖε. 14 καὶ προσελθὼν ἥψατο τῆς σοροῦ, οἱ δὲ βαστάζοντες ἔστησαν, καὶ εἶπεν, Νεανίσκε, σοὶ λέγω, ἐγέρθητι. 15 καὶ ἀνεκάθισεν ὁ νεκρὸς καὶ ἤρξατο λαλεῖν, καὶ ἔδωκεν αὐτὸν τῇ μητρὶ αὐτοῦ. 16 ἔλαβεν δὲ φόβος πάντας καὶ ἐδόξαζον τὸν θεὸν λέγοντες ὅτι Προφήτης μέγας ἠγέρθη ἐν ἡμῖν καὶ ὅτι Ἐπεσκέψατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ. 17 καὶ ἐξῆλθεν ὁ λόγος οὗτος ἐν ὅλῃ τῇ Ἰουδαίᾳ περὶ αὐτοῦ καὶ πάσῃ τῇ περιχώρῳ.
The Messengers from John the Baptist (Mt 11.2‑19)
18 Καὶ ἀπήγγειλαν Ἰωάννῃ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ περὶ πάντων τούτων. καὶ προσκαλεσάμενος δύο τινὰς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ὁ Ἰωάννης 19 ἔπεμψεν πρὸς τὸν κύριον λέγων, Σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος ἢ ἄλλον προσδοκῶμεν; 20 παραγενόμενοι δὲ πρὸς αὐτὸν οἱ ἄνδρες εἶπαν, Ἰωάννης ὁ βαπτιστὴς ἀπέστειλεν ἡμᾶς πρὸς σὲ λέγων, Σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος ἢ ἄλλον προσδοκῶμεν; 21 ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ ἐθεράπευσεν πολλοὺς ἀπὸ νόσων καὶ μαστίγων καὶ πνευμάτων πονηρῶν καὶ τυφλοῖς πολλοῖς ἐχαρίσατο βλέπειν. 22 καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες ἀπαγγείλατε Ἰωάννῃ ἃ εἴδετε καὶ ἠκούσατε• τυφλοὶ ἀναβλέπουσιν, χωλοὶ περιπατοῦσιν, λεπροὶ καθαρίζονται καὶ κωφοὶ ἀκούουσιν, νεκροὶ ἐγείρονται, πτωχοὶ εὐαγγελίζονται 23 καὶ μακάριός ἐστιν ὃς ἐὰν μὴ σκανδαλισθῇ ἐν ἐμοί. 24 Ἀπελθόντων δὲ τῶν ἀγγέλων Ἰωάννου ἤρξατο λέγειν πρὸς τοὺς ὄχλους περὶ Ἰωάννου, Τί ἐξήλθατε εἰς τὴν ἔρημον θεάσασθαι; κάλαμον ὑπὸ ἀνέμου σαλευόμενον; 25 ἀλλὰ τί ἐξήλθατε ἰδεῖν; ἄνθρωπον ἐν μαλακοῖς ἱματίοις ἠμφιεσμένον; ἰδοὺ οἱ ἐν ἱματισμῷ ἐνδόξῳ καὶ τρυφῇ ὑπάρχοντες ἐν τοῖς βασιλείοις εἰσίν. 26 ἀλλὰ τί ἐξήλθατε ἰδεῖν; προφήτην; ναὶ λέγω ὑμῖν, καὶ περισσότερον προφήτου. 27 οὗτός ἐστιν περὶ οὗ γέγραπται, Ἰδοὺ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου, ὃς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου ἔμπροσθέν σου. 28 λέγω ὑμῖν, μείζων ἐν γεννητοῖς γυναικῶν Ἰωάννου οὐδείς ἐστιν• ὁ δὲ μικρότερος ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ μείζων αὐτοῦ ἐστιν. 29 Καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀκούσας καὶ οἱ τελῶναι ἐδικαίωσαν τὸν θεὸν βαπτισθέντες τὸ βάπτισμα Ἰωάννου 30 οἱ δὲ Φαρισαῖοι καὶ οἱ νομικοὶ τὴν βουλὴν τοῦ θεοῦ ἠθέτησαν εἰς ἑαυτοὺς μὴ βαπτισθέντες ὑπ᾽ αὐτοῦ. 31 Τίνι οὖν ὁμοιώσω τοὺς ἀνθρώπους τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ τίνι εἰσὶν ὅμοιοι; 32 ὅμοιοί εἰσιν παιδίοις τοῖς ἐν ἀγορᾷ καθημένοις καὶ προσφωνοῦσιν ἀλλήλοις ἃ λέγει, Ηὐλήσαμεν ὑμῖν καὶ οὐκ ὠρχήσασθε, ἐθρηνήσαμεν καὶ οὐκ ἐκλαύσατε. 33 ἐλήλυθεν γὰρ Ἰωάννης ὁ βαπτιστὴς μὴ ἐσθίων ἄρτον μήτε πίνων οἶνον, καὶ λέγετε, Δαιμόνιον ἔχει. 34 ἐλήλυθεν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐσθίων καὶ πίνων, καὶ λέγετε, Ἰδοὺ ἄνθρωπος φάγος καὶ οἰνοπότης, φίλος τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν. 35 καὶ ἐδικαιώθη ἡ σοφία ἀπὸ πάντων τῶν τέκνων αὐτῆς.
A Sinful Woman Forgiven
36 Ἠρώτα δέ τις αὐτὸν τῶν Φαρισαίων ἵνα φάγῃ μετ᾽ αὐτοῦ, καὶ εἰσελθὼν εἰς τὸν οἶκον τοῦ Φαρισαίου κατεκλίθη. 37 καὶ ἰδοὺ γυνὴ ἥτις ἦν ἐν τῇ πόλει ἁμαρτωλός, καὶ ἐπιγνοῦσα ὅτι κατάκειται ἐν τῇ οἰκίᾳ τοῦ Φαρισαίου, κομίσασα ἀλάβαστρον μύρου 38 καὶ στᾶσα ὀπίσω παρὰ τοὺς πόδας αὐτοῦ κλαίουσα τοῖς δάκρυσιν ἤρξατο βρέχειν τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ταῖς θριξὶν τῆς κεφαλῆς αὐτῆς ἐξέμασσεν καὶ κατεφίλει τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ἤλειφεν τῷ μύρῳ. 39 ἰδὼν δὲ ὁ Φαρισαῖος ὁ καλέσας αὐτὸν εἶπεν ἐν ἑαυτῷ λέγων, Οὗτος εἰ ἦν προφήτης, ἐγίνωσκεν ἂν τίς καὶ ποταπὴ ἡ γυνὴ ἥτις ἅπτεται αὐτοῦ, ὅτι ἁμαρτωλός ἐστιν. 40 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτόν, Σίμων, ἔχω σοί τι εἰπεῖν. ὁ δέ, Διδάσκαλε, εἰπέ, φησίν. 41 δύο χρεοφειλέται ἦσαν δανιστῇ τινι• ὁ εἷς ὤφειλεν δηνάρια πεντακόσια, ὁ δὲ ἕτερος πεντήκοντα. 42 μὴ ἐχόντων αὐτῶν ἀποδοῦναι ἀμφοτέροις ἐχαρίσατο. τίς οὖν αὐτῶν πλεῖον ἀγαπήσει αὐτόν; 43 ἀποκριθεὶς Σίμων εἶπεν, Ὑπολαμβάνω ὅτι ᾧ τὸ πλεῖον ἐχαρίσατο. ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ὀρθῶς ἔκρινας. 44 καὶ στραφεὶς πρὸς τὴν γυναῖκα τῷ Σίμωνι ἔφη, Βλέπεις ταύτην τὴν γυναῖκα; εἰσῆλθόν σου εἰς τὴν οἰκίαν, ὕδωρ μοι ἐπὶ πόδας οὐκ ἔδωκας• αὕτη δὲ τοῖς δάκρυσιν ἔβρεξέν μου τοὺς πόδας καὶ ταῖς θριξὶν αὐτῆς ἐξέμαξεν. 45 φίλημά μοι οὐκ ἔδωκας• αὕτη δὲ ἀφ᾽ ἧς εἰσῆλθον οὐ διέλιπεν καταφιλοῦσά μου τοὺς πόδας. 46 ἐλαίῳ τὴν κεφαλήν μου οὐκ ἤλειψας• αὕτη δὲ μύρῳ ἤλειψεν τοὺς πόδας μου. 47 οὗ χάριν λέγω σοι, ἀφέωνται αἱ ἁμαρτίαι αὐτῆς αἱ πολλαί, ὅτι ἠγάπησεν πολύ• ᾧ δὲ ὀλίγον ἀφίεται, ὀλίγον ἀγαπᾷ. 48 εἶπεν δὲ αὐτῇ, Ἀφέωνταί σου αἱ ἁμαρτίαι. 49 καὶ ἤρξαντο οἱ συνανακείμενοι λέγειν ἐν ἑαυτοῖς, Τίς οὗτός ἐστιν ὃς καὶ ἁμαρτίας ἀφίησιν; 50 εἶπεν δὲ πρὸς τὴν γυναῖκα, Ἡ πίστις σου σέσωκέν σε• πορεύου εἰς εἰρήνην.
8
Abaganda-kazi ba Yezu
1 Kwanacibà kandi erhi adwîrhe ageragera omu ngo n’omu bishagala, ayish’ahanûla anayigîriza Emyanzi Minjà y’Obwâmi bwa Nyamuzinda; na balya Ikumi-na-babiri erhi bamukulikîre, 2 haguma n’abakazi afumagya abashetani babî n’endwâla: Mariya Magadalena, owarhenzibagwamwo bashetani nda; 3 Yowana mukà Kuza, murhambo wa Herodi; Suzana, na bandi banji bakag’ibarhabâla n’ebirugu byâbo.
Omugani gw’owajag’imîra emburho (Mt 13, 1-9; Mrk 4, 19)
4 Erhi engabo nyinji y’abantu ecilundumana n’erhi abakag’ihubuka omu bishagala byôshi bamushimba, anacibatwa ogu mugani, erhi: 5 «Omuhinzi ana cihuluka mpu aj’imîra emburho zâge. N’erhi aba akola adwîrhe amîra, mburho nguma zarhogera eburhambi bw•enjira; zalabarhwa, n’orhunyunyi rhw’emalunga rhwacilirazo. 6 Ezindi zarhogera omu lukarabuye; erhi zimera, zaciyumira erhi kubula mîshi kurhuma, 7 Ezindi zarhogera omu mishûgi; erhi emishugi emera haguma nazo, yazihuhya. 8 Ezindi zarhogera omu budaka bwinjà; zamera zanaburha ngasi nguma igana». Erhi aba adwîhe aderha ntyo, anaciyakûza, erhi: «Ogweêrhe amarhwîri g’okuyumva, ayumve!»
Ecirhuma Yezu ayigîriza omu migani : (Mt 13, 10-11. 13; Mrk 4, 10-12)
9 Abaganda bâge bamudôsa ogwomugani kwo kuderha kuci. 10 Anacibabwîra, erhi: «Mwêhe mwahirwe okumanya amahwe gw’Obwâmi bwa Nyamuzinda; ci abandi bakaz’ibwîrwa omu migani, lyo bakalola barhanabone, bakanayumvîrhiza barhanayumvef.
Amahugulo g’omugani gwa nyakumîra emburho (Mt 13, 18-23; Mrk 4, 14-20)
11 «Ogwomugani gw’ogu: Emburho lwo Luderho lwa Nyamuzinda. 12 Abali eburhambi bw’enjira, bo balya bayumvîrhe; okubundi shetani ayisha, arhwêrûla lulya Luderho, omu mirhima yâbo, mpu lyo balek’iyôkoka bakayêmêra. 13 Nabo ab’omu lukalabuye, bo balya bayumva Oluderho, baluyankirire banasîmire; ci erhi ntà mizi bagwêrhe: babà bantu bayêmêra kasanzi, n’amango g’amashumi, banacîyegûla. 14 Ezarhogeraga omu mishûgi, bo balya bayumvîrhe; erhi bacigenda, ebihamba, obuhirhi n’amasîma g’eby’eng’igulu byabahuhya, barhanacibonaga oku bayânakwo amalehe. 15 Nazo ezarhogeraga, omu budaka bwinjà, bo balya bayumvîrhe Oluderho n’omurhima nkana na mwinjà, balushîbirira, banayerakwo amalehe omu bushibirizi bwâbo.
Omugani gw’akamole (Mrk 4, 21-22; Mt 10, 26)
16 «Ntâye oyâkiza akamole okukafulika, nîsi erhi okukahira omu nterulè, ci emugamba kamanikwa, lyo abajà omu nyumpa babona obulangale. 17 Bulya ntâco cifulisirwe cirhakafulûlwa, na nt’ihwe lirhakarhulika n’okumanyîkana na bôshi. 18 Kuziga murhege amarhwîri oku ebi muyumva! Bulya ogwêrhe ye wâhâbwe, naye orhagwêrhi, ciru n’ehi acîkubagire mpu agwêrhe, âhinyagwag».
Ababusi na bene wâbo Yezu (Mt 12, 46-50; Mrk 3, 31-35)
19 Nnina na bene wâboh banaciyisha emunda ali, ci babula oku bamuhika kwo erhi ngabp erhuma. 20 Bamubwîra, mpu: «Nyoko na bene winyu abo bali embuga bakulonza». 21 Naye anacibashuza, erhi: «Nyâma na bene wîrhu bo ngasi bayumva ecinwa ca Nyamuzinda n’okucijira».
Yezu arhiìza omulaba (Mt 8, 23-27; Mrk 4, 35-41)
22 Byanacibà ntyo! Lusiku luguma anacija omu bwârho bo n’abaganda bâge, ababwîra, erhi: «Rhuyikirire ishiriza». Banacisokera emuhengere. 23 N’erhi babà badwîrhe bavugama, ahunga. Empûsi yanacizûka, yatula omulaba omu nyanja; obwârho bwayunjula mîshi, babona bakola bali omu kaga. 24 Banacimujàho, bamutula, mpu: «Mâshi Muyigîriza, kufà kuno!» Anacizûka, akalihira empûsi n’ebivumba by’omulaba; byahulika, n’omurhûla gwaba. 25 Okuhandi ababwîra, erhi: «Ngahi obuyêmêre bwinyu buli?» Banacigeramwo omusisi, banarhangâla; balolanakwo bône na nnene, mpu: «Lero ye ndi oyu? Ci yêhe adwîrhe arhegeka empûsi n’enyanja, binamuyumve!»
Yezu alîkûza omuntu w’e Jerazeni walimwo shetani (Mt 8, 28-34; Mrk 5, 1-20)
26 Banaciyikirira omu cihugo c’ Abajerazeni, ishiriza ly’e Galileya. 27 Oku anayômokera oku lwimango, tundu oku muntu w’eco cishagala walimwo bashetani. Kurhenga mîra, arhaciyambalaga mushangi, arhanacilalaga omu nyumpa, ci omu byûsho. 28 Erhi abona Yezu, ayâma, acirhimba aha magulu gâge, aderha n’izù linene, erhi: «Bici rhufanwa nâwe, Yezu Mwene-Nyamuzinda w’Enyanya? Orhandibuzagya, mâshi we okonkwa!» 29 Yezu erhi adwîrhe arhegeka oyo shetani mpu arhengemwo Oyo muntu. Bulya kanji oyo shetani ali amuzimuhire; bakamula nga mushwêke n’enyogi n’emigozi; kurharhumaga arhakatwa emigozi, n’olya shetani akamukululira erubala. 30 Yezu amudôsa, erhi: «We ndi izîno lyâwe?» Naye ashuza, erhi: «Murhwe», bulya alimwo bashetani banji. 31 Banacimuhûna mpu arhabarhegekaga bajè omu kuzimui. 32 Aho hàli obusò bunene bw’engulube, erhi ziyabusire oku ntondo. Balya bashetani bamuhûna mpu abayêmêrere babè zo bajàmwo. Anacibayêmêrera. 33 Obwo balya bashetani banacirhengamwo olya muntu, bajà omu ngulube; obuso bwahona oku manga, bwagend’iciloha omu nyanja, bwanacizika. 34 Abangere erhi babona oku byabîre, bakûla omulindi, baj’ishwâlîza ogwo mwanzi omu cishagala n’omu ndimiro. 35 Abantu banacishagamuka mpu baj’ilola oku byabîre. Erhi bahika hali Yezu, bashimâna olya abashetani barhengagamwo atamîre aha magulu ga Yezu, akola ayambîrhe anagwêrhe obukengêre bwâge; bayôboha. 36 Ababonaga oku byabà, babarhondêreza oku Oyo muntu walimwo bashetani afumaga. 37 Okubundi olubaga lwôshi lw’ecihugo c’Abajerazeni lwayinginga Yezu mpu abarhenger’eka, bulya bàli bayôbohire bwenêne. Naye anacishonera omu bwârho, acigalukira. 38 Olya muntu walimwo abashetani amusengera mpu abêre bo naye; ci Yezu amusêzera anamubwîra, erhi: 39 «Shubira emwinyu, ogend’iganira ngasi byôshi Nnâmahanga akujirîre». Anacihira njira, aj’alumîza omu cishagala côshi ngasi kwôshi Yezu amujirîre.
Yezu afumya omukazi walwala omududu, anafâla mwâli wa Yayiri (Mt 9, 18-26; Mrk 5, 21-42)
40 Erhi Yezu agaluka, olubaga lwamuyankirira, bulya bakag’imulinga bôshi. 41 Hanaciyisha omuntu, mpu ye Yayiri, wali mukulu w’esinagogi. Anacicîrhimba aha magulu ga Yezu, amushenga mpu aje emwâge; 42 Bulya ali agwêrhe omwâna w’obunyere wa cusha, wa myâka ikumi n’ibiri muburhe, erhi anali bufa. Erhi akola ayija, olubaga lunji lw’abantu lwàli lumukulikîre lwamugorha. 43 Lero omukazi walwalaga omududu kurhenga myâka ikumi n’ibiri, erhi abafumu bamuyûsize ebintu na ntâye wahashir’imufumya, 44 amuyisha nyuma, amuhuma oku mukubo gw’ecishûli, na ho na halya ecirhambo câge cahuba. 45 Yezu anacidôsa, erhi: «Ndi ompumirekwo?» Bôshi erhi bahakana, lero Petro n’abâbo bamubwîra, mpu: «Muyigîriza, ngabo y’abantu eyo ekulundumînekwo enakugosire». 46 Yezu, erhi: «Omuntu ampumirekwo, bulya nayumvîrhe obuzibu bwantengamwo». 47 Olya mukazi erhi abona agwâsirwe, anaciyisha, aj’ageramwo omusisi, acirhimba aha magulu gâge, acîshobeka embere z’abantu bôshi, ababwîra ecarhumaga amuhumakwo n’oku afumiraga oku liguma. 48 Anacimubwîra, erhi: «Mwâna wâni, obuyêmêre bwâwe bukufumize; ocigendere n’obuholo». 49 Oku acidwîrhe aderha, muntu muguma wahubukaga emwâge ayish’ibwîra omukulu w’esinagogi, erhi: «Mwâli wâwe amarhengamwo omûka; orhacirhamagya Omuyigîriza. 50 Erhi Yezu ayumva ako kanwa, amubwîra, erhi: «Orhayôbohaga; oyêmêre kwonene, afuma». 51 Erhi ahika omu nyumpa, arhazigaga owamukulikiramwo, orhali Petro na Yowane na Yakôbo, bo n’îshe na nnina wa olya mwâna-nyere. 52 Bôshi erhi badwîrhe bamulakira banabanda endulu. Anaciderha, erhi: «Murhalake, bulya omwâna arhafiri, ci al’îro». 53 Bamushekera, bulya bàli bamanyire bwinjà oku anafire. 54 Yêhe amugwârha okuboko, ayakûza, erhi: «We mwâna, zûka». 55 Omûka gwamushubiramwo, anacizûka ho na halya. Okubundi arhegeka mpu bamuhe ebi alya. 56 Ababusi bâge barhangâla bwenêne; abakomêreza bwenêne mpu ntâye babwîrage ogwo mwanzi.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 8
Some Women Accompany Jesus
1 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ καθεξῆς καὶ αὐτὸς διώδευεν κατὰ πόλιν καὶ κώμην κηρύσσων καὶ εὐαγγελιζόμενος τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ καὶ οἱ δώδεκα σὺν αὐτῷ, 2 καὶ γυναῖκές τινες αἳ ἦσαν τεθεραπευμέναι ἀπὸ πνευμάτων πονηρῶν καὶ ἀσθενειῶν, Μαρία ἡ καλουμένη Μαγδαληνή, ἀφ᾽ ἧς δαιμόνια ἑπτὰ ἐξεληλύθει, 3 καὶ Ἰωάννα γυνὴ Χουζᾶ ἐπιτρόπου Ἡρῴδου καὶ Σουσάννα καὶ ἕτεραι πολλαί, αἵτινες διηκόνουν αὐτοῖς ἐκ τῶν ὑπαρχόντων αὐταῖς.
The Parable of the Sower (Mt 13.1‑9; Mrk 4.1‑9)
4 Συνιόντος δὲ ὄχλου πολλοῦ καὶ τῶν κατὰ πόλιν ἐπιπορευομένων πρὸς αὐτὸν εἶπεν διὰ παραβολῆς 5 Ἐξῆλθεν ὁ σπείρων τοῦ σπεῖραι τὸν σπόρον αὐτοῦ. καὶ ἐν τῷ σπείρειν αὐτὸν ὃ μὲν ἔπεσεν παρὰ τὴν ὁδὸν καὶ κατεπατήθη, καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατέφαγεν αὐτό. 6 καὶ ἕτερον κατέπεσεν ἐπὶ τὴν πέτραν, καὶ φυὲν ἐξηράνθη διὰ τὸ μὴ ἔχειν ἰκμάδα. 7 καὶ ἕτερον ἔπεσεν ἐν μέσῳ τῶν ἀκανθῶν, καὶ συμφυεῖσαι αἱ ἄκανθαι ἀπέπνιξαν αὐτό. 8 καὶ ἕτερον ἔπεσεν εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν καὶ φυὲν ἐποίησεν καρπὸν ἑκατονταπλασίονα. ταῦτα λέγων ἐφώνει, Ὁ ἔχων ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω.
The Purpose of the Parables (Mt 13.10‑17; Mrk 4.10‑12)
9 Ἐπηρώτων δὲ αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ τίς αὕτη εἴη ἡ παραβολή. 10 ὁ δὲ εἶπεν, Ὑμῖν δέδοται γνῶναι τὰ μυστήρια τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ, τοῖς δὲ λοιποῖς ἐν παραβολαῖς, ἵνα βλέποντες μὴ βλέπωσιν καὶ ἀκούοντες μὴ συνιῶσιν.
The Parable of the Sower Explained (Mt 13.18‑23; Mrk 4.13‑20)
11 Ἔστιν δὲ αὕτη ἡ παραβολή• Ὁ σπόρος ἐστὶν ὁ λόγος τοῦ θεοῦ. 12 οἱ δὲ παρὰ τὴν ὁδόν εἰσιν οἱ ἀκούσαντες, εἶτα ἔρχεται ὁ διάβολος καὶ αἴρει τὸν λόγον ἀπὸ τῆς καρδίας αὐτῶν, ἵνα μὴ πιστεύσαντες σωθῶσιν. 13 οἱ δὲ ἐπὶ τῆς πέτρας οἳ ὅταν ἀκούσωσιν μετὰ χαρᾶς δέχονται τὸν λόγον, καὶ οὗτοι ῥίζαν οὐκ ἔχουσιν, οἳ πρὸς καιρὸν πιστεύουσιν καὶ ἐν καιρῷ πειρασμοῦ ἀφίστανται. 14 τὸ δὲ εἰς τὰς ἀκάνθας πεσόν, οὗτοί εἰσιν οἱ ἀκούσαντες, καὶ ὑπὸ μεριμνῶν καὶ πλούτου καὶ ἡδονῶν τοῦ βίου πορευόμενοι συμπνίγονται καὶ οὐ τελεσφοροῦσιν. 15 τὸ δὲ ἐν τῇ καλῇ γῇ, οὗτοί εἰσιν οἵτινες ἐν καρδίᾳ καλῇ καὶ ἀγαθῇ ἀκούσαντες τὸν λόγον κατέχουσιν καὶ καρποφοροῦσιν ἐν ὑπομονῇ.
A Light under a Vessel (Mt 4.21‑25)
16 Οὐδεὶς δὲ λύχνον ἅψας καλύπτει αὐτὸν σκεύει ἢ ὑποκάτω κλίνης τίθησιν, ἀλλ᾽ ἐπὶ λυχνίας τίθησιν, ἵνα οἱ εἰσπορευόμενοι βλέπωσιν τὸ φῶς. 17 οὐ γάρ ἐστιν κρυπτὸν ὃ οὐ φανερὸν γενήσεται οὐδὲ ἀπόκρυφον ὃ οὐ μὴ γνωσθῇ καὶ εἰς φανερὸν ἔλθῃ. 18 βλέπετε οὖν πῶς ἀκούετε• ὃς ἂν γὰρ ἔχῃ, δοθήσεται αὐτῷ• καὶ ὃς ἂν μὴ ἔχῃ, καὶ ὃ δοκεῖ ἔχειν ἀρθήσεται ἀπ᾽ αὐτοῦ.
The Mother and Brothers of Jesus (Mt 12.46‑50; Mrk 3.31‑35)
19 Παρεγένετο δὲ πρὸς αὐτὸν ἡ μήτηρ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ οὐκ ἠδύναντο συντυχεῖν αὐτῷ διὰ τὸν ὄχλον. 20 ἀπηγγέλη δὲ αὐτῷ, Ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ ἀδελφοί σου ἑστήκασιν ἔξω ἰδεῖν θέλοντές σε. 21 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μήτηρ μου καὶ ἀδελφοί μου οὗτοί εἰσιν οἱ τὸν λόγον τοῦ θεοῦ ἀκούοντες καὶ ποιοῦντες.

The Calming of a Storm (Mt 8.23‑27; Mrk 4.35‑41)
22 Ἐγένετο δὲ ἐν μιᾷ τῶν ἡμερῶν καὶ αὐτὸς ἐνέβη εἰς πλοῖον καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Διέλθωμεν εἰς τὸ πέραν τῆς λίμνης, καὶ ἀνήχθησαν. 23 πλεόντων δὲ αὐτῶν ἀφύπνωσεν. καὶ κατέβη λαῖλαψ ἀνέμου εἰς τὴν λίμνην καὶ συνεπληροῦντο καὶ ἐκινδύνευον. 24 προσελθόντες δὲ διήγειραν αὐτὸν λέγοντες, Ἐπιστάτα ἐπιστάτα, ἀπολλύμεθα. ὁ δὲ διεγερθεὶς ἐπετίμησεν τῷ ἀνέμῳ καὶ τῷ κλύδωνι τοῦ ὕδατος• καὶ ἐπαύσαντο καὶ ἐγένετο γαλήνη. 25 εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ποῦ ἡ πίστις ὑμῶν; φοβηθέντες δὲ ἐθαύμασαν λέγοντες πρὸς ἀλλήλους, Τίς ἄρα οὗτός ἐστιν ὅτι καὶ τοῖς ἀνέμοις ἐπιτάσσει καὶ τῷ ὕδατι, καὶ ὑπακούουσιν αὐτῷ;
The Healing of the Gerasene Demoniac (Mt 8.28‑34; Mrk 5.1‑20)
26 Καὶ κατέπλευσαν εἰς τὴν χώραν τῶν Γερασηνῶν, ἥτις ἐστὶν ἀντιπέρα τῆς Γαλιλαίας. 27 ἐξελθόντι δὲ αὐτῷ ἐπὶ τὴν γῆν ὑπήντησεν ἀνήρ τις ἐκ τῆς πόλεως ἔχων δαιμόνια καὶ χρόνῳ ἱκανῷ οὐκ ἐνεδύσατο ἱμάτιον καὶ ἐν οἰκίᾳ οὐκ ἔμενεν ἀλλ᾽ ἐν τοῖς μνήμασιν. 28 ἰδὼν δὲ τὸν Ἰησοῦν ἀνακράξας προσέπεσεν αὐτῷ καὶ φωνῇ μεγάλῃ εἶπεν, Τί ἐμοὶ καὶ σοί, Ἰησοῦ υἱὲ τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου; δέομαί σου, μή με βασανίσῃς. 29 παρήγγειλεν γὰρ τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ ἐξελθεῖν ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου. πολλοῖς γὰρ χρόνοις συνηρπάκει αὐτὸν καὶ ἐδεσμεύετο ἁλύσεσιν καὶ πέδαις φυλασσόμενος καὶ διαρρήσσων τὰ δεσμὰ ἠλαύνετο ὑπὸ τοῦ δαιμονίου εἰς τὰς ἐρήμους. 30 ἐπηρώτησεν δὲ αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς, Τί σοι ὄνομά ἐστιν; ὁ δὲ εἶπεν, Λεγιών, ὅτι εἰσῆλθεν δαιμόνια πολλὰ εἰς αὐτόν. 31 καὶ παρεκάλουν αὐτὸν ἵνα μὴ ἐπιτάξῃ αὐτοῖς εἰς τὴν ἄβυσσον ἀπελθεῖν. 32 Ἦν δὲ ἐκεῖ ἀγέλη χοίρων ἱκανῶν βοσκομένη ἐν τῷ ὄρει• καὶ παρεκάλεσαν αὐτὸν ἵνα ἐπιτρέψῃ αὐτοῖς εἰς ἐκείνους εἰσελθεῖν• καὶ ἐπέτρεψεν αὐτοῖς. 33 ἐξελθόντα δὲ τὰ δαιμόνια ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου εἰσῆλθον εἰς τοὺς χοίρους, καὶ ὥρμησεν ἡ ἀγέλη κατὰ τοῦ κρημνοῦ εἰς τὴν λίμνην καὶ ἀπεπνίγη. 34 ἰδόντες δὲ οἱ βόσκοντες τὸ γεγονὸς ἔφυγον καὶ ἀπήγγειλαν εἰς τὴν πόλιν καὶ εἰς τοὺς ἀγρούς. 35 ἐξῆλθον δὲ ἰδεῖν τὸ γεγονὸς καὶ ἦλθον πρὸς τὸν Ἰησοῦν καὶ εὗρον καθήμενον τὸν ἄνθρωπον ἀφ᾽ οὗ τὰ δαιμόνια ἐξῆλθεν ἱματισμένον καὶ σωφρονοῦντα παρὰ τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ, καὶ ἐφοβήθησαν. 36 ἀπήγγειλαν δὲ αὐτοῖς οἱ ἰδόντες πῶς ἐσώθη ὁ δαιμονισθείς. 37 καὶ ἠρώτησεν αὐτὸν ἅπαν τὸ πλῆθος τῆς περιχώρου τῶν Γερασηνῶν ἀπελθεῖν ἀπ᾽ αὐτῶν, ὅτι φόβῳ μεγάλῳ συνείχοντο αὐτὸς δὲ ἐμβὰς εἰς πλοῖον ὑπέστρεψεν. 38 ἐδεῖτο δὲ αὐτοῦ ὁ ἀνὴρ ἀφ᾽ οὗ ἐξεληλύθει τὰ δαιμόνια εἶναι σὺν αὐτῷ• ἀπέλυσεν δὲ αὐτὸν λέγων, 39 Ὑπόστρεφε εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ διηγοῦ ὅσα σοι ἐποίησεν ὁ θεός. καὶ ἀπῆλθεν καθ᾽ ὅλην τὴν πόλιν κηρύσσων ὅσα ἐποίησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς.

Jairus’ Daughter and the Woman Who Touched Jesus’ Garment
(Mt 9.18‑26; Mrk 5.21‑43)
40 Ἐν δὲ τῷ ὑποστρέφειν τὸν Ἰησοῦν ἀπεδέξατο αὐτὸν ὁ ὄχλος• ἦσαν γὰρ πάντες προσδοκῶντες αὐτόν. 41 καὶ ἰδοὺ ἦλθεν ἀνὴρ ᾧ ὄνομα Ἰάϊρος καὶ οὗτος ἄρχων τῆς συναγωγῆς ὑπῆρχεν, καὶ πεσὼν παρὰ τοὺς πόδας [τοῦ] Ἰησοῦ παρεκάλει αὐτὸν εἰσελθεῖν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ, 42 ὅτι θυγάτηρ μονογενὴς ἦν αὐτῷ ὡς ἐτῶν δώδεκα καὶ αὐτὴ ἀπέθνῃσκεν. Ἐν δὲ τῷ ὑπάγειν αὐτὸν οἱ ὄχλοι συνέπνιγον αὐτόν. 43 καὶ γυνὴ οὖσα ἐν ῥύσει αἵματος ἀπὸ ἐτῶν δώδεκα, ἥτις [ἰατροῖς προσαναλώσασα ὅλον τὸν βίον] οὐκ ἴσχυσεν ἀπ᾽ οὐδενὸς θεραπευθῆναι, 44 προσελθοῦσα ὄπισθεν ἥψατο τοῦ κρασπέδου τοῦ ἱματίου αὐτοῦ καὶ παραχρῆμα ἔστη ἡ ῥύσις τοῦ αἵματος αὐτῆς. 45 καὶ εἶπεν ὁ Ἰησοῦς, Τίς ὁ ἁψάμενός μου; ἀρνουμένων δὲ πάντων εἶπεν ὁ Πέτρος, Ἐπιστάτα, οἱ ὄχλοι συνέχουσίν σε καὶ ἀποθλίβουσιν. 46 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἥψατό μού τις, ἐγὼ γὰρ ἔγνων δύναμιν ἐξεληλυθυῖαν ἀπ᾽ ἐμοῦ. 47 ἰδοῦσα δὲ ἡ γυνὴ ὅτι οὐκ ἔλαθεν, τρέμουσα ἦλθεν καὶ προσπεσοῦσα αὐτῷ δι᾽ ἣν αἰτίαν ἥψατο αὐτοῦ ἀπήγγειλεν ἐνώπιον παντὸς τοῦ λαοῦ καὶ ὡς ἰάθη παραχρῆμα. 48 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῇ, Θυγάτηρ, ἡ πίστις σου σέσωκέν σε• πορεύου εἰς εἰρήνην. 49 Ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος ἔρχεταί τις παρὰ τοῦ ἀρχισυναγώγου λέγων ὅτι Τέθνηκεν ἡ θυγάτηρ σου• μηκέτι σκύλλε τὸν διδάσκαλον. 50 ὁ δὲ Ἰησοῦς ἀκούσας ἀπεκρίθη αὐτῷ, Μὴ φοβοῦ, μόνον πίστευσον, καὶ σωθήσεται. 51 ἐλθὼν δὲ εἰς τὴν οἰκίαν οὐκ ἀφῆκεν εἰσελθεῖν τινα σὺν αὐτῷ εἰ μὴ Πέτρον καὶ Ἰωάννην καὶ Ἰάκωβον καὶ τὸν πατέρα τῆς παιδὸς καὶ τὴν μητέρα. 52 ἔκλαιον δὲ πάντες καὶ ἐκόπτοντο αὐτήν. ὁ δὲ εἶπεν, Μὴ κλαίετε, οὐ γὰρ ἀπέθανεν ἀλλὰ καθεύδει. 53 καὶ κατεγέλων αὐτοῦ εἰδότες ὅτι ἀπέθανεν. 54 αὐτὸς δὲ κρατήσας τῆς χειρὸς αὐτῆς ἐφώνησεν λέγων, Ἡ παῖς, ἔγειρε. 55 καὶ ἐπέστρεψεν τὸ πνεῦμα αὐτῆς καὶ ἀνέστη παραχρῆμα καὶ διέταξεν αὐτῇ δοθῆναι φαγεῖν. 56 καὶ ἐξέστησαν οἱ γονεῖς αὐτῆς• ὁ δὲ παρήγγειλεν αὐτοῖς μηδενὶ εἰπεῖν τὸ γεγονός.
9
Yezu arhuma Entumwa zage (Mt 10, 5, 9-14; Mrk 6, 7-13)
1 Ahamagala balya Ikumi-na-babiri, abahà obuhashe n’obuzibu oku bashetani bôshi n’oku ndwâla mpu bazifumye. 2 Abarhuma okugend’ihanûla Obwâmi bwa Nyamuzinda n’okufumya endwâla. 3 Anacibabwîra, erhi: «Murhahêkaga kantu oku njira, ciru akarhi, ciru oluhago, ciru obuntu, ciru igerha; murhanacihundikiraga bishûli bibiri. 4 Ngasi nyumpa mwankanajamwo, mubêremwo kuhika mugende. 5 N’abâbule okummuyankirira, munarhenge muli lulya lugo, mugukumule akatulo kammuli oku nshando, kubè câgizo cinyu kuli bo». 6 Banacilikûla, bazunguluka ebishagala, bajà bayigîriza Emyanzi y’Akalembe banafumya abalwâla ngasi hôshi.
Herodi na Yezu (Mt 14, 1-2; Mrk 6, 14-16)
7 Mwâmi Herodi anaciyumva oku àli adwîrhe ajira kwôshi; ahaba kurhi ajira, bulya baguma bakag’iderha, mpu: Yowane afûsire omu bafu. 8 «Eliya oyo ogalusire», n’abandi mpu: «Muguma w’omu balêbi ba mîra ofûsire». 9 Naye Herodi, erhi: «Yowane? Ka ntamutwaga irhwe! Aligi ndi oyo ndwîrhe nayumva baderha ntyo?» Akalonzalonza okumubona.
Entumwa zashubûka; Yezu aluza emigati (Mt 14, 13-21; Mrk 6. 30-44; Ywn 6, 1-13)
10 Erhi entumwa zishubûka, zamurhondêreza ebi zajirire byôshi. Anacibayanka, aciyegûla aharhali bantu ebwa cishagala ciguma ciderhwa Betisayida. 11 Ci engabo erhi emanya, yamuguma omu ciralo. Abayankirira bwinjà, abashambalira Emyanzi y’Obwâmi bwa Nyamuzinda, n’abàli balwâla, abafumya. 12 Obwo izûba lyarhondêra okuzonga. Balya Ikumi-na-babiri bamujàho, bamubwîra, mpu: «Lika olu lubaga, lugend’ilonza aha lwahanda n’ebi lwalya omu bishagala n’omu bigala bya hôfi-hôfi, bulya irungu lino rhulimwo». 13 Anacibashuza, erhi: «Mubahe ebi balya mwenene». Nabo, mpu: «Rhurhagwêrhi cindi aha nyuma ya migali irhanu yonene na nfi ibiri. Nkaba rhwêne rhugend’igula ebiryo by’okulisa aba bôshi». 14 Bulya bàli nka balume bihumbi birhânu. Anacibwîra abaganda bage, erhi: «Mubabwârhaze rhudêko rhudêko, ngasi cirundo bantu makumi arhânu». 15 Banakujira, babwârhaza abantu bôshi. 16 Okubundi ayanka erya migali oku eri irhanu na zirya nfi zombi, agalamira emalunga, abigisha, abibega, abihereza abaganda bâge mpu bagabulire olubaga. 17 Banacirya bôshi, bayigurha. Bashûbûza ebyâsigalaga: birhiri ikumi na bibiri bya nshangukizà.
Petro amanya oku Yezu ali Nyamuzinda (Mt 16, 13-16; 20; Mrk 8, 27-30)
18 Lero kwanacibà lusiku luguma, erhi adwîrhe ashenga lwihwêko, erhi ali bo n’abaganda bâge, abadôsa, erhi: «Olubaga kurhi luderha mpu nie ndi?» 19 Banacimushuza, mpu: «Yowane Mubatiza; abandi mpu eliya; abandi mpu muguma omu balêbi ba mîra wafûsire». 20 Ababwîra, erhi: «Ninyu mwe, kurhi muderha mpu nie ndi?» Petro anacishuza, erhi: «Kristu wa Nyamuzinda». 21 Okubundi anacibahanza mpu barbabwîraga ndi.
Yezu abwîra obw’oburhanzi abaganda bâge oku ayish’ibabazibwa (Mt 16, 21; Mrk 8, 31)
22 Erhi: «Mwene-omuntu akwânîne ababale bwenêne n’okunenwa n’abagula, abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano, ayirhwe, n’olusiku lwa kasharhu afûke.»
Ebi owalonz’ishima Yezu arhegesirwe okujira (Mt 16, 24-27; Mrk 8, 34-38)
23 Akababwîra bôshi, erhi: «Owalonz’inshimba, acilahire yenene, abarhule omusalaba gwâge ngasi lusiku, ankulikire. 24 Bulya owâlonze okuciza obuzîne bwâge, ye wâbuheze; ci owâheze obuzîne bwâge nie ntuma, ye wâbucize. 25 Bici kwankakwânana omuntu okubà mwâmi w’igulu lyôshi, erhi ankaciheza erhi okucîshereza yenene? 26 Bulya ngasi yeshi wâbenshonyi nie ntuma n’enderho zâni zirhuma, oyo Mwene-omuntu ayish’imubêra nshonyi, amango ayish’iyisha omu irenge lyâge n’ery’Îshe na bamalahika batagatîfu.
Obwâmi bwa Nyamuzinda buli hôfi (Mt 16, 28; Mrk 9,11)
27 «Mmubwîre okunali: hali baguma muli aba bali aha barhakabona olufu, barhanaj’ibona Obwâmij bwa Nyamuzinda».
Yezu ahinduka obusu (Mt 17, 1-9; Mrk 9, 2-10)
28 Erhi kugera nka nsiku munâni ayûsiz’iderha ebyo binwa, anaciyanka Petro na Yakôbo na Yowane, arheremera oku ntondo, aj’ishenga. 29 Erhi aba akola adwîrhe ashenga, enshusho y’obusu bwâge yahinduka, n’emyambalo yâge yabà myêru, yalangashana. 30 Obwo bantu babiri bakâganira bo naye: bo Mûsa na Eliya. 31 Banacibonekana omu irenge, bakâshambâla emyanzi y’okugendak kwâge ayish’iyunjuliza e Yeruzalemu. 32 Petro n’abâbo erhi bazidohîrwe n’îro. Erhi basinsimuka, babona irenge lyâge, na balya bantu bombibayimanzire bo naye. 33 Erhi abo bantu bayegûka, Petro abwîra Yezu, erhi: «Waliha, kuli kwinjà rhubêre hano; rhuyûbakeho rhuyumpa rhusharhu: higuma hyâwe, ehindi bya Mûsa n’ehindi hya Eliya». Erhi arhacimanyiri bici Adwîrheaderha. 34 Oku acidwîrhe aderha ntyo, olwikungu lwayisha, lwababwîka. Erhi olwikungu lubabwîkira, abaganda barhungwa n’obwôba. 35 N’izù lyanacirhengamwo lulya lwikungu, erhi: «Oyu ye Mugala wâni, ye Mwîshogwa wâni: mumuyumve». 36 Eryo izù erhi liyumvîkana, erhi Yezu akola ali yenene. Banacihulika, mw’ezo nsiku barhabwîraga ndi eci babwîne.
Yezu alibirhakwo shetani w’isirhe (Mt 17, 14-18; Mrk 9, 14-27)
37 Byanacibà ntyo! Erhi buca, bakola bayandagala oku ntondo, ngabo nyinji yamuyishira. 38 Obwo muntu muguma omu lubaga anaciyakûza, erhi: «Mâshi Mwigîriza, nkuhunyire ololekwomugala wâni; bulya ali wa cusha. 39 Shetani anakaz’imugwârha, ho n’aho anagwîrira okuyâma, anamuzunguza, amugalagule kagali kûmu n’okumurhumbya kafula; anayish’imulîka erhi amamuyumy’amîshi, erhi anamuyâgazize. 40 Nahunyire abaganda bâwe nti bamulibirhekwo, ci barhahashire». 41 Yezu anacishuza, erhi: «Er’iburha libula-buyêmêre na linya-mabî, kuhika mangaci nayôrha ninyu erhi kulembera nammulembera? Lerhaga mugala wâwe hano». 42 Nyamwâna erhi ayegera, shetani anacimurhimba oku idaho, amuzunguza anamugalagula kagali kûmu. Yezu anacikankamira olya shetani, afumya omwâna, amugalulira îshe. 43 Bôshi barhangâla banasômerwa n’obukulu bwa Nyamuzinda.
Yezu abwîra abaganda bage obwa kabiri oku ayish’ibabala (Mt 17, 22-23; Mrk 9, 30-32)
Okubundi erhi bôshi babà badwîrhe basômerwa n’ebyo akâg’ijira, anacibwîra abaganda bâge, erhi: 44 «Lolagi mwêhe ebinwa mwabîka emurhima gwinyu: Mwene-omuntu akwânîne ahânwe omu maboko g’abantu». 45 Ci kwônene bôhe barhayumvagya olwo luderho, lwayôrha lufulike mpu lyo barhaluhugûke; banarhînya okumudôsalwo.
Ndi mukulu kulusha abâbo? (Mt 18, 1-5; Mrk 9, 33-37)
46 Ehidali byanacizûka muli bo, mpu: ndi mukulu muli bo kulusha abâbo? 47 Ci Yezu amanya enkengêro z’emurhima gwâbo, ahamagala omwâna w’ecirhaba, amuhira aha burhambi bwâge, 48 anacibabwîra, erhi: «Ngasi wâyankirire oyu mwâna lzîno lyâni lirhuma, erhi nie ayankirîre; bulya oli murhò kulusha abâbomuli mwe, ye mukulul».
Orhali mushombanyi erhi mwîra (Mt 9, 38-40)
49 Yowane anacimubwîra, erhi: «Yâgirwa, rhwabonaga omuntu alibirha kwo abashetani oku lzîno lyâwe, rhwalonz’imuhanza, bulya arhakukulikira haguma nîrhu». 50 Ci Yezu anacimushuza, erhi: «Murhamuhanzagya, bulya orhali mushombanyi winyu erhi mwîra winyu».
IV. Yezu arheremera e Yeruzalemu
Yezu ayankiriwa kubî omu cishagala ciguma e’e Samâriya
51 Erhi ensiku zâge z’okurhenga en’igulu zihikam, anacihiga okujà e Yeruzalemu. 52 Arhuma obugo embere zâge. Nabo balîkûla, bajà omu cishagala ciguma c’Abasamâriya mpu bamurheganyize icumbi. 53 Ci barhamuYankiriragan, bulya ali ayêrekirc e Yeruzalemu. 54 Erhi babona ntyo, abaganda bâge, Yakôbo na Yowane, bamubwîra, mpu: «Yâgirwa, k’olonzize rhurhegeke omuliro gumanuke emalungao, gubasingônole?» 55 Anacihindamuka, abakalihira, erhi: «Murhamanyiri• murhima muci mugwêrhe? 56 Mwene-omuntu arhishag’iheza abantu, ci okubaciza». Banacigwârha enjira y’okujà omu cindi ci shagala.
Ehi owalonz’ibà ntumwa arhegesirwe okujira (Mt 8, 18-22)
57 Erhi babà badwîrhe bagenda, muntu muguma amubwîra, erhi: «Nâkushimba ngasi hôshi wankaja». 58 Yezu anacimushuza, erhi: «Banyambwe bajira obulumba, n’orhunyunyi rhw’omu malunga rhujira enyôgo; Mwene-omuntu yêhe arhajira aha ankaheba irhwe». 59 Abwîra owundi, erhi: «Nkulikira». Naye, erhi: «Waliha, orhang’indika ngend’ibisha larha». 60 Yezu anacimushuza, erhi: Oleke abafù babishe abafù bâbo; wêhe ogend’iyigîriza Obwâmi bwa Nyamuzinda»p. 61 Owundi, erhi: «Waliha, nakukulikira, ci orhang’indika nj’isêzera ab’emwîrhu». 62 Yezu anacimushuza erhi: «Ngasi yeshi wamafumbarha enfuka, akashub’ikabaganaq enyuma, erhi arhakwânîni Obwâmi bwa Nyamuzinda».
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 9
The Mission of the Twelve (Mt 10.5‑15; Mrk 6.7‑13)
1 Συγκαλεσάμενος δὲ τοὺς δώδεκα ἔδωκεν αὐτοῖς δύναμιν καὶ ἐξουσίαν ἐπὶ πάντα τὰ δαιμόνια καὶ νόσους θεραπεύειν 2 καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς κηρύσσειν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ καὶ ἰᾶσθαι [τοὺς ἀσθενεῖς], 3 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μηδὲν αἴρετε εἰς τὴν ὁδόν, μήτε ῥάβδον μήτε πήραν μήτε ἄρτον μήτε ἀργύριον μήτε [ἀνὰ] δύο χιτῶνας ἔχειν. 4 καὶ εἰς ἣν ἂν οἰκίαν εἰσέλθητε, ἐκεῖ μένετε καὶ ἐκεῖθεν ἐξέρχεσθε. 5 καὶ ὅσοι ἂν μὴ δέχωνται ὑμᾶς, ἐξερχόμενοι ἀπὸ τῆς πόλεως ἐκείνης τὸν κονιορτὸν ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν ἀποτινάσσετε εἰς μαρτύριον ἐπ᾽ αὐτούς. 6 ἐξερχόμενοι δὲ διήρχοντο κατὰ τὰς κώμας εὐαγγελιζόμενοι καὶ θεραπεύοντες πανταχοῦ. Herod’s Anxiety (Mt 14.1‑12; Mrk 6.14‑29) 7 Ἤκουσεν δὲ Ἡρῴδης ὁ τετραάρχης τὰ γινόμενα πάντα καὶ διηπόρει διὰ τὸ λέγεσθαι ὑπό τινων ὅτι Ἰωάννης ἠγέρθη ἐκ νεκρῶν, 8 ὑπό τινων δὲ ὅτι Ἠλίας ἐφάνη, ἄλλων δὲ ὅτι προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη. 9 εἶπεν δὲ Ἡρῴδης, Ἰωάννην ἐγὼ ἀπεκεφάλισα• τίς δέ ἐστιν οὗτος περὶ οὗ ἀκούω τοιαῦτα; καὶ ἐζήτει ἰδεῖν αὐτόν.
The Feeding of the Five Thousand (Mt 14.13‑21; Mrk 6.30‑44; Jn 6.1‑14)
10 Καὶ ὑποστρέψαντες οἱ ἀπόστολοι διηγήσαντο αὐτῷ ὅσα ἐποίησαν. καὶ παραλαβὼν αὐτοὺς ὑπεχώρησεν κατ᾽ ἰδίαν εἰς πόλιν καλουμένην Βηθσαϊδά. 11 οἱ δὲ ὄχλοι γνόντες ἠκολούθησαν αὐτῷ• καὶ ἀποδεξάμενος αὐτοὺς ἐλάλει αὐτοῖς περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ, καὶ τοὺς χρείαν ἔχοντας θεραπείας ἰᾶτο. 12 Ἡ δὲ ἡμέρα ἤρξατο κλίνειν προσελθόντες δὲ οἱ δώδεκα εἶπαν αὐτῷ, Ἀπόλυσον τὸν ὄχλον, ἵνα πορευθέντες εἰς τὰς κύκλῳ κώμας καὶ ἀγροὺς καταλύσωσιν καὶ εὕρωσιν ἐπισιτισμόν, ὅτι ὧδε ἐν ἐρήμῳ τόπῳ ἐσμέν. 13 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν. οἱ δὲ εἶπαν, Οὐκ εἰσὶν ἡμῖν πλεῖον ἢ ἄρτοι πέντε καὶ ἰχθύες δύο, εἰ μήτι πορευθέντες ἡμεῖς ἀγοράσωμεν εἰς πάντα τὸν λαὸν τοῦτον βρώματα. 14 ἦσαν γὰρ ὡσεὶ ἄνδρες πεντακισχίλιοι. εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, Κατακλίνατε αὐτοὺς κλισίας [ὡσεὶ] ἀνὰ πεντήκοντα. 15 καὶ ἐποίησαν οὕτως καὶ κατέκλιναν ἅπαντας. 16 λαβὼν δὲ τοὺς πέντε ἄρτους καὶ τοὺς δύο ἰχθύας ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν εὐλόγησεν αὐτοὺς καὶ κατέκλασεν καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς παραθεῖναι τῷ ὄχλῳ. 17 καὶ ἔφαγον καὶ ἐχορτάσθησαν πάντες, καὶ ἤρθη τὸ περισσεῦσαν αὐτοῖς κλασμάτων κόφινοι δώδεκα.
Peter’s Declaration about Jesus (Mt 16.13‑19; Mrk 8.27‑29)
18 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν προσευχόμενον κατὰ μόνας συνῆσαν αὐτῷ οἱ μαθηταί, καὶ ἐπηρώτησεν αὐτοὺς λέγων, Τίνα με λέγουσιν οἱ ὄχλοι εἶναι; 19 οἱ δὲ ἀποκριθέντες εἶπαν, Ἰωάννην τὸν βαπτιστήν, ἄλλοι δὲ Ἠλίαν, ἄλλοι δὲ ὅτι προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη. 20 εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; Πέτρος δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Τὸν χριστὸν τοῦ θεοῦ.
Jesus Foretells His Death and Resurrection (Mt 16.20‑28; Mrk 8.30–9.1)
21 Ὁ δὲ ἐπιτιμήσας αὐτοῖς παρήγγειλεν μηδενὶ λέγειν τοῦτο 22 εἰπὼν ὅτι Δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου πολλὰ παθεῖν καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἀρχιερέων καὶ γραμματέων καὶ ἀποκτανθῆναι καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἐγερθῆναι. 23 Ἔλεγεν δὲ πρὸς πάντας, Εἴ τις θέλει ὀπίσω μου ἔρχεσθαι, ἀρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καθ᾽ ἡμέραν καὶ ἀκολουθείτω μοι. 24 ὃς γὰρ ἂν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι ἀπολέσει αὐτήν• ὃς δ᾽ ἂν ἀπολέσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ οὗτος σώσει αὐτήν. 25 τί γὰρ ὠφελεῖται ἄνθρωπος κερδήσας τὸν κόσμον ὅλον ἑαυτὸν δὲ ἀπολέσας ἢ ζημιωθείς; 26 ὃς γὰρ ἂν ἐπαισχυνθῇ με καὶ τοὺς ἐμοὺς λόγους, τοῦτον ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπαισχυνθήσεται, ὅταν ἔλθῃ ἐν τῇ δόξῃ αὐτοῦ καὶ τοῦ πατρὸς καὶ τῶν ἁγίων ἀγγέλων. 27 λέγω δὲ ὑμῖν ἀληθῶς, εἰσίν τινες τῶν αὐτοῦ ἑστηκότων οἳ οὐ μὴ γεύσωνται θανάτου ἕως ἂν ἴδωσιν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
The Transfiguration of Jesus (Mt 17.1‑8; Mrk 9.2‑8)
28 Ἐγένετο δὲ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ὡσεὶ ἡμέραι ὀκτὼ [καὶ] παραλαβὼν Πέτρον καὶ Ἰωάννην καὶ Ἰάκωβον ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι. 29 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ προσεύχεσθαι αὐτὸν τὸ εἶδος τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἕτερον καὶ ὁ ἱματισμὸς αὐτοῦ λευκὸς ἐξαστράπτων. 30καὶ ἰδοὺ ἄνδρες δύο συνελάλουν αὐτῷ, οἵτινες ἦσαν Μωϋσῆς καὶ Ἠλίας, 31 οἳ ὀφθέντες ἐν δόξῃ ἔλεγον τὴν ἔξοδον αὐτοῦ, ἣν ἤμελλεν πληροῦν ἐν Ἰερουσαλήμ. 32 ὁ δὲ Πέτρος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ ἦσαν βεβαρημένοι ὕπνῳ• διαγρηγορήσαντες δὲ εἶδον τὴν δόξαν αὐτοῦ καὶ τοὺς δύο ἄνδρας τοὺς συνεστῶτας αὐτῷ. 33 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ διαχωρίζεσθαι αὐτοὺς ἀπ᾽ αὐτοῦ εἶπεν ὁ Πέτρος πρὸς τὸν Ἰησοῦν, Ἐπιστάτα, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι, καὶ ποιήσωμεν σκηνὰς τρεῖς, μίαν σοὶ καὶ μίαν Μωϋσεῖ καὶ μίαν Ἠλίᾳ, μὴ εἰδὼς ὃ λέγει. 34 ταῦτα δὲ αὐτοῦ λέγοντος ἐγένετο νεφέλη καὶ ἐπεσκίαζεν αὐτούς• ἐφοβήθησαν δὲ ἐν τῷ εἰσελθεῖν αὐτοὺς εἰς τὴν νεφέλην. 35 καὶ φωνὴ ἐγένετο ἐκ τῆς νεφέλης λέγουσα, Οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἐκλελεγμένος, αὐτοῦ ἀκούετε. 36 καὶ ἐν τῷ γενέσθαι τὴν φωνὴν εὑρέθη Ἰησοῦς μόνος. καὶ αὐτοὶ ἐσίγησαν καὶ οὐδενὶ ἀπήγγειλαν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις οὐδὲν ὧν ἑώρακαν.
The Healing of a Boy with an Unclean Spirit (Mt 17.14‑18; Mrk 9.14‑27)
37 Ἐγένετο δὲ τῇ ἑξῆς ἡμέρᾳ κατελθόντων αὐτῶν ἀπὸ τοῦ ὄρους συνήντησεν αὐτῷ ὄχλος πολύς. 38 καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἀπὸ τοῦ ὄχλου ἐβόησεν λέγων, Διδάσκαλε, δέομαί σου ἐπιβλέψαι ἐπὶ τὸν υἱόν μου, ὅτι μονογενής μοί ἐστιν, 39 καὶ ἰδοὺ πνεῦμα λαμβάνει αὐτὸν καὶ ἐξαίφνης κράζει καὶ σπαράσσει αὐτὸν μετὰ ἀφροῦ καὶ μόγις ἀποχωρεῖ ἀπ᾽ αὐτοῦ συντρῖβον αὐτόν 40 καὶ ἐδεήθην τῶν μαθητῶν σου ἵνα ἐκβάλωσιν αὐτό, καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν. 41 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ὦ γενεὰ ἄπιστος καὶ διεστραμμένη, ἕως πότε ἔσομαι πρὸς ὑμᾶς καὶ ἀνέξομαι ὑμῶν; προσάγαγε ὧδε τὸν υἱόν σου. 42 ἔτι δὲ προσερχομένου αὐτοῦ ἔρρηξεν αὐτὸν τὸ δαιμόνιον καὶ συνεσπάραξεν• ἐπετίμησεν δὲ ὁ Ἰησοῦς τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ καὶ ἰάσατο τὸν παῖδα καὶ ἀπέδωκεν αὐτὸν τῷ πατρὶ αὐτοῦ. 43 ἐξεπλήσσοντο δὲ πάντες ἐπὶ τῇ μεγαλειότητι τοῦ θεοῦ.
Jesus Again Foretells His Death (Mt 17.22‑23; Mrk 9.30‑32)
Πάντων δὲ θαυμαζόντων ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἐποίει εἶπεν πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, 44 Θέσθε ὑμεῖς εἰς τὰ ὦτα ὑμῶν τοὺς λόγους τούτους• ὁ γὰρ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου μέλλει παραδίδοσθαι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων. 45 οἱ δὲ ἠγνόουν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἦν παρακεκαλυμμένον ἀπ᾽ αὐτῶν ἵνα μὴ αἴσθωνται αὐτό, καὶ ἐφοβοῦντο ἐρωτῆσαι αὐτὸν περὶ τοῦ ῥήματος τούτου.
Who is the Greatest? (Mt 18.1‑5; Mrk 9.33‑37)
46 Εἰσῆλθεν δὲ διαλογισμὸς ἐν αὐτοῖς, τὸ τίς ἂν εἴη μείζων αὐτῶν. 47 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἰδὼς τὸν διαλογισμὸν τῆς καρδίας αὐτῶν, ἐπιλαβόμενος παιδίον ἔστησεν αὐτὸ παρ᾽ ἑαυτῷ 48 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὃς ἐὰν δέξηται τοῦτο τὸ παιδίον ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, ἐμὲ δέχεται• καὶ ὃς ἂν ἐμὲ δέξηται, δέχεται τὸν ἀποστείλαντά με• ὁ γὰρ μικρότερος ἐν πᾶσιν ὑμῖν ὑπάρχων οὗτός ἐστιν μέγας.
He Who is Not against You is for You (Mrk 9.38‑40)
49 Ἀποκριθεὶς δὲ Ἰωάννης εἶπεν, Ἐπιστάτα, εἴδομέν τινα ἐν τῷ ὀνόματί σου ἐκβάλλοντα δαιμόνια καὶ ἐκωλύομεν αὐτόν, ὅτι οὐκ ἀκολουθεῖ μεθ᾽ ἡμῶν. 50 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς, Μὴ κωλύετε• ὃς γὰρ οὐκ ἔστιν καθ᾽ ὑμῶν, ὑπὲρ ὑμῶν ἐστιν.
A Samaritan Village Refuses to Receive Jesus
51 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ συμπληροῦσθαι τὰς ἡμέρας τῆς ἀναλήμψεως αὐτοῦ καὶ αὐτὸς τὸ πρόσωπον ἐστήρισεν τοῦ πορεύεσθαι εἰς Ἰερουσαλήμ. 52 καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸ προσώπου αὐτοῦ. καὶ πορευθέντες εἰσῆλθον εἰς κώμην Σαμαριτῶν ὡς ἑτοιμάσαι αὐτῷ 53 καὶ οὐκ ἐδέξαντο αὐτόν, ὅτι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἦν πορευόμενον εἰς Ἰερουσαλήμ. 54 ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης εἶπαν, Κύριε, θέλεις εἴπωμεν πῦρ καταβῆναι ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀναλῶσαι αὐτούς; 55 στραφεὶς δὲ ἐπετίμησεν αὐτοῖς. 56 καὶ ἐπορεύθησαν εἰς ἑτέραν κώμην.
The Would-be Followers of Jesus (Mt 8.19‑22)
57 Καὶ πορευομένων αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ εἶπέν τις πρὸς αὐτόν, Ἀκολουθήσω σοι ὅπου ἐὰν ἀπέρχῃ. 58 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Αἱ ἀλώπεκες φωλεοὺς ἔχουσιν καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνώσεις, ὁ δὲ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἔχει ποῦ τὴν κεφαλὴν κλίνῃ. 59 Εἶπεν δὲ πρὸς ἕτερον, Ἀκολούθει μοι. ὁ δὲ εἶπεν, [Κύριε,] ἐπίτρεψόν μοι ἀπελθόντι πρῶτον θάψαι τὸν πατέρα μου. 60 εἶπεν δὲ αὐτῷ, Ἄφες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτῶν νεκρούς, σὺ δὲ ἀπελθὼν διάγγελλε τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ. 61 Εἶπεν δὲ καὶ ἕτερος, Ἀκολουθήσω σοι, κύριε• πρῶτον δὲ ἐπίτρεψόν μοι ἀποτάξασθαι τοῖς εἰς τὸν οἶκόν μου. 62 εἶπεν δὲ [πρὸς αὐτὸν] ὁ Ἰησοῦς, Οὐδεὶς ἐπιβαλὼν τὴν χεῖρα ἐπ᾽ ἄροτρον καὶ βλέπων εἰς τὰ ὀπίσω εὔθετός ἐστιν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ.
10
Yezu arhuma baganda makumi gali nda na babîri (Mt 9, 37-38; 10,9-16; 11, 21-24; Mrk 6, 8-11)
1 Enyuma ly’aho, Nyakasane ashub’icîshoga bandi makumi gali nda na babiri, abarhuma babiri babiri embere zâge, mpu bamushokolere okujà omu ngasi cishagala na ngasi hantu anâgere yenene. 2 Ababwîra, erhi: «Emyâka y’okusârûlwa eri minji, ci abakozi banyiha; hunagi Nn’emyâka arhume abakozi omu myâka yâge. 3 Mugendage! Mubwîne oku mmurhumire nka bâna-buzi omu karhî ka bacihazi. 4 Murhahekaga mvumba, erhi luhago, erhi nkwêrho, murhanalamusagya ndi omu njira. 5 Ngasi nyumpa mwânajemwo, murha ng’iderha, mpu: «Omurhûla mw’eyi nyumpa!» 6 Mukaba muli omwâna w’omurhûla, omurhûla gwinyu gwanamudêkererakwo; erhi akaba arhamuli, gwanammugalukira mwe nagwo. 7 Munabêre mw’erya nyumpa, mulye munanywekwo ebi banagwêrhe; bulya omukòzi akwânîne oluhembo lwâge. Murhajaga omu n’omu. 8 Ngasi cishagala mwânajemwo, bakammuyankiriramwo, munalye ebi bammurheganyîze; 9 mufumye abalwâla bamuli, munabwîre abantu, mpu: «Obwâmi bwa Nyamuzinda bummuli hôfi». 10 Ci ngasi cishagala mwânajemwo bakabula kummuyankirira, munaje omu mashango gaco, muderhe, mpu: 11 «Ciru n’akatulo k’ecishagala cinyu kali karhunanîre omu nshando, rhukagukumwîre, nti rhummusigireko, ci kwônene mumanyage oku Obwâmi bwa Nyamuzinda buli hôfi». 12 Mmubwîre: olwo lusiku Sodoma ayish’ibabalirwa kulusha eco cishagala. 13 Buhanya bwâwe, Korozayini! Buhanya bwâwe, Betisayida! Bulya ebisômerîne byajizirwe emwinyu, bicijiragwa e Tiri n’e Sidoni, rhinga kurhenga mîra bacibàbazagya banatamale omu luvù, bacîyunjuze. 14 Co cirhumire, olusiku lw’olubanja, Tiri na Sidoni bayish’ibabalirwa kummulusha. 15 Nâwe Kafamaumu, k’omanyire mpu walîha kuhika omu malunga? Wayish’ibungululwa kuhika omu kuzimu. 16 Ngasi ommuyumva, erhi nie ayumvîrhe; n’omugayaguza, erhi nie agayaguzize; n’owangayaguza, erhi olya wantumaga ye agayaguzize».
Ecankarhuma abaganda ba Yezu bashagaluka
17 Balya makumi gali nda na babiri bashubûka banashagalusire, mpu: «Waliha, ciru n’abashetani badwîrhe barhuyumva Izîno lyâwe lirhuma!» 18 Anacibabwîra, erhi: «Nalangire Shetani arhoga emalunga nka mulazo. 19 Neci, nammuhîre obuhashe bw’okulabarha enjoka n’engobe, n’obuhashe bwôshi oku mushombanyi, na ntâco cammubabaze. 20 Ci murhashagalukaga oku kubà Abashetani badwîrhe bammuyumva, ci mushagaluke oku kubà amazîno ginyu gali mayandike omu mpingur».
Emyanzi y’ Akalembe yamanyibwe n’abîrhôhye. Îshe n’Omugala (Mt 11, 25-27)
21 Ho n’aho, Yezu afuduswa na Mûka Mutagatîfu, acîshinga, erhi: «Nkukuzize, Larha, Mwâmi w’empingu n’igulu, bulya ebyo wabifulisire ab’obukengêre bunji n’abîrhonzi, wabifulûlira abîrhôhye. Neci, Larha, bulya kwo walonzize ntyo. 22 Nahîrwe byôshi na Larha, na ntâye oyishi Omugala ye ndi arhanali Îshe, na ntâye oyishi lshe ye ndi arhanali Mugala, erhi oyu Omugala olonzize okumufulûliraye».
Iragi ly’abaganda ba Yezu (Mt 13, 16-17)
23 Okubundi anacihindamukira abaganda bâge, ababwîra kwâbo, erhi: «Iragi ly’amasù gabwîne ebi mudwîrhe mwabona! 24 Bulya, mmubwîre, balêbi na bâmi banji bàcîfinjire okubona ebi mudwîrhe mwabona, barhanabibonaga, n’okuyumva ebi mudwîrhe mwayumva, barhanabiyumvagya!»
Irhegeko lirhanzi omu marhegeko gôshi (Mt 22, 34-40; Mrk 12, 28-31)
25 Obwo mulenga muguma w’Amarhegeko anaciyimanga, alonza okumurhega, amudôsa, erhi: «Waliha Mwigîriza, kurhi nankajira lyo mubona akalamo k’ensiku n’amango?» 26 Anacimubwîra, erhi: «Omu Marhegeko, cici ciyandisirwemwo? Cici osomamwo?» 27 Naye amushuza, erhi: «Okâzigira Nyakasane Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gôshi, n’omûka gwâwe gwôshi n’emisî yâwe yôshi n’obukengêre bwâwe bôshi; n’owinyu nka oku ocîzigira wênene». 28 Yezu amubwîra, erhi: «Washuzize bwinjà; ojire ntyo, wabona akalamo».
Omugani gw’Omusamâriya mwinjà
29 Ci yêhe erhi acilonza okucîrhenza enshonyi, abwîra Yezu, erhi: «Owîrhu ye ndi?» 30 Yezu assuza, erhi: «Muntu muguma arhengaga e Yeruzalemu, ayandagalira e Yeriko, lero agwa omu maboko g’ebishumûsi; erhi bibà byanamunyaga ebi ali adwîrhe byôshi byamanamushurha, byamuleka cirunda, byacîgendera. 31 Mudâhwa muguma anaciyandagala muli eyo njira; erhi amubona, acîgerera. 32 Mulevitis muguma kwo n’okwo, erhi ahahika, amulikira amasù, acizongera. 33 Ci erhi Musamâriyat muguma mubalama amuhikaho n’erhi amubona, amufà lukogo. 34 Anacimujàho, amutungau ebihulu, abidubulirakwo amavurha n’idivayi, amushonêsa oku ndogomi yâge, amuhêka omu k’ebigolo, amulwâza. 35 Erhi buca, ajira magerha mafundo abiri, agahà nn’ak’ebigolo, amubwîra, erhi: «Omulwâze bwinjà, na ngasi côshi wankakolêsa kulusha aho, hano ngaluka, nkulyûle», 36 Muli abo basharhu, ndi odesire mpu ye wâbo olya wagwâga omu mahoko g’ebishumûsi?» 37 Ashuza, erhi: «Olya wamufâga bwonjo». Naye Yezu amubwîra, erhi: «Ogende, nâwe oj’ijira ntyo».
Marta na Mariya
38 Byanacibà ntyo! Erhi babà bali omu njira, Yezu aja omu lugo luguma; mukazi muguma, ye Marta, anacimuyankirira omu mwâge. 39 Oyo mukazi àli agwêrhe omulumuna, izîno lyâge ye Mariya; yêhe acîbwârhalira aha magulu ga Nyakasane, akayumva ebinwa byâge. 40 Naye Marta erhi arhubanukîrwe n’emikolo minji y’okurheganya ebi bamushêgera. Anaciyimuka, amujàho, erhi: «Waliha, k’orhabwîni oku mulumuna wâni andekîre omukolo nienene? Mâshi omumbwîrire angwâse». 41 Nyakasane anacimushuza, erhi: «Marta, Marta, odwîrhe wakoyakoyav wanalibuka na binji; nobwo ciguma conene cikwânîne. 42 Mariya ye wacîshozire omwanya mwinjà kulusha; arhakagunyagwa».

ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 10
The Mission of the Seventy-two
1 Μετὰ δὲ ταῦτα ἀνέδειξεν ὁ κύριος ἑτέρους ἑβδομήκοντα [δύο] καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς ἀνὰ δύο [δύο] πρὸ προσώπου αὐτοῦ εἰς πᾶσαν πόλιν καὶ τόπον οὗ ἤμελλεν αὐτὸς ἔρχεσθαι. 2 ἔλεγεν δὲ πρὸς αὐτούς, Ὁ μὲν θερισμὸς πολύς, οἱ δὲ ἐργάται ὀλίγοι• δεήθητε οὖν τοῦ κυρίου τοῦ θερισμοῦ ὅπως ἐργάτας ἐκβάλῃ εἰς τὸν θερισμὸν αὐτοῦ. 3 ὑπάγετε• ἰδοὺ ἀποστέλλω ὑμᾶς ὡς ἄρνας ἐν μέσῳ λύκων. 4 μὴ βαστάζετε βαλλάντιον, μὴ πήραν, μὴ ὑποδήματα, καὶ μηδένα κατὰ τὴν ὁδὸν ἀσπάσησθε. 5 εἰς ἣν δ᾽ ἂν εἰσέλθητε οἰκίαν, πρῶτον λέγετε, Εἰρήνη τῷ οἴκῳ τούτῳ. 6καὶ ἐὰν ἐκεῖ ᾖ υἱὸς εἰρήνης, ἐπαναπαήσεται ἐπ᾽ αὐτὸν ἡ εἰρήνη ὑμῶν• εἰ δὲ μή γε, ἐφ᾽ ὑμᾶς ἀνακάμψει. 7 ἐν αὐτῇ δὲ τῇ οἰκίᾳ μένετε ἐσθίοντες καὶ πίνοντες τὰ παρ᾽ αὐτῶν• ἄξιος γὰρ ὁ ἐργάτης τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ. μὴ μεταβαίνετε ἐξ οἰκίας εἰς οἰκίαν. 8 καὶ εἰς ἣν ἂν πόλιν εἰσέρχησθε καὶ δέχωνται ὑμᾶς, ἐσθίετε τὰ παρατιθέμενα ὑμῖν 9 καὶ θεραπεύετε τοὺς ἐν αὐτῇ ἀσθενεῖς καὶ λέγετε αὐτοῖς, Ἤγγικεν ἐφ᾽ ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 10 εἰς ἣν δ᾽ ἂν πόλιν εἰσέλθητε καὶ μὴ δέχωνται ὑμᾶς, ἐξελθόντες εἰς τὰς πλατείας αὐτῆς εἴπατε, 11 Καὶ τὸν κονιορτὸν τὸν κολληθέντα ἡμῖν ἐκ τῆς πόλεως ὑμῶν εἰς τοὺς πόδας ἀπομασσόμεθα ὑμῖν• πλὴν τοῦτο γινώσκετε ὅτι ἤγγικεν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 12 λέγω ὑμῖν ὅτι Σοδόμοις ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀνεκτότερον ἔσται ἢ τῇ πόλει ἐκείνῃ.
Woes to Unrepentant Cities (Mt 11.20‑24)
13 Οὐαί σοι, Χοραζίν, οὐαί σοι, Βηθσαϊδά• ὅτι εἰ ἐν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἐγενήθησαν αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ἐν ὑμῖν, πάλαι ἂν ἐν σάκκῳ καὶ σποδῷ καθήμενοι μετενόησαν. 14 πλὴν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἀνεκτότερον ἔσται ἐν τῇ κρίσει ἢ ὑμῖν. 15 καὶ σύ, Καφαρναούμ, μὴ ἕως οὐρανοῦ ὑψωθήσῃ; ἕως τοῦ ᾅδου καταβήσῃ. 16 Ὁ ἀκούων ὑμῶν ἐμοῦ ἀκούει, καὶ ὁ ἀθετῶν ὑμᾶς ἐμὲ ἀθετεῖ• ὁ δὲ ἐμὲ ἀθετῶν ἀθετεῖ τὸν ἀποστείλαντά με.
The Retum of the Seventy-two
17 Ὑπέστρεψαν δὲ οἱ ἑβδομήκοντα [δύο] μετὰ χαρᾶς λέγοντες, Κύριε, καὶ τὰ δαιμόνια ὑποτάσσεται ἡμῖν ἐν τῷ ὀνόματί σου. 18 εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ἐθεώρουν τὸν Σατανᾶν ὡς ἀστραπὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πεσόντα. 19 ἰδοὺ δέδωκα ὑμῖν τὴν ἐξουσίαν τοῦ πατεῖν ἐπάνω ὄφεων καὶ σκορπίων, καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν δύναμιν τοῦ ἐχθροῦ, καὶ οὐδὲν ὑμᾶς οὐ μὴ ἀδικήσῃ. 20 πλὴν ἐν τούτῳ μὴ χαίρετε ὅτι τὰ πνεύματα ὑμῖν ὑποτάσσεται, χαίρετε δὲ ὅτι τὰ ὀνόματα ὑμῶν ἐγγέγραπται ἐν τοῖς οὐρανοῖς.
The Rejoicing of Jesus (Mt 11.25‑27; 13.16‑17)
21 Ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἠγαλλιάσατο [ἐν] τῷ πνεύματι τῷ ἁγίῳ καὶ εἶπεν, Ἐξομολογοῦμαί σοι, πάτερ, κύριε τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῆς γῆς, ὅτι ἀπέκρυψας ταῦτα ἀπὸ σοφῶν καὶ συνετῶν καὶ ἀπεκάλυψας αὐτὰ νηπίοις• ναὶ ὁ πατήρ, ὅτι οὕτως εὐδοκία ἐγένετο ἔμπροσθέν σου. 22 Πάντα μοι παρεδόθη ὑπὸ τοῦ πατρός μου, καὶ οὐδεὶς γινώσκει τίς ἐστιν ὁ υἱὸς εἰ μὴ ὁ πατήρ, καὶ τίς ἐστιν ὁ πατὴρ εἰ μὴ ὁ υἱὸς καὶ ᾧ ἐὰν βούληται ὁ υἱὸς ἀποκαλύψαι. 23 Καὶ στραφεὶς πρὸς τοὺς μαθητὰς κατ᾽ ἰδίαν εἶπεν, Μακάριοι οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ βλέποντες ἃ βλέπετε. 24 λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι πολλοὶ προφῆται καὶ βασιλεῖς ἠθέλησαν ἰδεῖν ἃ ὑμεῖς βλέπετε καὶ οὐκ εἶδαν, καὶ ἀκοῦσαι ἃ ἀκούετε καὶ οὐκ ἤκουσαν. The Good Samaritan 25 Καὶ ἰδοὺ νομικός τις ἀνέστη ἐκπειράζων αὐτὸν λέγων, Διδάσκαλε, τί ποιήσας ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω; 26 ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτόν, Ἐν τῷ νόμῳ τί γέγραπται; πῶς ἀναγινώσκεις; 27 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης [τῆς] καρδίας σου καὶ ἐν ὅλῃ τῇ ψυχῇ σουκαὶ ἐν ὅλῃ τῇ ἰσχύϊ σου καὶ ἐν ὅλῃ τῇ διανοίᾳ σου, καὶ τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν. 28 εἶπεν δὲ αὐτῷ, Ὀρθῶς ἀπεκρίθης• τοῦτο ποίει καὶ ζήσῃ. 29 ὁ δὲ θέλων δικαιῶσαι ἑαυτὸν εἶπεν πρὸς τὸν Ἰησοῦν, Καὶ τίς ἐστίν μου πλησίον; 30 ὑπολαβὼν ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἄνθρωπός τις κατέβαινεν ἀπὸ Ἰερουσαλὴμ εἰς Ἰεριχὼ καὶ λῃσταῖς περιέπεσεν, οἳ καὶ ἐκδύσαντες αὐτὸν καὶ πληγὰς ἐπιθέντες ἀπῆλθον ἀφέντες ἡμιθανῆ. 31 κατὰ συγκυρίαν δὲ ἱερεύς τις κατέβαινεν ἐν τῇ ὁδῷ ἐκείνῃ καὶ ἰδὼν αὐτὸν ἀντιπαρῆλθεν 32 ὁμοίως δὲ καὶ Λευίτης [γενόμενος] κατὰ τὸν τόπον ἐλθὼν καὶ ἰδὼν ἀντιπαρῆλθεν. 33 Σαμαρίτης δέ τις ὁδεύων ἦλθεν κατ᾽ αὐτὸν καὶ ἰδὼν ἐσπλαγχνίσθη, 34 καὶ προσελθὼν κατέδησεν τὰ τραύματα αὐτοῦ ἐπιχέων ἔλαιον καὶ οἶνον, ἐπιβιβάσας δὲ αὐτὸν ἐπὶ τὸ ἴδιον κτῆνος ἤγαγεν αὐτὸν εἰς πανδοχεῖον καὶ ἐπεμελήθη αὐτοῦ. 35 καὶ ἐπὶ τὴν αὔριον ἐκβαλὼν ἔδωκεν δύο δηνάρια τῷ πανδοχεῖ καὶ εἶπεν, Ἐπιμελήθητι αὐτοῦ, καὶ ὅ τι ἂν προσδαπανήσῃς ἐγὼ ἐν τῷ ἐπανέρχεσθαί με ἀποδώσω σοι. 36 τίς τούτων τῶν τριῶν πλησίον δοκεῖ σοι γεγονέναι τοῦ ἐμπεσόντος εἰς τοὺς λῃστάς; 37 ὁ δὲ εἶπεν, Ὁ ποιήσας τὸ ἔλεος μετ᾽ αὐτοῦ. εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Πορεύου καὶ σὺ ποίει ὁμοίως. Visiting Martha and Mary 38 Ἐν δὲ τῷ πορεύεσθαι αὐτοὺς αὐτὸς εἰσῆλθεν εἰς κώμην τινά• γυνὴ δέ τις ὀνόματι Μάρθα ὑπεδέξατο αὐτόν. 39 καὶ τῇδε ἦν ἀδελφὴ καλουμένη Μαριάμ, [ἣ] καὶ παρακαθεσθεῖσα πρὸς τοὺς πόδας τοῦ κυρίου ἤκουεν τὸν λόγον αὐτοῦ. 40 ἡ δὲ Μάρθα περιεσπᾶτο περὶ πολλὴν διακονίαν• ἐπιστᾶσα δὲ εἶπεν, Κύριε, οὐ μέλει σοι ὅτι ἡ ἀδελφή μου μόνην με κατέλιπεν διακονεῖν; εἰπὲ οὖν αὐτῇ ἵνα μοι συναντιλάβηται. 41 ἀποκριθεὶς δὲ εἶπεν αὐτῇ ὁ κύριος, Μάρθα Μάρθα, μεριμνᾷς καὶ θορυβάζῃ περὶ πολλά, 42 ἑνὸς δέ ἐστιν χρεία • Μαριὰμ γὰρ τὴν ἀγαθὴν μερίδα ἐξελέξατο ἥτις οὐκ ἀφαιρεθήσεται αὐτῆς.
11
Oku rhwakashenga Larha (Mt 6, 9-13)
1 Kwanacibà lero erhi ali hantu haguma adwîrhe ashenga, erhi ayûsa, muguma omu baganda bage amubwîra, erhi: «Yâgirwa, orhubwîrize nîrhu okushenga, nka kulya Yowane abwîrizagya abaganda bâge.» 2 Anacibabwîra, erhi:
«Nka mwashenga, mukaderha ntya:
Larha, Izîno lyâwe likuzibwe;
Obwâmi bwawe buyishe;
3 Orhube ene akalyo kîrhu ka ngasi lusiku;
4 Orhubabalire ebyâha bîrhu,
bulya nîrhu rhubabalira ngasi yeshi orhuli omu mwenda;
orhanarhuhiraga omu mashumi».
Omwîra orhagoheka
5 Ababwîra, erhi: «Muguma muli mwe erhi ankaba ajira omwîra, ayish’imutula aha karhî k’obudufu, erhi: «Mwîra wâni, mpoza migati isharhu, 6 bulya omwîra wâni ambalamîre ntanagwêrhi eci namuzimâna». 7 Naye amushuzize omu nyumpa, anamubwîre, erhi: «Orhambere irhwe; mîra lwahamikagwa, nankola ngwishîre n’abâna bâni; ntankacizûka nti nkuhè». 8 Olya erhi ankashub’ikakomamba, mmubwizire oku, ciru ankaba arhazûsiri mpu amuhêre obwîra, anazâka erhi burhe burhuma, amuhe ngasi eci alonza».
Obuhashe bw’ensengero (Mt 7, 7-11; Ywn 14, 13-16)
9 «Nâni mmubwizire: Muhûne mwahâbwa, mulonze mwarhôla, mukomambè mwayigulirwa. 10 Bulya ngasi ohûna anahâbwe, na ngasi olonza anarhôle, n’okomamha oku lumvi anayigulirwe. 11 Mubusi ndi muli mwe, omugala erhi ankamuhûna obuntu, ankamuha ibumba? Nîsi erhi ankamuhûna enfî, ka ankamuhà empiri? 12 Nîsi kandi erhi amuhûne iji, ka ankamuha ihiri? 13 Mwe babî, akaba muyish’ihà abâna binyu ebinjà, Sho w’empingu yêhe k’arhalushe okuhà abamuhûnyire Mûka Mutagatîfu!»
Yezu arhayimbanwa na Belzebubi (Mt 12. 22-29; Mrk 3, 22-27)
14 Anaciba adwîrhe alibirhakwo shetani, n’oyo shetani erhi wa kaduma. Erhi shetani akarhengamwo, kalya kaduma kaderha, n’olubaga lwarhangâla. 15 Ci baguma muli bo baderha, mpu: «Belzebubi, omurhambo w’abashetani, ye ahulusamwo abashetani». 16 N’abandi balonza okumurhangula, bamuhûna ecimanyîso cahubuka oku nkuba. 17 Ci yêhe abona enkengêro zâbo, ababwîra, erhi: Ngasi bwâmi buciberamwo, kuhya buhya, n’enyumpa zanakahongokera oku zindi. 18 Naye shetani, akaba acigabiremwo yenene, kurhi obwâmi bwâge bwankaciyimanga? Bulya mudesire mpu oku buzibu bwa Belzebubi ndibirha kwo bashetani. 19 Akaba oku buzibu bwa Belzebubi ndibirhakwo bashetani, oku buzibu bwa ndi abâna binyuw babalibirhakwo bo? Lero bo bayish’ibà bacîranuzi binyu. 20 Ci akaba oku munwex gwa Nyamuzinda ndibirhakwo bashetani, kwo kuderha oku Obwâmi bwa Nnâmahanga bwayishire eno mwinyu. 21 Entwâli ecibàmbizize ekalalîra enyumpa yâge, ntâye wankahuma oku birugu byâge. 22 Ci erhi hankayisha omulushire burhwâli, akanamuhima, anamunyaga emirasano yôshi ali acikubagire, n’ebi amunyagaga, anabigabaguza».
Orhali na Yezu erhi mushombanyi (Mt 12, 30)
23 «Oyu rhurhali rhwe naye, erhi mushombanyi, n’orharhôla haguma nâni, erhi kushandâza ashandâza».
Omuzimu mubî w’enshubîrizi aminya (Mt 12, 43-45)
24 «Shetani akarhenga omu muntu, anaje ageragera aharhali mîshi, aje alonza ah’arhamûkira. Akahabula, anaderha, erhi: «Ka ncishubirire mulya mwâni narhengaga». 25 Erhi amuhika, anashimâna muli muhyajire munabambirwe bwinjà. 26 Anagenda obwo, alerhe bandi bashetani nda babî kumulusha; n’erhi bajàmwo, banacilambûliramwo. Okubundi obwôrhere buzinda bw’Oyo muntu bwanaba bubî kurhaluka oburhanzi».
lragi ly’okuli
27 Lero oku adwîrhe aderha ntyo, mukazi muguma omu lubaga anaciyakuûza, erhi: «Iragi ly’enda yakuhêkaga n’amabêre gakuyonsagya!» 28 Ci yêhe amushuza, erhi: Iragi lyabo erhi bo abayumva ecinwa ca Nnâmahanga n’okucilanga!»
Ecimanyîso ca Yôna (Mt 12, 38-42)
29 Erhi orhutu rhw’abantu rhumulundûkira, arhondêra okubabwîra, erhi: «Eri iburha liri iburha libî; lyalonza ecimanyîso, n’ecimanyîso ntâco lyâbona ecirhali cimanyîso ca Yônay. 30 Bulya, nka kulya Yôna aberaga abantu b’e Ninive cimanyîsoz, kwo na Mwene-omuntu ayìsh’ibà kuli eri iburha. 31 Omwâmi-kazi w’Ebulyoa ayish’ija lubanja n’eri iburha, aliyâgirize, bulya arhengaga enyuma y’ebihugo mpu ayish’iyumva obushinganya bwa Salomoni; n’olushire Salomoni, y’ono oli hano! 32 Abantu b’e Ninive bayish’ija lubanja n’eri iburha, banaliyâze, bulya bacîyunjuzize erhi bayumva enyigîrizo za Yôna; n’olushire Yôna, y’ono oli hano!»
Omugani gw’akamole (Mt 5, 15; 6, 22-23; Mrk 4, 21)
33 «Ntâye oyakiza akamole okukafulika omu nterulè erhi omu byâsi, ci oku ngondôzo kamanikwa, lyo abajà omu nyumpa babona obulangale. 34 Akamole k’omubiri gwâwe, lyo isù lyâwe. !sù lyâwe likaba ligumaguma, omubiri gwâwe gwôshi gunabè n’obulangashane; ci erhi lyankalwâla, nagwo omubiri gwâwe gwanaba n’omwizimya. 35 Ocidôsc erhi ohulangale bukulimwo burhali mwizimya! 36 Omubiri gwâwe gwôshib gukabà n’obulangale, buzira cirumbu ciri omu mwizimya, gwôshi gwanabêra omu bulangale nka kulya akamole kakumolekera n’obulangale bwâko».
Yezu akalihira Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano (Mt 23, 13-32)
37 Oku acidwîrhe aderha, Mufarizeyi muguma anacimulâlika mpu aj’irya emwâge. Anaciyija, atamala oku cîbo. 38 Erhi abona okwo, olya Mufarizeyi arhondêra acîdesa emurhima mpu arhacîkalabire embere z’okulya. 39 Ci Nyakasane amubwîra, erhi: Mwe Bafarizeyi, mushuka ebiri emugongo gw’akabêhè n’embehe, ci erhi munayunjwîre bushungu n’obubî! 40 Ebi bingolongolo! Owajiraga ebiri emugongo k’arhali ye wajiraga n’ebiri omu ndalâlà? 41 Muhêreze abakenyi ebi mugwêrhe erhikwo, na ntyo byôshi byammubêra bicêse. 42 Ci kwônene, buhanya bwinyu mwe Bafarizeyi, bulya muhâna entûlo y’ementoc n’eruta n’eya ngasi lushogo, mugal’iyibagira obushinganyanya n’obuzigire bwa Nnâmahanga! N’obwo byomukwânîne okurhang’ijira ebyo, buzira okuyibagira ebirhanzi. 43 Buhanya bwinyu, mwe Bafarizeyi, bulya musîma okubwârhala oku ntebe ntanzi omu masinagogi n’okulamusibwa oku mmâna! 44 Buhanya bwinyu, bulya mushusha enshinda zirhabonekana, ciru n’abantu banazigerekwo barhanamanyiri!» 45 Muguma omu bashamuka b’ihano ashuza, erhi: «Muyigîriza, omu kuderha ntyo, kurhujacira orhujacîre nîrhu!» 46 Naye, erhi: «Ninyu mwe bashamuka b’ihano, buhanya bwinyu! Bulya munabarhuze abantu emizigo erhankagalwa, n’obwo mwêne ciru murhayihumakwo n’omunwe gwinyu! 47 Buhanya bwinyu, mwe muyûbakîsa enshinda z’abalêbi, n’obwo basho bo babayirhaga! 48 Ntyo muli bahamîrizi b’ebijiro bya basho, munabiyêmêra; bulya bo babayirhaga, ninyu muyûbaka ebyûsho byâbo! 49 Co cirhumire Obushinganya bwa Nyamuzinda buderha: Nabarhumira abalêbi n’entumwa, bâyirhamwo baguma banabalibuze, 50 lyo eri iburha liyish’idôsibwa omukò gw’abalêbi gwabulajisire kurhenga okulemwa kw’igulu, 51 kurhenga omukò gw’Abeli kuhika omukò gwa Zakariya, owanigiragwa omu kâ-Nyamuzinda ekarhî k’oluhêro n’ahatagatîfu. Okuli, mmubwîre, ebyo byôshi byabarhuzîbwe eri iburha. 52 Buhanya bwinyu, mwe bashamuka b’ihano! Bulya mwayansire olwigulo lw’obumanyed. Mwene murhacimujàga, nabo abàli bamujà, mwabahàgalika!» 53 Erhi ahuluka, abashamuka b’ihano n’Abafarizeyi barhondêra okumukunirira bwenêne n’okumudôkereza binji binji, 54 bakamurhega mpu lyo aderha akanwa karhuma bamushobeka.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 11
Teaching about Prayer (Mt 6.9‑15; 7.7‑11)
1 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν ἐν τόπῳ τινὶ προσευχόμενον, ὡς ἐπαύσατο, εἶπέν τις τῶν μαθητῶν αὐτοῦ πρὸς αὐτόν, Κύριε, δίδαξον ἡμᾶς προσεύχεσθαι, καθὼς καὶ Ἰωάννης ἐδίδαξεν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ. 2 εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ὅταν προσεύχησθε λέγετε, Πάτερ, ἁγιασθήτω τὸ ὄνομά σου ἐλθέτω ἡ βασιλεία σου 3 τὸν ἄρτον ἡμῶν τὸν ἐπιούσιον δίδου ἡμῖν τὸ καθ᾽ ἡμέραν 4 καὶ ἄφες ἡμῖν τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν, καὶ γὰρ αὐτοὶ ἀφίομεν παντὶ ὀφείλοντι ἡμῖν καὶ μὴ εἰσενέγκῃς ἡμᾶς εἰς πειρασμόν. 5 Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τίς ἐξ ὑμῶν ἕξει φίλον καὶ πορεύσεται πρὸς αὐτὸν μεσονυκτίου καὶ εἴπῃ αὐτῷ, Φίλε, χρῆσόν μοι τρεῖς ἄρτους, 6 ἐπειδὴ φίλος μου παρεγένετο ἐξ ὁδοῦ πρός με καὶ οὐκ ἔχω ὃ παραθήσω αὐτῷ 7 κἀκεῖνος ἔσωθεν ἀποκριθεὶς εἴπῃ, Μή μοι κόπους πάρεχε• ἤδη ἡ θύρα κέκλεισται καὶ τὰ παιδία μου μετ᾽ ἐμοῦ εἰς τὴν κοίτην εἰσίν• οὐ δύναμαι ἀναστὰς δοῦναί σοι. 8 λέγω ὑμῖν, εἰ καὶ οὐ δώσει αὐτῷ ἀναστὰς διὰ τὸ εἶναι φίλον αὐτοῦ, διά γε τὴν ἀναίδειαν αὐτοῦ ἐγερθεὶς δώσει αὐτῷ ὅσων χρῄζει. 9 κἀγὼ ὑμῖν λέγω, αἰτεῖτε καὶ δοθήσεται ὑμῖν, ζητεῖτε καὶ εὑρήσετε, κρούετε καὶ ἀνοιγήσεται ὑμῖν 10 πᾶς γὰρ ὁ αἰτῶν λαμβάνει καὶ ὁ ζητῶν εὑρίσκει καὶ τῷ κρούοντι ἀνοιγ[ήσ]εται. 11 τίνα δὲ ἐξ ὑμῶν τὸν πατέρα αἰτήσει ὁ υἱὸς ἰχθύν, καὶ ἀντὶ ἰχθύος ὄφιν αὐτῷ ἐπιδώσει; 12 ἢ καὶ αἰτήσει ᾠόν, ἐπιδώσει αὐτῷ σκορπίον; 13 εἰ οὖν ὑμεῖς πονηροὶ ὑπάρχοντες οἴδατε δόματα ἀγαθὰ διδόναι τοῖς τέκνοις ὑμῶν, πόσῳ μᾶλλον ὁ πατὴρ [ὁ] ἐξ οὐρανοῦ δώσει πνεῦμα ἅγιον τοῖς αἰτοῦσιν αὐτόν.
Jesus and Beelzebul (Mt 12.22‑30; Mrk 3.20‑27)
14 Καὶ ἦν ἐκβάλλων δαιμόνιον [καὶ αὐτὸ ἦν] κωφόν• ἐγένετο δὲ τοῦ δαιμονίου ἐξελθόντος ἐλάλησεν ὁ κωφὸς καὶ ἐθαύμασαν οἱ ὄχλοι. 15 τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν εἶπον, Ἐν Βεελζεβοὺλ τῷ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια 16 ἕτεροι δὲ πειράζοντες σημεῖον ἐξ οὐρανοῦ ἐζήτουν παρ᾽ αὐτοῦ. 17 αὐτὸς δὲ εἰδὼς αὐτῶν τὰ διανοήματα εἶπεν αὐτοῖς, Πᾶσα βασιλεία ἐφ᾽ ἑαυτὴν διαμερισθεῖσα ἐρημοῦται καὶ οἶκος ἐπὶ οἶκον πίπτει. 18 εἰ δὲ καὶ ὁ Σατανᾶς ἐφ᾽ ἑαυτὸν διεμερίσθη, πῶς σταθήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ; ὅτι λέγετε ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλειν με τὰ δαιμόνια. 19 εἰ δὲ ἐγὼ ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, οἱ υἱοὶ ὑμῶν ἐν τίνι ἐκβάλλουσιν; διὰ τοῦτο αὐτοὶ ὑμῶν κριταὶ ἔσονται. 20 εἰ δὲ ἐν δακτύλῳ θεοῦ [ἐγὼ] ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, ἄρα ἔφθασεν ἐφ᾽ ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 21 ὅταν ὁ ἰσχυρὸς καθωπλισμένος φυλάσσῃ τὴν ἑαυτοῦ αὐλήν, ἐν εἰρήνῃ ἐστὶν τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ 22 ἐπὰν δὲ ἰσχυρότερος αὐτοῦ ἐπελθὼν νικήσῃ αὐτόν, τὴν πανοπλίαν αὐτοῦ αἴρει ἐφ᾽ ᾗ ἐπεποίθει καὶ τὰ σκῦλα αὐτοῦ διαδίδωσιν. 23 ὁ μὴ ὢν μετ᾽ ἐμοῦ κατ᾽ ἐμοῦ ἐστιν, καὶ ὁ μὴ συνάγων μετ᾽ ἐμοῦ σκορπίζει.

The Retum of the Unclean Spirit (Mt 12.43‑45)
24 Ὅταν τὸ ἀκάθαρτον πνεῦμα ἐξέλθῃ ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου, διέρχεται δι᾽ ἀνύδρων τόπων ζητοῦν ἀνάπαυσιν καὶ μὴ εὑρίσκον• [τότε] λέγει, Ὑποστρέψω εἰς τὸν οἶκόν μου ὅθεν ἐξῆλθον 25 καὶ ἐλθὸν εὑρίσκει σεσαρωμένον καὶ κεκοσμημένον. 26 τότε πορεύεται καὶ παραλαμβάνει ἕτερα πνεύματα πονηρότερα ἑαυτοῦ ἑπτὰ καὶ εἰσελθόντα κατοικεῖ ἐκεῖ• καὶ γίνεται τὰ ἔσχατα τοῦ ἀνθρώπου ἐκείνου χείρονα τῶν πρώτων.
True Blessedness
27 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ λέγειν αὐτὸν ταῦτα ἐπάρασά τις φωνὴν γυνὴ ἐκ τοῦ ὄχλου εἶπεν αὐτῷ, Μακαρία ἡ κοιλία ἡ βαστάσασά σε καὶ μαστοὶ οὓς ἐθήλασας. 28 αὐτὸς δὲ εἶπεν, Μενοῦν μακάριοι οἱ ἀκούοντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ φυλάσσοντες.
The Demand for a Sing (Mt 12.38‑42; Mrk 8.12)
29 Τῶν δὲ ὄχλων ἐπαθροιζομένων ἤρξατο λέγειν, Ἡ γενεὰ αὕτη γενεὰ πονηρά ἐστιν• σημεῖον ζητεῖ, καὶ σημεῖον οὐ δοθήσεται αὐτῇ εἰ μὴ τὸ σημεῖον Ἰωνᾶ. 30 καθὼς γὰρ ἐγένετο Ἰωνᾶς τοῖς Νινευίταις σημεῖον, οὕτως ἔσται καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου τῇ γενεᾷ ταύτῃ. 31 βασίλισσα νότου ἐγερθήσεται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῶν ἀνδρῶν τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ κατακρινεῖ αὐτούς, ὅτι ἦλθεν ἐκ τῶν περάτων τῆς γῆς ἀκοῦσαι τὴν σοφίαν Σολομῶνος, καὶ ἰδοὺ πλεῖον Σολομῶνος ὧδε. 32 ἄνδρες Νινευῖται ἀναστήσονται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ κατακρινοῦσιν αὐτήν• ὅτι μετενόησαν εἰς τὸ κήρυγμα Ἰωνᾶ, καὶ ἰδοὺ πλεῖον Ἰωνᾶ ὧδε.
The Light of the Body (Mt 5.15; 6.22‑23)
33 Οὐδεὶς λύχνον ἅψας εἰς κρύπτην τίθησιν [οὐδὲ ὑπὸ τὸν μόδιον] ἀλλ᾽ ἐπὶ τὴν λυχνίαν, ἵνα οἱ εἰσπορευόμενοι τὸ φῶς βλέπωσιν. 34 ὁ λύχνος τοῦ σώματός ἐστιν ὁ ὀφθαλμός σου. ὅταν ὁ ὀφθαλμός σου ἁπλοῦς ᾖ, καὶ ὅλον τὸ σῶμά σου φωτεινόν ἐστιν• ἐπὰν δὲ πονηρὸς ᾖ, καὶ τὸ σῶμά σου σκοτεινόν. 35 σκόπει οὖν μὴ τὸ φῶς τὸ ἐν σοὶ σκότος ἐστίν. 36 εἰ οὖν τὸ σῶμά σου ὅλον φωτεινόν, μὴ ἔχον μέρος τι σκοτεινόν, ἔσται φωτεινὸν ὅλον ὡς ὅταν ὁ λύχνος τῇ ἀστραπῇ φωτίζῃ σε.
The Denouncing of the Pharisees and Lawyers (Mt 23.1‑36; Mrk 12.38‑40; Luk 20.45‑47)
37 Ἐν δὲ τῷ λαλῆσαι ἐρωτᾷ αὐτὸν Φαρισαῖος ὅπως ἀριστήσῃ παρ᾽ αὐτῷ• εἰσελθὼν δὲ ἀνέπεσεν. 38 ὁ δὲ Φαρισαῖος ἰδὼν ἐθαύμασεν ὅτι οὐ πρῶτον ἐβαπτίσθη πρὸ τοῦ ἀρίστου. 39 εἶπεν δὲ ὁ κύριος πρὸς αὐτόν, Νῦν ὑμεῖς οἱ Φαρισαῖοι τὸ ἔξωθεν τοῦ ποτηρίου καὶ τοῦ πίνακος καθαρίζετε, τὸ δὲ ἔσωθεν ὑμῶν γέμει ἁρπαγῆς καὶ πονηρίας. 40 ἄφρονες, οὐχ ὁ ποιήσας τὸ ἔξωθεν καὶ τὸ ἔσωθεν ἐποίησεν; 41 πλὴν τὰ ἐνόντα δότε ἐλεημοσύνην, καὶ ἰδοὺ πάντα καθαρὰ ὑμῖν ἐστιν. 42 ἀλλ᾽ οὐαὶ ὑμῖν τοῖς Φαρισαίοις, ὅτι ἀποδεκατοῦτε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ πήγανον καὶ πᾶν λάχανον καὶ παρέρχεσθε τὴν κρίσιν καὶ τὴν ἀγάπην τοῦ θεοῦ• ταῦτα δὲ ἔδει ποιῆσαι κἀκεῖνα μὴ παρεῖναι. 43 οὐαὶ ὑμῖν τοῖς Φαρισαίοις, ὅτι ἀγαπᾶτε τὴν πρωτοκαθεδρίαν ἐν ταῖς συναγωγαῖς καὶ τοὺς ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς. 44 οὐαὶ ὑμῖν, ὅτι ἐστὲ ὡς τὰ μνημεῖα τὰ ἄδηλα, καὶ οἱ ἄνθρωποι [οἱ] περιπατοῦντες ἐπάνω οὐκ οἴδασιν. 45 Ἀποκριθεὶς δέ τις τῶν νομικῶν λέγει αὐτῷ, Διδάσκαλε, ταῦτα λέγων καὶ ἡμᾶς ὑβρίζεις. 46 ὁ δὲ εἶπεν, Καὶ ὑμῖν τοῖς νομικοῖς οὐαί, ὅτι φορτίζετε τοὺς ἀνθρώπους φορτία δυσβάστακτα, καὶ αὐτοὶ ἑνὶ τῶν δακτύλων ὑμῶν οὐ προσψαύετε τοῖς φορτίοις. 47 οὐαὶ ὑμῖν, ὅτι οἰκοδομεῖτε τὰ μνημεῖα τῶν προφητῶν, οἱ δὲ πατέρες ὑμῶν ἀπέκτειναν αὐτούς. 48 ἄρα μάρτυρές ἐστε καὶ συνευδοκεῖτε τοῖς ἔργοις τῶν πατέρων ὑμῶν, ὅτι αὐτοὶ μὲν ἀπέκτειναν αὐτούς, ὑμεῖς δὲ οἰκοδομεῖτε. 49 διὰ τοῦτο καὶ ἡ σοφία τοῦ θεοῦ εἶπεν, Ἀποστελῶ εἰς αὐτοὺς προφήτας καὶ ἀποστόλους, καὶ ἐξ αὐτῶν ἀποκτενοῦσιν καὶ διώξουσιν, 50 ἵνα ἐκζητηθῇ τὸ αἷμα πάντων τῶν προφητῶν τὸ ἐκκεχυμένον ἀπὸ καταβολῆς κόσμου ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης, 51 ἀπὸ αἵματος Ἅβελ ἕως αἵματος Ζαχαρίου τοῦ ἀπολομένου μεταξὺ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τοῦ οἴκου• ναὶ λέγω ὑμῖν, ἐκζητηθήσεται ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης. 52 οὐαὶ ὑμῖν τοῖς νομικοῖς, ὅτι ἤρατε τὴν κλεῖδα τῆς γνώσεως• αὐτοὶ οὐκ εἰσήλθατε καὶ τοὺς εἰσερχομένους ἐκωλύσατε. 53 Κἀκεῖθεν ἐξελθόντος αὐτοῦ ἤρξαντο οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι δεινῶς ἐνέχειν καὶ ἀποστοματίζειν αὐτὸν περὶ πλειόνων, 54 ἐνεδρεύοντες αὐτὸν θηρεῦσαί τι ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ.
12
Okuderha okuli buzira bwôba
1 Erhi engabo nyinji emuzunguluka, ciru baguma bakalabarha abandi, arhondêra okubwîra abaganda bâge, erhi: «Mumanye engezo y’Abafarizeyi, bwo bulyâlya. 2 Ntâco cifulisirwe cirhakafulûlwa, na nt’ihwe lirhakarhulika. 3 Kuziga ebi mwaderhîre omu mwizimya, byôshi byayish’iderhwa izûba lyabasha, n’ecimwajaga mahwe omu kurhwîri muli omu nyumpa, cayish’iyakuzibwa oku mmâna. 4 Mwe bîra bâni, mmubwîzire nti murhayôbohaga abantu bayîrha omubiri, n’enyuma ly’aho babule ecibankashub’ijira. 5 Nkolaga nammuyêreka ndi mukwânine okuyôboha: muyôbohe Olya wankab’amayîrha, akashub’ihasha n’okukweba omu nyenga y’omuliro. Neci, mmubwîzire, y’oyo ye muyôbohagee. 6 Ka bitora birhânu birhagulwa bujuma bubiri? Na ntâcomuli byo ciyibagirwa na Nyamuzinda! 7 Ciru n’emvîri z’irhwe linyu ziri nganje zôshi. Murhayôbohaga; mulushire olugù lw’ebitora. 8 Ka mmubwîre: ngasi yeshi wânkuze embere z’abantu, naye Mwene-omuntu anâmukuze embere za bamalahika ba Nyamuzinda. 9 Ci owandahire embere z’abantu, ayish’ihakanwa embere za bamalahika ba Nyamuzinda. 10 Na ngasi yeshi wajacire Mwene-omuntu, anababalirwe; ci omuntu wâlogorhere Mûka-Mutagatîfu, arhakababalirwaf. 11 Amango mwâhêkwe omu masinagogi n’embere z’abacîranuzi n’abarhegesi, murharhamaga mwarhanya mpu kurhi mwasamba erhi binwa bici mwaderha. 12 Bulya Mûka Mutagatîfu ayish’immubwîra ho na halya ebi mukwânine okuderha».
Okurhahira omurhima omu by’en’igulu
13 Muntu muguma omu lubaga anacimubwîra, erhi: «Waliha Mwigîriza, ombwîrire mwene wîrhu rhugabâne akashambala kîrhu». 14 Anacimushuza, erhi: «Ewe larha, ndi wanjiraga mucîranuzi nîsi mugabi w’ebirugu by’akashambala kinyu?» 15 Okubundi anacibabwîra, erhi: «Mumanye murhabaga ba kajijig, bulya omuntu obuzîne bwâge burhaba omu bunji bw’ebirugu byâge». 16 Anacibatwa omugani, erhi: «Hàli muntu muguma mugale, ishwa lyage lyananaciyêra bwenêne. 17 Anacirhimanya, erhi: «Kurhi najira obu ntagwêrhi aha nahaka emyâka yâni? 18 Acidesa, erhi: «Namamanya oku najira: nkola nâshâba enguli zâni, nyûbake engali kulusha, mwo nâhaka emyâka yâni n’ebirugu byâni byôshi. 19 Obwo mbwîre omurhima gwâni, nti: «We murhima, okola ogwêrhe birugu binji muhako myâka erhali minyi; ojage waluhûka, olye, onywe onajire idinie». 20 Ci Nyamuzinda anacimubwîra, erhi: «Eci cingolongolo! Kali obu budufu bw’ene bayish’ikuyanka omûka! N’ebyo walundisire byayishig’ibà bya ndi obwo?» 21 Kwo ali ntyo ngasi muntu ocilundikira yêne ahâli h’okugalira Nnâmahanga»h.
Okucikubagira Nnâmahanga (Mt 6, 25-33)
22 Okubundi anacibwîra abaganda bâge, erhi: «Co cirhumire mmubwîra: «Murharhanyagya oku buzîne bwinyu mpu bici mwalya n’oku mubiri gwinyu mpu bici mwayambala. 23 Bulya obuzîne bulushire ebiryo n’omubiri gulushire emyambalo. 24 Mulole bahungwe: barharhwera barhanasârûla, barhajira irhindikiro erhi nguli, Nyamuzinda agal’inabalîsa! Ka murhalushiri orhunyunyi bwenêne! 25 Ndi muli mwe, ciru ankahangaza, wankahash’iciyûshûlira ikoro liguma oku buzîne bwâge? 26 Akaba ciru ebinyi biyâbîre obuhashe bwinyu, cirhumirâge mukacirhamya oku bindi? 27 Mulole kurhi obwâso bumera: burhakola burhanaluka. Mmubwîzire oku ciri Salomoni omu irenge lyâge lyôshi arhayambalaga nka hyaso higuma muli rhwo. 28 Kuziga Nnâmahanga akayambika ntyo ehyâsi hiri omu ishwa ene n’irhondo hyakwêbwa omu cibeye, banyamubula-buyêmêre, k’arhammujirire okulushire aho? 29 Murhakâg’irhanya mpu cici mwankalya, nîsi mpu cici wankanywa; mumanye murhacihiraga omu ntanya. 30 Bulya ebyo byôshi bapagani b’en’igulu bo babilonza. Mwêhe Sho ayishi oku mubilagîrirekwo. 31 Kuziga mulonze Obwâmi bwâge, n’ebyo byôshi mwayish’ibiyûshulirwa. 32 Murhayôbohaga, mwe busò busungunu, bulya Sho alonzize okummuha Obwâmi.
Okuguza ebirugu bîrhu n’okuhà abakenyi (Mt 6, 20-21)
33 Muguze ebirugu binyu, murhabâlemwo abakenyi. Mucilukire emvumba zirhashaja, munacibikire omuhako gurhahwa omu mpingu, emunda ecishambo cirhahika n’enundo erhalunda. 34 Bulya aha omuhako gummuli ho n’omurhima gwayish’immuba.
Okucîrheganya n’okubà masù oku mango Nnawîrhu agaluka (Mrk 3, 35: Mt 24, 43-51)
35 Muhwinje bwinjà munafumbarhe orhumole rhwinyu rhutwâne. 36 Mubè nk’abantu bâlinga nnawâbo hano arhenga oku buhya, erhi ayisha lyo bamuyigulira amakomamba oku lumvi. 37 Iragi lyabo abashi nnawâbo ashimâna bali masù hano ayisha! Okuli, mmubwîre, ayish’ikenyera, ababwârhaze aha cibo câge, akabageramwo, abagabulire. 38 Ayishe oku iro lirhanzi, ayishe oku irya-bantu, akabashanga bali ntyo, iragi ly’abo bashi! 39 Muyumve bwinjà: acibaga nnakà ankamanya akasanzi ecishambo cayisha, arhankagoheka ciru ehitya, arhankanaleka enyumpa yâge eberwe. 40 Ntyo ninyu mubè masù, bulya amangomurhishi go Mwene omuntu anayishe». 41 Petro anacimubwîra, erhi: «Waliha, ka rbwenêne otwîre ogomugani, ni bôshi?» 42 Nyakasane ashuza, erhi: «Ndi baderha mpu ali mwimangizi mwîkubagirwa na mwîrhonzi, oyu nnawâbo anasigîre aha mbuga, ayish’ihà abâbo bashi ogwâbomulengo gw’engano omu mango gakwânîne? 43 Iragi ly’oyomushi, oyu nnawâbo ashimâna adwîrhe ajira ntyo hano ayisha! 44 Okuli mmubwîre, ayish’imurhambuza oku byâge byôshi. 45 Kwônene, oyomurhumisi erhi ankaderha emurhima, erhi: «Nnawîrhu alegamir’igaluka», okubundi arhondêre ashûrha abambali n’abambali-kazi, agwîre okulya, okunywa n’okukaluka, 46 nnawâbo oyomushi ayish’iyisha olusiku n’akasanzi arhamanyiri, amukage anamuganjire omu bagoma. 47 Naye omushizi oyishi eci nnawâbo asîma, arhanacirheganye, arhanajire oku nnawâbo alonza, ayish’ishûrhwa empimbo. 48 Naye owakozire ebikwânîne okushûrhirwa, ci arhamanyaga, ayish’inyulikwa, ci arhali bwenêne. Ngasi wahîrwe binji, ayish’idôsibwa binji, na ngasi wabîsîzwe binji, ayish’ilyuzibwa kulusha.
Yezu arhàl’ilêrha murhûla en’igulu (Mrk 10, 38; Mt 10, 34-36)
49 Muliroi nal’ilêrha en’igulu, nanalonza bwenêne guyàke! 50 Ngwêrhe obubatizoj nayish’iyankirira, nampangalîre omurhima kuhika buyunjule! 51 Ka mumanyire mpu murhûla nal’ilêrha en’igulu? Nanga, mmubwîzire, ci kukoza abantu. 52 Bulya kurhenga buno, omu nyumpa ya bantu barhânu, bayish’icîgabamwo basharhu bâlwisa babiri, na babiri balwise basharhu. 53 Abantu bayish’icîgabak, omubusi akoze omugala, n’omwâna akoze îshe; omuzire akoze omwâli, n’omwâli akoze nnina; omukazi akoze omwâlikazi, n’omwâlikazi akoze nnazâla».
Okumanya ebimanyîso by’amango (Mt 16, 2-3; 5, 25-26)
54 Ashub’ibwîra olubaga, erhi: «Mukabona ecitù ciyimuka Ebuzikiro, munayirukire mwaderha, mpu enkuba yamahinda, erhi kwo binali ntyo. 55 Nayo empûsi y’Ebulyo ekahûsa munaderhe, mpu idûrhu lyâba, erhi binali. 56 Ezi ndyâlya, munamanyirire obusù bw’ecihugo n’obw’emalunga! Cirhumirage murhacimanya aga mangol? 57 Cirhuma murhamanya mwenene ecimmukwânîne okujira? 58 Ntyo okahêka oyu muli kadali naye lubanja emwa omucîranuzi, onacisêze muyûkize omu njira, arhag’ikuhêka embere z’omucîranuzi, naye omucîranuzi arhag’ikuha omuganda, n’omuganda arhag’ikuhira omu mpamikwa. 59 Nkubwîre, orhamurhenge orhajaj’ilyûla obujuma buzinda».
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 12
A Waming against Hypocrisy
1 Ἐν οἷς ἐπισυναχθεισῶν τῶν μυριάδων τοῦ ὄχλου, ὥστε καταπατεῖν ἀλλήλους, ἤρξατο λέγειν πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ πρῶτον, Προσέχετε ἑαυτοῖς ἀπὸ τῆς ζύμης, ἥτις ἐστὶν ὑπόκρισις, τῶν Φαρισαίων. 2 οὐδὲν δὲ συγκεκαλυμμένον ἐστὶν ὃ οὐκ ἀποκαλυφθήσεται καὶ κρυπτὸν ὃ οὐ γνωσθήσεται. 3 ἀνθ᾽ ὧν ὅσα ἐν τῇ σκοτίᾳ εἴπατε ἐν τῷ φωτὶ ἀκουσθήσεται, καὶ ὃ πρὸς τὸ οὖς ἐλαλήσατε ἐν τοῖς ταμείοις κηρυχθήσεται ἐπὶ τῶν δωμάτων.
Whom to Fear (Mt 10.28‑31)
4 Λέγω δὲ ὑμῖν τοῖς φίλοις μου, μὴ φοβηθῆτε ἀπὸ τῶν ἀποκτεινόντων τὸ σῶμα καὶ μετὰ ταῦτα μὴ ἐχόντων περισσότερόν τι ποιῆσαι. 5 ὑποδείξω δὲ ὑμῖν τίνα φοβηθῆτε• φοβήθητε τὸν μετὰ τὸ ἀποκτεῖναι ἔχοντα ἐξουσίαν ἐμβαλεῖν εἰς τὴν γέενναν. ναὶ λέγω ὑμῖν, τοῦτον φοβήθητε. 6 οὐχὶ πέντε στρουθία πωλοῦνται ἀσσαρίων δύο; καὶ ἓν ἐξ αὐτῶν οὐκ ἔστιν ἐπιλελησμένον ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 7 ἀλλὰ καὶ αἱ τρίχες τῆς κεφαλῆς ὑμῶν πᾶσαι ἠρίθμηνται. μὴ φοβεῖσθε• πολλῶν στρουθίων διαφέρετε.
Confessing Christ before Men (Mt 10.32‑33; 12.32; 10.19‑20)
8 Λέγω δὲ ὑμῖν, πᾶς ὃς ἂν ὁμολογήσῃ ἐν ἐμοὶ ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ὁμολογήσει ἐν αὐτῷ ἔμπροσθεν τῶν ἀγγέλων τοῦ θεοῦ 9 ὁ δὲ ἀρνησάμενός με ἐνώπιον τῶν ἀνθρώπων ἀπαρνηθήσεται ἐνώπιον τῶν ἀγγέλων τοῦ θεοῦ. 10 καὶ πᾶς ὃς ἐρεῖ λόγον εἰς τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου, ἀφεθήσεται αὐτῷ• τῷ δὲ εἰς τὸ ἅγιον πνεῦμα βλασφημήσαντι οὐκ ἀφεθήσεται. 11 ὅταν δὲ εἰσφέρωσιν ὑμᾶς ἐπὶ τὰς συναγωγὰς καὶ τὰς ἀρχὰς καὶ τὰς ἐξουσίας, μὴ μεριμνήσητε πῶς ἢ τί ἀπολογήσησθε ἢ τί εἴπητε 12 τὸ γὰρ ἅγιον πνεῦμα διδάξει ὑμᾶς ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἃ δεῖ εἰπεῖν.
The Parable of the Rich Fool
13 Εἶπεν δέ τις ἐκ τοῦ ὄχλου αὐτῷ, Διδάσκαλε, εἰπὲ τῷ ἀδελφῷ μου μερίσασθαι μετ᾽ ἐμοῦ τὴν κληρονομίαν. 14 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ἄνθρωπε, τίς με κατέστησεν κριτὴν ἢ μεριστὴν ἐφ᾽ ὑμᾶς; 15 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Ὁρᾶτε καὶ φυλάσσεσθε ἀπὸ πάσης πλεονεξίας, ὅτι οὐκ ἐν τῷ περισσεύειν τινὶ ἡ ζωὴ αὐτοῦ ἐστιν ἐκ τῶν ὑπαρχόντων αὐτῷ. 16 Εἶπεν δὲ παραβολὴν πρὸς αὐτοὺς λέγων, Ἀνθρώπου τινὸς πλουσίου εὐφόρησεν ἡ χώρα. 17 καὶ διελογίζετο ἐν ἑαυτῷ λέγων, Τί ποιήσω, ὅτι οὐκ ἔχω ποῦ συνάξω τοὺς καρπούς μου; 18 καὶ εἶπεν, Τοῦτο ποιήσω, καθελῶ μου τὰς ἀποθήκας καὶ μείζονας οἰκοδομήσω καὶ συνάξω ἐκεῖ πάντα τὸν σῖτον καὶ τὰ ἀγαθά μου 19 καὶ ἐρῶ τῇ ψυχῇ μου, Ψυχή, ἔχεις πολλὰ ἀγαθὰ κείμενα εἰς ἔτη πολλά• ἀναπαύου, φάγε, πίε, εὐφραίνου. 20 εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεός, Ἄφρων, ταύτῃ τῇ νυκτὶ τὴν ψυχήν σου ἀπαιτοῦσιν ἀπὸ σοῦ• ἃ δὲ ἡτοίμασας, τίνι ἔσται; 21 οὕτως ὁ θησαυρίζων ἑαυτῷ καὶ μὴ εἰς θεὸν πλουτῶν. Care and Anxiety (Mt 6.25‑34, 19‑21) 22 Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς [αὐτοῦ], Διὰ τοῦτο λέγω ὑμῖν• μὴ μεριμνᾶτε τῇ ψυχῇ τί φάγητε, μηδὲ τῷ σώματι τί ἐνδύσησθε. 23 ἡ γὰρ ψυχὴ πλεῖόν ἐστιν τῆς τροφῆς καὶ τὸ σῶμα τοῦ ἐνδύματος. 24 κατανοήσατε τοὺς κόρακας ὅτι οὐ σπείρουσιν οὐδὲ θερίζουσιν, οἷς οὐκ ἔστιν ταμεῖον οὐδὲ ἀποθήκη, καὶ ὁ θεὸς τρέφει αὐτούς• πόσῳ μᾶλλον ὑμεῖς διαφέρετε τῶν πετεινῶν. 25 τίς δὲ ἐξ ὑμῶν μεριμνῶν δύναται ἐπὶ τὴν ἡλικίαν αὐτοῦ προσθεῖναι πῆχυν; 26 εἰ οὖν οὐδὲ ἐλάχιστον δύνασθε, τί περὶ τῶν λοιπῶν μεριμνᾶτε; 27 κατανοήσατε τὰ κρίνα πῶς αὐξάνει• οὐ κοπιᾷ οὐδὲ νήθει • λέγω δὲ ὑμῖν, οὐδὲ Σολομὼν ἐν πάσῃ τῇ δόξῃ αὐτοῦ περιεβάλετο ὡς ἓν τούτων. 28 εἰ δὲ ἐν ἀγρῷ τὸν χόρτον ὄντα σήμερον καὶ αὔριον εἰς κλίβανον βαλλόμενον ὁ θεὸς οὕτως ἀμφιέζει, πόσῳ μᾶλλον ὑμᾶς, ὀλιγόπιστοι. 29 καὶ ὑμεῖς μὴ ζητεῖτε τί φάγητε καὶ τί πίητε καὶ μὴ μετεωρίζεσθε 30 ταῦτα γὰρ πάντα τὰ ἔθνη τοῦ κόσμου ἐπιζητοῦσιν, ὑμῶν δὲ ὁ πατὴρ οἶδεν ὅτι χρῄζετε τούτων. 31πλὴν ζητεῖτε τὴν βασιλείαν αὐτοῦ, καὶ ταῦτα προστεθήσεται ὑμῖν. 32 Μὴ φοβοῦ, τὸ μικρὸν ποίμνιον, ὅτι εὐδόκησεν ὁ πατὴρ ὑμῶν δοῦναι ὑμῖν τὴν βασιλείαν. 33 Πωλήσατε τὰ ὑπάρχοντα ὑμῶν καὶ δότε ἐλεημοσύνην• ποιήσατε ἑαυτοῖς βαλλάντια μὴ παλαιούμενα, θησαυρὸν ἀνέκλειπτον ἐν τοῖς οὐρανοῖς, ὅπου κλέπτης οὐκ ἐγγίζει οὐδὲ σὴς διαφθείρει 34 ὅπου γάρ ἐστιν ὁ θησαυρὸς ὑμῶν, ἐκεῖ καὶ ἡ καρδία ὑμῶν ἔσται.

Watchful Servants (Mt 24.45‑51)
35 Ἔστωσαν ὑμῶν αἱ ὀσφύες περιεζωσμέναι καὶ οἱ λύχνοι καιόμενοι 36 καὶ ὑμεῖς ὅμοιοι ἀνθρώποις προσδεχομένοις τὸν κύριον ἑαυτῶν πότε ἀναλύσῃ ἐκ τῶν γάμων, ἵνα ἐλθόντος καὶ κρούσαντος εὐθέως ἀνοίξωσιν αὐτῷ. 37 μακάριοι οἱ δοῦλοι ἐκεῖνοι, οὓς ἐλθὼν ὁ κύριος εὑρήσει γρηγοροῦντας• ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι περιζώσεται καὶ ἀνακλινεῖ αὐτοὺς καὶ παρελθὼν διακονήσει αὐτοῖς. 38 κἂν ἐν τῇ δευτέρᾳ κἂν ἐν τῇ τρίτῃ φυλακῇ ἔλθῃ καὶ εὕρῃ οὕτως, μακάριοί εἰσιν ἐκεῖνοι. 39 τοῦτο δὲ γινώσκετε ὅτι εἰ ᾔδει ὁ οἰκοδεσπότης ποίᾳ ὥρᾳ ὁ κλέπτης ἔρχεται, οὐκ ἂν ἀφῆκεν διορυχθῆναι τὸν οἶκον αὐτοῦ. 40 καὶ ὑμεῖς γίνεσθε ἕτοιμοι, ὅτι ᾗ ὥρᾳ οὐ δοκεῖτε ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἔρχεται. 41 Εἶπεν δὲ ὁ Πέτρος, Κύριε, πρὸς ἡμᾶς τὴν παραβολὴν ταύτην λέγεις ἢ καὶ πρὸς πάντας; 42 καὶ εἶπεν ὁ κύριος, Τίς ἄρα ἐστὶν ὁ πιστὸς οἰκονόμος ὁ φρόνιμος, ὃν καταστήσει ὁ κύριος ἐπὶ τῆς θεραπείας αὐτοῦ τοῦ διδόναι ἐν καιρῷ [τὸ] σιτομέτριον; 43 μακάριος ὁ δοῦλος ἐκεῖνος, ὃν ἐλθὼν ὁ κύριος αὐτοῦ εὑρήσει ποιοῦντα οὕτως. 44 ἀληθῶς λέγω ὑμῖν ὅτι ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτοῦ καταστήσει αὐτόν. 45 ἐὰν δὲ εἴπῃ ὁ δοῦλος ἐκεῖνος ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ, Χρονίζει ὁ κύριός μου ἔρχεσθαι, καὶ ἄρξηται τύπτειν τοὺς παῖδας καὶ τὰς παιδίσκας, ἐσθίειν τε καὶ πίνειν καὶ μεθύσκεσθαι, 46 ἥξει ὁ κύριος τοῦ δούλου ἐκείνου ἐν ἡμέρᾳ ᾗ οὐ προσδοκᾷ καὶ ἐν ὥρᾳ ᾗ οὐ γινώσκει, καὶ διχοτομήσει αὐτὸν καὶ τὸ μέρος αὐτοῦ μετὰ τῶν ἀπίστων θήσει. 47 ἐκεῖνος δὲ ὁ δοῦλος ὁ γνοὺς τὸ θέλημα τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ μὴ ἑτοιμάσας ἢ ποιήσας πρὸς τὸ θέλημα αὐτοῦ δαρήσεται πολλάς 48 ὁ δὲ μὴ γνούς, ποιήσας δὲ ἄξια πληγῶν δαρήσεται ὀλίγας. παντὶ δὲ ᾧ ἐδόθη πολύ, πολὺ ζητηθήσεται παρ᾽ αὐτοῦ, καὶ ᾧ παρέθεντο πολύ, περισσότερον αἰτήσουσιν αὐτόν.
Jesus the Cause of Division (Mt 10.34‑36)
49 Πῦρ ἦλθον βαλεῖν ἐπὶ τὴν γῆν, καὶ τί θέλω εἰ ἤδη ἀνήφθη. 50 βάπτισμα δὲ ἔχω βαπτισθῆναι, καὶ πῶς συνέχομαι ἕως ὅτου τελεσθῇ. 51 δοκεῖτε ὅτι εἰρήνην παρεγενόμην δοῦναι ἐν τῇ γῇ; οὐχί, λέγω ὑμῖν, ἀλλ᾽ ἢ διαμερισμόν. 52 ἔσονται γὰρ ἀπὸ τοῦ νῦν πέντε ἐν ἑνὶ οἴκῳ διαμεμερισμένοι, τρεῖς ἐπὶ δυσὶν καὶ δύο ἐπὶ τρισίν, 53 διαμερισθήσονται πατὴρ ἐπὶ υἱῷ καὶ υἱὸς ἐπὶ πατρί, μήτηρ ἐπὶ τὴν θυγατέρα καὶ θυγάτηρ ἐπὶ τὴν μητέρα, πενθερὰ ἐπὶ τὴν νύμφην αὐτῆς καὶ νύμφη ἐπὶ τὴν πενθεράν.
Disceming the Time (Mt 16.2‑3)
54 Ἔλεγεν δὲ καὶ τοῖς ὄχλοις, Ὅταν ἴδητε [τὴν] νεφέλην ἀνατέλλουσαν ἐπὶ δυσμῶν, εὐθέως λέγετε ὅτι Ὄμβρος ἔρχεται, καὶ γίνεται οὕτως 55 καὶ ὅταν νότον πνέοντα, λέγετε ὅτι Καύσων ἔσται, καὶ γίνεται. 56 ὑποκριταί, τὸ πρόσωπον τῆς γῆς καὶ τοῦ οὐρανοῦ οἴδατε δοκιμάζειν, τὸν καιρὸν δὲ τοῦτον πῶς οὐκ οἴδατε δοκιμάζειν;

Settling with Your Accuser (Mt 5.25‑26)
57 Τί δὲ καὶ ἀφ᾽ ἑαυτῶν οὐ κρίνετε τὸ δίκαιον; 58 ὡς γὰρ ὑπάγεις μετὰ τοῦ ἀντιδίκου σου ἐπ᾽ ἄρχοντα, ἐν τῇ ὁδῷ δὸς ἐργασίαν ἀπηλλάχθαι ἀπ᾽ αὐτοῦ, μήποτε κατασύρῃ σε πρὸς τὸν κριτήν, καὶ ὁ κριτής σε παραδώσει τῷ πράκτορι, καὶ ὁ πράκτωρ σε βαλεῖ εἰς φυλακήν. 59 λέγω σοι, οὐ μὴ ἐξέλθῃς ἐκεῖθεν, ἕως καὶ τὸ ἔσχατον λεπτὸν ἀποδῷς.
13
Okucîyunjuza n’okuyêmêra amalumwa
1 Muli ako kasanzi hanaciyisha abantu, bamubwîra emyanzi ya balya Bagalileya Bilato agushaga omukò gwâbo omu gw’enterekêro zâbo. 2 Anacibashuza, ababwîra, erhi: «Ewe, ka mumanyire mpu abo Bagalileya bàgwêrhe ebyâha kurhaluka abâbo Bagalileya bôshi, okwenge bamalibuzibwa ntyo? 3 Mmubwîzire oku nanga! Ci akaba murhacîyunjuzizi, mweshi kwo mwânahungumuka ntyo. 4 Nîsi erhi balya ikumi na munâni bahoneragwa n’omutungo omu Silowe, ka mwamanya mpu bo babihire kurhaluka abâbo b’e Yeruzalemi bôshi? 5 Mmubwizire oku nanga! Ci akaba murhacîyunjuzizim, mweshi kwo mwânahirigirha ntyo».
Omugani gw’omulehe gurhayâna
6 Ashub’ibabwîra ogu mugani, erhi: «Muntu muguma àli agwêrhe omulehe omu lukoma lwâge lw’emizâbîbu. Ayish’al’ilonza amalehe kuli gwo, arhagabonaga. 7 Anacibwîra okonda lulya lukoma, erhi: «Ekola myâka isharhu eno erhi nyisha nd’ilonza amalehe kw’ogu mulehe, ntanagabona. Lero ogutwe; cici gucirîrakwo obudaka?» 8 Naye amushuza, amubwîra, erhi: «Mâshi Waliha, oshub’iguleka, ogu mwâka naguyûhirire nguhirekwo n’emyâvu. 9 Nkaba gwayâna lero… N’akaba nanga, oyish’igutwa.»
Yezu afumya omukazi ògonyahire olwa-Sabato
10 Anaciba adwîrhe ayigîriza omu sinagogi olwa-Sabato. 11 Mwàli mukazi muguma olimwo shetani w’obuzamba kurhenga byanda ikumi na munâni; erhi àgonyahire arhankanahash’icîyimusa. 12 Erhi Yezu amubona, amuhamagala, anamubwîra, erhi: «Ewe nyoko, wamafuma obuzamba bwâwe!» 13 Okubundi amuhirakwo amaboko. Ho na halya, anacigonyôka, akuza Nyamuzinda. 14 Ci omukulu w’esinagogi akunira, bulya Yezu amafumya omuntu omu lwa-Sabato. Anacibwîra olubaga, erhi: «Ensiku z’okukola ziri ndarhu; muli ezo nsiku mukayisha mufumibwe, ci arhali omu lwa-Sabato». 15 Nyakasane anacishuza, erhi: «Ezi ndyâlya! Ka ngasi muntu muli mwe arhahulusa enkafu erhi endogomi yâge omu lusiku lwa Sabato, aj’iyinywêsa? 16 N’oyu mwâli w’Abrahamu wàli oziringisirwe na shetani kurhenga myâka ikumi na munâni, k’arhàli akwânîne yeki ashwêkûlwe ezi ngoyi olwa-Sabato?» 17 Erhi aderha ntyo, enshonyi zagwârha abashombanyi bâge boshî, ci olubaga lwôhe lwôshi lwasîma ebirhangâzo byôshi akâg’ijira.
Omugani gw’emogomogo y’emburho y’esinapi (Mt 13, 31-32, Mrk 4, 30-32)
18 Anaciderha, erhi: «Lwiganyo luci nankashushanya Obwâmi bwa Nyamuzinda? Cici nankabugererakwo? 19 Kwo buli nka mogomogo y’emburho y’esinapin omuntu ayankaga, ayimîra omu kwâge; yakula yanaba murhi, orhunyunyi rhw’emalunga rhwayish’ikayûbaka omu mashami gâgwo».
Omugani gw’olwango (Mt 13, 33)
20 Ashub’iderha, erhi: «Cici nankagererakwoo Obwâmi bwa Nyamuzinda? 21 Kwo buli nka lwango omukazi ayankaga, aluheba omu nshâno ya mirengo isharhu, kuhika yôshi yalinda ebumbugurhap».
Omuhango mufunda. Obwâmi bwa Nyamuzinda bwanyagwa Abayahudi buhâbwe abapagani (Mt 7, 13-14; 25, 10-12; 7, 22-23; 8, 11-12; 19, 30; Mrk 10, 31)
22 Aj’agera omu bishagala n’omu ngo, erhi aj’ayigîriza anali omu njira y’okujà e Yeruzalemu. 23 Muntu muguma amubwîra, erhi: «Waliha, ka banyi bâyôkoke?» 24 Anacibashuza, erhi: «Mucisêze okugerera omu muhango mufunda; bulya, mmubwîre, banji bayish’ilonza okugera barhanahashe. 25 Amango nnanyumpa aba amayimuka amanahamika olumvi, ninyu mwamayôrha embuga, murhondêra mwakomamba, mpu: «Mâshi Waliha, orhuyigulire nîrhu», ayish’immushuza, erhi: «Ntishi muli ba ngahi». 26 Ninyu obwo mwârhondêre okumubwîra, mpu: «Rhwalîre rhwananywa haguma nâwe, wayigîrize n’emwîrhu». 27 Naye anâmushuze, erhi: «Ntishi muli ba ngahi; ntengiho, mujè aha ntashigirwa, mwe banyankola-maligo mweshi!» 28 Lyo muwayish’ihôgera n’okukenyeza amîno, mubona Abrahamu n’Izaki na Yakôbo n’abalêbi bôshi omu Bwâmi bwa Nyamuzinda, ninyu mubona oku mwakabulîrwe embuga. 29 Bayish’ihubuka Ebushoshokeroq n’Ebuzikiro bw’izûba, Emwênè n’Emukondwè, bayish’ishangîra Obwâmi bwa Nyamuzinda. 30 Neci, hali abazinda bâbe barhanzir, hali n’abarhanzi bâbe bazinda».
Obwengûza bwa Herodi
31 Aho honênè, baguma omu Bafarizeyi bamujàho, banamubwîra, mpu: «Ogende, orhenge kuno, bulya Herodi alalîre okukuniga». 32 Anacibashuza, erhi: «Mugende, muj’ibwîra oyo nyambwe ntyâla: «K’orhabwîni, ndwîrhe nalibirhakwo bashetani, ndwîrhe nafumya abantu ene n’irhondo, n’olusiku lwa kasharhu nyûkirizes! 33 Ci ene n’irhondo na lisirhondot kukwânîne ngende, bulya kurhali kwinjà omulêbi afire omurhali omu Yeruzalemu.
Yeruzalemu, Yeruzalemu! (Mt 23, 37-39)
34 «Yeruzalemu, Yeruzalemu! Obu oniga abalêbi n’okubanda entumwa bakurhumirwe amabuye, kanga nalonzize okukumakuma abâna bâwe nka kulya engoko eyûbarhira abanangoko bayo omu byûbi… orhanalonzagya! 35 Mumanyage! obu mukola mwâlekerwa enyumpa yinyu mushaka. Neci, mmubwîzire oku murhakacishub’imbona kuhika olusiku mwâderhe, mpu: Aganze oyishire oku izîno lya Nyakasane!»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 13
Repent or Perish
1 Παρῆσαν δέ τινες ἐν αὐτῷ τῷ καιρῷ ἀπαγγέλλοντες αὐτῷ περὶ τῶν Γαλιλαίων ὧν τὸ αἷμα Πιλᾶτος ἔμιξεν μετὰ τῶν θυσιῶν αὐτῶν. 2 καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Δοκεῖτε ὅτι οἱ Γαλιλαῖοι οὗτοι ἁμαρτωλοὶ παρὰ πάντας τοὺς Γαλιλαίους ἐγένοντο, ὅτι ταῦτα πεπόνθασιν; 3 οὐχί, λέγω ὑμῖν, ἀλλ᾽ ἐὰν μὴ μετανοῆτε πάντες ὁμοίως ἀπολεῖσθε. 4 ἢ ἐκεῖνοι οἱ δεκαοκτὼ ἐφ᾽ οὓς ἔπεσεν ὁ πύργος ἐν τῷ Σιλωὰμ καὶ ἀπέκτεινεν αὐτούς, δοκεῖτε ὅτι αὐτοὶ ὀφειλέται ἐγένοντο παρὰ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τοὺς κατοικοῦντας Ἰερουσαλήμ; 5 οὐχί, λέγω ὑμῖν, ἀλλ᾽ ἐὰν μὴ μετανοῆτε πάντες ὡσαύτως ἀπολεῖσθε.

The Parable of the Barren Fig Tree
6 Ἔλεγεν δὲ ταύτην τὴν παραβολήν• Συκῆν εἶχέν τις πεφυτευμένην ἐν τῷ ἀμπελῶνι αὐτοῦ, καὶ ἦλθεν ζητῶν καρπὸν ἐν αὐτῇ καὶ οὐχ εὗρεν. 7 εἶπεν δὲ πρὸς τὸν ἀμπελουργόν, Ἰδοὺ τρία ἔτη ἀφ᾽ οὗ ἔρχομαι ζητῶν καρπὸν ἐν τῇ συκῇ ταύτῃ καὶ οὐχ εὑρίσκω• ἔκκοψον [οὖν] αὐτήν, ἱνατί καὶ τὴν γῆν καταργεῖ; 8 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς λέγει αὐτῷ, Κύριε, ἄφες αὐτὴν καὶ τοῦτο τὸ ἔτος, ἕως ὅτου σκάψω περὶ αὐτὴν καὶ βάλω κόπρια, 9 κἂν μὲν ποιήσῃ καρπὸν εἰς τὸ μέλλον• εἰ δὲ μή γε, ἐκκόψεις αὐτήν.
The Healing of a Crippled Woman on the Sabbath
10 Ἦν δὲ διδάσκων ἐν μιᾷ τῶν συναγωγῶν ἐν τοῖς σάββασιν. 11 καὶ ἰδοὺ γυνὴ πνεῦμα ἔχουσα ἀσθενείας ἔτη δεκαοκτὼ καὶ ἦν συγκύπτουσα καὶ μὴ δυναμένη ἀνακύψαι εἰς τὸ παντελές. 12 ἰδὼν δὲ αὐτὴν ὁ Ἰησοῦς προσεφώνησεν καὶ εἶπεν αὐτῇ, Γύναι, ἀπολέλυσαι τῆς ἀσθενείας σου, 13 καὶ ἐπέθηκεν αὐτῇ τὰς χεῖρας• καὶ παραχρῆμα ἀνωρθώθη καὶ ἐδόξαζεν τὸν θεόν. 14 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἀρχισυνάγωγος, ἀγανακτῶν ὅτι τῷ σαββάτῳ ἐθεράπευσεν ὁ Ἰησοῦς, ἔλεγεν τῷ ὄχλῳ ὅτι Ἓξ ἡμέραι εἰσὶν ἐν αἷς δεῖ ἐργάζεσθαι• ἐν αὐταῖς οὖν ἐρχόμενοι θεραπεύεσθε καὶ μὴ τῇ ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου. 15 ἀπεκρίθη δὲ αὐτῷ ὁ κύριος καὶ εἶπεν, Ὑποκριταί, ἕκαστος ὑμῶν τῷ σαββάτῳ οὐ λύει τὸν βοῦν αὐτοῦ ἢ τὸν ὄνον ἀπὸ τῆς φάτνης καὶ ἀπαγαγὼν ποτίζει; 16 ταύτην δὲ θυγατέρα Ἀβραὰμ οὖσαν, ἣν ἔδησεν ὁ Σατανᾶς ἰδοὺ δέκα καὶ ὀκτὼ ἔτη, οὐκ ἔδει λυθῆναι ἀπὸ τοῦ δεσμοῦ τούτου τῇ ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου; 17 καὶ ταῦτα λέγοντος αὐτοῦ κατῃσχύνοντο πάντες οἱ ἀντικείμενοι αὐτῷ, καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἔχαιρεν ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ἐνδόξοις τοῖς γινομένοις ὑπ᾽ αὐτοῦ.
The Parables of the Mustard Seed and the Leaven (Mt 13.31‑33; Mrk 4.30‑32)
18 Ἔλεγεν οὖν, Τίνι ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ καὶ τίνι ὁμοιώσω αὐτήν; 19 ὁμοία ἐστὶν κόκκῳ σινάπεως, ὃν λαβὼν ἄνθρωπος ἔβαλεν εἰς κῆπον ἑαυτοῦ, καὶ ηὔξησεν καὶ ἐγένετο εἰς δένδρον, καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατεσκήνωσεν ἐν τοῖς κλάδοις αὐτοῦ. 20 Καὶ πάλιν εἶπεν, Τίνι ὁμοιώσω τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ; 21 ὁμοία ἐστὶν ζύμῃ, ἣν λαβοῦσα γυνὴ [ἐν]έκρυψεν εἰς ἀλεύρου σάτα τρία ἕως οὗ ἐζυμώθη ὅλον.
The Narrow Door (Mt 7.13‑14, 21‑23)
22 Καὶ διεπορεύετο κατὰ πόλεις καὶ κώμας διδάσκων καὶ πορείαν ποιούμενος εἰς Ἱεροσόλυμα. 23 εἶπεν δέ τις αὐτῷ, Κύριε, εἰ ὀλίγοι οἱ σῳζόμενοι; ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, 24 Ἀγωνίζεσθε εἰσελθεῖν διὰ τῆς στενῆς θύρας, ὅτι πολλοί, λέγω ὑμῖν, ζητήσουσιν εἰσελθεῖν καὶ οὐκ ἰσχύσουσιν. 25 ἀφ᾽ οὗ ἂν ἐγερθῇ ὁ οἰκοδεσπότης καὶ ἀποκλείσῃ τὴν θύραν καὶ ἄρξησθε ἔξω ἑστάναι καὶ κρούειν τὴν θύραν λέγοντες, Κύριε, ἄνοιξον ἡμῖν, καὶ ἀποκριθεὶς ἐρεῖ ὑμῖν, Οὐκ οἶδα ὑμᾶς πόθεν ἐστέ. 26 τότε ἄρξεσθε λέγειν, Ἐφάγομεν ἐνώπιόν σου καὶ ἐπίομεν καὶ ἐν ταῖς πλατείαις ἡμῶν ἐδίδαξας 27 καὶ ἐρεῖ λέγων ὑμῖν, Οὐκ οἶδα [ὑμᾶς] πόθεν ἐστέ • ἀπόστητε ἀπ᾽ ἐμοῦ πάντες ἐργάται ἀδικίας. 28 ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων, ὅταν ὄψησθε Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακὼβ καὶ πάντας τοὺς προφήτας ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ, ὑμᾶς δὲ ἐκβαλλομένους ἔξω. 29 καὶ ἥξουσιν ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ δυσμῶν καὶ ἀπὸ βορρᾶ καὶ νότου καὶ ἀνακλιθήσονται ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ. 30 καὶ ἰδοὺ εἰσὶν ἔσχατοι οἳ ἔσονται πρῶτοι καὶ εἰσὶν πρῶτοι οἳ ἔσονται ἔσχατοι.
The Lament over Jerusalem (Mt 23.37‑39
31 Ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ προσῆλθάν τινες Φαρισαῖοι λέγοντες αὐτῷ, Ἔξελθε καὶ πορεύου ἐντεῦθεν, ὅτι Ἡρῴδης θέλει σε ἀποκτεῖναι. 32 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες εἴπατε τῇ ἀλώπεκι ταύτῃ, Ἰδοὺ ἐκβάλλω δαιμόνια καὶ ἰάσεις ἀποτελῶ σήμερον καὶ αὔριον καὶ τῇ τρίτῃ τελειοῦμαι. 33 πλὴν δεῖ με σήμερον καὶ αὔριον καὶ τῇ ἐχομένῃ πορεύεσθαι, ὅτι οὐκ ἐνδέχεται προφήτην ἀπολέσθαι ἔξω Ἰερουσαλήμ. 34 Ἰερουσαλὴμ Ἰερουσαλήμ, ἡ ἀποκτείνουσα τοὺς προφήτας καὶ λιθοβολοῦσα τοὺς ἀπεσταλμένους πρὸς αὐτήν, ποσάκις ἠθέλησα ἐπισυνάξαι τὰ τέκνα σου ὃν τρόπον ὄρνις τὴν ἑαυτῆς νοσσιὰν ὑπὸ τὰς πτέρυγας, καὶ οὐκ ἠθελήσατε. 35 ἰδοὺ ἀφίεται ὑμῖν ὁ οἶκος ὑμῶν. λέγω [δὲ] ὑμῖν, οὐ μὴ ἴδητέ με ἕως [ἥξει ὅτε] εἴπητε,Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου.
14
Yezu afumya omuntu w’akabunda olwa-Sabato (Mt 12, 11; Luk 13, 15)
1 Okuhandi, olwa sabato Yezu anacija omu mwa mukulu muguma w’omu Bafarizeyi, lwa-sabato, mpu ayikule, nabo bakàmuhengûza. 2 Obwo erhi muntu muguma walwâla akabunda ali embere zâge. 3 Yezu anacibwîra abashamuka b’ihano n’Abafarizeyi, erhi: «Ewe, ka kuyêmêrîrwe okufumya omu lwa-Sabato erhi Nanga?» 4 Bagumagumya. Anaciyanka olya mulwaâla, amufumya, amulika. 5 Okubundi ababwîra, erhi: «Ndi muli mwe, omugala, nîsi erhi enkafu yâge yankarhogera emugoke, alek’iyizikûla ho na halya omu lwa-Sabato?» 6 Banacibula oku bankamushuza.
Okucîshoga ebibwârhalo (Mt 23, 12)
7 Okubundi atwa abàli balâlisirwe omugani, bulya amabona okubacîshoga ebibwârhalo by’embere. Anacibabwîra, erhi: 8 «Nka oli mulâlike oku buhya, orhahîra mpu ocidêkereze oku ntebe ntanzi, bulya erhi omukengwa kukulusha ankayisha anali mulâlike naye, 9 owammulâlika mwe naye alek’ikubwîra, erhi: «Hundusa oyu oku ntebe», lyo orhaj’itamala n’enshonyi oku ntebe y’enyuma. 10 Ci irhondo okalâlikwa, onagend’icitamalira oku ntebe nzinda, lyo owakulâlikaga, hano ayisha, akubwîra, erhi: «Mwîra wâni, yegera embere! Obwo wanakengwa na balya muli balâlike mwe nabo. 11 Bulya ngasi muntu ocikuza arhôhibwa, naye ocirhôhya akuzibwa».
Abakwânîne okulâlikwa
12 Anacibwîra n’olya wali omulâlisire, erhi: «Nka wajira idinie lya mûshi erhi lya bijingo, orhalâlikaga bîra bâwe, erhi bene winyu, erhi ab’omulala gwinyu, erhi bâlungwè bâwe bagale, lyo barhish’ikulâlika nabo, lunalek’ibà luhembo lwâwe. 13 Ci nka wajira idinie, onahamagale abakenyi, ebirema, abakunagizi n’emihûrha. 14 Obwo wanayish’ibona iragi, kulya kubà barhagwêrhi eci bakugalulira! Bulya wayish’igalulirwa aha bufûke bw’abimâna».
Abalâlike balahiraga okuyisha (Mt 22, 2-20)
15 Muguma wa muli balya balâlike, erhi ayumva ntyo, amubwîra, erhi: «Iragi lyâge owânalye oku biryo by’omu Bwâmi bwa Nyamuzinda!» 16 Naye anacimushuza, erhi: «Muntu muguma anacijira idinie, alâlika bantu banji. 17 Erhi amango g’okulya gahika, arhuma omwambali mpu aj’ilâlûla abalâlike, erhi: «Mpu muyishage, bulya byôshi biri birheganye». 18 Ci bôhe babà nka balaganîne bôshi, barhondêra okuhûna obwonjo. Omurhanzi, erhi: «Nzind’igula ishwa, kukwânîne ngend’ilirhangula; nkuhunyire, ombabalire». 19 Owundi, erhi: «Nzind’igula mahali arhânu ga nkafuu, nkol’ij’igagereza, nkuhunyire, ombabalire». 20 Owundi aderha, erhi: «Nzind’ija omu buhya, co cirhumire ntayisha». 21 Olya muganda erhi agaluka, abwîra nnawâbo okwo. Nnanyumpa anacikunira, abwîra omwambali, erhi: «Okanye, ojè omu mashanganizo n’omu njira, ngasi bali bakenyi n’ebirema, n’emihûrha, n’abakunagizi, obalêrhe». 22 Omwambali, erhi: «Waliha, najizire nk’oku warhegekaga, n’obugali ho biciri». 23 Nnawâbo olya mushi amubwîra, erhi: «Ogonye engo n’enjira, osêze abantu bayishe, kuhika enyumpa yâni eyunjule. 24 Bulya mmubwîzire oku balya bantu bali balalike barhâbayize ciru n’omuguma oku idinie lyâni».
Owalonz’ishimba Yezu aleke byôshi
25 Ngabo nyinji yamukulikira. Anacihindamuka, ababwîra, erhi: 26 «Omuntu walonz’inshimba, akaba arhashombiri îshe, na nnina, na mukâge, n’abâna bâge, na bene wâbo, na bâli bâbo, ciru n’obuzîne bwâge, arhankabà muganda wâni. 27 N’orhabarhwiri omusalaba gwâge, akankulikira, arhankabà muganda wâni. 28 Ndi muli mwe, akalonz’iyûbaka omutungo, arharhang’ibwârhala, akaganja bici gwafa n’okulola erhi agwêrhe ezaguyunjuza; 29 arhag’ibanda eciriba busha arhanayunjuze omutungo, lyo n’abantu bagera barhamushekera, mpu: 30 «Loli omuntu warhondêraga okuyûbaka, lero ayabirwa n’okuyunjuza!» 31 Nîsi, mwâmi ohi wankarhabâla mpu aj’ilwîsa owîbo mwâmi, abule kurhang’ibwarhala agerêreze erhi n’omurhwe gwâge gwa bihumbi ikumi ahash’ikoza owâbo nn’ebihumbi makumi abiri? 32 Bulya erhi ankarhînya, anarhuma obugo, owâbo aciri kulî, ahûne mpu bayumvanye. 33 Ntyo ninyu kwo na kuguma: ngasi yeshi orhalesiri ebi ajira, byôshi, arhankabà muganda wâni.
Olwiganyo lw’omunyu (Mt 5, 13; Mrk 9, 50)
34 Omunyu gubà mwinjà. Ci kwônene erhi gwankagaga, bici gwankacilungwamwo? 35 Gurhankacikwânana omu ishwa ciru erhi oku câvu: gwanakabulirwa erubala. Ogwêrhe amarhwîri g’okuyumva, ayumve!»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 14
The Healing of the Man with Dropsy
1 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐλθεῖν αὐτὸν εἰς οἶκόν τινος τῶν ἀρχόντων [τῶν] Φαρισαίων σαββάτῳ φαγεῖν ἄρτον καὶ αὐτοὶ ἦσαν παρατηρούμενοι αὐτόν. 2 καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπός τις ἦν ὑδρωπικὸς ἔμπροσθεν αὐτοῦ. 3 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς τοὺς νομικοὺς καὶ Φαρισαίους λέγων, Ἔξεστιν τῷ σαββάτῳ θεραπεῦσαι ἢ οὔ; 4 οἱ δὲ ἡσύχασαν. καὶ ἐπιλαβόμενος ἰάσατο αὐτὸν καὶ ἀπέλυσεν. 5 καὶ πρὸς αὐτοὺς εἶπεν, Τίνος ὑμῶν υἱὸς ἢ βοῦς εἰς φρέαρ πεσεῖται, καὶ οὐκ εὐθέως ἀνασπάσει αὐτὸν ἐν ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου; 6 καὶ οὐκ ἴσχυσαν ἀνταποκριθῆναι πρὸς ταῦτα.
A Lesson to Guests and a Host
7 Ἔλεγεν δὲ πρὸς τοὺς κεκλημένους παραβολήν, ἐπέχων πῶς τὰς πρωτοκλισίας ἐξελέγοντο, λέγων πρὸς αὐτούς, 8 Ὅταν κληθῇς ὑπό τινος εἰς γάμους, μὴ κατακλιθῇς εἰς τὴν πρωτοκλισίαν, μήποτε ἐντιμότερός σου ᾖ κεκλημένος ὑπ᾽ αὐτοῦ, 9 καὶ ἐλθὼν ὁ σὲ καὶ αὐτὸν καλέσας ἐρεῖ σοι, Δὸς τούτῳ τόπον, καὶ τότε ἄρξῃ μετὰ αἰσχύνης τὸν ἔσχατον τόπον κατέχειν. 10 ἀλλ᾽ ὅταν κληθῇς, πορευθεὶς ἀνάπεσε εἰς τὸν ἔσχατον τόπον, ἵνα ὅταν ἔλθῃ ὁ κεκληκώς σε ἐρεῖ σοι, Φίλε, προσανάβηθι ἀνώτερον• τότε ἔσται σοι δόξα ἐνώπιον πάντων τῶν συνανακειμένων σοι. 11 ὅτι πᾶς ὁ ὑψῶν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται, καὶ ὁ ταπεινῶν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται. 12 Ἔλεγεν δὲ καὶ τῷ κεκληκότι αὐτόν, Ὅταν ποιῇς ἄριστον ἢ δεῖπνον, μὴ φώνει τοὺς φίλους σου μηδὲ τοὺς ἀδελφούς σου μηδὲ τοὺς συγγενεῖς σου μηδὲ γείτονας πλουσίους, μήποτε καὶ αὐτοὶ ἀντικαλέσωσίν σε καὶ γένηται ἀνταπόδομά σοι. 13 ἀλλ᾽ ὅταν δοχὴν ποιῇς, κάλει πτωχούς, ἀναπείρους, χωλούς, τυφλούς 14 καὶ μακάριος ἔσῃ, ὅτι οὐκ ἔχουσιν ἀνταποδοῦναί σοι, ἀνταποδοθήσεται γάρ σοι ἐν τῇ ἀναστάσει τῶν δικαίων.
The Parable of the Great Banquet (Mt 22.1‑10)
15 Ἀκούσας δέ τις τῶν συνανακειμένων ταῦτα εἶπεν αὐτῷ, Μακάριος ὅστις φάγεται ἄρτον ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ. 16 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ἄνθρωπός τις ἐποίει δεῖπνον μέγα, καὶ ἐκάλεσεν πολλοὺς 17 καὶ ἀπέστειλεν τὸν δοῦλον αὐτοῦ τῇ ὥρᾳ τοῦ δείπνου εἰπεῖν τοῖς κεκλημένοις, Ἔρχεσθε, ὅτι ἤδη ἕτοιμά ἐστιν. 18 καὶ ἤρξαντο ἀπὸ μιᾶς πάντες παραιτεῖσθαι. ὁ πρῶτος εἶπεν αὐτῷ, Ἀγρὸν ἠγόρασα καὶ ἔχω ἀνάγκην ἐξελθὼν ἰδεῖν αὐτόν• ἐρωτῶ σε, ἔχε με παρῃτημένον. 19 καὶ ἕτερος εἶπεν, Ζεύγη βοῶν ἠγόρασα πέντε καὶ πορεύομαι δοκιμάσαι αὐτά• ἐρωτῶ σε, ἔχε με παρῃτημένον. 20 καὶ ἕτερος εἶπεν, Γυναῖκα ἔγημα καὶ διὰ τοῦτο οὐ δύναμαι ἐλθεῖν. 21 καὶ παραγενόμενος ὁ δοῦλος ἀπήγγειλεν τῷ κυρίῳ αὐτοῦ ταῦτα. τότε ὀργισθεὶς ὁ οἰκοδεσπότης εἶπεν τῷ δούλῳ αὐτοῦ, Ἔξελθε ταχέως εἰς τὰς πλατείας καὶ ῥύμας τῆς πόλεως καὶ τοὺς πτωχοὺς καὶ ἀναπείρους καὶ τυφλοὺς καὶ χωλοὺς εἰσάγαγε ὧδε. 22 καὶ εἶπεν ὁ δοῦλος, Κύριε, γέγονεν ὃ ἐπέταξας, καὶ ἔτι τόπος ἐστίν. 23 καὶ εἶπεν ὁ κύριος πρὸς τὸν δοῦλον, Ἔξελθε εἰς τὰς ὁδοὺς καὶ φραγμοὺς καὶ ἀνάγκασον εἰσελθεῖν, ἵνα γεμισθῇ μου ὁ οἶκος 24 λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς τῶν ἀνδρῶν ἐκείνων τῶν κεκλημένων γεύσεταί μου τοῦ δείπνου.
The Cost of Discipleship (Mt 10.37‑38)
25 Συνεπορεύοντο δὲ αὐτῷ ὄχλοι πολλοί, καὶ στραφεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς, 26 Εἴ τις ἔρχεται πρός με καὶ οὐ μισεῖ τὸν πατέρα ἑαυτοῦ καὶ τὴν μητέρα καὶ τὴν γυναῖκα καὶ τὰ τέκνα καὶ τοὺς ἀδελφοὺς καὶ τὰς ἀδελφὰς ἔτι τε καὶ τὴν ψυχὴν ἑαυτοῦ, οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής. 27 ὅστις οὐ βαστάζει τὸν σταυρὸν ἑαυτοῦ καὶ ἔρχεται ὀπίσω μου, οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής. 28 τίς γὰρ ἐξ ὑμῶν θέλων πύργον οἰκοδομῆσαι οὐχὶ πρῶτον καθίσας ψηφίζει τὴν δαπάνην, εἰ ἔχει εἰς ἀπαρτισμόν; 29 ἵνα μήποτε θέντος αὐτοῦ θεμέλιον καὶ μὴ ἰσχύοντος ἐκτελέσαι πάντες οἱ θεωροῦντες ἄρξωνται αὐτῷ ἐμπαίζειν 30 λέγοντες ὅτι Οὗτος ὁ ἄνθρωπος ἤρξατο οἰκοδομεῖν καὶ οὐκ ἴσχυσεν ἐκτελέσαι. 31 ἢ τίς βασιλεὺς πορευόμενος ἑτέρῳ βασιλεῖ συμβαλεῖν εἰς πόλεμον οὐχὶ καθίσας πρῶτον βουλεύσεται εἰ δυνατός ἐστιν ἐν δέκα χιλιάσιν ὑπαντῆσαι τῷ μετὰ εἴκοσι χιλιάδων ἐρχομένῳ ἐπ᾽ αὐτόν; 32 εἰ δὲ μή γε, ἔτι αὐτοῦ πόρρω ὄντος πρεσβείαν ἀποστείλας ἐρωτᾷ τὰ πρὸς εἰρήνην. 33 οὕτως οὖν πᾶς ἐξ ὑμῶν ὃς οὐκ ἀποτάσσεται πᾶσιν τοῖς ἑαυτοῦ ὑπάρχουσιν οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής.
Tasteless Salt (Mt 5.13; Mrk 9.50)
34 Καλὸν οὖν τὸ ἅλας• ἐὰν δὲ καὶ τὸ ἅλας μωρανθῇ, ἐν τίνι ἀρτυθήσεται; 35 οὔτε εἰς γῆν οὔτε εἰς κοπρίαν εὔθετόν ἐστιν, ἔξω βάλλουσιν αὐτό. ὁ ἔχων ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω.
15
Migani isharhu y’olukogo lwa Nyamuzinda:
1 Obwo abavurhisa n’abanyabyâha bamulirâna bôshi mpu bayumve Enyigirizo zâge. 2 Lero Abafarizeyi n’abashamuka b’ihano bakadwira omu nda nk’ihiri, mpu: «Oyu muntu adwîrhe ayankirira Abanya-byâha analira haguma nabo!»

Ecibuzi cihezire (Mt 18, 12-14)
3 Anacibatwa ogu mugani, erhi: 4 «Ndi muli mwe ojira bibuzi byâge igana, ciguma cikahera, orhaleka birya bindi makumi gali mwenda na mwenda omu bulambo, akakulikira cirya cihezire kuhika acibone? 5 N’erhi acirhimâna, anacihira aba lurhugo n’obushagaluke. 6 Erhi ahika eka, anayâkûza abîra n’abalungu bâge, ababwîre, erhi: «Musîme haguma nâni, bulya ecibuzi câni, càli cihezire, nacibwîne!» 7 Kwo n’okwo, mmubwîre, bwayish’ibà bushagaluke omu mpingu oku munya-byâha muguma ocîyunjuzize kulusha bantu makumi gali mwenda na mwenda bimâna barhalagiriri okucîyunjuza.
Obujuma buhezire
8 «Nîsi, mukazi ohi ogwêrhi ifundo ly’amagerha, liguma limuhere, abule kutwâna akamole n’okuhyajira enyumpa, alongereze kuhika alirhôle? 9 N’erhi aba amalirhôla, anayâkûza abîra-kazi n’abalungu bâge, erhi: «Musîme haguma nâni, bulya igerha lyàli limpezire nalibwîne!» 10 Kwo n’okwo, mmubwîre, hayish’ibà obushagaluke emwa bamalahika ba Nyamuzinda oku munya-byâha muguma ocîyunjuzize».
Omwâna mulalahi
11 Ashub’iderha, erhi: «Muntu muguma agwârhe bagala babiri. 12 Omurho anacibwîra îshe, erhi: «Larha, mpânâni ebyâni birugu by’obwîme. Îshe anacibagabîra ebirugu byâge, 13 Erhi hagera nsiku nyi, olya mwâna ashana ebikunga, alikûla, aja omu cihugo c’ihanga, erhi ahikayo, ashandâza ebirugu byâge omu bulalahi. 14 Erhi ab’amahwerwa na byôshi, ecizombo cikali cazûka mulya cihugo, abona oku amakena, 15 Anacikanya, aj’ishiga mushamuka muguma wa muli cirya cihugo, Anacimuhira oku irango mpu akamuyâbulira engulube, 16 Obwo akacîfinja okushalûka n’ebyûla, engulube zakag’irya; ci abula ciru owamuhâbyo. 17 Acîjamwo, erhi: «Bashi banga babà aha mwîrhu badwîrhe bayigurha, nâni oku nafira eno munda n’ishali! 18 Ema! Nkola nalikûla, njè emunda larha ali, mubwîre, nti: «Larha, nabihîre Nnâmahanga nâwe. 19 Ntacishingânîni okuderhwa mugala wâwe: onjire nka muguma omu bambali bâwe». 20 Anacigandûla, aja emw’îshe. Erhi aba aciri kuli, îshe amulangira, ayumva o bwonjo bwamugwârha; anaciyisha ali bulibirha, amuyâbabîra, amuhôbera. 21 Omugala amubwîra, erhi: «Larha, nabihîre Nyamuzinda nâwe, ntacishingânîni nderhwe mugala wâwe». 22 Obwo îshe abwîra abambali, erhi: «Mubanguke, mulerhe gulya mwambalo gw’obulimbi, mumuyambike; mumuhire engolo ekuboko n’enkwêrho emagulu. 23 Mulêrhe ecimasha cishushagîre, mucibâge, rhulye rhunajire olusiku lukulu. 24 Bulya oyu mwâna wâni ali afire, lero afûsire; àli ahezire, lero abonesire!» Banacirhondêra okujira olusiku lukulu. 25 Obwo enfula yâge erhi yahinzire. Erhi afuluka, akol’ahika eka, ayumva omulimba gw’ennanga n’amasâmo. 26 Anacikema mwambali wâbomuguma, amudôsa, kurhi. 27 Naye amushuza, erhi: «Mulumuna wâwe oyo oyishire; sho amabâga ecimasha cishushagîre, bulya amubwîne mugumagumà». 28 Anacikunira bwenêne, arhanacilonzagya ciru okujà omu nyumpa. Okubundi îshe ahuluka mpu amuyinginge. 29 Ci yêhe ashuza îshe, erhi: «Ndi byanda binga erhi kukukolera nkukolera? Ntazig’ivuna omu kanwa kâwe ciru n’eliguma. K’oj’o mpîre nieki ciru omwâna-hene mpu mmulye nanjiremwo idinie rhwe n’abîrhu? 30 Lero ene mugala wâwe waherezagya ebyâge byôshi omu bakazi b’ebishungu ayisha, yêhe wamamubâgira ecimasha cishushagîre!» 31 Îshe anacimubwîra, erhi: « Mwâna wâni, wêhe ensiku zôshi rhuba rhwembi, n’ebyâni byôshi biba byâwe. 32 Ci kwàli kurhuyâmânîne okujira olusiku lukulu n’okushagaluka, bulya mulumnna wâwe àli afìre, lero afûsire; àli ahezire, lero abonesire!»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 15
The Parable of the Lost Sheep (Mt 18.12‑14)
1Ἦσαν δὲ αὐτῷ ἐγγίζοντες πάντες οἱ τελῶναι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἀκούειν αὐτοῦ. 2καὶ διεγόγγυζον οἵ τε Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς λέγοντες ὅτι Οὗτος ἁμαρτωλοὺς προσδέχεται καὶ συνεσθίει αὐτοῖς. 3 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτοὺς τὴν παραβολὴν ταύτην λέγων, 4 Τίς ἄνθρωπος ἐξ ὑμῶν ἔχων ἑκατὸν πρόβατα καὶ ἀπολέσας ἐξ αὐτῶν ἓν οὐ καταλείπει τὰ ἐνενήκοντα ἐννέα ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ πορεύεται ἐπὶ τὸ ἀπολωλὸς ἕως εὕρῃ αὐτό; 5 καὶ εὑρὼν ἐπιτίθησιν ἐπὶ τοὺς ὤμους αὐτοῦ χαίρων 6 καὶ ἐλθὼν εἰς τὸν οἶκον συγκαλεῖ τοὺς φίλους καὶ τοὺς γείτονας λέγων αὐτοῖς, Συγχάρητέ μοι, ὅτι εὗρον τὸ πρόβατόν μου τὸ ἀπολωλός. 7 λέγω ὑμῖν ὅτι οὕτως χαρὰ ἐν τῷ οὐρανῷ ἔσται ἐπὶ ἑνὶ ἁμαρτωλῷ μετανοοῦντι ἢ ἐπὶ ἐνενήκοντα ἐννέα δικαίοις οἵτινες οὐ χρείαν ἔχουσιν μετανοίας.
The Parable of the Lost Coin
8 Ἢ τίς γυνὴ δραχμὰς ἔχουσα δέκα ἐὰν ἀπολέσῃ δραχμὴν μίαν, οὐχὶ ἅπτει λύχνον καὶ σαροῖ τὴν οἰκίαν καὶ ζητεῖ ἐπιμελῶς ἕως οὗ εὕρῃ; 9 καὶ εὑροῦσα συγκαλεῖ τὰς φίλας καὶ γείτονας λέγουσα, Συγχάρητέ μοι, ὅτι εὗρον τὴν δραχμὴν ἣν ἀπώλεσα. 10 οὕτως, λέγω ὑμῖν, γίνεται χαρὰ ἐνώπιον τῶν ἀγγέλων τοῦ θεοῦ ἐπὶ ἑνὶ ἁμαρτωλῷ μετανοοῦντι.
The Parable of the Lost Son
11 Εἶπεν δέ, Ἄνθρωπός τις εἶχεν δύο υἱούς. 12 καὶ εἶπεν ὁ νεώτερος αὐτῶν τῷ πατρί, Πάτερ, δός μοι τὸ ἐπιβάλλον μέρος τῆς οὐσίας. ὁ δὲ διεῖλεν αὐτοῖς τὸν βίον. 13 καὶ μετ᾽ οὐ πολλὰς ἡμέρας συναγαγὼν πάντα ὁ νεώτερος υἱὸς ἀπεδήμησεν εἰς χώραν μακρὰν καὶ ἐκεῖ διεσκόρπισεν τὴν οὐσίαν αὐτοῦ ζῶν ἀσώτως. 14 δαπανήσαντος δὲ αὐτοῦ πάντα ἐγένετο λιμὸς ἰσχυρὰ κατὰ τὴν χώραν ἐκείνην, καὶ αὐτὸς ἤρξατο ὑστερεῖσθαι. 15 καὶ πορευθεὶς ἐκολλήθη ἑνὶ τῶν πολιτῶν τῆς χώρας ἐκείνης, καὶ ἔπεμψεν αὐτὸν εἰς τοὺς ἀγροὺς αὐτοῦ βόσκειν χοίρους, 16 καὶ ἐπεθύμει χορτασθῆναι ἐκ τῶν κερατίων ὧν ἤσθιον οἱ χοῖροι, καὶ οὐδεὶς ἐδίδου αὐτῷ. 17 εἰς ἑαυτὸν δὲ ἐλθὼν ἔφη, Πόσοι μίσθιοι τοῦ πατρός μου περισσεύονται ἄρτων, ἐγὼ δὲ λιμῷ ὧδε ἀπόλλυμαι. 18 ἀναστὰς πορεύσομαι πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ ἐρῶ αὐτῷ, Πάτερ, ἥμαρτον εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐνώπιόν σου, 19 οὐκέτι εἰμὶ ἄξιος κληθῆναι υἱός σου• ποίησόν με ὡς ἕνα τῶν μισθίων σου. 20 καὶ ἀναστὰς ἦλθεν πρὸς τὸν πατέρα ἑαυτοῦ. ἔτι δὲ αὐτοῦ μακρὰν ἀπέχοντος εἶδεν αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἐσπλαγχνίσθη καὶ δραμὼν ἐπέπεσεν ἐπὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ καὶ κατεφίλησεν αὐτόν. 21 εἶπεν δὲ ὁ υἱὸς αὐτῷ, Πάτερ, ἥμαρτον εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐνώπιόν σου, οὐκέτι εἰμὶ ἄξιος κληθῆναι υἱός σου. 22 εἶπεν δὲ ὁ πατὴρ πρὸς τοὺς δούλους αὐτοῦ, Ταχὺ ἐξενέγκατε στολὴν τὴν πρώτην καὶ ἐνδύσατε αὐτόν, καὶ δότε δακτύλιον εἰς τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ὑποδήματα εἰς τοὺς πόδας, 23 καὶ φέρετε τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν, θύσατε, καὶ φαγόντες εὐφρανθῶμεν, 24 ὅτι οὗτος ὁ υἱός μου νεκρὸς ἦν καὶ ἀνέζησεν, ἦν ἀπολωλὼς καὶ εὑρέθη. καὶ ἤρξαντο εὐφραίνεσθαι. 25 Ἦν δὲ ὁ υἱὸς αὐτοῦ ὁ πρεσβύτερος ἐν ἀγρῷ• καὶ ὡς ἐρχόμενος ἤγγισεν τῇ οἰκίᾳ, ἤκουσεν συμφωνίας καὶ χορῶν, 26 καὶ προσκαλεσάμενος ἕνα τῶν παίδων ἐπυνθάνετο τί ἂν εἴη ταῦτα. 27 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ ὅτι Ὁ ἀδελφός σου ἥκει, καὶ ἔθυσεν ὁ πατήρ σου τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν, ὅτι ὑγιαίνοντα αὐτὸν ἀπέλαβεν. 28 ὠργίσθη δὲ καὶ οὐκ ἤθελεν εἰσελθεῖν, ὁ δὲ πατὴρ αὐτοῦ ἐξελθὼν παρεκάλει αὐτόν. 29 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν τῷ πατρὶ αὐτοῦ, Ἰδοὺ τοσαῦτα ἔτη δουλεύω σοι καὶ οὐδέποτε ἐντολήν σου παρῆλθον, καὶ ἐμοὶ οὐδέποτε ἔδωκας ἔριφον ἵνα μετὰ τῶν φίλων μου εὐφρανθῶ 30 ὅτε δὲ ὁ υἱός σου οὗτος ὁ καταφαγών σου τὸν βίον μετὰ πορνῶν ἦλθεν, ἔθυσας αὐτῷ τὸν σιτευτὸν μόσχον. 31 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Τέκνον, σὺ πάντοτε μετ᾽ ἐμοῦ εἶ, καὶ πάντα τὰ ἐμὰ σά ἐστιν 32 εὐφρανθῆναι δὲ καὶ χαρῆναι ἔδει, ὅτι ὁ ἀδελφός σου οὗτος νεκρὸς ἦν καὶ ἔζησεν, καὶ ἀπολωλὼς καὶ εὑρέθη.
16
Omulanzi mulangûza
1 Ashub’ibwîra abaganda bâge; erhi: «Hàli mulume muguma mugale, erhi ajira omurhindisi w’ebirugu byâge. Banacimushobeka emwa nnawâbo mpu adwîrhe ashandâza ebirugu byâge. 2 Amurhumiza, amubwîra, erhi: «Kurhi kulya nayumvîrhe baderha kuli we? Nyêreka ebirugu olanga, bulya orhacibè murhindisi». 3 Olya murhindisi anacirhanya, erhi: «Lero kurhi najira obu nnawîrhu antenza omu burhindisi bwâni? Okuhinga ntakuhashe, n’okujà nahûna nka mukenyi, enshonyi zayish’ingwârha. 4 Namamanya oku najira lyo nyish’ibona owanyigulira hano nkûlwa omu burhindisi». 5 Okubundi ahamagala muguma muguma abàli omu myenda ya nnawâbo. Anacidôsa omurhanzi, erhi: «Mwenda muci walîre nnawîrhu?» 6 Naye, erhi: «Mirengo igana ya mavurha». Amubwîra, erhi: «Yanka ecerhe câwe, bwârhala, oyandike duba makumi arhânu». 7 Anacibwîra owundi, erhi: «Nâwe, mwenda muci walîre nnawîrhu?» Naye, erhi: «Mirengo igana ya ngano». Amubwîra, erhi: «Yanka ecerhe câwe, oyandike makumi gali munâni». 8 Nnawâbo olya mulanzi mulanguza amukunga mpu ajizire obwengev. Bulya abâna b’er’igulu bo bayengeha omu bâbo kulusha abâna b’obulangashane.
Okukolêsa kwinjà ebirugu (Mt 25, 21; Luk 19, 17; Mt 6, 24)
9 «Nâni mmubwîzire nti mukome amîra n’ebirugu by’enshamu, hano mubinyagwa, lyo abo bîra bammuyankiriza omu ibwârhalo ly’emyâka erhaganjwa. 10 Omuntu obà mwîkubagirwa omu binyi, ye na mwîkubagirwa omu binene; n’obà ncuku omu binyi, ye na ncuku omu binene. 11 Mukaba murhabîri bikubagirwa omu birugu by’enshamuw, ndi wankaciyish’immulangîsa ebirugu by’okunali? 12 Na mukaba murhali bikubagirwa omu kantu ka benex, ndi wankacimuhà ehyabà hinyu? 13 Ntà mushi wankashiga bâmi babiri: bulya anashomba muguma azigire owundi, erhi acîshwêkere kuli muguma, ajande owundi. Murhankahash’ikolera Nyamuzinda n’ebirugu».
Abafarizeyi basîma ebirugu (Luk 18, 9; Mt 23, 28)
14 Abafarizeyi basîma ebirugu erhi bayumva ntyo, bamugayaguza bwenêne. 15 Anacihabwîra, erhi: «Mwe muciderha bimâna embere z’abantu, ci Nyamuzinda amanyire emirhima yinyu. Bulya eci abantu bakunga, co cishologorha Nyamuzinda.
Misî egaba Obwâmi bw’empingu (Mt 11, 12-13)
16 «Kuhika Yowane gàli Marhegeko n’Abalêbiy; kurhenga aho, Emyanzi y’Obwâmi bwa Nyamuzinda yayigîrizibwe, na ngasi muntu akola acisêza okuhikamwo n’emisî.
Amarhegeko gali g’ensiku n’amango (Mt 5, 18)
17 «Kuli kulembu irunga n’igulu bigere kulusha okurhenza mparafu nguma y’Irhegeko.
Obuhya liri ifundo lirhankafundûka (Mt 5, 32; 19, 9)
18 «Ngasi yeshi ohulusa mukâge akanayanka owundi, erhi kuhusha ahushire; naye oherula omukazi ohulusîbwe n’ibà, erhi kuhusha ahushire.
Omugale mubî na Lazaro
19 «Hàli muntu muguma mugale, erhi ayambala emyenda midukula n’ey’ecitwîro cihamu, na ngasi lusiku erhi kulya ebiryo by’olusiku lukulu. 20 Hàbaga na mukenyi muguma, ye Lazaro, akayish’icîlambulira aha lusò lw’enyumpa yâge, anali ahwîre bulema. 21 Akacîfinja okulya obushangulikiza bwakag’irhoga oku cîbo c’olya mugale. Ebibwa nabyo byakamugugumakwo, byanakamumîma ebihulu. 22 Lero olya mukenyi anacifa, ahêkwa na bamalahika omu cifubaz c’Abrahamu. Olya mugale naye afa, abishwa. 23 Erhi aba akola ali omu kuzimu, ayumva amalibuko; agalamira enyanya, alangira Abrahamu na Lazaro omu cifuba câge. 24 Anaciyakûza, erhi: «Mâshi larha Abrahamu, ombabalire, orhume Lazaro avumvuze omunwe gwâge omu mîshi, nyokolesemwo olulimi, bulya nàhire ntugurhira munomuliro.» 25 Abrahamu amushuza, erhi: «Mwâna wâni, okengêre oku wahâbirwe aminja omu bugumaguma bwâwe n’oku Lazaro abwîne amabî. Lero buno akola asîmire, nâwe oli omu malibuko. 26 Na kulusha aho, aha karhî kîrhu ninyu hali enyenga ndi: ngasi balonza okuhubuka eno mpu bajè emwinyu banayabirwa, n’ab’eyo barhayikirira emwîrhu. 27 Olya mugale anacishuza. erhi: «Nkuhunyirage, mâshi larha, orhume Lazaro aha mwîrhu, 28 bulya njira bene wîrhu barhânu; abayigîrize, balek’iyish’ija muno hantu h’amalibuko». 29 Naye Abrahamu, erhi: «Bagwêrhe Mûsa n’Abalêbi; babayumve». 30 Olya mugale amushuza, erhi: «Arhali ntyo, mâshi larha Abrahamu, ci muguma omu bafîre erhi ankaja emwâbo, banacîyunjuza». 31 Abrahamu anacimubwîra, erhi: «Bakaba barhayumvîrhizi Mûsa n’Abalêbi, ciru hankabà owafûka omu bafîre, ababwîrize naye barhankamuyumva».
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 16
The Parable of the Dishonest Steward
1 Ἔλεγεν δὲ καὶ πρὸς τοὺς μαθητάς, Ἄνθρωπός τις ἦν πλούσιος ὃς εἶχεν οἰκονόμον, καὶ οὗτος διεβλήθη αὐτῷ ὡς διασκορπίζων τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ. 2 καὶ φωνήσας αὐτὸν εἶπεν αὐτῷ, Τί τοῦτο ἀκούω περὶ σοῦ; ἀπόδος τὸν λόγον τῆς οἰκονομίας σου, οὐ γὰρ δύνῃ ἔτι οἰκονομεῖν. 3 εἶπεν δὲ ἐν ἑαυτῷ ὁ οἰκονόμος, Τί ποιήσω, ὅτι ὁ κύριός μου ἀφαιρεῖται τὴν οἰκονομίαν ἀπ᾽ ἐμοῦ; σκάπτειν οὐκ ἰσχύω, ἐπαιτεῖν αἰσχύνομαι. 4 ἔγνων τί ποιήσω, ἵνα ὅταν μετασταθῶ ἐκ τῆς οἰκονομίας δέξωνταί με εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν. 5 καὶ προσκαλεσάμενος ἕνα ἕκαστον τῶν χρεοφειλετῶν τοῦ κυρίου ἑαυτοῦ ἔλεγεν τῷ πρώτῳ, Πόσον ὀφείλεις τῷ κυρίῳ μου; 6 ὁ δὲ εἶπεν, Ἑκατὸν βάτους ἐλαίου. ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Δέξαι σου τὰ γράμματα καὶ καθίσας ταχέως γράψον πεντήκοντα. 7 ἔπειτα ἑτέρῳ εἶπεν, Σὺ δὲ πόσον ὀφείλεις; ὁ δὲ εἶπεν, Ἑκατὸν κόρους σίτου. λέγει αὐτῷ, Δέξαι σου τὰ γράμματα καὶ γράψον ὀγδοήκοντα. 8 καὶ ἐπῄνεσεν ὁ κύριος τὸν οἰκονόμον τῆς ἀδικίας ὅτι φρονίμως ἐποίησεν• ὅτι οἱ υἱοὶ τοῦ αἰῶνος τούτου φρονιμώτεροι ὑπὲρ τοὺς υἱοὺς τοῦ φωτὸς εἰς τὴν γενεὰν τὴν ἑαυτῶν εἰσιν. 9 Καὶ ἐγὼ ὑμῖν λέγω, ἑαυτοῖς ποιήσατε φίλους ἐκ τοῦ μαμωνᾶ τῆς ἀδικίας, ἵνα ὅταν ἐκλίπῃ δέξωνται ὑμᾶς εἰς τὰς αἰωνίους σκηνάς. 10 ὁ πιστὸς ἐν ἐλαχίστῳ καὶ ἐν πολλῷ πιστός ἐστιν, καὶ ὁ ἐν ἐλαχίστῳ ἄδικος καὶ ἐν πολλῷ ἄδικός ἐστιν. 11 εἰ οὖν ἐν τῷ ἀδίκῳ μαμωνᾷ πιστοὶ οὐκ ἐγένεσθε, τὸ ἀληθινὸν τίς ὑμῖν πιστεύσει; 12 καὶ εἰ ἐν τῷ ἀλλοτρίῳ πιστοὶ οὐκ ἐγένεσθε, τὸ ὑμέτερον τίς ὑμῖν δώσει; 13 Οὐδεὶς οἰκέτης δύναται δυσὶν κυρίοις δουλεύειν• ἢ γὰρ τὸν ἕνα μισήσει καὶ τὸν ἕτερον ἀγαπήσει, ἢ ἑνὸς ἀνθέξεται καὶ τοῦ ἑτέρου καταφρονήσει. οὐ δύνασθε θεῷ δουλεύειν καὶ μαμωνᾷ.
The Law and the Kingdom of God (Mt 11.12‑13)
14 Ἤκουον δὲ ταῦτα πάντα οἱ Φαρισαῖοι φιλάργυροι ὑπάρχοντες καὶ ἐξεμυκτήριζον αὐτόν. 15 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὑμεῖς ἐστε οἱ δικαιοῦντες ἑαυτοὺς ἐνώπιον τῶν ἀνθρώπων, ὁ δὲ θεὸς γινώσκει τὰς καρδίας ὑμῶν• ὅτι τὸ ἐν ἀνθρώποις ὑψηλὸν βδέλυγμα ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 16 Ὁ νόμος καὶ οἱ προφῆται μέχρι Ἰωάννου• ἀπὸ τότε ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ εὐαγγελίζεται καὶ πᾶς εἰς αὐτὴν βιάζεται. 17 Εὐκοπώτερον δέ ἐστιν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν παρελθεῖν ἢ τοῦ νόμου μίαν κεραίαν πεσεῖν. 18 Πᾶς ὁ ἀπολύων τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ γαμῶν ἑτέραν μοιχεύει, καὶ ὁ ἀπολελυμένην ἀπὸ ἀνδρὸς γαμῶν μοιχεύει.
The Rich Man and Lazarus
19 Ἄνθρωπος δέ τις ἦν πλούσιος, καὶ ἐνεδιδύσκετο πορφύραν καὶ βύσσον εὐφραινόμενος καθ᾽ ἡμέραν λαμπρῶς. 20 πτωχὸς δέ τις ὀνόματι Λάζαρος ἐβέβλητο πρὸς τὸν πυλῶνα αὐτοῦ εἱλκωμένος 21 καὶ ἐπιθυμῶν χορτασθῆναι ἀπὸ τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τοῦ πλουσίου • ἀλλὰ καὶ οἱ κύνες ἐρχόμενοι ἐπέλειχον τὰ ἕλκη αὐτοῦ. 22 ἐγένετο δὲ ἀποθανεῖν τὸν πτωχὸν καὶ ἀπενεχθῆναι αὐτὸν ὑπὸ τῶν ἀγγέλων εἰς τὸν κόλπον Ἀβραάμ• ἀπέθανεν δὲ καὶ ὁ πλούσιος καὶ ἐτάφη. 23 καὶ ἐν τῷ ᾅδῃ ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ, ὑπάρχων ἐν βασάνοις, ὁρᾷ Ἀβραὰμ ἀπὸ μακρόθεν καὶ Λάζαρον ἐν τοῖς κόλποις αὐτοῦ. 24 καὶ αὐτὸς φωνήσας εἶπεν, Πάτερ Ἀβραάμ, ἐλέησόν με καὶ πέμψον Λάζαρον ἵνα βάψῃ τὸ ἄκρον τοῦ δακτύλου αὐτοῦ ὕδατος καὶ καταψύξῃ τὴν γλῶσσάν μου, ὅτι ὀδυνῶμαι ἐν τῇ φλογὶ ταύτῃ. 25 εἶπεν δὲ Ἀβραάμ, Τέκνον, μνήσθητι ὅτι ἀπέλαβες τὰ ἀγαθά σου ἐν τῇ ζωῇ σου, καὶ Λάζαρος ὁμοίως τὰ κακά• νῦν δὲ ὧδε παρακαλεῖται, σὺ δὲ ὀδυνᾶσαι. 26 καὶ ἐν πᾶσιν τούτοις μεταξὺ ἡμῶν καὶ ὑμῶν χάσμα μέγα ἐστήρικται, ὅπως οἱ θέλοντες διαβῆναι ἔνθεν πρὸς ὑμᾶς μὴ δύνωνται, μηδὲ ἐκεῖθεν πρὸς ἡμᾶς διαπερῶσιν. 27 εἶπεν δέ, Ἐρωτῶ σε οὖν, πάτερ, ἵνα πέμψῃς αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου, 28 ἔχω γὰρ πέντε ἀδελφούς, ὅπως διαμαρτύρηται αὐτοῖς, ἵνα μὴ καὶ αὐτοὶ ἔλθωσιν εἰς τὸν τόπον τοῦτον τῆς βασάνου. 29 λέγει δὲ Ἀβραάμ, Ἔχουσιν Μωϋσέα καὶ τοὺς προφήτας• ἀκουσάτωσαν αὐτῶν. 30 ὁ δὲ εἶπεν, Οὐχί, πάτερ Ἀβραάμ, ἀλλ᾽ ἐάν τις ἀπὸ νεκρῶν πορευθῇ πρὸς αὐτοὺς μετανοήσουσιν. 31 εἶπεν δὲ αὐτῷ, Εἰ Μωϋσέως καὶ τῶν προφητῶν οὐκ ἀκούουσιν, οὐδ᾽ ἐάν τις ἐκ νεκρῶν ἀναστῇ πεισθήσονται.
17
Owasârhaze owâbo (Mt 18, 6-7; Mrk 9, 42)
1 Anacibwîra abaganda bâge, erhi: «Kurhankahashikana harhabe okusârhaza, ci kwônene buhanya bwâge owâkulerhe! 2 Kwankamukwânana kulusha ashwêkerwe ibuye ly’olwanjikwa omu igosi anakwêbwe omu nyanja, ahâli h’okusârhaza muguma muli aba bâna barhò. 3 Mucîlange!
Okurhabâla ohabire n’okubabalira orhutumuzize (Mt 18, 15, 21-22)
«Erhi owinyu ankajira kubî, omukalihire, n’akacîgaya, omubabalire. 4 Ciru ankakubîhira kali nda omu lusiku luguma na kali nda akuyishire, erhi: «Ncîgayire», onamubabalire».
Obuyêmêre buhasha byôshi (Mt 17, 20)
5 Entumwa zabwîra Nyakasane, mpu: «Orhuyûshûlire obuyêmêre». 6 Nyakasane ashuza, erhi: «Mucigwârhaga obuyêmêre bungana emogomogo y’emburho y’esinapi, mwânabwîra ogu murhi, mpu: «Kunduka, oj’imera mula nyanja», gwanammuyumva.
Okurhumikira abîrhu n’obwîrhôhye
7 «Ndi muli mwe ojira omwambali ohinga nîsi erhi oyâbula ebintu, wankamubwîra afuluka, erhi: «Kanya duba oj’irya? 8 Abule okumubwîra erhi kwo, erhi: «Onteganyize ebiryo, ohwinje bwinjà, ontumikirea kuhika nyûs’irya nanyûs’inywa; nâwe ogal’iyish’irya onanywe?» 9 Ewe! K’anavuga oyo mwambali omunkwa bulya ajizire nka oku ali arhegesirwe? 10 Ninyu kwo n’okwo; nka mwamayûs’ijira ebi murhegesirwe, muderhe, mpu: «Rhuli barhumisi ba busha; ntâco rhwajizire cirhàli cirhegeke».
Yezu afumya bashomyo ikumi
11 Kwanacibà, erhi akola ali omu njira y’okujà e Yeruzalemu, agera elubibi lw’e Samâriya n’olw’e Galileya. 12 Erhi aja omu cishagala ciguma, bantu ikumi balwâla olushomyo bamujàyo. Bayimanga kulî. 13 Banaciyakûza, mpu: «Mâshi Yezu Mwigiriza, orhufe nîrhu bwonjo» 14 Erhi ababona, ababwîra, erhi: «Mugendag’icîyêrekana emwa abadâhwa». Erhi bakola bali omu njira mpu bayije, banacifuma. 15 Muguma muli bo, erhi abona oku afumire, agaluka, aj’akuza Nnâmahanga n’izù linene. 16 Acîrhimba aha magulu ga Yezu, amuvuga omunkwa. Oyo muntu àli Musamâriya. 17 Obwo Yezu anaciderha, erhi: «K’arhali oku banali ikumi bôshi bafumire? Balya bandi mwenda ngahi? 18 Ntà wundi wagalusire mpu ahè Nyamuzinda irenge ecirhali eci cigolo conene!» 19 Okubundi amubwîra, erhi: «Yimanga, ocigendere; obwemêre bwâwe bwakucizize».
Obwâmi bwa Nnâmahanga bwàyishire
20 Abafarizeyi bamudôsa mpu mangaci Obwâmi bwa Nyamuzinda bwâyîshe. Anacibashuza, erhi: «Obwâmi bwa Nyamuzinda burhamanywa amango buyisha, 21 na ntâye wankaderha mpu: bwo buno nîsi erhi bwo bula! Bulya Obwâmi bwa Nyamuzinda buli ekarhî kinyu».
Olusiku lwa Mwene-omuntu (Mt 24, 15-44)
22 Anacibwîra abaganda bâge, erhi: «Ensiku zaciyisha, mucîfinje okubona lusiku luguma lwa Mwene-omuntub, murhanalubone. 23 Bayish’ikammubwîra, mpu: «Y’oyo oli hano!» nîsi, mpu: «Y’oyo oli hala!» Murhayijaga murhanayilibirhiraga. 24 Bulya nka kulya omulazo gumoleka omu bitù kurhenga Ebushoshokero kuhika Ebuzikiro, ntyo kwo Mwene omuntu ayish’iyisha Olusiku lwage. 25 Kwônene burhanzi kukânîne ababale kunene n’okulahirwa n’eri iburha. 26 Nka kulya byàbaga omu mango ga Nûhu, kwo byanayish’ibà omu nsiku za Mwene-omuntu. 27 Bakag’ilya banakanywa, bakasheba banakashebwa, kuhika lulya lusiku Nûhu ajaga omu nkugè; ecihonzi càyisha, cabahombya bôshi. 28 Na nka kulya byàbaga omu mango ga Loti, bakalya banakanywa, banagula banakaguza, bakabiba banakayûbaka. 29 Ci olusiku Loti arhengaga e Sodomo, enkuba y’omuliro n’ey’ecibiriti yania, yabasingônola bôshi. 30 Ntyo kwo byayish’ibà Olusiku Mwene-omuntu anaciyêrekane. 31 Muli olwo Lusiku, omuntu wâbe oku burhungiri bw’enyumpa, akaba ebirugu byâge biri omu nyumpa, arhayandagalaga mpu abirhôle; n’owâbe ali omu ishwa, kwo na kuguma, arhashubiraga nyuma. 32 Mukengêre olwa mukà-Lotic. 33 Owâlonze okuciza obuzîne bwâge, anâbuheze, n’owâbuheze, anâbulamye. 34 Ka mmubwîre: muli obwo budufu, bantu babiri bâbe bali haguma aha ncingo nguma, muguma ahêkwe n’owâbo alekwe; 35 bakazi babiri bâbe badwîrhe bashwera haguma, muguma ahêkwe n’owâbo alekwe; [ 36 bantu babiri banâbe bali omu ishwa, muguma ahêkwe n’owâbo alekwe»]. 37 Nabo banacimushuza, mpu: «Ngahi, Waliha?» Ababwîra, erhi: «Ngasi aha omurhumba gwâbe ho n’enyunda zâshubûkired».
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 17
Some Sayings of Jesus (Mt 18.6‑7, 21‑22; Mrk 9.42)
1 Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, Ἀνένδεκτόν ἐστιν τοῦ τὰ σκάνδαλα μὴ ἐλθεῖν, πλὴν οὐαὶ δι᾽ οὗ ἔρχεται 2 λυσιτελεῖ αὐτῷ εἰ λίθος μυλικὸς περίκειται περὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ καὶ ἔρριπται εἰς τὴν θάλασσαν ἢ ἵνα σκανδαλίσῃ τῶν μικρῶν τούτων ἕνα. 3 προσέχετε ἑαυτοῖς. ἐὰν ἁμάρτῃ ὁ ἀδελφός σου ἐπιτίμησον αὐτῷ, καὶ ἐὰν μετανοήσῃ ἄφες αὐτῷ. 4 καὶ ἐὰν ἑπτάκις τῆς ἡμέρας ἁμαρτήσῃ εἰς σὲ καὶ ἑπτάκις ἐπιστρέψῃ πρὸς σὲ λέγων, Μετανοῶ, ἀφήσεις αὐτῷ. 5 Καὶ εἶπαν οἱ ἀπόστολοι τῷ κυρίῳ, Πρόσθες ἡμῖν πίστιν. 6 εἶπεν δὲ ὁ κύριος, Εἰ ἔχετε πίστιν ὡς κόκκον σινάπεως, ἐλέγετε ἂν τῇ συκαμίνῳ [ταύτῃ], Ἐκριζώθητι καὶ φυτεύθητι ἐν τῇ θαλάσσῃ• καὶ ὑπήκουσεν ἂν ὑμῖν. 7 Τίς δὲ ἐξ ὑμῶν δοῦλον ἔχων ἀροτριῶντα ἢ ποιμαίνοντα, ὃς εἰσελθόντι ἐκ τοῦ ἀγροῦ ἐρεῖ αὐτῷ, Εὐθέως παρελθὼν ἀνάπεσε, 8 ἀλλ᾽ οὐχὶ ἐρεῖ αὐτῷ, Ἑτοίμασον τί δειπνήσω καὶ περιζωσάμενος διακόνει μοι ἕως φάγω καὶ πίω, καὶ μετὰ ταῦτα φάγεσαι καὶ πίεσαι σύ; 9 μὴ ἔχει χάριν τῷ δούλῳ ὅτι ἐποίησεν τὰ διαταχθέντα; 10 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ποιήσητε πάντα τὰ διαταχθέντα ὑμῖν, λέγετε ὅτι Δοῦλοι ἀχρεῖοί ἐσμεν, ὃ ὠφείλομεν ποιῆσαι πεποιήκαμεν.
The Cleansing of Ten Lepers
11 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ πορεύεσθαι εἰς Ἰερουσαλὴμ καὶ αὐτὸς διήρχετο διὰ μέσον Σαμαρείας καὶ Γαλιλαίας. 12 καὶ εἰσερχομένου αὐτοῦ εἴς τινα κώμην ἀπήντησαν [αὐτῷ] δέκα λεπροὶ ἄνδρες, οἳ ἔστησαν πόρρωθεν 13 καὶ αὐτοὶ ἦραν φωνὴν λέγοντες, Ἰησοῦ ἐπιστάτα, ἐλέησον ἡμᾶς. 14 καὶ ἰδὼν εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες ἐπιδείξατε ἑαυτοὺς τοῖς ἱερεῦσιν. καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ὑπάγειν αὐτοὺς ἐκαθαρίσθησαν. 15 εἷς δὲ ἐξ αὐτῶν, ἰδὼν ὅτι ἰάθη, ὑπέστρεψεν μετὰ φωνῆς μεγάλης δοξάζων τὸν θεόν, 16 καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον παρὰ τοὺς πόδας αὐτοῦ εὐχαριστῶν αὐτῷ• καὶ αὐτὸς ἦν Σαμαρίτης. 17 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Οὐχὶ οἱ δέκα ἐκαθαρίσθησαν; οἱ δὲ ἐννέα ποῦ; 18 οὐχ εὑρέθησαν ὑποστρέψαντες δοῦναι δόξαν τῷ θεῷ εἰ μὴ ὁ ἀλλογενὴς οὗτος; 19καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἀναστὰς πορεύου• ἡ πίστις σου σέσωκέν σε.
The Coming of the Kingdom (Mt 24.23‑28, 37‑41)
20 Ἐπερωτηθεὶς δὲ ὑπὸ τῶν Φαρισαίων πότε ἔρχεται ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἀπεκρίθη αὐτοῖς καὶ εἶπεν, Οὐκ ἔρχεται ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ μετὰ παρατηρήσεως, 21 οὐδὲ ἐροῦσιν, Ἰδοὺ ὧδε ἤ, Ἐκεῖ, ἰδοὺ γὰρ ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἐντὸς ὑμῶν ἐστιν. 22 Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητάς, Ἐλεύσονται ἡμέραι ὅτε ἐπιθυμήσετε μίαν τῶν ἡμερῶν τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου ἰδεῖν καὶ οὐκ ὄψεσθε. 23 καὶ ἐροῦσιν ὑμῖν, Ἰδοὺ ἐκεῖ, [ἤ,] Ἰδοὺ ὧδε μὴ ἀπέλθητε μηδὲ διώξητε. 24 ὥσπερ γὰρ ἡ ἀστραπὴ ἀστράπτουσα ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανὸν εἰς τὴν ὑπ᾽ οὐρανὸν λάμπει, οὕτως ἔσται ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου [ἐν τῇ ἡμέρᾳ αὐτοῦ]. 25 πρῶτον δὲ δεῖ αὐτὸν πολλὰ παθεῖν καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης. 26 καὶ καθὼς ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Νῶε, οὕτως ἔσται καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου 27 ἤσθιον, ἔπινον, ἐγάμουν, ἐγαμίζοντο, ἄχρι ἧς ἡμέρας εἰσῆλθεν Νῶε εἰς τὴν κιβωτὸν καὶ ἦλθεν ὁ κατακλυσμὸς καὶ ἀπώλεσεν πάντας. 28 ὁμοίως καθὼς ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Λώτ• ἤσθιον, ἔπινον, ἠγόραζον, ἐπώλουν, ἐφύτευον, ᾠκοδόμουν 29 ᾗ δὲ ἡμέρᾳ ἐξῆλθεν Λὼτ ἀπὸ Σοδόμων, ἔβρεξεν πῦρ καὶ θεῖον ἀπ᾽ οὐρανοῦ καὶ ἀπώλεσεν πάντας. 30 κατὰ τὰ αὐτὰ ἔσται ᾗ ἡμέρᾳ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἀποκαλύπτεται. 31 ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ὃς ἔσται ἐπὶ τοῦ δώματος καὶ τὰ σκεύη αὐτοῦ ἐν τῇ οἰκίᾳ, μὴ καταβάτω ἆραι αὐτά, καὶ ὁ ἐν ἀγρῷ ὁμοίως μὴ ἐπιστρεψάτω εἰς τὰ ὀπίσω. 32 μνημονεύετε τῆς γυναικὸς Λώτ. 33 ὃς ἐὰν ζητήσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ περιποιήσασθαι ἀπολέσει αὐτήν, ὃς δ᾽ ἂν ἀπολέσῃ ζῳογονήσει αὐτήν. 34 λέγω ὑμῖν, ταύτῃ τῇ νυκτὶ ἔσονται δύο ἐπὶ κλίνης μιᾶς, ὁ εἷς παραλημφθήσεται καὶ ὁ ἕτερος ἀφεθήσεται 35 ἔσονται δύο ἀλήθουσαι ἐπὶ τὸ αὐτό, ἡ μία παραλημφθήσεται, ἡ δὲ ἑτέρα ἀφεθήσεται. 37 καὶ ἀποκριθέντες λέγουσιν αὐτῷ, Ποῦ, κύριε; ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ὅπου τὸ σῶμα, ἐκεῖ καὶ οἱ ἀετοὶ ἐπισυναχθήσονται.
18
Omucîranuzi mubî n’omukana orhagoheka
1 Ashub’ibabwîra omugani mpu kukwânîne okushenga ensiku zôshi buzira kurhama, erhi: 2 «Omu cìshagala ciguma mwàli omutwî w’emmanja orharhînyaga Nyamuzinda arhanacigonzagya ndi. 3 Muli eco cishagala mwàli na mukana muguma; akamushimba anamubwîra, erhi: «Ontwîre olubanja rhwe n’owîrhu!» 4 Ajira nsiku nyinji erhi arhenguha. Buzinda acîja emurhima, erhi: «Ciru akaba ntarhînya Nyamuzinda ntanacigonza ndi, 5 obu oyu mukana anakambera irhwe, namutwîra olubanja, lyo arhakômerera okukayish’imbera irhwe». 6 Okubundi Nyakasane anaciderha, erhi: «Ka muyumvîrhe oku oyomucîranuzi mulyâlya adesire? 7 Ewe, ka Nnâmahanga abîshogwa bâge bamubirikira buca-buyira arhabatwîra olubanja? K’alegam’ibarhabâla? 8 Mmubwîzire oku ayish’ibatwîra olubanja duba. Kwônene, k’amango Mwene-omuntu ayisha anâshimâne obuyêmêree en’igulu?».
Omufarizeyi n’omuvurhîsa (Mt 23, 12; Luk14, 11)
9 Nabo balya bamanya mpu bali bimâna banagayaguza abâbo, ababwîra ogu mugani, erhi: 10 «Bantu babiri banacirheremera omu kâ-Nyamuzinda mpu baj’ishenga; muguma àli Mufarizeyi n’owâbomuvurhîsa. 11 Olya Mufarizeyi ashigalala, ashenga ntya emurhima gwâge, erhi: «Yâgirwa Nnâmahanga, nkuvuzire omunkwa, bulya niehe ntaba nk’abandi bantu, bishungu, ndyâlya, bagonyi, erhi nka oyu muvurhîsa; 12 ncishalisa kabiri omu mugobe, nantûla ecihimbi ca kali ikumi c’ebirugu byâni byôshi». 13 Olya muvurhîsa yêhe aj’icîbêrera erhali hôfi, arhanaderhaga ciru mpu agalamire enyanya, ci akacîkomamba ecifuba, erhi: «Yâgirwa Nnâmahanga, onfe bwonjo nie munya-byâha!» 14 Mmubwîzire oku oyu ashubîre emwâge ali mwêru-kwêru, owâbo nanga. Bulya ngasi ocîkuza arhôhibwa, n’ocirhôhya akuzibwa».
Yezu àgisha abâna barhò (Mt 19, 13-15; Mrk 10, 13-16)
15 Bakamulerhera ciru n’abâna barhò mpu abahumekwo. Abaganda bâge erhi babona ntyo, babakalihira. 16 Ci Yezu abahamagala, erhi: «Muleke bajè aha ndi, mumanye murhabahànzagya. Bulya ababashusha, Obwâmi bwa Nyamuzinda buli bwâbo. 17 Okuli, mmubwîre, orhayankiriri Obwâmi bwa Nyamuzinda nka mwâna murhò, arhakabujamwo».
Omuntu wàli ogwêrhe birugu binji ( Mt 19, 16-22; Mrk 10, 17-22)
18 Murhambo muguma amudôsa, erhi: «Waliha Mwigîriza mwinjà, kurhi njirage lyo mubona akalamo k’ensiku n’amango?» 19 Yezu amubwîra, erhi: «Cirhumire onderha mwinjà? Ntâye obà mwinjà aha nyuma za Nnâmahanga yenene. 20 Oyishi amarhegeko: Orhahîra okahusha, orhahîra okaniga, orhahîra okazimba, orhahîra okahamîriza obunywesi; okaz’ikenga sho na nyoko». 21 Olya naye, erhi: «Ebyo byôshi nyôrha mbishimba kurhenga oburho bwâni». 22 Yezu erhi ayumva okwo, amubwîra, erhi: «Ciguma cône cikusigalîre: ebi ojira byôshi obiguze, ohè abakenyi, wayish’ibà n’omuhako omu mpingu; okuhandi oyishe, onkulikire». 23 Ci yêhe erhi ayumva ntyo, oburhè bwamugwârha, bulya ali mugale bwenêne.
Okuhika omu mpingu kw’omugale kuli kudârhi (Mt 19, 23-26; Mrk 10, 23-27)
24 Yezu erhi abona oku agayire, aderha, erhi: «Okuhika omu Bwâmi bwa Nyamuzinda kw’omugale kuli kudârhi! 25 Bulya okugeza enjavu omu murhule gw’ensinge kwo kulembu kulusha okuhisa omugale omu Bwâmi bwa Nyamuzinda!» 26 AbàYumvagya baderha, mpu: «Ndi wâcungukage obwo?» 27 Anacibashuza, erhi: «Okurhankahashikana emw’abantu, kwanahashikana emwa Nnâmahanga».
Oluhembo lw’abalesire eby’en’igulu (Mt 19, 27-29; Mrk 10, 28-30)
28 Obwo Petro anaciderha, erhi: «Obu rhuli aha, rhwàlesire byôshi, rhwakushimba!» 29 Naye ababwîra, erhi: «Okuli, mmubwîre, ntâye wâleke enyumpa yâge, erhi mukâge, erhi bene wâbo, erhi ababusi, erhi abâna bâge Bwâmi bwa Nyamuzinda burhumire, 30 abule kuhâbwa binji kulusha en’igulu n’akalamo karhahwa omu mango gâciyisha».
Yezu alêba obwa kasharhu oku ayish’ibabazibwa (Mt 20, 17-19; Mrk 10, 32-34)
31 Okubundi Yezu ayanka balya ikumi na babiri, ababwîra, erhi: «Rhw’ono rhwâyinamukira e Yeruzalemu: ebyayandikiragwa Mwene-omuntu n’Abalêbi byôshi bikola byâyunjula. 32 Bulya ayish’ihânwa emwa abapagani, ashekerwe, ajâcirwe, anamesherwekwo. 33 Na babà bamamushûrha emikoba, bamuyîrhe. Cif olwa nsiku isharhu ayish’ifûka». 34 Ako kanwa barhakatwâga ihuzihuzi ciru ehitya; lwayôrha luderho lufulike kuli bo, barhanamanyaga kwo kuderha kuci.
Omuhurha gw’e Yeriko (Mt 20, 29-34; Mrk 10, 46-52)
35 Erhi akola ahika e Yeriko, omuhûrha gwàli gutamîre eburhambi bw’enjira, gudwîrhe gwahûnira obuligo. 36 Erhi guyumva engabo yagera, gwadôsa mpu kwo kuderha kurhi okwo. 37 Bagubwîra, mpu: «Yezu w’e Nazareti oyo wagera». 38 Gwanaciyakûza, erhi: «Mâshi Yezu, Mwene-Daudi, onfe nâni bwonjo!» 39 Nabo abantu bàli bashokwîre bagukankamira mpu guhulike. Ci gôhe gwahangaza, gwalushîsa, erhi: «Mâshi Mwene-Daudi, onfe nâni bwonjo!» 40 Obwo Yezu anaciyimanga, arheregeka mpu bamulêrhere Oyo muntu. Erhi amuhikaho, amudôsa, erhi: 41 «Cici walonza nkujirire?» – Naye, erhi:» Yâgirwa, nti mbone nâni!» 42.Yezu amubwîra, erhi: «Bonaga! Obuyêmêre bwâwe bwakufumize». 43 Ho na halya ayirukira abona; amukulikira, aj’akuza Nnâmahanga. Nalwo olubaga erhi lubona, okwo, lwajîra Nyamuzinda irenge.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 18

The Parable of the Widow and the Judge
1 Ἔλεγεν δὲ παραβολὴν αὐτοῖς πρὸς τὸ δεῖν πάντοτε προσεύχεσθαι αὐτοὺς καὶ μὴ ἐγκακεῖν, 2 λέγων, Κριτής τις ἦν ἔν τινι πόλει τὸν θεὸν μὴ φοβούμενος καὶ ἄνθρωπον μὴ ἐντρεπόμενος. 3 χήρα δὲ ἦν ἐν τῇ πόλει ἐκείνῃ καὶ ἤρχετο πρὸς αὐτὸν λέγουσα, Ἐκδίκησόν με ἀπὸ τοῦ ἀντιδίκου μου. 4 καὶ οὐκ ἤθελεν ἐπὶ χρόνον. μετὰ δὲ ταῦτα εἶπεν ἐν ἑαυτῷ, Εἰ καὶ τὸν θεὸν οὐ φοβοῦμαι οὐδὲ ἄνθρωπον ἐντρέπομαι, 5 διά γε τὸ παρέχειν μοι κόπον τὴν χήραν ταύτην ἐκδικήσω αὐτήν, ἵνα μὴ εἰς τέλος ἐρχομένη ὑπωπιάζῃ με. 6 Εἶπεν δὲ ὁ κύριος, Ἀκούσατε τί ὁ κριτὴς τῆς ἀδικίας λέγει 7 ὁ δὲ θεὸς οὐ μὴ ποιήσῃ τὴν ἐκδίκησιν τῶν ἐκλεκτῶν αὐτοῦ τῶν βοώντων αὐτῷ ἡμέρας καὶ νυκτός, καὶ μακροθυμεῖ ἐπ᾽ αὐτοῖς; 8 λέγω ὑμῖν ὅτι ποιήσει τὴν ἐκδίκησιν αὐτῶν ἐν τάχει. πλὴν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐλθὼν ἆρα εὑρήσει τὴν πίστιν ἐπὶ τῆς γῆς;
The Parable of the Pharisee and the Tax Collector
9 Εἶπεν δὲ καὶ πρός τινας τοὺς πεποιθότας ἐφ᾽ ἑαυτοῖς ὅτι εἰσὶν δίκαιοι καὶ ἐξουθενοῦντας τοὺς λοιποὺς τὴν παραβολὴν ταύτην 10 Ἄνθρωποι δύο ἀνέβησαν εἰς τὸ ἱερὸν προσεύξασθαι, ὁ εἷς Φαρισαῖος καὶ ὁ ἕτερος τελώνης. 11 ὁ Φαρισαῖος σταθεὶς πρὸς ἑαυτὸν ταῦτα προσηύχετο, Ὁ θεός, εὐχαριστῶ σοι ὅτι οὐκ εἰμὶ ὥσπερ οἱ λοιποὶ τῶν ἀνθρώπων, ἅρπαγες, ἄδικοι, μοιχοί, ἢ καὶ ὡς οὗτος ὁ τελώνης 12 νηστεύω δὶς τοῦ σαββάτου, ἀποδεκατῶ πάντα ὅσα κτῶμαι. 13 ὁ δὲ τελώνης μακρόθεν ἑστὼς οὐκ ἤθελεν οὐδὲ τοὺς ὀφθαλμοὺς ἐπᾶραι εἰς τὸν οὐρανόν, ἀλλ᾽ ἔτυπτεν τὸ στῆθος αὐτοῦ λέγων, Ὁ θεός, ἱλάσθητί μοι τῷ ἁμαρτωλῷ. 14 λέγω ὑμῖν, κατέβη οὗτος δεδικαιωμένος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ παρ᾽ ἐκεῖνον• ὅτι πᾶς ὁ ὑψῶν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται, ὁ δὲ ταπεινῶν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται.
Little Children Blessed (Mt 19.13‑15; Mrk 10.13‑16)
15 Προσέφερον δὲ αὐτῷ καὶ τὰ βρέφη ἵνα αὐτῶν ἅπτηται• ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ ἐπετίμων αὐτοῖς. 16 ὁ δὲ Ἰησοῦς προσεκαλέσατο αὐτὰ λέγων, Ἄφετε τὰ παιδία ἔρχεσθαι πρός με καὶ μὴ κωλύετε αὐτά, τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 17 ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὃς ἂν μὴ δέξηται τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ὡς παιδίον, οὐ μὴ εἰσέλθῃ εἰς αὐτήν.
The Rich Ruler (Mt 19.16‑30; Mrk 10.17‑31)
18 Καὶ ἐπηρώτησέν τις αὐτὸν ἄρχων λέγων, Διδάσκαλε ἀγαθέ, τί ποιήσας ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω; 19 εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Τί με λέγεις ἀγαθόν; οὐδεὶς ἀγαθὸς εἰ μὴ εἷς ὁ θεός. 20 τὰς ἐντολὰς οἶδας• Μὴ μοιχεύσῃς, Μὴ φονεύσῃς, Μὴ κλέψῃς, Μὴ ψευδομαρτυρήσῃς, Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα. 21 ὁ δὲ εἶπεν, Ταῦτα πάντα ἐφύλαξα ἐκ νεότητος. 22 ἀκούσας δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ἔτι ἕν σοι λείπει• πάντα ὅσα ἔχεις πώλησον καὶ διάδος πτωχοῖς, καὶ ἕξεις θησαυρὸν ἐν [τοῖς] οὐρανοῖς, καὶ δεῦρο ἀκολούθει μοι. 23 ὁ δὲ ἀκούσας ταῦτα περίλυπος ἐγενήθη• ἦν γὰρ πλούσιος σφόδρα. 24 Ἰδὼν δὲ αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς [περίλυπον γενόμενον] εἶπεν, Πῶς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ἔχοντες εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσπορεύονται 25 εὐκοπώτερον γάρ ἐστιν κάμηλον διὰ τρήματος βελόνης εἰσελθεῖν ἢ πλούσιον εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελθεῖν. 26 εἶπαν δὲ οἱ ἀκούσαντες, Καὶ τίς δύναται σωθῆναι; 27 ὁ δὲ εἶπεν, Τὰ ἀδύνατα παρὰ ἀνθρώποις δυνατὰ παρὰ τῷ θεῷ ἐστιν. 28 Εἶπεν δὲ ὁ Πέτρος, Ἰδοὺ ἡμεῖς ἀφέντες τὰ ἴδια ἠκολουθήσαμέν σοι. 29 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐδείς ἐστιν ὃς ἀφῆκεν οἰκίαν ἢ γυναῖκα ἢ ἀδελφοὺς ἢ γονεῖς ἢ τέκνα ἕνεκεν τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ, 30 ὃς οὐχὶ μὴ [ἀπο]λάβῃ πολλαπλασίονα ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ καὶ ἐν τῷ αἰῶνι τῷ ἐρχομένῳ ζωὴν αἰώνιον.
A Third Time Jesus Foretells His Death and Resurrection (Mt 20.17‑19; Mrk 10.32‑34)
31 Παραλαβὼν δὲ τοὺς δώδεκα εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἰδοὺ ἀναβαίνομεν εἰς Ἰερουσαλήμ, καὶ τελεσθήσεται πάντα τὰ γεγραμμένα διὰ τῶν προφητῶν τῷ υἱῷ τοῦ ἀνθρώπου 32 παραδοθήσεται γὰρ τοῖς ἔθνεσιν καὶ ἐμπαιχθήσεται καὶ ὑβρισθήσεται καὶ ἐμπτυσθήσεται 33 καὶ μαστιγώσαντες ἀποκτενοῦσιν αὐτόν, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ ἀναστήσεται. 34 καὶ αὐτοὶ οὐδὲν τούτων συνῆκαν καὶ ἦν τὸ ῥῆμα τοῦτο κεκρυμμένον ἀπ᾽ αὐτῶν καὶ οὐκ ἐγίνωσκον τὰ λεγόμενα.
The Healing of a Blind Beggar near Jericho (Mt 20.29‑34; Mrk 10.46‑52)
35 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἐγγίζειν αὐτὸν εἰς Ἰεριχὼ τυφλός τις ἐκάθητο παρὰ τὴν ὁδὸν ἐπαιτῶν. 36 ἀκούσας δὲ ὄχλου διαπορευομένου ἐπυνθάνετο τί εἴη τοῦτο. 37 ἀπήγγειλαν δὲ αὐτῷ ὅτι Ἰησοῦς ὁ Ναζωραῖος παρέρχεται. 38 καὶ ἐβόησεν λέγων, Ἰησοῦ υἱὲ Δαυίδ, ἐλέησόν με. 39 καὶ οἱ προάγοντες ἐπετίμων αὐτῷ ἵνα σιγήσῃ, αὐτὸς δὲ πολλῷ μᾶλλον ἔκραζεν, Υἱὲ Δαυίδ, ἐλέησόν με. 40 σταθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς ἐκέλευσεν αὐτὸν ἀχθῆναι πρὸς αὐτόν. ἐγγίσαντος δὲ αὐτοῦ ἐπηρώτησεν αὐτόν, 41 Τί σοι θέλεις ποιήσω; ὁ δὲ εἶπεν, Κύριε, ἵνα ἀναβλέψω. 42 καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ἀνάβλεψον• ἡ πίστις σου σέσωκέν σε. 43 καὶ παραχρῆμα ἀνέβλεψεν καὶ ἠκολούθει αὐτῷ δοξάζων τὸν θεόν. καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἰδὼν ἔδωκεν αἶνον τῷ θεῷ.
19
Zakeyo
1 Erhi aja omu Yeriko, ahulukana omu lugo. 2 Hanaciyisha mulume muguma, mpu ye Zakeyo; àli mukulu w’abavurhîsa, anali mugale. 3 Alonza okulolakwo Yezu n’okumumanya, ci ayabirwa erhi ngabo nyinji erhuma, bulya ali mmofi. 4 Okubundi anacikanyiriza, ashokola, aj’ishigira oku muhumbahumba, mpu amubone, bulya yo yali njira yâge. 5 Erhi Yezu ahahika, agalamira enyanya, amubwîra, erhi: «Zakeyo we, shonôka duba, bulya ene aha mwâwe najà». 6 Anacishonôka bimbirimbiri, amuyankirira aha mwâge n’omwîshingo. 7 Ngasi bantu babonaga, bakacîduduma bôshi n’okuderha, mpu: «Ahanzire aha mw’omunya-byâha!» 8 Zakeyo ayimanga, abwîra Nyakasane, erhi: «Waliha, ebirugu byâni nâbigabamwo kabiri, mpe abakenyi cigabi ciguma; n’akaba hali oyu nalenganyize oku byâge, nâmugalulira kâni». 9 Yezu anacimubwîra, erhi: «Ene obucire bwàjîre mw’eno nyumpa, bulya oyu naye ali mwâna w’Abrahamu. 10 Bulya Mwene-omuntu ayishiraga okulonza n’okuciza ngasi càli cahezire».
Omugani gw’amarhale (Mt 25, 14-30)
11 Erhi olubaga lubà ludwîrhe lwayumvîrhiza ebyo binwa, ashub’ibatwa omugani, bulya ali hôfi n’e Yeruzalemu, nabo erhi badwîrhe bacikêbwa mpu Obwâmi bwa Nyamuzinda bwâyirukira bwaboneka caligumizag. 12 Anaciderha, erhi: «Muluzi muguma anacilikûla, abalamira omu cihugo c’ihanga, mpu aj’irhôlayo obwâmi, ashub’inagaluka. 13 Ahamagala bambali ikumi, abahà marhale ikumi ga magerha, ababwîra, erhi: «Mukârhimbûla kuhika ngaluke». 14 Ci abashi bâge erhi bamushomba; bamukulikiza entumwa zaj’iderha, mpu: «Rhurhalonza rhumushige». 15 Okubundi erhi agaluka anacîyankiraga bulya bwâmi, arhumiza balya bashi ahâga amagerha gâge, mpu alole bunguke buci ngasi muguma ayungusire. 16 Omurhanzi ayisha, erhi: «Waliha, irhale lyâwe lyayungusire marhale ikumÌ». 17 Amubwîra, erhi: «Kwokwo, mushizi mwinjà bulya wabîre mwîkubagirwa oku kantu kasungunu, okolaga walagira bishagala ikumi». 18 Owa kabiri ayisha, erhi: «Waliha, irhale lyâwe lyayungusire marhale arhânu». 19 Anacimubwîra naye, erhi: «Warhegeka nâwe bishagala birhânu». 20 Owundi ayisha, erhi: «Waliha, irhale lyâwe eri nal’imbîsire libohe omu irhu. 21 Bulya nal’inkuyôbohire, kulya kubà orhahimwa kukaliha: onabîkûle eci orhabîkaga, onasârûle eci orhahingaga». 22 Anacimubwîra, erhi: «Oku kanwa kâwe wênene nâkutwîra, wâni mushizi mubî! Wali omanyire oku ndi muntu mukali, obîkûla eci arhabîkaga n’osârûla eci arhahingaga! 23 Carhumirage amagerha gâni orhagahêka omu mbîko? K’erhi nyisha ntakabwinekwo obunguke?» 24 Okubundi abwîra abambali, erhi: «Mumuyanke irhale lyâge, mulihe nnamarhale ikumi». 25 Nabo, mpu: «Waliha, ci agwêrhe marhale ikumi!». 26 «Ka mmubwîre: ngasi ogwêrhe ye wayish’ihâbwa, acibêre mugale; naye orhagwêrhi, n’ebinyi agwêrhe bamunyagusâbyo. 27 Nabo abashombanyi bâni bàlahiraga mpu ntâbè nnawâbo, mubandêrhere, munabanigire omu malanga gâni».
V. Enyigîrizo za Yezu omu Yeruzalemu
Yezu aja omu Yeruzalemu (Mt 21, 1-11; Mrk 11, 1-11; Ywn 12, 12-16)
28 Erhi ayûs’iganîra ntyo, anacishokola, ayinamukira e Yeruzalemu. 29 Erhi akola ahika e Betifaje n’e Betaniya, hôfi n’entondo y’Emizêti, arhuma babiri omu baganda bâge, erhi: 30 «Jimwo cira cishagala cirhuyêrekîre; hano muhikamwo, mwâshimâna omucukà gw’endogomi gurhasag’igendwakwo na muntu guli mushwêke. Mugushwêkûle munagulêrhe. 31 Na hakaba owammudôsa, mpu: «Cici mugushwêkûlîre?» munamubwîre, mpu: «Nyakasane wagulonza». 32 Banacilikûla, bashimâna nka kulya anababwîraga. 33 N’erhi babà bakola badwîrhe bashwêkûla gulya mucukà gw’endogomi, benego bababwîra, mpu: «Cici mwashwêkûlira ogwomucukà gw’endogomi?» 34 Nabo bashuza, mpu: «Nyakasane agulonza». 35 Okubundi balêrhera Yezu gulya mucukà gw’e ndogomi. Banacigubambakwo ebishûli byâbo, bashonezakwo Yezu. 36 N’erhi aba akola adwîrhe agenda, abantu bakabamba ebishûli byâbo omu njira. 37 Erhi ahika oku mwandagalo gw’entondo y’Emizêti, omu bushagaluke, engabo y’abaganda bâge yôshi yarhondêra okukuza Nyamuzinda n’izù linene oku bisômerîne byôshi babwîne, mpu: 38 «Agayirwe oyu Mwâmi oyishire oku izîno lya Nyakasane! Omurhûla omu irunga n’irenge enyanya bwenêne!»
Yezu ayêmêra obukuze bw’abaganda bâge (Ml 21, 14-16)
39 Obwo baguma omu Bafarizeyi bàli omu lubaga bamubwîra, mpu: «Mwigîriza, hulisa abaganda bâwe». 40 Naye abashuza, erhi: «Mmubwîzire oku erhi bankahulika, amabuye ganayâma».
Yezu àlakira Yeruzalemu
41 Erhi akola ahika omu cishagala, arhondêra okucilakira, erhi: 42 «Ocimanyage nâwe olusiku lw’ene ebyakulerhera omurhûla! Ci buno bifulisirwe omu masù gâwe. 43 Bulya ensiku zâcikuyishira, abashombanyi bâwe bâkugorhe banakuzonge enyunda zôshi, 44 bâkushekenye oku idaho we n’abâna bâwe bakulimwoh. Ciru barhakakulekerakwo ibuye oku lindi, kulya kubà orhamanyaga amango wal’irhandûlwa».

Yezu àhulusa abakag’iguliza omu kâ-Nyamuzinda (Mt 21, 12-13, Mrk 11, 15-17; Ywn 2, 14-16)
45 Anacija omu kâ-Nyamuzinda, arhondêra okuhulusa abakag’iguliza n’okuguliramwo. 46 Ababwîra, erhi: «Kuyandisirwe oku: Enyumpa yâni eri nyumpa ya kushengeramwo. Mwêhe mwayijizirage ishubûkiro lya bishungu»i.
Enyigîrizo za Yezu omu kâ-Nyamuzinda (Mt 11, 18)
47 Akayigîriza ngasi lusiku omu kâ-Nyamuzinda. Abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ibano n’abarhambo b’olubaga bakalonza oku bamuyirhamwo, 48 ci bakubula, bulya olubaga lwôshi lwàli lumurhegîre omu kuyumvîrhiza enyigîrizo zâge.

ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 19
Jesus and Zacchaeus
1 Καὶ εἰσελθὼν διήρχετο τὴν Ἰεριχώ. 2 καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ὀνόματι καλούμενος Ζακχαῖος, καὶ αὐτὸς ἦν ἀρχιτελώνης καὶ αὐτὸς πλούσιος 3 καὶ ἐζήτει ἰδεῖν τὸν Ἰησοῦν τίς ἐστιν καὶ οὐκ ἠδύνατο ἀπὸ τοῦ ὄχλου, ὅτι τῇ ἡλικίᾳ μικρὸς ἦν. 4 καὶ προδραμὼν εἰς τὸ ἔμπροσθεν ἀνέβη ἐπὶ συκομορέαν ἵνα ἴδῃ αὐτὸν ὅτι ἐκείνης ἤμελλεν διέρχεσθαι. 5 καὶ ὡς ἦλθεν ἐπὶ τὸν τόπον, ἀναβλέψας ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτόν, Ζακχαῖε, σπεύσας κατάβηθι, σήμερον γὰρ ἐν τῷ οἴκῳ σου δεῖ με μεῖναι. 6 καὶ σπεύσας κατέβη καὶ ὑπεδέξατο αὐτὸν χαίρων. 7καὶ ἰδόντες πάντες διεγόγγυζον λέγοντες ὅτι Παρὰ ἁμαρτωλῷ ἀνδρὶ εἰσῆλθεν καταλῦσαι. 8σταθεὶς δὲ Ζακχαῖος εἶπεν πρὸς τὸν κύριον, Ἰδοὺ τὰ ἡμίσιά μου τῶν ὑπαρχόντων, κύριε, τοῖς πτωχοῖς δίδωμι, καὶ εἴ τινός τι ἐσυκοφάντησα ἀποδίδωμι τετραπλοῦν. 9 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς ὅτι Σήμερον σωτηρία τῷ οἴκῳ τούτῳ ἐγένετο, καθότι καὶ αὐτὸς υἱὸς Ἀβραάμ ἐστιν 10 ἦλθεν γὰρ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ζητῆσαι καὶ σῶσαι τὸ ἀπολωλός.
The Parable of the Ten Pounds (Mt 25.14‑30)
11 Ἀκουόντων δὲ αὐτῶν ταῦτα προσθεὶς εἶπεν παραβολὴν διὰ τὸ ἐγγὺς εἶναι Ἰερουσαλὴμ αὐτὸν καὶ δοκεῖν αὐτοὺς ὅτι παραχρῆμα μέλλει ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἀναφαίνεσθαι. 12 εἶπεν οὖν, Ἄνθρωπός τις εὐγενὴς ἐπορεύθη εἰς χώραν μακρὰν λαβεῖν ἑαυτῷ βασιλείαν καὶ ὑποστρέψαι. 13 καλέσας δὲ δέκα δούλους ἑαυτοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς δέκα μνᾶς καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Πραγματεύσασθε ἐν ᾧ ἔρχομαι. 14 οἱ δὲ πολῖται αὐτοῦ ἐμίσουν αὐτὸν καὶ ἀπέστειλαν πρεσβείαν ὀπίσω αὐτοῦ λέγοντες, Οὐ θέλομεν τοῦτον βασιλεῦσαι ἐφ᾽ ἡμᾶς. 15 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐπανελθεῖν αὐτὸν λαβόντα τὴν βασιλείαν καὶ εἶπεν φωνηθῆναι αὐτῷ τοὺς δούλους τούτους οἷς δεδώκει τὸ ἀργύριον, ἵνα γνοῖ τί διεπραγματεύσαντο. 16 παρεγένετο δὲ ὁ πρῶτος λέγων, Κύριε, ἡ μνᾶ σου δέκα προσηργάσατο μνᾶς. 17 καὶ εἶπεν αὐτῷ, Εὖγε, ἀγαθὲ δοῦλε, ὅτι ἐν ἐλαχίστῳ πιστὸς ἐγένου, ἴσθι ἐξουσίαν ἔχων ἐπάνω δέκα πόλεων. 18 καὶ ἦλθεν ὁ δεύτερος λέγων, Ἡ μνᾶ σου, κύριε, ἐποίησεν πέντε μνᾶς. 19 εἶπεν δὲ καὶ τούτῳ, Καὶ σὺ ἐπάνω γίνου πέντε πόλεων. 20 καὶ ὁ ἕτερος ἦλθεν λέγων, Κύριε, ἰδοὺ ἡ μνᾶ σου ἣν εἶχον ἀποκειμένην ἐν σουδαρίῳ 21 ἐφοβούμην γάρ σε, ὅτι ἄνθρωπος αὐστηρὸς εἶ, αἴρεις ὃ οὐκ ἔθηκας καὶ θερίζεις ὃ οὐκ ἔσπειρας. 22 λέγει αὐτῷ, Ἐκ τοῦ στόματός σου κρινῶ σε, πονηρὲ δοῦλε. ᾔδεις ὅτι ἐγὼ ἄνθρωπος αὐστηρός εἰμι, αἴρων ὃ οὐκ ἔθηκα καὶ θερίζων ὃ οὐκ ἔσπειρα; 23 καὶ διὰ τί οὐκ ἔδωκάς μου τὸ ἀργύριον ἐπὶ τράπεζαν; κἀγὼ ἐλθὼν σὺν τόκῳ ἂν αὐτὸ ἔπραξα. 24 καὶ τοῖς παρεστῶσιν εἶπεν, Ἄρατε ἀπ᾽ αὐτοῦ τὴν μνᾶν καὶ δότε τῷ τὰς δέκα μνᾶς ἔχοντι 25 – καὶ εἶπαν αὐτῷ, Κύριε, ἔχει δέκα μνᾶς – 26 λέγω ὑμῖν ὅτι παντὶ τῷ ἔχοντι δοθήσεται, ἀπὸ δὲ τοῦ μὴ ἔχοντος καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται. 27 πλὴν τοὺς ἐχθρούς μου τούτους τοὺς μὴ θελήσαντάς με βασιλεῦσαι ἐπ᾽ αὐτοὺς ἀγάγετε ὧδε καὶ κατασφάξατε αὐτοὺς ἔμπροσθέν μου.
The Triumphal Entry into Jerusalem (Mt 21.1‑11; Mrk 11.1‑11; Jn 12.12‑19)
28 Καὶ εἰπὼν ταῦτα ἐπορεύετο ἔμπροσθεν ἀναβαίνων εἰς Ἱεροσόλυμα. 29 Καὶ ἐγένετο ὡς ἤγγισεν εἰς Βηθφαγὴ καὶ Βηθανία[ν] πρὸς τὸ ὄρος τὸ καλούμενον Ἐλαιῶν, ἀπέστειλεν δύο τῶν μαθητῶν 30 λέγων, Ὑπάγετε εἰς τὴν κατέναντι κώμην, ἐν ᾗ εἰσπορευόμενοι εὑρήσετε πῶλον δεδεμένον, ἐφ᾽ ὃν οὐδεὶς πώποτε ἀνθρώπων ἐκάθισεν, καὶ λύσαντες αὐτὸν ἀγάγετε. 31 καὶ ἐάν τις ὑμᾶς ἐρωτᾷ, Διὰ τί λύετε; οὕτως ἐρεῖτε• ὅτι Ὁ κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει. 32 ἀπελθόντες δὲ οἱ ἀπεσταλμένοι εὗρον καθὼς εἶπεν αὐτοῖς. 33 λυόντων δὲ αὐτῶν τὸν πῶλον εἶπαν οἱ κύριοι αὐτοῦ πρὸς αὐτούς, Τί λύετε τὸν πῶλον; 34 οἱ δὲ εἶπαν• ὅτι Ὁ κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει. 35 καὶ ἤγαγον αὐτὸν πρὸς τὸν Ἰησοῦν καὶ ἐπιρίψαντες αὐτῶν τὰ ἱμάτια ἐπὶ τὸν πῶλον ἐπεβίβασαν τὸν Ἰησοῦν. 36 πορευομένου δὲ αὐτοῦ ὑπεστρώννυον τὰ ἱμάτια αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ. 37 Ἐγγίζοντος δὲ αὐτοῦ ἤδη πρὸς τῇ καταβάσει τοῦ Ὄρους τῶν Ἐλαιῶν ἤρξαντο ἅπαν τὸ πλῆθος τῶν μαθητῶν χαίροντες αἰνεῖν τὸν θεὸν φωνῇ μεγάλῃ περὶ πασῶν ὧν εἶδον δυνάμεων, 38 λέγοντες, Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος, ὁ βασιλεὺς ἐν ὀνόματι κυρίου• ἐν οὐρανῷ εἰρήνη καὶ δόξα ἐν ὑψίστοις. 39 καί τινες τῶν Φαρισαίων ἀπὸ τοῦ ὄχλου εἶπαν πρὸς αὐτόν, Διδάσκαλε, ἐπιτίμησον τοῖς μαθηταῖς σου. 40 καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Λέγω ὑμῖν, ἐὰν οὗτοι σιωπήσουσιν, οἱ λίθοι κράξουσιν. 41 Καὶ ὡς ἤγγισεν ἰδὼν τὴν πόλιν ἔκλαυσεν ἐπ᾽ αὐτὴν 42 λέγων ὅτι Εἰ ἔγνως ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ καὶ σὺ τὰ πρὸς εἰρήνην • νῦν δὲ ἐκρύβη ἀπὸ ὀφθαλμῶν σου. 43 ὅτι ἥξουσιν ἡμέραι ἐπὶ σὲ καὶ παρεμβαλοῦσιν οἱ ἐχθροί σου χάρακά σοι καὶ περικυκλώσουσίν σε καὶ συνέξουσίν σε πάντοθεν, 44 καὶ ἐδαφιοῦσίν σε καὶ τὰ τέκνα σου ἐν σοί, καὶ οὐκ ἀφήσουσιν λίθον ἐπὶ λίθον ἐν σοί, ἀνθ᾽ ὧν οὐκ ἔγνως τὸν καιρὸν τῆς ἐπισκοπῆς σου.
The Cleansing of the Temple (Mt 21.12‑17; Mrk 11.15‑19; Jn 2.13‑22)
45 Καὶ εἰσελθὼν εἰς τὸ ἱερὸν ἤρξατο ἐκβάλλειν τοὺς πωλοῦντας 46 λέγων αὐτοῖς, Γέγραπται, Καὶ ἔσται ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς, ὑμεῖς δὲ αὐτὸν ἐποιήσατε σπήλαιον λῃστῶν. 47 Καὶ ἦν διδάσκων τὸ καθ᾽ ἡμέραν ἐν τῷ ἱερῷ. οἱ δὲ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς ἐζήτουν αὐτὸν ἀπολέσαι καὶ οἱ πρῶτοι τοῦ λαοῦ, 48 καὶ οὐχ εὕρισκον τὸ τί ποιήσωσιν, ὁ λαὸς γὰρ ἅπας ἐξεκρέματο αὐτοῦ ἀκούων.
20
Abayahudi badôsa Yezu ngahi obuhashe bwâge burhenga (Mt 21. 23-27; Mrk 11, 27-33)
1 Lusiku luguma anaciba adwîrhe ayigîriza omu kâ-Nyamuzinda anahanûla Emyanzi y’Akalembe, abajinji, b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano n’abagula bw’olubaga bayisha. 2 Banacimubwîra, mpu: «Rhubwîre buhashe buci ojiramwo ebi byôshi? nîsi ndi wakuhaga weki obu buhashe?» 3 Yezu anacibashuza, ababwîra, erhi: «Nâni nammudôsa kanwa kaguma. Mbwiri: 4 Obubatizo bwa Yowane, k’empingu bwahubukaga erhi emw’abantu?» 5 Bajânamwo bône na nnene, mpu: «Rhukaderha nti empingu, akola arhudôsa, erhi: «Carhumaga murhacimuyêmêra?» 6 Na rhukaderha nti emw’abantu, olubaga lwôshi lwanarhubanda amabuye, bulya bayishi bwinjà oku Yowane anali mulêbi». 7 Okubundi banacishuza, mpu barhayishi aha bwahubukaga. 8 Naye Yezu ababwîra, erhi: «Nâni ntammubwîre ninyu buhashe buci njiramwo ebi».
Omugani gw’abahinzi babî (Mt 21, 33-46; Mrk 12, 1-12)
9 Anacirhondêra okubwîra olubaga ogu mugani, erhi: «Muntu muguma anacigwîka olukoma lw’emizâbîbu, alulangisa abahinzi, agal’icibalamira nsiku nyinji. 10 Erhi amango gahika, arhuma omwambali emwa bahinzi mpu ahâbwe naye oku mburho y’emizâbîbu. Balya bahinzi bamushûrha banamushugunukakwo maboko mûmu. 11 Ashub’irhuma owundi mwambali. Naye bamujira buligo, bamujâcira banamushugunukakwo maboko mûmu. 12 Ashub’irhuma owa kasharhu. Naye bamuyâgaza banamulibirhakwo. 13 Nn’olukoma acîj’emurhima, erhi: «Kurhi najira? Narhuma mugala wâni ntonya bwenêne; nkaba yeki bakenga». 14 Balya bahinzi erhi bamutumirhakwo amasù, bajà muligânwè, mpu: «Y’oyu ye wâyîme; rhumunige, rhubè rhwe rhuyish’iciyîmira muli byo». 15 Ba nacimuhulusa mulya lukoma, bamuniga. Kurhi olya nn’olukoma ayish’ibajirira? 16 Ayish’iyisha, aherêrekeze balya barhindisi b’olukoma, na lulya lukoma lwâge aluhe abandi». Erhi bayumva ntyo, bamubwîra, mpu: «Okwo kurhabâga la!» 17 Naye anacibamôlera amasù, erhi: «Kwo kuderha kuci okûla kuyandisirwe: lbuye abûbasi bagayaguzagyaj, lyo lyayishir’ibà kaboko ka nyumpa? 18 Ngasi wâhirime kuli eryo ibuye ajonjolekana, naye oyu lyâhonerekwo, lyayish’imuvungunyula». 19 Aho abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano balonza oku bamugwârhak, ci bayôboha olubaga. Bàli bayumvîrhe oku ogomugani bo aguderhîre.
Okuvurhira Sêzari (Mt 22, 15-22; Mrk 12, 13-17)
20 Bamushimbulula, barhuma ebyumverhezi. Ebyo byumverhezi byaboneka nka bantu nkana, lyo birhega Yezu omu nderho binamuhâne emwa abakulu b’ecihugo n’emwa omurhegesi. 21 Banacimudôsa, mpu: «Ewe Mwigîriza, rhuyishi oku oderha onayigîriza eby’okunali, orhanalola cikono ca muntu, ci enjira ya Nyamuzinda onayiyigîrize nka oku enali. 22 Ka kukwânîne rhukavurhira Sêzari erhi nanga?» 23 Naye bulya àli amanyire obulyâlya bwâbo, anacibabwîra, erhi: «Cirhumire mwantega’? 24 Nyêreki olufaranga muvurha. Eyi nshusho eri ya ndi? N’aga mandiko?» Nabo, mpu: «Bya Kaizari» 25 Naye, erhi: «Ahoo! Ebya Sêzari bigaluliragi Sêzari, n’ebya Nyamuzinda mubihe Nyamuzinda». 26 Ntyo barhacibonaga oku bankamuyâgiriza omu nderho zâge embere z’abantu; barhangâla n’ishuzo lyâge, baguguma.
Okufûka kw’abafire (Mt 22, 23-33; Mrk 12, 18-27)
27 Baguma omu Basaduceyi, bo balya bakaderha mpu ntà bufûke bw’abafîre, bamujàho, bamudôsa, mpu: 28 «Ewe Mwigîriza, Mûsa arhurhegesire mpu irhondo mwene wâbo omuntu akafà, nka alesire omukazi arhanasiziri mwâna, mwene wâbo anayinjire olya mukana, ahè mwene wâbo iburha. 29 Lero haligi balondana nda. Omurhanzi ayanka omukazi, afà buzira mwâna. 30 Owa kabiri ayinjira olya mukazi, afà naye buzira mwâna. 31 Owa kasharhu naye amuyinjira. Bôshi oku bànali nda kwo n’okwo, bafà buzira kusiga mwâna. 32 Buzinda nyamukazi naye anacifa. 33 Ewe, aha kufûka kw’abafù, ayish’ibà mukà ndi muli bo? Bulya ayansirwe na bantu nda». 34 Yezu anacibashuza, erhi: «Abâna b’eri igulu bayanka abakazi n’okuyankwa n’abalume. 35 Ci balya bayish’ikwânana okushangîra obuzîne bwâyisha n’okufûka omu bafù, barhakasheba barhakanashebwa; 36 bulya barhakacifa bundi: kwo banacibêrere nka bamalahika, bâna ba Nyamuzinda, bo bâna bw’obufûke, 37 N’oku abafù bâfûke, Mûsa naye akumanyîsize, halya aganîre olw’Ishaka, erhi aderha oku Nyakasane ye Nyamuzinda w’Abrahamu, ye na Nyamuzinda w’Izaki na Nyamuzinda wa Yakôbol. 38 Arhali Nyamuzinda wa bafù, ci wa bazîne; bulya ye bôshi balamira». 39 Obwo baguma omu bashamuka b’ihano bashuza, bamubwîra, mpu: «Mushana Mwigîriza, wadesire bwinjà!» 40 Bulya barhàcihalizagya mpu bamudôsa akantu.
Kristu mugala wa Daudi na Nnawâbo (Mt 22, 41-45; Mrk 12, 35-37)
41 Anacibabwîra, erhi: «Cirhuma baderha mpu Kristu ali mwene-Daudi? 42 N’obwo Daudi yenene adesire omu citabu c’Ennanga, erhi: Nyakasane abwîzire Nnâhamwirhu, erhi: Tamala ekulyo kwâni, 43 kuhika abashombanyi bâwe mbayandaze burhaba aha magulu gâwem. 44 Akabà Daudi amudesire mpu ye Nnawâbo, kurhi ankacibaga mugala?»
Obulyâlya bw’abashamuka b’ihano (Mt 23, 6-7; Mrk 12, 38-40)
45 Abantu bôshi erhi babà badwîrhe bamurhegêra, anacibwîra abaganda bâge, erhi: 46 «Mucilange oku bashamuka b’ihano, abasîma okulambagira bayambîrhe ebishûli birîrî n’okulamusibwa oku mmâna n’okubwârhala oku ntebe z’embere omu masinagogi n’ebibwârhalo birhanzi oku cîbo: 47 abanyomanya ebirugu by’abakana banaderha amasala malîmalî g’oburhebanyi. Bâbone olubanja lukali kulusha!»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 20
The Authority of Jesus Questioned (Mt 21.23‑27; Mrk 11.27‑33)
1 Καὶ ἐγένετο ἐν μιᾷ τῶν ἡμερῶν διδάσκοντος αὐτοῦ τὸν λαὸν ἐν τῷ ἱερῷ καὶ εὐαγγελιζομένου ἐπέστησαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς σὺν τοῖς πρεσβυτέροις 2 καὶ εἶπαν λέγοντες πρὸς αὐτόν, Εἰπὸν ἡμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιεῖς, ἢ τίς ἐστιν ὁ δούς σοι τὴν ἐξουσίαν ταύτην; 3 ἀποκριθεὶς δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἐρωτήσω ὑμᾶς κἀγὼ λόγον, καὶ εἴπατέ μοι 4 Τὸ βάπτισμα Ἰωάννου ἐξ οὐρανοῦ ἦν ἢ ἐξ ἀνθρώπων; 5 οἱ δὲ συνελογίσαντο πρὸς ἑαυτοὺς λέγοντες ὅτι Ἐὰν εἴπωμεν, Ἐξ οὐρανοῦ, ἐρεῖ, Διὰ τί οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ; 6 ἐὰν δὲ εἴπωμεν, Ἐξ ἀνθρώπων, ὁ λαὸς ἅπας καταλιθάσει ἡμᾶς, πεπεισμένος γάρ ἐστιν Ἰωάννην προφήτην εἶναι. 7 καὶ ἀπεκρίθησαν μὴ εἰδέναι πόθεν. 8καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Οὐδὲ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ.
The Parable of the Vineyard and the Tenants (Mt 21.33‑46; Mrk 12.1‑12)
9 Ἤρξατο δὲ πρὸς τὸν λαὸν λέγειν τὴν παραβολὴν ταύτην• Ἄνθρωπός [τις] ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα καὶ ἐξέδετο αὐτὸν γεωργοῖς καὶ ἀπεδήμησεν χρόνους ἱκανούς. 10 καὶ καιρῷ ἀπέστειλεν πρὸς τοὺς γεωργοὺς δοῦλον ἵνα ἀπὸ τοῦ καρποῦ τοῦ ἀμπελῶνος δώσουσιν αὐτῷ• οἱ δὲ γεωργοὶ ἐξαπέστειλαν αὐτὸν δείραντες κενόν. 11 καὶ προσέθετο ἕτερον πέμψαι δοῦλον• οἱ δὲ κἀκεῖνον δείραντες καὶ ἀτιμάσαντες ἐξαπέστειλαν κενόν. 12 καὶ προσέθετο τρίτον πέμψαι• οἱ δὲ καὶ τοῦτον τραυματίσαντες ἐξέβαλον. 13 εἶπεν δὲ ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος, Τί ποιήσω; πέμψω τὸν υἱόν μου τὸν ἀγαπητόν• ἴσως τοῦτον ἐντραπήσονται. 14 ἰδόντες δὲ αὐτὸν οἱ γεωργοὶ διελογίζοντο πρὸς ἀλλήλους λέγοντες, Οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος• ἀποκτείνωμεν αὐτόν, ἵνα ἡμῶν γένηται ἡ κληρονομία. 15 καὶ ἐκβαλόντες αὐτὸν ἔξω τοῦ ἀμπελῶνος ἀπέκτειναν. τί οὖν ποιήσει αὐτοῖς ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος; 16 ἐλεύσεται καὶ ἀπολέσει τοὺς γεωργοὺς τούτους καὶ δώσει τὸν ἀμπελῶνα ἄλλοις. ἀκούσαντες δὲ εἶπαν, Μὴ γένοιτο. 17 ὁ δὲ ἐμβλέψας αὐτοῖς εἶπεν, Τί οὖν ἐστιν τὸ γεγραμμένον τοῦτο Λίθον ὃν ἀπεδοκίμασαν οἱ οἰκοδομοῦντες, οὗτος ἐγενήθη εἰς κεφαλὴν γωνίας; 18 πᾶς ὁ πεσὼν ἐπ᾽ ἐκεῖνον τὸν λίθον συνθλασθήσεται• ἐφ᾽ ὃν δ᾽ ἂν πέσῃ, λικμήσει αὐτόν. 19 Καὶ ἐζήτησαν οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ ἀρχιερεῖς ἐπιβαλεῖν ἐπ᾽ αὐτὸν τὰς χεῖρας ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ, καὶ ἐφοβήθησαν τὸν λαόν, ἔγνωσαν γὰρ ὅτι πρὸς αὐτοὺς εἶπεν τὴν παραβολὴν ταύτην.
Paying Taxes to Caesar (Mt 22.15‑22; Mrk 12.13‑17)
20 Καὶ παρατηρήσαντες ἀπέστειλαν ἐγκαθέτους ὑποκρινομένους ἑαυτοὺς δικαίους εἶναι, ἵνα ἐπιλάβωνται αὐτοῦ λόγου, ὥστε παραδοῦναι αὐτὸν τῇ ἀρχῇ καὶ τῇ ἐξουσίᾳ τοῦ ἡγεμόνος. 21 καὶ ἐπηρώτησαν αὐτὸν λέγοντες, Διδάσκαλε, οἴδαμεν ὅτι ὀρθῶς λέγεις καὶ διδάσκεις καὶ οὐ λαμβάνεις πρόσωπον, ἀλλ᾽ ἐπ᾽ ἀληθείας τὴν ὁδὸν τοῦ θεοῦ διδάσκεις 22 ἔξεστιν ἡμᾶς Καίσαρι φόρον δοῦναι ἢ οὔ; 23 κατανοήσας δὲ αὐτῶν τὴν πανουργίαν εἶπεν πρὸς αὐτούς, 24 Δείξατέ μοι δηνάριον• τίνος ἔχει εἰκόνα καὶ ἐπιγραφήν; οἱ δὲ εἶπαν, Καίσαρος. 25 ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τοίνυν ἀπόδοτε τὰ Καίσαρος Καίσαρι καὶ τὰ τοῦ θεοῦ τῷ θεῷ. 26 καὶ οὐκ ἴσχυσαν ἐπιλαβέσθαι αὐτοῦ ῥήματος ἐναντίον τοῦ λαοῦ καὶ θαυμάσαντες ἐπὶ τῇ ἀποκρίσει αὐτοῦ ἐσίγησαν.
The Question about the Resurrection (Mt 22.23‑33; Mrk 12.18‑27)
27 Προσελθόντες δέ τινες τῶν Σαδδουκαίων, οἱ [ἀντι]λέγοντες ἀνάστασιν μὴ εἶναι, ἐπηρώτησαν αὐτὸν 28 λέγοντες, Διδάσκαλε, Μωϋσῆς ἔγραψεν ἡμῖν, ἐάν τινος ἀδελφὸς ἀποθάνῃ ἔχων γυναῖκα, καὶ οὗτος ἄτεκνος ᾖ, ἵνα λάβῃ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ τὴν γυναῖκα καὶ ἐξαναστήσῃ σπέρμα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ. 29 ἑπτὰ οὖν ἀδελφοὶ ἦσαν• καὶ ὁ πρῶτος λαβὼν γυναῖκα ἀπέθανεν ἄτεκνος 30 καὶ ὁ δεύτερος 31 καὶ ὁ τρίτος ἔλαβεν αὐτήν, ὡσαύτως δὲ καὶ οἱ ἑπτὰ οὐ κατέλιπον τέκνα καὶ ἀπέθανον. 32 ὕστερον καὶ ἡ γυνὴ ἀπέθανεν. 33 ἡ γυνὴ οὖν ἐν τῇ ἀναστάσει τίνος αὐτῶν γίνεται γυνή; οἱ γὰρ ἑπτὰ ἔσχον αὐτὴν γυναῖκα. 34 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Οἱ υἱοὶ τοῦ αἰῶνος τούτου γαμοῦσιν καὶ γαμίσκονται, 35 οἱ δὲ καταξιωθέντες τοῦ αἰῶνος ἐκείνου τυχεῖν καὶ τῆς ἀναστάσεως τῆς ἐκ νεκρῶν οὔτε γαμοῦσιν οὔτε γαμίζονται 36 οὐδὲ γὰρ ἀποθανεῖν ἔτι δύνανται, ἰσάγγελοι γάρ εἰσιν καὶ υἱοί εἰσιν θεοῦ τῆς ἀναστάσεως υἱοὶ ὄντες. 37 ὅτι δὲ ἐγείρονται οἱ νεκροί, καὶ Μωϋσῆς ἐμήνυσεν ἐπὶ τῆς βάτου, ὡς λέγει κύριον τὸν θεὸν Ἀβραὰμ καὶθεὸν Ἰσαὰκ καὶ θεὸν Ἰακώβ. 38 θεὸς δὲ οὐκ ἔστιν νεκρῶν ἀλλὰ ζώντων, πάντες γὰρ αὐτῷ ζῶσιν. 39 ἀποκριθέντες δέ τινες τῶν γραμματέων εἶπαν, Διδάσκαλε, καλῶς εἶπας. 40 οὐκέτι γὰρ ἐτόλμων ἐπερωτᾶν αὐτὸν οὐδέν.
The Question about David’s Son (Mt 22.41‑46; Mrk 12.35‑37)
41 Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Πῶς λέγουσιν τὸν Χριστὸν εἶναι Δαυὶδ υἱόν; 42 αὐτὸς γὰρ Δαυὶδ λέγει ἐν βίβλῳ ψαλμῶν, Εἶπεν κύριος τῷ κυρίῳ μου• Κάθου ἐκ δεξιῶν μου, 43 ἕως ἂν θῶ τοὺς ἐχθρούς σου ὑποπόδιον τῶν ποδῶν σου. 44 Δαυὶδ οὖν κύριον αὐτὸν καλεῖ, καὶ πῶς αὐτοῦ υἱός ἐστιν;
The Denouncing of the Scribes (Mt 23.1‑36; Mrk 12.38‑40; Luk 11.37‑54)
45 Ἀκούοντος δὲ παντὸς τοῦ λαοῦ εἶπεν τοῖς μαθηταῖς [αὐτοῦ], 46 Προσέχετε ἀπὸ τῶν γραμματέων τῶν θελόντων περιπατεῖν ἐν στολαῖς καὶ φιλούντων ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς καὶ πρωτοκαθεδρίας ἐν ταῖς συναγωγαῖς καὶ πρωτοκλισίας ἐν τοῖς δείπνοις, 47 οἳ κατεσθίουσιν τὰς οἰκίας τῶν χηρῶν καὶ προφάσει μακρὰ προσεύχονται• οὗτοι λήμψονται περισσότερον κρίμα.

21
Entûlo y’omukana (Mt 12, 41-44)
1 Erhi alambûla amasù, abona abahirhi badwîrhe baheba entûlo zâbo omu mucîmba gw’ecibîkiro, 2 Abona na mukana muguma wa buligo ahebamwo nkonola ibiri za bujuma. 3 Anaciderha erhi: «Mmubwîre okuli, oyu mukana mukenyi ahânyire kulusha bôshi. 4 Bulya aba bôshi bahânyire entûlo oku bisigala omu bunguke bw’ebirugu byâbo, ci yêhe omu bukenyi bwâge ahiânyire ebyankamubîsire byôshi anali agwêrhe».
Enyigîrizo z’okuyûrha kw’igulu – Enshokolezi (Mt 24, 1-3; Mrk 13, 1-4)
5 Erhi baguma babà badwîrhe baderha mpu akâ-Nyamuzinda kayûbasirwe n’amabuye minjinjà kanabambirwe n’ebindi by’entûlo bya ngulo ndârhi, ababwîra, erhi: 6 «Ebyo byôshi mudwîrhe mwasinza, ensiku zâciyisha, harhakasigala ibuye oku lindi lirhashâbirwi», 7 Bamudôsa, mpu: «Yâgirwa Mwigîriza, mangaci okwo kwâbe na cimanyîso cici camanyîse oku ebyo biri hôfi?»
Ebimanyîso birhanzi n’omurhondêro gw’amalibuko (Mt 24, 4-14; Mt 10, 17-22; Mrk 13, 5-15)
8 Naye, erhi: «Mumanye murhârhebwa, bulya banji banayishe oku izîno lyâni, bâderhe, mpu: «Nie (Kristu)», mpu na «amango gahisire!» Mumanye murhabakulikiraga. 9 Amango mwayumve baderha ebîrha n’obugoma, Murhayôbohaga; bulya kukwânîne ebyo birhang’iyisha, ci obuzinda erhi burhac’ibà» 10 Okubundi ababwîra, erhi: «Ishanja lyârhere erindi ishanja, n’obwâmi obundi bwâmi. 11 Hâbe omusisi munene gw’idaho, n’ecizombo n’ecâhirà byâbe hanji; hayish’ibà n’eby’okuyôbohya, n’emalunga yârhenge ebimanyîso binene. 12 Ci embere y’okwo kwôshi, barhang’immugwârha, bammulibuze, bammuhâne omu masinagogi n’omu mpamikwa, banammuheke embere z’abâmi n’abarhegesi izîno lyâni lirhumire. 13 N’okwo kwayish’ibà buhamîrizi bwinyu. 14 Mumanye bwinjà oku kurhakwânîni mulonze emurhima ebi mwayish’iderha: 15 bulya niene nâmmuhe akanwa n’obumanye abashombanyi binyu barhankahash’ilahira erhi okuhima. 16 Mwâhânwe ciru n’ababusi binyu, na bene winyu, na baci binyu n’abîra binyu; bayish’iyîrha banji muli mwe; 17 mwânashombwe na bôshi izîno lyâni lirhuma. 18 Ci kwônene ntà luviri luguma lw’oku irhwe linyu lwâhere. 19 Bulêmbêzi bwinyu mwâcizemwo obuzîne bwinyu!
Amalibuko ga Yeruzalemu (Mt 24, 15-20; Mrk 13, 14-18)
20 «Ci amangomukabona Yeruzalemu azungulusirwe n’engabo, munanye oku okushâbwa kwâge kukola kuli hôfi. 21 Obwo abali e Yudeya bâyakire oku ntondo; nabo abali omu lugo bâhuluke; n’abali omu mahirinji barhaderhaga mpu bacishubira omu lugo. 22 Bulya ezo nsiku zâbe nsiku za buhane, lyo ngasi kwôshi kwayandikagwa kuyunjula. 23 Abakazi bâbe bali ndà erhi abâbe badwîrhe bayonsa ezo nsiku, bâsômerwa!
Amalibuko gâlerhwe n’abapagani n’obujà (Mt 24, 21; Mrk 13, 19)
«Bulya hâbe malibuko manji omu cihugo n’obukunizi kuli eri ishanja. 24 Bayish’igera oku bwôji gw’engôrho, bayish’ihêkwa bujà omu mashanja gwôshi, na Yeruzalemu ayish’ilabarhwa n’abapagani, kuhika amango g’abapagani gahiken.
Okugeramwo emusisi kw’igulu n’okuyisha kwa Mwene-omuntu (Mt 24. 29-30; Mrk 13. 24-26)
25 «Hayish’ibà ebimanyîso omu izûba n’omu mwêzi n’omu nyenyêzi; n’omu igulu amashanja gayish’ibà burhe ganayish’irhanya bayumva enyanja ekungula. 26 Abantu bâfe n’obwôba omu kulinda ebyayish’ibà omu igulu; bulya amahashe g’oku nkuba gâgeremwo omusisi. 27 Go mango babone Mwene-omuntu ayish’alembêra omu citù n’obuhashe n’irenge linji. 28 Amango okwo kwârhondêre okubà, muyinamule amalanga, mugalamire enyanya, kulya kubà obuyôkoke bwinyu buli hôfi».
Amango Mwene-omuntu ayisha (Mt 24, 32-35; Mrk 13, 28-31)
29 Anacibabwîra olwiganyo, erhi: «Mulole olwinganyo oku mulehe n’oku yindi mirhi yôshi. 30 Ekarhondêra okuyâna, mwânamanya oku ecanda ciyiruka. 31 Ninyu kwo na kuguma: amango mwabona okwo kubà, munamanye oku Obwâmi bwa Nyamuzinda buli hôfi. 32 Mmubwîre okuli, eri iburha lirhagere n’okwo kurhaba kwôshi. 33 Irunga n’igulu byâgere, ci ebinwa byâni birhakagera.»
Okubà masù
34 «Mumanye emirhima erhazidoheragwa n’amasîma g’omubiri, endalwe n’okucîrhanya oku by’en’igulu, ly’olwo lusiku lurhammuyishira cifudukwè. 35 Bulya abantu bôshi b’igulu lyôshi kwo lwayish’ibayishira nka murhego. 36 Kuziga mubè masù, munashenge ngasi mango, lyo mukwânana okuyish’ifuma ebyo byâyishe byôshi n’okuyish’iyimanga embere za Mwene-omuntu buzira bwôba».
Ensiku nzinda za Yesu en’igulu (Mt 21, 17; Mrk 11, 11. 19; Ywn 8, 2)
37 Mûshi, akâg’iyigîriza omu kâ-Nyamuzinda; ci erhi kwabaga bijingo, akagend’iyiza obudufu bwôshi oku ntondo ederhwa ntondo y’Emizêti. 38 N’erhi kwabaga sêzi mucêracêra, olubaga lwôshi lwakamushimba omu kâ-Nyamuzinda mpu bayumve enyigîrizo zâge.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 21
The Widow’s Offering (Mrk 12.41‑44)
1 Ἀναβλέψας δὲ εἶδεν τοὺς βάλλοντας εἰς τὸ γαζοφυλάκιον τὰ δῶρα αὐτῶν πλουσίους. 2 εἶδεν δέ τινα χήραν πενιχρὰν βάλλουσαν ἐκεῖ λεπτὰ δύο, 3 καὶ εἶπεν, Ἀληθῶς λέγω ὑμῖν ὅτι ἡ χήρα αὕτη ἡ πτωχὴ πλεῖον πάντων ἔβαλεν 4 πάντες γὰρ οὗτοι ἐκ τοῦ περισσεύοντος αὐτοῖς ἔβαλον εἰς τὰ δῶρα, αὕτη δὲ ἐκ τοῦ ὑστερήματος αὐτῆς πάντα τὸν βίον ὃν εἶχεν ἔβαλεν.
The Destruction of the Temple Foretold (Mt 24.1‑2; Mrk 13.1‑2)
5 Καί τινων λεγόντων περὶ τοῦ ἱεροῦ ὅτι λίθοις καλοῖς καὶ ἀναθήμασιν κεκόσμηται εἶπεν, 6 Ταῦτα ἃ θεωρεῖτε ἐλεύσονται ἡμέραι ἐν αἷς οὐκ ἀφεθήσεται λίθος ἐπὶ λίθῳ ὃς οὐ καταλυθήσεται.
Sings and Persecutions (Mt 24.3‑14; Mrk 13.3‑13)
7 Ἐπηρώτησαν δὲ αὐτὸν λέγοντες, Διδάσκαλε, πότε οὖν ταῦτα ἔσται καὶ τί τὸ σημεῖον ὅταν μέλλῃ ταῦτα γίνεσθαι; 8 ὁ δὲ εἶπεν, Βλέπετε μὴ πλανηθῆτε• πολλοὶ γὰρ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου λέγοντες, Ἐγώ εἰμι, καί, Ὁ καιρὸς ἤγγικεν. μὴ πορευθῆτε ὀπίσω αὐτῶν. 9 ὅταν δὲ ἀκούσητε πολέμους καὶ ἀκαταστασίας, μὴ πτοηθῆτε• δεῖ γὰρ ταῦτα γενέσθαι πρῶτον, ἀλλ᾽ οὐκ εὐθέως τὸ τέλος. 10 Τότε ἔλεγεν αὐτοῖς, Ἐγερθήσεται ἔθνος ἐπ᾽ ἔθνος καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν, 11 σεισμοί τε μεγάλοι καὶ κατὰ τόπους λιμοὶ καὶ λοιμοὶ ἔσονται, φόβητρά τε καὶ ἀπ᾽ οὐρανοῦ σημεῖα μεγάλα ἔσται. 12 πρὸ δὲ τούτων πάντων ἐπιβαλοῦσιν ἐφ᾽ ὑμᾶς τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ διώξουσιν, παραδιδόντες εἰς τὰς συναγωγὰς καὶ φυλακάς, ἀπαγομένους ἐπὶ βασιλεῖς καὶ ἡγεμόνας ἕνεκεν τοῦ ὀνόματός μου 13 ἀποβήσεται ὑμῖν εἰς μαρτύριον. 14 θέτε οὖν ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν μὴ προμελετᾶν ἀπολογηθῆναι 15 ἐγὼ γὰρ δώσω ὑμῖν στόμα καὶ σοφίαν ᾗ οὐ δυνήσονται ἀντιστῆναι ἢ ἀντειπεῖν ἅπαντες οἱ ἀντικείμενοι ὑμῖν. 16 παραδοθήσεσθε δὲ καὶ ὑπὸ γονέων καὶ ἀδελφῶν καὶ συγγενῶν καὶ φίλων, καὶ θανατώσουσιν ἐξ ὑμῶν, 17 καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου. 18 καὶ θρὶξ ἐκ τῆς κεφαλῆς ὑμῶν οὐ μὴ ἀπόληται. 19 ἐν τῇ ὑπομονῇ ὑμῶν κτήσασθε τὰς ψυχὰς ὑμῶν.
The Destruction of Jerusalem Foretold (Mt 24.15‑21; Mrk 13.14‑19)
20 Ὅταν δὲ ἴδητε κυκλουμένην ὑπὸ στρατοπέδων Ἰερουσαλήμ, τότε γνῶτε ὅτι ἤγγικεν ἡ ἐρήμωσις αὐτῆς. 21 τότε οἱ ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη καὶ οἱ ἐν μέσῳ αὐτῆς ἐκχωρείτωσαν καὶ οἱ ἐν ταῖς χώραις μὴ εἰσερχέσθωσαν εἰς αὐτήν, 22 ὅτι ἡμέραι ἐκδικήσεως αὗταί εἰσιν τοῦ πλησθῆναι πάντα τὰ γεγραμμένα. 23 οὐαὶ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις ἔσται γὰρ ἀνάγκη μεγάλη ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ὀργὴ τῷ λαῷ τούτῳ, 24 καὶ πεσοῦνται στόματι μαχαίρης καὶ αἰχμαλωτισθήσονται εἰς τὰ ἔθνη πάντα, καὶ Ἰερουσαλὴμ ἔσται πατουμένη ὑπὸ ἐθνῶν, ἄχρι οὗ πληρωθῶσιν καιροὶ ἐθνῶν.
The Coming of the Son of Man (Mt 24.29‑31; Mrk 13.24‑27)
25 Καὶ ἔσονται σημεῖα ἐν ἡλίῳ καὶ σελήνῃ καὶ ἄστροις, καὶ ἐπὶ τῆς γῆς συνοχὴ ἐθνῶν ἐν ἀπορίᾳ ἤχους θαλάσσης καὶ σάλου, 26 ἀποψυχόντων ἀνθρώπων ἀπὸ φόβου καὶ προσδοκίας τῶν ἐπερχομένων τῇ οἰκουμένῃ, αἱ γὰρ δυνάμεις τῶν οὐρανῶν σαλευθήσονται. 27 καὶ τότε ὄψονται τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐν νεφέλῃ μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλῆς. 28 ἀρχομένων δὲ τούτων γίνεσθαι ἀνακύψατε καὶ ἐπάρατε τὰς κεφαλὰς ὑμῶν, διότι ἐγγίζει ἡ ἀπολύτρωσις ὑμῶν.
The Lesson of the Fig Tree (Mt 24.32‑35; Mrk 13.28‑31)
29 Καὶ εἶπεν παραβολὴν αὐτοῖς• Ἴδετε τὴν συκῆν καὶ πάντα τὰ δένδρα 30 ὅταν προβάλωσιν ἤδη, βλέποντες ἀφ᾽ ἑαυτῶν γινώσκετε ὅτι ἤδη ἐγγὺς τὸ θέρος ἐστίν 31 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε ταῦτα γινόμενα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. 32 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη ἕως ἂν πάντα γένηται. 33 ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρελεύσονται. Exhortation to Watch 34 Προσέχετε δὲ ἑαυτοῖς μήποτε βαρηθῶσιν ὑμῶν αἱ καρδίαι ἐν κραιπάλῃ καὶ μέθῃ καὶ μερίμναις βιωτικαῖς καὶ ἐπιστῇ ἐφ᾽ ὑμᾶς αἰφνίδιος ἡ ἡμέρα ἐκείνη 35 ὡς παγίς• ἐπεισελεύσεται γὰρ ἐπὶ πάντας τοὺς καθημένους ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς. 36 ἀγρυπνεῖτε δὲ ἐν παντὶ καιρῷ δεόμενοι ἵνα κατισχύσητε ἐκφυγεῖν ταῦτα πάντα τὰ μέλλοντα γίνεσθαι καὶ σταθῆναι ἔμπροσθεν τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου. 37 Ἦν δὲ τὰς ἡμέρας ἐν τῷ ἱερῷ διδάσκων, τὰς δὲ νύκτας ἐξερχόμενος ηὐλίζετο εἰς τὸ ὄρος τὸ καλούμενον Ἐλαιῶν 38 καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὤρθριζεν πρὸς αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ ἀκούειν αὐτοῦ.
22
V. Amababale n’okufà kwa Yezu
Abashombanyi ba Yezu balagânana okumuyîrha. Yuda alenganya Nnawâbo (Mt 26, 1-5; 26, 14-16; Mrk 14, 1-2; 14, 10-11; Ywn 11, 47-53; 13, 2.27)
1 Olusiku lukulu lw’emigati erhalimwo lwango, luderhwa Basâka, lwaba hôfi. 2 Abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano bakag’ilonza oku bankayirhamwo Yezu, bulya bakag’iyôboha olubaga. 3 Lero Shetani ajamwo Yuda, oderhwa w’e Keriyoti, muguma wa muli balya ikumi na babiri. 4 Akanya, aj’idôsa abajinji b’abadâhwa n’abakulu b’abalanzi b’akâ-Nyamuzinda Kurhi ayish’ibahâye. 5 Nabo basîma bwenêne, bamulaganya okumuhà enfaranga 6 Ayêmêra, anakalonza oku amuhâna mahugwe olubaga lurhamanyiri.
Amarheganyo ga Basâka (Mt 26, 17-19; Mrk 14, 12-16)
7 Olusiku lw’emigati erhalimwo lwango lwahika, go mango gàli garhegesirwe okubâgira Basâka 8 Arhuma Petro bo na Yowane, erhi: «Gendi, muj’i rhurheganyiza Basâka, rhumulye». 9 Nabo, mpu: «Ngahi olonzize rhuj’imurheganyiza?» 10 Ababwîra, erhi: «Hanomujà omu lugo, mwashimânamwo omuntu obarhwire akabindi k’amîshi. Mumukulikire omu nyumpa ankanajaâmwo. 11 Mubwîre nn’enyumpa, mpu: «Omwigîriza mpu: Ngahi eri enyumpa nâlîramwo Basâka haguma n’abaganda bani?» 12 Naye obwo amuyêreka enyumpa y’enyanya ngali enabambirwe; mwo mwarheganyiza». 13 Balîkûla, bashimâna kulya anababwîraga; barheganya Basâka.
Balya Basâka (Mt 26, 29; Mrk 14, 25)
14 Erhi amango gahika, aja oku cîbo bo n’Entumwa zâge. 15 Anacibabwîra, erhi: «Nal’ingwêrhwe n’omwifinjomunji gw’okulya oyu Basâkao baguma ninyu ntac’ibabala. 16 Bulya, mmubwîre, ntakac’imulya kuhika ayunjule omu Bwâmi bwa Nyamuzinda». 17 Okubundi ayanka akabêhè, avuga omunkwa, erhi: «Yanki, mugabâne mwene na nnene; 18 bulya, mmubwîre, ntakacishub’inywa kuli eyi mburho y’omuzâbîbu kuhika Obwâmi bwa Nyamuzinda buyishe».
Yezu ajira Obukaristiya (Mt 26, 26-28; Mrk 14, 22-24; 1K, 11, 23-25)
19 Anaciyanka omugati, avuga omunkwa, ogubega, abahà, erhi: «Eci ciri mubiri gwâni gwahânwa mwe murhumire. Mukâjira ntyo kubè kukankengêra». 20 Nako akabêhè kwo n’okwo, erhi bayûs’irya, erhi: «Aka kabehe co ciragâne cihyâhya omu mukò gwâni gwabulagwa mwe murhumire».
Yezu aderha oku Yuda amulenganya (Mt 26. 20-25; Mrk 14, 17-21)
21 «Ci okuboko kw’owandenganya kw’oku haguma nâni oku cîbo. 22 Neci. Mwene-omuntu acikolera nka oku ayàndikîrwe; ci kwônene buhanya bwâge; omuntu Mwene-omuntu anâhânwe naye!» 23 Nabo bajânamwo bône na nnene mpu ndi muli bo wankajira ntyo.

Ndi mukulu omu bâbo (Luk 9, 46; Mt 20, 25-27; Mrk 10, 42-44)
24 Akadali kabazûkamwo mpu ndi mukulu muli bo. 25 Anacibabwîra, erhi: «Abâmi b’amashanja bagarhegeka, nabo abagwêrhe obuhashe kuli bo balonza okuderhwa mpu «Muhanyi w’ebintu». 26 Kwônene mwêhe arhali ntyo; ci oli mukulu muli mwe, abè nka ye murhò, n’omurhegesi abè nka ye murhumisi. 27 Bulya, ndi mukulu kulusha? K’otamîre oku cîbo nîsi erhi olya odwîrhe akolera abâlya? K’arhali otamîre oku cîbo? Nie ono ndi ekarhî kinyu nk’odwîrhe akolera abâbo!
Oluhembo lw’Entumwa (Mt 19, 28)
28 «Ninyu mwe mwabêzire haguma nâni omu malibuko gâni, 29 mmubîkîre Obwâmi nka kulya Larha abumbîkîre: 30 lyo mulya munanywere oku cîbo câni omu Bwâmip bwâni. Mwâbwârhale oku ntebe z’obwâmi, mutwe olubanja lw’emilala ikumi n’ibiri y’Israheli.
Yezu alêba oku Petro amuhakana (Mt 26. 31-35; Mrk 14, 27-31; Ywn 13, 36-38)
31 «Simoni, Simoni, ala oku Shetani alonzize okummushengeshera nka mahemba; 32 ci nakulagîre, obuyêmêre bwâwe burhahimagwa. Nâwe hano ogaluka, orhwalihyeq bene winyu». 33 Amubwîra, erhi: «Yâgirwa, ncirheganyize okugenda haguma nâwe omu ngoyi n’ebwa kufà». 34 Amushuza, erhi: «Ka nkubwîre Petro, oluhazi lurhabike orhampakana kasharhu ene mpu orhanyishi».
Amango g’entambala
35 Anacibabwîra, erhi: «K’erhi mmurhuma buzira mvumba na buzira nshoho na buzira nkwêrho, hali akantu mwabuzire?» 36 Nabo, mpu: «Ntâko». Ababwîra, erhi: «Lero ngasi ogwêrhe emvumba ayirhôle, n’enshobo kwo na kwo; n’orhayigwêrhi, aguze ecishûli câge, agule engôrhor. 37 Bulya, mmubwîre, kukwânîne aka kanwa k’ Amandiko kayunjule kuli nie: Aganjirwe omu bagomas. Neci, ebinyêrekîre byaling’iyunjula». 38 Bamubwîra, mpu: «Waliha, hano hali ngôrho ibiri». Naye, erhi: «Zirhali nyi ezo!»
Yezu oku ntondo y’Emizêti (Mt 26, 36-46; Mrk 14, 32-42)
39 Ahuluka, anacilîkûlira oku ntondo y’Emizêti nk’oku anayôrheraga n’abaganda bâge bamukulikira. 40 Erhi ahika, ababwîra, erhi: «Mushenge mulek’ihimwa n’amashumi». 41 Okubundi anacicîyêgûla ikano lyankabandwa irongo; afukama, ashenga, erhi: 42 «Mâshi Larha, okalonza onyegûlekwo aka kabehet! Kwône arhali oku nalonza, ci oku walonza we kwo kubage!» 43 Malahika arhenga empingu, amubonekera, anamuzibuhya. 44 Omu kugogomerwa n’oburhè, ashenga, alushîsa, n’entubano yâge yabà nka ntonyi za mukò zakag’irhogera oku idaho. 45 Erhi ayûs’ishenga, aja emunda abaganda bâge bàli, abashimâna bali îro erhi hburhuma. 46 Ababwîra, erhi: «Kurhi mwahunzirage? Zûki, mushenge, mulek’ishumikwa».
Yezu agwârhwa (Mt 26, 47-56; Mrk 14. 43-50; Ywn 18, 3-11)
47 Oku acidwîrhe aderha, engabo yayisha. Olya oderhwa Yuda, muguma wa muli balya ikumi na babiri, erhi abashokolîre. Anaciyêgera Yezu, amunûnugurha. 48 Yezu amubwîra, erhi: «Yuda we, ka kunûnugurha walenganyamwo Mwene-omuntu!» 49 Erhi babona okukola kwâbà, abàli na Yezu bamubwîra, mpu: «Yâgirwa, ka rhulike engôrho?» 50 Muguma muli bo anaciyirîkira mwambali w’omudâhwa mukulu, amushishimbula okurhwîri kulyo. 51 Yezu aderha, erhi: «Mulekerage aho». Amuhuma oku kurhwîri, amufumya. 52 Okubundi Yezu anacibwîra balya bàli bamuyishîre, bo bajinji b’abadâhwa, n’abakulu b’abalanzi b’akâ-Nyamuzinda, n’abagula, erhi: «Ka ndigi cishungu obu munshimbire n’engôrho n’amahiri? 53 Nobwo ngasi lusiku nàli haguma ninyu omu kâ-Nyamuzinda, murhanampumagakwo. Ci gakola mango ginyu gano n’obwâmi bw’omwizimyau».
Petro ahakana Nnawâbo (Mt 26, 69-75; Mrk 14, 66-72; Ywn 18, 15-18, 25-27)
54 Erhi bayûs’imugwârha, bamugendana, bamuhêka omu mw’omudâhwa mukulu. Naye Petro amuguma omu cirali. 55 Banacitwâna omuliro omu côgo, bagugorha; Petro naye atamala ekarhî kâbo. 56 Muja-nyere muguma erhi amubona atamîre anadwîrhe akalûka, amunêka, anaciderha, erhi: «Oyu naye bôshi bàli!» 57 Anacihakana, erhi: «Mâshi we- mukazi, ntamwishi». 58 Erhi kugera hisanzi hitya, owundi amubona, amubwîra, erhi: «Nâwe oli wa muli bo!» Ci Petro ashuza, erhi: «Mâshi yaga, ntali wa muli bo». 59 Erhi hagera nka nsâ nguma, owundi ahamîriza, erhi: «Neci kwo binali, oyu naye bo naye bàli; bulya naye ali Mugalileya!» 60 Naye Petro, erhi: «Mâshi yaga, ntishi okwo odesire». Ho na halya, oku arhaciyûs’iderha, oluhazi lwàbika. 61 Obwo Nyakasane akabagana, alikira Petro kwo amasù. Naye Petro akengêra ecinwa Nyakasane àmubwîraga, erhi: «Ene, embere oluhazi lubike, wampakana kasharhu». 62 Anacihuluka, aj’arhonga omulenge.
Yezu àjâcirwa (Mt 26, 67-68; Mrk 14, 65)
63 Nabo abantu bàli balanzire Yezu bamushekera banamujira buligo. 64 Bamurhuba obusù, banakamudôsa, mpu: «Lêba ndi okushusire!» 65 Bamuyôlera bijâci binji.
Yezu embere z’abagula bw’olubaga (Mt 26, 57-66; 27, 1; Mrk 14, 53-64; 15, 1; Ywn 18, 12-14. 19-24)
66 Erhi buca, abagula b’olubaga, bo bajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano, bashûbûzanya. Banacimuhêka ekagombe, mpu: 67 «Akaba we Kristu, orhubwîre». Anacibashuza, erhi; «Ciru nankammubwîra, murhanyêmêre, 68 na nkammudôsa, murhanshuze. 69 Ci kurhenga buno Mwene-omuntu abwârhala oku ntebe yâge ekulyo kw’obuhashev bwa Nyamuzinda!» 70 Bôshi, mpu: «Ewe, k’oligi Mwene-Nyamuzinda!» Abashuza, erhi: «Murhahabiri: ndi ye!» 71 Nabo, mpu: «Bici rhwacilongeza abahamîrizi? Ka rbwenêne rhurhacîyumvîze oku aderha!»
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 22
The Plot to Kill Jesus (Mt 26.1‑5, 14‑16; Mrk 14.1‑2, 10‑11; Jn 11.45‑53)
1 Ἤγγιζεν δὲ ἡ ἑορτὴ τῶν ἀζύμων ἡ λεγομένη πάσχα. 2 καὶ ἐζήτουν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς τὸ πῶς ἀνέλωσιν αὐτόν, ἐφοβοῦντο γὰρ τὸν λαόν. 3 Εἰσῆλθεν δὲ Σατανᾶς εἰς Ἰούδαν τὸν καλούμενον Ἰσκαριώτην, ὄντα ἐκ τοῦ ἀριθμοῦ τῶν δώδεκα 4 καὶ ἀπελθὼν συνελάλησεν τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ στρατηγοῖς τὸ πῶς αὐτοῖς παραδῷ αὐτόν. 5 καὶ ἐχάρησαν καὶ συνέθεντο αὐτῷ ἀργύριον δοῦναι. 6 καὶ ἐξωμολόγησεν, καὶ ἐζήτει εὐκαιρίαν τοῦ παραδοῦναι αὐτὸν ἄτερ ὄχλου αὐτοῖς.
The Preparation of the Passover (Mt 26.17‑25; Mrk 14.12‑21; Jn 13.21‑30)
7 Ἦλθεν δὲ ἡ ἡμέρα τῶν ἀζύμων, [ἐν] ᾗ ἔδει θύεσθαι τὸ πάσχα 8καὶ ἀπέστειλεν Πέτρον καὶ Ἰωάννην εἰπών, Πορευθέντες ἑτοιμάσατε ἡμῖν τὸ πάσχα ἵνα φάγωμεν. 9 οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ, Ποῦ θέλεις ἑτοιμάσωμεν; 10 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἰδοὺ εἰσελθόντων ὑμῶν εἰς τὴν πόλιν συναντήσει ὑμῖν ἄνθρωπος κεράμιον ὕδατος βαστάζων• ἀκολουθήσατε αὐτῷ εἰς τὴν οἰκίαν εἰς ἣν εἰσπορεύεται, 11 καὶ ἐρεῖτε τῷ οἰκοδεσπότῃ τῆς οἰκίας, Λέγει σοι ὁ διδάσκαλος, Ποῦ ἐστιν τὸ κατάλυμα ὅπου τὸ πάσχα μετὰ τῶν μαθητῶν μου φάγω; 12 κἀκεῖνος ὑμῖν δείξει ἀνάγαιον μέγα ἐστρωμένον• ἐκεῖ ἑτοιμάσατε. 13 ἀπελθόντες δὲ εὗρον καθὼς εἰρήκει αὐτοῖς καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα.
The Institution of the Lord’s Supper (Mt 26.26‑30; Mrk 14.22‑26; 1 Cor 11.23‑25)
14 Καὶ ὅτε ἐγένετο ἡ ὥρα, ἀνέπεσεν καὶ οἱ ἀπόστολοι σὺν αὐτῷ. 15 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἐπιθυμίᾳ ἐπεθύμησα τοῦτο τὸ πάσχα φαγεῖν μεθ᾽ ὑμῶν πρὸ τοῦ με παθεῖν 16 λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ φάγω αὐτὸ ἕως ὅτου πληρωθῇ ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ. 17 καὶ δεξάμενος ποτήριον εὐχαριστήσας εἶπεν, Λάβετε τοῦτο καὶ διαμερίσατε εἰς ἑαυτούς• 18 λέγω γὰρ ὑμῖν, [ὅτι] οὐ μὴ πίω ἀπὸ τοῦ νῦν ἀπὸ τοῦ γενήματος τῆς ἀμπέλου ἕως οὗ ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἔλθῃ. 19 καὶ λαβὼν ἄρτον εὐχαριστήσας ἔκλασεν καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς λέγων, Τοῦτό ἐστιν τὸ σῶμά μου τὸ ὑπὲρ ὑμῶν διδόμενον• τοῦτο ποιεῖτε εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν. 20 καὶ τὸ ποτήριον ὡσαύτως μετὰ τὸ δειπνῆσαι, λέγων, Τοῦτο τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ἐν τῷ αἵματί μου τὸ ὑπὲρ ὑμῶν ἐκχυννόμενον. 21 πλὴν ἰδοὺ ἡ χεὶρ τοῦ παραδιδόντος με μετ᾽ ἐμοῦ ἐπὶ τῆς τραπέζης. 22 ὅτι ὁ υἱὸς μὲν τοῦ ἀνθρώπου κατὰ τὸ ὡρισμένον πορεύεται, πλὴν οὐαὶ τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ δι᾽ οὗ παραδίδοται. 23 καὶ αὐτοὶ ἤρξαντο συζητεῖν πρὸς ἑαυτοὺς τὸ τίς ἄρα εἴη ἐξ αὐτῶν ὁ τοῦτο μέλλων πράσσειν.
The Dispute about Greatness
24 Ἐγένετο δὲ καὶ φιλονεικία ἐν αὐτοῖς, τὸ τίς αὐτῶν δοκεῖ εἶναι μείζων. 25 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Οἱ βασιλεῖς τῶν ἐθνῶν κυριεύουσιν αὐτῶν καὶ οἱ ἐξουσιάζοντες αὐτῶν εὐεργέται καλοῦνται. 26 ὑμεῖς δὲ οὐχ οὕτως, ἀλλ᾽ ὁ μείζων ἐν ὑμῖν γινέσθω ὡς ὁ νεώτερος καὶ ὁ ἡγούμενος ὡς ὁ διακονῶν. 27 τίς γὰρ μείζων, ὁ ἀνακείμενος ἢ ὁ διακονῶν; οὐχὶ ὁ ἀνακείμενος; ἐγὼ δὲ ἐν μέσῳ ὑμῶν εἰμι ὡς ὁ διακονῶν. 28 ὑμεῖς δέ ἐστε οἱ διαμεμενηκότες μετ᾽ ἐμοῦ ἐν τοῖς πειρασμοῖς μου 29 κἀγὼ διατίθεμαι ὑμῖν καθὼς διέθετό μοι ὁ πατήρ μου βασιλείαν, 30 ἵνα ἔσθητε καὶ πίνητε ἐπὶ τῆς τραπέζης μου ἐν τῇ βασιλείᾳ μου, καὶ καθήσεσθε ἐπὶ θρόνων τὰς δώδεκα φυλὰς κρίνοντες τοῦ Ἰσραήλ.
Peter’s Denial Foretold (Mt 26.31‑35; Mrk 14.27‑31; Jn 13.36‑38)
31 Σίμων Σίμων, ἰδοὺ ὁ Σατανᾶς ἐξῃτήσατο ὑμᾶς τοῦ σινιάσαι ὡς τὸν σῖτον 32 ἐγὼ δὲ ἐδεήθην περὶ σοῦ ἵνα μὴ ἐκλίπῃ ἡ πίστις σου• καὶ σύ ποτε ἐπιστρέψας στήρισον τοὺς ἀδελφούς σου. 33 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Κύριε, μετὰ σοῦ ἕτοιμός εἰμι καὶ εἰς φυλακὴν καὶ εἰς θάνατον πορεύεσθαι. 34 ὁ δὲ εἶπεν, Λέγω σοι, Πέτρε, οὐ φωνήσει σήμερον ἀλέκτωρ ἕως τρίς με ἀπαρνήσῃ εἰδέναι.
Purse, Bag, and Sword
35 Καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὅτε ἀπέστειλα ὑμᾶς ἄτερ βαλλαντίου καὶ πήρας καὶ ὑποδημάτων, μή τινος ὑστερήσατε; οἱ δὲ εἶπαν, Οὐθενός. 36 εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ἀλλὰ νῦν ὁ ἔχων βαλλάντιον ἀράτω, ὁμοίως καὶ πήραν, καὶ ὁ μὴ ἔχων πωλησάτω τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ ἀγορασάτω μάχαιραν. 37 λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι τοῦτο τὸ γεγραμμένον δεῖ τελεσθῆναι ἐν ἐμοί, τὸ Καὶ μετὰ ἀνόμων ἐλογίσθη• καὶ γὰρ τὸ περὶ ἐμοῦ τέλος ἔχει. 38 οἱ δὲ εἶπαν, Κύριε, ἰδοὺ μάχαιραι ὧδε δύο. ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἱκανόν ἐστιν.
The Prayer on the Mount of Olives (Mt 26.36‑46; Mrk 14.32‑42)
39 Καὶ ἐξελθὼν ἐπορεύθη κατὰ τὸ ἔθος εἰς τὸ Ὄρος τῶν Ἐλαιῶν, ἠκολούθησαν δὲ αὐτῷ καὶ οἱ μαθηταί. 40 γενόμενος δὲ ἐπὶ τοῦ τόπου εἶπεν αὐτοῖς, Προσεύχεσθε μὴ εἰσελθεῖν εἰς πειρασμόν. 41 καὶ αὐτὸς ἀπεσπάσθη ἀπ᾽ αὐτῶν ὡσεὶ λίθου βολὴν καὶ θεὶς τὰ γόνατα προσηύχετο 42 λέγων, Πάτερ, εἰ βούλει παρένεγκε τοῦτο τὸ ποτήριον ἀπ᾽ ἐμοῦ• πλὴν μὴ τὸ θέλημά μου ἀλλὰ τὸ σὸν γινέσθω. 〚 43 ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος ἀπ᾽ οὐρανοῦ ἐνισχύων αὐτόν. 44 καὶ γενόμενος ἐν ἀγωνίᾳ ἐκτενέστερον προσηύχετο• καὶ ἐγένετο ὁ ἱδρὼς αὐτοῦ ὡσεὶ θρόμβοι αἵματος καταβαίνοντες ἐπὶ τὴν γῆν.〛 45 καὶ ἀναστὰς ἀπὸ τῆς προσευχῆς ἐλθὼν πρὸς τοὺς μαθητὰς εὗρεν κοιμωμένους αὐτοὺς ἀπὸ τῆς λύπης, 46 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τί καθεύδετε; ἀναστάντες προσεύχεσθε, ἵνα μὴ εἰσέλθητε εἰς πειρασμόν.
The Betrayal and Arrest of Jesus (Mt 26.47‑56; Mrk 14.43‑50; Jn 18.3‑11)
47 Ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος ἰδοὺ ὄχλος, καὶ ὁ λεγόμενος Ἰούδας εἷς τῶν δώδεκα προήρχετο αὐτοὺς καὶ ἤγγισεν τῷ Ἰησοῦ φιλῆσαι αὐτόν. 48 Ἰησοῦς δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ἰούδα, φιλήματι τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου παραδίδως; 49 ἰδόντες δὲ οἱ περὶ αὐτὸν τὸ ἐσόμενον εἶπαν, Κύριε, εἰ πατάξομεν ἐν μαχαίρῃ; 50 καὶ ἐπάταξεν εἷς τις ἐξ αὐτῶν τοῦ ἀρχιερέως τὸν δοῦλον καὶ ἀφεῖλεν τὸ οὖς αὐτοῦ τὸ δεξιόν. 51 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἐᾶτε ἕως τούτου• καὶ ἁψάμενος τοῦ ὠτίου ἰάσατο αὐτόν. 52 εἶπεν δὲ Ἰησοῦς πρὸς τοὺς παραγενομένους ἐπ᾽ αὐτὸν ἀρχιερεῖς καὶ στρατηγοὺς τοῦ ἱεροῦ καὶ πρεσβυτέρους, Ὡς ἐπὶ λῃστὴν ἐξήλθατε μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων; 53 καθ᾽ ἡμέραν ὄντος μου μεθ᾽ ὑμῶν ἐν τῷ ἱερῷ οὐκ ἐξετείνατε τὰς χεῖρας ἐπ᾽ ἐμέ, ἀλλ᾽ αὕτη ἐστὶν ὑμῶν ἡ ὥρα καὶ ἡ ἐξουσία τοῦ σκότους.
Peter’s Denial of Jesus (Mt 26.57‑58, 69‑75; Mrk 14.53‑54, 66‑72; Jn 18.12‑18, 25‑27)
54 Συλλαβόντες δὲ αὐτὸν ἤγαγον καὶ εἰσήγαγον εἰς τὴν οἰκίαν τοῦ ἀρχιερέως• ὁ δὲ Πέτρος ἠκολούθει μακρόθεν. 55 περιαψάντων δὲ πῦρ ἐν μέσῳ τῆς αὐλῆς καὶ συγκαθισάντων ἐκάθητο ὁ Πέτρος μέσος αὐτῶν. 56 ἰδοῦσα δὲ αὐτὸν παιδίσκη τις καθήμενον πρὸς τὸ φῶς καὶ ἀτενίσασα αὐτῷ εἶπεν, Καὶ οὗτος σὺν αὐτῷ ἦν. 57 ὁ δὲ ἠρνήσατο λέγων, Οὐκ οἶδα αὐτόν, γύναι. 58 καὶ μετὰ βραχὺ ἕτερος ἰδὼν αὐτὸν ἔφη, Καὶ σὺ ἐξ αὐτῶν εἶ. ὁ δὲ Πέτρος ἔφη, Ἄνθρωπε, οὐκ εἰμί. 59 καὶ διαστάσης ὡσεὶ ὥρας μιᾶς ἄλλος τις διϊσχυρίζετο λέγων, Ἐπ᾽ ἀληθείας καὶ οὗτος μετ᾽ αὐτοῦ ἦν, καὶ γὰρ Γαλιλαῖός ἐστιν. 60 εἶπεν δὲ ὁ Πέτρος, Ἄνθρωπε, οὐκ οἶδα ὃ λέγεις. καὶ παραχρῆμα ἔτι λαλοῦντος αὐτοῦ ἐφώνησεν ἀλέκτωρ. 61 καὶ στραφεὶς ὁ κύριος ἐνέβλεψεν τῷ Πέτρῳ, καὶ ὑπεμνήσθη ὁ Πέτρος τοῦ ῥήματος τοῦ κυρίου ὡς εἶπεν αὐτῷ ὅτι Πρὶν ἀλέκτορα φωνῆσαι σήμερον ἀπαρνήσῃ με τρίς. 62 καὶ ἐξελθὼν ἔξω ἔκλαυσεν πικρῶς.
The Mocking and Beating of Jesus (Mt 26.67‑68; Mrk 14.65)
63 Καὶ οἱ ἄνδρες οἱ συνέχοντες αὐτὸν ἐνέπαιζον αὐτῷ δέροντες, 64 καὶ περικαλύψαντες αὐτὸν ἐπηρώτων λέγοντες, Προφήτευσον, τίς ἐστιν ὁ παίσας σε; 65 καὶ ἕτερα πολλὰ βλασφημοῦντες ἔλεγον εἰς αὐτόν.
Jesus before the Council (Mt 26.59‑66; Mrk 14.55‑64; Jn 18.19‑24)
66 Καὶ ὡς ἐγένετο ἡμέρα, συνήχθη τὸ πρεσβυτέριον τοῦ λαοῦ, ἀρχιερεῖς τε καὶ γραμματεῖς, καὶ ἀπήγαγον αὐτὸν εἰς τὸ συνέδριον αὐτῶν 67 λέγοντες, Εἰ σὺ εἶ ὁ Χριστός, εἰπὸν ἡμῖν. εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ἐὰν ὑμῖν εἴπω, οὐ μὴ πιστεύσητε 68 ἐὰν δὲ ἐρωτήσω, οὐ μὴ ἀποκριθῆτε. 69 ἀπὸ τοῦ νῦν δὲ ἔσται ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου καθήμενος ἐκ δεξιῶν τῆς δυνάμεως τοῦ θεοῦ. 70 εἶπαν δὲ πάντες, Σὺ οὖν εἶ ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ; ὁ δὲ πρὸς αὐτοὺς ἔφη, Ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἐγώ εἰμι. 71 οἱ δὲ εἶπαν, Τί ἔτι ἔχομεν μαρτυρίας χρείαν; αὐτοὶ γὰρ ἠκούσαμεν ἀπὸ τοῦ στόματος αὐτοῦ.
23
1 Bôshi oku banali, bayimuka, bamuhêka emwa Bilato.
Yezu embere za Bilato (Mt 27, 11-14; Mrk 5, 2-5; Ywn 18, 29-38)
2 Barhondêra okumulega, mpu: «Rhwashimanyire oyu muntu adwîrhe agomêsa olubaga anahanza mpu irhondo barhacivurhiraga Sêzari, n’okucîderha mpu ye Kristu Mwâmi». 3 Bilato anacimudôsa, erhi: «Ka we mwâmi w’Abayahudi ?» – Naye ashuza, erhi: «Neci: wakudesire». 4 Bilato anacibwîra abajinji b’abadâhwa». 5 Bòhe basimika, mpu: «Agomêsize olubaga omu kuyigîriza omu cihugo côshi c’e Buyahudi, kurhenga e Galileya emunda arhondêraga kuhik’eno». 6 Obwo Bilato erhi ayumva akwo kanwa, adôsa mpu k’Oyo muntu ali Mugalileya. 7 Erhi amanya bwinjà oku ali muntu w’oburhegesi bwa Herodi, amurhuma emwa Herodi. Obwo erhi naye ali e Yeruzalemu mw’ezo nsiku.
Yezu embere za Herodi
8 Herodi erhi abona Yezu asîma bwenêne; bulya kurhenga mîra erhi acîfinja okumubona, kulya akâg’iyumva emyanzi yâge, erhi analangâlîre okulola oku ajira ecisômerîne. 9 Amudôkereza bwenêne, ci yêhe arhamuyalulaga. 10 Obwo erhi abajinji b’abadâhwa n’abashamuka b’ihano ho bali; barhàhusagya okumushobeka. 11 Okubundi Herodi n’omurhwe gwâge bamugayaguza n’okumushekera. Amuyambîsa ecishûli cêruw, ashub’imugalula emwa Bilato. 12 Kurhenga olwo lusiku lonêne, Herodi na Bilato bakoma obwîra, n’obwo burhanzi barhabonanagakwo.
Yezu ashub’ihêkwa emwa Bilato (Mt 27, 15-26; Mrk 15, 6-15; Ywn 18, 38-19, 16)
13 Bilato anacihamagala abajinji b’abadâhwa n’abarhambo n’olubaga, ababwîra, erhi: 14 «Mwandwirhîre oyu muntu mpu agomêsize olubaga; nâni ene mmudôsa embere zinyu, ntamubwînekwo izâbyo lici muli birya byôshi mwamushobekaga. 15 Ciru na Herodi, bulya arhugalulireye, kuziga ntâco oyu muntu ajizire cikwânîne ayirhwe. 16 Nkolaga namuhana nnamulike». 17 [Lyàli irhegeko okubashwêkulira muntu muguma oku lusiku]. 18 Ci olubaga lwôshi lwanaciyâma, mpu: «Oyu afe, orhushwêkulire Baraba!» 19 Oyo Baraba àli muntu washwêkeragwa obugoma bwàbaga omu cishagala haguma n’obushungu bw’okuniga. 20 Omu kulonza okulîka Yezu, Bilato ashub’ibadôsa. 21 Bòhe bayâma, mpu: «Omubambe! Omubambe oku musalaba!» 22 Ashub’ibabwîra obwa kasharhu, erhi: «Ewe, kubî kuci ajizire? Ntâco cikwânîne okufà namubwînekwo. Kuziga nkola namuhana ngal’imulîka». 23 Ci bôhe bayâma, balushîsa, balonza mpu abambwe oku musalaba, n’okuyâma kwâbo kwaja kwayûshûka. 24 Bilato obwo atwa mpu bibè nk’oku balonzize. 25 Anacishwêkûla olya wali oshwêkîrwe obugoma n’obunizi, bulya ye balonzagya; naye Yezu, abahâye mpu bamujire nk’oku basîmire.
Enjira y’omusalaba (Mt 27, 45-50; Mrk 15, 33-37; Ywn 19, 25-30)
26 Erhi bakola bamudwîrhe, bagwârha Simoni, muntu w’e Kirena, erhi afuluka; bamusêza mpu abarhule omusalaba bo na Yezu. 27 Ngabo nyinji y’abantu yamukulikira, n’abakazi bajàga bamulakira banabanda endûlù. 28 Yezu anacibahindamukira, ababwîra, erhi: «Mwe bakazi b’e Yeruzalemu, murhandakiraga, ci mucîlakire mwenene mulakire n’abâna binyu! 29 Bulya ensiku zâciyisha, go mango bâderhe, mpu: «Iragi ly’engumba n’enda zirhaburha n’amabêre garhonsagya!» 30 Go mango bârhondêre okubwîra entondo, mpu: «Murhufûnike!» 31 Bulyala bakajira ntya oku murhi mubishix, kurhi byayish’ibà oku murhi mûmu?» 32 Bahêkwa haguma naye bandi bantu babiri babî mpu baj’inigwa.
Yezu abambwa oku musalaba (Mt 27, 35-38; Mrk 15, 24-28; Ywn 19, 17-24)
33 Erhi bahika ahantu haderhwa Kalvariyoy, bamubamba oku musalaba haguma na balya banyankola-maligo, muguma ekulyo, owundi ekumosho. 34 Yezu anaciderha, erhi: «Larha, obafe bwonjo, bulya barhamanyiri eci badwîrhe bajira». Bagabâna emyambalo yâge, bayiyesha cigole.
Yezu agayaguzibwa anajâcirwa oku musalaba (Mt 27, 39-43; Mrk 15, 29-32)
35 Olubaga Iwayimanga, lwakalolêreza. Ci abarhambo bôhe bakamushekera, mpu: «Acizize abandi, lero naye acîfumagye yenene akaba ye Kristu, Mwîshogwa wa Nnâmahanga!» 36 Abasirika nabo bamushekera: bamuyegêra, bamuhêreza enkalishi, mpu: 37 «Akaba we mwâmi w’Abayahudi, cîcizagye wênene!» 38 Aha irhwe Iyâge hàli bayandisirwe ezi nderho, mpu: «Oyu ye Mwâmi w’Abayahudi».
Ecishambo cicîyazize cacunguka
39 Muguma muli birya bishambo byàli bibambirwe oku musalaba amujâcira, erhi: «Kali we Kristu? Cîlîkûzagye, onarhulîkûze nîrhu!» 40 Ci owâbo amukankamira, erhi: «Ciru nâwe orhayôbohiri Nnâmahanga, n’obwo oli omu malibuko maguma mwe naye! 41 Rhwehe rhugakwânîne, bijiro bîrhu rhwalyûla; ci yêhe ntà cibî ciguma àjizire». 42 Anacibwîra Yezu, erhi: «Yâgirwa, onkengêre hano ohika omu bwâmi bwâwe». 43 Yezu anacimushuza, erhi: «Okuli, nkubwîre, ene lyonene wâbà haguma nâni omu Paradizo».
Yezu afa oku musalaba (Mt 27, 45-50; Mrk 15, 33-37; Ywn 19, 25-30)
44 Obwo zàli nka nsà ndarhu, izûba Iyàzima; n’omwizimya gwàbwîka igulu Iyoshi kuhika amafulukoz. 45 Omwenda gwàli mumanike aha karhî k’akâ-Nyamuzinda gwàsharhuka mpande ibiri. 46 Okubundi Yezu anaciyâma n’izù linene, erhi: «Larha, mpizire omûka gwâni omu maboko gâwea». N’erhi ayûs’iderha ntyo, arhengamwo omûka.
Erhi Yezu ayûs’ifà (Mt 27, 51-56; Mrk 15, 38-41; Ywn 19, 31-37)
47 Omukulu w’abasirika erhi abona okwo, akuza Nyamuzinda, erhi: «Neci, kwo binali, oyu muntu ali mwimâna!» 48 Nazo engabo z’abantu zôshi zàl’idesire mpu zilole, erhi zibona oku byamàba, zashubira eka erhi zanaja zacishûrha ecifuba. 49 Abîra bâge bôshi n’abakazi bamukulikiraga kurhenga e Galileya, bayimanga kuli, bakalâba.
Yezu abishwa (Mt 27, 57-61: Mrk 16, 42-47; Ywn 19, 38-42)
50 Hanaciyisha muntu muguma, ye Yozefu. Ali w’omu ihano, muntu nkana na mushinganyanya. 51 Yêhe arhàli ayemîre igulu n’ebijiro byâbo. Ali w’e Arimatiya, cishagala c’omu Buyahudi, akâg’ilinda Obwâmi bwa Nyamuzinda. 52 Anacija emwa Bilato mpu amuhûne omubiri gwa Yezu. 53 Erhi aba amâgumanula, àguboha omu mwenda ànagubisha omu nshinda yàli mpumbe omu lwâla. Eyo nshinda erhàli esag’ibishwamwo muntu. 54 Lwàli lusiku lwa Marheganyob, n’olwa-Sabato erhi lukola Iuli oburhondêra. 55 Nabo balya bakazi barhengaga e Galileya haguma naye, erhi bakulikira Yozefu, balola enshinda n’oku omubiri gwâge gubishirwe. 56 Okubundi banacigaluka, barheganya obukù n’omugavu. N’erhi lubà lwa-Sabato, bashiba nka oku birhegesirwe.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 23
Jesus Brought before Pilate (Mt 27.1‑2, 11‑14; Mrk 15.1‑5; Jn 18.28‑38)
1 Καὶ ἀναστὰν ἅπαν τὸ πλῆθος αὐτῶν ἤγαγον αὐτὸν ἐπὶ τὸν Πιλᾶτον. 2 ἤρξαντο δὲ κατηγορεῖν αὐτοῦ λέγοντες, Τοῦτον εὕραμεν διαστρέφοντα τὸ ἔθνος ἡμῶν καὶ κωλύοντα φόρους Καίσαρι διδόναι καὶ λέγοντα ἑαυτὸν Χριστὸν βασιλέα εἶναι. 3 ὁ δὲ Πιλᾶτος ἠρώτησεν αὐτὸν λέγων, Σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; ὁ δὲ ἀποκριθεὶς αὐτῷ ἔφη, Σὺ λέγεις. 4 ὁ δὲ Πιλᾶτος εἶπεν πρὸς τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ τοὺς ὄχλους, Οὐδὲν εὑρίσκω αἴτιον ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ. 5 οἱ δὲ ἐπίσχυον λέγοντες ὅτι Ἀνασείει τὸν λαὸν διδάσκων καθ᾽ ὅλης τῆς Ἰουδαίας, καὶ ἀρξάμενος ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας ἕως ὧδε. Jesus before Herod 6 Πιλᾶτος δὲ ἀκούσας ἐπηρώτησεν εἰ ὁ ἄνθρωπος Γαλιλαῖός ἐστιν, 7 καὶ ἐπιγνοὺς ὅτι ἐκ τῆς ἐξουσίας Ἡρῴδου ἐστὶν ἀνέπεμψεν αὐτὸν πρὸς Ἡρῴδην, ὄντα καὶ αὐτὸν ἐν Ἱεροσολύμοις ἐν ταύταις ταῖς ἡμέραις. 8 ὁ δὲ Ἡρῴδης ἰδὼν τὸν Ἰησοῦν ἐχάρη λίαν, ἦν γὰρ ἐξ ἱκανῶν χρόνων θέλων ἰδεῖν αὐτὸν διὰ τὸ ἀκούειν περὶ αὐτοῦ καὶ ἤλπιζέν τι σημεῖον ἰδεῖν ὑπ᾽ αὐτοῦ γινόμενον. 9 ἐπηρώτα δὲ αὐτὸν ἐν λόγοις ἱκανοῖς, αὐτὸς δὲ οὐδὲν ἀπεκρίνατο αὐτῷ. 10 εἱστήκεισαν δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς εὐτόνως κατηγοροῦντες αὐτοῦ. 11 ἐξουθενήσας δὲ αὐτὸν [καὶ] ὁ Ἡρῴδης σὺν τοῖς στρατεύμασιν αὐτοῦ καὶ ἐμπαίξας περιβαλὼν ἐσθῆτα λαμπρὰν ἀνέπεμψεν αὐτὸν τῷ Πιλάτῳ. 12 ἐγένοντο δὲ φίλοι ὅ τε Ἡρῴδης καὶ ὁ Πιλᾶτος ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ μετ᾽ ἀλλήλων• προϋπῆρχον γὰρ ἐν ἔχθρᾳ ὄντες πρὸς αὐτούς.
Jesus Sentenced to Die (Mt 27.15‑26; Mrk 15.6‑15; Jn 18.39-19.16)
13 Πιλᾶτος δὲ συγκαλεσάμενος τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ τοὺς ἄρχοντας καὶ τὸν λαὸν 14 εἶπεν πρὸς αὐτούς, Προσηνέγκατέ μοι τὸν ἄνθρωπον τοῦτον ὡς ἀποστρέφοντα τὸν λαόν, καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἐνώπιον ὑμῶν ἀνακρίνας οὐθὲν εὗρον ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ αἴτιον ὧν κατηγορεῖτε κατ᾽ αὐτοῦ. 15 ἀλλ᾽ οὐδὲ Ἡρῴδης, ἀνέπεμψεν γὰρ αὐτὸν πρὸς ἡμᾶς, καὶ ἰδοὺ οὐδὲν ἄξιον θανάτου ἐστὶν πεπραγμένον αὐτῷ 16 παιδεύσας οὖν αὐτὸν ἀπολύσω. [ 17 ] 18 ἀνέκραγον δὲ παμπληθεὶ λέγοντες, Αἶρε τοῦτον, ἀπόλυσον δὲ ἡμῖν τὸν Βαραββᾶν 19 ὅστις ἦν διὰ στάσιν τινὰ γενομένην ἐν τῇ πόλει καὶ φόνον βληθεὶς ἐν τῇ φυλακῇ. 20 πάλιν δὲ ὁ Πιλᾶτος προσεφώνησεν αὐτοῖς θέλων ἀπολῦσαι τὸν Ἰησοῦν. 21 οἱ δὲ ἐπεφώνουν λέγοντες, Σταύρου σταύρου αὐτόν. 22 ὁ δὲ τρίτον εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί γὰρ κακὸν ἐποίησεν οὗτος; οὐδὲν αἴτιον θανάτου εὗρον ἐν αὐτῷ• παιδεύσας οὖν αὐτὸν ἀπολύσω. 23 οἱ δὲ ἐπέκειντο φωναῖς μεγάλαις αἰτούμενοι αὐτὸν σταυρωθῆναι, καὶ κατίσχυον αἱ φωναὶ αὐτῶν. 24 καὶ Πιλᾶτος ἐπέκρινεν γενέσθαι τὸ αἴτημα αὐτῶν 25 ἀπέλυσεν δὲ τὸν διὰ στάσιν καὶ φόνον βεβλημένον εἰς φυλακὴν ὃν ᾐτοῦντο, τὸν δὲ Ἰησοῦν παρέδωκεν τῷ θελήματι αὐτῶν.
The Crucifixion of Jesus (Mt 27.32‑44; Mrk 15.21‑32; Jn 19.17‑27)
26 Καὶ ὡς ἀπήγαγον αὐτόν, ἐπιλαβόμενοι Σίμωνά τινα Κυρηναῖον ἐρχόμενον ἀπ᾽ ἀγροῦ ἐπέθηκαν αὐτῷ τὸν σταυρὸν φέρειν ὄπισθεν τοῦ Ἰησοῦ. 27 Ἠκολούθει δὲ αὐτῷ πολὺ πλῆθος τοῦ λαοῦ καὶ γυναικῶν αἳ ἐκόπτοντο καὶ ἐθρήνουν αὐτόν. 28 στραφεὶς δὲ πρὸς αὐτὰς [ὁ] Ἰησοῦς εἶπεν, Θυγατέρες Ἰερουσαλήμ, μὴ κλαίετε ἐπ᾽ ἐμέ• πλὴν ἐφ᾽ ἑαυτὰς κλαίετε καὶ ἐπὶ τὰ τέκνα ὑμῶν, 29 ὅτι ἰδοὺ ἔρχονται ἡμέραι ἐν αἷς ἐροῦσιν, Μακάριαι αἱ στεῖραι καὶ αἱ κοιλίαι αἳ οὐκ ἐγέννησαν καὶ μαστοὶ οἳ οὐκ ἔθρεψαν. 30 τότε ἄρξονται λέγειν τοῖς ὄρεσιν, Πέσετε ἐφ᾽ ἡμᾶς, καὶ τοῖς βουνοῖς, Καλύψατε ἡμᾶς• 31 ὅτι εἰ ἐν τῷ ὑγρῷ ξύλῳ ταῦτα ποιοῦσιν, ἐν τῷ ξηρῷ τί γένηται; 32 Ἤγοντο δὲ καὶ ἕτεροι κακοῦργοι δύο σὺν αὐτῷ ἀναιρεθῆναι. 33 καὶ ὅτε ἦλθον ἐπὶ τὸν τόπον τὸν καλούμενον Κρανίον, ἐκεῖ ἐσταύρωσαν αὐτὸν καὶ τοὺς κακούργους, ὃν μὲν ἐκ δεξιῶν ὃν δὲ ἐξ ἀριστερῶν. 34〚ὁ δὲ Ἰησοῦς ἔλεγεν, Πάτερ, ἄφες αὐτοῖς, οὐ γὰρ οἴδασιν τί ποιοῦσιν.〛 διαμεριζόμενοι δὲ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ ἔβαλον κλήρους. 35 καὶ εἱστήκει ὁ λαὸς θεωρῶν. ἐξεμυκτήριζον δὲ καὶ οἱ ἄρχοντες λέγοντες, Ἄλλους ἔσωσεν, σωσάτω ἑαυτόν, εἰ οὗτός ἐστιν ὁ χριστὸς τοῦ θεοῦ ὁ ἐκλεκτός. 36 ἐνέπαιξαν δὲ αὐτῷ καὶ οἱ στρατιῶται προσερχόμενοι, ὄξος προσφέροντες αὐτῷ 37 καὶ λέγοντες, Εἰ σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων, σῶσον σεαυτόν. 38 ἦν δὲ καὶ ἐπιγραφὴ ἐπ᾽ αὐτῷ, Ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων οὗτος. 39 Εἷς δὲ τῶν κρεμασθέντων κακούργων ἐβλασφήμει αὐτὸν λέγων, Οὐχὶ σὺ εἶ ὁ χριστός; σῶσον σεαυτὸν καὶ ἡμᾶς. 40 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἕτερος ἐπιτιμῶν αὐτῷ ἔφη, Οὐδὲ φοβῇ σὺ τὸν θεόν, ὅτι ἐν τῷ αὐτῷ κρίματι εἶ; 41 καὶ ἡμεῖς μὲν δικαίως, ἄξια γὰρ ὧν ἐπράξαμεν ἀπολαμβάνομεν• οὗτος δὲ οὐδὲν ἄτοπον ἔπραξεν. 42καὶ ἔλεγεν, Ἰησοῦ, μνήσθητί μου ὅταν ἔλθῃς εἰς τὴν βασιλείαν σου. 43 καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἀμήν σοι λέγω, σήμερον μετ᾽ ἐμοῦ ἔσῃ ἐν τῷ παραδείσῳ.
The Death of Jesus (Mt 27.45‑56; Mrk 15.33‑41; Jn 19.28‑30)
44 Καὶ ἦν ἤδη ὡσεὶ ὥρα ἕκτη καὶ σκότος ἐγένετο ἐφ᾽ ὅλην τὴν γῆν ἕως ὥρας ἐνάτης 45 τοῦ ἡλίου ἐκλιπόντος, ἐσχίσθη δὲ τὸ καταπέτασμα τοῦ ναοῦ μέσον. 46 καὶ φωνήσας φωνῇ μεγάλῃ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Πάτερ, εἰς χεῖράς σου παρατίθεμαι τὸ πνεῦμά μου. τοῦτο δὲ εἰπὼν ἐξέπνευσεν. 47 Ἰδὼν δὲ ὁ ἑκατοντάρχης τὸ γενόμενον ἐδόξαζεν τὸν θεὸν λέγων, Ὄντως ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος ἦν. 48 καὶ πάντες οἱ συμπαραγενόμενοι ὄχλοι ἐπὶ τὴν θεωρίαν ταύτην, θεωρήσαντες τὰ γενόμενα, τύπτοντες τὰ στήθη ὑπέστρεφον. 49 εἱστήκεισαν δὲ πάντες οἱ γνωστοὶ αὐτῷ ἀπὸ μακρόθεν καὶ γυναῖκες αἱ συνακολουθοῦσαι αὐτῷ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας ὁρῶσαι ταῦτα.
The Burial of Jesus (Mt 27.57‑61; Mrk 15.42‑47; Jn 19.38‑42)
50 Καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ὀνόματι Ἰωσὴφ βουλευτὴς ὑπάρχων [καὶ] ἀνὴρ ἀγαθὸς καὶ δίκαιος 51 – οὗτος οὐκ ἦν συγκατατεθειμένος τῇ βουλῇ καὶ τῇ πράξει αὐτῶν – ἀπὸ Ἁριμαθαίας πόλεως τῶν Ἰουδαίων, ὃς προσεδέχετο τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, 52 οὗτος προσελθὼν τῷ Πιλάτῳ ᾐτήσατο τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ 53 καὶ καθελὼν ἐνετύλιξεν αὐτὸ σινδόνι καὶ ἔθηκεν αὐτὸν ἐν μνήματι λαξευτῷ οὗ οὐκ ἦν οὐδεὶς οὔπω κείμενος. 54 καὶ ἡμέρα ἦν παρασκευῆς καὶ σάββατον ἐπέφωσκεν. 55 Κατακολουθήσασαι δὲ αἱ γυναῖκες, αἵτινες ἦσαν συνεληλυθυῖαι ἐκ τῆς Γαλιλαίας αὐτῷ, ἐθεάσαντο τὸ μνημεῖον καὶ ὡς ἐτέθη τὸ σῶμα αὐτοῦ, 56 ὑποστρέψασαι δὲ ἡτοίμασαν ἀρώματα καὶ μύρα. Καὶ τὸ μὲν σάββατον ἡσύχασαν κατὰ τὴν ἐντολήν.
24
VII. Okufûka kwa Yezu n’okurheremera kwâge omu mpingu
Abakazi babonekerwa na bamalahika (Mt 28, 1-8; Mrk 16, 1-8; Ywn 20, 1-2)
1 Olusiku lurhanzi lw’omugobe mucêracêra, bajà ebwa cûsho, erhi badwîrhe gulya mugavu bàli barheganyize. 2 Bashimâna ibuye lihirisirwe lirhanaciri oku nshinda. 3 Ci erhi bajà omu cusho, barhashimânagamwo omubiri gwa Nyakasane Yezu. 4 Erhi babà badwîrhe barhanya emurhima kuli okwo, babonekerwa na bantu babiri bayambîrhe emyambalo myêru ikungè. 5 Banaciyôboha banayûnika obusù oku idaho. (Balya bantu babiri) bababwîra, mpu: «Ewe, ci mwalongeza ozîne omu bafù? 6 Kali arhaciri bano; afûsire. Mukengêre oku ammubwîraga amango aciri e Galileya, mpu: 7 «Kukwânîne Mwene-omuntu ahânwe omu maboko g’Abanya-byâha, abambwe oku musalaba, n’olwa kasharhu afûke». 8 Banacikengêra enderho zâge.
Entumwa zalahira okuyêmêra (Mt 28, 10-17; Mrk 16, 10-11. 14; Ywn 20, 18. 25. 29)
9 Erhi barhenga ebwa cûsho, baganîrira balya ikumi na muguma n’abandi bôshi ebyo byôshi. 10 (Abo bakazi) bàli Mariya Magadalena, na Yowana, na Mariya, nnina wa Yakôbo. N’abandi bakazi bali haguma nabo, nabo bakubwîra entumwa. 11 Ci ebyo binwa babilola nka by’isirhe, barhanabiyêmêraga.
Petro ebwa cûsho (Ywn 20, 3-10)
12 Kwônene Petro alikûla, akanyiriza ebwa cûsho. Ci erhi ayinama mpu ahengûze, arhabonaga erhali myendac yônene. Ashub’icigalukira, aj’azanwa n’ebyo byabîre.
Yezu abonekera baganda babiri omu njira y’Emausi (Mt 16, 12-13)
13 Olwo lusiku lwônênè, babiri muli bo bajàga omu lugo lwa lugendo lwa stadi makumi gali ndarhud kurhenga e Yeruzalemu. Olwo lugo izîno lyâlwo lwo Emausi. 14 Bakag’ishambâla emyanzi ya kulya kwôshi kwabîre. 15 Lero erhi babà badwîrhe bashambâla n’okudalika, Yezu yenênè abayegera, bagenzikanwa. 16 Cikwône amasù gâbo garhabashigimubona. 17 Anacibabwîra, erhi: «Myanzi mici eyi mwayisha mwaganîra bugenda-njira munali burhe?» 18 Muguma muli bo, ye Kleofasi, amushuza, erhi: «Lero wamabà wêne omu banya-Yeruzalemu w’okurhamanya ebizind’ibà mw’ezi nsiku!» 19 Naye, erhi: «Bici ebyo?» Nabo bamushuza, mpu: «Ebiyêrekîre Yezu w’e Nazareti. Ali mulêbi munya-buhashe omu bijiro n’omu nderho embere za Nyamuzinda n’ez’abantu bôshi, 20 n’oku abajinji b’abadâhwa n’abakulu bîrhu bamuhânaga mpu atwîrwe okufà, banamubamba oku musalaba. 21 Rhwàli rhumanyire nti ye wayôkola Israheli; n’ene lwo lusiku lwa kasharhu kurhenga bibîre ntyo! 22 Ciru bakazi baguma b’emwîrhu barhufudusize. Ene sêzi mucêracêra bàli ebwa cûsho; 23 n’ene babula omubiri gwâge, bayish’iderha mpu babonekîrwe na bamalahika, bababwîra mpu ali mugumagumà. 24 Baguma muli rhwe bajîre ebwa cûsho, bashimâna okwo balya bakazi baderhaga kwo n’okwo; ci yenene barhamubwîne!» 25 Obwo anacibabwîra, erhi: «Aba bahwinja n’ab’emirhima mizibu oku kuyêmêra ebyaderhagwa n’Abalêbi! 26 Ewe! ka kurhàli kukwânîne Kristu ababale ntyo lyo aja omu irenge lyâge?» 27 Arhondêrera kuli Mûsa n’Abalêbi bôshi, abahugûla ngasi byôshi byàli bimuyêrekîre omu Mandiko. 28 Erhi bayegera lulya lugo bàjagamwo, ajira nka owaja kuli kulusha. 29 Banamusêza, mpu: «Bêra haguma nîrhu, bulya bikola bijingo bwamanayira». Anacija omu lugo mpu abêre haguma nabo. 30 Erhi aba akola ali oku cîbo haguma nabo, anaciyanka omugati, avuga omunkwa, agugisha, n’erhi aba amagubega, abagabira. 31 Amasù gabo gazibûka, bamumanyirira; ci yêhe anacihirigirha omu masù gâbo. 32 Banacijânamwo, mpu: «Ewa! k’emirhima yîrhu erhakâg’iyâka ene akarhuganîza omu njira n’okurhuhugûlira Amandiko?» 33 Ho na halya bagandûla, bashubira e Yeruzalemu, bashimâna balya bànali bôshi. 34 Banacibabwîra, mpu: «Kwo binali! Nyakasane afûsire, anabonekîre Simoni!» 35 Nabo babaganûlira oku byabaga omu njira n’oku bamumanyaga omu kubega omugati.
Yezu abonekera Entuma
36 Oku banacidwîrhe baganira ntyo, Yezu apamuka ekarhî kâbo, ababwîra, erhi: «Omurhûla kuli mwe!» 37 Banacijuguma, bageramwo omusisi mpu bamayagânwa n’omuzimu. 38 Anacibabwîra, erhi: «Cirhumire muyôboha n’entanya zimmujà emurhima? 39 Loli amaboko n’amagulu gâni, oku nie ono nienênè! Mummamarhe, mulole; bulya omuzimu arhajira mubiri erhi rhuvuha nk’oku mubwîne mbigwêrhe». 40 Erhi aba adwîrhe aderha ntyo, abayêreka amaboko n’amagulu gâge. 41 Balahira kwayêmêra erhi mwîshingo gurhuma, banakazânwa. Anacibabwîra, erhi: «Ka ntà cirîbwa mugwêrhe hano?» 42 Bamuhêreza ecihimbi c’enfî nyôce. 43 Aciyanka, acirya banabona.
Enyigîrizo nzinda oku Ntumwa (Mt 28, 18-20; Mrk 16, 15-16; Ebj 1, 7-8)
44 Okubundi anacibabwîra, erhi: «Byo nakag’immubwîra ebi erhi nciri haguma ninyu: oku kuhika ebinayandikiragwa omu citabu ca Mûsa n’omu Balêbi n’omu Nnanga biyunjule». 45 Obwo abalangaza obukengêre lyo bayumva Amandiko. 46 Ababwîra, erhi: «Kristu àli ayandikîrwe okubabala n’okufûka omu bafu olusiku lwa kasharhu; 47 n’oku amashanja gôshi, kurbondêrera e Yeruzalemu, gâyigîrizibwa obucîyunjuze bw’okubabalirwa ebyâha oku Izîno lyâge. 48 Ninyu mwe muli bahamîrizi b’okwo. 49 Nkolaga nâni nammurhumira olya walaganyibagwa na Larha. Mwebe mubêre muli cino cishagala kuhika mubwîkwe n’obuzibu bw’enyanya!
Yezu arheremera empingu (Mrk 16, 19-20; Ebj 1, 9-12)
50 Anacibahulukana, abahêka olunda lw’e Betaniya; alambûla amaboko, abagisha. 51 Oku adwîrhe abagisha, anacicîyegûla kuli bo, amânamânwa omu malunga. 52 Nabo erhi babà bamaharâmya, bashubira e Yeruzalemu bashagalusire bwenêne. 53 Barhàrhengaga omu kâ-Nyamuzinda bakuza Nnâmahanga n’okumuvuga omunkwa.
ΚΑΤΑ ΛΟΥΚΑΝ 24
The Resurrection of Jesus (Mt 28.1‑10; Mrk 16.1‑8; Jn 20.1‑10)
1 τῇ δὲ μιᾷ τῶν σαββάτων ὄρθρου βαθέως ἐπὶ τὸ μνῆμα ἦλθον φέρουσαι ἃ ἡτοίμασαν ἀρώματα. 2 εὗρον δὲ τὸν λίθον ἀποκεκυλισμένον ἀπὸ τοῦ μνημείου, 3 εἰσελθοῦσαι δὲ οὐχ εὗρον τὸ σῶμα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ. 4 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἀπορεῖσθαι αὐτὰς περὶ τούτου καὶ ἰδοὺ ἄνδρες δύο ἐπέστησαν αὐταῖς ἐν ἐσθῆτι ἀστραπτούσῃ. 5 ἐμφόβων δὲ γενομένων αὐτῶν καὶ κλινουσῶν τὰ πρόσωπα εἰς τὴν γῆν εἶπαν πρὸς αὐτάς, Τί ζητεῖτε τὸν ζῶντα μετὰ τῶν νεκρῶν 6 οὐκ ἔστιν ὧδε, ἀλλ᾽ ἠγέρθη. μνήσθητε ὡς ἐλάλησεν ὑμῖν ἔτι ὢν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ 7 λέγων τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ὅτι δεῖ παραδοθῆναι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων ἁμαρτωλῶν καὶ σταυρωθῆναι καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἀναστῆναι. 8 καὶ ἐμνήσθησαν τῶν ῥημάτων αὐτοῦ. 9 καὶ ὑποστρέψασαι ἀπὸ τοῦ μνημείου ἀπήγγειλαν ταῦτα πάντα τοῖς ἕνδεκα καὶ πᾶσιν τοῖς λοιποῖς. 10 ἦσαν δὲ ἡ Μαγδαληνὴ Μαρία καὶ Ἰωάννα καὶ Μαρία ἡ Ἰακώβου καὶ αἱ λοιπαὶ σὺν αὐταῖς. ἔλεγον πρὸς τοὺς ἀποστόλους ταῦτα, 11 καὶ ἐφάνησαν ἐνώπιον αὐτῶν ὡσεὶ λῆρος τὰ ῥήματα ταῦτα, καὶ ἠπίστουν αὐταῖς. 12 Ὁ δὲ Πέτρος ἀναστὰς ἔδραμεν ἐπὶ τὸ μνημεῖον καὶ παρακύψας βλέπει τὰ ὀθόνια μόνα, καὶ ἀπῆλθεν πρὸς ἑαυτὸν θαυμάζων τὸ γεγονός.
The Walk to Emmaus (Mrk 16.12‑13)
13 Καὶ ἰδοὺ δύο ἐξ αὐτῶν ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἦσαν πορευόμενοι εἰς κώμην ἀπέχουσαν σταδίους ἑξήκοντα ἀπὸ Ἰερουσαλήμ, ᾗ ὄνομα Ἐμμαοῦς, 14 καὶ αὐτοὶ ὡμίλουν πρὸς ἀλλήλους περὶ πάντων τῶν συμβεβηκότων τούτων. 15 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ὁμιλεῖν αὐτοὺς καὶ συζητεῖν καὶ αὐτὸς Ἰησοῦς ἐγγίσας συνεπορεύετο αὐτοῖς, 16 οἱ δὲ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν ἐκρατοῦντο τοῦ μὴ ἐπιγνῶναι αὐτόν. 17 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Τίνες οἱ λόγοι οὗτοι οὓς ἀντιβάλλετε πρὸς ἀλλήλους περιπατοῦντες; καὶ ἐστάθησαν σκυθρωποί. 18 ἀποκριθεὶς δὲ εἷς ὀνόματι Κλεοπᾶς εἶπεν πρὸς αὐτόν, Σὺ μόνος παροικεῖς Ἰερουσαλὴμ καὶ οὐκ ἔγνως τὰ γενόμενα ἐν αὐτῇ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις; 19 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ποῖα; οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ, Τὰ περὶ Ἰησοῦ τοῦ Ναζαρηνοῦ, ὃς ἐγένετο ἀνὴρ προφήτης δυνατὸς ἐν ἔργῳ καὶ λόγῳ ἐναντίον τοῦ θεοῦ καὶ παντὸς τοῦ λαοῦ, 20 ὅπως τε παρέδωκαν αὐτὸν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ ἄρχοντες ἡμῶν εἰς κρίμα θανάτου καὶ ἐσταύρωσαν αὐτόν. 21 ἡμεῖς δὲ ἠλπίζομεν ὅτι αὐτός ἐστιν ὁ μέλλων λυτροῦσθαι τὸν Ἰσραήλ• ἀλλά γε καὶ σὺν πᾶσιν τούτοις τρίτην ταύτην ἡμέραν ἄγει ἀφ᾽ οὗ ταῦτα ἐγένετο. 22 ἀλλὰ καὶ γυναῖκές τινες ἐξ ἡμῶν ἐξέστησαν ἡμᾶς, γενόμεναι ὀρθριναὶ ἐπὶ τὸ μνημεῖον, 23 καὶ μὴ εὑροῦσαι τὸ σῶμα αὐτοῦ ἦλθον λέγουσαι καὶ ὀπτασίαν ἀγγέλων ἑωρακέναι, οἳ λέγουσιν αὐτὸν ζῆν. 24 καὶ ἀπῆλθόν τινες τῶν σὺν ἡμῖν ἐπὶ τὸ μνημεῖον καὶ εὗρον οὕτως καθὼς καὶ αἱ γυναῖκες εἶπον, αὐτὸν δὲ οὐκ εἶδον. 25 καὶ αὐτὸς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ὦ ἀνόητοι καὶ βραδεῖς τῇ καρδίᾳ τοῦ πιστεύειν ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἐλάλησαν οἱ προφῆται 26 οὐχὶ ταῦτα ἔδει παθεῖν τὸν χριστὸν καὶ εἰσελθεῖν εἰς τὴν δόξαν αὐτοῦ; 27 καὶ ἀρξάμενος ἀπὸ Μωϋσέως καὶ ἀπὸ πάντων τῶν προφητῶν διερμήνευσεν αὐτοῖς ἐν πάσαις ταῖς γραφαῖς τὰ περὶ ἑαυτοῦ. 28 Καὶ ἤγγισαν εἰς τὴν κώμην οὗ ἐπορεύοντο, καὶ αὐτὸς προσεποιήσατο πορρώτερον πορεύεσθαι. 29 καὶ παρεβιάσαντο αὐτὸν λέγοντες, Μεῖνον μεθ᾽ ἡμῶν, ὅτι πρὸς ἑσπέραν ἐστὶν καὶ κέκλικεν ἤδη ἡ ἡμέρα. καὶ εἰσῆλθεν τοῦ μεῖναι σὺν αὐτοῖς. 30 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ κατακλιθῆναι αὐτὸν μετ᾽ αὐτῶν λαβὼν τὸν ἄρτον εὐλόγησεν καὶ κλάσας ἐπεδίδου αὐτοῖς, 31 αὐτῶν δὲ διηνοίχθησαν οἱ ὀφθαλμοὶ καὶ ἐπέγνωσαν αὐτόν• καὶ αὐτὸς ἄφαντος ἐγένετο ἀπ᾽ αὐτῶν. 32 καὶ εἶπαν πρὸς ἀλλήλους, Οὐχὶ ἡ καρδία ἡμῶν καιομένη ἦν [ἐν ἡμῖν] ὡς ἐλάλει ἡμῖν ἐν τῇ ὁδῷ, ὡς διήνοιγεν ἡμῖν τὰς γραφάς; 33 καὶ ἀναστάντες αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ὑπέστρεψαν εἰς Ἰερουσαλὴμ καὶ εὗρον ἠθροισμένους τοὺς ἕνδεκα καὶ τοὺς σὺν αὐτοῖς, 34 λέγοντας ὅτι ὄντως ἠγέρθη ὁ κύριος καὶ ὤφθη Σίμωνι. 35 καὶ αὐτοὶ ἐξηγοῦντο τὰ ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὡς ἐγνώσθη αὐτοῖς ἐν τῇ κλάσει τοῦ ἄρτου.
The Appearance to the Disciples (Mt 28.16‑20; Mrk 16.14‑18; Jn 20.19‑23; Ac 1.6‑8)
36 Ταῦτα δὲ αὐτῶν λαλούντων αὐτὸς ἔστη ἐν μέσῳ αὐτῶν καὶ λέγει αὐτοῖς, Εἰρήνη ὑμῖν. 37 πτοηθέντες δὲ καὶ ἔμφοβοι γενόμενοι ἐδόκουν πνεῦμα θεωρεῖν. 38 καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τί τεταραγμένοι ἐστὲ καὶ διὰ τί διαλογισμοὶ ἀναβαίνουσιν ἐν τῇ καρδίᾳ ὑμῶν; 39 ἴδετε τὰς χεῖράς μου καὶ τοὺς πόδας μου ὅτι ἐγώ εἰμι αὐτός• ψηλαφήσατέ με καὶ ἴδετε, ὅτι πνεῦμα σάρκα καὶ ὀστέα οὐκ ἔχει καθὼς ἐμὲ θεωρεῖτε ἔχοντα. 40 καὶ τοῦτο εἰπὼν ἔδειξεν αὐτοῖς τὰς χεῖρας καὶ τοὺς πόδας. 41 ἔτι δὲ ἀπιστούντων αὐτῶν ἀπὸ τῆς χαρᾶς καὶ θαυμαζόντων εἶπεν αὐτοῖς, Ἔχετέ τι βρώσιμον ἐνθάδε; 42 οἱ δὲ ἐπέδωκαν αὐτῷ ἰχθύος ὀπτοῦ μέρος 43 καὶ λαβὼν ἐνώπιον αὐτῶν ἔφαγεν. 44 Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Οὗτοι οἱ λόγοι μου οὓς ἐλάλησα πρὸς ὑμᾶς ἔτι ὢν σὺν ὑμῖν, ὅτι δεῖ πληρωθῆναι πάντα τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ νόμῳ Μωϋσέως καὶ τοῖς προφήταις καὶ ψαλμοῖς περὶ ἐμοῦ. 45 τότε διήνοιξεν αὐτῶν τὸν νοῦν τοῦ συνιέναι τὰς γραφάς 46 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὅτι Οὕτως γέγραπται παθεῖν τὸν Χριστὸν καὶ ἀναστῆναι ἐκ νεκρῶν τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ, 47 καὶ κηρυχθῆναι ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ μετάνοιαν εἰς ἄφεσιν ἁμαρτιῶν εἰς πάντα τὰ ἔθνη. ἀρξάμενοι ἀπὸ Ἰερουσαλὴμ 48 ὑμεῖς μάρτυρες τούτων. 49καὶ [ἰδοὺ] ἐγὼ ἀποστέλλω τὴν ἐπαγγελίαν τοῦ πατρός μου ἐφ᾽ ὑμᾶς• ὑμεῖς δὲ καθίσατε ἐν τῇ πόλει ἕως οὗ ἐνδύσησθε ἐξ ὕψους δύναμιν.
The Ascension of Jesus (Mrk 16.19‑20; Ac 1.9‑11)
50 Ἐξήγαγεν δὲ αὐτοὺς [ἔξω] ἕως πρὸς Βηθανίαν, καὶ ἐπάρας τὰς χεῖρας αὐτοῦ εὐλόγησεν αὐτούς. 51 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εὐλογεῖν αὐτὸν αὐτοὺς διέστη ἀπ᾽ αὐτῶν καὶ ἀνεφέρετο εἰς τὸν οὐρανόν. 52 καὶ αὐτοὶ προσκυνήσαντες αὐτὸν ὑπέστρεψαν εἰς Ἰερουσαλὴμ μετὰ χαρᾶς μεγάλης 53 καὶ ἦσαν διὰ παντὸς ἐν τῷ ἱερῷ εὐλογοῦντες τὸν θεόν.
JHN – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Ywn
YOWANE/YOHANA
EMYANZI Y’AKALEMBE: YOWANE
EMYANZI Y’AKALEMBE: YOWANE

