BIBLIYA MASHI N’AMAYAHUDI KANDI MASHI N’AMAGEREKI. OMURHONDÊRO. Ekwanine abagera e Murhesa

GEN – – DRC MASHI-HEBREW BIBLE AND MASHI GREEK

bibliya-ndimi-isharhu-mashi-mayahudi-magereki-omurhondero Télécharger

Murh

MURHONDÊRO

OMURHONDÊRO Bereshit

בראשית

OMURHONDÊRO Bereshit

Enshokolezi ndîrî

EBITABU BY’ENDAGÂNO YA MÎRA

Ebitabu birhanzi by’ Amarhegeko

1. Omurhondêro (Murh)

2. Olubungo (Lub)

3. Bene Levi (Lev)

4. Emibalè (Mib)

5. Olushika (Lush)

EBITABU BY’ENGANÎRO

6. Yozwè (Yoz)

7. Abacîranuzi ( Bac)

8. Ruti (Rut)

9. 1 Samwel (1 Sam)

10. 2 Samwel (2 Sam)

11. 1 Abâmi (1 Bâm)

12. 2 Abâmi (2 Bâm)

13. 1 Enganîro (1 Nga)

14. 2 Enganîro (2 Nga)

15. Ezra (Ezr)

16. Nehemiya (Neh)

17. Tobiti (Tob)

18. Yuditi (Ydt)

19. Esteri (EstG)

20. 1 Makabeyo (1 Mak)

21. 2 Makabeyo (2 Mak)

EBITABU BY’OBUMANYE

22. Ayubu (Ayu)

22. Ennanga ( Lul)

24. Emigani (Mig)

25. Omuhanûzi ( Muh)

26. Olwimbo lw’Enyimbo (Lwi)

27. Obushinganyanya (Bush)

28. Oburhimanya bwa Mwene-Sira (Burh)

EBITABU BY’ABALÊBI

29. Izaya (Izay)

30. Yeremiya (Yer)

31. Endûlù ( End)

32. Baruki ((Bar)

33. Ezekiyeli (Eze)

34. Daniyeli (Dan)

35. Hozeya (Hoz)

36. Yoweli (Yow)

37. Amos (Amo)

38. Abudiya (Abu)

39. Yôna (Yôn)

40. Mikeyo (Mik)

41. Nahumu (Nah)

42. Habakuki (Hab)

43. Sofoniya (Sof)

44. Hageyo (Hag)

45. Zakariya (Zak)

46. Malakiya (Mal)

EBITABU BY’ENDAGÂNO MPYÂHYA

Emyanzi y’Akalembe yayandikagwa na:

1. Mutagatîfu Mateyo (Mat)

2. Mutagatîfu Marko (Mrk)

3. Mutagatîfu Luka (Luk)

4. Mutagatîfu Yowane (Ywn)

Ebijiro by’Entumwa (Ebj)

Amaruba ga Mutagatîfu Paolo

6. Emwa Abaroma (Rom)

7. Amarhanzi emwa Abakorinti (1 Kor)

8. Aga kabirhi emwa Abakorinti (2 Kor)

9. Emwa Abagalasiya (Gal)

10. Emwa Abefezi (Efz)

11. Emwa Abafilipi (Flp)

12. Emwa Abakolosi (Kol)

13. Amarhanzi emwa Abatesalonika (1 Tes)

14. Aga kabirhi emwa Abatesalonika (2 Tes)

15. Amarhanzi emwa Timoteyo (1 Tim)

16. Aga kabirhi emwa Timoteyo (2 Tim)

17. Emwa Tito (Tit)

18. Emwa Filemoni (Flm)

19. Amaruba gayandikiragwa Abahabraniya (Hbr)

Amaruba gayandikiragwa Abemêzi bôshi

20. Aga Yakôbo (Yk)

21. Amarhanzi ga Petro (1 Pt)

22. Aga kabirhi ga Petro (2 Pt)

23. Amarhanzi ga Yowane (1 Ywn)

24. Aga kabirhi ga Yowane ( 2 Ywn)

25. Aga kasharhu ga Yowane (3 Ywn)

26. Aga Yuda (Yd)

27. Amafululo (Maf)

IHANO OKU BASOMA ECI CITABU

Oluderho «Bibliya» lurhenga omu luderho lw’ecigereki « Biblos », kwo kuderha omu mashi «Citabu». Eci citabu ciderhwa ntyo bulya co citabu cilushire ebindi bitabu byôshi bya hano igulu; bulya muli eci citabu Nyamuzinda arhushambâlira rhweshi, ashabâza abantu ba mîra n’aba ngasi mango. Nyamuzinda yêne wàciyandikaga n’okuboko kw’omuntu. Neci, Ebibliya Iuli LUDERHO LWA NYAMUZINDA na kandi Iuli luderho lw’abantu. Eci citabu ciderhwa kandi citabu c’AMANDIKO MATAGATÎFU bulya càyandikagwa na Nyamuzinda .

Ebibliya ciri citabu c’okuli bulya cayandikagwa na Nyamuzinda; ebiyandisirwemwo biluslrire ebyamajirwa omu igulu lyôshi lyôshi. Muli eci citabu muyandisirwe kurhi Nyamuzinda àcungulaga abanya-byâha. Nyamuzinda àbacungulaga erhi àrhuma Omugala eno igulu mpu acîjire muntu. Oyo Mwâna wa Nyamuzinda wacîjiraga muntu ye Yezu Kristu. Ye warhukûlaga omu bujà bw’ecâha anarhucungula. Ye wàrhumire endagâno y’omurhûla ekarhî ka Nyamuzinda n’abantu yajirikana. Kwo kurhuma eco cigabi c’Ebibliya cishambâla kuli Yezu Kristu ciderhwa Ndagâno Mpyâhya .

Nyamuzinda alozagya okurheganya abantu kuli eyo Ndagâno Mpyâhya y’omurhûla. Co càrhumaga ago mango ga mîra alaganana n’olubaga Yezu Kristu aburhagwamwo, olubaga lwa Israheli.

Ecigabi c’Ebibliya cishambâla oku lubaga lwa Israheli ciderhrwa Ndagâno ya Mîra. Erhi omuntu ankalonza okuyumva bwinjinjà emyanzi n’ebijiro bya Yezu Kristu n’eyindi myanzi yôshi y’Endagâno Mpyâhya, arhegesirwe okumanya enyigîrizo z’ebitabu by’Endagâno ya Mîra .

Nyamuzinda acîshozire bantu banji mpu bayandike ebi alonzagya okuderha omu Mandiko Matagatîfu. Abo bantu bàlamaga kurhenga mîra omu Palestina-Israheli n’omu bihugo by’eburhambi bwâyo. Baguma bàyandika omu cihebraniya n’abandi omu cigereki. Baguma bàyandika binji, abandi bisungunu. Baguma bàyandika burhangiriza, abandi buzinda bwa nyuma.Kurhenga oku lwandiko lurhanzi kuhika oku luzinda, hàgezire hôfi myâka cihumbi ciguma. Buzinda Amandiko gàhirwa muli citabu ciguma. Eco citabu càderhwa Bibliya

Erhi rhwakacîdôsa kurhi Bibliya yàhikaga e Bushi, rhurhegesirwe rhukengêre oku Amandko Matagatîfu gàsomirwe burhanzi omu cihugo c’abagayandikaga. Ci kwône Nyamuzinda arhalonzagya okujirira olubaga luguma lwône aminja arheganyizagya igulu (Ywn 3, 16), alonzagya abantu b’eno igulu bôshi bagamanye n’okucîyigirizago. Co carhumire arhuma Nyâma Ekleziya mpu alole kurhi ankahugûla Ebibliya omu ndimi zôshi z’eno igulu (Fl 2, 10-11). Ntyo nîrhu rhwanahashisoma Ebibliya omu mashi. Cici cirhumire rhurhegesirwe okusoma Ebibliya? Ebibliya ederha emyanzi y’obucunguzi bw’abantu. Osoma erhi oyumva eyo myanzi ayish’imanya byôshi ebi Nyamuzinda àjirîre abantu n’obuzigire bwâge. Ntyo abantu bâyish’ibà n’obuhashe bw’okumanya Nyamuzinda n’enjira y’okucunguka. Na kulusha ebyo, Nyamuzinda ayandisize eyindi myanzi, nk’enyimbo z’obugashânize, amasâla, enyiganyo z’obwîrhonzi n’amaruba.

Ebibliya ebamwo bitabu 73 oku Bakatolika, 66 oku Baprostanti baguma baguma, 41 oku Bayahudi bulya banji muli bo baciba oku Ndagâno ya Mîra kwône.

RURHI RHWANKALONZA ERHI OKUBONA BINWA BILEBE OMU BIBLIYA

Kulya kubà Ebibliya egabirwemwo bitabu binji na ngasi citabu cirimwo ebigabi n’emilongo, kuli kwa bulagirire okumanya ecitabu, ecigahi n’omulongo, lyo rhubona ebinwa byalonzibwa. Ecitabu cìmanywe omu izîno lyâco erhi obwôfi bw’izîno lyâco ; omubalè gumanyîse ecigabi n’omulongo. Rhulole bwinjà: omu citabu c’Ennanga, ntà bigabi, ci ziri nnanga zone, amazîno g’ebitabu n’ag’abantu galimwo okuhubula kw’enfarasè n’ecigereki, ci okubà amashi gayegîre ecihebraniya kulusha enfarasè na kulusha ecigereki, hali mazîno maguma ga bitabu n’ag’abantu rhwakahubula kundi omu mashi kushimbana n’oku bagahubula omu cihebraniya . Enyiganyo ziri nyinji:

Yozafati rhwanamuderha YEHOSHAFAT, kwo kuderha Nyakasane otwa emmanja

Yokoziyasi rhwanamuderha AHAZIYAHU

Yowasi rhwanamuderha YOWASH

Amaziyasi rhwanamuderha AMAZIYAHU

Azariyasi rhwanamuderha AZARIYAHU

Akaz rhwanamuderha AKHAZ erhi AHAZ

Yezekiyahu rhwanamuderha HIZEKIYAHU

Manasè rhwanamuderha MENASHE

Yoziasi rhwanamuderha Yosiyahu

Sedekiyasi rhwanamuderha SEDEKIYAHU

Yoyakimu rhwanamuderha YEHOYAKIMU

Yekoniyasi rhwanamuderha YEKONYAHU

Ezekiyasi rhwanamuderha YEHIZEKIYAHU

Oziyasi rhwanamuderha Ûziyahu

Yozwè rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA

Yezu rhwanamuderha YEHOSHUWA, YESHUWA

Mûsa rhwanamuderha MOSHE

Rebeka rhwanamuderha RIVKA

Yeremiya rhwanamuderha YEREMIYA erhi YERMIYAHU erhi YEREMIYAHU

Ezekiyeli rhwanamuderha Yehezkiyeli, kuderha « Nyamuzinda ohâna emisî »

Rhukasoma n’ okuyandika ntya:

Enkômedu y’e Bulaya

Mateyo 1, 21 : kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma

Mateyo 1, 1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda

Mateyo 1, 1.17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17

Marko 15, 42-16, 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15.42-16.8).

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

Enkômedu ya Amerika na internet bôhe balugiyandika ntya

Mateyo 1: 21 kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma: Mt 1: 21

Mateyo 1: 1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda: Mt 1: 1-17

Mateyo 1:1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17 : Mt 1: 1,17

Marko 15: 42-16: 8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15:42-16:8.

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

Hali abagusha ezo nkômedu zombi oku internet

Mateyo 1. 21 : kuli kuderha Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa kali makumi abirhi na muguma

Mateyo 1.1-17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, cigabi ca burhanzi, mulongo gwa burhanzi kuhika gwa kali ikumi na nda

Mateyo 1.1,17: Emyanzi y’Akalembe ya Mateyo, mulongo gwa 17

Marko 15. 42-16.8: Emyanzi y’ Akalembe ya Marko, kurhenga oku cigabi ca 15, mulongo gwa 42 kuhika oku cigabi cigabi ca 16, mulongo gwa 8: Mrk 15.42-16.8.

Ebijiro 24-26: Citabu c’Ebijiro by’Entumwa, kurhenga oku cigabi ca 24 kuhika oku cigabi ca 26 (kwo kuderha: cigabi ca 24, eca 25; n’eca 26): Ebj 24 -26.

EBINWA BIZIRIKE N’AMAFUNDO

( ) : binwa birhali by’omwandisi mutagatîfu hano ci binwa by’àyûshûlagwa n’owundi muntu walonzagya okuzâbûla erhi kuhugûla bwinjinjà kurhi ayumvîrhe Arnandiko rnatagatîfu aha honènè;

[ ] : binwa birhali by’omu nzîmbo erhi nzingè zôshi za mîra zayandikagwa n’okuboko, ci biri binwa biri omu nzîmbo erhi nzingè nguma nguma zone;

– – : binwa byayûshûlagwa n’Omwandisi mutagatîfu yênênè.

ENYÛSHÛLO

Olufabè lw’amashi lulusîbwe na sillabi zisharhu za mayahudi

a; b; c; d; e; f; g; h; i; j; k; l; m; n; o; p; r; rh; s; sh; t; u; w; y; y; z; mayahudi (ts tsade; q; ch = h = kh oderherwa ebiraka bo na y = ain w’ebiraka). Mazîno maguma maguma ga mayahudi, cihabraniya, cihebraniya, garhusunika oku hamîsa ago mazù ts; q; h; y.

Muli eyi Bibliya ntagatîfu rhwajabonamwo binwa bigumabiguma biyûshûle birhanali by’àmu Mandiko matagatîfu.

Abahinduzi balesire ebyo binwa aho bulya babwîne oku byanarhabâla omusomi okuzâbûla, okurhimanya bwinjà Amandiko matagatîfu, binamurhabâle okushimba n’okulama akanwa ka nnâmahanga nk’oku nyâma Ekleziya akayumva, akayigîriza anakashimba omu kalamo kâge.

Binwa bya mwene ebyo biri biyandike kundi kundi, ah’idako oku makaratasi maguma maguma, erhi aha buzinda bw’ecitabu cizinda c’Ebibliya ntagatîfu.

EBITABU BIRHANU BY’AMARHEGEKO

Enshokolezi

Ebitabu birhanu birhanzi by’Ebibliya biderhwa: Omurhondêro, Olubungo Bene-Levi, Emibalè n’Olushika. Ebi bitabu birhanu byôshi haguma byaderhagwa n’Abayahudi «Torati» kwo kuderha Amarhegeko. Bishambâla:

1 oku ba mîra bwenêne,

2 oku by’amango ga Mûsa,

3 oku mahano g’okutwa emmanja.

Owayandikaga buzinda ebyo bitabu akolêsize amahano ga mîra, agahira haguma, na ntyo ajira entondekanye eri nk’ ey’ Ebibliya yîrhu y’ene. Eyo mikolohi yajiragwa oku burhegesi bwa Nyamuzinda yêne. Ebyo bitabu birhanu bishambâla kurhi Nnâmahanga acîmanyisagya Adamu na Eva, Nûhu, Abrahamu, Izaki na Yakôbo. Nnâmahanga àlaganana nabo n’ago malaganyo gajiriragwa bwenêne kulusha ecihugo bashakulûza bâbo bàlamagamwo co cihugo bâlaganyibagwa.

Eyo myanzi eri y’ensiku n’amango, yayish’ iyôrha ciru n’enyuma lya Kristu. Eyo myanzi y’obucunguzi eyêrekîre Kristu. Kristu ayunjuzize Amalaganyo Mahyâhya gàderhagwa omu Malaganyo ga Mîra: arhujira bakristu. Abakristu bali bâna bw’okuli ba Abrahamu omu buyêmêre (Ga 3). Abrahamu ali îshe mulezi , z’okuhabûla olubaga lwa Nnâmahanga muli Kristu. Co cirhumire Amalaganyo Mahyâhya garhali go magumà n’aga Mîra; gagayûshûla n’okugayunjuliza .

Ebyabâga amango ga bashakulûza n’amango ga Mûsa (entûlo ya Izaki, kuyikira Enyanja y’Amasheke, Basâka) lubà lwiganyo lw’Amarhegeko mahyâhya (entûlo ya Kristu, obubatizo, Basâka wa Bakristu). Na kandi omu njira okugaluka emwa Nyamuzinda Iuli lwiganyo lwa ngasi muntu ogerera muli eyo njira y’okulibula aka Israheli, lubaga lwîshogwa lwa Nnâmahanga.

OMURHONDÊRO Enshokolezi

Ecitabu c’Omurhondêro ciderhwa ntya bulya cishambâla kurhi igulu n’omuntu byàlemagwa. Amaganîro g’ebya mîra gabà nka nshokolezi y’omwanzi gw’okucunguka Ebibliya erhumanyîsa.

Ebibliya erhumanyîsa kurhi igulu n’abantu b’amashanja goshi bàlemagwa na Nyamuzinda.

Ecitabu c’Omurhondêro cirhushambâlira kandi kurhi abantu barhanzi bàgomeraga Nyamuzinda na kurhi Nyamuzinda àbahanaga. Cirhumanyisa kurhi Nûhu n’abantu b’amashanja goshi bàlamaga. Cihugûla ecisiki c’ishanja lya Israheli, akalamo ka bashakulûza b’olubaga lwîshogwa: Abrahamu, Izaki, Ya kobo na Yozefu. Abrahamu ali muntu wa buyêmêre. Nnâmahanga àmulaganya iburha linene. Yakôbo ali muntu wa bwenge bunene bwenêne.

Owayandikaga eci citabu c’Omurhondêro akolêsize engerêrezo z’abantu b’ago mango ga mîra lyo amanyisa oku Nyamuzinda ye cisiki c’ebintu by’en’igulu byôshi. Nyamuzinda alema Adamu, amuhà mukâge lyo baburha n’okubumba igulu; amuhà mukazi muguma yêne, ababwîra mpu bamanye bankayîrha obuhya bwâbo.

EBIRIMWO

1. Omurhondêro gw’igulu: cigabi 1 -11

2. Akalamo ka Abrahamu: cigabi 12 -25, 18 .

3. Akalamo ka Izaki na Yakôbo: cigabi 25, 19-36

4. Akalamo ka Yozefu: cigabi 37-50

OMURHONDÊRO

I Ecisiki c’igulu n’ec’abantu

Emyanzi mirhanzi y’obulemi

1 Aha murhondêro^a Nnâmahanga alema amalunga n’igulu. 2 Igulu lyali cingiringiriri, civange, cimpinage lirhaligwêrhe oku liyôsire lirhanalimwo bici ci Mûka^b gwa Nnâmahanga akagiyerêra oku mîshi.

3 Nnâmahanga aderha, erhi: «Obulangashane^c bubè». Obulangashane bwanaciba. 4 Nnâmahanga abona oku obulangashane buli bwinjà. Anaberûla obulangashane n’omwizimya. 5 Ayirika obulangashane mûshi n’omwizimya aguyirika budufu. Bwayira^d bwanaca, lwo lusiku lurhanzi.

6 Nnâmahanga aderha, erhi: «Ecirêre^e cibè aha karhî k’amîshi ciberûle amîshi n’amashi». 7 Nnâmahanga ajira ecirêre caba lubibi lw’amîshi gali idako n’agali enyanya ly’ecirêre. Byanacibà ntyo 8 Nnâmahanga ayîrika ecirêre malunga. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kabiri.

9 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gali idako ly’ecirêre gacîgushe haguma n’ahakazire habonekane ». Byanacibà ntyo. 10 Nnâmahanga ayîrika ahakazire budaka n’ecirundo c’amîshi aciyirika nyanja. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà.

