Bene Levi  22 omu Bibliya ndimi isharha mashi mayahudi n’amagereki

\s1 Abahanzibwe okulya oku bwangà butagatîfu

\iex A. Abadâhwa bahanzibwe oku bwangà butagatîfu

\p\v 1Nyakasane anaciganîza Mûsa, amubwîra erhi: \v 2 Ogend’ibwîra Aròni n’abagala, bacîlange oku bwangâ butagatîfu bw’ebi bene Israheli barherekêra, banamanye bankahemukira izîno lyâni, nie Nyakasane. \v 3 Onababwîre oku erhi ngasi muntu w’omu bûko bwinyu, yeshi ankabà azizire, agal’iciîshomya mpu ayegera obwangà butagatîfu bw’ebi bene Israheli banterekêra, oyôla muntu akola ayôsire ali mukâge embere zâni. \v 4 Ntà muntu w’omu bûko bwa Aròni wankabà mubenzi erhi mushomyo wankalya oku bwangà bwimâna arhanacicèsibwa. Kwo na kuguma n’owundi muntu wankahuma kuli ngasi kantu omufu gwahemwîre, nîsi erhi omuntu ogeza emburho. \v 5Ngasi yeshi ohuma oku mirhumba y’ebinyagâsi birya byankarhuma omuntuazira nîsi erhi omuntuozizire ankamuhemba omuziro gwâge mulebe, \v 6 kwo kuderha oku ngasi ocîshomya mpu ahuma kuli ebyôla, anayorhe azizire kuhika bijingo, arhankalya bwangà bwimana, ci arhang’igenda ashuke omubiri gwâge n’amîshi. \v 7 Hano izûba lihorha, anabà bwinjà, lero anahashaga okulya oku bwangà bwimâna, bulya biri biryo byâge .

\p\v 8 Arhankalya ecintu cacihozagya, nîsi erhi cayirhagwa n’ensimba, bulya canarhuma azira. Nie Nyakasane okudesire. \v 9 Bashimbe amarhegeko gâni lyo barhag’ijira ecâha, omu kugavuna, obone bamafà bulya bamahemukira obwanga butagatîfu, nie Nyakasane obajira bimâna.

\iex B. Abarhali ba oku bûko bw’abadâhwa

\p\v 10 Ntà muntu orhali wa muli bene Levi wankalya oku bwangà bwimâna, omubunga orhali wa muli bene Levi, kandi erhi omulimya, barhankalya oku bwangà bwimâna. \v 11 Ci omujà omudâhwa agombôlaga n’ensaranga, yêhe anahasha okubiryakwo, kuguma n’omujà obusirwe omu mwâge banahasha okulya oku bwangà bwâge. \v 12 Mwâli w’omudâhwa erhi ankaheruka omu mw’omuntu orhali wa muli bene-Levi, arhankacilya ebiryo byakûlagwa oku bwangà bwimâna. \v 13 Ci oyôla mwâli w’omudâhwa, erhi ankabà mukana nîsi erhi ankahulusibwa nk’arhagwêrhi bâna akagaluka aha mwâbo, akanahabêra nka kulya al’iyôsire amango aciri munyere, anahasha okulya oku biryo by’o­ bwangà bw’îshe, ci ntà cigolo cankabiryakwo \v 14 Erhi omuntu ankahabuka, kurhume alya eby’obwangà buyêrekera omudâhwa, anajuha omudâhwa kalya kantu kîmâna, anayushûlekwo ecigabi ca karhanu. \v 15 Abadâhwa bagwâsirwe okucîlanga oku kulogorhera obwangà bwimâna, bwa bene Israheli, bulya baberûliraga Nyakasane; \v 16 bacîlange oku kubabarhuza omuzigo gw’ecâha, cirya bankajira omu kulya eby’obwangà bwimâna, canarhuma bahûna e­ nterekêro y’okulyûla, bulya nie Nyakasane, nie mbijira bimâna.

\iex C. Ebiyêrekîre embâgwa

\p\v 17Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 18 Oj’ibwîra Aròni n’abagala, kuguma na Bene Israheli bôshi, erhi: «Ngasi muntu muli bene Israheli nîsi erhi omubunga obalimwo, amango g’okurhûla enterekêro, ebè ya kuyûkiriza eciragâne, erhi ya kushenga kwônene, erhi ankarhûla Nyakasaneenterekêro y’okusingônolwa, \v 19 lyo eyêmêrwa, embâgwa ekwânîne ebè ya ndume erhagwêrhi ishembo, mpanzi, ngandabuzi erhi cihebe, \v 20 murhahîra mukarhûla enterekêro elikwo ishembo, bulya erhankayankirirwa. \v 21 Erhi omuntu ankarhûla Nyakasaneenterekêro y’omu bishwêkwa byâge , binene kandi erhi binyinyi mpu bibè nterekêro y’omurhûla, kandi erhi ya kuyûkiriza ciragâne cirebe, nîsi erhi ya bulonza kwônene, embâgwa, lyo eyêmêrerwa, egwâsirwe ehè elingânîne, erhalikwo ishembo. \v 22 Ecintu c’omuhûrha, ecayisha cahegera. ecitwîrwe ecirumbu, ecigwêrhe ebihulu, olukulubuju n’olujavu, murhankacirhûlaNyakasane, ntà kantu ka kulico ka­ nkahêkwa oku luhêrero mpu kabè nterekêronsingônola embere za Nyakasane. \v 23 Wanahâna ecintu cigwêrhe obulema erhi ecigonyohîre, cibè c’omu bishhwêkwa binene erhi c’omu byofofi, wanacihâna nka nterekêro ya bulonza kwônene ci orhankacihâna nka nterekêro ya kuyûkiriza eciragâne bulya erhankayankirirwa. \v 24 Murhankahêra Nyakasane ecintu cigwêrhe amaza mahinage, amatuntume erhi matwe; murhahîra mukarhûla ntyôla omu cihugo cinyu. \v 25 Ciru yankarhenga omu maboko g’omubunga w’ekarhî kinyu, murhayêmêraga enterekêro ya mwênè eyôla, mpu yo yabà biryo bya Nyamuzinda winyu, bulya yabîhire erhi kubakwo ishembo kurhuma. Erhankayankirirwa. \v 26Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 27 Akanina erhi omwâna-buzi erhi o­mwanahene ankaburhwa, anayôrha nsiku nda adwîrhe agoba nnina, kurhenga olusiku lwa kali munâni, n’ezindi nsiku zakulikira anahashag’iyankirirwa nka nterekêro y’okusingônolwa embere za Nyakasane. \v 28 Enkafu n’akanina kâyo, ecibuzi n’omwâna waco, mumanye murhakâg’ibibâgira lusiku luguma. \v 29 Amango­ mwarhûla Nyakasaneenterekêro y’okuvuga omunkwa munayirherekêre kulya kwankarhuma yayemerwa, \v 30 elibwe olwo lusiku lwo nanêne, ntâco casigalaga kubika kuca sêzi, nie Nyakasane okudesire.

\iex D. Irhegeko lizinda

\p\v 31 Mukaz’ilanga amarhegeko gâni, munagashimbe bwinjà, nie Nyakasane. \v 32 Murhahîra mukahemukira izîno lyâni lîmâna, kukwânîne nkuzibwe ekarhî ka bene Israheli, bulya nie Nyakasane, obajira bimâna. \v 33 Nie nammukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri mpu lyo mbà Nyamuzinda winyu, nie Nyakasane.

\pr Leviticus BHS 22:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקָּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨רהֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 2

\pr אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כָּל־אִ֣ישׁ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַ֣ב מִכָּל־זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־הַקֳּדָשִׁים֙ \va 3

\pr אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיהוָ֔ה וְטֻמְאָתֹ֖ו עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

\pr אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֨וּעַ֙ אֹ֣ו זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֨עַ֙בְּכָל־טְמֵא־נֶ֔פֶשׁ אֹ֣ו אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃ \va 4

\pr אֹו־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכָל־שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־לֹ֑ו אֹ֤ו בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־לֹ֔ו לְכֹ֖ל טֻמְאָתֹֽו׃ \va 5

\pr נֶ֚פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע־בֹּ֔ו וְטָמְאָ֖ה עַד־הָעָ֑רֶב וְלֹ֤א יֹאכַל֙ מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֛י אִם־רָחַ֥ץ בְּשָׂרֹ֖ובַּמָּֽיִם׃ \va 6

\pr וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמֹ֖ו הֽוּא׃ \va 7

\pr נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטָמְאָה־בָ֑הּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 8

\pr וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י וְלֹֽא־יִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא וּמֵ֥תוּ בֹ֖ו כִּ֣י יְחַלְּלֻ֑הוּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ \va 9

\pr וְכָל־זָ֖ר לֹא־יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תֹּושַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ׃ \va 10

\pr וְכֹהֵ֗ן כִּֽי־יִקְנֶ֥ה נֶ֨פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפֹּ֔ו ה֖וּא יֹ֣אכַל בֹּ֑ו וִילִ֣יד בֵּיתֹ֔ו הֵ֖ם יֹאכְל֥וּ בְלַחְמֹֽו׃ \va 11

\pr וּבַת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ \va 12

\pr וּבַת־כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶרַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית אָבִ֨יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָמִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל־זָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בֹּֽו׃ ס \va 13

\pr וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתֹו֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 14

\pr וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ אֶת־קָדְשֵׁ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָרִ֖ימוּ לַיהוָֽה׃ \va 15

\pr וְהִשִּׂ֤יאוּ אֹותָם֙ עֲוֹ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאָכְלָ֖ם אֶת־קָדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ פ \va 16

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 17

\pr דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜לוּמִן־הַגֵּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל \va 18

\pr אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֤יב קָרְבָּנֹו֙ לְכָל־נִדְרֵיהֶם֙ וּלְכָל־נִדְבֹותָ֔ם אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַיהוָ֖הלְעֹלָֽה׃

\pr לִֽרְצֹנְכֶ֑ם תָּמִ֣ים זָכָ֔ר בַּבָּקָ֕ר בַּכְּשָׂבִ֖ים וּבָֽעִזִּֽים׃ \va 19

\pr כֹּ֛ל אֲשֶׁר־בֹּ֥ו מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי־לֹ֥א לְרָצֹ֖ון יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ \va 20

\pr וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־שְׁלָמִים֙ לַיהוָ֔ה לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ אֹ֣ו לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר אֹ֣ו בַצֹּ֑אן תָּמִ֤יםיִֽהְיֶה֙ לְרָצֹ֔ון כָּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בֹּֽו׃ \va 21

\pr עַוֶּרֶת֩ אֹ֨ו שָׁב֜וּר אֹו־חָר֣וּץ אֹֽו־יַבֶּ֗לֶת אֹ֤ו גָרָב֙ אֹ֣ו יַלֶּ֔פֶת לֹא־תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְאִשֶּׁ֗הלֹא־תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לַיהוָֽה׃ \va 22

\pr וְשֹׁ֥ור וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתֹ֔ו וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ \va 23

\pr וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיהוָ֑ה וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ \va 24

\pr וּמִיַּ֣ד בֶּן־נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִכָּל־אֵ֑לֶּה כִּ֣י מָשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔םלֹ֥א יֵרָצ֖וּ לָכֶֽם׃ פ \va 25

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 26

\pr שֹׁ֣ור אֹו־כֶ֤שֶׂב אֹו־עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמֹּ֑ו וּמִיֹּ֤ום הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָהיֵרָצֶ֕ה לְקָרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ \va 27

\pr וְשֹׁ֖ור אֹו־שֶׂ֑ה אֹתֹ֣ו וְאֶת־בְּנֹ֔ו לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּיֹ֥ום אֶחָֽד׃ \va 28

\pr וְכִֽי־תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח־תֹּודָ֖ה לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ׃ \va 29

\pr בַּיֹּ֤ום הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא־תֹותִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 30

\pr וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 31

\pr וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ \va 32

\pr הַמֹּוצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ות לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ \va 33

\c 19

\s1 Amarhegeko k’okubà bimâna

\p\v 1Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 Ogend’ibwîra olubaga lwa bene Israheli ntyâla: Mubè bimâna bulya ndi mwimânaa, nie NyakasaneNyamuzinda winyu.

\p\v 3 Ngasi muguma muli mwe agwâsirwe okukenga îshe na nnina, n’ensiku zâni za Sabato mukaz’izikenga. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu. \v 4 Murhahîra mukaharâmya enshusho z’obunywesi erhi za ba-nyamuzinda mucijirira mwene omu byûma. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu. \v 5 Amango mwarhûla Nyamubâhoenterekêro y’omurhûla, mwanayirhûla kulya kwankarhuma Nyakasane amurhonya. \v 6 Enyama y’eyôla nterekêro, elibwe olôla lusiku lwonêne, nîsi erhi buca, ebyankasigala kuhika oku lusiku lwa kasharhu binasingônolwe n’omuliro. \v 7 Erhi hankajira owalya kuli erya nyama oku lusiku lwa kasharhu, erhi bikola biryo bigazire, na eyo nterekêro erhaciri ya kuyankirirwa. \v 8 Owa­ nkalyakwo yêne ocihesize obuhanya bwâge, ebwa kubà anahemwire ebyarherekîrwe Nyakasane. Oyôla muntu anakagwe omu lubaga lwâbo.

\p\v 9 Amango mwasârûla emyâka y’omu cihugo cinyu, murhahîraga mpu mwahika oku lubibi lw’ishwa linyu, murhanaderhaga mpu mwarhôlogola ebyakakundezibwa aha mwasarûlaga. \v 10 Orhakazâg’ihumbûza emizâbîbu y’emisî­gala y’omu nkoma zinyu, orhanarhôlôzagya amalehe garhogire omu ishwa lyâwe; ebyôla biri bya kulekerwa omukenyi erhi cigolo. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu okudesire. \v 11 Murhahîra mukazimba erhi mukarhebana, erhi mukahambârana mwene na nnene. \v 12 Murhahîra mukalahira izîno lyâni ebirà, bulya kuli kuhemukira izîno lya Nyamuzinda winyu. Nie Nyakasane okudesire. \v 13 Orhahîra okarhindibuza omulungu, orhahîra wamunyaga ehyâge: oluhembo lw’omulimya lurhayôrhaga omu mwâwe kuhika olusiku lwakulikira. \v 14 Orhahîra okuhehêrera akaduma, orhahîraga wahira embere z’omuhurha ecisârhazo, ci okaz’ikenga Nyakasane wâwe. Nie Nyakasane okudesire.