Munkwa munene oku barhumisi ba Yezu na Ekleziya bakolaga na C.D.P.C.L., Bukavu bulya omu EBIBLIYA NTAGATIFU, Verbum Bible, Kinshasa 1992, rhudômire binwa binji bya mashi.
1
EMYANZI Y’AKALEMBE YAYANDIKAGWA NA MUTAGATIFU YOWANE
Enshokolezie
1 Aha murhondêro, erhi Luderhof ho àbâ, na Luderho àli haguma na Nyamuzinda, na Luderho àli Nyamuzinda. 2 Kurhenga omurhondêro àli haguma na Nyamuzinda. 3 Byôshi ye wabijiraga, n’omu biremwa byôshi, ntâco calemirwe cirhanalemirwi naye. 4 Obuzîne muli ye bwàli, n’obuzine bwo bwàli bulangashane bw’abantu. 5 Obulangashane bwamoleka omu mwizimya, n’omwizimya gurhabuzimagya.
6 Hanaciyisha omuntu wàli orhumirwe na Nyamuzinda: izîno lyâge ye Yowaneg. 7 Ayisha nka muhamîrizi, mpu abè muhamîrizi w’obulangashane, lyo abantu bôshi bayêmêra. 8 Arhàli ye wali bulangashane, ci kabalamwanzi k’obulangashane.
9 Luderho ye wàli bulangashane bw’okuli, bumolekera ngasi muntu; anaciyisha en’igulu. 10 Ali en’igulu, n’igulu ye waliremaga, n’igulu lirhamumanyaga. 11 Ayisha omu bâge, n’abâge barhamuyankiriraga. 12 Ci ngasi bôshi bamuyankirire, abahîre obuhashe bw’okuhinduka bâna ba Nyamuzinda: bo balya bamuyêmêra, 13 ye rhaburhagwa na mukò, erhi n’okulonza kw’omubiri, nîsi erhi n’okulonza kw’omuntu, ci owaburhagwa na Nyamuzinda. 14 Neci, Luderho acîjizire muntu, anabêra muli rhwe. Nîrhu rhwàbwîne irenge lyâge, irenge Nyamuzinda-Îshe ahîre Omugala cusha, oyunjwîre inema n’okuli.
15 Yowane ahamîriza, erhi: «Y’oyu ye naderhaga, nti: Owayisha enyuma zâni ye wantangaga, bulya erhi ntac’ibà, erhi ho ali». 16 Neci, rhweshi rhwahîrwe oku bwimâna bwâge, rhwàhâbwa manêma oku manêmah. 17 Bulya amarhegeko rhwàgahîrwe na Mûsa, ci inêma n’okuli rhwàbidwîrhîrwe na Yezu Kristu.
18 Ntà muntu ciru n’omuguma osag’ibona Nyamuzinda; Omugala cusha yêne, obà muli Îshe, ye warhumanyîsagyaye.
I. Oburhumisi n’enyigîrizo za Yezu
Obuhamîrizi bwa Yowane
19 Alaga obuhamîrizi bwa Yowane, erhi Abayahudi bamurhumira abadâhwa na bene-Levi kurhenga e Yeruzalemu mpu bagend’imudôsa, mpu: «We ndi?» 20 Anacibabwîra n’obwâlagale, arhalahiraga, ababwîra n’obwâlagale, erhi: «Arhali nie Kristu». 21 Nabo badôsa, mpu: «Oligi ndi? Ka we Eliya?» Naye, erhi: «Nanga». Mpu: «Ka we Mulêbi?» Abashuza, erhi: «Nanga». 22 Banacimubwîra, mpu: «Oligi ndi, lyo rhushuza abarhurhumire? Kurhi ociderha wêne?» 23 Naye, erhi: «Nie izù lyayakulîza omu irungu: Muyumanyanye enjira ya Nyakasane, nka oku omulêbi Izaya adesire». 24 Balya bàli barhumirwe bàli Bafarizeyi. 25 Bashub’imudôsa, mpu: «Cirhuma ocibatiza akaba orhali we Kristu, orhanali Eliya erhi Mulêbi?» 26 Yowane abashuza, erhi: «Nie ono mbatiza n’amîshi. Ci ekarhî kinyu hali oyomurhishi: 27 Ye wâyisha enyuma zâni; ciru ntakwânîni nshzêkûle omugozi gw’enkwêrho zâge». 28 Ebyo byàbâga e Betaniya, ishiriza lya Yordani, emunda Yowane akâg’ibatiziza.
29 Erhi kuca, Yowane abona Yezu amujàyo, aderha, erhi: «Oyu ye Mwâna-buzii wa Nnâmahanga okûla ecâha c’igulu. 30 Y’oyu ye naderhaga, nti: «Oyishire enyuma zâni antalusire, bulya ye wantangag’ibàho. 31 Nâni ntal’imuyishi; ci ye warhumire nyisha nti mbatize n’amîshi, lyo amanyibwa omu Israheli.» 32 Yowane ababwîra, erhi: «Nabwîne Mûka ayandagala emalunga nka ngûkù anamuyimanga kwo. 33 Nâni ntàl’imuyishi, ci owantumaga mpu mbatize n’amîshi ali erhi ambwîzire, erhi: «Oyu wâbone Mûka ayandagalirakwo anamuyimangako, erhi yebatiza muli Mûkaj Mutagatîfu». 34 Neci, nabwîne nanahamîriza oku oyo ye Mugala wa Nnâmahanga».
Abaganda barhanzi (Mt 4, 18-20)
35 Erhi buca, Yowane erhi kandi ali halya n’abaganda babiri. 36 Anacilolereza Yezu erhi agera, aderha, erhi: «Oyu ye Mwâna-buzi wa Nnâmahanga». 37 Balya baganda babiri erhi bayumva ntyo, bashimba Yezu. 38 Yezu akabagana, abona bamukulikîre; anacibadôsa, erhi: «Cici mwalonza?» Nabo, mpu: «Rabi -kwo kuderha Muyigîriza- ngahi obà?» 39 Ababwîra, erhi: «Yishi muhabone». Bayisha, babona ah’abàga, banalegerera bo naye olwo lusiku. Zàli nka nsà ikumi. 40 Balya babirik bayumvagya ebinwa bya Yowane banakulikiraga Yezu, bàlimwo Andreya, mulumuna wa Simoni Petro. 41 Erhi izûba lirhenga emashinji, ashimâna mukulu wâge Simoni Petro, amubwîra, erhi: «Rhwabuganyire Masiha. Kwo kuderha Kristu. 42 Amuhekera Mwâmi Yezu. Erhi Yezu amusinza, amubwîra, erhi: «We Simoni, mwene Yôna; we kola Kefa» -kwo kuderha Ibuyel.
43 Erhi kuca, Yezu erhi alâlire ekuja e Galileya. Anacishimâna Filipo, amubwîra, erhi: «Nshimba». 44 Filipo àli w’e Betisayida, emwâbo Andreya na Petro. 45 Filipo anacishigâna Natanaelim, amubwîra, erhi: «Olya Mûsa aderhaga omu citabu c’Amarhegeko n’oyu abalêbi balêbaga, rhwamubwîne: ye Yezu, Mwene Yozefu, w’e Nazareti!» 46 Natanaeli amushuza, erhi: «K’e Nazareti yankarhenga akantu kinja?» Naye Filipo, erhi: «Yisha, ocibonere». 47 Erhi Yezu abona Natanaeli amujàho, anaciderha, erhi: «Y’oyu ye Mwisraheli w’okuli, orhabamwo bulenzi». 48 Natanaeli, erhi: «Ngahi wammanyiraga?» Yezu amushuza, erhi: «Embere Filipo akuhamagale, bulya wàli idako ly’omulehe, erhi nakubona». 49 Natanaeli amubwîra, erhi: «Rabi, we Mwene Nyamuzinda, we mwâmi w’Israheli». 50 Yezu amushuza anamubwîra, erhi: «Wamayêmêra bulya nakubwîzire nti nakubwîne idako ly’omulehe! Wâcibona ebilushire aho!» 51 Anacimubwîra, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîzire: mwacibona irunga liri lìyigule na bamalahika ba Nyamuzinda badwîrhe barherema banayandagala enyanya lya Mwene-omuntu.»
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 1
1 Ἐν ἀρχῇ ἦν ὁ λόγος, καὶ ὁ λόγος ἦν πρὸς τὸν θεόν, καὶ θεὸς ἦν ὁ λόγος. 2 οὗτος ἦν ἐν ἀρχῇ πρὸς τὸν θεόν. 3 πάντα δι’ αὐτοῦ ἐγένετο, καὶ χωρὶς αὐτοῦ ἐγένετο οὐδὲ ἕν. ὃ γέγονεν 4 ἐν αὐτῷ ζωὴ ἦν, καὶ ἡ ζωὴ ἦν τὸ φῶς τῶν ἀνθρώπων• 5 καὶ τὸ φῶς ἐν τῇ σκοτίᾳ φαίνει, καὶ ἡ σκοτία αὐτὸ οὐ κατέλαβεν. 6 Ἐγένετο ἄνθρωπος, ἀπεσταλμένος παρὰ θεοῦ, ὄνομα αὐτῷ Ἰωάννης• 7 οὗτος ἦλθεν εἰς μαρτυρίαν ἵνα μαρτυρήσῃ περὶ τοῦ φωτός, ἵνα πάντες πιστεύσωσιν δι’ αὐτοῦ. 8οὐκ ἦν ἐκεῖνος τὸ φῶς, ἀλλ’ ἵνα μαρτυρήσῃ περὶ τοῦ φωτός. 9 Ἦν τὸ φῶς τὸ ἀληθινόν, ὃ φωτίζει πάντα ἄνθρωπον, ἐρχόμενον εἰς τὸν κόσμον. 10 ἐν τῷ κόσμῳ ἦν, καὶ ὁ κόσμος δι’ αὐτοῦ ἐγένετο, καὶ ὁ κόσμος αὐτὸν οὐκ ἔγνω. 11 εἰς τὰ ἴδια ἦλθεν, καὶ οἱ ἴδιοι αὐτὸν οὐ παρέλαβον. 12 ὅσοι δὲ ἔλαβον αὐτόν, ἔδωκεν αὐτοῖς ἐξουσίαν τέκνα θεοῦ γενέσθαι, τοῖς πιστεύουσιν εἰς τὸ ὄνομα αὐτοῦ, 13 οἳ οὐκ ἐξ αἱμάτων οὐδὲ ἐκ θελήματος σαρκὸς οὐδὲ ἐκ θελήματος ἀνδρὸς ἀλλ’ ἐκ θεοῦ ἐγεννήθησαν. 14 Καὶ ὁ λόγος σὰρξ ἐγένετο καὶ ἐσκήνωσεν ἐν ἡμῖν, καὶ ἐθεασάμεθα τὴν δόξαν αὐτοῦ, δόξαν ὡς μονογενοῦς παρὰ πατρός, πλήρης χάριτος καὶ ἀληθείας. 15 Ἰωάννης μαρτυρεῖ περὶ αὐτοῦ καὶ κέκραγεν λέγων• οὗτος ἦν ὃν εἶπον• ὁ ὀπίσω μου ἐρχόμενος ἔμπροσθέν μου γέγονεν, ὅτι πρῶτός μου ἦν. 16 ὅτι ἐκ τοῦ πληρώματος αὐτοῦ ἡμεῖς πάντες ἐλάβομεν καὶ χάριν ἀντὶ χάριτος• 17 ὅτι ὁ νόμος διὰ Μωϋσέως ἐδόθη, ἡ χάρις καὶ ἡ ἀλήθεια διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐγένετο. 18 Θεὸν οὐδεὶς ἑώρακεν πώποτε• μονογενὴς θεὸς ὁ ὢν εἰς τὸν κόλπον τοῦ πατρὸς ἐκεῖνος ἐξηγήσατο. 19 Καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ μαρτυρία τοῦ Ἰωάννου, ὅτε ἀπέστειλαν [πρὸς αὐτὸν] οἱ Ἰουδαῖοι ἐξ Ἱεροσολύμων ἱερεῖς καὶ Λευίτας ἵνα ἐρωτήσωσιν αὐτόν• σὺ τίς εἶ; 20 καὶ ὡμολόγησεν καὶ οὐκ ἠρνήσατο, καὶ ὡμολόγησεν ὅτι ἐγὼ οὐκ εἰμὶ ὁ χριστός. 21 καὶ ἠρώτησαν αὐτόν• τί οὖν; σὺ Ἠλίας εἶ; καὶ λέγει• οὐκ εἰμί. ὁ προφήτης εἶ σύ; καὶ ἀπεκρίθη• οὔ. 22 εἶπαν οὖν αὐτῷ• τίς εἶ; ἵνα ἀπόκρισιν δῶμεν τοῖς πέμψασιν ἡμᾶς• τί λέγεις περὶ σεαυτοῦ; 23 ἔφη• ἐγὼ φωνὴ βοῶντος ἐν τῇ ἐρήμῳ• εὐθύνατε τὴν ὁδὸν κυρίου, καθὼς εἶπεν Ἠσαΐας ὁ προφήτης. 24Καὶ ἀπεσταλμένοι ἦσαν ἐκ τῶν Φαρισαίων. 25 καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν καὶ εἶπαν αὐτῷ• τί οὖν βαπτίζεις εἰ σὺ οὐκ εἶ ὁ χριστὸς οὐδὲ Ἠλίας οὐδὲ ὁ προφήτης; 26 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰωάννης λέγων• ἐγὼ βαπτίζω ἐν ὕδατι• μέσος ὑμῶν ἕστηκεν ὃν ὑμεῖς οὐκ οἴδατε, 27 ὁ ὀπίσω μου ἐρχόμενος, οὗ οὐκ εἰμὶ [ἐγὼ] ἄξιος ἵνα λύσω αὐτοῦ τὸν ἱμάντα τοῦ ὑποδήματος. 28 ταῦτα ἐν Βηθανίᾳ ἐγένετο πέραν τοῦ Ἰορδάνου, ὅπου ἦν ὁ Ἰωάννης βαπτίζων. 29 Τῇ ἐπαύριον βλέπει τὸν Ἰησοῦν ἐρχόμενον πρὸς αὐτὸν καὶ λέγει• ἴδε ὁ ἀμνὸς τοῦ θεοῦ ὁ αἴρων τὴν ἁμαρτίαν τοῦ κόσμου. 30 οὗτός ἐστιν ὑπὲρ οὗ ἐγὼ εἶπον• ὀπίσω μου ἔρχεται ἀνὴρ ὃς ἔμπροσθέν μου γέγονεν, ὅτι πρῶτός μου ἦν. 31 κἀγὼ οὐκ ᾔδειν αὐτόν, ἀλλ’ ἵνα φανερωθῇ τῷ Ἰσραὴλ διὰ τοῦτο ἦλθον ἐγὼ ἐν ὕδατι βαπτίζων. 32 Καὶ ἐμαρτύρησεν Ἰωάννης λέγων ὅτι τεθέαμαι τὸ πνεῦμα καταβαῖνον ὡς περιστερὰν ἐξ οὐρανοῦ καὶ ἔμεινεν ἐπ’ αὐτόν. 33 κἀγὼ οὐκ ᾔδειν αὐτόν, ἀλλ’ ὁ πέμψας με βαπτίζειν ἐν ὕδατι ἐκεῖνός μοι εἶπεν• ἐφ’ ὃν ἂν ἴδῃς τὸ πνεῦμα καταβαῖνον καὶ μένον ἐπ’ αὐτόν, οὗτός ἐστιν ὁ βαπτίζων ἐν πνεύματι ἁγίῳ. 34 κἀγὼ ἑώρακα καὶ μεμαρτύρηκα ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ. 35 Τῇ ἐπαύριον πάλιν εἱστήκει ὁ Ἰωάννης καὶ ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ δύο 36 καὶ ἐμβλέψας τῷ Ἰησοῦ περιπατοῦντι λέγει• ἴδε ὁ ἀμνὸς τοῦ θεοῦ. 37 καὶ ἤκουσαν οἱ δύο μαθηταὶ αὐτοῦ λαλοῦντος καὶ ἠκολούθησαν τῷ Ἰησοῦ. 38 στραφεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς καὶ θεασάμενος αὐτοὺς ἀκολουθοῦντας λέγει αὐτοῖς• τί ζητεῖτε; οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ• ῥαββί, ὃ λέγεται μεθερμηνευόμενον διδάσκαλε, ποῦ μένεις; 39 λέγει αὐτοῖς• ἔρχεσθε καὶ ὄψεσθε. ἦλθαν οὖν καὶ εἶδαν ποῦ μένει καὶ παρ’ αὐτῷ ἔμειναν τὴν ἡμέραν ἐκείνην• ὥρα ἦν ὡς δεκάτη. 40 Ἦν Ἀνδρέας ὁ ἀδελφὸς Σίμωνος Πέτρου εἷς ἐκ τῶν δύο τῶν ἀκουσάντων παρὰ Ἰωάννου καὶ ἀκολουθησάντων αὐτῷ• 41 εὑρίσκει οὗτος πρῶτον τὸν ἀδελφὸν τὸν ἴδιον Σίμωνα καὶ λέγει αὐτῷ• εὑρήκαμεν τὸν Μεσσίαν, ὅ ἐστιν μεθερμηνευόμενον χριστός. 42 ἤγαγεν αὐτὸν πρὸς τὸν Ἰησοῦν. ἐμβλέψας αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν• σὺ εἶ Σίμων ὁ υἱὸς Ἰωάννου, σὺ κληθήσῃ Κηφᾶς, ὃ ἑρμηνεύεται Πέτρος. 43 Τῇ ἐπαύριον ἠθέλησεν ἐξελθεῖν εἰς τὴν Γαλιλαίαν καὶ εὑρίσκει Φίλιππον. καὶ λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ἀκολούθει μοι. 44 ἦν δὲ ὁ Φίλιππος ἀπὸ Βηθσαϊδά, ἐκ τῆς πόλεως Ἀνδρέου καὶ Πέτρου. 45 εὑρίσκει Φίλιππος τὸν Ναθαναὴλ καὶ λέγει αὐτῷ• ὃν ἔγραψεν Μωϋσῆς ἐν τῷ νόμῳ καὶ οἱ προφῆται εὑρήκαμεν, Ἰησοῦν υἱὸν τοῦ Ἰωσὴφ τὸν ἀπὸ Ναζαρέτ. 46 καὶ εἶπεν αὐτῷ Ναθαναήλ• ἐκ Ναζαρὲτ δύναταί τι ἀγαθὸν εἶναι; λέγει αὐτῷ [ὁ] Φίλιππος• ἔρχου καὶ ἴδε. 47 Εἶδεν ὁ Ἰησοῦς τὸν Ναθαναὴλ ἐρχόμενον πρὸς αὐτὸν καὶ λέγει περὶ αὐτοῦ• ἴδε ἀληθῶς Ἰσραηλίτης ἐν ᾧ δόλος οὐκ ἔστιν. 48 λέγει αὐτῷ Ναθαναήλ• πόθεν με γινώσκεις; ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ• πρὸ τοῦ σε Φίλιππον φωνῆσαι ὄντα ὑπὸ τὴν συκῆν εἶδόν σε. 49 ἀπεκρίθη αὐτῷ Ναθαναήλ• ῥαββί, σὺ εἶ ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, σὺ βασιλεὺς εἶ τοῦ Ἰσραήλ. 50 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ• ὅτι εἶπόν σοι ὅτι εἶδόν σε ὑποκάτω τῆς συκῆς, πιστεύεις; μείζω τούτων ὄψῃ. 51 καὶ λέγει αὐτῷ• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὄψεσθε τὸν οὐρανὸν ἀνεῳγότα καὶ τοὺς ἀγγέλους τοῦ θεοῦ ἀναβαίνοντας καὶ καταβαίνοντας ἐπὶ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου.
2
Obuhya e Kana
1 Olusiku lwa kasharhun, habà obuhya e Kana omu Galileya. Nnina wa Yezu erhi yo ali. 2 Naye Yezu àli mulâlike kw’obwo buhya bo n’abaganda bâge. 3 Lero idivayi lyanacibula, bulya idivayi ly’obubya lyàli erhi lyamahwa. Nnina wa Yezu anacimubwîra, erhi: «Barhacigwerb’idivayi». 4 Naye Yezu amushuza, erhi: «Nyoko we, k’okwo kurhuyêrekîre? Amango gâni garhacihika». 5 Nnina aj’ibwîra abarhumisi, erhi: «Ngasi oku akammubwîra, mukujire». 6 Hàli rhubindi ndarhu rhwa mabuye, rhw’okuhiramwo amîshi g’okukalaba Abayahudi, ngasi kaguma ka ngero ibiri erhi isharhu. 7 Yezu ababwîra, erhi: «Yunjuzi orhu rhubindi mîshi». Barhumbumba kuhika oku muhiro. 8 Ashub’ibabwîra, erhi: «Domagi, muhekere omushongwe». Banacimuhêkera. 9 Erhi omushongwe alabulakwo galya mîshi gahindusire divayi, arhànali amanyire aha eryo divayi lyarhengaga, ci abarhumisi bàl’idôma amîshi erhi bamanyire bwinjà, ahamagala omuhya mulume, 10 amubwîra, erhi: «Kali abandi idivayi linjà barhang’ihâna, n’erhi abantu bakolabalimwo orukara, lyo barhanza elirhali linjà. Ci wêhe wal’irhanzir’ibîka idivayi linjà kuhika buno!» 11 Co cisômerîne cirhanzi ca Yezu eco. Acijiraga e Kana omu Galileya. Ayêrekana irenge lyâge, n’abaganda bage bamuyêmêra. 12 Okubundi anaciyandagalira e Kafamaumu bo na nnina, na bene wâboo, n’abaganda bâge. Ajirayo nsiku nsungunu.
Yezu ahulusa abakag’iguliza omu kâ-Nyamuzinda (Mt 21, 12-13; Mrk 11, 15-17; Luk 19, 45-46)
13 Basâka w’Abayahudi erhi àba hôfi, Yezu ayinamukira e Yeruzalemu. 14 Abugâna abarhunzi omu kâ-Nyamuzinda bakag’irhimbûla enkafu, ebibuzi n’engûkù, n’abandi badahîre erhi badwîrhe bakâba. 15 Ayanka omugozi, ahunga omunyuli, abahulusa bôshi omu kâ-Nyamuzinda bo n’ebibuzi n’enkafu zâbo; ashandâza ensaranga z’abakag’ikâba n’oburhalule bwâbo abukunungula. 16 Anacibwîra abarhunzi b’engûkù, erhi: «Rhenzi ebi. Enyumpa ya Larha murhayihindulaga cibuye». 17 Abaganda bâge bakengêra eci cinwa c’Amandiko: «Obushiru bw’enyumpa yâwe bwayish’indya»p. 18 Obwo Abayahudi banacijaho, bamubwîra, mpu: «Cimanyîso cici orhuyêresiremwo obuhashe bw’okujira ntya?» 19 Naye Yezu abashuza, erhi: «Shabûli aka kâ-Nyamuzinda; naâshub’ikayimanza omu nsiku isharhu». 20 Abayahudi bamubwîra,, mpu: «Aka kâ-Nyamuzinda kayûbasirwe myâka makumi ani na ndarhu, nâwe mpu wâshub’ikayimanza omu nsiku isharhu?» 21 Ci yêhe kâ-Nyamuzinda k’omubiri gwâge aderhaga. 22 Erhi aba amafûka omu bafù lyo abaganda bâge bakengîre ako kanwa; bayêmêra Amandiko n’akanwa Yezu aderhaga.
Yezu omu Yeruzalemu
23 Amango ali e Yeruzalemu oku lusiku lukulu lwa Basâka, bantu banji bayêmêra oku izîno lyâge, erhi bamabona ebisômerîne akâg’ijira. 24 Ci Yezu yêhe arhacikubagiragabo, bulya àli abamanyire bôshi, 25 arhanali alagirire okubwîrwa na ndi: àli amanyire akali aha murhima gwa ngasi muntu.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 2
1 Καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ γάμος ἐγένετο ἐν Κανὰ τῆς Γαλιλαίας, καὶ ἦν ἡ μήτηρ τοῦ Ἰησοῦ ἐκεῖ• 2 ἐκλήθη δὲ καὶ ὁ Ἰησοῦς καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἰς τὸν γάμον. 3 καὶ ὑστερήσαντος οἴνου λέγει ἡ μήτηρ τοῦ Ἰησοῦ πρὸς αὐτόν• οἶνον οὐκ ἔχουσιν. 4 [καὶ] λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• τί ἐμοὶ καὶ σοί, γύναι; οὔπω ἥκει ἡ ὥρα μου. 5 λέγει ἡ μήτηρ αὐτοῦ τοῖς διακόνοις• ὅ τι ἂν λέγῃ ὑμῖν ποιήσατε. 6 ἦσαν δὲ ἐκεῖ λίθιναι ὑδρίαι ἓξ κατὰ τὸν καθαρισμὸν τῶν Ἰουδαίων κείμεναι, χωροῦσαι ἀνὰ μετρητὰς δύο ἢ τρεῖς. 7 λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• γεμίσατε τὰς ὑδρίας ὕδατος. καὶ ἐγέμισαν αὐτὰς ἕως ἄνω. 8 καὶ λέγει αὐτοῖς• ἀντλήσατε νῦν καὶ φέρετε τῷ ἀρχιτρικλίνῳ• οἱ δὲ ἤνεγκαν. 9 ὡς δὲ ἐγεύσατο ὁ ἀρχιτρίκλινος τὸ ὕδωρ οἶνον γεγενημένον καὶ οὐκ ᾔδει πόθεν ἐστίν, οἱ δὲ διάκονοι ᾔδεισαν οἱ ἠντληκότες τὸ ὕδωρ, φωνεῖ τὸν νυμφίον ὁ ἀρχιτρίκλινος 10 καὶ λέγει αὐτῷ• πᾶς ἄνθρωπος πρῶτον τὸν καλὸν οἶνον τίθησιν καὶ ὅταν μεθυσθῶσιν τὸν ἐλάσσω• σὺ τετήρηκας τὸν καλὸν οἶνον ἕως ἄρτι. 11Ταύτην ἐποίησεν ἀρχὴν τῶν σημείων ὁ Ἰησοῦς ἐν Κανὰ τῆς Γαλιλαίας καὶ ἐφανέρωσεν τὴν δόξαν αὐτοῦ, καὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ. 12 Μετὰ τοῦτο κατέβη εἰς Καφαρναοὺμ αὐτὸς καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ οἱ ἀδελφοὶ [αὐτοῦ] καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ ἐκεῖ ἔμειναν οὐ πολλὰς ἡμέρας. 13 Καὶ ἐγγὺς ἦν τὸ πάσχα τῶν Ἰουδαίων, καὶ ἀνέβη εἰς Ἱεροσόλυμα ὁ Ἰησοῦς. 14 Καὶ εὗρεν ἐν τῷ ἱερῷ τοὺς πωλοῦντας βόας καὶ πρόβατα καὶ περιστερὰς καὶ τοὺς κερματιστὰς καθημένους, 15 καὶ ποιήσας φραγέλλιον ἐκ σχοινίων πάντας ἐξέβαλεν ἐκ τοῦ ἱεροῦ τά τε πρόβατα καὶ τοὺς βόας, καὶ τῶν κολλυβιστῶν ἐξέχεεν τὸ κέρμα καὶ τὰς τραπέζας ἀνέτρεψεν, 16 καὶ τοῖς τὰς περιστερὰς πωλοῦσιν εἶπεν• ἄρατε ταῦτα ἐντεῦθεν, μὴ ποιεῖτε τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου οἶκον ἐμπορίου. 17 ἐμνήσθησαν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ὅτι γεγραμμένον ἐστίν• ὁ ζῆλος τοῦ οἴκου σου καταφάγεταί με. 18 Ἀπεκρίθησαν οὖν οἱ Ἰουδαῖοι καὶ εἶπαν αὐτῷ• τί σημεῖον δεικνύεις ἡμῖν ὅτι ταῦτα ποιεῖς; 19 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς• λύσατε τὸν ναὸν τοῦτον καὶ ἐν τρισὶν ἡμέραις ἐγερῶ αὐτόν. 20 εἶπαν οὖν οἱ Ἰουδαῖοι• τεσσεράκοντα καὶ ἓξ ἔτεσιν οἰκοδομήθη ὁ ναὸς οὗτος, καὶ σὺ ἐν τρισὶν ἡμέραις ἐγερεῖς αὐτόν; 21 ἐκεῖνος δὲ ἔλεγεν περὶ τοῦ ναοῦ τοῦ σώματος αὐτοῦ. 22 ὅτε οὖν ἠγέρθη ἐκ νεκρῶν, ἐμνήσθησαν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ὅτι τοῦτο ἔλεγεν, καὶ ἐπίστευσαν τῇ γραφῇ καὶ τῷ λόγῳ ὃν εἶπεν ὁ Ἰησοῦς. 23 Ὡς δὲ ἦν ἐν τοῖς Ἱεροσολύμοις ἐν τῷ πάσχα ἐν τῇ ἑορτῇ, πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς τὸ ὄνομα αὐτοῦ θεωροῦντες αὐτοῦ τὰ σημεῖα ἃ ἐποίει• 24 αὐτὸς δὲ Ἰησοῦς οὐκ ἐπίστευεν αὐτὸν αὐτοῖς διὰ τὸ αὐτὸν γινώσκειν πάντας 25 καὶ ὅτι οὐ χρείαν εἶχεν ἵνα τις μαρτυρήσῃ περὶ τοῦ ἀνθρώπου• αὐτὸς γὰρ ἐγίνωσκεν τί ἦν ἐν τῷ ἀνθρώπῳ.
3
Yezu ayigîriza Nikodemu
1 Hàli mulume muguma w’omu Bafarizeyi, izîno lyâge Nikodemu, muguma omu bagula b’Abayahudi. 2 Anacija emwa Yezu budufu, amubwîra. erhi: «Rabi, rhumanyire oku we Mwigîriza warhumagwa na Nnâmahanga; ntâye wankajira ebisômerîne odwîrhe wajira nka Nyamuzinda arhali bo naye». 3 Yezu amushuza, erhi: «Okuli, okuli, nkubwîzire, ntâye wankabona Obwâmi bwa Nyamuzinda nka arhashubir’iburhwa buhyâhya». 4 Nikodemu amubwîra, erhi: «Kurhi omuntu akaciburhwa anakola mushosi?» 5 Yezu amushuza, erhi: «Okuli, okuli, nkubwîzire, ntâye wankaja omu Bwâmi bwa Nyamuzinda nka arhashubir’iburhwa omu mîshi na muli Mûka Mutagatîfuq. 6 Eciburhwa n’omubiri guli mubiri, n’eciburhwa na Mûka guli mûka. 7 Orhasômeragwa obwenge nkubwîzire, nti: «Kukwânîne okuburhwa buhyâhya. 8 Empûsi olunda esîmire lwo enahûkiza: onayumve omuhûsi gwâyo, ci orhishi emunda yarhenga erhi emunda yajà. Kwo n’okwo ngasi yeshi oburhwa na Mûka»r. 9 Naye Nikodemu, erhi: «Kurhi okwo kwankahashikana?» 10 Yezu amushuza, erhi: «Kâli oli muyigîriza omu Israheli, wanagal’ihaba ebyo? 11 Okuli, okuli, nkubwîre, ebi rhuyishi byo rhuderha, n’ebi rhwàbwîne byo rhunywêra akasheba, ci murhayêmêra obuhamîrizi bwîrhu. 12 Akaba murhayemîri nka nammubwîra eby’en’igulu, kurhi mwankayêmêra nkola nammubwîra eby’empingu? 13 Ntâye wayinamukire empingu aha nyuma z’olya wahonaga empingu, Mwene-omuntu obà empingus.
14 Kulyala Mûsa amanikaga enjoka omu irungu, ntyo, kukwânîne Mwene-omuntu ayinamulwe, 15 lyo ngasi yeshi omuyemîre abona obuzîne bw’ensiku n’amango. 16 Neci, Nnâmahanga azigîre igulu, kuhika ahâna Omugala cusha, mpu ngasi yeshi wâmuyêmêra alek’ihera, ci abone obuzîne bw’ensiku n’amango. 17 Bulya Nyamuzinda arharhumaga Omugala en’igulu mpu ayish’ihana igulu, ci mpu lyo aciza igulu. 18 Ngasi omuyemîre, arhahanwa; ci orhamuyemîri, mîra olwâge lwatubagwa, bulya arhayêmêraga izîno lya Mugala cusha wa Nnâmahangat. 19 Nalwo olubanja lw’olu: obulangashane bwàyishire en’igulu, n’abantu bagal’isîma omwizimya ahâli h’obulangashane, bulya ebijiro byâbo byâli bibî. 20 Neci, ngasi yeshi ojira ebibî, erhi kushomba ashomba obulangashane arhanajà ahâli obulangashane, lyo ebijiro byâge birhamanyibwa. 21 Ojira okushingânîne yêhe, anaje ahalangala, lyo babona oku ebijiro byâge Nyamuzinda abijirira».
Obuhamîrize bwa Yowane buzinda
22 Enyuma ly’ebyo, Yezu aja bo n’abaganda bâge omu cihugo c’e Yudeya; ajirayo nsiku haguma nabo, anakabatiza. 23 Naye Yowane erhi adwîrhe abatiza e Henou, hôfi h’e Salimi, bulya amîshi galiyo manji, n’abantu bakayish’ibatizibwa. 24 Erhi Yowane arhacishwêkwa obwo. 25 Hanacizûka akadali ekarhî k’abaganda ba Yowane n’Omuyahudi oku kucishukav. 26 Baja emwa Yowane, bamubwîra, mpu: «Rabi, olya wali naye ishiriza lya Yordani, olya wahamîririzagya, naye akola adwîrhe abatiza, n’abantu bôshi badwîrhe bamushimba!» 27 Yowane anacishuza, erhi: «Ntâco omuntu ankaciha nka cirhamuhirwi kurhenga enyanya. 28 Mwene muli bahamîrizi bâni kulya naderhaga, nti: «Arhali nie Kristu, ci ntumirwe nti mmushokolere»: 29 Ogwêrhe omuhya erhi muhya-mulume; ci omwîra w’omuhya-mulume, omuyimangira n’okumuyumva, anasîme akayumva izù ly’omuhya-mulume. Ogwo gwo mwîshingo gwâni, na buno gukola guli mwimâna. 30 Kukwânîne agandâze, nâni ncifunye. 31 Owarhenga enyanya akulire bôshi; naye owa hano igulu anali w’en’igulu, n’ebyaderha binali by’en’igulu. Owarhenga empingu alushire bôshi. 32 Eby’abwîne n’eby’ayumvîrhe byo ahamîriza; ci ntâye oyêmêra obuhamiîrizi bwâge. 33 Oyêmêra obuhamîrizi bwâge ayêrekana oku Nyamuzinda aderha okunali. 34 Oyu Nyamuzinda arhumaga, binwa bya Nyamuzinda aderha, bulya Nyamuzinda nka ahâna Mûka Mutagatîfu arhagera. 35 Nnâmahanga-Îshe asîma Omugala, anahizire byôshi omu maboko gâge. 36 Oyêmêra Omugala, agwêrhe obuzîne bw’ensiku n’amango; olahîre okuyêmêra Omugala, arhakabona akalamo, ci obukunizi bwa Nyamuzinda bwâmumananakwo».
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 3
1 Ἦν δὲ ἄνθρωπος ἐκ τῶν Φαρισαίων, Νικόδημος ὄνομα αὐτῷ, ἄρχων τῶν Ἰουδαίων• 2 οὗτος ἦλθεν πρὸς αὐτὸν νυκτὸς καὶ εἶπεν αὐτῷ• ῥαββί, οἴδαμεν ὅτι ἀπὸ θεοῦ ἐλήλυθας διδάσκαλος• οὐδεὶς γὰρ δύναται ταῦτα τὰ σημεῖα ποιεῖν ἃ σὺ ποιεῖς, ἐὰν μὴ ᾖ ὁ θεὸς μετ’ αὐτοῦ. 3 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ• ἀμὴν ἀμὴν λέγω σοι, ἐὰν μή τις γεννηθῇ ἄνωθεν, οὐ δύναται ἰδεῖν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ. 4 Λέγει πρὸς αὐτὸν [ὁ] Νικόδημος• πῶς δύναται ἄνθρωπος γεννηθῆναι γέρων ὤν; μὴ δύναται εἰς τὴν κοιλίαν τῆς μητρὸς αὐτοῦ δεύτερον εἰσελθεῖν καὶ γεννηθῆναι; 5 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω σοι, ἐὰν μή τις γεννηθῇ ἐξ ὕδατος καὶ πνεύματος, οὐ δύναται εἰσελθεῖν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ. 6 τὸ γεγεννημένον ἐκ τῆς σαρκὸς σάρξ ἐστιν, καὶ τὸ γεγεννημένον ἐκ τοῦ πνεύματος πνεῦμά ἐστιν. 7 μὴ θαυμάσῃς ὅτι εἶπόν σοι• δεῖ ὑμᾶς γεννηθῆναι ἄνωθεν. 8 τὸ πνεῦμα ὅπου θέλει πνεῖ καὶ τὴν φωνὴν αὐτοῦ ἀκούεις, ἀλλ’ οὐκ οἶδας πόθεν ἔρχεται καὶ ποῦ ὑπάγει• οὕτως ἐστὶν πᾶς ὁ γεγεννημένος ἐκ τοῦ πνεύματος. 9 Ἀπεκρίθη Νικόδημος καὶ εἶπεν αὐτῷ• πῶς δύναται ταῦτα γενέσθαι; 10 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ• σὺ εἶ ὁ διδάσκαλος τοῦ Ἰσραὴλ καὶ ταῦτα οὐ γινώσκεις; 11 ἀμὴν ἀμὴν λέγω σοι ὅτι ὃ οἴδαμεν λαλοῦμεν καὶ ὃ ἑωράκαμεν μαρτυροῦμεν, καὶ τὴν μαρτυρίαν ἡμῶν οὐ λαμβάνετε. 12 εἰ τὰ ἐπίγεια εἶπον ὑμῖν καὶ οὐ πιστεύετε, πῶς ἐὰν εἴπω ὑμῖν τὰ ἐπουράνια πιστεύσετε; 13 καὶ οὐδεὶς ἀναβέβηκεν εἰς τὸν οὐρανὸν εἰ μὴ ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβάς, ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου. 14 Καὶ καθὼς Μωϋσῆς ὕψωσεν τὸν ὄφιν ἐν τῇ ἐρήμῳ, οὕτως ὑψωθῆναι δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου, 15 ἵνα πᾶς ὁ πιστεύων ἐν αὐτῷ ἔχῃ ζωὴν αἰώνιον. 16 οὕτως γὰρ ἠγάπησεν ὁ θεὸς τὸν κόσμον, ὥστε τὸν υἱὸν τὸν μονογενῆ ἔδωκεν, ἵνα πᾶς ὁ πιστεύων εἰς αὐτὸν μὴ ἀπόληται ἀλλ’ ἔχῃ ζωὴν αἰώνιον. 17 οὐ γὰρ ἀπέστειλεν ὁ θεὸς τὸν υἱὸν εἰς τὸν κόσμον ἵνα κρίνῃ τὸν κόσμον, ἀλλ’ ἵνα σωθῇ ὁ κόσμος δι’ αὐτοῦ. 18 ὁ πιστεύων εἰς αὐτὸν οὐ κρίνεται• ὁ δὲ μὴ πιστεύων ἤδη κέκριται, ὅτι μὴ πεπίστευκεν εἰς τὸ ὄνομα τοῦ μονογενοῦς υἱοῦ τοῦ θεοῦ. 19 αὕτη δέ ἐστιν ἡ κρίσις ὅτι τὸ φῶς ἐλήλυθεν εἰς τὸν κόσμον καὶ ἠγάπησαν οἱ ἄνθρωποι μᾶλλον τὸ σκότος ἢ τὸ φῶς• ἦν γὰρ αὐτῶν πονηρὰ τὰ ἔργα. 20 πᾶς γὰρ ὁ φαῦλα πράσσων μισεῖ τὸ φῶς καὶ οὐκ ἔρχεται πρὸς τὸ φῶς, ἵνα μὴ ἐλεγχθῇ τὰ ἔργα αὐτοῦ• 21 ὁ δὲ ποιῶν τὴν ἀλήθειαν ἔρχεται πρὸς τὸ φῶς, ἵνα φανερωθῇ αὐτοῦ τὰ ἔργα ὅτι ἐν θεῷ ἐστιν εἰργασμένα. 22 Μετὰ ταῦτα ἦλθεν ὁ Ἰησοῦς καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἰς τὴν Ἰουδαίαν γῆν καὶ ἐκεῖ διέτριβεν μετ’ αὐτῶν καὶ ἐβάπτιζεν. 23 Ἦν δὲ καὶ ὁ Ἰωάννης βαπτίζων ἐν Αἰνὼν ἐγγὺς τοῦ Σαλείμ, ὅτι ὕδατα πολλὰ ἦν ἐκεῖ, καὶ παρεγίνοντο καὶ ἐβαπτίζοντο• 24 οὔπω γὰρ ἦν βεβλημένος εἰς τὴν φυλακὴν ὁ Ἰωάννης. 25 Ἐγένετο οὖν ζήτησις ἐκ τῶν μαθητῶν Ἰωάννου μετὰ Ἰουδαίου περὶ καθαρισμοῦ. 26 καὶ ἦλθον πρὸς τὸν Ἰωάννην καὶ εἶπαν αὐτῷ• ῥαββί, ὃς ἦν μετὰ σοῦ πέραν τοῦ Ἰορδάνου, ᾧ σὺ μεμαρτύρηκας, ἴδε οὗτος βαπτίζει καὶ πάντες ἔρχονται πρὸς αὐτόν. 27 Ἀπεκρίθη Ἰωάννης καὶ εἶπεν• οὐ δύναται ἄνθρωπος λαμβάνειν οὐδὲ ἓν ἐὰν μὴ ᾖ δεδομένον αὐτῷ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ. 28 αὐτοὶ ὑμεῖς μοι μαρτυρεῖτε ὅτι εἶπον [ὅτι] οὐκ εἰμὶ ἐγὼ ὁ χριστός, ἀλλ’ ὅτι ἀπεσταλμένος εἰμὶ ἔμπροσθεν ἐκείνου. 29 ὁ ἔχων τὴν νύμφην νυμφίος ἐστίν• ὁ δὲ φίλος τοῦ νυμφίου ὁ ἑστηκὼς καὶ ἀκούων αὐτοῦ χαρᾷ χαίρει διὰ τὴν φωνὴν τοῦ νυμφίου. αὕτη οὖν ἡ χαρὰ ἡ ἐμὴ πεπλήρωται. 30 ἐκεῖνον δεῖ αὐξάνειν, ἐμὲ δὲ ἐλαττοῦσθαι. 31 Ὁ ἄνωθεν ἐρχόμενος ἐπάνω πάντων ἐστίν• ὁ ὢν ἐκ τῆς γῆς ἐκ τῆς γῆς ἐστιν καὶ ἐκ τῆς γῆς λαλεῖ. ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐρχόμενος [ἐπάνω πάντων ἐστίν]• 32 ὃ ἑώρακεν καὶ ἤκουσεν τοῦτο μαρτυρεῖ, καὶ τὴν μαρτυρίαν αὐτοῦ οὐδεὶς λαμβάνει. 33 ὁ λαβὼν αὐτοῦ τὴν μαρτυρίαν ἐσφράγισεν ὅτι ὁ θεὸς ἀληθής ἐστιν. 34 ὃν γὰρ ἀπέστειλεν ὁ θεὸς τὰ ῥήματα τοῦ θεοῦ λαλεῖ, οὐ γὰρ ἐκ μέτρου δίδωσιν τὸ πνεῦμα. 35 ὁ πατὴρ ἀγαπᾷ τὸν υἱὸν καὶ πάντα δέδωκεν ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ. 36 ὁ πιστεύων εἰς τὸν υἱὸν ἔχει ζωὴν αἰώνιον• ὁ δὲ ἀπειθῶν τῷ υἱῷ οὐκ ὄψεται ζωήν, ἀλλ’ ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ μένει ἐπ’ αὐτόν.
4
Omuciza w’igulu acîmanyîsa emw’Abasamâriya
1 Erhi Yezu amanya oku Abafarizeyi bayumvîrhe oku akola agwêrhe baganda banji kulusha Yowane n’oku adwîrhe abatiza bantu banji kumulusha, 2 n’obwo arhali Yezu yêne wakag’ibatiza, ci baganda bâge, 3 arhenga e Yudeya, acîshubirira e Galileya. 4 Kwàli kukwânîne atwîkanye omu Samâriya. 5 Anacihika omu cishagala ciguma c’e Samâriya, ciderhwa Sikara, hôfi h’ishwa Yakôbo ahâga omugala Yozefu. 6 Ho iriba lya Yakôbow libà aho. Yezu ali amarhama n’enjira; anacitamala oku cikunguzo c’iriba. Zàli nka nsà ndarhu. 7 Mukazi muguma w’Omusamâriya ayish’idôma. Yezu anacimubwîra, erhi: «Mpa nâni mîshi nnywe». 8 Abaganda bâge bàli bajir’igula ebiryo omu lugo. 9 Olya mukazi w’Omusamâriya amubwîra, erhi: «Kurhi we Muyahudi wankampûna amîshi, nie Musamâriya?» Bulya Abayahudi n’Abasamâriya barhabonanakwo. 10 Yezu amushuza, erhi: «Ocimanyaga enshôkano ya Nnâmahanga okanamanya ndi okubwîzire, erhi: «Mpa nâni nnywe, wakabire we muhûna, naye anakakuhîre amîshi g’obuzînex». 11 Olya mukazi amubwîra, erhi: «Yâgirwa, ci orhagwêrhi eci wankadômeramwo, n’iriba lirî lirî. Ngahi wankacibona amîshi g’obuzîne? 12 K’olushirage larha Yakôbo warhuhaga eri iriba, anyweramwo bo n’abâna n’ebintu byâge?» 13 Yezu amushubiza, erhi: «Ngasi yêshi onywakwo aga mîshi ashub’iyumva enyôrha; 14 Ci owanywe oku mîshi namuhà, arhakayumva nyôrha ciru n’eliguma; bulya amîshi namuhà gamuhindukamwo iriba lyakahululamwo amîshi g’obuzîne bw’ensiku n’amango». 15 Nyamukazi, erhi: «Waliha, mpa nâni kwo ago mîshi, lyo irhondo ntaciyumva nyôrha, lyo ntanakaciyish’idôma bano». 16 Yezu amubwîra, erhi: «Kanya, ohamagale balo, ogal’igaluka». 17 Olya mukazi amushuza, erhi: «Ntajira mulume». Yezu amushubiza, erhi: «Neci, kwo binali, orhajira mulume. 18 Bulya wamaja omu mwa balume barhânu, n’oyu oli omu mwâge arhali balo. Neci, orhanywesiri». 19 Nyamukazi, erhi: «Yâgirwa, namabona oku oli mulêbi. 20 Balarha bakag’iharâmya kw’eyi ntondoy, ninyu mpu Yeruzalemu ho hantu h’okuharâmya». 21 Yezu amubwîra, erhi: «We mukazi, nyêmêra, amango gahisire, arhananciri kuli eyi ntondo erhi e Yeruzalemu mwacikaharâmya Larha. 22 Mw’oyomunakaharâmya eci murhishi, rhwehe rhuharâmya eci rhuyishi; bulya obucire omu Bayahudi burhenga. 23 Caba amango gayiruka -ganakola go gano- abahàrâmya okunali bakola bakaharâmya Larha omu murhima gwâbo n’okunali; bulya abo bo Larha alonza mpu bamuharâmye. 24 Nyamuzinda aba mûka, n’abamuharâmya kukwânîne bamuharâmye omu murhima n’okunali». 25 Olya mukazi anacimubwîra, erhi: «Nyîshi oku Masiha, olya baderha Kristu, ayisha. Amango ayisha, ye warhuyigîriza byôshi». 26 Yezu amushuza, erhi: «Nie ono ndwîrhe nakudesa». 27 Ho n’aho abaganda bâge bayisha, basômerwa erhi babona adwîrhe aganîza omukazi. Ci ntâye washagire mpu amudôsa, erhi: «Ci wamudôsa», erhi: «Carhuma wamuganîza?» 28 Nyamukazi anacisiga akabindi kâge, alibirhira eka, aj’ibwîra abantu, erhi: 29 «Yishi mubone omulume wamambwîra ebinajizire byôshi. K’arhankabà ye Kristu?» 30 Banacirhenga omu lugo, bajà emunda àli. 31 Ago mango abaganda bâge bakag’imuyinginga banamubwîra, mpu: «Waliha Mwigîriza, ebiryo bino». 32 Naye abashuza, erhi: «Ngwêrhe ebiryomurhishi». 33 Abaganda bâge bakadôsanya, mpu: «Nkaba hali owamudwîrhîre eby’alyaz?» 34 Yezu ababwîra, erhi: «Ebiryo byâni kuli kujira obulonza bw’owantumaga n’okuyûkiriza omukolo gwâge. 35 Ka murhaderha, mpu: «Hasigire myêzi ini emyâka eyêre?» Nâni mmubwîzire: Yinamuli amasù, mubone oku amashwa gakola gayâkirize n’emyâka. 36 Omusârûzi akola ahâbwa oluhembo lwâge; akola adwîrhe alunda emburho oku buzîne bw’ensiku n’amango, na ntyo owarhwêraga naye akola asîma bo n’omusârûzi. 37 Neci aka kanwa kanali k’okuli: orhwêra ali wago, n’osârûla ali wago. 38 Nammurhumire okuj’isârûlaa ebi murhalibukiraga; bandi balibusire ninyu mwalya emyâka y’amalibuko gâbo».
39 Basamâriya banji b’eco cishagala bamuyêmêra erhi kalya kanwa k’olya mukazi karhuma, erhi: «Anambwîzire ebi najizire byôshi». 40 Erhi Abasamâriya bamuhikaho, bamuyinginga mpu acumbike. Ajirayo nsiku ibiri zone. 41 Bandi banji bamuyêmêra erhi nyigîrizo zirhuma. 42 Bakâbwîra olya mukazi, mpu: «Arhaciri binwa byâwe birhumire rhuyêmêra; nîrhu rhwêne rhwamuyumvîrhe, rhunakola rhumanyire bwinjà oku kwo binali, oyu ye Muciza w’igulu».
Yezu afumya mugala wa murhambo muguma (Mt 8, 5-13; Luk 7, 1-11)
43 Erhi zirya nsiku ibiri zigera, anacilikûla, aja e Galileya. 44 Yezu yêne àli erhi adesire mpu ntà mulêbi okengwa omu cihugo câbo. 45 Erhi ahika e Galileya, Abanya-Galileya bamuyankirira, bulya bàli erhi babwîne ebi ajiraga e Yeruzalemu byôshi oku lusiku lukulu; bulya nabo bàli oku lusiku lukulu. 46 Ashub’ija e Kana y’e Galileya, erya ahindulaga amîshi okubà divayi. Yali murhambo muguma walwazagya omugala e Kafamaumu. 47 Oyomulume erhi ayumva oku Yezu ahika e Galileya kurhenga e Yudeya, amuguma omu cirali, anamushenga mpu ayandagalire emwâge, aj’ifumya omugala wali hôfi h’okufà. 48 Yezu amubwîra, erhi: «Ka mukaba murhabwîni ebisômerîne n’ebirhangâzomurhâyêmêre?» 49 Naye nyamurhwâli, erhi: «Muhânyi, yandagala embere omwâna anfîre». 50 Yezu amubwîra, erhi: «Gendaga, mugala wâwe ali mutaraga». Nyamulume anaciyêmêra ako kanwa ka Yezu, alikûla. 51 Oku aciri omu njira y’okuyandagalira emwâge, abambali bayisha, bamubwîra mpu omugala afumire. 52 Abadôsa ensà yonêne arhondêraga okuyumva amagala. Bamushuza, mpu: «Nnjo aha nsà nda ishushira lyamurhengagamwo». 53 Îshe abona oku yo na nsà Yezu amubwîraga, erhi: «Mugala wawe ali mutaraga». Anaciyêmêra yê n’ab’omu mwâge bôshi. 54 Eco co cisômerîne ca kabiri Yezu àjizire erhi ashubira e Galileya kurhenga e Yudeya.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 4
1 Ὡς οὖν ἔγνω ὁ Ἰησοῦς ὅτι ἤκουσαν οἱ Φαρισαῖοι ὅτι Ἰησοῦς πλείονας μαθητὰς ποιεῖ καὶ βαπτίζει ἢ Ἰωάννης 2 – καίτοιγε Ἰησοῦς αὐτὸς οὐκ ἐβάπτιζεν ἀλλ’ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ– 3 ἀφῆκεν τὴν Ἰουδαίαν καὶ ἀπῆλθεν πάλιν εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 4 Ἔδει δὲ αὐτὸν διέρχεσθαι διὰ τῆς Σαμαρείας. 5 Ἔρχεται οὖν εἰς πόλιν τῆς Σαμαρείας λεγομένην Συχὰρ πλησίον τοῦ χωρίου ὃ ἔδωκεν Ἰακὼβ [τῷ] Ἰωσὴφ τῷ υἱῷ αὐτοῦ• 6 ἦν δὲ ἐκεῖ πηγὴ τοῦ Ἰακώβ. ὁ οὖν Ἰησοῦς κεκοπιακὼς ἐκ τῆς ὁδοιπορίας ἐκαθέζετο οὕτως ἐπὶ τῇ πηγῇ• ὥρα ἦν ὡς ἕκτη. 7 Ἔρχεται γυνὴ ἐκ τῆς Σαμαρείας ἀντλῆσαι ὕδωρ. λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• δός μοι πεῖν• 8 οἱ γὰρ μαθηταὶ αὐτοῦ ἀπεληλύθεισαν εἰς τὴν πόλιν ἵνα τροφὰς ἀγοράσωσιν. 9 λέγει οὖν αὐτῷ ἡ γυνὴ ἡ Σαμαρῖτις• πῶς σὺ Ἰουδαῖος ὢν παρ’ ἐμοῦ πεῖν αἰτεῖς γυναικὸς Σαμαρίτιδος οὔσης; οὐ γὰρ συγχρῶνται Ἰουδαῖοι Σαμαρίταις. 10 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῇ• εἰ ᾔδεις τὴν δωρεὰν τοῦ θεοῦ καὶ τίς ἐστιν ὁ λέγων σοι• δός μοι πεῖν, σὺ ἂν ᾔτησας αὐτὸν καὶ ἔδωκεν ἄν σοι ὕδωρ ζῶν. 11 Λέγει αὐτῷ [ἡ γυνή]• κύριε, οὔτε ἄντλημα ἔχεις καὶ τὸ φρέαρ ἐστὶν βαθύ• πόθεν οὖν ἔχεις τὸ ὕδωρ τὸ ζῶν; 12 μὴ σὺ μείζων εἶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν Ἰακώβ, ὃς ἔδωκεν ἡμῖν τὸ φρέαρ καὶ αὐτὸς ἐξ αὐτοῦ ἔπιεν καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ τὰ θρέμματα αὐτοῦ; 13 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῇ• πᾶς ὁ πίνων ἐκ τοῦ ὕδατος τούτου διψήσει πάλιν• 14 ὃς δ’ ἂν πίῃ ἐκ τοῦ ὕδατος οὗ ἐγὼ δώσω αὐτῷ, οὐ μὴ διψήσει εἰς τὸν αἰῶνα, ἀλλὰ τὸ ὕδωρ ὃ δώσω αὐτῷ γενήσεται ἐν αὐτῷ πηγὴ ὕδατος ἁλλομένου εἰς ζωὴν αἰώνιον. 15 Λέγει πρὸς αὐτὸν ἡ γυνή• κύριε, δός μοι τοῦτο τὸ ὕδωρ, ἵνα μὴ διψῶ μηδὲ διέρχωμαι ἐνθάδε ἀντλεῖν. 16 λέγει αὐτῇ• ὕπαγε φώνησον τὸν ἄνδρα σου καὶ ἐλθὲ ἐνθάδε. 17 ἀπεκρίθη ἡ γυνὴ καὶ εἶπεν αὐτῷ• οὐκ ἔχω ἄνδρα. λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• καλῶς εἶπας ὅτι ἄνδρα οὐκ ἔχω• 18 πέντε γὰρ ἄνδρας ἔσχες καὶ νῦν ὃν ἔχεις οὐκ ἔστιν σου ἀνήρ• τοῦτο ἀληθὲς εἴρηκας. 19 Λέγει αὐτῷ ἡ γυνή• κύριε, θεωρῶ ὅτι προφήτης εἶ σύ. 20 οἱ πατέρες ἡμῶν ἐν τῷ ὄρει τούτῳ προσεκύνησαν• καὶ ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἐν Ἱεροσολύμοις ἐστὶν ὁ τόπος ὅπου προσκυνεῖν δεῖ. 21 λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• πίστευέ μοι, γύναι, ὅτι ἔρχεται ὥρα ὅτε οὔτε ἐν τῷ ὄρει τούτῳ οὔτε ἐν Ἱεροσολύμοις προσκυνήσετε τῷ πατρί. 22 ὑμεῖς προσκυνεῖτε ὃ οὐκ οἴδατε• ἡμεῖς προσκυνοῦμεν ὃ οἴδαμεν, ὅτι ἡ σωτηρία ἐκ τῶν Ἰουδαίων ἐστίν. 23 ἀλλ’ ἔρχεται ὥρα καὶ νῦν ἐστιν, ὅτε οἱ ἀληθινοὶ προσκυνηταὶ προσκυνήσουσιν τῷ πατρὶ ἐν πνεύματι καὶ ἀληθείᾳ• καὶ γὰρ ὁ πατὴρ τοιούτους ζητεῖ τοὺς προσκυνοῦντας αὐτόν. 24 πνεῦμα ὁ θεός, καὶ τοὺς προσκυνοῦντας αὐτὸν ἐν πνεύματι καὶ ἀληθείᾳ δεῖ προσκυνεῖν. 25 Λέγει αὐτῷ ἡ γυνή• οἶδα ὅτι Μεσσίας ἔρχεται ὁ λεγόμενος χριστός• ὅταν ἔλθῃ ἐκεῖνος, ἀναγγελεῖ ἡμῖν ἅπαντα. 26 λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• ἐγώ εἰμι, ὁ λαλῶν σοι. 27 Καὶ ἐπὶ τούτῳ ἦλθαν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ ἐθαύμαζον ὅτι μετὰ γυναικὸς ἐλάλει• οὐδεὶς μέντοι εἶπεν• τί ζητεῖς ἢ τί λαλεῖς μετ’ αὐτῆς; 28 ἀφῆκεν οὖν τὴν ὑδρίαν αὐτῆς ἡ γυνὴ καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν πόλιν καὶ λέγει τοῖς ἀνθρώποις• 29 δεῦτε ἴδετε ἄνθρωπον ὃς εἶπέν μοι πάντα ὅσα ἐποίησα, μήτι οὗτός ἐστιν ὁ χριστός; 30 ἐξῆλθον ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἤρχοντο πρὸς αὐτόν. 31 Ἐν τῷ μεταξὺ ἠρώτων αὐτὸν οἱ μαθηταὶ λέγοντες• ῥαββί, φάγε. 32 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς• ἐγὼ βρῶσιν ἔχω φαγεῖν ἣν ὑμεῖς οὐκ οἴδατε. 33 ἔλεγον οὖν οἱ μαθηταὶ πρὸς ἀλλήλους• μή τις ἤνεγκεν αὐτῷ φαγεῖν; 34 λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἐμὸν βρῶμά ἐστιν ἵνα ποιήσω τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με καὶ τελειώσω αὐτοῦ τὸ ἔργον. 35 οὐχ ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἔτι τετράμηνός ἐστιν καὶ ὁ θερισμὸς ἔρχεται; ἰδοὺ λέγω ὑμῖν, ἐπάρατε τοὺς ὀφθαλμοὺς ὑμῶν καὶ θεάσασθε τὰς χώρας ὅτι λευκαί εἰσιν πρὸς θερισμόν. ἤδη 36 ὁ θερίζων μισθὸν λαμβάνει καὶ συνάγει καρπὸν εἰς ζωὴν αἰώνιον, ἵνα ὁ σπείρων ὁμοῦ χαίρῃ καὶ ὁ θερίζων. 37 ἐν γὰρ τούτῳ ὁ λόγος ἐστὶν ἀληθινὸς ὅτι ἄλλος ἐστὶν ὁ σπείρων καὶ ἄλλος ὁ θερίζων. 38 ἐγὼ ἀπέστειλα ὑμᾶς θερίζειν ὃ οὐχ ὑμεῖς κεκοπιάκατε• ἄλλοι κεκοπιάκασιν καὶ ὑμεῖς εἰς τὸν κόπον αὐτῶν εἰσεληλύθατε. 39 Ἐκ δὲ τῆς πόλεως ἐκείνης πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτὸν τῶν Σαμαριτῶν διὰ τὸν λόγον τῆς γυναικὸς μαρτυρούσης ὅτι εἶπέν μοι πάντα ἃ ἐποίησα. 40 ὡς οὖν ἦλθον πρὸς αὐτὸν οἱ Σαμαρῖται, ἠρώτων αὐτὸν μεῖναι παρ’ αὐτοῖς• καὶ ἔμεινεν ἐκεῖ δύο ἡμέρας. 41 καὶ πολλῷ πλείους ἐπίστευσαν διὰ τὸν λόγον αὐτοῦ, 42 τῇ τε γυναικὶ ἔλεγον ὅτι οὐκέτι διὰ τὴν σὴν λαλιὰν πιστεύομεν, αὐτοὶ γὰρ ἀκηκόαμεν καὶ οἴδαμεν ὅτι οὗτός ἐστιν ἀληθῶς ὁ σωτὴρ τοῦ κόσμου. 43 Μετὰ δὲ τὰς δύο ἡμέρας ἐξῆλθεν ἐκεῖθεν εἰς τὴν Γαλιλαίαν• 44 αὐτὸς γὰρ Ἰησοῦς ἐμαρτύρησεν ὅτι προφήτης ἐν τῇ ἰδίᾳ πατρίδι τιμὴν οὐκ ἔχει. 45 ὅτε οὖν ἦλθεν εἰς τὴν Γαλιλαίαν, ἐδέξαντο αὐτὸν οἱ Γαλιλαῖοι πάντα ἑωρακότες ὅσα ἐποίησεν ἐν Ἱεροσολύμοις ἐν τῇ ἑορτῇ, καὶ αὐτοὶ γὰρ ἦλθον εἰς τὴν ἑορτήν. 46 Ἦλθεν οὖν πάλιν εἰς τὴν Κανὰ τῆς Γαλιλαίας, ὅπου ἐποίησεν τὸ ὕδωρ οἶνον. Καὶ ἦν τις βασιλικὸς οὗ ὁ υἱὸς ἠσθένει ἐν Καφαρναούμ. 47 οὗτος ἀκούσας ὅτι Ἰησοῦς ἥκει ἐκ τῆς Ἰουδαίας εἰς τὴν Γαλιλαίαν ἀπῆλθεν πρὸς αὐτὸν καὶ ἠρώτα ἵνα καταβῇ καὶ ἰάσηται αὐτοῦ τὸν υἱόν, ἤμελλεν γὰρ ἀποθνῄσκειν. 48 εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς πρὸς αὐτόν• ἐὰν μὴ σημεῖα καὶ τέρατα ἴδητε, οὐ μὴ πιστεύσητε. 49 λέγει πρὸς αὐτὸν ὁ βασιλικός• κύριε, κατάβηθι πρὶν ἀποθανεῖν τὸ παιδίον μου. 50 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• πορεύου, ὁ υἱός σου ζῇ. Ἐπίστευσεν ὁ ἄνθρωπος τῷ λόγῳ ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς καὶ ἐπορεύετο. 51 ἤδη δὲ αὐτοῦ καταβαίνοντος οἱ δοῦλοι αὐτοῦ ὑπήντησαν αὐτῷ λέγοντες ὅτι ὁ παῖς αὐτοῦ ζῇ. 52 ἐπύθετο οὖν τὴν ὥραν παρ’ αὐτῶν ἐν ᾗ κομψότερον ἔσχεν• εἶπαν οὖν αὐτῷ ὅτι ἐχθὲς ὥραν ἑβδόμην ἀφῆκεν αὐτὸν ὁ πυρετός. 53 ἔγνω οὖν ὁ πατὴρ ὅτι [ἐν] ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ ἐν ᾗ εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ὁ υἱός σου ζῇ, καὶ ἐπίστευσεν αὐτὸς καὶ ἡ οἰκία αὐτοῦ ὅλη. 54 Τοῦτο [δὲ] πάλιν δεύτερον σημεῖον ἐποίησεν ὁ Ἰησοῦς ἐλθὼν ἐκ τῆς Ἰουδαίας εἰς τὴν Γαλιλαίαν.
5
Yezu afumya omulwâla ah’iriba lya Betesta
1 Enyuma ly’ebyo, lwanaciba lusiku lukulu lw’Abayahudi, naye Yezu ayinamukira e Yeruzalemu. 2 Aha maziba g’ebibuzi, omu cishagala c’e Yeruzalemu, haba iriba liderhwa Betestab omu ciyahudi. Eryo iriba lijira mbaraza irhânu. 3 Balwâla mwandu bakag’igwishira mw’ezo mbaraza: emihûrha, abahinange n’abahozire enjingo bakag’ilingûza oku amîshi gashabagana. 4 Bulya liguma liguma malahika wa Nyakasane akâg’iyandagalira omu maziba n’okushabaganya amîshi. N’erhi amîshi gabaga gabirunduka, owarhangag’ikajamwo ye wanakag’ifuma endwâla yâge. 5 Hàli muntu muguma, erhi ali myâka makumi asharhu na munâni alwâla. 6 Yezu anacimubona agwishîre, erhi anamanyire oku emyâka ekola minji kurhenga ali ntyo. Amubwîra, erhi: «Ka walonza okufuma?» 7 Naye olya mulwâla, erhi: «Muhânyi, ntajira owakampira omu maziba nka amîshi gabirunduka; na nkaderha nti mmujâge, erhi mpahika, nnanshimâne owundi mîra antangaga». 8 Yezu amubwîra, erhi: «Yimuka, oyanke encingo yâwe, ocigendere». 9 Olya mulume anacifuma oku ilindo liguma; ayanka encingo yâge, agenda». Ci olwo lusiku lwàli lwa sabato. 10 Abayahudi babwîra Oyo muntu wafumaga, mpu: «Ene lwa sabato, orhankabarhula encingo yâwe». 11 Naye abashuza, erhi: «Ci owanfumagya anambwîzire, erhi: Yanka encingo yâwe, ogende!» 12 Bamudôsa, mpu: «Ye ndi oyo wakubwîraga, erhi: Yanka encingo yâwe, ogende?» 13 Ci olya muntu wàfumaga arhàli amumanyire, bulya Yezu àli amazonga omu lubaga lwàli lulundumîne. 14 Erhi kugera nsiku, Yezu amushimâna omu kâ-Nyamuzinda; anacimubwîra, erhi: «W’oyu wafumire; irhondo orhacijiraga byâhac, olek’ibà kubî kulusha okurhanzi». 15 Olya mulume anacigend’ibwîra Abayahudi oku Yezu ye wamufumagya. 16 Okwo kwarhuma Abayahudi barhondêra okuhivulula Yezu mpu bulya akâg’ijira ntyo olwa sabato. 17 Ci Yezu yêhe abashuza, erhi: «Oku Larha adwîrhe akola erhi nâni kwo n’okwo». 18 Okwo kwarhuma Abayahudi bakâlonza okumuyîrha, arhali okwenge akâg’ivuna olwa sabato kwônene, ci bwenene bulya akâg’iderha mpu Nyamuzinda ye Îshe n’okucîyumanyanya na Nnâmahanga.
Omukolo gwa Mugala wa Nyamuzinda
19 Yezu anacishuza, ababwîra, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîre, Mugala wa Nnâmahanga arhankahash’ijira ebi arhabonaga Îshe ajira: ngasi byôshi Îshe ajira, n’Omugala kwo na kuguma abijira. 20 Bulya Nyamuzinda Îshe azigira Omugala, n’ebi ajira byôshi, anamuyêrekebyo; acinamuyêreka ebilushire ebyo, murhangâle. 21 Nka oku Îshe afûla abafù anabahe obuzîne, kwo n’okwo Omugala naye abalonzize anabahe obuzîne. 22 Bulya Îshe arhatwîra ndi lubanja: ci ngasi lubanja alulîkira Omugala, 23 lyo abantu bôshi bakenga Omugala, nk’oku bakenga Îshe. Orhakenga Omugala, erhi arhanakenga Îshe wamurhumaga. 24 Okuli, okuli, mmubwîre, oyumva akanwa kâni akanayêmêra owantumaga, obuzîne bw’ensiku n’amango erhi bwâge, arhakanahêkwa lubanja, ci ahimire olufù, aja omu buzîne. 25 Neci mmubwîzire: amango gayishire -ganakola go gano- abafire bâyumve izù lya Mwene Nyamuzinda, n’abaliyumve banalame. 26 Nk’oku Îshe ye nn’obuzîne, kwo anahîre Omugala mpu abè nn’obuzîne, 27 anamuhîre obuhashe bw’okutwa emmanja zôshi, bulya ali Mwene-omuntu. 28 Murhasômeragwa n’okwo: bulya amango gayiruka, abali omu nshinda bôshi bârhengemwo bamâyumva izù lyâge; 29 abakozire aminja bafûkire obuzîne, n’abajizire amabî bafûkire olubanja. 30 Oku bwâni, ntâco nankahash’ijira niene. Olunyumvîrhe lwo ntwa; n’akanwa kâni kashingânîne, bulya ntajira oku nnonzize, ci oku owantumaga alonzize. 31 Akaba nie ncihamîriza niene, obuhamîrizi bwani burhali bwo. 32 Wundi odwîrhe wampamîririza, nnamanyire oku obuhamîrizi bwâge kuli nie buli bw’okuli. 33 Mwàli murhumire abantu emwa Yowaned, naye adesire okunali. 34 Nie ono ntalonza buhamîrizi bwa muntu; ci ebyo mbidesire nti lyo mucunguka. 35 Yowane kàli kamole katwanyire kanalangashîne; mwànali mulonzize okusîma hisanzi hisungunu omu bumoleke bwâge. 36 Niehe ngwêrhe obuhamîrizi bulushire obwa Yowane: emikolo Larha ampâga mpu njire; eyo mikolo njira yo ehamîriza oku Larha ye wantumaga. 37 Na Larha wantumaga, yêne ye muhamîrizi wâni. Mw’oyomurhasig’iyumva izù lyâge ciru n’eliguma, murhanasag’ibona obusù bwâge, 38 n’ecinwa câge cirhammubamwo, bulya oyu arhumaga murhamuyêmêra. 39 Muhumba Amandiko, bulya mucîkebirwe mpu mwomubà akalamo karhahwa; ci nago kumpamîriza gampamîriza! 40 Ci murhalonza okujà emunda ndi lyo mubona obuzîne. 41 Irenge ly’abantu, ntalilonza. 42 Ci mmanyire oku murhajira buzigire bwa Nnâmahanga. 43 Nayishire oku izîno lya Larha, murhananyankiriraga; erhi owundi ankacirhuma yenene, oyo mwanamuyankirira. 44 Kurhi mwankayêmêra mwe mulonza okukuzibwa ngasi muguma n’abâbo, ci obukuze burhenga emwa Nnâmahanga yêne murhabulonza? 45 Murhamanyaga mpu nie nâmmushobeke emwa Larha. Mûsa mucîkubagira ye wâmmushobeke. 46 Bulya muciyêmêraga Mûsa, mwankanyemîre nâni; bulya ebi ayandisire nie abiyandikîre. 47 Ci mukaba murhayemîri ebi ayandisire, kurhi mwankayêmêra ebinwa byâni?
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 5
1 Μετὰ ταῦτα ἦν ἑορτὴ τῶν Ἰουδαίων καὶ ἀνέβη Ἰησοῦς εἰς Ἱεροσόλυμα. 2 Ἔστιν δὲ ἐν τοῖς Ἱεροσολύμοις ἐπὶ τῇ προβατικῇ κολυμβήθρα ἡ ἐπιλεγομένη Ἑβραϊστὶ Βηθζαθὰ πέντε στοὰς ἔχουσα. 3 ἐν ταύταις κατέκειτο πλῆθος τῶν ἀσθενούντων, τυφλῶν, χωλῶν, ξηρῶν. 5 ἦν δέ τις ἄνθρωπος ἐκεῖ τριάκοντα [καὶ] ὀκτὼ ἔτη ἔχων ἐν τῇ ἀσθενείᾳ αὐτοῦ• 6 τοῦτον ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς κατακείμενον καὶ γνοὺς ὅτι πολὺν ἤδη χρόνον ἔχει, λέγει αὐτῷ• θέλεις ὑγιὴς γενέσθαι; 7 ἀπεκρίθη αὐτῷ ὁ ἀσθενῶν• κύριε, ἄνθρωπον οὐκ ἔχω ἵνα ὅταν ταραχθῇ τὸ ὕδωρ βάλῃ με εἰς τὴν κολυμβήθραν• ἐν ᾧ δὲ ἔρχομαι ἐγώ, ἄλλος πρὸ ἐμοῦ καταβαίνει. 8 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ἔγειρε ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει. 9 καὶ εὐθέως ἐγένετο ὑγιὴς ὁ ἄνθρωπος καὶ ἦρεν τὸν κράβαττον αὐτοῦ καὶ περιεπάτει. Ἦν δὲ σάββατον ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ. 10 ἔλεγον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι τῷ τεθεραπευμένῳ• σάββατόν ἐστιν, καὶ οὐκ ἔξεστίν σοι ἆραι τὸν κράβαττόν σου. 11 ὁ δὲ ἀπεκρίθη αὐτοῖς• ὁ ποιήσας με ὑγιῆ ἐκεῖνός μοι εἶπεν• ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει. 12 ἠρώτησαν αὐτόν• τίς ἐστιν ὁ ἄνθρωπος ὁ εἰπών σοι• ἆρον καὶ περιπάτει; 13 ὁ δὲ ἰαθεὶς οὐκ ᾔδει τίς ἐστιν, ὁ γὰρ Ἰησοῦς ἐξένευσεν ὄχλου ὄντος ἐν τῷ τόπῳ. 14 μετὰ ταῦτα εὑρίσκει αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς ἐν τῷ ἱερῷ καὶ εἶπεν αὐτῷ• ἴδε ὑγιὴς γέγονας, μηκέτι ἁμάρτανε, ἵνα μὴ χεῖρόν σοί τι γένηται. 15 ἀπῆλθεν ὁ ἄνθρωπος καὶ ἀνήγγειλεν τοῖς Ἰουδαίοις ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ ποιήσας αὐτὸν ὑγιῆ. 16 καὶ διὰ τοῦτο ἐδίωκον οἱ Ἰουδαῖοι τὸν Ἰησοῦν, ὅτι ταῦτα ἐποίει ἐν σαββάτῳ. 17 Ὁ δὲ [Ἰησοῦς] ἀπεκρίνατο αὐτοῖς• ὁ πατήρ μου ἕως ἄρτι ἐργάζεται κἀγὼ ἐργάζομαι• 18 διὰ τοῦτο οὖν μᾶλλον ἐζήτουν αὐτὸν οἱ Ἰουδαῖοι ἀποκτεῖναι, ὅτι οὐ μόνον ἔλυεν τὸ σάββατον, ἀλλὰ καὶ πατέρα ἴδιον ἔλεγεν τὸν θεὸν ἴσον ἑαυτὸν ποιῶν τῷ θεῷ. 19 Ἀπεκρίνατο οὖν ὁ Ἰησοῦς καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ δύναται ὁ υἱὸς ποιεῖν ἀφ’ ἑαυτοῦ οὐδὲν ἐὰν μή τι βλέπῃ τὸν πατέρα ποιοῦντα• ἃ γὰρ ἂν ἐκεῖνος ποιῇ, ταῦτα καὶ ὁ υἱὸς ὁμοίως ποιεῖ. 20 ὁ γὰρ πατὴρ φιλεῖ τὸν υἱὸν καὶ πάντα δείκνυσιν αὐτῷ ἃ αὐτὸς ποιεῖ, καὶ μείζονα τούτων δείξει αὐτῷ ἔργα, ἵνα ὑμεῖς θαυμάζητε. 21 ὥσπερ γὰρ ὁ πατὴρ ἐγείρει τοὺς νεκροὺς καὶ ζῳοποιεῖ, οὕτως καὶ ὁ υἱὸς οὓς θέλει ζῳοποιεῖ. 22 οὐδὲ γὰρ ὁ πατὴρ κρίνει οὐδένα, ἀλλὰ τὴν κρίσιν πᾶσαν δέδωκεν τῷ υἱῷ, 23ἵνα πάντες τιμῶσιν τὸν υἱὸν καθὼς τιμῶσιν τὸν πατέρα. ὁ μὴ τιμῶν τὸν υἱὸν οὐ τιμᾷ τὸν πατέρα τὸν πέμψαντα αὐτόν. 24 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ὁ τὸν λόγον μου ἀκούων καὶ πιστεύων τῷ πέμψαντί με ἔχει ζωὴν αἰώνιον καὶ εἰς κρίσιν οὐκ ἔρχεται, ἀλλὰ μεταβέβηκεν ἐκ τοῦ θανάτου εἰς τὴν ζωήν. 25 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ἔρχεται ὥρα καὶ νῦν ἐστιν ὅτε οἱ νεκροὶ ἀκούσουσιν τῆς φωνῆς τοῦ υἱοῦ τοῦ θεοῦ καὶ οἱ ἀκούσαντες ζήσουσιν. 26 ὥσπερ γὰρ ὁ πατὴρ ἔχει ζωὴν ἐν ἑαυτῷ, οὕτως καὶ τῷ υἱῷ ἔδωκεν ζωὴν ἔχειν ἐν ἑαυτῷ. 27 καὶ ἐξουσίαν ἔδωκεν αὐτῷ κρίσιν ποιεῖν, ὅτι υἱὸς ἀνθρώπου ἐστίν. 28 μὴ θαυμάζετε τοῦτο, ὅτι ἔρχεται ὥρα ἐν ᾗ πάντες οἱ ἐν τοῖς μνημείοις ἀκούσουσιν τῆς φωνῆς αὐτοῦ 29 καὶ ἐκπορεύσονται οἱ τὰ ἀγαθὰ ποιήσαντες εἰς ἀνάστασιν ζωῆς, οἱ δὲ τὰ φαῦλα πράξαντες εἰς ἀνάστασιν κρίσεως. 30 Οὐ δύναμαι ἐγὼ ποιεῖν ἀπ’ ἐμαυτοῦ οὐδέν• καθὼς ἀκούω κρίνω, καὶ ἡ κρίσις ἡ ἐμὴ δικαία ἐστίν, ὅτι οὐ ζητῶ τὸ θέλημα τὸ ἐμὸν ἀλλὰ τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με. 31 Ἐὰν ἐγὼ μαρτυρῶ περὶ ἐμαυτοῦ, ἡ μαρτυρία μου οὐκ ἔστιν ἀληθής• 32 ἄλλος ἐστὶν ὁ μαρτυρῶν περὶ ἐμοῦ, καὶ οἶδα ὅτι ἀληθής ἐστιν ἡ μαρτυρία ἣν μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ. 33 ὑμεῖς ἀπεστάλκατε πρὸς Ἰωάννην, καὶ μεμαρτύρηκεν τῇ ἀληθείᾳ• 34 ἐγὼ δὲ οὐ παρὰ ἀνθρώπου τὴν μαρτυρίαν λαμβάνω, ἀλλὰ ταῦτα λέγω ἵνα ὑμεῖς σωθῆτε. 35 ἐκεῖνος ἦν ὁ λύχνος ὁ καιόμενος καὶ φαίνων, ὑμεῖς δὲ ἠθελήσατε ἀγαλλιαθῆναι πρὸς ὥραν ἐν τῷ φωτὶ αὐτοῦ. 36 Ἐγὼ δὲ ἔχω τὴν μαρτυρίαν μείζω τοῦ Ἰωάννου• τὰ γὰρ ἔργα ἃ δέδωκέν μοι ὁ πατὴρ ἵνα τελειώσω αὐτά, αὐτὰ τὰ ἔργα ἃ ποιῶ μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ ὅτι ὁ πατήρ με ἀπέσταλκεν. 37 καὶ ὁ πέμψας με πατὴρ ἐκεῖνος μεμαρτύρηκεν περὶ ἐμοῦ. οὔτε φωνὴν αὐτοῦ πώποτε ἀκηκόατε οὔτε εἶδος αὐτοῦ ἑωράκατε, 38 καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ οὐκ ἔχετε ἐν ὑμῖν μένοντα, ὅτι ὃν ἀπέστειλεν ἐκεῖνος, τούτῳ ὑμεῖς οὐ πιστεύετε. 39 ἐραυνᾶτε τὰς γραφάς, ὅτι ὑμεῖς δοκεῖτε ἐν αὐταῖς ζωὴν αἰώνιον ἔχειν• καὶ ἐκεῖναί εἰσιν αἱ μαρτυροῦσαι περὶ ἐμοῦ• 40 καὶ οὐ θέλετε ἐλθεῖν πρός με ἵνα ζωὴν ἔχητε. 41 Δόξαν παρὰ ἀνθρώπων οὐ λαμβάνω, 42 ἀλλ’ ἔγνωκα ὑμᾶς ὅτι τὴν ἀγάπην τοῦ θεοῦ οὐκ ἔχετε ἐν ἑαυτοῖς. 43 ἐγὼ ἐλήλυθα ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ πατρός μου, καὶ οὐ λαμβάνετέ με• ἐὰν ἄλλος ἔλθῃ ἐν τῷ ὀνόματι τῷ ἰδίῳ, ἐκεῖνον λήμψεσθε. 44 πῶς δύνασθε ὑμεῖς πιστεῦσαι δόξαν παρὰ ἀλλήλων λαμβάνοντες, καὶ τὴν δόξαν τὴν παρὰ τοῦ μόνου θεοῦ οὐ ζητεῖτε; 45 Μὴ δοκεῖτε ὅτι ἐγὼ κατηγορήσω ὑμῶν πρὸς τὸν πατέρα• ἔστιν ὁ κατηγορῶν ὑμῶν Μωϋσῆς, εἰς ὃν ὑμεῖς ἠλπίκατε. 46 εἰ γὰρ ἐπιστεύετε Μωϋσεῖ, ἐπιστεύετε ἂν ἐμοί• περὶ γὰρ ἐμοῦ ἐκεῖνος ἔγραψεν. 47 εἰ δὲ τοῖς ἐκείνου γράμμασιν οὐ πιστεύετε, πῶς τοῖς ἐμοῖς ῥήμασιν πιστεύσετε;
6
Yezu aluza emigati (Mt 14, 13-21; Mrk 6, 32-44; Luk 9, 10-17)
1 Okuhandi Yezu anaciyikirira ishiriza ly’enyanja y’e Galileya, ederhwa Tiberiyadi. 2 Abantu mwandu erhi bamushimbire, bulya bàli bàmabona ebisômerîne akâg’ijirira abalwâla. 3 Yezu anacirheremera oku ntondo, adahalakwo bo n’abaganda bâge. 4 Basâka, lwo lusiku lukulu lw’Abayahudi, ali hôfi. 5 Erhi ayinamula amasù, Yezu abona olubaga lunji lumushimbire. Anacibwîra Filipo, erhi: «Ngahi rhwankagulira emigati bâlya?» 6 Amubwîraga ntyo mpu amurhangule, bulya àli amanyire yêne oku ajira. 7 Filipo amushuza, erhi: «Emigati ya magerha ngoyoe ibiri erhankabalumira, ciru ngasi muntu ankahâbwa hisungunu». 8 Muguma omu baganda bâge, ye Andreya, mulumuna wa Simoni Petro, amubwîra, erhi: 9 «Hano hali mwâna muguma odwîrhe migati irhanu y’engano na nfi ibiri; ci kwône cirigi cici eco kuli ogu mwandu gw’abantu?» 10 Yezu anacibabwîra, erhi: «Mubwîre abantu babwârhale». Obukere bwàli ho bunji. Banacibwârhala balume nka bihumbi birhânu. 11 Okubundi Yezu ayanka erya migali, n’erhi aba amavuga omunkwa, ayigabîra abantu bàli babwârhîre, n’enfî kwo na kwo, nk’oku balonzagya. 12 Erhi babà bamayigurha, abwîra abaganda bâge, erhi: «Mugushe ebihimbi bisigîre, bilek’iherera busha». 13 Babigusha, bayunjuza birhimbiri ikumi na bibiri by’ebisigaliza by’erya migali y’engano irhanu bàlyaga. 14 Erhi abantu babona eco cisômerîne Yezu ajiraga, bakaderha, mpu: «Neci, y’oyu ye mulêbi wayisha en’igulu». 15 Yezu erhi amanya oku balonza okumugwârha mpu bamujire mwâmi, acîgendera, ashub’icîfulika oku ntondo yêneyêne.
Yezu alambagira omu nyanja (Mt 14, 22-23; Mrk 6, 45-52)
16 Erhi bijinga, abaganda bâge bayandagalira oku nyanja, 17 bashonera omu bwârho, bayikira, bajà e Kafamaumu. Bwayira na Yezu arhabahikakwo; 18 erhi n’empûsi edwîrhe yashungûrha, enyanja yabîra. 19 Bàli bamavugama nka stadif makumi abiri n’irhanu erhi makumi asharhu, erhi Yezu ayegêra obwârho ayish’agenda omu nyanja. Banacirhemuka. 20 Ci Yezu ababwîra, erhi: «Niene, murhayôbohaga!» 21 Bàli bakola bamuyanka omu bwârho, ci aho honêne obwârho bwàhika oku lwimango aha banajaga.
Yezu ayigîriza omu sinagogi y’e Kafamaumu
22 Erhi buca, olubaga lwàli lusigîre ishiriza lwabona oku obwârho bwàli buguma bwônene n’oku Yezu arhàli abujiremwo haguma n’abaganda bâge. ci bòne bàli bagenzire. 23 Ci kwône agandi mârho gàli gayishire, garhenga e Tiberiyadi, halya baliraga omugati omu kuvuga Nyakasane omunkwa. 24 Erhi abantu babona oku Yezu arhali ho n’oku abaganda bâge ntâbo, bashona omu bwârho bagenda e Kafamaumu, bajà balonza Yezu. 25 Erhi bamushimâna ishiriza, bamudôsa, mpu: «Yâgirwa, mangaci wahikaga eno?» 26 Yezu abashuza, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîre, mudwîrhe mwanonza arhali bisômerîne mwàbwîne birhumire, ci bulya mwàlîre emigati mwayigurha. 27 Mukâkola, arhali orhulyolyo rhuhwa rhurhuma, ci ebiryo biyôrha buzîne ensiku n’amango birhuma. Ebyo biryo Mwene-omuntu wamuhâbyo, bulya ye Îshe Nyamuzinda ahizirekwo ecimanyîso câge». 28 Banacimubwîra, mpu: «Kurhi rhwajiraga lyo rhukola emikolo ya Nnâmahanga?» 29 Naye Yezu abashuza, erhi: «Omukolo gwa Nnâmahanga kwo kuyêmêra oyo arhumaga». 30 Nabo, mpu: «Cimanyîso cici warhuyêrekaga lyo rhukuyêmêra? Bici ojira? 31 Balarha balîre amânag omu irungu, nka oku biyandisirwe: Abahîre omugati gw’emalunga mpu balye».
32 Yezu anacibashuza, erhi: «Okuli, mmubwîre, arhali Mûsa wammuhâga omugati gw’empingu; Larha ye mmuha omugati gw’empingu, gwomugati gw’okunali. 33 Bulya omugati gwa Nnâmahanga, gwo gulya guhona empingu gunahâne obuzîne en’igulu». 34 Nabo bamubwîra, mpu: «Yâgirwa, orhuhè ensiku zôshi kuli ogwo mugati». 35 Yezu abashuza, erhi: «Nie mugati gw’obuzîne; ojîre emunda ndi arhankacishalika, n’onyemîre arhankaciyumva nyôrha. 36 Ci nammubwîzireko: mudwîrhe mwambona ci murhanyemîri. 37 Ebi Larha ampa byôshi byaja emunda ndi, n’ojire emundah ndi ntakamukwêba embuga; 38 bulya nahonyire empingu, arhali mpu nkajira oku nalonza, ci oku owantumaga alonza. 39 Naye owantumaga alonza mpu ntarheraga bici muli birya ampaga, ci mpu mbifûle olusiku luzinda. 40 Neci, kwo Larha alonza mpu ngasi obona Omugala anamuyêmêre abè n’obuzîne bw’ensiku n’amango, nâni mmufûle olusiku luzinda».
41 Ci Abayahudi erhi badwîrhe bacîduduma erhi ye rhumire, bulya anadesire, erhi: «Nie mugati gwahonaga empingu». 42 Bakaderha, mpu: «Ka arhali ye Yezu, ola mugala wa Yozefu? Ka rhuhabire îshe na nnina? Kurhi akolaga aderha, erhi: «Nahonaga empingu?» 43 Yezu abashuza, ababwîra, erhi: «Murhacîdudumaga. 44 Ntâye wankaja emunda ndi nka Larha wantumaga arkamukulwiri; nâni nayish’imufûla olusiku luzinda. 45 Kuyandisirwe n’abalêbi: Bôshi bayish’iyigîrizibwa na Nnâmahangai. Ngasi yêshi oyumva enyigîrizo za Larha akanaziyankirira, aja emunda ndi. 46 Arhali kwo kuderha oku hali wabwîne Larha, aha nyuma z’olya orhenga emwa Nyamuzinda: oyo ye wabwîne Larha.
47 Okuli, okuli, mmubwîzire, oyemîre agwêrhe obuzîne bw’ensiku n’amango. 48 Nie mugati gw’obuzîne. 49 Basho balire amâna omu irungu, banafa. 50 Ogu gwomugati gurhenga empingu: owagulyakwo arhakafa. 51 Nie mugati guzîne gwahonaga empingu; owalya kuli ogwomugati alama ensiku zôshi; n’omugati nâhâna, gwomubiri gwâni gwalerhera igulu obuzîne». 52 Obwo Abayahudi bakaja kadali bône na nnene, mpu: «Kurhi Oyo muntu ankarhuha omubiri gwâge mpu rhugulye?»
53 Yezu anacibabwîra, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîre, akaba murhaliri omubiri gwa Mwene-Omuntu murhananywiri omukò gwâge, ntà buzîne bwâba muli mwe. 54 Olya omubiri gwâni ananywe omukò gwâni, agwêrhe obuzîne bw’ensiku n’amango, nâni namufûla olusiku luzinda. 55 Bulya omubiri gwâni kali kalyo k’okuli n’omukò gwâni ciri cinyôbwa c’okuli. 56 Olya omubiri gwâni ananywe omukò gwâni, abêra muli nie nâni muli ye. 57 Nk’oku Larha wantumaga azîne, nâni nzîne muli Larha, ondya naye alama nie ntumire. 58 Ogwo gwomugati gwamanukaga empingu; gurhali gwomuguma n’ogu basho balyaga banagal’ifà. Olya ogu mugati alama ensiku zôshi». 59 Ezo nyigîrizo aziyigîrizagya e Kafamaumu omu sinagogi. 60 Erhi baziyumva, banji omu baganda bâge baderha, mpu: «Eci cinwa camazibuha! Ndi wankaciyumva?»
61 Erhi Yezu amanya oku badwîrhe bacîduduma okwo kurhuma, anacibabwîra, erhi: «K’okwo kummusômîre? 62 Amango mwâbone mwene-omuntu arheremera aha ayôrhag’aba lyo? 63 Omûka gwo gubamwo obuzîne, omubiri guli gwa busha. Ebinwa mmubwîzire biri mûka, biri buzînej. 64 Ci muli mwe muli abarhayemîri». Kurhenga omurhondêro erhi Yezu ayishi bandi barhayêmêraga na ndi wâmulenganye.
65 Anacishub’ibabwîra, erhi: «Co carhumire mmubwîra nti ntâye wankaja emunda ndi nka arhakushobwîri na Larha». 66 Kurhenga aho banji omu baganda bâge bacîyegûla, banaleka okukamukulikira.
Petro amanya oku Yezu ali Nyamuzinda (Mt 16,16)
67 Okubundi Yezu anacibwîra balya lkumi-na-babiri, erhi: «Ka ninyu mukòla mwâgenda?» 68 Simoni Petro amushuza, erhi: «Yâgirwa, emwandi rhwajà? We gwêrhe ebinwa by’obuzîne bw’ensiku n’amango. 69 Rhwehe rhuyemîre rhunamanyire oku we Mutagatîfu wa Nnâmahangak». 70 Yezu abashuza, erhi: «Ka ntamwîshogaga oku muli lkumi-na-babiri? Ci muguma muli mwe ali shetani». 71 Yuda, mwene Simoni w’e Keriyoti aderhaga; bulya ye wali ayish’imulenganya, n’obwo àli wa muli balya lkumi-na-babiri.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 6
1 Μετὰ ταῦτα ἀπῆλθεν ὁ Ἰησοῦς πέραν τῆς θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας τῆς Τιβεριάδος. 2 ἠκολούθει δὲ αὐτῷ ὄχλος πολύς, ὅτι ἐθεώρουν τὰ σημεῖα ἃ ἐποίει ἐπὶ τῶν ἀσθενούντων. 3 ἀνῆλθεν δὲ εἰς τὸ ὄρος Ἰησοῦς καὶ ἐκεῖ ἐκάθητο μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ. 4 ἦν δὲ ἐγγὺς τὸ πάσχα, ἡ ἑορτὴ τῶν Ἰουδαίων. 5 Ἐπάρας οὖν τοὺς ὀφθαλμοὺς ὁ Ἰησοῦς καὶ θεασάμενος ὅτι πολὺς ὄχλος ἔρχεται πρὸς αὐτὸν λέγει πρὸς Φίλιππον• πόθεν ἀγοράσωμεν ἄρτους ἵνα φάγωσιν οὗτοι; 6 τοῦτο δὲ ἔλεγεν πειράζων αὐτόν• αὐτὸς γὰρ ᾔδει τί ἔμελλεν ποιεῖν. 7 ἀπεκρίθη αὐτῷ [ὁ] Φίλιππος• διακοσίων δηναρίων ἄρτοι οὐκ ἀρκοῦσιν αὐτοῖς ἵνα ἕκαστος βραχύ [τι] λάβῃ. 8 λέγει αὐτῷ εἷς ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ, Ἀνδρέας ὁ ἀδελφὸς Σίμωνος Πέτρου• 9 ἔστιν παιδάριον ὧδε ὃς ἔχει πέντε ἄρτους κριθίνους καὶ δύο ὀψάρια• ἀλλὰ ταῦτα τί ἐστιν εἰς τοσούτους; 10 εἶπεν ὁ Ἰησοῦς• ποιήσατε τοὺς ἀνθρώπους ἀναπεσεῖν. ἦν δὲ χόρτος πολὺς ἐν τῷ τόπῳ. ἀνέπεσαν οὖν οἱ ἄνδρες τὸν ἀριθμὸν ὡς πεντακισχίλιοι. 11 ἔλαβεν οὖν τοὺς ἄρτους ὁ Ἰησοῦς καὶ εὐχαριστήσας διέδωκεν τοῖς ἀνακειμένοις ὁμοίως καὶ ἐκ τῶν ὀψαρίων ὅσον ἤθελον. 12 ὡς δὲ ἐνεπλήσθησαν, λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ• συναγάγετε τὰ περισσεύσαντα κλάσματα, ἵνα μή τι ἀπόληται. 13 συνήγαγον οὖν καὶ ἐγέμισαν δώδεκα κοφίνους κλασμάτων ἐκ τῶν πέντε ἄρτων τῶν κριθίνων ἃ ἐπερίσσευσαν τοῖς βεβρωκόσιν. 14 Οἱ οὖν ἄνθρωποι ἰδόντες ὃ ἐποίησεν σημεῖον ἔλεγον ὅτι οὗτός ἐστιν ἀληθῶς ὁ προφήτης ὁ ἐρχόμενος εἰς τὸν κόσμον. 15 Ἰησοῦς οὖν γνοὺς ὅτι μέλλουσιν ἔρχεσθαι καὶ ἁρπάζειν αὐτὸν ἵνα ποιήσωσιν βασιλέα, ἀνεχώρησεν πάλιν εἰς τὸ ὄρος αὐτὸς μόνος. 16 Ὡς δὲ ὀψία ἐγένετο κατέβησαν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἐπὶ τὴν θάλασσαν 17 καὶ ἐμβάντες εἰς πλοῖον ἤρχοντο πέραν τῆς θαλάσσης εἰς Καφαρναούμ. καὶ σκοτία ἤδη ἐγεγόνει καὶ οὔπω ἐληλύθει πρὸς αὐτοὺς ὁ Ἰησοῦς, 18 ἥ τε θάλασσα ἀνέμου μεγάλου πνέοντος διεγείρετο. 19 ἐληλακότες οὖν ὡς σταδίους εἴκοσι πέντε ἢ τριάκοντα θεωροῦσιν τὸν Ἰησοῦν περιπατοῦντα ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ ἐγγὺς τοῦ πλοίου γινόμενον, καὶ ἐφοβήθησαν. 20 ὁ δὲ λέγει αὐτοῖς• ἐγώ εἰμι• μὴ φοβεῖσθε. 21 ἤθελον οὖν λαβεῖν αὐτὸν εἰς τὸ πλοῖον, καὶ εὐθέως ἐγένετο τὸ πλοῖον ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἣν ὑπῆγον. 22 Τῇ ἐπαύριον ὁ ὄχλος ὁ ἑστηκὼς πέραν τῆς θαλάσσης εἶδον ὅτι πλοιάριον ἄλλο οὐκ ἦν ἐκεῖ εἰ μὴ ἓν καὶ ὅτι οὐ συνεισῆλθεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ὁ Ἰησοῦς εἰς τὸ πλοῖον ἀλλὰ μόνοι οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἀπῆλθον• 23 ἄλλα ἦλθεν πλοιά [ρια] ἐκ Τιβεριάδος ἐγγὺς τοῦ τόπου ὅπου ἔφαγον τὸν ἄρτον εὐχαριστήσαντος τοῦ κυρίου. 24 ὅτε οὖν εἶδεν ὁ ὄχλος ὅτι Ἰησοῦς οὐκ ἔστιν ἐκεῖ οὐδὲ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, ἐνέβησαν αὐτοὶ εἰς τὰ πλοιάρια καὶ ἦλθον εἰς Καφαρναοὺμ ζητοῦντες τὸν Ἰησοῦν. 25 καὶ εὑρόντες αὐτὸν πέραν τῆς θαλάσσης εἶπον αὐτῷ• ῥαββί, πότε ὧδε γέγονας; 26 Ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς καὶ εἶπεν• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ζητεῖτέ με οὐχ ὅτι εἴδετε σημεῖα, ἀλλ’ ὅτι ἐφάγετε ἐκ τῶν ἄρτων καὶ ἐχορτάσθητε. 27 ἐργάζεσθε μὴ τὴν βρῶσιν τὴν ἀπολλυμένην ἀλλὰ τὴν βρῶσιν τὴν μένουσαν εἰς ζωὴν αἰώνιον, ἣν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ὑμῖν δώσει• τοῦτον γὰρ ὁ πατὴρ ἐσφράγισεν ὁ θεός. 28 εἶπον οὖν πρὸς αὐτόν• τί ποιῶμεν ἵνα ἐργαζώμεθα τὰ ἔργα τοῦ θεοῦ; 29 ἀπεκρίθη [ὁ] Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς• τοῦτό ἐστιν τὸ ἔργον τοῦ θεοῦ, ἵνα πιστεύητε εἰς ὃν ἀπέστειλεν ἐκεῖνος. 30 Εἶπον οὖν αὐτῷ• τί οὖν ποιεῖς σὺ σημεῖον, ἵνα ἴδωμεν καὶ πιστεύσωμέν σοι; τί ἐργάζῃ; 31 οἱ πατέρες ἡμῶν τὸ μάννα ἔφαγον ἐν τῇ ἐρήμῳ, καθώς ἐστιν γεγραμμένον• ἄρτον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς φαγεῖν. 32 εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ Μωϋσῆς δέδωκεν ὑμῖν τὸν ἄρτον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, ἀλλ’ ὁ πατήρ μου δίδωσιν ὑμῖν τὸν ἄρτον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ τὸν ἀληθινόν• 33 ὁ γὰρ ἄρτος τοῦ θεοῦ ἐστιν ὁ καταβαίνων ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ζωὴν διδοὺς τῷ κόσμῳ. 34 εἶπον οὖν πρὸς αὐτόν• κύριε, πάντοτε δὸς ἡμῖν τὸν ἄρτον τοῦτον. 35 εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος τῆς ζωῆς• ὁ ἐρχόμενος πρὸς ἐμὲ οὐ μὴ πεινάσῃ, καὶ ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ οὐ μὴ διψήσει πώποτε. 36 Ἀλλ’ εἶπον ὑμῖν ὅτι καὶ ἑωράκατέ [με] καὶ οὐ πιστεύετε. 37 πᾶν ὃ δίδωσίν μοι ὁ πατὴρ πρὸς ἐμὲ ἥξει, καὶ τὸν ἐρχόμενον πρὸς ἐμὲ οὐ μὴ ἐκβάλω ἔξω, 38 ὅτι καταβέβηκα ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ οὐχ ἵνα ποιῶ τὸ θέλημα τὸ ἐμὸν ἀλλὰ τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με. 39 τοῦτο δέ ἐστιν τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με, ἵνα πᾶν ὃ δέδωκέν μοι μὴ ἀπολέσω ἐξ αὐτοῦ, ἀλλ’ ἀναστήσω αὐτὸ [ἐν] τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 40 τοῦτο γάρ ἐστιν τὸ θέλημα τοῦ πατρός μου, ἵνα πᾶς ὁ θεωρῶν τὸν υἱὸν καὶ πιστεύων εἰς αὐτὸν ἔχῃ ζωὴν αἰώνιον, καὶ ἀναστήσω αὐτὸν ἐγὼ [ἐν] τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 41 Ἐγόγγυζον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι περὶ αὐτοῦ ὅτι εἶπεν• ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος ὁ καταβὰς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, 42 καὶ ἔλεγον• οὐχ οὗτός ἐστιν Ἰησοῦς ὁ υἱὸς Ἰωσήφ, οὗ ἡμεῖς οἴδαμεν τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα; πῶς νῦν λέγει ὅτι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβέβηκα; 43 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς• μὴ γογγύζετε μετ’ ἀλλήλων. 44 οὐδεὶς δύναται ἐλθεῖν πρός με ἐὰν μὴ ὁ πατὴρ ὁ πέμψας με ἑλκύσῃ αὐτόν, κἀγὼ ἀναστήσω αὐτὸν ἐν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 45 ἔστιν γεγραμμένον ἐν τοῖς προφήταις• καὶ ἔσονται πάντες διδακτοὶ θεοῦ• πᾶς ὁ ἀκούσας παρὰ τοῦ πατρὸς καὶ μαθὼν ἔρχεται πρὸς ἐμέ. 46 οὐχ ὅτι τὸν πατέρα ἑώρακέν τις εἰ μὴ ὁ ὢν παρὰ τοῦ θεοῦ, οὗτος ἑώρακεν τὸν πατέρα. 47 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ πιστεύων ἔχει ζωὴν αἰώνιον. 48 Ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος τῆς ζωῆς. 49 οἱ πατέρες ὑμῶν ἔφαγον ἐν τῇ ἐρήμῳ τὸ μάννα καὶ ἀπέθανον• 50 οὗτός ἐστιν ὁ ἄρτος ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβαίνων, ἵνα τις ἐξ αὐτοῦ φάγῃ καὶ μὴ ἀποθάνῃ. 51 ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος ὁ ζῶν ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβάς• ἐάν τις φάγῃ ἐκ τούτου τοῦ ἄρτου ζήσει εἰς τὸν αἰῶνα, καὶ ὁ ἄρτος δὲ ὃν ἐγὼ δώσω ἡ σάρξ μού ἐστιν ὑπὲρ τῆς τοῦ κόσμου ζωῆς. 52 Ἐμάχοντο οὖν πρὸς ἀλλήλους οἱ Ἰουδαῖοι λέγοντες• πῶς δύναται οὗτος ἡμῖν δοῦναι τὴν σάρκα [αὐτοῦ] φαγεῖν; 53 εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν μὴ φάγητε τὴν σάρκα τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου καὶ πίητε αὐτοῦ τὸ αἷμα, οὐκ ἔχετε ζωὴν ἐν ἑαυτοῖς. 54 ὁ τρώγων μου τὴν σάρκα καὶ πίνων μου τὸ αἷμα ἔχει ζωὴν αἰώνιον, κἀγὼ ἀναστήσω αὐτὸν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 55 ἡ γὰρ σάρξ μου ἀληθής ἐστιν βρῶσις, καὶ τὸ αἷμά μου ἀληθής ἐστιν πόσις. 56 ὁ τρώγων μου τὴν σάρκα καὶ πίνων μου τὸ αἷμα ἐν ἐμοὶ μένει κἀγὼ ἐν αὐτῷ. 57 καθὼς ἀπέστειλέν με ὁ ζῶν πατὴρ κἀγὼ ζῶ διὰ τὸν πατέρα, καὶ ὁ τρώγων με κἀκεῖνος ζήσει δι’ ἐμέ. 58 οὗτός ἐστιν ὁ ἄρτος ὁ ἐξ οὐρανοῦ καταβάς, οὐ καθὼς ἔφαγον οἱ πατέρες καὶ ἀπέθανον• ὁ τρώγων τοῦτον τὸν ἄρτον ζήσει εἰς τὸν αἰῶνα. 59 Ταῦτα εἶπεν ἐν συναγωγῇ διδάσκων ἐν Καφαρναούμ. 60 Πολλοὶ οὖν ἀκούσαντες ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ εἶπαν• σκληρός ἐστιν ὁ λόγος οὗτος• τίς δύναται αὐτοῦ ἀκούειν; 61 εἰδὼς δὲ ὁ Ἰησοῦς ἐν ἑαυτῷ ὅτι γογγύζουσιν περὶ τούτου οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἶπεν αὐτοῖς• τοῦτο ὑμᾶς σκανδαλίζει; 62 ἐὰν οὖν θεωρῆτε τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἀναβαίνοντα ὅπου ἦν τὸ πρότερον; 63 τὸ πνεῦμά ἐστιν τὸ ζῳοποιοῦν, ἡ σὰρξ οὐκ ὠφελεῖ οὐδέν• τὰ ῥήματα ἃ ἐγὼ λελάληκα ὑμῖν πνεῦμά ἐστιν καὶ ζωή ἐστιν. 64 ἀλλ’ εἰσὶν ἐξ ὑμῶν τινες οἳ οὐ πιστεύουσιν. ᾔδει γὰρ ἐξ ἀρχῆς ὁ Ἰησοῦς τίνες εἰσὶν οἱ μὴ πιστεύοντες καὶ τίς ἐστιν ὁ παραδώσων αὐτόν. 65 καὶ ἔλεγεν• διὰ τοῦτο εἴρηκα ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς δύναται ἐλθεῖν πρός με ἐὰν μὴ ᾖ δεδομένον αὐτῷ ἐκ τοῦ πατρός. 66 Ἐκ τούτου πολλοὶ [ἐκ] τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ἀπῆλθον εἰς τὰ ὀπίσω καὶ οὐκέτι μετ’ αὐτοῦ περιεπάτουν. 67 εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς τοῖς δώδεκα• μὴ καὶ ὑμεῖς θέλετε ὑπάγειν; 68 ἀπεκρίθη αὐτῷ Σίμων Πέτρος• κύριε, πρὸς τίνα ἀπελευσόμεθα; ῥήματα ζωῆς αἰωνίου ἔχεις, 69 καὶ ἡμεῖς πεπιστεύκαμεν καὶ ἐγνώκαμεν ὅτι σὺ εἶ ὁ ἅγιος τοῦ θεοῦ. 70 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• οὐκ ἐγὼ ὑμᾶς τοὺς δώδεκα ἐξελεξάμην; καὶ ἐξ ὑμῶν εἷς διάβολός ἐστιν. 71 ἔλεγεν δὲ τὸν Ἰούδαν Σίμωνος Ἰσκαριώτου• οὗτος γὰρ ἔμελλεν παραδιδόναι αὐτόν, εἷς ἐκ τῶν δώδεκα.

7
Yezu arheremera e Yeruzalemu oku lusiku lukulu anayigîriza
1 Enyuma z’aho, Yezu akageragera omu Galileya; arhankagezire omu Yudeya, bulya Abayahudi bakag’imulonza mpu bamuyîrhe. 2 Obwo erhi olusiku lukulu lw’Abayahudi, luderhwa lwa Bihandol, Iuli hôfi. 3 Bene wâbo banacimubwîra mpu: «Rhenga eno, oj’e Yudeya, abaganda bâwe babone ebi odwîrhe wajira. 4 Bulya ntâye walonza okucîmanyîsa okola bufundafunda. Obula odwîrhe wajira ebi byôshi, ciyêrekanage omu igulu». 5 Ciru na bene wâbo barhakâg’imuyêmêra. 6 Yezu anacibashuza, erhi: «Amango gânim garhac’ihika, ci mwêhe amango ginyu gali minjà ensiku zôshi. 7 Igulu lirhankahash’immushomba; niehe linshomba, bulya mpamîriza oku emikolo yalyo eri mibî. 8 Mw’oyomujè oku lusiku lukulu; niehe ntajakw’olwolusiku lukulu, bulya amango gâni garhac’iyunjula». 9 Erhi ayûs’iderha ntyo, acibêrera e Galileya. 10 Ci erhi bene wâbo babà bamarheremera oku lusiku lukulu, naye ayija bufundafunda, buzira kuciyêrekana. 11 Erhi olusiku lukulu lubà, Abayahudi bakamulonza banaderha, mpu: «Ngahi ali?» 12 Emirhwe y’abantu yakahwehwerezanya kuli ye. Baguma, mpu: «Muntu mwinjà». Abandi, mpu: «Nanga, adwîrhe arheba olubaga». 13 Ci ntâye wakag’imuderha n’obwâlagale erhi kuyôboha Abayahudi kurhumire. 14 Ekarhîkarhi k’olusiku lukulu, Yezu anacisokera e kâ-Nyamuzinda, arhondêra ayigîriza. 15 Abayahudi basômerwa, bakaderha, mpu: «Kurhi amanyire amaruba arhanajaga omu masomo?» 16 Yezu anacibashuza, erhi: «Enyigîrizo zâni zirhali zâni, ci z’olya wantumaga. 17 Owalonz’ijira obulonza bwâge, acibonera erhi ezi nyigîrizo ziri za Nnâmahanga, nîsi erhi niene ncirhumire. 18 Oderha ebyage yêne, irenge lyâge alonza; ci olonza irenge ly’owamurhumaga, oyo ye derha eby’okuli, arhanabamwo bunywesi. 19 Ka Mûsa arhammuhaga Amangorhegeko? Ci ntâye muli mwe oshimba Amarhegeko! Cici mwalongeza okunyîrha?» 20 Olubaga lwashuza, mpu: «Olimwo shetani. Ndi walonza okukuyîrha?» 21 Yezu anacibashuza, erhi: «Kantu kaguman kône njizire, mwanagal’irhangâla mweshi. 22 Mûsa ammuhire irhegeko ly’okukembûlwa, arhali kwo kuderha oku Mûsa walidwîrhe, ci bashakulûza, munakujire olwa-sabato. 23 Ntyo omuntu anakembûlwe olusiku lwa sabato buzira kuvuna irhegekoo lya Mûsa. Cirhumirage mulungulwa okwenge nafumize omuntu yêshi olwa-sabato? 24 Olubanja murhakâg’iluha ocîshizire, ci mukagemera omuntu oku anakwânîne».
Abantu bajà kadali oku cisisi ca Kristu
25 Obwo baguma omu bantu b’e Yeruzalemu bakaderha, mpu: «K’arhali ye badwîrhe balonza okuyîrha oyu? 26 Ci y’oyu odwîrhe aderha n’obwâlagale na ntâko bamubwîzire! K’abakulu b’ecihugo babwinage okunali oku ye Kristu? 27 Ci kwône oyo rhurhahabiri ecisisi câge; Kristu yêhe amango ayisha, ntâye wâmanye ali wa ngahi». 28 Obwo Yezu erhi adwîrhe ayigîriza omu kâ-Nyamuzinda; anaciderha, erhi: «Neci, munyishi munamanyire ndi wa ngahi! Ci cikwônene arhali niene nacîdwîrhe; ci owantumaga ali w’okunali, murhanamuyishi. 29 Niehe mmuyishi, bulya ye cisisi câni, bulya ye wanantumaga». 30 Balonza okumugwârha; ci ntâye wamuhumirekwo, bulya amango gâge garhal’icihika.
Yezu abwîra Abayahudi oku ali hôfi agende
31 Muli eyo ngabo y’abantu, banji bamuyêmêra. Bakacijamwo, mpu: «K’amango Kristu ayisha acîjira ebisômerîne bilushire ebi Oyo muntu ajizire?» 32 Abafarizeyi bayumva oku olubaga ludwîrhe lwamukûnga kungan’aho; burhuma abaganda mpu bamugwârhe. 33 Lero Yezu anacibabwîra, erhi: «Nciri ninyu hisanzi hisungunu ngal’icigalukira emwa owantumaga. 34 Mwacinnonza munambulep, n’aha nabà, murhankahahika». 35 Nabo Abayahudi bakabwîrizanya, mpu: «Ngahi aho aja, rhubule kumubona? K’aja omu Bayahudi bashandabine emw’abapagani, agend’iyigîriza abapagani? 36 Kwo kurhi okwo adesire, erhi: «Mwacinnonza munambule, n’aha nabà, murhankahahika?»
Yezu alaganya amîshi g’akalamo
37 Oluzinda lw’olusiku lukulu, lwo lulushire ezindi, Yezu anaciyimanga, ayakûza n’izù linene, erhi: «Ngasi ogwêrhwe n’enyôrha, ayishe emunda ndi, anywe; 38 na ngasi onyemîre, nk’oku Amandiko gadesire: «enyishi z’amîshi g’obuzîne zâhulule omu nda yâge». 39 Aderhaga Mûka Mutagatîfu abamuyêmêre bàli bayish’ihâbwa; bulya barhàl’isag’ihâbwa Mûka Mutagatîfu, kulya kubà Yezu arhàli aj’ikuzibwa.
Bashub’ija kadali oku cisisi ca Kristu
40 Banji omu bantu bayumvagya okwo omu lubaga, bakaderha, mpu: «Okuli, y’oyu ye mulêbi!» 41 Abandi, mpu: «Ye Kristu!» Ci abandi bakashuza, mpu: «Ka Kristu ankarheng’e Galileya? 42 K’ Amandiko garhadesiri mpu omu bûko bwa Daudi, omu lugo lw’e Betelehemu Kristu anârhenge?» 43 Obwo olubaga lwalyâna erhi ye rhuma. 44 Baguma balonza okumugwârha, ci ntâye wamuhizirekwo okuboko. 45 Abaganda banacishubùka, bajà emw’abajinji b’abadâhwa n’Abafarizeyi. Nabo babadôsa, mpu: «Carhumire murhamulêrha?» 46 Abaganda bashuza, mpu: «Ntà muntu okol’oshambîre aka oyu muntu!» 47 Abafarizeyi banacibashubiza, mpu: «Kuziga ninyu mwacîrikirîre ntyo! 48 K’omu barhambo erhi omu Bafarizeyi hali omuyemîre? 49 Ci obu busò bw’abantu barhishi Marhegeko bali bakagwal» 50 Muguma muli bo, ye Nikodemu, olya wali ojîre emwa Yezu, anacibabwîra, erhi: 51 «K’irhegeko lirhu linatwîre omuntu barhanaj’imuyumva n’okumanyirira eci ajizire?» 52 Bamushuza, mpu: «K’oli Mugalileya nâwe? Osome bwinjà, wabona oku e Galileya erharhenga mulêbi». 53 Okubundi ngasi muntu anacigaluka emwâge.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 7
1 Καὶ μετὰ ταῦτα περιεπάτει ὁ Ἰησοῦς ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ• οὐ γὰρ ἤθελεν ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ περιπατεῖν, ὅτι ἐζήτουν αὐτὸν οἱ Ἰουδαῖοι ἀποκτεῖναι. 2 Ἦν δὲ ἐγγὺς ἡ ἑορτὴ τῶν Ἰουδαίων ἡ σκηνοπηγία. 3 εἶπον οὖν πρὸς αὐτὸν οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ• μετάβηθι ἐντεῦθεν καὶ ὕπαγε εἰς τὴν Ἰουδαίαν, ἵνα καὶ οἱ μαθηταί σου θεωρήσουσιν σοῦ τὰ ἔργα ἃ ποιεῖς• 4 οὐδεὶς γάρ τι ἐν κρυπτῷ ποιεῖ καὶ ζητεῖ αὐτὸς ἐν παρρησίᾳ εἶναι. εἰ ταῦτα ποιεῖς, φανέρωσον σεαυτὸν τῷ κόσμῳ. 5 οὐδὲ γὰρ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ἐπίστευον εἰς αὐτόν. 6 λέγει οὖν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ὁ καιρὸς ὁ ἐμὸς οὔπω πάρεστιν, ὁ δὲ καιρὸς ὁ ὑμέτερος πάντοτέ ἐστιν ἕτοιμος. 7 οὐ δύναται ὁ κόσμος μισεῖν ὑμᾶς, ἐμὲ δὲ μισεῖ, ὅτι ἐγὼ μαρτυρῶ περὶ αὐτοῦ ὅτι τὰ ἔργα αὐτοῦ πονηρά ἐστιν. 8 ὑμεῖς ἀνάβητε εἰς τὴν ἑορτήν• ἐγὼ οὐκ ἀναβαίνω εἰς τὴν ἑορτὴν ταύτην, ὅτι ὁ ἐμὸς καιρὸς οὔπω πεπλήρωται. 9 ταῦτα δὲ εἰπὼν αὐτὸς ἔμεινεν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ. 10 Ὡς δὲ ἀνέβησαν οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ εἰς τὴν ἑορτήν, τότε καὶ αὐτὸς ἀνέβη οὐ φανερῶς ἀλλ’ [ὡς] ἐν κρυπτῷ. 11 οἱ οὖν Ἰουδαῖοι ἐζήτουν αὐτὸν ἐν τῇ ἑορτῇ καὶ ἔλεγον• ποῦ ἐστιν ἐκεῖνος; 12 καὶ γογγυσμὸς περὶ αὐτοῦ ἦν πολὺς ἐν τοῖς ὄχλοις• οἱ μὲν ἔλεγον ὅτι ἀγαθός ἐστιν, ἄλλοι [δὲ] ἔλεγον• οὔ, ἀλλὰ πλανᾷ τὸν ὄχλον. 13 οὐδεὶς μέντοι παρρησίᾳ ἐλάλει περὶ αὐτοῦ διὰ τὸν φόβον τῶν Ἰουδαίων. 14 Ἤδη δὲ τῆς ἑορτῆς μεσούσης ἀνέβη Ἰησοῦς εἰς τὸ ἱερὸν καὶ ἐδίδασκεν. 15 ἐθαύμαζον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι λέγοντες• πῶς οὗτος γράμματα οἶδεν μὴ μεμαθηκώς; 16 ἀπεκρίθη οὖν αὐτοῖς [ὁ] Ἰησοῦς καὶ εἶπεν• ἡ ἐμὴ διδαχὴ οὐκ ἔστιν ἐμὴ ἀλλὰ τοῦ πέμψαντός με• 17 ἐάν τις θέλῃ τὸ θέλημα αὐτοῦ ποιεῖν, γνώσεται περὶ τῆς διδαχῆς πότερον ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν ἢ ἐγὼ ἀπ’ ἐμαυτοῦ λαλῶ. 18 ὁ ἀφ’ ἑαυτοῦ λαλῶν τὴν δόξαν τὴν ἰδίαν ζητεῖ• ὁ δὲ ζητῶν τὴν δόξαν τοῦ πέμψαντος αὐτὸν οὗτος ἀληθής ἐστιν καὶ ἀδικία ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν. 19 Οὐ Μωϋσῆς δέδωκεν ὑμῖν τὸν νόμον; καὶ οὐδεὶς ἐξ ὑμῶν ποιεῖ τὸν νόμον. τί με ζητεῖτε ἀποκτεῖναι; 20 ἀπεκρίθη ὁ ὄχλος• δαιμόνιον ἔχεις• τίς σε ζητεῖ ἀποκτεῖναι; 21 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς• ἓν ἔργον ἐποίησα καὶ πάντες θαυμάζετε. 22 διὰ τοῦτο Μωϋσῆς δέδωκεν ὑμῖν τὴν περιτομήν– οὐχ ὅτι ἐκ τοῦ Μωϋσέως ἐστὶν ἀλλ’ ἐκ τῶν πατέρων– καὶ ἐν σαββάτῳ περιτέμνετε ἄνθρωπον. 23 εἰ περιτομὴν λαμβάνει ἄνθρωπος ἐν σαββάτῳ ἵνα μὴ λυθῇ ὁ νόμος Μωϋσέως, ἐμοὶ χολᾶτε ὅτι ὅλον ἄνθρωπον ὑγιῆ ἐποίησα ἐν σαββάτῳ; 24 μὴ κρίνετε κατ’ ὄψιν, ἀλλὰ τὴν δικαίαν κρίσιν κρίνετε. 25 Ἔλεγον οὖν τινες ἐκ τῶν Ἱεροσολυμιτῶν• οὐχ οὗτός ἐστιν ὃν ζητοῦσιν ἀποκτεῖναι; 26 καὶ ἴδε παρρησίᾳ λαλεῖ καὶ οὐδὲν αὐτῷ λέγουσιν. μήποτε ἀληθῶς ἔγνωσαν οἱ ἄρχοντες ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ χριστός; 27 ἀλλὰ τοῦτον οἴδαμεν πόθεν ἐστίν• ὁ δὲ χριστὸς ὅταν ἔρχηται οὐδεὶς γινώσκει πόθεν ἐστίν. 28ἔκραξεν οὖν ἐν τῷ ἱερῷ διδάσκων ὁ Ἰησοῦς καὶ λέγων• κἀμὲ οἴδατε καὶ οἴδατε πόθεν εἰμί• καὶ ἀπ’ ἐμαυτοῦ οὐκ ἐλήλυθα, ἀλλ’ ἔστιν ἀληθινὸς ὁ πέμψας με, ὃν ὑμεῖς οὐκ οἴδατε• 29 ἐγὼ οἶδα αὐτόν, ὅτι παρ’ αὐτοῦ εἰμι κἀκεῖνός με ἀπέστειλεν. 30 Ἐζήτουν οὖν αὐτὸν πιάσαι, καὶ οὐδεὶς ἐπέβαλεν ἐπ’ αὐτὸν τὴν χεῖρα, ὅτι οὔπω ἐληλύθει ἡ ὥρα αὐτοῦ. 31 Ἐκ τοῦ ὄχλου δὲ πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτὸν καὶ ἔλεγον• ὁ χριστὸς ὅταν ἔλθῃ μὴ πλείονα σημεῖα ποιήσει ὧν οὗτος ἐποίησεν; 32 ἤκουσαν οἱ Φαρισαῖοι τοῦ ὄχλου γογγύζοντος περὶ αὐτοῦ ταῦτα, καὶ ἀπέστειλαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι ὑπηρέτας ἵνα πιάσωσιν αὐτόν. 33 Εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς• ἔτι χρόνον μικρὸν μεθ’ ὑμῶν εἰμι καὶ ὑπάγω πρὸς τὸν πέμψαντά με. 34 ζητήσετέ με καὶ οὐχ εὑρήσετέ [με], καὶ ὅπου εἰμὶ ἐγὼ ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν. 35 εἶπον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι πρὸς ἑαυτούς• ποῦ οὗτος μέλλει πορεύεσθαι ὅτι ἡμεῖς οὐχ εὑρήσομεν αὐτόν; μὴ εἰς τὴν διασπορὰν τῶν Ἑλλήνων μέλλει πορεύεσθαι καὶ διδάσκειν τοὺς Ἕλληνας; 36 τίς ἐστιν ὁ λόγος οὗτος ὃν εἶπεν• ζητήσετέ με καὶ οὐχ εὑρήσετέ [με], καὶ ὅπου εἰμὶ ἐγὼ ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν; 37 Ἐν δὲ τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ τῇ μεγάλῃ τῆς ἑορτῆς εἱστήκει ὁ Ἰησοῦς καὶ ἔκραξεν λέγων• ἐάν τις διψᾷ ἐρχέσθω πρός με καὶ πινέτω. 38 ὁ πιστεύων εἰς ἐμέ καθὼς εἶπεν ἡ γραφή, ποταμοὶ ἐκ τῆς κοιλίας αὐτοῦ ῥεύσουσιν ὕδατος ζῶντος. 39 τοῦτο δὲ εἶπεν περὶ τοῦ πνεύματος ὃ ἔμελλον λαμβάνειν οἱ πιστεύσαντες εἰς αὐτόν• οὔπω γὰρ ἦν πνεῦμα, ὅτι Ἰησοῦς οὐδέπω ἐδοξάσθη. 40 Ἐκ τοῦ ὄχλου οὖν ἀκούσαντες τῶν λόγων τούτων ἔλεγον• οὗτός ἐστιν ἀληθῶς ὁ προφήτης• 41 ἄλλοι ἔλεγον• οὗτός ἐστιν ὁ χριστός, οἱ δὲ ἔλεγον• μὴ γὰρ ἐκ τῆς Γαλιλαίας ὁ χριστὸς ἔρχεται; 42 οὐχ ἡ γραφὴ εἶπεν ὅτι ἐκ τοῦ σπέρματος Δαυὶδ καὶ ἀπὸ Βηθλέεμ τῆς κώμης ὅπου ἦν Δαυὶδ ἔρχεται ὁ χριστός; 43 σχίσμα οὖν ἐγένετο ἐν τῷ ὄχλῳ δι’ αὐτόν• 44 τινὲς δὲ ἤθελον ἐξ αὐτῶν πιάσαι αὐτόν, ἀλλ’ οὐδεὶς ἐπέβαλεν ἐπ’ αὐτὸν τὰς χεῖρας. 45 Ἦλθον οὖν οἱ ὑπηρέται πρὸς τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ Φαρισαίους, καὶ εἶπον αὐτοῖς ἐκεῖνοι• διὰ τί οὐκ ἠγάγετε αὐτόν; 46 ἀπεκρίθησαν οἱ ὑπηρέται• οὐδέποτε ἐλάλησεν οὕτως ἄνθρωπος. 47 ἀπεκρίθησαν οὖν αὐτοῖς οἱ Φαρισαῖοι• μὴ καὶ ὑμεῖς πεπλάνησθε; 48 μή τις ἐκ τῶν ἀρχόντων ἐπίστευσεν εἰς αὐτὸν ἢ ἐκ τῶν Φαρισαίων; 49 ἀλλ’ ὁ ὄχλος οὗτος ὁ μὴ γινώσκων τὸν νόμον ἐπάρατοί εἰσιν. 50 λέγει Νικόδημος πρὸς αὐτούς, ὁ ἐλθὼν πρὸς αὐτὸν [τὸ] πρότερον, εἷς ὢν ἐξ αὐτῶν• 51 μὴ ὁ νόμος ἡμῶν κρίνει τὸν ἄνθρωπον ἐὰν μὴ ἀκούσῃ πρῶτον παρ’ αὐτοῦ καὶ γνῷ τί ποιεῖ; 52 ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν αὐτῷ• μὴ καὶ σὺ ἐκ τῆς Γαλιλαίας εἶ; ἐραύνησον καὶ ἴδε ὅτι ἐκ τῆς Γαλιλαίας προφήτης οὐκ ἐγείρεται. 53 Καὶ ἐπορεύθησαν ἕκαστος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ,
8
Omukazi w’omugonyi
1 Yezu yêhe acîjira oku ntondo y’Emizêti. 2 Ci erhi gubà mucêracêra, bashub’imubona omu kâ-Nyamuzinda, n’olubaga lwôshi lwamukunjûkakwo. Anacibwârhala, arhondêra abayigîriza. 3 Abashamuka b’ihano n’Abafarizeyi bamulêrhera omukazi wagwârhagwa omu bugonyi, bamuhira ekagarhî k’abantu bôshi, 4 babwîra Yezu, mpu: «Waliha Muyigîriza, oyu mukazi agwâsirwe masi-masi omu bugonyi. 5 N’omu Marhegeko, Mûsa adesire mpu abakazi ba bene abo mabuye rhwakâbabanda. Nâwe we kurhi obwine?» 6 Baderhaga ntyo mpu bamurhege, lyo babona oku bamulega. Ci Yezu aciyunamira, arhondêra ayandika ahanshi n’omunwe gwâge. 7 Erhi abona barhamurhengakwo, anaciyinamuka, ababwîra, erhi: «Olya orhasag’ijira câha muli mwe amubandage ibuye ly’oburbanzi!» 8 Anacishub’iyunama, ashub’irhondêra ayandika ahanshi. 9 Erhi bayumva ebyo binwa, bakayongoloka muguma muguma, kurhangira oku bashosi; na ntyo Yezu asigala yenene n’olya mukazi wali halya bwimanga. 10 Okubundi Yezu anaciyinamuka, amubwîra, erhi: «We mukazi, ngahi balì? Ka ntâye wacikutwîrire olubanja?» 11 Naye, erhi: «Ntâye, Yâgirwa!» Yezu, erhi: «Nâni ntâko nacikujira. Cigenderage, ci irhondo orhacihîra okahemuka».
Yezu ko kamole k’igulu
12 Yezu ashub’ibabwîra, erhi: «Nie kamole k’igulu; onkulikire arhankagenda omu mwizimya, ci aba n’obumoleke bw’obuzîne».
Baja kadali oku buhamîrizi bwa Yezu
13 Abafarizeyi banacimubwîra, mpu: «Obu wêne odwîrhe wacîhamîririza, obuhamîrizi bwawe buli ntâbwo». 14 Yezu abashuza, erhi: «Neci, niene nie ncîhamîririza, ci kwône obuhamîrizi bwâni buli bw’okuli, bulya nyîshi aha ntenga n’eyi nyêrekîre; ci mwêhe murhishi aha mpubuka n’aha nâlola. 15 Mw’oyo, nka mwatwa olubanja, mubiri mulola; nie ono ntatwîra ndi lubanja; 16 na nkatwa olubanja, olubanja lwâni Iuli lw’okuli, bulya ntali nienene, ci nie n’olya wantumaga, Larha. 17 N’omu Marhegeko ginyu kuyandisirwe mpu obuhamîrizi bwa bantu babiri buli bw’okuli. 18 Ncîhamîririza niene, na Larha wantumaga naye ampamîririza». 19 Banacimudôsa, mpu: «Sho, ngabi aba?» Yezu abashuza, erhi: «Murhanyishi, murhishi na Larha; mucimmanyaga, mwankamanyire na Larha». 20 Ebyo binwa abiderheraga omu kâ-Nyamuzinda, aha bwa mucîmba gw’ecibîkiro, erhi adwîrhe ayigîriza. Ntâye wadesire mpu amuhirakwo olunu, bulya amango gâge garhal’icihika.
Yezu arhonda Abayahudi babula-buyêmêre
21 Yezu ashub’ibabwîra, erhi: «Nâcîgendera; mwannonza munafâne ecâha cinyu. Aha najà murhankahahika». 22 Abayahudi bakadôsanya, mpu: «Ka kucîniga acîniga obu adwîrhe aderha, mpu: «Aha najà murhankahahika?» 23 Yezu ashub’iderha, erhi: «Mw’oyomuli b’idako, nâni ndi w’enyanya. Mw’oyomuli b’en’igulu, niehe ntali w’en’igulu. 24 Nammubwîzire nti mwafâna ebyâha binyu. Neci, akaba murhayemîri oku nie Nyamubâhoq, mwafâna ebyâha binyu». 25 Banacimubwîra, mpu: «Oli ndi?» Yezu abashuza, erhi: «Oyo nammubwîzire. 26 Ngwêrhe binji naderha kuli mwe, binji bammutwîrakwo olubanja; ci owantumaga arhaderha ebirhali by’okuli, n’ebi narhenzagya emwâge byo nanderha en’igulu». 27 Bôhe barhumvagya oku Îshe aderhaga. 28 Obwo Yezu anacibabwîra, erhi: «Amango mwayinamula Mwene-Omuntu, lyo muwamanya oku nie Nyamubâho n’oku ntâco njira oku bwâni bwâni; ebi Larha anyigîrizize byo nderha, 29 n’owantumaga rhwe naye rhuba; arhandekaga niene, bulya ensiku zôshi njira ebimusîmîsa». 30 Erhi aba adwîrhe aderha ntyo, banji bàmuyêmêra.
Yezu n’Abrahamu
31 Okuhandi Yezu anacibwîra balyAbayahudi bali bamuyemire, erhi: «Mukasêra oku binwa byâni, mwâba baganda bâni b’okunali; 32 mwamanya okuli, n’okuli kwammurhenza omu bujà». 33 Bamushuza, mpu: «Rhuli h’iburha ly’Abrahamu na ntà mango rhusag’ibà bajà b’omuntu. Kurhi wankarhubwîraga, mpu: mwayish’ibà bantagengwa?» 34 Yezu anacibashuza, erhi: «Okuli, mmubwîre, ngasi muntu ojira ecâha ali mujà. 35 N’omujà arhabêra omu nyumpa ensiku zôshi; omwâna yeki omuba ensiku zôshi. 36 Erhi Omugala akammucungula, mwanarhenga omu bujà lwôshi. 37 Neci, mmanyire oku muli iburha ly’Abrahamu; kurharhuma murhalonza okunyîrha, bulya ecinwa câni cirhammujà emurhima. 38 Nie ono nderha ebi nabwine emwa Larha, ninyu mujira ebi mwayumvîrhe emwa sho». 39 Bamushuza, mpu: «Ci Abrahamu ye Larha!» Yezu ababwîra, erhi: «Mucibâga bene-Abrahamu, singa kwomujira ak’ Abrahamu. 40 Ci mw’abo mwalonza okunyîrha okwenge namammubwîra ebinali nayumvîrhe emwa Nnâmahanga. Okwo Abrahamu arhakujiraga! 41 Mw’oyo bijiro bya shomujira». Banacimubwîra, mpu: «Rhurhaburhagwa omu bugonyir; Larha ali muguma: ye Nnâmahanga». 42 Yezu anacibabwîra, erhi: «Nnâmahanga acibâga Sho, singa munzigira, bulya muli Nyamuzinda mpubuka n’emwâge narhengaga. Arhali niene nacîdwîrhe, ci ye wantumaga. 43 Cici cirhuma murhayumva enderho zâni? Bulya murhankahash’iyumva ebinwa byânis. 44 Sho ye shetani, na nyifinjo za shomulonza okujira. Kurhenga omurhondêro erhi ali mwîsi wa bantu; arhali wa kuderha okuli, bulya okuli kurhamubamwo. Nk’aderha eby’obunywesi, omu murhima gwâge abikûla, bulya ali munywesi ye n’îshe w’obunywesi. 45 Nìehe murhanyêmêra, bulya nderha okunali. 46 Ndi muli mwe wankanyagîriza oku câha? Akaba nderha okunali, cirhuma murhanyêmêra? 47 Oli wa Nnâmahanga ayumva ebinwa bya Nnâmahanga; akaba murhabiyumva, kwo kuderha oku murhali ba Nnâmahanga». 48 Abayahudi bamushuza, mpu: «Rhurhahabaga erhi: rhuderha nti obà Musamâriya n’oku shetani akubamwo». 49 Yezu abashuza erhi: «Ntalimwo shetani, ci ndwîrhe nâhà Larha obukuze, ninyu mudwîrhe mwangayaguza. 50 Nie ono, ntalonza irenge lyâni; hali olinnongeza, ye wanayish’itwa olubanja. 51 Okuli, okuli, mmubwîzire, oshimba ebinwa byâni arhakabona lufù ciru n’eliguma». 52 Abayahudi bamubwîra, mpu: «lero rhwamamanya bwinjà oku shetani akulimwo. Abrahamu afîre, n’abalêbi nabo bafà; nâwe, mpu: «Oshimba ebinwa byâni arhakabona lufù ciru n’eliguma!» 53 K’olushirage Larha Abrahamu wafîre? N’abalêbi nabo bafîre. Oligi ndi we?» 54 Yezu abashuza, erhi: «Ncicîkuzagya niene, irenge lyâni lyali lyabà busha; Larha ye nkuza, olya muderha mpu ye Nyamuzinda winyu, 55 n’obwo murhamuyishi. Niehe mmuyishi, n’erhi nakaderha nti ntamuyishi, nanaba munywesi akinyu. Ci mmuyishi nanshimba akanwa kâge. 56 Sho Abrahamu acîshingiraga okuyish’ibona Olusiku lwânit; alubwîne anacîshinga bwenêne». 57 Abayahudi banacimubwîra, mpu: «Ci orhac’ibona myâka makumi arhânu; ngahi waciboneraga Abrahamu?» 58 Yezu abashuza, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîzire, erhi Abrahamu arhac’ibà, erhi ho mbâ». 59 Banaciyanka amangobuye mpu bamubandego, ci Yezu aciyongolokera, arhenga omu kâ-Nyamuzinda.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 8
1 Ἰησοῦς δὲ ἐπορεύθη εἰς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν. 2 Ὄρθρου δὲ πάλιν παρεγένετο εἰς τὸ ἱερὸν καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἤρχετο πρὸς αὐτόν, καὶ καθίσας ἐδίδασκεν αὐτούς. 3 Ἄγουσιν δὲ οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι γυναῖκα ἐπὶ μοιχείᾳ κατειλημμένην καὶ στήσαντες αὐτὴν ἐν μέσῳ 4 λέγουσιν αὐτῷ• διδάσκαλε, αὕτη ἡ γυνὴ κατείληπται ἐπ’ αὐτοφώρῳ μοιχευομένη• 5 ἐν δὲ τῷ νόμῳ ἡμῖν Μωϋσῆς ἐνετείλατο τὰς τοιαύτας λιθάζειν. σὺ οὖν τί λέγεις; 6 τοῦτο δὲ ἔλεγον πειράζοντες αὐτόν, ἵνα ἔχωσιν κατηγορεῖν αὐτοῦ. ὁ δὲ Ἰησοῦς κάτω κύψας τῷ δακτύλῳ κατέγραφεν εἰς τὴν γῆν. 7 ὡς δὲ ἐπέμενον ἐρωτῶντες αὐτόν, ἀνέκυψεν καὶ εἶπεν αὐτοῖς• ὁ ἀναμάρτητος ὑμῶν πρῶτος ἐπ’ αὐτὴν βαλέτω λίθον. 8 καὶ πάλιν κατακύψας ἔγραφεν εἰς τὴν γῆν. 9 οἱ δὲ ἀκούσαντες ἐξήρχοντο εἷς καθ’ εἷς ἀρξάμενοι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ κατελείφθη μόνος καὶ ἡ γυνὴ ἐν μέσῳ οὖσα. 10 ἀνακύψας δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῇ• γύναι, ποῦ εἰσιν; οὐδείς σε κατέκρινεν; 11 ἡ δὲ εἶπεν• οὐδείς, κύριε. εἶπεν δὲ ὁ Ἰησοῦς• οὐδὲ ἐγώ σε κατακρίνω• πορεύου, [καὶ] ἀπὸ τοῦ νῦν μηκέτι ἁμάρτανε. 12 Πάλιν οὖν αὐτοῖς ἐλάλησεν ὁ Ἰησοῦς λέγων• ἐγώ εἰμι τὸ φῶς τοῦ κόσμου• ὁ ἀκολουθῶν ἐμοὶ οὐ μὴ περιπατήσῃ ἐν τῇ σκοτίᾳ, ἀλλ’ ἕξει τὸ φῶς τῆς ζωῆς. 13 Εἶπον οὖν αὐτῷ οἱ Φαρισαῖοι• σὺ περὶ σεαυτοῦ μαρτυρεῖς• ἡ μαρτυρία σου οὐκ ἔστιν ἀληθής. 14 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς• κἂν ἐγὼ μαρτυρῶ περὶ ἐμαυτοῦ, ἀληθής ἐστιν ἡ μαρτυρία μου, ὅτι οἶδα πόθεν ἦλθον καὶ ποῦ ὑπάγω• ὑμεῖς δὲ οὐκ οἴδατε πόθεν ἔρχομαι ἢ ποῦ ὑπάγω. 15 ὑμεῖς κατὰ τὴν σάρκα κρίνετε, ἐγὼ οὐ κρίνω οὐδένα. 16 καὶ ἐὰν κρίνω δὲ ἐγώ, ἡ κρίσις ἡ ἐμὴ ἀληθινή ἐστιν, ὅτι μόνος οὐκ εἰμί, ἀλλ’ ἐγὼ καὶ ὁ πέμψας με πατήρ. 17 καὶ ἐν τῷ νόμῳ δὲ τῷ ὑμετέρῳ γέγραπται ὅτι δύο ἀνθρώπων ἡ μαρτυρία ἀληθής ἐστιν. 18 ἐγώ εἰμι ὁ μαρτυρῶν περὶ ἐμαυτοῦ καὶ μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ ὁ πέμψας με πατήρ. 19 ἔλεγον οὖν αὐτῷ• ποῦ ἐστιν ὁ πατήρ σου; ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• οὔτε ἐμὲ οἴδατε οὔτε τὸν πατέρα μου• εἰ ἐμὲ ᾔδειτε, καὶ τὸν πατέρα μου ἂν ᾔδειτε. 20 Ταῦτα τὰ ῥήματα ἐλάλησεν ἐν τῷ γαζοφυλακίῳ διδάσκων ἐν τῷ ἱερῷ• καὶ οὐδεὶς ἐπίασεν αὐτόν, ὅτι οὔπω ἐληλύθει ἡ ὥρα αὐτοῦ. 21 Εἶπεν οὖν πάλιν αὐτοῖς• ἐγὼ ὑπάγω καὶ ζητήσετέ με, καὶ ἐν τῇ ἁμαρτίᾳ ὑμῶν ἀποθανεῖσθε• ὅπου ἐγὼ ὑπάγω ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν. 22 ἔλεγον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι• μήτι ἀποκτενεῖ ἑαυτόν, ὅτι λέγει• ὅπου ἐγὼ ὑπάγω ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν; 23 καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς• ὑμεῖς ἐκ τῶν κάτω ἐστέ, ἐγὼ ἐκ τῶν ἄνω εἰμί• ὑμεῖς ἐκ τούτου τοῦ κόσμου ἐστέ, ἐγὼ οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ κόσμου τούτου. 24 εἶπον οὖν ὑμῖν ὅτι ἀποθανεῖσθε ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν• ἐὰν γὰρ μὴ πιστεύσητε ὅτι ἐγώ εἰμι, ἀποθανεῖσθε ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν. 25 Ἔλεγον οὖν αὐτῷ• σὺ τίς εἶ; εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• τὴν ἀρχὴν ὅ τι καὶ λαλῶ ὑμῖν; 26 πολλὰ ἔχω περὶ ὑμῶν λαλεῖν καὶ κρίνειν, ἀλλ’ ὁ πέμψας με ἀληθής ἐστιν, κἀγὼ ἃ ἤκουσα παρ’ αὐτοῦ ταῦτα λαλῶ εἰς τὸν κόσμον. 27 οὐκ ἔγνωσαν ὅτι τὸν πατέρα αὐτοῖς ἔλεγεν. 28 εἶπεν οὖν [αὐτοῖς] ὁ Ἰησοῦς• ὅταν ὑψώσητε τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου, τότε γνώσεσθε ὅτι ἐγώ εἰμι, καὶ ἀπ’ ἐμαυτοῦ ποιῶ οὐδέν, ἀλλὰ καθὼς ἐδίδαξέν με ὁ πατὴρ ταῦτα λαλῶ. 29 καὶ ὁ πέμψας με μετ’ ἐμοῦ ἐστιν• οὐκ ἀφῆκέν με μόνον, ὅτι ἐγὼ τὰ ἀρεστὰ αὐτῷ ποιῶ πάντοτε. 30 Ταῦτα αὐτοῦ λαλοῦντος πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν. 31 Ἔλεγεν οὖν ὁ Ἰησοῦς πρὸς τοὺς πεπιστευκότας αὐτῷ Ἰουδαίους• ἐὰν ὑμεῖς μείνητε ἐν τῷ λόγῳ τῷ ἐμῷ, ἀληθῶς μαθηταί μού ἐστε 32 καὶ γνώσεσθε τὴν ἀλήθειαν, καὶ ἡ ἀλήθεια ἐλευθερώσει ὑμᾶς. 33 ἀπεκρίθησαν πρὸς αὐτόν• σπέρμα Ἀβραάμ ἐσμεν καὶ οὐδενὶ δεδουλεύκαμεν πώποτε• πῶς σὺ λέγεις ὅτι ἐλεύθεροι γενήσεσθε; 34 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι πᾶς ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν δοῦλός ἐστιν τῆς ἁμαρτίας. 35 ὁ δὲ δοῦλος οὐ μένει ἐν τῇ οἰκίᾳ εἰς τὸν αἰῶνα, ὁ υἱὸς μένει εἰς τὸν αἰῶνα. 36 ἐὰν οὖν ὁ υἱὸς ὑμᾶς ἐλευθερώσῃ, ὄντως ἐλεύθεροι ἔσεσθε. 37 Οἶδα ὅτι σπέρμα Ἀβραάμ ἐστε• ἀλλὰ ζητεῖτέ με ἀποκτεῖναι, ὅτι ὁ λόγος ὁ ἐμὸς οὐ χωρεῖ ἐν ὑμῖν. 38 ἃ ἐγὼ ἑώρακα παρὰ τῷ πατρὶ λαλῶ• καὶ ὑμεῖς οὖν ἃ ἠκούσατε παρὰ τοῦ πατρὸς ποιεῖτε. 39 Ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν αὐτῷ• ὁ πατὴρ ἡμῶν Ἀβραάμ ἐστιν. λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• εἰ τέκνα τοῦ Ἀβραάμ ἐστε, τὰ ἔργα τοῦ Ἀβραὰμ ἐποιεῖτε• 40 νῦν δὲ ζητεῖτέ με ἀποκτεῖναι ἄνθρωπον ὃς τὴν ἀλήθειαν ὑμῖν λελάληκα ἣν ἤκουσα παρὰ τοῦ θεοῦ• τοῦτο Ἀβραὰμ οὐκ ἐποίησεν. 41 ὑμεῖς ποιεῖτε τὰ ἔργα τοῦ πατρὸς ὑμῶν. Εἶπαν [οὖν] αὐτῷ• ἡμεῖς ἐκ πορνείας οὐ γεγεννήμεθα, ἕνα πατέρα ἔχομεν τὸν θεόν. 42 εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• εἰ ὁ θεὸς πατὴρ ὑμῶν ἦν ἠγαπᾶτε ἂν ἐμέ, ἐγὼ γὰρ ἐκ τοῦ θεοῦ ἐξῆλθον καὶ ἥκω• οὐδὲ γὰρ ἀπ’ ἐμαυτοῦ ἐλήλυθα, ἀλλ’ ἐκεῖνός με ἀπέστειλεν. 43 διὰ τί τὴν λαλιὰν τὴν ἐμὴν οὐ γινώσκετε; ὅτι οὐ δύνασθε ἀκούειν τὸν λόγον τὸν ἐμόν. 44 ὑμεῖς ἐκ τοῦ πατρὸς τοῦ διαβόλου ἐστὲ καὶ τὰς ἐπιθυμίας τοῦ πατρὸς ὑμῶν θέλετε ποιεῖν. ἐκεῖνος ἀνθρωποκτόνος ἦν ἀπ’ ἀρχῆς καὶ ἐν τῇ ἀληθείᾳ οὐκ ἔστηκεν, ὅτι οὐκ ἔστιν ἀλήθεια ἐν αὐτῷ. ὅταν λαλῇ τὸ ψεῦδος, ἐκ τῶν ἰδίων λαλεῖ, ὅτι ψεύστης ἐστὶν καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ. 45 ἐγὼ δὲ ὅτι τὴν ἀλήθειαν λέγω, οὐ πιστεύετέ μοι. 46 τίς ἐξ ὑμῶν ἐλέγχει με περὶ ἁμαρτίας; εἰ ἀλήθειαν λέγω, διὰ τί ὑμεῖς οὐ πιστεύετέ μοι; 47 ὁ ὢν ἐκ τοῦ θεοῦ τὰ ῥήματα τοῦ θεοῦ ἀκούει• διὰ τοῦτο ὑμεῖς οὐκ ἀκούετε, ὅτι ἐκ τοῦ θεοῦ οὐκ ἐστέ. 48 Ἀπεκρίθησαν οἱ Ἰουδαῖοι καὶ εἶπαν αὐτῷ• οὐ καλῶς λέγομεν ἡμεῖς ὅτι Σαμαρίτης εἶ σὺ καὶ δαιμόνιον ἔχεις; 49 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• ἐγὼ δαιμόνιον οὐκ ἔχω, ἀλλὰ τιμῶ τὸν πατέρα μου, καὶ ὑμεῖς ἀτιμάζετέ με. 50 ἐγὼ δὲ οὐ ζητῶ τὴν δόξαν μου• ἔστιν ὁ ζητῶν καὶ κρίνων. 51 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐάν τις τὸν ἐμὸν λόγον τηρήσῃ, θάνατον οὐ μὴ θεωρήσῃ εἰς τὸν αἰῶνα. 52 Εἶπον [οὖν] αὐτῷ οἱ Ἰουδαῖοι• νῦν ἐγνώκαμεν ὅτι δαιμόνιον ἔχεις. Ἀβραὰμ ἀπέθανεν καὶ οἱ προφῆται, καὶ σὺ λέγεις• ἐάν τις τὸν λόγον μου τηρήσῃ, οὐ μὴ γεύσηται θανάτου εἰς τὸν αἰῶνα. 53 μὴ σὺ μείζων εἶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν Ἀβραάμ, ὅστις ἀπέθανεν; καὶ οἱ προφῆται ἀπέθανον. τίνα σεαυτὸν ποιεῖς; 54 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• ἐὰν ἐγὼ δοξάσω ἐμαυτόν, ἡ δόξα μου οὐδέν ἐστιν• ἔστιν ὁ πατήρ μου ὁ δοξάζων με, ὃν ὑμεῖς λέγετε ὅτι θεὸς ἡμῶν ἐστιν, 55 καὶ οὐκ ἐγνώκατε αὐτόν, ἐγὼ δὲ οἶδα αὐτόν. κἂν εἴπω ὅτι οὐκ οἶδα αὐτόν, ἔσομαι ὅμοιος ὑμῖν ψεύστης• ἀλλ’ οἶδα αὐτὸν καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ τηρῶ. 56 Ἀβραὰμ ὁ πατὴρ ὑμῶν ἠγαλλιάσατο ἵνα ἴδῃ τὴν ἡμέραν τὴν ἐμήν, καὶ εἶδεν καὶ ἐχάρη. 57 εἶπον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι πρὸς αὐτόν• πεντήκοντα ἔτη οὔπω ἔχεις καὶ Ἀβραὰμ ἑώρακας; 58 εἶπεν αὐτοῖς Ἰησοῦς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, πρὶν Ἀβραὰμ γενέσθαι ἐγὼ εἰμί. 59 Ἦραν οὖν λίθους ἵνα βάλωσιν ἐπ’ αὐτόν. Ἰησοῦς δὲ ἐκρύβη καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ ἱεροῦ.

9
Yezu afumya omuhûrha kurhenga okuburhwa
1 Erhi agera, abona omuntu waburhagwa ali muhûrha. 2 Abaganda bâge bamudôsa, mpu: «Waliha Muyigîriza, ndi wajizire ecâha, oyu muntu erhi ababusi bâge, obûla abusirwe muhûrha?» 3 Yezu, erhi: «Oli ye oli ababusi bâge ntà câha bajizire, ci mpu lyo obuhashe bwa Nnâmahanga bubonekana kuli ye. 4 Obûla bwacibona, kukwânîne njire emikolo y’owantumaga: obudufu buyirukau, n’obudufu burhakola. 5 Obu nciri en’igulu, ndi bumoleke bw’igulu». 6 Erhi aba amaderha ntyo, anacitwîra ahanshi, ajira orhujondo n’amarhi gâge, arhushîga oku masù ga gulya muhûrha. 7 Okubundi amubwîra, erhi: «Jaga ocishuke omu iriba lya Silowe» kwo kuderha: orhumirwe. Gulya muhuûrha gwagenda, gwacishuka gwanagaluka erhi gukola gwabona n’obwâlagale. 8 Abalungu bâge n’abantu bakag’iyôrha bamubona aja ahûnahûna, baderha, mpu: «K’arhali olya wakag’iyôrha ahûnahûna oyu?» 9 Baguma, mpu: «Yenêne». Abandi, mpu: «Arhali ye, ci wundi omushushire». Naye, erhi: «Nie nênè». 10 Bamudôsa, mpu: «Kurhi amasù gâwe gabungûsire?» 11 Abashuza, erhi: «Olya baderha mpu ye Yezu, ye wajiraga orhujondo, arhunshîga oku masù, anambwîra, erhi: «Jaga ocîshuke omu iriba lya Silowe». Nayija, nacîshuka, nanabona». 12 Bamudôsa, mpu: «Ngahi ali?» Naye, erhi: «Ntishi». 13 Banacikanyanya olya muntu wali muhûrha emw’Abafarizeyi. 14 Olusiku Yezu ajiraga orhujondo anamuzibûla amasù lwàli lwa sabatov. 15 Abafarizeyi nabo bashub’imudôsa kurhi amasù gâge gabungûkaga. Naye, erhi: «Anshîga orhujondo oku masù, nagend’icishuka, nankola ndwîrhe nabona». 16 Bafarizeyi baguma, mpu: «Oyo muntu arharhenga emwa Nnâmahanga, bulya arhakenga Sabato». Abandi, mpu: Kurhi omunya-byâha ankajira ebisômerîne biri nk’ebi?» Bacigabamwo bonene na bonene. 17 Banacishub’idôsa olya wàli muhûrha, mpu: «Nâwe kurhi odesire kuli oyo wakuzibûlaga amasù?» Naye, erhi: «Ali mulêbi». 18 Ci Abayahudi barhalonzagya okuyêmêra oku Oyo muntu ali muhûrha n’oku akol’adwîrhe abona. Kwo kuhamagala ababusi bâge. 19 Babadôsa, mpu: «Ka mugala winyu oyu, olya muderha mpu aburhagwa muhûrha? Kurhi akolaga adwîrhe abona?» 20 Ababusi bâge bashuza, mpu: «Rhuyishi oku rhwe rhwamuburhaga n’oku aburhagwa erhi afîre amasù. 21 Ci oku akola adwîrhe abona n’owamuzibûlaga amasù, rhurhishi. Mumudôse; akola mulume, yêne acîderhera». 22 Bwôba bwAbayahudi bwarhumaga ababusi bâge baderha ntyo; bulya bàli erhi bahizire mpu owaderhe oku Yezu ye Kristu anakagwe omu sinagogi. 23 Co carhumaga ababusi bâge baderha, mpu: «Akola mulume; mumudôse yêne». 24 Abayahudi bashub’imuhamagala obwa kabiri, bamubwîra, mpu: «Okuze Nnâmahanga! Rhwehe rhuyishi oku ola muntu ali munyabyâha». 25 Naye, erhi: «Akaba ali munya-byâha, ntishi; kantu kaguma kône mmanyire: nàli muhûrha na buno nkola ndwîrhe nabona». 26 Banacimudôsa, mpu: «Kurhi kulya akujizire? Kurhi akuzibwîre amasù?» 27 Abashuza, erhi: «Nammubwîzire mîra, murhanayumvîrhe. Carhuma mwalonza nshub’immubwîra? Nkaba ninyu mwalonza okubà baganda bâge?» 28 Banacirhondêra bamujàcira, mpu: «Okaba muganda wâge! Rhwehe rhuli baganda ba Mûsa. 29 Rhwehe rhuyishi oku Mûsa ye Nnâmahanga abwîzire ebinwa byâge; ci oyo rhurhishi ali wa ngahi?» 30 Olya mulume abashuza, erhi: «Lero namasômerwa! Murhishi ali wa ngahi omuntu onfumize obuhûrha! 31 Rhuyishi oku Nyamuzinda arhayumvîrhiza banya-byâha, ci omuntu omurhumikira n’ojira oku alonza ye ayumvîrhiza. 32 Ka mukola muyumvîrhe omuntu azibwîre amasù gw’owaburhagwa muhûrha? 33 Acibaga arhali emwa Nnâmahanga arhenga, ntâco anankajirîre». 34 Bamushuza, mpu: «Kurhenga omu nda ya nyoko erhi oyunjwîre byâha, onakola mpu warhuyigîriza!». Banacimulibirhakwo. 35 Yezu ayumva oku bamulibisirekwo. Erhi bacishimânana, amubwîra, erhi: «K’oyemîre Mwene-omuntu?» 36 Naye, erhi: «Ye ndi, Nyakasane, mmuyêmêre?» 37 Yezu amubwîra, erhi: «Omubwîne, ye dwîrhe akudesa». 38 Naye, erhi: «Nyemîre, Nyakasane!» Anacifukama embere zâge. 39 Okuhandi Yezu anaciderha, erhi: «Kucîranula kwandwîrhe en’igulu: lyo abarhabona babona, n’ababona babè mihûrha». 40 Abafarizeyi bahali erhi bayumva, bamudôsa, mpu: «Ka rhuligi mihûrha nîrhu?» 41 Yezu ababwîra, erhi: «Mucibaga mihuûrha, rhinga ntà câha mugwêrhew. Ci mwêhe, mpu: Kubona rhubona! Co cirhumire ecâha cinyu ho cinaciri».
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 9
1 Καὶ παράγων εἶδεν ἄνθρωπον τυφλὸν ἐκ γενετῆς. 2 καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ λέγοντες• ῥαββί, τίς ἥμαρτεν, οὗτος ἢ οἱ γονεῖς αὐτοῦ, ἵνα τυφλὸς γεννηθῇ; 3 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• οὔτε οὗτος ἥμαρτεν οὔτε οἱ γονεῖς αὐτοῦ, ἀλλ’ ἵνα φανερωθῇ τὰ ἔργα τοῦ θεοῦ ἐν αὐτῷ. 4 ἡμᾶς δεῖ ἐργάζεσθαι τὰ ἔργα τοῦ πέμψαντός με ἕως ἡμέρα ἐστίν• ἔρχεται νὺξ ὅτε οὐδεὶς δύναται ἐργάζεσθαι. 5 ὅταν ἐν τῷ κόσμῳ ὦ, φῶς εἰμι τοῦ κόσμου. 6 Ταῦτα εἰπὼν ἔπτυσεν χαμαὶ καὶ ἐποίησεν πηλὸν ἐκ τοῦ πτύσματος καὶ ἐπέχρισεν αὐτοῦ τὸν πηλὸν ἐπὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς 7 καὶ εἶπεν αὐτῷ• ὕπαγε νίψαι εἰς τὴν κολυμβήθραν τοῦ Σιλωάμ( ὃ ἑρμηνεύεται ἀπεσταλμένος). ἀπῆλθεν οὖν καὶ ἐνίψατο καὶ ἦλθεν βλέπων. 8 Οἱ οὖν γείτονες καὶ οἱ θεωροῦντες αὐτὸν τὸ πρότερον ὅτι προσαίτης ἦν ἔλεγον• οὐχ οὗτός ἐστιν ὁ καθήμενος καὶ προσαιτῶν; 9 ἄλλοι ἔλεγον ὅτι οὗτός ἐστιν, ἄλλοι ἔλεγον• οὐχί, ἀλλ’ ὅμοιος αὐτῷ ἐστιν. ἐκεῖνος ἔλεγεν ὅτι ἐγώ εἰμι. 10 ἔλεγον οὖν αὐτῷ• πῶς [οὖν] ἠνεῴχθησάν σου οἱ ὀφθαλμοί; 11 ἀπεκρίθη ἐκεῖνος• ὁ ἄνθρωπος ὁ λεγόμενος Ἰησοῦς πηλὸν ἐποίησεν καὶ ἐπέχρισέν μου τοὺς ὀφθαλμοὺς καὶ εἶπέν μοι ὅτι ὕπαγε εἰς τὸν Σιλωὰμ καὶ νίψαι• ἀπελθὼν οὖν καὶ νιψάμενος ἀνέβλεψα. 12 καὶ εἶπαν αὐτῷ• ποῦ ἐστιν ἐκεῖνος; λέγει• οὐκ οἶδα. 13 Ἄγουσιν αὐτὸν πρὸς τοὺς Φαρισαίους τόν ποτε τυφλόν. 14 ἦν δὲ σάββατον ἐν ᾗ ἡμέρᾳ τὸν πηλὸν ἐποίησεν ὁ Ἰησοῦς καὶ ἀνέῳξεν αὐτοῦ τοὺς ὀφθαλμούς. 15 πάλιν οὖν ἠρώτων αὐτὸν καὶ οἱ Φαρισαῖοι πῶς ἀνέβλεψεν. ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς• πηλὸν ἐπέθηκέν μου ἐπὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς καὶ ἐνιψάμην καὶ βλέπω. 16 ἔλεγον οὖν ἐκ τῶν Φαρισαίων τινές• οὐκ ἔστιν οὗτος παρὰ θεοῦ ὁ ἄνθρωπος, ὅτι τὸ σάββατον οὐ τηρεῖ. ἄλλοι [δὲ] ἔλεγον• πῶς δύναται ἄνθρωπος ἁμαρτωλὸς τοιαῦτα σημεῖα ποιεῖν; καὶ σχίσμα ἦν ἐν αὐτοῖς. 17 λέγουσιν οὖν τῷ τυφλῷ πάλιν• τί σὺ λέγεις περὶ αὐτοῦ, ὅτι ἠνέῳξέν σου τοὺς ὀφθαλμούς; ὁ δὲ εἶπεν ὅτι προφήτης ἐστίν. 18 Οὐκ ἐπίστευσαν οὖν οἱ Ἰουδαῖοι περὶ αὐτοῦ ὅτι ἦν τυφλὸς καὶ ἀνέβλεψεν ἕως ὅτου ἐφώνησαν τοὺς γονεῖς αὐτοῦ τοῦ ἀναβλέψαντος 19 καὶ ἠρώτησαν αὐτοὺς λέγοντες• οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς ὑμῶν, ὃν ὑμεῖς λέγετε ὅτι τυφλὸς ἐγεννήθη; πῶς οὖν βλέπει ἄρτι; 20 ἀπεκρίθησαν οὖν οἱ γονεῖς αὐτοῦ καὶ εἶπαν• οἴδαμεν ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς ἡμῶν καὶ ὅτι τυφλὸς ἐγεννήθη• 21 πῶς δὲ νῦν βλέπει οὐκ οἴδαμεν, ἢ τίς ἤνοιξεν αὐτοῦ τοὺς ὀφθαλμοὺς ἡμεῖς οὐκ οἴδαμεν• αὐτὸν ἐρωτήσατε, ἡλικίαν ἔχει, αὐτὸς περὶ ἑαυτοῦ λαλήσει. 22 ταῦτα εἶπαν οἱ γονεῖς αὐτοῦ ὅτι ἐφοβοῦντο τοὺς Ἰουδαίους• ἤδη γὰρ συνετέθειντο οἱ Ἰουδαῖοι ἵνα ἐάν τις αὐτὸν ὁμολογήσῃ χριστόν, ἀποσυνάγωγος γένηται. 23 διὰ τοῦτο οἱ γονεῖς αὐτοῦ εἶπαν ὅτι ἡλικίαν ἔχει, αὐτὸν ἐπερωτήσατε. 24 Ἐφώνησαν οὖν τὸν ἄνθρωπον ἐκ δευτέρου ὃς ἦν τυφλὸς καὶ εἶπαν αὐτῷ• δὸς δόξαν τῷ θεῷ• ἡμεῖς οἴδαμεν ὅτι οὗτος ὁ ἄνθρωπος ἁμαρτωλός ἐστιν. 25 ἀπεκρίθη οὖν ἐκεῖνος• εἰ ἁμαρτωλός ἐστιν οὐκ οἶδα• ἓν οἶδα ὅτι τυφλὸς ὢν ἄρτι βλέπω. 26 εἶπον οὖν αὐτῷ• τί ἐποίησέν σοι; πῶς ἤνοιξέν σου τοὺς ὀφθαλμούς; 27 ἀπεκρίθη αὐτοῖς• εἶπον ὑμῖν ἤδη καὶ οὐκ ἠκούσατε• τί πάλιν θέλετε ἀκούειν; μὴ καὶ ὑμεῖς θέλετε αὐτοῦ μαθηταὶ γενέσθαι; 28 καὶ ἐλοιδόρησαν αὐτὸν καὶ εἶπον• σὺ μαθητὴς εἶ ἐκείνου, ἡμεῖς δὲ τοῦ Μωϋσέως ἐσμὲν μαθηταί• 29 ἡμεῖς οἴδαμεν ὅτι Μωϋσεῖ λελάληκεν ὁ θεός, τοῦτον δὲ οὐκ οἴδαμεν πόθεν ἐστίν. 30 ἀπεκρίθη ὁ ἄνθρωπος καὶ εἶπεν αὐτοῖς• ἐν τούτῳ γὰρ τὸ θαυμαστόν ἐστιν, ὅτι ὑμεῖς οὐκ οἴδατε πόθεν ἐστίν, καὶ ἤνοιξέν μου τοὺς ὀφθαλμούς. 31 οἴδαμεν ὅτι ἁμαρτωλῶν ὁ θεὸς οὐκ ἀκούει, ἀλλ’ ἐάν τις θεοσεβὴς ᾖ καὶ τὸ θέλημα αὐτοῦ ποιῇ τούτου ἀκούει. 32 ἐκ τοῦ αἰῶνος οὐκ ἠκούσθη ὅτι ἠνέῳξέν τις ὀφθαλμοὺς τυφλοῦ γεγεννημένου• 33 εἰ μὴ ἦν οὗτος παρὰ θεοῦ, οὐκ ἠδύνατο ποιεῖν οὐδέν. 34 ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν αὐτῷ• ἐν ἁμαρτίαις σὺ ἐγεννήθης ὅλος καὶ σὺ διδάσκεις ἡμᾶς; καὶ ἐξέβαλον αὐτὸν ἔξω. 35 Ἤκουσεν Ἰησοῦς ὅτι ἐξέβαλον αὐτὸν ἔξω καὶ εὑρὼν αὐτὸν εἶπεν• σὺ πιστεύεις εἰς τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου; 36 ἀπεκρίθη ἐκεῖνος καὶ εἶπεν• καὶ τίς ἐστιν, κύριε, ἵνα πιστεύσω εἰς αὐτόν; 37 εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• καὶ ἑώρακας αὐτὸν καὶ ὁ λαλῶν μετὰ σοῦ ἐκεῖνός ἐστιν. 38 ὁ δὲ ἔφη• πιστεύω, κύριε• καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ. 39 Καὶ εἶπεν ὁ Ἰησοῦς• εἰς κρίμα ἐγὼ εἰς τὸν κόσμον τοῦτον ἦλθον, ἵνα οἱ μὴ βλέποντες βλέπωσιν καὶ οἱ βλέποντες τυφλοὶ γένωνται. 40 ἤκουσαν ἐκ τῶν Φαρισαίων ταῦτα οἱ μετ’ αὐτοῦ ὄντες καὶ εἶπον αὐτῷ• μὴ καὶ ἡμεῖς τυφλοί ἐσμεν; 41 εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• εἰ τυφλοὶ ἦτε, οὐκ ἂν εἴχετε ἁμαρτίαν• νῦν δὲ λέγετε ὅτι βλέπομεν, ἡ ἁμαρτία ὑμῶν μένει.
10
Lungere mwinjà
1 «Okuli, okuli, mmubwîre, orhayishiba emuhanda omu lugo lw’ebibuzi, ci ayishe muli yindi njira, erhi ciri cishambo na cishumûsi. 2 Naye oyisha emuhanda, ye mungere w’ebibuzi. 3 Oli oku lumvi anamuyigulire, n’ebibuzi binayumve izù lyâge. Anahamagale ebibuzi byâge ciguma ciguma, anabihuluse. 4 Nka bikola biri emuhanda, anabilongolera nnabyo, n’ebibuzi binamuyishe omu nyuma, bulya biyishi izù lyâge. 5 Ci ecigolo, birhankacikulikira; byanaciyâka, bulya birhamanyiri izù ly’ebigolo». 6 Yezu abatwa ogwomugani, ci barhamanyaga ebi alonzagya okuderha. 7 Lero Yezu anacibabwîra, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîzire: nie muhango gw’ebibuzi. 8 Abàli bayishire embere zâni bôshi, biri bishambo na bishumûsi; n’ebibuzi birhabayumvagya. 9 Nie muhango; ongeramwo, kucira acira; anagera anahuluke, agal’ishigâna obwâsi akera. 10 Ecishambo cikîsha, erhi kuzimba ciri n’okuyîrha n’okushereza. Niehe ecandwîrhe, nti ebibuzi bibone akalamo, akalamo kanene. 11 Ndi lungere mwinjà. Lungere mwinjà anahâne obuzîne bwâge erhi bibuzi byâge birhuma. 12 Omulimya, orhali lungere n’orhali nn’ebibuzi, akabona eciryanyi, analeke ebibuzi, aciyâkire, n’eciryanyi canabiyâbukamwo, cibishandâze. 13 Ajira ntyo bulya ali mulimya na ntà buzigire ajira oku bibuzi. 14 Ndi lungere mwinjà; nyîshi ebibuzi byâni, nabyo ebibuzi byâni binyishi, 15 nka kulya Larha anyishi nâni nyîshi Larha; nampâne obuzîne bwâni ebibuzi byâni birhuma. 16 Ngwêrhe ebindi bibuzi birhali muno lugox; nabyo kukwânîne mbilerhe; byayumva izù lyâni, na ntyo habe busò buguma na lungere muguma. 17 Eci Larha antonyeza kuli kubà bulya mpâna obuzîne bwâni lyo nshub’ibugalukana. 18 Ntâye wankabunyanka, ciniene mbuhâna. Njira obuhashe bw’okubuhâna n’okushub’ibuyanka: lyo irhegeko Larha ampîre». 19 Abayahudi bacigabamwo erhi ebyo binwa birhuma. 20 Banji muli bo bakaderha, mpu: «Shetani omulimwo, adwîrhe ahahabuka. Okumuyumvîrhiza kuli kurhamira busha». 21 Abandi, mpu: «Ebyo binwa birhali bya muntu olimwo shetani. Ka shetani ankazibûla amasù g’omuhûrha?»
Yezu amanyîsa Abayahudi oku ye Mwene-Nnâmahanga
22 Byanacibà ntyo! Bajira olusiku lukulu lw’akâ-Nyamuzinday e Yeruzalemu. Gali mango ga mpondo. 23 Yezu akageragera omu kâ-Nyamuzinda omu mbaraza ya Salomoni. 24 »Abayahudi banacimuzunguluka, mpu: «Mangaci warhurhûza emirhima eleke okumanana? Akaba we Kristu, rhubwîre n’obwâlagale». 25 Yezu abashuza, erhi: «Nammubwîzire, ci murhayêmêra. Ebi njira oku izîno lya Larhaz byo bimpamîriza; 26 ci murhayêmêra bulya murhali b’omu bibuzi byâni. 27 Ebibuzi byâni binayumve izù lyâni; mbiyishi, nabyo binankulikire. 28 Mbiha obuzîne bw’ensiku n’amango; ntà mango byâhere na ntâye wankabinkûla omu maboko. 29 Larha wabimpaga ali mukulu kulusha bôshi, na ntâye wankakûla akantu omu nfune za Larha. 30 Larha na nâni rhuli muguma». 31 Abayahudi balêrha amabuye mpu bamubandego. 32 Yezu anacibabwîra, erhi: «Nammuyêresire minjà manji garhenga emwa Larha; muli go lihi mwaâmbandira amabuye?» 33 Abayahudi bamushuza, mpu: «Garhali minjà wajizire garhuma rhwakubanda amabuye, ci bulya walogosire ene ocijira Nnâmahanga n’obwo oli muntu». 34 Yezu anacibashuza, erhi: «Ka kurhayandisirwi omu Marhegeko ginyu: Nadesire nti: muli ba-Nyamuzindaa. 35 Ecitabu c’Amarhegeko cidesirage oku balya ebinwa bya Nyamuzinda bibwirwa bali ba-Nyamuzinda n’Amandiko garhankazâzibwa; 36 ninyu oyu Nyamuzinda Îshe ayimikaga anamurhuma en’igulu, mpu: «Wamalogorha», okwenge nadesire, nti: «Nie Mwene-Nyamuzinda!» 37 Akaba ntakola emikolo ya Larha, murhanyêmêraga; 38 ci akaba nyijira, mukalahira kwanyêmêra, nyêmêreri ciru ebyo bijiro, munayôrhe mumanyire oku Larha andimwo n’oku nâni ndi muli Larha». 39 Baderha mpu bamugwârhe, ci abafuma.
Yezu aja ishiriza lya Yordani
40 Ashub’icîjîra ishiriza lya Yordani, emunda Yowane akâg’ibatiziza, anayibêra. 41 Bantu banji bakâja emunda ali. Bakâbwîrana, mpu: «Yowane ntà cisômerîne ciru n’eciguma ajizire; ci ngasi ebi adesire kuli Oyo muntu byôshi byàli by’okunali». 42 Na ntyo, banji bàmuyêmêra.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 10
1 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ μὴ εἰσερχόμενος διὰ τῆς θύρας εἰς τὴν αὐλὴν τῶν προβάτων ἀλλ’ ἀναβαίνων ἀλλαχόθεν ἐκεῖνος κλέπτης ἐστὶν καὶ λῃστής• 2 ὁ δὲ εἰσερχόμενος διὰ τῆς θύρας ποιμήν ἐστιν τῶν προβάτων. 3 τούτῳ ὁ θυρωρὸς ἀνοίγει καὶ τὰ πρόβατα τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούει καὶ τὰ ἴδια πρόβατα φωνεῖ κατ’ ὄνομα καὶ ἐξάγει αὐτά. 4 ὅταν τὰ ἴδια πάντα ἐκβάλῃ, ἔμπροσθεν αὐτῶν πορεύεται καὶ τὰ πρόβατα αὐτῷ ἀκολουθεῖ, ὅτι οἴδασιν τὴν φωνὴν αὐτοῦ• 5 ἀλλοτρίῳ δὲ οὐ μὴ ἀκολουθήσουσιν, ἀλλὰ φεύξονται ἀπ’ αὐτοῦ, ὅτι οὐκ οἴδασιν τῶν ἀλλοτρίων τὴν φωνήν. 6 Ταύτην τὴν παροιμίαν εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, ἐκεῖνοι δὲ οὐκ ἔγνωσαν τίνα ἦν ἃ ἐλάλει αὐτοῖς. 7 Εἶπεν οὖν πάλιν ὁ Ἰησοῦς• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ἐγώ εἰμι ἡ θύρα τῶν προβάτων. 8 πάντες ὅσοι ἦλθον [πρὸ ἐμοῦ] κλέπται εἰσὶν καὶ λῃσταί, ἀλλ’ οὐκ ἤκουσαν αὐτῶν τὰ πρόβατα. 9 ἐγώ εἰμι ἡ θύρα• δι’ ἐμοῦ ἐάν τις εἰσέλθῃ σωθήσεται καὶ εἰσελεύσεται καὶ ἐξελεύσεται καὶ νομὴν εὑρήσει. 10 ὁ κλέπτης οὐκ ἔρχεται εἰ μὴ ἵνα κλέψῃ καὶ θύσῃ καὶ ἀπολέσῃ• ἐγὼ ἦλθον ἵνα ζωὴν ἔχωσιν καὶ περισσὸν ἔχωσιν. 11 Ἐγώ εἰμι ὁ ποιμὴν ὁ καλός. ὁ ποιμὴν ὁ καλὸς τὴν ψυχὴν αὐτοῦ τίθησιν ὑπὲρ τῶν προβάτων• 12 ὁ μισθωτὸς καὶ οὐκ ὢν ποιμήν, οὗ οὐκ ἔστιν τὰ πρόβατα ἴδια, θεωρεῖ τὸν λύκον ἐρχόμενον καὶ ἀφίησιν τὰ πρόβατα καὶ φεύγει– καὶ ὁ λύκος ἁρπάζει αὐτὰ καὶ σκορπίζει– 13 ὅτι μισθωτός ἐστιν καὶ οὐ μέλει αὐτῷ περὶ τῶν προβάτων. 14 Ἐγώ εἰμι ὁ ποιμὴν ὁ καλὸς καὶ γινώσκω τὰ ἐμὰ καὶ γινώσκουσίν με τὰ ἐμά, 15 καθὼς γινώσκει με ὁ πατὴρ κἀγὼ γινώσκω τὸν πατέρα, καὶ τὴν ψυχήν μου τίθημι ὑπὲρ τῶν προβάτων. 16 καὶ ἄλλα πρόβατα ἔχω ἃ οὐκ ἔστιν ἐκ τῆς αὐλῆς ταύτης• κἀκεῖνα δεῖ με ἀγαγεῖν καὶ τῆς φωνῆς μου ἀκούσουσιν, καὶ γενήσονται μία ποίμνη, εἷς ποιμήν. 17 Διὰ τοῦτό με ὁ πατὴρ ἀγαπᾷ ὅτι ἐγὼ τίθημι τὴν ψυχήν μου, ἵνα πάλιν λάβω αὐτήν. 18 οὐδεὶς αἴρει αὐτὴν ἀπ’ ἐμοῦ, ἀλλ’ ἐγὼ τίθημι αὐτὴν ἀπ’ ἐμαυτοῦ. ἐξουσίαν ἔχω θεῖναι αὐτήν, καὶ ἐξουσίαν ἔχω πάλιν λαβεῖν αὐτήν• ταύτην τὴν ἐντολὴν ἔλαβον παρὰ τοῦ πατρός μου. 19 Σχίσμα πάλιν ἐγένετο ἐν τοῖς Ἰουδαίοις διὰ τοὺς λόγους τούτους. 20 ἔλεγον δὲ πολλοὶ ἐξ αὐτῶν• δαιμόνιον ἔχει καὶ μαίνεται• τί αὐτοῦ ἀκούετε; 21 ἄλλοι ἔλεγον• ταῦτα τὰ ῥήματα οὐκ ἔστιν δαιμονιζομένου• μὴ δαιμόνιον δύναται τυφλῶν ὀφθαλμοὺς ἀνοῖξαι; 22 Ἐγένετο τότε τὰ ἐγκαίνια ἐν τοῖς Ἱεροσολύμοις, χειμὼν ἦν, 23 καὶ περιεπάτει ὁ Ἰησοῦς ἐν τῷ ἱερῷ ἐν τῇ στοᾷ τοῦ Σολομῶνος. 24 ἐκύκλωσαν οὖν αὐτὸν οἱ Ἰουδαῖοι καὶ ἔλεγον αὐτῷ• ἕως πότε τὴν ψυχὴν ἡμῶν αἴρεις; εἰ σὺ εἶ ὁ χριστός, εἰπὲ ἡμῖν παρρησίᾳ. 25 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• εἶπον ὑμῖν καὶ οὐ πιστεύετε• τὰ ἔργα ἃ ἐγὼ ποιῶ ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ πατρός μου ταῦτα μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ• 26 ἀλλ’ ὑμεῖς οὐ πιστεύετε, ὅτι οὐκ ἐστὲ ἐκ τῶν προβάτων τῶν ἐμῶν. 27 τὰ πρόβατα τὰ ἐμὰ τῆς φωνῆς μου ἀκούουσιν, κἀγὼ γινώσκω αὐτὰ καὶ ἀκολουθοῦσίν μοι, 28 κἀγὼ δίδωμι αὐτοῖς ζωὴν αἰώνιον καὶ οὐ μὴ ἀπόλωνται εἰς τὸν αἰῶνα καὶ οὐχ ἁρπάσει τις αὐτὰ ἐκ τῆς χειρός μου. 29 ὁ πατήρ μου ὃ δέδωκέν μοι πάντων μεῖζόν ἐστιν, καὶ οὐδεὶς δύναται ἁρπάζειν ἐκ τῆς χειρὸς τοῦ πατρός. 30 ἐγὼ καὶ ὁ πατὴρ ἕν ἐσμεν. 31 Ἐβάστασαν πάλιν λίθους οἱ Ἰουδαῖοι ἵνα λιθάσωσιν αὐτόν. 32 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• πολλὰ ἔργα καλὰ ἔδειξα ὑμῖν ἐκ τοῦ πατρός• διὰ ποῖον αὐτῶν ἔργον ἐμὲ λιθάζετε; 33 ἀπεκρίθησαν αὐτῷ οἱ Ἰουδαῖοι• περὶ καλοῦ ἔργου οὐ λιθάζομέν σε ἀλλὰ περὶ βλασφημίας, καὶ ὅτι σὺ ἄνθρωπος ὢν ποιεῖς σεαυτὸν θεόν. 34 ἀπεκρίθη αὐτοῖς [ὁ] Ἰησοῦς• οὐκ ἔστιν γεγραμμένον ἐν τῷ νόμῳ ὑμῶν ὅτι ἐγὼ εἶπα• θεοί ἐστε; 35 εἰ ἐκείνους εἶπεν θεοὺς πρὸς οὓς ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ἐγένετο, καὶ οὐ δύναται λυθῆναι ἡ γραφή, 36 ὃν ὁ πατὴρ ἡγίασεν καὶ ἀπέστειλεν εἰς τὸν κόσμον ὑμεῖς λέγετε ὅτι βλασφημεῖς, ὅτι εἶπον• υἱὸς τοῦ θεοῦ εἰμι; 37 εἰ οὐ ποιῶ τὰ ἔργα τοῦ πατρός μου, μὴ πιστεύετέ μοι• 38 εἰ δὲ ποιῶ, κἂν ἐμοὶ μὴ πιστεύητε, τοῖς ἔργοις πιστεύετε, ἵνα γνῶτε καὶ γινώσκητε ὅτι ἐν ἐμοὶ ὁ πατὴρ κἀγὼ ἐν τῷ πατρί. 39 Ἐζήτουν [οὖν] αὐτὸν πάλιν πιάσαι, καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τῆς χειρὸς αὐτῶν. 40 Καὶ ἀπῆλθεν πάλιν πέραν τοῦ Ἰορδάνου εἰς τὸν τόπον ὅπου ἦν Ἰωάννης τὸ πρῶτον βαπτίζων καὶ ἔμεινεν ἐκεῖ. 41 καὶ πολλοὶ ἦλθον πρὸς αὐτὸν καὶ ἔλεγον ὅτι Ἰωάννης μὲν σημεῖον ἐποίησεν οὐδέν, πάντα δὲ ὅσα εἶπεν Ἰωάννης περὶ τούτου ἀληθῆ ἦν. 42 καὶ πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτὸν ἐκεῖ.
11
Yezu afûla Lazaro.
1 E Betaniya, emwâbo Mariya na mwene wâbo Marta yali omulume mulwâla, mpu ye Lazaro. 2 Mariya y’olya washîgaga Nyakasane Yezu omugavu anamuhôrhola amagulu n’emvîri zâge. Mushinja wâbo Lazaro ye wàli mulwâla. 3 Bâli bâbo bombi barhumizagya emwa Yezu, mpu: «Yâgirwa, olya ozigira, alwâla». 4 Erhi Yezu akuyumva aderha, erhi: «Eyo ndwâla erhali ya kufà; ci eri ya kumanyîsa irenge lya Nnâmahanga, lyo mugala wa Nnâmahanga akuzibwa». 5 Yezu azigiraga Marta n’omulumuna na Lazaro. 6 Erhi ayumva oku Lazaro alwâla, ageza zindi nsiku ibiri aho ali. 7 Okubu ndi abwîra abaganda bâge, erhi: «Rhujè e Yudeya». 8 Abaganda bâge bamushuza, mpu: «Waliha Muyigîriza, kurhi washubîrira e Yudeya n’obwo kurhaz’igera nsiku Abayahudi balonzagya okukubanda amabuye?» 9 Yezu abashuza, erhi: «Ka omu lusiku ensâ zirhaba ikumi n’ibiri? Ogenda mûshi arhasârhala, bulya adwîrhe abona obumoleke bw’igulu; 10 ci ogenda budufu ye sârhala, bulya arhacibona». 11 Erhi aba amababwîra ntyo, ayûshûla, erhi: «Omwîra wîrhu Lazaro ali îro; nagend’imutula». 12 Nabo abaganda bâge, mpu: «Nyakasane, akaba îro ali, afuma». 13 Yezu alonzagya okuderha oku anafîre, ci bôhe bamanya mpu îro lya kurhamuka. 14 Lero Yezu ahumanula, erhi: «Lazaro anafîre; 15 nansîmire bulya ntàhali, lyo muyêmêra. Ci rhujage emunda ali». 16 Naye Toma, oderhwa Didimu, abwîra abâbo baganda, erhi: «Kanyi nîrhu rhujeyo, rhugend’ifà rhwe naye!» 17 Erhi Yezu ahika, ashimâna Lazaro ali nsiku ini abishirwe. 18 Kurhenga e Betaniya kuhika e Yeruzalemu ziri stadib ikumi n’irhanu zône. 19 Bayahudi banji bàli bayishire aho mwâbo Marta na Mariya mpu babarhulirize oku lufù lwa mushinja wâbo. 20 Erhi Marta ayumva oku Yezu ayiruka, agend’imulinga, naye Mariya asigala abwârhîre omu nyumpa. 21 Marta abwîra Yezu, erhi: «Waliha, ocibâga hano, mushinja wâni arhankafîre. 22 Ci kwône manyire oku na buno ngasi côshi wankahûna Nnâmahanga•anakuhaco». 23 Yezu amubwîra, erhi: «Mushinja waâwe âfûka», 24 Marta, erhi: «Manyire oku afûka omu bufûke bw’olusiku luzinda». 25 Yezu amubwîra, erhi: «Nie bufûke. Onyemire, ciru akafa, alama; 26 na ngasi yêshi olama muli nie onanyêmêra, arhakafà ciru n’eliguma. Okwo, ka okuyemîre?» 27 Naye, erhi: «Neci, Yâgirwa, nyemîre oku we Kristu, Mugala wa Nyamuzinda wayishire en’igulu». 28 Erhi ayûs’iderha ebyo binwa, aj’ihamagala mwene wâbo Mariya. Amuhwehwerheza, erhi: «Omuyigîriza kwo ali kuno, akuhamagire». 29 Mariya erhi ayumva okwo, anacibaduka ho na halya, aja emunda Yezu àli». 30 Yezu arhàli acîja omu lugo; aciri halya Marta amushimânaga. 31 Abayahudi bàli omu nyumpa na Mariya banakag’imurhûliriza, erhi babona abaduka anahuluka bulibirha, bamukulikira, bamanya mpu aj’ilakira ebwa cûsho. 32 Erhi Mariya ahika aha Yezu ali n’erhi amubona, acîkwêba aha magulu gâge, erhi: «Nyakasane, ocibaga hano, mushinja wâni arhakafîre!» 33 Yezu erhi abona agwîra emirenge haguma n’Abayahudi bàli naye, ecifufu camugwârha anayumva oburhè. 34 Anacidôsa, erhi: «Ngahi mwamuhizire?» Bamushuza, mpu: «Waliha, yishaga ohabone». 35 Yezu anacirhondêra arhoza emirenge. 36 Obwo Abayahudi banaciderha, mpu: «Neci amusîmaga wa!» 37 Ci abandi muli bo baderha, mpu: «Ci ye wazibûlaga amasù ga gulya muhûrha! Ka arhankahashire okurhegeka oyu arhafe?» 38 Yezu ashub’igwârhwa n’ecifufu, ajà ebwa cûsho. Gwâli mwîna gufûnisirwe n’ibuye. 39 Yezu anacibabwîra, erhi: «Kûli eri ibuye!» Marta, mwâli wâbo, erhi: «Waliha, akola adwîrhe abaya» bulya ene lwo lusiku lwa kani». 40 Yezu amushuza, erhi: «Ka ntakubwîzire nti akaba oyemîre, wabona irenge lya Nnâmahanga?» 41 Banacikûla lirya ibuye. Okuhandi Yezu ayinamula amasù, aderha, erhi: «Larha, nkuvuzire omunkwa, kulya kubà wayumvîrhîze. 42 Nyôrha nyîshi oku onyumvîrhiza ensiku zôshi; ci abantu bazungulusire bo barhumire naderha ntyo, lyo bayêmêra oku we wantumaga». 43 Erhi ayûs’iderha ntyo, ayakûza n’izù linene, erhi: «Lazaro huluka, ojà eno mbuga!» 44 Nyakufa ahuluka, amagulu n’amaboko mashwêke n’orhutambara, n’obusu bubwîke n’omwenda. Yezu ababwîra, erhi: «Shwêkûliye, mumuleke agende».
Abarhambo b’Abayahudi bajà ihano ly’okuyîrha Yezu
45 Erhi babona eco cirhangâzo Yezu ajiraga, Bayahudi banji bàli emwâbo Mariya bamuyêmêra. 46 Ci bayish’irhengamwo n’abaj’ibombolera Abafarizeyi ebi Yezu ajizire. 47 Abajinji b’abadâhwa n’Abafarizeyi kwo kujà ihano, mpu: «Cici rhwâjira obu Oyo muntu adwîrhe ajira ebisômerîne binji? 48 Rhukamuleka, abantu bôshi bamuyêmêra, n’Abaroma bayish’irhuyôkera akâ-Nyamuzinda n’obûko bwîrhu». 49 Muguma muli bo, Kayifa, ye wàli mudâhwa mukulu ogwo mwâka, ababwîra, erhi: «Murhabona! 50 Ka murhishi mwêki oku kukwânîne muntu muguma afîre olubaga lyo ecihugo côshi cirek’ihera?» 51 Arhali yêne wacibwîraga ebyo binwa, ci bulya ali mudâhwa mukulu, alêba oku Yezu ali akwânîne afîre ecihugo câge, 52 arhanali cihugo câge cône, ci mpu lyo ashûbûza abâna ba Nnâmahanga bàli bashandabîne. 53 Kurhenga olwo lusiku, bahiga là mpu kuhika bamuyîrhe. 54 Naye Yezu aleka okucîmoleka Abayahudi. Aciyegûla, aja hôfi n’abaciga, omu cishagala ciderhwa Efrayimu, acibêrerayo bo n’abaganda bâge.
Hôfi ha Basâka
55 Basâka w’Abayahudi àli hôfi, n’abantu banji bayinamukira e Yeruzalemu mpu bagend’icicêsa. 56 Bakalongereza Yezu n’okudôsanya omu kâ-Nyamuzinda, mpu: «Kurhi mukengîre? K’ayisha oku lusiku lukulu erhi nanga?» 57 Abajinji b’abadâhwa n’Abafarizeyi bàli erhi bàrhegesire mpu owamanye ah’ali anababwîre, bagend’imugwârha.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 11
1 Ἦν δέ τις ἀσθενῶν, Λάζαρος ἀπὸ Βηθανίας, ἐκ τῆς κώμης Μαρίας καὶ Μάρθας τῆς ἀδελφῆς αὐτῆς. 2 ἦν δὲ Μαριὰμ ἡ ἀλείψασα τὸν κύριον μύρῳ καὶ ἐκμάξασα τοὺς πόδας αὐτοῦ ταῖς θριξὶν αὐτῆς, ἧς ὁ ἀδελφὸς Λάζαρος ἠσθένει. 3 ἀπέστειλαν οὖν αἱ ἀδελφαὶ πρὸς αὐτὸν λέγουσαι• κύριε, ἴδε ὃν φιλεῖς ἀσθενεῖ. 4 ἀκούσας δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν• αὕτη ἡ ἀσθένεια οὐκ ἔστιν πρὸς θάνατον ἀλλ’ ὑπὲρ τῆς δόξης τοῦ θεοῦ, ἵνα δοξασθῇ ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ δι’ αὐτῆς. 5 ἠγάπα δὲ ὁ Ἰησοῦς τὴν Μάρθαν καὶ τὴν ἀδελφὴν αὐτῆς καὶ τὸν Λάζαρον. 6 Ὡς οὖν ἤκουσεν ὅτι ἀσθενεῖ, τότε μὲν ἔμεινεν ἐν ᾧ ἦν τόπῳ δύο ἡμέρας, 7 ἔπειτα μετὰ τοῦτο λέγει τοῖς μαθηταῖς• ἄγωμεν εἰς τὴν Ἰουδαίαν πάλιν. 8 λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταί• ῥαββί, νῦν ἐζήτουν σε λιθάσαι οἱ Ἰουδαῖοι, καὶ πάλιν ὑπάγεις ἐκεῖ; 9 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• οὐχὶ δώδεκα ὧραί εἰσιν τῆς ἡμέρας; ἐάν τις περιπατῇ ἐν τῇ ἡμέρᾳ, οὐ προσκόπτει, ὅτι τὸ φῶς τοῦ κόσμου τούτου βλέπει• 10 ἐὰν δέ τις περιπατῇ ἐν τῇ νυκτί, προσκόπτει, ὅτι τὸ φῶς οὐκ ἔστιν ἐν αὐτῷ. 11 Ταῦτα εἶπεν, καὶ μετὰ τοῦτο λέγει αὐτοῖς• Λάζαρος ὁ φίλος ἡμῶν κεκοίμηται• ἀλλὰ πορεύομαι ἵνα ἐξυπνίσω αὐτόν. 12 εἶπαν οὖν οἱ μαθηταὶ αὐτῷ• κύριε, εἰ κεκοίμηται σωθήσεται. 13 εἰρήκει δὲ ὁ Ἰησοῦς περὶ τοῦ θανάτου αὐτοῦ, ἐκεῖνοι δὲ ἔδοξαν ὅτι περὶ τῆς κοιμήσεως τοῦ ὕπνου λέγει. 14 τότε οὖν εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς παρρησίᾳ• Λάζαρος ἀπέθανεν, 15 καὶ χαίρω δι’ ὑμᾶς ἵνα πιστεύσητε, ὅτι οὐκ ἤμην ἐκεῖ• ἀλλ’ ἄγωμεν πρὸς αὐτόν. 16 εἶπεν οὖν Θωμᾶς ὁ λεγόμενος Δίδυμος τοῖς συμμαθηταῖς• ἄγωμεν καὶ ἡμεῖς ἵνα ἀποθάνωμεν μετ’ αὐτοῦ. 17 Ἐλθὼν οὖν ὁ Ἰησοῦς εὗρεν αὐτὸν τέσσαρας ἤδη ἡμέρας ἔχοντα ἐν τῷ μνημείῳ. 18 ἦν δὲ ἡ Βηθανία ἐγγὺς τῶν Ἱεροσολύμων ὡς ἀπὸ σταδίων δεκαπέντε. 19 πολλοὶ δὲ ἐκ τῶν Ἰουδαίων ἐληλύθεισαν πρὸς τὴν Μάρθαν καὶ Μαριὰμ ἵνα παραμυθήσωνται αὐτὰς περὶ τοῦ ἀδελφοῦ. 20 Ἡ οὖν Μάρθα ὡς ἤκουσεν ὅτι Ἰησοῦς ἔρχεται ὑπήντησεν αὐτῷ• Μαριὰμ δὲ ἐν τῷ οἴκῳ ἐκαθέζετο. 21 εἶπεν οὖν ἡ Μάρθα πρὸς τὸν Ἰησοῦν• κύριε, εἰ ἦς ὧδε οὐκ ἂν ἀπέθανεν ὁ ἀδελφός μου• 22 [ἀλλὰ] καὶ νῦν οἶδα ὅτι ὅσα ἂν αἰτήσῃ τὸν θεὸν δώσει σοι ὁ θεός. 23 λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• ἀναστήσεται ὁ ἀδελφός σου. 24 λέγει αὐτῷ ἡ Μάρθα• οἶδα ὅτι ἀναστήσεται ἐν τῇ ἀναστάσει ἐν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 25 εἶπεν αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• ἐγώ εἰμι ἡ ἀνάστασις καὶ ἡ ζωή• ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ κἂν ἀποθάνῃ ζήσεται, 26 καὶ πᾶς ὁ ζῶν καὶ πιστεύων εἰς ἐμὲ οὐ μὴ ἀποθάνῃ εἰς τὸν αἰῶνα. πιστεύεις τοῦτο; 27 λέγει αὐτῷ• ναὶ κύριε, ἐγὼ πεπίστευκα ὅτι σὺ εἶ ὁ χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ ὁ εἰς τὸν κόσμον ἐρχόμενος. 28 Καὶ τοῦτο εἰποῦσα ἀπῆλθεν καὶ ἐφώνησεν Μαριὰμ τὴν ἀδελφὴν αὐτῆς λάθρᾳ εἰποῦσα• ὁ διδάσκαλος πάρεστιν καὶ φωνεῖ σε. 29 ἐκείνη δὲ ὡς ἤκουσεν ἠγέρθη ταχὺ καὶ ἤρχετο πρὸς αὐτόν. 30 οὔπω δὲ ἐληλύθει ὁ Ἰησοῦς εἰς τὴν κώμην, ἀλλ’ ἦν ἔτι ἐν τῷ τόπῳ ὅπου ὑπήντησεν αὐτῷ ἡ Μάρθα. 31 οἱ οὖν Ἰουδαῖοι οἱ ὄντες μετ’ αὐτῆς ἐν τῇ οἰκίᾳ καὶ παραμυθούμενοι αὐτήν, ἰδόντες τὴν Μαριὰμ ὅτι ταχέως ἀνέστη καὶ ἐξῆλθεν, ἠκολούθησαν αὐτῇ δόξαντες ὅτι ὑπάγει εἰς τὸ μνημεῖον ἵνα κλαύσῃ ἐκεῖ. 32 Ἡ οὖν Μαριὰμ ὡς ἦλθεν ὅπου ἦν Ἰησοῦς ἰδοῦσα αὐτὸν ἔπεσεν αὐτοῦ πρὸς τοὺς πόδας λέγουσα αὐτῷ• κύριε, εἰ ἦς ὧδε οὐκ ἄν μου ἀπέθανεν ὁ ἀδελφός. 33 Ἰησοῦς οὖν ὡς εἶδεν αὐτὴν κλαίουσαν καὶ τοὺς συνελθόντας αὐτῇ Ἰουδαίους κλαίοντας, ἐνεβριμήσατο τῷ πνεύματι καὶ ἐτάραξεν ἑαυτὸν 34 καὶ εἶπεν• ποῦ τεθείκατε αὐτόν; λέγουσιν αὐτῷ• κύριε, ἔρχου καὶ ἴδε. 35 ἐδάκρυσεν ὁ Ἰησοῦς. 36 ἔλεγον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι• ἴδε πῶς ἐφίλει αὐτόν. 37 τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν εἶπαν• οὐκ ἐδύνατο οὗτος ὁ ἀνοίξας τοὺς ὀφθαλμοὺς τοῦ τυφλοῦ ποιῆσαι ἵνα καὶ οὗτος μὴ ἀποθάνῃ; 38 Ἰησοῦς οὖν πάλιν ἐμβριμώμενος ἐν ἑαυτῷ ἔρχεται εἰς τὸ μνημεῖον• ἦν δὲ σπήλαιον καὶ λίθος ἐπέκειτο ἐπ’ αὐτῷ. 39 λέγει ὁ Ἰησοῦς• ἄρατε τὸν λίθον. λέγει αὐτῷ ἡ ἀδελφὴ τοῦ τετελευτηκότος Μάρθα• κύριε, ἤδη ὄζει, τεταρταῖος γάρ ἐστιν. 40 λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς• οὐκ εἶπόν σοι ὅτι ἐὰν πιστεύσῃς ὄψῃ τὴν δόξαν τοῦ θεοῦ; 41 ἦραν οὖν τὸν λίθον. ὁ δὲ Ἰησοῦς ἦρεν τοὺς ὀφθαλμοὺς ἄνω καὶ εἶπεν• πάτερ, εὐχαριστῶ σοι ὅτι ἤκουσάς μου. 42 ἐγὼ δὲ ᾔδειν ὅτι πάντοτέ μου ἀκούεις, ἀλλὰ διὰ τὸν ὄχλον τὸν περιεστῶτα εἶπον, ἵνα πιστεύσωσιν ὅτι σύ με ἀπέστειλας. 43 καὶ ταῦτα εἰπὼν φωνῇ μεγάλῃ ἐκραύγασεν• Λάζαρε, δεῦρο ἔξω. 44 ἐξῆλθεν ὁ τεθνηκὼς δεδεμένος τοὺς πόδας καὶ τὰς χεῖρας κειρίαις καὶ ἡ ὄψις αὐτοῦ σουδαρίῳ περιεδέδετο. λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• λύσατε αὐτὸν καὶ ἄφετε αὐτὸν ὑπάγειν. 45 Πολλοὶ οὖν ἐκ τῶν Ἰουδαίων οἱ ἐλθόντες πρὸς τὴν Μαριὰμ καὶ θεασάμενοι ἃ ἐποίησεν ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν• 46 τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν ἀπῆλθον πρὸς τοὺς Φαρισαίους καὶ εἶπαν αὐτοῖς ἃ ἐποίησεν Ἰησοῦς. 47 Συνήγαγον οὖν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι συνέδριον καὶ ἔλεγον• τί ποιοῦμεν ὅτι οὗτος ὁ ἄνθρωπος πολλὰ ποιεῖ σημεῖα; 48 ἐὰν ἀφῶμεν αὐτὸν οὕτως, πάντες πιστεύσουσιν εἰς αὐτόν, καὶ ἐλεύσονται οἱ Ῥωμαῖοι καὶ ἀροῦσιν ἡμῶν καὶ τὸν τόπον καὶ τὸ ἔθνος. 49 εἷς δέ τις ἐξ αὐτῶν Καϊάφας, ἀρχιερεὺς ὢν τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐκείνου, εἶπεν αὐτοῖς• ὑμεῖς οὐκ οἴδατε οὐδέν, 50 οὐδὲ λογίζεσθε ὅτι συμφέρει ὑμῖν ἵνα εἷς ἄνθρωπος ἀποθάνῃ ὑπὲρ τοῦ λαοῦ καὶ μὴ ὅλον τὸ ἔθνος ἀπόληται. 51 τοῦτο δὲ ἀφ’ ἑαυτοῦ οὐκ εἶπεν, ἀλλ’ ἀρχιερεὺς ὢν τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐκείνου ἐπροφήτευσεν ὅτι ἔμελλεν Ἰησοῦς ἀποθνῄσκειν ὑπὲρ τοῦ ἔθνους, 52 καὶ οὐχ ὑπὲρ τοῦ ἔθνους μόνον ἀλλ’ ἵνα καὶ τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ τὰ διεσκορπισμένα συναγάγῃ εἰς ἕν. 53 ἀπ’ ἐκείνης οὖν τῆς ἡμέρας ἐβουλεύσαντο ἵνα ἀποκτείνωσιν αὐτόν. 54 Ὁ οὖν Ἰησοῦς οὐκέτι παρρησίᾳ περιεπάτει ἐν τοῖς Ἰουδαίοις, ἀλλ’ ἀπῆλθεν ἐκεῖθεν εἰς τὴν χώραν ἐγγὺς τῆς ἐρήμου, εἰς Ἐφραὶμ λεγομένην πόλιν, κἀκεῖ ἔμεινεν μετὰ τῶν μαθητῶν. 55 Ἦν δὲ ἐγγὺς τὸ πάσχα τῶν Ἰουδαίων, καὶ ἀνέβησαν πολλοὶ εἰς Ἱεροσόλυμα ἐκ τῆς χώρας πρὸ τοῦ πάσχα ἵνα ἁγνίσωσιν ἑαυτούς. 56 ἐζήτουν οὖν τὸν Ἰησοῦν καὶ ἔλεγον μετ’ ἀλλήλων ἐν τῷ ἱερῷ ἑστηκότες• τί δοκεῖ ὑμῖν; ὅτι οὐ μὴ ἔλθῃ εἰς τὴν ἑορτήν; 57 δεδώκεισαν δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι ἐντολὰς ἵνα ἐάν τις γνῷ ποῦ ἐστιν μηνύσῃ, ὅπως πιάσωσιν αὐτόν.
12
Yezu ashîgwa amavurha g’omugavu (Mt 26, 6-13; Mrk 14, 3-9)
1 Erhi hasigala nsiku ndarhu embere za Basâka, Yezu aja e Betaniya, emunda Lazaro afûlaga àbâga. 2 Bamushêgera, na Marta akamurhumikira. Lazaro naye àli omu bàli oku cîbo bo naye. 3 Mariya anaciyanka enjebe y’amavurha nkana g’omugavu g’engulo ndârhi, arhondêra agashîga Yezu oku magulu anagahôrhola n’emvîri zâge; enyumpa yôshi yayunjula kìsûnunu. 4 Yuda w’e Keriyoti, muguma w’omu baganda bâge, olya wali ayish’imuhâna, aderha, erhi: 5 «Owaguzagya ogu mugavu dinaric bihumbi bisharhu, akaziha abakenyi!» 6 Lurhàli lukogo lwa bakenyi aderheraga ntyo, ci bulya càli cishambo na bulya ye wabîkaga enshoho, akazâg’izimba ebyàlimwo. 7 Yezu, erhi: «Mumuleke». Ogu mugavu àli agubîkire olusiku lw’okubishwa kwânid. 8 Bulya abakenyi, ensiku zôshi muli haguma nabo, ci niehe arhali ensiku zôshi mwâmbona». 9 Bayahudi banji bamanya oku ho ali aho, banayisha, arhali Yezu yenene orhumire, ci mpu babone na Lazaro afûlaga. 10 Abajinji b’abadâhwa bahiga okuyîrha Lazaro naye, 11 bulyAbayahudi banji bakag’ibaleka erhi ye rhuma, bakayêmêra Yezu.
Yezu aja omu Yeruzalemu (Mt 21, 1-9; Mrk 11, 11-10; Luk 19, 28-38)
12 Erhi buca, erya ngabo y’abantu bàli oku lukulu bayumva oku Yezu ali omu njira y’okujà e Yeruzalemu. 13 Bahagula amashami g’emishugushugu, bagend’imulinga n’okukayakûza, mpu: «Hozana! Agishwe oyu oyishire oku izîno lya Nyakasane, ye Mwâmi w’Israheli!» 14 Yezu abona omucukà gw’endogomi, agushonakwo nk’oku byàli biyandisirwe, mpu: 15 «Orhayôbohaga, mwâli wa Siyonie; Mwâmi wâwe oyo oyishire, ashonyire oku mucukà gw’endogomi». 16 Abaganda bage barhayirukiraga bayumva; ci erhi Yezu aba amakuzibwa, bakengcra oku ebyo byàli biyandisirwe kuli ye n’oku byo bànali bamujirire. 17 Balya bôshi bàli ah’akûlaga Lazaro omu nshinda anamufûla omu bafù, bakâg’ihamîriza. 18 Kwo kwanarhumire olubaga lugend’imulinga: bulya bàli bayumvîrhe oku ajizire eco cisômezo. 19 Obwo Abafarizeyi bakabwîrana, mpu: «Ka murhabwini oku murhamuhashe! Obu Olubaga lwôshi lumushimbire!»
Yezu alêba oku kukwânîne afe lyo akuzibwa
20 Omu bantu baliy’ishir’iharâmya oku lusiku lukulu, mwâli Abagereki. 21 Banaciyegera Filipo wàli w’e Betisayida omu Galileya, bamubwîra, mpu: «Waliha, rhwankasîmire nîrhu okubona Yezu». 22 Filipo abwîra Andreya; Andreya na Filipo baj’ibwîra Yezu. 23 Yezu abashuza, erhi: «Amango Mwene-Omuntu akuzibwa gayishire. 24 Okuli, okuli, mmubwîzire, nka mbeke y’engano erharhogîri omu budaka ekanafâ, enayôrhe yône; ci ekafâ, lyo eburha mburho nyinjif. 25 Osîma obuzîne bwâge, anaburhêre; naye oshomba obuziîne bwâge hano igulu, anabulange omu kalamo k’ensiku n’amango. 26 Olonza okunshiga, anshimbe; n’aha ndi, ho n’omwambali wâni ayish’ibà. Omuntu onshizire, Larha ayish’imukuza. 27 Bunôla omurhima gwâni gwamafuduka. Kurhi naderhaga? Larha, oncize kuli aga mango. Càbà co carhumaga mpika muli aga mango. 28 Larha, kuza izîno lyâwe!» Izù lyanacirhenga emalunga, erhi: «Nalikuzize nanacîlikuza kandi». 29 Engabo y’abantu yahali, erhi eyumva, yaderha mpu mulazo; abandi, mpu: «Malahika washambâlaga bo naye». 30 Yezu ashuza, erhi: «Arhali nie nàrhumaga eryo izù lyayumvîka, ci mwe mwàrhumaga. 31 Ganola go mango igulu lyatwîrwa olubanjag; ganola go mango omuluzi wa lino igulu ajugucirwa embuga. 32 Nâni bano nyînamulwah, nânakululira abantu b’igulu bôshi emunda ndi». 33 Aderha ntyo mpu ayêrekane lufù luci ayish’ifà. 34 Olubaga lwamushuza, mpu: «Ci rhwàyumvîrhe omu Citabu c’ Amarhegekoi oku Kristu àbâho ensiku zôshi. Kurhi w’oyo ocidesirage, mpu: «Kukwânîne Mwene-omuntu ayînamulwe?» Yerigi ndi oyo Mwene-omuntu?» 35 Yezu abashuza, erhi: «Obulangale burhaciri ninyu kasanzi kanene. Kaz’imugende obu bwacibona, lyo omwizimya gulek’immugwanyanya. Ogenda omu mwizimya, arhamanya ah’aja. 36 Obu mucigwêrhe obulangale, yêmêri obulangale, lyo muhinduka bâna b’obulangale». Erhi Yezu ayûs’iderha ntyo, acîgendera, abarhêreka.
Yezu afundika enyigîrizo: okubula obuyêmêre kw’Abayahudi
37 Ali ajizire bisômerîne binji omu masù gâbo, barhanamuyêmêraga, 38 lyo aka kanwa k’omulêbi Izaya kayunjula, erhi: «Nyakasane, ndi wayemîre ebinwa bîrhu? N’okuboko kwa Nyakasane, ndi kwamanyîsîbwe»? 39 Câbà barhankanayêmîre, bulya Izaya ashubir’iderha, erhi: 40 «Amasù gâbo agahunyize n’emirhima yâbo ayiziba, mpu lyo amasù gâbo galek’ibona n’emirhima yâbo erek’iyumva, lyo barhahinduka binjà, lyo ntanabafumyaj». 41 Izaya aderha ntyo erhi abona irenge lya Yezu, ye anaderhaga erhi alêba ntyo. 42 Ci kwône banji, ciru n’omu bagula, bamuyêmêra; ci barhakâg’iciyêrekana erhi kuyôboha Abafarizeyi kurhuma, mpu balek’ikagwa omu sinagogi. 43 Ntyo basîma irenge lirhenga emwa abantu ahâli h’irenge lirhenga emwa Nnâmahanga. 44 Yezu anaciyakûza n’izù linene, erhi: «Onyêmêra, arhali nie ayêmêra, ci olya wantumaga, 45 n’ombwîne erhi owantumaga ye abwîne. 46 Nie bulangale najire en’igulu, mpu lyo ngasi onyemîre alek’ibêra omu mwizimya. 47 Oyumva ebinwa byâni arhanabishimbe, arhali nie nâmutwîre olubanja, bulya ntayishig’itwa manja, ci nti ncize igulu. 48 Ongayaguza n’okurhayumva ebinwa byâni agwêrhe owamutwîra olubanja: ebinwa nadesire byo byâmutwîre olubanja olusiku luzinda. 49 Bulya arhali byâni nàdesire, ci Larha wantumaga ye wantegesire eby’okuderha n’eby’okuyigîriza. 50 Nanyishi oku irhegeko lyâge liri kalamo k’ensiku n’amango. Ebinwa nderha, oku Larha abimbwîzire kwo mbiderha».
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 12
1 Ὁ οὖν Ἰησοῦς πρὸ ἓξ ἡμερῶν τοῦ πάσχα ἦλθεν εἰς Βηθανίαν, ὅπου ἦν Λάζαρος, ὃν ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν Ἰησοῦς. 2 ἐποίησαν οὖν αὐτῷ δεῖπνον ἐκεῖ, καὶ ἡ Μάρθα διηκόνει, ὁ δὲ Λάζαρος εἷς ἦν ἐκ τῶν ἀνακειμένων σὺν αὐτῷ. 3 Ἡ οὖν Μαριὰμ λαβοῦσα λίτραν μύρου νάρδου πιστικῆς πολυτίμου ἤλειψεν τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ καὶ ἐξέμαξεν ταῖς θριξὶν αὐτῆς τοὺς πόδας αὐτοῦ• ἡ δὲ οἰκία ἐπληρώθη ἐκ τῆς ὀσμῆς τοῦ μύρου. 4 Λέγει δὲ Ἰούδας ὁ Ἰσκαριώτης εἷς [ἐκ] τῶν μαθητῶν αὐτοῦ, ὁ μέλλων αὐτὸν παραδιδόναι• 5 διὰ τί τοῦτο τὸ μύρον οὐκ ἐπράθη τριακοσίων δηναρίων καὶ ἐδόθη πτωχοῖς; 6 εἶπεν δὲ τοῦτο οὐχ ὅτι περὶ τῶν πτωχῶν ἔμελεν αὐτῷ, ἀλλ’ ὅτι κλέπτης ἦν καὶ τὸ γλωσσόκομον ἔχων τὰ βαλλόμενα ἐβάσταζεν. 7 εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς• ἄφες αὐτήν, ἵνα εἰς τὴν ἡμέραν τοῦ ἐνταφιασμοῦ μου τηρήσῃ αὐτό• 8 τοὺς πτωχοὺς γὰρ πάντοτε ἔχετε μεθ’ ἑαυτῶν, ἐμὲ δὲ οὐ πάντοτε ἔχετε. 9 Ἔγνω οὖν [ὁ] ὄχλος πολὺς ἐκ τῶν Ἰουδαίων ὅτι ἐκεῖ ἐστιν καὶ ἦλθον οὐ διὰ τὸν Ἰησοῦν μόνον, ἀλλ’ ἵνα καὶ τὸν Λάζαρον ἴδωσιν ὃν ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν. 10 ἐβουλεύσαντο δὲ οἱ ἀρχιερεῖς ἵνα καὶ τὸν Λάζαρον ἀποκτείνωσιν, 11 ὅτι πολλοὶ δι’ αὐτὸν ὑπῆγον τῶν Ἰουδαίων καὶ ἐπίστευον εἰς τὸν Ἰησοῦν. 12 Τῇ ἐπαύριον ὁ ὄχλος πολὺς ὁ ἐλθὼν εἰς τὴν ἑορτήν, ἀκούσαντες ὅτι ἔρχεται ὁ Ἰησοῦς εἰς Ἱεροσόλυμα 13 ἔλαβον τὰ βαΐα τῶν φοινίκων καὶ ἐξῆλθον εἰς ὑπάντησιν αὐτῷ καὶ ἐκραύγαζον• ὡσαννά• εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου, [καὶ] ὁ βασιλεὺς τοῦ Ἰσραήλ. 14 εὑρὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς ὀνάριον ἐκάθισεν ἐπ’ αὐτό, καθώς ἐστιν γεγραμμένον• 15 μὴ φοβοῦ, θυγάτηρ Σιών• ἰδοὺ ὁ βασιλεύς σου ἔρχεται, καθήμενος ἐπὶ πῶλον ὄνου. 16 ταῦτα οὐκ ἔγνωσαν αὐτοῦ οἱ μαθηταὶ τὸ πρῶτον, ἀλλ’ ὅτε ἐδοξάσθη Ἰησοῦς τότε ἐμνήσθησαν ὅτι ταῦτα ἦν ἐπ’ αὐτῷ γεγραμμένα καὶ ταῦτα ἐποίησαν αὐτῷ. 17 Ἐμαρτύρει οὖν ὁ ὄχλος ὁ ὢν μετ’ αὐτοῦ ὅτε τὸν Λάζαρον ἐφώνησεν ἐκ τοῦ μνημείου καὶ ἤγειρεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν. 18 διὰ τοῦτο [καὶ] ὑπήντησεν αὐτῷ ὁ ὄχλος, ὅτι ἤκουσαν τοῦτο αὐτὸν πεποιηκέναι τὸ σημεῖον. 19 οἱ οὖν Φαρισαῖοι εἶπαν πρὸς ἑαυτούς• θεωρεῖτε ὅτι οὐκ ὠφελεῖτε οὐδέν• ἴδε ὁ κόσμος ὀπίσω αὐτοῦ ἀπῆλθεν. 20 Ἦσαν δὲ Ἕλληνές τινες ἐκ τῶν ἀναβαινόντων ἵνα προσκυνήσωσιν ἐν τῇ ἑορτῇ• 21 οὗτοι οὖν προσῆλθον Φιλίππῳ τῷ ἀπὸ Βηθσαϊδὰ τῆς Γαλιλαίας καὶ ἠρώτων αὐτὸν λέγοντες• κύριε, θέλομεν τὸν Ἰησοῦν ἰδεῖν. 22 ἔρχεται ὁ Φίλιππος καὶ λέγει τῷ Ἀνδρέᾳ, ἔρχεται Ἀνδρέας καὶ Φίλιππος καὶ λέγουσιν τῷ Ἰησοῦ. 23 Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἀποκρίνεται αὐτοῖς λέγων• ἐλήλυθεν ἡ ὥρα ἵνα δοξασθῇ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου. 24 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν μὴ ὁ κόκκος τοῦ σίτου πεσὼν εἰς τὴν γῆν ἀποθάνῃ, αὐτὸς μόνος μένει• ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ, πολὺν καρπὸν φέρει. 25 ὁ φιλῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἀπολλύει αὐτήν, καὶ ὁ μισῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἐν τῷ κόσμῳ τούτῳ εἰς ζωὴν αἰώνιον φυλάξει αὐτήν. 26 ἐὰν ἐμοί τις διακονῇ, ἐμοὶ ἀκολουθείτω, καὶ ὅπου εἰμὶ ἐγὼ ἐκεῖ καὶ ὁ διάκονος ὁ ἐμὸς ἔσται• ἐάν τις ἐμοὶ διακονῇ τιμήσει αὐτὸν ὁ πατήρ. 27 Νῦν ἡ ψυχή μου τετάρακται, καὶ τί εἴπω; πάτερ, σῶσόν με ἐκ τῆς ὥρας ταύτης; ἀλλὰ διὰ τοῦτο ἦλθον εἰς τὴν ὥραν ταύτην. 28 πάτερ, δόξασόν σου τὸ ὄνομα. ἦλθεν οὖν φωνὴ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ• καὶ ἐδόξασα καὶ πάλιν δοξάσω. 29 ὁ οὖν ὄχλος ὁ ἑστὼς καὶ ἀκούσας ἔλεγεν βροντὴν γεγονέναι, ἄλλοι ἔλεγον• ἄγγελος αὐτῷ λελάληκεν. 30 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν• οὐ δι’ ἐμὲ ἡ φωνὴ αὕτη γέγονεν ἀλλὰ δι’ ὑμᾶς. 31 νῦν κρίσις ἐστὶν τοῦ κόσμου τούτου, νῦν ὁ ἄρχων τοῦ κόσμου τούτου ἐκβληθήσεται ἔξω• 32 κἀγὼ ἐὰν ὑψωθῶ ἐκ τῆς γῆς, πάντας ἑλκύσω πρὸς ἐμαυτόν. 33 τοῦτο δὲ ἔλεγεν σημαίνων ποίῳ θανάτῳ ἤμελλεν ἀποθνῄσκειν. 34 Ἀπεκρίθη οὖν αὐτῷ ὁ ὄχλος• ἡμεῖς ἠκούσαμεν ἐκ τοῦ νόμου ὅτι ὁ χριστὸς μένει εἰς τὸν αἰῶνα, καὶ πῶς λέγεις σὺ ὅτι δεῖ ὑψωθῆναι τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου; τίς ἐστιν οὗτος ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου; 35 εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἔτι μικρὸν χρόνον τὸ φῶς ἐν ὑμῖν ἐστιν. περιπατεῖτε ὡς τὸ φῶς ἔχετε, ἵνα μὴ σκοτία ὑμᾶς καταλάβῃ• καὶ ὁ περιπατῶν ἐν τῇ σκοτίᾳ οὐκ οἶδεν ποῦ ὑπάγει. 36 ὡς τὸ φῶς ἔχετε, πιστεύετε εἰς τὸ φῶς, ἵνα υἱοὶ φωτὸς γένησθε. ταῦτα ἐλάλησεν Ἰησοῦς, καὶ ἀπελθὼν ἐκρύβη ἀπ’ αὐτῶν. 37 Τοσαῦτα δὲ αὐτοῦ σημεῖα πεποιηκότος ἔμπροσθεν αὐτῶν οὐκ ἐπίστευον εἰς αὐτόν, 38 ἵνα ὁ λόγος Ἠσαΐου τοῦ προφήτου πληρωθῇ ὃν εἶπεν• κύριε, τίς ἐπίστευσεν τῇ ἀκοῇ ἡμῶν; καὶ ὁ βραχίων κυρίου τίνι ἀπεκαλύφθη; 39 διὰ τοῦτο οὐκ ἠδύναντο πιστεύειν, ὅτι πάλιν εἶπεν Ἠσαΐας• 40 τετύφλωκεν αὐτῶν τοὺς ὀφθαλμοὺς καὶ ἐπώρωσεν αὐτῶν τὴν καρδίαν, ἵνα μὴ ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ νοήσωσιν τῇ καρδίᾳ καὶ στραφῶσιν, καὶ ἰάσομαι αὐτούς. 41 ταῦτα εἶπεν Ἠσαΐας ὅτι εἶδεν τὴν δόξαν αὐτοῦ, καὶ ἐλάλησεν περὶ αὐτοῦ. 42 ὅμως μέντοι καὶ ἐκ τῶν ἀρχόντων πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν, ἀλλὰ διὰ τοὺς Φαρισαίους οὐχ ὡμολόγουν ἵνα μὴ ἀποσυνάγωγοι γένωνται• 43 ἠγάπησαν γὰρ τὴν δόξαν τῶν ἀνθρώπων μᾶλλον ἤπερ τὴν δόξαν τοῦ θεοῦ. 44 Ἰησοῦς δὲ ἔκραξεν καὶ εἶπεν• ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ οὐ πιστεύει εἰς ἐμὲ ἀλλ’ εἰς τὸν πέμψαντά με, 45 καὶ ὁ θεωρῶν ἐμὲ θεωρεῖ τὸν πέμψαντά με. 46 ἐγὼ φῶς εἰς τὸν κόσμον ἐλήλυθα, ἵνα πᾶς ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ ἐν τῇ σκοτίᾳ μὴ μείνῃ. 47 καὶ ἐάν τίς μου ἀκούσῃ τῶν ῥημάτων καὶ μὴ φυλάξῃ, ἐγὼ οὐ κρίνω αὐτόν• οὐ γὰρ ἦλθον ἵνα κρίνω τὸν κόσμον, ἀλλ’ ἵνα σώσω τὸν κόσμον. 48 ὁ ἀθετῶν ἐμὲ καὶ μὴ λαμβάνων τὰ ῥήματά μου ἔχει τὸν κρίνοντα αὐτόν• ὁ λόγος ὃν ἐλάλησα ἐκεῖνος κρινεῖ αὐτὸν ἐν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 49 ὅτι ἐγὼ ἐξ ἐμαυτοῦ οὐκ ἐλάλησα, ἀλλ’ ὁ πέμψας με πατὴρ αὐτός μοι ἐντολὴν δέδωκεν τί εἴπω καὶ τί λαλήσω. 50 καὶ οἶδα ὅτι ἡ ἐντολὴ αὐτοῦ ζωὴ αἰώνιός ἐστιν. ἃ οὖν ἐγὼ λαλῶ, καθὼς εἴρηκέν μοι ὁ πατήρ, οὕτως λαλῶ.
13
II. Amango ga Yezu na Basâka w’Omwâna-buzi wa Nnâmahanga
Yezu ashuk’Entumwa amagulu
1 Embere z’olusiku lukulu lwa Basâka, Yezu erhi amanyire oku amango gâge gahisire g’okurhenga en’igulu n’okushubira emw’Îshe; n’erhi aba amazigira abâge bàl’igulu, abazigira lwôshi. 2 Erhi babà bakola badwîrhe balya, erhi na shetani ahîrage Yuda w’e Keriyoti mwene Simoni, omu murhima, ihano ly’okumuhâna, 3 erhi amanyire oku Îshe ahizire obuhashe bwôshi omu maboko gâge n’oku emwa Nnâmahanga arhengaga n’emwa Nnâmahanga ashubira, 4 ayimuka oku cîbo, ahogola ecishûli câge, arhôla ecitambara, acikobeka. 5 Okuhandi anacidubulira amîshi omu ibakuli, arhondêr’ashuka amagulu g’abaganda bâgek n’okugahôrhola na cirya citambara ali akobesire. 6 Anacihika hali Simoni Petro. Petro amubwîra, erhi: «Nyakasane, ka we wanshuka amagulu?» 7 Yezu ashuza, erhi: «Oku nâjira, orhakumanyiri buno; wâcikuyumva». 8 Petro, erhi: «Nanga, ntà mango wankanshuka amagulu!» Yezu amushuza, erhi: «Nkaba ntakushusiri, orhakacishangîra nâni». 9 Naye Simoni Petro, erhi: «Nyakasane, akaba ntyo, arhali magulu gône, ci n’enfune n’irhwe!» 10 Yezu amubwîra, erhi: «Owamayus’icikalaba, ntà kundi ankacicêsibwa; acîre lwôshi. Ninyu mukola mucîre, ci arhali mweshi». 11 Bulya ali amangonyire ndi wâmuhâna; co carhumaga aderha, erhi: «Murhali mweshi mucîre». 12 Erhi ayûs’ibashuka amagulu n’erhi aba amashub’iyambala emyambalo yâge amaNashub’ibwârhala oku cîbo, ababwîra, erhi: «Ka muyumvîrhe okwo mmujirîre? 13 Kwomunderha mpu Muyigîriza na Nyakasane, n’okwomuderha kwo binali, bulya odi ye. 14 Obûla nie Nyakasane na Muyigîriza namammushuka amagulu, ninyu mukwânîne okukashukana amagulu. 15 Nammuhîre olwiganyo, nti ninyu mukajira oku mmujirîre. 16 Okuli, okuli, mmubwîre, omushizi arhalusha nnawâbo, n’omuganda arhalusha owamurhumaga. 17 Mukamanya ebyomukanabijira, mwâba bany’iragi. 18 Arhali mweshi ndesire; mmanyire abanacîshozire; ci kwônene kuhika akanwa kayandisirwe kabe, mpu: Oyu rhushangîre omugati rhwe naye, ayimusize omwigegere mpu agunshenyel. 19 Mbîre nammubwîrakwo buno kurhaciba, lyo hano kubà muyêmêra oku nie Nyamubâho. 20 Okuli, okuli, mmubwîzire, oyankirîre omuntu ntumire, erhi anyankirîre, n’onyankirîre, erhi owantumaga ye ayankirîre».
Yezu amanyîsa obulyâlya bwa Yuda (Mt 26, 21-25; Mrk 14, 18-21; Luk 22, 21-23)
21 Erhi Yezu ayûs’iderha ntyo, ecifufu camugwârha, ahamîriza, anaciderha, erhi: «Okuli, okuli, mmubwîre, muguma muli mwe ampâna». 22 Abaganda bâge bakalolanakwo, bulya barhàli bamanyire ndi akâg’iderha. 23 Muguma w’omu baganda bâge, olya Yezu azigiraga, àli oku cîbo ashegemize irhwe oku cifuba ca Yezu. 24 Simoni Petro anacimukema, erhi: «Dôsa ndi oyo adwîrhe aderha». 25 Naye ayunamiza irhwe oku cifuba ca Yezu, amubwîra, erhi: «Ndi oyo, Nyakasane?» 26 Yezu ashuza, erhi: «Oyu nankaha ecihimbi c’omugati nârhobeza erhi ye. Anacirhobeza ecihimbi c’omugati, aciyanka, acihêreza Yuda mwene Simoni w’e Keriyoti. 27 Erhi ayûs’imira eco cihimbi c’omugati, Shetani amujàmwo. Okuhandi Yezu anacimubwîra, erhi: «Okuwalonza okujira, okujirage duba». 28 Ci muli abàli oku cîbo ntâye wayumvîrhe ecarhumaga amubwîra ako kanwa. 29 Bulya Yuda ye wakâg’ibîka oluhago, banji bacîkêbwa mpu Yezu alonzagya okumubwîra, erhi: «Gula ebirhukwânîne oku lusiku lukulu», nîsi erhi amurhegekaga mpu ahè abakenyi akantu. 30 Oku anayus’imira cirya cihimbi c’omugati, kwo na kuhuluka. Bwàli budufu. 31 Erhi aba amahuluka, Yezu anaciderha, erhi: «Bunôla Mwene-omuntu amakuzibwa, na Nnâmahanga akuzîbwe muli ye. 32 Akaba Nnâmahanga akuzîbwe muli ye, naye Nnâmahanga amuhà obukuze, arhanaciyimang’imukuza.
Yezu asêzera abaganda bâge
33 «Rhwana rhwâni, nciri ninyu hisanzi hisungunu. Mwayish’innonza… na kulya nabwîraga Abayahudi, nti: «Aha najà murhankahahika», ninyu mmubwîzireko buno. 34 Mmuhîre irhegeko lihyâhya: muzigirane; nk’oku nammuzigîre, kwo ninyu mukâg’izigirana. 35 Ecimanyîso abantu bôshi babonerekwo oku muli baganda bâni, bwo buzigire mwâzigirane». 36 Simoni Petro amubwîra, erhi: «Yâgirwa, ngahi aho wâja?» Yezu amushuza, erhi: «Aha nâja, orhankashub’inkulikiraho buno; wâcinshimbe buzinda». 37 Petro amudôsa, erhi: «Yâgirwa, cirhumire ntakakushimba buno? Nahâna obuzîne bwâni we rhumire!» 38 Yezu amushuza, erhi: «Wahâna obuzîne bwâwe nie ntumire? Okuli, okuli, nkubwîre, oluhazi lurhabike orhaj’indahira kasharhum».

ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 13
1 Πρὸ δὲ τῆς ἑορτῆς τοῦ πάσχα εἰδὼς ὁ Ἰησοῦς ὅτι ἦλθεν αὐτοῦ ἡ ὥρα ἵνα μεταβῇ ἐκ τοῦ κόσμου τούτου πρὸς τὸν πατέρα, ἀγαπήσας τοὺς ἰδίους τοὺς ἐν τῷ κόσμῳ εἰς τέλος ἠγάπησεν αὐτούς. 2 Καὶ δείπνου γινομένου, τοῦ διαβόλου ἤδη βεβληκότος εἰς τὴν καρδίαν ἵνα παραδοῖ αὐτὸν Ἰούδας Σίμωνος Ἰσκαριώτου, 3 εἰδὼς ὅτι πάντα ἔδωκεν αὐτῷ ὁ πατὴρ εἰς τὰς χεῖρας καὶ ὅτι ἀπὸ θεοῦ ἐξῆλθεν καὶ πρὸς τὸν θεὸν ὑπάγει, 4 ἐγείρεται ἐκ τοῦ δείπνου καὶ τίθησιν τὰ ἱμάτια καὶ λαβὼν λέντιον διέζωσεν ἑαυτόν• 5 εἶτα βάλλει ὕδωρ εἰς τὸν νιπτῆρα καὶ ἤρξατο νίπτειν τοὺς πόδας τῶν μαθητῶν καὶ ἐκμάσσειν τῷ λεντίῳ ᾧ ἦν διεζωσμένος. 6 Ἔρχεται οὖν πρὸς Σίμωνα Πέτρον• λέγει αὐτῷ• κύριε, σύ μου νίπτεις τοὺς πόδας; 7 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ• ὃ ἐγὼ ποιῶ σὺ οὐκ οἶδας ἄρτι, γνώσῃ δὲ μετὰ ταῦτα. 8 λέγει αὐτῷ Πέτρος• οὐ μὴ νίψῃς μου τοὺς πόδας εἰς τὸν αἰῶνα. ἀπεκρίθη Ἰησοῦς αὐτῷ• ἐὰν μὴ νίψω σε, οὐκ ἔχεις μέρος μετ’ ἐμοῦ. 9 λέγει αὐτῷ Σίμων Πέτρος• κύριε, μὴ τοὺς πόδας μου μόνον ἀλλὰ καὶ τὰς χεῖρας καὶ τὴν κεφαλήν. 10 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ὁ λελουμένος οὐκ ἔχει χρείαν εἰ μὴ τοὺς πόδας νίψασθαι, ἀλλ’ ἔστιν καθαρὸς ὅλος• καὶ ὑμεῖς καθαροί ἐστε, ἀλλ’ οὐχὶ πάντες. 11 ᾔδει γὰρ τὸν παραδιδόντα αὐτόν• διὰ τοῦτο εἶπεν ὅτι οὐχὶ πάντες καθαροί ἐστε. 12 Ὅτε οὖν ἔνιψεν τοὺς πόδας αὐτῶν [καὶ] ἔλαβεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἀνέπεσεν πάλιν εἶπεν αὐτοῖς• γινώσκετε τί πεποίηκα ὑμῖν; 13 ὑμεῖς φωνεῖτέ με• ὁ διδάσκαλος, καί• ὁ κύριος, καὶ καλῶς λέγετε• εἰμὶ γάρ. 14 εἰ οὖν ἐγὼ ἔνιψα ὑμῶν τοὺς πόδας ὁ κύριος καὶ ὁ διδάσκαλος, καὶ ὑμεῖς ὀφείλετε ἀλλήλων νίπτειν τοὺς πόδας• 15 ὑπόδειγμα γὰρ ἔδωκα ὑμῖν ἵνα καθὼς ἐγὼ ἐποίησα ὑμῖν καὶ ὑμεῖς ποιῆτε. 16 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐκ ἔστιν δοῦλος μείζων τοῦ κυρίου αὐτοῦ οὐδὲ ἀπόστολος μείζων τοῦ πέμψαντος αὐτόν. 17 εἰ ταῦτα οἴδατε, μακάριοί ἐστε ἐὰν ποιῆτε αὐτά. 18 Οὐ περὶ πάντων ὑμῶν λέγω• ἐγὼ οἶδα τίνας ἐξελεξάμην• ἀλλ’ ἵνα ἡ γραφὴ πληρωθῇ• ὁ τρώγων μου τὸν ἄρτον ἐπῆρεν ἐπ’ ἐμὲ τὴν πτέρναν αὐτοῦ. 19 ἀπ’ ἄρτι λέγω ὑμῖν πρὸ τοῦ γενέσθαι, ἵνα πιστεύσητε ὅταν γένηται ὅτι ἐγώ εἰμι. 20 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ λαμβάνων ἄν τινα πέμψω ἐμὲ λαμβάνει, ὁ δὲ ἐμὲ λαμβάνων λαμβάνει τὸν πέμψαντά με. 21 Ταῦτα εἰπὼν [ὁ] Ἰησοῦς ἐταράχθη τῷ πνεύματι καὶ ἐμαρτύρησεν καὶ εἶπεν• ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι εἷς ἐξ ὑμῶν παραδώσει με. 22 ἔβλεπον εἰς ἀλλήλους οἱ μαθηταὶ ἀπορούμενοι περὶ τίνος λέγει. 23 ἦν ἀνακείμενος εἷς ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ἐν τῷ κόλπῳ τοῦ Ἰησοῦ, ὃν ἠγάπα ὁ Ἰησοῦς. 24 νεύει οὖν τούτῳ Σίμων Πέτρος πυθέσθαι τίς ἂν εἴη περὶ οὗ λέγει. 25 ἀναπεσὼν οὖν ἐκεῖνος οὕτως ἐπὶ τὸ στῆθος τοῦ Ἰησοῦ λέγει αὐτῷ• κύριε, τίς ἐστιν; 26 ἀποκρίνεται [ὁ] Ἰησοῦς• ἐκεῖνός ἐστιν ᾧ ἐγὼ βάψω τὸ ψωμίον καὶ δώσω αὐτῷ. βάψας οὖν τὸ ψωμίον [λαμβάνει καὶ] δίδωσιν Ἰούδᾳ Σίμωνος Ἰσκαριώτου. 27 καὶ μετὰ τὸ ψωμίον τότε εἰσῆλθεν εἰς ἐκεῖνον ὁ σατανᾶς. λέγει οὖν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ὃ ποιεῖς ποίησον τάχιον. 28 τοῦτο [δὲ] οὐδεὶς ἔγνω τῶν ἀνακειμένων πρὸς τί εἶπεν αὐτῷ• 29 τινὲς γὰρ ἐδόκουν, ἐπεὶ τὸ γλωσσόκομον εἶχεν Ἰούδας, ὅτι λέγει αὐτῷ [ὁ] Ἰησοῦς• ἀγόρασον ὧν χρείαν ἔχομεν εἰς τὴν ἑορτήν, ἢ τοῖς πτωχοῖς ἵνα τι δῷ. 30 λαβὼν οὖν τὸ ψωμίον ἐκεῖνος ἐξῆλθεν εὐθύς. ἦν δὲ νύξ. 31 Ὅτε οὖν ἐξῆλθεν, λέγει Ἰησοῦς• νῦν ἐδοξάσθη ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου καὶ ὁ θεὸς ἐδοξάσθη ἐν αὐτῷ• 32 [εἰ ὁ θεὸς ἐδοξάσθη ἐν αὐτῷ], καὶ ὁ θεὸς δοξάσει αὐτὸν ἐν αὐτῷ, καὶ εὐθὺς δοξάσει αὐτόν. 33 τεκνία, ἔτι μικρὸν μεθ’ ὑμῶν εἰμι• ζητήσετέ με, καὶ καθὼς εἶπον τοῖς Ἰουδαίοις ὅτι ὅπου ἐγὼ ὑπάγω ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν, καὶ ὑμῖν λέγω ἄρτι. 34 Ἐντολὴν καινὴν δίδωμι ὑμῖν, ἵνα ἀγαπᾶτε ἀλλήλους, καθὼς ἠγάπησα ὑμᾶς ἵνα καὶ ὑμεῖς ἀγαπᾶτε ἀλλήλους. 35 ἐν τούτῳ γνώσονται πάντες ὅτι ἐμοὶ μαθηταί ἐστε, ἐὰν ἀγάπην ἔχητε ἐν ἀλλήλοις. 36 Λέγει αὐτῷ Σίμων Πέτρος• κύριε, ποῦ ὑπάγεις; ἀπεκρίθη [αὐτῷ] Ἰησοῦς• ὅπου ὑπάγω οὐ δύνασαί μοι νῦν ἀκολουθῆσαι, ἀκολουθήσεις δὲ ὕστερον. 37 λέγει αὐτῷ ὁ Πέτρος• κύριε, διὰ τί οὐ δύναμαί σοι ἀκολουθῆσαι ἄρτι; τὴν ψυχήν μου ὑπὲρ σοῦ θήσω. 38 ἀποκρίνεται Ἰησοῦς• τὴν ψυχήν σου ὑπὲρ ἐμοῦ θήσεις; ἀμὴν ἀμὴν λέγω σοι, οὐ μὴ ἀλέκτωρ φωνήσῃ ἕως οὗ ἀρνήσῃ με τρίς.
14
1 «Omurhima gwinyu gurhakangukaga! Muyemîre Nnâmahanga, munyêmêre nâni. 2 Omu mwa Larha mubà ntebe nyinji. Acibaga arhàli ntyo, nali nammubwîra; nâj’immurheganyiza entebe. 3 Na hano mba najir’immurheganyiza entebe, naciyish’immuyanka, mmuhêke aha ndi, lyo ninyu mubêra aha ndi. 4 N’enjira y’emunda nâja muyimanyire». 5 Toma amubwîra, erhi: «Yâgirwa, rhurhamanyiri ngahi wâja. Kurhi rhwankacimanyaga enjira?» 6 Yezu amushuza, erhi: Nie Njira, nie n’Okuli, nie na Buzîne. Ntâye wankaja emwa Larha arhanangeziriho. 7 Mukammanya, mwanamanya na Larha. Kurhenga bunomukòla mumumanyire mwanamubwîne». 8 Filipo amubwîra, erhi: «Yâgirwa, orhuyêreke Sho, rhurhimûkwe». 9 Yezu amushuza, erhi: «Filipo, aga mango gôshi ndi ninyu orhanasag’immanya? Ombwîne erhi abwîne na Larha. Kurhi wankaciderhaga, erhi: «Rhuyêreke Sho?» 10 K’orhayemîri oku ndi muli Larha, n’oku Larha andimwo? Ebinwa ndwîrhe nammubwîra, ntabiderha oku buhashe bwâni: ci Larha ombâmwo ye dwîrhe akola ebyo byôshi. 11 Nyêmêri! Ndi muli Larha na Larha andimwo. Akaba murhayemîri, muyêmêre ebijiro byâni birhumire.
12 Okuli, okuli, mmubwîre, onyemîre, naye ayajire ebijiro ndwîrhe najira. Anayajire ciru ebilushire, bulya najà emwa Larha. 13 Na ngasi kantu mwâhûne Larha oku izîno lyâni, nâmmujirireko, lyo Larha akuzibwa n’Omugala. 14 Eci mwâhûne oku izîno lyâni, nâmmujirireco. 15 Akaba munzigira, mushimbe amarhegeko gâni.
16 Nâni nayish’ishenga Larha ammuhe owundi murhûlirizi wabêra ninyu ensiku zôshi. 17 Ye Mûka gw’okuli, n’igulu lirhankahash’imuyankirira, bulya lirhamubona lirhanamuyishi. Mwêhe mumuyishi, bulya ali haguma ninyu anammulimwo. 18 Ntâmmuleke bufuzi.
Nâcigaluka emunda muli. 19 Kandi kasanzi kasungunu igulu lirhacimbone. Ci mwêhe mwâmbona, bulya nzîne ninyu mwâba n’obuzîne. 20 Olwo lusikun mwâmanye oku ndi muli Larha, n’oku ninyu muli muli nie, n’oku nâni ndi muli mwe.
21 Omanyire amarhegeko gâni akanagashimba, oyo ye onzigira, na ngasi onzigira, ayish’izigirwa na Larha, nâni namuzigira nanciyêrekeye». 22 Yuda arhali olya w’e Keriyoti, amudôsa, erhi: «Yâgirwa, kurhi wankacîyêrekana kuli rhwe okaleka kucîyêreka igulu?» 23 Yezu amushuza, erhi: «Omuntu onzigîre, anabikirire akanwa kâni, naye Larha anamuzigira, rhwanaja omu mwâge, rhunagwîkemwo entebe yîrhu. 24 Orhanzigira arhabîkirira ebinwa byâni. N’ebyo binwa mwayumvîrhe birhali byâni, ci biri bya Larha wantumaga.
25 Mmubwîzire ebyo byôshi nciri ekarhî kinyu. 26 Ci Omurhûlirizi, Mûka Mutagatîfu, Larha ârhuma oku izîno lyâni, ye wayish’immuyigîriza byôshi anammukengeze ebinammubwîzire byôshi. 27 Mmusigîre omurhûla, mmuhîre omurhûla gwâni. Ci ntammuhîrigwo kulyala igulu liguhâna. Muhire omurhima omu nda, murhanayôbohaga.
28 Mwayumvîrhe oku nammubwîrize, nti: Nkola, ci nâgaluka emunda muli. Mucibâga munzigira, rhinga mudwîrhe mwacîshinga, kulya kubà nâja emwa Larha, bulya Larha ye mukulu kundusha. 29 Ntyo nammubwîzire ebyo embere bibè, nti irhondo byamaba lyo muyêmêra.
30 Ntacimmubwîra binji, bulya Omurhwâli w’er’iguluo ayiruka. Cinta buhashe agwêrhe kuli nie. 31 Ci kukwânîne igulu limanye oku nzigira Larha n’oku ebi Larha antegesire byo njira. Yimuki! rhurhenge hano!
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 14
1 Μὴ ταρασσέσθω ὑμῶν ἡ καρδία• πιστεύετε εἰς τὸν θεὸν καὶ εἰς ἐμὲ πιστεύετε. 2 ἐν τῇ οἰκίᾳ τοῦ πατρός μου μοναὶ πολλαί εἰσιν• εἰ δὲ μή, εἶπον ἂν ὑμῖν ὅτι πορεύομαι ἑτοιμάσαι τόπον ὑμῖν; 3 καὶ ἐὰν πορευθῶ καὶ ἑτοιμάσω τόπον ὑμῖν, πάλιν ἔρχομαι καὶ παραλήμψομαι ὑμᾶς πρὸς ἐμαυτόν, ἵνα ὅπου εἰμὶ ἐγὼ καὶ ὑμεῖς ἦτε. 4 καὶ ὅπου [ἐγὼ] ὑπάγω οἴδατε τὴν ὁδόν. 5 Λέγει αὐτῷ Θωμᾶς• κύριε, οὐκ οἴδαμεν ποῦ ὑπάγεις• πῶς δυνάμεθα τὴν ὁδὸν εἰδέναι; 6 λέγει αὐτῷ [ὁ] Ἰησοῦς• ἐγώ εἰμι ἡ ὁδὸς καὶ ἡ ἀλήθεια καὶ ἡ ζωή• οὐδεὶς ἔρχεται πρὸς τὸν πατέρα εἰ μὴ δι’ ἐμοῦ. 7 εἰ ἐγνώκατέ με, καὶ τὸν πατέρα μου γνώσεσθε. καὶ ἀπ’ ἄρτι γινώσκετε αὐτὸν καὶ ἑωράκατε αὐτόν. 8 Λέγει αὐτῷ Φίλιππος• κύριε, δεῖξον ἡμῖν τὸν πατέρα, καὶ ἀρκεῖ ἡμῖν. 9 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• τοσούτῳ χρόνῳ μεθ’ ὑμῶν εἰμι καὶ οὐκ ἔγνωκάς με, Φίλιππε; ὁ ἑωρακὼς ἐμὲ ἑώρακεν τὸν πατέρα• πῶς σὺ λέγεις• δεῖξον ἡμῖν τὸν πατέρα; 10 οὐ πιστεύεις ὅτι ἐγὼ ἐν τῷ πατρὶ καὶ ὁ πατὴρ ἐν ἐμοί ἐστιν; τὰ ῥήματα ἃ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἀπ’ ἐμαυτοῦ οὐ λαλῶ, ὁ δὲ πατὴρ ἐν ἐμοὶ μένων ποιεῖ τὰ ἔργα αὐτοῦ. 11 πιστεύετέ μοι ὅτι ἐγὼ ἐν τῷ πατρὶ καὶ ὁ πατὴρ ἐν ἐμοί• εἰ δὲ μή, διὰ τὰ ἔργα αὐτὰ πιστεύετε. 12 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ τὰ ἔργα ἃ ἐγὼ ποιῶ κἀκεῖνος ποιήσει καὶ μείζονα τούτων ποιήσει, ὅτι ἐγὼ πρὸς τὸν πατέρα πορεύομαι• 13 καὶ ὅ τι ἂν αἰτήσητε ἐν τῷ ὀνόματί μου τοῦτο ποιήσω, ἵνα δοξασθῇ ὁ πατὴρ ἐν τῷ υἱῷ. 14 ἐάν τι αἰτήσητέ με ἐν τῷ ὀνόματί μου ἐγὼ ποιήσω. 15 Ἐὰν ἀγαπᾶτέ με, τὰς ἐντολὰς τὰς ἐμὰς τηρήσετε• 16 κἀγὼ ἐρωτήσω τὸν πατέρα καὶ ἄλλον παράκλητον δώσει ὑμῖν, ἵνα μεθ’ ὑμῶν εἰς τὸν αἰῶνα ᾖ, 17 τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας, ὃ ὁ κόσμος οὐ δύναται λαβεῖν, ὅτι οὐ θεωρεῖ αὐτὸ οὐδὲ γινώσκει• ὑμεῖς γινώσκετε αὐτό, ὅτι παρ’ ὑμῖν μένει καὶ ἐν ὑμῖν ἔσται. 18 Οὐκ ἀφήσω ὑμᾶς ὀρφανούς, ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς. 19 ἔτι μικρὸν καὶ ὁ κόσμος με οὐκέτι θεωρεῖ, ὑμεῖς δὲ θεωρεῖτέ με, ὅτι ἐγὼ ζῶ καὶ ὑμεῖς ζήσετε. 20 ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ γνώσεσθε ὑμεῖς ὅτι ἐγὼ ἐν τῷ πατρί μου καὶ ὑμεῖς ἐν ἐμοὶ κἀγὼ ἐν ὑμῖν. 21 ὁ ἔχων τὰς ἐντολάς μου καὶ τηρῶν αὐτὰς ἐκεῖνός ἐστιν ὁ ἀγαπῶν με• ὁ δὲ ἀγαπῶν με ἀγαπηθήσεται ὑπὸ τοῦ πατρός μου, κἀγὼ ἀγαπήσω αὐτὸν καὶ ἐμφανίσω αὐτῷ ἐμαυτόν. 22 Λέγει αὐτῷ Ἰούδας, οὐχ ὁ Ἰσκαριώτης• κύριε, [καὶ] τί γέγονεν ὅτι ἡμῖν μέλλεις ἐμφανίζειν σεαυτὸν καὶ οὐχὶ τῷ κόσμῳ; 23 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῷ• ἐάν τις ἀγαπᾷ με τὸν λόγον μου τηρήσει, καὶ ὁ πατήρ μου ἀγαπήσει αὐτὸν καὶ πρὸς αὐτὸν ἐλευσόμεθα καὶ μονὴν παρ’ αὐτῷ ποιησόμεθα. 24 ὁ μὴ ἀγαπῶν με τοὺς λόγους μου οὐ τηρεῖ• καὶ ὁ λόγος ὃν ἀκούετε οὐκ ἔστιν ἐμὸς ἀλλὰ τοῦ πέμψαντός με πατρός. 25 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν παρ’ ὑμῖν μένων• 26 ὁ δὲ παράκλητος, τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον, ὃ πέμψει ὁ πατὴρ ἐν τῷ ὀνόματί μου, ἐκεῖνος ὑμᾶς διδάξει πάντα καὶ ὑπομνήσει ὑμᾶς πάντα ἃ εἶπον ὑμῖν [ἐγώ]. 27 Εἰρήνην ἀφίημι ὑμῖν, εἰρήνην τὴν ἐμὴν δίδωμι ὑμῖν• οὐ καθὼς ὁ κόσμος δίδωσιν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν. μὴ ταρασσέσθω ὑμῶν ἡ καρδία μηδὲ δειλιάτω. 28 ἠκούσατε ὅτι ἐγὼ εἶπον ὑμῖν• ὑπάγω καὶ ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς. εἰ ἠγαπᾶτέ με ἐχάρητε ἂν ὅτι πορεύομαι πρὸς τὸν πατέρα, ὅτι ὁ πατὴρ μείζων μού ἐστιν. 29 καὶ νῦν εἴρηκα ὑμῖν πρὶν γενέσθαι, ἵνα ὅταν γένηται πιστεύσητε. 30 Οὐκέτι πολλὰ λαλήσω μεθ’ ὑμῶν, ἔρχεται γὰρ ὁ τοῦ κόσμου ἄρχων• καὶ ἐν ἐμοὶ οὐκ ἔχει οὐδέν, 31 ἀλλ’ ἵνα γνῷ ὁ κόσμος ὅτι ἀγαπῶ τὸν πατέρα, καὶ καθὼς ἐνετείλατό μοι ὁ πατήρ, οὕτως ποιῶ. ἐγείρεσθε, ἄγωμεν ἐντεῦθεν.
15
Yezu ye cigundu c’omuzâbîbu
1 «Nie cigundu c’omuzâbîbu c’okunali, na larha ye muhinzi. 2 Ngasi ishami lindikwo lirhayâna malehe analihagule, na ngasi ishami liyâna amalehe analishogolere mpu lyo liyâna kulusha. 3 Okuca, mîra mwàcâga, ecinwa nammubwîzire cirhumire. 4 Mumbêremwo, nâni nâmmubêramwo. Kulya ishami lirhankayâna lyône lirhanasêziri oku cigundu c’omuzâbîbu, kwo n’okwo ninyu akaba murhansêzirikwo. 5 Nie cigundu c’omuzâbîbu, ninyu mwe mashami. Obêra muli nie nâni muli ye, oyo ye yâna malehe manji; bulya buzira nie, ntâco mwankahash’ijira. 6 Orhambêzirimwo, anakabulirwa embuga nk’ishami, ayûme; n’amashami mûmu banagarhôle, bagajugunje omu cibêye, gasingônoke. 7 Mukambêramwo n’ebinwa byâni bikasêra omu mirhima yinyu, muhûne ngasi côshi mulonzize, mwâcibona. 8 Liri irenge lya Larha mukayâna malehe manji, na ntyo kwo mwâba baganda bâni. 9 Oku Larha anzigira, kwo nâni mmuzigira. Mubêre omu buzigire bwâni. 10 Mukashimba amarhegeko gâni, mwâbêra omu buzigire bwâni, nk’oku nâni nashimbire amarhegeko ga Larha, nambêra omu buzigire bwâge. 11 Mmubwîzire ebyo byôshi, nti lyo obushagaluke bwâni bummubâmwo, lyo n’obushagaluke bwinyu buba bwimâna. 12 Irhegeko lyâni ly’eri: muzigirane nk’oku nammuzigire. 13 Ntâye wankajira obuzigire bulushire okuhâna obuzîne abîra bâge barhumire. 14 Muli bîra bâni mukajira ebi mmurhegesire. 15 Ntakacimmuderha bambali bâni, bulya omushizi arhishi eci Nnawâbo ajira; mmudesire bîra, bulya ngasi byôshi Larha amanyîsize, nàmmuyigîrizebyo. 16 Arhali mwe mwacînyishogaga, ci nie nacîmmwishogaga, nàmmuyimanza nti mugende, muyâne amalehe, n’amalehe ginyu gabêreho, lyo Larha ammushobôza ngasi kantu mwâmusengere oku izîno lyâni. 17 Mmurhegesire nti muzigirane mwene na nnene.
Igulu lishomba Yezu n’abaganda bâge
18 «Igulu likammushomba, mukengêre oku nie lyarhangag’ishomba. 19 Mucibâga b’igulu, igulu lyankasîmire ecalyo; ci kulya kubà murhali b’igulu, bulya erhi ncîmmwîshoga nammuyegûla n’igulu, igulu likola limmushomba. 20 Kengêri akanwa nammubwîraga: Omushizi arhankalusha nnawâbo. Erhi bantindibuza, ninyu bâmmurhindibuze; akaba bayumvîrhîze akanwa kâni, n’akinyu bâkayumvîrhize. 21 Ci ebyo byôshi bammujirirebyo izîno lyâni lirhuma, bulya barhishi owantumaga. 22 Ncibulaga buyisha na ncibâga ntabayigîrizagya, rhinga ntà câha bagwêrhe; ci lero buno ntà bulyo bacigwêrhe oku câha câbo. 23 Onshomba erhi ashomba Larha. 24 Ntàcijiraga ekarhî kâbo ebijiro birhasag’ijirwa na wundi muntu, barhankabîre na câha; ci buno bàbwîne, bagal’irhushomba rhwe na Larha. 25 Ci okwo kwôshi mpu lyo encinwa ciyandisirwe omu Marhegeko gâbo ciyunjula: Banshombire buzira igwârhirop. 26 Mango Omurhûlirizi nâmmurhumira kurhenga emwa Larha ayisha, ye Mûka gw’okunali, ohubuka kuli Larha, ayish’impamîriza. 27 Ninyu mwayish’impamîriza, kulya kubà mubà nâni kurhenga omurhondêro.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 15
1 Ἐγώ εἰμι ἡ ἄμπελος ἡ ἀληθινὴ καὶ ὁ πατήρ μου ὁ γεωργός ἐστιν. 2 πᾶν κλῆμα ἐν ἐμοὶ μὴ φέρον καρπὸν αἴρει αὐτό, καὶ πᾶν τὸ καρπὸν φέρον καθαίρει αὐτὸ ἵνα καρπὸν πλείονα φέρῃ. 3 ἤδη ὑμεῖς καθαροί ἐστε διὰ τὸν λόγον ὃν λελάληκα ὑμῖν• 4 μείνατε ἐν ἐμοί, κἀγὼ ἐν ὑμῖν. καθὼς τὸ κλῆμα οὐ δύναται καρπὸν φέρειν ἀφ’ ἑαυτοῦ ἐὰν μὴ μένῃ ἐν τῇ ἀμπέλῳ, οὕτως οὐδὲ ὑμεῖς ἐὰν μὴ ἐν ἐμοὶ μένητε. 5 ἐγώ εἰμι ἡ ἄμπελος, ὑμεῖς τὰ κλήματα. ὁ μένων ἐν ἐμοὶ κἀγὼ ἐν αὐτῷ οὗτος φέρει καρπὸν πολύν, ὅτι χωρὶς ἐμοῦ οὐ δύνασθε ποιεῖν οὐδέν. 6 ἐὰν μή τις μένῃ ἐν ἐμοί, ἐβλήθη ἔξω ὡς τὸ κλῆμα καὶ ἐξηράνθη καὶ συνάγουσιν αὐτὰ καὶ εἰς τὸ πῦρ βάλλουσιν καὶ καίεται. 7 ἐὰν μείνητε ἐν ἐμοὶ καὶ τὰ ῥήματά μου ἐν ὑμῖν μείνῃ, ὃ ἐὰν θέλητε αἰτήσασθε, καὶ γενήσεται ὑμῖν. 8 ἐν τούτῳ ἐδοξάσθη ὁ πατήρ μου, ἵνα καρπὸν πολὺν φέρητε καὶ γένησθε ἐμοὶ μαθηταί. 9 Καθὼς ἠγάπησέν με ὁ πατήρ, κἀγὼ ὑμᾶς ἠγάπησα• μείνατε ἐν τῇ ἀγάπῃ τῇ ἐμῇ. 10 ἐὰν τὰς ἐντολάς μου τηρήσητε, μενεῖτε ἐν τῇ ἀγάπῃ μου, καθὼς ἐγὼ τὰς ἐντολὰς τοῦ πατρός μου τετήρηκα καὶ μένω αὐτοῦ ἐν τῇ ἀγάπῃ. 11 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα ἡ χαρὰ ἡ ἐμὴ ἐν ὑμῖν ᾖ καὶ ἡ χαρὰ ὑμῶν πληρωθῇ. 12 Αὕτη ἐστὶν ἡ ἐντολὴ ἡ ἐμή, ἵνα ἀγαπᾶτε ἀλλήλους καθὼς ἠγάπησα ὑμᾶς. 13 μείζονα ταύτης ἀγάπην οὐδεὶς ἔχει, ἵνα τις τὴν ψυχὴν αὐτοῦ θῇ ὑπὲρ τῶν φίλων αὐτοῦ. 14 ὑμεῖς φίλοι μού ἐστε ἐὰν ποιῆτε ἃ ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν. 15 οὐκέτι λέγω ὑμᾶς δούλους, ὅτι ὁ δοῦλος οὐκ οἶδεν τί ποιεῖ αὐτοῦ ὁ κύριος• ὑμᾶς δὲ εἴρηκα φίλους, ὅτι πάντα ἃ ἤκουσα παρὰ τοῦ πατρός μου ἐγνώρισα ὑμῖν. 16 οὐχ ὑμεῖς με ἐξελέξασθε, ἀλλ’ ἐγὼ ἐξελεξάμην ὑμᾶς καὶ ἔθηκα ὑμᾶς ἵνα ὑμεῖς ὑπάγητε καὶ καρπὸν φέρητε καὶ ὁ καρπὸς ὑμῶν μένῃ, ἵνα ὅ τι ἂν αἰτήσητε τὸν πατέρα ἐν τῷ ὀνόματί μου δῷ ὑμῖν. 17 Ταῦτα ἐντέλλομαι ὑμῖν, ἵνα ἀγαπᾶτε ἀλλήλους. 18 Εἰ ὁ κόσμος ὑμᾶς μισεῖ, γινώσκετε ὅτι ἐμὲ πρῶτον ὑμῶν μεμίσηκεν. 19 εἰ ἐκ τοῦ κόσμου ἦτε, ὁ κόσμος ἂν τὸ ἴδιον ἐφίλει• ὅτι δὲ ἐκ τοῦ κόσμου οὐκ ἐστέ, ἀλλ’ ἐγὼ ἐξελεξάμην ὑμᾶς ἐκ τοῦ κόσμου, διὰ τοῦτο μισεῖ ὑμᾶς ὁ κόσμος. 20 μνημονεύετε τοῦ λόγου οὗ ἐγὼ εἶπον ὑμῖν• οὐκ ἔστιν δοῦλος μείζων τοῦ κυρίου αὐτοῦ. εἰ ἐμὲ ἐδίωξαν, καὶ ὑμᾶς διώξουσιν• εἰ τὸν λόγον μου ἐτήρησαν, καὶ τὸν ὑμέτερον τηρήσουσιν. 21 ἀλλὰ ταῦτα πάντα ποιήσουσιν εἰς ὑμᾶς διὰ τὸ ὄνομά μου, ὅτι οὐκ οἴδασιν τὸν πέμψαντά με. 22 Εἰ μὴ ἦλθον καὶ ἐλάλησα αὐτοῖς, ἁμαρτίαν οὐκ εἴχοσαν• νῦν δὲ πρόφασιν οὐκ ἔχουσιν περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτῶν. 23 ὁ ἐμὲ μισῶν καὶ τὸν πατέρα μου μισεῖ. 24 εἰ τὰ ἔργα μὴ ἐποίησα ἐν αὐτοῖς ἃ οὐδεὶς ἄλλος ἐποίησεν, ἁμαρτίαν οὐκ εἴχοσαν• νῦν δὲ καὶ ἑωράκασιν καὶ μεμισήκασιν καὶ ἐμὲ καὶ τὸν πατέρα μου. 25 ἀλλ’ ἵνα πληρωθῇ ὁ λόγος ὁ ἐν τῷ νόμῳ αὐτῶν γεγραμμένος ὅτι ἐμίσησάν με δωρεάν. 26 Ὅταν ἔλθῃ ὁ παράκλητος ὃν ἐγὼ πέμψω ὑμῖν παρὰ τοῦ πατρός, τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας ὃ παρὰ τοῦ πατρὸς ἐκπορεύεται, ἐκεῖνος μαρτυρήσει περὶ ἐμοῦ• 27 καὶ ὑμεῖς δὲ μαρτυρεῖτε, ὅτι ἀπ’ ἀρχῆς μετ’ ἐμοῦ ἐστε.

16
1 Mmubwîzire ebyo nti lyo mulek’isârhala. 2 Baciyish’immuhulusa omu masinagogi, ciru amango gayiruka, ngasi owâmmuyîrhe amanye mpu kuli kukolera Nnâmahanga. 3 Bâmmujirire okwo kwôshi bulya barharhumanyaga rhwe na Larha. 4 Ci mmubwîzire ebyo, nti lyo hano amango gâbyo gayisha, mukengêra oku nali erhi nammubwîzire. Ntammubwîragabyo kurhenga omurhondêro, bulya naciri ekarhî kinyu.

Okuyisha kw’Omurhûlirizi
5 «Lero buno nkola nâja emwa owantumaga, na ntâye muli mwe wandôsa, mpu: «Ngahi wâja?» 6 Ci bulya nammubwîzire okwo, oburhè buyunjwîre emirhima yinyu. 7 N’obwo ndesire okunali: kummukwânîne ngende; bulya nkaba ntagenziri, Omurhûlirizi arhammuyishire; ci nkagenda, nâmmurhumiraye. 8 N’irhondo ayisha, ayagîriza igulu oku câha, oku bushinganyanya n’oku lubànja. 9 Oku câha, bulya barhanyemîri. 10 Oku bushinganyanya, bulya nkola nâja emwa Larhaq, murhakanacimbona. 11 Oku lubanja, bulya omurhambo w’er’igulu atwîrîrwe olubanja. 12 Ncigwêrhe binji by’okummubwîra, ci murhankashub’ibihasha. 13 Irhondo olya Mûka w’okuli ayisha, ammuyigîriza okuli kwoshi; bulya arhali byâge anaderhe, ci ayish’iderha ngasi ebi ayumvîrhe byôshi, n’ebyaciyisha, ayish’immubwîrabyo. 14 Ayish’inkuza, bulya oku byâni ayish’ihuma, ammubwîre. 15 Ebya Larha byôshi biri byâni. Co cirhumire nderha nti: Oku byâni ayish’ihumakwor, ammubwîre.
Yezu abwîra abaganda bage oku agaluka duba
16 «Hindi hitya murhâcimbone, na hindi hitya mwâshub’imbonas». 17 Obwo baguma omu baganda bâge babwizanya, mpu: «Kwo kurhi okwo adwîrhe arhubwîra, mpu: «Hindi hitya murhâcimbone, na hindi hitya mwâshub’imbona, na mpu: «Najà emwa Larha?» 18 Okubundi bakaziderha, mpu «Ehyo hitya kwo kuderha kurhi? Rhurhamanyiri ebi alonza okuderha». 19 Yezu amanya oku balonza okumudôsa. Anacibabwîra, erhi: «Mudwîrhe mwadôsanya ebi nalonzagya okummubwîra ene nderha, nti: «Hindi bitya murhâcimbone, na hindi hitya mwâshub’imbona». 20 Okuli, okuli, mmubwîre, mwayish’ilaka munalakùûle; igulu lyôhe lyayish’icîshinga; mwêhe mwayish’ibona oburhè, ci oburhè bwinyu bwayish’ihinduka mwîshingot. 21 Omukazi, nk’ali hôfi h’okuburha, oburhè bunamugwârhe, bulya amango gâge gahisire; ci kwônene nk’amayûs’iburha omwâna, arhacikengêra galya malibuko gâge, erhi kucîshinga kurhuma, bulya omuntu abusirwe en’igulu. 22 Ninyu kwo n’okwo. Bunomuli burhe; ci nâcimmubone n’omurhima gwinyu gwâshagaluke, n’obusîme bwinyu ntâye wâcimmukûle kuli bwo. 23 Olwo lusiku ntâco mwâcindôse. Okuli, okuli, mmubwîre, eci mwâhûne Larha, ammushobôzaco oku izîno lyâni. 24 Kuhika buno, ntâcomusig’ihûna oku izîno lyâni. Hûni, mwâhâbwa, n’obusîme bwinyu bwâba bwimâna. 25 Ebyo byôshi nammubwîzirebyo omu migani. Amango gayiruka, ntakacimmubwîra omu migani; nâmmushambalira ebya Larha n’obwâlagaleu. 26 Agôla mango, mwâhûne oku izîno lyâni. Ntadesiri nti nayish’immusengerera emwa Larha, 27 kulya kubà Larha yêne ammuzigira, bulya munzigira munayemîre oku nahubukaga muli Nyamuzinda. 28 Nahubukaga muli Larha, najà en’igulu. Buno nkola nârhenga en’igulu, njè emwa Larha». 29 Abaganda bâge bamubwîra, mpu: «Lero oshambîre n’obwâlagale, orhanadwîrhi waderhera omu migani! 30 Lero rhwamabona oku oyishi byôshi, na ntâye ocilagirîre okukudôsa. Lero rhwamayêmêra oku wahubukaga muli Nyamuzinda». 31 Yezu abashuza, erhi: «Ka lero mwamayêmêra? 32 Amango gayiruka, ciru ganakola gahisire, mwâshandabâna ngasi muguma lwâge, munansige niene. Ci ntali niene, nanga, bulya Larha ali nâni. 33 Nammubwîzire ebyo nti lyo mubona omurhûla muli nie. Mwâbone amalumwa omu igulu. Ci muzibuhe! Nahimire igulu».
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 16
1 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα μὴ σκανδαλισθῆτε. 2 ἀποσυναγώγους ποιήσουσιν ὑμᾶς• ἀλλ’ ἔρχεται ὥρα ἵνα πᾶς ὁ ἀποκτείνας ὑμᾶς δόξῃ λατρείαν προσφέρειν τῷ θεῷ. 3 καὶ ταῦτα ποιήσουσιν ὅτι οὐκ ἔγνωσαν τὸν πατέρα οὐδὲ ἐμέ. 4 ἀλλὰ ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα ὅταν ἔλθῃ ἡ ὥρα αὐτῶν μνημονεύητε αὐτῶν ὅτι ἐγὼ εἶπον ὑμῖν. Ταῦτα δὲ ὑμῖν ἐξ ἀρχῆς οὐκ εἶπον, ὅτι μεθ’ ὑμῶν ἤμην. 5 νῦν δὲ ὑπάγω πρὸς τὸν πέμψαντά με, καὶ οὐδεὶς ἐξ ὑμῶν ἐρωτᾷ με• ποῦ ὑπάγεις; 6 ἀλλ’ ὅτι ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἡ λύπη πεπλήρωκεν ὑμῶν τὴν καρδίαν. 7 ἀλλ’ ἐγὼ τὴν ἀλήθειαν λέγω ὑμῖν, συμφέρει ὑμῖν ἵνα ἐγὼ ἀπέλθω. ἐὰν γὰρ μὴ ἀπέλθω, ὁ παράκλητος οὐκ ἐλεύσεται πρὸς ὑμᾶς• ἐὰν δὲ πορευθῶ, πέμψω αὐτὸν πρὸς ὑμᾶς. 8 Καὶ ἐλθὼν ἐκεῖνος ἐλέγξει τὸν κόσμον περὶ ἁμαρτίας καὶ περὶ δικαιοσύνης καὶ περὶ κρίσεως• 9 περὶ ἁμαρτίας μέν, ὅτι οὐ πιστεύουσιν εἰς ἐμέ• 10 περὶ δικαιοσύνης δέ, ὅτι πρὸς τὸν πατέρα ὑπάγω καὶ οὐκέτι θεωρεῖτέ με• 11 περὶ δὲ κρίσεως, ὅτι ὁ ἄρχων τοῦ κόσμου τούτου κέκριται. 12 Ἔτι πολλὰ ἔχω ὑμῖν λέγειν, ἀλλ’ οὐ δύνασθε βαστάζειν ἄρτι• 13 ὅταν δὲ ἔλθῃ ἐκεῖνος, τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας, ὁδηγήσει ὑμᾶς ἐν τῇ ἀληθείᾳ πάσῃ• οὐ γὰρ λαλήσει ἀφ’ ἑαυτοῦ, ἀλλ’ ὅσα ἀκούσει λαλήσει καὶ τὰ ἐρχόμενα ἀναγγελεῖ ὑμῖν. 14 ἐκεῖνος ἐμὲ δοξάσει, ὅτι ἐκ τοῦ ἐμοῦ λήμψεται καὶ ἀναγγελεῖ ὑμῖν. 15 πάντα ὅσα ἔχει ὁ πατὴρ ἐμά ἐστιν• διὰ τοῦτο εἶπον ὅτι ἐκ τοῦ ἐμοῦ λαμβάνει καὶ ἀναγγελεῖ ὑμῖν. 16 Μικρὸν καὶ οὐκέτι θεωρεῖτέ με, καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ὄψεσθέ με. 17 εἶπαν οὖν ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ πρὸς ἀλλήλους• τί ἐστιν τοῦτο ὃ λέγει ἡμῖν• μικρὸν καὶ οὐ θεωρεῖτέ με, καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ὄψεσθέ με; καί• ὅτι ὑπάγω πρὸς τὸν πατέρα; 18 ἔλεγον οὖν• τί ἐστιν τοῦτο [ὃ λέγει] τὸ μικρόν; οὐκ οἴδαμεν τί λαλεῖ. 19 Ἔγνω [ὁ] Ἰησοῦς ὅτι ἤθελον αὐτὸν ἐρωτᾶν, καὶ εἶπεν αὐτοῖς• περὶ τούτου ζητεῖτε μετ’ ἀλλήλων ὅτι εἶπον• μικρὸν καὶ οὐ θεωρεῖτέ με, καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ὄψεσθέ με; 20 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι κλαύσετε καὶ θρηνήσετε ὑμεῖς, ὁ δὲ κόσμος χαρήσεται• ὑμεῖς λυπηθήσεσθε, ἀλλ’ ἡ λύπη ὑμῶν εἰς χαρὰν γενήσεται. 21 ἡ γυνὴ ὅταν τίκτῃ λύπην ἔχει, ὅτι ἦλθεν ἡ ὥρα αὐτῆς• ὅταν δὲ γεννήσῃ τὸ παιδίον, οὐκέτι μνημονεύει τῆς θλίψεως διὰ τὴν χαρὰν ὅτι ἐγεννήθη ἄνθρωπος εἰς τὸν κόσμον. 22 καὶ ὑμεῖς οὖν νῦν μὲν λύπην ἔχετε• πάλιν δὲ ὄψομαι ὑμᾶς, καὶ χαρήσεται ὑμῶν ἡ καρδία, καὶ τὴν χαρὰν ὑμῶν οὐδεὶς αἴρει ἀφ’ ὑμῶν. 23 Καὶ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ἐμὲ οὐκ ἐρωτήσετε οὐδέν. ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἄν τι αἰτήσητε τὸν πατέρα ἐν τῷ ὀνόματί μου δώσει ὑμῖν. 24 ἕως ἄρτι οὐκ ᾐτήσατε οὐδὲν ἐν τῷ ὀνόματί μου• αἰτεῖτε καὶ λήμψεσθε, ἵνα ἡ χαρὰ ὑμῶν ᾖ πεπληρωμένη. 25 Ταῦτα ἐν παροιμίαις λελάληκα ὑμῖν• ἔρχεται ὥρα ὅτε οὐκέτι ἐν παροιμίαις λαλήσω ὑμῖν, ἀλλὰ παρρησίᾳ περὶ τοῦ πατρὸς ἀπαγγελῶ ὑμῖν. 26 ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ἐν τῷ ὀνόματί μου αἰτήσεσθε, καὶ οὐ λέγω ὑμῖν ὅτι ἐγὼ ἐρωτήσω τὸν πατέρα περὶ ὑμῶν• 27 αὐτὸς γὰρ ὁ πατὴρ φιλεῖ ὑμᾶς, ὅτι ὑμεῖς ἐμὲ πεφιλήκατε καὶ πεπιστεύκατε ὅτι ἐγὼ παρὰ [τοῦ] θεοῦ ἐξῆλθον. 28 ἐξῆλθον παρὰ τοῦ πατρὸς καὶ ἐλήλυθα εἰς τὸν κόσμον• πάλιν ἀφίημι τὸν κόσμον καὶ πορεύομαι πρὸς τὸν πατέρα. 29 Λέγουσιν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ• ἴδε νῦν ἐν παρρησίᾳ λαλεῖς καὶ παροιμίαν οὐδεμίαν λέγεις. 30 νῦν οἴδαμεν ὅτι οἶδας πάντα καὶ οὐ χρείαν ἔχεις ἵνα τίς σε ἐρωτᾷ• ἐν τούτῳ πιστεύομεν ὅτι ἀπὸ θεοῦ ἐξῆλθες. 31 ἀπεκρίθη αὐτοῖς Ἰησοῦς• ἄρτι πιστεύετε; 32 ἰδοὺ ἔρχεται ὥρα καὶ ἐλήλυθεν ἵνα σκορπισθῆτε ἕκαστος εἰς τὰ ἴδια κἀμὲ μόνον ἀφῆτε• καὶ οὐκ εἰμὶ μόνος, ὅτι ὁ πατὴρ μετ’ ἐμοῦ ἐστιν. 33 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα ἐν ἐμοὶ εἰρήνην ἔχητε. ἐν τῷ κόσμῳ θλῖψιν ἔχετε• ἀλλὰ θαρσεῖτε, ἐγὼ νενίκηκα τὸν κόσμον.
17
Isala liyêrekîne obudâhwa bwa Yezu
1 Erhi ayûsh’iderha ebyo binwa, Yezu ayinamula amasù, agalamira enyanya, aderha, erhi:
«Larha, amango gahisire: kuza Mugala wâwe, lyo mugala wâwe akukuza,
2 na bulya wamuhîre obuhashe kuli ngasi ciremwa, lyo ashobôza abawamuhîre bôshi akalamo k’ensiku n’amango.
3 Akalamo k’ensiku n’amango kuli kukumanya, w’oyo Nyamuzinda w’okuli wênene, n’oyu warhumaga, Yezu Kristu.
4 Nakukuzize en’igulu; nayukirîze omukolo wampâga mpu njire.
5 Larha, nâwe onkuzagye buno, onampe lirya irenge nayôrhaga njira emwâwe embere igulu liremwe.
6 Abantu warhenzagya igulu obampa, nabamanyîsize izîno lyâwe. Bàli bâwe, wabampa, banashimba akanwa kâwe.
7 Buno bakolaga bamanyire oku ebi wampîre byôshi emwâwe birhenga;
8 bulya ebinwa wampâga, nabahîrebyo, banayêmêra okuli oku muli we nàhubukaga, banayêmêra oku we wantumaga.
9 Bo nsengerîre; ntasengerîri iguluv, ci balya wampâga bo nsengerîre, bulya bali bâwe.
10 Ebyâni byôshi biri byâwe, n’ebyâwe byôshi biri byâni, na muli bo nàjîre irenge.
11 Ntaciri en’igulu, ci bôhe en’igulu baciri. Nie ono nyîshire emwâwe. Larha mutagatîfu, olange omu izîno lyâwe aba wampâga, lyo babà muguma akîrhu.
12 Erhi nciri nabo, nakag’ibalanga oku izîno lyâwe abawampâga. Nabalanzire, na ntà muguma wahezire muli bo, aha nyuma ly’omwâna w’omuhera, mpu lyo okwayandisirwe kuyunjula.
13 Buno lero nyîshire emunda oli; n’ebyo mbidesire buno nciri en’igulu, nti lyo bayumva obusîme bwâni banabuyunjule.
14 Nabahîre akanwa kâwe, igulu lyabashomba, bulya barhali b’igulu, nk’oku nâni ntali w’igulu.
15 Ntakuhunyiri nti obarhenze omu igulu, ci nti obalange oku Mubîw.
16 Barhali b’igulu, nk’oku nâni ntali w’igulu.
17 Obajire batagatîfu omu okuli: akanwa kâwe kwo okuli.
18 Kulya wantumaga igulu, kwo nâni mbarhumire igulu.
19 Ncihânyire nterekêro bo barhumire, lyo nabo bahinduka nterekêro omu okuli.
20 Arhali bonene nsengerîre, ci na balya banyêmêre erhi kanwa kâbo karhuma.
21 Bôshi babè muguma. Nk’oku we, Larha, oli muli nie nâni nkulimwo, nabo babè muguma muli rhwe, lyo igulu liyêmêra oku we wantumaga.
22 Nabahîre irenge wampâga, nti lyo babà muguma, nka kulya nîrhu rhuli muguma:
23 nie muli bo, nâwe muli nie, lyo babà muguma lwôshi, lyo n’igulu limanya oku we wantumaga n’oku nabazigire nka kulya wanzigîre.
24 Larha, nnonzize abawampîre nabo babè nâni aha ndi, lyo babona irenge wampîre, bulya wanzigîre embere z’okulemwa kw’igulu.
25 Larha mwimâna, igulu lirhakumanyaga, ci niehe nakumanyire, n’abâla bamanyire oku we wantumaga.
26 Nabamanyîsize izîno lyâwe, nanacibamanyîsalyo, lyo obuzigire wanzigîre buba muli bo, lyo nâni mba muli bo».
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 17
1 Ταῦτα ἐλάλησεν Ἰησοῦς καὶ ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ εἰς τὸν οὐρανὸν εἶπεν• πάτερ, ἐλήλυθεν ἡ ὥρα• δόξασόν σου τὸν υἱόν, ἵνα ὁ υἱὸς δοξάσῃ σέ, 2 καθὼς ἔδωκας αὐτῷ ἐξουσίαν πάσης σαρκός, ἵνα πᾶν ὃ δέδωκας αὐτῷ δώσῃ αὐτοῖς ζωὴν αἰώνιον. 3 αὕτη δέ ἐστιν ἡ αἰώνιος ζωὴ ἵνα γινώσκωσιν σὲ τὸν μόνον ἀληθινὸν θεὸν καὶ ὃν ἀπέστειλας Ἰησοῦν Χριστόν. 4 ἐγώ σε ἐδόξασα ἐπὶ τῆς γῆς τὸ ἔργον τελειώσας ὃ δέδωκάς μοι ἵνα ποιήσω• 5 καὶ νῦν δόξασόν με σύ, πάτερ, παρὰ σεαυτῷ τῇ δόξῃ ᾗ εἶχον πρὸ τοῦ τὸν κόσμον εἶναι παρὰ σοί. 6 Ἐφανέρωσά σου τὸ ὄνομα τοῖς ἀνθρώποις οὓς ἔδωκάς μοι ἐκ τοῦ κόσμου. σοὶ ἦσαν κἀμοὶ αὐτοὺς ἔδωκας καὶ τὸν λόγον σου τετήρηκαν. 7 νῦν ἔγνωκαν ὅτι πάντα ὅσα δέδωκάς μοι παρὰ σοῦ εἰσιν• 8 ὅτι τὰ ῥήματα ἃ ἔδωκάς μοι δέδωκα αὐτοῖς, καὶ αὐτοὶ ἔλαβον καὶ ἔγνωσαν ἀληθῶς ὅτι παρὰ σοῦ ἐξῆλθον, καὶ ἐπίστευσαν ὅτι σύ με ἀπέστειλας. 9 Ἐγὼ περὶ αὐτῶν ἐρωτῶ, οὐ περὶ τοῦ κόσμου ἐρωτῶ ἀλλὰ περὶ ὧν δέδωκάς μοι, ὅτι σοί εἰσιν, 10 καὶ τὰ ἐμὰ πάντα σά ἐστιν καὶ τὰ σὰ ἐμά, καὶ δεδόξασμαι ἐν αὐτοῖς. 11 καὶ οὐκέτι εἰμὶ ἐν τῷ κόσμῳ, καὶ αὐτοὶ ἐν τῷ κόσμῳ εἰσίν, κἀγὼ πρὸς σὲ ἔρχομαι. πάτερ ἅγιε, τήρησον αὐτοὺς ἐν τῷ ὀνόματί σου ᾧ δέδωκάς μοι, ἵνα ὦσιν ἓν καθὼς ἡμεῖς. 12 ὅτε ἤμην μετ’ αὐτῶν ἐγὼ ἐτήρουν αὐτοὺς ἐν τῷ ὀνόματί σου ᾧ δέδωκάς μοι, καὶ ἐφύλαξα, καὶ οὐδεὶς ἐξ αὐτῶν ἀπώλετο εἰ μὴ ὁ υἱὸς τῆς ἀπωλείας, ἵνα ἡ γραφὴ πληρωθῇ. 13 νῦν δὲ πρὸς σὲ ἔρχομαι καὶ ταῦτα λαλῶ ἐν τῷ κόσμῳ ἵνα ἔχωσιν τὴν χαρὰν τὴν ἐμὴν πεπληρωμένην ἐν ἑαυτοῖς. 14 ἐγὼ δέδωκα αὐτοῖς τὸν λόγον σου καὶ ὁ κόσμος ἐμίσησεν αὐτούς, ὅτι οὐκ εἰσὶν ἐκ τοῦ κόσμου καθὼς ἐγὼ οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ κόσμου. 15 οὐκ ἐρωτῶ ἵνα ἄρῃς αὐτοὺς ἐκ τοῦ κόσμου, ἀλλ’ ἵνα τηρήσῃς αὐτοὺς ἐκ τοῦ πονηροῦ. 16 ἐκ τοῦ κόσμου οὐκ εἰσὶν καθὼς ἐγὼ οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ κόσμου. 17 ἁγίασον αὐτοὺς ἐν τῇ ἀληθείᾳ• ὁ λόγος ὁ σὸς ἀλήθειά ἐστιν. 18 καθὼς ἐμὲ ἀπέστειλας εἰς τὸν κόσμον, κἀγὼ ἀπέστειλα αὐτοὺς εἰς τὸν κόσμον• 19 καὶ ὑπὲρ αὐτῶν ἐγὼ ἁγιάζω ἐμαυτόν, ἵνα ὦσιν καὶ αὐτοὶ ἡγιασμένοι ἐν ἀληθείᾳ. 20 Οὐ περὶ τούτων δὲ ἐρωτῶ μόνον, ἀλλὰ καὶ περὶ τῶν πιστευόντων διὰ τοῦ λόγου αὐτῶν εἰς ἐμέ, 21 ἵνα πάντες ἓν ὦσιν, καθὼς σύ, πάτερ, ἐν ἐμοὶ κἀγὼ ἐν σοί, ἵνα καὶ αὐτοὶ ἐν ἡμῖν ὦσιν, ἵνα ὁ κόσμος πιστεύῃ ὅτι σύ με ἀπέστειλας. 22 κἀγὼ τὴν δόξαν ἣν δέδωκάς μοι δέδωκα αὐτοῖς, ἵνα ὦσιν ἓν καθὼς ἡμεῖς ἕν• 23 ἐγὼ ἐν αὐτοῖς καὶ σὺ ἐν ἐμοί, ἵνα ὦσιν τετελειωμένοι εἰς ἕν, ἵνα γινώσκῃ ὁ κόσμος ὅτι σύ με ἀπέστειλας καὶ ἠγάπησας αὐτοὺς καθὼς ἐμὲ ἠγάπησας. 24 Πάτερ, ὃ δέδωκάς μοι, θέλω ἵνα ὅπου εἰμὶ ἐγὼ κἀκεῖνοι ὦσιν μετ’ ἐμοῦ, ἵνα θεωρῶσιν τὴν δόξαν τὴν ἐμήν, ἣν δέδωκάς μοι ὅτι ἠγάπησάς με πρὸ καταβολῆς κόσμου. 25 πάτερ δίκαιε, καὶ ὁ κόσμος σε οὐκ ἔγνω, ἐγὼ δέ σε ἔγνων, καὶ οὗτοι ἔγνωσαν ὅτι σύ με ἀπέστειλας• 26 καὶ ἐγνώρισα αὐτοῖς τὸ ὄνομά σου καὶ γνωρίσω, ἵνα ἡ ἀγάπη ἣν ἠγάπησάς με ἐν αὐτοῖς ᾖ κἀγὼ ἐν αὐτοῖς.
18
Yezu agwârhwa (Mt 26, 47-56; Mrk 14, 43-52; Luk 22, 47-53)
1 Erhi Yezu ayûs’iderha ntyo, anacihuluka bo n’abaganda bâge, bayikira omugezi gw’e Cedronix. Hali ishwa, alijamwo bo n’abaganda bâge. 2 Yuda w’omulenzi ali ahayishi, bulya kanji kanji Yezu akâg’ishimânanaho n’abaganda bâge. 3 Yuda anaciyisha adwîrhe engabo y’abasirika n’abaganda barhumirwe n’abakulu b’abadâhwa n’Abafarizeyi. Bali bafumbasire amatara n’orhumole n’amatumu. 4 Okuhandi, bulya Yezu ali amanyire okwâba kwôshi, abajàyo, ababwîra, erhi: «Ndi mwalonza?» 5 Bamushuza, mpu: «Yezu w’e Nazareti». Naye, erhi: «Nie ono». Yuda wamulenganyagya erhi ali nabo. 6 Erhi Yezu ayûs’ibabwîra, erhi: «Nie ono», bacitunda, bahirima lugali. 7 Ashub’ibadôsa, erhi: «Ndi mwalonza?» Nabo bashuza, mpu: «Yezu w’e Nazareti». 8 Naye Yezu, erhi: «Ka ntammubwîzire oku nie ono! Akaba nie mwalonza lekagi abâla bacigendere». 9 Ebyo byôshi mpu lyo cirya cinwa aderhaga ciyunjula, erhi: «Muli aba wampâga, ntahezagya ciru n’omuguma». 10 Obwo erhi Simoni Petro adwîrhe engôrho. Anaciyiyômola, ayirhimba mwambali w’omudâhwa mukulu, amushishimbula okurhwîri kulyo. Oyomushi izîno lyâge ye wàli Maliko. 11 Yezu anacibwîra Petro, erhi: «Shubiza engôrho yâwe omu lûba. Akabebe Larha anteganyîze, ka ntakanywey?»
Yezu embere za Hana na Kayifa. Petro ahakana Nnawâbo (Mt 26, 57-75; Mrk 14, 53-72; Luk 22, 54-71)
12 Okubundi, erya ngabo n’omukulu w’abasirika n’abaganda b’Abayahudi bahamirakwo Yezu, bamushwêka. 13 Barhang’imuhêka emwa Hana, bulya àli ishazâla wa Kayifa wàli mudâhwa mukulu ogwo mwâka. 14 Kayifa y’olya wahâga Abayahudi eri ibano, erhi: «Kukwânîne muntu muguma afîre olubaga». 15 Ci Simoni Petro bo n’owundi mugandaz bàli bakulikîre Yezu. Oyo wundi muganda àli amanyîbwe n’omudâhwa mukulu. Anacishimba Yezu omu côgo c’omudâhwa mukulu. 16 Petro yêhe abêra aba lumvi embuga. Olya wundi muganda wàli omanyikîne n’omudâhwa mukulu anacihuluka; abwîra omujà-kazi wakag’ilanga omuhango, ageza Petro. 17 Oyomujàkazi wàli aha lumvi adôsa Petro, erhi: «Ka nâwe orhali w’omu baganda b’oyu muntu?» Naye ashuza, erhi: Nanga, ntali wa muli bo». 18 Abashizi n’abaganda erhi batwanyire omuliro erhi mboho erhuma, bakakalûka. Naye Petro abalimwo anakag’ikalûka. 19 Omudâhwa mukulu anacidôsa Yezu ogw’abaganda bâge n’enyigîrizo zâge. 20 Yezu amushuza, erhi: «Nayigîrizize igulu n’obwâlagale; ensiku zôshi nahanwîre omu sinagogi n’omu kâ-Nyamuzinda, mwo Abayahudi babugânana, na ntâco nadesire bufundafunda. 21 Cirhumire wandôsa? Dôsa abayumvîrhe ebi nabayigîrizize; bamanyire ebi nadesire». 22 Erhi ayûs’iderha ntyo, muguma w’omu baganda bàli aho arhimba Yezu oluhî, anamubwira, erhi: «Ka kwo bashuza omudâhwa mukulu ntyo?» 23 Yezu amushuza, erhi: «Akaba nadesire kubî, nyêreka aha nahabîre; ci akaba kwinjà nadesire, bici ocinshûrhirage?» 24 Okubundi, Hana amurhuma emwa omudâhwa mukulu Kayifa erhi anaciri mubohe. 25 Simoni Petro naye erhi analigi aho, adwîrhe akalûka. Bamubwîra, mpu: «Nâwe we, k’orhali w’omu baganda bâge?» Ahakana, erhi: «Nanga, ntali wa muli bo». 26 Muguma w’omu bagaragu b’omudâhwa mukulu, mwene wâbo olya Petro ajingûlaga okurhwîri, amubwîra, erhi: «Ka ntakubwîne omu ishwa mwe naye?» 27 Petro ashub’ihakana. Ho n’aho oluhazi lwabika.
Yezu emwa Bilato (Mt 27, 1-2, 11-31; Mrk 15, 1-20; Luk 23, 1-7, 13-25)
28 Banacirhenza Yezu emwa Kayifa, bamujâna omu lugo lw’omurhegesi. Lyàli sêzi. Ci bôhe barhajâga omu lugo mpu balek’ihumânaa, mpu lyo banahash’ilya oku mwâna-buzi wa Basâka. 29 Bilato anacihuluka, abajàyo, abadôsa, erhi: «Cici mushobesire oyu muntu?» 30 Bamushuza, mpu: «Acibaga arhàli muntu mubî, rhurhankakudwîrhîreye». 31 Bilato, erhi: «Yankiye mwêne, mumutwîre nk’oku Amarhegeko ginyu ganadesire». Nabo Abayahudi bamushuza, mpu: «Ntà buhasheb rhujira bw’okuyîrha omuntu». 32 Okwo kwôshi mpu lyo akanwa Yezu aderhaga kaba, bulya àli erhi adesire lufù luci ayish’ifà. 33 Okubundi Bilato anacishubira omu k’emmanja; ahamagala Yezu, amudôsa, erhi: «K’oli mwâmi w’Abayahudi?» 34 Yezu amushuza, erhi: «Ka wakumanya wêne erhi wakubwîrwa n’abandi?» 35 Bilato ashuza, erhi: «Ewe, ka nie ono ndigi Muyahudi? Bene winyu n’abajinji b’abadâhwa bakundwîrhîre. Bici wàjizire?» 36 Yezu amushuza, erhi: «Obwâmi bwânic burhali bw’en’igulu. Obwâni bwâni bucibâga bw’en’igulu, bambali bâni bàli banfungira, lyo ndek’ihânwa omu maboko g’Abayahudi. Ci obwâmi bwâni burhali bw’eno». 37 Naye Bilato, erhi: «Kuziga oli mwâmi? Yezu amushuza, erhi: «Wakudesire! ndi mwâmi. Nàburhagwa nanaja en’igulu nti mpamîrize okuli. Ngasi muntu osîma okuli, ayumvîrhiza izù lyâni». 38 Bilato amubwîra, erhi: «Okuli kwo kuci?» Oku ayûs’iderha ntyo, ahuluka, aja emunda Abayahudi bàli. Anacibabwîra, erhi: «Ntà cibî mmubwinekwo. 39 Mwàkomerîre okubona nammushwêkûlira muntu muguma oku Basâka. Ka mulonzizagye ndîke omwâmi w’Abayahudi?» 40 Bashub’iyâma, mpu: «Arhali ye, ci Baraba!» Oyôla. Baraba càli cishambo.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 18
1 Ταῦτα εἰπὼν Ἰησοῦς ἐξῆλθεν σὺν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ πέραν τοῦ χειμάρρου τοῦ Κεδρὼν ὅπου ἦν κῆπος, εἰς ὃν εἰσῆλθεν αὐτὸς καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ. 2 Ἤιδει δὲ καὶ Ἰούδας ὁ παραδιδοὺς αὐτὸν τὸν τόπον, ὅτι πολλάκις συνήχθη Ἰησοῦς ἐκεῖ μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ. 3 ὁ οὖν Ἰούδας λαβὼν τὴν σπεῖραν καὶ ἐκ τῶν ἀρχιερέων καὶ ἐκ τῶν Φαρισαίων ὑπηρέτας ἔρχεται ἐκεῖ μετὰ φανῶν καὶ λαμπάδων καὶ ὅπλων. 4 Ἰησοῦς οὖν εἰδὼς πάντα τὰ ἐρχόμενα ἐπ’ αὐτὸν ἐξῆλθεν καὶ λέγει αὐτοῖς• τίνα ζητεῖτε; 5 ἀπεκρίθησαν αὐτῷ• Ἰησοῦν τὸν Ναζωραῖον. λέγει αὐτοῖς• ἐγώ εἰμι. εἱστήκει δὲ καὶ Ἰούδας ὁ παραδιδοὺς αὐτὸν μετ’ αὐτῶν. 6 ὡς οὖν εἶπεν αὐτοῖς• ἐγώ εἰμι, ἀπῆλθον εἰς τὰ ὀπίσω καὶ ἔπεσαν χαμαί. 7 Πάλιν οὖν ἐπηρώτησεν αὐτούς• τίνα ζητεῖτε; οἱ δὲ εἶπαν• Ἰησοῦν τὸν Ναζωραῖον. 8 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• εἶπον ὑμῖν ὅτι ἐγώ εἰμι. εἰ οὖν ἐμὲ ζητεῖτε, ἄφετε τούτους ὑπάγειν• 9ἵνα πληρωθῇ ὁ λόγος ὃν εἶπεν ὅτι οὓς δέδωκάς μοι οὐκ ἀπώλεσα ἐξ αὐτῶν οὐδένα. 10 Σίμων οὖν Πέτρος ἔχων μάχαιραν εἵλκυσεν αὐτὴν καὶ ἔπαισεν τὸν τοῦ ἀρχιερέως δοῦλον καὶ ἀπέκοψεν αὐτοῦ τὸ ὠτάριον τὸ δεξιόν• ἦν δὲ ὄνομα τῷ δούλῳ Μάλχος. 11 εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς τῷ Πέτρῳ• βάλε τὴν μάχαιραν εἰς τὴν θήκην• τὸ ποτήριον ὃ δέδωκέν μοι ὁ πατὴρ οὐ μὴ πίω αὐτό; 12 Ἡ οὖν σπεῖρα καὶ ὁ χιλίαρχος καὶ οἱ ὑπηρέται τῶν Ἰουδαίων συνέλαβον τὸν Ἰησοῦν καὶ ἔδησαν αὐτὸν 13 καὶ ἤγαγον πρὸς Ἅνναν πρῶτον• ἦν γὰρ πενθερὸς τοῦ Καϊάφα, ὃς ἦν ἀρχιερεὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐκείνου• 14 ἦν δὲ Καϊάφας ὁ συμβουλεύσας τοῖς Ἰουδαίοις ὅτι συμφέρει ἕνα ἄνθρωπον ἀποθανεῖν ὑπὲρ τοῦ λαοῦ. 15 Ἠκολούθει δὲ τῷ Ἰησοῦ Σίμων Πέτρος καὶ ἄλλος μαθητής. ὁ δὲ μαθητὴς ἐκεῖνος ἦν γνωστὸς τῷ ἀρχιερεῖ καὶ συνεισῆλθεν τῷ Ἰησοῦ εἰς τὴν αὐλὴν τοῦ ἀρχιερέως, 16 ὁ δὲ Πέτρος εἱστήκει πρὸς τῇ θύρᾳ ἔξω. ἐξῆλθεν οὖν ὁ μαθητὴς ὁ ἄλλος ὁ γνωστὸς τοῦ ἀρχιερέως καὶ εἶπεν τῇ θυρωρῷ καὶ εἰσήγαγεν τὸν Πέτρον. 17 λέγει οὖν τῷ Πέτρῳ ἡ παιδίσκη ἡ θυρωρός• μὴ καὶ σὺ ἐκ τῶν μαθητῶν εἶ τοῦ ἀνθρώπου τούτου; λέγει ἐκεῖνος• οὐκ εἰμί. 18 εἱστήκεισαν δὲ οἱ δοῦλοι καὶ οἱ ὑπηρέται ἀνθρακιὰν πεποιηκότες, ὅτι ψῦχος ἦν, καὶ ἐθερμαίνοντο• ἦν δὲ καὶ ὁ Πέτρος μετ’ αὐτῶν ἑστὼς καὶ θερμαινόμενος. 19 Ὁ οὖν ἀρχιερεὺς ἠρώτησεν τὸν Ἰησοῦν περὶ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ καὶ περὶ τῆς διδαχῆς αὐτοῦ. 20 ἀπεκρίθη αὐτῷ Ἰησοῦς• ἐγὼ παρρησίᾳ λελάληκα τῷ κόσμῳ, ἐγὼ πάντοτε ἐδίδαξα ἐν συναγωγῇ καὶ ἐν τῷ ἱερῷ, ὅπου πάντες οἱ Ἰουδαῖοι συνέρχονται, καὶ ἐν κρυπτῷ ἐλάλησα οὐδέν. 21 τί με ἐρωτᾷς; ἐρώτησον τοὺς ἀκηκοότας τί ἐλάλησα αὐτοῖς• ἴδε οὗτοι οἴδασιν ἃ εἶπον ἐγώ. 22 ταῦτα δὲ αὐτοῦ εἰπόντος εἷς παρεστηκὼς τῶν ὑπηρετῶν ἔδωκεν ῥάπισμα τῷ Ἰησοῦ εἰπών• οὕτως ἀποκρίνῃ τῷ ἀρχιερεῖ; 23 ἀπεκρίθη αὐτῷ Ἰησοῦς• εἰ κακῶς ἐλάλησα, μαρτύρησον περὶ τοῦ κακοῦ• εἰ δὲ καλῶς, τί με δέρεις; 24 ἀπέστειλεν οὖν αὐτὸν ὁ Ἅννας δεδεμένον πρὸς Καϊάφαν τὸν ἀρχιερέα. 25 Ἦν δὲ Σίμων Πέτρος ἑστὼς καὶ θερμαινόμενος. εἶπον οὖν αὐτῷ• μὴ καὶ σὺ ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ εἶ; ἠρνήσατο ἐκεῖνος καὶ εἶπεν• οὐκ εἰμί. 26 λέγει εἷς ἐκ τῶν δούλων τοῦ ἀρχιερέως, συγγενὴς ὢν οὗ ἀπέκοψεν Πέτρος τὸ ὠτίον• οὐκ ἐγώ σε εἶδον ἐν τῷ κήπῳ μετ’ αὐτοῦ; 27 πάλιν οὖν ἠρνήσατο Πέτρος, καὶ εὐθέως ἀλέκτωρ ἐφώνησεν. 28 Ἄγουσιν οὖν τὸν Ἰησοῦν ἀπὸ τοῦ Καϊάφα εἰς τὸ πραιτώριον• ἦν δὲ πρωΐ• καὶ αὐτοὶ οὐκ εἰσῆλθον εἰς τὸ πραιτώριον, ἵνα μὴ μιανθῶσιν ἀλλὰ φάγωσιν τὸ πάσχα. 29 Ἐξῆλθεν οὖν ὁ Πιλᾶτος ἔξω πρὸς αὐτοὺς καὶ φησίν• τίνα κατηγορίαν φέρετε [κατὰ] τοῦ ἀνθρώπου τούτου; 30 ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν αὐτῷ• εἰ μὴ ἦν οὗτος κακὸν ποιῶν, οὐκ ἄν σοι παρεδώκαμεν αὐτόν. 31 εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος• λάβετε αὐτὸν ὑμεῖς καὶ κατὰ τὸν νόμον ὑμῶν κρίνατε αὐτόν. εἶπον αὐτῷ οἱ Ἰουδαῖοι• ἡμῖν οὐκ ἔξεστιν ἀποκτεῖναι οὐδένα• 32 ἵνα ὁ λόγος τοῦ Ἰησοῦ πληρωθῇ ὃν εἶπεν σημαίνων ποίῳ θανάτῳ ἤμελλεν ἀποθνῄσκειν. 33 Εἰσῆλθεν οὖν πάλιν εἰς τὸ πραιτώριον ὁ Πιλᾶτος καὶ ἐφώνησεν τὸν Ἰησοῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ• σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; 34 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• ἀπὸ σεαυτοῦ σὺ τοῦτο λέγεις ἢ ἄλλοι εἶπόν σοι περὶ ἐμοῦ; 35 ἀπεκρίθη ὁ Πιλᾶτος• μήτι ἐγὼ Ἰουδαῖός εἰμι; τὸ ἔθνος τὸ σὸν καὶ οἱ ἀρχιερεῖς παρέδωκάν σε ἐμοί• τί ἐποίησας; 36 ἀπεκρίθη Ἰησοῦς• ἡ βασιλεία ἡ ἐμὴ οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ κόσμου τούτου• εἰ ἐκ τοῦ κόσμου τούτου ἦν ἡ βασιλεία ἡ ἐμή, οἱ ὑπηρέται οἱ ἐμοὶ ἠγωνίζοντο [ἂν] ἵνα μὴ παραδοθῶ τοῖς Ἰουδαίοις• νῦν δὲ ἡ βασιλεία ἡ ἐμὴ οὐκ ἔστιν ἐντεῦθεν. 37 εἶπεν οὖν αὐτῷ ὁ Πιλᾶτος• οὐκοῦν βασιλεὺς εἶ σύ; ἀπεκρίθη ὁ Ἰησοῦς• σὺ λέγεις ὅτι βασιλεύς εἰμι. ἐγὼ εἰς τοῦτο γεγέννημαι καὶ εἰς τοῦτο ἐλήλυθα εἰς τὸν κόσμον, ἵνα μαρτυρήσω τῇ ἀληθείᾳ• πᾶς ὁ ὢν ἐκ τῆς ἀληθείας ἀκούει μου τῆς φωνῆς. 38 λέγει αὐτῷ ὁ Πιλᾶτος• τί ἐστιν ἀλήθεια; Καὶ τοῦτο εἰπὼν πάλιν ἐξῆλθεν πρὸς τοὺς Ἰουδαίους καὶ λέγει αὐτοῖς• ἐγὼ οὐδεμίαν εὑρίσκω ἐν αὐτῷ αἰτίαν. 39 ἔστιν δὲ συνήθεια ὑμῖν ἵνα ἕνα ἀπολύσω ὑμῖν ἐν τῷ πάσχα• βούλεσθε οὖν ἀπολύσω ὑμῖν τὸν βασιλέα τῶν Ἰουδαίων; 40 ἐκραύγασαν οὖν πάλιν λέγοντες• μὴ τοῦτον ἀλλὰ τὸν Βαραββᾶν. ἦν δὲ ὁ Βαραββᾶς λῃστής.
19
1 Okuhandi Bilato arhegeka mpu bayanke Yezu banamushûrhe emikoba. 2 Abasirika banaciluka ecimanè c’emishûgi, bamuhiraco omw’ irhwe, bamuyambika ecishûli cidukula. 3 Bakamujàho banaderha, mpu: «Asinge wâni mwâmi w’Abayahudi!» Banakamushûrha empi. 4 Bilato ashub’ihuluka, ababwîra, erhi: «Y’oyu mmudwîrhîre eno mbuga, nti mubone oku ntà cibî namubwînekwo». 5 Yezu anacihuluka erhi akola ayambîrhe cirya cimanè c’emishûgi na cirya cishûli cidukula. Bilato ababwîra, erhi: «Labagi omuntu!» 6 Oku banamukozakwo amasù, abajinji b’abadâhwa n’abaganda bayâma, mpu: «Omubambe, omubambe oku musalaba?» Bilato abashuza, erhi: «Mumuyanke mwêne, mugend’imubamba oku musalaba: niehe ntà cibî mmubwînekwo. 7 Abayahudi bamushuza, mpu: «Rhujira irhegeko, n’eryo irhegeko lidesire mpu afe, bulya acîjizire mwene Nyamuzinda. 8 Erhi Bilato ayumva eco cinwa, ashubiyôboha bwenene. 9 Ashub’ija omu k’emmanja, adôsa Yezu, erhi: «Oli wa ngahi?» Ci Yezu arhamushuzagya kantu. 10 Bilato anacimubwîra, erhi: «K’orhalonza okumbwîra? K’orhamanyiri oku ngwêrhe obuhashe bw’okukulika n’obuhashe bw’okukubamba oku musalaba?» 11 Yezu amushuza, erhi: «Ntà buhashe wankambwînekwo, acibaga orhabuhâbagwa kurhenga enyanya. Co cirhumire ecâha c’owampânaga omu maboko gâwe cilushire ecâwed».
Yezu atwîrwa okufà
12 Kurhenga aho, Bilato akalonza oku akamulika. Ci Abayahudi bayâma, mpu: «Okamulika, erhi orhali mwîra wa Sêzarì: bulya ngasi yêshi ocijira mwâmi, erhi kugoma agomîre Sêzari». 13 Erhi ayumva ebyo binwa, Bilato ahêka Yezu embuga, atamala aha k’emmanja kâge, baderhwa «Litostrotos», omu cihabraniya «Gabata». 14 Lwàli lusiku lw’Amarheganyo ga Basâka, nka nsà ya kali ndarhu. Bilato abwîra Abayahudi, erhi: «Lolagi omwâmi winyu». 15 Nabo bayâma, mpu: «Rhenza, rhenza! Omubambe oku musalaba!» Bilato abadôsa, erhi: «Kurhi nankabamba omwâmi winyu?» Abajinji b’abadâhwa bamushuza, mpu: «Ntà wundi mwâmi rhujira orhali Sêzari!» 16 Obwo anacibahàye mpu bamubambe oku musalaba.
Yezu abambwa oku musalaba (Mt 27, 31, 33, 37-38; Mrk 15, 21-27; Luk 23. 26-34. 38)
Banaciyanka Yezu. 17 Abarhula omusalaba gwâge, arhenga omu Lugo, aja ahantu haderhwa «hantu h’Empanga», omu cihabraniya «Golgota». 18 Hâhôla ho bamubambîre oku musalaba na bandi babiri bo naye, ngasi muguma eburhambi, na Yezu ekarhî. 19 Bilato ayandika olwandiko, alumanika oku musalaba. Ebinwa by’olwo lwandiko by’ebi: «Yezu w’e Nazareti, Mwâmi w’Abayahudi». 20 Ezo nderho Bayahudi banji bazisoma, bulya aho Yezu abambiragwa oku musalaba hàli hôfi n’olugo n’ezo nderho zàli nyandike omu cihabraniya n’omu cilatini n’omu cigereki. 21 Abajinji b’Abayahudi babwîra Bilato, mpu: «Orhayandikaga: Mwâmi w’Abayahudi, ci: Oyu muntu acîhambire, mpu: Nie Mwâmi w’Abayahudi». 22 Bilato ashuza, erhi: «Nayandisire nanayandisirage».
Bashokôa emyambalo ya Yezu (Mt 27, 35; Mrk 15, 24; Luk 23, 34)
23 Abasirika erhi babà bamabambira Yezu oku musalaba, bashokôla emyambalo yâge, bayigabamwo bigabi bini, ngasi musirika ciguma, n’ecishûli câge. Eco cishûli cirhàlimwo buhange, canali ca ciremo ciguma kurhenga enyanya kuhika idako. 24 Banacicîjânamwo bône na nnene, mpu: «Rhurhacisharhulaga, ci rhuciyeshe cigole, rhulole ndi wacihêka». Ntyo kwanaciyunjula kulya kwàli kuyandisirwe, mpu: Emyambalo yâni bayigabâna, n’ecishûli câni baciyesha cigole. Ntyôla kwo abasirika bajizire.
Yezu na nnina (Mt 27, 55-56; Mrk 15, 40-51; Luk 23, 49)
25 Aha burhambi bw’omusalaba gwa Yezu bàli bayimanzire: nnina, na munninà, Mariya, mukà-Kleofasi, na Mariya Magadalena, 26 Erhi Yezu abona nnina n’olya muganda arhonyagya eburhambi bwâge, anacibwîra nnina, erhi: «Nyoko we, ala mugala wâwe». 27 Abwîra n’olya muganda, erhi: «Ala nyokoe». Kurhenga ago mango nyamuganda amuhêka emwâge.
Yezu afa oku musalaba (Mt 27, 48-50; Mrk 15, 36-37; Luk 23, 46)
28 Enyuma z’aho, Yezu erhi amanyirîre oku byôshi byayunjwîre, mpu lyo ebyayandisirwe byôshi biba, anaciderha, erhi: «Enyôrha yamangwârha», 29 Ahôla erhi hali akabindi kayunjwîre nkalishi. Banaciyanka ecihôrholo, bacivumvuliza mw’erya nkalishi, bacishwêkera oku itumu, bamuhêreza mpu anywe. 30 Erhi Yezu ayûs’inywakwo eyo nkalishi, aderha, erhi: «Hôshi aho». Anaciyunamya irhwe, arhengamwo omûka.
Yezu afundwa itumu
31 Lwàli lusiku lw’Amarheganyo ga Basâka, lyo emirhumba erhag’ibêra oku musalaba olwa Sabato, n’olwo lwa-Sabato lwàli lukulu bwenêne, Abayahudi baj’ihûna Bilato mpu babavune emilundif, banabamanule, 32 Abasirika bayisha, bavuna omurhanzi emilundi n’owa kabiri mwo balya bàli babàmbirwe oku musalaba bo naye, 33 Erhi bahika hali Yezu, bashimâna afîre; barhamuvunaga milundi, 34 ci musirika muguma amushinga itumu omu lubavu, na halya honene mwarhenga omukò n’amîshig. 35 Owabonaga okwo, yêne ye na muhamîrizi, n’obuhamîrizi bwâge buli bw’okuli, anamanyire oku adesire okunali, mpu lyo ninyu muyêmêra. 36 Ebyo byôshi byabîre mpu lyo Amandiko gayunjula: Barhakamuvuna kavuha ciru n’akaguma, 37 N’ahandi kuyandisirwe, mpu: Bayish’ilolêrezah oyu bafundaga itumu.
Yezu abishwa (Mt 27, 57-60; Mrk 15, 42-46; Luk 23, 50-54)
38 Okubundi Yozefu w’e Arimatiya ahûna Bilato okumanula omubiri gwa Yezu. Oyo Yozefu ali naye muganda wa Yezu, ci bufundafunda erhi kuyôboha Abayahudi kurhuma. Bilato ayêmêra. Anaciyish’iguyanka. 39 Nikodemu naye ayisha; y’olya warhangag’ija emwa Yezu budufu. Ali adwîrhe emvange y’obukù n’omugavu ya ngero nk’igana. 40 Bayanka omubiri gwa Yezu, baguboha omu bitambara banagushîga omugavu nka kulya Abayahudi banakomerera okubisha. 41 Aha bamubambiraga oku musalaba hàli ishwa, na mw’ery’ishwa mwàli enshinda mpyâhya erhalisag’ibishwamwo ndi. 42 Bulya lwàli lusiku lwa Marheganyo g’Abayahudi, babisha Yezu mw’eyo nshinda yali hôfi.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 19
1 Τότε οὖν ἔλαβεν ὁ Πιλᾶτος τὸν Ἰησοῦν καὶ ἐμαστίγωσεν. 2 καὶ οἱ στρατιῶται πλέξαντες στέφανον ἐξ ἀκανθῶν ἐπέθηκαν αὐτοῦ τῇ κεφαλῇ καὶ ἱμάτιον πορφυροῦν περιέβαλον αὐτὸν 3 καὶ ἤρχοντο πρὸς αὐτὸν καὶ ἔλεγον• χαῖρε ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων• καὶ ἐδίδοσαν αὐτῷ ῥαπίσματα. 4 Καὶ ἐξῆλθεν πάλιν ἔξω ὁ Πιλᾶτος καὶ λέγει αὐτοῖς• ἴδε ἄγω ὑμῖν αὐτὸν ἔξω, ἵνα γνῶτε ὅτι οὐδεμίαν αἰτίαν εὑρίσκω ἐν αὐτῷ. 5 ἐξῆλθεν οὖν ὁ Ἰησοῦς ἔξω, φορῶν τὸν ἀκάνθινον στέφανον καὶ τὸ πορφυροῦν ἱμάτιον. καὶ λέγει αὐτοῖς• ἰδοὺ ὁ ἄνθρωπος. 6 Ὅτε οὖν εἶδον αὐτὸν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ ὑπηρέται ἐκραύγασαν λέγοντες• σταύρωσον σταύρωσον. λέγει αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος• λάβετε αὐτὸν ὑμεῖς καὶ σταυρώσατε• ἐγὼ γὰρ οὐχ εὑρίσκω ἐν αὐτῷ αἰτίαν. 7 ἀπεκρίθησαν αὐτῷ οἱ Ἰουδαῖοι• ἡμεῖς νόμον ἔχομεν καὶ κατὰ τὸν νόμον ὀφείλει ἀποθανεῖν, ὅτι υἱὸν θεοῦ ἑαυτὸν ἐποίησεν. 8 Ὅτε οὖν ἤκουσεν ὁ Πιλᾶτος τοῦτον τὸν λόγον, μᾶλλον ἐφοβήθη, 9 καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ πραιτώριον πάλιν καὶ λέγει τῷ Ἰησοῦ• πόθεν εἶ σύ; ὁ δὲ Ἰησοῦς ἀπόκρισιν οὐκ ἔδωκεν αὐτῷ. 10 λέγει οὖν αὐτῷ ὁ Πιλᾶτος• ἐμοὶ οὐ λαλεῖς; οὐκ οἶδας ὅτι ἐξουσίαν ἔχω ἀπολῦσαί σε καὶ ἐξουσίαν ἔχω σταυρῶσαί σε; 11 ἀπεκρίθη [αὐτῷ] Ἰησοῦς• οὐκ εἶχες ἐξουσίαν κατ’ ἐμοῦ οὐδεμίαν εἰ μὴ ἦν δεδομένον σοι ἄνωθεν• διὰ τοῦτο ὁ παραδούς μέ σοι μείζονα ἁμαρτίαν ἔχει. 12 Ἐκ τούτου ὁ Πιλᾶτος ἐζήτει ἀπολῦσαι αὐτόν• οἱ δὲ Ἰουδαῖοι ἐκραύγασαν λέγοντες• ἐὰν τοῦτον ἀπολύσῃς, οὐκ εἶ φίλος τοῦ Καίσαρος• πᾶς ὁ βασιλέα ἑαυτὸν ποιῶν ἀντιλέγει τῷ Καίσαρι. 13 ὁ οὖν Πιλᾶτος ἀκούσας τῶν λόγων τούτων ἤγαγεν ἔξω τὸν Ἰησοῦν καὶ ἐκάθισεν ἐπὶ βήματος εἰς τόπον λεγόμενον Λιθόστρωτον, Ἑβραϊστὶ δὲ Γαββαθα. 14 ἦν δὲ παρασκευὴ τοῦ πάσχα, ὥρα ἦν ὡς ἕκτη. καὶ λέγει τοῖς Ἰουδαίοις• ἴδε ὁ βασιλεὺς ὑμῶν. 15 ἐκραύγασαν οὖν ἐκεῖνοι• ἆρον ἆρον, σταύρωσον αὐτόν. λέγει αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος• τὸν βασιλέα ὑμῶν σταυρώσω; ἀπεκρίθησαν οἱ ἀρχιερεῖς• οὐκ ἔχομεν βασιλέα εἰ μὴ Καίσαρα. 16 Τότε οὖν παρέδωκεν αὐτὸν αὐτοῖς ἵνα σταυρωθῇ. Παρέλαβον οὖν τὸν Ἰησοῦν, 17 καὶ βαστάζων ἑαυτῷ τὸν σταυρὸν ἐξῆλθεν εἰς τὸν λεγόμενον Κρανίου Τόπον, ὃ λέγεται Ἑβραϊστὶ Γολγοθα, 18 ὅπου αὐτὸν ἐσταύρωσαν, καὶ μετ’ αὐτοῦ ἄλλους δύο ἐντεῦθεν καὶ ἐντεῦθεν, μέσον δὲ τὸν Ἰησοῦν. 19 ἔγραψεν δὲ καὶ τίτλον ὁ Πιλᾶτος καὶ ἔθηκεν ἐπὶ τοῦ σταυροῦ• ἦν δὲ γεγραμμένον• Ἰησοῦς ὁ Ναζωραῖος ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων. 20 τοῦτον οὖν τὸν τίτλον πολλοὶ ἀνέγνωσαν τῶν Ἰουδαίων, ὅτι ἐγγὺς ἦν ὁ τόπος τῆς πόλεως ὅπου ἐσταυρώθη ὁ Ἰησοῦς• καὶ ἦν γεγραμμένον Ἑβραϊστί, Ῥωμαϊστί, Ἑλληνιστί. 21 ἔλεγον οὖν τῷ Πιλάτῳ οἱ ἀρχιερεῖς τῶν Ἰουδαίων• μὴ γράφε• ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων, ἀλλ’ ὅτι ἐκεῖνος εἶπεν• βασιλεύς εἰμι τῶν Ἰουδαίων. 22 ἀπεκρίθη ὁ Πιλᾶτος• ὃ γέγραφα, γέγραφα. 23 Οἱ οὖν στρατιῶται, ὅτε ἐσταύρωσαν τὸν Ἰησοῦν, ἔλαβον τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἐποίησαν τέσσαρα μέρη, ἑκάστῳ στρατιώτῃ μέρος, καὶ τὸν χιτῶνα. ἦν δὲ ὁ χιτὼν ἄραφος, ἐκ τῶν ἄνωθεν ὑφαντὸς δι’ ὅλου. 24 εἶπαν οὖν πρὸς ἀλλήλους• μὴ σχίσωμεν αὐτόν, ἀλλὰ λάχωμεν περὶ αὐτοῦ τίνος ἔσται• ἵνα ἡ γραφὴ πληρωθῇ [ἡ λέγουσα]• διεμερίσαντο τὰ ἱμάτιά μου ἑαυτοῖς καὶ ἐπὶ τὸν ἱματισμόν μου ἔβαλον κλῆρον. Οἱ μὲν οὖν στρατιῶται ταῦτα ἐποίησαν. 25 Εἱστήκεισαν δὲ παρὰ τῷ σταυρῷ τοῦ Ἰησοῦ ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ ἡ ἀδελφὴ τῆς μητρὸς αὐτοῦ, Μαρία ἡ τοῦ Κλωπᾶ καὶ Μαρία ἡ Μαγδαληνή. 26 Ἰησοῦς οὖν ἰδὼν τὴν μητέρα καὶ τὸν μαθητὴν παρεστῶτα ὃν ἠγάπα, λέγει τῇ μητρί• γύναι, ἴδε ὁ υἱός σου. 27 εἶτα λέγει τῷ μαθητῇ• ἴδε ἡ μήτηρ σου. καὶ ἀπ’ ἐκείνης τῆς ὥρας ἔλαβεν ὁ μαθητὴς αὐτὴν εἰς τὰ ἴδια. 28 Μετὰ τοῦτο εἰδὼς ὁ Ἰησοῦς ὅτι ἤδη πάντα τετέλεσται, ἵνα τελειωθῇ ἡ γραφή, λέγει• διψῶ. 29 σκεῦος ἔκειτο ὄξους μεστόν• σπόγγον οὖν μεστὸν τοῦ ὄξους ὑσσώπῳ περιθέντες προσήνεγκαν αὐτοῦ τῷ στόματι. 30 ὅτε οὖν ἔλαβεν τὸ ὄξος [ὁ] Ἰησοῦς εἶπεν• τετέλεσται, καὶ κλίνας τὴν κεφαλὴν παρέδωκεν τὸ πνεῦμα. 31 Οἱ οὖν Ἰουδαῖοι, ἐπεὶ παρασκευὴ ἦν, ἵνα μὴ μείνῃ ἐπὶ τοῦ σταυροῦ τὰ σώματα ἐν τῷ σαββάτῳ, ἦν γὰρ μεγάλη ἡ ἡμέρα ἐκείνου τοῦ σαββάτου, ἠρώτησαν τὸν Πιλᾶτον ἵνα κατεαγῶσιν αὐτῶν τὰ σκέλη καὶ ἀρθῶσιν. 32 ἦλθον οὖν οἱ στρατιῶται καὶ τοῦ μὲν πρώτου κατέαξαν τὰ σκέλη καὶ τοῦ ἄλλου τοῦ συσταυρωθέντος αὐτῷ• 33 ἐπὶ δὲ τὸν Ἰησοῦν ἐλθόντες, ὡς εἶδον ἤδη αὐτὸν τεθνηκότα, οὐ κατέαξαν αὐτοῦ τὰ σκέλη, 34 ἀλλ’ εἷς τῶν στρατιωτῶν λόγχῃ αὐτοῦ τὴν πλευρὰν ἔνυξεν, καὶ ἐξῆλθεν εὐθὺς αἷμα καὶ ὕδωρ. 35 καὶ ὁ ἑωρακὼς μεμαρτύρηκεν, καὶ ἀληθινὴ αὐτοῦ ἐστιν ἡ μαρτυρία, καὶ ἐκεῖνος οἶδεν ὅτι ἀληθῆ λέγει, ἵνα καὶ ὑμεῖς πιστεύ [σ]ητε. 36 ἐγένετο γὰρ ταῦτα ἵνα ἡ γραφὴ πληρωθῇ• ὀστοῦν οὐ συντριβήσεται αὐτοῦ. 37 καὶ πάλιν ἑτέρα γραφὴ λέγει• ὄψονται εἰς ὃν ἐξεκέντησαν. 38 Μετὰ δὲ ταῦτα ἠρώτησεν τὸν Πιλᾶτον Ἰωσὴφ [ὁ] ἀπὸ Ἁριμαθαίας, ὢν μαθητὴς τοῦ Ἰησοῦ κεκρυμμένος δὲ διὰ τὸν φόβον τῶν Ἰουδαίων, ἵνα ἄρῃ τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ• καὶ ἐπέτρεψεν ὁ Πιλᾶτος. ἦλθεν οὖν καὶ ἦρεν τὸ σῶμα αὐτοῦ. 39 ἦλθεν δὲ καὶ Νικόδημος, ὁ ἐλθὼν πρὸς αὐτὸν νυκτὸς τὸ πρῶτον, φέρων μίγμα σμύρνης καὶ ἀλόης ὡς λίτρας ἑκατόν. 40 ἔλαβον οὖν τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ καὶ ἔδησαν αὐτὸ ὀθονίοις μετὰ τῶν ἀρωμάτων, καθὼς ἔθος ἐστὶν τοῖς Ἰουδαίοις ἐνταφιάζειν. 41 ἦν δὲ ἐν τῷ τόπῳ ὅπου ἐσταυρώθη κῆπος, καὶ ἐν τῷ κήπῳ μνημεῖον καινὸν ἐν ᾧ οὐδέπω οὐδεὶς ἦν τεθειμένος• 42 ἐκεῖ οὖν διὰ τὴν παρασκευὴν τῶν Ἰουδαίων, ὅτι ἐγγὺς ἦν τὸ μνημεῖον, ἔθηκαν τὸν Ἰησοῦν.
20
Bashimâna enshinda erhacirimwo ndi (Mt 28, 1-8; Mrk 16, 1-8; Luk 24, 1-11)
1 Olusiku lurhanzi lw’omugobei, Mariya Magadalena alamukira ebwa cûshomucêracêra burhac’ihumanuka; ashimâna bakûzire ibuye oku nshinda. 2 Anacikûla omulindi, aj’emunda Simoni Petro àli bo n’olya wundi muganda Yezu arhonyagya, ababwîra, erhi: «Babishwîre Nyakasane, rhurhanamanyiri aha bamuhizire». 3 Petro anacigenda bo n’olya wundi muganda, baj’ebwa cûsho. 4 Bajaga balibirha bombi. Olya wundi muganda ye wali mubidu, kulusha Petro, amushokolera, ahika wa burhanzi aha bwa nshinda. 5 Anaciyûnama, abona ebitambara oku idaho, ci arhamujàga. 6 Simoni Petro wali omukulikire naye ahika. Aj’omu cûsho, abona ebitambara biri oku idaho, 7 n’omwenda bàli bafûnisiremwo irhwe. Ogwo mwenda gurhàli haguma n’ebitambara, ci gwàli muzinge hâgo hâgo. 8 Lyo olya wundi muganda warhangag’ihika aha bwa cûsho naye amujirage. Acibonera, anayêmêra. 9 Okuli, barhàli basag’iyumva oku amandiko gadesire oku àli akwânîne afûke omu bafù. 10 Okuhandi abaganda banacishubir’eka.
Yezu abonekera Mariya Magadalena (Mt 28, 9-10; Mrk 16, 9-11)
11 Mariya yêhe àli ayimanzire aha bwa cûsho, anali adwîrhe afûmêka. Oku adwîrhe alaka, ayûnama, alola omu nshinda, 12 abona bamalahika babiri bayambîrhe emyambalo myêru banabwârhire aha bàli balambisire omubiri gwa Yezu, muguma ebw’irhwe, owundi ebwa magulu. 13 Banacimubwîra, mpu: «We mukazi, bici ebyo walakira?» Naye, erhi: «Bahêsire Nnawîrhu, ntanamanyiri ngahi bamuhizire». 14 Oku ayûs’iderha ntyo, akabagana, abona Yezu ayimanzire, ci arhamanyaga oku ye. 15 Yezu amudôsa, erhi: «We mukazi, bici ebyo walakira? Ndi walonza?» Acîkêbwa mpu ye mulanzi w’ishwa, amubwîra, erhi: «Yâgirwa, akaba we wamuhêsire, ombwîre ngahi wamuhizire, nj’imurhôla». 16 Yezu amubwîra, erhi: «Mariya!» Mariya amumanyîrira, amubwîra omu mahabraniya, erhi: «Rabuni!» kwo kuderha: «Muyigîriza». 17 Yezu amubwîra, erhi: «Orhampumagakwo, bulya ntaj’irheremera emwa Larha. Ci ojage emunda bene wîrhuj bali, obabwîre oku nteremîre emwa Larha na Sho, emwa Nyamuzinda wâni na Nyamuzinda winyu». 18 Mariya Magadalena anacigenda, abwîra abaganda oku abwîne Nyakasane n’oku amubwîzire ebyo binwa.
Yezu abonekera abaganda bage (Mrk 16, 14-18; Luk 24, 36-49)
19 Bijingo by’olwo lusiku lurhanzi lw’omugobe lwonêne, omu abaganda bàli enyumvi zôshi zàli mpamike erhi kuyôboha Abayahudi kurhuma. Yezu anacipamuka, abayimanga ekarhî, ababwîra, erhi: «Omurhûla muli mwe!» 20 Erhi aderha ntyo, abayêreka enfune n’olubavu. Abaganda basîma bwenêne erhi babona Nyakasane. 21 Ashub’ibabwîra, erhi: «Omurhûla muli mwe! Nk’oku Larha antumaga, nâni mmurhumire». 22 Erhi aba amaderha ntyo, ababûhira omûka, ababwîra, erhi: «Yankiriri Mûka Mutagatîfu. 23 Abamwâkûlire ebyâha, babikulirwe n’abamwâbirekere, babiyôrhane». 24 Ci Toma yêhe, muguma muli balya ikumi na babiri, oderhwa Cihasha, arhâli baguma n’abâbo erhi Yezu ayisha. 25 Abandi baganda bamubwîra, mpu: «Rhwabwîne Nyakasane!» Naye abashuza, erhi: «Nkaba ntabwîni emirhule y’erya migera omu nfune zâge, nkaba ntafundiri omunwe gwâni omu bibande by’emisumari, na nkaba ntahumiri niene omu lubavu lwâge, ntayêmêre».
26 Erhi kugera nsiku munâni, abaganda bàli kandi omu nyumpa na Toma haguma nabo. Yezu apamuka erhi n’enyumvi zôshi ziri mpamike; abayimanga ekarhî, erhi: «Omurhûla muli mwe!» 27 Anacibwîra Toma, erhi: «Funda omunwe gwâwe omu: lolà enfune zâni; lêrha okuboko kwâwe, okuhire omu lubavu lwâni; orhanacibaga mubula-buyêmêre, ci obè mwemêzi». 28 Toma ashuza, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wâni». 29 Yezu amubwîra, erhi: «Oyemîre bulya wambwîne. Bali bany’iragi abâyêmêre barhanabwîni».
Enfundiko ntanzi y’ecitabu
30 Yezu ajizire bindi bimanyîso binji embere z’abaganda bâge birhayandisirwi mw’eci citabu. 31 Ebîra byayandisirwe nti lyo muyêmêra oku Yezu ye Kristu, Mwene Nnâmahanga, na mukayêmêra, nti lyo mubona obuzîne oku izîno lyâge.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 20
1 Τῇ δὲ μιᾷ τῶν σαββάτων Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ ἔρχεται πρωῒ σκοτίας ἔτι οὔσης εἰς τὸ μνημεῖον καὶ βλέπει τὸν λίθον ἠρμένον ἐκ τοῦ μνημείου. 2 τρέχει οὖν καὶ ἔρχεται πρὸς Σίμωνα Πέτρον καὶ πρὸς τὸν ἄλλον μαθητὴν ὃν ἐφίλει ὁ Ἰησοῦς καὶ λέγει αὐτοῖς• ἦραν τὸν κύριον ἐκ τοῦ μνημείου καὶ οὐκ οἴδαμεν ποῦ ἔθηκαν αὐτόν. 3 Ἐξῆλθεν οὖν ὁ Πέτρος καὶ ὁ ἄλλος μαθητὴς καὶ ἤρχοντο εἰς τὸ μνημεῖον. 4 ἔτρεχον δὲ οἱ δύο ὁμοῦ• καὶ ὁ ἄλλος μαθητὴς προέδραμεν τάχιον τοῦ Πέτρου καὶ ἦλθεν πρῶτος εἰς τὸ μνημεῖον, 5 καὶ παρακύψας βλέπει κείμενα τὰ ὀθόνια, οὐ μέντοι εἰσῆλθεν. 6 ἔρχεται οὖν καὶ Σίμων Πέτρος ἀκολουθῶν αὐτῷ καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ μνημεῖον, καὶ θεωρεῖ τὰ ὀθόνια κείμενα, 7 καὶ τὸ σουδάριον, ὃ ἦν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ, οὐ μετὰ τῶν ὀθονίων κείμενον ἀλλὰ χωρὶς ἐντετυλιγμένον εἰς ἕνα τόπον. 8 τότε οὖν εἰσῆλθεν καὶ ὁ ἄλλος μαθητὴς ὁ ἐλθὼν πρῶτος εἰς τὸ μνημεῖον καὶ εἶδεν καὶ ἐπίστευσεν• 9 οὐδέπω γὰρ ᾔδεισαν τὴν γραφὴν ὅτι δεῖ αὐτὸν ἐκ νεκρῶν ἀναστῆναι. 10ἀπῆλθον οὖν πάλιν πρὸς αὐτοὺς οἱ μαθηταί. 11 Μαρία δὲ εἱστήκει πρὸς τῷ μνημείῳ ἔξω κλαίουσα. ὡς οὖν ἔκλαιεν, παρέκυψεν εἰς τὸ μνημεῖον 12 καὶ θεωρεῖ δύο ἀγγέλους ἐν λευκοῖς καθεζομένους, ἕνα πρὸς τῇ κεφαλῇ καὶ ἕνα πρὸς τοῖς ποσίν, ὅπου ἔκειτο τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ. 13 καὶ λέγουσιν αὐτῇ ἐκεῖνοι• γύναι, τί κλαίεις; λέγει αὐτοῖς ὅτι ἦραν τὸν κύριόν μου, καὶ οὐκ οἶδα ποῦ ἔθηκαν αὐτόν. 14 Ταῦτα εἰποῦσα ἐστράφη εἰς τὰ ὀπίσω καὶ θεωρεῖ τὸν Ἰησοῦν ἑστῶτα καὶ οὐκ ᾔδει ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν. 15 λέγει αὐτῇ Ἰησοῦς• γύναι, τί κλαίεις; τίνα ζητεῖς; ἐκείνη δοκοῦσα ὅτι ὁ κηπουρός ἐστιν λέγει αὐτῷ• κύριε, εἰ σὺ ἐβάστασας αὐτόν, εἰπέ μοι ποῦ ἔθηκας αὐτόν, κἀγὼ αὐτὸν ἀρῶ. 16 λέγει αὐτῇ Ἰησοῦς• Μαριάμ. στραφεῖσα ἐκείνη λέγει αὐτῷ Ἑβραϊστί• ραββουνι, ὃ λέγεται διδάσκαλε 17 λέγει αὐτῇ Ἰησοῦς• μή μου ἅπτου, οὔπω γὰρ ἀναβέβηκα πρὸς τὸν πατέρα• πορεύου δὲ πρὸς τοὺς ἀδελφούς μου καὶ εἰπὲ αὐτοῖς• ἀναβαίνω πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ πατέρα ὑμῶν καὶ θεόν μου καὶ θεὸν ὑμῶν. 18 Ἔρχεται Μαριὰμ ἡ Μαγδαληνὴ ἀγγέλλουσα τοῖς μαθηταῖς ὅτι ἑώρακα τὸν κύριον, καὶ ταῦτα εἶπεν αὐτῇ. 19 Οὔσης οὖν ὀψίας τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τῇ μιᾷ σαββάτων καὶ τῶν θυρῶν κεκλεισμένων ὅπου ἦσαν οἱ μαθηταὶ διὰ τὸν φόβον τῶν Ἰουδαίων, ἦλθεν ὁ Ἰησοῦς καὶ ἔστη εἰς τὸ μέσον καὶ λέγει αὐτοῖς• εἰρήνη ὑμῖν. 20 καὶ τοῦτο εἰπὼν ἔδειξεν τὰς χεῖρας καὶ τὴν πλευρὰν αὐτοῖς. ἐχάρησαν οὖν οἱ μαθηταὶ ἰδόντες τὸν κύριον. 21 εἶπεν οὖν αὐτοῖς [ὁ Ἰησοῦς] πάλιν• εἰρήνη ὑμῖν• καθὼς ἀπέσταλκέν με ὁ πατήρ, κἀγὼ πέμπω ὑμᾶς. 22 καὶ τοῦτο εἰπὼν ἐνεφύσησεν καὶ λέγει αὐτοῖς• λάβετε πνεῦμα ἅγιον• 23 ἄν τινων ἀφῆτε τὰς ἁμαρτίας ἀφέωνται αὐτοῖς, ἄν τινων κρατῆτε κεκράτηνται. 24 Θωμᾶς δὲ εἷς ἐκ τῶν δώδεκα, ὁ λεγόμενος Δίδυμος, οὐκ ἦν μετ’ αὐτῶν ὅτε ἦλθεν Ἰησοῦς. 25 ἔλεγον οὖν αὐτῷ οἱ ἄλλοι μαθηταί• ἑωράκαμεν τὸν κύριον. ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς• ἐὰν μὴ ἴδω ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ τὸν τύπον τῶν ἥλων καὶ βάλω τὸν δάκτυλόν μου εἰς τὸν τύπον τῶν ἥλων καὶ βάλω μου τὴν χεῖρα εἰς τὴν πλευρὰν αὐτοῦ, οὐ μὴ πιστεύσω. 26 Καὶ μεθ’ ἡμέρας ὀκτὼ πάλιν ἦσαν ἔσω οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ Θωμᾶς μετ’ αὐτῶν. ἔρχεται ὁ Ἰησοῦς τῶν θυρῶν κεκλεισμένων καὶ ἔστη εἰς τὸ μέσον καὶ εἶπεν• εἰρήνη ὑμῖν. 27 εἶτα λέγει τῷ Θωμᾷ• φέρε τὸν δάκτυλόν σου ὧδε καὶ ἴδε τὰς χεῖράς μου καὶ φέρε τὴν χεῖρά σου καὶ βάλε εἰς τὴν πλευράν μου, καὶ μὴ γίνου ἄπιστος ἀλλὰ πιστός. 28 ἀπεκρίθη Θωμᾶς καὶ εἶπεν αὐτῷ• ὁ κύριός μου καὶ ὁ θεός μου. 29 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ὅτι ἑώρακάς με πεπίστευκας; μακάριοι οἱ μὴ ἰδόντες καὶ πιστεύσαντες. 30 Πολλὰ μὲν οὖν καὶ ἄλλα σημεῖα ἐποίησεν ὁ Ἰησοῦς ἐνώπιον τῶν μαθητῶν [αὐτοῦ], ἃ οὐκ ἔστιν γεγραμμένα ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ• 31 ταῦτα δὲ γέγραπται ἵνα πιστεύ [σ]ητε ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, καὶ ἵνα πιστεύοντες ζωὴν ἔχητε ἐν τῷ ὀνόματι αὐτοῦ.
21
Yezu abonekera abaganda bâge eburhambi bw’enyanja y’e Tiberiyadi
1 Enyuma z’aho, Yezu ashub’ibonekera abaganda bâge eburhambi bw’enyanja y’e Tiberiyadi. Alagi oku ababonekeragak. 2 Simoni Petro, Toma, oderhwa Cihasha, Natanaeli w’e Kana omu Galileya, bene-Zebedeyo na bandi baganda babiri bàli haguma. 3 Simoni Petro anacibabwîra, erhi: «Nkol’iduba». Nabo bamubwîra, mpu: «Nîrhu rhwakushimba». Banacilikûla, bashonera omu bwârho. Ci mw’obwo budufu, ntâco barhôzire. 4 Erhi izûba lishoshôka emashinji, bahona Yezu ayimanzire ebulamho, ci abaganda barhamanyaga oku ye. 5 Yezu anacibabwîra, erhi: «Mwe bâna, ka ntà hifi mugwêrhe?» Bamushuza mpu: «Ntâhyo!» 6 Naye, erhi: «Mukwebe akeshe ebwa kulyo k’obwârho, mwâgwâsa». Banacikakwêba, ci barhacihashag’ikazikûla erhi bunji bwa nfi burhuma. 7 Olya muganda Yezu arhonyagya anacibwîra Petro erhi: «Nyakasane oyo!» Erhi Simoni Petro ayumva mpu Nyakasane oyo, ayambala omwambalo gwâge, bulya arhàli acîbwisire, aciloha omu nyanja. 8 Abandi baganda bayisha omu bwârho, bajà bakulula akeshe n’enfi, bulya barhàli kuli n’ecikwi c’enyanja: yali nka misomi magana abiri yône. 9 Erhi bayômokera oku cikwî, babona amakala gayâsire, n’enfî egalikwo n’omugati. 10 Yezu anacibabwîra, erhi: «Lerhagi kuli ezo nfi mudubire». 11 Simoni Petro ashonera omu bwârho, akululira akeshe ebulambo; kàli kayunjwîre bifi binênênè: igana na makumi arhânu na bisharhu. N’obwo zàli nyinji ntyo, akeshe karhaberekaga. 12 Yezu ababwîra, erhi: «Yishagi muyikule». Ntà muguma omu baganda wadesire, mpu amudôsa, mpu: «We ndi?» bulya bàli bamanyîre bwinjà oku àli Nyakasane. 13 Okuhandi Yezu anaciyegera, arhôla omugati, abahêreza, n’enfî kwo na kwo. 14 Bwo bwàli bwa kasharhu obwo Yezu abonekera abaganda bâge kurhenga afûka omu bafù.
15 Erhi bayûs’iyikula, Yezu adôsa Simoni Petro, erhi: «Simoni, mwene Yowane, k’onzigira kulusha aba?» Amushuza, erhi: «Neci, Nyakasane, orhahabiri oku nkuzigira». Yezu amubwîra, erhi: «Yabula abâna-buzi bâni». 16 Amudôsa obwa kabiri, erhi: «Simoni, mwene Yowane, k’onzigira?» Amushuza, erhi: «Neci, Nyakasane, orhahabiri oku nkuzigira». Yezu amubwîra, erhi: «Yabula ebibuzi byâni». 17 Amudôsa obwa kasharhu, erhi: «Simoni, mwene Yowane, k’onzigira?» Petro alumwa erhi ayumva amudôsa kasharhu, erhi «K’onzigira?» Anacimubwîra, erhi: «Yâgirwa, oyishi byôshi, orhahabiri oku nkuzigira». Yezu amubwîra, erhi: «Yabula ebibuzi byânil.
18 Okuli, okuli, nkubwîre, erhi ociri musole, wêne wakag’ihwinja wanakaja aha olonzize, ci amango washosihala, wâlambûle amaboko, owundi akushwêke anakuhêke aha orhalonza». 19 Erhi aderha okwo, amanyîsa lufu luci Petro ayish’ikuzamwo Nnâmahanga. Erhi aba amaderha ntyo, amubwîra, erhi: «Nshimba».
20 Oku Petro acikabagana, abona olya muganda Yezu arhonyagya abakulikire, y’olya wali oshegemize irhwe oku cifuba câge erhi bashega anamudôsa, erhi: «Yâgirwa, ndi wakulenganya?» 21 Erhi Petro amubona, abwîra Yezu, erhi: «Naye ye, Nyakasane?» 22 Yezu amushuza, erhi: «Nkola nalonza nti ayôrhe kuhika ngaluke, ka kukuyêrekîre? W’oyo nshimba». 23 Omwanzi gwavuma omu bashimbulizi ba Yezu mpu oyomuganda arhakafa. N’obwo Yezu arhàl’ibwîzire Petro, mpu: «Arhakafa», ci mpu: «Nkola nalonza nti ayôrhe kuhika ngaluke, ka kukuyêrekîre?»
Obushwinjiro bw’ebinwa
24 Oyomuganda ye muhamîrizi w’ebyo, ye wanabiyandikaga, rhunamanyire oku obuhamîrizi bwâge buli bw’okunali. 25 Hali bindi binji Yezu ajizire. Owabirhondêreza ciguma ciguma, ciru n’igulu lirhankabona aha lyahira ebitabu byankayandikwa.
ΚΑΤΑ ΙΩΑΝΝΗΝ 21
1 Μετὰ ταῦτα ἐφανέρωσεν ἑαυτὸν πάλιν ὁ Ἰησοῦς τοῖς μαθηταῖς ἐπὶ τῆς θαλάσσης τῆς Τιβεριάδος• ἐφανέρωσεν δὲ οὕτως. 2 Ἦσαν ὁμοῦ Σίμων Πέτρος καὶ Θωμᾶς ὁ λεγόμενος Δίδυμος καὶ Ναθαναὴλ ὁ ἀπὸ Κανὰ τῆς Γαλιλαίας καὶ οἱ τοῦ Ζεβεδαίου καὶ ἄλλοι ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ δύο. 3 λέγει αὐτοῖς Σίμων Πέτρος• ὑπάγω ἁλιεύειν. λέγουσιν αὐτῷ• ἐρχόμεθα καὶ ἡμεῖς σὺν σοί. ἐξῆλθον καὶ ἐνέβησαν εἰς τὸ πλοῖον, καὶ ἐν ἐκείνῃ τῇ νυκτὶ ἐπίασαν οὐδέν. 4 Πρωΐας δὲ ἤδη γενομένης ἔστη Ἰησοῦς εἰς τὸν αἰγιαλόν, οὐ μέντοι ᾔδεισαν οἱ μαθηταὶ ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν. 5 λέγει οὖν αὐτοῖς [ὁ] Ἰησοῦς• παιδία, μή τι προσφάγιον ἔχετε; ἀπεκρίθησαν αὐτῷ• οὔ. 6 ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς• βάλετε εἰς τὰ δεξιὰ μέρη τοῦ πλοίου τὸ δίκτυον, καὶ εὑρήσετε. ἔβαλον οὖν, καὶ οὐκέτι αὐτὸ ἑλκύσαι ἴσχυον ἀπὸ τοῦ πλήθους τῶν ἰχθύων. 7 λέγει οὖν ὁ μαθητὴς ἐκεῖνος ὃν ἠγάπα ὁ Ἰησοῦς τῷ Πέτρῳ• ὁ κύριός ἐστιν. Σίμων οὖν Πέτρος ἀκούσας ὅτι ὁ κύριός ἐστιν τὸν ἐπενδύτην διεζώσατο, ἦν γὰρ γυμνός, καὶ ἔβαλεν ἑαυτὸν εἰς τὴν θάλασσαν, 8 οἱ δὲ ἄλλοι μαθηταὶ τῷ πλοιαρίῳ ἦλθον, οὐ γὰρ ἦσαν μακρὰν ἀπὸ τῆς γῆς ἀλλ’ ὡς ἀπὸ πηχῶν διακοσίων, σύροντες τὸ δίκτυον τῶν ἰχθύων. 9 Ὡς οὖν ἀπέβησαν εἰς τὴν γῆν βλέπουσιν ἀνθρακιὰν κειμένην καὶ ὀψάριον ἐπικείμενον καὶ ἄρτον. 10 λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• ἐνέγκατε ἀπὸ τῶν ὀψαρίων ὧν ἐπιάσατε νῦν. 11 ἀνέβη οὖν Σίμων Πέτρος καὶ εἵλκυσεν τὸ δίκτυον εἰς τὴν γῆν μεστὸν ἰχθύων μεγάλων ἑκατὸν πεντήκοντα τριῶν• καὶ τοσούτων ὄντων οὐκ ἐσχίσθη τὸ δίκτυον. 12 Λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς• δεῦτε ἀριστήσατε. οὐδεὶς δὲ ἐτόλμα τῶν μαθητῶν ἐξετάσαι αὐτόν• σὺ τίς εἶ; εἰδότες ὅτι ὁ κύριός ἐστιν. 13 ἔρχεται Ἰησοῦς καὶ λαμβάνει τὸν ἄρτον καὶ δίδωσιν αὐτοῖς, καὶ τὸ ὀψάριον ὁμοίως. 14 τοῦτο ἤδη τρίτον ἐφανερώθη Ἰησοῦς τοῖς μαθηταῖς ἐγερθεὶς ἐκ νεκρῶν. 15 Ὅτε οὖν ἠρίστησαν λέγει τῷ Σίμωνι Πέτρῳ ὁ Ἰησοῦς• Σίμων Ἰωάννου, ἀγαπᾷς με πλέον τούτων; λέγει αὐτῷ• ναὶ κύριε, σὺ οἶδας ὅτι φιλῶ σε. λέγει αὐτῷ• βόσκε τὰ ἀρνία μου. 16 λέγει αὐτῷ πάλιν δεύτερον• Σίμων Ἰωάννου, ἀγαπᾷς με; λέγει αὐτῷ• ναὶ κύριε, σὺ οἶδας ὅτι φιλῶ σε. λέγει αὐτῷ• ποίμαινε τὰ πρόβατά μου. 17 λέγει αὐτῷ τὸ τρίτον• Σίμων Ἰωάννου, φιλεῖς με; ἐλυπήθη ὁ Πέτρος ὅτι εἶπεν αὐτῷ τὸ τρίτον• φιλεῖς με; καὶ λέγει αὐτῷ• κύριε, πάντα σὺ οἶδας, σὺ γινώσκεις ὅτι φιλῶ σε. λέγει αὐτῷ [ὁ Ἰησοῦς]• βόσκε τὰ πρόβατά μου. 18 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω σοι, ὅτε ἦς νεώτερος, ἐζώννυες σεαυτὸν καὶ περιεπάτεις ὅπου ἤθελες• ὅταν δὲ γηράσῃς, ἐκτενεῖς τὰς χεῖράς σου, καὶ ἄλλος σε ζώσει καὶ οἴσει ὅπου οὐ θέλεις. 19 τοῦτο δὲ εἶπεν σημαίνων ποίῳ θανάτῳ δοξάσει τὸν θεόν. καὶ τοῦτο εἰπὼν λέγει αὐτῷ• ἀκολούθει μοι. 20 Ἐπιστραφεὶς ὁ Πέτρος βλέπει τὸν μαθητὴν ὃν ἠγάπα ὁ Ἰησοῦς ἀκολουθοῦντα, ὃς καὶ ἀνέπεσεν ἐν τῷ δείπνῳ ἐπὶ τὸ στῆθος αὐτοῦ καὶ εἶπεν• κύριε, τίς ἐστιν ὁ παραδιδούς σε; 21 τοῦτον οὖν ἰδὼν ὁ Πέτρος λέγει τῷ Ἰησοῦ• κύριε, οὗτος δὲ τί; 22 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς• ἐὰν αὐτὸν θέλω μένειν ἕως ἔρχομαι, τί πρὸς σέ; σύ μοι ἀκολούθει. 23 ἐξῆλθεν οὖν οὗτος ὁ λόγος εἰς τοὺς ἀδελφοὺς ὅτι ὁ μαθητὴς ἐκεῖνος οὐκ ἀποθνῄσκει• οὐκ εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς ὅτι οὐκ ἀποθνῄσκει ἀλλ’• ἐὰν αὐτὸν θέλω μένειν ἕως ἔρχομαι τί πρὸς σέ]; 24 Οὗτός ἐστιν ὁ μαθητὴς ὁ μαρτυρῶν περὶ τούτων καὶ ὁ γράψας ταῦτα, καὶ οἴδαμεν ὅτι ἀληθὴς αὐτοῦ ἡ μαρτυρία ἐστίν. 25 Ἔστιν δὲ καὶ ἄλλα πολλὰ ἃ ἐποίησεν ὁ Ἰησοῦς, ἅτινα ἐὰν γράφηται καθ’ ἕν, οὐδ’ αὐτὸν οἶμαι τὸν κόσμον χωρῆσαι τὰ γραφόμενα βιβλία.
ACT – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Bjr
EBIJIRO
EBIJIRO BY’ENTUMWA
EBIJIRO BY’ENTUMWA
Enshokolezi
Omu nshokolezi y’ecitabu câge c’Emyanzi y’Akalembe, Mutagatîfu Luka arhubwîzire oku ahumbaga n’obushiru emyanzi y’ebijiro n’enderho za Mwâmi Yezu, mpu lyo Teofili amanya bwinjinjà oku ebi ayigîrizibagwa binali by’okuli. Ebi Yezu ajizire kuhika olusiku arheremeraga omu mpingu, biri biyandike omu Myanzi y’Akalembe.
Mw’eci citabu câge ca kabiri, ciderhwa Bijiro by’Entumwa (Ebj), Mutagatîfu Luka arhuganîrîre oku Entumwa, erhi ziyûs’ihâbwa Mûka Mutagatîfu, zalumizagya Emyanzi y’Akalembe ka Yezu Kristu n’obugo bwâge omu igulu lyôshi, kulya Nyakasane yêne abarhegekaga erhi akola ashubira emw’Îshe, erhi: «Mûka Mutagatîfu ammuyandagalira, ammuhe n’emisî y’enyanya; na ntyo mubè bahamîrizi bâni omu Yeruzalemu, n’omu Yudeya yôshi, n’omu Samariya, na kuhika aha igulu lihekera» ( Ebj 1, 8). Luka ayandikaga ecitabu c’Ebijiro by’Entumwa hôfi h’omwâka gwa 70 enyuma za Kristu.
1
EBIJIRO BY’ENTUMWA
Enshula-mwanzi
1 Omu citabu câni cirhanzim, wâni Teofili, naganîre byôshi ebi Yezu ajizire anayigîriza kurhenga omurhondêro 2 kuhika olusiku arheremeraga empingu, erhi amayûs’iyigîriza Entumwa acîshogaga n’omunwe gwa Mûka Mutagatîfu. 3 N’erhi ayûs’ibabala, kandi bo acîyêresire oku azîne omu kubaha bimanyîso binji; ajira nsiku makumi ani ababonekera anabashambâlira eby’Obwâmi bwa Nnâmahanga.
Yezu arheremera omu mpingu (Luk 24, 47-51)
4 Lero anaciba adwîrhe alya haguma nabo, ababwîra mpu barharhengaga omu Yeruzalemu, ci mpu balindireyo eci Îshe abalaganyagya, erhi: «Kulya mwayumvagya nammubwîra, nti: 5 Yowane akâg’ibatiza n’amîshi, ci mwêhe, hano kugera nsiku nsungunu, mwâbatizibwa muli Mûka Mutagatîfun. 6 Erhi babà bacigushire ntyo haguma, banacimudôsa, mpu: «Yâgirwa, ka buna ly’okola washub’iyimanza obwâmio bw’Israheli?». 7 Abashuza, erhi: «Gurhali mukolo gwinyu okumanya ensiku n’amango Larha yêne acîshozire oku bulonza bwâge; 8 ci Mûka Mutagatîfu ammuyandagalira, ammuhe n’emisî y’enyanya; na ntyo mubè bahamîrizi bani omu Yeruzalemu, n’omu Yudeya yôshi, n’omu Samâriya, na kuhika aha igulu lihekera», 9 Erhi ayûs’iderha ebyo binwa, banacimubona amanamana emalunga; ecitù camubwîka, barhacimubonaga. 10 Erhi bàli ntyo, bamukonolîre amasù oku aja emalunga, banacibona balume babiri babayishîre, bayambîrhe emyambalo myêru. 11 Bababwîra, mpu: «Ewe, mwe bantu b’e Galileya, cirhumire muyimanga munadwîrhe mwalola emalunga? Oyo Yezu ommurhenziremwo, arheremera empingu, kwo anânagalukep nk’oku mwamubwîne arheremera empingu».
I. Ekleziya y’e Yeruzalemu
Entumwa ikumi na nguma
12 Okubundi barhenga ebw’erya ntondo y’Emizêti, bashubira e Yeruzalemu, Eyo ntondo erhali kuli n’e Yeruzalemu: luli lugendo lwankagendwaq olwa-Sabato, 13 Erhi bahika omu lugo, bacijira omu nyumpa y’enyanya; mwo bakag’ibêra. Abàmuli b’aba: Petro na Yowane, Yakôbo n’Andreya, Filipo na Toma, Bartolomeyo na Mateyo, Yakôbo mwene Alfeyo na Simoni Shabushiru, na Yuda mwene Yakôbo. 14 Abo bôshi bananîza emirhima haguma, bakashenga buzira kuhusa, bo n’abakazi bàbalimwo, haguma na Mariya, nnina wa Yezu, na bene wâbo.
Matiya acîshogwa
15 Mw’ezo nsiku, Petro anaciyimanga ekarhî k’abâbo, eyo ndêko yali ya bantu nk’igana na makumi abiri, ababwîra, erhi: 16 «Bene wîrhu, lwàli lukwânîne luyunjule lulya luderho lw’Amandiko Mûka Mutagatîfu aderhaga omu kanwa ka Daudi kuli Yuda wacijiraga cirongozi ca balya bagwârhaga Yezu, 17 Ali wa muli rhwe, anali agwêrhe naye ecâge cikono omu mukolo gwirhu. 18 Lero Oyo muntu, erhi aba amagula ishwa n’engulo y’ecâha câge, akulumbira aha k’amalanga, enda yabasha, n’eby’ omu nda byôshi byashandâla, 19 Okwo kwamanyibwa n’abantu b’e Yeruzalemu bôshi, kwanarhuma bayirika ery’ishwa «Haceldama» omu lulimi lwâbo, kwo kuderha mpu «Ishwa ly’Omukò». 20 Kwali kuyandisirwe omu citabu c’Ennanga, mpu: Aha mwage hayôrhe bumu hanabule owahayûbaka, n’ecikono câge owundi acihâbwer. 21 Kuziga kukwânîne, muli aba bantu rhwàli rhweshi amango gôshi Nyakasane Yezu àli ekarhî kîrhu, 22 kurhenga obubatizo bwa Yowane kuhika olusiku arhurhengagamwo, murhenge muguma wâbà muhamîrizi w’okufûka kwâge haguma n’irhu». 23 Banacilêrha babiri, Yozefu, wakag’iderhwa Barsaba, wayirikagwa Yusto, na Matiya. 24 Okubundi bashenga Nnâmahanga, mpu: «Yâgirwa Nyakasane, we yishi emirhima y’abantu bôshi, orhuyêreke oyu ocîshozire mw’aba babiri, 25 ahâbwe mw’obu burhumisi n’ogu mukolo, ecikono Yuda asigaga erhi agenda lwâge». 26 Banaciyêsha ecigole, cagwârha Matiya; aganjwa muli zirya Ntumwa ikumi na nguma.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 1
The Promise of the Holy Spirit
1 Τὸν μὲν πρῶτον λόγον ἐποιησάμην περὶ πάντων, ὦ Θεόφιλε, ὧν ἤρξατο ὁ Ἰησοῦς ποιεῖν τε καὶ διδάσκειν, 2 ἄχρι ἧς ἡμέρας ἐντειλάμενος τοῖς ἀποστόλοις διὰ πνεύματος ἁγίου οὓς ἐξελέξατο ἀνελήμφθη 3 οἷς καὶ παρέστησεν ἑαυτὸν ζῶντα μετὰ τὸ παθεῖν αὐτὸν ἐν πολλοῖς τεκμηρίοις, δι᾽ ἡμερῶν τεσσεράκοντα ὀπτανόμενος αὐτοῖς καὶ λέγων τὰ περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ 4 καὶ συναλιζόμενος παρήγγειλεν αὐτοῖς ἀπὸ Ἱεροσολύμων μὴ χωρίζεσθαι ἀλλὰ περιμένειν τὴν ἐπαγγελίαν τοῦ πατρὸς ἣν ἠκούσατέ μου, 5 ὅτι Ἰωάννης μὲν ἐβάπτισεν ὕδατι, ὑμεῖς δὲ ἐν πνεύματι βαπτισθήσεσθε ἁγίῳ οὐ μετὰ πολλὰς ταύτας ἡμέρας.