11 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka bumerekwo olubala lulimwo emburho, ngasi lubero n’emirhi y’amalehe, era emera oku idaho enaleheke n’obujuru bwâyo, ngasi lubero». Byanacibà ntyo. 12 Idaho lyamerakwo olubala lubamwo olujuru, ngasi lubero n’emirhi eleheka n’olugemu ngasi lubero. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 13 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kasharhu.

14 Nnâmahanga aderha, erhi: « Ebimole bibè omu cirêre c’emalunga lyo biberûla omûshi n’obudufu; byabà bimanyîso by’empondo n’ecanda, ensiku n’emyâka, 15 binabe bimole bimanike emalunga bya kumolekera igulu ». Byanacibà ntyo 16 Nnâmahanga ajira bimole^f bibiri binene, ecimole cinênênè mpu cikamoleka mûshi, n’ecimole cinyinyi mpu cikamoleka budufu, bôshi n’enyenyêzi. 17 Nnâmahanga abimanika omu cirêre c’emalunga mpu bikamolekera igulu, 18 mpu binamanyise omûshi n’obudufu n’okuberûla obulangashane n’omwizimya. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 19 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kani.

20 Nnâmahanga aderha, erhi: « Amîshi gadûdûsemwo ebizîne n’ebinyunyi bibalale enyanya ly’igulu, embere z’ecirêre c’amalunga ». 21 Nnâmahanga alema abasimba banênênè b’omu nyanja na ngasi bizîne biyandala n’ebidûdûsa omu mîshi, bya ngasi lubero na ngasi rhunyunyi rhujira ebyûbi kushimbana n’olubero lwarhwo. Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà. 22 Nnâmahanga abigisha erhi: « Muyôloloke^g, muluge, mubumbe enyîshi n’enyanja; n’ebiyunyi bilunge okw’igulu ». 23 Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa karhanu.

24 Nnâmahanga aderha, erhi: « Obudaka buvûlule ebizîne bya ngasi lubero: ensimba, ebinyâgârha n’ensimba z’erubala za ngasi lubero ». Byanacibà ntyo. 25 Nnâmahanga abona oku kuli kwinjà.

26 Nnâmahanga aderha, erhi: « Rhujire omuntu orhushusha, orhugwêrhekwo ecikebo, ye wârhambula enfî z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, ebishwêkwa n’eby’erubala byôshi, n’ebinyâgârha byôshi binadûdûsa oku igulu 27 Nnâmahanga alema omuntu omushusha: oku nshusho ya Nnâmahanga àmulemire, àmulema mulume n’omukazi. 28 Nnâmahanga àbagisha anababwîra, erhi: « Muburhe muluge, mubumbe igulu, mulirhambule munarhegeke^h enfî z’omu nyanja n’orhunyunyi rhw’emalunga, na ngasi cizîne cigera oku idaho.

29 Nnâmahanga ashub’iderha, erhi: « Loli oku mmuhîre ngasi lubala lujira olujuru lunali oku idaho na ngasi murhi guleheka gunajira olujuru byo byâbà biryo binyu. 30 Olubala nkana byo biryo mpîre ngasi c’erubala, ngasi kanyunyi k’emalunga, ngasi cigera oku idaho cinayîsa omûka». Byanacibà ntyo. 31 Nnâmahanga abona oku ebi anajiraga biri binjà bwenêne. Bwayira bwanaca, lwo lusiku lwa kalindarhu.

₁בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ₂וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ ₃וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ ₄וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ ₅וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ פ

₆וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ ₇וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₈וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ פ

₉וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₁₀וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₁₁וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₁₂וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₁₃וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ פ

₁₄וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ ₁₅וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₁₆וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃ ₁₇וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₈וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₁₉וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ פ

₂₀וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ ₂₁וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₂₂וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ ₂₃וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ פ

₂₄וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₂₅וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₂₇וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ ₂₈וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₂₉וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ ₃₀וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ₃₁וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ

1 Ntyo kwo amalunga n’igulu bya shwinjagwa; haguma n’ebimubaⁱ byôshi. 2 Erhi aba amayûsa omukolo akazâgikola, Nyamuzinda arhamûka oku lusiku lwa kalinda^j, ahûmûka omu mukolo akâgijira 3 Nyamuzinda ahûmûka oku lusiku lwa kalinda, alujira lwîmâna. 4 a. Yo nkomokà y’amalunga n’igulu eyo erhi bilemwa.

Emyanzi ya kabiri y’okulemwa kw’igulu. Ishhwa ly’amasîma

b. Erhi Nyakasane Nyamuzinda ajira igulu n’amalunga^k, 5 ntà ishaka lyalicibà en’igulu, ntà lubala lwàlilucimera – bulya Nyakasane Nyamuzinda arhaliciniêsa enkuba en’igulu na ntâye walicihinga obudaka 6 erhi okuhuluza amîshi omu mibunda y’okudômerera obudaka-; 7 Nyakasane Nyamuzinda abumba omuntu n’akatulo k’oku idaho , amubûhira^l omûka gw’obuzîne omu mazûlu, ntyo nyamuntu ahinduka ciremwa cizîne. 8 Obwo Nyakasane Nyamuzinda arhwêra ishwa ly’amalehe e Edeni^m, ebushoshokero, ahiramwo omuntu àbumbaga 9 Nyakasane Nyamuzinda amêza oku budaka emirhi ya ngasi bûko, yakusîmîsa isù na minjà okulîbwa, yalimwo omurhi gw’obuzîne aha karhî k’ishwa n’omurhi gw’okumanyaⁿ aminja n’amabî. 10 Kurhenga omu Edeni (ishwa ly’amasîma) olwîshi lwakag’ihulula lwaj’idômerera ishwa, lwakacîgabamwo kani lushube nyîshi ini. 11 Olwîshi lurhanzi ye Pishone, luhulula luzunguluke ecihugo ca Avila, era munda eba amasholo, 12 n’amasholo g’eyo garhahimwa kuyinjiha, eyo eba n’obukù bubaya bwinjà n’ibuye ly’onice. 13 Olwîshi lwa kabiri luderhwa Gihone: luhulula luzunguluke ecihugo ca Etiopiya. 14 Olwîshi lwa kasharhu luderhwa Tigri: luhulula ebushoshokero bwa Asuru. Olwîshi lwa kani luderhwa Eufrate. 15 Nyakasane Nyamuzinda àrhola olya muntu amuhira omu ishwa lya Edeni, mpu akalihinga analilange. 16 Nyakasane Nyamuzinda aha omuntu eri irhegeko: « Wanalya oku ngasi murhi guli omu ishwa, 17 ci omurhi gw’okumanya aminja n’amabî orhahîraga okagulyakwo, bulya amango wacîshomya wagulyakwo erhi onafire^o ». 18 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Kurhali kwinjà omuntu ayôrhe yêne, rhumujirire omurhabâzi omushushire ». 19 Nyakasane Nyamuzinda arhôla obudaka abumbamwo ngasi nsimba y’erubala n’ebinyunyi by’emalunga byôshi, abihêkera omuntu mpu alole kurhi abiyîrika: ngasi oku omuntu abiyîrikaga kwo byanayîrisirwe. 20 Ntyo omuntu ayîrika ebishwêkwa byôshi, orhunyunyi rhw’emalunga rhwôshi n’ensimba z’erubala, ci omuntu arhabonagamwo murhabâzi omushushire. 21 Nyakasane Nyamuzinda arhogezakwo omuntu iro ly’enkwîra, nyamuntu ahunira; amushugula omurhibadu ashosha eminyafu aha omurhibadu gwarhengaga. 22 Ogwo murhibadu, Nyakasane Nyamuzinda àshugulaga oku mulume, atulamwo omukazi anamulerhera omulume. 23 Nnamulume, erhi: « Lero oyu ye munyafu gw’omunyafu gwâni na kavuha k’orhuvuha rhwâni. Ayîsh’ikaderhwa mukazi (isha) bulya omu mulume (ish) arhenzire » (Ayîsh’ikaderhwa mukà-mulume bulya omu mulume arhenzire). 24 Co cirhuma omulume akwânîne aleke îshe na nnina acîshwekerekwo mukâge n’oku bali babiri bahinduke mubiri muguma^p (bayîsh’ihinduka muguma) 25 N’obwo bombi bàli bushugunu; omulume n’omukazi, ci barhakâg’iyumvanya nshonyi.

₁וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ ₂וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ₃וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹֽׂות׃ פ

₄אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשֹׂ֛ות יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ ₅וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₆וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₇וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃ ₈וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃ ₉וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃ ₁₀וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃ ₁₁שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישֹׁ֑ון ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃ ₁₂וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃ ₁₃וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃ ₁₄וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃ ₁₅וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ ₁₆וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃ ₁₇וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ ₁₈וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ ₁₉וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃ ₂₀וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ ₂₁וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ ₂₂וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ ₂₃וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ ₂₄עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃ ₂₅וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃

Ecâha cirhanzi

1 Enjoka yo yali nsimba nyengûza omu nsimba z’erubala zôshi Nyakasane Nyamuzinda ajiraga. Wanjoka^q abwîra omukazi, erhi: «Ka kwo kunali Nnâmahanga adesire: Murhahîraga mukalya oku murhi ciru n’omuguma gw’omu ishwa?» 2 Nyamukazi ashuza wanjoka, erhi: « Rhwanalya amalehe g’emirhi eri omu ishwa, 3 ci amalehe g’omurhi guli aha kâgarhî k’ishwa gwoki, Nnâmahanga adesire: murhagalyakakwo, ciru murhaguhumagakwo bulya erhi kufà munafire » 4 Ci wanjoka abwîra nnamukazi, erhi: « Nanga murhakafà mâshi! 5 Kali ciru Nnâmahanga amanyire oku amango mwânagulyekwo amasù ginyu gânayiguke munahinduke nka Nnâmahanga mukâmanya aminja n’amabî ». 6 Lero nyamukazi abona nk’omurhi guli mwinjà okulîbwa, gunali gwakusîmîsa amasù gunali gwa kucîfinjwa n’okudômwamwo obwenge; arhôla irehe alyâko, anahà îba wali bonaye, naye alyâkwo. 7 Erhi amasù gabo bombi gayiguka, bàbona oku bali bashugunu^r; bazingazinga ebyâsi by’omulehe babiyambalira omu cibunu. 8 Banaciyumva Nyakasane Nyamuzinda aja acîgezageza omu ishwa oku hihûsi hy’olusiku, omulume na mukâge bacîfulika Nyakasane Nyamuzinda, omu karhî k’emirhi y’omu ishwa. 9 Ci Nyakasane Nyamuzinda ayakûza^s omulume amubwîra, erhi: « Ngahi oli? » 10 Ashuza, erhi: « Nayumvîrhe wadunda amashando omu ishwa, namayôboha, bulya ndi mushugunu co carhumire nacîfulika ». 11 Ashub’idôsa, erhi: «Ndi wakumanyîsize oku oli mushugunu? Ci akaba walîre kwa gulya murhi nakuhanzagya nti irhondo orhahîraga okalya? » 12 Nyamulume ashuza, erhi: « Omukazi wampebaga aha burhambi anampire kwa gulya murhi nâni namanalyâkwo ». 13 Nyakasane Nyamuzinda abwîra omukazi, erhi : « Bici ebyo wamajira wâni? ». Nnamukazi ashuza, erhi: « Kali enjoka yamanteba lero namalya ». 14 Go mango Nyakasane Nyamuzinda abwîzirage enjoka, erhi: » Obwo wanajizire ntyo, ohehêrîrwe kulusha ngasi cishwêkwa na kulusha ensimba z’erubala zôshi; oku nda okola wâkagendera na katulo okola wâkalya ensiku zôshi z’akalamo kâwe. 15 Nkola naheba enshombo ekarhî kâwe n’omukazi, ekarhî k’iburha lyâwe n’iburha lyâge: oyu âkusinaga irhwe^t nâwe omukomolere oku kansisira ». 16 Abwîra nyamukazi, erhi: «Nkola nayûshûla amalumwa gâwe, n’amazîmi gâwe omu malumwa okola wakaburha abâna. Kulalikira okolaga wakalalikira balo, ci naye akola ayîsh’ikâkuzidohera^u. 17 Abwîra nyamulume, erhi: « Obwo wayumvîrhe mukâwe, wanalya kuli gulya murhi, n’obwo nàkurhegekaga, nti irhondo orhahîraga okagulyakwo, idaho lihehêrîrwe erhi werhuma. Omu malibûko okola wakâkulamwo eci walya, ensiku zôshi z’akalamo kâwe. 18 Mahwa n’emishûgi likola lyakâkufulukiza, okâlya n’enshogo lubala. 19 Kurhûbanukirwa emalanga okola wakâbonamwo omugati (biryo): kuhika oshubire omu budaka bulya mwo warhengaga. Oli katulo n’omu katulo wânashubire! ». 20 Omuntu ayîrika mukâge erya Eva, «Hawa» bulya ye nnina wa abazîne bôshi. 21 Nyakasane Nyamuzinda àjirira omulume n’omukazi ebishûli by’empù^v àbayambika. 22 Nyakasane Nyamuzinda aderha, erhi: « Alagi oku omuntu akola ali ak’îrhu erhi kumanya aminja n’amabî kurhuma. Mumanyage, arhag’ilambûla okuboko arhanacirhole oku murhi gw’obuzîne, agulye alame ensiku zôshi! ». 23 Nyakasane Nyamuzinda amuhimva omu ishwa lya Edeni (masîma), mpu ly’agend’ihinga obudaka arhengagamwo. 24 Ahimva omuntu anahira bakerubini n’engulumira y’engôrho yalaza ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma, lyo balanga enjira ejà ebwa murhi gw’obuzîne (lyo bahagalika omuntu arhahume oku murhi gw’obuzîne).

₁וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ ₂וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃ ₃וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן׃ ₄וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃ ₅כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃ ₆וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃ ₇וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃ ₈וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃ ₉וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃ ₁₀וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃ ₁₁וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ ₁₂וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃ ₁₃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃ ₁₄וַיֹּאמֶר֩ יְהוָֹ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ ₁₅וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס

₁₆אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס

₁₇וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּ֥י־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֨אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ ₁₈וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃ ₁₉בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃ ₂₀וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־חָֽי׃ ₂₁וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ

₂₂וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃ ₂₃וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃ ₂₄וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס

Olwa Kayini na Abeli

1 Adamu ashamuka kuli mukâge Eva. Eva ayâlala anaburha Kayini. Aderha, erhi: «Namashobôla omuntu emwa Nyakasane ». 2 Ashub’iburha omulumuna Abeli. Abeli ali mushwesi wa bishwêkwa ci Kayini ali muhinzi wa budaka. 3 Erhi kugera mango, Kayini arhûla nterekêro emwa Nyakasane ebi akûlaga omu budaka, 4 Abeli naye arhûla ebiburhwa birhanzi by’ebibuzi byâge n’amashushi gâbyo. Nyakasane ayankirira Abeli n’entûlo yâge^w, 5 ci arhayankiriraga Kayini n’eyâge ntûlo. Kayini akunirira okwo n’obusù bwâge bwazinzibala. 6 Nyakasane abwîra Kayini, erhi: « Cirhumire wakunira, cirhumire obusù bwâwe bwazinzibala? 7 Nkawal’ijizire bwinjà, karhinga orhayinamwîri amalanga? Ci akaba orhajiziri bwinjà, ecâha cishurhamire aha lusò lwâwe, ciri cakulalîra, ci ocîhangâne ocihime ». 8 Kayini abwîra omulumuna Abeli, erhi: « Rhujè ebulambo! ». Oku bali omu bulambo, Kayini ayinamula okuboko acîrhulirakwo Abeli anamuniga. 9 Go mango Nyakasane abwîzire Kayini, erhi: « Ngahi mulumuna wâwe Abeli ali? ». Ashuza, erhi: »Ntamanyiri. Ka nie mmulanga mulumuna wâni? ». 10 Amushuza, erhi: « Bici ebi wamajira? Izù ly’omukò gwa mulumuna wâwe lyamanyâkûza kurhenga okw’idaho. 11 Buyôrhe buhehêrirwe obudaka bwàmiraga omukò gwa mulumuna wâwe erhi werhuma. 12 Erhi okacihinga obudaka burhakacikuyerera bici, wâbà kahûkà na karhebera omu igulu ». 13 Kayini abwîra Nyakasane, erhi: « K’ecâha câni ciri cinene bwenêne cirhakababalirwa? ». 14 Lolà oku wamampiva muli lino ishwa nnangwâsirwe ncîfulike hali na nâwe; nkolaga nabà karharhinda na karhebera muno igulu, owanambugâne hali amango akanyîrha ». 15 Ci Nyakasane amubwîra, erhi: « Ci kwoki ngasi wâyîrhe Kayini acîhôlwa kali nda! ». Nyakasane ahirakwo Kayini ecimanyîso, mpu lyo ngasi wamurhimâne arhamushûrhaga. 16 Kayini acîyegûla kuli Nyakasane anayûbaka omu cihugo ca Nodu, ebushoshokero bw’ishwa ly’amasîma. 17 Kayini ashamuka bona mukâge, mukâge ayâlala anaburha Enoku; ayûbaka ecishagala aciyirika erya Enoku, cirhenzire oku izîno ly’omugala Enoku. 18 Enoku aburhirwa Iradi, Iradi aburha Mehuyael na Mekuyael aburha Metushael. Metushael aburha Lâmek, Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 19 Lâmek arhôla bakazi babiri: muguma ye Ada n’owundi ye Zila. 20 Ada aburha Yabal: y’îshe w’abahanda omu bifumba bajabalusa ebishwêkwa. 21 Omulumuna ye wali Yubal: ye wali îshe w’abaziha olulanga n’akarhêra. 22 Zila naye aburha Tubalkayini, mutuzi, y’îshe w’abakola amarhale n’ebyûma. Mwâli wâbo Tubalkayini ye wali Nahama. 23 Lâmek abwîra bakage, erhi: » Ada na Zila, yumvirhizi izù lyâni; bakà Lâmek, rhegi amarhwiri oku bino namubwîra: nayîsire omuntu okwenge amanyâgaza nayîrha n’omushikira okwenge amampukula. 24 Kayini anacîholerwe kalinda ci Lâmek yêhe kali makumi gali nda na nda. 25 Adamu ashub’ishamuka bona mukâge, nyamukazi aburha Set, » bulya aderha, erhi: Nyamuzinda amanshobôza owundi mwanali ahâli ha Abeli, bulya Kayini amuyisire ». 26 Set naye aburhirwa omugala, amuyîrika erya Enosh. Go mango barhangiraga okucîkumba YHWH, Nyakasane.