\p\v 15 Orhahîra walenganya omu kutwa olubanja, orhanarhonyagya omukenyi, ciru orhanaderhaga mpu waluhà olengerîre; ci okaz’itwîra omulungu wâwe olubanja omu kushimba ebishingânîne. \v 16 Orhahîra okajà waderha bene winyu kubî. Orhahîraga wakâbà muhamîrizi w’obunywesi, lyo orhag’irhuma omukò gwa mulungu wâwe gubulajika. Nie Nyakasane okudesire. \v 17 Orhabîkiraga mwene winyu akarhinda, onamuhanûle erhi kwo, lyo orhag’icîbarhuzaecâha. \v 18 Orhahîra okucîhôla nîsi erhi okabîkira abantu b’omu lubaga lwinyu akarhi­nda. Okazigira omulungu wâwe nka oku ocîzigira wênene. Nie Nyakasane okudesire.

\p\v 19 Oshimbe amarhegeko gâni. Orhahîra okayêmêra ebintu birhali bya bûko buguma byahambarhana. N’omuishwa lyâwe orhahîra okamîra emburho zirhali za bûko buguma, orhanahîraga wayambala omwambalo gwajiragwa na nusi ibirhi zirhali za bûko buguma. \v 20 Erhi omulume ankagona n’omujà-kazi odwîrhe asôloma nka muherula wa owundi mulume, ci nyamukazi orhagulagwa nka kantu, nîsi erhi orhasag’igombôlwa, oyo wa burhanzi ali wa kuhanwa, ci bombi barhali ba kuyîrhwa, bulya olya mujà-kazi arhal’isig’igombôlwa lyo arhenga omu bujà. \v 21 Oku câha câge, nyamulume anahêka engandabuzi y’e­ nterekêro y’okuhonga embere za Nyakasane aha muhango gw’akagombe k’e­ ndêko. \v 22Omudâhwa anamurhûlira Nyakasaneengandabuzi y’enterekêro y’okuhongera cirya câha câge, na lyôki oyôla muntu ankababalirwa ecôla câha.

\p\v 23 Amango mwâbà mwamahika muli cirya cihugo, mukanarhwêramwo omurhi guyâna amalehe, munakaz’ilola galya malehe nka kantu kazirwa myâka isharhu yôshi buzira kugalyakwo. \v 24 Omu mwâka gwa kani, mwanahà Nyakasane irenge lyâge, omu kumurherekêra amalehe goshi g’ogwo murhi. \v 25 Omu mwâka gwa karhanu, lyôki mwankahasha okulya amalehe gago, n’okucîsârûlira mwene. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu okudesire.

\p\v 26 Murhahîra mukalya akantu haguma n’omwamba, murhahîra mukalaguza, nîsi erhi mukajira eby’obukurungu. \v 27 Murhahîra mukaburungusa emvîri nka mwamômwab, nîsi erhi mukatwîsa winga omubwânwa. \v 28 Murhahîra mukashâkirwa owafire, nîsi erhi mukamushâkirwa enzirogo. Nie Nyakasane okuhamîrîze. \v 29 Orhahîra okaleka mwâli wâwe aja ashenza, bulya buzinda wanabona ecihugo côshi camashimba eyo njira y’okuhushahusha, na ntyo obone camayunjulirana mabî. \v 30 Mukaz’ikenga ensiku zôshi za Sabato n’aka-Nyamuzinda kwo na kuguma mukaz’ikakenga. Nie Nyakasane okurhegesire. \v 31 Murhahîra mukagend’idôsa ihano emwa abarherekêra abazimu, nîsi erhi e­mw’abashonga. Mumanye mwankanagend’ibadôsa ihano, bulya banarhuma mwahemuka. Nie Nyakasaneokuhanzize.

\p\v 32 Okâyimukira abantu bakulu oku ntebe, n’omushosi okaz’imukenga. Orhînye Nyamuzinda wâwe. Nie Nyakasane okurhegesire. \v 33 Erhi ecigolo ca­nkayûbaka emwinyu, omu cihugo cinyu, murhahîra mwakâcilibuza. \v 34Ecigolo ciyûbasire emwinyu, mukâcilola nka mwene winyu mugal’icîzigiranka oku mucìzigiranamwene na nene, bulya ninyu mwâli bigolo omu cihugo c’e Mîsiri. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu okudesire. \v 35 Murhahîra mukalenganya, abè omu kutwa olubanja, nîsi erhi omu kutwa olubibi, kandi erhi omu milengo ya kantu kalebe. \v 36 Mubè n’emirengo na ngasi bindi bikolêsibwa bishingânîne. Nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu wamukûlaga e Mîsiri okudesire \v 37 Mulange amarhegeko n’engeso zâni zôshi, mukaz’izishimba. Nie Nyakasane okurhegesire.

\pr Leviticus BHS 19:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָדֹ֔ושׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 2

\pr אִ֣ישׁ אִמֹּ֤ו וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 3

\pr אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 4

\pr וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃ \va 5

\pr בְּיֹ֧ום זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנֹּותָר֙ עַד־יֹ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ \va 6

\pr וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ \va 7

\pr וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֹנֹ֣ו יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ \va 8

\pr וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃ \va 9

\pr וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעֹולֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 10

\pr לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֹֽו׃ \va 11

\pr וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 12

\pr לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ \va 13

\pr לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 14

\pr לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָדֹ֑ול בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥טעֲמִיתֶֽךָ׃ \va 15

\pr לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 16

\pr לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הֹוכֵ֤חַ תֹּוכִ֨יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ \va 17

\pr לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמֹ֑וךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 18

\pr אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ פ \va 19

\pr וְ֠אִישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣אנִפְדָּ֔תָה אֹ֥ו חֻפְשָׁ֖ה \va 20

\pr לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃

\pr וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמֹו֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃ \va 21

\pr וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־חַטָּאתֹ֖ו אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח לֹ֔ומֵחַטָּאתֹ֖ו אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃ פ \va 22

\pr וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָתֹ֖ו אֶת־פִּרְיֹ֑ו שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗יםיִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ \va 23

\pr וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־פִּרְיֹ֑ו קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃ \va 24

\pr וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְיֹ֔ו לְהֹוסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָתֹ֑ו אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 25

\pr לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעֹונֵֽנוּ׃ \va 26

\pr לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ \va 27

\pr : וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה \va 28

\pr אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנֹותָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃ \va 29

\pr אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 30

\pr אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 31

\pr מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ \va 32

\pr וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תֹונ֖וּ אֹתֹֽו׃ \va 33

\pr כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לֹו֙ כָּמֹ֔וךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץמִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 34

\pr לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃ \va 35

\pr מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔םאֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ \va 36

\pr וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ \va 37

\c 20

\s1 Obuhane

\iex Oku ohemuka erhi Moleki orhuma

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 Obwîre bene Israheli erhi: Ngasi mwene Israheli erhi munyamahanga ob’omu Israheli wankahâna muguma omu bâna bâge emunda Moleki ali, oyo anafè: olubaga Iuli omu cihugo lunamubande amabuye; \v 3 nâni namushomba nnamukâge omu lubaga omu kubona ahânaga muguma omu bâna bâge emunda Moleki ali na kandi omu kubona ahemwire aka-Nyamuzinda kâni haguma n’izîno lyâni litagatîfu. \v 4 Erhi olubaga lwakalonza okumufungira, lukaleka okuyîrha oyo muntu ohânyire muguma omu bâna bâge emunda Moleki ali, \v 5 niene nahana oyo muntu, nahana n’omulala gwâge, nayîsh’imuberûla oku lubaga, mberûle na ngasi ba­ndi bôshi bankacihemuka erhi Moleki orhuma. \v 6 Ngasi yeshi wagashânize emyômoka n’abazimu lyo ahemuka bo barhumire, nanamukaga nnamurhenze omu lubaga. \v 7 Mucisêze lyo mubà batagatîfu bulya niono nie NyakasaneNyamuzinda winyu.

\iex Oku kuhemukira ababusi n’abandi b’omu mulala

\p\v 8 Mulange amarhegeko gâni mukaz’igashimba. Nie mmucêsa. \v 9 Ntyo, erhi omuntu ankagayaguza îshe erhi nnina, oyo muntu anafè; bulya ajâcire îshe na nnina, anacibarhuze omukò gwâge yêne. \v 10 Erhi omulume ankagona na mukà mulungu wâge, oyo mulume n’oyo mukazi bombi bananigwe. \v 11 Erhi omuntu ankayanka muk’îshe, erhi amayambika îshe obusha; bombi banafè. Bacîbarhuzize omukò gwâbo bone. \v 12 Erhi omuntu ankayanka omwâlikazi, bombi banafè; ebi bajizire biri bya kucîsherêza. Bacîbarhuzize omukò gwâbo bone. \v 13 Erhi omuntu ankalâla n’omumume nka kula balâla n’omukazi, bulya ebi bajizire biri bibi bwenêne, bombi banafè. Bacîbarhuzize omukò gwâbo bone. \v 14 Erhi omuntu ankarhôla omukazi akagal’irhôla na nnazâla, erhi kuli kuhemuka. Banabayôce ye bona balya bakazi ntyo ntà cihemu cankacibà ekarhî kinyu. \v 15 Erhi omuntu ankalâla n’ecintu, anafè n’eco cintu banacinige. \v 16 Erhi omu­kazi ankacîhà ecintu mpu cimuhambarhe, munanige oyo mukazi n’eco cintu. Byône bicìbarhuzize omukò gwâbyo byône. \v 17 Erhi omuntu ankayanka mwâli wâbo, mwâli w’îshe erhi mwâli wa nnina, erhi ankabona obushugunu bwâge naye erhi olya mwâli wâbo ankabona obushugunu bwâge, ziri nshonyi nnene ezo. Banabahise omu masù ga bene wâbo, bulya anabwîne obushugunu bwa mwâli wâbo, anabarhule omuzigo gw’obubî bwâge. \v 18 Erhi omuntu ankayanka omukazi oli omu mugongo, n’erhi akabona obushugunu bwâge, bulya anabwîkwîre halya gulya mukò guli gwarhenga, banabakage bombi embere za bene wâbo. \v 19 Orhahîra okubwîkûla obushugunu bwa munyokò, erhi obwa nyakashenge, erhi mubiri gwâwe oyambisize obusha; mweshi mwanahanirwa obubî bwinyu. \v 20 Erhi omuntu ankayanka mukà mwishè, bulya anabwikwire oobushugunu bwa mukà mwishè, banabarhule omuzigo gw’ecâha câbo na ntyo banafè buzira kubona mwâna. \v 21 Erhi omuntu ankarhôla mukà mwene wâbo, kuli kuhemuka, erhi abwikwire obushugunu bwa mwene wâbo, barhakabona mwâna.

\s1 Irhegeko lizinda oku ishanja liberûle: muyâke obukurungu

\p\v 22 Mulange amarhegeko gâni n’engeso zâni zôshi: mukaz’igashimba lyo eco cihugo nammutulira cirhag’imushala. \v 23Murhashimbaga amarhegeko g’ishanja nahîva embere zinyu; bulya bal’ijizire amabî gali nk’ago; co carhumire bangayîsa. \v 24 Co cirhumire mubwîzire oku mwe mukola mwayanka ecihugo câbo, nie nammuhâco cibè cinyu, ciri cihugo cihululamwo amarhà n’obûci! Nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu wammuberûlaga ekarhî k’ago mashanja. \v 25 Muberûle ensimbazihumânya n’ezirhahumânya, orhunyunyirhuhumânya n’orhurhahumânya lyo mulek’icîhemula erhi ezo nsimba, orhwo rhunyunyi na ngasi byôshi binyagârha oku idaho birhuma. Ngasi byôshi nammuberûlîre mubilole nka bihemule. \v 26 Mubè bimânaa embere zâni bulya ndi mwimâna, niono Nyakasane. Nâmmuberûla kuli ago mashanja lyo mubà bâni \v 27 Amango hali omulume erhi mukazi ekarhî kinyu orherekêra abazimu erhi mushonga, abo bantu banafè, banababande amabuye. Bacîbarhuzize omukò gwâbo bone.