The Ascension of Jesus
6 Οἱ μὲν οὖν συνελθόντες ἠρώτων αὐτὸν λέγοντες, Κύριε, εἰ ἐν τῷ χρόνῳ τούτῳ ἀποκαθιστάνεις τὴν βασιλείαν τῷ Ἰσραήλ; 7 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Οὐχ ὑμῶν ἐστιν γνῶναι χρόνους ἢ καιροὺς οὓς ὁ πατὴρ ἔθετο ἐν τῇ ἰδίᾳ ἐξουσίᾳ, 8 ἀλλὰ λήμψεσθε δύναμιν ἐπελθόντος τοῦ ἁγίου πνεύματος ἐφ᾽ ὑμᾶς καὶ ἔσεσθέ μου μάρτυρες ἔν τε Ἰερουσαλὴμ καὶ [ἐν] πάσῃ τῇ Ἰουδαίᾳ καὶ Σαμαρείᾳ καὶ ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς. 9 καὶ ταῦτα εἰπὼν βλεπόντων αὐτῶν ἐπήρθη καὶ νεφέλη ὑπέλαβεν αὐτὸν ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν. 10 καὶ ὡς ἀτενίζοντες ἦσαν εἰς τὸν οὐρανὸν πορευομένου αὐτοῦ, καὶ ἰδοὺ ἄνδρες δύο παρειστήκεισαν αὐτοῖς ἐν ἐσθήσεσιν λευκαῖς, 11 οἳ καὶ εἶπαν, Ἄνδρες Γαλιλαῖοι, τί ἑστήκατε [ἐμ]βλέποντες εἰς τὸν οὐρανόν; οὗτος ὁ Ἰησοῦς ὁ ἀναλημφθεὶς ἀφ᾽ ὑμῶν εἰς τὸν οὐρανὸν οὕτως ἐλεύσεται ὃν τρόπον ἐθεάσασθε αὐτὸν πορευόμενον εἰς τὸν οὐρανόν.
The Choice of Judas’ Successor
12 Τότε ὑπέστρεψαν εἰς Ἰερουσαλὴμ ἀπὸ ὄρους τοῦ καλουμένου Ἐλαιῶνος, ὅ ἐστιν ἐγγὺς Ἰερουσαλὴμ σαββάτου ἔχον ὁδόν. 13 καὶ ὅτε εἰσῆλθον, εἰς τὸ ὑπερῷον ἀνέβησαν οὗ ἦσαν καταμένοντες, ὅ τε Πέτρος καὶ Ἰωάννης καὶ Ἰάκωβος καὶ Ἀνδρέας, Φίλιππος καὶ Θωμᾶς, Βαρθολομαῖος καὶ Μαθθαῖος, Ἰάκωβος Ἁλφαίου καὶ Σίμων ὁ ζηλωτὴς καὶ Ἰούδας Ἰακώβου. 14 οὗτοι πάντες ἦσαν προσκαρτεροῦντες ὁμοθυμαδὸν τῇ προσευχῇ σὺν γυναιξὶν καὶ Μαριὰμ τῇ μητρὶ τοῦ Ἰησοῦ καὶ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ. 15 Καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἀναστὰς Πέτρος ἐν μέσῳ τῶν ἀδελφῶν εἶπεν• ἦν τε ὄχλος ὀνομάτων ἐπὶ τὸ αὐτὸ ὡσεὶ ἑκατὸν εἴκοσι 16 Ἄνδρες ἀδελφοί, ἔδει πληρωθῆναι τὴν γραφὴν ἣν προεῖπεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον διὰ στόματος Δαυὶδ περὶ Ἰούδα τοῦ γενομένου ὁδηγοῦ τοῖς συλλαβοῦσιν Ἰησοῦν, 17 ὅτι κατηριθμημένος ἦν ἐν ἡμῖν καὶ ἔλαχεν τὸν κλῆρον τῆς διακονίας ταύτης. 18 Οὗτος μὲν οὖν ἐκτήσατο χωρίον ἐκ μισθοῦ τῆς ἀδικίας καὶ πρηνὴς γενόμενος ἐλάκησεν μέσος καὶ ἐξεχύθη πάντα τὰ σπλάγχνα αὐτοῦ 19 καὶ γνωστὸν ἐγένετο πᾶσιν τοῖς κατοικοῦσιν Ἰερουσαλήμ, ὥστε κληθῆναι τὸ χωρίον ἐκεῖνο τῇ ἰδίᾳ διαλέκτῳ αὐτῶν Ἁκελδαμάχ, τοῦτ᾽ ἔστιν Χωρίον Αἵματος. 20 Γέγραπται γὰρ ἐν βίβλῳ ψαλμῶν, Γενηθήτω ἡ ἔπαυλις αὐτοῦ ἔρημος καὶ μὴ ἔστω ὁ κατοικῶν ἐν αὐτῇ, καί, Τὴν ἐπισκοπὴν αὐτοῦ λαβέτω ἕτερος. 21 δεῖ οὖν τῶν συνελθόντων ἡμῖν ἀνδρῶν ἐν παντὶ χρόνῳ ᾧ εἰσῆλθεν καὶ ἐξῆλθεν ἐφ᾽ ἡμᾶς ὁ κύριος Ἰησοῦς, 22 ἀρξάμενος ἀπὸ τοῦ βαπτίσματος Ἰωάννου ἕως τῆς ἡμέρας ἧς ἀνελήμφθη ἀφ᾽ ἡμῶν, μάρτυρα τῆς ἀναστάσεως αὐτοῦ σὺν ἡμῖν γενέσθαι ἕνα τούτων. 23 καὶ ἔστησαν δύο, Ἰωσὴφ τὸν καλούμενον Βαρσαββᾶν ὃς ἐπεκλήθη Ἰοῦστος, καὶ Μαθθίαν. 24 καὶ προσευξάμενοι εἶπαν, Σὺ κύριε καρδιογνῶστα πάντων, ἀνάδειξον ὃν ἐξελέξω ἐκ τούτων τῶν δύο ἕνα 25 λαβεῖν τὸν τόπον τῆς διακονίας ταύτης καὶ ἀποστολῆς ἀφ᾽ ἧς παρέβη Ἰούδας πορευθῆναι εἰς τὸν τόπον τὸν ἴδιον. 26 καὶ ἔδωκαν κλήρους αὐτοῖς καὶ ἔπεσεν ὁ κλῆρος ἐπὶ Μαθθίαν καὶ συγκατεψηφίσθη μετὰ τῶν ἕνδεκα ἀποστόλων.
2
Pentekoste
1 Bôshi bàli bacîgushire baguma erhi olusiku lwa Pentekoste luyisha. 2 Caligumiza, ecihôgêro ciri nka cihôgêro ca mpûsi ndârhi camanuka oku nkuba, cayunjuza enyumpa bàlimwo. 3 Babona orhumole rhuli nka ndimi za muliro; rhwacîgaba, rhwanayish’ikâgwa oku irhwe lya ngasi muguma. 4 Bôshi banaciyunjula Mûka Mutagatîfu, barhondêra okushambâla ezindi ndimi, nk’oku Mûka Mutagatîfu akâg’ibabwîra. 5 Obwo e Yeruzalemu erhi eri Abayahudi n’abantu kurîinya Nnâmahanga, barhengaga omu mahanga gôshi g’en’igulu. 6 Erhi eyumva eco cihôgêro, eyo ngabo y’abantu yacilunda haguma; barhangâla erhi bayumva Entumwa zidwîrhe zashambâla olulimi lwa ngasi muguma. 7 Bayôboha bôshi banarhangâla, mpu: «K’abâla bantu badwîrhe baderha barhali b’e Galileya bôshi? 8 Kurhi rhucidwîrhage rhwabayumva ngasi muguma omu Lulimi lw’emwâbo? 9 Abaparti n’Abamedi n’Abelamiti, abantu b’e Mezopotamiya n’ab’e Yudeya, ab’e Kapadociya n’ab’e Ponti n’ab’e Aziya, 10 ab’e Frijiya n’e Panfiliya, ab’e Mîsiri n’ab’ebihugo by’e Libiya biba omu lubibi n’e Cireneya, n’Abaroma bayûbaka eno, 11 Abayahudi n’abashimbûlizi, Abakreti n’Abahàrâbu, rhweshi rhweshi rhudwîrhe rhwayumva baderha ebirhangâzo bya Nnâmahanga omu ndimi zirhus». 12 Bôshi bagwârhwa n’obwôba, barhangâla banakabwizanya, mpu: «Lero kwo kurhi oku?» 13 Ci abandi bakabashekera n’okuderha, mpu: «Bagwâsirwe n’erivayi ly’omurhobo!»
Petro ayigîriza olubaga
14 Obwo Petro anaciyimanga bo na balya ikumi na muguma, ayakûza, ababwîra, erhi: «Mwe bantu b’e Yudeya ninyu mweshi b’eno Yeruzalemu, ehi mubimanye, murhege okurhwîri, munayumve kwinjà ebinwa byâni. 15 Nanga, aba bantu barhali balalwe nk’oku mucikebirwe, bulya ziciri nsà isharhu z’omûshi. 16 Ci okula kwo kulya kwalêbagwa n’omulêbi Yowelit, erhi: 17 Omu nsiku nzindau, Nnâmahanga okudesire, nâlumîza Omûka gwâni oku bantu bôshi. Obwo bagala binyu na bâli binyu bânalêbe; abasole bânabonekerwe, n’abashosi bâbone ebilôrho, 18 Neci, mw’ezo nsiku, nayish’ilumîza Omûka gwâni oku bambali bâni n’oku bambalikazi bâni, bâkâlêba. 19 Nânajira ebirhangâzo era nyanya omu malunga n’ebisômerîne en’igulu. 20 Izûba lyâhinduke mwizimya n’omwêzi gubè mukò, embere olusiku lwa Nyakasanev luyishe, lwo lusiku lukulu lw’irenge. 21 Ago mango, ngasi yêshi washenge izîno lya Nyakasane ânacire.
22 Bene-Israheli, muyumve ebi binwa: Yezu w’e Nazareti, olya muntu Nyamuzinda akuzagya muli mwe, amuhà obuhashe bw’okujira ebisômerîne n’ebirhangâzo n’ebimanyîso ekarhî kinyu, okwomurhakuhabiri ninyu, 23 Oyo muntu abantu babî balenganyagya nka kulya Nnâmahanga ali arhegesirew omu bulonza n’omu bumanye bwâge, y’oyomuzind’iyîrha, mwamubamba oku musalaba. 24 Ci Nnâmahanga amuzûsa, amurhenza omu nkoba z’olufù, bulya kurhankahashikine lumuhime. 25 Kali Daudi adesire kuli ye, mpu: Nyakasane mpirakwo amasù amango gôshi, bulya andi ebulyo ntag’ihuliganax. 26 Co cirhuma omurhima gwani gucishinga, n’olulimi lwani lusîma, n’omubiri gwani gwayish’iluhûkira omu bulangâlire. 27 Bulya orhankaleka omûka gwâni gwabêra omu Kuzimu, orhankanayêmêra omwîra wawe abôlera omu nshinda. 28 Wanyêresire enjira z’obuzîne, wânacinyunjuza masîma olusiku nâbona obusu bwâwe.
29 Bene wîrhu, leki mmubwîre n’obwâlagale: larha Daudi afire anabishwa, n’ecûsho câge yo cinaciba eno mwîrhu kuhika ene. 30 Ci bulya àli mulêbi, Daudi ali amanyire, oku ciragâne, oku Nnâmahanga anayîmike oku ntebe yâge omwâmi w’omukò gwâge, 31 àli erhi abwîne anabà amanyîsa okufûka kwa Kristu, bulya arhabêraga omu Kuzimu n’omubiri gwâge gurhaboleraga omu nshinda. 32 Oyo Yezu, Nnâmahanga amufûsize; na rhweshi rhuli bahamîrizi b’okwo. 33 N’erhi okulyo kwa Nyamuzinda kubà kwamamukuza, Îshe amuhà Mûka Mutagatîfu alaganyagya, anamurhuma. Ebyo byomudwîrhe mwabona, byomunadwîrhe mwayumva. 34 Daudi yêhe arharheremeraga omu mpingu, anagal’iderha, mpu: Nyakasane abwîzire Nnâhamwirhu, erhi: 35 Bwarhala ebwa kulyo kwâni, kuhika abanzi bâwe mbayandaze burhaba aha magulu gâwey.
36 Kuziga bene-Israheli bôshi bamanyage bwinjinjà oku olya Yezu muzind’ibamba oku musalaba, Nyamuzinda amujizire Nyakasane na Mucunguzi».
Abemêzi barhanzi
37 Ako kanwa kabahika oku murhima; banacibwîra Petro n’ezindi Ntumwa, mpu: «Bene wîrhu, kurhi rhwâjiraga?» 38 Petro ashuza, erhi: «Mucîyunjuze, na ngasi muguma abatizibwe oku izîno lya Yezu Kristu, lyo ababalirwa ebyâha byâge; ntyo muhâbwe enshôkano ya Mûka Mutagatîfu. 39 Bulya amalanganyo gali ginyu n’abâna binyu na ngasi bôshi bali kuliz, balya bôshi Nyakasane Nyamuzinda wîrhu ânahamagale. 40 Ashub’ibabwîra bindi birhali binyi, ahamîriza anakomêreza, erhi: «Murhenge muli eri iburha libi». 41 Abayankirire akanwa kâge banacibatizibwa. M’olwo lusiku bantu bihumbi nka bisharhu bajà omu bashimbûlizi ba Kristu.
Obwôrhere bw’ Abakristu barhanzi
42 Obushiru bwâbo bwàli bunjia omu kushimba enyigîrizo z’Entumwa, n’omu cinyabuguma, n’omu kubega omugati, n’omu kuharâmya. 43 Abantu bôshi bakayôboha, bulya entumwa zakag’ijira birhangâzo na bisômerîne binji. 44 Abemêzi bôshi bàli bacishwêkîre haguma, n’ebyâbo byôshi bakag’ibishangîra. 45 Bakag’ikaguza amashwa n’ebirugu byâbo, n’engulo bakayigabâna bôshi, ngasi muguma nk’oku analagirîre. 46 Ngasi lusiku n’omurhima muguma, bakômeraga okujà omu kâ-Nyamuzinda, banakag’ibega omugati omu mwa bâbwe, bakâlya ebiryo byâbo omu bushagaluke, buzira murhima gw’obulyâlya. 47 Bakag’ikuza Nnâmahanga, n’olubaga lwôshi lwàli lubarhonyize. Na ngasi lusiku Nyakasane akâg’iyûshûla balya balonzagya okucunguka omu mulala gw’abemêzi.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 2
The Coming of the Holy Spirit
1 Καὶ ἐν τῷ συμπληροῦσθαι τὴν ἡμέραν τῆς πεντηκοστῆς ἦσαν πάντες ὁμοῦ ἐπὶ τὸ αὐτό. 2 καὶ ἐγένετο ἄφνω ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἦχος ὥσπερ φερομένης πνοῆς βιαίας καὶ ἐπλήρωσεν ὅλον τὸν οἶκον οὗ ἦσαν καθήμενοι 3 καὶ ὤφθησαν αὐτοῖς διαμεριζόμεναι γλῶσσαι ὡσεὶ πυρὸς καὶ ἐκάθισεν ἐφ᾽ ἕνα ἕκαστον αὐτῶν, 4 καὶ ἐπλήσθησαν πάντες πνεύματος ἁγίου καὶ ἤρξαντο λαλεῖν ἑτέραις γλώσσαις καθὼς τὸ πνεῦμα ἐδίδου ἀποφθέγγεσθαι αὐτοῖς. 5 Ἦσαν δὲ εἰς Ἰερουσαλὴμ κατοικοῦντες Ἰουδαῖοι, ἄνδρες εὐλαβεῖς ἀπὸ παντὸς ἔθνους τῶν ὑπὸ τὸν οὐρανόν. 6 γενομένης δὲ τῆς φωνῆς ταύτης συνῆλθεν τὸ πλῆθος καὶ συνεχύθη, ὅτι ἤκουον εἷς ἕκαστος τῇ ἰδίᾳ διαλέκτῳ λαλούντων αὐτῶν. 7 ἐξίσταντο δὲ καὶ ἐθαύμαζον λέγοντες, Οὐχ ἰδοὺ ἅπαντες οὗτοί εἰσιν οἱ λαλοῦντες Γαλιλαῖοι; 8 καὶ πῶς ἡμεῖς ἀκούομεν ἕκαστος τῇ ἰδίᾳ διαλέκτῳ ἡμῶν ἐν ᾗ ἐγεννήθημεν; 9 Πάρθοι καὶ Μῆδοι καὶ Ἐλαμῖται καὶ οἱ κατοικοῦντες τὴν Μεσοποταμίαν, Ἰουδαίαν τε καὶ Καππαδοκίαν, Πόντον καὶ τὴν Ἀσίαν, 10 Φρυγίαν τε καὶ Παμφυλίαν, Αἴγυπτον καὶ τὰ μέρη τῆς Λιβύης τῆς κατὰ Κυρήνην, καὶ οἱ ἐπιδημοῦντες Ῥωμαῖοι, 11 Ἰουδαῖοί τε καὶ προσήλυτοι, Κρῆτες καὶ Ἄραβες, ἀκούομεν λαλούντων αὐτῶν ταῖς ἡμετέραις γλώσσαις τὰ μεγαλεῖα τοῦ θεοῦ. 12 ἐξίσταντο δὲ πάντες καὶ διηπόρουν, ἄλλος πρὸς ἄλλον λέγοντες, Τί θέλει τοῦτο εἶναι; 13 ἕτεροι δὲ διαχλευάζοντες ἔλεγον ὅτι Γλεύκους μεμεστωμένοι εἰσίν.
Peter’s Speech at Pentecost
14 Σταθεὶς δὲ ὁ Πέτρος σὺν τοῖς ἕνδεκα ἐπῆρεν τὴν φωνὴν αὐτοῦ καὶ ἀπεφθέγξατο αὐτοῖς, Ἄνδρες Ἰουδαῖοι καὶ οἱ κατοικοῦντες Ἰερουσαλὴμ πάντες, τοῦτο ὑμῖν γνωστὸν ἔστω καὶ ἐνωτίσασθε τὰ ῥήματά μου. 15 οὐ γὰρ ὡς ὑμεῖς ὑπολαμβάνετε οὗτοι μεθύουσιν, ἔστιν γὰρ ὥρα τρίτη τῆς ἡμέρας, 16 ἀλλὰ τοῦτό ἐστιν τὸ εἰρημένον διὰ τοῦ προφήτου Ἰωήλ 17 Καὶ ἔσται** ἐν ταῖς ἐσχάταις ἡμέραις, λέγει ὁ θεός, ἐκχεῶ ἀπὸ τοῦ πνεύματός μου ἐπὶ πᾶσαν σάρκα, καὶ προφητεύσουσιν οἱ υἱοὶ ὑμῶν καὶ αἱ θυγατέρες ὑμῶν καὶ οἱ νεανίσκοι ὑμῶν ὁράσεις ὄψονται καὶ οἱ πρεσβύτεροι ὑμῶν ἐνυπνίοις ἐνυπνιασθήσονται• 18 καί γε ἐπὶ τοὺς δούλους μου καὶ ἐπὶ τὰς δούλας μου ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐκχεῶ ἀπὸ τοῦ πνεύματός μου, καὶ προφητεύσουσιν. 19 καὶ δώσω τέρατα ἐν τῷ οὐρανῷ σημεῖα ἐπὶ τῆς γῆς κάτω, 20 ὁ ἥλιος μεταστραφήσεται εἰς σκότος καὶ ἡ σελήνη εἰς αἷμα, πρὶν ἐλθεῖν ἡμέραν κυρίου τὴν μεγάλην καὶ ἐπιφανῆ. 21 καὶ ἔσται πᾶς ὃς ἂν ἐπικαλέσηται τὸ ὄνομα κυρίου σωθήσεται. 22 Ἄνδρες Ἰσραηλῖται, ἀκούσατε τοὺς λόγους τούτους• Ἰησοῦν τὸν Ναζωραῖον, ἄνδρα ἀποδεδειγμένον ἀπὸ τοῦ θεοῦ εἰς ὑμᾶς δυνάμεσιν καὶ τέρασιν καὶ σημείοις οἷς ἐποίησεν δι᾽ αὐτοῦ ὁ θεὸς ἐν μέσῳ ὑμῶν καθὼς αὐτοὶ οἴδατε, 23 τοῦτον τῇ ὡρισμένῃ βουλῇ καὶ προγνώσει τοῦ θεοῦ ἔκδοτον διὰ χειρὸς ἀνόμων προσπήξαντες ἀνείλατε, 24 ὃν ὁ θεὸς ἀνέστησεν λύσας τὰς ὠδῖνας τοῦ θανάτου, καθότι οὐκ ἦν δυνατὸν κρατεῖσθαι αὐτὸν ὑπ᾽ αὐτοῦ. 25 Δαυὶδ γὰρ λέγει εἰς αὐτόν, Προορώμην τὸν κύριον ἐνώπιόν μου διὰ παντός, ὅτι ἐκ δεξιῶν μού ἐστιν ἵνα μὴ σαλευθῶ. 26 διὰ τοῦτο ηὐφράνθη ἡ καρδία μου καὶ ἠγαλλιάσατο ἡ γλῶσσά μου, ἔτι δὲ καὶ ἡ σάρξ μου κατασκηνώσει ἐπ᾽ ἐλπίδι, 27 ὅτι οὐκ ἐγκαταλείψεις τὴν ψυχήν μου εἰς ᾅδην οὐδὲ δώσεις τὸν ὅσιόν σου ἰδεῖν διαφθοράν. 28 ἐγνώρισάς μοι ὁδοὺς ζωῆς, πληρώσεις με εὐφροσύνης μετὰ τοῦ προσώπου σου. 29 Ἄνδρες ἀδελφοί, ἐξὸν εἰπεῖν μετὰ παρρησίας πρὸς ὑμᾶς περὶ τοῦ πατριάρχου Δαυὶδ ὅτι καὶ ἐτελεύτησεν καὶ ἐτάφη, καὶ τὸ μνῆμα αὐτοῦ ἔστιν ἐν ἡμῖν ἄχρι τῆς ἡμέρας ταύτης. 30 προφήτης οὖν ὑπάρχων, καὶ εἰδὼς ὅτι ὅρκῳ ὤμοσεν αὐτῷ ὁ θεὸς ἐκ καρποῦ τῆς ὀσφύος αὐτοῦ καθίσαι ἐπὶ τὸν θρόνον αὐτοῦ, 31 προϊδὼν ἐλάλησεν περὶ τῆς ἀναστάσεως τοῦ Χριστοῦ ὅτι οὔτε ἐγκατελείφθη εἰς ᾅδην οὔτε ἡ σὰρξ αὐτοῦ **εἶδεν διαφθοράν. 32 τοῦτον τὸν Ἰησοῦν ἀνέστησεν ὁ θεός, οὗ πάντες ἡμεῖς ἐσμεν μάρτυρες 33 τῇ δεξιᾷ οὖν τοῦ θεοῦ ὑψωθείς, τήν τε ἐπαγγελίαν τοῦ πνεύματος τοῦ ἁγίου λαβὼν παρὰ τοῦ πατρός, ἐξέχεεν τοῦτο ὃ ὑμεῖς [καὶ] βλέπετε καὶ ἀκούετε. 34 οὐ γὰρ Δαυὶδ ἀνέβη εἰς τοὺς οὐρανούς, λέγει δὲ αὐτός, Εἶπεν [ὁ] κύριος τῷ κυρίῳ μου, Κάθου ἐκ δεξιῶν μου, 35 ἕως ἂν θῶ τοὺς ἐχθρούς σου ὑποπόδιον τῶν ποδῶν σου. 36 ἀσφαλῶς οὖν γινωσκέτω πᾶς οἶκος Ἰσραὴλ ὅτι καὶ κύριον αὐτὸν καὶ Χριστὸν ἐποίησεν ὁ θεός, τοῦτον τὸν Ἰησοῦν ὃν ὑμεῖς ἐσταυρώσατε. 37 Ἀκούσαντες δὲ κατενύγησαν τὴν καρδίαν εἶπόν τε πρὸς τὸν Πέτρον καὶ τοὺς λοιποὺς ἀποστόλους, Τί ποιήσωμεν, ἄνδρες ἀδελφοί; 38 Πέτρος δὲ πρὸς αὐτούς, Μετανοήσατε, [φησίν,] καὶ βαπτισθήτω ἕκαστος ὑμῶν ἐπὶ τῷ ὀνόματι Ἰησοῦ Χριστοῦ εἰς ἄφεσιν τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν καὶ λήμψεσθε τὴν δωρεὰν τοῦ ἁγίου πνεύματος. 39 ὑμῖν γάρ ἐστιν ἡ ἐπαγγελία καὶ τοῖς τέκνοις ὑμῶν καὶ πᾶσιν τοῖς εἰς μακράν, ὅσους ἂν προσκαλέσηται κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν. 40 ἑτέροις τε λόγοις πλείοσιν διεμαρτύρατο καὶ παρεκάλει αὐτοὺς λέγων, Σώθητε ἀπὸ τῆς γενεᾶς τῆς σκολιᾶς ταύτης. 41 οἱ μὲν οὖν ἀποδεξάμενοι τὸν λόγον αὐτοῦ ἐβαπτίσθησαν καὶ προσετέθησαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ψυχαὶ ὡσεὶ τρισχίλιαι. 42 ἦσαν δὲ προσκαρτεροῦντες τῇ διδαχῇ τῶν ἀποστόλων καὶ τῇ κοινωνίᾳ, τῇ κλάσει τοῦ ἄρτου καὶ ταῖς προσευχαῖς. Life among the Believers 43 Ἐγίνετο δὲ πάσῃ ψυχῇ φόβος, πολλά τε τέρατα καὶ σημεῖα διὰ τῶν ἀποστόλων ἐγίνετο. 44 πάντες δὲ οἱ πιστεύοντες ἦσαν ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ εἶχον ἅπαντα κοινὰ 45 καὶ τὰ κτήματα καὶ τὰς ὑπάρξεις ἐπίπρασκον καὶ διεμέριζον αὐτὰ πᾶσιν καθότι ἄν τις χρείαν εἶχεν 46 καθ᾽ ἡμέραν τε προσκαρτεροῦντες ὁμοθυμαδὸν ἐν τῷ ἱερῷ, κλῶντές τε κατ᾽ οἶκον ἄρτον, μετελάμβανον τροφῆς ἐν ἀγαλλιάσει καὶ ἀφελότητι καρδίας 47 αἰνοῦντες τὸν θεὸν καὶ ἔχοντες χάριν πρὸς ὅλον τὸν λαόν. ὁ δὲ κύριος προσετίθει τοὺς σῳζομένους καθ᾽ ἡμέραν ἐπὶ τὸ αὐτό.
3
Petro afumya ecirema
1 Okubundi Petro na Yowane banaciyinamukira omu kâ-Nyamuzinda omu nsà ya kali mwenda, yo nsà y’okuharâmya. 2 Lero erhi hali omuntu waburhagwa cirema; bakag’imulêrha ngasi lusiku, bakamutamaza aha lumvi lw’akâ-Nyamuzinda luderhwa Nakinjà, mpu ahûne abajà omu kâ-Nyamuzinda. 3 Erhi abona Petro na Yowane bakola mpu bajè omu kâ-Nyamuzinda, abarhega enfune. 4 Obwo Petro amulikirakwo amasù na Yowane kwo na kwo, anacimubwîra, erhi: «Rhulolekwo». 5 Naye abakonolerakwo amasù, erhi alangalire mpu hali eci bamuhà. 6 Ci Petro amubwîra, erhi: «Ensaranga n’amasholo, ntabijira; ci eci ngwêrhe nkolaga nakuhâco: oku izîno lya Yezu Kristu w’e Nazareti, yimuka, ogende!» 7 Anacimugwârhira oku kuboko kulyo, amuyiMûsa. Aho honêne amagulu n’enshando zâge byazibuha. 8 Anacihama, ayimanga, arhondêra alambagira. Okuhandi aja omu kâ-Nyamuzinda bo na bo, aj’agenda, anahama, anakuza Nnâmahanga. 9 Olubaga lwôshi lwabona oku Adwîrhealambagira anakuza Nnâmahanga. 10 Bamanyîrira bwinjà oku y’olya yenêne wakag’itamala aha lumvi lw’akâ-Nyamuzinda luderhwa Nakinjà, mpu ahûnire obuligo. Banaciyôboha, bageramwo ogwa nyegenye erhi babona okwabîre.
Petro ashub’iyigîriza olubaga
11 Yêhe arhacirhengagakwo Petro na Yowane. Obwo, mwo bulya bwôba, olubaga lwôshi lwakunjukira emunda bàli, omu mbaraza ederhwa ya Salomoni. 12 Erhi Petro abona okwo, abwîra, olubaga, erhi: «Mwe bene-Israheli, kurhi mwankasômeragwa n’okwo? Cirhumire mwarhukonolerakwo amasù nka kuno buhashe erhi bwinjà bwîrhu rbwenêne rhwagendesizemwo oyu muntu? 13 Nyamuzinda w’Abrahamu n’Izaki na Yakôbo, Nyamuzinda wa balarha, ye wàkuzize omurhumisi wâge Yezu mwalenganyagya mwanamuhakana embere za Bilato, n’obwo àli amatwa mpu alîkwe. 14 Ci mw’oyo mwalenganyize Omwimâna n’Omwêru-kwêru; mwahûna mpu balîke ecishumûsi, 15 n’Omuluzi w’akalamo mwamuyîrha. Ci Nyamuzinda amufûla omu bafù, nîrhu rhwe bahamîrizi bâge. 16 Na bulya ayemîre izîno lyâge, Oyo muntu mudwîrhe mwabona munayishi, eryo izîno lyâge lyo lyamuhîre amagala, n’obuyêmêre ahâna bwo bufumize lwôshi oyu muntu omu masù ginyu mweshi. 17 Ci ntahabiri, bene wîrhu, oku buhwinja bwarhumaga mwajira, okwo, n’abarhegesi binyu kwo na kuguma. 18 Ntyo Nnâmahanga ayunjuzize ebi àli erhi aderhîre omu kanwa k’abalêbi bôshi oku Masiha wâge ânababale. 19 Lero mucîyunjuzagye munahinduke, lyo ebyâha binyu bizâzibwa, 20 lyo analêrha amango g’omurhûla, kurhenga ebusù bwa Nyakasane anarhume olya ammulaganyagya, Yezu Kristu. 21 Kukwânîne empingu emuyoôrhane kuhika amango g’okuyumanyanya ebintu byôshi, kulya Nyamuzinda aderhaga kurhenga mîra omu kanwa k’abalêbi bâge batagatîfu. 22 Mûsa adesire, mpub: Nyakasane Nnâmahanga anammuhe omulêbi oli akani warhenga muli bene winyu; Mukayumvîrhiza ngasi eci anâmmubwîre. 23 Ngasi owabule bwayumva oyomulêbi, ogwâge gunahwe omu lubaga. 24 N’abalêbi balêbire bôshi, Kurhenga Samwel n’abakulikire, balêbire ezo nsiku. 25 Mw’oyomuli bâna b’abalêbi na bâna ba galya malaganyo Nnâmahanga alagânanaga na balarha, erhi abwîra Abrahamu, erhi: Amashanja gôshi g’igulu ganagishwe omu iburha lyâwec. 26 Mwe barhanzirhanzi mwarhumaga Nyamuzinda afûla omwambali, amurhuma mpu ammuhe omugisho, ly’arhenza ngasi muguma muli mwe omu bubî bwâge».
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 3
The Lame Man Healed at the Gate of the Temple
1 Πέτρος δὲ καὶ Ἰωάννης ἀνέβαινον εἰς τὸ ἱερὸν ἐπὶ τὴν ὥραν τῆς προσευχῆς τὴν ἐνάτην. 2 καί τις ἀνὴρ χωλὸς ἐκ κοιλίας μητρὸς αὐτοῦ ὑπάρχων ἐβαστάζετο, ὃν ἐτίθουν καθ᾽ ἡμέραν πρὸς τὴν θύραν τοῦ ἱεροῦ τὴν λεγομένην Ὡραίαν τοῦ αἰτεῖν ἐλεημοσύνην παρὰ τῶν εἰσπορευομένων εἰς τὸ ἱερόν 3 ὃς ἰδὼν Πέτρον καὶ Ἰωάννην μέλλοντας εἰσιέναι εἰς τὸ ἱερόν, ἠρώτα ἐλεημοσύνην λαβεῖν. 4 ἀτενίσας δὲ Πέτρος εἰς αὐτὸν σὺν τῷ Ἰωάννῃ εἶπεν, Βλέψον εἰς ἡμᾶς. 5 ὁ δὲ ἐπεῖχεν αὐτοῖς προσδοκῶν τι παρ᾽ αὐτῶν λαβεῖν. 6εἶπεν δὲ Πέτρος, Ἀργύριον καὶ χρυσίον οὐχ ὑπάρχει μοι, ὃ δὲ ἔχω τοῦτό σοι δίδωμι• ἐν τῷ ὀνόματι Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ Ναζωραίου [ἔγειρε καὶ] περιπάτει. 7 καὶ πιάσας αὐτὸν τῆς δεξιᾶς χειρὸς ἤγειρεν αὐτόν• παραχρῆμα δὲ ἐστερεώθησαν αἱ βάσεις αὐτοῦ καὶ τὰ σφυδρά, 8 καὶ ἐξαλλόμενος ἔστη καὶ περιεπάτει καὶ εἰσῆλθεν σὺν αὐτοῖς εἰς τὸ ἱερὸν περιπατῶν καὶ ἁλλόμενος καὶ αἰνῶν τὸν θεόν. 9καὶ εἶδεν πᾶς ὁ λαὸς αὐτὸν περιπατοῦντα καὶ αἰνοῦντα τὸν θεόν 10 ἐπεγίνωσκον δὲ αὐτὸν ὅτι αὐτὸς ἦν ὁ πρὸς τὴν ἐλεημοσύνην καθήμενος ἐπὶ τῇ Ὡραίᾳ Πύλῃ τοῦ ἱεροῦ καὶ ἐπλήσθησαν θάμβους καὶ ἐκστάσεως ἐπὶ τῷ συμβεβηκότι αὐτῷ. Peter’s Speech in Solomon’s Portico 11 Κρατοῦντος δὲ αὐτοῦ τὸν Πέτρον καὶ τὸν Ἰωάννην συνέδραμεν πᾶς ὁ λαὸς πρὸς αὐτοὺς ἐπὶ τῇ στοᾷ τῇ καλουμένῃ Σολομῶντος ἔκθαμβοι. 12 ἰδὼν δὲ ὁ Πέτρος ἀπεκρίνατο πρὸς τὸν λαόν, Ἄνδρες Ἰσραηλῖται, τί θαυμάζετε ἐπὶ τούτῳ ἢ ἡμῖν τί ἀτενίζετε ὡς ἰδίᾳ δυνάμει ἢ εὐσεβείᾳ πεποιηκόσιν τοῦ περιπατεῖν αὐτόν; 13 ὁ θεὸς Ἀβραὰμ καὶ [ὁ θεὸς] Ἰσαὰκ καὶ [ὁ θεὸς] Ἰακώβ, ὁ θεὸς τῶν πατέρων ἡμῶν, ἐδόξασεν τὸν παῖδα αὐτοῦ Ἰησοῦν ὃν ὑμεῖς μὲν παρεδώκατε καὶ ἠρνήσασθε κατὰ πρόσωπον Πιλάτου, κρίναντος ἐκείνου ἀπολύειν 14 ὑμεῖς δὲ τὸν ἅγιον καὶ δίκαιον ἠρνήσασθε καὶ ᾐτήσασθε ἄνδρα φονέα χαρισθῆναι ὑμῖν, 15 τὸν δὲ ἀρχηγὸν τῆς ζωῆς ἀπεκτείνατε ὃν ὁ θεὸς ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν, οὗ ἡμεῖς μάρτυρές ἐσμεν. 16 καὶ ἐπὶ τῇ πίστει τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ τοῦτον ὃν θεωρεῖτε καὶ οἴδατε, ἐστερέωσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ, καὶ ἡ πίστις ἡ δι᾽ αὐτοῦ ἔδωκεν αὐτῷ τὴν ὁλοκληρίαν ταύτην ἀπέναντι πάντων ὑμῶν. 17 καὶ νῦν, ἀδελφοί, οἶδα ὅτι κατὰ ἄγνοιαν ἐπράξατε ὥσπερ καὶ οἱ ἄρχοντες ὑμῶν 18 ὁ δὲ θεός, ἃ προκατήγγειλεν διὰ στόματος πάντων τῶν προφητῶν παθεῖν τὸν χριστὸν αὐτοῦ, ἐπλήρωσεν οὕτως. 19 μετανοήσατε οὖν καὶ ἐπιστρέψατε εἰς τὸ ἐξαλειφθῆναι ὑμῶν τὰς ἁμαρτίας, 20 ὅπως ἂν ἔλθωσιν καιροὶ ἀναψύξεως ἀπὸ προσώπου τοῦ κυρίου καὶ ἀποστείλῃ τὸν προκεχειρισμένον ὑμῖν Χριστὸν Ἰησοῦν, 21 ὃν δεῖ οὐρανὸν μὲν δέξασθαι ἄχρι χρόνων ἀποκαταστάσεως πάντων ὧν ἐλάλησεν ὁ θεὸς διὰ στόματος τῶν ἁγίων ἀπ᾽ αἰῶνος αὐτοῦ προφητῶν. 22 Μωϋσῆς μὲν εἶπεν ὅτι Προφήτην ὑμῖν ἀναστήσει κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐκ τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν ὡς ἐμέ• αὐτοῦ ἀκούσεσθε κατὰ πάντα ὅσα ἂν λαλήσῃ πρὸς ὑμᾶς. 23 ἔσται δὲ πᾶσα ψυχὴ ἥτις ἐὰν μὴ ἀκούσῃ τοῦ προφήτου ἐκείνου ἐξολεθρευθήσεται ἐκ τοῦ λαοῦ. 24 καὶ πάντες δὲ οἱ προφῆται ἀπὸ Σαμουὴλ καὶ τῶν καθεξῆς ὅσοι ἐλάλησαν καὶ κατήγγειλαν τὰς ἡμέρας ταύτας. 25 ὑμεῖς ἐστε οἱ υἱοὶ τῶν προφητῶν καὶ τῆς διαθήκης ἧς διέθετο ὁ θεὸς πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν λέγων πρὸς Ἀβραάμ, Καὶ ἐν τῷ σπέρματί σου [ἐν]ευλογηθήσονται πᾶσαι αἱ πατριαὶ τῆς γῆς. 26 ὑμῖν πρῶτον ἀναστήσας ὁ θεὸς τὸν παῖδα αὐτοῦ ἀπέστειλεν αὐτὸν εὐλογοῦντα ὑμᾶς ἐν τῷ ἀποστρέφειν ἕκαστον ἀπὸ τῶν πονηριῶν ὑμῶν.
4
Petro na Yowane bagwârhwa
1 Bàli bacidwîrhe babwîra olubaga erhi abadâhwa n’omurhambo w’akâ-Nyamuzinda n’Abasaduceyi babarhogera. 2 Bayisha bagayire okwenge bakag’iyigîriza abantu n’okubabwîra mpu Yezu afûsire omu bafù. 3 Banacibagwârha, babahira omu mpamikwa kuhika bwâca, bulya byàli bikola bijingo. 4 Ci banji muli balya bàli bayumvîrhe ebyo binwa bayêmêra. Ntyo abemêzi bahika omu bihumbi nka birhânu: balume abo bône. 5 Okuhandi erhi buca, abakulu b’Abayahudi, abagula n’abashamuka b’ihano bashimânana e Yeruzalemu. 6 Hana, omudahwa mukulu, abalimwo bona Kayifa na Yowane na Aleksandro na ngasi b’obûko bw’abajinji b’abadâhwa. 7 Banacirhumiza Entumwa, babayimanza ekarhî kâbo, barhondêra okubadôsa, mpu: «Ewe, oku buhashe buhi erhi oku izîno lya ndi mwajiraga kulya?» 8 Obwo Petro ayunjula Mûka Mutagatîfu, ababwîra, erhi: «Mwe bakulu b’olubaga, ninyu mwe bagula, muyumve: 9 Obûla rhuhamagîrwe omu lubanja ene oku minjà rhwàjirîre ecirema, mpu rhuderhe kurhi afumire, 10 mweshi mweshi, n’olubaga lwôshi lw’Israheli, mumanye oku oyu muntu oyimanzire embere zinyu afumizwe n’izîno lya Yezu Kristu w’e Nazareti, olya mwabambaga oku musalaba, ci Nnâmahanga amufûla omu bafù. 11 Ye ibuye abûbasi binyu bagayaguzagya, lyayish’ibà kaboko ka nyumpa. 12 Na ntà wundi obucire bwankarhengakwo; bulya en’igulu erhaba lindi izîno ciru n’eliguma lyahîrwe abantu, kurhenga emwa Nnâmahanga, lyankarhuciza». 13 Erhi babona Petro na Yowane barhahunyiri, n’erhi bamanya oku bali bantu kwône barhajiraga masomo, abagula b’ihano barhangâla. Barhànali bahabire oku bàli baganda ba Yezu. 14 N’olya muntu wafumaga, erhi bamubona abayimanzire eburhambi, bahaba oku bashuza. 15 Banacirhegeka mpu bahulusibwe omu kagombe, bajà ihano bône na nnene, mpu: 16 «Aba bantu kurhi rhwabajira? Ecisômerîne bajizire calengerîre canamanyibwa n’abantu b’e Yeruzalemu bôshi, rhurhankanahash’icihakana. 17 Ci lyo ogwo mwanzi gurhalumira kulusha omu lubaga, rhubahanze rhunabakalihire, irhondo barhaciderhaga mpu baderha eryo izîno aha omuntu ali». 18 Banacibahamagala, babahànza mpu barhacihîra bakaderha erhi okuyigîriza oku izîno lya Yezu. 19 Ci Petro na Yowane bashuza, mpu: «K’omu masù ga Nyamuzinda kukwânîne okummuyumva kulusha Nnâmahanga? Mwene mulutwage. 20 Rhwehe oku bwîrhu rhurhankahasha okurhaderha ebi rhwàbwîne n’ebi rhwàyumvîrhe». 21 Erhi babà bamashub’ibakalihira, babalika, bulya bàli bahabire oku bankabahàna erhi lubaga lurhuma, kulya kubà bôshi bakag’ikuza Nnâmahanga kw’eco cijiro. 22 Bulya Oyo muntu wafumaga okusômerîne àli arhalusire myâka makumi ani.
Omusengero gw’abemêzi
23 Erhi babà bamalîkwa, bajà emunda abâbo bàli, babaganîrira oku abajinji b’abadâhwa n’abagula bababwîzire kwôshi. 24 Erhi bayûs’iyumva, bôshi babwîra Nnâmahanga caligumiza n’izù linene, mpu: «Yafirwa, we walemaga amalunga n’igulu n’enyanja na ngasi bibamwo byôshi; 25 wêne waderhesagya Mûka Mutagatîfu omu kanwa ka larha Daudi, mwambali wâwe, erhid: Kwo Kurhi oku amashanja gakunîre? Ya bici eyo mihigo ya busha amashanja gadwîrhe gahiga? 26 Abâmi b’en’igulu bahuluzize engoma, nabo abaluzi bajizire ihano haguma mpu balwîse Nnâmahanga na Omushîgwa wâge. 27 Neci, kwo binali, Herodi bo na Ponsiyo Bilato, n’amashanja g’abapagani n’olubaga lw’Israheli, ba shûbûzinye muli eci cishagala, bacîgusha haguma mpu balwîse omurhumisi wâwe Yezu washîgaga (amavurha g’obwâmi). 28 Bayunjuza ntyo ebi okuboko kwâwe n’ihano lyâwe byàli erhi byarheganyize. 29 Na bunôla, Nyamwagirwa, omanye oku barhuhigîre, ohè abarhumisi bâwe obuhashe bw’okuyigîriza akanwa kâwe buzira bwôba; 30 olambûle okuboko kwâwe, kufumye abalwâla, kunajire ebirhangâzo n’ebisômerîne oku izîno ly’omurhumisi wâwe mwimâna Yezu». 31 Erhi babà badwîrhe bashenga, aha bàli hageramwo omusisi: bôshi banaciyunjula Mûka Mutagatîfu, banarhondêra okuyigîriza akanwa ka Nnâmahanga buzira bwôba.

Ecinyabuguma c’abakristu barbanzi
32 Omurhima gw’olubaga lw’abemêzi gwàli muguma n’enkengêro zâbo zàli nguma. Ntâye wakag’iderha ehi agwêrhe mpu hyâge, ci ngasi byôshi hyàli hya bôshi. 33 Entumwa zagwêrhe buhashee bunji omu kuhamîriza obufûke bwa Nnawîrhu Yezu, na bôshi bàli barhonyire bwenêne. 34 Muli bo ntâye wali omu bulagîrire, bulya ngasi bàli bagwêrhe amashwa erhi nyumpa bakâg’ibiguza n’okulêrha engulo 35 n’okuyihira aha magula g’Entumwa, n’okugabîra ngasi muntu nk’oku amalagîrire gâge gànali. 36 Ntyo kwo Yozefu, oyo Entumwa zayirikaga izîno lya Bamaba, kwo kuderha mwâna w’oburhûlirizif, muleviti w’e Cipro, 37 àli agwêrhe ishwa lyâge; anaciliguza, n’engulo ayilêrha, ayihira aha magulu g’Entumwa.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 4
Peter and John before the Council
1 Λαλούντων δὲ αὐτῶν πρὸς τὸν λαὸν ἐπέστησαν αὐτοῖς οἱ ἱερεῖς καὶ ὁ στρατηγὸς τοῦ ἱεροῦ καὶ οἱ Σαδδουκαῖοι, 2 διαπονούμενοι διὰ τὸ διδάσκειν αὐτοὺς τὸν λαὸν καὶ καταγγέλλειν ἐν τῷ Ἰησοῦ τὴν ἀνάστασιν τὴν ἐκ νεκρῶν, 3 καὶ ἐπέβαλον αὐτοῖς τὰς χεῖρας καὶ ἔθεντο εἰς τήρησιν εἰς τὴν αὔριον• ἦν γὰρ ἑσπέρα ἤδη. 4 πολλοὶ δὲ τῶν ἀκουσάντων τὸν λόγον ἐπίστευσαν, καὶ ἐγενήθη [ὁ] ἀριθμὸς τῶν ἀνδρῶν [ὡς] χιλιάδες πέντε. 5 Ἐγένετο δὲ ἐπὶ τὴν αὔριον συναχθῆναι αὐτῶν τοὺς ἄρχοντας καὶ τοὺς πρεσβυτέρους καὶ τοὺς γραμματεῖς ἐν Ἰερουσαλήμ, 6 καὶ Ἅννας ὁ ἀρχιερεὺς καὶ Καϊάφας καὶ Ἰωάννης καὶ Ἀλέξανδρος καὶ ὅσοι ἦσαν ἐκ γένους ἀρχιερατικοῦ, 7 καὶ στήσαντες αὐτοὺς ἐν τῷ μέσῳ ἐπυνθάνοντο, Ἐν ποίᾳ δυνάμει ἢ ἐν ποίῳ ὀνόματι ἐποιήσατε τοῦτο ὑμεῖς; 8 τότε Πέτρος πλησθεὶς πνεύματος ἁγίου εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἄρχοντες τοῦ λαοῦ καὶ πρεσβύτεροι, 9 εἰ ἡμεῖς σήμερον ἀνακρινόμεθα ἐπὶ εὐεργεσίᾳ ἀνθρώπου ἀσθενοῦς ἐν τίνι οὗτος σέσωται, 10 γνωστὸν ἔστω πᾶσιν ὑμῖν καὶ παντὶ τῷ λαῷ Ἰσραὴλ ὅτι ἐν τῷ ὀνόματι Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ Ναζωραίου ὃν ὑμεῖς ἐσταυρώσατε, ὃν ὁ θεὸς ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν, ἐν τούτῳ οὗτος παρέστηκεν ἐνώπιον ὑμῶν ὑγιής. 11 οὗτός ἐστιν ὁ λίθος, ὁ ἐξουθενηθεὶς ὑφ᾽** ὑμῶν **τῶν οἰκοδόμων, ὁ γενόμενος εἰς κεφαλὴν γωνίας. 12 καὶ οὐκ ἔστιν ἐν ἄλλῳ οὐδενὶ ἡ σωτηρία, οὐδὲ γὰρ ὄνομά ἐστιν ἕτερον ὑπὸ τὸν οὐρανὸν τὸ δεδομένον ἐν ἀνθρώποις ἐν ᾧ δεῖ σωθῆναι ἡμᾶς. 13 Θεωροῦντες δὲ τὴν τοῦ Πέτρου παρρησίαν καὶ Ἰωάννου καὶ καταλαβόμενοι ὅτι ἄνθρωποι ἀγράμματοί εἰσιν καὶ ἰδιῶται, ἐθαύμαζον ἐπεγίνωσκόν τε αὐτοὺς ὅτι σὺν τῷ Ἰησοῦ ἦσαν, 14 τόν τε ἄνθρωπον βλέποντες σὺν αὐτοῖς ἑστῶτα τὸν τεθεραπευμένον οὐδὲν εἶχον ἀντειπεῖν. 15 κελεύσαντες δὲ αὐτοὺς ἔξω τοῦ συνεδρίου ἀπελθεῖν συνέβαλλον πρὸς ἀλλήλους 16 λέγοντες, Τί ποιήσωμεν τοῖς ἀνθρώποις τούτοις; ὅτι μὲν γὰρ γνωστὸν σημεῖον γέγονεν δι᾽ αὐτῶν πᾶσιν τοῖς κατοικοῦσιν Ἰερουσαλὴμ φανερὸν καὶ οὐ δυνάμεθα ἀρνεῖσθαι 17 ἀλλ᾽ ἵνα μὴ ἐπὶ πλεῖον διανεμηθῇ εἰς τὸν λαὸν ἀπειλησώμεθα αὐτοῖς μηκέτι λαλεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι τούτῳ μηδενὶ ἀνθρώπων. 18 καὶ καλέσαντες αὐτοὺς παρήγγειλαν τὸ καθόλου μὴ φθέγγεσθαι μηδὲ διδάσκειν ἐπὶ τῷ ὀνόματι τοῦ Ἰησοῦ. 19 ὁ δὲ Πέτρος καὶ Ἰωάννης ἀποκριθέντες εἶπον πρὸς αὐτούς, Εἰ δίκαιόν ἐστιν ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἀκούειν μᾶλλον ἢ τοῦ θεοῦ, κρίνατε 20 οὐ δυνάμεθα γὰρ ἡμεῖς ἃ εἴδαμεν καὶ ἠκούσαμεν μὴ λαλεῖν. 21 οἱ δὲ προσαπειλησάμενοι ἀπέλυσαν αὐτούς, μηδὲν εὑρίσκοντες τὸ πῶς κολάσωνται αὐτούς, διὰ τὸν λαόν, ὅτι πάντες ἐδόξαζον τὸν θεὸν ἐπὶ τῷ γεγονότι 22 ἐτῶν γὰρ ἦν πλειόνων τεσσεράκοντα ὁ ἄνθρωπος ἐφ᾽ ὃν γεγόνει τὸ σημεῖον τοῦτο τῆς ἰάσεως.

The Believers Pray for Boldness
23 Ἀπολυθέντες δὲ ἦλθον πρὸς τοὺς ἰδίους καὶ ἀπήγγειλαν ὅσα πρὸς αὐτοὺς οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι εἶπαν. 24 οἱ δὲ ἀκούσαντες ὁμοθυμαδὸν ἦραν φωνὴν πρὸς τὸν θεὸν καὶ εἶπαν, Δέσποτα, σὺ ὁ ποιήσας τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὴν θάλασσαν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς, 25 ὁ τοῦ πατρὸς ἡμῶν διὰ πνεύματος ἁγίου στόματος Δαυὶδ παιδός σου εἰπών, Ἱνατί ἐφρύαξαν ἔθνη καὶ λαοὶ ἐμελέτησαν κενά; 26 παρέστησαν οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς καὶ οἱ ἄρχοντες συνήχθησαν ἐπὶ τὸ αὐτὸ κατὰ τοῦ κυρίου καὶ κατὰ τοῦ χριστοῦ αὐτοῦ. 27 συνήχθησαν γὰρ ἐπ᾽ ἀληθείας ἐν τῇ πόλει ταύτῃ ἐπὶ τὸν ἅγιον παῖδά σου Ἰησοῦν ὃν ἔχρισας, Ἡρῴδης τε καὶ Πόντιος Πιλᾶτος σὺν ἔθνεσιν καὶ λαοῖς Ἰσραήλ, 28 ποιῆσαι ὅσα ἡ χείρ σου καὶ ἡ βουλή [σου] προώρισεν γενέσθαι. 29 καὶ τὰ νῦν, κύριε, ἔπιδε ἐπὶ τὰς ἀπειλὰς αὐτῶν καὶ δὸς τοῖς δούλοις σου μετὰ παρρησίας πάσης λαλεῖν τὸν λόγον σου, 30 ἐν τῷ τὴν χεῖρά [σου] ἐκτείνειν σε εἰς ἴασιν καὶ σημεῖα καὶ τέρατα γίνεσθαι διὰ τοῦ ὀνόματος τοῦ ἁγίου παιδός σου Ἰησοῦ. 31 καὶ δεηθέντων αὐτῶν ἐσαλεύθη ὁ τόπος ἐν ᾧ ἦσαν συνηγμένοι, καὶ ἐπλήσθησαν ἅπαντες τοῦ ἁγίου πνεύματος καὶ ἐλάλουν τὸν λόγον τοῦ θεοῦ μετὰ παρρησίας.
All Things in Common
32 Τοῦ δὲ πλήθους τῶν πιστευσάντων ἦν καρδία καὶ ψυχὴ μία, καὶ οὐδὲ εἷς τι τῶν ὑπαρχόντων αὐτῷ ἔλεγεν ἴδιον εἶναι ἀλλ᾽ ἦν αὐτοῖς ἅπαντα κοινά. 33 καὶ δυνάμει μεγάλῃ ἀπεδίδουν τὸ μαρτύριον οἱ ἀπόστολοι τῆς ἀναστάσεως τοῦ κυρίου Ἰησοῦ, χάρις τε μεγάλη ἦν ἐπὶ πάντας αὐτούς. 34 οὐδὲ γὰρ ἐνδεής τις ἦν ἐν αὐτοῖς• ὅσοι γὰρ κτήτορες χωρίων ἢ οἰκιῶν ὑπῆρχον, πωλοῦντες ἔφερον τὰς τιμὰς τῶν πιπρασκομένων 35 καὶ ἐτίθουν παρὰ τοὺς πόδας τῶν ἀποστόλων, διεδίδετο δὲ ἑκάστῳ καθότι ἄν τις χρείαν εἶχεν. 36 Ἰωσὴφ δὲ ὁ ἐπικληθεὶς Βαρναβᾶς ἀπὸ τῶν ἀποστόλων, ὅ ἐστιν μεθερμηνευόμενον υἱὸς παρακλήσεως, Λευίτης, Κύπριος τῷ γένει, 37 ὑπάρχοντος αὐτῷ ἀγροῦ πωλήσας ἤνεγκεν τὸ χρῆμα καὶ ἔθηκεν πρὸς τοὺς πόδας τῶν ἀποστόλων.
5
Ananiya na mukâge Safira
1 Mulume muguma, izîno Iyâge ye Ananiya, bo na mukâge Safira baguza ishwa lyâbo. 2 Anacisinga obwenge bo na mukâge mpu bayôrhane kw’eyo ngulo, n’ecindi cigabi acihêkera Entumwa. 3 Petro anacimubwîra, erhi: «Ananiya, cirhumire Shetani akuyanka omurhima, anakushumika mpu onywêrhere Mûka Mutagatîfu onayôrhane ecigabi c’engulo y’ishwa lyâwe? 4 Ka lirhàli lyâwe, k’orhànali ogwêrhe obuhashe b’okuliyôrhana? N’ene oliguza, k’orhàli ogwêrhe obuhashe bw’okukolêsa engulo yalyo oku olonzize? Ngahi omurhima gw’okujira ntyo gwacirhenzirage? Arhali bantu warhebire, ci Nnâmahanga». 5 Erhi ayumva ezo nderho, Ananiya acîdûrha oku idaho arhengamwo omûka. Abayumvagya okwo bôshi bakajuguma. 6 Abâna b’emisole bayimuka, baboha gulya murhumba, baj’igubisha. 7 Erhi ehisanzi hya nsà nk’isharhu higera, mukâge ayisha arhamanyiri !uhi na !uhi. 8 Petro anacimudôsa, erhi: «Mbwîra, ka yo ngulo mwaguzize ishwa linyu eyi?» Naye, erhi: «Neci, y’eyo». 9 Obwo Petro amubwîra, erhi: «Kurhi okwo mwasingire obwenge mpu murhandule Mûka gwa Nyakasane? Lolà! abarheng’ibisha balo baciri oku magulu aha lusò: nâwe bakujâna. 10 Ho n’aho acîdûrha aha magulu gâge, arhengamwo omûka. Balya bâna b’emisole erhi bajà omu nyumpa, bashimâna amafa; bamuhêka, bamubisha aha burhambi bw’ibàg. 11 Ekleziya yôshi yayôboha bwenêne, na ngasi bôshi bayumvîrhe okwo bakageramwo omusisi.
Entumwa zajira bisômerîne binji
12 Entumwa zakag’ijira ebimanyîso n’ebisômerîne binji omu lubaga. Bôshi haguma bakag’ibêra omu mbaraza ya Salomoni, 13 na ntà wundi muntu waderhaga mpu abajàmwo, ci erhi n’olubaga lwôshi ludwîrhe Iwabakunga. 14 Bantu banji, abalume n’abakazi, bakayêmêra Nyakasane, na ntyo abemêzi bakayûshûka. 15 Ciru bakalêrha abalwâla oku ncingo n’omu bushîro n’okubahira omu njira, mpu lyo hano Petro agera, ciru ecizunguzungu câge cigerakwomuguma muli bo. 16 Engabo y’abantu yakarhenga ciru n’omu bishagala by’eburhambi bw’e Yeruzalemu, bakalêrha abalwâla n’abantu balimwo shetani, na bôshi bakafuma.
Entumwa zagwârhwa zanalikùzibwa na Nnâmahanga
17 Okubundi omudâhwa mukulu n’aba bàli bôshi, bo balya b’omurhwe gw’Abasaduceyi, babijamwo, banayumva balumirwe. 18 Banacigwârha Entumwa, bazihira omu mpamikwa y’abantu bôshi. 19 Ci erhi kubà budufu, Malahika wa Nyakasane ayigula enyumvi z’empamikwa, n’erhi abahisa embuga, ababwîra, erhi: 20 «Gendagi, mujè omu kâ-Nyamuzinda, mukayigîriza olubaga ebinwa byôshi by’obwo Buzîneh». 21 Bayumva ako kanwa, n’erhi bunaca, bajà omu kâ-Nyamuzinda, barhondêra okuyigîriza.
Entumwa zahêkwa e kagombe
Lero omudâhwa mukulu anaciyisha bo n’aba bàli bôshi. Bahamagala abashamuka b’ibano likulu na ngasi bagula b’omu bene Israheli. Okubundi burhuma abaj’ilêrha Entumwa omu mpamikwa. 22 Ci abo baganda erhi bahika, mpu bayigule empamikwa, bababula. Banacigaluka, baderha, mpu: 23 «Rhwashimanyire empamikwa eri nyigale bwinjinjà n’abalanzi bayimanzire aha nyumvi. Ci ene rhuyigula, rhurhashimanyiremwo ndi». 24 Erhi bayumva okwo, omurhambo w’akâ-Nyamuzinda n’abajinji b’abadâhwa bazânwa, bakadôsanya mpu lero kwo kurhi okwo. 25 Obwo banaciyisha muntu muguma, ababwîra, erhi: «Balya bashi mwashwêkaga, bo bano bali omu kâ-Nyamuzinda bayigîriza olubaga!» 26 Omurhambo w’akâ-Nyamuzinda anaciyija bo n’abambali, alêrha Entumwa. Ci ntà kubî abajirire, bulya bàl’iyôbohire olubaga, mpu lwankabàbanda amabuye. 27 Erhi babà bamabahisa, babayimanza ekarhî k’ihano. Omudâhwa mukulu abadôsa, erhi: 28 «Ka rhurhammuhanzagya n’obwâlagale nti murhakâg’iyigîriza muli eryo izîno? Mw’oyo mwalumîzize enyigîrizo zinyu omu Yeruzalemu! Wabona mwalonza omukò gw’Oyo muntu rhubè rhwe gutumuzibwa!» 29 Petro n’ezindi Ntumwa bashuza, mpu: «Kukwânîne okuyumva Nyamuzinda kulusha abantu. 30 Nyamuzinda wa balarha afûsize Yezu mwayîrhaga erhi mumumanika oku murhi. 31 Y’oyo ye Nnâmahanga, oku buhashe bw’okulyo kwâge, ajizire mwâmi na Muciza, mpu lyo Israheli acîyunjuza anababalirwe ebyâha. 32 Rhw’ono rhuli bahamîrizi b’ebyo rhwe na Mûka Mutagatîfu Nyamuzinda ashobôzagya abamuyumva». 33 Erhi bayumva okwo, bakunira bwenêne, ciru balonza okubayîrha.
Gamaliyeli aderhera Entumwa
34 Obwo mufarizeyi muguma, mpu ye Gamaliyeli, anaciyimuka omu ihano. Ali mulenga omu Marhegeko, ànali mukengwa omu lubaga lwôshi. Anacirhegeka mpu barhang’ihulusa hitya abo bantu. 35 Okuhandi anacibwîra abagula b’ihano, erhi: «Bene-Israheli, mucirhonde, mumanye kwinjà kurhi mwajira aba bantu. 36 Harhacigera nsiku, Tohodozi anacizûka, aderha mpu ali muntu muzibu. Bantu magana nk’ani bamushimba. Anaciyîrhwa, n’abàli bamamuyêrêra bôshi bashandabâna, bahirigirha. 37 Enyuma z’oyo, galya mango baganjaga abantu, hàyisha Yuda w’e Galileya, na bantu barhali banyi bàmushimba. Naye kufà afîre, n’abashimbûlizi bâge bôshi bashandabâna. 38 Na bunôla, lek’immubwîre: murhashimbululaga aba bantu, mubaleke. Bulya ehibali emurhima n’ebibadwîrhe bajira, akaba biri bya bantu, byâfananda; 39 ci akaba kwo binali biri bya Nnâmahanga, murhahashe okubishâba. Mumanye mwankabà nka Nyamuzinda ye mukozize!» Bayumva ihano lyâge. 40 Banacihamagala Entumwa, n’erhi baha bamazishûrha emikoba, bazihanza okushub’ija bayigîriza oku izîno lya Yezu, bazilika. 41 Bôhe barhenga aha kagombe bajà bacîshinga, bulya bàli bagwêrhe iragi ly’okukozwa enshonyi izîno lya Yezu lirhumire. 42 Na ngasi lusiku, omu kâ-Nyamuzinda n’omu nyumpa, barhahusagya okuyigîriza n’okuhanûla Emyanzi y’Akalembe ya Yezu Kristu.

ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 5
Ananias and Sapphira
1 Ἀνὴρ δέ τις Ἁνανίας ὀνόματι σὺν Σαπφίρῃ τῇ γυναικὶ αὐτοῦ ἐπώλησεν κτῆμα 2 καὶ ἐνοσφίσατο ἀπὸ τῆς τιμῆς, συνειδυίης καὶ τῆς γυναικός, καὶ ἐνέγκας μέρος τι παρὰ τοὺς πόδας τῶν ἀποστόλων ἔθηκεν. 3 εἶπεν δὲ ὁ Πέτρος, Ἁνανία, διὰ τί ἐπλήρωσεν ὁ Σατανᾶς τὴν καρδίαν σου, ψεύσασθαί σε τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον καὶ νοσφίσασθαι ἀπὸ τῆς τιμῆς τοῦ χωρίου; 4 οὐχὶ μένον σοὶ ἔμενεν καὶ πραθὲν ἐν τῇ σῇ ἐξουσίᾳ ὑπῆρχεν; τί ὅτι ἔθου ἐν τῇ καρδίᾳ σου τὸ πρᾶγμα τοῦτο; οὐκ ἐψεύσω ἀνθρώποις ἀλλὰ τῷ θεῷ. 5 ἀκούων δὲ ὁ Ἁνανίας τοὺς λόγους τούτους πεσὼν ἐξέψυξεν, καὶ ἐγένετο φόβος μέγας ἐπὶ πάντας τοὺς ἀκούοντας. 6 ἀναστάντες δὲ οἱ νεώτεροι συνέστειλαν αὐτὸν καὶ ἐξενέγκαντες ἔθαψαν. 7 Ἐγένετο δὲ ὡς ὡρῶν τριῶν διάστημα καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ μὴ εἰδυῖα τὸ γεγονὸς εἰσῆλθεν. 8 ἀπεκρίθη δὲ πρὸς αὐτὴν Πέτρος, Εἰπέ μοι, εἰ τοσούτου τὸ χωρίον ἀπέδοσθε; ἡ δὲ εἶπεν, Ναί, τοσούτου. 9 ὁ δὲ Πέτρος πρὸς αὐτήν, Τί ὅτι συνεφωνήθη ὑμῖν πειράσαι τὸ πνεῦμα κυρίου; ἰδοὺ οἱ πόδες τῶν θαψάντων τὸν ἄνδρα σου ἐπὶ τῇ θύρᾳ καὶ ἐξοίσουσίν σε. 10 ἔπεσεν δὲ παραχρῆμα πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ἐξέψυξεν• εἰσελθόντες δὲ οἱ νεανίσκοι εὗρον αὐτὴν νεκρὰν καὶ ἐξενέγκαντες ἔθαψαν πρὸς τὸν ἄνδρα αὐτῆς, 11 καὶ ἐγένετο φόβος μέγας ἐφ᾽ ὅλην τὴν ἐκκλησίαν καὶ ἐπὶ πάντας τοὺς ἀκούοντας ταῦτα. Many Signs and Wonders Performed 12 Διὰ δὲ τῶν χειρῶν τῶν ἀποστόλων ἐγίνετο σημεῖα καὶ τέρατα πολλὰ ἐν τῷ λαῷ. καὶ ἦσαν ὁμοθυμαδὸν ἅπαντες ἐν τῇ Στοᾷ Σολομῶντος, 13 τῶν δὲ λοιπῶν οὐδεὶς ἐτόλμα κολλᾶσθαι αὐτοῖς, ἀλλ᾽ ἐμεγάλυνεν αὐτοὺς ὁ λαός. 14 μᾶλλον δὲ προσετίθεντο πιστεύοντες τῷ κυρίῳ, πλήθη ἀνδρῶν τε καὶ γυναικῶν, 15 ὥστε καὶ εἰς τὰς πλατείας ἐκφέρειν τοὺς ἀσθενεῖς καὶ τιθέναι ἐπὶ κλιναρίων καὶ κραβάττων, ἵνα ἐρχομένου Πέτρου κἂν ἡ σκιὰ ἐπισκιάσῃ τινὶ αὐτῶν. 16 συνήρχετο δὲ καὶ τὸ πλῆθος τῶν πέριξ πόλεων Ἰερουσαλὴμ φέροντες ἀσθενεῖς καὶ ὀχλουμένους ὑπὸ πνευμάτων ἀκαθάρτων, οἵτινες ἐθεραπεύοντο ἅπαντες. Persecution of the Apostles 17 Ἀναστὰς δὲ ὁ ἀρχιερεὺς καὶ πάντες οἱ σὺν αὐτῷ, ἡ οὖσα αἵρεσις τῶν Σαδδουκαίων, ἐπλήσθησαν ζήλου 18 καὶ ἐπέβαλον τὰς χεῖρας ἐπὶ τοὺς ἀποστόλους καὶ ἔθεντο αὐτοὺς ἐν τηρήσει δημοσίᾳ. 19 ἄγγελος δὲ κυρίου διὰ νυκτὸς ἀνοίξας τὰς θύρας τῆς φυλακῆς ἐξαγαγών τε αὐτοὺς εἶπεν, 20 Πορεύεσθε καὶ σταθέντες λαλεῖτε ἐν τῷ ἱερῷ τῷ λαῷ πάντα τὰ ῥήματα τῆς ζωῆς ταύτης. 21 ἀκούσαντες δὲ εἰσῆλθον ὑπὸ τὸν ὄρθρον εἰς τὸ ἱερὸν καὶ ἐδίδασκον. Παραγενόμενος δὲ ὁ ἀρχιερεὺς καὶ οἱ σὺν αὐτῷ συνεκάλεσαν τὸ συνέδριον καὶ πᾶσαν τὴν γερουσίαν τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ καὶ ἀπέστειλαν εἰς τὸ δεσμωτήριον ἀχθῆναι αὐτούς. 22 οἱ δὲ παραγενόμενοι ὑπηρέται οὐχ εὗρον αὐτοὺς ἐν τῇ φυλακῇ• ἀναστρέψαντες δὲ ἀπήγγειλαν 23 λέγοντες ὅτι Τὸ δεσμωτήριον εὕρομεν κεκλεισμένον ἐν πάσῃ ἀσφαλείᾳ καὶ τοὺς φύλακας ἑστῶτας ἐπὶ τῶν θυρῶν, ἀνοίξαντες δὲ ἔσω οὐδένα εὕρομεν. 24 ὡς δὲ ἤκουσαν τοὺς λόγους τούτους ὅ τε στρατηγὸς τοῦ ἱεροῦ καὶ οἱ ἀρχιερεῖς, διηπόρουν περὶ αὐτῶν τί ἂν γένοιτο τοῦτο. 25 παραγενόμενος δέ τις ἀπήγγειλεν αὐτοῖς ὅτι Ἰδοὺ οἱ ἄνδρες οὓς ἔθεσθε ἐν τῇ φυλακῇ εἰσὶν ἐν τῷ ἱερῷ ἑστῶτες καὶ διδάσκοντες τὸν λαόν. 26 τότε ἀπελθὼν ὁ στρατηγὸς σὺν τοῖς ὑπηρέταις ἦγεν αὐτοὺς οὐ μετὰ βίας, ἐφοβοῦντο γὰρ τὸν λαὸν μὴ λιθασθῶσιν. 27 Ἀγαγόντες δὲ αὐτοὺς ἔστησαν ἐν τῷ συνεδρίῳ. καὶ ἐπηρώτησεν αὐτοὺς ὁ ἀρχιερεὺς 28 λέγων, [Οὐ] παραγγελίᾳ παρηγγείλαμεν ὑμῖν μὴ διδάσκειν ἐπὶ τῷ ὀνόματι τούτῳ, καὶ ἰδοὺ πεπληρώκατε τὴν Ἰερουσαλὴμ τῆς διδαχῆς ὑμῶν καὶ βούλεσθε ἐπαγαγεῖν ἐφ᾽ ἡμᾶς τὸ αἷμα τοῦ ἀνθρώπου τούτου. 29 ἀποκριθεὶς δὲ Πέτρος καὶ οἱ ἀπόστολοι εἶπαν, Πειθαρχεῖν δεῖ θεῷ μᾶλλον ἢ ἀνθρώποις. 30 ὁ θεὸς τῶν πατέρων ἡμῶν ἤγειρεν Ἰησοῦν ὃν ὑμεῖς διεχειρίσασθε κρεμάσαντες ἐπὶ ξύλου 31 τοῦτον ὁ θεὸς ἀρχηγὸν καὶ σωτῆρα ὕψωσεν τῇ δεξιᾷ αὐτοῦ [τοῦ] δοῦναι μετάνοιαν τῷ Ἰσραὴλ καὶ ἄφεσιν ἁμαρτιῶν. 32 καὶ ἡμεῖς ἐσμεν μάρτυρες τῶν ῥημάτων τούτων καὶ τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ὃ ἔδωκεν ὁ θεὸς τοῖς πειθαρχοῦσιν αὐτῷ. 33 Οἱ δὲ ἀκούσαντες διεπρίοντο καὶ ἐβούλοντο ἀνελεῖν αὐτούς. 34 ἀναστὰς δέ τις ἐν τῷ συνεδρίῳ Φαρισαῖος ὀνόματι Γαμαλιήλ, νομοδιδάσκαλος τίμιος παντὶ τῷ λαῷ, ἐκέλευσεν ἔξω βραχὺ τοὺς ἀνθρώπους ποιῆσαι 35 εἶπέν τε πρὸς αὐτούς, Ἄνδρες Ἰσραηλῖται, προσέχετε ἑαυτοῖς ἐπὶ τοῖς ἀνθρώποις τούτοις τί μέλλετε πράσσειν. 36 πρὸ γὰρ τούτων τῶν ἡμερῶν ἀνέστη Θευδᾶς λέγων εἶναί τινα ἑαυτόν, ᾧ προσεκλίθη ἀνδρῶν ἀριθμὸς ὡς τετρακοσίων• ὃς ἀνῃρέθη, καὶ πάντες ὅσοι ἐπείθοντο αὐτῷ διελύθησαν καὶ ἐγένοντο εἰς οὐδέν. 37 μετὰ τοῦτον ἀνέστη Ἰούδας ὁ Γαλιλαῖος ἐν ταῖς ἡμέραις τῆς ἀπογραφῆς καὶ ἀπέστησεν λαὸν ὀπίσω αὐτοῦ• κἀκεῖνος ἀπώλετο καὶ πάντες ὅσοι ἐπείθοντο αὐτῷ διεσκορπίσθησαν. 38 καὶ τὰ νῦν λέγω ὑμῖν, ἀπόστητε ἀπὸ τῶν ἀνθρώπων τούτων καὶ ἄφετε αὐτούς• ὅτι ἐὰν ᾖ ἐξ ἀνθρώπων ἡ βουλὴ αὕτη ἢ τὸ ἔργον τοῦτο, καταλυθήσεται, 39 εἰ δὲ ἐκ θεοῦ ἐστιν, οὐ δυνήσεσθε καταλῦσαι αὐτούς, μήποτε καὶ θεομάχοι εὑρεθῆτε. ἐπείσθησαν δὲ αὐτῷ 40 καὶ προσκαλεσάμενοι τοὺς ἀποστόλους δείραντες παρήγγειλαν μὴ λαλεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι τοῦ Ἰησοῦ καὶ ἀπέλυσαν. 41 Οἱ μὲν οὖν ἐπορεύοντο χαίροντες ἀπὸ προσώπου τοῦ συνεδρίου, ὅτι κατηξιώθησαν ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος ἀτιμασθῆναι, 42 πᾶσάν τε ἡμέραν ἐν τῷ ἱερῷ καὶ κατ᾽ οἶκον οὐκ ἐπαύοντο διδάσκοντες καὶ εὐαγγελιζόμενοι τὸν χριστὸν Ἰησοῦν.
6
Il. Abajà-bugo barhanzi
Abashamasi nda
1 Byanacibà ntyo! Erhi abaganda bajà baluga, Abagerekii bakacidudumira Abayahudi, bulya abakana bâbo bakâg’iyibagirwa omu burhabâle bwa ngasi lusiku. 2 Balya ikumi na babiri bahamagala abaganda, bababwîra, mpu: «Kurhashingânîni rhuleke okuyigîriza akanwa ka Nnâmahanga, mpu lyo rhukâgaba ebiryo. 3 Mulonze muli mwe, bene wîrhu, bantu nda bakengwa, abayunjîre Mûka Mutagatîfu n’obushinganyanya, bo rhwâhâ ogwomukolo. 4 Nîrhu rhwêhe rhwâcîshwêkera oku kuharâmya n’okuyigîriza akanwa ka Nnâmahanga». 5 Ehyo binwa byasîmîsa abàhali bôshi. Banacîshoga Stefanomuntu wàli oyunjwîre obuyêmêre na Mûka Mutagatîfu, na Filipo, na Prokori, na Nikanori, na Timoni, na Parimena, na Nikola, mushimbûlizi w’e Antiyokiya. 6 Banacibalêrhera Entumwa, n’erhi babà bàmashenga, bàbalambûlirakwo amaboko. 7 Akanwa ka Nnâmahanga kalanda, n’abaganda bàyûshûka bwenêne omu Yeruzalemu; ciru n’abadâhwa banji bàshimba obuyêmêre.
Stefano agwârhwa n’ Ahayahudi
8 Naye Stefano ali ayunjwîre enshôkano n’oburhwâli, anakag’ijira ebisômerîne binji n’ebirhangâzo omu lubaga. 9 Lero bantu baguma b’omu sinagogi ederhwa y’abarhengaga-omu-bujà, n’ey’abantu b’e Sirena, n’ey’ab’e Aleksandriya, n’ab’e Silisiya, n’ab’e Aziya, bayisha bal’ijisa Stefano kadali. 10 Ci barharhamag’ihimwa n’okurhimanya kwâge, bulya Mûka Mutagatîfu wakag’imubwîriza ebi aderha. 11 Lero banacirheba abantu mpu baderhe oku bayumvîrhe aderha ebinwa by’okujâcira Mûsa na Nnâmahanga. 12 Na ntyo bazûsa akavulindi omu lubaga n’omu bagula n’omu bashamuka b’ihano. Okubandi banacimurhibukira, bamugwârha, bamuhêka e kagombe. 13 Balêrha abahamîrizi bw’obunywesi, mpu: «Oyu muntu arhahusa okulogorhera ahantu hatagatîfu n’Amarhegeko. 14 Ciru Rhwayumvagya aderha mpu Yezu, oyo w’e Nazareti, anâshâbe aha hantuj aha, anabindule engeso rhwasigiragwa na Mûsa». 15 Obwo abàli omu ihano bôshi erhi bamusinza, bàbona obusù bwâge buyôsire nka bwa malahika.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 6
The Appointment of the Seven
1 Ἐν δὲ ταῖς ἡμέραις ταύταις πληθυνόντων τῶν μαθητῶν ἐγένετο γογγυσμὸς τῶν Ἑλληνιστῶν πρὸς τοὺς Ἑβραίους, ὅτι παρεθεωροῦντο ἐν τῇ διακονίᾳ τῇ καθημερινῇ αἱ χῆραι αὐτῶν. 2 προσκαλεσάμενοι δὲ οἱ δώδεκα τὸ πλῆθος τῶν μαθητῶν εἶπαν, Οὐκ ἀρεστόν ἐστιν ἡμᾶς καταλείψαντας τὸν λόγον τοῦ θεοῦ διακονεῖν τραπέζαις. 3 ἐπισκέψασθε δέ, ἀδελφοί, ἄνδρας ἐξ ὑμῶν μαρτυρουμένους ἑπτά, πλήρεις πνεύματος καὶ σοφίας, οὓς καταστήσομεν ἐπὶ τῆς χρείας ταύτης, 4 ἡμεῖς δὲ τῇ προσευχῇ καὶ τῇ διακονίᾳ τοῦ λόγου προσκαρτερήσομεν. 5 καὶ ἤρεσεν ὁ λόγος ἐνώπιον παντὸς τοῦ πλήθους καὶ ἐξελέξαντο Στέφανον, ἄνδρα πλήρης πίστεως καὶ πνεύματος ἁγίου, καὶ Φίλιππον καὶ Πρόχορον καὶ Νικάνορα καὶ Τίμωνα καὶ Παρμενᾶν καὶ Νικόλαον προσήλυτον Ἀντιοχέα, 6 οὓς ἔστησαν ἐνώπιον τῶν ἀποστόλων, καὶ προσευξάμενοι ἐπέθηκαν αὐτοῖς τὰς χεῖρας. 7 Καὶ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ηὔξανεν καὶ ἐπληθύνετο ὁ ἀριθμὸς τῶν μαθητῶν ἐν Ἰερουσαλὴμ σφόδρα, πολύς τε ὄχλος τῶν ἱερέων ὑπήκουον τῇ πίστει.
The Arrest of Stephen
8 Στέφανος δὲ πλήρης χάριτος καὶ δυνάμεως ἐποίει τέρατα καὶ σημεῖα μεγάλα ἐν τῷ λαῷ. 9 ἀνέστησαν δέ τινες τῶν ἐκ τῆς συναγωγῆς τῆς λεγομένης Λιβερτίνων καὶ Κυρηναίων καὶ Ἀλεξανδρέων καὶ τῶν ἀπὸ Κιλικίας καὶ Ἀσίας συζητοῦντες τῷ Στεφάνῳ, 10 καὶ οὐκ ἴσχυον ἀντιστῆναι τῇ σοφίᾳ καὶ τῷ πνεύματι ᾧ ἐλάλει. 11 τότε ὑπέβαλον ἄνδρας λέγοντας ὅτι Ἀκηκόαμεν αὐτοῦ λαλοῦντος ῥήματα βλάσφημα εἰς Μωϋσῆν καὶ τὸν θεόν 12 συνεκίνησάν τε τὸν λαὸν καὶ τοὺς πρεσβυτέρους καὶ τοὺς γραμματεῖς καὶ ἐπιστάντες συνήρπασαν αὐτὸν καὶ ἤγαγον εἰς τὸ συνέδριον, 13 ἔστησάν τε μάρτυρας ψευδεῖς λέγοντας, Ὁ ἄνθρωπος οὗτος οὐ παύεται λαλῶν ῥήματα κατὰ τοῦ τόπου τοῦ ἁγίου [τούτου] καὶ τοῦ νόμου 14 ἀκηκόαμεν γὰρ αὐτοῦ λέγοντος ὅτι Ἰησοῦς ὁ Ναζωραῖος οὗτος καταλύσει τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἀλλάξει τὰ ἔθη ἃ παρέδωκεν ἡμῖν Μωϋσῆς. 15 καὶ ἀτενίσαντες εἰς αὐτὸν πάντες οἱ καθεζόμενοι ἐν τῷ συνεδρίῳ εἶδον τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ πρόσωπον ἀγγέλου.
7
Stefano ayigîriza olubaga
1 Okuhandi omudâhwa mukulu adôsa, erhi: «Ka kwo binali ntyo?» 2 Naye ashuza, erhi: «Bene wîrhu na balarha, muyumve! Nyamuzinda w’irenge abonekeraga larha Abrahamu amango aciri e Mezopotamiya, erhi arhaciyûbaka e Harani, 3 amubwîra, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu na muli bene winyu, ojè omu cihugo nakuyêreka». 4 Arhenga obwo omu cihugo c’e Kaldeya, aj’iyûbaka e Haran. Erhi îshe afà, Nnâmahanga amurhenza eyo, amulêrha mw’eci cihugomuyûbasiremwo buno. 5 Mw’eco cihugo, arhamuhaga cici, ciru ahankahirwa okugulu, ci amulaganya mpu anacimushobôzeco, cibè câge, ye n’iburha lyâge, n’obwo arhagwêrhe mwâna. 6 Kandi Nnâmahanga amubwîra mpu iburha lyâge lyanârhàng’ibêra omu cihugo ca bene, lihirwe omu bujà, linakolerwe buligo myâka magana ani 7 Ci Nyamuzinda aderha, erhi: «Eryo ishanja lyanâbahire omu bujà, niene nânamanye ogwâlyo. N’amango okwo kwâhwa, banagenda bayish’ikanshengera aha hantu». 8 Okubundi anacimuha eciragâne c’okukembûlwa. Na ntyo erhi aburha Izaki, amukembûla olusiku lwa kali munâni. Naye Izaki kwo ajizire Yakôbo ntyo, na Yokobo akujira balya bashakulûza ikumi na babiri. 9 Obuyagalwa bwarhuma bashakulûza bashomba Yozefu, bamuguza mpu ahêkwe e Mîsiri, ci Nnâmahanga àli baguma naye. 10 Amulîkûza omu malibuko gâge gôshi, amujira murhonyi na mushinganyanya omu masù ga Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri, naye amujira murhegesi w’e Mîsiri n’ow’aha mwage hosh. 11 Okubundi ishali lyanacizûka omu Mîsiri n’omu Kanani n’amalibuko manji, na bashakulûza babula ebi bankalya. 12 Erhi Yakôbo ayumva oku engano eri e Mîsiri, arhumayo bashakulûza obw’oburhanzi. 13 Obwa kabiri, Yozefu amanyibwa na bakulu bâge, na Faraoni amanya ecisisi câge. 14 Okubundi Yozefu arhumiza îshe Yakôbo na bene wâbo bôshi, oku bànali makumi gali nda na barhânu. 15 Yakôbo anaciyandagalira e Mîsiri, yo afìrîre na bashakulûza. 16 Babahêka e Sikemi, banababisha omu nshinda Abrahamu aguliraga bene-Hemori nsaranga e Sikemi. 17 Erhi amango amalaganyo Nnâmahanga alaganyagya Abrabamu gaba hôfi, omulala gwayûshûka gwanagandaza omu Mîsiri, 18 kuhika owundi mwâmi orhàl’imanyire Yozefu ayîma e Mîsiri. 19 Oyo mwâmi ayengehera obûko bwîrhu, alibuza balarha, ciru akabasêza mpu bakabulire orhubonjo rhwabo lyo rhulek’ilama. 20 Ago mango Mûsa aburhwa, arhona emwa Nnâmahanga. Alerwa myêzi isharhu omu mw’îshe. 21 Erhi aba amakabulirwa, mwâli wa Faraoni amurhôla, amulera nka mwâna wâge. 22 Ntyo Mûsa ayigîrizibwa obwenge bw’abantu b’e Mîsiri, aba mulume muzibu omu kuderha n’omu kukola. 23 Erhi ayunjuza myâka makumi ani, ayumva enkumbu omu murhima y’okuj’irhangula bene wâbo, bene-Israheli. 24 Ntishi kurhi abwîne badwîrhe barhindibuza muguma, amurhabâla anamwihôlera, ayîrha olya muntu w’e Misirì. 25 Ali amanyire mpu bene wâbo bayumva oku Nnâmahanga ol’ibaciza n’okuboko kwâge; ci bôbe barhatwaga ibuzibuzì. 26 Erhi kuca, ashimâna abadwîrhe balwa, aderha mpu abafunga, ababwîra, erhi: «Bîra bâni, muli baguma! Cirhumire mwâkashoshôbana ntya mwêne na nnene?» 27 Olya wàli ohalalire owâbo amuhagalika, erhi: «Ewe, ndi wakujiraga mukulu nîsi erhi mucîranuzi wîrhu? 28 Nkaba nâni walonza okunyîrha nka kulya njo wayirhaga olya muntu w’e Mîsiri?» 29 Erhi Mûsa ayumva ako kanwa, acîyâkira, aj’iyûbaka omu cihugo c’e Madiyani, aburhirayo na bâna babiri ba burhabana. 30 Erhi hagera myâka makumi ani, malahika amuyagânira omu ngulumira y’ishaka, omu irungu ly’entondo ya Sinayi. 31 Erhi Mûsa abona okwo, arhangâla; n’erhi aciderha mpu ayegera lyo abona bwinjà, ayumva izù lya Nyakasane, erhi: 32 «Nie Nyamuzinda wa bashakulûza bâwe, Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda w’Izaki na Yakôbo!» Mûsa erhi akola adwîrhe ageramwo ogwa nyugunyu, arhaciderhaga mpu agalamire alole. 33 Obwo Nyakasane amubwîra, erhi: «Rhenza enkwêrho zâwe omu magulu, bulya aha oli hali hantu hatagatîfu. 34 Neci, nabwîne amalibuko g’olubaga lwâni omu Mîsiri, n’omulenge gwâlo naguyumva; bw’obunyandagîre nti nducize. Yishaga, nkurhume e Mîsiri». 35 Oyôla Mûsa banenaga, erhi baderha, mpu: «Ndi wakujiraga mukulu nîsi erhi mucîranuzi wîrhu?» ye Nnâmahanga arhumire mpu abakulire anabacize oku burhabâle bw’olya malahika wamubonekeraga omu ishaka. 36 Ye wabarhenzagyamwo eci cihugo omu kujira ebisômerîne n’ebirhangâzo e Mîsiri n’omu Nyanja Ndukula, n’omu irungu myâka makumi ani. 37 Oyo Mûsa ye wabwîraga bene-Israheli, erhi: «Nnâmahanga anammuhe omulêbi oli akani warhenga muli bene winyu». 38 Galya mango bene-israbeli bàli bacîgushire haguma omu irungu, ye wàli bo na malahika wakag’imuganiza oku ntondo ya Sinayi erhi anali haguma na bashakulûza; ye wabwîzirwe ebinwa by’obuzîne mpu arhuhise kuli byo. 39 Ye bashakulûza bàlahiraga okuyumva! Ciru bamukoba, banacîfinja omu murhima okushubira e Mîsiri; 40 babwîra Aròni, mpu: «Rhujirire banyamuzinda bakarhushokolera, bulya rhurhamanyiri oyu Mûsa warhurhenzagyaomu cihugo c’e Mîsiri oku abîre». 41 Zo n’ezo nsiku, bajira enyana, barherekêra eyo nshushano banajirira eciremwa c’enfune zâbo olusiku lukulu. 42 lero Nyamuzinda anacibahindulira omugongo anabaleka mpu bakaharâmya emirhwe y’oku nkuba, nka kulya kuyandisirwe omu citabu c’abalêbi, mpu: Ka hali embâgwa mwambâgîre erhi enterekêro mwanterekerîre, bene-Israheli, mw’erya myâka makumi anik mwâli omu irungu? 43 Mwakabarhula ecirâlo ca Moloki n’enyenyêzi ya Nyamuzinda winyu Refani, ezo nshushano mwajiraga mpu mukaziharâmya! Nâni nkolaga nammululiza kurhaluka e Babiloni». 44 Omu irungu baLarha bagwêrhe ecihando c’endagâno, kulya anali arhegesire owarhumaga Mûsa mpu acîjire oku nshusho abonaga. 45 Erhi babà bamacihâbwa, balarha bacihêka omu cihugo banyagaga galya mashanja Nnâmahanga alibirhagakwo embere zâbo, Yozwe ye wali cirongozi câbo; byâbà ntyo kuhika amango ga Daudi. 46 Anacirhona emwa Nnâmahanga, anashenga mpu ashobôle enshôkano y’okuyûbakira Nyamuzinda wa Yakôbo enyumpa. 47 Salomoni ye wayishir’imuyûbakira enyumpa. 48 Ci ow’enyanya arhabêra omu nyumpa zayûbakagwa n’amaboko g’abantu, nk’oku omulêbi adesire, erhil: 49 «lrunga yo ntebe y’obwâmi bwâni, n’igulu co cirhi c’amagulu gâni. Nyumpa nci mwanyûbakira, erhi hantu hahi nankarhamûkira? cinwa ca Nyakasane eco. 50 Ka kurhali kuboko kwâni kwajiraga ebyo byôshi?» 51 Mwe bacikanyi-cirhagomba, aga marhwîri n’emirhima erhakembûlagwa, muyôrha mulahira okuyumva Mûka Mutagatîfu! Kulya basho bàli kwomunali ninyum! 52 Mulêbi ohi basho barhalibuzagya? Banizire abakâg’ilêba okuyisha kw’Omushinganyanya, olya muzind’ilenganya mwanamuyîrha. 53 Mwe mwahîrwe na bamalahika Amarhegeko, murhanagashimbaga».
Stefano abandwa amabuye
54 Erhi bayumva ebyo binwa, bakunira bwenêne banakahekenyera Stefano amîno. 55 Ci yêhe, bulya ali ayunjwîre Mûka Mutagatîfu, anacigalamira enyanya, abona irenge lya Nyamuzinda, na Yezu ayimanzire ekulyo kwa Nyamuzinda 56 Anaciderha, erhi: «Namabona empingu eri nyigule, na Mwene-omuntu ayimanzire ekulyo kwa Nnâmahanga!» 57 Banacibanda orhuhababo, bafuka amarhwîri, bacimwihunikakwo bôshi caligumiza. 58 N’erhi babà bamamurhenza omu lugo, bamubanda amabuye. Abahamîrizin bàli barherekîze emyambalo yâbo aha magulu g’omwâna w’obusole, izîno lyâge ye Saulu. 59 Erhi babà bakola badwîrhe bamubanda amabuye, Stefano akâshenga, erhi: «Yâgirwa Yezu, oyankirire omûka gwâni!» 60 Okubundi anacifukama, ayakûza n’izù linene. erhi: «Nyakasane, orhabahôlaga eci câha!» N’erhi ayûs’iderha ako kanwa, anacirhengamwo omûka.

ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 7
1 Σαῦλος δὲ ἦν συνευδοκῶν τῇ ἀναιρέσει αὐτοῦ. 2 ὁ δὲ ἔφη, Ἄνδρες ἀδελφοὶ καὶ πατέρες, ἀκούσατε. Ὁ θεὸς τῆς δόξης ὤφθη τῷ πατρὶ ἡμῶν Ἀβραὰμ ὄντι ἐν τῇ Μεσοποταμίᾳ πρὶν ἢ κατοικῆσαι αὐτὸν ἐν Χαρρὰν 3 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν, Ἔξελθε ἐκ τῆς γῆς σου καὶ [ἐκ] τῆς συγγενείας σου, καὶ δεῦρο εἰς τὴν γῆν ἣν ἄν σοι δείξω. 4 τότε ἐξελθὼν ἐκ γῆς Χαλδαίων κατῴκησεν ἐν Χαρράν. κἀκεῖθεν μετὰ τὸ ἀποθανεῖν τὸν πατέρα αὐτοῦ μετῴκισεν αὐτὸν εἰς τὴν γῆν ταύτην εἰς ἣν ὑμεῖς νῦν κατοικεῖτε, 5 καὶ οὐκ ἔδωκεν αὐτῷ κληρονομίαν ἐν αὐτῇ οὐδὲ βῆμα ποδὸς καὶ ἐπηγγείλατο δοῦναι αὐτῷ εἰς κατάσχεσιν αὐτὴν καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ μετ᾽ αὐτόν, οὐκ ὄντος αὐτῷ τέκνου. 6 ἐλάλησεν δὲ οὕτως ὁ θεὸς ὅτι ἔσται τὸ σπέρμα αὐτοῦ πάροικον ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ καὶ δουλώσουσιν αὐτὸ καὶ κακώσουσιν ἔτη τετρακόσια• 7 καὶ τὸ ἔθνος ᾧ ἐὰν δουλεύσουσιν κρινῶ ἐγώ, ὁ θεὸς εἶπεν, καὶ μετὰ ταῦτα ἐξελεύσονται καὶ λατρεύσουσίν μοι ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ. 8 καὶ ἔδωκεν αὐτῷ διαθήκην περιτομῆς• καὶ οὕτως ἐγέννησεν τὸν Ἰσαὰκ καὶ περιέτεμεν αὐτὸν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ, καὶ Ἰσαὰκ τὸν Ἰακώβ, καὶ Ἰακὼβ τοὺς δώδεκα πατριάρχας. 9 Καὶ οἱ πατριάρχαι ζηλώσαντες τὸν Ἰωσὴφ ἀπέδοντο εἰς Αἴγυπτον. καὶ ἦν ὁ θεὸς μετ᾽ αὐτοῦ 10 καὶ ἐξείλατο αὐτὸν ἐκ πασῶν τῶν θλίψεων αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ χάριν καὶ σοφίαν ἐναντίον Φαραὼ βασιλέως Αἰγύπτου καὶ κατέστησεν αὐτὸν ἡγούμενον ἐπ᾽ Αἴγυπτον καὶ [ἐφ᾽] ὅλον τὸν οἶκον αὐτοῦ. 11 ἦλθεν δὲ λιμὸς ἐφ᾽ ὅλην τὴν Αἴγυπτον καὶ Χανάαν καὶ θλῖψις μεγάλη, καὶ οὐχ ηὕρισκον χορτάσματα οἱ πατέρες ἡμῶν. 12 ἀκούσας δὲ Ἰακὼβ ὄντα σιτία εἰς Αἴγυπτον ἐξαπέστειλεν τοὺς πατέρας ἡμῶν πρῶτον. 13 καὶ ἐν τῷ δευτέρῳ ἀνεγνωρίσθη Ἰωσὴφ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ καὶ φανερὸν ἐγένετο τῷ Φαραὼ τὸ γένος [τοῦ] Ἰωσήφ. 14 ἀποστείλας δὲ Ἰωσὴφ μετεκαλέσατο Ἰακὼβ τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ πᾶσαν τὴν συγγένειαν ἐν ψυχαῖς ἑβδομήκοντα πέντε. 15 καὶ κατέβη Ἰακὼβ εἰς Αἴγυπτον καὶ ἐτελεύτησεν αὐτὸς καὶ οἱ πατέρες ἡμῶν, 16 καὶ μετετέθησαν εἰς Συχὲμ καὶ ἐτέθησαν ἐν τῷ μνήματι ᾧ ὠνήσατο Ἀβραὰμ τιμῆς ἀργυρίου παρὰ τῶν υἱῶν Ἑμμὼρ ἐν Συχέμ. 17 Καθὼς δὲ ἤγγιζεν ὁ χρόνος τῆς ἐπαγγελίας ἧς ὡμολόγησεν ὁ θεὸς τῷ Ἀβραάμ, ηὔξησεν ὁ λαὸς καὶ ἐπληθύνθη ἐν Αἰγύπτῳ 18 ἄχρι οὗ ἀνέστη βασιλεὺς ἕτερος [ἐπ᾽ Αἴγυπτον] ὃς οὐκ ᾔδει τὸν Ἰωσήφ. 19 οὗτος κατασοφισάμενος τὸ γένος ἡμῶν ἐκάκωσεν τοὺς πατέρας [ἡμῶν] τοῦ ποιεῖν τὰ βρέφη ἔκθετα αὐτῶν εἰς τὸ μὴ ζῳογονεῖσθαι. 20 ἐν ᾧ καιρῷ ἐγεννήθη Μωϋσῆς καὶ ἦν ἀστεῖος τῷ θεῷ• ὃς ἀνετράφη μῆνας τρεῖς ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός, 21 ἐκτεθέντος δὲ αὐτοῦ ἀνείλατο αὐτὸν ἡ θυγάτηρ Φαραὼ καὶ ἀνεθρέψατο αὐτὸν ἑαυτῇ εἰς υἱόν. 22 καὶ ἐπαιδεύθη Μωϋσῆς [ἐν] πάσῃ σοφίᾳ Αἰγυπτίων, ἦν δὲ δυνατὸς ἐν λόγοις καὶ ἔργοις αὐτοῦ. 23 Ὡς δὲ ἐπληροῦτο αὐτῷ τεσσερακονταετὴς χρόνος, ἀνέβη ἐπὶ τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἐπισκέψασθαι τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ τοὺς υἱοὺς Ἰσραήλ. 24 καὶ ἰδών τινα ἀδικούμενον ἠμύνατο καὶ ἐποίησεν ἐκδίκησιν τῷ καταπονουμένῳ πατάξας τὸν Αἰγύπτιον. 25 ἐνόμιζεν δὲ συνιέναι τοὺς ἀδελφοὺς [αὐτοῦ] ὅτι ὁ θεὸς διὰ χειρὸς αὐτοῦ δίδωσιν σωτηρίαν αὐτοῖς• οἱ δὲ οὐ συνῆκαν. 26 τῇ τε ἐπιούσῃ ἡμέρᾳ ὤφθη αὐτοῖς μαχομένοις καὶ συνήλλασσεν αὐτοὺς εἰς εἰρήνην εἰπών, Ἄνδρες, ἀδελφοί ἐστε• ἱνατί ἀδικεῖτε ἀλλήλους; 27 ὁ δὲ ἀδικῶν τὸν πλησίον ἀπώσατο αὐτὸν εἰπών, Τίς σε κατέστησεν ἄρχοντα καὶ δικαστὴν ἐφ᾽ ἡμῶν; 28 μὴ ἀνελεῖν με σὺ θέλεις ὃν τρόπον ἀνεῖλες ἐχθὲς τὸν Αἰγύπτιον; 29 ἔφυγεν δὲ Μωϋσῆς ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ καὶ ἐγένετο πάροικος ἐν γῇ Μαδιάμ, οὗ ἐγέννησεν υἱοὺς δύο. 30 Καὶ πληρωθέντων ἐτῶν τεσσεράκοντα ὤφθη αὐτῷ ἐν τῇ ἐρήμῳ τοῦ ὄρους Σινᾶ ἄγγελος ἐν φλογὶ πυρὸς βάτου. 31 ὁ δὲ Μωϋσῆς ἰδὼν ἐθαύμαζεν τὸ ὅραμα, προσερχομένου δὲ αὐτοῦ κατανοῆσαι ἐγένετο φωνὴ κυρίου, 32 Ἐγὼ ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου, ὁ θεὸς Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακώβ. ἔντρομος δὲ γενόμενος Μωϋσῆς οὐκ ἐτόλμα κατανοῆσαι. 33 εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ κύριος, Λῦσον τὸ ὑπόδημα τῶν ποδῶν σου, ὁ γὰρ τόπος ἐφ᾽ ᾧ ἕστηκας γῆ ἁγία ἐστίν. 34 ἰδὼν εἶδον τὴν κάκωσιν τοῦ λαοῦ μου τοῦ ἐν Αἰγύπτῳ καὶ τοῦ στεναγμοῦ αὐτῶν ἤκουσα, καὶ κατέβην ἐξελέσθαι αὐτούς• καὶ νῦν δεῦρο ἀποστείλω σε εἰς Αἴγυπτον. 35 Τοῦτον τὸν Μωϋσῆν, ὃν ἠρνήσαντο εἰπόντες, Τίς σε κατέστησεν ἄρχοντα καὶ δικαστήν; τοῦτον ὁ θεὸς [καὶ] ἄρχοντα καὶ λυτρωτὴν ἀπέσταλκεν σὺν χειρὶ ἀγγέλου τοῦ ὀφθέντος αὐτῷ ἐν τῇ βάτῳ. 36 οὗτος ἐξήγαγεν αὐτοὺς ποιήσας τέρατα καὶ σημεῖα ἐν γῇ Αἰγύπτῳ καὶ ἐν Ἐρυθρᾷ Θαλάσσῃ καὶ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἔτη τεσσεράκοντα. 37 οὗτός ἐστιν ὁ Μωϋσῆς ὁ εἴπας τοῖς υἱοῖς Ἰσραήλ, Προφήτην ὑμῖν ἀναστήσει ὁ θεὸς ἐκ τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν ὡς ἐμέ. 38 οὗτός ἐστιν ὁ γενόμενος ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ ἐν τῇ ἐρήμῳ μετὰ τοῦ ἀγγέλου τοῦ λαλοῦντος αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει Σινᾶ καὶ τῶν πατέρων ἡμῶν, ὃς ἐδέξατο λόγια ζῶντα δοῦναι ἡμῖν, 39 ᾧ οὐκ ἠθέλησαν ὑπήκοοι γενέσθαι οἱ πατέρες ἡμῶν, ἀλλ᾽ ἀπώσαντο καὶ ἐστράφησαν ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν εἰς Αἴγυπτον 40 εἰπόντες τῷ Ἀαρών, Ποίησον ἡμῖν θεοὺς οἳ προπορεύσονται ἡμῶν• ὁ γὰρ Μωϋσῆς οὗτος, ὃς ἐξήγαγεν ἡμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου, οὐκ οἴδαμεν τί ἐγένετο αὐτῷ. 41 καὶ ἐμοσχοποίησαν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἀνήγαγον θυσίαν τῷ εἰδώλῳ καὶ εὐφραίνοντο ἐν τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν αὐτῶν. 42 ἔστρεψεν δὲ ὁ θεὸς καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς λατρεύειν τῇ στρατιᾷ τοῦ οὐρανοῦ καθὼς γέγραπται ἐν βίβλῳ τῶν προφητῶν, Μὴ σφάγια καὶ θυσίας προσηνέγκατέ μοι ἔτη τεσσεράκοντα ἐν τῇ ἐρήμῳ, οἶκος Ἰσραήλ; 43 καὶ ἀνελάβετε τὴν σκηνὴν τοῦ Μόλοχ καὶ τὸ ἄστρον τοῦ θεοῦ [ὑμῶν] Ῥαιφάν, τοὺς τύπους οὓς ἐποιήσατε προσκυνεῖν αὐτοῖς, καὶ μετοικιῶ ὑμᾶς ἐπέκεινα Βαβυλῶνος. 44 Ἡ σκηνὴ τοῦ μαρτυρίου ἦν τοῖς πατράσιν ἡμῶν ἐν τῇ ἐρήμῳ καθὼς διετάξατο ὁ λαλῶν τῷ Μωϋσῇ ποιῆσαι αὐτὴν κατὰ τὸν τύπον ὃν ἑωράκει 45 ἣν καὶ εἰσήγαγον διαδεξάμενοι οἱ πατέρες ἡμῶν μετὰ Ἰησοῦ ἐν τῇ κατασχέσει τῶν ἐθνῶν, ὧν ἐξῶσεν ὁ θεὸς ἀπὸ προσώπου τῶν πατέρων ἡμῶν ἕως τῶν ἡμερῶν Δαυίδ, 46 ὃς εὗρεν χάριν ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ ᾐτήσατο εὑρεῖν σκήνωμα τῷ οἴκῳ Ἰακώβ. 47 Σολομῶν δὲ οἰκοδόμησεν αὐτῷ οἶκον. 48 ἀλλ᾽ οὐχ ὁ ὕψιστος ἐν χειροποιήτοις κατοικεῖ, καθὼς ὁ προφήτης λέγει, 49 Ὁ οὐρανός μοι θρόνος, ἡ δὲ γῆ ὑποπόδιον τῶν ποδῶν μου• ποῖον οἶκον οἰκοδομήσετέ μοι, λέγει κύριος, ἢ τίς τόπος τῆς καταπαύσεώς μου; 50 οὐχὶ ἡ χείρ μου ἐποίησεν ταῦτα πάντα; 51 Σκληροτράχηλοι καὶ ἀπερίτμητοι καρδίαις καὶ τοῖς ὠσίν, ὑμεῖς ἀεὶ τῷ πνεύματι τῷ ἁγίῳ ἀντιπίπτετε ὡς οἱ πατέρες ὑμῶν καὶ ὑμεῖς. 52 τίνα τῶν προφητῶν οὐκ ἐδίωξαν οἱ πατέρες ὑμῶν; καὶ ἀπέκτειναν τοὺς προκαταγγείλαντας περὶ τῆς ἐλεύσεως τοῦ δικαίου, οὗ νῦν ὑμεῖς προδόται καὶ φονεῖς ἐγένεσθε, 53 οἵτινες ἐλάβετε τὸν νόμον εἰς διαταγὰς ἀγγέλων καὶ οὐκ ἐφυλάξατε. The Stoning of Stephen 54 Ἀκούοντες δὲ ταῦτα διεπρίοντο ταῖς καρδίαις αὐτῶν καὶ ἔβρυχον τοὺς ὀδόντας ἐπ᾽ αὐτόν. 55 ὑπάρχων δὲ πλήρης πνεύματος ἁγίου ἀτενίσας εἰς τὸν οὐρανὸν εἶδεν δόξαν θεοῦ καὶ Ἰησοῦν ἑστῶτα ἐκ δεξιῶν τοῦ θεοῦ 56 καὶ εἶπεν, Ἰδοὺ θεωρῶ τοὺς οὐρανοὺς διηνοιγμένους καὶ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐκ δεξιῶν ἑστῶτα τοῦ θεοῦ. 57 κράξαντες δὲ φωνῇ μεγάλῃ συνέσχον τὰ ὦτα αὐτῶν καὶ ὥρμησαν ὁμοθυμαδὸν ἐπ᾽ αὐτὸν 58 καὶ ἐκβαλόντες ἔξω τῆς πόλεως ἐλιθοβόλουν. καὶ οἱ μάρτυρες ἀπέθεντο τὰ ἱμάτια αὐτῶν παρὰ τοὺς πόδας νεανίου καλουμένου Σαύλου, 59 καὶ ἐλιθοβόλουν τὸν Στέφανον ἐπικαλούμενον καὶ λέγοντα, Κύριε Ἰησοῦ, δέξαι τὸ πνεῦμά μου. 60 θεὶς δὲ τὰ γόνατα ἔκραξεν φωνῇ μεγάλῃ, Κύριε, μὴ στήσῃς αὐτοῖς ταύτην τὴν ἁμαρτίαν. καὶ τοῦτο εἰπὼν ἐκοιμήθη.
8
Abakristu b’e Yeruzalemu balibuzibwa
1 Na Saulu naye ali ayemîre mpu bayîrhe Stefano. Olwo lusiku lwonêne barhondêra okulibuza Ekleziya y’e Yeruzalemu. Bôshi bashandabâna omu mirhundu y’e Yudeya n’e Samâriya, Entumwa zône zasigala. 2 Abantu barhinya Nnâmahanga babisha Stefano, banamulakira bwenêne. 3 Naye Saulu erhi adwîrhe ashereza Ekleziya; akashesherêra omu nyumpa, akaba balume, akaba bakazi, akâgwârha n’okubira omu mpamikwa.
Filipo ayigîriza e Samâriya
4 Balya bashandabanaga, bagera hôshi hôshi omu cihugo, bajà bayigîriza akanwa ka Nnâmahanga. 5 Filipo yêhe ayandagalira omu cishagala c’e Samâriya, ayigîrizamwo Kristu. 6 Olubaga lwôshi lwanunirwa n’enyigîrizo za Filipo, bulya bakag’iyumva baderha ebirhangâzo akâg’ijira, banakag’ibibona. 7 Kwo binali: banji bàlimwo shetani, akabarhengamwo aj’ayâma; na banji bàli bahozire ebirumbu n’ebirema bakag’ifuma. 8 Mw’eco cishagala, abantu basîma bwenêne.
Omukurungu Simoni
9 Ci kwône mw’eco cishagala mwàli omulume mpu ye Simoni. Ali mukurungu, anakag’irhangâza abantu b’e Samâriya n’okuciderha muntu mukulu. 10 Bôshi, abarho n’abakulu, ye bakag’ibirakwo omurhìma. Bakag’iderha, mpu: «Oyu muntu bwo buhashe bwa Nyamuzinda, bulya baderha bukulu», 11 Bàl’imuhizirekwo omurhima ntyo, bulya kurhenga mîra akâg’ibarhangâza n’amakurungu gâge. 12 Ci erhi babà bamayêmêra Filipo wakag’ibayigîriza Emyanzi y’Akalembe k’Obwâmi bwa Nnâmahanga n’izîno lya Yezu Kristu, abalume n’abakazi babatizibwa. 13 Simoni naye ayêmêra, n’erhi ayûs’ibatizibwa, arhacirhengagakwo Filipo. Akarhangâla erhi akabona ebirhangâzo n’ebisômerîne bizibu akâg’ijira. 14 Erhi Entumwa zàli e Yeruzalemu ziyumva oku Abasamâriya bayankirîre akanwa ka Nnâmahanga, zabarhumira Petro na Yowane. 15 Erhi bahika, babasengerera mpu bahâbwe Mûka Mutagatîfu; 16 bulya muli bo ntâye àli asag’iyandagalira, ci bàli babatizîbwe kwônene oku izîno lya Nyakasane Yezu. 17 Obwo Petro na Yowane babalambûlirakwo amaboko, bàhâbwa Mûka Mutagatifu.
18 Erhi Simoni abon’oku Entumwa zakag’ihâna Mûka Mutagatîfu omu kulambûla amaboko, abalerhera ensaranga, erhi: 19 «Mumpè nâni kw’obwo buhashe, lyo ngasi oyu nalambûlirakwo amaboko ahâbwa Mûka Mutagatîfu». 20 Petro anacimushuza, erhi: «Okahera we n’ensaranga zâwe; wamanyire mpu wanagula enshôkano ya Nnâmahanga nsaranga! 21 Ntà cigabi na ntà mwanya ogwêrhe mw’ebi, bulya omurhima gwâwe gurhashingânîni embere za Nnâmahanga. 22 Ocîyunjuzagye kw’obwo bubî bwâwe, onashenge Nyamuzinda: kwankanabà akurhenza ezo nkengêro omu murhima. 23 Neci, mbwîne oku oyunjwire endulwe y’obubî onali mubohe n’emigozi y’ebyâha». 24 Naye Simoni, erhi: «Mwêne mundagirage emwa Nyakasane, lyo ebyo odesire birhag’intogera». 25 Bôhe erhi babà bamahamîriza n’okuyigîriza akanwa ka Nyakasane, bàshubira e Yeruzalemu, bajà bayigîriza Emyanzi y’Akalembe omu mirhundu minji y’Abasamâriya.
Filipo abatiza omurhonyi w’Etiyopiya
26 Malahika wa Nyakasane anacija aho, abwîra, Filipo, erhi: «Yimuka, ojè oluhande lw’Ifo, mw’era njira eyandagîre kurhenga e Yeruzalemu kujà e Gaza; liri irungu». 27 Anaciyimuka, agenda. Obwo hanacigera mulume muguma w’Etiopiya. Ali mulamba murhonyi wa Kandasi, mwâmi-kazi w’Etiyopiya, na murhegesi w’ebirugu byâge byôshi. Al’iharâmya e Yeruzalemu, 28 erhi anakola ashubûka, atamîre oku ngâlè yâge, anadwîrhe asoma omu citabu c’omulêbi Izaya. 29 Mûka Mutagatîfu anacibwîra Filipo, erhi: «Kanya, ogwârhe eyo ngâlè. 30 Filipo anacikanya, ayumva adwîrhe asoma omu citabu c’omulêbi Izaya; amudôsa, erhi: «K’oyumvîrhe ebi odwîrhe wasoma?» 31 Naye, erhi: «Kurhi nankakuhasha na ntâye wampugûla?» Obwo anaciyinginga Filipo mpu ashonere oku ngâle yâge, anamutamale eburhambi. 32 Ecigabi c’Amandiko akâg’ìsoma, c’eci: Bamuhêsire nka cibuzi caj’ibâgwa; nka mwâna-buzi orhabumbûla akanwa embere z’owamutwa obwôya, arhashagala bici. 33 Olubanja lwâge balutwîra akagayo. Iburha lyâge ndi wânaliganje? Ntâye wahahîre bulya bamamukûla omu igulu ly’abazîneo. 34 Olya mulamba anacidôsa Filipo, erhi: «Mâshi mbwîra ndi oyo omulêbi aderhîre ntyo? Ka yêne nîsi erhi wundi?» 35 Okubundi Filipo anacimurhondêreza, arhondêra kuli ebyo binwa by’Amandiko, amuyigîriza Emyanzi y’Akalembe ya Yezu. 36 Oku bali omu njira, barhinda ah’amîshi gàli. Olya mulamba amubwîra, erhi: «Amîshi aga; bici bicimpanzize okubatizibwa?» 37 Naye Filipo amubwîra, erhi: «Akaba oyemîre n’omurhima gwâwe gôshi, kwanahashikana». Ashuza, erhi: «Nyemîre oku Yezu Kristu ye Mugala wa Nyamuzinda». 38 Anaciyimanza engâlè, bombi bayandagalira omu mîshi, Filipo n’olya mulamba; amubatiza. 39 Erhi babà bamarhenga omu mîshi, Omûka gwa Nyakasane gwashamula Filipo, n’olya mulamba arhacimubonaga. Ahira njira, aj’acîshinga. 40 Filipo naye abona akola ali e Azoto; aja ayigîriza Emyanzi y’Akalembe omu bishagala byôshi, kuhika alinda ahika e Sêzariya.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 8
Saul Persecutes the Church
1 Ἐγένετο δὲ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ διωγμὸς μέγας ἐπὶ τὴν ἐκκλησίαν τὴν ἐν Ἱεροσολύμοις, πάντες δὲ διεσπάρησαν κατὰ τὰς χώρας τῆς Ἰουδαίας καὶ Σαμαρείας πλὴν τῶν ἀποστόλων. 2 συνεκόμισαν δὲ τὸν Στέφανον ἄνδρες εὐλαβεῖς καὶ ἐποίησαν κοπετὸν μέγαν ἐπ᾽ αὐτῷ. 3 Σαῦλος δὲ ἐλυμαίνετο τὴν ἐκκλησίαν κατὰ τοὺς οἴκους εἰσπορευόμενος, σύρων τε ἄνδρας καὶ γυναῖκας παρεδίδου εἰς φυλακήν.
The Gospel Preached in Samaria
4 Οἱ μὲν οὖν διασπαρέντες διῆλθον εὐαγγελιζόμενοι τὸν λόγον. 5 Φίλιππος δὲ κατελθὼν εἰς [τὴν] πόλιν τῆς Σαμαρείας ἐκήρυσσεν αὐτοῖς τὸν Χριστόν. 6 προσεῖχον δὲ οἱ ὄχλοι τοῖς λεγομένοις ὑπὸ τοῦ Φιλίππου ὁμοθυμαδὸν ἐν τῷ ἀκούειν αὐτοὺς καὶ βλέπειν τὰ σημεῖα ἃ ἐποίει. 7 πολλοὶ γὰρ τῶν ἐχόντων πνεύματα ἀκάθαρτα βοῶντα φωνῇ μεγάλῃ ἐξήρχοντο, πολλοὶ δὲ παραλελυμένοι καὶ χωλοὶ ἐθεραπεύθησαν 8 ἐγένετο δὲ πολλὴ χαρὰ ἐν τῇ πόλει ἐκείνῃ. 9 Ἀνὴρ δέ τις ὀνόματι Σίμων προϋπῆρχεν ἐν τῇ πόλει μαγεύων καὶ ἐξιστάνων τὸ ἔθνος τῆς Σαμαρείας, λέγων εἶναί τινα ἑαυτὸν μέγαν, 10 ᾧ προσεῖχον πάντες ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου λέγοντες, Οὗτός ἐστιν ἡ δύναμις τοῦ θεοῦ ἡ καλουμένη Μεγάλη. 11 προσεῖχον δὲ αὐτῷ διὰ τὸ ἱκανῷ χρόνῳ ταῖς μαγείαις ἐξεστακέναι αὐτούς. 12 ὅτε δὲ ἐπίστευσαν τῷ Φιλίππῳ εὐαγγελιζομένῳ περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ καὶ τοῦ ὀνόματος Ἰησοῦ Χριστοῦ, ἐβαπτίζοντο ἄνδρες τε καὶ γυναῖκες. 13 ὁ δὲ Σίμων καὶ αὐτὸς ἐπίστευσεν καὶ βαπτισθεὶς ἦν προσκαρτερῶν τῷ Φιλίππῳ, θεωρῶν τε σημεῖα καὶ δυνάμεις μεγάλας γινομένας ἐξίστατο. 14 Ἀκούσαντες δὲ οἱ ἐν Ἱεροσολύμοις ἀπόστολοι ὅτι δέδεκται ἡ Σαμάρεια τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, ἀπέστειλαν πρὸς αὐτοὺς Πέτρον καὶ Ἰωάννην, 15 οἵτινες καταβάντες προσηύξαντο περὶ αὐτῶν ὅπως λάβωσιν πνεῦμα ἅγιον 16 οὐδέπω γὰρ ἦν ἐπ᾽ οὐδενὶ αὐτῶν ἐπιπεπτωκός, μόνον δὲ βεβαπτισμένοι ὑπῆρχον εἰς τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ. 17 τότε ἐπετίθεσαν τὰς χεῖρας ἐπ᾽ αὐτοὺς καὶ ἐλάμβανον πνεῦμα ἅγιον. 18 ἰδὼν δὲ ὁ Σίμων ὅτι διὰ τῆς ἐπιθέσεως τῶν χειρῶν τῶν ἀποστόλων δίδοται τὸ πνεῦμα, προσήνεγκεν αὐτοῖς χρήματα 19 λέγων, Δότε κἀμοὶ τὴν ἐξουσίαν ταύτην ἵνα ᾧ ἐὰν ἐπιθῶ τὰς χεῖρας λαμβάνῃ πνεῦμα ἅγιον. 20 Πέτρος δὲ εἶπεν πρὸς αὐτόν, Τὸ ἀργύριόν σου σὺν σοὶ εἴη εἰς ἀπώλειαν ὅτι τὴν δωρεὰν τοῦ θεοῦ ἐνόμισας διὰ χρημάτων κτᾶσθαι 21 οὐκ ἔστιν σοι μερὶς οὐδὲ κλῆρος ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ, ἡ γὰρ καρδία σου οὐκ ἔστιν εὐθεῖα ἔναντι τοῦ θεοῦ. 22 μετανόησον οὖν ἀπὸ τῆς κακίας σου ταύτης καὶ δεήθητι τοῦ κυρίου, εἰ ἄρα ἀφεθήσεταί σοι ἡ ἐπίνοια τῆς καρδίας σου, 23 εἰς γὰρ χολὴν πικρίας καὶ σύνδεσμον ἀδικίας ὁρῶ σε ὄντα. 24 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Σίμων εἶπεν, Δεήθητε ὑμεῖς ὑπὲρ ἐμοῦ πρὸς τὸν κύριον ὅπως μηδὲν ἐπέλθῃ ἐπ᾽ ἐμὲ ὧν εἰρήκατε. 25 Οἱ μὲν οὖν διαμαρτυράμενοι καὶ λαλήσαντες τὸν λόγον τοῦ κυρίου ὑπέστρεφον εἰς Ἱεροσόλυμα, πολλάς τε κώμας τῶν Σαμαριτῶν εὐηγγελίζοντο. Philip and the Ethiopian Eunuch 26 Ἄγγελος δὲ κυρίου ἐλάλησεν πρὸς Φίλιππον λέγων, Ἀνάστηθι καὶ πορεύου κατὰ μεσημβρίαν ἐπὶ τὴν ὁδὸν τὴν καταβαίνουσαν ἀπὸ Ἰερουσαλὴμ εἰς Γάζαν, αὕτη ἐστὶν ἔρημος. 27 καὶ ἀναστὰς ἐπορεύθη. καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ Αἰθίοψ εὐνοῦχος δυνάστης Κανδάκης βασιλίσσης Αἰθιόπων, ὃς ἦν ἐπὶ πάσης τῆς γάζης αὐτῆς, ὃς ἐληλύθει προσκυνήσων εἰς Ἰερουσαλήμ, 28 ἦν τε ὑποστρέφων καὶ καθήμενος ἐπὶ τοῦ ἅρματος αὐτοῦ καὶ ἀνεγίνωσκεν τὸν προφήτην Ἠσαΐαν. 29 εἶπεν δὲ τὸ πνεῦμα τῷ Φιλίππῳ, Πρόσελθε καὶ κολλήθητι τῷ ἅρματι τούτῳ. 30 προσδραμὼν δὲ ὁ Φίλιππος ἤκουσεν αὐτοῦ ἀναγινώσκοντος Ἠσαΐαν τὸν προφήτην καὶ εἶπεν, Ἆρά γε γινώσκεις ἃ ἀναγινώσκεις; 31 ὁ δὲ εἶπεν, Πῶς γὰρ ἂν δυναίμην ἐὰν μή τις ὁδηγήσει με; παρεκάλεσέν τε τὸν Φίλιππον ἀναβάντα καθίσαι σὺν αὐτῷ. 32 ἡ δὲ περιοχὴ τῆς γραφῆς ἣν ἀνεγίνωσκεν ἦν αὕτη Ὡς πρόβατον ἐπὶ σφαγὴν ἤχθη καὶ ὡς ἀμνὸς ἐναντίον τοῦ κείραντος αὐτὸν ἄφωνος, οὕτως οὐκ ἀνοίγει τὸ στόμα αὐτοῦ. 33 Ἐν τῇ ταπεινώσει** [αὐτοῦ] **ἡ κρίσις αὐτοῦ ἤρθη• τὴν γενεὰν αὐτοῦ τίς διηγήσεται; ὅτι αἴρεται ἀπὸ τῆς γῆς ἡ ζωὴ αὐτοῦ. 34 Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ εὐνοῦχος τῷ Φιλίππῳ εἶπεν, Δέομαί σου, περὶ τίνος ὁ προφήτης λέγει τοῦτο; περὶ ἑαυτοῦ ἢ περὶ ἑτέρου τινός; 35 ἀνοίξας δὲ ὁ Φίλιππος τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀρξάμενος ἀπὸ τῆς γραφῆς ταύτης εὐηγγελίσατο αὐτῷ τὸν Ἰησοῦν. 36 ὡς δὲ ἐπορεύοντο κατὰ τὴν ὁδόν, ἦλθον ἐπί τι ὕδωρ, καί φησιν ὁ εὐνοῦχος, Ἰδοὺ ὕδωρ, τί κωλύει με βαπτισθῆναι; 38 καὶ ἐκέλευσεν στῆναι τὸ ἅρμα καὶ κατέβησαν ἀμφότεροι εἰς τὸ ὕδωρ, ὅ τε Φίλιππος καὶ ὁ εὐνοῦχος, καὶ ἐβάπτισεν αὐτόν. 39 ὅτε δὲ ἀνέβησαν ἐκ τοῦ ὕδατος, πνεῦμα κυρίου ἥρπασεν τὸν Φίλιππον καὶ οὐκ εἶδεν αὐτὸν οὐκέτι ὁ εὐνοῦχος, ἐπορεύετο γὰρ τὴν ὁδὸν αὐτοῦ χαίρων. 40 Φίλιππος δὲ εὑρέθη εἰς Ἄζωτον• καὶ διερχόμενος εὐηγγελίζετο τὰς πόλεις πάσας ἕως τοῦ ἐλθεῖν αὐτὸν εἰς Καισάρειαν.
9
Saulu abonekerwa na Yezu anabatizibwa (22, 5-16; 26, 10-18)
1 Ago mango, Saulu yêhe erhi kuhiga ahigîre abaganda ba Nyakasane mpu abayîrhe. Aja emw’omudâhwa mukulu, 2 amuhûna amaruba g’okujà omu sinagogi z’e Damasip, mpu akabona abali mw’eyo Njiraq, akaba balume, akaba bakazi, abalêrhe bashwêke e Yeruzalemu. 3 Aligi omu njira yâge, ànali akola ahika hôfi h’e Damasi, erhi obulangashane bwamanukaga oku nkuba bumufunika n’okumumolekera caligumiza. 4 Acirhimba oku idaho, ayumva izù lyamuyakûza, erhi: «Saulu, Saulu, bici wandibuzizar?» 5 Saulu, erhi: «We ndi, Yâgirwa?» Naye, erhi: «Nies Yezu odwîrhe walibuza. 6 Ci oyimangage, ojè omu lugo, bakubwîra oku wâjira». 7 Aba bàli bôshi bàli bayimanzire nka rhuduma erhi murhemuko gurhuma: bakag’iyumva izù, ci barhabonaga ndi. 8 Saulu anaciyimuka kurhenga oku idaho, n’erhi aLambûla amasù, arhabonaga bici. Bamugwârhira oku kuboko, bamuhisa omu Damasi. 9 Ajira nsiku,isharhu mw’olwo lugo, arhabona, arhalya arhananywa. 10 E Damasi yali omuganda, izîno lyâge Ananiya, Nyakasane amubonekera, amubwîra, erhi: «Ananiya!» Naye, erhi: «Nie ono, Yâgirwa!» 11 Nyakasane ashubiza, erhi: «Yimuka, ojè omu njira ederhwa Nshingânîne; olongezeyo omuntu oderhwa Saulu w’e Tarsi omu mwa Yuda. Bwo bunôla adwîrhe ashenga, 12 anabwîne omulume, izîno lyâge Ananiya, aja omu ali, anamulambûlirakwo amaboko mpu amuhûrhûle». 13 Ananiya anacishuza, erhi: «Waliha, nayumvîrhe banji baderha olw’oyomulume n’amabî gôshi ajirîre abatagatîfut bâwe e Yeruzalemu. 14 N’obûla ali aha, abajinji b’abadâhwa bamuhîre obuhashe bw’okushwêka ngasi abashenga izîno lyâwe». 15 Ci Nyakasane amubwîra, erhi: «Genda, bulya Oyo muntu nacimwîshozire nti mmukolêse oku kumanyîsa izîno lyâni omu mashanja g’abapagani, n’omu bâmi, n’omu bene-Israheli. 16 Niene nacimuyêreka ebi alembera byôshi izîno lyâni lirhumire». 17 Ananiya anacilikûla, aja omu nyumpa, amulambûlirakwo amaboko, amubwîra, erhi: «Saulu, mwene-wîrhu, Nyakasane ontumire, mpu lyo ozibûka amasù onayunjule Mûka Mutagatîfu». 18 Ho na halya, ebiri nka magamba byamurhenga omu masù, ahûrhûka; n’erhi ayimuka, abatizibwa. 19 Okubundi alya, ayumva amashub’izibuha. Abêra nsiku nyi haguma n’abaganda b’e Damasi.
Saulu ayigîriza e Damasi
20 Ho n’aho, arhondêra akuyigîriza omu sinagogi oku Yezu ye Mugala wa Nnâmahanga. 21 Abakag’iyumva bôshi, barhangâla, mpu: «K’arhali y’olya wakazag’irhindibuza abashenga ery’izîno e Yeruzalemu? K’arhanali kubagwârha kumudwîrhe eno, mpu abahêkere abajinji b’abadâhwa?» 22 Ci Saulu aja azibuha, anakayagîriza Abayahudi b’e Damasi n’okubayêreka oku Yezu ye Kristu. 23 Erhi kugera nsiku zirhali nyi, Abayahudi bamujirira ihano mpu bamuyîrhe. 24 Ci Saulu amanya emihigo yabo. Bakâlanga enyumvi budufu na mûshi mpu lyo bamuyîrha. 25 Lero abaganda bamuyanka budufu, bamuhira omu cirhimbiri, bamuhonya oku lukûta.
Saulu e Yeruzalemu (Gal 1, 18-19)
26 Erhi ahika e Yeruzalemu, akâlonza okujà omu baganda; ci bôshi bakag’imuyôboha, bulya barhayêmêraga oku naye ali akola muganda. 27 Lero Bamaba anacimuyanka, amuhêkera Entumwa, arhondêra abaganîrira oku Nyakasane abonekeraga Saulu omu njira anamuderheza, anababwîra oburhwâli bwâge e Damasi omu kuyigîriza izîno lya Yezu. 28 Kurhenga aho, akâgenda bo nabo omu Yeruzalemu, anakâyigîriza izîno lya Nyakasane Yezu buzira bwôba. 29 Ciru akâshimba Abagereki n’okubajîsa kadali. Ci bôhe bakâlonza okumuyîrha. 30 Abâbo erhi bamanya okwo, bamugalukana e Sêzareya, kwo na kumuhêka e Tarsi.
Omurhûla omu Ekleziya
31 Obwo erhi Ekleziya eri n’omurhûla omu Yudeya yôshi, n’omu Galileya, n’omu Samâriya; yakâja yayûshûka nka nyumpa yayûbakwa, yanazibuha omu kurhînya Nyakasane, na Mûka Mutagatîfu ayiyunjuza oburhûlirizi bwâge.
Petro afumya Eneya e Lida
32 Byanacibà ntyo! Petro anacija arhangula abatagatîfu bôshi, ahika n’emwa abatagatîfu b’e Lida. 33 Ashimâna omuntu, izîno lyâge Eneya, wali myâka munâni agwishire aha ncingo yâge, bulya àli ahozire ebirumbu. 34 Petro anacimubwîra, erhi: «Eneya, Yezu Kristu amakufumya! Yimuka, obambe wêne encingo yâwe». Ayimuka ho na halya. 35 Erhi abantu b’e Lida n’ab’e Saroni bamubona, bahinduka bashimbûlizi ba Nyakasane.
Petro afûla Tabita e Yope
36 Omu baganda b’e Yope mwàli omukazi, izîno lyâge Tabita, omu cigereki Dorkasi, kwo kuderha kashafu. Akâg’ijira minjà manji, anakag’irhabâla abakenyi. 37 Lero mw’ezo nsiku anacilwâla anafa. Erhi bayûs’imushuka, bamuhira omu nyumpa y’enyanya. 38 Bulya Lida arhali kuli na Yope, erhi abaganda bayumva oku yo Petro ali, bamurhumira bantu babiri, bamusengere mpu: «Mâshi oyishe duba, ojè emwîrhu! 39 Petro ayimuka, ahira njira bôshi nabo. Erhi ahika, bamujâna omu nyumpa y’enyanya. Abakana bôshi bamugorha, bakâlaka n’okumuyêreka emyenda n’emyambalo Tabita, ye Dorkasi, akâg’ijira erhi aciri nabo. 40 Petro ahulusa abamuli bôshi, anacifukama, ashenga Nnâmahanga. Okuhandi ahindamukira emunda omurhumba gwàli, aderha, erhi: «Tabita, zûka! Anacilambûla amasù, n’erhi abona Petro, atamala. 41 Petro amugwârhira oku kuboko, amuyimusa. Anacihamagala abatagatîfu n’abakana, abayêrekaye mugumagumà. 42 Ogwo mwanzi gwamanyîkana omu Yope yôshi, na banji bayêmêra Nyakasane. 43 Petro abêra nsiku zirhali nyi e Yope, ahanda aha mw’omuhuzi w’empù muguma, izîno lyâge Simoni.

ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 9
The Conversion of Saul (Ac 22.6‑16; 26.12‑18)
1 Ὁ δὲ Σαῦλος ἔτι ἐμπνέων ἀπειλῆς καὶ φόνου εἰς τοὺς μαθητὰς τοῦ κυρίου, προσελθὼν τῷ ἀρχιερεῖ 2 ᾐτήσατο παρ᾽ αὐτοῦ ἐπιστολὰς εἰς Δαμασκὸν πρὸς τὰς συναγωγάς, ὅπως ἐάν τινας εὕρῃ τῆς ὁδοῦ ὄντας, ἄνδρας τε καὶ γυναῖκας, δεδεμένους ἀγάγῃ εἰς Ἰερουσαλήμ. 3 ἐν δὲ τῷ πορεύεσθαι ἐγένετο αὐτὸν ἐγγίζειν τῇ Δαμασκῷ, ἐξαίφνης τε αὐτὸν περιήστραψεν φῶς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ 4 καὶ πεσὼν ἐπὶ τὴν γῆν ἤκουσεν φωνὴν λέγουσαν αὐτῷ, Σαοὺλ Σαούλ, τί με διώκεις; 5 εἶπεν δέ, Τίς εἶ, κύριε; ὁ δέ, Ἐγώ εἰμι Ἰησοῦς ὃν σὺ διώκεις 6 ἀλλ᾽ ἀνάστηθι καὶ εἴσελθε εἰς τὴν πόλιν καὶ λαληθήσεταί σοι ὅ τί σε δεῖ ποιεῖν. 7οἱ δὲ ἄνδρες οἱ συνοδεύοντες αὐτῷ εἱστήκεισαν ἐνεοί, ἀκούοντες μὲν τῆς φωνῆς μηδένα δὲ θεωροῦντες. 8 ἠγέρθη δὲ Σαῦλος ἀπὸ τῆς γῆς, ἀνεῳγμένων δὲ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ οὐδὲν ἔβλεπεν• χειραγωγοῦντες δὲ αὐτὸν εἰσήγαγον εἰς Δαμασκόν. 9 καὶ ἦν ἡμέρας τρεῖς μὴ βλέπων καὶ οὐκ ἔφαγεν οὐδὲ ἔπιεν. 10 Ἦν δέ τις μαθητὴς ἐν Δαμασκῷ ὀνόματι Ἁνανίας, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ἐν ὁράματι ὁ κύριος, Ἁνανία. ὁ δὲ εἶπεν, Ἰδοὺ ἐγώ, κύριε. 11 ὁ δὲ κύριος πρὸς αὐτόν, Ἀναστὰς πορεύθητι ἐπὶ τὴν ῥύμην τὴν καλουμένην Εὐθεῖαν καὶ ζήτησον ἐν οἰκίᾳ Ἰούδα Σαῦλον ὀνόματι Ταρσέα• ἰδοὺ γὰρ προσεύχεται 12 καὶ εἶδεν ἄνδρα [ἐν ὁράματι] Ἁνανίαν ὀνόματι εἰσελθόντα καὶ ἐπιθέντα αὐτῷ [τὰς] χεῖρας ὅπως ἀναβλέψῃ. 13 ἀπεκρίθη δὲ Ἁνανίας, Κύριε, ἤκουσα ἀπὸ πολλῶν περὶ τοῦ ἀνδρὸς τούτου ὅσα κακὰ τοῖς ἁγίοις σου ἐποίησεν ἐν Ἰερουσαλήμ 14 καὶ ὧδε ἔχει ἐξουσίαν παρὰ τῶν ἀρχιερέων δῆσαι πάντας τοὺς ἐπικαλουμένους τὸ ὄνομά σου. 15 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ κύριος, Πορεύου, ὅτι σκεῦος ἐκλογῆς ἐστίν μοι οὗτος τοῦ βαστάσαι τὸ ὄνομά μου ἐνώπιον ἐθνῶν τε καὶ βασιλέων υἱῶν τε Ἰσραήλ 16 ἐγὼ γὰρ ὑποδείξω αὐτῷ ὅσα δεῖ αὐτὸν ὑπὲρ τοῦ ὀνόματός μου παθεῖν. 17 Ἀπῆλθεν δὲ Ἁνανίας καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὴν οἰκίαν καὶ ἐπιθεὶς ἐπ᾽ αὐτὸν τὰς χεῖρας εἶπεν, Σαοὺλ ἀδελφέ, ὁ κύριος ἀπέσταλκέν με, Ἰησοῦς ὁ ὀφθείς σοι ἐν τῇ ὁδῷ ᾗ ἤρχου, ὅπως ἀναβλέψῃς καὶ πλησθῇς πνεύματος ἁγίου. 18 καὶ εὐθέως ἀπέπεσαν αὐτοῦ ἀπὸ τῶν ὀφθαλμῶν ὡς λεπίδες, ἀνέβλεψέν τε καὶ ἀναστὰς ἐβαπτίσθη 19 καὶ λαβὼν τροφὴν ἐνίσχυσεν.
Saul Preaches at Damascus
Ἐγένετο δὲ μετὰ τῶν ἐν Δαμασκῷ μαθητῶν ἡμέρας τινὰς 20 καὶ εὐθέως ἐν ταῖς συναγωγαῖς ἐκήρυσσεν τὸν Ἰησοῦν ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ. 21 ἐξίσταντο δὲ πάντες οἱ ἀκούοντες καὶ ἔλεγον, Οὐχ οὗτός ἐστιν ὁ πορθήσας εἰς Ἰερουσαλὴμ τοὺς ἐπικαλουμένους τὸ ὄνομα τοῦτο, καὶ ὧδε εἰς τοῦτο ἐληλύθει ἵνα δεδεμένους αὐτοὺς ἀγάγῃ ἐπὶ τοὺς ἀρχιερεῖς; 22 Σαῦλος δὲ μᾶλλον ἐνεδυναμοῦτο καὶ συνέχυννεν [τοὺς] Ἰουδαίους τοὺς κατοικοῦντας ἐν Δαμασκῷ συμβιβάζων ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ χριστός. Saul Escapes from the Jews 23 Ὡς δὲ ἐπληροῦντο ἡμέραι ἱκαναί, συνεβουλεύσαντο οἱ Ἰουδαῖοι ἀνελεῖν αὐτόν 24 ἐγνώσθη δὲ τῷ Σαύλῳ ἡ ἐπιβουλὴ αὐτῶν. παρετηροῦντο δὲ καὶ τὰς πύλας ἡμέρας τε καὶ νυκτὸς ὅπως αὐτὸν ἀνέλωσιν 25 λαβόντες δὲ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ νυκτὸς διὰ τοῦ τείχους καθῆκαν αὐτὸν χαλάσαντες ἐν σπυρίδι. Saul at Jerusalem 26 Παραγενόμενος δὲ εἰς Ἰερουσαλὴμ ἐπείραζεν κολλᾶσθαι τοῖς μαθηταῖς, καὶ πάντες ἐφοβοῦντο αὐτὸν μὴ πιστεύοντες ὅτι ἐστὶν μαθητής. 27 Βαρναβᾶς δὲ ἐπιλαβόμενος αὐτὸν ἤγαγεν πρὸς τοὺς ἀποστόλους καὶ διηγήσατο αὐτοῖς πῶς ἐν τῇ ὁδῷ εἶδεν τὸν κύριον καὶ ὅτι ἐλάλησεν αὐτῷ καὶ πῶς ἐν Δαμασκῷ ἐπαρρησιάσατο ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ Ἰησοῦ. 28 καὶ ἦν μετ᾽ αὐτῶν εἰσπορευόμενος καὶ ἐκπορευόμενος εἰς Ἰερουσαλήμ, παρρησιαζόμενος ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ κυρίου, 29 ἐλάλει τε καὶ συνεζήτει πρὸς τοὺς Ἑλληνιστάς, οἱ δὲ ἐπεχείρουν ἀνελεῖν αὐτόν. 30 ἐπιγνόντες δὲ οἱ ἀδελφοὶ κατήγαγον αὐτὸν εἰς Καισάρειαν καὶ ἐξαπέστειλαν αὐτὸν εἰς Ταρσόν. 31 Ἡ μὲν οὖν ἐκκλησία καθ᾽ ὅλης τῆς Ἰουδαίας καὶ Γαλιλαίας καὶ Σαμαρείας εἶχεν εἰρήνην οἰκοδομουμένη καὶ πορευομένη τῷ φόβῳ τοῦ κυρίου καὶ τῇ παρακλήσει τοῦ ἁγίου πνεύματος ἐπληθύνετο.
The Healing of Aeneas
32 Ἐγένετο δὲ Πέτρον διερχόμενον διὰ πάντων κατελθεῖν καὶ πρὸς τοὺς ἁγίους τοὺς κατοικοῦντας Λύδδα. 33 εὗρεν δὲ ἐκεῖ ἄνθρωπόν τινα ὀνόματι Αἰνέαν ἐξ ἐτῶν ὀκτὼ κατακείμενον ἐπὶ κραβάττου, ὃς ἦν παραλελυμένος. 34 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ Πέτρος, Αἰνέα, ἰᾶταί σε Ἰησοῦς Χριστός• ἀνάστηθι καὶ στρῶσον σεαυτῷ. καὶ εὐθέως ἀνέστη. 35 καὶ εἶδαν αὐτὸν πάντες οἱ κατοικοῦντες Λύδδα καὶ τὸν Σαρῶνα, οἵτινες ἐπέστρεψαν ἐπὶ τὸν κύριον.
Dorcas Restored to Life
36 Ἐν Ἰόππῃ δέ τις ἦν μαθήτρια ὀνόματι Ταβιθά, ἣ διερμηνευομένη λέγεται Δορκάς• αὕτη ἦν πλήρης ἔργων ἀγαθῶν καὶ ἐλεημοσυνῶν ὧν ἐποίει. 37 ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἀσθενήσασαν αὐτὴν ἀποθανεῖν• λούσαντες δὲ ἔθηκαν [αὐτὴν] ἐν ὑπερῴῳ. 38 ἐγγὺς δὲ οὔσης Λύδδας τῇ Ἰόππῃ οἱ μαθηταὶ ἀκούσαντες ὅτι Πέτρος ἐστὶν ἐν αὐτῇ ἀπέστειλαν δύο ἄνδρας πρὸς αὐτὸν παρακαλοῦντες, Μὴ ὀκνήσῃς διελθεῖν ἕως ἡμῶν. 39 ἀναστὰς δὲ Πέτρος συνῆλθεν αὐτοῖς• ὃν παραγενόμενον ἀνήγαγον εἰς τὸ ὑπερῷον καὶ παρέστησαν αὐτῷ πᾶσαι αἱ χῆραι κλαίουσαι καὶ ἐπιδεικνύμεναι χιτῶνας καὶ ἱμάτια ὅσα ἐποίει μετ᾽ αὐτῶν οὖσα ἡ Δορκάς. 40 ἐκβαλὼν δὲ ἔξω πάντας ὁ Πέτρος καὶ θεὶς τὰ γόνατα προσηύξατο καὶ ἐπιστρέψας πρὸς τὸ σῶμα εἶπεν, Ταβιθά, ἀνάστηθι. ἡ δὲ ἤνοιξεν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῆς, καὶ ἰδοῦσα τὸν Πέτρον ἀνεκάθισεν. 41 δοὺς δὲ αὐτῇ χεῖρα ἀνέστησεν αὐτήν• φωνήσας δὲ τοὺς ἁγίους καὶ τὰς χήρας παρέστησεν αὐτὴν ζῶσαν. 42 γνωστὸν δὲ ἐγένετο καθ᾽ ὅλης τῆς Ἰόππης καὶ ἐπίστευσαν πολλοὶ ἐπὶ τὸν κύριον.

10
Petro aja emwa Komeliyo
1 E Sêzareya yabaga mulume muguma, mpu ye Komeliyo. Ali murhegesi w’engabo ederhwa y’Abatalyanou. 2 Ali muntu mwinjà, anarhînyaga Nnâmahanga, ye n’ab’aha mwage. Akâg’irhabâla bwenêne olubaga, anakag’iharâmya Nnâmahanga burhahusa. 3 Lero, anacibonekerwa. Zàli nka nsà mwenda z’omûshi. Abona bwinjinjà malahika wa Nyakasane aja omu mwâge, anamubwîra, erhi: «Komeliyo!» 4 Erhi amusinza, obwôba bwamugwârha, amudôsa erhi: «Kurhi, Yâgirwa?» Malahika amushuza erhi: «Ensengero zâwe n’oburhabâle warhabîremwo abakenyi byàhisire embere za Nyakasane, byanarhuma akukengêra. 5 Ci orhumage abantu e Yope, bakuhamagalire Simoni, oderhwa Petro. 6 Ahanzire aha mw’omuhuzi muguma w’empù, izîno lyâge Simoni, ayûbaka hôfi n’enyanja». 7 Erhi, olya malahika wakag’imuganiza agenda, ahamagala bambali babirhi, abahirakwo n’omusirika orhînya Nyakasane, muguma w’omu balalizi bâge. 8 N’erhi aba amabaganîrira byôshi, aburhuma e Yope.
9 Erhi kuca, na balya bantu nabo erhi bakola bali omu njira hôfi n’olugo. Petro arheremera oku nyanya ly’enyumpa mpu aj’iharâmya; yali nka nsà ya kali ndarhu. 10 Lero ishali lyamuluma, alonza okulya. Erhi babà bakola badwîrhe bamurheganyiza, ayagânwa. 11 Abona amalunga gayiguka, mwamanuka oguli nka mwenda munene, mushwêke mpande ini, gwajagwayêrera gwaNayandagalira ebw’idaho. 12 Gwalimwo ensimba zôshi, n’enjoka n’ecibulubulu by’en’igulu, n’ebinyunyi by’emalunga. 13 Ayumva izù lyamubwîra erhi: «Petro! Yimuka, oyîrhe, onalye!» 14 Naye Petro, erhi: «Nanga, mâshi Nyakasane, ntankahemuka! Ntà mango nsig’ilya oku byankarhuma omuntu azira erhi ahumâna! 15 Liry’izù lyashub’imubwîra, erhi: «Ebi Nyakasane azirwîre, omanye wankaderha mpu byanahumânya? 16 Kwâbà ntyo, kasharhu kôshi, n’aho honênè gulya mwenda gwashubira e malunga. 17 Oku Petro adwîrhe arhimanya mpu lero byo bici ebyo anabwîne, balya bantu bal’irhumirwe na Komeliyo, erhi babà bamadôsa aha mwa Simoni, bàlamusa aha lusò. 18 Banaciyakûza, badôsa erhi ho Simoni oderhwa Petro ahanda aho. 19 Oku Petro acidwîrhe arhimanya ko birya abonaga, Mûka Mutagatîfu amubwîra, erhi: «Hali abalume badwîrhe bakulonza. 20 Yimuka, oyandagale, ogende mweshi nabo buzira kurhindira, bulya niene nabarhumaga». 21 Petro anaciyandagalira emunda abo bantu bàli, ababwîra, erhi: «Nie ono nie mudwîrhe mwalonza. Bici bimudwîrhe?» 22 Bashuza, mpu: «Omurhegesi w’abasirika, Komeliyo, muntu mwinjà orhînya Nyakasane, mukengwa omu ishanja Iy’Abayahudi Iyoshi, abwîzirwe na malahika mpu akuhamagale aha mwâge, anayumve ebinwa byâwe». 23 Petro abahêka omu nyumpa, anabahàndîsa.
Erhi buca, ahira njira, agenda bôshi nabo; na bâbo baguma b’e Yope bamulusa. 24 Erhi bushub’ica, aja omu Sêzareya. Komeliyo akâg’ibalinda, àli erhi anarhumizize bene wâbo n’abîra bâge b’omurhima. 25 Erhi Petro ahika aha kà, Komeliyo amujàyo, acirhimba aha magulu gâge, aharâmya. 26 Ci, Petro amuyimanza erhi: «Yimuka, nâni ndi muntu kwône». 27 Banacijà baganira, bajà omu nyumpa; ashimânamwo engabo y’abantu bacigushiremwo. 28 Okuhandi ababwîra erhi: «Murhahabiri oku Omuyahudi ahanzîbwe okushangîra n’omunya-mahanga erhi okujà omu mwâgev. Ci niehe Nyamuzinda ambwîzire mpu irhondo ntacihîra nkaderha nti omuntu ali munjoga nîsi erhi ahumânyire. 29 Co carhumire ntajira kadali ene mumpamagala. Mumbwîrage eci mumpamagalîre». 30 Komeliyo amubwîra, erhi: «Ene Iwo lusiku lwa kani: nka gano mango kandi, nali omu mwâni ndwîrhe nashenga omu nsà ya kali mwenda; lero nanacibona omuntu oyambîrhe emyambalo yalangashana ayimanzire embere zâni. 31 Ambwîra, erhi: «Komeliyo, Nyakasane ayumvîrhîze ensengero zâwe, anakengîre oburhabâle orhabâlamwo abakenyi. 32 Ci orhumage abantu e Yope, bakuhamagalire Simoni, oderhwa Petro. Ahanzire aha mw’omuhuzi w’empù muguma, izîno lyâge Simoni, hôfi n’enyanja. 33 Ho n’aho nakurhumiza; nâwe wajizire kwinjà ene oyisha. Rhw’ono rhuyishirage embere zâwe, nti rhuyumvîrhize ebi Nyakasane anakurhumire mpu orhubwîre».
Enyigîrizo za Petro aha mwa Komeliyo
34 Okuhandi, Petro anacirhondêra okubabwîra erhi: «Neci, kwo binali, lero nabwînage oku Nyakasane arhajira kabôlo. 35 Ci omu mashanja gôshi, ngasi omurhînya n’okujira ebishingânîne, anamusîme. 36 Arhumîre bene Israheli akanwa kâge mpu bayumve omwanzi gw’Akalembe gwadwîrhwe na Yezu Kristu: ye mwâmi w’abantu bôshi. 37 Murhahabiri birya bizind’ibà omu Yudeya yôshi: oku Yezu w’e Nazareti arhangiriraga e Galileya erhi Yowane ayûs’ihanûla obubatizo. 38 Mumanyire kurhi Nyamuzinda ashîzire Yezu w’e Nazareti amavurha g’okumuyunjuza Mûka Mutagatîfu n’obuhashe. Akâg’ikajira aminja, anakafumya abàli bagwêrhwe na shetani, bulya Nyamuzinda àli haguma naye. 39 Nîrhu, rhwe rhuli bahamîrizi b’ebi ajizire byôshi omu cihugo c’Abayahudi n’e Yeruzalemu, bagal’imuyîrha, bàmumanika oku murhi. 40 Ci, oku lusiku lwa Kasharhu Nyamuzinda àmufûla, anamuha obuhashe bw’okucîyêrekana. 41 Arhacîyêrekaga olubaga lwôshi, ci balya bahamîrizi Nyakasane àli erhi acîshozire: rhw’ono rhwe rhwàlyaga rhwananywa naye erhi ayûs’ifûka omu bafù. 42 Arhurhuma mpu rhuj’iyigîriza olubaga, rhunahamîrize oku ye Nyamuzinda àjizire mutwî w’emmanja w’abazîne n’abafîre. 43 Y’olya abalêbi bôshi badesire mpu ngasi omuyemîre anâkulirwe ebyâha oku izîno lyâge».
Abarhali Bayahudi babatizibwa: bwo burhanzi abapagani bahâbwa obubatizo
44 Oku Petro anacidwîrhe aderha, Mûka Mutagatîfu ayandagalira balya bakag’iyumva akanwa ka Nyamuzinda bôshi. 45 Abemêzi bôshi b’omu Bayahudi bàli balusize Petro, barhangâla erhi babona oku enshôkano ya Mûka Mutagatifu yahâbirwe abapagani nabo. 46 Bakâbayumva baderha ezindi ndimi bànakuza Nyakasane. 47 Okuhandi, Petro anacibabwîra erhi: «Aba bamahâbwa Mûka Mutagatîfu akirhu, ka hali owankacihash’ibayima amîshi g’obubatizo?» 48 Anacirhegeka mpu babatizibwe oku izîno lya Yezu Kristu. Banacimuhûna mpu ajire nsiku nsungunu emwâbo.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 10
Peter and Comelius
1 Ἀνὴρ δέ τις ἐν Καισαρείᾳ ὀνόματι Κορνήλιος, ἑκατοντάρχης ἐκ σπείρης τῆς καλουμένης Ἰταλικῆς, 2 εὐσεβὴς καὶ φοβούμενος τὸν θεὸν σὺν παντὶ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ, ποιῶν ἐλεημοσύνας πολλὰς τῷ λαῷ καὶ δεόμενος τοῦ θεοῦ διὰ παντός, 3 εἶδεν ἐν ὁράματι φανερῶς ὡσεὶ περὶ ὥραν ἐνάτην τῆς ἡμέρας ἄγγελον τοῦ θεοῦ εἰσελθόντα πρὸς αὐτὸν καὶ εἰπόντα αὐτῷ, Κορνήλιε. 4 ὁ δὲ ἀτενίσας αὐτῷ καὶ ἔμφοβος γενόμενος εἶπεν, Τί ἐστιν, κύριε; εἶπεν δὲ αὐτῷ, Αἱ προσευχαί σου καὶ αἱ ἐλεημοσύναι σου ἀνέβησαν εἰς μνημόσυνον ἔμπροσθεν τοῦ θεοῦ. 5 καὶ νῦν πέμψον ἄνδρας εἰς Ἰόππην καὶ μετάπεμψαι Σίμωνά τινα ὃς ἐπικαλεῖται Πέτρος 6 οὗτος ξενίζεται παρά τινι Σίμωνι βυρσεῖ, ᾧ ἐστιν οἰκία παρὰ θάλασσαν. 7 ὡς δὲ ἀπῆλθεν ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν αὐτῷ, φωνήσας δύο τῶν οἰκετῶν καὶ στρατιώτην εὐσεβῆ τῶν προσκαρτερούντων αὐτῷ 8 καὶ ἐξηγησάμενος ἅπαντα αὐτοῖς ἀπέστειλεν αὐτοὺς εἰς τὴν Ἰόππην. 9 Τῇ δὲ ἐπαύριον, ὁδοιπορούντων ἐκείνων καὶ τῇ πόλει ἐγγιζόντων, ἀνέβη Πέτρος ἐπὶ τὸ δῶμα προσεύξασθαι περὶ ὥραν ἕκτην. 10 ἐγένετο δὲ πρόσπεινος καὶ ἤθελεν γεύσασθαι. παρασκευαζόντων δὲ αὐτῶν ἐγένετο ἐπ᾽ αὐτὸν ἔκστασις 11 καὶ θεωρεῖ τὸν οὐρανὸν ἀνεῳγμένον καὶ καταβαῖνον σκεῦός τι ὡς ὀθόνην μεγάλην τέσσαρσιν ἀρχαῖς καθιέμενον ἐπὶ τῆς γῆς, 12 ἐν ᾧ ὑπῆρχεν πάντα τὰ τετράποδα καὶ ἑρπετὰ τῆς γῆς καὶ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ. 13 καὶ ἐγένετο φωνὴ πρὸς αὐτόν, Ἀναστάς, Πέτρε, θῦσον καὶ φάγε. 14 ὁ δὲ Πέτρος εἶπεν, Μηδαμῶς, κύριε, ὅτι οὐδέποτε ἔφαγον πᾶν κοινὸν καὶ ἀκάθαρτον. 15 καὶ φωνὴ πάλιν ἐκ δευτέρου πρὸς αὐτόν, Ἃ ὁ θεὸς ἐκαθάρισεν, σὺ μὴ κοίνου. 16 τοῦτο δὲ ἐγένετο ἐπὶ τρὶς καὶ εὐθὺς ἀνελήμφθη τὸ σκεῦος εἰς τὸν οὐρανόν. 17 Ὡς δὲ ἐν ἑαυτῷ διηπόρει ὁ Πέτρος τί ἂν εἴη τὸ ὅραμα ὃ εἶδεν, ἰδοὺ οἱ ἄνδρες οἱ ἀπεσταλμένοι ὑπὸ τοῦ Κορνηλίου διερωτήσαντες τὴν οἰκίαν τοῦ Σίμωνος ἐπέστησαν ἐπὶ τὸν πυλῶνα, 18 καὶ φωνήσαντες ἐπυνθάνοντο εἰ Σίμων ὁ ἐπικαλούμενος Πέτρος ἐνθάδε ξενίζεται. 19 τοῦ δὲ Πέτρου διενθυμουμένου περὶ τοῦ ὁράματος εἶπεν [αὐτῷ] τὸ πνεῦμα, Ἰδοὺ ἄνδρες τρεῖς ζητοῦντές σε, 20 ἀλλ᾽ ἀναστὰς κατάβηθι καὶ πορεύου σὺν αὐτοῖς μηδὲν διακρινόμενος ὅτι ἐγὼ ἀπέσταλκα αὐτούς. 21 καταβὰς δὲ Πέτρος πρὸς τοὺς ἄνδρας εἶπεν, Ἰδοὺ ἐγώ εἰμι ὃν ζητεῖτε• τίς ἡ αἰτία δι᾽ ἣν πάρεστε; 22 οἱ δὲ εἶπαν, Κορνήλιος ἑκατοντάρχης, ἀνὴρ δίκαιος καὶ φοβούμενος τὸν θεόν, μαρτυρούμενός τε ὑπὸ ὅλου τοῦ ἔθνους τῶν Ἰουδαίων, ἐχρηματίσθη ὑπὸ ἀγγέλου ἁγίου μεταπέμψασθαί σε εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἀκοῦσαι ῥήματα παρὰ σοῦ. 23 εἰσκαλεσάμενος οὖν αὐτοὺς ἐξένισεν. Τῇ δὲ ἐπαύριον ἀναστὰς ἐξῆλθεν σὺν αὐτοῖς καί τινες τῶν ἀδελφῶν τῶν ἀπὸ Ἰόππης συνῆλθον αὐτῷ. 24 τῇ δὲ ἐπαύριον εἰσῆλθεν εἰς τὴν Καισάρειαν. ὁ δὲ Κορνήλιος ἦν προσδοκῶν αὐτοὺς συγκαλεσάμενος τοὺς συγγενεῖς αὐτοῦ καὶ τοὺς ἀναγκαίους φίλους. 25 ὡς δὲ ἐγένετο τοῦ εἰσελθεῖν τὸν Πέτρον, συναντήσας αὐτῷ ὁ Κορνήλιος πεσὼν ἐπὶ τοὺς πόδας προσεκύνησεν. 26 ὁ δὲ Πέτρος ἤγειρεν αὐτὸν λέγων, Ἀνάστηθι• καὶ ἐγὼ αὐτὸς ἄνθρωπός εἰμι. 27 καὶ συνομιλῶν αὐτῷ εἰσῆλθεν καὶ εὑρίσκει συνεληλυθότας πολλούς, 28 ἔφη τε πρὸς αὐτούς, Ὑμεῖς ἐπίστασθε ὡς ἀθέμιτόν ἐστιν ἀνδρὶ Ἰουδαίῳ κολλᾶσθαι ἢ προσέρχεσθαι ἀλλοφύλῳ• κἀμοὶ ὁ θεὸς ἔδειξεν μηδένα κοινὸν ἢ ἀκάθαρτον λέγειν ἄνθρωπον 29 διὸ καὶ ἀναντιρρήτως ἦλθον μεταπεμφθείς. πυνθάνομαι οὖν τίνι λόγῳ μετεπέμψασθέ με; 30 καὶ ὁ Κορνήλιος ἔφη, Ἀπὸ τετάρτης ἡμέρας μέχρι ταύτης τῆς ὥρας ἤμην τὴν ἐνάτην προσευχόμενος ἐν τῷ οἴκῳ μου, καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἔστη ἐνώπιόν μου ἐν ἐσθῆτι λαμπρᾷ 31 καὶ φησίν, Κορνήλιε, εἰσηκούσθη σου ἡ προσευχὴ καὶ αἱ ἐλεημοσύναι σου ἐμνήσθησαν ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 32 πέμψον οὖν εἰς Ἰόππην καὶ μετακάλεσαι Σίμωνα ὃς ἐπικαλεῖται Πέτρος, οὗτος ξενίζεται ἐν οἰκίᾳ Σίμωνος βυρσέως παρὰ θάλασσαν. 33 ἐξαυτῆς οὖν ἔπεμψα πρὸς σέ, σύ τε καλῶς ἐποίησας παραγενόμενος. νῦν οὖν πάντες ἡμεῖς ἐνώπιον τοῦ θεοῦ πάρεσμεν ἀκοῦσαι πάντα τὰ προστεταγμένα σοι ὑπὸ τοῦ κυρίου. Peter Speaks in Comelius’ House 34 Ἀνοίξας δὲ Πέτρος τὸ στόμα εἶπεν, Ἐπ᾽ ἀληθείας καταλαμβάνομαι ὅτι οὐκ ἔστιν προσωπολήμπτης ὁ θεός, 35 ἀλλ᾽ ἐν παντὶ ἔθνει ὁ φοβούμενος αὐτὸν καὶ ἐργαζόμενος δικαιοσύνην δεκτὸς αὐτῷ ἐστιν. 36 τὸν λόγον [ὃν] ἀπέστειλεν τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ εὐαγγελιζόμενος εἰρήνην διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ, οὗτός ἐστιν πάντων κύριος, 37 ὑμεῖς οἴδατε τὸ γενόμενον ῥῆμα καθ᾽ ὅλης τῆς Ἰουδαίας, ἀρξάμενος ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας μετὰ τὸ βάπτισμα ὃ ἐκήρυξεν Ἰωάννης, 38 Ἰησοῦν τὸν ἀπὸ Ναζαρέθ, ὡς ἔχρισεν αὐτὸν ὁ θεὸς πνεύματι ἁγίῳ καὶ δυνάμει, ὃς διῆλθεν εὐεργετῶν καὶ ἰώμενος πάντας τοὺς καταδυναστευομένους ὑπὸ τοῦ διαβόλου, ὅτι ὁ θεὸς ἦν μετ᾽ αὐτοῦ. 39 καὶ ἡμεῖς μάρτυρες πάντων ὧν ἐποίησεν ἔν τε τῇ χώρᾳ τῶν Ἰουδαίων καὶ [ἐν] Ἰερουσαλήμ. ὃν καὶ ἀνεῖλαν κρεμάσαντες ἐπὶ ξύλου, 40 τοῦτον ὁ θεὸς ἤγειρεν [ἐν] τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ καὶ ἔδωκεν αὐτὸν ἐμφανῆ γενέσθαι, 41 οὐ παντὶ τῷ λαῷ, ἀλλὰ μάρτυσιν τοῖς προκεχειροτονημένοις ὑπὸ τοῦ θεοῦ, ἡμῖν, οἵτινες συνεφάγομεν καὶ συνεπίομεν αὐτῷ μετὰ τὸ ἀναστῆναι αὐτὸν ἐκ νεκρῶν 42 καὶ παρήγγειλεν ἡμῖν κηρύξαι τῷ λαῷ καὶ διαμαρτύρασθαι ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ ὡρισμένος ὑπὸ τοῦ θεοῦ κριτὴς ζώντων καὶ νεκρῶν. 43 τούτῳ πάντες οἱ προφῆται μαρτυροῦσιν ἄφεσιν ἁμαρτιῶν λαβεῖν διὰ τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ πάντα τὸν πιστεύοντα εἰς αὐτόν. Gentiles Receive the Holy Spirit 44 Ἔτι λαλοῦντος τοῦ Πέτρου τὰ ῥήματα ταῦτα ἐπέπεσεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐπὶ πάντας τοὺς ἀκούοντας τὸν λόγον. 45 καὶ ἐξέστησαν οἱ ἐκ περιτομῆς πιστοὶ ὅσοι συνῆλθαν τῷ Πέτρῳ, ὅτι καὶ ἐπὶ τὰ ἔθνη ἡ δωρεὰ τοῦ ἁγίου πνεύματος ἐκκέχυται 46 ἤκουον γὰρ αὐτῶν λαλούντων γλώσσαις καὶ μεγαλυνόντων τὸν θεόν. 47 τότε ἀπεκρίθη Πέτρος, Μήτι τὸ ὕδωρ δύναται κωλῦσαί τις τοῦ μὴ βαπτισθῆναι τούτους, οἵτινες τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἔλαβον ὡς καὶ ἡμεῖς; 48 προσέταξεν δὲ αὐτοὺς ἐν τῷ ὀνόματι Ἰησοῦ Χριστοῦ βαπτισθῆναι. τότε ἠρώτησαν αὐτὸν ἐπιμεῖναι ἡμέρας τινάς.
11
Carhumaga Petro aja omu mw’abapagani?
1 Lero Entumwa na bene wîrhu bàli omu Yudeya bamanya oku abapagani nabo bàyankirire oluderho lwa Nyamuzinda. 2 Erhi Petro acirheremera e Yeruzalemu, abakembûlew bamushimbulula, bamudôsa, mpu: 3 «Kurhi wàjaga omu mwa bantakembûlwa, wanalya mwe nabo?» 4 Petro anacibarhondêreza oku byabîre kwôshi kwôshi, erhi: 5 «Nal’indwîrhe nashenga omu cishagala ciderhwa Yope. Lero nanaciyagânwa, nabona eciri nka mwenda munene, mushwêke empande ini, gwajà gwayegera, gwamanuka emalunga, gwanjaho. 6 Nakâlolereza, nabonamwo ensimba zigenda na magulu ani en’igulu, n’eby’erubala, n’enjoka n’ecibulubulu, n’orhunyunyi rhw’omu malunga. 7 Nanaciyumva izù lyambwîra, mpu: «Petro, yimuka, oyîrhe onalye!» 8 Nâni, nashuza, nti: Nanga, mâshi Nyakasane, ntankahemuka! Ntà mango nsag’ilya oku byankarhuma omuntu azira erhi ahumâna! 9 Ci lirya izù lyarhengaga enyanya lyashuza obwa kabirhi, erhi: Ebi Nyakasane azirwîre, omanye wankaderha mpu byanahumânya! 10 Kwâbà ntyo kasharhu kôshi, okuhandi birya byôshi byanacishubira emalunga. 11 Muli ako kanya kwonênè, bantu basharhu balamusa aha ka: zali ntumwa z’e Sêzareya zintumirwekwo. 12 Mûka Mutagatîfu anacimbwîra mpu ngende rhweshi nabo buzira kurhindira. Abâla bene wîrhu, oku banali ndarhu, nabo banshimba, Rhwajâna omu mw’oyomulume. 13 Arhuganîrira oku abonaga malahika aja omu mwâge n’oku amubwîraga erhi: orhume abantu e Yope, bakuhamagalire Simoni, oderhwa Petro. 14 Akubwîra ebinwa byakuciza we n’omulala gwâwe gwôshi. 15 Erhi nciba nkolaga ndwîrhe nabarhondêreza, Mûka Mutagatîfu abamanukirakwo nka kulya arhuyandagaliraga obw’oburhanzi. 16 Nanaciyibuka obwo kalya kanwa Nyakasane aderhaga, erhi: «Yowane akâgibatiza n’amîshi, ci mwêhe mwayishibatizibwa na Mûka. 17 Obwola Nyamuzinda abagabire nshôkano nguma na nîrhu, rhwe rhwayemîre Nyakasane Yezu Kristu, ndigi ndi niono w’okuhagalika Nyamuzinda?» 18 Erhi bayumva ntyo, barhûlûlax, banacikuza Nyamuzinda; mpu: «Neci, abapagani naboy, Nyamuzinda abahire obucîyunjuze bwabahisa oku buzîne!».

Ekleziya yarhangira e Antiyokiya
19 Nabo balya bashandabanaga erhi entambala yazûkaga amango ga Stefano erhuma, banacihârhûla, bahika omu cihugo c’e Fenisiya, n’e Cipro, n’e Antiyokiya, ci barhayigîrizagya abarhali Bayahudi oluderho lwa Nyamuzinda. 20 Ci muli bo habonekana baguma b’e Cipro n’e Sireneya. Abôla erhi bahika e Antiyokiya, bàganiza Abagereki, banabayigîriza Nyakasane Kristu. 21 N’okuboko kwa Nyakasane kwàli haguma nabo, na bantu banji bayêmêra Nyakasane banamushiga. 22 Ogwo mwanzi gwanacihika omu marhwîri ga Ekleziya y’e Yeruzalemu, na Bamaba arhumwa e Antiyokiya. 23 Erhi ayihika, n’erhi abona enshôkano ya Nyamuzinda, anacisîma, abahà bôshi amahano g’okuserakwo Nyakasane n’omurhima gwôshi: 24 bulya ali muntu mwinjà, oyunjwîre Mûka Mutagatîfu n’obuyêmêre. Na ntyo bantu banji bashiga Nyakasane. 25 Okubundi, Bamaba anacija e Tarsi mpu alonze Saulu; 26 n’erhi aba amamubona, amugalukana e Antiyokiya. Banaciyûsa mwâka mugumagumà mw’eyi Ekleziya, bayigîrizayo bantu barhali banyi, n’e Antiyokiya yo abaganda barhangiraga okuyirikwa bakristu.
Bamaba na Saulo barhumwa e Yeruzalemu
27 Mw’ezo nsiku, abalêbi banacirhenga e Yeruzalemu, bajà e Antiyokiya. 28 Banacirhengamwomuguma, izîno lyâge ye Agabo, ayimuka, arhondêra okaderha oku buhashe bwa Mûka mpu ecizombo câba omu igulu lyôshi. Eco cizombo co ciryâla càbaga oku ngoma ya Klaudiyoz. 29 Obwo, abaganda banacihiga mpu ngasi muguma, nk’oku anahashire, arhumire bene wâbo b’e Yudeya oburhabâle. 30 Banacikujira, bayohereza obwo burhabâle emwa abagula, babufumbasa Bamaba na Saulu.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 11
Peter’s Report to the Church at Jerusalem
1 Ἤκουσαν δὲ οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ ἀδελφοὶ οἱ ὄντες κατὰ τὴν Ἰουδαίαν ὅτι καὶ τὰ ἔθνη ἐδέξαντο τὸν λόγον τοῦ θεοῦ. 2 ὅτε δὲ ἀνέβη Πέτρος εἰς Ἰερουσαλήμ, διεκρίνοντο πρὸς αὐτὸν οἱ ἐκ περιτομῆς 3 λέγοντες ὅτι Εἰσῆλθες πρὸς ἄνδρας ἀκροβυστίαν ἔχοντας καὶ συνέφαγες αὐτοῖς. 4 ἀρξάμενος δὲ Πέτρος ἐξετίθετο αὐτοῖς καθεξῆς λέγων, 5 Ἐγὼ ἤμην ἐν πόλει Ἰόππῃ προσευχόμενος καὶ εἶδον ἐν ἐκστάσει ὅραμα, καταβαῖνον σκεῦός τι ὡς ὀθόνην μεγάλην τέσσαρσιν ἀρχαῖς καθιεμένην ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ ἦλθεν ἄχρι ἐμοῦ. 6 εἰς ἣν ἀτενίσας κατενόουν καὶ εἶδον τὰ τετράποδα τῆς γῆς καὶ τὰ θηρία καὶ τὰ ἑρπετὰ καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ. 7 ἤκουσα δὲ καὶ φωνῆς λεγούσης μοι, Ἀναστάς, Πέτρε, θῦσον καὶ φάγε. 8 εἶπον δέ, Μηδαμῶς, κύριε, ὅτι κοινὸν ἢ ἀκάθαρτον οὐδέποτε εἰσῆλθεν εἰς τὸ στόμα μου. 9 ἀπεκρίθη δὲ φωνὴ ἐκ δευτέρου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, Ἃ ὁ θεὸς ἐκαθάρισεν, σὺ μὴ κοίνου. 10 τοῦτο δὲ ἐγένετο ἐπὶ τρίς, καὶ ἀνεσπάσθη πάλιν ἅπαντα εἰς τὸν οὐρανόν. 11 καὶ ἰδοὺ ἐξαυτῆς τρεῖς ἄνδρες ἐπέστησαν ἐπὶ τὴν οἰκίαν ἐν ᾗ ἦμεν, ἀπεσταλμένοι ἀπὸ Καισαρείας πρός με. 12 εἶπεν δὲ τὸ πνεῦμά μοι συνελθεῖν αὐτοῖς μηδὲν διακρίναντα. ἦλθον δὲ σὺν ἐμοὶ καὶ οἱ ἓξ ἀδελφοὶ οὗτοι καὶ εἰσήλθομεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ ἀνδρός. 13 ἀπήγγειλεν δὲ ἡμῖν πῶς εἶδεν [τὸν] ἄγγελον ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ σταθέντα καὶ εἰπόντα, Ἀπόστειλον εἰς Ἰόππην καὶ μετάπεμψαι Σίμωνα τὸν ἐπικαλούμενον Πέτρον, 14 ὃς λαλήσει ῥήματα πρὸς σὲ ἐν οἷς σωθήσῃ σὺ καὶ πᾶς ὁ οἶκός σου. 15 ἐν δὲ τῷ ἄρξασθαί με λαλεῖν ἐπέπεσεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐπ᾽ αὐτοὺς ὥσπερ καὶ ἐφ᾽ ἡμᾶς ἐν ἀρχῇ. 16 ἐμνήσθην δὲ τοῦ ῥήματος τοῦ κυρίου ὡς ἔλεγεν, Ἰωάννης μὲν ἐβάπτισεν ὕδατι, ὑμεῖς δὲ βαπτισθήσεσθε ἐν πνεύματι ἁγίῳ. 17 εἰ οὖν τὴν ἴσην δωρεὰν ἔδωκεν αὐτοῖς ὁ θεὸς ὡς καὶ ἡμῖν πιστεύσασιν ἐπὶ τὸν κύριον Ἰησοῦν Χριστόν, ἐγὼ τίς ἤμην δυνατὸς κωλῦσαι τὸν θεόν; 18 ἀκούσαντες δὲ ταῦτα ἡσύχασαν καὶ ἐδόξασαν τὸν θεὸν λέγοντες, Ἄρα καὶ τοῖς ἔθνεσιν ὁ θεὸς τὴν μετάνοιαν εἰς ζωὴν ἔδωκεν.
The Church at Antioch
19 Οἱ μὲν οὖν διασπαρέντες ἀπὸ τῆς θλίψεως τῆς γενομένης ἐπὶ Στεφάνῳ διῆλθον ἕως Φοινίκης καὶ Κύπρου καὶ Ἀντιοχείας μηδενὶ λαλοῦντες τὸν λόγον εἰ μὴ μόνον Ἰουδαίοις. 20 ἦσαν δέ τινες ἐξ αὐτῶν ἄνδρες Κύπριοι καὶ Κυρηναῖοι, οἵτινες ἐλθόντες εἰς Ἀντιόχειαν ἐλάλουν καὶ πρὸς τοὺς Ἑλληνιστὰς εὐαγγελιζόμενοι τὸν κύριον Ἰησοῦν. 21 καὶ ἦν χεὶρ κυρίου μετ᾽ αὐτῶν, πολύς τε ἀριθμὸς ὁ πιστεύσας ἐπέστρεψεν ἐπὶ τὸν κύριον. 22 ἠκούσθη δὲ ὁ λόγος εἰς τὰ ὦτα τῆς ἐκκλησίας τῆς οὔσης ἐν Ἰερουσαλὴμ περὶ αὐτῶν καὶ ἐξαπέστειλαν Βαρναβᾶν [διελθεῖν] ἕως Ἀντιοχείας. 23 ὃς παραγενόμενος καὶ ἰδὼν τὴν χάριν [τὴν] τοῦ θεοῦ, ἐχάρη καὶ παρεκάλει πάντας τῇ προθέσει τῆς καρδίας προσμένειν τῷ κυρίῳ, 24 ὅτι ἦν ἀνὴρ ἀγαθὸς καὶ πλήρης πνεύματος ἁγίου καὶ πίστεως. καὶ προσετέθη ὄχλος ἱκανὸς τῷ κυρίῳ. 25 ἐξῆλθεν δὲ εἰς Ταρσὸν ἀναζητῆσαι Σαῦλον, 26 καὶ εὑρὼν ἤγαγεν εἰς Ἀντιόχειαν. ἐγένετο δὲ αὐτοῖς καὶ ἐνιαυτὸν ὅλον συναχθῆναι ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ καὶ διδάξαι ὄχλον ἱκανόν, χρηματίσαι τε πρώτως ἐν Ἀντιοχείᾳ τοὺς μαθητὰς Χριστιανούς. 27 Ἐν ταύταις δὲ ταῖς ἡμέραις κατῆλθον ἀπὸ Ἱεροσολύμων προφῆται εἰς Ἀντιόχειαν. 28 ἀναστὰς δὲ εἷς ἐξ αὐτῶν ὀνόματι Ἅγαβος ἐσήμανεν διὰ τοῦ πνεύματος λιμὸν μεγάλην μέλλειν ἔσεσθαι ἐφ᾽ ὅλην τὴν οἰκουμένην, ἥτις ἐγένετο ἐπὶ Κλαυδίου. 29 τῶν δὲ μαθητῶν, καθὼς εὐπορεῖτό τις, ὥρισαν ἕκαστος αὐτῶν εἰς διακονίαν πέμψαι τοῖς κατοικοῦσιν ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ ἀδελφοῖς 30 ὃ καὶ ἐποίησαν ἀποστείλαντες πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους διὰ χειρὸς Βαρναβᾶ καὶ Σαύλου.
12
Petro agwârhwa anashwêkûlwa na Malahika
1 Mw’ago mango gonênè, mwâmi Herodi anacigwârha baguma b’omu Ekleziya mpu abalibuze. 2 Ayîrha Yakôbomukulu wa Yowane n’engorho. 3 Erhi abona oku asimîsize Abayahudi, anacirhegeka mpu bagwârhe na Petro. Zàli nsiku za migati erhàlimwo lwango. 4 Erhi aba amamugwârha n’okumuhira omu mpamikwa, amuhirakwo birundo bini bya basirika bani-bani mpu bamulange. Ali alonzize mpu amulerhe embere z’olubaga enyuma lya Basâka. 5 Oku Petro adwîrhe alangwa ntyo omu mpamikwa, erhi n’Ekleziya nayo erhahusa okumusengerera emwa Nyamuzinda. 6 Ci obudufu bonênè Herodi ali alâlîre mpu hano buca, amuhêke embere z’olubaga, Petro erhi agwishire ekarhî ka basirika babirhi, n’erhi ashwêsirwe na nkoba ibirhi, n’abalanzi b’empamikwa erhi bali oku lumvi. 7 Oku caligumiza, malahika wa Nyakasane apamuka, empamikwa yayunjula bulangashane. Malahika anacikoma Petro oku nkanga, amuzûsa, erhi: «Zûka duba!». N’enkoba zàli simushwêsire amaboko zanacirhoga. 8 Obwo, malahika amubwîra erhi: «Hwinja bwinjà, onayambale enkwêrho zâwe». Naye anacikujira. Ashub’imubwîra, erhi: «Hira olubega lwâwe oku birhugo, onkulikire. 9 Petro ahuluka, amushimba. Arhamanyaga oku ebyo Malahika ajiraga byànali by’okunali; ci yêhe mpu nkaba bilôrho. 10 Banacirhaluka abalâlîzi barhanzi, n’aba kabirhi, bahika aha lumvi lw’ecûma lujire omu lugo. Olwo lumvi lwàbayigukira lwône. Banacihuluka, bahârhûla, bàkulikira njira nguma; oku handi malahika amuleka caligumiza. 11 Erhi ahira omurhima omu nda, Petro anaciderha erhi: «Lero nkolaga mmanyire bwinjà oku Nyakasane anali arhumire malahika wâge mpu andikûze omu maboko ga Herodi n’omu kubî kwôshi olubaga lw’Abayahudi lwalingaga okunjiriraa». 12 Erhi ayûsigerêreza ntyo, aja aha mwa Mariya, nnina wa Yowane, oderhwa Markob. Hàli endêko erhali nyi y’abemêzi bakag’ishenga. 13 Erhi akomomba oku lumvi, mujà-nyere muguma mpu ye Roda, ayish’iyumvîrhiza. 14 Amangonyîrira izù lya Petro, n’omu mwîshingo gwâge, ahâli b’okuyigula olumvi, alibirhira omu nyumpa, aj’iderha oku Petro ayimanzire oku muhango. 15 Bàmubwîra, mpu: «K’isirhe likulimwo?» Ci yêhe asêza, aderha mpu kwo binali. Nabo, mpu: «Malahika wâge oyo!» 16 Naye Petro erhi anacidwîrhe akomomba oku lumvi. Erhi bayigula, bàmubona, barhangâla. 17 Ci abakema n’okuboko mpu bahulike, arhondêra abashambâlira oku Nyakasane amurhenzagya omu mpamikwa. Ababwîra, erhi: «Ogwo mwanzi, mujigubwîra Yakôbo na bene-wîrhu». Oku handi, anacihuluka, aja handi. 18 Erhi kuca, ehivulindi hirhali hinyi hyazûka ekarhî k’abasirika mpu kurhi Petro anabîre. 19 Herodi arhuma mpu bamulonze, n’erhi babula bumubona, abûlanya abalâlizi, anarhegeka mpu babayîrhe. Okuhandi, arhenga e Yudeya, ayandagalira e Sêzareya, abêrayo.
Okufà kwa Herodi Agripa
20 Obwo, erhi Herodi akunirîre bwenêne abantu b’e Tiri n’e Sidoni. Abo bantu banacijà nnâma, balîkûlira emwâge, n’erhi babà bamayinjibana na Blasto, ye wàli murhonyi w’omu idubiro lya Herodi, baj’ihûna omurhûla bulya ecihugo câbo cakâg’ ilwisibwa n’eca mwâmi. 21 Olusiku bàli balagânîne, Herodi ayambala emyambalo yâge y’obwâmi, ashonera oku hisingulo, atamala, akababwîra. 22 Olubaga lwakayâma mpu: «Nyamuzinda oyu odwîrhe aderha, ci arhali muntu!» 23 Ho n’aho, Malahika wa Nyakasane amunêsha, bulya arhàli ahîre Nyamuzinda irenge lyâge. Alundwa n’emivunyu, arhengamwo omûka.
Bamaba na Saulu bashubira e Antiyokiya
24 Ci oluderho lwa Nyakasane lwayôloloka lwanalumîra hôshi hôshi. 25 Bamaba na Saulu nabo, erhi babà bamayûsa obugo bàli barhabâlîre, bàshubûka kurhenga e Yeruzalemu bôshi na Yowane oderhwa Marko.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 12
James Killed and Peter Imprisoned
1 Κατ᾽ ἐκεῖνον δὲ τὸν καιρὸν ἐπέβαλεν Ἡρῴδης ὁ βασιλεὺς τὰς χεῖρας κακῶσαί τινας τῶν ἀπὸ τῆς ἐκκλησίας. 2 ἀνεῖλεν δὲ Ἰάκωβον τὸν ἀδελφὸν Ἰωάννου μαχαίρῃ. 3 ἰδὼν δὲ ὅτι ἀρεστόν ἐστιν τοῖς Ἰουδαίοις, προσέθετο συλλαβεῖν καὶ Πέτρον, – ἦσαν δὲ [αἱ] ἡμέραι τῶν ἀζύμων – 4 ὃν καὶ πιάσας ἔθετο εἰς φυλακὴν παραδοὺς τέσσαρσιν τετραδίοις στρατιωτῶν φυλάσσειν αὐτόν, βουλόμενος μετὰ τὸ πάσχα ἀναγαγεῖν αὐτὸν τῷ λαῷ. 5 ὁ μὲν οὖν Πέτρος ἐτηρεῖτο ἐν τῇ φυλακῇ• προσευχὴ δὲ ἦν ἐκτενῶς γινομένη ὑπὸ τῆς ἐκκλησίας πρὸς τὸν θεὸν περὶ αὐτοῦ. Peter Delivered from Prison 6 Ὅτε δὲ ἤμελλεν προαγαγεῖν αὐτὸν ὁ Ἡρῴδης, τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ ἦν ὁ Πέτρος κοιμώμενος μεταξὺ δύο στρατιωτῶν δεδεμένος ἁλύσεσιν δυσὶν φύλακές τε πρὸ τῆς θύρας ἐτήρουν τὴν φυλακήν. 7 καὶ ἰδοὺ ἄγγελος κυρίου ἐπέστη καὶ φῶς ἔλαμψεν ἐν τῷ οἰκήματι• πατάξας δὲ τὴν πλευρὰν τοῦ Πέτρου ἤγειρεν αὐτὸν λέγων, Ἀνάστα ἐν τάχει. καὶ ἐξέπεσαν αὐτοῦ αἱ ἁλύσεις ἐκ τῶν χειρῶν. 8 εἶπεν δὲ ὁ ἄγγελος πρὸς αὐτόν, Ζῶσαι καὶ ὑπόδησαι τὰ σανδάλιά σου. ἐποίησεν δὲ οὕτως. καὶ λέγει αὐτῷ, Περιβαλοῦ τὸ ἱμάτιόν σου καὶ ἀκολούθει μοι. 9 καὶ ἐξελθὼν ἠκολούθει καὶ οὐκ ᾔδει ὅτι ἀληθές ἐστιν τὸ γινόμενον διὰ τοῦ ἀγγέλου• ἐδόκει δὲ ὅραμα βλέπειν. 10 διελθόντες δὲ πρώτην φυλακὴν καὶ δευτέραν ἦλθαν ἐπὶ τὴν πύλην τὴν σιδηρᾶν τὴν φέρουσαν εἰς τὴν πόλιν, ἥτις αὐτομάτη ἠνοίγη αὐτοῖς καὶ ἐξελθόντες προῆλθον ῥύμην μίαν, καὶ εὐθέως ἀπέστη ὁ ἄγγελος ἀπ᾽ αὐτοῦ. 11 καὶ ὁ Πέτρος ἐν ἑαυτῷ γενόμενος εἶπεν, Νῦν οἶδα ἀληθῶς ὅτι ἐξαπέστειλεν [ὁ] κύριος τὸν ἄγγελον αὐτοῦ καὶ ἐξείλατό με ἐκ χειρὸς Ἡρῴδου καὶ πάσης τῆς προσδοκίας τοῦ λαοῦ τῶν Ἰουδαίων. 12 συνιδών τε ἦλθεν ἐπὶ τὴν οἰκίαν τῆς Μαρίας τῆς μητρὸς Ἰωάννου τοῦ ἐπικαλουμένου Μάρκου, οὗ ἦσαν ἱκανοὶ συνηθροισμένοι καὶ προσευχόμενοι. 13 κρούσαντος δὲ αὐτοῦ τὴν θύραν τοῦ πυλῶνος προσῆλθεν παιδίσκη ὑπακοῦσαι ὀνόματι Ῥόδη, 14 καὶ ἐπιγνοῦσα τὴν φωνὴν τοῦ Πέτρου ἀπὸ τῆς χαρᾶς οὐκ ἤνοιξεν τὸν πυλῶνα, εἰσδραμοῦσα δὲ ἀπήγγειλεν ἑστάναι τὸν Πέτρον πρὸ τοῦ πυλῶνος. 15 οἱ δὲ πρὸς αὐτὴν εἶπαν, Μαίνῃ. ἡ δὲ διϊσχυρίζετο οὕτως ἔχειν. οἱ δὲ ἔλεγον, Ὁ ἄγγελός ἐστιν αὐτοῦ. 16 ὁ δὲ Πέτρος ἐπέμενεν κρούων• ἀνοίξαντες δὲ εἶδαν αὐτὸν καὶ ἐξέστησαν. 17 κατασείσας δὲ αὐτοῖς τῇ χειρὶ σιγᾶν διηγήσατο [αὐτοῖς] πῶς ὁ κύριος αὐτὸν ἐξήγαγεν ἐκ τῆς φυλακῆς εἶπέν τε, Ἀπαγγείλατε Ἰακώβῳ καὶ τοῖς ἀδελφοῖς ταῦτα. καὶ ἐξελθὼν ἐπορεύθη εἰς ἕτερον τόπον. 18 Γενομένης δὲ ἡμέρας ἦν τάραχος οὐκ ὀλίγος ἐν τοῖς στρατιώταις τί ἄρα ὁ Πέτρος ἐγένετο. 19 Ἡρῴδης δὲ ἐπιζητήσας αὐτὸν καὶ μὴ εὑρών, ἀνακρίνας τοὺς φύλακας ἐκέλευσεν ἀπαχθῆναι, καὶ κατελθὼν ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας εἰς Καισάρειαν διέτριβεν.
The Death of Herod
20 Ἦν δὲ θυμομαχῶν Τυρίοις καὶ Σιδωνίοις• ὁμοθυμαδὸν δὲ παρῆσαν πρὸς αὐτὸν καὶ πείσαντες Βλάστον, τὸν ἐπὶ τοῦ κοιτῶνος τοῦ βασιλέως, ᾐτοῦντο εἰρήνην διὰ τὸ τρέφεσθαι αὐτῶν τὴν χώραν ἀπὸ τῆς βασιλικῆς. 21 τακτῇ δὲ ἡμέρᾳ ὁ Ἡρῴδης ἐνδυσάμενος ἐσθῆτα βασιλικὴν [καὶ] καθίσας ἐπὶ τοῦ βήματος ἐδημηγόρει πρὸς αὐτούς, 22 ὁ δὲ δῆμος ἐπεφώνει, Θεοῦ φωνὴ καὶ οὐκ ἀνθρώπου. 23 παραχρῆμα δὲ ἐπάταξεν αὐτὸν ἄγγελος κυρίου ἀνθ᾽ ὧν οὐκ ἔδωκεν τὴν δόξαν τῷ θεῷ, καὶ γενόμενος σκωληκόβρωτος ἐξέψυξεν. 24 Ὁ δὲ λόγος τοῦ θεοῦ ηὔξανεν καὶ ἐπληθύνετο. 25 Βαρναβᾶς δὲ καὶ Σαῦλος ὑπέστρεψαν εἰς Ἰερουσαλὴμ πληρώσαντες τὴν διακονίαν, συμπαραλαβόντες Ἰωάννην τὸν ἐπικληθέντα Μᾶρκον.
13
III. Obugo bwa Bamaba bo na Paolo. Olushika lw’e Yeruzalemu
Bamaba na Saulu bacîshogwa
1 Omu Ekleziya y’e Antiyokiyac, mwàli abalêbi n’abigîriza; bo: Bamaba, Simoni oderhwa Mwîragula, Luciyo w’e Kirena, Manaheni walereragwa haguma na mwâmi Herodi, na Saulu. 2 Lero kwanacibà erhi badwîrhe bagashâniza Nyakasane banacîshalisize, Mûka Mutagatîfu ababwîra erhi: «Muntolere Bamaba na Saulu, mubahîre hâgo hâgo, banjîre obugo nâcîbîshogera». 3 Bànacicîshalisa, bànashenga, babalambûlirakwo amaboko, bàbalîka. Bashimâna omukurungu Elima e Cipro 4 Erhi babà bamarhumwa ntyo na Mûka Mutagatîfu, bayandagalira e Selukiya, n’erhi bayîrhenga, bajà omu bwârho, bayîkirira e Cipro. 5 Erhi bahika e Salamina, barhondêra okuyigîriza akanwa ka Nyamuzinda omu masinagogi g’Abayahudi. Na Yowaned ajaga abarhabâla. 6 Banacigera omu cirhwa côshi kuhika e Pafo, bashanga omuyahudi w’omukurungu, mulêbi w’obunywesi, mpu ye Bar-Yezu; 7 ali omu baganda b’omurhwâli Serjiyo Paolo, muntu wa bwîrhonzi bunji. Oyomurhwâli anacihamagala Bamaba na Saulu, alonza okuyumva naye akanwa ka Nyamuzinda. 8 Ci kwône, oyomukurungu Elima, ntyo kwo izîno Iyâge lidesire, abahàgalika, bulya akagihanza omurhwâli okuyêmêra. 9 Obwo, Saulu, oderhwa Paolo, erhi yêshi ayunjwîre Mûka Mutagatîfu; amumôlera amasù, anamubwira, erhi: 10 «We muntu oyunjulirîne bulyâlya n’obubî, eri iburha lya shetani, we mushombanyi wa ngasi kushingânîne, k’orhaleke okûla kukubya enjira za Nyakasane n’obwo zishingmanîne? 11 Okuboko kwa Nyakasane kukolaga kwâkunesha: wâbà muhurha onajire nsiku orhabona oku izûba». Ho na halya, olwikungu n’omwizimya byàmugorha, arhondêra okuzunguluka eyi n’eyi mpu alonze owankamugwârhira oku kuboko. 12 Erhi omurhwâli abona okwo, asômerwa n’enyigîrizo za Nyakasane, ayêmêra.
Bahika e Antiyokiya omu Pizidiya
13 Paolo n’aba bàli bôshi barhenga e Pafo, bayikirira e Perga omu Panfiliya. Yowane anacibaleka, acishubirira e Yeruzalemu. 14 Bôhe bahârhûla, bàrhaluka e Perga, bàhika e Antiyokiya omu Pizidiya. Erhi lubà lwa Sabato, bajà omu sinagogi, batamala. 15 Erhi bayûs’isoma Amarhegeko n’Abalêbi, abakulu b’esinagogi babarhumiza, mpu: «Bene wîrhu, akaba hali oku mwabwîra olubaga, mukuderhe».
Paulo ayigîriza Abayahudi
16 Paolo anaciyimanga, abakema n’okuboko, aderha erhi: «Bene-Israheli, na ngasi barhînya Nyakasane, muyumve. 17 Nyamuzinda w’olu lubaga lw’Israheli àcîshozire bashakulûza, olwo lubaga àluluza bwenene erhi bali omu cihugo c’e Mîsiri. N’obuhashe bw’okuboko kwâge, àbarhenzayo, 18 anajira myâka nka makumi ani erhi kubashîbirira abashîbirira omu irungu. 19 N’erhi aba amaherêrekeza mashanja nda omu cihugo c’e Kanani, abalikûliza eco cihugo, 20 bacirya hôfi ha myâka magana ani na makumi arhânu. Enyuma ly’aho, abahà abatwî b’emmanja kuhika oku mulêbi Samwel. 21 Obwo, banacihûna omwâmi; Nyamuzinda àbaha Saulu, mwene Cisi, w’omu mulala gwa Benyamini: àjira myâka makumi ani. 22 Okuhandi Nyamuzinda anacimurhenza, àyimanza Daudi mpu abè Mwâmi wâbo. Ye aderheraga obu buhamîrizi, erhi: Nàbwînage oku Daudi mwene Yese, aba muntu w’omurhima gwâni, akâjira obulonza bwâni bwôshi. 23 Omu iburha lyâge mwo Nyamuzinda arhengîze Israheli Omuciza Yezu, nk’oku àli alaganyize. 24 Embere ayishe, Yowane àli erhi ayigîrizize olubaga lwôshi lw’Israheli obubatizo bw’obucîyunjuze. 25 Erhi aba akola ayûsa obugo bwâge, Yowane akâg’iderha: «Oyu mucikêbwa mpu ndi, ntali ye, ci n’enyuma zâni hayishire oyu ntakwânîni okushwêkulira omugozi gw’enkwêrho zâge». 26 Bene wîrhu bâna b’obûko bw’Abrahamu, na ngasi abarhînya Nyamuzinda bali ekarhî kinyu, mwe aka kanwa k’obucire karhumîrwe. 27 Neci, abantu b’e Yeruzalemu n’abakulu bâbo barhalonzagya okumanya Yezu, ci erhi bàmutwîra okufà, bàyunjuza obulêbi bw’abalêbi bukâsomwa ngasi lwa Sabato. 28 N’obwo barhalibamubwînekwo igwârhiro ly’okumuyîrha, bahûna Bilato mpu afe. 29 N’erhi babà bamayûkiriza ebyàli bimuyandikîrwe byôshi, bàmumanula oku murhi, bàmuhira omu nshinda. 30 Ci Nyamuzinda àmufûla omu bafù, 31 ajira nsiku zirhali nyi erhi kubonekera abonekera balya bàli barheremîre bonaye e Yeruzalemu kurhenga e Galileya, b’abo bo banaligi bahamîrizi bâge omu lubaga. 32 Nîrhu, rhumubwîzire oku endagâno alaganyagya balarha, 33 Nyamuzinda arhuyunjulîzeyo, rhwe bâna bâbo, erhi afûla Yezu, nka kulya biyandisirwe omu lulanga lwa kabirhi, mpue oli mugala wâni, niene nkubusire ene. 34 Neci, àmufûsize omu bafù na ntâko ankacishub’ibola. Ali erhi akudesire, erhif: Nammuhe enshôkano ntagatîfu nalaganyagya Daudi omu ndagâno erhankahemuka. 35 Co cirhumire aderha ahandi erhig: «orhankaziga omurhonyi wâwe abona akubola». 36 Ci, Daudi, erhi aba amakolera Nyamuzinda omu nsiku z’obuzîne bwâge, àfîre, àhirwa haguma na b’îshe ànabona okubola. 37 Oyu Nyamuzinda àfûlaga yêhe arhabonaga okubola. 38 Neci lero, bene wîrhu, mumanye oku oyo ye rhumire rhwamuyigîriza okubabalirwa ebyâha; n’ebindi byôshi murhankahashire okucêsibwa kuli byo n’amarhegeko ga Mûsa, 39 ngasi yêshi oyemîre, anacêsibwa kuli byo ye rhumire. 40 Kuziga mumanyage kulyâla kuyandisirwe omu balêbi kulek’ibà muli mwe, mpu: 41 Muloleh, mwe mukangayaguza, musômerwe, munahirigirhe! Bulya omu nsiku zinyu nâjira omukolo, n’ogwo mukolo murhankaguyêmêra erhi bankamuganîriragwo».
42 Erhi Paolo na Bamaba bahuluka, babahûna mpu oku lundi lwa Sabato bashubibabwîra ebyo binwa. 43 Erhi barhenga omu sinagogi, banji omu Bayahudi n’omu baharâmya Nyamuzinda bakulikira Paolo na Bamaba, nabo bàbabwîra bànabahanûla mpu basêre omu nshôkano ya Nyamuzinda.
Paolo na Bamaba bayigîriza abapagani
44 Olwa Sabato lwakulikiraga, hôfi ecishagala côshi càcîgusha haguma mpu ciyumve akanwa ka Nyamuzinda. 45 Erhi Abayahudi babona oyo nyamugege w’abantu, bâyagalwa, barhondêra okulogorhera Nyamuzinda erhi bayumva ebinwa bya Paolo. 46 Paolo na Bamaba banacibashuza n’oburhwâli, erhi: «Mwe mwàli mukwânîne okurhangibwîrwa akanwa ka Nyamuzinda; ci kulya kubà mukalahîre mwanatwa mwene mpu murhakwânîni obuzîne bw’ensiku n’amango, rhucîkolera emwa abapagani. 47 Bulya, ntyôla ko Nyakasane arhurhegesire, erhii: Nakujizire bumoleke bw’amashanja, ohise obucire kuhika emunda igulu lihekera. 48 Erhi abapagani bayumva ebyo binwa, basîma, barhòndêra bakuza akanwa ka Nyakasane, na ngasi bôshi bàli bacîshogîrwe obuzîne bw’ensiku n’amango bayêmêra. 49 Na ntyo, akanwa ka Nyakasane kalumîra muli eco cihugo côshi. 50 Ci Abayahudi bashumika abagoli barhînyaga Nyamuzinda n’abagula ba muli eco cishagala. Kwo na kuzûkiza Paolo na Bamaba enshombo, babalibirhakwo omu cihugo câbo. 51 Nabo babagukumulira akatulo kàbali oku nshando z’amagulu, bacîjîra e Ikoniya. 52 Abemêzi bôhe bayumva bayunjwîre omwîshingo na Mûka Mutagatîfu.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 13
Bamabas and Saul Commissioned
1 Ἦσαν δὲ ἐν Ἀντιοχείᾳ κατὰ τὴν οὖσαν ἐκκλησίαν προφῆται καὶ διδάσκαλοι ὅ τε Βαρναβᾶς καὶ Συμεὼν ὁ καλούμενος Νίγερ καὶ Λούκιος ὁ Κυρηναῖος, Μαναήν τε Ἡρῴδου τοῦ τετραάρχου σύντροφος καὶ Σαῦλος. 2 λειτουργούντων δὲ αὐτῶν τῷ κυρίῳ καὶ νηστευόντων εἶπεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον, Ἀφορίσατε δή μοι τὸν Βαρναβᾶν καὶ Σαῦλον εἰς τὸ ἔργον ὃ προσκέκλημαι αὐτούς. 3 τότε νηστεύσαντες καὶ προσευξάμενοι καὶ ἐπιθέντες τὰς χεῖρας αὐτοῖς ἀπέλυσαν. The Apostles Preach in Cyprus 4 Αὐτοὶ μὲν οὖν ἐκπεμφθέντες ὑπὸ τοῦ ἁγίου πνεύματος κατῆλθον εἰς Σελεύκειαν, ἐκεῖθέν τε ἀπέπλευσαν εἰς Κύπρον 5καὶ γενόμενοι ἐν Σαλαμῖνι κατήγγελλον τὸν λόγον τοῦ θεοῦ ἐν ταῖς συναγωγαῖς τῶν Ἰουδαίων. εἶχον δὲ καὶ Ἰωάννην ὑπηρέτην. 6 διελθόντες δὲ ὅλην τὴν νῆσον ἄχρι Πάφου εὗρον ἄνδρα τινὰ μάγον ψευδοπροφήτην Ἰουδαῖον ᾧ ὄνομα Βαριησοῦ 7 ὃς ἦν σὺν τῷ ἀνθυπάτῳ Σεργίῳ Παύλῳ, ἀνδρὶ συνετῷ. οὗτος προσκαλεσάμενος Βαρναβᾶν καὶ Σαῦλον ἐπεζήτησεν ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ. 8 ἀνθίστατο δὲ αὐτοῖς Ἐλύμας ὁ μάγος, οὕτως γὰρ μεθερμηνεύεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ, ζητῶν διαστρέψαι τὸν ἀνθύπατον ἀπὸ τῆς πίστεως. 9 Σαῦλος δέ, ὁ καὶ Παῦλος, πλησθεὶς πνεύματος ἁγίου ἀτενίσας εἰς αὐτὸν 10 εἶπεν, Ὦ πλήρης παντὸς δόλου καὶ πάσης ῥᾳδιουργίας, υἱὲ διαβόλου, ἐχθρὲ πάσης δικαιοσύνης, οὐ παύσῃ διαστρέφων τὰς ὁδοὺς [τοῦ] κυρίου τὰς εὐθείας; 11 καὶ νῦν ἰδοὺ χεὶρ κυρίου ἐπὶ σὲ καὶ ἔσῃ τυφλὸς μὴ βλέπων τὸν ἥλιον ἄχρι καιροῦ. παραχρῆμά τε ἔπεσεν ἐπ᾽ αὐτὸν ἀχλὺς καὶ σκότος καὶ περιάγων ἐζήτει χειραγωγούς. 12 τότε ἰδὼν ὁ ἀνθύπατος τὸ γεγονὸς ἐπίστευσεν ἐκπλησσόμενος ἐπὶ τῇ διδαχῇ τοῦ κυρίου. Paul and Bamabas at Antioch of Pisidia 13 Ἀναχθέντες δὲ ἀπὸ τῆς Πάφου οἱ περὶ Παῦλον ἦλθον εἰς Πέργην τῆς Παμφυλίας, Ἰωάννης δὲ ἀποχωρήσας ἀπ᾽ αὐτῶν ὑπέστρεψεν εἰς Ἱεροσόλυμα. 14 αὐτοὶ δὲ διελθόντες ἀπὸ τῆς Πέργης παρεγένοντο εἰς Ἀντιόχειαν τὴν Πισιδίαν, καὶ [εἰσ]ελθόντες εἰς τὴν συναγωγὴν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἐκάθισαν. 15 μετὰ δὲ τὴν ἀνάγνωσιν τοῦ νόμου καὶ τῶν προφητῶν ἀπέστειλαν οἱ ἀρχισυνάγωγοι πρὸς αὐτοὺς λέγοντες, Ἄνδρες ἀδελφοί, εἴ τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν λόγος παρακλήσεως πρὸς τὸν λαόν, λέγετε. 16 ἀναστὰς δὲ Παῦλος καὶ κατασείσας τῇ χειρὶ εἶπεν Ἄνδρες Ἰσραηλῖται καὶ οἱ φοβούμενοι τὸν θεόν, ἀκούσατε. 17 ὁ θεὸς τοῦ λαοῦ τούτου Ἰσραὴλ ἐξελέξατο τοὺς πατέρας ἡμῶν καὶ τὸν λαὸν ὕψωσεν ἐν τῇ παροικίᾳ ἐν γῇ Αἰγύπτου καὶ μετὰ βραχίονος ὑψηλοῦ ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐξ αὐτῆς, 18 καὶ ὡς τεσσερακονταετῆ χρόνον ἐτροποφόρησεν αὐτοὺς ἐν τῇ ἐρήμῳ 19 καὶ καθελὼν ἔθνη ἑπτὰ ἐν γῇ Χανάαν κατεκληρονόμησεν τὴν γῆν αὐτῶν 20 ὡς ἔτεσιν τετρακοσίοις καὶ πεντήκοντα. καὶ μετὰ ταῦτα ἔδωκεν κριτὰς ἕως Σαμουὴλ [τοῦ] προφήτου. 21 κἀκεῖθεν ᾐτήσαντο βασιλέα καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ὁ θεὸς τὸν Σαοὺλ υἱὸν Κίς, ἄνδρα ἐκ φυλῆς Βενιαμίν, ἔτη τεσσεράκοντα, 22 καὶ μεταστήσας αὐτὸν ἤγειρεν τὸν Δαυὶδ αὐτοῖς εἰς βασιλέα ᾧ καὶ εἶπεν μαρτυρήσας, Εὗρον Δαυὶδ τὸν τοῦ Ἰεσσαί, ἄνδρα κατὰ τὴν καρδίαν μου, ὃς ποιήσει πάντα τὰ θελήματά μου. 23 τούτου ὁ θεὸς ἀπὸ τοῦ σπέρματος κατ᾽ ἐπαγγελίαν ἤγαγεν τῷ Ἰσραὴλ σωτῆρα Ἰησοῦν, 24 προκηρύξαντος Ἰωάννου πρὸ προσώπου τῆς εἰσόδου αὐτοῦ βάπτισμα μετανοίας παντὶ τῷ λαῷ Ἰσραήλ. 25 ὡς δὲ ἐπλήρου Ἰωάννης τὸν δρόμον, ἔλεγεν, Τί ἐμὲ ὑπονοεῖτε εἶναι; οὐκ εἰμὶ ἐγώ• ἀλλ᾽ ἰδοὺ ἔρχεται μετ᾽ ἐμὲ οὗ οὐκ εἰμὶ ἄξιος τὸ ὑπόδημα τῶν ποδῶν λῦσαι. 26 Ἄνδρες ἀδελφοί, υἱοὶ γένους Ἀβραὰμ καὶ οἱ ἐν ὑμῖν φοβούμενοι τὸν θεόν, ἡμῖν ὁ λόγος τῆς σωτηρίας ταύτης ἐξαπεστάλη. 27 οἱ γὰρ κατοικοῦντες ἐν Ἰερουσαλὴμ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν τοῦτον ἀγνοήσαντες καὶ τὰς φωνὰς τῶν προφητῶν τὰς κατὰ πᾶν σάββατον ἀναγινωσκομένας κρίναντες ἐπλήρωσαν, 28 καὶ μηδεμίαν αἰτίαν θανάτου εὑρόντες ᾐτήσαντο Πιλᾶτον ἀναιρεθῆναι αὐτόν. 29 ὡς δὲ ἐτέλεσαν πάντα τὰ περὶ αὐτοῦ γεγραμμένα, καθελόντες ἀπὸ τοῦ ξύλου ἔθηκαν εἰς μνημεῖον. 30 ὁ δὲ θεὸς ἤγειρεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν, 31 ὃς ὤφθη ἐπὶ ἡμέρας πλείους τοῖς συναναβᾶσιν αὐτῷ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας εἰς Ἰερουσαλήμ, οἵτινες [νῦν] εἰσιν μάρτυρες αὐτοῦ πρὸς τὸν λαόν. 32 καὶ ἡμεῖς ὑμᾶς εὐαγγελιζόμεθα τὴν πρὸς τοὺς πατέρας ἐπαγγελίαν γενομένην, 33 ὅτι ταύτην ὁ θεὸς ἐκπεπλήρωκεν τοῖς τέκνοις [αὐτῶν] ἡμῖν ἀναστήσας Ἰησοῦν ὡς καὶ ἐν τῷ ψαλμῷ γέγραπται τῷ δευτέρῳ, Υἱός μου εἶ σύ, ἐγὼ σήμερον γεγέννηκά σε. 34 ὅτι δὲ ἀνέστησεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν μηκέτι μέλλοντα ὑποστρέφειν εἰς διαφθοράν, οὕτως εἴρηκεν ὅτι Δώσω ὑμῖν τὰ ὅσια Δαυὶδ τὰ πιστά. 35 διότι καὶ ἐν ἑτέρῳ λέγει, Οὐ δώσεις τὸν ὅσιόν σου ἰδεῖν διαφθοράν. 36 Δαυὶδ μὲν γὰρ ἰδίᾳ γενεᾷ ὑπηρετήσας τῇ τοῦ θεοῦ βουλῇ ἐκοιμήθη καὶ προσετέθη πρὸς τοὺς πατέρας αὐτοῦ καὶ εἶδεν διαφθοράν 37 ὃν δὲ ὁ θεὸς ἤγειρεν, οὐκ εἶδεν διαφθοράν. 38 γνωστὸν οὖν ἔστω ὑμῖν, ἄνδρες ἀδελφοί, ὅτι διὰ τούτου ὑμῖν ἄφεσις ἁμαρτιῶν καταγγέλλεται, [καὶ] ἀπὸ πάντων ὧν οὐκ ἠδυνήθητε ἐν νόμῳ Μωϋσέως δικαιωθῆναι, 39 ἐν τούτῳ πᾶς ὁ πιστεύων δικαιοῦται. 40 βλέπετε οὖν μὴ ἐπέλθῃ τὸ εἰρημένον ἐν τοῖς προφήταις, 41 Ἴδετε, οἱ καταφρονηταί, καὶ θαυμάσατε καὶ ἀφανίσθητε, ὅτι ἔργον ἐργάζομαι ἐγὼ ἐν ταῖς ἡμέραις ὑμῶν, ἔργον ὃ οὐ μὴ πιστεύσητε ἐάν τις ἐκδιηγῆται ὑμῖν. 42 Ἐξιόντων δὲ αὐτῶν παρεκάλουν εἰς τὸ μεταξὺ σάββατον λαληθῆναι αὐτοῖς τὰ ῥήματα ταῦτα. 43 λυθείσης δὲ τῆς συναγωγῆς ἠκολούθησαν πολλοὶ τῶν Ἰουδαίων καὶ τῶν σεβομένων προσηλύτων τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Βαρναβᾷ, οἵτινες προσλαλοῦντες αὐτοῖς ἔπειθον αὐτοὺς προσμένειν τῇ χάριτι τοῦ θεοῦ. 44 Τῷ δὲ ἐρχομένῳ σαββάτῳ σχεδὸν πᾶσα ἡ πόλις συνήχθη ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ κυρίου. 45 ἰδόντες δὲ οἱ Ἰουδαῖοι τοὺς ὄχλους ἐπλήσθησαν ζήλου καὶ ἀντέλεγον τοῖς ὑπὸ Παύλου λαλουμένοις βλασφημοῦντες. 46 παρρησιασάμενοί τε ὁ Παῦλος καὶ ὁ Βαρναβᾶς εἶπαν, Ὑμῖν ἦν ἀναγκαῖον πρῶτον λαληθῆναι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ• ἐπειδὴ ἀπωθεῖσθε αὐτὸν καὶ οὐκ ἀξίους κρίνετε ἑαυτοὺς τῆς αἰωνίου ζωῆς, ἰδοὺ στρεφόμεθα εἰς τὰ ἔθνη. 47 οὕτως γὰρ ἐντέταλται ἡμῖν ὁ κύριος, Τέθεικά σε εἰς φῶς ἐθνῶν τοῦ εἶναί σε εἰς σωτηρίαν ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς. 48 ἀκούοντα δὲ τὰ ἔθνη ἔχαιρον καὶ ἐδόξαζον τὸν λόγον τοῦ κυρίου καὶ ἐπίστευσαν ὅσοι ἦσαν τεταγμένοι εἰς ζωὴν αἰώνιον 49 διεφέρετο δὲ ὁ λόγος τοῦ κυρίου δι᾽ ὅλης τῆς χώρας. 50 οἱ δὲ Ἰουδαῖοι παρώτρυναν τὰς σεβομένας γυναῖκας τὰς εὐσχήμονας καὶ τοὺς πρώτους τῆς πόλεως καὶ ἐπήγειραν διωγμὸν ἐπὶ τὸν Παῦλον καὶ Βαρναβᾶν καὶ ἐξέβαλον αὐτοὺς ἀπὸ τῶν ὁρίων αὐτῶν. 51 οἱ δὲ ἐκτιναξάμενοι τὸν κονιορτὸν τῶν ποδῶν ἐπ᾽ αὐτοὺς ἦλθον εἰς Ἰκόνιον, 52 οἵ τε μαθηταὶ ἐπληροῦντο χαρᾶς καὶ πνεύματος ἁγίου.
14
Bayigîriza Emyanzi y’ Akalembe e Ikoniya
1 Byanacibà ntyo! Nka kulya banakomereraga okujira, e Ikoniya bajà omu sinagogi y’Abayahudi; banacishambâla bwinjà, ciru engabo nyinji y’Abayahudi n’Abagreki bayêmêra. 2 Ci Abayahudi balahiraga okuyêmêra bashumika abapagani banabazûsamwo enshombo kuli bene wîrhu. 3 Okwo kurharhumaga Paolo na Bamaba barhalamayo nsiku zirhali nyi, bakâyigîriza buzira bwôba, bulya bàli bacikubagire Nyakasane wakâg’ihamîriza akanwa kâbo n’enshôkano yâge omu kujira ebisômerîne n’ebimanyîso n’amaboko gaâbo. 4 Abantu b’omu cishagala baciberamwo mpande ibirhi: baguma bafundikira haguma n’Abayahudi, abandi bacihira oluhande lw’Entumwa. 5 Abapagani n’Abayahudi, bo n’abarhambo bâbo, erhi bakola mpu babajirira kubî n’okubabanda amabuye; 6 ci balarha wâni bamanya, bayâkira omu bishagala by’e Likaoniya n’e Listra n’e Derba n’omu mihando yabyo; 7 banacirhondêra okuyigîriza Emyanzi y’Akalembe.
Bafumya omuntu ohozire amagulu
8 E Listra yali omuntu ohozire amagulu; càli cirema kurhenga okuburhwa kwâge, arhànali asag’igenda ciru n’eliguma. 9 Akayumvîrhiza oku Paolo aderha, n’erhi Paolo amusinza, abona oku agwêrhe obuyêmêre bw’okufuma; 10 anacimubwîra n’izù linene, erhi: «Yimuka, oyimangire oku magulu gâwe!» Abaduka, arhondêra alambagira. 11 Erhi olubaga lubona okwôla Paolo anajizire, lwaheba olwoho omu cikaoniya, mpu: «Ba Nyamuzinda barhuyandagalîre omu nshusho z’abantu!» 12 Bamaba bamuyîrika Yovij, na Paolo Merkuriyo, bulya ye wakag’iderha. 13 N’Omudâhwa wa Yovi-w’emuhanda-gw’olugok alêrha ebimasha biyambîrhe ebimanè by’obwâso aha muhango gw’olugo, erhi akola mpu arherekêre bo n’olubaga. 14 Erhi zikuyumva, entumwa Bamaba na Paolo basharhula emyambalol yazo, zalibirhira omu kagarhî k’olubaga, zayâma; mpu: 15 «Mâshi, mwe balume, kurhi okwo mwajira? Kàli nîrhu rhuli bantu ak’inyu; rhumubwîzire nti muleke ebi bya busha, muhindamukire Nyamuzinda ozînem wajiraga amalunga n’igulu n’enyanja na ngasi byôshi bibâmwo. 16 Omu myâka yâgeraga, alesire ngasi mashanja gashimbe amôrhere gâgo; 17 ci, ntà mango alesire okucimanyîsa omu kujirira abantu aminja omu kurhumira abantu enkuba y’emalunga n’amango emyâka eyêramwo, n’omu kummuyigusa emirhima yinyu ebiryo n’amasîma». 18 Ci kwône, ciru n’ebyo binwa, kwàli kuzibu okuhanza olubaga mpu lulek’ibajirira enterekêro.
Paolo abandwa amabuye-bashubûka
19 Okubundi, hanaciyisha Abayahudi barhengaga e Antiyokiya n’e Ikoniya; bayinjibana olubaga babanda Paolo amabuye, bamukululira e muhanda gw’olugo, bamanya mpu anafîre. 20 Ci abaganda bamugorha, ayimuka ashubira omu lugo, n’erhi buca, acijîra e Derba bo na Bamaba. 21 Erhi bayûsîmanyîsa eco cishagala Emyanzi y’Alakembe, n’okuhindula bantu banji baganda ba Kristu, banacishubira e Listra n’e Ikoniya n’e Antiyokiya. 22 Bakâzibuhya emirhima y’Abemêzi n’okubaha amahano mpu basêre omu buyêmêre, banakâbabwîra, mpu: «kukwânîne rhugere omu malibuko manji lyo rhuhika omu bwâmi bwa Nyamuzinda». 23 Banaciha ngasi Ekleziya abagula, n’erhi babà bamashenga n’okucîshalisa, babahira omu maboko ga Nyakasane bàli bamayêmêra. 24 Okubundi, bagera omu Pizidiya, bahika e Panfiliya. 25 Erhi babà bamayigîriza akanwa ka Nyakasane e Perga, bayandagalira e Ataliya; 26 kwo na kuyikirira e Antiyokiyan, cirya cishagala babashengeragamwo obwangà bwa Nyamuzinda kw’ogwomukolo bàli bamajira. 27 Erhi bahika, bahamagala e Ekleziya, babàganîrira ebi Nyamuzinda ajizire byôshi n’amaboko gâbo, na kurhi ayiguliraga abapagani olumvi lw’empingu. 28 Banacishinga nsiku zirhali nyi baguma n’abèmezi.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 14
Paul and Bamabas at Iconium
1 Ἐγένετο δὲ ἐν Ἰκονίῳ κατὰ τὸ αὐτὸ εἰσελθεῖν αὐτοὺς εἰς τὴν συναγωγὴν τῶν Ἰουδαίων καὶ λαλῆσαι οὕτως ὥστε πιστεῦσαι Ἰουδαίων τε καὶ Ἑλλήνων πολὺ πλῆθος. 2 οἱ δὲ ἀπειθήσαντες Ἰουδαῖοι ἐπήγειραν καὶ ἐκάκωσαν τὰς ψυχὰς τῶν ἐθνῶν κατὰ τῶν ἀδελφῶν. 3 ἱκανὸν μὲν οὖν χρόνον διέτριψαν παρρησιαζόμενοι ἐπὶ τῷ κυρίῳ τῷ μαρτυροῦντι [ἐπὶ] τῷ λόγῳ τῆς χάριτος αὐτοῦ, διδόντι σημεῖα καὶ τέρατα γίνεσθαι διὰ τῶν χειρῶν αὐτῶν. 4 ἐσχίσθη δὲ τὸ πλῆθος τῆς πόλεως, καὶ οἱ μὲν ἦσαν σὺν τοῖς Ἰουδαίοις, οἱ δὲ σὺν τοῖς ἀποστόλοις. 5 ὡς δὲ ἐγένετο ὁρμὴ τῶν ἐθνῶν τε καὶ Ἰουδαίων σὺν τοῖς ἄρχουσιν αὐτῶν ὑβρίσαι καὶ λιθοβολῆσαι αὐτούς, 6 συνιδόντες κατέφυγον εἰς τὰς πόλεις τῆς Λυκαονίας Λύστραν καὶ Δέρβην καὶ τὴν περίχωρον, 7 κἀκεῖ εὐαγγελιζόμενοι ἦσαν. Paul and Bamabas at Lystra 8 Καί τις ἀνὴρ ἀδύνατος ἐν Λύστροις τοῖς ποσὶν ἐκάθητο, χωλὸς ἐκ κοιλίας μητρὸς αὐτοῦ ὃς οὐδέποτε περιεπάτησεν. 9 οὗτος ἤκουσεν τοῦ Παύλου λαλοῦντος• ὃς ἀτενίσας αὐτῷ καὶ ἰδὼν ὅτι ἔχει πίστιν τοῦ σωθῆναι, 10 εἶπεν μεγάλῃ φωνῇ, Ἀνάστηθι ἐπὶ τοὺς πόδας σου ὀρθός. καὶ ἥλατο καὶ περιεπάτει. 11 οἵ τε ὄχλοι ἰδόντες ὃ ἐποίησεν Παῦλος ἐπῆραν τὴν φωνὴν αὐτῶν Λυκαονιστὶ λέγοντες, Οἱ θεοὶ ὁμοιωθέντες ἀνθρώποις κατέβησαν πρὸς ἡμᾶς, 12 ἐκάλουν τε τὸν Βαρναβᾶν Δία, τὸν δὲ Παῦλον Ἑρμῆν, ἐπειδὴ αὐτὸς ἦν ὁ ἡγούμενος τοῦ λόγου. 13 ὅ τε ἱερεὺς τοῦ Διὸς τοῦ ὄντος πρὸ τῆς πόλεως ταύρους καὶ στέμματα ἐπὶ τοὺς πυλῶνας ἐνέγκας σὺν τοῖς ὄχλοις ἤθελεν θύειν. 14 ἀκούσαντες δὲ οἱ ἀπόστολοι Βαρναβᾶς καὶ Παῦλος διαρρήξαντες τὰ ἱμάτια αὐτῶν ἐξεπήδησαν εἰς τὸν ὄχλον κράζοντες 15 καὶ λέγοντες, Ἄνδρες, τί ταῦτα ποιεῖτε; καὶ ἡμεῖς ὁμοιοπαθεῖς ἐσμεν ὑμῖν ἄνθρωποι εὐαγγελιζόμενοι ὑμᾶς ἀπὸ τούτων τῶν ματαίων ἐπιστρέφειν ἐπὶ θεὸν ζῶντα, ὃς ἐποίησεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὴν θάλασσαν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς 16 ὃς ἐν ταῖς παρῳχημέναις γενεαῖς εἴασεν πάντα τὰ ἔθνη πορεύεσθαι ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν 17 καίτοι οὐκ ἀμάρτυρον αὐτὸν ἀφῆκεν ἀγαθουργῶν, οὐρανόθεν ὑμῖν ὑετοὺς διδοὺς καὶ καιροὺς καρποφόρους, ἐμπιπλῶν τροφῆς καὶ εὐφροσύνης τὰς καρδίας ὑμῶν. 18 καὶ ταῦτα λέγοντες μόλις κατέπαυσαν τοὺς ὄχλους τοῦ μὴ θύειν αὐτοῖς. 19 Ἐπῆλθαν δὲ ἀπὸ Ἀντιοχείας καὶ Ἰκονίου Ἰουδαῖοι καὶ πείσαντες τοὺς ὄχλους καὶ λιθάσαντες τὸν Παῦλον ἔσυρον ἔξω τῆς πόλεως νομίζοντες αὐτὸν τεθνηκέναι. 20 κυκλωσάντων δὲ τῶν μαθητῶν αὐτὸν ἀναστὰς εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν. καὶ τῇ ἐπαύριον ἐξῆλθεν σὺν τῷ Βαρναβᾷ εἰς Δέρβην.
The Retum to Antioch in Syria
21 Εὐαγγελισάμενοί τε τὴν πόλιν ἐκείνην καὶ μαθητεύσαντες ἱκανοὺς ὑπέστρεψαν εἰς τὴν Λύστραν καὶ εἰς Ἰκόνιον καὶ εἰς Ἀντιόχειαν 22 ἐπιστηρίζοντες τὰς ψυχὰς τῶν μαθητῶν, παρακαλοῦντες ἐμμένειν τῇ πίστει καὶ ὅτι διὰ πολλῶν θλίψεων δεῖ ἡμᾶς εἰσελθεῖν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ. 23 χειροτονήσαντες δὲ αὐτοῖς κατ᾽ ἐκκλησίαν πρεσβυτέρους, προσευξάμενοι μετὰ νηστειῶν παρέθεντο αὐτοὺς τῷ κυρίῳ εἰς ὃν πεπιστεύκεισαν. 24 καὶ διελθόντες τὴν Πισιδίαν ἦλθον εἰς τὴν Παμφυλίαν 25 καὶ λαλήσαντες ἐν Πέργῃ τὸν λόγον κατέβησαν εἰς Ἀττάλειαν 26 κἀκεῖθεν ἀπέπλευσαν εἰς Ἀντιόχειαν, ὅθεν ἦσαν παραδεδομένοι τῇ χάριτι τοῦ θεοῦ εἰς τὸ ἔργον ὃ ἐπλήρωσαν. 27 παραγενόμενοι δὲ καὶ συναγαγόντες τὴν ἐκκλησίαν ἀνήγγελλον ὅσα ἐποίησεν ὁ θεὸς μετ᾽ αὐτῶν καὶ ὅτι ἤνοιξεν τοῖς ἔθνεσιν θύραν πίστεως. 28 διέτριβον δὲ χρόνον οὐκ ὀλίγον σὺν τοῖς μαθηταῖς.
15
Baja kadali e Antiyokiya
1 Okuhandi, bantu baguma barhengaga e Yudeya bakayigîriza bene wîrhu, mpu: «Mukaba murhakembwîrwi nka kulya Mûsa arhegesire, murhanka cunguka». 2 Paolo na Bamaba banacibazûsamwo ivango n’akadali k’enkwîra. Obwo, barhegeka mpu Paolo na Bamaba bo na bandi baguma ba muli bo barhercmere e Yeruzalemu, olwo lubanja baluhêkera entumwa n’abagula. 3 Ekleziya yabalusa, batwîkanya omu Fenisiya n’omu Samâriya, bajà baganîra kurhi abapagani badwîrhe bayankirira obuyêmêre, na ntyo, balerhera bene wîrhu bôshi obusîme. 4 Erhi bahika e Yeruzalemu, bayankirirwa na Ekleziya n’entumwa n’abagula; babashambâlira ebi Nyamuzinda ajizire byôshi n’amaboko gâbo.
Baja kadali e Yeruzalemu
5 Lero, baguma barhengaga omu Bafarizeyi, bàli bakola bemêzi, banaciyimanga, bàderra, mpu: «Kukwânîne bakembûlwe banashimbe amarhegeko ga Mûsa». 6 Obwo, Entumwa n’abagula bajà ihano mpu babone kurhi bigenzire.
Ebinwa bya Petro
7 Erhi abona oku akadali kaluzire Petro anaciyimuka, àderha, erhi: «Bene wîrhu, mumanyire oku kurhenga ensiku ntanzi-rhanzi, Nyamuzinda acinyishozire muli mwe mpu akanwa kani kamanyîse abapagani Emyanzi y’Akalembe, na ntyo bayêmêre. 8 Na Nyamuzinda oyishi emirhima abahire obuhamîrizi erhi abashobôza Mûka Mutagatîfu akîrhu. 9 Arhajira kabôlo ciru n’ehitya ekarhî kîrhu n’akâbo, bulya acêsize emirhima yâbo n’obuyêmêre. 10 Kurhigi buno kandi mudwîrhe mwalonza okurhangula Nyamuzinda omu kulonza okubarhuza abemêzi omuzigo balarha na nîrhu rhwêne rhurhankahasha okulengeza? 11 Nîsi, k’arhali oku nshôkano ya Nyakasane Yezu Kristu rhuyêmêra oku rhucunguka akâbo?» 12 Obwo, endêko yôshi yanacihulika, bayumvîrhiza oku Bamaba na Paolo babarhondêrezagya ebisômerîne n’ebirhangâzo Nyamuzinda ajizire byôshi n’amaboko gâbo omu bapagani.
Ebinwa bya Yakôbo
13 Erhi bayûsa, Yakôbo anacijaho, erhi: «Bene wîrhu muyumve. 14 Simoni anahugwîre kurhi, kurhenga omurhondêro, Nyamuzinda acishogaga omu bapagani omurhwe gw’okukombêra Izîno lyâge. 15 N’okwôla kushingânîne n’ebinwa by’Abalêbi, bulya kuyandisirwe, mpu: 16 Enyuma ly’aho, nacigaluka, nshubiyûbaka ecihando ca Daudi càhongosire; ahashâbûsire, nâshubihayûbaka, nnanciyimanze, 17 lyo abandi bantu balonza Nyakasane, na galya mashanja gôshi gashiga izîno lyâni, kwo Nyakasane okola ebyo byôshi adesire ntyo, 18 anayôrhao abimanyire kurhenga ensiku n’amango. 19 Co cirhumire nie ono mbwîne oku kurhakwânîni okurhindibuza abapagani bamahinduka bemêzi ba Nyamuzinda. 20 Babayandikire okuyâka ecihemu c’enyama zarherekîrwe abazimu, n’okuleka amahya garhali go, n’okurhalya enyama z’ensimba zifulungînwe omukò, n’omwamba. 21 Bulya, kurhenga mîra, omu ngasi lugo, Mûsa ajira abahànûzi b’amarhegeko gâge bakâgasoma omu masinagogi ngasi lwa sabato.
Amaruba g’Entumwa
22 Okubundi, entumwa n’abagula, erhi babà bamayumvanya n’endêko y’abemêzi yôshi, banacirhegeka mpu bacîshoge baguma muli bo, barhumwe e Antiyokiya haguma na Paolo na Bamaba. Bacîshoga Yuda, oderhwa Barsaba, na Sila, bantu ba lukengwa omu bemêzi. 23 Babafumbasa aga maruba, mpu: «Rhw’ono ntumwa n’abagula bene winyu, rhumuhîre omusingo, mwe bene wîrhu b’e Antiyokiya n’e Sîriya n’e Silisiya mwarhengaga omu bapagani! 24 Rhwayumvîrhe mpu bantu baguma b’eno mwîrhu badwîrhe bakaderha ebinwa by’okummuhiramwo akavulindi n’okumufudusa emirhima, n’obwo rhurhabarhumaga. 25 Okwo kwo kwarhumire rhwaja baguma, rhwacîshoga abaganda nti rhummurhumirebohaguma na bene wîrhu bazigirwa Bamaba na Paolo, 26 abo balume bàhânyire obuzîne bwâbo erhi izîno lya Nawirhu Yezu Kristu lirhuma. 27 Na ntyo, rhumurhumîre Yuda na Sila nti bammubwîre obwo bugo n’akanwa. 28 Mûka Mutagatîfu nîrhu rhwàhizire okurhamubarhuza eyindi mizigo kuleka eyi erhankalekwa: 29 muleke okukâlya enyama zirherekîrwe abazimu, n’omwamba n’enyama y’ensimba zifulungînwe omukò, n’amahya garhali go. Mukaleka okukajira ntyo, mwajira bwinjà. Gokagwi!
Abaganda b’entumwa e Antiyokiya
30 Abàli barhumirwe banacisengeruka, bayandagalira e Antiyokiya, bahamagala endêko y’abemêzi, banacibaha galya maruba. 31 Babà bamagasoma, bacishingira oburhulirize gali gabadwîrhîre. 32 Yuda na Sila, bulya nabo bàli balêbi, babwîra abemêzi binwa binji by’okubahanûla n’okubazibuhya. 33 Erhi bayûsayo nsiku, abemêzi babalika mpu bashubire n’omurhûla emwa balya bàli babarhumirep. [ 34 ] 35 Ci Paolo na Bamaba basigala e Antiyokiya, bàkâyigîriza haguma na bandi banji n’okumanyîsa abantu Emyanzi y’Akalembe ka Nyakasane.
IV. Obugo bwa Paolo
Paolo balekana na Bamaba. Sila agenda bo na Paolo
36 Erhi hagera nsiku, Paolo abwîra Bamaba erhi: «Rhushub’ig’ijirhandûla bene wîrhu omu ngasi lugo Rhwayigîrizizemwo akanwa ka Nyakasane, rhubone kurhi bayôsire». 37 Bamaba alonza okuhêka Yowane, oderhwa Marko; 38 ci Paolo ahakana mpu barhankahêka oyo warhangag’ibasiga e Panfiliya, anabula bubarhabâla oku mukolo. 39 Akadali kanacizûka ekarhî kâbo, ciru banalekana Bamaba arhôla Marko, ayikirira e Cipro. 40 Naye Paolo acîshoga Sila, erhi n’abemêzi babà bamamushengerakwo obwangà bw’enshôkano ya Nyamuzinda, ahârhûla, agenda. 41 Atwîkanya omu Sîriya n’omu Silisiya, aj’azibuhya Ekleziya.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 15
The Council at Jerusalem
1 Καί τινες κατελθόντες ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας ἐδίδασκον τοὺς ἀδελφοὺς ὅτι, Ἐὰν μὴ περιτμηθῆτε τῷ ἔθει τῷ Μωϋσέως, οὐ δύνασθε σωθῆναι. 2 γενομένης δὲ στάσεως καὶ ζητήσεως οὐκ ὀλίγης τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Βαρναβᾷ πρὸς αὐτούς, ἔταξαν ἀναβαίνειν Παῦλον καὶ Βαρναβᾶν καί τινας ἄλλους ἐξ αὐτῶν πρὸς τοὺς ἀποστόλους καὶ πρεσβυτέρους εἰς Ἰερουσαλὴμ περὶ τοῦ ζητήματος τούτου. 3 Οἱ μὲν οὖν προπεμφθέντες ὑπὸ τῆς ἐκκλησίας διήρχοντο τήν τε Φοινίκην καὶ Σαμάρειαν ἐκδιηγούμενοι τὴν ἐπιστροφὴν τῶν ἐθνῶν καὶ ἐποίουν χαρὰν μεγάλην πᾶσιν τοῖς ἀδελφοῖς. 4 παραγενόμενοι δὲ εἰς Ἰερουσαλὴμ παρεδέχθησαν ἀπὸ τῆς ἐκκλησίας καὶ τῶν ἀποστόλων καὶ τῶν πρεσβυτέρων, ἀνήγγειλάν τε ὅσα ὁ θεὸς ἐποίησεν μετ᾽ αὐτῶν. 5 ἐξανέστησαν δέ τινες τῶν ἀπὸ τῆς αἱρέσεως τῶν Φαρισαίων πεπιστευκότες λέγοντες ὅτι δεῖ περιτέμνειν αὐτοὺς παραγγέλλειν τε τηρεῖν τὸν νόμον Μωϋσέως. 6 Συνήχθησάν τε οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἰδεῖν περὶ τοῦ λόγου τούτου. 7 πολλῆς δὲ ζητήσεως γενομένης ἀναστὰς Πέτρος εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἄνδρες ἀδελφοί, ὑμεῖς ἐπίστασθε ὅτι ἀφ᾽ ἡμερῶν ἀρχαίων ἐν ὑμῖν ἐξελέξατο ὁ θεὸς διὰ τοῦ στόματός μου ἀκοῦσαι τὰ ἔθνη τὸν λόγον τοῦ εὐαγγελίου καὶ πιστεῦσαι. 8 καὶ ὁ καρδιογνώστης θεὸς ἐμαρτύρησεν αὐτοῖς δοὺς τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον καθὼς καὶ ἡμῖν 9 καὶ οὐθὲν διέκρινεν μεταξὺ ἡμῶν τε καὶ αὐτῶν τῇ πίστει καθαρίσας τὰς καρδίας αὐτῶν. 10 νῦν οὖν τί πειράζετε τὸν θεὸν ἐπιθεῖναι ζυγὸν ἐπὶ τὸν τράχηλον τῶν μαθητῶν ὃν οὔτε οἱ πατέρες ἡμῶν οὔτε ἡμεῖς ἰσχύσαμεν βαστάσαι; 11 ἀλλὰ διὰ τῆς χάριτος τοῦ κυρίου Ἰησοῦ πιστεύομεν σωθῆναι καθ᾽ ὃν τρόπον κἀκεῖνοι. 12 Ἐσίγησεν δὲ πᾶν τὸ πλῆθος καὶ ἤκουον Βαρναβᾶ καὶ Παύλου ἐξηγουμένων ὅσα ἐποίησεν ὁ θεὸς σημεῖα καὶ τέρατα ἐν τοῖς ἔθνεσιν δι᾽ αὐτῶν. 13 Μετὰ δὲ τὸ σιγῆσαι αὐτοὺς ἀπεκρίθη Ἰάκωβος λέγων, Ἄνδρες ἀδελφοί, ἀκούσατέ μου. 14 Συμεὼν ἐξηγήσατο καθὼς πρῶτον ὁ θεὸς ἐπεσκέψατο λαβεῖν ἐξ ἐθνῶν λαὸν τῷ ὀνόματι αὐτοῦ. 15καὶ τούτῳ συμφωνοῦσιν οἱ λόγοι τῶν προφητῶν καθὼς γέγραπται, 16 Μετὰ ταῦτα ἀναστρέψω καὶ ἀνοικοδομήσω τὴν σκηνὴν Δαυὶδ τὴν πεπτωκυῖαν καὶ τὰ κατεσκαμμένα αὐτῆς ἀνοικοδομήσω καὶ ἀνορθώσω αὐτήν, 17 ὅπως ἂν ἐκζητήσωσιν οἱ κατάλοιποι τῶν ἀνθρώπων τὸν κύριον καὶ πάντα τὰ ἔθνη ἐφ᾽ οὓς ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ᾽ αὐτούς, λέγει κύριος ποιῶν ταῦτα 18 γνωστὰ ἀπ᾽ αἰῶνος. 19 διὸ ἐγὼ κρίνω μὴ παρενοχλεῖν τοῖς ἀπὸ τῶν ἐθνῶν ἐπιστρέφουσιν ἐπὶ τὸν θεόν, 20 ἀλλ᾽ ἐπιστεῖλαι αὐτοῖς τοῦ ἀπέχεσθαι τῶν ἀλισγημάτων τῶν εἰδώλων καὶ τῆς πορνείας καὶ τοῦ πνικτοῦ καὶ τοῦ αἵματος. 21 Μωϋσῆς γὰρ ἐκ γενεῶν ἀρχαίων κατὰ πόλιν τοὺς κηρύσσοντας αὐτὸν ἔχει ἐν ταῖς συναγωγαῖς κατὰ πᾶν σάββατον ἀναγινωσκόμενος.
The Reply of the Council
22 Τότε ἔδοξεν τοῖς ἀποστόλοις καὶ τοῖς πρεσβυτέροις σὺν ὅλῃ τῇ ἐκκλησίᾳ ἐκλεξαμένους ἄνδρας ἐξ αὐτῶν πέμψαι εἰς Ἀντιόχειαν σὺν τῷ Παύλῳ καὶ Βαρναβᾷ, Ἰούδαν τὸν καλούμενον Βαρσαββᾶν καὶ Σιλᾶν, ἄνδρας ἡγουμένους ἐν τοῖς ἀδελφοῖς, 23 γράψαντες διὰ χειρὸς αὐτῶν, Οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἀδελφοὶ τοῖς κατὰ τὴν Ἀντιόχειαν καὶ Συρίαν καὶ Κιλικίαν ἀδελφοῖς τοῖς ἐξ ἐθνῶν χαίρειν. 24 Ἐπειδὴ ἠκούσαμεν ὅτι τινὲς ἐξ ἡμῶν [ἐξελθόντες] ἐτάραξαν ὑμᾶς λόγοις ἀνασκευάζοντες τὰς ψυχὰς ὑμῶν οἷς οὐ διεστειλάμεθα, 25 ἔδοξεν ἡμῖν γενομένοις ὁμοθυμαδὸν ἐκλεξαμένοις ἄνδρας πέμψαι πρὸς ὑμᾶς σὺν τοῖς ἀγαπητοῖς ἡμῶν Βαρναβᾷ καὶ Παύλῳ, 26 ἀνθρώποις παραδεδωκόσιν τὰς ψυχὰς αὐτῶν ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ. 27 ἀπεστάλκαμεν οὖν Ἰούδαν καὶ Σιλᾶν καὶ αὐτοὺς διὰ λόγου ἀπαγγέλλοντας τὰ αὐτά. 28 ἔδοξεν γὰρ τῷ πνεύματι τῷ ἁγίῳ καὶ ἡμῖν μηδὲν πλέον ἐπιτίθεσθαι ὑμῖν βάρος πλὴν τούτων τῶν ἐπάναγκες, 29 ἀπέχεσθαι εἰδωλοθύτων καὶ αἵματος καὶ πνικτῶν καὶ πορνείας, ἐξ ὧν διατηροῦντες ἑαυτοὺς εὖ πράξετε. Ἔρρωσθε. 30 Οἱ μὲν οὖν ἀπολυθέντες κατῆλθον εἰς Ἀντιόχειαν, καὶ συναγαγόντες τὸ πλῆθος ἐπέδωκαν τὴν ἐπιστολήν. 31 ἀναγνόντες δὲ ἐχάρησαν ἐπὶ τῇ παρακλήσει. 32 Ἰούδας τε καὶ Σιλᾶς καὶ αὐτοὶ προφῆται ὄντες διὰ λόγου πολλοῦ παρεκάλεσαν τοὺς ἀδελφοὺς καὶ ἐπεστήριξαν, 33 ποιήσαντες δὲ χρόνον ἀπελύθησαν μετ᾽ εἰρήνης ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν πρὸς τοὺς ἀποστείλαντας αὐτούς. 35 Παῦλος δὲ καὶ Βαρναβᾶς διέτριβον ἐν Ἀντιοχείᾳ διδάσκοντες καὶ εὐαγγελιζόμενοι μετὰ καὶ ἑτέρων πολλῶν τὸν λόγον τοῦ κυρίου.
Paul and Bamabas Separate
36 Μετὰ δέ τινας ἡμέρας εἶπεν πρὸς Βαρναβᾶν Παῦλος, Ἐπιστρέψαντες δὴ ἐπισκεψώμεθα τοὺς ἀδελφοὺς κατὰ πόλιν πᾶσαν ἐν αἷς κατηγγείλαμεν τὸν λόγον τοῦ κυρίου πῶς ἔχουσιν. 37 Βαρναβᾶς δὲ ἐβούλετο συμπαραλαβεῖν καὶ τὸν Ἰωάννην τὸν καλούμενον Μᾶρκον 38 Παῦλος δὲ ἠξίου, τὸν ἀποστάντα ἀπ᾽ αὐτῶν ἀπὸ Παμφυλίας καὶ μὴ συνελθόντα αὐτοῖς εἰς τὸ ἔργον μὴ συμπαραλαμβάνειν τοῦτον. 39 ἐγένετο δὲ παροξυσμὸς ὥστε ἀποχωρισθῆναι αὐτοὺς ἀπ᾽ ἀλλήλων, τόν τε Βαρναβᾶν παραλαβόντα τὸν Μᾶρκον ἐκπλεῦσαι εἰς Κύπρον, 40 Παῦλος δὲ ἐπιλεξάμενος Σιλᾶν ἐξῆλθεν παραδοθεὶς τῇ χάριτι τοῦ κυρίου ὑπὸ τῶν ἀδελφῶν. 41 διήρχετο δὲ τὴν Συρίαν καὶ [τὴν] Κιλικίαν ἐπιστηρίζων τὰς ἐκκλησίας.

16
Paolo na Timoteyo
1 Okubandi, ahika e Derba n’e Listra. Yali omuganda, izîno lyâge Timoteyo. Nnina àli Muyahudi mwemêzi, ci îshe àli mugereki. 2 Abemêzi b’e Listra n’e Ikoniya bakag’imuderha bwinjà. 3 Paolo anacihiga mpu bagendane. Amuyanka, amukembûla erhi Bayahudi bàli mw’eco cihugo barhuma; bulya bôshi bàli bamanyire oku îshe aba Mugereki. 4 Omu ngasi lugo bageragamwo, bakaz’iyigîriza ebirhegesirwe n’entumwa n’abagula b’e Yeruzalemu, n’okubwîra abantu mpu babishimbe. 5 Na ntyo Ekleziya zazibuha omu buyêmêre, erhi n’abemêzi badwîrhe bayûshûka ngasi lusiku. 6 Banacigera omu Frijiya n’omu cihugo c’e Galasiya, bulya Mûka Mutagatîfu ali abahànzize okuyigîriza oluderbo lwa Nyakasane omu Aziya. 7 Erhi bahika e Miziya, balonza okujà omu Bitiniya, ci Omûka gwa Yezu gurhabayêmêreraga. 8 Banacitwîkanya omu Miziya, bayandagalira e Trowa. 9 Erhi buba budufu; Paolo ayagânwa: abona omuntu w’e Macedoniya amuyimanzireho anadwîrhe amuyinginga, erhi: «Mâshi, ojè e Macedoniya, oyish’irhurhabâla!» 10 Erhi ayûs’ibonekerwa, ho n’aho rhwalonza okujà e Macedoniya, bulya rhwali rhumanyire bwinjà oku Nyamuzinda arhuhamagireyo mpu rhuyigîrize abantu bayo Emyanzi y’Akalembe.
Bahika e Filipi
11 Okuhandi, rhwanacirhulirwa omu bwârho aha Trowa, rhwayikirira e Samotrasiya, n’erhi buca, rhwahika e Neapoli. 12 Erhi rhuyirhenga, rhwaja e Filipi, co cishagala cikulîre ebindi byôshi by’omu Macedoniya, canali idako ly’oburhegesi bw’Abaroma. Rhwabêra nsiku nsungunu mw’eco cishagala. 13 Erhi kubà lwa Sabato, rhwarhenga omu lugo, rhwaja ebwa lwîshi, emunda bakomeraga okukashengera. Rhwanacitamala, rhwarhondêra okuyigîriza abakazii bàli badekerîre. 14 Muguma muli bo, izîno lyâge ye Lidiya, akâg’irhuyuvîrhiza. Ali murhimbûzi w’emyenda midukula, w’omu cishagala c’e Tiyatira, anakâg’iharâmya Nnâmahanga. Nyakasane amuyigula omurhima, na ntyo ayêmêra ebi Paolo akâg’iderha. 15 Erhi aba amabatizibwa bôshi n’ab’aha mwâge, anarhuyinginga, erhi: «Akaba muyemîre oku ndi mwemêzi wa Nyakasane, muyish’ibêra omu mwâni». Anacirhusêza.
Paolo na Sila bagwârhwa
16 Lero kwanacibà lusiku luguma erhi rhwaj’ishenga, rhwashimna omujà-nyere wàli ogwêrhwe na shetani w’obulaguzi; amalêbi gâge gakag’ilêrhera bannawâbo bintu binji. 17 Anacirhukulikira, Paolo na nîrhu, aja ayâma anaderha, erhi: «Aba bantu bali bambali ba Nyamuzinda w’enyanya bwenêne; badwiîrhe bamuyigîriza enjira y’obucire». 18 Ajira ntyo nsiku zirhali nyi. Lero, erhi Paolo abona amarhama, ahindamuka, abwîra oyo shetani, erhi: «Oku izîno lya Yezu Kristu, nkurhegesire orhengemwo Oyo mukazi». Aho honène, oyo shetani anacimurhengamwo. 19 Erhi bannawâbo babona obunguke bàli balangâlire bubashugunuka, banacigwârha Paolo na Sila, babahêka ekagombe aha bashamuka; 20 babahà abatwi b’emmanja, mpu: «Aba bantu badwîrhe balêrha akavulindi omu cishagala cîrhu; bali Bayahudi, 21 badwîrhe bayigîriza engeso rhurhankahash’iyêmêra n’okushimba rhwe Baroma». 22 Olubaga lwanacibayandukako, n’abatwi b’emmanja erhi babà bamabahogola emyambalo, barhegeka mpu babashûrhe emikoba. 23 Erhi babà bamabanoza n’empîmbo, babakwêba omu mpamikwa, banabwîra omulanzi mpu abalange bwinjà. 24 Erhi omulanzi ayumva ntyo, abahêka omu ndalâlà y’empamikwa, n’amagulu gâbo agashwêkera oku mirhi.
Entumwa zalîkûzibwa okusômerîne
25 Aha karhî k’obudufu, Paolo na Sila bàli badwîrhe bayimba irenge lya Nnâmahanga, n’ababohe bakabayumvîrhiza. 26 Caligumiza, hanacizûka omusisi munene, empamikwa yôshi yadundagana eciriba. Ho n’aho, enyumvi zôshi zayiguka n’enkoba z’ababohe zôshi zashwêkûka. 27 Erhi omulanzi w’empamikwa asinsimuka, n’erhi abona enyumvi ziri nyigule, ayômola engôrho yâge, àli akola mpu acînige, bulya àli amanyire mpu ababohe bamufumire. 28 Ci Paolo anaciyâkûza n’izù linene erhi: «omanye wankaciyâgaza: mwo rhweshi rhuli muno». 29 Nyamulanzi anacihûna akamole, anacikanya, aj’ageramwo omusisi, acîkwêba aha magulu ga Paolo na Sila. 30 Oku bundi, abahulusa, abadôsa, erhi: «Waliha, kurhi njirage lyo ncunguka? 31 Banacimushuza, mpu: «Oyêmêre Nyakasane Yezu, na ntyo wacunguka, w’oyo, n’ab’omu mwâwe bôshi». 32 Banacimuyigîriza akanwa ka Nyakasane, ye na ngasi bôshi bàli omu mwâge. 33 Oyomulanzi anacibayanka ho n’aho erhi bunaciri budufu bukulu, ashuka ebibande byâbo, anabatizibwa ho na halya bôshi n’ab’omu mwâge. 34 Anacibarheremya omu mwâge, abarheganyiza ebiryo, anacisîma n’enyumpa yâge yôshi, kulya kubà bayemîre Nyakasane. 35 Erhi kuca, abatwi b’emmanja barhuma omuganda mpu aj’ibwîra omulanzi, mpu: «Lika balya bantu». 36 Naye anacibwîra Paolo erhi: «Abatwi b’emmanja barhumire mpu mulîkwe. Hulukagi, mucigendere n’omurhûla». 37 Ci Paolo abwîra balya baganda erhi: «Bàrhushûsire emikoba embere z’olubaga buzira okurhutwîra olubanja, n’obwo rhuli Baroma banarhuhira omu mpamikwa. Lero bakolaga balonza okurhulîka bufundafunda! Nanga là» Bône bayishe, barhulîke!» 38 Abaganda bagend’ibwîra abatwi b’emmanja ebyo binwa. Barhemuka erhi bayumva oku bali Baroma; 39 bayisha, babayinginga mpu mâshi babarhengere omu lugo. 40 Erhi barhenga omu mpamikwa, Paolo na Sila bajà aha mwa Lidiya, bashub’ibonana n’abemêzi, babazibuhya omurhima, okuhandi banacigenda.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 16
Timothy Accompanies Paul and Silas
1 Κατήντησεν δὲ [καὶ] εἰς Δέρβην καὶ εἰς Λύστραν. καὶ ἰδοὺ μαθητής τις ἦν ἐκεῖ ὀνόματι Τιμόθεος, υἱὸς γυναικὸς Ἰουδαίας πιστῆς, πατρὸς δὲ Ἕλληνος, 2 ὃς ἐμαρτυρεῖτο ὑπὸ τῶν ἐν Λύστροις καὶ Ἰκονίῳ ἀδελφῶν. 3 τοῦτον ἠθέλησεν ὁ Παῦλος σὺν αὐτῷ ἐξελθεῖν, καὶ λαβὼν περιέτεμεν αὐτὸν διὰ τοὺς Ἰουδαίους τοὺς ὄντας ἐν τοῖς τόποις ἐκείνοις• ᾔδεισαν γὰρ ἅπαντες ὅτι Ἕλλην ὁ πατὴρ αὐτοῦ ὑπῆρχεν. 4 ὡς δὲ διεπορεύοντο τὰς πόλεις, παρεδίδοσαν αὐτοῖς φυλάσσειν τὰ δόγματα τὰ κεκριμένα ὑπὸ τῶν ἀποστόλων καὶ πρεσβυτέρων τῶν ἐν Ἱεροσολύμοις. 5 αἱ μὲν οὖν ἐκκλησίαι ἐστερεοῦντο τῇ πίστει καὶ ἐπερίσσευον τῷ ἀριθμῷ καθ᾽ ἡμέραν.
Paul’s Vision of the Man of Macedonia
6 Διῆλθον δὲ τὴν Φρυγίαν καὶ Γαλατικὴν χώραν κωλυθέντες ὑπὸ τοῦ ἁγίου πνεύματος λαλῆσαι τὸν λόγον ἐν τῇ Ἀσίᾳ 7 ἐλθόντες δὲ κατὰ τὴν Μυσίαν ἐπείραζον εἰς τὴν Βιθυνίαν πορευθῆναι, καὶ οὐκ εἴασεν αὐτοὺς τὸ πνεῦμα Ἰησοῦ 8 παρελθόντες δὲ τὴν Μυσίαν κατέβησαν εἰς Τρῳάδα. 9 καὶ ὅραμα διὰ [τῆς] νυκτὸς τῷ Παύλῳ ὤφθη, ἀνὴρ Μακεδών τις ἦν ἑστὼς καὶ παρακαλῶν αὐτὸν καὶ λέγων, Διαβὰς εἰς Μακεδονίαν βοήθησον ἡμῖν. 10 ὡς δὲ τὸ ὅραμα εἶδεν, εὐθέως ἐζητήσαμεν ἐξελθεῖν εἰς Μακεδονίαν συμβιβάζοντες ὅτι προσκέκληται ἡμᾶς ὁ θεὸς εὐαγγελίσασθαι αὐτούς.
The Conversion of Lydia
11 Ἀναχθέντες δὲ ἀπὸ Τρῳάδος εὐθυδρομήσαμεν εἰς Σαμοθρᾴκην, τῇ δὲ ἐπιούσῃ εἰς Νέαν Πόλιν 12 κἀκεῖθεν εἰς Φιλίππους, ἥτις ἐστὶν πρώτη[ς] μερίδος τῆς Μακεδονίας πόλις, κολωνία. ἦμεν δὲ ἐν ταύτῃ τῇ πόλει διατρίβοντες ἡμέρας τινάς. 13 τῇ τε ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἐξήλθομεν ἔξω τῆς πύλης παρὰ ποταμὸν οὗ ἐνομίζομεν προσευχὴν εἶναι, καὶ καθίσαντες ἐλαλοῦμεν ταῖς συνελθούσαις γυναιξίν. 14 καί τις γυνὴ ὀνόματι Λυδία, πορφυρόπωλις πόλεως Θυατείρων σεβομένη τὸν θεόν, ἤκουεν, ἧς ὁ κύριος διήνοιξεν τὴν καρδίαν προσέχειν τοῖς λαλουμένοις ὑπὸ τοῦ Παύλου. 15 ὡς δὲ ἐβαπτίσθη καὶ ὁ οἶκος αὐτῆς, παρεκάλεσεν λέγουσα, Εἰ κεκρίκατέ με πιστὴν τῷ κυρίῳ εἶναι, εἰσελθόντες εἰς τὸν οἶκόν μου μένετε• καὶ παρεβιάσατο ἡμᾶς.
The Imprisonment at Philippi
16 Ἐγένετο δὲ πορευομένων ἡμῶν εἰς τὴν προσευχὴν παιδίσκην τινὰ ἔχουσαν πνεῦμα πύθωνα ὑπαντῆσαι ἡμῖν, ἥτις ἐργασίαν πολλὴν παρεῖχεν τοῖς κυρίοις αὐτῆς μαντευομένη. 17 αὕτη κατακολουθοῦσα τῷ Παύλῳ καὶ ἡμῖν ἔκραζεν λέγουσα, Οὗτοι οἱ ἄνθρωποι δοῦλοι τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου εἰσίν, οἵτινες καταγγέλλουσιν ὑμῖν ὁδὸν σωτηρίας. 18 τοῦτο δὲ ἐποίει ἐπὶ πολλὰς ἡμέρας. διαπονηθεὶς δὲ Παῦλος καὶ ἐπιστρέψας τῷ πνεύματι εἶπεν, Παραγγέλλω σοι ἐν ὀνόματι Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐξελθεῖν ἀπ᾽ αὐτῆς καὶ ἐξῆλθεν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ. 19 ἰδόντες δὲ οἱ κύριοι αὐτῆς ὅτι ἐξῆλθεν ἡ ἐλπὶς τῆς ἐργασίας αὐτῶν, ἐπιλαβόμενοι τὸν Παῦλον καὶ τὸν Σιλᾶν εἵλκυσαν εἰς τὴν ἀγορὰν ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας 20 καὶ προσαγαγόντες αὐτοὺς τοῖς στρατηγοῖς εἶπαν, Οὗτοι οἱ ἄνθρωποι ἐκταράσσουσιν ἡμῶν τὴν πόλιν, Ἰουδαῖοι ὑπάρχοντες, 21 καὶ καταγγέλλουσιν ἔθη ἃ οὐκ ἔξεστιν ἡμῖν παραδέχεσθαι οὐδὲ ποιεῖν Ῥωμαίοις οὖσιν. 22 καὶ συνεπέστη ὁ ὄχλος κατ᾽ αὐτῶν καὶ οἱ στρατηγοὶ περιρήξαντες αὐτῶν τὰ ἱμάτια ἐκέλευον ῥαβδίζειν, 23 πολλάς τε ἐπιθέντες αὐτοῖς πληγὰς ἔβαλον εἰς φυλακὴν παραγγείλαντες τῷ δεσμοφύλακι ἀσφαλῶς τηρεῖν αὐτούς. 24 ὃς παραγγελίαν τοιαύτην λαβὼν ἔβαλεν αὐτοὺς εἰς τὴν ἐσωτέραν φυλακὴν καὶ τοὺς πόδας ἠσφαλίσατο αὐτῶν εἰς τὸ ξύλον. 25 Κατὰ δὲ τὸ μεσονύκτιον Παῦλος καὶ Σιλᾶς προσευχόμενοι ὕμνουν τὸν θεόν, ἐπηκροῶντο δὲ αὐτῶν οἱ δέσμιοι. 26 ἄφνω δὲ σεισμὸς ἐγένετο μέγας ὥστε σαλευθῆναι τὰ θεμέλια τοῦ δεσμωτηρίου• ἠνεῴχθησαν δὲ παραχρῆμα αἱ θύραι πᾶσαι καὶ πάντων τὰ δεσμὰ ἀνέθη. 27 ἔξυπνος δὲ γενόμενος ὁ δεσμοφύλαξ καὶ ἰδὼν ἀνεῳγμένας τὰς θύρας τῆς φυλακῆς, σπασάμενος [τὴν] μάχαιραν ἤμελλεν ἑαυτὸν ἀναιρεῖν νομίζων ἐκπεφευγέναι τοὺς δεσμίους. 28 ἐφώνησεν δὲ μεγάλῃ φωνῇ [ὁ] Παῦλος λέγων, Μηδὲν πράξῃς σεαυτῷ κακόν, ἅπαντες γάρ ἐσμεν ἐνθάδε. 29 αἰτήσας δὲ φῶτα εἰσεπήδησεν καὶ ἔντρομος γενόμενος προσέπεσεν τῷ Παύλῳ καὶ [τῷ] Σιλᾷ 30καὶ προαγαγὼν αὐτοὺς ἔξω ἔφη, Κύριοι, τί με δεῖ ποιεῖν ἵνα σωθῶ; 31 οἱ δὲ εἶπαν, Πίστευσον ἐπὶ τὸν κύριον Ἰησοῦν καὶ σωθήσῃ σὺ καὶ ὁ οἶκός σου. 32 καὶ ἐλάλησαν αὐτῷ τὸν λόγον τοῦ κυρίου σὺν πᾶσιν τοῖς ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ. 33 καὶ παραλαβὼν αὐτοὺς ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ τῆς νυκτὸς ἔλουσεν ἀπὸ τῶν πληγῶν, καὶ ἐβαπτίσθη αὐτὸς καὶ οἱ αὐτοῦ πάντες παραχρῆμα, 34 ἀναγαγών τε αὐτοὺς εἰς τὸν οἶκον παρέθηκεν τράπεζαν καὶ ἠγαλλιάσατο πανοικεὶ πεπιστευκὼς τῷ θεῷ. 35 Ἡμέρας δὲ γενομένης ἀπέστειλαν οἱ στρατηγοὶ τοὺς ῥαβδούχους λέγοντες, Ἀπόλυσον τοὺς ἀνθρώπους ἐκείνους. 36 ἀπήγγειλεν δὲ ὁ δεσμοφύλαξ τοὺς λόγους [τούτους] πρὸς τὸν Παῦλον ὅτι Ἀπέσταλκαν οἱ στρατηγοὶ ἵνα ἀπολυθῆτε• νῦν οὖν ἐξελθόντες πορεύεσθε ἐν εἰρήνῃ. 37 ὁ δὲ Παῦλος ἔφη πρὸς αὐτούς, Δείραντες ἡμᾶς δημοσίᾳ ἀκατακρίτους, ἀνθρώπους Ῥωμαίους ὑπάρχοντας, ἔβαλαν εἰς φυλακήν, καὶ νῦν λάθρᾳ ἡμᾶς ἐκβάλλουσιν; οὐ γάρ, ἀλλ᾽ ἐλθόντες αὐτοὶ ἡμᾶς ἐξαγαγέτωσαν. 38 ἀπήγγειλαν δὲ τοῖς στρατηγοῖς οἱ ῥαβδοῦχοι τὰ ῥήματα ταῦτα. ἐφοβήθησαν δὲ ἀκούσαντες ὅτι Ῥωμαῖοί εἰσιν, 39 καὶ ἐλθόντες παρεκάλεσαν αὐτοὺς καὶ ἐξαγαγόντες ἠρώτων ἀπελθεῖν ἀπὸ τῆς πόλεως. 40 ἐξελθόντες δὲ ἀπὸ τῆς φυλακῆς εἰσῆλθον πρὸς τὴν Λυδίαν καὶ ἰδόντες παρεκάλεσαν τοὺς ἀδελφοὺς καὶ ἐξῆλθαν.
17
Abayahudi babazukiza embaka e Tesalonika
1 Erhi babà bamarhaluka Amfipoli n’Apoloniya, banacihika e Tesalonika. Abayahudi bàgwêrheho esinagogi. 2 Nk’oku anayorbaga ajira, Paolo abajàho, ajira za-Sabato isharhu zikulikirine erhi kadali abajisa oku by’Amandiko. 3 Akabahugûlirago, abayêreka oku Kristu àli akwânîne ababale agal’ifûka omu bafù, erhi’n’oyo Kristu, ye Yezu namubwîra». 4 Baguma muli bo banaciyêmêra, bashimba Paolo na Sila, n’abandi mwandu b’omu bapagani barhînya Nyamuzinda, n’engabo y’Abagereki n’abagoli barhali banyi. 5 Ci Abayahudi bayâgalwa, banacijaho, bashûbûza ebishungu byàli omu lubaga, n’erhi babà bamabona omurhwe gurhali munyi, batula akavulindi omu cishagala. Balundumana aha mwa Yasoni, erhi badwîrhe balonza Paolo na Sila mpu babahêkere olubaga. 6 Erhi bababula, banacigwârha Yasoni na bene wîrhu baguma, babahêkera abarhwâli b’eco cishagala, banayâma, mpu: «aba Bashi bàgomize igulu lyôshi, babà hano, 7 na Yasoni abahàndisize ahamwâge. Aba bôshi banajire okurhashingânîni n’amarhegeko ga Sêzari, banaderhe mpu hali owundi mwâmi, mpu ye Yezu». 8 Ebyo binwa byahira ehidugundu omu lubaga n’omu barhwâli. 9 N’erhi Yasoni n’abandi babà bamabalyûlira, balîkwa.
Ezindi mbaka zazûka e Bereya
10 Obwo budufu bwônene, bene wîrhu bageza buhena Paolo na Sila, Babahêka e Bereya. Erhi bayihika, bajà omu sinagogi y’Abayahudi. 11 Ci kwônene, abôla bôhe bàli ba murhima mwinjà kulusha ab’e Tesalonika. Bayankirira Oluderho lwa Nnâmahanga buzira kurhindira. Ngasi lusiku bakag’ilongereza omu mandiko mpu babone erhi kwo binali ntyo. 12 Banji muli bo bayêmêra, n’omu Bagereki, abagoli n’abalume barhali banyi. 13 Ci erhi, Abayahudi b’e Tesalonika bamanya oku Paolo adwîrhe ayigîriza akanwa ka Nyamuzinda e Bereya, banaciyija, bazûsa ehidugundu n’akavulindi omu lubaga. 14 Ho n’aho, bene wîrhu bageza Paolo, bamubwîra mpu aje e bwa nyanja. Naye Sila na Timoteyo basigala. 15 Abàli balusize Paolo, bamuhisa e Atena, okubundi bânacigaluka n’irhegeko ly’okubwîra Sila na Timoteyo mpu bamubugane duba.
Paolo e Atena
16 Erhi Paolo aba adwîrhe ahalingira e Atena ayumva burhe bunji omu murhima erhi abona oku eco cishagala ciyunjwîre nshusho za bazimu. 17 Anacikàâganîza Abayahudi omu sinagogi n’abantu barhînya Nnâmahanga, na ngasi lusiku akashambâza ngasi abak’agishanga aha ngombe. 18 Ciru n’abarhimanya baderhwa bapikureyi na bastoyici bakamujîsa kadali. Baguma bakàderha, mpu: «bici eyi ngushu yankaderha?» Abandi; mpu: «Ali nk’owayigîriza abazimu b’emahanga»; bulya akâg’ibabwîriza Yezu n’obufûke bw’abafîre. 19 Lero banacimuyanka, bamuhêka omu lukîko luderhwa Aeropago, bamudôsa, mpu: «Wankarhubwîra ezo nyigîrizo mpyâhya odwîrhe wayigîriza?» 20 Bulya ebi odwîrhe warhubwîra biri bihyâhya, rhwankalonzize nîrhu rhumanye byo bici ebyo». 21 Abanya-Atena n’ebigolo byahandaga omu cishagala câbo barhakolaga bici okurhali kuderha n’okuyumva emyanzi mihyâhya.

Enyigîrizo za Paolo omu Aeropago
22 Okuhandi, Paolo anaciyimanga aha karhî k’Aeropago, aderha, erhi: «Mwe Banya-Atena, oku mbwîne, omu bantu bôshi, ntâbo bamuhimire okurhînya abazimu. 23 Bulya ene ngera omu cishagala cinyu, nasinza enshusho z’abazimu binyu, nabwîne ciru n’olûsho luyandisirwekwo, mpu: «Kuli Nyamuzinda rhurhishi». Neci, oyomushenga murhanamumanyiri, ye ndi mmuyigîriza. 24 Nyamuzinda walemaga igulu n’ebibamwo byôshi, bulya ye Nyakasane w’irunga n’igulu, arhaba omu nyumpa zayûbakagwa n’amaboko g’abantu. 25 Arhanakolerwa n’amaboko g’abantu, bulya ntâco alagirirekwo, kulya kubà ye shobôza bôshi obuzîne n’omûka n’ebindi byôshi byôshi. 26 Ye warhenzagya abantu bôshi oku muntu muguma, anabalumîza omu igulu lyôshi; abagerera ensiku z’obuzine bwâbo, abatwîra n’embibi z’aha bayûbaka. 27 Ajira ntyo mpu lyo abantu balonza Nyamuzinda, bagerêreza okumuhikakwo nk’abadwîrhe bamamarha n’okumubona. Erhi kwo binali ntyo; ntâye ali kuli muli rhwe, 28 bulya ye rhukulamwo obuzîne, n’okugenda n’okubâho, kulya baguma b’omu basaka-binwa badesire, mpu: «Rhuli b’omu bûko bwâge. 29 Akaba rhuli b’omu bûko bwa Nyamuzinda, kurhakwânîni rhugerêreze mpu Nyamuzinda ali nka masholo erhi cûma nîsi ibuye byajiragwa n’obulenga erhi n’obukengêre bw’omuntu. 30 Lero buno Nyamuzinda akola ayibagîre amango g’obuhwinja, anakola alâlisire abantu bôshi ba ngasi hôshi mpu bacîyunjuze; 31 bulya atwîre olusiku ayishitwîramwo igulu lyôshi olubanja n’obushinganyanya; ay’ishilutwa n’omuntu acîshozire, amuhà abantu mpu abè ye balangâlira bôshi, erhi amufuûla omu bafù». 32 Erhi bayumva okufûka kw’abafîre, baguma bamushekera, n’abandi baderha erhi: «Rhwâcikuyumwa kw’eyo myanzi gandi mango». 33 Ntyo, kwo Paolo abarhenziremwo. 34 Ci kwône, balume baguma bamusêrakwo banayêmêra. Muli bo mwàli Dioniziyo w’omu ihano lya aeropago, na Mukazi muguma mpu ye Damari, n’abandi haguma nabo.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 17
The Uproar in Thessalonica
1 Διοδεύσαντες δὲ τὴν Ἀμφίπολιν καὶ τὴν Ἀπολλωνίαν ἦλθον εἰς Θεσσαλονίκην ὅπου ἦν συναγωγὴ τῶν Ἰουδαίων. 2 κατὰ δὲ τὸ εἰωθὸς τῷ Παύλῳ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτοὺς καὶ ἐπὶ σάββατα τρία διελέξατο αὐτοῖς ἀπὸ τῶν γραφῶν, 3 διανοίγων καὶ παρατιθέμενος ὅτι τὸν χριστὸν ἔδει παθεῖν καὶ ἀναστῆναι ἐκ νεκρῶν καὶ ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ χριστὸς [ὁ] Ἰησοῦς ὃν ἐγὼ καταγγέλλω ὑμῖν. 4 καί τινες ἐξ αὐτῶν ἐπείσθησαν καὶ προσεκληρώθησαν τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Σιλᾷ, τῶν τε σεβομένων Ἑλλήνων πλῆθος πολύ, γυναικῶν τε τῶν πρώτων οὐκ ὀλίγαι. 5 Ζηλώσαντες δὲ οἱ Ἰουδαῖοι καὶ προσλαβόμενοι τῶν ἀγοραίων ἄνδρας τινὰς πονηροὺς καὶ ὀχλοποιήσαντες ἐθορύβουν τὴν πόλιν καὶ ἐπιστάντες τῇ οἰκίᾳ Ἰάσονος ἐζήτουν αὐτοὺς προαγαγεῖν εἰς τὸν δῆμον 6 μὴ εὑρόντες δὲ αὐτοὺς ἔσυρον Ἰάσονα καί τινας ἀδελφοὺς ἐπὶ τοὺς πολιτάρχας βοῶντες ὅτι Οἱ τὴν οἰκουμένην ἀναστατώσαντες οὗτοι καὶ ἐνθάδε πάρεισιν, 7 οὓς ὑποδέδεκται Ἰάσων• καὶ οὗτοι πάντες ἀπέναντι τῶν δογμάτων Καίσαρος πράσσουσιν βασιλέα ἕτερον λέγοντες εἶναι Ἰησοῦν. 8 ἐτάραξαν δὲ τὸν ὄχλον καὶ τοὺς πολιτάρχας ἀκούοντας ταῦτα, 9 καὶ λαβόντες τὸ ἱκανὸν παρὰ τοῦ Ἰάσονος καὶ τῶν λοιπῶν ἀπέλυσαν αὐτούς. The Apostles at Beroea 10 Οἱ δὲ ἀδελφοὶ εὐθέως διὰ νυκτὸς ἐξέπεμψαν τόν τε Παῦλον καὶ τὸν Σιλᾶν εἰς Βέροιαν, οἵτινες παραγενόμενοι εἰς τὴν συναγωγὴν τῶν Ἰουδαίων ἀπῄεσαν. 11 οὗτοι δὲ ἦσαν εὐγενέστεροι τῶν ἐν Θεσσαλονίκῃ, οἵτινες ἐδέξαντο τὸν λόγον μετὰ πάσης προθυμίας καθ᾽ ἡμέραν ἀνακρίνοντες τὰς γραφὰς εἰ ἔχοι ταῦτα οὕτως. 12 πολλοὶ μὲν οὖν ἐξ αὐτῶν ἐπίστευσαν καὶ τῶν Ἑλληνίδων γυναικῶν τῶν εὐσχημόνων καὶ ἀνδρῶν οὐκ ὀλίγοι. 13 Ὡς δὲ ἔγνωσαν οἱ ἀπὸ τῆς Θεσσαλονίκης Ἰουδαῖοι ὅτι καὶ ἐν τῇ Βεροίᾳ κατηγγέλη ὑπὸ τοῦ Παύλου ὁ λόγος τοῦ θεοῦ, ἦλθον κἀκεῖ σαλεύοντες καὶ ταράσσοντες τοὺς ὄχλους. 14 εὐθέως δὲ τότε τὸν Παῦλον ἐξαπέστειλαν οἱ ἀδελφοὶ πορεύεσθαι ἕως ἐπὶ τὴν θάλασσαν, ὑπέμεινάν τε ὅ τε Σιλᾶς καὶ ὁ Τιμόθεος ἐκεῖ. 15 οἱ δὲ καθιστάνοντες τὸν Παῦλον ἤγαγον ἕως Ἀθηνῶν, καὶ λαβόντες ἐντολὴν πρὸς τὸν Σιλᾶν καὶ τὸν Τιμόθεον ἵνα ὡς τάχιστα ἔλθωσιν πρὸς αὐτὸν ἐξῄεσαν.
Paul at Athens
16 Ἐν δὲ ταῖς Ἀθήναις ἐκδεχομένου αὐτοὺς τοῦ Παύλου παρωξύνετο τὸ πνεῦμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ θεωροῦντος κατείδωλον οὖσαν τὴν πόλιν. 17 διελέγετο μὲν οὖν ἐν τῇ συναγωγῇ τοῖς Ἰουδαίοις καὶ τοῖς σεβομένοις καὶ ἐν τῇ ἀγορᾷ κατὰ πᾶσαν ἡμέραν πρὸς τοὺς παρατυγχάνοντας. 18 τινὲς δὲ καὶ τῶν Ἐπικουρείων καὶ Στοϊκῶν φιλοσόφων συνέβαλλον αὐτῷ, καί τινες ἔλεγον, Τί ἂν θέλοι ὁ σπερμολόγος οὗτος λέγειν; οἱ δέ, Ξένων δαιμονίων δοκεῖ καταγγελεὺς εἶναι, ὅτι τὸν Ἰησοῦν καὶ τὴν ἀνάστασιν εὐηγγελίζετο. 19 ἐπιλαβόμενοί τε αὐτοῦ ἐπὶ τὸν Ἄρειον Πάγον ἤγαγον λέγοντες, Δυνάμεθα γνῶναι τίς ἡ καινὴ αὕτη ἡ ὑπὸ σοῦ λαλουμένη διδαχή; 20 ξενίζοντα γάρ τινα εἰσφέρεις εἰς τὰς ἀκοὰς ἡμῶν• βουλόμεθα οὖν γνῶναι τίνα θέλει ταῦτα εἶναι. 21 Ἀθηναῖοι δὲ πάντες καὶ οἱ ἐπιδημοῦντες ξένοι εἰς οὐδὲν ἕτερον ηὐκαίρουν ἢ λέγειν τι ἢ ἀκούειν τι καινότερον. 22 Σταθεὶς δὲ [ὁ] Παῦλος ἐν μέσῳ τοῦ Ἀρείου Πάγου ἔφη, Ἄνδρες Ἀθηναῖοι, κατὰ πάντα ὡς δεισιδαιμονεστέρους ὑμᾶς θεωρῶ. 23 διερχόμενος γὰρ καὶ ἀναθεωρῶν τὰ σεβάσματα ὑμῶν εὗρον καὶ βωμὸν ἐν ᾧ ἐπεγέγραπτο, Ἀγνώστῳ θεῷ. ὃ οὖν ἀγνοοῦντες εὐσεβεῖτε, τοῦτο ἐγὼ καταγγέλλω ὑμῖν. 24 ὁ θεὸς ὁ ποιήσας τὸν κόσμον καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτῷ, οὗτος οὐρανοῦ καὶ γῆς ὑπάρχων κύριος οὐκ ἐν χειροποιήτοις ναοῖς κατοικεῖ 25 οὐδὲ ὑπὸ χειρῶν ἀνθρωπίνων θεραπεύεται προσδεόμενός τινος, αὐτὸς διδοὺς πᾶσιν ζωὴν καὶ πνοὴν καὶ τὰ πάντα 26 ἐποίησέν τε ἐξ ἑνὸς πᾶν ἔθνος ἀνθρώπων κατοικεῖν ἐπὶ παντὸς προσώπου τῆς γῆς, ὁρίσας προστεταγμένους καιροὺς καὶ τὰς ὁροθεσίας τῆς κατοικίας αὐτῶν 27 ζητεῖν τὸν θεόν, εἰ ἄρα γε ψηλαφήσειαν αὐτὸν καὶ εὕροιεν, καί γε οὐ μακρὰν ἀπὸ ἑνὸς ἑκάστου ἡμῶν ὑπάρχοντα. 28 Ἐν αὐτῷ γὰρ ζῶμεν καὶ κινούμεθα καὶ ἐσμέν, ὡς καί τινες τῶν καθ᾽ ὑμᾶς ποιητῶν εἰρήκασιν, Τοῦ γὰρ καὶ γένος ἐσμέν. 29 γένος οὖν ὑπάρχοντες τοῦ θεοῦ οὐκ ὀφείλομεν νομίζειν χρυσῷ ἢ ἀργύρῳ ἢ λίθῳ, χαράγματι τέχνης καὶ ἐνθυμήσεως ἀνθρώπου, τὸ θεῖον εἶναι ὅμοιον. 30 τοὺς μὲν οὖν χρόνους τῆς ἀγνοίας ὑπεριδὼν ὁ θεός, τὰ νῦν παραγγέλλει τοῖς ἀνθρώποις πάντας πανταχοῦ μετανοεῖν, 31 καθότι ἔστησεν ἡμέραν ἐν ᾗ μέλλει κρίνειν τὴν οἰκουμένην ἐν δικαιοσύνῃ, ἐν ἀνδρὶ ᾧ ὥρισεν, πίστιν παρασχὼν πᾶσιν ἀναστήσας αὐτὸν ἐκ νεκρῶν. 32 Ἀκούσαντες δὲ ἀνάστασιν νεκρῶν οἱ μὲν ἐχλεύαζον, οἱ δὲ εἶπαν, Ἀκουσόμεθά σου περὶ τούτου καὶ πάλιν. 33 οὕτως ὁ Παῦλος ἐξῆλθεν ἐκ μέσου αὐτῶν. 34 τινὲς δὲ ἄνδρες κολληθέντες αὐτῷ ἐπίστευσαν, ἐν οἷς καὶ Διονύσιος ὁ Ἀρεοπαγίτης καὶ γυνὴ ὀνόματι Δάμαρις καὶ ἕτεροι σὺν αὐτοῖς.
18
Paolo arhondêra Ekleziya y’e Korinti
1 Byanacibà ntyo! Paolo arhenga e Atena, aja e Korintiq. 2 Ayishimâna omuyahudi, izîno lyâge ye Akwila, muburhwa w’e Ponto, wacizindag’irhenga e Italiya bo na mukâge Prishila, bulya Klaudiyo ali arhegesire mpu Abayahudi bôshi barhenge e Roma. Paolo anacibayinjibana, 3 na bulya ali wa bulenga buguma nabo, abêra aba mwâbo, bakâkolera haguma: obulenga bwâbo bwàli bwa kuluka amahêma. 4 Paolo akâg’ikaja kadali omu sinagogi ngasi lwa sabato, akacisêza okuyemêza Abayahudi rr’Abagereki. 5 Erhi Sila na Timoteyo bayisha kurhenga e Macedoniya, Paolo acishwêkera oku kukayigîriza akanwa ka Nnâmaharrga, akahamîriza omu Bayahudi oku Yezu ye Kristu. 6 Erhi abona balahira kuyêmêra banadwîrhe bakalogorha, agukumula emyambalo yâge, anababwîra, erhi: «Omukò gwinyu oku irhwe linyu; niehe ncîbêrîre mwêru-kwêru! Kurhenga ene, emwa abapagani nkola nacîjîra». 7 N’erhi aharhenga, aja aha mwa muntu muguma, mpu ye Tito Yusto. Oyo muntu akâg’iharâmya Nnâmahanga, n’enyumpa yâge yali elungîne n’esinagogi. 8 Omukulu w’esinagogi, Krispo, ayêmêra Nyakasane bo rr’ab’omu mwâge bôshi. N’Abakorinti banji bakagiyumva emyigîrizo za Paolo, nabo bayêmêra banabatizibwa. 9 Lero budufu buguma, Nyakasane anacibonekera Paolo, amubwîra, erhi: «Orhayôbohaga oderhe, orhahulikaga; 10 bulya rhwembi rhuli. Ntâye wâkuhumakwo mpu akujirîre kubî, bulya abantu bâni bali banji muli eci cishagala». 11 Ayigeza mwâka muguma na myêzi nda, erhi kuyigîriza ayigîriza Abakorinti akanwa kâ-Nyamuzinda.
Paolo ahêkwa lubanja n’ Abayahudi
12 Obwo, erhi Galiyoni ye murhwâli omu Akaya. Abayahudi banaciyumvanya, bayandûkako Paolo bamuhêka omu lukîko 13 mpu: «Oyomurrtu adwîrhe ashumika abarrtu mpu bakaharâmya Nyamuzinda okurhashinganîni irhegeko». 14 Erhi Paolo aderha mpu abumbûle akanwa, Galiyoni abwîra Abayahudi, erhi: «Wâni Bayahudi, acibaga bwàli bubî erhi bushumûsi, nali nayumva olubanja mundwîrhîre. 15 Ci obu kabire kadali ka binwa n’amazîno n’amarhegeko ginyu, mwene murhahabe! Olwo, niehe ntalonza okulutwa». 16 Abahulusa omu lukîko lwâge. 17 Obwo, okubanali bôshi, banacirhuluba omukulu w’esinagogi, Sosteni, bamushûrhira aha kagombe. Ebyo byôshi, Galiyoni arhabishibiriraga.
Paolo ashubira e Antiyokiya omu Sîriya. Olugendo lwâge lwa kasharhu
18 Paolo ashubijira zindi nsiku zirhali nyi e Korinti, okuhandi asêzera bene wîrhu, aj’omu bwârho, ayikirira e Sîriya bona Prishila na Akwila. Ali erhi anamômirwe enviri zôshi e Cenkri, bulya àli ajizire e ciragâne. 19 Erhi bahika e Efezi, Paolo arhenga omu bâbo, aja omu sinagogi, arhangira aganîra bôshi n’Abayahudi. 20 Erhi bacimuhûna mpu abêre nabo ezindi nsiku, acilâhirira. 21 Ci, erhi akola abasengeruka, ababwîra, erhi: «Nacishubira eno mwinyu, Nnâmahanga akalonza». Anacirhenga e Efezi. 22 Agend’iyômokera e Sêzareya, arherema, aj’ilamusa Ekleziyar, okubundi, ayandagalira e Antiyokiya. 23 Erhi aba amayûsa yo nsiku, ashub’igenda; aja agera omu cihugo c’e Galasiya n’omu Frijiya, akahà abemêzi bôshi omurhima.
Apolo e Efezi n’e Korinti
24 Muyahudi muguma w’e Aleksandriya, mpu ye Apolo, anacihika e Efezi. Ali muntu oyish’iderha, anali mulenga omu Mandikos. 25 Ali ayigîrizîbwe enjira ya Nyakasane, anakag’ihanûla n’okuyigîriza nk’oku bishingânîne ebiyêrekîre Yezu n’omurhima gw’obushiru, n’obwo bubatizo bwa Yowane bwône ali ayishi. 26 Arhangira okuyigîriza n’oburhwâli omu sinagogi. Prishila n’ Akwila erhi bamuyumva, bamuyanka, bamuzabûlira kwinjà enjira ya Nyamuzinda. 27 Erhi acilonza okujà e Akaya, bene wîrhu bamuhà omurhima mpu neci, barhumira abemêzi amaruba mpu bamuyankirire kwinjà. Erhi ahikayo, n’obuhashe bw’enshôkano ya Nyamuzinda, arhabâla bwenêne abemêzi, 28 bulya akâg’iyagîriza Abayahudi embere z’olubaga, akabayêreka n’Amandiko oku Yezu ye Kristu.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 18
Paul at Corinth
1 Μετὰ ταῦτα χωρισθεὶς ἐκ τῶν Ἀθηνῶν ἦλθεν εἰς Κόρινθον. 2 καὶ εὑρών τινα Ἰουδαῖον ὀνόματι Ἀκύλαν, Ποντικὸν τῷ γένει προσφάτως ἐληλυθότα ἀπὸ τῆς Ἰταλίας καὶ Πρίσκιλλαν γυναῖκα αὐτοῦ, διὰ τὸ διατεταχέναι Κλαύδιον χωρίζεσθαι πάντας τοὺς Ἰουδαίους ἀπὸ τῆς Ῥώμης, προσῆλθεν αὐτοῖς 3 καὶ διὰ τὸ ὁμότεχνον εἶναι ἔμενεν παρ᾽ αὐτοῖς, καὶ ἠργάζετο • ἦσαν γὰρ σκηνοποιοὶ τῇ τέχνῃ. 4 διελέγετο δὲ ἐν τῇ συναγωγῇ κατὰ πᾶν σάββατον ἔπειθέν τε Ἰουδαίους καὶ Ἕλληνας. 5 Ὡς δὲ κατῆλθον ἀπὸ τῆς Μακεδονίας ὅ τε Σιλᾶς καὶ ὁ Τιμόθεος, συνείχετο τῷ λόγῳ ὁ Παῦλος διαμαρτυρόμενος τοῖς Ἰουδαίοις εἶναι τὸν Χριστὸν Ἰησοῦν. 6 ἀντιτασσομένων δὲ αὐτῶν καὶ βλασφημούντων ἐκτιναξάμενος τὰ ἱμάτια εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τὸ αἷμα ὑμῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν ὑμῶν• καθαρὸς ἐγὼ ἀπὸ τοῦ νῦν εἰς τὰ ἔθνη πορεύσομαι. 7 καὶ μεταβὰς ἐκεῖθεν εἰσῆλθεν εἰς οἰκίαν τινὸς ὀνόματι Τιτίου Ἰούστου σεβομένου τὸν θεόν, οὗ ἡ οἰκία ἦν συνομοροῦσα τῇ συναγωγῇ. 8 Κρίσπος δὲ ὁ ἀρχισυνάγωγος ἐπίστευσεν τῷ κυρίῳ σὺν ὅλῳ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ, καὶ πολλοὶ τῶν Κορινθίων ἀκούοντες ἐπίστευον καὶ ἐβαπτίζοντο. 9 εἶπεν δὲ ὁ κύριος ἐν νυκτὶ δι᾽ ὁράματος τῷ Παύλῳ, Μὴ φοβοῦ, ἀλλὰ λάλει καὶ μὴ σιωπήσῃς, 10 διότι ἐγώ εἰμι μετὰ σοῦ καὶ οὐδεὶς ἐπιθήσεταί σοι τοῦ κακῶσαί σε, διότι λαός ἐστίν μοι πολὺς ἐν τῇ πόλει ταύτῃ. 11 Ἐκάθισεν δὲ ἐνιαυτὸν καὶ μῆνας ἓξ διδάσκων ἐν αὐτοῖς τὸν λόγον τοῦ θεοῦ. 12 Γαλλίωνος δὲ ἀνθυπάτου ὄντος τῆς Ἀχαΐας κατεπέστησαν ὁμοθυμαδὸν οἱ Ἰουδαῖοι τῷ Παύλῳ καὶ ἤγαγον αὐτὸν ἐπὶ τὸ βῆμα 13 λέγοντες ὅτι Παρὰ τὸν νόμον ἀναπείθει οὗτος τοὺς ἀνθρώπους σέβεσθαι τὸν θεόν. 14 μέλλοντος δὲ τοῦ Παύλου ἀνοίγειν τὸ στόμα εἶπεν ὁ Γαλλίων πρὸς τοὺς Ἰουδαίους, Εἰ μὲν ἦν ἀδίκημά τι ἢ ῥᾳδιούργημα πονηρόν, ὦ Ἰουδαῖοι, κατὰ λόγον ἂν ἀνεσχόμην ὑμῶν, 15 εἰ δὲ ζητήματά ἐστιν περὶ λόγου καὶ ὀνομάτων καὶ νόμου τοῦ καθ᾽ ὑμᾶς, ὄψεσθε αὐτοί• κριτὴς ἐγὼ τούτων οὐ βούλομαι εἶναι. 16 καὶ ἀπήλασεν αὐτοὺς ἀπὸ τοῦ βήματος. 17 ἐπιλαβόμενοι δὲ πάντες Σωσθένην τὸν ἀρχισυνάγωγον ἔτυπτον ἔμπροσθεν τοῦ βήματος• καὶ οὐδὲν τούτων τῷ Γαλλίωνι ἔμελεν. Paul’s Retum to Antioch 18 Ὁ δὲ Παῦλος ἔτι προσμείνας ἡμέρας ἱκανὰς τοῖς ἀδελφοῖς ἀποταξάμενος ἐξέπλει εἰς τὴν Συρίαν, καὶ σὺν αὐτῷ Πρίσκιλλα καὶ Ἀκύλας, κειράμενος ἐν Κεγχρεαῖς τὴν κεφαλήν, εἶχεν γὰρ εὐχήν. 19 κατήντησαν δὲ εἰς Ἔφεσον, κἀκείνους κατέλιπεν αὐτοῦ, αὐτὸς δὲ εἰσελθὼν εἰς τὴν συναγωγὴν διελέξατο τοῖς Ἰουδαίοις. 20 ἐρωτώντων δὲ αὐτῶν ἐπὶ πλείονα χρόνον μεῖναι οὐκ ἐπένευσεν, 21 ἀλλ᾽ ἀποταξάμενος καὶ εἰπών, Πάλιν ἀνακάμψω πρὸς ὑμᾶς τοῦ θεοῦ θέλοντος, ἀνήχθη ἀπὸ τῆς Ἐφέσου, 22 καὶ κατελθὼν εἰς Καισάρειαν, ἀναβὰς καὶ ἀσπασάμενος τὴν ἐκκλησίαν κατέβη εἰς Ἀντιόχειαν. 23 καὶ ποιήσας χρόνον τινὰ ἐξῆλθεν διερχόμενος καθεξῆς τὴν Γαλατικὴν χώραν καὶ Φρυγίαν, ἐπιστηρίζων πάντας τοὺς μαθητάς. Apollos Preaches at Ephesus 24 Ἰουδαῖος δέ τις Ἀπολλῶς ὀνόματι, Ἀλεξανδρεὺς τῷ γένει, ἀνὴρ λόγιος, κατήντησεν εἰς Ἔφεσον, δυνατὸς ὢν ἐν ταῖς γραφαῖς. 25 οὗτος ἦν κατηχημένος τὴν ὁδὸν τοῦ κυρίου καὶ ζέων τῷ πνεύματι ἐλάλει καὶ ἐδίδασκεν ἀκριβῶς τὰ περὶ τοῦ Ἰησοῦ, ἐπιστάμενος μόνον τὸ βάπτισμα Ἰωάννου 26 οὗτός τε ἤρξατο παρρησιάζεσθαι ἐν τῇ συναγωγῇ. ἀκούσαντες δὲ αὐτοῦ Πρίσκιλλα καὶ Ἀκύλας προσελάβοντο αὐτὸν καὶ ἀκριβέστερον αὐτῷ ἐξέθεντο τὴν ὁδὸν [τοῦ θεοῦ]. 27 βουλομένου δὲ αὐτοῦ διελθεῖν εἰς τὴν Ἀχαΐαν, προτρεψάμενοι οἱ ἀδελφοὶ ἔγραψαν τοῖς μαθηταῖς ἀποδέξασθαι αὐτόν, ὃς παραγενόμενος συνεβάλετο πολὺ τοῖς πεπιστευκόσιν διὰ τῆς χάριτος 28 εὐτόνως γὰρ τοῖς Ἰουδαίοις διακατηλέγχετο δημοσίᾳ ἐπιδεικνὺς διὰ τῶν γραφῶν εἶναι τὸν χριστὸν Ἰησοῦν.