Genesis BHS 4

₁וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃ ₂וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֨בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ ₃וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ ₄וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃ ₅וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֨יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ ₆וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ ₇הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃ ₈וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ ₁₀וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₁₁וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ ₁₂כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃ ₁₃וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃ ₁₄הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃ ₁₅וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹצְאֽוֹ׃ ₁₆וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃ ₁₇וַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃ ₁₈וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃ ₁₉וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ ₂₀וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ ₂₁וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ ₂₂וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ ₂₃וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֨גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ ₂₄כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ ₂₅וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃ ₂₆וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ

Bashakulûza b’embere z’ecihonzi cinene

1 Alaga ecitabu c’emîmo y’Adamu. Erhi Nnâmahanga alema omuntu, amujira oku nshusho ya Nnâmahanga; 2 mulume n’omukazi abalemire, abagisha anabayîrika bantu erhi abalema. 3 Adamu al’igwêrhe myâka igana na makumi asharhu, erhi aburha omugala oku nshusho yâge n’oku cikebo câge, anamuha izîno lya Set. 4 Erhi ayûs’iburha Seti, Adamu ashub’ilama myâka magana munâni anaburha abagala n’abâli. 5 Akalamo k’Adamu kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi asharhu^x, agal’ifà. 6 Set al’igwêrhe myâka igana n’irhanu erhi aburha Enosh. 7 Erhi aba amaburha Enoshi, Set ashub’ilama myâka magana munâni na nda anaburha abagala n’abâli. 8 Akalamo ka Set kôshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi n’ibiri: agal’ifà. 9 Enoshi al’igwêrhe myâka makumi gali mwenda erhi aburha Kenan; 10 erhi aba amaburha Kenan, Enosh ashub’ilama myâka magana munâni n’ikumi n’irhanu, anashub’iburha abagala n’abâli. 11 Akalamo ka Enosh kôshi kali ka myâka magana mwenda n’irhanu; agal’ifà. 12 Kenan al’igwêrhe myâka makumi gali nda erhi aburha Mahalaleel. 13 Erhi aba amaburha Mahalaleel. Kenan ashu’ilama myâka magana munâni na makumi ani, anakaburha abagala n’abâli 14 Akalamo ka Kenan kôshi kali ka myâka magana mwenda n’ikumi, agal’ifà. 15 Mahalaleel al’igwêrhe myâka makumi gali ndarhu n’irhanu erhi aburha Yared: 16 Erhi aba amaburha Yared, Mahalaleel ashub’ilama myâka magana munâni na makumi asharhu, anakaburha abagala n’abâli. 17 Akalamo ka Mahalaleel kôshi kali ka myâka magana munâni na makumi galimwenda n’irhanu, agal’ifà. 18 Yared aligwêrhe myâka makumi galindarhu n’ibiri erhi aburha Enokh; 19 Erhi aba amaburha Enokh, Yared ashub’ilama myâka magana munâni anakaburha abagala n’abali. 20 Akalamo ka Yared kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galindarhu n’ibiri: agali’ifà 21 Enokh aligwêrhe myâka makumi galindarhu n’irhanu erhi aburha Matushaleme. 22 Enokh alusibwa na Nnâmahanga. Erhi aba amaburha Matushaleme, Enokh ashub’ilama myâka magana asharhu anakaburha abagala n’abali. 23 Akalamo ka Enokh kôshi kali ka myâka magana asharhu na makumi galindarhu n’irhanu. 24 Bulya Enokh alilusîbwe na Nyamuzinda, arhaciberaga eno igulu. Nyamuzinda amuhêka. 25 Metushaleme aligwêrhe myâka igana na makumi galimunani na nda erhi aburha Lâmek. 26 Erhi aba amaburha Lâmek, Metushaleme ashub’ilama myâka magana nda na makumi galimunani n’ibiri, anakaburha abagala n’abâli. 27 Akalamo ka Metushaleme kôshi kali ka myâka magana mwenda na makumi galimwenda na mwenda, agal’ifà. 28 Lâmek aligwêrhe myâka igana na makumi galimunani n’ibiri erhi aburha omugala. 29 Amuyîrika erya Nûhu, omu kuderha, erhi: » Oyu ayishirhurhûliliza oku mukolo n’omurhamo gw’amaboko gîrhu, bulya Nyakasane ahehêrire obudaka ». 30 Erhi aba amaburha Nûhu, Lâmek ashub’ilama myâka magana mwenda na makumi galimwenda n’irhanu, anakâburha abagala n’abâli. 31 Akalamo ka Lâmek kôshi kali ka myâka magana nda na makumi galinda na nda, anagal’ifà. 32 Nûhu aligwêrhe myâka magana arhanu erhi aburha Sem, Ham na Yafet.

Genesis 5:

₁זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ₂זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ ס

₃וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃ ₄וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₅וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₆וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אֱנֽוֹשׁ׃ ₇וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₈וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₉וַֽיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־קֵינָֽן׃ ₁₀וַֽיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₁₁וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₁₂וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ ₁₃וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₁₄וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₁₅וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־יָֽרֶד׃ ₁₆וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₁₇וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₁₈וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃ ₁₉וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₂₀וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

₂₁וַֽיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ ₂₂וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₂₃וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ ₂₄וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ פ

₂₅וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ ₂₆וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₂₇וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

₂₈וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃ ₂₉וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ ₃₀וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ₃₁וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס

₃₂וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne aha omu 23/04/2024).

Obumînya bwaluga omu igulu

1 Erhi abantu barhangira baluga en’igulu, bàburha abanyere, 2 bene Nyamuzinda^y bàbona oku abanyere b’abantu bali binjà. Babayankamwo aba banalilonzize. 3 Lero Nyakasane aderha, erhi: «Omûka gwâni gurhacibêre ensiku zôshi omu muntu, bulya ali mubiri^z n’akalamo kâge kakola kaba ka myâka igana na makumi abiri». 4 Ago mango, en’igulu yali abanênênè-mikalarhu- ciru n’enyuma zâho, amango bene Nyamuzinda bakâg’iyanka abanyere b’abantu, abo banyere bakâburha abâna: zo zirya ntwâli za mîra, bantu b’irenge. 5 Nyakasane abona oku amabî g’abantu gàluzire en’igulu na ngasi muhigo gwabali emurhima gwàli gwa mabî gwône. 6 Nyamuzinda acîganya mpu eci alemeraga omuntu hano igulu, alumwa bwenêne omu murhima gwâge. 7 Nyakasane aderha, erhi: «Omu igulu nkola naholola abantu nalemaga; bone ensimba n’ebinyâgârha n’ebinyunyi by’emalunga, bulya namacîganya^a ecarhumaga nabijira». 8 Ci Nûhu yêhe arhona emwa Nyakasane. 9 Olwa Nûhu luno. Nûhu ali muntu mushinganyanya na mwirhonzi omu bantu b’amango gâge analikulikîre Nyakasane. 10 Nûhu aburha abagala: Set, Ham na Yafet 11 Obwo igulu lyalilihîmbwîre embere za Nyakasane linayunjwîre bumînya. 12 Nyakasane alola igulu, abona oku lisherîre, bulya ngasi muntu alihemusire omu lugendo lwâge en’igulu.

Okucîrheganya oku lw’ecihonzi

13 Go mango Nyakasane abwîzirage Nûhu, erhi: «Kuli nie, amango g’obuzinda bw’omuntu gahisire, bulya igulu lyasherîre erhi bo barhuma, liyunjwîre bumînya. Niene nkolaga nabashâba haguma n’igulu. 14 Ocîtulire obwârho bw’omurhi gw’enshebeyi gwadwa amagoba; ogabe obwârho mwo rhuyumpa rhuyumpa, onabushîge enungulu omu ndalâlà n’emugongo. 15 Alaga oku wâjira: obwârho bubè na makano makumi asharhu ga bulî, makumi arhanu ga bugali, makumi asharhu ga kadubwî. 16 Omu bwârho ohiremw’oburhungiri n’ah’ikano liguma enyanya oshwinje. Lunda luguma ohireyo omuhango gw’obwârho. Olujire mishonezo: ah’idako, aha karhî n’aha nyanya. 17 Nkolaga narhuma ecihonzi, kwo kuderha mîshi, en’igulu, ah’idako ly’amalunga, gashâbe ngasi ciremwa ciyîsa omûka; ebiri en’igulu biherêrekere. 18 Cikwône wêhe nâkuhà endagâno. Wayîsh’ija omu bwârho mwen’abâna bâwe, mukâwe, na bali-kazi bâwe. 19 Omu bizîne byôshi, na ngasi mubiri, orhôle bibiri bibiri bya ngasi lubero, obihugire omu bwârho, lyo bibêrana obuzîne haguma nâwe: hakâba akalume n’akakazi. 20 Ebinyunyi kushimbana n’obûko bwâbyo, ebishwêkwa kushimbana n’obûko bwâbyo, n’ebiyandala kushimbana n’obûko bwâbyo, bibiri bya ngasi bûko bibêre nâwe, lyo bibêrana akalamo. 21 Wêhe orhôle ngasi bûko kalyo, olunde hôfi hâwe: byayishibà biryo byâwe na biryo by’ebyo bintu ». 22 Nûhu ashimba byôshi, nk’oku Nyakasane alimurhegesire, kwo anajizire.

Genesis BHS 6:

₁וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ ₂וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ ₃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ ₄הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ

₅וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ ₆וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ ₇וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֨אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ ₈וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

₉אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ ₁₀וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ ₁₁וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ ₁₂וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס

₁₃וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₁₄עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃ ₁₅וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ ₁₆צֹ֣הַר ׀ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃ ₁₇וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃ ₁₈וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ ₁₉וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ ₂₀מֵהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹת׃ ₂₁וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ ₂₂וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

Nûhu aja omu nkuge

1 Nyakasane ashub’ibwîra Nûhu, erhi: «Jaga omu bwârho mwene omulala gwâwe gwoshi, bulya nabwîne oku oli mushinganyanya embere zâni muli elira iburha. 2 Oku ngasi bûko bwa nsimba ecîre, orhôlemwo mahali nda, akalume n’akakazi kâko; omu bûko bw’ensimba zihumânya orhôle ihasha liguma, akalume n’akakazi kâko. 3 N’omu ngasi bûko bwa binyunyi bicîre, orhôle mahasha nda, akalume n’akakazi kâko, lyo obûko burhag’ihera en’igulu. 4 Bulya enyuma lya nsiku nda, naniêsa enkuba en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani; en’igulu naholola ngasi cizîne najiraga ». 5 Nûhu ajira ebi Nyakasane ali amurhegesire byôshi. 6 Nûhu aligwêrhe myâka magana ndarhu erhi ecihonzi ciyisha, go mîshi okw’igulu. 7 Nûhu aja omu bwârho haguma n’abagala na mukâge n’abali-kazi, lyo bayâka amîshi g’ecihonzi. 8 Ensimba zicîre n’ezihumânya, ebinyunyi na ngasi binyafûka oku idaho byadâha omu bwârho bibiri bibiri, 9 akalume n’akakazi byôshi na Nûhu, nk’oku Nyakasane analirhegesire Nûhu. 10 Erhi ensiku nda zihika, amîshi g’ecihonzi gacîhira oku idaho; 11 omu mwâka gwa magana ndarhu g’akalamo ka Nûhu, omu omwêzi gwa kabiri, omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, lwo n’olwo lusiku, amaliba g’ekuzimu gafunûnuka n’enshalalo z’emalunga zahulula. 12 Enkuba yania en’igulu nsiku makumi ani na madufu makumi ani. 13 Lwo n’olwo lusiku lyo Nûhu, bôshi n’abagala Sem, Ham na Yafet, mukà Nûhu, abali-kazi basharhu, baka abagala: 14 bôshi n’ebizîne byôshi kushimbana n’obûko bwâbyo, ensimba kushimbana n’obûko bwâzo, ebiyandala oku idaho kushimbana n’obûko bwâbyo, ebibalala kushimbana n’obûko bwâbyo, ebinyunyi byôshi na ngasi hibalala, bàjaga omu bwârho. 15 Baja emunda Nûhu ali omu bwârho, babiri babiri ba ngasi ciyîsa omûka. 16 Abo bayishaga ndume n’ekazi ba ngasi bûko, bo badahîre nk’oku Nyamuzinda anabarhegekaga. Nyakasane abayîgalira omu bwârho.

Namugege

17 Ecihonzi càbà nsiku makumi ani, oku amîshi gayûshûka n’obwârho bwasôkera enyanya z’igulu. 18 Oku amîshi galuga ganayûshûka okw’igulu n’obwârho bwayerêra oku mîshi. 19 Amîshi gajà gayûshûka kulusha oku nyanya z’igulu ganabwîka ngasi ntondo ndîrî zinaba ah’idako ly’amalunga. 20 Amîshi gabwîkaga entondo, garhaluka makoro ikumi n’arhanu. 21 Ngasi kazîne kaherêrekera: ebigera okw’idaho, ebinyunyi, ebishwêkwa, ensimba z’erubala, na ngasi bidûdûsa en’igulu na abantu bôshi. 22 Kwo kuderha oku ngasi hyàli en’igulu hyàfa: ngasi biyîsa omûka emazûlu. 23 Ntyo kwo ebyàli en’igulu byôshi byàholokaga: haguma n’abantu, ebishwêkwa, ebinyâfûka n’ebinyunyi by’emalunga; byôshi byahirigirha en’igulu ci hasigala Nûhu yêne na ngasi kali omu bwârho bonaye. 24 Amîshi gayôrha gabwîkîre igulu nsiku igana na makumi arhanu.

Genesis BHS 7:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃ ₂מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ׃ ₃גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ ₄כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ ₅וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₆וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₇וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃ ₈מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃ ₉שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃ ₁₀וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₁בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃ ₁₂וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ ₁₃בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃ ₁₄הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־כָּנָֽף׃ ₁₅וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃ ₁₆וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃ ₁₇וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים י֖וֹם עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ ₁₈וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ ₁₉וְהַמַּ֗יִם גָּֽבְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₂₀חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃ ₂₁וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃ ₂₂כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃ ₂₃וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃ ₂₄וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃

Okuyûrha kw’ecihonzi

1 Nyamuzinda akengêra Nûhu, ensimba n’ebishwêkwa byali bo naye omu bwârho. Nyamuzinda ageza empûsi oku igulu, ntyo amîshi gajà gayonda. 2 Amaliba g’ekuzimu n’enshalalo z’emalunga byayigalwa; n’enkuba yayimanzibwa emalunga; 3 amîshi gajà gayonda bunyi bunyi, gagana erhi kugera nsiku igana na makumi arhanu. 4 Omu mwêzi gwa kalinda omu nsiku ikumi na nda z’omwêzi, obwârho bwadêkerera oku ntondo Ararat^b. 5 Amîshi gajà gayonda gajà gayonda bunyi bunyi kuhika mwêzi gw’ikumi. Omu mwêzi gw’ikumi, olusiku lurhanzi lw’omwêzi orhurhwerhwe rhw’entondo rhwaboneka. 6 Erhi hagera nsiku makumi ani, Nûhu ayigula ilolero ly’obwârho alijizire omu bwârho anahulusa hungwe mpu aj’ilola erhi amîshi gakazire. 7 Hungwe^c ahuluka ci akajà eyi n’eyi alinda oku amîshi gakala okw’igulu. 8 Lero Nûhu ahulusa engûkù mpu alole erhi amîshi gakazire okw’idaho; 9 ci wangûkù erhi abona arhabwini aha ahira obulà bw’olushando, ashubira omu bwârho, bulya amîshi gaciri okw’igulu. Nûhu alambûla okuboko, ayigwârha anashub’iyidahya omu bwârho hôfi naye. 10 Alinda zindi nsiku nda, ashub’ihulusa egûkù omu bwârho, 11 engûkù yamushubirakwo bijingo, abona ekola edwîrhe ehishami hy’omuzetuni omu mulomo. Nûhu ayumva oku amîshi gaganyire okw’igulu. 12 Ashub’ilinda zindi nsiku nda, ashub’ilika engûkù egende: erhacigalukaga aha ali. 13 Omu mwâka gwa magana ndarhu na muguma y’akalamo ka Nûhu, omu mwêzi gwa burhanzi, omu lusiku lurhanzi ly’omwêzi, amîshi gali gamagana okw’igulu; Nûhu akula omufûniko gw’obwârho, abona oku obululi b’igulu bwakazirekwo amîshi. 14 Omu mwêzi gwa kabiri, omu nsiku makumi abiri na nda igulu lyôshi lyakala.

Okurhenga omu nkuge

15 Nyamuzinda arhegeka Nûhu, erhi: 16 « Huluka omu bwârho mwena mukâwe, bagala bâwe na bali-kazi bâwe haguma nâwe. 17 Ensimba za ngasi lubero muli mweshi, orhunyunyi, ebishwêkwa na ngasi biyandala binadûdûsa okw’igulu, obihuluse haguma nâwe, lyo bihasha okulumîra igulu, biyôloloke biluge hôshi.» 18 Nûhu ahuluka n’abagala, na mukâge, n’abali-kazi. 19 Ebizîne byôshi na ngasi bishwêkwa n’orhunyunyi rhwôshi n’ebiyandala binadûdûsa oku igulu kushimbana n’obûko bwâbyo, byahuluka omu bwârho. 20 Go mango Nûhu ayûbasirage oluhêrero lwa Nyakasane; arhola ngasi bûko bwa nsimba ecire na ngasi rhunyunyi rhucire, arhûla embâgwa z’okusingônola oku luhêrero. 21 Nyakasane abayiza hirya hibayo hinjà anacigerereza, erhi: «Ntakacihehêrera igulu bundi erhi muntu orhuma, bulya irala^d lyage libà liyêrekîre amabî kurhenga emuhimbo, ntakacishangula bundi ebizîne nk’oku nzind’ijira. 22 Oku igulu licihaba, okumîra/kurhwera n’okusârûla, emboho n’idûrhu, ecanda n’empondo, obudufu n’omûshi, birhakacihusa kubâho».

Genesis BHS 8:

₁וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ ₂וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₃וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשֹׁ֑וב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ ₄וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ ₅וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ ₆וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ₇וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשֹׁ֔וב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ ₈וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ ₉וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ ₁₀וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ ₁₁וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ ₁₂וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃ ₁₃וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ ₁₄וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס

₁₅וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ ₁₆צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ ₁₇כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הַוְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₈וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ ₁₉כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֨מֶשׂ֙ וְכָל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ ₂₀וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ ₂₁וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ ₂₂עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

Bwôrhere buhyâhya bw’igulu. Endagâno ya Nnâmahanga n’ebiremwa byâge

1 Nyamuzinda anacigisha Nûhu bôshi n’abagala anacibabwîra, erhi: «Muburhe, muyôloloke, munabumbe igulu bantu. 2 Mubè côbà na bacôbohwa b’ensimba zôshi z’oku igulu n’enyunyi zôshi z’emalunga, n’ebinyâgârha oku igulu lyôshi, n’enfî zôshi z’omu nyanja: byôshi mbihizire omu nfune zinyu. 3 Ngasi bibà bizîne binafukunya byôshi byâbà biryo binyu, mmuhîre byo byôshi kuguma n’ebyâsi by’emburho. 4 Cikwône murhalyaga enyama mukanalya n’obuzîne bwâyo, kwo kuderha omukò^e. 5 Ci kwônene namudôsa oku mukò gwa ngasi muguma muli mwe. Nanâdôse ebiryânyi byôshi ndôse n’omuntu, abantu bone na bone nanâdôse ogw’omukò gw’omuntu. 6 Owabulage omukò gw’omuntu, naye omukò gwâge gunabulagwe n’omuntu. Bulya oku nshusho ya Nyamuzinda omuntu alemagwa. 7 Mwêhe muburhe, muyôloloke, mubumbe igulu bantu munalirhegeke.» 8 Nyamuzinda anacibwîra Nûhu n’abagala, erhi: «Loli oku nahira endagâno yâni ekarhî kinyu n’ekarhî k’iburha linyu enyuma zinyu. 9 Nanjizire eyi ndagâno haguma n’ebizîne biri haguma ninyu: enyunyi, ebintu bishwêkwa, ensimba muli mweshi, 10 rhuderhe omu kutwa bwofi, birya byanarhengaga omu nkuge, ensimba z’igulu. 11 Nfundisire endagâno yâni haguma ninyu: ntà mubiri gwacisherêre n’amîshi g’ecihonzi, harhakacibà cihonzi casherêza igulu.» 12 Nyamuzinda anaciderha, erhi: «Lolagi ecimanyîso c’endagâno nfundisire ekarhî kinyu na nâni, ekarhî k’ebindi biremwa munali mweshi nabyo, oku maburhwa gayisha. 13 Niono mpizire omuherho gwâni omu bitù, co cabà cimanyîso c’endagâno yâni n’igulu. 14 Mango nkashûbûliza ebitù oku nyanya z’igulu n’omuherho gukaboneka omu citù, 15 aho nanakengêra endagâno nafundikaga ninyu, amîshi garhacihinduke cihonzi c’okusherêza ngasi mubiri. 16 Mango omuherho gukabà guli omu citù, nanagubona, nankengêre erya ndagâno y’ensiku n’amango eri ekarhî ka Nyamuzinda n’ebiyîsa omûka byôshi, rhuderhe ngasi mubiri gubà oku igulu.» 17 Nyamuzinda anacibwîra Nûhu, erhi: «Eco co cimanyîso c’endagâno mpizire ekarhî kâni na ngasi mubiri guli oku igulu».