\pr Leviticus BHS 20

\pr : וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ןמִזַּרְעֹ֛ו לַמֹּ֖לֶךְ מֹ֣ות יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃ \va 2

\pr וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹתֹ֖ו מִקֶּ֣רֶב עַמֹּ֑ו כִּ֤י מִזַּרְעֹו֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַןטַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ \va 3

\pr וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתֹּ֥ו מִזַּרְעֹ֖ו לַמֹּ֑לֶךְלְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֹֽו׃ \va 4

\pr וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתֹּ֑ו וְהִכְרַתִּ֨י אֹתֹ֜ו וְאֵ֣ת׀ כָּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יולִזְנֹ֛ות אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ \va 5

\pr וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל־הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנֹ֖ות אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁהַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹתֹ֖ו מִקֶּ֥רֶב עַמֹּֽו׃ \va 6

\pr וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 7

\pr וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ \va 8

\pr כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמֹּ֖ו מֹ֣ות יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמֹּ֛ו קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בֹּֽו׃ \va 9

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מֹֽות־יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ףוְהַנֹּאָֽפֶת׃ \va 10

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יו גִּלָּ֑ה מֹֽות־יוּמְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ \va 11

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּתֹ֔ו מֹ֥ות יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ \va 12

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תֹּועֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מֹ֥ות יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥םבָּֽם׃ \va 13

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתֹו֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥הזִמָּ֖ה בְּתֹוכְכֶֽם׃ \va 14

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתֹּ֛ו בִּבְהֵמָ֖ה מֹ֣ות יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃ \va 15

\pr וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל־כָּל־בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣ה אֹתָ֔הּ וְהָרַגְתָּ֥ אֶת־הָאִשָּׁ֖ה וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑המֹ֥ות יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ \va 16

\pr וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹתֹ֡ו בַּת־אָבִ֣יו אֹ֣ו בַת־אִ֠מֹּו וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤האֶת־עֶרְוָתֹו֙ חֶ֣סֶד \va 17

\pr ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹתֹ֛ו גִּלָּ֖ה עֲוֹנֹ֥ו יִשָּֽׂא׃

\pr וְ֠אִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת־עֶרְוָתָהּ֙ אֶת־מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕יא גִּלְּתָ֖האֶת־מְקֹ֣ור דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ \va 18

\pr וְעֶרְוַ֨ת אֲחֹ֧ות אִמְּךָ֛ וַאֲחֹ֥ות אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת־שְׁאֵרֹ֛ו הֶעֱרָ֖ה עֲוֹנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃ \va 19

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־דֹּ֣דָתֹ֔ו עֶרְוַ֥ת דֹּדֹ֖ו גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ׃ \va 20

\pr וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃ \va 21

\pr וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץאֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃ \va 22

\pr וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגֹּ֔וי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת־כָּל־אֵ֨לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם׃ \va 23

\pr וָאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֮ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַדְמָתָם֒ וַאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥תחָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם \va 24

\pr אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן־הָֽעַמִּֽים׃

\pr וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּֽין־הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין־הָעֹ֥וף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא־תְשַׁקְּצ֨וּאֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָעֹ֗וף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר \va 25

\pr תִּרְמֹ֣שׂ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא׃

\pr וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָדֹ֖ושׁ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְיֹ֥ות לִֽי׃ \va 26

\pr וְאִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם אֹ֛וב אֹ֥ו יִדְּעֹנִ֖י מֹ֣ות יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥םבָּֽם׃ פ \va 27

\c 17

\ms1 IV. Irhegeko ly’obucêse

\s1 Enterekêro y’embâgwa

\p\v 1Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 Oj’ibwîra Aròni, abagala na bene Israheli bôshi, obabwîre, erhi: Lolagi ebi Nyakasane arhegesire. \v 3 Ngasi muntu w’omu bûko bw’Israheli wayabâgire enterekêro, ebè mpanzi, cibè cibuzi erhi mpene omu cishagala erhi kulî kw’ecishagala, \v 4 buzira kuhêka eyo nterekêro aha muhango gw’akagombe k’endêko, lyo ayirherekêrera Nyakasane embere ly’Endâro yâge, oyo muntu ayasambe omukò anabulagaga. Anakagwe omu lubaga lwâni. \v 5 Ntyo bene Israheli bakaz’ilêrhera omudâhwaenterekêro za Nyakasane aha muhango gw’akagombe k’endêko, ahàli h’okukaz’izijirira emwa bâbwè, banakaz’izirherekêraNyakasane, zibe nterekêro z’okushenga omurhûla. \v 6Omudâhwa anadubulira omwamba oku luhêrero lwa Nyakasane, aha muhango gw’akagombe k’endêko, kandi anasingônola olujimbi lubè nterekêro y’obuhumule bwinjà embere za Nyakasane. \v 7 Irhondo barhacihiraga bakagashâniza abazimu barhuma bahemukaa. Liri irhegeko lya kuyôrha ensiku n’amango kuli bo n’oku bûko bwâbo. \v 8 Oj’ibabwîra kandi oku: Ngasi w’omu bûko bw’Israheli, nîsi erhi mubunga erhi cigolo, erhi ankagend’ihâna enterekêro y’okusingônolwa, erhi yindi nterekêro, \v 9 oyôla muntu nka arhadwirhi enterekêro yâge aha muhango gw’akagombe k’endêko mpu ayirherekêra Nyakasane, anakagwe omu bûko bwâge

\p\v 10 Ngasi muntu w’omu nyumpa y’Israheli kandi erhi mubunga, erhi ankalya omwamba gwa cintu cilebe, nanakunirira oyo muntu wacîshomagya alya ogwo mwamba kandi nanamukaga muli bene wâbo. \v 11 Bulya obuzîne bw’ecintu omu mukò gwâco bubà, nanamuhiregwo nti gukàbà nterekêro y’okushukûla obuzîne bwinyu, bulya omukò gwo gulyûlira obuzîne. \v 12 Co carhumire nabwîra bene Israheli, nti: Ntâye ciru n’omuguma mulimwe oyêmêrîrwe okulya omwamba. Na ntà cigolo ciri muli mwe ciyêmêrîrwe okulya omwamba. \v 13 Ngasi wa muli bene Israheli erhi mubunga obalimwo, erhi ankayîrha ensimba nîsi erhi kanyunyi kalìbwa, anasheshere omukò gw’erya nsimba kandi erhi gwa kalya kanyunyi omu idaho anadukire. \v 14 Bulya omukò bwo buzîne bwa ngasi cintu, nanabwîzire bene Israheli, nti: Murhahîraga mukalya omwamba bulya obuzîne bwa ngasi cintu omu mwamba bubà, n’owankacîshomya mpu agulya, anayirhwe. \v 15 Ngasi muntu wa muli mwe kandi erhi mubunga wankalya ecintu cacîhozagya erhi ecayirhagwa n’ensimba, oyo muntu anashuke emyambalo yâge, acîshuke yenene n’amîshi, erhi anaciyosire azizire kuhika bijingo abul’izirôka. \v 16 Akaba arhashusiri emyambalo yâge kandi n’omubiri gwâge, yenene obubî bwâge bulikwo.

\pr Leviticus BHS 17:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃1 \va 1

\pr דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥היְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ \va 2

\pr אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שֹׁ֥ור אֹו־כֶ֛שֶׂב אֹו־עֵ֖ז בַּֽמַּחֲנֶ֑ה אֹ֚ו אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחַ֔טמִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 3

\pr וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מֹועֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאֹו֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞בלָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמֹּֽו׃ \va 4

\pr לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֮ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֮ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח \va 5

\pr אֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהוָ֖ה אֹותָֽם׃

\pr וְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַדָּם֙ עַל־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַלַיהוָֽה׃ \va 6

\pr וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עֹוד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עֹולָ֛םתִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ \va 7

\pr וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתֹוכָ֑ם אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖האֹו־זָֽבַח׃ \va 8

\pr וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מֹועֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּ לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֹ֖ו לַיהוָ֑ה וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵעַמָּֽיו׃ \va 9

\pr וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ \va 10

\pr כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑םכִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃ \va 11

\pr עַל־כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתֹוכְכֶ֖םלֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם׃ ס \va 12

\pr וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אֹו־עֹ֖וף אֲשֶׁ֣ריֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמֹ֔ו וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃ \va 13

\pr כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כָּל־בָּשָׂ֗ר דָּמֹ֣ו בְנַפְשֹׁו֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣ינֶ֤פֶשׁ כָּל־בָּשָׂר֙ דָּמֹ֣ו הִ֔וא כָּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃ \va 14

\pr וְכָל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥אעַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃ \va 15

\pr וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂרֹ֖ו לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲוֹנֹֽו׃ פ \va 16

\c 14

\s1 Okushukûlwa kw’omushomyo

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 Yumva irhegeko liyêrekîre okushukûla omushomyo\v 3 Banamuhêkera omudâhwa. N’omudâhwa aba amamurhenza omu cishagala, anamulolêreza. Akaba olya mushomyo anafumire olushomyo lwâge, \v 4omudâhwa anarhegeka, mpu barhôlere oyo washukûlwa, rhunyunyi rhubirhi rhuzine na rhwinja, barhôlen’enshâli z’omuvuye n’omugôla mudukula n’ecuhâgizo. \v 5Omudâhwa anarhegeka okunigira kanyunyi kaguma oku nyanya ly’akabindi kali oku nyanya z’amîshi gahulula. \v 6 Na ka­ndi hano aba amarhôla kalya kanyunyi kacizîne kuguma n’olushâli lw’omurhi gw’akarhonda, n’ibuye ly’omugôla, kuguma n’ecuhâgizo anabivumvuza omu mukò gwa kalya kanyunyi kanigiragwa oku kabindi kali oku nyanya ly’amîshi gahulula. \v 7 Anakangûla olya mushomyo kali nda na gulya mukò abul’imanyisa oku akola ali mBibliyawêru kwêru, na kalya kanyunyi kali kacizîne banakaleka kabalalîre elubala. \v 8 Naye olya washukûlagwa, ayôsire ali wa kushuka myambalo yâge, n’okucîmômêsa enyôya zâge zôshi zôshi z’oku mubiri, n’okucîshuka acè yeshi. Buzinda bw’aho naye akola wa kushubira omu cishagala, ci erhi anaciri wa kuyûsa nsiku nda arhaja nyumpa. \v 9 Olusiku lwa kali nda anashub’imôma amôya gâge goshi: Emvîri, obwânwa, engohe, acimômêse enyoya zôshi anacîshuke yenene, omubiri goshi n’emishangi yâge na ntyo erhi amarhengakwo ecizira côshi.

\p\v 10 Olusiku lwa kali munâni anarhôla bâna-buzi habirhi barhalikwo ishembo n’omushîbuzi gwa mwâka muguma gurhaliko ishembo, anarhôle omulà gw’enshâno enozire, mirengo isharhu ya kali ikumi, ebè evanzirwe n’amavurha ga mulengo muguma. \v 11Omudâhwa walokôlaga oyo mushomyo, anamulêrha, anarhûla Nyamuzinda ebyo aha muhango gw’akagombe k’endêko. \v 12Omudâhwa anarhôla cibuzi ciguma acîhâne nterekêro y’okushukûlaebyâha, haguma na gulya mulengo gw’amavurha. Anabimogamogera embere za Nyakasane. \v 13Omudâhwa ananigira ecôla cibuzi halyâla bananigira enterekêro y’okushukûlaebyâha enali yâge bulya buli bwangà butagatîfu obwo. \v 14Omudâhwa hano aba amaduba kuli gulya mukò gw’enterekêro y’okushukûlaebyâha anagulaba oku kurhwîri kulyo kwa nyakushukûlwa banagulabe oku cunkumwe câge c’ekulyo, n’oku inò linene lyâge ly’okugulu kulyo. \v 15 Kandi omudâhwa anarhôla omulengo gw’amavurha agadubulirekwo omu bulà bw’enfune bw’o­kuboko kumosho. \v 16 Na mwa galya mavurha gali omu bulà bw’enfume y’ekumosho anadobezamwo omunwe gw’okuboko kulyo agushahulize kali nda embere za Nyakasane. \v 17 Na kandi kuli galya mavurha gali omu bulà bw’enfune y’e kumosho, omudâhwa analabamwo okurhwîri kulyo kwa nyakulokôlwa, kwo kuyûshûla enterekêro y’okushukûlaebyâha. \v 18 Agasigire kwa galya mavurha gali omu bulà bw’enfune y’e kumosho, omudâhwa anagabulagira oku irhwe lya nyakushukûlwa. Kwo na kujira enterekêro y’okulyûla ebyâha embere za Nyakasane okwo. \v 19 Kandi omudâhwa anarhùla enterekêro y’okushukûla omunya-byâha. Kandi buzinda bw’aho analokôla olya wal’izizire. \v 20 Enyuma z’aho, bano aba amaniga enterekêro y’okusingônolwa, anarhûla enterekêro nkalange, kwo kulokôla oyo muntu abè mwêru kwêru.

\p\v 21 Akaba mukenyi n’ebirugu byâge biri binyi, anarhûla mwâna-buzi muguma w’okurherekêrwa, amurhûle enterekêro y’okumolekwa n’okuyinamulirwa Nyakasane. Anarhôla ecigabi ca kali ikumi n’enshâno enozire, anavanganye n’amavurha ajiremwo enterekêro y’okukalangwa, anayiyushûlekwo n’omulengo gw’amavurha. \v 22 Anarhôla na mahali abirhi ga mpinga, erhi bânagoko babirhi ba ngûkù, akaba ankabibona. Mwanagoko muguma abè nterekêro y’okushukûlwa ebyâha, n’owundi nterekêro y’okusingônolwa. \v 23 Olusiku lwa kalimunani, anabihêkera omudâhwa aha kagombe k’endêko, embere za Nyakasane lyo bamuyobôla. \v 24Omudâhwa anarhôla olya mwâna-buzi w’enterekêro y’okushukûlaebyâha na gulya mulengo gw’amavurha, anabimogamogera embere za Nyakasane. \v 25 Anabaga olya mwâna-buzi w’okushukûla. Omudâhwa anarhòla omwamba gw’elya mbâgwa y’okushukûla. Anagushiga oku kurhwîri kulyo kw’owashukûlwa, oku cunkumwe c’okuboko kwâge kulyo n’oku inò linene ly’okugulu kwâge kulyo. \v 26Omudâhwa adubulira mavurha masungunu omu bulà bw’enfune y’okulembe kwâge \v 27 Oyo mudâhwa anayanka kuli galya mavurha n’omunwe gw’e kulyo kwâge akangûlemwo kali nda embere za Nyakasane. \v 28Omudâhwa anayanka kuli galya mavurha gali omu kuboko kwâge kulembe, agalabe oku kurhwîri kulyo kwa nyakulokôlwa, n’oku cunkumwe c’ekulyo n’oku inò linene ly’ekulyo, halya anashigaga omukò gw’enterekêro oku byâha. \v 29 Amavurha gankasigala omu nfune z’omudâhwa, anagabulagira oku irhwe ly’owalokôlagwa, kwo nakumujirira enterekêro y’okulyûla embere za Nyakasane. \v 30 Okubundi anarhûla mpinga nguma erhi mwanagoko muguma wa ngûkù nk’oku anahashire. \v 31 Anajira mwanagoko muguma nterekêro y’okulyûla ebyâha, owundi abè nterekêronsingônola, haguma n’enterekêro nkalangwa. Kwo omudâhwa ajirira nyakulokôlwa ntyo, enterekêro y’okulyûla ebyâha embere za Nyakasane. \v 32 Lyo irhegeko liyêrekîre omushomyo eryo, kuli olya ebirugu byâge birhayunjuzizi enterekêro elingânîne eya abandi.