19
Paolo ashanga abashimbûlizi ba Yowane Mubatiza e Efezi
1 Byanacibà ntyo! Erhi Apolo aba ali e Korinti, Paolo erhi ayûs’igera omu ntondo z’e Aziya, ahika e Efezi. Arhimânayo baganda baguma, 2 abadôsa, erhi: «Ka mwahâbirwe Mûka Mutagatîfu amango mwayêmêraga?» Nabo, bamushuza, mpu: «Ciru rhusag’iyumva oku Mûka Mutagatîfu abâho». 3 Naye, erhi: «Bubatizo buhi mwahîrwe?» Bamushuza, mpu: «Bubatizo •bwa Yowane». 4 Okubandi Paolo anacibabwîra, erhi: «Yowane abatizize olubaga obubatizo bw’obucîyunjuze, akàbabwîra mpu bayêmêre owayayishe enyuma zâge, ye Yezu». 5 Erhi bayumva ebyo binwa, babatizibwa oku izîno lya Nyakasane Yezu. 6 N’erhi Paolo aba amabalambûlirakwo amaboko, Mûka Mutagatîfu abayandagalira, barhondêra baderha endimi banalêba. 7 Bôshi haguma bàli nka balume ikumi na babirhi.
Ekleziya y’e Efezi yarhondêra
8 Paolo anacija omu sinagogi, ajira myêzi isharhu ayigîriza buzira bwôba. Akazâg’ikashambâlira Abayahudi eby’Obwâmi bwa Nnâmahanga n’okucisêza okubayemêza, 9 Ci baguma banacihûsa emirhima yâbo, balahira okuyêmêra, ciru banajacira enjira ya Nyakasane embere z’olubaga. Anacibaleka obwo, ahamagala abemêzi habo habo, ngasi lusiku akazibaganîziza omu isomo lya Tiranot. 10 Okwo, akujira myâka ibirhi yôshi, na ntyo abantu bôshi b’omu Aziya, Abayahudi n’Abagereki, bayumva oluderho lwa Nyakasane.
Abayahudi barhangula okulibirhakwo shetani balonz’iyigânya Paolo
11 Naye Nyamuzinda akâg’ijira ebisômerîne bizibu n’amaboko ga Paolo, 12 kuhika abalwâla bakag’ihirwakwo ebitambara n’emishangi yali ehumire oku mubiri gwâge bakâfuma, n’abashetani bakâbarhengamwo. 13 Nabo baguma omu Bayahudi b’abagenzi bakag’ilibirhakwo abazimu babî, banacirhangula okuyambaza izîno lya Nyakasane Yezu oku balimwo abazimu babî. Bakâderha, erhi: «Mmulahirîze oku izîno ly’olya Yezu Paolo ayigîrizagya». 14 Muyahudi muguma mpu ye Sheva, mudâhwa mukulu, àgwêrhe bâna bâge misole nda bakag’ijira ntyo. 15 Ci shetani abashuza, erhi: «Yezu, mmuyishi, naye Paolo ntamuhabiri, ci mw’oyo, muligi bandi?» 16 Lero olya muntu wàlimwo abazimu babî anacibahamirakwo, abanêsha oku banali bôshi, abakolera buligo, ciru barhenga muli eyo nyumpa bulibirha, erhi bakola bayambîrhe busha banayunjwîre bibande. 17 Okwo kwanacimanyîkana omu bantu bôshi b’e Efezi, Abayahudi n’Abagereki. Obwôba bwabagwârha bôshi là, bakuza izîno lya Nyakasane Yezu. 18 Banji muli balya bàli bamayêmêra bakâyish’ifulûla n’okuderha engeso zabo. 19 Baji muli balya bakâg’ijira eby’obukurungu, bakâlêrha ebitabu byâbo n’okubidûlika muliro omu masù ga bôshi. Baganja engulo yabyo, bashanga biri bihumbi makumi arhânu ga nsaranga. 20 Na ntyo, oku buhashe bwa Nyakasane, Emyanzi y’Akalembe yayôloloka yanazibuba.
V. Paolo omu mpamikwa
Paolo ahiga akubalamira e Roma
21 Erhi ebyo byôshi biba byamaba, Paolo anacihiga emurhima okutwîkanya omu Macedoniya n’omu Akaya, n’okujà e Yeruzalemu, erhi: «Hano mba namayihika, kukwânîne mbone na Roma». 22 Anacirhuma baganda babirhi e Macedoniya, bo Timoteyo na Erasto; naye yêne ashub’ijira zindi nsiku nsungunu omu Aziya.
Abatuzi b’amasholo bazûsa embaka e Efezi
23 Mw’ago mango, hazûka embaka zirhali nyi ziyêrekîre enjira ya Nyakasane. 24 Muntu muguma, mpu ye Demetriyo, mutuzi w’amasholo wakag’iyûbakira Artemi amahêrou g’ebyuma, akâg’ilêrhera abakozi bage bunguke bunji.. 25 Anacibahamagala bo n’abandi bakozi b’emirhimo eri nk’ogwabo, ababwîra, erhi: «Bira bâni, murhababiri oku ogu mukolo gwo gurhubîka. 26 Ci mwene mubwîne munadwîrhe mwayumva oku arhali e Efezi yône, ci na hôfi omu Aziya yôshi, oyu Paolo arhebire anahindula emirhima y’abantu barhali banyi, ababwîra mpu banyamuzinda bajiragwa n’amaboko g’abantu barhali banyamuzinda. 27 Arhali mukolo gwirhu gwône rhuyôbohîre nti gwakansherêra ci n’olûsho lw’Artemi ciru, omuzimu-kazi wîrhu mukulu, nti lwanka lolwa nka lwa busha, na buzinda obone irenge ly’olya abantu b’omu Aziya n’ab’omu igulu lyôshi bashenga likola ntâlyo. 28 Erhi bayumva ebyo binwa, obukunizi bwàbarhaluka irhwe, bàrhondêra babanda orhuhababo mpu: «Artemi w’Abanya-Efezi ali mukulu!» 29 Ecishagala côshi cayunjula bidugundu, bashagamukira caligumiza omu itaramo, bàkulûmbana Gâyo na Aristarko b’e Macedoniya bakag’igenda bona Paolo. 30 Erhi Paolo aderha mpu aje ekagarhî k’olwo lubaga, abemêzi bamuhanza; 31 ciru na bajinji baguma b’omu Aziya bàli bîra bâge barhuma emunda ali okumubwîra mpu amanye ankaciyêrekana omu itaramov. 32 Okubundi, baguma bakayâma kwâbo n’abandi kwâbo, bulya olubaga lwàlimwo ehidugundu, na banji barhàli bamanyire bici bàshimbaga. 33 Lero banacirhenza Aleksandro omu kagarhî k’olubaga n’Abayahudi banacimusunika mpu aj’embere. Oku bandi Aleksandro anacibakema n’okuboko, mpu bahulike; ci erhi akola mpu ashuzagye olubaga, 34 bamanya oku ali Muyahudi, bôshi banaciyâma n’izù luguma, bajira nka nsa ibiri baderha, mpu: «Artemi w’Abanya-Efezi ali mukulu!» 35 Okubundi, omwandisi anacihulusa olubaga, alubwîra, erhi: «Mwe Bashi b’e Efezi, omu bantu bôshi, ndi orhayishi oku ecishagala c’e Efezi gomulinzi gw’omuzimu-kazi mukulu Artemi n’ogw’enshusho yâge gwamanukaga oku nkuba? 36 Kulya kubà ntâye wankahakana okwo, kukwânîne murhulûle, munamanye hankabà ehi mwajira murhanarhangir’icija emurhima 37 Abâla bantu mudwîrhe, ntà kulogorha balogorhire omuzimu-kazi wîrhu, na ntà kujacira bamujàcîre, 38 Akaba Demetriyo n’abakozi bali bôshi hali oyu bagwêrhekwo akanwa, enkîko ho ziri, n’abatwi b’emmanja ho bali: bajè aha balume. 39 Akaba kandi kantu mwalonza kaderhwa aha kagombe. 40 Kali ciru ebyabîre olu lusiku lw’ene byanarhuma rhwalegwa obugomi, bulya ntà igwârhiro rhugwêrhe lyankarhuma engabo nyingana aha yalundumana». Erhi ayûs’iderha ntyo ashandâza erya ndêko y’abantu.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 19
Paul at Ephesus
1 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ τὸν Ἀπολλῶ εἶναι ἐν Κορίνθῳ Παῦλον διελθόντα τὰ ἀνωτερικὰ μέρη [κατ]ελθεῖν εἰς Ἔφεσον καὶ εὑρεῖν τινας μαθητὰς 2 εἶπέν τε πρὸς αὐτούς, Εἰ πνεῦμα ἅγιον ἐλάβετε πιστεύσαντες; οἱ δὲ πρὸς αὐτόν, Ἀλλ᾽ οὐδ᾽ εἰ πνεῦμα ἅγιον ἔστιν ἠκούσαμεν. 3 εἶπέν τε, Εἰς τί οὖν ἐβαπτίσθητε; οἱ δὲ εἶπαν, Εἰς τὸ Ἰωάννου βάπτισμα. 4 εἶπεν δὲ Παῦλος, Ἰωάννης ἐβάπτισεν βάπτισμα μετανοίας τῷ λαῷ λέγων εἰς τὸν ἐρχόμενον μετ᾽ αὐτὸν ἵνα πιστεύσωσιν, τοῦτ᾽ ἔστιν εἰς τὸν Ἰησοῦν. 5 ἀκούσαντες δὲ ἐβαπτίσθησαν εἰς τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ, 6 καὶ ἐπιθέντος αὐτοῖς τοῦ Παύλου [τὰς] χεῖρας ἦλθεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐπ᾽ αὐτούς, ἐλάλουν τε γλώσσαις καὶ ἐπροφήτευον. 7 ἦσαν δὲ οἱ πάντες ἄνδρες ὡσεὶ δώδεκα. 8 Εἰσελθὼν δὲ εἰς τὴν συναγωγὴν ἐπαρρησιάζετο ἐπὶ μῆνας τρεῖς διαλεγόμενος καὶ πείθων [τὰ] περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ. 9 ὡς δέ τινες ἐσκληρύνοντο καὶ ἠπείθουν κακολογοῦντες τὴν ὁδὸν ἐνώπιον τοῦ πλήθους, ἀποστὰς ἀπ᾽ αὐτῶν ἀφώρισεν τοὺς μαθητὰς καθ᾽ ἡμέραν διαλεγόμενος ἐν τῇ σχολῇ Τυράννου. 10 τοῦτο δὲ ἐγένετο ἐπὶ ἔτη δύο, ὥστε πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν Ἀσίαν ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ κυρίου, Ἰουδαίους τε καὶ Ἕλληνας. The Sons of Sceva 11 Δυνάμεις τε οὐ τὰς τυχούσας ὁ θεὸς ἐποίει διὰ τῶν χειρῶν Παύλου, 12 ὥστε καὶ ἐπὶ τοὺς ἀσθενοῦντας ἀποφέρεσθαι ἀπὸ τοῦ χρωτὸς αὐτοῦ σουδάρια ἢ σιμικίνθια καὶ ἀπαλλάσσεσθαι ἀπ᾽ αὐτῶν τὰς νόσους, τά τε πνεύματα τὰ πονηρὰ ἐκπορεύεσθαι. 13 ἐπεχείρησαν δέ τινες καὶ τῶν περιερχομένων Ἰουδαίων ἐξορκιστῶν ὀνομάζειν ἐπὶ τοὺς ἔχοντας τὰ πνεύματα τὰ πονηρὰ τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ λέγοντες, Ὁρκίζω ὑμᾶς τὸν Ἰησοῦν ὃν Παῦλος κηρύσσει. 14 ἦσαν δέ τινος Σκευᾶ Ἰουδαίου ἀρχιερέως ἑπτὰ υἱοὶ τοῦτο ποιοῦντες. 15 ἀποκριθὲν δὲ τὸ πνεῦμα τὸ πονηρὸν εἶπεν αὐτοῖς, Τὸν [μὲν] Ἰησοῦν γινώσκω καὶ τὸν Παῦλον ἐπίσταμαι, ὑμεῖς δὲ τίνες ἐστέ; 16 καὶ ἐφαλόμενος ὁ ἄνθρωπος ἐπ᾽ αὐτοὺς ἐν ᾧ ἦν τὸ πνεῦμα τὸ πονηρόν, κατακυριεύσας ἀμφοτέρων ἴσχυσεν κατ᾽ αὐτῶν ὥστε γυμνοὺς καὶ τετραυματισμένους ἐκφυγεῖν ἐκ τοῦ οἴκου ἐκείνου. 17 τοῦτο δὲ ἐγένετο γνωστὸν πᾶσιν Ἰουδαίοις τε καὶ Ἕλλησιν τοῖς κατοικοῦσιν τὴν Ἔφεσον καὶ ἐπέπεσεν φόβος ἐπὶ πάντας αὐτοὺς καὶ ἐμεγαλύνετο τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ. 18 πολλοί τε τῶν πεπιστευκότων ἤρχοντο ἐξομολογούμενοι καὶ ἀναγγέλλοντες τὰς πράξεις αὐτῶν. 19 ἱκανοὶ δὲ τῶν τὰ περίεργα πραξάντων συνενέγκαντες τὰς βίβλους κατέκαιον ἐνώπιον πάντων, καὶ συνεψήφισαν τὰς τιμὰς αὐτῶν καὶ εὗρον ἀργυρίου μυριάδας πέντε. 20 Οὕτως κατὰ κράτος τοῦ κυρίου ὁ λόγος ηὔξανεν καὶ ἴσχυεν.
The Riot at Ephesus
21 Ὡς δὲ ἐπληρώθη ταῦτα, ἔθετο ὁ Παῦλος ἐν τῷ πνεύματι διελθὼν τὴν Μακεδονίαν καὶ Ἀχαΐαν πορεύεσθαι εἰς Ἱεροσόλυμα εἰπὼν ὅτι Μετὰ τὸ γενέσθαι με ἐκεῖ δεῖ με καὶ Ῥώμην ἰδεῖν. 22 ἀποστείλας δὲ εἰς τὴν Μακεδονίαν δύο τῶν διακονούντων αὐτῷ, Τιμόθεον καὶ Ἔραστον, αὐτὸς ἐπέσχεν χρόνον εἰς τὴν Ἀσίαν. 23 Ἐγένετο δὲ κατὰ τὸν καιρὸν ἐκεῖνον τάραχος οὐκ ὀλίγος περὶ τῆς ὁδοῦ. 24 Δημήτριος γάρ τις ὀνόματι, ἀργυροκόπος, ποιῶν ναοὺς ἀργυροῦς Ἀρτέμιδος παρείχετο τοῖς τεχνίταις οὐκ ὀλίγην ἐργασίαν, 25 οὓς συναθροίσας καὶ τοὺς περὶ τὰ τοιαῦτα ἐργάτας εἶπεν, Ἄνδρες, ἐπίστασθε ὅτι ἐκ ταύτης τῆς ἐργασίας ἡ εὐπορία ἡμῖν ἐστιν 26 καὶ θεωρεῖτε καὶ ἀκούετε ὅτι οὐ μόνον Ἐφέσου ἀλλὰ σχεδὸν πάσης τῆς Ἀσίας ὁ Παῦλος οὗτος πείσας μετέστησεν ἱκανὸν ὄχλον λέγων ὅτι οὐκ εἰσὶν θεοὶ οἱ διὰ χειρῶν γινόμενοι. 27 οὐ μόνον δὲ τοῦτο κινδυνεύει ἡμῖν τὸ μέρος εἰς ἀπελεγμὸν ἐλθεῖν ἀλλὰ καὶ τὸ τῆς μεγάλης θεᾶς Ἀρτέμιδος ἱερὸν εἰς οὐθὲν λογισθῆναι, μέλλειν τε καὶ καθαιρεῖσθαι τῆς μεγαλειότητος αὐτῆς ἣν ὅλη ἡ Ἀσία καὶ ἡ οἰκουμένη σέβεται. 28 Ἀκούσαντες δὲ καὶ γενόμενοι πλήρεις θυμοῦ ἔκραζον λέγοντες, Μεγάλη ἡ Ἄρτεμις Ἐφεσίων. 29 καὶ ἐπλήσθη ἡ πόλις τῆς συγχύσεως, ὥρμησάν τε ὁμοθυμαδὸν εἰς τὸ θέατρον συναρπάσαντες Γάϊον καὶ Ἀρίσταρχον Μακεδόνας, συνεκδήμους Παύλου. 30 Παύλου δὲ βουλομένου εἰσελθεῖν εἰς τὸν δῆμον οὐκ εἴων αὐτὸν οἱ μαθηταί 31 τινὲς δὲ καὶ τῶν Ἀσιαρχῶν, ὄντες αὐτῷ φίλοι, πέμψαντες πρὸς αὐτὸν παρεκάλουν μὴ δοῦναι ἑαυτὸν εἰς τὸ θέατρον. 32 ἄλλοι μὲν οὖν ἄλλο τι ἔκραζον• ἦν γὰρ ἡ ἐκκλησία συγκεχυμένη καὶ οἱ πλείους οὐκ ᾔδεισαν τίνος ἕνεκα συνεληλύθεισαν. 33 ἐκ δὲ τοῦ ὄχλου συνεβίβασαν Ἀλέξανδρον, προβαλόντων αὐτὸν τῶν Ἰουδαίων• ὁ δὲ Ἀλέξανδρος κατασείσας τὴν χεῖρα ἤθελεν ἀπολογεῖσθαι τῷ δήμῳ. 34 ἐπιγνόντες δὲ ὅτι Ἰουδαῖός ἐστιν, φωνὴ ἐγένετο μία ἐκ πάντων ὡς ἐπὶ ὥρας δύο κραζόντων, Μεγάλη ἡ Ἄρτεμις Ἐφεσίων. 35 καταστείλας δὲ ὁ γραμματεὺς τὸν ὄχλον φησίν, Ἄνδρες Ἐφέσιοι, τίς γάρ ἐστιν ἀνθρώπων ὃς οὐ γινώσκει τὴν Ἐφεσίων πόλιν νεωκόρον οὖσαν τῆς μεγάλης Ἀρτέμιδος καὶ τοῦ διοπετοῦς; 36 ἀναντιρρήτων οὖν ὄντων τούτων δέον ἐστὶν ὑμᾶς κατεσταλμένους ὑπάρχειν καὶ μηδὲν προπετὲς πράσσειν. 37 ἠγάγετε γὰρ τοὺς ἄνδρας τούτους οὔτε ἱεροσύλους οὔτε βλασφημοῦντας τὴν θεὸν ἡμῶν. 38 εἰ μὲν οὖν Δημήτριος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ τεχνῖται ἔχουσιν πρός τινα λόγον, ἀγοραῖοι ἄγονται καὶ ἀνθύπατοί εἰσιν, ἐγκαλείτωσαν ἀλλήλοις. 39 εἰ δέ τι περαιτέρω ἐπιζητεῖτε, ἐν τῇ ἐννόμῳ ἐκκλησίᾳ ἐπιλυθήσεται. 40 καὶ γὰρ κινδυνεύομεν ἐγκαλεῖσθαι στάσεως περὶ τῆς σήμερον, μηδενὸς αἰτίου ὑπάρχοντος περὶ οὗ [οὐ] δυνησόμεθα ἀποδοῦναι λόγον περὶ τῆς συστροφῆς ταύτης. καὶ ταῦτα εἰπὼν ἀπέλυσεν τὴν ἐκκλησίαν.
20
Paolo arhenga e Efezi
1 Erhi ehidugundu hihwa, Paolo ahamagala abemêzi, abahà amahano, abasêzera, okubandi abul’ija e Macedoniya. 2 Agera omu mpande z’eco cihugo, aja abahà omurhima n’enyigîrizo zage, alind’ahika omu Bugereki; 3 ayusayo myêzi isharhu n’erhi aba akola mpu ayikirire e Sîriya, Abayahudi bamuhigira, okwo kwarhuma ahiga okushub’igaluka omu njira y’e Macedoniya. 4 Sopatro, mwene Piro, w’e Bereya, na Aristarko bo na Sekundo b’e Tesalonika, na Gâyo, w’e Derba na Timoteyo, na Tikiko bo na Trofimo, b’omu Aziya, bamulusa. 5 Abola banacihârhûla, baj’irhulindira e Trowa. 6 Nîrhu, erhi ensiku z’emigati erhalimwo lwango ziba zamagera, rhwarhulirwa Kurhenga e Filipi, n’erhi rhuyûsa nsiku irhanu omu njira, rhwabashimâna e Trowa, rhwayimala mugobe mugumagumà.
Paolo afûla omufù e Trowa
7 Olusiku lurhanzi lw’omugobe, erhi rhuli haguma omu ndêko nti rhubege omugati, Paolo arhondêra ayigîriza. Ali alonzize mpu agende hano buca, galinda gabà mîre abirhi anacidwîrhe ayigîriza. 8 Mw’eyo nyumpa y’enyanya rhwàli rhubuganînemwo, mwàli rhumole rhunji. 9 Mwàli mwâna muguma wa musole mpu ye Eutiko, àli atamîre aha kabonezo. Erhi Paolo ajira kasanzi ashambâla, îro linene lyamugwârha; n’erhi aba ali îro, arhoga kurhenga enyumpa ya kasharhu y’enyanya, alind’ahika ahanshi, bamurhôla afîre. 10 Paolo anaciyandagala, amujàho, amubagalira, anaderha erhi: «Murhayôbohaga, omûka gucimulimwo». 11 Anacishub’irherema, n’erhi aba amabega omugati n’okulya, ashubirhondêra okuganîra, bwalinda buca; okuhandi agenda. 12 Gulya musole banacigulêrha erhi gukola guli mutaraga, bayumwa basîmire bwenêne?
Kurhenga e Trowa kuhika e Mileto
13 Rhwêhe rhwashonera omu bwârho, rhwàvugama rhuyêrekîre e Aso, yo rhwalonzagya okuyankira Paolo, bulya kwo àli arhegesire ntyo, kulya kubà àli alonzize okurhang’igenda n’amagulu. 14 Erhi arhurhimâna aha Aso, rhwamuhira omu bwârho, rhwàyikirira e Mitileni. 15 Erhi rhuyirhega rhwàvugama, n’erhi buca, rhwàgera hôfi h’e Kiyo; n’erhi bushub’ica, rhwayêrekezeza e Samo, n’olusiku lwa kasharhu, rhwàhika e Mileto. 16 Paolo àli ahizire oku arhâyimanga e Efezi, mpu lyo alek’ilegama omu Aziya; akâg’ikanya mpu kukahashikana aj’ijirîra olusiku lwa Pentekoste e Yeruzalemu.
Paolo alaga abagula b’e Efezi
17 Kurhenga e Mileto, arhuma e Efezi mpu bamuhamagalire abagula b’e Ekleziya. 18 Erhi bamuhikaho, ababwîra, erhi: «Mw’oyomumanyire oku nayôrhaga ninyu amango gôshi kurhenga olusiku nàbandaga okugulu omu Aziya obw’oburhanzi. 19 Nakolîre Nyakasane omu bwîrhôhye n’omu mirenge n’omu malibuko gantengeraga omu mirhego y’Abayahudi. 20 Ntabonaga naleka okumujirira akantu kankammukwânana. Nahanwîre nanammuyigîriza n’obwâlagale embere z’olubaga n’emwa binywe, 21 nabwîra Abayahudi n’abapagani nti bacîyunjuze, bashige Nyamuzinda, banayêmêre Nnawîrhu Yezu. 22 Na bunôla, nkolaga najà e Yeruzalemu mubohe wa Mûka, ntanamanyiri ebyaningirayo. 23 Ciguma ene mmanyire: omu ngasi lugo Mûka Mutagatîfu àmmanyîsize oku enkoba n’amalibuko bininzire. 24 Ci kwônene, ntashîbirîri buzîne bwâni, casiga nyunjuze olugendo lwâni n’obugo Nyakasane ampaga bw’okumanyîsa Emyanzi y’Akalembe k’enshôkano ya Nnâmahanga. 25 Lero bunôla, nkola mmanyire oku mw’oyo mweshi, mwe nakag’igera ekarhî kinyu najà nayigîriza Obwâmi bwa Nyamuzinda, obubusu bwâni murhakacibubona bundi. 26 Co cirhumîre mmubwîra n’obwâlagale olu lusiku lw’ene oku ndi mwêru kwêru oku mukò gwinyu mweshi, 27 bulyâla ntà mango nalesire kumubwîra obulonza bwa Nnâmahanga. 28 Mucilangage mwene, munalange bwinjà obusò Mûka Mutagatîfu ammuyâbuzize mpu mububêre balungere, lyo muyâbula e Ekleziya ya Nyamuzinda alonsirew n’omukò gwâge: 29 Nie ono mmanyire oku hano mba namagenda, ebiryanyi bikali byâmujàmwo, birhanababalira obusò; 30 na muli mwe mwene mwârhenga abantu bayigîriza ebibî mpu lyo babona abaganda babashimba. 31 Kuziga, mubè masù, muyôrhe muyibuka oku, myâka isharhu yôshi yôshi, budufu na mûshi, emirenge omu masù, ntahusagya nahanûla ngasi muguma muli mwe. 32 Bunôla, mmubîsize Nnâmahanga n’oluderho lw’enshôkano yâge, yêne ye wankahash’iyûbaka n’okumushobôza akashambala haguma n’abatagatîfu bôshi. 33 Ntabonaga nacîfinja olusaranga erhi masholo erhi mwambalo gwa muntu. 34 Mwêne mumanyire oku agâla maboko go gamperezagya ngasi côshi nalindagîrîrekwo, n’abarhwàli rhweshi kwo na ko. 35 Nammuyêresire amango gôshi oku omu kukola ntyo kwomukwânîne okurhabâlamwo engonyi, munayôrhe muyîbusire aka kanwa ka Nyakasane Yezu waderhaga yêne, mpux: « Okuhâna kulushire okuhâbwa iragi». 36 Erhi ayûs’iderha ebyo binwa, àfukama, àshenga haguma nabo oku banali bôshi. 37 Obwo banacigwîra omulenge bôshi bôshi, bàgwârhira Paolo oku igosi, bamuhôbera; 38 ecifufu càbagwârha bwenêne erhi bayumva mpu ntà bundi banacisinze oku busù bwâge. Banacimulusa, bamuhisa aha bwârho.

ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 20
Paul’s Joumey to Macedonia and Greece
1 Μετὰ δὲ τὸ παύσασθαι τὸν θόρυβον μεταπεμψάμενος ὁ Παῦλος τοὺς μαθητὰς καὶ παρακαλέσας, ἀσπασάμενος ἐξῆλθεν πορεύεσθαι εἰς Μακεδονίαν. 2 διελθὼν δὲ τὰ μέρη ἐκεῖνα καὶ παρακαλέσας αὐτοὺς λόγῳ πολλῷ ἦλθεν εἰς τὴν Ἑλλάδα 3 ποιήσας τε μῆνας τρεῖς• γενομένης ἐπιβουλῆς αὐτῷ ὑπὸ τῶν Ἰουδαίων μέλλοντι ἀνάγεσθαι εἰς τὴν Συρίαν, ἐγένετο γνώμης τοῦ ὑποστρέφειν διὰ Μακεδονίας. 4 συνείπετο δὲ αὐτῷ Σώπατρος Πύρρου Βεροιαῖος, Θεσσαλονικέων δὲ Ἀρίσταρχος καὶ Σεκοῦνδος, καὶ Γάϊος Δερβαῖος καὶ Τιμόθεος, Ἀσιανοὶ δὲ Τύχικος καὶ Τρόφιμος. 5 οὗτοι δὲ προελθόντες ἔμενον ἡμᾶς ἐν Τρῳάδι, 6 ἡμεῖς δὲ ἐξεπλεύσαμεν μετὰ τὰς ἡμέρας τῶν ἀζύμων ἀπὸ Φιλίππων καὶ ἤλθομεν πρὸς αὐτοὺς εἰς τὴν Τρῳάδα ἄχρι ἡμερῶν πέντε, ὅπου διετρίψαμεν ἡμέρας ἑπτά.
Paul’s Farewell Visit to Troas
7 Ἐν δὲ τῇ μιᾷ τῶν σαββάτων συνηγμένων ἡμῶν κλάσαι ἄρτον, ὁ Παῦλος διελέγετο αὐτοῖς μέλλων ἐξιέναι τῇ ἐπαύριον, παρέτεινέν τε τὸν λόγον μέχρι μεσονυκτίου. 8 ἦσαν δὲ λαμπάδες ἱκαναὶ ἐν τῷ ὑπερῴῳ οὗ ἦμεν συνηγμένοι. 9 καθεζόμενος δέ τις νεανίας ὀνόματι Εὔτυχος ἐπὶ τῆς θυρίδος, καταφερόμενος ὕπνῳ βαθεῖ διαλεγομένου τοῦ Παύλου ἐπὶ πλεῖον, κατενεχθεὶς ἀπὸ τοῦ ὕπνου ἔπεσεν ἀπὸ τοῦ τριστέγου κάτω καὶ ἤρθη νεκρός. 10 καταβὰς δὲ ὁ Παῦλος ἐπέπεσεν αὐτῷ καὶ συμπεριλαβὼν εἶπεν, Μὴ θορυβεῖσθε, ἡ γὰρ ψυχὴ αὐτοῦ ἐν αὐτῷ ἐστιν. 11 ἀναβὰς δὲ καὶ κλάσας τὸν ἄρτον καὶ γευσάμενος ἐφ᾽ ἱκανόν τε ὁμιλήσας ἄχρι αὐγῆς, οὕτως ἐξῆλθεν. 12 ἤγαγον δὲ τὸν παῖδα ζῶντα καὶ παρεκλήθησαν οὐ μετρίως. The Voyage from Troas to Miletus 13 Ἡμεῖς δὲ προελθόντες ἐπὶ τὸ πλοῖον ἀνήχθημεν ἐπὶ τὴν Ἆσσον ἐκεῖθεν μέλλοντες ἀναλαμβάνειν τὸν Παῦλον• οὕτως γὰρ διατεταγμένος ἦν μέλλων αὐτὸς πεζεύειν. 14 ὡς δὲ συνέβαλλεν ἡμῖν εἰς τὴν Ἆσσον, ἀναλαβόντες αὐτὸν ἤλθομεν εἰς Μιτυλήνην, 15 κἀκεῖθεν ἀποπλεύσαντες τῇ ἐπιούσῃ κατηντήσαμεν ἄντικρυς Χίου, τῇ δὲ ἑτέρᾳ παρεβάλομεν εἰς Σάμον, τῇ δὲ ἐχομένῃ ἤλθομεν εἰς Μίλητον. 16 κεκρίκει γὰρ ὁ Παῦλος παραπλεῦσαι τὴν Ἔφεσον, ὅπως μὴ γένηται αὐτῷ χρονοτριβῆσαι ἐν τῇ Ἀσίᾳ• ἔσπευδεν γὰρ εἰ δυνατὸν εἴη αὐτῷ τὴν ἡμέραν τῆς πεντηκοστῆς γενέσθαι εἰς Ἱεροσόλυμα.
Paul Speaks to the Ephesian Elders
17 Ἀπὸ δὲ τῆς Μιλήτου πέμψας εἰς Ἔφεσον μετεκαλέσατο τοὺς πρεσβυτέρους τῆς ἐκκλησίας. 18 ὡς δὲ παρεγένοντο πρὸς αὐτὸν εἶπεν αὐτοῖς, Ὑμεῖς ἐπίστασθε, ἀπὸ πρώτης ἡμέρας ἀφ᾽ ἧς ἐπέβην εἰς τὴν Ἀσίαν, πῶς μεθ᾽ ὑμῶν τὸν πάντα χρόνον ἐγενόμην, 19 δουλεύων τῷ κυρίῳ μετὰ πάσης ταπεινοφροσύνης καὶ δακρύων καὶ πειρασμῶν τῶν συμβάντων μοι ἐν ταῖς ἐπιβουλαῖς τῶν Ἰουδαίων, 20 ὡς οὐδὲν ὑπεστειλάμην τῶν συμφερόντων τοῦ μὴ ἀναγγεῖλαι ὑμῖν καὶ διδάξαι ὑμᾶς δημοσίᾳ καὶ κατ᾽ οἴκους, 21 διαμαρτυρόμενος Ἰουδαίοις τε καὶ Ἕλλησιν τὴν εἰς θεὸν μετάνοιαν καὶ πίστιν εἰς τὸν κύριον ἡμῶν Ἰησοῦν. 22 καὶ νῦν ἰδοὺ δεδεμένος ἐγὼ τῷ πνεύματι πορεύομαι εἰς Ἰερουσαλὴμ τὰ ἐν αὐτῇ συναντήσοντά μοι μὴ εἰδώς, 23 πλὴν ὅτι τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον κατὰ πόλιν διαμαρτύρεταί μοι λέγον ὅτι δεσμὰ καὶ θλίψεις με μένουσιν. 24 ἀλλ᾽ οὐδενὸς λόγου ποιοῦμαι τὴν ψυχὴν τιμίαν ἐμαυτῷ ὡς τελειῶσαι τὸν δρόμον μου καὶ τὴν διακονίαν ἣν ἔλαβον παρὰ τοῦ κυρίου Ἰησοῦ, διαμαρτύρασθαι τὸ εὐαγγέλιον τῆς χάριτος τοῦ θεοῦ. 25 Καὶ νῦν ἰδοὺ ἐγὼ οἶδα ὅτι οὐκέτι ὄψεσθε τὸ πρόσωπόν μου ὑμεῖς πάντες ἐν οἷς διῆλθον κηρύσσων τὴν βασιλείαν. 26 διότι μαρτύρομαι ὑμῖν ἐν τῇ σήμερον ἡμέρᾳ ὅτι καθαρός εἰμι ἀπὸ τοῦ αἵματος πάντων 27 οὐ γὰρ ὑπεστειλάμην τοῦ μὴ ἀναγγεῖλαι πᾶσαν τὴν βουλὴν τοῦ θεοῦ ὑμῖν. 28 προσέχετε ἑαυτοῖς καὶ παντὶ τῷ ποιμνίῳ, ἐν ᾧ ὑμᾶς τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἔθετο ἐπισκόπους ποιμαίνειν τὴν ἐκκλησίαν τοῦ θεοῦ, ἣν περιεποιήσατο διὰ τοῦ αἵματος τοῦ ἰδίου. 29 ἐγὼ οἶδα ὅτι εἰσελεύσονται μετὰ τὴν ἄφιξίν μου λύκοι βαρεῖς εἰς ὑμᾶς μὴ φειδόμενοι τοῦ ποιμνίου, 30 καὶ ἐξ ὑμῶν αὐτῶν ἀναστήσονται ἄνδρες λαλοῦντες διεστραμμένα τοῦ ἀποσπᾶν τοὺς μαθητὰς ὀπίσω αὐτῶν. 31 διὸ γρηγορεῖτε μνημονεύοντες ὅτι τριετίαν νύκτα καὶ ἡμέραν οὐκ ἐπαυσάμην μετὰ δακρύων νουθετῶν ἕνα ἕκαστον. 32 καὶ τὰ νῦν παρατίθεμαι ὑμᾶς τῷ θεῷ καὶ τῷ λόγῳ τῆς χάριτος αὐτοῦ, τῷ δυναμένῳ οἰκοδομῆσαι καὶ δοῦναι τὴν κληρονομίαν ἐν τοῖς ἡγιασμένοις πᾶσιν. 33 ἀργυρίου ἢ χρυσίου ἢ ἱματισμοῦ οὐδενὸς ἐπεθύμησα 34 αὐτοὶ γινώσκετε ὅτι ταῖς χρείαις μου καὶ τοῖς οὖσιν μετ᾽ ἐμοῦ ὑπηρέτησαν αἱ χεῖρες αὗται. 35 πάντα ὑπέδειξα ὑμῖν ὅτι οὕτως κοπιῶντας δεῖ ἀντιλαμβάνεσθαι τῶν ἀσθενούντων, μνημονεύειν τε τῶν λόγων τοῦ κυρίου Ἰησοῦ ὅτι αὐτὸς εἶπεν, Μακάριόν ἐστιν μᾶλλον διδόναι ἢ λαμβάνειν. 36 Καὶ ταῦτα εἰπὼν θεὶς τὰ γόνατα αὐτοῦ σὺν πᾶσιν αὐτοῖς προσηύξατο. 37 ἱκανὸς δὲ κλαυθμὸς ἐγένετο πάντων καὶ ἐπιπεσόντες ἐπὶ τὸν τράχηλον τοῦ Παύλου κατεφίλουν αὐτόν, 38 ὀδυνώμενοι μάλιστα ἐπὶ τῷ λόγῳ ᾧ εἰρήκει, ὅτι οὐκέτι μέλλουσιν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ θεωρεῖν. προέπεμπον δὲ αὐτὸν εἰς τὸ πλοῖον.
21
Paolo asôkera e Yeruzalemu
1 Erhi rhubafuma, rhwaja omu bwârho, rhwahârhûlira e Kosi; erhi buca rhwàhika e Rodi, n’erhi rhuyirhenga, rhwayômokera e Patara. 2 Rhwashanga obwârho bwâja e Fenisiya, rhwàbushoneramwo, rhwàgenda. 3 Erhi rhuhika oku cirhwa c’e Cipro, rhwàcileka ekumosho, rhwàvugama, rhwayêrekeza e Sîriya, rhwaj’isîka e Tiro, bulya yo balonzagya okukalira obwârho mw’emizigo. 4 Rhwahashanga abemêzi, rhwahamala nsiku nda. Bakâbwîra Paolo n’obuhashe bwa Mûka Mutagatîfu mpu arhasôkeraga e Yeruzalemu. 5 Ci cerhi ezo nsiku zigera, rhwàhira njira, bôshi banacirhulusa, haguma n’abakazi n’abâna, bàrhurhalusa olugo. Rhwanacifukama eburhambi bw’enyanja, rhwaàshenga. 6 Oku handi rhwanacisengarukana, rhwashonera omu bwârho, nabo bashubira e ka. 7 Nîrhu, rhwàshubihira njira, kurhenga e Tiro, rhwaj’isîka e Tolemayidi. Rhwanacilamusa bene wîrhu, rhwàjirayo lusiku luguma. 8 Erhi kuca; rhwàhârhûla, rhwàhika e Sêzareya, rhwàja omu mwa Filipo, mujà-bugo w’Emyanzi y’Akalembe muguma wa mwo balya nda, rhwàhanda aha mwâge. 9 Agwêrhe bâna bani ba bunyere barhal’isa’gihumwakwo, bàli balêbi. 10 Erhi rhuhajira nsiku zirhali nyi, hanaciyisha omulêbi warhenga e Yudeya, mpu ye Agabo. 11 Anacirhujaho, arhôla omukaba gwa Paolo, acîbohamwo amagulu n’amaboko. aderha erhi: «Mûka Mutagatîfu adesire mpu omulume nn’ogu mukaba, ntya kwo Abayahudi bâmubohera e Yeruzalemu, banamuhâne omu maboko g’ahapagani». 12 Erhi rhuyumva ebyo binwa, rhw’ono na bene wîrhu b’aho, rhwahanûla Paolo nti amanye ankacirheremera e Yeruzalemu. 13 Lero Paolo anacishuza erhi: «Kurhi okwomudwîrhe mwalaka mwanantwa omurhima?». Niehe arhali kubohwa kwône ncîrheganyizekwo, ci n’okufîra e Yeruzalemu izîno lya Nyakasane lirhumire». 14 Erhi rhubula okurhwankamuhima mwo, rhwàcîhulikira, nti: «Obulonza bwa Nyakasane bubè?»
Paolo ahika e Yeruzalemu
15 Erhi ezo nsiku zigera; rhwàshana ebirugu, rhwasôkera e Yeruzalemu. 16 Abemêzi b’e Sêzareya barhulusa, barhuhisa emwa muganda muguma wa Kurhenga mîra w’e Cipro, izîno lyâge Munasoni, mpu rhuhande aha mwâge. 17 Erhi rhuhika e Yeruzalemu, bene wîrhu barhuyankirira n’enshagali. 18 Erhi buca, Paolo arhujâna emwa Yakôbo, n’abagula bôshi bayishubûkira. 19 Erhi aba amabalamusa, abaganîrira ngasi côshi Nyamuzinda ajirîre abapagani n’omukolo gwâge. 20 Nabo erhi bayûsimuyumva, bakuza Nnâmahanga, banamubwîra, mpu: «Mwene wîrhu, obwîne wêne ebi bihumbi by’Abayahudi bàYankirîre obuyêmêre, na ngasi bôshi kushimba bacishimba irhegeko lya Mûsa. 21 Ci bayumvîrhe mpu w’oyo onayigîrize Abayahudi bashandabîne omu mahanga mpu baleke ebya Mûsa, wababwîra mpu barhacikag’ikembûla abâna bâbo, mpu banaleke okushimba engezo zirhu. 22 Kurhi rhwajiraga obwo? Rhumanyire bwinjà oku bamanya oku wayishire. 23 Oku rhwakubwîra, okujire. Muli rhwe, bali bantu bani bahânyire eciragâne. 24 Orhole abo bantu, oshukûlwe mwe nabo, onabe erhi we bahôlera lyo bamômwa emvîri z’irhwe lyâbo. Ntyo, bôshi bôshi bamanya oku ebi bayumvîrhe bakuderhera biri bya bunywesi, n’oku wêne oshimba bwinjà irhegeko omu lugendo lwâwe. 25 Nabo abapagani bayemîre, rhwàbayandikire, erhi rhuba rhwamayumvanya nti baleke okukalya enyama zirherekîrwe abazimu, n’omwamba, n’enyama z’ensimba zifulungînwe omukò, n’amahya garhali go». 26 Erhi kuca, Paolo anaciyanka balya balume, ashukûlwa bo nabo, aja omu Kâ-Nyamuzinda, aderha amango ensiku z’okushukûlwa zahwa bagal’ihâna entûlo ya kuli ngasi muguma muli bo.

Paolo agwârhwa
27 Oku zirya nsiku oku zinali nda zikolaga mpu zihwe, Abayahudi barhengaga e Aziya, bamubona omu Kâ-Nyamuzinda, batula ehidugundu omu lubaga, bamugwârha, 28 banabanda orhubababo, mpu: «Bene-Israheli, muhâbwe! Lero yêshi oyu olya muntu okayigîriza hôshi na hôshi okugomera ishanja lirhu n’Amarhegeko gîrhu n’aka Kâ-Nyamuzinda. Ciru anahumânyize ahâla hantu hatagatîfu ene alêrhamwo Abagereki». 29 Baderha ntyo bulya bàli babwîne Trofimo w’e Efezi omu cishagala bo naye, bacîkêbwa mpu nkaba Paolo anamudwîrhe omu Kâ-Nyamuzinda. 30 Ecishagala côshi cazûkamwo akavulindi, n’olubaga lwalundûkay, barhuluba Paolo, bamukululira embuga, ho n’aho, enyumvi z’Akâ-Nyamuzinda zàhamikwa. 31 Erhi bakola mpu bamuyîrhage, omwanzi gwàhika omu marhwîri g’omukulu w’omurhwe gw’abasirika mpu Yeruzalemu yêshi alimwo ehidugundu. 32 Aho honene, ayanka abasirika n’abarhegesi bâbo, anaciyisha bulibirha, aja emunda bàli. Erhi babona umukulu w’omurhwe gw’abasirika bâge, baleka okushurha Paolo. 33 Nyamurhwâli w’omurhwe gw’abasirika anaciyegera, amugwârhira oku kuboko, àrhegeka mpu bamushweke na nkoba ibirhi, arhondêra adôsa ye ndi na bici ajizire. 34 Olubaga lwajako lwayâma, baguma mpu kulebe, abandi mpu kulebe. Erhi abona ntâko ankamanya oku biri erhi kavulindi karhuma, àrhegeka mpu bamuhêke omu lugerêro lw’abasirika. 35 Erhi bamuhisa oku rhushonezo, abasirika bamubarhula erhi bukali bw’olubaga burhuma, 36 bulya engabo y’abantu yali ckulikire yayishaga yayâma, mpu: «Mâshi oyîrhe!» 37 Erhi bakola mpu bamuhise omu lugerêro, Paolo àbwîra omukulu w’abasirika, erhi: «Ka nankahasha okukubwîra cinwa ciguma?» Naye, erhi: «K’oyishi ecigereki?» 38 Kuziga arhali w’olya Munya-Mîsiri ozind’igomya abantu mwo zirya nsiku zigezire, anagendana bihumbi bini by’ebishungu omu ishamba?» 39 Paolo amushuza, erhi: «Nie ono ndi Muyahudi, emwîrhu e Tarsi omu Silisiya, ndi muntu w’omu cishagala cirhahabikini omu igulu. Waliha, onyêmêrere nâni mbwîre olubaga kanwa kaguma». 40 Erhi amuyêmêrera, Paolo ayimanga oku rhushonezo, akema olubaga n’okuboko; bôshi banacihulika, ababwîra omu ciyahudi, erhi:
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 21
Paul’s Joumey to Jerusalem
1 Ὡς δὲ ἐγένετο ἀναχθῆναι ἡμᾶς ἀποσπασθέντας ἀπ᾽ αὐτῶν, εὐθυδρομήσαντες ἤλθομεν εἰς τὴν Κῶ, τῇ δὲ ἑξῆς εἰς τὴν Ῥόδον κἀκεῖθεν εἰς Πάταρα, 2 καὶ εὑρόντες πλοῖον διαπερῶν εἰς Φοινίκην ἐπιβάντες ἀνήχθημεν. 3 ἀναφάναντες δὲ τὴν Κύπρον καὶ καταλιπόντες αὐτὴν εὐώνυμον ἐπλέομεν εἰς Συρίαν καὶ κατήλθομεν εἰς Τύρον• ἐκεῖσε γὰρ τὸ πλοῖον ἦν ἀποφορτιζόμενον τὸν γόμον. 4 ἀνευρόντες δὲ τοὺς μαθητὰς ἐπεμείναμεν αὐτοῦ ἡμέρας ἑπτά, οἵτινες τῷ Παύλῳ ἔλεγον διὰ τοῦ πνεύματος μὴ ἐπιβαίνειν εἰς Ἱεροσόλυμα. 5 ὅτε δὲ ἐγένετο ἡμᾶς ἐξαρτίσαι τὰς ἡμέρας, ἐξελθόντες ἐπορευόμεθα προπεμπόντων ἡμᾶς πάντων σὺν γυναιξὶν καὶ τέκνοις ἕως ἔξω τῆς πόλεως, καὶ θέντες τὰ γόνατα ἐπὶ τὸν αἰγιαλὸν προσευξάμενοι 6 ἀπησπασάμεθα ἀλλήλους καὶ ἀνέβημεν εἰς τὸ πλοῖον, ἐκεῖνοι δὲ ὑπέστρεψαν εἰς τὰ ἴδια. 7 Ἡμεῖς δὲ τὸν πλοῦν διανύσαντες ἀπὸ Τύρου κατηντήσαμεν εἰς Πτολεμαΐδα καὶ ἀσπασάμενοι τοὺς ἀδελφοὺς ἐμείναμεν ἡμέραν μίαν παρ᾽ αὐτοῖς. 8 τῇ δὲ ἐπαύριον ἐξελθόντες ἤλθομεν εἰς Καισάρειαν καὶ εἰσελθόντες εἰς τὸν οἶκον Φιλίππου τοῦ εὐαγγελιστοῦ, ὄντος ἐκ τῶν ἑπτά, ἐμείναμεν παρ᾽ αὐτῷ. 9 τούτῳ δὲ ἦσαν θυγατέρες τέσσαρες παρθένοι προφητεύουσαι. 10 ἐπιμενόντων δὲ ἡμέρας πλείους κατῆλθέν τις ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας προφήτης ὀνόματι Ἅγαβος, 11 καὶ ἐλθὼν πρὸς ἡμᾶς καὶ ἄρας τὴν ζώνην τοῦ Παύλου, δήσας ἑαυτοῦ τοὺς πόδας καὶ τὰς χεῖρας εἶπεν, Τάδε λέγει τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον, Τὸν ἄνδρα οὗ ἐστιν ἡ ζώνη αὕτη, οὕτως δήσουσιν ἐν Ἰερουσαλὴμ οἱ Ἰουδαῖοι καὶ παραδώσουσιν εἰς χεῖρας ἐθνῶν. 12 ὡς δὲ ἠκούσαμεν ταῦτα, παρεκαλοῦμεν ἡμεῖς τε καὶ οἱ ἐντόπιοι τοῦ μὴ ἀναβαίνειν αὐτὸν εἰς Ἰερουσαλήμ. 13 τότε ἀπεκρίθη ὁ Παῦλος, Τί ποιεῖτε κλαίοντες καὶ συνθρύπτοντές μου τὴν καρδίαν; ἐγὼ γὰρ οὐ μόνον δεθῆναι ἀλλὰ καὶ ἀποθανεῖν εἰς Ἰερουσαλὴμ ἑτοίμως ἔχω ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος τοῦ κυρίου Ἰησοῦ. 14 μὴ πειθομένου δὲ αὐτοῦ ἡσυχάσαμεν εἰπόντες, Τοῦ κυρίου τὸ θέλημα γινέσθω. 15 Μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας ταύτας ἐπισκευασάμενοι ἀνεβαίνομεν εἰς Ἱεροσόλυμα 16συνῆλθον δὲ καὶ τῶν μαθητῶν ἀπὸ Καισαρείας σὺν ἡμῖν, ἄγοντες παρ᾽ ᾧ ξενισθῶμεν Μνάσωνί τινι Κυπρίῳ, ἀρχαίῳ μαθητῇ. Paul Visits James 17 Γενομένων δὲ ἡμῶν εἰς Ἱεροσόλυμα ἀσμένως ἀπεδέξαντο ἡμᾶς οἱ ἀδελφοί. 18 τῇ δὲ ἐπιούσῃ εἰσῄει ὁ Παῦλος σὺν ἡμῖν πρὸς Ἰάκωβον, πάντες τε παρεγένοντο οἱ πρεσβύτεροι. 19 καὶ ἀσπασάμενος αὐτοὺς ἐξηγεῖτο καθ᾽ ἓν ἕκαστον, ὧν ἐποίησεν ὁ θεὸς ἐν τοῖς ἔθνεσιν διὰ τῆς διακονίας αὐτοῦ. 20 οἱ δὲ ἀκούσαντες ἐδόξαζον τὸν θεὸν εἶπόν τε αὐτῷ, Θεωρεῖς, ἀδελφέ, πόσαι μυριάδες εἰσὶν ἐν τοῖς Ἰουδαίοις τῶν πεπιστευκότων καὶ πάντες ζηλωταὶ τοῦ νόμου ὑπάρχουσιν 21 κατηχήθησαν δὲ περὶ σοῦ ὅτι ἀποστασίαν διδάσκεις ἀπὸ Μωϋσέως τοὺς κατὰ τὰ ἔθνη πάντας Ἰουδαίους λέγων μὴ περιτέμνειν αὐτοὺς τὰ τέκνα μηδὲ τοῖς ἔθεσιν περιπατεῖν. 22 τί οὖν ἐστιν; πάντως ἀκούσονται ὅτι ἐλήλυθας. 23 τοῦτο οὖν ποίησον ὅ σοι λέγομεν• εἰσὶν ἡμῖν ἄνδρες τέσσαρες εὐχὴν ἔχοντες ἐφ᾽ ἑαυτῶν. 24 τούτους παραλαβὼν ἁγνίσθητι σὺν αὐτοῖς καὶ δαπάνησον ἐπ᾽ αὐτοῖς ἵνα ξυρήσονται τὴν κεφαλήν, καὶ γνώσονται πάντες ὅτι ὧν κατήχηνται περὶ σοῦ οὐδέν ἐστιν ἀλλὰ στοιχεῖς καὶ αὐτὸς φυλάσσων τὸν νόμον. 25 περὶ δὲ τῶν πεπιστευκότων ἐθνῶν ἡμεῖς ἐπεστείλαμεν κρίναντες φυλάσσεσθαι αὐτοὺς τό τε εἰδωλόθυτον καὶ αἷμα καὶ πνικτὸν καὶ πορνείαν. 26 τότε ὁ Παῦλος παραλαβὼν τοὺς ἄνδρας τῇ ἐχομένῃ ἡμέρᾳ σὺν αὐτοῖς ἁγνισθείς, εἰσῄει εἰς τὸ ἱερὸν διαγγέλλων τὴν ἐκπλήρωσιν τῶν ἡμερῶν τοῦ ἁγνισμοῦ ἕως οὗ προσηνέχθη ὑπὲρ ἑνὸς ἑκάστου αὐτῶν ἡ προσφορά.
Paul Arrested in the Temple
27 Ὡς δὲ ἔμελλον αἱ ἑπτὰ ἡμέραι συντελεῖσθαι, οἱ ἀπὸ τῆς Ἀσίας Ἰουδαῖοι θεασάμενοι αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ συνέχεον πάντα τὸν ὄχλον καὶ ἐπέβαλον ἐπ᾽ αὐτὸν τὰς χεῖρας 28 κράζοντες, Ἄνδρες Ἰσραηλῖται, βοηθεῖτε• οὗτός ἐστιν ὁ ἄνθρωπος ὁ κατὰ τοῦ λαοῦ καὶ τοῦ νόμου καὶ τοῦ τόπου τούτου πάντας πανταχῇ διδάσκων, ἔτι τε καὶ Ἕλληνας εἰσήγαγεν εἰς τὸ ἱερὸν καὶ κεκοίνωκεν τὸν ἅγιον τόπον τοῦτον. 29 ἦσαν γὰρ προεωρακότες Τρόφιμον τὸν Ἐφέσιον ἐν τῇ πόλει σὺν αὐτῷ, ὃν ἐνόμιζον ὅτι εἰς τὸ ἱερὸν εἰσήγαγεν ὁ Παῦλος. 30 ἐκινήθη τε ἡ πόλις ὅλη καὶ ἐγένετο συνδρομὴ τοῦ λαοῦ, καὶ ἐπιλαβόμενοι τοῦ Παύλου εἷλκον αὐτὸν ἔξω τοῦ ἱεροῦ καὶ εὐθέως ἐκλείσθησαν αἱ θύραι. 31 ζητούντων τε αὐτὸν ἀποκτεῖναι ἀνέβη φάσις τῷ χιλιάρχῳ τῆς σπείρης ὅτι ὅλη συγχύννεται Ἰερουσαλήμ. 32 ὃς ἐξαυτῆς παραλαβὼν στρατιώτας καὶ ἑκατοντάρχας κατέδραμεν ἐπ᾽ αὐτούς, οἱ δὲ ἰδόντες τὸν χιλίαρχον καὶ τοὺς στρατιώτας ἐπαύσαντο τύπτοντες τὸν Παῦλον. 33 τότε ἐγγίσας ὁ χιλίαρχος ἐπελάβετο αὐτοῦ καὶ ἐκέλευσεν δεθῆναι ἁλύσεσιν δυσίν, καὶ ἐπυνθάνετο τίς εἴη καὶ τί ἐστιν πεποιηκώς. 34 ἄλλοι δὲ ἄλλο τι ἐπεφώνουν ἐν τῷ ὄχλῳ. μὴ δυναμένου δὲ αὐτοῦ γνῶναι τὸ ἀσφαλὲς διὰ τὸν θόρυβον ἐκέλευσεν ἄγεσθαι αὐτὸν εἰς τὴν παρεμβολήν. 35 ὅτε δὲ ἐγένετο ἐπὶ τοὺς ἀναβαθμούς, συνέβη βαστάζεσθαι αὐτὸν ὑπὸ τῶν στρατιωτῶν διὰ τὴν βίαν τοῦ ὄχλου, 36 ἠκολούθει γὰρ τὸ πλῆθος τοῦ λαοῦ κράζοντες, Αἶρε αὐτόν. Paul Defends Himself 37 Μέλλων τε εἰσάγεσθαι εἰς τὴν παρεμβολὴν ὁ Παῦλος λέγει τῷ χιλιάρχῳ, Εἰ ἔξεστίν μοι εἰπεῖν τι πρὸς σέ; ὁ δὲ ἔφη, Ἑλληνιστὶ γινώσκεις; 38 οὐκ ἄρα σὺ εἶ ὁ Αἰγύπτιος ὁ πρὸ τούτων τῶν ἡμερῶν ἀναστατώσας καὶ ἐξαγαγὼν εἰς τὴν ἔρημον τοὺς τετρακισχιλίους ἄνδρας τῶν σικαρίων; 39 εἶπεν δὲ ὁ Παῦλος, Ἐγὼ ἄνθρωπος μέν εἰμι Ἰουδαῖος, Ταρσεὺς τῆς Κιλικίας, οὐκ ἀσήμου πόλεως πολίτης• δέομαι δέ σου, ἐπίτρεψόν μοι λαλῆσαι πρὸς τὸν λαόν. 40 ἐπιτρέψαντος δὲ αὐτοῦ ὁ Παῦλος ἑστὼς ἐπὶ τῶν ἀναβαθμῶν κατέσεισεν τῇ χειρὶ τῷ λαῷ. πολλῆς δὲ σιγῆς γενομένης προσεφώνησεν τῇ Ἑβραΐδι διαλέκτῳ λέγων,
Paolo ayigîriza Abayahudi b’e Yeruzalemu.
22
1 «Bene wîrhu na ba larha, lekag’inywe akasheba embere zinyu». 2 Erhi bayumva ababwîra omu mayahudi, bahulika kulusha. Aderha, erhi: « 3 Nie ono ndi Muyahudi, naburhiragwa e Tarsi, omu Silisiya, ci kwonene mw’ecîra cishagala nalereragwa oku bibero bya Gamaliyeli; nayigîrizibwa bwinjinjà amarhegeko ga bashakulûza, nanaba ntwâli omu bya Nyamuzinda nk’okula mweshi muli ene. 4 Abashimba eyôla njira, nàbalibuzize kuhika okubayîrha, nashwêka abalume n’abakazi; 5 omukulu w’abadâhwa n’ihano ly’abagula bo bahamîrizi mbahîre. Bo bampaga amaruba mpu ngahekere bene wîrhu. Nanacija e Damasi nti mbalerhe e Yeruzalemu bali babohe, bahanwe. 6 Byanacibà ntyo! Erhi nkolaga ndi omu njira, na nkolaga nti mpike e Damasi, erhi kaba kasirahinga, obulangashane bwamanukaga oku nkuba bwanfûnika bwanammolekera. 7 Nacidûrha oku idaho, nayumva izù lyanyakûza erhi: «Saulu, Saulu, bici wandibuziza?» 8 Nâni nashuza, nti: «We ndi, Yâgirwa?» Naye, erhi: «Nie Yezu w’e Nazareti odwîrhe walibuza». 9 Aba rhwàli rhweshi babona obulangashane ci barhayumvagyaz izù ly’oyo wakag’iderha. 10 Naderha, nti: «Yâgirwa, bici njirage?» Naye Nyakasane anshuza erhi: «Yimanga, oj’e Damasi, bakubwîrirayo ebi okwânîne okujira byôshi». 11 Ci kwône, bulyâla ntàcibonaga erhi bulangashane bw’obwo bumoleke burhuma, abîrhu bangwârhira oku kuboko nahika e Damasi. 12 Lero mulume muguma, izîno lyâge Ananiya, muntu oshimba bwinjà marhegeko na mukengwa omu Bayahudi b’e Damasi bôshi, 13 anacìy’ish’intandûla, n’erhi aba amanyegera, ambwîra erhi; «Saulu mwene wîrhu, zibûka amasù». Ho na halya, namubona. 14 Ashubirira, erhi, Nyamuzinda wa balarha acikwishozire mpu omanye obulonza bwâge, obone Omushinganyanyaa, onayumve oluderho lw’ekanwa kâge; 15 bulya wâmubêra muhamîrizi w’ebi wàbwîne n’ebi wàyumvîrhe omu bantu bôshi. 16 Na buno, bici wacilinda? Yimuka, obatizibwe, na hano obà wamashenga izîno lyâge, okûlirwe ebyâha byâwe». 17 Erhi ngaluka e Yeruzalemu, nanaciba ndwîrhe naharâmya omu Kâ-Nyamuzinda, nayagânwa. 18 Nanacibona Nyakasane, ambwîra, erhi: «Okanye, orhenge e Yeruzalemu, bulya barhayêmêre obuhamîrizi bwâwe kuli nie». 19 Nâni, nashuza, nti: «Yâgirwa, bamanyire oku nakag’igera omu masinagogi najà naboha n’okushûrha empimbo abakuyêmêra bôshi; 20 n’erhi babulaga omukò gw’omuhamîrizi wawe Stefano, nâni ho nali, nayemêra nti bamuyîrhe, nnanakalânga emyambalo y’abamuyirhaga», 21 Anacimbwîra, erhi: «Genda bulya nakurhuma kulî omu mashanja».
Paolo aderha oku ali Muroma
22 Kuhika kuli ako kanwa, bàli bamurhesire amarbiwiri. Ci erhi bayumva okwo, bayàma mpu: «omuntu wa bene oyu, omurhenze en’igulu; bulya arhakwânîni alame!» 23 Bajira ecihôgêro cinene, bakajugucira ebishûli byâbo bânakwêba akatulo enyanya. 24 Obwo, omukulu w’abasirika anacirhegeka mpu balerhe Paolo omu lugerêro lwaho, aderha mpu bamudôse n’emikoba lyo bamanya ecirhumire bayâma ntyo. 25 Ci erhi babà bamamushwêka n’enkoba mpu bamushûrhage, Paolo abwîra omurhegesi w’abasirika, erhi: «Ewe, ndi wa muhâga obuyêmêre bw’okushurha Omuroma emikoba, n’okwola buzira kumutwîra olubanja?» 26 Erhi ayumva ntyo, oyôla murhegesi w’omurhwe gw’abasirika agend’ibwîra omukulu w’abasirika, erhi: «Kurhi wâjira? Ci Oyo muntu, amaba Muroma!» 27 Omukulu w’abasirika anaciyisha, agend’ibwîra Paolo, erhi: «Mbwîra bwinjà! K’oli Muroma?» Naye, erhi: «Neci». 28 Omukulu w’abasirika ashuza, erhi: «Niehe obwo buyêmêre bw’okubà Muroma, nabugulaga nsaranga nyinji». Naye Paolo, erhi: «Niehe, nakuburhanagwa». 29 Akôla kasanzi kwonênè, balya balonzagya okumudôsa n’emikoba, bamuyâka mâshi ciru n’olya mukulu w’abasirika ayôboha erhi amanya oku Oyo muntu ali ashwêsire ali Muroma.
Paolo aha kagombe k’ Abayahudi
30 Erhi buca, alonza okumanya kwinjà eci Abayahudi bamulegeraga; anacimushwekûla, anarhegeka abadâhwa bakulu n’akagombe kôshi mpu bashûbûzanye. Okubundi alêrha Paolo, amuyimanza embere zâbo.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 22
1 Ἄνδρες ἀδελφοὶ καὶ πατέρες, ἀκούσατέ μου τῆς πρὸς ὑμᾶς νυνὶ ἀπολογίας. 2 ἀκούσαντες δὲ ὅτι τῇ Ἑβραΐδι διαλέκτῳ προσεφώνει αὐτοῖς, μᾶλλον παρέσχον ἡσυχίαν. καὶ φησίν, 3 Ἐγώ εἰμι ἀνὴρ Ἰουδαῖος, γεγεννημένος ἐν Ταρσῷ τῆς Κιλικίας, ἀνατεθραμμένος δὲ ἐν τῇ πόλει ταύτῃ, παρὰ τοὺς πόδας Γαμαλιὴλ πεπαιδευμένος κατὰ ἀκρίβειαν τοῦ πατρῴου νόμου, ζηλωτὴς ὑπάρχων τοῦ θεοῦ καθὼς πάντες ὑμεῖς ἐστε σήμερον 4 ὃς ταύτην τὴν ὁδὸν ἐδίωξα ἄχρι θανάτου δεσμεύων καὶ παραδιδοὺς εἰς φυλακὰς ἄνδρας τε καὶ γυναῖκας, 5 ὡς καὶ ὁ ἀρχιερεὺς μαρτυρεῖ μοι καὶ πᾶν τὸ πρεσβυτέριον, παρ᾽ ὧν καὶ ἐπιστολὰς δεξάμενος πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς εἰς Δαμασκὸν ἐπορευόμην, ἄξων καὶ τοὺς ἐκεῖσε ὄντας δεδεμένους εἰς Ἰερουσαλὴμ ἵνα τιμωρηθῶσιν.
Paul Tells of His Conversion (Ac 9.1‑19; 26.12‑18)
6 Ἐγένετο δέ μοι πορευομένῳ καὶ ἐγγίζοντι τῇ Δαμασκῷ περὶ μεσημβρίαν ἐξαίφνης ἐκ τοῦ οὐρανοῦ περιαστράψαι φῶς ἱκανὸν περὶ ἐμέ, 7 ἔπεσά τε εἰς τὸ ἔδαφος καὶ ἤκουσα φωνῆς λεγούσης μοι, Σαοὺλ Σαούλ, τί με διώκεις; 8 ἐγὼ δὲ ἀπεκρίθην, Τίς εἶ, κύριε; εἶπέν τε πρός με, Ἐγώ εἰμι Ἰησοῦς ὁ Ναζωραῖος, ὃν σὺ διώκεις. 9 οἱ δὲ σὺν ἐμοὶ ὄντες τὸ μὲν φῶς ἐθεάσαντο τὴν δὲ φωνὴν οὐκ ἤκουσαν τοῦ λαλοῦντός μοι. 10 εἶπον δέ, Τί ποιήσω, κύριε; ὁ δὲ κύριος εἶπεν πρός με, Ἀναστὰς πορεύου εἰς Δαμασκὸν κἀκεῖ σοι λαληθήσεται περὶ πάντων ὧν τέτακταί σοι ποιῆσαι. 11 ὡς δὲ οὐκ ἐνέβλεπον ἀπὸ τῆς δόξης τοῦ φωτὸς ἐκείνου, χειραγωγούμενος ὑπὸ τῶν συνόντων μοι ἦλθον εἰς Δαμασκόν. 12 Ἁνανίας δέ τις, ἀνὴρ εὐλαβὴς κατὰ τὸν νόμον, μαρτυρούμενος ὑπὸ πάντων τῶν κατοικούντων Ἰουδαίων, 13 ἐλθὼν πρός με καὶ ἐπιστὰς εἶπέν μοι, Σαοὺλ ἀδελφέ, ἀνάβλεψον. κἀγὼ αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἀνέβλεψα εἰς αὐτόν. 14 ὁ δὲ εἶπεν, Ὁ θεὸς τῶν πατέρων ἡμῶν προεχειρίσατό σε γνῶναι τὸ θέλημα αὐτοῦ καὶ ἰδεῖν τὸν δίκαιον καὶ ἀκοῦσαι φωνὴν ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ, 15 ὅτι ἔσῃ μάρτυς αὐτῷ πρὸς πάντας ἀνθρώπους ὧν ἑώρακας καὶ ἤκουσας. 16καὶ νῦν τί μέλλεις; ἀναστὰς βάπτισαι καὶ ἀπόλουσαι τὰς ἁμαρτίας σου ἐπικαλεσάμενος τὸ ὄνομα αὐτοῦ.
Paul Sent to the Gentiles
17 Ἐγένετο δέ μοι ὑποστρέψαντι εἰς Ἰερουσαλὴμ καὶ προσευχομένου μου ἐν τῷ ἱερῷ γενέσθαι με ἐν ἐκστάσει 18 καὶ ἰδεῖν αὐτὸν λέγοντά μοι, Σπεῦσον καὶ ἔξελθε ἐν τάχει ἐξ Ἰερουσαλήμ, διότι οὐ παραδέξονταί σου μαρτυρίαν περὶ ἐμοῦ. 19 κἀγὼ εἶπον, Κύριε, αὐτοὶ ἐπίστανται ὅτι ἐγὼ ἤμην φυλακίζων καὶ δέρων κατὰ τὰς συναγωγὰς τοὺς πιστεύοντας ἐπὶ σέ, 20 καὶ ὅτε ἐξεχύννετο τὸ αἷμα Στεφάνου τοῦ μάρτυρός σου, καὶ αὐτὸς ἤμην ἐφεστὼς καὶ συνευδοκῶν καὶ φυλάσσων τὰ ἱμάτια τῶν ἀναιρούντων αὐτόν. 21 καὶ εἶπεν πρός με, Πορεύου, ὅτι ἐγὼ εἰς ἔθνη μακρὰν ἐξαποστελῶ σε.
Paul and the Roman Tribune
22 Ἤκουον δὲ αὐτοῦ ἄχρι τούτου τοῦ λόγου καὶ ἐπῆραν τὴν φωνὴν αὐτῶν λέγοντες, Αἶρε ἀπὸ τῆς γῆς τὸν τοιοῦτον, οὐ γὰρ καθῆκεν αὐτὸν ζῆν. 23 κραυγαζόντων τε αὐτῶν καὶ ῥιπτούντων τὰ ἱμάτια καὶ κονιορτὸν βαλλόντων εἰς τὸν ἀέρα, 24 ἐκέλευσεν ὁ χιλίαρχος εἰσάγεσθαι αὐτὸν εἰς τὴν παρεμβολήν, εἴπας μάστιξιν ἀνετάζεσθαι αὐτὸν ἵνα ἐπιγνῷ δι᾽ ἣν αἰτίαν οὕτως ἐπεφώνουν αὐτῷ. 25 ὡς δὲ προέτειναν αὐτὸν τοῖς ἱμᾶσιν, εἶπεν πρὸς τὸν ἑστῶτα ἑκατόνταρχον ὁ Παῦλος, Εἰ ἄνθρωπον Ῥωμαῖον καὶ ἀκατάκριτον ἔξεστιν ὑμῖν μαστίζειν; 26 ἀκούσας δὲ ὁ ἑκατοντάρχης προσελθὼν τῷ χιλιάρχῳ ἀπήγγειλεν λέγων, Τί μέλλεις ποιεῖν; ὁ γὰρ ἄνθρωπος οὗτος Ῥωμαῖός ἐστιν. 27 προσελθὼν δὲ ὁ χιλίαρχος εἶπεν αὐτῷ, Λέγε μοι, σὺ Ῥωμαῖος εἶ; ὁ δὲ ἔφη, Ναί. 28 ἀπεκρίθη δὲ ὁ χιλίαρχος, Ἐγὼ πολλοῦ κεφαλαίου τὴν πολιτείαν ταύτην ἐκτησάμην. ὁ δὲ Παῦλος ἔφη, Ἐγὼ δὲ καὶ γεγέννημαι. 29 εὐθέως οὖν ἀπέστησαν ἀπ᾽ αὐτοῦ οἱ μέλλοντες αὐτὸν ἀνετάζειν, καὶ ὁ χιλίαρχος δὲ ἐφοβήθη ἐπιγνοὺς ὅτι Ῥωμαῖός ἐστιν καὶ ὅτι αὐτὸν ἦν δεδεκώς. 30 Τῇ δὲ ἐπαύριον βουλόμενος γνῶναι τὸ ἀσφαλές, τὸ τί κατηγορεῖται ὑπὸ τῶν Ἰουδαίων, ἔλυσεν αὐτὸν καὶ ἐκέλευσεν συνελθεῖν τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ πᾶν τὸ συνέδριον, καὶ καταγαγὼν τὸν Παῦλον ἔστησεν εἰς αὐτούς.
23
1 Paolo anacimôlera abagula amasù ababwîra, erhi: «Bene wîrhu, kuhika olusiku lw’ene, ntasag’iyumva omurhima gwâni gwantumuza akantu omu lugendo lwâni embere za Nnâmahanga». 2 Ci omudâhwa mukulu Ananiya arhegeka abatwî b’emmanja bàmuli eburhambi mpu bamushûrhire oku kanwa. 3 Obwo, Paolo anacimubwîra erhi: «Nyamuzinda acikushûrha, we cisîka cihome ngwa! Kali otamîre mpu ontwîre olubanja nk’oku binadesirwe omu irhegeko, na w’oyo, wavuna irhegekob, ene oderha mpu banshûrhe!» 4 Nabo balya bàmuli babwîra Paolo, mpu: «Ci wajacira omudâhwa mukulu wa Nyamuzinda!» 5 Naye Paolo anacibashuza, erhi: «Bene wîrhu, ntal’imanyire oku ye mukulu w’abadâhwa; bulya kuyandisirwe erhi: «Orhahîra okahehêrera omuluzi w’ishanja lyâwe». 6 Bulya Paolo ali amanyire oku omu ihano likulu, baguma bàli Basaduceyi n’abandi Bafarizeyi, aderha, erhi: ndwîrhwe omu lubajà erhi bulangâlire bwîrhu burhuma: obufûke bw’abafire»c. 7 Erhi aba amaderha ebyo binwa, akadali kazuka omu Bafarizeyi n’omu Basaduceyi, na ntyo ihano lyâbo lyacêberamwo. 8 Bulyala Abasaduceyi banaderhe mpu ntà bufûke bw’abafîre, mpu na ntà bamalahika na ntà myûka; ci Abafarizeyi bôhe babiyêmêra byombi. 9 Banacijira lubî lunji, na bashamuka b’ihano baguma b’omu Bafarizeyi bayimanga, bakaliba bweneêne, mpu: «Ntà kubî rhubwînemwo oyu muntu! Ka gurhankanaba mûka erhi malahika washambîre bo naye?» 10 Erhi abona akadali kaja kayûshûka, omukulu w’abasirika ayôboha mpu bahôya Paolo, arhegeka abasirika mpu bayish’imurhôla, bamushubiza omu lugerêro. 11 Obudufu bwakulikiraga olwo lusiku, Nyakasane amubonekera, amubwîra, erhi: «Komera! Kulyâla wampamîrizagya e Yeruzalemu, kwo okwânîne okujimpamîriza e Roma».
Abayahudi bahigira Paolo
12 Erhi buca, Abayahudi bajà ihano mpu barhalye barhananywe barhanaj’iyîrha Paolo. 13 Abàli bafundisire eryo ihano bàli balume makumi ani na kulusha. 14 Banacijà emw’abajinji b’abadâhwa n’abagula, bababwîra, mpu: «Rhwacîgashire nti rhurhakoza akantu ekanwa rhurhanaj’iyîrha Paolo. 15 Ntyo, ninyu haguma n’ihano likulu, mubwîrage omukulu w’abasirika ammulerhereye, mubè nk’abalonza okumudôsa kwinjinja olubanja lwâge; nîrhu hhwayôrba rhucirheganyizè okumuyîrha hano aderha mpu ayishage». 16 Ci kwônene, mwihwa wa Paolo ayumva eyo mihigo yâbo mibî, anacigenda, aja omu lugerêro, abwîra Paolo. 17 Naye Paolo anacihamagala muguma omu barhegesi b’emirhwe y’abasirika, amubwîra erhi: «Oyu mwâna, omuhekere omukulu w’abasirika, bulya agwêrhe oku amubwîra». 18 Olya Murhegesi w’omurhwe amugwârhira oku kuboko, amuhêkera omukulu w’abasirika, erhi: «Olya mubôhe Paolo ampamagîre, ampûna mpu nkuhêkere oyu mwâna, mpu agwêrhe oku akubwîra». 19 Omukulu w’abasirika amugwârhira oku kuboko, aciyegûla, amudôsa, erhi: «Bici walonza okumbwîra?» 20 Naye amushuza, erhi: «Abayahudi bajîre ihano ly’okukuhûna mpu irhondo olerhe Paolo ekagombe, babè nk’abalonza okumudôsa kwinjinja olubanja lwâge. 21 Ci wêhe, omanye wankabayêmêra; bulya balume makumi ani na kulusha ba muli bo, bamutulikiîre amatumu; bàcîgashire mpu barhalye barhananywe barhanaj’imuyîrha. Na buno, mîra bacîrheganyangya; irhegeko lyâwe lyône bacidwîrhe balinda». 22 Omukulu w’abasirika anacilika nyamwâna, amukomêreza mpu ntâye abwîraga oku amushambâlire kwôshi.
Paolo ahêkwa e Sêzareya
23 Okuhandi, anacihamagala babirhi omu barhegesi b’emirhwe y’abasirika, ababwîra, erhi: «Murheganye basirika magana abirhi, na biterusi makumi gali nda, na balekezi magana abirhi, baj’e Sêzareya omu nsa ya kasharhu y’obudufu. 24 Barheganyize na Paolo ebihesid, bamushonezekwo, bamuhise mugumaguma emw’omurhegesi Felisi». 25 Okuhandi, yandikaka amaruba, erhi: 26 «Klaudiyo Liziya ahire omurhegesi mukengwa bwenêne Felisi omusingo! 27 Oyu muntu nkudwîrhîre, Abayahudi banacimugwârha, n’erhi bakola mpu bamuyîrhage, nayisha n’engabo yâni y’abasirika, nabarhenzaye omu nfune, erhi nankola mmanyire oku ali Muroma. 28 Erhi nnonz’imanya bwinjà igwârhiro ly’ebi bamulegîre, namurhuma aha kagombe kâbo. 29 Nashanga bamushobesire ebiyêrekîre irhegeko lyâbo, ci nabona oku ntà bubî agwêrhe bukwânîne okufà nîsi erhi enkoba. 30 Ene ncimanya oku bamutulikîre amatumu, bw’obu nkurhumîre ye duba, nabwîra n’abamudwîrhe bamulega nti balêrhe olubanja lwâbo emwawe». 31 Abasirika bajira oku bàli barhegesirwe, bayanka Paolo, bamuhêka budufu e Antipatridae. 32 Erhi buca, bamusigira abaterusi mpu bamuhêke, bacigalukira ebwa lugerêro lwâbo. 33 Erhi bahika e Sêzareya, balya baterusi bahereza omurhegesi amaruba, bamuyêreka na Paolo. 34 Erhi ayûsisoma galya maruba amanamudôsa ali wa cihugo cihi, n’erhi amanya oku emwâbo e Silisiya, anacimubwîra, erhi: 35 «Nayumva olubanja lwâwe amango abakulezire bâyisha». Okubandi arhegeka mpu bamulangire omu lurhamba lwa Herodi.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 23
Paul before the Council
1 ἀτενίσας δὲ ὁ Παῦλος τῷ συνεδρίῳ εἶπεν, Ἄνδρες ἀδελφοί, ἐγὼ πάσῃ συνειδήσει ἀγαθῇ πεπολίτευμαι τῷ θεῷ ἄχρι ταύτης τῆς ἡμέρας. 2 ὁ δὲ ἀρχιερεὺς Ἁνανίας ἐπέταξεν τοῖς παρεστῶσιν αὐτῷ τύπτειν αὐτοῦ τὸ στόμα. 3 τότε ὁ Παῦλος πρὸς αὐτὸν εἶπεν, Τύπτειν σε μέλλει ὁ θεός, τοῖχε κεκονιαμένε• καὶ σὺ κάθῃ κρίνων με κατὰ τὸν νόμον καὶ παρανομῶν κελεύεις με τύπτεσθαι; 4 οἱ δὲ παρεστῶτες εἶπαν, Τὸν ἀρχιερέα τοῦ θεοῦ λοιδορεῖς; 5 ἔφη τε ὁ Παῦλος, Οὐκ ᾔδειν, ἀδελφοί, ὅτι ἐστὶν ἀρχιερεύς• γέγραπται γὰρ ὅτι Ἄρχοντα τοῦ λαοῦ σου οὐκ ἐρεῖς κακῶς. 6 Γνοὺς δὲ ὁ Παῦλος ὅτι τὸ ἓν μέρος ἐστὶν Σαδδουκαίων τὸ δὲ ἕτερον Φαρισαίων ἔκραζεν ἐν τῷ συνεδρίῳ, Ἄνδρες ἀδελφοί, ἐγὼ Φαρισαῖός εἰμι, υἱὸς Φαρισαίων, περὶ ἐλπίδος καὶ ἀναστάσεως νεκρῶν [ἐγὼ] κρίνομαι. 7 τοῦτο δὲ αὐτοῦ εἰπόντος ἐγένετο στάσις τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων καὶ ἐσχίσθη τὸ πλῆθος. 8 Σαδδουκαῖοι μὲν γὰρ λέγουσιν μὴ εἶναι ἀνάστασιν μήτε ἄγγελον μήτε πνεῦμα, Φαρισαῖοι δὲ ὁμολογοῦσιν τὰ ἀμφότερα. 9 ἐγένετο δὲ κραυγὴ μεγάλη, καὶ ἀναστάντες τινὲς τῶν γραμματέων τοῦ μέρους τῶν Φαρισαίων διεμάχοντο λέγοντες, Οὐδὲν κακὸν εὑρίσκομεν ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ• εἰ δὲ πνεῦμα ἐλάλησεν αὐτῷ ἢ ἄγγελος; 10 Πολλῆς δὲ γινομένης στάσεως φοβηθεὶς ὁ χιλίαρχος μὴ διασπασθῇ ὁ Παῦλος ὑπ᾽ αὐτῶν ἐκέλευσεν τὸ στράτευμα καταβὰν ἁρπάσαι αὐτὸν ἐκ μέσου αὐτῶν ἄγειν τε εἰς τὴν παρεμβολήν. 11 Τῇ δὲ ἐπιούσῃ νυκτὶ ἐπιστὰς αὐτῷ ὁ κύριος εἶπεν, Θάρσει• ὡς γὰρ διεμαρτύρω τὰ περὶ ἐμοῦ εἰς Ἰερουσαλήμ, οὕτως σε δεῖ καὶ εἰς Ῥώμην μαρτυρῆσαι. The Plot against Paul’s Life 12 Γενομένης δὲ ἡμέρας ποιήσαντες συστροφὴν οἱ Ἰουδαῖοι ἀνεθεμάτισαν ἑαυτοὺς λέγοντες μήτε φαγεῖν μήτε πιεῖν ἕως οὗ ἀποκτείνωσιν τὸν Παῦλον. 13 ἦσαν δὲ πλείους τεσσεράκοντα οἱ ταύτην τὴν συνωμοσίαν ποιησάμενοι, 14 οἵτινες προσελθόντες τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ τοῖς πρεσβυτέροις εἶπαν, Ἀναθέματι ἀνεθεματίσαμεν ἑαυτοὺς μηδενὸς γεύσασθαι ἕως οὗ ἀποκτείνωμεν τὸν Παῦλον. 15 νῦν οὖν ὑμεῖς ἐμφανίσατε τῷ χιλιάρχῳ σὺν τῷ συνεδρίῳ ὅπως καταγάγῃ αὐτὸν εἰς ὑμᾶς ὡς μέλλοντας διαγινώσκειν ἀκριβέστερον τὰ περὶ αὐτοῦ• ἡμεῖς δὲ πρὸ τοῦ ἐγγίσαι αὐτὸν ἕτοιμοί ἐσμεν τοῦ ἀνελεῖν αὐτόν. 16 Ἀκούσας δὲ ὁ υἱὸς τῆς ἀδελφῆς Παύλου τὴν ἐνέδραν, παραγενόμενος καὶ εἰσελθὼν εἰς τὴν παρεμβολὴν ἀπήγγειλεν τῷ Παύλῳ. 17 προσκαλεσάμενος δὲ ὁ Παῦλος ἕνα τῶν ἑκατονταρχῶν ἔφη, Τὸν νεανίαν τοῦτον ἀπάγαγε πρὸς τὸν χιλίαρχον, ἔχει γὰρ ἀπαγγεῖλαί τι αὐτῷ. 18 ὁ μὲν οὖν παραλαβὼν αὐτὸν ἤγαγεν πρὸς τὸν χιλίαρχον καὶ φησίν, Ὁ δέσμιος Παῦλος προσκαλεσάμενός με ἠρώτησεν τοῦτον τὸν νεανίσκον ἀγαγεῖν πρὸς σὲ ἔχοντά τι λαλῆσαί σοι. 19 ἐπιλαβόμενος δὲ τῆς χειρὸς αὐτοῦ ὁ χιλίαρχος καὶ ἀναχωρήσας κατ᾽ ἰδίαν ἐπυνθάνετο, Τί ἐστιν ὃ ἔχεις ἀπαγγεῖλαί μοι; 20 εἶπεν δὲ ὅτι Οἱ Ἰουδαῖοι συνέθεντο τοῦ ἐρωτῆσαί σε ὅπως αὔριον τὸν Παῦλον καταγάγῃς εἰς τὸ συνέδριον ὡς μέλλον τι ἀκριβέστερον πυνθάνεσθαι περὶ αὐτοῦ. 21 σὺ οὖν μὴ πεισθῇς αὐτοῖς• ἐνεδρεύουσιν γὰρ αὐτὸν ἐξ αὐτῶν ἄνδρες πλείους τεσσεράκοντα, οἵτινες ἀνεθεμάτισαν ἑαυτοὺς μήτε φαγεῖν μήτε πιεῖν ἕως οὗ ἀνέλωσιν αὐτόν, καὶ νῦν εἰσιν ἕτοιμοι προσδεχόμενοι τὴν ἀπὸ σοῦ ἐπαγγελίαν. 22 ὁ μὲν οὖν χιλίαρχος ἀπέλυσεν τὸν νεανίσκον παραγγείλας μηδενὶ ἐκλαλῆσαι ὅτι ταῦτα ἐνεφάνισας πρός με.
Paul Sent to Felix the Govemor
23 Καὶ προσκαλεσάμενος δύο [τινὰς] τῶν ἑκατονταρχῶν εἶπεν, Ἑτοιμάσατε στρατιώτας διακοσίους, ὅπως πορευθῶσιν ἕως Καισαρείας, καὶ ἱππεῖς ἑβδομήκοντα καὶ δεξιολάβους διακοσίους ἀπὸ τρίτης ὥρας τῆς νυκτός, 24 κτήνη τε παραστῆσαι ἵνα ἐπιβιβάσαντες τὸν Παῦλον διασώσωσιν πρὸς Φήλικα τὸν ἡγεμόνα, 25 γράψας ἐπιστολὴν ἔχουσαν τὸν τύπον τοῦτον 26 Κλαύδιος Λυσίας τῷ κρατίστῳ ἡγεμόνι Φήλικι χαίρειν. 27 Τὸν ἄνδρα τοῦτον συλλημφθέντα ὑπὸ τῶν Ἰουδαίων καὶ μέλλοντα ἀναιρεῖσθαι ὑπ᾽ αὐτῶν ἐπιστὰς σὺν τῷ στρατεύματι ἐξειλάμην μαθὼν ὅτι Ῥωμαῖός ἐστιν. 28 βουλόμενός τε ἐπιγνῶναι τὴν αἰτίαν δι᾽ ἣν ἐνεκάλουν αὐτῷ, κατήγαγον εἰς τὸ συνέδριον αὐτῶν 29 ὃν εὗρον ἐγκαλούμενον περὶ ζητημάτων τοῦ νόμου αὐτῶν, μηδὲν δὲ ἄξιον θανάτου ἢ δεσμῶν ἔχοντα ἔγκλημα. 30 μηνυθείσης δέ μοι ἐπιβουλῆς εἰς τὸν ἄνδρα ἔσεσθαι ἐξαυτῆς ἔπεμψα πρὸς σὲ παραγγείλας καὶ τοῖς κατηγόροις λέγειν [τὰ] πρὸς αὐτὸν ἐπὶ σοῦ. 31 Οἱ μὲν οὖν στρατιῶται κατὰ τὸ διατεταγμένον αὐτοῖς ἀναλαβόντες τὸν Παῦλον ἤγαγον διὰ νυκτὸς εἰς τὴν Ἀντιπατρίδα, 32 τῇ δὲ ἐπαύριον ἐάσαντες τοὺς ἱππεῖς ἀπέρχεσθαι σὺν αὐτῷ ὑπέστρεψαν εἰς τὴν παρεμβολήν 33 οἵτινες εἰσελθόντες εἰς τὴν Καισάρειαν καὶ ἀναδόντες τὴν ἐπιστολὴν τῷ ἡγεμόνι παρέστησαν καὶ τὸν Παῦλον αὐτῷ. 34 ἀναγνοὺς δὲ καὶ ἐπερωτήσας ἐκ ποίας ἐπαρχείας ἐστίν, καὶ πυθόμενος ὅτι ἀπὸ Κιλικίας, 35 Διακούσομαί σου, ἔφη, ὅταν καὶ οἱ κατήγοροί σου παραγένωνται• κελεύσας ἐν τῷ πραιτωρίῳ τοῦ Ἡρῴδου φυλάσσεσθαι αὐτόν.
24
Felisi abûlanya Paolo
1 Erhi hagera nsiku irhanu, omukulu w’abadâhwa Ananiya anaciyandagala bo na bagula baguma n’omubûlanyi, mpu ye Tertulo; bayish’ilega Paolo emw’omurhegesi. 2 Banacibamagala Paolo, naye Tertulo arhangira okumulega, erhi: «Omurhûla buzira kavulindi rhugwêrhe werhumire, n’emihindûlo minjà obwîrhonzi bwâwe bwàdwîrhire eri ishanja, 3 byôshi byôshi na hôshi hôshi rhubiyankirîre na maboko abirhi, Waliha Felisi mukengwa. 4 Ci kwônene, ntag’ikurhamya busha, nkuhûnyire omu bwinjà bwâwe, oyêmêre okurhuyumvîrhiza hisanzi bitya hyône. 5 Oyu muntu, rhwabwîne oku cibà cihûsi: anakahira akavange omu Bayahudi b’omu igulu lyôshi, ye na murhambo w’obugomi bw’Abanazaretif. 6 Ciru àli akola ahumânya akâ-Nyamuzinda, lero rhwàmugwârha. Rhwàli rhulonzize nti rhumutwîre nk’oku irhegeko lirhu lidesire, 7 ci, omukulu w’abasirika Liziya abijâmwo, arhukûlaye omu maboko n’emisî, 8 anarhegeka mpu abàmulegaga bajè eno mwâwe. Nâwe wêne wâmudôsa, ocîbonere oku ebi rhumushobesire binali by’okuli». 9 Abayahudi bahamîriza, baderha mpu ntyo kwo binali. 10 naye aderhage. Omurhegesi anacikema Paolo.
Ebinwa bya Paolo embere z’omurhegesi
Paolo ashuza, erhi:
«Mmanyire bwinjà oku emyâka ekola minji erhi kurhegeka orhegeka eri ishanja; co cirhumire nabûlana n’obulangâlire. 11 Wanahash’imanya bwinjà oku zirhac’irhaluka nsiku ikumi n’ibirhi kurhenga nteremîre e Yeruzalemu nti nj’iharâmya. 12 Na ntâye wanshimanyire omu kâ-Nyamuzinda, nîsi erhi omu masinagogi, erhi omu cishagala najà kadali n’omuntu erhi nashumika olubaga. 13 N’oku bali ntyo, barhankahash’ikuyêreka ebi banshobesire. 14 Ci kwônene, oleke nkubwîre n’obwâlagale: nkolera Nyamuzinda wa balarha omu kushimba «Enjira» bòhe bayiyîrika «bugomi.» Ebi biyandisirwe omu irhegeko n’omu Balêbi, byôshi mbiyemîre, 15 nnanangâlîre Nnâmahanga nk’oku nabo bamulangâlîre; nnangalîre oku abafîre bâfûke, abimâna n’ababî. 16 N’okwôla kwo kurhuma nâni ncisêza okulanga omurhima gwâni mwêru-kwêru embere za Nnâmahanga n’embere z’abantu. 17 Hàbîre hamagera myâka erhali minyi, nayisha nti nderhere ishanja lyâni oburhabâle, nnanjire entûlo. 18 Ntyo kwo banshanzire omu kâ-Nyamuzinda, erhi mîra nashukûlagwa; murhàli ndêko ya bantu, murhanàli hidugundu. 19 Bayahudi baguma b’e Aziya boki rhwàli rhweshi. Bo bali bakwânîne okuyisha muno lukîko lwâwe, bâderha akaba hali ebi bambwînekwo. 20 Abàli bahali babage erhi bo baderha bubî buci bambwînekwo erhi ndi aha kagombe. 21 Nkaba aka kanwa naderhaga erhi mba nyimanzire omu kagarhî kâbo ko nfîrekwo, nti: «Bufûke bw’abafîre burhumire nalêrhwa omu lubanja ene embere zinyu.»
Paolo omu mpamikwa e Sêzareya
22 Bulya Felisi naye ali amanyire bwinjà eyôla Njira, ababwîra mpu balinde, erhi: «Hano omukulu w’abasirika Liziya aba amayandagala, nalola olubanja lwinyu». 23 Anacirhegeka omurhegesi w’omurhwe gw’abasirika mpu alange Paolo, ci kwône mpu amuhe obuyêmêre bw’okujira oku alonzize, arhanahanzagya benewâbo bal’imushêgula. 24 Erhi kugera nsiku, Felisi anaciyisha bo na mukâge Druzila. Ali Muyahudi-kazig. Ahamagala Paolo, anayumvîrhiza oku amubwîra eby’obuyêmêre muli Kristu Yezu. 25 Erhi Paolo arhondêra okuderha ebiyêrekîre obushinganyanya n’obucêse bw’omurhima n’olubanja luzinda, Felisi ageramwo omusisi, ashuza, erhi: «Hôshi aho, gendagi; nacikuhamagala olusiku nayumva obushiru». 26 Erhi analangâlîre obwo mpu Paolo amuhà ensaranga; co carhumaga akamurhumiza kanji-kanji mpu baganîre bo naye. 27 Erhi hagera myâka ibirhih, Felisi ahâbwa omukûla wâge, Porsiyo Festo. Ci mpu lyo asimîsa Abayahudi, Felisi aleka Paolomushwêke.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 24
The Case against Paul 24
1 Μετὰ δὲ πέντε ἡμέρας κατέβη ὁ ἀρχιερεὺς Ἁνανίας μετὰ πρεσβυτέρων τινῶν καὶ ῥήτορος Τερτύλλου τινός, οἵτινες ἐνεφάνισαν τῷ ἡγεμόνι κατὰ τοῦ Παύλου. 2 κληθέντος δὲ αὐτοῦ ἤρξατο κατηγορεῖν ὁ Τέρτυλλος λέγων, Πολλῆς εἰρήνης τυγχάνοντες διὰ σοῦ καὶ διορθωμάτων γινομένων τῷ ἔθνει τούτῳ διὰ τῆς σῆς προνοίας, 3 πάντῃ τε καὶ πανταχοῦ ἀποδεχόμεθα, κράτιστε Φῆλιξ, μετὰ πάσης εὐχαριστίας. 4 ἵνα δὲ μὴ ἐπὶ πλεῖόν σε ἐγκόπτω, παρακαλῶ ἀκοῦσαί σε ἡμῶν συντόμως τῇ σῇ ἐπιεικείᾳ. 5 εὑρόντες γὰρ τὸν ἄνδρα τοῦτον λοιμὸν καὶ κινοῦντα στάσεις πᾶσιν τοῖς Ἰουδαίοις τοῖς κατὰ τὴν οἰκουμένην πρωτοστάτην τε τῆς τῶν Ναζωραίων αἱρέσεως, 6 ὃς καὶ τὸ ἱερὸν ἐπείρασεν βεβηλῶσαι ὃν καὶ ἐκρατήσαμεν, [ 7 ] 8 παρ᾽ οὗ δυνήσῃ αὐτὸς ἀνακρίνας περὶ πάντων τούτων ἐπιγνῶναι ὧν ἡμεῖς κατηγοροῦμεν αὐτοῦ. 9 συνεπέθεντο δὲ καὶ οἱ Ἰουδαῖοι φάσκοντες ταῦτα οὕτως ἔχειν.
Paul Defends Himself before Felix
10 Ἀπεκρίθη τε ὁ Παῦλος νεύσαντος αὐτῷ τοῦ ἡγεμόνος λέγειν, Ἐκ πολλῶν ἐτῶν ὄντα σε κριτὴν τῷ ἔθνει τούτῳ ἐπιστάμενος εὐθύμως τὰ περὶ ἐμαυτοῦ ἀπολογοῦμαι, 11 δυναμένου σου ἐπιγνῶναι ὅτι οὐ πλείους εἰσίν μοι ἡμέραι δώδεκα ἀφ᾽ ἧς ἀνέβην προσκυνήσων εἰς Ἰερουσαλήμ. 12 καὶ οὔτε ἐν τῷ ἱερῷ εὗρόν με πρός τινα διαλεγόμενον ἢ ἐπίστασιν ποιοῦντα ὄχλου οὔτε ἐν ταῖς συναγωγαῖς οὔτε κατὰ τὴν πόλιν, 13 οὐδὲ παραστῆσαι δύνανταί σοι περὶ ὧν νυνὶ κατηγοροῦσίν μου. 14 ὁμολογῶ δὲ τοῦτό σοι ὅτι κατὰ τὴν ὁδὸν ἣν λέγουσιν αἵρεσιν, οὕτως λατρεύω τῷ πατρῴῳ θεῷ πιστεύων πᾶσιν τοῖς κατὰ τὸν νόμον καὶ τοῖς ἐν τοῖς προφήταις γεγραμμένοις, 15 ἐλπίδα ἔχων εἰς τὸν θεὸν ἣν καὶ αὐτοὶ οὗτοι προσδέχονται, ἀνάστασιν μέλλειν ἔσεσθαι δικαίων τε καὶ ἀδίκων. 16 ἐν τούτῳ καὶ αὐτὸς ἀσκῶ ἀπρόσκοπον συνείδησιν ἔχειν πρὸς τὸν θεὸν καὶ τοὺς ἀνθρώπους διὰ παντός. 17 δι᾽ ἐτῶν δὲ πλειόνων ἐλεημοσύνας ποιήσων εἰς τὸ ἔθνος μου παρεγενόμην καὶ προσφοράς, 18 ἐν αἷς εὗρόν με ἡγνισμένον ἐν τῷ ἱερῷ οὐ μετὰ ὄχλου οὐδὲ μετὰ θορύβου, 19 τινὲς δὲ ἀπὸ τῆς Ἀσίας Ἰουδαῖοι, οὓς ἔδει ἐπὶ σοῦ παρεῖναι καὶ κατηγορεῖν εἴ τι ἔχοιεν πρὸς ἐμέ. 20 ἢ αὐτοὶ οὗτοι εἰπάτωσαν τί εὗρον ἀδίκημα στάντος μου ἐπὶ τοῦ συνεδρίου, 21 ἢ περὶ μιᾶς ταύτης φωνῆς ἧς ἐκέκραξα ἐν αὐτοῖς ἑστὼς ὅτι Περὶ ἀναστάσεως νεκρῶν ἐγὼ κρίνομαι σήμερον ἐφ᾽ ὑμῶν. 22 Ἀνεβάλετο δὲ αὐτοὺς ὁ Φῆλιξ, ἀκριβέστερον εἰδὼς τὰ περὶ τῆς ὁδοῦ εἴπας, Ὅταν Λυσίας ὁ χιλίαρχος καταβῇ, διαγνώσομαι τὰ καθ᾽ ὑμᾶς 23 διαταξάμενος τῷ ἑκατοντάρχῃ τηρεῖσθαι αὐτὸν ἔχειν τε ἄνεσιν καὶ μηδένα κωλύειν τῶν ἰδίων αὐτοῦ ὑπηρετεῖν αὐτῷ.
Paul Held in Custody
24 Μετὰ δὲ ἡμέρας τινὰς παραγενόμενος ὁ Φῆλιξ σὺν Δρουσίλλῃ τῇ ἰδίᾳ γυναικὶ οὔσῃ Ἰουδαίᾳ μετεπέμψατο τὸν Παῦλον καὶ ἤκουσεν αὐτοῦ περὶ τῆς εἰς Χριστὸν Ἰησοῦν πίστεως. 25 διαλεγομένου δὲ αὐτοῦ περὶ δικαιοσύνης καὶ ἐγκρατείας καὶ τοῦ κρίματος τοῦ μέλλοντος, ἔμφοβος γενόμενος ὁ Φῆλιξ ἀπεκρίθη, Τὸ νῦν ἔχον πορεύου, καιρὸν δὲ μεταλαβὼν μετακαλέσομαί σε, 26 ἅμα καὶ ἐλπίζων ὅτι χρήματα δοθήσεται αὐτῷ ὑπὸ τοῦ Παύλου• διὸ καὶ πυκνότερον αὐτὸν μεταπεμπόμενος ὡμίλει αὐτῷ. 27 Διετίας δὲ πληρωθείσης ἔλαβεν διάδοχον ὁ Φῆλιξ Πόρκιον Φῆστον, θέλων τε χάριτα καταθέσθαι τοῖς Ἰουδαίοις ὁ Φῆλιξ κατέλιπεν τὸν Παῦλον δεδεμένον.
25
Paolo ahûna okutwîrwa olubanja omu lukîko lwa mwâmi mukulu Sêzari
1 Erhi Festo ajira nsiku isharhu ahisire omu cihugo câge, anacirheremera e Yeruzalemu kurhenga e Sêzareya. 2 Abajinji b’abadâhwa n’abagula b’Abayahudi bamuhêkera olubanja lwa Paolo; bamusengera, 3 banamuhûna mpu abafe lukogo, arhegeke balerhe Paolo e Yeruzalemu. Bali bamulingire omu njira mpu bamuyîrhe. 4 Ci Festo ashuza mpu Paolo ashwêkîrwe e Sêzareya, n’oku yêne ali hôfi h’okuyija. 5 Ababwîra, erhi: «Balya bakulîre abâbomuli rhwe, bayandagale baguma nâni, n’akaba hali obubî Oyo muntu agwêrhe bayishimulega». 6 Erhi ayûsa nsiku munâni erhi ikumi bo nabo, abungulukira e Sêzareya. Erhi buca, aja aha kagombe, arhumiza Paolo. 7 Erhi ayisha, Abayahudi bàrhengaga e Yeruzalemu, bàmugôrha. Bàrhondêra okumushobeka binji binji, birya bône barhankahashire okuyêrekana. 8 Paolo anywa emizimu, erhi: «Ntasag’ibona nalogorhera Irhegeko ly’Abayahudi, erhi akâ-Nyamuzinda, erhi Sêzari». 9 Naye Festo, bulya alonzagya okusimîsa Abayahudi, ashuza, Paolo, erhi: «K’olonzize orheremere e Yeruzalemu, olu lubanja luj’itwîrwayo embere zâni?» 10 Paolo amubwîra, erhi: «Ndi omu lukîko lwa Sêzari, mwo n’olubanja lwâni lwatwîrwa. NtalenganyagyAbayahudi, nâwe wêne okumanyire bwinjà. 11 Akaba ndi mubî, n’akaba hali ecinajizire cikwânîne olufu, ntalehiri kufà. Ci akaba ebi aba bantu badwîrhe banshobeka biri bya kumpalalira, ntâye ogwêrhe obuhashe bw’okumpira omu maboko gâbo. Mpûnyire olubanja lwâni lutwîrwe omu maboko ga Sêzari». 12 Obwo, erhi aba amaja ihano bôshi n’abahanûzi bâge, Festo ashuza, erhi: «Obûla ohûnyire okutwîrwa omu lukîko lwa Sêzari, omu lukîko lwa Sêzari wânajaga»
Paolo embere za Mwâmi Agripa
13 Erhi hagera nsiku nyi, mwâmi Agripai na Berenisi barhinda aha Sêzareya bal’ilamusa Festo. 14 Bahamala nsiku nyinji. Lero Festo ashambâlira mwâmi olubanja lwa Paolo, erhi: «Hano hali omulume Felisi asigaga mubohe». 15 Erhi ndi e Yeruzalemu, abajinji b’abadâhwa n’abagula b’Abayahudi banderhera olubanja lwâge banahûna mpu anigwe. 16 Nanacibashuza, nti Abaroma barhahana omuntu mushobeke arhanaj’ibûlana n’abamushobesire, n’embere ahâbwe obuhashe bw’okunywa akasheba. 17 Bayishaga obwo hano rhwe nabo. Buzira kulinda, erhi kuca, najà aha kagombe, narhumiza Oyo muntu. 18 Abashobesi bâge erhi bayisha, ntà cibî bamushobesire mw’ebi nal’incikebirwe, 19 ci barhondera okumujîsa kadali oku idini lyâbo n’oku muntu, mpu ye Yezu, wafîre na Paolo akâg’iderha mpu azîne. 20 Nie ono, erhi mbona, ntabwîni oku nankalutwa, namudôsa erhi alonzize okujà e Yeruzalemu, olubanja lwâge lutwîrweyo. 21 Ci kulya kubà Paolo àli ahûnyire mpu olubanja lwâge lutwîrwe omu lukîko lwa Augustoj, nanacirhegeka nti bamulange mushwêke kuhika olusiku namurhuma emwa Sêzari». 22 Agripa anacibwîra Festo, erhi: «Nâni, nankasîmire nyumve oyo muntu». Naye Festo, erhi: «Irhondo wâmuyumva». 23 Erhi buca, Agripa na Berenisi bayisha n’irenge lyâbo lyôshi; banacijà omu kagombe haguman’abakulu b’abasirika n’abagula b’e cishagala. Festo anacirhumiza Paolo, bamulêrha. 24 Festo aderha, erhi; «Mwâmi Agripa, ninyu mwe bashamuka mweshi muli muno baguma nîrhu, mubwîne oyu muntu Abayahudi bayishiraga luguku emwâni; bayishimpûna e Yeruzalemu na hano, bayâma mpu kurhacikwânîni alame. 25 Nabwîne niehe oku ntâco ajizire cikwânîne olufù. Ci bulyâla yêne ahûnyire olubanja lwâge lutwîrwe omu lukîko lwa Augusto, nahizire okumurhumayo. 26 Ntâco mmanyire bwinjà nayandikira Nnakuno kuli ye. Eco co cirhumire namulêrha embere zinyu, ci bwenêne embere zâwe, mwâmi Agripa, nti lyo mubona eci nayandika hano rhuyûs’imudôsa. 27 Niehe mbwîne oku buli buhwinja okurhuma omushwêke kwône buzira okuderha n’obubî bwâge».
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 25
Paul Appeals to Caesar
1 Φῆστος οὖν ἐπιβὰς τῇ ἐπαρχείᾳ μετὰ τρεῖς ἡμέρας ἀνέβη εἰς Ἱεροσόλυμα ἀπὸ Καισαρείας, 2 ἐνεφάνισάν τε αὐτῷ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρῶτοι τῶν Ἰουδαίων κατὰ τοῦ Παύλου καὶ παρεκάλουν αὐτὸν 3 αἰτούμενοι χάριν κατ᾽ αὐτοῦ ὅπως μεταπέμψηται αὐτὸν εἰς Ἰερουσαλήμ, ἐνέδραν ποιοῦντες ἀνελεῖν αὐτὸν κατὰ τὴν ὁδόν. 4 ὁ μὲν οὖν Φῆστος ἀπεκρίθη τηρεῖσθαι τὸν Παῦλον εἰς Καισάρειαν, ἑαυτὸν δὲ μέλλειν ἐν τάχει ἐκπορεύεσθαι 5 Οἱ οὖν ἐν ὑμῖν, φησίν, δυνατοὶ συγκαταβάντες εἴ τί ἐστιν ἐν τῷ ἀνδρὶ ἄτοπον κατηγορείτωσαν αὐτοῦ. 6 Διατρίψας δὲ ἐν αὐτοῖς ἡμέρας οὐ πλείους ὀκτὼ ἢ δέκα, καταβὰς εἰς Καισάρειαν, τῇ ἐπαύριον καθίσας ἐπὶ τοῦ βήματος ἐκέλευσεν τὸν Παῦλον ἀχθῆναι. 7 παραγενομένου δὲ αὐτοῦ περιέστησαν αὐτὸν οἱ ἀπὸ Ἱεροσολύμων καταβεβηκότες Ἰουδαῖοι πολλὰ καὶ βαρέα αἰτιώματα καταφέροντες ἃ οὐκ ἴσχυον ἀποδεῖξαι, 8 τοῦ Παύλου ἀπολογουμένου ὅτι Οὔτε εἰς τὸν νόμον τῶν Ἰουδαίων οὔτε εἰς τὸ ἱερὸν οὔτε εἰς Καίσαρά τι ἥμαρτον. 9 ὁ Φῆστος δὲ θέλων τοῖς Ἰουδαίοις χάριν καταθέσθαι ἀποκριθεὶς τῷ Παύλῳ εἶπεν, Θέλεις εἰς Ἱεροσόλυμα ἀναβὰς ἐκεῖ περὶ τούτων κριθῆναι ἐπ᾽ ἐμοῦ; 10 εἶπεν δὲ ὁ Παῦλος, Ἐπὶ τοῦ βήματος Καίσαρος ἑστώς εἰμι, οὗ με δεῖ κρίνεσθαι. Ἰουδαίους οὐδὲν ἠδίκησα ὡς καὶ σὺ κάλλιον ἐπιγινώσκεις. 11 εἰ μὲν οὖν ἀδικῶ καὶ ἄξιον θανάτου πέπραχά τι, οὐ παραιτοῦμαι τὸ ἀποθανεῖν• εἰ δὲ οὐδέν ἐστιν ὧν οὗτοι κατηγοροῦσίν μου, οὐδείς με δύναται αὐτοῖς χαρίσασθαι• Καίσαρα ἐπικαλοῦμαι. 12 τότε ὁ Φῆστος συλλαλήσας μετὰ τοῦ συμβουλίου ἀπεκρίθη, Καίσαρα ἐπικέκλησαι, ἐπὶ Καίσαρα πορεύσῃ.
Paul Brought before Agrippa and Bemice
13 Ἡμερῶν δὲ διαγενομένων τινῶν Ἀγρίππας ὁ βασιλεὺς καὶ Βερνίκη κατήντησαν εἰς Καισάρειαν ἀσπασάμενοι τὸν Φῆστον. 14 ὡς δὲ πλείους ἡμέρας διέτριβον ἐκεῖ, ὁ Φῆστος τῷ βασιλεῖ ἀνέθετο τὰ κατὰ τὸν Παῦλον λέγων, Ἀνήρ τίς ἐστιν καταλελειμμένος ὑπὸ Φήλικος δέσμιος, 15 περὶ οὗ γενομένου μου εἰς Ἱεροσόλυμα ἐνεφάνισαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι τῶν Ἰουδαίων αἰτούμενοι κατ᾽ αὐτοῦ καταδίκην. 16 πρὸς οὓς ἀπεκρίθην ὅτι οὐκ ἔστιν ἔθος Ῥωμαίοις χαρίζεσθαί τινα ἄνθρωπον πρὶν ἢ ὁ κατηγορούμενος κατὰ πρόσωπον ἔχοι τοὺς κατηγόρους τόπον τε ἀπολογίας λάβοι περὶ τοῦ ἐγκλήματος. 17 συνελθόντων οὖν [αὐτῶν] ἐνθάδε ἀναβολὴν μηδεμίαν ποιησάμενος τῇ ἑξῆς καθίσας ἐπὶ τοῦ βήματος ἐκέλευσα ἀχθῆναι τὸν ἄνδρα 18 περὶ οὗ σταθέντες οἱ κατήγοροι οὐδεμίαν αἰτίαν ἔφερον ὧν ἐγὼ ὑπενόουν πονηρῶν, 19 ζητήματα δέ τινα περὶ τῆς ἰδίας δεισιδαιμονίας εἶχον πρὸς αὐτὸν καὶ περί τινος Ἰησοῦ τεθνηκότος ὃν ἔφασκεν ὁ Παῦλος ζῆν. 20 ἀπορούμενος δὲ ἐγὼ τὴν περὶ τούτων ζήτησιν ἔλεγον εἰ βούλοιτο πορεύεσθαι εἰς Ἱεροσόλυμα κἀκεῖ κρίνεσθαι περὶ τούτων. 21 τοῦ δὲ Παύλου ἐπικαλεσαμένου τηρηθῆναι αὐτὸν εἰς τὴν τοῦ Σεβαστοῦ διάγνωσιν, ἐκέλευσα τηρεῖσθαι αὐτὸν ἕως οὗ ἀναπέμψω αὐτὸν πρὸς Καίσαρα. 22 Ἀγρίππας δὲ πρὸς τὸν Φῆστον, Ἐβουλόμην καὶ αὐτὸς τοῦ ἀνθρώπου ἀκοῦσαι. Αὔριον, φησίν, ἀκούσῃ αὐτοῦ. 23 Τῇ οὖν ἐπαύριον ἐλθόντος τοῦ Ἀγρίππα καὶ τῆς Βερνίκης μετὰ πολλῆς φαντασίας καὶ εἰσελθόντων εἰς τὸ ἀκροατήριον σύν τε χιλιάρχοις καὶ ἀνδράσιν τοῖς κατ᾽ ἐξοχὴν τῆς πόλεως καὶ κελεύσαντος τοῦ Φήστου ἤχθη ὁ Παῦλος. 24 καί φησιν ὁ Φῆστος, Ἀγρίππα βασιλεῦ καὶ πάντες οἱ συμπαρόντες ἡμῖν ἄνδρες, θεωρεῖτε τοῦτον περὶ οὗ ἅπαν τὸ πλῆθος τῶν Ἰουδαίων ἐνέτυχόν μοι ἔν τε Ἱεροσολύμοις καὶ ἐνθάδε βοῶντες μὴ δεῖν αὐτὸν ζῆν μηκέτι. 25 ἐγὼ δὲ κατελαβόμην μηδὲν ἄξιον αὐτὸν θανάτου πεπραχέναι, αὐτοῦ δὲ τούτου ἐπικαλεσαμένου τὸν Σεβαστὸν ἔκρινα πέμπειν. 26 περὶ οὗ ἀσφαλές τι γράψαι τῷ κυρίῳ οὐκ ἔχω, διὸ προήγαγον αὐτὸν ἐφ᾽ ὑμῶν καὶ μάλιστα ἐπὶ σοῦ, βασιλεῦ Ἀγρίππα, ὅπως τῆς ἀνακρίσεως γενομένης σχῶ τί γράψω 27 ἄλογον γάρ μοι δοκεῖ πέμποντα δέσμιον μὴ καὶ τὰς κατ᾽ αὐτοῦ αἰτίας σημᾶναι.
26
Ebinwa bya Paolo embere za Mwâmi Agripa
1 Okubundi, Agripa anacibwîra Paolo erhi: «Wankahashaga okucîderhera wêne». Obwo, Paolo anacilambûla okuboko, abûlana, erhi: 2 «Leronamasîma, mwâmi Agripa, bulya ene nanywêra akasheba embere zâwe kw’ebi Abayahudi bajà bampagasa byôshi, 3 kolanga bulya orhahabiri engeso z’Abayahudi zôshi n’embaka zâbo. Co cirhumire, nkusengîre, onyumve buzira kumvulindika. 4 Ntà Muyahudi ohabire obwôrhere bw’obuzîne bwâni ekarhî k’ishanja lirhu n’e Yeruzalemu kurhenga ndi musole. 5 Banyishi kurhenga mîra, n’erhi bankalonza, banahamîriza oku nali Mufarizeyi w’okunali, nàshimba lwôshi omurhwe gulushire eyindi bukali omu idini lirhu. 6 Bunôla, nie ono ndwîrhwe lubanja bulya nnangâlîre ebi balarha balaganyibagwa na Nnâmahanga 7 n’enkomokà z’ishanja lirhu oku zinali ikumi n’ibirhi zikolera Nyamuzinda n’obukombedu budufu na mûshi, bulya balangalîre oku eyo ndagâno yayunjula. Obwo bulangâlire bwo burhumire Abayahudi bampêka lubanja, Waliha mwâmi. 8 Cankarhuma mweki mwahakana okuyêmêra oku Nyamuzinda anafûla abafîre? 9 Kàli nâni, nakagimanya nti nkwânîne ndwise n’emisî yôshi izîno lya Yezu w’e Nazareti! 10 Nnanakujira ciru e Yeruzalemu, niene nakwêba bemêzi banji omu mpamikwa, erhi ngwêrhe obuyêmêre bw’abajinji b’abadâhwa, n’erhi bandôsagya mpu ka babayîrhe, nakâyêmêra. 11 Ntà sinagogi ntajagamwo nti mbalibuze, nakabasêza okulogorhera Nnâmahanga, n’omu mujina nabajiriraga, ciru nakabashimbûlira kuhika n’omu bishagala bya kulî. 12 Ntyo kwo najaga e Damasi erhi mpîrwe irhegeko n’obuhashe bw’abadâhwa. 13 Lero, erhi mba nkolaga ndi omu njira, erhi kaba kasirahinga, Waliha Mwâmi, nanacibona obulangashane bwàmanukaga oku nkuba bulushire obumoleke bw’izûba; bwàngorha haguma n’aba rhwàli rhweshi. 14 Rhweshi rhweshi rhwacidurha oku idaho. Nanaciyumva izù lyambwîra omu ciyahudi, erhi: Saulu, Saulu, bici wandibuziza? Warhamira busha okaderha mpu walwîsa akababok.» 15 Nâni nàshuza, nti: «We ndi, Yâgirwa?» Naye Nyakasane ambwîra, erhi: «Nie Yezu odwîrhe walibuza. 16 Ci ozûkage, onayimange; bulya nakubonekîre nti nkujire murhumisi na muhamîrizi w’ebi wabwîne n’ebi nâcikuyêreka amango naâshub’ikubonekera. 17 Co cinarhumire nakulîkûza kuli olu lubaga n’oku mashanja g’abapagani nâkurhumamwo, 18 lyo obahûrhûla amasù, barhenge omu mwizimya, bajè ebwa bulangale, baleke okushiga shetani, bashige Nnâmahanga; na ntyo, obuyêmêre banyêmêra burhuma, bababalirwe ebyâha byâbo banashobôle okuyish’iyîma haguma n’abatagatîfu. 19 Ntyo, Mwâmi Agripa, ntalehiraga okuyumva ebi nayêrekagwa kurhenga e mpingu. 20 Ci nayigîrizize abantu b’e Damasi burhanzi, n’ab’e Yeruzalemu, n’ab’omu Yudeya yôshi, n’abapagani; nakâbabwîriza okucîyunjuza n’okuhindukira Nnâmahanga omu kujira ebijiro bikwânîne obucîyunjuze. 21 Co carhumaga eco Abayahudi ba ngwarhira omu kâ-Nyamuzinda, balonza okunyîrha. 22 Ci, oku burhabâle bwa Nyamuzinda, kuhika ene kuhamîriza ncihamîriza oku barhò n’abakulu, na ntà cindi nyigîriza okuleka birya byàdesirwe n’abalêbi na Mûsa mpu byânabe; 23 baderha mpu: Kristu anababale, na hano aba amafûka ye murhanzi-rhanzi omu bafîre, amanyîse ishanja ly’Israheli n’abapagani obulangashane». 24 Erhi adwîrhe abûlana ntyo, Festo aderha n’izù linene, erhi: «Paolo, osirahire! Ebinji wasomire byakulerhîre isirhe». 25 Naye Paolo, erhi: «Ntasirahiri, Yâgirwa Festo mukengwa, ci ndesire ebinwa by’okuli n’ebya obushinganyanya. 26 Mwâmi ntâco ahabire muli byo; kwo kunarhumire mbiderha buzira bwôba, bulya mmanyire oku ntâco ciri cifulike kuli ye, kulya kubà ntà kantu kajizirwe bufundafunda muli byo. 27 K’oyêmêra abalêbi mwâmi Agripa? Mmanyire oku obayêmêra». 28 Naye Agripa ashuza Paolo erhi: «Hindi hitya, wayêmêza okuhinduka mukristu!» 29 Na Paolo, erhi: «Nshenzire emwa Nnâmahanga, akaba ene, akaba irhondo, arhali wênene, ci n’abâla badwîrhe banyumva ene bôshi, mubè akâni, ci kwônene buzira ezi nkoba». 30 Mwâmi anaciyimuka, n’omurhegesi na Berenisi na balya bôshi bali batamîre haguma nabo kwo na kwo. 31 Erhi babà nka baciyegûla, bakàbwîrana bône na nnene, mpu: «Oyu muntu ntâco ajizire cikwânîne olufù erhi enkoba». 32 Agripa anacibwîra Festo, erhi: «Acibâga arhàli ahûnyire olubanja lwâge lutwîrwe omu lukîko lwa Sêzari, rhinga ashwêkûlwa».
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 26
Paul Defends Himself before Agrippa
1 Ἀγρίππας δὲ πρὸς τὸν Παῦλον ἔφη, Ἐπιτρέπεταί σοι περὶ σεαυτοῦ λέγειν. τότε ὁ Παῦλος ἐκτείνας τὴν χεῖρα ἀπελογεῖτο, 2 Περὶ πάντων ὧν ἐγκαλοῦμαι ὑπὸ Ἰουδαίων, βασιλεῦ Ἀγρίππα, ἥγημαι ἐμαυτὸν μακάριον ἐπὶ σοῦ μέλλων σήμερον ἀπολογεῖσθαι 3 μάλιστα γνώστην ὄντα σε πάντων τῶν κατὰ Ἰουδαίους ἐθῶν τε καὶ ζητημάτων, διὸ δέομαι μακροθύμως ἀκοῦσαί μου. 4 Τὴν μὲν οὖν βίωσίν μου [τὴν] ἐκ νεότητος τὴν ἀπ᾽ ἀρχῆς γενομένην ἐν τῷ ἔθνει μου ἔν τε Ἱεροσολύμοις ἴσασιν πάντες [οἱ] Ἰουδαῖοι 5 προγινώσκοντές με ἄνωθεν, ἐὰν θέλωσιν μαρτυρεῖν, ὅτι κατὰ τὴν ἀκριβεστάτην αἵρεσιν τῆς ἡμετέρας θρησκείας ἔζησα Φαρισαῖος. 6 καὶ νῦν ἐπ᾽ ἐλπίδι τῆς εἰς τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐπαγγελίας γενομένης ὑπὸ τοῦ θεοῦ ἕστηκα κρινόμενος, 7 εἰς ἣν τὸ δωδεκάφυλον ἡμῶν ἐν ἐκτενείᾳ νύκτα καὶ ἡμέραν λατρεῦον ἐλπίζει καταντῆσαι, περὶ ἧς ἐλπίδος ἐγκαλοῦμαι ὑπὸ Ἰουδαίων, βασιλεῦ. 8 τί ἄπιστον κρίνεται παρ᾽ ὑμῖν εἰ ὁ θεὸς νεκροὺς ἐγείρει; 9 ἐγὼ μὲν οὖν ἔδοξα ἐμαυτῷ πρὸς τὸ ὄνομα Ἰησοῦ τοῦ Ναζωραίου δεῖν πολλὰ ἐναντία πρᾶξαι, 10 ὃ καὶ ἐποίησα ἐν Ἱεροσολύμοις, καὶ πολλούς τε τῶν ἁγίων ἐγὼ ἐν φυλακαῖς κατέκλεισα τὴν παρὰ τῶν ἀρχιερέων ἐξουσίαν λαβὼν ἀναιρουμένων τε αὐτῶν κατήνεγκα ψῆφον. 11 καὶ κατὰ πάσας τὰς συναγωγὰς πολλάκις τιμωρῶν αὐτοὺς ἠνάγκαζον βλασφημεῖν περισσῶς τε ἐμμαινόμενος αὐτοῖς ἐδίωκον ἕως καὶ εἰς τὰς ἔξω πόλεις.
Paul Tells of His Conversion (Ac 9.1-19; 22.6-16)
12 Ἐν οἷς πορευόμενος εἰς τὴν Δαμασκὸν μετ᾽ ἐξουσίας καὶ ἐπιτροπῆς τῆς τῶν ἀρχιερέων 13 ἡμέρας μέσης κατὰ τὴν ὁδὸν εἶδον, βασιλεῦ, οὐρανόθεν ὑπὲρ τὴν λαμπρότητα τοῦ ἡλίου περιλάμψαν με φῶς καὶ τοὺς σὺν ἐμοὶ πορευομένους. 14 πάντων τε καταπεσόντων ἡμῶν εἰς τὴν γῆν ἤκουσα φωνὴν λέγουσαν πρός με τῇ Ἑβραΐδι διαλέκτῳ, Σαοὺλ Σαούλ, τί με διώκεις; σκληρόν σοι πρὸς κέντρα λακτίζειν. 15 ἐγὼ δὲ εἶπα, Τίς εἶ, κύριε; ὁ δὲ κύριος εἶπεν, Ἐγώ εἰμι Ἰησοῦς ὃν σὺ διώκεις. 16 ἀλλ᾽ ἀνάστηθι καὶ στῆθι ἐπὶ τοὺς πόδας σου• εἰς τοῦτο γὰρ ὤφθην σοι, προχειρίσασθαί σε ὑπηρέτην καὶ μάρτυρα ὧν τε εἶδές [με] ὧν τε ὀφθήσομαί σοι, 17 ἐξαιρούμενός σε ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ ἐκ τῶν ἐθνῶν εἰς οὓς ἐγὼ ἀποστέλλω σε 18 ἀνοῖξαι ὀφθαλμοὺς αὐτῶν, τοῦ ἐπιστρέψαι ἀπὸ σκότους εἰς φῶς καὶ τῆς ἐξουσίας τοῦ Σατανᾶ ἐπὶ τὸν θεόν, τοῦ λαβεῖν αὐτοὺς ἄφεσιν ἁμαρτιῶν καὶ κλῆρον ἐν τοῖς ἡγιασμένοις πίστει τῇ εἰς ἐμέ.
Paul’s Testimony to Jews and Gentiles
19 Ὅθεν, βασιλεῦ Ἀγρίππα, οὐκ ἐγενόμην ἀπειθὴς τῇ οὐρανίῳ ὀπτασίᾳ 20 ἀλλὰ τοῖς ἐν Δαμασκῷ πρῶτόν τε καὶ Ἱεροσολύμοις, πᾶσάν τε τὴν χώραν τῆς Ἰουδαίας καὶ τοῖς ἔθνεσιν ἀπήγγελλον μετανοεῖν καὶ ἐπιστρέφειν ἐπὶ τὸν θεόν, ἄξια τῆς μετανοίας ἔργα πράσσοντας. 21 ἕνεκα τούτων με Ἰουδαῖοι συλλαβόμενοι [ὄντα] ἐν τῷ ἱερῷ ἐπειρῶντο διαχειρίσασθαι. 22 ἐπικουρίας οὖν τυχὼν τῆς ἀπὸ τοῦ θεοῦ ἄχρι τῆς ἡμέρας ταύτης ἕστηκα μαρτυρόμενος μικρῷ τε καὶ μεγάλῳ οὐδὲν ἐκτὸς λέγων ὧν τε οἱ προφῆται ἐλάλησαν μελλόντων γίνεσθαι καὶ Μωϋσῆς, 23 εἰ παθητὸς ὁ Χριστός, εἰ πρῶτος ἐξ ἀναστάσεως νεκρῶν φῶς μέλλει καταγγέλλειν τῷ τε λαῷ καὶ τοῖς ἔθνεσιν.

Paul Appeals to Agrippa to Believe
24 Ταῦτα δὲ αὐτοῦ ἀπολογουμένου ὁ Φῆστος μεγάλῃ τῇ φωνῇ φησιν, Μαίνῃ, Παῦλε• τὰ πολλά σε γράμματα εἰς μανίαν περιτρέπει. 25 ὁ δὲ Παῦλος, Οὐ μαίνομαι, φησίν, κράτιστε Φῆστε, ἀλλ᾽ ἀληθείας καὶ σωφροσύνης ῥήματα ἀποφθέγγομαι. 26 ἐπίσταται γὰρ περὶ τούτων ὁ βασιλεὺς πρὸς ὃν καὶ παρρησιαζόμενος λαλῶ, λανθάνειν γὰρ αὐτόν [τι] τούτων οὐ πείθομαι οὐθέν• οὐ γάρ ἐστιν ἐν γωνίᾳ πεπραγμένον τοῦτο. 27 πιστεύεις, βασιλεῦ Ἀγρίππα, τοῖς προφήταις; οἶδα ὅτι πιστεύεις. 28 ὁ δὲ Ἀγρίππας πρὸς τὸν Παῦλον, Ἐν ὀλίγῳ με πείθεις Χριστιανὸν ποιῆσαι. 29 ὁ δὲ Παῦλος, Εὐξαίμην ἂν τῷ θεῷ καὶ ἐν ὀλίγῳ καὶ ἐν μεγάλῳ οὐ μόνον σὲ ἀλλὰ καὶ πάντας τοὺς ἀκούοντάς μου σήμερον γενέσθαι τοιούτους ὁποῖος καὶ ἐγώ εἰμι παρεκτὸς τῶν δεσμῶν τούτων. 30 Ἀνέστη τε ὁ βασιλεὺς καὶ ὁ ἡγεμὼν ἥ τε Βερνίκη καὶ οἱ συγκαθήμενοι αὐτοῖς, 31καὶ ἀναχωρήσαντες ἐλάλουν πρὸς ἀλλήλους λέγοντες ὅτι Οὐδὲν θανάτου ἢ δεσμῶν ἄξιόν [τι] πράσσει ὁ ἄνθρωπος οὗτος. 32 Ἀγρίππας δὲ τῷ Φήστῳ ἔφη, Ἀπολελύσθαι ἐδύνατο ὁ ἄνθρωπος οὗτος εἰ μὴ ἐπεκέκλητο Καίσαρα.
27
Paolo ahêkwa e Roma
1 Erhi babà bamahiga mpu rhurhûlirwe e Italiya, Paolo n’abandi bashwêke bahâbwa omurhambo w’omurhwe gw’abasirika guderhwa Agusta, n’oyomurhambo izîno lyâge ye Juliyo. 2 Rhwanacishonera omu nkuge y’e Adramiti yajaga yabarabanya omu ntambi z’e Aziya. Rhwasûka, erhi rhuli haguma n’ Aristarko, Mumacedoniya w’e Tesalonika. 3 Olusiku lwakulikiraga, rhwàhika e Sidoni. Juliyo ajirira Paolo bwinjà, amuyêmêrera okujà emwa abîra bâge mpu bamurhabâle. 4 Erhi rhurhenga e Sidoni, rhwàyisha rhwabarabanya omu ntambi z’e cirhwa c’e Cipro, bulya empûsi yakag’irhenga olunda lubîi. 5 Erhi rhuba rhwamatwîkanya enyanja y’e Silisiya n’e Panfiliya, rhwahika e Mîra omu Liciya. 6 Omurhambo w’omurhwe gw’abasirika ashimâna enkuge y’e Aleksandriya yali omu njira y’okujà e Italiya; arhuhiramwo. 7 Rhwàmala nsiku nyinji omu nyanja, rhwakâgenda bunyi bunyi, n’erhi rhuhika hôfi h’e Kinido, erhi rhwamakoya. Empûsi erhazigaga rhwasîka; rhwanacibarabanya omu ntambi z’e cirhwa c’e Kreta olunda lw’e Salomona. 8 Rhwacihangana, rhwabarabanya, rhwàhika ahantu haderhwa Nsîko-Nyinjà, hôfi n’ecishagala c’e Lazaya.
Omulaba gwabazisa
9 Ensiku zàli zamagera, n’okugera omu nyanja kurhaciri kulembul, bulya amango g’okucîshalisa gàli gamahwa. Paolo abahà ihano, 10 ababwîra erhi: «Bîra bâni, mbwîne oku rhwagenda, ci omu kaga rhuli, arhali ka kuheza emizigo rhudwîrhe kwône n’obwârho, ci n’obuzîne bwîrhu nabo». 11 Ci omurhambo w’omurhwe gw’abasirika àli acîkubagîre omwêrekeza w’obwârho n’omukulu w’ababulimwo kulusha ebinwa bya Paolo. 12 Erhi bacibula ensiku nyinja bankagerezamwo amango g’empondo, banji baderha mpu bavugame, balîkûle, balole erhi bankahika e Fenisiya, yo nsîko y’e Kreta eyêrekîre Emukondwè-Buzikiro n’Emwênè-Buzikiro. 13 Erhi ehihûsi hy’ebulyo hicihûsa, bamanya mpu lero emihigo yâbo ekola yayunjula. Bàsîkûla obwârho, babarabanya hôfi hôfi n’e Kreta. 14 Ci mpu hagere hisanzi ntya, empûsi nkali yarhengaga ebwa cirhwa, ederhwa Erakwilom, yabarhindakwo 15 Eyo mpûsi yanaciyehûla obwârho, bwàyabirwa okuyilwîsa, rhwaja rhwayehûlirwa eyi n’eyi. 16 Rhwayehûlirwa ebwa hirhwa higuma hiderhwa Kauda, rhwàcihangana na ntyo rhwàhash’ishwêka ehyârho hy’okurhabâla 17 Erhi babà bamahirheremya, bakolêsa ebindi bàli bagwêrhe by’okurhabâla, bashwêka enkuge n’emigozi. Na bulya bàli bayôbohire mpu bankagend’ihangarhana omu Sirti, bayanka omurhoza guja gwayêrêra, bagurhogeza omu nyanja, na ntyo bajà bayehûlwa n’empûsin. 18 Erhi buca, omulaba mukali gwarhudungeja bwenêne; bajà bajugucira emizigo omu nyanja. 19 N’olusiku lwa kasharhu, n’amaboko gâbo bône bajàkwo bakabulira ebirugu by’omu nkuge yâbo. 20 Kurhenga nsiku nyinji, oli izûba, oli enyenyêzi, ntà ciru n’eciguma cabonekaga; n’omulaba nago gwanayôrhana obukali bwâgo. Na ntyo, ntà bulangâlire rhwacigwêrhe bw’okucira? 21 Ensiku zirhali nyi zàli zamagera rhurhalya ehibi. Paolo anaciyimanga ekarhî kâbo, ababwîra erhi: «Ka murhabwîni, yagi bîra bâni, oku mucinyumvagya rhurhankarhenzire e Kreta, rhurhankanabwîne aka kaga, n’ebirugu birhàli byafa busha. 22 Ci kwônene, muhire omurhima omu nda, bulya ntâye ciru n’omuguma wâfa muli mwe; obwârho bwône bwâlohoma. 23 Neci, ene budufu, malahika wa Nyamuzinda nshiga nnankolera ambonekîre, 24 ambwîra, erhi: «Orhayôbohaga Paolo, kukwânîne ohike embere za Sêzari, kandi Nyamuzinda akuhîre obuzîne bw’abâla muli mweshi omu bwârho». 25 Kuziga, muhire omurhima omu nda. bîra bâni! Ncikubagîre Nnâmahanga nti oku nabwîzirwe kwo byânaba. 26 Ci kukwânîne rhuhike oku cirhwa ciguma». 27 Erhi obudufu bwa kali ikumi na kani buhika, rhwakâhêkwa eyi n’eyi omu nyanja ya Adriatiko. Erhi gaba mîre abirhi, abahàlira bayumva nka kuno bakoliyegera ecihugo. 28 Bagera obuli bw’amîshi kuhika oku idaho, bàbona ngero makumi abirhi. Erhi bagenda hisanzi, bashub’igera, babona ngero ikumi n’irhanuo. 29 Banaciyôboha okuyish’ihangarhana omu ntaza, bagereza mirhoza ini embere, kurhenga enyuma bayiyandagaliza omu mîshi, bakâcîfinja mpu mâshi bucâge duba. 30 Ci abahàlira balonza okurhenga omu nkuge mpu baciyâkire; banaciloha ehyârho hisungunu omu nyanja, babà nk’abagereza emirhoza embere mpu bayiyandagalize omu mîshi. 31 Paolo anacibwîra omurhambo w’omurhwe n’abasirika erhi: «Aba bantu bakaba barhabêziri omu nkuge, murhacire», 32 Obwo, abasirika batwa emigozi y’ehyo hyârho, bahireka hyâgenda. 33 Erhi buba bukol’ica, Paolo abwîra abâbo bôshi mpu balye, erhi: «Ene lwo lusiku lw’ikumi n’ini muyunjwîre bwôba murhanalya; ntâco mwakozize ekanwa. 34 Mmuhûnyire nti mulye, lyo mulama, bulya ntâye muli mwe waheza oluviri lw’oku irhwe lyâge». 35 Erhi ayûs’iderha ntyo, ayanka omugati, avuga Nnâmahanga omunkwa embere za bôshi, agubega, arhangira alya. 36 Abâbo bôshi, omurhima gwàbashubira omu nda, nabo balya. 37 Rhweshi abàli omu nkuge, rhwàli magana abiri na makumi gali nda na bantu ndarhu. 38 Erhi babà bamayigurha bajàko baloha engano omu nyanja mpu lyo bayanguhya obwârho. 39 Erhi buca, barhamanyaga ecihugo bàlimwo; ci balangîra omushosho gw’enyanja n’omwarop; bahiga okugend’igezaho obwârho. 40 Banacishwekûla emirhoza, bayirhogeza omu mîshi, batwa n’emigozi y’engasi z’okuyêrekeza obwârho; okuhandi barheramya empungira y’embere mpu lyo empûsi ebayehûlira ebwa mwaro. 41 Lero bahika oku ihya, bahukula amabuye, obwârho bwahangarhana; olunda lw’enyuma lwagwârha omu mabuye, n’obw’embere bwabereka erhi bukali bw’emivumba y’omulaba burhuma. 42 Obwo, abasirika bahiga mpu bayîrhe abashwêkwa, lyo halek’ijira owayoôga, afulumuke. 43 Ci omurhambo w’omurhwe alahira ihano lyabo, bulya àli alonzize okuciza Paolo. Anacirhegeka mpu abayish’iyôga bacikwêbe omu mîshi barhanzi, bayikirire e bulambo, 44 mpu n’abandi bayikirire e bulambo, baguma oku mpaho, abandi oku biberekeza by’obwârho. Ntyo kwo bahisire bagumaguma bôshi e bulambo.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 27
Paul Sails for Rome
1 Ὡς δὲ ἐκρίθη τοῦ ἀποπλεῖν ἡμᾶς εἰς τὴν Ἰταλίαν, παρεδίδουν τόν τε Παῦλον καί τινας ἑτέρους δεσμώτας ἑκατοντάρχῃ ὀνόματι Ἰουλίῳ σπείρης Σεβαστῆς. 2 ἐπιβάντες δὲ πλοίῳ Ἀδραμυττηνῷ μέλλοντι πλεῖν εἰς τοὺς κατὰ τὴν Ἀσίαν τόπους ἀνήχθημεν ὄντος σὺν ἡμῖν Ἀριστάρχου Μακεδόνος Θεσσαλονικέως. 3 τῇ τε ἑτέρᾳ κατήχθημεν εἰς Σιδῶνα, φιλανθρώπως τε ὁ Ἰούλιος τῷ Παύλῳ χρησάμενος ἐπέτρεψεν πρὸς τοὺς φίλους πορευθέντι ἐπιμελείας τυχεῖν. 4 κἀκεῖθεν ἀναχθέντες ὑπεπλεύσαμεν τὴν Κύπρον διὰ τὸ τοὺς ἀνέμους εἶναι ἐναντίους, 5 τό τε πέλαγος τὸ κατὰ τὴν Κιλικίαν καὶ Παμφυλίαν διαπλεύσαντες κατήλθομεν εἰς Μύρα τῆς Λυκίας. 6 κἀκεῖ εὑρὼν ὁ ἑκατοντάρχης πλοῖον Ἀλεξανδρῖνον πλέον εἰς τὴν Ἰταλίαν ἐνεβίβασεν ἡμᾶς εἰς αὐτό. 7 ἐν ἱκαναῖς δὲ ἡμέραις βραδυπλοοῦντες καὶ μόλις γενόμενοι κατὰ τὴν Κνίδον, μὴ προσεῶντος ἡμᾶς τοῦ ἀνέμου ὑπεπλεύσαμεν τὴν Κρήτην κατὰ Σαλμώνην, 8 μόλις τε παραλεγόμενοι αὐτὴν ἤλθομεν εἰς τόπον τινὰ καλούμενον Καλοὺς Λιμένας ᾧ ἐγγὺς πόλις ἦν Λασαία. 9 Ἱκανοῦ δὲ χρόνου διαγενομένου καὶ ὄντος ἤδη ἐπισφαλοῦς τοῦ πλοὸς διὰ τὸ καὶ τὴν νηστείαν ἤδη παρεληλυθέναι παρῄνει ὁ Παῦλος 10 λέγων αὐτοῖς, Ἄνδρες, θεωρῶ ὅτι μετὰ ὕβρεως καὶ πολλῆς ζημίας οὐ μόνον τοῦ φορτίου καὶ τοῦ πλοίου ἀλλὰ καὶ τῶν ψυχῶν ἡμῶν μέλλειν ἔσεσθαι τὸν πλοῦν. 11 ὁ δὲ ἑκατοντάρχης τῷ κυβερνήτῃ καὶ τῷ ναυκλήρῳ μᾶλλον ἐπείθετο ἢ τοῖς ὑπὸ Παύλου λεγομένοις. 12 ἀνευθέτου δὲ τοῦ λιμένος ὑπάρχοντος πρὸς παραχειμασίαν οἱ πλείονες ἔθεντο βουλὴν ἀναχθῆναι ἐκεῖθεν, εἴ πως δύναιντο καταντήσαντες εἰς Φοίνικα παραχειμάσαι λιμένα τῆς Κρήτης βλέποντα κατὰ λίβα καὶ κατὰ χῶρον.
The Storm at Sea
13 Ὑποπνεύσαντος δὲ νότου δόξαντες τῆς προθέσεως κεκρατηκέναι, ἄραντες ἆσσον παρελέγοντο τὴν Κρήτην. 14 μετ᾽ οὐ πολὺ δὲ ἔβαλεν κατ᾽ αὐτῆς ἄνεμος τυφωνικὸς ὁ καλούμενος Εὐρακύλων 15 συναρπασθέντος δὲ τοῦ πλοίου καὶ μὴ δυναμένου ἀντοφθαλμεῖν τῷ ἀνέμῳ ἐπιδόντες ἐφερόμεθα. 16 νησίον δέ τι ὑποδραμόντες καλούμενον Καῦδα ἰσχύσαμεν μόλις περικρατεῖς γενέσθαι τῆς σκάφης, 17 ἣν ἄραντες βοηθείαις ἐχρῶντο ὑποζωννύντες τὸ πλοῖον, φοβούμενοί τε μὴ εἰς τὴν Σύρτιν ἐκπέσωσιν, χαλάσαντες τὸ σκεῦος, οὕτως ἐφέροντο. 18 σφοδρῶς δὲ χειμαζομένων ἡμῶν τῇ ἑξῆς ἐκβολὴν ἐποιοῦντο καὶ τῇ τρίτῃ αὐτόχειρες τὴν σκευὴν τοῦ πλοίου ἔρριψαν. 20 μήτε δὲ ἡλίου μήτε ἄστρων ἐπιφαινόντων ἐπὶ πλείονας ἡμέρας, χειμῶνός τε οὐκ ὀλίγου ἐπικειμένου, λοιπὸν περιῃρεῖτο ἐλπὶς πᾶσα τοῦ σῴζεσθαι ἡμᾶς. 21 Πολλῆς τε ἀσιτίας ὑπαρχούσης τότε σταθεὶς ὁ Παῦλος ἐν μέσῳ αὐτῶν εἶπεν, Ἔδει μέν, ὦ ἄνδρες, πειθαρχήσαντάς μοι μὴ ἀνάγεσθαι ἀπὸ τῆς Κρήτης κερδῆσαί τε τὴν ὕβριν ταύτην καὶ τὴν ζημίαν. 22 καὶ τὰ νῦν παραινῶ ὑμᾶς εὐθυμεῖν• ἀποβολὴ γὰρ ψυχῆς οὐδεμία ἔσται ἐξ ὑμῶν πλὴν τοῦ πλοίου. 23 παρέστη γάρ μοι ταύτῃ τῇ νυκτὶ τοῦ θεοῦ, οὗ εἰμι [ἐγὼ] ᾧ καὶ λατρεύω, ἄγγελος 24 λέγων, Μὴ φοβοῦ, Παῦλε, Καίσαρί σε δεῖ παραστῆναι, καὶ ἰδοὺ κεχάρισταί σοι ὁ θεὸς πάντας τοὺς πλέοντας μετὰ σοῦ. 25 διὸ εὐθυμεῖτε, ἄνδρες• πιστεύω γὰρ τῷ θεῷ ὅτι οὕτως ἔσται καθ᾽ ὃν τρόπον λελάληταί μοι. 26 εἰς νῆσον δέ τινα δεῖ ἡμᾶς ἐκπεσεῖν. 27 Ὡς δὲ τεσσαρεσκαιδεκάτη νὺξ ἐγένετο διαφερομένων ἡμῶν ἐν τῷ Ἀδρίᾳ, κατὰ μέσον τῆς νυκτὸς ὑπενόουν οἱ ναῦται προσάγειν τινὰ αὐτοῖς χώραν. 28 καὶ βολίσαντες εὗρον ὀργυιὰς εἴκοσι, βραχὺ δὲ διαστήσαντες καὶ πάλιν βολίσαντες εὗρον ὀργυιὰς δεκαπέντε 29 φοβούμενοί τε μή που κατὰ τραχεῖς τόπους ἐκπέσωμεν, ἐκ πρύμνης ῥίψαντες ἀγκύρας τέσσαρας ηὔχοντο ἡμέραν γενέσθαι. 30 τῶν δὲ ναυτῶν ζητούντων φυγεῖν ἐκ τοῦ πλοίου καὶ χαλασάντων τὴν σκάφην εἰς τὴν θάλασσαν προφάσει ὡς ἐκ πρῴρης ἀγκύρας μελλόντων ἐκτείνειν, 31 εἶπεν ὁ Παῦλος τῷ ἑκατοντάρχῃ καὶ τοῖς στρατιώταις, Ἐὰν μὴ οὗτοι μείνωσιν ἐν τῷ πλοίῳ, ὑμεῖς σωθῆναι οὐ δύνασθε. 32 τότε ἀπέκοψαν οἱ στρατιῶται τὰ σχοινία τῆς σκάφης καὶ εἴασαν αὐτὴν ἐκπεσεῖν. 33 Ἄχρι δὲ οὗ ἡμέρα ἤμελλεν γίνεσθαι, παρεκάλει ὁ Παῦλος ἅπαντας μεταλαβεῖν τροφῆς λέγων, Τεσσαρεσκαιδεκάτην σήμερον ἡμέραν προσδοκῶντες ἄσιτοι διατελεῖτε μηθὲν προσλαβόμενοι. 34 διὸ παρακαλῶ ὑμᾶς μεταλαβεῖν τροφῆς• τοῦτο γὰρ πρὸς τῆς ὑμετέρας σωτηρίας ὑπάρχει, οὐδενὸς γὰρ ὑμῶν θρὶξ ἀπὸ τῆς κεφαλῆς ἀπολεῖται. 35 εἴπας δὲ ταῦτα καὶ λαβὼν ἄρτον εὐχαρίστησεν τῷ θεῷ ἐνώπιον πάντων καὶ κλάσας ἤρξατο ἐσθίειν. 36 εὔθυμοι δὲ γενόμενοι πάντες καὶ αὐτοὶ προσελάβοντο τροφῆς. 37 ἤμεθα δὲ αἱ πᾶσαι ψυχαὶ ἐν τῷ πλοίῳ διακόσιαι ἑβδομήκοντα ἕξ. 38 κορεσθέντες δὲ τροφῆς ἐκούφιζον τὸ πλοῖον ἐκβαλλόμενοι τὸν σῖτον εἰς τὴν θάλασσαν. The Shipwreck 39 Ὅτε δὲ ἡμέρα ἐγένετο, τὴν γῆν οὐκ ἐπεγίνωσκον, κόλπον δέ τινα κατενόουν ἔχοντα αἰγιαλὸν εἰς ὃν ἐβουλεύοντο εἰ δύναιντο ἐξῶσαι τὸ πλοῖον. 40 καὶ τὰς ἀγκύρας περιελόντες εἴων εἰς τὴν θάλασσαν, ἅμα ἀνέντες τὰς ζευκτηρίας τῶν πηδαλίων καὶ ἐπάραντες τὸν ἀρτέμωνα τῇ πνεούσῃ κατεῖχον εἰς τὸν αἰγιαλόν. 41 περιπεσόντες δὲ εἰς τόπον διθάλασσον ἐπέκειλαν τὴν ναῦν καὶ ἡ μὲν πρῷρα ἐρείσασα ἔμεινεν ἀσάλευτος, ἡ δὲ πρύμνα ἐλύετο ὑπὸ τῆς βίας [τῶν κυμάτων]. 42 τῶν δὲ στρατιωτῶν βουλὴ ἐγένετο ἵνα τοὺς δεσμώτας ἀποκτείνωσιν, μή τις ἐκκολυμβήσας διαφύγῃ. 43 ὁ δὲ ἑκατοντάρχης βουλόμενος διασῶσαι τὸν Παῦλον ἐκώλυσεν αὐτοὺς τοῦ βουλήματος, ἐκέλευσέν τε τοὺς δυναμένους κολυμβᾶν ἀπορίψαντας πρώτους ἐπὶ τὴν γῆν ἐξιέναι 44 καὶ τοὺς λοιποὺς οὓς μὲν ἐπὶ σανίσιν, οὓς δὲ ἐπί τινων τῶν ἀπὸ τοῦ πλοίου. καὶ οὕτως ἐγένετο πάντας διασωθῆναι ἐπὶ τὴν γῆν.
28
Bacumbika e Malta
1 Erhi rhuba rhwamafuma, barhubwîra oku eco cirhwa co Malta. 2 Abantu bakwo barhuyankirira n’obuzigire bw’okunali. Banacitwâna omuliro, barhubwîra rhweshi mpu rhukalûke, bulya erhi enkuba yaciyus’irhoga, n’emboho yàli nkali. 3 Lero Paolo anacirhologola olulando lw’enshâli nyumu, alukwêba oku cîko. Empiri yalimwo, erhi eyumva idûrhu, yamurhenga, yacîshwêkera oku kuboko kwâge. 4 Abashi b’okwo cirhwa erhi babona eyo mpiri edwîrhe yamunagana oku kuboko, babwîrana bône na nnene, mpu: «Oyu muntu ciri cishungu; amafuma enyanja, ci obwihôle bwa Nyamuzinda burhamuzigîri alama!» 5 Ci larha wâni agukumulira obwo buhanya omu muliro, arhanabaga kurhi, 6 n’obwo bakag’imanya mpu arhundagana, nîsi erhi aduduka ho na halya. Erhi balinga kasanzi, n’erhi babona ntâko abîre, bahindula enkengêro zâbo, barhondêra okuderha, mpu: «Muzimu!» 7 Hôfi n’aho hàli ishwa ly’omurhambo w’eco cirhwa, izîno lyâge Publiyo. Oyomurhambo àrhuyankirira anarhuhandisa bwinjà nsiku isharhu. 8 Lero kwanacibà erhi îshe wa Publiyo ali aha ncingo, erhi ishushira n’omukunguru bimudwîrhe bitulu-bitulu. Paolo aj’imurhangula, ashenga, amulâmbûlirakwo amaboko, amufumya. 9 Erhi babona ntyo, abandi balwâla b’eco cirhwa nabo bayisha, banafuma. 10 Okwo kwarhuma barhukenga, n’erhi rhukola rhwagenda, barhuhà olwîko.
Kurhenga e Malta kuhika e Roma
11 Erhi rhumala myêzi isharhu, rhwashonera omu nkuge yâgezagya amango g’empondo mw’eco cirhwa. Yali nkuge y’e Aleksandriya, yanalikwo ecimanyîso ca ba-Diyoskoriq. 12 Rhwagend’isîka e Sirakuza, rhwàjirayo nsiku isharhu. 13 Erhi rhurhengayo, rhwàbarabanya eburhambi-rhambi bw’enyanja, rhwàhika e Regiyo. Erhi buca, empûsi y’Emukondwè yahûsa, n’erhi bushub’ica, rhwasîka e Putiyoli. 14 Rhwashimâna yo bene wîrhu bemêzi, barhuhûna mpu rhubêre nabo nsiku nda. Ntyo kwo rhwàhisire e Roma. 15 Erhi bene wîrhu b’eco cishagala bamanya oku rhwayishire, bayish’irhulingira aha Itaramor ly’e Apiyos, n’aha Mahando-Asharhut. Erhi Paolo ababona, avuga Nyamuzinda omunkwa, ashub’iyumva oburhwâli. 16 Erhi rhuhika e Roma, bayêmêrera Paolo okuj’ihanda aha alonzize bo n’omusirika wakag’imulanga.
Paolo abonana n’Abayahudi b’e Roma
17 Erhi hagera nsiku isharhu, ahamagala abagula b’ Abayahudi. N’erhi babà bakola badêkerîre haguma, ababwîra, erhi: «Bene wîrhu, ntà cibî najirire ishanja lirhu nîsi erhi engeso za bashakulûza, kurhanarhumaga barhangwârhira e Yeruzalemu banampâna omu maboko g’Abaroma. 18 Erhi babà bamambûlanya, Abaroma balonza okundika, bulya barhambonako ecankarhuma banyiîrha. 19 Ci erhi Abayahudi balahira, nabona namasêzibwa okuhûna olubanja lwâni lutwîrwe omu lukîko lwa Sêzari; ci kurhâli kuderha nti hali akantu nalegakwo ishanja lyâni. 20 Okwo kwo kwarhumaga nahûna nti mmulolekwo nnammushambâze, bulya bulangâlire bw’Israheli burhumire ndi mw’ezi nkoba». 21 Nabo bamushuza, mpu: «Rhw’ono ntà maruba g’e Yudeya rhwabwîne kuli we, na muli bene wîrhu ntâye ciru n’omuguma wayish’irirhubwîra akanwa kabî kuli we. 22 Ci kwônene, rhulonzize orhubwîre wêne kurhi obwîne; bulyâla rhumanyire oku eyo njira bayishomba bôshi.»
Ebinwa bya Paolo oku Bayahudi b’e Roma
23 Banacilagânana olusiku, n’erhi luhika, bayisha banji kulusha omu cirâlo câge. Omu binwa akâg’ibabwîra, akahamiriza Obwâmi bwa Nyamuzinda anakalonza okubayemêza Yezu nk’oku biyandisirwe omu citabu e’Amangorhegeko ga Mûsa n’omu Balêbi. Arhangiraga sêzi ahika bijingo. 24 Baguma bayêmêra ebi akâg’ibabwîra, abandi barhayêmêraga. 25 N’erhi bakola balekana buzira okuyumvanya bône na bône, Paolo ababwîra eci cinwa ciguma cône, erhi: «Mûka Mutagatîfu adesire okunali erhi abwîra basho omu kanwa k’omulêbi Izaya, erhi: 26 «Ojè emunda olu lubaga Iuli, onalubwîre, erhi: Mwakaz’iyuvîrhiza n’amarhwîri ginyu, murhanayumve; mwakaz’ilolereza n’amasù ginyu, murhanabone. 27 Omurhima gw’olu lubaga gwahinzireu, bafunisire amarhwîri gâbo, banazibya amasù gâbo, mpu barhabona n’amasù gâbo, mpu lyo barhanayumva n’amarhwîri gâbo, mpu lyo barhanacirhegereza omumurhima, mpu lyo barhahinduka binjà, mpu ntanabafumya! 28 Mumanye oku bapagani Nyamuzinda arhumire obwo bucire; bôhe bayumva.» 29 Erhi ayûs’iderha ebyo binwa, Abayahudi banacigenda, bajà bajisanya kadali bône na nnene.
Okushwinja ebinwa
30 Paolo ageza myâka ibiri yôshi omu cirâlo ali ahanziremwo. Akâg’ikaYankirira ngasi bôshi bakag’îyish’imurhangula, 31 akahanûla Obwâmi bwa Nyamuzinda n’okuyigîriza ebiyêrekîre Nyakasane Yezu Kristu n’oburhwâli buzira kuhanzibwa na muntu, omu kuderha oku ye Yezu, Mugala wa Nnâmahanga wayish’itwîra igulu lyôshi olubanja.
ΠΡΑΞΕΙΣ ΑΠΟΣΤΟΛΩΝ 28
Paul on the Island of Malta
1 Καὶ διασωθέντες τότε ἐπέγνωμεν ὅτι Μελίτη ἡ νῆσος καλεῖται. 2 οἵ τε βάρβαροι παρεῖχον οὐ τὴν τυχοῦσαν φιλανθρωπίαν ἡμῖν, ἅψαντες γὰρ πυρὰν προσελάβοντο πάντας ἡμᾶς διὰ τὸν ὑετὸν τὸν ἐφεστῶτα καὶ διὰ τὸ ψῦχος. 3 συστρέψαντος δὲ τοῦ Παύλου φρυγάνων τι πλῆθος καὶ ἐπιθέντος ἐπὶ τὴν πυράν, ἔχιδνα ἀπὸ τῆς θέρμης ἐξελθοῦσα καθῆψεν τῆς χειρὸς αὐτοῦ. 4 ὡς δὲ εἶδον οἱ βάρβαροι κρεμάμενον τὸ θηρίον ἐκ τῆς χειρὸς αὐτοῦ, πρὸς ἀλλήλους ἔλεγον, Πάντως φονεύς ἐστιν ὁ ἄνθρωπος οὗτος ὃν διασωθέντα ἐκ τῆς θαλάσσης ἡ δίκη ζῆν οὐκ εἴασεν. 5 ὁ μὲν οὖν ἀποτινάξας τὸ θηρίον εἰς τὸ πῦρ ἔπαθεν οὐδὲν κακόν, 6 οἱ δὲ προσεδόκων αὐτὸν μέλλειν πίμπρασθαι ἢ καταπίπτειν ἄφνω νεκρόν. ἐπὶ πολὺ δὲ αὐτῶν προσδοκώντων καὶ θεωρούντων μηδὲν ἄτοπον εἰς αὐτὸν γινόμενον μεταβαλόμενοι ἔλεγον αὐτὸν εἶναι θεόν. 7 Ἐν δὲ τοῖς περὶ τὸν τόπον ἐκεῖνον ὑπῆρχεν χωρία τῷ πρώτῳ τῆς νήσου ὀνόματι Ποπλίῳ, ὃς ἀναδεξάμενος ἡμᾶς τρεῖς ἡμέρας φιλοφρόνως ἐξένισεν. 8 ἐγένετο δὲ τὸν πατέρα τοῦ Ποπλίου πυρετοῖς καὶ δυσεντερίῳ συνεχόμενον κατακεῖσθαι, πρὸς ὃν ὁ Παῦλος εἰσελθὼν καὶ προσευξάμενος ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας αὐτῷ ἰάσατο αὐτόν. 9 τούτου δὲ γενομένου καὶ οἱ λοιποὶ οἱ ἐν τῇ νήσῳ ἔχοντες ἀσθενείας προσήρχοντο καὶ ἐθεραπεύοντο, 10 οἳ καὶ πολλαῖς τιμαῖς ἐτίμησαν ἡμᾶς καὶ ἀναγομένοις ἐπέθεντο τὰ πρὸς τὰς χρείας. Paul Arrives at Rome 11 Μετὰ δὲ τρεῖς μῆνας ἀνήχθημεν ἐν πλοίῳ παρακεχειμακότι ἐν τῇ νήσῳ, Ἀλεξανδρίνῳ, παρασήμῳ Διοσκούροις. 12 καὶ καταχθέντες εἰς Συρακούσας ἐπεμείναμεν ἡμέρας τρεῖς, 13 ὅθεν περιελόντες κατηντήσαμεν εἰς Ῥήγιον. καὶ μετὰ μίαν ἡμέραν ἐπιγενομένου νότου δευτεραῖοι ἤλθομεν εἰς Ποτιόλους, 14 οὗ εὑρόντες ἀδελφοὺς παρεκλήθημεν παρ᾽ αὐτοῖς ἐπιμεῖναι ἡμέρας ἑπτά• καὶ οὕτως εἰς τὴν Ῥώμην ἤλθαμεν. 15 κἀκεῖθεν οἱ ἀδελφοὶ ἀκούσαντες τὰ περὶ ἡμῶν ἦλθαν εἰς ἀπάντησιν ἡμῖν ἄχρι Ἀππίου Φόρου καὶ Τριῶν Ταβερνῶν, οὓς ἰδὼν ὁ Παῦλος εὐχαριστήσας τῷ θεῷ ἔλαβεν θάρσος. 16 Ὅτε δὲ εἰσήλθομεν εἰς Ῥώμην, ἐπετράπη τῷ Παύλῳ μένειν καθ᾽ ἑαυτὸν σὺν τῷ φυλάσσοντι αὐτὸν στρατιώτῃ.
Paul Preaches in Rome
17 Ἐγένετο δὲ μετὰ ἡμέρας τρεῖς συγκαλέσασθαι αὐτὸν τοὺς ὄντας τῶν Ἰουδαίων πρώτους• συνελθόντων δὲ αὐτῶν ἔλεγεν πρὸς αὐτούς, Ἐγώ, ἄνδρες ἀδελφοί, οὐδὲν ἐναντίον ποιήσας τῷ λαῷ ἢ τοῖς ἔθεσιν τοῖς πατρῴοις δέσμιος ἐξ Ἱεροσολύμων παρεδόθην εἰς τὰς χεῖρας τῶν Ῥωμαίων, 18 οἵτινες ἀνακρίναντές με ἐβούλοντο ἀπολῦσαι διὰ τὸ μηδεμίαν αἰτίαν θανάτου ὑπάρχειν ἐν ἐμοί. 19 ἀντιλεγόντων δὲ τῶν Ἰουδαίων ἠναγκάσθην ἐπικαλέσασθαι Καίσαρα οὐχ ὡς τοῦ ἔθνους μου ἔχων τι κατηγορεῖν. 20 διὰ ταύτην οὖν τὴν αἰτίαν παρεκάλεσα ὑμᾶς ἰδεῖν καὶ προσλαλῆσαι, ἕνεκεν γὰρ τῆς ἐλπίδος τοῦ Ἰσραὴλ τὴν ἅλυσιν ταύτην περίκειμαι. 21 οἱ δὲ πρὸς αὐτὸν εἶπαν, Ἡμεῖς οὔτε γράμματα περὶ σοῦ ἐδεξάμεθα ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας οὔτε παραγενόμενός τις τῶν ἀδελφῶν ἀπήγγειλεν ἢ ἐλάλησέν τι περὶ σοῦ πονηρόν. 22 ἀξιοῦμεν δὲ παρὰ σοῦ ἀκοῦσαι ἃ φρονεῖς, περὶ μὲν γὰρ τῆς αἱρέσεως ταύτης γνωστὸν ἡμῖν ἐστιν ὅτι πανταχοῦ ἀντιλέγεται. 23 Ταξάμενοι δὲ αὐτῷ ἡμέραν ἦλθον πρὸς αὐτὸν εἰς τὴν ξενίαν πλείονες οἷς ἐξετίθετο διαμαρτυρόμενος τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, πείθων τε αὐτοὺς περὶ τοῦ Ἰησοῦ ἀπό τε τοῦ νόμου Μωϋσέως καὶ τῶν προφητῶν, ἀπὸ πρωῒ ἕως ἑσπέρας. 24 καὶ οἱ μὲν ἐπείθοντο τοῖς λεγομένοις, οἱ δὲ ἠπίστουν 25 ἀσύμφωνοι δὲ ὄντες πρὸς ἀλλήλους ἀπελύοντο εἰπόντος τοῦ Παύλου ῥῆμα ἕν, ὅτι Καλῶς τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐλάλησεν διὰ Ἠσαΐου τοῦ προφήτου πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν 26 λέγων, Πορεύθητι πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον καὶ εἰπόν, Ἀκοῇ ἀκούσετε καὶ οὐ μὴ συνῆτε καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ οὐ μὴ ἴδητε• 27 ἐπαχύνθη γὰρ ἡ καρδία τοῦ λαοῦ τούτου καὶ τοῖς ὠσὶν βαρέως ἤκουσαν καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν ἐκάμμυσαν• μήποτε ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ τοῖς ὠσὶν ἀκούσωσιν καὶ τῇ καρδίᾳ συνῶσιν καὶ ἐπιστρέψωσιν, καὶ ἰάσομαι αὐτούς. 28 γνωστὸν οὖν ἔστω ὑμῖν ὅτι τοῖς ἔθνεσιν ἀπεστάλη τοῦτο τὸ σωτήριον τοῦ θεοῦ• αὐτοὶ καὶ ἀκούσονται. [ 29 ] 30 Ἐνέμεινεν δὲ διετίαν ὅλην ἐν ἰδίῳ μισθώματι καὶ ἀπεδέχετο πάντας τοὺς εἰσπορευομένους πρὸς αὐτόν, 31 κηρύσσων τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ καὶ διδάσκων τὰ περὶ τοῦ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ πάσης παρρησίας ἀκωλύτως.
ROM – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Rom
EMWA ABAROMA
Rom
Emwa Abaroma
AMARUBA GA MUTAGATIFU PAOLO
EMWA ABAROMA
Enshokolezi
Paolo ali Muyahudi w’omu buko bw’omulala gwa Benyamini, ci erhi anali Muroma. Aburhiragwa e Tarsi omu Silisiya, nk’omu mwâka gwa 10. Alereragwa e Yeruzalemu omu Bafarizeyi. Hôfi h’omwâka gwa 36, erhi ali omu njira mpu agend’igwârha abakristu b’e Damasi, abonekerwa na Nyakasane Yezu, na kurhenga olwo lusiku, ahinduka ntumwa yâge, amukolera n’omurhima gwâge gwôshi n’emisî yâge yôshi; ayigîriza Emyanzi y’Akalembe ya Nnâmahanga hôshi hôshi, kurhenga e Yeruzalemu kuhika e Roma, ciru nkaba n’e Hispaniya. E Roma yo ahânyire ecimanyîso cizinda c’obuzigire bwâge kuli Kristu, àmufîra omu mwâka gwa 67. Paolo àrhusigîre Maruba 13:

Amaruba ayandikiraga abemezi b’e Roma (Rom), erhi ali e Korinti omu mwâka gwa 57 erhi gwa 58.
Amaruba marhanzi ayandikiraga abemezi b’e Korinti (1 Kor), erhi ali e Efezi, omu mwâka gwa 57.
Amaruba ga kabiri arhumiraga abemezi b’e Korinti (2 Kor); agayandikiraga e Macedoniya, omu mwâka gwa 57.
Amaruba ayandikiraga abakristu b’e Galasiya (Gal), hoji h’omwâka gwa 57; ali e Efezi erhi e Macedoniya.
Amaruba ayandikiraga abakristu b’e Efezi (Efz), erhi ali omu mpamikwa e Roma, omu mwâka gwa 63.
Amaruba arhumiraga ebemezi b’e Filipi (Flp), nkaba omu mwâka gwa 63, erhi ali mubohe e Roma.
Amaruba arhumiraga abakristu b’e Kolosi (Kol), erhi ali mushwêke e Roma, omu mwâka gwa 62.
Amaruba marhanzi ayandikiraga abakristu b’e Tesalonika (1 Tes), nkaba erhi ali e Korinti, omu mwâka gwa 50 erhi gwa 51.
Amaruba ga kabiri ayandikiraga abakristu b’e Tesalonika (2 Tes); nago agayandikiraga e Korinti omu mwâka gwa 50 erhi gwa 51.
Amaruba marhanzi arhumiraga Timoteyo (1 Tim), erhi ali e Macedoniya, hôfi h’omwâka gwa 65.
Amaruba ga kabiri arhumiraga Timoteyo (2 Tim), embere afîre Kristu e Roma, omu mwâka gwa 67. Ago maruba ko kanwa kazinda k’Entumwa Paolo.
Amaruba arhumiraga Tito (Tit), erhi ali e Macedoniya, hôfi h’omwâka gwa 65.
Amaruba ayandikiraga mwemêzi muguma w’e Kolosi, izîno lyâge ye Filemoni (Flm), erhi ali omu mpamikwa e Roma, omu mwâka gwa 62.
1
EMWA ABAROMAv
Omusingo
1 Paolo, mwambali wa Yezu Kristu, wahamagalagwa mpu abè ntumwa, aberûlwa mpu amanyîse Emyanzi y’Akalembe ka Nnâmahanga, 2 eyo Myanzi y’Akalembe Nyamuzinda alaganyagya kurhenga mîra omu kanwa k’abalêbi bage omu Mandiko matagatîfu, 3 eyêrekîre Mugala wâge w’omu bûko bw’omulala gwa Daudi oku maburhwa g’omubiri; 4 erhi afûka omu bafîre ayêrekana oku anali Mugala wa Nyamuzinda ogwêrhe obuhashe bunene bwa kuli Mûka Mutagatîfu, ye Nnawîrhu Yesu Kristu, 5 ye warhushobôzagya enshôkano anarhujira ntumwa, mpu rhuyigîrize abantu b’amashanja gôshi okumuyêmêra n’okumuyumva, lyo izîno lyâge lija irenge; 6 ninyu muli ba muli bo, mwe muhamagîrwe na Yezu Kristu, 7 mwe barhonyi ba Nnâmahanga muli e Roma, mwe muhamagîrwe mpu mubè batagatîfu, kuli mwe engalo n’omurhûla gwa Larha Nnâmahanga na Nyakasane Yezu Kristu.
Omunkwa n’omusengero
8 Burhanzi mvunzire Nyamuzinda wâni omunkwa muli Yezu Kristu erhi mwe murhuma mweshi, bulya obuyêmêre bwinyu bwàdesirwe omu igulu lyôshi. 9 Neci, omuhamîrizi wâni ali Nnâmahanga yenene, oyu nkolera n’omurhima gwâni gwôshi nka naderha Emyanzi y’Akalembe y’Omugala, 10 amanyire oku ntahusa okumukengêra, n’okushengaw ngasi kasanzi omu nsengero zâni nti mbone lero amango minjà g’okuhika emwinyu, akaba Nyamuzinda alonzize. 11 Bulya bwenêne ncîfinjire okumubona, lyo muhâbwa oku nshôkano y’obunya-mûka y’okummuzibuhya; 12 rhubone oku rhwahânana omurhima, mw’oyo nâni, omu buyêmêre bwîrhu rhweshi. 13 Bene wîrhu, ntankamufulika oku nakag’ilâlira kanji-kanji okuhika emwinyu, lyo ndya oku ntanda yinyu nk’eyimbugana emwa abantu b’agandi mashanja; ci kuhika buno nakabona ebihânzo. 14 Ndi muntu w’Abagerekix nk’oku ndi w’abashenzi, ndi w’abasomire n’ow’abahwinja. 15 B’obu bubidu nti mmulerhere ninyu Emyanzi y’Akalembe, mwe bantu b’e Roma.
I. Obucunguke burhenga omu buyêmêre
Obuzine bw’omushinganyanya buba buyêmêre
16 Emyanzi y’Akalembe ntayibêra nshonyi; bulya eri misî ya Nnâmahanga ociza ngasi mwemêzi, burhanzi Omuyahudi, kandi Omugereki. 17 Bulyâla obushinganyanya bwa Nyamuzinda buciyêrekana muli ye, bwo bushinganyanya burhenga omu buyêmêre bunakomeza obuyêmêre, nka kulya biyandisirwe, mpuy: obuzîne bw’omushinganyanya buba buyêmêre.
Oburhè bwa Nyamuzinda oku banya-byâha
18 Bulyâla kurhenga empingu Nyamuzinda ayêrekana obukunizi bwâge oku ngasi bubî na ngasi bulyâlya bw’abantu bahindula obushinganyanya bwa Nnâmahanga bujà bw’obulyâlya bwâbo; 19 bulya ebyankamanyibwa bya Nnâmahanga, babimanyire: Nnâmahanga yenene abayêresirebyo. 20 Kurhenga okulemwa kw’igulu, ebirhabonwa bikola bimanyîkana oku biremwa alemire, nk’obuhashe bwâge bw’ensiku n’amango erhi obunyamuzinda bwâge. Co cirhumire barhankabêrwa bwonjo, 21 kulya kubà bàmanyire Nnâmahanga barhanamukuzagya nka Nnâmahanga, barhanamuvugaga omunkwa; ci bôhe bàhabukira omu nkengêro za busha, n’omurhima gwâbo guhusire gwàyunjula mwizimya.
22 Mpu bayengeha, kwashuba kuhwinjagala. 23 Erhi bahika aho, bahindula irenge lya Nyamuzinda orhankafa nshushano za muntu cibolêreza, n’ez’orhunyunyi, n’ez’ensimba zigendera oku magulu gâni n’ezigendera oku nda. 24 Co càrhumire Nyamuzinda abaleka: omu kushimba enyifinjo mbî z’omurhima gwâbo, ntyo bajà omu bubî bàcihemula omu mibiri yâbo. 25 Abôla bahingîne okuli kwa Nnâmahanga eby’obunywesi, bàharâmya banakolera eciremwa ahâli ha Lulema mugishe ensiku n’amango. Amen!
26 Okwo kwarhuma Nyamuzinda abakabulira omu iralà libî bwenêne: bakâbo bàleka okukolesa emibiri yâbo oku kujira ebishingânîne, bàjira okurhakwânîni obwôrhere bw’omukazi; 27 n’abalume kwo na kwo: baleka bakâbo, bashimbana bône na bône, balume bajira oku bâbo balume ebirhankaderhwa, na ntyo bahâbwa omu mubiri gwâbo oluhembo lukwânîne obuhûrha bwâbo. 28 Bulya barhalonzagya okumanya kwinjà Nnâmahanga, Nnâmahanga naye àbakabulîre omu murhima gwâbo guhûsire n’omu bijiro birhakwânîni.
29 Bayunjwîre obubî bwa ngasi lubero: obushombanyi, okuziga eby’en’igulu, okuhusha, okucîfinja ebya bene, okunigana, ennongwe, oburhebanyi, obwengûza bubî, akalimi kabî, 30 ukushobeka abandi busha, okushomba Nnâmahanga, okujacirana, okucibona, okucikunga, okubà ntwâli omu kujira amabî, okubà bigamba, 31 okubà bizuzu, ndyâlya, bamînya, n’okurhayumva lukogo. 32 N’obwo barhahabiri irhegeko lya Nnâmahanga oku abajira ebya bene ebyo bali ba kufà, kurharhuma barhabijira bône, ciru n’okuhà abandi babijira omurhima.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 1
Salutation
1 Παῦλος δοῦλος Χριστοῦ Ἰησοῦ, κλητὸς ἀπόστολος ἀφωρισμένος εἰς εὐαγγέλιον θεοῦ, 2 ὃ προεπηγγείλατο διὰ τῶν προφητῶν αὐτοῦ ἐν γραφαῖς ἁγίαις 3 περὶ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ τοῦ γενομένου ἐκ σπέρματος Δαυὶδ κατὰ σάρκα, 4 τοῦ ὁρισθέντος υἱοῦ θεοῦ ἐν δυνάμει κατὰ πνεῦμα ἁγιωσύνης ἐξ ἀναστάσεως νεκρῶν, Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν, 5 δι᾽ οὗ ἐλάβομεν χάριν καὶ ἀποστολὴν εἰς ὑπακοὴν πίστεως ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ, 6 ἐν οἷς ἐστε καὶ ὑμεῖς κλητοὶ Ἰησοῦ Χριστοῦ, 7 πᾶσιν τοῖς οὖσιν ἐν Ῥώμῃ ἀγαπητοῖς θεοῦ, κλητοῖς ἁγίοις, χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ.
Paul’s Desire to Visit Rome
8 Πρῶτον μὲν εὐχαριστῶ τῷ θεῷ μου διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ περὶ πάντων ὑμῶν ὅτι ἡ πίστις ὑμῶν καταγγέλλεται ἐν ὅλῳ τῷ κόσμῳ. 9 μάρτυς γάρ μού ἐστιν ὁ θεός, ᾧ λατρεύω ἐν τῷ πνεύματί μου ἐν τῷ εὐαγγελίῳ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ, ὡς ἀδιαλείπτως μνείαν ὑμῶν ποιοῦμαι 10 πάντοτε ἐπὶ τῶν προσευχῶν μου δεόμενος εἴ πως ἤδη ποτὲ εὐοδωθήσομαι ἐν τῷ θελήματι τοῦ θεοῦ ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς. 11 ἐπιποθῶ γὰρ ἰδεῖν ὑμᾶς, ἵνα τι μεταδῶ χάρισμα ὑμῖν πνευματικὸν εἰς τὸ στηριχθῆναι ὑμᾶς, 12 τοῦτο δέ ἐστιν συμπαρακληθῆναι ἐν ὑμῖν διὰ τῆς ἐν ἀλλήλοις πίστεως ὑμῶν τε καὶ ἐμοῦ. 13 οὐ θέλω δὲ ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, ὅτι πολλάκις προεθέμην ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς, καὶ ἐκωλύθην ἄχρι τοῦ δεῦρο, ἵνα τινὰ καρπὸν σχῶ καὶ ἐν ὑμῖν καθὼς καὶ ἐν τοῖς λοιποῖς ἔθνεσιν. 14 Ἕλλησίν τε καὶ βαρβάροις, σοφοῖς τε καὶ ἀνοήτοις ὀφειλέτης εἰμί, 15 οὕτως τὸ κατ᾽ ἐμὲ πρόθυμον καὶ ὑμῖν τοῖς ἐν Ῥώμῃ εὐαγγελίσασθαι.
The Power of the Gospel
16 Οὐ γὰρ ἐπαισχύνομαι τὸ εὐαγγέλιον, δύναμις γὰρ θεοῦ ἐστιν εἰς σωτηρίαν παντὶ τῷ πιστεύοντι, Ἰουδαίῳ τε πρῶτον καὶ Ἕλληνι. 17 δικαιοσύνη γὰρ θεοῦ ἐν αὐτῷ ἀποκαλύπτεται ἐκ πίστεως εἰς πίστιν, καθὼς γέγραπται, Ὁ δὲ δίκαιος ἐκ πίστεως ζήσεται.
The Guilt of Mankind
18 Ἀποκαλύπτεται γὰρ ὀργὴ θεοῦ ἀπ᾽ οὐρανοῦ ἐπὶ πᾶσαν ἀσέβειαν καὶ ἀδικίαν ἀνθρώπων τῶν τὴν ἀλήθειαν ἐν ἀδικίᾳ κατεχόντων, 19 διότι τὸ γνωστὸν τοῦ θεοῦ φανερόν ἐστιν ἐν αὐτοῖς• ὁ θεὸς γὰρ αὐτοῖς ἐφανέρωσεν. 20 τὰ γὰρ ἀόρατα αὐτοῦ ἀπὸ κτίσεως κόσμου τοῖς ποιήμασιν νοούμενα καθορᾶται, ἥ τε ἀΐδιος αὐτοῦ δύναμις καὶ θειότης, εἰς τὸ εἶναι αὐτοὺς ἀναπολογήτους, 21 διότι γνόντες τὸν θεὸν οὐχ ὡς θεὸν ἐδόξασαν ἢ ηὐχαρίστησαν, ἀλλ᾽ ἐματαιώθησαν ἐν τοῖς διαλογισμοῖς αὐτῶν καὶ ἐσκοτίσθη ἡ ἀσύνετος αὐτῶν καρδία. 22 φάσκοντες εἶναι σοφοὶ ἐμωράνθησαν 23 καὶ ἤλλαξαν τὴν δόξαν τοῦ ἀφθάρτου θεοῦ ἐν ὁμοιώματι εἰκόνος φθαρτοῦ ἀνθρώπου καὶ πετεινῶν καὶ τετραπόδων καὶ ἑρπετῶν. 24 Διὸ παρέδωκεν αὐτοὺς ὁ θεὸς ἐν ταῖς ἐπιθυμίαις τῶν καρδιῶν αὐτῶν εἰς ἀκαθαρσίαν τοῦ ἀτιμάζεσθαι τὰ σώματα αὐτῶν ἐν αὐτοῖς 25 οἵτινες μετήλλαξαν τὴν ἀλήθειαν τοῦ θεοῦ ἐν τῷ ψεύδει καὶ ἐσεβάσθησαν καὶ ἐλάτρευσαν τῇ κτίσει παρὰ τὸν κτίσαντα, ὅς ἐστιν εὐλογητὸς εἰς τοὺς αἰῶνας, ἀμήν. 26 διὰ τοῦτο παρέδωκεν αὐτοὺς ὁ θεὸς εἰς πάθη ἀτιμίας, αἵ τε γὰρ θήλειαι αὐτῶν μετήλλαξαν τὴν φυσικὴν χρῆσιν εἰς τὴν παρὰ φύσιν, 27 ὁμοίως τε καὶ οἱ ἄρσενες ἀφέντες τὴν φυσικὴν χρῆσιν τῆς θηλείας ἐξεκαύθησαν ἐν τῇ ὀρέξει αὐτῶν εἰς ἀλλήλους, ἄρσενες ἐν ἄρσεσιν τὴν ἀσχημοσύνην κατεργαζόμενοι καὶ τὴν ἀντιμισθίαν ἣν ἔδει τῆς πλάνης αὐτῶν ἐν ἑαυτοῖς ἀπολαμβάνοντες. 28 καὶ καθὼς οὐκ ἐδοκίμασαν τὸν θεὸν ἔχειν ἐν ἐπιγνώσει, παρέδωκεν αὐτοὺς ὁ θεὸς εἰς ἀδόκιμον νοῦν, ποιεῖν τὰ μὴ καθήκοντα, 29 πεπληρωμένους πάσῃ ἀδικίᾳ πονηρίᾳ πλεονεξίᾳ κακίᾳ, μεστοὺς φθόνου φόνου ἔριδος δόλου κακοηθείας, ψιθυριστὰς 30 καταλάλους θεοστυγεῖς ὑβριστὰς ὑπερηφάνους ἀλαζόνας, ἐφευρετὰς κακῶν, γονεῦσιν ἀπειθεῖς, 31 ἀσυνέτους ἀσυνθέτους ἀστόργους ἀνελεήμονας 32 οἵτινες τὸ δικαίωμα τοῦ θεοῦ ἐπιγνόντες ὅτι οἱ τὰ τοιαῦτα πράσσοντες ἄξιοι θανάτου εἰσίν, οὐ μόνον αὐτὰ ποιοῦσιν ἀλλὰ καὶ συνευδοκοῦσιν τοῖς πράσσουσιν.
2
Oku Nyamuzinda abêraga Abayahudi burhe
1 Co cirhumire nâwe, ciru wankabà we ndi, orhankayêra ciru n’ehitya, we okâtwa olwa bene, bulyâla omu kutwa olwa bene, kuciyâza ociyâza; kulya kubà, wâni nyamutwa-olwa-bene, oku ajira kwo nâwe ojira. 2 Rhurhanahabiri oku abajira bene okwo Nyamuzinda ye batwîra oluhanja lw’okuli. 3 Nâwe, we kâtwa emmanja z’abajira ntyo, n’obwo nâwe kw’oli akâbo, k’omanyire mpu wafuma oluhanja lwa Nyamuzinda? 4 Nkabaga kugayaguza ogayaguzize obuhirhi bw’obwinjà n’olukogo n’obutûdu bwâge? K’orhishi oku obwo bwonjo bwa Nyamuzinda bukulalisire mpu ocîyunjuze? 5 Obula ohûsize omurhima gwâwe orhanalonza okucîyunjuza, k’orhishi oku odwîrhe wacihakira enguli y’obukunizi oku lusiku lwa ngerera-hano, lwo lusiku olubanja lw’okuli lwa Nyamuzinda lwânabonekane, 6 alyûle ngasi muntu nk’oku ebijiro byâge binakwânînez: 7 abantu bacishwêkera oku kujira aminja, abalonza irenge n’obukuze n’okurhafa, abashobôze obuzîne bw’ensiku n’amango; 8 nabo abagoma, balya barhakenga okuli, balya banywâna n’obubî, bâbone obukali n’obukunizi. 9 Obuhanya n’amalibuko garheganyizîbwe ngasi muntu ojira amabî: burhanzi Abayahudi, kandi Abagereki; 10 ci irenge n’obukuze n’omurhûla birheganyizîbwe ngasi muntu ojira aminja: burhanzi Abayahudi, kandi Abagereki; 11 bulya Nyamuzinda arhajira kabôlo.
Oluhembo lw’abarhayishi Amarhegeko ci bajira aminja
12 Ngasi bantu bôshi bajizire kubî buzira irhegekoa, bafe buzira irhegeko; na ngasi bajizire kubî banamanyire irhegeko, banatwîrwe olubanja nk’oku irhegeko linadesire. 13 Bulya arhali abayumvîrhiza amarhegeko kwône bo bêru-kwêru embere za Nnâmahanga, ci abajira oku amarhegeko gadesire bo bayêre.
14 Ngasi mango abapagani bakulikira obwôrhere bwâbo bwinjà ciru ankabà barhagwêrhi marhegeko, bakajira ebijiro binjà, omurhima gwâbo gunabêre ahâli h’amarhegeko. 15 Banayêrekane oku amarhegeko gali mayandike omu murhima gwâbo; entimanya zâbo zinahamîrize ntyo, n’omurhima gwâbo hali amango gubabwîra oku bajizire kubî.
16 Kwo byabwikûke ntyo, nk’oku nyigîriza omu Myanzi yâni y’Akalembe, amango Nyamuzinda arhuma Kristu mpu atwe olubanja lw’ebifulisirwe omu mirhima y’abantu. 17 Ci kwône, we negenera okuderhwa Muyahudi, we yegemera amarhegeko, we cikuza muli Nnâmahanga, 18 we yishi obulonza bwâge, we yish’ihanûla ebiri binjà mpu we wayigîrizîbwe amarhegeko, 19 we cîkubagira mpu oli cirongôzi c’emihûrha, mpu oli kamole k’abali omu mwizimya, 20 we mwigîriza w’abahwinja, mwalimu w’ebirhaba mpu obwenge irhegeko likuzabûlire ebinwa by’obumanye n’eby’okuli! 21 Ewâni sho! Oyigîriza abandi, ci orhacîyigîriza wêne! Ohanûla okurhazimba, ogal’izimba wêne! 22 Ohanza okuhusha, onagal’inahusha! Onadere mpu oshomba enshushano z’abazimu, ogal’inakazimba omu ngombe zâbo! 23 We negenera irhegeko, ogal’inakalivuna, kugayisa ogayisa Nyamuzinda. 24 Nka kulya biyandisirweb: mwe murhuma izîno lya Nnâmahanga lijâcirwa omu mashanja.
Okukembûlwa
25 Okukembûlwa, neci, kwanakulerhera amakwânane, akaba oshimba amarhegeko; ci akaba orhashimba marhegeko, we wàkembwîrwe, okola oli nk’orhakembûlagwa. 26 Omuntu orhali mukembûle, erhi akashimba amarhegeko, k’arhumânîni n’owakembwîrwe n’obwo arhakembûlagwa? 27 N’Oyo muntu oshimba amarhegeko, ciru akaba arhali mukembûle, ayish’itwa olwâwe, we vuna amarhegeko n’obwo wàkembwîrwe. 28 Bulya Omuyahudi arhali omu masù abonekera, n’obukembûle arhali omu mubiri bubac. 29 Omuyahudi menemene omu murhima obuyahudi bwâge buba; n’obukembûle bw’okuli omu murhima buba, buba bwa murhima; ci burhaba bwa nyandiko. Obukembûle bwa bene obwo burhenza obukuze, arhali emwa abantu, ci emwa Nnâmahanga.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 2
The Righteous Judgment of God
1 Διὸ ἀναπολόγητος εἶ, ὦ ἄνθρωπε πᾶς ὁ κρίνων• ἐν ᾧ γὰρ κρίνεις τὸν ἕτερον, σεαυτὸν κατακρίνεις, τὰ γὰρ αὐτὰ πράσσεις ὁ κρίνων. 2 οἴδαμεν δὲ ὅτι τὸ κρίμα τοῦ θεοῦ ἐστιν κατὰ ἀλήθειαν ἐπὶ τοὺς τὰ τοιαῦτα πράσσοντας. 3 λογίζῃ δὲ τοῦτο, ὦ ἄνθρωπε ὁ κρίνων τοὺς τὰ τοιαῦτα πράσσοντας καὶ ποιῶν αὐτά, ὅτι σὺ ἐκφεύξῃ τὸ κρίμα τοῦ θεοῦ; 4 ἢ τοῦ πλούτου τῆς χρηστότητος αὐτοῦ καὶ τῆς ἀνοχῆς καὶ τῆς μακροθυμίας καταφρονεῖς, ἀγνοῶν ὅτι τὸ χρηστὸν τοῦ θεοῦ εἰς μετάνοιάν σε ἄγει; 5 κατὰ δὲ τὴν σκληρότητά σου καὶ ἀμετανόητον καρδίαν θησαυρίζεις σεαυτῷ ὀργὴν ἐν ἡμέρᾳ ὀργῆς καὶ ἀποκαλύψεως δικαιοκρισίας τοῦ θεοῦ 6 ὃς ἀποδώσει ἑκάστῳ κατὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ 7 τοῖς μὲν καθ᾽ ὑπομονὴν ἔργου ἀγαθοῦ δόξαν καὶ τιμὴν καὶ ἀφθαρσίαν ζητοῦσιν ζωὴν αἰώνιον, 8 τοῖς δὲ ἐξ ἐριθείας καὶ ἀπειθοῦσιν τῇ ἀληθείᾳ πειθομένοις δὲ τῇ ἀδικίᾳ ὀργὴ καὶ θυμός. 9 θλῖψις καὶ στενοχωρία ἐπὶ πᾶσαν ψυχὴν ἀνθρώπου τοῦ κατεργαζομένου τὸ κακόν, Ἰουδαίου τε πρῶτον καὶ Ἕλληνος 10 δόξα δὲ καὶ τιμὴ καὶ εἰρήνη παντὶ τῷ ἐργαζομένῳ τὸ ἀγαθόν, Ἰουδαίῳ τε πρῶτον καὶ Ἕλληνι 11 οὐ γάρ ἐστιν προσωπολημψία παρὰ τῷ θεῷ. 12 ὅσοι γὰρ ἀνόμως ἥμαρτον, ἀνόμως καὶ ἀπολοῦνται, καὶ ὅσοι ἐν νόμῳ ἥμαρτον, διὰ νόμου κριθήσονται 13 οὐ γὰρ οἱ ἀκροαταὶ νόμου δίκαιοι παρὰ [τῷ] θεῷ, ἀλλ᾽ οἱ ποιηταὶ νόμου δικαιωθήσονται. 14 ὅταν γὰρ ἔθνη τὰ μὴ νόμον ἔχοντα φύσει τὰ τοῦ νόμου ποιῶσιν, οὗτοι νόμον μὴ ἔχοντες ἑαυτοῖς εἰσιν νόμος 15 οἵτινες ἐνδείκνυνται τὸ ἔργον τοῦ νόμου γραπτὸν ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν, συμμαρτυρούσης αὐτῶν τῆς συνειδήσεως καὶ μεταξὺ ἀλλήλων τῶν λογισμῶν κατηγορούντων ἢ καὶ ἀπολογουμένων, 16 ἐν ἡμέρᾳ ὅτε κρίνει ὁ θεὸς τὰ κρυπτὰ τῶν ἀνθρώπων κατὰ τὸ εὐαγγέλιόν μου διὰ Χριστοῦ Ἰησοῦ.
The Jews and the Law
17 Εἰ δὲ σὺ Ἰουδαῖος ἐπονομάζῃ καὶ ἐπαναπαύῃ νόμῳ καὶ καυχᾶσαι ἐν θεῷ 18 καὶ γινώσκεις τὸ θέλημα καὶ δοκιμάζεις τὰ διαφέροντα κατηχούμενος ἐκ τοῦ νόμου, 19 πέποιθάς τε σεαυτὸν ὁδηγὸν εἶναι τυφλῶν, φῶς τῶν ἐν σκότει, 20 παιδευτὴν ἀφρόνων, διδάσκαλον νηπίων, ἔχοντα τὴν μόρφωσιν τῆς γνώσεως καὶ τῆς ἀληθείας ἐν τῷ νόμῳ 21 ὁ οὖν διδάσκων ἕτερον σεαυτὸν οὐ διδάσκεις; ὁ κηρύσσων μὴ κλέπτειν κλέπτεις; 22 ὁ λέγων μὴ μοιχεύειν μοιχεύεις; ὁ βδελυσσόμενος τὰ εἴδωλα ἱεροσυλεῖς; 23 ὃς ἐν νόμῳ καυχᾶσαι, διὰ τῆς παραβάσεως τοῦ νόμου τὸν θεὸν ἀτιμάζεις 24 τὸ γὰρ ὄνομα τοῦ θεοῦ δι᾽ ὑμᾶς βλασφημεῖται ἐν τοῖς ἔθνεσιν, καθὼς γέγραπται. 25 περιτομὴ μὲν γὰρ ὠφελεῖ ἐὰν νόμον πράσσῃς• ἐὰν δὲ παραβάτης νόμου ᾖς, ἡ περιτομή σου ἀκροβυστία γέγονεν. 26 ἐὰν οὖν ἡ ἀκροβυστία τὰ δικαιώματα τοῦ νόμου φυλάσσῃ, οὐχ ἡ ἀκροβυστία αὐτοῦ εἰς περιτομὴν λογισθήσεται; 27 καὶ κρινεῖ ἡ ἐκ φύσεως ἀκροβυστία τὸν νόμον τελοῦσα σὲ τὸν διὰ γράμματος καὶ περιτομῆς παραβάτην νόμου. 28 οὐ γὰρ ὁ ἐν τῷ φανερῷ Ἰουδαῖός ἐστιν οὐδὲ ἡ ἐν τῷ φανερῷ ἐν σαρκὶ περιτομή, 29 ἀλλ᾽ ὁ ἐν τῷ κρυπτῷ Ἰουδαῖος, καὶ περιτομὴ καρδίας ἐν πνεύματι οὐ γράμματι, οὗ ὁ ἔπαινος οὐκ ἐξ ἀνθρώπων ἀλλ᾽ ἐκ τοῦ θεοῦ.
3
Ntâco cankacika ebi Nyamuzinda alagânaga
1 Cici Omuyahudi alushinekwo, nîsi erhi bunguke buci okukembûlwa kumulerhera? 2 Bunji bwenêne na bwa ngasi lubero! Burhanzi, bulya bayemîre ebinwa bya Nnâmahanga ali arhanzir’ibabîsa. 3 Ewe! Akabà baguma muli bo bahindusire ndyâlya, k’obulyâlya bwâbo bwankarhuma Nyamuzinda arhajira ebi alagânaga? Ciru n’ehitya! 4 Rhuyishi oku Nyamuzinda arhanywerha, ci ngasi muntu kujalira ajalira, nk’oku biyandisirwe, mpud: Ly’oyêra omu binwa byâwe, onayâze abakuhêka lubanja. 5 Ci akaba obubî bwîrhu buyêrekana obushinganyanya bwa Nyamuzinda, kurhi rhwaderhaga? Ka Nyamuzinda arhali mubî erhi arhukunirira? (Namaderha nka kula abantu baderha). 6 Ciru n’ehitya! Acibaga, kurhi Nyamuzinda ali ayish’itwa olubanja lw’igulu? 7 Ci akaba obunywesi bwâni buyêrekana irenge lya Nnâmahanga omu kumanyîsa oku ye Nnamuderha-okuli, cankacirhuma nganjirwa omu banya-byâha. 8 Erhi kandi, nk’oku baguma barhuhambâra, cankarhuma rhurhajira amabî lyo aminja garhengamwo? Aba bene abo bakwânîne obuhane.
Ntà muntu mwimâna
9 Kurhi birigi? Ka rhulushîne? Ciru n’ehitya! Bulya rhwadesire nti Abayahudi n’Abagereki bali banya-byâha bôshi, 10 nk’oku biyandisirwe, mpu: Ntà muntu mwimâna, ntâye ciru n’omuguma; 11 ntà murhimanya, ntâye alonza Nyamuzinda. 12 Bôshi bali mihabwe, bôshi bahindusire babî kuguma. Ntà muntu ojira aminja nanga, ntâye ciru n’omuguma. 13 Omumiro gwâbo eri nshinda eyashamire! Olulimi lwâbo luyunjwîre bulyâla! Marhi ga mpiri gababa omu kanwa, 14 n’akanwa kâbo kayunjwîre obuhehêrere n’obukali. 15 Amagulu gâbo gaba mangu oku kugend’ibulaga omukò; 16 aha bagera biguka bahasiga n’obuhanya. 17 Enjira y’omurhûla barhayiyishi; 18 Okurhînya Nyamuzinda kurhababà ebusùe. 19 Rhurhanahabiri oku ebiri omu Ndagâno ya mîra byôshi bireyekîre abayihâbagwa, lyo ngasi kanwa kabulika, lyo na ngasi muntu abona oku ali mubî embere za Nyamuzinda. 20 Bulya embere zâge ntà muntu ciru n’omuguma wâyêre mpu okwenge ashimbire amarhegeko; kulya kubà ntà cindi amarhegeko gajira okurhali kumanyîsa ebyâha.
Obucunguke n’obuyêmêre eri nshôkano ya Nnâmahanga
21 Buno lero, buzira irhegeko, Nyamuzinda ayêrekîne obwimâna bwâge buhamirizibwa n’irhegeko n’Abalêbi. 22 Obwo bwimâna bwa Nyamuzinda buhâbwa abayêmêra Yezu Kristu. Buhâbwa abemezi bôshi, bulya ntà kanâna. 23 Bôshi bajizire ebyâha, baheza irenge lya Nyamuzindaf, 24 na kandi bôshi bajirwa bêru-kwêru n’engalo y’olukogo lwâge erhi bucunguzi buli muli Kristu Yezu burhuma, 25 ye Nyamuzinda acîshozire mpu abè nterekêro y’okulyûla ebyâha n’omukò gwâge erhi buyêmêre burhuma. Na ntyo ayêrekana obwimâna bwâge omu kurhahana ebyâha bya mîra, 26 amango Nyamuzinda ali atûzire; alonza okuyêrekana obwimâna bwâge mwo gano mango, mpu lyo aba muciza, anacize ngasi oyemîre Yezu.
Buyêmêre burhuma rhwacira
27 Cici cirhuma omuntu acîkuza? Ntâco. Irhegeko lihi lirhumire cibà ntâco? Ka lya bijiro? Nanga, ci irhegeko ly’obuyêmêre. 28 Bulya rhumanyire oku omuntu ajirwa mwêru-kwêru n’obuyêmêre, buzira bijiro by’amarhegeko. 29 Ewe! ka Nyamuzinda akolaga Nyamuzinda wAbayahudi bône? K’arhaciri w’agandi mashanja goki? Neci, ali w’agandi mashanja nago, 30 bulya Nyamuzinda aba muguma toro: ye wâcize abakembûle erhi buyêmêre burhuma, n’abarhali bakembûle erhi buyêmêre burhuma. 31 Ka rhwamakundula amarhegeko erhi buyêmêre burhuma? Kunywerha! Ciru rhuzibuhize amarhegeko erhikwo.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 3
1 Τί οὖν τὸ περισσὸν τοῦ Ἰουδαίου ἢ τίς ἡ ὠφέλεια τῆς περιτομῆς; 2 πολὺ κατὰ πάντα τρόπον. πρῶτον μὲν [γὰρ] ὅτι ἐπιστεύθησαν τὰ λόγια τοῦ θεοῦ. 3 τί γάρ; εἰ ἠπίστησάν τινες, μὴ ἡ ἀπιστία αὐτῶν τὴν πίστιν τοῦ θεοῦ καταργήσει; 4 μὴ γένοιτο• γινέσθω δὲ ὁ θεὸς ἀληθής, πᾶς δὲ ἄνθρωπος ψεύστης, καθὼς γέγραπται, Ὅπως ἂν δικαιωθῇς ἐν τοῖς λόγοις σου καὶ νικήσεις ἐν τῷ κρίνεσθαί σε. 5 εἰ δὲ ἡ ἀδικία ἡμῶν θεοῦ δικαιοσύνην συνίστησιν, τί ἐροῦμεν; μὴ ἄδικος ὁ θεὸς ὁ ἐπιφέρων τὴν ὀργήν; κατὰ ἄνθρωπον λέγω. 6 μὴ γένοιτο• ἐπεὶ πῶς κρινεῖ ὁ θεὸς τὸν κόσμον; 7 εἰ δὲ ἡ ἀλήθεια τοῦ θεοῦ ἐν τῷ ἐμῷ ψεύσματι ἐπερίσσευσεν εἰς τὴν δόξαν αὐτοῦ, τί ἔτι κἀγὼ ὡς ἁμαρτωλὸς κρίνομαι; 8 καὶ μὴ καθὼς βλασφημούμεθα καὶ καθώς φασίν τινες ἡμᾶς λέγειν ὅτι Ποιήσωμεν τὰ κακά, ἵνα ἔλθῃ τὰ ἀγαθά; ὧν τὸ κρίμα ἔνδικόν ἐστιν. There is None Righteous 9 Τί οὖν; προεχόμεθα; οὐ πάντως• προῃτιασάμεθα γὰρ Ἰουδαίους τε καὶ Ἕλληνας πάντας ὑφ᾽ ἁμαρτίαν εἶναι, 10 καθὼς γέγραπται ὅτι Οὐκ ἔστιν δίκαιος οὐδὲ εἷς, 11 οὐκ ἔστιν ὁ συνίων, οὐκ ἔστιν ὁ ἐκζητῶν τὸν θεόν. 12 πάντες ἐξέκλιναν ἅμα ἠχρεώθησαν• οὐκ ἔστιν ὁ ποιῶν χρηστότητα, [οὐκ ἔστιν] ἕως ἑνός. 13 τάφος ἀνεῳγμένος ὁ λάρυγξ αὐτῶν, ταῖς γλώσσαις αὐτῶν ἐδολιοῦσαν, ἰὸς ἀσπίδων ὑπὸ τὰ χείλη αὐτῶν• 14 ὧν τὸ στόμα ἀρᾶς καὶ πικρίας γέμει, 15 ὀξεῖς οἱ πόδες αὐτῶν ἐκχέαι αἷμα, 16 σύντριμμα καὶ ταλαιπωρία ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν, 17 καὶ ὁδὸν εἰρήνης οὐκ ἔγνωσαν. 18 οὐκ ἔστιν φόβος θεοῦ ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν. 19 Οἴδαμεν δὲ ὅτι ὅσα ὁ νόμος λέγει τοῖς ἐν τῷ νόμῳ λαλεῖ, ἵνα πᾶν στόμα φραγῇ καὶ ὑπόδικος γένηται πᾶς ὁ κόσμος τῷ θεῷ 20 διότι ἐξ ἔργων νόμου οὐ δικαιωθήσεται πᾶσα σὰρξ ἐνώπιον αὐτοῦ, διὰ γὰρ νόμου ἐπίγνωσις ἁμαρτίας.
Righteousness through Faith
21 Νυνὶ δὲ χωρὶς νόμου δικαιοσύνη θεοῦ πεφανέρωται μαρτυρουμένη ὑπὸ τοῦ νόμου καὶ τῶν προφητῶν, 22 δικαιοσύνη δὲ θεοῦ διὰ πίστεως Ἰησοῦ Χριστοῦ εἰς πάντας τοὺς πιστεύοντας. οὐ γάρ ἐστιν διαστολή, 23 πάντες γὰρ ἥμαρτον καὶ ὑστεροῦνται τῆς δόξης τοῦ θεοῦ 24 δικαιούμενοι δωρεὰν τῇ αὐτοῦ χάριτι διὰ τῆς ἀπολυτρώσεως τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ 25 ὃν προέθετο ὁ θεὸς ἱλαστήριον διὰ [τῆς] πίστεως ἐν τῷ αὐτοῦ αἵματι εἰς ἔνδειξιν τῆς δικαιοσύνης αὐτοῦ διὰ τὴν πάρεσιν τῶν προγεγονότων ἁμαρτημάτων 26 ἐν τῇ ἀνοχῇ τοῦ θεοῦ, πρὸς τὴν ἔνδειξιν τῆς δικαιοσύνης αὐτοῦ ἐν τῷ νῦν καιρῷ, εἰς τὸ εἶναι αὐτὸν δίκαιον καὶ δικαιοῦντα τὸν ἐκ πίστεως Ἰησοῦ. 27 Ποῦ οὖν ἡ καύχησις; ἐξεκλείσθη. διὰ ποίου νόμου; τῶν ἔργων; οὐχί, ἀλλὰ διὰ νόμου πίστεως. 28 λογιζόμεθα γὰρ δικαιοῦσθαι πίστει ἄνθρωπον χωρὶς ἔργων νόμου. 29 ἢ Ἰουδαίων ὁ θεὸς μόνον; οὐχὶ καὶ ἐθνῶν; ναὶ καὶ ἐθνῶν, 30 εἴπερ εἷς ὁ θεὸς ὃς δικαιώσει περιτομὴν ἐκ πίστεως καὶ ἀκροβυστίαν διὰ τῆς πίστεως. 31 νόμον οὖν καταργοῦμεν διὰ τῆς πίστεως; μὴ γένοιτο• ἀλλὰ νόμον ἱστάνομεν.
4
Olwiganyo lw’Abrahamu
1 Kurhi rhwaderhaga kuli Abrahamu, shakulûza wîrhu w’omubiri? 2 Akaba Abrahamu omu bijiro byâge arhenzagya obushinganyanya, agwêrhe igwârhiro ly’okucîkunga; ci kwône arhali embere za Nyamuzinda! 3 Agwarhi, kurhi Amandiko gadesire? Mpug: Abrahamu ayemîre Nnâmahanga, n’okwo kwarhuma aba mushinganyanya. 4 Eci omuntu ahemberwa omukolo gwage, erhali ngalo; ci kubà kulyûlwa. 5 Ci erhi akaba arhajiziri cici, ayêmêre kwône ocêsa Abanya-byâha, obwo erhi buyêmêre bwâge burhumire ayêra. 6 Kwo Daudi adesire, mpu ali muny’iragi omuntu Nniìmabanga ashoboza obushinganyanya buzira okulola ebijiro byâge, erhi: 7 Iragi lyabo abababalirwa ebitumulo byâbo n’ab’ebyâha byâbo bifunisirwe! 8 Iragi lyage omuntu Nyakasane arhatumuza câha!h 9 Ewe! K’eryo iragi liri ly’abakembwîrwe bône, nîsi erhi n’abarhakembûlagwa? Bulya rhudesire nti obuyêmêre bw’Abrahamu bwarhumire aba mushinganyanya? 10 Aligi omu bwôrhere buci erhi alolwa ntyo? K’amango ali amakembûlwa, erhi amango arhàli aj’ikembûlwa, ci embere akembûlwe. 11 Anacihâbwa obwo enzigo y’okukembûlwa mpu ebè cimanyîso c’obushinganyanya obuyêmêre àli agwêrhe embere akembûlwe bwamulerheraga. Na ntyo ahinduka îshe wa balya bôshi bayêmêra barhanakembwîrwi, mpu lyo nabo bahàâbwa obushinganyanya; 12 ahinduka n’îshe w’abakembûle, arhali balya banegenera kwône okukembûlwa kwâbo, ci balya bakulikira omukâba gw’obuyêmêre larha Abrahamu àli agwêrhe embere akembûlwe. 13 Ntyo, arhali marhegeko garhumaga Abrahamu bôshi n’iburha lyâge alaganyibwa oku ayish’iyîma omu igulu; bushinganyanya burhenga omu buyêmêre bwarhumaga. 14 Bulya, akaba akashambala kali ka bene-amarhegeko, ntà kamalo obuyêmêre bucigwêrhe, n’eciragâne ciri ca busha; 15 bulyâla irhegeko lilêrha obukunizi; ci aha irhegeko lirhali, ntà kulivuna. 16 Eco co cirhuma akashambala kalerhwa n’obuyêmêre, mpu lyo kaba ngalo; na ntyo endagâno ekwânane iburha lyôshi, arhali elicikubagira amarhegeko lyône, ci n’elicikubagira obuyêmêre bw’Abrahamu, larha wîrhu rhweshi, 17 nkoku biyandisirwe, mpui: Nakujizire îshe w’amashanja mwandu. Oyôla ye larha embere za Nyamuzinda, ayêmêraga oku Ye galulira abafîre obuzîne, anahamagale ebirhahali mpu bibêho.
Obuyêmêre bwa Abrahamu n’obw’omukristu
18 Omu kulangâlira ebirhankahashikana okulangalirwa, Abrahamu ayemiîre, na ntyo ahinduka îshe w’amashanja mwandu, nk’oku àli abwizirwe, erhij: Ntyo kwo iburha lyawe lyabà. 19 Buyêmêre bukomîre asinzizemwo omubiri gwâge gwàli gukola guhozire, – àli cingana myâka igana -, n’omula gwa Sara gwàli gukola guhuhire. 20 Arharhindiraga erhi ayumva eciragâne ca Nyamuzinda, ci obuyêmêre bwâge bwamuzibuhya, ahà Nnâmahanga irenge; 21 bulya àli amanyire buzira karhinda emurhima oku Nyamuzinda agwêrhe obuhashe bw’okuyunjuza eciragâne câge. 22 Ka murhabwinigi ecarhumaga okwo kumulerhera obushinganyanya! 23 Ci kwône arhali yêne wayandikîrwe mpu ahindusire mushinganyanya; 24 ci nîrhu rhweshi kukwânîne obuyêmêre burhubêre, rhwêshi rhuyêmêra owafûlaga Nnawîrhu Yezu omu bafîre, 25 oyo Yezu wahânagwa byâha bîrhu birhuma, anafûka mpu lyo muyêra.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 4
The Example of Abraham
1 Τί οὖν ἐροῦμεν εὑρηκέναι Ἀβραὰμ τὸν προπάτορα ἡμῶν κατὰ σάρκα; 2 εἰ γὰρ Ἀβραὰμ ἐξ ἔργων ἐδικαιώθη, ἔχει καύχημα, ἀλλ᾽ οὐ πρὸς θεόν. 3 τί γὰρ ἡ γραφὴ λέγει; Ἐπίστευσεν δὲ Ἀβραὰμ τῷ θεῷ καὶ ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην. 4 τῷ δὲ ἐργαζομένῳ ὁ μισθὸς οὐ λογίζεται κατὰ χάριν ἀλλὰ κατὰ ὀφείλημα, 5 τῷ δὲ μὴ ἐργαζομένῳ πιστεύοντι δὲ ἐπὶ τὸν δικαιοῦντα τὸν ἀσεβῆ λογίζεται ἡ πίστις αὐτοῦ εἰς δικαιοσύνην 6 καθάπερ καὶ Δαυὶδ λέγει τὸν μακαρισμὸν τοῦ ἀνθρώπου ᾧ ὁ θεὸς λογίζεται δικαιοσύνην χωρὶς ἔργων, 7 Μακάριοι ὧν ἀφέθησαν αἱ ἀνομίαι καὶ ὧν ἐπεκαλύφθησαν αἱ ἁμαρτίαι• 8 μακάριος ἀνὴρ οὗ οὐ μὴ λογίσηται κύριος ἁμαρτίαν. 9 ὁ μακαρισμὸς οὖν οὗτος ἐπὶ τὴν περιτομὴν ἢ καὶ ἐπὶ τὴν ἀκροβυστίαν; λέγομεν γάρ, Ἐλογίσθη τῷ Ἀβραὰμ ἡ πίστις εἰς δικαιοσύνην. 10 πῶς οὖν ἐλογίσθη; ἐν περιτομῇ ὄντι ἢ ἐν ἀκροβυστίᾳ; οὐκ ἐν περιτομῇ ἀλλ᾽ ἐν ἀκροβυστίᾳ 11 καὶ σημεῖον ἔλαβεν περιτομῆς σφραγῖδα τῆς δικαιοσύνης τῆς πίστεως τῆς ἐν τῇ ἀκροβυστίᾳ, εἰς τὸ εἶναι αὐτὸν πατέρα πάντων τῶν πιστευόντων δι᾽ ἀκροβυστίας, εἰς τὸ λογισθῆναι [καὶ] αὐτοῖς [τὴν] δικαιοσύνην, 12 καὶ πατέρα περιτομῆς τοῖς οὐκ ἐκ περιτομῆς μόνον ἀλλὰ καὶ τοῖς στοιχοῦσιν τοῖς ἴχνεσιν τῆς ἐν ἀκροβυστίᾳ πίστεως τοῦ πατρὸς ἡμῶν Ἀβραάμ.
The Promise Realized through Faith
13 Οὐ γὰρ διὰ νόμου ἡ ἐπαγγελία τῷ Ἀβραὰμ ἢ τῷ σπέρματι αὐτοῦ, τὸ κληρονόμον αὐτὸν εἶναι κόσμου, ἀλλὰ διὰ δικαιοσύνης πίστεως. 14 εἰ γὰρ οἱ ἐκ νόμου κληρονόμοι, κεκένωται ἡ πίστις καὶ κατήργηται ἡ ἐπαγγελία 15 ὁ γὰρ νόμος ὀργὴν κατεργάζεται• οὗ δὲ οὐκ ἔστιν νόμος οὐδὲ παράβασις. 16 διὰ τοῦτο ἐκ πίστεως, ἵνα κατὰ χάριν, εἰς τὸ εἶναι βεβαίαν τὴν ἐπαγγελίαν παντὶ τῷ σπέρματι, οὐ τῷ ἐκ τοῦ νόμου μόνον ἀλλὰ καὶ τῷ ἐκ πίστεως Ἀβραάμ, ὅς ἐστιν πατὴρ πάντων ἡμῶν, 17 καθὼς γέγραπται ὅτι Πατέρα πολλῶν ἐθνῶν τέθεικά σε, κατέναντι οὗ ἐπίστευσεν θεοῦ τοῦ ζῳοποιοῦντος τοὺς νεκροὺς καὶ καλοῦντος τὰ μὴ ὄντα ὡς ὄντα 18 ὃς παρ᾽ ἐλπίδα ἐπ᾽ ἐλπίδι ἐπίστευσεν εἰς τὸ γενέσθαι αὐτὸν πατέρα πολλῶν ἐθνῶν κατὰ τὸ εἰρημένον• Οὕτως ἔσται τὸ σπέρμα σου, 19 καὶ μὴ ἀσθενήσας τῇ πίστει κατενόησεν τὸ ἑαυτοῦ σῶμα [ἤδη] νενεκρωμένον, ἑκατονταετής που ὑπάρχων, καὶ τὴν νέκρωσιν τῆς μήτρας Σάρρας 20 εἰς δὲ τὴν ἐπαγγελίαν τοῦ θεοῦ οὐ διεκρίθη τῇ ἀπιστίᾳ ἀλλ᾽ ἐνεδυναμώθη τῇ πίστει, δοὺς δόξαν τῷ θεῷ 21 καὶ πληροφορηθεὶς ὅτι ὃ ἐπήγγελται δυνατός ἐστιν καὶ ποιῆσαι. 22 διὸ [καὶ] ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην. 23 Οὐκ ἐγράφη δὲ δι᾽ αὐτὸν μόνον ὅτι ἐλογίσθη αὐτῷ 24 ἀλλὰ καὶ δι᾽ ἡμᾶς, οἷς μέλλει λογίζεσθαι, τοῖς πιστεύουσιν ἐπὶ τὸν ἐγείραντα Ἰησοῦν τὸν κύριον ἡμῶν ἐκ νεκρῶν, 25 ὃς παρεδόθη διὰ τὰ παραπτώματα ἡμῶν καὶ ἠγέρθη διὰ τὴν δικαίωσιν ἡμῶν.
5
Obuyêmêre burhulêrhera obwimâna n’obucire
1 Ntyo, bulya obuyêmêre bwarhujizire bêru-kwêru, rhukola rhugwêrhe omurhûla na Nyamuzinda muli Nnawîrhu Yezu Kristu, 2 warhuhisize omu njira y’obuyêmêre, lyo rhushikira eyo ngalo rhwashobwîre, rhunacîshingire obulangâlire bw’okuyish’ihika omu irenge lya Nnâmahanga. 3 Ci arhali hôshi aho; rhunacîshinge n’omu malibuko gîrhu, kulya kubà rhumanyire oku amalibuko galêrha obushîbirizi. 4 n’obushîbirizi bulêrhe enkômedu nyinjà, n’enkômedu nyinjà elêrhe obulangâlire; 5 n’obo bulangâlire burhabonêsa nshonyi, bulya obuzigire bwa Nyamuzinda bwabulagîrwe omu mirhima yîrhu na Mûka Mutagatîfu rhwahâbagwa. 6 Neci, amango rhwaciri bazamba, erhi ensiku zihika Kristu arhufîra n’obwo rhwâli byâbi. 7 Kuli kuzibu okufira omwêru-kwêru; neci, nkaba kwankahashikana okugeregeza okufîra omuntu mwinjà. 8 Nyamuzinda yêhe ayêrekîne obuzigire bwâge kuli rhwe erhi Kristu arhufîra rhunaciri banya-byâha. 9 Buno lyôhe obuzigire bwâge bukola burhalusire, bulya rhukola rhuli bêru-kwêru erhi mukò gwâge gurhuma, rhwafuma obukunizi bwa Nyamuzinda erhi ye rhuma. 10 Bulya, akaba rhwazigîrwe na Nnâmahanga erhi lufù lw’Omugala lurhuma, n’obwo rhwaciri bashombanyi, lero na buno rhukola rhuyinjibîne naye!, rhwâcizibwa n’obuzîne bwâge. 11 Arhanali kwône okwo; ci rhudwîrhe rhwacîsîma muli Nnâmahanga erhi Nnawîrhu Yezu Kristu orhuma, ye warhushobôzagya okuyinjibana na Nyamuzinda.
Adamu na Kristu
12 Ntyo kwo biri! Ecâha cadwîrhwe en’igulu na muntu muguma, naco ecâha càburha olufù, n’olufù lwàyahukira abantu bôshi, bulya bôshi bàkozire ecâha. 13 Ecâha càli en’igulu embere amarhegeko gahânwe, ci ecâha cìrhahanirwa ndi nka nt’irhegeko lihali; 14 Ci kurharhumaga olufù lurhakûla emyône kurhenga Adamu kuhika Mûsa, lwahêka ciru n’abarhajiraga câha omu kuvuna amangorhegeko ak’ Adamu, ye nshusho y’owanayishe. 15 Ci kwône engalo erhati nk’echâha. Bulya akaba ecâha ca muguma calumizize olufù omu lubaga, kanga kulusha engalo ya Nyamuzinda n’enshôkano y’amakwânane ga muntu muguma, Yezu Kristu, byalumîre omu bantu banji! 16 N’eyo nshôkano erhali nka bwahukire bw’ecâha ca muguma; bulya olubanja lw’eco câha ca muguma buhane lwadwîrhe; ci enshôkano y’olukogo Nyamuzinda àrhufaga oku byâha bîrhu binji yàrhujira bêru-kwêru. 17 Bulya, akaba ecâha ca muntu muguma carhumire olufù lwagandâza, erhi ye rhumire, kanga kulusha balya bayunjwîre engalo n’enshôkano y’obushinganyanya bôhe bayish’ilushîsa, bagandâze omu buzîne Yezu Kristu yenene orhumire! 18 Ntyo, nk’oku bahaniragwa obubî bwa muntu muguma, kw’abantu bôshi bàhindusire bêru-kwêru, banashobôla obuzîne cijiro ca bwimâna bwa muguma cirhumire. 19 Bulyâla, nk’oku olubaga lwôshi lwayahukiragwa n’ecâha erhi bucîbone bwa muntu muguma burhuma, kwo lwanayish’iyêra bumvi bwa muguma burhumire. 20 Neci, kwo binali, irhegeko lyàyishire mpu lyo obubî buluga; ci kwône aha ecâha câli cishurhamire, engalo ya Nyamuzinda yahalambiza; 21 mpu lyo, nk’oku ecâha cali cigandâzize omu lufù, engalo ya Nyamuzinda egandâza n’obushinganyanya omu buzîne bw’ensiku n’amango, Nnawîrhu Yezu Kristu orhumire.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 5
Results of Justification
1 Δικαιωθέντες οὖν ἐκ πίστεως εἰρήνην ἔχομεν πρὸς τὸν θεὸν διὰ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ 2 δι᾽ οὗ καὶ τὴν προσαγωγὴν ἐσχήκαμεν [τῇ πίστει] εἰς τὴν χάριν ταύτην ἐν ᾗ ἑστήκαμεν καὶ καυχώμεθα ἐπ᾽ ἐλπίδι τῆς δόξης τοῦ θεοῦ. 3 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ καυχώμεθα ἐν ταῖς θλίψεσιν, εἰδότες ὅτι ἡ θλῖψις ὑπομονὴν κατεργάζεται, 4 ἡ δὲ ὑπομονὴ δοκιμήν, ἡ δὲ δοκιμὴ ἐλπίδα. 5 ἡ δὲ ἐλπὶς οὐ καταισχύνει, ὅτι ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ ἐκκέχυται ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν διὰ πνεύματος ἁγίου τοῦ δοθέντος ἡμῖν. 6 ἔτι γὰρ Χριστὸς ὄντων ἡμῶν ἀσθενῶν ἔτι κατὰ καιρὸν ὑπὲρ ἀσεβῶν ἀπέθανεν. 7 μόλις γὰρ ὑπὲρ δικαίου τις ἀποθανεῖται• ὑπὲρ γὰρ τοῦ ἀγαθοῦ τάχα τις καὶ τολμᾷ ἀποθανεῖν 8 συνίστησιν δὲ τὴν ἑαυτοῦ ἀγάπην εἰς ἡμᾶς ὁ θεός, ὅτι ἔτι ἁμαρτωλῶν ὄντων ἡμῶν Χριστὸς ὑπὲρ ἡμῶν ἀπέθανεν. 9 πολλῷ οὖν μᾶλλον δικαιωθέντες νῦν ἐν τῷ αἵματι αὐτοῦ σωθησόμεθα δι᾽ αὐτοῦ ἀπὸ τῆς ὀργῆς. 10 εἰ γὰρ ἐχθροὶ ὄντες κατηλλάγημεν τῷ θεῷ διὰ τοῦ θανάτου τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ, πολλῷ μᾶλλον καταλλαγέντες σωθησόμεθα ἐν τῇ ζωῇ αὐτοῦ 11 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ καυχώμενοι ἐν τῷ θεῷ διὰ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ δι᾽ οὗ νῦν τὴν καταλλαγὴν ἐλάβομεν. Adam and Christ 12 Διὰ τοῦτο ὥσπερ δι᾽ ἑνὸς ἀνθρώπου ἡ ἁμαρτία εἰς τὸν κόσμον εἰσῆλθεν καὶ διὰ τῆς ἁμαρτίας ὁ θάνατος, καὶ οὕτως εἰς πάντας ἀνθρώπους ὁ θάνατος διῆλθεν, ἐφ᾽ ᾧ πάντες ἥμαρτον 13 ἄχρι γὰρ νόμου ἁμαρτία ἦν ἐν κόσμῳ, ἁμαρτία δὲ οὐκ ἐλλογεῖται μὴ ὄντος νόμου, 14 ἀλλ᾽ ἐβασίλευσεν ὁ θάνατος ἀπὸ Ἀδὰμ μέχρι Μωϋσέως καὶ ἐπὶ τοὺς μὴ ἁμαρτήσαντας ἐπὶ τῷ ὁμοιώματι τῆς παραβάσεως Ἀδὰμ ὅς ἐστιν τύπος τοῦ μέλλοντος. 15 Ἀλλ᾽ οὐχ ὡς τὸ παράπτωμα, οὕτως καὶ τὸ χάρισμα• εἰ γὰρ τῷ τοῦ ἑνὸς παραπτώματι οἱ πολλοὶ ἀπέθανον, πολλῷ μᾶλλον ἡ χάρις τοῦ θεοῦ καὶ ἡ δωρεὰ ἐν χάριτι τῇ τοῦ ἑνὸς ἀνθρώπου Ἰησοῦ Χριστοῦ εἰς τοὺς πολλοὺς ἐπερίσσευσεν. 16 καὶ οὐχ ὡς δι᾽ ἑνὸς ἁμαρτήσαντος τὸ δώρημα• τὸ μὲν γὰρ κρίμα ἐξ ἑνὸς εἰς κατάκριμα, τὸ δὲ χάρισμα ἐκ πολλῶν παραπτωμάτων εἰς δικαίωμα. 17 εἰ γὰρ τῷ τοῦ ἑνὸς παραπτώματι ὁ θάνατος ἐβασίλευσεν διὰ τοῦ ἑνός, πολλῷ μᾶλλον οἱ τὴν περισσείαν τῆς χάριτος καὶ τῆς δωρεᾶς τῆς δικαιοσύνης λαμβάνοντες ἐν ζωῇ βασιλεύσουσιν διὰ τοῦ ἑνὸς Ἰησοῦ Χριστοῦ. 18 Ἄρα οὖν ὡς δι᾽ ἑνὸς παραπτώματος εἰς πάντας ἀνθρώπους εἰς κατάκριμα, οὕτως καὶ δι᾽ ἑνὸς δικαιώματος εἰς πάντας ἀνθρώπους εἰς δικαίωσιν ζωῆς 19 ὥσπερ γὰρ διὰ τῆς παρακοῆς τοῦ ἑνὸς ἀνθρώπου ἁμαρτωλοὶ κατεστάθησαν οἱ πολλοί, οὕτως καὶ διὰ τῆς ὑπακοῆς τοῦ ἑνὸς δίκαιοι κατασταθήσονται οἱ πολλοί. 20 νόμος δὲ παρεισῆλθεν, ἵνα πλεονάσῃ τὸ παράπτωμα• οὗ δὲ ἐπλεόνασεν ἡ ἁμαρτία, ὑπερεπερίσσευσεν ἡ χάρις, 21 ἵνα ὥσπερ ἐβασίλευσεν ἡ ἁμαρτία ἐν τῷ θανάτῳ, οὕτως καὶ ἡ χάρις βασιλεύσῃ διὰ δικαιοσύνης εἰς ζωὴν αἰώνιον διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν.
6
Rhwafîre oku câha n’obuzîne bwîrhu bukola buhyâhya muli Kristu
1 Kurhi rhwaderhaga? Ka rhubêre omu câha mpu lyo engalo eluga? 2 Ntanzi! Rhwe rhwafîre oku câha, kurhi rkwankashub’icibêramwo? 3 Nkaba muhabire oku rhweshi, ababatizîbwe muli Kristu, omu lufù lwâge rhwabatizîbwe? 4 Erhi rhubatizibwa, rhwabishwak haguma naye omu lufù, nti nk’oku Kristu afûlagwa muli banyakwigendera n’irenge ly’Îshel, lyo nîrhu rhugenda omu buzîne buhyâhya akâge. 5 Bulya, akaba rhukola rhugwêrhe kalamo kaguma naye omu lufù lushushîne, rhwayish’ibà na kalamo kaguma naye omu bufûke bushushîne 6 Rhumanyirekwo: omuntu wîrhu wa mîram abambirwe oku musalaba haguma naye, mpu ly’omubiri gw’ebyâha gushâbûka, ntyo rhurhenge omu bujà bw’ebyâha; 7 bulya owafîre erhi afumire ecâha. 8 Ci akaba rhwafîre haguma na Kristu rhuyemîre kwo na kwo oku rhwâlama haguma na Kristu. 9 Rhumanyire oku Kristu afûsire omu balindamboho, arhakacifa bundi; ntà buhashe olufù lucigwêrhe kuli ye. 10 Erhi afa, ahima ecâha lwôshi-lwôshi; n’obuzîne bwâge bukola buzîne bwa kulamira Nnâmahanga. 11 Ninyu kwo kuguma: muyôrhe nk’abafîre oku câha, munalamire Nyamuzinda muli Yezu Kristu.
Oyâke ecâha, obè mushinganyanya
12 Lero ecâha cirhacibonaga aha cankagandâza omu mubiri gwinyu gwayish’ifà, cilek’immuyemêza amagene gâco. 13 Murhajiraga ebirumbu binyu byoji by’obulyâlya omu kubikolêsa oku kujira ebyâha; ci mucîhâne mwêne emwa Nyamuzinda nka bantu bazîne bàfulumusire olufù, n’ebirumbu binyu mubikolêse nka byoji bya bushinganyanya omu kurhumikira Nnâmahanga. 14 Bulya ntà buhashe ecâha cicigwêrhe kuli mwe, kulya kubà murhashwêsirwi na marhegeko, ci n’engalo ya Nnâmahanga.
Okurhashubira omu bujà bw’ecâha
15 Ewe! ka rhukag’ijira ebyâha bulya rhurhashwêsirwi na marhegeko, ci n’engalo ya Nnâmahanga? Ntà mango! 16 Ka murhishi oku erhi mwankacîhâna bujà emwa lebè, mpu mumurhumikire, mwanaba bajà b’olya murhumikira; akaba câha, cimmulêrhere olufù, n’akaba bumvi, bummulêrhere obushinganyanya. 17 Ci Nyamuzinda akonkwa! Erhi mubà mwamarhenga omu bajà b’ecâha, mwashimbire n’omurhima gwinyu gwôshi enjira y’enyigîrizo mwayigîrizîbwe; 18 n’erhi mubà mwamalîkûzibwa oku câha, mwahinduka barhumisi b’obushinganyanya. 19 Ndesire nka kulya abantu baderha erhi buzamba bwinyu burhuma. Kulya mwakolêsagya ebirumbu binyu omu bujà bw’eby’enshonyi n’obugoma, mwàba bagomi, ntyo kwomubikolêsagye kurhenga ene omu burhumisi bw’omushinganyanya, lyo mubà bimâna.
Oluhembo lw’ecâha n’olw’obushinganyanya
20 Amango mwaciri bajà b’ecâha, nt’irhegeko lyàli limmushwêsire. 21 Bunguke buci mwabwînage obwo? Buno enshonyi zimmubambisire, bulya obuzinda bw’ebyo byôshi lubà lufù. 22 Ci buno mwalîkûzîbwe oku câha, mukola bambali ba Nnâmahanga, obutagatîfu lwo luhembo lwinyu, n’obuzinda bwinyu buli buzîne bw’ensiku n’amango. 23 Bulya oluhembo lw’ecâha lubà lufù, ci engalo ya Nyamuzinda buba buzîne bw’ensiku n’amangomuli Nnâhamwirhu Yezu Kristu.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 6
Dead to Sin but Alive in Christ
1 Τί οὖν ἐροῦμεν; ἐπιμένωμεν τῇ ἁμαρτίᾳ, ἵνα ἡ χάρις πλεονάσῃ; 2 μὴ γένοιτο. οἵτινες ἀπεθάνομεν τῇ ἁμαρτίᾳ, πῶς ἔτι ζήσομεν ἐν αὐτῇ; 3 ἢ ἀγνοεῖτε ὅτι, ὅσοι ἐβαπτίσθημεν εἰς Χριστὸν Ἰησοῦν, εἰς τὸν θάνατον αὐτοῦ ἐβαπτίσθημεν; 4 συνετάφημεν οὖν αὐτῷ διὰ τοῦ βαπτίσματος εἰς τὸν θάνατον, ἵνα ὥσπερ ἠγέρθη Χριστὸς ἐκ νεκρῶν διὰ τῆς δόξης τοῦ πατρός, οὕτως καὶ ἡμεῖς ἐν καινότητι ζωῆς περιπατήσωμεν. 5 εἰ γὰρ σύμφυτοι γεγόναμεν τῷ ὁμοιώματι τοῦ θανάτου αὐτοῦ, ἀλλὰ καὶ τῆς ἀναστάσεως ἐσόμεθα 6 τοῦτο γινώσκοντες ὅτι ὁ παλαιὸς ἡμῶν ἄνθρωπος συνεσταυρώθη, ἵνα καταργηθῇ τὸ σῶμα τῆς ἁμαρτίας, τοῦ μηκέτι δουλεύειν ἡμᾶς τῇ ἁμαρτίᾳ 7 ὁ γὰρ ἀποθανὼν δεδικαίωται ἀπὸ τῆς ἁμαρτίας. 8εἰ δὲ ἀπεθάνομεν σὺν Χριστῷ, πιστεύομεν ὅτι καὶ συζήσομεν αὐτῷ, 9 εἰδότες ὅτι Χριστὸς ἐγερθεὶς ἐκ νεκρῶν οὐκέτι ἀποθνῄσκει, θάνατος αὐτοῦ οὐκέτι κυριεύει. 10 ὃ γὰρ ἀπέθανεν, τῇ ἁμαρτίᾳ ἀπέθανεν ἐφάπαξ• ὃ δὲ ζῇ, ζῇ τῷ θεῷ. 11 οὕτως καὶ ὑμεῖς λογίζεσθε ἑαυτοὺς [εἶναι] νεκροὺς μὲν τῇ ἁμαρτίᾳ ζῶντας δὲ τῷ θεῷ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 12 Μὴ οὖν βασιλευέτω ἡ ἁμαρτία ἐν τῷ θνητῷ ὑμῶν σώματι εἰς τὸ ὑπακούειν ταῖς ἐπιθυμίαις αὐτοῦ, 13 μηδὲ παριστάνετε τὰ μέλη ὑμῶν ὅπλα ἀδικίας τῇ ἁμαρτίᾳ, ἀλλὰ παραστήσατε ἑαυτοὺς τῷ θεῷ ὡσεὶ ἐκ νεκρῶν ζῶντας καὶ τὰ μέλη ὑμῶν ὅπλα δικαιοσύνης τῷ θεῷ. 14 ἁμαρτία γὰρ ὑμῶν οὐ κυριεύσει• οὐ γάρ ἐστε ὑπὸ νόμον ἀλλ᾽ ὑπὸ χάριν. Slaves of Righteousness 15 Τί οὖν; ἁμαρτήσωμεν, ὅτι οὐκ ἐσμὲν ὑπὸ νόμον ἀλλ᾽ ὑπὸ χάριν; μὴ γένοιτο. 16 οὐκ οἴδατε ὅτι ᾧ παριστάνετε ἑαυτοὺς δούλους εἰς ὑπακοήν, δοῦλοί ἐστε ᾧ ὑπακούετε, ἤτοι ἁμαρτίας εἰς θάνατον ἢ ὑπακοῆς εἰς δικαιοσύνην; 17 χάρις δὲ τῷ θεῷ ὅτι ἦτε δοῦλοι τῆς ἁμαρτίας ὑπηκούσατε δὲ ἐκ καρδίας εἰς ὃν παρεδόθητε τύπον διδαχῆς, 18 ἐλευθερωθέντες δὲ ἀπὸ τῆς ἁμαρτίας ἐδουλώθητε τῇ δικαιοσύνῃ. 19 ἀνθρώπινον λέγω διὰ τὴν ἀσθένειαν τῆς σαρκὸς ὑμῶν. ὥσπερ γὰρ παρεστήσατε τὰ μέλη ὑμῶν δοῦλα τῇ ἀκαθαρσίᾳ καὶ τῇ ἀνομίᾳ εἰς τὴν ἀνομίαν, οὕτως νῦν παραστήσατε τὰ μέλη ὑμῶν δοῦλα τῇ δικαιοσύνῃ εἰς ἁγιασμόν. 20 ὅτε γὰρ δοῦλοι ἦτε τῆς ἁμαρτίας, ἐλεύθεροι ἦτε τῇ δικαιοσύνῃ. 21 τίνα οὖν καρπὸν εἴχετε τότε; ἐφ᾽ οἷς νῦν ἐπαισχύνεσθε, τὸ γὰρ τέλος ἐκείνων θάνατος. 22 νυνὶ δὲ ἐλευθερωθέντες ἀπὸ τῆς ἁμαρτίας δουλωθέντες δὲ τῷ θεῷ ἔχετε τὸν καρπὸν ὑμῶν εἰς ἁγιασμόν, τὸ δὲ τέλος ζωὴν αἰώνιον. 23 τὰ γὰρ ὀψώνια τῆς ἁμαρτίας θάνατος, τὸ δὲ χάρισμα τοῦ θεοῦ ζωὴ αἰώνιος ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ τῷ κυρίῳ ἡμῶν.
7
Obuyêmêre burhurhenza omu bujà bw’irhegeko
1 K’erhi muhabire, bene wîrhu -bantu balenga omu marhegeko nabwira- oku irhegeko lishwêka omuntu amango acizîne? 2 Ntyo omukazi ashwêsirwe n’irhegeko kuli îba amango îba acizîne; ci erhi îba ankafà, nyamukazi anashwêkûlwa n’irhegeko ly’îba. 3 Kuziga amango îba acizîne, erhi ankayankwa n’owundi mulume, anaderhwa mugonyi; ci erhi îba ankafà, arhacishwêsirwi n’irhegeko, na ntyo archaciri mugonyi erhi ankayankwa n’owundi mulume. 4 Ninyu kwo na kwo, bene wîrhu: mwafîre, mwarhenzibwa omu lukoba lw’amarhegeko erhi mubiri gwa Kristu gurhuma, mpu mubè ba wundi, olya wafûkaga omu bafîre, mpu lyo rhukafulukiza Nnâmahanga. 5 Erhi rhuciri omu mubiri, amiru g’ebyâha, galêrhwa n’amarhegeko, gakag’ijira omukolo gwâgwo omu birumbu bîrhu, mpu lyo rhukafulukiza olufù. 6 Ci buno rhwafîre oku byakâg’irhushwêka nka mpira, rhwarhenzîbwe omu lukoba lw’amarhegeko, rhukola rhwakolera oku ngoma mpyâhya y’omurhima, ci arhaciri oku ngoma y’ecikulakula ya «shimba-oku-badesire».
Bici Amarhegeko galêrha?
7 Kuli kuderha kurhi? Ka mpu irhegeko liri câha? Ntanzi! Ci kwônene ntamanyaga ecâha elirhali irhegeko lirhumire, Bulya ntankamanyire amagene irhegeko lirhâciderhaga, mpu: Orhakazag’ibà magenen. 8 Erhi ecâha cibona ntyo, canshulira amiru ga ngasi lubero erhi irhegeko lirhuma. Bulya buzira irhegeko, ecâha guli mufù. 9 Neci, mîra nalamaga buzira marhegeko; ci erhi amarhegeko gayisha, ecâha naco cafulûluka, 10 nâni nabaga nie nfa. Ntyo amangorhegeko giìl’ikwânîne okumpa obuzîne, gaba lufù lwo ganderhera. 11 Bulya erhi ecâha cibona amarhegeko, cantiza, cananniga erhi gwo garhuma. 12 Kuziga amarhegeko gali mimâna, n’ebirhegesirwe biri bimâna, bishingânîne, binali binjà. 13 K’akantu kinja kàbirage lufù kuli nie? Ntà mango! Câha eco candwîrhîre olufù omu kukolêsa akantu kinja, mpu lyo ciyêrekana oku ciri câha, na ntyo mpu lyo cibà cibî kulusha erhi marhegeko garhuma.
Omuntu aba muzamba
14 Rhukumanyire, neci: irhegeko kali kantu ka bunya-mûka; ci niehe ndi kantu ka bunya-mubiri, mugulwa, mujà w’ecâha. 15 Nanga, okuli, ebinjira ntabiyumva; bulya arhali ebinnonza okujira byo njira, ci ebi nshomba byo njira. 16 Akabâga ebi ntalonza okujira byo njira, kuziga nyemîre oku irhegeko liri linjà. 17 Ahoo! kuziga arhaciri nie nkujira, ci ecâha cimbâmwo. 18 Nkumanyire, neci! obwinjà burhambamwo, kwo kuderha omu mubiri gwâni. Okulonza aminjà, neci nanakuhasha; ci okugajira nie hahe. 19 Bulya ntajira aminja nnonzize, ci obubî ntalonzizi bwo njira. 20 Akaba ebintalonzizi okujira byo njira, kuziga arhaciri nie mbijira, ci ecâha cindimwo. 21 Alagi irhegeko namarhindakwo: nie ono nkalonz’ijira aminja, obubî nanabona bwo buyishire. 22 Neci, nnanyumve nsîmire amarhegeko ga Nnâmahanga omu murhima gwâni; 23 ci omu birumbu byâni nyumve erindi irhegeko lihêrhe lyalwîsa irhegeko ly’obukengêre bwâni n’okunjira mpira y’irhegeko ly’ecâha cindi omu birumbu. 24 Lero nieki ihanja lici limbâkwo! Ndi wandîkûza kw’ogu mubiri gw’olufù? 25 Akonkwa Nnâmahanga muli Nnawîrhu Yezu Kristu! Ntyo, nie ono omu bukengêre ndwîrhe nakolera irhegeko lya Nyamuzinda, n’ery’ecâha omu mubiri.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 7
An Analogy from Marriage
1 Ἢ ἀγνοεῖτε, ἀδελφοί, γινώσκουσιν γὰρ νόμον λαλῶ, ὅτι ὁ νόμος κυριεύει τοῦ ἀνθρώπου ἐφ᾽ ὅσον χρόνον ζῇ; 2 ἡ γὰρ ὕπανδρος γυνὴ τῷ ζῶντι ἀνδρὶ δέδεται νόμῳ• ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ ὁ ἀνήρ, κατήργηται ἀπὸ τοῦ νόμου τοῦ ἀνδρός. 3 ἄρα οὖν ζῶντος τοῦ ἀνδρὸς μοιχαλὶς χρηματίσει ἐὰν γένηται ἀνδρὶ ἑτέρῳ• ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ ὁ ἀνήρ, ἐλευθέρα ἐστὶν ἀπὸ τοῦ νόμου, τοῦ μὴ εἶναι αὐτὴν μοιχαλίδα γενομένην ἀνδρὶ ἑτέρῳ. 4 ὥστε, ἀδελφοί μου, καὶ ὑμεῖς ἐθανατώθητε τῷ νόμῳ διὰ τοῦ σώματος τοῦ Χριστοῦ, εἰς τὸ γενέσθαι ὑμᾶς ἑτέρῳ, τῷ ἐκ νεκρῶν ἐγερθέντι, ἵνα καρποφορήσωμεν τῷ θεῷ. 5 ὅτε γὰρ ἦμεν ἐν τῇ σαρκί, τὰ παθήματα τῶν ἁμαρτιῶν τὰ διὰ τοῦ νόμου ἐνηργεῖτο ἐν τοῖς μέλεσιν ἡμῶν, εἰς τὸ καρποφορῆσαι τῷ θανάτῳ 6 νυνὶ δὲ κατηργήθημεν ἀπὸ τοῦ νόμου ἀποθανόντες ἐν ᾧ κατειχόμεθα, ὥστε δουλεύειν ἡμᾶς ἐν καινότητι πνεύματος καὶ οὐ παλαιότητι γράμματος.
The Problem of Indwelling Sin
7 Τί οὖν ἐροῦμεν; ὁ νόμος ἁμαρτία; μὴ γένοιτο• ἀλλὰ τὴν ἁμαρτίαν οὐκ ἔγνων εἰ μὴ διὰ νόμου• τήν τε γὰρ ἐπιθυμίαν οὐκ ᾔδειν εἰ μὴ ὁ νόμος ἔλεγεν, Οὐκ ἐπιθυμήσεις. 8 ἀφορμὴν δὲ λαβοῦσα ἡ ἁμαρτία διὰ τῆς ἐντολῆς κατειργάσατο ἐν ἐμοὶ πᾶσαν ἐπιθυμίαν• χωρὶς γὰρ νόμου ἁμαρτία νεκρά. 9 ἐγὼ δὲ ἔζων χωρὶς νόμου ποτέ, ἐλθούσης δὲ τῆς ἐντολῆς ἡ ἁμαρτία ἀνέζησεν, 10 ἐγὼ δὲ ἀπέθανον καὶ εὑρέθη μοι ἡ ἐντολὴ ἡ εἰς ζωήν, αὕτη εἰς θάνατον 11 ἡ γὰρ ἁμαρτία ἀφορμὴν λαβοῦσα διὰ τῆς ἐντολῆς ἐξηπάτησέν με καὶ δι᾽ αὐτῆς ἀπέκτεινεν. 12 ὥστε ὁ μὲν νόμος ἅγιος καὶ ἡ ἐντολὴ ἁγία καὶ δικαία καὶ ἀγαθή. 13 Τὸ οὖν ἀγαθὸν ἐμοὶ ἐγένετο θάνατος; μὴ γένοιτο• ἀλλ᾽ ἡ ἁμαρτία, ἵνα φανῇ ἁμαρτία, διὰ τοῦ ἀγαθοῦ μοι κατεργαζομένη θάνατον, ἵνα γένηται καθ᾽ ὑπερβολὴν ἁμαρτωλὸς ἡ ἁμαρτία διὰ τῆς ἐντολῆς. 14 οἴδαμεν γὰρ ὅτι ὁ νόμος πνευματικός ἐστιν, ἐγὼ δὲ σάρκινός εἰμι πεπραμένος ὑπὸ τὴν ἁμαρτίαν. 15 ὃ γὰρ κατεργάζομαι οὐ γινώσκω• οὐ γὰρ ὃ θέλω τοῦτο πράσσω, ἀλλ᾽ ὃ μισῶ τοῦτο ποιῶ. 16 εἰ δὲ ὃ οὐ θέλω τοῦτο ποιῶ, σύμφημι τῷ νόμῳ ὅτι καλός. 17 νυνὶ δὲ οὐκέτι ἐγὼ κατεργάζομαι αὐτὸ ἀλλ᾽ ἡ οἰκοῦσα ἐν ἐμοὶ ἁμαρτία. 18 οἶδα γὰρ ὅτι οὐκ οἰκεῖ ἐν ἐμοί, τοῦτ᾽ ἔστιν ἐν τῇ σαρκί μου, ἀγαθόν• τὸ γὰρ θέλειν παράκειταί μοι, τὸ δὲ κατεργάζεσθαι τὸ καλὸν οὔ 19 οὐ γὰρ ὃ θέλω ποιῶ ἀγαθόν, ἀλλ᾽ ὃ οὐ θέλω κακὸν τοῦτο πράσσω. 20 εἰ δὲ ὃ οὐ θέλω [ἐγὼ] τοῦτο ποιῶ, οὐκέτι ἐγὼ κατεργάζομαι αὐτὸ ἀλλ᾽ ἡ οἰκοῦσα ἐν ἐμοὶ ἁμαρτία. 21 Εὑρίσκω ἄρα τὸν νόμον, τῷ θέλοντι ἐμοὶ ποιεῖν τὸ καλόν, ὅτι ἐμοὶ τὸ κακὸν παράκειται 22 συνήδομαι γὰρ τῷ νόμῳ τοῦ θεοῦ κατὰ τὸν ἔσω ἄνθρωπον, 23 βλέπω δὲ ἕτερον νόμον ἐν τοῖς μέλεσίν μου ἀντιστρατευόμενον τῷ νόμῳ τοῦ νοός μου καὶ αἰχμαλωτίζοντά με ἐν τῷ νόμῳ τῆς ἁμαρτίας τῷ ὄντι ἐν τοῖς μέλεσίν μου. 24 ταλαίπωρος ἐγὼ ἄνθρωπος• τίς με ῥύσεται ἐκ τοῦ σώματος τοῦ θανάτου τούτου; 25 χάρις δὲ τῷ θεῷ διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν. ἄρα οὖν αὐτὸς ἐγὼ τῷ μὲν νοῒ δουλεύω νόμῳ θεοῦ τῇ δὲ σαρκὶ νόμῳ ἁμαρτίας.
8
Obuzîne bw’omukristu muli Mûka Mutagatîfu
1 Ntà kuciyâgiriza abali muli Yezu Kristu. 2 Bulya irhegeko ly’Omûka guhâna obuzîne muli Yezu Kristu lyakulîkûzize oku irhegeko ly’ecâha n’ery’olufù. 3 Bulya ebi amarhegeko garhahashaga erhi buzamba bwa mubiri burhuma, Nyamuzinda yêne abijizire erhi arhuma Omugala omu mubiri gushushire ogwirhu gw’ebyâha, mpu lyo ahima ecâha, n’omu mubiri gwâge, ayâgîriza ecâha, 4 mpu ly’obushinganyanya bw’amarhegeko buba muli rhwe, rhwe olugendo lwîrhu lurhashimba mubiri, ci mûka. 5 Neci, abashimha engeso z’omubiri, bya mubiri bashwîra, n’abashimba omûka, bya mûka bashwîra. 6 Bulya enyifinjo z’omubiri luli lufù, ci enyifinjo z’omûka kali kalamo n’omurhûla. 7 Co cirhuma enyifinjo z’omubiri zishomba Nnâmahanga, bulya zirhashimba irhegeko lya Nnâmahanga; ciru zirhankanahasha okulishimba. 8 Abashimba eby’omubiri barhankasîmîsa Nyamuzinda. 9 Mwêhe murhali bashimbi ba mubiri, ci bashimbi ba mûka, kulya kubà Omûka gwa Nyamuzinda gubà muli mwe. Orhagwêrhi Omûka gwa Kristu arhali wa Kristu. 10 Ci akaba Kristu ammulimwo, ciru omubiri gukabà gukola gufîreo erhi câha cirhuma, omûka gôhe guzîne obushinganyanya burhumire. 11 N’akaba Omûka gw’Olya wafûsagya Yezu omu bafu gubà muli mwe, olya wafûsagya Yezu Kristu omu bafù ayahe emibiri yinyu y’okufà akalamo oku buhashe bwa Mûka ommubamwo. 12 Ntyôla, bene wîrhu, rhuli omu mwenda, ci gurhali mwenda gwa mubiri mpu rhwalamira omubiri. 13 Bulya mukalamira omubiri, mwâfà; ci mukayîrha ebijiro by’omubiri n’obuhashe bwa Mûka, mwâlama.
Rhuli bâna ha Nyamuzinda, Mukà Mutagatîfu orhumire
14 Neci, kwo binali, abahêkwa na Mûka gwa Nyamuzinda omu lugendo lwâbo babà bâna ba Nyamuzinda. 15 Murhahâbagwa murhima gwa bajà mpu mwayôboha; mwahîrwe omurhima gw’abâna balere, gwo gunarhuma rhwayâkûza, nti: “Abba, Larha!” 16 Mûka Mutagatîfu yênênè anaje omu murhima gwirhu oku kuhamîriza oku rhuli bâna ba Nnâmahanga. 17 Obwo rhuli bâna bage, rhwe rhwâyîme; rhuli mîmo ya Nnâmahanga, rhwâyîme rhweshi na Kristu, bulya rhuli omu malibuko rhweshi naye lyo rhuyish’ikuzibwa haguma naye.
Amalibuko g’en’igulu n’obukuze rhubikîrwe
18 Neci, mbwîne niehe oku amababale g’en’igulu garhankagererwa oku bukuze rhwayish’ihâbwa. 19 Bulya ebiremwa byôshi bidwîrhe byalingûza oku abâna ba Nnâmahanga baciyêrekana. 20 Ebiremwa byahizirwe omu bujà, arhali oku bulonza bwâbyo, ci oku bulonza bw’owabihiragamwo; kwône bicilangâlîre 21 oku nabyo byayish’irhenzibwa omu bujà bw’obubî, bishangîre irenge ly’entagengwa ly’abâna ba Nnâmahanga. 22 Rhumanyire kwinjà oku kuhika ene ebiremwa byôshi biri omu mulenge, binadwîrhe byalumwa n’emikero y’okuburha. 23 Arhanali byône; ciru nîrhu, rhwe rhugwêrhe ecikinjap ca Mûka, omurhima gwirhu omu mulenge guli, rhudwîrhe rhwalinda okuhinduka bâna balere n’obucunguzi bw’emibiri yîrhu. 24 Bulya obucunguzi bwîrhu buciri bulangâlire; n’okubona eci omuntu alangalîre burhaciri bulangâlire. Eci omuntu abwîne, kurhi ankacicilangâlira? 25 Ci erhi rhwankalangâlira ebîrhurhahona, rhwanabilinda buzira kurhama. 26 Kwo na kwo Mûka Mutagatîfu anarhabâle obuzamba bwîrhu; bulya rhurhish’ishenga okushingânîne; ci Mûka Mutagatîfu yêne orhusengerera omu njamu zirhagwêrhi oku zankaderhwa. 27 Naye Olya ovuhûla emirhima ayishi ebi Mûka alonza: amanyire oku Mûka asengerera abimâna nk’oku Nyamuzinda akunda.
Obuzigire bwa Nyamuzinda kuli rhwe
28 Kandi rhumanyire oku Nyamuzinda akolêsa byôshi oku minjà g’abamukunda, balya yêne ahamagîre oku bulonza bwâge. 29 Bulya halya yêne acîshogaga kurhenga mîra, abarheganyize mpu babè nshusho y’Omugala, lyo aba nfula omu balumuna banji; 30 n’abarheganyize, àbahamagîre; n’abahàmagîre, abajizire bêru-kwêru, n’abajizire beru-kwêru, abahîre obukuze.
Mucîvugire obuzigire bwa Nnâmahanga
31 Cici rhwankaciyûshûla kw’ebyo? Akaba Nyamuzinda ali olunda lwîrhu, ndi wankacirhuhima? 32 Arhababaliraga Omugala, ci amuhâna nterekêro kuli rhwe rhweshi; bici ankacibula bwarhuhà haguma naye? 33 Ndi wankaciderha mpu ahêka abarhôle ba Nyamuzinda lubanja? Nyamuzinda yêne ye obayêza! 34 Ndigi wankacibayâgiriza? Ka Yezu Kristu wafaga anafûka? Ka Yezu Kristu otamîre ekulyo kwa Nyamuzinda, odwîrhe arhulagira? 35 Ndi wankacirhukûla omu buzigire bwa Kristu? ka kubula ecirhwayambala, erhi kaga, nîsi erhi ngoôrho? 36 Bulya kuyandisirwe, mpuq: We rhuma rwayîrhwa bwâca bwayira; kwo bakola barhulola nka bibuzi byaj’ibâgwa. 37 Ci kwônene mw’ebyo byôshi rhunahime erhi Olya orhuzigira orhuma. 38 Neci, mmanyire kwinjà oku ciru olufù erhi buzîne, ciru bamalahika erhi amâmi, ciru gano mango erhi amango gâyisha, ciru amahashe, 39 oli emalunga, oli omu idaho ntà ciremwa ciru n’eciguma cankahasha okurhunanûla oku buzigire bwa Nyamuzinda buli muli Nnâhamwîrhu Yezu Kristu.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 8
Life in the Spirit
1 Οὐδὲν ἄρα νῦν κατάκριμα τοῖς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 2 ὁ γὰρ νόμος τοῦ πνεύματος τῆς ζωῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ ἠλευθέρωσέν σε ἀπὸ τοῦ νόμου τῆς ἁμαρτίας καὶ τοῦ θανάτου. 3 τὸ γὰρ ἀδύνατον τοῦ νόμου ἐν ᾧ ἠσθένει διὰ τῆς σαρκός, ὁ θεὸς τὸν ἑαυτοῦ υἱὸν πέμψας ἐν ὁμοιώματι σαρκὸς ἁμαρτίας καὶ περὶ ἁμαρτίας κατέκρινεν τὴν ἁμαρτίαν ἐν τῇ σαρκί, 4 ἵνα τὸ δικαίωμα τοῦ νόμου πληρωθῇ ἐν ἡμῖν τοῖς μὴ κατὰ σάρκα περιπατοῦσιν ἀλλὰ κατὰ πνεῦμα. 5 οἱ γὰρ κατὰ σάρκα ὄντες τὰ τῆς σαρκὸς φρονοῦσιν, οἱ δὲ κατὰ πνεῦμα τὰ τοῦ πνεύματος. 6 τὸ γὰρ φρόνημα τῆς σαρκὸς θάνατος, τὸ δὲ φρόνημα τοῦ πνεύματος ζωὴ καὶ εἰρήνη 7 διότι τὸ φρόνημα τῆς σαρκὸς ἔχθρα εἰς θεόν, τῷ γὰρ νόμῳ τοῦ θεοῦ οὐχ ὑποτάσσεται, οὐδὲ γὰρ δύναται 8οἱ δὲ ἐν σαρκὶ ὄντες θεῷ ἀρέσαι οὐ δύνανται. 9 ὑμεῖς δὲ οὐκ ἐστὲ ἐν σαρκὶ ἀλλ᾽ ἐν πνεύματι, εἴπερ πνεῦμα θεοῦ οἰκεῖ ἐν ὑμῖν. εἰ δέ τις πνεῦμα Χριστοῦ οὐκ ἔχει, οὗτος οὐκ ἔστιν αὐτοῦ. 10 εἰ δὲ Χριστὸς ἐν ὑμῖν, τὸ μὲν σῶμα νεκρὸν διὰ ἁμαρτίαν τὸ δὲ πνεῦμα ζωὴ διὰ δικαιοσύνην. 11 εἰ δὲ τὸ πνεῦμα τοῦ ἐγείραντος τὸν Ἰησοῦν ἐκ νεκρῶν οἰκεῖ ἐν ὑμῖν, ὁ ἐγείρας Χριστὸν ἐκ νεκρῶν ζῳοποιήσει καὶ τὰ θνητὰ σώματα ὑμῶν διὰ τοῦ ἐνοικοῦντος αὐτοῦ πνεύματος ἐν ὑμῖν. 12 Ἄρα οὖν, ἀδελφοί, ὀφειλέται ἐσμὲν οὐ τῇ σαρκὶ τοῦ κατὰ σάρκα ζῆν, 13 εἰ γὰρ κατὰ σάρκα ζῆτε, μέλλετε ἀποθνῄσκειν• εἰ δὲ πνεύματι τὰς πράξεις τοῦ σώματος θανατοῦτε, ζήσεσθε. 14 ὅσοι γὰρ πνεύματι θεοῦ ἄγονται, οὗτοι υἱοὶ θεοῦ εἰσιν. 15 οὐ γὰρ ἐλάβετε πνεῦμα δουλείας πάλιν εἰς φόβον ἀλλ᾽ ἐλάβετε πνεῦμα υἱοθεσίας ἐν ᾧ κράζομεν, Αββα ὁ πατήρ. 16 αὐτὸ τὸ πνεῦμα συμμαρτυρεῖ τῷ πνεύματι ἡμῶν ὅτι ἐσμὲν τέκνα θεοῦ. 17 εἰ δὲ τέκνα, καὶ κληρονόμοι• κληρονόμοι μὲν θεοῦ, συγκληρονόμοι δὲ Χριστοῦ, εἴπερ συμπάσχομεν ἵνα καὶ συνδοξασθῶμεν. The Glory That is to be 18 Λογίζομαι γὰρ ὅτι οὐκ ἄξια τὰ παθήματα τοῦ νῦν καιροῦ πρὸς τὴν μέλλουσαν δόξαν ἀποκαλυφθῆναι εἰς ἡμᾶς. 19 ἡ γὰρ ἀποκαραδοκία τῆς κτίσεως τὴν ἀποκάλυψιν τῶν υἱῶν τοῦ θεοῦ ἀπεκδέχεται. 20 τῇ γὰρ ματαιότητι ἡ κτίσις ὑπετάγη, οὐχ ἑκοῦσα ἀλλὰ διὰ τὸν ὑποτάξαντα, ἐφ᾽ ἑλπίδι 21 ὅτι καὶ αὐτὴ ἡ κτίσις ἐλευθερωθήσεται ἀπὸ τῆς δουλείας τῆς φθορᾶς εἰς τὴν ἐλευθερίαν τῆς δόξης τῶν τέκνων τοῦ θεοῦ. 22 οἴδαμεν γὰρ ὅτι πᾶσα ἡ κτίσις συστενάζει καὶ συνωδίνει ἄχρι τοῦ νῦν 23 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ αὐτοὶ τὴν ἀπαρχὴν τοῦ πνεύματος ἔχοντες, ἡμεῖς καὶ αὐτοὶ ἐν ἑαυτοῖς στενάζομεν υἱοθεσίαν ἀπεκδεχόμενοι, τὴν ἀπολύτρωσιν τοῦ σώματος ἡμῶν. 24 τῇ γὰρ ἐλπίδι ἐσώθημεν• ἐλπὶς δὲ βλεπομένη οὐκ ἔστιν ἐλπίς• ὃ γὰρ βλέπει τίς ἐλπίζει; 25 εἰ δὲ ὃ οὐ βλέπομεν ἐλπίζομεν, δι᾽ ὑπομονῆς ἀπεκδεχόμεθα. 26 Ὡσαύτως δὲ καὶ τὸ πνεῦμα συναντιλαμβάνεται τῇ ἀσθενείᾳ ἡμῶν• τὸ γὰρ τί προσευξώμεθα καθὸ δεῖ οὐκ οἴδαμεν, ἀλλ᾽ αὐτὸ τὸ πνεῦμα ὑπερεντυγχάνει στεναγμοῖς ἀλαλήτοις 27 ὁ δὲ ἐραυνῶν τὰς καρδίας οἶδεν τί τὸ φρόνημα τοῦ πνεύματος, ὅτι κατὰ θεὸν ἐντυγχάνει ὑπὲρ ἁγίων. 28 οἴδαμεν δὲ ὅτι τοῖς ἀγαπῶσιν τὸν θεὸν πάντα συνεργεῖ εἰς ἀγαθόν, τοῖς κατὰ πρόθεσιν κλητοῖς οὖσιν. 29 ὅτι οὓς προέγνω, καὶ προώρισεν συμμόρφους τῆς εἰκόνος τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ, εἰς τὸ εἶναι αὐτὸν πρωτότοκον ἐν πολλοῖς ἀδελφοῖς 30 οὓς δὲ προώρισεν, τούτους καὶ ἐκάλεσεν• καὶ οὓς ἐκάλεσεν, τούτους καὶ ἐδικαίωσεν• οὓς δὲ ἐδικαίωσεν, τούτους καὶ ἐδόξασεν.
God’s Love
31 Τί οὖν ἐροῦμεν πρὸς ταῦτα; εἰ ὁ θεὸς ὑπὲρ ἡμῶν, τίς καθ᾽ ἡμῶν; 32 ὅς γε τοῦ ἰδίου υἱοῦ οὐκ ἐφείσατο ἀλλ᾽ ὑπὲρ ἡμῶν πάντων παρέδωκεν αὐτόν, πῶς οὐχὶ καὶ σὺν αὐτῷ τὰ πάντα ἡμῖν χαρίσεται; 33 τίς ἐγκαλέσει κατὰ ἐκλεκτῶν θεοῦ; θεὸς ὁ δικαιῶν 34 τίς ὁ κατακρινῶν; Χριστὸς [Ἰησοῦς] ὁ ἀποθανών, μᾶλλον δὲ ἐγερθείς, ὃς καί ἐστιν ἐν δεξιᾷ τοῦ θεοῦ, ὃς καὶ ἐντυγχάνει ὑπὲρ ἡμῶν. 35 τίς ἡμᾶς χωρίσει ἀπὸ τῆς ἀγάπης τοῦ Χριστοῦ; θλῖψις ἢ στενοχωρία ἢ διωγμὸς ἢ λιμὸς ἢ γυμνότης ἢ κίνδυνος ἢ μάχαιρα; 36 καθὼς γέγραπται ὅτι Ἕνεκεν σοῦ θανατούμεθα ὅλην τὴν ἡμέραν, ἐλογίσθημεν ὡς πρόβατα σφαγῆς. 37 ἀλλ᾽ ἐν τούτοις πᾶσιν ὑπερνικῶμεν διὰ τοῦ ἀγαπήσαντος ἡμᾶς. 38 πέπεισμαι γὰρ ὅτι οὔτε θάνατος οὔτε ζωὴ οὔτε ἄγγελοι οὔτε ἀρχαὶ οὔτε ἐνεστῶτα οὔτε μέλλοντα οὔτε δυνάμεις 39 οὔτε ὕψωμα οὔτε βάθος οὔτε τις κτίσις ἑτέρα δυνήσεται ἡμᾶς χωρίσαι ἀπὸ τῆς ἀγάπης τοῦ θεοῦ τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ τῷ κυρίῳ ἡμῶν.

9
Enshobôlo z’Israheli
1 Ndesire okuli muli Kristu, ntabesha, n’omurhima gwâni ye muhamîrizi wâni muli Mûka Mutagatîfu: 2 ngwêrhe burhe bunji n’amababale garhahusa omu murhima. 3 Neci, nankasîmire nienc nkagwe nnantenzibwekwo Kristu erhi bene wîrhu barhuma, balya b’omu ishanja lyâni ly’omubiri; 4 bo bene-Israheli: bo Nyamuzinda acîshozire mpu babè bâna bâge anayêrakane irenge lyâge muli bo; bo bahîrwe endagâno n’amarhegeko n’emigenzo y’okukolera Nyamuzinda n’eciragâne câge. 5 Bashakulûza bàli b’omu ishanja lyâbo; n’oku maburhwa g’omubiri, Kristu ali wa kuli bo, ye mwâmi mukulu w’ebintu byôshi, ye Nyamuzinda mugishe emyâka n’emyâka. Amen!
Nyamuzinda arhagalula akanwa kâge
6 Arhali kuderha oku akanwa ka Nyamuzinda kakubire; bulya arhali ababurhagwa n’Israheli bôshi bo bene-Israheli, 7 arhanali abarhengaga omu nda y’Abrahamu bôshi bo bâna bâge; ci kuli Izaki iburha lyâwe lyârhenza izînor; 8 kwo kuderha oku abâna b’omubiri arhali bo bâna ba Nnâmahanga, ci abâna b’eciragâne bône lyo iburha ly’okuli. 9 Yumvagyi oku eciragâne cidesires: Hano nshub’igera mw’aga mango, erhi Sara agwêrhe omwâna w’oburhabana. 10 Arhanali okwôla kwône. Rebeka naye arhôzire izîmi lya mulume muguma yêne, ye larha Izaki. 11 Erhi abâna babà barhaj’iburhwa, barhaj’ijira oli ecinjà oli ecibî, mpu lyo Nnâmahanga ayêrekana oku ajira nk’oku alonzize omu kucîshoga abâge, 12 oku arhalola bijiro, ci bulonza bw’owahamagala yêne, anacibwirwa, mput: Enfula yanashiga omuziba, 13 nk’oku biyandisirwe mpuu: Narhonyize Yakôbo, nashomba Ezau. Nyamuzinda anahash’ijira nk’oku alonzize 14 Kurhi rhwaderhaga? Ka Nyamuzinda ankabamwo obulyâlya? Ntà mango! 15 Kali yêne wabwiraga Mûsa, erhiv: Mbabalira oyu nnonzize okubabalira, nnambera lukogo oyu nnonzize okubêra lukogo. 16 Kuziga birhali bya kulonza erhi bya kulibirha kwa muntu, ci bya bwonjo bwa Nnâmahanga. 17 Kandi Amandiko gaàbwizire Faraoni, erhiw: Nakuyimikaga nti nkuyêrekanemwo obuhashe bwâni, lyo n’izîno lyâni likuzibwa omu igulu lyôshi. 18 Ntyôla, anababalire oyu alonzize, n’oyu alonzize okudundaguza amudundaguze. 19 Okolaga wambwira, erhi: «Cirhuma acicîduduma? Ndi wankalahira okujira ebi alonzize?» 20 We muntu, oligi odi mpu wajîsa Nyamuzinda kadali? K’akantu omuntu abumbaga kankamubwîra, erhi: «Carhumaga wanjira ntya?» 21 K’omubumbi arhankakolêsa ibumba lyâge nk’oku alonzize, n’okurhenza mw’eryo ibumba liguma akantu kinjinja n’akantu ka ntyantya? 22 Naye Nnâmahanga, omu kuyêrekana obukunizi bwâge n’okumanyîsa obuhashe bwâge, akaba alembîre n’obutudu bunji ebiremwa bikwânîne obukunizi byàli hôfi h’okuberereka, 23 akaba alonzize okuyêrekana obuhirhi bw’obukuze bwâge oku biremwa by’olukogo yêne ali ayôsire arheganyîze obukuze. 24 N’ebyo biremwa by’olukogo byo rhwe ahamagalaga, arhali omu Bayahudi bône, ci n’omu bapagani. 25 Kwo adesire omu kanwa ka Hozeya, erhix: Nayirika lubaga lwâni abarhâli lubaga lwâni, na murhonyi wâni orhàli murhonyi; 26 n’aba babwiriragwa, mpuy: Murhali lubaga lwâni, abo bonêne baderhwe bene Nyamuzinda ozîne. 27 Naye Izaya aderhîre Israheli, erhi: ciru bene-Israheli bankaluga nka mushenyi gw’omu nyanja, obusigale bwône bwânacizibwe; 28 bulya Nyakasane ayunjuza duba na buzira kushubira nyuma akanwa kâge omu iguluz. 29 Kandi Izaya àli erhi alêbire, mpua: Acibaga Nyakasane w’Emirhwe arharhulekeraga iburha, singa rhwàbire okwa Sodomo, singa rhwàshushire Gomora. 30 Kurhi rhwaderhaga? Rhuderhe oku abapagani barhashimbaga bushinganyanya bashikîrîre obushinganyanya, bwo bushinganyanya burhenga omu buyêmêre; 31 Ci bene-Israheli bôhe bakag’ishimba irhegeko ly’obushinganyanya, ery’irhegeko barhalihikakagakwo. 32 Carhumire? Bulya barhacîkubagiraga buyêmêre, ci bacîkubagira ebijiro, na ntyo basârhala oku ibuye ly’okusârhaza, 33 nka kulya biyandisirwe, mpub: Ka murhabwini oku mpizire omu Siyoni ibuye ly’okusârhaza n’ibuye ly’okuhirimya? Ci oliyemîre arhankabonêsibwa nshonyi.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 9
God’s Election of Israel
1 Ἀλήθειαν λέγω ἐν Χριστῷ, οὐ ψεύδομαι, συμμαρτυρούσης μοι τῆς συνειδήσεώς μου ἐν πνεύματι ἁγίῳ, 2 ὅτι λύπη μοί ἐστιν μεγάλη καὶ ἀδιάλειπτος ὀδύνη τῇ καρδίᾳ μου. 3 ηὐχόμην γὰρ ἀνάθεμα εἶναι αὐτὸς ἐγὼ ἀπὸ τοῦ Χριστοῦ ὑπὲρ τῶν ἀδελφῶν μου τῶν συγγενῶν μου κατὰ σάρκα, 4 οἵτινές εἰσιν Ἰσραηλῖται, ὧν ἡ υἱοθεσία καὶ ἡ δόξα καὶ αἱ διαθῆκαι καὶ ἡ νομοθεσία καὶ ἡ λατρεία καὶ αἱ ἐπαγγελίαι, 5 ὧν οἱ πατέρες καὶ ἐξ ὧν ὁ Χριστὸς τὸ κατὰ σάρκα, ὁ ὢν ἐπὶ πάντων θεὸς εὐλογητὸς εἰς τοὺς αἰῶνας, ἀμήν. 6 Οὐχ οἷον δὲ ὅτι ἐκπέπτωκεν ὁ λόγος τοῦ θεοῦ. οὐ γὰρ πάντες οἱ ἐξ Ἰσραὴλ οὗτοι Ἰσραήλ 7 οὐδ᾽ ὅτι εἰσὶν σπέρμα Ἀβραὰμ πάντες τέκνα, ἀλλ᾽, Ἐν Ἰσαὰκ κληθήσεταί σοι σπέρμα. 8 τοῦτ᾽ ἔστιν, οὐ τὰ τέκνα τῆς σαρκὸς ταῦτα τέκνα τοῦ θεοῦ ἀλλὰ τὰ τέκνα τῆς ἐπαγγελίας λογίζεται εἰς σπέρμα. 9 ἐπαγγελίας γὰρ ὁ λόγος οὗτος, Κατὰ τὸν καιρὸν τοῦτον ἐλεύσομαι καὶ ἔσται τῇ Σάρρᾳ υἱός. 10 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ Ῥεβέκκα ἐξ ἑνὸς κοίτην ἔχουσα, Ἰσαὰκ τοῦ πατρὸς ἡμῶν 11 μήπω γὰρ γεννηθέντων μηδὲ πραξάντων τι ἀγαθὸν ἢ φαῦλον, ἵνα ἡ κατ᾽ ἐκλογὴν πρόθεσις τοῦ θεοῦ μένῃ, 12 οὐκ ἐξ ἔργων ἀλλ᾽ ἐκ τοῦ καλοῦντος, ἐρρέθη αὐτῇ ὅτι Ὁ μείζων δουλεύσει τῷ ἐλάσσονι, 13 καθὼς γέγραπται, Τὸν Ἰακὼβ ἠγάπησα, τὸν δὲ Ἠσαῦ ἐμίσησα. 14Τί οὖν ἐροῦμεν; μὴ ἀδικία παρὰ τῷ θεῷ; μὴ γένοιτο. 15 τῷ Μωϋσεῖ γὰρ λέγει, Ἐλεήσω ὃν ἂν ἐλεῶ καὶ οἰκτιρήσω ὃν ἂν οἰκτίρω. 16 ἄρα οὖν οὐ τοῦ θέλοντος οὐδὲ τοῦ τρέχοντος ἀλλὰ τοῦ ἐλεῶντος θεοῦ. 17 λέγει γὰρ ἡ γραφὴ τῷ Φαραὼ ὅτι Εἰς αὐτὸ τοῦτο ἐξήγειρά σε ὅπως ἐνδείξωμαι ἐν σοὶ τὴν δύναμίν μου καὶ ὅπως διαγγελῇ τὸ ὄνομά μου ἐν πάσῃ τῇ γῇ. 18 ἄρα οὖν ὃν θέλει ἐλεεῖ, ὃν δὲ θέλει σκληρύνει. God’s Wrath and Mercy 19 Ἐρεῖς μοι οὖν, Τί [οὖν] ἔτι μέμφεται; τῷ γὰρ βουλήματι αὐτοῦ τίς ἀνθέστηκεν; 20 ὦ ἄνθρωπε, μενοῦνγε σὺ τίς εἶ ὁ ἀνταποκρινόμενος τῷ θεῷ; μὴ ἐρεῖ τὸ πλάσμα τῷ πλάσαντι, Τί με ἐποίησας οὕτως; 21 ἢ οὐκ ἔχει ἐξουσίαν ὁ κεραμεὺς τοῦ πηλοῦ ἐκ τοῦ αὐτοῦ φυράματος ποιῆσαι ὃ μὲν εἰς τιμὴν σκεῦος ὃ δὲ εἰς ἀτιμίαν; 22 εἰ δὲ θέλων ὁ θεὸς ἐνδείξασθαι τὴν ὀργὴν καὶ γνωρίσαι τὸ δυνατὸν αὐτοῦ ἤνεγκεν ἐν πολλῇ μακροθυμίᾳ σκεύη ὀργῆς κατηρτισμένα εἰς ἀπώλειαν, 23 καὶ ἵνα γνωρίσῃ τὸν πλοῦτον τῆς δόξης αὐτοῦ ἐπὶ σκεύη ἐλέους ἃ προητοίμασεν εἰς δόξαν; 24 οὓς καὶ ἐκάλεσεν ἡμᾶς οὐ μόνον ἐξ Ἰουδαίων ἀλλὰ καὶ ἐξ ἐθνῶν, 25 ὡς καὶ ἐν τῷ Ὡσηὲ λέγει, Καλέσω τὸν οὐ λαόν μου λαόν μου καὶ τὴν οὐκ ἠγαπημένην ἠγαπημένην• 26 καὶ ἔσται ἐν τῷ τόπῳ οὗ ἐρρέθη αὐτοῖς, Οὐ λαός μου ὑμεῖς, ἐκεῖ κληθήσονται υἱοὶ θεοῦ ζῶντος. 27 Ἠσαΐας δὲ κράζει ὑπὲρ τοῦ Ἰσραήλ, Ἐὰν ᾖ ὁ ἀριθμὸς τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ ὡς ἡ ἄμμος τῆς θαλάσσης, τὸ ὑπόλειμμα σωθήσεται• 28 λόγον γὰρ συντελῶν καὶ συντέμνων ποιήσει κύριος ἐπὶ τῆς γῆς. 29 καὶ καθὼς προείρηκεν Ἠσαΐας, Εἰ μὴ κύριος Σαβαὼθ ἐγκατέλιπεν ἡμῖν σπέρμα, ὡς Σόδομα ἂν ἐγενήθημεν καὶ ὡς Γόμορρα ἂν ὡμοιώθημεν. Israel and the Gospel 30 Τί οὖν ἐροῦμεν; ὅτι ἔθνη τὰ μὴ διώκοντα δικαιοσύνην κατέλαβεν δικαιοσύνην, δικαιοσύνην δὲ τὴν ἐκ πίστεως, 31 Ἰσραὴλ δὲ διώκων νόμον δικαιοσύνης εἰς νόμον οὐκ ἔφθασεν. 32 διὰ τί; ὅτι οὐκ ἐκ πίστεως ἀλλ᾽ ὡς ἐξ ἔργων • προσέκοψαν τῷ λίθῳ τοῦ προσκόμματος, 33 καθὼς γέγραπται, Ἰδοὺ τίθημι ἐν Σιὼν λίθον προσκόμματος καὶ πέτραν σκανδάλου, καὶ ὁ πιστεύων ἐπ᾽ αὐτῷ οὐ καταισχυνθήσεται.
10
Abayahudi barhamanyiriraga obushinganyanya bwa Nnâmahanga
1 Bene wîrhu, eci omurhima gwâni gucîfinja n’ecinsengerera emwa Nyamuzinda: nti nabo bacunguke. 2 Neci mpamîrizize oku bashîbirira Nnâmahanga, ci obushiru bwâbo burhali oku bushingânîne okubà. 3 Bulyâla barhamanyiriraga obushinganyanya bwa Nnâmahanga, ci balonza obwâbo bushinganyanya, na ntyo balahira okushimba obushinganyanya bwa Nnâmahanga. 4 Bulya obushwinjiro bw’Irhegeko, ye Kristu, ye nayêza ngasi mwemêzi.
5 Oku bushinganyanya burhenga omu marhegeko Mûsa ayandisire, mpuc: Omuntu wabushimbe, bunamulamye. 6 Ci obushinganyanya burhenga omu buyêmêre kwo budesire ntyâla, mpu: Orhaderhaga omu murhima gwâge, mpu: Ndi wankasôkera omu irunga? kwo kuderha mpu agend’imanulamwo Kristu; 7 nîsi, erhi: Ndi wankayandagalira omu kuzimu? Kwo kuderha mpu aj’iyinamula Kristu omu bafù. 8 Bici budesirage obwo? Mpu: Oluderho Iuli hôfi nâwe, lukuli, omu kanwa n’omu murhima; n’olwo luderho bwo bugo bw’obuyêmêre rhuyigîriza. 9 Bulya, akaba omu kanwa kâwe onahamîrize oku Yezu ye Nyakasane, n’akaba oyemîre omu murhima gwâwe oku Nyamuzinda amufûsize omu bafù, wâcunguka. 10 Neci, obuyêmêre bw’omu murhima bwo buhisa omuntu oku obushinganyanya, n’obuhamîrize bw’akanwa bwo huhisa omuntu oku bucunguzi. 11 K’Amandiko garhadesiri, mpu: Ngasi yêshi omuyemîre arhakabona nshonyi? 12 Bulya ntà kabôlo ekarhî k’Abayahudi n’Abagereki: ali Nyakasane muguma, mwâmi wa bôshi, ye shobôza abamushenga bôshi; 13 bulya ngasi yêshi washenge izîno lya Nyakasane izînod lya Nyakasane anacire.
14 Ci kwône kurhi bankamushenga barhanamuyemîri? Na kurhi bankayêmêra oyu barhasag’iyumva? Na kurhi bankayumva akaba ntâye wâbàbwîriza? 15 Na kurhi bankaja bahanûla barhanarhumirwi? Kuyandisirwe, mpue: Oku amagulu g’abajà-bugo b’emyanzi y’akalembe gayinjiha! 16 Ci kwône arhali bôshi bayankirîre Emyanzi y’Akalembe. Izaya akudesire, erhif: Yâgirwa, ndi wayemîre obugo bwîrhu? 17 Ntyo obuyêmêre omu kuhanûla burhenga, n’okuhanûla kujirwa n’akanwa ka Kristu.
18 Ci nâni ndôsize: «Ka barhayumvagya?» Neci mâshi! Ciru n’izù lyabo lyayumvîkîneg omu igulu lyôshi, n’enderho zâbo zahisire ngasi haba muntu. 19 Nshubir’idôsa: «K’Israheli arhayumvagya bwinjà? «Mûsa ye murhanzi w’okushuza, erhih: Nammuyumvîsa obumvu oku ishanja lirhàli ishanja, nâmmuzûsâmwo obukunizi oku ishanja lirhajira bukengêre. 20 Ciru Izaya arhayôbohaga okuderha, erhii: Abarhakâg’innonza bo bambwîne, abarhakâg’indôsa bo naciyêresire. 21 Ci bene-Israheli ababwira, erhij: Omulegerege gwoshi, olu lubaga lurhumva lunali lugoma, nalulambûlîre amaboko.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 10
1 Ἀδελφοί, ἡ μὲν εὐδοκία τῆς ἐμῆς καρδίας καὶ ἡ δέησις πρὸς τὸν θεὸν ὑπὲρ αὐτῶν εἰς σωτηρίαν. 2 μαρτυρῶ γὰρ αὐτοῖς ὅτι ζῆλον θεοῦ ἔχουσιν ἀλλ᾽ οὐ κατ᾽ ἐπίγνωσιν 3 ἀγνοοῦντες γὰρ τὴν τοῦ θεοῦ δικαιοσύνην καὶ τὴν ἰδίαν [δικαιοσύνην] ζητοῦντες στῆσαι, τῇ δικαιοσύνῃ τοῦ θεοῦ οὐχ ὑπετάγησαν 4 τέλος γὰρ νόμου Χριστὸς εἰς δικαιοσύνην παντὶ τῷ πιστεύοντι.
Salvation for All
5 Μωϋσῆς γὰρ γράφει τὴν δικαιοσύνην τὴν ἐκ [τοῦ] νόμου ὅτι ὁ ποιήσας αὐτὰ ἄνθρωπος ζήσεται ἐν αὐτοῖς. 6 ἡ δὲ ἐκ πίστεως δικαιοσύνη οὕτως λέγει, Μὴ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου, Τίς ἀναβήσεται εἰς τὸν οὐρανόν; τοῦτ᾽ ἔστιν Χριστὸν καταγαγεῖν 7 ἤ, Τίς καταβήσεται εἰς τὴν ἄβυσσον; τοῦτ᾽ ἔστιν Χριστὸν ἐκ νεκρῶν ἀναγαγεῖν. 8 ἀλλὰ τί λέγει; Ἐγγύς σου τὸ ῥῆμά ἐστιν ἐν τῷ στόματί σου καὶ ἐν τῇ καρδίᾳ σου, τοῦτ᾽ ἔστιν τὸ ῥῆμα τῆς πίστεως ὃ κηρύσσομεν. 9 ὅτι ἐὰν ὁμολογήσῃς ἐν τῷ στόματί σου κύριον Ἰησοῦν καὶ πιστεύσῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου ὅτι ὁ θεὸς αὐτὸν ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν, σωθήσῃ 10 καρδίᾳ γὰρ πιστεύεται εἰς δικαιοσύνην, στόματι δὲ ὁμολογεῖται εἰς σωτηρίαν. 11 λέγει γὰρ ἡ γραφή, Πᾶς ὁ πιστεύων ἐπ᾽ αὐτῷ οὐ καταισχυνθήσεται. 12 οὐ γάρ ἐστιν διαστολὴ Ἰουδαίου τε καὶ Ἕλληνος, ὁ γὰρ αὐτὸς κύριος πάντων, πλουτῶν εἰς πάντας τοὺς ἐπικαλουμένους αὐτόν 13 Πᾶς γὰρ ὃς ἂν ἐπικαλέσηται τὸ ὄνομα κυρίου σωθήσεται. 14 Πῶς οὖν ἐπικαλέσωνται εἰς ὃν οὐκ ἐπίστευσαν; πῶς δὲ πιστεύσωσιν οὗ οὐκ ἤκουσαν; πῶς δὲ ἀκούσωσιν χωρὶς κηρύσσοντος; 15 πῶς δὲ κηρύξωσιν ἐὰν μὴ ἀποσταλῶσιν; καθὼς γέγραπται, Ὡς ὡραῖοι οἱ πόδες τῶν εὐαγγελιζομένων [τὰ] ἀγαθά. 16 Ἀλλ᾽ οὐ πάντες ὑπήκουσαν τῷ εὐαγγελίῳ. Ἠσαΐας γὰρ λέγει, Κύριε, τίς ἐπίστευσεν τῇ ἀκοῇ ἡμῶν; 17 ἄρα ἡ πίστις ἐξ ἀκοῆς, ἡ δὲ ἀκοὴ διὰ ῥήματος Χριστοῦ. 18 ἀλλὰ λέγω, μὴ οὐκ ἤκουσαν; μενοῦνγε Εἰς πᾶσαν τὴν γῆν ἐξῆλθεν ὁ φθόγγος αὐτῶν καὶ εἰς τὰ πέρατα τῆς οἰκουμένης τὰ ῥήματα αὐτῶν. 19 ἀλλὰ λέγω, μὴ Ἰσραὴλ οὐκ ἔγνω; πρῶτος Μωϋσῆς λέγει, Ἐγὼ παραζηλώσω** ὑμᾶς ἐπ᾽ οὐκ ἔθνει, ἐπ᾽ ἔθνει ἀσυνέτῳ παροργιῶ ὑμᾶς. 20 Ἠσαΐας δὲ ἀποτολμᾷ καὶ λέγει, Εὑρέθην [ἐν] τοῖς ἐμὲ μὴ ζητοῦσιν, ἐμφανὴς ἐγενόμην τοῖς ἐμὲ μὴ ἐπερωτῶσιν. 21 πρὸς δὲ τὸν Ἰσραὴλ λέγει, Ὅλην τὴν ἡμέραν ἐξεπέτασα τὰς χεῖράς μου πρὸς λαὸν ἀπειθοῦντα καὶ ἀντιλέγοντα.
11
Israheli arhakahuliragwa lwôshi
1 Ka ndôsagye: «Ka Nyamuzinda akabulirage ishanja lyâge? «Ciru n’ehitya! Ka nieki ntali mwene-Israheli, w’omu iburha ly’Abrahamu na w’omu bûko bwa Benyamini? 2 Nnâmahanga arhakabuliraga olubaga lwâge acîshogaga kurhenga mîra. Nkabaga kuhaba muhabire kurhi Amandiko gadesire kuli Eliya erhi acîduduma emwa Nnâmahanga mpu alega Israheli? 3 Erhi: «Yâgirwa, bayîsire abalêbi bâwe, bahongola ngasi lûsho lwâwe; nâni niene ncisigîre, banadwîrhe balonza okunyîrha». 4 Na cici Nyamuzinda amushuzize? Erhi: «Nacishozire bantu bihumbi nda barhagonyeraga Baali idwi.» 5 Ntyo kuhika ene hacisigîre abantu bacîshozirwe n’enshôkano ya Nnâmahanga. 6 Ci akaba eri nshôkano, birhaciri bijiro bîrhumire; n’acibaga arhàli ntyo, enshôkano erhankacibire nshôkano.
7 Kurhi rhwaderhaga? Eci Israheli alonza, arhasag’icibona; ci abacibwîne banali bîshogwa. Abandi badundaguzibwa, 8 nk’oku biyandisirwe, mpuk: Nyamuzinda abahîre omurhima gw’obungolongolo, abahà amasù g’olubwibwi n’amarhwîri g’ebihuli kuhika ene. 9 Naye Daudi aciderhire, mpu: Ecîbo câbo cibabêre isi, cihinduke murhego, cibè ibuye ly’okusârhaza, lunabè lwo luhembo lwabo! 10 Amasu gâbo gajemwo olubwibwi ganahûrhe! Obaherhe omugongo, barhacifagal bayinamusire!
11 Nâni ndôsizagye: «Ka kusârhala kwarhumire bahirima?» Kubesha! Ci okuhirima kwâbo kwàbîre bucire bw’abapagani, mpu lyo bayumva obwâgalwa. 12 N’akaba okuhirima kwâbo kwahindusire buhirhi bw’igulu, n’obukenyi bwâbo bwaba buhirhi bw’abapagani, hano bagaluka ntuliri, ka barhahagaze kulusha? 13 Co cirhumire mmubwîra, mwe bapagani, oku mba ntumwa y’abapagani, n’obugo bwâni nnonza buje irenge, 14 nti lyo nzûsa obumvu bwa bene wîrhu b’ishanja lyâni, nnambacungulemwo baguma-baguma. 15 Bulya, akaba okukagwa kwâbo kwadwîrhe omulungano gw’igulu, bici okugaluka kwâbo kwayish’ibà, kurhacibiri kufûka omu bafù?
16 Kali enshano ekaba nyinjà, obuntu bwôshi bunabe bwinjà; n’omuzi erhi gwankaba mwinjà, amashami nago ganayinjihe. 17 Akaba hali amashami gatwîrwe, nâwe we murhi gw’emuzirhu wabà we hirwa ahâli hâgo, wàshangîra amagoba garhenga omu cikundukundu c’omuzêti, 18 omanye wankalimbira amashami. N’okuderha mpu walimba, okengêre oku arhali we hêka ecikundukundum, ci ecikundukundu co cikuhêka. 19 Neci, wanaderha, erhi: «K’amashami garhatubagwa mpu lyo nnja ahâli hâgo?» 20 Ntyo kwo biri! Gatwîrwe erhi kubula obuyêmêre kurhuma, nâwe buyêmêre bwarhumire wahabêra. Omanye wankacibona; ci oyôbohe erhikwo. 21 Bulya, akaba Nyamuzinda arhababaliraga amashami mamerêra, ka we ababalira? 22 Kuziga omanye obwinjà n’obukali bwa Nyamuzinda: bukali kuli balya bahirimire, bwinjà bwa Nyamuzinda kuli we, casinga obêre mwo obwo bwinjà; akaba arhali ntyo, nâwe kutûbwa wanayish’itûbwa. 23 Nabo bakaba barhabêziri omu kubula obuyêmêre kwâbo, abashubiza omu mashami g’omurhi; bulya Nnâmahanga arhankabula obuhashe bw’okushub’ibashubizamwo. 24 Akaba w’oyo watwîrwe oku muzêti gw’erubala wameragakwo, wahirwa oku muzêti mwinjà gurhali gw’enkomoka yâwe, kurhi bôhe bankabulaga kwahirwa oku muzêti gw’imerero lyâbo?
25 Nanga, bene wîrhu, ntalonza muhabe eri ihwe, nti lyo murhag’icikubagira obushinganyanya bwinyu: baguma muli bene-Israheli bayôrha bali bagoma kuhika abapagani bayishe ntuliri. 26 Na ntyôla Israheli yêshi acunguka, nk’oku biyandisirwe, mpun: Omuciza arhenga e Siyoni; ye warhenza obubî muli Yakôbo. 27 Yo ndagâno yâni rhweshi nabo eyo, amango narhenza ebyâha byâboo.
28 Ncci, rhukalola Emyanzi y’Akalembe, bali bashombanyi erhi mwe murhuma; ci rhukalola okubacîshogagwa, bali barhonyi erhi bashakulûza bâbo barhuma. 29 Bulya Nyamuzinda akashobôza omuntu n’akamuhamagala, arhacigalula akanwa kâge. 30 Nka kulya mîra mwakag’igomera Nnâmahanga, na bunôla mwababalîrwe erhi bugomi bwâbo burhuma, 31 nabo kwo na kuguma, bunôla bali bagomi erhi obwonjo mwaberîrwe burhuma, mpu lyo nabo bayish’ibabalirwa. 32 Bulya Nyamuzinda ashwêkîre abantu bôshi omu bugomi, mpu lyo ababêra obwonjo bôshi.
Paolo acitakirira obushinganyanya n’olukogo lwa Nnâmahanga
33 O! (yaga) we, nnakagali w’obugale n’obushinganyanya n’obumanye bwa Nyamuzinda! Oku emihigo yâge erhamanyîkana kwo n’enjira zâge wirhayumvikana! 34 Ye ndi okola omanyire enkengêro za Nyakasane? Ndi okola ojire omu ihano lyâge? 35 Ndi okola omugabîre mpu ayish’imugalulira? 36 Bulya byôshi emwâge birhenga, ye rhuma bihaba, binaba byâge. Aje irenge emyâka n’emyâka. Neci, ntyo!
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 11
The Remnant of Israel
1 Λέγω οὖν, μὴ ἀπώσατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ; μὴ γένοιτο• καὶ γὰρ ἐγὼ Ἰσραηλίτης εἰμί, ἐκ σπέρματος Ἀβραάμ, φυλῆς Βενιαμίν. 2 οὐκ ἀπώσατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ ὃν προέγνω. ἢ οὐκ οἴδατε ἐν Ἠλίᾳ τί λέγει ἡ γραφή, ὡς ἐντυγχάνει τῷ θεῷ κατὰ τοῦ Ἰσραήλ; 3 Κύριε, τοὺς προφήτας σου ἀπέκτειναν, τὰ θυσιαστήριά σου κατέσκαψαν, κἀγὼ ὑπελείφθην μόνος καὶ ζητοῦσιν τὴν ψυχήν μου. 4 ἀλλὰ τί λέγει αὐτῷ ὁ χρηματισμός; Κατέλιπον ἐμαυτῷ ἑπτακισχιλίους ἄνδρας, οἵτινες οὐκ ἔκαμψαν γόνυ τῇ Βάαλ. 5 οὕτως οὖν καὶ ἐν τῷ νῦν καιρῷ λεῖμμα κατ᾽ ἐκλογὴν χάριτος γέγονεν 6 εἰ δὲ χάριτι, οὐκέτι ἐξ ἔργων, ἐπεὶ ἡ χάρις οὐκέτι γίνεται χάρις. 7 τί οὖν; ὃ ἐπιζητεῖ Ἰσραήλ, τοῦτο οὐκ ἐπέτυχεν, ἡ δὲ ἐκλογὴ ἐπέτυχεν• οἱ δὲ λοιποὶ ἐπωρώθησαν, 8 καθὼς γέγραπται, Ἔδωκεν αὐτοῖς ὁ θεὸς πνεῦμα κατανύξεως, ὀφθαλμοὺς τοῦ μὴ βλέπειν καὶ ὦτα τοῦ μὴ ἀκούειν, ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας. 9 καὶ Δαυὶδ λέγει, Γενηθήτω ἡ τράπεζα αὐτῶν εἰς παγίδα καὶ εἰς θήραν **καὶ εἰς σκάνδαλον καὶ εἰς ἀνταπόδομα αὐτοῖς, 10 σκοτισθήτωσαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν τοῦ μὴ βλέπειν καὶ τὸν νῶτον αὐτῶν διὰ παντὸς σύγκαμψον.
The Salvation of the Gentiles
11 Λέγω οὖν, μὴ ἔπταισαν ἵνα πέσωσιν; μὴ γένοιτο• ἀλλὰ τῷ αὐτῶν παραπτώματι ἡ σωτηρία τοῖς ἔθνεσιν εἰς τὸ παραζηλῶσαι αὐτούς. 12 εἰ δὲ τὸ παράπτωμα αὐτῶν πλοῦτος κόσμου καὶ τὸ ἥττημα αὐτῶν πλοῦτος ἐθνῶν, πόσῳ μᾶλλον τὸ πλήρωμα αὐτῶν. 13 Ὑμῖν δὲ λέγω τοῖς ἔθνεσιν• ἐφ᾽ ὅσον μὲν οὖν εἰμι ἐγὼ ἐθνῶν ἀπόστολος, τὴν διακονίαν μου δοξάζω, 14 εἴ πως παραζηλώσω μου τὴν σάρκα καὶ σώσω τινὰς ἐξ αὐτῶν. 15 εἰ γὰρ ἡ ἀποβολὴ αὐτῶν καταλλαγὴ κόσμου, τίς ἡ πρόσλημψις εἰ μὴ ζωὴ ἐκ νεκρῶν; 16 εἰ δὲ ἡ ἀπαρχὴ ἁγία, καὶ τὸ φύραμα• καὶ εἰ ἡ ῥίζα ἁγία, καὶ οἱ κλάδοι. 17 Εἰ δέ τινες τῶν κλάδων ἐξεκλάσθησαν, σὺ δὲ ἀγριέλαιος ὢν ἐνεκεντρίσθης ἐν αὐτοῖς καὶ συγκοινωνὸς τῆς ῥίζης τῆς πιότητος τῆς ἐλαίας ἐγένου, 18 μὴ κατακαυχῶ τῶν κλάδων• εἰ δὲ κατακαυχᾶσαι οὐ σὺ τὴν ῥίζαν βαστάζεις ἀλλ᾽ ἡ ῥίζα σέ. 19 ἐρεῖς οὖν, Ἐξεκλάσθησαν κλάδοι ἵνα ἐγὼ ἐγκεντρισθῶ. 20 καλῶς• τῇ ἀπιστίᾳ ἐξεκλάσθησαν, σὺ δὲ τῇ πίστει ἕστηκας. μὴ ὑψηλὰ φρόνει ἀλλὰ φοβοῦ 21 εἰ γὰρ ὁ θεὸς τῶν κατὰ φύσιν κλάδων οὐκ ἐφείσατο, [μή πως] οὐδὲ σοῦ φείσεται. 22 ἴδε οὖν χρηστότητα καὶ ἀποτομίαν θεοῦ• ἐπὶ μὲν τοὺς πεσόντας ἀποτομία, ἐπὶ δὲ σὲ χρηστότης θεοῦ, ἐὰν ἐπιμένῃς τῇ χρηστότητι, ἐπεὶ καὶ σὺ ἐκκοπήσῃ. 23 κἀκεῖνοι δέ, ἐὰν μὴ ἐπιμένωσιν τῇ ἀπιστίᾳ, ἐγκεντρισθήσονται• δυνατὸς γάρ ἐστιν ὁ θεὸς πάλιν ἐγκεντρίσαι αὐτούς. 24 εἰ γὰρ σὺ ἐκ τῆς κατὰ φύσιν ἐξεκόπης ἀγριελαίου καὶ παρὰ φύσιν ἐνεκεντρίσθης εἰς καλλιέλαιον, πόσῳ μᾶλλον οὗτοι οἱ κατὰ φύσιν ἐγκεντρισθήσονται τῇ ἰδίᾳ ἐλαίᾳ. The Restoration of Israel 25 Οὐ γὰρ θέλω ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, τὸ μυστήριον τοῦτο, ἵνα μὴ ἦτε [παρ᾽] ἑαυτοῖς φρόνιμοι, ὅτι πώρωσις ἀπὸ μέρους τῷ Ἰσραὴλ γέγονεν ἄχρι οὗ τὸ πλήρωμα τῶν ἐθνῶν εἰσέλθῃ 26 καὶ οὕτως πᾶς Ἰσραὴλ σωθήσεται, καθὼς γέγραπται, Ἥξει ἐκ Σιὼν ὁ ῥυόμενος, ἀποστρέψει ἀσεβείας ἀπὸ Ἰακώβ. 27 καὶ αὕτη αὐτοῖς ἡ παρ᾽ ἐμοῦ διαθήκη, ὅταν ἀφέλωμαι τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν. 28 κατὰ μὲν τὸ εὐαγγέλιον ἐχθροὶ δι᾽ ὑμᾶς, κατὰ δὲ τὴν ἐκλογὴν ἀγαπητοὶ διὰ τοὺς πατέρας 29 ἀμεταμέλητα γὰρ τὰ χαρίσματα καὶ ἡ κλῆσις τοῦ θεοῦ. 30 ὥσπερ γὰρ ὑμεῖς ποτε ἠπειθήσατε τῷ θεῷ, νῦν δὲ ἠλεήθητε τῇ τούτων ἀπειθείᾳ, 31 οὕτως καὶ οὗτοι νῦν ἠπείθησαν τῷ ὑμετέρῳ ἐλέει, ἵνα καὶ αὐτοὶ [νῦν] ἐλεηθῶσιν. 32 συνέκλεισεν γὰρ ὁ θεὸς τοὺς πάντας εἰς ἀπείθειαν, ἵνα τοὺς πάντας ἐλεήσῃ. 33 Ὦ βάθος πλούτου καὶ σοφίας καὶ γνώσεως θεοῦ• ὡς ἀνεξεραύνητα τὰ κρίματα αὐτοῦ καὶ ἀνεξιχνίαστοι αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ. 34 Τίς γὰρ ἔγνω νοῦν κυρίου; ἢ τίς σύμβουλος αὐτοῦ ἐγένετο; 35 ἢ τίς προέδωκεν αὐτῷ, καὶ ἀνταποδοθήσεται αὐτῷ; 36 ὅτι ἐξ αὐτοῦ καὶ δι᾽ αὐτοῦ καὶ εἰς αὐτὸν τὰ πάντα• αὐτῷ ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας, ἀμήν.

12
II.Okufundika
Okuhinduka nterekêro y’okusimisa Nnâmahanga
1 Bene wîrhu, mmuhîre ihano erhi bwonjo bwa Nyamuzinda burhuma, nti muhâne emibiri yinyu nka nterekêro y’obuzîne, ntagatîfu n’ey’okusimîsa Nnâmahanga. Ntyôla kwomukwânîne okukolera Nnâmahanga n’omurhima. 2 Mumanye mwankacîgererakwo er’igulu, ci muhinduke bantu bahyâhya omu murhima gwinyu, lyo mumanyîrira obulonza bwa Nnâmahanga; mumanye aminja, ebi akunda n’ebishingânîne lwôshi.
Obwîrhôhye n’obuzigire omu cinyabuguma
3 Enshôkano nahîrwe erhumire, mbwîzire ngasi muguma muli mwe nti murhakâg’icîgenza okulushire olugero, ci mucîlole okunakwânîne, nk’oku Nnâmahanga anagabîre ngasi muguma erhi amushobôza obuyêmêre. 4 Bulya, nka kulya omu mubiri muguma rhujiramwo birumbu binji, na kulya ebirumbu byôshi birhajira mukolomuguma, 5 nîrhu ntyo kwo rhuli banji, ci erhi rhunali mubiri muguma muli Kristu, na ngasi muguma ali cirumbu c’abâbo. 6 Kandi rhwahîrwe enshôkano zirhali kuguma, ngasi muguma nk’oku anashobwîre. Owahirwe enshôkano y’obulêbi, ayikolêse nk’oku obuyêmêre bunadesire; 7 owahîrwe enshôkano y’okurhumikira abâbo, arhumike kwinjà; owahîrwe enshôkano y’okuyigîriza, ayigîrize; 8 owahîrwe ey’okuhanûla, ahanûle. Owarhabâla abakenyi, arhageraga; okulîre abâbo, abashîbirire; owababalira owâbo, amubabalire n’enshagali. 9 Obuzigire bwinyu burhabagamwo bulyâlya. Mushombe amabî, mucishwêkere oku minjà. 10 Muzigirane nk’abalondana; ngasi muguma akakenga abâbo nk’abamukulîre. 11 Mubè ba bushiru buzira bwôlo, mubè n’emirhima mikombêdu, murhumikire Nyakasane. 12 Mushagaluke omu bulangâlire, murhadundaganaga omu mango g’amalibuko, mushenge burhahusa. 13 Mukàrhabâla abatagatîfu omu bulangâlire bwâbo, mukahandîsa ebigolo.
Okuzigira abantu bôshi, ciru n’abashomhanyi
14 Mukagisha abammulibuza; mukahâna obwangà, murhanahîra mukahehêrera ndi. 15 Mukashagaluka n’abashagalusire, munalake haguma n’abalaka. 16 Mukalolana kuguma mwêne na nnene. Murhakâg’ilonza okukulira abandi; ci musime obwîrhôhye. Murhacîjiraga bîrhonzi omu masù ginyu mwêne. 17 Mumanye mwankagalulira omuntu obubî oku bundi. Mukalonza okujira aminja embere z’abantu bôshi. 18 Erhi kwankahashikana, mucîsêze okubà n’omurhûla n’abantu bôshi. 19 Murhakâg’icîhôla mwenene, bîra bani, ci muleke obukunizi bwa Nyamuzinda bwône buyish’icihôla, bulya kuyandisirwe, mpup: Okucîhôla kuli kwâni! Niene nayish’ilyûla ngasi muntu nk’oku akwânîne. Nyakasane okudesire. 20 Ci omushombanyiq wawe erhi ankashalika, onamushalûle; akaba agwêrhwe n’enyôrha, onamuhe eci anywa. Okumujirira ntyo kuli kulunda amakala g’omuliro oku irhwe lyâge. 21 Omanye wankahimwa n’ohubi, ci ohime obubî omu kujira aminja.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 12
The New Life in Christ
1 Παρακαλῶ οὖν ὑμᾶς, ἀδελφοί, διὰ τῶν οἰκτιρμῶν τοῦ θεοῦ παραστῆσαι τὰ σώματα ὑμῶν θυσίαν ζῶσαν ἁγίαν εὐάρεστον τῷ θεῷ, τὴν λογικὴν λατρείαν ὑμῶν 2 καὶ μὴ συσχηματίζεσθε τῷ αἰῶνι τούτῳ, ἀλλὰ μεταμορφοῦσθε τῇ ἀνακαινώσει τοῦ νοὸς εἰς τὸ δοκιμάζειν ὑμᾶς τί τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ, τὸ ἀγαθὸν καὶ εὐάρεστον καὶ τέλειον. 3 Λέγω γὰρ διὰ τῆς χάριτος τῆς δοθείσης μοι παντὶ τῷ ὄντι ἐν ὑμῖν μὴ ὑπερφρονεῖν παρ᾽ ὃ δεῖ φρονεῖν ἀλλὰ φρονεῖν εἰς τὸ σωφρονεῖν, ἑκάστῳ ὡς ὁ θεὸς ἐμέρισεν μέτρον πίστεως. 4 καθάπερ γὰρ ἐν ἑνὶ σώματι πολλὰ μέλη ἔχομεν, τὰ δὲ μέλη πάντα οὐ τὴν αὐτὴν ἔχει πρᾶξιν, 5 οὕτως οἱ πολλοὶ ἓν σῶμά ἐσμεν ἐν Χριστῷ, τὸ δὲ καθ᾽ εἷς ἀλλήλων μέλη. 6 ἔχοντες δὲ χαρίσματα κατὰ τὴν χάριν τὴν δοθεῖσαν ἡμῖν διάφορα, εἴτε προφητείαν κατὰ τὴν ἀναλογίαν τῆς πίστεως, 7 εἴτε διακονίαν ἐν τῇ διακονίᾳ, εἴτε ὁ διδάσκων ἐν τῇ διδασκαλίᾳ, 8 εἴτε ὁ παρακαλῶν ἐν τῇ παρακλήσει• ὁ μεταδιδοὺς ἐν ἁπλότητι, ὁ προϊστάμενος ἐν σπουδῇ, ὁ ἐλεῶν ἐν ἱλαρότητι.
Rules of the Christian Life
9 Ἡ ἀγάπη ἀνυπόκριτος. ἀποστυγοῦντες τὸ πονηρόν, κολλώμενοι τῷ ἀγαθῷ, 10 τῇ φιλαδελφίᾳ εἰς ἀλλήλους φιλόστοργοι, τῇ τιμῇ ἀλλήλους προηγούμενοι, 11 τῇ σπουδῇ μὴ ὀκνηροί, τῷ πνεύματι ζέοντες, τῷ κυρίῳ δουλεύοντες, 12 τῇ ἐλπίδι χαίροντες, τῇ θλίψει ὑπομένοντες, τῇ προσευχῇ προσκαρτεροῦντες, 13 ταῖς χρείαις τῶν ἁγίων κοινωνοῦντες, τὴν φιλοξενίαν διώκοντες. 14 εὐλογεῖτε τοὺς διώκοντας [ὑμᾶς], εὐλογεῖτε καὶ μὴ καταρᾶσθε. 15 χαίρειν μετὰ χαιρόντων, κλαίειν μετὰ κλαιόντων. 16 τὸ αὐτὸ εἰς ἀλλήλους φρονοῦντες, μὴ τὰ ὑψηλὰ φρονοῦντες ἀλλὰ τοῖς ταπεινοῖς συναπαγόμενοι. μὴ γίνεσθε φρόνιμοι παρ᾽ ἑαυτοῖς. 17 μηδενὶ κακὸν ἀντὶ κακοῦ ἀποδιδόντες, προνοούμενοι καλὰ ἐνώπιον πάντων ἀνθρώπων 18 εἰ δυνατὸν τὸ ἐξ ὑμῶν, μετὰ πάντων ἀνθρώπων εἰρηνεύοντες 19 μὴ ἑαυτοὺς ἐκδικοῦντες, ἀγαπητοί, ἀλλὰ δότε τόπον τῇ ὀργῇ, γέγραπται γάρ, Ἐμοὶ ἐκδίκησις, ἐγὼ ἀνταποδώσω, λέγει κύριος. 20 ἀλλ᾽ ἐὰν πεινᾷ ὁ ἐχθρός σου, ψώμιζε αὐτόν• ἐὰν διψᾷ, πότιζε αὐτόν• τοῦτο γὰρ ποιῶν ἄνθρακας πυρὸς σωρεύσεις ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ. 21 μὴ νικῶ ὑπὸ τοῦ κακοῦ ἀλλὰ νίκα ἐν τῷ ἀγαθῷ τὸ κακόν.
13
Okuyumva abarhegesi
1 Ngasi muntu akayumva abarhegesi bamukulîre; bulya ntà bukulu burharhenga emwa Nnâmahanga, n’amarhegesi ganahaba gôshi Nyamuzinda yêne wagajiraga. 2 Ntyôla, ngasi ogomera omurhegesi, erhi irhegeko lya Nnâmahanga agomîre, n’abagoma bône bacilêrhere obuhane. 3 Abarhegesi barhali ba kuyôbohwa n’abajira aminja, ci abajira amabî bo bakwânîne okubayôboha. K’olonzize okurhayôboha abarhegesi? Okâjira aminja, bakusîma, 4 bulya abo barhegesi Nnâmahanga wabarhumaga mpu bakujirire aminja. Ci erhi wankakola amabî, oyôbohe; bulyâla arhali busha bahêkera engôrho. Bali ntumwa za Nyamuzinda na baganda b’obukunizi bwâge balyûza abakola amabî. 5 Kuziga kukwânîne okubayumva, arhali bwôba bwône burhumire, ci n’izù ly’omu murhima lirhumire. 6 Kwo kunarhuma mwavurha okwo; bulya abarhegesi kwo banali nka baganda ba Nnâmahanga bajira omukolo gwâbo. 7 Mukâha ngasi muguma ebi anakwânîne: omuvurhîsa, mumuvurhire; omuhôza, mumuhè ihôro; ow’okurhînywa, mumurhînye; n’okwânîne okukuzibwa, mumukuze.
Obuzigire lyo ishwinjiro ly’amarhegeko
8 Murhabêraga omu mwenda gw’omuntu aha nyuma ly’omwenda gw’obuzigire; bulya ozigîre abâbo erhi ayunjuzize amarhegeko gôshi. 9 Kwo binali; aga marhegekor: Orhahîra okahusha; orhahîra okaniga; orhahîra okazimba; orhahîra okayêmêra enyifinjo mbî, n’agandi marhegeko, gôshi gali muli eci cinwas: Ozigire abinyu nk’oku ocizigira wêne. 10 Ahâli obuzigire harhankaboneka bubî oku bandi. Kuziga obuzigire lyo ishwinjiro ly’amarhegeko.
Obuce buli hôfi
11 Câba murhababiri mango gahi gano rhulimwo. Amango g’okuzûka gahisire. Obucire bukola burhuli hôfi kulusha amango rhwarhondêraga okuyêmêra. 12 Obudufu bwaling’igera, n’obuce buyiruka. Kuziga rhulekage ebijiro by’omwizimya, rhufumbarhe amatumu g’obulangashane. 13 Rhucîkenge omu lugendo lwîrhu nk’oku kukwânîne okujira izûba lyabasha. Rhuleke obudambî n’endalwe; ntà kuhusha na ntà kujira eby’obumaguza; ntà nnongwe na ntà bumvu; 14 mucihundikire Nyakasane Yezu Kristu, murhanacikâg’irhogoza omubiri omu kushimba enyifinjo zâgwo.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 13
Obedience to Rulers
1 Πᾶσα ψυχὴ ἐξουσίαις ὑπερεχούσαις ὑποτασσέσθω. οὐ γὰρ ἔστιν ἐξουσία εἰ μὴ ὑπὸ θεοῦ, αἱ δὲ οὖσαι ὑπὸ θεοῦ τεταγμέναι εἰσίν. 2 ὥστε ὁ ἀντιτασσόμενος τῇ ἐξουσίᾳ τῇ τοῦ θεοῦ διαταγῇ ἀνθέστηκεν, οἱ δὲ ἀνθεστηκότες ἑαυτοῖς κρίμα λήμψονται. 3 οἱ γὰρ ἄρχοντες οὐκ εἰσὶν φόβος τῷ ἀγαθῷ ἔργῳ ἀλλὰ τῷ κακῷ. θέλεις δὲ μὴ φοβεῖσθαι τὴν ἐξουσίαν• τὸ ἀγαθὸν ποίει, καὶ ἕξεις ἔπαινον ἐξ αὐτῆς 4 θεοῦ γὰρ διάκονός ἐστιν σοὶ εἰς τὸ ἀγαθόν. ἐὰν δὲ τὸ κακὸν ποιῇς, φοβοῦ• οὐ γὰρ εἰκῇ τὴν μάχαιραν φορεῖ• θεοῦ γὰρ διάκονός ἐστιν ἔκδικος εἰς ὀργὴν τῷ τὸ κακὸν πράσσοντι. 5 διὸ ἀνάγκη ὑποτάσσεσθαι, οὐ μόνον διὰ τὴν ὀργὴν ἀλλὰ καὶ διὰ τὴν συνείδησιν. 6 διὰ τοῦτο γὰρ καὶ φόρους τελεῖτε• λειτουργοὶ γὰρ θεοῦ εἰσιν εἰς αὐτὸ τοῦτο προσκαρτεροῦντες. 7 ἀπόδοτε πᾶσιν τὰς ὀφειλάς, τῷ τὸν φόρον τὸν φόρον, τῷ τὸ τέλος τὸ τέλος, τῷ τὸν φόβον τὸν φόβον, τῷ τὴν τιμὴν τὴν τιμήν.
Brotherly Love
8 Μηδενὶ μηδὲν ὀφείλετε εἰ μὴ τὸ ἀλλήλους ἀγαπᾶν• ὁ γὰρ ἀγαπῶν τὸν ἕτερον νόμον πεπλήρωκεν. 9 τὸ γὰρ Οὐ μοιχεύσεις, Οὐ φονεύσεις, Οὐ κλέψεις, Οὐκ ἐπιθυμήσεις, καὶ εἴ τις ἑτέρα ἐντολή, ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ ἀνακεφαλαιοῦται [ἐν τῷ] Ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν. 10 ἡ ἀγάπη τῷ πλησίον κακὸν οὐκ ἐργάζεται• πλήρωμα οὖν νόμου ἡ ἀγάπη.
The Approach of the Day of Christ
11 Καὶ τοῦτο εἰδότες τὸν καιρόν, ὅτι ὥρα ἤδη ὑμᾶς ἐξ ὕπνου ἐγερθῆναι, νῦν γὰρ ἐγγύτερον ἡμῶν ἡ σωτηρία ἢ ὅτε ἐπιστεύσαμεν. 12 ἡ νὺξ προέκοψεν, ἡ δὲ ἡμέρα ἤγγικεν. ἀποθώμεθα οὖν τὰ ἔργα τοῦ σκότους, ἐνδυσώμεθα [δὲ] τὰ ὅπλα τοῦ φωτός. 13 ὡς ἐν ἡμέρᾳ εὐσχημόνως περιπατήσωμεν, μὴ κώμοις καὶ μέθαις, μὴ κοίταις καὶ ἀσελγείαις, μὴ ἔριδι καὶ ζήλῳ, 14 ἀλλ᾽ ἐνδύσασθε τὸν κύριον Ἰησοῦν Χριστὸν καὶ τῆς σαρκὸς πρόνοιαν μὴ ποιεῖσθε εἰς ἐπιθυμίας.
14
Okuzigira abazamba
1 Oli ngonyi omu buyêmêre mumuyankirire buzira kumujisa kadali oku bimurhindiza. 2 Hali omanya mpu ankalya ngasi biryo; omuzamba yêhe arhalya ezirhali nshogo-lubala zône. 3 Owalya amanye arhagayaguzagya orhalya; n’orhalya arhagambaga owalya, bulya Nnâmahanga amuyankirîre. 4 Oli ndi w’oyo mpu watwa olwa mwambali wa bene? Ayimanzire erhi ahirimire, okwo kuyêrekîre nnâhamwâbo. Ci kuyimanga anayôrha ayimanzire, bulya arhali misî Nyakasane abuzire y’okumulanga arhahirime. 5 Hali omanya mpu olusiku lurhashusha lundi; haligi n’owundi omanya mpu ensiku zôshi ziri kuguma. Ngasi muguma ashimbe oku abwîne omu irhwe lyâge. 6 Okenga ensiku, akujira Nyakasane orhumire; n’olya ngasi biryo, Nyakasane orhuma akujira, bulya avuga Nnâmahanga omunkwa; orhalya naye Nyakasane orhuma akuleka, anavuga Nnâmahanga omukwa. 7 Bulya ntâye muli rhwe ocilamira yêne, na ntâye ocifîra yêne. 8 Rhukalama, Nyakasane rhulamira, na rhukafa, Nyakasane rhufîra. Omu kalamo n’omu lufù, rhuli ba Nyakasane. 9 Bulya Kristu afîre anafûka mpu lyo aba Mwâmi w’abafîre n’abazîne. 10 Ci w’oyo, cirhuma otwa olubanja lwa mwene winyu? Nâwe we, cirhuma ogayaguza mwene winyu? Kali rhweshi rhweshi rhwâhamagalwe omu lukîko lwa Nyamuzinda, 11 bulya kuyandisirwe, mput: Nyakasane adesire, erhi: Mbofa akalamo kani orhabwîni ngasi idwi lyanfukamîra na ngasi lulimi lwaha Nyamuzinda irenge Iyage! 12 Kuli kuderha oku ngasi muguma muli rhwe ânabûlane yêne embere za Nnâmahanga. 13 Kuziga rhuleke okukatwîrana emmanja rhwêne na nnene; rhumanye erhi kwo rhwankarhuma mwene wîrhu asârhala erhi ahirima. 14 Mmanyire, nnanyemîre muli Nyakasane oku ntà kantu kahumânya omu bwôrhere bwâko; ci obwîne oku kantu kalebe kali kabî, oyo kanamuhumânya. 15 Erhi wakalerhera mwene winyu oburhè erhi biryo bîrhuma, erhi orhacishimbiri enjira y’obuzigire. Mâshi omanye wankarhuma mwene winyu Kristu afîraga ahera erhi biryo byâwe bîrhuma! 16 Mumanye mwankalangika irenge lìnyu oku bijâci. 17 Kali Obwâmi bwa Nyamuzinda burhali bwâmi bwa biryo erhi bwa binyôbwa, ci buba bushinganyanya, na murhûla, na nshagali muli Mûka Mutagatîfu. 18 Okolera Kristu ntyôla, asimîsa Nnâmahanga, n’abantu banamusîme. 19 Kuziga kukwânîne rhushimbulire ebilêrha omurhûla n’ebyankarhabâla abîrhu. 20 Mâshi omanye wankanashâba omukolo gwa Nnâmahanga erhi biryo bîrhuma. Neci, ntahabiri oku ebiryo byôshi biri binjà; ci bihinduka bibî oku muntu obirya omu kusârhaza abandi. 21 Kuli kwinjà okurhâlya enyama, okurhanywa erivayi, n’okurhajira akantu kankarhuma mwene winyu asârhala, erhi ahirima, erhi abula emisî. 22 Obuyêmêre bwawe ogwêrhe, obulange omu murhima gwâwe embere za Nnâmahanga. Iragi lyâge omuntu omurhima gwâge gurhalongoza amango Adwîrheahiga ebi ajira! 23 Ci ngasi yêshi ojakw’alya anadwîrhe arhindira, erhi mîra ayâgaga, bulya arhashimbiri izù ly’obuyêmêre bwâge; na ngasi kantu karharhenga omu izù ly’obuyêmêre erhi câha.
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 14
Do Not Judge Your Brother
1 Τὸν δὲ ἀσθενοῦντα τῇ πίστει προσλαμβάνεσθε, μὴ εἰς διακρίσεις διαλογισμῶν. 2 ὃς μὲν πιστεύει φαγεῖν πάντα, ὁ δὲ ἀσθενῶν λάχανα ἐσθίει. 3 ὁ ἐσθίων τὸν μὴ ἐσθίοντα μὴ ἐξουθενείτω, ὁ δὲ μὴ ἐσθίων τὸν ἐσθίοντα μὴ κρινέτω, ὁ θεὸς γὰρ αὐτὸν προσελάβετο. 4 σὺ τίς εἶ ὁ κρίνων ἀλλότριον οἰκέτην; τῷ ἰδίῳ κυρίῳ στήκει ἢ πίπτει• σταθήσεται δέ, δυνατεῖ γὰρ ὁ κύριος στῆσαι αὐτόν. 5 ὃς μὲν [γὰρ] κρίνει ἡμέραν παρ᾽ ἡμέραν, ὃς δὲ κρίνει πᾶσαν ἡμέραν• ἕκαστος ἐν τῷ ἰδίῳ νοῒ πληροφορείσθω. 6 ὁ φρονῶν τὴν ἡμέραν κυρίῳ φρονεῖ• καὶ ὁ ἐσθίων κυρίῳ ἐσθίει, εὐχαριστεῖ γὰρ τῷ θεῷ• καὶ ὁ μὴ ἐσθίων κυρίῳ οὐκ ἐσθίει καὶ εὐχαριστεῖ τῷ θεῷ. 7 οὐδεὶς γὰρ ἡμῶν ἑαυτῷ ζῇ καὶ οὐδεὶς ἑαυτῷ ἀποθνῄσκει 8 ἐάν τε γὰρ ζῶμεν, τῷ κυρίῳ ζῶμεν, ἐάν τε ἀποθνῄσκωμεν, τῷ κυρίῳ ἀποθνῄσκομεν. ἐάν τε οὖν ζῶμεν ἐάν τε ἀποθνῄσκωμεν, τοῦ κυρίου ἐσμέν. 9 εἰς τοῦτο γὰρ Χριστὸς ἀπέθανεν καὶ ἔζησεν, ἵνα καὶ νεκρῶν καὶ ζώντων κυριεύσῃ. 10 σὺ δὲ τί κρίνεις τὸν ἀδελφόν σου; ἢ καὶ σὺ τί ἐξουθενεῖς τὸν ἀδελφόν σου; πάντες γὰρ παραστησόμεθα τῷ βήματι τοῦ θεοῦ, 11 γέγραπται γάρ, Ζῶ ἐγώ, λέγει κύριος, ὅτι ἐμοὶ κάμψει πᾶν γόνυ καὶ πᾶσα γλῶσσα ἐξομολογήσεται τῷ θεῷ. 12 ἄρα [οὖν] ἕκαστος ἡμῶν περὶ ἑαυτοῦ λόγον δώσει [τῷ θεῷ]. Do Not Make Your Brother Stumble 13 Μηκέτι οὖν ἀλλήλους κρίνωμεν• ἀλλὰ τοῦτο κρίνατε μᾶλλον, τὸ μὴ τιθέναι πρόσκομμα τῷ ἀδελφῷ ἢ σκάνδαλον. 14 οἶδα καὶ πέπεισμαι ἐν κυρίῳ Ἰησοῦ ὅτι οὐδὲν κοινὸν δι᾽ ἑαυτοῦ, εἰ μὴ τῷ λογιζομένῳ τι κοινὸν εἶναι, ἐκείνῳ κοινόν. 15 εἰ γὰρ διὰ βρῶμα ὁ ἀδελφός σου λυπεῖται, οὐκέτι κατὰ ἀγάπην περιπατεῖς• μὴ τῷ βρώματί σου ἐκεῖνον ἀπόλλυε ὑπὲρ οὗ Χριστὸς ἀπέθανεν. 16 μὴ βλασφημείσθω οὖν ὑμῶν τὸ ἀγαθόν. 17 οὐ γάρ ἐστιν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ βρῶσις καὶ πόσις ἀλλὰ δικαιοσύνη καὶ εἰρήνη καὶ χαρὰ ἐν πνεύματι ἁγίῳ 18 ὁ γὰρ ἐν τούτῳ δουλεύων τῷ Χριστῷ εὐάρεστος τῷ θεῷ καὶ δόκιμος τοῖς ἀνθρώποις. 19 ἄρα οὖν τὰ τῆς εἰρήνης διώκωμεν καὶ τὰ τῆς οἰκοδομῆς τῆς εἰς ἀλλήλους. 20 μὴ ἕνεκεν βρώματος κατάλυε τὸ ἔργον τοῦ θεοῦ. πάντα μὲν καθαρά, ἀλλὰ κακὸν τῷ ἀνθρώπῳ τῷ διὰ προσκόμματος ἐσθίοντι. 21 καλὸν τὸ μὴ φαγεῖν κρέα μηδὲ πιεῖν οἶνον μηδὲ ἐν ᾧ ὁ ἀδελφός σου προσκόπτει. 22 σὺ πίστιν [ἣν] ἔχεις κατὰ σεαυτὸν ἔχε ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. μακάριος ὁ μὴ κρίνων ἑαυτὸν ἐν ᾧ δοκιμάζει 23 ὁ δὲ διακρινόμενος ἐὰν φάγῃ κατακέκριται, ὅτι οὐκ ἐκ πίστεως• πᾶν δὲ ὃ οὐκ ἐκ πίστεως ἁμαρτία ἐστίν.
15
1 Rhw’ono, rhwe rhugwêrhe emisî, kukwânîne rhulembere obuzamba bw’engonyi, rhunaleke okukalongereza ebîrhusimîsize. 2 Ngasi muguma muli rhwe alonze okusimîsa abâbo omu kujira aminja n’omu kuhâna olwiganyo lwinja. 3 Bulya Kristu naye arhalongerezagya ebimusimîsize yêne; ci nk’oku biyandisirweu: Ebijâci by’abakujâcira nabîrage nie biciyôhakwo. 4 N’ebyayandikagwa mîra byôshi, rhwe byayandikiragwa, mpu bibè nyigîrizo zirhu, lyo rhuba n’obulangâlire omu kubona kurhi Nnâmahanga akâg’irhandûla n’okurhûliriza olubaga lwâge omu Mandiko matagatîfu. 5 Mâshi Nyamuzinda, cisiki c’okulembera amalibuko n’ec’oburhulirizev, ammuhè okuyumvanya mwêne na nnene oku lwiganyo lwa Yezu Kristu, 6 lyo muweshi haguma n’omurhima muguma n’izù liguma, muha Nyamuzinda n’Îshe wa Nnawîrhu Yezu Kristu irenge. 7 Co cirhumire mukayankirirana mwêne na nnene nka kulya Kristu ammuyankiriraga oku irenge lya Nyamuzinda. 8 Ka mmubwîne bwinjà: Kristu acîjizire murhumisi w’abakembûle, mpu lyo ayunjuza okuli kw’amalaganyo Nyamuzinda alaganyagya bashakulûza bâbo. 9 Nabo abapagani bakuza Nyamuzinda erhi bwonjo bwâge burhuma, nka kulya Amandiko gadesire, mpu: Okwo kwo kwanarhume nakukuza omu mashanja, nnanyimbe irenge ly’izîno lyâwe. 10 Kuyandisirwe kandi, mpuw: Mwe mashanja g’igulu, mucîshinge haguma n’olubaga lwage. 11 Kushubir’iyandikwa, mpux: Mwe mashanja mweshi, mukuze Nyakasane, ninyu lubaga lwôshi lw’igulu, mukome kagasha. 12 Naye Izaya adesire, mpuy: Mwene Yese âyisha, ayish’irhegeka amashanja gôshi; ye wanaba bulangâlire bw’abantu b’igulu lyôshi. 13 Nyamuzinda w’okulangalirwa ammuhe amasîma n’omurhûla omu buyêmêre bwinyu, lyo muyunjula bulangâlire oku buzibu bwa Mûka Mutagatîfu.
III. Enyûshûlo
Obugo bwa Paolo
14 Nâni niene mmanyire kwinjà, bene wîrhu, oku mw’oyomuyunjwîre enkengêro nyinjà, oku muyunjwîre ngasi bumanye, n’oku muhashire okukahanûlana mwêne na nnene. 15 Ci kurharhumire ntammuyandikira, na haguma ntammufyefyerhîze, nti mmukengêze, nnanshimbe izù ly’enshôkano Nnâmahanga anshobôzize 16 y’okubà mujà-bugo wa Yezu Kristu omu bapagani na mudâhwa w’Emyanzi y’Akalembe ya Nnâmahanga, nti lyo enterekêro y’abapagani ehinduka ntagatîfu muli Mûka Mwimâna, enasimîse Nnâmahanga. 17 Ntyôla nâni nancîkunga muli Yezu Kristu nkalola omukolo nkolera Nyamuzinda. 18 Bulya ntâko nakahalîzize okuderha ebi Yezu Kristu arhanjirisagya mpu lyo abapagani bayumva, omu nderho n’omu bijiro, 19 oku buhashe bw’ebimanyîso n’ebisômerîne, n’oku buhashe bwa Mûka Mutagatîfu. Ntyôla kwo nalumîzize Emyanzi y’Akalembe ya Kristu kurhenga e Yeruzalemu kuhika e Iliriyaz. 20 Ci kwône nalonza okumanyîsa Emyanzi y’Akalembe aha izîno lya Kristu lirhal’isag’imanyibwa, nti ntag’iyûbakira oku ciriba cahumbagwa n’owundi, 21 nti lyo nnanshimba kulya kuyandisirwe, mpua: Balya barhasag’imubwirwa, bâmubone, na balya barhasag’iyumva bamuderha, bâmuyumve.
Emihigo y’okubalama
22 Okwôla kwo kwakazag’impanza kanji-kanji okujà emwinyu. 23 Ci lero bunôla ntà mukolo ncigwêrhe mwo bino bihugo, na kulya kubà kurhenga myâka minji erhi kucîfinja ncîfinja okujà emwinyu, 24 hano nja e Hispaniya… Lero nnangâlîre nti nammubona hano ngera, na nti mwe mwanayish’impisa omu njira y’okujayo bano mba namayûs’immukumbuluka. 25 Ci bunôla nkola narhang’ija e Yeruzalemu, ngend’irhumikirayo abatagatîfu. 26 Bulya Macedoniya n’Akaya bàhizire okusholôlera abatagatîfu b’e Yeruzalemu bali omu bulagîrire. 27 Neci, bahizire okujira ntyo, ci erhi banakurhegesirwe; bulyâla, akaba abapagani bashangîre oku minjà g’obunya-mûka, nabo bakwânîne babarhabâle n’aminja g’en’igulu. 28 Hano mba namayûsa ogwomulimo, na hano mba namabafumbika eyo nsholôlo, lyo najà e Hispaniya, ngerere emwinyu. 29 Nnamanyire oku obu najà emwinyu, nayisha ndwîrhe obwimâna bw’obwangà bwa Kristu. 30 Mmuhunyire, mâshi bene wîrhu, Nnawîrhu Yezu Kristu orhumire n’obuzigire bwa Mûka Mutagatîfu, nti mundwîre omu kunsengerera emwa Nnâmahanga, 31 lyo nfuma ababula-buyêmêre b’e Yudeya, lyo n’entûlo nahêka e Yeruzalemu eyankirirwa kwinjà n’abatagatîfu. 32 Na ntyo nyishe emwinyu n’enshagali, na Nyamuzinda akalonza, nduhûkire hitya ekagarhî kinyu. 33 Nyamuzinda w’omurhûla abè nyinyu mweshi! Neci, Ntyo!
ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 15
Please Your Fellow Men, Not Yourself
1 Ὀφείλομεν δὲ ἡμεῖς οἱ δυνατοὶ τὰ ἀσθενήματα τῶν ἀδυνάτων βαστάζειν καὶ μὴ ἑαυτοῖς ἀρέσκειν. 2 ἕκαστος ἡμῶν τῷ πλησίον ἀρεσκέτω εἰς τὸ ἀγαθὸν πρὸς οἰκοδομήν 3καὶ γὰρ ὁ Χριστὸς οὐχ ἑαυτῷ ἤρεσεν, ἀλλὰ καθὼς γέγραπται, Οἱ ὀνειδισμοὶ τῶν ὀνειδιζόντων σε ἐπέπεσαν ἐπ᾽ ἐμέ. 4 ὅσα γὰρ προεγράφη, εἰς τὴν ἡμετέραν διδασκαλίαν ἐγράφη, ἵνα διὰ τῆς ὑπομονῆς καὶ διὰ τῆς παρακλήσεως τῶν γραφῶν τὴν ἐλπίδα ἔχωμεν. 5 ὁ δὲ θεὸς τῆς ὑπομονῆς καὶ τῆς παρακλήσεως δῴη ὑμῖν τὸ αὐτὸ φρονεῖν ἐν ἀλλήλοις κατὰ Χριστὸν Ἰησοῦν, 6 ἵνα ὁμοθυμαδὸν ἐν ἑνὶ στόματι δοξάζητε τὸν θεὸν καὶ πατέρα τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ.
The Gospel for Jews and Gentiles Alike
7 Διὸ προσλαμβάνεσθε ἀλλήλους, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς προσελάβετο ὑμᾶς εἰς δόξαν τοῦ θεοῦ. 8 λέγω γὰρ Χριστὸν διάκονον γεγενῆσθαι περιτομῆς ὑπὲρ ἀληθείας θεοῦ, εἰς τὸ βεβαιῶσαι τὰς ἐπαγγελίας τῶν πατέρων, 9 τὰ δὲ ἔθνη ὑπὲρ ἐλέους δοξάσαι τὸν θεόν, καθὼς γέγραπται, Διὰ τοῦτο ἐξομολογήσομαί σοι ἐν ἔθνεσιν καὶ τῷ ὀνόματί σου ψαλῶ. 10 καὶ πάλιν λέγει, Εὐφράνθητε, ἔθνη, μετὰ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ. 11 καὶ πάλιν, Αἰνεῖτε, πάντα τὰ ἔθνη, τὸν κύριον καὶ ἐπαινεσάτωσαν αὐτὸν πάντες οἱ λαοί. 12 καὶ πάλιν Ἠσαΐας λέγει, Ἔσται ἡ ῥίζα τοῦ Ἰεσσαὶ καὶ ὁ ἀνιστάμενος ἄρχειν ἐθνῶν, ἐπ᾽ αὐτῷ ἔθνη ἐλπιοῦσιν. 13 ὁ δὲ θεὸς τῆς ἐλπίδος πληρώσαι ὑμᾶς πάσης χαρᾶς καὶ εἰρήνης ἐν τῷ πιστεύειν, εἰς τὸ περισσεύειν ὑμᾶς ἐν τῇ ἐλπίδι ἐν δυνάμει πνεύματος ἁγίου.