Iburha lya Nûhu

18 Bagala ba Nûhu barhengaga omu nkuge bâli: Semu, Hamu na Yafeti. Hamu ye îshe wa Kanani. 19 Abo oku banali basharhu bâli bene Nûhu bo banarhenzirekwo abantu, bàlumîra igulu lyôshi. 20 Nûhu ebwa kubà àbâga muhinzi, arhondêra okukâhinga emizâbîbu. 21 Erhi acibà amanywa idivayi^f, àlaluka, àyôrha bushugunu omu ihêma lyage. 22 Ham îshe wa Kanan abona îshe ali bushugunu, ajibwîra bene wâbo oku bali babirhi embuga. 23 Ci Sem na Yafet banacirhôla ecirondo, bacihira bombi oku birhugo bayîsha bagenda cinyumanyumà, babwîka îshe, barhahindulaga obusù, barhabonaga obushugunu bw’îshe. 24 Erhi Nûhu arhengamwo erya ndalwè, amanya kurhi omugala murhò anamujirîre. 25 Anacimubwîra, erhi: «Kanani ahehêrirwe mâshi! Kuli bene wâbo abè ye wa buzinda omu bajà!». 26 Anaciderha kandi, erhi: «Ayâgirwe Nyakasane Nyamuzinda wa Semu, ci Kanani abè mujà wâge». 27 Nyamuzinda agalihye Yafet, ahande omu mahêma ga Sem; ci Kanani abè mujà wâge». 28 Enyuma ly’ecihonzi, Nûhu acilamire yindi myâka magana asharhu na makumi arhanu. 29 Akalamo ka Nûhu kôshi kahisire omu myâka magana gali mwenda na makumi arhanu, buzinda bw’aho àfà.

Genesis BHS 9:

₁וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₂וּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃ ₃כָּל־רֶ֨מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃ ₄אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשֹׁ֥ו דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ ₅וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ ₆שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃ ₇וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ ס

₈וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ ₉וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃ ₁₀וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ₁₁וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כָּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ₁₂וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עוֹלָֽם׃ ₁₃אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃ ₁₄וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃ ₁₅וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֨יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר׃ ₁₆וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ ₁₇וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ פ

₁₈וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃ ₁₉שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃ ₂₀וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃ ₂₁וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃ ₂₂וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃ ₂₃וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃ ₂₄וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃ ₂₅וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃ ₂₆וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהוָֹ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ ₂₇יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ ₂₈וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃ ₂₉וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

Okushandabana kw’amashanja

1 Alaga iburha lya bene Nûhu, Sem, Khamu na Yafeti, n’abâna babusire enyuma ly’ecihonzi cinene. 2 Yafeti àburha Gomeri, Magegi, Madayi, Yavani, Tubali, Mesheki na Tirasi. 3 Bene Gomeri: Askenazi, Rifati, Togarma. 4 Bene Yavani: Elisha, Tarsisi, Aba Kitimi n’Aba Dodani. 5 Kuli barhengaga abashandabanaga omu birhwa bibà omu nyanja emwa amashanja. Bene Yafeti bagendibà ntyo ngasi baguma n’ecihugo câbo, n’olulimi lwâbo, n’emilala yâbo, n’amashanja gâbo. 6 Bene Khamu^g bo: Kushi, Misrayimu, Puti na Kanani. 7 Bene Kushi bo: Seba, Havila, Sabata, Rama na Sabuteka. Bene Rama bo: Sheba na Dedani. 8 Kushi àburha Nemrodi, ye warhangiraga oburhambo hano igulu. 9 Ali muhivi mukulu embere za Nyamubâho, co cinarhuma baderha mpu: «Kwo oli aka Nemrodi muhivi mukulu embere za Nyamubâho». 10 Ecihugo c’aga mashanja canacirhondêrera e Babeli, Ereki n’Akadi, bishagala biri byôshi omu cihugo ca Shineari. 11 Arhulukâna mw’eco cihugo aja e Asuru, ayûbaka Ninive, Rehoboti-Iri, Kalaha, na 12 Reseni ekarhî ka Ninive na Kalaha, lugo lunene là. 13 Misarayim àburha bene Ludimu, bene Anemu, Lehabimu na Nafutuhimu. 14 Aburha Patrosimu, ba Kasiluhimu, bo barhengakwo Abafilistini na ba Kafutorimu. 15 Kanani aburha Sidoni yo nfula yâge, kandi Heti. 16 Ahirakwo aba Yebuseni, aba Amoriti, aba Girgasi, 17 ahirakwo aba Hiviti, aba Arkeni, aba Siniti, 18 ahirakwo aba Abaarvadi, aba Semariti, aba-Hamatiti; enyuma z’aho emilala ya bene Kanani yashadabana yôshi. 19 Ecihugo ca bene Kanani cali kurhenga e Sidoni, kugera e Gerari kujà e Gaza, kandi kugera olunda lw’e Sodomo, Gomora, Adma na Seboyimi caj’ihwera e Lesha. 20 Byanacibà ntyo kuli bene Khamu, ngasi baguma n’emilala yâbo n’ebihugo byâbo, haguma n’amashanja gâbo. 21 Semu naye agwêrhe eryâge iburha, ye îshe wa bene Eberi bôshi ye na mukulu wa Yafeti. 22 Semu ye burha Elami, Asuri, Aripakisadi, Ludi na Arami. 23 Bene Arami: Usi, Huli, Geteri na Mash. 24 Aripakisadi àburha Selahi, na Selahi àburha Eberi. 25 Eberi àburha bâna babirhi: owa burhanzi aderhwa Pelegi, bulya omu mango gâge mwo igulu lyagabanyikanaga, omulumuna naye aderhwa Yokotani. 26 Yokotani aburha Almodadi, Selefi, Hasarmaveti na Yera , 27 Hadorami, Uzali, Dikala, 28 Obali, Abimayeli na Sheba. 29 Ofiri, Havila, Yobabu, abôla bôshi bali bâna ba Yokotani. 30 Ecihugo câbo cali kurhenga e Mesha kujà e Sefari, ntondo eri ebushoshokero bw’izûba. 31 Kwo bali ntyo bene Semu, omu kushimba emilala yâbo, olulimi lwâbo na kandi omu kushimba ecihugo câbo n’amashanja gâbo. 32 Kwo bene Nûhu bayôlolosire ntyo omu milala, omu bûko n’omu mashanja gâbo. Baligi cisiki c’agandi mashanja goshi gabumbire igulu kurhenga amango g’ecihonzi.

Genesis BHS 10:

₁וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ ₂בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ ₃וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃ ₄וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃ ₅מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ₆וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ ₇וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ ₈וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ ₉הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₁₀וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃ ₁₁מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ ₁₂וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃ ₁₃וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ ₁₄וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ ס

₁₅וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃ ₁₆וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ ₁₇וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ ₁₈וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃ ₁₉וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃ ₂₀אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ס

₂₁וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃ ₂₂בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃ ₂₃וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃ ₂₄וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ ₂₅וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ ₂₆וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ ₂₇וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ ₂₈וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ ₂₉וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ ₃₀וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃ ₃₁אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃ ₃₂אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ פ

Enkingi ya Babeli

1 Igulu lyôshi lyagwêrhe iderha liguma na binwa biguma. 2 Ebwa kubà abantu bajâga bagendagenda olunda lw’ebushoshokero bw’izûba, lero banacirhinda omu kabanda k’omu cihugo ca Shineyari: banaciyûbaka ahôla. 3 Banacibwîrana mpu: «Ewa yagi, rhujire amatofali, rhugayôce n’omuliro». Amatofali gaba go mabuye g’okuyûbaka n’obulembo yabà yo nsîma yagagwârha. 4 Banacibwîrana mpu: «Ewa yagi: Rhuyûbake olugo, kandi rhuhirekwo enkingi yahika oku nkuba malunga. Ntyo nîrhu rhwanakâderha oku nîrhu rhuli balume là, na kandi okwôla kwanarhuma rhurhacishandabâna omu igulu». 5 Nyamuzinda anacihona oku nkuba mpu naye ayîsh’ilola olugo n’enkingi abantu bayûbasire. 6 Nyamuzinda anaciderha erhi: «Ala oku bôshi bali lubaga luguma banagwêrhe iderha liguma, ogwôla gwo murhondêro gw’eyi mikolo yâbo. Na bunôla ntà muhigo gwâbo gwakabula buyunjula kuli bo. 7 Kanya rhubunguluke, rhubashandire iderha, bahuzagure ntà baguma baciyumva abâbo. 8 Nyamubâho abashandabanya omu igulu lyôshi, kurhenga aho, baleka okuyûbaka olwo lugo. 9 Aho bahayîrika Babeli^h, bulya ho Nyamubâho ashandiraga iderha ly’abantu oku igulu, ahôla ho anabashandabanyizagya, bashandâla omu igulu lyôshi.

Bashakulûza ba Abrahamu.

10 Alaga iburha lya Semu: Erhi ajira myâka igana, àburha Aripakisadi, myâka ibirhi enyuma ly’ecihonzi. 11 Enyuma ly’okuburhwa kwa Aripakisadi, Semu ashub’ilama myâka magana arhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 12 Erhi Aripakisadi àjira myâka makumi asharhu n’irhanu, àburha Selahi. 13 Aripakisadi abire amaburha Selahi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’isharhu, àburha abarhabana n’abanyere. 14 Erhi Selahi àjira myâka makumi asharhu, àburha Eberi. 15 Selahi abîre amaburha Eberi, ashub’ilama yindi myâka magana ani n’irhanu, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 16 Erhi Eberi àjira myâka makumi asharhu n’ini, àburha Pelegi. 17 Eberi abîre amaburha Pelegi, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 18 Erhi Pelegi àjira myâka makumi asharhu, àburha Rewu, 19 Pelegi abîre amaburha Rewu, ashub’ilama yindi myâka magana ani na makumi asharhu àburha abarhabana àburha n’abanyere. 20 Erhi Rewu àjira myâka makumi asharhu n’ibirhi, àburha Serugi. 21 Rewu abîre amaburha Serugi, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi na nda, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 22 Erhi Serugi àjira myâka makumi asharhu, àburha Nahori. 23 Serugi abîre amaburha Nahori, ashub’ilama yindi myâka magana abirhi, àburha abarhabana àburha n’abanyere. 24 Erhi Nahori àjira myâka makumi abirhi na mwenda, àburha Terahi. 25 Nahori abîre amaburha Terahi, ashub’ilama yindi myâka igana n’ikumi na mwenda, àburha abarhabana, àburha n’abanyere. 26 Erhi Terahi ajira myâka makumi galinda, àburha Abramu, Nahori na Harani.

Iburha lya Terahi

27 Alaga iburha lya Terahi: Terahi àburha Abramu, Nahori na Harani. Harani àburha Loti. 28 Harani afire embere z’îshe Terahi omu cihugo baburhiragwamwo, e Uru omu Kaldeya. 29 Abramu na Nahori banacijà omu buhya: mukà Abramu izîno lyâge erhi ye Sarayi; mukà Nahori izîno lyâge erhi ye Milka, mwâli wa Harani, àligi îshe wa Milka na Yisika . 30 Sarayi anacigumba: arhabonaga mwâna. 31 Terahi anacirhôla omugala Abramu, n’omwinjikulu Loti mwene Harani, n’omwâlikazi Sarayi mukà omugala Abramu, bôshi barhenga e Uru omu Kaldeya bajà omu cihugo c’e Kanani, ci erhi bahika e Harani bayûbaka yo. 32 Ensiku z’akalamo ka Terahi: myâka magana abirhi n’irhanu, buzinda afìra aha Harani.

Genesis BHS 11:

₁וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃ ₂וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ ₃וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃ ₄וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ ₅וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ ₆וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֹֽׂות׃ ₇הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ ₈וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃ ₉עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ

₁₀אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ ₁₁וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₂וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃ ₁₃וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₄וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃ ₁₅וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₆וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃ ₁₇וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₁₈וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃ ₁₉וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₀וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃ ₂₁וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₂וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃ ₂₃וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₄וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃ ₂₅וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס

₂₆וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֨וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃ ₂₇וְאֵ֨לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃ ₂₈וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃ ₂₉וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃ ₃₀וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃ ₃₁וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ ₃₂וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס

II . Olw’Abrahamu

Okuhamagalwa kw’Abrahamu

1 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Orhenge omu cihugo cinyu, omulala gwâwe n’enyumpa ya sho, ojè omu cihugo nakuyêreka. 2 Nakujira ishanja linene, nakugisha n’izîno lyâwe lijè irenge, lyabà mugisho! 3 Nagisha abakugisha, nahana n’abakakuhehêrera. N’amashanja g’igulu goshi gagishwaⁱ muli we.» 4 Abramu anacilikùla nk’oku Nyamubâho anamubwiraga, bagenda bôshi na Loti. Abramu ali agwêrhe myâka makumi gali nda n’irhanu erhi arhenga e Harani. 5 Abramu anacirhôla mukâge Sarayi na Loti, mugala w’omulumuna, ashana ebirugu byâge byôshi n’abambali ali akola agwêrhe aha Harani; balîkûla, bàja omu cihugo c’e Kanani. Banacihika obwo omu cihugo c’e Kanani. 6 Abramu anacirhulukàna mw’ecôla cihugo, ahika ahantu hatagatîfu e Sikemi, aha murhi gwa More. Ago mango erhi Banyakanani bayûbasire ecihugo. 7 Nyamubâho abonekera Abramu anacimubwîra, erhi: «Iburha lyâwe lyo nâhà eci cihugo». Oku bundi Abramu ayûbakira Nyamubâho, wamubonekeraga, oluhêrero ahôla. 8 Kurhenga aho anacisôkera oku ntondo olunda lw’e bushoshokero bwa Beteli, agwîkayo ecirâlo. Akâsinza Beteli e buzikiro na Ai e bushoshokero. Ayûbakaho oluhêrero lwa Nyamubâho, anaciyakûza izîno lyâge. 9 Ntyo Abramu aja abanda anahandùla, alinda ahika e Nêgebu.

Abramu aj’e Mîsiri

10 Ecizombo canacizùka omu cihugo, naye Abramu abungulukira e Mîsiri mpu aj’ibêrayo bulya ecizombo cali cidârhi bwenêne mw’eco cihugo. 11 Erhi bakola baling’ihika e Mîsiri, Abramu anacibwîra mukâge Sarayi, erhi: «Lolà, nyîshi oku obà mukazi w’iranga linjà. 12 Abanya-Mîsiri hano banarhubona ntya banaderha mpu mukâge oyu, n’abo bananyîrha, bakuleke. 13 Kuziga okâderha oku oli mwâli wîrhu lyo nâni bandola bwinjà, bandeke nkulamirekwo^j». 14 Byanabà kulya, Abramu erhi ahika e Mîsiri, Abanyamisiri babona oku nyamukazi anali mwinjà bwenêne. 15 Abarhambo ba Faraoni^k bamubona bakàmukunga bwenêne embere za Faraoni. Barhôla nyamukazi, Sara, bamuhêka omu bwâmi bwa Faraoni. 16 Faraoni arhonya Abramu erhi nyamukazi orhuma: ashobôla enkafu n’ebibuzi, endogomi ndume, abajà, abajàkazi, endogomi nkazi n’engamiya. 17 Ci kwône Nyamubâho arhogezakwo Faraoni obuhanya bunene ye n’omulala gwâge erhi Sarayi mukà Abramu orhuma. 18 Faraoni anacihamagala Abramu amubwîra, erhi: «Kwo kurhi oku wanjizire? Carhumaga orhambwîra oku ali mukâwe? 19 Carhumaga oderha, erhi: «Ali mwâli wîrhu?» n’aho nalinda mmuyanka? Buno buno alaga mukâwe, rhôla ye wenaye ontengere kuno». 20 Faraoni amuhà abantu bamulusa bamukûla omu cihugo ye na mukâge n’ebintu byâge byôshi.

Genesis BHS 12:

₁וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃ ₂וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ ₃וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ ₄וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃ ₅וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ ₆וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ ₇וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ ₈וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ ₉וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ

₁₀וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ ₁₁וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ ₁₂וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ ₁₃אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֨עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ ₁₄וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ ₁₅וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ ₁₆וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ ₁₇וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ ₁₈וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ ₁₉לָמָ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ ₂₀וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

Abrahamu alekana bôshi na Loti

1 Abramu arhenga e Mîsiri, ye, mukâge n’ebintu byâge byôshi, kuguma na Loti ashubisôkera e Nêgebu^l. 2 Abramu ali muhirhi bwenêne oku masò g’ebintu bishwêkwa, oku nsaranga n’oku masholo. 3 Kandi ashub’ijà ahanda anahandûla kurhenga e Nêgebu kuhika e Beteli, alinda ashubihika halya agwîkaga ecirâlo burhanzi ekarhî ka Beteli na Ai , 4 halya ayûbakiraga Nyamubâho oluhêrero burhangiriza, kandi ahôla Abramu ashubiyâkuza izîno lya Nyamubâho. 5 Loti wajâga agenda bôshi na Abramu ali agwêrhe naye amasò g’enkafu n’ag’ebibuzi, haguma n’amahêma. 6 Ecihugo cafundêra, okubà n’ebintu binji kurhacizigaga babêra haguma. 7 Abangere ba Abramu n’abangere ba Loti barhondêra emirongwe. Mw’ago mango Abanya-Kanani ri’aba Periziti bo balibayûbasire omu cihugo. 8 Abramu abwîra Loti, erhi: «Yaga ntalonza hazûke emirongwe ekarhî kâni nâwe nîsi erhi ekarhî k’abangere bâni n’abangere bâwe bulya rhwamabà baguma. 9 K’ecihugo cirhali cigali embere zâwe. Ontengekwo. Okajà e kulembe najà ekulyo, okajà ekulyo, najà ekulembe.» 10 Loti ayinamula amasù, abona olubanda lwa Yordani lwali ludômerîrwe bwinjà hôshi. Okwo kwabâga embere Nyamubâho ashâbe Sodomo na Gomora^m, olwo lubanda kwo lwali nka busâni bwa Nyamubâho, nk’ecihugo c’e Mîsiri kujà elunda lw’e Sowari. 11 Loti acîshoga olwo lubanda lwa Yordani lwôshi, agandûla agend’iyûbaka olunda lw’e bushoshokero, ntyo kwo barhenginekwo. 12 Abramu ayûbaka omu cihugo ca bene Kanani, naye Loti ayûbaka omu bishagala by’elubanda, agwîka ebirâlo byâge kuhika e Sodomo. 13 Abantu b’e Sodomo bali bantu babî bwenêne, na banyabyâha embere za Nyamubâho. 14 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi Loti aba amamurhengakwo, erhi:«Yinamula amasù obone, kurhenga aho oli kujà e mwenè n’emukondwè, kujà e bushoshokero n’ebuzikiro. 15 Eco cihugo côshi wabona nakuhà co we n’iburha lyâwe, cibè cinyu ensiku zôshi. 16 Iburha lyâwe najira hyôloloke liluge nka katulo k’okw’idaho: owakahash’iganja emogomogo z’akatulo k’okw’idaho ye wanahash’iganja iburha lyâwe. 17 Yimuka! Orhandagire eci cihugo omu buli n’omu bugali, bulya co nakuhà.» 18 Abramu yoyo n’amahêma gâge, akanya agend’igwika ecirâlo aha murhi gwa Mambri, oguli aha Hebroni, n’ahôla ayûbakiraho Nyamubâho oluhêrero.