\s1 Olushomyo lw’enyumpa

\p\v 33Nyakasane ashub’ishambâza Mûsa na Aròni, erhi: \v 34 Amango mwahike omu cihugo c’e Kanani, cirya nammuyîmikamwo, erhi nankahira ecinyolo c’olushomyo muli nyumpa nguma ya muli eco cihugo mwagabîrwe, \v 35 nna erya nyumpa agwâsirwe okumanyîsa omudâhwa, muli ebirà binwa, erhi: Niehe namabona emvulikaka y’olushomyo omu nyumpa yâni. \v 36Omudâhwa embere agend’ilolêreza ezo nvulikaka, arhang’irhegeka okurhenza ebiri omu nyumpa byôshi, lyo birhag’ihumâna nabyo, lyôki omudâhwa ankaja omu nyumpa ayilolêreze. \v 37 Omudâhwa analolêreza zirya nvulikaka ziri oku lukûta, akaba ezo mvulikaka ziri oku lukûta zirimwo emisingenyere y’akâsi erhi ndukula, enayêrekîne oku ekola yajà yajira emigâku oku lukûta, \v 38omudâhwa anahuluka muli erya nyumpa kuhika aha c’olusò, anarhegeka bayigale eyôla nyumpa kuhika nsiku nda. \v 39Omudâhwa anashubiramwo olusiku lwa kali nda. \v 40 Erhi ankabona oku ecôla cinyolo cajà cayûshûka oku birhebo by’eyo nyumpa, anarhegeka okurhenza amabuye galikwo ecinyolo, banagakwebe ahantu habî kuli h’ecishagala. \v 41 Anarhegeka bahalûle enyumpa yôshi omu ndalâlà, kandi baka­ bulire kuli kw’ecishagala kalya katulo bahalûlaga. \v 42 Banayanka agandi mabuye bayubakemwo halya amarhanzi gàli, banashub’ishîga ebindi bidaka oku nyumpa.

\p\v 43 Erhi ecôla cinyolo cankashub’ibonekana, n’obwo bali bamahomòla halya hali envulikaka z’ecinyolo, banasirîrha halyâla banahahoma ebindi bijondo, omudâhwa anashubirayo agend’ilaba eyo nyumpa. \v 44 Erhi ankabona zirya mvulikaka z’ecinyolo zajà zayushûka omu nyumpa, anaderha oku luli lushomyo lwa kuyahukira olwo Iuli muli eyo nyumpa. Eyo nyumpa yamazira. \v 45 Banahongole erya nyumpa, bagal’igend’ikabulira kulî kw’eco cishagala: amabuye, emirhi haguma n’ebidaka byali oku nyumpa byôshi, bikabulirwe ahantu habî. \v 46 Owankayongoberera muli eyôla nyumpa kurhenga galya mango bayihamikaga mpu ezizire, oyo naye anayahukirwe na gulya muziro kuhika bijingo. \v 47 Owankalâla muliyo erhi kulira muliyo kukwânîne ashuke emyambalo yâge. \v 48 Ci erhi omudâhwa ankaba amashubira muli erya nyumpa akabona kuli cirya cibale ecimanyîso c’okurhajà cayûshûka kurhenga banahembulula erya nyumpa, omudâhwa anaderha oku eyôla nyumpa ekola nyinjà, erhacigwêrhikwo ishembo.

\p\v 49 Oku nterekêro y’okushukûla eyôla nyumpa, omudâhwa anarhôla rhunyunyi rhubirhi, enshâli z’akarhonda, ecuhâgizo n’omugôla mudukula. \v 50 Anabâgira kanyunyi kaguma oku nyungu y’ibuye ndêkereze oku nyanya ly’amîshi gahulula. \v 51 Kandi hano aba amarhôla enshâli z’akarhonda, gulya mugôla mudukula na kalya kanyunyi kazîne, anabidobeka omu mukò gwa kalya ka­nyunyi kànigagwa na muli galya mîshi gahulula, mwa galya mango anakangûla­ mwo erya nyumpa kali nda. \v 52 Ayûsa okuhâna enterekêro y’okushukûla erya nyumpa omu kukolêsa gulya mukò gw’akanyunyi, amîshi gahulula, haguma na kalya kanyunyi kacizîne, na zirya nshâli z’akarhonda; cirya cuhâgizo na gulya mugôla, \v 53akanyunyi kacizîne anakalika, kacîbalalire kulî kw’ecishagala omu lubala. Kwo akaz’ishukûla ntyo enyumpa lyo ezirôka. \v 54 Eryo lyo irhegeko liyêrekîne ngasi cinyolo c’emvulikaka n’ebibungu, \v 55 oku lushomyo lw’emyambalo n’olw’enyumpa. \v 56 Emibuha, n’ebibenzi na ngasi bindi bibale, \v 57 limanyîsize mangaci akantu kankabà kazizire erhi karhali­ kwo ishembo liyêrekîre olushomyo. Lyo irhegeko liyêrekîre olushomyo elyo.

\pr Leviticus BHS 14:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1 \va*

\pr זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תֹּורַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּיֹ֖ום טָהֳרָתֹ֑ו וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ \va 2 \va*

\pr וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃ \va 3 \va*

\pr וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיֹּ֖ות טְהֹרֹ֑ות וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תֹולַ֖עַת וְאֵזֹֽב \va 4 \va*

\pr וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפֹּ֣ור הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃ *\va 5\va 

\pr\va 6 \va* אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתֹּולַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨לאֹותָ֜ם וְאֵ֣ת׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃

\pr וְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן־הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲרֹ֔ו וְשִׁלַּ֛ח אֶת־הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל־פְּנֵ֥יהַשָּׂדֶֽה׃ \va 7 \va*

\pr וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָרֹ֗ו וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֨יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָבֹ֣ואאֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָהֳלֹ֖ו שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 8 \va*

\pr וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשֹׁ֤ו וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כָּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃ \va 9 \va*

\pr\va 10 \va* וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ים וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣העֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן׃

\pr וְהֶעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 11 \va*

\pr וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹתֹ֛ו לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛םתְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 12 \va*

\pr\va 13 \va* וְשָׁחַ֣ט אֶת־הַכֶּ֗בֶשׂ בִּ֠מְקֹום אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֧ט אֶת־הַֽחַטָּ֛את וְאֶת־הָעֹלָ֖ה בִּמְקֹ֣ום הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֡יכַּ֠חַטָּאת הָאָשָׁ֥ם הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃

\pr וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֮ מִדַּ֣ם הָאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדֹו֙הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלֹ֖ו הַיְמָנִֽית׃ \va 14 \va*

\pr וְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃ \va 15 \va*

\pr\va 16\va* וְטָבַ֤ל הַכֹּהֵן֙ אֶת־אֶצְבָּעֹ֣ו הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפֹּ֖ו הַשְּׂמָאלִ֑ית וְהִזָּ֨ה מִן־הַשֶּׁ֧מֶןבְּאֶצְבָּעֹ֛ו שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

\pr\va 17\va* וּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפֹּ֗ו יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדֹו֙הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלֹ֖ו הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃ \va a*

\pr וְהַנֹּותָ֗ר בַּשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥ייְהוָֽה׃ \va 18 \va*

\pr וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָתֹ֑ו וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָֽה׃ \va 19 \va*

\pr וְהֶעֱלָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה הַמִּזְבֵּ֑חָה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽר׃ ס \va 20 \va*

\pr וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדֹו֮ מַשֶּׂגֶת֒ וְ֠לָקַח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂרֹ֨וןסֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן׃ \va 21 \va*

\pr וּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אֹ֤ו שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יֹונָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָדֹ֑ו וְהָיָ֤ה אֶחָד֙ חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָֽה׃ \va 22 \va*

\pr וְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיֹּ֧ום הַשְּׁמִינִ֛י לְטָהֳרָתֹ֖ו אֶל־הַכֹּהֵ֑ן אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מֹועֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 23 \va*

\pr וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן אֶת־כֶּ֥בֶשׂ הָאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֨יף אֹתָ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 24 \va*

\pr\va 25\va* וְשָׁחַט֮ אֶת־כֶּ֣בֶשׂ הָֽאָשָׁם֒ וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁ֔ם וְנָתַ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־הַמִּטַּהֵ֖רהַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדֹו֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלֹ֖ו הַיְמָנִֽית׃

\pr וּמִן־הַשֶּׁ֖מֶן יִצֹ֣ק הַכֹּהֵ֑ן עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃ \va 26 \va*

\pr וְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּעֹ֣ו הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפֹּ֖ו הַשְּׂמָאלִ֑ית שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥ייְהוָֽה׃ \va 27 \va*

\pr וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַשֶּׁ֣מֶן׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפֹּ֗ו עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדֹו֙הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלֹ֖ו הַיְמָנִ֑ית עַל־מְקֹ֖ום דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃ \va 28 a*

\pr וְהַנֹּותָ֗ר מִן־הַשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 29 \va*

\pr וְעָשָׂ֤ה אֶת־הָֽאֶחָד֙ מִן־הַתֹּרִ֔ים אֹ֖ו מִן־בְּנֵ֣י הַיֹּונָ֑ה מֵאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָדֹֽו׃ \va 30 \va*

\pr אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֞יג יָדֹ֗ו אֶת־הָאֶחָ֥ד חַטָּ֛את וְאֶת־הָאֶחָ֥ד עֹלָ֖ה עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְכִפֶּ֧ר הַכֹּהֵ֛ןעַ֥ל הַמִּטַּהֵ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 31 \va*

\pr זֹ֣את תֹּורַ֔ת אֲשֶׁר־בֹּ֖ו נֶ֣גַע צָרָ֑עַת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תַשִּׂ֥יג יָדֹ֖ו בְּטָהֳרָתֹֽו׃ פ \va 32 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 33 \va*

\pr כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץאֲחֻזַּתְכֶֽם׃ \va 34 \va*

\pr וּבָא֙ אֲשֶׁר־לֹ֣ו הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃ \va 35 \va*

\pr וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְאֹ֣ות אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כָּל־אֲשֶׁ֣רבַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְאֹ֥ות אֶת־הַבָּֽיִת׃ \va 36 \va*

\pr וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת אֹ֖ו אֲדַמְדַּמֹּ֑תוּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃ \va 37 \va*

\pr וְיָצָ֧א הַכֹּהֵ֛ן מִן־הַבַּ֖יִת אֶל־פֶּ֣תַח הַבָּ֑יִת וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַבַּ֖יִת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 38 \va*

\pr וְשָׁ֥ב הַכֹּהֵ֖ן בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֑י וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בְּקִירֹ֥ת הַבָּֽיִת׃ \va 39 \va*

\pr וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְחִלְּצוּ֙ אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בָּהֵ֖ן הַנָּ֑גַע וְהִשְׁלִ֤יכוּ אֶתְהֶן֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יראֶל־מָקֹ֖ום טָמֵֽא׃ \va 40 \va*

\pr וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יראֶל־מָקֹ֖ום טָמֵֽא׃ \va 41 \va*

\pr וְלָקְחוּ֙ אֲבָנִ֣ים אֲחֵרֹ֔ות וְהֵבִ֖יאוּ אֶל־תַּ֣חַת הָאֲבָנִ֑ים וְעָפָ֥ר אַחֵ֛ר יִקַּ֖ח וְטָ֥ח אֶת־הַבָּֽיִת׃ \va 42 \va*

\pr וְאִם־יָשׁ֤וּב הַנֶּ֨גַע֙ וּפָרַ֣ח בַּבַּ֔יִת אַחַ֖ר חִלֵּ֣ץ אֶת־הָאֲבָנִ֑ים וְאַחֲרֵ֛י הִקְצֹ֥ות אֶת־הַבַּ֖יִתוְאַחֲרֵ֥י הִטֹּֽוחַ׃ \va 43 \va*

\pr וּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת צָרַ֨עַת מַמְאֶ֥רֶת הִ֛וא בַּבַּ֖יִת טָמֵ֥א הֽוּא׃ \va 44 \va*

\pr וְנָתַ֣ץ אֶת־הַבַּ֗יִת אֶת־אֲבָנָיו֙ וְאֶת־עֵצָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־עֲפַ֣ר הַבָּ֑יִת וְהֹוצִיא֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יראֶל־מָקֹ֖ום טָמֵֽא׃ \va 45 \va*

\pr וְהַבָּא֙ אֶל־הַבַּ֔יִת כָּל־יְמֵ֖י הִסְגִּ֣יר אֹתֹ֑ו יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ \va 46 \va*

\pr וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃ \va 47 \va*

\pr וְאִם־בֹּ֨א יָבֹ֜א הַכֹּהֵ֗ן וְרָאָה֙ וְ֠הִנֵּה לֹא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בַּבַּ֔יִת אַחֲרֵ֖י הִטֹּ֣חַ אֶת־הַבָּ֑יִת וְטִהַ֤רהַכֹּהֵן֙ אֶת־הַבַּ֔יִת כִּ֥י נִרְפָּ֖א הַנָּֽגַע׃ \va 48 \va*

\pr וְלָקַ֛ח לְחַטֵּ֥א אֶת־הַבַּ֖יִת שְׁתֵּ֣י צִפֳּרִ֑ים וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תֹולַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃ \va 49 \va*

\pr וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפֹּ֣ר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃ \va 50 \va*

\pr\va 51 \va*וְלָקַ֣ח אֶת־עֵֽץ־הָ֠אֶרֶז וְאֶת־הָ֨אֵזֹ֜ב וְאֵ֣ת׀ שְׁנִ֣י הַתֹּולַ֗עַת וְאֵת֮ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּה֒ וְטָבַ֣ל אֹתָ֗םבְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחוּטָ֔ה וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וְהִזָּ֥ה אֶל־הַבַּ֖יִת שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃

\pr וְחִטֵּ֣א אֶת־הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֔ור וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וּבַצִּפֹּ֣ר הַחַיָּ֗ה וּבְעֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וּבָאֵזֹ֖בוּבִשְׁנִ֥י הַתֹּולָֽעַת׃ \va 52 \va*

\pr וְשִׁלַּ֞ח אֶת־הַצִּפֹּ֧ר הַֽחַיָּ֛ה אֶל־מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וְכִפֶּ֥ר עַל־הַבַּ֖יִת וְטָהֵֽר׃ \va 53 \va*

\pr זֹ֖את הַתֹּורָ֑ה לְכָל־נֶ֥גַע הַצָּרַ֖עַת וְלַנָּֽתֶק׃ \va 54 \va*

\pr וּלְצָרַ֥עַת הַבֶּ֖גֶד וְלַבָּֽיִת׃ \va 55 \va*

\pr וְלַשְׂאֵ֥ת וְלַסַּפַּ֖חַת וְלַבֶּהָֽרֶת׃ \va 56 \va*

\pr לְהֹורֹ֕ת בְּיֹ֥ום הַטָּמֵ֖א וּבְיֹ֣ום הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תֹּורַ֖ת הַצָּרָֽעַת׃ ס \va 57 \va*