Paul’s Missionary Commission
14 Πέπεισμαι δέ, ἀδελφοί μου, καὶ αὐτὸς ἐγὼ περὶ ὑμῶν ὅτι καὶ αὐτοὶ μεστοί ἐστε ἀγαθωσύνης, πεπληρωμένοι πάσης [τῆς] γνώσεως, δυνάμενοι καὶ ἀλλήλους νουθετεῖν. 15 τολμηρότερον δὲ ἔγραψα ὑμῖν ἀπὸ μέρους ὡς ἐπαναμιμνῄσκων ὑμᾶς διὰ τὴν χάριν τὴν δοθεῖσάν μοι ὑπὸ τοῦ θεοῦ 16 εἰς τὸ εἶναί με λειτουργὸν Χριστοῦ Ἰησοῦ εἰς τὰ ἔθνη, ἱερουργοῦντα τὸ εὐαγγέλιον τοῦ θεοῦ, ἵνα γένηται ἡ προσφορὰ τῶν ἐθνῶν εὐπρόσδεκτος, ἡγιασμένη ἐν πνεύματι ἁγίῳ. 17 ἔχω οὖν [τὴν] καύχησιν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ τὰ πρὸς τὸν θεόν 18 οὐ γὰρ τολμήσω τι λαλεῖν ὧν οὐ κατειργάσατο Χριστὸς δι᾽ ἐμοῦ εἰς ὑπακοὴν ἐθνῶν, λόγῳ καὶ ἔργῳ, 19 ἐν δυνάμει σημείων καὶ τεράτων, ἐν δυνάμει πνεύματος [θεοῦ] • ὥστε με ἀπὸ Ἰερουσαλὴμ καὶ κύκλῳ μέχρι τοῦ Ἰλλυρικοῦ πεπληρωκέναι τὸ εὐαγγέλιον τοῦ Χριστοῦ, 20 οὕτως δὲ φιλοτιμούμενον εὐαγγελίζεσθαι οὐχ ὅπου ὠνομάσθη Χριστός, ἵνα μὴ ἐπ᾽ ἀλλότριον θεμέλιον οἰκοδομῶ, 21 ἀλλὰ καθὼς γέγραπται, Οἷς οὐκ ἀνηγγέλη περὶ αὐτοῦ ὄψονται, καὶ οἳ οὐκ ἀκηκόασιν συνήσουσιν.
Paul’s Plan to Visit Rome
22 Διὸ καὶ ἐνεκοπτόμην τὰ πολλὰ τοῦ ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς 23 νυνὶ δὲ μηκέτι τόπον ἔχων ἐν τοῖς κλίμασιν τούτοις, ἐπιποθίαν δὲ ἔχων τοῦ ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς ἀπὸ πολλῶν ἐτῶν, 24 ὡς ἂν πορεύωμαι εἰς τὴν Σπανίαν • ἐλπίζω γὰρ διαπορευόμενος θεάσασθαι ὑμᾶς καὶ ὑφ᾽ ὑμῶν προπεμφθῆναι ἐκεῖ ἐὰν ὑμῶν πρῶτον ἀπὸ μέρους ἐμπλησθῶ. 25 νυνὶ δὲ πορεύομαι εἰς Ἰερουσαλὴμ διακονῶν τοῖς ἁγίοις. 26 εὐδόκησαν γὰρ Μακεδονία καὶ Ἀχαΐα κοινωνίαν τινὰ ποιήσασθαι εἰς τοὺς πτωχοὺς τῶν ἁγίων τῶν ἐν Ἰερουσαλήμ. 27 εὐδόκησαν γὰρ καὶ ὀφειλέται εἰσὶν αὐτῶν• εἰ γὰρ τοῖς πνευματικοῖς αὐτῶν ἐκοινώνησαν τὰ ἔθνη, ὀφείλουσιν καὶ ἐν τοῖς σαρκικοῖς λειτουργῆσαι αὐτοῖς. 28 τοῦτο οὖν ἐπιτελέσας καὶ σφραγισάμενος αὐτοῖς τὸν καρπὸν τοῦτον, ἀπελεύσομαι δι᾽ ὑμῶν εἰς Σπανίαν 29 οἶδα δὲ ὅτι ἐρχόμενος πρὸς ὑμᾶς ἐν πληρώματι εὐλογίας Χριστοῦ ἐλεύσομαι. 30 Παρακαλῶ δὲ ὑμᾶς[, ἀδελφοί,] διὰ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ διὰ τῆς ἀγάπης τοῦ πνεύματος συναγωνίσασθαί μοι ἐν ταῖς προσευχαῖς ὑπὲρ ἐμοῦ πρὸς τὸν θεόν, 31 ἵνα ῥυσθῶ ἀπὸ τῶν ἀπειθούντων ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ καὶ ἡ διακονία μου ἡ εἰς Ἰερουσαλὴμ εὐπρόσδεκτος τοῖς ἁγίοις γένηται, 32 ἵνα ἐν χαρᾷ ἐλθὼν πρὸς ὑμᾶς διὰ θελήματος θεοῦ συναναπαύσωμαι ὑμῖν. 33 ὁ δὲ θεὸς τῆς εἰρήνης μετὰ πάντων ὑμῶν, ἀμήν.
16
Amahano mazinda n’omusingo
1 Mmuhunyire muyankirire kwinjà mwâli wîrhu Febe, murhumisi-kazi w’Ekleziya y’e Cenkri. 2 Mumuyankirire muli Nyakasane nk’oku binakwânîne abatagatîfu, munamurhabâle oku ngasi kantu ankalagîrirakwo, bulya naye arhabîre bene wîrhu banji, na ciru nâni niene. 3 Mundamukize Priska n’Akwila, bo rhukola rhweshi muli Kristu Yezu; 4 ciru balinzig’itûbwa irhwe mpu lyo baciza obuzîne bwâni; arhali nienene nkwânîne okubavuga omunkwa, ci n’Ekleziya z’âbarhengaga omu bapagani zôshi. 5 Mundamukize n’endêko y’abemêzi babugânana aha mwâbo. Mundamukize omwîra wâni Epeneto, ye ntûlo ntanzi Aziya yarhûlaga Kristu. 6 Mulamuse Mariya wammurhamîre kulya. 7 Mulamuse Androniko na Yuniya; bali ba bûko bwîrhu, rhwànali omu mpamikwa rhweshi nabo; ziri ntumwa za kukengwa zanshokoleraga okubà baganda ba Kristu. 8 Mundamukize Ampliyato; aba muzigirwa wâni bwenêne muli Nyakasane. 9 Mundamukize owîrhu Urbano rhukola rhweshi muli Kristu, n’omwîra wâni Staki. 10 Mulamuse Apeli; ayêrekîne oku anabà okuli muganda wa Kristu. Mulamuse ab’aha mw’Aristobulo bôshi. 11 Mundamukize Herodiyoni; aba wa bûko bwâni. Mulamuse ngasi bôshi b’aha mwa Narsisi bali ba Nyakasane. 12 Mulamuse Trifesa na Trifoza bakârhamira Nyakasane. Mulamuse Persida muzigirwa wâni; arhamîre bwenêne omu kukolera Nyakasane. 13 Mundamukize Rufo, ntôle ya Nyakasane; mundamukize n’omuzire wâge na nyâma. 14 Mulamuse Asinkrito, na Flegoni, na Hermesi, na Patroba, na Herma, na bene wîrhu bali bôshi. 15 Mulamuse Filologo na Yuliya, Nereyo na mwâli wâbo, na Olimpiya, n’abatagatîfu bôshi babà nabo. 16 Mulamusanye n’ehinunugurho hitagatîfu. Ekleziya za Kristu zôshi zimmulamusize. 17 Mmuhunyire, bene wîrhu, nti mucilange kwa bala bakâlonza okummushâbira n’okummusârhaza, n’obwo arhali ntyo kwo mwayigîrizibwe; abo mubayâke. 18 Bulya abantu ba bene abo barhakolera Nnawîrhu Kristu; ci enda zabo; kandi n’enderho zabo nnunu-nnunu n’ez’obulimirizi, banarhebe emirhima y’abarhabâmwo bulyâlya. 19 Neci, omwanzi gw’obumvi bwinyu gwalumîre hôshi; munsimîsize nâni; ci kwônene nalonza mubè benge omu minjà na bahwinja omu bubî. 20 Nyamuzinda w’omurhûla arhayimang’ivungunyula Shetani aha magulu ginyu. Enshôkano ya Nnawîrhu Yezu Kristu ebè ninyu! 21 Owîrhu Timoteyo rhukola rhweshi ammulamusize bo na Luciyo, na Yasoni, na Sosipatro, b’omu bûko bwâni. 22 Nâni mmulamusize muli Nyakasane, nie Tersiyo nayandikaga agâla maruba. 23 Gâyo ompandîsa, nie n’Ekleziya yôshi, mpu asingi.Erasto, ye mubisi w’ebirugu by’ecishagala, bona mwene wîrhu Kwarto, mpu mmulamuse. [ 24 Enshôkano ya Nnawîrhu Yezu Kristu ebè ninyu mweshi! Amen!] lrenge kuli Nyamuzinda emyâka n’emyâka!] [ 25 Ayâgirwe Olya ogwêrhe obuhashe bw’okummuzibuhya omu Myanzi y’Akalembe nyigîriza n’omu bugo bwa Yezu Kristu, nk’oku bifulwîrwe mwa lirya ihwe lyàli lifulike amagana g’emyâka. 26 Ci lero buno likola limanyîkîne, n’oku bulonza bwa Nnâmahanga oyôrha abâho emyâka n’emyâka, oku burhabâle bw’amandiko g’abalêbi, lyahisire omu mashanja gôshi mpu balimanye, lyo bashimba enjira y’obuyêmêre. 27 Kuli oyo Nyamuzinda, obà yêne mushinganyanya, irenge emyâka n’emyâka, Yezu Kristu orhumire! Amen!]

ΠΡΟΣ ΡΩΜΑΙΟΥΣ 16
Personal Greetings
1 Συνίστημι δὲ ὑμῖν Φοίβην τὴν ἀδελφὴν ἡμῶν, οὖσαν [καὶ] διάκονον τῆς ἐκκλησίας τῆς ἐν Κεγχρεαῖς, 2 ἵνα αὐτὴν προσδέξησθε ἐν κυρίῳ ἀξίως τῶν ἁγίων καὶ παραστῆτε αὐτῇ ἐν ᾧ ἂν ὑμῶν χρῄζῃ πράγματι• καὶ γὰρ αὐτὴ προστάτις πολλῶν ἐγενήθη καὶ ἐμοῦ αὐτοῦ. 3 Ἀσπάσασθε Πρίσκαν καὶ Ἀκύλαν τοὺς συνεργούς μου ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 4 οἵτινες ὑπὲρ τῆς ψυχῆς μου τὸν ἑαυτῶν τράχηλον ὑπέθηκαν, οἷς οὐκ ἐγὼ μόνος εὐχαριστῶ ἀλλὰ καὶ πᾶσαι αἱ ἐκκλησίαι τῶν ἐθνῶν, 5 καὶ τὴν κατ᾽ οἶκον αὐτῶν ἐκκλησίαν. ἀσπάσασθε Ἐπαίνετον τὸν ἀγαπητόν μου, ὅς ἐστιν ἀπαρχὴ τῆς Ἀσίας εἰς Χριστόν. 6 ἀσπάσασθε Μαρίαν, ἥτις πολλὰ ἐκοπίασεν εἰς ὑμᾶς. 7 ἀσπάσασθε Ἀνδρόνικον καὶ Ἰουνίαν τοὺς συγγενεῖς μου καὶ συναιχμαλώτους μου, οἵτινές εἰσιν ἐπίσημοι ἐν τοῖς ἀποστόλοις, οἳ καὶ πρὸ ἐμοῦ γέγοναν ἐν Χριστῷ. 8 ἀσπάσασθε Ἀμπλιᾶτον τὸν ἀγαπητόν μου ἐν κυρίῳ. 9 ἀσπάσασθε Οὐρβανὸν τὸν συνεργὸν ἡμῶν ἐν Χριστῷ καὶ Στάχυν τὸν ἀγαπητόν μου. 10 ἀσπάσασθε Ἀπελλῆν τὸν δόκιμον ἐν Χριστῷ. ἀσπάσασθε τοὺς ἐκ τῶν Ἀριστοβούλου. 11 ἀσπάσασθε Ἡρῳδίωνα τὸν συγγενῆ μου. ἀσπάσασθε τοὺς ἐκ τῶν Ναρκίσσου τοὺς ὄντας ἐν κυρίῳ. 12 ἀσπάσασθε Τρύφαιναν καὶ Τρυφῶσαν τὰς κοπιώσας ἐν κυρίῳ. ἀσπάσασθε Περσίδα τὴν ἀγαπητήν, ἥτις πολλὰ ἐκοπίασεν ἐν κυρίῳ. 13 ἀσπάσασθε Ῥοῦφον τὸν ἐκλεκτὸν ἐν κυρίῳ καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ ἐμοῦ. 14 ἀσπάσασθε Ἀσύγκριτον, Φλέγοντα, Ἑρμῆν, Πατροβᾶν, Ἑρμᾶν καὶ τοὺς σὺν αὐτοῖς ἀδελφούς. 15 ἀσπάσασθε Φιλόλογον καὶ Ἰουλίαν, Νηρέα καὶ τὴν ἀδελφὴν αὐτοῦ, καὶ Ὀλυμπᾶν καὶ τοὺς σὺν αὐτοῖς πάντας ἁγίους. 16 Ἀσπάσασθε ἀλλήλους ἐν φιλήματι ἁγίῳ. Ἀσπάζονται ὑμᾶς αἱ ἐκκλησίαι πᾶσαι τοῦ Χριστοῦ. 17 Παρακαλῶ δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, σκοπεῖν τοὺς τὰς διχοστασίας καὶ τὰ σκάνδαλα παρὰ τὴν διδαχὴν ἣν ὑμεῖς ἐμάθετε ποιοῦντας, καὶ ἐκκλίνετε ἀπ᾽ αὐτῶν 18 οἱ γὰρ τοιοῦτοι τῷ κυρίῳ ἡμῶν Χριστῷ οὐ δουλεύουσιν ἀλλὰ τῇ ἑαυτῶν κοιλίᾳ, καὶ διὰ τῆς χρηστολογίας καὶ εὐλογίας ἐξαπατῶσιν τὰς καρδίας τῶν ἀκάκων. 19 ἡ γὰρ ὑμῶν ὑπακοὴ εἰς πάντας ἀφίκετο• ἐφ᾽ ὑμῖν οὖν χαίρω, θέλω δὲ ὑμᾶς σοφοὺς εἶναι εἰς τὸ ἀγαθόν, ἀκεραίους δὲ εἰς τὸ κακόν. 20 ὁ δὲ θεὸς τῆς εἰρήνης συντρίψει τὸν Σατανᾶν ὑπὸ τοὺς πόδας ὑμῶν ἐν τάχει. ἡ χάρις τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ μεθ᾽ ὑμῶν. 21 Ἀσπάζεται ὑμᾶς Τιμόθεος ὁ συνεργός μου καὶ Λούκιος καὶ Ἰάσων καὶ Σωσίπατρος οἱ συγγενεῖς μου. 22 ἀσπάζομαι ὑμᾶς ἐγὼ Τέρτιος ὁ γράψας τὴν ἐπιστολὴν ἐν κυρίῳ. 23 ἀσπάζεται ὑμᾶς Γάϊος ὁ ξένος μου καὶ ὅλης τῆς ἐκκλησίας. ἀσπάζεται ὑμᾶς Ἔραστος ὁ οἰκονόμος τῆς πόλεως καὶ Κούαρτος ὁ ἀδελφός. Doxology [ 25 Τῷ δὲ δυναμένῳ ὑμᾶς στηρίξαι κατὰ τὸ εὐαγγέλιόν μου καὶ τὸ κήρυγμα Ἰησοῦ Χριστοῦ, κατὰ ἀποκάλυψιν μυστηρίου χρόνοις αἰωνίοις σεσιγημένου, 26 φανερωθέντος δὲ νῦν διά τε γραφῶν προφητικῶν κατ᾽ ἐπιταγὴν τοῦ αἰωνίου θεοῦ εἰς ὑπακοὴν πίστεως εἰς πάντα τὰ ἔθνη γνωρισθέντος, 27 μόνῳ σοφῷ θεῷ, διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ, ᾧ ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας, ἀμήν.]
1CO – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Kor
1 BAKORINTI
AMARUBA MARHANZI EMWA ABAKORINTI
AMARUBA MARHANZI MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABAKORINTIb
1
AMARHANZI EMWA ABAKORINTI
Enshokolezi
Paolo acimanyîsa, ahâna omusingo anavuga omunkwa
1 Paolo wahamagalagwa mpu abè ntumwa ya Yezu Kristu oku bulonza bwa Nyamuzinda, na mwene wîrhu Sositeni, 2 oku Ekleziya ya Nyamuzinda eri e Korinti, kuli balya bacêsibwe muli Yezu Kristu, bahamagalwa mpu babè batagatîfu haguma na balya bôshi baderha izîno lya Nyakasane Yezu Kristu, Nnâmahanga wîrhu na Nnâhamwâbo, ngasi aha bali bôshi. 3 Kuli mwe enshôkano n’obuholo bw’emwa Larha Nyamuzinda na Nyakasane Yezu Kristu!
4 Ntahusa kuvuga Nyamuzinda omunkwa erhi mwe murhuma kw’erya nshôkano ya Nnâmahanga mwahâbagwa muli Yezu Kristu. 5 Bulya muli Ye, mwayunjuzîbwe obuhirhi bôshi, bulya bw’oluderho lwa Nnâmahanga bôshi na bulya bw’obumanye bôshi, 6 kulya kubà ebinwa bya Kristu byasêzire muli mwe. 7 Na ntyo ntà ngalo ya nshôkanomubuzire, obu mudwîrhe mwalinga okuciyêrekanac kwa Nnawîrhu Yezu Kristu. 8 Yêne wayôrha ammuzibuhya, Iyomuyêra oku Lusiku Iwa Nnawîrhu Yezu Kristud. 9 Arhatwa omu kanwa kâge oyo Nyamuzinda wammuhamagalaga omu cinyabuguma c’Omugala, Nnawîrhu Yezu Kristu.
I. Okurhayumvanya n’okusârhaza
Ka Kristo ali muberemwo?
10 Mwe mukasinga mâshi, bene wîrhu, oku izîno lya Nnawîrhu Yezu Kristu, muyumvanye; mumanye mwankac’iberamwo; mubè baguma omu murhima, n’omu nkengêro. 11 Bulya, yagi bene wîrhu, nayumvîrhe kuli mwe, oku bantu b’emwa Kolowè, mpu akadali kali ekarhî kinyu. 12 Kwo kuderha oku ngasi muguma anakaderha, erhi: «Niono, ndi wa Paolo! Nâni, ndi wa Apolo! Nâni, ndi wa Kefa! Nâni niehe, ndi wa Kristu!» 13 Ewe, ka Kristu aligi muberemwo? Ka Paolo ye wammubambiragwa oku musalaba? Nîsi k’ow’izîno lya Paolo mwabatizibagwa? 14 Mvuzire Nyamuzinda omunkwa, kulya kubà ntâye nabatizize muli mwe, kuleka Krispo na Gâyo. 15 Ntyo kurhâbe owaderha mpu mwabatizîbwe oku izîno lyâni. 16 Neci we! nabatizize n’aba aha mwa Stefana. Ntà handi nkengîre nabatizize omuntu!

Obushinganyanya bw’igulu n’obushinganya bw’abakristu
17 Bulya Kristu arhantumaga mpu mbatize, ci mpu mmanyîse Emyanzi y’ Akalembe, na buzira okukolesa obwenge bw’enderhoe, omusalaba gwa Kristu gwankashuba busha. 18 Neci, oluderho lw’omusalaba liri isirhe oku mihera, ci oku bâyacire, kuli rhwe, buli buhashe bwa Nyamuzinda. 19 Bulya kuyandisirwe, mpuf: «Nâshaba obushinganyanya bw’abashinganyanya, nahirigisa obukengere bw’ab’obukengêre bunji». 20 Omushinganyanya ngahi aligi? Ngahi aligi omuntu wasomire binji? Omurhimanya wa hano nshi ngahi aba wâni? Obushinganyanya bw’igulu ka Nyamuzinda arhabuhindulaga isirhe? 21 Bulya n’obushinganyanya bwâlyo igulu lirhamanyaga Nyamuzinda omu bushinganyanya bwâge, Nyamuzinda anacilonza okuciza abemêzi n’isirhe ly’enyigîrizo zâge. 22 Neci, Abayahudi bahûna ebimanyîso, nabo Abagereki balonza obushinganyanya! 23 Rhwehe rhuyigîriza Kristu, olya bamanikaga oku musalaba. Oku Bayahudi ziri nshonyi, n’oku bapagani liri isirhe, 24 ci oku bahamagale, Abayahudi n’Abagereki, Kristu ali buhashe bwa Nyamuzinda na bushinganyanyabwa Nyamuzinda, 25 Bulya ehiri isirhe emwa Nyamuzinda, hilushire abantu obushinganyanya, n’ehiri ngonyi emwa Nyamuzinda hilushire abantu emisî. 26 Mâshi bene wîrhu, ka murharhang’ilola oku mwahamagalagwa. Abagwêrhe obushinganyanya bw’eby’en’igulu barhali banji, n’abagwêrhe obuhashe barhali banji, n’ababurhe nabo barhali banji. 27 Ci eliri isirhe en’ igulu; Iyo Nyamuzinda acîshozire, mpu ayagîrizemwo abashinganyanya; n’obuli buzamba en’igulu, bwo Nyamuzinda acîshozire, mpu abonêsemwo emisî enshonyi; 28 ehirhagwêrhi maburhwa minjà en’igulu, hirya bagayayaguza, ehyo hyo Nyamuzinda acîshozire; acîshoga ehirhahali, mpu hihirigise ehihali, 29 mpu Iyo harhag’ibà eciremwa cacîbona embere za Nyamuzinda. 30 Bulya ye wammuhisagya muli Yezu Kristu, owahindusire bushinganyanya bwîrhu w’emwa Nyamuzinda na bwimâna bwîrhu, na butagatîfu na bucunguzi bwîrhu; 31 mpu Iyo nk’oku biyandisirweg, owalonza obukuze, abulongeze muli Nyakasane.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 1
1
Greeting and Thanksgiving
1 Παῦλος κλητὸς ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ διὰ θελήματος θεοῦ καὶ Σωσθένης ὁ ἀδελφὸς 2 τῇ ἐκκλησίᾳ τοῦ θεοῦ τῇ οὔσῃ ἐν Κορίνθῳ, ἡγιασμένοις ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, κλητοῖς ἁγίοις, σὺν πᾶσιν τοῖς ἐπικαλουμένοις τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐν παντὶ τόπῳ, αὐτῶν καὶ ἡμῶν 3 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. 4 Εὐχαριστῶ τῷ θεῷ μου πάντοτε περὶ ὑμῶν ἐπὶ τῇ χάριτι τοῦ θεοῦ τῇ δοθείσῃ ὑμῖν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 5 ὅτι ἐν παντὶ ἐπλουτίσθητε ἐν αὐτῷ, ἐν παντὶ λόγῳ καὶ πάσῃ γνώσει, 6 καθὼς τὸ μαρτύριον τοῦ Χριστοῦ ἐβεβαιώθη ἐν ὑμῖν, 7 ὥστε ὑμᾶς μὴ ὑστερεῖσθαι ἐν μηδενὶ χαρίσματι ἀπεκδεχομένους τὴν ἀποκάλυψιν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ 8 ὃς καὶ βεβαιώσει ὑμᾶς ἕως τέλους ἀνεγκλήτους ἐν τῇ ἡμέρᾳ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ [Χριστοῦ]. 9 πιστὸς ὁ θεός, δι᾽ οὗ ἐκλήθητε εἰς κοινωνίαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν. Divisions in the Church 10 Παρακαλῶ δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, διὰ τοῦ ὀνόματος τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, ἵνα τὸ αὐτὸ λέγητε πάντες καὶ μὴ ᾖ ἐν ὑμῖν σχίσματα, ἦτε δὲ κατηρτισμένοι ἐν τῷ αὐτῷ νοῒ καὶ ἐν τῇ αὐτῇ γνώμῃ. 11 ἐδηλώθη γάρ μοι περὶ ὑμῶν, ἀδελφοί μου, ὑπὸ τῶν Χλόης ὅτι ἔριδες ἐν ὑμῖν εἰσιν. 12 λέγω δὲ τοῦτο ὅτι ἕκαστος ὑμῶν λέγει, Ἐγὼ μέν εἰμι Παύλου, Ἐγὼ δὲ Ἀπολλῶ, Ἐγὼ δὲ Κηφᾶ, Ἐγὼ δὲ Χριστοῦ. 13 μεμέρισται ὁ Χριστός; μὴ Παῦλος ἐσταυρώθη ὑπὲρ ὑμῶν, ἢ εἰς τὸ ὄνομα Παύλου ἐβαπτίσθητε; 14 εὐχαριστῶ [τῷ θεῷ] ὅτι οὐδένα ὑμῶν ἐβάπτισα εἰ μὴ Κρίσπον καὶ Γάϊον, 15ἵνα μή τις εἴπῃ ὅτι εἰς τὸ ἐμὸν ὄνομα ἐβαπτίσθητε. 16 ἐβάπτισα δὲ καὶ τὸν Στεφανᾶ οἶκον, λοιπὸν οὐκ οἶδα εἴ τινα ἄλλον ἐβάπτισα. 17 οὐ γὰρ ἀπέστειλέν με Χριστὸς βαπτίζειν ἀλλ᾽ εὐαγγελίζεσθαι, οὐκ ἐν σοφίᾳ λόγου, ἵνα μὴ κενωθῇ ὁ σταυρὸς τοῦ Χριστοῦ.
Christ the Power and Wisdom of God
18 Ὁ λόγος γὰρ ὁ τοῦ σταυροῦ τοῖς μὲν ἀπολλυμένοις μωρία ἐστίν, τοῖς δὲ σῳζομένοις ἡμῖν δύναμις θεοῦ ἐστιν. 19 γέγραπται γάρ, Ἀπολῶ τὴν σοφίαν τῶν σοφῶν καὶ τὴν σύνεσιν τῶν συνετῶν ἀθετήσω. 20 ποῦ σοφός; ποῦ γραμματεύς; ποῦ συζητητὴς τοῦ αἰῶνος τούτου; οὐχὶ ἐμώρανεν ὁ θεὸς τὴν σοφίαν τοῦ κόσμου; 21 ἐπειδὴ γὰρ ἐν τῇ σοφίᾳ τοῦ θεοῦ οὐκ ἔγνω ὁ κόσμος διὰ τῆς σοφίας τὸν θεόν, εὐδόκησεν ὁ θεὸς διὰ τῆς μωρίας τοῦ κηρύγματος σῶσαι τοὺς πιστεύοντας 22 ἐπειδὴ καὶ Ἰουδαῖοι σημεῖα αἰτοῦσιν καὶ Ἕλληνες σοφίαν ζητοῦσιν, 23 ἡμεῖς δὲ κηρύσσομεν Χριστὸν ἐσταυρωμένον, Ἰουδαίοις μὲν σκάνδαλον, ἔθνεσιν δὲ μωρίαν, 24 αὐτοῖς δὲ τοῖς κλητοῖς, Ἰουδαίοις τε καὶ Ἕλλησιν, Χριστὸν θεοῦ δύναμιν καὶ θεοῦ σοφίαν 25 ὅτι τὸ μωρὸν τοῦ θεοῦ σοφώτερον τῶν ἀνθρώπων ἐστὶν καὶ τὸ ἀσθενὲς τοῦ θεοῦ ἰσχυρότερον τῶν ἀνθρώπων. 26 Βλέπετε γὰρ τὴν κλῆσιν ὑμῶν, ἀδελφοί, ὅτι οὐ πολλοὶ σοφοὶ κατὰ σάρκα, οὐ πολλοὶ δυνατοί, οὐ πολλοὶ εὐγενεῖς 27 ἀλλὰ τὰ μωρὰ τοῦ κόσμου ἐξελέξατο ὁ θεός, ἵνα καταισχύνῃ τοὺς σοφούς, καὶ τὰ ἀσθενῆ τοῦ κόσμου ἐξελέξατο ὁ θεός, ἵνα καταισχύνῃ τὰ ἰσχυρά, 28 καὶ τὰ ἀγενῆ τοῦ κόσμου καὶ τὰ ἐξουθενημένα ἐξελέξατο ὁ θεός, τὰ μὴ ὄντα, ἵνα τὰ ὄντα καταργήσῃ, 29 ὅπως μὴ καυχήσηται πᾶσα σὰρξ ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 30 ἐξ αὐτοῦ δὲ ὑμεῖς ἐστε ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, ὃς ἐγενήθη σοφία ἡμῖν ἀπὸ θεοῦ, δικαιοσύνη τε καὶ ἁγιασμὸς καὶ ἀπολύτρωσις, 31 ἵνα καθὼς γέγραπται, Ὁ καυχώμενος ἐν κυρίῳ καυχάσθω.
2
1 Niehe, bene wîrhu, erhi nyisha emwinyu, ntayishag’immubwîraa obuhamîrizi bwa Nyamuzinda n’enderho z’obukulu nîsi erhi z’obushinganyanya. • 2 Nanga, omu karhî kinyu ntaderhaga nti manyire kandi kantu okuleka Yezu Kristu, n’olya Yezu Kristu bamanikaga oku musalaba 3 Na niene; erhi ndi ekarhî kinyu, nali nka ngonyi, mwôba, nali nnandwîrhe nadirhimana. 4 N’enderho zâni n’obugo bwâni birhàli nka binwa bya kuyemêza by’obushinganyanya; ci bwàli buhamîrizi bwa Mûka n’obuhashe bwâge, 5 ly’obuyêmêre bwinyu burhayegemera obushinganyanya bw’abantu, ci obuhashe bwa Nyamuzinda yêne. 6 N’obwo abakola bimâna bya bugula mbabwîriza, cikwâne arhali bula bugula bwa mw’eri igulu, arhanali bula bw’abaluzi b’en’igulu bayish’ihirigirha. 7 Ci obushinganyanya rhuderha, bunali bushinganya bwa Nyamuzinda, bumanye bw’ihwe bwayôrhaga buba bufulike, bulya Nyamuzinda ali arhubîkirebwo kurhenga embere ly’amagana g’emyâka, mpu buyish’ibà irenge lirhu. 8 Obwo bushinganyanya ntà muluzi wa mw’eri igulu obuyishi, -bacibumanyaga, barhankabàmbire Nyakasane w’irenge oku musalaba;- 9 ci nka kulya biyandisirwe, rhudwîrhe rhwammubwîrah ebi isù lurhasag’ibona, n’ebi okurhwîri kurhasag’iyumva, n’ebirhasag’isôkera omu murhima gw’omuntu, birya byôshi Nyamuzinda arheganyizagya abamuzigira. 10 Bulya rhwe Nyamuzinda abimanyîsize n’Omûka gwâge; na Mûka ye vûlula byôshi, ciru n’amahwe ga Nyamuzinda. 11 Omu bantu ka hali oyishi eciba omu muntu okuleka omûka gwâge? Kwo n’okwo, ntâye oyishi amahwe ga Nyamuzinda okuleka Omûka gwa Nyamuzinda. 12 Ci rhwono, arhali mûka gw’en’igulu rhwahabirwe, ci Mûka gwa Nyamuzinda, Iyo rhumanya enshôkano Nyamuzinda arhugabîre. 13 Na nka rhwaziderha, rhurhaziderha omu iderha lyayigîrizibagwa n’obushinganyanya bw’abantu, ci omu iderha rhwayigîrizibagwa na Mûka; ye manyîsa eby’omûka omu iderha ly’omûka. 14 Omuntu ocîkubagira oku bwêge yênene, arharhimanya ebirhenga emwa Mûka gwa Nyamuzinda, bulya kuli ye liri isirhe, arhankanabimanya, bulya ebyo bimanyikana n’oburhabâle bwa Mûka. 15 Omuntu ocîkubagira Mûka yêhe, atwa emmanja za ngasi byôshi, ci yêhe arhatwîrwa na ndi. 16 Ndi okola omanyire ebi Nyakasane agererîze, akaderhaga mpu amuhanûla? Ebi Kristu agerêrîze rhwêhe rhubigwêrhei.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α
2
Proclaiming Christ Crucified
1 Κἀγὼ ἐλθὼν πρὸς ὑμᾶς, ἀδελφοί, ἦλθον οὐ καθ᾽ ὑπεροχὴν λόγου ἢ σοφίας καταγγέλλων ὑμῖν τὸ μυστήριον τοῦ θεοῦ. 2 οὐ γὰρ ἔκρινά τι εἰδέναι ἐν ὑμῖν εἰ μὴ Ἰησοῦν Χριστὸν καὶ τοῦτον ἐσταυρωμένον. 3 κἀγὼ ἐν ἀσθενείᾳ καὶ ἐν φόβῳ καὶ ἐν τρόμῳ πολλῷ ἐγενόμην πρὸς ὑμᾶς, 4 καὶ ὁ λόγος μου καὶ τὸ κήρυγμά μου οὐκ ἐν πειθοῖ[ς] σοφίας [λόγοις] ἀλλ᾽ ἐν ἀποδείξει πνεύματος καὶ δυνάμεως, 5 ἵνα ἡ πίστις ὑμῶν μὴ ᾖ ἐν σοφίᾳ ἀνθρώπων ἀλλ᾽ ἐν δυνάμει θεοῦ.
The Revelation by God’s Spirit
6 Σοφίαν δὲ λαλοῦμεν ἐν τοῖς τελείοις, σοφίαν δὲ οὐ τοῦ αἰῶνος τούτου οὐδὲ τῶν ἀρχόντων τοῦ αἰῶνος τούτου τῶν καταργουμένων 7 ἀλλὰ λαλοῦμεν θεοῦ σοφίαν ἐν μυστηρίῳ τὴν ἀποκεκρυμμένην, ἣν προώρισεν ὁ θεὸς πρὸ τῶν αἰώνων εἰς δόξαν ἡμῶν, 8 ἣν οὐδεὶς τῶν ἀρχόντων τοῦ αἰῶνος τούτου ἔγνωκεν• εἰ γὰρ ἔγνωσαν, οὐκ ἂν τὸν κύριον τῆς δόξης ἐσταύρωσαν. 9 ἀλλὰ καθὼς γέγραπται, Ἃ ὀφθαλμὸς οὐκ εἶδεν καὶ οὖς οὐκ ἤκουσεν καὶ ἐπὶ καρδίαν ἀνθρώπου οὐκ ἀνέβη, ἃ ἡτοίμασεν ὁ θεὸς τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτόν. 10 ἡμῖν δὲ ἀπεκάλυψεν ὁ θεὸς διὰ τοῦ πνεύματος τὸ γὰρ πνεῦμα πάντα ἐραυνᾷ, καὶ τὰ βάθη τοῦ θεοῦ. 11 τίς γὰρ οἶδεν ἀνθρώπων τὰ τοῦ ἀνθρώπου εἰ μὴ τὸ πνεῦμα τοῦ ἀνθρώπου τὸ ἐν αὐτῷ; οὕτως καὶ τὰ τοῦ θεοῦ οὐδεὶς ἔγνωκεν εἰ μὴ τὸ πνεῦμα τοῦ θεοῦ. 12 ἡμεῖς δὲ οὐ τὸ πνεῦμα τοῦ κόσμου ἐλάβομεν ἀλλὰ τὸ πνεῦμα τὸ ἐκ τοῦ θεοῦ, ἵνα εἰδῶμεν τὰ ὑπὸ τοῦ θεοῦ χαρισθέντα ἡμῖν 13 ἃ καὶ λαλοῦμεν οὐκ ἐν διδακτοῖς ἀνθρωπίνης σοφίας λόγοις ἀλλ᾽ ἐν διδακτοῖς πνεύματος, πνευματικοῖς πνευματικὰ συγκρίνοντες. 14 ψυχικὸς δὲ ἄνθρωπος οὐ δέχεται τὰ τοῦ πνεύματος τοῦ θεοῦ• μωρία γὰρ αὐτῷ ἐστιν καὶ οὐ δύναται γνῶναι, ὅτι πνευματικῶς ἀνακρίνεται. 15 ὁ δὲ πνευματικὸς ἀνακρίνει [τὰ] πάντα, αὐτὸς δὲ ὑπ᾽ οὐδενὸς ἀνακρίνεται. 16 τίς** γὰρ **ἔγνω νοῦν κυρίου, ὃς συμβιβάσει αὐτόν; ἡμεῖς δὲ νοῦν Χριστοῦ ἔχομεν.
3
1 Bene wîrhu, niehe ntahasha okummushambâza nka bantu bacîkubagira Mûka, ci nka bantu bacîkubagira eby’omubiri, nka bâna barhò muli Kristu. 2 Mpyuhyu nammuhîre nti munywe, ci ntammulisagya biryo bizibu; bulya murhankashubir’ibigala; ciru na bunomurhankashub’ihasha, 3 kulya kubà muciciîkubagira eby’omubiri. Oku haciri obwâgalwa n’akadali ekarhî kinyu, k’erhi murhaciri bantu bacîkubagira eby’omubiri obwo, k’erhi n’olugendo lwinyu lurhali nka lwa bantu kwône obwo? 4 Bulya mubwîrana, mpu: «Niono, ndi wa Paolo», n’owundi, mpu: «Nâni, Apolo ye ndikwo», ka kurhali kwa bantu kwône okwo?
Omukolo gw’abajà-bugo
5 Apolo aligi cici? Na Paolo aligi cici? Bashizi bammuhisagyakwo obuyêmêre, na ngasi muguma wa muli bo nk’oku Nyakasane amushobôzize. 6 Nie ono nazindaga nahinga, Apolo adômera; ci Nyamuzinda ye wàkuzize emburho. 7 N’ohinga arhali cici, n’odômera kwo na kwo, ci okuza emburho yêne Nyamuzinda. 8 Ohinga n’odômera bo baguma, ci ngasi muntu ayish’ihembwa nk’oku anakozire. 9 Bulya kugwâsa rhugwâsa Nyamuzinda; muli ishwa lya Nyamuzinda, muli bûbake bwa Nyamuzinda.
10 Nk’oku nanal’impîrwe enshôkano ya Nnâmahanga, naj’aho, nabanda ibuye lirhanzi omu ciriba, nka kula omûbasi mwinjà anajira. Owundi ayûbakairakwo. Ci ngasi muguma alole bwinjà kurhi ayûbasirekwo. 11 Bulya ntâye wankabanda ecindi ciriba kuleka ecihali, kwo kuderha Yezu Kristu. 12 Erhi omuntu ankayûbakirakwo eco ciriba n’amasholo, erhi n’ebyûma, erhi n’amabuye g’engulo ndârhi, erhi n’emirhi, erhi n’obukere, nîsi n’obwâsi, 13 omukolo gwa ngasi muguma gwanayish’ibonekana. Olusikuj lwanaguyêrekane, bulya olwo Lusiku omu muliro lwayish’imanyirwa, n’ogwomuliro gwo gwâmanyîse omulimo gwa ngasi muguma nk’oku gunali. 14 Obûbake bw’omuntu erhi bwankasêra oku ciriba, nnabo anahâbwa oluhembo. 15 Obûbake bw’omuntu erhi bwankagulumira, nnabo anahona; yêhe anacira yêne, cikwône nka owagera omu bwihîrà.
16 Ka murhamanyiri oku muli nyumpa ya Nyamuzinda n’oku Omûka gwa Nyamuzinda gummulimwo? 17 Erhi hankajira owashâba akâ-Nyamuzinda, Nyamuzinda anamushabûla. Bulya akâ-Nyamuzinda kaba katagatîfu, n’ako kâ-Nyamuzinda, mwe ko.
Amahano
18 Ntâye ocîrhebage yêne! Muli mwe erhi hankajira owacîkebwa mpu ali mushinganyanya omu masù g’eri igulu, acîjire musirhe ly’aba mushinganyanya; 19 bulya obushinganyanya bwa mw’eri igulu buba isirhe omu masù ga Nyamuzinda. Kuyandisirwe, mpuk: «Ye gwakiza abashinganyanya omu mirhego yabo»; 20 na kandi, mpul: «Nyakasane ayishi enkengêro z’abashinganyanya»; arhahabiri oku ziri za busha. 21 Ntyo, ntâye ocîkuzizagye irenge ly’abantu; bulya byôshi biri binyu: 22 abè Paolo, abè Apolo, abè Kefa, libè igulu, bubè buzîne erhi lufù, bibè by’ene erhi b’irhondo, byôshi biri binyu; 23 ci mwoyomubà ba Kristu, na Kristu abà wa Nyamuzinda.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 3
3
Fellow Workmen for God
1 Κἀγώ, ἀδελφοί, οὐκ ἠδυνήθην λαλῆσαι ὑμῖν ὡς πνευματικοῖς ἀλλ᾽ ὡς σαρκίνοις, ὡς νηπίοις ἐν Χριστῷ. 2 γάλα ὑμᾶς ἐπότισα, οὐ βρῶμα• οὔπω γὰρ ἐδύνασθε. ἀλλ᾽ οὐδὲ ἔτι νῦν δύνασθε, 3 ἔτι γὰρ σαρκικοί ἐστε. ὅπου γὰρ ἐν ὑμῖν ζῆλος καὶ ἔρις, οὐχὶ σαρκικοί ἐστε καὶ κατὰ ἄνθρωπον περιπατεῖτε; 4 ὅταν γὰρ λέγῃ τις, Ἐγὼ μέν εἰμι Παύλου, ἕτερος δέ, Ἐγὼ Ἀπολλῶ, οὐκ ἄνθρωποί ἐστε; 5 τί οὖν ἐστιν Ἀπολλῶς; τί δέ ἐστιν Παῦλος; διάκονοι δι᾽ ὧν ἐπιστεύσατε, καὶ ἑκάστῳ ὡς ὁ κύριος ἔδωκεν. 6ἐγὼ ἐφύτευσα, Ἀπολλῶς ἐπότισεν, ἀλλ᾽ ὁ θεὸς ηὔξανεν 7 ὥστε οὔτε ὁ φυτεύων ἐστίν τι οὔτε ὁ ποτίζων ἀλλ᾽ ὁ αὐξάνων θεός. 8 ὁ φυτεύων δὲ καὶ ὁ ποτίζων ἕν εἰσιν, ἕκαστος δὲ τὸν ἴδιον μισθὸν λήμψεται κατὰ τὸν ἴδιον κόπον 9 θεοῦ γάρ ἐσμεν συνεργοί, θεοῦ γεώργιον, θεοῦ οἰκοδομή ἐστε. 10 Κατὰ τὴν χάριν τοῦ θεοῦ τὴν δοθεῖσάν μοι ὡς σοφὸς ἀρχιτέκτων θεμέλιον ἔθηκα, ἄλλος δὲ ἐποικοδομεῖ. ἕκαστος δὲ βλεπέτω πῶς ἐποικοδομεῖ. 11 θεμέλιον γὰρ ἄλλον οὐδεὶς δύναται θεῖναι παρὰ τὸν κείμενον, ὅς ἐστιν Ἰησοῦς Χριστός. 12 εἰ δέ τις ἐποικοδομεῖ ἐπὶ τὸν θεμέλιον χρυσόν, ἄργυρον, λίθους τιμίους, ξύλα, χόρτον, καλάμην, 13 ἑκάστου τὸ ἔργον φανερὸν γενήσεται, ἡ γὰρ ἡμέρα δηλώσει, ὅτι ἐν πυρὶ ἀποκαλύπτεται• καὶ ἑκάστου τὸ ἔργον ὁποῖόν ἐστιν τὸ πῦρ [αὐτὸ] δοκιμάσει. 14 εἴ τινος τὸ ἔργον μενεῖ ὃ ἐποικοδόμησεν, μισθὸν λήμψεται 15 εἴ τινος τὸ ἔργον κατακαήσεται, ζημιωθήσεται, αὐτὸς δὲ σωθήσεται, οὕτως δὲ ὡς διὰ πυρός. 16οὐκ οἴδατε ὅτι ναὸς θεοῦ ἐστε καὶ τὸ πνεῦμα τοῦ θεοῦ οἰκεῖ ἐν ὑμῖν; 17 εἴ τις τὸν ναὸν τοῦ θεοῦ φθείρει, φθερεῖ τοῦτον ὁ θεός• ὁ γὰρ ναὸς τοῦ θεοῦ ἅγιός ἐστιν, οἵτινές ἐστε ὑμεῖς. 18 Μηδεὶς ἑαυτὸν ἐξαπατάτω• εἴ τις δοκεῖ σοφὸς εἶναι ἐν ὑμῖν ἐν τῷ αἰῶνι τούτῳ, μωρὸς γενέσθω, ἵνα γένηται σοφός. 19 ἡ γὰρ σοφία τοῦ κόσμου τούτου μωρία παρὰ τῷ θεῷ ἐστιν. γέγραπται γάρ, Ὁ δρασσόμενος τοὺς σοφοὺς ἐν τῇ πανουργίᾳ αὐτῶν• 20 καὶ πάλιν, Κύριος γινώσκει τοὺς διαλογισμοὺς τῶν σοφῶν ὅτι εἰσὶν μάταιοι. 21 ὥστε μηδεὶς καυχάσθω ἐν ἀνθρώποις• πάντα γὰρ ὑμῶν ἐστιν, 22 εἴτε Παῦλος εἴτε Ἀπολλῶς εἴτε Κηφᾶς, εἴτε κόσμος εἴτε ζωὴ εἴτε θάνατος, εἴτε ἐνεστῶτα εἴτε μέλλοντα• πάντα ὑμῶν, 23 ὑμεῖς δὲ Χριστοῦ, Χριστὸς δὲ θεοῦ.
4
1 Kuziga kukwânîne barhulole nka barhumisi ba Kristu, nk’abarhumirwe naye okugabîra abantu amahwe ga Nyamuzindam. 2 Neci, bahuna abarhumisi, kuli kubà nkubagirwa. 3 Niehe ntankababala erhi, nankaderhwa mwinjà erhi mubî ninyu, nîsi erhi aha ngombe y’abantu. Nâni niene ntankacîtwîra olubanja. 4 Omurhima gwâni ntâco guntumuzize, ci arhali kwo kuderha oku ndi mwêru-kwêru. Omutwî w’emmanja wâni, ye Nyakasane. 5 Kuziga murhatwaga olubanja lwa bene dubaduba. Muleke Nyakasane ayishe, ye wash’imoleka ebifulike omu mwizimya, anabishûle emihigo eri omu murhima. Okubundi ngasi muguma ayish’ihâbwa na Nyamuzinda obukuze bumukwânîne.
6 Muli ebyo byôshi, bene wîrhu, nacîjizire lwiganyo rhwe n’Apolo erhi mwe murhuma. Nalonzagya nti murhuyigirekwo ogu mugani: «Ntâco kulusha ebyayandisirwe», Iyo harhajira owacîbonera muguma mpu alushire owundi; 7 Ndi wakuhâga ecirhuma orhumânini n’abandi? Cici ojira orhahâbagwa? N’akabà kuhâbwa wacihâbagwa, câ cirhuma walimbira abandi nka kulya arhali kuhâbwa wahâbagwa? 8 Lero mukolaga muyigusire! Lero mukolaga muli bagale! Buzira rhwe mukola bâmi! Ciru mucibâga bâmi, nîrhu rhukayîma haguma ninyu! 9 Bulya, kwo ncîkebirwe, Nyamuzinda arhujizire bikabulirwa, rhwe ntumwa, nk’abatwîrîrwe okufà. Neci, rhwabîre masheka omu masù g’igulu na bamalahika n’abantu : 10 Rhwono rhuli basirhe erhi Kristu orhuma, ninyu muli bîrhonzi muli Kristu;.rhwono rhuli ngonyi, ninyu muli ba-misî; mwoyomuli bakengwa, nîrhu bagaye. 11 Ciru na buno rhuli bufa n’ishali, n’enyôrha, n’oku bula ehi rhucibwîsire; rhudwîrhe rhwalibuzibwa, na ntâho rhujira rhwankahanda. 12 Rhudwîrhe rhwarhindibuka n’okukola n’enfune zirhu. Badwîrhe barhujâcira, nîrhu rhubahe obwangà; badwîrhe barhulibuza, nîrhu rhucîhumbire; 13 badwîrhe barhubêshera, nîrhu rhwanarhûliriza. Rhwabîrage nka bijandagwa by’igulu na nka camvu ca bôshi kuhika ene.
14 Ntayandisiri ebyo nti mmubonêse nshonyi, ci kuderha nti mmukalihire kulya omuntu akalihira abâna bage bazigirwa. 15 Bulya ciru wankajira balezi bihumbi n’ebihumbi muli Kristu, basho barhali banga. Neci, niene nammuburhaga n’Emyanzi y’Akalembe muli Yezu Kristu. 16 Mmuhunyire, mâshi mwe mukonkwa, mushimbe olwiganyo lwâni. 17 Co canarhumaga nammurhumira Timoteyo, mugala wâni ntonya n’okwânîne okucîkubagirwa muli Nyakasane; ammukengêza oku nyôrha n’oku nyigîriza muli Kristu, kulya nanyigîriza hôshi hôshi omu Ekleziya zôshi.
18 Erhi bacîkêbwa mpu nkaba ntayisha emwinyu, baguma babirigirhana n’obucîbone. 19 Cikwône ndi hôfi h’okummuyishira, Nyakasane akulonza; niene namanya abo babirigirhîne n’obucîbone, nabamanyira kw’ebi bankahash’ijira, ci arhali oku binwa byâbo. 20 Bulya Obwâmi bwa Nyamuzinda burhaba omu binwa, ci omu bijiro. 21 Cici mucîshozire? Ka mulonzize mmuyishire n’eminyuli, nîsi erhi mulonzize nyishe n’obuzigire n’omurhima gw’obutudu?
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 4
4
The Ministry of the Apostles
1 Οὕτως ἡμᾶς λογιζέσθω ἄνθρωπος ὡς ὑπηρέτας Χριστοῦ καὶ οἰκονόμους μυστηρίων θεοῦ. 2 ὧδε λοιπὸν ζητεῖται ἐν τοῖς οἰκονόμοις, ἵνα πιστός τις εὑρεθῇ. 3 ἐμοὶ δὲ εἰς ἐλάχιστόν ἐστιν, ἵνα ὑφ᾽ ὑμῶν ἀνακριθῶ ἢ ὑπὸ ἀνθρωπίνης ἡμέρας• ἀλλ᾽ οὐδὲ ἐμαυτὸν ἀνακρίνω. 4 οὐδὲν γὰρ ἐμαυτῷ σύνοιδα, ἀλλ᾽ οὐκ ἐν τούτῳ δεδικαίωμαι, ὁ δὲ ἀνακρίνων με κύριός ἐστιν. 5 ὥστε μὴ πρὸ καιροῦ τι κρίνετε ἕως ἂν ἔλθῃ ὁ κύριος, ὃς καὶ φωτίσει τὰ κρυπτὰ τοῦ σκότους καὶ φανερώσει τὰς βουλὰς τῶν καρδιῶν• καὶ τότε ὁ ἔπαινος γενήσεται ἑκάστῳ ἀπὸ τοῦ θεοῦ. 6 Ταῦτα δέ, ἀδελφοί, μετεσχημάτισα εἰς ἐμαυτὸν καὶ Ἀπολλῶν δι᾽ ὑμᾶς, ἵνα ἐν ἡμῖν μάθητε τὸ Μὴ ὑπὲρ ἃ γέγραπται, ἵνα μὴ εἷς ὑπὲρ τοῦ ἑνὸς φυσιοῦσθε κατὰ τοῦ ἑτέρου. 7 τίς γάρ σε διακρίνει; τί δὲ ἔχεις ὃ οὐκ ἔλαβες; εἰ δὲ καὶ ἔλαβες, τί καυχᾶσαι ὡς μὴ λαβών; 8 ἤδη κεκορεσμένοι ἐστέ, ἤδη ἐπλουτήσατε, χωρὶς ἡμῶν ἐβασιλεύσατε καὶ ὄφελόν γε ἐβασιλεύσατε• ἵνα καὶ ἡμεῖς ὑμῖν συμβασιλεύσωμεν. 9 δοκῶ γάρ, ὁ θεὸς ἡμᾶς τοὺς ἀποστόλους ἐσχάτους ἀπέδειξεν ὡς ἐπιθανατίους, ὅτι θέατρον ἐγενήθημεν τῷ κόσμῳ καὶ ἀγγέλοις καὶ ἀνθρώποις. 10 ἡμεῖς μωροὶ διὰ Χριστόν, ὑμεῖς δὲ φρόνιμοι ἐν Χριστῷ• ἡμεῖς ἀσθενεῖς, ὑμεῖς δὲ ἰσχυροί• ὑμεῖς ἔνδοξοι, ἡμεῖς δὲ ἄτιμοι. 11 ἄχρι τῆς ἄρτι ὥρας καὶ πεινῶμεν καὶ διψῶμεν καὶ γυμνιτεύομεν καὶ κολαφιζόμεθα καὶ ἀστατοῦμεν 12 καὶ κοπιῶμεν ἐργαζόμενοι ταῖς ἰδίαις χερσίν• λοιδορούμενοι εὐλογοῦμεν, διωκόμενοι ἀνεχόμεθα, 13 δυσφημούμενοι παρακαλοῦμεν• ὡς περικαθάρματα τοῦ κόσμου ἐγενήθημεν, πάντων περίψημα ἕως ἄρτι. 14 Οὐκ ἐντρέπων ὑμᾶς γράφω ταῦτα ἀλλ᾽ ὡς τέκνα μου ἀγαπητὰ νουθετῶ[ν]. 15 ἐὰν γὰρ μυρίους παιδαγωγοὺς ἔχητε ἐν Χριστῷ ἀλλ᾽ οὐ πολλοὺς πατέρας• ἐν γὰρ Χριστῷ Ἰησοῦ διὰ τοῦ εὐαγγελίου ἐγὼ ὑμᾶς ἐγέννησα. 16 παρακαλῶ οὖν ὑμᾶς, μιμηταί μου γίνεσθε. 17 διὰ τοῦτο ἔπεμψα ὑμῖν Τιμόθεον, ὅς ἐστίν μου τέκνον ἀγαπητὸν καὶ πιστὸν ἐν κυρίῳ, ὃς ὑμᾶς ἀναμνήσει τὰς ὁδούς μου τὰς ἐν Χριστῷ [Ἰησοῦ], καθὼς πανταχοῦ ἐν πάσῃ ἐκκλησίᾳ διδάσκω. 18 ὡς μὴ ἐρχομένου δέ μου πρὸς ὑμᾶς ἐφυσιώθησάν τινες 19 ἐλεύσομαι δὲ ταχέως πρὸς ὑμᾶς ἐὰν ὁ κύριος θελήσῃ, καὶ γνώσομαι οὐ τὸν λόγον τῶν πεφυσιωμένων ἀλλὰ τὴν δύναμιν 20 οὐ γὰρ ἐν λόγῳ ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἀλλ᾽ ἐν δυνάμει. 21 τί θέλετε; ἐν ῥάβδῳ ἔλθω πρὸς ὑμᾶς ἢ ἐν ἀγάπῃ πνεύματί τε πραΰτητος;
5
Murhenze obubî ekarhî kinyu
1 Emyanzi ejire yarhenga emwinyu, bya nshonyi byône byône, ciru na birya birhajirwa omu bapagani, kuhika muguma muli mwe ayanka muk’îshe! 2 Erhi munadwîrhe mwabirigirhana n’obucîbone obwo! ahâli h’okujà omu mishîbo, ly’Oyo muntu wajiraga ntyo ammurhengamwo! 3 Niehe, ciru akaba ntali muli mwe n’omubiri, ndi muli mwe n’omûka, n’olw’Oyo muntu wajiraga ntyo, mîra nalutwâga nka kulya ho nali. 4 Kukwânîne, oku izîno lya Nyakasane Yezu, rhujè haguma, mwoyo n’omûka gwâni, haguma n’obuhashe bwa Nyakasane Yezu 5 n’Oyo muntu akwêbwe Shetani, omubiri guherêrekere, ly’omûka gwâge gucira Olustku lwa Nyakasanen.
6.. Obucîbone bwinyu burhali bwo! Ka murhamanyiri oku hya-bunya-lwango hisungunu hinarhume omugati gwarhunduka? 7 Mucisêze, mucîrhenzekwo engezo nkulukulu, muhiduke mugati muhyâhya, bulya muli mugati gurhalimwo lwango. Bulya Kristu, ye Mwâna-buzi wa Basâka, abâzirwe. 8 Kuziga olusiku lukulu rhurhalujiraga n’engezo nkulukulu, nîsi erhi n’olwango lw’obubî n’olw’obulyâlya, ci n’omugati muhyâhya gurhalimwo lwangoo, gwomurhima gucîre n’ogw’ okuli.
9 Omu marubap, erhi nyandika nti mumanye mwankashangîra n’abarhaba nshonyi, 10 ntaderhaga kuguma oku bumaguza ba mw’eri igulu, nîsi erhi abazigira ebirugu by’en’igulu n’ebishungu, erhi abaharâmya ebiremwa. Acibaga ntyo, murhankacibezire en’igulu. 11 Nammuyandikîre nti mumanye mwankakômera ngasi yêshi oderhwa mwene wîrhu akaba ali mumaguza, nîsi erhi akaba azigira ebirugu by’en’igulu, erhi aharâmya ebiremwa, akaba asîma okujâcirana, nîsi erhi akaba aba mulalwe erhi cishungu; omuntu wa bene oyo, ciru mumanye mwankalira haguma naye. 12 Abali embugaq, cici mbashimbîre nti nabatwîra olubanja? Kali abali omu ndalâlà bomutwîra olubanja ninyu? 13 Abali embuga, Nyamuzinda wâbatwîre olubanja. Omubî mumurhenze ekarhî kinyu.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 5
5
Judgment against Immorality
1 Ὅλως ἀκούεται ἐν ὑμῖν πορνεία, καὶ τοιαύτη πορνεία ἥτις οὐδὲ ἐν τοῖς ἔθνεσιν, ὥστε γυναῖκά τινα τοῦ πατρὸς ἔχειν. 2 καὶ ὑμεῖς πεφυσιωμένοι ἐστὲ καὶ οὐχὶ μᾶλλον ἐπενθήσατε, ἵνα ἀρθῇ ἐκ μέσου ὑμῶν ὁ τὸ ἔργον τοῦτο πράξας; 3 ἐγὼ μὲν γάρ, ἀπὼν τῷ σώματι παρὼν δὲ τῷ πνεύματι, ἤδη κέκρικα ὡς παρὼν τὸν οὕτως τοῦτο κατεργασάμενον 4 ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ κυρίου [ἡμῶν] Ἰησοῦ συναχθέντων ὑμῶν καὶ τοῦ ἐμοῦ πνεύματος σὺν τῇ δυνάμει τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ, 5 παραδοῦναι τὸν τοιοῦτον τῷ Σατανᾷ εἰς ὄλεθρον τῆς σαρκός, ἵνα τὸ πνεῦμα σωθῇ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τοῦ κυρίου. 6 Οὐ καλὸν τὸ καύχημα ὑμῶν. οὐκ οἴδατε ὅτι μικρὰ ζύμη ὅλον τὸ φύραμα ζυμοῖ; 7 ἐκκαθάρατε τὴν παλαιὰν ζύμην, ἵνα ἦτε νέον φύραμα, καθώς ἐστε ἄζυμοι• καὶ γὰρ τὸ πάσχα ἡμῶν ἐτύθη Χριστός. 8 ὥστε ἑορτάζωμεν μὴ ἐν ζύμῃ παλαιᾷ μηδὲ ἐν ζύμῃ κακίας καὶ πονηρίας ἀλλ᾽ ἐν ἀζύμοις εἰλικρινείας καὶ ἀληθείας. 9 Ἔγραψα ὑμῖν ἐν τῇ ἐπιστολῇ μὴ συναναμίγνυσθαι πόρνοις, 10 οὐ πάντως τοῖς πόρνοις τοῦ κόσμου τούτου ἢ τοῖς πλεονέκταις καὶ ἅρπαξιν ἢ εἰδωλολάτραις, ἐπεὶ ὠφείλετε ἄρα ἐκ τοῦ κόσμου ἐξελθεῖν. 11 νῦν δὲ ἔγραψα ὑμῖν μὴ συναναμίγνυσθαι ἐάν τις ἀδελφὸς ὀνομαζόμενος ᾖ πόρνος ἢ πλεονέκτης ἢ εἰδωλολάτρης ἢ λοίδορος ἢ μέθυσος ἢ ἅρπαξ, τῷ τοιούτῳ μηδὲ συνεσθίειν. 12 τί γάρ μοι τοὺς ἔξω κρίνειν; οὐχὶ τοὺς ἔσω ὑμεῖς κρίνετε; 13 τοὺς δὲ ἔξω ὁ θεὸς κρινεῖ. ἐξάρατε τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.
6
Okurhajîsa bene winyu lubanja aha ngombe y’abapagani
1 Owa muli mwe erhi acibà agwêrhe olubanja bôshi n’owâbo, k’anaderhage mpu aluhêka aha ngombe y’endyâlyar ahâIi h’okuluhêka aha ngombe y’aBashinganyanya? 2 Nkabaga murhamanyiri oku abashinganyanyas bo bayish’itwîra igulu olubanja. N’akaba mwe mwayish’itwîra igulu olubanja, ka murhakwânîni okutwa ezo mmanja za busha-busha? 3 Ka murhamanyiri oku rhwayish’itwîra bamalahika olubanja? Emmanja za hano igulu ka zirhuyabîrage? 4 Nka mulikwo olubanja, mwêhe munaluhêkerage balya Ekleziya egaya mpu balutwe! 5 Nkudesire nti lero enshonyi zimmugwârhe! Kuziga murhalimwomugula wankafunga bene wâbo! 6 Onabonage omukristu ahêka owâbomukristu aha ngombè, n’okwo embere z’abapagani! 7 Kunakola kuhimwa okwo, erhi muhêkana aha balume mwene na mwene. K’erhi murhaleka bakammunyaga erhikwo? 8 Ci mwêhe mubage mwe mujira okurhashingânîni, mubage mwe munyaga abinyu, n’obwo bali bene winyu!
9 Ka murhamanyiri oku abajira okurhashingânîni barhakayîma omu Bwâmi bw’empingu? Mumanye mwankacîrheba! Oli abajira eby’enshonyi, oli abaharâmya ebiremwa, oli abagonyi, oli ab’engeso mbî, oli entazi, 10 oli ebishambo, oli abasîma eby’en’igulu, oli abalalwe, oli abakajâcira abâbo n’ebishungu, abo bôshi barhalimwo owayîme omu Bwâmi bwa Nyamuzinda. 11 Okwôla baguma muli mwe bakuli. Ci mwacîshusire, mwacêsîbwe, mwajizirwe bêru-kwêru oku izîno lya Nyakasane Yezu Kristu n’omu Mûka gwa Nyamuzinda wîrhu.
Mukaz’iyâka eby’enshonyi
12 «Ntâco ntagwêrhi obuyêmêre bw’okujira»; ci arhali byôshi bigwêrhe akamalo, «Ntâco ntagwêrhi obuyêmêre bw’okujirat», ci niono ntankalonza okubà mujà wa kantu kalebe. 13 Ebiryo biri bya nda, n’enda eri ya kulya; ci Nyamuzinda ayashabûle enda n’ebiryo. Ci omubiri gwôhe gurhali gwa kujira eby’enshonyi; ci guli gwa Nyakasane, na Nyakasane ali wa mubiri. 14 Na Nyamuzinda wafulaga Nyakasane, ânarhufûle nîrhu n’obuhashe bwâge.
15 Ka kuhaba muhabire oku emibiri yinyu biri birumbu bya Kristu? Njag’iyanka ebirumbu bya Kristu, mbijire birumbu bya mukazi wa cirala? Kubêsha! 16 Nîsi ka kuhaba muhabire oku olungana n’omukazi w’ecirala, bânashube mubiri muguma bo naye? Bulya kudesirwe, mpuu: «Bombi bashuba mubiri muguma.» 17 Ci olungana na Nyakasane yêhe, anashube mûka muguma gwône bo naye. 18 Kaz’imuyâke eby’enshonyi ! Ngasi câha omuntu ankahash’ijira, cirharhenga omu mubiri gwâge. Ci ojira eby’enshonyi, yêhe mubiri gwâge ahemukira. 19 Nkabaga murhishi oku omubiri gwinyu kali kâ-Nyamuzinda ka Mûka Mutagatifu ommubamwo; oyu mwahâbagwa na Nyamuzinda, n’oku murhaciri binyu mwene? 20 Bulya kugulwa mwaguzirwe! Kuziga muhe Nyamuzinda irenge omu mibiri yinyu.

ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 6
6
Going to Law before Unbelievers
1 Τολμᾷ τις ὑμῶν πρᾶγμα ἔχων πρὸς τὸν ἕτερον κρίνεσθαι ἐπὶ τῶν ἀδίκων καὶ οὐχὶ ἐπὶ τῶν ἁγίων; 2 ἢ οὐκ οἴδατε ὅτι οἱ ἅγιοι τὸν κόσμον κρινοῦσιν; καὶ εἰ ἐν ὑμῖν κρίνεται ὁ κόσμος, ἀνάξιοί ἐστε κριτηρίων ἐλαχίστων; 3 οὐκ οἴδατε ὅτι ἀγγέλους κρινοῦμεν, μήτι γε βιωτικά; 4 βιωτικὰ μὲν οὖν κριτήρια ἐὰν ἔχητε, τοὺς ἐξουθενημένους ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ, τούτους καθίζετε; 5 πρὸς ἐντροπὴν ὑμῖν λέγω. οὕτως οὐκ ἔνι ἐν ὑμῖν οὐδεὶς σοφός, ὃς δυνήσεται διακρῖναι ἀνὰ μέσον τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ; 6 ἀλλ᾽ ἀδελφὸς μετὰ ἀδελφοῦ κρίνεται καὶ τοῦτο ἐπὶ ἀπίστων; 7 ἤδη μὲν [οὖν] ὅλως ἥττημα ὑμῖν ἐστιν ὅτι κρίματα ἔχετε μεθ᾽ ἑαυτῶν. διὰ τί οὐχὶ μᾶλλον ἀδικεῖσθε; διὰ τί οὐχὶ μᾶλλον ἀποστερεῖσθε; 8 ἀλλ᾽ ὑμεῖς ἀδικεῖτε καὶ ἀποστερεῖτε, καὶ τοῦτο ἀδελφούς. 9 ἢ οὐκ οἴδατε ὅτι ἄδικοι θεοῦ βασιλείαν οὐ κληρονομήσουσιν; μὴ πλανᾶσθε• οὔτε πόρνοι οὔτε εἰδωλολάτραι οὔτε μοιχοὶ οὔτε μαλακοὶ οὔτε ἀρσενοκοῖται 10 οὔτε κλέπται οὔτε πλεονέκται, οὐ μέθυσοι, οὐ λοίδοροι, οὐχ ἅρπαγες βασιλείαν θεοῦ κληρονομήσουσιν. 11 καὶ ταῦτά τινες ἦτε• ἀλλ᾽ ἀπελούσασθε, ἀλλ᾽ ἡγιάσθητε, ἀλλ᾽ ἐδικαιώθητε ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ ἐν τῷ πνεύματι τοῦ θεοῦ ἡμῶν.
Glorify God in Your Body
12 Πάντα μοι ἔξεστιν ἀλλ᾽ οὐ πάντα συμφέρει πάντα μοι ἔξεστιν ἀλλ᾽ οὐκ ἐγὼ ἐξουσιασθήσομαι ὑπό τινος. 13 τὰ βρώματα τῇ κοιλίᾳ καὶ ἡ κοιλία τοῖς βρώμασιν, ὁ δὲ θεὸς καὶ ταύτην καὶ ταῦτα καταργήσει. τὸ δὲ σῶμα οὐ τῇ πορνείᾳ ἀλλὰ τῷ κυρίῳ, καὶ ὁ κύριος τῷ σώματι 14 ὁ δὲ θεὸς καὶ τὸν κύριον ἤγειρεν καὶ ἡμᾶς ἐξεγερεῖ διὰ τῆς δυνάμεως αὐτοῦ. 15 οὐκ οἴδατε ὅτι τὰ σώματα ὑμῶν μέλη Χριστοῦ ἐστιν; ἄρας οὖν τὰ μέλη τοῦ Χριστοῦ ποιήσω πόρνης μέλη; μὴ γένοιτο. 16 [ἢ] οὐκ οἴδατε ὅτι ὁ κολλώμενος τῇ πόρνῃ ἓν σῶμά ἐστιν; Ἔσονται γάρ, φησίν, οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν. 17 ὁ δὲ κολλώμενος τῷ κυρίῳ ἓν πνεῦμά ἐστιν. 18 φεύγετε τὴν πορνείαν. πᾶν ἁμάρτημα ὃ ἐὰν ποιήσῃ ἄνθρωπος ἐκτὸς τοῦ σώματός ἐστιν ὁ δὲ πορνεύων εἰς τὸ ἴδιον σῶμα ἁμαρτάνει. 19 ἢ οὐκ οἴδατε ὅτι τὸ σῶμα ὑμῶν ναὸς τοῦ ἐν ὑμῖν ἁγίου πνεύματός ἐστιν οὗ ἔχετε ἀπὸ θεοῦ, καὶ οὐκ ἐστὲ ἑαυτῶν; 20 ἠγοράσθητε γὰρ τιμῆς• δοξάσατε δὴ τὸν θεὸν ἐν τῷ σώματι ὑμῶν.

7
II. Enyigirizo za ngasi lubero
Obuhya n’obulamba
1 Rhulolage birya mwanyandikiraga. Kuli kwinjà omulume arhahume oku mukazi. 2 Cikwône akaga k’okujira kubî karhumire, kukwânine ngasi mulume abè na mukâge, na ngasi mukazi abè n’îba. 3 Omulume ajire ebi arhegisirwe okujirira mukâge, naye omukazi ajire ebi arhegesirwe okujirira îba : 4 Omukazi ntà buhashe agwêrhe oku mubiri gwâge, ali w’îba. Omulume naye kwo na kwo, ntà buhashe agwêrhe oku mubiri gwâge, ci ali wa mukâge. 5 Harhajiraga owalahirira owâbo; ci bombi banayumvanya, kuhika kasanzi kalebe, Iyomujira nsiku mwashenga. Okubundi mushub’ishubira haguma, Shetani alek’ibona igwârhiro ly’okummushumika erhi buzamba bwinyu burhuma. 6 Okwo ndesire lirhali irhegeko, ci kummufa lukogo. 7 Nankasimire bôshi babè akâni; ci ngasi muntu ahâbwa na Nyamuzinda yâge yâge nshôkano, muguma eyi, owundi era.
8 Cikwône abalamba n’abakana mbabwîzire oku kuli kwinjà kuli bo bayoôrhe akâni. 9 Ci bakaba barhankahash’icîlanga, bajè omu buhya; bulya aha omuntu ankahya, ankaja omu buhya.
10 Nabo abayankîne, alagi irhegeko mbahîre; caba arhali nie, ci Nyakasane : Omukazi amanye ankaleka îba. 11 N’erhi ankamuleka, arhajaga oku wundi mulume, erhi bashub’iyumvanya bo n’îba. Naye omulume amanye ankahulusa mukâge.
12 Abandi, niene mbabwîzire, arhali Nyakasane, nti: «Erhi mwene wîrhu muguma ankaba agwêrhe omukazi orhali mwemêzi, n’Oyo mukazi ayêmêre okubêra bo naye, arhamuhulusagya. 13 N’erhi omukazi ankaba agwêrhe omulume orhali mwemêzi, n’oyomulume ayêmêre okubêra bo naye, arhamulekeraga. 14 Bulyala omulume orhali mwemêzi acêsîbwev na mukâge, n’omukazi orhali mwemêzi acêsîbwe n’îba oli mwemêzi. Acibaga birhali ntyo, rhinga abâna binyu banzinzire. ci buno bali bacêse. 15 Ci olya orhali mwemêziw erhi ankalonza okugenda, anagende; omu kwa bene okwo, olya mwene wîrhu erhi mwâli wîrhu barhali bashwêke: bulya Nnâmahanga ammuhamagîre mpu mulere n’omurhûla. 16 K’omanyire, we mukazi, erhi wâciza balo? K’omanyire, we mulume, erhi wâciza mukâwe?
17 Aha nyuma ly’okwola, ngasi muguma ayôrhe nk’oku Nyakasane anamugabîre, kulya anali erhi Nnâmahanga amuhamagala. Kwo nyigîriza ntyo omu Ekleziya zôshi. 18 Akaba lebe ali mukembûle erhi ahamagalwa, oyo amanye arhakûlaga obukembuûe bwâge. Orhali mukembûle amango ahamagalagwa, amanye ankaciziga bamukembûla. 19 Okukembûlwa kuli busha, n’okurhakembûlwa nakwo kuli busha; okushimba amarhegeko ga Nyamuzinda kwône. 20 Ngasi muguma ayôrhe oku anali ayôsire erhi ahamagalwa na Nnâmahanga. 21 Ka wali mujà erhi ohamagalwa? Orhacîyîrhiraga okwo. Ciru wankabà ohashire okurhenga omu bujà, olonze obunguke mw’obwo bwôrhere bwâwe bw’obujà. 22 Bulya owali mujà erhi ahamagalwa muli Nyakasane, Nyakasane amukûzire omu bujà. Kwo na kwo, orhali mujà erhi ahamagalwa, akola mujà wa Kristu. 23 Kugulwa mwàguzirwe! Mumanye mwakacîjira bajà ba bantu. 24 Bene wîrhu, ngasi muguma abêre omu bwôrhere izù lya Nnâmahanga lyashangaga alimwo.
25 Oku balamba, ntagwêrhi irhegeko lya Nyakasane ci ihano kwône nahâna, nka muntu okwânîne okucîkubagirwa oku bwonjo bwa Nyakasane. 26 Ncîkebirwe, nti, oku kuli buno kurhumire, obwo bwôrhere bwo bukwânîne; neci, okwo kwo kuli kwinjà oku ngasi muntu. 27 K’oli mushwêke oku mukazi? Orhacilonzagya okushwêkûlwa. K’orhali mushwêke oku mukazi? Orhacilonzagya mukazi. 28 Ci erhi wankayanka omukazi, orhajiziri câha; n’omunyere erhi ankayankwa, arhajiziri câha. Ci abo bôshi bayumva amalibukox omu mubiri gwâbo, go nannonzize okummuyâsa. 29 Ntya kwo mmubwîzire, bene wîrhu: amango gayôfihire. Ntyo abagwêrhe abakazi, babè nka kulya barhabagwêrhi; 30 abadwîrhe balaka, nka kulya barhalaka; abashagalusire, nka kulya barhashagalusiri; abagula, nka kulya barhagwêrhi bici; 31 abadwîrhe balya eri igulu, nka kulya barhadwîrhi balya. Bulya obusù bw’eri igulu burhimanga. 32 Nakasimire muyôrhe buzira malibuko. Omuntu orhagwêrhi mukazi, ashîbirira ebya Nyakasane, alonza kurhi ankasimîsa Nnâmahanga. 33 Omuntu ogwêrhe omukazi, ashîbirira eby’en’igulu, alonza oku ankasimîsa mukâge; 34 na ntyo ali muberemwo. Omukazi orhagwêrhi mulume n’omunyere, bashîbirira ebya Nyamuzinda, balonza okubà batagatîfu omu mubiri n’omu murhima. Ci omukazi waherusire, ashîbirira eby’en’igulu, alonza oku ankasimîsa îba. 35 Okwo nkudesire oku bunguke bwinyu, arhali kuderha nti mmuhîre omu murhego, ci nti mmuhise omu bwôrhere bwinjinjà, bulya buhà omuntu okusêrakwo Nyakasane buzira okumugaba.
36 Cikwône erhi omuntu ankakenga abonêsa omunyere wâge enshonyi omu kumuleka akulûluka, n’erhi ankabona oku okwo byanabà ntyo, ajire nk’oku alonzize; erhi ntà câha ajizire: amuleke ayankwe. 37 Ci erhi omuntu ankasêra omu mihigo y’omurhima gwâge arhanasêzibwi na ndi, ci oku bulonza bwâge yêne ahige omu murhima okuyôrhana omunyere wâge, erhi ajizire bwinjà. 38 Ntyo owaha omwâli omulume erhi kwinjà ajizire, n’orhamuhîri mulume erhi ajizire kwinjà kulusha.
39 Omukazi, oku îba anacirimwo omûka anali mushwêkere kuli ye; ci erhi îba ankafà, nyamukazi anashwêkûlwa, anahash’ija omu mw’oyu alonzize, Cikwône muli Nyakasaney. 40 N’obwo, kwo mbwîne, anabona omurhûla kulusha erhi ankayôrha oku anali. Ncîkebirwe nti nâni njira Mûka gwa Nyamuzinda.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 7
7
Problems conceming Marriage
1 Περὶ δὲ ὧν ἐγράψατε, καλὸν ἀνθρώπῳ γυναικὸς μὴ ἅπτεσθαι 2 διὰ δὲ τὰς πορνείας ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἐχέτω καὶ ἑκάστη τὸν ἴδιον ἄνδρα ἐχέτω. 3 τῇ γυναικὶ ὁ ἀνὴρ τὴν ὀφειλὴν ἀποδιδότω, ὁμοίως δὲ καὶ ἡ γυνὴ τῷ ἀνδρί. 4 ἡ γυνὴ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει ἀλλ᾽ ὁ ἀνήρ, ὁμοίως δὲ καὶ ὁ ἀνὴρ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει ἀλλ᾽ ἡ γυνή. 5 μὴ ἀποστερεῖτε ἀλλήλους, εἰ μήτι ἂν ἐκ συμφώνου πρὸς καιρόν, ἵνα σχολάσητε τῇ προσευχῇ καὶ πάλιν ἐπὶ τὸ αὐτὸ ἦτε, ἵνα μὴ πειράζῃ ὑμᾶς ὁ Σατανᾶς διὰ τὴν ἀκρασίαν ὑμῶν. 6 τοῦτο δὲ λέγω κατὰ συγγνώμην οὐ κατ᾽ ἐπιταγήν. 7 θέλω δὲ πάντας ἀνθρώπους εἶναι ὡς καὶ ἐμαυτόν• ἀλλ᾽ ἕκαστος ἴδιον ἔχει χάρισμα ἐκ θεοῦ, ὁ μὲν οὕτως, ὁ δὲ οὕτως. 8 Λέγω δὲ τοῖς ἀγάμοις καὶ ταῖς χήραις, καλὸν αὐτοῖς ἐὰν μείνωσιν ὡς κἀγώ 9 εἰ δὲ οὐκ ἐγκρατεύονται, γαμησάτωσαν, κρεῖττον γάρ ἐστιν γαμῆσαι ἢ πυροῦσθαι. 10 τοῖς δὲ γεγαμηκόσιν παραγγέλλω, οὐκ ἐγὼ ἀλλ᾽ ὁ κύριος, γυναῖκα ἀπὸ ἀνδρὸς μὴ χωρισθῆναι, 11– ἐὰν δὲ καὶ χωρισθῇ, μενέτω ἄγαμος ἢ τῷ ἀνδρὶ καταλλαγήτω, – καὶ ἄνδρα γυναῖκα μὴ ἀφιέναι. 12 Τοῖς δὲ λοιποῖς λέγω ἐγὼ οὐχ ὁ κύριος• εἴ τις ἀδελφὸς γυναῖκα ἔχει ἄπιστον καὶ αὕτη συνευδοκεῖ οἰκεῖν μετ᾽ αὐτοῦ, μὴ ἀφιέτω αὐτήν 13 καὶ γυνὴ εἴ τις ἔχει ἄνδρα ἄπιστον καὶ οὗτος συνευδοκεῖ οἰκεῖν μετ᾽ αὐτῆς, μὴ ἀφιέτω τὸν ἄνδρα. 14 ἡγίασται γὰρ ὁ ἀνὴρ ὁ ἄπιστος ἐν τῇ γυναικὶ καὶ ἡγίασται ἡ γυνὴ ἡ ἄπιστος ἐν τῷ ἀδελφῷ • ἐπεὶ ἄρα τὰ τέκνα ὑμῶν ἀκάθαρτά ἐστιν, νῦν δὲ ἅγιά ἐστιν. 15 εἰ δὲ ὁ ἄπιστος χωρίζεται, χωριζέσθω• οὐ δεδούλωται ὁ ἀδελφὸς ἢ ἡ ἀδελφὴ ἐν τοῖς τοιούτοις• ἐν δὲ εἰρήνῃ κέκληκεν ὑμᾶς ὁ θεός. 16 τί γὰρ οἶδας, γύναι, εἰ τὸν ἄνδρα σώσεις; ἢ τί οἶδας, ἄνερ, εἰ τὴν γυναῖκα σώσεις;

The Life Which the Lord Has Assigned
17 Εἰ μὴ ἑκάστῳ ὡς ἐμέρισεν ὁ κύριος, ἕκαστον ὡς κέκληκεν ὁ θεός, οὕτως περιπατείτω. καὶ οὕτως ἐν ταῖς ἐκκλησίαις πάσαις διατάσσομαι. 18 περιτετμημένος τις ἐκλήθη, μὴ ἐπισπάσθω• ἐν ἀκροβυστίᾳ κέκληταί τις, μὴ περιτεμνέσθω. 19 ἡ περιτομὴ οὐδέν ἐστιν καὶ ἡ ἀκροβυστία οὐδέν ἐστιν, ἀλλὰ τήρησις ἐντολῶν θεοῦ. 20 ἕκαστος ἐν τῇ κλήσει ᾗ ἐκλήθη, ἐν ταύτῃ μενέτω. 21 δοῦλος ἐκλήθης, μή σοι μελέτω• ἀλλ᾽ εἰ καὶ δύνασαι ἐλεύθερος γενέσθαι, μᾶλλον χρῆσαι. 22 ὁ γὰρ ἐν κυρίῳ κληθεὶς δοῦλος ἀπελεύθερος κυρίου ἐστίν, ὁμοίως ὁ ἐλεύθερος κληθεὶς δοῦλός ἐστιν Χριστοῦ. 23 τιμῆς ἠγοράσθητε• μὴ γίνεσθε δοῦλοι ἀνθρώπων. 24 ἕκαστος ἐν ᾧ ἐκλήθη, ἀδελφοί, ἐν τούτῳ μενέτω παρὰ θεῷ. The Unmarried and Widows 25 Περὶ δὲ τῶν παρθένων ἐπιταγὴν κυρίου οὐκ ἔχω, γνώμην δὲ δίδωμι ὡς ἠλεημένος ὑπὸ κυρίου πιστὸς εἶναι. 26 Νομίζω οὖν τοῦτο καλὸν ὑπάρχειν διὰ τὴν ἐνεστῶσαν ἀνάγκην, ὅτι καλὸν ἀνθρώπῳ τὸ οὕτως εἶναι. 27 δέδεσαι γυναικί, μὴ ζήτει λύσιν• λέλυσαι ἀπὸ γυναικός, μὴ ζήτει γυναῖκα. 28 ἐὰν δὲ καὶ γαμήσῃς, οὐχ ἥμαρτες, καὶ ἐὰν γήμῃ ἡ παρθένος, οὐχ ἥμαρτεν• θλῖψιν δὲ τῇ σαρκὶ ἕξουσιν οἱ τοιοῦτοι, ἐγὼ δὲ ὑμῶν φείδομαι. 29 τοῦτο δέ φημι, ἀδελφοί, ὁ καιρὸς συνεσταλμένος ἐστίν τὸ λοιπόν, ἵνα καὶ οἱ ἔχοντες γυναῖκας ὡς μὴ ἔχοντες ὦσιν 30 καὶ οἱ κλαίοντες ὡς μὴ κλαίοντες καὶ οἱ χαίροντες ὡς μὴ χαίροντες καὶ οἱ ἀγοράζοντες ὡς μὴ κατέχοντες, 31 καὶ οἱ χρώμενοι τὸν κόσμον ὡς μὴ καταχρώμενοι• παράγει γὰρ τὸ σχῆμα τοῦ κόσμου τούτου. 32 θέλω δὲ ὑμᾶς ἀμερίμνους εἶναι. ὁ ἄγαμος μεριμνᾷ τὰ τοῦ κυρίου, πῶς ἀρέσῃ τῷ κυρίῳ 33 ὁ δὲ γαμήσας μεριμνᾷ τὰ τοῦ κόσμου, πῶς ἀρέσῃ τῇ γυναικί, 34 καὶ μεμέρισται. καὶ ἡ γυνὴ ἡ ἄγαμος καὶ ἡ παρθένος μεριμνᾷ τὰ τοῦ κυρίου, ἵνα ᾖ ἁγία καὶ τῷ σώματι καὶ τῷ πνεύματι• ἡ δὲ γαμήσασα μεριμνᾷ τὰ τοῦ κόσμου, πῶς ἀρέσῃ τῷ ἀνδρί. 35 τοῦτο δὲ πρὸς τὸ ὑμῶν αὐτῶν σύμφορον λέγω, οὐχ ἵνα βρόχον ὑμῖν ἐπιβάλω ἀλλὰ πρὸς τὸ εὔσχημον καὶ εὐπάρεδρον τῷ κυρίῳ ἀπερισπάστως. 36 Εἰ δέ τις ἀσχημονεῖν ἐπὶ τὴν παρθένον αὐτοῦ νομίζει, ἐὰν ᾖ ὑπέρακμος καὶ οὕτως ὀφείλει γίνεσθαι, ὃ θέλει ποιείτω, οὐχ ἁμαρτάνει, γαμείτωσαν. 37 ὃς δὲ ἕστηκεν ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ ἑδραῖος μὴ ἔχων ἀνάγκην, ἐξουσίαν δὲ ἔχει περὶ τοῦ ἰδίου θελήματος καὶ τοῦτο κέκρικεν ἐν τῇ ἰδίᾳ καρδίᾳ, τηρεῖν τὴν ἑαυτοῦ παρθένον, καλῶς ποιήσει. 38 ὥστε καὶ ὁ γαμίζων τὴν ἑαυτοῦ παρθένον καλῶς ποιεῖ καὶ ὁ μὴ γαμίζων κρεῖσσον ποιήσει. 39 Γυνὴ δέδεται ἐφ᾽ ὅσον χρόνον ζῇ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς• ἐὰν δὲ κοιμηθῇ ὁ ἀνήρ, ἐλευθέρα ἐστὶν ᾧ θέλει γαμηθῆναι, μόνον ἐν κυρίῳ. 40 μακαριωτέρα δέ ἐστιν ἐὰν οὕτως μείνῃ, κατὰ τὴν ἐμὴν γνώμην• δοκῶ δὲ κἀγὼ πνεῦμα θεοῦ ἔχειν.
8
Enshusho z’abazimu ziri busha; Nyamuzinda ali muguma yêne
1 Oku gw’enyama zarherekîrwe enshushano, rhumanyire oku rhweshi rhugwêrhe obwenge. Obwenge kurhûnza burhûnza, ci obuzigire bwo buyûbaka. 2 Omuntu wacîkebwa mpu amanyire akantu, erhi arhacimanya nk’oku bikwânîne. 3 Ci erhi omuntu ankasîma Nyamuzinda, anamanyibwaz na Nyamuzinda. 4 Kuziga oku gw’enyama zarherekîrwe abazimu, rhumanye oku enshushano y’omuzimu erhali cici en’igulu, na ntà wundi Nyamuzinda kuleka olya muguma. 5 Bulyâla ciru hakaba banyamuzinda b’obwîhambea emalunga na hano nshi, -na ntyo hali banyamuzinda banji banji na baNyakasane banji banji-, 6 kwône kuli rhwe rhwêne hali Nyamuzinda muguma yêne, ye Larha, ye na cisisi c’ebintu byôshi, ye mwanalemeragwa, na Nyakasane muguma yêne, ye Yezu Kristu, orhuma byôshi bihaba, onarhuma rhuhaba.
lgwârhiro ly’obuzigire: okurhasârhaza abazamba
7 Cikwône obwenge burhali bwa bôshi. Baguma, kulya kubà bakomerîre enshushano z’abazimu kuhika buno, banalye enyama z’enterekêro nka nterekêre, na ntyo omurhima gwâbo, bulya guli muzamba, banayumva gwamazinga. 8 Nanga, arhali ebiryo byo buhushegezaho Nnâmahanga. Erhi rhwankaba rhurhabilirikwo, rhurhaheze cici; n’erhi rhwankabiryakwo, ntà bunguke. 9 Ci mumanye olugendo lwinyu muli okwo lurharhumaga abazamba basârhala. 10 Bulyâla, erhi omuntu ankakubona, we ogwêrhe obwenge, oli oku cîbo omu ngombe y’abazimu, k’okwo kurhali kuha oyomuzamba omurhima gw’okulya oku nyama zarherekîrwe abazimu? 11 Na ntyo obwenge bwâwe bwanarhuma oyomuzamba ahera, oyo mwene wîrhu Kristu afîraga! 12 Omu kubîhira bene winyu ntyôla n’omu kubayâgaza omurhima gunali muzamba, Kristu mubîhîre. 13 Co cirhumire, erhi ankaba ebiryo byanarhuma mwene wîrhu asârhala, ntakacifà nalîre enyama bundi, Iyo ntag’irhuma mwene wîrhu ahirima!
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 8
8
Food Offered to Idols
1 Περὶ δὲ τῶν εἰδωλοθύτων, οἴδαμεν ὅτι πάντες γνῶσιν ἔχομεν. ἡ γνῶσις φυσιοῖ, ἡ δὲ ἀγάπη οἰκοδομεῖ 2 εἴ τις δοκεῖ ἐγνωκέναι τι, οὔπω ἔγνω καθὼς δεῖ γνῶναι 3 εἰ δέ τις ἀγαπᾷ τὸν θεόν, οὗτος ἔγνωσται ὑπ᾽ αὐτοῦ. 4 Περὶ τῆς βρώσεως οὖν τῶν εἰδωλοθύτων, οἴδαμεν ὅτι οὐδὲν εἴδωλον ἐν κόσμῳ καὶ ὅτι οὐδεὶς θεὸς εἰ μὴ εἷς. 5 καὶ γὰρ εἴπερ εἰσὶν λεγόμενοι θεοὶ εἴτε ἐν οὐρανῷ εἴτε ἐπὶ γῆς, ὥσπερ εἰσὶν θεοὶ πολλοὶ καὶ κύριοι πολλοί, 6 ἀλλ᾽ ἡμῖν εἷς θεὸς ὁ πατὴρ ἐξ οὗ τὰ πάντα καὶ ἡμεῖς εἰς αὐτόν, καὶ εἷς κύριος Ἰησοῦς Χριστὸς δι᾽ οὗ τὰ πάντα καὶ ἡμεῖς δι᾽ αὐτοῦ. 7 Ἀλλ᾽ οὐκ ἐν πᾶσιν ἡ γνῶσις• τινὲς δὲ τῇ συνηθείᾳ ἕως ἄρτι τοῦ εἰδώλου ὡς εἰδωλόθυτον ἐσθίουσιν, καὶ ἡ συνείδησις αὐτῶν ἀσθενὴς οὖσα μολύνεται. 8 βρῶμα δὲ ἡμᾶς οὐ παραστήσει τῷ θεῷ οὔτε ἐὰν μὴ φάγωμεν ὑστερούμεθα, οὔτε ἐὰν φάγωμεν περισσεύομεν. 9 βλέπετε δὲ μή πως ἡ ἐξουσία ὑμῶν αὕτη πρόσκομμα γένηται τοῖς ἀσθενέσιν. 10 ἐὰν γάρ τις ἴδῃ σὲ τὸν ἔχοντα γνῶσιν ἐν εἰδωλείῳ κατακείμενον, οὐχὶ ἡ συνείδησις αὐτοῦ ἀσθενοῦς ὄντος οἰκοδομηθήσεται εἰς τὸ τὰ εἰδωλόθυτα ἐσθίειν; 11 ἀπόλλυται γὰρ ὁ ἀσθενῶν ἐν τῇ σῇ γνώσει, ὁ ἀδελφὸς δι᾽ ὃν Χριστὸς ἀπέθανεν. 12 οὕτως δὲ ἁμαρτάνοντες εἰς τοὺς ἀδελφοὺς καὶ τύπτοντες αὐτῶν τὴν συνείδησιν ἀσθενοῦσαν εἰς Χριστὸν ἁμαρτάνετε. 13 διόπερ εἰ βρῶμα σκανδαλίζει τὸν ἀδελφόν μου, οὐ μὴ φάγω κρέα εἰς τὸν αἰῶνα, ἵνα μὴ τὸν ἀδελφόν μου σκανδαλίσω.
9
Olwiganyo lwa Paolo: kuhanûla Emyanzi y’Akalembe n’okucibàbaza
1 Ka ntali ntagengwa? Ka ntali ntumwa? Ka mwoyomurhali mulimo gwâni muli Nyakasane? 2 Akaba oku bandi ntali ntumwa, kuli mwe mwêhe ndi yo; bulya mwoyo, mwe cimanyîso c’obugo bwâni muli Nyakasane. 3 Balya bakambêshera, oku mbashuzize kw’oku: 4 Ka rhurhankalya rhunanyweb. 5 Ewe, ka rhurhankahash’ikulikirwa n’omukazi mwemêzic, aka ezindi ntumwa, n’aka bene wâbo Nyakasane, n’aka Kefa? 6 Nkabaga rhwêne rhweki, rhwe na Bamaba, rhwe rhurhayêmêrirwi okurhakola? 7 Musirika ohi olyûla yêne omukolo gwâge? Ndi ohinga omuzâbîbu arhanalye oku mburho yago? Ndi oyabula obusò arhananywe oku marha g’obwo busò?
8 K’okwo ndesire Iiri iderha lya bantu kwône? k’irhegeko lyôki lirhakudesiri? 9 Omu Irhegeko lya Mûsa mwo kuyandisirwe, mpud: «Empanzi ehula emburho, orhayishwêkaga akanwa». Ka Nyamuzinda anashibirire empanzi? 10 K’arhali rhwe rhurhumire aderha ntyo? Neci, okwôla rhwe kwayandikiragwa: ohinga kukwânîne ahinge erhi analangâlire, n’ohula emburho erhi analangâlire oku ayigwêrhekwo ecâge cigabi. 11 Obûla rhwamîraga aminja g’omûka muli mwe, ka kuligi kwa kusômeza erhi rhwankasarûla oku binyu by’en’igulu? 12 Akaba abandi bagwêrhe obuhashe bw’ okujira ntyo kuli mwe: ka rhurhabâlushiri? Ci rhwehe rhurhakolêsagya obwo buhashe; ci rhunakaz’ilembera byôshi, nti Iyo rhurhag’ifukira Emyanzi y’Akalembe ka Kristu enjira. 13 Ka murhamanyiri oku abakola omu kâ-Nyamuzinda, kâ-Nyamuzinda kababîka, n’oku abakola aha luhêrero, kugabâna bagabâna n’oluhêrero? 14 Ntyo Nyakasane naye arhegesire mpu abajà bayigîriza Emyanzi y’Akalembe, babîkwe n’Emyanzi y’Akalembe.
15 Cikwône niehe ntà buhashe ciru n’obuguma nakolêsize mw’agwo, ntanayandisiri ebyo byôshi nti Iyomubinjirira. Nfè erhikwo ahâli h’okuderha nti omuntu aheze irenge lyâni! 16 Bulya okuhanûla Emyanzi y’Akalembe lirhali igwârhiro lya bukuze kuli nie; ntagwêrhi oku nankabula bwakujira. N’erhi nankabà ntayigîrizizi Emyanzi y’Akalembe, erhi namahera! 17 Acibaga ogwomulimo ngujira omu kulonza kwâni, neci, singa nankwânîne oluhembo; ci akaba kurhali kulonza kwâni, kwo kuderha oku buli burhindisi nahabirwe. 18 Oluhembo lwâni luligi luhi? Lw’olu: omu kuyigîriza Emyanzi y’Akalembe, nyihâne buzira kuhembwa, ndeke okukolêsa obuhashe mpîrwe n’Emyanzi y’Akalembe.
19 Neci, n’obwo nali ntagengwa oku bantu bôshi, nacîjizire mujà wa bôshi, nti Iyo ncungula banji bwenêne. 20 Omu Bayahudi nacîjizire Muyahudi, nti Iyo ncungula Abayahudi. Omu bantu barhegekwa n’Irhegeko, nacîjira muntu w’Irhegeko, n’obwo ntali w’Irhegeko, nti Iyo ncungula abarhegesirwe n’irhegekoe. 21 Omu barhajira irhegeko, nacijira muzira-irhegeko, n’obwo ntali muzira-irhegeko Iya Nyamuzinda, bulya ntegesirwe n’irhegeko lya Kristu, nti Iyo ncungula abarhajira irhegeko. 22 Nacîjira ngonyi omu ngonyi, nti Iyo ncungula engonyi. Nacîjira byôshi kuli byôshi, nti lukabà lufù, kakabà kalamo, kuhika ncizemwo baguma. 23 N’ebyo byôshi Myanzi y’ Akalembe mbijirira, nti Iyo nshangîra aminja gâyo.
24 Ka muhabire oku abajà mashigwè g’okulibirha, bôshi balibirha omu ngo, ci muguma yêne ohâbwa oluhembo? Kuziga mulibirhe ninyu, Iyomuhâbwa oluhembo. 25 Ngasi ojà mashigwè analeke byôshi. Kuderha mpu ahâbwe obukuze bwa lusiku luguma. Rhwehe irenge rhukolera liri ly’ensiku n’amango. 26 Na nâni kwo ndwîrhe nalibirha ntyo, arhali aka orhamanyiri emunda ayêrekîre; kwo ndwîrhe nalwa ntyo, arhali aka owashurha omu cirêre. 27 Omubiri gwâni nangubambule, ngujire cifa, nti nakaba namabwîriza abandi nnambul’itumula.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 9
9
The Rights of an Apostle
1 Οὐκ εἰμὶ ἐλεύθερος; οὐκ εἰμὶ ἀπόστολος; οὐχὶ Ἰησοῦν τὸν κύριον ἡμῶν ἑόρακα; οὐ τὸ ἔργον μου ὑμεῖς ἐστε ἐν κυρίῳ; 2 εἰ ἄλλοις οὐκ εἰμὶ ἀπόστολος, ἀλλά γε ὑμῖν εἰμι• ἡ γὰρ σφραγίς μου τῆς ἀποστολῆς ὑμεῖς ἐστε ἐν κυρίῳ. 3 Ἡ ἐμὴ ἀπολογία τοῖς ἐμὲ ἀνακρίνουσίν ἐστιν αὕτη. 4 μὴ οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν φαγεῖν καὶ πεῖν; 5 μὴ οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν ἀδελφὴν γυναῖκα περιάγειν ὡς καὶ οἱ λοιποὶ ἀπόστολοι καὶ οἱ ἀδελφοὶ τοῦ κυρίου καὶ Κηφᾶς; 6 ἢ μόνος ἐγὼ καὶ Βαρναβᾶς οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν μὴ ἐργάζεσθαι; 7 τίς στρατεύεται ἰδίοις ὀψωνίοις ποτέ; τίς φυτεύει ἀμπελῶνα καὶ τὸν καρπὸν αὐτοῦ οὐκ ἐσθίει; ἢ τίς ποιμαίνει ποίμνην καὶ ἐκ τοῦ γάλακτος τῆς ποίμνης οὐκ ἐσθίει; 8 Μὴ κατὰ ἄνθρωπον ταῦτα λαλῶ ἢ καὶ ὁ νόμος ταῦτα οὐ λέγει; 9 ἐν γὰρ τῷ Μωϋσέως νόμῳ γέγραπται, Οὐ κημώσεις βοῦν ἀλοῶντα. μὴ τῶν βοῶν μέλει τῷ θεῷ 10 ἢ δι᾽ ἡμᾶς πάντως λέγει; δι᾽ ἡμᾶς γὰρ ἐγράφη ὅτι ὀφείλει ἐπ᾽ ἐλπίδι ὁ ἀροτριῶν ἀροτριᾶν καὶ ὁ ἀλοῶν ἐπ᾽ ἐλπίδι τοῦ μετέχειν. 11 εἰ ἡμεῖς ὑμῖν τὰ πνευματικὰ ἐσπείραμεν, μέγα εἰ ἡμεῖς ὑμῶν τὰ σαρκικὰ θερίσομεν; 12 εἰ ἄλλοι τῆς ὑμῶν ἐξουσίας μετέχουσιν, οὐ μᾶλλον ἡμεῖς; Ἀλλ᾽ οὐκ ἐχρησάμεθα τῇ ἐξουσίᾳ ταύτῃ, ἀλλὰ πάντα στέγομεν, ἵνα μή τινα ἐγκοπὴν δῶμεν τῷ εὐαγγελίῳ τοῦ Χριστοῦ. 13 οὐκ οἴδατε ὅτι οἱ τὰ ἱερὰ ἐργαζόμενοι [τὰ] ἐκ τοῦ ἱεροῦ ἐσθίουσιν, οἱ τῷ θυσιαστηρίῳ παρεδρεύοντες τῷ θυσιαστηρίῳ συμμερίζονται; 14 οὕτως καὶ ὁ κύριος διέταξεν τοῖς τὸ εὐαγγέλιον καταγγέλλουσιν ἐκ τοῦ εὐαγγελίου ζῆν. 15 ἐγὼ δὲ οὐ κέχρημαι οὐδενὶ τούτων. οὐκ ἔγραψα δὲ ταῦτα, ἵνα οὕτως γένηται ἐν ἐμοί• καλὸν γάρ μοι μᾶλλον ἀποθανεῖν ἤ – τὸ καύχημά μου οὐδεὶς κενώσει. 16 ἐὰν γὰρ εὐαγγελίζωμαι, οὐκ ἔστιν μοι καύχημα• ἀνάγκη γάρ μοι ἐπίκειται• οὐαὶ γάρ μοί ἐστιν ἐὰν μὴ εὐαγγελίσωμαι. 17 εἰ γὰρ ἑκὼν τοῦτο πράσσω, μισθὸν ἔχω• εἰ δὲ ἄκων, οἰκονομίαν πεπίστευμαι 18 τίς οὖν μού ἐστιν ὁ μισθός; ἵνα εὐαγγελιζόμενος ἀδάπανον θήσω τὸ εὐαγγέλιον εἰς τὸ μὴ καταχρήσασθαι τῇ ἐξουσίᾳ μου ἐν τῷ εὐαγγελίῳ. 19 Ἐλεύθερος γὰρ ὢν ἐκ πάντων πᾶσιν ἐμαυτὸν ἐδούλωσα, ἵνα τοὺς πλείονας κερδήσω 20 καὶ ἐγενόμην τοῖς Ἰουδαίοις ὡς Ἰουδαῖος, ἵνα Ἰουδαίους κερδήσω• τοῖς ὑπὸ νόμον ὡς ὑπὸ νόμον, μὴ ὢν αὐτὸς ὑπὸ νόμον, ἵνα τοὺς ὑπὸ νόμον κερδήσω 21 τοῖς ἀνόμοις ὡς ἄνομος, μὴ ὢν ἄνομος θεοῦ ἀλλ᾽ ἔννομος Χριστοῦ, ἵνα κερδάνω τοὺς ἀνόμους 22 ἐγενόμην τοῖς ἀσθενέσιν ἀσθενής, ἵνα τοὺς ἀσθενεῖς κερδήσω• τοῖς πᾶσιν γέγονα πάντα, ἵνα πάντως τινὰς σώσω. 23 πάντα δὲ ποιῶ διὰ τὸ εὐαγγέλιον, ἵνα συγκοινωνὸς αὐτοῦ γένωμαι. 24 Οὐκ οἴδατε ὅτι οἱ ἐν σταδίῳ τρέχοντες πάντες μὲν τρέχουσιν, εἷς δὲ λαμβάνει τὸ βραβεῖον; οὕτως τρέχετε ἵνα καταλάβητε. 25 πᾶς δὲ ὁ ἀγωνιζόμενος πάντα ἐγκρατεύεται, ἐκεῖνοι μὲν οὖν ἵνα φθαρτὸν στέφανον λάβωσιν, ἡμεῖς δὲ ἄφθαρτον. 26 ἐγὼ τοίνυν οὕτως τρέχω ὡς οὐκ ἀδήλως, οὕτως πυκτεύω ὡς οὐκ ἀέρα δέρων 27 ἀλλ᾽ ὑπωπιάζω μου τὸ σῶμα καὶ δουλαγωγῶ, μή πως ἄλλοις κηρύξας αὐτὸς ἀδόκιμος γένωμαι.
10
Obwîrhonzi n’olwiganyo lw’Israheli
1 Bulya, yagi bene wîrhu, ntalonza muhabe: balarha bôshi bakag’ilangûlwa enjira n’ecitu, bôshi bayikiraga enyanja, 2 bôshi bacêsibwa muli Mûsa omu citu n’omu nyanja, 3 bôshi balya kalyo kaguma k’enyanya, 4 bananywa bôshi cinyôbwa ciguma c’enyanya. Bakag’inywa oku mîshi g’omu ibuye ly’enyanya lyàli libalusize; n’eryôla ibuye lwàli lwiganyo lwa Kristuf. 5 Cikwône banji muli bo barhasimîsagya Nnâmahanga; kwarhuma emibiri yâbo yalambama omu mpinga. 6 Ebyôla byàbîre mpu Iyo rhubonerakwo olwiganyo, mpu Iyo rhulek’ibà n’enyifinjo mbî akâbo. 7 Murhagashanizagya enshushano z’abazimu aka baguma muli bo, kulya biyandisirwe, mpug:«Olubaga lwatamala mpu balye bananywe, okuhandi banaciyimuka mpu basâme». 8 Rhumanye rhwankajira eby’enshonyi aka baguma muli bo; bahungumukamwo bihumbi makumi abiri na bisharhu omu lusiku luguma. 9 Rhurharhangulaga Nyakasane aka baguma muli bo; enjoka zabaherêrekezah. 10 Murhacidudumaga aka baguma muli bazigululwa na Kahezai.
11 Ebyo byôshi byabayishîre mpu bibè lwiganyo, byanayandisirwe mpu rhubonereho, rhwe rhwahika omu nsiku nzindaj. 12 Ntyo, ocîkebirwe mpu ayîmanzire, amanye ankahirima. 13 Ntà mangomusag’igwârhwa n’amashumi galushire emisî y’omuntu. Akanwa ka Nyamuzinda karhagaluka; arhankaziga mwashumikwa okulushire emisî yinyu. Ci haguma n’amashumi, ammuhà oku mwagafuma n’emisî mwagagalamwo.
Ebiryo by’enterekêro. Okurhayinjibana n’abagashâniza abazimu
14 Co cirhumire, yagi bîra bâni, muyâke okugashâniza enshushano z’abazimu. 15 Nammushambâza kulya omuntu ashambâla n’abantu bagwêrhe obukengêre mwene muyumve oku ndesire. 16 Akabêhè k’omugisho rhugisha, ka burhali bushangîre bw’omukò gwa Kristu? Omugati rhubega, ka burhali bushangîre bw’omubiri gwa Kristu? 17 Kulya kubà omugati guli muguma gwône, ciru rhukaluga, rhuli mubiri muguma gwône, bulya rhweshi rhushangîra ogwo mugati muguma. 18 Mulole Israhelik nk’oku ali oku bwôrhere bw’omubiri. Ka abalya ebi barherekêraga erhi barhalungîni n’omulinzi barherekêreragaho? 19 Kwo kuderha kurhi okwo? Ka kuli kuderha oku enyama barherekîre enshushano ziri kantu? Nîsi ka kuligi kuderha oku enshushano kali kantu? 20 Nanga! Ci ebi barherekêra, bashetani babirherekêra, ci arhali Nyamuzinda birherekêrwa. Ntanalonza mushangîre n’abashetani. 21 Murhakanywêra oku kabehe ka Nyakasane, mukanashub’inywêra oku kabehe k’abashetani. Murhankashangîra ecîbo ca Nyakasane, mukanashub’ishangîra ecîbo c’abashetani. 22 Nkabaga kutula rhwalonza okutula obwâgalwa bwa Nyakasane? Ka kulusha rhumulushirage misî?
Okurhasarhaza
23 «Ntâco ntagwêrhi obuyêmêre bw’okujira»; ci arhali byôshi bigwêrhe akamalo. «Ntâco ntagwêrhi obuyêmêre bw’okujira»; ci arhali byôshi biyûbaka. 24 Ntâye olonzagye obunguke bwâge yêne, ci alonze obw’abandi. 25 Mulye ngasi byôshi baguza omu cibuye, buzira kudôsa erhi kuyôboha omurhima gwayish’immulya kurhuma. 26 Bulya igulu libà lya Nyakasane n’ebimuba byôshil. 27 Erhi omuntu orhali mwemezi ankakuhamagala okanayêmêra okujà emwage, onalye ngasi hyôshi akakusholôlera, buzira kudôsa erhi kuyôboha omurhima gwayish’ikulya kurhuma. 28 Cikwône erhi ankakubwîra, erhi: «Ebi byarherekîrwe abazimu», orhabiryagakwo, erhi olya wakubwîraga orhuma bo n’omurhima gwâge. 29 Omurhima ndesire, gurhali ogwâwe, ci ogw’owundi. Bulya cici cankarhuma nie ntagengwa narhegekwa n’omurhima gw’owundi muntu? 30 Erhi nankalya akantu nanavuga Nnâmahanga omunkwa, cici cankacirhuma nagayirwa akantu ndwîrhe navugira omunkwa? Okujira byôshi oku izîno lya Nyakasane n’okuhà abandi olwiganyo lwinja. 31 Kuziga kubire kulya, kubire kunywa, na ngasi hyôshi mwankajira, byôshi mubijire oku kukuza Nnâmahanga. 32 Mumanye mwankasarhaza Abayahudi, nîsi erhi Abagereki, nîsi erhi Ekleziya ya Nyamuzinda, 33 nk’okûla niono ncisêza okusimisa bôshi omu ngasi kantu. Ntalonza bunguke bwani, ci bunguke bwa banji, nti Iyo bacunguka.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 10
10
Warning against Idolatry
1Οὐ θέλω γὰρ ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, ὅτι οἱ πατέρες ἡμῶν πάντες ὑπὸ τὴν νεφέλην ἦσαν καὶ πάντες διὰ τῆς θαλάσσης διῆλθον 2 καὶ πάντες εἰς τὸν Μωϋσῆν ἐβαπτίσθησαν ἐν τῇ νεφέλῃ καὶ ἐν τῇ θαλάσσῃ 3 καὶ πάντες τὸ αὐτὸ πνευματικὸν βρῶμα ἔφαγον 4 καὶ πάντες τὸ αὐτὸ πνευματικὸν ἔπιον πόμα• ἔπινον γὰρ ἐκ πνευματικῆς ἀκολουθούσης πέτρας, ἡ πέτρα δὲ ἦν ὁ Χριστός. 5 ἀλλ᾽ οὐκ ἐν τοῖς πλείοσιν αὐτῶν εὐδόκησεν ὁ θεός, κατεστρώθησαν γὰρ ἐν τῇ ἐρήμῳ. 6 ταῦτα δὲ τύποι ἡμῶν ἐγενήθησαν, εἰς τὸ μὴ εἶναι ἡμᾶς ἐπιθυμητὰς κακῶν, καθὼς κἀκεῖνοι ἐπεθύμησαν. 7 μηδὲ εἰδωλολάτραι γίνεσθε καθώς τινες αὐτῶν, ὥσπερ γέγραπται, Ἐκάθισεν ὁ λαὸς φαγεῖν καὶ πεῖν καὶ ἀνέστησαν παίζειν. 8 μηδὲ πορνεύωμεν, καθώς τινες αὐτῶν ἐπόρνευσαν καὶ ἔπεσαν μιᾷ ἡμέρᾳ εἴκοσι τρεῖς χιλιάδες. 9 μηδὲ ἐκπειράζωμεν τὸν Χριστόν, καθώς τινες αὐτῶν ἐπείρασαν καὶ ὑπὸ τῶν ὄφεων ἀπώλλυντο. 10 μηδὲ γογγύζετε, καθάπερ τινὲς αὐτῶν ἐγόγγυσαν καὶ ἀπώλοντο ὑπὸ τοῦ ὀλοθρευτοῦ. 11 ταῦτα δὲ τυπικῶς συνέβαινεν ἐκείνοις, ἐγράφη δὲ πρὸς νουθεσίαν ἡμῶν, εἰς οὓς τὰ τέλη τῶν αἰώνων κατήντηκεν. 12 ὥστε ὁ δοκῶν ἑστάναι βλεπέτω μὴ πέσῃ. 13 πειρασμὸς ὑμᾶς οὐκ εἴληφεν εἰ μὴ ἀνθρώπινος• πιστὸς δὲ ὁ θεός, ὃς οὐκ ἐάσει ὑμᾶς πειρασθῆναι ὑπὲρ ὃ δύνασθε ἀλλὰ ποιήσει σὺν τῷ πειρασμῷ καὶ τὴν ἔκβασιν τοῦ δύνασθαι ὑπενεγκεῖν. 14 Διόπερ, ἀγαπητοί μου, φεύγετε ἀπὸ τῆς εἰδωλολατρίας. 15 ὡς φρονίμοις λέγω• κρίνατε ὑμεῖς ὅ φημι. 16 τὸ ποτήριον τῆς εὐλογίας ὃ εὐλογοῦμεν, οὐχὶ κοινωνία ἐστὶν τοῦ αἵματος τοῦ Χριστοῦ; τὸν ἄρτον ὃν κλῶμεν, οὐχὶ κοινωνία τοῦ σώματος τοῦ Χριστοῦ ἐστιν; 17 ὅτι εἷς ἄρτος, ἓν σῶμα οἱ πολλοί ἐσμεν, οἱ γὰρ πάντες ἐκ τοῦ ἑνὸς ἄρτου μετέχομεν. 18 βλέπετε τὸν Ἰσραὴλ κατὰ σάρκα• οὐχ οἱ ἐσθίοντες τὰς θυσίας κοινωνοὶ τοῦ θυσιαστηρίου εἰσίν; 19 τί οὖν φημι; ὅτι εἰδωλόθυτόν τί ἐστιν ἢ ὅτι εἴδωλόν τί ἐστιν; 20 ἀλλ᾽ ὅτι ἃ θύουσιν, δαιμονίοις καὶ οὐ θεῷ [θύουσιν] • οὐ θέλω δὲ ὑμᾶς κοινωνοὺς τῶν δαιμονίων γίνεσθαι. 21 οὐ δύνασθε ποτήριον κυρίου πίνειν καὶ ποτήριον δαιμονίων, οὐ δύνασθε τραπέζης κυρίου μετέχειν καὶ τραπέζης δαιμονίων. 22 ἢ παραζηλοῦμεν τὸν κύριον; μὴ ἰσχυρότεροι αὐτοῦ ἐσμεν;
Do All to the Glory of God
23 Πάντα ἔξεστιν ἀλλ᾽ οὐ πάντα συμφέρει• πάντα ἔξεστιν ἀλλ᾽ οὐ πάντα οἰκοδομεῖ. 24 μηδεὶς τὸ ἑαυτοῦ ζητείτω ἀλλὰ τὸ τοῦ ἑτέρου. 25 Πᾶν τὸ ἐν μακέλλῳ πωλούμενον ἐσθίετε μηδὲν ἀνακρίνοντες διὰ τὴν συνείδησιν 26τοῦ κυρίου γὰρ ἡ γῆ καὶ τὸ πλήρωμα αὐτῆς. 27 εἴ τις καλεῖ ὑμᾶς τῶν ἀπίστων καὶ θέλετε πορεύεσθαι, πᾶν τὸ παρατιθέμενον ὑμῖν ἐσθίετε μηδὲν ἀνακρίνοντες διὰ τὴν συνείδησιν. 28 ἐὰν δέ τις ὑμῖν εἴπῃ, Τοῦτο ἱερόθυτόν ἐστιν, μὴ ἐσθίετε δι᾽ ἐκεῖνον τὸν μηνύσαντα καὶ τὴν συνείδησιν 29 συνείδησιν δὲ λέγω οὐχὶ τὴν ἑαυτοῦ ἀλλὰ τὴν τοῦ ἑτέρου. ἱνατί γὰρ ἡ ἐλευθερία μου κρίνεται ὑπὸ ἄλλης συνειδήσεως; 30 εἰ ἐγὼ χάριτι μετέχω, τί βλασφημοῦμαι ὑπὲρ οὗ ἐγὼ εὐχαριστῶ; 31 εἴτε οὖν ἐσθίετε εἴτε πίνετε εἴτε τι ποιεῖτε, πάντα εἰς δόξαν θεοῦ ποιεῖτε. 32 ἀπρόσκοποι καὶ Ἰουδαίοις γίνεσθε καὶ Ἕλλησιν καὶ τῇ ἐκκλησίᾳ τοῦ θεοῦ, 33 καθὼς κἀγὼ πάντα πᾶσιν ἀρέσκω μὴ ζητῶν τὸ ἐμαυτοῦ σύμφορον ἀλλὰ τὸ τῶν πολλῶν, ἵνα σωθῶσιν.
11
1 Munyige nk’okûla nâni nyiga Kristu.
Oku abakazi bakwânîne okuyôrha
2 Mmusîmire bulya omu ngasi kantu munankegêre, na bulyâla munakashimba emigenzo nammusigiraga. 3 Cikwônene nnonzize mumanye oku ngasi mulume Kristu ye Nnawâbo; n’omukazi nnawâbo ye mulume; naye Kristu nnawâbo ye Nyamuzinda. 4 Omulume washenga erhi owalêbam n’irhwe libwîke, anabonêsa nnawâbo enshonyi. 5 Ci naye omukazi washenga erhi owalêba n’irhwe lirhali libwîke, anabonêsa nnawâbo enshonyi; bulya erhi kw’ali nk’ohalanguzîbwe. 6 Omukazi erhi ankaleka okucîbwika irhwe, amomagwe n’emvîri nazo! Ci akaba ziri nshonyi oku mukazi okukûlwa emvîri erhi okuhalanguzibwa irhwe, abwîke irhwe lyâge!
7 Omulume yêhe kurhakwânîni acîbwike irhwe, bulya ali nshusho anali bulangashane bw’irenge lya Nyamuzinda. Naye omukazi ali bulangashane bw’irenge ly’omulume.8 Bulyâla arhali omulume ye warhengaga oku mukazi, ci omukazi ye warhengaga oku mulume; 9 arhanali omulume ye walemeragwa omukazi, ci omukazi ye walemeragwa omulume. 10 Okwôla kwo kurhumire kukwânîne omukazi ayambale omu irhwe ecimanyîso c’obukulu bw’îba erhi bamalahikan barhuma. 11 Câba, muli Nyamuzinda, ntà mulume buzira mukazi, na ntà mukazi buzira mulume. 12 Bulyala, neci, omukazi oku mulume arhengaga, ci n’omulume naye mukazi omuburha, na byôshi kuli Nyamuzinda birhenga.
13 Lero mwene mulutwe. Ka kukwânîne omukazi ashenge Nnâmahanga n’irhwe lirhali libwîke? 14 K’obwôrhere bw’omuntu bwone burhammuyigîriza oku ziri nshonyi oku mulume okujira emvîri ndîri-lîri, 15 ci oku mukazi liri irenge okujira emvîri ziri ntyo? Bulya ahabagwa emvîri mpu zibwîkire irhwe lyâge. 16 Hakabâga osîmire okujà kadali, rhwehe rhurhakomerera kwa bene okwo, n’Ekleziya za Nyamuzinda zirha kukomera.
Ishêga lya Nyakasane
17 Obûla ndwîrhe nammuhanûla, (lekagi mmubwire oku) ntammusîmiri bulya okujà kwinyu haguma kurhammujirira minjà, ci mabî. 18 Burhanzi, nayumvîrhe mpu amangomuli haguma omu ndêko, muli mwe hanabe abacîberûla, n’okwôla nkuyemîre obwo, ci arhali kwôshi. 19 Neci, kukwânîne habe empiriri muli mwe, Iyo abantu b’enkômedu zikomîre bamanyikana. 20 Mwêhe erhi mwac’ija haguma, kurhaciri kuderha mpu mulye Ishêgao lya Nyakasane. 21 Bulya erhi muhika oku cîbo, ntà kucilinda abandi, ci ngasi muguma ajekwo alya ebyâge yêne; na ntyo oku baguma bafà n’ishali, abandi erhi balalusire. 22 Nkabaga murhajira emwa binywe mwankalira munanywe? Nîsi erhi kugaya Ekleziya ya Nyamuzinda n’okulimbira abarhagwêrhi bici? Kurhi nammubwîra lero? Ka mpu mmukuzagye? Nanga, ntammukuzizi kuli okwo.
23 Neci, nâni ebi nabwiragwa na Nyakasane byo nammuyigirizize: Obudufu Nyakasane Yezu agwârhagwamwo, ayanka omugati, 24 n’erhi aba amavuga omunkwa, agubega, erhi: «Eci guli mubiri gwani gwahanwa mwe murhuma; ninyu mukajira ntyo lya munkengêra». 25 Kwo na kwo, erhi bayûs’ilya, anaciyanka akabêhè, erhi: «Aka kabehe eri ndagâno mpyâhya y’omukò gwâni; mukajira ntyo ngasi kunywa Iyomunkengêra». 26 Neci, ngasi kulya kw’ogu mugati na ngasi kunywa kw’aka kabehe, erhi mumanyîsize olufù lwa Nyakasane, kuhika olusiku anayishe. 27 Co cinarhumire, ngasi yêshi olya kw’ogwo mugati erhi onywa kw’ako kabehe ka Nyakasane arhanakwânîni, ayish’ijisibwa lubanja erhi mubiri n’omukò gwa Nyakasane bîrhuma.
28 Kuziga ngasi muguma acîje emurhima, agal’ilya kw’ogwo mugati ananywe kw’akwo kabehe. 29 Bulya owalya n’okunywa arhanakengiri oku guli Mubiri gwa Nyakasane, erhi kulya alîre n’okunywa olufù lwâge. 30 Eco co cirhumire muli mwe banji bali balwâla, n’abandi bali bazamba, na barhali banyi bafîre. 31 Acibâga rhucîja emurhima, rhinga rhurhahêkwa lubanja. 32 Nyakasane akarhuhêka lubanja erhi kurhukoma arhukoma, Iyo rhulek’ihanwa haguma n’igulu.
33 Muyumvîrhage obwo, bene wîrhu, amangomuyishire haguma omu Ishêga, munalindane. 34 Erhi hankajira oshalisire, analîre aha mwâge, lyo mulek’ijîra haguma okuyish’ihanwa. Ebindi niene nâbikomeza amango nâyisha.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 11
11
1 μιμηταί μου γίνεσθε καθὼς κἀγὼ Χριστοῦ.
Covering the Head in Worship
2 Ἐπαινῶ δὲ ὑμᾶς ὅτι πάντα μου μέμνησθε καί, καθὼς παρέδωκα ὑμῖν, τὰς παραδόσεις κατέχετε. 3 θέλω δὲ ὑμᾶς εἰδέναι ὅτι παντὸς ἀνδρὸς ἡ κεφαλὴ ὁ Χριστός ἐστιν, κεφαλὴ δὲ γυναικὸς ὁ ἀνήρ, κεφαλὴ δὲ τοῦ Χριστοῦ ὁ θεός. 4 πᾶς ἀνὴρ προσευχόμενος ἢ προφητεύων κατὰ κεφαλῆς ἔχων καταισχύνει τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ. 5 πᾶσα δὲ γυνὴ προσευχομένη ἢ προφητεύουσα ἀκατακαλύπτῳ τῇ κεφαλῇ καταισχύνει τὴν κεφαλὴν αὐτῆς• ἓν γάρ ἐστιν καὶ τὸ αὐτὸ τῇ ἐξυρημένῃ. 6 εἰ γὰρ οὐ κατακαλύπτεται γυνή, καὶ κειράσθω• εἰ δὲ αἰσχρὸν γυναικὶ τὸ κείρασθαι ἢ ξυρᾶσθαι, κατακαλυπτέσθω. 7 ἀνὴρ μὲν γὰρ οὐκ ὀφείλει κατακαλύπτεσθαι τὴν κεφαλὴν εἰκὼν καὶ δόξα θεοῦ ὑπάρχων• ἡ γυνὴ δὲ δόξα ἀνδρός ἐστιν. 8 οὐ γάρ ἐστιν ἀνὴρ ἐκ γυναικὸς ἀλλὰ γυνὴ ἐξ ἀνδρός 9 καὶ γὰρ οὐκ ἐκτίσθη ἀνὴρ διὰ τὴν γυναῖκα, ἀλλὰ γυνὴ διὰ τὸν ἄνδρα. 10 διὰ τοῦτο ὀφείλει ἡ γυνὴ ἐξουσίαν ἔχειν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς διὰ τοὺς ἀγγέλους. 11 πλὴν οὔτε γυνὴ χωρὶς ἀνδρὸς οὔτε ἀνὴρ χωρὶς γυναικὸς ἐν κυρίῳ 12 ὥσπερ γὰρ ἡ γυνὴ ἐκ τοῦ ἀνδρός, οὕτως καὶ ὁ ἀνὴρ διὰ τῆς γυναικός• τὰ δὲ πάντα ἐκ τοῦ θεοῦ. 13 ἐν ὑμῖν αὐτοῖς κρίνατε• πρέπον ἐστὶν γυναῖκα ἀκατακάλυπτον τῷ θεῷ προσεύχεσθαι; 14 οὐδὲ ἡ φύσις αὐτὴ διδάσκει ὑμᾶς ὅτι ἀνὴρ μὲν ἐὰν κομᾷ ἀτιμία αὐτῷ ἐστιν, 15 γυνὴ δὲ ἐὰν κομᾷ δόξα αὐτῇ ἐστιν; ὅτι ἡ κόμη ἀντὶ περιβολαίου δέδοται [αὐτῇ]. 16 Εἰ δέ τις δοκεῖ φιλόνεικος εἶναι, ἡμεῖς τοιαύτην συνήθειαν οὐκ ἔχομεν οὐδὲ αἱ ἐκκλησίαι τοῦ θεοῦ.
Abuses at the Lord’s Supper
17 Τοῦτο δὲ παραγγέλλων οὐκ ἐπαινῶ ὅτι οὐκ εἰς τὸ κρεῖσσον ἀλλ᾽ εἰς τὸ ἧσσον συνέρχεσθε. 18 πρῶτον μὲν γὰρ συνερχομένων ὑμῶν ἐν ἐκκλησίᾳ ἀκούω σχίσματα ἐν ὑμῖν ὑπάρχειν καὶ μέρος τι πιστεύω. 19 δεῖ γὰρ καὶ αἱρέσεις ἐν ὑμῖν εἶναι, ἵνα [καὶ] οἱ δόκιμοι φανεροὶ γένωνται ἐν ὑμῖν. 20 Συνερχομένων οὖν ὑμῶν ἐπὶ τὸ αὐτὸ οὐκ ἔστιν κυριακὸν δεῖπνον φαγεῖν 21 ἕκαστος γὰρ τὸ ἴδιον δεῖπνον προλαμβάνει ἐν τῷ φαγεῖν, καὶ ὃς μὲν πεινᾷ ὃς δὲ μεθύει. 22 μὴ γὰρ οἰκίας οὐκ ἔχετε εἰς τὸ ἐσθίειν καὶ πίνειν; ἢ τῆς ἐκκλησίας τοῦ θεοῦ καταφρονεῖτε, καὶ καταισχύνετε τοὺς μὴ ἔχοντας; τί εἴπω ὑμῖν; ἐπαινέσω ὑμᾶς; ἐν τούτῳ οὐκ ἐπαινῶ.
The Institution of the Lord’s Supper (Mt 26.26‑29; Mrk 14.22‑25; Luk 22.14‑20)
23 Ἐγὼ γὰρ παρέλαβον ἀπὸ τοῦ κυρίου, ὃ καὶ παρέδωκα ὑμῖν, ὅτι ὁ κύριος Ἰησοῦς ἐν τῇ νυκτὶ ᾗ παρεδίδετο ἔλαβεν ἄρτον 24 καὶ εὐχαριστήσας ἔκλασεν καὶ εἶπεν, Τοῦτό μού ἐστιν τὸ σῶμα τὸ ὑπὲρ ὑμῶν • τοῦτο ποιεῖτε εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν. 25 ὡσαύτως καὶ τὸ ποτήριον μετὰ τὸ δειπνῆσαι λέγων, Τοῦτο τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ἐστὶν ἐν τῷ ἐμῷ αἵματι• τοῦτο ποιεῖτε, ὁσάκις ἐὰν πίνητε, εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν. 26 ὁσάκις γὰρ ἐὰν ἐσθίητε τὸν ἄρτον τοῦτον καὶ τὸ ποτήριον πίνητε, τὸν θάνατον τοῦ κυρίου καταγγέλλετε ἄχρι οὗ ἔλθῃ. Partaking of the Supper Unworthily 27 Ὥστε ὃς ἂν ἐσθίῃ τὸν ἄρτον ἢ πίνῃ τὸ ποτήριον τοῦ κυρίου ἀναξίως, ἔνοχος ἔσται τοῦ σώματος καὶ τοῦ αἵματος τοῦ κυρίου. 28 δοκιμαζέτω δὲ ἄνθρωπος ἑαυτὸν καὶ οὕτως ἐκ τοῦ ἄρτου ἐσθιέτω καὶ ἐκ τοῦ ποτηρίου πινέτω 29 ὁ γὰρ ἐσθίων καὶ πίνων κρίμα ἑαυτῷ ἐσθίει καὶ πίνει μὴ διακρίνων τὸ σῶμα. 30 διὰ τοῦτο ἐν ὑμῖν πολλοὶ ἀσθενεῖς καὶ ἄρρωστοι καὶ κοιμῶνται ἱκανοί. 31 εἰ δὲ ἑαυτοὺς διεκρίνομεν, οὐκ ἂν ἐκρινόμεθα 32 κρινόμενοι δὲ ὑπὸ [τοῦ] κυρίου παιδευόμεθα, ἵνα μὴ σὺν τῷ κόσμῳ κατακριθῶμεν. 33 ὥστε, ἀδελφοί μου, συνερχόμενοι εἰς τὸ φαγεῖν ἀλλήλους ἐκδέχεσθε. 34 εἴ τις πεινᾷ, ἐν οἴκῳ ἐσθιέτω, ἵνα μὴ εἰς κρίμα συνέρχησθε. Τὰ δὲ λοιπὰ ὡς ἂν ἔλθω διατάξομαι.
12
Enshôkano za Mûka Mutagatîfu
1 Eby’enshôkano za Mûka Mutagatîfu, bene wîrhu, ntalonzize mubihabe. 2 Erhi muciri bapagani, ninyu mwene murhakuhabiri, mwakag’ibona bammusunikire ebwa nshushano z’orhuduma. 3 Co cirhumire nammubwîrakwo: ntà muntu wankabà adwîrhe aderhezibwa na Mûka gwa Nyamuzinda akabul’iderha mpu «Yezu akahera», na ntâye wankaderha mpu «Yezu ye Nyakasane», arhanali oku buhashe bwa Mûka Mutagatîfu.
Empiriri z’enshôkano n’obugula bwâzo
4 Neci, nshôkano za Mûka ziri za ngasi lubero; ci Mûka ali muguma yêne. 5 Hali na mbero nyinji z’oburhumisi, ci Nyakasane ali muguma yêne. 6 N’emikolo guli mwandu, ci Nyamuzinda anali muguma yêne okola byôshi muli bôshi. 7 Cikwônene Mûka aciyêrekana muli ngasi muguma oku bunguke bwa bôshi. 8 Baguma bàhîrwe na Mûka iderha ly’obushinganya, n’abandi bashobôla iderha ly’obumanye muli oyôla Mûka muguma yêne. 9 Baguma bahirwe obuyêmêre muli oyôla Mûka muguma yêne, n’abandi enshôkano y’okufumya muli oyôla Mûka muguma yêne. 10 Hali owahabirwe obuhashe bw’okujira ebisômerîne, n’owundi ahâbwa enshôkano y’obulêbi; baguma bahîrwe enshôkano y’okumanya ebiri omu murhima, abandi enshôkano y’okumanya endimi, n’abandi enshôkano y’okuzihugûla. 11 Ci ebyo byôshi bijirwa na Mûka muguma yêne, ye nagabîra ngasi yêshi enshôkano zâge nk’oku analonzize yêne.
Olwiganyo lw’omubiri gw’omuntu.
12 Nka kulira omubiri gubà mugumap, erhi gunagwêrhe birumbu binji, na nka kulira ebirumbu by’omubiri biba mwandu, binabul’ijira mubiri muguma gwône, kwo Kristu naye ali. 13 Na nîrhu Mûka muguma rhwabatizibagwamwo rhweshi; mpu Iyo rhuba mubiri muguma gwône; Abayahudi n’Abagereki, abajà n’abarhali omu bujà, na mweshi Mûka muguma rhwanywesîbwe,. 14 Kwo binali omubiri cirhaba cirumbu ciguma cône, ci binji haguma. 15 Okugulu erhi kwankaderha, erhi: «Ntali kuboko; kuziga ntali w’oku mubîri», k’okwôla kunarhumage kurhaba kw’oku mubiri? 16 Nako okurhwîri erhi kwankaderha, erhi: «Obu ntali isù, kuziga ntali w’oku mubiri», k’okwôla kunarhumage kurhaba kw’oku mubiri? 17 Omubiri gwôshi gucibaga isù, singa okurhwîri ngahi kubà? Gwôshi gucibaga kurhwîri, izûlu singa ngahi libà? 18 Câba Nyamuzinda agwisire ebirumbu byôshi byôshi ngasi ciguma omu mubiri nk’okuku anali alonzize. 19 Byôshi bicibaga cirumbu ciguma, omubiri singa ngahi guli? 20 Ci ebirumbu biba binji, n’omubiri gubà muguma. 21 Ntyo isu lirhankabwîra okuboko, erhi: «Ntakulagiririkwo»; irhwe nalyo lirhankabwîra amagulu, erhi: «Ntà bulagirire bwinyu ngwêrhe». 22 Ciru ebirumbu by’omubiri rhubona birhajira nsimiko, byo rhulagîrirekwo kulusha. 23 N’ebîrhuderha mpu byo byankakengwa okunyi, byo rhukenga kulusha ebyâbo. Na ntyo ebirumbu by’omubiri rhubonera enshonyi byo rhukenga kulusha; 24 ci ebirumbu rhurhabonera nshonyi ntà bulagîrire bigwêrhe bw’okukengwa. Na Nyamuzinda, omu kulema omubiri gw’omuntu, ebirumbu birhajira lukengwa byo ahîre okukengwa kulusha, 25 mpu Iyo omu mubiri mulek’ibà obwiyungule, ci mpu Iyo ebirumbu bikaz’ishîbirirana. 26 Cirumbu ciguma cikababala, ebindi birumbu byôshi binababale bo naco. Cirumbu ciguma cikaja irenge, ebirumbu byôshi binashagaluke haguma naco.
27 Na ninyu muli mubiri gwa Kristu, munali birumbu ngasi muguma muli mwe. 28 Omu Ekleziya hali aba Nyamuzinda ajizire: burhanzi ntumwa obwa kabiri balêbi, bwa kasharhu bigîriza; okuhandi ahiraho obuashe bw’okujira ebisômerîne, n’enshôkano z’okufumya, n’ez’okurhabâla abali omu bulagîrire n’ez’okurhegeka, n’ez’okuderha endimi za ngasi lubero. 29 Ka bôshi baligi ntumwa? Ka bôshi baligi balêbi? Ka bôshi baligi bigÎriza? Ka bôshi bajira ebisômerîne? 30 Ka bôshi bagwêrhage enshôkano y’okufumya? Ka bôshi baderha endimi? Ka bôshi bahugûla endimi?,
Obuzigire yo nshôkano elushire ezindi zôshi
31 Mulwîre enshôkano zikulîre ezindi•. Ciru nankola nammuyêreka: enjira elushire ezindi zôshi.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 12
12
Spiritual Gifts
1 Περὶ δὲ τῶν πνευματικῶν, ἀδελφοί, οὐ θέλω ὑμᾶς ἀγνοεῖν. 2 Οἴδατε ὅτι ὅτε ἔθνη ἦτε πρὸς τὰ εἴδωλα τὰ ἄφωνα ὡς ἂν ἤγεσθε ἀπαγόμενοι. 3 διὸ γνωρίζω ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς ἐν πνεύματι θεοῦ λαλῶν λέγει, Ἀνάθεμα Ἰησοῦς, καὶ οὐδεὶς δύναται εἰπεῖν, Κύριος Ἰησοῦς, εἰ μὴ ἐν πνεύματι ἁγίῳ. 4 Διαιρέσεις δὲ χαρισμάτων εἰσίν, τὸ δὲ αὐτὸ πνεῦμα 5 καὶ διαιρέσεις διακονιῶν εἰσιν, καὶ ὁ αὐτὸς κύριος 6 καὶ διαιρέσεις ἐνεργημάτων εἰσίν, ὁ δὲ αὐτὸς θεὸς ὁ ἐνεργῶν τὰ πάντα ἐν πᾶσιν. 7 ἑκάστῳ δὲ δίδοται ἡ φανέρωσις τοῦ πνεύματος πρὸς τὸ συμφέρον. 8 ᾧ μὲν γὰρ διὰ τοῦ πνεύματος δίδοται λόγος σοφίας, ἄλλῳ δὲ λόγος γνώσεως κατὰ τὸ αὐτὸ πνεῦμα, 9 ἑτέρῳ πίστις ἐν τῷ αὐτῷ πνεύματι, ἄλλῳ δὲ χαρίσματα ἰαμάτων ἐν τῷ ἑνὶ πνεύματι, 10 ἄλλῳ δὲ ἐνεργήματα δυνάμεων, ἄλλῳ [δὲ] προφητεία, ἄλλῳ [δὲ] διακρίσεις πνευμάτων, ἑτέρῳ γένη γλωσσῶν, ἄλλῳ δὲ ἑρμηνεία γλωσσῶν 11 πάντα δὲ ταῦτα ἐνεργεῖ τὸ ἓν καὶ τὸ αὐτὸ πνεῦμα διαιροῦν ἰδίᾳ ἑκάστῳ καθὼς βούλεται.
One Body with Many Members
12 Καθάπερ γὰρ τὸ σῶμα ἕν ἐστιν καὶ μέλη πολλὰ ἔχει, πάντα δὲ τὰ μέλη τοῦ σώματος πολλὰ ὄντα ἕν ἐστιν σῶμα, οὕτως καὶ ὁ Χριστός 13 καὶ γὰρ ἐν ἑνὶ πνεύματι ἡμεῖς πάντες εἰς ἓν σῶμα ἐβαπτίσθημεν, εἴτε Ἰουδαῖοι εἴτε Ἕλληνες εἴτε δοῦλοι εἴτε ἐλεύθεροι, καὶ πάντες ἓν πνεῦμα ἐποτίσθημεν. 14 καὶ γὰρ τὸ σῶμα οὐκ ἔστιν ἓν μέλος ἀλλὰ πολλά. 15 ἐὰν εἴπῃ ὁ πούς, Ὅτι οὐκ εἰμὶ χείρ, οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ σώματος, οὐ παρὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σώματος; 16 καὶ ἐὰν εἴπῃ τὸ οὖς, Ὅτι οὐκ εἰμὶ ὀφθαλμός, οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ σώματος, οὐ παρὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σώματος; 17 εἰ ὅλον τὸ σῶμα ὀφθαλμός, ποῦ ἡ ἀκοή; εἰ ὅλον ἀκοή, ποῦ ἡ ὄσφρησις; 18 νυνὶ δὲ ὁ θεὸς ἔθετο τὰ μέλη, ἓν ἕκαστον αὐτῶν ἐν τῷ σώματι καθὼς ἠθέλησεν. 19 εἰ δὲ ἦν τὰ πάντα ἓν μέλος, ποῦ τὸ σῶμα; 20 νῦν δὲ πολλὰ μὲν μέλη, ἓν δὲ σῶμα. 21 οὐ δύναται δὲ ὁ ὀφθαλμὸς εἰπεῖν τῇ χειρί, Χρείαν σου οὐκ ἔχω, ἢ πάλιν ἡ κεφαλὴ τοῖς ποσίν, Χρείαν ὑμῶν οὐκ ἔχω 22 ἀλλὰ πολλῷ μᾶλλον τὰ δοκοῦντα μέλη τοῦ σώματος ἀσθενέστερα ὑπάρχειν ἀναγκαῖά ἐστιν, 23 καὶ ἃ δοκοῦμεν ἀτιμότερα εἶναι τοῦ σώματος τούτοις τιμὴν περισσοτέραν περιτίθεμεν, καὶ τὰ ἀσχήμονα ἡμῶν εὐσχημοσύνην περισσοτέραν ἔχει, 24 τὰ δὲ εὐσχήμονα ἡμῶν οὐ χρείαν ἔχει. ἀλλ᾽ ὁ θεὸς συνεκέρασεν τὸ σῶμα τῷ ὑστερουμένῳ περισσοτέραν δοὺς τιμήν, 25 ἵνα μὴ ᾖ σχίσμα ἐν τῷ σώματι ἀλλὰ τὸ αὐτὸ ὑπὲρ ἀλλήλων μεριμνῶσιν τὰ μέλη. 26 καὶ εἴτε πάσχει ἓν μέλος, συμπάσχει πάντα τὰ μέλη• εἴτε δοξάζεται [ἓν] μέλος, συγχαίρει πάντα τὰ μέλη. 27 Ὑμεῖς δέ ἐστε σῶμα Χριστοῦ καὶ μέλη ἐκ μέρους. 28 καὶ οὓς μὲν ἔθετο ὁ θεὸς ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ πρῶτον ἀποστόλους, δεύτερον προφήτας, τρίτον διδασκάλους, ἔπειτα δυνάμεις, ἔπειτα χαρίσματα ἰαμάτων, ἀντιλήμψεις, κυβερνήσεις, γένη γλωσσῶν. 29 μὴ πάντες ἀπόστολοι; μὴ πάντες προφῆται; μὴ πάντες διδάσκαλοι; μὴ πάντες δυνάμεις; 30 μὴ πάντες χαρίσματα ἔχουσιν ἰαμάτων; μὴ πάντες γλώσσαις λαλοῦσιν; μὴ πάντες διερμηνεύουσιν; 31 ζηλοῦτε δὲ τὰ χαρίσματα τὰ μείζονα. Καὶ ἔτι καθ᾽ ὑπερβολὴν ὁδὸν ὑμῖν δείκνυμι.
13
1 Ciru nankamany’ishambâla endimi z’abantu n’eza bamalahika, nka ntà buzigire ngwêrhe, erhi kwo nandi mulinga muvuze, nîsi erhi nka kula ecûma c’amarhale cikomombe cirhengamwo izù. 2 Ciru nankaba ngwêrhe obuhashe bw’okulêba, nkanamanya amahwe gôshi; n’amenge gôshi; ciru nankagwârha obuyêmêre bwimâna, bulya bwankamanyula entondo, nka ntà buzigire njira, erhi nnandi busha. 3 Ciru nankagabîra abakenyi ebi njira byôshi, omubiri gwâni ciru nankagufomeka wa ngulumira, nka ntà buzigire ngwêrhe, erhi bunali busha.
4 Obuzigire burhûla;
obuzigire burhabâlana;
obuzigire burhayagalwa;
obuzigire burhahalanjika;
burhanacikunga;
5 obuzigire burhajira akantu karhakwânîni,
burhacîlongeza, burhaba burhe, burhanabîka mujina.
6 Obuzigire burhasîma okubî kukâba, ci busîma okwinja kukâba.
7 Obuzigire bubabalira byôshi, buyêmêra byôshi, bulangâlira byôshi, bunalembera byôshi.

8 Ntà mango obuzigire bwâhwe. Ci amalêbi gohe kuyûrha gâyûrhe; endimi kuguguma zâgugume; amenge kuhirigirha gahirigirhe. 9 Bulya ebi rhuyishi biba bya bihimbi n’ebi rhulêba biba bya bihimbi. 10 Amango ebîmana byâyisha, eby’ebihimbi byanayegûka. 11 Erhi nciri mwâna murhò, nakag’iganîra nka murhumba nakag’ikagerêreza nka murhumba, nanakarhimanya nka murhumba, ci erhi mbà mulume, naleka eby’eburho. 12 Buno rhucidwîrhe rhwabonera omu cilolero olubwibwi lurhuli omu masù, ci ago mango rhwayish’ibona bwinjinjà amasù omu masù. Buno obumanye bwâni buli bwa bihimbi, ci ago mango nâmanya nk’oku mmanyirweq.
13 Buno obuyêmêre n’obulangâlire n’obuzigire ho biri oku binali bisharhu; cikwône muli ebyo ecikulîre ebindi bwo buzigire.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 13
13
Love
1 Ἐὰν ταῖς γλώσσαις τῶν ἀνθρώπων λαλῶ καὶ τῶν ἀγγέλων, ἀγάπην δὲ μὴ ἔχω, γέγονα χαλκὸς ἠχῶν ἢ κύμβαλον ἀλαλάζον. 2 καὶ ἐὰν ἔχω προφητείαν καὶ εἰδῶ τὰ μυστήρια πάντα καὶ πᾶσαν τὴν γνῶσιν καὶ ἐὰν ἔχω πᾶσαν τὴν πίστιν ὥστε ὄρη μεθιστάναι, ἀγάπην δὲ μὴ ἔχω, οὐθέν εἰμι. 3 κἂν ψωμίσω πάντα τὰ ὑπάρχοντά μου καὶ ἐὰν παραδῶ τὸ σῶμά μου ἵνα καυχήσωμαι, ἀγάπην δὲ μὴ ἔχω, οὐδὲν ὠφελοῦμαι. 4 Ἡ ἀγάπη μακροθυμεῖ, χρηστεύεται ἡ ἀγάπη, οὐ ζηλοῖ, [ἡ ἀγάπη] οὐ περπερεύεται, οὐ φυσιοῦται, 5 οὐκ ἀσχημονεῖ, οὐ ζητεῖ τὰ ἑαυτῆς, οὐ παροξύνεται, οὐ λογίζεται τὸ κακόν, 6 οὐ χαίρει ἐπὶ τῇ ἀδικίᾳ, συγχαίρει δὲ τῇ ἀληθείᾳ 7 πάντα στέγει, πάντα πιστεύει, πάντα ἐλπίζει, πάντα ὑπομένει. 8 Ἡ ἀγάπη οὐδέποτε πίπτει• εἴτε δὲ προφητεῖαι, καταργηθήσονται• εἴτε γλῶσσαι, παύσονται• εἴτε γνῶσις, καταργηθήσεται. 9ἐκ μέρους γὰρ γινώσκομεν καὶ ἐκ μέρους προφητεύομεν 10 ὅταν δὲ ἔλθῃ τὸ τέλειον, τὸ ἐκ μέρους καταργηθήσεται. 11 ὅτε ἤμην νήπιος, ἐλάλουν ὡς νήπιος, ἐφρόνουν ὡς νήπιος, ἐλογιζόμην ὡς νήπιος• ὅτε γέγονα ἀνήρ, κατήργηκα τὰ τοῦ νηπίου. 12 βλέπομεν γὰρ ἄρτι δι᾽ ἐσόπτρου ἐν αἰνίγματι, τότε δὲ πρόσωπον πρὸς πρόσωπον• ἄρτι γινώσκω ἐκ μέρους, τότε δὲ ἐπιγνώσομαι καθὼς καὶ ἐπεγνώσθην. 13 νυνὶ δὲ μένει πίστις, ἐλπίς, ἀγάπη, τὰ τρία ταῦτα• μείζων δὲ τούτων ἡ ἀγάπη.

14
Empiriri z’enshôkano zigwêrhe amakwânane kuli bôshi
1 Mucisêze okubona obuzigire; mulongereze n’enshôkano za Mûka Mutagatîfu, ci bwenêne enshôkano y’obulêbi. 2 Bulyâla oderha omu ndimi mwandu, arhali bantu aderheza, ci Nyamuzinda. Ntâye omuyumva, ci anakaderhezibwa na Mûka ebirhankayumvîkana. 3 Omuntu olêba yêhe, bantu aderheza, kuyigîriza ayigîriza, kuhanûla ahanûla, kurhûliriza arhûliriza. 4 Oderha ndimi nyinji, yêne ociyigîriza; olêba, ayigîriza endêko y’abemêzi. 5 Ntankabaga mweshi muderhe ndimi mwandu, nanasîma kulusha mulêbe; bulyâla olêba alushire oderha endimi, akaba owaderha endimi arhahugwîri, Iyo endêko y’abemêzi erhenzamwo enyigîrizo.
6 Bene wîrhu, erhi nankammuganîza omu ndimi, erhi kwinjà kuci mmujirirage, akaba ntâco mmufulûlire, n’akaba ntâco mmumanyîsize, n’akaba ntâco mmulêbîre na ntâco mmuyigîrizize? 7 Kwo biri ntyo ebirhajira buzîne, akarhera erhi olulanga, erhi byankayumvisa izù; kurhi omuntu ankamanya bici akarhêra kazihire, nîsi erhi olulanga, akaba amazù gâbyo garhatwîkanusiri bwinjà? 8 Nagwo omushekera erhi izù lyâgwo lyankaba lirhatwîkanusiri, ndi wankashîbirira mpu aja oku bîrha? 9 Ninyu kwo n’okwo; erhi olulimi lwinyu lwankabà lurhadesiri ebinwa bihumanusire, kurhi bankayumva ebi mudesire? Erhi omu cirere mudwîrhe mwaganîrira. 10 Omu igulu muli ntishi mpiriri inga za ndimi, na ntà luguma lurhayumvîkana. 11 Ci erhi nankahaba eci enderho zidesire, nanaba munya-mahanga kuli olya waderha, n’odwîrhe waderha anabà munya-mahanga kuli nie. 12 Ntyo ninyu, kulya kubà mudwîrhe mwalonza enshokano za Mûka, mucîsêze okulushana mulizo, Iyo endêko y’abemêzi erhenzamwo obunguke. 13 Co cirhumire, oderha endimi, akwânîne ashenge enshôkano y’okuzihugûla. 14 Bulya erhi nankashenga omu ndimi, omûka gwâni gwanashenga, ci ntà bunguke obukengêre bwâni bwankakulamwor. 15 Kurhi omuntu ankajiraga Obwo? Nanashenga n’omûka gwâni, nanashenga n’obukengêre bwâni; nanayimba n’omûka gwâni, nanayimba n’obukengêre bwâni. 16 Câba erhi wankakuza Nnâmahanga omu mûka mwônes, kurhi omuntu kwône ankashuza «Amen!t» oku munkwa gwâwe, arhanamanyiri bici odesire? 17 Neci, okuvuga omunkwa kwâwe kuli kwinjà, cikwône owundi arhankarhenzamwo enyigîrizo. 18 Mvuzire Nnâmahanga omunkwa, bulya nanderhere omu ndimi kummulusha mweshi; 19 cikwône omu ndêko y’abemêzi, nsîma kulusha okuderha binwa birhânu n’obukengêre bwâni, Iyo nyigîriza abandi nabo, ahâli h’okuderha bihumbi ikumi omu ndimi.
20 Bene wîrhu, murhabaga bâna barhò nka mwarhimanya. Oku bubî, neci, mubè bâna barhò, ci omu kurhimanya, mubè bantu bakulu. 21 Kuyandisirwe omu Marhegeko, mpuu: «Olu lubaga naluyigîriza n’abantu baderha olundi lulimi n’omu kanwa k’abantu b’ihanga, barhanayumvîrhize obwo», kwo Nyakasane adesire. 22 Kwo kuderha oku enshôkano y’endimi cinali cimanyîso, arhali oku bemêzi, ci oku barhali bemêzi; ci obulêbi bwôhe burhali bw’abarhali bemêzi, ci buli bwa bemêzi. 23 Erhi Ekleziya yôshi yankajà haguma, n’erhi bôshi bakaderhera mu ndimi, nabo abarhamanyiri kurhi bigenda erhi abarhali bemêzi erhi bankajamwo, ka barhankaderha mpu kusiraha musirahire? 24 Ci erhi bôshi bankaba badwîrhe balêba, n’erhi hankayisha orhali mwemêzi nîsi erhi orhishi emunda bija, bôshi banamuyâgîriza, bôshi banamutwîra olubanja; 25 ebifuhsirwe omu murhima gwâge byanafulûlwa. Obwo anacîrhimba oku idaho, anayûbika obusù, aharâmye Nyamuzinda, anaderhe, erhi: «Okuli, Nnâmahanga ali ekarhî kinyu».
Oku bakaz’ijira
26 Kurhi rhwaderhaga, bene wîrhu? Mukaja haguma, ngasi muguma anabà agwêrhe olwimbo, erhi enyigîrizo, erhi obulêbi, erhi enshôkano y’okuderha endimi, erhi ey’okuzihugûla. Ebyo byôshi bijirwe omu kulonza okuyûbaka. 27 Akaba ndimi badwîrhe baderha, babè babiri erhi basharhu bone, banaderhe muguma muguma; na muguma ahugûle. 28 Akaba ntâye wankahugûla, banahulike, barhaderhaga omu ndêko y’abemêzi; ngasi muguma aciderhese yêne, anaderhese Nnâmahanga. 29 Abalêbi, babiri erhi basharhu baderhe, n’abandi bagere enderho zâbo. 30 Cikwône, erhi muguma mwo balya bahali ankafulûlirwa akantu, omurhanzi anahulike. 31 Bulya mweshi mwanahash’ilêba muguma muguma, Iyo bôshi bayigîrizibwa banahâbwe omurhima. 32 Abalêbi kukwânîne barhegeke emyûkav yâbo, 33 bulya Nyamuzinda arhali Nyamuzinda wa kavulindi, ci wa buholo.
Nk’omu zindi Ekleziya zôshi z’abimâna, 34 abakazi bakaz’ihulika omu ndêko; bulya ntà bwemêre bagwêrhe bwa kuderha; ci kukwânîne bayôrhe bali n’obukenge, nk’oku Irhegeko lyône lidesire. 35 Erhi bankalonza okumanya kantu kalebe, babwîze bibà omu mwa bâbwe; bulya ziri nshonyi oku mukazi okushambâlira omu ndêko. 36 K’akanwa ka Nyamuzinda emwinyuw kahubukaga? K’emwinyu yône kahisire? 37 Akaba hali ocîkebirwe mpu ali mulêbi nîsi erhi mpu Mûka Mutagatîfu odwîrhe amubwîriza, amanye oku ebi mmuyandikire liri irhegeko lya Nyakasane. 38 N’orhakumanyiri, erhi naye arhanayishibwi na Nnâmahangax. • 39 Kuziga, bene wîrhu, mushwîre enshôkano y’obulêbi, murhanahanzagya abaderha endimi. 40 Cikwône byôshi bijirwe bwinjà bwinjà na buzira kavulindi.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 14
14
Tongues and Prophecy
1 Διώκετε τὴν ἀγάπην, ζηλοῦτε δὲ τὰ πνευματικά, μᾶλλον δὲ ἵνα προφητεύητε. 2 ὁ γὰρ λαλῶν γλώσσῃ οὐκ ἀνθρώποις λαλεῖ ἀλλὰ θεῷ• οὐδεὶς γὰρ ἀκούει, πνεύματι δὲ λαλεῖ μυστήρια 3 ὁ δὲ προφητεύων ἀνθρώποις λαλεῖ οἰκοδομὴν καὶ παράκλησιν καὶ παραμυθίαν. 4 ὁ λαλῶν γλώσσῃ ἑαυτὸν οἰκοδομεῖ• ὁ δὲ προφητεύων ἐκκλησίαν οἰκοδομεῖ. 5 θέλω δὲ πάντας ὑμᾶς λαλεῖν γλώσσαις, μᾶλλον δὲ ἵνα προφητεύητε• μείζων δὲ ὁ προφητεύων ἢ ὁ λαλῶν γλώσσαις ἐκτὸς εἰ μὴ διερμηνεύῃ, ἵνα ἡ ἐκκλησία οἰκοδομὴν λάβῃ. 6 Νῦν δέ, ἀδελφοί, ἐὰν ἔλθω πρὸς ὑμᾶς γλώσσαις λαλῶν, τί ὑμᾶς ὠφελήσω ἐὰν μὴ ὑμῖν λαλήσω ἢ ἐν ἀποκαλύψει ἢ ἐν γνώσει ἢ ἐν προφητείᾳ ἢ [ἐν] διδαχῇ; 7 ὅμως τὰ ἄψυχα φωνὴν διδόντα, εἴτε αὐλὸς εἴτε κιθάρα, ἐὰν διαστολὴν τοῖς φθόγγοις μὴ δῷ, πῶς γνωσθήσεται τὸ αὐλούμενον ἢ τὸ κιθαριζόμενον; 8 καὶ γὰρ ἐὰν ἄδηλον σάλπιγξ φωνὴν δῷ, τίς παρασκευάσεται εἰς πόλεμον; 9 οὕτως καὶ ὑμεῖς διὰ τῆς γλώσσης ἐὰν μὴ εὔσημον λόγον δῶτε, πῶς γνωσθήσεται τὸ λαλούμενον; ἔσεσθε γὰρ εἰς ἀέρα λαλοῦντες. 10 τοσαῦτα εἰ τύχοι γένη φωνῶν εἰσιν ἐν κόσμῳ καὶ οὐδὲν ἄφωνον 11 ἐὰν οὖν μὴ εἰδῶ τὴν δύναμιν τῆς φωνῆς, ἔσομαι τῷ λαλοῦντι βάρβαρος καὶ ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ βάρβαρος. 12 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ἐπεὶ ζηλωταί ἐστε πνευμάτων, πρὸς τὴν οἰκοδομὴν τῆς ἐκκλησίας ζητεῖτε ἵνα περισσεύητε. 13 διὸ ὁ λαλῶν γλώσσῃ προσευχέσθω ἵνα διερμηνεύῃ. 14 ἐὰν [γὰρ] προσεύχωμαι γλώσσῃ, τὸ πνεῦμά μου προσεύχεται, ὁ δὲ νοῦς μου ἄκαρπός ἐστιν. 15 τί οὖν ἐστιν; προσεύξομαι τῷ πνεύματι, προσεύξομαι δὲ καὶ τῷ νοΐ• ψαλῶ τῷ πνεύματι, ψαλῶ δὲ καὶ τῷ νοΐ. 16 ἐπεὶ ἐὰν εὐλογῇς [ἐν] πνεύματι, ὁ ἀναπληρῶν τὸν τόπον τοῦ ἰδιώτου πῶς ἐρεῖ τὸ Ἀμὴν ἐπὶ τῇ σῇ εὐχαριστίᾳ; ἐπειδὴ τί λέγεις οὐκ οἶδεν 17 σὺ μὲν γὰρ καλῶς εὐχαριστεῖς ἀλλ᾽ ὁ ἕτερος οὐκ οἰκοδομεῖται. 18 εὐχαριστῶ τῷ θεῷ, πάντων ὑμῶν μᾶλλον γλώσσαις λαλῶ 19 ἀλλ᾽ ἐν ἐκκλησίᾳ θέλω πέντε λόγους τῷ νοΐ μου λαλῆσαι, ἵνα καὶ ἄλλους κατηχήσω, ἢ μυρίους λόγους ἐν γλώσσῃ. 20 Ἀδελφοί, μὴ παιδία γίνεσθε ταῖς φρεσὶν ἀλλὰ τῇ κακίᾳ νηπιάζετε, ταῖς δὲ φρεσὶν τέλειοι γίνεσθε. 21 ἐν τῷ νόμῳ γέγραπται ὅτι Ἐν ἑτερογλώσσοις καὶ ἐν χείλεσιν ἑτέρων λαλήσω τῷ λαῷ τούτῳ καὶ οὐδ᾽ οὕτως εἰσακούσονταί μου, λέγει κύριος. 22 ὥστε αἱ γλῶσσαι εἰς σημεῖόν εἰσιν οὐ τοῖς πιστεύουσιν ἀλλὰ τοῖς ἀπίστοις, ἡ δὲ προφητεία οὐ τοῖς ἀπίστοις ἀλλὰ τοῖς πιστεύουσιν. 23 Ἐὰν οὖν συνέλθῃ ἡ ἐκκλησία ὅλη ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ πάντες λαλῶσιν γλώσσαις, εἰσέλθωσιν δὲ ἰδιῶται ἢ ἄπιστοι, οὐκ ἐροῦσιν ὅτι μαίνεσθε; 24 ἐὰν δὲ πάντες προφητεύωσιν, εἰσέλθῃ δέ τις ἄπιστος ἢ ἰδιώτης, ἐλέγχεται ὑπὸ πάντων, ἀνακρίνεται ὑπὸ πάντων, 25 τὰ κρυπτὰ τῆς καρδίας αὐτοῦ φανερὰ γίνεται, καὶ οὕτως πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον προσκυνήσει τῷ θεῷ ἀπαγγέλλων ὅτι Ὄντως ὁ θεὸς ἐν ὑμῖν ἐστιν.
All Things to be Done in Order
26 Τί οὖν ἐστιν, ἀδελφοί; ὅταν συνέρχησθε, ἕκαστος ψαλμὸν ἔχει, διδαχὴν ἔχει, ἀποκάλυψιν ἔχει, γλῶσσαν ἔχει, ἑρμηνείαν ἔχει• πάντα πρὸς οἰκοδομὴν γινέσθω. 27 εἴτε γλώσσῃ τις λαλεῖ, κατὰ δύο ἢ τὸ πλεῖστον τρεῖς καὶ ἀνὰ μέρος, καὶ εἷς διερμηνευέτω 28 ἐὰν δὲ μὴ ᾖ διερμηνευτής, σιγάτω ἐν ἐκκλησίᾳ, ἑαυτῷ δὲ λαλείτω καὶ τῷ θεῷ. 29 προφῆται δὲ δύο ἢ τρεῖς λαλείτωσαν καὶ οἱ ἄλλοι διακρινέτωσαν 30 ἐὰν δὲ ἄλλῳ ἀποκαλυφθῇ καθημένῳ, ὁ πρῶτος σιγάτω. 31 δύνασθε γὰρ καθ᾽ ἕνα πάντες προφητεύειν, ἵνα πάντες μανθάνωσιν καὶ πάντες παρακαλῶνται. 32 καὶ πνεύματα προφητῶν προφήταις ὑποτάσσεται, 33 οὐ γάρ ἐστιν ἀκαταστασίας ὁ θεὸς ἀλλ᾽ εἰρήνης. Ὡς ἐν πάσαις ταῖς ἐκκλησίαις τῶν ἁγίων 34 αἱ γυναῖκες ἐν ταῖς ἐκκλησίαις σιγάτωσαν• οὐ γὰρ ἐπιτρέπεται αὐταῖς λαλεῖν, ἀλλ᾽ ὑποτασσέσθωσαν, καθὼς καὶ ὁ νόμος λέγει. 35 εἰ δέ τι μαθεῖν θέλουσιν, ἐν οἴκῳ τοὺς ἰδίους ἄνδρας ἐπερωτάτωσαν• αἰσχρὸν γάρ ἐστιν γυναικὶ λαλεῖν ἐν ἐκκλησίᾳ. 36 ἢ ἀφ᾽ ὑμῶν ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ἐξῆλθεν, ἢ εἰς ὑμᾶς μόνους κατήντησεν; 37 Εἴ τις δοκεῖ προφήτης εἶναι ἢ πνευματικός, ἐπιγινωσκέτω ἃ γράφω ὑμῖν ὅτι κυρίου ἐστὶν ἐντολή 38 εἰ δέ τις ἀγνοεῖ, ἀγνοεῖται. 39 ὥστε, ἀδελφοί [μου], ζηλοῦτε τὸ προφητεύειν καὶ τὸ λαλεῖν μὴ κωλύετε γλώσσαις 40 πάντα δὲ εὐσχημόνως καὶ κατὰ τάξιν γινέσθω.
15
III. Okufûka kw’abafîre
Okufûka kwa Yezu n’okufûka kwirhu
1 Bene wîrhu, nammukengeza erya Myanzi y’Akalembe nammubwîrizagya, mwàyiyankirira, munaciyisêziremwo buzibu, 2 yo yanammuciza erhi mwankayilanga nk’oku nammubwîragayo. N’akaba arhali ntyo, erhi mwayemîre bya busha. 3 Burhanzi, nammuhisakwo ebi nâni niene nàhâbagwa: oku Kristu afirîre ebyâha bîrhu nk’oku Amandiko gadesire, 4 oku abishirwe omu nshinda, n’oku olusiku lwa kasharhu àfûsire nk’oku Amandiko gadesire; 5 n’oku àbonekîre Kefa, abul’ibonekera na balya ikumi na babiri. 6 Okuhandi àbonekera bene wîrhu magana arhânu na kulusha caligumiza, na banji muli bo ho baciba, ci baguma bafîre. 7 Ashub’ijaho, àbonekera Yakôbo, àbonekera n’entumwa zôshi. 8 Cazinda àmbonekera nâni nka kula ankabonekera ecimomano.
9 Neci, nie munyi omu ntumwa zôshi, ciru ntakwânîni izîno ly’entumwa, bulya nàlibuzize Ekleziya ya Nyamuzinda. 10 Cikwône eri nshôkano ya Nyamuzinda yanjiraga okûla ndi, n’enshôkano anshobôzagya erhagumbaga muli nie. Ci nie nàkozire kubalusha bôshi! Câba nanga, arhali nie, ci enshôkano ya Nyamuzinda haguma nâni.
11 Akaba nie, erhi akaba bo, kwo rhuyigîriza ntyôla; kwo mwanayemîre okwo. 12 N’akaba bayigîriza oku Kristu afûsire omu bafu, kurhi baguma muli mwe bankaciderhaga mpu ntà bufûke bw’abafire? 13 Akaba ntà bufûke bw’abafîre, Kristu naye arhafûkaga! 14 N’akaba Kristu arhafûkaga, enyigîrizo zirhu ziri busha, n’obuyêmêre bwinyu nabo buli busha. 15 Ciru nîrhu erhi rhwamaba bahamîrizi babêshera Nyamuzinda, bulya rhwamunywerhîre nti afûsize Kristu n’obwo arhamufûlaga, akaba kwo binali abafù barhafûka. 16 Bulyâla akaba abafîre barhafûka, Kristu naye arhafûkaga. 17 N’akaba Kristu arhafûkaga, obuyêmêre bwinyu buli busha, munaciri omu byâha binyu; 18 kuziga n’abafîre muli Kristu baherêrekire. 19 N’akaba muli obûla buzîne bw’en’igulu mwône rhulangâlîre Kristu, omu bantu bôshi erhi rhwe rhunali bahanya kulushay.
20 Cikwône nanga Kristu afûsire omubafu, àshokolera abagwishîrez. 21 Bulyâla muntu wadwîrhe olufù, kwo na kwomuntu wadwîrhe okufûka kw’abafîre. 22 Neci, nka kulya bôshi bafà muli Adamu, kwo na bôshi bayish’ishubiramwo omûka muli Kristu. 23 Cikwône ngasi muguma omu gâge mango: Kristu ye murhanzi-rhanzi, kandi abayish’ibà ba Kristu olusiku ayisha. 24 Okuhandi bwanaba buzinda, go mango ashubiza Nyamuzinda Îshe obwâmi, amayûs’ishâba amâmi gôshi na ngasi burhegesi na ngasi buhashea. 25 Neci, kukwânîne ayîme kuhika ahebe abashombanyi bâge bôshi ah’idako ly’amagulu gâgeb. 26 Omushombanyi muzinda wayish’ishâbûlwa, lwo Lufù; 27 bulyâla Nyamuzinda ahizire byôshi ah’idako ly’amagulu gâge. Ci amango aderha mpu byôshi biri idako ly’amagulu gâge, rhumanye n’obwâlagale oku Olya wamuhaga ebintu byôshi arhaganjira muli byo. 28 N’amango ebintu byôshi byôshi byâbà bikola biri idako ly’amagulu gâge, naye Omugala yêne anacîhira idako ly’Olya wamuhaga byôshi, Iyo Nyamuzinda ashuba byôshi muli bôshi.
29 Acibaga birhali ntyo, balya babatizibwa abafù barhumire, singa bunguke buci barhôlamwo? Acibaga abafîre barhafûka cirwi n’ehitya, cici cirhuma bacibatizibwa ahâli hâboc? 30 Nîrhu rhwêne, cici cirhuma rhucîhira omu kaga ngasi kasanzi? 31 Ngasi lusiku erhi ndi omu lufù, bene wîrhu; n’okwo kunali nk’okûla muli irenge lyâni muli Nawirhu Yezu Kristu. 32 Acibaga bunya-muntu bwône bwarhumaga nalwisa ebiryanyi e Efezi, singa bunguke buci nali nakûlamwo? Akaba abafîre barhafûka, «rbulyage rhunanywe, bulva irhondo rhwâfa»d, 33 Mumanye murharhebagwa: «Okukomera ababî kunasherêze engesò nyinjà». 34 Murhenge omu balalwe nk’oku bikwânîne, murhanacihîra mukajira ebyâha; bulya muli mwe hali abarhishi Nyamuzindae. Nkudesire nti enshonyi zimmugwârhe.
Kurhi abafire bayish’ifûka?
35 Haligi kwône owaderha, erhi: «Kurhi abafîre bâfûke wâni? Mubiri guhi bâgalukane?» 36 Eci cihwinja! Eci orhwera cirhajamwo buzîne cirhanarhanzir’ifà. 37 Na nka warhwera, arhali omubiri gwamurhenga gw’orhwera, ci mburho yône orhwera bumubumu kulyâla enali, nka ngano erhi yindi mburho. 38 Nyamuzinda ye oyiha omubiri nk’oku yêne alonzize, na ngasi mburho omubiri gwâyogwâyo.
39 Emibiri yôshi erhali yo miguma: ogw’abantu gubà gwâgo, ogw’ensimba gwâgo, ogw’enyunyi gwâgo, n’ogw’enfî gwâgo. 40 Haligi emibiri y’eby’emalunga n’ey’ebya hano nshi; ci obulangale bw’ey’eby’emalunga buba bwâgo, n’obulangale bw’ey’ebya hano nshi bwâgo. 41 Obulangale bw’izûba buba bwâgo, n’obulangale bw’omwêzi buba bwâgo, n’obulangale bw’enyenyêzi bwâgo. Ciru n’enyenyêzi erhalangashana kuguma n’eyindi. 42 Ntyo kwo biri n’oku bufûke bw’abafù. Omubiri gunarhwerwe guli gwa kubola, gufûke gurhaciri gwa kubola. 43 Gurhwerwa buzira bukuze, gufûke omu irenge; gurhwerwa erhi ngonyi, gufûke guli muzibu. 44 Banarhwere omubiri gw’obunya-nyama, hafûke omubiri gw’obunya-mûka.
Akaba haba omubiri gw’obunya-nyama, hanaba n’omubiri gw’obunya-mûka. 45 Ntyo kwo biyandisirwe, mpu: «Omuntu murhanzi, Adamu, ajizirwe ciremwa cirimwo obuzîne; Adamu muzinda yêhe ajirwa mûka guhâna obuzînef. 46 Ci arhali ec’obunya-mûka co cirhag’iboneka; ec’obunya-mubiri co cirhanga: ec’obunya-mûka cikulikire. 47 Omuntu murhanzig omu bidaka arhengaga, anali w’en’igulu; owa kabiri yêhe arhengaga empingu. 48 Oku omuny’igulu ali ayôsire, kwo n’abany’igulu bayôrha, n’oku ow’omu mpingu ali ayôsire, kwo n’ab’omu mpingu bayôrhah. 49 Na kulyâla rhwalikwo enshusho y’omuny’igulu, kwo rhukwânîne rhujekwo n’enshusho y’ow’omu mpingui.
50 Kwo ndesire ntya, bene wîrhu: omubiri n’omukòj birhankayîma omu Bwâmi bwa Nyamuzinda, n’eby’okubola birhankayîma omu birhankahash’ibola. 51 Nkolaga nammubwira ihwe: rhweshi rhurhakafa, ci rhweshi rhwayish’ihinduka kundi kundik; 52 oku irindo liguma, omu kugohya ntya, oku izù ly’omushekera muzinda; bulya bayish’ibûha omu mushekera, n’abafîre bayish’ifûka na emibiri erhankacifa, na nîrhu rhwayish’ihinduka kundi kundi. 53 Bulya ogûla mubiri gubola, kukwânîne guyambale obuhashe bw’okurhabola, n’ogu mubiri gufa, kukwânîne guyambale obuhashe bw’okurhafa.
Lufù, okuhima kwawe ngahi kuli?
54 Ci amango ogu mubiri gubola gwaba gwamayambala obuhashe bw’okurhabola n’ogu mubiri gufa guyambala obuhashe bw’okurhafa, ly’olu luderho lw’Amandiko lwayunjula: Olufù lwàhimirwe, lwàmirwa n’irenge. 55 Lufù wel, okuhima kwâwe ngahi kuli? Lufù we, akababo kâwe ngahi kaligi? 56 Olufù ecâha ko kababo kâlwo, n’ecâha Irhegeko bwo buzibu bwâco. 57 Ci, neci, Nyamuzinda akonkwa, owarhuhâga okuhimana erhi Nnawîrhu Yezu Kristu orhuma! 58 Ntyo, bene wîrhu bazigirwa, musimike, murhadundaganaga, ensiku zôshi mukaz’ija embere omu mukolo gwa Nyakasane, bulya mumanyire oku omukolo gwinyu muli Nyakasane gurhankafa busha.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 15
15
The Resurrection of Christ
1 Γνωρίζω δὲ ὑμῖν, ἀδελφοί, τὸ εὐαγγέλιον ὃ εὐηγγελισάμην ὑμῖν, ὃ καὶ παρελάβετε, ἐν ᾧ καὶ ἑστήκατε, 2 δι᾽ οὗ καὶ σῴζεσθε, τίνι λόγῳ εὐηγγελισάμην ὑμῖν εἰ κατέχετε, ἐκτὸς εἰ μὴ εἰκῇ ἐπιστεύσατε. 3 παρέδωκα γὰρ ὑμῖν ἐν πρώτοις, ὃ καὶ παρέλαβον, ὅτι Χριστὸς ἀπέθανεν ὑπὲρ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν κατὰ τὰς γραφὰς 4 καὶ ὅτι ἐτάφη καὶ ὅτι ἐγήγερται τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ κατὰ τὰς γραφὰς 5 καὶ ὅτι ὤφθη Κηφᾷ εἶτα τοῖς δώδεκα 6 ἔπειτα ὤφθη ἐπάνω πεντακοσίοις ἀδελφοῖς ἐφάπαξ, ἐξ ὧν οἱ πλείονες μένουσιν ἕως ἄρτι, τινὲς δὲ ἐκοιμήθησαν 7 ἔπειτα ὤφθη Ἰακώβῳ εἶτα τοῖς ἀποστόλοις πᾶσιν 8ἔσχατον δὲ πάντων ὡσπερεὶ τῷ ἐκτρώματι ὤφθη κἀμοί. 9 Ἐγὼ γάρ εἰμι ὁ ἐλάχιστος τῶν ἀποστόλων ὃς οὐκ εἰμὶ ἱκανὸς καλεῖσθαι ἀπόστολος, διότι ἐδίωξα τὴν ἐκκλησίαν τοῦ θεοῦ 10 χάριτι δὲ θεοῦ εἰμι ὅ εἰμι, καὶ ἡ χάρις αὐτοῦ ἡ εἰς ἐμὲ οὐ κενὴ ἐγενήθη, ἀλλὰ περισσότερον αὐτῶν πάντων ἐκοπίασα, οὐκ ἐγὼ δὲ ἀλλ᾽ ἡ χάρις τοῦ θεοῦ [ἡ] σὺν ἐμοί. 11 εἴτε οὖν ἐγὼ εἴτε ἐκεῖνοι, οὕτως κηρύσσομεν καὶ οὕτως ἐπιστεύσατε. The Resurrection of the Dead 12 Εἰ δὲ Χριστὸς κηρύσσεται ὅτι ἐκ νεκρῶν ἐγήγερται, πῶς λέγουσιν ἐν ὑμῖν τινες ὅτι ἀνάστασις νεκρῶν οὐκ ἔστιν; 13 εἰ δὲ ἀνάστασις νεκρῶν οὐκ ἔστιν, οὐδὲ Χριστὸς ἐγήγερται 14 εἰ δὲ Χριστὸς οὐκ ἐγήγερται, κενὸν ἄρα [καὶ] τὸ κήρυγμα ἡμῶν, κενὴ καὶ ἡ πίστις ὑμῶν 15 εὑρισκόμεθα δὲ καὶ ψευδομάρτυρες τοῦ θεοῦ, ὅτι ἐμαρτυρήσαμεν κατὰ τοῦ θεοῦ ὅτι ἤγειρεν τὸν Χριστόν, ὃν οὐκ ἤγειρεν εἴπερ ἄρα νεκροὶ οὐκ ἐγείρονται. 16 εἰ γὰρ νεκροὶ οὐκ ἐγείρονται, οὐδὲ Χριστὸς ἐγήγερται 17 εἰ δὲ Χριστὸς οὐκ ἐγήγερται, ματαία ἡ πίστις ὑμῶν, ἔτι ἐστὲ ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν, 18 ἄρα καὶ οἱ κοιμηθέντες ἐν Χριστῷ ἀπώλοντο. 19 εἰ ἐν τῇ ζωῇ ταύτῃ ἐν Χριστῷ ἠλπικότες ἐσμὲν μόνον, ἐλεεινότεροι πάντων ἀνθρώπων ἐσμέν. 20 Νυνὶ δὲ Χριστὸς ἐγήγερται ἐκ νεκρῶν ἀπαρχὴ τῶν κεκοιμημένων. 21 ἐπειδὴ γὰρ δι᾽ ἀνθρώπου θάνατος, καὶ δι᾽ ἀνθρώπου ἀνάστασις νεκρῶν. 22 ὥσπερ γὰρ ἐν τῷ Ἀδὰμ πάντες ἀποθνῄσκουσιν, οὕτως καὶ ἐν τῷ Χριστῷ πάντες ζῳοποιηθήσονται. 23 ἕκαστος δὲ ἐν τῷ ἰδίῳ τάγματι• ἀπαρχὴ Χριστός, ἔπειτα οἱ τοῦ Χριστοῦ ἐν τῇ παρουσίᾳ αὐτοῦ, 24 εἶτα τὸ τέλος, ὅταν παραδιδῷ τὴν βασιλείαν τῷ θεῷ καὶ πατρί, ὅταν καταργήσῃ πᾶσαν ἀρχὴν καὶ πᾶσαν ἐξουσίαν καὶ δύναμιν. 25 δεῖ γὰρ αὐτὸν βασιλεύειν ἄχρι οὗ θῇ πάντας τοὺς ἐχθροὺς ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ. 26ἔσχατος ἐχθρὸς καταργεῖται ὁ θάνατος 27πάντα γὰρ ὑπέταξεν ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ. ὅταν δὲ εἴπῃ ὅτι πάντα ὑποτέτακται, δῆλον ὅτι ἐκτὸς τοῦ ὑποτάξαντος αὐτῷ τὰ πάντα. 28 ὅταν δὲ ὑποταγῇ αὐτῷ τὰ πάντα, τότε [καὶ] αὐτὸς ὁ υἱὸς ὑποταγήσεται τῷ ὑποτάξαντι αὐτῷ τὰ πάντα, ἵνα ᾖ ὁ θεὸς [τὰ] πάντα ἐν πᾶσιν. 29 Ἐπεὶ τί ποιήσουσιν οἱ βαπτιζόμενοι ὑπὲρ τῶν νεκρῶν; εἰ ὅλως νεκροὶ οὐκ ἐγείρονται, τί καὶ βαπτίζονται ὑπὲρ αὐτῶν; 30 τί καὶ ἡμεῖς κινδυνεύομεν πᾶσαν ὥραν; 31 καθ᾽ ἡμέραν ἀποθνῄσκω, νὴ τὴν ὑμετέραν καύχησιν, [ἀδελφοί,] ἣν ἔχω ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ τῷ κυρίῳ ἡμῶν. 32 εἰ κατὰ ἄνθρωπον ἐθηριομάχησα ἐν Ἐφέσῳ, τί μοι τὸ ὄφελος; εἰ νεκροὶ οὐκ ἐγείρονται, Φάγωμεν καὶ πίωμεν, αὔριον γὰρ ἀποθνῄσκομεν. 33 μὴ πλανᾶσθε Φθείρουσιν ἤθη χρηστὰ ὁμιλίαι κακαί. 34ἐκνήψατε δικαίως καὶ μὴ ἁμαρτάνετε, ἀγνωσίαν γὰρ θεοῦ τινες ἔχουσιν, πρὸς ἐντροπὴν ὑμῖν λαλῶ. The Resurrection Body 35 Ἀλλ᾽ ἐρεῖ τις, Πῶς ἐγείρονται οἱ νεκροί; ποίῳ δὲ σώματι ἔρχονται; 36 ἄφρων, σὺ ὃ σπείρεις, οὐ ζῳοποιεῖται ἐὰν μὴ ἀποθάνῃ 37 καὶ ὃ σπείρεις, οὐ τὸ σῶμα τὸ γενησόμενον σπείρεις ἀλλὰ γυμνὸν κόκκον εἰ τύχοι σίτου ἤ τινος τῶν λοιπῶν 38 ὁ δὲ θεὸς δίδωσιν αὐτῷ σῶμα καθὼς ἠθέλησεν, καὶ ἑκάστῳ τῶν σπερμάτων ἴδιον σῶμα. 39 οὐ πᾶσα σὰρξ ἡ αὐτὴ σὰρξ ἀλλ᾽ ἄλλη μὲν ἀνθρώπων, ἄλλη δὲ σὰρξ κτηνῶν, ἄλλη δὲ σὰρξ πτηνῶν, ἄλλη δὲ ἰχθύων. 40 καὶ σώματα ἐπουράνια, καὶ σώματα ἐπίγεια• ἀλλ᾽ ἑτέρα μὲν ἡ τῶν ἐπουρανίων δόξα, ἑτέρα δὲ ἡ τῶν ἐπιγείων. 41 ἄλλη δόξα ἡλίου, καὶ ἄλλη δόξα σελήνης, καὶ ἄλλη δόξα ἀστέρων• ἀστὴρ γὰρ ἀστέρος διαφέρει ἐν δόξῃ. 42 Οὕτως καὶ ἡ ἀνάστασις τῶν νεκρῶν. σπείρεται ἐν φθορᾷ, ἐγείρεται ἐν ἀφθαρσίᾳ 43 σπείρεται ἐν ἀτιμίᾳ, ἐγείρεται ἐν δόξῃ• σπείρεται ἐν ἀσθενείᾳ, ἐγείρεται ἐν δυνάμει 44 σπείρεται σῶμα ψυχικόν, ἐγείρεται σῶμα πνευματικόν. εἰ ἔστιν σῶμα ψυχικόν, ἔστιν καὶ πνευματικόν. 45 οὕτως καὶ γέγραπται, Ἐγένετο ὁ πρῶτος ἄνθρωπος Ἀδὰμ εἰς ψυχὴν ζῶσαν, ὁ ἔσχατος Ἀδὰμ εἰς πνεῦμα ζῳοποιοῦν. 46 ἀλλ᾽ οὐ πρῶτον τὸ πνευματικὸν ἀλλὰ τὸ ψυχικόν, ἔπειτα τὸ πνευματικόν. 47 ὁ πρῶτος ἄνθρωπος ἐκ γῆς χοϊκός, ὁ δεύτερος ἄνθρωπος ἐξ οὐρανοῦ. 48 οἷος ὁ χοϊκός, τοιοῦτοι καὶ οἱ χοϊκοί, καὶ οἷος ὁ ἐπουράνιος, τοιοῦτοι καὶ οἱ ἐπουράνιοι 49 καὶ καθὼς ἐφορέσαμεν τὴν εἰκόνα τοῦ χοϊκοῦ, φορέσομεν καὶ τὴν εἰκόνα τοῦ ἐπουρανίου. 50 Τοῦτο δέ φημι, ἀδελφοί, ὅτι σὰρξ καὶ αἷμα βασιλείαν θεοῦ κληρονομῆσαι οὐ δύναται οὐδὲ ἡ φθορὰ τὴν ἀφθαρσίαν κληρονομεῖ. 51 ἰδοὺ μυστήριον ὑμῖν λέγω• πάντες οὐ κοιμηθησόμεθα, πάντες δὲ ἀλλαγησόμεθα, 52 ἐν ἀτόμῳ, ἐν ῥιπῇ ὀφθαλμοῦ, ἐν τῇ ἐσχάτῃ σάλπιγγι• σαλπίσει γὰρ καὶ οἱ νεκροὶ ἐγερθήσονται ἄφθαρτοι καὶ ἡμεῖς ἀλλαγησόμεθα. 53 δεῖ γὰρ τὸ φθαρτὸν τοῦτο ἐνδύσασθαι ἀφθαρσίαν καὶ τὸ θνητὸν τοῦτο ἐνδύσασθαι ἀθανασίαν. 54 ὅταν δὲ τὸ φθαρτὸν τοῦτο ἐνδύσηται ἀφθαρσίαν καὶ τὸ θνητὸν τοῦτο ἐνδύσηται ἀθανασίαν, τότε γενήσεται ὁ λόγος ὁ γεγραμμένος, Κατεπόθη ὁ θάνατος εἰς νῖκος. 55 ποῦ σου, θάνατε, τὸ νῖκος; ποῦ σου, θάνατε, τὸ κέντρον; 56 τὸ δὲ κέντρον τοῦ θανάτου ἡ ἁμαρτία, ἡ δὲ δύναμις τῆς ἁμαρτίας ὁ νόμος 57 τῷ δὲ θεῷ χάρις τῷ διδόντι ἡμῖν τὸ νῖκος διὰ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ. 58 Ὥστε, ἀδελφοί μου ἀγαπητοί, ἑδραῖοι γίνεσθε, ἀμετακίνητοι, περισσεύοντες ἐν τῷ ἔργῳ τοῦ κυρίου πάντοτε, εἰδότες ὅτι ὁ κόπος ὑμῶν οὐκ ἔστιν κενὸς ἐν κυρίῳ.
16
Enfundiko
Amahano. Omusingo. Obwangà
1 Kw’erya ntûlo y’okurhabâlam abatagatîfu, ninyu mujire nk’oku narhegekaga Ekleziya z’e Galasiya. 2 Olusiku lurhanzi lw’omugobe, ngasi muguma muli mwe abîke aha mwâge ebi asigazize, na ntyo barhalindaga mpu kuhika nyishe entûlo zibul’ihânwa. 3 Hano nyisha, nayanka aba mwene mucîshozire, mbafumbase obugo n’amaruba, ensholôlo zinyu bazihêke e Yeruzalemu. 4 N’akaba kukwânîne nâni nyije, banagenda haguma nâni. 5 Nayisha emwinyu hano mba namagera omu Macedoniya, bulya kugera kône nagera omu Macedoniya. 6 Ci emwinyu yohe nkaba nayishinga nsiku, ciru nankanagerezayo amango g’empondo gôshi, mwene mubè mwe mumpisa ngasi aha nanaja. 7 Bulya ntalonza mmubone ngera tya kwône; nnangâlîre nti nashinga kasanzi emwinyu, Nyakasane akayêmêra. 8 Ci kwône nabera e Efezi kuhika Pentekoste; 9 bulya banyigulireyo olumvi lwôshi oku mukolo gwâni, n’abashombanyi baliyo banji.
10 Timoteyo akayisha, mumanye akahugalala omu karhî kinyu; bulyâla kwo akola akani omukolo gwa Nyakasane. 11 Kuziga harhajiraga owamugayaguza. Muyish’imurhabâla ampikeho n’omurhûla, bulya ndwîrhe namulinga rhwe na bene wîrhu. 12 Mwene wîrhu Apolo naye, namugukulire nti aje emunda muli haguma na bene wîrhu; ci anywîre embuli mpu arhayije; ayija amango ayumva amazire bushiru. 13 Mubè masù, musêre buzibu omu buyêmêre, mubè balume, munakomere! 14 Muli mwe byôshi bijirwe omu buzigire.
15 Nashub’immubwîra cindi cinwa ciguma, bene wîrhu. Murhahabiri oku Stefana n’enyumpa yâge bo barhanzirhanzi b’omu Akaya, n’oku bacihizire bone omu mukolo gw’okurhumikira abatagatîfu. 16 Ninyu mukakenga abantu ba bene abo na ngasi yêshi okola n’orhama haguma nabo. 17 Nsimire obûla Stefana bo na Fortunato n’Akayiko bal’intandûla, na ntyo barhûliriza idulwe linyu lyandi emurhima. 18 Neci, bahumwîre omurhima gwâni n’ogwinyu. Abantu ba bene abomukabakenga. 19 Ekleziya z’omu Aziya mpu asingi. Akwila bo na Priska bammulamisize bwenêne muli Nyakasane, n’endêko y’abemêzi babuganana aha mwâbo. 20 Bene wîrhu bôshi bammulamusize. Mulamusanye n’ehinunugurho hitagatîfu. 21 Ogu musingo guli gwa kuboko kwâni niene, Paolo. 22 Orhazigira Nyakasane, akahera! «Maran atha!»n Nyakasane ayisha! 23 Enshôkano ya Nyakasane Yezu ebè haguma ninyu! 24 Obuzigire bwâni kuli mwe mweshi muli Kristu Yezu!
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Α 16
16
The Contribution for the Saints
1 Περὶ δὲ τῆς λογείας τῆς εἰς τοὺς ἁγίους ὥσπερ διέταξα ταῖς ἐκκλησίαις τῆς Γαλατίας, οὕτως καὶ ὑμεῖς ποιήσατε. 2 κατὰ μίαν σαββάτου ἕκαστος ὑμῶν παρ᾽ ἑαυτῷ τιθέτω θησαυρίζων ὅ τι ἐὰν εὐοδῶται, ἵνα μὴ ὅταν ἔλθω τότε λογεῖαι γίνωνται. 3 ὅταν δὲ παραγένωμαι, οὓς ἐὰν δοκιμάσητε, δι᾽ ἐπιστολῶν τούτους πέμψω ἀπενεγκεῖν τὴν χάριν ὑμῶν εἰς Ἰερουσαλήμ 4 ἐὰν δὲ ἄξιον ᾖ τοῦ κἀμὲ πορεύεσθαι, σὺν ἐμοὶ πορεύσονται.
Plans for Travel
5 Ἐλεύσομαι δὲ πρὸς ὑμᾶς ὅταν Μακεδονίαν διέλθω• Μακεδονίαν γὰρ διέρχομαι, 6πρὸς ὑμᾶς δὲ τυχὸν παραμενῶ ἢ καὶ παραχειμάσω, ἵνα ὑμεῖς με προπέμψητε οὗ ἐὰν πορεύωμαι. 7 οὐ θέλω γὰρ ὑμᾶς ἄρτι ἐν παρόδῳ ἰδεῖν, ἐλπίζω γὰρ χρόνον τινὰ ἐπιμεῖναι πρὸς ὑμᾶς ἐὰν ὁ κύριος ἐπιτρέψῃ. 8 ἐπιμενῶ δὲ ἐν Ἐφέσῳ ἕως τῆς πεντηκοστῆς 9 θύρα γάρ μοι ἀνέῳγεν μεγάλη καὶ ἐνεργής, καὶ ἀντικείμενοι πολλοί. 10 Ἐὰν δὲ ἔλθῃ Τιμόθεος, βλέπετε, ἵνα ἀφόβως γένηται πρὸς ὑμᾶς• τὸ γὰρ ἔργον κυρίου ἐργάζεται ὡς κἀγώ 11 μή τις οὖν αὐτὸν ἐξουθενήσῃ. προπέμψατε δὲ αὐτὸν ἐν εἰρήνῃ, ἵνα ἔλθῃ πρός με• ἐκδέχομαι γὰρ αὐτὸν μετὰ τῶν ἀδελφῶν. 12 Περὶ δὲ Ἀπολλῶ τοῦ ἀδελφοῦ, πολλὰ παρεκάλεσα αὐτόν, ἵνα ἔλθῃ πρὸς ὑμᾶς μετὰ τῶν ἀδελφῶν• καὶ πάντως οὐκ ἦν θέλημα ἵνα νῦν ἔλθῃ• ἐλεύσεται δὲ ὅταν εὐκαιρήσῃ. Final Request and Greetings 13 Γρηγορεῖτε, στήκετε ἐν τῇ πίστει, ἀνδρίζεσθε, κραταιοῦσθε. 14 πάντα ὑμῶν ἐν ἀγάπῃ γινέσθω. 15 Παρακαλῶ δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί• οἴδατε τὴν οἰκίαν Στεφανᾶ, ὅτι ἐστὶν ἀπαρχὴ τῆς Ἀχαΐας καὶ εἰς διακονίαν τοῖς ἁγίοις ἔταξαν ἑαυτούς 16 ἵνα καὶ ὑμεῖς ὑποτάσσησθε τοῖς τοιούτοις καὶ παντὶ τῷ συνεργοῦντι καὶ κοπιῶντι. 17 χαίρω δὲ ἐπὶ τῇ παρουσίᾳ Στεφανᾶ καὶ Φορτουνάτου καὶ Ἀχαϊκοῦ, ὅτι τὸ ὑμέτερον ὑστέρημα οὗτοι ἀνεπλήρωσαν 18 ἀνέπαυσαν γὰρ τὸ ἐμὸν πνεῦμα καὶ τὸ ὑμῶν. ἐπιγινώσκετε οὖν τοὺς τοιούτους. 19 Ἀσπάζονται ὑμᾶς αἱ ἐκκλησίαι τῆς Ἀσίας. ἀσπάζεται ὑμᾶς ἐν κυρίῳ πολλὰ Ἀκύλας καὶ Πρίσκα σὺν τῇ κατ᾽ οἶκον αὐτῶν ἐκκλησίᾳ. 20 ἀσπάζονται ὑμᾶς οἱ ἀδελφοὶ πάντες. Ἀσπάσασθε ἀλλήλους ἐν φιλήματι ἁγίῳ. 21 Ὁ ἀσπασμὸς τῇ ἐμῇ χειρὶ Παύλου. 22 εἴ τις οὐ φιλεῖ τὸν κύριον, ἤτω ἀνάθεμα. Μαρανα θα. 23 ἡ χάρις τοῦ κυρίου Ἰησοῦ μεθ᾽ ὑμῶν. 24 ἡ ἀγάπη μου μετὰ πάντων ὑμῶν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ.
2CO – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Kor
2 BAKORINTI
AMARUBA GA KABIRI EMWA ABAKORINTI
AMARUBA GA KABIRI MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABAKORINTIo
Ntà mbaka zirhume rhwatwîka Kristu nshusho ya Nnâmahanga, nîrhu rhubè nshusho ya Kristu. Oku akalamo ka Kristu eri ndolero y’entumwa, ngasi mwemêzi ali ndolero oku bandi (3, 17-18). Ngasi mbaka zibe za kuyêrekana erhi obwîra bwîrhu busêzire kuli Kristu owarhuhiraga omu bwîra bwa Nnâmahanga mpu nîrhu rhulerhe abandi omu bwîra bwa Nnâmahanga. Ntâye walutwaga duba, ci rhulinde amango Nnâmahanga aha ngasi muguma irenge likwânîne, hano afulûla ebifulike omu ngasi murhima
Endagâno za Nnâmahanga zôshi muli Kristu ziba «Amen», Neci ntyo. Owayemîre arhacishubiraga nyuma, bulya Kristu arhalimwo “neci” na “nanga”; ci aba “nec”i oku mihigo ya Nnâmahanga. Kristu wacijiraga mukenyi mpu rhubone obuhirhi ali lwiganyo lwîrhu okurhabâla abandi (8-9).
1
AGA KABIRI EMWA ABAKORINTI
Enshokolezi
Paolo acîmanyîsa, ahana omusingo anavuga omunkwa
1 Paolo, ntumwa ya Yezu Kristu oku bulonza bwa Nyamuzinda, rhwe ne mwene wîrhu Timoteyo, oku Ekleziya ya Nyamuzinda eri e Korinti n’oku batagatîfu bôshi bali omu Akaya yôshi. 2 Kuli mwe enshôkano n’obuholo bw’emwa Larha Nyamuzinda na Nyakasane Yezu Kristu!
3 Ayâgirwe Nyamuzinda, Îshe wa Nnawîrhu Yezu Kristu, Larha w’obwonjo na Nyamuzinda wa ngasi burhûlirize; 4 ye rhurhûlriza omu mbaka zirhu zôshi, mpu lyo nîrhu rhurhûliriza abandi omu ngasi malibuko n’obwo burhûlirize rhuhâbwa na Nyamuzinda. 5 Neci, kulyâla amababale ga Kristu garhulugîre kwo n’oburhûlirize burhulugîre erhi Kristu orhuma. 6 Rhukalibuka erhi burhûlirize n’okucira kwinyu bîrhumire, bwo bumuha oku mwalemberamwo amababale rhudwîrhe rhwalembera nîrhu. 7 N’obulangâlire bwîrhu muli mwe bwenêne bukomîre: rhumanyire oku obula mushangîre malibuko maguma nîrhu, mukolaga mwayish’ishangîra n’okurhûlirizibwa haguma nîrhu.
8 Nanga, bene wîrhu, rhurhalonzizi muhabe amalibuko rhwabwîne omu Aziya, gàrhurhindibuza bwenêne, gàrhalusa emisî yîrhu, ciru rhurhali rhulangalîre nti rhwabêramwo omûka. 9 Okuli, kwo rhwali rhuyôsire nka abatwîrîrwe okufà, Iyo rhuleka okukacîkubagira emisî yîrhu rhwêne, ci rhubè Nyamuzinda ye rhucîkubagira, ye fûla abafù. 10 Yêne ye warhulîkûzagya oku lufù lungana olwo, ye wanacirhulîkûza kuli lwo; neci, ye rhucîkubagira oku acirhuciza kandi. 11 Ninyu murhurhabâle n’ensengero zinyu, Iyo eyo nshôkano bantu banji barhushobôlera erhuma omunkwa gwavugwa rhwe rhurhumire.
I. Paolo kubêshera bamubêshîre
Ecarhumga Paolo atamala amanalalira mpu ayisha
12 Irenge lirhu bw’obula buhamîrizi bw’omurhima gwirhu guhamîriza oku mw’eri igulu, na bwenêne emunda muli, rhwayôsire omu butagatîfu n’omu kurhabêsha, n’okwôla rhwàkuhâbagwa na Nyamuzinda. Rhwàyosire ntyo, arhali oku bwenge bw’omubirip, ci oku burhabâle bw’enshôkano ya Nnâmahanga. 13 Bulyala omu maruba gîrhu ntà kandi kantu rhuyandikamwo okuleka ebimusomamwo n’ebi muyumvamwo. Nnangâlîre nti mwayumva lwôshi lwôshi, 14 nka kulyâla mwayumvîrhe hitya oku rhwe igwârhiro ly’obukuze bwinyu, kulya ninyu mwa yish’ibà igwârhiro ly’obwirhu Olusikuq lwa Nnawîrhu Yezu Kristu. 15 Obwôla bulangâlire bwo bwarhumaga nnonza okurhang’ihika emwinyu, nti muhâbwe enshôkano ya kabirir; 16 kurhenga emwinyu naderha nti ntwîkanye omu Macedoniya, na kurhenga e Macedoniya nshubire emwinyu, ninyu mwàli mwandusa munampise omu Yudeya. 17 Ewe, k’erhi ndalira ntyo bwifudukwes nakulaliraga? Nîsi k’eyo migabo yâni erigi ya bunya-mubiri, na ntyo nabamwo «neci, neci,» na «nanga, nanga» caligumiza? 18 Nyamuzinda orhagalula akanwa kâge ye ndahîre: ebinwa mmubwira birhaba «neci na nanga». 19 Bulyala olya Mugala wa Nyamuzinda, Yezu Kristu, rhwammubwîraga rhwe na Silvano na Timoteyo arhali «neci na nanga»; arhabamwo orhali «neci». 20 Neci, ebi Nyamuzinda alaganyagya byôshi, «neci» wabyomuli Ye aba. Ye narhuma rhwaderha «Amen»t w’irenge rhuhà Nnâmahanga. 21 Orhuzibuhya haguma ninyu muli Kristu n’owarhushîgaga amavurhau, ye Nyamuzinda, 22 ye wanarhuhiragakwo ecimanyîsov câge, anaheba ecikinja ca Mûka omu mirhima yîrhu. 23 Niehe Nyamuzinda ye ndahîre oku buzîne bwâni, oku kummufa lukogo kwarhumaga ntaciyishe e Korinti. 24 Arhali kuderha nti rhurhegeke obuyêmêre bwinyu, ci nti rhuyûshûle obusîme bwinyu; bulya omu buyêmêre muli bazibu.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 1
1
Salutation
1 Παῦλος ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ διὰ θελήματος θεοῦ καὶ Τιμόθεος ὁ ἀδελφὸς τῇ ἐκκλησίᾳ τοῦ θεοῦ τῇ οὔσῃ ἐν Κορίνθῳ σὺν τοῖς ἁγίοις πᾶσιν τοῖς οὖσιν ἐν ὅλῃ τῇ Ἀχαΐᾳ, 2 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. Paul’s Thanksgiving after Affliction 3 Εὐλογητὸς ὁ θεὸς καὶ πατὴρ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, ὁ πατὴρ τῶν οἰκτιρμῶν καὶ θεὸς πάσης παρακλήσεως, 4 ὁ παρακαλῶν ἡμᾶς ἐπὶ πάσῃ τῇ θλίψει ἡμῶν εἰς τὸ δύνασθαι ἡμᾶς παρακαλεῖν τοὺς ἐν πάσῃ θλίψει διὰ τῆς παρακλήσεως ἧς παρακαλούμεθα αὐτοὶ ὑπὸ τοῦ θεοῦ. 5 ὅτι καθὼς περισσεύει τὰ παθήματα τοῦ Χριστοῦ εἰς ἡμᾶς, οὕτως διὰ τοῦ Χριστοῦ περισσεύει καὶ ἡ παράκλησις ἡμῶν. 6 εἴτε δὲ θλιβόμεθα, ὑπὲρ τῆς ὑμῶν παρακλήσεως καὶ σωτηρίας• εἴτε παρακαλούμεθα, ὑπὲρ τῆς ὑμῶν παρακλήσεως τῆς ἐνεργουμένης ἐν ὑπομονῇ τῶν αὐτῶν παθημάτων ὧν καὶ ἡμεῖς πάσχομεν. 7 καὶ ἡ ἐλπὶς ἡμῶν βεβαία ὑπὲρ ὑμῶν εἰδότες ὅτι ὡς κοινωνοί ἐστε τῶν παθημάτων, οὕτως καὶ τῆς παρακλήσεως. 8 Οὐ γὰρ θέλομεν ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, ὑπὲρ τῆς θλίψεως ἡμῶν τῆς γενομένης ἐν τῇ Ἀσίᾳ, ὅτι καθ᾽ ὑπερβολὴν ὑπὲρ δύναμιν ἐβαρήθημεν ὥστε ἐξαπορηθῆναι ἡμᾶς καὶ τοῦ ζῆν 9 ἀλλ᾽ αὐτοὶ ἐν ἑαυτοῖς τὸ ἀπόκριμα τοῦ θανάτου ἐσχήκαμεν, ἵνα μὴ πεποιθότες ὦμεν ἐφ᾽ ἑαυτοῖς ἀλλ᾽ ἐπὶ τῷ θεῷ τῷ ἐγείροντι τοὺς νεκρούς 10 ὃς ἐκ τηλικούτου θανάτου ἐρρύσατο ἡμᾶς καὶ ῥύσεται, εἰς ὃν ἠλπίκαμεν [ὅτι] καὶ ἔτι ῥύσεται, 11 συνυπουργούντων καὶ ὑμῶν ὑπὲρ ἡμῶν τῇ δεήσει, ἵνα ἐκ πολλῶν προσώπων τὸ εἰς ἡμᾶς χάρισμα διὰ πολλῶν εὐχαριστηθῇ ὑπὲρ ἡμῶν.
The Postponement of Paul’s Visit
12 Ἡ γὰρ καύχησις ἡμῶν αὕτη ἐστίν, τὸ μαρτύριον τῆς συνειδήσεως ἡμῶν, ὅτι ἐν ἁπλότητι καὶ εἰλικρινείᾳ τοῦ θεοῦ, [καὶ] οὐκ ἐν σοφίᾳ σαρκικῇ ἀλλ᾽ ἐν χάριτι θεοῦ, ἀνεστράφημεν ἐν τῷ κόσμῳ, περισσοτέρως δὲ πρὸς ὑμᾶς. 13 οὐ γὰρ ἄλλα γράφομεν ὑμῖν ἀλλ᾽ ἢ ἃ ἀναγινώσκετε ἢ καὶ ἐπιγινώσκετε• ἐλπίζω δὲ ὅτι ἕως τέλους ἐπιγνώσεσθε, 14 καθὼς καὶ ἐπέγνωτε ἡμᾶς ἀπὸ μέρους, ὅτι καύχημα ὑμῶν ἐσμεν καθάπερ καὶ ὑμεῖς ἡμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τοῦ κυρίου [ἡμῶν] Ἰησοῦ. 15 Καὶ ταύτῃ τῇ πεποιθήσει ἐβουλόμην πρότερον πρὸς ὑμᾶς ἐλθεῖν, ἵνα δευτέραν χάριν σχῆτε, 16 καὶ δι᾽ ὑμῶν διελθεῖν εἰς Μακεδονίαν καὶ πάλιν ἀπὸ Μακεδονίας ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς καὶ ὑφ᾽ ὑμῶν προπεμφθῆναι εἰς τὴν Ἰουδαίαν. 17 τοῦτο οὖν βουλόμενος μήτι ἄρα τῇ ἐλαφρίᾳ ἐχρησάμην; ἢ ἃ βουλεύομαι κατὰ σάρκα βουλεύομαι, ἵνα ᾖ παρ᾽ ἐμοὶ τὸ Ναὶ ναὶ καὶ τὸ Οὒ οὔ; 18 πιστὸς δὲ ὁ θεὸς ὅτι ὁ λόγος ἡμῶν ὁ πρὸς ὑμᾶς οὐκ ἔστιν Ναὶ καὶ Οὔ. 19 ὁ τοῦ θεοῦ γὰρ υἱὸς Ἰησοῦς Χριστὸς ὁ ἐν ὑμῖν δι᾽ ἡμῶν κηρυχθείς, δι᾽ ἐμοῦ καὶ Σιλουανοῦ καὶ Τιμοθέου, οὐκ ἐγένετο Ναὶ καὶ Οὒ ἀλλὰ Ναὶ ἐν αὐτῷ γέγονεν. 20 ὅσαι γὰρ ἐπαγγελίαι θεοῦ, ἐν αὐτῷ τὸ Ναί• διὸ καὶ δι᾽ αὐτοῦ τὸ Ἀμὴν τῷ θεῷ πρὸς δόξαν δι᾽ ἡμῶν. 21 ὁ δὲ βεβαιῶν ἡμᾶς σὺν ὑμῖν εἰς Χριστὸν καὶ χρίσας ἡμᾶς θεός, 22 ὁ καὶ σφραγισάμενος ἡμᾶς καὶ δοὺς τὸν ἀρραβῶνα τοῦ πνεύματος ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν. 23 Ἐγὼ δὲ μάρτυρα τὸν θεὸν ἐπικαλοῦμαι ἐπὶ τὴν ἐμὴν ψυχήν, ὅτι φειδόμενος ὑμῶν οὐκέτι ἦλθον εἰς Κόρινθον. 24 οὐχ ὅτι κυριεύομεν ὑμῶν τῆς πίστεως ἀλλὰ συνεργοί ἐσμεν τῆς χαρᾶς ὑμῶν• τῇ γὰρ πίστει ἑστήκατε.
2
1 Nàlalira obwôla nti ntashubira emwinyu omu burhew. 2 Bulyâla erhi nakammulerhera oburhè, ndi wankacirhuma nashagaluka aha nyuma y’olya nalerheraga oburhè? 3 N’akaba nayandisire ebi mumanyirex, kwali kuderha nti Iyo hano nyisha ntag’ibà burhe erhi abali bakwânîne okunsîmîsa barhuma, bulya mmanyire oku okusîma kwâni kunali kwinyu mweshi. 4 Neci, burhe bunji nalimwo n’omutula omu murhima erhi mmuyandikira, erhi nnandi omu mulenge arhali kuderha nti mmujire burhe, ci nti Iyomumanya oku obuzigire; bwâni kuli mwe buli bunji bwenêne.
5 Akaba hali owajirîne burhe, arhali nie abujizire, ci mweshi, erhi nderhe oku baguma muli mwe abujizire Iyo ntagibugera. 6 Burhali buhane bunyi obwo kuli Oyo muntuy wahanyirwe na banji. 7 Mumubabalirage erhikwomunamuhire omurhima omu nda, oyomuhanya alek’irhogera omu burhe bulushire olugero. 8 Co cirhumire mmuhunyire nti muyêrekane obuzigire kuli ye. 9 N’erhi nyandika, kwali kuderha nti mmurhangule, nnandole erhi obumvi bwinyu burhali bwa bihimbiz. 10 Ci kwônene oyu mubabalîre – akaba hali kantu namubabalîrekwo – mwe mwarhumire namubabalira omu masù ga Kristu. 11 Mumanye rhwankarhebwa na Shetani! Emihigo yâge rhurhayihabiri.
Kurhenga e Trowa kuhika e Macedoniya. Obugo bw’entumwa
12 Erhi mpika e Trowa nti mpanûle Omwanzi gw’Akalembe gwa Kristu, oku bamanyigulira olumvi muli Nyakasane, 13 Omurhima gwâni ntumvagya gurhûzire, bulyâla nabula bushanga mwene wîrhu Tito. Nabasengaruka obwo, najà e Macedoniya.
14 Ci Nyamuzinda ayâgirwe, orhuhimira ngasi mangomuli Kristu, olumîza akasûnunu k’obumanye bwâge hôshi hôshi n’omukolo gwirhu! 15 Neci, omu masù ga Nyamuzinda, rhuli kasûnunu kinjinja ka Kristu omu karhî k’abacira n’omu karhî k’abahera. 16 Kuli baguma rhuli kasûnunu ka lufù kahêka ebwa lufù, oku bandi rhuli kasûnunu ka buzîne kahisa oku buzîne. Omukolomutyo ndi wankaguhasha? 17 Bulyâla rhwehe rhurhali aka banji, bakaz’irhimbûla oluderho lwa Nyamuzinda; ci nka bantu nkana, nka bajà-bugo ba Nyamuzinda, rhuyigîriza muli Kristu embere za Nnâmahanga.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 2
2
1 ἔκρινα γὰρ ἐμαυτῷ τοῦτο τὸ μὴ πάλιν ἐν λύπῃ πρὸς ὑμᾶς ἐλθεῖν. 2 εἰ γὰρ ἐγὼ λυπῶ ὑμᾶς, καὶ τίς ὁ εὐφραίνων με εἰ μὴ ὁ λυπούμενος ἐξ ἐμοῦ; 3 καὶ ἔγραψα τοῦτο αὐτό, ἵνα μὴ ἐλθὼν λύπην σχῶ ἀφ᾽ ὧν ἔδει με χαίρειν, πεποιθὼς ἐπὶ πάντας ὑμᾶς ὅτι ἡ ἐμὴ χαρὰ πάντων ὑμῶν ἐστιν. 4 ἐκ γὰρ πολλῆς θλίψεως καὶ συνοχῆς καρδίας ἔγραψα ὑμῖν διὰ πολλῶν δακρύων, οὐχ ἵνα λυπηθῆτε ἀλλὰ τὴν ἀγάπην ἵνα γνῶτε ἣν ἔχω περισσοτέρως εἰς ὑμᾶς.
Forgiveness for the Offender
5 Εἰ δέ τις λελύπηκεν, οὐκ ἐμὲ λελύπηκεν, ἀλλ᾽ ἀπὸ μέρους, ἵνα μὴ ἐπιβαρῶ, πάντας ὑμᾶς. 6 ἱκανὸν τῷ τοιούτῳ ἡ ἐπιτιμία αὕτη ἡ ὑπὸ τῶν πλειόνων, 7 ὥστε τοὐναντίον μᾶλλον ὑμᾶς χαρίσασθαι καὶ παρακαλέσαι, μή πως τῇ περισσοτέρᾳ λύπῃ καταποθῇ ὁ τοιοῦτος. 8 διὸ παρακαλῶ ὑμᾶς κυρῶσαι εἰς αὐτὸν ἀγάπην 9 εἰς τοῦτο γὰρ καὶ ἔγραψα, ἵνα γνῶ τὴν δοκιμὴν ὑμῶν, εἰ εἰς πάντα ὑπήκοοί ἐστε. 10 ᾧ δέ τι χαρίζεσθε, κἀγώ• καὶ γὰρ ἐγὼ ὃ κεχάρισμαι, εἴ τι κεχάρισμαι, δι᾽ ὑμᾶς ἐν προσώπῳ Χριστοῦ, 11 ἵνα μὴ πλεονεκτηθῶμεν ὑπὸ τοῦ Σατανᾶ• οὐ γὰρ αὐτοῦ τὰ νοήματα ἀγνοοῦμεν.
Paul’s Anxiety and Relief
12 Ἐλθὼν δὲ εἰς τὴν Τρῳάδα εἰς τὸ εὐαγγέλιον τοῦ Χριστοῦ καὶ θύρας μοι ἀνεῳγμένης ἐν κυρίῳ, 13 οὐκ ἔσχηκα ἄνεσιν τῷ πνεύματί μου τῷ μὴ εὑρεῖν με Τίτον τὸν ἀδελφόν μου, ἀλλ᾽ ἀποταξάμενος αὐτοῖς ἐξῆλθον εἰς Μακεδονίαν. 14 Τῷ δὲ θεῷ χάρις τῷ πάντοτε θριαμβεύοντι ἡμᾶς ἐν τῷ Χριστῷ καὶ τὴν ὀσμὴν τῆς γνώσεως αὐτοῦ φανεροῦντι δι᾽ ἡμῶν ἐν παντὶ τόπῳ 15 ὅτι Χριστοῦ εὐωδία ἐσμὲν τῷ θεῷ ἐν τοῖς σῳζομένοις καὶ ἐν τοῖς ἀπολλυμένοις, 16 οἷς μὲν ὀσμὴ ἐκ θανάτου εἰς θάνατον, οἷς δὲ ὀσμὴ ἐκ ζωῆς εἰς ζωήν. καὶ πρὸς ταῦτα τίς ἱκανός; 17 οὐ γάρ ἐσμεν ὡς οἱ πολλοὶ καπηλεύοντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, ἀλλ᾽ ὡς ἐξ εἰλικρινείας, ἀλλ᾽ ὡς ἐκ θεοῦ κατέναντι θεοῦ ἐν Χριστῷ λαλοῦμεν.
3
1 Ewe, ka rhushub’igwîra okucikunga rhwêne? Nîsi nkabaga kukwânîne, aka baguma, rhubè n’amaruba g’okucîmanyîsa emunda muli, erhi g’emwinyu? 2 Mw’oyo mwe maruba gîrhu, mayandike omu mirhima yîrhu, gamanyikine n’okusomwa n’abantu bôshi. 3 Neci, kurhafulikwa, muli maruba ga Kristu rhwasiribaga rhwênene, n’ago maruba garhali mayandike n’obwîno, ci n’Omûka gwa Nyamuzinda ozîne; garhali mayandike oku mbaho z’amabuye, ci oku mbaho z’emibiri, oku mirhima yinyu. 4 Kwo rhucikubagire Nyamuzinda ntyo, erhi Kristu orhuma. 5 Arhali kuderha mpu oku bwîrhu rhugwêrhe buhashe bwa kuderha mpu kantu kalebe kali kuli rhwe. Nanga! obuhashe bwîrhu kuli Nyamuzinda burhenga. 6 Ye warhuhâga obuhashe bw’okubà bajà-bugo b’endagâno mpyâhya; n’eyo ndagâno erhali ya lwandikoa, ci ya Mûka. Bulya olwandiko kuyîrha luyîrha, ci Mûka buzîne ahâna. 7 Erhi obuja-bugo bw’olufùb, bwali buyandisirwe oku mabuye, bujiraga irenge lingana halya, ciru bene Israheli barhankalozire Mûsa ebusù erhi bulangashane b ‘obusù bwâge burhuma, n’obwo kugera bwageraga, 8 kurhi obuja-bugo bwa Mûka bwankabulaga irenge lilushire? 9 Bulyâla, erhi abaga obuja-bugo bw’olwayâga bwali irenge, kurhi obuja-bugo bw’olwayâza bwakabulaga kubona irenge lilushire? 10 N’erhi rhwankaligerera kw’eri irenge lilushire bwenêne, irenge ly’obujà-bugo burhanzi liri ntâlyo 11 Bulyâla, ebyagera erhi bibaga byabonesire omu irenge, ebirhagera kurhi? Ka bibule bwarhalusa irenge kulusha?
12 Kuziga obwôla rhugwêrhe obulangâlire bwa bene obwo, rhugwêrhe aha rhucîkubagîre. 13 Arhali aka Mûsa wakag’icîbwîka obusù mpu bene Israheli bankabona oku obwo bulangashane bwàli bwa okugera bwayûrha. 14 Ci obukengere bwâbo bwatûha. Bulya kuhika olusiku lw’ene, nka basoma Endagâno ya mîra, olwôla lusîka ho lunaciba. Lurhasag’ikûlwa, bulya, Kristu olurhenza. 15 Neci, kuhika olusiku lw’ene, nka basoma Mûsa, olusîka lunabasîke emirhima. 16 Erhi omuntu ahindukira, Nyakasane, Iyo olusîka lutwîka.. 17 Nyakasane aba Mûka, n’aha Omûka gwa Nyakasane guli, ho n’omuntu aba ntagengwa. 18 Ci rhwehe kuno rhunali, obusù burhali bubwîke, rhudwîrhe rhwabonekamwo irenge lya Nyakasane nk’omu ndoleroc, rhudwîrhe rhwahindulwa mpu rhushushe n’eyo nshusho, rhulangale kulusha rhunalangashane, nk ‘oku Nyakasane alonzize, bulya aba Mûka.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 3
3
Ministers of the New Covenant
1 Ἀρχόμεθα πάλιν ἑαυτοὺς συνιστάνειν; ἢ μὴ χρῄζομεν ὥς τινες συστατικῶν ἐπιστολῶν πρὸς ὑμᾶς ἢ ἐξ ὑμῶν; 2 ἡ ἐπιστολὴ ἡμῶν ὑμεῖς ἐστε, ἐγγεγραμμένη ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν, γινωσκομένη καὶ ἀναγινωσκομένη ὑπὸ πάντων ἀνθρώπων, 3 φανερούμενοι ὅτι ἐστὲ ἐπιστολὴ Χριστοῦ διακονηθεῖσα ὑφ᾽ ἡμῶν, ἐγγεγραμμένη οὐ μέλανι ἀλλὰ πνεύματι θεοῦ ζῶντος, οὐκ ἐν πλαξὶν λιθίναις ἀλλ᾽ ἐν πλαξὶν καρδίαις σαρκίναις. 4 Πεποίθησιν δὲ τοιαύτην ἔχομεν διὰ τοῦ Χριστοῦ πρὸς τὸν θεόν. 5 οὐχ ὅτι ἀφ᾽ ἑαυτῶν ἱκανοί ἐσμεν λογίσασθαί τι ὡς ἐξ ἑαυτῶν, ἀλλ᾽ ἡ ἱκανότης ἡμῶν ἐκ τοῦ θεοῦ, 6 ὃς καὶ ἱκάνωσεν ἡμᾶς διακόνους καινῆς διαθήκης, οὐ γράμματος ἀλλὰ πνεύματος• τὸ γὰρ γράμμα ἀποκτέννει, τὸ δὲ πνεῦμα ζῳοποιεῖ. 7 Εἰ δὲ ἡ διακονία τοῦ θανάτου ἐν γράμμασιν ἐντετυπωμένη λίθοις ἐγενήθη ἐν δόξῃ, ὥστε μὴ δύνασθαι ἀτενίσαι τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ εἰς τὸ πρόσωπον Μωϋσέως διὰ τὴν δόξαν τοῦ προσώπου αὐτοῦ τὴν καταργουμένην, 8 πῶς οὐχὶ μᾶλλον ἡ διακονία τοῦ πνεύματος ἔσται ἐν δόξῃ; 9 εἰ γὰρ τῇ διακονίᾳ τῆς κατακρίσεως δόξα, πολλῷ μᾶλλον περισσεύει ἡ διακονία τῆς δικαιοσύνης δόξῃ. 10 καὶ γὰρ οὐ δεδόξασται τὸ δεδοξασμένον ἐν τούτῳ τῷ μέρει εἵνεκεν τῆς ὑπερβαλλούσης δόξης. 11 εἰ γὰρ τὸ καταργούμενον διὰ δόξης, πολλῷ μᾶλλον τὸ μένον ἐν δόξῃ. 12 Ἔχοντες οὖν τοιαύτην ἐλπίδα πολλῇ παρρησίᾳ χρώμεθα 13 καὶ οὐ καθάπερ Μωϋσῆς ἐτίθει κάλυμμα ἐπὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ πρὸς τὸ μὴ ἀτενίσαι τοὺς υἱοὺς Ἰσραὴλ εἰς τὸ τέλος τοῦ καταργουμένου. 14 ἀλλ᾽ ἐπωρώθη τὰ νοήματα αὐτῶν. ἄχρι γὰρ τῆς σήμερον ἡμέρας τὸ αὐτὸ κάλυμμα ἐπὶ τῇ ἀναγνώσει τῆς παλαιᾶς διαθήκης μένει, μὴ ἀνακαλυπτόμενον ὅτι ἐν Χριστῷ καταργεῖται 15 ἀλλ᾽ ἕως σήμερον ἡνίκα ἂν ἀναγινώσκηται Μωϋσῆς, κάλυμμα ἐπὶ τὴν καρδίαν αὐτῶν κεῖται 16 ἡνίκα δὲ ἐὰν ἐπιστρέψῃ πρὸς κύριον, περιαιρεῖται τὸ κάλυμμα. 17 ὁ δὲ κύριος τὸ πνεῦμά ἐστιν• οὗ δὲ τὸ πνεῦμα κυρίου, ἐλευθερία. 18 ἡμεῖς δὲ πάντες ἀνακεκαλυμμένῳ προσώπῳ τὴν δόξαν κυρίου κατοπτριζόμενοι τὴν αὐτὴν εἰκόνα μεταμορφούμεθα ἀπὸ δόξης εἰς δόξαν καθάπερ ἀπὸ κυρίου πνεύματος.

4
1 Co cirhume, rhwe rhwàbêrirwe obwonjo erhi rhuhâbwa obwo bugo, rhurhagonyâla. 2 Ci okuhulika erhi nshonyi zirhuma, rhurhacikubâmwo. Obwenge bw’okurhebana rhurhabubâkwo, n’oluderho lwa Nyamuzinda rhurhaluhindula. Ci omu kuyêrekana okunali mwo rhucimanyikiza oku mirhima y’abantu omu masù ga Nnâmahanga. 3 N’akaba Emyanzi y’Akalembe rhuyigiîriza eciri mifulike, balya bâhera bo enafulisirwe, 4 balya barhayêmêra, balya Nyamuzinda w’en’igulud ahusize obukengêre, mpu bankanabona obulangashane bw’Emyanzi y’ Akalembe y’irenge lya Kristu, y’eri nshusho ya Nnâmahangae. 5 Bulyâla arhali rhwêne rhuja rhwaciderha, ci Nyakasane Yezu Kristu rhuja rhwamanyîsa. Rhwehe rhuli barhumisi binyu, erhi buzigire bwa Yezu Kristu burhuma. 6 Bulya Nyamuzinda waderhaga mpu omu omwizimya murhenge obumoleke, yêne ye wanamolekeraga omu mirhima yîrhu, mpu obulangashane bw’irenge lya Nyamuzinda liri ebusù bwa Kristu bumanyibwe.
Amalibuko n’obulangâlire bw’abajà-bugo
7 Ci kwônene obwo buhirhi omu mibiri y’obudaka rhubugwâsize, Iyo bamanya oku obuhashe butyo kuli Nyamuzinda burhenga, ci arhali kuli rhw. 8 Rhufunderire enyunda zôshi, ci rhurhahinangusiri; rhurhamanyiri cici rhulangalîrage, ci erhi rhunalangalîre. 9 Barhurhindibuza, ci rhurhali balîkirire; ba rhukubire, ci rhurhahimirwi. 10 Amababale g’olufù lwa Yezu, rhugadwîrhe omu mubiri gwirhu ngasi hôshi na ngasi mango, ly’obuzîne bwa Yezu nabo bubonekera omu mubiri gwirhu. 11 Bulya, ciru rhukaba rhuzîne, ngasi kasanzi rhuli batwîre okufà erhi Yezu orhuma, ly’obuzîne bwa Yezu nabo bubonekera omu mubiri gwirhu gwâfè. 12 Ntyo olufù ludwîrhe lwajira omukolo gwâlwomuli rhwef, ci muli mwe buzîne.
13 Ci kulya kubà nshôkanog nguma y’obuyêmêre rhugwêrhe, nka kulya biyandisirwe, mpuh: Nàyemîre, co canarhumaga nshambâla, nîrhu rhuyemîre, co cinarhuma rhushambâla; 14 bulya rhumanyire oku owafûlaga Nyakasane Yezu, ayish’irhufûla nîrhu haguma na Yezu, anayish’irhuhira aha burhambi bwâge haguma ninyu. 15 N’ebyo byôshi mwe bibêra, mpu Iyo enshôkano nyinji kulusha erhuma omunkwa gwaluga, gunaluze abaguvuga, Iyo Nyamuzinda aja irenge.
16 Co cirhuma rhurhagonyâla. Ci oku omuntu orhuli embugai ashandâla, omuntu orhulimwo ahinduka muhyâhya ngasi lusiku. 17 Bulya okwôla kulibuka hityungunu kwa hisanzi hitya kurhurheganyiza kulusha ngasi lugero omwandu gw’irenge ly’ensiku n’amango. 18 Co cirhuma rhurhalola ebiboneka, ci ebirhaboneka; bulya ebiboneka birhashinga kasanzi, ci ebirhaboneka biri by’ensiku n’amango.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 4
4
Treasure in Earthen Vessels
1 Διὰ τοῦτο, ἔχοντες τὴν διακονίαν ταύτην καθὼς ἠλεήθημεν, οὐκ ἐγκακοῦμεν 2 ἀλλ᾽ ἀπειπάμεθα τὰ κρυπτὰ τῆς αἰσχύνης, μὴ περιπατοῦντες ἐν πανουργίᾳ μηδὲ δολοῦντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ ἀλλὰ τῇ φανερώσει τῆς ἀληθείας συνιστάνοντες ἑαυτοὺς πρὸς πᾶσαν συνείδησιν ἀνθρώπων ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 3 εἰ δὲ καὶ ἔστιν κεκαλυμμένον τὸ εὐαγγέλιον ἡμῶν, ἐν τοῖς ἀπολλυμένοις ἐστὶν κεκαλυμμένον, 4 ἐν οἷς ὁ θεὸς τοῦ αἰῶνος τούτου ἐτύφλωσεν τὰ νοήματα τῶν ἀπίστων εἰς τὸ μὴ αὐγάσαι τὸν φωτισμὸν τοῦ εὐαγγελίου τῆς δόξης τοῦ Χριστοῦ, ὅς ἐστιν εἰκὼν τοῦ θεοῦ. 5 οὐ γὰρ ἑαυτοὺς κηρύσσομεν ἀλλ᾽ Ἰησοῦν Χριστὸν κύριον, ἑαυτοὺς δὲ δούλους ὑμῶν διὰ Ἰησοῦν. 6 ὅτι ὁ θεὸς ὁ εἰπών, Ἐκ σκότους φῶς λάμψει, ὃς ἔλαμψεν ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν πρὸς φωτισμὸν τῆς γνώσεως τῆς δόξης τοῦ θεοῦ ἐν προσώπῳ [Ἰησοῦ] Χριστοῦ. 7 Ἔχομεν δὲ τὸν θησαυρὸν τοῦτον ἐν ὀστρακίνοις σκεύεσιν, ἵνα ἡ ὑπερβολὴ τῆς δυνάμεως ᾖ τοῦ θεοῦ καὶ μὴ ἐξ ἡμῶν 8 ἐν παντὶ θλιβόμενοι ἀλλ᾽ οὐ στενοχωρούμενοι, ἀπορούμενοι ἀλλ᾽ οὐκ ἐξαπορούμενοι, 9 διωκόμενοι ἀλλ᾽ οὐκ ἐγκαταλειπόμενοι, καταβαλλόμενοι ἀλλ᾽ οὐκ ἀπολλύμενοι, 10 πάντοτε τὴν νέκρωσιν τοῦ Ἰησοῦ ἐν τῷ σώματι περιφέροντες, ἵνα καὶ ἡ ζωὴ τοῦ Ἰησοῦ ἐν τῷ σώματι ἡμῶν φανερωθῇ. 11 ἀεὶ γὰρ ἡμεῖς οἱ ζῶντες εἰς θάνατον παραδιδόμεθα διὰ Ἰησοῦν, ἵνα καὶ ἡ ζωὴ τοῦ Ἰησοῦ φανερωθῇ ἐν τῇ θνητῇ σαρκὶ ἡμῶν. 12 ὥστε ὁ θάνατος ἐν ἡμῖν ἐνεργεῖται, ἡ δὲ ζωὴ ἐν ὑμῖν. 13 ἔχοντες δὲ τὸ αὐτὸ πνεῦμα τῆς πίστεως κατὰ τὸ γεγραμμένον, Ἐπίστευσα, διὸ ἐλάλησα, καὶ ἡμεῖς πιστεύομεν, διὸ καὶ λαλοῦμεν, 14 εἰδότες ὅτι ὁ ἐγείρας τὸν κύριον Ἰησοῦν καὶ ἡμᾶς σὺν Ἰησοῦ ἐγερεῖ καὶ παραστήσει σὺν ὑμῖν. 15 τὰ γὰρ πάντα δι᾽ ὑμᾶς, ἵνα ἡ χάρις πλεονάσασα διὰ τῶν πλειόνων τὴν εὐχαριστίαν περισσεύσῃ εἰς τὴν δόξαν τοῦ θεοῦ. Living by Faith 16 Διὸ οὐκ ἐγκακοῦμεν, ἀλλ᾽ εἰ καὶ ὁ ἔξω ἡμῶν ἄνθρωπος διαφθείρεται, ἀλλ᾽ ὁ ἔσω ἡμῶν ἀνακαινοῦται ἡμέρᾳ καὶ ἡμέρᾳ. 17 τὸ γὰρ παραυτίκα ἐλαφρὸν τῆς θλίψεως ἡμῶν καθ᾽ ὑπερβολὴν εἰς ὑπερβολὴν αἰώνιον βάρος δόξης κατεργάζεται ἡμῖν, 18 μὴ σκοπούντων ἡμῶν τὰ βλεπόμενα ἀλλὰ τὰ μὴ βλεπόμενα• τὰ γὰρ βλεπόμενα πρόσκαιρα, τὰ δὲ μὴ βλεπόμενα αἰώνια.
5
1 Rhumanyire oku erhi eci cihandoj rhubâmwo hano igulu cankashabûka, rhugwêrhe enyumpa yayûbakagwa na Nyamuzinda, mûbako gw’ensiku n’amango gurhàjiragwa na nfune za muntu, gunali omu irunga. 2 Gw’ogu mulenge rhulimwo mw’obu bwôrhere; rhudwîrhe rhwacîfinja nti omûbako gwirhu gw’omu irungak rhuguyambalire oku gundi, 3 casinga rhurhimâmwe rhuyambîrhel, ci rhurhashangagwa rhuli bashugunu. 4 Neci, oku rhunaciri mw’eci cihando, erhi omu mulenge rhunali n’omu malibuko; kulya kubà rhurhalonza okuhogolwa ogwo mwambalo, ci rhuguyambalîre oku nyanya y’ogundi, mpu omubiri gwirhu gw’olufù guhinduke buzîne. 5 N’owarhubumbiraga okwo, anali Nyamuzinda yêne, ye wanarhuhâga Mûka Cikinja.
6 Kuziga, akaba ntyo, rhugwêrhe aha rhucikubagîre, rhunamanyire bwinjà oku: «oku rhunacirimwo ogu mubiri, erhi n’emwa bene rhunali, kulî Nyakasane; 7. bulya buyêmêre rhudwîrhe rhwagendamwo, ci arhali masù». 8 Rhurhwalihire obwo, rhurhankanabaga rhurhengemwo ogu mubiri, rhuj’ibêraho Nyakasane. 9 Na ntyo, rhubêziremwo ogu mubiri, rhubîre rhurhagubêziremwo; kumusimîsa rhulonza. 10 Bulyâla rhweshi kukwânîne rhuboneke aha lukîko lwa Kristu, Iyo ngasi muguma âhâbwa amakwânane g’ebi ajizire aciri omu mubiri, binjà erhi bibi.
Omukolo gw’obugo bw’entumwa
11 Na ntyo, bulya rhuyishi oku kwânîne okuyôboha Nyakasane, rhudwîrhage rhwayemêza abantu. Nyamuzinda yêhe rhulangashîne omu masù gâge. Ninyu nnangâlîre nti rhulangashîne omu mirhima yinyu. 12 Arhali kucîkunga rhwashubigwîra okucîkunga emunda muli, ci kuderha nti rhummuhe ecarhuma mwacîkuza erhi rhwe rhurhuma, Iyo mubona oku mwashuza balya balimbira ebiboneka, babule bwalimbira ebiri omu murhima. 13 Akaba rhwahezize obukengêre Nyamuzinda orhumirem, mwe kwabêra. 14 Neci, buzigire bwa Kristu burhuminisire. Kwo rhugerêreza oku akaba muguma afirîre bôshi, kuziga bôshi banafîre. 15 Bôshi anafirîre, mpu abalimwo omûka barhacicîbêreragamwogwo, ci babè olya wabafîraga anabafûkira ye bagubêreramwo.
. 16 Rhwehe murhakacibona rhwamanyira omuntu ebwa mubiri. Akaba burhanzi rhwalimanyire Kristu ebwa mubiri; ci buno arhaciri ntyo kwo rhumumanya. 17 N’omuntu erhi akaba ali muli Kristu, erhi anakola ali ciremwa cihyâhya; okwali burhanzi kwahwîre, byôshi bikola bihyâhya. 18 Okwôla kwôshi, yo kurhenga emwa Nyamuzinda, owashubig’irhujira bîra bâge oku bulagizi bwa Kristu, anarhuhà obugo gw’okushubiza abandi omu bwîra bwâge. 19 Bulya Nyamuzinda yêne washubizagya igulu omu bwîra bwâge muli Kristu, erhi ayibagira obubî bw’abantu, n’erhi arhuheba ekanwa enderho z’okushubiza abandi omu bwîra bwâge. 20 Ntyo rhuli bajà-bugo bakirhu. Oku izîno lya Kristu, rhummuhunyire, mwe mukasinga; shubiri omu bwîra bwa Nnâmahanga! 21 Orhali oyishi ecâha, amujira câha rhwe rhurhumiren, mpu lyo muli ye rhushuba bushinganyanya bwa Nyamuzinda.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 5
5
1 Οἴδαμεν γὰρ ὅτι ἐὰν ἡ ἐπίγειος ἡμῶν οἰκία τοῦ σκήνους καταλυθῇ, οἰκοδομὴν ἐκ θεοῦ ἔχομεν, οἰκίαν ἀχειροποίητον αἰώνιον ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 2 καὶ γὰρ ἐν τούτῳ στενάζομεν τὸ οἰκητήριον ἡμῶν τὸ ἐξ οὐρανοῦ ἐπενδύσασθαι ἐπιποθοῦντες, 3 εἴ γε καὶ ἐκδυσάμενοι οὐ γυμνοὶ εὑρεθησόμεθα. 4 καὶ γὰρ οἱ ὄντες ἐν τῷ σκήνει στενάζομεν βαρούμενοι, ἐφ᾽ ᾧ οὐ θέλομεν ἐκδύσασθαι ἀλλ᾽ ἐπενδύσασθαι, ἵνα καταποθῇ τὸ θνητὸν ὑπὸ τῆς ζωῆς. 5 ὁ δὲ κατεργασάμενος ἡμᾶς εἰς αὐτὸ τοῦτο θεός, ὁ δοὺς ἡμῖν τὸν ἀρραβῶνα τοῦ πνεύματος. 6 Θαρροῦντες οὖν πάντοτε καὶ εἰδότες ὅτι ἐνδημοῦντες ἐν τῷ σώματι ἐκδημοῦμεν ἀπὸ τοῦ κυρίου 7 διὰ πίστεως γὰρ περιπατοῦμεν, οὐ διὰ εἴδους 8 θαρροῦμεν δὲ καὶ εὐδοκοῦμεν μᾶλλον ἐκδημῆσαι ἐκ τοῦ σώματος καὶ ἐνδημῆσαι πρὸς τὸν κύριον. 9 διὸ καὶ φιλοτιμούμεθα, εἴτε ἐνδημοῦντες εἴτε ἐκδημοῦντες, εὐάρεστοι αὐτῷ εἶναι. 10 τοὺς γὰρ πάντας ἡμᾶς φανερωθῆναι δεῖ ἔμπροσθεν τοῦ βήματος τοῦ Χριστοῦ, ἵνα κομίσηται ἕκαστος τὰ διὰ τοῦ σώματος πρὸς ἃ ἔπραξεν, εἴτε ἀγαθὸν εἴτε φαῦλον.
The Ministry of Reconciliation
11 Εἰδότες οὖν τὸν φόβον τοῦ κυρίου ἀνθρώπους πείθομεν, θεῷ δὲ πεφανερώμεθα• ἐλπίζω δὲ καὶ ἐν ταῖς συνειδήσεσιν ὑμῶν πεφανερῶσθαι. 12 οὐ πάλιν ἑαυτοὺς συνιστάνομεν ὑμῖν ἀλλ᾽ ἀφορμὴν διδόντες ὑμῖν καυχήματος ὑπὲρ ἡμῶν, ἵνα ἔχητε πρὸς τοὺς ἐν προσώπῳ καυχωμένους καὶ μὴ ἐν καρδίᾳ. 13 εἴτε γὰρ ἐξέστημεν, θεῷ• εἴτε σωφρονοῦμεν, ὑμῖν. 14 ἡ γὰρ ἀγάπη τοῦ Χριστοῦ συνέχει ἡμᾶς, κρίναντας τοῦτο, ὅτι εἷς ὑπὲρ πάντων ἀπέθανεν, ἄρα οἱ πάντες ἀπέθανον 15 καὶ ὑπὲρ πάντων ἀπέθανεν, ἵνα οἱ ζῶντες μηκέτι ἑαυτοῖς ζῶσιν ἀλλὰ τῷ ὑπὲρ αὐτῶν ἀποθανόντι καὶ ἐγερθέντι. 16 Ὥστε ἡμεῖς ἀπὸ τοῦ νῦν οὐδένα οἴδαμεν κατὰ σάρκα• εἰ καὶ ἐγνώκαμεν κατὰ σάρκα Χριστόν, ἀλλὰ νῦν οὐκέτι γινώσκομεν. 17 ὥστε εἴ τις ἐν Χριστῷ, καινὴ κτίσις• τὰ ἀρχαῖα παρῆλθεν, ἰδοὺ γέγονεν καινά 18 τὰ δὲ πάντα ἐκ τοῦ θεοῦ τοῦ καταλλάξαντος ἡμᾶς ἑαυτῷ διὰ Χριστοῦ καὶ δόντος ἡμῖν τὴν διακονίαν τῆς καταλλαγῆς, 19 ὡς ὅτι θεὸς ἦν ἐν Χριστῷ κόσμον καταλλάσσων ἑαυτῷ, μὴ λογιζόμενος αὐτοῖς τὰ παραπτώματα αὐτῶν καὶ θέμενος ἐν ἡμῖν τὸν λόγον τῆς καταλλαγῆς. 20 ὑπὲρ Χριστοῦ οὖν πρεσβεύομεν ὡς τοῦ θεοῦ παρακαλοῦντος δι᾽ ἡμῶν• δεόμεθα ὑπὲρ Χριστοῦ, καταλλάγητε τῷ θεῷ. 21 τὸν μὴ γνόντα ἁμαρτίαν ὑπὲρ ἡμῶν ἁμαρτίαν ἐποίησεν, ἵνα ἡμεῖς γενώμεθα δικαιοσύνη θεοῦ ἐν αὐτῷ.
6
1 Na bulya ye rhudwîrhe rhwarhabâla, rhummuhunyire nti murhalekaga enshokano ya Nnâmahanga yagera busha. 2 Kulya kubà adesire, erhio:Omu mango gakwânîne nakuyumvîrhîze, n’omu lusiku lw’okucira nakurhabîre. Amango gakwânîne go gano, olusiku lw’okucira lwo luno. 3 Rhurhasârhaza ndi, nti Iyo barhagayaguza obujà-bugo bwîrhu. 4 Ci omu ngasi kantu, kwo rhunaciyêrekana nka baganda ba Nyamuzinda: omu kuzibuhira bwenêne amalibuko, omu malumwa n’omu burhe; 5 omu kushûrhwa empimbo, omu mpamikwa, omu bugome, omu mirhamo, omu kubula iro, n’omu kubula ebiryo; 6 omu bucêse bw’omurhima, omu bumanye, omu kulembera amalibuko, omu butûdu, muli Mûka Mutagatîfu, n’omu buzigire bw’okunali; 7 omu luderho lw’okuli, n’omu buhashe bwa Nnâmahanga; omu kukolêsa amatumu gw’okufungira n’okulwîra obushinganyanya; 8 omu kukengwa n’omu kulolwa nka byasi, omu kuderhwa kubî n’omu kuderhwa kwinjà; omu kujirwa ndyâlya, n’obwo rhurhaderha ebirhali by’okuli; 9 mpu barharhwîshi, ‘obwo ntâye orhuhabire; mpu rhuli obufà, n’obwo rhuli mitaraga; mpu rhuli bahane, ci barhankarhuyîrha; 10 mpu rhuli burhe, n’obwo rhurhayôrha rhurhashagalusa; mpu rhuli ba buligo, n’obwo banji rhugaza; mpu rhurhagwêrhi kantu, n’obwo ntâco rhurhajira. Abakorinti nabo bayigule emirhima. 11 Ntà kantu rhummufulisire, wâni Bakorinti! Omurhima gwirhu gwôshi guli mwigule! 12 Nanga! murhafundêriri emunda rhuli; ci omu mirhima yinyu mwo mufundêrîre. 13 Ninyu murhugalulirage! Kwo mmubwîzire nka kulya omuntu anabwîra abâna bâge: ninyu muyigule omurhima gwinyu gwôshi gwôshi!
14 Mumanye mwakashangîra mulindizomuguma n’abarhali bemêzi. Bici obushinganyanya bwankashangîra n’obubî? Nîsi buguma buci obumoleke bwankajira n’omwizimya? 15 Bwîra buci Kristu agwêrhe bona Beliyarip? Nîsi bici omwemêzi ankashangîra n’orhali mwemêzi? 16 Akâ-Nyamuzinda bici kankafundikira haguma n’enshushoq z’abazimu? Rhw’ono, neci, rhwe rhuli nyumpa ya Nyamuzinda bici kankafundikira haguma n’enshusho z’abazimu? Rhw’ono, neci; rhwe rhuli nyumpa ya Nyamuzinda ozîne, nk’oku Nnâmahanga aderhaga, erhir: Nabêra omu karhî kâbo nnankabagerageramwo. Nabà Nyamuzinda wâbo, nabo babè bantu bâni. 17 Rhengagi ekarhî kâbo, munacîyêgûle, kwo Nyakasane adesire. Mumanye mwankahuma oku kantu karhacîri, nâni nammuyankirira. 18 Nabà nie sho, ninyu mubè bagala bâni na bâli bâni, ye kudesire Nyakasane ogala-byôshi.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 6
6
1 Συνεργοῦντες δὲ καὶ παρακαλοῦμεν μὴ εἰς κενὸν τὴν χάριν τοῦ θεοῦ δέξασθαι ὑμᾶς 2 λέγει γάρ, Καιρῷ δεκτῷ ἐπήκουσά σου καὶ ἐν ἡμέρᾳ σωτηρίας ἐβοήθησά σοι. ἰδοὺ νῦν καιρὸς εὐπρόσδεκτος, ἰδοὺ νῦν ἡμέρα σωτηρίας 3 μηδεμίαν ἐν μηδενὶ διδόντες προσκοπήν, ἵνα μὴ μωμηθῇ ἡ διακονία, 4 ἀλλ᾽ ἐν παντὶ συνιστάντες ἑαυτοὺς ὡς θεοῦ διάκονοι, ἐν ὑπομονῇ πολλῇ, ἐν θλίψεσιν, ἐν ἀνάγκαις, ἐν στενοχωρίαις, 5 ἐν πληγαῖς, ἐν φυλακαῖς, ἐν ἀκαταστασίαις, ἐν κόποις, ἐν ἀγρυπνίαις, ἐν νηστείαις, 6 ἐν ἁγνότητι, ἐν γνώσει, ἐν μακροθυμίᾳ, ἐν χρηστότητι, ἐν πνεύματι ἁγίῳ, ἐν ἀγάπῃ ἀνυποκρίτῳ, 7 ἐν λόγῳ ἀληθείας, ἐν δυνάμει θεοῦ• διὰ τῶν ὅπλων τῆς δικαιοσύνης τῶν δεξιῶν καὶ ἀριστερῶν, 8 διὰ δόξης καὶ ἀτιμίας, διὰ δυσφημίας καὶ εὐφημίας• ὡς πλάνοι καὶ ἀληθεῖς, 9 ὡς ἀγνοούμενοι καὶ ἐπιγινωσκόμενοι, ὡς ἀποθνῄσκοντες καὶ ἰδοὺ ζῶμεν, ὡς παιδευόμενοι καὶ μὴ θανατούμενοι, 10 ὡς λυπούμενοι ἀεὶ δὲ χαίροντες, ὡς πτωχοὶ πολλοὺς δὲ πλουτίζοντες, ὡς μηδὲν ἔχοντες καὶ πάντα κατέχοντες. 11 Τὸ στόμα ἡμῶν ἀνέῳγεν πρὸς ὑμᾶς, Κορίνθιοι, ἡ καρδία ἡμῶν πεπλάτυνται 12 οὐ στενοχωρεῖσθε ἐν ἡμῖν, στενοχωρεῖσθε δὲ ἐν τοῖς σπλάγχνοις ὑμῶν 13 τὴν δὲ αὐτὴν ἀντιμισθίαν, ὡς τέκνοις λέγω, πλατύνθητε καὶ ὑμεῖς.
The Temple of the Living God
14 Μὴ γίνεσθε ἑτεροζυγοῦντες ἀπίστοις• τίς γὰρ μετοχὴ δικαιοσύνῃ καὶ ἀνομίᾳ, ἢ τίς κοινωνία φωτὶ πρὸς σκότος; 15 τίς δὲ συμφώνησις Χριστοῦ πρὸς Βελιάρ, ἢ τίς μερὶς πιστῷ μετὰ ἀπίστου; 16 τίς δὲ συγκατάθεσις ναῷ θεοῦ μετὰ εἰδώλων; ἡμεῖς γὰρ ναὸς θεοῦ ἐσμεν ζῶντος, καθὼς εἶπεν ὁ θεὸς ὅτι Ἐνοικήσω ἐν αὐτοῖς καὶ ἐμπεριπατήσω καὶ ἔσομαι αὐτῶν θεὸς καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μου λαός. 17 διὸ ἐξέλθατε ἐκ μέσου αὐτῶν καὶ ἀφορίσθητε,** λέγει κύριος, **καὶ ἀκαθάρτου μὴ ἅπτεσθε• κἀγὼ εἰσδέξομαι ὑμᾶς 18 καὶ ἔσομαι ὑμῖν εἰς πατέρα καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μοι εἰς υἱοὺς καὶ θυγατέρας, λέγει κύριος παντοκράτωρ.
7
1 Obula rhugwêrhe endagâno ya bene eyo, bîra bâni, rhucîkûlekwo ngasi izinga ly’omubiri erhi ly’omurhima, rhuyûkirize omukolo gw’okucîjira bimâna omu kurhînya Nnâmahanga. 2 Murhuyigulire emirhima yinyu! Ntâye rhwalenganyize, rhurhahombagya ndi, ntâye rhwalîre hyâge. 3 Ntadesiri ntyo nti mmuyâgirize. Ka ntarhenzir’immubwîra oku muli omu mirhima yîrhu omu kufà n’omu kulama! 4 Kurhali kunyi ncimmwikubagîre; mwe munali bukuze bwâni bunêne. Omurhima gwâni gurhulwîre;, nyunjwîre bushagaluke omu malibuko gîrhu gôshi.
Paolo e Macedoniya yo Tito amushiganaga
5 Bulyâla, erhi rhuhika e Macedoniya, rhurhaderhaga ciru mpu omubiri ogu gwamarhamûka. Ci ntâkwo rhurhalibukaga: embuga entambala, erhi nie ono, n’omu nda obwôba, erhi nie ono. 6 Ci Nyamuzinda orhûlriza abazamba arhurhûliriza omu kuyisha kwa Tito; 7 arhanali omu kuyisha kwâge mwône, ci n’omu burhûlirize abwîne ekarhî kinyu. Arhubwîzire olwifinjo lwinyu, oburhè muli, n’obushiru bwinyu kuli nie, na ntyo nasîma bwenêne kulusha.
8 Ciru akaba nammujizire burhe, n’amaruba gâni, ntagayiri; n’akaba nali ntanzir’igaya, -mbwîne oku ago maruba gàli gammujizire burhe, ciru akaba hyali hizanzi hisungunu, – 9 buno nkola nsîmire, arhali okwenge mwàli burhe, ci kulya kubà obwo burhe bwàrhumire mwacîyunjuza. Bulyâla oburhè mwàli bwa kuli Nyamuzinda, na ntyo ntà kantu kabî rhwàmmujirîre. 10 Neci, oburhè bwa kuli Nyamuzinda, kulerha bulerha okucîyunjuza kw’obucire, burhakacîyunjulizibwa; ci oburhè bw’igulu bwohe, lufù bulerha. 11 Loli ninyu mwêne eci obwo burhe bwa kuli Nyamuzinda bwammudwirhîres. Loli bukombêdu bunganaci! Arhanali hôshi aho. Loli kurhi mwacîngayire mpu mucîyêze! Loli burhe bunganaci! Loli bwôba bunganaci. Loli buhane bunganaci? Loli bushiru bunganaci? Muli ebyo byôshi mwayêrekîne oku muli bêru-kwêru mw’olwo lubanja. 12 N’akaba nammuyandikîre, arhali olya wagayisanyagya ye warhumire, arhanali olya bagayisagyat. Kwàli kuderha nti obukombêdu bwinyu kuli rhwe bubonekane embere za Nnâmahanga. 13 Okwôla kwo kwarhurhûlirize.
Okwo kurhûlirizibwa kwirhu kwànacijakwo obusîme bulushire bwenêne, erhi rhubona Tito asîmire, bulyâla mweshi oku munali mwarhumire omurhima gwâge gwadêkerera. 14 N’akaba omu masù gâge hali oku nacisîmire erhi mwe murhuma, ntakubêraga nshonyi. Ci nka kulyâla rhwammubwîraga byôshi oku binali, ntyo kwo n’okucîsîma kwirhu omu masù ga Tito kwayishirig’ibà kwa kunali. 15 N’obuzigire bwâge kuli mwe bukola bulushisize, akakengêra obumvi bwinyu mweshi, n’oku mwamuyankiriraga munayôbohire munadwîrhe mwageramwo omusisi. 16 Nsîmire obula omu ngasi hyôshi nanacimwîkubagira mw’oyo.

ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 7
7
1 ταύτας οὖν ἔχοντες τὰς ἐπαγγελίας, ἀγαπητοί, καθαρίσωμεν ἑαυτοὺς ἀπὸ παντὸς μολυσμοῦ σαρκὸς καὶ πνεύματος, ἐπιτελοῦντες ἁγιωσύνην ἐν φόβῳ θεοῦ. Paul’s Joy at the Church’s Repentance 2 Χωρήσατε ἡμᾶς• οὐδένα ἠδικήσαμεν, οὐδένα ἐφθείραμεν, οὐδένα ἐπλεονεκτήσαμεν. 3 πρὸς κατάκρισιν οὐ λέγω• προείρηκα γὰρ ὅτι ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν ἐστε εἰς τὸ συναποθανεῖν καὶ συζῆν. 4 πολλή μοι παρρησία πρὸς ὑμᾶς, πολλή μοι καύχησις ὑπὲρ ὑμῶν• πεπλήρωμαι τῇ παρακλήσει, ὑπερπερισσεύομαι τῇ χαρᾷ ἐπὶ πάσῃ τῇ θλίψει ἡμῶν. 5 Καὶ γὰρ ἐλθόντων ἡμῶν εἰς Μακεδονίαν οὐδεμίαν ἔσχηκεν ἄνεσιν ἡ σὰρξ ἡμῶν ἀλλ᾽ ἐν παντὶ θλιβόμενοι• ἔξωθεν μάχαι, ἔσωθεν φόβοι. 6 ἀλλ᾽ ὁ παρακαλῶν τοὺς ταπεινοὺς παρεκάλεσεν ἡμᾶς ὁ θεὸς ἐν τῇ παρουσίᾳ Τίτου, 7 οὐ μόνον δὲ ἐν τῇ παρουσίᾳ αὐτοῦ ἀλλὰ καὶ ἐν τῇ παρακλήσει ᾗ παρεκλήθη ἐφ᾽ ὑμῖν, ἀναγγέλλων ἡμῖν τὴν ὑμῶν ἐπιπόθησιν, τὸν ὑμῶν ὀδυρμόν, τὸν ὑμῶν ζῆλον ὑπὲρ ἐμοῦ ὥστε με μᾶλλον χαρῆναι. 8 ὅτι εἰ καὶ ἐλύπησα ὑμᾶς ἐν τῇ ἐπιστολῇ, οὐ μεταμέλομαι• εἰ καὶ μετεμελόμην, βλέπω [γὰρ] ὅτι ἡ ἐπιστολὴ ἐκείνη εἰ καὶ πρὸς ὥραν ἐλύπησεν ὑμᾶς, 9 νῦν χαίρω, οὐχ ὅτι ἐλυπήθητε ἀλλ᾽ ὅτι ἐλυπήθητε εἰς μετάνοιαν• ἐλυπήθητε γὰρ κατὰ θεόν, ἵνα ἐν μηδενὶ ζημιωθῆτε ἐξ ἡμῶν. 10 ἡ γὰρ κατὰ θεὸν λύπη μετάνοιαν εἰς σωτηρίαν ἀμεταμέλητον ἐργάζεται• ἡ δὲ τοῦ κόσμου λύπη θάνατον κατεργάζεται. 11 ἰδοὺ γὰρ αὐτὸ τοῦτο τὸ κατὰ θεὸν λυπηθῆναι πόσην κατειργάσατο ὑμῖν σπουδήν, ἀλλ᾽ ἀπολογίαν, ἀλλ᾽ ἀγανάκτησιν, ἀλλὰ φόβον, ἀλλ᾽ ἐπιπόθησιν, ἀλλὰ ζῆλον, ἀλλ᾽ ἐκδίκησιν. ἐν παντὶ συνεστήσατε ἑαυτοὺς ἁγνοὺς εἶναι τῷ πράγματι. 12 ἄρα εἰ καὶ ἔγραψα ὑμῖν, οὐχ ἕνεκεν τοῦ ἀδικήσαντος οὐδὲ ἕνεκεν τοῦ ἀδικηθέντος ἀλλ᾽ ἕνεκεν τοῦ φανερωθῆναι τὴν σπουδὴν ὑμῶν τὴν ὑπὲρ ἡμῶν πρὸς ὑμᾶς ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 13 διὰ τοῦτο παρακεκλήμεθα. Ἐπὶ δὲ τῇ παρακλήσει ἡμῶν περισσοτέρως μᾶλλον ἐχάρημεν ἐπὶ τῇ χαρᾷ Τίτου, ὅτι ἀναπέπαυται τὸ πνεῦμα αὐτοῦ ἀπὸ πάντων ὑμῶν 14 ὅτι εἴ τι αὐτῷ ὑπὲρ ὑμῶν κεκαύχημαι, οὐ κατῃσχύνθην, ἀλλ᾽ ὡς πάντα ἐν ἀληθείᾳ ἐλαλήσαμεν ὑμῖν, οὕτως καὶ ἡ καύχησις ἡμῶν ἡ ἐπὶ Τίτου ἀλήθεια ἐγενήθη. 15 καὶ τὰ σπλάγχνα αὐτοῦ περισσοτέρως εἰς ὑμᾶς ἐστιν ἀναμιμνῃσκομένου τὴν πάντων ὑμῶν ὑπακοήν, ὡς μετὰ φόβου καὶ τρόμου ἐδέξασθε αὐτόν. 16 χαίρω ὅτι ἐν παντὶ θαρρῶ ἐν ὑμῖν.
8
II. Ensholôlo z’okurhabâla abemêzi b’e Yeruzalemu
Ecarhuma barhabâla
1 Rhulonzize okummumanyîsa, bene wîrhu, enshôkano Nyamuzinda àshobôzize Ekleziya z’e Macedoniya. 2 Omu malibuko manji babwîne, obushagaluke bwâbo bunene n’obukenyi bwâbo bunji byayunjulirîne, byahinduka buhirhi bwa kurhabâla abandi. 3 Nk’oku banali bahashire, niene mpanyire obwo buhamîrize, ciru na kurhalusa obuhashe bwâbo bwône, 4 bayish’irhuyinginga mpu rhubashobôze nabo enshôkano y’okushangîra ogwomukolo gw’okurhabâla abatagatîfuu. 5 Balushîriza ciru aha rhwàli rhulangâlîre là! Barhag’ija aho, bacihâna bone emwa Nyakasane, okubundi baîhâna emwîrhu oku bulonza bwa Nnâmahanga. 6 Rhwanacihûna Tito obwo, nti obwôla ali amarhondêra ogwomukolo gw’okurhabâlana aguyunjulize emwinyu. 7 Ci kulya mulushana muli byôshi: omu buyêmêre n’omu kumany’iderha, n’omu buzigire rhwammuyigîrizagya, ntyo kwomunalushanage na mw’okwo kurhabâla abandi. 8 Lirhali irhegeko mmuhîre ene nderha ntyo; ci kuderha nti mbè nkanarhangula erhi obuzigire bwinyu bunali bo omu kushîbirira abandi. 9 Murhahabiri enshôkano ya Nyakasane Yezu Kristu, oku ye wali mugale acîjiraga mukenyi mwe murhumire, mpu Iyo obukenyi bwâge bummujira bahirhi. 10 Ihano kwône mmuhîre mw’okwo; okwôla kwo kunanamukwânîne mwe mwarhondêraga ogomukolo kurhenga mwâka injo. Arhanali kurhondêra okugujira kwône, ci n’okugulonza. 11 Neci, ogwo mukolo muguyunjulizagye, na ntyo kulyâla mwâli mubiduhire omu kulalira, kwomunashubig’ibiduha n’omu kujira, nk’oku munahashire. 12 Obulonza bukabiduha, eci omuntu agwêrhe co cinarhuma asîmwa, ci arhankadôsibwa eci arhagwêrhi. 13 Ntadesiri nti mukule abandi olukoba emumiro, mucîhiremwolo, ci nti muyumanyanye. 14 Mw’okûla rhuli buno, ebimmulugîre birhabâle obukenyi bw’abinyu, Iyo ebibalugîre nabo biyish’irhabâla obukenyi bw’abinyu, na ntyo muyumanyanye, 15 nka kulya biyandisirwe, mpuv: Owali orhôzire binji birhamulugiraga, n’owali orhôzire, binyi birhamunyihiraga.
Entumwa Paolo ali arhumire e Korinti
16 Mushana Nyamuzinda ayâgirwe! owahiraga obu bushiru kuli mwe omu murhima gwa Tito. 17 Ayumvîrhe izù lyâni. Ciru aba bushiru kulusha, ayishire emwinyu oku kulonza kwâge yêne. 18 Rhumurhumîre bo na mwene wîrhu muguma, olya irenge lyâge omu kulumîza Emyanzi y’Akalembew liderhwa omu Ekleziya zôshi. 19 Arhanali kwône okwo: acîshozirwe n’Ekleziya mpu anyôse rhukaz’ibalama rhwe naye mw’ogûla mukolo gw’enshôkano rhwàcîhânyirekwo, Iyo Nyakasane aja irenge, Iyo n’omurhima gwirhu gurhûlûla. 20 Kulonza okwôla nti harhag’ijira owarhutumuza kw’ogûla mwandu gw’ebirugu barhubarhuzize. 21 Bulyâla rhulonza okujira aminja, arhali omu masù ga Nyamuzinda mwône, ci n’embere z’abantu. 22 Rhubarhumîre bo n’olya mwene wîrhux warhuyêresire kanji kanji oku anabà mukombêdu, na buno acîyêrekîne wa bushiru kulusha bulya acimmwîkubagire bwenêne. 23 Tito yêhe ye wîrhu rhuba rhwe naye, ye nantabâla oku mukolo ekarhî kinyu. Abandi bene wîrhu, Ekleziya zibarhumire, bali irenge lya Kristu. 24 Embere z’Ekleziya mubayêreke oku obuzigire bwinyu bunali bo, n’oku obwîkubagire rhummugwêrhemwo burhali bwa busha.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 8
8
Liberal Giving
1 Γνωρίζομεν δὲ ὑμῖν, ἀδελφοί, τὴν χάριν τοῦ θεοῦ τὴν δεδομένην ἐν ταῖς ἐκκλησίαις τῆς Μακεδονίας, 2 ὅτι ἐν πολλῇ δοκιμῇ θλίψεως ἡ περισσεία τῆς χαρᾶς αὐτῶν καὶ ἡ κατὰ βάθους πτωχεία αὐτῶν ἐπερίσσευσεν εἰς τὸ πλοῦτος τῆς ἁπλότητος αὐτῶν 3 ὅτι κατὰ δύναμιν, μαρτυρῶ, καὶ παρὰ δύναμιν, αὐθαίρετοι 4 μετὰ πολλῆς παρακλήσεως δεόμενοι ἡμῶν τὴν χάριν καὶ τὴν κοινωνίαν τῆς διακονίας τῆς εἰς τοὺς ἁγίους, 5 καὶ οὐ καθὼς ἠλπίσαμεν ἀλλ᾽ ἑαυτοὺς ἔδωκαν πρῶτον τῷ κυρίῳ καὶ ἡμῖν διὰ θελήματος θεοῦ 6 εἰς τὸ παρακαλέσαι ἡμᾶς Τίτον, ἵνα καθὼς προενήρξατο οὕτως καὶ ἐπιτελέσῃ εἰς ὑμᾶς καὶ τὴν χάριν ταύτην. 7 ἀλλ᾽ ὥσπερ ἐν παντὶ περισσεύετε, πίστει καὶ λόγῳ καὶ γνώσει καὶ πάσῃ σπουδῇ καὶ τῇ ἐξ ἡμῶν ἐν ὑμῖν ἀγάπῃ, ἵνα καὶ ἐν ταύτῃ τῇ χάριτι περισσεύητε. 8 Οὐ κατ᾽ ἐπιταγὴν λέγω ἀλλὰ διὰ τῆς ἑτέρων σπουδῆς καὶ τὸ τῆς ὑμετέρας ἀγάπης γνήσιον δοκιμάζων 9 γινώσκετε γὰρ τὴν χάριν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, ὅτι δι᾽ ὑμᾶς ἐπτώχευσεν πλούσιος ὤν, ἵνα ὑμεῖς τῇ ἐκείνου πτωχείᾳ πλουτήσητε. 10 καὶ γνώμην ἐν τούτῳ δίδωμι• τοῦτο γὰρ ὑμῖν συμφέρει, οἵτινες οὐ μόνον τὸ ποιῆσαι ἀλλὰ καὶ τὸ θέλειν προενήρξασθε ἀπὸ πέρυσι 11 νυνὶ δὲ καὶ τὸ ποιῆσαι ἐπιτελέσατε, ὅπως καθάπερ ἡ προθυμία τοῦ θέλειν, οὕτως καὶ τὸ ἐπιτελέσαι ἐκ τοῦ ἔχειν. 12 εἰ γὰρ ἡ προθυμία πρόκειται, καθὸ ἐὰν ἔχῃ εὐπρόσδεκτος, οὐ καθὸ οὐκ ἔχει. 13 οὐ γὰρ ἵνα ἄλλοις ἄνεσις, ὑμῖν θλῖψις, ἀλλ᾽ ἐξ ἰσότητος 14 ἐν τῷ νῦν καιρῷ τὸ ὑμῶν περίσσευμα εἰς τὸ ἐκείνων ὑστέρημα, ἵνα καὶ τὸ ἐκείνων περίσσευμα γένηται εἰς τὸ ὑμῶν ὑστέρημα, ὅπως γένηται ἰσότης, 15 καθὼς γέγραπται, Ὁ τὸ πολὺ οὐκ ἐπλεόνασεν, καὶ ὁ τὸ ὀλίγον οὐκ ἠλαττόνησεν.
Titus and His Companions
16 Χάρις δὲ τῷ θεῷ τῷ δόντι τὴν αὐτὴν σπουδὴν ὑπὲρ ὑμῶν ἐν τῇ καρδίᾳ Τίτου, 17 ὅτι τὴν μὲν παράκλησιν ἐδέξατο, σπουδαιότερος δὲ ὑπάρχων αὐθαίρετος ἐξῆλθεν πρὸς ὑμᾶς. 18 συνεπέμψαμεν δὲ μετ᾽ αὐτοῦ τὸν ἀδελφὸν οὗ ὁ ἔπαινος ἐν τῷ εὐαγγελίῳ διὰ πασῶν τῶν ἐκκλησιῶν, 19 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ χειροτονηθεὶς ὑπὸ τῶν ἐκκλησιῶν συνέκδημος ἡμῶν σὺν τῇ χάριτι ταύτῃ τῇ διακονουμένῃ ὑφ᾽ ἡμῶν πρὸς τὴν [αὐτοῦ] τοῦ κυρίου δόξαν καὶ προθυμίαν ἡμῶν, 20 στελλόμενοι τοῦτο, μή τις ἡμᾶς μωμήσηται ἐν τῇ ἁδρότητι ταύτῃ τῇ διακονουμένῃ ὑφ᾽ ἡμῶν 21 προνοοῦμεν γὰρ καλὰ οὐ μόνον ἐνώπιον κυρίου ἀλλὰ καὶ ἐνώπιον ἀνθρώπων. 22 συνεπέμψαμεν δὲ αὐτοῖς τὸν ἀδελφὸν ἡμῶν ὃν ἐδοκιμάσαμεν ἐν πολλοῖς πολλάκις σπουδαῖον ὄντα, νυνὶ δὲ πολὺ σπουδαιότερον πεποιθήσει πολλῇ τῇ εἰς ὑμᾶς. 23 εἴτε ὑπὲρ Τίτου, κοινωνὸς ἐμὸς καὶ εἰς ὑμᾶς συνεργός• εἴτε ἀδελφοὶ ἡμῶν, ἀπόστολοι ἐκκλησιῶν, δόξα Χριστοῦ. 24 τὴν οὖν ἔνδειξιν τῆς ἀγάπης ὑμῶν καὶ ἡμῶν καυχήσεως ὑπὲρ ὑμῶν εἰς αὐτοὺς ἐνδεικνύμενοι εἰς πρόσωπον τῶν ἐκκλησιῶν.
9
1 Nago ogôla mukolo w’okurhabâla abatagatîfu, ntacirhamya nti nammuyandikira kuli go. 2 Bulya ntahabiri oku mubiduha, mwe ncitakîra e Macedoniya, nti: «Akaya yôhe ecirheganyize kurhenga mwak’injo». N’obushiru bwinyu bwatuzire banji. 3 Mmurhumirage obwôla bene wîrhu, nti ly’okwo kulimba rhummulimbamwo kurhag’ibà ntâkomuli okwo, Iyomunaba mucirheganyize nk’oku naderhaga, 4 erhi ab’e Macedoniya bankayisha bandusize, barhag’ishanga murhacirheganyizi, enshonyi zirhugwârhe -ntag’iderha nti mwe- muli obwôla bulangâlire. 5 Omurhima gwambwîraga obwo mpu kukwânîne ntume bene wîrhu banshokolere emwinyu, barheganye erya nsholôlo yinyu mwalaganyagya, eyôrhe eri nteganye, enabè nsholôlo y’okuli, ci karhabaga kantu ka bujinisi.
Nyamuzinda azigira ohâna anashagalusire
6 Kengêri: orhwêra binyi, binyi anasarûla; n’orhwêra binji, binji, anasarûla. 7 Ngasi muguma ahâne nk’oku omurhima gwâge gunamubwîzire; arhahânaga nk’oli burhe, nîsi erhi nk’osêzîbwe; bulya Nyamuzinda azigira ohâna anashagalusirey. 8 Caba Nyamuzinda anahash’immushobôza enshôkano za ngasi lubero, lyo mubona ebi mmukwânîne muli byosi na ngasi mango, munabul’isigaza ebi mwajiramwo ngasi mukolo mwinjà. 9 Ntyo kwo biyandisirwe, mpuz: Agabire aminja gâge, ashobôza abakenyi; obushinganyanya bwâge buli bw’ensiku n’amango.
10 Olyala ohà omuhinzi emburho n’omugati alya, ammuhà ninyu emburho erhali nyi, anayiluze, anammuyûshulire amalehe g’obushinganyanya bwinyu. 11 Ntâhomurhacigalira obwo, munakolaga mwâbona oku mwankarhabâla abandi omu ngasi kantu, na ntyo Nyamuzinda avugwe omunkwa oku bulagizi bwîrhu. 12 Bulyâla ogwomukolo mutagatîfu kurhali kurhabâla kwône gurhabâla abatagatîfu omu bulagîrire bwâbo, ci ciru gurhuma bavuga Nyamuzinda omunkwa bwenêne. 13 Oburhabâle bwinyu bukolaga bwâbazibûla amasù, bagashânize Nnâmahanga, kulya kubà mwayemîre okuyêrekana Emyanzi y’Akalembe ya Kristu buzira kuyibêra nshonyi, na bulya murhajiraga bujinisi omu kubarhabâla n’omu kurhabâla bôshi. 14 N’okushenga bammushengera kuyêrekîne oku bwenêne bammurhonya, bulyâla enshôkano Nnâmahanga ammushobôzize eri nyinji bwenêne. 15 Nyamuzinda akonkwa oku nshôkano yâge erhankaderhwa!

ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 9
9
The Offering for the Saints
1 Περὶ μὲν γὰρ τῆς διακονίας τῆς εἰς τοὺς ἁγίους περισσόν μοί ἐστιν τὸ γράφειν ὑμῖν 2 οἶδα γὰρ τὴν προθυμίαν ὑμῶν ἣν ὑπὲρ ὑμῶν καυχῶμαι Μακεδόσιν, ὅτι Ἀχαΐα παρεσκεύασται ἀπὸ πέρυσι, καὶ τὸ ὑμῶν ζῆλος ἠρέθισεν τοὺς πλείονας. 3 ἔπεμψα δὲ τοὺς ἀδελφούς, ἵνα μὴ τὸ καύχημα ἡμῶν τὸ ὑπὲρ ὑμῶν κενωθῇ ἐν τῷ μέρει τούτῳ, ἵνα καθὼς ἔλεγον παρεσκευασμένοι ἦτε, 4 μή πως ἐὰν ἔλθωσιν σὺν ἐμοὶ Μακεδόνες καὶ εὕρωσιν ὑμᾶς ἀπαρασκευάστους καταισχυνθῶμεν ἡμεῖς, ἵνα μὴ λέγω ὑμεῖς, ἐν τῇ ὑποστάσει ταύτῃ. 5 ἀναγκαῖον οὖν ἡγησάμην παρακαλέσαι τοὺς ἀδελφούς, ἵνα προέλθωσιν εἰς ὑμᾶς καὶ προκαταρτίσωσιν τὴν προεπηγγελμένην εὐλογίαν ὑμῶν, ταύτην ἑτοίμην εἶναι οὕτως ὡς εὐλογίαν καὶ μὴ ὡς πλεονεξίαν. 6 Τοῦτο δέ, ὁ σπείρων φειδομένως φειδομένως καὶ θερίσει, καὶ ὁ σπείρων ἐπ᾽ εὐλογίαις ἐπ᾽ εὐλογίαις καὶ θερίσει. 7 ἕκαστος καθὼς προῄρηται τῇ καρδίᾳ, μὴ ἐκ λύπης ἢ ἐξ ἀνάγκης• ἱλαρὸν γὰρ δότην ἀγαπᾷ ὁ θεός. 8 δυνατεῖ δὲ ὁ θεὸς πᾶσαν χάριν περισσεῦσαι εἰς ὑμᾶς, ἵνα ἐν παντὶ πάντοτε πᾶσαν αὐτάρκειαν ἔχοντες περισσεύητε εἰς πᾶν ἔργον ἀγαθόν, 9 καθὼς γέγραπται, Ἐσκόρπισεν, ἔδωκεν τοῖς πένησιν, ἡ δικαιοσύνη αὐτοῦ μένει εἰς τὸν αἰῶνα. 10 ὁ δὲ ἐπιχορηγῶν σπόρον τῷ σπείροντι καὶ ἄρτον εἰς βρῶσιν χορηγήσει καὶ πληθυνεῖ τὸν σπόρον ὑμῶν καὶ αὐξήσει τὰ γενήματα τῆς δικαιοσύνης ὑμῶν 11 ἐν παντὶ πλουτιζόμενοι εἰς πᾶσαν ἁπλότητα, ἥτις κατεργάζεται δι᾽ ἡμῶν εὐχαριστίαν τῷ θεῷ 12 ὅτι ἡ διακονία τῆς λειτουργίας ταύτης οὐ μόνον ἐστὶν προσαναπληροῦσα τὰ ὑστερήματα τῶν ἁγίων, ἀλλὰ καὶ περισσεύουσα διὰ πολλῶν εὐχαριστιῶν τῷ θεῷ. 13 διὰ τῆς δοκιμῆς τῆς διακονίας ταύτης δοξάζοντες τὸν θεὸν ἐπὶ τῇ ὑποταγῇ τῆς ὁμολογίας ὑμῶν εἰς τὸ εὐαγγέλιον τοῦ Χριστοῦ καὶ ἁπλότητι τῆς κοινωνίας εἰς αὐτοὺς καὶ εἰς πάντας, 14 καὶ αὐτῶν δεήσει ὑπὲρ ὑμῶν ἐπιποθούντων ὑμᾶς διὰ τὴν ὑπερβάλλουσαν χάριν τοῦ θεοῦ ἐφ᾽ ὑμῖν. 15 χάρις τῷ θεῷ ἐπὶ τῇ ἀνεκδιηγήτῳ αὐτοῦ δωρεᾷ.

10
III. Paolo ashuza balya bàli bamushobesire
Paolo arhaba ngonyi
1 Niehe Paolo mmuhunyire, mwe mukasinga, obutûdu n’obwinjà bwa Kristu burhumire, nie erya ngonyi nka ndi embere zinyu, na nka ntammuliho nshube ntwâli. 2 Mmuhunyirage, mwe mukasinga, hano mpika eyo munda, ntarhengagamwo bulya burhwâli abagerêreza mpu mubiri gurhuhêka bacikêbwa mpu mbamwo. 3 Omu mubiri rhuba, neci, ci rhurhalwa kwa mubiri. 4 Nanga, amatumu rhulwamwo garhali ga bunya-mubiri, ci oku buzibu bwa Nyamuzinda gagwêrhe obuhashe bw’okuhongola ebishagala by’entambala by’abashombanyi. Emirâli rhwe rhuyitwamwo, 5 na ngasi bucîbone buderha mpu bwacîgererakwo okumanya Nyamuzinda, na ngasi bukengêre rhubugwârha mpira nti bushige Kristu. 6 Na hano obumvi bwinyu buba bwimaâna, rhulingûzize okuhana ngasi yêshi waciderhe mpu arhenguha.
7 Okuli mushi murhakubishaga! Ocîkubagire mpu ali wa Kristu, ashub’icija emurhima, amanye oku ali wa Kristu kwo nîrhu rhuli bâge. 8 Bulya, ciru obwo buhashe bwîrhu nankabulimbira okurhalusire olugero hitya, obwo buhashe Nyakasane àrhuhâga mpu rhummuyûbakemwo mwoyo, arhali mpu rhummushâbemwo ntankabubêra nshonyi. 9 Bulyala ntalonzizi mumanye mpu kummuyôbohya nnonza okummuyôbohya n’amaruba gâni. 10 «Amaruba gâge, kwo baderha, gali ga bulume ganali makali; ci erhi wankamubona yêne, ngonyi, n’iderha lyâge liri ntâlyo»; 11 Olimw’okwo kwa bene okwo, amanye oku oku rhuyôrha omu iderha ly’amaruba gîrhu nka rhurhahali, kwo rhwanayish’iyôrha omu bijiro bîrhu hano rhuba rhukola rhuli ekarhî kinyu.
Paolo arhaba mucibonyi
12 Rhurhadesiri nti rhucihiremwo oburhwâli bw’okucîyumanyanya nîsi erhi obw’okucîgererakwo balya bacikunga bône. Ci omu kucîkunga bône n’omu kucîshushanya bône na nnene, ntà bukengêre! 13 Rhwehe rhurhacîkuza kurhaluka olugeroa, ci olugero Nyamuzinda arhugereragamwo erhi arhuhisa emwinyu, lwo rhwanacîgereramwo. 14 Rhurhanagandazizi okurhalusire olugero lwîrhu, nka kulya rhurhali rhushubig’ihika emwinyu; ci rhwammuhisireho erhi rhummudwirhîre Emyanzi y’Akalembe ka Kristu. 15 Rhurharhalusire olugero n’okucîkungira emirimo ya bene, ci rhucîkubagîre oku, omu kuyûshûka emunda muli buzira kurhalusa olugero lwîrhu, 16 rhunalangalîre okuhisa Emyanzi y’Akalembe omu zindi ntambi kurhaluka emwinyu, ahâli h’okulimbira emikolo mikole omu kwa bene. 17 Owalonza obukuzeb, abulongeze muli Nyakasane! 18 Bulya arhali ocîkunga yêne ye gera, ci oyu Nyakasane akunga.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 10
10
Paul Defends His Ministry
1 Αὐτὸς δὲ ἐγὼ Παῦλος παρακαλῶ ὑμᾶς διὰ τῆς πραΰτητος καὶ ἐπιεικείας τοῦ Χριστοῦ, ὃς κατὰ πρόσωπον μὲν ταπεινὸς ἐν ὑμῖν, ἀπὼν δὲ θαρρῶ εἰς ὑμᾶς 2 δέομαι δὲ τὸ μὴ παρὼν θαρρῆσαι τῇ πεποιθήσει ᾗ λογίζομαι τολμῆσαι ἐπί τινας τοὺς λογιζομένους ἡμᾶς ὡς κατὰ σάρκα περιπατοῦντας. 3 ἐν σαρκὶ γὰρ περιπατοῦντες οὐ κατὰ σάρκα στρατευόμεθα, 4 τὰ γὰρ ὅπλα τῆς στρατείας ἡμῶν οὐ σαρκικὰ ἀλλὰ δυνατὰ τῷ θεῷ πρὸς καθαίρεσιν ὀχυρωμάτων, λογισμοὺς καθαιροῦντες 5 καὶ πᾶν ὕψωμα ἐπαιρόμενον κατὰ τῆς γνώσεως τοῦ θεοῦ, καὶ αἰχμαλωτίζοντες πᾶν νόημα εἰς τὴν ὑπακοὴν τοῦ Χριστοῦ, 6 καὶ ἐν ἑτοίμῳ ἔχοντες ἐκδικῆσαι πᾶσαν παρακοήν, ὅταν πληρωθῇ ὑμῶν ἡ ὑπακοή. 7 Τὰ κατὰ πρόσωπον βλέπετε. εἴ τις πέποιθεν ἑαυτῷ Χριστοῦ εἶναι, τοῦτο λογιζέσθω πάλιν ἐφ᾽ ἑαυτοῦ, ὅτι καθὼς αὐτὸς Χριστοῦ, οὕτως καὶ ἡμεῖς. 8 ἐάν [τε] γὰρ περισσότερόν τι καυχήσωμαι περὶ τῆς ἐξουσίας ἡμῶν ἧς ἔδωκεν ὁ κύριος εἰς οἰκοδομὴν καὶ οὐκ εἰς καθαίρεσιν ὑμῶν, οὐκ αἰσχυνθήσομαι. 9 ἵνα μὴ δόξω ὡς ἂν ἐκφοβεῖν ὑμᾶς διὰ τῶν ἐπιστολῶν 10 ὅτι, Αἱ ἐπιστολαὶ μέν, φησίν, βαρεῖαι καὶ ἰσχυραί, ἡ δὲ παρουσία τοῦ σώματος ἀσθενὴς καὶ ὁ λόγος ἐξουθενημένος. 11 τοῦτο λογιζέσθω ὁ τοιοῦτος, ὅτι οἷοί ἐσμεν τῷ λόγῳ δι᾽ ἐπιστολῶν ἀπόντες, τοιοῦτοι καὶ παρόντες τῷ ἔργῳ. 12 Οὐ γὰρ τολμῶμεν ἐγκρῖναι ἢ συγκρῖναι ἑαυτούς τισιν τῶν ἑαυτοὺς συνιστανόντων, ἀλλ᾽ αὐτοὶ ἐν ἑαυτοῖς ἑαυτοὺς μετροῦντες καὶ συγκρίνοντες ἑαυτοὺς ἑαυτοῖς οὐ συνιᾶσιν. 13 ἡμεῖς δὲ οὐκ εἰς τὰ ἄμετρα καυχησόμεθα ἀλλὰ κατὰ τὸ μέτρον τοῦ κανόνος οὗ ἐμέρισεν ἡμῖν ὁ θεὸς μέτρου, ἐφικέσθαι ἄχρι καὶ ὑμῶν. 14 οὐ γὰρ ὡς μὴ ἐφικνούμενοι εἰς ὑμᾶς ὑπερεκτείνομεν ἑαυτούς, ἄχρι γὰρ καὶ ὑμῶν ἐφθάσαμεν ἐν τῷ εὐαγγελίῳ τοῦ Χριστοῦ, 15 οὐκ εἰς τὰ ἄμετρα καυχώμενοι ἐν ἀλλοτρίοις κόποις, ἐλπίδα δὲ ἔχοντες αὐξανομένης τῆς πίστεως ὑμῶν ἐν ὑμῖν μεγαλυνθῆναι κατὰ τὸν κανόνα ἡμῶν εἰς περισσείαν 16 εἰς τὰ ὑπερέκεινα ὑμῶν εὐαγγελίσασθαι, οὐκ ἐν ἀλλοτρίῳ κανόνι εἰς τὰ ἕτοιμα καυχήσασθαι. 17 Ὁ δὲ καυχώμενος ἐν κυρίῳ καυχάσθω• 18 οὐ γὰρ ὁ ἑαυτὸν συνιστάνων, ἐκεῖνός ἐστιν δόκιμος, ἀλλ᾽ ὃν ὁ κύριος συνίστησιν.

11
Paolo asêzîbwe okucîkuza yêne
1 Acibaga mwankanzigira nasirâha hitya! Caba neci mwandembera 2 Bulyâla okuyâgala munyâgîre kuli kuyâgalwa kwa Nyamuzinda. Kulya kubà nammuhîre mulume muguma yenene, nka mwâna w’obunyere orhashubig’ihumwakwo w’okuyêreka Kristu. 3 Ci kwône nyôbohire bwenêne nti enkengêro zinyu zakasherêra zinacîkûle omu bwimâna bwa Kristu, nka kulyâla enjoka yarhebaga Eva n’obwenguhuza bwâyo. 4 Bulyâla erhi hankajira owayish’immuyigîriza owundi Kristu okuleka olya rhwammuyigîrizagya, erhi kwankabà kuhâbwa owundi Mûka okuleka olya mwahâbagwa, nîsi erhi yindi Myanzi y’Akalembe okuleka erya mwayankiriraga, murhankabula bwayêmêra! 5 N’obwo ncikebirwe nti ezo «ntumwa nkulu» ntâco zindushire! 6 N’akaba ntà bulenga bw’e kanwa njira, obumanye bwoki ntabuziri muli byôshi n’embere za bôshi rhwammuyêresirekwo.
7 Ka kubiha nabihirage erhi nyunama nti mmulengeze, mmuyigîriza Emyanzi y’Akalembe ka Nnâmahanga buzira kuhûna kantu? 8 Zindi Ekleziya nànyazire, zo zampîre oburhabâle oku mukolo gwâni ekarhî kinyu. 9 N’obwôla nali emwinyu ntanagwêrhi cici, ntazidoheraga ndi; bene wîrhu bàhubukaga e Macedoniya bo bampire ebi nal’indagîrirekwo. Muli byôshi nacilanga nti ntag’immuzidohera, nanacicîlanga. 10 Okuli kwa Kristu kundimwo kwo ndahîre: ako kalimbiriro kani ntâye wankakankulamwo omu cihugo c’Akaya! 11 Bulya kurhi? Ka mpu bulya ntammuzigira? Nyamuzinda yêne amanyire!
12 Oku nyôrha njira, Nashub’ikakujira, Iyo mbatwîra omu myanzi balya bakaz’ilonza aha bankalimbira mpu bayûmânana nîrhu. 13 Bulya abantu ba bene bo liri irumbi mpu ntumwa, bakozi endyâlya bakag’irhebana mpu ntumwa za Kristu. 14 N’okwo kurhankasomeza ndi; bulya Shetani naye anacîyôze nka malahika wa bumoleke. 15 Kuziga kurhali kudarhi abaganda bâge nabo bacîyôze nka ntumwa za bushinganyanya. Ci obuzinda bwâbo kwo nabo bwanaba ak’ebijiro byâbo.
16 Nashub’iderha là: harhabaga owamanya mpu ngwêrhwe n’isirhe. Na mukakuderha, yêmêragi mbè musirhe, Iyo nâni mba nka nacîkunga hitya. 17 Oku nkola naderha, ntakuderhe oku bwa Nyakasane, ci nka kula omusirhe anabà, erhi nnamanyire bwinjà oku ngwêrhe ebyankalimbirwa. 18 Kulya kubà bandi banji bacîkunga kwa mubiri, ka nâni ntang’icîkunga! 19 Mwe benge, murhahugûga amadâga mubà mweshi! 20 Neci, banammujire bajà, munacîhûmbîre; bakammulya babishi, munacihulikire; banammunyage, bammugayaguze, bammuhe ciru n’omulimba omu irhama, murhanahinye. 21 Nkudesire nti Iyo enshonyi zimmugwârha. Nkaba kwomumanya mpu rhurhali balume!
Ci ngasi eci balimbira côshi, -ka nkuderhe nk’ogwêrhwe n’isirhe, – nâni, nanacîrimbira. 22 Bali Bayahudi, nâni ndi wundi! Bali b’oku nkomokà y’Abrahamu; ci nâni! 23 Bali Baganda ba Kristu, -lero nkola naderha nka musirhe, nie ono mbalushire! Mbalushire omu kuluza emikolo, omu kushwêkwa kanji-kanji omu kushûrhwa okurhalusize olugero. Kanga nalinzir’ifà? 24 Karhânu kôshi nashûrhwa n’Abayahudi erya mikoba makumi asharhu na mwenda. 25 Empimbo nazishûsirwe kasharhu; nabandwa amabuye liguma; nazika omu nyanja kasharhu; nashinga mulegerere muguma na budufu buguma omu ndalâlà y’enyanja. 26 Kanji-kanji erhi omu njira ndi; enyishi zampusha; nalinz’igwa omu bishumûsi; nalinz’iyîrhwa n’ab’emwîrhu; abapagani bampusha; nalinz’ifira omu cishagala; omu irungu niene niene; enyanja yalinz’impêka; nalinz’iyîrhwa n’endyâla mpu bene wîrhu. 27 mbalushire omu kukola n’omu kurhuma; kanji-kanji nalazire ntanahebiri olugohe oku lundi; ishali n’enyôrha, okucîshalisa kanji-kanji, okukayûla n’okubula eci nacibwîka. 28 Ntadesiri n’ebindi… Ngasi lusiku erhi omurhima gukangalire erhi Ekleziya zôshi zirhuma. 29 Ndi obà ngonyi, nkanabula bwagonyâla nâni? Ndi ohirima, nkanabula bwayumva mbabîre bwenêne?
30 Akabaga kwo badesire mpu rhucîkuze, niehe buzamba bwâni nalimbira. 31 Nyamuzinda n’Îshe wa Nnawîrhu Yezu -olya okayâgirwa ensiku n’amango! – Arhahabiri oku ntanywerha. 32 E Damasi, omurhambo wa mwâmi Areta àrhegeka mpu balange olugo lw’e Damasi Iyo bangwârha. 33 Omu cirhimbiri bampebire, bacigeza aha kabonezo, banyandagaza oku lukûta, na ntyo namufulumuka omu nfune.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 11
11
Paul and the False Apostles
1 Ὄφελον ἀνείχεσθέ μου μικρόν τι ἀφροσύνης• ἀλλὰ καὶ ἀνέχεσθέ μου. 2 ζηλῶ γὰρ ὑμᾶς θεοῦ ζήλῳ, ἡρμοσάμην γὰρ ὑμᾶς ἑνὶ ἀνδρὶ παρθένον ἁγνὴν παραστῆσαι τῷ Χριστῷ 3 φοβοῦμαι δὲ μή πως, ὡς ὁ ὄφις ἐξηπάτησεν Εὕαν ἐν τῇ πανουργίᾳ αὐτοῦ, φθαρῇ τὰ νοήματα ὑμῶν ἀπὸ τῆς ἁπλότητος [καὶ τῆς ἁγνότητος] τῆς εἰς τὸν Χριστόν. 4 εἰ μὲν γὰρ ὁ ἐρχόμενος ἄλλον Ἰησοῦν κηρύσσει ὃν οὐκ ἐκηρύξαμεν, ἢ πνεῦμα ἕτερον λαμβάνετε ὃ οὐκ ἐλάβετε, ἢ εὐαγγέλιον ἕτερον ὃ οὐκ ἐδέξασθε, καλῶς ἀνέχεσθε. 5 λογίζομαι γὰρ μηδὲν ὑστερηκέναι τῶν ὑπερλίαν ἀποστόλων. 6 εἰ δὲ καὶ ἰδιώτης τῷ λόγῳ, ἀλλ᾽ οὐ τῇ γνώσει, ἀλλ᾽ ἐν παντὶ φανερώσαντες ἐν πᾶσιν εἰς ὑμᾶς. 7 Ἢ ἁμαρτίαν ἐποίησα ἐμαυτὸν ταπεινῶν ἵνα ὑμεῖς ὑψωθῆτε, ὅτι δωρεὰν τὸ τοῦ θεοῦ εὐαγγέλιον εὐηγγελισάμην ὑμῖν; 8 ἄλλας ἐκκλησίας ἐσύλησα λαβὼν ὀψώνιον πρὸς τὴν ὑμῶν διακονίαν, 9 καὶ παρὼν πρὸς ὑμᾶς καὶ ὑστερηθεὶς οὐ κατενάρκησα οὐθενός• τὸ γὰρ ὑστέρημά μου προσανεπλήρωσαν οἱ ἀδελφοὶ ἐλθόντες ἀπὸ Μακεδονίας, καὶ ἐν παντὶ ἀβαρῆ ἐμαυτὸν ὑμῖν ἐτήρησα καὶ τηρήσω. 10 ἔστιν ἀλήθεια Χριστοῦ ἐν ἐμοὶ ὅτι ἡ καύχησις αὕτη οὐ φραγήσεται εἰς ἐμὲ ἐν τοῖς κλίμασιν τῆς Ἀχαΐας. 11 διὰ τί; ὅτι οὐκ ἀγαπῶ ὑμᾶς; ὁ θεὸς οἶδεν. 12 Ὃ δὲ ποιῶ, καὶ ποιήσω, ἵνα ἐκκόψω τὴν ἀφορμὴν τῶν θελόντων ἀφορμήν, ἵνα ἐν ᾧ καυχῶνται εὑρεθῶσιν καθὼς καὶ ἡμεῖς. 13 οἱ γὰρ τοιοῦτοι ψευδαπόστολοι, ἐργάται δόλιοι, μετασχηματιζόμενοι εἰς ἀποστόλους Χριστοῦ. 14 καὶ οὐ θαῦμα• αὐτὸς γὰρ ὁ Σατανᾶς μετασχηματίζεται εἰς ἄγγελον φωτός. 15 οὐ μέγα οὖν εἰ καὶ οἱ διάκονοι αὐτοῦ μετασχηματίζονται ὡς διάκονοι δικαιοσύνης• ὧν τὸ τέλος ἔσται κατὰ τὰ ἔργα αὐτῶν.
Paul’s Sufferings as an Apostle
16 Πάλιν λέγω, μή τίς με δόξῃ ἄφρονα εἶναι• εἰ δὲ μή γε, κἂν ὡς ἄφρονα δέξασθέ με, ἵνα κἀγὼ μικρόν τι καυχήσωμαι. 17 ὃ λαλῶ, οὐ κατὰ κύριον λαλῶ ἀλλ᾽ ὡς ἐν ἀφροσύνῃ, ἐν ταύτῃ τῇ ὑποστάσει τῆς καυχήσεως. 18 ἐπεὶ πολλοὶ καυχῶνται κατὰ σάρκα, κἀγὼ καυχήσομαι. 19 ἡδέως γὰρ ἀνέχεσθε τῶν ἀφρόνων φρόνιμοι ὄντες 20 ἀνέχεσθε γὰρ εἴ τις ὑμᾶς καταδουλοῖ, εἴ τις κατεσθίει, εἴ τις λαμβάνει, εἴ τις ἐπαίρεται, εἴ τις εἰς πρόσωπον ὑμᾶς δέρει. 21 κατὰ ἀτιμίαν λέγω, ὡς ὅτι ἡμεῖς ἠσθενήκαμεν. ἐν ᾧ δ᾽ ἄν τις τολμᾷ, ἐν ἀφροσύνῃ λέγω, τολμῶ κἀγώ. 22 Ἑβραῖοί εἰσιν; κἀγώ. Ἰσραηλῖταί εἰσιν; κἀγώ. σπέρμα Ἀβραάμ εἰσιν; κἀγώ. 23 διάκονοι Χριστοῦ εἰσιν; παραφρονῶν λαλῶ, ὑπὲρ ἐγώ• ἐν κόποις περισσοτέρως, ἐν φυλακαῖς περισσοτέρως, ἐν πληγαῖς ὑπερβαλλόντως, ἐν θανάτοις πολλάκις. 24 ὑπὸ Ἰουδαίων πεντάκις τεσσεράκοντα παρὰ μίαν ἔλαβον, 25 τρὶς ἐρραβδίσθην, ἅπαξ ἐλιθάσθην, τρὶς ἐναυάγησα, νυχθήμερον ἐν τῷ βυθῷ πεποίηκα 26 ὁδοιπορίαις πολλάκις, κινδύνοις ποταμῶν, κινδύνοις λῃστῶν, κινδύνοις ἐκ γένους, κινδύνοις ἐξ ἐθνῶν, κινδύνοις ἐν πόλει, κινδύνοις ἐν ἐρημίᾳ, κινδύνοις ἐν θαλάσσῃ, κινδύνοις ἐν ψευδαδέλφοις, 27 κόπῳ καὶ μόχθῳ, ἐν ἀγρυπνίαις πολλάκις, ἐν λιμῷ καὶ δίψει, ἐν νηστείαις πολλάκις, ἐν ψύχει καὶ γυμνότητι 28 χωρὶς τῶν παρεκτὸς ἡ ἐπίστασίς μοι ἡ καθ᾽ ἡμέραν, ἡ μέριμνα πασῶν τῶν ἐκκλησιῶν. 29 τίς ἀσθενεῖ καὶ οὐκ ἀσθενῶ; τίς σκανδαλίζεται καὶ οὐκ ἐγὼ πυροῦμαι; 30 Εἰ καυχᾶσθαι δεῖ, τὰ τῆς ἀσθενείας μου καυχήσομαι. 31 ὁ θεὸς καὶ πατὴρ τοῦ κυρίου Ἰησοῦ οἶδεν, ὁ ὢν εὐλογητὸς εἰς τοὺς αἰῶνας, ὅτι οὐ ψεύδομαι. 32 ἐν Δαμασκῷ ὁ ἐθνάρχης Ἁρέτα τοῦ βασιλέως ἐφρούρει τὴν πόλιν Δαμασκηνῶν πιάσαι με, 33 καὶ διὰ θυρίδος ἐν σαργάνῃ ἐχαλάσθην διὰ τοῦ τείχους καὶ ἐξέφυγον τὰς χεῖρας αὐτοῦ.
12
1 Akaba kukwânîne rhucîkuze, -ci kunali kurhamira busha.- nkolaga naderha n’oku Nyakasane ambonekeraga n’ebi ambishûlîre. 2 Nyîshi omuntu muli Kristu hamagera myâka ikumi n’ini. Oyo muntu, -erhi ali ahêsire omubiri, ntishi erhi agusiga ntishi, Nyamuzinda yêne amanyire, – erhi bamuzirundukana omu malunga, bamuhisa omu irunga lya kasharhu. 3 Nyîshi oku Oyo muntu, erhi ali ahesire omubiri, ntishi, agusiga, ntishi, Nyamuzinda yêne amanyire, – 4 bamuzurundukîne omu paradizo, ayumva ebinwa birhankaderhwa; ebi ayumvîrhe omuntu arhayêmêrirwi okubiderha. 5 Oyo muntu, neci, nanamulimbira; ci nie niehe ntankalimbira oburhali buzamba bwâni. 6 Ncilonzagya okucîkuza, lirhankabire isirhe; bulya ntankadesire ebirhali by’okuli. Ci nalekeraga aho, hakanajira owacinyikebwa mukulu kulusha oku abwîne ndi, nîsi erhi oku ayumva naderha.
7 Lyo n’obukulu bw’ebyo banfulûliraga burhag’irhuma nacîbona, bampeba akababo omu mubiri, kali nka ntumwa ya Shetani ekaz’intimba ebifundo. 8 Namahûna Nyakasane kasharhu erhi okwôla kurhuma, nti amuntenzekwo. 9 Naye ambwira, erhi: «Enshôkano yâni erhakunyihiri; bulya obuhashe bwâni omu buzamba mwo bucîyêrekana». Nkolaga nsimire okulimbira obuzamba bwâni, Iyo obuhashe bwa Kristu bumbêramwo. 10 Okwôla kwo kurhuma nyumva nsîmire omu buzamba bwâni, omu bijâci, omu malibuko, omu kurhindibuzibwa n’omu burhe, erhi Kristu orhuma. Bulya amango ndi muzamba, Iyo mba muzibu! 11 Ka ntashubirage musirhe! Mwe mwanarhumire. Kali singa mwe mwàli gwâsirwe okunkunga! Bulya ntâco ndushirwe n’abo bali ntumwa nkulu, ciru nkaba ntali cici. 12 Ebiyêrekana oku ndi ntumwa, mwàbibwîne ekarhî kinyu: okulembera ngasi malibuko, ebimanyîso, ebisômerîne n’ebirhangâzo. 13 Ezindi Ekleziya cici zahâbirwe murhahâbagwa, aha nyuma ly’okubà nie ono ntàmmuzidoheraga? Mumbabalire okwôla kubîha nammubîhîre! 14 Bukola bwa kasharhu obu ncîrheganyize okujà emwinyu, ntanammuzidohere. Arhali abâna bo bagwâsirwe babîkire ababusi. Ci ababusi bo babîkira abâna bâbo. 15 Niehe nnonzize okuhâna byôshi n’oku cihâna niene nieshi-nieshi erhi mwe murhuma. Obûla mmuzigire kulusha, ka kukwânîne munzigire kunyi? 16 Erhi «Kubage!» nie ono ntammuzidoheraga; ci kulya kubà nali mwengûza, nammugwârhira omu bwengec. 17 Ewe, k’abanarhumaga emwinyu bàlimwo muguma warhumire nammuyungukirakwo? 18 Nayinginga Tito, nanamurhuma bo n’olya mwene wîrhud. Ka Tito ammuyungukirekwo? K’arhali njira nguma rhwalimwo, muguma akûla okugulu aha, owundi akuhebeho?
Paolo ayôbohire okurhimâna Abakorinti omu mabî
19 Kurhenga mîra mucîkêbwa mpu kusamba rhusamba embere zinyu! Embere za Nnâmahanga rhuderhera muli Kristu. Ebyo byôshi, bene wîrhu, kuderha nti mujè embere. 20 Bulya nyôbohire nti nkaba hano nyisha, arhali oku nnonzize mubè kwo nashanga muyôsire; nti ninyu mwakanashanga nyôsire oku murhalonzizi mbè; nti nakanashanga mulimwo ennongwe, obwâgalwa, omungo, orhudali, okuderherana kubî, okuhûranana, obucîbone n’akavulindi. 21 Nyôbohire nti amango nashubira eyo, Nyamwagirwa Nyamuzinda akanambonêsa enshonyi embere zinyu, nti hakanajira banji nalakira bajizire ebyâha, banabula bwacîyunjuza oku bijiro byâbo by’okubî, by’okuhusha n’eby’okukala enshonyi.
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 12
12
Visions and Revelations
1 Καυχᾶσθαι δεῖ, οὐ συμφέρον μέν, ἐλεύσομαι δὲ εἰς ὀπτασίας καὶ ἀποκαλύψεις κυρίου. 2 οἶδα ἄνθρωπον ἐν Χριστῷ πρὸ ἐτῶν δεκατεσσάρων, εἴτε ἐν σώματι οὐκ οἶδα, εἴτε ἐκτὸς τοῦ σώματος οὐκ οἶδα, ὁ θεὸς οἶδεν, ἁρπαγέντα τὸν τοιοῦτον ἕως τρίτου οὐρανοῦ. 3 καὶ οἶδα τὸν τοιοῦτον ἄνθρωπον, εἴτε ἐν σώματι εἴτε χωρὶς τοῦ σώματος οὐκ οἶδα, ὁ θεὸς οἶδεν, 4 ὅτι ἡρπάγη εἰς τὸν παράδεισον καὶ ἤκουσεν ἄρρητα ῥήματα ἃ οὐκ ἐξὸν ἀνθρώπῳ λαλῆσαι. 5 ὑπὲρ τοῦ τοιούτου καυχήσομαι, ὑπὲρ δὲ ἐμαυτοῦ οὐ καυχήσομαι εἰ μὴ ἐν ταῖς ἀσθενείαις. 6 ἐὰν γὰρ θελήσω καυχήσασθαι, οὐκ ἔσομαι ἄφρων, ἀλήθειαν γὰρ ἐρῶ• φείδομαι δέ, μή τις εἰς ἐμὲ λογίσηται ὑπὲρ ὃ βλέπει με ἢ ἀκούει [τι] ἐξ ἐμοῦ 7 καὶ τῇ ὑπερβολῇ τῶν ἀποκαλύψεων. διὸ ἵνα μὴ ὑπεραίρωμαι, ἐδόθη μοι σκόλοψ τῇ σαρκί, ἄγγελος Σατανᾶ, ἵνα με κολαφίζῃ, ἵνα μὴ ὑπεραίρωμαι. 8 ὑπὲρ τούτου τρὶς τὸν κύριον παρεκάλεσα ἵνα ἀποστῇ ἀπ᾽ ἐμοῦ. 9 καὶ εἴρηκέν μοι, Ἀρκεῖ σοι ἡ χάρις μου, ἡ γὰρ δύναμις ἐν ἀσθενείᾳ τελεῖται. ἥδιστα οὖν μᾶλλον καυχήσομαι ἐν ταῖς ἀσθενείαις μου, ἵνα ἐπισκηνώσῃ ἐπ᾽ ἐμὲ ἡ δύναμις τοῦ Χριστοῦ. 10 διὸ εὐδοκῶ ἐν ἀσθενείαις, ἐν ὕβρεσιν, ἐν ἀνάγκαις, ἐν διωγμοῖς καὶ στενοχωρίαις, ὑπὲρ Χριστοῦ ὅταν γὰρ ἀσθενῶ, τότε δυνατός εἰμι.
Paul’s Concem for the Corinthian Church
11 Γέγονα ἄφρων, ὑμεῖς με ἠναγκάσατε. ἐγὼ γὰρ ὤφειλον ὑφ᾽ ὑμῶν συνίστασθαι• οὐδὲν γὰρ ὑστέρησα τῶν ὑπερλίαν ἀποστόλων εἰ καὶ οὐδέν εἰμι. 12 τὰ μὲν σημεῖα τοῦ ἀποστόλου κατειργάσθη ἐν ὑμῖν ἐν πάσῃ ὑπομονῇ, σημείοις τε καὶ τέρασιν καὶ δυνάμεσιν. 13 τί γάρ ἐστιν ὃ ἡσσώθητε ὑπὲρ τὰς λοιπὰς ἐκκλησίας, εἰ μὴ ὅτι αὐτὸς ἐγὼ οὐ κατενάρκησα ὑμῶν; χαρίσασθέ μοι τὴν ἀδικίαν ταύτην. 14 Ἰδοὺ τρίτον τοῦτο ἑτοίμως ἔχω ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς, καὶ οὐ καταναρκήσω• οὐ γὰρ ζητῶ τὰ ὑμῶν ἀλλ᾽ ὑμᾶς. οὐ γὰρ ὀφείλει τὰ τέκνα τοῖς γονεῦσιν θησαυρίζειν ἀλλ᾽ οἱ γονεῖς τοῖς τέκνοις. 15 ἐγὼ δὲ ἥδιστα δαπανήσω καὶ ἐκδαπανηθήσομαι ὑπὲρ τῶν ψυχῶν ὑμῶν. εἰ περισσοτέρως ὑμᾶς ἀγαπῶ[ν], ἧσσον ἀγαπῶμαι; 16 ἔστω δέ, ἐγὼ οὐ κατεβάρησα ὑμᾶς• ἀλλ᾽ ὑπάρχων πανοῦργος δόλῳ ὑμᾶς ἔλαβον. 17 μή τινα ὧν ἀπέσταλκα πρὸς ὑμᾶς, δι᾽ αὐτοῦ ἐπλεονέκτησα ὑμᾶς; 18 παρεκάλεσα Τίτον καὶ συναπέστειλα τὸν ἀδελφόν• μήτι ἐπλεονέκτησεν ὑμᾶς Τίτος; οὐ τῷ αὐτῷ πνεύματι περιεπατήσαμεν; οὐ τοῖς αὐτοῖς ἴχνεσιν; 19 Πάλαι δοκεῖτε ὅτι ὑμῖν ἀπολογούμεθα. κατέναντι θεοῦ ἐν Χριστῷ λαλοῦμεν• τὰ δὲ πάντα, ἀγαπητοί, ὑπὲρ τῆς ὑμῶν οἰκοδομῆς. 20 φοβοῦμαι γὰρ μή πως ἐλθὼν οὐχ οἵους θέλω εὕρω ὑμᾶς κἀγὼ εὑρεθῶ ὑμῖν οἷον οὐ θέλετε• μή πως ἔρις, ζῆλος, θυμοί, ἐριθείαι, καταλαλιαί, ψιθυρισμοί, φυσιώσεις, ἀκαταστασίαι 21 μὴ πάλιν ἐλθόντος μου ταπεινώσῃ με ὁ θεός μου πρὸς ὑμᾶς καὶ πενθήσω πολλοὺς τῶν προημαρτηκότων καὶ μὴ μετανοησάντων ἐπὶ τῇ ἀκαθαρσίᾳ καὶ πορνείᾳ καὶ ἀσελγείᾳ ᾗ ἔπραξαν.
13
1 Bukola bwa kasharhu obûla nja emwinyu. Ngasi lubanja lukatubwa oku cinwa ca bahamîrizi babiri erhi basharhue. 2 Nakubwîzire balya bajizire ebyâha burhanzi, nakubwîra n’abandi bôshi, nnaba naNashub’ikuderha kandi ene ntabalimwo, nka kulya najiraga erhi ndi eyo obwa kabiri: nkashubira eyo, lero ntâbe bwonjo. 3 Nkabaga mulonzize mubone oku Kristu odwîrhe aderhera omu kanwa kâni? Yêhe erhaba ngonyi embere zinyu, ci ajira obuhashe muli mwe. 4 Abambiragwa oku musalaba erhi kugonyâlaf kurhuma, ci azîne oku buhashe bwa Nyamuzinda. Na nîrhu, rhuli ngonyi muli ye, neci, ci rhwayish’iyôrha rhuzîne haguma naye oku buhashe bwa Nyamuzinda muli mwe.
5 Ninyu mwene mubage nka mwagerêreza, mulole erhi munali omu buyêmêre; mucîrhangule mwene. Ka ninyu mwene murhamanyiri oku Yezu Kristu ammulimwo? Nkaba abage erhi muli mihera! 6 Ahâli nkaba mwamanya oku rhwehe rhurhali mihera! 7 Rhudwîrhe rhwashenga Nnâmahanga ammurhabâle murhajiraga okubî; arhali kuderha nti Iyo babona oku rhuyâzize, ci kuderha nti lyo muw’oyomujira okwinja, rhubè rhwe rhuyâga. 8 Bulyâla rhurhagwêrhi buhashe bwa kulwîsa okuli, ci bwa kulwîra okuli bwône rhujira. 9 Neci, rhusîma rhw’ono rhubè ngonyig, ninyu mubè bazibu. Kwo rhunashenga omu nsengero zirhu okwo: nti mushube bimâna. 10 Co cirhumire nayandika nnandi kuli eco, nti lyo hano mba nkola mmuliho, ntag’ikaliha omu buhashe Nyakasane ampâga mpu nyûbake, ci arhali mpu nshabe.
Enfundiko
Amahano. Omusingo. Obwangà
11 Ntyo, bene wîrhu, mushagaluke, mucîsêze okubà bimâna, muhânane omurhima, muyumvanye, mubè n’omurhûla, na Nyamuzinda w’omurhûla aba ninyu. 12 Mulamusanye n’ehinunugurho hitagatîfu. Abatagatîfu bôshi bamulamusize. 13 Enshôkano ya Nyakasane Yezu Kristu, n’obuzigire bwa Nyamuzinda, n’omulungano gwa Mûka Mutagatîfu bibè ninyu mweshi!
ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β 13
13
Final Wamings and Greetings
1 Τρίτον τοῦτο ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς• ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων καὶ τριῶν σταθήσεται πᾶν ῥῆμα. 2 προείρηκα καὶ προλέγω, ὡς παρὼν τὸ δεύτερον καὶ ἀπὼν νῦν, τοῖς προημαρτηκόσιν καὶ τοῖς λοιποῖς πᾶσιν, ὅτι ἐὰν ἔλθω εἰς τὸ πάλιν οὐ φείσομαι, 3 ἐπεὶ δοκιμὴν ζητεῖτε τοῦ ἐν ἐμοὶ λαλοῦντος Χριστοῦ, ὃς εἰς ὑμᾶς οὐκ ἀσθενεῖ ἀλλὰ δυνατεῖ ἐν ὑμῖν. 4 καὶ γὰρ ἐσταυρώθη ἐξ ἀσθενείας, ἀλλὰ ζῇ ἐκ δυνάμεως θεοῦ. καὶ γὰρ ἡμεῖς ἀσθενοῦμεν ἐν αὐτῷ, ἀλλὰ ζήσομεν σὺν αὐτῷ ἐκ δυνάμεως θεοῦ εἰς ὑμᾶς. 5 Ἑαυτοὺς πειράζετε εἰ ἐστὲ ἐν τῇ πίστει, ἑαυτοὺς δοκιμάζετε• ἢ οὐκ ἐπιγινώσκετε ἑαυτοὺς ὅτι Ἰησοῦς Χριστὸς ἐν ὑμῖν; εἰ μήτι ἀδόκιμοί ἐστε. 6 ἐλπίζω δὲ ὅτι γνώσεσθε ὅτι ἡμεῖς οὐκ ἐσμὲν ἀδόκιμοι. 7 εὐχόμεθα δὲ πρὸς τὸν θεὸν μὴ ποιῆσαι ὑμᾶς κακὸν μηδέν, οὐχ ἵνα ἡμεῖς δόκιμοι φανῶμεν, ἀλλ᾽ ἵνα ὑμεῖς τὸ καλὸν ποιῆτε, ἡμεῖς δὲ ὡς ἀδόκιμοι ὦμεν. 8 οὐ γὰρ δυνάμεθά τι κατὰ τῆς ἀληθείας ἀλλ᾽ ὑπὲρ τῆς ἀληθείας. 9 χαίρομεν γὰρ ὅταν ἡμεῖς ἀσθενῶμεν, ὑμεῖς δὲ δυνατοὶ ἦτε• τοῦτο καὶ εὐχόμεθα, τὴν ὑμῶν κατάρτισιν. 10 διὰ τοῦτο ταῦτα ἀπὼν γράφω, ἵνα παρὼν μὴ ἀποτόμως χρήσωμαι κατὰ τὴν ἐξουσίαν ἣν ὁ κύριος ἔδωκέν μοι εἰς οἰκοδομὴν καὶ οὐκ εἰς καθαίρεσιν. 11 Λοιπόν, ἀδελφοί, χαίρετε, καταρτίζεσθε, παρακαλεῖσθε, τὸ αὐτὸ φρονεῖτε, εἰρηνεύετε, καὶ ὁ θεὸς τῆς ἀγάπης καὶ εἰρήνης ἔσται μεθ᾽ ὑμῶν. 12 ἀσπάσασθε ἀλλήλους ἐν ἁγίῳ φιλήματι. ἀσπάζονται ὑμᾶς οἱ ἅγιοι πάντες. 13 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ καὶ ἡ κοινωνία τοῦ ἁγίου πνεύματος μετὰ πάντων ὑμῶν
GAL – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Gal
EMWA ABAGALASIYA
Gal
AMARUBA MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABAGALASIYAh
Paolo ali mwîshogwa wa Nnâmahanga, Yezu wamuhugulaga Emyanzi y’Akalembe ayigîriza (1). Akuba mukristu kurhali kushimba obwôrhere bw’Abayahudi (2); bulya okukembûlwa kuli ntâco, n’okurhakembûlwa nakwo kuli ntâco; akantu kagwêrhe akamalo, kuli kuhinduka ciremwa cihyâhya (6, 15; 5, 5-6). Omukristu akwânîne ayumve oku abemêzi bôshi muli Kristu bakola bene Abrahamu. Ye Nnâmahanga ahâga endagâno omu buyêmêre mpu arhaciri Abramu, Larha-wa-lukengwa, ci Abrahamu, Îshe-wa-mbaga-mwandu. Ababatizîbwe barhacirimwo kabôlo. Obuyêmêre buyimangira oku ciragâne ci arhali oku Irhegeko, bulya Irhegeko lirhâna misî ya kushimba amarhegeko (3). Erhi Nnâmahanga abona oku amango gayunjwîre arhuma Omugala, aburhwa n’omukazi, afira ebyâha bîrhu, anafûka; n’abamuyemîre bahâbwa Mûka wabarhabâla okushimba amarhegeko mafundikire omu irhegeko ly’obuzigire, barhali bajà ci bâna baburhe (4-5). Ngasi muguma acîhangâne kuyâka ebijiro bigalugalu by’omubiri ahêkwe na Mûka Mutagatîfu (5, 5-6.13-6, 17).
1
EMWA ABAGALASIYA
Paolo acîmanyîsa, anahâna omusingo
1 Paolo, ntumwa, arhali oku bulonza bw’abantu nîsi erhi oku bulagizi bw’omuntu, ci oku nshôkano ya Yezu Kristu na Nyamuzinda Îshe wamufûlaga omu bafù, 2 nie na bene wîrhu bôshi rhuli rhweshi, oku Ekleziya z’e Galasiya. 3 Kuli mwe engalo n’omurhûla gwa Larha Nnâmahanga na Nyakasane Yezu Kristu, 4 wacihânaga nterekêro oku byâha bîrhu, mpu lyo arhurhenza omu bubî bw’er’igulu, nka kulya Larha Nyamuzinda alonza, 5 olya okayâgirwa emyâka n’emyâka! Amen.
Emyanzi y’Akalembe eba miguma yône
6 Nsômîrwe kurhi mudwîrhe mwatwîka duba-duba ntya olya wammuhamagalaga omu nshôkano ya Kristu, mpu mushimbe eyindi-yindi myanzi y’akalembe; 7 n’obwo Emyanzi y’Akalembe erhabamwo kubiri. Ci hali abantu badwiîrhe bammuhiramwo akavululindi n’okulonza okuhushikanya Emyanzi y’Akalembe ya Kristu. 8 Mâshi owankaderha mpu ammuyigîriza eyindi-yindi myanzi y’akalembe erhali nk’erya rhwammubwîrizagya, ciru akaba rhwêne nîsi erhi malahika wamanuka emalunga, oyo akahera! 9 Kulya rhwammubwîraga mîra, Nashub’ikuderha buno: owammuyigîriza eyindi-yindi Myanzi y’Akalembe erhali nk’erya mwayigîrizibagwa, oyôla erhi ali mukage! 10 Omu kuderha ntyo, ka kusîmwa na bantu erhi kusîmwa na Nyamuzinda nnonzize? Ka bantu nnonza okusimîsa? Acibâga bantu ncilonza okusimîsa, singa ntaba mwambali wa Kristu.
I. Paolo ashambâla kurhi ayigîrizagya Emyanzi y’Akalembe
Kristu wabwîrizagya Paolo Emyanzi y’ Akalembe ayigîriza
11 Neci, leki mmubwîre, bene wîrhu: Emyanzi y’Akalembe nyigîriza erhaba ya bantu; 12 bulya arhali muntu wayimpâga erhi kuyinyigîriza, ci Yezu Kristu yêne wayinfulûliraga. 13 Mwayumvîrhe baderha oku nayôrhaga mîra omu idini ly’Abayahudi, n’oku ntagwêrhe Iugero omu kulibuza Ekleziya ya Nyamuzinda n’omu kulonza okuyishereza. 14 Omu idini ly’Abayahudi, nalusha bîrhu banji rhwakulaga rhweshi, bulya ntâye wampimaga okusêra oku ngesò za bashakulûza.
15 Ci olya wacinyîshogaga kurhenga nciri omu nda ya nyâma, Nyamuzinda anampamagala oku nshôkano yâge, erhi alonza 16 okummanyîsa Omugala, mpu lyo nâni ngend’imuyigîriza abapagani, ho na halya, buzira kudôsa omubiri n’omukòi, 17 buzira kurheremera e Yeruzalemu emwa balya banshokoleraga okubà ntumwa, nalîkûlira omu Arabiya; okuhandi Nashub’ija e Damasi. 18 Erhi hagera myâka isharhu lyo narheremirage e Yeruzalemu, nti ngend’ilolakwo Kefa; rhwabêra rhweshi naye nsiku ikumi n’irhanu. 19 Ci ntà yindi ntumwa nAbwîne, okuleka Yakôbo, mwene wâbo Nyakasane. 20 Ebi mmuyandikîre, Nyamuzinda yêne amanyire oku burhali bunywesi! 21 Okuhandi nanacija omu bihugo by’e Sîriya n’eby’e Silisiya. 22 Ci kwônene ntàl’inyishibwi omu Ekleziya za Kristu z’omu Yudeya. 23 Bakag’iyumva baderha kwône, mpu: «Olya wakag’irhulibuza mîra, ye kola odwîrhe ayigîriza bulya buyêmêre alonzagya okuherêrekeza». 24 Bakakuza Nnâmahanga erhi nie ntuma.
ΠΡΟΣ ΓΑΛΑΤΑΣ 1
1 Παῦλος ἀπόστολος οὐκ ἀπ’ ἀνθρώπων οὐδὲ δι’ ἀνθρώπου ἀλλὰ διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ θεοῦ πατρὸς τοῦ ἐγείραντος αὐτὸν ἐκ νεκρῶν, 2 καὶ οἱ σὺν ἐμοὶ πάντες ἀδελφοὶ ταῖς ἐκκλησίαις τῆς Γαλατίας, 3 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ 4 τοῦ δόντος ἑαυτὸν ὑπὲρ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν, ὅπως ἐξέληται ἡμᾶς ἐκ τοῦ αἰῶνος τοῦ ἐνεστῶτος πονηροῦ κατὰ τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ καὶ πατρὸς ἡμῶν, 5 ᾧ ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, ἀμήν. 6 Θαυμάζω ὅτι οὕτως ταχέως μετατίθεσθε ἀπὸ τοῦ καλέσαντος ὑμᾶς ἐν χάριτι [Χριστοῦ] εἰς ἕτερον εὐαγγέλιον, 7 ὃ οὐκ ἔστιν ἄλλο, εἰ μή τινές εἰσιν οἱ ταράσσοντες ὑμᾶς καὶ θέλοντες μεταστρέψαι τὸ εὐαγγέλιον τοῦ Χριστοῦ. 8 ἀλλὰ καὶ ἐὰν ἡμεῖς ἢ ἄγγελος ἐξ οὐρανοῦ εὐαγγελίζηται [ὑμῖν] παρ’ ὃ εὐηγγελισάμεθα ὑμῖν, ἀνάθεμα ἔστω. 9 ὡς προειρήκαμεν καὶ ἄρτι πάλιν λέγω• εἴ τις ὑμᾶς εὐαγγελίζεται παρ’ ὃ παρελάβετε, ἀνάθεμα ἔστω. 10 Ἄρτι γὰρ ἀνθρώπους πείθω ἢ τὸν θεόν; ἢ ζητῶ ἀνθρώποις ἀρέσκειν; εἰ ἔτι ἀνθρώποις ἤρεσκον, Χριστοῦ δοῦλος οὐκ ἂν ἤμην. 11 Γνωρίζω γὰρ ὑμῖν, ἀδελφοί, τὸ εὐαγγέλιον τὸ εὐαγγελισθὲν ὑπ’ ἐμοῦ ὅτι οὐκ ἔστιν κατὰ ἄνθρωπον• 12 οὐδὲ γὰρ ἐγὼ παρὰ ἀνθρώπου παρέλαβον αὐτὸ οὔτε ἐδιδάχθην, ἀλλὰ δι’ ἀποκαλύψεως Ἰησοῦ Χριστοῦ. 13 Ἠκούσατε γὰρ τὴν ἐμὴν ἀναστροφήν ποτε ἐν τῷ Ἰουδαϊσμῷ, ὅτι καθ’ ὑπερβολὴν ἐδίωκον τὴν ἐκκλησίαν τοῦ θεοῦ καὶ ἐπόρθουν αὐτήν, 14 καὶ προέκοπτον ἐν τῷ Ἰουδαϊσμῷ ὑπὲρ πολλοὺς συνηλικιώτας ἐν τῷ γένει μου, περισσοτέρως ζηλωτὴς ὑπάρχων τῶν πατρικῶν μου παραδόσεων. 15 Ὅτε δὲ εὐδόκησεν [ὁ θεὸς] ὁ ἀφορίσας με ἐκ κοιλίας μητρός μου καὶ καλέσας διὰ τῆς χάριτος αὐτοῦ 16 ἀποκαλύψαι τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐν ἐμοί, ἵνα εὐαγγελίζωμαι αὐτὸν ἐν τοῖς ἔθνεσιν, εὐθέως οὐ προσανεθέμην σαρκὶ καὶ αἵματι 17 οὐδὲ ἀνῆλθον εἰς Ἱεροσόλυμα πρὸς τοὺς πρὸ ἐμοῦ ἀποστόλους, ἀλλ’ ἀπῆλθον εἰς Ἀραβίαν καὶ πάλιν ὑπέστρεψα εἰς Δαμασκόν. 18 Ἔπειτα μετὰ ἔτη τρία ἀνῆλθον εἰς Ἱεροσόλυμα ἱστορῆσαι Κηφᾶν καὶ ἐπέμεινα πρὸς αὐτὸν ἡμέρας δεκαπέντε, 19 ἕτερον δὲ τῶν ἀποστόλων οὐκ εἶδον εἰ μὴ Ἰάκωβον τὸν ἀδελφὸν τοῦ κυρίου. 20 ἃ δὲ γράφω ὑμῖν, ἰδοὺ ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ὅτι οὐ ψεύδομαι. 21 Ἔπειτα ἦλθον εἰς τὰ κλίματα τῆς Συρίας καὶ τῆς Κιλικίας• 22 ἤμην δὲ ἀγνοούμενος τῷ προσώπῳ ταῖς ἐκκλησίαις τῆς Ἰουδαίας ταῖς ἐν Χριστῷ. 23 μόνον δὲ ἀκούοντες ἦσαν ὅτι ὁ διώκων ἡμᾶς ποτε νῦν εὐαγγελίζεται τὴν πίστιν ἥν ποτε ἐπόρθει, 24 καὶ ἐδόξαζον ἐν ἐμοὶ τὸν θεόν.
2
Entumwa zasîma enyigîrizo za Paolo
1 Erhi hagera myâka ikumi n’ini, Nashub’iyinamukira e Yeruzalemu rhwêshi na Bamaba; nahêka na Tito. 2 Nyamuzinda wantumagayoj. Nababwîra Emyanzi y’Akalembe nyigîriza abapagani; abagula bàbalimwo nababwîra habo-habo, nti nankanalibirhira busha, nîsi erhi mbè nalibirhîre busha. 3 Ciru na Tito, Omugereki rhwàli rhweshi, barhamusêzagya mpu akembûlwe; 4 n’obwo hàli hayishire bene wîrhu b’obwîhambe bacidwîrhe bône, barhujamwo bufunda mpu bayish’ihengûza kurhi rhuba ntagengwa muli Kristu baNashub’irhugalula omu bujà. 5 Ci rhurhacilikiriraga ciru n’ehisanzi hisungunu hyône nti rhubayêmêre, lyo rhummuhisakwo Emyanzi y’Akalembe nk’oku enali. 6 Nabo abagula bàli muli bo, -oku bàli omu bwôrhere bwâbo kurhanyêrekiri, bulya Nyamuzinda arhajira kabôlo,- abo bagula ntâco bansêzize okujira. 7 Ciru babona oku nahâbirwe omukolo gw’okuyigîriza bantakembûlwa Emyanzi y’Akalembe kulyâla Petro ahâbirwe ogw’okuyigîriza abakembûle; 8 bulya owarhumaga Petro emwa abakembûle, ye wantumaga nâni emwa abapagani. 9 Erhi babona engalo nashobwîre, Yakôbo na Kefa na Yowane, bo bàli nka mitungo, barhuha okuboko, nie ono na Bamaba, mpu cibè cimanyîso c’ecinyabuguma. Rhwayumvanya oku rhw’ono rhwaja emwa abapagani, nabo emwa abakembûle. 10 Bakenyi bône barhubwîzire mpu rhurhayibagiraga; n’okwo kushîbirira nkushîbirira bwenêne.
Petro bo na Paolo e Antiyokiya
11 Ci erhi Kefa aciyisha e Antiyokiya, namuhagalika, bulya àli akwânîne okulongozibwa. 12 bulya embere abantu ba Yakôbo bayishe, Petro akâg’ilya haguma n’abapagani; ci erhi bayisha, aciyegûla anaciyungula erhi kuyôboha abakembûle kurhuma. 13 Abandi Bayahudi nabo bamushimba omu bulyâlya bwâge; mâshi ciru na Bamaba abalolerakwo.
14 Erhi mbona oku olugendo lwabo lurhashimbiri okuli kw’Emyanzi y’Akalembe, nabwîra Kefa embere za bôshi, nti: «Akaba we Muyahudi, odwiîrhe wajira nka mupagani, ci arhali nka Muyahudi, kurhi wankacisêza abapagani mpu bajire nkAbayahudi? 15 Rhwono rhwaburhagwAbayahudi, rhurhali aka abâla bapaganibanya-byâha. 16 Ci bulya rhumanyire oku muntu arhajirwa mwêru-kwêru n’ebijiro by’Irhegeko; ci omu kuyêmêra Yezu Kristu, nîrhu rhwayemîre Yezu Kristu, nti lyo rhubinduka bêru-kwêru omu kuyêmêra Kristu, ci arhali omu kushimba Irhegeko; bulya ntà muntu wankahinduka mwêru-kwêru n’ebijiro by’Irhegeko. 17 Ci, omu kulonza okubà bêru-kwêru muli Kristu, akaba rhuciri banya-byâha, ka erhi Kristu ye okolaga odwîrhe ecâha? Ntà mango!
18 Bulya erhi nankashub’iyûbaka ecinashâbaga niene, obwo nanayêrekana oku mvunyire irhegeko. 19 Kali oku burhabâle bw’Irhegeko, nafîre, narhenzibwa omu lukoba lw’irhegeko, nti lyo ndamira Nnâmahanga: nabambirwe oku musalaba haguma na Kristu; 20 arhanaciri nie nzîne, ci Kristu ye ozîne, muli nie. N’obula buzîne ngwêrhe buno omu mubiri, buli buzîne ngwêrhe omu kuyêmêra Mugala wa Nyamuzinda wanzigiraga anacihâna erhi nie ntuma. 21 Ntadesiri nti enshôkano ya Nyamuzinda eri busha: bulya akaba obushinganyanya omu Irhegeko burhenga, Kristu busha afirîre».
ΠΡΟΣ ΓΑΛΑΤΑΣ 2
1 Ἔπειτα διὰ δεκατεσσάρων ἐτῶν πάλιν ἀνέβην εἰς Ἱεροσόλυμα μετὰ Βαρναβᾶ συμπαραλαβὼν καὶ Τίτον• 2 ἀνέβην δὲ κατὰ ἀποκάλυψιν• καὶ ἀνεθέμην αὐτοῖς τὸ εὐαγγέλιον ὃ κηρύσσω ἐν τοῖς ἔθνεσιν, κατ’ ἰδίαν δὲ τοῖς δοκοῦσιν, μή πως εἰς κενὸν τρέχω ἢ ἔδραμον. 3 ἀλλ’ οὐδὲ Τίτος ὁ σὺν ἐμοί, Ἕλλην ὤν, ἠναγκάσθη περιτμηθῆναι• 4 διὰ δὲ τοὺς παρεισάκτους ψευδαδέλφους, οἵτινες παρεισῆλθον κατασκοπῆσαι τὴν ἐλευθερίαν ἡμῶν ἣν ἔχομεν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, ἵνα ἡμᾶς καταδουλώσουσιν, 5 οἷς οὐδὲ πρὸς ὥραν εἴξαμεν τῇ ὑποταγῇ, ἵνα ἡ ἀλήθεια τοῦ εὐαγγελίου διαμείνῃ πρὸς ὑμᾶς. 6 Ἀπὸ δὲ τῶν δοκούντων εἶναί τι,– ὁποῖοί ποτε ἦσαν οὐδέν μοι διαφέρει• πρόσωπον [ὁ] θεὸς ἀνθρώπου οὐ λαμβάνει– ἐμοὶ γὰρ οἱ δοκοῦντες οὐδὲν προσανέθεντο, 7 ἀλλὰ τοὐναντίον ἰδόντες ὅτι πεπίστευμαι τὸ εὐαγγέλιον τῆς ἀκροβυστίας καθὼς Πέτρος τῆς περιτομῆς, 8 ὁ γὰρ ἐνεργήσας Πέτρῳ εἰς ἀποστολὴν τῆς περιτομῆς ἐνήργησεν καὶ ἐμοὶ εἰς τὰ ἔθνη, 9 καὶ γνόντες τὴν χάριν τὴν δοθεῖσάν μοι, Ἰάκωβος καὶ Κηφᾶς καὶ Ἰωάννης, οἱ δοκοῦντες στῦλοι εἶναι, δεξιὰς ἔδωκαν ἐμοὶ καὶ Βαρναβᾷ κοινωνίας, ἵνα ἡμεῖς εἰς τὰ ἔθνη, αὐτοὶ δὲ εἰς τὴν περιτομήν• 10 μόνον τῶν πτωχῶν ἵνα μνημονεύωμεν, ὃ καὶ ἐσπούδασα αὐτὸ τοῦτο ποιῆσαι. 11 Ὅτε δὲ ἦλθεν Κηφᾶς εἰς Ἀντιόχειαν, κατὰ πρόσωπον αὐτῷ ἀντέστην, ὅτι κατεγνωσμένος ἦν. 12 πρὸ τοῦ γὰρ ἐλθεῖν τινας ἀπὸ Ἰακώβου μετὰ τῶν ἐθνῶν συνήσθιεν• ὅτε δὲ ἦλθον, ὑπέστελλεν καὶ ἀφώριζεν ἑαυτὸν φοβούμενος τοὺς ἐκ περιτομῆς. 13 καὶ συνυπεκρίθησαν αὐτῷ [καὶ] οἱ λοιποὶ Ἰουδαῖοι, ὥστε καὶ Βαρναβᾶς συναπήχθη αὐτῶν τῇ ὑποκρίσει. 14 ἀλλ’ ὅτε εἶδον ὅτι οὐκ ὀρθοποδοῦσιν πρὸς τὴν ἀλήθειαν τοῦ εὐαγγελίου, εἶπον τῷ Κηφᾷ ἔμπροσθεν πάντων• εἰ σὺ Ἰουδαῖος ὑπάρχων ἐθνικῶς καὶ οὐχὶ Ἰουδαϊκῶς ζῇς, πῶς τὰ ἔθνη ἀναγκάζεις ἰουδαΐζειν; 15 Ἡμεῖς φύσει Ἰουδαῖοι καὶ οὐκ ἐξ ἐθνῶν ἁμαρτωλοί• 16 εἰδότες [δὲ] ὅτι οὐ δικαιοῦται ἄνθρωπος ἐξ ἔργων νόμου ἐὰν μὴ διὰ πίστεως Ἰησοῦ Χριστοῦ, καὶ ἡμεῖς εἰς Χριστὸν Ἰησοῦν ἐπιστεύσαμεν, ἵνα δικαιωθῶμεν ἐκ πίστεως Χριστοῦ καὶ οὐκ ἐξ ἔργων νόμου, ὅτι ἐξ ἔργων νόμου οὐ δικαιωθήσεται πᾶσα σάρξ. 17 εἰ δὲ ζητοῦντες δικαιωθῆναι ἐν Χριστῷ εὑρέθημεν καὶ αὐτοὶ ἁμαρτωλοί, ἆρα Χριστὸς ἁμαρτίας διάκονος; μὴ γένοιτο. 18 εἰ γὰρ ἃ κατέλυσα ταῦτα πάλιν οἰκοδομῶ, παραβάτην ἐμαυτὸν συνιστάνω. 19 ἐγὼ γὰρ διὰ νόμου νόμῳ ἀπέθανον, ἵνα θεῷ ζήσω. Χριστῷ συνεσταύρωμαι• 20 ζῶ δὲ οὐκέτι ἐγώ, ζῇ δὲ ἐν ἐμοὶ Χριστός• ὃ δὲ νῦν ζῶ ἐν σαρκί, ἐν πίστει ζῶ τῇ τοῦ υἱοῦ τοῦ θεοῦ τοῦ ἀγαπήσαντός με καὶ παραδόντος ἑαυτὸν ὑπὲρ ἐμοῦ. 21 Οὐκ ἀθετῶ τὴν χάριν τοῦ θεοῦ• εἰ γὰρ διὰ νόμου δικαιοσύνη, ἄρα Χριστὸς δωρεὰν ἀπέθανεν.