Genesis BHS 13:

₁וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ ₂וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ ₃וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ ₄אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ ₅וְגַם־לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃ ₆וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ ₇וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ ₈וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃ ₉הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֨רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃ ₁₀וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃ ₁₁וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃ ₁₂אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃ ₁₃וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃ ₁₄וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ ₁₅כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ ₁₆וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ ₁₇ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ ₁₈וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

Entambala y’abâmi bani

1 Omu mango ga Amrafeli mwâmi w’e Shineyari, Ariyoko mwâmi w’e Elasari na Kedori-Laomeri mwâmi w’e Elami na Tideali mwâmi w’e Goyimi, 2 abôla bâmi banacitula entambala oku bâbo bâmi bo baligi: Bera mwâmi w’e Sodomo, Birsha mwâmi w’e Gomora, Shineabi mwâmi w’e Adma, Shemeberi mwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyâge ye Sowari. 3 Abâla bazinda bayankira omuhigo omu kabanda ka Sidimi yo enaligi nyanja y’omunyu. 4 Bagezize myâka ikumi n’ibirhi erhi badwîrhe barhegekwa na Kedori-Laomeri, lero omu mwâka gw’ikumi na kasharhu, bàgoma. 5 Ci omu mwâka gw’ikumi na karhanu Kedori -Laomeri àyisha haguma n’omurhwe gw’abandi bâmi, balya bali bayumvinye bôshi naye. Ahimira bene Refayimi aha Ashtaroti-Karnayimi, Abazuzimi abahimira aha Hama, Aba-Emimi omu kabanda ka Kiriyatayimi, 6 Aba Horiti abahimira oku ntondo za Seyiri kuhika aha Eli-Parani lugo luli elubibi n’irûngu. 7 Bagonjolokera e Ayini Mishipati omu Kadesi. Bahima ab’omu cihugo c’aba-Amaleki, kuguma n’aba Amoreni, bo babàga e Hasasoni-Tamari. 8 Naye omwâmi w’e Sodomo, omwâmi w’e Gomora, omwâmi w’e Adma, omwâmi w’e Seboyimi n’omwâmi w’e Bela izîno lyâge ye Sowari nabo bàhiga okulwa; babalwikiza omu kabanda ka Sidimi. 9 Bakoza Kedori-Laomeri, mwâmi w’e Elami, Tideali mwâmi w’e Goyimi, Amrafeli mwâmi w’e Shineyari na Ariyoko mwâmi w’e Elasari, bâmi bani oku barhanu! 10 Omu kabanda ka Sidimi mwâli muyunjwîre bidêka bya bulembo; omu kuyâka omwâmi w’e Sodomo n’omwâmi w’e Gomora bahirimamwo, abasigalaga bayâkira omu ntondo. 11 Abahimaga basàbunga ebyali omu Sodomo n’omu Gomora byôshi, n’ebiryo byamuli byôshi banacigendera. 12 Loti naye, mugala wa mulumuna wa Abramu, bamugwârha, banyaga n’ebirugu byâge byôshi banacigendera. Yo ali ayûbasire e Sodomo. 13 Muguma omu bashugunukaga, akanya aj’ibwîra Abramu muhabraniya wali yubasire aha murhi gwa Mambri Amoriti, mwene wâbo Esikoli na Aneri, bàli bîra b’Abramu. 14 Abramu erhi ayumva oku kwo mwene wâbo anahèsirwe mpira ntyo, asinga omurhwe gwa balume magana asharhu na bantu ikumi na munâni, balwî bakulu baburhagwa omu mwâge, abalibirhakwo kuhika aha Dani. 15 Erhi babà bamacìgabamwo bikembe bibirhi, Abramu ye n’engabo yâge, bàbarhêra budufu, anabahima abâminika kuhika aha Hoba olunda lw’ebwa murhi gwa Damasko. 16 Alîkûza ebirugu byôshi, haguma na mwene wâbo Loti n’ebirugu byâge , kuguma n’abakazi n’abalume.

Oburherekêre bwa Melkisedeki

17 Abramu erhi akola arhabâluka emunda anahimiraga Kederi-Lomeri, ye n’abâmi bali bôshi naye, omwâmi w’e Sodomo ayîsh’imuyankirira omu njira omu kabanda ka Sawe (lwo lubanda lwa mwâmi). 18 Melkisedekiⁿ mwâmi w’e Salemu ayisha adwîrhe omugati n’irivayi; ali mudâhwa wa Nyamuzinda w’enyanya bwenêne. 19 Anacigisha Abramu aderha, erhi: «Abramu agishwe na Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owalemaga amalunga n’igulu, 20 Ayâgirwe Nyamuzinda w’enyanya bwenêne owahiraga abashombanyi bâwe omu nfune zâwe». Abramu anacimurhûla oku ngasi ebi anali adwîrhe byôshi. 21 Oyu mwâmi w’e Sodomo anacibwîra Abramu, erhi: «Ompè abantu oyôrhane ebirugu». 22 Ci kwône Abramu ahûna oyo mwâmi w’e Sodomo, erhi: «Ndengezize okuboko kwâni emunda Nyamuzinda w’enyanya bwenêne ali ye walemaga amalunga n’igulu. 23 Ciru n’ehigozi ciru n’ehishumi hy’enkwêrho zâwe ntâhyo narhôla omu birugu byâwe: orhag’iderha erhi: «Nie nagazize Abramu». 24 Ntâhyo ntôzire ciru n’ehitya. Byo ntaderha ebi abarhumisi bâni balyaga n’ecigabi nahàga abîra bantabâlaga bo Aneri, Esikoli na Mambri; abola barhôla ngasi muguma ecâge cigabi».

Genesis BHS 14:

₁וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֨מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ ₂עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֨רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֨בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃ ₃כָּל־אֵ֨לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ ₄שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ ₅וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃ ₆וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃ ₇וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ ₈וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ ₉אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃ ₁₀וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃ ₁₁וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ ₁₂וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשֹׁ֛ו בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ ₁₃וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃ ₁₄וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ ₁₅וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ ₁₆וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃ ₁₇וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָר־לָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ ₁₈וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ ₁₉וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ ₂₀וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ ₂₁וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ ₂₂וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ ₂₃אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃ ₂₄בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס

Endagâno ya Nyamubâho bôshi na Abrahamu

1 Enyuma ly’ebyo, akanwa ka Nyamubâho kanacirhindakwo Abramu omu cilôrho, kaderha ntya, erhi: «Orhayôbohaga Abramu, nie mpenzi yâwe, oluhembo lwâwe lwabà lunene». 2 Abramu ashuza, erhi: «Waliha Nyamubâho bicigi wanshobôza? Niono nafà buzira mwâna, niono omu njira rhwêne Eliezeri w’e Damasko, ye wayîma omu byâni….» 3 Abramu aderha, erhi: «Lolà oku orhampâga iburha na muguma omu bene wîrhu ye wayîsh’iyîma omu byâni». 4 Kandi aho, akanwa ka Nyamubâho kanacimurhindakwo, erhi: «Arhali wabene oyo wanayîme omu byâwe ci muguma warhenga omu mukò gwâwe». 5 Oku bundi amujâna embuga amubwîra, erhi: «Galamira emalunga, oganje enyenyêzi z’emalunga nk’oku onahashire», anacimubwîra, erhi: «Kwo iburha lyâwe lyabà ntyo». 6 Abramu ayemêra Nyamubâho, naye Nyamubâho erhi abà amamuganjira birya^o, amuyêreka oku kwôshi kunali k’okuli. 7 Ashub’ibwîra Abramu, erhi: «Nie Nyamubâho wakurhenzagya e Uru omu Kaldeya nti nkuhè eci cihugo cibè câwe». 8 Abramu ashuza, erhi: «Yâgirwa Nyamubâho, bici namanyirakwo oku neci canabà câni?» 9 Anacimushuza, erhi: «Kanyagya ondêrhere endaku ya myâka isharhu, empene ya myâka isharhu, engandabuzi ya myâka isharhu, orhôle n’empingà n’ecananyunyi c’engûkù». 10 Ayisha amudwîrhîre ebyo bintu, abiberanga analambika ngasi luhande omu masù g’olwâbo, ebinyunyi byoki arhaberangaga. 11 Bacigukuma mpu bacîrhunike kuli erya mirhumba, Abramu akazibahâhanya. 12 Erhi izûba libà likola lyazika, enjôli nnene yarhogerakwo Abramu, ecôbà cinene camugwârha. 13 Nyamubâho anacibwîra Abramu, erhi: «Omanye bwinjà oku abâna bâwe bâba nka bigolo omu cihugo cirhali câbo. Babà bajà eyo munda banabalibuze myâka magana ani. 14 Ci olubaga lwabarhindibuza ntyo niene nalutwira olubanja na buzinda bayagaluke erhi banadwîrhe birugu mwandu. 15 Wêhe wakulikira basho n’omurhûla, wagishwa omu bushanja bwinjà. 16 Oku iburha lya kani go mango banashubire eno, bulya obubî bw’abanya-Amoriti burhacihika oku muhiro». 17 Izûba lyabîrage lyamazika n’obudufu erhi bwamarumbâna, lolà oku ecibêye c’omugî n’ecimole n’omuliro byàgera ekarhî ka zirya nyama mberange. 18 Olwo lusiku Nyamubâho àfundika endagâno bôshi n’Abramu aderha, erhi: «Iburha lyâwe ndihîre eci cihugo, kurhenga oku lwîshi lw’e Mîsiri kuhika oku lwîshi lunene, lwo lwîshi lwa Efrata. 19 Cihugo c’aba Keniti, aba Keniziti, aba Kadimoniti, 20 aba Hititi, aba Periziti, aba Refayimi, 21 aba Hamoriti, abanya-Kanani, aba Girigashiti n’aba Yebuseni».

Genesis BHS 15:

₁אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ ₂וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃ ₃וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ ₄וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ ₅וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ ₆וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃ ₇וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ₈וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃ ₉וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ ₁₀וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃ ₁₁וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ ₁₂וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ ₁₃וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ ₁₄וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ ₁₅וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ ₁₆וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ ₁₇וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ ₁₈בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ ₁₉אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ ₂₀וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃ ₂₁וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ ס

Okuburhwa kwa Ismaeli

1 Sarayi mukà Abramu arhâlisag’imuhâ mwâna. Cikwônene Sarayi ali agwêrhe omujà-kazi wâge w’e Mîsiri izîno lyâge ye Hagari. 2 Sarayi, anacibwîra Abramu, erhi: «Lolà, wekasinga obu Nyamubâho arhanyemereraga okuburha, j’emunda omujà-kazi wâni^p ali, nkaba hali amango ankacimbonera abâna». Abramu ayumva izù lya Sarayi. 3 Ntyo, Abramu erhi ajira myâka ikumi ali omu cihugo c’e Kanani, mukâge Sarayi amuhà Hagari, mujà-kazi wâge munyamîsiri, amuhà îba Abramu mpu amuyanke. 4 Naye, anacija emunda Hagari ali, arhôla izîmi. Nyamukazi kurhenga amango abonaga akola ali izîmi arhacilolaga nn’omu mwâbo nka muntu. 5 Sarayi anacibwîra Abramu, erhi: «We orhumire njakwo aka kagayo! Nayansire omujà-kazi wâni nakufumbikaye, na kurhenga amango abonaga akola ali izîmi, niono ntacibonwa nka muntu omu masù gâge. Nyamuzinda yêne arhufunge rhwembi!». 6 Abramu abwîra Sarayi, erhi: «Omujà-kazi wâwe omu maboko gâwe anali, wêne omujirire oku onasîmire». Abwo Sarayi akaz’ilibuza owâbo kuhika owâbo amuyaka. 7 Malahika wa Nyamubâho anacishimana Hagari hôfi n’iriba liguma omu irûngu, lyo iriba libà oku burhambi bw’enjira y’e Shuru. 8 Amudôsa , erhi: «Hagari, mujà-kazi wa Sarayi, ngahi warhenga na ngahi wajà?». Hagari anacimushuza, erhi: «Najà nayâka nn’omu mwîrhu Sarayi». 9 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Galuka , oshubire emwa nn’omu mwinyu onakazimuyumva». 10 Malahika wa Nyamubâho amubwîra, erhi: «Naluza bwenêne iburha lyâwe, lyaluga liyabirane okuganjwa». 11 Malahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «W’oyo oli izîmi, waburha omwânarhabana, wayîsh’imuyirika izîno lya Ismaeli^q, bulya Nyamuzinda anayumvîrhe omulenge gwâwe. 12 Oyo mwâna abà ndogomi nkali ya muntu, okuboko kwâge kwakâlikirwa abandi bôshi n’okuboko kw’abandi bôshi ye kwalîkirwa. Ayimanga yêne omu masù ga bene wâbo bôshi.» 13 Hagari ayîrika Nyamubâho wamubonekeraga eri izîno: erhi: «we El Royi», kwo kuderha «We Nyamuzinda Obona», bulya gwârhi yêne, «Ka ye nshubir’ibona aha olya odwîrhe ambona?» 14 Co cirhuma eryo iriba liderhwa mpu iriba lya Lahayi-Royi, libà ekarhî ka Kadesi na Beredi. 15 Hagari anaciburhira Abramu omwânarhabana, naye Abramu àyirika mugala wa Hagari izîno lya Ismaeli. 16 Abramu ali akola agwêrhe myâka makumi gali munâni na ndarhu erhi Hagari amujira Îshe wa Ismaeli.

Genesis BHS 16.

₁וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃ ₂וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֵּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃ ₃וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₄וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃ ₅וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃ ₆וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃ ₇וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃ ₈וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃ ₁₀וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ׃ ₁₂וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃ ₁₃וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃ ₁₄עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃ ₁₅וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃ ₁₆וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס

Endagâno n’okukembûlwa kwa Abrahamu

1 Abramu erhi ajira myâka makumi gali mwenda, Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: «Nie El-Shadayi, Nyamuzinda Ogala-byôshi, olambagire embere zâni onayôrhe mwimâna. 2 Nafundika endagâno yâni na nâwe, nakuluza bwenêne». 3 Abramu anacikumba bûbi, na Nyamuzinda amubwîra, erhi: 4 «Niono, endagâno yâni nâwe yeyi: Wabà îshe w’amashanja manji manji. 5 Barhakanacikuderha Abramu, ci we kola Abrahamu, bulya nakujira îshe wa mashanja manji manji. 6 Nakuhà iburha lirhali linyi, wabà îshe wa mashanja manji na bâmi banji bakurhengamwo. 7 Nafundika endagâno yâni rhwembi, ekarhî kani n’iburha lyâwe enyuma zâwe, n’obûko bwâwe enyuma zâwe, kurhenga oku iburha kujà oku lindi, yabà ndagâno y’ensiku zôshi, kuderha nti mbè Nyamuzinda wâwe na Nyamuzinda w’iburha lyâwe enyuma zâwe. 8 Nakuhà w’oyo n’iburha lyâwe ecîra cihugo oyûbasiremwo, ecihugo ca Kanani côshi, caba câwe ensiku zôshi, nâni nabà nie Nyamuzinda wâwe». 9 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Woyo olange bwinjà endagâno yâni, woyo n’iburha lyâwe enyuma kurhenga oku iburha kujà oku lindi. 10 Alaga endagâno yâni mukwânîne mulange, ndagâno ekarhî kani na nâwe, kwo kuderha we n’iburha lyâwe enyuma zâwe: Ngasi mwanarhabana w’omu nyumpa yâwe yeshi akwânîne akembûlwe. 11 Mujire bammukembûle, kwo kuderha batwe ehishisha hy’obulume bwinyu, co cabà cimanyîso c’endagâno yâni ekarhî kani na ninyu. 12 Ngasi mwanarhabana winyu, erhi akajira nsiku munâni abusirwe, anakembûlwe, kurhenga oku iburha kujà oku lindi. Oyo anabà mwanarhabana waburhwa omu nyumpa yâwe nîsi erhi omwânarhabana waguliragwa ecigolo cirhali c’omu bûko bwâwe. 13 Oyo obusirwe omu nyumpa yâwe, n’oyo wagulagwa nsaranga, kukwânîne bakembûlwe. Endagâno yâni yashâkwa omu mubiri gwinyu nka ndagâno y’ensiku zôshi. 14 Orhali mukembûle, omulume barhatwiri ehishisha hy’oku bulume bwâge, oyôla kukwânîne akagwe omu bûko bwinyu, bulya arhakenziri endagâno yâni». 15 Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Mukâwe Sarayi irhondo orhacihîraga okamuderha mpu ye Sarayi, ci izîno lyâge ye kola wâbà Sara^r. 16 Namugisha nankuhè omwânarhabana wa kuli ye, namugisha abè nnina w’amashanja, anaburhe amashanja aburhe n’abâmi b’amashanja». 17 Abrahamu akumba bûbi, arhondêra asheka, erhi amacidesa yêne, erhi: «K’omwâna akaciburhwa n’omushosi wa myâka igana, na Sara ogwêrhe myâka makumi gali mwenda, ka anaciburha? 18 Abrahamu, erhi: «Ciru Ismael arhanarhang’ilama embere zâwe!» 19 Nyamuzinda ashuza, erhi: «Kwo binali, mukâwe Sara akuburhira omwânarhabana, wanamuyirika izîno lya Izaki, nafundika endagâno yâni haguma naye, yabà ndagâno y’ensiku n’amango, kuderha nti mbè Nyamuzinda wâge n’ow’obûko bwâge bwayisha enyuma zâge. 20 Oku biyêrekîre Ismaeli neci nkuyumvîrhe; naye mmugishire, namuhà iburha, namujire aluge bwenêne, aburha baluzi ikumi na babirhi, namujira ishanja linene. 21 Ci kwônene endagâno yâni, Izaki ye rhwayifundika rhweshi, mugala wâwe waburhwa na Sara mwâka irhondo nka gano mango». 22 Erhi ayûsa ashambâla, Nyamuzinda asêzera Abrahamu. 23 Oku bundi Abrahamu anarhôla omugala Ismaeli, ngasi bandi banali ba maburhwa omu mwâge, n’abandi bambali agulaga n’enfaranga, rhuderhe ngasi banali balume b’aha mwa Abrahamu bôshi abakembûla ehishisha hy’obulume bwâbo olwo lusiku lwonêne na kuhika ene nk’oku Nyamuzinda anamubwîraga. 24 Erhi Abrahamu akembûlwa erhi agwêrhe myâka makumi gali mwenda na mwenda, anacikembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 25 Omugala Ismaeli naye ali agwêrhe myâka ikumi n’isharhu erhi akembûlwa ehishisha hy’obulume bwâge. 26 Olwo lusiku lwonênè, Abrahamu n’omugala Ismael, bakembûlwa. 27 Abalume b’aha mwâge bôshi, abâna b’omu mulala gwâge, na ngasi bandi agulaga nfaranga embuga, bôshi bakembûlwa kuguma naye.