\c 13

\s1 Olushomyo n’ebi abadâhwa bakalumanyirakwo

\iex Oku mvîri

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa n’Aròni, erhi: \v 2Omuntu erhi ankamera­ kwo omubuha nîsi erhi cizimba, nîsi erhi cibungu, na muli oko omu mubiri gwâge mubè obushushubirizi kulya kwankarhuma bacîkêbwa mpu lwankanabà lushomyoa, oyo muntu banamuhêkera abadâhwa: Aròni erhi muguma omu bagala. \v 3Omudâhwa analolêreza eryo ishembo limuli oku kakoba k’omubiri: nka olwôya lw’omola ishembo lwahindusire lwêru lwêru, n’erhi ankaba eryola ishembo lyahindusire cibulu canajire cabumba omunyafu kurhaluka akakoba k’omubiri, ciyêrekîne oku ciri cihulu ca lushomyo. Nk’omudâhwa amayûsa okulolêreza oyôla muntu, anamanyisa oku akola ahumânyire. \v 4 Erhi oku kakoba k’omubiri gw’omuntu kwankabà ecibungu cêru cêru, cirhanabonekini oku ciri cirî kulusha akakoba k’omubiri, n’akaba olwôya lurhahindusiri lwêru lwêru, omudâhwa anayegûla oyôla oku bâbo, anamuhire hâgo hâgo nsiku nda. \v 5 Olusiku lwa kali nda, omudâhwa anashub’ilolêreza oyôla muntu. Erhi ankaba ecihulu cibonekîne oku cirhaja cayûshûka, bulya cirhaja calandira oku mubiri, omudâhwa anashub’imuyegûla oku bandi nsiku nda. \v 6 Olusiku lwa kali nda, omudâhwa anashub’ilolêreza obwa kabirhi, erhi ankabona oku ecihulu cajà canyiha, ci cirhayûshûka oku mubiri, omudâhwa anaderha oku oyôla muntu arhalikwo bubî, bulya liri ishembo lya busha busha. Oyôla muntu ayûs’ishuka cemyambalo yâge, anabà mwêru kwêru. \v 7 Ci erhi ankaba eryo ishembo lyajîre lyalandira oku mubiri, kurhenga galya mango azindig’icîyêreka omudâhwa mpu amanyise abandi oku arhali wa lushomyo, agwâsirwe ashubire emw’omudâhwa. \v 8 Erhi ayûs’imulolêreza, n’aka­bona oku lirya ishembo lyajà lyayûshûka oku kakoba k’omubiri, omudâhwa anamanyisa oku alikwo olushomyo.

\iex Olujà lwalandira

\p\v 9 Erhi omuntu ankaba alikwo ecihulu c’olushomyo, banamulêrhere omudâhwa. \v 10Omudâhwa anamulolêreza, n’akabona oku kakoba k’omubiri kuli omububa mwêru gurhumire olwôya lumuli luyêruha, n’oku omunyafu muzibu muzibu gwajà gwahumba omubiri, \v 11 Iuli lushomyo olwo lwàjà lwalandira omu mubiri, kwanarhuma omudâhwa aderha oku oyôla muntu ahumânyire. Kukola kurhamira busha okuderha mpu bamuberwire oku bandi bantu, bulya olushomyo lwâge luyôsire lumanyîkîne. \v 12 Ci erhi ankaba olushomyo lwayisha lwalandira lwanabwîkira omubiri g’olya muntu, olikwo ecihulu kurhenga oku irhwe kuhika oku kugulu, nka oku omudâhwa ankabona n’amasù gâge, \v 13 oyo mudâhwa anashub’ilolêreza, n’akabona olushomyo lwàjà lwabwîkira omubiri goshi, anaderha oku oyo muntu arhalikwo ishembo, ci akola mwêru yeshi, bulya byôshi byahindusire byêru, n’ago magamba mêru gahungumuka duba. \v 14 Ci amango­ bankabona omubiri gwâge gurhunzire gwanajingûka nka kafinjo, banamanya oku ali mushomyo \v 15 Nka omudâhwa amabona oku omubiri gwâge gurhunzire anamanyisa oku oyo muntu alikwo ishembo, alikwo olushomyo. \v 16 Erhi ogwo mubiri gurhunzire gwankahinduka mwêru, oyo muntu anaj’icîyêreka omudâhwa. \v 17Omudâhwa analolêreza oyo muntu, n’akabona omubiri gukola mwêru, anabonera ho oku oyo muntu ogwêrhe omubiri mwêru arhalikwo ishembo. Ali mugumagumà.

\iex Akafinjo

\p\v 18 Erhi omu mubiri gw’omuntu mwankamera omubuha gw’akafinjo, n’erhi gwankabà gwamarhang’ifuma, kandi ahâli h’omubuha hazûke ow’ecibungu mwêru \v 19 olimwo obudukulà, oyo agwâsirwe okucîyêreka omudâhwa. \v 20Omudâhwa naye amulolereze. Erhi omudâhwa ankabona oyo w’ecibungu aja alandira omu ndalâlà y’akakoba k’omubiri, n’olwôya lumuli lukola lluhindusire lwêru, nyamudâhwa anamanyisa oku oyo muntu akola azizire, bulya cikola cihulu ca lushomyo cizûsire omwôla mubuha. \v 21 Ci erhi omudâhwa a­nkabona oku olwôya lurhali lwêru mulya cibungu, n’oku ntà kurhunda kurhalusire akakoba k’omubiri, n’oku cikola cajà cayonda, anashub’imuhira hâge hâge nsiku nda. \v 22 Erhi omudâhwa ankabona oku ecôla cibungu cajà calandira oku mubiri, anamanyisa oku oyôla muntu ayôsire azizire, luli lushomyo. \v 23 Ci erhi omudâhwa ankabona oku cirya cibungu cirhaja cayûshûka, ci cinaciyosire oku canali, anamanyisa oku ekola nzigo ya lirya ihurhe, kugal’irhuma aderha oku oyôla muntu acibêrire mwêru kwêru.

\iex Ecibabo c’omuliro

\p\v 24 Erhi oku mubiri gw’omuntu kwankaja ecibabo c’omuliro, n’erhi mulya cibabo mwankamera ecizimba cirimwo ebyêru nîsi erhi bidukula, \v 25omudâhwa analolêreza olya muntu, n’erhi ankaba olwôya lwamahinduka lwêru mulya cihulu, nîsi erhi ecibabo cankabonekana oku cajà cahumba omubiri kulusha kurhaluka akakoba k’omubiri, Iuli lushomyo olwo lumezire mw’obwo buhye. Omudâhwa anaderha oku oyo muntu azizire, bulya alikwo ishembo ly’olushomyo. \v 26 Ci erhi omudâhwa ankabona oku ntà lwôya lwêru Iuli omu cibabo, na kandi oku cirhaja cabumbugurha omubiri, ci cajà canyiha, omudâhwa anashub’iyôrhana olya muntu, ci amuyegûle oku bandi nsiku nda. \v 27 Oku lusiku lwa kalinda, omudâhwa anashub’imulolêreza, n’akaba ecôla cibabo cajà cayûshûka oku mubiri, omudâhwa anamanyisa oku oyôla muntu azizire, ashomire. \v 28 Ci erhi cirya cibabo cankabà cirhaja calandira, cirhanaja cahumba, ci kunyiha, cajà canyiha, ago mango erhi gunali mubuha gwa muliro kwône, eri nzigo kwône ya muliro. Omudâhwa anamayisa oku oyôla muntu ali mugumagumà bulya kwali kurhunda kwa nzigo kwônene.

\iex Oku irhwe erhi l’oku ndedu

\p\v 29 Erhi omulume kandi erhi omukazi ankamera ennindi oku irhwe nîsi erhi oku ndedu, omudâhwa analolêreza mwa erya nnindi. \v 30 Erhi ankaba erya nnindi yajà yahumba akakoba k’omubiri, na kandi erhi ankaba muli olwôya lushusha amâle erhi lubula, omudâhwa anamanya oku oyôla muntu azizire, bulya guli murhondêro gwa lushomyo, lurhangirîre oku irhwe nîsi erhi oku ndedu. \v 31 Ci erhi omudâhwa ankabona oku eyôla nnindi erhajà yayûshûka omu mubiri murhanali lwôya lushusha amâle, omudâhwa anashub’iyegûla oyo muntu nsiku nda. \v 32 Olusiku lwa kali nda, anashub’ilolêreza erya nnindi. Erhi ankaba erya nnindi erhajà yayûshûka, n’erhi ankaba ntà lwôya lushusha amâle lulimwo, n’eyo nnindi erhajà yahumba akakoba k’omubiri, \v 33 olya ogwerhwe n’ennindi anamômwe, ci arhamômagwa halya hali ennindi kandi omudâhwa anashub’imuyegûlira hâgo hâgo nsiku nda. \v 34 Olusiku lwa kali nda omudâhwa anashub’imulolêreza mulya nnindi, n’akaba erya nnindi erhayûshûsiri oku mubiri, ci erhanajà yabumbugurha, omudâhwa anaderha oku oyo muntu ali mugumagumà. Anashuka emyambalo yâge kandi anaderhwe mushûgi. \v 35 Erhi enyuma z’aho erya nnindi yankajà yayûshûka, n’obwo omudâhwa ali erhi amulolerize (anaderha mpu biri binjà), \v 36omudâhwa anashub’imulolêreza, n’akaba erya nnindi yajà yayûshûka oku mubiri, omudâhwa arhacîrhamagya alolêreza erhi muli olwôya lushusha amâle, anamanyise oku oyo muntu ahumânyire. \v 37 Ci erhi ennindi yankabonekana oku erhajà yayûshûka, ci kwônene yajà yameramwo enyoya nyîru, eyo nnindi, kufuma kwâyo okôla, oyo muntu ali mwêru kwêru. N’omudâhwa anaderha oku ali mugumagumà.

\iex Ecibungu lurhali lushomyo

\p\v 38 Erhi omulume kandi erhi mukazi ankalwala olubenja lwêru-lwêru lwalangashana oku mubiri, omudâhwa anagend’imulolêreza, \v 39 erhi olwo lubenja lumezire oku mubiri gwâge lwankabà lwa mwêru gurhanyomwiri, ciri cibungu ecôla camera, oyo muntu ali mwêru-kwêru, arhahumânyiri.

\iex Oluhala

\p\v 40 Erhi ankaba omuntu emvîri zamuhonyire oku irhwe, lwamabà luhala o­lwo, ali mwêru kwêru, arhahumanyiri. \v 41 Erhi ankaba emalanga yo emvîri zimuhwire, eri mishosho eyo, ayôsire ali mwêru-kwêru. \v 42 Ci kwônene erhi omu luhala luli emalanga kandi erhi aha ntondo y’irhwe mwankamera ecihulu cêru cidukulîze, luli lushomyo olwo lwamera emalanga nîsi erhi aha ntondo y’irhwe. \v 43Omudâhwa analolêreza, erhi ankaba ecihulu cirhunzire, cinali cêru ca muduku, cikamera omu luhala aha ntondo y’irhwe, nîsi erhi emalanga, cikanashusha olushomyo lw’oku cikoba c’omubiri, \v 44 oyo muntu ali mushomyo, azizire, omudâhwa agwâsirwe amanyise oku azizire, olushomyo okw’irhwe lumurhangirîre.

\s1 Kurhi omushomyo agwâsirwe okulama

\p\v 45Omushomyo, akaz’iyambala emishangi esharhangusire na buzira kukombêra emvîri, zirhashokôzîbwi akanabwikira obwânwa bwâge na ngasi ah’agera anaje ayakûza, erhi: «ndi mugalugalumugalugalu!» \v 46 Oku olushomyo lwâge lucimubâkwo erhi anacizinzire. Arhankabêra haguma n’abandi bantub, ci ayûbake hâge hâge, ci nyumpa yâge ebè kuli kw’ecishagala.

\s1 Olushomyo lw’emyambalo

\p\v 47 Erhi oku mwambalo kwankabonekana ecibale, akaba mushangi gwaluka­gwa n’amôya erhi nondwè, \v 48 gukabà gundi mwambalo erhi ciru bulingiti bwa môya erhi bwa nondwè, gubè gwa luhù, erhi kandi kantu kajiragwa n’oluhu, \v 49 erhi ankaba ecôla cibale ciri kw’ogwôla mwambalo ciri ca kasi, nîsi erhi ca muduku, akaba oku mwambalo ciri nîsi erhi oku luhù, akaba oku mugozi gw’okuyambala ciri, nîsi erhi oku muhiro kandi erhi oku ifungiro lya akantu kajiragwa n’oluhù, cinali lushomyo. Akola kalugu kanali ka kuyêrekwa omudâhwa. \v 50Omudâhwa hano aba amalolêreza cirya cibale, kandi anajira aha abîkira kalya kalugu kuhika nsiku nda. \v 51 Olusiku lwa kali nda, omudâhwa anashub’ilolêreza cirya cibale, n’akaba cajà cayûshûka kuli gulya mwambalo, gulya mushangi, bulya bulingiti, gulya muhiro, erhi oku ifungiro ly’oluhù, luli lushomyo lwa kuyahukira. Akola kantu kakola kazizire. \v 52 Omudâhwa anayoca gulya mwambalo, erhi gulya mushangi gw’amôya erhi gwa nondwè, bulya bulingiti, lulya luhù erhi kalya kantu kajiragwa n’oluhù, bulya Iuli lushomyo, lwa kuyahukira, lugwâsirwe okusingônokera omu muliro. \v 53 Ci erhi omudâhwa ankabona oku cirya cibale cirhajacayûshûka mwa gulya mwambalo: gwo mushangi, bwo bulingiti, lwo lulya luhù, kandi erhi kalya kalugu kajiragwa n’oluhù. \v 54 Anarhegeka bashuke gulya mwambalo gulikwo obulema, kandi anashub’igulanga zindi nsiku nda. \v 55 Oku bundi omudâhwa anashub’ilolêreza gulya mwambalo gwali gushusirwe. Akaba halya harhacihindusiri, na cirya cibale cirhajire cayûshûka, gulya mwambalo guzizire, ku­ kwânîne gudûlikwe muliro, bulya olushomyo lwagujire endalalà n’emugongo. \v 56 Ci erhi omudâhwa ankabona oku ecôla cibale, kurhenga amango cashuka­gwa cikola cigwêrhe yindi yindi nshusho, anacikembûla kwa gulya mwambalo, kw’olwo luhù, obwo bulingiti, kandi ehi kwo ako kantu kajiragwa n’oluhù. \v 57 Cikashub’ibonekana kuli gulya mwambalo, kuli gulya mushangi, bulya bulingiti, lulya luhù, erhi kalya kantu kajiragwa n’oluhu, kwo kuderha lugendekîre. Aho banasingônola n’omuliro kalya kantu kagwâsirwe n’endwâla. \v 58 Gulya mwambalo, gwo mushangi, bwo bulingiti, erhi mwambalo gw’oluhù, gwarhenzirekwo obubî erhi kushukwa kurhuma, kukwânîne gushub’ishukwa bwa kabiri lyo bulya bulema burhenga lwôshi lwôshi. \v 59 Lyo irhegeko liyêrekîre olushomyo lujà oku mwambalo gw’obwoya kandi erhi gw’enondwe: gwo mushangi, bwo bulingiti erhi kalugu kajiragwa n’oluhù akaba kagwâsirwe okude­rhwa kinja nîsi erhi kazinzire.