3
II. Enyigîrizo za Paolo emwa Abagalasiya
Obushinganyanya omu buyêmêre burhenga
1 Yaga we, banyamerhe b’e Galasiya! Lero ndi wammugeresire mweki we! Ka n’amasù ginyu murhabonaga nammuyigîriza Yezu Kristu wabambagwa oku musalaba? 2 Kanwa kaguma nalonza okummudôsa: ka bijiro bya Marhegeko erhi kushimba obuyêmêre kwarhumaga muhâbwa Mûka Mutagatîfu? 3 Kurhi oku mwahûsirage omurhima, erhi murhangira kuli Mûka muyûkiza kuli cikoba! 4 kw’ebyo byôshi mwâba ntamira-busha, akaba busha mwanarhamîrage! 5 Olya ommushobôza Mûka n’okujira ebisômerîne ekarhî kinyu, ka bijiro bya marhegeko bîrhuma akujira, nîsi erhi bulya mushimba obuyêmêre? 6 Ntyôla kwo Abrahamu ayemîre Nnâmahanga, n’okwo kwarhuma aba mushinganyanyak. 7 Mumanyage oku abagwêrhe obuyêmêre, bonene bo bâna b’Abrahamu. 8 Na kulya kubà Amandiko gàli gamanyire oku Nyamuzinda anayêze abapagani erhi buyêmêre burhuma, gabwîra Abrahamu kurhenga mîra, mpu:l Amashanja gôshi ganagishwe muli we. 9 Kuziga abagwêrhe obuyêmêre, bonene bo banagishwe bo n’omwemêzi Abrahamu. Irhegeko lirhuma abantu bahehêrerwa 10 Nabo balya bacikubagira ebijiro by’amarhegeko, bali omu kaga k’okuyish’ihehêrerwa, bulya kuyandisirwe, mpum: Ahehêrerwe ngasi yêshi orhasêra oku biyandisirwe omu citabu c’Amarhegeko byôshi. 11 Ntyo kubonekîne n’obwâlagale oku ntâye amarhegeko gankajira mwêru-kwêru embere za Nyamuzinda, bulya obuzîne bw’omushinganyanya buba buyêmêre. 12 Amarhegeko gôhe garhayegemera buyêmêre, ci ogashimba, ganamulamyen. 13 Kristu arhufumize okuhehêrerwa kw’amarhegeko, erhi yêne ayêmêra okuhehêrerwa rhwe rhurhumire, bulya kuyandisirwe, mpuo: Ahehêrerwe ngasi yêshi oli munânike oku murhi! 14 Byabîre ntyo mpu lyo omugisho gw’Abrahamu guhika oku bapagani muli Yezu Kristu, lyo rhunahâbwa Mûka Mutagatîfu rhwalaganyibagwa erhi buyêmêre burhuma.
irhegeko lirharhenzagya endagâno
15 Bene wîrhu, nkola nashambâla nka kulya abantu bashambâla. Akanwa kazinda -n’obwo kali kanwa ka muntu kwône- ntâye wankakagalula erhi okukayûshûlakwo ebindi, casinga kabe kafundike. 16 Amalanganyo Abrahamu wagahâbagwa n’iburha lyâge. Amandiko garhadesiri, mpu: «n’abâna bâge», nka kuno bali banji, ci: «n’iburha lyawe», nka kuno ali muguma, ye Kristu. 17 Alagi oku ndesire: akanwa kafundikagwa na Nyamuzinda, amarhegeko gayishaga myâka magana ani na makumi asharhu kurhenga ako kanwa, garhankakagalula, garhankanarhenza ago malaganyo. 18 Bulya acibaga irhegeko lihâna akashambala, cirhankacibire ciragâne cikahâna. Ci ciragâne carhumaga Abrahamu arhonyibwa na Nnâmahanga.
Omukolo gw’irhegeko
19 Irhegeko lirigi lya bici? Lyadwîrhwe erhi byâha bîrhuma, kuhika liyishe lirya iburha lyalaganyibagwa eciragâne; lyamanyîsibwa na bamalahika oku bulagizi bw’omwimangizip. 20 Ci omulagizi arhaba wa muntu muguma, na Nyamuzinda yêhe ali mugumaq yêner. 21 Ka kuligi kuderha oku Irhegeko lyankalwisa eciragâne ca Nyamuzinda? Ntà mango! Hacibaga irhegeko lyankahash’ihâna obuzîne, lyôki obushinganyanya bwankarhenzire omu Marhegeko. 22 Ci Amandiko gashwêkîre ebintu byôshi omu bugomi bw’ecâha, mpu lyo abemêzi bashobôla ebyalaganyibagwa erhi buyêmêre bwâbomuli Yezu Kristu burhuma.
Omukolo gw’obuyêmêre
23 Amango obuyêmêre burhâli buj’iyisha, rhwàli babohe omu mpamikwa y’Irhegeko, rhwakalinga oku rhwafulûlirwa obuyêmêre. 24 Ntyo Irhegeko lyàli nka mulezi warhuhisakwo Kristu, lyo obuyêmêre burhujira bêru-kwêru. 25 Ci bunôla obuyêmêre bwayishire, ntà buhashe omulezi acirhugwêrhekwo. 26 Bulya mweshi muli bâna ba Nyamuzinda erhi buyêmêre muli Kristu burhuma; 27 kulya kubà mwe mwabatizibwe muli Kristu mweshi, mwacihundikire Kristu. 28 Murhacirimwo muyahudi erhi Mugereki; murhacirimwo mujà erhi ntagengwa; murhacirimwo mulume erhi mukazi: mweshi muli muguma muli Kristu Yezu. 29 N’akaba muli ba Kristu, muli iburha ly’Abrahamu, mwe mwanayîme mwa birya alaganyibagwa.
ΠΡΟΣ ΓΑΛΑΤΑΣ 3
1 Ὦ ἀνόητοι Γαλάται, τίς ὑμᾶς ἐβάσκανεν, οἷς κατ’ ὀφθαλμοὺς Ἰησοῦς Χριστὸς προεγράφη ἐσταυρωμένος; 2 τοῦτο μόνον θέλω μαθεῖν ἀφ’ ὑμῶν• ἐξ ἔργων νόμου τὸ πνεῦμα ἐλάβετε ἢ ἐξ ἀκοῆς πίστεως; 3 οὕτως ἀνόητοί ἐστε, ἐναρξάμενοι πνεύματι νῦν σαρκὶ ἐπιτελεῖσθε; 4τοσαῦτα ἐπάθετε εἰκῇ; εἴ γε καὶ εἰκῇ. 5 ὁ οὖν ἐπιχορηγῶν ὑμῖν τὸ πνεῦμα καὶ ἐνεργῶν δυνάμεις ἐν ὑμῖν, ἐξ ἔργων νόμου ἢ ἐξ ἀκοῆς πίστεως; 6Καθὼς Ἀβραὰμ ἐπίστευσεν τῷ θεῷ, καὶ ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην• 7 γινώσκετε ἄρα ὅτι οἱ ἐκ πίστεως, οὗτοι υἱοί εἰσιν Ἀβραάμ. 8 προϊδοῦσα δὲ ἡ γραφὴ ὅτι ἐκ πίστεως δικαιοῖ τὰ ἔθνη ὁ θεός, προευηγγελίσατο τῷ Ἀβραὰμ ὅτι ἐνευλογηθήσονται ἐν σοὶ πάντα τὰ ἔθνη• 9 ὥστε οἱ ἐκ πίστεως εὐλογοῦνται σὺν τῷ πιστῷ Ἀβραάμ. 10 Ὅσοι γὰρ ἐξ ἔργων νόμου εἰσίν, ὑπὸ κατάραν εἰσίν• γέγραπται γὰρ ὅτι ἐπικατάρατος πᾶς ὃς οὐκ ἐμμένει πᾶσιν τοῖς γεγραμμένοις ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τοῦ ποιῆσαι αὐτά. 11 ὅτι δὲ ἐν νόμῳ οὐδεὶς δικαιοῦται παρὰ τῷ θεῷ δῆλον, ὅτι ὁ δίκαιος ἐκ πίστεως ζήσεται• 12 ὁ δὲ νόμος οὐκ ἔστιν ἐκ πίστεως, ἀλλ’ ὁ ποιήσας αὐτὰ ζήσεται ἐν αὐτοῖς. 13 Χριστὸς ἡμᾶς ἐξηγόρασεν ἐκ τῆς κατάρας τοῦ νόμου γενόμενος ὑπὲρ ἡμῶν κατάρα, ὅτι γέγραπται• ἐπικατάρατος πᾶς ὁ κρεμάμενος ἐπὶ ξύλου, 14ἵνα εἰς τὰ ἔθνη ἡ εὐλογία τοῦ Ἀβραὰμ γένηται ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, ἵνα τὴν ἐπαγγελίαν τοῦ πνεύματος λάβωμεν διὰ τῆς πίστεως. 15 Ἀδελφοί, κατὰ ἄνθρωπον λέγω• ὅμως ἀνθρώπου κεκυρωμένην διαθήκην οὐδεὶς ἀθετεῖ ἢ ἐπιδιατάσσεται. 16 τῷ δὲ Ἀβραὰμ ἐρρέθησαν αἱ ἐπαγγελίαι καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ. οὐ λέγει• καὶ τοῖς σπέρμασιν, ὡς ἐπὶ πολλῶν ἀλλ’ ὡς ἐφ’ ἑνός• καὶ τῷ σπέρματί σου, ὅς ἐστιν Χριστός. 17 τοῦτο δὲ λέγω• διαθήκην προκεκυρωμένην ὑπὸ τοῦ θεοῦ ὁ μετὰ τετρακόσια καὶ τριάκοντα ἔτη γεγονὼς νόμος οὐκ ἀκυροῖ εἰς τὸ καταργῆσαι τὴν ἐπαγγελίαν. 18 εἰ γὰρ ἐκ νόμου ἡ κληρονομία, οὐκέτι ἐξ ἐπαγγελίας• τῷ δὲ Ἀβραὰμ δι’ ἐπαγγελίας κεχάρισται ὁ θεός. 19 Τί οὖν ὁ νόμος; τῶν παραβάσεων χάριν προσετέθη, ἄχρις οὗ ἔλθῃ τὸ σπέρμα ᾧ ἐπήγγελται, διαταγεὶς δι’ ἀγγέλων ἐν χειρὶ μεσίτου. 20 ὁ δὲ μεσίτης ἑνὸς οὐκ ἔστιν, ὁ δὲ θεὸς εἷς ἐστιν. 21 ὁ οὖν νόμος κατὰ τῶν ἐπαγγελιῶν [τοῦ θεοῦ]; μὴ γένοιτο. εἰ γὰρ ἐδόθη νόμος ὁ δυνάμενος ζῳοποιῆσαι, ὄντως ἐκ νόμου ἂν ἦν ἡ δικαιοσύνη• 22 ἀλλὰ συνέκλεισεν ἡ γραφὴ τὰ πάντα ὑπὸ ἁμαρτίαν, ἵνα ἡ ἐπαγγελία ἐκ πίστεως Ἰησοῦ Χριστοῦ δοθῇ τοῖς πιστεύουσιν. 23 Πρὸ τοῦ δὲ ἐλθεῖν τὴν πίστιν ὑπὸ νόμον ἐφρουρούμεθα συγκλειόμενοι εἰς τὴν μέλλουσαν πίστιν ἀποκαλυφθῆναι, 24 ὥστε ὁ νόμος παιδαγωγὸς ἡμῶν γέγονεν εἰς Χριστόν, ἵνα ἐκ πίστεως δικαιωθῶμεν• 25 ἐλθούσης δὲ τῆς πίστεως οὐκέτι ὑπὸ παιδαγωγόν ἐσμεν. 26 Πάντες γὰρ υἱοὶ θεοῦ ἐστε διὰ τῆς πίστεως ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ• 27 ὅσοι γὰρ εἰς Χριστὸν ἐβαπτίσθητε, Χριστὸν ἐνεδύσασθε. 28 οὐκ ἔνι Ἰουδαῖος οὐδὲ Ἕλλην, οὐκ ἔνι δοῦλος οὐδὲ ἐλεύθερος, οὐκ ἔνι ἄρσεν καὶ θῆλυ• πάντες γὰρ ὑμεῖς εἷς ἐστε ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 29 εἰ δὲ ὑμεῖς Χριστοῦ, ἄρα τοῦ Ἀβραὰμ σπέρμα ἐστέ, κατ’ ἐπαγγελίαν κληρονόμοι.
4
Rhurhali bajà, ci bâna ba Nnâmahanga
1 Ndesire nti omwâna wayish’iyîma omu by’îshe, amango aciri murhò ntâco alusha ecibwindi, n’obwo eby’îshe byôshi biri byâge, ali nnabyo; 2 Ci anarhang’ikarhegekwa n’abalezi n’abalanzi bâge, kuhika amango îshe alonza. 3 Nîrhu kwo na kuguma: amango rhwàciri barhò, rhwàli bajà b’ebiremwa by’en’igulu. 4 Ci amango Nnâmahanga ali atwîre erhi gayunjula, arhuma Omugala waburhagwa n’omukazi, aburhwa amango g’Irhegeko, 5 mpu lyo acungula abàli bashwêsirwe n’Irhegeko, anarhujire bâna ba Nyamuzinda. 6 Na bulya muli bâna bâge, Nyamuzinda ahizire omu mirhima yîrhu Omûka gw’Omugala gukayakûza, mpu: «Abba, Larha!» 7 Ntyo orhaciri mujà, ci mwâna muburhe, n’akaba oli mwâna muburhe, wayish’ihâbwa na Nyamuzinda okuyîma.
8 Galya mangomurhàl’imuj’imanya Nyamuzinda, mwakag’igashâniza abazimu, n’obwo abo bazimu barhankaba bo Nyamuzinda. 9 Lero bunomukòla muyishi Nyamuzinda, na buno naye akola ammuyishi, kurhi mwankacishimbaga ebiremwa bya busha birhajira nsimiko, n’okushub’icîjira bajà bâbyo? 10 Kali kushimba mucishimba ensiku, emyêzi, amango n’emyâka! 11 Nyôbohire nti kwankanaba narhamîre busha emwinyu!
Olukogo lwa Paolo oku Bagalasiya
12 Mmuhunyire, bene wîrhu, mubè akani, bulya nâni nacîjizire nka mwe. Ntà bubî mwanjirîre. 13 Mucikengîre oku nali mulwâla erhi nyish’immubwîriza Emyanzi y’Akalembe obw’oburhanzi. 14 n’ago magala mabî, n’obwo gwàli muzigo kuli mwe, garharhumaga mwangayaguza erhi kumbôla; ci mwanyankirira nka malahika wa Nnâmahanga, nka kulya mwankayankirira Yezu Kristu yêne. 15 Ngahi erigi erya nshagali yinyu? Leki mmuhè obu buhamîrizi: kucihashikanaga, mwankacîrhomwîre amasù, mugampe. 16 Ka lero nkolaga mba mushombayi winyu okwenge nammubwîzire okuli? 17 Abo bantu badwîrhe bammunywerhera mpu bammuzigira, ci kulonza balonzize okummunanûla kuli nie, mpu babè erhi bomusêrakwo. 18 Okuyumva omuntu azigirwe kurhali kubî, casinga kubè kuzigirwa omu minjà n’ensiku zôshi, ci arhali amango ndi ekarhî kinyu gône! 19 Rhwâna rhwâni, ndwîrhe nayumva amalumwa g’okushub’immuburha, kuhika Kristu akomere omu mirhima yinyu. 20 Ciru ncibaga ekarhî kinyu buno, nkahindula izù lyâni, bulya ntacimanyiri kurhi nammujira!
Endagâno ya mîra n’endagâno mpyâhya
21 Mbwîragi nâni, mwe mwalonza okushub’ishwêkwa n’irhegeko, ka murhasag’iliyumva eryo Irhegeko? 22 Kuyandisirwe mpu Abrahamu ali agwêrhe bâna babiri, muguma w’oku mujà, owundi wa kuli mukâge w’obuhya. 23 Oyo mwâna w’omujà-kazi aburhagwa buzira ciragâne, ci mugala wa mukâge w’obuhya yêhe aburhagwa ciragâne ca Nyamuzinda cirhumires. 24 Luli lwinganyo olwo: abo bakazi zo ndagâno oku ziri ibiri. Entanzi, yarhengaga oku ntondo Sinayi, n’iburha lyâyo liri lya bujà: ye Hagari, – 25 bulya Sinayi omu Arabiya aba,- ye Yeruzalemu wa buno, oli mujà bo n’abâna bâge. 26 Yeruzalemu w’enyanya yêhe arhali mujà, ye nyâma. 27 Bulya kuyandisirwe, mput:Oshagaluke we ngumba erhaburha; osîme onacîshinge werhishi mikero; bulya abâna b’omushombè-kazi bali banji kulusha ab’omurhonyi. 28 Mw’oyo, bene wîrhu. muli bâna ba ciragâne ak’Izaki. 29 Ci nka kulya omwâna waburhagwa buzira ciragâne akâg’ishoshôba omwâna w’eciragâne, ntyo kwo binaciri kuhik’ene. 30 Ci kurhi Amandiko gadesire?Hulusa amujà-kazi bo n’Omugala, bulya omwâna w’omujà-kazi arhankayîma bo na mugala wa mukâwe w’okuliu. 31 Ntyo, bene wîrhu, rhurhali bâna ba mujà, ci rhuli bâna b’omukazi w’obuhya bw’okuli.
ΠΡΟΣ ΓΑΛΑΤΑΣ 4
1 Λέγω δέ, ἐφ’ ὅσον χρόνον ὁ κληρονόμος νήπιός ἐστιν, οὐδὲν διαφέρει δούλου κύριος πάντων ὤν, 2 ἀλλ’ ὑπὸ ἐπιτρόπους ἐστὶν καὶ οἰκονόμους ἄχρι τῆς προθεσμίας τοῦ πατρός. 3 οὕτως καὶ ἡμεῖς, ὅτε ἦμεν νήπιοι, ὑπὸ τὰ στοιχεῖα τοῦ κόσμου ἤμεθα δεδουλωμένοι• 4 ὅτε δὲ ἦλθεν τὸ πλήρωμα τοῦ χρόνου, ἐξαπέστειλεν ὁ θεὸς τὸν υἱὸν αὐτοῦ, γενόμενον ἐκ γυναικός, γενόμενον ὑπὸ νόμον, 5 ἵνα τοὺς ὑπὸ νόμον ἐξαγοράσῃ, ἵνα τὴν υἱοθεσίαν ἀπολάβωμεν. 6 Ὅτι δέ ἐστε υἱοί, ἐξαπέστειλεν ὁ θεὸς τὸ πνεῦμα τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ εἰς τὰς καρδίας ἡμῶν κρᾶζον• αββα ὁ πατήρ. 7 ὥστε οὐκέτι εἶ δοῦλος ἀλλ’ υἱός• εἰ δὲ υἱός, καὶ κληρονόμος διὰ θεοῦ. 8 Ἀλλὰ τότε μὲν οὐκ εἰδότες θεὸν ἐδουλεύσατε τοῖς φύσει μὴ οὖσιν θεοῖς• 9 νῦν δὲ γνόντες θεόν, μᾶλλον δὲ γνωσθέντες ὑπὸ θεοῦ, πῶς ἐπιστρέφετε πάλιν ἐπὶ τὰ ἀσθενῆ καὶ πτωχὰ στοιχεῖα οἷς πάλιν ἄνωθεν δουλεύειν θέλετε; 10 ἡμέρας παρατηρεῖσθε καὶ μῆνας καὶ καιροὺς καὶ ἐνιαυτούς, 11 φοβοῦμαι ὑμᾶς μή πως εἰκῇ κεκοπίακα εἰς ὑμᾶς. 12 Γίνεσθε ὡς ἐγώ, ὅτι κἀγὼ ὡς ὑμεῖς, ἀδελφοί, δέομαι ὑμῶν. οὐδέν με ἠδικήσατε• 13 οἴδατε δὲ ὅτι δι’ ἀσθένειαν τῆς σαρκὸς εὐηγγελισάμην ὑμῖν τὸ πρότερον, 14 καὶ τὸν πειρασμὸν ὑμῶν ἐν τῇ σαρκί μου οὐκ ἐξουθενήσατε οὐδὲ ἐξεπτύσατε, ἀλλ’ ὡς ἄγγελον θεοῦ ἐδέξασθέ με, ὡς Χριστὸν Ἰησοῦν. 15 ποῦ οὖν ὁ μακαρισμὸς ὑμῶν; μαρτυρῶ γὰρ ὑμῖν ὅτι εἰ δυνατὸν τοὺς ὀφθαλμοὺς ὑμῶν ἐξορύξαντες ἐδώκατέ μοι. 16 ὥστε ἐχθρὸς ὑμῶν γέγονα ἀληθεύων ὑμῖν; 17 ζηλοῦσιν ὑμᾶς οὐ καλῶς, ἀλλ’ ἐκκλεῖσαι ὑμᾶς θέλουσιν, ἵνα αὐτοὺς ζηλοῦτε• 18 καλὸν δὲ ζηλοῦσθαι ἐν καλῷ πάντοτε καὶ μὴ μόνον ἐν τῷ παρεῖναί με πρὸς ὑμᾶς. 19 τέκνα μου, οὓς πάλιν ὠδίνω μέχρις οὗ μορφωθῇ Χριστὸς ἐν ὑμῖν• 20 ἤθελον δὲ παρεῖναι πρὸς ὑμᾶς ἄρτι καὶ ἀλλάξαι τὴν φωνήν μου, ὅτι ἀποροῦμαι ἐν ὑμῖν. 21 Λέγετέ μοι, οἱ ὑπὸ νόμον θέλοντες εἶναι, τὸν νόμον οὐκ ἀκούετε; 22 γέγραπται γὰρ ὅτι Ἀβραὰμ δύο υἱοὺς ἔσχεν, ἕνα ἐκ τῆς παιδίσκης καὶ ἕνα ἐκ τῆς ἐλευθέρας. 23 ἀλλ’ ὁ μὲν ἐκ τῆς παιδίσκης κατὰ σάρκα γεγέννηται, ὁ δὲ ἐκ τῆς ἐλευθέρας δι’ ἐπαγγελίας. 24 ἅτινά ἐστιν ἀλληγορούμενα• αὗται γάρ εἰσιν δύο διαθῆκαι, μία μὲν ἀπὸ ὄρους Σινᾶ εἰς δουλείαν γεννῶσα, ἥτις ἐστὶν Ἁγάρ. 25 τὸ δὲ Ἁγὰρ Σινᾶ ὄρος ἐστὶν ἐν τῇ Ἀραβίᾳ• συστοιχεῖ δὲ τῇ νῦν Ἰερουσαλήμ, δουλεύει γὰρ μετὰ τῶν τέκνων αὐτῆς. 26 ἡ δὲ ἄνω Ἰερουσαλὴμ ἐλευθέρα ἐστίν, ἥτις ἐστὶν μήτηρ ἡμῶν• 27 γέγραπται γάρ• εὐφράνθητι, στεῖρα ἡ οὐ τίκτουσα, ῥῆξον καὶ βόησον, ἡ οὐκ ὠδίνουσα• ὅτι πολλὰ τὰ τέκνα τῆς ἐρήμου μᾶλλον ἢ τῆς ἐχούσης τὸν ἄνδρα. 28 Ὑμεῖς δέ, ἀδελφοί, κατὰ Ἰσαὰκ ἐπαγγελίας τέκνα ἐστέ. 29 ἀλλ’ ὥσπερ τότε ὁ κατὰ σάρκα γεννηθεὶς ἐδίωκεν τὸν κατὰ πνεῦμα, οὕτως καὶ νῦν. 30 ἀλλὰ τί λέγει ἡ γραφή; ἔκβαλε τὴν παιδίσκην καὶ τὸν υἱὸν αὐτῆς• οὐ γὰρ μὴ κληρονομήσει ὁ υἱὸς τῆς παιδίσκης μετὰ τοῦ υἱοῦ τῆς ἐλευθέρας. 31 διό, ἀδελφοί, οὐκ ἐσμὲν παιδίσκης τέκνα ἀλλὰ τῆς ἐλευθέρας.
5
III. Okufundika
Omukristu aba ntagengwa
1 Kristu arhurhenzize omu bujà mpu lyo rhuba bantagengwa. Muzibuhage, mumanye mwankacicîshubiza omu muzigo gw’obujà. 2 Niene Paolo mmubwizirekwo: erhi mwankakembûlwa, ntâco Kristu acimmumalira. 3 Neci, nshubir’ihamîriza oku ngasi muntu okembûlwa, arhegesirwe ashimbe irhegeko lyôshi. 4 Mwe mulonza obushinganyanya omu kushimba irhegeko, mwacîrhenzizekwo Kristu, mwarhêzire enshôkano ya Nyamuzinda. 5 Rhwehe, obushinganyanya rhulangâlira, Mûka Mutagatîfu rhubulongezakwo omu buyêmêre. 6 Kali, muli Kristu, arhali kukembûlwa kujira akamalo, ci obuyêmêre buciyêrekana omu buzigire. 7 Amashigwe ginyu gàli garhangire bwinjà! Ndi wacimuhanzizagye okushimba eby’okuli? 8 Arhali olya wammuhamagalaga ye wammuhâga eryo ihano. 9 Olwango lutyanguli, n’obuntu bwanabumbugurha bwôshi! 10 Niehe nnangâlîre muli Nyakasane nti murhakengêre kundi-kundi. Ci olya odwîrhe ammuhiramwo akavulindi, ciru akàba yè ndi, ahanwa. 11 Nie oyûla, bene wîrhu, ciru akàba ncihanûla okukembûlwa, cirhuma bacija bandibuza? Kuziga okusârhazibwa n’omusalabav lero kukola kuhwîre! 12 Abôla badwîrhe bammuhiramwo akavulindi; kali bacîshahule erhi kwo!
Okurhabâlana omu buzigire n’okuleka Mûka Mutagatîfu yêne akarhuhêka
13 Mwêhe, bene wîrhu, mwahamagîrwe mpu mubè ntagengwa. Ci mumanye okwo kubà ntagengwa kurhabaga igwârhiro ly’okushimbulira amasîma g’omubiri; ci ngasi muguma akarhumikira abâbo omu buzigire. 14 Kali amarhegeko gôshi mw’eri liguma gaba: Ozigire owinyu nk’oku ocizigira wêne. 15 Ci akaba munakashoshôbana n’okulyana mwêne na nnene, mumanye mwahezanya!
16 Co cirhumire mmubwîra: muleke Mûka Mutagatîfu akammuhêka, na ntyo murhashimbe amasîma g’omubiri. 17 Bulyala omubiri gurhumvanya n’omûka, n’omûka gurhumvanya n’omubiri; byombi birhabonanakwo, co cinarhuma murhajira ebimulonzize. 18 Ci kwône erhi mwankakulikira Mûka Mutagatifu, murhaciri omu bujà bw’Irhegeko.
19 Na ntâye ohabire ebijiro by’omubiri: okuhusha, obumaguza, okujira eby’enshonyi, 20 okurherekêra abazimu, okujira eby’obukurungu, okushombana, akavulindi, obuyagalwa, obukunizi, ennongwe, okurhayumvanya, okucîberamwo, 21 okucîfinja ebya bene, endalwe, obudambi n’ebindi bya bene ebyo. Nshubir’immukengeza, nka kulya nammubwîraga, oku abajira ntyo barhakalaharha omu Bwâmi hwa Nyamuzinda.
22 Ebijiro bya Mûka Mutagatîfu byôhe buli buzigire, bushagaluke, murhûla, kulemberana, lukogo, bwinjà, kurhatwa omu kanwa kîrhu, 23 butûdu, bucêse bw’omurhima. Nt’irhegeko lyankahanza bya bene ebyo. 24 Balya bali bambali ba Kristu babambire emibiri yâbo haguma n’amashumi n’amiru gâyo.
25 Akaba Mûka Mutagatîfu ye buzîne bwîrhu, rhuhêkwe na Mûka omu lugendo lwîrhu. 26 Rhurhakâg’icîlongeza obukuze burhali bwo; rhuleke okuhalalirana n’okuyagalwa n’abîrhu.
ΠΡΟΣ ΓΑΛΑΤΑΣ 5
1 Τῇ ἐλευθερίᾳ ἡμᾶς Χριστὸς ἠλευθέρωσεν• στήκετε οὖν καὶ μὴ πάλιν ζυγῷ δουλείας ἐνέχεσθε. 2 Ἴδε ἐγὼ Παῦλος λέγω ὑμῖν ὅτι ἐὰν περιτέμνησθε, Χριστὸς ὑμᾶς οὐδὲν ὠφελήσει. 3 μαρτύρομαι δὲ πάλιν παντὶ ἀνθρώπῳ περιτεμνομένῳ ὅτι ὀφειλέτης ἐστὶν ὅλον τὸν νόμον ποιῆσαι. 4 κατηργήθητε ἀπὸ Χριστοῦ, οἵτινες ἐν νόμῳ δικαιοῦσθε, τῆς χάριτος ἐξεπέσατε. 5 ἡμεῖς γὰρ πνεύματι ἐκ πίστεως ἐλπίδα δικαιοσύνης ἀπεκδεχόμεθα. 6 ἐν γὰρ Χριστῷ Ἰησοῦ οὔτε περιτομή τι ἰσχύει οὔτε ἀκροβυστία ἀλλὰ πίστις δι’ ἀγάπης ἐνεργουμένη. 7 Ἐτρέχετε καλῶς• τίς ὑμᾶς ἐνέκοψεν [τῇ] ἀληθείᾳ μὴ πείθεσθαι; 8 ἡ πεισμονὴ οὐκ ἐκ τοῦ καλοῦντος ὑμᾶς. 9 μικρὰ ζύμη ὅλον τὸ φύραμα ζυμοῖ. 10 ἐγὼ πέποιθα εἰς ὑμᾶς ἐν κυρίῳ ὅτι οὐδὲν ἄλλο φρονήσετε• ὁ δὲ ταράσσων ὑμᾶς βαστάσει τὸ κρίμα, ὅστις ἐὰν ᾖ. 11 Ἐγὼ δέ, ἀδελφοί, εἰ περιτομὴν ἔτι κηρύσσω, τί ἔτι διώκομαι; ἄρα κατήργηται τὸ σκάνδαλον τοῦ σταυροῦ. 12 Ὄφελον καὶ ἀποκόψονται οἱ ἀναστατοῦντες ὑμᾶς. 13 Ὑμεῖς γὰρ ἐπ’ ἐλευθερίᾳ ἐκλήθητε, ἀδελφοί• μόνον μὴ τὴν ἐλευθερίαν εἰς ἀφορμὴν τῇ σαρκί, ἀλλὰ διὰ τῆς ἀγάπης δουλεύετε ἀλλήλοις. 14 ὁ γὰρ πᾶς νόμος ἐν ἑνὶ λόγῳ πεπλήρωται, ἐν τῷ• ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν. 15 εἰ δὲ ἀλλήλους δάκνετε καὶ κατεσθίετε, βλέπετε μὴ ὑπ’ ἀλλήλων ἀναλωθῆτε. 16 Λέγω δέ, πνεύματι περιπατεῖτε καὶ ἐπιθυμίαν σαρκὸς οὐ μὴ τελέσητε. 17 ἡ γὰρ σὰρξ ἐπιθυμεῖ κατὰ τοῦ πνεύματος, τὸ δὲ πνεῦμα κατὰ τῆς σαρκός, ταῦτα γὰρ ἀλλήλοις ἀντίκειται, ἵνα μὴ ἃ ἐὰν θέλητε ταῦτα ποιῆτε. 18 εἰ δὲ πνεύματι ἄγεσθε, οὐκ ἐστὲ ὑπὸ νόμον. 19 φανερὰ δέ ἐστιν τὰ ἔργα τῆς σαρκός, ἅτινά ἐστιν πορνεία, ἀκαθαρσία, ἀσέλγεια, 20 εἰδωλολατρία, φαρμακεία, ἔχθραι, ἔρις, ζῆλος, θυμοί, ἐριθεῖαι, διχοστασίαι, αἱρέσεις, 21 φθόνοι, μέθαι, κῶμοι καὶ τὰ ὅμοια τούτοις, ἃ προλέγω ὑμῖν, καθὼς προεῖπον ὅτι οἱ τὰ τοιαῦτα πράσσοντες βασιλείαν θεοῦ οὐ κληρονομήσουσιν. 22 ὁ δὲ καρπὸς τοῦ πνεύματός ἐστιν ἀγάπη χαρὰ εἰρήνη, μακροθυμία χρηστότης ἀγαθωσύνη, πίστις 23 πραΰτης ἐγκράτεια• κατὰ τῶν τοιούτων οὐκ ἔστιν νόμος. 24 οἱ δὲ τοῦ Χριστοῦ [Ἰησοῦ] τὴν σάρκα ἐσταύρωσαν σὺν τοῖς παθήμασιν καὶ ταῖς ἐπιθυμίαις. 25 Εἰ ζῶμεν πνεύματι, πνεύματι καὶ στοιχῶμεν. 26 μὴ γινώμεθα κενόδοξοι, ἀλλήλους προκαλούμενοι, ἀλλήλοις φθονοῦντες.
6
Amahano gayêrekîre obuzigire n’obukombêdu
1 Bene wîrhu, ciru omuntu ankagwârhwa omu câha, mwe bâna ba Mûka, munamuyigîrize n’olukogow; ci omanye wankagwa omu mashumi nâwe! 2 Ngasi muguma abarhule omuzigo gw’owâbo, na ntyo mwayunjuza irhegeko lya Kristu. 3 Ocikubagira mpu omuntu naye hali oku ali, n’obwo ntâkwo ali, erhi kucirheba acirhebire yêne. 4 Ngasi muguma agere omukolo gwâge, na ntyo alongeze obukuze omu murhima gwâge yêne, ci arhabulongezagya oku bandi; 5 bulya ngasi muguma ajira ogwâge muzigox.
6 Owayigîrizibwa akanwa ka Kristu, kukwânîne bagabâne ebirugu byâge bo n’owayigîriza. 7 Murhakâg’icîrheba: Nyamuzinda arhashekerwa. Bulya ebi omuntu arhwêraga by’anasârûla. 8 Orhwêra omu mubiri, ayish’isârûlamwo ebibolêreza; ci orhwêra muli Mûka, ayish’isârûla muli Mûka obuzîne bw’ensiku n’amango. 9 Rhurharhamaga okukajira aminja. Rhwacisârûla omu mango gakwânîne rhukaba rhurhashubiri nyuma. 10 Ntyo, bunôla rhucigwêrhe amango, rhukajirira abantu bôshi aminja, bwenêne bene wîrhu omu buyêmêre.
lshwinjiro ly’ebinwa
11 Ka mubwîne ebiherufi binênênè mmuyandikire n’okuboko kwâni! 12 Balyâla bakalonza okusîmwa n’abantu, bâbo bo badwîrhe bammusêza mpu mukembûlwe, n’okwo kwôshi mpu barhag’ilibuzibwa erhi musalaba gwa Kristu gurhuma. 13 Kali ciru n’abakembûle bône barhashimba Irhegeko; ci basîma mukembûlwe, mpu lyo emibiri yinyu mikembûle ebaha igwârhiro ly’okucikunga. 14 Niehe, mâshi ntacifaga nalonzize obukuze omu kandi kantu ogurhali musalabay gwa Nnawîrhu Yezu Kristu, ye warhumaga igulu lyabambwa kuli nie, nâni nabambwa oku igulu! 15 Bulya okukembûlwa kuli ntâco, n’okurhakembûlwa nakwo kuli ntâco; akantu kagwêrhe akamalo, kuli kuhinduka ciremwa cihyâhya. 16 Abashimba eryo irhegeko, omurhûla n’obwonjo bwa Nyamuzinda kuli bo bôshi, na kuli Israheliz wa Nnâmahanga. 17 Lero kurhenga ene ntâye ocikag’iderha mpu antabîrakwo; bulya ebimanyîso bya Yezu biri biyandike omu mubiri gwâni. 18 Enshôkano ya Nnawîrhu Yezu Kristu ebêre omu mirhima yinyu, bene wîrhu! Amen!
ΠΡΟΣ ΓΑΛΑΤΑΣ 6
1 Ἀδελφοί, ἐὰν καὶ προλημφθῇ ἄνθρωπος ἔν τινι παραπτώματι, ὑμεῖς οἱ πνευματικοὶ καταρτίζετε τὸν τοιοῦτον ἐν πνεύματι πραΰτητος, σκοπῶν σεαυτὸν μὴ καὶ σὺ πειρασθῇς. 2 Ἀλλήλων τὰ βάρη βαστάζετε καὶ οὕτως ἀναπληρώσετε τὸν νόμον τοῦ Χριστοῦ. 3εἰ γὰρ δοκεῖ τις εἶναί τι μηδὲν ὤν, φρεναπατᾷ ἑαυτόν. 4 τὸ δὲ ἔργον ἑαυτοῦ δοκιμαζέτω ἕκαστος, καὶ τότε εἰς ἑαυτὸν μόνον τὸ καύχημα ἕξει καὶ οὐκ εἰς τὸν ἕτερον• 5 ἕκαστος γὰρ τὸ ἴδιον φορτίον βαστάσει. 6Κοινωνείτω δὲ ὁ κατηχούμενος τὸν λόγον τῷ κατηχοῦντι ἐν πᾶσιν ἀγαθοῖς. 7 Μὴ πλανᾶσθε, θεὸς οὐ μυκτηρίζεται. ὃ γὰρ ἐὰν σπείρῃ ἄνθρωπος, τοῦτο καὶ θερίσει• 8 ὅτι ὁ σπείρων εἰς τὴν σάρκα ἑαυτοῦ ἐκ τῆς σαρκὸς θερίσει φθοράν, ὁ δὲ σπείρων εἰς τὸ πνεῦμα ἐκ τοῦ πνεύματος θερίσει ζωὴν αἰώνιον. 9 τὸ δὲ καλὸν ποιοῦντες μὴ ἐγκακῶμεν, καιρῷ γὰρ ἰδίῳ θερίσομεν μὴ ἐκλυόμενοι. 10 Ἄρα οὖν ὡς καιρὸν ἔχομεν, ἐργαζώμεθα τὸ ἀγαθὸν πρὸς πάντας, μάλιστα δὲ πρὸς τοὺς οἰκείους τῆς πίστεως. 11Ἴδετε πηλίκοις ὑμῖν γράμμασιν ἔγραψα τῇ ἐμῇ χειρί. 12 Ὅσοι θέλουσιν εὐπροσωπῆσαι ἐν σαρκί, οὗτοι ἀναγκάζουσιν ὑμᾶς περιτέμνεσθαι, μόνον ἵνα τῷ σταυρῷ τοῦ Χριστοῦ μὴ διώκωνται. 13 οὐδὲ γὰρ οἱ περιτεμνόμενοι αὐτοὶ νόμον φυλάσσουσιν ἀλλὰ θέλουσιν ὑμᾶς περιτέμνεσθαι, ἵνα ἐν τῇ ὑμετέρᾳ σαρκὶ καυχήσωνται. 14 Ἐμοὶ δὲ μὴ γένοιτο καυχᾶσθαι εἰ μὴ ἐν τῷ σταυρῷ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, δι’ οὗ ἐμοὶ κόσμος ἐσταύρωται κἀγὼ κόσμῳ. 15 οὔτε γὰρ περιτομή τί ἐστιν οὔτε ἀκροβυστία ἀλλὰ καινὴ κτίσις. 16 καὶ ὅσοι τῷ κανόνι τούτῳ στοιχήσουσιν, εἰρήνη ἐπ’ αὐτοὺς καὶ ἔλεος καὶ ἐπὶ τὸν Ἰσραὴλ τοῦ θεοῦ. 17 Τοῦ λοιποῦ κόπους μοι μηδεὶς παρεχέτω• ἐγὼ γὰρ τὰ στίγματα τοῦ Ἰησοῦ ἐν τῷ σώματί μου βαστάζω. 18 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ τοῦ πνεύματος ὑμῶν, ἀδελφοί• ἀμήν.
EPH – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Efz
EMWA ABEFEZI
Efz
AMARUBA MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABEFEZIa
Nnâmahanga warheganyagya ebinjà rhulimwo buno. Kurhenga mîra erhi ajira omuhigo gw’okuciza n’okuhà ebintu byôshi mwâmi muguma, ye Kristu. Muli Abayahudi n’abarhali Bayahudi bakola baguma: «2, 13 Lero buno, muli Kristu, mwe mwàli kuli mîra, omukò gwa Kristu gwammushegezize hôfi. 14 Neci ye buholo bwîrhu, ye wajirara ago mashanja gombi okubà liguma, ashâba ecisîka c’obushombanyi cakag’ibaberûla; 15 omu mubiri gwâge arhenza irhegeko haguma n’ebirhegesirwemwo n’ebigabi byâlyo, mpu lyo abo babiri abahindula muntu muguma muhyâhya muli ye, na ntyo alêrhe omurhûla; 16 na bombi abajire mubiri muguma, anabagalule omu bwîra bwa Nnâmahanga omu kuyîrha obushombanyi bwâbomuli ye oku musalaba. 17 Anaciyish’ihubuliza omurhûla kuli mwe, mwe mwâli kulî, n’obuholo kuli balya bàli hôfi. 18 Neci, oku rhulibabiri ye rhuhisa hali Îshe muli Mûka muguma yène.»
Eco cinyabuguma cihyâhya c’abemêzi yo Ekleziya. Kristu ye Irhwe yêne wakerekaga emikolo y’oburhumisi (cig. 4) abarhumisi bagwâsirwe ngasi muguma alonze obunguke bwa bôshi. Kristu yêne arhuhire olwiganyo ly’obuzigire burhashuba nyuma. Acîshwêkire oku Ekleziya anayicêsa. Mpu obuhya bw’abakristu burholere olwiganyo aho, bunabe cimanyîso cihamîriza oburhahemuka bwa Kristu (cig. 5). Okubêra kwinjà kuli Kristu eri ntambala rhwalwa, ci rhurhalwisagya abîrhu ci galya mahashe mabî shetani akolêsa mpu arhuyegûle kuli Kristu (cig. 6).
1
EMWA ABEFEZI
Omusingo
1 Paolo, Ntumwa ya Yezu Kristu oku bulonza bwa Nyamuzinda, oku batagatîfu n’abemêzi muli Kristu Yezu bali e Efezi. 2 Kuli mwe engalo n’omurhûla gwa Larha Nnâmahanga na Nyakasane Yezu Kristu.
I. Ihwe ly’obucunguzi n’ery’ Ekleziya
Kurhenga amango gôshi erhi Nyamuzinda alonza okurhujira bâna bâge
3 Ayâgirwe Nyamuzinda n’Îshe wa Nnawîrhu Yezu Kristu, owarhugishaga, arhuha obwangà bw’obunya-mûka bwa ngasi lubero, bwangà buhubuka omu mpingu muli Kristu!
4 Ntyo kwo acirhwishozire muli ye embere igulu liremwe mpu rhubè batagatîfu na bêru-kwêru embere zâge omu buzigire,
5 oku bulonza gwâge yêne arhulondôla mpu rhuyish’ibà bâna bâge balere erhi Yezu Kristu orhuma,
6 oku bukuze bw’irenge ly’engalo yâge arhushobôzagya muli Omugala Muzigirwa.
7 Muli ye rhubona obuyôkoke, mukò gwâge gurhumire, obwonjo oku byâha, nk’oku obuhirhi bw’engalo yâge bunali,
8 eyo ngalo Nnâmahanga arhushobôzagya omu bushinganyanya n’omu bumanye.
9 Arhumanyîsa ihwe ly’obulonza gwâge, gulya muhigo gwâge gw’olukogo ali erhi ahizire muli Kristu,
10 mpu lyo, hano amango gayunjula, aguyukiriza: okushûbûliza ebintu byôshi muli Mwâmi muguma, yerigi Kristu, ebiri emalunga n’en’igulu.
11 Muli ye kandi rhwacishozirwe mpu rhubè mîmo, rhwagoshôlwa kurhenga mîra oku bulonza bw’Olya ojira byôshi nk’oku alonzize yêne,
12 mpu lyo rhweb rhwàli erhi rhulangâlira Kristu kurhenga mîra, rhuba bukuze bw’irenge lyâge.
13 Ninyuc kwo na kwo, erhi muyus’iyumva oluderho lw’okuli, yo Myanzi y’Akalembe k’obuyôkoke bwinyu, n’erhi muha mwamayêmêra, muli ye mwàhirwakwo ecimanyîso ca Mûka Mutatagatîfu mwalaganyibagwa.
14 Oyo Mûka Mutatagatîfu co cikinja c’akashambala kîrhu, ye narheganya obucunguzi bw’olubaga Nyamuzinda acizagya, mpu lubè bukuze bw’irenge lyâge.
Kristu ye Mwâmi mukulu w’ebintu byôshi
15 Co cirhumire, nâni erhi nyumva obuyêmêre bwinyu muli Nyakasane Yezu n’obuzigire bwinyu oku batagatîfu bôshi, 16 ntacihusa okuvuga omunkwa mwe murhumire nka nammukengêra omu nsengero zâni, 17 nti Nyamuzinda wa Nnawîrhu Yezu Kristu, Îshe w’irenge, ammuhe omurhima gw’ohushinganyanya anammufulûlire amahwe gâge, lyo mumumanya bwinjà. 18 Mâshi ammumolekere amasù g’omurhima, mubone bulangâlire buci mwahamagalîrwe na buhirhi buci bw’irenge akashambala kâge kammubîkîre omu karhî k’abatagatîfu, 19 mubone na bukulu buci burhajira Iugero obuhashe bwâge bwarhuhîre, rhwe bemêzi. Obwo buhashe bw’emisî yâge 20 abuyêrekîne muli Kristu erhi amufûla omu bafù anamubwârhaza ebwa kulyo kwâge omu mpingu, 21 enyanya bwenêne kulusha ngasi Bwâmi, ngasi Burhegesi, ngasi Buhashe na ngasi Burhwâli, na kulusha ngasi izîno liderhwa, arhali hano igulu hône, ci n’omu igulu lyâyisha. 22 Byôshi abihizire aha magulu gâge, amujira kasongêro k’ebintu byôshi, amujira irhwe ly’Ekleziya, 23 gwomubiri gwâge, lyo n’ishwinjiro ly’olya oyunjuzize byôshi byôshi muli ngasi kantu.
ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 1
1 Παῦλος ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ διὰ θελήματος θεοῦ τοῖς ἁγίοις τοῖς οὖσιν [ἐν Ἐφέσῳ] καὶ πιστοῖς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 2 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. 3 Εὐλογητὸς ὁ θεὸς καὶ πατὴρ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, ὁ εὐλογήσας ἡμᾶς ἐν πάσῃ εὐλογίᾳ πνευματικῇ ἐν τοῖς ἐπουρανίοις ἐν Χριστῷ, 4 καθὼς ἐξελέξατο ἡμᾶς ἐν αὐτῷ πρὸ καταβολῆς κόσμου εἶναι ἡμᾶς ἁγίους καὶ ἀμώμους κατενώπιον αὐτοῦ ἐν ἀγάπῃ 5 προορίσας ἡμᾶς εἰς υἱοθεσίαν διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ εἰς αὐτόν, κατὰ τὴν εὐδοκίαν τοῦ θελήματος αὐτοῦ, 6 εἰς ἔπαινον δόξης τῆς χάριτος αὐτοῦ ἧς ἐχαρίτωσεν ἡμᾶς ἐν τῷ ἠγαπημένῳ. 7 Ἐν ᾧ ἔχομεν τὴν ἀπολύτρωσιν διὰ τοῦ αἵματος αὐτοῦ, τὴν ἄφεσιν τῶν παραπτωμάτων, κατὰ τὸ πλοῦτος τῆς χάριτος αὐτοῦ 8 ἧς ἐπερίσσευσεν εἰς ἡμᾶς, ἐν πάσῃ σοφίᾳ καὶ φρονήσει, 9 γνωρίσας ἡμῖν τὸ μυστήριον τοῦ θελήματος αὐτοῦ, κατὰ τὴν εὐδοκίαν αὐτοῦ ἣν προέθετο ἐν αὐτῷ 10 εἰς οἰκονομίαν τοῦ πληρώματος τῶν καιρῶν, ἀνακεφαλαιώσασθαι τὰ πάντα ἐν τῷ Χριστῷ, τὰ ἐπὶ τοῖς οὐρανοῖς καὶ τὰ ἐπὶ τῆς γῆς ἐν αὐτῷ 11 Ἐν ᾧ καὶ ἐκληρώθημεν προορισθέντες κατὰ πρόθεσιν τοῦ τὰ πάντα ἐνεργοῦντος κατὰ τὴν βουλὴν τοῦ θελήματος αὐτοῦ 12 εἰς τὸ εἶναι ἡμᾶς εἰς ἔπαινον δόξης αὐτοῦ τοὺς προηλπικότας ἐν τῷ Χριστῷ. 13 Ἐν ᾧ καὶ ὑμεῖς ἀκούσαντες τὸν λόγον τῆς ἀληθείας, τὸ εὐαγγέλιον τῆς σωτηρίας ὑμῶν, ἐν ᾧ καὶ πιστεύσαντες ἐσφραγίσθητε τῷ πνεύματι τῆς ἐπαγγελίας τῷ ἁγίῳ, 14 ὅ ἐστιν ἀρραβὼν τῆς κληρονομίας ἡμῶν, εἰς ἀπολύτρωσιν τῆς περιποιήσεως, εἰς ἔπαινον τῆς δόξης αὐτοῦ. 15 Διὰ τοῦτο κἀγὼ ἀκούσας τὴν καθ’ ὑμᾶς πίστιν ἐν τῷ κυρίῳ Ἰησοῦ καὶ τὴν ἀγάπην τὴν εἰς πάντας τοὺς ἁγίους 16 οὐ παύομαι εὐχαριστῶν ὑπὲρ ὑμῶν μνείαν ποιούμενος ἐπὶ τῶν προσευχῶν μου, 17 ἵνα ὁ θεὸς τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, ὁ πατὴρ τῆς δόξης, δώῃ ὑμῖν πνεῦμα σοφίας καὶ ἀποκαλύψεως ἐν ἐπιγνώσει αὐτοῦ, 18 πεφωτισμένους τοὺς ὀφθαλμοὺς τῆς καρδίας [ὑμῶν] εἰς τὸ εἰδέναι ὑμᾶς τίς ἐστιν ἡ ἐλπὶς τῆς κλήσεως αὐτοῦ, τίς ὁ πλοῦτος τῆς δόξης τῆς κληρονομίας αὐτοῦ ἐν τοῖς ἁγίοις, 19 καὶ τί τὸ ὑπερβάλλον μέγεθος τῆς δυνάμεως αὐτοῦ εἰς ἡμᾶς τοὺς πιστεύοντας κατὰ τὴν ἐνέργειαν τοῦ κράτους τῆς ἰσχύος αὐτοῦ. 20 Ἣν ἐνήργησεν ἐν τῷ Χριστῷ ἐγείρας αὐτὸν ἐκ νεκρῶν καὶ καθίσας ἐν δεξιᾷ αὐτοῦ ἐν τοῖς ἐπουρανίοις 21 ὑπεράνω πάσης ἀρχῆς καὶ ἐξουσίας καὶ δυνάμεως καὶ κυριότητος καὶ παντὸς ὀνόματος ὀνομαζομένου, οὐ μόνον ἐν τῷ αἰῶνι τούτῳ ἀλλὰ καὶ ἐν τῷ μέλλοντι• 22 καὶ πάντα ὑπέταξεν ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ αὐτὸν ἔδωκεν κεφαλὴν ὑπὲρ πάντα τῇ ἐκκλησίᾳ, 23 ἥτις ἐστὶν τὸ σῶμα αὐτοῦ, τὸ πλήρωμα τοῦ τὰ πάντα ἐν πᾶσιν πληρουμένου.
2
Kristu arhucungula buzira makwânane gîrhu
1 Ninyud mwe mwàli mufîre n’obubî n’ebyâha binyu 2 mwàlimwo mîra erhi mukashimba obugende bw’eri igulu n’okukashimba omuluzi w’obwâmi bw’omu cirêre, ye muzimu ntalikirira entumva… 3 Câbà mushâna nîrhue rhweshi rhwàli ba Iugero luguma nabo mîra omu kushimba amîru gîrhu mabî, omu kukolera irala ly’omubiri n’enyifinjo mbî, n’oku bwôrhere bwîrhu rhwàli bâna ba bukunizi ak’abandi.
4 Ci Nyamuzinda ntahwa-lukogo, obuzigire bwâge bunji arhuzigiremwo burhumire, 5 n’obwo rhwàli mifîriri erhi byâha bîrhu bîrhuma, arhufûla haguma na Kristu, -enali nshôkano yâge yammucizagya-; 6 arhufûla haguma naye, anarhubwârhaza omu mpingu muli Kristu Yezu, 7 mpu ayêrekane omu myâka yayisha obuhirhi burhajira Iugero bw’engalo yâge n’obwinjà bwâge kuli rhwe muli Kristu Yezu. 8 Bulya, neci, nshôkano yâge, kuhirakwo obuyêmêre, yammucizagya. Obwo bucire, arhali omu misî yinyu burhenga, ci eri ngalo ya Nyamuzinda. 9 Arhali omu bijiro burhenga, mpu lyo halek’ibà owacikuza. 10 Bulya rhuli mulimo gwâge, rhwalemirwe muli Kristu Yezu mpu rhujire ebijiro binjà Nyamunzinda arhurheganyizagya okukola.
Abayahudi n’abarhali Bayahudi omu cinyabuguma ca Kristu
11 Kengêri amango ga mîra, mwe bapagani, -mwàli bo omu mubiri gwinyu, mwa mwakag’iderhwa bantakembûlwa na balya bacîderha bakembûle, erhi banali bo omu mubiri gwâbo gwakembûlagwa n’abantu-; 12 kengêri oku ago mango murhagwêrhe Kristu, mwàli bakagwa omu ishanja ly’Israheli, ntà cigabi mwagwêrhe omu ndagâno Nnâmahangaf alagânaga, mwàli mbula-bulangâlire na mbula-Nyamuzinda en’igulu. 13 Lero buno, muli Kristu, mwe mwàli kulî mîra, omukò gwa Kristu gwammushegezize hôfi.
14 Neci ye buholo bwîrhu, ye wajirara ago mashanja gombig okubà liguma, ashâba ecisîka c’obushombanyi cakag’ibaberûla; 15 omu mubiri gwâge arhenza irhegekoh haguma n’ebirhegesirwemwo n’ebigabi byâlyo, mpu lyo abo babiri abahindula muntu muguma muhyahya muli ye, na ntyo alerhe omurhûla; 16 na bombi abajire mubiri muguma, anabagalule omu bwîra bwa Nnâmahanga omu kuyîrha obushombanyi bwâbomuli ye oku musalaba. 17 Anaciyish’ihubuliza omurhûla kuli mwe, mwe mwâli kulî, n’obuholo kuli balya bàli hôfi. 18 Neci, oku rhuli babirii ye rhuhisa hali Îshe muli Mûka muguma yêne.
19 Na ntyo murhaciri b’embuga nîsi erhi bigolo, ci mukola ba mulala muguma n’abatagatîfu na bâna b’omu nyumpa ya Nyamuzinda. 20 Entumwa n’abalêbi co ciriba muyûbakaîrwekwo, na Kristu Yezu Yênênê ye ibuye-kaboko ka nyumpa. 21 Muli ye mwo ngasi bûbake busîmbana bunashunjûka, bubè kâ-Nyamuzinda katagatîfu muli Nyakasane. 22 Muli ye ninyu mwajîre omu bûbake mpu muhinduke kâ-Nyamuzinda muli Mûka Mutagatîfu.
ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 2
1 Καὶ ὑμᾶς ὄντας νεκροὺς τοῖς παραπτώμασιν καὶ ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν, 2 ἐν αἷς ποτε περιεπατήσατε κατὰ τὸν αἰῶνα τοῦ κόσμου τούτου, κατὰ τὸν ἄρχοντα τῆς ἐξουσίας τοῦ ἀέρος, τοῦ πνεύματος τοῦ νῦν ἐνεργοῦντος ἐν τοῖς υἱοῖς τῆς ἀπειθείας• 3 ἐν οἷς καὶ ἡμεῖς πάντες ἀνεστράφημέν ποτε ἐν ταῖς ἐπιθυμίαις τῆς σαρκὸς ἡμῶν ποιοῦντες τὰ θελήματα τῆς σαρκὸς καὶ τῶν διανοιῶν, καὶ ἤμεθα τέκνα φύσει ὀργῆς ὡς καὶ οἱ λοιποί• 4 ὁ δὲ θεὸς πλούσιος ὢν ἐν ἐλέει, διὰ τὴν πολλὴν ἀγάπην αὐτοῦ ἣν ἠγάπησεν ἡμᾶς, 5 καὶ ὄντας ἡμᾶς νεκροὺς τοῖς παραπτώμασιν συνεζωοποίησεν τῷ Χριστῷ,– χάριτί ἐστε σεσῳσμένοι– 6 καὶ συνήγειρεν καὶ συνεκάθισεν ἐν τοῖς ἐπουρανίοις ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 7 ἵνα ἐνδείξηται ἐν τοῖς αἰῶσιν τοῖς ἐπερχομένοις τὸ ὑπερβάλλον πλοῦτος τῆς χάριτος αὐτοῦ ἐν χρηστότητι ἐφ’ ἡμᾶς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 8 Τῇ γὰρ χάριτί ἐστε σεσῳσμένοι διὰ πίστεως• καὶ τοῦτο οὐκ ἐξ ὑμῶν, θεοῦ τὸ δῶρον• 9 οὐκ ἐξ ἔργων, ἵνα μή τις καυχήσηται. 10 αὐτοῦ γάρ ἐσμεν ποίημα, κτισθέντες ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ ἐπὶ ἔργοις ἀγαθοῖς οἷς προητοίμασεν ὁ θεός, ἵνα ἐν αὐτοῖς περιπατήσωμεν. 11 Διὸ μνημονεύετε ὅτι ποτὲ ὑμεῖς τὰ ἔθνη ἐν σαρκί, οἱ λεγόμενοι ἀκροβυστία ὑπὸ τῆς λεγομένης περιτομῆς ἐν σαρκὶ χειροποιήτου, 12 ὅτι ἦτε τῷ καιρῷ ἐκείνῳ χωρὶς Χριστοῦ, ἀπηλλοτριωμένοι τῆς πολιτείας τοῦ Ἰσραὴλ καὶ ξένοι τῶν διαθηκῶν τῆς ἐπαγγελίας, ἐλπίδα μὴ ἔχοντες καὶ ἄθεοι ἐν τῷ κόσμῳ. 13 νυνὶ δὲ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ ὑμεῖς οἵ ποτε ὄντες μακρὰν ἐγενήθητε ἐγγὺς ἐν τῷ αἵματι τοῦ Χριστοῦ. 14 Αὐτὸς γάρ ἐστιν ἡ εἰρήνη ἡμῶν, ὁ ποιήσας τὰ ἀμφότερα ἓν καὶ τὸ μεσότοιχον τοῦ φραγμοῦ λύσας, τὴν ἔχθραν ἐν τῇ σαρκὶ αὐτοῦ, 15 τὸν νόμον τῶν ἐντολῶν ἐν δόγμασιν καταργήσας, ἵνα τοὺς δύο κτίσῃ ἐν αὐτῷ εἰς ἕνα καινὸν ἄνθρωπον ποιῶν εἰρήνην 16 καὶ ἀποκαταλλάξῃ τοὺς ἀμφοτέρους ἐν ἑνὶ σώματι τῷ θεῷ διὰ τοῦ σταυροῦ, ἀποκτείνας τὴν ἔχθραν ἐν αὐτῷ. 17 καὶ ἐλθὼν εὐηγγελίσατο εἰρήνην ὑμῖν τοῖς μακρὰν καὶ εἰρήνην τοῖς ἐγγύς• 18 ὅτι δι’ αὐτοῦ ἔχομεν τὴν προσαγωγὴν οἱ ἀμφότεροι ἐν ἑνὶ πνεύματι πρὸς τὸν πατέρα. 19 Ἄρα οὖν οὐκέτι ἐστὲ ξένοι καὶ πάροικοι ἀλλ’ ἐστὲ συμπολῖται τῶν ἁγίων καὶ οἰκεῖοι τοῦ θεοῦ, 20 ἐποικοδομηθέντες ἐπὶ τῷ θεμελίῳ τῶν ἀποστόλων καὶ προφητῶν, ὄντος ἀκρογωνιαίου αὐτοῦ Χριστοῦ Ἰησοῦ, 21 ἐν ᾧ πᾶσα οἰκοδομὴ συναρμολογουμένη αὔξει εἰς ναὸν ἅγιον ἐν κυρίῳ, 22 ἐν ᾧ καὶ ὑμεῖς συνοικοδομεῖσθε εἰς κατοικητήριον τοῦ θεοῦ ἐν πνεύματι.
3
Paolomujà-bugo w’ihwe lya Kristu
1 Co irhumire, nie ono Paolo, ndi mushwêke wa Kristu Yezu mwe bapagani murhumire. 2 Bulya nkabaga mwayumvîrhe kurhi Nyamuzinda anshobôzagya enshôkano yâge mpu mmuhise kuli yo, 3 n’oku anfulûliraga ery’ihwe, nk’okûla mmuyandikire omu nderho nsungunu. 4 Omu kusoma ebi mmuyandikîre ninyu mwêne mwaciyumviza obumanye njira bw’ihwe lya Kristu. 5 Ery’ihwe lirhàli lisag’ibwîrwa abantu ba mîra nk’oku likola limanyirwe n’entumwa zâge ntagatîfu n’abalêbi muli Mûka Mutagatîfu: 6 Abapagani bakola bayêmêrîrwe okuyish’ihâbwa kashambala kaguma, bakola babà birumbu bya mubiri muguma, banakola bashangira eciragâne muli Kristu Yezu erhi Myanzi y’Akalembe erhumaj. 7 Nahindusire mujà-bugo w’eyo Myanzi y’Akalembe erhi nshôkano y’engalo Nyamuzinda anshobôzagya erhuma, ayêrekana obuhashe bw’okuboko kwâge. 8 Nie munyi omu bakristu bôshi, nie nashobwîre enshôkano y’okumanyîsa abapagani obuhirhi bwa Kristu burhajira Iugero 9 n’okuyêreka abantu bôshi lirya ihwe lyàli lifulike kurhenga emyâka n’emyâka muli Nyamuzinda, Mulemi w’ebintu byôshi. 10 Obwo bushinganyanya bwa Nyamuzinda burhajira oku bwankagerwa, ciru n’Amâmi n’Amahashek g’omu mpingu, erhi gabona Ekleziya lyo gabumanyire. 11 Ntyo kwo Nnâmahanga àli alâlîre kurhenga emyâka n’emyâka okuyish’ijira muli Nnawîrhu Kristu Yezu. 12 Ye rhuha, akaba rhuyemîre, oburhwàli bw’okuyegera Nyamuzinda buzira bwôba. 13 Ntyo mmuhunyire nti murharhemukaga erhi malibuko gâni garhuma, bulya lyo irenge linyu.

Omusengero gwa Paolo
14 Co cirhumire nfukama embere za Nyamuzinda Îshe, 15 y’Îshe wa ngasi mubusi oli empingu n’igulu, 16 nti ahume omu buhirhi bw’irenge lyâge, ammukomeze n’obuzibu bwa Mûka Mutagatîfu, ly’omuntu muhyâhyal ommulimwo ayûshûka, 17 lyo na Kristu abêra omu mirhima yinyu erhi buyêmêre bwinyu burhuma. Mumere emizi omu buzigire, munasêre omu buzigire, 18 lyo muhash’iyumva, mwe n’abemêzi bôshi, obugali n’obuli, oburherema n’obwandagalam, 19 munamanye obuzigire bwa Kristu, ciru bukaba bulushire ngasi bukengêre, na ntyo muyunjule obuhirhi bwa Nnâmahanga bwôshi. 20 Kuli Oyo ogwêrhe obuhashe bw’okurhujirira ngasi kantu rhwankashenga erhi kugerêreza, ciru analushîse, Oyo obushashe bwâge bukola omu mirhima yîrhu, 21 kuli Ye irenge omu Ekleziya na muli Kristu Yezu, kuhika amango gôshi n’emyâka n’emyâka! Amen!
ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 3
1 Τούτου χάριν ἐγὼ Παῦλος ὁ δέσμιος τοῦ Χριστοῦ [Ἰησοῦ] ὑπὲρ ὑμῶν τῶν ἐθνῶν 2– εἴ γε ἠκούσατε τὴν οἰκονομίαν τῆς χάριτος τοῦ θεοῦ τῆς δοθείσης μοι εἰς ὑμᾶς, 3 [ὅτι] κατὰ ἀποκάλυψιν ἐγνωρίσθη μοι τὸ μυστήριον, καθὼς προέγραψα ἐν ὀλίγῳ, 4 πρὸς ὃ δύνασθε ἀναγινώσκοντες νοῆσαι τὴν σύνεσίν μου ἐν τῷ μυστηρίῳ τοῦ Χριστοῦ, 5 ὃ ἑτέραις γενεαῖς οὐκ ἐγνωρίσθη τοῖς υἱοῖς τῶν ἀνθρώπων ὡς νῦν ἀπεκαλύφθη τοῖς ἁγίοις ἀποστόλοις αὐτοῦ καὶ προφήταις ἐν πνεύματι, 6 εἶναι τὰ ἔθνη συγκληρονόμα καὶ σύσσωμα καὶ συμμέτοχα τῆς ἐπαγγελίας ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ διὰ τοῦ εὐαγγελίου, 7 οὗ ἐγενήθην διάκονος κατὰ τὴν δωρεὰν τῆς χάριτος τοῦ θεοῦ τῆς δοθείσης μοι κατὰ τὴν ἐνέργειαν τῆς δυνάμεως αὐτοῦ. 8 Ἐμοὶ τῷ ἐλαχιστοτέρῳ πάντων ἁγίων ἐδόθη ἡ χάρις αὕτη, τοῖς ἔθνεσιν εὐαγγελίσασθαι τὸ ἀνεξιχνίαστον πλοῦτος τοῦ Χριστοῦ 9 καὶ φωτίσαι [πάντας] τίς ἡ οἰκονομία τοῦ μυστηρίου τοῦ ἀποκεκρυμμένου ἀπὸ τῶν αἰώνων ἐν τῷ θεῷ τῷ τὰ πάντα κτίσαντι, 10 ἵνα γνωρισθῇ νῦν ταῖς ἀρχαῖς καὶ ταῖς ἐξουσίαις ἐν τοῖς ἐπουρανίοις διὰ τῆς ἐκκλησίας ἡ πολυποίκιλος σοφία τοῦ θεοῦ, 11 κατὰ πρόθεσιν τῶν αἰώνων ἣν ἐποίησεν ἐν τῷ Χριστῷ Ἰησοῦ τῷ κυρίῳ ἡμῶν, 12 ἐν ᾧ ἔχομεν τὴν παρρησίαν καὶ προσαγωγὴν ἐν πεποιθήσει διὰ τῆς πίστεως αὐτοῦ. 13 διὸ αἰτοῦμαι μὴ ἐγκακεῖν ἐν ταῖς θλίψεσίν μου ὑπὲρ ὑμῶν, ἥτις ἐστὶν δόξα ὑμῶν. 14 Τούτου χάριν κάμπτω τὰ γόνατά μου πρὸς τὸν πατέρα, 15 ἐξ οὗ πᾶσα πατριὰ ἐν οὐρανοῖς καὶ ἐπὶ γῆς ὀνομάζεται, 16 ἵνα δῷ ὑμῖν κατὰ τὸ πλοῦτος τῆς δόξης αὐτοῦ δυνάμει κραταιωθῆναι διὰ τοῦ πνεύματος αὐτοῦ εἰς τὸν ἔσω ἄνθρωπον, 17 κατοικῆσαι τὸν Χριστὸν διὰ τῆς πίστεως ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν, ἐν ἀγάπῃ ἐρριζωμένοι καὶ τεθεμελιωμένοι, 18 ἵνα ἐξισχύσητε καταλαβέσθαι σὺν πᾶσιν τοῖς ἁγίοις τί τὸ πλάτος καὶ μῆκος καὶ ὕψος καὶ βάθος, 19 γνῶναί τε τὴν ὑπερβάλλουσαν τῆς γνώσεως ἀγάπην τοῦ Χριστοῦ, ἵνα πληρωθῆτε εἰς πᾶν τὸ πλήρωμα τοῦ θεοῦ. 20 Τῷ δὲ δυναμένῳ ὑπὲρ πάντα ποιῆσαι ὑπερεκπερισσοῦ ὧν αἰτούμεθα ἢ νοοῦμεν κατὰ τὴν δύναμιν τὴν ἐνεργουμένην ἐν ἡμῖν, 21 αὐτῷ ἡ δόξα ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ καὶ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ εἰς πάσας τὰς γενεὰς τοῦ αἰῶνος τῶν αἰώνων, ἀμήν.
4
Il. Amahano g’okushwinja
Okuyumvanya n’okubêra omu cinyabuguma
1 Mmuhunyire, nie mushwêke muli Nyakasane, nti olugendo lwinyu lulingânane n’obwôrhere mwahamagirwemwo. 2 Mubè bîrhôhye na batûdu, munalemberane; muyumvanye omu buzigire, 3 munacisêze okulanga obuguma bwa Mûka Mutagatîfu omu murhûla gw’ecinyabuguma. 4 Omubiri guli muguma na Mûka Mutatagatîfu ali muguma; n’obulangâlire mwahamagirwemwo nabwo buli buguma. 5 Nyakasane ali muguma Yêne, n’obuyêmêre buli buguma, n’obubatizo buli buguma. 6 Nyamuzinda ali muguma, y’Îshe w’abantu bôshi, ye kulire bôshi, akola muli bôshi, anabà muli bôshi. 7 Ci kwonene ngasi muguma muli rhwe ahâbirwe eyâge ngalo nk’oku anatwîragwa n’enshôkano ya Kristu. 8 Kwo Amandiko gadesire, mpun: Arheremîre emalunga, ahêka ababohe, agabîra abantu enshôkano. 9 «Arheremire», kwo kuderha kurhi? Ka kurhali kuderha oku ali arhanzir’iyandagalira omu kuzimu kw’igulu? 10 Oyo wayandagalaga, ye wanarheremaga, arhaluka amalunga gôshi, mpu abè ishwinjiro ly’ebintu byôshi. 11 Kandi ye washobôzagya:
baguma okubà ntumwa,
abandi okubà balêbi erhi bajà-bugo b’Emyanzi y’Akalembe,
n’abandi okubà balungere
erhi bayigîriza,
12 akeresa ntyo abemêzi omu mukolo gw’oburhumisi, mpu lyo ayûbaka omubiri gwa Kristu, 13 kuhika rhweshi haguma rhuhike omu cinyabuguma c’obuyêmêre n’ec’okumanya Mugala wa Nnâmahanga, rhulinde rhuba muntu mwimâna, rhuhike oku Iugero lukwânîneo ishwinjiro ly’omubiri gwa Kristu. 14 Ntyo lero rhurhaciyôrhe nka bâna ba birhaba bayehûlwa eyi n’eyi na ngasi mpûsi y’enyigîrizo zarhenga omu bunywesi bw’abantu n’omu bulyâlya bwâbo bw’okurhebana. 15 Ci omu kujira eby’okuli omu buzigire, rhwayûshûka omu ngasi njira, rhuyegere irhwe, ye Kristu. 16 Ye ha omubiri gwôshi okusimbana n’okusêra haguma oku burhabâle bw’enungo zôshi zigulisa n’omukolo gwa ngasi cirumbu; na ntyo kwo kushunjûka n’okuciyûbaka gwône omu buzigire.
Obuzine buhyahya muli Kristu
17 Lero mâshi, mmubwîzire nnammugashire muli Nyakasane, nti mu rhacikag’iyôrha nka bapagani bakashimba enkengêro zâbo za busha. 18 Obukengêre bwâbo buyunjwîre mwizimya, n’obuhwinja bw’omurhima gwâbo guhûsire bwàrhumîre barhabona obuzîne bwa Nyamuzinda. 19 Bàcibêrire bacikala-nshonyi, bashimba engeso mbî y’okuhusha, bagwîra okukajira eby’enshonyi bya ngasi lubero. 20 Ci mwêhe arhali ntyo kwo mwayigîrizibwe Kristu, 21 akaba mwamuyumvîrhe n’akaba mwayigîrizibwe muli ye nka kulyâla binali muli Yezu.
22 Mwayigîrizibwe oku murhegesirwe okuleka obwôrhere bwinyu burhanzi n’okuhogola omuntu wa mîrap, olya ojà wabola omu kushimba enyifinjo mbî, 23 lyo muhinduka bahyâhya omu murhima n’omu nkengêro zinyu, 24 munacîhundikire omuntu muhyâhya, olya Nyamuzinda alemaga oku nshusho yâge omu bushinganyanya n’omu butagatîfu bw’okunali. 25 Lero ntà kucikaz’inywerha, ci ngasi muguma akabwîra abâbo eby’okuli, bulya rhweshi rhuba ngasi muguma birumbu by’abâbo. 26 Mukunire, ci murhajiraga câha: izûba lirhazikaga n’obukunizi bucimmugwêrheq. 27 Mumanye mwankaha hishetani engwârhiro. 28 Ngasi wali cishambo agokôle; akole n’amaboko gâge erhikwo nk’oku bishingânîne, ciru ahash’irhabâla ab’obuligo. 29 Ntà luderho lubî lurhengage omu kanwa kinyu; mukaderha ebiwa binjà byône, birya byankaba lwingayo lwinja oku bandi amango gakwânîne, n’okulerhera ababiyumva akamalo. 30 Mumanye murhajiraga Mûka Mutatagatîfu gwa Nyamuzinda burher, ye wammuhiragakwo ecimanyîso c’olusiku lw’obucunguzis. 31 Omujina, ennongwe, obukunizi, akadali, ebijâci, ebyôla byôshi birhenge ekarhî kinyu, haguma na ngasi côshi ciderhwa cibî. 32 Muciyêrekane binjà erhikwo na ba lukogo baguma oku bandi, omu kubabalirana mwêne na nnene nka kulya Nnâmahanga ammubabaliraga muli Kristu.
ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 4
1 Παρακαλῶ οὖν ὑμᾶς ἐγὼ ὁ δέσμιος ἐν κυρίῳ ἀξίως περιπατῆσαι τῆς κλήσεως ἧς ἐκλήθητε, 2 μετὰ πάσης ταπεινοφροσύνης καὶ πραΰτητος, μετὰ μακροθυμίας, ἀνεχόμενοι ἀλλήλων ἐν ἀγάπῃ, 3 σπουδάζοντες τηρεῖν τὴν ἑνότητα τοῦ πνεύματος ἐν τῷ συνδέσμῳ τῆς εἰρήνης• 4 Ἓν σῶμα καὶ ἓν πνεῦμα, καθὼς καὶ ἐκλήθητε ἐν μιᾷ ἐλπίδι τῆς κλήσεως ὑμῶν• 5 εἷς κύριος, μία πίστις, ἓν βάπτισμα, 6 εἷς θεὸς καὶ πατὴρ πάντων, ὁ ἐπὶ πάντων καὶ διὰ πάντων καὶ ἐν πᾶσιν. 7 Ἑνὶ δὲ ἑκάστῳ ἡμῶν ἐδόθη ἡ χάρις κατὰ τὸ μέτρον τῆς δωρεᾶς τοῦ Χριστοῦ. 8 διὸ λέγει• ἀναβὰς εἰς ὕψος ᾐχμαλώτευσεν αἰχμαλωσίαν, ἔδωκεν δόματα τοῖς ἀνθρώποις. 9 τὸ δὲ ἀνέβη τί ἐστιν, εἰ μὴ ὅτι καὶ κατέβη εἰς τὰ κατώτερα [μέρη] τῆς γῆς; 10 ὁ καταβὰς αὐτός ἐστιν καὶ ὁ ἀναβὰς ὑπεράνω πάντων τῶν οὐρανῶν, ἵνα πληρώσῃ τὰ πάντα. 11 Καὶ αὐτὸς ἔδωκεν τοὺς μὲν ἀποστόλους, τοὺς δὲ προφήτας, τοὺς δὲ εὐαγγελιστάς, τοὺς δὲ ποιμένας καὶ διδασκάλους, 12 πρὸς τὸν καταρτισμὸν τῶν ἁγίων εἰς ἔργον διακονίας, εἰς οἰκοδομὴν τοῦ σώματος τοῦ Χριστοῦ, 13 μέχρι καταντήσωμεν οἱ πάντες εἰς τὴν ἑνότητα τῆς πίστεως καὶ τῆς ἐπιγνώσεως τοῦ υἱοῦ τοῦ θεοῦ, εἰς ἄνδρα τέλειον, εἰς μέτρον ἡλικίας τοῦ πληρώματος τοῦ Χριστοῦ, 14 ἵνα μηκέτι ὦμεν νήπιοι, κλυδωνιζόμενοι καὶ περιφερόμενοι παντὶ ἀνέμῳ τῆς διδασκαλίας ἐν τῇ κυβείᾳ τῶν ἀνθρώπων, ἐν πανουργίᾳ πρὸς τὴν μεθοδείαν τῆς πλάνης, 15 ἀληθεύοντες δὲ ἐν ἀγάπῃ αὐξήσωμεν εἰς αὐτὸν τὰ πάντα, ὅς ἐστιν ἡ κεφαλή, Χριστός, 16 ἐξ οὗ πᾶν τὸ σῶμα συναρμολογούμενον καὶ συμβιβαζόμενον διὰ πάσης ἁφῆς τῆς ἐπιχορηγίας κατ’ ἐνέργειαν ἐν μέτρῳ ἑνὸς ἑκάστου μέρους τὴν αὔξησιν τοῦ σώματος ποιεῖται εἰς οἰκοδομὴν ἑαυτοῦ ἐν ἀγάπῃ. 17 Τοῦτο οὖν λέγω καὶ μαρτύρομαι ἐν κυρίῳ, μηκέτι ὑμᾶς περιπατεῖν, καθὼς καὶ τὰ ἔθνη περιπατεῖ ἐν ματαιότητι τοῦ νοὸς αὐτῶν, 18 ἐσκοτωμένοι τῇ διανοίᾳ ὄντες, ἀπηλλοτριωμένοι τῆς ζωῆς τοῦ θεοῦ διὰ τὴν ἄγνοιαν τὴν οὖσαν ἐν αὐτοῖς, διὰ τὴν πώρωσιν τῆς καρδίας αὐτῶν, 19 οἵτινες ἀπηλγηκότες ἑαυτοὺς παρέδωκαν τῇ ἀσελγείᾳ εἰς ἐργασίαν ἀκαθαρσίας πάσης ἐν πλεονεξίᾳ. 20 Ὑμεῖς δὲ οὐχ οὕτως ἐμάθετε τὸν Χριστόν, 21 εἴ γε αὐτὸν ἠκούσατε καὶ ἐν αὐτῷ ἐδιδάχθητε, καθώς ἐστιν ἀλήθεια ἐν τῷ Ἰησοῦ, 22 ἀποθέσθαι ὑμᾶς κατὰ τὴν προτέραν ἀναστροφὴν τὸν παλαιὸν ἄνθρωπον τὸν φθειρόμενον κατὰ τὰς ἐπιθυμίας τῆς ἀπάτης, 23 ἀνανεοῦσθαι δὲ τῷ πνεύματι τοῦ νοὸς ὑμῶν 24 καὶ ἐνδύσασθαι τὸν καινὸν ἄνθρωπον τὸν κατὰ θεὸν κτισθέντα ἐν δικαιοσύνῃ καὶ ὁσιότητι τῆς ἀληθείας. 25 Διὸ ἀποθέμενοι τὸ ψεῦδος λαλεῖτε ἀλήθειαν ἕκαστος μετὰ τοῦ πλησίον αὐτοῦ, ὅτι ἐσμὲν ἀλλήλων μέλη. 26 ὀργίζεσθε καὶ μὴ ἁμαρτάνετε• ὁ ἥλιος μὴ ἐπιδυέτω ἐπὶ [τῷ] παροργισμῷ ὑμῶν, 27 μηδὲ δίδοτε τόπον τῷ διαβόλῳ. 28 ὁ κλέπτων μηκέτι κλεπτέτω, μᾶλλον δὲ κοπιάτω ἐργαζόμενος ταῖς [ἰδίαις] χερσὶν τὸ ἀγαθόν, ἵνα ἔχῃ μεταδιδόναι τῷ χρείαν ἔχοντι. 29 πᾶς λόγος σαπρὸς ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν μὴ ἐκπορευέσθω, ἀλλ’ εἴ τις ἀγαθὸς πρὸς οἰκοδομὴν τῆς χρείας, ἵνα δῷ χάριν τοῖς ἀκούουσιν. 30 καὶ μὴ λυπεῖτε τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον τοῦ θεοῦ, ἐν ᾧ ἐσφραγίσθητε εἰς ἡμέραν ἀπολυτρώσεως. 31 πᾶσα πικρία καὶ θυμὸς καὶ ὀργὴ καὶ κραυγὴ καὶ βλασφημία ἀρθήτω ἀφ’ ὑμῶν σὺν πάσῃ κακίᾳ. 32 γίνεσθε [δὲ] εἰς ἀλλήλους χρηστοί, εὔσπλαγχνοι, χαριζόμενοι ἑαυτοῖς, καθὼς καὶ ὁ θεὸς ἐν Χριστῷ ἐχαρίσατο ὑμῖν.
5
1 Neci, mucîsêze okushusha Nnâmahanga nka bâna bâge bazigirwa. 2 Mukayôrha muzigirîne nka kulya Kristu ammuzigiraga, acîhâna yêne erhi rhwe rhurhuma mpu abè ntûlo na nterekêro y’okusimîsa Nyamuzinda. 3 Obugonyi bôhe na ngasi bindi by’enshonyi n’amagene g’eby’en’igulu, ciru amazîno gâbyo garhakâg’iderhwa ekarhî kinyu: ntyo kwo kushingânîne abatagatîfu. 4 Ntà kuganîra eby’enshonyi, nîsi erhi okuderha ebirhagwêrhi nda na mugongo, erhi okushesa abandi n’ebinwa bibî: ebyôla byôshi birhakwânîni; mukaz’ivuga Nnâmahanga omunkwa erhikwo. 5 Mumanye kwinjà oku ntà mugonyi, ntà mûmaguza, na ntâye ohubira eby’en’igulu, -kwo kulikufukamîra ebiremwa-, ntâye muli abo bôshi wanalabarhe omu Bwâmi bwa Kristu na Nnâmahanga. 6 Harhajiraga owammurheba n’ebinwa by’obunywesi: ebyo byo bihamagala obukunizi bwa Nyamuzinda oku bamugomera. 7 Mumanyage mwankashangira obubî bwâbo.
8 Mîra mwàli omu mwizimya, buna lero mukola muli bulangashane muli Nyakasane; muyôrhe nka bâna ba bumoleke. 9 Na ngasi hiri hinjà, ngasi hishingânîne, na ngasi hiri hy’okuli, yo mburho y’obulangashane. 10 Mulongereze ebisimîsize Nyakasane; 11 munamanye mwankashangîra emikolo y’omwizimya erhajira kamalo, ci muyêrekane obubî bwâyo erhikwo. 12 Bulya ebi abo bantu bajira bufundafunda, ziri nshonyi okubiderha. 13 Ci ebiyêrekanwa byôshi kubonekana bibonekana n’obwâlagale; na ngasi côshi cibonekana n’obwâlagale buba bumoleke. 14 Co cirhuma baderha, mpu: «Tulûka, weri îro, zûka omu bafù, Kristu âkumolekera». 15 Ntyo mumanye bwinjà olugendo lwinyu; murhahimbaga nka bingolongolo, ci mubè barhimanya; 16 Mukolêse bwinjà amangomuhîrwe, bulya zino nsiku ziri mbî. 17 Kuziga murhabaga bahalanjisi, ci mucisêze okumanya cici Nyakasane alonza. 18 Murhahîra mukalaluka amamvu, bulya ly’iriba ly’eby’enshonyi; ci muyunjule Mûka Mutagatîfu. 19 Mukazibwîrana ennanga, ebîtakîro n’enyimbo z’obunya-Mûka; mukayimba n’okukuza Nyakasane n’omurhima gwinyu gwôshi. 20 Ngasi mango n’oku ngasi kantu mukaz’ivuga Nyamuzinda Îshe omunkwa, oku izîno lya Nnawîrhu Yezu Kristu.
Oku abakristu bakwânîne okuyôrha omu mwa bâbwè
21 Mukaz’ikengana mwêne na nnene erhi kurhînya Kristu kurhuma. 22 Kukwânîne abakazi bayumve bibà nk’oku bankayumva Nyakasane; 23 bulya omulume ye nnawâbo omukazi, nka kula Kristu ye nnawâbo Ekleziya, ye Muciza w’omubiri. 24 Kulya Ekleziya eyumva Kristu, kwo n’abakazi bakwânîne okuyumva bibà muli byôshi. 25 Mwe balume, muzigire bakinywi nka kula Kristu azigira Ekleziya; acihânyire yo erhumire, 26 mpu ayijire ntagatîfu anayicêse omu kuyishuka n’amîshi haguma n’oluderhot. 27 Bulya alonzagya Ekleziya yâge ebè cirangashana, erhagwêrhi izâbyo, erhi migunye-migunye, nîsi erhi bindi bya bene ebyo, ci ntagatîfu na nyêru-kwêru.
28 Abalume nabo bakwânîne bazigire bakâbo nka mibiri yâbo bône. Ozigira mukâge crhi yêne ocizigire. 29 Ntâye osag’ishomba omubiri gwâge; ci kugulîsa omuntu agulîsa n’okugugenderera kwinjà, nka kula Kristu ajirira Ekleziya; 30 Bulya rhuli birumbu by’omubiri gwâge. 31 Co cirhuma omuntu aleka îshe na nnina, acîshwêkerekwomukâge, banabe oku bali babiri mubiri mugumau. 32 Liri ihwe likulu elyo: nalonza okuderha oku Iuli lwiganyo lwa Kristu n’Ekleziya. 33 Ntyo ngasi muguma muli mwe azigire mukâge nk’oku acîzigira yêne, n’omukazi akenge îba.
ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 5
1 Γίνεσθε οὖν μιμηταὶ τοῦ θεοῦ ὡς τέκνα ἀγαπητὰ 2 καὶ περιπατεῖτε ἐν ἀγάπῃ, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν ἡμᾶς καὶ παρέδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμῶν προσφορὰν καὶ θυσίαν τῷ θεῷ εἰς ὀσμὴν εὐωδίας. 3 Πορνεία δὲ καὶ ἀκαθαρσία πᾶσα ἢ πλεονεξία μηδὲ ὀνομαζέσθω ἐν ὑμῖν, καθὼς πρέπει ἁγίοις, 4 καὶ αἰσχρότης καὶ μωρολογία ἢ εὐτραπελία, ἃ οὐκ ἀνῆκεν, ἀλλὰ μᾶλλον εὐχαριστία. 5 τοῦτο γὰρ ἴστε γινώσκοντες, ὅτι πᾶς πόρνος ἢ ἀκάθαρτος ἢ πλεονέκτης, ὅ ἐστιν εἰδωλολάτρης, οὐκ ἔχει κληρονομίαν ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ Χριστοῦ καὶ θεοῦ. 6 Μηδεὶς ὑμᾶς ἀπατάτω κενοῖς λόγοις• διὰ ταῦτα γὰρ ἔρχεται ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῆς ἀπειθείας. 7 μὴ οὖν γίνεσθε συμμέτοχοι αὐτῶν• 8 ἦτε γάρ ποτε σκότος, νῦν δὲ φῶς ἐν κυρίῳ• ὡς τέκνα φωτὸς περιπατεῖτε 9 – ὁ γὰρ καρπὸς τοῦ φωτὸς ἐν πάσῃ ἀγαθωσύνῃ καὶ δικαιοσύνῃ καὶ ἀληθείᾳ– 10 δοκιμάζοντες τί ἐστιν εὐάρεστον τῷ κυρίῳ, 11 καὶ μὴ συγκοινωνεῖτε τοῖς ἔργοις τοῖς ἀκάρποις τοῦ σκότους, μᾶλλον δὲ καὶ ἐλέγχετε. 12 τὰ γὰρ κρυφῇ γινόμενα ὑπ’ αὐτῶν αἰσχρόν ἐστιν καὶ λέγειν, 13 τὰ δὲ πάντα ἐλεγχόμενα ὑπὸ τοῦ φωτὸς φανεροῦται, 14 πᾶν γὰρ τὸ φανερούμενον φῶς ἐστιν. διὸ λέγει• ἔγειρε, ὁ καθεύδων, καὶ ἀνάστα ἐκ τῶν νεκρῶν, καὶ ἐπιφαύσει σοι ὁ Χριστός. 15 Βλέπετε οὖν ἀκριβῶς πῶς περιπατεῖτε μὴ ὡς ἄσοφοι ἀλλ’ ὡς σοφοί, 16 ἐξαγοραζόμενοι τὸν καιρόν, ὅτι αἱ ἡμέραι πονηραί εἰσιν. 17 διὰ τοῦτο μὴ γίνεσθε ἄφρονες, ἀλλὰ συνίετε τί τὸ θέλημα τοῦ κυρίου. 18 καὶ μὴ μεθύσκεσθε οἴνῳ, ἐν ᾧ ἐστιν ἀσωτία, ἀλλὰ πληροῦσθε ἐν πνεύματι, 19 λαλοῦντες ἑαυτοῖς [ἐν] ψαλμοῖς καὶ ὕμνοις καὶ ᾠδαῖς πνευματικαῖς, ᾄδοντες καὶ ψάλλοντες τῇ καρδίᾳ ὑμῶν τῷ κυρίῳ, 20 εὐχαριστοῦντες πάντοτε ὑπὲρ πάντων ἐν ὀνόματι τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ τῷ θεῷ καὶ πατρί. 21 Ὑποτασσόμενοι ἀλλήλοις ἐν φόβῳ Χριστοῦ 22 αἱ γυναῖκες τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν ὡς τῷ κυρίῳ, 23 ὅτι ἀνήρ ἐστιν κεφαλὴ τῆς γυναικὸς ὡς καὶ ὁ Χριστὸς κεφαλὴ τῆς ἐκκλησίας, αὐτὸς σωτὴρ τοῦ σώματος• 24 ἀλλ’ ὡς ἡ ἐκκλησία ὑποτάσσεται τῷ Χριστῷ, οὕτως καὶ αἱ γυναῖκες τοῖς ἀνδράσιν ἐν παντί. 25 Οἱ ἄνδρες, ἀγαπᾶτε τὰς γυναῖκας, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν τὴν ἐκκλησίαν καὶ ἑαυτὸν παρέδωκεν ὑπὲρ αὐτῆς, 26 ἵνα αὐτὴν ἁγιάσῃ καθαρίσας τῷ λουτρῷ τοῦ ὕδατος ἐν ῥήματι, 27 ἵνα παραστήσῃ αὐτὸς ἑαυτῷ ἔνδοξον τὴν ἐκκλησίαν, μὴ ἔχουσαν σπίλον ἢ ῥυτίδα ἤ τι τῶν τοιούτων, ἀλλ’ ἵνα ᾖ ἁγία καὶ ἄμωμος. 28 οὕτως ὀφείλουσιν [καὶ] οἱ ἄνδρες ἀγαπᾶν τὰς ἑαυτῶν γυναῖκας ὡς τὰ ἑαυτῶν σώματα. ὁ ἀγαπῶν τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἑαυτὸν ἀγαπᾷ. 29 Οὐδεὶς γάρ ποτε τὴν ἑαυτοῦ σάρκα ἐμίσησεν ἀλλ’ ἐκτρέφει καὶ θάλπει αὐτήν, καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς τὴν ἐκκλησίαν, 30 ὅτι μέλη ἐσμὲν τοῦ σώματος αὐτοῦ. 31 ἀντὶ τούτου καταλείψει ἄνθρωπος [τὸν] πατέρα καὶ [τὴν] μητέρα καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ, καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν. 32 τὸ μυστήριον τοῦτο μέγα ἐστίν• ἐγὼ δὲ λέγω εἰς Χριστὸν καὶ εἰς τὴν ἐκκλησίαν. 33 πλὴν καὶ ὑμεῖς οἱ καθ’ ἕνα, ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα οὕτως ἀγαπάτω ὡς ἑαυτόν, ἡ δὲ γυνὴ ἵνα φοβῆται τὸν ἄνδρα.
6
1 Bâna, mukaz’iyumva ababusi binyu muli Nyakasane: okwo kushingânîne. 2 Okaz’ikenga sho na nyoko, -ly’irhegeko lirhanzi lirimwo eciragâne-, 3 ly’obona iragi onalame myâka minji en’iguluv. 4 Ninyu, mwe babusi, murhakâg’isholoshonza abâna binyu, ci omu kubalera, mubayigîrize munabahabûle muli Nyakasane.
5 Bashizi, mukaz’iyumva ba nnahamwinyu b’en’igulu, mubarhînye munabakenge n’omurhima gurhalimwo bulyâlya, nka kulya mwankajirira Kristu. 6 Murhakâg’ikakolera isù nk’abalonz’isimîsa abantu, ci nka barhumisi ba Kristu bajira obulonza bwa Nnâmahanga n’omurhima gwôshi. 7 N’omurhima gwinyu gwôshi murhumikire Nyakasane, ci arhali abantu. 8 Murhahabiri oku ngasi muntu, akaba mushizi, akaba ntagengwa, ayishihâbwa na Nyakasane oluhembo lw’aminja ajizire.
9 Ninyu, mwe bashîgwa, mukabajirira nk’okwo. Muleke okukabayôbohya, murhanayibagiraga oku Nnawâbo na Nnawinyu omu mpingu aba, n’oku arhajira kanâna.
Emirasano y’omukristu
10 Cabuzinda-zinda, musimike muli Nyakasane n’omu buhashe bw’emisî yâge. 11 Muyambale emirasano ya Nyamuzinda, lyo muhash’ihima obwengehusi bwa shetani. 12 Bulya ababisha rhulwîsa gurhali mubiri na mukò, ci Mâmi, n’Amahashe, n’Amarhegesi g’eri igulu ly’omwizimya; rhulwîsa abazimu babî babêra omu cirêrew. 13 Kuziga muyambale emirasano ya Nyamuzinda, ly’omu mango mabî muhashihagalika omushombanyi, muhimane, munayôrhe muzibuhire. 14 Muyimangire kuli gombi! Okuli bubè gwomukaba gwinyu, obushinganyanya ebè yo mpenzi yinyu, 15 n’obushîbirizi bw’okulumîza Emyanzi y’Akalembe zibe zo nkwêrho zinyu. 16 Muyôrhe mufumbasire empenzi y’obuyêmêre, yo mwakahazamwo emyampi-kamole y’omubîx yôshi. 17 Muyambale n’ensirha y’obucire n’engorho ya Mûka Mutagatîfu, lwo Luderho lwa Nnâmahanga. 18 Muyôrhe muharâmya n’okushenga ngasi mangomuli Mûka gwa Nnâmahanga; mukayîza burharhama, munasengerere abatagatîfu bôshi. 19 Munsengere nâni, lyo mubona oku nabumbûla akanwa, nderhe nampanûle n’oburhwâli ihwe ly’Emyanzi y’Akalembe; 20 yo ndi mujà-bugo wayomuno nkoba. Mâshi mbone oburhwâli bw’okuyiderha nk’oku ekwânîne!
Emyanzi ya Paolo n’omusingo
21 Nnonzize nti ninyu mumanye emyanzi yâni n’oku nyôsire; mwene wîrhu muzigirwa Tikiko, muganda okwânîne okucîkubagirwa muli Nyakasane, âmmubwîra byôshi. 22 Mmurhumireye nti ammuhe emyanzi yîrhu anammurhûlirize emirhima. 23 Nyamuzinda Îshe na Nyakasane Yezu Kristu bashobôze bene wîrhu omurhûla, obuzigire n’obuyêmêre. 24 Enshôkano ya Nnâmahanga ebè haguma na balya bôshi bazigira Nnawîrhu Yezu Kristu omu kalamo karhaheka!
ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 6
1 Τὰ τέκνα, ὑπακούετε τοῖς γονεῦσιν ὑμῶν [ἐν κυρίῳ]• τοῦτο γάρ ἐστιν δίκαιον. 2 τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα, ἥτις ἐστὶν ἐντολὴ πρώτη ἐν ἐπαγγελίᾳ, 3 ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ ἔσῃ μακροχρόνιος ἐπὶ τῆς γῆς. 4 Καὶ οἱ πατέρες, μὴ παροργίζετε τὰ τέκνα ὑμῶν ἀλλ’ ἐκτρέφετε αὐτὰ ἐν παιδείᾳ καὶ νουθεσίᾳ κυρίου. 5 Οἱ δοῦλοι, ὑπακούετε τοῖς κατὰ σάρκα κυρίοις μετὰ φόβου καὶ τρόμου ἐν ἁπλότητι τῆς καρδίας ὑμῶν ὡς τῷ Χριστῷ, 6 μὴ κατ’ ὀφθαλμοδουλίαν ὡς ἀνθρωπάρεσκοι ἀλλ’ ὡς δοῦλοι Χριστοῦ ποιοῦντες τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ ἐκ ψυχῆς, 7 μετ’ εὐνοίας δουλεύοντες ὡς τῷ κυρίῳ καὶ οὐκ ἀνθρώποις, 8 εἰδότες ὅτι ἕκαστος ἐάν τι ποιήσῃ ἀγαθόν, τοῦτο κομίσεται παρὰ κυρίου εἴτε δοῦλος εἴτε ἐλεύθερος. 9Καὶ οἱ κύριοι, τὰ αὐτὰ ποιεῖτε πρὸς αὐτούς, ἀνιέντες τὴν ἀπειλήν, εἰδότες ὅτι καὶ αὐτῶν καὶ ὑμῶν ὁ κύριός ἐστιν ἐν οὐρανοῖς καὶ προσωπολημψία οὐκ ἔστιν παρ’ αὐτῷ. 10 Τοῦ λοιποῦ, ἐνδυναμοῦσθε ἐν κυρίῳ καὶ ἐν τῷ κράτει τῆς ἰσχύος αὐτοῦ. 11 ἐνδύσασθε τὴν πανοπλίαν τοῦ θεοῦ πρὸς τὸ δύνασθαι ὑμᾶς στῆναι πρὸς τὰς μεθοδείας τοῦ διαβόλου• 12 ὅτι οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἡ πάλη πρὸς αἷμα καὶ σάρκα ἀλλὰ πρὸς τὰς ἀρχάς, πρὸς τὰς ἐξουσίας, πρὸς τοὺς κοσμοκράτορας τοῦ σκότους τούτου, πρὸς τὰ πνευματικὰ τῆς πονηρίας ἐν τοῖς ἐπουρανίοις. 13 διὰ τοῦτο ἀναλάβετε τὴν πανοπλίαν τοῦ θεοῦ, ἵνα δυνηθῆτε ἀντιστῆναι ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ πονηρᾷ καὶ ἅπαντα κατεργασάμενοι στῆναι. 14 στῆτε οὖν περιζωσάμενοι τὴν ὀσφὺν ὑμῶν ἐν ἀληθείᾳ καὶ ἐνδυσάμενοι τὸν θώρακα τῆς δικαιοσύνης 15 καὶ ὑποδησάμενοι τοὺς πόδας ἐν ἑτοιμασίᾳ τοῦ εὐαγγελίου τῆς εἰρήνης, 16 ἐν πᾶσιν ἀναλαβόντες τὸν θυρεὸν τῆς πίστεως, ἐν ᾧ δυνήσεσθε πάντα τὰ βέλη τοῦ πονηροῦ [τὰ] πεπυρωμένα σβέσαι• 17 καὶ τὴν περικεφαλαίαν τοῦ σωτηρίου δέξασθε καὶ τὴν μάχαιραν τοῦ πνεύματος, ὅ ἐστιν ῥῆμα θεοῦ. 18 Διὰ πάσης προσευχῆς καὶ δεήσεως προσευχόμενοι ἐν παντὶ καιρῷ ἐν πνεύματι, καὶ εἰς αὐτὸ ἀγρυπνοῦντες ἐν πάσῃ προσκαρτερήσει καὶ δεήσει περὶ πάντων τῶν ἁγίων 19 καὶ ὑπὲρ ἐμοῦ, ἵνα μοι δοθῇ λόγος ἐν ἀνοίξει τοῦ στόματός μου, ἐν παρρησίᾳ γνωρίσαι τὸ μυστήριον τοῦ εὐαγγελίου, 20 ὑπὲρ οὗ πρεσβεύω ἐν ἁλύσει, ἵνα ἐν αὐτῷ παρρησιάσωμαι ὡς δεῖ με λαλῆσαι. 21 Ἵνα δὲ εἰδῆτε καὶ ὑμεῖς τὰ κατ’ ἐμέ, τί πράσσω, πάντα γνωρίσει ὑμῖν Τύχικος ὁ ἀγαπητὸς ἀδελφὸς καὶ πιστὸς διάκονος ἐν κυρίῳ, 22 ὃν ἔπεμψα πρὸς ὑμᾶς εἰς αὐτὸ τοῦτο, ἵνα γνῶτε τὰ περὶ ἡμῶν καὶ παρακαλέσῃ τὰς καρδίας ὑμῶν. 23 Εἰρήνη τοῖς ἀδελφοῖς καὶ ἀγάπη μετὰ πίστεως ἀπὸ θεοῦ πατρὸς καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. 24 ἡ χάρις μετὰ πάντων τῶν ἀγαπώντων τὸν κύριον ἡμῶν Ἰησοῦν Χριστὸν ἐν ἀφθαρσίᾳ.

PHP – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Flp
EMWA ABAFILIPI
AMARUBA EMWA ABAFILIPI
AMARUBA MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABAFILIPIy
Omu kulwira obuyêmere (cig. 1), rhugwêrhe Yezu Kristu rhwarhôla lwiganyo. Oku ali wa bwôrhere bwa Nyamuzinda acirhôhya, acîjira busha, ayanka obwôrhere bw’omujà; acirhôhya yêne, aba mumvi kuhika afa oku musalaba; okwo kwarhuma Nyamuzinda amukuza, amuhà izîno lirhalusire amazîno gôshi, lyo lya Nyakasane, kwo kuderha Mwâmi w’abantu bôshi na w’obuhashe oku bintu byôshi (2, 6-11; 3, 21). Paolo avuzire bwenêne omunkwa oku Banya-Filipi okubà bamurhumîre entûlo omu malagîrire gâge anabakengêzize mpu bakacishinga muli Nyakasane banarholerekwo Paolo olwiganyo.
1
EMWA ABAFILIPI
Omusingo
1 Paolo na Timoteyo, bambali ba Kristu Yezu, oku batagatîfu bôshi muli Kristu Yezu bali e Filipi, haguma na balungere n’abashamasi. 2 Kuli mwe engalo n’omurhûla gwa Larha Nnâmahanga na Nyakasane Yezu Kristu!
Omunkwa n’omusengero
3 Ngasi kummukengêra, nnamvuge Nyamuzinda wâni omunkwa, 4 n’omu nsengero zâni zôshi, ngasi mango mmusengerera mweshi n’enshagali; 5 bulya mwantabîre omu kulumîza Emyanzi y’Akalembe kurhenga olusiku lurhanzi kuhika buno. 6 Nnamanyire oku owarhondêraga ogu mukolo mwinjà muli mwe, aguyûkiriza lwôshi, kuhika Olusiku lwa Kristu Yezu. 7 Kushingânîne mmulongeze ntyo mweshi, bulya omu murhima gwâni mubà. Neci, omu nkoba zâni n’omu kulwîra n’okuhamîriza Emyanzi y’Akalembe, mweshi kushangîra mushangîra enshôkano nàhîrwe. 8 Nyamuzinda ye muhamîrizi wâni: mmuzigira mweshi n’omurhima gwa Kristu. 9 N’eci nshenga c’eci: nti obuzigire bwinyu buyûshuke ngasi lusiku kulusha omu bumanye n’omu burhimanya, 10 lyo mukaz’ibona ebiri binjà kulusha, na ntyo mubè bacêse na bêru-kwêru kuhika Olusiku lwa Kristu, 11 munayunjule amakwânane g’obushinganyanya Yezu Kristu arhushobôzagya, oku irenge n’obukuze bwa Nyamuzinda.
Emyanzi ya Paolo
12 Bene wîrhu, nalonza mumanye oku emmanja zanyishagakwo zakwânîne Emyanzi y’Akalembe. 13 Bulya omu bwâmi n’ahandi hôshi bakola bamanyire bwinjà oku ndi mubohe erhi Kristu orhuma, 14 na banji ba muli bene wîrhu bàyumvîrhe oburhwâli muli Nyakasane erhi nkoba zâni zirhuma, bacisêza bwenêne okulumîza Oluderho lwa Nnâmahanga buzira bwôba. 15 Ntahabiri oku baguma banakayigîriza Kristu n’omurhima gw’obuyagalwa n’okulonz’ilushana, ci abandi bakujira n’omurhima nkana. 16 Abôla bakujira n’obuzigire, bulyâla bamanyire bwinjà oku omukolo gwâni kuli kulwîra Emyanzi y’Akalembè. 17 Ci abandi bôhe bayigîriza Kristu n’obulonza bw’okuciberamwo mirhwe ibiri, bakujira n’omurhima gw’obulyâlya, bulya balangalîre mpu banyûshûlira agandi malibuko omu nkoba zâni. 18 Ci okwo kurhi kwankanjira? Oku byankabà kwôshi, akaba n’omurhima gw’obulyâlya, akaba n’omurhima nkana, caziga Kristu amanyikane! Okwôla kwo kunsimîsize, kwo kwaNashub’ikansimîsa. 19 Bulya mmanyire oku ebyo byankwânana okucunguka, ensengero zinyu zirhumire n’oku burhabâle bw’Omûka gwa Yezu Kristu. 20 Co ncîkubagîre ecôla, co nanangalire: ntâko nankabulabula; ci mmanyire bwinjà, bunôla nkagandi mango gôshi, oku nkalama erhi nkafa, Kristu akuzibwa omu mubiri gwâni. 21 Bulya Kristu ye kola kalamo kâni, na nkafa erhi bunguke. 22 Ci akaba okuyôrhana obuzîne mwo gunôla mubiri kwankarhuma njira omulimo gugwêrhe amakwânane, ntabwîni cici nankacîshoga. 23 Ntabwîni ciguma nalondôla muli ebyo bibiri: ncîfinjire okucigendera nj’ibêra na Kristu, kwo kwankanabire kwinjà kulusha. 24 Ci kukwânîne mbêre omu mubiri erhi mwe murhuma. 25 N’okwo nkuyemîre: mmanyire bwinjà oku ntâje ngahi n’oku nabêra ninyu mweshi, lyo mujà embere munabone obusîme bw’obuyêmêre bwinyu; 26 na ntyo hano ngaluka ekarhî kinyu, mubone erindi igwârhiro ly’okucîkunga muli Kristu Yezu.
Okulwîra obuyêmêre
27 Kwônene mubè n’olugendo lushingânîne Emyanzi y’Akalembe ya Kristu. Mbè nyishir’ibonana ninyu, mbè mbêzire kulî ninyu, nalonza nyumve oku haguma mulukira, n’oku omurhima gwinyu guli muguma omu kulwîra obuyêmêre bw’Emyanzi y’Akalembe; 28 oku murhakangwa ciru n’ehitya n’abashombanyi: eco co cimanyîso c’okubayêreka oku kuherêrekera bâherêrekere oku mwene mwâcira; n’eyo eri ngalo ya Nyamuzinda. 29 Bulya murhashobôlaga enshokano y’okuyêmêra Kristu kwônene, ci n’ey’okubona amalibuko erhi ye rhuma. 30 Ninyu mudwîrhe mwalwa erya ntambala mwabonaga nalwa, na nk’oku mumanyire, ncidwîrhe nayilwa kuhika ene.
ΠΡΟΣ ΦΙΛΙΠΠΗΣΙΟΥΣ 1
1 Παῦλος καὶ Τιμόθεος δοῦλοι Χριστοῦ Ἰησοῦ πᾶσιν τοῖς ἁγίοις ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ τοῖς οὖσιν ἐν Φιλίπποις σὺν ἐπισκόποις καὶ διακόνοις, 2 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. 3 Εὐχαριστῶ τῷ θεῷ μου ἐπὶ πάσῃ τῇ μνείᾳ ὑμῶν 4 πάντοτε ἐν πάσῃ δεήσει μου ὑπὲρ πάντων ὑμῶν, μετὰ χαρᾶς τὴν δέησιν ποιούμενος, 5 ἐπὶ τῇ κοινωνίᾳ ὑμῶν εἰς τὸ εὐαγγέλιον ἀπὸ τῆς πρώτης ἡμέρας ἄχρι τοῦ νῦν, 6 πεποιθὼς αὐτὸ τοῦτο, ὅτι ὁ ἐναρξάμενος ἐν ὑμῖν ἔργον ἀγαθὸν ἐπιτελέσει ἄχρι ἡμέρας Χριστοῦ Ἰησοῦ• 7 Καθώς ἐστιν δίκαιον ἐμοὶ τοῦτο φρονεῖν ὑπὲρ πάντων ὑμῶν διὰ τὸ ἔχειν με ἐν τῇ καρδίᾳ ὑμᾶς, ἔν τε τοῖς δεσμοῖς μου καὶ ἐν τῇ ἀπολογίᾳ καὶ βεβαιώσει τοῦ εὐαγγελίου συγκοινωνούς μου τῆς χάριτος πάντας ὑμᾶς ὄντας. 8 μάρτυς γάρ μου ὁ θεὸς ὡς ἐπιποθῶ πάντας ὑμᾶς ἐν σπλάγχνοις Χριστοῦ Ἰησοῦ. 9 Καὶ τοῦτο προσεύχομαι, ἵνα ἡ ἀγάπη ὑμῶν ἔτι μᾶλλον καὶ μᾶλλον περισσεύῃ ἐν ἐπιγνώσει καὶ πάσῃ αἰσθήσει 10 εἰς τὸ δοκιμάζειν ὑμᾶς τὰ διαφέροντα, ἵνα ἦτε εἰλικρινεῖς καὶ ἀπρόσκοποι εἰς ἡμέραν Χριστοῦ, 11 πεπληρωμένοι καρπὸν δικαιοσύνης τὸν διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ εἰς δόξαν καὶ ἔπαινον θεοῦ. 12 Γινώσκειν δὲ ὑμᾶς βούλομαι, ἀδελφοί, ὅτι τὰ κατ’ ἐμὲ μᾶλλον εἰς προκοπὴν τοῦ εὐαγγελίου ἐλήλυθεν, 13 ὥστε τοὺς δεσμούς μου φανεροὺς ἐν Χριστῷ γενέσθαι ἐν ὅλῳ τῷ πραιτωρίῳ καὶ τοῖς λοιποῖς πᾶσιν, 14 καὶ τοὺς πλείονας τῶν ἀδελφῶν ἐν κυρίῳ πεποιθότας τοῖς δεσμοῖς μου περισσοτέρως τολμᾶν ἀφόβως τὸν λόγον λαλεῖν. 15 τινὲς μὲν καὶ διὰ φθόνον καὶ ἔριν, τινὲς δὲ καὶ δι’ εὐδοκίαν τὸν Χριστὸν κηρύσσουσιν• 16 οἱ μὲν ἐξ ἀγάπης, εἰδότες ὅτι εἰς ἀπολογίαν τοῦ εὐαγγελίου κεῖμαι, 17 οἱ δὲ ἐξ ἐριθείας τὸν Χριστὸν καταγγέλλουσιν, οὐχ ἁγνῶς, οἰόμενοι θλῖψιν ἐγείρειν τοῖς δεσμοῖς μου. 18 Τί γάρ; πλὴν ὅτι παντὶ τρόπῳ, εἴτε προφάσει εἴτε ἀληθείᾳ, Χριστὸς καταγγέλλεται, καὶ ἐν τούτῳ χαίρω. Ἀλλὰ καὶ χαρήσομαι, 19 οἶδα γὰρ ὅτι τοῦτό μοι ἀποβήσεται εἰς σωτηρίαν διὰ τῆς ὑμῶν δεήσεως καὶ ἐπιχορηγίας τοῦ πνεύματος Ἰησοῦ Χριστοῦ 20 κατὰ τὴν ἀποκαραδοκίαν καὶ ἐλπίδα μου, ὅτι ἐν οὐδενὶ αἰσχυνθήσομαι ἀλλ’ ἐν πάσῃ παρρησίᾳ ὡς πάντοτε καὶ νῦν μεγαλυνθήσεται Χριστὸς ἐν τῷ σώματί μου, εἴτε διὰ ζωῆς εἴτε διὰ θανάτου. 21 Ἐμοὶ γὰρ τὸ ζῆν Χριστὸς καὶ τὸ ἀποθανεῖν κέρδος. 22 εἰ δὲ τὸ ζῆν ἐν σαρκί, τοῦτό μοι καρπὸς ἔργου, καὶ τί αἱρήσομαι οὐ γνωρίζω. 23 συνέχομαι δὲ ἐκ τῶν δύο, τὴν ἐπιθυμίαν ἔχων εἰς τὸ ἀναλῦσαι καὶ σὺν Χριστῷ εἶναι, πολλῷ [γὰρ] μᾶλλον κρεῖσσον• 24 τὸ δὲ ἐπιμένειν [ἐν] τῇ σαρκὶ ἀναγκαιότερον δι’ ὑμᾶς. 25 καὶ τοῦτο πεποιθὼς οἶδα ὅτι μενῶ καὶ παραμενῶ πᾶσιν ὑμῖν εἰς τὴν ὑμῶν προκοπὴν καὶ χαρὰν τῆς πίστεως, 26 ἵνα τὸ καύχημα ὑμῶν περισσεύῃ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ ἐν ἐμοὶ διὰ τῆς ἐμῆς παρουσίας πάλιν πρὸς ὑμᾶς. 27 Μόνον ἀξίως τοῦ εὐαγγελίου τοῦ Χριστοῦ πολιτεύεσθε, ἵνα εἴτε ἐλθὼν καὶ ἰδὼν ὑμᾶς εἴτε ἀπὼν ἀκούω τὰ περὶ ὑμῶν, ὅτι στήκετε ἐν ἑνὶ πνεύματι, μιᾷ ψυχῇ συναθλοῦντες τῇ πίστει τοῦ εὐαγγελίου 28 καὶ μὴ πτυρόμενοι ἐν μηδενὶ ὑπὸ τῶν ἀντικειμένων, ἥτις ἐστὶν αὐτοῖς ἔνδειξις ἀπωλείας, ὑμῶν δὲ σωτηρίας, καὶ τοῦτο ἀπὸ θεοῦ• 29 ὅτι ὑμῖν ἐχαρίσθη τὸ ὑπὲρ Χριστοῦ, οὐ μόνον τὸ εἰς αὐτὸν πιστεύειν ἀλλὰ καὶ τὸ ὑπὲρ αὐτοῦ πάσχειν, 30 τὸν αὐτὸν ἀγῶνα ἔχοντες, οἷον εἴδετε ἐν ἐμοὶ καὶ νῦν ἀκούετε ἐν ἐμοί.
2
Okulanga ecinyabuguma omu bwîrhôhye
1 Akaba hali akantu kankalerha oburhûlirize muli Kristu, akaba obuzigire bwakahash’ihira omuntu omurhima omu nda, akaba ecinyabuguma muli Mûka Mutagatîfu ho cibà, akaba haba olukogo n’obwonjo, 2 muhire ishwinjiro oku busîme bwâni omu kukalukira haguma: mubè na buzigire buguma, na murhima muguma, na nkengêro nguma. 3 Ntâcomujirage n’omurhima gw’okuciberûlamwo mirhwe ibiri erhi gw’okucîyêrekana oku murhali; cingasi muguma akagerêreza n’obwîrhôhye oku abâbo bamulushire. 4 Murhakâg’ilonza ngasi muguma obunguke bwâge yêne, ci ngasi muntu akalonza obunguke bw’abandi. 5 Enkengêro z’emirhima yinyu zishushane n’ez’omurhima gwa Kristu Yezu.
6 Yêhe, oku ali omu bwôrhere bwa Nyamuzinda, arhaderhaga mpu acinanîrize oku bukulu bwâge bw’okuyumânana na Nyamuzinda;
7 ci acîjira busha, ayanka obwôrhere bw’omujà, erhi acîjira muntu. Akacîyêrekana nka muntu kwône omu bandi;
8 acirhôhya yêne, aba mumvi kuhika okufà, afîra oku musalaba.
9 Okwo kwo kwarhumire Nyamuzinda amukuza, amuhà Izîno lilushire agandi mazîno gôshiz,
10 mpu ngasi oyumva izîno lya Yezu, akaba emalunga, akaba en’igulu, akaba omu kuzimu, afukame;
11 na ngasi lulimi lulumîze oku Yezu Kristu ye Nyakasane, oku irenge lya Nyamuzinda Îshe.

Okucihangana omu kukolera obucire
12 Ntyo, bîra bani, kulyâla muyôrha munyumva, kwomunyumvagye, arhali amango ndi ekarhî kinyu lyône, ci bwenêne buno ntahali; mushibirire obucire bwinyu erhi munayôbohire munadwîrhe mwageramwo omusisi. 13 Bulya Nyamuzinda yenene ommuha okulonza n’okujira ebi asîmire. 14 Muli byôshi mukole buzira kucîduduma na buzira kurhindira, 15 lyo mubà bêru-kwêru na bacêse, mubè bâna ba Nyamuzinda barhalikwo izâbyo omu kagarhî k’iburha libî n’ery’emihera; ekarhî k’ery’iburha kwomulangashana nka rhumole omu igulu. 16 Mugwârhe buzibu oluderho lw’obuzîne, ly’Olusiku lwa Kristu nyish’icîkuza, bulya ntalibirhiraga busha ntanarhamiraga busha. 17 Mâshi ciru omukò gwâni gwankabulagwa oku nterekêro n’oku ntûlo y’obuyêmêre bwinyu, nsîmire nancîshinzire haguma ninyu mweshi. 18 Kwo na kwo, musîme munacîshinge haguma nâni.
Obugo bwa Timoteyo bo n’Epafroditi
19 Nangâlîre muli Nyakasane Yezu nti nammurhumira Timoteyo duba, lyo muanya emyanzi yinyu, na ntyo omurhima gubêre omu nda. 20 Bulya okunali ntà wundi ngwêrhe ncîkubagira akage, owankashîbirira obunguke bwinyu n’omurhima gwôshi. 21 Kali bôshi banakalonza obunguke bwâbo bône, ci barhalwîra ebya Kristu! 22 Murhahabiri oku ayêrekîne oburhwâli bwâge n’oku akozire nâni omukolo gw’okulumîza Emyanzi y’Akalembe nka kulya omwâna akola n’îshe. 23 Oyôla ye nangâlîre nti ye nammurhumira hano mbona lunda luhi ebyâni biyêrekîre. 24 Ciru nangâlire muli Nyakasane oku nâni niene ntalegam’iyisha. 25 Ncikebirwe nti kukwânîne mmugalulire Epafroditi, oyu mwene wîrhu rhushangîra naye omulimo n’amatumu, ye muganda mwantumiraga mpu antabâle omu bulagîrire bwâni. 26 Ali akola ammuduzire mweshi, anali ababîre erhi amanya oku mwayumvîrhe oku alwâla. 27 Neci, kwo binali, ali alwâzire, ciru alonz’ifà. Ci Nyamuzinda amufa lukogo; ci mushana arhali yenene alufîre, ci na nâni, mpu lyo ndek’ibona akarhinda oku kandi. 28 Y’oyo mmurhumirage duba, nti hanomumulolakwo, mushub’ishagaluka, na nâni niene akarhinda kampwe emurhima. 29 Neci, mumuyankirire n’omwîshingo muli Nyakasane, munakaz’ikenga abali akâge. 30 Bulya mukolo gwa Kristu gwarhumaga alinz’ifà, alonz’ihâna obuzîne bwâge, mpu oburhabâle murhankahashir’impisakwo, abumpe ahâli hinyu.
ΠΡΟΣ ΦΙΛΙΠΠΗΣΙΟΥΣ 2
1 Εἴ τις οὖν παράκλησις ἐν Χριστῷ, εἴ τι παραμύθιον ἀγάπης, εἴ τις κοινωνία πνεύματος, εἴ τις σπλάγχνα καὶ οἰκτιρμοί, 2 πληρώσατέ μου τὴν χαρὰν ἵνα τὸ αὐτὸ φρονῆτε, τὴν αὐτὴν ἀγάπην ἔχοντες, σύμψυχοι, τὸ ἓν φρονοῦντες, 3 μηδὲν κατ’ ἐριθείαν μηδὲ κατὰ κενοδοξίαν ἀλλὰ τῇ ταπεινοφροσύνῃ ἀλλήλους ἡγούμενοι ὑπερέχοντας ἑαυτῶν, 4 μὴ τὰ ἑαυτῶν ἕκαστος σκοποῦντες ἀλλὰ [καὶ] τὰ ἑτέρων ἕκαστοι. 5 Τοῦτο φρονεῖτε ἐν ὑμῖν ὃ καὶ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 6 ὃς ἐν μορφῇ θεοῦ ὑπάρχων οὐχ ἁρπαγμὸν ἡγήσατο τὸ εἶναι ἴσα θεῷ, 7 ἀλλ’ ἑαυτὸν ἐκένωσεν μορφὴν δούλου λαβών, ἐν ὁμοιώματι ἀνθρώπων γενόμενος• καὶ σχήματι εὑρεθεὶς ὡς ἄνθρωπος 8 ἐταπείνωσεν ἑαυτὸν γενόμενος ὑπήκοος μέχρι θανάτου, θανάτου δὲ σταυροῦ. 9 διὸ καὶ ὁ θεὸς αὐτὸν ὑπερύψωσεν καὶ ἐχαρίσατο αὐτῷ τὸ ὄνομα τὸ ὑπὲρ πᾶν ὄνομα, 10 ἵνα ἐν τῷ ὀνόματι Ἰησοῦ πᾶν γόνυ κάμψῃ ἐπουρανίων καὶ ἐπιγείων καὶ καταχθονίων 11 καὶ πᾶσα γλῶσσα ἐξομολογήσηται ὅτι κύριος Ἰησοῦς Χριστὸς εἰς δόξαν θεοῦ πατρός. 12 Ὥστε, ἀγαπητοί μου, καθὼς πάντοτε ὑπηκούσατε, μὴ ὡς ἐν τῇ παρουσίᾳ μου μόνον ἀλλὰ νῦν πολλῷ μᾶλλον ἐν τῇ ἀπουσίᾳ μου, μετὰ φόβου καὶ τρόμου τὴν ἑαυτῶν σωτηρίαν κατεργάζεσθε• 13 θεὸς γάρ ἐστιν ὁ ἐνεργῶν ἐν ὑμῖν καὶ τὸ θέλειν καὶ τὸ ἐνεργεῖν ὑπὲρ τῆς εὐδοκίας. 14 Πάντα ποιεῖτε χωρὶς γογγυσμῶν καὶ διαλογισμῶν, 15 ἵνα γένησθε ἄμεμπτοι καὶ ἀκέραιοι, τέκνα θεοῦ ἄμωμα μέσον γενεᾶς σκολιᾶς καὶ διεστραμμένης, ἐν οἷς φαίνεσθε ὡς φωστῆρες ἐν κόσμῳ, 16λόγον ζωῆς ἐπέχοντες, εἰς καύχημα ἐμοὶ εἰς ἡμέραν Χριστοῦ, ὅτι οὐκ εἰς κενὸν ἔδραμον οὐδὲ εἰς κενὸν ἐκοπίασα. 17 Ἀλλ’ εἰ καὶ σπένδομαι ἐπὶ τῇ θυσίᾳ καὶ λειτουργίᾳ τῆς πίστεως ὑμῶν, χαίρω καὶ συγχαίρω πᾶσιν ὑμῖν• 18 τὸ δὲ αὐτὸ καὶ ὑμεῖς χαίρετε καὶ συγχαίρετέ μοι. 19 Ἐλπίζω δὲ ἐν κυρίῳ Ἰησοῦ Τιμόθεον ταχέως πέμψαι ὑμῖν, ἵνα κἀγὼ εὐψυχῶ γνοὺς τὰ περὶ ὑμῶν. 20 οὐδένα γὰρ ἔχω ἰσόψυχον, ὅστις γνησίως τὰ περὶ ὑμῶν μεριμνήσει• 21 οἱ πάντες γὰρ τὰ ἑαυτῶν ζητοῦσιν, οὐ τὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ. 22 τὴν δὲ δοκιμὴν αὐτοῦ γινώσκετε, ὅτι ὡς πατρὶ τέκνον σὺν ἐμοὶ ἐδούλευσεν εἰς τὸ εὐαγγέλιον. 23 τοῦτον μὲν οὖν ἐλπίζω πέμψαι ὡς ἂν ἀφίδω τὰ περὶ ἐμὲ ἐξαυτῆς• 24 πέποιθα δὲ ἐν κυρίῳ ὅτι καὶ αὐτὸς ταχέως ἐλεύσομαι. 25 Ἀναγκαῖον δὲ ἡγησάμην Ἐπαφρόδιτον τὸν ἀδελφὸν καὶ συνεργὸν καὶ συστρατιώτην μου, ὑμῶν δὲ ἀπόστολον καὶ λειτουργὸν τῆς χρείας μου, πέμψαι πρὸς ὑμᾶς, 26 ἐπειδὴ ἐπιποθῶν ἦν πάντας ὑμᾶς καὶ ἀδημονῶν, διότι ἠκούσατε ὅτι ἠσθένησεν. 27 καὶ γὰρ ἠσθένησεν παραπλήσιον θανάτῳ• ἀλλ’ ὁ θεὸς ἠλέησεν αὐτόν, οὐκ αὐτὸν δὲ μόνον ἀλλὰ καὶ ἐμέ, ἵνα μὴ λύπην ἐπὶ λύπην σχῶ. 28 σπουδαιοτέρως οὖν ἔπεμψα αὐτόν, ἵνα ἰδόντες αὐτὸν πάλιν χαρῆτε κἀγὼ ἀλυπότερος ὦ. 29 προσδέχεσθε οὖν αὐτὸν ἐν κυρίῳ μετὰ πάσης χαρᾶς καὶ τοὺς τοιούτους ἐντίμους ἔχετε, 30 ὅτι διὰ τὸ ἔργον Χριστοῦ μέχρι θανάτου ἤγγισεν παραβολευσάμενος τῇ ψυχῇ, ἵνα ἀναπληρώσῃ τὸ ὑμῶν ὑστέρημα τῆς πρός με λειτουργίας.
3
Enjira y’okuli y’obucire bw’omukristu
1 Neci, bene wîrhu, mucîshinge muli Nyakasane. Okushub’immuyandikira ebinarhanzir’immubwîra kurhantamya, na kuli mwe kugwêrhe akamalo. 2 Mumanye orhubwaa! Mumanye abakozi babî! Mumanye abakembûle b’obwîhambe! 3 Kali rhwe bakembûle b’okunali, rhwe rhushenga Nnâmahanga muli Mûka gwage Mutagatîfu, n’obukuze bwîrhu muli Yezu Kristu rhubulongeza, ci rhurhacîkubagira mubiri. 4 N’obwo nâni nanahash’ibona igwârhiro y’okucîkubagira omubiri. N’akaba haligi owundi wankaderha mpu ankahash’icîkubagira omubiri, nie onomulushire. 5 Nakembûlagwab olusiku lwa kali munâni, ndi wa mulala gw’Israheli, w’omu bûko bwa Benyamini, ndi Muhabraniyac okomoka oku Bahabraniya; oku biyêrekîre Amarhegeko, ndi Mufarizeyi; 6 rhukalola obushiru, nalibuzize Ekleziya; oku bushinganyanya bw’okushimba Amarhegeko, nali muntu munwererwa. 7 Ci obwo bunguke bwôshi nal’ingêrhe, nabulola nka muhona erhi Kristu orhuma. 8 Neci, mbwîne oku ebintu byôshi biri muhona nkalola obunguke burhajira Iugero bw’okumanya Kristu Yezu, Nnâhamwirhu. Ye warhumire nyêmêra okuheza byôshi, nankola nkabilola nka bikabulirwa, nti lyo nyunguka Kristu 9 nnamubêmwo, arhali n’obwâni bushinganyanya, bulya burhenga omu kushimba amarhegeko, ci n’obushinganyanya burhenga omu kuyêmêra Kristu, bulya buhânwa na Nyamuzinda bunasimikira oku buyêmêre; 10 ntyo mmumanye yêne, manye n’obuhashe bw’obufûke bwâge, nshangîre n’amababale gâge, nnamushushe omu lufu lwâge, 11 Lyo mupash’iyish’ifûka omu bafîre. 12 Ntadesiri nti nkola mpisire nîsi nti nkola mba mwimâna; ci ncikulikire enjira yâni, ndole erhi nankamushikira bulya nâni niene nagwârhagwad na Yezu Kristu. 13 Nanga, bene wîrhu, ntadesiri nti nkola ngwêrhe. Ciguma cône ndesire: nyibagire enjira namagenda, nyêrekîre nieshi nieshi embere zâni, 14 ndi bulibirha nti mpike, lyo mupâbwa oluhembo Nyamuzinda arhuhamagaliraga omu mpingu muli Kristu Yezu. 15 Rhweshi rhweshi rhwe rhukola rhuli bimâna, kwo rhukwânîne rhugerêreze ntyo; n’erhi ankaba haligi kundi mugerêrize, muli okwo nakwo Nyamuzinda ammumolekera obukengêree. 16 Ci kwônene, ngasi aha rhwankaba rhuhisire, rhushimbe njira nguma.
17 Mweshi muntolerekwo olwiganyo, bene wîrhu, munakalolakwo balya Bashimba olwiganyo lwîrhu. 18 Bulya hali banji, -nammubwîzirekwo kanji, ci nashub’immubwîrakwo ene n’emirenge omu masù-, hali banji bayôrha nka bashombayi b’omusalaba gwa Kristu. 19 Abôla obuzinda bwâbo kuli kuhera, enda yâbo ye Nyamuzinda wâbo, n’ebyankabalerhera enshonyi bwo bukuze bwâbo; barhanayishi ebirhali by’en’igulu. 20 Rhwehe empingu yo mwîrhu, yo rhulinga oku Omuciza wîrhu Nyakasane Yezu Kristu ayish’irhuluka, 21 ayish’ihindula omubiri gwirhu gw’obuzamba, agushushanye n’omubiri gwâge gw’irengef, bulya agwêrhe obuhashe oku bintu byôshi.
ΠΡΟΣ ΦΙΛΙΠΠΗΣΙΟΥΣ 3
1 Τὸ λοιπόν, ἀδελφοί μου, χαίρετε ἐν κυρίῳ. τὰ αὐτὰ γράφειν ὑμῖν ἐμοὶ μὲν οὐκ ὀκνηρόν, ὑμῖν δὲ ἀσφαλές. 2 Βλέπετε τοὺς κύνας, βλέπετε τοὺς κακοὺς ἐργάτας, βλέπετε τὴν κατατομήν. 3 ἡμεῖς γάρ ἐσμεν ἡ περιτομή, οἱ πνεύματι θεοῦ λατρεύοντες καὶ καυχώμενοι ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ καὶ οὐκ ἐν σαρκὶ πεποιθότες, 4 καίπερ ἐγὼ ἔχων πεποίθησιν καὶ ἐν σαρκί. Εἴ τις δοκεῖ ἄλλος πεποιθέναι ἐν σαρκί, ἐγὼ μᾶλλον• 5 περιτομῇ ὀκταήμερος, ἐκ γένους Ἰσραήλ, φυλῆς Βενιαμίν, Ἑβραῖος ἐξ Ἑβραίων, κατὰ νόμον Φαρισαῖος, 6 κατὰ ζῆλος διώκων τὴν ἐκκλησίαν, κατὰ δικαιοσύνην τὴν ἐν νόμῳ γενόμενος ἄμεμπτος. 7 [Ἀλλ’] ἅτινα ἦν μοι κέρδη, ταῦτα ἥγημαι διὰ τὸν Χριστὸν ζημίαν. 8 ἀλλὰ μενοῦνγε καὶ ἡγοῦμαι πάντα ζημίαν εἶναι διὰ τὸ ὑπερέχον τῆς γνώσεως Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ κυρίου μου, δι’ ὃν τὰ πάντα ἐζημιώθην, καὶ ἡγοῦμαι σκύβαλα, ἵνα Χριστὸν κερδήσω 9 καὶ εὑρεθῶ ἐν αὐτῷ, μὴ ἔχων ἐμὴν δικαιοσύνην τὴν ἐκ νόμου ἀλλὰ τὴν διὰ πίστεως Χριστοῦ, τὴν ἐκ θεοῦ δικαιοσύνην ἐπὶ τῇ πίστει, 10 τοῦ γνῶναι αὐτὸν καὶ τὴν δύναμιν τῆς ἀναστάσεως αὐτοῦ καὶ [τὴν] κοινωνίαν [τῶν] παθημάτων αὐτοῦ, συμμορφιζόμενος τῷ θανάτῳ αὐτοῦ, 11 εἴ πως καταντήσω εἰς τὴν ἐξανάστασιν τὴν ἐκ νεκρῶν. 12 Οὐχ ὅτι ἤδη ἔλαβον ἢ ἤδη τετελείωμαι, διώκω δὲ εἰ καὶ καταλάβω, ἐφ’ ᾧ καὶ κατελήμφθην ὑπὸ Χριστοῦ [Ἰησοῦ]. 13 ἀδελφοί, ἐγὼ ἐμαυτὸν οὐ λογίζομαι κατειληφέναι• ἓν δέ, τὰ μὲν ὀπίσω ἐπιλανθανόμενος τοῖς δὲ ἔμπροσθεν ἐπεκτεινόμενος, 14 κατὰ σκοπὸν διώκω εἰς τὸ βραβεῖον τῆς ἄνω κλήσεως τοῦ θεοῦ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 15 Ὅσοι οὖν τέλειοι, τοῦτο φρονῶμεν• καὶ εἴ τι ἑτέρως φρονεῖτε, καὶ τοῦτο ὁ θεὸς ὑμῖν ἀποκαλύψει• 16 πλὴν εἰς ὃ ἐφθάσαμεν, τῷ αὐτῷ στοιχεῖν. 17 Συμμιμηταί μου γίνεσθε, ἀδελφοί, καὶ σκοπεῖτε τοὺς οὕτως περιπατοῦντας καθὼς ἔχετε τύπον ἡμᾶς. 18 πολλοὶ γὰρ περιπατοῦσιν οὓς πολλάκις ἔλεγον ὑμῖν, νῦν δὲ καὶ κλαίων λέγω, τοὺς ἐχθροὺς τοῦ σταυροῦ τοῦ Χριστοῦ, 19 ὧν τὸ τέλος ἀπώλεια, ὧν ὁ θεὸς ἡ κοιλία καὶ ἡ δόξα ἐν τῇ αἰσχύνῃ αὐτῶν, οἱ τὰ ἐπίγεια φρονοῦντες. 20 ἡμῶν γὰρ τὸ πολίτευμα ἐν οὐρανοῖς ὑπάρχει, ἐξ οὗ καὶ σωτῆρα ἀπεκδεχόμεθα κύριον Ἰησοῦν Χριστόν, 21 ὃς μετασχηματίσει τὸ σῶμα τῆς ταπεινώσεως ἡμῶν σύμμορφον τῷ σώματι τῆς δόξης αὐτοῦ κατὰ τὴν ἐνέργειαν τοῦ δύνασθαι αὐτὸν καὶ ὑποτάξαι αὐτῷ τὰ πάντα.
4
1 Ntyo bene wîrhu bazigirwa nkumbula, mwe busîme bwâni, mwe na ntanda yâni, mukomere muli Nyakasane, bîra bâni.
Amahano mazinda
2 Mpûnyire Evodiya bo na Sintiki nti bakaz’iyumvanya muli Nyakasane. 3 Nâwe Sizigo, murhabâzi wâni muzigirwa, nkuhunyire obarhabâle; bulya bantabîre okulumîza Emyanzi y’Akalembe, bona Klementi n’abandi barhabâzi bâni. Amazîno gâbo gali mandike omu Citabu c’Obuzîne. 4 Mucîshinge muli Nyakasane ngasi mango. Nshubir’immubwirakwo: mucîshinge. 5 Mucîyêrekane nfula omu masù g’abantu bôshi. Nyakasane ali hôfi. 6 Murharhanyagya cici; ci omu ngasi bulagîrire musengere Nnâmahanga, mumushenge, munamuvuge omunkwa. 7 Ntyo omurhûla gwa Nyamuzinda gulushire ngasi nkengêro gwalanga emirhima yinyu n’obukengêre bwinyu muli Kristu Yezu. 8 Ceci, bene wîrhu, ngasi biri by’okuli, ngasi biri nkana, ngasi bishingânîne, ngasi bicîre, ngasi bikwânîne okuzigirwa n’okukengwa, ngasi nkômedu nyinjà na ngasi kantu kakwânîne okukuzibwa, ebyôla byomushîbirirage. 9 Ebi mwayigîrizibwe, ebi mwayankirîre, ebi mwayumvîrhe nammubwira n’ebi mwabwîne najira, ebyôla byomukag’ikajira. Na ntyo Nyamuzinda w’obuholo anabà ninyu.
Paolo avuga omunkwa oku burhabâle bamurhumiraga
10 Nasîmire bwenêne muli Nyakasane bulya mwayishir’ibona oku mwanshîbiramwo. Ntahabiri oku mwakag’inyibuka, ci mwakabula obulyo. 11 Burhali bulagîrire burhumire nderha ebyo binwa bulya nakomerîre okusîma ngasi bwôrhere ndimo. 12 Nyish’ilamira omu bukenyi, nyish’ilamira n’omu buhirhi. Ngasi mango na muli byôshi nacikomerîze okuyîgurha n’okushalika, okubà mugale n’okubà mukenyi. 13 Nanahasha byôshi n’oburhabâle bw’Olya onzibuhya. 14 Ci kwônene mwajizire kwinjà erhi mushangîra amalibuko gâni. 15 Ninyu mwêne murhakuhabiri, Bafilipi, oku erhi ntangira okulumîza Emyanzi y’Akalembe n’erhi ntenga e Macedoniya, ntà Ekleziya yantabîre n’eciderhwa lusaranga, arhali mwe mwêne. 16 Ciru n’erhi ndi e Tesalonika, kabiri kwôshi mwantumîre ebi nal’indagîrirekwo. 17 Kurhali kuderha oku nnonzize okukarhûlwa; ci nnonzize nti obunguke bwinyu buluge. 18 Bunôla ngwêrhe ebikwânîne byôshi, ciru na kulusha. Ndi muhirhi kurhenga erhi Epafroditi ampisakwo entûlo yinyu, ogwomugavu gw’akasununu kinjinja, eyo nterekêro Nnâmahanga ayankirira anasimîswa nayo. 19 Naye Nyamuzinda wâni, omu bukuze bwâge, ammushobôze ngasi byôshi mukenyirekwo oku Iugero lunashingânîne obuhirhi bwâge, muli Kristu Yezu. 20 Ayâgirwe oyo Larha Nyamuzinda emyâka n’emyâka! Amen.
Omusingo n’obwangà
21 Mulamuse ngasi mutagatîfu muli Kristu Yezu. Bene wîrhu rhuli rhweshi bammulamusize. 22 Abatagatîfu bôshi mpu asingi, ci bwenêne ab’omu mwa Sêzari. 23 Enshôkano ya Nyakasane Yezu Kristu ebè omu mirhima yinyu!
ΠΡΟΣ ΦΙΛΙΠΠΗΣΙΟΥΣ 4
1 Ὥστε, ἀδελφοί μου ἀγαπητοὶ καὶ ἐπιπόθητοι, χαρὰ καὶ στέφανός μου, οὕτως στήκετε ἐν κυρίῳ, ἀγαπητοί. 2 Εὐοδίαν παρακαλῶ καὶ Συντύχην παρακαλῶ τὸ αὐτὸ φρονεῖν ἐν κυρίῳ. 3 ναὶ ἐρωτῶ καὶ σέ, γνήσιε σύζυγε, συλλαμβάνου αὐταῖς, αἵτινες ἐν τῷ εὐαγγελίῳ συνήθλησάν μοι μετὰ καὶ Κλήμεντος καὶ τῶν λοιπῶν συνεργῶν μου, ὧν τὰ ὀνόματα ἐν βίβλῳ ζωῆς. 4 Χαίρετε ἐν κυρίῳ πάντοτε• πάλιν ἐρῶ, χαίρετε. 5 τὸ ἐπιεικής ὑμῶν γνωσθήτω πᾶσιν ἀνθρώποις. ὁ κύριος ἐγγύς. 6 μηδὲν μεριμνᾶτε, ἀλλ’ ἐν παντὶ τῇ προσευχῇ καὶ τῇ δεήσει μετὰ εὐχαριστίας τὰ αἰτήματα ὑμῶν γνωριζέσθω πρὸς τὸν θεόν. 7 καὶ ἡ εἰρήνη τοῦ θεοῦ ἡ ὑπερέχουσα πάντα νοῦν φρουρήσει τὰς καρδίας ὑμῶν καὶ τὰ νοήματα ὑμῶν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 8 Τὸ λοιπόν, ἀδελφοί, ὅσα ἐστὶν ἀληθῆ, ὅσα σεμνά, ὅσα δίκαια, ὅσα ἁγνά, ὅσα προσφιλῆ, ὅσα εὔφημα, εἴ τις ἀρετὴ καὶ εἴ τις ἔπαινος, ταῦτα λογίζεσθε• 9 ἃ καὶ ἐμάθετε καὶ παρελάβετε καὶ ἠκούσατε καὶ εἴδετε ἐν ἐμοί, ταῦτα πράσσετε• καὶ ὁ θεὸς τῆς εἰρήνης ἔσται μεθ’ ὑμῶν. 10 Ἐχάρην δὲ ἐν κυρίῳ μεγάλως ὅτι ἤδη ποτὲ ἀνεθάλετε τὸ ὑπὲρ ἐμοῦ φρονεῖν, ἐφ’ ᾧ καὶ ἐφρονεῖτε, ἠκαιρεῖσθε δέ. 11 οὐχ ὅτι καθ’ ὑστέρησιν λέγω, ἐγὼ γὰρ ἔμαθον ἐν οἷς εἰμι αὐτάρκης εἶναι. 12 οἶδα καὶ ταπεινοῦσθαι, οἶδα καὶ περισσεύειν• ἐν παντὶ καὶ ἐν πᾶσιν μεμύημαι, καὶ χορτάζεσθαι καὶ πεινᾶν καὶ περισσεύειν καὶ ὑστερεῖσθαι• 13 πάντα ἰσχύω ἐν τῷ ἐνδυναμοῦντί με. 14 Πλὴν καλῶς ἐποιήσατε συγκοινωνήσαντές μου τῇ θλίψει. 15 οἴδατε δὲ καὶ ὑμεῖς, Φιλιππήσιοι, ὅτι ἐν ἀρχῇ τοῦ εὐαγγελίου, ὅτε ἐξῆλθον ἀπὸ Μακεδονίας, οὐδεμία μοι ἐκκλησία ἐκοινώνησεν εἰς λόγον δόσεως καὶ λήμψεως εἰ μὴ ὑμεῖς μόνοι, 16 ὅτι καὶ ἐν Θεσσαλονίκῃ καὶ ἅπαξ καὶ δὶς εἰς τὴν χρείαν μοι ἐπέμψατε. 17 οὐχ ὅτι ἐπιζητῶ τὸ δόμα, ἀλλ’ ἐπιζητῶ τὸν καρπὸν τὸν πλεονάζοντα εἰς λόγον ὑμῶν. 18 ἀπέχω δὲ πάντα καὶ περισσεύω• πεπλήρωμαι δεξάμενος παρὰ Ἐπαφροδίτου τὰ παρ’ ὑμῶν, ὀσμὴν εὐωδίας, θυσίαν δεκτήν, εὐάρεστον τῷ θεῷ. 19 ὁ δὲ θεός μου πληρώσει πᾶσαν χρείαν ὑμῶν κατὰ τὸ πλοῦτος αὐτοῦ ἐν δόξῃ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 20 τῷ δὲ θεῷ καὶ πατρὶ ἡμῶν ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, ἀμήν. 21 Ἀσπάσασθε πάντα ἅγιον ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. ἀσπάζονται ὑμᾶς οἱ σὺν ἐμοὶ ἀδελφοί. 22 ἀσπάζονται ὑμᾶς πάντες οἱ ἅγιοι, μάλιστα δὲ οἱ ἐκ τῆς Καίσαρος οἰκίας. 23 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ τοῦ πνεύματος ὑμῶν.

COL – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Kol
EMWA ABAKOLOSI
AMARUBA EMWA ABAKOLOSI
AMARUBA MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABAKOLOSIg
Obwôfi bw’ebinwa
Nnâmahanga warhurhenzagya omu bujà bw’omwizimyah, aj’irhudêkereza omu Bwâmi bwa Mugala wâge muzigirwa, warhucungulaga anarhukulira ebyâha. Oyomugala ye Mwâmi mukulu w’ebintu byôshi: Ye nshusho ya Nyamuzinda orhaboneka, ye Nfula omu biremwa byôshi. 16 Bulya byôshi muli ye byalemagwa, emalunga n’en’igulu, ebiboneka n’ebrhaiboneka, Entebe n’Amarhegesi, Amâmi n’Amahashe: byôshi byôshi ye wabilemaga, ye byanalemeragwa; 17 n’embere bibêho byôshi, yêhe erhi ho aba, ye nabihereza okubâho byôshi. 18 Kandi yêne y’irhwe ly’omubiri, yo Ekleziya; y’Imerero, ye Nfula omu bafîre; na ntyo ye murhanzi muli byôshi. 19 Bulya Nyamuzinda alonzize okumuhiramwo obwimâna bwôshi, 20 na muli ye alonzize okugalula ebintu byôshi omu bwîra bwâge, ebiri en’igulu n’ebiri emalunga, alerha omurhûla n’omukò gw’omusalaba gwâge.
Paolo acîhânyire oku alwira obwo buyêmêre lyo ahisa abandi bantu oku bwimâna buli muli Kristu. Ngasi mukristu agwêrhe ecâge cigabi c’amababale ga Kristu bulya ali cirumbu c’omubiri gwa Kristu, yo Ekleziya.
Nka kulya aba mîra bakag’ija omu Ndagâno ya Nnâmahanga olusiku lw’okukembûlwa, ci muli Kristu, Muhimanyi kuli byôshi, hali obukembûle buhyâhya, buyêrekîre abalume n’abakazi, bwo bubatizo: «2, 11 Muli ye mwakembwîrwe obukembûle burhajiragwa na nfune za muntu, mwahogola omubiri gwinyu gw’ecâha: obwôla bwo bukembûle bwa Kristu. 12 Mwabishirwe haguma naye omu nshinda erhi mubatizibwa, kandi mwafûsire haguma naye omu nshinda erhi muyêmêra obuhashe bwa Nyamuzinda wamufûlaga omu bafu. 13 Mwe mwàli mufîre erhi byâha binyu n’okurhakembûlwa kw’emibiri yinyu bîrhuma, ashubir’immuha obuzîne haguma naye, arhubabalira ebyâba bîrhu byôshi, 14 azaza ecerhe c’omwenda rhwàlimwo n’ebigabi byâco, acirhenza, acibamba oku musalaba. 15 Nago Amâmi n’Amabashe aganyaga, agabonêsa enshonyi omu masù g’igulu lyôshi, anagagwârha mpira zâge.»
Abemêzi bakola biremwa bihyâhya: «3,10 mwacîhundikira omuhyâhya, olya ocîsêza okuhinduka nshusho y’Omulemi wâge, mpu lyo ahika oku bumanye bw’okunali. 11 Aha harhaciri Mugereki erhi Muyahudi; harhaciri mukembûle erhi ntakembûlwa, harhaciri ba-ntamanywa n’Abashitai; harhaciri bajà erhi bantagengwa: akola Kristu yêne, ye byôshi muli bôshi. 12 Nka kulya binakwânîne abîshogwa ba Nnâmahanga, n’abatagatîfu n’abarhonyi bâge, mucihundikire omurhima gw’olukogo, n’obwonjo, n’obwîrhôhye, n’obutûdu, n’okulembera amalibuko. 13. Mukalemberana munababalirane akabà hali owagayîsize owâbo. Nyakasane ammubabalîre: mumuyankirekwo olwiganyo. 14 Ci kulusha okwo kwôshi, muzigirane, bulya obuzigire ly’ishwinjiro ly’obwimâna.»

1
EMWA ABAKOLOSI
Enshokolezi
Omusingo
1 Paolo, ntumwa ya Kristu Yezu oku bulonza bwa Nyamuzinda, na mwene wîrhu Timoteyo, 2 oku batagatîfu na bene wîrhu bemêzi muli Kristu bali e Kolosi. Kuli mwe engalo n’omurhûla gwa Larha Nnâmahanga!
Omunkwa n’omusengero
3 Rhurhahusa okuvuga Nyamuzinda omunkwa, Îshe wa Nnawîrhu Yezu Kristu, nka rhwammukengêra omu nsengero zirhu, 4 bulya rhwayumvîrhe obuyêmêre bwinyu muli Kristu Yezu n’obuzigire bwinyu oku batagatîfu bôshi, 5 kulya kubà mucîkubagire obulangâlire mubikîrwe omu mpingu. Obwôla bulangâlire mwabuyumvîrhe omu Luderho lw’okuli, yo Myanzi y’Akalembe; 6 eyo Myanzi y’Akalembe yahisire emwinyu nk’oku yalumîre omu igulu lyôshi: yayâna emburho yanagandâza. Emwinyu nayo kwo na kwo, kurhenga lulya lusiku mwayumvagya mwanamanya enshôkano ya Nyamuzinda nk’oku enali, 7 bulya muyigîrizibwa n’Epafra, murhabâzi wîrhu muzigirwa omu mukolo na murhumisi wa Kristu okwânîne okucîkubagirwa. 8 Yêne warhumanyîsagya obuzigire bwinyu muli Mûka Mutagatîfu.
9 Co cirhumire, kurhenga lulya lusiku rhwayumvagyamwo ogwo mwanzi, rhurhahusa okummusengerera n’okushenga Nyamuzinda nti ammushobôze okumanya kwinjà obulonza bwâge, omu bushinganyanya bwôshi n’omu bumanye bwa Mûka Mutagatîfu. 10 Na ntyo mubè n’olugendo lushingânîne Nyakasane, munamusimîse muli byôshi; muyâne amalehe omu ngasi bijiro binjà, munayûshûke omu kumanya Nnâmahanga.
11 Obuhashe bw’irenge lyâge bwâmmuzibuhya, muhash’ilembera amalibuko gôshi n’oburhwâli, haguma n’obushagaluke, 12 munavuge Larha Nyamuzinda omunkwa n’enshagali, owammushobôzagya enshôkano y’okushangîra iragi ly’abatagatîfu omu bulangashane. 13 Ye warhurhenzagya omu bujà bw’omwizimyaj, aj’irhudêkereza omu Bwâmi bwa Mugala wâge muzigirwa 14 warhucungulaga anarhukulira ebyâha.
I. Amahwe g’ okuyêmêrwa
Kristu ye Mwâmi mukulu w’ebintu byôshi
15 Ye nshusho ya Nyamuzinda orhaboneka, ye Nfula omu biremwa byôshi.
16 Bulya byôshi muli ye byalemagwa, emalunga n’en’igulu, ebiboneka n’ebrhaiboneka, Entebe n’Amarhegesi, Amâmi n’Amahashe: byôshi byôshi ye wabilemaga, ye byanalemeragwa;
17 n’embere bibêho byôshi, yêhe erhi ho aba, ye nabihereza okubâho byôshi.
18 Kandi yêne y’irhwe ly’omubiri, yo Ekleziya; y’Imerero, ye Nfula omu bafîre; na ntyo ye murhanzi muli byôshi.
19 Bulya Nyamuzinda alonzize okumuhiramwo obwimâna bwôshi,
20 na muli ye alonzize okugalula ebintu byôshi omu bwîra bwâge, ebiri en’igulu n’ebiri emalunga, alerha omurhûla n’omukò gw’omusalaba gwâge.
Abakolosi nabo bakola bîra ba Nnâmahanga
21 Ninyu mwe mwàli bigolok mîra na bashombanyi erhi nkengêro zinyu n’ebijiro binyu bibî bîrhuma, 22 lero bunôla ashubir’immujira bîra bâge omu mubiri gw’Omugala, erhi afa, mpu lyo mubonekana batagatîfu, bêru-kwêru na banwererwal omu masù gâge, 23 caziga musêre buzibu omu buyêmêre, mumere emizi, mukomere munabe ntadungagana omu bulangâlire bw’Emyanzi y’Akalembe mwayumvagya; eyo Myanzi y’Akalembe yayigîrizîbwe ngasi ciremwa cibà en’igulu, aho idako ly’amalunga, nâni, nie Paolo, nahindusire mujà-bugo wayo.
Omukolo gwa Paolo
24 Bunôla nsîmire omu malumwa ndwîrhe nabona mwe murhumire, nnandwîrhe nayunjuza omu mubiri gwâni ebibuzire muli nie oku mababale ga Kristum, nti lyo nkwânana omubiri gwâge, yo Ekleziya. 25 Nie ono nahindusire murhumisi w’eyo Ekleziya obuja-bugo Nyamuzinda ampâga muli mwe burhuma, mpu ndumîze Oluderho lwâge, 26 ly’ihwe lyàli lifulike kurhenga emyâka n’emyâka n’oku bantu ba mîra, na buno likola limanyirwe n’abatagatîfu bâge. 27 Nyamuzinda alonzize okubayêreka obuhirhi bw’irenge bw’eryôla ihwe emwa abapagani: Kristu ali ekarhî kinyu, ye bulangâlire bw’irenge! 28 Oyôla Kristu ye rhuhanûla, omu kurhonda ngasi muntu n’omu kuyigîriza ngasi muntu n’obusinganyanya bôshi, nti lyo rhuhindula ngasi muntu abè mwimâna muli Kristu. 29 Eco co ntamira, omu kulwa entabala n’oburhabâle bw’emisî mpâbwa n’obuhashe bwâge.
ΠΡΟΣ ΚΟΛΟΣΣΑΕΙΣ 1
1 Παῦλος ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ διὰ θελήματος θεοῦ καὶ Τιμόθεος ὁ ἀδελφὸς 2 τοῖς ἐν Κολοσσαῖς ἁγίοις καὶ πιστοῖς ἀδελφοῖς ἐν Χριστῷ, χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν. 3 Εὐχαριστοῦμεν τῷ θεῷ πατρὶ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ πάντοτε περὶ ὑμῶν προσευχόμενοι, 4 ἀκούσαντες τὴν πίστιν ὑμῶν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ καὶ τὴν ἀγάπην ἣν ἔχετε εἰς πάντας τοὺς ἁγίους 5 διὰ τὴν ἐλπίδα τὴν ἀποκειμένην ὑμῖν ἐν τοῖς οὐρανοῖς, ἣν προηκούσατε ἐν τῷ λόγῳ τῆς ἀληθείας τοῦ εὐαγγελίου 6 τοῦ παρόντος εἰς ὑμᾶς, καθὼς καὶ ἐν παντὶ τῷ κόσμῳ ἐστὶν καρποφορούμενον καὶ αὐξανόμενον καθὼς καὶ ἐν ὑμῖν, ἀφ’ ἧς ἡμέρας ἠκούσατε καὶ ἐπέγνωτε τὴν χάριν τοῦ θεοῦ ἐν ἀληθείᾳ• 7 καθὼς ἐμάθετε ἀπὸ Ἐπαφρᾶ τοῦ ἀγαπητοῦ συνδούλου ἡμῶν, ὅς ἐστιν πιστὸς ὑπὲρ ὑμῶν διάκονος τοῦ Χριστοῦ, 8 ὁ καὶ δηλώσας ἡμῖν τὴν ὑμῶν ἀγάπην ἐν πνεύματι. 9 Διὰ τοῦτο καὶ ἡμεῖς, ἀφ’ ἧς ἡμέρας ἠκούσαμεν, οὐ παυόμεθα ὑπὲρ ὑμῶν προσευχόμενοι καὶ αἰτούμενοι, ἵνα πληρωθῆτε τὴν ἐπίγνωσιν τοῦ θελήματος αὐτοῦ ἐν πάσῃ σοφίᾳ καὶ συνέσει πνευματικῇ, 10 περιπατῆσαι ἀξίως τοῦ κυρίου εἰς πᾶσαν ἀρεσκείαν, ἐν παντὶ ἔργῳ ἀγαθῷ καρποφοροῦντες καὶ αὐξανόμενοι τῇ ἐπιγνώσει τοῦ θεοῦ, 11 ἐν πάσῃ δυνάμει δυναμούμενοι κατὰ τὸ κράτος τῆς δόξης αὐτοῦ εἰς πᾶσαν ὑπομονὴν καὶ μακροθυμίαν. Μετὰ χαρᾶς 12 εὐχαριστοῦντες τῷ πατρὶ τῷ ἱκανώσαντι ὑμᾶς εἰς τὴν μερίδα τοῦ κλήρου τῶν ἁγίων ἐν τῷ φωτί• 13 ὃς ἐρρύσατο ἡμᾶς ἐκ τῆς ἐξουσίας τοῦ σκότους καὶ μετέστησεν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ υἱοῦ τῆς ἀγάπης αὐτοῦ, 14 ἐν ᾧ ἔχομεν τὴν ἀπολύτρωσιν, τὴν ἄφεσιν τῶν ἁμαρτιῶν• 15ὅς ἐστιν εἰκὼν τοῦ θεοῦ τοῦ ἀοράτου, πρωτότοκος πάσης κτίσεως, 16 ὅτι ἐν αὐτῷ ἐκτίσθη τὰ πάντα ἐν τοῖς οὐρανοῖς καὶ ἐπὶ τῆς γῆς, τὰ ὁρατὰ καὶ τὰ ἀόρατα, εἴτε θρόνοι εἴτε κυριότητες εἴτε ἀρχαὶ εἴτε ἐξουσίαι• τὰ πάντα δι’ αὐτοῦ καὶ εἰς αὐτὸν ἔκτισται• 17 καὶ αὐτός ἐστιν πρὸ πάντων καὶ τὰ πάντα ἐν αὐτῷ συνέστηκεν, 18 καὶ αὐτός ἐστιν ἡ κεφαλὴ τοῦ σώματος τῆς ἐκκλησίας• ὅς ἐστιν ἀρχή, πρωτότοκος ἐκ τῶν νεκρῶν, ἵνα γένηται ἐν πᾶσιν αὐτὸς πρωτεύων, 19 ὅτι ἐν αὐτῷ εὐδόκησεν πᾶν τὸ πλήρωμα κατοικῆσαι 20 καὶ δι’ αὐτοῦ ἀποκαταλλάξαι τὰ πάντα εἰς αὐτόν, εἰρηνοποιήσας διὰ τοῦ αἵματος τοῦ σταυροῦ αὐτοῦ, [δι’ αὐτοῦ] εἴτε τὰ ἐπὶ τῆς γῆς εἴτε τὰ ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 21 Καὶ ὑμᾶς ποτε ὄντας ἀπηλλοτριωμένους καὶ ἐχθροὺς τῇ διανοίᾳ ἐν τοῖς ἔργοις τοῖς πονηροῖς, 22 νυνὶ δὲ ἀποκατήλλαξεν ἐν τῷ σώματι τῆς σαρκὸς αὐτοῦ διὰ τοῦ θανάτου παραστῆσαι ὑμᾶς ἁγίους καὶ ἀμώμους καὶ ἀνεγκλήτους κατενώπιον αὐτοῦ, 23 εἴ γε ἐπιμένετε τῇ πίστει τεθεμελιωμένοι καὶ ἑδραῖοι καὶ μὴ μετακινούμενοι ἀπὸ τῆς ἐλπίδος τοῦ εὐαγγελίου οὗ ἠκούσατε, τοῦ κηρυχθέντος ἐν πάσῃ κτίσει τῇ ὑπὸ τὸν οὐρανόν, οὗ ἐγενόμην ἐγὼ Παῦλος διάκονος. 24 Νῦν χαίρω ἐν τοῖς παθήμασιν ὑπὲρ ὑμῶν καὶ ἀνταναπληρῶ τὰ ὑστερήματα τῶν θλίψεων τοῦ Χριστοῦ ἐν τῇ σαρκί μου ὑπὲρ τοῦ σώματος αὐτοῦ, ὅ ἐστιν ἡ ἐκκλησία, 25 ἧς ἐγενόμην ἐγὼ διάκονος κατὰ τὴν οἰκονομίαν τοῦ θεοῦ τὴν δοθεῖσάν μοι εἰς ὑμᾶς πληρῶσαι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, 26 τὸ μυστήριον τὸ ἀποκεκρυμμένον ἀπὸ τῶν αἰώνων καὶ ἀπὸ τῶν γενεῶν– νῦν δὲ ἐφανερώθη τοῖς ἁγίοις αὐτοῦ, 27 οἷς ἠθέλησεν ὁ θεὸς γνωρίσαι τί τὸ πλοῦτος τῆς δόξης τοῦ μυστηρίου τούτου ἐν τοῖς ἔθνεσιν, ὅ ἐστιν Χριστὸς ἐν ὑμῖν, ἡ ἐλπὶς τῆς δόξης• 28 ὃν ἡμεῖς καταγγέλλομεν νουθετοῦντες πάντα ἄνθρωπον καὶ διδάσκοντες πάντα ἄνθρωπον ἐν πάσῃ σοφίᾳ, ἵνα παραστήσωμεν πάντα ἄνθρωπον τέλειον ἐν Χριστῷ• 29 εἰς ὃ καὶ κοπιῶ ἀγωνιζόμενος κατὰ τὴν ἐνέργειαν αὐτοῦ τὴν ἐνεργουμένην ἐν ἐμοὶ ἐν δυνάμει.
2
Obushiru bwa Paolo oku Bakolosi
1 Nnonzize mumanye ntambala ndârhi ncindwîrhe nalwa mwe murhuma, nab’e Laodiceya, na ngasi bandi barhasag’ibona obusù bwâni. 2 Nnonzize emirhima yâbo erhûlûle, balungane bwenêne omu buzigire, banayunjule obuhirhi bw’obumanye, na ntyo bamanye ihwe lya Nyamuzinda, ye Kristu, 3 ye bamwo obuhirhi bwôshi bw’obushinganyanya n’obumanye. 4 Ndesire okwo nti lyo harhajira owammurheba n’ebinwa bw’obwengûza. 5 Bulya ciru akaba ntali muli mwe n’omubiri, ndi muli mwe n’omurhima, nnansîmire okubona muyôsire bwinjà buzira kavulindi munasêzire buzibu omu buyêmêre bwinyu muli Kristu.
II. Mumanye mwankahabuka
Obuzîne bw’okuli muli Kristu
6 Ntyo mulame muli Nyakasane Yezu Kristu nka kulya mwamuyigîrizibagwa. 7 Mumumerekwo emizi munamusêrekwo, musimikire oku buyêmêre nka kulya mwayigîrizibagwa, munayôrhe mwavuga omunkwa. 8 Mumanye hankanajira owammujira bajà n’obwengûza bw’efilozofiya y’obunywesin, erya eyegemêra emigenzo y’abantu n’ebiremwa by’en’igulu, ci arhali Kristu. 9 Bulya muli ye mwo obwimâna bwôshi bw’obunyamuzinda buba omu mubiri, ninyu mushangîre obwo bwimâna muli ye, 10 ye irhwe lya ngasi Mâmi na ngasi Mahashe. 11 Muli ye mwakembwîrwe obukembûle burhajiragwa na nfune za muntuo, mwahogola omubiri gwinyu gw’ecâha: obwôla bwo bukembûle bwa Kristu. 12 Mwabishirwe haguma naye omu nshinda erhi mubatizibwa, kandi mwafûsire haguma naye omu nshinda erhi muyêmêra obuhashe bwa Nyamuzinda wamufûlaga omu bafù. 13 Mwe mwàli mufîre erhi byâha binyu n’okurhakembûlwa kw’emibiri yinyu bîrhuma, ashubir’immuha obuzîne haguma naye, arhubabalira ebyâba bîrhu byôshi, 14 azaza ecerhe c’omwenda rhwàlimwo n’ebigabi byâco, acirhenza, acibamba oku musalaba. 15 Nago Amâmi n’Amahashe aganyaga, agabonêsa enshonyi omu masù g’igulu lyôshi, anagagwârha mpira zâge.
Abakristu barhankaziga babà bajà b’ebiremwa by’en’igulu
16 Lero irhondo harhacijiraga owammuderha oku biribwa n’oku binyôbwa, nîsi erhi oku biyêrekîre ensiku nkulu, erhi okubaluka kw’omwêzi, erhi olwa sabatop. 17 Ebyo byôshi biri cizunguzungu cône c’ebyaciyisha; ci okuli kwônene guli mubiri gwa Kristu. 18 Ntâye ommurhebage mpu ammunyaga entanda yinyu omu kucîkungira obwîrhôhye bwâge bw’okugashâniza bamalahika. Ebyo byôshi biri bilorho bya balya obucîbone bwâbo burhagwêrhi nsimiko n’obukengêre bw’ecinyamubiri burhunza. 19 Abôla bantu barhasêra oku irhweq lilisa omubiri gwôshi n’okugusimbanya, oku burhabâle bw’enungo n’emisî, mpu lyo gushunjûka muli Nyamuzinda. 20 Akaba mwafîre haguma na Kristu oku biremwa by’en’igulu, cici cirhumaga mwayêmêra emiziro nka kulya muciri b’en’igulu? 21 Mpu: «Omanye wankahumakwo, omanye wankalabulakwo, omanye wankamamarhakwo! 22 Kali ebyo byôshi byalemeragwa okusherêra omu kukolêsibwa! Agôla Marhegeko n’ezôla nyigîrizo ziri za bantu! 23 Amarhegeko ga bene ago ganahash’ibonekana nka ga bantu bashinganyanya balonza obulyo bw’okugashâniza, n’obw’okucirhôhya, n’okubabaza omubiri; n’obwo ntà kamalo kâgo, na ntâkwo kankahash’ihima iralà ly’omubiri.
ΠΡΟΣ ΚΟΛΟΣΣΑΕΙΣ 2
1 Θέλω γὰρ ὑμᾶς εἰδέναι ἡλίκον ἀγῶνα ἔχω ὑπὲρ ὑμῶν καὶ τῶν ἐν Λαοδικείᾳ καὶ ὅσοι οὐχ ἑόρακαν τὸ πρόσωπόν μου ἐν σαρκί, 2 ἵνα παρακληθῶσιν αἱ καρδίαι αὐτῶν συμβιβασθέντες ἐν ἀγάπῃ καὶ εἰς πᾶν πλοῦτος τῆς πληροφορίας τῆς συνέσεως, εἰς ἐπίγνωσιν τοῦ μυστηρίου τοῦ θεοῦ, Χριστοῦ, 3 ἐν ᾧ εἰσιν πάντες οἱ θησαυροὶ τῆς σοφίας καὶ γνώσεως ἀπόκρυφοι. 4 Τοῦτο λέγω, ἵνα μηδεὶς ὑμᾶς παραλογίζηται ἐν πιθανολογίᾳ. 5 εἰ γὰρ καὶ τῇ σαρκὶ ἄπειμι, ἀλλὰ τῷ πνεύματι σὺν ὑμῖν εἰμι, χαίρων καὶ βλέπων ὑμῶν τὴν τάξιν καὶ τὸ στερέωμα τῆς εἰς Χριστὸν πίστεως ὑμῶν. 6 Ὡς οὖν παρελάβετε τὸν Χριστὸν Ἰησοῦν τὸν κύριον, ἐν αὐτῷ περιπατεῖτε, 7 ἐρριζωμένοι καὶ ἐποικοδομούμενοι ἐν αὐτῷ καὶ βεβαιούμενοι τῇ πίστει καθὼς ἐδιδάχθητε, περισσεύοντες ἐν εὐχαριστίᾳ. 8 Βλέπετε μή τις ὑμᾶς ἔσται ὁ συλαγωγῶν διὰ τῆς φιλοσοφίας καὶ κενῆς ἀπάτης κατὰ τὴν παράδοσιν τῶν ἀνθρώπων, κατὰ τὰ στοιχεῖα τοῦ κόσμου καὶ οὐ κατὰ Χριστόν• 9 ὅτι ἐν αὐτῷ κατοικεῖ πᾶν τὸ πλήρωμα τῆς θεότητος σωματικῶς, 10 καὶ ἐστὲ ἐν αὐτῷ πεπληρωμένοι, ὅς ἐστιν ἡ κεφαλὴ πάσης ἀρχῆς καὶ ἐξουσίας. 11 Ἐν ᾧ καὶ περιετμήθητε περιτομῇ ἀχειροποιήτῳ ἐν τῇ ἀπεκδύσει τοῦ σώματος τῆς σαρκός, ἐν τῇ περιτομῇ τοῦ Χριστοῦ, 12 συνταφέντες αὐτῷ ἐν τῷ βαπτισμῷ, ἐν ᾧ καὶ συνηγέρθητε διὰ τῆς πίστεως τῆς ἐνεργείας τοῦ θεοῦ τοῦ ἐγείραντος αὐτὸν ἐκ νεκρῶν• 13 καὶ ὑμᾶς νεκροὺς ὄντας [ἐν] τοῖς παραπτώμασιν καὶ τῇ ἀκροβυστίᾳ τῆς σαρκὸς ὑμῶν, συνεζωοποίησεν ὑμᾶς σὺν αὐτῷ, χαρισάμενος ἡμῖν πάντα τὰ παραπτώματα. 14 ἐξαλείψας τὸ καθ’ ἡμῶν χειρόγραφον τοῖς δόγμασιν ὃ ἦν ὑπεναντίον ἡμῖν, καὶ αὐτὸ ἦρκεν ἐκ τοῦ μέσου προσηλώσας αὐτὸ τῷ σταυρῷ• 15 ἀπεκδυσάμενος τὰς ἀρχὰς καὶ τὰς ἐξουσίας ἐδειγμάτισεν ἐν παρρησίᾳ, θριαμβεύσας αὐτοὺς ἐν αὐτῷ. 16 Μὴ οὖν τις ὑμᾶς κρινέτω ἐν βρώσει καὶ ἐν πόσει ἢ ἐν μέρει ἑορτῆς ἢ νεομηνίας ἢ σαββάτων• 17 ἅ ἐστιν σκιὰ τῶν μελλόντων, τὸ δὲ σῶμα τοῦ Χριστοῦ. 18 μηδεὶς ὑμᾶς καταβραβευέτω θέλων ἐν ταπεινοφροσύνῃ καὶ θρησκείᾳ τῶν ἀγγέλων, ἃ ἑόρακεν ἐμβατεύων, εἰκῇ φυσιούμενος ὑπὸ τοῦ νοὸς τῆς σαρκὸς αὐτοῦ, 19 καὶ οὐ κρατῶν τὴν κεφαλήν, ἐξ οὗ πᾶν τὸ σῶμα διὰ τῶν ἁφῶν καὶ συνδέσμων ἐπιχορηγούμενον καὶ συμβιβαζόμενον αὔξει τὴν αὔξησιν τοῦ θεοῦ. 20 Εἰ ἀπεθάνετε σὺν Χριστῷ ἀπὸ τῶν στοιχείων τοῦ κόσμου, τί ὡς ζῶντες ἐν κόσμῳ δογματίζεσθε; 21 μὴ ἅψῃ μηδὲ γεύσῃ μηδὲ θίγῃς, 22 ἅ ἐστιν πάντα εἰς φθορὰν τῇ ἀποχρήσει, κατὰ τὰ ἐντάλματα καὶ διδασκαλίας τῶν ἀνθρώπων, 23 ἅτινά ἐστιν λόγον μὲν ἔχοντα σοφίας ἐν ἐθελοθρησκίᾳ καὶ ταπεινοφροσύνῃ [καὶ] ἀφειδίᾳ σώματος, οὐκ ἐν τιμῇ τινι πρὸς πλησμονὴν τῆς σαρκός.
3
Obuzîne buhyâhya muli Kristu
1 Obu mwafûsire haguma na Kristu, mukag’ishwîra eby’enyanya, yo Kristu abutamîre ekulyo kwa Nyamuzinda; 2 mukanunirwa n’eby’enyanya, muleke okukalalikira eby’en’igulu. 3 Bulya mwafîre, n’obuzîne bwinyu bukola buba bubishe haguma na Kristu muli Nyamuzinda. 4 Amango Kristu, ye buzîne bwinyu, aciyêrekana, ninyu mwayish’ilabuka mwe naye omu bukuze.
III. Okushwinja
Amarhegeko ngasi mukristu akwânîne okushimba
5 Kuziga mubabaze ebirumbu by’omubiri gwinyu gw’en’igulu: obugonyi, eby’enshonyi, amasîma mabî, enyifinjo mbî, n’amagene g’eby’en’igulu, kwo kuli nka kufukamira ebiremwa; 6 ebyôla byo bîrhuma Nyamuzinda akunira. 7 Ninyu mw’ene ntyo kwo mwàli muyôsire mîra, amango mwacikag’ikashimba ezo ngesò mbî. 8 Ci kwônene lero bunôla ebyo byôshi mubijugucirage ninyu: obukunizi, ennongwe, obulyâlya, ebijâci n’enshambâlo mbî, birhahîra bikaciyumvîkana omu kanwa kinyu. 9 Murhacikag’irhebana mwene na nnene, bulya mwahongwîre omuntu wa mîra haguma n’engeso zâge, 10 mwacîhundikira omuhyâhya, olya ocîsêza okuhinduka nshusho y’Omulemi wâge, mpu lyo ahika oku bumanye bw’okunali. 11 Aha harhaciri Mugereki erhi Muyahudi; harhaciri mukembûle erhi ntakembûlwa, harhaciri ba-ntamanywa n’Abashitar; harhaciri bajà erhi bantagengwa: akola Kristu yêne, ye byôshi muli bôshi. 12 Nka kulya binakwânîne abîshogwa ba Nnâmahanga, n’abatagatîfu n’abarhonyi bâge, mucihundikire omurhima gw’olukogo, n’obwonjo, n’obwîrhôhye, n’obutûdu, n’okulembera amalibuko. 13. Mukalemberana munababalirane akabà hali owagayîsize owâbo. Nyakasane ammubabalire: mumuyankirekwo olwiganyo. 14 Ci kulusha okwo kwôshi, muzigirane, bulya obuzigire ly’ishwinjiro ly’obwimâna. 15 Ntyo omurhûla gwa Kristu gugandâze omu mirhima yinyu: bulya ogwôla murhûla gwo mwahamagaliragwa mpu mubè mubiri muguma. Murhahusagya okukavuga omunkwa! 16 Oluderho Iwa Kristu lusêre bwenêne omu mirhima yinyu. Mukaz’ilubwîrizanya, munakaz’ihanûlana n’obushinganyanya. N’omurhima gwinyu gwôshi mukayimbira Nnâmahanga ennanga, ebitakîro n’enyimbo z’obunya-mûka, munakamuvuga omunkwa. 17 Na ngasi cinwa mwankaderha erhi cijiro mwankajira, byôshi mubijire oku izîno lya Nyakasane Yezu, bibè munkwa emwa Larha Nyamuzinda oku bulagizi bwâge.
Oku abakristu bakwânîne okuyôrha omu mwa bâbwè
18 Bakazi, mukayumva babalo, nka kulya bikwânîne muli Nyakasane. 19 Balume, muzigire bakinywi, murhanabayôrheraga kubî. 20 Bâna, mukayumva ababusi binyu muli byôshi, bulya okwôla kwo kusimîsa Nyakasane. 21 Babusi, murhakâg’isholoshonza abâna binyu, mwakarhuma bârha omurhima. 22 Mwe bashizi, mukaz’iyumva bannawinyu b’en’igulu muli byôshi, arhali bulya mudwîrhe mwabonwa; nka kulya abalonza okusîma abantu bayôrha, ci n’omurhima nkana, bulya murhînyire Nyakasane. 23 Ngasi mukolo mwankajira, mugokôle n’omurhima gwinyu gwôshi; Nyakasane abè ye mukolera, ci arhali bantu. 24 Mumanye oku Nyakasane ayish’immuhemba, ammujire mimo yâge. Kaz’imurhumikire Nyakasane Kristu! 25 Bulya okola obubî ayish’ihâbwa oluhembo lw’obubî bwâge; na ntà kulola oyu ye ndi.
ΠΡΟΣ ΚΟΛΟΣΣΑΕΙΣ 3
1 Εἰ οὖν συνηγέρθητε τῷ Χριστῷ, τὰ ἄνω ζητεῖτε, οὗ ὁ Χριστός ἐστιν ἐν δεξιᾷ τοῦ θεοῦ καθήμενος• 2τὰ ἄνω φρονεῖτε, μὴ τὰ ἐπὶ τῆς γῆς. 3 ἀπεθάνετε γὰρ καὶ ἡ ζωὴ ὑμῶν κέκρυπται σὺν τῷ Χριστῷ ἐν τῷ θεῷ• 4 ὅταν ὁ Χριστὸς φανερωθῇ, ἡ ζωὴ ὑμῶν, τότε καὶ ὑμεῖς σὺν αὐτῷ φανερωθήσεσθε ἐν δόξῃ. 5 Νεκρώσατε οὖν τὰ μέλη τὰ ἐπὶ τῆς γῆς, πορνείαν ἀκαθαρσίαν πάθος ἐπιθυμίαν κακήν, καὶ τὴν πλεονεξίαν, ἥτις ἐστὶν εἰδωλολατρία, 6 δι’ ἃ ἔρχεται ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ [ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῆς ἀπειθείας]. 7 ἐν οἷς καὶ ὑμεῖς περιεπατήσατέ ποτε, ὅτε ἐζῆτε ἐν τούτοις• 8 νυνὶ δὲ ἀπόθεσθε καὶ ὑμεῖς τὰ πάντα, ὀργήν, θυμόν, κακίαν, βλασφημίαν, αἰσχρολογίαν ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν• 9 μὴ ψεύδεσθε εἰς ἀλλήλους, ἀπεκδυσάμενοι τὸν παλαιὸν ἄνθρωπον σὺν ταῖς πράξεσιν αὐτοῦ 10 καὶ ἐνδυσάμενοι τὸν νέον τὸν ἀνακαινούμενον εἰς ἐπίγνωσιν κατ’ εἰκόνα τοῦ κτίσαντος αὐτόν, 11 ὅπου οὐκ ἔνι Ἕλλην καὶ Ἰουδαῖος, περιτομὴ καὶ ἀκροβυστία, βάρβαρος, Σκύθης, δοῦλος, ἐλεύθερος, ἀλλὰ [τὰ] πάντα καὶ ἐν πᾶσιν Χριστός. 12 Ἐνδύσασθε οὖν, ὡς ἐκλεκτοὶ τοῦ θεοῦ ἅγιοι καὶ ἠγαπημένοι, σπλάγχνα οἰκτιρμοῦ χρηστότητα ταπεινοφροσύνην πραΰτητα μακροθυμίαν, 13 ἀνεχόμενοι ἀλλήλων καὶ χαριζόμενοι ἑαυτοῖς ἐάν τις πρός τινα ἔχῃ μομφήν• καθὼς καὶ ὁ κύριος ἐχαρίσατο ὑμῖν, οὕτως καὶ ὑμεῖς• 14 ἐπὶ πᾶσιν δὲ τούτοις τὴν ἀγάπην, ὅ ἐστιν σύνδεσμος τῆς τελειότητος. 15 καὶ ἡ εἰρήνη τοῦ Χριστοῦ βραβευέτω ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν, εἰς ἣν καὶ ἐκλήθητε ἐν ἑνὶ σώματι• καὶ εὐχάριστοι γίνεσθε. 16 Ὁ λόγος τοῦ Χριστοῦ ἐνοικείτω ἐν ὑμῖν πλουσίως, ἐν πάσῃ σοφίᾳ διδάσκοντες καὶ νουθετοῦντες ἑαυτούς, ψαλμοῖς ὕμνοις ᾠδαῖς πνευματικαῖς ἐν [τῇ] χάριτι ᾄδοντες ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν τῷ θεῷ• 17 καὶ πᾶν ὅ τι ἐὰν ποιῆτε ἐν λόγῳ ἢ ἐν ἔργῳ, πάντα ἐν ὀνόματι κυρίου Ἰησοῦ, εὐχαριστοῦντες τῷ θεῷ πατρὶ δι’ αὐτοῦ. 18 Αἱ γυναῖκες, ὑποτάσσεσθε τοῖς ἀνδράσιν ὡς ἀνῆκεν ἐν κυρίῳ. 19 Οἱ ἄνδρες, ἀγαπᾶτε τὰς γυναῖκας καὶ μὴ πικραίνεσθε πρὸς αὐτάς. 20 Τὰ τέκνα, ὑπακούετε τοῖς γονεῦσιν κατὰ πάντα, τοῦτο γὰρ εὐάρεστόν ἐστιν ἐν κυρίῳ. 21 Οἱ πατέρες, μὴ ἐρεθίζετε τὰ τέκνα ὑμῶν, ἵνα μὴ ἀθυμῶσιν. 22 Οἱ δοῦλοι, ὑπακούετε κατὰ πάντα τοῖς κατὰ σάρκα κυρίοις, μὴ ἐν ὀφθαλμοδουλίᾳ ὡς ἀνθρωπάρεσκοι, ἀλλ’ ἐν ἁπλότητι καρδίας φοβούμενοι τὸν κύριον. 23 ὃ ἐὰν ποιῆτε, ἐκ ψυχῆς ἐργάζεσθε ὡς τῷ κυρίῳ καὶ οὐκ ἀνθρώποις, 24 εἰδότες ὅτι ἀπὸ κυρίου ἀπολήμψεσθε τὴν ἀνταπόδοσιν τῆς κληρονομίας. τῷ κυρίῳ Χριστῷ δουλεύετε• 25 ὁ γὰρ ἀδικῶν κομίσεται ὃ ἠδίκησεν, καὶ οὐκ ἔστιν προσωπολημψία.
4
1 Mwe bashîgwa, mukahà bambali binyu ebishingânîne n’ebikwânîne. Mumanye oku ninyu mugwêrhe Nnawinyu omu mpingu.
Omurhima gw’okulumîza Emyanzi y’ Akalembe
2 Muyôrhe muharâmya; mukayîza omu kuvuga Nnâmaganga omunkwa. 3 Murhusengerere nîrhu, Iyo Nyamuzinda ayigulira oluderho lwîrhu olumvi, rhuhash’ihanûla ihwe Iya Kristu; lyo Iirhumire ndi omu nkoba. 4 Mâshi mbone obulyo bw’okulimanyîsa nk’oku nkwânîne okuliyigîriza! 5 Mubè bashinganyanya omu lugendo Iwinyu haguma n’ab’embuga; mukolêse bwinjà amangomuhîrwe. 6 Iderha linyu Iibe lya kusimîsa ensiku zôshi, Iinunîrire nka munyu, munamany’ishuza ngasi yêshi okukwânîne.
Emyanzi ya Paolo
7 Emyanzi yâni yôshi, mwene wîrhu muzigirwa Tikiko, muganda okwânîne okucîkubagirwa na murhabâzi wâni omu mukolomuli Nyakasane, ammubwîrayo. 8 Co cirhumire mmurhumirage, nti amuhe emyanzi yîrhu anammurhûlirize emirhimas. 9 Murhumire bo na Onezimo, mwene wîrhu muzigirwa onakwânîne okucîkubagirwa; ali w’emwinyu. Bammushambalira emyanzi y’enomunda yôshi.
Omusingo n’obwangà
10 Aristarko rhuba rhweshi omu nkoba ammulamusize, bona Marko, muzala wa Bamaba. Y’olya bammubwîraga; akayisha emwinyu mumuyankirire kwinjà; 11 Yezu naye, oderhwa Yusto, mpu asingi. Omu bakembûle bôshi, abo bonene bantabâla okulumîza Obwâmi bwa Nyamuzinda; bàbîre burhûlirize bwâni. 12 Epafra, oburhwa emwinyu, mwambali wa Kristu Yezu, ammulamusize; arhahusa okummulwîrakwo omu nsengero zâge, mpu lyo muzibuha, muyôrhe muli bimâna, munasêre oku ngasi ebi Nnâmahanga alonzize byôshi. 13 Neci, muhîre obu buhamîrize: arhagohya erhi mwe murhuma, mwe n’ab’e Laodiceya n’e Hiyerapoli. 14 Luka, mufumu muzigirwa, na Dema, bammuhîre omusingo.
15 Mulamuse bene wîrhu b’e Laodiceya, na Ninfa haguma n’endêko y’abemêzi babuganana aha mwâge. 16 Aga maruba hanomuyus’igasoma, Mugend’igasomêkeza n’omu Ekleziya y’e Laodiceyat. Ninyu kwo na kuguma, muhûne ag’e Laodiceya, mugasome. 17 Mumbwîrire Arkipo, erhi: «Mpu omanye obugo wahabagwa muli Nyakasane, onacisêze okubuyunjuza». 18 Ogu musingo guli gwa kuboko kwâni niene Paolo. Mukâkengêra enkoba zâni! Enshôkano ya Nnâmahanga ebè ninyu!
ΠΡΟΣ ΚΟΛΟΣΣΑΕΙΣ 4
1 Οἱ κύριοι, τὸ δίκαιον καὶ τὴν ἰσότητα τοῖς δούλοις παρέχεσθε, εἰδότες ὅτι καὶ ὑμεῖς ἔχετε κύριον ἐν οὐρανῷ. 2 Τῇ προσευχῇ προσκαρτερεῖτε, γρηγοροῦντες ἐν αὐτῇ ἐν εὐχαριστίᾳ, 3 προσευχόμενοι ἅμα καὶ περὶ ἡμῶν, ἵνα ὁ θεὸς ἀνοίξῃ ἡμῖν θύραν τοῦ λόγου λαλῆσαι τὸ μυστήριον τοῦ Χριστοῦ, δι’ ὃ καὶ δέδεμαι, 4 ἵνα φανερώσω αὐτὸ ὡς δεῖ με λαλῆσαι. 5 Ἐν σοφίᾳ περιπατεῖτε πρὸς τοὺς ἔξω τὸν καιρὸν ἐξαγοραζόμενοι. 6 ὁ λόγος ὑμῶν πάντοτε ἐν χάριτι, ἅλατι ἠρτυμένος, εἰδέναι πῶς δεῖ ὑμᾶς ἑνὶ ἑκάστῳ ἀποκρίνεσθαι. 7 Τὰ κατ’ ἐμὲ πάντα γνωρίσει ὑμῖν Τύχικος ὁ ἀγαπητὸς ἀδελφὸς καὶ πιστὸς διάκονος καὶ σύνδουλος ἐν κυρίῳ, 8 ὃν ἔπεμψα πρὸς ὑμᾶς εἰς αὐτὸ τοῦτο, ἵνα γνῶτε τὰ περὶ ἡμῶν καὶ παρακαλέσῃ τὰς καρδίας ὑμῶν, 9 σὺν Ὀνησίμῳ τῷ πιστῷ καὶ ἀγαπητῷ ἀδελφῷ, ὅς ἐστιν ἐξ ὑμῶν• πάντα ὑμῖν γνωρίσουσιν τὰ ὧδε. 10 Ἀσπάζεται ὑμᾶς Ἀρίσταρχος ὁ συναιχμάλωτός μου καὶ Μᾶρκος ὁ ἀνεψιὸς Βαρναβᾶ (περὶ οὗ ἐλάβετε ἐντολάς, ἐὰν ἔλθῃ πρὸς ὑμᾶς, δέξασθε αὐτόν) 11 καὶ Ἰησοῦς ὁ λεγόμενος Ἰοῦστος, οἱ ὄντες ἐκ περιτομῆς, οὗτοι μόνοι συνεργοὶ εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, οἵτινες ἐγενήθησάν μοι παρηγορία. 12 ἀσπάζεται ὑμᾶς Ἐπαφρᾶς ὁ ἐξ ὑμῶν, δοῦλος Χριστοῦ [Ἰησοῦ], πάντοτε ἀγωνιζόμενος ὑπὲρ ὑμῶν ἐν ταῖς προσευχαῖς, ἵνα σταθῆτε τέλειοι καὶ πεπληροφορημένοι ἐν παντὶ θελήματι τοῦ θεοῦ. 13 μαρτυρῶ γὰρ αὐτῷ ὅτι ἔχει πολὺν πόνον ὑπὲρ ὑμῶν καὶ τῶν ἐν Λαοδικείᾳ καὶ τῶν ἐν Ἱεραπόλει. 14 ἀσπάζεται ὑμᾶς Λουκᾶς ὁ ἰατρὸς ὁ ἀγαπητὸς καὶ Δημᾶς. 15 Ἀσπάσασθε τοὺς ἐν Λαοδικείᾳ ἀδελφοὺς καὶ Νύμφαν καὶ τὴν κατ’ οἶκον αὐτῆς ἐκκλησίαν. 16 καὶ ὅταν ἀναγνωσθῇ παρ’ ὑμῖν ἡ ἐπιστολή, ποιήσατε ἵνα καὶ ἐν τῇ Λαοδικέων ἐκκλησίᾳ ἀναγνωσθῇ, καὶ τὴν ἐκ Λαοδικείας ἵνα καὶ ὑμεῖς ἀναγνῶτε. 17 καὶ εἴπατε Ἀρχίππῳ• βλέπε τὴν διακονίαν ἣν παρέλαβες ἐν κυρίῳ, ἵνα αὐτὴν πληροῖς. 18 Ὁ ἀσπασμὸς τῇ ἐμῇ χειρὶ Παύλου. μνημονεύετέ μου τῶν δεσμῶν. ἡ χάρις μεθ’ ὑμῶν.
1TH – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Tes
1 BATESALONIKA
AMARUBA MARHANZI EMWA ABATESALONIKA
AMARUBA MARHANZI MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABATESALONIKA
Muli gano maruba marhanzi-rhanzi Paolo ayandikiraga Abanya-Tesalonika omu mwâka gwa 52, ababwîre, erhi: «1, 9 Ntâho barhadwîrhi baganîra oku mwarhuyankiriraga, n’oku mwalekaga abazimu binyu, mpu mushimbe Nnâmahanga munashige Nyamuzinda w’obuzîne n’ow’okunali, 10 munalinge oku Omulaga agaluka kurhenga empingu, olya Mugala afûlaga omu bafù, ye Yezu, orhuciza obukunizi bwayisha.»
Paolo ashib’ibwîra Abatesalonika, erhi: «2,19 Bundi bulangâlire buci rhugwêrhe, gandi masîma maci rwâbone, lindi ishungwe lihi lyârhulerhere irenge embere za Nnawîrhu Yezu olusiku âgaluka, aha nyuma zinyu? Neci, mw’oyo mwe irenge lirhu, mwe na busîme bwîrhu.»
Paolo ali akengêza abakristu kurhi bakwânîne okulama omu kulinda oku Yezu agaluka; ebi Nnâmahanga alonza kuhika amango Omugala agaluka kuli kurhujira batagatîfu (5, 1; 2, 19; 3, 13; 4, 15; 5, 2; 5, 23). Co cirhumire enyîrizo nkulu z’amaruba kuli kubwîra abakristu kurhi balinda olwo lusiku: kulama omu butagatîfu, bayâke enby’enshonyi, banalame omu buzigire (5, 7-8). Na ntâye omanyire olusiku n’amango Nnâhamwirhu agaluka (5,1).
1
AMARHANZI EMWA ABATESALONIKA
Omusingo
1 Paolo, Silvano na Timoteyo, kuli Ekleziya y’Abatesalonika eri muli Nyamuzinda Îshe na muli Nyakasane Yezu Kristu. Kuli mwe enshôkano n’obuholo!
Avuga Nnâmahanga omunkwa anabasîma
2 Rhurhahusa okuvuga Nnâmahanga omunkwa ngasi mango mwe mweshi nurhumire n’okummukengêra omu nsengero zirhu. 3 Ngasi kasanzi, embere za Larha Nnâmahanga, erhi kugerêreza rhugerêreza ebijiro by’obuyêmêre bwinyu, n’emikolo y’obuzigire bwinyu, n’obulangâlire bwinyu bukomîre, muli Nnawîrhu Yezu Kristu.
4 Rhurhahabiri, bene wîrhu bazigirwa ba Nnâmahanga, oku muli nshagi zâge. 5 Bulya Emyanzi y’Akalembe rhwamudwîrhîre birhali binwa byône, ci yali eyegemîre obuhasheu, na Mûka Mutagatîfu, n’oburhwâli burhalimwo bwôbav. Ninyu mwêne mumanyire kurhi rhwàli rhuyôsire muli mwe nti lyo rhumukwânana. 6 Ninyu mwarhulolerakwo olwiganyo, mwacîsêza okushusha Nyakasane, mwayankirira Oluderhow n’enshagali ya Mûka Mutagatîfu, n’obwo mwàli omu malibuko manji, 7 na ntyo mwaba lwingayo oku bemêzi bôshi b’e Macedoniya n’e Akaya. 8 Neci, kurhenga emwinyu Oluderho lwa Nyakasane lwayumvikîne, arhali omu Macedoniya n’omu Akaya mwône, ci na hôshi hôshi obuyêmêre bwinyu muli Nyamuzinda bwàjîre irenge, na ntyo ntacicîrhamya nakuderha. 9 Ntâho barhadwîrhi baganîra oku mwarhuyankiriraga, n’oku mwalekaga abazimu binyu, mpu mushimbe Nnâmahanga munashige Nyamuzinda w’obuzîne n’ow’okunali, 10 munalinge oku Omulaga agaluka kurhenga empingu, olya Mugala afûlaga omu bafù, ye Yezu, orhuciza obukunizi bwayisha.
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Α 1
1 Παῦλος καὶ Σιλουανὸς καὶ Τιμόθεος τῇ ἐκκλησίᾳ Θεσσαλονικέων ἐν θεῷ πατρὶ καὶ κυρίῳ Ἰησοῦ Χριστῷ, χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη. 2 Εὐχαριστοῦμεν τῷ θεῷ πάντοτε περὶ πάντων ὑμῶν μνείαν ποιούμενοι ἐπὶ τῶν προσευχῶν ἡμῶν, ἀδιαλείπτως 3 μνημονεύοντες ὑμῶν τοῦ ἔργου τῆς πίστεως καὶ τοῦ κόπου τῆς ἀγάπης καὶ τῆς ὑπομονῆς τῆς ἐλπίδος τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ ἔμπροσθεν τοῦ θεοῦ καὶ πατρὸς ἡμῶν, 4 εἰδότες, ἀδελφοὶ ἠγαπημένοι ὑπὸ [τοῦ] θεοῦ, τὴν ἐκλογὴν ὑμῶν, 5 ὅτι τὸ εὐαγγέλιον ἡμῶν οὐκ ἐγενήθη εἰς ὑμᾶς ἐν λόγῳ μόνον ἀλλὰ καὶ ἐν δυνάμει καὶ ἐν πνεύματι ἁγίῳ καὶ [ἐν] πληροφορίᾳ πολλῇ, καθὼς οἴδατε οἷοι ἐγενήθημεν [ἐν] ὑμῖν δι’ ὑμᾶς. 6 Καὶ ὑμεῖς μιμηταὶ ἡμῶν ἐγενήθητε καὶ τοῦ κυρίου, δεξάμενοι τὸν λόγον ἐν θλίψει πολλῇ μετὰ χαρᾶς πνεύματος ἁγίου, 7 ὥστε γενέσθαι ὑμᾶς τύπον πᾶσιν τοῖς πιστεύουσιν ἐν τῇ Μακεδονίᾳ καὶ ἐν τῇ Ἀχαΐᾳ. 8 ἀφ’ ὑμῶν γὰρ ἐξήχηται ὁ λόγος τοῦ κυρίου οὐ μόνον ἐν τῇ Μακεδονίᾳ καὶ [ἐν τῇ] Ἀχαΐᾳ, ἀλλ’ ἐν παντὶ τόπῳ ἡ πίστις ὑμῶν ἡ πρὸς τὸν θεὸν ἐξελήλυθεν, ὥστε μὴ χρείαν ἔχειν ἡμᾶς λαλεῖν τι. 9 αὐτοὶ γὰρ περὶ ἡμῶν ἀπαγγέλλουσιν ὁποίαν εἴσοδον ἔσχομεν πρὸς ὑμᾶς, καὶ πῶς ἐπεστρέψατε πρὸς τὸν θεὸν ἀπὸ τῶν εἰδώλων δουλεύειν θεῷ ζῶντι καὶ ἀληθινῷ 10 καὶ ἀναμένειν τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐκ τῶν οὐρανῶν, ὃν ἤγειρεν ἐκ [τῶν] νεκρῶν, Ἰησοῦν τὸν ῥυόμενον ἡμᾶς ἐκ τῆς ὀργῆς τῆς ἐρχομένης.
2
Oku Paolo ayôrhaga erhi ali e Tesalonika
1 Ninyu mwêne murhahabiri, bene wîrhu, oku rhurharhamiraga busha erhi rhuyisha emwinyu. 2 Erhi rhuba rhwamalibuzibwa n’okujacirwa e Filipix, nk’oku mumanyire, Nyamuzinda wîrhu arhuha oburhwâli bw’okummuyigîriza Emyanzi y’Akalembe yâge omu ntambala ndârhi la. 3 Enyigîrizo zirhu zirhali za bunywesi, nîsi erhi za bugalugalu erhi bulyâlya. 4 Ci kulya kubà Nyamuzinda abwîne oku rhukwânîne, arhufumbasize Emyanzi y’Akalembe yâge; nîrhu nka rhwahanûla, rhurhalonza okusimîsa abantu, ci Nyamuzinda yêne oyishi ebîrhuli emurhima. 5 Na ntà mango rhusag’iderha ebinwa by’okulimîriza, ninyu mwêne murhakuhabiri, erhi okujira akantu kankafulika amagene g’eby’en’igulu; Nyamuzinda ye muhamîrizi wâni muli okwo. 6 N’oli emwinyu, oli ahandi, ntasag’ibona rhwalonza okukuzibwa n’abantu, 7 n’obwo rhwankahàshire okummuyêreka obuhashe bwîrhu, kulya kubà rhuli ntumwa za Kristu.
Ci rhwacijira banyinyi ekarhî kinyu, rhwayôrha nka muzire walisa abâna bâge n’okubashîbirira. 8 Omu buzigire bwîrhu kuli mwe, rhwankalonzize rhummuhè, arhali Emyanzi y’Akalembe ka Nyamuzinda yone, ci n’obuzîne bwîrhu ciru, bulya mwâli murhonyire bwenene emunda rhuli! 9 Mucikengîre, bene wîrhu, emirimo n’emiluho yîrhu: rhwakag’immuyigîriza Emyanzi y’ Akalembe ya Nnâmahanga omu kukola budufu na mûshi nti lyo rhurhazidohera ndi muli mwe. 10 Mw’oyo na Nyamuzinda mwanahamîriza kurhi rhwàli batagatîfu, bashinganyanya na bêru-kwêru kuli mwe bemêzi. 11 Muyishi bwinjà oku rhwajirire ngasi muguma muli mwe nka kula omubusi ajirira abâna bâge: 12 rhwakazir’immuhanûla, rhwakammuha omurhima, rhwanakammulahiriza nti olugendo lwinyu luyôrhe lukwânana Nnâmahanga wammuhamagalaga omu Bwâmi bwâge n’omu irenge lyâge.
Obuyêmêre n’obushîbirizi bw’Abatesalonika
13 Co c’irhumire oku bwîrhu rhwehe, rhurhahusa okuvuga Nyamuzinda omunkwa, bulya erhi mubà mwamayumva Oluderho lwâge rhwammumanyîsagya, murhaluyankiriraga nka kanwa ka muntu, ci, nk’oku lunali, mwaluYankirira nka Luderho lwa Nnâmahanga. Olwo Luderho kukola muli mwe, mwe bemêzi. 14 Neci, bene wîrhu, mwayankîre olwiganyo oku Ekleziya za Nyamuzinda ziri omu Yudeya muli Kristu Yezu; kulya kubà ninyu mwalibuzîbwe n’abantu b’omu cihugo cinyu nk’oku ezo Ekleziya zalibuzibagwa n’Abayahudi, 15 Balyâla bayîrhaga Nyakasane Yezu n’abalêbi; bâbo bo bàrhulibuzagya; barhasimîsa Nnâmahanga, banali bashombanyi b’abantu bôshi. 16 Banakarhuhanza okuyigîriza abapagani mpu Iyo barhacunguka; na ntyo barhahusa okuyûshûla olugero lw’ebyâha byâbo. Ci lero obukunizi bwa Nyamuzinda mîra bwàbarhindagakwo.
17 Rhwehe, bene wîrhu, kurhenga rhujira nsiku rhurhabonana n’amasù, ci arhali omu murhima, rhwàyumva rhukola rhucîfinjire okushub’ibona obusù bwinyu, rhwànayumva rhummuduzire bwenêne. 18 Rhwanacilalira okujà emwinyu; nie ono Paolo nakuhizire kanji, ci shetani akarhutwîra omu majira. 19 Bundi bulangâlire buci rhugwêrhe, gandi masîma maci rwâbone, lindi ishungwe lihi lyârhulerhere irenge embere za Nnawîrhu Yezu olusiku âgaluka, aha nyuma zinyu? 20 Neci, mw’oyo mwe irenge lirhu, mwe na busîme bwîrhu.
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Α 2
1 Αὐτοὶ γὰρ οἴδατε, ἀδελφοί, τὴν εἴσοδον ἡμῶν τὴν πρὸς ὑμᾶς ὅτι οὐ κενὴ γέγονεν, 2 ἀλλὰ προπαθόντες καὶ ὑβρισθέντες, καθὼς οἴδατε, ἐν Φιλίπποις ἐπαρρησιασάμεθα ἐν τῷ θεῷ ἡμῶν λαλῆσαι πρὸς ὑμᾶς τὸ εὐαγγέλιον τοῦ θεοῦ ἐν πολλῷ ἀγῶνι. 3 ἡ γὰρ παράκλησις ἡμῶν οὐκ ἐκ πλάνης οὐδὲ ἐξ ἀκαθαρσίας οὐδὲ ἐν δόλῳ, 4 ἀλλὰ καθὼς δεδοκιμάσμεθα ὑπὸ τοῦ θεοῦ πιστευθῆναι τὸ εὐαγγέλιον, οὕτως λαλοῦμεν, οὐχ ὡς ἀνθρώποις ἀρέσκοντες ἀλλὰ θεῷ τῷ δοκιμάζοντι τὰς καρδίας ἡμῶν. 5 Οὔτε γάρ ποτε ἐν λόγῳ κολακείας ἐγενήθημεν, καθὼς οἴδατε, οὔτε ἐν προφάσει πλεονεξίας, θεὸς μάρτυς, 6 οὔτε ζητοῦντες ἐξ ἀνθρώπων δόξαν οὔτε ἀφ’ ὑμῶν οὔτε ἀπ’ ἄλλων, 7 δυνάμενοι ἐν βάρει εἶναι ὡς Χριστοῦ ἀπόστολοι. ἀλλ’ ἐγενήθημεν νήπιοι ἐν μέσῳ ὑμῶν, ὡς ἐὰν τροφὸς θάλπῃ τὰ ἑαυτῆς τέκνα, 8 οὕτως ὁμειρόμενοι ὑμῶν εὐδοκοῦμεν μεταδοῦναι ὑμῖν οὐ μόνον τὸ εὐαγγέλιον τοῦ θεοῦ ἀλλὰ καὶ τὰς ἑαυτῶν ψυχάς, διότι ἀγαπητοὶ ἡμῖν ἐγενήθητε. 9 Μνημονεύετε γάρ, ἀδελφοί, τὸν κόπον ἡμῶν καὶ τὸν μόχθον• νυκτὸς καὶ ἡμέρας ἐργαζόμενοι πρὸς τὸ μὴ ἐπιβαρῆσαί τινα ὑμῶν ἐκηρύξαμεν εἰς ὑμᾶς τὸ εὐαγγέλιον τοῦ θεοῦ. 10 ὑμεῖς μάρτυρες καὶ ὁ θεός, ὡς ὁσίως καὶ δικαίως καὶ ἀμέμπτως ὑμῖν τοῖς πιστεύουσιν ἐγενήθημεν, 11 καθάπερ οἴδατε, ὡς ἕνα ἕκαστον ὑμῶν ὡς πατὴρ τέκνα ἑαυτοῦ 12 παρακαλοῦντες ὑμᾶς καὶ παραμυθούμενοι καὶ μαρτυρόμενοι εἰς τὸ περιπατεῖν ὑμᾶς ἀξίως τοῦ θεοῦ τοῦ καλοῦντος ὑμᾶς εἰς τὴν ἑαυτοῦ βασιλείαν καὶ δόξαν. 13 Καὶ διὰ τοῦτο καὶ ἡμεῖς εὐχαριστοῦμεν τῷ θεῷ ἀδιαλείπτως, ὅτι παραλαβόντες λόγον ἀκοῆς παρ’ ἡμῶν τοῦ θεοῦ ἐδέξασθε οὐ λόγον ἀνθρώπων ἀλλὰ καθώς ἐστιν ἀληθῶς λόγον θεοῦ, ὃς καὶ ἐνεργεῖται ἐν ὑμῖν τοῖς πιστεύουσιν. 14 Ὑμεῖς γὰρ μιμηταὶ ἐγενήθητε, ἀδελφοί, τῶν ἐκκλησιῶν τοῦ θεοῦ τῶν οὐσῶν ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, ὅτι τὰ αὐτὰ ἐπάθετε καὶ ὑμεῖς ὑπὸ τῶν ἰδίων συμφυλετῶν καθὼς καὶ αὐτοὶ ὑπὸ τῶν Ἰουδαίων, 15 τῶν καὶ τὸν κύριον ἀποκτεινάντων Ἰησοῦν καὶ τοὺς προφήτας καὶ ἡμᾶς ἐκδιωξάντων καὶ θεῷ μὴ ἀρεσκόντων καὶ πᾶσιν ἀνθρώποις ἐναντίων, 16 κωλυόντων ἡμᾶς τοῖς ἔθνεσιν λαλῆσαι ἵνα σωθῶσιν, εἰς τὸ ἀναπληρῶσαι αὐτῶν τὰς ἁμαρτίας πάντοτε. ἔφθασεν δὲ ἐπ’ αὐτοὺς ἡ ὀργὴ εἰς τέλος. 17 Ἡμεῖς δέ, ἀδελφοί, ἀπορφανισθέντες ἀφ’ ὑμῶν πρὸς καιρὸν ὥρας, προσώπῳ οὐ καρδίᾳ, περισσοτέρως ἐσπουδάσαμεν τὸ πρόσωπον ὑμῶν ἰδεῖν ἐν πολλῇ ἐπιθυμίᾳ. 18 διότι ἠθελήσαμεν ἐλθεῖν πρὸς ὑμᾶς, ἐγὼ μὲν Παῦλος καὶ ἅπαξ καὶ δίς, καὶ ἐνέκοψεν ἡμᾶς ὁ σατανᾶς. 19 τίς γὰρ ἡμῶν ἐλπὶς ἢ χαρὰ ἢ στέφανος καυχήσεως– ἢ οὐχὶ καὶ ὑμεῖς– ἔμπροσθεν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ ἐν τῇ αὐτοῦ παρουσίᾳ; 20 ὑμεῖς γάρ ἐστε ἡ δόξα ἡμῶν καὶ ἡ χαρά.
3
Paolo arhuma Timoteyo e Tesalonika
1 Erhi rhubona rhurhacihashiri, rhwahiga okuyôrha rhwêne Atena; 2 rhwarhuma Timoteyo, mwene wîrhu na murhumisi wa Nyamuzmda omu kulumîza Emyanzi y’ Akalembe ya Kristu, nti ammuzibuhye anammukomeze omu buyêmêre bwinyu, 3 Iyo harhag’ijira owarha omurhima muli ago malibukoy. Ninyu mwêne murhahabiri oku eco co cigabi cîrhu. 4 Bulya rhuli emwinyu, rhwakag’immurhonda oku kukwânîne rhubone amalibuko; kwo byanayishirig’ibà, murhakuhabiri. 5 Erhi mbona ntacihashiri nanacimurhuma nti adôse emyanzi y’obuyêmêre bwinyu nti kwankanaba Omushumisiz mîra ammushumikaga, n’omukolo gwirhu gubè gwafîre busha.
Avuga omunkwa oku myanzi Timoteyo amudwîrhîre
6 Ci buno Timoteyo arhuhandire, arhenga emwinyu, arhudwîrhîre emyanzi minjà y’obuyêmêre bwinyu n’obuzigire bwinyu; arhubwîzire oku kudula mucirhudula, n’oku mucîfinja bwenêne okushub’irhulolakwo nk’oku nîrhu rhucîfinja okushub’immubonakwo. 7 Ntyo, bene wîrhu, omu malumwa n’omu malibuko gîrhu ga ngasi lubero, obuyêmêre bwinyu bwarhuhîre omurhima. 8 Neci, rhuyumvîrhe rhukola rhugwêrhe emisî bulya mukomîre muli Nyakasane. 9 Rhubwîragi nîrhu kurhi rhwankahash’ivuga Nyamuzinda omunkwa kuli mwe kw’aga masîma gôshi rhudwîrhe rhwayumva embere za Nnâmahanga erhi mwe murhuma? 10 Budufu na mûshi erhi kushenga rhumushenga burhahusa, nti rhushub’ibona obusù bwinyu, rhunayûshûle ebibulikîne omu buyêmêre bwinyu. 11 Mâshi Nyamuzinda yêne, Larha na Nnawîrhu Yezu, barhufukûlire enjira y’okuhika emwinyu! 12 Ninyu Nyakasane ammuyôlolose anammujire bimâna omu kuzigirana mwêne na nnene n’omu kuzigira abantu bôshi nk’oku rhummuzigira! 13 Na ntyo akomeze emirhima yinyu; ayijire myêru-kwêru omu butagatîfu embere za Larha Nyamuzinda, amango nnawîrhu Yezu ayisha bo n’abatagatîfu bâge bôshi Amen.
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Α 3
1 Διὸ μηκέτι στέγοντες εὐδοκήσαμεν καταλειφθῆναι ἐν Ἀθήναις μόνοι 2 καὶ ἐπέμψαμεν Τιμόθεον, τὸν ἀδελφὸν ἡμῶν καὶ συνεργὸν τοῦ θεοῦ ἐν τῷ εὐαγγελίῳ τοῦ Χριστοῦ, εἰς τὸ στηρίξαι ὑμᾶς καὶ παρακαλέσαι ὑπὲρ τῆς πίστεως ὑμῶν 3 τὸ μηδένα σαίνεσθαι ἐν ταῖς θλίψεσιν ταύταις. αὐτοὶ γὰρ οἴδατε ὅτι εἰς τοῦτο κείμεθα• 4 καὶ γὰρ ὅτε πρὸς ὑμᾶς ἦμεν, προελέγομεν ὑμῖν ὅτι μέλλομεν θλίβεσθαι, καθὼς καὶ ἐγένετο καὶ οἴδατε. 5 διὰ τοῦτο κἀγὼ μηκέτι στέγων ἔπεμψα εἰς τὸ γνῶναι τὴν πίστιν ὑμῶν, μή πως ἐπείρασεν ὑμᾶς ὁ πειράζων καὶ εἰς κενὸν γένηται ὁ κόπος ἡμῶν. 6 Ἄρτι δὲ ἐλθόντος Τιμοθέου πρὸς ἡμᾶς ἀφ’ ὑμῶν καὶ εὐαγγελισαμένου ἡμῖν τὴν πίστιν καὶ τὴν ἀγάπην ὑμῶν καὶ ὅτι ἔχετε μνείαν ἡμῶν ἀγαθὴν πάντοτε, ἐπιποθοῦντες ἡμᾶς ἰδεῖν καθάπερ καὶ ἡμεῖς ὑμᾶς, 7 διὰ τοῦτο παρεκλήθημεν, ἀδελφοί, ἐφ’ ὑμῖν ἐπὶ πάσῃ τῇ ἀνάγκῃ καὶ θλίψει ἡμῶν διὰ τῆς ὑμῶν πίστεως, 8 ὅτι νῦν ζῶμεν ἐὰν ὑμεῖς στήκετε ἐν κυρίῳ. 9 τίνα γὰρ εὐχαριστίαν δυνάμεθα τῷ θεῷ ἀνταποδοῦναι περὶ ὑμῶν ἐπὶ πάσῃ τῇ χαρᾷ ᾗ χαίρομεν δι’ ὑμᾶς ἔμπροσθεν τοῦ θεοῦ ἡμῶν, 10 νυκτὸς καὶ ἡμέρας ὑπερεκπερισσοῦ δεόμενοι εἰς τὸ ἰδεῖν ὑμῶν τὸ πρόσωπον καὶ καταρτίσαι τὰ ὑστερήματα τῆς πίστεως ὑμῶν; 11 Αὐτὸς δὲ ὁ θεὸς καὶ πατὴρ ἡμῶν καὶ ὁ κύριος ἡμῶν Ἰησοῦς κατευθύναι τὴν ὁδὸν ἡμῶν πρὸς ὑμᾶς• 12 ὑμᾶς δὲ ὁ κύριος πλεονάσαι καὶ περισσεύσαι τῇ ἀγάπῃ εἰς ἀλλήλους καὶ εἰς πάντας καθάπερ καὶ ἡμεῖς εἰς ὑμᾶς, 13 εἰς τὸ στηρίξαι ὑμῶν τὰς καρδίας ἀμέμπτους ἐν ἁγιωσύνῃ ἔμπροσθεν τοῦ θεοῦ καὶ πατρὸς ἡμῶν ἐν τῇ παρουσίᾳ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ μετὰ πάντων τῶν ἁγίων αὐτοῦ, [ἀμήν].
4
Amahano: obutagatîfu n’obuzigire
1 Neci bene wîrhu, rhummuhunyire rhunammuyinginzire muli Nyakasane Yezu nti mushimbe erya njira rhwammuyigîrizaya, erya njira emmuyêreka kurhi mukwânîne okuyôrha Iyomusimîsa Nnâmahanga. Câbà kwomunakola muyôsire ntyo. Muhirage njira, mujè embere. 2 Mumanyire bwinjà marhegeko maci rhwammuhîre oku izîno lya Nyakasane Yezu. 3 Obulonza bwa Nnâmahanga b’obu: muhinduke batagatîfu; muleke eby’enshonyi; 4 ngasi muguma muli mwe amany’ilanga omubiri gwâge omu butagatîfu n’omu bukenge, 5 arhanacicîrîkiriraga omu kuhêkwa n’amiru mabî ak’abapagani barhishi Nyamuzinda. 6 Muli okwo harhajiraga owasârhaza mwene wâbo erhi okumujira buligo; bulya Nyakasane anacîhôle kw’ebyo byôshi, nka kulya rhwammubwiragakwo rhwanakuhamîriza 7 Birhali bya nshonyi Nyamuzinda arhuhamagaliraga, ci butagatîfu. 8 Na ntyo owagayaguza ago marhegeko, erhi arhali muntu agayaguzize, ci Nyamuzinda yêne, owammushobôzagya Omûka gwâge Mutagatîfu.
9 Oku biyêrekîre okuzigirana, ntà bulagîrire mugwêrhe bw’okuyandikirwa, kulya kubà Nyamuzinda yêne wammuyigîrizagya okuzigirana mwêne na nnene, 10 erhi kwomunayôrha mujirira bene wîrhu bôshi b’omu Macedoniya yôshi. Rhummuhunyire nti muyûshûle okujà embere, bene wîrhu. 11 Mucîsêze okukarhûza, na ngasi muguma ashîbirire omulimo gwâge, munakole n’amaboko ginyu, nka kulya rhwammurhegekaga. 12 Ntyo olugendo lwinyu luyôrhe lushingânîne omu masù g’abali embugaa, na ntâye mwalagîrirakwo.
Abazîne n’abafîre olusiku Nyakasane agaluka
13 Bene wîrhu, rhurhalonza muhabe olw’abafîre, Iyomurhag’ifà mutula ak’abandi barhajira bulangâlireb. 14 Akaba rhuyemîre oku Yezu afîre anafûka, ntyo kwo abafîre muli Yezu nabo banayish’ibà: Nyamuzinda anabahêke bo naye. 15 Okûla rhummubwîzirekwo n’obuhashe b’Oluderho lwa Nyakasane: rhwe rhucizîne, rhwe rhwâbe rhuciriho amango Nyakasane agaluka, rhurhakashokolera abafîre. 16 Bulya, oku cimanyîso, oku izù lya Malahika mukulu n’oku mushekera gwa Nyamuzinda, Nyakasane yêne anayandagale, kurhenga empingu, n’abafîre muli Kristu bo bâfûke barhanzi. 17 Okubundi nîrhu, rhwe nabo omu bitu, rhuj’ishimânana na Nyakasane omu malunga; na ntyo rhwâbêre na Nyakasane ensiku zôshi. 18 Mukaz’irhûlirizanya n’ebyo binwa.
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Α 4
1 Λοιπὸν οὖν, ἀδελφοί, ἐρωτῶμεν ὑμᾶς καὶ παρακαλοῦμεν ἐν κυρίῳ Ἰησοῦ, ἵνα καθὼς παρελάβετε παρ’ ἡμῶν τὸ πῶς δεῖ ὑμᾶς περιπατεῖν καὶ ἀρέσκειν θεῷ, καθὼς καὶ περιπατεῖτε, ἵνα περισσεύητε μᾶλλον. 2 οἴδατε γὰρ τίνας παραγγελίας ἐδώκαμεν ὑμῖν διὰ τοῦ κυρίου Ἰησοῦ. 3 Τοῦτο γάρ ἐστιν θέλημα τοῦ θεοῦ, ὁ ἁγιασμὸς ὑμῶν, ἀπέχεσθαι ὑμᾶς ἀπὸ τῆς πορνείας, 4 εἰδέναι ἕκαστον ὑμῶν τὸ ἑαυτοῦ σκεῦος κτᾶσθαι ἐν ἁγιασμῷ καὶ τιμῇ, 5 μὴ ἐν πάθει ἐπιθυμίας καθάπερ καὶ τὰ ἔθνη τὰ μὴ εἰδότα τὸν θεόν, 6 τὸ μὴ ὑπερβαίνειν καὶ πλεονεκτεῖν ἐν τῷ πράγματι τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, διότι ἔκδικος κύριος περὶ πάντων τούτων, καθὼς καὶ προείπαμεν ὑμῖν καὶ διεμαρτυράμεθα. 7 οὐ γὰρ ἐκάλεσεν ἡμᾶς ὁ θεὸς ἐπὶ ἀκαθαρσίᾳ ἀλλ’ ἐν ἁγιασμῷ. 8 τοιγαροῦν ὁ ἀθετῶν οὐκ ἄνθρωπον ἀθετεῖ ἀλλὰ τὸν θεὸν τὸν [καὶ] διδόντα τὸ πνεῦμα αὐτοῦ τὸ ἅγιον εἰς ὑμᾶς. 9 Περὶ δὲ τῆς φιλαδελφίας οὐ χρείαν ἔχετε γράφειν ὑμῖν, αὐτοὶ γὰρ ὑμεῖς θεοδίδακτοί ἐστε εἰς τὸ ἀγαπᾶν ἀλλήλους, 10 καὶ γὰρ ποιεῖτε αὐτὸ εἰς πάντας τοὺς ἀδελφοὺς [τοὺς] ἐν ὅλῃ τῇ Μακεδονίᾳ. Παρακαλοῦμεν δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, περισσεύειν μᾶλλον 11 καὶ φιλοτιμεῖσθαι ἡσυχάζειν καὶ πράσσειν τὰ ἴδια καὶ ἐργάζεσθαι ταῖς [ἰδίαις] χερσὶν ὑμῶν, καθὼς ὑμῖν παρηγγείλαμεν, 12 ἵνα περιπατῆτε εὐσχημόνως πρὸς τοὺς ἔξω καὶ μηδενὸς χρείαν ἔχητε. 13 Οὐ θέλομεν δὲ ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, περὶ τῶν κοιμωμένων, ἵνα μὴ λυπῆσθε καθὼς καὶ οἱ λοιποὶ οἱ μὴ ἔχοντες ἐλπίδα. 14 εἰ γὰρ πιστεύομεν ὅτι Ἰησοῦς ἀπέθανεν καὶ ἀνέστη, οὕτως καὶ ὁ θεὸς τοὺς κοιμηθέντας διὰ τοῦ Ἰησοῦ ἄξει σὺν αὐτῷ. 15 Τοῦτο γὰρ ὑμῖν λέγομεν ἐν λόγῳ κυρίου, ὅτι ἡμεῖς οἱ ζῶντες οἱ περιλειπόμενοι εἰς τὴν παρουσίαν τοῦ κυρίου οὐ μὴ φθάσωμεν τοὺς κοιμηθέντας• 16 ὅτι αὐτὸς ὁ κύριος ἐν κελεύσματι, ἐν φωνῇ ἀρχαγγέλου καὶ ἐν σάλπιγγι θεοῦ, καταβήσεται ἀπ’ οὐρανοῦ καὶ οἱ νεκροὶ ἐν Χριστῷ ἀναστήσονται πρῶτον, 17 ἔπειτα ἡμεῖς οἱ ζῶντες οἱ περιλειπόμενοι ἅμα σὺν αὐτοῖς ἁρπαγησόμεθα ἐν νεφέλαις εἰς ἀπάντησιν τοῦ κυρίου εἰς ἀέρα• καὶ οὕτως πάντοτε σὺν κυρίῳ ἐσόμεθα. 18 Ὥστε παρακαλεῖτε ἀλλήλους ἐν τοῖς λόγοις τούτοις.
5
Okubà masù omu kulinga okuyisha kwa Nyakasane
1 Oku nsiku n’amango, bene wîrhu, ntà bulagirire mugwêrhe bw’okubiyandikirwa. 2 Ninyu mwêne mukumanyire bwinjà: Olusiku lwa Nyakasane kwo luyisha nka cishambo c’omu budufuc. 3 Amango abantu baderhe mpu: «Murhûla na kalembe», Iyo obuhanya bwâbahonere oku caligumiza, kula emikero mibishi enarhogera omukazi oli izîmi, barhakanabona oku bayâka. 4 Mwêhe, bene wîrhu, murhali omu mwizimya, mpu olwo lusiku lummurhibukirekwo nka cishambo. 5 Mweshi muli bâna b’ obumoleke n’ab’omûshid. Rhurhali bâna ba budufu nîsi erhi ba mwizimya. 6 Kuziga rhurhajaga îro ak’abandi, ci rhubè masù erhikwo, rhurhanabaga badâdà. 7 Abajà îro, budufu balija, n’abalaluka, budufu balaluka. 8 Ci rhwehe, rhwe b’omûshi, rhurhabaga badâdà; rhuyôrhe rhufumbasire empenzie y’obuyêmêre n’obuzigire, rhuyambale n’ensirha y’obulangâlire bw’obucire. 9 Bulya Nyamuzinda arharhulemeraga bukunizi, ci mpu rhubone obucire Nnawîrhu Yezu Kristu orhumire. 10 Arhufîrire mpu rhukaba rhuzîne erhi rhukaba rhurhazînif, rhulame rhulungîne naye. 11 Ntyo mukaz’irhûlirizanya mwêne na nnene, munakahânana olwiganyo lwinja, nk’okûla munajira.
Oku ababa haguma bakwânîne okuyôrha
12 Rhummuhunyire, bene wîrhu, nti mukakenga balya bammuluhira, abammukulîre muli Nyakasane, banakammuhanûla. 13 Mubazigire kwâgo-kwâgo omukolo gwâbo gurhumire. Mubè n’omurhûla ekarhî kinyu. 14 Mâshi, bene wîrhu rhummuhunyire nti muhanûle abalerha akavulindi, muhe abwôba omurhima, muzibuhye engonyi, munakalembera abantu bôshi. 15 Mumanye hankajira owagalulira omuntu obubî oku bubî; ci ngasi mangomucihangâne okujirirana aminja mwêne na nnene, mugajirire n’abantu bôshi. 16 Mukayôrha mushagalusire ensiku zôshi. 17 Mukashenga oburhahusa. 18 Oku ngasi kantu mukaz’ivuga omunkwa, bulya ntyo kwo Nnâmahanga alonza kuli mwe, muli Kristu Yezu. 19 Murhazimagyag Mûka Mutagatîfu; 20 murhagayaguzagya enshokano y’obulêbi; 21 ci mulole bwinjà ngasi kantu, n’ebiri binjà byomuyoôrhanage. 22 Mucilange oku ngasi côshi ciderhwa cibî.
Obwangà n’omusingo
23 Nyamuzinda w’omurhûla yêne ammujire batagatîfu lwôshi Iwoshi, alange emyûka n’emirhima n’emibiri yinyu buzira izâbyo kuhika olusiku Nnawîrhu Yezu Kristu ayisha. 24 Ommuhamagire arhatwa omu kanwa kâge, yêne ye wajira okwo. 25 Murhusengerere nîrhu, bene wîrhu. 26 Mulamuse bene wîrhu bôshi n’ehinûnugurho hitagatîfu. 27 Mmuhunyire bwenêne muli Nyakasane nti aga maruba gasomerwe bene wîrhu bôshi. 28 Enshôkano ya Nnawîrhu Yezu Kristu ebè ninyu!
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Α 5
1 Περὶ δὲ τῶν χρόνων καὶ τῶν καιρῶν, ἀδελφοί, οὐ χρείαν ἔχετε ὑμῖν γράφεσθαι, 2 αὐτοὶ γὰρ ἀκριβῶς οἴδατε ὅτι ἡμέρα κυρίου ὡς κλέπτης ἐν νυκτὶ οὕτως ἔρχεται. 3 ὅταν λέγωσιν• εἰρήνη καὶ ἀσφάλεια, τότε αἰφνίδιος αὐτοῖς ἐφίσταται ὄλεθρος ὥσπερ ἡ ὠδὶν τῇ ἐν γαστρὶ ἐχούσῃ, καὶ οὐ μὴ ἐκφύγωσιν. 4 ὑμεῖς δέ, ἀδελφοί, οὐκ ἐστὲ ἐν σκότει, ἵνα ἡ ἡμέρα ὑμᾶς ὡς κλέπτης καταλάβῃ• 5 πάντες γὰρ ὑμεῖς υἱοὶ φωτός ἐστε καὶ υἱοὶ ἡμέρας. Οὐκ ἐσμὲν νυκτὸς οὐδὲ σκότους• 6ἄρα οὖν μὴ καθεύδωμεν ὡς οἱ λοιποὶ ἀλλὰ γρηγορῶμεν καὶ νήφωμεν. 7 Οἱ γὰρ καθεύδοντες νυκτὸς καθεύδουσιν καὶ οἱ μεθυσκόμενοι νυκτὸς μεθύουσιν• 8 ἡμεῖς δὲ ἡμέρας ὄντες νήφωμεν ἐνδυσάμενοι θώρακα πίστεως καὶ ἀγάπης καὶ περικεφαλαίαν ἐλπίδα σωτηρίας• 9 ὅτι οὐκ ἔθετο ἡμᾶς ὁ θεὸς εἰς ὀργὴν ἀλλ’ εἰς περιποίησιν σωτηρίας διὰ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ 10 τοῦ ἀποθανόντος ὑπὲρ ἡμῶν, ἵνα εἴτε γρηγορῶμεν εἴτε καθεύδωμεν ἅμα σὺν αὐτῷ ζήσωμεν. 11 Διὸ παρακαλεῖτε ἀλλήλους καὶ οἰκοδομεῖτε εἷς τὸν ἕνα, καθὼς καὶ ποιεῖτε. 12 Ἐρωτῶμεν δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, εἰδέναι τοὺς κοπιῶντας ἐν ὑμῖν καὶ προϊσταμένους ὑμῶν ἐν κυρίῳ καὶ νουθετοῦντας ὑμᾶς 13 καὶ ἡγεῖσθαι αὐτοὺς ὑπερεκπερισσοῦ ἐν ἀγάπῃ διὰ τὸ ἔργον αὐτῶν. εἰρηνεύετε ἐν ἑαυτοῖς. 14 Παρακαλοῦμεν δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, νουθετεῖτε τοὺς ἀτάκτους, παραμυθεῖσθε τοὺς ὀλιγοψύχους, ἀντέχεσθε τῶν ἀσθενῶν, μακροθυμεῖτε πρὸς πάντας. 15 ὁρᾶτε μή τις κακὸν ἀντὶ κακοῦ τινι ἀποδῷ, ἀλλὰ πάντοτε τὸ ἀγαθὸν διώκετε [καὶ] εἰς ἀλλήλους καὶ εἰς πάντας. 16 Πάντοτε χαίρετε, 17 ἀδιαλείπτως προσεύχεσθε, 18 ἐν παντὶ εὐχαριστεῖτε• τοῦτο γὰρ θέλημα θεοῦ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ εἰς ὑμᾶς. 19 τὸ πνεῦμα μὴ σβέννυτε, 20 προφητείας μὴ ἐξουθενεῖτε, 21 πάντα δὲ δοκιμάζετε, τὸ καλὸν κατέχετε, 22ἀπὸ παντὸς εἴδους πονηροῦ ἀπέχεσθε. 23 Αὐτὸς δὲ ὁ θεὸς τῆς εἰρήνης ἁγιάσαι ὑμᾶς ὁλοτελεῖς, καὶ ὁλόκληρον ὑμῶν τὸ πνεῦμα καὶ ἡ ψυχὴ καὶ τὸ σῶμα ἀμέμπτως ἐν τῇ παρουσίᾳ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ τηρηθείη. 24 πιστὸς ὁ καλῶν ὑμᾶς, ὃς καὶ ποιήσει. 25 Ἀδελφοί, προσεύχεσθε [καὶ] περὶ ἡμῶν. 26 Ἀσπάσασθε τοὺς ἀδελφοὺς πάντας ἐν φιλήματι ἁγίῳ. 27 Ἐνορκίζω ὑμᾶς τὸν κύριον ἀναγνωσθῆναι τὴν ἐπιστολὴν πᾶσιν τοῖς ἀδελφοῖς. 28 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ μεθ’ ὑμῶν.

2TH – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Tes
2 BATESALONIKA
AMARUBA GA KABIRI EMWA ABATESALONIKA
AMARUBA GA KABIRI MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA ABATESALONIKA
Obwôfi bw’aga maruba
Paolo agenderire okuderha eby’okulinda oku Kristu agaluka: «1, 6 Neci, kukwânîne obushinganyanya bwa Nyamuzinda okugalulira abammulibuza amalibuko, 7 n’okummuha, mwe mudwîrhe mwalibuzibwa, okuluhûka haguma nîrhu, amango Nyakasane Yezu aciyêrekanira emalunga haguma na bamalahika b’obuhashe bwâge, 8 omu ngulumira y’omuliro, mpu ahane balya barhishi Nyamuzinda barhanayumva Emyanzi y’Akalembe ya Nnawîrhu Yezu. 9 Abôla bayish’ihâbwa obuhane bw’okukagwa n’okuherêrekera ensiku n’amango kuli n’obusù bwa Nyakasane n’irenge ly’obuhashe bwâge, 10 olusiku ayisha mpu akuzibwe omu batagatîfu bâge, anabè cirhangâzo omu ngasi bamuyemîre bôshi. Ninyu mwayemîre obuja-bugo bwîrhu! 11 Okwo kwo kurhuma rhurhahusa okummusengerera, nti Nyamuzinda wîrhu ammujire bantu bakwânîne eci ammuhamagaliraga, abayunjuze n’obuhashe bwâge emihigo yinyu yôshi y’okujira aminja n’emikolo y’ohuyêmêre bwinyu; 12 ntyo izîno lya Nnawîrhu Yezu likuzibwe muli mwe, ninyu muli lyo, oku lugero lw’engalo ya Nyamuzinda wîrhu na Nyakasane Yezu Kristu.»
Oku nyigîrizo z’okulinda okugaluka kwa Kristu, Paolo ayushwire oku rhugenderere emikolo, rhuyâke obwôlo, abwôlo, rhuyâke akayange: «3, 6 Rhummurhegesire, bene wîrhu, oku izîno lya Nyakasane Yezu Kristu, nti muyâke ngasi mwene wîrhu obà mwôlo n’orhashimba emigenzo rhwammusigiraga. 7 Ninyu mwêne murhahabiri oku kukwânîne murhulolerekwo olwiganyo. Erhi rhuli emwinyu, rhurhabêraga buzira mukolo, 8 na ntâye rhwadesire nti rhwankalya omugati gwâge busha; ci budufu na mushi erhi kukola rhukola n’okuluha, nti lyo rhurhazidohera ndi muli mwe. 9 Kurhali kuderha oku ntà buhashe rhwàli rhugwêrhe, ci nti rhummubêre lwiganyo lw’okukulikira. 10 Bulya rhuli emwinyu, ka rhurhammubwîraga nti akaba omuntu arhalonza okukola, aleke n’okulya? 11 Kurhi kulya rhwaciyumvîrhage barhubwîra mpu baguma muli mwe bali bwôlo, mpu barhakola bici, ci kwônene erhi banacihira omu birhabayêrekiri? 12 Abola rhubarhegesire rhunabahunyire muli Nyakasane Yezu Kristu nti bakole n’omurhûla, banalye ebiryo by’omu maboko gâbo. 13 Mwêhe, bene wîrhu, murharhamaga okukajira aminja.»

1
AGA KABIRI EMWA ABATESALONIKA
Omusingo
1 Paolo, Silvano na Timoteyo, kuli Ekleziya y’Abatesalonikah eri muli Larha Nyamuzinda na muli Nyakasane Yezu Kristu. 2 Kuli mwe enshôkano n’obuholo bwa Nyamuzinda Îshei na Nyakasane Yezu Kristu!
Paolo avuga Nnâmahanga omunkwa. Abahà omurhima. Oluhembo luzinda
3 Rhukwânîne okukavuga Nnâmahanga omunkwa ngasi mango mwe murhumire, bene wîrhu; okwo kushingânîne, bulya obuyêmêre bwinyu budwîrhe bwayushuka bwenêne, n’obuzigire bwa ngasi muguma muli mwe oku bâbo buli bunene; 4 ciru nîrhu rhwêne rhukola rhucîkunga omu Ekleziya za Nnâmahanga erhi mwe murhuma, kulya kubà mwazibuhire mwanalanga obuyêmêre omu mababale n’omu malibukomubona. 5 Okwôla kuyêrekana oku Nyamuzinda atwa olubanja okushingânîne n’oku mukwânîne Obwâmi bwa Nnâmahanga mudwîrhe mwaluhira.
6 Neci, kukwânîne obushinganyanya bwa Nyamuzinda okugalulira abammulibuza amalibuko, 7 n’okummuha, mwe mudwîrhe mwalibuzibwa, okuluhûka haguma nîrhu, amango Nyakasane Yezu aciyêrekanira emalunga haguma na bamalahika b’obuhashe bwâge, 8 omu ngulumira y’omuliro, mpu ahane balya barhishi Nyamuzinda barhanayumva Emyanzi y’Akalembe ya Nnawîrhu Yezu. 9 Abôla bayish’ihâbwa obuhane bw’okukagwa n’okuherêrekera ensiku n’amango kuli n’obusù bwa Nyakasane n’irenge ly’obuhashe bwâge, 10 olusiku ayisha mpu akuzibwe omu batagatîfu bâge, anabè cirhangâzo omu ngasi bamuyemîre bôshi. Ninyu mwayemîre obuja-bugo bwîrhu!
11 Okwo kwo kurhuma rhurhahusa okummusengerera, nti Nyamuzinda wîrhu ammujire bantu bakwânîne eci ammuhamagaliraga, abayunjuze n’obuhashe bwâge emihigo yinyu yôshi y’okujira aminja n’emikolo y’ohuyêmêre bwinyu; 12 ntyo izîno lya Nnawîrhu Yezu likuzibwe muli mwe, ninyu muli lyo, oku lugero lw’engalo ya Nyamuzinda wîrhu na Nyakasane Yezu Kristu.

ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Β 1
1 Παῦλος καὶ Σιλουανὸς καὶ Τιμόθεος τῇ ἐκκλησίᾳ Θεσσαλονικέων ἐν θεῷ πατρὶ ἡμῶν καὶ κυρίῳ Ἰησοῦ Χριστῷ, 2 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς [ἡμῶν] καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. 3 Εὐχαριστεῖν ὀφείλομεν τῷ θεῷ πάντοτε περὶ ὑμῶν, ἀδελφοί, καθὼς ἄξιόν ἐστιν, ὅτι ὑπεραυξάνει ἡ πίστις ὑμῶν καὶ πλεονάζει ἡ ἀγάπη ἑνὸς ἑκάστου πάντων ὑμῶν εἰς ἀλλήλους, 4 ὥστε αὐτοὺς ἡμᾶς ἐν ὑμῖν ἐγκαυχᾶσθαι ἐν ταῖς ἐκκλησίαις τοῦ θεοῦ ὑπὲρ τῆς ὑπομονῆς ὑμῶν καὶ πίστεως ἐν πᾶσιν τοῖς διωγμοῖς ὑμῶν καὶ ταῖς θλίψεσιν αἷς ἀνέχεσθε, 5 ἔνδειγμα τῆς δικαίας κρίσεως τοῦ θεοῦ εἰς τὸ καταξιωθῆναι ὑμᾶς τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ, ὑπὲρ ἧς καὶ πάσχετε, 6 εἴπερ δίκαιον παρὰ θεῷ ἀνταποδοῦναι τοῖς θλίβουσιν ὑμᾶς θλῖψιν 7 καὶ ὑμῖν τοῖς θλιβομένοις ἄνεσιν μεθ’ ἡμῶν, ἐν τῇ ἀποκαλύψει τοῦ κυρίου Ἰησοῦ ἀπ’ οὐρανοῦ μετ’ ἀγγέλων δυνάμεως αὐτοῦ 8 ἐν πυρὶ φλογός, διδόντος ἐκδίκησιν τοῖς μὴ εἰδόσιν θεὸν καὶ τοῖς μὴ ὑπακούουσιν τῷ εὐαγγελίῳ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ, 9 οἵτινες δίκην τίσουσιν ὄλεθρον αἰώνιον ἀπὸ προσώπου τοῦ κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, 10 ὅταν ἔλθῃ ἐνδοξασθῆναι ἐν τοῖς ἁγίοις αὐτοῦ καὶ θαυμασθῆναι ἐν πᾶσιν τοῖς πιστεύσασιν, ὅτι ἐπιστεύθη τὸ μαρτύριον ἡμῶν ἐφ’ ὑμᾶς, ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ. 11 Εἰς ὃ καὶ προσευχόμεθα πάντοτε περὶ ὑμῶν, ἵνα ὑμᾶς ἀξιώσῃ τῆς κλήσεως ὁ θεὸς ἡμῶν καὶ πληρώσῃ πᾶσαν εὐδοκίαν ἀγαθωσύνης καὶ ἔργον πίστεως ἐν δυνάμει, 12 ὅπως ἐνδοξασθῇ τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ ἐν ὑμῖν, καὶ ὑμεῖς ἐν αὐτῷ, κατὰ τὴν χάριν τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ.
2
Okuyisha kwa Nyakasane Yezu Kristu
1 Rhumuhunyire, bene wîrhu, oku biyêrekîre okuyisha kwa Nnawîrhu Yezu Kristu n’okubugânana kwirhu rhwe naye, 2 nti murhayêmêraga bammufudusaomurhima erhi bammuyôbohye n’obulêbi nîsi erhi n’enderho erhi maruba, bammurhebe mpu byarhenga emwîrhu, mumanye mpu olusiku lwa Nyakasane lwahika hôfi. 3 Ntâkwo muzigage omuntu ammurheba.
Burhanzi kukwânîne obugomi buyishe n’Omubî acibishûle, gwomuhera, 4 ye Mubishaj, olya ocîhira enyanya lya ngasi ciderhwa Nyamuzinda erhi eci bagashâniza kuhika okuj’itamala omu kâ-Nyamuzinda n’okuderha mpu ye kola Nyamuzinda. 5 Ka murhacikengiri nakag’immubwîra okwo bulya ndi emwinyu? 6 Murhanahabiri ecihagalisire Omubisha bunok, mpu arhaciyêrekanaga agarhali amango gâge. 7 Neci, kurhenga buno ihwe ly’obubî lidwîrhe lyajira omukolo gwâlyo. Omuhagalisire erhi akaba nk’aciyegûla, 8 obwo Omubî anacibishûla, ci Nyakasane Yezu anamuhirigise n’omûka gw’omu kanwa kâge, anamuherêrekeze n’obulangashane ayish’iyishamwo. 9 Amango ogwomuhera gwâyisha, gurhabule kujira, n’oburhabâle bwa shetani, ebisômerîne bya ngasi lubero, n’ebimanyîso, n’ebirhangâzo by’okurhebana, 10 na ngasi burhebanyi bwôshi bw’obubî, mpu ahabulemwo emihera, bulya erhayankiriraga obuzigire bw’okuli bwankabacizize. 11 Okwo kwo kwarhumire Nyamuzinda abalikiramwo nyanduma wabahàbula anabayemêza obunywesi, 12 mpu Iyo bakagwa balya bôshi barhayêmêraga eby’okuli, ci bananira oku bubî.
Bacîhangane okuyôrha binjà
13 Rhwehe rhukwânîne okukavuga Nnâmahanga omunkwa ngasi mango erhi mwe murhuma, bene wîrhu bazigirwa ba Nyakasane, bulyâla Nyamuzinda acimmuwishozire kurhenga aha murhondêro, mpu ammucize, ammujire batagatîfu n’obuhashe bwa Mûka Mutagatîfu, munayôrhe muyemîre okuli. 14 Kwo amuhamagaliraga okwo n’obugo bwîrhu bw’Emyanzi y’Akalembe, mpu Iyomubona irenge lya Nnawîrhu Yezu Kristu. 15 Ntyo, bene wîrhu, mukomere, munasêre kw’erya migenzo rhwammuyigîrizagya nakanwa erhi omu maruba. 16 Nnawîrhu Yezu Kristu yêne na Larha Nyamuzinda wàrhuhaga oburhulirize bw’ensiku n’amango n’obulangâlire bwinjinjà erhi nshôkano yâge erhuma, 17 barhûlirizagye emirhima yinyu banayikomeze omu ngasi cijiro cinjà n’omu ngasi luderho lwinja.
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Β 2
1 Ἐρωτῶμεν δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, ὑπὲρ τῆς παρουσίας τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ ἡμῶν ἐπισυναγωγῆς ἐπ’ αὐτὸν 2 εἰς τὸ μὴ ταχέως σαλευθῆναι ὑμᾶς ἀπὸ τοῦ νοὸς μηδὲ θροεῖσθαι, μήτε διὰ πνεύματος μήτε διὰ λόγου μήτε δι’ ἐπιστολῆς ὡς δι’ ἡμῶν, ὡς ὅτι ἐνέστηκεν ἡ ἡμέρα τοῦ κυρίου• 3 Μή τις ὑμᾶς ἐξαπατήσῃ κατὰ μηδένα τρόπον. ὅτι ἐὰν μὴ ἔλθῃ ἡ ἀποστασία πρῶτον καὶ ἀποκαλυφθῇ ὁ ἄνθρωπος τῆς ἀνομίας, ὁ υἱὸς τῆς ἀπωλείας, 4 ὁ ἀντικείμενος καὶ ὑπεραιρόμενος ἐπὶ πάντα λεγόμενον θεὸν ἢ σέβασμα, ὥστε αὐτὸν εἰς τὸν ναὸν τοῦ θεοῦ καθίσαι ἀποδεικνύντα ἑαυτὸν ὅτι ἐστὶν θεός. 5 Οὐ μνημονεύετε ὅτι ἔτι ὢν πρὸς ὑμᾶς ταῦτα ἔλεγον ὑμῖν; 6 καὶ νῦν τὸ κατέχον οἴδατε εἰς τὸ ἀποκαλυφθῆναι αὐτὸν ἐν τῷ ἑαυτοῦ καιρῷ. 7 τὸ γὰρ μυστήριον ἤδη ἐνεργεῖται τῆς ἀνομίας• μόνον ὁ κατέχων ἄρτι ἕως ἐκ μέσου γένηται. 8 καὶ τότε ἀποκαλυφθήσεται ὁ ἄνομος, ὃν ὁ κύριος [Ἰησοῦς] ἀνελεῖ τῷ πνεύματι τοῦ στόματος αὐτοῦ καὶ καταργήσει τῇ ἐπιφανείᾳ τῆς παρουσίας αὐτοῦ, 9 οὗ ἐστιν ἡ παρουσία κατ’ ἐνέργειαν τοῦ σατανᾶ ἐν πάσῃ δυνάμει καὶ σημείοις καὶ τέρασιν ψεύδους 10 καὶ ἐν πάσῃ ἀπάτῃ ἀδικίας τοῖς ἀπολλυμένοις, ἀνθ’ ὧν τὴν ἀγάπην τῆς ἀληθείας οὐκ ἐδέξαντο εἰς τὸ σωθῆναι αὐτούς. 11 καὶ διὰ τοῦτο πέμπει αὐτοῖς ὁ θεὸς ἐνέργειαν πλάνης εἰς τὸ πιστεῦσαι αὐτοὺς τῷ ψεύδει, 12 ἵνα κριθῶσιν πάντες οἱ μὴ πιστεύσαντες τῇ ἀληθείᾳ ἀλλ’ εὐδοκήσαντες τῇ ἀδικίᾳ. 13 Ἡμεῖς δὲ ὀφείλομεν εὐχαριστεῖν τῷ θεῷ πάντοτε περὶ ὑμῶν, ἀδελφοὶ ἠγαπημένοι ὑπὸ κυρίου, ὅτι εἵλατο ὑμᾶς ὁ θεὸς ἀπαρχὴν εἰς σωτηρίαν ἐν ἁγιασμῷ πνεύματος καὶ πίστει ἀληθείας, 14 εἰς ὃ [καὶ] ἐκάλεσεν ὑμᾶς διὰ τοῦ εὐαγγελίου ἡμῶν εἰς περιποίησιν δόξης τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ. 15 Ἄρα οὖν, ἀδελφοί, στήκετε καὶ κρατεῖτε τὰς παραδόσεις ἃς ἐδιδάχθητε εἴτε διὰ λόγου εἴτε δι’ ἐπιστολῆς ἡμῶν. 16 Αὐτὸς δὲ ὁ κύριος ἡμῶν Ἰησοῦς Χριστὸς καὶ [ὁ] θεὸς ὁ πατὴρ ἡμῶν ὁ ἀγαπήσας ἡμᾶς καὶ δοὺς παράκλησιν αἰωνίαν καὶ ἐλπίδα ἀγαθὴν ἐν χάριτι, 17 παρακαλέσαι ὑμῶν τὰς καρδίας καὶ στηρίξαι ἐν παντὶ ἔργῳ καὶ λόγῳ ἀγαθῷ.
3
1 Neci, bene wîrhu, murhusengerere: oluderho lwa Nyamuzinda lulande lunakundwe nk’oku luli emwmyu; 2 rhufume abantu babî n’emihera; bulyâlya arhali bôshi bayankirira obuyêmêre. 3 Nyakasane arhatwa omu kanwa kâge: yêne ammuzibuhya anammucinge oku Mubî. 4 Rhucimmwikubagîre bwenêne muli Nyakasane nti munajire ebi rhwamurhegesire n’oku mwanayôrha mubijira: 5 Mâshi Nyakasane agenge emirhima yinyu omu buzigire bwa Nyamuzinda n’omu kusêrakwo Kristu!
Bacîlange oku bwôlo n’oku kayange!
6 Rhummurhegesire, bene wîrhu, oku izîno lya Nyakasane Yezu Kristu, nti muyâke ngasi mwene wîrhu obà mwôlo n’orhashimba emigenzo rhwammusigiraga. 7 Ninyu mwêne murhahabiri oku kukwânîne murhulolerekwo olwiganyo. Erhi rhuli emwinyu, rhurhabêraga buzira mukolo, 8 na ntâye rhwadesire nti rhwankalya omugati gwâge busha; ci budufu na mushi erhi kukola rhukola n’okuluha, nti lyo rhurhazidohera ndi muli mwe. 9 Kurhali kuderha oku ntà buhashe rhwàli rhugwêrhe, ci nti rhummubêre lwiganyo lw’okukulikira.
10 Bulya rhuli emwinyu, ka rhurhammubwîraga nti akaba omuntu arhalonza okukola, aleke n’okulya? 11 Kurhi kulya rhwaciyumvîrhage barhubwîra mpu baguma muli mwe bali bwôlo, mpu barhakola bici, ci kwônene erhi banacîhira omu birhabayêrekiri? 12 Abôla rhubarhegesire rhunabahunyire muli Nyakasane Yezu Kristu nti bakole n’omurhûla, banalye ebiryo by’omu maboko gâbo. 13 Mwêhe, bene wîrhu, murharhamaga okukajira aminja. 14 Akaba hali orhalonz’iyumva enyigîrizo zirimwo agâla maruba, mumumanyirire, muleke okukaja ah’ali, ly’enshonyi zimmumya. 15 Kwonene mumanye mwankamulola nka mushombanyi, ci mumuhanûle kulyâla omuntu ahanûla mwene wâbo.
Obwangà n’omusingo
16 Nyamuzinda w’omurhûla yêne ammuhe omurhûla ngasi mango na muli byôshi! Nyakasane abè ninyu mweshi! 17 Ogu musingo guli gwa kuboko kwâni niene Paolo. Eco co cimanyîso ca ngasi maruba gâni. 18 Enshôkano ya Nnawîrhu Yezu Kristu ebè ninyu mweshi!
ΠΡΟΣ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΕΙΣ Β 3
1 Τὸ λοιπὸν προσεύχεσθε, ἀδελφοί, περὶ ἡμῶν, ἵνα ὁ λόγος τοῦ κυρίου τρέχῃ καὶ δοξάζηται καθὼς καὶ πρὸς ὑμᾶς, 2 καὶ ἵνα ῥυσθῶμεν ἀπὸ τῶν ἀτόπων καὶ πονηρῶν ἀνθρώπων• οὐ γὰρ πάντων ἡ πίστις. 3 Πιστὸς δέ ἐστιν ὁ κύριος, ὃς στηρίξει ὑμᾶς καὶ φυλάξει ἀπὸ τοῦ πονηροῦ. 4 πεποίθαμεν δὲ ἐν κυρίῳ ἐφ’ ὑμᾶς, ὅτι ἃ παραγγέλλομεν [καὶ] ποιεῖτε καὶ ποιήσετε. 5 Ὁ δὲ κύριος κατευθύναι ὑμῶν τὰς καρδίας εἰς τὴν ἀγάπην τοῦ θεοῦ καὶ εἰς τὴν ὑπομονὴν τοῦ Χριστοῦ. 6 Παραγγέλλομεν δὲ ὑμῖν, ἀδελφοί, ἐν ὀνόματι τοῦ κυρίου [ἡμῶν] Ἰησοῦ Χριστοῦ στέλλεσθαι ὑμᾶς ἀπὸ παντὸς ἀδελφοῦ ἀτάκτως περιπατοῦντος καὶ μὴ κατὰ τὴν παράδοσιν ἣν παρελάβοσαν παρ’ ἡμῶν. 7 Αὐτοὶ γὰρ οἴδατε πῶς δεῖ μιμεῖσθαι ἡμᾶς, ὅτι οὐκ ἠτακτήσαμεν ἐν ὑμῖν 8 οὐδὲ δωρεὰν ἄρτον ἐφάγομεν παρά τινος, ἀλλ’ ἐν κόπῳ καὶ μόχθῳ νυκτὸς καὶ ἡμέρας ἐργαζόμενοι πρὸς τὸ μὴ ἐπιβαρῆσαί τινα ὑμῶν• 9 οὐχ ὅτι οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν, ἀλλ’ ἵνα ἑαυτοὺς τύπον δῶμεν ὑμῖν εἰς τὸ μιμεῖσθαι ἡμᾶς. 10 καὶ γὰρ ὅτε ἦμεν πρὸς ὑμᾶς, τοῦτο παρηγγέλλομεν ὑμῖν, ὅτι εἴ τις οὐ θέλει ἐργάζεσθαι μηδὲ ἐσθιέτω. 11 Ἀκούομεν γάρ τινας περιπατοῦντας ἐν ὑμῖν ἀτάκτως μηδὲν ἐργαζομένους ἀλλὰ περιεργαζομένους• 12 τοῖς δὲ τοιούτοις παραγγέλλομεν καὶ παρακαλοῦμεν ἐν κυρίῳ Ἰησοῦ Χριστῷ, ἵνα μετὰ ἡσυχίας ἐργαζόμενοι τὸν ἑαυτῶν ἄρτον ἐσθίωσιν. 13 Ὑμεῖς δέ, ἀδελφοί, μὴ ἐγκακήσητε καλοποιοῦντες. 14 Εἰ δέ τις οὐχ ὑπακούει τῷ λόγῳ ἡμῶν διὰ τῆς ἐπιστολῆς, τοῦτον σημειοῦσθε μὴ συναναμίγνυσθαι αὐτῷ, ἵνα ἐντραπῇ• 15 καὶ μὴ ὡς ἐχθρὸν ἡγεῖσθε, ἀλλὰ νουθετεῖτε ὡς ἀδελφόν. 16 Αὐτὸς δὲ ὁ κύριος τῆς εἰρήνης δῴη ὑμῖν τὴν εἰρήνην διὰ παντὸς ἐν παντὶ τρόπῳ. ὁ κύριος μετὰ πάντων ὑμῶν. 17 Ὁ ἀσπασμὸς τῇ ἐμῇ χειρὶ Παύλου, ὅ ἐστιν σημεῖον ἐν πάσῃ ἐπιστολῇ• οὕτως γράφω. 18 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ πάντων ὑμῶν.
1TI – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Tim
1 TIMOTEYO
AMARUBA MARHANZI EMWA TIMOTEYO
AMARUBA MARHANZI MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA TIMOTEYO
Amaruba emwa Timoteyo gombi n’amaruba emwa Tito gaderhwa Maruba emwa Balungere. Gayêrekîre kurhi owahîrwe ecinyabuguma arhambula kurhi akwânîne ayôrhe na bici akwânîne akajira. Gayêrekîre obuhabûzi bw’ecigabi c’Ekleziya lungere ahâbirwe: «1, 18 Ly’irhegeko nkuhîre eryo, mwâna wâni Timoteyo; lilingânîne amalêbi bakulêbagakwo. Kukwânîne ago malêbi gakuzibuhye, ly’olwa entambala nyinja, 19 onayôrhe ogwêrhe obuyêmêre n’omurhima nkana; bulya erhi babirîkirira, baguma bâlohama omu by’obuyêmêre. 20 Muli bomuli Himeneyo na Alexandro, nakwêbaga Shetani, nti lyo irhondo barhacishub’ilogorha.»
«3, 14 Nkuyandikire okwo erhi nanangalire nti nayisha emwawe duba. 15 Ci nkayish’ilegama okuyisha, nnonzize omanye kurhi okwânîne okukayôrha omu nyumpa ya Nyamuzinda, yo Ekleziya ya Nnâmahanga ozîne, gwomutungo co na ciriba c’okuli.»
Lungere w’ecinyabuguma agwasirwe acîkenge anakengese emirhwe n’empiriri ziri omu Ekleziya: ab’episkopi, abadâhwa, abashamasi, abacîfinja okubà balungere, abalume n’abakazi, abakana n’enfûzi na ngasi cigamba, abayîgiriza nkana n’abanywesi; abajà na ba nnawâbo.
« 4, 13 Omu kulinda oku nayisha, ocîsêzagye okukasoma, okukahanula n’okukayigîriza. 14 Orhabulaga kwashîbirira enshôkano ekulimwo, erya nshôkano wahâbagwa n’abalêbi, bulya endêko y’abadâhwa ekulambulirakwo amaboko. 15 Okwo okunanirize omu murhima; ocîshwêkerekwo weshi weshi. Lyo bôshi babona oku odwîrhe wajà embere. 16 Ocimanye wêne, omanye n’enyigîrizo zâwe; onazisêrekwo. Okajira ntyo, waciciza wêne, onacize abakuyumvîrhiza.»

1
AMARHANZI EMWA TIMOTEYO
Omusingo
1 Paolo, ntumwa ya Yezu Kristu oku irhegeko lya Nyamuzinda, Muciza wîrhu, n’erya Kristu Yezu, bulangâlire bwîrhu, 2 kuli Timoteyo, mugala w’okuli omu buyêmêre: enshôkano, obwonjo n’obuholo bikugabirwe na Nyamuzinda Îshe na Nnawîrhu Kristu Yezu!
Okucîlanga oku bigîriza b’obunywesi
3 Bulya nja e Macedoniya, nakuhunyire nti osigale e Efezi, lyo ohanza balya bandi okukayigîriza ezago-zago nyigîrizo, 4 n’okuyêmêra emigani necinyamulala c’amaburhwa garhaheka. Ebyo byôshi kavange bilêrha ahâli h’okurhabâla omukolo gwa Nyamuzinda gw’obuyêmêre. 5 Omu kurhegeka ntyo, kulonza nnonzize okulêrha obuzigire burhenga omu murhima gucîre, n’omu nkengêro nkana, n’omu buyêmêre burhalimwo bulyâlya. 6 Erhi baleka eyo njira, baguma bahabusire, bahinduka bakadebende; 7 bo balya balonza oku badwîrhe bahamîriza, bayigîriza b’Amarhegeko, n’obwo barhamanyiri ebi badwîrhe baderha n’ebi badwîrhe bahamîriza.
Omukolo gw’okunali gw’irhegeko
8 Neci, Irhegeko liri linjà likakolêsibwa okushingânînel. 9 Kukwânîne okumanya oku irhegeko lirhajiriragwa bashinganyanya, ci byâbim lyajiriragwa n’abagoma, emihera n’Abanya-byâha, abarhakenga Nyamuzinda n’abamulogorhera, abayiîrha bîshe na bannina, n’ebishumûsi, 10 abagonyi n’entazi, abarhunzi b’abantu n’abanywesi, abalahira ebîra n’abajira ngasi kantu karhashingânîni enyigîrizo z’okuli• 11 zo zirya nyigîrizo ziba omu Myanzi y’Akalembe y’irenge lya Nyamuzinda w’obukuze nabisibagwa.
Paolo ali mwîshogwa
12 Mvuzire Nnawîrhu Kristu omunkwa, owampaga emisî, kulya kubà acinyikubagire, ampamagala mpu mbè mujà-bugo wâge, 13 n’obwo nakag’imulogorhera burhanzi, nakalibuza abaganda bâge nanakabajâcira. Ci kwônene anfîre lukogo, bulya omu buhwinja najiraga okwo, erhi ntagwêrhi buyêmêre. 14 N’enshôkano ya Nnawîrhu yanacigandâza muli nie haguma n’obuyêmêre n’obuzigire buli muli Kristu Yezu. 15 Aka kanwa kali k’okuli kanakwânîne okuyêmêrwa lwôshi: Kristu Yezu ayishire en’igulu mpu acize Abanya-byâha, nie na wa burhanzi muli bo. 16 N’akaba nabêrirwe obwonjo, kwali kuderha mpu, muli nie wa burhanzi, Yezu Kristu ayêrekane olukogo lwâge lwôshi, mpu nambe lwiganyo lw’abâmuyêmêre lyo babona obuzîne bw’ensiku n’amango. 17 Kuli Mwâmi w’ensiku n’amango, Mwâmi orhankafa, orhanabonekana, Nyamuzinda muguma dolodolo, obukuze n’irenge emyâka n’emyâka! Neci ntyo!
Mpu Timoteyo asêre omu buyêmêre
18 Ly’irhegeko nkuhîre eryo, mwâna wâni Timoteyo; lilingânîne amalêbi bakulêbagakwo. Kukwânîne ago malêbi gakuzibuhye, ly’olwa entambala nyinja, 19 onayôrhe ogwêrhe obuyêmêre n’omurhima nkana; bulya erhi babirîkirira, baguma bâlohama omu by’obuyêmêre. 20 Muli bomuli Himeneyo na Aleksandro, nakwêbaga Shetani, nti lyo irhondo barhacishub’ilogorha.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Α 1
1 Παῦλος ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ κατ’ ἐπιταγὴν θεοῦ σωτῆρος ἡμῶν καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τῆς ἐλπίδος ἡμῶν 2 Τιμοθέῳ γνησίῳ τέκνῳ ἐν πίστει, χάρις ἔλεος εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν. 3 Καθὼς παρεκάλεσά σε προσμεῖναι ἐν Ἐφέσῳ πορευόμενος εἰς Μακεδονίαν, ἵνα παραγγείλῃς τισὶν μὴ ἑτεροδιδασκαλεῖν 4 μηδὲ προσέχειν μύθοις καὶ γενεαλογίαις ἀπεράντοις, αἵτινες ἐκζητήσεις παρέχουσιν μᾶλλον ἢ οἰκονομίαν θεοῦ τὴν ἐν πίστει. 5 τὸ δὲ τέλος τῆς παραγγελίας ἐστὶν ἀγάπη ἐκ καθαρᾶς καρδίας καὶ συνειδήσεως ἀγαθῆς καὶ πίστεως ἀνυποκρίτου, 6 ὧν τινες ἀστοχήσαντες ἐξετράπησαν εἰς ματαιολογίαν 7 θέλοντες εἶναι νομοδιδάσκαλοι, μὴ νοοῦντες μήτε ἃ λέγουσιν μήτε περὶ τίνων διαβεβαιοῦνται. 8 Οἴδαμεν δὲ ὅτι καλὸς ὁ νόμος, ἐάν τις αὐτῷ νομίμως χρῆται, 9 εἰδὼς τοῦτο, ὅτι δικαίῳ νόμος οὐ κεῖται, ἀνόμοις δὲ καὶ ἀνυποτάκτοις, ἀσεβέσιν καὶ ἁμαρτωλοῖς, ἀνοσίοις καὶ βεβήλοις, πατρολῴαις καὶ μητρολῴαις, ἀνδροφόνοις 10 πόρνοις ἀρσενοκοίταις ἀνδραποδισταῖς ψεύσταις ἐπιόρκοις, καὶ εἴ τι ἕτερον τῇ ὑγιαινούσῃ διδασκαλίᾳ ἀντίκειται 11 κατὰ τὸ εὐαγγέλιον τῆς δόξης τοῦ μακαρίου θεοῦ, ὃ ἐπιστεύθην ἐγώ. 12 Χάριν ἔχω τῷ ἐνδυναμώσαντί με Χριστῷ Ἰησοῦ τῷ κυρίῳ ἡμῶν, ὅτι πιστόν με ἡγήσατο θέμενος εἰς διακονίαν 13 τὸ πρότερον ὄντα βλάσφημον καὶ διώκτην καὶ ὑβριστήν, ἀλλ’ ἠλεήθην, ὅτι ἀγνοῶν ἐποίησα ἐν ἀπιστίᾳ• 14 ὑπερεπλεόνασεν δὲ ἡ χάρις τοῦ κυρίου ἡμῶν μετὰ πίστεως καὶ ἀγάπης τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 15 πιστὸς ὁ λόγος καὶ πάσης ἀποδοχῆς ἄξιος, ὅτι Χριστὸς Ἰησοῦς ἦλθεν εἰς τὸν κόσμον ἁμαρτωλοὺς σῶσαι, ὧν πρῶτός εἰμι ἐγώ. 16 ἀλλὰ διὰ τοῦτο ἠλεήθην, ἵνα ἐν ἐμοὶ πρώτῳ ἐνδείξηται Χριστὸς Ἰησοῦς τὴν ἅπασαν μακροθυμίαν πρὸς ὑποτύπωσιν τῶν μελλόντων πιστεύειν ἐπ’ αὐτῷ εἰς ζωὴν αἰώνιον. 17 Τῷ δὲ βασιλεῖ τῶν αἰώνων, ἀφθάρτῳ ἀοράτῳ μόνῳ θεῷ, τιμὴ καὶ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, ἀμήν. 18 Ταύτην τὴν παραγγελίαν παρατίθεμαί σοι, τέκνον Τιμόθεε, κατὰ τὰς προαγούσας ἐπὶ σὲ προφητείας, ἵνα στρατεύῃ ἐν αὐταῖς τὴν καλὴν στρατείαν 19 ἔχων πίστιν καὶ ἀγαθὴν συνείδησιν, ἥν τινες ἀπωσάμενοι περὶ τὴν πίστιν ἐναυάγησαν, 20 ὧν ἐστιν Ὑμέναιος καὶ Ἀλέξανδρος, οὓς παρέδωκα τῷ σατανᾷ, ἵνα παιδευθῶσιν μὴ βλασφημεῖν.
2
Okusengerera abantu bôshi
1 Kulusha byôshi, mpunyire nti bashenge, baharâmye, basengere, banavugire abantu bôshi omunkwa: 2 abâmi n’abarhegesi bôshi, lyo rhubona akalamo k’omurhûla buzira kavulindi, omu bukombêdu n’omu bugula. 3 Okwo kuli kwinjà kunasimîsa Omuciza wîrhu Nyamuzinda, 4 olonza abantu bôshi bacunguke banahash’imanya eby’okuli. 5 Bulya Nyamuzinda aba muguma yeêne; n’omwimangizi ekarhî ka Nyamuzinda n’abantu naye aba muguma, anali muntu, ye Kristu Yezu, 6 wacihanaga yêne mpu abè mponganon oku bantu bôshi. Obwo bwo buhamîrizi Nnâmahanga yêne ahanaga omu mango ali erhi atwîre, • 7 bwo nanarholeragwa mpu mbè mujà-bugo na ntumwa yabo, -ndesire okuli, ntanywêrha-, mpu nyigîrize abapagani obuyêmêre n’okuli. 8 Neci, nnonzize abalume bakashenga hôshi hôshi, bakalambûlira amaboko gâbo gacîre enyanya, buzira karhinda na buzira nnongwe.
Oku abakazi bakwânîne okuyôrha.
9 Abakazi nabo bayambale emyambalo ebakwânîne, babè n’obukenge n’olugero; baleke okukahunga emvîri zâbo n’okukayambala amasholo nîsi erhi amagerha n’emishangi y’engulo ndârhi; 10 Ci bakaz’ishibirira ebijiro binjà, nka kulya kunashingânîne abakazi baciderha bakombêdu. 11 Amango g’enyigîrizo, kukwânîne omukazi ahulike n’obukenge. 12 Ntahiri omukazi obuyêmêre bw’okuyigîriza erhi okurhegeka omulume; ahulike. 13 K’arhali Adamu ye warhangag’ilemwa, na Eva akulikira? 14 Arhanali Adamu warhebagwa; ci omukazi erhi aba amarhebwa, ahirima omu câha. 15 Ci kwônene ayish’icunguka omu kubà muzîre, caziga ayôrhe ali mucêse omu buyêmêre n’omu buzigire n’omu butagatîfu.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Α 2
1 Παρακαλῶ οὖν πρῶτον πάντων ποιεῖσθαι δεήσεις προσευχὰς ἐντεύξεις εὐχαριστίας ὑπὲρ πάντων ἀνθρώπων, 2 ὑπὲρ βασιλέων καὶ πάντων τῶν ἐν ὑπεροχῇ ὄντων, ἵνα ἤρεμον καὶ ἡσύχιον βίον διάγωμεν ἐν πάσῃ εὐσεβείᾳ καὶ σεμνότητι. 3 τοῦτο καλὸν καὶ ἀπόδεκτον ἐνώπιον τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ, 4 ὃς πάντας ἀνθρώπους θέλει σωθῆναι καὶ εἰς ἐπίγνωσιν ἀληθείας ἐλθεῖν. 5Εἷς γὰρ θεός, εἷς καὶ μεσίτης θεοῦ καὶ ἀνθρώπων, ἄνθρωπος Χριστὸς Ἰησοῦς, 6 ὁ δοὺς ἑαυτὸν ἀντίλυτρον ὑπὲρ πάντων, τὸ μαρτύριον καιροῖς ἰδίοις. 7 εἰς ὃ ἐτέθην ἐγὼ κῆρυξ καὶ ἀπόστολος, ἀλήθειαν λέγω οὐ ψεύδομαι, διδάσκαλος ἐθνῶν ἐν πίστει καὶ ἀληθείᾳ. 8 Βούλομαι οὖν προσεύχεσθαι τοὺς ἄνδρας ἐν παντὶ τόπῳ ἐπαίροντας ὁσίους χεῖρας χωρὶς ὀργῆς καὶ διαλογισμοῦ. 9 Ὡσαύτως [καὶ] γυναῖκας ἐν καταστολῇ κοσμίῳ μετὰ αἰδοῦς καὶ σωφροσύνης κοσμεῖν ἑαυτάς, μὴ ἐν πλέγμασιν καὶ χρυσίῳ ἢ μαργαρίταις ἢ ἱματισμῷ πολυτελεῖ, 10 ἀλλ’ ὃ πρέπει γυναιξὶν ἐπαγγελλομέναις θεοσέβειαν, δι’ ἔργων ἀγαθῶν. 11 Γυνὴ ἐν ἡσυχίᾳ μανθανέτω ἐν πάσῃ ὑποταγῇ• 12 διδάσκειν δὲ γυναικὶ οὐκ ἐπιτρέπω οὐδὲ αὐθεντεῖν ἀνδρός, ἀλλ’ εἶναι ἐν ἡσυχίᾳ. 13 Ἀδὰμ γὰρ πρῶτος ἐπλάσθη, εἶτα Εὕα. 14 καὶ Ἀδὰμ οὐκ ἠπατήθη, ἡ δὲ γυνὴ ἐξαπατηθεῖσα ἐν παραβάσει γέγονεν• 15 σωθήσεται δὲ διὰ τῆς τεκνογονίας, ἐὰν μείνωσιν ἐν πίστει καὶ ἀγάπῃ καὶ ἁγιασμῷ μετὰ σωφροσύνης•
3
Lungere erhi Nnâbadahwa
1 Olu luderho luli lw’okuli: erhi omuntu ankacîfinja okubà lungere, erhi mukolo mwinjà acîfinjire. 2 Lungere akwânîne abè muntu mwêru-kwêru, owajire omu buhya liguma lyône; arhabaga mudâdà, ci abè murhondêza na mukengwa; abè muntu oyish’ihandîsa ebigolo n’owankahash’ibiyigîriza; 3 arhabaga mulalwe, nîsi erhi mulwi, ci abè mutûdu; arhabaga wa nnongwe, arhanabaga wa magene g’eby’en’igulu. 4 Amany’irhegeka bwinjà enyumpa yâge, analere abâna bâge omu bukenge n’omu bwôrhere nkana. 5 Bulya, omuntu orhish’irhegeka eyâge nyumpa, kurhi ankahash’ishîbirira Ekleziya ya Nnâmahanga? 6 Arhabaga mukristu muhyâhya, ly’arharhunda n’obucîbone, obone amahirima mwo cirya câha Shetani ahirimagamwo. 7 Kukwânîne aderherwe obuhamîrizi bwinjà n’abantu b’embuga, lyarhagayaguzibwa arhanag’igwa omu mirhego ya Shetani.
Abashamasi
8 Abashamasi nabo kwo na kwo, babè bantu bakengwa, barhabaga ba kuderha kubiri, babè ba lugero omu kunywa amamvu, barhabaga bantu ba kulonza obunguke bubî. 9 Balange ihwe ly’obuyêmêre omu murhima gucîre. 10 Nabo kukwânîne barhang’ibarhangula, n’akaba ntâco bababwînekwo, bayêmêrwe omu mukolo gw’obushamasi. 11 Abakazi naboo kwo na kuguma, babè bakengwa, barhabaga ba kalimi, barhabaga badambye, bakwânane okucîkubagirwa muli byôshi. 12 Abashamasi babè bantu bàjîre omu buhya liguma lyône, bamany’ilera kwinjà abâna bâbo n’okurhegeka enyumpa zâbo. 13 Bulya abajira kwinjà omukolo gwâbo gw’obushamasi, bayish’ikwânana ecikono c’okukengwa n’okubà ntwâli omu buyêmêre buli muli Yezu Kristu.
Ihwe rhugashâniza omu Ekleziya
14 Nkuyandikire okwo erhi nanangâlîre nti nayisha emwawe duba. 15 Ci nkayish’ilegama okuyisha, nnonzize omanye kurhi okwânîne okukayôrha omu nyumpa ya Nyamuzinda, yo Ekleziya ya Nnâmahanga ozîne, gwomutungo co na ciriba c’okuli. 16 Neci, ntâye wankakulahira, liri likulu ihwep rhugashâniza: Lyabonekîne omu mubiriq, lyayêra muli Mûka Mutagatîfu, lyabonwa na bamalahika, lyamanyîsibwa omu mashanja, lyayêmêrwa omu igulu, lyahêkwa omu irenge.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Α 3
1 πιστὸς ὁ λόγος Εἴ τις ἐπισκοπῆς ὀρέγεται, καλοῦ ἔργου ἐπιθυμεῖ. 2 δεῖ οὖν τὸν ἐπίσκοπον ἀνεπίλημπτον εἶναι, μιᾶς γυναικὸς ἄνδρα, νηφάλιον σώφρονα κόσμιον φιλόξενον διδακτικόν, 3 μὴ πάροινον μὴ πλήκτην, ἀλλ’ ἐπιεικῆ ἄμαχον ἀφιλάργυρον, 4 τοῦ ἰδίου οἴκου καλῶς προϊστάμενον, τέκνα ἔχοντα ἐν ὑποταγῇ, μετὰ πάσης σεμνότητος 5 ( εἰ δέ τις τοῦ ἰδίου οἴκου προστῆναι οὐκ οἶδεν, πῶς ἐκκλησίας θεοῦ ἐπιμελήσεται;), 6 μὴ νεόφυτον, ἵνα μὴ τυφωθεὶς εἰς κρίμα ἐμπέσῃ τοῦ διαβόλου. 7 δεῖ δὲ καὶ μαρτυρίαν καλὴν ἔχειν ἀπὸ τῶν ἔξωθεν, ἵνα μὴ εἰς ὀνειδισμὸν ἐμπέσῃ καὶ παγίδα τοῦ διαβόλου. 8 Διακόνους ὡσαύτως σεμνούς, μὴ διλόγους, μὴ οἴνῳ πολλῷ προσέχοντας, μὴ αἰσχροκερδεῖς, 9 ἔχοντας τὸ μυστήριον τῆς πίστεως ἐν καθαρᾷ συνειδήσει. 10 καὶ οὗτοι δὲ δοκιμαζέσθωσαν πρῶτον, εἶτα διακονείτωσαν ἀνέγκλητοι ὄντες. 11 Γυναῖκας ὡσαύτως σεμνάς, μὴ διαβόλους, νηφαλίους, πιστὰς ἐν πᾶσιν. 12 διάκονοι ἔστωσαν μιᾶς γυναικὸς ἄνδρες, τέκνων καλῶς προϊστάμενοι καὶ τῶν ἰδίων οἴκων. 13 οἱ γὰρ καλῶς διακονήσαντες βαθμὸν ἑαυτοῖς καλὸν περιποιοῦνται καὶ πολλὴν παρρησίαν ἐν πίστει τῇ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 14 Ταῦτά σοι γράφω ἐλπίζων ἐλθεῖν πρὸς σὲ ἐν τάχει• 15 ἐὰν δὲ βραδύνω, ἵνα εἰδῇς πῶς δεῖ ἐν οἴκῳ θεοῦ ἀναστρέφεσθαι, ἥτις ἐστὶν ἐκκλησία θεοῦ ζῶντος, στῦλος καὶ ἑδραίωμα τῆς ἀληθείας. 16 καὶ ὁμολογουμένως μέγα ἐστὶν τὸ τῆς εὐσεβείας μυστήριον• ὃς ἐφανερώθη ἐν σαρκί, ἐδικαιώθη ἐν πνεύματι, ὤφθη ἀγγέλοις, ἐκηρύχθη ἐν ἔθνεσιν, ἐπιστεύθη ἐν κόσμῳ, ἀνελήμφθη ἐν δόξῃ.

4
Abigîriza b’obunywesi
1 Mûka Mutagatîfu akudesire n’obwâlagale oku, omu nsiku nzinda, baguma bâhakana obuyêmêre, bashimbe abazimu b’okurhebana n’enyigîrizo za shetani; 2 bârhebwa n’abanywesi balyâlya, bananisirwe ecûma c’omuliror omu murhima gwâbo.
3 Bâkahanza obuhya: n’ebiryo Nyamuzinda alemaga mpu abemêzi n’abayishi okuli bakabilya omu kuvuga omunkwa. 4 Bulya ngasi kantu Nyamuzinda alemire kali kinja, na ntâco cankahanzibwa nka cikolêsibwe omu kuvuga omunkwa; 5 kulya kubà cicêsibwe n’oluderho Iwa Nnâmahanga n’omusengero. 6 Omu kurhondêreza bene wîrhu ebyo, wâbà murhumisi nkana wa Kristu Yezu, waleragwa n’ebinwa by’obuyêmêre n’eby’enyigîrizo nyinjà wasêzirekwo. 7 Ci emigani erhagwêrhi nda na mugongo n’ebijalîzi by’abagikulu, okabiyâka; ci okaz’ikombêra oburhumisi bwa Nnâmahanga erhikwo. 8 Bulya okushîbirira emisî y’omubiri kurhagwêrhi kamalo kanene; ci okukombêra oburhumisi bwa Nnâmahanga kukwânana muli byôshi, bulyâla kwalaganyizibwe obuzîne bwa bunôla n’obwaciyisha. 9 Ako kanwa kali k’okuli kanakwânîne okuyêmêrwa lwôshi. 10 Okwôla kwo kurhuma rhulibuka n’okulwa entambala, bulya rhulangâlire Nyamuzinda ozîne, ye Muciza w’abantu bôshi, ci bwenêne ow’abemêzi. 11 Kwo wakahanula ntyo n’okuyigîriza.
12 Ntâye ogayaguzagye obusole bwâwe; ci obè lwiganyo oku bemêzi omu nderho, omu lugendo, omu buzigire, omu buyêmêre, n’omu bucêse bw’omurhima. 13 Omu kulinda oku nayisha, ocîsêzagye okukasoma, okukahanûla n’okukayigîriza. 14 Orhabulaga kwashîbirira enshôkano ekulimwos, erya nshôkano wahâbagwa n’abalêbit, bulya endêko y’abadâhwa ekulambûlirakwo amabokou. 15 Okwo okunanîrize omu murhima; ocîshwêkerekwo weshi weshi, lyo bôshi babona oku odwîrhe wajà embere. 16 Ocîmanye wêne, omanye n’enyigîrizo zâwe; onazisêrekwo. Okajira ntyo, wacîciza wêne, onacize abakuyumvîrhiza.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Α 4
1 Τὸ δὲ πνεῦμα ῥητῶς λέγει ὅτι ἐν ὑστέροις καιροῖς ἀποστήσονταί τινες τῆς πίστεως προσέχοντες πνεύμασιν πλάνοις καὶ διδασκαλίαις δαιμονίων, 2 ἐν ὑποκρίσει ψευδολόγων, κεκαυστηριασμένων τὴν ἰδίαν συνείδησιν, 3 κωλυόντων γαμεῖν, ἀπέχεσθαι βρωμάτων, ἃ ὁ θεὸς ἔκτισεν εἰς μετάλημψιν μετὰ εὐχαριστίας τοῖς πιστοῖς καὶ ἐπεγνωκόσιν τὴν ἀλήθειαν. 4 ὅτι πᾶν κτίσμα θεοῦ καλὸν καὶ οὐδὲν ἀπόβλητον μετὰ εὐχαριστίας λαμβανόμενον• 5 ἁγιάζεται γὰρ διὰ λόγου θεοῦ καὶ ἐντεύξεως. 6 Ταῦτα ὑποτιθέμενος τοῖς ἀδελφοῖς καλὸς ἔσῃ διάκονος Χριστοῦ Ἰησοῦ, ἐντρεφόμενος τοῖς λόγοις τῆς πίστεως καὶ τῆς καλῆς διδασκαλίας ᾗ παρηκολούθηκας• 7 τοὺς δὲ βεβήλους καὶ γραώδεις μύθους παραιτοῦ. Γύμναζε δὲ σεαυτὸν πρὸς εὐσέβειαν• 8 ἡ γὰρ σωματικὴ γυμνασία πρὸς ὀλίγον ἐστὶν ὠφέλιμος, ἡ δὲ εὐσέβεια πρὸς πάντα ὠφέλιμός ἐστιν ἐπαγγελίαν ἔχουσα ζωῆς τῆς νῦν καὶ τῆς μελλούσης. 9πιστὸς ὁ λόγος καὶ πάσης ἀποδοχῆς ἄξιος• 10 εἰς τοῦτο γὰρ κοπιῶμεν καὶ ἀγωνιζόμεθα, ὅτι ἠλπίκαμεν ἐπὶ θεῷ ζῶντι, ὅς ἐστιν σωτὴρ πάντων ἀνθρώπων μάλιστα πιστῶν. 11 Παράγγελλε ταῦτα καὶ δίδασκε. 12 Μηδείς σου τῆς νεότητος καταφρονείτω, ἀλλὰ τύπος γίνου τῶν πιστῶν ἐν λόγῳ, ἐν ἀναστροφῇ, ἐν ἀγάπῃ, ἐν πίστει, ἐν ἁγνείᾳ. 13 ἕως ἔρχομαι πρόσεχε τῇ ἀναγνώσει, τῇ παρακλήσει, τῇ διδασκαλίᾳ. 14 μὴ ἀμέλει τοῦ ἐν σοὶ χαρίσματος, ὃ ἐδόθη σοι διὰ προφητείας μετὰ ἐπιθέσεως τῶν χειρῶν τοῦ πρεσβυτερίου. 15 ταῦτα μελέτα, ἐν τούτοις ἴσθι, ἵνα σου ἡ προκοπὴ φανερὰ ᾖ πᾶσιν. 16 ἔπεχε σεαυτῷ καὶ τῇ διδασκαλίᾳ, ἐπίμενε αὐτοῖς• τοῦτο γὰρ ποιῶν καὶ σεαυτὸν σώσεις καὶ τοὺς ἀκούοντάς σου.
5
Oku Timoteyo akwânîne okukayôrha n’abemezi
1 Orhakazag’ikalihira omushosi, ci omuhanûle nka sho, n’emisole nka balumuna bâwe; 2 abagikulu nka bazîre bâwe, n’abahya nka bâli binyu, omu bucêse bwôshi.
Abakana
3 Okakenga abakanav, abali bakana b’okunali. 4 Ci erhi omukana akaba agwêrhe abâna erhi abinjikulu, kukwânîne burhanzi bayigîrizibwe okukakombêra omulala gwâbo n’okuyêreka ababusi bâbo omunkwa. Okwola kwo kusimîsa Nnâmahanga. 5 Omukana w’okunali, olya oli yênene en’igulu, Nyamuzinda ye ahiramwo obulangâlire bwâge, na budufu na mûshi erhi kushenga ashenga n’okuharâmya. 6 Ci orhishi cindi agarhali masîma, ciru akaba azîne, erhi mîra afaga. 7 Okwo nakwo obabwîrekwo, lyo bayôrha bali bêru-kwêru. 8 Omuntu orhashîbirira abâge, bwenêne aba omu mwâge, oyo erhi alahîre obuyêmêre bwâge; alushire omupagani obubî. 9 Ntà mukazi oganjiragwa omu bakana arhanaj’iyunjuza myâka makumi gali ndarhu, anabè mukazi orhajaga omu mwa balume babiri. 10 Kukwânîne abè amanyikîne oku bijiro byâge binjà, abè alezire kwinjà abâna bâge, abè ahandisize ebigolo n’okushuka abatagatîfu amaguluw, abè arhabîre abali omu malibuko, anabè ajizire aminja ga ngasi lubero. 11 Ci abakana baciri ba misole, orhabayêmêraga. Bulya bakayumva amîru garhashingânîni Kristu, banalonze okushub’iyankwa, 12 obone bakola bacihamagalira obuhane, kulya kubà bavunyire eciragânex câbo ca burhanzi. 13 Kandi, bulyâla barhajira mukolo, banakaja bageragera omu ngasi nyumpa. Ciru acibaga bwôlo bwône! Ci n’akalimi; n’okubà mwanzi, n’okuderhaebirhashingânîni. 14 Ntyo nnonzize abakana baciri barhò bajè omu buhya, baburhe abâna, barhegeke kwinjà enyumpa zâbo, barhag’ihà omushombanyi igwârhiro ly’okubaderha kubî. 15 Bulya, neci, hali baguma bacîhizire omu baganda-kazi ba shetani. 16 Erhi omukazi mwemêzi akaba agwêrhe abakana b’omu mulala gwâge, kukwânîne abarhabâle, arhamûle Ekleziya, lyo ehash’ishîbirira abakana b’okunali.
Abadâhwa
17 Abadâhwa bajira kwinjà ecikono câbo c’okurhegeka, bali ba kuhembwa kabiri, bwenêne balya baluhira Emyanzi y’Akalembe n’enyigîrizo. 18 Bulya Amandiko gadesire, mpuy: Empanzi ehula emburho orhayishwêkaga akanwa; na kandi, mpuz: Omukòzi akwânîne oluhembo lwâge. 19 Irhondo omanye wankayêmêra olubanja oku mudâhwa, akaba abahamîrizi barhali babiri erhi basharhu. 20 Erhi bakajira kubî, obakalihire embere za bôshi, lyo abandi bayôboha. 21 Nkulahirîze embere za Nnâmahanga, n’embere za Kristu Yezu, n’ez’entôle zâge bamalahika: oshimbe ebi binwa buzira kabôlo na buzira kanâna. 22 Ntâye olambûliragekwo amaboko duba-duba, onamanye wankashangîra ebyâha bya bene. Ocilange mucêse.
23 Orhacikag’inywa amîshi gône gône; okanywa idivayi lisungunu olurholero lwâwe n’endwâla zikakuhunyanga ngasi mango bîrhumire. 24 Hali abantu ebyâha byâbo bibonekana embere batwîrwe olubanja; haligi n’abandi ebyâbo nyuma bigalagala. 25 Ebijiro binjà nabyo kubonekana bibonekana, n’ebiri kundikundi birhankahash’lyôrha biri bifulike.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Α 5
1 Πρεσβυτέρῳ μὴ ἐπιπλήξῃς ἀλλὰ παρακάλει ὡς πατέρα, νεωτέρους ὡς ἀδελφούς, 2 πρεσβυτέρας ὡς μητέρας, νεωτέρας ὡς ἀδελφὰς ἐν πάσῃ ἁγνείᾳ. 3 Χήρας τίμα τὰς ὄντως χήρας. 4 εἰ δέ τις χήρα τέκνα ἢ ἔκγονα ἔχει, μανθανέτωσαν πρῶτον τὸν ἴδιον οἶκον εὐσεβεῖν καὶ ἀμοιβὰς ἀποδιδόναι τοῖς προγόνοις• τοῦτο γάρ ἐστιν ἀπόδεκτον ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 5 ἡ δὲ ὄντως χήρα καὶ μεμονωμένη ἤλπικεν ἐπὶ θεὸν καὶ προσμένει ταῖς δεήσεσιν καὶ ταῖς προσευχαῖς νυκτὸς καὶ ἡμέρας, 6 ἡ δὲ σπαταλῶσα ζῶσα τέθνηκεν. 7 καὶ ταῦτα παράγγελλε, ἵνα ἀνεπίλημπτοι ὦσιν. 8 εἰ δέ τις τῶν ἰδίων καὶ μάλιστα οἰκείων οὐ προνοεῖ, τὴν πίστιν ἤρνηται καὶ ἔστιν ἀπίστου χείρων. 9 Χήρα καταλεγέσθω μὴ ἔλαττον ἐτῶν ἑξήκοντα γεγονυῖα, ἑνὸς ἀνδρὸς γυνή, 10 ἐν ἔργοις καλοῖς μαρτυρουμένη, εἰ ἐτεκνοτρόφησεν, εἰ ἐξενοδόχησεν, εἰ ἁγίων πόδας ἔνιψεν, εἰ θλιβομένοις ἐπήρκεσεν, εἰ παντὶ ἔργῳ ἀγαθῷ ἐπηκολούθησεν. 11 νεωτέρας δὲ χήρας παραιτοῦ• ὅταν γὰρ καταστρηνιάσωσιν τοῦ Χριστοῦ, γαμεῖν θέλουσιν 12 ἔχουσαι κρίμα ὅτι τὴν πρώτην πίστιν ἠθέτησαν• 13 ἅμα δὲ καὶ ἀργαὶ μανθάνουσιν περιερχόμεναι τὰς οἰκίας, οὐ μόνον δὲ ἀργαὶ ἀλλὰ καὶ φλύαροι καὶ περίεργοι, λαλοῦσαι τὰ μὴ δέοντα. 14 Βούλομαι οὖν νεωτέρας γαμεῖν, τεκνογονεῖν, οἰκοδεσποτεῖν, μηδεμίαν ἀφορμὴν διδόναι τῷ ἀντικειμένῳ λοιδορίας χάριν• 15 ἤδη γάρ τινες ἐξετράπησαν ὀπίσω τοῦ σατανᾶ. 16 εἴ τις πιστὴ ἔχει χήρας, ἐπαρκείτω αὐταῖς καὶ μὴ βαρείσθω ἡ ἐκκλησία, ἵνα ταῖς ὄντως χήραις ἐπαρκέσῃ. 17 Οἱ καλῶς προεστῶτες πρεσβύτεροι διπλῆς τιμῆς ἀξιούσθωσαν, μάλιστα οἱ κοπιῶντες ἐν λόγῳ καὶ διδασκαλίᾳ. 18 λέγει γὰρ ἡ γραφή• βοῦν ἀλοῶντα οὐ φιμώσεις, καί• ἄξιος ὁ ἐργάτης τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ. 19 κατὰ πρεσβυτέρου κατηγορίαν μὴ παραδέχου, ἐκτὸς εἰ μὴ ἐπὶ δύο ἢ τριῶν μαρτύρων. 20 Τοὺς ἁμαρτάνοντας ἐνώπιον πάντων ἔλεγχε, ἵνα καὶ οἱ λοιποὶ φόβον ἔχωσιν. 21 Διαμαρτύρομαι ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ καὶ τῶν ἐκλεκτῶν ἀγγέλων, ἵνα ταῦτα φυλάξῃς χωρὶς προκρίματος, μηδὲν ποιῶν κατὰ πρόσκλισιν. 22 χεῖρας ταχέως μηδενὶ ἐπιτίθει μηδὲ κοινώνει ἁμαρτίαις ἀλλοτρίαις• σεαυτὸν ἁγνὸν τήρει. 23 Μηκέτι ὑδροπότει, ἀλλ’ οἴνῳ ὀλίγῳ χρῶ διὰ τὸν στόμαχον καὶ τὰς πυκνάς σου ἀσθενείας. 24 Τινῶν ἀνθρώπων αἱ ἁμαρτίαι πρόδηλοί εἰσιν προάγουσαι εἰς κρίσιν, τισὶν δὲ καὶ ἐπακολουθοῦσιν• 25 ὡσαύτως καὶ τὰ ἔργα τὰ καλὰ πρόδηλα, καὶ τὰ ἄλλως ἔχοντα κρυβῆναι οὐ δύνανται.
6
1 Ngasi bôshi bali omu mushigo gw’obujà bamanye oku bannâhamwâbo bakwânîne obukenge bwôshi; ntyo izîno lya Nyamuzinda n’enyigîrizo zâge birhag’ijacirwa. 2 Balya bashiga abemêzi, barhakâg’ibagayaguza mpu okwenge bali bene wâbo, ci bakabarhumikira bwinjà kulusha, bulya abo bakolera bali bemêzi na bazigirwa ba Nnâmahanga. Kwo wakayigîriza ntyo, kwo wanakahanûla.
Omwigîriza w’okuli n’omwigîriza w’obunywesi
3 Owanayigîrize bindi-bindi, abule bucîshwêkera oku binwa nkana, byo binwa bya Nnawîrhu Yezu Kristu n’oku nyigîrizo zâge zilingânîne n’obukombêdu bwîrhu, 4 Oyo muntu erhi guli muhûrha gw’obucîbone, erhi cingolongolo, erhi mulwâla wajà walonza ebya bushabusha n’orhudali rhw’ebinwa. N’ebyôla byo bilêrha obwâgalwa, akavulindi, ebijâci, okucîkebwa abandi busha, 5 ennongwe zirhatwîkanuka z’abantu b’emirhima ehûsire, abarhishi okuli, balya balongeza obunguke omu kushîbirira ebya Nnâmahanga. 6 Neci, okukombêra ebya Nnâmahanga eri njira y’okubona obunguke bunji kwo balya basîma ebi bagwêrhe. 7 Bulya ntà kantu rhwadwîrhe en’igulu, na ntâko rhwankahash’irhenzayo. 8 Nka kuno rhugwêrhe ecirhwâlya n’ecirhwayambala, rhusîme. 9 Nabo balya balonza okubona amahirhi, kuhirima bahirima omu mashumi, n’omu murhego, n’omu irala lya ngasi lubero ly’obuhwinja n’obuhanya, n’eryo irala lyo lirhuma abantu bashâya, bahere, banasherêre. 10 Bulya ecisisi c’amabî gôshi gaba magene g’ebirugu. Erhi kubishwira kurhuma, baguma bahabusire, baheza obuyêmêre, banacifunda malumwa manji omu murhima.
Mpu Timoteyo acisêze okuyôrha ali mujà-bugo nkana
11 Ci wêhe, we muntu wa Nnâmahanga, oyâke ebyo byôshi. Olongereze obushinganyanya, obukombêdu, obuyêmêre, obuzigire, obulembedu, n’obutûdu. 12 Olwe bwinjà entambala y’obuyêmêre; ogwârhe obuzîne bw’ensiku n’amango wahamagaliragwa, n’obuwajiriraga obuhamîrizia bwâwe bwinjà bw’obuyêmêre embere za ba-cali-ho banji. 13 Nkurhegesire embere za Nyamuzinda oshobôza ebintu byôshi obuzîne n’embere za Kristu Yezu waderhaga obuhamîrizib nkana embere za Ponsiyo Bilato: 14 olange amarhegeko buzira izâbyo na buzira ishembo kuhika olusiku Nnawîrhu Yezu Kristu ayisha. 15 Olwo lusiku, amango ensiku zâlwo zahika, aluyêrekana yêne, ye Nnakuno, Nn’iragi n’obuhashe bwôshi, Mwâmi w’abâmi na Nyakasane wa baNyakasane; 16. yêne dolodolo ye jira akalamo karhayûrha, ye ba omu bumoleke burhankahikwakwo, ye rhasag’ibonwa na muntu, na ntà muntu wankahash’imubona. Kuli ye obukuze n’obuhashe ensiku n’amango! Amen.
lhano oku bagale
17 Obwîre abahirhi ba mw’er’igulu barhakâg’icîbona, bamanye bakahira obulangâlire bwâbo omu mahirhi ga nsiku nsungunu, ci bacikubagire Nyamuzinda, orhugabîra ebintu byôshi mpu rhubikolêse. 18 Bacihangâne okukajira aminjà, bahirhire omu bijiro binjà; bakahâna n’omurhima mwinjà, banakashangîra ebirugu byâbo n’abandi. 19 Na ntyo bacîbikire omuhako mwinjà oku mango gayisha, lyo bayish’ibona akalamo k’okunali.
lhano lizinda n’omusingo
20 Mâshi Timoteyo, olange omuhako wàbîsibagwa. Okayâka ebinwa bya ntya-ntya n’ebibî, n’orhudali rhw’obumanye bw’obwîhambec. 21 Kali baguma erhi bàshimba obumanye bwa bene obwo lyo bàhabusire, bàrhêra obuyêmêre. Enshôkano ya Nyamuzinda ebè haguma ninyu!
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Α 6
1 Ὅσοι εἰσὶν ὑπὸ ζυγὸν δοῦλοι, τοὺς ἰδίους δεσπότας πάσης τιμῆς ἀξίους ἡγείσθωσαν, ἵνα μὴ τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ καὶ ἡ διδασκαλία βλασφημῆται. 2 οἱ δὲ πιστοὺς ἔχοντες δεσπότας μὴ καταφρονείτωσαν, ὅτι ἀδελφοί εἰσιν, ἀλλὰ μᾶλλον δουλευέτωσαν, ὅτι πιστοί εἰσιν καὶ ἀγαπητοὶ οἱ τῆς εὐεργεσίας ἀντιλαμβανόμενοι. Ταῦτα δίδασκε καὶ παρακάλει. 3 εἴ τις ἑτεροδιδασκαλεῖ καὶ μὴ προσέρχεται ὑγιαίνουσιν λόγοις τοῖς τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ τῇ κατ’ εὐσέβειαν διδασκαλίᾳ, 4 τετύφωται, μηδὲν ἐπιστάμενος, ἀλλὰ νοσῶν περὶ ζητήσεις καὶ λογομαχίας, ἐξ ὧν γίνεται φθόνος ἔρις βλασφημίαι, ὑπόνοιαι πονηραί, 5 διαπαρατριβαὶ διεφθαρμένων ἀνθρώπων τὸν νοῦν καὶ ἀπεστερημένων τῆς ἀληθείας, νομιζόντων πορισμὸν εἶναι τὴν εὐσέβειαν. 6 Ἔστιν δὲ πορισμὸς μέγας ἡ εὐσέβεια μετὰ αὐταρκείας• 7 οὐδὲν γὰρ εἰσηνέγκαμεν εἰς τὸν κόσμον, ὅτι οὐδὲ ἐξενεγκεῖν τι δυνάμεθα• 8ἔχοντες δὲ διατροφὰς καὶ σκεπάσματα, τούτοις ἀρκεσθησόμεθα. 9 οἱ δὲ βουλόμενοι πλουτεῖν ἐμπίπτουσιν εἰς πειρασμὸν καὶ παγίδα καὶ ἐπιθυμίας πολλὰς ἀνοήτους καὶ βλαβεράς, αἵτινες βυθίζουσιν τοὺς ἀνθρώπους εἰς ὄλεθρον καὶ ἀπώλειαν. 10 ῥίζα γὰρ πάντων τῶν κακῶν ἐστιν ἡ φιλαργυρία, ἧς τινες ὀρεγόμενοι ἀπεπλανήθησαν ἀπὸ τῆς πίστεως καὶ ἑαυτοὺς περιέπειραν ὀδύναις πολλαῖς. 11 Σὺ δέ, ὦ ἄνθρωπε θεοῦ, ταῦτα φεῦγε• δίωκε δὲ δικαιοσύνην εὐσέβειαν πίστιν, ἀγάπην ὑπομονὴν πραϋπαθίαν. 12 ἀγωνίζου τὸν καλὸν ἀγῶνα τῆς πίστεως, ἐπιλαβοῦ τῆς αἰωνίου ζωῆς, εἰς ἣν ἐκλήθης καὶ ὡμολόγησας τὴν καλὴν ὁμολογίαν ἐνώπιον πολλῶν μαρτύρων. 13 παραγγέλλω [σοι] ἐνώπιον τοῦ θεοῦ τοῦ ζῳογονοῦντος τὰ πάντα καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ μαρτυρήσαντος ἐπὶ Ποντίου Πιλάτου τὴν καλὴν ὁμολογίαν, 14 τηρῆσαί σε τὴν ἐντολὴν ἄσπιλον ἀνεπίλημπτον μέχρι τῆς ἐπιφανείας τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, 15 ἣν καιροῖς ἰδίοις δείξει ὁ μακάριος καὶ μόνος δυνάστης, ὁ βασιλεὺς τῶν βασιλευόντων καὶ κύριος τῶν κυριευόντων, 16 ὁ μόνος ἔχων ἀθανασίαν, φῶς οἰκῶν ἀπρόσιτον, ὃν εἶδεν οὐδεὶς ἀνθρώπων οὐδὲ ἰδεῖν δύναται• ᾧ τιμὴ καὶ κράτος αἰώνιον, ἀμήν. 17 Τοῖς πλουσίοις ἐν τῷ νῦν αἰῶνι παράγγελλε μὴ ὑψηλοφρονεῖν μηδὲ ἠλπικέναι ἐπὶ πλούτου ἀδηλότητι ἀλλ’ ἐπὶ θεῷ τῷ παρέχοντι ἡμῖν πάντα πλουσίως εἰς ἀπόλαυσιν, 18ἀγαθοεργεῖν, πλουτεῖν ἐν ἔργοις καλοῖς, εὐμεταδότους εἶναι, κοινωνικούς, 19 ἀποθησαυρίζοντας ἑαυτοῖς θεμέλιον καλὸν εἰς τὸ μέλλον, ἵνα ἐπιλάβωνται τῆς ὄντως ζωῆς. 20 Ὦ Τιμόθεε, τὴν παραθήκην φύλαξον ἐκτρεπόμενος τὰς βεβήλους κενοφωνίας καὶ ἀντιθέσεις τῆς ψευδωνύμου γνώσεως, 21 ἥν τινες ἐπαγγελλόμενοι περὶ τὴν πίστιν ἠστόχησαν. Ἡ χάρις μεθ’ ὑμῶν.
2TI – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Tim
2 TIMOTEYO
AMARUBA GA KABIRI EMWA TIMOTEYO
AMARUBA GA KABIRI MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA TIMOTEYO
Aga maruba ga kabiri gagenderîre enyigîrizo za Paolo kuli Timoteyo. Paolo amubwîzire oku ali omu mpamikwa na banji omu bakag’imulusa bamusizire yêne omu mazibu ci arhatwîsiri murhima bulya Nyakasane amuyimangîre.
Paolo abwîzire Timoteyo oku ensiku mbî ziyiruka ci arharhâga murhima. Abantu bayish’icishwêkera oku mabî ci mpu Timoteyo amanye arharhibaga obuhamîrizi bw’Emyanzi y’Akalembe:
«3, 1 Kandi omanye oku omu nsiku nzinda amango mabî gânayishe. 2 bulya abantu bayish’ikacilongeza bonene, bayish’ihira omurhima gwâbo omu birugu, bayish’ikacikunga bone, bayish’ibà bacîbonyi, bakashobeka abandi busha, bayish’ibà bigamba, bantu barhish’ivuga omunkwa, bayunjulirîne bubî; 3 bayish’ibà bâminya, barhakababalira ndi; babè badesi b’obunywesi, bantu barhajira lugero, barhayumva lukogo, bashombanyi b’abantu binjà; 4 bayish’ibà ndyâlya, bizuzu, mihûrha erhi bucîbone bwâbo burhuma, abâsîma irala libî ahâli h’okusîma Nnâmahanga; 5 embuga bayish’ikayôrha nk’abakombêra ebya Nyamuzinda, ci erhi banahakanyire emisî yâbyo. Abola nabo obayâke. 6 Muli bo kukwânîne okuganja balya bakasheshera omu nyumpa za bene, bahêke obukazi bukayerûlwa n’irala libî lya ngasi lubero, 7 burhanahusa okucîyigîriza, ci ntà mango bwânahike oku bumanye bw’okuli. 8 Na nka kulyâla Yane na Yambure balwisagya Mûsa, kwo n’okwo, nabo badwîrhe balwisa okuli, abo bantu b’emirhima ehûsire, eyo mihera omu by’obuyêmêre. 9 Ci kwônene barhahike ngahi, bulya isirhe lyâbo lirhayimang’imanyikana kuli bôshi, nka kulya lirya lya balya babirid lyabaga. 10 Ci wêhe wasêzire oku nyigîrizo zâni, oku lugendo lwâni, oku mihigo yâni, oku buyêmêre bwâni, oku buzigire bwâni, oku bulembêdu bwâni, 11 oku malibuko n’oku malumwa naboneraga e Antiyokiya, n’e Ikoniya n’e Listra. Mailibuko maci ntabonaga wâni! Na muli gôshi Nyakasane anyokola! 12 Neci, ngasi bôshi balonza okulama bwinjà omu bukombêdu muli Kristu Yezu, bâbone amalibuko. 13 Abantu babî bôhe n’endyâlya, kushâya baâshaye omu bubî, bârhebane banarhebwe. 14 Ci w’oyo osêre kw’ebiwayigîrizibwe wanayêmêra buzira kurhindira. Nawe orhahabiri bandi bakuyigîrizagyabyo, 15 n’oku kurhenga eburho bwâwe erhi oyishi Amandiko Matagatîfu; ganahash’ikuha obushinganyanya buhisa oku bucire n’oburhabâle bw’obuyêmêre buba muli Kristu Yezu. 16 Amandiko gôshi Nyamuzinda wajiraga mpu gayandikwe, ganakwânana kwinjà oku kuyigîriza, n’oku kuhamûla, n’oku kuhabûla abahàbusire, n’oku kuherha abantu omu bushinganyanya; 17 na ntyo omuntu wa Nyamuzinda abè mwimâna, anashingânîne okujira ngasi cijiro cinjà.»
1
AGA KABIRI EMWA TIMOTEYO
Omusingo n’omunkwa
1 Paolo, ntumwa ya Kristu Yezu oku bulonza bwa Nyamuzinda na nka kulya binashingânîne eciragâne c’obuzîne buba muli Kristu Yezu, 2 kuli Timoteyo, mugala wâni muzigirwa; enshôkano, obwonjo n’obuholo bikugabirwe na Nyamuzinda Îshe na Nnawîrhu Kristu Yezu!
3 Kuvuga mvuga Nyamuzinda omunkwa, oyu nkolera n’omurhima gucîre aka bashakulûza, nka nakukengêra ngasi kasanzi omu nsengero zâni z’obudufu n’omûshi. 4 Nkayibuka emirenge yâwe, nnanyumve idulwee ly’okushub’ikulola kwo nti lyo nyunjula bushagaluke. 5 Nnankakengêra obuyêmêre bw’okunali bukubâmwo, bulya buyêmêre bwàbâga burhanzi muli nyakakulu Loyidi na muli nyoko Ewuniki; ntahabiri oku bwo n’obwo bukulimwo nâwe.
Enshôkano Timoteyo ashobwîre
6 Co cirhumire nkukengêza nti ozûse engalo Nyamuzinda akushobôzagya erhi nkulambûlirakwof amaboko. 7 Bulya arhali murhima gwa bwôba rhwahabirwe na Nyamuzinda, ci gwa misî, n’obuzigire, n’olugero omu kukolêsa eby’en’igulu. 8 Kuziga orhabaga nshonyi z’okuhamîriza Nyakasane, nîsi erhi nie ntuma, nie mubohe wâge. Ci oleke rhulibukire haguma rhwembi erhi Myanzi y’Akalembe erhuma; Nyamuzinda arhurhabâla n’obuhashe bw’emisî yâge; 9 ye warhucungulaga, arhuhamagala anacirhwîshoga mpu rhubè batagatîfu, arhali oku lugero lw’ebijiro bîrhu, ci oku lugero lw’obulonza bwâge yêne n’engalo yâge. Eyo nshôkano rhwashobôlaga kurhenga emyâka n’emyâka muli Kristu Yezu, 10 buno lyo ekola eciyêrekîne omu kuyisha kw’Omuciza wîrhu Kristu Yezu waherêrekezagya olufù, alêrha obuzîne n’akalamo karhaheka, byalangashana omu Myanzi y’Akalembe. 11 Eyo Myanzi y’Akalembe yo narholeragwa mpu mbè mujà-bugo na ntumwa na mwigîriza wayo.
12 Yo erhumire ndi muli aga malibukog; ci ntakubêra nshonyi, bulyâla mmanyire ndi nàhiziremwo obulangâlire bwâni, nnanyishi bwinjinjà oku agwêrhe obuhashe bw’okulanga omuhakoh gwâni kuhika lulya Lusikui. 13 Oshimbe olwiganyo lw’ebinwa nkana wayumvagya omu kanwa kâni, omu buyêmêre n’omu buzigire buba muli Kristu Yezu. 14 Olange omuhako mwinjà wabîsibagwa n’oburhabâle bwa Mûka Mutagatîfu orhubâmwo.
15 Orhahabiri oku ab’e Aziya bohi bandikirîre, nka Fijelo na Herimojeni. 16 Mâshi Nyakasane afe enyumpa ya Onesiforo lukogo, bulya kanji kanji antabîre, arhanabonaga nshonyi erhi enkoba zâni zirhuma. 17 Ciru erhi ahika e Roma, annonza n’obushiru bunji, alinda ambona. 18 Mâshi Nnâmahanga amuhe okuyish’ibona olukogo embere za Nyakasane mwa lulya lusiku! N’oku antabîre kwôshi e Efezi, nâwe wêne okumanyire bwinjà kundusha.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Β 1
1 Παῦλος ἀπόστολος Χριστοῦ Ἰησοῦ διὰ θελήματος θεοῦ κατ’ ἐπαγγελίαν ζωῆς τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ 2 Τιμοθέῳ ἀγαπητῷ τέκνῳ, χάρις ἔλεος εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν. 3 Χάριν ἔχω τῷ θεῷ, ᾧ λατρεύω ἀπὸ προγόνων ἐν καθαρᾷ συνειδήσει, ὡς ἀδιάλειπτον ἔχω τὴν περὶ σοῦ μνείαν ἐν ταῖς δεήσεσίν μου νυκτὸς καὶ ἡμέρας, 4 ἐπιποθῶν σε ἰδεῖν, μεμνημένος σου τῶν δακρύων, ἵνα χαρᾶς πληρωθῶ, 5 ὑπόμνησιν λαβὼν τῆς ἐν σοὶ ἀνυποκρίτου πίστεως, ἥτις ἐνῴκησεν πρῶτον ἐν τῇ μάμμῃ σου Λωΐδι καὶ τῇ μητρί σου Εὐνίκῃ, πέπεισμαι δὲ ὅτι καὶ ἐν σοί. 6 Δι’ ἣν αἰτίαν ἀναμιμνῄσκω σε ἀναζωπυρεῖν τὸ χάρισμα τοῦ θεοῦ, ὅ ἐστιν ἐν σοὶ διὰ τῆς ἐπιθέσεως τῶν χειρῶν μου. 7 οὐ γὰρ ἔδωκεν ἡμῖν ὁ θεὸς πνεῦμα δειλίας ἀλλὰ δυνάμεως καὶ ἀγάπης καὶ σωφρονισμοῦ. 8 μὴ οὖν ἐπαισχυνθῇς τὸ μαρτύριον τοῦ κυρίου ἡμῶν μηδὲ ἐμὲ τὸν δέσμιον αὐτοῦ, ἀλλὰ συγκακοπάθησον τῷ εὐαγγελίῳ κατὰ δύναμιν θεοῦ, 9 τοῦ σώσαντος ἡμᾶς καὶ καλέσαντος κλήσει ἁγίᾳ, οὐ κατὰ τὰ ἔργα ἡμῶν ἀλλὰ κατὰ ἰδίαν πρόθεσιν καὶ χάριν, τὴν δοθεῖσαν ἡμῖν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ πρὸ χρόνων αἰωνίων, 10 φανερωθεῖσαν δὲ νῦν διὰ τῆς ἐπιφανείας τοῦ σωτῆρος ἡμῶν Χριστοῦ Ἰησοῦ, καταργήσαντος μὲν τὸν θάνατον φωτίσαντος δὲ ζωὴν καὶ ἀφθαρσίαν διὰ τοῦ εὐαγγελίου 11 εἰς ὃ ἐτέθην ἐγὼ κῆρυξ καὶ ἀπόστολος καὶ διδάσκαλος, 12 δι’ ἣν αἰτίαν καὶ ταῦτα πάσχω• ἀλλ’ οὐκ ἐπαισχύνομαι, οἶδα γὰρ ᾧ πεπίστευκα καὶ πέπεισμαι ὅτι δυνατός ἐστιν τὴν παραθήκην μου φυλάξαι εἰς ἐκείνην τὴν ἡμέραν. 13 Ὑποτύπωσιν ἔχε ὑγιαινόντων λόγων ὧν παρ’ ἐμοῦ ἤκουσας ἐν πίστει καὶ ἀγάπῃ τῇ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ• 14 τὴν καλὴν παραθήκην φύλαξον διὰ πνεύματος ἁγίου τοῦ ἐνοικοῦντος ἐν ἡμῖν. 15 Οἶδας τοῦτο, ὅτι ἀπεστράφησάν με πάντες οἱ ἐν τῇ Ἀσίᾳ, ὧν ἐστιν Φύγελος καὶ Ἑρμογένης. 16 δῴη ἔλεος ὁ κύριος τῷ Ὀνησιφόρου οἴκῳ, ὅτι πολλάκις με ἀνέψυξεν καὶ τὴν ἅλυσίν μου οὐκ ἐπαισχύνθη, 17 ἀλλὰ γενόμενος ἐν Ῥώμῃ σπουδαίως ἐζήτησέν με καὶ εὗρεν• 18 δῴη αὐτῷ ὁ κύριος εὑρεῖν ἔλεος παρὰ κυρίου ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ. καὶ ὅσα ἐν Ἐφέσῳ διηκόνησεν, βέλτιον σὺ γινώσκεις.
2
Kukwânîne entumwa eshangîre amababale ga Kristu
1 Wêhe, mwâna wâni, ozibuhe oku burhabâle bw’enshôkano eri muli Kristu Yezu. 2 Birya wayumvagya nakuyigîriza embere za bahamîrizi banji, obibîse abantu bakwânîne okucîkubagirwa, abankahasha nabo okubibwîriza abandi.
3 Oyankirire ecâwe cigabi c’amababale nka musirika mwinjà wa Kristu Yezu. 4 Ntâye walwa ebîrha wankacîderha mpu acîhira omu by’en’igulu, akaba alonzize okusimîsa owamurhumaga elugamba. 5 Naye owafuka arhahâbwa bukuze akaba arhashimbiri irhegeko ly’okufuka. 6 Omuhinzi orhama n’omukolo ye kwânîne okurhang’ihâbwa ecigabi câge c’emyâka. 7 Oyumve ebyôla nkubwîzire. Câbà Nyakasane akurhabâla okubiyumva byôshi.
8 Okakengêra Yezu Kristu wafûkaga omu bafù, w’omu buko bwa Daudi, nka kulya nyigîriza omu Myanzi yâni y’Akalembe. 9 Eyo Myanzi y’Akalembe yo erhuma nalibuzibwa, kuhika okushwêkwa nka nyankolamaligo. Ci oluderho lwa Nyamuzinda lurhali lubohe. 10 Okwo kwo kurhuma ndembera amalibuko gôshi abîshogwa barhumire, nti lyo nabo babona obucire buba muli Kristu Yezu haguma n’irenge ly’ensiku n’amango.
11 Aka kanwa kali k’okuli: akaba rhwafîre haguma naye, rhwayish’ilama rhwe naye. 12 Rhukacikanyakanya, rhwayish’iyîma rhwe naye; erhi rhwa nkamuhakana, naye anayish’irhuhakana. 13 Erhi rhwankabula bwayêmêra, yêhe ntà mango ankatwa omu kanwa kâge; bulya arhankacîhakana yêne.
Okulwîsa abigiriza b’obunywesi.
14 Okâbakengêza okwo omu kuhamîriza embere za Nyamuzinda oku kukwânîne okukayâka ennongwe y’ebinwa erhajira kandi kamalo okurhali kuheza abayiyumvîrhiza. 15 Ocisêze okuciyêrekana nka murhonyi wa Nnâmahanga, nka mukozi orhagwârhwa na nshonyi, nka mujà-bugo w’oluderho lw’okuli okwânîne okucikubagirwa. 16 Ci ebinwa bya ntya-ntya n’ebibî, okabiyâka; bulya ababiderha kushâya bashâya omu bubî bulushire; 17 n’enderho zâbo kwo zikanyegera nka kafinjo. Himeneyo na Fileto bali ba bene abo; 18 bahabusire, baleka enjira y’okuli, baderha mpu mîra obufûke bwageraga, na ntyo basherêza obuyêmêre bwa barhali banyi.
19 Ci kwônene eciriba cikomîre Nyamuzinda abandaga ho ciciri, cirikwo eci cimanyîso: Nyakasane ayishi abâge, na: Ngasi yêshi oderha izîno lya Nyakasane, ayâke obubîj. 20 Omu nyumpa nnene, arhali birugu bya masholo n’amarhale byône bimuba; munabe ciru n’eby’emirhi n’eby’ibumba. Biguma bikolêsibwa oku mikolo y’obukenge, n’ebindi oku mikolo ya ntya-ntya. 21 Erhi omuntu ankacilanga kuli ebyo ndesire, anabà cirugu ca bukenge, cicîre, cikwânîne Nyakasane, cinashingânîne ngasi mukolo mwinjà.
22 Okâyâka irala ly’obusole; okalongereza obushinganyanya, obuyêmêre, obuzigire, n’omurhûla haguma n’abagashâniza Nyakasane n’omurhima gucîre. 23 Ci orhudali rhw’isirhe rhurhagwêrhi nda na mugongo, okârhuyâka; orhahabiri oku nnongwe rhuburha. 24 N’omurhumisi wa Nyakasane arhakwânîni abè muntu wa nnongwe, ci kukwânîne abè mutûdu kuli bôshi, ahashe okuyigîriza, anamany’ilembera amalibuko. 25 Kukwânîne ahanûle abashombanyi bâge n’obutûdu, bulya kwankanaba Nyamuzinda abahà okucîyunjuza, okumanya okuli 26 n’okushub’izabanuka obukengêre, babà bamâyûs’irhenga omu mirhego ya Shetani, owabajizire mpira na bajà b’okujira obulonza bwâge.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Β 2
1 Σὺ οὖν, τέκνον μου, ἐνδυναμοῦ ἐν τῇ χάριτι τῇ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 2 καὶ ἃ ἤκουσας παρ’ ἐμοῦ διὰ πολλῶν μαρτύρων, ταῦτα παράθου πιστοῖς ἀνθρώποις, οἵτινες ἱκανοὶ ἔσονται καὶ ἑτέρους διδάξαι. 3 Συγκακοπάθησον ὡς καλὸς στρατιώτης Χριστοῦ Ἰησοῦ. 4 οὐδεὶς στρατευόμενος ἐμπλέκεται ταῖς τοῦ βίου πραγματείαις, ἵνα τῷ στρατολογήσαντι ἀρέσῃ. 5 ἐὰν δὲ καὶ ἀθλῇ τις, οὐ στεφανοῦται ἐὰν μὴ νομίμως ἀθλήσῃ. 6 τὸν κοπιῶντα γεωργὸν δεῖ πρῶτον τῶν καρπῶν μεταλαμβάνειν. 7 νόει ὃ λέγω• δώσει γάρ σοι ὁ κύριος σύνεσιν ἐν πᾶσιν. 8 Μνημόνευε Ἰησοῦν Χριστὸν ἐγηγερμένον ἐκ νεκρῶν, ἐκ σπέρματος Δαυίδ, κατὰ τὸ εὐαγγέλιόν μου, 9 ἐν ᾧ κακοπαθῶ μέχρι δεσμῶν ὡς κακοῦργος, ἀλλ’ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ οὐ δέδεται• 10 διὰ τοῦτο πάντα ὑπομένω διὰ τοὺς ἐκλεκτούς, ἵνα καὶ αὐτοὶ σωτηρίας τύχωσιν τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ μετὰ δόξης αἰωνίου. 11 πιστὸς ὁ λόγος• εἰ γὰρ συναπεθάνομεν, καὶ συζήσομεν• 12 εἰ ὑπομένομεν, καὶ συμβασιλεύσομεν• εἰ ἀρνησόμεθα, κἀκεῖνος ἀρνήσεται ἡμᾶς• 13 εἰ ἀπιστοῦμεν, ἐκεῖνος πιστὸς μένει, ἀρνήσασθαι γὰρ ἑαυτὸν οὐ δύναται. 14 Ταῦτα ὑπομίμνῃσκε διαμαρτυρόμενος ἐνώπιον τοῦ θεοῦ μὴ λογομαχεῖν, ἐπ’ οὐδὲν χρήσιμον, ἐπὶ καταστροφῇ τῶν ἀκουόντων. 15 σπούδασον σεαυτὸν δόκιμον παραστῆσαι τῷ θεῷ, ἐργάτην ἀνεπαίσχυντον, ὀρθοτομοῦντα τὸν λόγον τῆς ἀληθείας. 16 τὰς δὲ βεβήλους κενοφωνίας περιΐστασο• ἐπὶ πλεῖον γὰρ προκόψουσιν ἀσεβείας 17 καὶ ὁ λόγος αὐτῶν ὡς γάγγραινα νομὴν ἕξει. ὧν ἐστιν Ὑμέναιος καὶ Φίλητος, 18 οἵτινες περὶ τὴν ἀλήθειαν ἠστόχησαν, λέγοντες [τὴν] ἀνάστασιν ἤδη γεγονέναι, καὶ ἀνατρέπουσιν τήν τινων πίστιν. 19 ὁ μέντοι στερεὸς θεμέλιος τοῦ θεοῦ ἕστηκεν, ἔχων τὴν σφραγῖδα ταύτην• ἔγνω κύριος τοὺς ὄντας αὐτοῦ, καί• ἀποστήτω ἀπὸ ἀδικίας πᾶς ὁ ὀνομάζων τὸ ὄνομα κυρίου. 20 Ἐν μεγάλῃ δὲ οἰκίᾳ οὐκ ἔστιν μόνον σκεύη χρυσᾶ καὶ ἀργυρᾶ ἀλλὰ καὶ ξύλινα καὶ ὀστράκινα, καὶ ἃ μὲν εἰς τιμὴν ἃ δὲ εἰς ἀτιμίαν• 21 ἐὰν οὖν τις ἐκκαθάρῃ ἑαυτὸν ἀπὸ τούτων, ἔσται σκεῦος εἰς τιμήν, ἡγιασμένον, εὔχρηστον τῷ δεσπότῃ, εἰς πᾶν ἔργον ἀγαθὸν ἡτοιμασμένον. 22 Τὰς δὲ νεωτερικὰς ἐπιθυμίας φεῦγε, δίωκε δὲ δικαιοσύνην πίστιν ἀγάπην εἰρήνην μετὰ τῶν ἐπικαλουμένων τὸν κύριον ἐκ καθαρᾶς καρδίας. 23 τὰς δὲ μωρὰς καὶ ἀπαιδεύτους ζητήσεις παραιτοῦ, εἰδὼς ὅτι γεννῶσιν μάχας• 24 δοῦλον δὲ κυρίου οὐ δεῖ μάχεσθαι ἀλλ’ ἤπιον εἶναι πρὸς πάντας, διδακτικόν, ἀνεξίκακον, 25 ἐν πραΰτητι παιδεύοντα τοὺς ἀντιδιατιθεμένους, μήποτε δώῃ αὐτοῖς ὁ θεὸς μετάνοιαν εἰς ἐπίγνωσιν ἀληθείας 26 καὶ ἀνανήψωσιν ἐκ τῆς τοῦ διαβόλου παγίδος, ἐζωγρημένοι ὑπ’ αὐτοῦ εἰς τὸ ἐκείνου θέλημα.
3
Amabî g’ensiku nzinda
1 Kandi omanye oku omu nsiku nzinda amango mabî gânayishe. 2 bulya abantu bayish’ikacîlongeza bonene, bayish’ihira omurhima gwâbo omu birugu, bayish’ikacikunga bone, bayish’ibà bacîbonyi, bakashobeka abandi busha, bayish’ibà bigamba, bantu barhish’ivuga omunkwa, bayunjulirîne bubî; 3 bayish’ibà bâminya, barhakababalira ndi; babè badesi b’obunywesi, bantu barhajira lugero, barhayumva lukogo, bashombanyi b’abantu binjà; 4 bayish’ibà ndyâlya, bizuzu, mihûrha erhi bucîbone bwâbo burhuma, abâsîma iralà libî ahâli h’okusîma Nnâmahanga; 5 embuga bayish’ikayôrha nk’abakombêra ebya Nyamuzinda, ci erhi banahakanyire emisî yâbyo. Abola nabo obayâke.
6 Muli bo kukwânîne okuganja balya bakasheshera omu nyumpa za bene, bahêke obukazi bukayerûlwa n’ebyâha n’irala libî lya ngasi lubero, 7 burhanahusa okucîyigîriza, ci ntà mango bwânahike oku bumanye bw’okuli. 8 Na nka kulyâla Yane na Yambure balwisagya Mûsa, kwo n’okwo, nabo badwîrhe balwisa okuli, abo bantu b’emirhima ehûsire, eyo mihera omu by’obuyêmêre. 9 Ci kwônene barhahike ngahi, bulya isirhe lyâbo lirhayimang’imanyikana kuli bôshi, nka kulya lirya lya balya babirik lyabaga.
10 Ci wêhe wasêzire oku nyigîrizo zâni, oku lugendo lwâni, oku mihigo yâni, oku buyêmêre bwâni, oku buzigire bwâni, oku bulembêdu bwâni, 11 oku malibuko n’oku malumwa naboneraga e Antiyokiya, n’e Ikoniya n’e Listra. Mailibuko maci ntabonaga wâni! Na muli gôshi Nyakasane anyôkola! 12 Neci, ngasi bôshi balonza okulama bwinjà omu bukombêdu muli Kristu Yezu, bâbone amalibuko. 13 Abantu babî bôhe n’endyâlya, kushâya baâshaye omu bubî, bârhebane banarhebwe.
14 Ci w’oyo osêre kw’ebiwayigîrizibwe wanayêmêra buzira kurhindira. Nawe orhahabiri bandi bakuyigîrizagyabyo, 15 n’oku kurhenga eburho bwâwe erhi oyishi Amandiko Matagatîfu; ganahash’ikuha obushinganyanya buhisa oku bucire n’oburhabâle bw’obuyêmêre buba muli Kristu Yezu. 16 Amandiko gôshi Nyamuzinda wajiraga mpu gayandikwe, ganakwânana kwinjà oku kuyigîriza, n’oku kuhamûla, n’oku kuhabûla abahàbusire, n’oku kuherha abantu omu bushinganyanya; 17 na ntyo omuntu wa Nyamuzinda abè mwimâna, anashingânîne okujira ngasi cijiro cinjà.
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Β 3
1 Τοῦτο δὲ γίνωσκε, ὅτι ἐν ἐσχάταις ἡμέραις ἐνστήσονται καιροὶ χαλεποί• 2 ἔσονται γὰρ οἱ ἄνθρωποι φίλαυτοι φιλάργυροι ἀλαζόνες ὑπερήφανοι βλάσφημοι, γονεῦσιν ἀπειθεῖς, ἀχάριστοι ἀνόσιοι 3 ἄστοργοι ἄσπονδοι διάβολοι ἀκρατεῖς ἀνήμεροι ἀφιλάγαθοι 4 προδόται προπετεῖς τετυφωμένοι, φιλήδονοι μᾶλλον ἢ φιλόθεοι, 5 ἔχοντες μόρφωσιν εὐσεβείας τὴν δὲ δύναμιν αὐτῆς ἠρνημένοι• καὶ τούτους ἀποτρέπου. 6 Ἐκ τούτων γάρ εἰσιν οἱ ἐνδύνοντες εἰς τὰς οἰκίας καὶ αἰχμαλωτίζοντες γυναικάρια σεσωρευμένα ἁμαρτίαις, ἀγόμενα ἐπιθυμίαις ποικίλαις, 7 πάντοτε μανθάνοντα καὶ μηδέποτε εἰς ἐπίγνωσιν ἀληθείας ἐλθεῖν δυνάμενα. 8 ὃν τρόπον δὲ Ἰάννης καὶ Ἰαμβρῆς ἀντέστησαν Μωϋσεῖ, οὕτως καὶ οὗτοι ἀνθίστανται τῇ ἀληθείᾳ, ἄνθρωποι κατεφθαρμένοι τὸν νοῦν, ἀδόκιμοι περὶ τὴν πίστιν. 9 ἀλλ’ οὐ προκόψουσιν ἐπὶ πλεῖον• ἡ γὰρ ἄνοια αὐτῶν ἔκδηλος ἔσται πᾶσιν, ὡς καὶ ἡ ἐκείνων ἐγένετο. 10 Σὺ δὲ παρηκολούθησάς μου τῇ διδασκαλίᾳ, τῇ ἀγωγῇ, τῇ προθέσει, τῇ πίστει, τῇ μακροθυμίᾳ, τῇ ἀγάπῃ, τῇ ὑπομονῇ, 11 τοῖς διωγμοῖς, τοῖς παθήμασιν, οἷά μοι ἐγένετο ἐν Ἀντιοχείᾳ, ἐν Ἰκονίῳ, ἐν Λύστροις, οἵους διωγμοὺς ὑπήνεγκα καὶ ἐκ πάντων με ἐρρύσατο ὁ κύριος. 12 καὶ πάντες δὲ οἱ θέλοντες εὐσεβῶς ζῆν ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ διωχθήσονται. 13 πονηροὶ δὲ ἄνθρωποι καὶ γόητες προκόψουσιν ἐπὶ τὸ χεῖρον πλανῶντες καὶ πλανώμενοι. 14 Σὺ δὲ μένε ἐν οἷς ἔμαθες καὶ ἐπιστώθης, εἰδὼς παρὰ τίνων ἔμαθες, 15 καὶ ὅτι ἀπὸ βρέφους [τὰ] ἱερὰ γράμματα οἶδας, τὰ δυνάμενά σε σοφίσαι εἰς σωτηρίαν διὰ πίστεως τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ. 16 πᾶσα γραφὴ θεόπνευστος καὶ ὠφέλιμος πρὸς διδασκαλίαν, πρὸς ἐλεγμόν, πρὸς ἐπανόρθωσιν, πρὸς παιδείαν τὴν ἐν δικαιοσύνῃ, 17 ἵνα ἄρτιος ᾖ ὁ τοῦ θεοῦ ἄνθρωπος, πρὸς πᾶν ἔργον ἀγαθὸν ἐξηρτισμένος.
4
Mpu Timoteyo abè mujà-bugo mwimâna
1 Nkulahirîze embere za Nyamuzinda n’embere za Kristu Yezu wanatwîre abazîne n’abafîre olubanja, oku izîno ly’okuyisha kwâge n’ely’obwâmi bwâge: 2 oyigîrize oluderho lwa Nnâmahanga, basîme erhi babè barhasîmiri, obabwîre, obayâgirize, okalihe, ohanûle, omu butûdu n’omu bushiru bw’okuyigîriza. 3 Bulya amango gayisha, n’abantu barhakacikwîra enyigîrizo nkana, ci irala lya lyanabahàbukane n’okurhwîri kwâbo kubanyunyâgire, bacihe bone abayigîriza mwandu, 4 bafuke amarhwîri gâbo mpu balek’iyumva eby’okuli, bagarhege emigani. 5 Ci wêhe obè murhondêza muli byôshi; olembere amalibuko; ojire omukolo gwâwe gw’omwigîriza w’Emyanzi y’Akalembe; obè mwimâna omu bujà-bugo bwâwe.
Ensiku za Paolo zahisire
6 Niehe omukò gwâni gukola gudwîrhe gwabulagwa nka nterekêro, n’amago gâni g’okufuluka gahisire. 7 Nalwîre agani, nahisize ensiku zâni, nalanzire obuyêmêre. 8 Ntà cindi cicinsigalîre okurhali kuyankirira ishungwè ly’obushinganyanya Nyakasane, mucîranuzi mushininganyanya, anampembe olwo Lusiku, arhanali nienene, ci na balya bôshi bayishiba bàlinzire n’obuzigire okuyisha kwâge.
Amahano mazinda
9 Okanye, onshimâne duba, 10 bulya Dema andesire erhi kusîma er’igulu kurhuma, anacijirire e Tesalonika; Kreshenti ajire e Galasiya, na Tito acîjira e Dalamasiya. 11 Luka yenene rhusigîre rhweshi naye. Oyanke Marko, muyishe mwembi, bulya ankwânîne bwenêne omu bujà-bugo. 12 Narhumire Tikiko e Efezi. 13 Hano okola wayisha, onanderhere ecishûli nasigaga e Trowa aha mwa Karpo; olerhe n’ebitabu, ci bwenêne engurha z’Amandiko. 14 Aleksandro, mutuzi w’ebyuma, anjirîre bubî bunji; Nyakasane anamulyule nk’oku ebijiro byâge binashingânîne. 15 Nâwe ocilange kuli ye, bulya alwîsize bwenêne Enyigirizo zirhu. 16 Erhi mbûlana obw’oburhanzi, ntâye wanyimangîre; bôshi bandikirira. Mâshi okwo kurhabatumuzibagwa! 17 Ci kwônene Nyakasane yêhe ali anyimangirel, ananzibuhya, mpu Iyo mmanyîsa obugo bwâge, Iyo n’abapagani bôshi babuyumva. Nanalîkûzîbwe omu kanwa k’entale. 18 Nyakasane anyôkola omu ngasi kubî, ananciza, ampêke omu Bwâmi bwâge emalunga. Kuli ye irenge emyâka n’emyâka! Amen.
Omusingo n’obwangà
19 Ondamukize Priska na Akwila, bo n’ab’omu mwa Onesiforo. 20 Erasto asigîre e Korinti; ci Trofimo yêhe namusigaga mulwâla e Mileto. 21 Obiduhe, ohike eno embere ly’empondo. Ebulo, na Pudensi, na Lino, na Klaudiya, na bene wîrhu bôshi, mpu asinge. 22 Nyakasane abè omu murhima gwâwe! Enshokano ya Nyamuzinda ebè haguma ninyu!
ΠΡΟΣ ΤΙΜΟΘΕΟΝ Β 4
1 Διαμαρτύρομαι ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ μέλλοντος κρίνειν ζῶντας καὶ νεκρούς, καὶ τὴν ἐπιφάνειαν αὐτοῦ καὶ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ• 2 κήρυξον τὸν λόγον, ἐπίστηθι εὐκαίρως ἀκαίρως, ἔλεγξον, ἐπιτίμησον, παρακάλεσον, ἐν πάσῃ μακροθυμίᾳ καὶ διδαχῇ. 3 Ἔσται γὰρ καιρὸς ὅτε τῆς ὑγιαινούσης διδασκαλίας οὐκ ἀνέξονται ἀλλὰ κατὰ τὰς ἰδίας ἐπιθυμίας ἑαυτοῖς ἐπισωρεύσουσιν διδασκάλους κνηθόμενοι τὴν ἀκοὴν 4 καὶ ἀπὸ μὲν τῆς ἀληθείας τὴν ἀκοὴν ἀποστρέψουσιν, ἐπὶ δὲ τοὺς μύθους ἐκτραπήσονται. 5 Σὺ δὲ νῆφε ἐν πᾶσιν, κακοπάθησον, ἔργον ποίησον εὐαγγελιστοῦ, τὴν διακονίαν σου πληροφόρησον. 6 Ἐγὼ γὰρ ἤδη σπένδομαι, καὶ ὁ καιρὸς τῆς ἀναλύσεώς μου ἐφέστηκεν. 7 τὸν καλὸν ἀγῶνα ἠγώνισμαι, τὸν δρόμον τετέλεκα, τὴν πίστιν τετήρηκα• 8 λοιπὸν ἀπόκειταί μοι ὁ τῆς δικαιοσύνης στέφανος, ὃν ἀποδώσει μοι ὁ κύριος ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ, ὁ δίκαιος κριτής, οὐ μόνον δὲ ἐμοὶ ἀλλὰ καὶ πᾶσιν τοῖς ἠγαπηκόσιν τὴν ἐπιφάνειαν αὐτοῦ. 9 Σπούδασον ἐλθεῖν πρός με ταχέως• 10 Δημᾶς γάρ με ἐγκατέλιπεν ἀγαπήσας τὸν νῦν αἰῶνα καὶ ἐπορεύθη εἰς Θεσσαλονίκην, Κρήσκης εἰς Γαλατίαν, Τίτος εἰς Δαλματίαν• 11 Λουκᾶς ἐστιν μόνος μετ’ ἐμοῦ. Μᾶρκον ἀναλαβὼν ἄγε μετὰ σεαυτοῦ, ἔστιν γάρ μοι εὔχρηστος εἰς διακονίαν. 12 Τύχικον δὲ ἀπέστειλα εἰς Ἔφεσον. 13 τὸν φαιλόνην ὃν ἀπέλιπον ἐν Τρῳάδι παρὰ Κάρπῳ ἐρχόμενος φέρε, καὶ τὰ βιβλία μάλιστα τὰς μεμβράνας. 14 Ἀλέξανδρος ὁ χαλκεὺς πολλά μοι κακὰ ἐνεδείξατο• ἀποδώσει αὐτῷ ὁ κύριος κατὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ• 15 ὃν καὶ σὺ φυλάσσου, λίαν γὰρ ἀντέστη τοῖς ἡμετέροις λόγοις. 16 Ἐν τῇ πρώτῃ μου ἀπολογίᾳ οὐδείς μοι παρεγένετο, ἀλλὰ πάντες με ἐγκατέλιπον• μὴ αὐτοῖς λογισθείη• 17 ὁ δὲ κύριός μοι παρέστη καὶ ἐνεδυνάμωσέν με, ἵνα δι’ ἐμοῦ τὸ κήρυγμα πληροφορηθῇ καὶ ἀκούσωσιν πάντα τὰ ἔθνη, καὶ ἐρρύσθην ἐκ στόματος λέοντος. 18 ῥύσεταί με ὁ κύριος ἀπὸ παντὸς ἔργου πονηροῦ καὶ σώσει εἰς τὴν βασιλείαν αὐτοῦ τὴν ἐπουράνιον• ᾧ ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, ἀμήν. 19 Ἄσπασαι Πρίσκαν καὶ Ἀκύλαν καὶ τὸν Ὀνησιφόρου οἶκον. 20 Ἔραστος ἔμεινεν ἐν Κορίνθῳ, Τρόφιμον δὲ ἀπέλιπον ἐν Μιλήτῳ ἀσθενοῦντα. 21 Σπούδασον πρὸ χειμῶνος ἐλθεῖν. Ἀσπάζεταί σε Εὔβουλος καὶ Πούδης καὶ Λίνος καὶ Κλαυδία καὶ οἱ ἀδελφοὶ πάντες. 22 Ὁ κύριος μετὰ τοῦ πνεύματός σου. ἡ χάρις μεθ’ ὑμῶν.
TIT – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Tit
EMWA TITO
AMARUBA EMWA TITO
AMARUBA MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA TITO
Muli aga maruba, Paolo agenderire oku hanûla ba lungere b’ecinyabuguma c’abemêzi; Yumvagi ihano ahâga Tito, erhi: «1, 5 Nakusigaga e Kreta nti oyunjuze omukolo gucisigire, onayîmike abadâhwa omu ngasi cishagala nka kulya nakurhegekaga. 6 owalonza okubà mudâhwa akwânîne abè muntu mwêru-kwêru, owajire omu bubya liguma lyône, abâna bâge babè bemêzi, abarhankashobekwa îralà nîsi erhi obugoma. 7 Bulya, neci, lungere akwânîne abè muntu mwêru-kwêru, nk’oku bishingânîne omurhindisi w’enyumpa ya Nyamuzinda; arhabaga wa bucîbone erhi wa bukunizi, arhabaga mulalwe erhi mulwi, arhanabaga wa kulonza obunguke bubî; 8 ci abè muntu oyish’ihandisa ebigolo, mwîra w’abantu nkana, murhondêza, mushinganyanya, mwimâna na muntu wa lugeromuli byôshi; 9 acishwêkere oku kanwa k’okuli, kalya kashingânîne enyigîrizo ayigîrizibwe, na ntyo ahash’ihanûla abantu omu kubahugûla enyigîrizo nyinjà, n’abankaderha mpu bamujisa kadali, abayagîrize.»
Kandi amubwîra oku acilange oku Bayahudi b’obunywesi barheba abantu, erhi: « 1, 10 Neci, abagomi n’abakaderha obusha, n’abakarheba abâbo bali banji, bwenêne omu bakembûle. 11 Abôla bantu, kukwânîne okubahulisa; banakasherêza milala minji n’okuyigîriza ebirhashingânîni erhi bunguke burhali bwo burhuma. 12 Muguma wa muli bo, omulêbi wâbo ye na nnêne, adesire, mpu: «Abakreta, aba banywesi b’ensiku n’amango, by’erubala bibî, nda nyôlo». 13 Obwo buhamîrizi buli bw’okunali. Co cirhumire, okabakalihira bwenêne, lyo bayôrha bantu nkana omu buyêmêre, 14 banalek’iyêmêra emigani y’Abayahudi n’amarhegeko g’abantu bahindulîre okuli omugongo. 15 Byôshi biri bicêse oku bacêse; ci oku bazinzire n’oku barhajira buyêmêre, ntà cicêse, bulya obukengêre bwâbo n’omurhima gwâbo bizinzire. 16 Banakaderha mpu bayishi Nnâmahanga, ci erhi banadwîrhe bamuhakana omu bijiro byâbo; abantu ba bene abo bali mihera, bagomi, na ntà kwinjà kuci bankacihash’ijira.» Businda Paolo ahâna amahano oku bashosi, oku bagikulu, emisole, ciru n’abajà. alalisire abemêzi bôshi bakenge Tito. Bôshi baleke engeso mbî, baleke enshombo, ci bacishingire okubà Nyamuzinda arhubabalire muli Omugala Muciza wîrhu, anarhuha Mûka Mutagatîfu orhujira bantu bahyâhya (cig. 2-cig. 3).