Genesis BHS 17:

₁וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ ₂וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ ₃וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ ₄אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃ ₅וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ ₆וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃ ₇וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃ ₈וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ ₁₀זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ ₁₁וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃ ₁₂וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ ₁₃הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃ ₁₄וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס

₁₅וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃ ₁₆וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ ₁₇וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃ ₁₈וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃ ₁₉וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃ ₂₀וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃ ₂₁וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃ ₂₂וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃ ₂₃וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ₂₄וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ ₂₅וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ ₂₆בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃ ₂₇וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ פ

Nnâmahanga ashub’ibonekera Abrahamu aha Mambri

1 Nyamubâho amubonekera aha murhi gwa Mambri erhi atamire aha lusò lw’ecirâlo câge, amango g’idûrhu likali ly’omûshi. 2 Erhi alambûla amasù abona bantu basharhu bamuyimanzire aha burhambi. Erhi ababona arhenga aha lusò lw’ecirâlo aja emunda bali, ahwera oku idaho. 3 Ababwîra, erhi: «Yâgirwa Nnahamwîrhu nkusengire, akaba ntonyire omu masù gâwe, orhageraga aha burhambi bwa mwambali wâwe buzira kuyimanga. 4 Baj’ilêrha mîshi masungunu mukalabe amagulu, munarhamûkire hali ogu murhi. 5 Naj’ilonza ecihimbi c’omugati murhûzemwo omurhima mubul’igenda, e kuli mwajà co canarhumaga mugera aha mwa mwambali winyu eco!». Banacishuza mpu: «Ojirage nk’okwo odesire». 6 Abrahamu anacibadukira omu cirâlo emunda Sara ali ambwîra, erhi: «Orhôle mirengo ishanrhu ya nshâno, obumbe onabajiriremwo orhugati. 7 Abrahamu akanya aja omu busò bwâge, arhôlamwo akanina k’omutwirà kashushagire bwinjà akahà omwambali, naye akanya aj’ikarheganya. 8 Ayisha adwîrhe amashanza, empyûhyù na kalya kanina anabâgaga, adekereza embere zabo; naye ayimanga hôfi nabo aha idako ly’omurhi oku bakâlya. 9 Banacimudôsa, mpu: «Ngahi mukâwe Sara ali?» Abashuza, erhi: «Yoyo otamîre omu cirâlo». 10 Olya w’ecigolo aderha, erhi: «Mwâka irhondo nashub’igera hano mwâwe kandi, n’ago mango, erhi mukâwe Sara agwêrhe mugala». Sara akazâg’iyumviza aha lusò lw’ecirâlo câli enyuma zâge. 11 Ci Abrahamu na Sara bali bakola bashosi ba myâka minji, na Sara ali amahwerwa arhacijâga omu mugongo. 12 Lero Sara acîshesa, erhi: «K’aga mango nahwire nakaciyumva amasîma! N’ibanie oyûla okola luvandagwa!». 13 Ci kwône Nyamubâho abwîra Abrahamu, erhi: «Cirhumire Sara asheka anaderha erhi: Ka kuburha nâni nakaciburha nankola ncîbêrîre ntâye? 14 Ka hali ebirhangâzo byankayabîra Nyakasane okujira? Mwâka irhondo nka gano mango, nashubira eno mwâwe na Sara aburha mugala.» 15 Sara acîhakanula, erhi: «Mâshi ntashesire», ali amayôboha, ci kwône amubwîra, erhi: «Neci washesire».

Abrahamu asengerera ab’e Sodomo

16 Balya balume banaciyimuka, bagenda, bàhika aha bàkalangìra Sodomo. Abrahamu àja alambagira bôshi nabo mpu abaluse. 17 Nyamubâho àcîdôsa erhi: «Kurhi nafulikaga Abrahamu akantu ndâlîre okujira, 18 n’obwo Abrahamu aba ishanja linene na lizibu n’agandi mashanja g’igulu goshi gagishwa muli ye? 19 Bulya nacimwîshozire nti arhegeke abâna bâge n’enyumpa yâge enyuma zâge mpu balange enjira ya Nyamubâho omu kujira ebishingânîne^s n’ebilongîre»; na ntyo, Nyamubâho anajirira Abrahamu ebi amulaganyagya. 20 Ntyo, Nyamubâho anaciderha, erhi: «Omulenge gushobesire Sodoma na Gomora gurhali munyi! Ecâha câbo carhalusire. 21 Nkolaga nabunguluka ndole erhi nanga erhi neci bajizire ebira omulenge gubashobesire emunda ndi gumanyîsize: nâni ntacihabè». 22 Balya bantu barhenga halya bàja olunda lw’e Sodomo. Abrahamu erhi aciyimanzire embere za Nyamubâho. 23 Abrahamu ayegêra, aderha, erhi: «Kâli onakolaga waherêrekeza omushinganyanya^t haguma n’enkola-maligo?». 24 Kwankabà habonekana bantu bashinganyanya makumi arhanu mw’olwo lugo. Kâli onakolaga wabaherêrekeza? K’orhankababalira olwo lugo erhi abo bashinganyanya makumi arhanu galulimwo garhuma? 25 Nanga orhankajira ntyo! Okuherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo, okugeza omushinganyanya cikembe ciguma n’omunyabyâha. Nanga ntà mango. K’omutwî w’emmanja w’igulu lyôshi arhakacitwa mmanja?» 26 Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nkashigâna e Sodomo bantu makumi arhanu bashinganyanya omu lugo, nanababalira ecishagala côshi bo barhuma» 27 Abrahamu ashub’iderha, erhi: «Ciru nkabâ katulo na luvû, nashub’icîshomya okushambâza Nnahamwîrhu. 28 Hali amango omu bashinganya makumi arhanu hankabula barhanu: Ka wanahana ecishagala côshi erhi abo barhanu bo barhumire?» Nyamubâho amushuza, erhi: «Nanga, erhi hankabâ bashinganyanya makumi ani na barhanu, ntankaciluhana». 29 Abrahamu ashubirira, erhi: «Nkaba hanayîsh’ibonekana makumi ani gone». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntakujire erhi ago makumi ani garhuma». 30 Abrahamu, erhi: «Nnawîrhu arhabâga burhe, nshub’iderha; nkaba hanaciboneka makumi asharhu». Naye, erhi ntaluhane hakabonekana ago asharhu. 31 Ayûshûla, erhi; «Nashub’icîshomya okushambâza Nnawîrhu: Nkaba hanaciboneka makumi abirhi». Nyamubâho amushuza, erhi; «Ntacishâbe erhi ago makumi abirhi go garhuma». 32 Abrahamu, erhi: «Nnawîrhu arhabâga burhe, nderhe ecinwa cizinda: Nkaba hankaciboneka ikumi lyône»; Nyamubâho amushuza, erhi: «Ntacihane erhi eryo ikumi lyo lirhumire» 33 Nyamubâho erhi ays’ishambâza Abrahamu, agenda, naye Abrahamu ashubira emwâge.

Genesis BHS 18:

₁וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃ ₂וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ ₃וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ ₄יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ ₅וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ ₆וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃ ₇וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשֹׂ֥ות אֹתֽוֹ׃ ₈וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃ ₉וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ ₁₀וַיֹּ֗אמֶר שֹׁ֣וב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃ ₁₁וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ ₁₂וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ ₁₃וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃ ₁₄הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃ ₁₅וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃ ₁₆וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃ ₁₇וַֽיהוָֹ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃ ₁₈וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ₁₉כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃ ₂₀וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃ ₂₁אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃ ₂₂וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₂₃וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃ ₂₄אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃ ₂₅חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃ ₂₇וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ ₂₈א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ₂₉וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃ ₃₀וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ ₃₁וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃ ₃₂וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃ ₃₃וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃

Okushâbwa kwa Sodomo

1 Erhi balya bamalahika babirhi bahika aha Sodomo càjingwè, Loti ali abwârhîre aha muhango gw’olugo. Erhi Loti ababona ayimuka, akanya aj’ibayankirira, ahwera oku idaho. 2 Aderha, erhi: «Mmuhûnyire mâshi banawirhu muyîshe muyandagalire emwa mwambali winyu muj’ihandayo, mugeze amîshi oku magulu, n’irhondo sêzi mwanahira njira», ci bôhe bashuza, mpu: «Nanga, rhwalâla muno ngo». 3 Ci kwône abayinginga bwenêne kuhika bayêmêra okujà emwâge n’okujà omu nyumpa. Abarheganyiza ebiryo, abayôkera omugati gurhalimwo lwango^u, banacilya. 4 Oku barhacigwîshira, enyumpa yôshi yagorhwa n’abalume b’omu lugo, bantu b’e Sodomo, kurhenga oku misole kuhika oku bashosi, olubaga lwôshi buzira kusiga ndi nyuma. 5 Bayâkûza Loti banacimudôsa, mpu: «Ngahi bali balya bantu bajîre hanola mwâwe buno budufu? Orhuhè bo rhubalâlane». 6 Loti ahuluka aja emunda bali emuhanda, anayigala olumvi enyuma zâge. 7 Anacibabwîra, erhi: «Bene wîrhu, mwe mukasinga, mumanye mwankakola amabî! 8 Yumvi mmubwîre, ngwêrhe banyere babirhi barhasag’imanya balume, nnammulerherabo: mubajire oku mubwîne kwinjà, ci abola bantu mumanye mwankaderha mpu mwabahumakwo, bulya mwo bajire omu cîhôho c’enyumpa yâni». 9 Ci bahuza, mpu: «Orhenge aho! Azind’iyisha ali mubunga, yoyo wamacîjiraga mutwî wamanja! Wâbà we rhujira kubî kubalusha». Bacîrhunika kuli Loti bwenêne; bamuyishakwo bakola bapamula olumvi. 10 Ci balya balume bombi, banacirîka okuboko, bakululira Loti aha burhambi bwâbo, omu nyumpa, banahamika olumvi. 11 Bahunika balya bantu kw’olumbwibwi aha lusò, kurhenga oku murhò kuhika oku mukulu, bayabirwa ciru n’okubona omuhango. 12 Balya bantu babirhi banacibwîra Loti, mpu: «Ka hali bandi bene winyu ojira enôla munda? Bagala bâwe, ngasi bene winyu bali munôla lugo bôshi obarhenze hanola. 13 Rhukola rhwashâba luno lugo, bulya omulenge kuli abâla bantu emwa Nyamubâho gwarhalusire, na Nyamubâho anarhurhumire mpu rhubamalire». 14 Loti akanya aj’ibwîra abakwi bakazâgisheba abâli, erhi: «Yimuki murhenge muli cino cihugo bulya Nyamuzinda alâlire okucishâba; ci abakwi bamaya mpu kuhalîza. 15 Erhi kubà mucêracêra, bamalahika banacisêza Loti, mpu: «Yimuka orhôle mukâwe n’aba bâli bâwe bali ahâla bombi, ogende lyo orhag’igwa omu buhane Nyamubâho ahanamwo bino bishagala. 16 Mpu acizindoloka, balya balume babirhi bamugwârhira oku kuboko ye na mukâge n’abâli oku banali babirhi, bulya Nyamuzinda ali alonzize okubacinga. Bamuhulusa banamulekera emuhanda gw’olugo. 17 Oku bamuhêka e muhanda, muguma muli balya bamalahika amubwîra, erhi: «Kanya oyâke duba duba, ocize omûka gwâwe, orhakabaganaga enyuma orhanayimangaga ngahi omu kabanda ci oyâkire oku ntondo lyo olek’ihêkwa omu nsanyâ». 18 Loti abashuza, erhi: «Nanga, Nnahamwîrhu. 19 Mwambali wâwe arhonyire omu masù gâwe, wananyêresire olukogo lwâwe ene ofungira omûka gwâni. Ci kwône, ntankayâkira oku ntondo, mpike n’obwo buhanya burhantindakwo, obone namafâ».

Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni

20 Lolà lula lugo luli hôfi; omuntu anayakiramwo, lurhali lunganaci. Oleke nyâkiremwo; luligi lunganaci? Lyôki nankalobôka». 21 Naye amushuza, erhi: «Nkubêrire kandi olwo lukogo, ntacishâbe olwo lugo odesire». 22 Kanyagya oyâkiremwo bulya ntâco najira orhanacihikamwo.» Co carhumire bayîrika olwo lugo izîno lya Sowari. 23 Erhi izûba likola lyashoshoka, Loti ahika omu Sowari. 24 Oku bundi Nyamubâho anacirhogeza enshâno y’ecibiriti n’omuliro kuli Sodomo na kuli Gomora. 25 Anacishâba ebyo bishagala n’olubanda lwôshi, haguma n’abantu balimwo na ngasi hyâsi hy’oku idaho. 26 Mukà Loti mpu akabagana enyuma, ashuba cirundo ca munyu. 27 Abrahamu azûka sêzisêzi aja halya ayimangaga embere za Nyamuzinda. 28 Alâba Sodomo na Gomora n’akabanda kôshi, alangîra omugî gwatumbûka omu cihugo nka mugî gw’omu cibêye. 29 Ntyo ago mango, Nyamuzinda ashâbaga ebishagala by’omu kabanda, akengêra Abrahamu, akûla Loti muli obwo buhanya, erhi akola ashanda ebishagala Loti ayûbakagamwo. Obûko bwa bene Mowabu n’obwa bene Amoni. 30 Loti arhenga e Sowari, agend’iyûbaka oku ntondo bone abâli bombi^v, bulya ali ayobohire okubêra e Sowari. Banacigend’ibêra omu lukunda bon’abâli bombi. 31 Omwâli mukulu anacibwîra omurho, erhi: «Larha oyûla okola mushosi anta mulume wankaja emunda rhuli nk’oku banajira omu igulu lyôshi. 32 Oyîshe rhunywêse Larha idivayi rhunalâle rhwe naye; ntyo larha rhwanamukûlakwo iburha.» 33 Banacinywesa îshe idivayi mw’obwo budufu, omunyere mukulu aj’igwîshira aha burhambi bw’îshe, arhamanyaga ciru amango azûkaga. 34 Erhi buca, omunyere mukulu abwîra omulumuna, erhi: «Injo budufu nalâzire rhwe na larha; rhushub’imunywesa idivayi muli obu budufu, nâwe ogend’ilâla mwe naye, ntyo larha rhwamukulakwo iburha». 35 Banacinywesa îshe idivayi kandi obwo budufu, n’omunyere murhò agend’igwîshira aha burhambi bwâge. Arhamanyaga amango agwishiraga ciru n’amango azûkaga. 36 Bâli ba Loti bombi banaciba izîmi, erhi n’izîmi liri ly’îshe. 37 Omukulu aburha murhabana, anacimuyirika erya Mowabu^w, ye shakulûza wa bene Mowabu. 38 Omurho naye aburha murhabana, amuyirika erya Beni-Ami^x, ye shakulûza wa bene Amoni.

Genesis BHS 19:

₁וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֨מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ ₂וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֨ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהְלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃ ₃וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ ₄טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ ₅וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ ₆וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ ₇וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ ₈הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ ₉וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ ₁₀וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ ₁₁וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ ₁₂וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃ ₁₃כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ ₁₄וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ ₁₅וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֨יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃ ₁₆וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ ₁₇וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃ ₁₈וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ ₁₉הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ ₂₀הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ ₂₁וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ ₂₂מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃ ₂₃הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃ ₂₄וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₂₅וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ ₂₆וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ ₂₇וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ ₂₈וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ ₂₉וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃ ₃₀וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ ₃₁וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ₃₂לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ ₃₃וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ ₃₄וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ ₃₅וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ ₃₆וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃ ₃₇וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ ₃₈וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ ס

Abrahamu aha Gerari

1 Abrahamu arhenga eyo munda aja omu cihugo ca Nêgebu, ayûbaka ekarhî ka Kadesi na Shuru. Abêra aha Gerari. 2 Abrahamu, omu kuderha mukâge Sara, ayisha, erhi: «Mwâli wîrhu oyo», lero Abimeleki mwâmi w’e Gerari arhumiza mpu bamugwârhire Sara. 3 Ci kwône Nyamuzinda abonekera Abimelekî omu bilôrho budufu amubwîra, erhi: «Wafà kuli oyu mukazi oyansire, bulya ali mukazi ogwêrhe îba». 4 Abimelekî, arhâli acimuyegêra, kwo kuderhaga, erhi: «Muhânyi, ka wayîrha n’abêru kwêru?. 5 Kàli Abrahamu yêne wambwîraga, erhi mwâli wîrhu oyu, na nyamukazi naye yêne aderha erhi mushinja wîrhu oyu? Nakujizire n’obushinganyanya bw’omurhima n’obw’ amaboko garhalikwo izâbyo». 6 Nyamuzinda anacimubwîra kandi omu bilôrho, erhi: «Nâni mmanyire bwinjà oku wajiraga okwôla n’omurhima gw’obushinganyanya na kandi niene nakucîkaga nti olek’ingayisa n’ecâha; co carhumire ntaziga wamuhumakwo. 7 Na bunôla, ogalulage mukà oyu mulume: aba mulêbi akânakusengerera mpu lyo olama. Ci akaba orhamugalwiri, onamanye oku kufà wanafà, we n’aba aha mwâwe bôshi.» 8 Abimelekî azûkiriza sêzisêzi ahamagala abambali bôshi, abarhondêreza ebyôla byôshi anabwiragwa, nabo barhungwa n’obwôba bunene. 9 Oku bundi Abimelekî ahamagala Abrahamu amudôsa, erhi: «Kurhi oku warhujizire? Kubî kuci nakujirire obûla walonza okumbarhuza ecâha cingan’aha nie n’ab’oku bwâmi bwâni? Wankolîre ebirhakolwa.» 10 Abimelekî ashub’idôsa Abrahamu, erhi: «Bici wali ogerêrîze ene ojira ntyôla?» 11 Abrahamu ashuza, erhi: «Nakazâg’iderha omu murhima gwâni nti okurharhindira okurhînya Nyamuzinda kurhankaboneka mw’eci cihugo: banyîrha kw’oyu mukazi. 12 Ci kwône kandi anali mwâli wîrhu, aburhwa na larha ci arhaburhwa na nyâma, ahindusirage mukânie. 13 Na kandi, amango Nyamuzinda antegekaga mpu njè nazungula kuli n’enyumpa ya larha, nabwîra nyamukazi, nti: «Alaga oku wantabâlamwo: ngasi aha rhwakahika hôshi oderhe oku ndi mushinja winyu.» 14 Abimelekî arhôla oku bintu bishwêkwa, ebinyînyî n’ebinênêne, oku bajà n’oku bajâkazi bâge aha Abrahamu anamugalulira mukâge Sara. 15 Abimelekî anamubwîra, erhi: «Lolà ecihugo câni, eci cilambûle embere zâwe, oyûbake aha onalonzize!» 16 Abwîra Sara, erhi: «Obwîne oku mpire mushinja winyu bikoroti cihumbi bya nfaranga, okwôla kwakukûla enshonyi embere z’aba muli mweshi, na ntyo, ntà mwenda gwinyu nsigiremwo. 17 Abrahamu asengerera Abimelekî emunda Nyamuzinda ali, naye Nyamuzinda afumya Abimelekî, mpu mukà Abimelekî n’abajà-kazi bâge lyo babona abâna^y. 18 Nyamuzinda aliamazanganya abakazi b’aha mwa Abimelekî bôshi n’owal’irhumire, ali Sara, mukà Abrahamu.