\pr Leviticus BHS 13:

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃\va 1 \va 

\pr אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעֹור־בְּשָׂרֹו֙ שְׂאֵ֤ת אֹֽו־סַפַּ֨חַת֙ אֹ֣ו בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעֹור־בְּשָׂרֹ֖ו לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַתוְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן אֹ֛ו אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃ \va 2 \va 

\pr וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֹֽור־הַ֠בָּשָׂר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ עָמֹק֙ מֵעֹ֣ורבְּשָׂרֹ֔ו נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֹֽו׃ \va 3 \va 

\pr וְאִם־בַּהֶרֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּעֹ֣ור בְּשָׂרֹ֗ו וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָעֹ֔ור וּשְׂעָרָ֖ה לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ןוְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 4 \va 

\pr וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּעֹ֑ור וְהִסְגִּירֹ֧והַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃ \va 5 \va 

\pr וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹתֹ֜ו בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִי֮ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּעֹ֑ור וְטִהֲרֹ֤והַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔יא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃ \va 6 \va 

\pr וְאִם־פָּשֹׂ֨ה תִפְשֶׂ֤ה הַמִּסְפַּ֨חַת֙ בָּעֹ֔ור אַחֲרֵ֧י הֵרָאֹתֹ֛ו אֶל־הַכֹּהֵ֖ן לְטָהֳרָתֹ֑ו וְנִרְאָ֥ה שֵׁנִ֖יתאֶל־הַכֹּהֵֽן׃ \va 7 \va 

\pr וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשְׂתָ֥ה הַמִּסְפַּ֖חַת בָּעֹ֑ור וְטִמְּאֹ֥ו הַכֹּהֵ֖ן צָרַ֥עַת הִֽוא׃ פ \va 8 \va 

\pr נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ \va 9 \va 

\pr וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־לְבָנָה֙ בָּעֹ֔ור וְהִ֕יא הָפְכָ֖ה שֵׂעָ֣ר לָבָ֑ן וּמִֽחְיַ֛ת בָּשָׂ֥ר חַ֖יבַּשְׂאֵֽת׃ \va 10 \va 

\pr צָרַ֨עַת נֹושֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּעֹ֣ור בְּשָׂרֹ֔ו וְטִמְּאֹ֖ו הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃ \va 11 \va 

\pr וְאִם־פָּרֹ֨וחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֨עַת֙ בָּעֹ֔ור וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כָּל־עֹ֣ור הַנֶּ֔גַע מֵרֹאשֹׁ֖ווְעַד־רַגְלָ֑יו לְכָל־מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃ \va 12 \va 

\pr וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֨עַת֙ אֶת־כָּל־בְּשָׂרֹ֔ו וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלֹּ֛ו הָפַ֥ךְ לָבָ֖ןטָהֹ֥ור הֽוּא׃ \va 13 \va 

\pr וּבְיֹ֨ום הֵרָאֹ֥ות בֹּ֛ו בָּשָׂ֥ר חַ֖י יִטְמָֽא׃ \va 14 \va 

\pr וְרָאָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְטִמְּאֹ֑ו הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֛י טָמֵ֥א ה֖וּא צָרַ֥עַת הֽוּא׃ \va 15 \va 

\pr 16אֹ֣ו כִ֥י יָשׁ֛וּב הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְנֶהְפַּ֣ךְ לְלָבָ֑ן וּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ \va 16 \va 

\pr וְרָאָ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נֶהְפַּ֥ךְ הַנֶּ֖גַע לְלָבָ֑ן וְטִהַ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע טָהֹ֥ור הֽוּא׃ פ \va 17 \va 

\pr וּבָשָׂ֕ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בֹֽו־בְעֹרֹ֖ו שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא׃ \va 18 \va 

\pr וְהָיָ֞ה בִּמְקֹ֤ום הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה אֹ֥ו בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ \va 19 \va 

\pr וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֨הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָעֹ֔ור וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּאֹ֧ו הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַתהִ֖יא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה׃ \va 20 \va 

\pr וְאִ֣ם׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בָּהּ֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָעֹ֖ור וְהִ֣יא כֵהָ֑הוְהִסְגִּירֹ֥ו הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 21 \va 

\pr וְאִם־פָּשֹׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּעֹ֑ור וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹתֹ֖ו נֶ֥גַע הִֽוא׃ \va 22 \va 

\pr וְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֨רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲרֹ֖ו הַכֹּהֵֽן׃ ס \va 23 \va 

\pr אֹ֣ו בָשָׂ֔ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעֹרֹ֖ו מִכְוַת־אֵ֑שׁ וְֽהָיְתָ֞ה מִֽחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה בַּהֶ֛רֶת לְבָנָ֥ה אֲדַמְדֶּ֖מֶת אֹ֥ולְבָנָֽה׃ \va 24 \va 

\pr וְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֨הָ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָעֹ֔ור צָרַ֣עַתהִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתֹו֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃ \va 25 \va 

\pr וְאִ֣ם׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בַּבֶּהֶ֨רֶת֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָעֹ֖ור וְהִ֣וא כֵהָ֑הוְהִסְגִּירֹ֥ו הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 26 \va 

\pr וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֑י אִם־פָּשֹׂ֤ה תִפְשֶׂה֙ בָּעֹ֔ור וְטִמֵּ֤א הַכֹּהֵן֙ אֹתֹ֔ו נֶ֥גַע צָרַ֖עַתהִֽוא׃ \va 27 \va 

\pr וְאִם־תַּחְתֶּיהָ֩ תַעֲמֹ֨ד הַבַּהֶ֜רֶת לֹא־פָשְׂתָ֤ה בָעֹור֙ וְהִ֣וא כֵהָ֔ה שְׂאֵ֥ת הַמִּכְוָ֖ה הִ֑וא וְטִֽהֲרֹו֙הַכֹּהֵ֔ן כִּֽי־צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָ֖ה הִֽוא׃ פ \va 28 \va 

\pr וְאִישׁ֙ אֹ֣ו אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בֹ֖ו נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ אֹ֥ו בְזָקָֽן׃ \va 29 \va 

\pr וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָעֹ֔ור וּבֹ֛ו שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹתֹ֤והַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ אֹ֥ו הַזָּקָ֖ן הֽוּא׃ \va 30 \va 

\pr וְכִֽי־יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵין־מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָעֹ֔ור וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בֹּ֑ווְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 31 \va 

\pr וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּגַע֮ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא־הָ֥יָה בֹ֖ו שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑בוּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן־הָעֹֽור׃ \va 32 \va 

\pr וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת־הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת־הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃ \va 33 \va 

\pr וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֶת־הַנֶּ֜תֶק בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וְ֠הִנֵּה לֹא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨תֶק֙ בָּעֹ֔ור וּמַרְאֵ֕הוּ אֵינֶ֥נּוּעָמֹ֖ק מִן־הָעֹ֑ור וְטִהַ֤ר אֹתֹו֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃ \va 34 \va 

\pr וְאִם־פָּשֹׂ֥ה יִפְשֶׂ֛ה הַנֶּ֖תֶק בָּעֹ֑ור אַחֲרֵ֖י טָהֳרָתֹֽו׃ \va 35 \va 

\pr וְרָאָ֨הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖תֶק בָּעֹ֑ור לֹֽא־יְבַקֵּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן לַשֵּׂעָ֥ר הַצָּהֹ֖ב טָמֵ֥א הֽוּא׃ \va 36 \va 

\pr וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בֹּ֛ו נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָהֹ֣ור ה֑וּא וְטִהֲרֹ֖ו הַכֹּהֵֽן׃ס \va 37 \va 

\pr וְאִישׁ֙ אֹֽו־אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעֹור־בְּשָׂרָ֖ם בֶּהָרֹ֑ת בֶּהָרֹ֖ת לְבָנֹֽת׃ \va 38 \va 

\pr וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעֹור־בְּשָׂרָ֛ם בֶּהָרֹ֖ת כֵּהֹ֣ות לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּעֹ֖ור טָהֹ֥ורהֽוּא׃ ס \va 39 \va 

\pr וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יִמָּרֵ֖ט רֹאשֹׁ֑ו קֵרֵ֥חַ ה֖וּא טָהֹ֥ור הֽוּא׃ \va 40 \va 

\pr וְאִם֙ מִפְּאַ֣ת פָּנָ֔יו יִמָּרֵ֖ט רֹאשֹׁ֑ו גִּבֵּ֥חַ ה֖וּא טָהֹ֥ור הֽוּא׃ \va 41 \va 

\pr וְכִֽי־יִהְיֶ֤ה בַקָּרַ֨חַת֙ אֹ֣ו בַגַּבַּ֔חַת נֶ֖גַע לָבָ֣ן אֲדַמְדָּ֑ם צָרַ֤עַת פֹּרַ֨חַת֙ הִ֔וא בְּקָרַחְתֹּ֖ו אֹ֥ובְגַבַּחְתֹּֽו׃ \va 42 \va 

\pr וְרָאָ֨ה אֹתֹ֜ו הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־הַנֶּ֨גַע֙ לְבָנָ֣ה אֲדַמְדֶּ֔מֶת בְּקָרַחְתֹּ֖ו אֹ֣ו בְגַבַּחְתֹּ֑ו כְּמַרְאֵ֥הצָרַ֖עַת עֹ֥ור בָּשָֽׂר׃ \va 43 \va 

\pr אִישׁ־צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֣א ה֑וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשֹׁ֥ו נִגְעֹֽו׃ \va 44 \va 

\pr וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בֹּ֣ו הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשֹׁו֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑הוְטָמֵ֥א׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃ \va 45 \va 

\pr כָּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בֹּ֛ו יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מֹושָׁבֹֽו׃ ס \va 46 \va 

\pr וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בֹ֖ו נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר אֹ֖ו בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃ \va 47 \va 

\pr אֹ֤ו בִֽשְׁתִי֙ אֹ֣ו בְעֵ֔רֶב לַפִּשְׁתִּ֖ים וְלַצָּ֑מֶר אֹ֣ו בְעֹ֔ור אֹ֖ו בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת עֹֽור׃ \va 48 \va 

\pr וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק׀ אֹ֣ו אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּגֶד֩ אֹ֨ו בָעֹ֜ור אֹֽו־בַשְּׁתִ֤י אֹו־בָעֵ֨רֶב֙ אֹ֣ו בְכָל־כְּלִי־עֹ֔ורנֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהָרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃ \va 40 \va 

\pr וְרָאָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ \va 50 \va 

\pr וְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד אֹֽו־בַשְּׁתִ֤י אֹֽו־בָעֵ֨רֶב֙ אֹ֣ו בָעֹ֔ורלְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה הָעֹ֖ור לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא׃ \va 51 \va 

\pr וְשָׂרַ֨ף אֶת־הַבֶּ֜גֶד אֹ֥ו אֶֽת־הַשְּׁתִ֣י׀ אֹ֣ו אֶת־הָעֵ֗רֶב בַּצֶּ֨מֶר֙ אֹ֣ו בַפִּשְׁתִּ֔ים אֹ֚ו אֶת־כָּל־כְּלִ֣יהָעֹ֔ור אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה בֹ֖ו הַנָּ֑גַע כִּֽי־צָרַ֤עַת מַמְאֶ֨רֶת֙ הִ֔וא בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ \va 52 \va 

\pr וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד אֹ֥ו בַשְּׁתִ֖י אֹ֣ו בָעֵ֑רֶב אֹ֖ו בְּכָל־כְּלִי־עֹֽור׃ \va 53 \va 

\pr וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בֹּ֖ו הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּירֹ֥ו שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃ \va 54 \va 

\pr וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵ֣י׀ הֻכַּבֵּ֣ס אֶת־הַנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּה לֹֽא־הָפַ֨ךְ הַנֶּ֤גַע אֶת־עֵינֹו֙ וְהַנֶּ֣גַעלֹֽא־פָשָׂ֔ה טָמֵ֣א ה֔וּא בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרְפֶ֑נּוּ פְּחֶ֣תֶת הִ֔וא בְּקָרַחְתֹּ֖ו אֹ֥ו בְגַבַּחְתֹּֽו׃ \va 55 \va 

\pr וְאִם֮ רָאָ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע אַחֲרֵ֖י הֻכַּבֵּ֣ס אֹתֹ֑ו וְקָרַ֣ע אֹתֹ֗ו מִן־הַבֶּ֨גֶד֙ אֹ֣ומִן־הָעֹ֔ור אֹ֥ו מִן־הַשְּׁתִ֖י אֹ֥ו מִן־הָעֵֽרֶב׃ \va 56 \va 

\pr וְאִם־תֵּרָאֶ֨ה עֹ֜וד בַּ֠בֶּגֶד אֹֽו־בַשְּׁתִ֤י אֹֽו־בָעֵ֨רֶב֙ אֹ֣ו בְכָל־כְּלִי־עֹ֔ור פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁתִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בֹּ֖ו הַנָּֽגַע׃ \va 57 \va 