1
EMWA TITO
Omusingo
1 Paolo, mwambali wa Nnâmahanga, ntumwa ya Yezu Kristu, mpu lyo nyêreka abîshoge ba Nyamuzinda enjira y’obuyêmêre n’ey’obumanye bw’okuli bulerha obukombêdu omu bya Nyamuzinda, 2 erhi kulangâlira obuzîne bw’ensiku n’amango kurhuma, nk’oku Nnâmahanga orhankarhebana arhulaganyagya kurhenga ensiku n’amango, 3 n’erhi ensiku atwaga yêne zihika, amanyîsa akanwa kâge, akayigîriza, anantegeka mpu mbè mujà-bugo wako, ye Nyamuzinda Muciza wîrhu, 4 kuli Tito, mugala wâni w’okuli omu buyêmêre bwîrhu rhweshi: enshôkano n’obuholo bikugabirwe na Nyamuzinda Îshe n’Omuciza Kristu Yezu!
Abadâhwa
5 Nakusigaga e Kreta nti oyunjuze omukolo gucisigîre, onayîmike abadâhwa omu ngasi cishagala nka kulya nakurhegekaga. 6 owalonza okubà mudâhwa akwânîne abè muntu mwêru-kwêru, owajire omu buhya liguma lyône, abâna bâge babè bemêzi, abarhankashobekwa îralà nîsi erhi obugoma. 7 Bulya, neci, lungere akwânîne abè muntu mwêru-kwêru, nk’oku bishingânîne omurhindisi w’enyumpa ya Nyamuzinda; arhabâga wa bucîbone erhi wa bukunizi, arhabaga mulalwe erhi mulwi, arhanabaga wa kulonza obunguke bubî; 8 ci abè muntu oyish’ihandisa ebigolo, mwîra w’abantu nkana, murhondêza, mushinganyanya, mwimâna na muntu wa lugeromuli byôshi; 9 acishwêkere oku kanwa k’okuli, kalya kashingânîne enyigîrizo ayigîrizibwe, na ntyo ahash’ihanûla abantu omu kubahugûla enyigîrizo nyinjà, n’abankaderha mpu bamujisa kadali, abayagîrize.
Okulwîsa abîgîriza b’obonywesi
10 Neci, abagomi n’abakaderha obusha, n’abakarheba abâbo bali banji, bwenêne omu bakembûle. 11 Abôla bantu, kukwânîne okubahulisa; banakasherêza milala minji n’okuyigîriza ebirhashingânîni erhi bunguke burhali bwo burhuma. 12 Muguma wa muli bo, omulêbi wâbo ye na nnêne, adesire, mpu: «Abakreta, aba banywesi b’ensiku n’amango, by’erubala bibî, nda nyôlo». 13 Obwo buhamîrizi buli bw’okunali. Co cirhumire, okabakalihira bwenêne, lyo bayôrha bantu nkana omu buyêmêre, 14 banalek’iyêmêra emigani y’Abayahudi n’amarhegeko g’abantu bahindulîre okuli omugongo. 15 Byôshi biri bicêse oku bacêse; ci oku bazinzire n’oku barhajira buyêmêre, ntà cicêse, bulya obukengêre bwâbo n’omurhima gwâbo bizinzire. 16 Banakaderha mpu bayishi Nnâmahanga, ci erhi banadwîrhe bamuhakana omu bijiro byâbo; abantu ba bene abo bali mihera, bagomi, na ntà kwinjà kuci bankacihash’ijira.
ΠΡΟΣ ΤΙΤΟΝ 1
1 Παῦλος δοῦλος θεοῦ, ἀπόστολος δὲ Ἰησοῦ Χριστοῦ κατὰ πίστιν ἐκλεκτῶν θεοῦ καὶ ἐπίγνωσιν ἀληθείας τῆς κατ’ εὐσέβειαν 2 ἐπ’ ἐλπίδι ζωῆς αἰωνίου, ἣν ἐπηγγείλατο ὁ ἀψευδὴς θεὸς πρὸ χρόνων αἰωνίων, 3 ἐφανέρωσεν δὲ καιροῖς ἰδίοις τὸν λόγον αὐτοῦ ἐν κηρύγματι, ὃ ἐπιστεύθην ἐγὼ κατ’ ἐπιταγὴν τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ, 4 Τίτῳ γνησίῳ τέκνῳ κατὰ κοινὴν πίστιν, χάρις καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ σωτῆρος ἡμῶν. 5 Τούτου χάριν ἀπέλιπόν σε ἐν Κρήτῃ, ἵνα τὰ λείποντα ἐπιδιορθώσῃ καὶ καταστήσῃς κατὰ πόλιν πρεσβυτέρους, ὡς ἐγώ σοι διεταξάμην, 6 εἴ τίς ἐστιν ἀνέγκλητος, μιᾶς γυναικὸς ἀνήρ, τέκνα ἔχων πιστά, μὴ ἐν κατηγορίᾳ ἀσωτίας ἢ ἀνυπότακτα. 7 δεῖ γὰρ τὸν ἐπίσκοπον ἀνέγκλητον εἶναι ὡς θεοῦ οἰκονόμον, μὴ αὐθάδη, μὴ ὀργίλον, μὴ πάροινον, μὴ πλήκτην, μὴ αἰσχροκερδῆ, 8ἀλλὰ φιλόξενον φιλάγαθον σώφρονα δίκαιον ὅσιον ἐγκρατῆ, 9 ἀντεχόμενον τοῦ κατὰ τὴν διδαχὴν πιστοῦ λόγου, ἵνα δυνατὸς ᾖ καὶ παρακαλεῖν ἐν τῇ διδασκαλίᾳ τῇ ὑγιαινούσῃ καὶ τοὺς ἀντιλέγοντας ἐλέγχειν. 10 Εἰσὶν γὰρ πολλοὶ [καὶ] ἀνυπότακτοι, ματαιολόγοι καὶ φρεναπάται, μάλιστα οἱ ἐκ τῆς περιτομῆς, 11 οὓς δεῖ ἐπιστομίζειν, οἵτινες ὅλους οἴκους ἀνατρέπουσιν διδάσκοντες ἃ μὴ δεῖ αἰσχροῦ κέρδους χάριν. 12 εἶπέν τις ἐξ αὐτῶν ἴδιος αὐτῶν προφήτης• Κρῆτες ἀεὶ ψεῦσται, κακὰ θηρία, γαστέρες ἀργαί. 13 ἡ μαρτυρία αὕτη ἐστὶν ἀληθής. δι’ ἣν αἰτίαν ἔλεγχε αὐτοὺς ἀποτόμως, ἵνα ὑγιαίνωσιν ἐν τῇ πίστει, 14 μὴ προσέχοντες Ἰουδαϊκοῖς μύθοις καὶ ἐντολαῖς ἀνθρώπων ἀποστρεφομένων τὴν ἀλήθειαν. 15 πάντα καθαρὰ τοῖς καθαροῖς• τοῖς δὲ μεμιαμμένοις καὶ ἀπίστοις οὐδὲν καθαρόν, ἀλλὰ μεμίανται αὐτῶν καὶ ὁ νοῦς καὶ ἡ συνείδησις. 16 θεὸν ὁμολογοῦσιν εἰδέναι, τοῖς δὲ ἔργοις ἀρνοῦνται, βδελυκτοὶ ὄντες καὶ ἀπειθεῖς καὶ πρὸς πᾶν ἔργον ἀγαθὸν ἀδόκιμοι.
2
Amahano oku bemêzi
1 Ci wêhe okayigîriza ebishingânîne enyigîrizo z’okuli. 2 Abashosi barhabâga badambye, ci bakacîkenga, babè bîrhonzi, bazibuhe omu buyêmêre, omu buzigire n’omu kulembera amalibuko. 3 Abagikulu nabo kwo na kwo, obabwîre bakayôrha nk’oku bikwânîne abatagatîfu: barhakâg’inywerhera abandi, barhabâga baluganywa, ci babè bahanûzi binjà; 4 ntyo bayigîrize abahya okuzigira bibà n’abâna bâbo, 5 okubà barhondêza na bacêse b’omurhima, okukakombêra enyumpa zâbo n’okukakenga bibà, lyo akanwa ka Nyamuzinda karhag’ijacirwa. 6 Ohanûle emisole nayo babè barhondeza muli byôshi; 7 nâwe wêne obè lwiganyo omu bijiro binjà: Enyigirizo zâwe zirhahushikanaga, banakâzikenga; 8 oluderho lwâwe lubè luderho nkana n’olw’okuli, ly’abashombanyi, hano babula eci bankarhushobeka, enshonyi zibagwârha. 9 Obwire abajà bakakenga bannawâbomuli byôshi, bakalonza okubasimîsa, banakayâka okubajîsa kadali; 10 bamanye barhabazimbaga kantu, ci baciyêrekane bashizi bakwânîne okucikubagirwa lwôshi, lyo muli byôshi abantu bakakenga enyigîrizo z’Omuciza wîrhu Nyamuzinda.
Okuleka engeso mbî za mîra n’okuhinduka bantu bahyâhya
11 Bulya enshôkano ya Nyamuzinda, lyo iriba ly’obuyôkoke bw’ahantu bôshi, yaciyêrekîne; 12 erhuyigîriza okujahika obubî n’amagene g’eby’en’igulu, lyo rhuba n’olugeromuli byôshi, obushinganyanya n’obukombêdu omu bya Nnâmahanga muli aga mango rhuciri en’igulu, 13 oku rhudwîrhe rhwalinga okubona lirya iragi rhulangâlîre n’okuciyêrekana kw’irenge lya Kristu Yezu, Nyamuzinda wîrhu mukulu bwenêne na Muciza wîrhu, 14 wacihanaga yêne rhwe rhurhumire, mpu arhucize omu ngasi bubî, na hano aba amarhucêsa, arhujire mulala gwâge gukombêra okujira aminja. 15 Kwo wakaderha ntyo, kwo wanakayigîriza n’okuhanûla n’obuhashe wahîrwe bwôshi. Ntâye oderhage mpu akugayaguza.
ΠΡΟΣ ΤΙΤΟΝ 2
1 Σὺ δὲ λάλει ἃ πρέπει τῇ ὑγιαινούσῃ διδασκαλίᾳ. 2 Πρεσβύτας νηφαλίους εἶναι, σεμνούς, σώφρονας, ὑγιαίνοντας τῇ πίστει, τῇ ἀγάπῃ, τῇ ὑπομονῇ• 3 πρεσβύτιδας ὡσαύτως ἐν καταστήματι ἱεροπρεπεῖς, μὴ διαβόλους μὴ οἴνῳ πολλῷ δεδουλωμένας, καλοδιδασκάλους, 4 ἵνα σωφρονίζωσιν τὰς νέας φιλάνδρους εἶναι, φιλοτέκνους 5 σώφρονας ἁγνὰς οἰκουργοὺς ἀγαθάς, ὑποτασσομένας τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν, ἵνα μὴ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ βλασφημῆται. 6 Τοὺς νεωτέρους ὡσαύτως παρακάλει σωφρονεῖν 7 περὶ πάντα, σεαυτὸν παρεχόμενος τύπον καλῶν ἔργων, ἐν τῇ διδασκαλίᾳ ἀφθορίαν, σεμνότητα, 8λόγον ὑγιῆ ἀκατάγνωστον, ἵνα ὁ ἐξ ἐναντίας ἐντραπῇ μηδὲν ἔχων λέγειν περὶ ἡμῶν φαῦλον. 9 Δούλους ἰδίοις δεσπόταις ὑποτάσσεσθαι ἐν πᾶσιν εὐαρέστους εἶναι, μὴ ἀντιλέγοντας, 10 μὴ νοσφιζομένους, ἀλλὰ πᾶσαν πίστιν ἐνδεικνυμένους ἀγαθήν, ἵνα τὴν διδασκαλίαν τὴν τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ κοσμῶσιν ἐν πᾶσιν. 11 Ἐπεφάνη γὰρ ἡ χάρις τοῦ θεοῦ σωτήριος πᾶσιν ἀνθρώποις 12 παιδεύουσα ἡμᾶς, ἵνα ἀρνησάμενοι τὴν ἀσέβειαν καὶ τὰς κοσμικὰς ἐπιθυμίας σωφρόνως καὶ δικαίως καὶ εὐσεβῶς ζήσωμεν ἐν τῷ νῦν αἰῶνι, 13 προσδεχόμενοι τὴν μακαρίαν ἐλπίδα καὶ ἐπιφάνειαν τῆς δόξης τοῦ μεγάλου θεοῦ καὶ σωτῆρος ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, 14 ὃς ἔδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ ἡμῶν, ἵνα λυτρώσηται ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἀνομίας καὶ καθαρίσῃ ἑαυτῷ λαὸν περιούσιον, ζηλωτὴν καλῶν ἔργων. 15 Ταῦτα λάλει καὶ παρακάλει καὶ ἔλεγχε μετὰ πάσης ἐπιταγῆς• μηδείς σου περιφρονείτω.

3
Enyigîrizo zikwânîne abakristu bôshi
1 Okengêze bôshi oku bakwânîne bakakenga abarhambo n’abarhegesi; babe bumvi, babè bo barhanzi omu ngasi bijiro; 2 barhajâcira ndi, bayâke ennongwe, ci babè batûdu banalembere abantu bôshi. 3 Bulya mîra nîrhu rhwàli bahwinja, bagomi, mihera, bajà b’amîru mabî n’îralà lya ngasi lubero; rhwàli rhushayire omu bubî n’omu bwâgalwa, rhwàli bashombe rhwanakag’ishombana. 4 Ci erhi olukogo lwa Nyamuzinda, Muciza wîrhu, n’obuzigire bwâge oku bantu biciyêrekana, 5 arhalolaga ebijiro by’obushinganyanya rhwàjizire, ci bwonjo bwâge bwône bwarhumire arhuciza omu Iugero rhuburhwamwo obwa kabiri, erhi rhuhinduka bantu bahyâhya muli Mûka Mutagatîfu. 6 N’oyo Mûka Mutagatîfu amuyunjuzize emirhima yîrhu erhi Omuciza wîrhu Yezu Kristu orhuma, 7 mpu lyo hano rhuba rhwamacêsibwa n’enshôkano ya Kristu, rhubona oku rhwalangâlira okuyish’iyîma omu kalamo k’ensiku n’amango.
Ahanûla Tito yêne
8 Aka kanwa kali k’okuli, nnanonzize obasêzeko omu murhima, lyo balya bayemîre Nyamuzinda basîma okulusha abandi omu kukola aminja. Okwôla kwo kwinjà kwo kunalerhera abantu akamalo. 9 Ci amadôso g’obuhwinja, ecinyamulala c’amaburhwa, ennongwe n’akadali oku Marhegeko, obiyâke; bulya biri bya busha na ntà kamalo kâbyo. 10 Naye nyantwâza-kwâge, okamukalihira liguma erhi kabiri, onamuyâke. 11 Omanyire oku omuntu wa bene oyo ali muhera na munya-byâha, n’oku yêne ocîkaga.
Amahano mazinda, omusingo n’obwangà
12 Hano nkurhumira Artema nîsi erhi Tikiko, obiduhe, onshimâne e Nikopolom, bulya yo mpizire nti nagezeza amango g’empondo. 13 Hano okola washanira Zena, omulenga omu marhegeko, n’Apolo eby’okuhêka omu majira, omanye barhajiraga eci bâbula. 14 Abîrhu nabo bacîhangâne okurhwâliha omu kujira aminja, lyo babona ebikwânîne omu malagîrire, barhag’ibà banyakubura. 15 Abarhuli rhweshi mpu nkulamuse. Olamuse balya barhuzigira omu buyêmêre. Enshôkano ya Nyamuzinda ebè ninyu mweshi!

ΠΡΟΣ ΤΙΤΟΝ 3
1 Ὑπομίμνῃσκε αὐτοὺς ἀρχαῖς ἐξουσίαις ὑποτάσσεσθαι, πειθαρχεῖν, πρὸς πᾶν ἔργον ἀγαθὸν ἑτοίμους εἶναι, 2 μηδένα βλασφημεῖν, ἀμάχους εἶναι, ἐπιεικεῖς, πᾶσαν ἐνδεικνυμένους πραΰτητα πρὸς πάντας ἀνθρώπους. 3 Ἦμεν γάρ ποτε καὶ ἡμεῖς ἀνόητοι, ἀπειθεῖς, πλανώμενοι, δουλεύοντες ἐπιθυμίαις καὶ ἡδοναῖς ποικίλαις, ἐν κακίᾳ καὶ φθόνῳ διάγοντες, στυγητοί, μισοῦντες ἀλλήλους. 4 ὅτε δὲ ἡ χρηστότης καὶ ἡ φιλανθρωπία ἐπεφάνη τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ, 5 οὐκ ἐξ ἔργων τῶν ἐν δικαιοσύνῃ ἃ ἐποιήσαμεν ἡμεῖς ἀλλὰ κατὰ τὸ αὐτοῦ ἔλεος ἔσωσεν ἡμᾶς διὰ λουτροῦ παλιγγενεσίας καὶ ἀνακαινώσεως πνεύματος ἁγίου, 6 οὗ ἐξέχεεν ἐφ’ ἡμᾶς πλουσίως διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ σωτῆρος ἡμῶν, 7 ἵνα δικαιωθέντες τῇ ἐκείνου χάριτι κληρονόμοι γενηθῶμεν κατ’ ἐλπίδα ζωῆς αἰωνίου. 8 Πιστὸς ὁ λόγος• καὶ περὶ τούτων βούλομαί σε διαβεβαιοῦσθαι, ἵνα φροντίζωσιν καλῶν ἔργων προΐστασθαι οἱ πεπιστευκότες θεῷ• ταῦτά ἐστιν καλὰ καὶ ὠφέλιμα τοῖς ἀνθρώποις. 9 μωρὰς δὲ ζητήσεις καὶ γενεαλογίας καὶ ἔρεις καὶ μάχας νομικὰς περιΐστασο• εἰσὶν γὰρ ἀνωφελεῖς καὶ μάταιοι. 10 αἱρετικὸν ἄνθρωπον μετὰ μίαν καὶ δευτέραν νουθεσίαν παραιτοῦ, 11 εἰδὼς ὅτι ἐξέστραπται ὁ τοιοῦτος καὶ ἁμαρτάνει ὢν αὐτοκατάκριτος. 12 Ὅταν πέμψω Ἀρτεμᾶν πρὸς σὲ ἢ Τύχικον, σπούδασον ἐλθεῖν πρός με εἰς Νικόπολιν, ἐκεῖ γὰρ κέκρικα παραχειμάσαι. 13 Ζηνᾶν τὸν νομικὸν καὶ Ἀπολλῶν σπουδαίως πρόπεμψον, ἵνα μηδὲν αὐτοῖς λείπῃ. 14 μανθανέτωσαν δὲ καὶ οἱ ἡμέτεροι καλῶν ἔργων προΐστασθαι εἰς τὰς ἀναγκαίας χρείας, ἵνα μὴ ὦσιν ἄκαρποι. 15 Ἀσπάζονταί σε οἱ μετ’ ἐμοῦ πάντες. ἄσπασαι τοὺς φιλοῦντας ἡμᾶς ἐν πίστει. Ἡ χάρις μετὰ πάντων ὑμῶν.
PHM – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Flm
EMWA FILEMONI
AMARUBA EMWA FILEMONI
AMARUBA MUTAGATIFU PAOLO AYANDIKIRAGA FILEMONI
Oyomulume mushigwa Filemoni aligwêrhe omujà, ye wali Onezimo. Filemoni abatizibwa ahinduka mukristu. Omujà ayâka Nnawâbo n’obwo okwo kwali kucihira omu kaga. Lero erhi acirhigana Paolo, Onezimo ayêmêra Yezu anabatizibwa. Bulya Paolo akenganga obubatizo burhujira bantu bahyahya, agerêreza erhi: «Oyu wali mujà akola mwene wîrhu erhi bubatizo burhuma; kandi akola mwene wâbo Filemoni na ntyo Filemoni naye ali mwene wîrhu.» Nkaba akengêra birya ayandikiraga Abagalasiya (3, 27-29), halya adesire oku ababatizîbwe barhacirimwo kabôlo ekarhî K’Omuyahudi n’Omugereki, ntagengwa n’omujà, omulume n’omukazi. Go mango ayandikire Filemoni aga maruba. Mofi ci galimwo emyanzi.
1
EMWA FILEMONI
Omusingo
1 Paolo, mubohe wa Kristu Yezu, na mwene wîrhu Timoteyo, kuli Filemoni, murhabâzi wîrhu muzigirwa, 2 na mwâli wîrhu Afiyan, n’owîrhu rhulwa entambala rhweshi naye, Arkipoo, haguma n’endêko y’abemêzi babugânana aha mwâwe: 3 enshôkano n’obuholo bimmugabirwe na Larha Nyamuzinda na Nyakasane Yezu Kristu!
Paolo avuga omunkwa
4 Ntahusa kuvuga Nyamuzinda wâni omunkwa nka nakukengêra omu nsengero zâni, 5 bulya nankâyumva baderha obuzigire n’obuyêmêre bwâwe kuli Nyakasane Yezu n’oku batagatîfu bôshi. 6 Owabona ecinyabuguma c’obuyêmêre bwâwe ciyôrha cikanyire cinakurhabâle okumanya aminja gôshi rhwankahash’ijira erhi Kristu orhuma! 7 Neci okuli, mwene wîrhu, nsîmire bwenene nanayumva oburhulirize erhi buzigire bwawe burhuma, bulya warhulirize cmi rhima y’abatagatîfu.
Paolo alagira Onezimo
8 Co cirhumire, ciru akaba ngwêrhe obuhashe muli Kristu bw’okukurhegeka ebi okwânîne okujira, 9 nnonzize nkuyinginge erhi kwo erhi buzigire burhuma. Nie Paolo, olya mushosi Paolo, oli bunomubohe wa Kristu Yezu! 10 Nsengerîre mugala wâni naburhiraga omu mpamikwap, oyûla Onezimo. 11 Mîra ntâco akukwânîne, ci lero bunôla akola âkukwânana bwenêne, anankwânîne nâni. 12 Y’oyo nkurhumire; ye murhima gwâni. 13 Nankasîmire mmuyôrhane, nti antabâle ahâli hawe muno nkoba ndimwo erhi Myanzi y’Akalembe erhuma; 14 ci naderha nti ntankajira akantu ntanakudôsizi, nti lyo orhasêzibwa okujira ecinjà, ci ocikole oku bulonza bwâwe. 15 Nkaba Onezimo arhanzir’ikubunga mango masungunu mpu muyish’ibêra naye ensiku n’amango, 16 ci arhaciri nka mujà wâwe, ci kulusha omujà: nka mwene winyu muzigirwa. Ali ye lwôshi lwôshi kuli nie; kanga kulusha aba ye kuli we oku mubiri na muli Nyakasane! 17 Lero akaba oyemîre oku rhuyinjibana rhwembi, omuyankirire nk’oku wankanyankirira. 18 N’akaba akujirire kubî, nîsi erhi akaba akuba omu mwenda, abage erhi nie oyish’idôsa. 19 Niene Paolo nkuyandikîre n’okuboko kwâni: nie nâkulyûle. Ntanarhama nakubwîra oku nâwe ondi omu mwenda, n’ogwo mwenda oli w’oyo wênene. 20 Neci, mwene wîrhu, onjirire okwomuli Nyakasane! Orhûlirize omurhima gwâni muli Kristu! 21 Nkuyandikire n’obulangalire nti wanyumva, nnamanyire oku wajira ciru n’ebilushire ebi mpûnyire.
Akanwa kazinda, omusingo n’obwangà
22 Onteganyize n’ecirâlo, bulya ndangâlîre nti n’oburhabâle bw’ensengero zinyu nammugalulirwa. 23 Epafra rhuba rhweshi babobe muli Kristu Yezu akulamusize, 24 bo na Marko, Aristarko, Dema, na Luka, bo barhabâzi bâni. 25 Enshôkano ya Nyakasane Yezu Kristu ebêre omu mirhima yinyu.
ΠΡΟΣ ΦΙΛΗΜΟΝΑ 1
1 Παῦλος δέσμιος Χριστοῦ Ἰησοῦ καὶ Τιμόθεος ὁ ἀδελφὸς Φιλήμονι τῷ ἀγαπητῷ καὶ συνεργῷ ἡμῶν 2 καὶ Ἀπφίᾳ τῇ ἀδελφῇ καὶ Ἀρχίππῳ τῷ συστρατιώτῃ ἡμῶν καὶ τῇ κατ’ οἶκόν σου ἐκκλησίᾳ, 3 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς ἡμῶν καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ. 4 Εὐχαριστῶ τῷ θεῷ μου πάντοτε μνείαν σου ποιούμενος ἐπὶ τῶν προσευχῶν μου, 5 ἀκούων σου τὴν ἀγάπην καὶ τὴν πίστιν, ἣν ἔχεις πρὸς τὸν κύριον Ἰησοῦν καὶ εἰς πάντας τοὺς ἁγίους, 6 ὅπως ἡ κοινωνία τῆς πίστεώς σου ἐνεργὴς γένηται ἐν ἐπιγνώσει παντὸς ἀγαθοῦ τοῦ ἐν ἡμῖν εἰς Χριστόν. 7 χαρὰν γὰρ πολλὴν ἔσχον καὶ παράκλησιν ἐπὶ τῇ ἀγάπῃ σου, ὅτι τὰ σπλάγχνα τῶν ἁγίων ἀναπέπαυται διὰ σοῦ, ἀδελφέ. 8 Διὸ πολλὴν ἐν Χριστῷ παρρησίαν ἔχων ἐπιτάσσειν σοι τὸ ἀνῆκον 9διὰ τὴν ἀγάπην μᾶλλον παρακαλῶ, τοιοῦτος ὢν ὡς Παῦλος πρεσβύτης νυνὶ δὲ καὶ δέσμιος Χριστοῦ Ἰησοῦ• 10 παρακαλῶ σε περὶ τοῦ ἐμοῦ τέκνου, ὃν ἐγέννησα ἐν τοῖς δεσμοῖς, Ὀνήσιμον, 11 τόν ποτέ σοι ἄχρηστον νυνὶ δὲ [καὶ] σοὶ καὶ ἐμοὶ εὔχρηστον, 12ὃν ἀνέπεμψά σοι, αὐτόν, τοῦτ’ ἔστιν τὰ ἐμὰ σπλάγχνα• 13 ὃν ἐγὼ ἐβουλόμην πρὸς ἐμαυτὸν κατέχειν, ἵνα ὑπὲρ σοῦ μοι διακονῇ ἐν τοῖς δεσμοῖς τοῦ εὐαγγελίου, 14 χωρὶς δὲ τῆς σῆς γνώμης οὐδὲν ἠθέλησα ποιῆσαι, ἵνα μὴ ὡς κατὰ ἀνάγκην τὸ ἀγαθόν σου ᾖ ἀλλὰ κατὰ ἑκούσιον. 15 Τάχα γὰρ διὰ τοῦτο ἐχωρίσθη πρὸς ὥραν, ἵνα αἰώνιον αὐτὸν ἀπέχῃς, 16 οὐκέτι ὡς δοῦλον ἀλλ’ ὑπὲρ δοῦλον, ἀδελφὸν ἀγαπητόν, μάλιστα ἐμοί, πόσῳ δὲ μᾶλλον σοὶ καὶ ἐν σαρκὶ καὶ ἐν κυρίῳ. 17 εἰ οὖν με ἔχεις κοινωνόν, προσλαβοῦ αὐτὸν ὡς ἐμέ. 18 εἰ δέ τι ἠδίκησέν σε ἢ ὀφείλει, τοῦτο ἐμοὶ ἐλλόγα. 19 ἐγὼ Παῦλος ἔγραψα τῇ ἐμῇ χειρί, ἐγὼ ἀποτίσω• ἵνα μὴ λέγω σοι ὅτι καὶ σεαυτόν μοι προσοφείλεις. 20 ναὶ ἀδελφέ, ἐγώ σου ὀναίμην ἐν κυρίῳ• ἀνάπαυσόν μου τὰ σπλάγχνα ἐν Χριστῷ. 21 Πεποιθὼς τῇ ὑπακοῇ σου ἔγραψά σοι, εἰδὼς ὅτι καὶ ὑπὲρ ἃ λέγω ποιήσεις. 22 ἅμα δὲ καὶ ἑτοίμαζέ μοι ξενίαν• ἐλπίζω γὰρ ὅτι διὰ τῶν προσευχῶν ὑμῶν χαρισθήσομαι ὑμῖν. 23 Ἀσπάζεταί σε Ἐπαφρᾶς ὁ συναιχμάλωτός μου ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ, 24 Μᾶρκος, Ἀρίσταρχος, Δημᾶς, Λουκᾶς, οἱ συνεργοί μου. 25 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ τοῦ πνεύματος ὑμῶν.

HEB – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Heb
EMWA ABAHÀBRANIYA
AMARUBA EMWA ABAHÀBRANIYA
AMARUBA GAYANDIKIRAGWA ABAHÀBRANIYA
Enshokolezi
Abalenga b’ Ebibliya barhasag’imanya bwinjinjà erhi Amaruba gayandikiragwa Abahàbraniyaq gaba ga Mut. Paolo erhi ga yindi ntumwa. Ci rhutwe bôfi ntya: ciru akaba Mut. Paolo arhayandikaga yêne n’okuboko kwâge aga maruba emwa Abahàbraniya, na ciru akaba arhahanaga enkengêro n’ebinwa byâge emw’owundi mwâdisi, rhwanaderha oku Amaruba g’Abahàbraniya gashimbûlire enyigirizo za Mut. Paolo, omu kushongêza ebinwa n’enkengêro, n’omu kugaba n’okufundikira haguma Endagâno ya Mîra n’Endagâno Mpyâhya.
Aga maruba gahanyire enyigîrizo nkulu z’okuhà omusomi omurhima (13, 22) n’okukomeza obuyêmêre muli Kristu omu mango magalugalu (5, 11-14; 6, 4-9; 10, 28-29). Omukristu agwâsirwe amanyirire oku Endagâno Mpyâhya elushire enashwinjire Endagâno ya Mîra muli Yezu Kristu: Mudâhwa mukulu na Mwâmi w’igulu lyôshi (3, 12-14; 10, 35-36; 12, 1-13). Nkaba Amaruba g’emwa Abahàbraniya gayandikagwa e Italiya (aha Roma) omu mwâka gwa 64-69 enyuma ly’okuburhwa kwa Kristu.
Hali n’abaderha baderha mpu gayandisirwe enyuma lya mwâka gwa 70, bulya owagasoma anabone oku gayêrekîne oku enterekêro z’omu Kâ-Nyamuzinda zirhacihali. Abadâhwa n’abandi Bayahudi bahindusire bakristu bagwêrhwe n’idulwe ly’obugashânize bwa mîra. Omwandisi ali abawîra bahire omurhima omu nda, bulya enterekêro Kristu arhûzire oku musalaba elushire ezindi zôshi. Mpu Kristu alushire ngasi côshi Nyamuzinda akolêsize okuyegera abantu: Bamalahika, Abalêbi, Oluderho, Amarhegeko, Enterekêro, Abâmi. Ntyo Endagâno Mpyâhya elushire Endagâno ya Mîra (1, 1-14); kurhenga cigabi cirhanzi kuhika ca 10, bukulu bwa Kristu bahugwîre; ecigabi ca 11 cakunga ngasi walamire omu buyêmêre; ecigabi 12 cayêrekana oku Kristu ye imerero n’ishwinjiro ly’obuyêmêre, ye shûbûliza byôshi na byôshi omu ndêko nguma (12, 22-24); ecigabi 13 cihânyire amahano g’okulama omu buzigire bw’ecinyabuguma, kulya Amaruba emwa Balungere gakâg’ihanûla..
1
AMARUBA GAYANDIKIRAGWA ABAHÀBRANIYA
Enshula-myanzi
Obukulu bwa Mugala wa Nyamuzinda wacijiraga muntu
1 Kanji kanji n’omu njira za ngasi lubero, mîra, Nyamuzinda akolêsize abalêbi mpu amanyîse bashakulûzar akanwa kâge. 2 Lero mwo zino nsiku nzindas, arhuma Omugala yêne, mpu arhumanyîse akanwa kâge, anamuyîmika, amuhà oburhegesi bw’ebintu byôshi; ye anakolêsagya erhi alema igulu. 3 Oyomugala, ye bulangashane bw’irenge lyâge, ye na nshusho y’obwôrhere bwâge; ye tugika igulu n’oluderho lwâge lugala-byôshi. Erhi aba amarhufumya ebyâha bîrhu, aj’ibwârhala ekulyo kwa Nyamuzinda omu mpingu. 4 Akulira baMalahika bôshi, bulya izîno lyâge lirhankagererwa oku lyâbo.
I. Mugala wa Nyamuzinda alushire bamalahika obukulu
Kwo bidesirwe omu Mandiko
5 Ka hali malahika Nnâmahanga akola abwîzire, erhi: We Mugala wâni, nie nakuburhaga ene? Nîsi, erhi: Nâba nie Îshe, naye âbe Mugala wâni? 6 Kandi, erhi arhuma enfula yâge en’igulu, aderha, erhi:Bamalahika ba Nyamuzinda bôshi bamuharâmye. 7 Ci bamalahika bôhe kwo ababwîzire ntya: Bamalahika bâge abajizire mpûsi, n’abarhumisi bâge abajira ngulumira ya muliro. 8 Abwîra Omugala, erhi: Entebe yâwe y’obwâmi, ewe Nyamuzinda, eri y’emyâka n’emyâka, n’akarhi kâwe k’obwâmi kali ka bushinganyanya. 9 Wasimire obushinganyanya, wagaya obubî. Co carhimire Nyamuzinda akushîga amavurha g’obwâmi omu bushagaluke, anakurhonya omu binyu bôshi, ewe Yâgirwa, Nnâmahanga. 10 Kandi, erhit: Waliha Nyakasane, aha murhondêro, we wabumbagaigulu, n’amalunga omu nfune zâwe garhengaga. 11 Ebyo byôshi byâyûrhe, ci wêhe orhakaja ngahi; byôshi byâtwîke nka bwikunje. 12 Wabibungebunge nka kulya babungabunga ecirondo. Ci wêhe oku oli kwo wanaciyôrhera, n’emyâka yâwe erhakaheka. 13 Ndi akola abwîzire muli bamalahika, erhi: Bwârhala ebwa kulyo kwâni, ninde mpira abanzi bâwe nka citumbi aha magulu gâwe? 14 Ka bôshi barhali myûka erhegesirwe okujira oburhumisi, erhumirwe bujà-bugo mpu erhabâle abayish’iyîma omu bucire?
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 1
1 Πολυμερῶς καὶ πολυτρόπως πάλαι ὁ θεὸς λαλήσας τοῖς πατράσιν ἐν τοῖς προφήταις 2 ἐπ’ ἐσχάτου τῶν ἡμερῶν τούτων ἐλάλησεν ἡμῖν ἐν υἱῷ, ὃν ἔθηκεν κληρονόμον πάντων, δι’ οὗ καὶ ἐποίησεν τοὺς αἰῶνας• 3 ὃς ὢν ἀπαύγασμα τῆς δόξης καὶ χαρακτὴρ τῆς ὑποστάσεως αὐτοῦ, φέρων τε τὰ πάντα τῷ ῥήματι τῆς δυνάμεως αὐτοῦ, καθαρισμὸν τῶν ἁμαρτιῶν ποιησάμενος ἐκάθισεν ἐν δεξιᾷ τῆς μεγαλωσύνης ἐν ὑψηλοῖς, 4 τοσούτῳ κρείττων γενόμενος τῶν ἀγγέλων ὅσῳ διαφορώτερον παρ’ αὐτοὺς κεκληρονόμηκεν ὄνομα. 5 Τίνι γὰρ εἶπέν ποτε τῶν ἀγγέλων• υἱός μου εἶ σύ, ἐγὼ σήμερον γεγέννηκά σε; καὶ πάλιν• ἐγὼ ἔσομαι αὐτῷ εἰς πατέρα, καὶ αὐτὸς ἔσται μοι εἰς υἱόν; 6 ὅταν δὲ πάλιν εἰσαγάγῃ τὸν πρωτότοκον εἰς τὴν οἰκουμένην, λέγει• καὶ προσκυνησάτωσαν αὐτῷ πάντες ἄγγελοι θεοῦ. 7 καὶ πρὸς μὲν τοὺς ἀγγέλους λέγει• ὁ ποιῶν τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ πνεύματα καὶ τοὺς λειτουργοὺς αὐτοῦ πυρὸς φλόγα, 8 πρὸς δὲ τὸν υἱόν• ὁ θρόνος σου ὁ θεὸς εἰς τὸν αἰῶνα τοῦ αἰῶνος, καὶ ἡ ῥάβδος τῆς εὐθύτητος ῥάβδος τῆς βασιλείας σου. 9 ἠγάπησας δικαιοσύνην καὶ ἐμίσησας ἀνομίαν• διὰ τοῦτο ἔχρισέν σε ὁ θεὸς ὁ θεός σου ἔλαιον ἀγαλλιάσεως παρὰ τοὺς μετόχους σου. 10 καί• σὺ κατ’ ἀρχάς, κύριε, τὴν γῆν ἐθεμελίωσας, καὶ ἔργα τῶν χειρῶν σού εἰσιν οἱ οὐρανοί• 11 αὐτοὶ ἀπολοῦνται, σὺ δὲ διαμένεις, καὶ πάντες ὡς ἱμάτιον παλαιωθήσονται, 12 καὶ ὡσεὶ περιβόλαιον ἑλίξεις αὐτούς, ὡς ἱμάτιον καὶ ἀλλαγήσονται• σὺ δὲ ὁ αὐτὸς εἶ καὶ τὰ ἔτη σου οὐκ ἐκλείψουσιν. 13 πρὸς τίνα δὲ τῶν ἀγγέλων εἴρηκέν ποτε• κάθου ἐκ δεξιῶν μου, ἕως ἂν θῶ τοὺς ἐχθρούς σου ὑποπόδιον τῶν ποδῶν σου; 14 οὐχὶ πάντες εἰσὶν λειτουργικὰ πνεύματα εἰς διακονίαν ἀποστελλόμενα διὰ τοὺς μέλλοντας κληρονομεῖν σωτηρίαν;
2
Ihano
1 Okwo kwo kurhumire rhukwânîne rhucishwêkere oku nyigîrizo rhWayumvîrhe, lyo rhurhalalaha. 2 Bulya akaba obuja-bugo bwa bamalahikau bwayunjwîre na ngasi wadesire mpu abugomera erhi mpu arhabuyumva, ahâbirwe obuhane bumukwânîne, 3 kurhi rhweki rhwankahash’ifuma, erhi rhwankagaya obucire bungana obwo? Obwo bucire, burhanzi bwamanyîsîbwe na Nyakasane, nabo ababuyumvîrhe babuhaîriza muli rhwe. 4 Nyamuzinda yêne asêza obwo bubamîrizi omu kuyêrekana ebimanyîso n’ebirhangâzo n’ebisômerîne bya ngasi lubero, haguma n’enshôkano za Mûka Mutagatîfu, nk’oku alonzagya yêne.
Kristu warhucungulaga, ci arhali bamalahika
5 Bulya arhali bamalahika adesire mpu barhambule eryo igulu lyâbe rhudwîrhe rhwaderhav. 6 Hali owacîderhîre halebe, erhiw: Omuntu aligi cici mpu wamuyibuka? mwene Adamu aligi ndi mpu wamushîbirira? 7 Wamujizire munyi hisungunu hyône kuli bamalahika, wamuyambika ishungwe ly’irenge n’obukuze. 8 Byôshi wabihizire aha magulu gâgex. Akaba amuhîre obuhashe bw’okurhegeka byôshi, ntâco alesire cirhali câge. Ci kwônene, oku rhuli buno, rhurhabwîni kurhi byôshi biri omu burhegesi bwâge. 9 Ci olya warhangag’ijirwa munyi kuli bamalahika, Yezu, y’oyo okolaga ayambîrhe ishungwe ly’irenge n’obukuze, bulyâla ababîre anafà. Kwànali kukwânîne arhang’ifà, lukogo lwa Nyamuzinda na bunguke bwa ngasi muntu bîrhumire. 10 Erhi Nnâmahanga alonza mpu ahise bagala banji omu irenge, kwàli kushingânîne Nyamuzinda, Nn’ebintu byôshi na Lulema wa byôshi, arhang’iyumanyanya n’amalibuko ecirongôzi cabahêka omu bucire. 11 Bulyâla omûmânya n’abâjirwa bimâna nkomôka nguma bajira. Co cirhuma arhaba nshonyi z’okubaderha balumuna, erhiy: 12 Namanyîsa balumuna bâni izîno lyâwe; omu ndêko y’olubaga nayimba irenge lyâwe. 13 Kandi, erhi: Niehe ye nalangâlira. Na kandi, erhi: Nie ono rhwe n’abâna Nnâmahanga ampâga! 14 Na bulya abâna bàli na mukò muguma na mubiri muguma, naye anacigushangîra, mpu lyo aherêrekeza, omu kufà kwâge, olya wali nn’olufù, ye oligi shetani, 15 mpu lyo analîkûza balya bôshi bàli omu bujà bwaca bwayira erhi kuyôboha olufù kurhuma. 16 Bulya arhali bamalahika àl’iciza, ci iburha ly’Abrahamu àl’iciza. 17 Okwo kwarhuma acishushanya n’abalumuna muli byôshi, mpu lyo aba mudâhwa mukulu w’olukogo n’ow’okucikubagirwa omu biyêrekiîre Nyamuzinda, lyo alyûla ebyâha by’olubaga. 18 Na kulya kubà yêne abwîne amababale n’amalibuko, anahash’irhabâla abali omu malibuko.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 2
1 Διὰ τοῦτο δεῖ περισσοτέρως προσέχειν ἡμᾶς τοῖς ἀκουσθεῖσιν, μήποτε παραρυῶμεν. 2 εἰ γὰρ ὁ δι’ ἀγγέλων λαληθεὶς λόγος ἐγένετο βέβαιος καὶ πᾶσα παράβασις καὶ παρακοὴ ἔλαβεν ἔνδικον μισθαποδοσίαν, 3 πῶς ἡμεῖς ἐκφευξόμεθα τηλικαύτης ἀμελήσαντες σωτηρίας, ἥτις ἀρχὴν λαβοῦσα λαλεῖσθαι διὰ τοῦ κυρίου ὑπὸ τῶν ἀκουσάντων εἰς ἡμᾶς ἐβεβαιώθη, 4 συνεπιμαρτυροῦντος τοῦ θεοῦ σημείοις τε καὶ τέρασιν καὶ ποικίλαις δυνάμεσιν καὶ πνεύματος ἁγίου μερισμοῖς κατὰ τὴν αὐτοῦ θέλησιν; 5 Οὐ γὰρ ἀγγέλοις ὑπέταξεν τὴν οἰκουμένην τὴν μέλλουσαν, περὶ ἧς λαλοῦμεν. 6 διεμαρτύρατο δέ πού τις λέγων• τί ἐστιν ἄνθρωπος ὅτι μιμνῄσκῃ αὐτοῦ, ἢ υἱὸς ἀνθρώπου ὅτι ἐπισκέπτῃ αὐτόν; 7 ἠλάττωσας αὐτὸν βραχύ τι παρ’ ἀγγέλους, δόξῃ καὶ τιμῇ ἐστεφάνωσας αὐτόν, 8 πάντα ὑπέταξας ὑποκάτω τῶν ποδῶν αὐτοῦ. ἐν τῷ γὰρ ὑποτάξαι [αὐτῷ] τὰ πάντα οὐδὲν ἀφῆκεν αὐτῷ ἀνυπότακτον. Νῦν δὲ οὔπω ὁρῶμεν αὐτῷ τὰ πάντα ὑποτεταγμένα• 9 τὸν δὲ βραχύ τι παρ’ ἀγγέλους ἠλαττωμένον βλέπομεν Ἰησοῦν διὰ τὸ πάθημα τοῦ θανάτου δόξῃ καὶ τιμῇ ἐστεφανωμένον, ὅπως χάριτι θεοῦ ὑπὲρ παντὸς γεύσηται θανάτου. 10 Ἔπρεπεν γὰρ αὐτῷ, δι’ ὃν τὰ πάντα καὶ δι’ οὗ τὰ πάντα, πολλοὺς υἱοὺς εἰς δόξαν ἀγαγόντα τὸν ἀρχηγὸν τῆς σωτηρίας αὐτῶν διὰ παθημάτων τελειῶσαι. 11 ὅ τε γὰρ ἁγιάζων καὶ οἱ ἁγιαζόμενοι ἐξ ἑνὸς πάντες• δι’ ἣν αἰτίαν οὐκ ἐπαισχύνεται ἀδελφοὺς αὐτοὺς καλεῖν 12 λέγων• ἀπαγγελῶ τὸ ὄνομά σου τοῖς ἀδελφοῖς μου, ἐν μέσῳ ἐκκλησίας ὑμνήσω σε, 13 καὶ πάλιν• ἐγὼ ἔσομαι πεποιθὼς ἐπ’ αὐτῷ, καὶ πάλιν• ἰδοὺ ἐγὼ καὶ τὰ παιδία ἅ μοι ἔδωκεν ὁ θεός. 14 Ἐπεὶ οὖν τὰ παιδία κεκοινώνηκεν αἵματος καὶ σαρκός, καὶ αὐτὸς παραπλησίως μετέσχεν τῶν αὐτῶν, ἵνα διὰ τοῦ θανάτου καταργήσῃ τὸν τὸ κράτος ἔχοντα τοῦ θανάτου, τοῦτ’ ἔστιν τὸν διάβολον, 15 καὶ ἀπαλλάξῃ τούτους, ὅσοι φόβῳ θανάτου διὰ παντὸς τοῦ ζῆν ἔνοχοι ἦσαν δουλείας. 16 οὐ γὰρ δήπου ἀγγέλων ἐπιλαμβάνεται ἀλλὰ σπέρματος Ἀβραὰμ ἐπιλαμβάνεται. 17 ὅθεν ὤφειλεν κατὰ πάντα τοῖς ἀδελφοῖς ὁμοιωθῆναι, ἵνα ἐλεήμων γένηται καὶ πιστὸς ἀρχιερεὺς τὰ πρὸς τὸν θεὸν εἰς τὸ ἱλάσκεσθαι τὰς ἁμαρτίας τοῦ λαοῦ. 18 ἐν ᾧ γὰρ πέπονθεν αὐτὸς πειρασθείς, δύναται τοῖς πειραζομένοις βοηθῆσαι.
3
II. Yezu ye mudâhwa mukulu w’okucikubagirwa n’ow’ olukogo
Kristu ye mukulu kulusha Mûsa
1 Ntyo, bene wîrhu batagatîfu, mwe mushangîre enshôkano y’empingu, mulolekwo Yezu, ye mujà-bugo ye na mudâhwa mukulu w’obuyêmêre bwîrhu. 2 Ye ntahemuka omu kuyumva owamuyîmikaga, nka kulya Mûsa naye ànali mumvi omu mulala gwa Nnâmahanga gwôshi. 3 Neci, àbwîne irenge lilushire erya Mûsa, nka kulya omûbasi analusha enyumpa àyûbakaga. 4 Bulya ngasi nyumpa ejira owàyûbakaga, owayûbakaga byôshi ye Nyamuzinda. 5 Mûsa àli mwemêzi omu mulala gwâge gwôshi nka mushizi, mpu abè muhamîrizi wa ngasi ebyâderhwe. 6 Ci Kristu yêhe kwo ali mwemêzi nka mwene-nna-nyumpa, mpu arhegeke abâmwo bôshi. N’eyo nyumpa, yo rhwe, caziga rhusêre burhashuba-nyuma oku bulangâlire n’oku mwîshingo gw’oku rhwâhike omu mpingu.
Erindi ihano: obuyêmêre bwo buhisa omu muluhûko gwa Nnâmahanga
7 Kwo kurhumire, nka kulya Mûka Mutagatîfu àderhaga, erhiz: Ene-ene, mukayumva izù lyâge, 8 murhahûsagya emirhima yinyu, nka kulya byàbâga omu bugomi, lulya lusiku lw’Enshumi omu irungu, 9 bulya basho winyu bàntangulaga mpu bandole, n’obwo bàli erhi bàbwîne ebijiro byâni myâka makumi ani gôshi. 10 Kwo kwàrhumire nnankunirira eri iburha, nàderha, nti: Bali ba murhima gwa muhaba; barhishi enjira zâni. 11 Omu bukunizi bwâni nanacicîgasha, nti: Barhakalabarha omu muluhûkoa gwâni. 12 Mumanye, bene wîrhu, murhabâgamwo ow’omurhima mubî n’omubula-buyêmêre, mpu aciyegule na Nyamuzinda nn’obuzîne. 13 Ci mukahanûlana bwaca bwayira obu olu lw’ene lucihali, lyo murhagirhengamwo ow’omurhima muzibu, amârhebwa n’ecâha. 14 Kali rhwe rhukola baguma na Kristu, caziga rhulange obuyêmêre bwîrhu buzibu kuhika okufà, nka kulya rhwànarhangiraga. 15 Kwo rhwanabwizirwe, mpu: Ene-ene, mukayumva izù lyâge, murhahûsagya emirhima yinyu, nka kulya byàbâga omu bugomi. 16 Bahi balya bàgomaga, bamayumva izù lyâge? K’arhali balya bôshi bàrhengaga e Mîsiri, balongôlirwe na Mûsa? 17 Na bandi Nyamuzinda àkuniriraga myâka makumi ani? K’arhali balya bàjiraga ebyâha, bo na balya emirhumba yâbo yàlambikagwa omu irungu? 18 Na bahi àcîgashiraga mpu barhalabarha omu muluhûko gwâge, aha nyuma ya balya bàmugomeraga? 19 Kwo byànabîre: rhuyishi oku bàrhalabarhagamwo, erhi kubula obuyêmêre kwâbo kurhuma.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 3
1 Ὅθεν, ἀδελφοὶ ἅγιοι, κλήσεως ἐπουρανίου μέτοχοι, κατανοήσατε τὸν ἀπόστολον καὶ ἀρχιερέα τῆς ὁμολογίας ἡμῶν Ἰησοῦν, 2 πιστὸν ὄντα τῷ ποιήσαντι αὐτὸν ὡς καὶ Μωϋσῆς ἐν [ὅλῳ] τῷ οἴκῳ αὐτοῦ. 3 πλείονος γὰρ οὗτος δόξης παρὰ Μωϋσῆν ἠξίωται, καθ’ ὅσον πλείονα τιμὴν ἔχει τοῦ οἴκου ὁ κατασκευάσας αὐτόν• 4 πᾶς γὰρ οἶκος κατασκευάζεται ὑπό τινος, ὁ δὲ πάντα κατασκευάσας θεός. 5 καὶ Μωϋσῆς μὲν πιστὸς ἐν ὅλῳ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ὡς θεράπων εἰς μαρτύριον τῶν λαληθησομένων, 6 Χριστὸς δὲ ὡς υἱὸς ἐπὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ• οὗ οἶκός ἐσμεν ἡμεῖς, ἐάν [περ] τὴν παρρησίαν καὶ τὸ καύχημα τῆς ἐλπίδος κατάσχωμεν. 7 Διό, καθὼς λέγει τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον• σήμερον ἐὰν τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούσητε, 8 μὴ σκληρύνητε τὰς καρδίας ὑμῶν ὡς ἐν τῷ παραπικρασμῷ κατὰ τὴν ἡμέραν τοῦ πειρασμοῦ ἐν τῇ ἐρήμῳ, 9 οὗ ἐπείρασαν οἱ πατέρες ὑμῶν ἐν δοκιμασίᾳ καὶ εἶδον τὰ ἔργα μου 10 τεσσεράκοντα ἔτη• διὸ προσώχθισα τῇ γενεᾷ ταύτῃ καὶ εἶπον• ἀεὶ πλανῶνται τῇ καρδίᾳ, αὐτοὶ δὲ οὐκ ἔγνωσαν τὰς ὁδούς μου, 11 ὡς ὤμοσα ἐν τῇ ὀργῇ μου• εἰ εἰσελεύσονται εἰς τὴν κατάπαυσίν μου. 12 Βλέπετε, ἀδελφοί, μήποτε ἔσται ἔν τινι ὑμῶν καρδία πονηρὰ ἀπιστίας ἐν τῷ ἀποστῆναι ἀπὸ θεοῦ ζῶντος, 13 ἀλλὰ παρακαλεῖτε ἑαυτοὺς καθ’ ἑκάστην ἡμέραν, ἄχρις οὗ τὸ σήμερον καλεῖται, ἵνα μὴ σκληρυνθῇ τις ἐξ ὑμῶν ἀπάτῃ τῆς ἁμαρτίας– 14 μέτοχοι γὰρ τοῦ Χριστοῦ γεγόναμεν, ἐάνπερ τὴν ἀρχὴν τῆς ὑποστάσεως μέχρι τέλους βεβαίαν κατάσχωμεν– 15 ἐν τῷ λέγεσθαι• σήμερον ἐὰν τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούσητε, μὴ σκληρύνητε τὰς καρδίας ὑμῶν ὡς ἐν τῷ παραπικρασμῷ. 16 τίνες γὰρ ἀκούσαντες παρεπίκραναν; ἀλλ’ οὐ πάντες οἱ ἐξελθόντες ἐξ Αἰγύπτου διὰ Μωϋσέως; 17 τίσιν δὲ προσώχθισεν τεσσεράκοντα ἔτη; οὐχὶ τοῖς ἁμαρτήσασιν, ὧν τὰ κῶλα ἔπεσεν ἐν τῇ ἐρήμῳ; 18 τίσιν δὲ ὤμοσεν μὴ εἰσελεύσεσθαι εἰς τὴν κατάπαυσιν αὐτοῦ εἰ μὴ τοῖς ἀπειθήσασιν; 19 καὶ βλέπομεν ὅτι οὐκ ἠδυνήθησαν εἰσελθεῖν δι’ ἀπιστίαν.
4
1 Kuziga obûla eciragâne c’okujà omu murhûla cicihabà, rhuyôbohe, rhumanye hankajira owacêrwa muli rhwe. 2 Bulya nîrhu rhwàbwîzirwe omwanzi mwinjà akabo. Ci oluderho bàyumvagya, lurhabakwânanaga, kulya kubà bàrhalunganaga omu buyêmêre n’abàli baluyemîre. 3 Neci, rhwe rhàyêmîre, rhwe rhwàyish’ija omu muluhûko, nka kulya àderhaga, erhi: Omu bukunizi bwâni nacîgashire nti barhakalabarha omu muluhûko gwâni. Adesire ntyo n’obwo emirimo yâge yàli erhi yàyunjwîre kurhenga okulemwa kw’igulu. 4 Bulya kuyandisirwe oku lusiku lwa kali nda, mpub: Nyamuzinda àrhamûka olwa kali nda, àshwinja emikolo yâge yôshi. 5 Aho ho na nnênè bidesirwe kandi, mpu: Barhakalabarha omu muluhûko gwâni. 6 Ntyo, rhumanyire oku baguma bànajemwo, n’abarhanzi bàli bahamagirwe bàrhalabarhagamwo erhi kurhayumva kwâbo kurhuma, 7 Nyamuzinda àshub’itwa olundi lusiku, lwo lw’ene, n’erhi ensiku zigera, àderhesa Daudi birya binwa rhushuba rhwaderha, erhi: Ene-ene, mukayumva izù lyâge, mumanye mwankahûsa emirhima yinyu. 8 Yozwe acihisagya bene-Israheli mw’ogwomuluhûko, Nyamuzinda àrhankacidesire mpu «olundi lusiku». 9 Kuziga hali ogundi muluhûko -omuluhûko gw’oluzira gubîkîrwe olubaga lwa Nnâmahanga. 10 Neci, owâje mw’ogwomuluhûko naye anârhamûke, aleke emikolo yâge, nka kulya Nyamuzinda àrhamûkaga, àshwinja emikolo yâge. 11 Rhucisêzagye nîrhu, rhujemwo ogwomuluhûko, lyo rhurhag’irhengamwo owahirima, amârhebwa n’olwo lwiganyo lw’okurhayumva.
Oluderho lwa Nyamuzinda n’Omudâhwa Kristu
12 Neci, oluderho lwa Nyamuzinda bubà buzîne, lurhagalukac, lunayojihire kulusha engôrho ya môji abiri. Lunywengerera kuhika aha ngabiro y’obuzîne n’omûka, y’enjingo n’omwonko, lunayishi entimanya n’enkengêro z’omurhima. 13 Na ntà ciremwa ciru n’eciguma cirhabonwa na Nyamuzinda: byôshi byôshi bilangashîne binafulwîrwe omu masù g’Oyo wârhubûlanye kw’ebi rhwàjizire. 14 Kuziga obu rhugwêrhe omudâhwa mukulu bwenêne, Yezu, Mugala wa Nyamuzinda wàyikîre amalunga, rhugwârhage buzibu obuyêmêre bwîrhu. 15 Bulya rhurhagwêrhi omudâhwa mukulu orhankahash’iyumva olukogo lw’obuzamba bwîrhu: kulya kubà naye ashumisirwe, àbuyumvîrhe bwôshi akirhu, kuleka ecâha. 16 Kuziga rhuyegere n’obulangâlire entebe y’obwonjo, lyo rhubêrwa lukogo rhunashobôle enshôkano y’oburhabâle bukwânîne.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 4
1 Φοβηθῶμεν οὖν, μήποτε καταλειπομένης ἐπαγγελίας εἰσελθεῖν εἰς τὴν κατάπαυσιν αὐτοῦ δοκῇ τις ἐξ ὑμῶν ὑστερηκέναι. 2 καὶ γάρ ἐσμεν εὐηγγελισμένοι καθάπερ κἀκεῖνοι• ἀλλ’ οὐκ ὠφέλησεν ὁ λόγος τῆς ἀκοῆς ἐκείνους μὴ συγκεκερασμένους τῇ πίστει τοῖς ἀκούσασιν. 3 Εἰσερχόμεθα γὰρ εἰς [τὴν] κατάπαυσιν οἱ πιστεύσαντες, καθὼς εἴρηκεν• ὡς ὤμοσα ἐν τῇ ὀργῇ μου• εἰ εἰσελεύσονται εἰς τὴν κατάπαυσίν μου, καίτοι τῶν ἔργων ἀπὸ καταβολῆς κόσμου γενηθέντων. 4 εἴρηκεν γάρ που περὶ τῆς ἑβδόμης οὕτως• καὶ κατέπαυσεν ὁ θεὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀπὸ πάντων τῶν ἔργων αὐτοῦ, 5 καὶ ἐν τούτῳ πάλιν• εἰ εἰσελεύσονται εἰς τὴν κατάπαυσίν μου. 6 ἐπεὶ οὖν ἀπολείπεται τινὰς εἰσελθεῖν εἰς αὐτήν, καὶ οἱ πρότερον εὐαγγελισθέντες οὐκ εἰσῆλθον δι’ ἀπείθειαν, 7 πάλιν τινὰ ὁρίζει ἡμέραν, σήμερον, ἐν Δαυὶδ λέγων μετὰ τοσοῦτον χρόνον, καθὼς προείρηται• σήμερον ἐὰν τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούσητε, μὴ σκληρύνητε τὰς καρδίας ὑμῶν. 8 εἰ γὰρ αὐτοὺς Ἰησοῦς κατέπαυσεν, οὐκ ἂν περὶ ἄλλης ἐλάλει μετὰ ταῦτα ἡμέρας. 9ἄρα ἀπολείπεται σαββατισμὸς τῷ λαῷ τοῦ θεοῦ. 10 ὁ γὰρ εἰσελθὼν εἰς τὴν κατάπαυσιν αὐτοῦ καὶ αὐτὸς κατέπαυσεν ἀπὸ τῶν ἔργων αὐτοῦ ὥσπερ ἀπὸ τῶν ἰδίων ὁ θεός. 11 Σπουδάσωμεν οὖν εἰσελθεῖν εἰς ἐκείνην τὴν κατάπαυσιν, ἵνα μὴ ἐν τῷ αὐτῷ τις ὑποδείγματι πέσῃ τῆς ἀπειθείας. 12 Ζῶν γὰρ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ καὶ ἐνεργὴς καὶ τομώτερος ὑπὲρ πᾶσαν μάχαιραν δίστομον καὶ διϊκνούμενος ἄχρι μερισμοῦ ψυχῆς καὶ πνεύματος, ἁρμῶν τε καὶ μυελῶν, καὶ κριτικὸς ἐνθυμήσεων καὶ ἐννοιῶν καρδίας• 13 καὶ οὐκ ἔστιν κτίσις ἀφανὴς ἐνώπιον αὐτοῦ, πάντα δὲ γυμνὰ καὶ τετραχηλισμένα τοῖς ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ, πρὸς ὃν ἡμῖν ὁ λόγος. 14 Ἔχοντες οὖν ἀρχιερέα μέγαν διεληλυθότα τοὺς οὐρανούς, Ἰησοῦν τὸν υἱὸν τοῦ θεοῦ, κρατῶμεν τῆς ὁμολογίας. 15 οὐ γὰρ ἔχομεν ἀρχιερέα μὴ δυνάμενον συμπαθῆσαι ταῖς ἀσθενείαις ἡμῶν, πεπειρασμένον δὲ κατὰ πάντα καθ’ ὁμοιότητα χωρὶς ἁμαρτίας. 16 προσερχώμεθα οὖν μετὰ παρρησίας τῷ θρόνῳ τῆς χάριτος, ἵνα λάβωμεν ἔλεος καὶ χάριν εὕρωμεν εἰς εὔκαιρον βοήθειαν.
5
Yezu ye mudâhwa mukulu w’olukogo
1 Neci, ngasi mudâhwa mukulu ali murhôle omu bantu, ayîmikwa mpu akâsengerera abantu omu biyêrekîre Nyamuzinda, anarhûle entûlo n’enterekêro oku byâha. 2 Anahash’ifìra abahwinja n’abahàbusire olukogo, bulya naye yêne agosirwe n’obuzamba. 3 Okwo kwo kurhuma arhegesirwe arherekêre enterekêro oku byâha byâge yêne nk’oku ajira oku byâha by’olubaga. 4 Ntâye ocihà obwo bukuze yêne, ci kuhamagalwa omuntu ahamagalwa na Nnâmahanga, nka kulya àhamagalaga Aròni. 5 Kwo na kwo, arhali Kristu yêne wàcijiraga mudâhwa mukulu, ci olya wàmubwîraga, erhi: We Mugala wâni, nie nakuburhaga ene. 6 Nka kulya adesire ahandi, erhi: Oli mudâhwa w’ensiku n’amango aka Melkisedeki. 7 Erhi àciri en’igulu, àrhûla ensengero n’amingingo omu kuyâma bwenêne n’omu kurhoza emirenged erhi ashenga Olya wàli ohashire okumufumya olufù. Ayumvûbwa erhi bukenge bwâge burhumae. 8 N’obwo àli Mwene Nyamuzinda, àyîga oburhumisi omu malumwa àbwîne. 9 N’erhi àyûs’ibà mwimânaf, àhinduka imerero ly’obucire bw’ensiku n’amango kuli balya bôshi bamuyumva, 10 bulya Nyamuzinda àdesire oku ye mudâhwa mukulu aka Melkisedekig.
III. Obudâhwa bw’okunali bwa Yezu Kristu
Obuzîne bw’omukristu n’oku buyûshûka
11 Kuli okwo rhugwêrhe binji by’okummubwîra, ci okubihugûla kuli kuzibu, bulya muli bahwinja b’okuyumva. 12 N’obwo rhinga kurhenga mîra mwe mwànkabîre bayigîriza, mwâbomukòlaga kandi mulagîrire oku nyigîrizo z’omurhondêro gw’ebinwa bya Nyamuzinda, mwahika aha abakulu balonza amônka ahàli h’ebiryo bizibu. 13 Kwo binali: ngasi yêshi wacilonza amônka, arhankanunirwa n’enyigîrizo z’obushinganyanya; bulya aciri kabonjo. 14 Abimâna bôhe, ebiryo byâbo biba biryo bizibu, balya bàkomerîze obwenge bwâbo okumanyîrira ecinjà n’ecibî.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 5
1 Πᾶς γὰρ ἀρχιερεὺς ἐξ ἀνθρώπων λαμβανόμενος ὑπὲρ ἀνθρώπων καθίσταται τὰ πρὸς τὸν θεόν, ἵνα προσφέρῃ δῶρά τε καὶ θυσίας ὑπὲρ ἁμαρτιῶν, 2 μετριοπαθεῖν δυνάμενος τοῖς ἀγνοοῦσιν καὶ πλανωμένοις, ἐπεὶ καὶ αὐτὸς περίκειται ἀσθένειαν 3 καὶ δι’ αὐτὴν ὀφείλει, καθὼς περὶ τοῦ λαοῦ, οὕτως καὶ περὶ αὐτοῦ προσφέρειν περὶ ἁμαρτιῶν. 4 καὶ οὐχ ἑαυτῷ τις λαμβάνει τὴν τιμὴν ἀλλὰ καλούμενος ὑπὸ τοῦ θεοῦ καθώσπερ καὶ Ἀαρών. 5 Οὕτως καὶ ὁ Χριστὸς οὐχ ἑαυτὸν ἐδόξασεν γενηθῆναι ἀρχιερέα ἀλλ’ ὁ λαλήσας πρὸς αὐτόν• υἱός μου εἶ σύ, ἐγὼ σήμερον γεγέννηκά σε• 6 καθὼς καὶ ἐν ἑτέρῳ λέγει• σὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ, 7 ὃς ἐν ταῖς ἡμέραις τῆς σαρκὸς αὐτοῦ δεήσεις τε καὶ ἱκετηρίας πρὸς τὸν δυνάμενον σῴζειν αὐτὸν ἐκ θανάτου μετὰ κραυγῆς ἰσχυρᾶς καὶ δακρύων προσενέγκας καὶ εἰσακουσθεὶς ἀπὸ τῆς εὐλαβείας, 8 καίπερ ὢν υἱός, ἔμαθεν ἀφ’ ὧν ἔπαθεν τὴν ὑπακοήν, 9 καὶ τελειωθεὶς ἐγένετο πᾶσιν τοῖς ὑπακούουσιν αὐτῷ αἴτιος σωτηρίας αἰωνίου, 10 προσαγορευθεὶς ὑπὸ τοῦ θεοῦ ἀρχιερεὺς κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ. 11 Περὶ οὗ πολὺς ἡμῖν ὁ λόγος καὶ δυσερμήνευτος λέγειν, ἐπεὶ νωθροὶ γεγόνατε ταῖς ἀκοαῖς. 12 καὶ γὰρ ὀφείλοντες εἶναι διδάσκαλοι διὰ τὸν χρόνον, πάλιν χρείαν ἔχετε τοῦ διδάσκειν ὑμᾶς τινὰ τὰ στοιχεῖα τῆς ἀρχῆς τῶν λογίων τοῦ θεοῦ καὶ γεγόνατε χρείαν ἔχοντες γάλακτος [καὶ] οὐ στερεᾶς τροφῆς. 13 πᾶς γὰρ ὁ μετέχων γάλακτος ἄπειρος λόγου δικαιοσύνης, νήπιος γάρ ἐστιν• 14 τελείων δέ ἐστιν ἡ στερεὰ τροφή, τῶν διὰ τὴν ἕξιν τὰ αἰσθητήρια γεγυμνασμένα ἐχόντων πρὸς διάκρισιν καλοῦ τε καὶ κακοῦ.
6
Omwandisi àmanyîsa ehimuli emurhima
1 Co cirhumire, enyigîrizo kuli Kristu zikwânîne abacirhondêra, rhwarhang’izileka, nti rhurhereme kuhika enyigîrizo z’abimâna; rhurhanacishibaga rhwagalukagaluka omu bigabi by’enyigîrizo z’omurhondêro: enyigîrizo z’okucîyunjuza oku bijiro by’olufùh, n’ez’okuyêmêra Nyamuzinda, 2 enyigîrizo z’obubatizo n’ez’okulambûlirwa amaboko oku irhwe, ez’obufûke bw’abàfîre n’ez’olubanja lw’ensiku n’amango. 3 Kwo rhwajira ntyo, akaba Nnâmahanga arhuyêmêrîre. 4 Neci, kurhankahashikana balya bàrhanzir’ibona obulangashanei, balya bàrhanzir’inunirwa n’enshôkanoj y’empingu banashangîra Mûka Mutagatîfu, 5 balya bàrhanzir’inunirwa n’oluderho lwinja lw’ekanwa ka Nyamuzinda n’ebirhangâzo by’igulu lyâyishek, 6 banagal’ihirima, kurhankahashikana okushub’ibahindula n’okubalerha omu njira y’obucîyunjuze, kulya kubà nabo kandi, oku bwâbo, badwîrhe babamba Mugala wa Nyamuzinda oku musalaba n’okumubonêsa nshonyi embere z’abantu. 7 Bulya, obudaka bwànywîre amîshi g’enkuba yàbunîrekwo kanji, bukayêra emburho zikwânîne balya bàbuhingaga, bunahâbwe obwangà bwa Nnâmahanga. 8 Ci obuburha emishûgi n’amarhadu, bwanakobwa, erhi bunali hôfi bwenêne buhehêrerwe na buzinda babudûlike muliro.
Akanwa k’okubahà obulangâlire n’omurhima
9 Ci mwêhel, bîra bâni, ciru rhukaderha ntyo, rhumanyire oku muli omu bwôrhere bwinjà kulusha n’obukwânîne obucire. 10 Bulya Nyamuzinda arhali mubula burhondekezi mpu ayibàgira ebijiro binyu n’obuzigire mwàyêrekîne oku izîno lyâge, bulya mwàkolîre abatagatîfu, munacidwîrhe mwakujira. 11 Ciguma cône rhucîfinjire: nti ngasi muguma muli mwe ayêrekane obwo bushiru, lyo obulangâlire bwinyu buyunjula kuhika okubona ebi mulangâlira. 12 Na ntyo, ahâli h’okubà bôlo, muyige balya bayîma omu ndagâno za Nyamuzinda, balya baziyemîre banazisêramwo. 13 Neci, erhi Nyamuzinda àlagânana n’Abrahamu, bulya ntà mukulu kumulusha ànkalahîre, àcilahira yênem, erhi: 14 Neci, nàkuhà obwangà, nanakuyôlolosa oyôloloke. 15 Na ntyo Abrahamu àcîhangâna, àbona eyo ndagâno. 16 Abantu nka balahira obakulire ye balahira, n’endahiro yo emala ngasi kadali ekarhî kâbo. 17 N’eco co càrhumaga Nyamuzinda, erhi àlonza okumanyîsa bwinjinjà emîmo y’endagâno oku eciragâne câge cirhakahinduka, àcîgasha, 18 mpu lyo ebyo bijiro bibirin birhankahinduka -na ntakwo Nyamuzinda ankahash’inywerha muli byo- bîrhukomeza omurhima rhwe rhwàbwîne olwâkiro omu kusêra oku bulangâlire rhwahâbirwe. 19 Obwo bulangâlire rhubugwêrhe nka mutungo gutunga omurhima gwirhu; mutungo gw’okunali na muzibu guhika omu lusîka. 20 Aho ho Yezu àrhujîrîre nka mushokolezi, erhi àhinduka mudâhwa mukulu aka Melkisedeki oku nsiku n’amango.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 6
1 Διὸ ἀφέντες τὸν τῆς ἀρχῆς τοῦ Χριστοῦ λόγον ἐπὶ τὴν τελειότητα φερώμεθα, μὴ πάλιν θεμέλιον καταβαλλόμενοι μετανοίας ἀπὸ νεκρῶν ἔργων καὶ πίστεως ἐπὶ θεόν, 2 βαπτισμῶν διδαχῆς ἐπιθέσεώς τε χειρῶν, ἀναστάσεώς τε νεκρῶν καὶ κρίματος αἰωνίου. 3 καὶ τοῦτο ποιήσομεν, ἐάνπερ ἐπιτρέπῃ ὁ θεός. 4 Ἀδύνατον γὰρ τοὺς ἅπαξ φωτισθέντας, γευσαμένους τε τῆς δωρεᾶς τῆς ἐπουρανίου καὶ μετόχους γενηθέντας πνεύματος ἁγίου 5 καὶ καλὸν γευσαμένους θεοῦ ῥῆμα δυνάμεις τε μέλλοντος αἰῶνος 6καὶ παραπεσόντας, πάλιν ἀνακαινίζειν εἰς μετάνοιαν, ἀνασταυροῦντας ἑαυτοῖς τὸν υἱὸν τοῦ θεοῦ καὶ παραδειγματίζοντας. 7 γῆ γὰρ ἡ πιοῦσα τὸν ἐπ’ αὐτῆς ἐρχόμενον πολλάκις ὑετὸν καὶ τίκτουσα βοτάνην εὔθετον ἐκείνοις δι’ οὓς καὶ γεωργεῖται, μεταλαμβάνει εὐλογίας ἀπὸ τοῦ θεοῦ• 8 ἐκφέρουσα δὲ ἀκάνθας καὶ τριβόλους, ἀδόκιμος καὶ κατάρας ἐγγύς, ἧς τὸ τέλος εἰς καῦσιν. 9 Πεπείσμεθα δὲ περὶ ὑμῶν, ἀγαπητοί, τὰ κρείσσονα καὶ ἐχόμενα σωτηρίας, εἰ καὶ οὕτως λαλοῦμεν. 10 οὐ γὰρ ἄδικος ὁ θεὸς ἐπιλαθέσθαι τοῦ ἔργου ὑμῶν καὶ τῆς ἀγάπης ἧς ἐνεδείξασθε εἰς τὸ ὄνομα αὐτοῦ, διακονήσαντες τοῖς ἁγίοις καὶ διακονοῦντες. 11 ἐπιθυμοῦμεν δὲ ἕκαστον ὑμῶν τὴν αὐτὴν ἐνδείκνυσθαι σπουδὴν πρὸς τὴν πληροφορίαν τῆς ἐλπίδος ἄχρι τέλους, 12 ἵνα μὴ νωθροὶ γένησθε, μιμηταὶ δὲ τῶν διὰ πίστεως καὶ μακροθυμίας κληρονομούντων τὰς ἐπαγγελίας. 13 Τῷ γὰρ Ἀβραὰμ ἐπαγγειλάμενος ὁ θεός, ἐπεὶ κατ’ οὐδενὸς εἶχεν μείζονος ὀμόσαι, ὤμοσεν καθ’ ἑαυτοῦ 14 λέγων• εἰ μὴν εὐλογῶν εὐλογήσω σε καὶ πληθύνων πληθυνῶ σε• 15 καὶ οὕτως μακροθυμήσας ἐπέτυχεν τῆς ἐπαγγελίας. 16 ἄνθρωποι γὰρ κατὰ τοῦ μείζονος ὀμνύουσιν, καὶ πάσης αὐτοῖς ἀντιλογίας πέρας εἰς βεβαίωσιν ὁ ὅρκος• 17 ἐν ᾧ περισσότερον βουλόμενος ὁ θεὸς ἐπιδεῖξαι τοῖς κληρονόμοις τῆς ἐπαγγελίας τὸ ἀμετάθετον τῆς βουλῆς αὐτοῦ ἐμεσίτευσεν ὅρκῳ, 18 ἵνα διὰ δύο πραγμάτων ἀμεταθέτων, ἐν οἷς ἀδύνατον ψεύσασθαι [τὸν] θεόν, ἰσχυρὰν παράκλησιν ἔχωμεν οἱ καταφυγόντες κρατῆσαι τῆς προκειμένης ἐλπίδος• 19 ἣν ὡς ἄγκυραν ἔχομεν τῆς ψυχῆς ἀσφαλῆ τε καὶ βεβαίαν καὶ εἰσερχομένην εἰς τὸ ἐσώτερον τοῦ καταπετάσματος, 20 ὅπου πρόδρομος ὑπὲρ ἡμῶν εἰσῆλθεν Ἰησοῦς, κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ ἀρχιερεὺς γενόμενος.
7
Kristu alushire omudâhwa Melkisedeki w’omu mulala gwa Levi
1 Oyo Melkisedeki, mwâmi w’e Salemi, mudâhwa wa Nyamuzinda w’Enyanya àj’ibugânana n’Abrahamu wàrhengaga emunda àhimiraga abâmi ànamuha obwangào; 2 Abrahamu àmuhà ecigabi ca kali ikumi c’ebintu byâge byôshi. Aderhwa burhanzi mpu mwâmi w’obushinganyanya, kandi mpu mwâmi w’e Salemi, kwo kuderha mwâmi w’omurhûla. 3 Arhajira îshe, arhajira na nnina, n’omulala gwâge ntâye oguyishi; ensiku zâge zirhajira murhondêro, n’obuzîne bwâge burhajira buzinda. Oyo Melkisedeki wàshushanyîbwe na Mwene Nyamuzinda, ayôrha aba mudâhwa ensiku n’amango.
Abrahamu àrhûzire Melkisedeki entûlo
4 Mulolage oku ali mukulu oyo shakulûza wîrhu Abrahamu àrhûlaga ecigabi ca kali ikumi c’ebintu binjinja àshokôlaga abâmi! 5 Erhi kwo anali! Bulya n’omu bene-Levi nabo, àbahîrwe obudâhwa bajira irhegeko ly’okurhûlwa n’olubaga ecigabi ca kali ikumi, kwo kuderha muli bene wâbo, n’obwo nabo bali nkomôka y’Abrahamu akâbo. 6 Ci oyo orhàli wa mulala gwâbo, àrhûlwa n’Abrahamu ecigabi ca kali ikumi, ànamuhà obwangà, n’obwo ye wàli ogwêrhe endagâno ya Nnâmahanga. 7 Na ntâye ohabire oku omurho ye ogishwa n’omukulu. 8 Na kulusha okwo, abo bantu barhûlwa entûlo y’ecigabi ca kali ikumi, kufà bafà; ci oyo yêhe badesire oku ali mugumagumàp. 9 Ciru rhwanaderha nti Levi yêne, orhûlwa ecigabi ca kali ikumi, ye wàcirhûzire erhi Abrahamu àkujira. 10 Bulya àciri nka mburho omu mubiri gwa shakulûza wâge, erhi Melkisedeki àj’ibugânana naye.
Obudâhwa bwa bene-Levi n’obudâhwa bwa Melkisedeki
11 Akaba obudâhwa bwa bene-Levi bwàli bwimâna, -bulya kuli bo Nyamuzinda ahâga olubaga Amarhegeko-, càcirhumaga owundi mudâhwa oli aka Melkisedeki aciyisha, cànarhumaga barhaderha oku ali aka Aròni? 12 Bulya obudâhwa bwàhindusire, kukwânîne amarhegeko nago gahinduke. 13 Bulya oyo baderhîre ebyo ali wa bundì bûko na ntâye w’obwo bûko wàhisire aha barherekêra. 14 Na ntâye orhishi oku Nnawîrhu akomôkakwo Yuda, na ntâco ciyêrekîne obudâhwa Mûsa adesire kuli obwo bûko.
Okuyûrha kw’irhegeko lya mîra
15 Ciru okwo rhudesire kulushîrîze obwâlagale, bulya hàyishire owundì mudâhwa, oli aka Melkisedeki. 16 Oyo arhajiragwa mudâhwa n’irhegeko ly’abantu lishimba iburha ly’omubiri, ci n’obuzibu bw’obuzîne burhayûrha. 17 Bulya ye kuderhîrwe, mpu:Oli mudâhwa ensiku n’amango aka Melkisedeki. 18 Ntyo kwo irhegeko lya burhanzi lyàrhenzibwe, bulya lirhàgwêrhe nsimiko lirhànagwêrhe kamalo. 19 Ntà kantu irhegeko lyàjizire kimâna; ci lyàli nshokolezi y’obulangâlire bulushire, oburhuha okuyêmêra Nnâmahanga.
Obudâhwa bwa Kristu burhakayûrha
20 N’ecilushire kandi, okwo kurhàjiragwa buzira mwîgasho. Abandi bahindusire badâhwa buzira ndahiro; 21 ci yêhe Owamuhâga obudâhwa àcîgasha, erhiq: Nyakasane àcîgashire, arhakanagalula akanwa kâge: Oli mudâhwa w’ensiku n’amango. 22 Na ntyo Yezu ali mwêza w’endagâno elushire. 23 Kandi abandi bàli badâhwa banji, bulyâla olufù lurhazigaga bayôrha ensiku zôshi; 24 ci yêhe, bulyâla abâho ensiku n’amango, obudâhwa bwâge burhakayûrha. 25 Co cinarhumire anahash’iciza lwôshi abayegera Nyamuzinda oku burhabâle bwâge, bulya abà azîne ensiku n’amango mpu abalagire.
Yezu ye mudâhwa mukutu mwimâna
26 Neci, ntyo kwo byàli bikwânîne rhubè n’omudâhwa mukulu, mwimâna, mwêru-kwêru, orhalikwo ishembo, orhalukira haguma n’Abanya-byâha, oli omu lyanya kurhaluka amalunga. 27 Yêhe ntà bulagîrire agwêrhe, aka abandi badâhwa bakulu, b’okurhûla enterekêro ngasi lusiku, burhanzi oku byâha byâge yêne, n’oku byâha by’olubaga: okwo àkujizire oku caligumiza, erhi àcîhâna yêne nterekêro. 28 Bulya irhegeko linayîmike abantu bazamba mpu babè badâhwa bakulu, ci akanwa k’omwîgasho kàyishaga enyuma ly’irhegeko, kàyîmisire Mugala wa Nnâmahanga, kàmujira mwîmana oku nsiku n’amango.

ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 7
1 Οὗτος γὰρ ὁ Μελχισέδεκ, βασιλεὺς Σαλήμ, ἱερεὺς τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου, ὁ συναντήσας Ἀβραὰμ ὑποστρέφοντι ἀπὸ τῆς κοπῆς τῶν βασιλέων καὶ εὐλογήσας αὐτόν, 2 ᾧ καὶ δεκάτην ἀπὸ πάντων ἐμέρισεν Ἀβραάμ, πρῶτον μὲν ἑρμηνευόμενος βασιλεὺς δικαιοσύνης ἔπειτα δὲ καὶ βασιλεὺς Σαλήμ, ὅ ἐστιν βασιλεὺς εἰρήνης, 3 ἀπάτωρ ἀμήτωρ ἀγενεαλόγητος, μήτε ἀρχὴν ἡμερῶν μήτε ζωῆς τέλος ἔχων, ἀφωμοιωμένος δὲ τῷ υἱῷ τοῦ θεοῦ, μένει ἱερεὺς εἰς τὸ διηνεκές. 4 Θεωρεῖτε δὲ πηλίκος οὗτος, ᾧ [καὶ] δεκάτην Ἀβραὰμ ἔδωκεν ἐκ τῶν ἀκροθινίων ὁ πατριάρχης. 5 καὶ οἱ μὲν ἐκ τῶν υἱῶν Λευὶ τὴν ἱερατείαν λαμβάνοντες ἐντολὴν ἔχουσιν ἀποδεκατοῦν τὸν λαὸν κατὰ τὸν νόμον, τοῦτ’ ἔστιν τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν, καίπερ ἐξεληλυθότας ἐκ τῆς ὀσφύος Ἀβραάμ• 6 ὁ δὲ μὴ γενεαλογούμενος ἐξ αὐτῶν δεδεκάτωκεν Ἀβραὰμ καὶ τὸν ἔχοντα τὰς ἐπαγγελίας εὐλόγηκεν. 7 χωρὶς δὲ πάσης ἀντιλογίας τὸ ἔλαττον ὑπὸ τοῦ κρείττονος εὐλογεῖται. 8 καὶ ὧδε μὲν δεκάτας ἀποθνῄσκοντες ἄνθρωποι λαμβάνουσιν, ἐκεῖ δὲ μαρτυρούμενος ὅτι ζῇ. 9καὶ ὡς ἔπος εἰπεῖν, δι’ Ἀβραὰμ καὶ Λευὶ ὁ δεκάτας λαμβάνων δεδεκάτωται• 10 ἔτι γὰρ ἐν τῇ ὀσφύϊ τοῦ πατρὸς ἦν ὅτε συνήντησεν αὐτῷ Μελχισέδεκ. 11 Εἰ μὲν οὖν τελείωσις διὰ τῆς Λευιτικῆς ἱερωσύνης ἦν, ὁ λαὸς γὰρ ἐπ’ αὐτῆς νενομοθέτηται, τίς ἔτι χρεία κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ ἕτερον ἀνίστασθαι ἱερέα καὶ οὐ κατὰ τὴν τάξιν Ἀαρὼν λέγεσθαι; 12 μετατιθεμένης γὰρ τῆς ἱερωσύνης ἐξ ἀνάγκης καὶ νόμου μετάθεσις γίνεται. 13 ἐφ’ ὃν γὰρ λέγεται ταῦτα, φυλῆς ἑτέρας μετέσχηκεν, ἀφ’ ἧς οὐδεὶς προσέσχηκεν τῷ θυσιαστηρίῳ• 14 πρόδηλον γὰρ ὅτι ἐξ Ἰούδα ἀνατέταλκεν ὁ κύριος ἡμῶν, εἰς ἣν φυλὴν περὶ ἱερέων οὐδὲν Μωϋσῆς ἐλάλησεν. 15 καὶ περισσότερον ἔτι κατάδηλόν ἐστιν, εἰ κατὰ τὴν ὁμοιότητα Μελχισέδεκ ἀνίσταται ἱερεὺς ἕτερος, 16 ὃς οὐ κατὰ νόμον ἐντολῆς σαρκίνης γέγονεν ἀλλὰ κατὰ δύναμιν ζωῆς ἀκαταλύτου. 17 μαρτυρεῖται γὰρ ὅτι σὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ. 18 ἀθέτησις μὲν γὰρ γίνεται προαγούσης ἐντολῆς διὰ τὸ αὐτῆς ἀσθενὲς καὶ ἀνωφελές– 19 οὐδὲν γὰρ ἐτελείωσεν ὁ νόμος– ἐπεισαγωγὴ δὲ κρείττονος ἐλπίδος δι’ ἧς ἐγγίζομεν τῷ θεῷ. 20 Καὶ καθ’ ὅσον οὐ χωρὶς ὁρκωμοσίας• οἱ μὲν γὰρ χωρὶς ὁρκωμοσίας εἰσὶν ἱερεῖς γεγονότες, 21 ὁ δὲ μετὰ ὁρκωμοσίας διὰ τοῦ λέγοντος πρὸς αὐτόν• ὤμοσεν κύριος καὶ οὐ μεταμεληθήσεται• σὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα. 22 κατὰ τοσοῦτο [καὶ] κρείττονος διαθήκης γέγονεν ἔγγυος Ἰησοῦς. 23 Καὶ οἱ μὲν πλείονές εἰσιν γεγονότες ἱερεῖς διὰ τὸ θανάτῳ κωλύεσθαι παραμένειν• 24 ὁ δὲ διὰ τὸ μένειν αὐτὸν εἰς τὸν αἰῶνα ἀπαράβατον ἔχει τὴν ἱερωσύνην• 25 ὅθεν καὶ σῴζειν εἰς τὸ παντελὲς δύναται τοὺς προσερχομένους δι’ αὐτοῦ τῷ θεῷ, πάντοτε ζῶν εἰς τὸ ἐντυγχάνειν ὑπὲρ αὐτῶν. 26 Τοιοῦτος γὰρ ἡμῖν καὶ ἔπρεπεν ἀρχιερεύς, ὅσιος ἄκακος ἀμίαντος, κεχωρισμένος ἀπὸ τῶν ἁμαρτωλῶν καὶ ὑψηλότερος τῶν οὐρανῶν γενόμενος, 27 ὃς οὐκ ἔχει καθ’ ἡμέραν ἀνάγκην, ὥσπερ οἱ ἀρχιερεῖς, πρότερον ὑπὲρ τῶν ἰδίων ἁμαρτιῶν θυσίας ἀναφέρειν ἔπειτα τῶν τοῦ λαοῦ• τοῦτο γὰρ ἐποίησεν ἐφάπαξ ἑαυτὸν ἀνενέγκας. 28 ὁ νόμος γὰρ ἀνθρώπους καθίστησιν ἀρχιερεῖς ἔχοντας ἀσθένειαν, ὁ λόγος δὲ τῆς ὁρκωμοσίας τῆς μετὰ τὸν νόμον υἱὸν εἰς τὸν αἰῶνα τετελειωμένον.
8
Oburherekêre bwa Kristu bulushire enterekêro za mîra: Obudâhwa buhyâhya n’akâ-Nyamuzinda kahyâhya
1 Mw’ebyo rhudesire, ecinwa cikulu cirigi c’eci: Rhugwêrhe omudâhwa mukulu otamîre ebwa kulyo kw’entebe y’Obukulu bwa Nyamuzinda omu mpingu, 2 ye murhumisi w’akâ-Nyamuzinda n’ow’ecirâlor c’okuli càyûbakagwa na Nyakasane, ci arhali n’omuntu. 3 Bulya ngasi mudâhwa ayîmikwa mpu akârhûla entûlo n’enterekêro; co cirhumire naye akwânîne abè n’eci anakârhûla. 4 Yezu acibâga w’en’igulu, arhankabîre mudâhwa, bulya hàli abadâhwa barhûla entûlo nk’oku birhegesirwe. 5 Ci ebi bajiramwo obugashânize biba lwiganyo na cizunguzungu c’eby’omu mpingu, nka kulya Mûsa àbwîragwa na Nnâmahanga, erhi: Sinza, ojire byôshi oku lwiganyo wayêresirwe oku ntondo.
Kristu ye Mulagizi w’Endagâno mpyâhya
6 Ci oburhumisi Kristu ahîrwe bulushire, kulya kubà endagâno aba mulagizi wayo eri nyinjà kulusha, n’eciragâne eyegemîre ciri cinjà kulusha. 7 Bulya endagâno ntanzi ecibâga erhàlikwo ishembo, harhankabîre igwârhiro ly’okulonza eya kabiri. 8 Kali erhi àbagaya lyo àdesire, erhi:
Ala, ensiku ziyiruka, kwo Nyakasane adesire, nankola nalagâna endagâno mpyâhya n’enyumpa y’Israheli n’enyumpa ya Yuda.
9 Eyo ndagâno erhâbe nk’erya nàlagânanaga na bashakulûza bâbo, bulya nàbagwârhiraga oku kuboko nti mbakûle omu cihugo c’e Mîsiri. Kulya kubà bàrhasêraga oku ndagâno yâni, nâni ntàcibashîbiriraga, kwo Nyakasane adesire.
10 Alaga endagâno nàlagâna n’enyumpa y’Israheli enyuma ly’ezo nsiku, kwo Nyakasane adesire: Nâhira amarhegeko gâni omu nkengêro zâbo, mbayandikego omu mirhima, nnambe Nyamuzinda wâbo, nabo babè bantu bâni.
11 Ntâye wàciyigîrize omulungu wâge, na ntâye wâyigîrize mwene wâbo, aderhe, erhi: «Manya Nyakasane», bulya, kurhenga omurho kuhika omukulu, bôshi bâmmanya.
12 Neci, nâbabalira obubî bwâbo, n’ebyâha byâbo ntakacibikengêras bundi.
13 Omu kuderha «endagâno mpyâhya», entanzi àyijizire nkulûkulù. N’akantu kakashâja n’okubà kakulûkulù, erhi kaling’iherêrekera.

ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 8
1 Κεφάλαιον δὲ ἐπὶ τοῖς λεγομένοις, τοιοῦτον ἔχομεν ἀρχιερέα, ὃς ἐκάθισεν ἐν δεξιᾷ τοῦ θρόνου τῆς μεγαλωσύνης ἐν τοῖς οὐρανοῖς, 2 τῶν ἁγίων λειτουργὸς καὶ τῆς σκηνῆς τῆς ἀληθινῆς, ἣν ἔπηξεν ὁ κύριος, οὐκ ἄνθρωπος. 3 Πᾶς γὰρ ἀρχιερεὺς εἰς τὸ προσφέρειν δῶρά τε καὶ θυσίας καθίσταται• ὅθεν ἀναγκαῖον ἔχειν τι καὶ τοῦτον ὃ προσενέγκῃ. 4 εἰ μὲν οὖν ἦν ἐπὶ γῆς, οὐδ’ ἂν ἦν ἱερεύς, ὄντων τῶν προσφερόντων κατὰ νόμον τὰ δῶρα• 5 οἵτινες ὑποδείγματι καὶ σκιᾷ λατρεύουσιν τῶν ἐπουρανίων, καθὼς κεχρημάτισται Μωϋσῆς μέλλων ἐπιτελεῖν τὴν σκηνήν• ὅρα γάρ φησιν, ποιήσεις πάντα κατὰ τὸν τύπον τὸν δειχθέντα σοι ἐν τῷ ὄρει• 6 νυν [ὶ] δὲ διαφορωτέρας τέτυχεν λειτουργίας, ὅσῳ καὶ κρείττονός ἐστιν διαθήκης μεσίτης, ἥτις ἐπὶ κρείττοσιν ἐπαγγελίαις νενομοθέτηται. 7 Εἰ γὰρ ἡ πρώτη ἐκείνη ἦν ἄμεμπτος, οὐκ ἂν δευτέρας ἐζητεῖτο τόπος. 8 μεμφόμενος γὰρ αὐτοὺς λέγει• ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται, λέγει κύριος, καὶ συντελέσω ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰσραὴλ καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰούδα διαθήκην καινήν, 9 οὐ κατὰ τὴν διαθήκην, ἣν ἐποίησα τοῖς πατράσιν αὐτῶν ἐν ἡμέρᾳ ἐπιλαβομένου μου τῆς χειρὸς αὐτῶν ἐξαγαγεῖν αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου, ὅτι αὐτοὶ οὐκ ἐνέμειναν ἐν τῇ διαθήκῃ μου, κἀγὼ ἠμέλησα αὐτῶν, λέγει κύριος• 10 ὅτι αὕτη ἡ διαθήκη, ἣν διαθήσομαι τῷ οἴκῳ Ἰσραὴλ μετὰ τὰς ἡμέρας ἐκείνας, λέγει κύριος• διδοὺς νόμους μου εἰς τὴν διάνοιαν αὐτῶν καὶ ἐπὶ καρδίας αὐτῶν ἐπιγράψω αὐτούς, καὶ ἔσομαι αὐτοῖς εἰς θεόν, καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν• 11 καὶ οὐ μὴ διδάξωσιν ἕκαστος τὸν πολίτην αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ λέγων• γνῶθι τὸν κύριον, ὅτι πάντες εἰδήσουσίν με ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου αὐτῶν, 12 ὅτι ἵλεως ἔσομαι ταῖς ἀδικίαις αὐτῶν καὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν οὐ μὴ μνησθῶ ἔτι. 13 ἐν τῷ λέγειν καινὴν πεπαλαίωκεν τὴν πρώτην• τὸ δὲ παλαιούμενον καὶ γηράσκον ἐγγὺς ἀφανισμοῦ.
9
Kristu àyigula akâ-Nyamuzinda k’empingu
1 Endagâno ntanzi nayo yàli egwêrhe eyayo migenzo y’okushenga n’akâyo kâ-Nyamuzinda ka mwo linw’igulu. 2 Bulya ecihando càyûbakagwa càlimwo akamole, n’amêza, n’emigati y’enterekêro: aho ho Hatagatìfu. 3 N’enyuma ly’olusîka lwa kabiri hâli ecihando càderhagwa Hatagatîfu h’Ebitagatîfu. 4 Hàli olûsho lw’omugavu luyûbasirwe n’amasholo, n’omucîmba gw’endagâno gufûnisirwe n’amasholo enyunda zôshi. Na muli ogwomucîmba mwàli ikovu ly’amasholo liyunjwîre mâna, n’akarhi k’Aròni kàmeragakwo obwâso, n’amabuye g’endagâno. 5 N’oku nyanya kwagwo kwàli Bakerubi b’irenge bàkâg’ijira entebe y’obwonjo empehema. Ci arhali buno lyo rhwankazabanula ebyo byôshi.
6 Erhi biba byàmayûbakwa ntyo, abadâhwa bàkâg’ija omu cihando cirhanzi ngasi mango, mpu bajiremwo emikolo yâbo y’okushenga. 7 Ci omu cihando ca kabiri murhàjibàgwa lirhali liguma lyône omu mwâka, na mudâhwa mukulu yêne wàmujâga; àrhanajâgamwo arhanadwîrhi entûlo y’omukò gw’okulyûla ebyâha byâge n’eby’olubaga. 8 Mûka Mutagatîfu àmanyîsa ntyo oku enjira y’akâ-Nyamuzinda erhankayiguka n’Ecihando cirhanzi cicikasîsire. 9 Olwo Iuli lwiganyo lwa gano mango ga buno, lurhumanyîsa oku entûlo n’enterekêro zirhagwêrhi buhashe bw’okuhindula owaharâmya mwimâna omu murhima gwâge. 10 Bulya gali marhegeko gayêrekîre eby’omubiri, nk’ebiryo, n’ebinyôbwa, n’okucîkalaba kwa ngasi lubero. Ebyo byôshi biri birhegeke kuhika amango g’omuhindomuhyâhya.
11 Kristu yêhe erhi àyisha, àhinduka mudâhwa mukulu w’aminja gânayishet, àgera omu cihandou cilushire cirya cindi obunene n’obwimâna, cirhajiragwa na nfune za muntu, kwo kuderha oku cirhali ca mwebi byàlemirwe en’igulu. 12 Aja bwa lwôshi oku caligumiza omu kâ-Nyamuzinda v. Arhajâgamwo n’omukò gw’ebihebe erhi gw’ebimasha, ci n’omukò gwâge yêne, erhi amayûs’irhushobôza obucunguke bw’ensiku n’amango. 13 Akaba omukò gw’ebihebe n’ebimasha, n’oluvù lw’endaku bàkâg’ishahiziza oku bazinzire, byàkâgibayobôla binabahe obucêse bw’omubiri, 14 kanga kulusha, omukò gwa Kristu wàcihânaga yêne nterekêro erhalikwo izâbyo emwa Nyamuzinda oku buzibu bwa Mûka gw’ensiku n’amango gurhàcêsa omurhima gwirhu, guzmazemwo ebijiro by’olufù, lyo rhubona oku rhwakolera Nyamuzinda ozîne?
Kristu àhânyire omukò gwâge mpu gubè Ndagâno mpyâhya
15 Eco co cirhumire abà mulagizi w’endagâno mpyâhya, ànafîre mpu azâze ebyâha byàkolagwa amango g’endagâno ntanzi, lyo abarhôle bayîma omu bwâmi bw’ensiku n’amango bàlaganyibagwa. 16 Bulya ahâli endagâno y’omwîmo, kukwânîne habe ecahamîriza oku owàyihângaga àfîre. 17 Neci, endagâno y’omwîmo ebona obuzibu nk’owàyijiraga amafà; n’amango gôshi aciriho, ntà buzibu bwâyo. 18 Okwo kwo kurhumire endagâno ntanzi nayo erhajiragwa buzira kubulaga omukò. 19 Bulya erhi Mûsa àyusibwîriza olubaga lwôshi amangorhegeko n’oku ngasi liguma linadesire, àyanka omukò gw’ebimasha n’ebihebe, haguma n’amîshi n’obwôya bw’omuduku n’orhubabi rhw’enkangûlo, àshahiza oku citabu conênè n’oku lubaga lwôshi, erhi: 20 Ogu gwomukò gw’endagâno Nyamuzinda alagânaga ninyu. 21 Kandi kwo na kwo -ashahiziza omukò oku Cihando n’oku bintu byôshi by’okushenga. 22 Kali ciru Amarhegeko garhegesire hôfi ngasi kantu kashukûlwe n’omukò, na buzira kubulaga omukò, ntà kubabalirwa. 23 Akaba olwiganyo lw’ebintu by’empingu lucêsibwa ntyo, kuziga kukwânîne ebyo bintu by’empingu byonênè bicêsibwe n’enterekêro zilushire. 24 Neci, arhali omu kâ-Nyamuzinda kàyûbakagwa n’amaboko g’abantu, nshusho y’akâ-Nyamuzinda k’okunali, arhalimwo Kristu àjîre, ci àshesherêra omu mpingu mwonênè, mpu lyo akâbonekana omu busù bwa Nyamuzinda rhwe rhurhumire. 25 Arhanali kandi mpu lyo acîhâna nterekêro kanji kanji, nka kulya omudâhwa mûkulu akâja ngasi mwâka omu kâ-Nyamuzinda n’omukò gurhali gwâge. 26 Bicibâga ntyo, ànkababazîbwe kanji kurhenga okulemwa kw’igulu. Ci mwo zino nsiku nzinda lyo àcîyêrekîne liguma kwa lwôshi, mpu aherêrekeze ecâha n’enterekêro yâge. 27 Na bulya abantu liguma lyône bafà, n’enyuma ly’aho batwîrwe olubanja, 28 ntyo Kristu naye àcîhânyire nterekêro liguma lyône, mpu azâze ebyâha bya bantu banji; âyaciboneke lindi liguma buzira câhaw, mpu alerhere abamulinda obucire.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 9
1 Εἶχεν μὲν οὖν [καὶ] ἡ πρώτη δικαιώματα λατρείας τό τε ἅγιον κοσμικόν. 2 σκηνὴ γὰρ κατεσκευάσθη ἡ πρώτη ἐν ᾗ ἥ τε λυχνία καὶ ἡ τράπεζα καὶ ἡ πρόθεσις τῶν ἄρτων, ἥτις λέγεται Ἅγια• 3 μετὰ δὲ τὸ δεύτερον καταπέτασμα σκηνὴ ἡ λεγομένη Ἅγια Ἁγίων, 4 χρυσοῦν ἔχουσα θυμιατήριον καὶ τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης περικεκαλυμμένην πάντοθεν χρυσίῳ, ἐν ᾗ στάμνος χρυσῆ ἔχουσα τὸ μάννα καὶ ἡ ῥάβδος Ἀαρὼν ἡ βλαστήσασα καὶ αἱ πλάκες τῆς διαθήκης, 5 ὑπεράνω δὲ αὐτῆς Χερουβὶν δόξης κατασκιάζοντα τὸ ἱλαστήριον• περὶ ὧν οὐκ ἔστιν νῦν λέγειν κατὰ μέρος. 6 Τούτων δὲ οὕτως κατεσκευασμένων εἰς μὲν τὴν πρώτην σκηνὴν διὰ παντὸς εἰσίασιν οἱ ἱερεῖς τὰς λατρείας ἐπιτελοῦντες, 7 εἰς δὲ τὴν δευτέραν ἅπαξ τοῦ ἐνιαυτοῦ μόνος ὁ ἀρχιερεύς, οὐ χωρὶς αἵματος ὃ προσφέρει ὑπὲρ ἑαυτοῦ καὶ τῶν τοῦ λαοῦ ἀγνοημάτων, 8 τοῦτο δηλοῦντος τοῦ πνεύματος τοῦ ἁγίου, μήπω πεφανερῶσθαι τὴν τῶν ἁγίων ὁδὸν ἔτι τῆς πρώτης σκηνῆς ἐχούσης στάσιν, 9 ἥτις παραβολὴ εἰς τὸν καιρὸν τὸν ἐνεστηκότα, καθ’ ἣν δῶρά τε καὶ θυσίαι προσφέρονται μὴ δυνάμεναι κατὰ συνείδησιν τελειῶσαι τὸν λατρεύοντα, 10 μόνον ἐπὶ βρώμασιν καὶ πόμασιν καὶ διαφόροις βαπτισμοῖς, δικαιώματα σαρκὸς μέχρι καιροῦ διορθώσεως ἐπικείμενα. 11 Χριστὸς δὲ παραγενόμενος ἀρχιερεὺς τῶν γενομένων ἀγαθῶν διὰ τῆς μείζονος καὶ τελειοτέρας σκηνῆς οὐ χειροποιήτου, τοῦτ’ ἔστιν οὐ ταύτης τῆς κτίσεως, 12 οὐδὲ δι’ αἵματος τράγων καὶ μόσχων διὰ δὲ τοῦ ἰδίου αἵματος εἰσῆλθεν ἐφάπαξ εἰς τὰ ἅγια αἰωνίαν λύτρωσιν εὑράμενος. 13 εἰ γὰρ τὸ αἷμα τράγων καὶ ταύρων καὶ σποδὸς δαμάλεως ῥαντίζουσα τοὺς κεκοινωμένους ἁγιάζει πρὸς τὴν τῆς σαρκὸς καθαρότητα, 14 πόσῳ μᾶλλον τὸ αἷμα τοῦ Χριστοῦ, ὃς διὰ πνεύματος αἰωνίου ἑαυτὸν προσήνεγκεν ἄμωμον τῷ θεῷ, καθαριεῖ τὴν συνείδησιν ἡμῶν ἀπὸ νεκρῶν ἔργων εἰς τὸ λατρεύειν θεῷ ζῶντι. 15 Καὶ διὰ τοῦτο διαθήκης καινῆς μεσίτης ἐστίν, ὅπως θανάτου γενομένου εἰς ἀπολύτρωσιν τῶν ἐπὶ τῇ πρώτῃ διαθήκῃ παραβάσεων τὴν ἐπαγγελίαν λάβωσιν οἱ κεκλημένοι τῆς αἰωνίου κληρονομίας. 16 Ὅπου γὰρ διαθήκη, θάνατον ἀνάγκη φέρεσθαι τοῦ διαθεμένου• 17 διαθήκη γὰρ ἐπὶ νεκροῖς βεβαία, ἐπεὶ μήποτε ἰσχύει ὅτε ζῇ ὁ διαθέμενος. 18 ὅθεν οὐδὲ ἡ πρώτη χωρὶς αἵματος ἐγκεκαίνισται• 19 λαληθείσης γὰρ πάσης ἐντολῆς κατὰ τὸν νόμον ὑπὸ Μωϋσέως παντὶ τῷ λαῷ, λαβὼν τὸ αἷμα τῶν μόσχων [καὶ τῶν τράγων] μετὰ ὕδατος καὶ ἐρίου κοκκίνου καὶ ὑσσώπου αὐτό τε τὸ βιβλίον καὶ πάντα τὸν λαὸν ἐρράντισεν 20 λέγων• τοῦτο τὸ αἷμα τῆς διαθήκης ἧς ἐνετείλατο πρὸς ὑμᾶς ὁ θεός. 21 καὶ τὴν σκηνὴν δὲ καὶ πάντα τὰ σκεύη τῆς λειτουργίας τῷ αἵματι ὁμοίως ἐρράντισεν. 22 καὶ σχεδὸν ἐν αἵματι πάντα καθαρίζεται κατὰ τὸν νόμον καὶ χωρὶς αἱματεκχυσίας οὐ γίνεται ἄφεσις. 23 Ἀνάγκη οὖν τὰ μὲν ὑποδείγματα τῶν ἐν τοῖς οὐρανοῖς τούτοις καθαρίζεσθαι, αὐτὰ δὲ τὰ ἐπουράνια κρείττοσιν θυσίαις παρὰ ταύτας. 24 οὐ γὰρ εἰς χειροποίητα εἰσῆλθεν ἅγια Χριστός, ἀντίτυπα τῶν ἀληθινῶν, ἀλλ’ εἰς αὐτὸν τὸν οὐρανόν, νῦν ἐμφανισθῆναι τῷ προσώπῳ τοῦ θεοῦ ὑπὲρ ἡμῶν• 25 οὐδ’ ἵνα πολλάκις προσφέρῃ ἑαυτόν, ὥσπερ ὁ ἀρχιερεὺς εἰσέρχεται εἰς τὰ ἅγια κατ’ ἐνιαυτὸν ἐν αἵματι ἀλλοτρίῳ, 26 ἐπεὶ ἔδει αὐτὸν πολλάκις παθεῖν ἀπὸ καταβολῆς κόσμου• νυνὶ δὲ ἅπαξ ἐπὶ συντελείᾳ τῶν αἰώνων εἰς ἀθέτησιν [τῆς] ἁμαρτίας διὰ τῆς θυσίας αὐτοῦ πεφανέρωται. 27 καὶ καθ’ ὅσον ἀπόκειται τοῖς ἀνθρώποις ἅπαξ ἀποθανεῖν, μετὰ δὲ τοῦτο κρίσις, 28 οὕτως καὶ ὁ Χριστὸς ἅπαξ προσενεχθεὶς εἰς τὸ πολλῶν ἀνενεγκεῖν ἁμαρτίας ἐκ δευτέρου χωρὶς ἁμαρτίας ὀφθήσεται τοῖς αὐτὸν ἀπεκδεχομένοις εἰς σωτηρίαν.
10
Amarherekêre ga mîra garhàgwêrhe kamalo
1 Kulya kubà Amarhegeko gàli cizunguzungu c’aminja gâyisha, ci arhali ebyo bintu byonêne, n’ago marherekêre gayôrha go n’ago, ganarherekêrwa ngasi mango na ngasi mwâka, ntâkwo gankahash’ihindula bimâna abayegêra Nyamuzinda. 2 Nk’arhâli ntyo, bankalesire okukârhûla ezo nterekêro, bulya acibâga abarherekêzi bacêsibwa oku caligumiza, barhànkacicîyumvîrhemwo câha omu murhima. 3 Ciru ezo nterekêro zàkâg’ibayibusa ebyâha byâbo ngasi mwâka. 4 Bulya ntâkwo omukò gw’ebimasha n’ebihebe gwankarhenza ebyâha. 5 Kwo kwûrhumaga, erhi Kristu aja en’igulu, àderha, erhix: Orhalonzagya nterekêro na ntûlo; ci wànteganyîze omubiri. 6 Orhasîmaga mbâgwa na nterekêro oku byâha. 7 Obwo nanaciderha, nti: Nie ono, nyîshire, -bulya nie kuyandikîrwe omu cizingo c’ecitabu-, nti njire obulonza bwâwe, Yâgirwa Nyamuzinda. 8 Arhangir’iderha, erhi: Enterekêro, entûlo, engûsho n’embâgwa oku byâha, orhazilonzagya orhanazisîmaga, n’obwo ziri nterekêro zirhegesirwe n’Amarhegeko; 9 okuhandi àshub’iderha, erhi: Nie ono, nyîshire nti njire obulonza bwâwe. Ntyo àrhenzize amarherekêre marhanzi, àhiraho oburherekêre bwa kabiri. 10 Bunali buhashe bw’obwo bulonza burhujira bimâna erhi burherekêre bw’omubiri gwa Yezu Kristu gwàrherekêragwa liguma kwa lwôshi burhuma.
Oburherekêre bwa Kristu burhujira bimâna
11 Ngasi mudâhwa ayimanga aha luhêro bwaca bwayira mpu ajire omukolo gwâge, na ngasi mango enterekêro arhûla zo na zirya, na ntà buhashe ciru n’obutya zijira bw’okurhenza ebyâha. 12 Yêhe erhi àba amarherekêra burherekêre buguma bwône oku byâha, agend’icîtamalira oku nsiku n’amango ebwa kulyo kwa Nyamuzinda, 13 akâlinga kurhenga aho oku abanzi bâge bahirwa nka citumbi aha magulu gâge. 14 Bulya, na nterekêro nguma yône yône, abacêsagya, àbahindula bimâna b’ensiku zôshi. 15 Ciru na Mûka ahamîrize okwo; bulya erhi aba amaderha, erhiy: 16 Eyi yo ndagâno nalagânana rhweshi nabo enyuma ly’ezo nsiku, Nyakasane àyûshûla, erhi: Nàhira amarhegeko gâni omu mirhima yabo, nàbayandikago omu nkengêro. 17 Nabyo ebyâha byâbo n’obubî bwâbo ntakacibikengêra bundi. 18 Ci aha ebyâha byababalirwe harhaciri nterekêro oku câha.
IV. Okusêra omu buyêmêre
Rhulangâlire rhunabêre omu cinyabuguma
19 Ntyo, bene wîrhu, rhugwêrhe obuhashe bw’okujà nk’oku rhulonzize omu hatagatîfu h’ebitagatîfu erhi mukò gwa Yezu gurhuma. 20 Rhwanamujà rhukagera omu njira àrhutwîraga: njira mpyâhya n’ey’obuzîne, njira egezire omu lusîka, gwomubiri gwâge. 21 Na kulya kubà rhugwêrhe omudâhwa mukulu orhegeka enyumpa ya Nyamuzinda, 22 rhuyegerage n’omurhima gurhalimwo bulyâlya omu buyêmêre bwimâna; emirhima yîrhu ecêsibwe ngasi bubî buyirimwo, n’emibiri yîrhu eshukwe n’amîshiz gashongwîre. 23 Rhulange buzibu obuhamîrize bw’obulangâlire bwîrhu, bulya owàlaganyagya akwânîne okulangâlirwa. 24 Rhurhabâlane rhwêne na rhwêne, rhunahânane omurhima omu buzigire n’omu kukola aminja. 25 Rhurhalekaga okukâja haguma, kulya baguma badwîrhe bakâjira; ci rhukahânana omurhima, na bwenene bulya mubwîne oku Olusikua luli hôfi.
Abacîhûsa omurhima bacîhira omu kâga k’okuhera
26 Erhi rhwankajira ebyâha n’oluhinzo n’obwo rhwàrhangir’imanya bwinjà okuli, harhaciri nterekêro oku byâhab, 27 yajebe, na ntà kundi kucisigîre okurhali kutwîrwa olubanja lukali n’okukwêbwa omu ngulumira y’omuliro, yàyish’isingônola abagoma. 28 Omuntu akavuna irhegeko lya Mûsa, anayîrhwe buzira lukogo, casinga haboneke bahamîrizi babiri erhi basharhuc. 29 Kengêragi ninyu, buhane bunganaci na bukali kulusha akwânîne okuhâbwa omuntu wâbe alabasire Mugala wa Nyamuzinda, owâbe agayaguzize omukò gw’endagâno gwàmucêsagya, nka kulya kankabîre kantu k’izinga, n’owâbe ajâcîre Mûka gw’enshôkano. 30 Neci, rhurhahabiri olya wàderhaga, erhid: Okucîhôla kuli kwâni n’okuhâna oluhembo kuli kwâni! na kandi, erhi: Nyakasane àyish’itwîra olubaga lwâge olubanja. 31 Yajebe! Ciri cintu ca kuyôboha okugwa omu nfune za Nyamuzinda ozîne.
Ecirhuma rhukwânîne rhusêre omu buyêmêre
32 Ci kwônene mukengêre ensiku ntanzi, erhi muyûs’ihâbwa obumoleke, bulya mulembera entambala ndârhi n’amababale: 33 aha mwabonêsibwa enshonyi n’okulibuzibwa omu lubaga; aha mwalungana n’abajiriragwa ntyo. 34 Neci, mwashangîre amalibuko g’abàli omu mpamikwa, mwànayêmêra n’obushagaluke mwanyagwa ebintu binyu, bulya mwàli mumanyire oku mugwêrhe obuhirhi bwinjà kulusha n’oburhakayûrha, 35 Mumanyage mwankarhêra obwo bulangâlire bwinyu; bulya bubikîrwe ntanda nnene, 36 Neci, kukwânîne muzibuhe, lyo muyôrha mujira obulonza bwa Nyamuzinda, munayish’ihâbwa ebi àlaganyagya. 37 Bulya hacisigîre hisanzi hitya hyône, olya wâyisha âyishe, arhânacilegerere. 38 Ci omushinganya alama n’obuyêmêre, n’erhi ankashubira nyuma, omurhima gwâni gurhankacimubâkwo. 39 Rhwehe rhurhali bantu ba kushubira nyuma n’okuyish’ihera, ci rhuli bantu ba buyêmêre buciza obuzîne bwîrhu.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 10
1 Σκιὰν γὰρ ἔχων ὁ νόμος τῶν μελλόντων ἀγαθῶν, οὐκ αὐτὴν τὴν εἰκόνα τῶν πραγμάτων, κατ’ ἐνιαυτὸν ταῖς αὐταῖς θυσίαις ἃς προσφέρουσιν εἰς τὸ διηνεκὲς οὐδέποτε δύναται τοὺς προσερχομένους τελειῶσαι• 2 ἐπεὶ οὐκ ἂν ἐπαύσαντο προσφερόμεναι διὰ τὸ μηδεμίαν ἔχειν ἔτι συνείδησιν ἁμαρτιῶν τοὺς λατρεύοντας ἅπαξ κεκαθαρισμένους; 3 ἀλλ’ ἐν αὐταῖς ἀνάμνησις ἁμαρτιῶν κατ’ ἐνιαυτόν• 4 ἀδύνατον γὰρ αἷμα ταύρων καὶ τράγων ἀφαιρεῖν ἁμαρτίας. 5 Διὸ εἰσερχόμενος εἰς τὸν κόσμον λέγει• θυσίαν καὶ προσφορὰν οὐκ ἠθέλησας, σῶμα δὲ κατηρτίσω μοι• 6 ὁλοκαυτώματα καὶ περὶ ἁμαρτίας οὐκ εὐδόκησας. 7 τότε εἶπον• ἰδοὺ ἥκω, ἐν κεφαλίδι βιβλίου γέγραπται περὶ ἐμοῦ, τοῦ ποιῆσαι ὁ θεὸς τὸ θέλημά σου. 8 ἀνώτερον λέγων ὅτι θυσίας καὶ προσφορὰς καὶ ὁλοκαυτώματα καὶ περὶ ἁμαρτίας οὐκ ἠθέλησας οὐδὲ εὐδόκησας, αἵτινες κατὰ νόμον προσφέρονται, 9 τότε εἴρηκεν• ἰδοὺ ἥκω τοῦ ποιῆσαι τὸ θέλημά σου. ἀναιρεῖ τὸ πρῶτον ἵνα τὸ δεύτερον στήσῃ, 10 ἐν ᾧ θελήματι ἡγιασμένοι ἐσμὲν διὰ τῆς προσφορᾶς τοῦ σώματος Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐφάπαξ. 11 Καὶ πᾶς μὲν ἱερεὺς ἕστηκεν καθ’ ἡμέραν λειτουργῶν καὶ τὰς αὐτὰς πολλάκις προσφέρων θυσίας, αἵτινες οὐδέποτε δύνανται περιελεῖν ἁμαρτίας, 12 οὗτος δὲ μίαν ὑπὲρ ἁμαρτιῶν προσενέγκας θυσίαν εἰς τὸ διηνεκὲς ἐκάθισεν ἐν δεξιᾷ τοῦ θεοῦ, 13 τὸ λοιπὸν ἐκδεχόμενος ἕως τεθῶσιν οἱ ἐχθροὶ αὐτοῦ ὑποπόδιον τῶν ποδῶν αὐτοῦ. 14 μιᾷ γὰρ προσφορᾷ τετελείωκεν εἰς τὸ διηνεκὲς τοὺς ἁγιαζομένους. 15 Μαρτυρεῖ δὲ ἡμῖν καὶ τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον• μετὰ γὰρ τὸ εἰρηκέναι• 16 αὕτη ἡ διαθήκη ἣν διαθήσομαι πρὸς αὐτοὺς μετὰ τὰς ἡμέρας ἐκείνας, λέγει κύριος• διδοὺς νόμους μου ἐπὶ καρδίας αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὴν διάνοιαν αὐτῶν ἐπιγράψω αὐτούς, 17 καὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν καὶ τῶν ἀνομιῶν αὐτῶν οὐ μὴ μνησθήσομαι ἔτι. 18 ὅπου δὲ ἄφεσις τούτων, οὐκέτι προσφορὰ περὶ ἁμαρτίας. 19 Ἔχοντες οὖν, ἀδελφοί, παρρησίαν εἰς τὴν εἴσοδον τῶν ἁγίων ἐν τῷ αἵματι Ἰησοῦ, 20 ἣν ἐνεκαίνισεν ἡμῖν ὁδὸν πρόσφατον καὶ ζῶσαν διὰ τοῦ καταπετάσματος, τοῦτ’ ἔστιν τῆς σαρκὸς αὐτοῦ, 21 καὶ ἱερέα μέγαν ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ, 22 προσερχώμεθα μετὰ ἀληθινῆς καρδίας ἐν πληροφορίᾳ πίστεως ῥεραντισμένοι τὰς καρδίας ἀπὸ συνειδήσεως πονηρᾶς καὶ λελουσμένοι τὸ σῶμα ὕδατι καθαρῷ• 23 κατέχωμεν τὴν ὁμολογίαν τῆς ἐλπίδος ἀκλινῆ, πιστὸς γὰρ ὁ ἐπαγγειλάμενος, 24 καὶ κατανοῶμεν ἀλλήλους εἰς παροξυσμὸν ἀγάπης καὶ καλῶν ἔργων, 25 μὴ ἐγκαταλείποντες τὴν ἐπισυναγωγὴν ἑαυτῶν, καθὼς ἔθος τισίν, ἀλλὰ παρακαλοῦντες, καὶ τοσούτῳ μᾶλλον ὅσῳ βλέπετε ἐγγίζουσαν τὴν ἡμέραν. 26 Ἑκουσίως γὰρ ἁμαρτανόντων ἡμῶν μετὰ τὸ λαβεῖν τὴν ἐπίγνωσιν τῆς ἀληθείας, οὐκέτι περὶ ἁμαρτιῶν ἀπολείπεται θυσία, 27 φοβερὰ δέ τις ἐκδοχὴ κρίσεως καὶ πυρὸς ζῆλος ἐσθίειν μέλλοντος τοὺς ὑπεναντίους. 28 ἀθετήσας τις νόμον Μωϋσέως χωρὶς οἰκτιρμῶν ἐπὶ δυσὶν ἢ τρισὶν μάρτυσιν ἀποθνῄσκει• 29 πόσῳ δοκεῖτε χείρονος ἀξιωθήσεται τιμωρίας ὁ τὸν υἱὸν τοῦ θεοῦ καταπατήσας καὶ τὸ αἷμα τῆς διαθήκης κοινὸν ἡγησάμενος, ἐν ᾧ ἡγιάσθη, καὶ τὸ πνεῦμα τῆς χάριτος ἐνυβρίσας; 30 οἴδαμεν γὰρ τὸν εἰπόντα• ἐμοὶ ἐκδίκησις, ἐγὼ ἀνταποδώσω. καὶ πάλιν• κρινεῖ κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ. 31 φοβερὸν τὸ ἐμπεσεῖν εἰς χεῖρας θεοῦ ζῶντος. 32 Ἀναμιμνῄσκεσθε δὲ τὰς πρότερον ἡμέρας, ἐν αἷς φωτισθέντες πολλὴν ἄθλησιν ὑπεμείνατε παθημάτων, 33 τοῦτο μὲν ὀνειδισμοῖς τε καὶ θλίψεσιν θεατριζόμενοι, τοῦτο δὲ κοινωνοὶ τῶν οὕτως ἀναστρεφομένων γενηθέντες. 34 καὶ γὰρ τοῖς δεσμίοις συνεπαθήσατε καὶ τὴν ἁρπαγὴν τῶν ὑπαρχόντων ὑμῶν μετὰ χαρᾶς προσεδέξασθε γινώσκοντες ἔχειν ἑαυτοὺς κρείττονα ὕπαρξιν καὶ μένουσαν. 35 Μὴ ἀποβάλητε οὖν τὴν παρρησίαν ὑμῶν, ἥτις ἔχει μεγάλην μισθαποδοσίαν. 36 ὑπομονῆς γὰρ ἔχετε χρείαν ἵνα τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ ποιήσαντες κομίσησθε τὴν ἐπαγγελίαν. 37 ἔτι γὰρ μικρὸν ὅσον ὅσον, ὁ ἐρχόμενος ἥξει καὶ οὐ χρονίσει• 38 ὁ δὲ δίκαιός μου ἐκ πίστεως ζήσεται, καὶ ἐὰν ὑποστείληται, οὐκ εὐδοκεῖ ἡ ψυχή μου ἐν αὐτῷ. 39 ἡμεῖς δὲ οὐκ ἐσμὲν ὑποστολῆς εἰς ἀπώλειαν ἀλλὰ πίστεως εἰς περιποίησιν ψυχῆς.
11
Olwiganyo lw’obuyêmêre bwa bashakulûza
1 Obuyêmêre buli cikinja c’ebi rhulangâlîre, buli cimanyîso c’ebi rhurhabona. 2 Bwo bwàrhumire abakula-mbere bîrhu bàbona obuhamîrize bwinjà. 3 Buyêmêre burhuma rhwayumva oku igulu lyàlemagwa n’oluderho lwa Nyamuzinda, na ntyo ebiboneka byàrhengaga omu birhaboneka.
4 Buyêmêre bwàrhumaga Abeli arhûla Nyamuzinda enterekêro elushire eya Kayini; bwàrhuma aderhwa mushinganya, erhi Nyamuzinda yêne àhamîriza oku aYankirîre entûlo zâge; bwo bunarhuma aciderha, kuhika buno, n’obwo àfîre.
5 Buyêmêre bwàrhumaga Henoki àhêkwa mpu alek’ibona lufù, arhacibonekanaga, bulya Nyamuzinda àli erhi àmuhêsire. Neci, embere ahêkwe, àli erhi àderhîrwe obuhamîrize oku àsimisize Nyamuzinda. 6 Bulya owalonz’iyegêra Nnâmahanga, arhegesirwe ayêmêre oku ho abà n’oku ahemba abamulonza.
7 Buyêmêre bwàrhumaga Nûhu; erhi abà amamanyîsibwa ebirhaj’ibonekana, àyumva obwôba bw’obukenge kuli Nnâmahanga, ànabinja enkuge mpu lyo afumya omulala gwâge. N’obuyêmêre bwâge àyigîriza igulu, ànahinduka mwîmo gw’obushinganya bulerhwa n’obuyêmêre.
8 Buyêmêre bwàrhumaga Abrahamu ayumva izù lya Nnâmahanga lyâmubwîraga mpu agende, aje omu cihugo ali ayish’iyîmamwo. Agenda arhanamanyiri aha aja. 9 Obuyêmêre bwàrhuma aj’iyûbaka omu cihugo àlaganyibagwa nk’omu ishwa lya bene, àbêra omu bihando n’Izaki na Yakôbo, yo mîmo y’eyo ndagâno akâge. 10 Ajira ntyo, bulya àkâg’ilinda olugo luhumbîrwe eciriba na Nnâmahanga, mpu yêne alugwîke analuyûbake.
11 Buyêmêre bwarhumaga Sara naye abona obuhashe bw’okuyâlala n’obwo amango gâge gàli erhi gàgezire, bulyâla àli acîkubagîre owamulaganyagya. 12 Na ntyo, omu nda ya muntu muguma wàli okola nka mufù, mwàrhenga iburha linji nka nyenyêzi z’omu malunga na nka mushenyi gw’eburhambi bw’enyanja, gulya gurhankaganjwa.
13 Abo bôshi omu buyêmêre bàfîre, buzira okubona ebi bàlaganyibagwa, ci bàbilangirîre kulî bànabilamusa, bànahamîriza oku bali bigolo na bagenzi en’igulu. 14 Abo bashambâla ntyo, bayêrekana n’obwâlagale oku badwîrhe balonza okuhika emw’îshe. 15 N’acibâga bàkumbulaga emunda barhengaga, bànkabwîne obulyo bw’okuyishubira. 16 Ci lero bakolaga bacîfinjire ecihugo cinjà kulusha, yo mpingu. Okwo kwo kurhuma Nyamuzinda arhaba nshonyi z’okuciyirika Nyamuzinda wâbo; bulya àbarheganyîze olugo. 17 Buyêmêre bwàrhumaga Abrahamu, erhi Nnâmahanga àmurhangula, ahâna Izaki, nterekêro, n’obwo àli mugala cûsha oyo àhânaga nterekêro, ye wànali mubisi w’eciragâne; 18 ye wabwîragwa, erhi: «Omu nda y’Izaki mwo mwakurhengera iburha». 19 Ali amanyire oku Nyamuzinda anahash’ifûla abafù; co cànarhumire ashub’ibona omugala, ànahinduka lwiganyo.
20 Buyêmêre n’ebyàyayishe byàrhumaga Izaki ahà Yakôbo n’Ezau obwangà. 21 Buyêmêre bwàrhumaga Yakôbo, erhi àba akola ali bufà, àhà ngasi mwene Yozefu obwangà, àharâmya erhi ayegemîre akarhi kâge.
22 Buyêmêre bwarhumaga Yozefu, erhi àkola afà, àkengêza bene-Israheli oku bârhenge e Mîsiri, ànababwîra oku bâjire orhuvuha rhwâge.
23 Buyêmêre bwàrhumaga ababusi ba Mûsa bamufulika myêzi isharhu erhi àyûs’iburhwa, bulya bàli babwîne oku oyo mwâna ali mwinjinja, barhanayôbohaga irhegeko lya mwâmi.
24 Buyêmêre bwàrhumaga Mûsa, erhi akula, alahira okukâderhwa mugala wa mwâli wa Faraoni; 25 àsîma okulibuzibwa haguma n’olugaba lwa Nyamuzinda kulusha okubona amasîma g’ecâha ga nsiku nsungunu; 26 àbona oku okujacirwa Kristu orhumire buli buhirhi bulushire amagale g’Abanya-Mîsiri gôshi, bulya àli alangâlire oluhembo. 27 Buyêmêre bwàmurhenzagya e Mîsiri buzira kuyôboha obukunizi bwa mwâmi: àzibuha, abà nk’obwîne Orhaboneka. 28 Buyêmêre bwàrhumaga ajira Basâka, ànashahiza omukò, mpu lyo Kaheza arhahuma oku bâna b’enfula b’Israheli. 29 Buyêmêre bwàbayikizagya Enyanja Ndukula nk’idaho lyûmu; nabo Abanya-Mîsiri mpu bacigereka, bàmirwa n’amîshi.
30 Buyêmêre bwàrhumaga ebyôgo bya Yeriko byàhongoka, erhi bamabizunguluka nsiku nda. 31 Buyêmêre bwàrhumaga Rahabu w’omugonyi arhaherêrekerera haguma n’entumva, bulya àyankiriraga abahengûzi n’obuholo.
32 Bici naciderha? Bulya amango ganambulira erhi nankaganira olwa Gedeoni, na Baraki, na Samusoni, na Yefute, na Daudi, na Samwel, n’abalêbi. 33 Abôla buyêmêre bwàrhumaga bahima amâmi, bàjira ebishingânîne, bàbona omuhigulo gw’ebyàlaganyibagwa, bàshwêka orhunwa rhw’entale, 34 bàzimya engulumira z’omuliro, bàfuma obwôji bw’engôrho, bàhima endwâla, bàbà ntwâli omu bîrha, bàlibisa emirhwe y’abashombanyi; 35 abazîre bàgalulirwa abâna bâbo bàli bamafà. Baguma bàbabazibwa kuhika okufà, bàlahira okulîkûzibwa, mpu lyo babona obufûke bwinjà kulusha; 36 abandi bàlembîre amasheka n’eminyuli, ciru n’omugozi n’empamikwa. 37 Bàbandwa amabuye, bàbazibwa, bàkerwa n’olukero, bàgera omu bwôji bw’engôrho; bàkâg’ija bazunguluka zunguluka, bàkâyambala empù z’ebibuzi n’ez’empene; ciru barhàcirigwêrhe kantu, bàlibuzibwa, bàkolerwa buligo. 38 Igulu lirhàli libakwânîne. Bàkâg’ija bazungulukazunguluka omu mpinga n’omu ntondo, omu nkunda n’omu nyâla z’idaho. 39 N’abo bôshi, n’obwo bàli baderhîrwe obuhamiîrizi obuyêmêre bwâbo burhumire, arhali bo bàcibwîne eci bàlaganyibagwa; 40 bulya Nyamuzinda àli arhubîkire iragi linjà kulusha, àrhalonzagya mpu bahike oku bwimâna buzira rhwe.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 11
1 Ἔστιν δὲ πίστις ἐλπιζομένων ὑπόστασις, πραγμάτων ἔλεγχος οὐ βλεπομένων. 2 ἐν ταύτῃ γὰρ ἐμαρτυρήθησαν οἱ πρεσβύτεροι. 3 Πίστει νοοῦμεν κατηρτίσθαι τοὺς αἰῶνας ῥήματι θεοῦ, εἰς τὸ μὴ ἐκ φαινομένων τὸ βλεπόμενον γεγονέναι. 4 Πίστει πλείονα θυσίαν Ἅβελ παρὰ Κάϊν προσήνεγκεν τῷ θεῷ, δι’ ἧς ἐμαρτυρήθη εἶναι δίκαιος, μαρτυροῦντος ἐπὶ τοῖς δώροις αὐτοῦ τοῦ θεοῦ, καὶ δι’ αὐτῆς ἀποθανὼν ἔτι λαλεῖ. 5 Πίστει Ἑνὼχ μετετέθη τοῦ μὴ ἰδεῖν θάνατον, καὶ οὐχ ηὑρίσκετο διότι μετέθηκεν αὐτὸν ὁ θεός. πρὸ γὰρ τῆς μεταθέσεως μεμαρτύρηται εὐαρεστηκέναι τῷ θεῷ• 6 χωρὶς δὲ πίστεως ἀδύνατον εὐαρεστῆσαι• πιστεῦσαι γὰρ δεῖ τὸν προσερχόμενον τῷ θεῷ ὅτι ἔστιν καὶ τοῖς ἐκζητοῦσιν αὐτὸν μισθαποδότης γίνεται. 7 Πίστει χρηματισθεὶς Νῶε περὶ τῶν μηδέπω βλεπομένων, εὐλαβηθεὶς κατεσκεύασεν κιβωτὸν εἰς σωτηρίαν τοῦ οἴκου αὐτοῦ δι’ ἧς κατέκρινεν τὸν κόσμον, καὶ τῆς κατὰ πίστιν δικαιοσύνης ἐγένετο κληρονόμος. 8 Πίστει καλούμενος Ἀβραὰμ ὑπήκουσεν ἐξελθεῖν εἰς τόπον ὃν ἤμελλεν λαμβάνειν εἰς κληρονομίαν, καὶ ἐξῆλθεν μὴ ἐπιστάμενος ποῦ ἔρχεται. 9 Πίστει παρῴκησεν εἰς γῆν τῆς ἐπαγγελίας ὡς ἀλλοτρίαν ἐν σκηναῖς κατοικήσας μετὰ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακὼβ τῶν συγκληρονόμων τῆς ἐπαγγελίας τῆς αὐτῆς• 10 ἐξεδέχετο γὰρ τὴν τοὺς θεμελίους ἔχουσαν πόλιν ἧς τεχνίτης καὶ δημιουργὸς ὁ θεός. 11 Πίστει καὶ αὐτὴ Σάρρα στεῖρα δύναμιν εἰς καταβολὴν σπέρματος ἔλαβεν καὶ παρὰ καιρὸν ἡλικίας, ἐπεὶ πιστὸν ἡγήσατο τὸν ἐπαγγειλάμενον. 12 διὸ καὶ ἀφ’ ἑνὸς ἐγεννήθησαν, καὶ ταῦτα νενεκρωμένου, καθὼς τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει καὶ ὡς ἡ ἄμμος ἡ παρὰ τὸ χεῖλος τῆς θαλάσσης ἡ ἀναρίθμητος. 13 Κατὰ πίστιν ἀπέθανον οὗτοι πάντες, μὴ λαβόντες τὰς ἐπαγγελίας ἀλλὰ πόρρωθεν αὐτὰς ἰδόντες καὶ ἀσπασάμενοι καὶ ὁμολογήσαντες ὅτι ξένοι καὶ παρεπίδημοί εἰσιν ἐπὶ τῆς γῆς. 14 οἱ γὰρ τοιαῦτα λέγοντες ἐμφανίζουσιν ὅτι πατρίδα ἐπιζητοῦσιν. 15 καὶ εἰ μὲν ἐκείνης ἐμνημόνευον ἀφ’ ἧς ἐξέβησαν, εἶχον ἂν καιρὸν ἀνακάμψαι• 16 νῦν δὲ κρείττονος ὀρέγονται, τοῦτ’ ἔστιν ἐπουρανίου. διὸ οὐκ ἐπαισχύνεται αὐτοὺς ὁ θεὸς θεὸς ἐπικαλεῖσθαι αὐτῶν• ἡτοίμασεν γὰρ αὐτοῖς πόλιν. 17 Πίστει προσενήνοχεν Ἀβραὰμ τὸν Ἰσαὰκ πειραζόμενος καὶ τὸν μονογενῆ προσέφερεν, ὁ τὰς ἐπαγγελίας ἀναδεξάμενος, 18 πρὸς ὃν ἐλαλήθη ὅτι ἐν Ἰσαὰκ κληθήσεταί σοι σπέρμα, 19 λογισάμενος ὅτι καὶ ἐκ νεκρῶν ἐγείρειν δυνατὸς ὁ θεός, ὅθεν αὐτὸν καὶ ἐν παραβολῇ ἐκομίσατο. 20 Πίστει καὶ περὶ μελλόντων εὐλόγησεν Ἰσαὰκ τὸν Ἰακὼβ καὶ τὸν Ἠσαῦ. 21 Πίστει Ἰακὼβ ἀποθνῄσκων ἕκαστον τῶν υἱῶν Ἰωσὴφ εὐλόγησεν καὶ προσεκύνησεν ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς ῥάβδου αὐτοῦ. 22 Πίστει Ἰωσὴφ τελευτῶν περὶ τῆς ἐξόδου τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ ἐμνημόνευσεν καὶ περὶ τῶν ὀστέων αὐτοῦ ἐνετείλατο. 23 Πίστει Μωϋσῆς γεννηθεὶς ἐκρύβη τρίμηνον ὑπὸ τῶν πατέρων αὐτοῦ, διότι εἶδον ἀστεῖον τὸ παιδίον καὶ οὐκ ἐφοβήθησαν τὸ διάταγμα τοῦ βασιλέως. 24 Πίστει Μωϋσῆς μέγας γενόμενος ἠρνήσατο λέγεσθαι υἱὸς θυγατρὸς Φαραώ, 25 μᾶλλον ἑλόμενος συγκακουχεῖσθαι τῷ λαῷ τοῦ θεοῦ ἢ πρόσκαιρον ἔχειν ἁμαρτίας ἀπόλαυσιν, 26μείζονα πλοῦτον ἡγησάμενος τῶν Αἰγύπτου θησαυρῶν τὸν ὀνειδισμὸν τοῦ Χριστοῦ• ἀπέβλεπεν γὰρ εἰς τὴν μισθαποδοσίαν. 27 Πίστει κατέλιπεν Αἴγυπτον μὴ φοβηθεὶς τὸν θυμὸν τοῦ βασιλέως• τὸν γὰρ ἀόρατον ὡς ὁρῶν ἐκαρτέρησεν. 28 Πίστει πεποίηκεν τὸ πάσχα καὶ τὴν πρόσχυσιν τοῦ αἵματος, ἵνα μὴ ὁ ὀλοθρεύων τὰ πρωτότοκα θίγῃ αὐτῶν. 29 Πίστει διέβησαν τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν ὡς διὰ ξηρᾶς γῆς, ἧς πεῖραν λαβόντες οἱ Αἰγύπτιοι κατεπόθησαν. 30 Πίστει τὰ τείχη Ἰεριχὼ ἔπεσαν κυκλωθέντα ἐπὶ ἑπτὰ ἡμέρας. 31 Πίστει Ῥαὰβ ἡ πόρνη οὐ συναπώλετο τοῖς ἀπειθήσασιν δεξαμένη τοὺς κατασκόπους μετ’ εἰρήνης. 32 Καὶ τί ἔτι λέγω; ἐπιλείψει με γὰρ διηγούμενον ὁ χρόνος περὶ Γεδεών, Βαράκ, Σαμψών, Ἰεφθάε, Δαυίδ τε καὶ Σαμουὴλ καὶ τῶν προφητῶν, 33 οἳ διὰ πίστεως κατηγωνίσαντο βασιλείας, εἰργάσαντο δικαιοσύνην, ἐπέτυχον ἐπαγγελιῶν, ἔφραξαν στόματα λεόντων, 34 ἔσβεσαν δύναμιν πυρός, ἔφυγον στόματα μαχαίρης, ἐδυναμώθησαν ἀπὸ ἀσθενείας, ἐγενήθησαν ἰσχυροὶ ἐν πολέμῳ, παρεμβολὰς ἔκλιναν ἀλλοτρίων. 35 Ἔλαβον γυναῖκες ἐξ ἀναστάσεως τοὺς νεκροὺς αὐτῶν• ἄλλοι δὲ ἐτυμπανίσθησαν οὐ προσδεξάμενοι τὴν ἀπολύτρωσιν, ἵνα κρείττονος ἀναστάσεως τύχωσιν• 36 ἕτεροι δὲ ἐμπαιγμῶν καὶ μαστίγων πεῖραν ἔλαβον, ἔτι δὲ δεσμῶν καὶ φυλακῆς• 37 ἐλιθάσθησαν, ἐπρίσθησαν, ἐν φόνῳ μαχαίρης ἀπέθανον, περιῆλθον ἐν μηλωταῖς, ἐν αἰγείοις δέρμασιν, ὑστερούμενοι, θλιβόμενοι, κακουχούμενοι, 38 ὧν οὐκ ἦν ἄξιος ὁ κόσμος, ἐπὶ ἐρημίαις πλανώμενοι καὶ ὄρεσιν καὶ σπηλαίοις καὶ ταῖς ὀπαῖς τῆς γῆς. 39 Καὶ οὗτοι πάντες μαρτυρηθέντες διὰ τῆς πίστεως οὐκ ἐκομίσαντο τὴν ἐπαγγελίαν, 40 τοῦ θεοῦ περὶ ἡμῶν κρεῖττόν τι προβλεψαμένου, ἵνα μὴ χωρὶς ἡμῶν τελειωθῶσιν.
12
Olwiganyo lwa Kristu cisisi na bwimâna bw’obuymêre
1 Co cirhumire nîrhu, obu rhuzungulusirwe n’ecitù cityo c’abahamîrizi, kukwânîne rhurhibe ngasi cihanzo, rhunaleke ebyâha bîrhuzonzire, rhugende bulibirha, rhuj’ilwa n’oburhwâli eyo ntambala rhurheganyizîbwe. 2 Rhusêze Yezu kwo amasù, ye cisisi ye na bwimâna bw’obuyêmêre bwîrhu; ye wàcîhangâniraga omusalaba ahàli h’amasîma ankabwîne, àgayaguza enshonyi zâgwo, na buno akola atamîre ebwa kulyo kw’entebe ya Nyamuzinda. 3 Neci, mukengêre ninyu oyo wàlemberaga ago mababale àbabazibagwa n’Abanya-byâha gôshi, lyo mulek’irhà omurhima erhi kubula emisî kurhuma. 4 Kuhika bunomurhasag’idwa mukò erhi kulwîsa ecâha kurhumae.
Nyamuzinda kwo arhulera nka bâna bâge
5 Ka mwàyibagîre amahano àmmuhanûlaga nka bâna bâge, erhif: Mugala wâni, irhondo omanye wankagaya obuhane Nyakasane ahâna, na nka akukalihîre, omanye wankarhà omurhima. 6 Bulya oyo Nyakasane asîma, ye ahana, n’oyu ayankirira nka mugala, ye ashûrhag. 7 Amalibuko ginyu buli buhane. Kwo Nyamuzinda ammujirira nka bâna bâge. Mwâna ohi orhahanwa n’îshe? 8 Erhi mwankabula kwahâbwa obuhane abandi bôshi bashangîra, murhankaciba bâna b’okuli, ci mwanabà b’embuga. 9 Càbà ka rhurhàgwêrhe balarha b’omubiri bàkâg’irhuhana, rhwànakâbakenga? Ka kurhakwânîni bwenêne kulusha rhuyumve Larha w’emyûka yîrhu, lyo rhubona obuzîne? 10 Balarha b’omubiri bàrhuhanyire nsiku nsungunu, nk’oku bône bàbonaga kukwânîne; ci yêhe arhuhana oku bunguke bwîrhu, mpu lyo rhushangîra obwimâna bwâge. 11 Neci, ntà buhane busîmîsa amango bwacihânwa, ci bulerha oburhè. Buzinda lyo bulerhera ababuhâbagwa emburho y’obuholo n’obushinganyanya. 12 Co cirhumire, mulambûle amaboko ginyu gahozire n’amadwi ginyu gaherhamire, 13 munashinganyize amagulu ginyu enjira, lyo enkunagizi zirhavunika, ci lyo zifuma erhikwoh.
Obuhane bw’ababula-buyêmêre
14 Mulonze okubà n’omurhûla n’abantu bôshi, munalonze okubà bimâna, bulya buzira bwimâna ntâye wàbone Nyakasane. 15 Mumanye hankajira owaheza enshôkano ya Nnâmahanga; mumanye hankajira omuzi ciru n’omuguma gulula gwamera, na hano gubà gwamamera, gummuhabule emirhima, na ntyo guyahukize bantu banji. 16 Na buzinda mumanye hankajira owabà mugonyi, erhi orhakenga ebya Nnâmahanga, ak’Ezau wàguzagya omwîmo gwâge gw’enfula oku biryo bya liguma. 17 Murhahabiri oku buzinda, erhi acilonza okuhâbwa obwangà, àlahirirwa; bulya àrhabonaga oku ankahindula omurhima gw’îshe, n’obwo àkulonzagya bwenêne n’emirenge.
Endagâno zombi oku ziri ibiri
18 Murhayegêraga akantu kankahumwakwo: ngulumira ya muliro, nîsi erhi citù, erhi mwizimya, nîsi erhi mpûsi, 19 erhi izù lya mushekera, erhi lya nderho, na ciru àbaliyumvagya bàhûna bwenêne mpu barhacibàbwîraga bindi. 20 Bulya bàrhankahashire eri irhegeko, mpu: Ngasi owankahumakwo eyi ntondo, ciru yankabà nsimba, anabandwe amabuye. 21 Ebyo byàbonekana bya kuyôbohya bwenene, ciru Mûsa àderha, erhi: Ngwêrhwe n’obwôba, nnandwîrhe nadirhimana. 22 Ci mwêhe mwàyegîre entondo ya Siyoni n’ecishagala ca Nyamuzinda ozîne; mwàyegîre Yeruzalemi w’empingu, n’emirhwe ya bamalahika barhankaganjwa, yo ndêko y’olusiku lukulu; 23 mwàyegîre ecinyabuguma c’enfula ziyandisirwe omu mpingu; mwàyegîre Nyamuzinda, mutwî w’emmanja z’abantu bôshi, n’emyûka y’abashinganya bàhisire oku bwimâna; 24 mwàyegîre Yezu, mulagizi w’endagâno mpyâhya, n’omukò gwâge gurhucêsa gunalushire ogw’Abeli okumany’iderha. 25 Mumanye mwankabula kwayumvîrhiza izù ly’Oyo waderha. Bulya, akaba balya bàlahiraga okuyumva izù ly’oyu wabahanûlaga en’igulu bàrhafumaga obuhane, kuziga rhwehe ntâkwo rhwankafuma, erhi rhwakagomera Oyo odwîrhe warhuhanûla kurhenga empingu. 26 Olya izù lyâge lyàdirhimanyagya igulu mîra, ye ohànyire buna eci ciragâne, erhii: Hacisigîre lindi liguma ndirhimanye igulu, ci arhali lyône, ci n’irunga. 27 Eco cinwa adesire, mpu «lindi liguma», ciyêrekîne oku ebyàgeragamwo omusisi byânahinduke, bulya biri biremwa, mpu ebirhankahuligana bihabere. 28 Ntyo nîrhu, kulya kubà rhwàhâbirwe obwâmi burhankahuligana, rhusêre buzibu mw’eyo nshôkano, n’oku buhashe bw’eyo nshôkano, rhukolere Nyamuzinda rhunamusîmîse, rhumurhînye rhunamukenge. 29 Bulya Nyamuzinda wîrhu aba ngulumira ya muliroj.
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 12
1 Τοιγαροῦν καὶ ἡμεῖς τοσοῦτον ἔχοντες περικείμενον ἡμῖν νέφος μαρτύρων, ὄγκον ἀποθέμενοι πάντα καὶ τὴν εὐπερίστατον ἁμαρτίαν, δι’ ὑπομονῆς τρέχωμεν τὸν προκείμενον ἡμῖν ἀγῶνα 2 ἀφορῶντες εἰς τὸν τῆς πίστεως ἀρχηγὸν καὶ τελειωτὴν Ἰησοῦν, ὃς ἀντὶ τῆς προκειμένης αὐτῷ χαρᾶς ὑπέμεινεν σταυρὸν αἰσχύνης καταφρονήσας ἐν δεξιᾷ τε τοῦ θρόνου τοῦ θεοῦ κεκάθικεν. 3 ἀναλογίσασθε γὰρ τὸν τοιαύτην ὑπομεμενηκότα ὑπὸ τῶν ἁμαρτωλῶν εἰς ἑαυτὸν ἀντιλογίαν, ἵνα μὴ κάμητε ταῖς ψυχαῖς ὑμῶν ἐκλυόμενοι. 4 Οὔπω μέχρις αἵματος ἀντικατέστητε πρὸς τὴν ἁμαρτίαν ἀνταγωνιζόμενοι. 5 καὶ ἐκλέλησθε τῆς παρακλήσεως, ἥτις ὑμῖν ὡς υἱοῖς διαλέγεται• υἱέ μου, μὴ ὀλιγώρει παιδείας κυρίου μηδὲ ἐκλύου ὑπ’ αὐτοῦ ἐλεγχόμενος• 6 ὃν γὰρ ἀγαπᾷ κύριος παιδεύει, μαστιγοῖ δὲ πάντα υἱὸν ὃν παραδέχεται. 7 εἰς παιδείαν ὑπομένετε, ὡς υἱοῖς ὑμῖν προσφέρεται ὁ θεός. τίς γὰρ υἱὸς ὃν οὐ παιδεύει πατήρ; 8 εἰ δὲ χωρίς ἐστε παιδείας ἧς μέτοχοι γεγόνασιν πάντες, ἄρα νόθοι καὶ οὐχ υἱοί ἐστε. 9 εἶτα τοὺς μὲν τῆς σαρκὸς ἡμῶν πατέρας εἴχομεν παιδευτὰς καὶ ἐνετρεπόμεθα• οὐ πολὺ [δὲ] μᾶλλον ὑποταγησόμεθα τῷ πατρὶ τῶν πνευμάτων καὶ ζήσομεν; 10 οἱ μὲν γὰρ πρὸς ὀλίγας ἡμέρας κατὰ τὸ δοκοῦν αὐτοῖς ἐπαίδευον, ὁ δὲ ἐπὶ τὸ συμφέρον εἰς τὸ μεταλαβεῖν τῆς ἁγιότητος αὐτοῦ. 11 πᾶσα δὲ παιδεία πρὸς μὲν τὸ παρὸν οὐ δοκεῖ χαρᾶς εἶναι ἀλλὰ λύπης, ὕστερον δὲ καρπὸν εἰρηνικὸν τοῖς δι’ αὐτῆς γεγυμνασμένοις ἀποδίδωσιν δικαιοσύνης. 12 Διὸ τὰς παρειμένας χεῖρας καὶ τὰ παραλελυμένα γόνατα ἀνορθώσατε, 13 καὶ τροχιὰς ὀρθὰς ποιεῖτε τοῖς ποσὶν ὑμῶν, ἵνα μὴ τὸ χωλὸν ἐκτραπῇ, ἰαθῇ δὲ μᾶλλον. 14 Εἰρήνην διώκετε μετὰ πάντων καὶ τὸν ἁγιασμόν, οὗ χωρὶς οὐδεὶς ὄψεται τὸν κύριον, 15 ἐπισκοποῦντες μή τις ὑστερῶν ἀπὸ τῆς χάριτος τοῦ θεοῦ, μή τις ῥίζα πικρίας ἄνω φύουσα ἐνοχλῇ καὶ δι’ αὐτῆς μιανθῶσιν πολλοί, 16 μή τις πόρνος ἢ βέβηλος ὡς Ἠσαῦ, ὃς ἀντὶ βρώσεως μιᾶς ἀπέδετο τὰ πρωτοτόκια ἑαυτοῦ. 17 ἴστε γὰρ ὅτι καὶ μετέπειτα θέλων κληρονομῆσαι τὴν εὐλογίαν ἀπεδοκιμάσθη, μετανοίας γὰρ τόπον οὐχ εὗρεν καίπερ μετὰ δακρύων ἐκζητήσας αὐτήν. 18 Οὐ γὰρ προσεληλύθατε ψηλαφωμένῳ καὶ κεκαυμένῳ πυρὶ καὶ γνόφῳ καὶ ζόφῳ καὶ θυέλλῃ 19 καὶ σάλπιγγος ἤχῳ καὶ φωνῇ ῥημάτων, ἧς οἱ ἀκούσαντες παρῃτήσαντο μὴ προστεθῆναι αὐτοῖς λόγον, 20 οὐκ ἔφερον γὰρ τὸ διαστελλόμενον• κἂν θηρίον θίγῃ τοῦ ὄρους, λιθοβοληθήσεται• 21 καί, οὕτως φοβερὸν ἦν τὸ φανταζόμενον, Μωϋσῆς εἶπεν• ἔκφοβός εἰμι καὶ ἔντρομος. 22 ἀλλὰ προσεληλύθατε Σιὼν ὄρει καὶ πόλει θεοῦ ζῶντος, Ἰερουσαλὴμ ἐπουρανίῳ, καὶ μυριάσιν ἀγγέλων, πανηγύρει 23 καὶ ἐκκλησίᾳ πρωτοτόκων ἀπογεγραμμένων ἐν οὐρανοῖς καὶ κριτῇ θεῷ πάντων καὶ πνεύμασιν δικαίων τετελειωμένων 24 καὶ διαθήκης νέας μεσίτῃ Ἰησοῦ καὶ αἵματι ῥαντισμοῦ κρεῖττον λαλοῦντι παρὰ τὸν Ἅβελ. 25 Βλέπετε μὴ παραιτήσησθε τὸν λαλοῦντα• εἰ γὰρ ἐκεῖνοι οὐκ ἐξέφυγον ἐπὶ γῆς παραιτησάμενοι τὸν χρηματίζοντα, πολὺ μᾶλλον ἡμεῖς οἱ τὸν ἀπ’ οὐρανῶν ἀποστρεφόμενοι, 26 οὗ ἡ φωνὴ τὴν γῆν ἐσάλευσεν τότε, νῦν δὲ ἐπήγγελται λέγων• ἔτι ἅπαξ ἐγὼ σείσω οὐ μόνον τὴν γῆν ἀλλὰ καὶ τὸν οὐρανόν. 27 τὸ δὲ ἔτι ἅπαξ δηλοῖ [τὴν] τῶν σαλευομένων μετάθεσιν ὡς πεποιημένων, ἵνα μείνῃ τὰ μὴ σαλευόμενα. 28 Διὸ βασιλείαν ἀσάλευτον παραλαμβάνοντες ἔχωμεν χάριν, δι’ ἧς λατρεύωμεν εὐαρέστως τῷ θεῷ μετὰ εὐλαβείας καὶ δέους• 29 καὶ γὰρ ὁ θεὸς ἡμῶν πῦρ καταναλίσκον.
13
Ebyayûshûlagwa bishusha enyigirizo z’amaruba emwa balungere
Amahano mazindazinda
1 Musêre omu buzigire bw’ecinyabuguma. 2 Murhayibagiraga okukâYankirira ebigolo, bulya hali àbayankiriraga ntyo ebigolo, bàhandîsa bamalahika barhanamanyiri. 3 Mukengêre abali omu mpamikwa, nka kulya mwankabîre babohe haguma nabo, n’abadwîrhe balibuzibwa, bulya ninyu mugwêrhe omubiri. 4 Obuhya bukengwe na bôshi, n’encingo y’obuhya erhabâgakwo izinga; bulya abagonyi n’ebitwamba Nyamuzinda àyabahêke lubanja. 5 Muyâke obujinisi omu lugendo lwinyu; musîmîswe n’ebimugwêrhe, bulya Nnâmahanga yêne adesire, erhi: Ntakakuleka, ntakanakulikirira. 6 Co cirhumire rhwanahash’iderha n’oburhwâli, nti: Nyakasane ye murhabâzi wâni; ntâco nankayôboha. Kurhi abantu bankanjira?
Okukenga abarhukulire
7 Mukengêre abakulu binyu babayigîriza akanwa ka Nyamuzinda; mulole obuzinda bw’obuzîne bwâbomunashimbe olwiganyo lw’obuyêmêre bwâbo. 8 Yezu Kristu, oku àli nnjo n’ene, kwo ânayôrha ensiku n’amango. 9 Mumanye mwankarhebwa n’enyigîrizo za ngasi lubero n’ezi murhamanyiri olunda zarhenga; bulya nshôkano ya Nnâmahanga ezibubya omurhima, ci arhali biryok birhalerhera ababikolêsa bunguke. 10 Rhujira oluhêrerol abarhumisi b’Ecihando barhankalîrakwo. 11 Kâli, erhi omudâhwa mukulu abà amahêka omukò gw’embâgwa omu kâ-Nyamuzinda oku kulyûla ebyâha, emirhumba kuyôcibwa eyôcibwa embuga ly’icûmbi!
12 Okwo kwo kwàrhumire Yezu naye, erhi àkola acêsa olubaga n’omukò gwâge, àbabazibwa embuga y’olugo. 13 Kuziga nîrhu rhuhuluke, rhujè embuga ly’icûmbi, rhubarhule ebijâci byâge, rhumushimbe. 14 Bulya rhurhagwêrhi en’igulu ecishagala cayôrhabo, ci rhwalonza ecâyisha. 15 Oku bulagizi bwâge rhurhûle Nyamuzinda enterekêro y’obukuze ngasi mango, kwo kuderha emburho y’orhunwa rhuhamîriza izîno lyâge. 16 Okujira aminja nakwo n’okushangîra ebintu n’abandi, murhakuyibagiraga; entûlo za bene ezo zo Nyamuzinda asîma.
Okuyumva ebirongôzi
17 Mukâyumva abakulu binyu munabakenge, bulya bo balanga emyûka yinyu, bànayish’iyidôsibwa. Kukwânîne bajire ogwomukolo n’obushagaluke, ci arhali n’oburhè, bulya okwo kurhankammulerhera bunguke. 18 Murhusengerere emwa Nnâmahanga. Rhumanyire oku rhugwêrhe omurhima mwinjà, n’olugendo lwîrhu rhulonza lubè lwimâna muli byôshi. 19 Mpûnyire bwenêne nti munsengerere lyo mumugalulirwa dubam.
Emyanzi. Omusingo. Obwangà
20 Nyamuzinda w’omurhûla, wàfûlaga omu bafù Nnawîrhu Yezu, ye Lungere mukulu w’ebibuzi, erhi nterekêro y’omukò gwâge gw’endagâno y’ensiku n’amango erhuma, 21 yêne ammujire bantu nkana, lyo mukâjira obulonza bwâge omu minjà ga ngasi lubero; yêne ajire muli mwe ebimusimîsize, Yezu Kristu orhumire. Irenge libè lyâge emyâka n’emyâka! Amen! 22 Bene wîrhu, mmuhûnyire nti muyankirire kwinjà ebi binwa by’ihano, mubwîne oku ntàyandisire binji. 23 Mumanye oku mwene wîrhu Timoteyo àshwêkwîrwe. Akayisha duba, rhwàyish’immulola rhwe naye. 24 Mundamukize abakulu binyu bôshi n’abatagatîfu bôshi. Bene wîrhu b’omu Italiya bamulamusizen. 25 Enshôkano ya Nnâmahanga ebè ninyu mweshi!
ΠΡΟΣ ΕΒΡΑΙΟΥΣ 13
1 Ἡ φιλαδελφία μενέτω. 2 τῆς φιλοξενίας μὴ ἐπιλανθάνεσθε, διὰ ταύτης γὰρ ἔλαθόν τινες ξενίσαντες ἀγγέλους. 3 μιμνῄσκεσθε τῶν δεσμίων ὡς συνδεδεμένοι, τῶν κακουχουμένων ὡς καὶ αὐτοὶ ὄντες ἐν σώματι. 4 Τίμιος ὁ γάμος ἐν πᾶσιν καὶ ἡ κοίτη ἀμίαντος, πόρνους γὰρ καὶ μοιχοὺς κρινεῖ ὁ θεός. 5 Ἀφιλάργυρος ὁ τρόπος, ἀρκούμενοι τοῖς παροῦσιν. αὐτὸς γὰρ εἴρηκεν• οὐ μή σε ἀνῶ οὐδ’ οὐ μή σε ἐγκαταλίπω, 6 ὥστε θαρροῦντας ἡμᾶς λέγειν• κύριος ἐμοὶ βοηθός, [καὶ] οὐ φοβηθήσομαι, τί ποιήσει μοι ἄνθρωπος; 7 Μνημονεύετε τῶν ἡγουμένων ὑμῶν, οἵτινες ἐλάλησαν ὑμῖν τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, ὧν ἀναθεωροῦντες τὴν ἔκβασιν τῆς ἀναστροφῆς μιμεῖσθε τὴν πίστιν. 8 Ἰησοῦς Χριστὸς ἐχθὲς καὶ σήμερον ὁ αὐτὸς καὶ εἰς τοὺς αἰῶνας. 9 Διδαχαῖς ποικίλαις καὶ ξέναις μὴ παραφέρεσθε• καλὸν γὰρ χάριτι βεβαιοῦσθαι τὴν καρδίαν, οὐ βρώμασιν ἐν οἷς οὐκ ὠφελήθησαν οἱ περιπατοῦντες. 10 ἔχομεν θυσιαστήριον ἐξ οὗ φαγεῖν οὐκ ἔχουσιν ἐξουσίαν οἱ τῇ σκηνῇ λατρεύοντες. 11 ὧν γὰρ εἰσφέρεται ζῴων τὸ αἷμα περὶ ἁμαρτίας εἰς τὰ ἅγια διὰ τοῦ ἀρχιερέως, τούτων τὰ σώματα κατακαίεται ἔξω τῆς παρεμβολῆς. 12 Διὸ καὶ Ἰησοῦς, ἵνα ἁγιάσῃ διὰ τοῦ ἰδίου αἵματος τὸν λαόν, ἔξω τῆς πύλης ἔπαθεν. 13 τοίνυν ἐξερχώμεθα πρὸς αὐτὸν ἔξω τῆς παρεμβολῆς τὸν ὀνειδισμὸν αὐτοῦ φέροντες• 14 οὐ γὰρ ἔχομεν ὧδε μένουσαν πόλιν ἀλλὰ τὴν μέλλουσαν ἐπιζητοῦμεν. 15 Δι’ αὐτοῦ [οὖν] ἀναφέρωμεν θυσίαν αἰνέσεως διὰ παντὸς τῷ θεῷ, τοῦτ’ ἔστιν καρπὸν χειλέων ὁμολογούντων τῷ ὀνόματι αὐτοῦ. 16 τῆς δὲ εὐποιΐας καὶ κοινωνίας μὴ ἐπιλανθάνεσθε• τοιαύταις γὰρ θυσίαις εὐαρεστεῖται ὁ θεός. 17 Πείθεσθε τοῖς ἡγουμένοις ὑμῶν καὶ ὑπείκετε, αὐτοὶ γὰρ ἀγρυπνοῦσιν ὑπὲρ τῶν ψυχῶν ὑμῶν ὡς λόγον ἀποδώσοντες, ἵνα μετὰ χαρᾶς τοῦτο ποιῶσιν καὶ μὴ στενάζοντες• ἀλυσιτελὲς γὰρ ὑμῖν τοῦτο. 18 Προσεύχεσθε περὶ ἡμῶν• πειθόμεθα γὰρ ὅτι καλὴν συνείδησιν ἔχομεν, ἐν πᾶσιν καλῶς θέλοντες ἀναστρέφεσθαι. 19 περισσοτέρως δὲ παρακαλῶ τοῦτο ποιῆσαι, ἵνα τάχιον ἀποκατασταθῶ ὑμῖν. 20 Ὁ δὲ θεὸς τῆς εἰρήνης, ὁ ἀναγαγὼν ἐκ νεκρῶν τὸν ποιμένα τῶν προβάτων τὸν μέγαν ἐν αἵματι διαθήκης αἰωνίου, τὸν κύριον ἡμῶν Ἰησοῦν, 21 καταρτίσαι ὑμᾶς ἐν παντὶ ἀγαθῷ εἰς τὸ ποιῆσαι τὸ θέλημα αὐτοῦ, ποιῶν ἐν ἡμῖν τὸ εὐάρεστον ἐνώπιον αὐτοῦ διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ, ᾧ ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας [τῶν αἰώνων], ἀμήν. 22 Παρακαλῶ δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, ἀνέχεσθε τοῦ λόγου τῆς παρακλήσεως, καὶ γὰρ διὰ βραχέων ἐπέστειλα ὑμῖν. 23 Γινώσκετε τὸν ἀδελφὸν ἡμῶν Τιμόθεον ἀπολελυμένον, μεθ’ οὗ ἐὰν τάχιον ἔρχηται ὄψομαι ὑμᾶς. 24 Ἀσπάσασθε πάντας τοὺς ἡγουμένους ὑμῶν καὶ πάντας τοὺς ἁγίους. Ἀσπάζονται ὑμᾶς οἱ ἀπὸ τῆς Ἰταλίας. 25 Ἡ χάρις μετὰ πάντων ὑμῶν.
JAS – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Yak
YAKÔBO
AMARUBA GA YAKÔBO
AMARUBA OKU ABEMÊZI BÔSHI
AMARUBA GA MUTAGATIFU Yakôbo
Enshokolezi
Amaruba gàyandikiragwa abemêzi bôshi gali nda: maguma ga Mutagatîfu Yakôbo, abirhi ga Mutagatîfu Petro, asharhu ga Mutagatîfu Yowane, na maguma ga Mutagatîfu Yuda.
Gaderhwa «katolika», kuleka aga kabiri n’aga kasharhu ga Yowane, ago maruba garhumiragwa abemêzi b’Ekleziya nyinji.
Amaruba ga Mutagatîfu Yakôbo
Gàyandikagwa na Yakôbo, mwene wâbo Yezu (Mt 13,35; Mrk 6,3). Ali mudâhwa mukulu w’e Yeruzalemu, afira obuyêmêre omu mwâka gwa 62. Amaruba gâge agarhumiraga abakristu b’omu Bayahudi bali bashandabîne omu igulu, hôfi h’omwâka gwa 60. Rhulagirire oku bushinganyanya burhenga emwa Nnâmahanga lyo rhukolêsa obuyêmêre bwîrhu bubonekere omu bijiro binjà. Rhuyâke akabôlo oku bakenyi, rhucihangane okurhandûla enfûzi n’abakana. Rhuyâke ebyâha by’olulimi, rhubè bashinganyanya, rhuyâke n’amagene g’en’igulu. Ensiku ziyiruka, abagalîre oku bâbo bacîfinja owafire.
Amaruba marhanzi ga Mutagatîfu Petro
Gàyandikagwa n’omurhambo w’Entumwa erhi ali e Babiloni, yo e Roma, hôfi h’omwâka gwa 63 erhi ogwa 64. Obulangâlire burhumire abakristu bacîshinga ciru bakagera omu mbaka. Ebi abalêbi baderhaga rhwàbishobwîre. Rhugwasirwe rhucihangane okuzigirana. Rhumanye oku rhwe lubaga lwîshogwa muli Kristu, rhumanyage okulama bwinjà ekarhî k’abapagani, rhukenge abakulu b’ecihugo; abashizi bayumve bannawâbo. Abashamuka bakenge obuhya n’obuzigire bulumire omu cinyabuguma. Amango g’amalibuko, rhusimike rhunalole olwiganyo lwa Kristu wafàga aj’iyigîriza omu irimbo n’erhi afûka abwârhala ekulyo kw’Îshe. Omu kukenga amababale ga Kristu rhucihangane okuyâka ebyâha. Kristu ye Lungere mukulu, co cirhumire balungere omu Ekleziya bakwânîne bamulolerekwo olwiganyo. Mpu abemêzi bôshi bakakenga abagula. Abacîrhôhya bo bashobôla engalo za Nnâmahanga.
Amaruba ga kabiri ga Mutagatîfu Petro
Gàyandikagwa enyuma ly’amarhanzi ga Petro. Wabona muganda muguma wa Petro wagayandikaga. Abakristu bashobwîre obwôrhere bw’okubà bâna ba Nnâmahanga banashûbûzibwa omu cinyabuguma c’abemêzi. Ngasi muguma acîhangâne okuyâka abigîriza b’obunywesi. Ababî bâhanwe ci abinja bahâbwe oluhembo.
Amaruba ga Mutagatîfu Yowane oku gali asharhu
Gàyandikagwa n’Entumwa Yowane, ye wanayandikaga ecitabu ca kani c’Emyanzi y’Akalembe n’ ec’Amafulûlo. Agayandikaga erhi akola mushosi, hôfi h’omwâka gwa 98. Amaruba marhanzi galimwo binwa bisharhu binene. 1.Okugenda omu bumoleke kugwêrhe njira ini : okuyâka ecâha, okukulikira amarhegeko bwenêne ery’obuzigire, okurhahira omurhima oku by’en’igulu, okucîlanga oku bashombanyi ba Kristu. 2. Okulama nka bâna ba Nnâmahanga, nakwo kuli kuyâka ecâha, kukulikira amarhegeko bwenêne ery’obuzigire, n’okucîlanga oku bashombanyi ba Kristu. 3. Iriba ly’Obuzigire n’Obuyêmêre ali Nyamuzinda yêne bulya ye warhanzir’irhuzigira omu kucîjira muntu kw’Omugala. Ntakwo rhwakazigira Nyamuzinda buzira kuzigira bene wîrhu. Obuyêmêre bwarhengaga kuli Mugala wa Nyamuzinda wahamîrize omu mîshi n’omu mukò. Ye warhuhîre Mûka. Omu kuyêmêra Mugala wa Nyamuzinda rhuhâbwa obuzîne. Omwemêzi akaz’isengerera Abanya-byâha. Omu maruba ga kabiri, mpu rhulame omu buzigire; banarhuhîre hange oku bashombanyi ba Kristu bo bakanywesi. Omu maruba ga kasharhu Yowane akunga Gâyo warhabâlaga ebigolo biyâlîza Emyanzi y’Akalembe, alongôzize Diyotrefi wabulaga okuyankirira abajà-bugo, ci ali akunga Demetriyo olanzire obuyêmêre.
Amaruba ga Mutagatîfu Yuda
Gàyandikagwa na Yuda, mwene wâbo Yakôbo (Yd 1), nkaba naye mwene wâbo Nyakasane (Mt 13,35), omu myâka ya 70-80. Aga maruba gayandikagwa okubwîra abakristu bacîlange oku bigîriza b’obunywesi; ahûnyire abakristu bazigirane banagwâsanye omu buyêmêre.
1
AGA YAKÔBO
Omusingo
1 Yakôbo, mwambali wa Nnâmahanga n’owa Nyakasane Yesu Kristu, ahânyire omusingo oku milala ikumi n’ibiri eshandabîneo omu igulu!
Oku omukristu akwânîne okuyôrha omu marhagulo
2 Omu marhangulo ga ngasi lubero gammuyishira, mukacîshinga, bene wîrhu, 3 bulya murhahabiri oku amarhangulo g’obuyêmêre bwinyu kulerha galerha obuzibu bw’okulembera amalibuko. 4 Ci obwo buzibu bw’okulembera amalibuko bukole ebijiro nkana, lyo mubà bantu bashingânîne na bimâna, abarhabuziri cici.
Okushenga n’obulangâlire
5 Obuzire obushinganyanya muli mwe, abushenge Nnâmahanga, oshobôza bôshi burhagera na buzira karhinda; abuhâbwa. 6 Ci kwônene ashenge n’obuyêmêre, buzira kurhindira ciru ehitya; bulya orhindira kwo ali nka kula omuvumba w’omu nyanja guhisibwa n’okuhêkwa eyi n’eyi n’empûsi. 7 Omuntu wa bene oyo arhalangâliraga mpu ankashobôla akantu emwa Nyakasane: 8 eri nderhera-habiri, nzunguzi omu majira gâyo gôshi.
Kurhi omugale ayish’iherêrekera
9 Mwene wîrhu oli mukenyi acishingire obukuze bwâge, 10 n’omugale naye asîme obwîrhôhye bwâge, bulya kwo ayish’ikenyuka nka muligi gwa bwâso. 11 lzuba likashoshoka, linajire ecidurhudurhu, libabule olubala; obwâso bw’emburho burhoge, ohabe aha obudukuliza bwâbwo bwamaja. Ntyo kwo n’abagale baherêrekere omu njira zâbo.
Amashumi
12 Iragi lyâge omuntu olembera amarhangulo! Bulya erhi aba amagahima, anayish’ihâbwa ishungwè ly’obuzîne Nyamuzmda alaganyagya abamuzigira. 13 Ntâye obage ali omu mashumi akaderha mpu Nyamuzinda omushumisire; bulya Nyamuzinda arhankashumikwa mabî, naye arhanashumika ndi. 14 Ci ngasi muguma ashumikwa n’amîru gâge mabî yêne; go gamukulula ganamugwâse. 15 N’erhi omuntu aba amayêmêra ago mîru mabî, lyo gaburha ecâha, naco ecâha nka camayûs’ijirwa, canaburha olufu. 16 Mumanye mwankahabuka, bene wîrhu bazigirwa. 17 Ngasi ngalo nyinjà na ngasi nshôkano nkana bihubuka enyanya, birhenga emwa Nn’obulangashane, orhahinduka n’orhayishi cîhôho ca muhindulo, 18 Yêne walonzagya okurhuburha omu luderho lwâge lw’okuli, mpu rhubè rhwe murhondêrero gw’ebiremwa byâge.
Okurhumikira Nnâmahanga kw’okunali
19 Murhahabiri aho, bene wîrhu bazigirwa: ngasi muntu akâbangaduka omu kuyumvîrhiza, ci arhabaga wa kuderha duba, orhanabaga wa kukunira duba. 20 Bulya obukunizi bw’omuntu burhajira omukolo gw’obushinganyanya bwa Nnâmahanga. 21 Kuziga mukwêbe kulî ngasi byôshi byankamuhemula na ngasi bisigaliza by’obubî, munayankirire n’obwîrhôhye akanwa ka Nyamuzinda karhwêragwa omu mirhima yinyu mpu kammucize. 22 Mubè ba kujira akanwa ka Nnâmahanga, ci arhali ba kuyumvîrhiza kwône, murhag’icirheba mwêne! 23 Bulya oyumvîrhiza akanwa ka Nnâmahanga arhanakajire, kwo ali ak’omuntu wasinza obusù bwâge omu cilolero mpu alole iranga aburhanagwa. 24 Erhi aba amacîhenga, agende; ho n’aho anayibagira kurhi anali. 25 Ci ocisêza okumanya irhegeko limâna, lirya irhegeko lijira abantu bantagengwa, akanalisêrakwo, arhâbè wa kuyumva n’okuyibagira, ci wa kujira, oyo ye wabone iragi omu kushimba irhegeko. 26 Erhi omuntu ankaderha mpu ali mwinjà omu idini lyâge, ci akaba arhish’ishuba olulimi lwâge, na ntyo acirhebe yêne omurhima, idini ly’oyo muntu liri lya busha.
27 Idini licîre lirhanalikwo ibala omu masù ga Larha Nyamuzinda, muliyumvagye: okukarhandûla enfuzi n’abakana omu malibuko gâbo, n’okucîlanga buzira izâbyo en’igulu.
ΙΑΚΩΒΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ 1
1 Ἰάκωβος θεοῦ καὶ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ δοῦλος ταῖς δώδεκα φυλαῖς ταῖς ἐν τῇ διασπορᾷ χαίρειν. 2 Πᾶσαν χαρὰν ἡγήσασθε, ἀδελφοί μου, ὅταν πειρασμοῖς περιπέσητε ποικίλοις, 3 γινώσκοντες ὅτι τὸ δοκίμιον ὑμῶν τῆς πίστεως κατεργάζεται ὑπομονήν. 4 ἡ δὲ ὑπομονὴ ἔργον τέλειον ἐχέτω, ἵνα ἦτε τέλειοι καὶ ὁλόκληροι ἐν μηδενὶ λειπόμενοι. 5 Εἰ δέ τις ὑμῶν λείπεται σοφίας, αἰτείτω παρὰ τοῦ διδόντος θεοῦ πᾶσιν ἁπλῶς καὶ μὴ ὀνειδίζοντος, καὶ δοθήσεται αὐτῷ. 6 αἰτείτω δὲ ἐν πίστει μηδὲν διακρινόμενος• ὁ γὰρ διακρινόμενος ἔοικεν κλύδωνι θαλάσσης ἀνεμιζομένῳ καὶ ῥιπιζομένῳ. 7 μὴ γὰρ οἰέσθω ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος ὅτι λήμψεταί τι παρὰ τοῦ κυρίου, 8 ἀνὴρ δίψυχος, ἀκατάστατος ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ. 9 Καυχάσθω δὲ ὁ ἀδελφὸς ὁ ταπεινὸς ἐν τῷ ὕψει αὐτοῦ, 10 ὁ δὲ πλούσιος ἐν τῇ ταπεινώσει αὐτοῦ, ὅτι ὡς ἄνθος χόρτου παρελεύσεται. 11 ἀνέτειλεν γὰρ ὁ ἥλιος σὺν τῷ καύσωνι καὶ ἐξήρανεν τὸν χόρτον, καὶ τὸ ἄνθος αὐτοῦ ἐξέπεσεν, καὶ ἡ εὐπρέπεια τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἀπώλετο• οὕτως καὶ ὁ πλούσιος ἐν ταῖς πορείαις αὐτοῦ μαρανθήσεται. 12 Μακάριος ἀνὴρ ὃς ὑπομένει πειρασμόν, ὅτι δόκιμος γενόμενος λήμψεται τὸν στέφανον τῆς ζωῆς ὃν ἐπηγγείλατο τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτόν. 13 μηδεὶς πειραζόμενος λεγέτω ὅτι ἀπὸ θεοῦ πειράζομαι• ὁ γὰρ θεὸς ἀπείραστός ἐστιν κακῶν, πειράζει δὲ αὐτὸς οὐδένα. 14 ἕκαστος δὲ πειράζεται ὑπὸ τῆς ἰδίας ἐπιθυμίας ἐξελκόμενος καὶ δελεαζόμενος• 15 εἶτα ἡ ἐπιθυμία συλλαβοῦσα τίκτει ἁμαρτίαν, ἡ δὲ ἁμαρτία ἀποτελεσθεῖσα ἀποκύει θάνατον. 16 Μὴ πλανᾶσθε, ἀδελφοί μου ἀγαπητοί. 17 πᾶσα δόσις ἀγαθὴ καὶ πᾶν δώρημα τέλειον ἄνωθέν ἐστιν καταβαῖνον ἀπὸ τοῦ πατρὸς τῶν φώτων, παρ’ ᾧ οὐκ ἔνι παραλλαγὴ ἢ τροπῆς ἀποσκίασμα. 18 βουληθεὶς ἀπεκύησεν ἡμᾶς λόγῳ ἀληθείας εἰς τὸ εἶναι ἡμᾶς ἀπαρχήν τινα τῶν αὐτοῦ κτισμάτων. 19 Ἴστε, ἀδελφοί μου ἀγαπητοί• ἔστω δὲ πᾶς ἄνθρωπος ταχὺς εἰς τὸ ἀκοῦσαι, βραδὺς εἰς τὸ λαλῆσαι, βραδὺς εἰς ὀργήν• 20 ὀργὴ γὰρ ἀνδρὸς δικαιοσύνην θεοῦ οὐ κατεργάζεται. 21 διὸ ἀποθέμενοι πᾶσαν ῥυπαρίαν καὶ περισσείαν κακίας ἐν πραΰτητι δέξασθε τὸν ἔμφυτον λόγον τὸν δυνάμενον σῶσαι τὰς ψυχὰς ὑμῶν. 22 Γίνεσθε δὲ ποιηταὶ λόγου καὶ μὴ μόνον ἀκροαταὶ παραλογιζόμενοι ἑαυτούς. 23 ὅτι εἴ τις ἀκροατὴς λόγου ἐστὶν καὶ οὐ ποιητής, οὗτος ἔοικεν ἀνδρὶ κατανοοῦντι τὸ πρόσωπον τῆς γενέσεως αὐτοῦ ἐν ἐσόπτρῳ• 24 κατενόησεν γὰρ ἑαυτὸν καὶ ἀπελήλυθεν καὶ εὐθέως ἐπελάθετο ὁποῖος ἦν. 25 ὁ δὲ παρακύψας εἰς νόμον τέλειον τὸν τῆς ἐλευθερίας καὶ παραμείνας οὐκ ἀκροατὴς ἐπιλησμονῆς γενόμενος ἀλλὰ ποιητὴς ἔργου, οὗτος μακάριος ἐν τῇ ποιήσει αὐτοῦ ἔσται. 26 Εἴ τις δοκεῖ θρησκὸς εἶναι μὴ χαλιναγωγῶν γλῶσσαν αὐτοῦ ἀλλ’ ἀπατῶν καρδίαν αὐτοῦ, τούτου μάταιος ἡ θρησκεία. 27 θρησκεία καθαρὰ καὶ ἀμίαντος παρὰ τῷ θεῷ καὶ πατρὶ αὕτη ἐστίν, ἐπισκέπτεσθαι ὀρφανοὺς καὶ χήρας ἐν τῇ θλίψει αὐτῶν, ἄσπιλον ἑαυτὸν τηρεῖν ἀπὸ τοῦ κόσμου.
2
Okukenga abakenyi
1 Bene wîrhu, irhondomumanye mwankahira akabôlo omu buyêmêre bwa Yezu Kristu, Nnawîrhu w’irenge. 2 Erhi mwakaba mutamîre omu ndêko, hakayisha omuntu oyambîrhe engolo y’amasholo n’omushangi mwinjinja, hayishage obwo n’omukenyi oyambîrhe obwikunje, 3 n’erhi mwankahindamuka, musinze olya oyambîrhe omushangi gwalangashana, mumubwîre, erhi: Entebi eyi otamalage, waliha!» naye olya mukenyi mumubwîre, erhi: «Wêhe oyimange hala!» Nîsi, erhi: «Otamale aha citumbi c’amagulugu gâni!» 4 K’erhi ntà kabôlo mujijire obwo, ka n’erhi murhacîjiziri batwî b’emmanja b’enkengêro mbî?
5 Leki mmubwire, bene wîrhu bazigirwa! Ka Nyamuzinda arhacîshogaga abakenyi b’en’igulu mpu babè bahirhi omu buyêmêre, banabe mîmo y’Obwâmi alaganyagya abamuzigira? 6 Ninyu mudwîrhe mwakabôla abakenyi! Ka barhali bagale bammushoshôba? K’arhali bo bammuhêka e kagombe? 7 K’arhali bo badwîrhe balogorhera Izîno linjà mugashâniza? 8 Mukâshimba lirya irhegeko ly’oku bwâmi liri omu Mandiko lidesire, mpu: Okazigira owinyu nk’oku ocizigira wêne, erhi mujizire bwinjà; 9 ci mukajira akabôlo, erhi câha mujizire, n’Irhegeko lyanammukaga nka bagoma.
10 Omuntu oshimba Amarhegeko gôshi, erhi ankavunamwo cinwa ciguma cône, erhi gôshi agomîre. 11 Bulya owaderhaga, mpu: Orhahîra okahusha, ye wanashibig’iderha, mpu: Orhahîra okanigana. Ntyo, ciru wankabà orhahushiri, okanigana, erhi wanavunyire Irhegeko lyôshi. 12 Enderho zinyu n’ebijiro binyu bibè nk’eby’abantu bayishi’itwîrwa olubanja n’irhegeko lirhuma abantu babà ntagengwa. 13 Bulya olubanja lurhababalira orhaba lukogo; ci olukogo kulimba lulimbira olubanja.

Obuyêmêre omu bijiro bubonekera
14 Cici bikwânîne omuntu, bene wîrhu, erhi ankaderha mpu agwêrhe obuyêmêre, nka ntà bijiro binjà ajira? K’obuyêmêre bwankamuciza? 15 Erhi mwene wîrhu nîsi erhi mwâli wîrhu bankabula eci bayambala erhi eci bashêga, 16 muguma muli mwe aje aho, ababwîre, erhi: «Gendagi n’omurhûla, mukalûke, munayigurhe», ci arhacibahe eci omubiri gwâbo gulagirirekwo, kamalo kaci ebyôla byankalerha? 17 Kwo obuyêmêre nabwo buli ntyo: nka burhagwêrhi bijiro binjà erhi kufà bufîre lwôshi.
18 Ciru hanajira owaderha, erhi: W’oyo ogwêrhe obuyêmêre, nâni ngwêrhe ebijiro binjà! Obwo buyêmêre bwêwe burhagwêrhi bijiro binjà, obunyêreke, niehe nakuyêreka obuyêmêre bwâni omu bijiro byâni! 19 Oyêmîre oku Nyamuzinda ali muguma ye ne. Kuti kwinjà! Abashetani nabo banakuyêmêre, na musisi bageramwo. 20 K’olonzize okumanya, eci cingolongola, oku obuyêmêre buzira bijiro binjà kugumba bugumba? 21 Ka birhali bijiro byarhumaga larha Abrahamu ayêra, erhi ahâna omugala Izaki nterekêro oku lûsho? 22 K’orhabwini obwo oku obuyêmêre bwàli bulungîne n’ebijiro byâge, n’oku bijiro byarhumire obuyêmêre bwâge buba bwimâna! 23 Ntyo eci cinwa c’ Amandiko cayunjula, ecidesire mpu: «Abrahamu ayêmîre Nnâmahanga, n’okwo kwarhuma aba mushinganyanya, anayirikwa murhonyi wa Nyamuzinda». 24 Mubwînage oku bijiro bîrhuma omuntu ayêra, ci arhali buyêmêre bwône. 25 Rahabu naye kwo na kwo, olya mukazi mugonyi. Ka birhali bijiro byarhumire ayêra, erhi ayankirira abalangûza, anabageza, omu yindi njira? 26 Nka kula omubiri gurhalimwo mûka gubà gufîre, kwo n’obuyêmêre burhagwêrhi bijiro buba citù.
ΙΑΚΩΒΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ 2
1 Ἀδελφοί μου, μὴ ἐν προσωπολημψίαις ἔχετε τὴν πίστιν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ τῆς δόξης. 2 ἐὰν γὰρ εἰσέλθῃ εἰς συναγωγὴν ὑμῶν ἀνὴρ χρυσοδακτύλιος ἐν ἐσθῆτι λαμπρᾷ, εἰσέλθῃ δὲ καὶ πτωχὸς ἐν ῥυπαρᾷ ἐσθῆτι, 3 ἐπιβλέψητε δὲ ἐπὶ τὸν φοροῦντα τὴν ἐσθῆτα τὴν λαμπρὰν καὶ εἴπητε• σὺ κάθου ὧδε καλῶς, καὶ τῷ πτωχῷ εἴπητε• σὺ στῆθι ἢ κάθου ἐκεῖ ὑπὸ τὸ ὑποπόδιόν μου, 4 καὶ οὐ διεκρίθητε ἐν ἑαυτοῖς καὶ ἐγένεσθε κριταὶ διαλογισμῶν πονηρῶν; 5 ἀκούσατε, ἀδελφοί μου ἀγαπητοί• οὐχ ὁ θεὸς ἐξελέξατο τοὺς πτωχοὺς τῷ κόσμῳ πλουσίους ἐν πίστει καὶ κληρονόμους τῆς βασιλείας ἧς ἐπηγγείλατο τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτόν; 6 ὑμεῖς δὲ ἠτιμάσατε τὸν πτωχόν. οὐχ οἱ πλούσιοι καταδυναστεύουσιν ὑμῶν καὶ αὐτοὶ ἕλκουσιν ὑμᾶς εἰς κριτήρια; 7 οὐκ αὐτοὶ βλασφημοῦσιν τὸ καλὸν ὄνομα τὸ ἐπικληθὲν ἐφ’ ὑμᾶς; 8 Εἰ μέντοι νόμον τελεῖτε βασιλικὸν κατὰ τὴν γραφήν• ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν, καλῶς ποιεῖτε• 9 εἰ δὲ προσωπολημπτεῖτε, ἁμαρτίαν ἐργάζεσθε ἐλεγχόμενοι ὑπὸ τοῦ νόμου ὡς παραβάται. 10 ὅστις γὰρ ὅλον τὸν νόμον τηρήσῃ, πταίσῃ δὲ ἐν ἑνί, γέγονεν πάντων ἔνοχος. 11 ὁ γὰρ εἰπών• μὴ μοιχεύσῃς, εἶπεν καί• μὴ φονεύσῃς • εἰ δὲ οὐ μοιχεύεις, φονεύεις δέ, γέγονας παραβάτης νόμου. 12 Οὕτως λαλεῖτε καὶ οὕτως ποιεῖτε ὡς διὰ νόμου ἐλευθερίας μέλλοντες κρίνεσθαι. 13 ἡ γὰρ κρίσις ἀνέλεος τῷ μὴ ποιήσαντι ἔλεος• κατακαυχᾶται ἔλεος κρίσεως. 14 Τί τὸ ὄφελος, ἀδελφοί μου, ἐὰν πίστιν λέγῃ τις ἔχειν, ἔργα δὲ μὴ ἔχῃ; μὴ δύναται ἡ πίστις σῶσαι αὐτόν; 15 ἐὰν ἀδελφὸς ἢ ἀδελφὴ γυμνοὶ ὑπάρχωσιν καὶ λειπόμενοι ὦσιν τῆς ἐφημέρου τροφῆς, 16 εἴπῃ δέ τις αὐτοῖς ἐξ ὑμῶν• ὑπάγετε ἐν εἰρήνῃ, θερμαίνεσθε καὶ χορτάζεσθε, μὴ δῶτε δὲ αὐτοῖς τὰ ἐπιτήδεια τοῦ σώματος, τί τὸ ὄφελος; 17 οὕτως καὶ ἡ πίστις, ἐὰν μὴ ἔχῃ ἔργα, νεκρά ἐστιν καθ’ ἑαυτήν. 18 Ἀλλ’ ἐρεῖ τις• σὺ πίστιν ἔχεις, κἀγὼ ἔργα ἔχω. δεῖξόν μοι τὴν πίστιν σου χωρὶς τῶν ἔργων, κἀγώ σοι δείξω ἐκ τῶν ἔργων μου τὴν πίστιν. 19 σὺ πιστεύεις ὅτι εἷς ἐστιν ὁ θεός, καλῶς ποιεῖς• καὶ τὰ δαιμόνια πιστεύουσιν καὶ φρίσσουσιν. 20 Θέλεις δὲ γνῶναι, ὦ ἄνθρωπε κενέ, ὅτι ἡ πίστις χωρὶς τῶν ἔργων ἀργή ἐστιν; 21 Ἀβραὰμ ὁ πατὴρ ἡμῶν οὐκ ἐξ ἔργων ἐδικαιώθη ἀνενέγκας Ἰσαὰκ τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον; 22 βλέπεις ὅτι ἡ πίστις συνήργει τοῖς ἔργοις αὐτοῦ καὶ ἐκ τῶν ἔργων ἡ πίστις ἐτελειώθη, 23 καὶ ἐπληρώθη ἡ γραφὴ ἡ λέγουσα• ἐπίστευσεν δὲ Ἀβραὰμ τῷ θεῷ, καὶ ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην καὶ φίλος θεοῦ ἐκλήθη. 24 ὁρᾶτε ὅτι ἐξ ἔργων δικαιοῦται ἄνθρωπος καὶ οὐκ ἐκ πίστεως μόνον. 25 ὁμοίως δὲ καὶ Ῥαὰβ ἡ πόρνη οὐκ ἐξ ἔργων ἐδικαιώθη ὑποδεξαμένη τοὺς ἀγγέλους καὶ ἑτέρᾳ ὁδῷ ἐκβαλοῦσα; 26 ὥσπερ γὰρ τὸ σῶμα χωρὶς πνεύματος νεκρόν ἐστιν, οὕτως καὶ ἡ πίστις χωρὶς ἔργων νεκρά ἐστιν.
3
Ebyâha by’olulimmi
1 Bene wîrhu, mumanye muli mwe murhabâga banji balonza okubà bayigîriza; mumanyire oku olubanja lwîrhu lwayish’ibà ludârhi kulusha. 2 Bulya rhweshi rhweshi rhunahabuke kanji. Akaba hali orhafumwa omu binwa, Oyo muntu erhi acîbêrire mulume mwimâna, owankahash’irhegeka omubiri gwâge gwôshi. 3 Rhukashwêka akanwa k’eciterusi nti Iyo cirhuyumva, citerusi côshi rhuba rhushwêsire. 4 Kandi mulole amârho g’enkuge; ciru gankaluga, ciru gankahunyangwa n’empûsi ndârhi, kurharuma garhahêkwa n’engasi ntyanguli emunda omwêrekeza alonzize. 5 Olulimi nalwo kwo na kuguma. Cibà cirumbu cityanguli, ci lwanacikungira bintu binji. Obunyi bw’enkunyankunye burhayibuza okuyôca omuzirhu munene! 6 Olulimi nalwo gubà muliro, eba nshoôko y’obubî. Olulimi lubà aha kâgarhî k’emishaya yîrhu, luyahukiza omubiri gwôshi, lunahire engulumira omu buzîne bwîrhu bw’en’igulu, nk’oku lwône lugulumira n’omuliro gw’omu nyenga y’omuliro. 7 Ebyerubala bya ngasi lubero n’ebinyunyi, enjoka n’ebiyandala oku idaho, n’ensimba z’omu nyanja, byôshi byôshi bwenge bwa muntu bubirhegeka bwo bwanayôrhaga bubirhegeka. 8 Ci olutimi, ntà muntu ciru n’omuguma wankahash’ilurhegeka: lubà cihûsi cirhadêkerera; luyunjwîre bwôge bulimwo olufù. 9 Lwo rhugashânizamwo Nyakasane na Larha, lwo rhunahehêreramwo abantu balemagwa oku nshusho ya Nyamuzinda! 10 Omu kanwa kaguma munarhenge obwangà n’omukago! Mâshi bene wîrhu, okwo kurhakwânîni. 11 K’iriba linahululemwo amîshi minjà n’amalulu omu mulokomuguma? 12 Bene wîrhu k’omulehe gw’omutini gwankayanakwo amalehe g’omuzâbîbu? N’amîshi g’omu nyanja nago garhankaba minjà nk’ag’omu iriba.
Obushinganyanya bwinjà n’obubî
13 Ndi muli mwe oli mushinganyanya na mwenge? Ayêrekane n’olugendo Iwâge lwinjà oku ebijiro byâge biri bya butûdu n’obushinganyanya. 14 Ci mukabà ba mujina n’obumvu omu murhima, mukanaba ba nnongwe, murhacîkungaga; murhananywerheraga okuli. 15 Obushinganyanya bwa bene obwo arhali enyanya buhubuka; ci buli bw’en’igulu, buli bwa ngesò mbî, buli bwa kuli shetani, 16 bulya aha obumvu n’ennongwe bifulukira harhabula kavulindi n’ebindi bibî bya ngasi lubero. 17 Obushinyanya bw’enyanya bwôhe, burhanzi buba bucêse kandi buba bwa murhûla, buba bwa lukogo, butûla, buyunjwîre bwonjo n’emburho nyinjàp, burhajira kabôlo, burhanalyâliha. 18 Emburho y’obushinganya erhabibwa aharhali murhûla, erhanakwânana abarhali ba murhûla.
ΙΑΚΩΒΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ 3
1 Μὴ πολλοὶ διδάσκαλοι γίνεσθε, ἀδελφοί μου, εἰδότες ὅτι μεῖζον κρίμα λημψόμεθα. 2 πολλὰ γὰρ πταίομεν ἅπαντες. εἴ τις ἐν λόγῳ οὐ πταίει, οὗτος τέλειος ἀνὴρ δυνατὸς χαλιναγωγῆσαι καὶ ὅλον τὸ σῶμα. 3 εἰ δὲ τῶν ἵππων τοὺς χαλινοὺς εἰς τὰ στόματα βάλλομεν εἰς τὸ πείθεσθαι αὐτοὺς ἡμῖν, καὶ ὅλον τὸ σῶμα αὐτῶν μετάγομεν. 4 ἰδοὺ καὶ τὰ πλοῖα τηλικαῦτα ὄντα καὶ ὑπὸ ἀνέμων σκληρῶν ἐλαυνόμενα μετάγεται ὑπὸ ἐλαχίστου πηδαλίου ὅπου ἡ ὁρμὴ τοῦ εὐθύνοντος βούλεται. 5 οὕτως καὶ ἡ γλῶσσα μικρὸν μέλος ἐστὶν καὶ μεγάλα αὐχεῖ. ἰδοὺ ἡλίκον πῦρ ἡλίκην ὕλην ἀνάπτει. 6 καὶ ἡ γλῶσσα πῦρ. ὁ κόσμος τῆς ἀδικίας ἡ γλῶσσα καθίσταται ἐν τοῖς μέλεσιν ἡμῶν ἡ σπιλοῦσα ὅλον τὸ σῶμα καὶ φλογίζουσα τὸν τροχὸν τῆς γενέσεως καὶ φλογιζομένη ὑπὸ τῆς γεέννης. 7 πᾶσα γὰρ φύσις θηρίων τε καὶ πετεινῶν, ἑρπετῶν τε καὶ ἐναλίων δαμάζεται καὶ δεδάμασται τῇ φύσει τῇ ἀνθρωπίνῃ, 8 τὴν δὲ γλῶσσαν οὐδεὶς δαμάσαι δύναται ἀνθρώπων, ἀκατάστατον κακόν, μεστὴ ἰοῦ θανατηφόρου. 9 ἐν αὐτῇ εὐλογοῦμεν τὸν κύριον καὶ πατέρα καὶ ἐν αὐτῇ καταρώμεθα τοὺς ἀνθρώπους τοὺς καθ’ ὁμοίωσιν θεοῦ γεγονότας• 10 ἐκ τοῦ αὐτοῦ στόματος ἐξέρχεται εὐλογία καὶ κατάρα. οὐ χρή, ἀδελφοί μου, ταῦτα οὕτως γίνεσθαι. 11 μήτι ἡ πηγὴ ἐκ τῆς αὐτῆς ὀπῆς βρύει τὸ γλυκὺ καὶ τὸ πικρόν; 12 μὴ δύναται, ἀδελφοί μου, συκῆ ἐλαίας ποιῆσαι ἢ ἄμπελος σῦκα; οὔτε ἁλυκὸν γλυκὺ ποιῆσαι ὕδωρ. 13 Τίς σοφὸς καὶ ἐπιστήμων ἐν ὑμῖν; δειξάτω ἐκ τῆς καλῆς ἀναστροφῆς τὰ ἔργα αὐτοῦ ἐν πραΰτητι σοφίας. 14 εἰ δὲ ζῆλον πικρὸν ἔχετε καὶ ἐριθείαν ἐν τῇ καρδίᾳ ὑμῶν, μὴ κατακαυχᾶσθε καὶ ψεύδεσθε κατὰ τῆς ἀληθείας. 15 οὐκ ἔστιν αὕτη ἡ σοφία ἄνωθεν κατερχομένη ἀλλ’ ἐπίγειος, ψυχική, δαιμονιώδης. 16 ὅπου γὰρ ζῆλος καὶ ἐριθεία, ἐκεῖ ἀκαταστασία καὶ πᾶν φαῦλον πρᾶγμα. 17 ἡ δὲ ἄνωθεν σοφία πρῶτον μὲν ἁγνή ἐστιν, ἔπειτα εἰρηνική, ἐπιεικής, εὐπειθής, μεστὴ ἐλέους καὶ καρπῶν ἀγαθῶν, ἀδιάκριτος, ἀνυπόκριτος. 18 καρπὸς δὲ δικαιοσύνης ἐν εἰρήνῃ σπείρεται τοῖς ποιοῦσιν εἰρήνην.
4
Okuyôrha bwinjà
1 Ngahi ebîrha n’entambala birhenga mu!i mwe K’arhali omu mîru ginyu mabî gakatula entambala omu birumbu binyu? 2 Erhi mucîfinja akantu murhagwêrhi, munajekwomukòla mwaniga. Mukayagalwa n’ehi murhankabona, munatule entambala mulwe amatumu. Murhajira bici bulya murhahûna bici. 3 Mukahûna murhahâbwa, bulya munahûne kubî, mpu mubone ebi mwagula amasîma mabî. 4 Ezi ndyâlya, ka kuhaba muhabire oku okuyinjibana igulu kuli kushombana na Nnâmahanga? Kwo kuderha oku owalonza okubà mwîra w’igulu anacijire mushombanyi wa Nyamuzinda. 5 Ka mwêhe mumanyire mpu Amandiko busha gaderhire, mpu: «Omûka arhuhiragamwo, Nyamuzinda aguzigira n’obuyâgalwa?» 6 Kwo kunarhuma arhugabîra enshôkano elushire. Amandiko kwo kadesire mpuq: Abacîbonyi Nyamuzinda kucika abacîka, ci abîrhôhye bo ashobôza engalo yâge. 7 Kuziga lero mukayumva Nnâmahanga; mulwîse shetani, mwabona oku ammuyakira kulî. 8 Yegeri Nyamuzinda, naye ammuyegerera. Kalabi enfune zinyu, mwe banya-byâha; cêsi emirhima yinyu, ezi nderhera-habiri. 9 Mulakire ebyâha binyu, mujire emishîbo, munabande endûlù. Amasheka ginyu gashube mirenge, n’amasîma ginyu gahinduke mishîbo. 10 Mucîrhôhye embere za Nyakasane, naye ammukuza. 11 Muleke okukaz’iderhana kubî, bene wîrhu. Oderhera mwene wâbo kubî, nîsi erhi omutwîra olubanja, erhi Irhegeko aderhire kubî, erhi Iyo anatwîrîre olubanja. N’erhi wankatwîra irhegeko olubanja, obwo erhi orhaciri mushimbulizi w’Irhegeko, ci erhi okola mutwî w’olubanja walyo. 12 Omurhegesi n’omutwî w’emmanja ali muguma dolodolo, ye gwêrhe obuhashe bw’okuciza n’okuyîrha. Nâwe oligi ndi mpu wacihambira okutwîra owinyu olubanja?.
Abahirhi bacîmanye, bacîkeke!
13 Yumvagyi ninyu we banakuIâlira, mpu: «Ene erhi irhondo rhwâja muli cishagala cilebe, rhwayûsamwo omwâka, rhwarhimbûla rhunayunguke». 14 K’erhi mumanyirage obwo kurhi irhondo mwâba? Obuzîne bwinyu buli cici? Muli mugi gubonekana hisanzi hitya, okuhandi guhirigirhe. 15 Kumanya murhankaderha erhikwo, mpu: «Nyakasane akalonza, rhwâba rhucirimwo omûka, rhujire kantu kalebe na kalebe». 16 Ci mwêhe, banyandumà, mudwîrhe mwacîkungira obucîbone bwinyu! Ngasi bukuze bwa bene obwo buli bubî. 17 Ntyo, omanyire aminja ankajira, akanabula bwagajira, erhi câha ajizire.
ΙΑΚΩΒΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ 4
1 Πόθεν πόλεμοι καὶ πόθεν μάχαι ἐν ὑμῖν; οὐκ ἐντεῦθεν, ἐκ τῶν ἡδονῶν ὑμῶν τῶν στρατευομένων ἐν τοῖς μέλεσιν ὑμῶν; 2 ἐπιθυμεῖτε καὶ οὐκ ἔχετε, φονεύετε καὶ ζηλοῦτε καὶ οὐ δύνασθε ἐπιτυχεῖν, μάχεσθε καὶ πολεμεῖτε, οὐκ ἔχετε διὰ τὸ μὴ αἰτεῖσθαι ὑμᾶς, 3 αἰτεῖτε καὶ οὐ λαμβάνετε, διότι κακῶς αἰτεῖσθε, ἵνα ἐν ταῖς ἡδοναῖς ὑμῶν δαπανήσητε. 4 μοιχαλίδες, οὐκ οἴδατε ὅτι ἡ φιλία τοῦ κόσμου ἔχθρα τοῦ θεοῦ ἐστιν; ὃς ἐὰν οὖν βουληθῇ φίλος εἶναι τοῦ κόσμου, ἐχθρὸς τοῦ θεοῦ καθίσταται. 5 ἢ δοκεῖτε ὅτι κενῶς ἡ γραφὴ λέγει• πρὸς φθόνον ἐπιποθεῖ τὸ πνεῦμα ὃ κατῴκισεν ἐν ἡμῖν, 6 μείζονα δὲ δίδωσιν χάριν; διὸ λέγει• ὁ θεὸς ὑπερηφάνοις ἀντιτάσσεται, ταπεινοῖς δὲ δίδωσιν χάριν. 7 ὑποτάγητε οὖν τῷ θεῷ, ἀντίστητε δὲ τῷ διαβόλῳ, καὶ φεύξεται ἀφ’ ὑμῶν• 8 ἐγγίσατε τῷ θεῷ καὶ ἐγγιεῖ ὑμῖν. καθαρίσατε χεῖρας, ἁμαρτωλοί, καὶ ἁγνίσατε καρδίας, δίψυχοι. 9 ταλαιπωρήσατε καὶ πενθήσατε καὶ κλαύσατε. ὁ γέλως ὑμῶν εἰς πένθος μετατραπήτω καὶ ἡ χαρὰ εἰς κατήφειαν. 10 ταπεινώθητε ἐνώπιον τοῦ κυρίου καὶ ὑψώσει ὑμᾶς. 11 Μὴ καταλαλεῖτε ἀλλήλων, ἀδελφοί. ὁ καταλαλῶν ἀδελφοῦ ἢ κρίνων τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καταλαλεῖ νόμου καὶ κρίνει νόμον• εἰ δὲ νόμον κρίνεις, οὐκ εἶ ποιητὴς νόμου ἀλλὰ κριτής. 12 εἷς ἐστιν ὁ νομοθέτης καὶ κριτὴς ὁ δυνάμενος σῶσαι καὶ ἀπολέσαι• σὺ δὲ τίς εἶ ὁ κρίνων τὸν πλησίον; 13 Ἄγε νῦν οἱ λέγοντες• σήμερον ἢ αὔριον πορευσόμεθα εἰς τήνδε τὴν πόλιν καὶ ποιήσομεν ἐκεῖ ἐνιαυτὸν καὶ ἐμπορευσόμεθα καὶ κερδήσομεν, 14 οἵτινες οὐκ ἐπίστασθε τὸ τῆς αὔριον ποία ἡ ζωὴ ὑμῶν– ἀτμὶς γάρ ἐστε ἡ πρὸς ὀλίγον φαινομένη, ἔπειτα καὶ ἀφανιζομένη– 15 ἀντὶ τοῦ λέγειν ὑμᾶς• ἐὰν ὁ κύριος θελήσῃ καὶ ζήσομεν καὶ ποιήσομεν τοῦτο ἢ ἐκεῖνο. 16 νῦν δὲ καυχᾶσθε ἐν ταῖς ἀλαζονείαις ὑμῶν• πᾶσα καύχησις τοιαύτη πονηρά ἐστιν. 17 εἰδότι οὖν καλὸν ποιεῖν καὶ μὴ ποιοῦντι, ἁμαρτία αὐτῷ ἐστιν.
5
1 Oku bwinyu ninyu mwe bagale! Mulake, munabande endûlù kuli kabutindi wâmmuyishira! 2 Obuhirhi bwinyu bwabozire, n’emyambalo yinyu yalundirwe n’enshwa. 3 Amasholo ginyu n’ensaranga zinyu byalibirwe n’engisha, n’engisha zâbyo zo zayish’immuyâgiriza zinasirize emibiri yinyu nka kula omuliro gujira. Neci, mwamanyir’ibîka erhi mubîka omu nsiku nzinda! 4 Ka murhabwîni oku oluhembo mwàyimaga abakozi basârûlaga amashwa ginyu ludwîrhe lwabanda endûlù n’oku emirenge y’abo basârûzi yahisire omu marhwîri ga Nyakasane Nyamuzinda w’emirhwe? 5 En’igulu mwarhogwîre mwanacîsîmîsa, mwayigusize amîru g’omurhima gwinyu nk’oku lusiku lw’okuhuma omu mwamba. 6 Mwayâgiriza omushinganyanya mwanamuyîrha; arhaderhaga mpu acîfûngira.
Amahano mazinda.
7 Mucîhangane okulembera amalibuko, bene wîrhu, kuhika Nyakasane ayîshe. Ka murhabona oku omuhinzi, erhi alinda emburho àkoyeraga y’omu kwâge, anahulike, alinge enkuba y’omuhangûko n’eya lukanga enie. 8 Mucîhumbire ninyu; musêze emirhima omu nda, bulya Nyakasane ali hôfi ayishe. 9 Murhakâg’ibêrana burhe, bene wîrhu, murhag’itwîrwa olubanja. Omutwî w’emmanja oyu wammuhika aha lusò! 10 Bene wîrhu, mulolere oku balêbi baderhaga oku izîno lya Nyakasane; mushimbe olwiganyo lwâbo omu kucîhangâna n’omu kulembera amalibuko. 11 Neci, kuderha rhubaderha bany’iragi. Balya bacîkanyakanyize. Mwayumvîrhe bakunga oku Ayubu acîhangânaga, mwânabona oluhembo Nyakasane àmuhîrer. Bulya Nyakasane aba wa lukogo na wa bwonjo bunjis.
12 Cibwenêne, bene wîrhu, mumanye mwankakacîgasha: arhali oku izîno ly’amalunga, erhi ly’igulu, nîsi erhi oku yindi ndahiro. «Neci» winyu abè «neci», na «nanga» winyu abè «nanga» Iyomurhayish’iyâga omu lubanja. 13 Erhi hankabà oli omu malibuko muli mwe, ashenge. N’oshagalusire, ayimbe ennanga.
14 Erhi hankajira owalwâla muli mwe, anahamagale abadâhwa b’Ekleziya, bamusengerere, banamushîge amavurha oku izîno lya Nyakasane. 15 Omusengero gw’obuyêmêre gwanafumya omulwâla; Nyakasane anamuyinamula, n’akaba ajizire ebyâha, anabikûlirwa. 16 Kuziga mukafulûlirana ebyâha binyu, munakasengererana, Iyomufuma. Omusengero gw’omushinganyanya washenga n’omurhima gwâge gwôshi gujira buhashe bunji. 17 Eliya ali muntu akirhu; ashenga n’omurhima gwâge mpu enkuba erhaniaga, n’enkuba yajira myâka isharhu na myezi ndarhu erhaboneka omu igulu. 18 Ashub’ija aho, ashenga, lero enkuba yarhenga e malunga, n’obudaka bwayêra emburho. 19 Bene wîrhu, erhi muli mwe hankajira owahabuka, arhenge omu njira y’okuli, n’owundi amugalule, 20 owahabûla omunya-byâha, amurhenze omu njira ali ahabukîremwo, amaye oku obuzîne bwâge abucizize olufù, n’oku âbabalirwa byâha mwandu.
ΙΑΚΩΒΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ 5
1 Ἄγε νῦν οἱ πλούσιοι, κλαύσατε ὀλολύζοντες ἐπὶ ταῖς ταλαιπωρίαις ὑμῶν ταῖς ἐπερχομέναις. 2 ὁ πλοῦτος ὑμῶν σέσηπεν καὶ τὰ ἱμάτια ὑμῶν σητόβρωτα γέγονεν, 3 ὁ χρυσὸς ὑμῶν καὶ ὁ ἄργυρος κατίωται καὶ ὁ ἰὸς αὐτῶν εἰς μαρτύριον ὑμῖν ἔσται καὶ φάγεται τὰς σάρκας ὑμῶν ὡς πῦρ. ἐθησαυρίσατε ἐν ἐσχάταις ἡμέραις. 4 ἰδοὺ ὁ μισθὸς τῶν ἐργατῶν τῶν ἀμησάντων τὰς χώρας ὑμῶν ὁ ἀπεστερημένος ἀφ’ ὑμῶν κράζει, καὶ αἱ βοαὶ τῶν θερισάντων εἰς τὰ ὦτα κυρίου σαβαὼθ εἰσεληλύθασιν. 5 ἐτρυφήσατε ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐσπαταλήσατε, ἐθρέψατε τὰς καρδίας ὑμῶν ἐν ἡμέρᾳ σφαγῆς, 6 κατεδικάσατε, ἐφονεύσατε τὸν δίκαιον• οὐκ ἀντιτάσσεται ὑμῖν. 7 Μακροθυμήσατε οὖν, ἀδελφοί, ἕως τῆς παρουσίας τοῦ κυρίου. ἰδοὺ ὁ γεωργὸς ἐκδέχεται τὸν τίμιον καρπὸν τῆς γῆς μακροθυμῶν ἐπ’ αὐτῷ, ἕως λάβῃ πρόϊμον καὶ ὄψιμον. 8 μακροθυμήσατε καὶ ὑμεῖς, στηρίξατε τὰς καρδίας ὑμῶν, ὅτι ἡ παρουσία τοῦ κυρίου ἤγγικεν. 9 μὴ στενάζετε, ἀδελφοί, κατ’ ἀλλήλων, ἵνα μὴ κριθῆτε• ἰδοὺ ὁ κριτὴς πρὸ τῶν θυρῶν ἕστηκεν. 10 ὑπόδειγμα λάβετε, ἀδελφοί, τῆς κακοπαθείας καὶ τῆς μακροθυμίας τοὺς προφήτας οἳ ἐλάλησαν ἐν τῷ ὀνόματι κυρίου. 11 ἰδοὺ μακαρίζομεν τοὺς ὑπομείναντας• τὴν ὑπομονὴν Ἰὼβ ἠκούσατε καὶ τὸ τέλος κυρίου εἴδετε, ὅτι πολύσπλαγχνός ἐστιν ὁ κύριος καὶ οἰκτίρμων. 12 Πρὸ πάντων δέ, ἀδελφοί μου, μὴ ὀμνύετε μήτε τὸν οὐρανὸν μήτε τὴν γῆν μήτε ἄλλον τινὰ ὅρκον• ἤτω δὲ ὑμῶν τὸ ναὶ ναὶ καὶ τὸ οὒ οὔ, ἵνα μὴ ὑπὸ κρίσιν πέσητε. 13 Κακοπαθεῖ τις ἐν ὑμῖν, προσευχέσθω• εὐθυμεῖ τις, ψαλλέτω• 1′ ἀσθενεῖ τις ἐν ὑμῖν, προσκαλεσάσθω τοὺς πρεσβυτέρους τῆς ἐκκλησίας καὶ προσευξάσθωσαν ἐπ’ αὐτὸν ἀλείψαντες αὐτὸν ἐλαίῳ ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ κυρίου. 15 καὶ ἡ εὐχὴ τῆς πίστεως σώσει τὸν κάμνοντα καὶ ἐγερεῖ αὐτὸν ὁ κύριος• κἂν ἁμαρτίας ᾖ πεποιηκώς, ἀφεθήσεται αὐτῷ. 16 ἐξομολογεῖσθε οὖν ἀλλήλοις τὰς ἁμαρτίας καὶ εὔχεσθε ὑπὲρ ἀλλήλων, ὅπως ἰαθῆτε. πολὺ ἰσχύει δέησις δικαίου ἐνεργουμένη. 17 Ἠλίας ἄνθρωπος ἦν ὁμοιοπαθὴς ἡμῖν καὶ προσευχῇ προσηύξατο τοῦ μὴ βρέξαι, καὶ οὐκ ἔβρεξεν ἐπὶ τῆς γῆς ἐνιαυτοὺς τρεῖς καὶ μῆνας ἕξ• 18 καὶ πάλιν προσηύξατο, καὶ ὁ οὐρανὸς ὑετὸν ἔδωκεν καὶ ἡ γῆ ἐβλάστησεν τὸν καρπὸν αὐτῆς. 19 Ἀδελφοί μου, ἐάν τις ἐν ὑμῖν πλανηθῇ ἀπὸ τῆς ἀληθείας καὶ ἐπιστρέψῃ τις αὐτόν, 20 γινωσκέτω ὅτι ὁ ἐπιστρέψας ἁμαρτωλὸν ἐκ πλάνης ὁδοῦ αὐτοῦ σώσει ψυχὴν αὐτοῦ ἐκ θανάτου καὶ καλύψει πλῆθος ἁμαρτιῶν.
1PE – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Pet
1 PETRO
AMARHANZI GA PETRO
AMARUBA MARHANZI GA MUTAGATIFU PETRO
1
AMARHANZI GA PETRO
Omusingo
1 Petro, ntumwa ya Yezu Kristu, oku bîshogwa bashandabîne omu Ponto, omu Galasiya, omu Kapadociya, omu Aziya n’omu Bitiniya. 2 Mwe Nyamuzinda Îshe acishogaga omu bumanye bwâge, anammucêsa na Mûka Mutagatîfu, mpu Iyomuyumva Yezu Kristu munashahizibwe n’omukò gwâge: kuli mwe enshôkano n’omurhûla munji!
Obulangâlire n’obucire bw’abemêzi
3 Ayâgirwe Nyamuzinda, îshe wa Nnawîrhu Yezu Kristu! Omu lukogo lwâge lunji, àrhubusire buhyâhya, àrhuha obulangâlire bulerha obuzîne, erhi afûla Yezu Kristu omu bafîre, 4 mpu Iyo rhuyish’iyîma omu bwâmi burhaheka, burhalimwo izâbyo, burhankanayûrha, bulya bwâmi mubikirwe omu mpingu, 5 mwe mulangwa n’obuhashe bwa Nyamuzinda erhi buyêmêre bwinyu burhuma, mpu Iyomuyish’ibona bulya bucire bwâfulûlwa omu nsiku nzidat.
Obuzigire n’obuyêmêre kuli Yezu Kristu
6 Co cirhumire mudwîrhe mwacishinga, ciru mukaba muciri omu marha ngulo ga ngasi lubero kasanzi kasungunu; 7 na ntyo buyêmêre bwinyu – bugwêrhe ecitwîro kulusha amasholo barhangula obwinjà bwâgo omu muliro, n’obwo kusherêra gasherêra – buyish’ibà bukuze n’irenge linyu, bunarhume mwakengwa olusiku Yezu Kristu aciyêrekana. 8 Mumuzigira murhanasag’imulolakwo; mumuyêmêra n’obwo murhasâg’imubona, n’omwîshingo gwinyu gurhankaderhwa gunayunjwîre irenge, 9 bulya mumanyire oku buyêmêre bwinyu bwammuhisa oku bucire bwinyu.
Obulangâlire bw’abalêbi
10 Obwo bucire bwo abalêbi balêbaga enshôkano mwàli mubikîrwe bakag’ilongereza n’okuhumba; 11 bacihangâna okumanya mango gahi na bimanyîso bici Omûka gwa Kristuu gwabalimwo gwakâg’ibalangûla, erhi gukâbabwîriza, embere bibè, amalumwa ga Kristu n’irenge lyânagakulikire. 12 Bafulûlirwa oku obugo bali bahîrwe burhali bwâbo bone, ci bwinyu: obwo bugo bw’obûla bàmmumanyîsize balya bàmmuyigîrizagya Emyanzi y’Akalembe mwa ganôla mango n’oburhabâle bwa Mûka Mutagatîfu warhumagwa Kurhenga empingu. Eryo ihwe ciru na bamalahika basîma bwenêne okulisinza.

Okucisêza okuhinduka bimâna n’okubà masù
13 Kuziga musêze omukaba omu bibunu by’enkengêro zinyuv, mubè masù, munalangâlire bwenêne enshôkano mwayish’ishobôla olusiku Yezu Kristu aciyêrekana. 14 Nka kula abâna bumvi bajira, murhacishubîriraga irala linyu lya mîra, galya mango mwàciri bahwinja; 15 ci ninyu mubè batagatîfu omu lugendo lwinyu lwôshi nka kulya owammuhamagalaga aba mutagatîfu, 16 bulya kuyandisirwe, mpuw: Mwâba batagatîfu, bulyâla nie ono mba mutagatîfu. 17 Na kulya kubà oyu muderha mpu ye Sho arhajira kabôlo, ci anatwîre ngasi muntu nk’oku ebijiro byâge binashingânîne, muyôrhe murhînya amangomuciri eno ihanga. 18 Mumanye oku murhakûlagwa omu bwôrhere bw’obujà basho bàmmuyahukizagya n’ebirugu byankasherêra, nk’amasholo erhi ensaranga, 19 ci n’omukò gw’ecitwîro cidârhi gwa Kristu, ye Mwâna-buzi mwêru-kwêru orhalikwo izâbyo. 20 Neci, oyo mwâna-buzi ali mwishogwe erhi ciru igulu lirhasâg’igera amango Iyâlemwe, ci mw’ezi nsiku nzinda mwo aciyêrekine erhi mwe murhuma. 21 Ye igwârhiro ly’obuyêmêre bwinyu muli Nnâmahanga wamufûlaga omu bafîre anamujîsa irenge, mpu Iyo Nyamuzinda aba ye buyêmêre na bulangâlire bwinyu.

Okuzigirana
22 Erhi muyêmêra okushimba okuli, mwacêsize emirhima yinyu, mpu Iyomuzigirana nk’abalondana buzira bulyâlya. Neci muzigirane n’omurhima guciîre na burharhama, 23 bulya mwàbusirwe buhyâhya, arhali n’emburho esherêra, ci n’emburho erhankahash’isherêra, lwo Luderho lwa Nyamuzinda luzîne lw’ensiku n’amango. 24 Bulya, neci, ngasi ciderhwa mubiri kwo ciri nka hyâsi n’irenge lyâgwo lyôshi kwo liri nka bwâso bwa byâsi; ebyâsi bikayuma, obwâso bwanahugumuka; ci Oluderho lwa Nyakasane lwohe luyôrha luhabà ensiku n’amangox. 25 Olwo Luderho lw’ensiku n’amango lwa Nyakasane lwo mwàyigîrizîbwe omu Myanzi y’Akalembe.
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 1
1 Πέτρος ἀπόστολος Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐκλεκτοῖς παρεπιδήμοις διασπορᾶς Πόντου, Γαλατίας, Καππαδοκίας, Ἀσίας καὶ Βιθυνίας 2 κατὰ πρόγνωσιν θεοῦ πατρὸς ἐν ἁγιασμῷ πνεύματος εἰς ὑπακοὴν καὶ ῥαντισμὸν αἵματος Ἰησοῦ Χριστοῦ, χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη πληθυνθείη. 3 Εὐλογητὸς ὁ θεὸς καὶ πατὴρ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ ὁ κατὰ τὸ πολὺ αὐτοῦ ἔλεος ἀναγεννήσας ἡμᾶς εἰς ἐλπίδα ζῶσαν δι’ ἀναστάσεως Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐκ νεκρῶν, 4 εἰς κληρονομίαν ἄφθαρτον καὶ ἀμίαντον καὶ ἀμάραντον τετηρημένην ἐν οὐρανοῖς εἰς ὑμᾶς 5 τοὺς ἐν δυνάμει θεοῦ φρουρουμένους διὰ πίστεως εἰς σωτηρίαν ἑτοίμην ἀποκαλυφθῆναι ἐν καιρῷ ἐσχάτῳ 6 ἐν ᾧ ἀγαλλιᾶσθε ὀλίγον ἄρτι, εἰ δέον ἐστίν, λυπηθέντας ἐν ποικίλοις πειρασμοῖς, 7 ἵνα τὸ δοκίμιον ὑμῶν τῆς πίστεως πολυτιμότερον χρυσίου τοῦ ἀπολλυμένου, διὰ πυρὸς δὲ δοκιμαζομένου εὑρεθῇ εἰς ἔπαινον καὶ δόξαν καὶ τιμὴν ἐν ἀποκαλύψει Ἰησοῦ Χριστοῦ 8 ὃν οὐκ ἰδόντες ἀγαπᾶτε, εἰς ὃν ἄρτι μὴ ὁρῶντες, πιστεύοντες δὲ ἀγαλλιᾶσθε χαρᾷ ἀνεκλαλήτῳ καὶ δεδοξασμένῃ 9 κομιζόμενοι τὸ τέλος τῆς πίστεως ὑμῶν σωτηρίαν ψυχῶν. 10 περὶ ἧς σωτηρίας ἐξεζήτησαν καὶ ἐξηραύνησαν προφῆται οἱ περὶ τῆς εἰς ὑμᾶς χάριτος προφητεύσαντες 11 ἐραυνῶντες εἰς τίνα ἢ ποῖον καιρὸν ἐδήλου τὸ ἐν αὐτοῖς πνεῦμα Χριστοῦ προμαρτυρόμενον τὰ εἰς Χριστὸν παθήματα καὶ τὰς μετὰ ταῦτα δόξας. 12 οἷς ἀπεκαλύφθη ὅτι οὐχ ἑαυτοῖς, ὑμῖν δὲ διηκόνουν αὐτὰ ἃ νῦν ἀνηγγέλη ὑμῖν διὰ τῶν εὐαγγελισαμένων ὑμᾶς ἐν πνεύματι ἁγίῳ ἀποσταλέντι ἀπ’ οὐρανοῦ, εἰς ἃ ἐπιθυμοῦσιν ἄγγελοι παρακύψαι. 13 Διὸ ἀναζωσάμενοι τὰς ὀσφύας τῆς διανοίας ὑμῶν νήφοντες τελείως ἐλπίσατε ἐπὶ τὴν φερομένην ὑμῖν χάριν ἐν ἀποκαλύψει Ἰησοῦ Χριστοῦ. 14 ὡς τέκνα ὑπακοῆς μὴ συσχηματιζόμενοι ταῖς πρότερον ἐν τῇ ἀγνοίᾳ ὑμῶν ἐπιθυμίαις, 15 ἀλλὰ κατὰ τὸν καλέσαντα ὑμᾶς ἅγιον καὶ αὐτοὶ ἅγιοι ἐν πάσῃ ἀναστροφῇ γενήθητε, 16 διότι γέγραπται • ἅγιοι ἔσεσθε, ὅτι ἐγὼ ἅγιος. 17 καὶ εἰ πατέρα ἐπικαλεῖσθε τὸν ἀπροσωπολήμπτως κρίνοντα κατὰ τὸ ἑκάστου ἔργον, ἐν φόβῳ τὸν τῆς παροικίας ὑμῶν χρόνον ἀναστράφητε 18 εἰδότες ὅτι οὐ φθαρτοῖς, ἀργυρίῳ ἢ χρυσίῳ, ἐλυτρώθητε ἐκ τῆς ματαίας ὑμῶν ἀναστροφῆς πατροπαραδότου 19 ἀλλὰ τιμίῳ αἵματι ὡς ἀμνοῦ ἀμώμου καὶ ἀσπίλου Χριστοῦ 20 προεγνωσμένου μὲν πρὸ καταβολῆς κόσμου, φανερωθέντος δὲ ἐπ’ ἐσχάτου τῶν χρόνων δι’ ὑμᾶς 21 τοὺς δι’ αὐτοῦ πιστοὺς εἰς θεὸν τὸν ἐγείραντα αὐτὸν ἐκ νεκρῶν καὶ δόξαν αὐτῷ δόντα, ὥστε τὴν πίστιν ὑμῶν καὶ ἐλπίδα εἶναι εἰς θεόν. 22 Τὰς ψυχὰς ὑμῶν ἡγνικότες ἐν τῇ ὑπακοῇ τῆς ἀληθείας εἰς φιλαδελφίαν ἀνυπόκριτον ἐκ καθαρᾶς καρδίας ἀλλήλους ἀγαπήσατε ἐκτενῶς 23 ἀναγεγεννημένοι οὐκ ἐκ σπορᾶς φθαρτῆς ἀλλ’ ἀφθάρτου διὰ λόγου ζῶντος θεοῦ καὶ μένοντος. 24 διότι πᾶσα σὰρξ ὡς χόρτος καὶ πᾶσα δόξα αὐτῆς ὡς ἄνθος χόρτου• ἐξηράνθη ὁ χόρτος καὶ τὸ ἄνθος ἐξέπεσεν• 25 τὸ δὲ ῥῆμα κυρίου μένει εἰς τὸν αἰῶνα. τοῦτο δέ ἐστιν τὸ ῥῆμα τὸ εὐαγγελισθὲν εἰς ὑμᾶς.
2
Obwîrhôhye
1 Kuziga mulekage ngasi bubî na ngasi bunywesi, obulyâlya n’obuyâgalwa na ngasi kalimi kabî. 2 Nka rhubonjo rhwaciburhwa, mushwîre amarha minjà g’obunya-mûka, Iyomukula munahike omu bucire, 3 akaba mwalabwîrey oku Nyakasane aba mwinjà!
Obudâhwa buhyâhya
4 Mumujêho! Kali ye lirya ibuye ly’obuzîne abantu balahiraga, ci lirhôle na lya citwîro cidârhi omu masù ga Nyamuzinda! 5 Ninyu mubè nka mabuye gazîne, mujè omu bûbake bw’enyumpa y’obunya-mûka, muhinduke badâhwa batagatîfu b’okurherekêra enterekêro z’obunya-mûka zasîmîsa Nyamuzinda oku bulagizi bwa Yezu Kristu. 6 Bulya kuyandisirwe, mpuz: Ka murhabwîni oku mpizire omu Siyoni ibuye-kaboko ka nyumpa, liri lirhôle na lya citwîro cidârhi; na ngasi yêshi wacilikubagire arhakabona nshonyi. 7 Neci, kuli mwe obukuze, mwe bemêzi; ci abalahîre okuyêmêra, ibuye abûbasi bagayaguzagya, lyâyish’ibà kaboko ka nyumpa, 8 lihinduke ibuye ly’okusârhaza n’ery’okuhirimyaa. Balisârhalakwo, kulya kubà barhayêmêra Oluderhob, n’obwo olwo Luderho lwo bàlemeragwa. 9 Ci mwêhe muli ishanja lîshogwa, muli badâhwa b’ebwâmi, muli mulala mutagatîfu, muli lubaga lurhôle Nyamuzinda acungulaga mpu mukayimba ebirhangâzo by’olya wammukûlaga omu mwizimya, ammuhamagala mpu mujè omu bulangashane bwâge bw’okusômeza; 10 mwe murhali lubaga lwâge mîra, bunomukòla lubaga lwa Nyamuzinda; mwe murhagwêrhe cababalira, bunomukòla mubêîrwe obwonjo.
Oku abemêzi bakwânîne okuyôrha ekarhî k’abapagani
11 Bîra bâni, mmuhunyire, mwe muli nka bigolo na nka babalama en’igulu, nti mucîlange oku iralà ly’omubiri likalwîsa omûka. 12 Olugendo lwinyu lubè nkana ekarhî k’abapagani. Ciru bankammunywerhera mpu muli banyakola-maligo, babone ebijiro binyu binjà banakuze Nnâmahanga olusiku ayish’ibarhandûlac.
Okukenga abakulu b’ecihugo
13 Mukaz’iyumva ngasi murhegesi w’en’igulu erhi Nyakasane orhuma: akaba mwâmi, mumukengêre obukulu bwâge; 14 akaba barhambo, bulya barhumirwe naye, mpu bahane ababî banakunge abajira aminja.
15 Ntyo kwo Nnâmahanga alonza: mpu omu kulola aminja, mudumye abahwinja, barhishi bici. 16 Olugendo lwinyu lubè lwa bantagengwa, ci arhali bantagengwa balonza obulyo bw’okufulika obubî bwâbo, ci nka barhumisi ba Nyamuzmda. 17 Mukakenga ngasi muntu; muzigire bene winyu; murhînye Nnâmahanga; mukenge mwâmi.
Abashizi bayumve bannawâbo
18 Mwe bashizi, mukayunva bannâhamwinyu munabarhînye, arhali abinja n’abantu nkana bonene, ci n’abadârhi. 19 Bulya guli mugisho, okulembera amalibuko omuntu arhakwânîni erhi Nyamuzinda orhuma. 20 Ndi wankakungirwa okubà alembîre empîmbo obubî bwâge bwàli bukwânîne? Ci erhi mwankalembera amalumwa n’obwo mwàjizire kwinjà, gwomugisho ogwo embere za Nyamuzinda.
21 N’eco co mwàhamagaliragwa, bulya Kristu alibuzîbwe erhi mwe murhuma, ammusigîre olwiganyo mpu mushimbe enshando zâge, 22 Yêhe àrhajiraga câha, n’obulyâla burhabonekaga omu kanwa kâge. 23 Erhi babà badwîrhe bamujâcira, arhagalulaga bijâci; erhi bakamulibuza, acîhumbira; ci acîhira omu maboko gw’Omucîranuzi otwa emmanja n’oburhondekezi. 24 Ye wacibàrhuzagya ebyâha bîrhu omu mubiri gwâge oku murhi gw’omusalaba, mpu lyo rhufa oku byâha, rhunalamire obushinganyanya. Neci, bibande byâge byàrhufumagya. 25 Bulya mwàli muyôsire nka bibuzi birhêresire, ci buno mwashubîrîre lungere n’omulanzi w’emyûka yinyu.
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 2
1 Ἀποθέμενοι οὖν πᾶσαν κακίαν καὶ πάντα δόλον καὶ ὑποκρίσεις καὶ φθόνους καὶ πάσας καταλαλιὰς 2 ὡς ἀρτιγέννητα βρέφη τὸ λογικὸν ἄδολον γάλα ἐπιποθήσατε, ἵνα ἐν αὐτῷ αὐξηθῆτε εἰς σωτηρίαν, 3 εἰ ἐγεύσασθε ὅτι χρηστὸς ὁ κύριος. 4 πρὸς ὃν προσερχόμενοι λίθον ζῶντα ὑπὸ ἀνθρώπων μὲν ἀποδεδοκιμασμένον, παρὰ δὲ θεῷ ἐκλεκτὸν ἔντιμον, 5 καὶ αὐτοὶ ὡς λίθοι ζῶντες οἰκοδομεῖσθε οἶκος πνευματικὸς εἰς ἱεράτευμα ἅγιον ἀνενέγκαι πνευματικὰς θυσίας εὐπροσδέκτους θεῷ διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ. 6 διότι περιέχει ἐν γραφῇ• ἰδοὺ τίθημι ἐν Σιὼν λίθον ἀκρογωνιαῖον ἐκλεκτὸν ἔντιμον, καὶ ὁ πιστεύων ἐπ’ αὐτῷ οὐ μὴ καταισχυνθῇ. 7 ὑμῖν οὖν ἡ τιμὴ τοῖς πιστεύουσιν, ἀπιστοῦσιν δὲ λίθος ὃν ἀπεδοκίμασαν οἱ οἰκοδομοῦντες, οὗτος ἐγενήθη εἰς κεφαλὴν γωνίας 8 καὶ λίθος προσκόμματος καὶ πέτρα σκανδάλου• οἳ προσκόπτουσιν τῷ λόγῳ ἀπειθοῦντες εἰς ὃ καὶ ἐτέθησαν. 9 ὑμεῖς δὲ γένος ἐκλεκτόν, βασίλειον ἱεράτευμα, ἔθνος ἅγιον, λαὸς εἰς περιποίησιν, ὅπως τὰς ἀρετὰς ἐξαγγείλητε τοῦ ἐκ σκότους ὑμᾶς καλέσαντος εἰς τὸ θαυμαστὸν αὐτοῦ φῶς• 10 οἵ ποτε οὐ λαός, νῦν δὲ λαὸς θεοῦ, οἱ οὐκ ἠλεημένοι, νῦν δὲ ἐλεηθέντες. 11 Ἀγαπητοί, παρακαλῶ ὡς παροίκους καὶ παρεπιδήμους ἀπέχεσθαι τῶν σαρκικῶν ἐπιθυμιῶν αἵτινες στρατεύονται κατὰ τῆς ψυχῆς• 12 τὴν ἀναστροφὴν ὑμῶν ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἔχοντες καλήν, ἵνα ἐν ᾧ καταλαλοῦσιν ὑμῶν ὡς κακοποιῶν ἐκ τῶν καλῶν ἔργων ἐποπτεύοντες δοξάσωσιν τὸν θεὸν ἐν ἡμέρᾳ ἐπισκοπῆς. 13 Ὑποτάγητε πάσῃ ἀνθρωπίνῃ κτίσει διὰ τὸν κύριον, εἴτε βασιλεῖ ὡς ὑπερέχοντι 14 εἴτε ἡγεμόσιν ὡς δι’ αὐτοῦ πεμπομένοις εἰς ἐκδίκησιν κακοποιῶν, ἔπαινον δὲ ἀγαθοποιῶν, 15 ὅτι οὕτως ἐστὶν τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ ἀγαθοποιοῦντας φιμοῦν τὴν τῶν ἀφρόνων ἀνθρώπων ἀγνωσίαν, 16 ὡς ἐλεύθεροι καὶ μὴ ὡς ἐπικάλυμμα ἔχοντες τῆς κακίας τὴν ἐλευθερίαν ἀλλ’ ὡς θεοῦ δοῦλοι. 17 πάντας τιμήσατε, τὴν ἀδελφότητα ἀγαπᾶτε, τὸν θεὸν φοβεῖσθε, τὸν βασιλέα τιμᾶτε. 18 Οἱ οἰκέται ὑποτασσόμενοι ἐν παντὶ φόβῳ τοῖς δεσπόταις, οὐ μόνον τοῖς ἀγαθοῖς καὶ ἐπιεικέσιν ἀλλὰ καὶ τοῖς σκολιοῖς. 19 τοῦτο γὰρ χάρις, εἰ διὰ συνείδησιν θεοῦ ὑποφέρει τις λύπας πάσχων ἀδίκως. 20 ποῖον γὰρ κλέος, εἰ ἁμαρτάνοντες καὶ κολαφιζόμενοι ὑπομενεῖτε; ἀλλ’ εἰ ἀγαθοποιοῦντες καὶ πάσχοντες ὑπομενεῖτε, τοῦτο χάρις παρὰ θεῷ. 21 εἰς τοῦτο γὰρ ἐκλήθητε, ὅτι καὶ Χριστὸς ἔπαθεν ὑπὲρ ὑμῶν ὑμῖν ὑπολιμπάνων ὑπογραμμόν, ἵνα ἐπακολουθήσητε τοῖς ἴχνεσιν αὐτοῦ, 22 ὃς ἁμαρτίαν οὐκ ἐποίησεν οὐδὲ εὑρέθη δόλος ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ, 23 ὃς λοιδορούμενος οὐκ ἀντελοιδόρει, πάσχων οὐκ ἠπείλει, παρεδίδου δὲ τῷ κρίνοντι δικαίως 24 ὃς τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν αὐτὸς ἀνήνεγκεν ἐν τῷ σώματι αὐτοῦ ἐπὶ τὸ ξύλον, ἵνα ταῖς ἁμαρτίαις ἀπογενόμενοι τῇ δικαιοσύνῃ ζήσωμεν, οὗ τῷ μώλωπι ἰάθητε. 25 ἦτε γὰρ ὡς πρόβατα πλανώμενοι, ἀλλ’ ἐπεστράφητε νῦν ἐπὶ τὸν ποιμένα καὶ ἐπίσκοπον τῶν ψυχῶν ὑμῶν.
3
Oku abemêzi bakwânîne okuyôrha omu buhya bwâbo
1 Ntyôla, ninyu mwe bakazi, mukayumva babalo, Iyo ciru hankajira abarhalonza okuyêmêra Oluderhod, balerhwa n’olwiganyo lwa bakâbo buzira binwa, 2 basinza obucêse n’obukenge bw’olugendo lwinyu. 3 Okulimba kwinyu kurhabaga kw’embuga: okuhunga emvîri, okuyambala orhugondo rhw’amasholo, n’okulimbira emyambalo minjinjà; 4 ci kubè omu ndubi y’omurhima gwinyu, omu malimbo garhankahash’isherêra g’entimanya ziyunjwîre butûdu n’omurhûla; n’okwo kwo kujira akamalo omu masù ga Nyamuzinda. 5 Ntyôla kwo mîra bakazâg’ilimba abakazi batagatîfu: bakag’iyumva bibà erhi banalangâlîre Nnâmahanga. 6 Ntyo kwo Sarae akâg’iyumva Abrahamu, akamuderha nnâhamwâbo. Ninyu muli bâli bâge akaba mujira aminja buzira kuyôboha cici.
7 Ninyu mwe balume, kwo na kuguma, omu kubêra na bakînywe mumanye oku omukazi cibà ciremwa cizamba kummulusha; mubakenge, bulya bayish’iyîma akinyu omu nshôkano y’obuzîne. Ntyo ntâco cankahanza ensengero zinyu.
Obuzigire bw’ecinyabuguma
8 Buzinda mweshi mweshi mulungane, mukaz’ifà abinyu olukogo, muzigirana nka bâna ba nda nguma, mubè ba bwonjo na bîrhôhye. 9 Murhakâg’igalula obubî oku bubî. Erhi ebijâci oku bijâci; ci mukahana obwangà erhikwo, bulya kwo mwahamagaliragwa okwo, Iyomuyish’iyîma omu mugisho. 10 Bulya ngasi olonzize okusîma obuzînef n’okubona ensiku z’obuholo, alange olumi lwâge okuderha kubî, n’akanwa kâge karharhengamwo nderho za bulyâlya; 11 aleke obubî, ajire aminja, alonze omurhûla, anagukulikire. 12 Bulya abantu binjà Nyakasane abalola bwinjàg, ayumvîrhiza ensengero zâbo; ci banyankola-maligo kubakengula abakengula.
Oku abakristu bakwânîne okuyôrha omu malibuko
13 Ndi wankammujirira kubî mukaba mucîhanganyire okujira aminja? 14 Ci erhi mwankalibuzibwa erhi bushinganyanya burhuma, muli bany’iragi! Murhabayôbohaga ciru n’ehitya, murhanadirhimanaga, 15 ci muharâmye Nyakasane Kristu omu mirhima yinyu. Muyôrhe mucîrheganyize ensiku zôshi okushuza ngasi yêshi wammudôsa igwârhiro ly’obulangâlire bwinyu, 16 ci kwonene n’obutûdu n’obwîrhôhye, bulya mugwêrhe omurhima mwinjà, Iyo abashobeka olugendo lwinyu lwinjà muli Kristu, enshonyi zibagwârha omu ebi bammubêherakwoh. 17 Bulya kuli kukulu okulibuzibwa nka bammuhôla aminja, akaba kwo Nyamuzinda alonzize, ahâli h’okuhôlwa amabî.
Olwiganyo lwa Kristu wafûkaga anayandagalira omu irimbo
18 Ntyo kwo Kristu naye afîre liguma kwa lwôshi oku byâha by’abantu; ye mwêru-kwêru afîra Abanya-byâha, mpu arhuhise kuli Nnâmahanga; bulya anizirwe omu mubiri, ci agalulirwa obuzîne bw’Omûka. 19 Na ntyo agend’iyigîriza emyûka yali omu mpamikwai, 20 ezo ntumva za mîra, galya mango obwonjo bwa Nyamuzinda bwakâg’ilinda, mwa zirya nsiku Nûhu abinjaga enkuge. Mw’eyo nkuge banyi bône, bo bantu munâni, bacirîre omu mîshi. 21 Agwo mîshi lwàli lwiganyo lw’obubatizo bummuciza bunôla ninyu, arhali omu kurhenza izinga ly’omubiri, ci omu kushenga Nnâmahanga n’omurhima gucire, obufûke bwa Yezu Kristu burhumire; 22 ye bwârhîre ebwa kulyo kwa Nyamuzinda erhi aba amarheremera empingu, n’erhi aba amahira bamalahika n’amâmi n’amahashe idako ly’oburhegesi bwâge.
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 3
1 Ὁμοίως αἱ γυναῖκες, ὑποτασσόμεναι τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν, ἵνα καὶ εἴ τινες ἀπειθοῦσιν τῷ λόγῳ, διὰ τῆς τῶν γυναικῶν ἀναστροφῆς ἄνευ λόγου κερδηθήσονται 2 ἐποπτεύσαντες τὴν ἐν φόβῳ ἁγνὴν ἀναστροφὴν ὑμῶν. 3 ὧν ἔστω οὐχ ὁ ἔξωθεν ἐμπλοκῆς τριχῶν καὶ περιθέσεως χρυσίων ἢ ἐνδύσεως ἱματίων κόσμος, 4 ἀλλ’ ὁ κρυπτὸς τῆς καρδίας ἄνθρωπος ἐν τῷ ἀφθάρτῳ τοῦ πραέως καὶ ἡσυχίου πνεύματος ὅ ἐστιν ἐνώπιον τοῦ θεοῦ πολυτελές. 5 οὕτως γάρ ποτε καὶ αἱ ἅγιαι γυναῖκες αἱ ἐλπίζουσαι εἰς θεὸν ἐκόσμουν ἑαυτὰς ὑποτασσόμεναι τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν, 6 ὡς Σάρρα ὑπήκουσεν τῷ Ἀβραὰμ κύριον αὐτὸν καλοῦσα ἧς ἐγενήθητε τέκνα ἀγαθοποιοῦσαι καὶ μὴ φοβούμεναι μηδεμίαν πτόησιν. 7 Οἱ ἄνδρες ὁμοίως, συνοικοῦντες κατὰ γνῶσιν ὡς ἀσθενεστέρῳ σκεύει τῷ γυναικείῳ, ἀπονέμοντες τιμὴν ὡς καὶ συγκληρονόμοις χάριτος ζωῆς εἰς τὸ μὴ ἐγκόπτεσθαι τὰς προσευχὰς ὑμῶν. 8 Τὸ δὲ τέλος πάντες ὁμόφρονες, συμπαθεῖς, φιλάδελφοι, εὔσπλαγχνοι, ταπεινόφρονες, 9μὴ ἀποδιδόντες κακὸν ἀντὶ κακοῦ ἢ λοιδορίαν ἀντὶ λοιδορίας, τοὐναντίον δὲ εὐλογοῦντες, ὅτι εἰς τοῦτο ἐκλήθητε, ἵνα εὐλογίαν κληρονομήσητε. 10 ὁ γὰρ θέλων ζωὴν ἀγαπᾶν καὶ ἰδεῖν ἡμέρας ἀγαθὰς παυσάτω τὴν γλῶσσαν ἀπὸ κακοῦ καὶ χείλη τοῦ μὴ λαλῆσαι δόλον, 11 ἐκκλινάτω δὲ ἀπὸ κακοῦ καὶ ποιησάτω ἀγαθόν, ζητησάτω εἰρήνην καὶ διωξάτω αὐτήν• 12 ὅτι ὀφθαλμοὶ κυρίου ἐπὶ δικαίους καὶ ὦτα αὐτοῦ εἰς δέησιν αὐτῶν, πρόσωπον δὲ κυρίου ἐπὶ ποιοῦντας κακά. 13 Καὶ τίς ὁ κακώσων ὑμᾶς, ἐὰν τοῦ ἀγαθοῦ ζηλωταὶ γένησθε; 14 ἀλλ’ εἰ καὶ πάσχοιτε διὰ δικαιοσύνην, μακάριοι. τὸν δὲ φόβον αὐτῶν μὴ φοβηθῆτε μηδὲ ταραχθῆτε, 15 κύριον δὲ τὸν Χριστὸν ἁγιάσατε ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν, ἕτοιμοι ἀεὶ πρὸς ἀπολογίαν παντὶ τῷ αἰτοῦντι ὑμᾶς λόγον περὶ τῆς ἐν ὑμῖν ἐλπίδος, 16 ἀλλὰ μετὰ πραΰτητος καὶ φόβου, συνείδησιν ἔχοντες ἀγαθήν, ἵνα ἐν ᾧ καταλαλεῖσθε καταισχυνθῶσιν οἱ ἐπηρεάζοντες ὑμῶν τὴν ἀγαθὴν ἐν Χριστῷ ἀναστροφήν. 17 κρεῖττον γὰρ ἀγαθοποιοῦντας, εἰ θέλοι τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ, πάσχειν ἢ κακοποιοῦντας. 18 ὅτι καὶ Χριστὸς ἅπαξ περὶ ἁμαρτιῶν ἔπαθεν, δίκαιος ὑπὲρ ἀδίκων, ἵνα ὑμᾶς προσαγάγῃ τῷ θεῷ θανατωθεὶς μὲν σαρκί, ζῳοποιηθεὶς δὲ πνεύματι• 19 ἐν ᾧ καὶ τοῖς ἐν φυλακῇ πνεύμασιν πορευθεὶς ἐκήρυξεν 20 ἀπειθήσασίν ποτε, ὅτε ἀπεξεδέχετο ἡ τοῦ θεοῦ μακροθυμία ἐν ἡμέραις Νῶε κατασκευαζομένης κιβωτοῦ εἰς ἣν ὀλίγοι, τοῦτ’ ἔστιν ὀκτὼ ψυχαί, διεσώθησαν δι’ ὕδατος 21 ὃ καὶ ὑμᾶς ἀντίτυπον νῦν σῴζει βάπτισμα, οὐ σαρκὸς ἀπόθεσις ῥύπου ἀλλὰ συνειδήσεως ἀγαθῆς ἐπερώτημα εἰς θεόν, δι’ ἀναστάσεως Ἰησοῦ Χριστοῦ 22 ὅς ἐστιν ἐν δεξιᾷ τοῦ θεοῦ πορευθεὶς εἰς οὐρανὸν ὑποταγέντων αὐτῷ ἀγγέλων καὶ ἐξουσιῶν καὶ δυνάμεων.
4
Muleke ebyâha
1 Neci, bulya Kristu, ababazîbwe omu mubiri gwâge, ninyu ezi nkengêro zibe yo mirasano yinyu: owababîre omu mubiri ahakanyire ecâha, 2 mpu ly’ensiku zicimusigalîre en’igulu arhazigeza omu iralà ly’abantu, ci omu kujira obulonza bwa Nyamuzinda. 3 Ka ziri nyi ensiku mwàlamire nka bapagani, omu kuhusha, omu kushimba iralà ly’omubiri, omu ndalwe n’okulya obudâmbye, omu kunywa buzira lugero n’okugashâniza ebiremwa? 4 Lero bakola barhangâla kulya kubà murhacigenda mwe nabo mw’eyo njira mbî y’eby’enshonyi, bajekwo bammujâcira. 5 Ci ebyo byôshi bânabidôsibwe n’olya ocîrheganyize okuyish’itwîra abazîne n’abafîre olubanja. 6 Kali ciru kwo kwarhumaga okwo abafîre nabo bayigîrizibwaj Emyanzi y’Akalembe, mpu Iyo bo bayâzire omu lubanja lw’omubiri omu masù g’abantu, babona obuzîne bw’omûka embere za Nyamuzinda.
Okubà masù n’okuzigirana
7 Obuzinda bw’ebintu byôshi buli hôfi. Kuziga mubè bîrhonzi, munalange olugerok Iyomuhash’ishenga. 8 Ci bwenêne muzigirane mwêne na nnene, bulya obuzigire buzâza omwandu gw’ebyâha. 9 Mukahandisanya buzira kucîduduma. 10 Ngasi muguma arhabâle abâbo nk’oku agabîrwe enshôkano, kulya kunakwânîne abarhindisi binjà b’engalo ya Nyamuzinda ya ngasi lubero. 11 Owahîrwe omukolo gw’oburhumisi, agukole n’emisi ya Nnâmahanga, Lyo muli byôshi Nyamuzinda akuzibwa erhi Yezu Kristu orhuma. Kuli ye irenge n’obuhashe emyâka n’emyâka. Amen!
Okurhayôboha amalibuko
12 Bîra bâni, irhondomumanye murhacisômeragwa, nka kulya omuntu afuduka akantu arhishi, n’engulumira y’omuliro eri omu kagarhî mpu emmurhangule. 13 Ci erhi mwankashangîra amababale ga Kristu, mucîshinge, Iyomuyish’iyumva amasîma n’omwîshingo olusiku aciyêrekana omu irenge lyâge. 14 Erhi mwankajâcirwa erhi izîno lya Kristu lirhuma, iragi linyu, kulya kubà Omuka gw’irenge, gwo Mûka gwa Nyamuzinda, gummulimwo. 15 Muli mwe harhajiraga owalibuzibwa nka mwîsi wa bantu, erhi nka cishambo, nîsi erhi nka nyankola-maligo, erhi nka ndyâlya; 16 ci erhi omuntu ankalibuzibwa bulya ali mukristu, arhafâga nshonyi, akuze Nyamuzinda wamushobôzagya eryo izîno. 17 Bulya amango gahisire, n’olubanja lwârhangirira oku nyumpa ya Nyamuzindal. N’akaba rhwe lwârhangirirekwo, balya barhayêmêra Emyanzi y’Akalembe kurhi obuzinda bwâbo bwâbe wâni! 18 Akaba okucunguka kw’omushinganyanya kuli kudârhim, kurhi omubî n’omunya-byâha anâbe? 19 Ntyo, abadwîrhe balibuka oku bulonza bwa Nyamuzinda bahire obuzîne bwâbo omu maboko ga Lulema orhatwa omu kanwa kâge, banacîhangâne okukajira aminja.

ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 4
1 Χριστοῦ οὖν παθόντος σαρκὶ καὶ ὑμεῖς τὴν αὐτὴν ἔννοιαν ὁπλίσασθε, ὅτι ὁ παθὼν σαρκὶ πέπαυται ἁμαρτίας 2 εἰς τὸ μηκέτι ἀνθρώπων ἐπιθυμίαις ἀλλὰ θελήματι θεοῦ τὸν ἐπίλοιπον ἐν σαρκὶ βιῶσαι χρόνον. 3 ἀρκετὸς γὰρ ὁ παρεληλυθὼς χρόνος τὸ βούλημα τῶν ἐθνῶν κατειργάσθαι πεπορευμένους ἐν ἀσελγείαις, ἐπιθυμίαις, οἰνοφλυγίαις, κώμοις, πότοις καὶ ἀθεμίτοις εἰδωλολατρίαις. 4 ἐν ᾧ ξενίζονται μὴ συντρεχόντων ὑμῶν εἰς τὴν αὐτὴν τῆς ἀσωτίας ἀνάχυσιν βλασφημοῦντες, 5 οἳ ἀποδώσουσιν λόγον τῷ ἑτοίμως ἔχοντι κρῖναι ζῶντας καὶ νεκρούς. 6 εἰς τοῦτο γὰρ καὶ νεκροῖς εὐηγγελίσθη, ἵνα κριθῶσιν μὲν κατὰ ἀνθρώπους σαρκί, ζῶσιν δὲ κατὰ θεὸν πνεύματι. 7 Πάντων δὲ τὸ τέλος ἤγγικεν. σωφρονήσατε οὖν καὶ νήψατε εἰς προσευχὰς 8 πρὸ πάντων τὴν εἰς ἑαυτοὺς ἀγάπην ἐκτενῆ ἔχοντες, ὅτι ἀγάπη καλύπτει πλῆθος ἁμαρτιῶν, 9 φιλόξενοι εἰς ἀλλήλους ἄνευ γογγυσμοῦ, 10 ἕκαστος καθὼς ἔλαβεν χάρισμα εἰς ἑαυτοὺς αὐτὸ διακονοῦντες ὡς καλοὶ οἰκονόμοι ποικίλης χάριτος θεοῦ. 11 εἴ τις λαλεῖ, ὡς λόγια θεοῦ• εἴ τις διακονεῖ, ὡς ἐξ ἰσχύος ἧς χορηγεῖ ὁ θεός, ἵνα ἐν πᾶσιν δοξάζηται ὁ θεὸς διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ ᾧ ἐστιν ἡ δόξα καὶ τὸ κράτος εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, ἀμήν. 12 Ἀγαπητοί, μὴ ξενίζεσθε τῇ ἐν ὑμῖν πυρώσει πρὸς πειρασμὸν ὑμῖν γινομένῃ ὡς ξένου ὑμῖν συμβαίνοντος, 13 ἀλλὰ καθὸ κοινωνεῖτε τοῖς τοῦ Χριστοῦ παθήμασιν, χαίρετε, ἵνα καὶ ἐν τῇ ἀποκαλύψει τῆς δόξης αὐτοῦ χαρῆτε ἀγαλλιώμενοι. 14 εἰ ὀνειδίζεσθε ἐν ὀνόματι Χριστοῦ, μακάριοι, ὅτι τὸ τῆς δόξης καὶ τὸ τοῦ θεοῦ πνεῦμα ἐφ’ ὑμᾶς ἀναπαύεται. 15 μὴ γάρ τις ὑμῶν πασχέτω ὡς φονεὺς ἢ κλέπτης ἢ κακοποιὸς ἢ ὡς ἀλλοτριεπίσκοπος• 16 εἰ δὲ ὡς χριστιανός, μὴ αἰσχυνέσθω, δοξαζέτω δὲ τὸν θεὸν ἐν τῷ μέρει τούτῳ. 17 ὅτι ὁ καιρὸς τοῦ ἄρξασθαι τὸ κρίμα ἀπὸ τοῦ οἴκου τοῦ θεοῦ• εἰ δὲ πρῶτον ἀφ’ ἡμῶν, τί τὸ τέλος τῶν ἀπειθούντων τῷ τοῦ θεοῦ εὐαγγελίῳ; 18 καὶ εἰ ὁ δίκαιος μόλις σῴζεται, ὁ ἀσεβὴς καὶ ἁμαρτωλὸς ποῦ φανεῖται; 19 ὥστε καὶ οἱ πάσχοντες κατὰ τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ πιστῷ κτίστῃ παρατιθέσθωσαν τὰς ψυχὰς αὐτῶν ἐν ἀγαθοποιΐᾳ.
5
Petro ahanûla abagula b’Ekleziya
1 Abagulan bali muli mwe, alagi ihano mbahire, nie mugula akabo, nie na câliho c’amababale ga Kristu, nie nanayish’ishangîra irenge lyânabonekaneo. 2 Muyâbule obusò bwa Nyamuzinda mwàhizirwemwo, arhali nk’abasêzîbwe, ci n’omurhima gwinyu gwôshi, nk’oku Nyamuzinda alonzize, arhali omu kulonza obunguke bubî, ci n’omurhima nkana. 3 Murhazidoheraga abamwahîrwe mpu mubarhegeke, ci mubè lwiganyo lw’obusò. 4 N’amango Lungere w’abangere aciyêrekana, mwahabwa ishungwè ly’irenge lirhakasherêra.
Ahanûla emisole n’abandi bemêzi
5 Ninyu mwe misole, mukayumva abagula. Mweshi muhwinje omwambalo gw’obwîrhôhye omu kuyôrha n’abinyu; bulya abacîbonyi Nyamuzinda kucîka abacîka, ci abîrhôhye bo ashobôza engalo yâgep. 6 Kuziga mucîrhôhye embere z’okuboko kugala-byôshi kwa Nyamuzinda, Iyo ammukuza omu mango gakwânîne 7 Amalagîrire ginyu gôshi mugahire omu maboko gâge, bulya kushîbirira ayôrha ammushîbirira. 8 Mulange olugeromunabe masù! Omushombanyi winyu, Shetani, nka ntale yaluluma, adwîrhe azunguluka-zunguluka, mpu alonze oyu amira. 9 Mumuhagalike n’obuzibu bw’obuyêmêre bwinyu, munamanye oku ago malibuko go ganadwîrhe galibuza bene winyu bali omu igulu. 10 Na hanomubà mwamalibuzibwa kasanzi katyunguli, Nyamuzinda w’enshokano zôshi wammuhamagalaga okushangîra irenge lyâge ly’ensiku n’amangomuli Kristu Yezu, yêne âmmuyumanyanya âmmukomeze, âmmuzibuhya anammujire ntadundagana. 11 Kuli ye irenge n’obuhashe emyâka n’emyâka. Amen!
Amahano mazinda, omusingo n’obwangà
12 Mmuyandikire ebi binwa bisungunu n’okuboko kwa Silvano, mwene wîrhu mbona nk’akwânîne okucîkubagirwa, nti mmuhanûle nampamîrize oku eyo yo nshôkano y’okuli ya Nyamuzinda: muyisêremwo buzibu. 13 Ekleziya eri e Babiloniq, ntôle akinyu, emmulamusize; na mugalar wâni Marko naye ammulamusize. 14 Mulamusanye n’ehinûnugurho hy’obuzigire. Obuholo kuli mwe mweshi muli Kristu!
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 5
1 Πρεσβυτέρους τοὺς ἐν ὑμῖν παρακαλῶ ὁ συμπρεσβύτερος καὶ μάρτυς τῶν τοῦ Χριστοῦ παθημάτων, ὁ καὶ τῆς μελλούσης ἀποκαλύπτεσθαι δόξης κοινωνός• 2 ποιμάνατε τὸ ἐν ὑμῖν ποίμνιον τοῦ θεοῦ ἐπισκοποῦντες μὴ ἀναγκαστῶς ἀλλ’ ἑκουσίως κατὰ θεόν, μηδὲ αἰσχροκερδῶς ἀλλὰ προθύμως, 3 μηδ’ ὡς κατακυριεύοντες τῶν κλήρων ἀλλὰ τύποι γινόμενοι τοῦ ποιμνίου• 4 καὶ φανερωθέντος τοῦ ἀρχιποίμενος κομιεῖσθε τὸν ἀμαράντινον τῆς δόξης στέφανον. 5 ὁμοίως, νεώτεροι, ὑποτάγητε πρεσβυτέροις• πάντες δὲ ἀλλήλοις τὴν ταπεινοφροσύνην ἐγκομβώσασθε, ὅτι ὁ θεὸς ὑπερηφάνοις ἀντιτάσσεται, ταπεινοῖς δὲ δίδωσιν χάριν. 6 Ταπεινώθητε οὖν ὑπὸ τὴν κραταιὰν χεῖρα τοῦ θεοῦ, ἵνα ὑμᾶς ὑψώσῃ ἐν καιρῷ, 7 πᾶσαν τὴν μέριμναν ὑμῶν ἐπιρίψαντες ἐπ’ αὐτόν, ὅτι αὐτῷ μέλει περὶ ὑμῶν. 8 νήψατε, γρηγορήσατε. ὁ ἀντίδικος ὑμῶν διάβολος ὡς λέων ὠρυόμενος περιπατεῖ ζητῶν τινα καταπιεῖν• 9 ᾧ ἀντίστητε στερεοὶ τῇ πίστει εἰδότες τὰ αὐτὰ τῶν παθημάτων τῇ ἐν κόσμῳ ὑμῶν ἀδελφότητι ἐπιτελεῖσθαι. 10 ὁ δὲ θεὸς πάσης χάριτος, ὁ καλέσας ὑμᾶς εἰς τὴν αἰώνιον αὐτοῦ δόξαν ἐν Χριστῷ ὀλίγον παθόντας αὐτὸς καταρτίσει, στηρίξει, σθενώσει, θεμελιώσει. 11 αὐτῷ τὸ κράτος εἰς τοὺς αἰῶνας, ἀμήν. 12 Διὰ Σιλουανοῦ ὑμῖν τοῦ πιστοῦ ἀδελφοῦ, ὡς λογίζομαι, δι’ ὀλίγων ἔγραψα παρακαλῶν καὶ ἐπιμαρτυρῶν ταύτην εἶναι ἀληθῆ χάριν τοῦ θεοῦ εἰς ἣν στῆτε. 13 ἀσπάζεται ὑμᾶς ἡ ἐν Βαβυλῶνι συνεκλεκτὴ καὶ Μᾶρκος ὁ υἱός μου. 14 ἀσπάσασθε ἀλλήλους ἐν φιλήματι ἀγάπης. Εἰρήνη ὑμῖν πᾶσιν τοῖς ἐν Χριστῷ.
2PE – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Pet
2 PETRO
AGA KABIRI GA PETRO
AMARUBA GA KABIRI GA MUTAGATIFU PETRO
1, 4: Bulya mwashobwîre aminja nkana ga citwîro cidârhi mwàlanganyibagwa, mwarhenga omu bubî bw’iralà lîsherêza igulu. 5 Okwo kwo kunarhumage mwacîsêza kulusha okuyûshûla enkômedu nyinjà oku buyêmêre, obumanye oku bulembêdu, 6 olugeros oku bumanye, obulembêdu oku lugero, obukombêdu oku bulembêdu, 7 ecinyabuguma oku bukombêdu, n’obuzigire oku cinyabuguma. 8 Erhi mwankabà mugwêrhe ago makômezi minjà, erhi gankagandâza muli mwe, garhankammuleka mwayôrha maboko mûmu na buzira emburho omu kumanya Nnawîrhu Yezu Kristu.
Rhuyâke abîgîriza b’obunywesi bakarhuma enyuma z’okushobôla aminja g’ecitwîro cidârhi, rhushubire nyuma, rhubè nka akabwa kashubirira ebishaliza by’ako, erhi nka ngulube eba yamayûsa yashukwa eshubire omu bijondo (3,8).
Rhurhayêmêre amashumi g’abaderha mpu Nyakasane analegerîre okuyunjuza eciragâne aderhaga oku agaluka, bulya kuli Nyakasane lusiku luguma kwo luli nkamyâka cihumbi, na myâka cihumbi kwo eri nka lusiku luguma. Kulinda rhucîyunjuze aciri alinda.
1
AGA KABIRI GA PETRO
Omusingo
1 Simoni Petro, mwambali na ntumwa ya Yezu Kristu, kuli bôshi bashobwîre obuyêmêre buguma bw’ecitwîro cidârhi akîrhu erhi obushinganyanya bwa Nyamuzinda wîrhu n’omucunguzi Yesu Kristu burhuma. 2 Mâshi mugabirwe enshôkano n’omurhûla munji omu kumanya Nyamuzunda na Nnawîrhu Yezu!
Okubà n’olugendo lushingânîne. Obwôrhere bwîrhu bwa bene-Nnâmahanga
3 Neci, obuhashe bwâge bwa Nyamuzinda bwarhushobôzize ngasi byôshi bikwânîne obuzîne n’obushîbirizi, omu kurhumanyîsa Olya warhuhamagalaga n’irenge n’emisî yâge. 4 N’ebyôlat byo byarhumire rhuhâbwa aminja nkana ga citwîro cidârhi rhwàlaganyibagwa,kushangîra obwôrhere bwa Nyamuzinda, mubà mwamarhenga omu bubî bw’iralà lîsherêza igulu. 5 Okwo kwo kunarhumage mwacîsêza kulusha okuyûshûla enkômedu nyinjà oku buyêmêre, obumanye oku bulembêdu, 6 olugerou oku bumanye, obulembêdu oku lugero, obukombêdu oku bulembêdu, 7 ecinyabuguma oku bukombêdu, n’obuzigire oku cinyabuguma. 8 Erhi mwankabà mugwêrhe ago makômezi minjà, erhi gankagandâza muli mwe, garhankammuleka mwayôrha maboko mûmu na buzira emburho omu kumanya Nnawîrhu Yezu Kristu. 9 Orhagwêrhi ago makômezi, guli muhûrha, arhabona ebirhali birazirazi, arhacikengêra oku àshukagwa ebyâha byâge bya mîra. 10 Kuziga mucihangânage, bene wîrhu, okuzibuha omu kuhamagalwa n’omu kucîshogwa kwinyu; erhi mwankakajira ntyo ntà mango mwânahirime. 11 Ntyôla mwahâbwa buzira kugererwa okuyish’ija omu Bwâmi bw’ensiku n’amango bwa Nnawîrhu n’omucunguzi wîrhu Yezu Kristu.
Obuhamîrizi bwa Petro
12 Eco co cirhumire nakayôrha mmukengêza ebyo binwa, ciru mukaba mubimanyire munasêzire buzibu omu nyigîrizo z’okuli. 13 Neci, mbwîne oku guli mukolo gunshingânîne, amango nciri mwo cino cihandov, okummukengêza nti muyôrhe muli masù. 14 Bulya mmanyire oku ndi hôfi h’okurhengamwo eci cihando câni, nk’oku Nnawîrhu Yezu Kristu amanyîsagya. 15 Ci kwônene nakolêsa emisî yâni yôshi, lyo hano mba nagenzire muyish’ikakengêra ebi binwa. 16 Bulya rhurhakolêsagya migani y’obwenge erhi rhummumanyîsa obuhashe n’okuyisha kwa Nnawîrhu Yezu Kristu, ci kulya kubà rhwêne rhwabwîne n’amasù gîrhu obulangashane bw’irenge lyâgew. 17 Anacihâbwa na Nyamuzinda Îshe irenge liyunjwîre bulangashane erhi limuyandagalirakwo, erhi: Oyu ye Mugala wâni muzigirwa, ye ncishingirammox. 18 N’eryo izù, rhwaliyumvîrhe rhwene lyahubuka emalunga erhi rhuli rhwe naye oku ntondo ntagatîfuy.
Akanwa k’abalêbi
19 Ntyo rhusêzire kulusha oku kanwa k’abalêbiz, kunali kwinjà mukalole nka kamole kamoleka ahantu hali omwizinya, kuhika lukula arhande n’enyenyêzi y’esêzia elangashane omu mirhima yinyu. 20 Kulusha byôshi mumanye oku ntà bulêbi bw’omu Mandiko buhugûlwa nk’oku omuntu alonzize; 21 bulya ntà mango obulêbi busâg’ilêbwa oku bulonza bw’omuntu, ci abantu bàrhumirwe na Nyamuzinda mpu baderhe, kuderhesibwa bakâg’iderhesibwa na Mûka Mutagatîfu.
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΔΕΥΤΕΡΑ 1
1 Συμεὼν Πέτρος δοῦλος καὶ ἀπόστολος Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῖς ἰσότιμον ἡμῖν λαχοῦσιν πίστιν ἐν δικαιοσύνῃ τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ, 2 χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη πληθυνθείη ἐν ἐπιγνώσει τοῦ θεοῦ καὶ Ἰησοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν. 3 Ὡς πάντα ἡμῖν τῆς θείας δυνάμεως αὐτοῦ τὰ πρὸς ζωὴν καὶ εὐσέβειαν δεδωρημένης διὰ τῆς ἐπιγνώσεως τοῦ καλέσαντος ἡμᾶς ἰδίᾳ δόξῃ καὶ ἀρετῇ 4 δι’ ὧν τὰ τίμια καὶ μέγιστα ἡμῖν ἐπαγγέλματα δεδώρηται, ἵνα διὰ τούτων γένησθε θείας κοινωνοὶ φύσεως ἀποφυγόντες τῆς ἐν τῷ κόσμῳ ἐν ἐπιθυμίᾳ φθορᾶς. 5 καὶ αὐτὸ τοῦτο δὲ σπουδὴν πᾶσαν παρεισενέγκαντες ἐπιχορηγήσατε ἐν τῇ πίστει ὑμῶν τὴν ἀρετήν, ἐν δὲ τῇ ἀρετῇ τὴν γνῶσιν, 6 ἐν δὲ τῇ γνώσει τὴν ἐγκράτειαν, ἐν δὲ τῇ ἐγκρατείᾳ τὴν ὑπομονήν, ἐν δὲ τῇ ὑπομονῇ τὴν εὐσέβειαν, 7 ἐν δὲ τῇ εὐσεβείᾳ τὴν φιλαδελφίαν, ἐν δὲ τῇ φιλαδελφίᾳ τὴν ἀγάπην. 8 ταῦτα γὰρ ὑμῖν ὑπάρχοντα καὶ πλεονάζοντα οὐκ ἀργοὺς οὐδὲ ἀκάρπους καθίστησιν εἰς τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ ἐπίγνωσιν• 9 ᾧ γὰρ μὴ πάρεστιν ταῦτα, τυφλός ἐστιν μυωπάζων λήθην λαβὼν τοῦ καθαρισμοῦ τῶν πάλαι αὐτοῦ ἁμαρτιῶν. 10 διὸ μᾶλλον, ἀδελφοί, σπουδάσατε βεβαίαν ὑμῶν τὴν κλῆσιν καὶ ἐκλογὴν ποιεῖσθαι• ταῦτα γὰρ ποιοῦντες οὐ μὴ πταίσητέ ποτε. 11 οὕτως γὰρ πλουσίως ἐπιχορηγηθήσεται ὑμῖν ἡ εἴσοδος εἰς τὴν αἰώνιον βασιλείαν τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ. 12 Διὸ μελλήσω ἀεὶ ὑμᾶς ὑπομιμνῄσκειν περὶ τούτων καίπερ εἰδότας καὶ ἐστηριγμένους ἐν τῇ παρούσῃ ἀληθείᾳ. 13 δίκαιον δὲ ἡγοῦμαι, ἐφ’ ὅσον εἰμὶ ἐν τούτῳ τῷ σκηνώματι, διεγείρειν ὑμᾶς ἐν ὑπομνήσει 14 εἰδὼς ὅτι ταχινή ἐστιν ἡ ἀπόθεσις τοῦ σκηνώματός μου, καθὼς καὶ ὁ κύριος ἡμῶν Ἰησοῦς Χριστὸς ἐδήλωσέν μοι. 15 σπουδάσω δὲ καὶ ἑκάστοτε ἔχειν ὑμᾶς μετὰ τὴν ἐμὴν ἔξοδον τὴν τούτων μνήμην ποιεῖσθαι. 16 Οὐ γὰρ σεσοφισμένοις μύθοις ἐξακολουθήσαντες ἐγνωρίσαμεν ὑμῖν τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ δύναμιν καὶ παρουσίαν ἀλλ’ ἐπόπται γενηθέντες τῆς ἐκείνου μεγαλειότητος. 17 λαβὼν γὰρ παρὰ θεοῦ πατρὸς τιμὴν καὶ δόξαν φωνῆς ἐνεχθείσης αὐτῷ τοιᾶσδε ὑπὸ τῆς μεγαλοπρεποῦς δόξης• ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός μου οὗτός ἐστιν εἰς ὃν ἐγὼ εὐδόκησα 18 καὶ ταύτην τὴν φωνὴν ἡμεῖς ἠκούσαμεν ἐξ οὐρανοῦ ἐνεχθεῖσαν σὺν αὐτῷ ὄντες ἐν τῷ ἁγίῳ ὄρει. 19 καὶ ἔχομεν βεβαιότερον τὸν προφητικὸν λόγον ᾧ καλῶς ποιεῖτε προσέχοντες ὡς λύχνῳ φαίνοντι ἐν αὐχμηρῷ τόπῳ, ἕως οὗ ἡμέρα διαυγάσῃ καὶ φωσφόρος ἀνατείλῃ ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν, 20 τοῦτο πρῶτον γινώσκοντες ὅτι πᾶσα προφητεία γραφῆς ἰδίας ἐπιλύσεως οὐ γίνεται• 21 οὐ γὰρ θελήματι ἀνθρώπου ἠνέχθη προφητεία ποτέ, ἀλλ’ ὑπὸ πνεύματος ἁγίου φερόμενοι ἐλάλησαν ἀπὸ θεοῦ ἄνθρωποι.
2
Abîgîriza b’obunywesi
1 Ci kwônene hali n’abalêbi b’obwîhambe omu lubaga, nk’oku n’omu kagarhî kinyu hayish’ibà abîgîriza b’obunywesi, balerhe emilala mibî, bahakane ciru Nnahamwâbo wabacungulaga, na ntyo barhakalegam’icîlerhera bône obuhanya. 2 Banji banâbashimbe omu lugendo lwâbo lw’okujira eby’enshonyi, n’enjira y’okuli yayish’ilogorherwa erhi bo barhuma. 3 Omu magene gâbo g’eby’en’igulu, bammulonzakwo obunguke n’ebinwa by’obwengehuza. Ci olubanja lwâbo mîra lwàtubagwa, n’okuhera kwâbo kuli kurheganye. 4 Bulya, akaba, Nyamuzinda arhababaliraga bamalahika bàgomaga, ci abaloha omu kuzimu, anabakwêba omu nyenga ziyunjwîre mwizimya, mpu balingiremwo olubanjab, 5 akaba arhababaliraga abàli mîra, ci alanga Nûhu yenene, ye mujà-bugo w’obushinganyanya, bo na bandi bantu nda, okubundi anacilikira ecihonzi muli abo bantu babî; 6 akaba engo za Sodomo na Gomora àzijizire luvù anaziherêrekeza, mpu abagomi bayish’ibà bo babonerakwo olwiganyo; 7 akaba acizize omushinganyanya Loti wakag’ishologorhwa n’olugendo lubî lw’abo banyankola-maligo barhajiraga lugero omu kuhusha, 8 bulya oyomushinganyanya wayûbakaga ekarhî kâbo akâg’iyumva ababîre omu murhima gwâge mwêru-kwêru erhi ebijiro byâbo bibî akazâg’ibona n’okuyumva bîrhuma, 9 kuli kuderha oku Nyakasane agwêrhe obuhashe bw’okulîkûza abantu binjà omu malibuko, n’okuleka ababî mpu bayish’ihanwa olusiku lw’olubanja 10 bwenêne balya bashimba iralà ly’omubiri omu kujira eby’enshonyi banagayaguza obukulu bwa Nyakasane.
Obuhane ababî banâhâbwe
Ci ebyo bikàkà bicîbonyi birhayôboha okulogorhera ebiremwa by’irenge, 11 n’obwo bamalahika babalushire emisî n’obuhashe barhabiderha kubî omu kubijâcira embere za Nyakasane. 12 Ci abôla bôhe kwo banaciyôrhera nka nsimba zirhajira bukengêre, zaburhiragwa okugwârhwa n’okuyirhwa; ebi barhamanyiri banabilogorherere; kwo banâherêrekere ak’ezo nsimba, 13 na ntyo bâhâbwe obuhane, bubè luhembo lw’obubî bwâbo. Balongeza iragi omu masîma ga kasanzi kasungunu. Abo bantu bayunjwîre izinga n’obulema, banakammurheba n’iralà lyâbo omu kulya amadinie haguma ninyu. 14 Amasù gâbo gayunjwîre bugonyi, na ntà mango amîru gâbo g’ecâha gayigurha; banagwârhire abantu barhazibuhiri omu mirhego yâbo, n’emirhima yâbo magene g’eby’en’igulu byône eyishi, bali mihera! 15 Erhi bàrhenga omu njira eyumânîne, bàhabuka, bashimba enshando za Balamu, mwene Bozori, owasîmaga okuhemberwa obubî bwâge. 16 Ci ayâgirizibwa oku bubî bwâge: ecihêsi cirhankahash’iderha, carhengamwo izù ly’omuntu, cahanza isirhe ly’oyomulêbi! 17 Abôla bantu gali maliba garhalimwo mîshi, biri bitù byayehûlwa n’akalemera; omwizimya n’omwizizi bidwîrhe byabalinga. 18 N’ebinwa byâbo by’obucîbone birhagwêrhi nda na mugogo, banakashumika abacîrhenga omu by’obunywesi, balonze okubashubiza omu iralà ly’omubiri n’omu by’enshonyi. 19 Banabalanganye mpu babà ntagengwa, n’obwo bône bali bajà b’obubî bwâbo; bulya omuntu aba mujà w’omuhimire : 20 Obûla bàrhenzire omu bubî bw’igulu omu kumanya Nyakasane n’Omucunguzi Yezu Kristu erhi bankacîrikirira n’okubushubîrira, obwôrhere bwâbo bwa buzinda erhi bukola buhindusire bubî kulusha obw’oburhanzi. 21 Bulya kwankabîre kukulu kuli bo okurhamanya enjira y’obushinganyanya ah’okuyimanya na buzinda bagal’ileka eryôla irhegeko litagatîfu bahâbagwa. 22 Lero kulyâla ogu nugani gw’okuli gudesire kwanacibayishira, mpuc: «Akabwa kashubirire ebishaliza byâko» n’ogu gundi, mpu: «Engulube yacirheng’icîshuka yashub’icîvumvuza omu bijondo».
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΔΕΥΤΕΡΑ 2
1 Ἐγένοντο δὲ καὶ ψευδοπροφῆται ἐν τῷ λαῷ, ὡς καὶ ἐν ὑμῖν ἔσονται ψευδοδιδάσκαλοι οἵτινες παρεισάξουσιν αἱρέσεις ἀπωλείας καὶ τὸν ἀγοράσαντα αὐτοὺς δεσπότην ἀρνούμενοι ἐπάγοντες ἑαυτοῖς ταχινὴν ἀπώλειαν. 2 καὶ πολλοὶ ἐξακολουθήσουσιν αὐτῶν ταῖς ἀσελγείαις δι’ οὓς ἡ ὁδὸς τῆς ἀληθείας βλασφημηθήσεται, 3καὶ ἐν πλεονεξίᾳ πλαστοῖς λόγοις ὑμᾶς ἐμπορεύσονται οἷς τὸ κρίμα ἔκπαλαι οὐκ ἀργεῖ καὶ ἡ ἀπώλεια αὐτῶν οὐ νυστάζει. 4 Εἰ γὰρ ὁ θεὸς ἀγγέλων ἁμαρτησάντων οὐκ ἐφείσατο ἀλλὰ σειραῖς ζόφου ταρταρώσας παρέδωκεν εἰς κρίσιν τηρουμένους 5 καὶ ἀρχαίου κόσμου οὐκ ἐφείσατο ἀλλ’ ὄγδοον Νῶε δικαιοσύνης κήρυκα ἐφύλαξεν κατακλυσμὸν κόσμῳ ἀσεβῶν ἐπάξας 6 καὶ πόλεις Σοδόμων καὶ Γομόρρας τεφρώσας καταστροφῇ κατέκρινεν ὑπόδειγμα μελλόντων ἀσεβεῖν τεθεικὼς 7 καὶ δίκαιον Λὼτ καταπονούμενον ὑπὸ τῆς τῶν ἀθέσμων ἐν ἀσελγείᾳ ἀναστροφῆς ἐρρύσατο• 8 βλέμματι γὰρ καὶ ἀκοῇ ὁ δίκαιος ἐγκατοικῶν ἐν αὐτοῖς ἡμέραν ἐξ ἡμέρας ψυχὴν δικαίαν ἀνόμοις ἔργοις ἐβασάνιζεν• 9 οἶδεν κύριος εὐσεβεῖς ἐκ πειρασμοῦ ῥύεσθαι, ἀδίκους δὲ εἰς ἡμέραν κρίσεως κολαζομένους τηρεῖν, 10 μάλιστα δὲ τοὺς ὀπίσω σαρκὸς ἐν ἐπιθυμίᾳ μιασμοῦ πορευομένους καὶ κυριότητος καταφρονοῦντας. τολμηταὶ αὐθάδεις δόξας οὐ τρέμουσιν βλασφημοῦντες, 11 ὅπου ἄγγελοι ἰσχύϊ καὶ δυνάμει μείζονες ὄντες οὐ φέρουσιν κατ’ αὐτῶν παρὰ κυρίῳ βλάσφημον κρίσιν. 12 Οὗτοι δὲ ὡς ἄλογα ζῷα γεγεννημένα φυσικὰ εἰς ἅλωσιν καὶ φθορὰν ἐν οἷς ἀγνοοῦσιν βλασφημοῦντες ἐν τῇ φθορᾷ αὐτῶν καὶ φθαρήσονται 13 ἀδικούμενοι μισθὸν ἀδικίας ἡδονὴν ἡγούμενοι τὴν ἐν ἡμέρᾳ τρυφήν, σπίλοι καὶ μῶμοι ἐντρυφῶντες ἐν ταῖς ἀπάταις αὐτῶν συνευωχούμενοι ὑμῖν, 14 ὀφθαλμοὺς ἔχοντες μεστοὺς μοιχαλίδος καὶ ἀκαταπαύστους ἁμαρτίας, δελεάζοντες ψυχὰς ἀστηρίκτους, καρδίαν γεγυμνασμένην πλεονεξίας ἔχοντες, κατάρας τέκνα. 15 καταλιπόντες εὐθεῖαν ὁδὸν ἐπλανήθησαν ἐξακολουθήσαντες τῇ ὁδῷ τοῦ Βαλαὰμ τοῦ Βοσὸρ ὃς μισθὸν ἀδικίας ἠγάπησεν, 16 ἔλεγξιν δὲ ἔσχεν ἰδίας παρανομίας• ὑποζύγιον ἄφωνον ἐν ἀνθρώπου φωνῇ φθεγξάμενον ἐκώλυσεν τὴν τοῦ προφήτου παραφρονίαν. 17 οὗτοί εἰσιν πηγαὶ ἄνυδροι καὶ ὁμίχλαι ὑπὸ λαίλαπος ἐλαυνόμεναι οἷς ὁ ζόφος τοῦ σκότους τετήρηται. 18 ὑπέρογκα γὰρ ματαιότητος φθεγγόμενοι δελεάζουσιν ἐν ἐπιθυμίαις σαρκὸς ἀσελγείαις τοὺς ὄντως ἀποφεύγοντας τοὺς ἐν πλάνῃ ἀναστρεφομένους, 19 ἐλευθερίαν αὐτοῖς ἐπαγγελλόμενοι αὐτοὶ δοῦλοι ὑπάρχοντες τῆς φθορᾶς• ᾧ γάρ τις ἥττηται, τούτῳ δεδούλωται. 20 εἰ γὰρ ἀποφυγόντες τὰ μιάσματα τοῦ κόσμου ἐν ἐπιγνώσει τοῦ κυρίου καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ, τούτοις δὲ πάλιν ἐμπλακέντες ἡττῶνται, γέγονεν αὐτοῖς τὰ ἔσχατα χείρονα τῶν πρώτων. 21 κρεῖττον γὰρ ἦν αὐτοῖς μὴ ἐπεγνωκέναι τὴν ὁδὸν τῆς δικαιοσύνης ἢ ἐπιγνοῦσιν ὑποστρέψαι ἐκ τῆς παραδοθείσης αὐτοῖς ἁγίας ἐντολῆς. 22 συμβέβηκεν αὐτοῖς τὸ τῆς ἀληθοῦς παροιμίας• κύων ἐπιστρέψας ἐπὶ τὸ ἴδιον ἐξέραμα, καί• ὗς λουσαμένη εἰς κυλισμὸν βορβόρου.
3
Ensiku nzinda n’okuyûrha kw’igulu
1 Bîra bâni, aga maruba gakola maruba ga kabiri mmurhumira. Muli gombi oku ganali mmukengêzize nti muzûse omurhima nkana gummulimwo. 2 Nnonzize mukengêre ebinwa byalêbagwa n’abalêbi batagatîfu, n’irhegeko lya Nyakasane n’Omucunguzi mwabwîrizibagwa n’entumwa zinyu.
Abîgîriza bw’obunywesi
3 Kulusha byôshi, mumanye oku omu siku nzinda hayisha abantu basîma okugayaguza abâbo n’okubashekera, bakashimba iralà lyâbo, 4 n’okuderha, mpu: «Ngahi cirigi cirya ciragâne c’okuyisha kwâge? Kali balarha mîra bafaga, na byôshi kwo binaciri kulya byàli kurhenga okulemwa kw’igulu!» 5 Abo bantu kuyibagira bayibagira n’oluhinzo oku kurhenga mîra erhi amalunga ho gaba n’igulu oluderho lwa Nyamuzinda lwarhenzagya omu mîshi, lizonzirwe n’amîshi, 6 n’oku olwo luderho lwo lwanarhumaga igulu lya muli ago mango lyamirwa n’amîshi, lyaherêrekera! 7 Nago amalunga n’igulu biriho buno, olwo luderho lwo lunabilanga muhako, lubibikire omuliro oku lusiku lw’olubanja n’olw’okuherêrekera kw’abantu babî. 8 Ci kwônene, bîra bâni, alagi ebinwa murhakânîni muhabed: omu masù ga Nyakasane lusiku luguma kwo kuli nka myâka cihumbi, na myâka cihumbi kw’eri nka lusiku luguma. 9 Nyakasane arhalegeriri okuyunjuza eciragâne câge, nk’oku baguma bakagerêreza mpu alegamire; lukogo olwo ammubêra, kulya kubà arhalonza hajire owahera, ci alonza bôshi bacîyunjuze. 10 Kwônene Olusiku lwa Nyakasane kwo lwâyishe nka cishambo. Olwo lusiku amalunga gahirigirhe n’omululumomunene, ebiremwa bijonge n’idûrhu, n’igulu lisingônoke haguma n’ebiribamwo.
Okucîsêza okubà bakristu bimâna. lshwinjiro ly’ebinwa
11 Akaba ebi byôshi kujonga byanajonge, ka murhakwânîni okubà batagatîfu omu lugendo lwinyu lwôshi n’okukayôrha mwagashâniza Nnâmahanga, 12 omu kulinga n’omu kucîfinja okuyisha kw’Olusiku lwa Nyamuzinda, olusiku amalunga gâgulumire ganasingônoke, n’ebiremwa bijonge n’idûrhu! 13 Ci erhi rhunadwîrhe rhwalinga, nka kulya arhulaganyagya, amalunga mahyâhya n’igulu lihyâhya mwayish’ibà obushinganyanya.
14 Co cirhumire, bazigirwa bâni, omu kulinga ebyo, mucîsêze ayish’immushimâna omu murhûla, buzira ishembo na bêru-kwêru. 15 Neci mumanye oku olukogo lwa Nnawîrhu lubà lwa kulonza okurhuciza, nka kulya mwene wîrhu muzigirwa Paolo naye ammuyandikiragakwo omu bushinganyanya àhâbirwe. 16 Câba ntyo kwo anaderha omu maruba gâge gôshi ayigîrizamwo ebyo binwa. Muli ago maruba gâge muli binwa biguma bizibu okuyumva, n’abahwinja barhajira ntege banakabihindula, nka kulya bajira agandi Mandiko, na ntyo bacîlerhere nyamanjà.
17 Mw’abomukòla mumanyire, bîra bâni: mubè masù, mulek’irhebwa n’obunywesi bw’ezo ntumva, obone mwamahirima n’okurhêra obuzibu bwinyu. 18 Muyûshûke erhikwo omu nshôkano n’omu bumanye bwa Nnawîrhu n’Omucunguzi Yezu Kristu. Kuli ye irenge, buno na kuhika olusiku lw’emyâka n’emyâka! Amen!
ΠΕΤΡΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΔΕΥΤΕΡΑ 3
1 Ταύτην ἤδη, ἀγαπητοί, δευτέραν ὑμῖν γράφω ἐπιστολὴν ἐν αἷς διεγείρω ὑμῶν ἐν ὑπομνήσει τὴν εἰλικρινῆ διάνοιαν 2 μνησθῆναι τῶν προειρημένων ῥημάτων ὑπὸ τῶν ἁγίων προφητῶν καὶ τῆς τῶν ἀποστόλων ὑμῶν ἐντολῆς τοῦ κυρίου καὶ σωτῆρος. 3 τοῦτο πρῶτον γινώσκοντες ὅτι ἐλεύσονται ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν ἐν ἐμπαιγμονῇ ἐμπαῖκται κατὰ τὰς ἰδίας ἐπιθυμίας αὐτῶν πορευόμενοι 4 καὶ λέγοντες• ποῦ ἐστιν ἡ ἐπαγγελία τῆς παρουσίας αὐτοῦ; ἀφ’ ἧς γὰρ οἱ πατέρες ἐκοιμήθησαν, πάντα οὕτως διαμένει ἀπ’ ἀρχῆς κτίσεως. 5 λανθάνει γὰρ αὐτοὺς τοῦτο θέλοντας ὅτι οὐρανοὶ ἦσαν ἔκπαλαι καὶ γῆ ἐξ ὕδατος καὶ δι’ ὕδατος συνεστῶσα τῷ τοῦ θεοῦ λόγῳ 6 δι’ ὃν ὁ τότε κόσμος ὕδατι κατακλυσθεὶς ἀπώλετο• 7 οἱ δὲ νῦν οὐρανοὶ καὶ ἡ γῆ τῷ αὐτῷ λόγῳ τεθησαυρισμένοι εἰσὶν πυρὶ τηρούμενοι εἰς ἡμέραν κρίσεως καὶ ἀπωλείας τῶν ἀσεβῶν ἀνθρώπων. 8 Ἓν δὲ τοῦτο μὴ λανθανέτω ὑμᾶς, ἀγαπητοί, ὅτι μία ἡμέρα παρὰ κυρίῳ ὡς χίλια ἔτη καὶ χίλια ἔτη ὡς ἡμέρα μία. 9 οὐ βραδύνει κύριος τῆς ἐπαγγελίας, ὥς τινες βραδύτητα ἡγοῦνται, ἀλλὰ μακροθυμεῖ εἰς ὑμᾶς μὴ βουλόμενός τινας ἀπολέσθαι ἀλλὰ πάντας εἰς μετάνοιαν χωρῆσαι. 10 Ἥξει δὲ ἡμέρα κυρίου ὡς κλέπτης ἐν ᾗ οἱ οὐρανοὶ ῥοιζηδὸν παρελεύσονται, στοιχεῖα δὲ καυσούμενα λυθήσεται, καὶ γῆ καὶ τὰ ἐν αὐτῇ ἔργα οὐχ εὑρεθήσεται. 11 Τούτων οὕτως πάντων λυομένων ποταποὺς δεῖ ὑπάρχειν ὑμᾶς ἐν ἁγίαις ἀναστροφαῖς καὶ εὐσεβείαις 12 προσδοκῶντας καὶ σπεύδοντας τὴν παρουσίαν τῆς τοῦ θεοῦ ἡμέρας δι’ ἣν οὐρανοὶ πυρούμενοι λυθήσονται καὶ στοιχεῖα καυσούμενα τήκεται. 13 καινοὺς δὲ οὐρανοὺς καὶ γῆν καινὴν κατὰ τὸ ἐπάγγελμα αὐτοῦ προσδοκῶμεν ἐν οἷς δικαιοσύνη κατοικεῖ. 14 Διό, ἀγαπητοί, ταῦτα προσδοκῶντες σπουδάσατε ἄσπιλοι καὶ ἀμώμητοι αὐτῷ εὑρεθῆναι ἐν εἰρήνῃ 15 καὶ τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν μακροθυμίαν σωτηρίαν ἡγεῖσθε, καθὼς καὶ ὁ ἀγαπητὸς ἡμῶν ἀδελφὸς Παῦλος κατὰ τὴν δοθεῖσαν αὐτῷ σοφίαν ἔγραψεν ὑμῖν, 16 ὡς καὶ ἐν πάσαις ταῖς ἐπιστολαῖς λαλῶν ἐν αὐταῖς περὶ τούτων ἐν αἷς ἐστιν δυσνόητά τινα ἃ οἱ ἀμαθεῖς καὶ ἀστήρικτοι στρεβλώσουσιν ὡς καὶ τὰς λοιπὰς γραφὰς πρὸς τὴν ἰδίαν αὐτῶν ἀπώλειαν. 17 Ὑμεῖς οὖν, ἀγαπητοί, προγινώσκοντες φυλάσσεσθε, ἵνα μὴ τῇ τῶν ἀθέσμων πλάνῃ συναπαχθέντες ἐκπέσητε τοῦ ἰδίου στηριγμοῦ, 18 αὐξάνετε δὲ ἐν χάριτι καὶ γνώσει τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ. αὐτῷ ἡ δόξα καὶ νῦν καὶ εἰς ἡμέραν αἰῶνος.
1JN – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
1 Ywn
1 YOWANE
AMARHANZI GA YOWANE
AMARUBA MARHANZI GA MUTAGATIFU YOWANE
1
AMARHANZI GA YOWANE
Enshokolezi
Luderho wacijiraga muntu yo njira erhuhisa emwa Nyamuzinda Îshe n’Omugala
1 Ebyaliho kurhenga aha murhondêro, ebi rhwayumvîrhe, ebi rhwabwîne rhwêne n’amasù gîrhu, ebirhwasingirîze n’ebi enfune zirhu zàhumirekwo biyêrekîre Oluderho lw’obuzîne, 2 -bulya, neci, obuzîne bwaciyêrekîne: rhwàbubwîne, rhuli bahamîrizi bâbwo, rhunammumanyîsize obwo buzîne bw’ensiku n’amango bwàli haguma n’Îshe, lero bwanacirhubonekera-, 3 ebi rhwabwîne rhwanayumva, rhummumanyîsizebyo ninyu, lyo ninyu mujà omu cinyabuguma cîrhu. N’ecinyabuguma cîrhu rhwehe cibà haguma n’Îshe n’Omugala Yezu Kristu. 4 N’ebîra rhummuyandikirebyo nti lyo obusîme bwîrhu buba bwimâna.
Okukâgenda omu bumoleke
5 N’obôla bwo bugo rhwayumvagya arhubwîra, bwo rhummumanyîsize: Nyamuzinda aba Bulangashane, na ntà mwizimya gumubamwo cirwi n’ehitya. 6 Erhi rhwankaderha nti rhushangîre rhwe naye, n’obwo rhudwîrhe rhwagenda omu mwizimya, erhi kunywerha rhunywesire, erhi rhurhanajira eby’okuli. 7 Ci erhi rhwankalambagira omu bulangashane nk’oku yêne ali omu bulangashane, obwo erhi rhuli omu cinyabuguma rhwêne na rhwêne, n’omukò gw’Omugala Yezu gwanarhuyêza, gushuke ebyâha bîrhu byôshi.
Enjira ntanzi: okuyâka ecâha
8 Erhi rhwankaderha nti rhurhagwêrhi câha, erhi kucirheba rhucirhebire, n’okuli erhi kurha rhulimwo. 9 Erhi rhwankayêmêra ebyâha bîrhu, yêne arhatwa omu kanwa kâge, anali mushinganyanya, anarhurhengeza ebyâha bîrhu, arhuyêze, ashuke obubî bwîrhu bwôshi. 10 Erhi rhwankaderha nti ntà câha rhwàjizire, erhi rhwamamujira munywesi, n’oluderho lwâge erhi lurhali muli rhwe.
ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 1
1 Ὃ ἦν ἀπ’ ἀρχῆς, ὃ ἀκηκόαμεν, ὃ ἑωράκαμεν τοῖς ὀφθαλμοῖς ἡμῶν, ὃ ἐθεασάμεθα καὶ αἱ χεῖρες ἡμῶν ἐψηλάφησαν περὶ τοῦ λόγου τῆς ζωῆς– 2 καὶ ἡ ζωὴ ἐφανερώθη, καὶ ἑωράκαμεν καὶ μαρτυροῦμεν καὶ ἀπαγγέλλομεν ὑμῖν τὴν ζωὴν τὴν αἰώνιον ἥτις ἦν πρὸς τὸν πατέρα καὶ ἐφανερώθη ἡμῖν– 3 ὃ ἑωράκαμεν καὶ ἀκηκόαμεν, ἀπαγγέλλομεν καὶ ὑμῖν, ἵνα καὶ ὑμεῖς κοινωνίαν ἔχητε μεθ’ ἡμῶν. καὶ ἡ κοινωνία δὲ ἡ ἡμετέρα μετὰ τοῦ πατρὸς καὶ μετὰ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ Ἰησοῦ Χριστοῦ. 4 καὶ ταῦτα γράφομεν ἡμεῖς, ἵνα ἡ χαρὰ ἡμῶν ᾖ πεπληρωμένη. 5 Καὶ ἔστιν αὕτη ἡ ἀγγελία ἣν ἀκηκόαμεν ἀπ’ αὐτοῦ καὶ ἀναγγέλλομεν ὑμῖν, ὅτι ὁ θεὸς φῶς ἐστιν καὶ σκοτία ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν οὐδεμία. 6 ἐὰν εἴπωμεν ὅτι κοινωνίαν ἔχομεν μετ’ αὐτοῦ καὶ ἐν τῷ σκότει περιπατῶμεν, ψευδόμεθα καὶ οὐ ποιοῦμεν τὴν ἀλήθειαν• 7 ἐὰν ἐν τῷ φωτὶ περιπατῶμεν, ὡς αὐτός ἐστιν ἐν τῷ φωτί, κοινωνίαν ἔχομεν μετ’ ἀλλήλων, καὶ τὸ αἷμα Ἰησοῦ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καθαρίζει ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἁμαρτίας. 8 ἐὰν εἴπωμεν ὅτι ἁμαρτίαν οὐκ ἔχομεν, ἑαυτοὺς πλανῶμεν καὶ ἡ ἀλήθεια οὐκ ἔστιν ἐν ἡμῖν. 9 ἐὰν ὁμολογῶμεν τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν, πιστός ἐστιν καὶ δίκαιος, ἵνα ἀφῇ ἡμῖν τὰς ἁμαρτίας καὶ καθαρίσῃ ἡμᾶς ἀπὸ πάσης ἀδικίας. 10 ἐὰν εἴπωμεν ὅτι οὐχ ἡμαρτήκαμεν, ψεύστην ποιοῦμεν αὐτόν, καὶ ὁ λόγος αὐτοῦ οὐκ ἔστιν ἐν ἡμῖν.
2
1 Rhwâna rhwâni, ebi mmuyandikirebyo, nti Iyomurhajiraga ebyâha. Ci erhi hankajira owahirima omu câha, rhugwêrhe omulagizi emwa Nyamuzinda Îshe, ye mushinganyanya Yezu Kristu. 2 Ye mpyûlo y’ebyâha bîrhu, arhanali ya bîrhu byônene, ci n’eby’igulu lyôshi.
Enjira ya kabiri: okukulikira amarhegeko, na bwenêne ely’obuzigire
3 N’ecirhumanyîsa oku rhumumanyire c’eci: rhukaba rhunashimbe amangorhegeko gâge. 4 Oderha, erhi: «Mmumanyire», n’obwo arhashimba amangorhegeko gâge, erhi munywesi n’okuli erhi kurhali muli ye. 5 Ci oshimba akanwa kâge, okuli oyo erhi obuzigire bwa Nyamuzinda bulongîre lwôshi muli ye. Eco co cimanyîso rhumanyirakwo oku rhuli muli ye. 6 Owaderha mpu ali muli ye, kukwânîne naye abè n’olugendo luli nk’olugendoe ali agwêrhe. 7 Bîra bâni, lirhali irhegeko lihyâhya mmuyandikire, ci liri irhegeko lya mîra, irhegeko mwàli mugwêrhe kurhenga aha murhondêro; n’eryo irhegeko lya îlwo lulya luderho mwayumvagya. 8 Ci liri n’irhegeko Iihyâhya mmuyandikire, -n’okwola kubonekîne muli ye na muli mwe, – bulya omwizimya gwàhirigisire, n’obumoleke bw’okuli bukola budwîrhe bwamoleka. 9 Owaderha mpu ali omu bulangashane, n’obwo ashomba mwene wâbo, erhi omu mwizimya aciri. 10 Ozigira mwene wâbo, erhi ali omu bulagashane, na ntâco cankamuhirimya. 11 Ci oshomba mwene wâbo, erhi omu mwizimya ali, n’erhi omu mwizimya adwîrhe agenda; arhishi aha aja, bulya omwizimya gwàmuhusize amasù.
Enjira ya kasharhu: okurhahira omurhima oku by’en’igulu
12 Rhwâna rhwâni, mmuyandikire, bulya mwababalîrwe ebyâha binyu oku buhashe bw’izîno Iyâge. 13 Ninyu mwe babusi, mmuyandikire bulya muyishi olya obâho kurhenga aha murhondêrof. Mmuyandikîre, mwe misole, bulya mwàhimire Omubî. 14 Mmuyandikîre, mwe bâna barhò bulya muyishi Larha. Mmuyandikîre, mwe babusi, bulya muyishi olya obâho kurhenga aha murhòndêro. Mmuyandikîre mwe misole bulya mukomîre, bulya oluderho lwa Nyamuzinda lummulimwo, na bulya mwahimire Omubî. 15 Murhazigiraga igulug nîsi erhi eby’en’igulu, bulya omuntu akazigira igulu obuzigire bwa Larha Nyamuzinda burhankaba muli ye. 16 Bulya ngasi byôshi biba en’igulu – iralà ly’omubiri, irala ly’amasù, n’obucîbone bw’obuhirhi – birhahubuka emwa Larha Nyamuzinda, ci omu igulu bihubuka. 17 N’igulu kugera lyâgera haguma n’irala lyâlyo; ci ojira obulonza bwa Nyamuzinda ayôrha abâho ensiku n’amango.
Enjira ya kani: okucîlanga oku bashombanyi ba Kristu
18 Rhwâna rhawâni, •gakola mango ga buzindah gano. Mwayumîrhe oku Antikristui âyisha; lero abanzi ba Kristu bàyishire mwandu; n’eco co cimanyîso rhumanyirekwo oku gakola mango ga buzinda gano. 19 Muli rhwe bàrhengaga, ci bàrhali ba muli rhwe; bulyâla bacibâga ba muli rhwe, rhinga babêzire haguma nîrhu. Ci kwàli kukwânîne kubonekane n’obwâlagale oku bôshi barhàli ba muli rhwe. 20 Mwêhe mwàshîzirwe amavurhaj n’Omwimânak, na ntyo mweshi mugwêrhe obumanye. 21 Ntammurhumiri aga maruba nti bulya murhishi okuli, ci bulya mukumanyire, na bulya ntà bunywesi burhenga omu okuli. 22 Ndigi munywesi kuleka ohakana oku Yezu ye Kristu? Y’oyo ye Antikristu! Bulya ahakanyire Nyamuzinda Îshe n’Omugala. 23 Ngasi yêshi ohakanyire Omugala, erhi arhagwêrhi n’Îshe; ohamîriza Omugala, erhi agwêrhe n’Îshe. 24 Mwêhe, enyigîrizo mwanyumvîrhe kurhenga aha murhondêro, zisêre muli mwe. Ezo nyigîrizo mwayumvîrhe kurhenga aha murhondêro erhi zankammubêramwo, ninyu mwanabêra muli Omugala na muli Îshe. 25 N’eci co ciragâne arhulaganyagya yêne: akalamo k’ensiku n’amango. 26 Byo nalonzagya okummuyandikira ebyo erhi abakâlonza okummurheba barhuma. 27 Mwêhe, amavurha mwashîgagwa naye gammulimwo, na ntà bulagîrire mugwêrhe bw’okubwîrizibwa n’omuntu. Ci kulya kubà obushîge bwâge bummubwîriza byôshi, na bulya buli bw’okuli burhanali bunywesi, musêrage muli ye nk’oku bammuyigîrizize. 28 Neci, rhwâna rhwâni, bunomubêre muli ye, Iyo erhi ankacîyêrekana, rhulangâlira, rhunalek’iyumva enshonyi z’okurhamulirâna hano ayisha.
29 Akaba muyishi oku aba mushinganyanya, mumanyage kwo na kwo oku ngasi ojira obushinganyanya oburhwa naye.
ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 2
1 Τεκνία μου, ταῦτα γράφω ὑμῖν ἵνα μὴ ἁμάρτητε. καὶ ἐάν τις ἁμάρτῃ, παράκλητον ἔχομεν πρὸς τὸν πατέρα Ἰησοῦν Χριστὸν δίκαιον• 2 καὶ αὐτὸς ἱλασμός ἐστιν περὶ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν, οὐ περὶ τῶν ἡμετέρων δὲ μόνον ἀλλὰ καὶ περὶ ὅλου τοῦ κόσμου. 3 Καὶ ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι ἐγνώκαμεν αὐτόν, ἐὰν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ τηρῶμεν. 4 ὁ λέγων ὅτι ἔγνωκα αὐτὸν καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ μὴ τηρῶν ψεύστης ἐστίν, καὶ ἐν τούτῳ ἡ ἀλήθεια οὐκ ἔστιν• 5 ὃς δ’ ἂν τηρῇ αὐτοῦ τὸν λόγον, ἀληθῶς ἐν τούτῳ ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ τετελείωται• ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι ἐν αὐτῷ ἐσμεν. 6 ὁ λέγων ἐν αὐτῷ μένειν ὀφείλει, καθὼς ἐκεῖνος περιεπάτησεν, καὶ αὐτὸς οὕτως περιπατεῖν. 7 Ἀγαπητοί, οὐκ ἐντολὴν καινὴν γράφω ὑμῖν ἀλλ’ ἐντολὴν παλαιὰν ἣν εἴχετε ἀπ’ ἀρχῆς• ἡ ἐντολὴ ἡ παλαιά ἐστιν ὁ λόγος ὃν ἠκούσατε. 8 πάλιν ἐντολὴν καινὴν γράφω ὑμῖν ὅ ἐστιν ἀληθὲς ἐν αὐτῷ καὶ ἐν ὑμῖν, ὅτι ἡ σκοτία παράγεται καὶ τὸ φῶς τὸ ἀληθινὸν ἤδη φαίνει. 9 Ὁ λέγων ἐν τῷ φωτὶ εἶναι καὶ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ μισῶν ἐν τῇ σκοτίᾳ ἐστὶν ἕως ἄρτι. 10 ὁ ἀγαπῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἐν τῷ φωτὶ μένει, καὶ σκάνδαλον ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν• 11 ὁ δὲ μισῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἐν τῇ σκοτίᾳ ἐστὶν καὶ ἐν τῇ σκοτίᾳ περιπατεῖ καὶ οὐκ οἶδεν ποῦ ὑπάγει, ὅτι ἡ σκοτία ἐτύφλωσεν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ. 12 Γράφω ὑμῖν, τεκνία, ὅτι ἀφέωνται ὑμῖν αἱ ἁμαρτίαι διὰ τὸ ὄνομα αὐτοῦ. 13 γράφω ὑμῖν, πατέρες, ὅτι ἐγνώκατε τὸν ἀπ’ ἀρχῆς. γράφω ὑμῖν, νεανίσκοι, ὅτι νενικήκατε τὸν πονηρόν. 14 ἔγραψα ὑμῖν, παιδία, ὅτι ἐγνώκατε τὸν πατέρα. ἔγραψα ὑμῖν, πατέρες, ὅτι ἐγνώκατε τὸν ἀπ’ ἀρχῆς. ἔγραψα ὑμῖν, νεανίσκοι, ὅτι ἰσχυροί ἐστε καὶ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ἐν ὑμῖν μένει καὶ νενικήκατε τὸν πονηρόν. 15 Μὴ ἀγαπᾶτε τὸν κόσμον μηδὲ τὰ ἐν τῷ κόσμῳ. ἐάν τις ἀγαπᾷ τὸν κόσμον, οὐκ ἔστιν ἡ ἀγάπη τοῦ πατρὸς ἐν αὐτῷ• 16 ὅτι πᾶν τὸ ἐν τῷ κόσμῳ, ἡ ἐπιθυμία τῆς σαρκὸς καὶ ἡ ἐπιθυμία τῶν ὀφθαλμῶν καὶ ἡ ἀλαζονεία τοῦ βίου, οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ πατρὸς ἀλλ’ ἐκ τοῦ κόσμου ἐστίν. 17 καὶ ὁ κόσμος παράγεται καὶ ἡ ἐπιθυμία αὐτοῦ, ὁ δὲ ποιῶν τὸ θέλημα τοῦ θεοῦ μένει εἰς τὸν αἰῶνα. 18 Παιδία, ἐσχάτη ὥρα ἐστίν, καὶ καθὼς ἠκούσατε ὅτι ἀντίχριστος ἔρχεται, καὶ νῦν ἀντίχριστοι πολλοὶ γεγόνασιν, ὅθεν γινώσκομεν ὅτι ἐσχάτη ὥρα ἐστίν. 19 ἐξ ἡμῶν ἐξῆλθαν ἀλλ’ οὐκ ἦσαν ἐξ ἡμῶν, εἰ γὰρ ἐξ ἡμῶν ἦσαν, μεμενήκεισαν ἂν μεθ’ ἡμῶν– ἀλλ’ ἵνα φανερωθῶσιν ὅτι οὐκ εἰσὶν πάντες ἐξ ἡμῶν. 20 καὶ ὑμεῖς χρῖσμα ἔχετε ἀπὸ τοῦ ἁγίου καὶ οἴδατε πάντες. 21 οὐκ ἔγραψα ὑμῖν ὅτι οὐκ οἴδατε τὴν ἀλήθειαν ἀλλ’ ὅτι οἴδατε αὐτὴν καὶ ὅτι πᾶν ψεῦδος ἐκ τῆς ἀληθείας οὐκ ἔστιν. 22 Τίς ἐστιν ὁ ψεύστης εἰ μὴ ὁ ἀρνούμενος ὅτι Ἰησοῦς οὐκ ἔστιν ὁ Χριστός; οὗτός ἐστιν ὁ ἀντίχριστος, ὁ ἀρνούμενος τὸν πατέρα καὶ τὸν υἱόν. 23 πᾶς ὁ ἀρνούμενος τὸν υἱὸν οὐδὲ τὸν πατέρα ἔχει, ὁ ὁμολογῶν τὸν υἱὸν καὶ τὸν πατέρα ἔχει. 24 ὑμεῖς ὃ ἠκούσατε ἀπ’ ἀρχῆς, ἐν ὑμῖν μενέτω. ἐὰν ἐν ὑμῖν μείνῃ ὃ ἀπ’ ἀρχῆς ἠκούσατε, καὶ ὑμεῖς ἐν τῷ υἱῷ καὶ ἐν τῷ πατρὶ μενεῖτε. 25 καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ ἐπαγγελία ἣν αὐτὸς ἐπηγγείλατο ἡμῖν, τὴν ζωὴν τὴν αἰώνιον. 26 Ταῦτα ἔγραψα ὑμῖν περὶ τῶν πλανώντων ὑμᾶς. 27 καὶ ὑμεῖς τὸ χρῖσμα ὃ ἐλάβετε ἀπ’ αὐτοῦ μένει ἐν ὑμῖν, καὶ οὐ χρείαν ἔχετε ἵνα τις διδάσκῃ ὑμᾶς, ἀλλ’ ὡς τὸ αὐτοῦ χρῖσμα διδάσκει ὑμᾶς περὶ πάντων, καὶ ἀληθές ἐστιν καὶ οὐκ ἔστιν ψεῦδος, καὶ καθὼς ἐδίδαξεν ὑμᾶς, μένετε ἐν αὐτῷ. 28 Καὶ νῦν, τεκνία, μένετε ἐν αὐτῷ, ἵνα ἐὰν φανερωθῇ, σχῶμεν παρρησίαν καὶ μὴ αἰσχυνθῶμεν ἀπ’ αὐτοῦ ἐν τῇ παρουσίᾳ αὐτοῦ. 29 ἐὰν εἰδῆτε ὅτι δίκαιός ἐστιν, γινώσκετε ὅτι καὶ πᾶς ὁ ποιῶν τὴν δικαιοσύνην ἐξ αὐτοῦ γεγέννηται.
3
II. Okulama nka bâna ba Nyamuzinda
1 Mulole buzigire buci Larha Nyamuzinda arhuzigîre, mpu rhukâderhwa bâna ba Nnâmahanga; erhi kwo binali, rhuli bo! N’igulu lirharhwishi, bulya naye lirhamumanyaga. 2 Bîra bâni, buno rhuli bâna ba Nyamuzinda, ci oku rhwâyish’iyôrhal kurhacibonekana. Kwône rhumanyire oku amango kwâbonekana, rhwâyish’imushusha, bulyâla rhwânamubone nk’oku anali.
Enjira ntanzi: okuyâka ecâha
3 Ngasi yêshi ogwêrhe obwo bulangâlire muli yem acîcêsa nka kulya naye ali mucêse. 4 Ngasi muntu ojira ecâha erhi kugoma agomîre irhegeko, bulya okujira ecâha kubà kugomera irhegeko. 5 Murhanahabiri oku kurhenza ebyâha kwàmudwîrhe, n’oku ntà câha cimubâmwo. 6 Ngasi yêshi oli muli ye arhajira câha; na ngasi yêshi ojira ecâha, erhi arhasâg’imubona arhanasâg’imumanya. 7 Rhwâna rhwâni, ntâye ommurhebage. Ojira obushinganyanya erhi ali mwimâna, nk’oku oyon ali mwimâna. 8 Ojira ecâha erhi ali wa shetani, bulya shetani ayôrha aba munya-byâha kurhenga aha murhondêro. Co canarhumaga Mwene-Nyamuzinda aciyêrekana mpu aherêrekeze emikolo ya shetani. 9 Ngasi yêshi wabusirwe na Nyamuzinda arhajira câha, bulya emburhoo ya Nyamuzinda emulimwo; arhankanajira câha, bulya abusirwe na Nyamuzinda. 10 Eci abâna ba Nyamuzinda n’abâna ba shetani bamanyirwakwo c’eci: ngasi yêshi orhajira obushinganyanya arhaba wa Nyamuzinda, n’orhazigira mwene wâbo kwo na kuguma.
Enjira ya kabiri: okukulikira amarhegeko, na bwenêne ely’obuzigire
11 Bulya bw’obo bugo mwayumvîrhe kurhenga aha murhondêro: kukwânîne rhuzigirane. 12 Rhurhabaga aka Kayinip wali mwene-Omubî, aniga omulumuna. Na cici amuyirhiraga? Bulya ebijiro byage byàli bibî, ci eby’omulumuna byàli bishingânîne. 13 Bene wîrhu, murhasômeragwa igulu likammushomba. 14 Rhwehe rhumanyire oku rhwàrhenzire omu lufu rhwaja omu buzîne, bulya rhuzigira bene wîrhu. Orhajira buzigire erhi omu lufu ali. 15 Ngasi yêshi oshomba mwene wâbo erhi ali mwîsi, murhanahabiri oku ntà mwîsi wa bantu wankabâmwo obuzîne bw’ensiku n’amango. 16 Alagi ecimanyîso rhwamanyirekwo obuzigire bwa Nnâmahanga: ahanyire obuzîne bwâge erhi rhwe rhurhuma. Kuziga nîrhu rhukwânîne rhukahâna obuzîne bwîrhu erhi bene wîrhu barhuma. 17 Owaba agwêrhe ebirugu by’en’igulu, erhi ankabona mwene wâbo omu bulagîrire, akabula bumufa Iukogo, kurhi obuzigire bwa Nyamuzinda bwankabêra muli Oyo muntu? 18 Rhwâna rhwâni, rhumanye rhwankazigirana omu nderho n’omu kalimi, ci rhuzigirane okunali omu bijiro. 19 Ntyôla kwo rhwâmanya oku rhuli b’okuli, rhwanarhûza n’emirhima yîrhu embere zâge, 20 ciru omurhima gwirhu gwankaderha mpu gwarhutumuza akantu, bulya Nyamuzinda alushire omurhima gwirhu, anayishi byôshi. 21 Bîra bâni, omurhima gwirhu erhi gwankaba gurharhutumuzizi bici, rhwanalangâlira Nnâmahanga Iwoshi: 22 na ngasi eci rhwankashenga côshi, anarhushobôzaco, kulya kubà rhushimba amarhegeko gâge rhunajira ebi asîma. 23 N’irhegeko lyâge ly’eri: mpu rhuyêmêre izîno ly’Omugala Yezu Kristu, rhunazigirane nka kulya arhurhegekaga. 24 Naye oshimba amarhegeko gâge ayôrha ali muli Nyamuzinda na Nyamuzinda muli ye; n’ecirhumanyîsa oku ali muli rhwe, gwo gulya Mûka àrhuhâga.
ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 3
1 Ἴδετε ποταπὴν ἀγάπην δέδωκεν ἡμῖν ὁ πατήρ, ἵνα τέκνα θεοῦ κληθῶμεν, καὶ ἐσμέν. διὰ τοῦτο ὁ κόσμος οὐ γινώσκει ἡμᾶς, ὅτι οὐκ ἔγνω αὐτόν. 2 ἀγαπητοὶ νῦν τέκνα θεοῦ ἐσμεν, καὶ οὔπω ἐφανερώθη τί ἐσόμεθα. οἴδαμεν ὅτι ἐὰν φανερωθῇ, ὅμοιοι αὐτῷ ἐσόμεθα, ὅτι ὀψόμεθα αὐτόν, καθώς ἐστιν. 3 καὶ πᾶς ὁ ἔχων τὴν ἐλπίδα ταύτην ἐπ’ αὐτῷ ἁγνίζει ἑαυτόν, καθὼς ἐκεῖνος ἁγνός ἐστιν. 4 Πᾶς ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὴν ἀνομίαν ποιεῖ, καὶ ἡ ἁμαρτία ἐστὶν ἡ ἀνομία. 5 καὶ οἴδατε ὅτι ἐκεῖνος ἐφανερώθη, ἵνα τὰς ἁμαρτίας ἄρῃ, καὶ ἁμαρτία ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν. 6 πᾶς ὁ ἐν αὐτῷ μένων οὐχ ἁμαρτάνει• πᾶς ὁ ἁμαρτάνων οὐχ ἑώρακεν αὐτὸν οὐδὲ ἔγνωκεν αὐτόν. 7 Παιδία, μηδεὶς πλανάτω ὑμᾶς• ὁ ποιῶν τὴν δικαιοσύνην δίκαιός ἐστιν, καθὼς ἐκεῖνος δίκαιός ἐστιν• 8 ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν ἐκ τοῦ διαβόλου ἐστίν, ὅτι ἀπ’ ἀρχῆς ὁ διάβολος ἁμαρτάνει. εἰς τοῦτο ἐφανερώθη ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, ἵνα λύσῃ τὰ ἔργα τοῦ διαβόλου. 9 Πᾶς ὁ γεγεννημένος ἐκ τοῦ θεοῦ ἁμαρτίαν οὐ ποιεῖ, ὅτι σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ μένει, καὶ οὐ δύναται ἁμαρτάνειν, ὅτι ἐκ τοῦ θεοῦ γεγέννηται. 10 ἐν τούτῳ φανερά ἐστιν τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ καὶ τὰ τέκνα τοῦ διαβόλου• πᾶς ὁ μὴ ποιῶν δικαιοσύνην οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ θεοῦ καὶ ὁ μὴ ἀγαπῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ. 11 Ὅτι αὕτη ἐστὶν ἡ ἀγγελία ἣν ἠκούσατε ἀπ’ ἀρχῆς, ἵνα ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, 12 οὐ καθὼς Κάϊν ἐκ τοῦ πονηροῦ ἦν καὶ ἔσφαξεν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ• καὶ χάριν τίνος ἔσφαξεν αὐτόν; ὅτι τὰ ἔργα αὐτοῦ πονηρὰ ἦν, τὰ δὲ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ δίκαια. 13 Καὶ μὴ θαυμάζετε, ἀδελφοί, εἰ μισεῖ ὑμᾶς ὁ κόσμος. 14 ἡμεῖς οἴδαμεν ὅτι μεταβεβήκαμεν ἐκ τοῦ θανάτου εἰς τὴν ζωήν, ὅτι ἀγαπῶμεν τοὺς ἀδελφούς• ὁ μὴ ἀγαπῶν μένει ἐν τῷ θανάτῳ. 15 πᾶς ὁ μισῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἀνθρωποκτόνος ἐστίν, καὶ οἴδατε ὅτι πᾶς ἀνθρωποκτόνος οὐκ ἔχει ζωὴν αἰώνιον ἐν αὐτῷ μένουσαν. 16 ἐν τούτῳ ἐγνώκαμεν τὴν ἀγάπην, ὅτι ἐκεῖνος ὑπὲρ ἡμῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἔθηκεν, καὶ ἡμεῖς ὀφείλομεν ὑπὲρ τῶν ἀδελφῶν τὰς ψυχὰς θεῖναι. 17 ὃς δ’ ἂν ἔχῃ τὸν βίον τοῦ κόσμου καὶ θεωρῇ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ χρείαν ἔχοντα καὶ κλείσῃ τὰ σπλάγχνα αὐτοῦ ἀπ’ αὐτοῦ, πῶς ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ μένει ἐν αὐτῷ; 18 Τεκνία, μὴ ἀγαπῶμεν λόγῳ μηδὲ τῇ γλώσσῃ, ἀλλ’ ἐν ἔργῳ καὶ ἀληθείᾳ, 19 Καὶ ἐν τούτῳ γνωσόμεθα ὅτι ἐκ τῆς ἀληθείας ἐσμέν. καὶ ἔμπροσθεν αὐτοῦ πείσομεν τὴν καρδίαν ἡμῶν, 20 ὅτι ἐὰν καταγινώσκῃ ἡμῶν ἡ καρδία, ὅτι μείζων ἐστὶν ὁ θεὸς τῆς καρδίας ἡμῶν καὶ γινώσκει πάντα. 21 Ἀγαπητοί, ἐὰν ἡ καρδία ἡμῶν μὴ καταγινώσκῃ, παρρησίαν ἔχομεν πρὸς τὸν θεὸν 22 καὶ ὃ ἐὰν αἰτῶμεν, λαμβάνομεν ἀπ’ αὐτοῦ, ὅτι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ τηροῦμεν καὶ τὰ ἀρεστὰ ἐνώπιον αὐτοῦ ποιοῦμεν. 23 Καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ ἐντολὴ αὐτοῦ, ἵνα πιστεύσωμεν τῷ ὀνόματι τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, καθὼς ἔδωκεν ἐντολὴν ἡμῖν. 24 καὶ ὁ τηρῶν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἐν αὐτῷ μένει καὶ αὐτὸς ἐν αὐτῷ• καὶ ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι μένει ἐν ἡμῖν, ἐκ τοῦ πνεύματος οὗ ἡμῖν ἔδωκεν.
4
Enjira ya kasharhu: okucîlanga oku bashombanyi ba Kristu n’oku igulu
1 Bîra bâni, murhakâg’iyêmêra ngasi mûka, ci mukarhangula eyo myûka, mulole erhi emwa Nyamuzinda yanarhenga, bulya abalêbi b’obwîhambe bàlumîre mwandu omu igulu. 2 Ecimanyîso mwamanyirakwo omûka gwa Nyamuzinda c’eci: ngasi mûka guhamîriza oku Yezu Kristu acîjizire muntu erhi emwa Nyamuzinda gwarhenga; 3 na ngasi mûka gurhahamîriza Yezu erhi arhali emwa Nyamuzinda gwarhenga; ogwo gwo mûka gw’omushombanyi wa Kristu. Mwayumvîrhe baderha mpu anâyishe; lero y’oyo wahika omu igulu! 4 Mw’oyo, rhwâna rhwâni, muli ba Nyamuzinda, mwanabahimire; bulya Oli muli mwe alushire oli omu igulu. 5 Bôhe bali b’en’igulu; co cinarhuma iderha lyâbo libà ly’eby’en’igulu, n’igulu linabayumve. 6 Rhw’ono rhuli ba Nyamuzinda. Oyishi Nyamuzinda anarhuyumve; orhali wa Nyamuzinda arharhuyumva. Ahôla ho rhumanyira omûka gw’okuli n’omûka gw’obunywesi.
III. Iriba ly’Obuzigire n’Obuyêmêre
lriba ly’obuzigire
7 Bazigirwa bâni, rhuzigirane, bulya obuzigire emwa Nyamuzinda burhenga, na ngasi yêshi ozigirana aburhwa na Nyamuzinda, anayishi Nyamuzinda. 8 Orhazigirana erhi arhayishi Nyamuzinda, bulyâla Nyamuzinda aba buzigire. 9 Obuzigire bwa Nyamuzinda kuli rhwe bwamanyikîne erhi Nyamuzinda àrhuma Omugala cûsha en’igulu mpu arhuhe akalamo. 10 Obuzigire bwâge bw’obu: arhali rhwe rhwàzigîre Nyamuzinda, ci ye warhuzigîre, arhuma Omugala mpu abè mpyûlo y’ebyâha bîrhu. 11 Bazigirwa bâni, obûla Nyamuzinda arhuzigîre ntyo, kukwânîne nîrhu rhuzigirane. 12 Nyamuzinda ntâye osâg’imubona. Akaba rhuzigirîne, Nyamuzinda ali muli rhwe, n’obuzigire bwâge buli bwimâna muli rhwe. 13 N’eci co cimanyîso rhumanyirakwo oku rhuli muli ye n’oku naye arhulimwo: arhushobozize Omûka gwâge. 14 Na nîrhu rhwono rhwabwîne, rhunahamîrize oku Nyamuzinda Îshe arhumîre Omugala mpu abè Muciza w’igulu. 15 Ohamîriza oku Yezu ali Mugala wa Nyamuzinda, Nyamuzinda abà muli ye naye abà muli Nyamuzinda. 16 Nîrhu rhwamanyire rhwanayêmêra obuzigire Nyamuzinda ajira kuli rhwe. Nyamuzinda aba buzigire; n’oyoôrha oli omu buzigire erhi ali muli Nyamuzinda, na Nyamuzinda erhi ali muli ye. 17 Mw’oku, obuzigire buli bwimâna muli rhwe: rhukaja ebwa lusiku lw’Olubanja buzira bihamba oku murhima, bulya oku ali kwo nîrhu rhuli hano igulu. 18 Ntà bwôba buba omu buzigire; ci obuzigire bwimâna kulibirha bulibirha oku bwôba, bulya ntà bwôba nka ntà buhane, n’oyôbohire erhi obuzigire bwâge burhasâg’ibà bwimâna. 19 Rhwehe rhuzigirane, kulya kubà ye warhangag’irhuzigira. 20 Owaderha erhi: «Nzigira Nyamuzinda» n’obwo ashomba muci wâge, oyo erhi kanywesi: bulya orhazigira mwene wâbo adwîrhe abona, ntâko ankazigira Nyamuzinda arhabona. 21 Kwo biri, irhegeko arhuhire ly’eri: ozigira Nyamuzinda azigire na muci wâge.
ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 4
1 Ἀγαπητοί, μὴ παντὶ πνεύματι πιστεύετε ἀλλὰ δοκιμάζετε τὰ πνεύματα εἰ ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν, ὅτι πολλοὶ ψευδοπροφῆται ἐξεληλύθασιν εἰς τὸν κόσμον. 2 ἐν τούτῳ γινώσκετε τὸ πνεῦμα τοῦ θεοῦ• πᾶν πνεῦμα ὃ ὁμολογεῖ Ἰησοῦν Χριστὸν ἐν σαρκὶ ἐληλυθότα ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν, 3 καὶ πᾶν πνεῦμα ὃ μὴ ὁμολογεῖ τὸν Ἰησοῦν ἐκ τοῦ θεοῦ οὐκ ἔστιν• καὶ τοῦτό ἐστιν τὸ τοῦ ἀντιχρίστου ὃ ἀκηκόατε ὅτι ἔρχεται, καὶ νῦν ἐν τῷ κόσμῳ ἐστὶν ἤδη. 4 Ὑμεῖς ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστε, τεκνία, καὶ νενικήκατε αὐτούς, ὅτι μείζων ἐστὶν ὁ ἐν ὑμῖν ἢ ὁ ἐν τῷ κόσμῳ. 5 αὐτοὶ ἐκ τοῦ κόσμου εἰσίν, διὰ τοῦτο ἐκ τοῦ κόσμου λαλοῦσιν καὶ ὁ κόσμος αὐτῶν ἀκούει. 6 ἡμεῖς ἐκ τοῦ θεοῦ ἐσμεν• ὁ γινώσκων τὸν θεὸν ἀκούει ἡμῶν• ὃς οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ θεοῦ οὐκ ἀκούει ἡμῶν. ἐκ τούτου γινώσκομεν τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας καὶ τὸ πνεῦμα τῆς πλάνης. 7 Ἀγαπητοί, ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, ὅτι ἡ ἀγάπη ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν, καὶ πᾶς ὁ ἀγαπῶν ἐκ τοῦ θεοῦ γεγέννηται καὶ γινώσκει τὸν θεόν. 8 ὁ μὴ ἀγαπῶν οὐκ ἔγνω τὸν θεόν, ὅτι ὁ θεὸς ἀγάπη ἐστίν. 9 ἐν τούτῳ ἐφανερώθη ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ ἐν ἡμῖν, ὅτι τὸν υἱὸν αὐτοῦ τὸν μονογενῆ ἀπέσταλκεν ὁ θεὸς εἰς τὸν κόσμον, ἵνα ζήσωμεν δι’ αὐτοῦ. 10 ἐν τούτῳ ἐστὶν ἡ ἀγάπη, οὐχ ὅτι ἡμεῖς ἠγαπήκαμεν τὸν θεόν, ἀλλ’ ὅτι αὐτὸς ἠγάπησεν ἡμᾶς καὶ ἀπέστειλεν τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἱλασμὸν περὶ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν. 11 Ἀγαπητοί, εἰ οὕτως ὁ θεὸς ἠγάπησεν ἡμᾶς, καὶ ἡμεῖς ὀφείλομεν ἀλλήλους ἀγαπᾶν. 12 θεὸν οὐδεὶς πώποτε τεθέαται. ἐὰν ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, ὁ θεὸς ἐν ἡμῖν μένει καὶ ἡ ἀγάπη αὐτοῦ ἐν ἡμῖν τετελειωμένη ἐστίν. 13 Ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι ἐν αὐτῷ μένομεν καὶ αὐτὸς ἐν ἡμῖν, ὅτι ἐκ τοῦ πνεύματος αὐτοῦ δέδωκεν ἡμῖν. 14 καὶ ἡμεῖς τεθεάμεθα καὶ μαρτυροῦμεν ὅτι ὁ πατὴρ ἀπέσταλκεν τὸν υἱὸν σωτῆρα τοῦ κόσμου. 15 ὃς ἐὰν ὁμολογήσῃ ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, ὁ θεὸς ἐν αὐτῷ μένει καὶ αὐτὸς ἐν τῷ θεῷ. 16 καὶ ἡμεῖς ἐγνώκαμεν καὶ πεπιστεύκαμεν τὴν ἀγάπην ἣν ἔχει ὁ θεὸς ἐν ἡμῖν. Ὁ θεὸς ἀγάπη ἐστίν, καὶ ὁ μένων ἐν τῇ ἀγάπῃ ἐν τῷ θεῷ μένει, καὶ ὁ θεὸς ἐν αὐτῷ μένει. 17 ἐν τούτῳ τετελείωται ἡ ἀγάπη μεθ’ ἡμῶν, ἵνα παρρησίαν ἔχωμεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῆς κρίσεως, ὅτι καθὼς ἐκεῖνός ἐστιν, καὶ ἡμεῖς ἐσμεν ἐν τῷ κόσμῳ τούτῳ. 18 φόβος οὐκ ἔστιν ἐν τῇ ἀγάπῃ, ἀλλ’ ἡ τελεία ἀγάπη ἔξω βάλλει τὸν φόβον, ὅτι ὁ φόβος κόλασιν ἔχει, ὁ δὲ φοβούμενος οὐ τετελείωται ἐν τῇ ἀγάπῃ. 19 ἡμεῖς ἀγαπῶμεν, ὅτι αὐτὸς πρῶτος ἠγάπησεν ἡμᾶς. 20 ἐάν τις εἴπῃ ὅτι ἀγαπῶ τὸν θεὸν καὶ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ μισῇ, ψεύστης ἐστίν• ὁ γὰρ μὴ ἀγαπῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ὃν ἑώρακεν, τὸν θεὸν ὃν οὐχ ἑώρακεν οὐ δύναται ἀγαπᾶν. 21 καὶ ταύτην τὴν ἐντολὴν ἔχομεν ἀπ’ αὐτοῦ, ἵνα ὁ ἀγαπῶν τὸν θεὸν ἀγαπᾷ καὶ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ.
5
1 Ngasi yêshi oyemîre oku Yezu ye Kristu, oyo abusirweq na Nyamuzinda; na ngasi yêshi ozigira omubusi, azigira n’omwâna aburha. 2 Rhumanya oku rhuzigira abâna ba Nyamuzmda, omu kuzigira Nyamuzinda n’omu kushimba amarhegeko gâge. 3 Bulya okuzigira Nyamuzinda kubà omu kushimba amangorhegeko gâge. N’amarhegeko gâge garhaba mazirho, 4 bulya ngasi hyabusirwe na Nyamuzinda kuhima hihima igulu; n’ecikâhima igulu ceci: buyêmêre bwîrhu.
lriba ly’obuyêmêre
5 Ndi ohima igulu, kuleka oyemîre oku Yezu ye Mugala wa Nyamuzinda? 6 Ye Yezu Kristu wayishaga omu mîshi n’omu mukòr; arhali omu mîshi mwône, ci omu mîshi m’omu mukò. Na Mûka Mutagatîfu ye hamîriza okwo, bulya Mûka Mutagatîfu ye Kuli. 7 Baligi basharhu abahàmîriza: 8 Mûka, amîshi n’omukò, n’oku bali basharhu njira nguma bayêrekeza. 9 Obu rhuyêmêra obuhamîrize bw’abantu, obuhamîrizi bwa Nyamuzinda bulushîne. Bulya buli buhamîrizi bwa Nyamuzinda, buhamîrizi ahamîrizagya Omugala. 10 Oyemîre Mugala wa Nyamuzinda, obwôla buhamîrizi buba muli ye. Ci obula bwayêmêra Nyamuzinda, amujira munywesi, bulya arhayemîri obuhamîrizi Nyamuzinda ahamîrizagya Omugala. 11 N’obwo buhamîrizi bw’obu: Nyamuzinda arhushobôzize obuzîne bw’ensiku n’amango, n’okubona buzîne buba omu Mugala. 12 Ogwêrhe Omugala erhi agwêrhe obuzîne; orhagwêrhi Mugala wa Nyamuzinda, erhi arhagwêrhi buzîne. 13 Mmuyandikîre ebyo binwa nti Iyomumanya oku mugwêrhe obuzîne bw’ensiku n’amango, mwe muyemîre izîno lya Mugala wa Nyamuzinda.
Enyûshûlo
Okusengerera Abanya-byâha
14 Rhucîkubagire Nyamuzinda oku erhi rhwankamushenga akantu nk’oku alonzize, anarhuyumvîrhize. 15 Na bulyâla rhumanyire oku arhuyumvîrhiza oku ngasi côshi rhumushenga, rhumanyire oku rhukola rhugwêrhe ebi rhwashengaga. 16 Erhi omuntu ankabona mwene wâbo ajira ecâha cirhayôha omu lufù, ashenge, anamushobôlera obuzîne: Ntadesiri abajira ebyâha biyôha omu lufù; hali ecâha ciyôha omu lufùs: arhali co ndesire nti bacishengere. 17 Ngasi kugomera irhegeko erhi ciri câha, ci hali ecâha cirhayôha omu lufù.
Akanwa kazinda
18 Rhuyishi oku ngasi yêshi wabusirwe na Nyamuzinda arhajira câha, ci Omuburhwa wa Nyamuzindat amulanga, n’Omubî arhakamujira kurhi. 19 Rhumanyire oku rhuli ba Nyamuzinda, n’oku igulu lyôshi liri omu buhashe bw’Omubî. 20 Kandi rhuyishi oku Mugala wa Nyamuzinda ayishire, n’oku arhushobôzize obukengêre bw’okumanya Nn’okuliu. N’oyo Nn’okuli rhuli muli ye, omu Mugala Yezu Kristu: Ye Nyamuzinda w’okuli, ye na Buzîne bw’ensiku n’amango. 21 Rhwâna rhwâni, muyâke okugashâniza ebiremwa!

ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΠΡΩΤΗ 5
1 Πᾶς ὁ πιστεύων ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ Χριστὸς ἐκ τοῦ θεοῦ γεγέννηται, καὶ πᾶς ὁ ἀγαπῶν τὸν γεννήσαντα ἀγαπᾷ καὶ τὸν γεγεννημένον ἐξ αὐτοῦ. 2 ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι ἀγαπῶμεν τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ, ὅταν τὸν θεὸν ἀγαπῶμεν καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ποιῶμεν. 3 αὕτη γάρ ἐστιν ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ, ἵνα τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ τηρῶμεν, καὶ αἱ ἐντολαὶ αὐτοῦ βαρεῖαι οὐκ εἰσίν. 4 ὅτι πᾶν τὸ γεγεννημένον ἐκ τοῦ θεοῦ νικᾷ τὸν κόσμον• καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ νίκη ἡ νικήσασα τὸν κόσμον, ἡ πίστις ἡμῶν. 5 Τίς δέ ἐστιν ὁ νικῶν τὸν κόσμον εἰ μὴ ὁ πιστεύων ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ; 6 οὗτός ἐστιν ὁ ἐλθὼν δι’ ὕδατος καὶ αἵματος, Ἰησοῦς Χριστός, οὐκ ἐν τῷ ὕδατι μόνον, ἀλλ’ ἐν τῷ ὕδατι καὶ ἐν τῷ αἵματι• καὶ τὸ πνεῦμά ἐστιν τὸ μαρτυροῦν, ὅτι τὸ πνεῦμά ἐστιν ἡ ἀλήθεια. 7 ὅτι τρεῖς εἰσιν οἱ μαρτυροῦντες, 8 τὸ πνεῦμα καὶ τὸ ὕδωρ καὶ τὸ αἷμα, καὶ οἱ τρεῖς εἰς τὸ ἕν εἰσιν. 9 εἰ τὴν μαρτυρίαν τῶν ἀνθρώπων λαμβάνομεν, ἡ μαρτυρία τοῦ θεοῦ μείζων ἐστίν• ὅτι αὕτη ἐστὶν ἡ μαρτυρία τοῦ θεοῦ, ὅτι μεμαρτύρηκεν περὶ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ. 10 ὁ πιστεύων εἰς τὸν υἱὸν τοῦ θεοῦ ἔχει τὴν μαρτυρίαν ἐν αὐτῷ, ὁ μὴ πιστεύων τῷ θεῷ ψεύστην πεποίηκεν αὐτόν, ὅτι οὐ πεπίστευκεν εἰς τὴν μαρτυρίαν ἣν μεμαρτύρηκεν ὁ θεὸς περὶ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ. 11 καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ μαρτυρία, ὅτι ζωὴν αἰώνιον ἔδωκεν ἡμῖν ὁ θεός, καὶ αὕτη ἡ ζωὴ ἐν τῷ υἱῷ αὐτοῦ ἐστιν. 12 ὁ ἔχων τὸν υἱὸν ἔχει τὴν ζωήν• ὁ μὴ ἔχων τὸν υἱὸν τοῦ θεοῦ τὴν ζωὴν οὐκ ἔχει. 13 Ταῦτα ἔγραψα ὑμῖν, ἵνα εἰδῆτε ὅτι ζωὴν ἔχετε αἰώνιον, τοῖς πιστεύουσιν εἰς τὸ ὄνομα τοῦ υἱοῦ τοῦ θεοῦ. 14 καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ παρρησία ἣν ἔχομεν πρὸς αὐτόν, ὅτι ἐάν τι αἰτώμεθα κατὰ τὸ θέλημα αὐτοῦ ἀκούει ἡμῶν. 15 καὶ ἐὰν οἴδαμεν ὅτι ἀκούει ἡμῶν ὃ ἐὰν αἰτώμεθα, οἴδαμεν ὅτι ἔχομεν τὰ αἰτήματα ἃ ᾐτήκαμεν ἀπ’ αὐτοῦ. 16 Ἐάν τις ἴδῃ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἁμαρτάνοντα ἁμαρτίαν μὴ πρὸς θάνατον, αἰτήσει καὶ δώσει αὐτῷ ζωήν, τοῖς ἁμαρτάνουσιν μὴ πρὸς θάνατον. ἔστιν ἁμαρτία πρὸς θάνατον• οὐ περὶ ἐκείνης λέγω ἵνα ἐρωτήσῃ. 17 πᾶσα ἀδικία ἁμαρτία ἐστίν, καὶ ἔστιν ἁμαρτία οὐ πρὸς θάνατον. 18 Οἴδαμεν ὅτι πᾶς ὁ γεγεννημένος ἐκ τοῦ θεοῦ οὐχ ἁμαρτάνει, ἀλλ’ ὁ γεννηθεὶς ἐκ τοῦ θεοῦ τηρεῖ ἑαυτὸν καὶ ὁ πονηρὸς οὐχ ἅπτεται αὐτοῦ. 19 οἴδαμεν ὅτι ἐκ τοῦ θεοῦ ἐσμεν καὶ ὁ κόσμος ὅλος ἐν τῷ πονηρῷ κεῖται. 20 οἴδαμεν δὲ ὅτι ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ ἥκει καὶ δέδωκεν ἡμῖν διάνοιαν, ἵνα γινώσκωμεν τὸν ἀληθινόν, καὶ ἐσμὲν ἐν τῷ ἀληθινῷ, ἐν τῷ υἱῷ αὐτοῦ Ἰησοῦ Χριστῷ. οὗτός ἐστιν ὁ ἀληθινὸς θεὸς καὶ ζωὴ αἰώνιος. 21 Τεκνία, φυλάξατε ἑαυτὰ ἀπὸ τῶν εἰδώλων.
2JN – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
2 Ywn
2 YOWANE
AMARUBA GA KABIRI GA YOWANE
AMARUBA GA KABIRI GA MUTAGATIFU YOWANE
1
AGA KABIRI GA YOWANE
Omusingo
1 Nie ono, kamîra, nyandikîre Omugoli mwîshogwa n’abâna bage nzigira omu kuli – arhanali nienene, ci na ngasi bôshi bamanyire okuli, – 2 okwo kuli kubà muli rhwe kwanayôrha kubà nîrhu ensiku n’amango kurhumire. 3 Omugîsho, n’obwonjo, n’obuholo bigabwa na Larha Nyamuzinda na Yezu Kristu, Mugala wa Nyamuzinda Îshe, byâbà nîrhu omu kuli n’omu buzigire.
irhegeko ly’obuzigire
4 Nàsîmire bwenêne erhi mbugana omu bâna bâwe muli abashimba enjira y’okuli nka kulya Larha anarhurhegekaga. 5 Lero bunôla, ewe Mugoli, – ciru akaba lirhali irhegeko lihyâhya eryo nkuyandikîre, ci lirya rhwayôrhaga rhujira kurhenga aha murhondêro, – nkuhunyire nti rhuzigirane. 6 Obuzigire buba omu kushimba amarhegeko gâge. N’irhegeko lirhanzi, nka kulya mwabwîragwa kurhenga aha murhondêro, kuli kuyôrha muzigirana.
Abashombanyi ba Kristu
7 Bulya igulu lyazûsiremwo bakanywesi mwandu, barhayêmêra oku Yezu Kristu acîjizire muntu. Y’oyo ye Kanywesi, ye na Antikristu! 8 Mucilange, mulek’irhuma ebi rhwakolîre byafabusha, ci muyish’ihâbwa oluhembo lunakwânîne. 9 Ngasi yêshi orhananîra oku nyigîrizo za Kristu, akazirhalusa, oyo erhi arhali na Nyamuzinda. Osêra kuli ezo nyigîrizo, oyôla yeri na Nyamuzinda Îshe n’Omugala. 10 Erhi hankajira owammuyishira arhanadwîrhi ezi nyigîrizo, murhamuyankiriraga aha mwinyu, munamanye mwankamulamusa. 11 Bulya owamulamusa erhi amashangîra ebijiro byage bibî.
Ishwinjiro ly’ebinwa
12 Binji ncigwêrhe nankammubwîzire, ci naderha nti ntakolêsa akaradasi n’obwîno. Nangâlîre nti nâyisha emwmyu, rhushambâle n’akanwa lyo obusîme bukula. 13 Abâna ba Mwâli winyu Mwîshogwa bamulamusize.
ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΔΕΥΤΕΡΑ 1
1 Ὁ πρεσβύτερος ἐκλεκτῇ κυρίᾳ καὶ τοῖς τέκνοις αὐτῆς, οὓς ἐγὼ ἀγαπῶ ἐν ἀληθείᾳ, καὶ οὐκ ἐγὼ μόνος ἀλλὰ καὶ πάντες οἱ ἐγνωκότες τὴν ἀλήθειαν, 2 διὰ τὴν ἀλήθειαν τὴν μένουσαν ἐν ἡμῖν καὶ μεθ’ ἡμῶν ἔσται εἰς τὸν αἰῶνα. 3 ἔσται μεθ’ ἡμῶν χάρις ἔλεος εἰρήνη παρὰ θεοῦ πατρὸς καὶ παρὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ υἱοῦ τοῦ πατρὸς ἐν ἀληθείᾳ καὶ ἀγάπῃ. 4 Ἐχάρην λίαν ὅτι εὕρηκα ἐκ τῶν τέκνων σου περιπατοῦντας ἐν ἀληθείᾳ, καθὼς ἐντολὴν ἐλάβομεν παρὰ τοῦ πατρός. 5 καὶ νῦν ἐρωτῶ σε, κυρία, οὐχ ὡς ἐντολὴν γράφων σοι καινὴν ἀλλ’ ἣν εἴχομεν ἀπ’ ἀρχῆς, ἵνα ἀγαπῶμεν ἀλλήλους. 6 καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ ἀγάπη, ἵνα περιπατῶμεν κατὰ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ• αὕτη ἡ ἐντολή ἐστιν, καθὼς ἠκούσατε ἀπ’ ἀρχῆς, ἵνα ἐν αὐτῇ περιπατῆτε. 7 Ὅτι πολλοὶ πλάνοι ἐξῆλθον εἰς τὸν κόσμον, οἱ μὴ ὁμολογοῦντες Ἰησοῦν Χριστὸν ἐρχόμενον ἐν σαρκί• οὗτός ἐστιν ὁ πλάνος καὶ ὁ ἀντίχριστος. 8 βλέπετε ἑαυτούς, ἵνα μὴ ἀπολέσητε ἃ εἰργασάμεθα ἀλλὰ μισθὸν πλήρη ἀπολάβητε. 9 Πᾶς ὁ προάγων καὶ μὴ μένων ἐν τῇ διδαχῇ τοῦ Χριστοῦ θεὸν οὐκ ἔχει• ὁ μένων ἐν τῇ διδαχῇ, οὗτος καὶ τὸν πατέρα καὶ τὸν υἱὸν ἔχει. 10 εἴ τις ἔρχεται πρὸς ὑμᾶς καὶ ταύτην τὴν διδαχὴν οὐ φέρει, μὴ λαμβάνετε αὐτὸν εἰς οἰκίαν καὶ χαίρειν αὐτῷ μὴ λέγετε• 11 ὁ λέγων γὰρ αὐτῷ χαίρειν κοινωνεῖ τοῖς ἔργοις αὐτοῦ τοῖς πονηροῖς. 12 Πολλὰ ἔχων ὑμῖν γράφειν οὐκ ἐβουλήθην διὰ χάρτου καὶ μέλανος, ἀλλ’ ἐλπίζω γενέσθαι πρὸς ὑμᾶς καὶ στόμα πρὸς στόμα λαλῆσαι, ἵνα ἡ χαρὰ ἡμῶν ᾖ πεπληρωμένη. 13 Ἀσπάζεταί σε τὰ τέκνα τῆς ἀδελφῆς σου τῆς ἐκλεκτῆς.
3JN – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
3 Ywn
3 YOWANE
AMARUBA GA KASHARHU GA YOWANE
AMARUBA GA KASHARHU GA MUTAGATIFU YOWANE
1
AGA KASHARU GA YOWANE
Omusingo
1 Nie ono, Kamîra, kuli mwîra wâni Gâyo, nzigira okuli. 2 Muzigirwa wâni, nkulongîze nti byôshi bikubêre, ozibuhe omu mubiri nk’oku ozibuhire omu murhima.
Yowane akunga Gâyo
3 Nàsîmire bwenene erhi mbona bene wîrhu bayisha n’erhi nyumva bahamîriza oku osêzire oku by’okuli, oku oshimba okuli omu lugendo lwâwe. 4 Ntà kundi kwankansîmîsa kulusha okuyumva oku abâna bâni bashimba okuli. 5 Mwîra wâni, kw’okola nka muntu okwânîne okucikubagirwa omu kujira ebi odwîrhe wajirira bene wîrhu, ciru bakaba bigolo. 6 Bakungîre obuzigire bwâwe omu ndêko y’abemêzi. Wâjira kwinjà erhi wankabashanira olwîko nk’oku binashingânîne omu masù ga Nnâmahanga. 7 Bulya barhenzire emwâbo Izîno lya Nyakasane lirhuma, na ntà kantu abapagani bàbahîre. 8 Kuziga rhw’ono rhukwânîne rhuyankirire abantu ba bene abo, Iyo rhurhabâlana okukolera okuli.
Olugendo lubî lwa Diyotrefi
9 Nayandikîre Ekleziya, ci Diyotrefi olonza okubâmwo wa burhanzi arharhuyankirira. 10 Co cirhumire, erhi nankisha, nanamulongôza oku bijiro byâge n’oku binwa bibî akaz’irhuderhera. Arhanali hôshi aho: arhankaderha mpu ayankirira bene wîrhu, n’abalonza okubayankirira, anakabahànza, abarhenze omu Ekleziya. 11 Mwîra wâni, orhashimbaga olwiganyo lubî, ci oshimbe olwiganyo lwinjà. Ojira aminja ali wa Nyamuzinda; naye ojira amabî erhi arhabonaga Nyamuzinda.
Olugendo lwinjà lwa Demetriyo
12 Demetriyo yêhe, bôshi kukunga bamukunga, ciru n’Okuli nakwo kunamukunge. Nîrhu rhumuderhîre obuhamîrizi, nâwe wêne omanyire oku obuhamîrizi bwîrhu buli bw’okuli.
Ebinwa by’okufundika
13 Binji ncigwêrhe nankakubwîzire, ci ntalonzizi okukolêsa obwîno n’akalâmu. 14 Nnangâlîre nti rhuli hôfi rhubonane, rhushambâle n’akanwa. 15 Omurhûla kuli we! Abîrhu mpu asinge. Olamuse abîrhu, ngasi muguma omu izîno lyâge.
ΙΩΑΝΝΟΥ ΕΠΙΣΤΟΛΗ ΤΡΙΤΗ 1
1 Ὁ πρεσβύτερος Γαΐῳ τῷ ἀγαπητῷ, ὃν ἐγὼ ἀγαπῶ ἐν ἀληθείᾳ. 2 Ἀγαπητέ, περὶ πάντων εὔχομαί σε εὐοδοῦσθαι καὶ ὑγιαίνειν, καθὼς εὐοδοῦταί σου ἡ ψυχή. 3 ἐχάρην γὰρ λίαν ἐρχομένων ἀδελφῶν καὶ μαρτυρούντων σου τῇ ἀληθείᾳ, καθὼς σὺ ἐν ἀληθείᾳ περιπατεῖς 4 μειζοτέραν τούτων οὐκ ἔχω χαράν, ἵνα ἀκούω τὰ ἐμὰ τέκνα ἐν ἀληθείᾳ περιπατοῦντα. 5 Ἀγαπητέ, πιστὸν ποιεῖς ὃ ἐὰν ἐργάσῃ εἰς τοὺς ἀδελφοὺς καὶ τοῦτο ξένους, 6 οἳ ἐμαρτύρησάν σου τῇ ἀγάπῃ ἐνώπιον ἐκκλησίας, οὓς καλῶς ποιήσεις προπέμψας ἀξίως τοῦ θεοῦ• 7 ὑπὲρ γὰρ τοῦ ὀνόματος ἐξῆλθον μηδὲν λαμβάνοντες ἀπὸ τῶν ἐθνικῶν. 8 ἡμεῖς οὖν ὀφείλομεν ὑπολαμβάνειν τοὺς τοιούτους, ἵνα συνεργοὶ γινώμεθα τῇ ἀληθείᾳ. 9 Ἔγραψά τι τῇ ἐκκλησίᾳ• ἀλλ’ ὁ φιλοπρωτεύων αὐτῶν Διοτρέφης οὐκ ἐπιδέχεται ἡμᾶς. 10 διὰ τοῦτο, ἐὰν ἔλθω, ὑπομνήσω αὐτοῦ τὰ ἔργα ἃ ποιεῖ λόγοις πονηροῖς φλυαρῶν ἡμᾶς, καὶ μὴ ἀρκούμενος ἐπὶ τούτοις οὔτε αὐτὸς ἐπιδέχεται τοὺς ἀδελφοὺς καὶ τοὺς βουλομένους κωλύει καὶ ἐκ τῆς ἐκκλησίας ἐκβάλλει. 11 Ἀγαπητέ, μὴ μιμοῦ τὸ κακὸν ἀλλὰ τὸ ἀγαθόν. ὁ ἀγαθοποιῶν ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν• ὁ κακοποιῶν οὐχ ἑώρακεν τὸν θεόν. 12 Δημητρίῳ μεμαρτύρηται ὑπὸ πάντων καὶ ὑπὸ αὐτῆς τῆς ἀληθείας• καὶ ἡμεῖς δὲ μαρτυροῦμεν, καὶ οἶδας ὅτι ἡ μαρτυρία ἡμῶν ἀληθής ἐστιν. 13 Πολλὰ εἶχον γράψαι σοι ἀλλ’ οὐ θέλω διὰ μέλανος καὶ καλάμου σοι γράφειν• 14 ἐλπίζω δὲ εὐθέως σε ἰδεῖν, καὶ στόμα πρὸς στόμα λαλήσομεν. 15 Εἰρήνη σοι. ἀσπάζονταί σε οἱ φίλοι. ἀσπάζου τοὺς φίλους κατ’ ὄνομα.
JUD – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Yud
YÛDA
YÛDA
AMARUBA GA MUTAGATIFU YUDA
1
AGA YUDA
Omusingo
1 Yuda, mwambali wa Yezu Kristu, mwene wâbo Yakôbo, oku nshagi ntonyi muli Nyamuzinda Îshe zalangagwa erhi Yezu orhuma. 2 Obwonjo n’obuholo, n’obuzigire bigandâze muli mwe!
Ecirhumire ayandika aga maruba
3 Bîra bâni, ene mba ndwîrhe nalonza okummuyandikira nti mmubwîre ebinwa by’obucire bwîrhu rhweshi, lero nanacibona nkola ngwâsirwe okummuyandikira nti mmuhanûle Iyomulwîra obuyêmêre abatagatîfu bashobôlaga kwa lwôshi oku caligumiza. 4 Bulya hali abantu bammushesherîremwo bufundafunda; balya batwîrîrwe olubanja kurhenga mîra: eyo mihera ekahindula engalo ya Nyamuzinda wîrhu eyijire masîma ga mubiri, ekâhakana Nnahamwîrhu muguma yêne na Nyakasane Yezu Kristu.
Abîgîriza b’obunywesi n’obuhane bânahâbwe
5 Ciru akaba mwayigîrizîbwe ebyo byôshi caligumiza, nnonzize okummukengêza oku Nyakasane, erhi aba amalîkûza olubaga lwâge amanalurhenza omu cihugo c’e Mîsiri, enyuma ly’aho aherêrekeza ababulaga bwayêmêra. 6 Nabo bamalahika babulaga okukenga obukulu bwâbo, ci barhenga aha mwaâbo, abahizire omu nkoba z’omwizimya gw’ensiku n’amango, mpu balingiremwo olubanja lw’Olusiku lukulu. 7 Sodomo na Gomora n’ebishagala by’eburhambi kwo na kwo: nabo bagwîra okuhusha n’okushimba ebiremwa birhali bya bwôrhere buguma n’obwâbo, bahinduka lwiganyo lw’obuhane bw’omuliro gw’ensiku n’amango. 8 Abo bantu nabo kwo na kuguma: omu isirhe Iyâbo, banakasherêza emibiri yâbo, bagayaguze obukulu bwa Nyakasane, banalogorhere ebiremwa by’irenge. 9 Malahika mukulu Mikaheli erhi ajîsa shetani mbaka anamujîsa kadali oku mubiri gwa Mûsa, arhaderhaga mpu akamubwîra akanwa k’okumulogorhera, ci anaciderha, erhi: «Nyakasane akuhane! » 10 Ci bôhe banajâcire ebi barhamanyiri, n’ebi bayishi n’obwôrhere bwâbo bw’ecinya-mubiri kula ensimba zirhajira bukengêre zinayôrha, biri bya kubaherêrekeza. 11 Bali bahanya! bulya bàshimbire enjira ya Kayini, bacîyôha omu kuhabuka kwa Balaamu erhi kulonz’iyunguka kurhuma, bàhungumukira omu bugoma bwa Kore. 12 Abo bantu bo bakâzinza amadinye ginyu g’ecinyabuguma. Nka balya, barhaba nshonyi, na ntà cindi bakengêra okurhali kuyunjuza amada gâbo. Kwo bali nka bitù birhalimwo nkuba bidwîrhe byayehûlwa n’empûsi; eri mirhi ya canda erhalikwo malehe, efîre kabiri enakundusire! 13 Eri mivumba mikali y’omu nyanja edwîrhe yarhengamwo omufula gw’enshonyi zâyo; ziri nyenyêzi zihabusire zidwîrhe zalingwa na nyanduma w’ensiku n’amango! 14 Kandi bo Henoki, shakulûza wa kali-nda kurhenga Adamu, alêbaga erhi aderha, erhi: «Loli oku Nyakasane ayishire n’ebihumbi n’ebihumbi by’abatagatîfu bâge, 15 mpu atwîre abantu bôshi olubanja, anayagîrize emihera yôshi oku bijiro bibî bàkozire n’oku binwa by’ebijâci abo banya-byâha b’emihera bamuderhîre». 16 Babà bantu bakayôrha baciduduma, ntà mango basîma, emunda iralà libahesire yo banajà, omu kanwa kâbo nderho za bucîbone zirhengamwo, banakalimîriza abantu mpu babarhôlekwo obunguke.
Ahanûla abemêzi
17 Ci mwêhe, bira bani, mukengêre ebinwa byalêbagwa n’entumwa za Nnawîrhu Yezu Kristu. 18 Ka barhammubwîraga oku omu nsiku nzinda hayish’ibà abantu basîma okugayaguza abâbo, abakashimba iralà ly’obubî bwâbo? 19 Bâbo bo bakammulerhamwo okucîberûlamwo, bantu bashimba obwôrhere bwâbo bw’ecinya-mubiri, Mûka Mutagatîfu arhababâmwo.
Irhegeko ly’obuzigire
20 Ci mwêhe, bazigirwa bâni, musimbane omu bûbake buyûbasirwe oku ciriba c’obuyêmêre bwinyu butagatîfu lwôshi, mushenge muli Mûka Mutagatîfu 21 munabêre omu buzigire bwa Nnâmahanga, muyôrhe mucîrheganyize okuyankirira olukogo lwa Nnawîrhu Yezu Kristu, omu buzîne bw’ensiku n’amango. 22 Abadwîrhe barhindira, mubafe bwonjo, mubarhabâle bayêmêre; 23 abandi, mubacize, mubayôkole omu muliro; abandi bôhe mubafe bwonjo, ci erhi munayôbohire, mugaye ciru n’omwambalo guzinzîbwe n’omubiri gwâbo.
Irenge kuli Nyamuzinda emyâka n’emyâka!
24 Ayâgirwe Olya ogwêrhe obuhashe bw’okummulanga murhahirime n’okumuyîmanza embere z’irenge lyâge buzira izâbyo omu bushagaluke! 25 Kuli oyo Nyamuzinda muguma yêne, Muciza wîrhu, oku bulagizi bwa Yezu Kristu Nnâhamwirhu, irenge, obukuze, oburhegesi n’obuhashe, kurhenga embere igulu liremwe, na buno, n’emyâka n’emyâka! Amen.
ΙΟΥΔΑ ΕΠΙΣΤΟΛΗ 1
1 Ἰούδας Ἰησοῦ Χριστοῦ δοῦλος, ἀδελφὸς δὲ Ἰακώβου, τοῖς ἐν θεῷ πατρὶ ἠγαπημένοις καὶ Ἰησοῦ Χριστῷ τετηρημένοις κλητοῖς• 2 ἔλεος ὑμῖν καὶ εἰρήνη καὶ ἀγάπη πληθυνθείη. 3 Ἀγαπητοί, πᾶσαν σπουδὴν ποιούμενος γράφειν ὑμῖν περὶ τῆς κοινῆς ἡμῶν σωτηρίας ἀνάγκην ἔσχον γράψαι ὑμῖν παρακαλῶν ἐπαγωνίζεσθαι τῇ ἅπαξ παραδοθείσῃ τοῖς ἁγίοις πίστει. 4 παρεισέδυσαν γάρ τινες ἄνθρωποι, οἱ πάλαι προγεγραμμένοι εἰς τοῦτο τὸ κρίμα, ἀσεβεῖς, τὴν τοῦ θεοῦ ἡμῶν χάριτα μετατιθέντες εἰς ἀσέλγειαν καὶ τὸν μόνον δεσπότην καὶ κύριον ἡμῶν Ἰησοῦν Χριστὸν ἀρνούμενοι. 5 Ὑπομνῆσαι δὲ ὑμᾶς βούλομαι, εἰδότας ὑμᾶς ἅπαξ πάντα ὅτι Ἰησοῦς λαὸν ἐκ γῆς Αἰγύπτου σώσας τὸ δεύτερον τοὺς μὴ πιστεύσαντας ἀπώλεσεν, 6 ἀγγέλους τε τοὺς μὴ τηρήσαντας τὴν ἑαυτῶν ἀρχὴν ἀλλ’ ἀπολιπόντας τὸ ἴδιον οἰκητήριον εἰς κρίσιν μεγάλης ἡμέρας δεσμοῖς ἀϊδίοις ὑπὸ ζόφον τετήρηκεν, 7 ὡς Σόδομα καὶ Γόμορρα καὶ αἱ περὶ αὐτὰς πόλεις τὸν ὅμοιον τρόπον τούτοις ἐκπορνεύσασαι καὶ ἀπελθοῦσαι ὀπίσω σαρκὸς ἑτέρας, πρόκεινται δεῖγμα πυρὸς αἰωνίου δίκην ὑπέχουσαι. 8 Ὁμοίως μέντοι καὶ οὗτοι ἐνυπνιαζόμενοι σάρκα μὲν μιαίνουσιν κυριότητα δὲ ἀθετοῦσιν δόξας δὲ βλασφημοῦσιν 9 Ὁ δὲ Μιχαὴλ ὁ ἀρχάγγελος, ὅτε τῷ διαβόλῳ διακρινόμενος διελέγετο περὶ τοῦ Μωϋσέως σώματος, οὐκ ἐτόλμησεν κρίσιν ἐπενεγκεῖν βλασφημίας ἀλλ’ εἶπεν, ἐπιτιμήσαι σοι κύριος. 10 οὗτοι δὲ ὅσα μὲν οὐκ οἴδασιν βλασφημοῦσιν, ὅσα δὲ φυσικῶς ὡς τὰ ἄλογα ζῷα ἐπίστανται, ἐν τούτοις φθείρονται. 11 οὐαὶ αὐτοῖς, ὅτι τῇ ὁδῷ τοῦ Κάϊν ἐπορεύθησαν καὶ τῇ πλάνῃ τοῦ Βαλαὰμ μισθοῦ ἐξεχύθησαν καὶ τῇ ἀντιλογίᾳ τοῦ Κόρε ἀπώλοντο. 12 οὗτοί εἰσιν οἱ ἐν ταῖς ἀγάπαις ὑμῶν σπιλάδες συνευωχούμενοι ἀφόβως, ἑαυτοὺς ποιμαίνοντες, νεφέλαι ἄνυδροι ὑπὸ ἀνέμων παραφερόμεναι, δένδρα φθινοπωρινὰ ἄκαρπα δὶς ἀποθανόντα ἐκριζωθέντα, 13 κύματα ἄγρια θαλάσσης ἐπαφρίζοντα τὰς ἑαυτῶν αἰσχύνας, ἀστέρες πλανῆται οἷς ὁ ζόφος τοῦ σκότους εἰς αἰῶνα τετήρηται. 14 Προεφήτευσεν δὲ καὶ τούτοις ἕβδομος ἀπὸ Ἀδὰμ Ἑνὼχ λέγων, ἰδοὺ ἦλθεν κύριος ἐν ἁγίαις μυριάσιν αὐτοῦ 15 ποιῆσαι κρίσιν κατὰ πάντων καὶ ἐλέγξαι πᾶσαν ψυχὴν περὶ πάντων τῶν ἔργων ἀσεβείας αὐτῶν ὧν ἠσέβησαν καὶ περὶ πάντων τῶν σκληρῶν ὧν ἐλάλησαν κατ’ αὐτοῦ ἁμαρτωλοὶ ἀσεβεῖς. 16 οὗτοί εἰσιν γογγυσταὶ μεμψίμοιροι κατὰ τὰς ἐπιθυμίας ἑαυτῶν πορευόμενοι, καὶ τὸ στόμα αὐτῶν λαλεῖ ὑπέρογκα, θαυμάζοντες πρόσωπα ὠφελείας χάριν. 17 Ὑμεῖς δέ, ἀγαπητοί, μνήσθητε τῶν ῥημάτων τῶν προειρημένων ὑπὸ τῶν ἀποστόλων τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ 18 ὅτι ἔλεγον ὑμῖν ἐπ’ ἐσχάτου χρόνου ἔσονται ἐμπαῖκται κατὰ τὰς ἑαυτῶν ἐπιθυμίας πορευόμενοι τῶν ἀσεβειῶν. 19 Οὗτοί εἰσιν οἱ ἀποδιορίζοντες, ψυχικοί, πνεῦμα μὴ ἔχοντες. 20 Ὑμεῖς δέ, ἀγαπητοί, ἐποικοδομοῦντες ἑαυτοὺς τῇ ἁγιωτάτῃ ὑμῶν πίστει, ἐν πνεύματι ἁγίῳ προσευχόμενοι, 21 ἑαυτοὺς ἐν ἀγάπῃ θεοῦ τηρήσατε προσδεχόμενοι τὸ ἔλεος τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ εἰς ζωὴν αἰώνιον. 22 καὶ οὓς μὲν ἐλεᾶτε διακρινομένους, 23 οὓς δὲ σῴζετε ἐκ πυρὸς ἁρπάζοντες, οὓς δὲ ἐλεᾶτε ἐν φόβῳ μισοῦντες καὶ τὸν ἀπὸ τῆς σαρκὸς ἐσπιλωμένον χιτῶνα. 24 Τῷ δὲ δυναμένῳ φυλάξαι ὑμᾶς ἀπταίστους καὶ στῆσαι κατενώπιον τῆς δόξης αὐτοῦ ἀμώμους ἐν ἀγαλλιάσει, 25 μόνῳ θεῷ σωτῆρι ἡμῶν διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ τοῦ κυρίου ἡμῶν δόξα μεγαλωσύνη κράτος καὶ ἐξουσία πρὸ παντὸς τοῦ αἰῶνος καὶ νῦν καὶ εἰς πάντας τοὺς αἰῶνας, ἀμήν.
REV – – DRC MASHI HEBREW BIBLE and MASHI GREEK
Maf
MAFULÛLO
AMAFULÛLO
AMAFULÛLO
Enshokolezi
Amafulûlo kwo kuderha kufulûla erhi kumanyîsa akantu kafulike, kwo kubera ihwe. Cîri citabu cirimwo ebinwa by’okumanyîsa Yezu, ebinwa by’okucîmanyîsa kwâge. Ci ebyo binwa biri bya bulêbi; co cinarhuma ecitabu c’Amafulûlo cirhaba cirembu omu kucihugûla n’okucirhimanya bwinjà, bulya obulêbi bwâco burhayalagiri bunalimwo binji byaciyisha. Amafulûlo gayandikagwa na Mutagatîfu Yowane, oku ngoma ya Domisiyano, mwâmi w’e Roma, hôfi h’omwâka gwa 95, erhi alulizîbwe oku cirhwa ca Patimosi – bilometro 70 kurhenga e Efezi – «erhi Luderho lwa Nyamuzinda n’obuhamîrize bwa Yezu bîrhuma» (1,9). Eci citabu cizinda omu Bibliya buli bulêbi na buhamîrizi oku Nnâmahanga arhatwa omu muhigo gwâge. Erya Myanzi y’Akalembe, Nnâmahanga alagnyagya oku Iburha ly’Omukazi lyânacihime Shetani Njoka ya mîra (Murh 3, 15), yamayûjulira omu kuhimana kw’Omwâna-buzi (Maf 14; Maf 19-22).
EBIGABI BIRIMWO
Enshula-myanzi: cigabi 1, 1-20
I. Amaruba oku Ekleziya nda z’omu Aziya: c. 2, 1-3, 22
II. Obulêbi buyêrekîre olubanja luzinda: c. 4, 1-11, 19
III. Okulibuzibwa kw’Ekleziya n’okuhima kwa Kristu: c. 12, 1-20, 15
IV. Yeruzalemu muhyâhya omu bukuze bw’empingu: c. 21, 1-22, 5
lshwinjiro: c. 22, 6-21

1
AMAFULÛLO
Enshula-myanzi
1 Okucîmanyîsav kwa Yezu Kristu ahâbagwa na Nyamuzinda, mpu ayêreke abambali ebiri hôfi bibè. Ako kanwa akamanyîsa erhi arhumira omwambali Yowane malahikaw. 2 Naye Yowane ye wayishirig’ihamîriza oluderho lwa Nyamuzinda n’ebinwa bya Yezu Kristu, nk’oku anabwîne kwôshi. 3 Iragi lyâge owasoma n’owayumva ebinwa by’obu bulêbi, akanabishimba oku biyandisirwe mwo; bulya amangox gakola gali hôfi!
I. Yowane ayandikira Ekleziya nda z’omu Aziya
Omusingo
4 Yowane oku Ekleziya nda ziri omu Aziya. Enshôkano n’obuholo bimmugabirwe na Nyamubâho, ye wanayôrhaga ahabà, ye wanish’iyisha, n’erya Myûkay nda ebêra embere z’entebe yâge, 5 na Yezu Kristu, muhamîrizi w’okucîkubagirwa, Nfula y’abafîre, na Mwâmi mukulu w’abâmi b’igulu. Ayâgirwe mâshi Oyo orhuzigira anashuka ebyâha bîrhu omu mukò gwâge, 6 arhuyîmika anarhujira badâhwa b’ebwâmi b’Îshe Nyamuzinda! Kuli ye irenge n’oburhegesi emyâka n’emyâka! Amen. 7 Làba oku ayishire omu bitù, na nt’isù lirhâmubonè, ciru n’abamutumirhaga; n’amashanja g’en’igulu gôshi gâmulakira. Neci! Amen! 8 Nie Alfaz, nie na Omega kwo Nyakasane Nyamuzinda adesire, Nyamubâho, owayôrhaga ahabà, n’owayish’iyisha, Ogala-byôshi.
Yowane arhumwa mpu ayandikire Ekleziya nda
9 Nie ono Yowane, mwene winyu, oshangîra ninyu amalibuko n’obwâmi, n’obuzibu muli Yezu, nabîre ndi oku cirhwa mpu co Patimosi erhi luderho lwa Nyamuzinda n’obuhamîrize bwa Yezu bîrhuma, 10 lwàli lwa Nyakasane, banacingurumana, nayumva izù linene, liri nka lya mushekera, lyayakûza enyuma zâni, erhi: 11 «Ebi wâbona, obiyandike omu citabu, onabîrhumire ezi Ekleziya nda: Efezi, Simima, Pergamo, Tiyatira, Sardi, Filadelfiya na Laodiceya». 12 Nanacihindamuka nti ndole eryôla izù lyakazag’inderhesa. Erhi mbà namahindamuka, nabona binâra nda bya masholo, 13 n’ekarhî k’ebyo binâra nda by’amasholo, nàbona oshushire Mwene-omuntu, erhi ayambîrhe ecishûli, azongîze n’omukaba gw’amasholo omu cifuba. 14 Irhwe lyâge n’emvîri zâge erhi biri byêru nka bwôya bwa cibuzi cêru, nka kula olubula luyôrha; amasù gâge erhi gali nka ngulumira ya muliro; 15 amagulu gâge erhi gashushire omulinga omu cibêye, n’izù lyâge erhi liri nka mululumo gwa mîshi manji. 16 Omu kuboko kulyo àli afumbasire nyenyêzi nda, n’omu kanwa kâge mwàli mudwîrhe mwanyonyôka engôrho ya môji abiri; n’obusù bwâge erhi budwîrhe bwalangashana nka kulyâla izûba lyabasha bwenêne limoleka. 17 Erhi mmubona, nacîrhimba aha magulu gâge, nabà nk’ofîre. Anacimpumakwo n’okulyo kwâge, ambwîra, erhi: «Orhayôbohaga: nie Murhanzi, nie na Muzinda, 18 nie na Nn’obuzîne. Nal’infîre, lero niono nkola nzîne kuhika emyâka n’emyâka; n’enyigulo z’olufù n’ez’ekuzimu nie nzigwêrhe. 19 Kuziga ebi wâbona, obiyandike: ebiri buno n’ebyâbà enyuma ly’ebi. 20 Ihwe ly’enyenyêzi nda wàbonaga omu kuboko kwâni kulyo n’ebinâra nda ly’eri: enyenyêzi nda bo bamalahika b’Ekleziya oku ziri nda, n’ebinâra nda zo Ekleziya nda.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 1
1 Ἀποκάλυψις Ἰησοῦ Χριστοῦ ἣν ἔδωκεν αὐτῷ ὁ θεὸς δεῖξαι τοῖς δούλοις αὐτοῦ ἃ δεῖ γενέσθαι ἐν τάχει, καὶ ἐσήμανεν ἀποστείλας διὰ τοῦ ἀγγέλου αὐτοῦ τῷ δούλῳ αὐτοῦ Ἰωάννῃ, 2 ὃς ἐμαρτύρησεν τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ τὴν μαρτυρίαν Ἰησοῦ Χριστοῦ ὅσα εἶδεν. 3 Μακάριος ὁ ἀναγινώσκων καὶ οἱ ἀκούοντες τοὺς λόγους τῆς προφητείας καὶ τηροῦντες τὰ ἐν αὐτῇ γεγραμμένα, ὁ γὰρ καιρὸς ἐγγύς. 4 Ἰωάννης ταῖς ἑπτὰ ἐκκλησίαις ταῖς ἐν τῇ Ἀσίᾳ• χάρις ὑμῖν καὶ εἰρήνη ἀπὸ ὁ ὢν καὶ ὁ ἦν καὶ ὁ ἐρχόμενος καὶ ἀπὸ τῶν ἑπτὰ πνευμάτων ἃ ἐνώπιον τοῦ θρόνου αὐτοῦ 5 καὶ ἀπὸ Ἰησοῦ Χριστοῦ, ὁ μάρτυς, ὁ πιστός, ὁ πρωτότοκος τῶν νεκρῶν καὶ ὁ ἄρχων τῶν βασιλέων τῆς γῆς. Τῷ ἀγαπῶντι ἡμᾶς καὶ λύσαντι ἡμᾶς ἐκ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν ἐν τῷ αἵματι αὐτοῦ, 6 καὶ ἐποίησεν ἡμᾶς βασιλείαν, ἱερεῖς τῷ θεῷ καὶ πατρὶ αὐτοῦ, αὐτῷ ἡ δόξα καὶ τὸ κράτος εἰς τοὺς αἰῶνας [τῶν αἰώνων]• ἀμήν. 7 Ἰδοὺ ἔρχεται μετὰ τῶν νεφελῶν, καὶ ὄψεται αὐτὸν πᾶς ὀφθαλμὸς καὶ οἵτινες αὐτὸν ἐξεκέντησαν, καὶ κόψονται ἐπ’ αὐτὸν πᾶσαι αἱ φυλαὶ τῆς γῆς. ναί, ἀμήν. 8 Ἐγώ εἰμι τὸ ἄλφα καὶ τὸ ὦ, λέγει κύριος ὁ θεός, ὁ ὢν καὶ ὁ ἦν καὶ ὁ ἐρχόμενος, ὁ παντοκράτωρ. 9 Ἐγὼ Ἰωάννης, ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν καὶ συγκοινωνὸς ἐν τῇ θλίψει καὶ βασιλείᾳ καὶ ὑπομονῇ ἐν Ἰησοῦ, ἐγενόμην ἐν τῇ νήσῳ τῇ καλουμένῃ Πάτμῳ διὰ τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ τὴν μαρτυρίαν Ἰησοῦ 10 ἐγενόμην ἐν πνεύματι ἐν τῇ κυριακῇ ἡμέρᾳ καὶ ἤκουσα ὀπίσω μου φωνὴν μεγάλην ὡς σάλπιγγος 11 λεγούσης• ὃ βλέπεις γράψον εἰς βιβλίον καὶ πέμψον ταῖς ἑπτὰ ἐκκλησίαις, εἰς Ἔφεσον καὶ εἰς Σμύρναν καὶ εἰς Πέργαμον καὶ εἰς Θυάτειρα καὶ εἰς Σάρδεις καὶ εἰς Φιλαδέλφειαν καὶ εἰς Λαοδίκειαν. 12 Καὶ ἐπέστρεψα βλέπειν τὴν φωνὴν ἥτις ἐλάλει μετ’ ἐμοῦ, καὶ ἐπιστρέψας εἶδον ἑπτὰ λυχνίας χρυσᾶς 13 καὶ ἐν μέσῳ τῶν λυχνιῶν ὅμοιον υἱὸν ἀνθρώπου ἐνδεδυμένον ποδήρη καὶ περιεζωσμένον πρὸς τοῖς μαστοῖς ζώνην χρυσᾶν. 14 ἡ δὲ κεφαλὴ αὐτοῦ καὶ αἱ τρίχες λευκαὶ ὡς ἔριον λευκὸν ὡς χιὼν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ὡς φλὸξ πυρὸς 15 καὶ οἱ πόδες αὐτοῦ ὅμοιοι χαλκολιβάνῳ ὡς ἐν καμίνῳ πεπυρωμένης καὶ ἡ φωνὴ αὐτοῦ ὡς φωνὴ ὑδάτων πολλῶν, 16 καὶ ἔχων ἐν τῇ δεξιᾷ χειρὶ αὐτοῦ ἀστέρας ἑπτὰ καὶ ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ ῥομφαία δίστομος ὀξεῖα ἐκπορευομένη καὶ ἡ ὄψις αὐτοῦ ὡς ὁ ἥλιος φαίνει ἐν τῇ δυνάμει αὐτοῦ. 17 Καὶ ὅτε εἶδον αὐτόν, ἔπεσα πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ ὡς νεκρός, καὶ ἔθηκεν τὴν δεξιὰν αὐτοῦ ἐπ’ ἐμὲ λέγων• μὴ φοβοῦ• ἐγώ εἰμι ὁ πρῶτος καὶ ὁ ἔσχατος 18 καὶ ὁ ζῶν, καὶ ἐγενόμην νεκρὸς καὶ ἰδοὺ ζῶν εἰμι εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων καὶ ἔχω τὰς κλεῖς τοῦ θανάτου καὶ τοῦ ᾅδου. 19 γράψον οὖν ἃ εἶδες καὶ ἃ εἰσὶν καὶ ἃ μέλλει γενέσθαι μετὰ ταῦτα. 20 τὸ μυστήριον τῶν ἑπτὰ ἀστέρων οὓς εἶδες ἐπὶ τῆς δεξιᾶς μου καὶ τὰς ἑπτὰ λυχνίας τὰς χρυσᾶς• οἱ ἑπτὰ ἀστέρες ἄγγελοι τῶν ἑπτὰ ἐκκλησιῶν εἰσιν καὶ αἱ λυχνίαι αἱ ἑπτὰ ἑπτὰ ἐκκλησίαι εἰσίν.
2
Amaruba marhanzi mpu garhumwe e Efezi
1 Malahika w’Ekleziya y’e Efezi omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntyâla olya ofumbasire nyenyêzi nda omu kuboko kwâge kulyo, okâyisha alambagira ekarhî ka binâra nda bya masholo. 2 Ebijiro byâwe mbimanyire, oku oluha kwôshi n’oku ozibuha; mmanyire oku orhankahash’ilembera ababî, n’oku balya baciderha ntumwa n’obwo barhalizo wabarhangwîre, washanga bali banywesi. 3 N’oburhwâli we nnabwo: wababîre buzira kurhama erhi izîno lyâni lirhuma. 4 Ci kwônene nkutumuzize kulya kubà walesire obuzigire wali ogwêrhe burhanzi. 5 Mâshi okengêre ngahi warhenzire wajà wahirima! Ocîyunjuze, onashubîrire olugendo lwâwe lwa burhanzia. Akabà nanga, nâkuyishira, nshegûle ecinâra câwe aha ciri, okabula bucîyunjuza. 6 Ci nkusîmira kulya kubà orhahimwa kushomba ebijiro by’abashimbûlizi ba Nikolab, nâni ntanabikwîrirwa». 7 Ogwêrhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya: «Owânahime, nayamulîse oku murhi gw’obuzîne bubà omu hantu h’amasîma ga Nyamuzinda».
Amaruba ga kabiri mpu gaje e Simima
8 Malahika w’Ekleziya y’e Simima omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntya la Murhanzi na Muzinda, owabàga amafà agal’inashubiramwo omûka. 9 Mmanyire amalibuko gâwe n’obukenyi bwâwe – ci oli muhirhi!- N’ebijâci ojâcirwa na balya bacîhamba mpu Bayahudi, n’obwo barhali bo, ci ndêko ya Shetanic. 10 Orhayôbohaga ebi wayish’ibabala. Alà oku Shetani akol’ikwêba baguma muli mwe omu mpamikwa, mpu ammurhangule, mwanayûsa nsiku ikumid erhi kurhindibuka mudwîrhe mwarhindibuka. Ozibuhe, osêre kuhika okufà, nâni nayakuhe ishungwè ly’obuzîne». 11 Ogwêrhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya: «Owânahime, olufù lwa kabirie lurhamujire kurhi».
Amaruba ga kasharhu mpu garhumwe e Pergamo
12 Malahika w’Ekleziya y’e Pergamo omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntyôla olya ofumbasire engôrho ya mwôji abiri. 13 Ntahabiri aha oyûbaka; ho entebe ya Shetani ebà. lzîno lyâni oligwêrhe buzibu, orhanahakanaga bwanyêmêra, ciru na mwo zirya nsiku omuhamîrizi wâni w’okunali Antipa anigiragwa emwinyu, eyo munda Shetani ayûbakaf. 14 Ci kwônene ngwêrhe bityanguli nkutumuzize: eyo mwâwe ogwêrheyo abashimba enyigîrizo za Balamu, olyâla wayigîrizagya Balaka okuhira omurhego omu njira ya bene-Israheli, mpu balye enyama zarherekîrwe abazimu banahushe. 15 Na ntyo ogwêrhe nâwe abakulikira enyigîrizo z’abashimbûlizi ba Nikola. 16 Neci, obâge wacîyunjuza! Akaba Nanga, nkolaga nâkuyishira, ahôla mbalwîse n’engôrho y’ekanwa kâni». 17 Ogwcerhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya: «Owanahime, nâmuhe amânag gafulisirwe, nnamuhe ehibuyeh hyêru hiyandisirwekwo izîno lihyâhyai, n’eryo izîno ntà wundi oliyishi aha nyuma ly’olihâbirwe».
Amaruba ga kani mpu gaje e Tiyatira
18 Malahika w’Ekleziya y’e Tiyatira omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntyaâla Mugala wa Nyamuzinda, olya ogwêrhe amasù gali nka ngulumira ya muliro, n’amagulu gashushire amarhale. 19 Mmanyire olugendo lwâwe, obuzigire bwaâwe, obuyêmêre bwâwe, omukolo gwâwe n’obushiru bwâwe, ntanahabiri oku ebijiro byâwe binjà byaja byayûshûka. 20 Ci kwônene nkugayire kulya kubà wayêmêrîre olya mukazi Yezebeli okâcîderha mulêbi-kazi, mpu arhebe bambali bâni anabayigîrize okuhusha n’okulya enyama zarherekîrwe abazimu. 21 Nàmuhîre amango nti abè acîyunjuza, ci arhalonza agokôle okuhushaj kwâge. 22 Alà oku nkola nâmubêza oku ncingok, n’abîra bâge bahusha bo naye mbarhogeze omu malibuko manji, bakaba barhacîyunjuzizi ebijiro byâbo. 23 N’abâna bâgel bôshi nâbayirha, bafè; ntyo Ekleziya zôshi zimanye oku nie Nyamuzinda oyishi ebiri omu nsiko n’omu mirhima; nanayish’ilyûla ngasi muguma muli mwe nk’oku ebijiro byâge binakwânîne. 24 Ninyu mwe b’e Tiyatira, mwe murhabâmwo ebyo, mwe murhishi ago «mahwe ga Shetani»m, gwârhi bône, ntà mmubarhuze gundi muzigo; 25 ci ehi mugwêrhen, muhigwârhe buzibu kuhika nyishe. 26 Owanahime akanankolera bwinjà kuhika olusiku luzinda, nàmuhà obuhashe bw’okurhegeka amashanja: 27 agayâbule n’ehirhi hy’ecûma, gavungunyuke nka kulya ebintu byajiragwa n’ibumba bivungunyuka! 28 Obwo buhashe nâni Larha wabumpâga. Nàmuhà n’Enyenyezi y’esêzio. 29 Ogwêrhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya!

ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 2
1 Τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Ἐφέσῳ ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ κρατῶν τοὺς ἑπτὰ ἀστέρας ἐν τῇ δεξιᾷ αὐτοῦ, ὁ περιπατῶν ἐν μέσῳ τῶν ἑπτὰ λυχνιῶν τῶν χρυσῶν• 2 οἶδα τὰ ἔργα σου καὶ τὸν κόπον καὶ τὴν ὑπομονήν σου καὶ ὅτι οὐ δύνῃ βαστάσαι κακούς, καὶ ἐπείρασας τοὺς λέγοντας ἑαυτοὺς ἀποστόλους καὶ οὐκ εἰσὶν καὶ εὗρες αὐτοὺς ψευδεῖς, 3 καὶ ὑπομονὴν ἔχεις καὶ ἐβάστασας διὰ τὸ ὄνομά μου καὶ οὐ κεκοπίακες. 4 ἀλλ’ ἔχω κατὰ σοῦ ὅτι τὴν ἀγάπην σου τὴν πρώτην ἀφῆκες. 5μνημόνευε οὖν πόθεν πέπτωκας καὶ μετανόησον καὶ τὰ πρῶτα ἔργα ποίησον• εἰ δὲ μή, ἔρχομαί σοι καὶ κινήσω τὴν λυχνίαν σου ἐκ τοῦ τόπου αὐτῆς, ἐὰν μὴ μετανοήσῃς. 6 ἀλλὰ τοῦτο ἔχεις, ὅτι μισεῖς τὰ ἔργα τῶν Νικολαϊτῶν ἃ κἀγὼ μισῶ. 7 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις. Τῷ νικῶντι δώσω αὐτῷ φαγεῖν ἐκ τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς, ὅ ἐστιν ἐν τῷ παραδείσῳ τοῦ θεοῦ. 8 Καὶ τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Σμύρνῃ ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ πρῶτος καὶ ὁ ἔσχατος, ὃς ἐγένετο νεκρὸς καὶ ἔζησεν• 9 οἶδά σου τὴν θλῖψιν καὶ τὴν πτωχείαν, ἀλλὰ πλούσιος εἶ, καὶ τὴν βλασφημίαν ἐκ τῶν λεγόντων Ἰουδαίους εἶναι ἑαυτοὺς καὶ οὐκ εἰσὶν ἀλλὰ συναγωγὴ τοῦ σατανᾶ. 10 μηδὲν φοβοῦ ἃ μέλλεις πάσχειν. ἰδοὺ μέλλει βάλλειν ὁ διάβολος ἐξ ὑμῶν εἰς φυλακὴν ἵνα πειρασθῆτε καὶ ἕξετε θλῖψιν ἡμερῶν δέκα. γίνου πιστὸς ἄχρι θανάτου, καὶ δώσω σοι τὸν στέφανον τῆς ζωῆς. 11 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις. Ὁ νικῶν οὐ μὴ ἀδικηθῇ ἐκ τοῦ θανάτου τοῦ δευτέρου. 12 Καὶ τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Περγάμῳ ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ ἔχων τὴν ῥομφαίαν τὴν δίστομον τὴν ὀξεῖαν• 13 οἶδα ποῦ κατοικεῖς, ὅπου ὁ θρόνος τοῦ σατανᾶ, καὶ κρατεῖς τὸ ὄνομά μου καὶ οὐκ ἠρνήσω τὴν πίστιν μου καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις Ἀντιπᾶς ὁ μάρτυς μου ὁ πιστός μου, ὃς ἀπεκτάνθη παρ’ ὑμῖν, ὅπου ὁ σατανᾶς κατοικεῖ. 14 ἀλλ’ ἔχω κατὰ σοῦ ὀλίγα ὅτι ἔχεις ἐκεῖ κρατοῦντας τὴν διδαχὴν Βαλαάμ, ὃς ἐδίδασκεν τῷ Βαλὰκ βαλεῖν σκάνδαλον ἐνώπιον τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ φαγεῖν εἰδωλόθυτα καὶ πορνεῦσαι. 15 οὕτως ἔχεις καὶ σὺ κρατοῦντας τὴν διδαχὴν [τῶν] Νικολαϊτῶν ὁμοίως. 16 μετανόησον οὖν• εἰ δὲ μή, ἔρχομαί σοι ταχὺ καὶ πολεμήσω μετ’ αὐτῶν ἐν τῇ ῥομφαίᾳ τοῦ στόματός μου. 17 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις. Τῷ νικῶντι δώσω αὐτῷ τοῦ μάννα τοῦ κεκρυμμένου καὶ δώσω αὐτῷ ψῆφον λευκήν, καὶ ἐπὶ τὴν ψῆφον ὄνομα καινὸν γεγραμμένον ὃ οὐδεὶς οἶδεν εἰ μὴ ὁ λαμβάνων. 18 Καὶ τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Θυατείροις ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, ὁ ἔχων τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ ὡς φλόγα πυρὸς καὶ οἱ πόδες αὐτοῦ ὅμοιοι χαλκολιβάνῳ• 19 οἶδά σου τὰ ἔργα καὶ τὴν ἀγάπην καὶ τὴν πίστιν καὶ τὴν διακονίαν καὶ τὴν ὑπομονήν σου, καὶ τὰ ἔργα σου τὰ ἔσχατα πλείονα τῶν πρώτων. 20 ἀλλ’ ἔχω κατὰ σοῦ ὅτι ἀφεῖς τὴν γυναῖκα Ἰεζάβελ, ἡ λέγουσα ἑαυτὴν προφῆτιν καὶ διδάσκει καὶ πλανᾷ τοὺς ἐμοὺς δούλους πορνεῦσαι καὶ φαγεῖν εἰδωλόθυτα. 21 καὶ ἔδωκα αὐτῇ χρόνον ἵνα μετανοήσῃ, καὶ οὐ θέλει μετανοῆσαι ἐκ τῆς πορνείας αὐτῆς. 22 ἰδοὺ βάλλω αὐτὴν εἰς κλίνην καὶ τοὺς μοιχεύοντας μετ’ αὐτῆς εἰς θλῖψιν μεγάλην, ἐὰν μὴ μετανοήσωσιν ἐκ τῶν ἔργων αὐτῆς, 23 καὶ τὰ τέκνα αὐτῆς ἀποκτενῶ ἐν θανάτῳ. καὶ γνώσονται πᾶσαι αἱ ἐκκλησίαι ὅτι ἐγώ εἰμι ὁ ἐραυνῶν νεφροὺς καὶ καρδίας, καὶ δώσω ὑμῖν ἑκάστῳ κατὰ τὰ ἔργα ὑμῶν. 24 ὑμῖν δὲ λέγω τοῖς λοιποῖς τοῖς ἐν Θυατείροις, ὅσοι οὐκ ἔχουσιν τὴν διδαχὴν ταύτην, οἵτινες οὐκ ἔγνωσαν τὰ βαθέα τοῦ σατανᾶ ὡς λέγουσιν• οὐ βάλλω ἐφ’ ὑμᾶς ἄλλο βάρος, 25 πλὴν ὃ ἔχετε κρατήσατε ἄχρι [ς] οὗ ἂν ἥξω. 26 Καὶ ὁ νικῶν καὶ ὁ τηρῶν ἄχρι τέλους τὰ ἔργα μου, δώσω αὐτῷ ἐξουσίαν ἐπὶ τῶν ἐθνῶν 27 καὶ ποιμανεῖ αὐτοὺς ἐν ῥάβδῳ σιδηρᾷ ὡς τὰ σκεύη τὰ κεραμικὰ συντρίβεται, 28 ὡς κἀγὼ εἴληφα παρὰ τοῦ πατρός μου, καὶ δώσω αὐτῷ τὸν ἀστέρα τὸν πρωϊνόν. 29 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις.

3
Amaruha ga karhânu mpu garhumwe e Sardi
1 Malahika w’Ekleziya y’e Sardi omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntyâla olya ojira Myûka nda ya Nyamuzinda na nyenyêzi nda. Ebijiro byâwe mbimanyire: mmanyire oku liri izîno mpu ozîne, ci oli mufù! 2 Zûka, okomeze obuzîne ocisigalîne bwàli bwamafa; bulyâla omu masù ga Nyamuzinda wâni ebijiro byâwe ntabwîni oku biri bimâna! 3 Okengêre kurhi wahîrwe oluderho lwa Nyamuzinda na kurhi waluyumvîrhe; olubîkirire onacîyunjuze. Bulya okaba orhali masù, nâyisha nka cishambo, orhânamanye mangaci nâkurhindakwo. 4 Ci kwônene aha Sardi ogwêrheho bantu baguma barhazinzagya emyambalo yâbo. Abo, neci, bayish’igenda haguma nâni omu myambalo myêru, bulya bakukwânîne. 5 Owanahime naye ayish’iyambikwa emyambalo myêru; n’izîno lyâge ntà mango nâlizaze omu citabu c’obuzîne; nânayish’ibà muhamîrizi wâge embere za Larha n’embere za bamalahika bâge». 6 ogwêrhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya!
Amaruba ga kali-ndarhu mpu gaje e Filadelfiya
7 Malahika w’Ekleziya y’e Filadelfiya omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntyâla Omwimâna, Nn’okuli, oly’ojira akahamikizo ka Daudi: ohamûla olurhankacihamikwa, onahamika olurhankacihamûlwa. 8 Ebijiro byâwe mbiyishi. Alà oku lumvi lwigulep mpebire embere zâwe, na ntâye wankahash’iluyigala; bulya obuhashe bwâwe buli bunji, wanabul’ilanga ebinwa byâni, n’izîno lyâni orhalihakanaga. 9 Nkolaga nakuhâkw’erya engabo ya Shetani, balyâla bacihamba mpu bali Bayahudi, n’obwo barhalibo: kubêsha babêsha. Nkolaga nabalerha, bayish’ifukama aha magulu gâwe, banamanye oku nkurhonyize. 10 Kulya kubà walanzire akanwa nammusigiraga nti murharhamaga, nâni nkolaga nâkulanga oku mango g’amarhanguloq gâcihonda oku igulu lyôshi mpu garhangule abantu b’omu igulu. 11 Ntârham’iyisha; ehi ogwêrhe, ohigwârhe buzibu, halek’ijira owakunyaga ishungwe lyâwe. 12 Owânahime, nâmujira ashube mutungo omu luhêro lwa Nyamuzinda wâni, arhakanacihoza okugulu embuga bundi. Nâmuyandikakwo izîno lya Nyamuzinda wâni n’izîno ly’Olugo lwa Nyamuzinda wâni – Yeruzalemu muhyâhya wàmanukaga emalunga emwa Nyamuzinda wâni – n’izîno lyâni lihyâhya». 13 Ogwêrhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya!
Amaruba ga kali-nda mpu garhumwe e Laodiceya
14 Malahika w’Ekleziya y’e Laodiceya omuyandikire, erhi: «Kwo adesire ntyâla Neci-ntyor, omuhamîrizi w’okuli na mwîkubagirwa, lmerero ly’ebiremwa bya Nyamuzinda. 15 mmanyire ebijiro byâwe: nyîshi oku orhali muholo orhanali mudûrhu! 16 Ci bulya wamabà wa bikângâ, orhadûrhubiri orhanahoziri, nkolaga nakushala ontenge ekanwa! 17 Kàli kw’odesire, erhi: «Ndi muhirhi, ndugîrwe, na ntâco ndagîrirekwo! K’orhamanyiri oku we hanyagîre, oku oli wa kubêrwa lukogo, oli mukenyi, oli mpûrha anali mushugunu! 18 Yumva nkuhanûle! Oyishe ongulire amasholo gacêrire ecikos, ly’oshuba muhirhi, n’emyambalo myêru, oyambale, enshonyi z’obushugunu bwâwe zilek’ikubumba; ogule n’omushogolera, okamûlire omu masù, ly’obona. 19 Niehe abansîma bo nkalihira, bo nampanat. Omalage obushiru onacîyunjuze! 20 Alà oku nyimanzire aha lumvi, nandwîrhe nakomamba. Hakajira owayumva izù lyâni akananyigulira, nânaja omu mwâge, bijingo ndîremwo haguma naye, naye alîre haguma nâniu. 21 Owanahime, namuhà atamale oku ntebe yâni haguma nâni, nka kulya nâni nahimaga, naj’itamala rhwe na Larha oku ntebe yâge». 22 Ogwêrhe amarhwîri ayumve oku Mûka abwîzire Ekleziya!»
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 3
1 Καὶ τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Σάρδεσιν ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ ἔχων τὰ ἑπτὰ πνεύματα τοῦ θεοῦ καὶ τοὺς ἑπτὰ ἀστέρας• οἶδά σου τὰ ἔργα ὅτι ὄνομα ἔχεις ὅτι ζῇς, καὶ νεκρὸς εἶ. 2 γίνου γρηγορῶν καὶ στήρισον τὰ λοιπὰ ἃ ἔμελλον ἀποθανεῖν, οὐ γὰρ εὕρηκά σου τὰ ἔργα πεπληρωμένα ἐνώπιον τοῦ θεοῦ μου. 3 μνημόνευε οὖν πῶς εἴληφας καὶ ἤκουσας καὶ τήρει καὶ μετανόησον. ἐὰν οὖν μὴ γρηγορήσῃς, ἥξω ὡς κλέπτης, καὶ οὐ μὴ γνῷς ποίαν ὥραν ἥξω ἐπὶ σέ. 4 ἀλλ’ ἔχεις ὀλίγα ὀνόματα ἐν Σάρδεσιν ἃ οὐκ ἐμόλυναν τὰ ἱμάτια αὐτῶν, καὶ περιπατήσουσιν μετ’ ἐμοῦ ἐν λευκοῖς, ὅτι ἄξιοί εἰσιν. 5 Ὁ νικῶν οὕτως περιβαλεῖται ἐν ἱματίοις λευκοῖς καὶ οὐ μὴ ἐξαλείψω τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκ τῆς βίβλου τῆς ζωῆς καὶ ὁμολογήσω τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐνώπιον τοῦ πατρός μου καὶ ἐνώπιον τῶν ἀγγέλων αὐτοῦ. 6 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις. 7 Καὶ τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Φιλαδελφείᾳ ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ ἅγιος, ὁ ἀληθινός, ὁ ἔχων τὴν κλεῖν Δαυίδ, ὁ ἀνοίγων καὶ οὐδεὶς κλείσει καὶ κλείων καὶ οὐδεὶς ἀνοίγει• 8 οἶδά σου τὰ ἔργα, ἰδοὺ δέδωκα ἐνώπιόν σου θύραν ἠνεῳγμένην, ἣν οὐδεὶς δύναται κλεῖσαι αὐτήν, ὅτι μικρὰν ἔχεις δύναμιν καὶ ἐτήρησάς μου τὸν λόγον καὶ οὐκ ἠρνήσω τὸ ὄνομά μου. 9 ἰδοὺ διδῶ ἐκ τῆς συναγωγῆς τοῦ σατανᾶ τῶν λεγόντων ἑαυτοὺς Ἰουδαίους εἶναι, καὶ οὐκ εἰσὶν ἀλλὰ ψεύδονται. ἰδοὺ ποιήσω αὐτοὺς ἵνα ἥξουσιν καὶ προσκυνήσουσιν ἐνώπιον τῶν ποδῶν σου καὶ γνῶσιν ὅτι ἐγὼ ἠγάπησά σε. 10 ὅτι ἐτήρησας τὸν λόγον τῆς ὑπομονῆς μου, κἀγώ σε τηρήσω ἐκ τῆς ὥρας τοῦ πειρασμοῦ τῆς μελλούσης ἔρχεσθαι ἐπὶ τῆς οἰκουμένης ὅλης πειράσαι τοὺς κατοικοῦντας ἐπὶ τῆς γῆς. 11 ἔρχομαι ταχύ• κράτει ὃ ἔχεις, ἵνα μηδεὶς λάβῃ τὸν στέφανόν σου. 12 Ὁ νικῶν ποιήσω αὐτὸν στῦλον ἐν τῷ ναῷ τοῦ θεοῦ μου καὶ ἔξω οὐ μὴ ἐξέλθῃ ἔτι καὶ γράψω ἐπ’ αὐτὸν τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ μου καὶ τὸ ὄνομα τῆς πόλεως τοῦ θεοῦ μου, τῆς καινῆς Ἰερουσαλὴμ ἡ καταβαίνουσα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἀπὸ τοῦ θεοῦ μου, καὶ τὸ ὄνομά μου τὸ καινόν. 13 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις. 14 Καὶ τῷ ἀγγέλῳ τῆς ἐν Λαοδικείᾳ ἐκκλησίας γράψον• Τάδε λέγει ὁ ἀμήν, ὁ μάρτυς ὁ πιστὸς καὶ ἀληθινός, ἡ ἀρχὴ τῆς κτίσεως τοῦ θεοῦ• 15 οἶδά σου τὰ ἔργα ὅτι οὔτε ψυχρὸς εἶ οὔτε ζεστός. ὄφελον ψυχρὸς ἦς ἢ ζεστός. 16 οὕτως ὅτι χλιαρὸς εἶ καὶ οὔτε ζεστὸς οὔτε ψυχρός, μέλλω σε ἐμέσαι ἐκ τοῦ στόματός μου. 17 ὅτι λέγεις ὅτι πλούσιός εἰμι καὶ πεπλούτηκα καὶ οὐδὲν χρείαν ἔχω, καὶ οὐκ οἶδας ὅτι σὺ εἶ ὁ ταλαίπωρος καὶ ἐλεεινὸς καὶ πτωχὸς καὶ τυφλὸς καὶ γυμνός, 18 συμβουλεύω σοι ἀγοράσαι παρ’ ἐμοῦ χρυσίον πεπυρωμένον ἐκ πυρὸς ἵνα πλουτήσῃς, καὶ ἱμάτια λευκὰ ἵνα περιβάλῃ καὶ μὴ φανερωθῇ ἡ αἰσχύνη τῆς γυμνότητός σου, καὶ κολλ [ο]ύριον ἐγχρῖσαι τοὺς ὀφθαλμούς σου ἵνα βλέπῃς. 19 ἐγὼ ὅσους ἐὰν φιλῶ ἐλέγχω καὶ παιδεύω• ζήλευε οὖν καὶ μετανόησον. 20 Ἰδοὺ ἕστηκα ἐπὶ τὴν θύραν καὶ κρούω• ἐάν τις ἀκούσῃ τῆς φωνῆς μου καὶ ἀνοίξῃ τὴν θύραν, [καὶ] εἰσελεύσομαι πρὸς αὐτὸν καὶ δειπνήσω μετ’ αὐτοῦ καὶ αὐτὸς μετ’ ἐμοῦ. 21 Ὁ νικῶν δώσω αὐτῷ καθίσαι μετ’ ἐμοῦ ἐν τῷ θρόνῳ μου, ὡς κἀγὼ ἐνίκησα καὶ ἐκάθισα μετὰ τοῦ πατρός μου ἐν τῷ θρόνῳ αὐτοῦ. 22 Ὁ ἔχων οὖς ἀκουσάτω τί τὸ πνεῦμα λέγει ταῖς ἐκκλησίαις.

4
II. Obulêbi
Entebe ya Nyamuzinda omu mpingu
1 Aha nyuma ly’ebyo nanacibona olumvi lwigule omu malunga na lirya izù narhangag’iyumva burhanzi lyanderhesa, liri nka mushekera, lyambwîra, erhi: «Yinamukira hanôla nkuyêreke ebikwânîne bibè aha nyuma ly’okwo». 2 Ho n’aho banacingurumana. Nabona entebe edêkerîzwe omu malunga, na kuli eyo ntebe nabona otamîrekwo. 3 Owàli otamîre kw’eyo ntebe àli ashushire nk’ibuye lya nshangabuye nîsi erhi nka njuma ndukula; n’omutiringongo gushushire kulya enjuma y’akâsi eyôrha, gwàli guzungulusire eyo ntebe. 4 Nabona zindi ntebe makumi abiri n’ini zizungulusire eyo ntebe, na Bagula makumi abiri na bani bazibwârhirekwo, erhi bayambîrhe emyambalo myêru n’amashungwe g’amasholo oku irhwe lyâbo. 5 Ebwa ntebe yakazâg’irhenga orhumème, n’amazù, n’emilazo; erhi na rhumole nda rhudwîrhe rhwagulumira embere z’entebe: yo erigi erya Myûka nda ya Nyamuzinda eyo. 6 Aha mbere z’eyo ntebe erhi hali eri nka nyanja eshushire ak’ibuye lyâgeramwo amasù. N’aha karhî k’entebe n’eburhambi bwâyo erhi hali Nsimba ini ziyunjwîre masù embere n’emugongo. 7 Ensimba ntanzi eshushîne n’entale; ensimba ya kabiri eshushîne n’akanina; ensimba ya kasharhu egwêrhe obusù buli nka bwa muntu; n’ensimba ya kani eshushîne n’enyunda edwîrhe yabalala. 8 N’ezo nsimba ini zigwêrhe ngasi nguma byûbi ndarhu, zinayunjwîre masù omu marhambi n’omu ndalâlà, zirhahusa okuderha mûshi na budufu, mpu: «Mwimâna, Mwimâna. âNyakasane Nyamuzinda, Nnâmahanga Ogala-byôshi, Nyamubâho, Oyôrh’ahabà, n’Owayish’iyisha».
9 N’oku ezo nsimba zahâ otamîre oku ntebe n’Ozîne emyâka n’emyâka irenge n’obukuze, zànamuvuga omunkwa, 10 balya Bagula makumi abiri na bâni bakaz’icîkwêba aha magulu g’otamîre oku ntebe, banakaz’iharâmya ozîne emyâka n’emyâka, banakwêba amashungwè gâbo embere z’entebe n’okuderha, mpu: 11 «Nnawîrhu Nyamuzinda, oshingânîne ohâbwe irenge, n’obukuze, n’obuhashe, bulya we walemaga ebintu byôshi, n’oku bulonza bwâwe byàrhondêraga okubâho byanalemwa».
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 4
1 Μετὰ ταῦτα εἶδον, καὶ ἰδοὺ θύρα ἠνεῳγμένη ἐν τῷ οὐρανῷ, καὶ ἡ φωνὴ ἡ πρώτη ἣν ἤκουσα ὡς σάλπιγγος λαλούσης μετ’ ἐμοῦ λέγων• ἀνάβα ὧδε, καὶ δείξω σοι ἃ δεῖ γενέσθαι μετὰ ταῦτα 2 Εὐθέως ἐγενόμην ἐν πνεύματι, καὶ ἰδοὺ θρόνος ἔκειτο ἐν τῷ οὐρανῷ, καὶ ἐπὶ τὸν θρόνον καθήμενος, 3 καὶ ὁ καθήμενος ὅμοιος ὁράσει λίθῳ ἰάσπιδι καὶ σαρδίῳ, καὶ ἶρις κυκλόθεν τοῦ θρόνου ὅμοιος ὁράσει σμαραγδίνῳ. 4 Καὶ κυκλόθεν τοῦ θρόνου θρόνους εἴκοσι τέσσαρες, καὶ ἐπὶ τοὺς θρόνους εἴκοσι τέσσαρας πρεσβυτέρους καθημένους περιβεβλημένους ἐν ἱματίοις λευκοῖς καὶ ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτῶν στεφάνους χρυσοῦς. 5 Καὶ ἐκ τοῦ θρόνου ἐκπορεύονται ἀστραπαὶ καὶ φωναὶ καὶ βρονταί, καὶ ἑπτὰ λαμπάδες πυρὸς καιόμεναι ἐνώπιον τοῦ θρόνου, ἅ εἰσιν τὰ ἑπτὰ πνεύματα τοῦ θεοῦ, 6 καὶ ἐνώπιον τοῦ θρόνου ὡς θάλασσα ὑαλίνη ὁμοία κρυστάλλῳ. Καὶ ἐν μέσῳ τοῦ θρόνου καὶ κύκλῳ τοῦ θρόνου τέσσαρα ζῷα γέμοντα ὀφθαλμῶν ἔμπροσθεν καὶ ὄπισθεν. 7 καὶ τὸ ζῷον τὸ πρῶτον ὅμοιον λέοντι καὶ τὸ δεύτερον ζῷον ὅμοιον μόσχῳ καὶ τὸ τρίτον ζῷον ἔχων τὸ πρόσωπον ὡς ἀνθρώπου καὶ τὸ τέταρτον ζῷον ὅμοιον ἀετῷ πετομένῳ. 8 καὶ τὰ τέσσαρα ζῷα, ἓν καθ’ ἓν αὐτῶν ἔχων ἀνὰ πτέρυγας ἕξ, κυκλόθεν καὶ ἔσωθεν γέμουσιν ὀφθαλμῶν, καὶ ἀνάπαυσιν οὐκ ἔχουσιν ἡμέρας καὶ νυκτὸς λέγοντες• ἅγιος ἅγιος ἅγιος κύριος ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ, ὁ ἦν καὶ ὁ ὢν καὶ ὁ ἐρχόμενος. 9 Καὶ ὅταν δώσουσιν τὰ ζῷα δόξαν καὶ τιμὴν καὶ εὐχαριστίαν τῷ καθημένῳ ἐπὶ τῷ θρόνῳ τῷ ζῶντι εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, 10 πεσοῦνται οἱ εἴκοσι τέσσαρες πρεσβύτεροι ἐνώπιον τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ θρόνου καὶ προσκυνήσουσιν τῷ ζῶντι εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων καὶ βαλοῦσιν τοὺς στεφάνους αὐτῶν ἐνώπιον τοῦ θρόνου λέγοντες• 11 ἄξιος εἶ, ὁ κύριος καὶ ὁ θεὸς ἡμῶν, λαβεῖν τὴν δόξαν καὶ τὴν τιμὴν καὶ τὴν δύναμιν, ὅτι σὺ ἔκτισας τὰ πάντα καὶ διὰ τὸ θέλημά σου ἦσαν καὶ ἐκτίσθησαν.
5
Ecitabu cizirike
1 Okuhandi, omu kulyo kw’olya otamîre oku ntebe, nanacibona ecitabu ciyandike omu ndalâlà n’emugongo; erhi ciri cizirike na biziriko nda. 2 Nabona malahika muzibu adwîrhe ayakûza n’izù linene, erhi: «Ndi okwânîne okubungûla ecitabu, anashanûle ebiziriko bicizirisire?» 3 Oli emalunga, oli en’igulu, oli omu kuzimu, ntâye wankahash’ibungûla eco citabu, nîsi erhi okucilolakwo. 4 Nâni nanacilaka omulenge obwo, kulya kubà ntâye babwîne okwânîne okubungûla eco citabu n’okucilolakwo. 5 Okubundi muguma muli balya Bagula anacimbwîra, erhi: «Orhalake: alà oku Entale y’omu mulala gwa Yuda, Mwene-Daudi, yahimire; ye wabungûla ecitabu, n’orhuhamikizo rhwâco oku rhunali nda arhuhamûle».
6 Okuhandi, aha karhî k’entebe n’aka zirya Nsimba ini na balya Bagula, nanacibona Omwâna-buzi ayimanzire, ali nka munige. Ali agwêrhe mahembe ndav na masù nda; yo erya Myûka nda ya Nyamuzinda akarhuma omu igulu lyôshi. 7 Anaciyisha, ayanka ecitabu càli omu kuboko kulyo kw’olya otamîre oku ntebe. 8 Erhi abà amayanka ecitabu, zirya Nsimba ini na balya Bagula makumi abiri na bani bacîkwêba oku idaho embere z’Omwâna-buzi, erhi bafumbasire ngasi muguma olulanga n’orhubêhè rhw’amasholo rhuyunjwîre mavurha ga mugavu; ezo zo nsengero z’abatagatîfu. 9 Erhi banadwîrhe bayimba olwimbo luhyâhya, mpu:
«Neci, okwânîne oyanke eci citabu
onahamûle orhuhamikizo rhwâco,
bulya wànizirwe, warhucungwîre n’omukò gwâwe,
warhuhà Nyamuzinda, rhwe b’omu ngasi mulala,
n’omu ngasi lulimi luderhwa, n’omu ngasi ishanja,
n’omu ngasi cihugo,
10 wanarhujira bwâmi bwa Nyamuzinda wîrhu na badâhwa bâge,
n’igulu rhwe rhwaliyîmemwo».
11 Nashub’ibona nanayumva izù lya Bamalahika mwandu mwandu bàli bazungulusire entebe, n’erya zirya Nsimba na balya Bagula; bàli rhulorho n’orhulorho na bihumbi n’ebihumbi, 12 banakâg’iderha n’izù linene, mpu:
«Omwâna-buzi wanigagwa
akawânine ahâbwe obuhashe,
n’obuhirhi, n’obushinganyanya,
n’obuzibu, n’obukenge,
n’irenge, n’obukuze!»

13 Na ngasi biremwa binabà omu malunga, n’en’igulu, n’omu kuzimu, n’omu nyanja, n’ebibâho byôshi byôshi, nayumva byaderha, mpu:

«Otamîre oku ntebe n’Omwâna-buzi bahàbwe obukuze,
n’obukenge, n’irenge, n’obuhashe omu myâka n’emyâka!»
14 Na zirya Nsimba ini zakâderha, mpu:
«Amen!»

N’Abagula bakâcikwêba oku idaho mpu baharâmye.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 5
1 Καὶ εἶδον ἐπὶ τὴν δεξιὰν τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ θρόνου βιβλίον γεγραμμένον ἔσωθεν καὶ ὄπισθεν κατεσφραγισμένον σφραγῖσιν ἑπτά. 2 καὶ εἶδον ἄγγελον ἰσχυρὸν κηρύσσοντα ἐν φωνῇ μεγάλῃ• τίς ἄξιος ἀνοῖξαι τὸ βιβλίον καὶ λῦσαι τὰς σφραγῖδας αὐτοῦ; 3 καὶ οὐδεὶς ἐδύνατο ἐν τῷ οὐρανῷ οὐδὲ ἐπὶ τῆς γῆς οὐδὲ ὑποκάτω τῆς γῆς ἀνοῖξαι τὸ βιβλίον οὔτε βλέπειν αὐτό. 4 καὶ ἔκλαιον πολύ, ὅτι οὐδεὶς ἄξιος εὑρέθη ἀνοῖξαι τὸ βιβλίον οὔτε βλέπειν αὐτό. 5 καὶ εἷς ἐκ τῶν πρεσβυτέρων λέγει μοι• μὴ κλαῖε, ἰδοὺ ἐνίκησεν ὁ λέων ὁ ἐκ τῆς φυλῆς Ἰούδα, ἡ ῥίζα Δαυίδ, ἀνοῖξαι τὸ βιβλίον καὶ τὰς ἑπτὰ σφραγῖδας αὐτοῦ. 6 Καὶ εἶδον ἐν μέσῳ τοῦ θρόνου καὶ τῶν τεσσάρων ζῴων καὶ ἐν μέσῳ τῶν πρεσβυτέρων ἀρνίον ἑστηκὸς ὡς ἐσφαγμένον ἔχων κέρατα ἑπτὰ καὶ ὀφθαλμοὺς ἑπτὰ οἵ εἰσιν τὰ [ἑπτὰ] πνεύματα τοῦ θεοῦ ἀπεσταλμένοι εἰς πᾶσαν τὴν γῆν. 7 καὶ ἦλθεν καὶ εἴληφεν ἐκ τῆς δεξιᾶς τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ θρόνου. 8 Καὶ ὅτε ἔλαβεν τὸ βιβλίον, τὰ τέσσαρα ζῷα καὶ οἱ εἴκοσι τέσσαρες πρεσβύτεροι ἔπεσαν ἐνώπιον τοῦ ἀρνίου ἔχοντες ἕκαστος κιθάραν καὶ φιάλας χρυσᾶς γεμούσας θυμιαμάτων, αἵ εἰσιν αἱ προσευχαὶ τῶν ἁγίων, 9 καὶ ᾄδουσιν ᾠδὴν καινὴν λέγοντες• ἄξιος εἶ λαβεῖν τὸ βιβλίον καὶ ἀνοῖξαι τὰς σφραγῖδας αὐτοῦ, ὅτι ἐσφάγης καὶ ἠγόρασας τῷ θεῷ ἐν τῷ αἵματί σου ἐκ πάσης φυλῆς καὶ γλώσσης καὶ λαοῦ καὶ ἔθνους 10 καὶ ἐποίησας αὐτοὺς τῷ θεῷ ἡμῶν βασιλείαν καὶ ἱερεῖς, καὶ βασιλεύσουσιν ἐπὶ τῆς γῆς. 11 Καὶ εἶδον, καὶ ἤκουσα φωνὴν ἀγγέλων πολλῶν κύκλῳ τοῦ θρόνου καὶ τῶν ζῴων καὶ τῶν πρεσβυτέρων, καὶ ἦν ὁ ἀριθμὸς αὐτῶν μυριάδες μυριάδων καὶ χιλιάδες χιλιάδων 12 λέγοντες φωνῇ μεγάλῃ• ἄξιόν ἐστιν τὸ ἀρνίον τὸ ἐσφαγμένον λαβεῖν τὴν δύναμιν καὶ πλοῦτον καὶ σοφίαν καὶ ἰσχὺν καὶ τιμὴν καὶ δόξαν καὶ εὐλογίαν. 13 καὶ πᾶν κτίσμα ὃ ἐν τῷ οὐρανῷ καὶ ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ὑποκάτω τῆς γῆς καὶ ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ τὰ ἐν αὐτοῖς πάντα ἤκουσα λέγοντας• τῷ καθημένῳ ἐπὶ τῷ θρόνῳ καὶ τῷ ἀρνίῳ ἡ εὐλογία καὶ ἡ τιμὴ καὶ ἡ δόξα καὶ τὸ κράτος εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων 14 καὶ τὰ τέσσαρα ζῷα ἔλεγον• ἀμήν. καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἔπεσαν καὶ προσεκύνησαν.
6
Omwâna-buzi ahamûla rhuhamikizo ndarhu
1 Okubundi nàbona Omwâna-buzi ahamûla akahamikizo karhanzi muli rhulya nda, nanayumva Nsimba nguma mwo zirya nda yayakûza n’izù liri nka lya mulazo, erhi: «Yisha!» 2 Nanacibona eciterusi c’akêru, n’ocidahirekwo erhi afumbasire omuherho. Bamuhêreza ishungwe; agenda ahimire, mpu ashub’ij’ihimana. 3 Erhi abalaza akahamikizo ka kabiri, nyumva Ensimba ya kabiri, erhi: «Yisha!» 4 Ecindi citerusi canacihuluka, cidukula nk’isêsè, n’owali ocitamîrekwo bamuhà obuhashe mpu arhenze omurhûla omu igulu, abantu bayîrhane bone na bone; bàmuhà n’engôrho nênênè.
5 Erhi abalaza eciziriko ca kasharhu, nayumva Ensimba ya kasharhu, erhi: «Yisha!» Nanacibona eciterusi c’ecibogo, n’owali ocitamîrekwo erhi afumbîrhe omulengo omu nfune. 6 Nayumva eliri nk’izù aha karhî ka zirya Nsimba, lyaderha, erhi: «Omulengo gw’engano y’omugati gufe idinari, na mirengo isharhu y’engano y’endugomi efe idinari; amavurha n’erivayi byôhe orhabihumagakwo!» 7 Erhi ahamûla akahamikizo ka kani, nayumva izù ly’Ensimba ya kani, erhi: «Yisha!» 8 Nanacibona eciterusi c’akakumbi; owali ocitamîrekwo izîno lyâge ya Lufù, n’Okuzimu erhi kumukunjusirekwo. Babahà obuhashe kuli cihimbi ciguma ca kani c’igulu, mpu bayîrhe n’engôrho, n’ishali, n’ecihusi, banayîrhe omu kukolêsa ebiryanyi by’en’igulu. 9 Erhi abâlaza eciziriko ca karhânu, nabona aha idako ly’olûsho emyûka y’abafîre Oluderho lwa Nyamuzinda n’obuhamîrize bwâbo. 10 Banaciyakûza n’izù linene, mpu:
«Mâshi Nyamwagirwa, Mwimâna na Nn’okuli,
kuhika mangaci wayôrha orhatwîri olubanja
orhanahôziri omukò gwirhu oku bantuw b’igulu?»

11 Banacibahêreza ngasi muguma ecirondo cêru, banababwîra mpu balinde hindi hisanzi hitya kuhika abâbo bashizi na bene wâbo balì buyîrhwa akâbo bahalûke. 12 Nashub’ibona: erhi abalaza eciziriko ca kali ndarhu, igulu lyageramwo omusisi munji; izûba lyashuba liru-liru nka nshoho nduke n’obwôya, n’omwêzi gwahindukirwa, gwashuba nka mukò; 13 enyenyêzi z’oku nkuba zarhibukira oku idaho nka kulya omulehe gurhibula amalehe gâgwo ganaciri mabishi nk’empûsi ndârhi egukalalîre. 14 Obwo amalunga gacifunya nka kulya babunga ecitabu, na ngasi ntondo na ngasi cirhwa byashegûka. 15 Nabo abâmi b’igulu n’abaluzi, abarhambo b’abasirika n’abagale n’abagwêrhe buhashe, bôshi bôshi oku banali, abajà na bantagengwa, bacifulika omu nkunda n’omu mabuye g’e ntondo, 16 banabwîra entondo n’amabuye, mpu: «Murhurhogerekwo. murhufulike obusù bw’odahîre oku ntebe n’obukunizi bw’Omwâna-buzi! 17 Bulya olusiku lukulu lw’obukunizi lwayishire; ndi wankacihash’iyimanga wâni?»
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 6
1 Καὶ εἶδον ὅτε ἤνοιξεν τὸ ἀρνίον μίαν ἐκ τῶν ἑπτὰ σφραγίδων, καὶ ἤκουσα ἑνὸς ἐκ τῶν τεσσάρων ζῴων λέγοντος ὡς φωνὴ βροντῆς• ἔρχου. 2 καὶ εἶδον, καὶ ἰδοὺ ἵππος λευκός, καὶ ὁ καθήμενος ἐπ’ αὐτὸν ἔχων τόξον καὶ ἐδόθη αὐτῷ στέφανος καὶ ἐξῆλθεν νικῶν καὶ ἵνα νικήσῃ. 3 Καὶ ὅτε ἤνοιξεν τὴν σφραγῖδα τὴν δευτέραν, ἤκουσα τοῦ δευτέρου ζῴου λέγοντος• ἔρχου. 4 καὶ ἐξῆλθεν ἄλλος ἵππος πυρρός, καὶ τῷ καθημένῳ ἐπ’ αὐτὸν ἐδόθη αὐτῷ λαβεῖν τὴν εἰρήνην ἐκ τῆς γῆς καὶ ἵνα ἀλλήλους σφάξουσιν καὶ ἐδόθη αὐτῷ μάχαιρα μεγάλη. 5 Καὶ ὅτε ἤνοιξεν τὴν σφραγῖδα τὴν τρίτην, ἤκουσα τοῦ τρίτου ζῴου λέγοντος• ἔρχου. καὶ εἶδον, καὶ ἰδοὺ ἵππος μέλας, καὶ ὁ καθήμενος ἐπ’ αὐτὸν ἔχων ζυγὸν ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ. 6καὶ ἤκουσα ὡς φωνὴν ἐν μέσῳ τῶν τεσσάρων ζῴων λέγουσαν• χοῖνιξ σίτου δηναρίου καὶ τρεῖς χοίνικες κριθῶν δηναρίου, καὶ τὸ ἔλαιον καὶ τὸν οἶνον μὴ ἀδικήσῃς. 7 Καὶ ὅτε ἤνοιξεν τὴν σφραγῖδα τὴν τετάρτην, ἤκουσα φωνὴν τοῦ τετάρτου ζῴου λέγοντος• ἔρχου. 8 καὶ εἶδον, καὶ ἰδοὺ ἵππος χλωρός, καὶ ὁ καθήμενος ἐπάνω αὐτοῦ ὄνομα αὐτῷ [ὁ] θάνατος, καὶ ὁ ᾅδης ἠκολούθει μετ’ αὐτοῦ καὶ ἐδόθη αὐτοῖς ἐξουσία ἐπὶ τὸ τέταρτον τῆς γῆς ἀποκτεῖναι ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ καὶ ἐν θανάτῳ καὶ ὑπὸ τῶν θηρίων τῆς γῆς. 9 Καὶ ὅτε ἤνοιξεν τὴν πέμπτην σφραγῖδα, εἶδον ὑποκάτω τοῦ θυσιαστηρίου τὰς ψυχὰς τῶν ἐσφαγμένων διὰ τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ διὰ τὴν μαρτυρίαν ἣν εἶχον. 10 καὶ ἔκραξαν φωνῇ μεγάλῃ λέγοντες• ἕως πότε, ὁ δεσπότης ὁ ἅγιος καὶ ἀληθινός, οὐ κρίνεις καὶ ἐκδικεῖς τὸ αἷμα ἡμῶν ἐκ τῶν κατοικούντων ἐπὶ τῆς γῆς; 11 καὶ ἐδόθη αὐτοῖς ἑκάστῳ στολὴ λευκὴ καὶ ἐρρέθη αὐτοῖς ἵνα ἀναπαύσονται ἔτι χρόνον μικρόν, ἕως πληρωθῶσιν καὶ οἱ σύνδουλοι αὐτῶν καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτῶν οἱ μέλλοντες ἀποκτέννεσθαι ὡς καὶ αὐτοί. 12 Καὶ εἶδον ὅτε ἤνοιξεν τὴν σφραγῖδα τὴν ἕκτην, καὶ σεισμὸς μέγας ἐγένετο καὶ ὁ ἥλιος ἐγένετο μέλας ὡς σάκκος τρίχινος καὶ ἡ σελήνη ὅλη ἐγένετο ὡς αἷμα 13καὶ οἱ ἀστέρες τοῦ οὐρανοῦ ἔπεσαν εἰς τὴν γῆν, ὡς συκῆ βάλλει τοὺς ὀλύνθους αὐτῆς ὑπὸ ἀνέμου μεγάλου σειομένη, 14 καὶ ὁ οὐρανὸς ἀπεχωρίσθη ὡς βιβλίον ἑλισσόμενον καὶ πᾶν ὄρος καὶ νῆσος ἐκ τῶν τόπων αὐτῶν ἐκινήθησαν. 15 Καὶ οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς καὶ οἱ μεγιστᾶνες καὶ οἱ χιλίαρχοι καὶ οἱ πλούσιοι καὶ οἱ ἰσχυροὶ καὶ πᾶς δοῦλος καὶ ἐλεύθερος ἔκρυψαν ἑαυτοὺς εἰς τὰ σπήλαια καὶ εἰς τὰς πέτρας τῶν ὀρέων 16 καὶ λέγουσιν τοῖς ὄρεσιν καὶ ταῖς πέτραις• πέσετε ἐφ’ ἡμᾶς καὶ κρύψατε ἡμᾶς ἀπὸ προσώπου τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ θρόνου καὶ ἀπὸ τῆς ὀργῆς τοῦ ἀρνίου, 17 ὅτι ἦλθεν ἡ ἡμέρα ἡ μεγάλη τῆς ὀργῆς αὐτῶν, καὶ τίς δύναται σταθῆναι;
7
Abalikwo ecimanyîso c’Omwâna-buzi barhâbe kurhi
1 Enyuma ly’okwo, nabona bamalahika bani bayimanzire oku marhwèrhwè ani g’igulu, erhi bashwêsire empûsi z’igulu oku zinali ini, mpu zakanahûkiza oku cihugo, nîsi erhi oku nyanja, nîsi erhi oku murhi. 2 Okuhandi nanacibona owundi malahika wayinamukaga arhenga ebushoshokero bw’izûba, erhi afumbasire ecimanyîso ca Nyamuzinda ozîne. Ayakûza n’izù linene balya bamalahika bani bàli bahâbirwe obuhashe bw’okuherêrekeza igulu n’enyanja, erhi: 3 «Mumanye mwankaherêrekeza igulu, nîsi erhi enyanja, erhi emirhi, kuhika rhuhebe bambali ba Nyamuzinda wîrhu ecimanyîso emalanga». 4 Nayumva banga bahebirwekwo ecimanyîso:
bihumbi igana na makumi ani na bini
b’omu mûko gôshi ga bene-Israheli,
5 Omu bûko bwa Yuda, bihumbi ikumi na bibiri
byahebwakwo ecimanyîso;
omu bûko bwa Rubeni, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Gadi, bihumbi ikumi na bibiri,
6 omu bûko bw’Aseri, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Nefutali, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Menashè, bihumbi ikumi na bibiri;
7 omu bûko bwa Simoni, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Levi, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Isakari, bihumbi ikumi na bibiri;
8 omu bûko hwa Zabuloni, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Yozefu, bihumbi ikumi na bibiri;
omu bûko bwa Benyamini,
bihumbi ikumi na bibiri bajirekwo ecimanyîso.
Abîshogwa ba Nyamuzinda bagandâza omu bwâmi bw’empingu
9 Enyuma ly’okwo, nabona ehitù hy’abantu barhankaganjwa:
bàli ba ngasi cihugo,
ba ngasi bûko,
na ngasi ishanja,
na ba ngasi lulimi luderhwa;

erhi bayimanzire embere ly’entebe y’Omwâna-buzi, banayambîrhe emyambalo myêru, banafumbasire amashami g’emishugushugu omu nfune. 10 Bakâyakûza n’izù linene, mpu: «Ayâgirwe Nnawîrhu Nyamuzinda otamîre oku ntebe bo n’Omwâna-buzi!». 11 Na bamalahika erhi bazungulusire entebe n’Abagula na zirya Nsimba oku ziri ini; banacîkwêba oku idaho embere ly’entebe, baharâmya Nyamuzinda, mpu:
12 «Neci mushana»,
Nnawîrhu Nyamuzinda ayâgirwe,
aj’irenge, arhimanya,
avugwe omunkwa,
akuzibwe, aluze obuhashe n’emisî
omu myâka n’emyâka! Amen!»

13 Muguma muli balya Bagula anacijaho, ambwîra, erhi: «Aba bayambîrhe emyambalo myêru bo bahi, na ngahi barhenga?» 14 Nâni, nti: «Waliha, wêne omanyire». Anacimbwîra, erhi: «Abo bo balya bazind’irhenga omu malibuko madârhix; bàshusire emyambalo yâbo banayiyêruhiza omu mukò gw’Omwâna-buzi. 15 Co cirhumire bali aha mbere z’entebe ya Nyamuzinda, co cinarhumire bamukolera mûshi na hudufu omu luhêro lwâge; n’otamîre oku ntebe akola ayish’iyûbaka ecihando câge ekarhî kâbo. 16 Barhakacishalika barhakanaciyumva nyôrha bundi; ntà mango izûba lyacibalibuze, na ntà hidûrhu hyacibajire kurhi. 17 Bulya Omwâna-buzi, oyimanzire aha karhî k’entebe, yêne abà lungere wâbo, anabalangûle enjira ehêka ebw’iriba ly’amîshi g’obuzîne, Na Nyamuzinda abahôrhola emirenge yôshi ebali oku masù».
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 7
1 Μετὰ τοῦτο εἶδον τέσσαρας ἀγγέλους ἑστῶτας ἐπὶ τὰς τέσσαρας γωνίας τῆς γῆς, κρατοῦντας τοὺς τέσσαρας ἀνέμους τῆς γῆς ἵνα μὴ πνέῃ ἄνεμος ἐπὶ τῆς γῆς μήτε ἐπὶ τῆς θαλάσσης μήτε ἐπὶ πᾶν δένδρον. 2 Καὶ εἶδον ἄλλον ἄγγελον ἀναβαίνοντα ἀπὸ ἀνατολῆς ἡλίου ἔχοντα σφραγῖδα θεοῦ ζῶντος, καὶ ἔκραξεν φωνῇ μεγάλῃ τοῖς τέσσαρσιν ἀγγέλοις οἷς ἐδόθη αὐτοῖς ἀδικῆσαι τὴν γῆν καὶ τὴν θάλασσαν 3 λέγων• μὴ ἀδικήσητε τὴν γῆν μήτε τὴν θάλασσαν μήτε τὰ δένδρα, ἄχρι σφραγίσωμεν τοὺς δούλους τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἐπὶ τῶν μετώπων αὐτῶν. 4 Καὶ ἤκουσα τὸν ἀριθμὸν τῶν ἐσφραγισμένων, ἑκατὸν τεσσεράκοντα τέσσαρες χιλιάδες, ἐσφραγισμένοι ἐκ πάσης φυλῆς υἱῶν Ἰσραήλ• 5 ἐκ φυλῆς Ἰούδα δώδεκα χιλιάδες ἐσφραγισμένοι, ἐκ φυλῆς Ῥουβὴν δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Γὰδ δώδεκα χιλιάδες, 6 ἐκ φυλῆς Ἀσὴρ δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Νεφθαλὶμ δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Μανασσῆ δώδεκα χιλιάδες, 7 ἐκ φυλῆς Συμεὼν δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Λευὶ δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Ἰσσαχὰρ δώδεκα χιλιάδες, 8 ἐκ φυλῆς Ζαβουλὼν δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Ἰωσὴφ δώδεκα χιλιάδες, ἐκ φυλῆς Βενιαμὶν δώδεκα χιλιάδες ἐσφραγισμένοι. 9 Μετὰ ταῦτα εἶδον, καὶ ἰδοὺ ὄχλος πολύς, ὃν ἀριθμῆσαι αὐτὸν οὐδεὶς ἐδύνατο, ἐκ παντὸς ἔθνους καὶ φυλῶν καὶ λαῶν καὶ γλωσσῶν ἑστῶτες ἐνώπιον τοῦ θρόνου καὶ ἐνώπιον τοῦ ἀρνίου περιβεβλημένους στολὰς λευκὰς καὶ φοίνικες ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν, 10 καὶ κράζουσιν φωνῇ μεγάλῃ λέγοντες• ἡ σωτηρία τῷ θεῷ ἡμῶν τῷ καθημένῳ ἐπὶ τῷ θρόνῳ καὶ τῷ ἀρνίῳ. 11 Καὶ πάντες οἱ ἄγγελοι εἱστήκεισαν κύκλῳ τοῦ θρόνου καὶ τῶν πρεσβυτέρων καὶ τῶν τεσσάρων ζῴων καὶ ἔπεσαν ἐνώπιον τοῦ θρόνου ἐπὶ τὰ πρόσωπα αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν τῷ θεῷ 12 λέγοντες• ἀμήν, ἡ εὐλογία καὶ ἡ δόξα καὶ ἡ σοφία καὶ ἡ εὐχαριστία καὶ ἡ τιμὴ καὶ ἡ δύναμις καὶ ἡ ἰσχὺς τῷ θεῷ ἡμῶν εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων• ἀμήν. 13 Καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τῶν πρεσβυτέρων λέγων μοι• οὗτοι οἱ περιβεβλημένοι τὰς στολὰς τὰς λευκὰς τίνες εἰσὶν καὶ πόθεν ἦλθον; 14 καὶ εἴρηκα αὐτῷ• κύριέ μου, σὺ οἶδας. καὶ εἶπέν μοι• οὗτοί εἰσιν οἱ ἐρχόμενοι ἐκ τῆς θλίψεως τῆς μεγάλης καὶ ἔπλυναν τὰς στολὰς αὐτῶν καὶ ἐλεύκαναν αὐτὰς ἐν τῷ αἵματι τοῦ ἀρνίου. 15 διὰ τοῦτό εἰσιν ἐνώπιον τοῦ θρόνου τοῦ θεοῦ καὶ λατρεύουσιν αὐτῷ ἡμέρας καὶ νυκτὸς ἐν τῷ ναῷ αὐτοῦ, καὶ ὁ καθήμενος ἐπὶ τοῦ θρόνου σκηνώσει ἐπ’ αὐτούς. 16 οὐ πεινάσουσιν ἔτι οὐδὲ διψήσουσιν ἔτι οὐδὲ μὴ πέσῃ ἐπ’ αὐτοὺς ὁ ἥλιος οὐδὲ πᾶν καῦμα, 17 ὅτι τὸ ἀρνίον τὸ ἀνὰ μέσον τοῦ θρόνου ποιμανεῖ αὐτοὺς καὶ ὁδηγήσει αὐτοὺς ἐπὶ ζωῆς πηγὰς ὑδάτων, καὶ ἐξαλείψει ὁ θεὸς πᾶν δάκρυον ἐκ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν.
8
Omwâna-buzi ahamûla akahamikizo ka kali-nda
1 Erhi Omwâna-buzi abasa eciziriko ca kali-nda, akahwenyenye kàbiì omu malunga, kashinga nka cihimbi ca nsà.
Emishekera nda
2 Okubundi nanacibona balya Bamalahika nda bayimanga embere za Nyamuzinda; babahà mishekera nda. 3 Obwo owundi Malahika ayisha, erhi afumbasire ehijoy hy’amasholo. Bamuhà mugavu munji, mpu aguhise haguma n’ensengero z’abatagatîfu bôshi oku lûsho lw’amasholo Iuli aha mbere z’entebe. 4 Omugî gw’omugavu haguma n’ensengero z’abatagatîfu gwarhenga omu nfune za Malahika, gwasôkera embere za Nyamuzinda. 5 Nyamalahika anaciyanka ecetêzo, acîyunjuza muliro gw’oku luhêrero. Hanaciba emilazo, n’emikunguli, n’orhumème, n’igulu lyâgeramwo omusisi. 6 Balya Bamalahika nda bàli bagwêrhe emishekera nda, bacîrheganya okuyibûhamwo.
Emishekera ini mirhanzi
7 Okuhandi omurhanzi agubûha erhi na mushekera: lwashuba lubula n’omuliro bigushe haguma n’omukò, babikwêba oku igulu. Ecihimbi ca kasharhu c’igulu càboyôka, ecihimbi ca kasharhu c’emirhi càsirîra, na ngasi byâsi bibishi byàhya. 8 Malahika wa kabiri naye abûha omu mushekera. Olwo eri nka ntondo nnenênè edwîrhe yagulumira yacîyôha omu nyanja, n’ecihimbi ca kasharhu c’enyanja càshuba mukò; 9 ecihimbi ca kasharhu c’ebyali omu nyanja, byalimwo obuzîne caherêrekera n’ecihimbi ca kasharhu c’amârho càherêrekera. 10 Malahika wa kasharhu aguhiramwo amarhama. Okubundi enyenyêzi nnenênè eri nka cimole càyâka yàmanuka emalunga; yarhogera ecihimbi ca kasharhu c’enyîshi n’amaliba g’amîshi. 11 Izîno ly’eyôla nyenyêzi ye Mutuzo. Ecihimbi ca kasharhu c’amîshi gwashuba mutuzo, bantu banji banacifà n’ago mîshi erhi kulula kwâgo kurhuma. 12 Naye Malahika wa kani agubûhamwo erhi na mushekera. Ecihimbi ca kasharhu c’izûba cahukulwa, n’ecihimbi ca kasharhu c’omwêzi, n’ecihimbi ca kasharhu c’enyenyêzi kwo na kwo; na ntyo ebyo byâbyo bya kasharhu byashuba mwizimya, n’omûshi gwabula cihimbi ciguma ca kasharhu c’obumoleke bwâgwo, n’obudufu kwo na kuguma. 13 Nashub’ibona, nanayumva enyunda yayisha yabalala omu nkuba-karhî, yaderha n’izù linene, erhi: «Bamahera! bamahera! bamahera ababà omu igulu! Bamahera abâyumva izù ly’enyindi mishekera balya Bamalahika basharhu bâbûhamwo!».
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 8
1 Καὶ ὅταν ἤνοιξεν τὴν σφραγῖδα τὴν ἑβδόμην, ἐγένετο σιγὴ ἐν τῷ οὐρανῷ ὡς ἡμιώριον. 2 Καὶ εἶδον τοὺς ἑπτὰ ἀγγέλους οἳ ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ἑστήκασιν, καὶ ἐδόθησαν αὐτοῖς ἑπτὰ σάλπιγγες. 3 Καὶ ἄλλος ἄγγελος ἦλθεν καὶ ἐστάθη ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου ἔχων λιβανωτὸν χρυσοῦν, καὶ ἐδόθη αὐτῷ θυμιάματα πολλά, ἵνα δώσει ταῖς προσευχαῖς τῶν ἁγίων πάντων ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσοῦν τὸ ἐνώπιον τοῦ θρόνου. 4 καὶ ἀνέβη ὁ καπνὸς τῶν θυμιαμάτων ταῖς προσευχαῖς τῶν ἁγίων ἐκ χειρὸς τοῦ ἀγγέλου ἐνώπιον τοῦ θεοῦ. 5 καὶ εἴληφεν ὁ ἄγγελος τὸν λιβανωτὸν καὶ ἐγέμισεν αὐτὸν ἐκ τοῦ πυρὸς τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἔβαλεν εἰς τὴν γῆν, καὶ ἐγένοντο βρονταὶ καὶ φωναὶ καὶ ἀστραπαὶ καὶ σεισμός. 6 Καὶ οἱ ἑπτὰ ἄγγελοι οἱ ἔχοντες τὰς ἑπτὰ σάλπιγγας ἡτοίμασαν αὐτοὺς ἵνα σαλπίσωσιν. 7 Καὶ ὁ πρῶτος ἐσάλπισεν• καὶ ἐγένετο χάλαζα καὶ πῦρ μεμιγμένα ἐν αἵματι καὶ ἐβλήθη εἰς τὴν γῆν, καὶ τὸ τρίτον τῆς γῆς κατεκάη καὶ τὸ τρίτον τῶν δένδρων κατεκάη καὶ πᾶς χόρτος χλωρὸς κατεκάη. 8 Καὶ ὁ δεύτερος ἄγγελος ἐσάλπισεν• καὶ ὡς ὄρος μέγα πυρὶ καιόμενον ἐβλήθη εἰς τὴν θάλασσαν, καὶ ἐγένετο τὸ τρίτον τῆς θαλάσσης αἷμα 9 καὶ ἀπέθανεν τὸ τρίτον τῶν κτισμάτων τῶν ἐν τῇ θαλάσσῃ τὰ ἔχοντα ψυχὰς καὶ τὸ τρίτον τῶν πλοίων διεφθάρησαν. 10 Καὶ ὁ τρίτος ἄγγελος ἐσάλπισεν• καὶ ἔπεσεν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἀστὴρ μέγας καιόμενος ὡς λαμπὰς καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τὸ τρίτον τῶν ποταμῶν καὶ ἐπὶ τὰς πηγὰς τῶν ὑδάτων, 11 καὶ τὸ ὄνομα τοῦ ἀστέρος λέγεται ὁ Ἄψινθος, καὶ ἐγένετο τὸ τρίτον τῶν ὑδάτων εἰς ἄψινθον καὶ πολλοὶ τῶν ἀνθρώπων ἀπέθανον ἐκ τῶν ὑδάτων ὅτι ἐπικράνθησαν. 12 Καὶ ὁ τέταρτος ἄγγελος ἐσάλπισεν• καὶ ἐπλήγη τὸ τρίτον τοῦ ἡλίου καὶ τὸ τρίτον τῆς σελήνης καὶ τὸ τρίτον τῶν ἀστέρων, ἵνα σκοτισθῇ τὸ τρίτον αὐτῶν καὶ ἡ ἡμέρα μὴ φάνῃ τὸ τρίτον αὐτῆς καὶ ἡ νὺξ ὁμοίως. 13 Καὶ εἶδον, καὶ ἤκουσα ἑνὸς ἀετοῦ πετομένου ἐν μεσουρανήματι λέγοντος φωνῇ μεγάλῃ• οὐαὶ οὐαὶ οὐαὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐπὶ τῆς γῆς ἐκ τῶν λοιπῶν φωνῶν τῆς σάλπιγγος τῶν τριῶν ἀγγέλων τῶν μελλόντων σαλπίζειν.
9
Omushekera gwa karhânu
1 Okubundi Malahika wa karhânu abûha omu mushekera: nanacibona enyenyêziz yarhengaga emalunga erhogîre oku idaho. Bayihêreza olwigulo lw’enyenga y’ekuzimu. 2 Nayo yayigula eyo nyenga y’ekuzimu. Mw’eyo nyenga mwanacirhenga ecigî ciri nka mugî gw’omu luganda lunênênè, izûba n’ecirêre byashuba mwizimya erhi ogwomugî gw’omu nyenga gurhuma. 3 Gulya mugî gwanacifugumukamwo enzige; zàgwa oku idaho, zanahâbwa obuhashe buli aka bulya engobea zijira en’igulu. 4 Zabwirwa mpu zimanye zankajira byâsi by’aha nshi zahumakwo, nîsi erhi bwâsi erhi murhi, aha nyuma ly’abantu barhalikwo ecimanyîso ca Nyamuzinda oku malanga gâbo. 5 Zabwirwa mpu zirhabayirhaga, ci mpu zibalîse n’amagala myêzi irhanu; n’akababo kâzo kwo kàli nka kula engobe eluma omuntu. 6 Muli ezo nsiku obwo, abantu bakolaga bayish’ilonza olufù banalubule; banacîfinje okufà, n’olufù lubayâke! 7 N’ezo nzige owazibona kwo ankanamanya mpu biterusi byagungêza okulwa; amarhwe gâzo gàlikwo ebiri nka bimanè bya masholo; n’obusù bwâzo buli nka bantu. 8 Emvîri zâzo kwo ziri nka za bakazi, n’amîno gâzo kwo gayôsire nka ga ntale. 9 Ebifuba byâzo kwo biri nka mpenzi za cûma, n’omululumo gw’amashala gâzo kwo guyôsire nka kulyâla ebiterusi byaja oku bîrha biyisha byabulula babômboro. 10 Emicira yazo erikwo orhubabo, nka kulyâla eya bacilumira-habiri enayôrha; n’omu micira yazo mwo obuhashe bwâzo bw’okuherêrekeza abantu myêzi irhanu bubà. 11 Omwâmi wazo ozikulîre, y’olya malahika w’omu nyenga; izîno lyâge omu ciyahudi ye Abadonib, n’omu cigereki ye Apoliyoni. 12 Ibala lirhanzi eryo lyamagera, agandi mabala abiri ago gakulikire.
Omushekera gwa kali-ndarhu
13 Malahika wa kali-ndarhu naye agubûhamwo erhi na mushekera. Nanaciyumva izù lyahubuka aha marhwèrhwè ani g’olûsho lw’amasholo Iuli embere z’amasù ga Nyamuzinda. 14 Eryôla izù lyabwîra Malahika wa kali-ndarhu, nyakubûha omushekera, erhi: «Lîka bala Bamalahika bani bashwêkîrwe aha lwîshi lwa Efrata». 15 Balya Bamalahika oku banali bani banacilîkwa, bakàlingûza ensà n’olusiku n’omwêzi n’omwâka bayirhamwo ecihimbi ca ka sharhu c’abantu. 16 Omurhwe gw’abalwî balwîra oku biterusi gwàli gwa rhulorhoc magana abiri: nayumvîrhe banganjira bàli banga. 17 Ntyâla kwo nàbwîne ebiterusi n’ababitamîrekwo bayôsire erhi mbà ndwîrhe nabona: bàli bagwêrhe empezi ziri nka masêsè ga muliro, zinashushire omukara gw’ecibogo n’ecibiriti. Amarhwe g’ebiterusi kwo gali gayôsire nka ga ntale, n’ekanwa kâbyo yakazaâg’irhenga omuliro n’omugî n’ecibiriti. 18 Abo banyamanjà oku bali basharhu bo bayîsire ecihimbi ca kasharhu c’abantu: bahungumuka n’omuliro n’omugî n’ecibiriti byakâg’irhenga ekanwa k’ebiterusi. 19 Bulya, neci, obuhashe bw’ebyo biterusi ekanwa bubà n’omu mucira; emicira yabyo kwo eba nka njoka; ejira amarhwe, n’ago marhwe go enêshamwo abantu.
20 Ci abantu basigalaga, abarhahungumukaga n’âbo banyamanjà, barhaderhaga ciru mpu bacîyunjuze oku bijiro by’amaboko gâbo: barhalekaga okukâgashâniza abashetani n’enshushano z’amasholo, n’ez’amarhale n’emiringa, n’ez’amabuye n’emirhi, n’obwo oku ziri zirhankabona, zirhankayumva, zirhankanacishegûla. 21 Barhagokôlaga obushumûsi bwâbo, n’obukurungu bwâbo, n’okuhusha kwâbo, n’obushambo bwâbo.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 9
1 Καὶ ὁ πέμπτος ἄγγελος ἐσάλπισεν• καὶ εἶδον ἀστέρα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πεπτωκότα εἰς τὴν γῆν, καὶ ἐδόθη αὐτῷ ἡ κλεὶς τοῦ φρέατος τῆς ἀβύσσου 2 καὶ ἤνοιξεν τὸ φρέαρ τῆς ἀβύσσου, καὶ ἀνέβη καπνὸς ἐκ τοῦ φρέατος ὡς καπνὸς καμίνου μεγάλης, καὶ ἐσκοτώθη ὁ ἥλιος καὶ ὁ ἀὴρ ἐκ τοῦ καπνοῦ τοῦ φρέατος. 3 καὶ ἐκ τοῦ καπνοῦ ἐξῆλθον ἀκρίδες εἰς τὴν γῆν, καὶ ἐδόθη αὐταῖς ἐξουσία ὡς ἔχουσιν ἐξουσίαν οἱ σκορπίοι τῆς γῆς. 4 καὶ ἐρρέθη αὐταῖς ἵνα μὴ ἀδικήσουσιν τὸν χόρτον τῆς γῆς οὐδὲ πᾶν χλωρὸν οὐδὲ πᾶν δένδρον, εἰ μὴ τοὺς ἀνθρώπους οἵτινες οὐκ ἔχουσιν τὴν σφραγῖδα τοῦ θεοῦ ἐπὶ τῶν μετώπων. 5 καὶ ἐδόθη αὐτοῖς ἵνα μὴ ἀποκτείνωσιν αὐτούς, ἀλλ’ ἵνα βασανισθήσονται μῆνας πέντε, καὶ ὁ βασανισμὸς αὐτῶν ὡς βασανισμὸς σκορπίου ὅταν παίσῃ ἄνθρωπον. 6καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ζητήσουσιν οἱ ἄνθρωποι τὸν θάνατον καὶ οὐ μὴ εὑρήσουσιν αὐτόν, καὶ ἐπιθυμήσουσιν ἀποθανεῖν καὶ φεύγει ὁ θάνατος ἀπ’ αὐτῶν. 7 Καὶ τὰ ὁμοιώματα τῶν ἀκρίδων ὅμοια ἵπποις ἡτοιμασμένοις εἰς πόλεμον, καὶ ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτῶν ὡς στέφανοι ὅμοιοι χρυσῷ, καὶ τὰ πρόσωπα αὐτῶν ὡς πρόσωπα ἀνθρώπων, 8 καὶ εἶχον τρίχας ὡς τρίχας γυναικῶν, καὶ οἱ ὀδόντες αὐτῶν ὡς λεόντων ἦσαν, 9καὶ εἶχον θώρακας ὡς θώρακας σιδηροῦς, καὶ ἡ φωνὴ τῶν πτερύγων αὐτῶν ὡς φωνὴ ἁρμάτων ἵππων πολλῶν τρεχόντων εἰς πόλεμον, 10 καὶ ἔχουσιν οὐρὰς ὁμοίας σκορπίοις καὶ κέντρα, καὶ ἐν ταῖς οὐραῖς αὐτῶν ἡ ἐξουσία αὐτῶν ἀδικῆσαι τοὺς ἀνθρώπους μῆνας πέντε, 11 ἔχουσιν ἐπ’ αὐτῶν βασιλέα τὸν ἄγγελον τῆς ἀβύσσου, ὄνομα αὐτῷ Ἑβραϊστὶ Ἀβαδδών, καὶ ἐν τῇ Ἑλληνικῇ ὄνομα ἔχει Ἀπολλύων. 12 Ἡ οὐαὶ ἡ μία ἀπῆλθεν• ἰδοὺ ἔρχεται ἔτι δύο οὐαὶ μετὰ ταῦτα. 13 Καὶ ὁ ἕκτος ἄγγελος ἐσάλπισεν• καὶ ἤκουσα φωνὴν μίαν ἐκ τῶν [τεσσάρων] κεράτων τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ χρυσοῦ τοῦ ἐνώπιον τοῦ θεοῦ, 14 λέγοντα τῷ ἕκτῳ ἀγγέλῳ, ὁ ἔχων τὴν σάλπιγγα• λῦσον τοὺς τέσσαρας ἀγγέλους τοὺς δεδεμένους ἐπὶ τῷ ποταμῷ τῷ μεγάλῳ Εὐφράτῃ. 15 καὶ ἐλύθησαν οἱ τέσσαρες ἄγγελοι οἱ ἡτοιμασμένοι εἰς τὴν ὥραν καὶ ἡμέραν καὶ μῆνα καὶ ἐνιαυτόν, ἵνα ἀποκτείνωσιν τὸ τρίτον τῶν ἀνθρώπων. 16 καὶ ὁ ἀριθμὸς τῶν στρατευμάτων τοῦ ἱππικοῦ δισμυριάδες μυριάδων, ἤκουσα τὸν ἀριθμὸν αὐτῶν. 17 Καὶ οὕτως εἶδον τοὺς ἵππους ἐν τῇ ὁράσει καὶ τοὺς καθημένους ἐπ’ αὐτῶν, ἔχοντας θώρακας πυρίνους καὶ ὑακινθίνους καὶ θειώδεις, καὶ αἱ κεφαλαὶ τῶν ἵππων ὡς κεφαλαὶ λεόντων, καὶ ἐκ τῶν στομάτων αὐτῶν ἐκπορεύεται πῦρ καὶ καπνὸς καὶ θεῖον. 18 ἀπὸ τῶν τριῶν πληγῶν τούτων ἀπεκτάνθησαν τὸ τρίτον τῶν ἀνθρώπων, ἐκ τοῦ πυρὸς καὶ τοῦ καπνοῦ καὶ τοῦ θείου τοῦ ἐκπορευομένου ἐκ τῶν στομάτων αὐτῶν. 19 ἡ γὰρ ἐξουσία τῶν ἵππων ἐν τῷ στόματι αὐτῶν ἐστιν καὶ ἐν ταῖς οὐραῖς αὐτῶν, αἱ γὰρ οὐραὶ αὐτῶν ὅμοιαι ὄφεσιν, ἔχουσαι κεφαλὰς καὶ ἐν αὐταῖς ἀδικοῦσιν. 20 Καὶ οἱ λοιποὶ τῶν ἀνθρώπων, οἳ οὐκ ἀπεκτάνθησαν ἐν ταῖς πληγαῖς ταύταις, οὐδὲ μετενόησαν ἐκ τῶν ἔργων τῶν χειρῶν αὐτῶν, ἵνα μὴ προσκυνήσουσιν τὰ δαιμόνια καὶ τὰ εἴδωλα τὰ χρυσᾶ καὶ τὰ ἀργυρᾶ καὶ τὰ χαλκᾶ καὶ τὰ λίθινα καὶ τὰ ξύλινα, ἃ οὔτε βλέπειν δύνανται οὔτε ἀκούειν οὔτε περιπατεῖν, 21 καὶ οὐ μετενόησαν ἐκ τῶν φόνων αὐτῶν οὔτε ἐκ τῶν φαρμάκων αὐτῶν οὔτε ἐκ τῆς πορνείας αὐτῶν οὔτε ἐκ τῶν κλεμμάτων αὐτῶν.
10
Obuhane buzinda bwahika hôfi
1 Okuhandi nanacibona owundi Malahika muzibuzibu amanuka emalunga, ecitù erhi cimuhundikîre, n’omutirigongo erhi gumuli oku irhwe; obusù bwâge erhi buli nk’izûba, n’amagulu gâge erhi gali nka mitungo ya muliro. 2 Ali afumbasire ehitabu bibungûle omu nfune. Anaciheba okugulu kulyo oku nyanja, n’okulembe oku idaho, 3 ayâma n’izù linene nka kulya entale eluluma. Oku anayâma ntya, Emilazod nda yagwîra yakungula. 4 Erhi eyo Milazo nda ebà yamakungula, nankolaga ndi nti nyandike, nanaciyumwa izù lyarhenga emalunga, erhi: «Ebyôla Emilazo nda edesire, obihebekwo akahamikizo, omanye wankanabiyandika». 5 Okuhandi olya Malahika nabonaga ayimanzire oku nyanja n’oku igulu, alambûlira okuboko kulyo emalunga, 6 alahira Ozîne omu myâka n’emyâka, owalemaga amalunga n’ebigabâmwo, n’igulu n’ebimubà, n’enyanja n’ebimubà, mpu ntà mango gacihali, 7 ci mpu ensiku banayumve Malahika wa kali nda abûha omu mushekera, erhi ihwe lya Nyamuzinda lyamayunjula, nk’oku abwîraga bambali bâge abalêbi.

Mpu alye ecitabu
8 Liryal’izù narhangag’iyumva emalunga, lyashub’inganiza, erhi: «Ogend’iyanka ecitabu cibungûle omu nfune za Malahika oyimanzire oku nyanja n’oku igulu». 9 Nanacikanya, najà emunda Malahika ali, namubwîra nti ampêreze cirya citabu. Ambwîra, erhi: «Yankaco, onacivûgusè; cakululira hano cikuhika omu nda, ci ekanwa cakununira nka bûci». 10 Nayanka cirya citabu omu nfune za malahika, nacivûgusa; omu kanwa erhi ciri cinunu nka bûci, ci erhi mba namacirya, canshakamiza enda. 11 Banacimbwîra, mpu: «Kukwânîne oshub’ilêbera emilala n’amashanja n’endimi na bâmi banji».
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 10
1 Καὶ εἶδον ἄλλον ἄγγελον ἰσχυρὸν καταβαίνοντα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ περιβεβλημένον νεφέλην, καὶ ἡ ἶρις ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡς ὁ ἥλιος καὶ οἱ πόδες αὐτοῦ ὡς στῦλοι πυρός, 2 καὶ ἔχων ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ βιβλαρίδιον ἠνεῳγμένον. καὶ ἔθηκεν τὸν πόδα αὐτοῦ τὸν δεξιὸν ἐπὶ τῆς θαλάσσης, τὸν δὲ εὐώνυμον ἐπὶ τῆς γῆς, 3 καὶ ἔκραξεν φωνῇ μεγάλῃ ὥσπερ λέων μυκᾶται. καὶ ὅτε ἔκραξεν, ἐλάλησαν αἱ ἑπτὰ βρονταὶ τὰς ἑαυτῶν φωνάς. 4 καὶ ὅτε ἐλάλησαν αἱ ἑπτὰ βρονταί, ἤμελλον γράφειν, καὶ ἤκουσα φωνὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λέγουσαν• σφράγισον ἃ ἐλάλησαν αἱ ἑπτὰ βρονταί, καὶ μὴ αὐτὰ γράψῃς. 5 Καὶ ὁ ἄγγελος, ὃν εἶδον ἑστῶτα ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ ἐπὶ τῆς γῆς, ἦρεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ τὴν δεξιὰν εἰς τὸν οὐρανὸν 6 καὶ ὤμοσεν ἐν τῷ ζῶντι εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων, ὃς ἔκτισεν τὸν οὐρανὸν καὶ τὰ ἐν αὐτῷ καὶ τὴν γῆν καὶ τὰ ἐν αὐτῇ καὶ τὴν θάλασσαν καὶ τὰ ἐν αὐτῇ, ὅτι χρόνος οὐκέτι ἔσται, 7 ἀλλ’ ἐν ταῖς ἡμέραις τῆς φωνῆς τοῦ ἑβδόμου ἀγγέλου, ὅταν μέλλῃ σαλπίζειν, καὶ ἐτελέσθη τὸ μυστήριον τοῦ θεοῦ, ὡς εὐηγγέλισεν τοὺς ἑαυτοῦ δούλους τοὺς προφήτας. 8 Καὶ ἡ φωνὴ ἣν ἤκουσα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πάλιν λαλοῦσαν μετ’ ἐμοῦ καὶ λέγουσαν• ὕπαγε λάβε τὸ βιβλίον τὸ ἠνεῳγμένον ἐν τῇ χειρὶ τοῦ ἀγγέλου τοῦ ἑστῶτος ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ ἐπὶ τῆς γῆς. 9 καὶ ἀπῆλθα πρὸς τὸν ἄγγελον λέγων αὐτῷ δοῦναί μοι τὸ βιβλαρίδιον. καὶ λέγει μοι• λάβε καὶ κατάφαγε αὐτό, καὶ πικρανεῖ σου τὴν κοιλίαν, ἀλλ’ ἐν τῷ στόματί σου ἔσται γλυκὺ ὡς μέλι. 10 Καὶ ἔλαβον τὸ βιβλαρίδιον ἐκ τῆς χειρὸς τοῦ ἀγγέλου καὶ κατέφαγον αὐτό, καὶ ἦν ἐν τῷ στόματί μου ὡς μέλι γλυκὺ καὶ ὅτε ἔφαγον αὐτό, ἐπικράνθη ἡ κοιλία μου. 11 καὶ λέγουσίν μοι• δεῖ σε πάλιν προφητεῦσαι ἐπὶ λαοῖς καὶ
11
Bahamîrizi babiri
1 Okuhandi bampà olusheke Iuli nka birhi, bambwîra, erhi: «Yimuka, oj’igera akâ-Nyamuzindae, n’oluhêrerof, n’abagashânizamwo. 2 Engo eri emuhanda gw’akâ-Nyamuzinda yohe oyireke, orhayigeraga; bulya yahîrwe abapagani: bashinga myêzi makumi ani n’ibiri balabarha Olugo lutagatîfu. 3 Nkolaga nahà abahamîrizi bani bombi obuhashe, bashinge nsikug cihumbi na magana abiri na nsiku makuni gali-ndarhu balêba banacihundikire emibalabala». 4 Abo bahamîrizi yo erya mizêti ibiri na birya bimole bibiri biyimanzire embere za Nn’igulu. 5 Hakajira owaderha mpu abahumekwo, omuliro gunabarhenge ekanwa, gumakûze abadwîrhe obushombanyi; n’owankaderha mpu abahirekwo olûnu, naye ntyo kwo akwânîne afè. 6 Bagwêrhe obuhashe bw’okusika amalunga, enkuba erhang’irhoga omu nsiku z’obulêbi bwâbo; n’oku mîshi hagwêrhe obuhashe bw’okugahindula gashube mukò, n’obw’okubabaza igulu nk’oku banalonzize. 7 N’amango babà bamamala obuhamîrizi bàli, cirya Ciryanyih canyonyôka omu nyenga cikolaga cayish’ibalwîsa; cibahime, cinabanige. 8 Emirhumba yâbo Elambame omu ngo y’Ecishagala cinenei batwa mugani mpu ye Sodomo na Mîsirij, ciryâla babambiragamwo Nnawâbo oku musalabak. 9 Abantu ba ngasi mashanja na ngasi bûko, aba ngasi lulimi na ngasi mulala bashinga nsiku isharhul n’ecihimbi erhi kusinza basinza emirhumba yâbo, barhanazige yabishwa. 10 Abantu b’en’igulu bâsîme obwo, bacishingire okufà kwâbo, banashêgulane, bulyâla abo balêbim bombi bàli bamarhindibuza ab’en’igulu. 11 Ci erhi zirya nsiku isharhu n’ecihimbi zigera, Nyamuzinda abahiramwo omûka gw’obuzîne; banaciyîmanga, n’abakâg’ikabasinza barhungwa n’obwôba. 12 Bayumva izù linene lyarhenga emalunga, lyababwîra, erhi: «Yinamukiri eno nyanya!» Banacisôkera emalunga omu citù, n’abashombanyi bâbo bakâsinza. 13 Muli ako kanya, omusisi gurhali munyi gwanacigera omu igulu, ecihimbi ca kali-ikumi c’ecishagala cahirima, na bantu bihumbi biri nda bafira muli ogwomusisi. Abasigalaga bagwârhwa n’obwôba, banacihà Nyamuzinda w’emalunga irenge. 14 Ibala lya kabiri ly’eryo lyamacikônya, ibala lya kasharhu eri liyiruka!
Omushekera gwa kali-nda
15 Okubundi Malahika wa kali-nda abûha omu mushekera; emalunga yabà ecihôgêro c’amazù manênênè, gakaz’iderha, mpu:
«Obwâmi bw’igulu
bukola buli bwa Nnawîrhu
bwôshi na Kristu wâge,
anakolaga arhegeka
omu myâka n’emyâka!»

16 Na balya Bagula makumi abiri na bani batamîre oku ntebe zâbo embere za Nyamuzinda bahwêra oku idaho, baharâmya Nyamuzinda, mpu:
17 «Rhukuvuzire omunkwa,
Nyakasane, Nyamuzinda Nn’amahanga,
we Nyamubâho, we wanayôrhaga ohabà,
kulya kubà wayansire obuhashe bwâwe bunji, wanaciyimira.
18 Amashanja gàli gakunîre,
ci obukunizi bwâwe bwayisha nabwo,
n’amango abafîre batwîrwamwo olubanja nago gayisha,
n’aga wahembamwo bambali bâwe,
abalêbi, n’abatagatîfu n’abarhînya izîno lyâwe, abarho n’abakulu,
n’aga waherêrekezamwo balya basherêza igulu».

19 Obwo akâ-Nyamuzinda, kalya kabà omu mpingu, kanaciyiguka, n’omucîmba gw’endagâno yâge gwaboneka omu kâ-Nyamuzinda kâge. Okubundi hanacibà orhumème, n’amazù, n’emilazo, igulu lyâgeramwo omusisi, n’olubula lwàrhoga lwàrhalusa.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 11
1 Καὶ ἐδόθη μοι κάλαμος ὅμοιος ῥάβδῳ, λέγων• ἔγειρε καὶ μέτρησον τὸν ναὸν τοῦ θεοῦ καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ τοὺς προσκυνοῦντας ἐν αὐτῷ. 2 καὶ τὴν αὐλὴν τὴν ἔξωθεν τοῦ ναοῦ ἔκβαλε ἔξωθεν καὶ μὴ αὐτὴν μετρήσῃς, ὅτι ἐδόθη τοῖς ἔθνεσιν, καὶ τὴν πόλιν τὴν ἁγίαν πατήσουσιν μῆνας τεσσεράκοντα [καὶ] δύο. 3 Καὶ δώσω τοῖς δυσὶν μάρτυσίν μου καὶ προφητεύσουσιν ἡμέρας χιλίας διακοσίας ἑξήκοντα περιβεβλημένοι σάκκους. 4 οὗτοί εἰσιν αἱ δύο ἐλαῖαι καὶ αἱ δύο λυχνίαι αἱ ἐνώπιον τοῦ κυρίου τῆς γῆς ἑστῶτες. 5 καὶ εἴ τις αὐτοὺς θέλει ἀδικῆσαι πῦρ ἐκπορεύεται ἐκ τοῦ στόματος αὐτῶν καὶ κατεσθίει τοὺς ἐχθροὺς αὐτῶν• καὶ εἴ τις θελήσῃ αὐτοὺς ἀδικῆσαι, οὕτως δεῖ αὐτὸν ἀποκτανθῆναι. 6 οὗτοι ἔχουσιν τὴν ἐξουσίαν κλεῖσαι τὸν οὐρανόν, ἵνα μὴ ὑετὸς βρέχῃ τὰς ἡμέρας τῆς προφητείας αὐτῶν, καὶ ἐξουσίαν ἔχουσιν ἐπὶ τῶν ὑδάτων στρέφειν αὐτὰ εἰς αἷμα καὶ πατάξαι τὴν γῆν ἐν πάσῃ πληγῇ ὁσάκις ἐὰν θελήσωσιν. 7 Καὶ ὅταν τελέσωσιν τὴν μαρτυρίαν αὐτῶν, τὸ θηρίον τὸ ἀναβαῖνον ἐκ τῆς ἀβύσσου ποιήσει μετ’ αὐτῶν πόλεμον καὶ νικήσει αὐτοὺς καὶ ἀποκτενεῖ αὐτούς. 8 καὶ τὸ πτῶμα αὐτῶν ἐπὶ τῆς πλατείας τῆς πόλεως τῆς μεγάλης, ἥτις καλεῖται πνευματικῶς Σόδομα καὶ Αἴγυπτος, ὅπου καὶ ὁ κύριος αὐτῶν ἐσταυρώθη. 9 καὶ βλέπουσιν ἐκ τῶν λαῶν καὶ φυλῶν καὶ γλωσσῶν καὶ ἐθνῶν τὸ πτῶμα αὐτῶν ἡμέρας τρεῖς καὶ ἥμισυ καὶ τὰ πτώματα αὐτῶν οὐκ ἀφίουσιν τεθῆναι εἰς μνῆμα. 10 καὶ οἱ κατοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς χαίρουσιν ἐπ’ αὐτοῖς καὶ εὐφραίνονται καὶ δῶρα πέμψουσιν ἀλλήλοις, ὅτι οὗτοι οἱ δύο προφῆται ἐβασάνισαν τοὺς κατοικοῦντας ἐπὶ τῆς γῆς. 11 Καὶ μετὰ τὰς τρεῖς ἡμέρας καὶ ἥμισυ πνεῦμα ζωῆς ἐκ τοῦ θεοῦ εἰσῆλθεν ἐν αὐτοῖς, καὶ ἔστησαν ἐπὶ τοὺς πόδας αὐτῶν, καὶ φόβος μέγας ἐπέπεσεν ἐπὶ τοὺς θεωροῦντας αὐτούς. 12 καὶ ἤκουσαν φωνῆς μεγάλης ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λεγούσης αὐτοῖς• ἀνάβατε ὧδε. καὶ ἀνέβησαν εἰς τὸν οὐρανὸν ἐν τῇ νεφέλῃ, καὶ ἐθεώρησαν αὐτοὺς οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν. 13 Καὶ ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ ἐγένετο σεισμὸς μέγας καὶ τὸ δέκατον τῆς πόλεως ἔπεσεν καὶ ἀπεκτάνθησαν ἐν τῷ σεισμῷ ὀνόματα ἀνθρώπων χιλιάδες ἑπτὰ καὶ οἱ λοιποὶ ἔμφοβοι ἐγένοντο καὶ ἔδωκαν δόξαν τῷ θεῷ τοῦ οὐρανοῦ. 14 Ἡ οὐαὶ ἡ δευτέρα ἀπῆλθεν• ἰδοὺ ἡ οὐαὶ ἡ τρίτη ἔρχεται ταχύ. 15 Καὶ ὁ ἕβδομος ἄγγελος ἐσάλπισεν• καὶ ἐγένοντο φωναὶ μεγάλαι ἐν τῷ οὐρανῷ λέγοντες• ἐγένετο ἡ βασιλεία τοῦ κόσμου τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ τοῦ χριστοῦ αὐτοῦ, καὶ βασιλεύσει εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων. 16 Καὶ οἱ εἴκοσι τέσσαρες πρεσβύτεροι [οἱ] ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καθήμενοι ἐπὶ τοὺς θρόνους αὐτῶν ἔπεσαν ἐπὶ τὰ πρόσωπα αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν τῷ θεῷ 17 λέγοντες• εὐχαριστοῦμέν σοι, κύριε ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ, ὁ ὢν καὶ ὁ ἦν, ὅτι εἴληφας τὴν δύναμίν σου τὴν μεγάλην καὶ ἐβασίλευσας. 18 καὶ τὰ ἔθνη ὠργίσθησαν, καὶ ἦλθεν ἡ ὀργή σου καὶ ὁ καιρὸς τῶν νεκρῶν κριθῆναι καὶ δοῦναι τὸν μισθὸν τοῖς δούλοις σου τοῖς προφήταις καὶ τοῖς ἁγίοις καὶ τοῖς φοβουμένοις τὸ ὄνομά σου, τοὺς μικροὺς καὶ τοὺς μεγάλους, καὶ διαφθεῖραι τοὺς διαφθείροντας τὴν γῆν. 19 Καὶ ἠνοίγη ὁ ναὸς τοῦ θεοῦ ὁ ἐν τῷ οὐρανῷ καὶ ὤφθη ἡ κιβωτὸς τῆς διαθήκης αὐτοῦ ἐν τῷ ναῷ αὐτοῦ, καὶ ἐγένοντο ἀστραπαὶ καὶ φωναὶ καὶ βρονταὶ καὶ σεισμὸς καὶ χάλαζα μεγάλη.
12
Omukazi u’eukuba-joka
1 Okuhandi ecimanyîso cirhali cinyi caboneka emalunga; omukazi oyambîrhe izûba, n’omwêzi aha magulu gâge, n’ecimanè ca nyenyêzi ikumi n’ibiri omu irhwe lyâge. 2 Ali ndà, adwîrhe ayâma erhi mikero erhuma n’amalumwa g’okuburha. 3 N’ecindi cimanyîso caboneka emalunga; nkuba-joka nnênênè eshushire isêsè, ya marhwe nda na mahembe ikumi, na mashungwè nda oku marhwe gâyo. 4 N’omucira gwâyo gwayisha gwabulula ecihimbi ca kasharhu c’enyenyêzi z’omu malunga, gwanazikwêba oku igulu. Erya nkuba-joka yayîmanga embere z’olya mukazi wali buburha, yalinga mpu hano aba amaburha emulye omwâna. 5 Nyamukazi anaciburha omwâna w’oburhabana, ye wayish’iyâbula amashanja gôshi n’ehirhi by’ecûma; nyamwâna banacimukanyanya, bamuhêka hali Nyamuzinda n’aha ntebe yâge. 6 Nyamukazi yêhe ayâkira omu irungu, ashanga Nyamuzinda amurheganyîzemwo aha abêra, mpu bamuhêreho eci alya nsiku cihumbi na magana abiri na makumi gali-ndarhu.
7 Okubundi entambala yanacizûka emalunga: Mikaherin bo na Bamalahika bâge balwîsa enkuba-joka. Wankuba-joka naye amera omu muherho bôshi na Bamalahika bâge. 8 Ci bahimwa, babula n’aha bacibêzire omu mpingu. 9 Olya wankuba-joka munênênè. olya mujoka wa mîra, olya baderha mpu yo Ndyâlya, mpu ye Shetani, olyâla ohabula rubanda, bamukwêba oku igulu, bamukulikiza na Bamalahika bâge. 10 Nanaciyumva izù linene emalunga, mpu:
«Lero obucire, n’obuhashe, n’obwâmi bwa Nyamuzinda wîrhu,
n’oburhegesi bwa Kristu wâge bwamayisha!
Bulya olya okaz’ishobeka bene wîrhu,
olyâla wakazag’ibashobeka bwacà bwayira emunda Nyamuzinda wîrhu ali,
ajirage ajugucirwa!
11 Abo bene wîrhu bamuhimîre n’omukò gw’Omwâna-buzi
n’oluderho lw’obuhamîrize bwâbo,
barhanababaliraga amagala gâbo kuhika okufà.
12 Sîmagi, mwe malunga, n’abammubâmwo!
We igulu, nâwe we nyanja, mwamahera,
bulya erya Ndyâlya emwinyu yayandagalîre,
erhi enakunîre bwenêne,
kulya kubà emanyire oku ensiku zâyo ziri nganje».

13 Erhi wankuba-joka abona bamujugucira omu igulu, ashimbûlula olya mukazi, erhi amanaburha mugala. 14 Banacihà nyamukazi byûbi bibiri bya nyunda mpu abalalire omu irungu halya hâge anabêra, mpu bamuhêmbereho kasanzi n’orhusanzi n’oluhande lw’akasanzi, kulî na wanjoka. 15 Wanjoka anacimeshera amîshi gali nka lwîshi, aganîkakwo nyamukazi, mpu olwîshi lumuhêke. 16 Ci igulu lyafungira nyamukazi, lyayâshama, lyamirangusa lulya lwîshi wankuba-joka amesheraga kurhenga ekanwa kâge. 17 Wankuba-joka anacilubira nyamukazi, akanya, aj’ilwîsa abarhengaga omu nda yâge bàli basigîre, balya bashimba amarhegeko ga Nyamuzinda, banagwêrhe obuhamîrizi bwa Yezu. 18 Anaciyimanga oku mushenyi gw’enyanja obwo.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 12
1 Καὶ σημεῖον μέγα ὤφθη ἐν τῷ οὐρανῷ, γυνὴ περιβεβλημένη τὸν ἥλιον, καὶ ἡ σελήνη ὑποκάτω τῶν ποδῶν αὐτῆς καὶ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτῆς στέφανος ἀστέρων δώδεκα, 2 καὶ ἐν γαστρὶ ἔχουσα, καὶ κράζει ὠδίνουσα καὶ βασανιζομένη τεκεῖν. 3 καὶ ὤφθη ἄλλο σημεῖον ἐν τῷ οὐρανῷ, καὶ ἰδοὺ δράκων μέγας πυρρὸς ἔχων κεφαλὰς ἑπτὰ καὶ κέρατα δέκα καὶ ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτοῦ ἑπτὰ διαδήματα, 4 καὶ ἡ οὐρὰ αὐτοῦ σύρει τὸ τρίτον τῶν ἀστέρων τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἔβαλεν αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν. Καὶ ὁ δράκων ἕστηκεν ἐνώπιον τῆς γυναικὸς τῆς μελλούσης τεκεῖν, ἵνα ὅταν τέκῃ τὸ τέκνον αὐτῆς καταφάγῃ. 5 καὶ ἔτεκεν υἱὸν ἄρσεν, ὃς μέλλει ποιμαίνειν πάντα τὰ ἔθνη ἐν ῥάβδῳ σιδηρᾷ. καὶ ἡρπάσθη τὸ τέκνον αὐτῆς πρὸς τὸν θεὸν καὶ πρὸς τὸν θρόνον αὐτοῦ. 6 καὶ ἡ γυνὴ ἔφυγεν εἰς τὴν ἔρημον, ὅπου ἔχει ἐκεῖ τόπον ἡτοιμασμένον ἀπὸ τοῦ θεοῦ, ἵνα ἐκεῖ τρέφωσιν αὐτὴν ἡμέρας χιλίας διακοσίας ἑξήκοντα. 7 Καὶ ἐγένετο πόλεμος ἐν τῷ οὐρανῷ, ὁ Μιχαὴλ καὶ οἱ ἄγγελοι αὐτοῦ τοῦ πολεμῆσαι μετὰ τοῦ δράκοντος. καὶ ὁ δράκων ἐπολέμησεν καὶ οἱ ἄγγελοι αὐτοῦ, 8 καὶ οὐκ ἴσχυσεν οὐδὲ τόπος εὑρέθη αὐτῶν ἔτι ἐν τῷ οὐρανῷ. 9 καὶ ἐβλήθη ὁ δράκων ὁ μέγας, ὁ ὄφις ὁ ἀρχαῖος, ὁ καλούμενος Διάβολος καὶ ὁ Σατανᾶς, ὁ πλανῶν τὴν οἰκουμένην ὅλην, ἐβλήθη εἰς τὴν γῆν, καὶ οἱ ἄγγελοι αὐτοῦ μετ’ αὐτοῦ ἐβλήθησαν. 10 καὶ ἤκουσα φωνὴν μεγάλην ἐν τῷ οὐρανῷ λέγουσαν• ἄρτι ἐγένετο ἡ σωτηρία καὶ ἡ δύναμις καὶ ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ ἡ ἐξουσία τοῦ χριστοῦ αὐτοῦ, ὅτι ἐβλήθη ὁ κατήγωρ τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν, ὁ κατηγορῶν αὐτοὺς ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἡμέρας καὶ νυκτός. 11 καὶ αὐτοὶ ἐνίκησαν αὐτὸν διὰ τὸ αἷμα τοῦ ἀρνίου καὶ διὰ τὸν λόγον τῆς μαρτυρίας αὐτῶν καὶ οὐκ ἠγάπησαν τὴν ψυχὴν αὐτῶν ἄχρι θανάτου. 12 διὰ τοῦτο εὐφραίνεσθε, [οἱ] οὐρανοὶ καὶ οἱ ἐν αὐτοῖς σκηνοῦντες. οὐαὶ τὴν γῆν καὶ τὴν θάλασσαν, ὅτι κατέβη ὁ διάβολος πρὸς ὑμᾶς ἔχων θυμὸν μέγαν, εἰδὼς ὅτι ὀλίγον καιρὸν ἔχει. 13 Καὶ ὅτε εἶδεν ὁ δράκων ὅτι ἐβλήθη εἰς τὴν γῆν, ἐδίωξεν τὴν γυναῖκα ἥτις ἔτεκεν τὸν ἄρσενα. 14 καὶ ἐδόθησαν τῇ γυναικὶ αἱ δύο πτέρυγες τοῦ ἀετοῦ τοῦ μεγάλου, ἵνα πέτηται εἰς τὴν ἔρημον εἰς τὸν τόπον αὐτῆς, ὅπου τρέφεται ἐκεῖ καιρὸν καὶ καιροὺς καὶ ἥμισυ καιροῦ ἀπὸ προσώπου τοῦ ὄφεως. 15 καὶ ἔβαλεν ὁ ὄφις ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ ὀπίσω τῆς γυναικὸς ὕδωρ ὡς ποταμόν, ἵνα αὐτὴν ποταμοφόρητον ποιήσῃ. 16 καὶ ἐβοήθησεν ἡ γῆ τῇ γυναικὶ καὶ ἤνοιξεν ἡ γῆ τὸ στόμα αὐτῆς καὶ κατέπιεν τὸν ποταμὸν ὃν ἔβαλεν ὁ δράκων ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ. 17 καὶ ὠργίσθη ὁ δράκων ἐπὶ τῇ γυναικὶ καὶ ἀπῆλθεν ποιῆσαι πόλεμον μετὰ τῶν λοιπῶν τοῦ σπέρματος αὐτῆς τῶν τηρούντων τὰς ἐντολὰς τοῦ θεοῦ καὶ ἐχόντων τὴν μαρτυρίαν Ἰησοῦ. 18 Καὶ ἐστάθη ἐπὶ τὴν ἄμμον τῆς θαλάσσης.
13
Eciryanyi c’omu nyanja
1 Okubundi nanacibona eciryanyi cayinamuka omu nyanja, erhi cigwêrhe mahembe ikumi na marhwe nda; amahembe gâco erhi galikwo mashungwè ikumi, n’amarhwe gâco erhi galikwo amazîno g’ebijâci. 2 Eco ciryanyi nabonaga càli cishushire engwi; amagulu gâco gàli nka ga mpangaza, n’akanwa kâco kàli nka ka ntale. Erya nkuba-joka yahêreza eco ciryanyi emisî yayo, n’entebe yayo na buhashe bunji. 3 Ihwe liguma erhi liyôsire nk’elirimwo ecibande, n’eco cibande càli ca lufù; ci eco cibande c’olufù bacifumya. Obwo igulu lyôshi lyanacizânwa, lyashimba cirya ciryanyi. 4 Banacigashâniza wankuba-joka wahâga eciryanyi obuhashe, bagashâniza na cirya ciryanyi, mpu: «Ndi oli ak’eciryanyi? Ndi wankacija omu irhwe?» 5 Bacihà akanwa k’okuderha ebinwa by’obucîbone n’okulogorhera Nyamuzinda, bacihà n’obuhashe bw’okujira omukolo gwâco myêzi makumi ani n’ibirio. 6 Canacibumbûla akanwa, mwarhenga ebinwa by’ebijâci kuli Nyamuzinda n’eby’okulogorhera izîno lyâge n’obwâmi bwâge, n’ababà emalunga bôshi cabanogonoza. 7 Baciyêmêrera mpu cilwîse abashinganyanya cinabahime; bacihà n’obuhashe kuli ngasi bûko, na ngasi mulala, na ngasi lulimi, na ngasi ishanja. 8 Abantu bôshi b’igulu bacigashâniza, balyâla amazîno gâbo garhàli mandike kurhenga okulemwa kw’igulu omu citabu c’obuzîne c’Omwâna-buzi wabâgagwa. 9 Ogwêrhe amarhwîri ayumve! 10 Oli wa kuhêkwa bujà, aje bujà; oli wa kunigwa n’engôrho, anigwe n’engôrho. Bwo buzibu n’obuyêmêre bw’abashinganyanya obwo.
Eciryanyi c’omu igulu
11 Okuhandi nabona ecindi ciryanyi carhenga omu idaho; erhi cigwêrhe mahembe abiri gàli nka ga mwâna-buzi, erhi cinadwîrhe caderha aka wankuba-joka. 12 Erhi cishizire cirya c’ebwêru cirhanzi, cinadwîrhe cakolêsa obuhashe bwâco bwôshi; carhuma igulu n’abalibàmwo baharâmya cirya ciryanyi cirhanzi babukaga ecibande c’olufù. 13 Cajira ebisômerîne by’enkwi n’amîshi, ciru calinda cimanula omuliro oku nkuba, gwarhogera ahanshi abantu basinza. 14 Carheba abantu b’igulu n’ebyôla birhangâzo càli cihîrwe mpu cijire omu masù g’eciryanyi; cabwîra abantu b’igulu mpu bajire enshushano ya cirya ciryanyi bayagazagya n’engôrho canafuma. 15 Cahâbwa obuhash bw’okuheba erya nshushano y’eciryanyi mw’omûka, kuhika ciru eyo nshushano yaderha, n’okuyîsa ngasi bôshi bakabula bwaharâmya enshushano y’eco ciryanyi. 16 Bôshi bôshi, abarho n’abakulu, abahirhi n’abakenyi, bantagengwa n’abajà, cabahebêsa ecimanyîso omu kuboko erhi oku malanga, 17 na ntâye wankaciguzire nîsi erhi aguze arhanalikwo ecimanyîso ca nyaciryanyi, lyo izîno lyâco nîsi erhi enumero yalyo. 18 Obushinganyanya ho buli hano! Ogwêrhe amakengu akozagye numero ehi eciryanyi cigwêrhe, eri numero ya muntu; gali magana gali ndarhu na makumi gali ndarhu na ndarhup.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 13
1 Καὶ εἶδον ἐκ τῆς θαλάσσης θηρίον ἀναβαῖνον, ἔχον κέρατα δέκα καὶ κεφαλὰς ἑπτὰ καὶ ἐπὶ τῶν κεράτων αὐτοῦ δέκα διαδήματα καὶ ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτοῦ ὀνόμα [τα] βλασφημίας. 2 καὶ τὸ θηρίον ὃ εἶδον ἦν ὅμοιον παρδάλει καὶ οἱ πόδες αὐτοῦ ὡς ἄρκου καὶ τὸ στόμα αὐτοῦ ὡς στόμα λέοντος. καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ὁ δράκων τὴν δύναμιν αὐτοῦ καὶ τὸν θρόνον αὐτοῦ καὶ ἐξουσίαν μεγάλην. 3 καὶ μίαν ἐκ τῶν κεφαλῶν αὐτοῦ ὡς ἐσφαγμένην εἰς θάνατον, καὶ ἡ πληγὴ τοῦ θανάτου αὐτοῦ ἐθεραπεύθη. Καὶ ἐθαυμάσθη ὅλη ἡ γῆ ὀπίσω τοῦ θηρίου 4 καὶ προσεκύνησαν τῷ δράκοντι, ὅτι ἔδωκεν τὴν ἐξουσίαν τῷ θηρίῳ, καὶ προσεκύνησαν τῷ θηρίῳ λέγοντες• τίς ὅμοιος τῷ θηρίῳ καὶ τίς δύναται πολεμῆσαι μετ’ αὐτοῦ; 5 Καὶ ἐδόθη αὐτῷ στόμα λαλοῦν μεγάλα καὶ βλασφημίας καὶ ἐδόθη αὐτῷ ἐξουσία ποιῆσαι μῆνας τεσσεράκοντα [καὶ] δύο. 6 καὶ ἤνοιξεν τὸ στόμα αὐτοῦ εἰς βλασφημίας πρὸς τὸν θεὸν βλασφημῆσαι τὸ ὄνομα αὐτοῦ καὶ τὴν σκηνὴν αὐτοῦ, τοὺς ἐν τῷ οὐρανῷ σκηνοῦντας. 7 καὶ ἐδόθη αὐτῷ ποιῆσαι πόλεμον μετὰ τῶν ἁγίων καὶ νικῆσαι αὐτούς, καὶ ἐδόθη αὐτῷ ἐξουσία ἐπὶ πᾶσαν φυλὴν καὶ λαὸν καὶ γλῶσσαν καὶ ἔθνος. 8 καὶ προσκυνήσουσιν αὐτὸν πάντες οἱ κατοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς, οὗ οὐ γέγραπται τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐν τῷ βιβλίῳ τῆς ζωῆς τοῦ ἀρνίου τοῦ ἐσφαγμένου ἀπὸ καταβολῆς κόσμου. 9 Εἴ τις ἔχει οὖς ἀκουσάτω. 10 εἴ τις εἰς αἰχμαλωσίαν, εἰς αἰχμαλωσίαν ὑπάγει• εἴ τις ἐν μαχαίρῃ ἀποκτανθῆναι αὐτὸν ἐν μαχαίρῃ ἀποκτανθῆναι. Ὧδέ ἐστιν ἡ ὑπομονὴ καὶ ἡ πίστις τῶν ἁγίων. 11 Καὶ εἶδον ἄλλο θηρίον ἀναβαῖνον ἐκ τῆς γῆς, καὶ εἶχεν κέρατα δύο ὅμοια ἀρνίῳ καὶ ἐλάλει ὡς δράκων. 12 καὶ τὴν ἐξουσίαν τοῦ πρώτου θηρίου πᾶσαν ποιεῖ ἐνώπιον αὐτοῦ, καὶ ποιεῖ τὴν γῆν καὶ τοὺς ἐν αὐτῇ κατοικοῦντας ἵνα προσκυνήσουσιν τὸ θηρίον τὸ πρῶτον, οὗ ἐθεραπεύθη ἡ πληγὴ τοῦ θανάτου αὐτοῦ. 13 καὶ ποιεῖ σημεῖα μεγάλα, ἵνα καὶ πῦρ ποιῇ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβαίνειν εἰς τὴν γῆν ἐνώπιον τῶν ἀνθρώπων, 14 καὶ πλανᾷ τοὺς κατοικοῦντας ἐπὶ τῆς γῆς διὰ τὰ σημεῖα ἃ ἐδόθη αὐτῷ ποιῆσαι ἐνώπιον τοῦ θηρίου, λέγων τοῖς κατοικοῦσιν ἐπὶ τῆς γῆς ποιῆσαι εἰκόνα τῷ θηρίῳ, ὃς ἔχει τὴν πληγὴν τῆς μαχαίρης καὶ ἔζησεν. 15 Καὶ ἐδόθη αὐτῷ δοῦναι πνεῦμα τῇ εἰκόνι τοῦ θηρίου, ἵνα καὶ λαλήσῃ ἡ εἰκὼν τοῦ θηρίου καὶ ποιήσῃ [ἵνα] ὅσοι ἐὰν μὴ προσκυνήσωσιν τῇ εἰκόνι τοῦ θηρίου ἀποκτανθῶσιν. 16 καὶ ποιεῖ πάντας, τοὺς μικροὺς καὶ τοὺς μεγάλους, καὶ τοὺς πλουσίους καὶ τοὺς πτωχούς, καὶ τοὺς ἐλευθέρους καὶ τοὺς δούλους, ἵνα δῶσιν αὐτοῖς χάραγμα ἐπὶ τῆς χειρὸς αὐτῶν τῆς δεξιᾶς ἢ ἐπὶ τὸ μέτωπον αὐτῶν 17 καὶ ἵνα μή τις δύνηται ἀγοράσαι ἢ πωλῆσαι εἰ μὴ ὁ ἔχων τὸ χάραγμα τὸ ὄνομα τοῦ θηρίου ἢ τὸν ἀριθμὸν τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ. 18 Ὧδε ἡ σοφία ἐστίν. ὁ ἔχων νοῦν ψηφισάτω τὸν ἀριθμὸν τοῦ θηρίου, ἀριθμὸς γὰρ ἀνθρώπου ἐστίν, καὶ ὁ ἀριθμὸς αὐτοῦ ἑξακόσιοι ἑξήκοντα ἕξ.
14
Abêru-kwêru bàkulikira Omwâna-buzi
1 Nanacibona Omwâna-buzi ayîmanzire oku ntondo ya Siyoni, erhi ali bôshi na barhôle bihumbi igana na mukami ani na bini, bayandisirwe aha malanga izîno lyâge n’ery’îshe. 2 Nanaciyumva emalunga izù liri nka nshalalo ya mîshi manji manji na nka kulya enkuba ekalihire elaza. Eryôla izù nayumva liyôsire nka kulyâla abazihi b’ennanga bakomera ennanga zâbo; 3 erhi badwîrhe bayimbira olwimbo luhyâhya embere z’entebe ya Nyamuzinda n’embere za zirya Nsimba oku zinali ini na balya Bagula. Na ntâye wankadesire mpu ayige olwo lwimbo aha nyuma lya birya bihumbi igana na makumi ani na bini byàcungulagwa omu igulu. 4 Abôla bo balya barhacîhemulagaq n’abakazi: bàli balamba. Bo bakulikira Omwâna-buzi ngasi aha anajire hôshi. Bo balya bashomôlwirwe omu karhî k’abandi bantu, bacîshogwa mpu babè mwâka muhyâhya gurhûzirwe Nyamuzinda bo n’Omwâna-buzi. 5 Ekanwa kâbo ntâye wankayûlubwîreyo ecinwa c’obunywesi: barhàlikwo izâbyo.
Bamalahika basharhu bamanyîsa amango g’Olubanja
6 Nanacibona owundi Malahika ayish’alembêra omu nkuba-karhî, erhi Adwîrheomwanzi gw’akalembe gw’ensiku n’amango, mpu agubwîre abantu b’igulu, na ngasi mulala, na ngasi bûko, na ngasi lulimi, na ngasi ishanja. 7 Ayakûza n’izù linene, erhi:
«Murhînye Nyamuzinda,
munamuhè irenge,
bulya amango gâge g’okutwa olubanja gahisire;
muharâmye Lulema w’amalunga n’igulu,
enyanja n’amaliba g’amîshi».

8 Owundi Malahika, ye wa kabiri, naye ayisha akulikîre, aderha. erhi:
«Cahirimire, cahirimire cirya ci Babiloni cinênênè
canywesagya amashanja gôshi idivayi
ly’omutula gw’okuhusha kwaco!»

9 Owundi Malahika, ye wa kasharhu, naye ayisha akulikîre abâbo, ayakûza n’izù linene, erhi:
«Hakajira omuntu ogashâniza
olya w’eciryanyi n’enshushano yâge,
akanahebwa ecimanyîso câge emalanga nîsi erhi omu nfune,
10 oyo anywa oku idivayi ly’obukunizi bwa Nyamuzinda,
lirya lihungulîrwe omu kabêhè k’omutula gwâge buzira ngushè;
omuliro n’ecibiriti byâmulikiza amagala
omu masù ga Bamalahika batagatîfu
n’omu masù g’Omwâna-buzi.
11 N’omugî gw’amalibuko gâbo
gwasôkera enyanya kuhika emyâka n’emyâka,
barhanarhamûka omûshi ciru n’obudufu
balya bagashâniza olya w’eciryanyi n’enshushano yâge,
na ngasi ojakwo ecimanyîso c’izîno lyâge».

12 Ho bazibuhira ahôla abimâna, balya bashimba amarhegeko ga Nyamuzinda banayêmêra Yezu! 13 Okuhandi nanaciyumva izù lyarhenga emalunga, erhi:
«Yandika: Iragi lyâbo abafù muli Nyakasane!
Neci, kwo Mûka adesire,
baciluhûkirage omu miruho yâbo;
bulya ebijiro byâbo bibakulikîre.
Olubanja Iwàtûbwa
14 Nti nalola, nabona ecitù cêru, n’eco citù erhi citamîrwekwo n’oshushire Mwene-omuntu, erhi ayambîrhe ishungwe ly’amasholo oku irhwe anafumbasire ehigushu hyoji omu nfune. 15 Owundi Malahika anacihuluka omu kâ-Nyamuzinda, ayakûza olyâla wàli otamîre oku citù n’izù linene, erhi: «Lika omugushu gwâwe, orheme, bulyâla amango g’okusârûla gahisire, kulya kubà omwâka gw’igulu gukola guyêzire». 16 Nyakutamala oku citù anacirika omugushu gwâge, igulu lyasârûlwa.
17 Owundi Malahika ahuluka omu kâ-Nyamuzinda k’omu mpingu, naye erhi afumbasire ehigushu hyôji. 18 N’owundi Malahika apamuka omu lûsho, olya ojira obuhashe oku muliro, ayakûza n’izù linene, abwîra owâbo wali ofumbasire omugushu mwôji, erhi: «Lîka omugushu gwâwe mwôji, otwe ebihadu by’emizâbîbu y’omu igulu, kulya kubà amalehe gâyo gakola gayêzire». 19 Nyamalahika anacilikira omugushu gwâge omu igulu, arhema emizâbîbu y’omu igulu, aheba amalehe gâyo omu mukenzi munênênè gw’obukunizi bwa Nyamuzinda. 20 Ogwomukenzi gwakandirwa emuhanda y’olugo, na muli ogwomukenzi mwarhenga omukò, gwacilasha kuhika oku lukoba lushwekîre ebiterusi aha stadir cihumbi na magana gali-ndarhu.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 14
1 Καὶ εἶδον, καὶ ἰδοὺ τὸ ἀρνίον ἑστὸς ἐπὶ τὸ ὄρος Σιὼν καὶ μετ’ αὐτοῦ ἑκατὸν τεσσεράκοντα τέσσαρες χιλιάδες ἔχουσαι τὸ ὄνομα αὐτοῦ καὶ τὸ ὄνομα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ γεγραμμένον ἐπὶ τῶν μετώπων αὐτῶν. 2 καὶ ἤκουσα φωνὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ὡς φωνὴν ὑδάτων πολλῶν καὶ ὡς φωνὴν βροντῆς μεγάλης, καὶ ἡ φωνὴ ἣν ἤκουσα ὡς κιθαρῳδῶν κιθαριζόντων ἐν ταῖς κιθάραις αὐτῶν. 3 καὶ ᾄδουσιν [ὡς] ᾠδὴν καινὴν ἐνώπιον τοῦ θρόνου καὶ ἐνώπιον τῶν τεσσάρων ζῴων καὶ τῶν πρεσβυτέρων, καὶ οὐδεὶς ἐδύνατο μαθεῖν τὴν ᾠδὴν εἰ μὴ αἱ ἑκατὸν τεσσεράκοντα τέσσαρες χιλιάδες, οἱ ἠγορασμένοι ἀπὸ τῆς γῆς. 4 οὗτοί εἰσιν οἳ μετὰ γυναικῶν οὐκ ἐμολύνθησαν, παρθένοι γάρ εἰσιν, οὗτοι οἱ ἀκολουθοῦντες τῷ ἀρνίῳ ὅπου ἂν ὑπάγῃ. οὗτοι ἠγοράσθησαν ἀπὸ τῶν ἀνθρώπων ἀπαρχὴ τῷ θεῷ καὶ τῷ ἀρνίῳ, 5 καὶ ἐν τῷ στόματι αὐτῶν οὐχ εὑρέθη ψεῦδος, ἄμωμοί εἰσιν. 6 Καὶ εἶδον ἄλλον ἄγγελον πετόμενον ἐν μεσουρανήματι, ἔχοντα εὐαγγέλιον αἰώνιον εὐαγγελίσαι ἐπὶ τοὺς καθημένους ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐπὶ πᾶν ἔθνος καὶ φυλὴν καὶ γλῶσσαν καὶ λαόν, 7 λέγων ἐν φωνῇ μεγάλῃ• φοβήθητε τὸν θεὸν καὶ δότε αὐτῷ δόξαν, ὅτι ἦλθεν ἡ ὥρα τῆς κρίσεως αὐτοῦ, καὶ προσκυνήσατε τῷ ποιήσαντι τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ θάλασσαν καὶ πηγὰς ὑδάτων. 8 Καὶ ἄλλος ἄγγελος δεύτερος ἠκολούθησεν λέγων• ἔπεσεν ἔπεσεν Βαβυλὼν ἡ μεγάλη ἣ ἐκ τοῦ οἴνου τοῦ θυμοῦ τῆς πορνείας αὐτῆς πεπότικεν πάντα τὰ ἔθνη. 9 Καὶ ἄλλος ἄγγελος τρίτος ἠκολούθησεν αὐτοῖς λέγων ἐν φωνῇ μεγάλῃ• εἴ τις προσκυνεῖ τὸ θηρίον καὶ τὴν εἰκόνα αὐτοῦ καὶ λαμβάνει χάραγμα ἐπὶ τοῦ μετώπου αὐτοῦ ἢ ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτοῦ, 10 καὶ αὐτὸς πίεται ἐκ τοῦ οἴνου τοῦ θυμοῦ τοῦ θεοῦ τοῦ κεκερασμένου ἀκράτου ἐν τῷ ποτηρίῳ τῆς ὀργῆς αὐτοῦ καὶ βασανισθήσεται ἐν πυρὶ καὶ θείῳ ἐνώπιον ἀγγέλων ἁγίων καὶ ἐνώπιον τοῦ ἀρνίου. 11 καὶ ὁ καπνὸς τοῦ βασανισμοῦ αὐτῶν εἰς αἰῶνας αἰώνων ἀναβαίνει, καὶ οὐκ ἔχουσιν ἀνάπαυσιν ἡμέρας καὶ νυκτὸς οἱ προσκυνοῦντες τὸ θηρίον καὶ τὴν εἰκόνα αὐτοῦ καὶ εἴ τις λαμβάνει τὸ χάραγμα τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ. 12 Ὧδε ἡ ὑπομονὴ τῶν ἁγίων ἐστίν, οἱ τηροῦντες τὰς ἐντολὰς τοῦ θεοῦ καὶ τὴν πίστιν Ἰησοῦ. 13 Καὶ ἤκουσα φωνῆς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λεγούσης• γράψον• μακάριοι οἱ νεκροὶ οἱ ἐν κυρίῳ ἀποθνῄσκοντες ἀπ’ ἄρτι. ναί, λέγει τὸ πνεῦμα, ἵνα ἀναπαήσονται ἐκ τῶν κόπων αὐτῶν, τὰ γὰρ ἔργα αὐτῶν ἀκολουθεῖ μετ’ αὐτῶν. 14 Καὶ εἶδον, καὶ ἰδοὺ νεφέλη λευκή, καὶ ἐπὶ τὴν νεφέλην καθήμενον ὅμοιον υἱὸν ἀνθρώπου, ἔχων ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ στέφανον χρυσοῦν καὶ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ δρέπανον ὀξύ. 15 καὶ ἄλλος ἄγγελος ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ ναοῦ κράζων ἐν φωνῇ μεγάλῃ τῷ καθημένῳ ἐπὶ τῆς νεφέλης• πέμψον τὸ δρέπανόν σου καὶ θέρισον, ὅτι ἦλθεν ἡ ὥρα θερίσαι, ὅτι ἐξηράνθη ὁ θερισμὸς τῆς γῆς. 16 καὶ ἔβαλεν ὁ καθήμενος ἐπὶ τῆς νεφέλης τὸ δρέπανον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐθερίσθη ἡ γῆ. 17 Καὶ ἄλλος ἄγγελος ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ ναοῦ τοῦ ἐν τῷ οὐρανῷ ἔχων καὶ αὐτὸς δρέπανον ὀξύ. 18 καὶ ἄλλος ἄγγελος [ἐξῆλθεν] ἐκ τοῦ θυσιαστηρίου [ὁ] ἔχων ἐξουσίαν ἐπὶ τοῦ πυρός, καὶ ἐφώνησεν φωνῇ μεγάλῃ τῷ ἔχοντι τὸ δρέπανον τὸ ὀξὺ λέγων• πέμψον σου τὸ δρέπανον τὸ ὀξὺ καὶ τρύγησον τοὺς βότρυας τῆς ἀμπέλου τῆς γῆς, ὅτι ἤκμασαν αἱ σταφυλαὶ αὐτῆς. 19 καὶ ἔβαλεν ὁ ἄγγελος τὸ δρέπανον αὐτοῦ εἰς τὴν γῆν καὶ ἐτρύγησεν τὴν ἄμπελον τῆς γῆς καὶ ἔβαλεν εἰς τὴν ληνὸν τοῦ θυμοῦ τοῦ θεοῦ τὸν μέγαν. 20 καὶ ἐπατήθη ἡ ληνὸς ἔξωθεν τῆς πόλεως καὶ ἐξῆλθεν αἷμα ἐκ τῆς ληνοῦ ἄχρι τῶν χαλινῶν τῶν ἵππων ἀπὸ σταδίων χιλίων ἑξακοσίων.
15
Bamalahika nda na mahanya nda
1 0 Nashub’ibona ecindi cimanyîso omu malunga, cimanyîso ciri ca kurhangâza- Bamalahika nda badwîrhe mahanya nda. Go gakolaga mazinda gayûsa omungo gwa Nyamuzinda gwôshi. 2 Nabona n’eri nka nyanja yalangashana enali ngushe haguma n’omuliro, nabona na balya bàhimaga waciryanyi n’enshushano yâge n’enumero y’izîno lyâge, erhi bayimanzirekwo eyôla nyanja yalangashana, banafumbasire ennanga za Nyamuzinda. 3 Erhi badwîrhe bayimba olwimbo lwa Mûsa mwabambali wa Nyamuzinda n’olwimbo lw’Omwana-buzi, mpu:
«Ebi wàjizire biri bya kusômeza birhanali busha,
Nyakasane, Nyamuzinda Nn’amahanga gôshi!
Enjira zâwe zishingânîne zinayumânîne,
Yâgirwa Mwâmi w’amashanja!
4 Ndi orhankakurhînya, Nyakasane, akanakuza izîno lyâwe?
Bulya wênene we mwimâna,
n’amashanja gôshi gayish’iharâmya embere zâwe,
kulya kubà akanwa kâwe kâjire kamanyibwa»
Orhubêhè nda rhuyunjwîre buhanya
5 Erhi ebyôla bihwa, nabona engombe y’ecihando c’obuhamîrizi yayiguka omu irunga, 6 na balya Bamalahika nda bafumbasire amahanya nda bapamuka omu ngombe. Bali bayambîrhe emyambalo y’ecitâni yalangashana erhanali kwo izâbyo, bànali bazingîre omukaba gw’anasholo omu cifuba. 7 Nsimba nguma mwo zirya ini yahà balya Bamalahika nda rhubêhè nda rhwa masholo rhuli ekakwi n’omutula gwa Nyamuzinda oyôrha azîne omu myâka n’emyâka. 8 Okubundi eryâla ngombe yanaciyunjulirana mugî gw’oku irenge lya Nyamuzinda n’oku buhashe bwâge. Na ntâye wankahashir’ihika muli eyo ngombè kuhika galya mahanya nda ga balya Bamalahika oku bali nda galinda gayunjula.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 15
1 Καὶ εἶδον ἄλλο σημεῖον ἐν τῷ οὐρανῷ μέγα καὶ θαυμαστόν, ἀγγέλους ἑπτὰ ἔχοντας πληγὰς ἑπτὰ τὰς ἐσχάτας, ὅτι ἐν αὐταῖς ἐτελέσθη ὁ θυμὸς τοῦ θεοῦ. 2 Καὶ εἶδον ὡς θάλασσαν ὑαλίνην μεμιγμένην πυρὶ καὶ τοὺς νικῶντας ἐκ τοῦ θηρίου καὶ ἐκ τῆς εἰκόνος αὐτοῦ καὶ ἐκ τοῦ ἀριθμοῦ τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ ἑστῶτας ἐπὶ τὴν θάλασσαν τὴν ὑαλίνην ἔχοντας κιθάρας τοῦ θεοῦ. 3 καὶ ᾄδουσιν τὴν ᾠδὴν Μωϋσέως τοῦ δούλου τοῦ θεοῦ καὶ τὴν ᾠδὴν τοῦ ἀρνίου λέγοντες• μεγάλα καὶ θαυμαστὰ τὰ ἔργα σου, κύριε ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ• δίκαιαι καὶ ἀληθιναὶ αἱ ὁδοί σου, ὁ βασιλεὺς τῶν ἐθνῶν• 4 τίς οὐ μὴ φοβηθῇ, κύριε, καὶ δοξάσει τὸ ὄνομά σου; ὅτι μόνος ὅσιος, ὅτι πάντα τὰ ἔθνη ἥξουσιν καὶ προσκυνήσουσιν ἐνώπιόν σου, ὅτι τὰ δικαιώματά σου ἐφανερώθησαν. 5 Καὶ μετὰ ταῦτα εἶδον, καὶ ἠνοίγη ὁ ναὸς τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἐν τῷ οὐρανῷ, 6 καὶ ἐξῆλθον οἱ ἑπτὰ ἄγγελοι [οἱ] ἔχοντες τὰς ἑπτὰ πληγὰς ἐκ τοῦ ναοῦ ἐνδεδυμένοι λίνον καθαρὸν λαμπρὸν καὶ περιεζωσμένοι περὶ τὰ στήθη ζώνας χρυσᾶς. 7 καὶ ἓν ἐκ τῶν τεσσάρων ζῴων ἔδωκεν τοῖς ἑπτὰ ἀγγέλοις ἑπτὰ φιάλας χρυσᾶς γεμούσας τοῦ θυμοῦ τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων. 8 καὶ ἐγεμίσθη ὁ ναὸς καπνοῦ ἐκ τῆς δόξης τοῦ θεοῦ καὶ ἐκ τῆς δυνάμεως αὐτοῦ, καὶ οὐδεὶς ἐδύνατο εἰσελθεῖν εἰς τὸν ναὸν ἄχρι τελεσθῶσιν αἱ ἑπτὰ πληγαὶ τῶν ἑπτὰ ἀγγέλων.
16
1 Nanaciyumva izù lyarhenga mulya ngombe, lyayakûza halya BaMalahika oku banali nda, erhi: «Mukanye, mugend’idubulira orhwo rhubêhè nda rhw’omutula gwa Nyamuzinda oku igulu». 2 Omurhanzi akanya, àj’idubulira akabêhè kâge oku igulu, kashuba kafinjo kabî na kadârhi oku bantu bàlikwo ecimanyîso ca cirya ciryanyi n’abakâg’igashâniza enshushano yaco. 3 Naye owa kabiri abulagira akabêhè kâge omu nyanja, yanacishuba mukò nka gwa muntu ofîre, na ngasi ciremwa ciyisa omûka omu nyanja cafà. 4 Owa kasharhu naye adubulira akabêhè kâge omu nyîshis n’omu nshôko z’amîshi, gwacìshubira mukò. 5 Nanaciyumva Malahika w’amîshi aderha, erhi:
«Mushâna orhalyâlyanya we Nyamubâho,
we oyôrha ohabà, we Mwimâna, omu kutwa ntyo.
6 Bulya babulazire omukò gw’abimâna n’ogw’abalêbi,
nâwe wabahîre omukò mpu bagunywe.
Kwo bàli bakwânîne!»

7 Nayumva n’olûshot lwaderha, erhi:
«Neci, Nyamwagirwa,
Nyamuzinda Nn’amahanga gôshi,
ebinwa byawe biri hy’okuli binashingânîne!»

8 Malahika wa kani naye abulagira akabêhè kâge oku izûba, anahâbwa obuhashe bw’okuyôca abantu n’omuliro. 9 Abantu babôyôka erhi kuluga kw’idûrhu kurhuma; ci ahâli n’okucîyunjuza n’okuhà Nyamuzinda irenge, bôhe bagwîra balogorhera izîno lya Nyamuzinda ojira obuhashe kuli ago mahanya. 10 Naye Malahika wa karhânu abulagira akabêhè kâge oku ntebe ya cirya ciryanyi, obwâmi bwâco bwashuba mwizimya, n’abantu bàkaz’icîluma endimi erhi kulîsibwa n’amagala kurhuma. 11 Ci ahâli h’okuderha mpu bacîyunjuze baleke okwâbo, bôhe bagwîra balogorhera Nyamuzinda w’empingu erhi mababale gâbo n’ebibande bîrhuma. 12 Owa kali-ndarhu naye adubulira akabêhè kâge omu lwîshi lunene lwa Efrata; amîshi galwo gàgana, mpu lyo abâmi b’ebushoshôkero bw’izûba babona aha bâgera. 13 Okubundi nanacilangîra bazimu basharhu babî babî nka bikere bapamuka ekanwa k’enkuba-joka, n’ekanwa k’olya w’eciryanyi, n’ekanwa ka lirya irumbi mpu mulêbi. 14 Yo myûka y’abazimu bakâjira ebisômerîne, balya bakaz’ija aha mwa ngasi mwâmi w’en’igulu lyôshi, mpu babashûbûze bayish’ija oku ntambala y’olusiku lukulu lwa Nyamuzinda Nn’amahanga gôshi. 15 Alà oku kwo nyisha nka cishamb! Iragi lyâge oyôrha ali masù n’olanga emyambalo yâge, alek’ija ashunga, acîbonese nshonyi! 16 Banacibashûbûza, babugânana ahantu haderhwa Harmagedoniu omu mayahudi. 17 Naye Malahika wa kali-nda abulagira akabêhè kâge omu cirêre. Okuhandi izù linene lyarhenga omu kâ-Nyamuzinda, aha ntebe, lyAyisha, erhi: «Hôshi aho!» 18 Hanacibà orhumêmè, n’amazù, n’emilazo, n’omusisi munji munji gwagera omu igulu. Nanga, kurhenga abantu bali omu igulu, omusisi munene ntyo, mungan’aho, ntà mango gushubig’ibà bundi. 19 Lulya lugo lunênênè lwaberekamwo mpande isharhu, n’ebishagala b’amashanja byacîdîrha oku idaho. Babiloni mukuluv naye, Nyamuzinda, erhi: «Ntakuyibagire!» Amuhereza akabêhè k’idivayi ly’omutula gw’obukunizi bwâge. 20 Ebirhwa byôshi byakûla amagulu, n’entondo zahirigirha. 21 Olubula lunênênè, luzirho nka mabuye, lwamanuka emalunga, lwarhogera oku bantu. Abantu banacigwîra balogorhera Nyamuzinda erhi obwo buhanya bw’olubula burhuma, mpu obwo buhanya bwamaluga okulushire.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 16
1 Καὶ ἤκουσα μεγάλης φωνῆς ἐκ τοῦ ναοῦ λεγούσης τοῖς ἑπτὰ ἀγγέλοις• ὑπάγετε καὶ ἐκχέετε τὰς ἑπτὰ φιάλας τοῦ θυμοῦ τοῦ θεοῦ εἰς τὴν γῆν. 2 Καὶ ἀπῆλθεν ὁ πρῶτος καὶ ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ εἰς τὴν γῆν, καὶ ἐγένετο ἕλκος κακὸν καὶ πονηρὸν ἐπὶ τοὺς ἀνθρώπους τοὺς ἔχοντας τὸ χάραγμα τοῦ θηρίου καὶ τοὺς προσκυνοῦντας τῇ εἰκόνι αὐτοῦ. 3 Καὶ ὁ δεύτερος ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ εἰς τὴν θάλασσαν, καὶ ἐγένετο αἷμα ὡς νεκροῦ, καὶ πᾶσα ψυχὴ ζωῆς ἀπέθανεν τὰ ἐν τῇ θαλάσσῃ. 4 Καὶ ὁ τρίτος ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ εἰς τοὺς ποταμοὺς καὶ τὰς πηγὰς τῶν ὑδάτων, καὶ ἐγένετο αἷμα. 5 Καὶ ἤκουσα τοῦ ἀγγέλου τῶν ὑδάτων λέγοντος• δίκαιος εἶ, ὁ ὢν καὶ ὁ ἦν, ὁ ὅσιος, ὅτι ταῦτα ἔκρινας, 6ὅτι αἷμα ἁγίων καὶ προφητῶν ἐξέχεαν καὶ αἷμα αὐτοῖς [δ]έδωκας πιεῖν, ἄξιοί εἰσιν. 7 Καὶ ἤκουσα τοῦ θυσιαστηρίου λέγοντος• ναὶ κύριε ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ, ἀληθιναὶ καὶ δίκαιαι αἱ κρίσεις σου. 8 Καὶ ὁ τέταρτος ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ἥλιον, καὶ ἐδόθη αὐτῷ καυματίσαι τοὺς ἀνθρώπους ἐν πυρί. 9 καὶ ἐκαυματίσθησαν οἱ ἄνθρωποι καῦμα μέγα καὶ ἐβλασφήμησαν τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ τοῦ ἔχοντος τὴν ἐξουσίαν ἐπὶ τὰς πληγὰς ταύτας καὶ οὐ μετενόησαν δοῦναι αὐτῷ δόξαν. 10 Καὶ ὁ πέμπτος ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ ἐπὶ τὸν θρόνον τοῦ θηρίου, καὶ ἐγένετο ἡ βασιλεία αὐτοῦ ἐσκοτωμένη, καὶ ἐμασῶντο τὰς γλώσσας αὐτῶν ἐκ τοῦ πόνου, 11 καὶ ἐβλασφήμησαν τὸν θεὸν τοῦ οὐρανοῦ ἐκ τῶν πόνων αὐτῶν καὶ ἐκ τῶν ἑλκῶν αὐτῶν καὶ οὐ μετενόησαν ἐκ τῶν ἔργων αὐτῶν. 12 Καὶ ὁ ἕκτος ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ποταμὸν τὸν μέγαν τὸν Εὐφράτην, καὶ ἐξηράνθη τὸ ὕδωρ αὐτοῦ, ἵνα ἑτοιμασθῇ ἡ ὁδὸς τῶν βασιλέων τῶν ἀπὸ ἀνατολῆς ἡλίου. 13 Καὶ εἶδον ἐκ τοῦ στόματος τοῦ δράκοντος καὶ ἐκ τοῦ στόματος τοῦ θηρίου καὶ ἐκ τοῦ στόματος τοῦ ψευδοπροφήτου πνεύματα τρία ἀκάθαρτα ὡς βάτραχοι• 14 εἰσὶν γὰρ πνεύματα δαιμονίων ποιοῦντα σημεῖα, ἃ ἐκπορεύεται ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς τῆς οἰκουμένης ὅλης συναγαγεῖν αὐτοὺς εἰς τὸν πόλεμον τῆς ἡμέρας τῆς μεγάλης τοῦ θεοῦ τοῦ παντοκράτορος. 15 Ἰδοὺ ἔρχομαι ὡς κλέπτης. μακάριος ὁ γρηγορῶν καὶ τηρῶν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ, ἵνα μὴ γυμνὸς περιπατῇ καὶ βλέπωσιν τὴν ἀσχημοσύνην αὐτοῦ. 16 Καὶ συνήγαγεν αὐτοὺς εἰς τὸν τόπον τὸν καλούμενον Ἑβραϊστὶ Ἁρμαγεδών. 17 Καὶ ὁ ἕβδομος ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ἀέρα, καὶ ἐξῆλθεν φωνὴ μεγάλη ἐκ τοῦ ναοῦ ἀπὸ τοῦ θρόνου λέγουσα• γέγονεν. 18 καὶ ἐγένοντο ἀστραπαὶ καὶ φωναὶ καὶ βρονταὶ καὶ σεισμὸς ἐγένετο μέγας, οἷος οὐκ ἐγένετο ἀφ’ οὗ ἄνθρωπος ἐγένετο ἐπὶ τῆς γῆς τηλικοῦτος σεισμὸς οὕτως μέγας. 19 καὶ ἐγένετο ἡ πόλις ἡ μεγάλη εἰς τρία μέρη καὶ αἱ πόλεις τῶν ἐθνῶν ἔπεσαν. καὶ Βαβυλὼν ἡ μεγάλη ἐμνήσθη ἐνώπιον τοῦ θεοῦ δοῦναι αὐτῇ τὸ ποτήριον τοῦ οἴνου τοῦ θυμοῦ τῆς ὀργῆς αὐτοῦ. 20 καὶ πᾶσα νῆσος ἔφυγεν καὶ ὄρη οὐχ εὑρέθησαν. 21 καὶ χάλαζα μεγάλη ὡς ταλαντιαία καταβαίνει ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐπὶ τοὺς ἀνθρώπους, καὶ ἐβλασφήμησαν οἱ ἄνθρωποι τὸν θεὸν ἐκ τῆς πληγῆς τῆς χαλάζης, ὅτι μεγάλη ἐστὶν ἡ πληγὴ αὐτῆς σφόδρα.
17
Babiloni ye nnina w’obubî
1 Okubundi muguma muli balyâla Bamalahika nda bàli bafumbasire rhubêhè nda anaciyisha, anshambâza, ambwîra. erhi: «Nj’eno nkuyêreke oku batwa olw’olya mukaziw ohusha bwenêne, ola otamîre oku burhambi bw’amîhi manji manji. 2 Ye abâmi b’igulu bàhushagakwo, n’abantu b’igulu banywîre oku irivayi ly’okuhusha kwâge lyàbalalusa. 3 Anacimpêka omu irungu omu ciri nka cilôrho. Nabona omukazi atamîre oku ciryanyi cidukula-cidukula, erhi yêshi yêshi ayunjwîre mazîno ga bijâci, erhi anagwêrhe marhwe nda na mahembe ikumi. 4 Nyamukazi ali ayambîrhe eby’akaduku k’omukara n’emishangi midukula-midukula, erhi adwîrhe alangashana n’amasholo, n’enjuma z’olukwenyu, n’amagerha. Omu nfune zâge àli afumbasire akabêhè k’amasholo kayunjulirîne obubî bwâge haguma n’emiziro y’okuhusha kwâge. 5 N’amalanga gâge erhi gayandisirhwekwo izîno, -mahwe!- mpu: «Babiloni mukulu, nnina wa bannamuhushà n’ow’obubî bubà omu igulu». 6 Nanacibona Oyo mukazi alaluka omukòx gw’abatagatîfu n’ogw’abahamîrizi ba Yezu. Nasômerwa bwenêne obwôla erhi mmubona. 7 Ci olya Malahika ambwîra, erhi: «Cirhumire warhangâla? Oleke nkubwîre omwanzi gw’Oyo mukazi n’ogw’eco ciryanyi c’amarhwe nda na mahembe ikumi cimuhêrhe.
Amahugûlo
8 «Eco ciryanyi oshuba wabona, ho càli, cirhanacihabà; cinakolaga caling’iyinamuka, cirhenge omu nyenga, cinagend’iherêrekera. N’abantu b’igulu amazîno gâbo garhali mayandike omu citabu c’obuzîne kurhenga okulemwa kw’igulu, basômerwa hano bashub’ibona cirya ciryanyi càhali cirhanacihabà. 9 Ho amakengu n’obushinganyanya bukwânîne hano! Amarhwe nda zo ntondoy nda nyamukazi adahîrekwo, bona bâmi nda; 10 barhânu bàhirigisire, muguma ho aciri, n’owundi arhashubig’iyisha; n’amango ayisha, kukwânîne ashinge hisanzi hitya. 11 Naco cirya ciryanyi càhali ci cirhacihabà, ye mwâmi wa kali-munâni, ci ali wa muli balya nda, n’ebwa Lufù ajîre. 12 Na galya mahembe ikumi wabonaga, bali bâmi ikumi barhacihâbwa obwâmi; ci bâhâbwa obuhashe bw’okurhegeka nsà nguma nka bâmi haguma na cirya ciryanyi. 13 Bôshi haguma bagereza: mpu bahêreze eco c’erubala obuhashe n’oburhegcsi bwâbo. 14 Bayish’ilwîsa Omwâna-buzi, ci Omwâna-buzi âbahima, bulya ye Nyakasane wa baNyakasane, ye Mwâmi w’abâmi, n’abali bôshi naye nabo bâhime, bo bahamagîrwe, bo bîshogwa, bona bemêzi». 15 Ashub’imbwîra, erhi: «Amîshi wabonaga oyo namuhushà atamîrekwo, mashanja ago, mwandu gwa bantu ogwo, milala eyo n’endimi. 16 N’amahembe ikumi wabonaga na cirya ciryanyi, bikolaga byashomba nyamukazi namuhushà, bimutungole, bimusige mushugunu , birye enyama zâge binamuyôkere oku ciko. 17 Bulya Nyamuzinda ahebire omu mirhima yabyo emihigo y’okujira obulonza bwâge n’okufundikira haguma mpu bihêreze cirya ciryanyi obwâmi bwâbyo kuhika ebinwa bya Nyamuzinda biyunjule. 18 N’Oyo mukazi wabonaga, co cirya cishagala cikulu cigwêrhe obuhashe bw’okurhegeka abâmi b’igulu».
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 17
1 Καὶ ἦλθεν εἷς ἐκ τῶν ἑπτὰ ἀγγέλων τῶν ἐχόντων τὰς ἑπτὰ φιάλας καὶ ἐλάλησεν μετ’ ἐμοῦ λέγων• δεῦρο, δείξω σοι τὸ κρίμα τῆς πόρνης τῆς μεγάλης τῆς καθημένης ἐπὶ ὑδάτων πολλῶν, 2 μεθ’ ἧς ἐπόρνευσαν οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς καὶ ἐμεθύσθησαν οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν ἐκ τοῦ οἴνου τῆς πορνείας αὐτῆς. 3 καὶ ἀπήνεγκέν με εἰς ἔρημον ἐν πνεύματι. Καὶ εἶδον γυναῖκα καθημένην ἐπὶ θηρίον κόκκινον, γέμον [τα] ὀνόματα βλασφημίας, ἔχων κεφαλὰς ἑπτὰ καὶ κέρατα δέκα. 4 καὶ ἡ γυνὴ ἦν περιβεβλημένη πορφυροῦν καὶ κόκκινον καὶ κεχρυσωμένη χρυσίῳ καὶ λίθῳ τιμίῳ καὶ μαργαρίταις, ἔχουσα ποτήριον χρυσοῦν ἐν τῇ χειρὶ αὐτῆς γέμον βδελυγμάτων καὶ τὰ ἀκάθαρτα τῆς πορνείας αὐτῆς 5 καὶ ἐπὶ τὸ μέτωπον αὐτῆς ὄνομα γεγραμμένον, μυστήριον, Βαβυλὼν ἡ μεγάλη, ἡ μήτηρ τῶν πορνῶν καὶ τῶν βδελυγμάτων τῆς γῆς. 6 καὶ εἶδον τὴν γυναῖκα μεθύουσαν ἐκ τοῦ αἵματος τῶν ἁγίων καὶ ἐκ τοῦ αἵματος τῶν μαρτύρων Ἰησοῦ. Καὶ ἐθαύμασα ἰδὼν αὐτὴν θαῦμα μέγα. 7 Καὶ εἶπέν μοι ὁ ἄγγελος• διὰ τί ἐθαύμασας; ἐγὼ ἐρῶ σοι τὸ μυστήριον τῆς γυναικὸς καὶ τοῦ θηρίου τοῦ βαστάζοντος αὐτὴν τοῦ ἔχοντος τὰς ἑπτὰ κεφαλὰς καὶ τὰ δέκα κέρατα. 8 Τὸ θηρίον ὃ εἶδες ἦν καὶ οὐκ ἔστιν καὶ μέλλει ἀναβαίνειν ἐκ τῆς ἀβύσσου καὶ εἰς ἀπώλειαν ὑπάγει, καὶ θαυμασθήσονται οἱ κατοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς, ὧν οὐ γέγραπται τὸ ὄνομα ἐπὶ τὸ βιβλίον τῆς ζωῆς ἀπὸ καταβολῆς κόσμου, βλεπόντων τὸ θηρίον ὅτι ἦν καὶ οὐκ ἔστιν καὶ παρέσται. 9 ὧδε ὁ νοῦς ὁ ἔχων σοφίαν. Αἱ ἑπτὰ κεφαλαὶ ἑπτὰ ὄρη εἰσίν, ὅπου ἡ γυνὴ κάθηται ἐπ’ αὐτῶν. καὶ βασιλεῖς ἑπτά εἰσιν• 10 οἱ πέντε ἔπεσαν, ὁ εἷς ἔστιν, ὁ ἄλλος οὔπω ἦλθεν, καὶ ὅταν ἔλθῃ ὀλίγον αὐτὸν δεῖ μεῖναι. 11 καὶ τὸ θηρίον ὃ ἦν καὶ οὐκ ἔστιν καὶ αὐτὸς ὄγδοός ἐστιν καὶ ἐκ τῶν ἑπτά ἐστιν, καὶ εἰς ἀπώλειαν ὑπάγει. 12 Καὶ τὰ δέκα κέρατα ἃ εἶδες δέκα βασιλεῖς εἰσιν, οἵτινες βασιλείαν οὔπω ἔλαβον, ἀλλ’ ἐξουσίαν ὡς βασιλεῖς μίαν ὥραν λαμβάνουσιν μετὰ τοῦ θηρίου. 13 οὗτοι μίαν γνώμην ἔχουσιν καὶ τὴν δύναμιν καὶ ἐξουσίαν αὐτῶν τῷ θηρίῳ διδόασιν. 14 οὗτοι μετὰ τοῦ ἀρνίου πολεμήσουσιν καὶ τὸ ἀρνίον νικήσει αὐτούς, ὅτι κύριος κυρίων ἐστὶν καὶ βασιλεὺς βασιλέων καὶ οἱ μετ’ αὐτοῦ κλητοὶ καὶ ἐκλεκτοὶ καὶ πιστοί. 15 Καὶ λέγει μοι• τὰ ὕδατα ἃ εἶδες οὗ ἡ πόρνη κάθηται, λαοὶ καὶ ὄχλοι εἰσὶν καὶ ἔθνη καὶ γλῶσσαι. 16 καὶ τὰ δέκα κέρατα ἃ εἶδες καὶ τὸ θηρίον οὗτοι μισήσουσιν τὴν πόρνην καὶ ἠρημωμένην ποιήσουσιν αὐτὴν καὶ γυμνὴν καὶ τὰς σάρκας αὐτῆς φάγονται καὶ αὐτὴν κατακαύσουσιν ἐν πυρί. 17 ὁ γὰρ θεὸς ἔδωκεν εἰς τὰς καρδίας αὐτῶν ποιῆσαι τὴν γνώμην αὐτοῦ καὶ ποιῆσαι μίαν γνώμην καὶ δοῦναι τὴν βασιλείαν αὐτῶν τῷ θηρίῳ ἄχρι τελεσθήσονται οἱ λόγοι τοῦ θεοῦ. 18 καὶ ἡ γυνὴ ἣν εἶδες ἔστιν ἡ πόλις ἡ μεγάλη ἡ ἔχουσα βασιλείαν ἐπὶ τῶν βασιλέων τῆς γῆς.
18
Olwa Babiloni lwahwîre
1 Aba nyuma ly’okwo, nabona owundi Malahika amanuka emalunga, erhi agwêrhe buhashe bunji; amoleka igulu n’obulangashane bw’irenge lyâge. 2 Anaciyakûza n’izù linene, erhi:
«Alundusire, alundusire Babiloni mukulu!
Ashubire lûsho lwa bashetani,
ishûbûkiro lya ngasi muzimu lya ngasi muzimu mubî,
n’ishûbûkiro lya ngasi kanyunyi kabî,

[ishûbûkiro lya ngasi nsimba ehumânya]

kalya karhankakwirirwa,
3 kulya kubà amashanja gôshi ganywîre
oku irivayi ly’omutula gw’okuhusha kwâge,
n’abâmi b’igulu bamuhushirekwo,
na bulya obulimbi bwâge burhajira Iugero
bwagazize abarhunzi b’igulu».
Bambali ba Nyamuzinda babè bacikêka
4 Nanaciyumva erindi izù lyahubuka emalunga, erhi: «Rhengi muli ye, ngabo yâni, mwankanashangîra ebyâha byâge, mubone mwamarhogerwa n’ibala akâge; 5 bulyâla ebyâha byâge biri nsinga ehisire emalunga, n’obubî bwâge Nyamuzinda abukengîre. 6 Mumujirire nk’oku ajiriraga abandi, mumushubize kabiri kangana ebijiro byâge! Akabêhè agushiragamwo mumubumbireko kabiri! 7 Kulyâla akazâg’icîkuza n’okucîlimbîsa, kwomunamulîsagye n’amagala munamuhè emishîbo! Akazâg’iderha omu murhima gwâge, erhi: «K’arhali nie mwâmi-kazi, ntali mukana, na ntà mango nabone emishîbo!» 8 Okwôla kwo kwarhuma amabala gamurhogera omu lusiku luguma: ecâhirà n’emishîbo n’ecizombo; anabôyôke n’omuliro, bulya Nyakasane Nyamuzinda wamutwîraga olubanja erhali ngonyi».
Oku igulu lyalaka, amalunga gasheka
9 Bamulakira banamubandire endûlù obwo balya bâmi b’igulu bakâg’ihusha bo naye n’okulimbira baguma naye, hano babona omugî gw’engulumira y’omuliro edwîrhe yamubôyôla. 10 Oku baciyimanzire kuli erhi kuyôboha amababale gâge kurhuma, baderhe, mpu:
«Camahera! Camahera cirya cishagala cinênênè!
Neci, wâni Babiloni, cishagala ciri-misî!
Kàli olwâwe omu nsà nguma lutwîrwe!»

11 N’abarhunzi b’igulu bâmulakira banamubandire endûlù, bulya oburhunzi bwâbo ntâye wacibagulirabwo: 12 amârho gayunjwîre masholo n’ensaranga, amabuye g’engulo ndârhi n’amagerha, emyambalo y’ecitâni n’eshushire omukò, eya swâ n’ey’akaduku; oburhunzi bw’emirhi y’obukù n’obw’ebirugu bibinje omu mahembe n’omu mirhi y’engulo ndârhi, ebirugu by’emiringa n’eby’ecûma n’eby’amabuye galabuka; 13 oburhunzi bw’ecinamomo n’amomoz, obw’omugavu n’obukù n’enshangi, obw’idivayi n’amavurha, obw’enshâno, n’obw’enkafu n’ebibuzi, obw’ebiterusi n’engâlè, obw’abajà n’abantu… 14 Weki amalehe omurhima gwâwe gwakazâg’icîfinja gacigendîrage, gakuyâka; bulya buhirhi bwôshi na bulya bulimbi orhakacifà wabubwîne, bwàhirigisire!» 15 Abarhunzi b’ebyôla, balya bamuyungukiragakwo, bâcîyegûla, bagend’icîyimangira kulî erhi kuyôboha amababale gâge kurhuma, bamulakire banamushîbûke, mpu:
16 «Camahera! Camahera cirya cishagala cinênênè!
Alà erhi càbâga ciyambîrhe emishangi y’ecitâni
n’eshushire omukò n’ey’akaduku!
Erhi càbâga camayambala amasholo,
n’enjuma z’amabuye g’engulo ndârhi, n’amagerha!
17 Kàli obwo buhirhi bwôshi nsà nguma yone
bwasingonosiremwo!»

Ngasi mwêrekeza na ngasi murhunzi ogera omu nyanja, abashâna na balya bôshi bakola omu nyanja, bàcîyegûla, bàgend’icîyimangira erhali hôfi; 18 n’erhi babona omugî gw’eyo ngulumira y’omuliro, bàkâyakûza n’okuderha, mpu: «Cindi cishagala cibî càli ak’ecishagala cinênênè wâni?» 19 Banaciyanka oluvù, bàcîheba oku irhwea, bàkâyakûza banali omu mulenge n’emishîbo, mpu:
“Camahera! Camahera cirya cishagala cinênênè!
Ngasi bajira amârho omu nyanja buhirhi bwâco bwabagazagya
na nsà nguma yone cibêriremwo mushaka!»
20 Sîmagi n’okwôla abîre, mwe malunga;
ninyu mwe bimâna, mwe ntumwa n’abalêbi, kwo na kwo;
kulya kubà ene Nyamuzinda amuyâza ammuyêzizeb.”

21 Okubundi Malahika muguma muzibuzibu alengeza ibuye liri nka lwanjikwa lunene, alijugucira omu nyanja, erhi: «Kwa bene oku Babiloni naye, mpu co cishagala cinênênè, ajugucirwa, arhakanacifà abonesire bundi.» 22 lzu ly’abazihi b’ennanga n’ery’abimbiza, ery’abazihi b’orhurhêra n’ery’abalenga b’okubûha omu mushekera, lirhakacifà lyayumvîkînemwo bundi; ntà mango wanacibonekemwo omulenga oyish’ikola bushanja bulebe, na ntà lusiku wanacifè wayumvîkînemwo olwanjikwa; 23 ntà mango wacifè wamolekîrwe n’obulangashane bw’akamole; izù ly’omuhya-mulune n’ery’omuhya lirhakacikuyumvîkanamwo bundi, bulya abakulu b’en’igulu bo bàli barhunzi bâwe, n’obukurungu bwâwe bwàrhebire amashanja gôshi. 24 Ye banashanzire alimwo omukò gw’abalêbi, n’ogw’abimâna, n’ogwa ngasi bôshi bananigîrwe omu igulu.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 18
1 Μετὰ ταῦτα εἶδον ἄλλον ἄγγελον καταβαίνοντα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἔχοντα ἐξουσίαν μεγάλην, καὶ ἡ γῆ ἐφωτίσθη ἐκ τῆς δόξης αὐτοῦ. 2 καὶ ἔκραξεν ἐν ἰσχυρᾷ φωνῇ λέγων• ἔπεσεν ἔπεσεν Βαβυλὼν ἡ μεγάλη, καὶ ἐγένετο κατοικητήριον δαιμονίων καὶ φυλακὴ παντὸς πνεύματος ἀκαθάρτου καὶ φυλακὴ παντὸς ὀρνέου ἀκαθάρτου [καὶ φυλακὴ παντὸς θηρίου ἀκαθάρτου] καὶ μεμισημένου, 3 ὅτι ἐκ τοῦ οἴνου τοῦ θυμοῦ τῆς πορνείας αὐτῆς πέπωκαν πάντα τὰ ἔθνη καὶ οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς μετ’ αὐτῆς ἐπόρνευσαν καὶ οἱ ἔμποροι τῆς γῆς ἐκ τῆς δυνάμεως τοῦ στρήνους αὐτῆς ἐπλούτησαν. 4 Καὶ ἤκουσα ἄλλην φωνὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λέγουσαν• ἐξέλθατε ὁ λαός μου ἐξ αὐτῆς ἵνα μὴ συγκοινωνήσητε ταῖς ἁμαρτίαις αὐτῆς, καὶ ἐκ τῶν πληγῶν αὐτῆς ἵνα μὴ λάβητε, 5 ὅτι ἐκολλήθησαν αὐτῆς αἱ ἁμαρτίαι ἄχρι τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐμνημόνευσεν ὁ θεὸς τὰ ἀδικήματα αὐτῆς. 6 ἀπόδοτε αὐτῇ ὡς καὶ αὐτὴ ἀπέδωκεν καὶ διπλώσατε τὰ διπλᾶ κατὰ τὰ ἔργα αὐτῆς, ἐν τῷ ποτηρίῳ ᾧ ἐκέρασεν κεράσατε αὐτῇ διπλοῦν, 7 ὅσα ἐδόξασεν αὐτὴν καὶ ἐστρηνίασεν, τοσοῦτον δότε αὐτῇ βασανισμὸν καὶ πένθος. ὅτι ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς λέγει ὅτι κάθημαι βασίλισσα καὶ χήρα οὐκ εἰμὶ καὶ πένθος οὐ μὴ ἴδω. 8 διὰ τοῦτο ἐν μιᾷ ἡμέρᾳ ἥξουσιν αἱ πληγαὶ αὐτῆς, θάνατος καὶ πένθος καὶ λιμός, καὶ ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται, ὅτι ἰσχυρὸς κύριος ὁ θεὸς ὁ κρίνας αὐτήν. 9 Καὶ κλαύσουσιν καὶ κόψονται ἐπ’ αὐτὴν οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς οἱ μετ’ αὐτῆς πορνεύσαντες καὶ στρηνιάσαντες, ὅταν βλέπωσιν τὸν καπνὸν τῆς πυρώσεως αὐτῆς, 10 ἀπὸ μακρόθεν ἑστηκότες διὰ τὸν φόβον τοῦ βασανισμοῦ αὐτῆς λέγοντες• οὐαὶ οὐαί, ἡ πόλις ἡ μεγάλη, Βαβυλὼν ἡ πόλις ἡ ἰσχυρά, ὅτι μιᾷ ὥρᾳ ἦλθεν ἡ κρίσις σου. 11 Καὶ οἱ ἔμποροι τῆς γῆς κλαίουσιν καὶ πενθοῦσιν ἐπ’ αὐτήν, ὅτι τὸν γόμον αὐτῶν οὐδεὶς ἀγοράζει οὐκέτι 12 γόμον χρυσοῦ καὶ ἀργύρου καὶ λίθου τιμίου καὶ μαργαριτῶν καὶ βυσσίνου καὶ πορφύρας καὶ σιρικοῦ καὶ κοκκίνου, καὶ πᾶν ξύλον θύϊνον καὶ πᾶν σκεῦος ἐλεφάντινον καὶ πᾶν σκεῦος ἐκ ξύλου τιμιωτάτου καὶ χαλκοῦ καὶ σιδήρου καὶ μαρμάρου, 13 καὶ κιννάμωμον καὶ ἄμωμον καὶ θυμιάματα καὶ μύρον καὶ λίβανον καὶ οἶνον καὶ ἔλαιον καὶ σεμίδαλιν καὶ σῖτον καὶ κτήνη καὶ πρόβατα, καὶ ἵππων καὶ ῥεδῶν καὶ σωμάτων, καὶ ψυχὰς ἀνθρώπων. 14 καὶ ἡ ὀπώρα σου τῆς ἐπιθυμίας τῆς ψυχῆς ἀπῆλθεν ἀπὸ σοῦ, καὶ πάντα τὰ λιπαρὰ καὶ τὰ λαμπρὰ ἀπώλετο ἀπὸ σοῦ καὶ οὐκέτι οὐ μὴ αὐτὰ εὑρήσουσιν. 15 Οἱ ἔμποροι τούτων οἱ πλουτήσαντες ἀπ’ αὐτῆς ἀπὸ μακρόθεν στήσονται διὰ τὸν φόβον τοῦ βασανισμοῦ αὐτῆς κλαίοντες καὶ πενθοῦντες 16 λέγοντες• οὐαὶ οὐαί, ἡ πόλις ἡ μεγάλη, ἡ περιβεβλημένη βύσσινον καὶ πορφυροῦν καὶ κόκκινον καὶ κεχρυσωμένη [ἐν] χρυσίῳ καὶ λίθῳ τιμίῳ καὶ μαργαρίτῃ, 17 ὅτι μιᾷ ὥρᾳ ἠρημώθη ὁ τοσοῦτος πλοῦτος. Καὶ πᾶς κυβερνήτης καὶ πᾶς ὁ ἐπὶ τόπον πλέων καὶ ναῦται καὶ ὅσοι τὴν θάλασσαν ἐργάζονται, ἀπὸ μακρόθεν ἔστησαν 18 καὶ ἔκραζον βλέποντες τὸν καπνὸν τῆς πυρώσεως αὐτῆς λέγοντες• τίς ὁμοία τῇ πόλει τῇ μεγάλῃ; 19 καὶ ἔβαλον χοῦν ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτῶν καὶ ἔκραζον κλαίοντες καὶ πενθοῦντες λέγοντες• οὐαὶ οὐαί, ἡ πόλις ἡ μεγάλη, ἐν ᾗ ἐπλούτησαν πάντες οἱ ἔχοντες τὰ πλοῖα ἐν τῇ θαλάσσῃ ἐκ τῆς τιμιότητος αὐτῆς, ὅτι μιᾷ ὥρᾳ ἠρημώθη. 20 Εὐφραίνου ἐπ’ αὐτῇ, οὐρανὲ καὶ οἱ ἅγιοι καὶ οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ προφῆται, ὅτι ἔκρινεν ὁ θεὸς τὸ κρίμα ὑμῶν ἐξ αὐτῆς. 21 Καὶ ἦρεν εἷς ἄγγελος ἰσχυρὸς λίθον ὡς μύλινον μέγαν καὶ ἔβαλεν εἰς τὴν θάλασσαν λέγων• οὕτως ὁρμήματι βληθήσεται Βαβυλὼν ἡ μεγάλη πόλις καὶ οὐ μὴ εὑρεθῇ ἔτι. 22 καὶ φωνὴ κιθαρῳδῶν καὶ μουσικῶν καὶ αὐλητῶν καὶ σαλπιστῶν οὐ μὴ ἀκουσθῇ ἐν σοὶ ἔτι, καὶ πᾶς τεχνίτης πάσης τέχνης οὐ μὴ εὑρεθῇ ἐν σοὶ ἔτι, καὶ φωνὴ μύλου οὐ μὴ ἀκουσθῇ ἐν σοὶ ἔτι, 23 καὶ φῶς λύχνου οὐ μὴ φάνῃ ἐν σοὶ ἔτι, καὶ φωνὴ νυμφίου καὶ νύμφης οὐ μὴ ἀκουσθῇ ἐν σοὶ ἔτι• ὅτι οἱ ἔμποροί σου ἦσαν οἱ μεγιστᾶνες τῆς γῆς, ὅτι ἐν τῇ φαρμακείᾳ σου ἐπλανήθησαν πάντα τὰ ἔθνη, 24 καὶ ἐν αὐτῇ αἷμα προφητῶν καὶ ἁγίων εὑρέθη καὶ πάντων τῶν ἐσφαγμένων ἐπὶ τῆς γῆς.
19
Irenge lya Nyamuzinda lyayimbwa emulanga
1 Aha nyuma ly’okwo, nayumva eliri nk’izù linene lya bantu mwandu badwîrhe bayâkûza emalunga, mpu:
«Aleluya!c
Obucire n’irenge n’obuhashe binali bya Nnawîrhu Nyamuzinda,
2 bulya oku adesire erhi kwo binali, erhi kunashingânîne;
ye watwaga olubanja lw’olya mukazi w’ecishungu
washerêzagya igulu n’okuhusha kwâge,
anacîbuka omungo gw’omukò gwa bambali bâge».

3 Bashub’iyisha, mpu:
«Aleluya!
Omugî gwâge gudwîrhe gwasôkera enyanya
kuhika ensiku n’amango!»

4 Balya Bagula oku banali makumi abiri na bani na zirya Nsimba ini bahwêra oku idaho, baharâmya Nyamuzinda otamîre oku ntebe, mpu:
«Neci, Amen! Aleluya!»
5 Okubundi izù lyapamuka omu ntebe, lyayisha, mpu:
«Mukuze Nnawîrhu Nyamuzinda,
mwe bambali mweshi,
ninyu mwe mumurhînya,
abarho n’abakulu».

6 Nashub’iyumva eliri nk’izù lya bantu mwandu n’eliri nka nshalalo ya mîshi manji, n’eliri nka mukungulo gwa milazo, lyayisha, mpu:
«Aleluya!
Neci, ye yîmire Nyakasane,
Nnawîrhu Nyamuzinda,
Nn’amahanga gôshi.
7 Rhusîme, rhucîshinge, rhunamuhe irenge,
kulya kubà olusiku lw’obuhyad bw’Omwâna-buzi lwamayisha,
n’Omuhya wâge akola acîrheganyize;
8 bamuhîre mpu ayambale omwambalo
mwinjinja gw’ecitâni c’akêru,
n’ogwo mwambalo gw’ecitâni
byo birigi bijiro binjà by’abashinganyanya.»

9 Malahika anacimbwîra, erhi: «Yandika: Iragi lyâbo abahàmagîrwe mpu baj’irya oku buhya bw’Omwâna-buzi!» Ashub’imbwîra, erhi: «Ebyo binwa biri bya Nyamuzinda, birhali bya bunywesi». 10 Nanacicîkwêba aha magulu gâge obwo, nti mmubarâmye; ci ambwîra, erhi: «Omanye wankajira ntyo! Nâni ndi mushizi akâwe n’aka bene winyu bagwêrhe obuhamîrizi bwa Yezu. Oharâmye Nyamuzinda erhi ye. Bulya obuhamîrizi bwa Yezu buli mûka gwa bulêbi».
Yezu ye himîne.
11 Okuhandi nalangîra amalunga gali mîgule, nabona n’eciterusi c’akêru, Owàli ocitamîrekwo ye «Mudarhebana», ye na «Mutabêsha», arhanalyâlyanya nk’atwa olubanja na nk’alwa entambala. 12 Amasù gâge ngulumira ya muliro, n’irhwe lyâge lirikwo mashungwè manjimanji, izîno lyâge liri liyandike, ci ntâye oliyishi aha nyuma lyâge yêne. 13 Ali ayambîrhe ecirondo cijomire n’omukò, n’izîno lyâge ye Luderho lwa Nyamuzida. 14 Emirhwe y’abalwî b’omu malunga erhi emukunjusirekwo, n’erhi bashonyire oku biterusi byêru, banayambirha emyambalo myêru kwêru y’ecitâni. 15 Akanwa kâge erhi kadwîrhe ka nyonyokamwo engôrho ya môji abiri mpu ayirhimbe abapagani. Yêne ye wabayabula n’ehirhi hy’ecûma, ye wanakanda omukenzi gw’erivayi ly’obukunizi bwa Nyamuzinda Nn’amahanga gôshi. 16 Ecirondo câge n’olurhungu lwage biyandisirwekwo er’izîno, mpu: «Mwâmi w’abâmi na Nyakasane wa BaNyakasane.»
17 Okubundi nanacibona Malahika ayimanzire omu izûba; ayakûza n’izù linene, abwîra ebinyunyi byàli bidwîrhe byabalala omu nkuba-karhî, erhi:
«Muyishe, mulundumane oku idinie lya Nyamuzinda!
18 Mulye eminyafu y’abâmi n’ey’abarhambo,
n’ey’entwâli, ey’ebiterusi n’ey’abalwî babirikwo,
eminyafu ya bôshi, eya bantagengwa
n’ey’abajà, ey’abarho n’ey’abakulu!»

19 Obwo nanacibona cirya ciryanyi bôshi n’abâmi b’igulu haguma n’engabo zâbo, erhi balundumîne mpu baj’ilwîsa olya wàli otamîre oku citerusi bo n’engabo yâge. 20 Lero cirya ciryanyi cagwârhwa, cagwârhirwa haguma na liryâla irumbi mpu mulêbi lyakazâg’icîjirira ebisômerîne. Ebyo bisômerîne byo akâg’irhebamwo ngasi balya bôshi bàli bahebirwekwo ecimanyîso c’eco ciryanyi banagashâniza enshusho yaco. Bombi oku banali babirhi babakwêba omu cîna citwanyirwemwo omuliro gw’ecibiriti banacizîne. 21 Abandi bôshi banigwa n’engôrho y’olyâla otamîre oku citerusi, erya ngôrho yamunyonyôkaga ekanwa; n’ebinyunyi byôshi byayigurha eminyafu yâbo.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 19
1 Μετὰ ταῦτα ἤκουσα ὡς φωνὴν μεγάλην ὄχλου πολλοῦ ἐν τῷ οὐρανῷ λεγόντων• ἁλληλουϊά• ἡ σωτηρία καὶ ἡ δόξα καὶ ἡ δύναμις τοῦ θεοῦ ἡμῶν, 2 ὅτι ἀληθιναὶ καὶ δίκαιαι αἱ κρίσεις αὐτοῦ• ὅτι ἔκρινεν τὴν πόρνην τὴν μεγάλην ἥτις ἔφθειρεν τὴν γῆν ἐν τῇ πορνείᾳ αὐτῆς, καὶ ἐξεδίκησεν τὸ αἷμα τῶν δούλων αὐτοῦ ἐκ χειρὸς αὐτῆς. 3 Καὶ δεύτερον εἴρηκαν• ἁλληλουϊά• καὶ ὁ καπνὸς αὐτῆς ἀναβαίνει εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων. 4 καὶ ἔπεσαν οἱ πρεσβύτεροι οἱ εἴκοσι τέσσαρες καὶ τὰ τέσσαρα ζῷα καὶ προσεκύνησαν τῷ θεῷ τῷ καθημένῳ ἐπὶ τῷ θρόνῳ λέγοντες• ἀμὴν ἁλληλουϊά. 5 Καὶ φωνὴ ἀπὸ τοῦ θρόνου ἐξῆλθεν λέγουσα• αἰνεῖτε τῷ θεῷ ἡμῶν πάντες οἱ δοῦλοι αὐτοῦ [καὶ] οἱ φοβούμενοι αὐτόν, οἱ μικροὶ καὶ οἱ μεγάλοι. 6 Καὶ ἤκουσα ὡς φωνὴν ὄχλου πολλοῦ καὶ ὡς φωνὴν ὑδάτων πολλῶν καὶ ὡς φωνὴν βροντῶν ἰσχυρῶν λεγόντων• ἁλληλουϊά, ὅτι ἐβασίλευσεν κύριος ὁ θεὸς [ἡμῶν] ὁ παντοκράτωρ. 7 χαίρωμεν καὶ ἀγαλλιῶμεν καὶ δώσωμεν τὴν δόξαν αὐτῷ, ὅτι ἦλθεν ὁ γάμος τοῦ ἀρνίου καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἡτοίμασεν ἑαυτὴν 8 καὶ ἐδόθη αὐτῇ ἵνα περιβάληται βύσσινον λαμπρὸν καθαρόν• τὸ γὰρ βύσσινον τὰ δικαιώματα τῶν ἁγίων ἐστίν. 9 Καὶ λέγει μοι• γράψον• μακάριοι οἱ εἰς τὸ δεῖπνον τοῦ γάμου τοῦ ἀρνίου κεκλημένοι. καὶ λέγει μοι• οὗτοι οἱ λόγοι ἀληθινοὶ τοῦ θεοῦ εἰσιν. 10 καὶ ἔπεσα ἔμπροσθεν τῶν ποδῶν αὐτοῦ προσκυνῆσαι αὐτῷ. καὶ λέγει μοι• ὅρα μή• σύνδουλός σού εἰμι καὶ τῶν ἀδελφῶν σου τῶν ἐχόντων τὴν μαρτυρίαν Ἰησοῦ• τῷ θεῷ προσκύνησον. ἡ γὰρ μαρτυρία Ἰησοῦ ἐστιν τὸ πνεῦμα τῆς προφητείας. 11 Καὶ εἶδον τὸν οὐρανὸν ἠνεῳγμένον, καὶ ἰδοὺ ἵππος λευκὸς καὶ ὁ καθήμενος ἐπ’ αὐτὸν [καλούμενος] πιστὸς καὶ ἀληθινός, καὶ ἐν δικαιοσύνῃ κρίνει καὶ πολεμεῖ. 12 οἱ δὲ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ [ὡς] φλὸξ πυρός, καὶ ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ διαδήματα πολλά, ἔχων ὄνομα γεγραμμένον ὃ οὐδεὶς οἶδεν εἰ μὴ αὐτός, 13 καὶ περιβεβλημένος ἱμάτιον βεβαμμένον αἵματι, καὶ κέκληται τὸ ὄνομα αὐτοῦ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ. 14 Καὶ τὰ στρατεύματα [τὰ] ἐν τῷ οὐρανῷ ἠκολούθει αὐτῷ ἐφ’ ἵπποις λευκοῖς, ἐνδεδυμένοι βύσσινον λευκὸν καθαρόν. 15 καὶ ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ ἐκπορεύεται ῥομφαία ὀξεῖα, ἵνα ἐν αὐτῇ πατάξῃ τὰ ἔθνη, καὶ αὐτὸς ποιμανεῖ αὐτοὺς ἐν ῥάβδῳ σιδηρᾷ, καὶ αὐτὸς πατεῖ τὴν ληνὸν τοῦ οἴνου τοῦ θυμοῦ τῆς ὀργῆς τοῦ θεοῦ τοῦ παντοκράτορος, 16 καὶ ἔχει ἐπὶ τὸ ἱμάτιον καὶ ἐπὶ τὸν μηρὸν αὐτοῦ ὄνομα γεγραμμένον• Βασιλεὺς βασιλέων καὶ κύριος κυρίων. 17 Καὶ εἶδον ἕνα ἄγγελον ἑστῶτα ἐν τῷ ἡλίῳ καὶ ἔκραξεν [ἐν] φωνῇ μεγάλῃ λέγων πᾶσιν τοῖς ὀρνέοις τοῖς πετομένοις ἐν μεσουρανήματι• Δεῦτε συνάχθητε εἰς τὸ δεῖπνον τὸ μέγα τοῦ θεοῦ 18 ἵνα φάγητε σάρκας βασιλέων καὶ σάρκας χιλιάρχων καὶ σάρκας ἰσχυρῶν καὶ σάρκας ἵππων καὶ τῶν καθημένων ἐπ’ αὐτῶν καὶ σάρκας πάντων ἐλευθέρων τε καὶ δούλων καὶ μικρῶν καὶ μεγάλων. 19 Καὶ εἶδον τὸ θηρίον καὶ τοὺς βασιλεῖς τῆς γῆς καὶ τὰ στρατεύματα αὐτῶν συνηγμένα ποιῆσαι τὸν πόλεμον μετὰ τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ ἵππου καὶ μετὰ τοῦ στρατεύματος αὐτοῦ. 20 καὶ ἐπιάσθη τὸ θηρίον καὶ μετ’ αὐτοῦ ὁ ψευδοπροφήτης ὁ ποιήσας τὰ σημεῖα ἐνώπιον αὐτοῦ, ἐν οἷς ἐπλάνησεν τοὺς λαβόντας τὸ χάραγμα τοῦ θηρίου καὶ τοὺς προσκυνοῦντας τῇ εἰκόνι αὐτοῦ• ζῶντες ἐβλήθησαν οἱ δύο εἰς τὴν λίμνην τοῦ πυρὸς τῆς καιομένης ἐν θείῳ. 21 καὶ οἱ λοιποὶ ἀπεκτάνθησαν ἐν τῇ ῥομφαίᾳ τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ ἵππου τῇ ἐξελθούσῃ ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ, καὶ πάντα τὰ ὄρνεα ἐχορτάσθησαν ἐκ τῶν σαρκῶν αὐτῶν.
20
Obwâmi bwa myâka cihumbi
1 Nanacibona Malahika amanuka emalunga, erhi afumbasire olwigulo lw’erya nyenga, n’obudagulè bunênênè omu nfune zâge. 2 Anacigwârha olya wankuba-joka, olya wanjoka wa mîra, yo erigi Ndyâlya, Shetani, amushwêka myâka cihumbie. 3 Anacimurhogeza omu nyenga, ayihamika anayizirika anamuli, mpu lyo irhondo arhacifâga arhebire abantu, kuhika myâka cihumbi ecîkônye. Enyuma ly’eyo myâka, kukwânîne alîkwe hisanzi hitya. 4 Nabona n’entebe, n’abàli bazitamîrekwo bahâbwa obuhashe b’okutwa olubanja. Nabona n’emyûka ya balya batûbagwa amarhwe erhi buhamîrizi bwa Yezu n’akanwa ka Nyamuzinda bîrhuma, na ngasi bôshi babulaga bwagashâniza olya w’eciryanyi n’enshusho yâge banabula bwahebwa ecimanyîso câge emalanga n’omu nfune. Banacishubiramwo omûka, bayîma haguma na Kristu myâka cihumbif. 5 Abandi bàfîre bôhe barhashubiragamwo omûka n’eyo myâka cihumbi erhacigera. Kwo kufûka kurhanzi okwo. 6 Owashangîra obwôla bufûke burhanzi erhi ali w’iragi erhi ali na mwimâna! Abôla olufù lwa kabirig lurhankabajira kurhi, ci bayish’ibà badâhwa ba Nyamuzinda na ba Kristu, banayish’iyîma bo naye myâka cihumbi.
Shetani ahimwa lwôshi
7 Eyo myâka cihumbi hano ebà yamacîkônya, Shetani analikwa arhenge omu mpamikwa yâge, 8 agend’ishumika amashanja gabà oku marhwêrhwè ani g’igulu, Gogi na Magogih, aje abashûbûza mpu bajè oku bîrha. Kwo bali banji ak’omushenyi gw’omu nyanja. 9 Banacisôkera omu cihugo côshi, bagorha olugerêro lw’abimâna na cirya cishagala cirhona bwenênei; ci omuliro gwamanuka emalunga, gwabasingônola. 10 Naye Shetani, erya Ndyâlya yakazâg’ibashumika, àjugucirwa omu cîna c’omuliro n’ecibiriti, ashangamwo olya w’eciryanyi bo na liryâla irumbi mpu mulêbi. Omwôla mwo bayôrha balibukira bwacà bwayira omu myâka n’emyâka.
Olubanja luzinda
11 Okubundi nanacibona entebe nnene nyêru-nyêru, n’owàli oyitamîrekwo. Amalunga bo n’igulu, erhi bamurhimbakwo amasù, bayâka, na ntâye wacimanyire aha bagerîre. 12 Obwo nanacibona abàfîre, abakulu n’abarho, erhi bayimanzire embere z’entebe. Ebitabuj byàbungûlwa; babungûla n’ecindi citabu, co citabu c’obuzîne. Abàfire banacitwîrwa olubanja, ngasi muguma nka kulya ebijiro byâge binakwânîne, nk’oku ebitabu byànali bidesire. 13 Enyanja yalerha abafù bayirimwo, Walufù n’Okuzimu balîka abafù bâbo, na ngasi muguma atwîrwa olubanja nk’oku ebijiro byâge byànali bikwânîne, 14 Okuhandi Walufù n’Okuzimu bakwêbwa omu cîna c’omuliro. Eco cîna c’omuliro lwo lufù lwa kabiri olwo. 15 Na ngasi yêshi orhàli muyandike omu citabu c’obuzîne, bàmukwêba omu Cîna n’omuliro.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 20
1 Καὶ εἶδον ἄγγελον καταβαίνοντα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἔχοντα τὴν κλεῖν τῆς ἀβύσσου καὶ ἅλυσιν μεγάλην ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτοῦ. 2 καὶ ἐκράτησεν τὸν δράκοντα, ὁ ὄφις ὁ ἀρχαῖος, ὅς ἐστιν Διάβολος καὶ ὁ Σατανᾶς, καὶ ἔδησεν αὐτὸν χίλια ἔτη 3 καὶ ἔβαλεν αὐτὸν εἰς τὴν ἄβυσσον καὶ ἔκλεισεν καὶ ἐσφράγισεν ἐπάνω αὐτοῦ, ἵνα μὴ πλανήσῃ ἔτι τὰ ἔθνη ἄχρι τελεσθῇ τὰ χίλια ἔτη. μετὰ ταῦτα δεῖ λυθῆναι αὐτὸν μικρὸν χρόνον. 4 Καὶ εἶδον θρόνους καὶ ἐκάθισαν ἐπ’ αὐτοὺς καὶ κρίμα ἐδόθη αὐτοῖς, καὶ τὰς ψυχὰς τῶν πεπελεκισμένων διὰ τὴν μαρτυρίαν Ἰησοῦ καὶ διὰ τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ οἵτινες οὐ προσεκύνησαν τὸ θηρίον οὐδὲ τὴν εἰκόνα αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔλαβον τὸ χάραγμα ἐπὶ τὸ μέτωπον καὶ ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτῶν. καὶ ἔζησαν καὶ ἐβασίλευσαν μετὰ τοῦ Χριστοῦ χίλια ἔτη. 5 οἱ λοιποὶ τῶν νεκρῶν οὐκ ἔζησαν ἄχρι τελεσθῇ τὰ χίλια ἔτη. Αὕτη ἡ ἀνάστασις ἡ πρώτη. 6 μακάριος καὶ ἅγιος ὁ ἔχων μέρος ἐν τῇ ἀναστάσει τῇ πρώτῃ• ἐπὶ τούτων ὁ δεύτερος θάνατος οὐκ ἔχει ἐξουσίαν, ἀλλ’ ἔσονται ἱερεῖς τοῦ θεοῦ καὶ τοῦ Χριστοῦ καὶ βασιλεύσουσιν μετ’ αὐτοῦ [τὰ] χίλια ἔτη. 7 Καὶ ὅταν τελεσθῇ τὰ χίλια ἔτη, λυθήσεται ὁ σατανᾶς ἐκ τῆς φυλακῆς αὐτοῦ 8καὶ ἐξελεύσεται πλανῆσαι τὰ ἔθνη τὰ ἐν ταῖς τέσσαρσιν γωνίαις τῆς γῆς, τὸν Γὼγ καὶ Μαγώγ, συναγαγεῖν αὐτοὺς εἰς τὸν πόλεμον, ὧν ὁ ἀριθμὸς αὐτῶν ὡς ἡ ἄμμος τῆς θαλάσσης. 9 καὶ ἀνέβησαν ἐπὶ τὸ πλάτος τῆς γῆς καὶ ἐκύκλευσαν τὴν παρεμβολὴν τῶν ἁγίων καὶ τὴν πόλιν τὴν ἠγαπημένην, καὶ κατέβη πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατέφαγεν αὐτούς. 10 καὶ ὁ διάβολος ὁ πλανῶν αὐτοὺς ἐβλήθη εἰς τὴν λίμνην τοῦ πυρὸς καὶ θείου ὅπου καὶ τὸ θηρίον καὶ ὁ ψευδοπροφήτης, καὶ βασανισθήσονται ἡμέρας καὶ νυκτὸς εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων. 11 Καὶ εἶδον θρόνον μέγαν λευκὸν καὶ τὸν καθήμενον ἐπ’ αὐτόν, οὗ ἀπὸ τοῦ προσώπου ἔφυγεν ἡ γῆ καὶ ὁ οὐρανὸς καὶ τόπος οὐχ εὑρέθη αὐτοῖς. 12 καὶ εἶδον τοὺς νεκρούς, τοὺς μεγάλους καὶ τοὺς μικρούς, ἑστῶτας ἐνώπιον τοῦ θρόνου. καὶ βιβλία ἠνοίχθησαν, καὶ ἄλλο βιβλίον ἠνοίχθη, ὅ ἐστιν τῆς ζωῆς, καὶ ἐκρίθησαν οἱ νεκροὶ ἐκ τῶν γεγραμμένων ἐν τοῖς βιβλίοις κατὰ τὰ ἔργα αὐτῶν. 13 καὶ ἔδωκεν ἡ θάλασσα τοὺς νεκροὺς τοὺς ἐν αὐτῇ καὶ ὁ θάνατος καὶ ὁ ᾅδης ἔδωκαν τοὺς νεκροὺς τοὺς ἐν αὐτοῖς, καὶ ἐκρίθησαν ἕκαστος κατὰ τὰ ἔργα αὐτῶν. 14 καὶ ὁ θάνατος καὶ ὁ ᾅδης ἐβλήθησαν εἰς τὴν λίμνην τοῦ πυρός. οὗτος ὁ θάνατος ὁ δεύτερός ἐστιν, ἡ λίμνη τοῦ πυρός. 15 καὶ εἴ τις οὐχ εὑρέθη ἐν τῇ βίβλῳ τῆς ζωῆς γεγραμμένος, ἐβλήθη εἰς τὴν λίμνην τοῦ πυρός.
21
1 Okubundi nanacibona amalunga mahyâhya n’igulu lihyâhya, bulya amalunga marhanzi n’igulu lirhanzi byahirigisire, n’enyanja ntâyo ecihali. 2 Nabona Ecishagala citagatîfu, Yeruzalemu muhyâhya, camanuka emalunga, emwa Nyamuzinda, erhi ciyambîrhe nka muhya odwîrhe alinga ibà. 3 Nayumva n’izù linene lyarhenga ebwa ntebe, lyaderha, erhi: «Alagi ecirâlo ca Nyamuzinda bo n’abantu: akolaga ahanda haguma nabo, babè lubaga lwage, naye Nyamuzinda yêne abè haguma nabok. 4 Ahôrhola ngasi mulenge gubali omu masù: olufù ntâlwo lwacihabè; emishîbo n’endûlù n’amababale birhakacihabà bundi bundi; bulya okwali burhanzi kwahwîre».
5 Okuhandi olya wàli otamîre oku ntebe aderha, erhi: «Loli oku byôshi namabijira bihyâhya». Ashubirira, erhi: «Yandika oku ebi binwa birhali bya bunywesi, biri by’okuli». 6 Ashub’imbwîra, erhi: «Hôshi aho! Nie Alfa, nie na Omega, nie Murhondero, nie na Buzinda. Ogwêrhwe n’enyôrha namuhà oku iriba ly’amîshi g’obuzîne, buzira ngulo. 7 Owâhime, omwanya gwage gw’ogu: namubêra Nyamuzinda, naye abé mugala wâni. 8 Nabo abwôba, ababula-buyêmêre, abarhankakwîrirwa, ebishumûsi n’abahushi, abalozi n’abagashâniza ebiremwa, na ngasi babêshi bôshi, ogwâbo mwanya omu cîna c’engulumira y’omuliro n’ey’ecibiriti guli: olwo lwo lufù lwa kabiri».
9 Okubundi Malahika muguma muli balyala nda bàli bagwêrhe rhulya rhubêhè nda rhuyunjwîre mahanya nda ayisha, anganîza, ambwîra, erhi: «Yisha nkuyêreke Omuhya, omugoli w’Omwâna-buzi». 10 Anacingurumana, andengereza oku ntondo ndiri nnênênè, anyêreka Ecishagala citagatîfu, Yeruzalemu, erhi camanuka emalunga, emwa Nyamuzinda, 11 n’erhi ciyunjwîre irenge lya Nyamuzinda. Cali cidwîrhe calangashana nk’ibuye lya ngulo ndârhi, ak’enjuma ya yaspidi, yo egeramwo amasù. 12 Ecôgo c’eco cishagala ciri cinênênè na cirîrî; cigwêrhe mihango ikumi n’ibiri, n’eyo mihango erhi erimwo Bamalahika ikumi na babiri; amazîno gàli gayandisirwe kuli eyo mihango, galyâla mazîno ikumi n’abiri g’amûko ga bene-Israhelil. 13 Ebushoshokero bw’izûba, mihango isharhu; emwênè, mihango isharhu; emukondwè, mihango isharhu; ebuzikiro, mihango isharhu. 14 Ecôgo c’olwo lugo cidêkerîre kuli mabuye ikumi n’abiri, na kuli ago mabuye kuli amazîno ikumi n’abiri g’entumwa ikumi n’ibiri z’Omwâna-buzi.
15 Owakâg’inganîza àli afumbasire olusheke lw’amasholo, mpu ageremwo ecishagala, n’emihango yaco n’ecôgo. 16 Eco cishagala enyunda zâco oku ziri ini ziyumânîne: obuli bwâco buyumânîne n’obugali bwâco. Anacigera ecishagala na lulya lusheke: ashanga ciri ca stadi bihumbi ikumi na bibiri. Obuli bwâco n’obugali n’oburherema bwâco biyumânîne. 17 Agera n’ecôgo: ashanga gali makoro igana na makumi ani n’ani -Lugero lwa bantu olwo Malahika ageragamwo.- 18 Eco côgo cali ciyûbake n’amabuye ga yaspidi, n’olugo lwàli lwa masholo gône-gône, gashushire n’enshangabuye yageramwo amasù. 19 Amabuye ecôgo c’olwo lugo càli cidêkerirekwo gàli minjinjà na ga ngulo ndârhi: ibuye lirhanzi lyàli lya yaspidi; elya kabiri lyàli lya zafiri; elya kasharhu lyàli lya kaledoni; elya kani lyàli lya sumarado; 20 Elya karhânu lyàli lya sadonidi; elya kali-ndarhu lyàli lya sadiyo; elya kali-nda lyàli lya krizoliti; elya kali-munâni lyàli lya berulo; elya kali-mwenda lyàli lya topazi; elya kali-ikumi lyàli lya krizoprazi; elya kali-ikumi na liguma lyàli lya byasinti; elya kali-ikumi na kabiri lyàli ly’ametusta. 21 Nazo enyumvi ikumi n’ibiri gàli magerha ikumi n’abiri, na ngasi lumvi lwàli lw’igerha lyagolyago. Engo y’eco cishagala yàli ya masholo gône-gône gakazâg’igeramwo amasù nka nshangabuye. 22 Ntabonaga muli akâ-Nyamuzinda; bulya Nyakasane, Nyamuzinda Nn’amahanga gôshi bo n’Omwâna-buzi, ko na kâ-Nyamuzinda kamwo. 23 Eco cishagala ntabulagirire bw’izûba nîsi erhi bw’omwêzi byacimolekera, bulya irenge lya Nyamuzinda bwo bulangashane bwâco, n’Omwâna-buzi ko kamole kâco. 24 Amashanja gayish’ilambagira omu bulangashane bwâco, n’abâmi b’igulu bayish’ilerhamwo obuhirhi bwâbo. 25 Enyumvi zâco zirhakayigalwa mûshi, -bulyala ntà budufu bwâbamwo. 26 Mwo bakaz’iyish’ihikiza obuhirhi n’obukuze bw’amashanja. 27 Murhakaja cihemusire, murhakalabarha muntu okola ebibî erhi oderha obunywesi, ci balya bayandisirwe omu citabu c’obuzîne c’Omwâna-buzi bonene.
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 21
1 Καὶ εἶδον οὐρανὸν καινὸν καὶ γῆν καινήν. ὁ γὰρ πρῶτος οὐρανὸς καὶ ἡ πρώτη γῆ ἀπῆλθαν καὶ ἡ θάλασσα οὐκ ἔστιν ἔτι. 2 καὶ τὴν πόλιν τὴν ἁγίαν Ἰερουσαλὴμ καινὴν εἶδον καταβαίνουσαν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἀπὸ τοῦ θεοῦ ἡτοιμασμένην ὡς νύμφην κεκοσμημένην τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς. 3 καὶ ἤκουσα φωνῆς μεγάλης ἐκ τοῦ θρόνου λεγούσης• ἰδοὺ ἡ σκηνὴ τοῦ θεοῦ μετὰ τῶν ἀνθρώπων, καὶ σκηνώσει μετ’ αὐτῶν, καὶ αὐτοὶ λαοὶ αὐτοῦ ἔσονται, καὶ αὐτὸς ὁ θεὸς μετ’ αὐτῶν ἔσται [αὐτῶν θεός], 4 καὶ ἐξαλείψει πᾶν δάκρυον ἐκ τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν, καὶ ὁ θάνατος οὐκ ἔσται ἔτι οὔτε πένθος οὔτε κραυγὴ οὔτε πόνος οὐκ ἔσται ἔτι, [ὅτι] τὰ πρῶτα ἀπῆλθαν. 5 Καὶ εἶπεν ὁ καθήμενος ἐπὶ τῷ θρόνῳ• ἰδοὺ καινὰ ποιῶ πάντα καὶ λέγει• γράψον, ὅτι οὗτοι οἱ λόγοι πιστοὶ καὶ ἀληθινοί εἰσιν. 6 καὶ εἶπέν μοι• γέγοναν. ἐγώ [εἰμι] τὸ ἄλφα καὶ τὸ ὦ, ἡ ἀρχὴ καὶ τὸ τέλος. ἐγὼ τῷ διψῶντι δώσω ἐκ τῆς πηγῆς τοῦ ὕδατος τῆς ζωῆς δωρεάν. 7 ὁ νικῶν κληρονομήσει ταῦτα καὶ ἔσομαι αὐτῷ θεὸς καὶ αὐτὸς ἔσται μοι υἱός. 8 τοῖς δὲ δειλοῖς καὶ ἀπίστοις καὶ ἐβδελυγμένοις καὶ φονεῦσιν καὶ πόρνοις καὶ φαρμάκοις καὶ εἰδωλολάτραις καὶ πᾶσιν τοῖς ψευδέσιν τὸ μέρος αὐτῶν ἐν τῇ λίμνῃ τῇ καιομένῃ πυρὶ καὶ θείῳ, ὅ ἐστιν ὁ θάνατος ὁ δεύτερος. 9 Καὶ ἦλθεν εἷς ἐκ τῶν ἑπτὰ ἀγγέλων τῶν ἐχόντων τὰς ἑπτὰ φιάλας τῶν γεμόντων τῶν ἑπτὰ πληγῶν τῶν ἐσχάτων καὶ ἐλάλησεν μετ’ ἐμοῦ λέγων• δεῦρο, δείξω σοι τὴν νύμφην τὴν γυναῖκα τοῦ ἀρνίου. 10 καὶ ἀπήνεγκέν με ἐν πνεύματι ἐπὶ ὄρος μέγα καὶ ὑψηλόν, καὶ ἔδειξέν μοι τὴν πόλιν τὴν ἁγίαν Ἰερουσαλὴμ καταβαίνουσαν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἀπὸ τοῦ θεοῦ 11 ἔχουσαν τὴν δόξαν τοῦ θεοῦ, ὁ φωστὴρ αὐτῆς ὅμοιος λίθῳ τιμιωτάτῳ ὡς λίθῳ ἰάσπιδι κρυσταλλίζοντι. 12 ἔχουσα τεῖχος μέγα καὶ ὑψηλόν, ἔχουσα πυλῶνας δώδεκα καὶ ἐπὶ τοῖς πυλῶσιν ἀγγέλους δώδεκα καὶ ὀνόματα ἐπιγεγραμμένα, ἅ ἐστιν [τὰ ὀνόματα] τῶν δώδεκα φυλῶν υἱῶν Ἰσραήλ• 13 ἀπὸ ἀνατολῆς πυλῶνες τρεῖς καὶ ἀπὸ βορρᾶ πυλῶνες τρεῖς καὶ ἀπὸ νότου πυλῶνες τρεῖς καὶ ἀπὸ δυσμῶν πυλῶνες τρεῖς. 14 καὶ τὸ τεῖχος τῆς πόλεως ἔχων θεμελίους δώδεκα καὶ ἐπ’ αὐτῶν δώδεκα ὀνόματα τῶν δώδεκα ἀποστόλων τοῦ ἀρνίου. 15 Καὶ ὁ λαλῶν μετ’ ἐμοῦ εἶχεν μέτρον κάλαμον χρυσοῦν, ἵνα μετρήσῃ τὴν πόλιν καὶ τοὺς πυλῶνας αὐτῆς καὶ τὸ τεῖχος αὐτῆς. 16 καὶ ἡ πόλις τετράγωνος κεῖται καὶ τὸ μῆκος αὐτῆς ὅσον [καὶ] τὸ πλάτος. καὶ ἐμέτρησεν τὴν πόλιν τῷ καλάμῳ ἐπὶ σταδίων δώδεκα χιλιάδων, τὸ μῆκος καὶ τὸ πλάτος καὶ τὸ ὕψος αὐτῆς ἴσα ἐστίν. 17 καὶ ἐμέτρησεν τὸ τεῖχος αὐτῆς ἑκατὸν τεσσεράκοντα τεσσάρων πηχῶν μέτρον ἀνθρώπου, ὅ ἐστιν ἀγγέλου. 18 καὶ ἡ ἐνδώμησις τοῦ τείχους αὐτῆς ἴασπις καὶ ἡ πόλις χρυσίον καθαρὸν ὅμοιον ὑάλῳ καθαρῷ. 19 οἱ θεμέλιοι τοῦ τείχους τῆς πόλεως παντὶ λίθῳ τιμίῳ κεκοσμημένοι• ὁ θεμέλιος ὁ πρῶτος ἴασπις, ὁ δεύτερος σάπφιρος, ὁ τρίτος χαλκηδών, ὁ τέταρτος σμάραγδος, 20 ὁ πέμπτος σαρδόνυξ, ὁ ἕκτος σάρδιον, ὁ ἕβδομος χρυσόλιθος, ὁ ὄγδοος βήρυλλος, ὁ ἔνατος τοπάζιον, ὁ δέκατος χρυσόπρασος, ὁ ἑνδέκατος ὑάκινθος, ὁ δωδέκατος ἀμέθυστος, 21 καὶ οἱ δώδεκα πυλῶνες δώδεκα μαργαρῖται, ἀνὰ εἷς ἕκαστος τῶν πυλώνων ἦν ἐξ ἑνὸς μαργαρίτου. καὶ ἡ πλατεῖα τῆς πόλεως χρυσίον καθαρὸν ὡς ὕαλος διαυγής. 22 Καὶ ναὸν οὐκ εἶδον ἐν αὐτῇ, ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ ναὸς αὐτῆς ἐστιν καὶ τὸ ἀρνίον. 23 καὶ ἡ πόλις οὐ χρείαν ἔχει τοῦ ἡλίου οὐδὲ τῆς σελήνης ἵνα φαίνωσιν αὐτῇ, ἡ γὰρ δόξα τοῦ θεοῦ ἐφώτισεν αὐτήν, καὶ ὁ λύχνος αὐτῆς τὸ ἀρνίον. 24 καὶ περιπατήσουσιν τὰ ἔθνη διὰ τοῦ φωτὸς αὐτῆς, καὶ οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς φέρουσιν τὴν δόξαν αὐτῶν εἰς αὐτήν, 25 καὶ οἱ πυλῶνες αὐτῆς οὐ μὴ κλεισθῶσιν ἡμέρας, νὺξ γὰρ οὐκ ἔσται ἐκεῖ, 26 καὶ οἴσουσιν τὴν δόξαν καὶ τὴν τιμὴν τῶν ἐθνῶν εἰς αὐτήν. 27 καὶ οὐ μὴ εἰσέλθῃ εἰς αὐτὴν πᾶν κοινὸν καὶ [ὁ] ποιῶν βδέλυγμα καὶ ψεῦδος εἰ μὴ οἱ γεγραμμένοι ἐν τῷ βιβλίῳ τῆς ζωῆς τοῦ ἀρνίου.
22
1 Okubundi anacinyêreka olwîshi lulimwo amîshi g’obuzîne, erhi lushôngwîre lunadwîrhe lwageramwo amasu nka nshangabuye; mwo lwakazâg’irhenga omu ntebe ya Nyamuzinda n’Omwâna-buzi. 2 Omu kagarhî k’engo, omu mabunda g’olwîshi gombi, muli emîrhi y’obuzîne eyanakwo amangokal’ikumi na kabiri, ngasi mwêzi na malehe. Ebyâsi by’eyo mirhi biri bya kukaz’ibuka abapagani. 3 Ntà kucihehêrera bundi. Entebe ya Nyamuzinda n’Omwâna-buzi yânagwîkwe muli eco cishagala, na bambali ba Nyamuzinda bakâmuharâmya; 4 banabone obusù bwâge, n’izîno lyâge libaje emalanga. 5 Obudufu ntâbwo bwacihabè, na ntà bulagirire bacibone bw’obulangashane bw’akamole nîsi erhi bw’izûba, bulya Nyakasane Nyamuzinda ye wayish’ikabamolekera, banayish’iyîma omu myâka n’emyâka
6 Anacishub’imbwîra, erhi: «Ebi binwa birhali bya bunywesi, biri by’okuli; Nyakasane Nyamuzinda okaz’ibwîriza abalêbi ye warhumaga Malahika wâge mpu ayêreke abambali ebiri bofi h’okubà. 7 Neci, nie oyo nyîshire, ndi bûhenà! Iragi lyâge owalanga ebinwa by’obulêbi biri muli eci citabu!» 8 Niene Yowane, nie nayumvagya nanabona okwo. Erhi mbà namayumva namanabona, nacîkwêba aha magulu g’olya Malahika wanyêrekaga ebyo nti mmubarâmye. 9 Ci ambwîra, erhi; «Omanye wankajira ntyo! Nâni ndi mushizi akâwe, n’aka bene winyu b’abalêbi, n’aka balya bôshi balanga ebinwa by’obulêbi buli muli eci citabu. Oharâmye Nyamuzinda erhi ye».
10 Ashub’imbwîra, erhi: «Omanye wankahamika ebinwa by’obulêbi bw’eci citabu; bulya amango gakola gali bofi. 11 Olyâlyanya ashub’ikâlyâlyanya, n’ohemusire ashub’ikâhemuka; oli mushinganyanya ashub’ikâshinganyanya, n’omwimâna ashub’ikâjira ebimâna. 12 Neci, nioyo nyîshire, ndi bûhenà! Ndwiîrhe oluhembo nahembamwo ngasi muguma nk’ oku ebijiro byage binashingânîne. 13 Nie Alfa, nie na Omega; nie Murhanzi, nie na Muzinda; nie Murhondêro, nie na Buzindam. 14 Iragi lyabo abashuka emyambalo yâbo, lyo bahasha balya oku murhi gw’obuzîne, banagerere omu mihango, bajè omu lugo. 15 Embuga orhubwa, abalozi, abahushi, ebishumûsi, abagashâniza ebiremwa, na ngasi basîma okubêsha!»
lshwinjiro ly’ ebinwa
16 Niene Yezu nie narhumaga Malahika wâni nti ammubwîre ebyo binwa biyêrekîre ezo Ekleziya. Niono ndi muzi ndi na bûko bwa Daudi; nie nyenyêzi y’esêzi yalangashana. 17 Mûka n’Omuhyan badesire, mpu: «Yisha!» Oyumvîrhe naye aderhe, erhi: «Yisha!» N’oli nyôrha ayishe, n’olonzize ayanke amîshi g’obuzîne buzira kugagula. 18 Nâni mbwîzirage ngasi yêshi oyumvîrhe ebinwa by’obulêbi buli muli eci citabu, nti owabiyûshûlakwo ebindi, Nyamuzinda anamuhalûlirakwo amahanya gayandisirwe muli eci citabu. 19 N’owatwa oku binwa biri muli eci citabu c’obulêbi, Nyamuzinda anamutwa ogwâge mwanya gw’oku murhi gw’obuzîne n’ogw’omu Cishagala citagatîfu biyandisirwe muli eci Citabu. 20 Omuhamîrizi w’ebi binwa adesire, erhi: «Neci, nyîshire, ndi bûhenà!» Neci mâshi! Oyishe, Yâgirwa Yezu! 21 Enshôkano ya Nyakasane Yezu ebè ninyu mweshi! Amen!
ΑΠΟΚΑΛΥΨΙΣ ΙΩΑΝΝΟΥ 22
1 Καὶ ἔδειξέν μοι ποταμὸν ὕδατος ζωῆς λαμπρὸν ὡς κρύσταλλον, ἐκπορευόμενον ἐκ τοῦ θρόνου τοῦ θεοῦ καὶ τοῦ ἀρνίου. 2 ἐν μέσῳ τῆς πλατείας αὐτῆς καὶ τοῦ ποταμοῦ ἐντεῦθεν καὶ ἐκεῖθεν ξύλον ζωῆς ποιοῦν καρποὺς δώδεκα, κατὰ μῆνα ἕκαστον ἀποδιδοῦν τὸν καρπὸν αὐτοῦ, καὶ τὰ φύλλα τοῦ ξύλου εἰς θεραπείαν τῶν ἐθνῶν. 3 καὶ πᾶν κατάθεμα οὐκ ἔσται ἔτι. καὶ ὁ θρόνος τοῦ θεοῦ καὶ τοῦ ἀρνίου ἐν αὐτῇ ἔσται, καὶ οἱ δοῦλοι αὐτοῦ λατρεύσουσιν αὐτῷ 4 καὶ ὄψονται τὸ πρόσωπον αὐτοῦ, καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ τῶν μετώπων αὐτῶν. 5 καὶ νὺξ οὐκ ἔσται ἔτι καὶ οὐκ ἔχουσιν χρείαν φωτὸς λύχνου καὶ φωτὸς ἡλίου, ὅτι κύριος ὁ θεὸς φωτίσει ἐπ’ αὐτούς, καὶ βασιλεύσουσιν εἰς τοὺς αἰῶνας τῶν αἰώνων. 6 Καὶ εἶπέν μοι• οὗτοι οἱ λόγοι πιστοὶ καὶ ἀληθινοί, καὶ ὁ κύριος ὁ θεὸς τῶν πνευμάτων τῶν προφητῶν ἀπέστειλεν τὸν ἄγγελον αὐτοῦ δεῖξαι τοῖς δούλοις αὐτοῦ ἃ δεῖ γενέσθαι ἐν τάχει. 7 καὶ ἰδοὺ ἔρχομαι ταχύ. μακάριος ὁ τηρῶν τοὺς λόγους τῆς προφητείας τοῦ βιβλίου τούτου. 8 Κἀγὼ Ἰωάννης ὁ ἀκούων καὶ βλέπων ταῦτα. καὶ ὅτε ἤκουσα καὶ ἔβλεψα, ἔπεσα προσκυνῆσαι ἔμπροσθεν τῶν ποδῶν τοῦ ἀγγέλου τοῦ δεικνύοντός μοι ταῦτα. 9 καὶ λέγει μοι• ὅρα μή• σύνδουλός σού εἰμι καὶ τῶν ἀδελφῶν σου τῶν προφητῶν καὶ τῶν τηρούντων τοὺς λόγους τοῦ βιβλίου τούτου• τῷ θεῷ προσκύνησον. 10 Καὶ λέγει μοι• μὴ σφραγίσῃς τοὺς λόγους τῆς προφητείας τοῦ βιβλίου τούτου, ὁ καιρὸς γὰρ ἐγγύς ἐστιν. 11 ὁ ἀδικῶν ἀδικησάτω ἔτι καὶ ὁ ῥυπαρὸς ῥυπανθήτω ἔτι, καὶ ὁ δίκαιος δικαιοσύνην ποιησάτω ἔτι καὶ ὁ ἅγιος ἁγιασθήτω ἔτι. 12 Ἰδοὺ ἔρχομαι ταχύ, καὶ ὁ μισθός μου μετ’ ἐμοῦ ἀποδοῦναι ἑκάστῳ ὡς τὸ ἔργον ἐστὶν αὐτοῦ. 13 ἐγὼ τὸ ἄλφα καὶ τὸ ὦ, ὁ πρῶτος καὶ ὁ ἔσχατος, ἡ ἀρχὴ καὶ τὸ τέλος. 14 Μακάριοι οἱ πλύνοντες τὰς στολὰς αὐτῶν, ἵνα ἔσται ἡ ἐξουσία αὐτῶν ἐπὶ τὸ ξύλον τῆς ζωῆς καὶ τοῖς πυλῶσιν εἰσέλθωσιν εἰς τὴν πόλιν. 15 ἔξω οἱ κύνες καὶ οἱ φάρμακοι καὶ οἱ πόρνοι καὶ οἱ φονεῖς καὶ οἱ εἰδωλολάτραι καὶ πᾶς φιλῶν καὶ ποιῶν ψεῦδος. 16 Ἐγὼ Ἰησοῦς ἔπεμψα τὸν ἄγγελόν μου μαρτυρῆσαι ὑμῖν ταῦτα ἐπὶ ταῖς ἐκκλησίαις. ἐγώ εἰμι ἡ ῥίζα καὶ τὸ γένος Δαυίδ, ὁ ἀστὴρ ὁ λαμπρὸς ὁ πρωϊνός. 17 Καὶ τὸ πνεῦμα καὶ ἡ νύμφη λέγουσιν• ἔρχου. καὶ ὁ ἀκούων εἰπάτω• ἔρχου. καὶ ὁ διψῶν ἐρχέσθω, ὁ θέλων λαβέτω ὕδωρ ζωῆς δωρεάν. 18 Μαρτυρῶ ἐγὼ παντὶ τῷ ἀκούοντι τοὺς λόγους τῆς προφητείας τοῦ βιβλίου τούτου• ἐάν τις ἐπιθῇ ἐπ’ αὐτά, ἐπιθήσει ὁ θεὸς ἐπ’ αὐτὸν τὰς πληγὰς τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ, 19 καὶ ἐάν τις ἀφέλῃ ἀπὸ τῶν λόγων τοῦ βιβλίου τῆς προφητείας ταύτης, ἀφελεῖ ὁ θεὸς τὸ μέρος αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς καὶ ἐκ τῆς πόλεως τῆς ἁγίας τῶν γεγραμμένων ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ. 20Λέγει ὁ μαρτυρῶν ταῦτα• ναί, ἔρχομαι ταχύ. Ἀμήν, ἔρχου κύριε Ἰησοῦ. 21 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου Ἰησοῦ μετὰ πάντων.

Sommario
KURHI BIBLIYA YARHUHISIREKWO OMU NKERE NYINJI 2
EBITABU BY’ENDAGÂNO YA MÎRA 4
Ebitabu birhanzi by’ Amarhegeko 4
EBITABU BY’ENGANÎRO 4
EBITABU BY’ENDAGÂNO MPYÂHYA 6
Emyanzi y’Akalembe yayandikagwa na: 6
Amaruba ga Mutagatîfu Paolo 6
Amaruba gayandikiragwa Abemêzi bôshi 7
IHANO OKU BASOMA ECI CITABU 8
RURHI RHWANKALONZA ERHI OKUBONA BINWA BILEBE OMU BIBLIYA 9
EBITABU BIRHÂNU BY’AMARHEGEKO 12
OMURHONDÊRO 15
I Ecisiki c’igulu n’ec’abantu 15
II. Olw’Abrahamu 39
III. Olwa Izaki n’olwa Yakôbo 69
IV. Ogwa Yozefu 99
OLUBUNGO Shemot שמות 134
I. Bene Israheli bakulwa omu bujà bw’e Mîsiri 134
II. Olugendo lwa Bene-Israheli omu irûngu 169
BENE LEVI Vayiqra ויקרא 236
I. Amarhegeko gayêrekîre enterekêro 236
II. Okuyimikwa n’amavurha kw’abadâhwa 251
III. Amarhegeko gayêrekîre ebihumânya n’ebirhahumânya 258
IV. Irhegeko ly’obucêse 279
EMIBALÈ : Bamidbar במדבר 310
I. Omubalè gw’abantu b’amatabâro 310
III. Enterekêro z’abarhambo b’Israheli oku lusiku lw’okugishwa kw’Endâro 331
IV. Basâka n’okurhenga e Sinayi 340
V. Olugendo omu irûngu 345
VI. Obuhashe bw’abadâhwa na bene Levi 355
VII. Okurhenga e Kadesi n’okuhika e Mowabu 370
VIII. Amarheganyo mahyâhya 387
IX. Muhagulo n’okugabâna 400
OLUSHIKA : Devarim דברים 417
I. Ebinwa by’omurhondêro 417
II. Okushubûlulwa kw’amarhegeko 448
III. Okufundika ebinwa 480
IV. Ebijiro bizinda n’okufà kwa Mûsa 493
YOZWE Yehoshua יהושע 511
I. Okuhika omu Cihugo c’Amalaganyo 511
II Okugabâna ecihugo 543
III. Obuzinda bw’omukolo gwa Yozwè 566
ABACÎRANUZI Shoftim שופטים 577
Enshokolezi ntanzi: Bene-Israheli baj’iyûbaka e Kanani 577
Enshokolezi ya kabiri: Ebiyêrekîre amango g’abacîranuzi gôshi 581
RUTI רות 638
ECITABU CIRHANZI CA Samwel שמואל 647
I. Samwel Elkana arheremera e Silo 648
II. Samwel na Saulu 663
III. Saulu na Daudi 686
ECITABU CA KABIRHI CA Samweli שמואל 729
IV. Daudi 731
V. Enyûshûlo 785
ECITABU CIRHANZI C’ABÂMI Melakhim מלכים 800
Okuyîma omu bya Daudi 801
3 811
Oku ngoma ya Salomoni 811
III. Okugabanyikana kw’obwâmi bwa Salomoni 843
IV Amami gombi kuhika kuli Eliya 849
V. Amango ga Eliya 859
ECITABU CA KABIRHI C’ABÂMI Melakhim מלכים 880
VI. Amango ga Elisha’ 882
VII. Amami abiri n’okugwârhwa kwa Samâriya 918
VIII. Amango mazinda g’obwâmi bwa Yuda 931
ECITABU CIRHANZI ENGANÎRO דברי הימים 956
I. Olukalaba lw’amaburhwa kurhenga Adamu kuhika kuli Daudi 957
III. Emyanzi ya Daudi, mwâmi w’Israheli 984
ECITABU CA KABIRHI C’ENGANîRO דברי הימים 1032
III. Olwa Salomoni 1032
V. Empindûlo ntanzi omu burhegesi bw’abâmi b’Israheli 1053
VI. Empindûlo z’omu burhegesi bwa Yezekiyahu n’obwa Yosiyahu 1092
EZRA עזרא 1122
I. Okurhenga elubungo n’okushubiyûbaka buhyâhya akâ-Nyamuzinda 1123
II. Ezra na Nehemiya bayûbaka ecinyabuguma 1138
NEHEMIYA נחמיה 1150
TOBITI 1187
I. Tobiti, îshe wa Tobiya, ahêkwa bujà 1188
II. Okuhûrha kwa Tobiti 1191
III. Amalibûko ga Sara 1193
IV. Tobiti ahanûla omugala Tobiya 1194
V. Omuntu mwîkubagirwa walusa Tobiya 1198
VI. Okubalama kwa Tobiya: Olw’enfî 1200
VII. Tobiya emwa Ragweli 1203
VIII. Enshinda 1205
VI. Obuhya bwa Tobiya 1207
VI. Tobiya ahika aha mwâbo: olw’amasù 1209
XI. Malahika Rafaheli acimanyîsa 1211
XII. Olwimbo lwa Tobiti 1213
XIII. Ensiku nzinda za Tobiti n’eza Tobiya 1216
YUDITIa 1219
I. Amatabâro ga Holoferno 1220
II. Ekurhêrwa kwa Betuli 1233
III. Yuditi 1236
IV. Yuditi na Holoferno 1242
V. Bene-Israheli bahima Abanya-Sîriya 1252
ESTERI אסתר 1260
I. Asuerusi na Wasti 1262
II. Mardokeyo na Esteri 1267
Ill. Abayahudi bashimbwa 1271
IV. Abayahudi bacihôla 1283
V. Olusiku lukulu lwa Purimu 1294
ECITABU CIRHANZI CA MAKABEYO 1299
I. Omurhondêro 1300
II. Entambala ntagatîfu yatulagwa na Matatiyasi 1305
III. Yuda Makabeyomurhambo w’Abayahudi (166-160 embere za Mwâmi Yezu) 1310
IV. Yonatani murhambo na mudâhwa mukulu w’Abayahudi (160-143 embere za Yezu Kristu) 1341
V. Simoni mudâhwa mukulu na murhambo w’Abayahudi (143-134 embere za Yezu Kristu) 1366
ECITABU CA KABIRI CA MAKABEYO 1383
III. Enganîro kuli Heliyodori 1390
IV. Oniyasi alega Simoni e bwâmi 1394
V. Okuyôbôla akâ-Nyamuzinda n’okuhima kw’Abayahudi 1410
VI. Yuda alwîsa abalungu na Lisiyasi murhwâli wa Epatori 1418
VII. Entumba ya Nikanori murhambo w’akashala ka Demetriyusi wa burhanzi – Olusiku lwa Nikanori 1434
EBITABU BY’OBUMANYE 1444
AYUBU 1445
I. Enshokolezi: obwôrhere bwa Ayubu 1446
II. Enshambâlo 1450
III. Amahugûlo ga Elihu 1491
IV. Ebinwa bya Nyakasane kuli Ayubu 1499
V. Ishwinjiro 1505
ENNANGA Tehilim (יליםתה) 1507
OLULANGA LWA 1: Enjira ibirhi 1508
OLULANGA LWA 2: Masiha ye Mwâmi w’e Siyoni n’ow’igulu lyôshi 1509
OLULANGA LWA 3: Omusengero gw’esêzi gw’omuntu oli omu marhabi 1511
OLULANGA LWA 4: Musengero gw’ebijingo 1512
OLULANGA LWA 5: Omusengero gw’esêzi 1514
OLULANGA LWA 6: Amingingo omu marhangulo 1516
OLULANGA LWA 7: Omusengero gw’omushinganyanya odwîrhe alibuzibwa 1517
OLULANGA LWA 8: Irenge lya Lulema n’obukulu bw’omuntu 1520
OLULANGA LWA 9A (cihabr. 9): Nyamuzinda Mucîranuzi Mushinganyanya. 1521
OLULANGA LWA 9 B (cihabr. 10): Nyamuzinda Mushinganyanya ho ali 1524
OLULANGA LWA 10 (11): Omulangaliro gw’omushinganyanya 1527
OLULANGA LWA 11 (12): Nyamuzinda ancize oku mihigo y’abantu babî 1528
OLULANGA LWA 12 (13): Kuhika mangaci, Yâgirwa Nyakasane? 1530
OLULANGA LWA 13 (14): Isirhe ly’omuntu orhishi Nnâmahanga 1531
OLULANGA LWA 14 (15): Omwira wa Nnâmahanga 1532
OLULANGA LWA 15 (16): Nyakasane ye Mwîmo gwâni 1533
OLULANGA LWA 16 (17): Omulenge gw’omwêru-kwêru odwîrhe walibuzibwa buzira kumanya ecirhumire 1535
OLULANGA LWA 17 (18): Omunkwa gwa mwâmi Daudi 1537
OLULANGA LWA 18 (19): Nyamubâho Izûba ly’obushinganyanya 1541
OLULANGA LWA 19 (20): Nyamuzin4a aciza mwâmi 1542
OLULANGA LWA 20 (21): Okuvuga omunkwa oku minjà Nyakasane àjirire mwâmi 1543
OLULANGA LWA 21 (22): Amalibuko n’obulangâlire bw’omushinganyanya 1544
OLULANGA LWA 22 (23): Lungere mwinjà 1547
OLULANGA LWA 23 (24): Obugashânize bw’okujà omu cirhînyiro 1548
OLULANGA LWA 24 (25): Omusengero omu malibuko 1549
OLULANGA LWA 25 (26): Omusengero gw’omushinganyanya 1550
OLULANGA LWA 26 (27): Oku muntu oli hôfi ha Nnâmahanga ntà côbà 1551
OLULANGA LWA 27 (28): Amingingo n’okuvuga omunkwa 1553
OLULANGA LWA 28 (29): Olwimbo kuli Nyamuzinda Nnankubâ 1554
OLULANGA LWA 29 (30): Omunkwa gw’omuntu ofulumusire akâga k’okufà 1555
OLULANGA LWA 30 (31): Omusengero omu marhangulo 1556
OLULANGA LWA 31 (32): Okuciyâza kunarhenze omu byâha 1558
OLULANGA LWA 32 (33): Olwimbo lw’obukulu n’obuhashe bwa Nyamuzinda 1559
OLULANGA LWA 33 (34): Obukuze bw’obushinganyanya bwa Nyamuzinda 1561
OLULANGA LWA 34 (35): Omusengero gw’omuntu olibuzibwe 1563
OLULANGA LWA 35 (36): Obwengehusi bw’omunya-byâha n’olukogo lwa Nyamuzinda 1565
OLULANGA LWA 36 (37): Empingira mûngo erhayêza 1567
OLULANGA LWA 37 (38): Omusengero gw’omunya-byâha oli burhe 1570
OLULANGA LWA 38 (39): Omulenge n’omusengero gw’omulwala oli bufa 1571
OLULANGA LWA 39 (40): Munkwa oku mwandu gw’aminja Nyamuzinda ajirira abamulangâlira 1574
OLULANGA LWA 40 (41): Omusengero gw’omulwala olekêrîrwe 1576
OLULANGA LWA 41 (42): Iralà ly’okubona Nyamuzinda omu kâ-Nyamuzinda 1577
OLULANGA LWA 42 (43): lralà ly’okuj’omu kâ-Nyamuzinda 1578
OLULANGA LWA 43 (44): Omulenge gw’olubaga lwîshogwa. 1579
OLULANGA LWA 44 (45): Lwimbo lwa kuyimbira Mwâmi-Mushîgwa ye Masiha 1582
OLULANGA LWA 45 (46):Nyamuzinda ali haguma nîrhu 1584
OLULANGA LWA 46 (47): Nyamuzinda Mwâmi w’Israheli n’ow’igulu lyôshi 1585
OLULANGA LWA 47 (48): Siyoni, ntondo ya Nyamuzinda 1586
OLULANGA LWA 48 (49): Obufà-nshuzo bw’ebirugu 1587
OLULANGA LWA 49 (50): Oburherekêre busîmisa Nnâmahanga. 1589
OLULANGA LWA 50 (51): Ombêre obwonjo, Yâgirwa Nyamuzinda 1591
OLULANGA LWA 51 (52): Okutwa olubanja lw’omulenzi 1592
OLULANGA LWA 52 (53): Obuhwinja bw’omuntu olahira Nyamuzinda 1593
1 OLULANGA LWA 53 (54): lzu lyayakûza Nyamuzinda Mucîranuzi 1595
OLULANGA LWA 54 (55): Omusengero gw’odwîrhe alibuzibwa 1596
OLULANGA LWA 55 (56): Ntà mango omwemezi ahuligane 1597
OLULANGA LWA 56 (57): Okucìkubagira Nyakasane omu karhî k’ababisha 1599
OLULANGA LWA 57 (58): Omucirànuzi w’abacîranuzi b’en’igulu 1600
OLULANGA LWA 58 (59): Ondîkûze oku bashombanyi bakali 1602
OLULANGA LWA 59 (60): Omusengero enyuma ly’okuhimana 1603
OLULANGA LWA 60 (61): Omusengero gw’olulizîbwe 1605
OLULANGA LWA 61 (62): Nyamuzinda yêne bulangâlire 1606
OLULANGA LWA 62 (63): Omwifinjo gw’okubona Nyamuzinda 1607
OLULANGA LWA 63 (64): Enkola-maligo zimanye aha zafumira Nyamuzinda 1608
OLULANGA LWA 64 (65): Olwimbo lw’okuvuga omunkwa 1609
OLULANGA LWA 65 (66): Okuvuga omunkwa kw’olubaga lwôshi. 1610
OLULANGA LWA 66 (67): Omusengero gw’olubaga nka lwamâyûs’isârûla emyâka 1612
OLULANGA LWA 67 (68): Olugendo lunene kurhenga e Mîsiri kuhika e Siyoni 1612
OLULANGA LWA 68 (69): Endûlù y’ohanyagîre bwenêne 1615
OLULANGA LWA 69 (70): Okuhûna oburhabâle bwa Nnâmahanga 1618
OLULANGA LWA 70 (71): Omusengero gw’okola mushosi 1619
OLULANGA LWA 71 (72): Omwâmi wàlaganyibagwa 1621
OLULANGA LWA 72 (73): Ihwe n’amashumi g’okubona abantu babî banabêrwe n’eby’en’igulu 1623
OLULANGA LWA 73 (74): Okulakira engombe ya Nyamuzinda 1625
OLULANGA LWA 74 (75): Nyamuziuda Mucîranuzi w’okuli 1627
OLULANGA LWA 75 (76): Nyamuzinda ye hima byôshi 1628
OLULANGA LWA 76 (77): Okugerêreza ebijiro bya Nyamuzinda 1629
OLULANGA LWA 77 (78): Okubula okuvuga omunkwa kwa Bene-Israheli 1630
OLULANGA LWA 78 (79): Omulenge gw’olubaga lwôshi 1636
OLULANGA LWA 79 (80): Omusengero gw’okushub’ishakûlula Israheli 1637
OLULANGA LWA 80 (81): Omulâli gw’olusiku lukulu 1639
OLULANGA LWA 81 (82): Oku bacîranuzi b’endyâlya 1640
OLULANGA LWA 82 (83): Oku bashombanyi b’Israheli 1641
OLULANGA LWA 83 (84): Omwifinjo gw’okuhika omu kâ-Nyamuzinda 1642
OLULANGA LWA 84 (85): Omusengero gw’okuhûna omurhûla 1644
OLULANGA LWA 85 (86): Omusengero gw’omwîra wa Nnâmahanga 1645
OLALUNGA LWA 86 (87): Siyoni, nnina w’amashanja gôshi 1646
OLULANGA LWA 87 (88): Omusengero gw’omuntu ohanyagîre 1648
OLULANGA LWA 88 (89): Olwimbo n’omusengero kulî Nyamuzinda 1649
OLULANGA LWA 89 (90): Omuntu kahuka 1653
OLULANGA LWA 90 (91): Nyamuzinda ye Mulanzi w’Abemêzi 1655
OLULANGA LWA 91 (92): Olwiganyo lw’omushinganyanya 1656
OLULANGA LWA 92 (93): Oku ngoma ya Nnâmahanga 1657
OLULANGA LWA 93 (94): Nyamuzinda w’obushinganyanya 1658
OLULANGA LWA 94 (95): Rhuyimbire Nyakasane n’omwishîngo 1660
OLULANGA LWA 95 (96): Mukuze Nyakasane, igulu lyôshi liri lyâge 1661
OLULANGA LWA 96 (97): Nyakasane Mwâmi wîrhu ayîsh’itwîra igulu olubanja 1663
OLULANGA LWA 97 (98): Nyakasane ayîmire, ahimîne, ali Mucîranuzi mwinjà 1664
OLULANGA LWA 98 (99): Nyamuzinda, Mwâmi mushinganyanya na Mutagatîfu 1665
OLULANGA LWA 99 (100): Olwimbo lw’engabo yasôkera omu kâ-Nyamuzinda 1666
OLULANGA LWA 100 (101): Omuhigo gw’omwimangizi w’olubaga 1666
OLULANGA LWA 101 (102): Omusengero gw’omuntu ohanyâgire 1668
OLULANGA LWA 102 (103): Nyamuzinda abà buzigire 1670
OLULANGA LWA 103 (104): Mushâna abumba Owàlemaga igulu 1672
OLULANGA LWA 104 (105): Amaganîro g’okurhangâza g’Israheli 1675
OLULANGA LWA 105 (106): Obucîyunjuze bw’olubaga 1678
OLULANGA LWA 106 (107): Nyamuzinda ye yôkola omuntu omu ngasi marhabi 1682
OLULANGA LWA 107 (108): Lwimbo lwa sêzi na musengero gw’olubaga 1685
OLULANGA LWA 109 (110): Obwâmi, Obukulu n’Obudâhwa bwa Masiha 1688
OLULANGA LWA 110 (111): Irenge ly’emikolo ya Nyamuzinda 1690
OLULANGA LWA 111 (112): lragi ly’omuntu mushinganyanya 1691
OLULANGA LWA 112 (113): Kuli Nyamuzinda w’irenge n’ow’olukogo 1692
OLULANGA LWA 113 A (114): Olwimbo lwa Basâka 1693
OLULANGA LWA 113 B (115): Obukulu n’obwinjà bwa Nyamuzinda w’okuli 1693
OLULANGA LWA 114 (116 A): Okuvuga omunkwa 1695
OLULANGA LWA 115 (116 B yo milongo 10 mizinda y’Olulanga 116 omu cihebrania) 1696
OLULANGA LWA 116 (117): Mwe mashanja mweshi, mukuze Nyakasane 1697
OLULANGA LWA 117 (118): Obugashanîze bw’olusiku lukulu lw’Ebihando 1697
OLULANGA LWA 118 (119): irhegeko lya Nyamuzinda kabâ kamole kabwîriza ecidâga obugula 1699
OLULANGA LWA 119 (120): Abashombanyi b’omurhûla 1715
OLULANGA LWA 120 (121): Nyakasane ye mulanzi w’Israheli 1717
OLULANGA LWA 121 (122): Obucire e Yeruzalemu burhenga 1717
OLULANGA LWA 122 (123): Rhulîkûze oku kagayo k’abacîbona 1718
OLULANGA LWA 123 (124): Omucunguzi w’Israheli 1719
OLULANGA LWA 125 (126): Okugaluka kw’abàli balulize 1721
OLULANGA LWA 126 (127): Okucîhira omu maboko ga Nyamuzinda 1722
OLULANGA LWA 127 (128): Omugisho oku muntu okenga Lulema 1723
OLULANGA LWA 128 (129): Oku bashombanyi ba Siyoni 1724
OLULANGA LWA 129 (130): Nyamuzinda ye shundwakwo obwonjo 1725
OLULANGA LWA 130 (131): Omurhima gw’oburho 1726
OLULANGA LWA 131 (132): Okukengêra okuhêkwa kw’Omucîmba gw’Amalaganyo 1726
OLULANGA LWA 132 (133): Akalamo k’ecinyabuguma 1728
OLULANGA LWA 133 (134): Oku lusiku lukulu lw’obudufu 1728
OLULANGA LWA 134 (135): Okukuza Omulemi wa byôshi 1729
OLULANGA LWA 135 (136): Litaniya linene ly’okuvuga omunkwa 1730
OLULANGA LWA 136 (137): Owayibagira ah’omunyunyu gwâge gubà erhi arhamubâ 1734
OLULANGA LWA 137 (138): Olwimbo lw’okuvuga omunkwa 1736
OLULANGA LWA 138 (139): Irenge kuli olya oyishi byôshi 1737
OLULANGA LWA 139 (140): Endyâlya erhahike aha yamera emvi, mâshi! 1740
OLULANGA LWA 140 (141): Oyimangirwe na wa-Ngwi adoma gashongwîre 1742
OLULANGA LWA 141 (142): Omusengero gw’odwîrhe alibuzibwa anacîfulisire 1743
OLULANGA LWA 142 (143): Amingingo g’obwîrhôhye 1744
OLULANGA LWA 143 (144): Olwimbo lw’amatabâro n’obuhimanyi 1745
OLULANGA LWA 144 (145): lrenge lya Mwâmi Nyamubâho 1746
OLULANGA LWA 145 (146): Iragi lyâge ocîkubagira Nnâmahanga 1748
OLULANGA LWA 146 (147, 1-20): Olwimbo lw’okuyimbira Ogala-Byôshi 1749
OLULANGA LWA 148: Empingu n’igulu bikuze Nyakasane 1751
OLULANGA LWA 149: Olwimbo lw’obuhimanyi 1752
OLULANGA LWA 150: Obukuze bw’okufundika 1753
EMIGANI Mishlei משל 1754
I. Enshula-mwanzi: Amahano gw’ oburhimanya 1756
III. Ebinwa by’abarhimanya 1811
IV. Ebindi binwa by’abarhimanya 1816
V. Ecitabu ca kabirhi c’emigani yayandikagwa na Salomoni 1818
VI. Ebinwa bya Aguri 1828
VII. Emigani erimwo emibalè 1830
VIII. Ebinwa bya Lemuweli 1833
IX. Irenge ly’omukazi nkana 1833
OMUHANÛZI Qohelet קהלת 1836
OLWIMBO LW’ENYIMBO Shir Hashirim שיר השירים 1857
Ecitak’iro cirhanzi 1859
Ecîtakîro ca kabirhi 1862
Ecîtakîro ca kasharhu 1864
Ecîtakîro ca kani 1867
Ecîtakîro ca karhânu 1870
Enyûshûlo 1874
OBUSHINGANYANYA 1877
I. Obushinganyanya n’obwôrhere bw’omuntu 1879
II. Salomoni n’okulongereza obushinganyanya 1888
III. Obushinganyanya bwa Nyamuzinda omu nsiku za mîra 1896
OBURHIMANYA BWA MWENE-SIRA 1921
II. lrenge lya Nyamuzinda 2003
EBITATU BY’ABALÊBI 2026
IZAYA Yeshayahu ישעיהו 2027
I. Yuda ahêkwa lubanja 2027
II. Nyamuzinda âyôkola olubaga lwâge 2101
III. Israheli ayish’iyâgaluka Akâ-Nyamuzinda kaguma oku mashanja gôshi. 2136
YEREMIYA YEREMIYAHU ירמיהו 2158
I. Ebinwa biyêrekîre Yuda na Yeruzalemu 2160
II. Enshokolezi y’ obulêbi oku mashanja gôshi 2218
III. Obulêbi bw’enshagali 2221
IV. Amalibuko ga Yeremiyahu 2248
V. Ebinwa biyêrekîre amashanja 2270
VI. Enyûshûlo 2290
ENDÛLÙ Eikha 2294
BARUKI 2311
I. Isala ly’abalulize 2313
Ill. Emirenge n’omulangaliro gwa Yeruzalemu 2320
EZEKIYELI Yehezqel, Yehezkiyeli 2330
Enshula-mwanzi 2331
I. Embere Yeruzalemu arhêrwe n’ababisha 2336
II. Obulêbi bw’okuhana amashanja 2388
IV. Olushika lwa Yehezkiyeli 2425
DANIYELI 2455
I. Daniyeli ahêkwa bujà bôshi n’abâbo e Babiloni 2456
II. Ecilôrho ca Nabukondonozori: ensanamu yajiragwa n’eby’envangenvange 2458
III. Irhegeko ly’okuharâmya ensanamu y’amasholo 2466
V. Olusiku lukulu lwa mwâmi Baltazari 2484
VI. Daniyeli omu bulumba bw’entale Abarhambo bayongwa 2489
VII. Ebilôrho bya Daniyeli: ensimba ini 2493
VIII. Okubonekerwa kwa Daniyeli: engandabuzi n’ecihebe 2498
IX. Obulêbi bwa migobe makumi gali nda 2502
X. Agandi mababale n’okuyôkolwa kw’olubaga lwa Nnâmahanga 2507
XII. Amango g’amarhangulo n’amango g’obucire 2513
Ecigabi ca 13 cirhenga omu Vulgata 2519
Ecigabi ca 14 cirhenga omu vulgata 2524
HOZEYA Hoshea הושע 2527
I. Obuhya bwa Hozeya n’ihwe lyâbwô 2528
II Amaligo Israheli ajizire n’obuhane ayishirigahâbirwa 2532
III. Okugaluka n’okushubirhona kwa Israheli 2545
YOWELI יואל 2547
I. Obuhanya bw’enzige 2548
II. Amango mahyâhya n’olusiku lwa Nyakasane 2553
Cigabi ca 4 omu BHS ciciri ca 3 omu WLC 2553
AMOSI עמוס 2556
I. Olubanja lw’amashanja gayegîre Israheli n’olwa Israheli yêne 2557
II. Nyakasane âhana Israheli 2560
III. Okubonekerwa 2567
ABUDIYA Ovadia עובדיה 2572
YÔNÀ יונה 2576
Yônà àrhenguha omukolo gwâge 2577
Yônà àcunguka 2578
Ab’e Ninive bàciyûnjuza na Nyamuzinda àbababalira 2579
Ecifufu ca Yônà n’ishuzo lya Nyamuzinda 2580
MIKEYO MIKHA מיכה 2582
I. Olubanja lwa Israheli Samâriya atwîrwa olubanja 2583
II. Ebi Siyoni alaganyibagwa 2587
III. Israheli ashubitwîrwa olubanja 2591
IV. Obulangâlire n’omusengero gw’olubaga 2593
NAHUMU נחום 2596
HABAKUKI Havaquq חבקוק 2602
I. Omulêbi aganîra na Nyamuzinda wâge 2603
II. Okuhehêrerwa kw’omubisha 2604
III. Okuhamagala Nyamuzinda mpu arhabâle 2606
SOFONIYA ZEFANYA צפניה 2610
I. Olusiku lwa Nyakasane omu Yuda 2611
II. Obukunizi oku mashanja 2613
III. Obukunizi kuli Yeruzalemu 2614
IV. Amalaganyo 2615
HAGEYO HAGAY חגי 2618
ZAKARIYA זכריה 2624
Ecigabi ca burhanzi 2625
Ecigabi ca kabirhi 2637
MALAKIYA MALEAKHI מלאכי 2647
ENDAGÂNO MPYÂHYA 2655
EMYANZI Y’AKALEMBE 2655
EMYANZI Y’AKALEMBE YAYANDIKAGWA NA MUTAGATIFU MATEYO 2656
I. Okuburhwa n’oburho bwa Yezu 2656
II. Obwâmi bw’empingu bwamanyîsibwa 2661
III. Enyigîrizo z’obwâmi bw’ empingu 2676
IV. Ihwe ly’obwâmi bw’empingu 2687
V. Ekleziya, murhondêro gw’obwâmi bw’empingu 2697
VI. Obwâmi bw’empingu buli hôfi 2716
VII. Amababale, okufà n’okufuka kwa Yezu 2740
EMYANZI Y’AKALEMBE : MARKO 2755
I. Yowane mubatiza ayigîriz’abantu na Yezu arhondêra omukolo. 2755
II. Yezu omu Galileya 2756
III. Yezu agera omu bindi bihugo birhali by’e Galileya 2779
IV. Yezu e Yeruzalemu 2795
V. Amababale, okufà n’okufûka kwa Yezu 2806
EMYANZI Y’AKALEMBE : LUKA 2820
I. Okuburhwa n’oburho bwa Yowane Mubatiza na Yezu 2820
II. Amarheganyo g’enyigîrizo za Yezu 2831
III. Yezu ayigîriza e Galileya 2835
IV. Yezu arheremera e Yeruzalemu 2862
V. Enyigîrizo za Yezu omu Yeruzalemu 2902
V. Amababale n’okufà kwa Yezu 2913
VII. Okufûka kwa Yezu n’okurheremera kwâge omu mpingu 2924
EMYANZI Y’AKALEMBE: YOWANE 2929
I. Oburhumisi n’enyigîrizo za Yezu 2930
II. Amango ga Yezu na Basâka w’Omwâna-buzi wa Nnâmahanga 2970
EBIJIRO BY’ENTUMWA 2995
I. Ekleziya y’e Yeruzalemu 2996
Il. Abajà-bugo barhanzi 3011
III. Obugo bwa Bamaba bo na Paolo. Olushika lw’e Yeruzalemu 3035
IV. Obugo bwa Paolo 3043
V. Paolo omu mpamikwa 3056
AMARUBA GA MUTAGATIFU PAOLO 3087
EMWA ABAROMA 3087
I. Obucunguke burhenga omu buyêmêre 3089
II.Okufundika 3116
III. Enyûshûlo 3121
AMARHANZI EMWA ABAKORINTI 3127
I. Okurhayumvanya n’okusârhaza 3127
II. Enyigirizo za ngasi lubero 3139
III. Okufûka kw’abafîre 3159
AMARUBA GA KABIRI EMWA ABAKORINTI 3166
I. Paolo kubêshera bamubêshîre 3167
II. Ensholôlo z’okurhabâla abemêzi b’e Yeruzalemu 3180
III. Paolo ashuza balya bàli bamushobesire 3185
Enfundiko 3192
EMWA ABAGALASIYA 3194
I. Paolo ashambâla kurhi ayigîrizagya Emyanzi y’Akalembe 3195
II. Enyigîrizo za Paolo emwa Abagalasiya 3199
III. Okufundika 3203
EMWA ABEFEZI 3208
I. Ihwe ly’obucunguzi n’ery’ Ekleziya 3209
Il. Amahano g’okushwinja 3214
EMWA ABAFILIPI 3222
EMWA ABAKOLOSI 3233
I. Amahwe g’ okuyêmêrwa 3233
II. Mumanye mwankahabuka 3236
III. Okushwinja 3238
AMARHANZI EMWA ABATESALONIKA 3242
AGA KABIRI EMWA ABATESALONIKA 3252
AMARHANZI EMWA TIMOTEYO 3258
AGA KABIRI EMWA TIMOTEYO 3270
EMWA TITO 3278
EMWA FILEMONI 3283
AMARUBA EMWA ABAHÀBRANIYA 3286
I. Mugala wa Nyamuzinda alushire bamalahika obukulu 3287
II. Yezu ye mudâhwa mukulu w’okucikubagirwa n’ow’ olukogo 3290
III. Obudâhwa bw’okunali bwa Yezu Kristu 3293
IV. Okusêra omu buyêmêre 3303
Ebyayûshûlagwa bishusha enyigirizo z’amaruba emwa balungere 3312
AMARUBA OKU ABEMÊZI BÔSHI 3315
AGA YAKÔBO 3316
AMARHANZI GA PETRO 3326
AGA KABIRI GA PETRO 3337
AMARHANZI GA YOWANE 3344
Enshokolezi 3344
Enjira ntanzi: okuyâka ecâha 3344
Enjira ya kabiri: okukulikira amarhegeko, na bwenêne ely’obuzigire 3345
Enjira ya kasharhu: okurhahira omurhima oku by’en’igulu 3346
Enjira ya kani: okucîlanga oku bashombanyi ba Kristu 3346
II. Okulama nka bâna ba Nyamuzinda 3348
Enjira ntanzi: okuyâka ecâha 3348
Enjira ya kabiri: okukulikira amarhegeko, na bwenêne ely’obuzigire 3348
Enjira ya kasharhu: okucîlanga oku bashombanyi ba Kristu n’oku igulu 3350
III. Iriba ly’Obuzigire n’Obuyêmêre 3350
lriba ly’obuyêmêre 3352
Enyûshûlo 3352
AMARUBA GA KABIRI GA YOWANE 3354
AMARUBA GA KASHARHU GA YOWANE 3356
AGA YUDA 3358
AMAFULÛLO 3361
I. Yowane ayandikira Ekleziya nda z’omu Aziya 3362
II. Obulêbi 3370

Nyabangere's Blog pour le développement

This WordPress.com contributes to share development action

Bibliya ndimi isharhu mashi mayahudi na magereki

Votre commentaire Annuler la réponse.

Partager :

Similaire

Votre commentaire Annuler la réponse.