Genesis BHS 20:

₁וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃ ₂וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃ ₃וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃ ₄וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃ ₅הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃ ₆וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ ₇וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₈וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃ ₉וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃ ₁₀וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃ ₁₂וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ ₁₃וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ ₁₄וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₁₅וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃ ₁₆וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃ ₁₇וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃ ₁₈כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

Okuburhwa kwa Izaki

1 Nnâmahanga ayîsh’irhangula Sara, nk’oku anaderhaga; anamujirira nk’oku amulaganyagya. 2 Sara arhôla izîmi, aburhira Abrahamu omwânarhabana omu bushosi bwâge, omu mango Nyamuzinda anali atwire. 3 Abrahamu ayîrika omwâna Sara amuburhiraga izîno lya Izaki (Cishesa) nka kulya Nyamuzinda anarhegekaga. 4 Abrahamu akembûla omugala Izaki enyuma lya nsiku munâni abusirwe, nk’oku Nyamuzinda anamurhegekaga. 5 Abrahamu ali akola agwêrhe myâka igana erhi omugala Izaki aburhwa. 6 Sara anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amanpa cishesa, ngasi bôshi abayumva ogu mwanzi kushesa nabashesa». 7 Ashub’iderha, erhi: «Ndi wankabwizire Abrahamu oku Sara ankaciyonsize abâna! Bulya niono namahà obushosi bwâge omwâna».

Hagari na Ismaeli bàkagwa

8 Omwâna akula ananena amonka, Abrahamu ajirîsa olusiku lukulu, olusiku banenesagya Izaki amonka. 9 Lero Sara alangira olya mwanarhabana omunya-Mîsiri Hagari aburhiraga Abrahamu adwîrhe ashârha bôshi n’omugala Izaki. 10 Abwîra Abrahamu, erhi: «Ohuluse oyu mukazi bôshi n’omugala, kurhakwânîni omwâna w’omujà-kazi ayime bo na mugala wâni Izaki.» 11 Ako kanwa kababaza bwenêne Abrahamu kuli oyo mugala, 12 ci kwône Nyamuzinda abwîra Abrahamu, erhi: «Omanye orhabâga burhe erhi oyo mwâna w’omujà-kazi wâwe orhuma, ngasi oku Sara akanakuhûna onakuyêmêre bulyala Izaki lyo iburha lyahêka izîno lyâwe ensiku zôshi. 13 Ci oyu mwâna w’omujà-kazi naye namujiramwo ishanja, bulya naye ali mugala wâwe. 14 Abrahamu azûka sêzisêzi, arhôla omugati n’ehibindi hy’amîshi ashanira Hagari, ahira omugala aha lurhugo, abahulusa. Nyamukazi aja ahabuka omu irûngu lya Bersheba. 15 Erhi amîshi gali omu hibindi gamuhwera akwêba omwâna wâge omu hishaka 16 aj’ibwârhala aha akalangira ishaka, nka aha omuntu ankalasha omwampi. Bulya kwo akazâg’iderha emurhima, erhi: «Ntalonza mbone oku oyu mwâna afâ.» Atamala erya burhambi, arhondêra ayâma analaka. 17 Nyamuzinda ayumva omulenge gw’omwâna erhi anali empingu, malahika wa Nyamuzinda ahamagala Hagari amubwîra, erhi: «Kurhi wabîre Hagari? Orhôbohaga bulya Nyamuzinda ayumvîrhe olujamu lw’omwâna aho ali. 18 Yimuka, ogwârhe omwâna bwinjà bulya namujira lubaga lunene. 19 Nyamuzinda arhenza olubwibwi omu masù ga Hagari, alangira iriba. Akanya aj’idôma abumba ehibindi, anaciywesa omugala. 20 Nyamuzinda ayôrha ali bôshi n’olya mwâna, akula, anabèra omu irûngu, àbâ nfôla miherho. 21 Ayûbaka omu irûngu lya Parani, na nnina aj’imushebera omukazi Munya-Mîsiri.

Abrahamu bo na Abimeleki aha Bersheba

22 Muli ago mango, Abimeleki ayisha bôshi na Pikoli, murhambo w’abalwi bâge, abwîra Abrahamu, erhi: «Nyamuzinda ali haguma nâwe muli ebi odwîrhe wajira byôshi. 23 Ocîgashage buno oku izîno lya Nyamuzinda, oku orhakandenganya nie n’abâna bâni n’abinjikulu bâni; n’oku emunda ndi n’emunda ciri eci cihugo wayishagamwo nka cigolo, walanga obwîra buli nk’obûla nkujirakwo.» 24 Abrahamu ashuza, erhi: «Neci ncîgashire kwo». 25 Naye Abrahamu atumuza Abimeleki iriba lyâge ly’amîshi bambali ba Abimeleki bamunyagaga. 26 Abimeleki ashuza, erhi: «Ntamanyiri ndi wankajizire ntyo: nâwe wêne orhasag’imbwîra akantu kuli ebyo, nâni niene ene bwo burhanzi nkumanya.» 27 Abrahamu arhôla omu bintu byâge , ebinyînyî n’ebinene abiha Abimeleki na bombi oku bali babirhi bajira endagâno. 28 Abrahamu arhôla bibuzi nda by’omu busò bwâge abihira hâgo hâgo. 29 Abimeleki amudôsa, erhi: «Ebyo bibuzi nda ohizire hâgo hâgo, bici byajira aho?» 30 Amushuza, erhi: «Kuderha nti oyêmêre okurhôla ebira bibuzi nda by’omu maboko gâni, bibè buhamîrizi oku nie nanahûmbaga eryo iriba. 31 Co cirhuma ahôla haderhwa Bersheba, kulya kubà ahôla ho bombi bacîgashiraga. 32 Erhi babà bamafundika endagâno aha Bersheba, Abimeleki ayimuka bôshi na Pikoli, murhambo w’engabo n’abalwi bâge, ashubira omu cihugo c’Abafilistini. 33 Abrahamu agwîka omurhi gw’etamarisi ahôla Bersheba anashengeraho izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda w’ensiku n’amango. 34 Abrahamu ashinga myâka erhali minyi omu cihugo c’Abafilistini.

Genesis BHS 21:

₁וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ₂וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ₃וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃ ₄וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ ₅וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃ ₆וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃ ₇וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃ ₈וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃ ₉וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃ ₁₀וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ ₁₁וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃ ₁₂וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃ ₁₃וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃ ₁₄וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ ₁₅וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃ ₁₆וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃ ₁₇וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ ₁₈ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃ ₁₉וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֨מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃ ₂₀וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃ ₂₁וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ

₂₂וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ ₂₃וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃ ₂₄וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃ ₂₅וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃ ₂₇וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ ₂₈וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃ ₂₉וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃ ₃₀וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃ ₃₁עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ ₃₂וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ ₃₃וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ ₃₄וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ

Abrahamu alikola ahâna ommwâna enterekêro byayêrekana oku arhînya Nyamuzinda. Yêne ashubimuhanza

1 Enyuma z’aho, Nyamuzinda arhangula^z Abrahamu, amubwîra, erhi: «Abrahamu ! Abrahamu! » Naye ashuza, erhi: «Ho ndi hano. » 2 Nyamuzinda anacimubwîra, erhi: «Oyanke mugala wâwe cûsha, oyôla orhonya, Izaki, omujâne omu cihugo c’e Moriya, n’eyo munda, omuhâne nterekêro ya okusingônoka. 3 Abrahamu azûka sêzisêzi arheganya endogomi yâge na bambali babirhi n’omugala Izaki. Abeza enshâli z’enterekêro, bàhira njira bàja erya munda Nyamuzinda amubwîraga. 4 Oku lusiku lwa kasharhu, Abrahamu agalamira, alangîra erya ntondo ci erhi enaciri kuli. 5 Abrahamu anacibwîra abambali erhi mubêrage aha mweshi n’eyi ndogomi, nâni rhwe n’oyu mwâna, rhwahika hala, rhwaharâmya rhunashub’iyandagalira emunda muli. 6 Abrahamu ayanka enshâli z’enterekêro azibarhuza omugala Izaki, naye yêne afumbarha omuliro n’akêre, banagenda bombi. 7 Izaki anacidôsa îshe Abrahamu, erhi: «Larha!» Naye ashuza erhi: «Kurhi mwâna wâni?» Izaki, erhi: «Omuliro ogu rhudwîrhe, n’enshâli z’enterekêro , ci ngahi omwâna-buzi rhwagend’irherekêra ali?» 8 Abrahamu ashuza, erhi: «Nyamuzinda yêne abona aha arhenza omwâna-buzi w’enterekêro, mwâna wâni». Banacigenda bombi oku bali babirhi. 9 Erhi bahika aho Nyamuzinda amulangûlaga, Abrahamu ayûbaka oluhêrero, arherekeza enshâli, aziriringa omugala Izaki, amulambika oku luhêrero oku nyanya ly’enshâli. 10 Abrahamu alambûla okuboko arhôla akêre mpu akolaga abâga omugala. 11 Ci kwône Malahika wa Nyakasane anacimuyakûza kurhenga empingu, erhi: «Abrahamu! Abrahamu!» Abrahamu, erhi: «Ho ndi hano!» 12 Malahika amubwîra, erhi: «Leka, orhalambûlire omwâna kwo okuboko! Orhanamujiraga kubî kuci! Namamanyaga oku kurhînya orhînya Nyamuzinda: orhandahirire mugala wâwe, mugala wâwe cûsha». 13 Abrahamu, alangira engandabuzi ehangarhîne amahembe omu ishaka; Abrahamu aj’irhôla erya ngandabuzi ayirherekêra nterekêro ya okusingônoka ahâli h’omugala. 14 Abrahamu ayîrika aho hantu izîno lya «Nyamuzinda yêne abona ebyo», ciru na kuhika ene kwo bacihaderha mpu «Oku ntondo Nyamuzinda yêne abona ebyo». 15 Malahika wa Nyamubâho ashub’ihamagala Abrahamu obwa kabirhi kurhenga empingu, 16 anaciderha, erhi: « Lyo ndahîre izîno lyâni, kanwa ka Nyamubâho nkudesire, kulya kubà orharhindirîre mugala wâwe, omuguma ojira, 17 nkolaga nakuyunjuza migisho, iburha lyâwe naliluza nka nyenyêzi z’oku nkuba na nka mushenyi gw’omu nyanja n’eryo iburha lyâwe lyakâhima omuhango gw’abashombanyi bâlyo. 18 Amashanja goshi g’igulu gagishwa erhi iburha lyâwe lirhuma bulya wanyumvîrhîze ». 19 Abrahamu ashubira emunda abambali bali. Bayimuka , bashubira bôshi emwâbo e Bersheba. Abrahamu agend’iyûbaka e Bersheba.

Iburha lya Nahori

20 Enyuma z’aho, babwîra Abrahamu oku Milka naye aburhîre omulumuna Nahori abarhabana. 21 Olubere ye Uzi, na Buzi amulonda, ahebakwo na Kemweli, îshe wa Aramu. 22 Kandi Kesedi, Hazo, Pilidashi, Yidilafu na Betweli. 23 Betweli aburha Rebeka; bo bâna munâni Milka aburhîre Nahori, mulumuna wa Abrahamu. 24 Ali agwêrhe omukazi w’omuherula, izîno lyâge ye Reuma, naye amuburhira abâna: Tebahi, Gahama, Tahasha na Mahaka.

Genesis BHS 22:

₁וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₂וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ₃וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃ ₄בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃ ₅וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃ ₆וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־הָאֵ֖שׁ וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ ₇וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃ ₈וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ ₉וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃ ₁₀וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃ ₁₁וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₁₂וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ ₁₃וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃ ₁₄וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃ ₁₅וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ ₁₆וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ׃ ₁₇כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃ ₁₈וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃ ₁₉וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ פ

₂₀וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃ ₂₁אֶת־ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃ ₂₂וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲז֔וֹ וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃ ₂₃וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֨לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃ ₂₄וּפִֽילַגְשֹׁ֖ו וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃ ס

Oluvumbu lwa bashakulûza

1 Emyâka Sara alamire liri igana na makumi abirhi na nda, 2 afìra aha Kiriyati-Arba , ho haligi aha Hebroni, omu cihugo c’e Kanani. Abrahamu ayisha ali oku bufire bwa Sara. 3 Abrahamu ayimanga embere z’omugogo gwâge, abwîra bene Heti, erhi: 4 «Eno mwinyu, ndi yo mubunga nanciri cigolo. Mumpè nâni oluvumbu ntenze oyu muntu wâni mmubishemwo. » 5 Bene Heti bashuza Abrahamu, mpu: 6 «Yâgirwa orhuyumve nîrhu! Woyo ekarhî kîrhu, oliyo muluzi wa Nyamuzinda, ocîshoge nguma omu nshinda zirhu, obishemwo omuntu wâwe, ntâye wankakulahirira enshinda wabishamwo mukâwe.» 7 Abrahamu ayimanga ayunama embere z’olubaga lw’ecihugo ca bene Heti, 8 abashambàlira ntya, erhi: «Akaba muyêmîre ogu mugogo gwâni guntengekwo ngubishe, munyumve munansengerere emwa Efroni, mugala wa Sohari, 9 andekere olukunda lwa Makipela lubà lwâge lunali oku irhwerhwe ly’ishwa lyâge, alumpe namuguliralwo lwôshi embere zinyu,lubè luvumbu lwâni.» 10 Ago mango Efroni ali abwârhîre ekarhî ka bene Heti; Efroni, Muhititi ashuza Abrahamu embere za bene Héti «bôshi n’embere z’abakazâg’itwa ec’olusoso n’okujà omu lugo, 11 erhi: «Nanga, nnahamwîrhu onyumve erhi kwo. Nkuhîre eryo ishwa, nkuhîre n’olwo lukunda lilimwo, nkugabirelyo omu masù g’abâna b’ekà. Obishemwo omuntu wâwe.» 12 Abrahamu ayunama embere z’olubaga lw’eco cihugo. 13 Abwîra Efroni embere z’olubaga lw’eco cihugo, erhi: «Orhang’iyumva erhi kwo! Mpânyire engulo y’eryo ishwa, oyiyêmêre nâni, na ntyo nanabishamwo omuntu wâni.» 14 Efroni ashuza Abrahamu, erhi: 15 Nnahamwîrhu, onyumve erhi kwo: ishwa lya magana ani ga sikeli za nsaranga cirigi cici eco kuli rhwe rhwembi? Obishe omuntu wâwe. 16 Abrahamu ayemera Efroni, Abrahamu agerera Efroni zirya nfaranga anaderhaga embere za bene Heti, galya magana ani g’esikeli z’enfaranga; go magerha gali garhonyire emwa abarhunzi. 17 Ntyo ishwa lya Efroni libà aha Makipela, ishiriza lya Mambri, ishwa n’olukunda lulirimwo, haguma n’emirhi yalirimwo kuhebakwo n’olubibi lwalyo, 18 byôshi byashuba bya Abrahamu omu masù ga bene Heti bôshi n’embere za ngasi bôshi banakazâg’itwa ec’olusò n’okujà omu lugo. 19 Oku bundi, Abrahamu abisha mukâge Sara omu lwâla lwa Makipela ishiriza lya Mambri omu Hebroni, cihugo ca Kanani. 20 Ntyo kwo Abrahamu abonaga ishwa n’olukunda lwalibagamwo emwa bene Heti; lwashuba luvumbu lwâge.

Genesis BHS 23:

₁וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃ ₂וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ ₃וַיָּ֨קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃ ₄גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֨בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃ ₅וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ ₆שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ ₇וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃ ₈וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃ ₉וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ ₁₀וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃ ₁₁לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ ₁₂וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ ₁₃וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֨רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃ ₁₄וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ ₁₅אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃ ₁₆וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃ ₁₇וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃ ₁₈לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃ ₁₉וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₂₀וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ס

Obuhya bwa Izaki

1 Abrahamu ali akola mushosi wa myâka minji, Nyamubâho ali erhi amuhîre omugisho muli ngasi kantu. 2 Abrahamu abwîra omwambali, mugula wâge omu bambali, ye wanakazâg’ilanga ebyâge byôshi, erhi: «Ohebe okuboko kwâwe idako ly’olurhungu^a lwâni, 3 nakulahiriza oku izîno lya Nyamubâho Nyamuzinda w’empingu n’igulu, oku orhalongeze mugala wâni omukazi omu banyere Banya-Kanani nyûbasire ekarhî kâbo. 4 Ci kwônene, yo wajà emwîrhu, omu mulala gwirhu, mwo wacîshoga omukazi washebera mugala wâni Izaki.» 5 Omwambali anacimubwîra, erhi: «Haligi amango nyamukazi ankalahira mpu arhankulikire mwo cino cihugo, k’ago mango nanagalula mugala wâwe emunda warhengaga?» 6 Abrahamu amushuza, erhi: «Nanga, orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda. 7 Nyamubâho, Nyamuzinda w’empingu, Nyamuzinda w’igulu yenene wantenzagya omu nyumpa ya larha, n’omu cihugo ca bene wîrhu, yêne ye wanshambâzagya anandaganya n’endahiro oku eci cihugo aciha iburha lyâni. Yêne arhuma malahika wâge embere zâwe, lyo abonera mugala wâni omukazi eyo munda. 8 Akaba oyo mukazi arhalonzizi okukushimba, orhacifè n’ecihango, ci orhahîraga okashubiza mugala wâni eyo munda». 9 Oku bundi omwambali ahira okuboko oku cibero ca nnawâbo Abrahamu, anacigashira olwo lubanja.

10 Nyamushizi anacirhôla ngamiya ikumi omu ngamiya za nnawâbo, anagendana n’oku ngasi hinjà nnawâbo ali agwêrhe, anacirikûla aja entambi z’e Aram-Naharayimu omu lugo lwa Nahoro. 11 Engamiya zâge azifukamya emuhanda gw’olugo, hôfi n’iriba, càjingwè, gala mango abakazi banahuluka mpu bagend’idôma amîshi. 12 Anaciderha, erhi: «Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ongashânire ene, onayêrekane oku kurhonya orhonya mwambali wâwe Abrahamu. 13 Niono nyimanzire hano iriba, na bali b’abantu ba mw’olu lugo, bakola bayîsh’idôma amîshi. 14 Omwânanyere nâkabwîra, nti: «Hengeka akabindi kâwe ompè nâni nywe, akananshuza, erhi: Neci, nywaga onaleke nywêse n’engamiya zâwe, erhi ye mukazi wali obikîre mwambali wâwe Izaki, co cimanyîso namanyirakwo oku orhonyize nnawîrhu.»