\pr וְהַבֶּ֡גֶד אֹֽו־הַשְּׁתִ֨י אֹו־הָעֵ֜רֶב אֹֽו־כָל־כְּלִ֤י הָעֹור֙ אֲשֶׁ֣ר תְּכַבֵּ֔ס וְסָ֥ר מֵהֶ֖ם הַנָּ֑גַע וְכֻבַּ֥סשֵׁנִ֖ית וְטָהֵֽר׃ \va 58 \va 

\pr זֹ֠את תֹּורַ֨ת נֶֽגַע־צָרַ֜עַת בֶּ֥גֶד הַצֶּ֣מֶר׀ אֹ֣ו הַפִּשְׁתִּ֗ים אֹ֤ו הַשְּׁתִי֙ אֹ֣ו הָעֵ֔רֶב אֹ֖וכָּל־כְּלִי־עֹ֑ור לְטַהֲרֹ֖ו אֹ֥ו לְטַמְּאֹֽו׃ פ \va 59 \va 

\c 11

\pr Leviticus BHS 11 :

\pr\va 1 \va* וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם׃

\pr\va 2\va* דַּבְּר֛וּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃

\pr\va 3\va* כֹּ֣ל׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֨סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃

\pr\va 4\va* אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜הה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

\pr\va 5\va* וְאֶת־הַשָּׁפָ֗ן כִּֽי־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

\pr\va 6\va* וְאֶת־הָאַרְנֶ֗בֶת כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה טְמֵאָ֥ה הִ֖וא לָכֶֽם׃

\pr\va 7\va* וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֨סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּאלָכֶֽם׃

\pr\va 8\va* לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֣א תִגָּ֑עוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃

\pr\va 9\va* אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֣ל אֲשֶׁר־לֹו֩ סְנַפִּ֨יר וְקַשְׂקֶ֜שֶׂת בַּמַּ֗יִם בַּיַּמִּ֛ים וּבַנְּחָלִ֖יםאֹתָ֥ם תֹּאכֵֽלוּ׃

\pr\va 10\va* וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־לֹ֜ו סְנַפִּ֣יר וְקַשְׂקֶ֗שֶׂת בַּיַּמִּים֙ וּבַנְּחָלִ֔ים מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הַמַּ֔יִם וּמִכֹּ֛ל נֶ֥פֶשׁהַחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ הֵ֖ם לָכֶֽם׃

\pr\va 11\va* וְשֶׁ֖קֶץ יִהְי֣וּ לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וְאֶת־נִבְלָתָ֖ם תְּשַׁקֵּֽצוּ׃

\pr\va 12\va* כֹּ֣ל אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃

\pr\va 13\va* וְאֶת־אֵ֨לֶּה֙ תְּשַׁקְּצ֣וּ מִן־הָעֹ֔וף לֹ֥א יֵאָכְל֖וּ שֶׁ֣קֶץ הֵ֑ם אֶת־הַנֶּ֨שֶׁר֙ וְאֶת־הַפֶּ֔רֶס וְאֵ֖תהָעָזְנִיָּֽה׃

\pr\va 14\va* וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה וְאֶת־הָאַיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃

\pr\va 15\va* אֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֹֽו׃

\pr\va 16\va* וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃

\pr\va 17\va* וְאֶת־הַכֹּ֥וס וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־הַיַּנְשֽׁוּף׃

\pr\va 18\va* וְאֶת־הַתִּנְשֶׁ֥מֶת וְאֶת־הַקָּאָ֖ת וְאֶת־הָרָחָֽם׃

\pr\va 19\va* וְאֵת֙ הַחֲסִידָ֔ה הָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת־הַדּוּכִיפַ֖ת וְאֶת־הָעֲטַלֵּֽף׃

\pr\va 20\va* כֹּ֚ל שֶׁ֣רֶץ הָעֹ֔וף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס

\pr\va 21\va* אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָעֹ֔וף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־לֹא כְרָעַ֨יִם֙ מִמַּ֣עַללְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃

\pr\va 22\va* אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינֹ֔ו וְאֶת־הַסָּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ וְאֶת־הַחַרְגֹּ֣ללְמִינֵ֔הוּ וְאֶת־הֶחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃

\pr\va 23\va* וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָעֹ֔וף אֲשֶׁר־לֹ֖ו אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃

\pr\va 24\va* וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

\pr\va 25\va* וְכָל־הַנֹּשֵׂ֖א מִנִּבְלָתָ֑ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

\pr\va 26\va* לְֽכָל־הַבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁ֣ר הִוא֩ מַפְרֶ֨סֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁ֣סַע׀ אֵינֶ֣נָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה֙ אֵינֶ֣נָּה מַעֲלָ֔הטְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִטְמָֽא׃

\pr\va 27\va* וְכֹ֣ל׀ הֹולֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכָל־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כָּל־הַנֹּגֵ֥עַבְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

\pr\va 28\va* וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב טְמֵאִ֥ים הֵ֖מָּה לָכֶֽם׃ ס

\pr\va 29\va* וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃

\pr\va 30\va* וְהָאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃

\pr\va 31\va* אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכָל־הַשָּׁ֑רֶץ כָּל־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

\pr\va 32\va* וְכֹ֣ל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו֩ מֵהֶ֨ם׀ בְּמֹתָ֜ם יִטְמָ֗א מִכָּל־כְּלִי־עֵץ֙ אֹ֣ו בֶ֤גֶד אֹו־עֹור֙ אֹ֣ו שָׂ֔קכָּל־כְּלִ֕י אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה בָּהֶ֑ם בַּמַּ֧יִם יוּבָ֛א וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃

\pr\va 33\va* וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ אֲשֶׁר־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל־תֹּוכֹ֑ו כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתֹוכֹ֛ו יִטְמָ֖א וְאֹתֹ֥ו תִשְׁבֹּֽרוּ׃

\pr\va 34\va* מִכָּל־הָאֹ֜כֶל אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֥וא עָלָ֛יו מַ֖יִם יִטְמָ֑א וְכָל־מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔הבְּכָל־כְּלִ֖י יִטְמָֽא׃

\pr\va 35\va* וְ֠כֹל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּלָכֶֽם׃

\pr\va 36\va* אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּבֹ֛ור מִקְוֵה־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָהֹ֑ור וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא׃

\pr\va 37\va* וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כָּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָהֹ֖ור הֽוּא׃

\pr\va 38\va* וְכִ֤י יֻתַּן־מַ֨יִם֙ עַל־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס

\pr\va 39\va* וְכִ֤י יָמוּת֙ מִן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאָכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

\pr\va 40\va* וְהָֽאֹכֵל֙ מִנִּבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יווְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

\pr\va 41\va* וְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃

\pr\va 42\va* הֹולֵ֨ךְ עַל־גָּחֹ֜ון וְכֹ֣ל׀ הֹולֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כָּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץעַל־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃

\pr\va 43\va* אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃

\pr\va 44\va* כִּ֣י אֲנִ֣י יְהוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָדֹ֖ושׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

\pr\va 45\va* כִּ֣י׀ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥יקָדֹ֖ושׁ אָֽנִי׃

\pr\va 46\va* זֹ֣את תֹּורַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָעֹ֔וף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכָל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶתעַל־הָאָֽרֶץ׃

\pr\va 47\va*לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ פ

Olubungo omu Bibliya ndimi isharhu mashi mayahudi n’amagereki

\c 15

\d Olwimbo lw’obuhimanyi

\q1\v 1 Okuhandi, Mûsa bona Bene-Israheli, bànaciyimbira Nyakasane olu lwimbo, mpu:

\q1 «Nacîtakîra Nyakasane, bulya àyêrekîne irenge lyâge: àloha ebiterusi n’abashona oku biterusi omu nyanja:

\q1\v 2Nyakasane ye burhwâli, ye na lwimbo lwâni, ye muciza wâni, ye Nyamuzinda wâni: namuhà irenge; ye Nyamuzinda wa larha: namukuza.

\q1\v 3 Nyamuzinda abà mulwî: izîno lyâge ye Nyakasane.

\q1\v 4 Aloha engâlè za Faraoni n’engabo zâge, abarhambo b’entwâli zâge omu nyanja. Wanyanja Ndukula, abâmirangusa.

\q1\v 5 Bàbwikirwa n’obwinini, bàzika nk’ibàle.

\q1\v 6 Okulyo kwâwe, Nyakasane, kwàcikuza n’obuhashe bwakwo, okulyo kwâwe, Yâgirwa, kwàmalîra abashombanyi.

\q1\v 7 Omu bukulu bw’irenge lyâwe wàhenangula abashombanyi bâwe; wàyûsa oburhè bwâwe, bwàbagulumiza nka bijangala.

\q1\v 8 Okufûha kwâwe kwàcika amîshi, emihûsi yago yàshuba bikunguzo, empimbi zago zàgarhira omu bululi bw’enyanja.

\q1\v 9 Omushombanyi àli adesire, erhi: «Nammuminika, mmugwarhe, rhwagabâna eminyago, omumiro gwâni gwagogwa; nayômola engôrho yâni, okuboko kwâni kwabanigûza!»

\q1\v 10 Wànacihûsa empûsi yâwe, enyanja yabâmirangusa, bàrhogera emûbi nk’ibâle, muli nyanduma w’amîshi.

\q1\v 11 Wundi Nyamuzinda ohi oli nka We, Yâgirwa? Ndi oli akâwe, we cilangashane c’obwîmâna, murhinywa omu bijiro byâwe, mujizi w’ebirhangâzo?

\q1\v 12 Wàlambûla okulyo kwâwe, okuzimu kwabâmirangusa.

\q1\v 13 Omu lukogo lwâwe, walongôlana olubaga wàyôkolaga, wàlushokolera n’obuhashe bwâwe, kuhika aha mûbako gwâwe mutagatîfu.

\q1\v 14 Amashanja gàyumva, gàgeramwo ogwa nyegenye; omusisi gwàdirhimanya abayûbaka omu Filistiya.

\q1\v 15Abarhambo b’omu Edomu bàjuguma; Abaluzi b’e Mowabu bàgeramwo ogwa nyegenye; abayûbaka omu Kanani bôshi bàdirhimana.

\q1\v 16Ecôbà n’omisisi byàbarhogera; oku buhashe bw’okuboko kwâwe bàguguma, bàrhungwa, kuhika olubaga lwâwe lugere, Yâgirwa, kuhika lugere olubaga wêne wàyôkolaga.

\q1\v 17 Wàbahêka, oj’ibasimika oku ntondo y’obwâmi ebè ndâro yâwe, ndâro yagwikagwa n’okuboko kwâwe, Yâgirwa!

\q1\v 18Nyakasane aganze anagandàze ensiku n’amango.

\q1\v 19Ebiterusi bya Faraoni byâli byamàcîrhuna omu nyanja, haguma n’engâlè n’abasirika bâge b’oku biterusi, Nyakasane àbashunûlirakwo amîshi g’omu nyanja; ci Bene-Israheli, bôhe erhi bagezire omu nyanja n’amagulu burhajoma.»

\q1\v 20 Omulêbi-kazi Miriyamu, mwâli wâbo Aròni, anacirhôla engoma; abakazi bôshi banacirhôla ezindi ngoma, bàmuyisha omu nyuma, bàja bayimba banasâma.

\q1\v 21Miriyamu àkàyimbiza, erhi: «Mucîtakirire Nyakasane, bulya àyêrekîne irenge lyâge: aloha omu nyanja ebiterusi n’abashona oku biterusi».

\ms1 II. Olugendo lwa Bene-Israheli omu irûngu

\d Amîshi g’aha Mara

\p\v 22 Mûsa ànacilongôlana Israheli kurhenga oku Nyanja Ndukula, bagendihulukira ebw’irûngu lya Shuru. Bàgenda nsiku isharhu zôshi buzira kubona amîshi. \v 23 Bàhika aha Mara, ci bàrhahashaga okunywa amîshi g’aha Mara, bulya gàli malulu, co cirhuma ganaderhwa izîno lya «Mara». \v 24 Olubaga lwàcîdudumira Mûsa, lwàderha, mpu: «Bicigi rhwanywa obu?» \v 25 Mûsa ànacilakira Nyakasane, naye Nyakasane àmuyêreka murhi muguma. Akwêba ecihimbi câgwo omu mîshi, n’amîshi gàshuba minjà. Aho ho àbahêraga amarhegeko n’engeso bakaz’isimba. Aho ho àbarhanguliraga. \v 26 Aderha, erhi: «Okàyumva bwinjà izù lya Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, okàjira ebishingânîne omu masù gâge, okàyumva amarhegeko gâge, okàshimba amahano gâge goshi, ntakuyôhekwo ndwâla ciru n’enguma eri nk’ezi nàyôhaga kuli Mîsiri, bulya nie Nyakasane wakufungira!» \v 27 Bànacihika aha Elimu, aho habà maliba ikumi n’abiri ga mîshi, na mirhi makumi gali nda ya mabò. Bàhânda aho, hôfi n’amîshi.

\pr Exodus BHS 15:

\pr אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְבֹ֖ו רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ \va 1

\pr עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ \va 2

\pr יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֹֽו׃ \va 3

\pr מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵילֹ֖ו יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ \va 4

\pr תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצֹולֹ֖ת כְּמֹו־אָֽבֶן׃ \va 5

\pr יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אֹויֵֽב׃ \va 6

\pr וּבְרֹ֥ב גְּאֹונְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מֹו כַּקַּֽשׁ׃ \va 7

\pr וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֨יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמֹו־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ \va 8

\pr אָמַ֥ר אֹויֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מֹו נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תֹּורִישֵׁ֖מֹו יָדִֽי׃ \va 9

\pr נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מֹו יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעֹופֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ \va 10

\pr מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נֹורָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ \va 11

\pr 12נָטִ֨יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מֹו אָֽרֶץ׃ \va 12

\pr נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃ \va 13

\pr שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ \va 14

\pr אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱדֹ֔ום אֵילֵ֣י מֹואָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מֹו רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ \va 15

\pr תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֨תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרֹועֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ \va 16

\pr תְּבִאֵ֗מֹו וְתִטָּעֵ֨מֹו֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכֹ֧ון לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּונְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ \va 17

\pr יְהוָ֥ה׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ \va 18

\pr כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבֹּ֤ו וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּתֹ֥וךְ הַיָּֽם׃ פ \va 19

\pr וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲחֹ֧ות אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָבְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ \va 20

\pr וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְבֹ֖ו רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ס \va 21

\pr וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ \va 22

\pr וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ \va 23

\pr וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ \va 24

\pr וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיֹּורֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם לֹ֛ו חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ \va 25

\pr וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמֹ֨ועַ תִּשְׁמַ֜ע לְקֹ֣ול׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ \va 26

\pr לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ ס

\pr וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃ \va 27

\c 4

\d Mûsa ahâbwa obuhashe bw’okujira ebirhangazo

\p\v 1 Mûsa ashuza, erhi: «Barhanyemêre, barhayumve izù lyâni, ci bayishiderha, mpu: «Nyakasane arhakubonekîre!» \v 2Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Cici eco ofumbasire omu nfune?» Naye ashuza, erhi: «Karhi.» \v 3 Nyakasane amubwîra, erhi: «Kakwêbe oku idaho.» Akakwêba oku idaho: akarhi kahinduka njoka. Mûsa ayâka. \v 4Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûla okuboko, oyigwarhire oku mucira!» Alambûla okuboka, ayigwârha: erya njoka yashubihinduka karhi omu nfune zâge. \v 5 «Lyo bayemera oku Nyakasane anakubonekîre, Nyamuzinda wa bîshe, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo.» \v 6Nyakasane ashubimubwîra, erhi: «Hira enfune oku nda yâwe» Ahira enfune oku nda anazigalula. Okuboko kwâge kwayunjula lushomyo, kwahinduka kwêru-kwêru nka lubula. \v 7 Nyakasane amubwîra, erhi: «Shubiza okuboko kwâwe oku nda.» Ashubiza okuboko oku nda anakugalula; kwàli kwamashubibà nk’ebindi birumbu by’omubiri gwâge. \v 8 Nyakasane, erhi: «Akaba barhakuyemiri n’akaba barhayumvirhîzi izù ly’ecimanyîso cirhanzi, bayemera izù ly’ecimanyîso ca kabirhi. \v 9 N’akaba barhayemiri ebyo bimanyîso bibirhi n’akaba barhayumvirhîzi izù lyâwe, onarhôle amîshi g’omu Lwîshi, ogashandâze oku idaho; ago mîshi warhôlaga omu Lwîshi gahinduka mukò oku idaho.»

\d Aròni ajirwa muhugûzi wa Mûsa

\p\v 10 Mûsa abwîra Nyakasane, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, ntishishongêza binwa nka naderha, oli kurhenga injo, oli kurhenga lishinjo, ciru na kurhenga aga mango goshi odwîrhe washambâza mwambali wâwe, bulya akanwa kani kaba kazirho n’olulimi lwâni lurhahundûla.» \v 11Nyakasane amubwîra, erhi: «Ndi wàhâga omuntu akanwa? Ndi odumya omuntu erhi okumujira cihuli, amujire wa kubona erhi muhûrha? K’arhali nie, Nyakasane? \v 12 Kanyagya, ogende, nabà haguma n’akanwa kâwe, nnankakubwiriza ebi okwânîne okuderha.» \v 13 Mûsa ashuza, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, orhume owundi onalonzize!» \v 14 Oburhè bwa Nyakasane bwanacibiruka kuli Mûsa, amubwîra, erhi: «Ka mukulu wâwe Aròni w’Omuleviti arhahali? Nyîshi oku yêhe ayishiderha. Ciru y’oyu oyishirikulamusa, na hano akubona, asîma omu murhima gwâge. 15 Oyishimushambâlira, onahire ebyo binwa omu kanwa kâge. Nâni nabà n’akanwa kâwe n’akâge nnammuyigîrize ebi mukwânîne okujira. \v 16 Ye wakazishambâza olubaga ahâli hawe, ye wabà kanwa kâwe, nâwe obè nka Nyamuzinda wâge. \v 17 N’aka karhi, okafumbarhe, ko wagendikajiramwo ebirhangâzo»

\d Mûsa ashubira omu cihugo c’e Mîsiri

\p\v 18 Mûsa anacigenda, ashubira emw’ishazâla Yetro, amubwîra, erhi: «Nkwânîne nshubire emwa bene wîrhu, njilola erhi bacibâmwo omûka.» Yetro ashuza Mûsa, erhi: «Ogende n’omurhûla!» \v 19Nyakasane abwîrira Mûsa e Madiyani, erhi: «Kanya, oshubire e Mîsiri, bulya balya bôshi bakagilonza okukuyîrha bafìre.» \v 20 Mûsa arhôla mukâge n’abagala, abashoneza oku cihêsi, ashubira omu cihugo c’e Mîsiri. Kalya karhi ka Nyamuzinda, Mûsa akafumbarha. \v 21Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Obu washubira e Mîsiri, obuhashe bwa birya bisômerîne byôshi nakuhâga, obujirire embere za Faraoni, nâni namudundaguza omurhima, arhalike olubaga mpu lugende. \v 22 Ojibwîra Faraoni, erhi: Kwo Nyakasane adesire ntya: Israheli yo nfula yâni; \v 23 Nkubwizire, nti: «Lîka mugala wâni ajinkolera, nâwe wamalahira bwamulika! Kwokwo, nâni nkolaga nayîrha enfula yâwe!»

\d Okukembûlwa kwa mugala wa Mûsa . Aròni abugana Mûsa

\p\v 24 Erhi bahika omu njira aha bacumbika, Nyakasane amujàho analonza okumuyîrha. \v 25Sipora anacirhôla enshangabuye, akembûlamwo omugala, ayanka ecishisha, acigeza oku magulu ga Mûsa, aderha, erhi: «Mukò muguma rhwembi!» \v 26 Nyakasane anacimuleka. Omu kuderha «mukò muguma rhwembi», bukembûle aderhaga. \v 27Nyakasane anacibwîra Aròni, erhi: «Kanya, obugane Mûsa omu irûngu.» Agenda, amubugana oku ntondo ya Nyamuzinda, amuhôbera. \v 28 Mûsa ashambalira Aròni ebinwa byôshi Nyakasane amubwîraga mpu ajiderha n’ebirhangâzo byôshi amurhegekaga mpu ajijira. \v 29 Mûsa n’Aròni banacigendishubûza abagula ba bene-Israheli bôshi. \v 30 Aròni ashubiderha birya binwa byôshi Nyakasane abwîraga Mûsa, anajirira ebirhangâzo omu masù g’olubaga. \v 31 Olubaga lwayemera. Lwayumva oku Nyakasaneanagashanîre bene-Israheli n’oku anabwîne amalibûko gâbo; bafukama, baharâmya.

\pr Exodus BHS 4:

\pr וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ \va 1

\pr וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מַזֶּה בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃ \va 2

\pr וַיֹּ֨אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃ \va 3

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָבֹ֑ו וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיַּ֣חֲזֶק בֹּ֔ו וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפֹּֽו׃ \va 4

\pr לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥ייַעֲקֹֽב׃ \va 5

\pr וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה לֹ֜ו עֹ֗וד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָדֹ֖ו בְּחֵיקֹ֑ו וַיֹּ֣וצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָדֹ֖ו מְצֹרַ֥עַתכַּשָּֽׁלֶג׃ \va 6

\pr וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָדֹ֖ו אֶל־חֵיקֹ֑ו וַיֹּֽוצִאָהּ֙ מֵֽחֵיקֹ֔ו וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֹֽו׃ \va 7

\pr וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשֹׁ֑ון וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֹֽון׃ \va 8

\pr וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹתֹ֜ות הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃ \va 9

\pr וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמֹול֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשֹׁ֖ון אָנֹֽכִי׃ \va 10

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ אֹ֚ו מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם אֹ֣ו חֵרֵ֔שׁ אֹ֥ו פִקֵּ֖חַ אֹ֣ו עִוֵּ֑רהֲ לֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃ \va 11

\pr וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהֹורֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃ \va 12

\pr וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃ \va 13

\pr וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבֹּֽו׃ \va 14

\pr וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֨יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהֹורֵיתִ֣יאֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ \va 15

\pr וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לֹּ֥ו לֵֽאלֹהִֽים׃ \va 16

\pr וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בֹּ֖ו אֶת־הָאֹתֹֽת׃ פ \va 17

\pr וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנֹ֗ו וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֨וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעֹודָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְרֹ֛ו לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֹֽום׃ \va 18

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֨תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ \va 19

\pr וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתֹּ֣ו וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛האֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֹֽו׃ \va 20

\pr וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבֹּ֔ו וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ \va 21

\pr וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 22

\pr וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּחֹ֑ו הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃ \va 23

\pr וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּלֹ֑ון וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֹֽו׃ \va 24

\pr וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖הלִֽי׃ \va 25

\pr וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ \va 26

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖יםוַיִּשַּׁק־לֹֽו׃ \va 27

\pr וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָחֹ֑ו וְאֵ֥ת כָּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃ \va 28

\pr וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־כָּל־זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 29

\pr וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ \va 30

\pr וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ \va 31

id EXO – DRC MASHI-HEBREW and MASHI GREEK: mashi-hébreu et mashi grec

\toc3 Lub

\toc2 LUBUNGO

\toc1 OLUBUNGO Shemot שמות

\h שמות

\mt1 OLUBUNGO Shemot שמות

\c 1

\ms OLUBUNGO

\ms I. Bene Israheli bakulwa omu bujà bw’e Mîsiri

\d Okuyôloloka kwa bene Israheli e Mîsiri

\p\v 1 Amazîno ga bene Israheli bajâga e Mîsiri bayijàga haguma na Yakôbo, ngasi muguma n’omulala gwâge: \v 2Rubeni, Simoni, Levi na Yuda, \v 3Isakari, Zabuloni na Benyamini, \v 4Dani na Nefutali, Gadi na Aseri. \v 5 Abo bene Yakôbo bali bantu makumi gali nda, Yozefu yêhe erhi akola abà e Mîsiri. \v 6Yozefu na bene wâbo bôshi kwo n’okwo, n’eryola iburha lyôshi. \v 7 Bene-Israheli banaciyôloloka, baluga, babà mwandu, bagala, bagandâza, babumba ecihugo.

\d Okurhîndibuka kwa bene-Israheli

\p\v 8 Lero omwâmi muhyâhya, orhalimanyire Yozefu, anaciyîma omu Mîsiri. \v 9 Anacibwîra abantu bâge, erhi: «Ka murhabwini oku bene-Israheli bajà baluga banazibuha kurhulusha? \v 10 Rhubasingire obwenge bushinganîne, lyo baleka okuyôloloka. Erhi ebîrha byankabà, hali amango bakacihira olunda lw’ababisha, na hano babà bamarhulwîsa, bacirhengeremwo cino cihugo». \v 11 Okubundi banacibahirakwo abarhambo bakazibakolêsa obukukuru, mpu lyo babagombya n’emikolo mizibu. Ntyo kwo bayûbakire Faraoniebishagala by’embîko, Pitomu na Ramusesi. \v 12 Ci oku babalibuza ntyo, erhi kwo nabo bayushûka banazibuha kulusha: abanya-Mîsiri bakazilama omu côba ca bene-Israheli. \v 13 Lero abanya-Mîsiri bakolêsa bene-Israheli okurhalusire, \v 14 babalibuza n’emikolo midârhi: okulabarha ebijondo, okujiraamadofali, emikolo y’omu mashwa yôshi, na ngasi yindi mikolo y’okubalibuza. \v 15 Omwâmi w’e Mîsiri anacibwîra abakazi bâlikwa bakagibusa abakazi b’Abayahudi, muguma muli bo ye wali Shifra n’owundi ye Puwa, erhi: \v 16 «Nka mwabusa abakazi b’Abayahudi, mukâlola bwinjà mwâna muci obusirwe. Akaba mwâna-rhabâna, munamuyirhe; akaba mwâna-nyere, munamuleke alame.» \v 17 Ci abo bakazi b’okubusa barhînyaNyamuzinda, barhajiraga oku mwâmi ababwîraga, bakazileka abâna-rhabâna balame. \v 18 Lero mwâmi w’e Mîsiri anacibahamagala, ababwîra, erhi: «Càrhumire mujira ntyo munaleka abâna-rhabâna balama?» \v 19 Balya bakazi b’okubusa banacibwîra mwâmi Faraoni, mpu: «Abakazi b’Abayahudi barhali ak’abakazi banya-Mîsiri; babà bakazi bazibu; embere omukazi w’okubusa abahikeho, erhi mîra baburhaga.» \v 20Nnâmahanga arhabala abo bakazi bâlikwa, nalo olubaga lwàjà lwayushûka lwanazibuha. \v 21 Kulya kubà abo bakazi bâlikwa bakagirhînyaNyakasane, Nyakasane naye abahà iburha. \v 22Faraoni kwo kurhegeka abantu bâge bôshi, erhi: «Ngasi mwâna-rhabâna waburhwe, munamulohe erwîshi, ci ngasi mwâna-nyere munaleke alame».

\pr Exodus BHS I:

\pr וְאֵ֗לֶּה שְׁמֹות֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵיתֹ֖ו בָּֽאוּ׃ \va 1

\pr רְאוּבֵ֣ן שִׁמְעֹ֔ון לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃ \va 2

\pr יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃ \va 3

\pr דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃p \va 4

\pr וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיֹוסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃ \va 5

\pr וַיָּ֤מָת יֹוסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדֹּ֥ור הַהֽוּא׃ \va 6

\pr וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ \va 7

\pr וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יֹוסֵֽף׃ \v 8

\pr וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמֹּ֑ו הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ \v 9

\pr הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה לֹ֑ו פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנֹוסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ \v 10

\pr וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּתֹ֖ו בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנֹות֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖םוְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃ \v 11

\pr וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹתֹ֔ו כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \v 12

\pr וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃ \v 13

\pr וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֨מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚תכָּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃ \v 14

\pr וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ \v 15

\pr וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיֹּ֔ות וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹתֹ֔ו וְאִם־בַּ֥תהִ֖יא וָחָֽיָה׃ \v 16

\pr וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָאֶת־הַיְלָדִֽים׃ \v 17

\pr וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָאֶת־הַיְלָדִֽים׃ \v 18

\pr וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָיֹ֣ות הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶםתָּבֹ֧וא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃ \v 19

\pr וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ \v 20

\pr וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃ \v 21

\pr וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמֹּ֖ו לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלֹּ֗וד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס \v 22