15 Oku arhaciyusa aderha, Rebeka, mwâli wa Betweli, mwene Milka, mukà Nahoro, mulumuna wa Abrahamu ayisha n’akabindi oku cirhugo. 16 Oyo munyere ali mwinjinja, mwananyere mushûgi, ntà mulume walisag’imuyegêra, abungulukira aha iriba abumba akabindi kâge anarherema. 17 Olya mushizi akanya aj’imurhangîra, amubwîra, erhi: «Mâshi, oleke nywe rhwîshi rhutya kw’ago gali omu kabindi kâwe.» 18 Olya munyere anacishuza, erhi: «Nywaga, Yâgirwa». Anaciyandagaliza dubaduba akabindi omu nfune mpu amunywese. 19 Erhi ayûs’imunywesa, anaciderha, erhi: «Nkola naj’idômera n’engamiya zâwe, kuhika zihâge». 20 Anacidubulira galya mîshi duba duba omu ciranga ashubirira aha iriba mpu adôme , anadômera engamiya zôshi. 21 Olya mulume oku ahuluka, akaz’imusinza, erhi anadwîrhe acîdôsa erhi nanga erhi neci Nyamubâho amuhisize.

22 Erhi engamiya ziyûs’inywa, olya mulume arhôla ehigondo hy’amasholo hya buzirho bwa luhande luguma lw’esikeli, amuyambisahyo, anacirhôla na rhulinga rhubirhi rhwa masholo rhwa buzirho bwa sikeli ikumi amuyambisa rhwo ekuboko. 23 Anacimubwîra, erhi: «Oli mwâli wa ndi? K’aha mwinyu, sho ankabona aha abantu bahanda?» 24 Ashuza, erhi: «Ndi mwâli wa Betweli, mugala wa Milka mwene Nahoro.» 25 Ashub’iderha, erhi: «Neci aha mwîrhu hali ebyâsi birhali binyi, hanaboneka n’ecirâlo.» 26 Oku bundi olya mulume afukama aharâmya Nyamubâho , 27 aderha, erhi: «Oyâgirwe Nyakasane, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ôrharhinyirîre okurhonya n’okulumehera nnahamwîrhu. Nyamubâho yêne oyûla onnongolîne kuhika aha mwa mwene wâbo nnahamwîrhu.» 28 Olya mwananyere alibirha aj’ibwîra nnina ebyabîre. 29 Rebeka âli agwêrhe mushinja wâbo, izîno lyâge ye Labani, Labani anacilibirhira embuga emunda olya mulume ali, ebw’iriba. 30 Erhi aba amabona ehigondo n’orhulinga mwâli wâbo ali ayambîrhe, n’erhi aba amayumva mwâli wâbo Rebeka aderha, erhi: «Kw’oyo mulume ambwizire ntyo», ago mango alibirhira emunda nyamulume ali, amushimâna aciyimanzire aha burhambi bw’engamiya ah’iriba. 31 Anacimubwîra, erhi: «Yisha mugishwa wa Nyamubâho! Cici cirhumire obêra embuga n’obwo narheganyize enyumpa n’ahantu engamiya zâwe zabêra?». 32 Olya mulume akanya aj’ekà, Labani ashwekûla emizigo y’engamiya, anaziha ebyâsi, analêrha amîshi mpu oyo mulume bôshi h’abâbo bashukemwo amagulu.

33 Bamulerhera ebiryo mpu alye. Ci kwône ashuza, erhi: «Ntalya ntanaciderha akanwa kandwîrhe.» Labani ashuza, erhi; «Derhaga!» 34 Naye, erhi: «Niono ndi mwambali wa Abrahamu. 35 Nyamuzinda agishire nnawîrhu; akola abà mugale, àmuhîre ebintu bishwêkwa, ebinyînyî n’ebinênêne, enfaranga n’amasholo, abambali n’abambalikazi, engamiya n’endogomi. 36 Sara, mukà nnawîrhu, Abrahamu, omu bugikulu bwâge, amuburhira omwânarhabana, n’oyo mwanarhabana ye afumbisire ebyâge byôshi. 37 Nnawîrhu andahirize, erhi: «Irhondo orhahîraga okarhôlera mugala wâni omukazi omu banyere ba-nya-Kanani, muli cino cihugo rhuyûbasiremwo. 38 Akaba orhajiri omu nyumpa ya larha, omu bûko bwîrhu okugend’ilogezamwo omukazi wahà mugala wâni, erhi wamanahera!» 39 Nabwîzire nnawîrhu, nti: «Hall amango oyo mukazi ankalahira bwankulikira». 40 Naye anshuza, erhi: «Nyamuzinda nyôrha ngenda embere zâge, akurhumira malahika wâge akuluse akuhisakwo ehi walonza, ly’obonera mugala wâni omukazi w’omu bûko bwîrhu n’omu nyumpa ya larha. 41 Wafuma ecihango erhi wankahika omu bûko bwîrhu, bakanakuyima omukazi, ecihango cirhacikuyirhe. 42 Ene mpika aha iriba naderha, nti: Nyamubâho Nyamuzinda wa nnawîrhu, wekasinga, oyêrekane, akaba olonzize okuhisa eyi njira ndimo kw’ehi nshimbire. 43 Niono ndi hano iriba, omunyere wayîsh’al’idôma, nâni nkamubwîra, nti: Nkuhûnyire ompè nâni rhwîshi rhusungunu rhw’omu kabindi kâwe, 44 akanashuza, erhi: wêne onywâge, nagend’idômera n’engamiya zâwe, erhi ye mukazi Nyamubâho abîkire mwene nnawîrhu. 45 Ntali nciyûsa naderha ebyo binwa omu murhima gwâni, ene Rebeka ayisha n’akabindi kâge oku cirhugo. Abungulukira ebw’iriba, anadôma. Namubwîra nti mpa nâni nywe, wekasinga. 46 Ho na halya, akûla akabindi kâge oku cirhugo, aderha, erhi: «Nywaga nagend’idômera n’engamiya zâwe.» Nanywîre, agal’inywêsa n’engamiya zâni. 47 Namudôsize, nti: Oli mwâli wa ndi? Naye anshuza, erhi: «Ndi mwâli wa Betweli, mulume Milka aburhiraga Nahori.» Oku bundi namuyambisa ehi higondo oku izûlu n’orhu rhulinga aha maboko. 48 Aho, nafukamiriza naharâmya Nyamubâho, Nyamuzinda wa nnawîrhu Abrahamu, ye wali annongolîne omu njira nyinjà mpu ntôlere omugala mwâli wa muci wa nnahamwîrhu. 49 Bunôla akaba mulonzize okuyêreka nnahamwîrhu oku mumusîmire munamurhonyize, mumbwîre n’akaba nanga kandi mumbwîre, lyo nyêrekera ebwa kulyo erhi ebwa kumosho».

50 Labani bo na Betweli bashuza baderha, mpu: «Okûla emwa Nyamuzinda kurhenzire, rhurhankahash’ikushuza nti neci erhi nanga. 51 Rebeka oyo embere zâwe: rhôla ye omuhêke , aj’ibà mukà mwene nnawinyu nk’oku Nyamubâho anadesire.» 52 Erhi mwambali w’Abrahamu ayumva ebyo binwa, aharâmya embere za Nyamubâho. 53 Ayômola ebisikiyo by’ecûma n’eby’amasholo, ayomola n’emishangi, aha Rebeka. Aha na mushinja wâbo bôshi na nnina ebindi bikulo.

54 Oku bundi bàlya bànanywa bo n’abâbo bàli bôshi, banalâla halya. Sêzi erhi babà bamazûka, aderha, erhi: «Mundîke nshubire emwa nnawîrhu.» 55 Mushinja wa Rebeka na nnina baderha, mpu: «Oyu munyere arhang’ibêra hano zindi nsiku nk’ibirhi erhi ikumi n’enyuma z’aho anagenda.» 56 Abashuza, erhi: «Murhacindegerezagya n’obwo Nyamubâho ampisizekwo ehi nalonzagya. Muleke ngende, nshubire emwa nnawîrhu.» 57 Banaciderha, mpu: «Rhuhamagalage namunyere rhumudòse naye kurhi adesire». 58 Banacihamagala Rebeka bamudôsa, mpu: «K’olonzize okugenda mweshi n’oyu mulume?» Naye anacishuza, erhi: «Neci, nnonzize ngende.» 59 Okubundi, bahêka omunyere wâbo Rebeka mpu agende bo n’omulezi wâge n’oyo mwambali w’Abrahamu na balya balume âli bôshi. 60 Banacihà Rebeka obwangà, mpu: «Woyo mwâli wîrhu oyôloloke ohinduke bihumbi n’ebihumbi n’iburha lyâwe lihime enyumpa z’abashombanyi bâlyo. 61 Rebeka ayimuka bôshi n’abambali-kazi, bashonera oku ngamiya, bakulikira olya mulume. Mwambali w’Abrahamu arhôla Rebeka, bahira njira.

62 Ago mango Izaki âli ayishire omu irûngu ly’iriba lya Lahayi-Royi, bulya mwo ali ayûbasire omu cihugo ca Nêgebu. 63 Izaki ahuluka mpu aje acîgezageza ebwa mashwa càjingwè, erhi ayinamula amasù alangîra engamiya zayisha. 64 Rebeka naye mpu ayinamula amasù, alangîra Izaki, ashonôka oku ngamiya. 65 Adôsa olya murhumisi, erhi: «Ye ndi ola mulume wayisha alambagira omu ishwa anayerekîre eno munda rhuli? 66 Olya mushizi ashuza, erhi: «Ye nnahamwîrhu oyo.» Namunyere arhôla ecitambara acîhundikira co. Olya mushizi ashambâlira Izaki oku agendaga kwôshi. 67 Izaki ahêka Rebeka omu cirâlo cali ca nnina Sara, ayanka Rebeka, amujira mukâge, anamurhonya. Na ntyo Izaki arhûlûla, arhacilakaga olufù lwa nnina.

Genesis BHS 24:

₁וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃ ₂וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃ ₃וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃ ₄כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃ ₅וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃ ₆וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃ ₇יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃ ₈וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃ ₉וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֨בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ₁₀וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃ ₁₁וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃ ₁₂וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃ ₁₃הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ ₁₄וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃ ₁₅וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃ ₁₆וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃ ₁₇וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ ₁₈וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃ ₁₉וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃ ₂₀וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו׃ ₂₁וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃ ₂₂וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃ ₂₃וַיֹּ֨אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃ ₂₄וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃ ₂₅וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃ ₂₆וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהוָֽה׃ ₂₇וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֨רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₂₈וַתָּ֨רָץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₂₉וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃ ₃₀וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשָׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃ ₃₁וַיֹּ֕אמֶר בּ֖וֹא בְּר֣וּךְ יְהוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָק֖וֹם לַגְּמַלִּֽים׃ ₃₂וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֨יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ ₃₃וַיֻּישַׂ֤ם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ ₃₄וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃ ₃₅וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ ₃₆וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ ₃₇וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־תִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃ ₃₈אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃ ₃₉וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃ ₄₀וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהוָ֞ה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכ֤וֹ אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤ אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ ₄₁אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃ ₄₂וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃ ₄₃הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָ הַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ ₄₄וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖ה לְבֶן־אֲדֹנִֽי׃ ₄₅אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָה וַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃ ₄₆וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖ים הִשְׁקָֽתָה׃ ₄₇וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֨זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃ ₄₈וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ׃ ₄₉וְ֠עַתָּה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־שְׂמֹֽאל׃ ₅₀וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב׃ ₅₁הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ₅₂וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהוָֽה׃ ₅₃וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃ ₅₄וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃ ₅₅וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשֹׂ֑ור אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃ ₅₆וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃ ₅₇וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃ ₅₈וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃ ₅₉וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃ ₆₀וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃ ₆₁וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֨בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃ ₆₂וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃ ₆₃וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃ ₆₄וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃ ₆₅וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּא אֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃ ₆₆וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ₆₇וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ פ

Abrahamu ayanka Ketura: iburha lya Ketura

1 Abrahamu ayanka owundi mukazi izîno lyâge ye Ketura. 2 Nyamukazi anacimuburhira Zimurani, Yokisani, Medani, Madiyani, Yisibaki na Shuwahi. 3 Yokisani aburha Sheba, na Dedani. Nabo bene Dedani: Basurimi na Baletusimi na Baleumini. 4 Bene Madiyani bali: Eferi, Efa, Hanoki, Abida na Elda. Abo bôshi bàli bagala ba Ketura.

Okufà kwa Abrahamu

5 Abrahamu àhà Izaki ebyâge byôshi. 6 Abandi bagala akazâg’iburha oku baherula bâge, abaha eby’okucîrhabâla, na kandi, oku acizîne yêne, abarhuma kuli n’omugala Izaki, omu cihugo c’ebushoshokero. 7 Alaga emyâka y’akalamo k’Abrahamu: Alamire myâka igana na makumi gali nda n’irhanu. 8 Buzinda bw’aho, Abrahamu arhengamwo omûka, afa akola ali omu bushosi bwinjà, afa akola mukulu, erhi amanayigurha ensiku, aja kuli bene wâbo. 9 Abagala, Izaki na Ismaeli bamubisha omu lukunda lwa Makipela, omu ishwa lya Efroni, mwene Sohari, muhititi aha ishiriza ly’e Mambri. 10 Lyo ishwa Abrahamu aguliraga bene Heti. Mwo Abrahamu abishirwe bo na mukâge Sara. 11 Erhi Abrahamu abà amafà, Nyamuzinda agisha omugala Izaki ayûbaka hôfi n’iriba lya Lahayi-Royi. 12 Alaga iburha lya Ismaeli, mugala wa Abrahamu, ye waburhagwa n’omunya-mîsiri, Hagari, mujà-kazi wa Sara. 13 Alaga amazìno ga bene Ismaeli omu kushimba amazîno n’okuburhwa kwâbo: Enfula y’Ismaeli ye Nebayoti, alondwa na Kedari, Abudeli^b, Mibsamu, 14 Mishma, Duma, Masa, 15 Hadadi, Tema, Yeturi, Nafisheti na Kedma. 16 Bo bene Ismaeli abo, n’amazîno gâbo nk’oku ebishagala n’ebihando byâbo binali, bo barhambo ikumi na babirhi b’emilala yâbo oku enali. 17 Alaga n’emyâka y’akalamo ka Ismaeli: igana na makumi asharhu na nda. Oku bundi arhengamwo omûka, afa, aja kuli bene wâbo. 18 Ayûbaka kurhenga e Hawila kujà e Shuru, olunda lw’ebushoshokero bwa Mîsiri omu kujà e Asîriya. Ali ayûbasire ishiriza lya bene wâbo bôshi.

III. Olwa Izaki n’olwa Yakôbo

Okuburhwa kwa Ezau na Yakôbo

19 Alaga emyanzi ya Izaki mwene Abrahamu. Abrahamu aburha Izaki. 20 Izaki ali akola agwêrhe myâka makumi ani erhi ayanka Rebeka mwâli wa Betweli, Munyarameyo w’e Padani-Arami, mwâli wâbo Labani naye Muharameyo. 21 Izaki asengerera mukâge emwa Nyamubâho, erhi amaba ngumba, Nyamubâho amuyumva, mukâge Rebeka arhôla izîmi. 22 Abâna bakazihukulana omu nda, lero aderha, erhi: «Akaba kwo biri ntya, bici omuntu alamakwo?» Akanya aj’idôsa Nyamubâho, 23 naye amushuza, erhi: «Mashanja abirhi gali omu nda yâwe, mashanja abirhi g’omu nda yâwe gagabanyika; mulala muguma gwahima ogwâbo, omukulu ashiga omurho.» 24 Erhi amango gâge g’okuburha gahika, lâba oku lyâli izîmi lya mahasha. 25 Owaburhagwa wa burhanzi, ali mudukula wa bishamvu ayunjwîre byoyabyoya. Bamuyirika izîno lya Ezau. 26 Oku bandi omulumuna ahuluka, erhi okuboko kwâge kugwârhire Ezau oku kansisira. Bamuyirika izîno lya Yakôbo. Izaki ali akola agwêrhe myâka makumi gali ndarhu erhi baburhwa. 27 Abanarhabâna bombi bakula; Ezau àba muhivi mukulu, wa kutwikanya omu malungu. Yakôbo ali muntu mutûdu, akâbêra omu cirâlo. 28 Izaki arhonya Ezau bulya asimaga ensimba, Rebeka yêhe Yakôbo ye arhonyagya.

Ezau aguza ecikono c’okubà nfula

29 Mango maguma, Yakôbo ayenda ibinda ly’enkôle, naye Ezau ashubûka ebwa kuhiva erhi anarhamire. 30 Lero Ezau anacibwîra Yakôbo, erhi: «Leka nâni mpuhekwo eryol’ibanda lidukula lidukula, bulya namahwa. -Co carhumire bamuderha mpu Edomi. 31 Yakôbo amubwîra, erhi: Orhang’inguliza ecikono câwe c’okubà nfula. 32 Ezau ashuza, erhi: «Lolà oku kufà kuno, ecikono c’okubà nfula, bici cacinkwânana?» 33 Yakôbo ashubiza aderha, erhi: «Orhang’icîgasha embere zâni»; acîgasha, anaguliza Yakôbo ecikono câge c’okubà nfula. 34 Oku bundi, Yakôbo amuhà oku mugati n’oku ibinda ly’enkôle, alya ananywa, ayimuka agenda. Ntyo kwo Ezau agayaguzagya ecikono c’okubà nfula.

Genesis BHS 25:

₁וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ ₂וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ ₃וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃ ₄וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ ₅וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃ ₆וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃ ₇וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ ₈וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ ₉וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֨חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ ₁₀הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₁₁וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ ס

₁₂וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃ ₁₃וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ ₁₄וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ ₁₅חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ ₁₆אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃ ₁₇וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ ₁₈וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃ פ

₁₉וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃ ₂₀וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₂₁וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₂₂וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃ ₂₃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גֹייִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃ ₂₄וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תוֹמִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃ ₂₅וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃ ₂₆וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃ ₂₇וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ ₂₈וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ ₂₉וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ ₃₀וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃ ₃₁וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃ ₃₂וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃ ₃₃וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃ ₃₄וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ ס

Izaki e Gerari

1 Ecizombo canacizûka omu cihugo, kuleka cirya cizombo cirhanzi cabâga amango ga Abrahamu. Izaki aja e Gerari, emwa Abimeleki mwâmi w’Abafilistini. 2 Nyamubâho amubonekera amubwîra, erhi: Orhajâga e Mîsiri ci ogend’ibêra omu cihugo nakubwîra. 3 Obêre muli eco cihugo, nakugisha nanyôrhe ndi haguma nâwe. Bulya we n’iburha lyâwe mwe nâhà ebi bihugo byôshi, nasêza n’erya ndagâno nafundikaga rhwe na sho Abrahamu. 4 Naluza iburha lyâwe nka nyenyêzi z’oku nkuba, nalihà ebi bihugo byôshi n’amashanja goshi g’igulu gagishwa n’iburha lyâwe. 5 Kulya kubà Abrahamu ayumvîrhe izù lyâni, akulikira ebi nalimurhegesire okukulikira, amarhegeko gâni, ebinwa byâni, obulonza bwâni. 6 Ntyo kwo Izaki abêziremwo aha Gerari. 7 Abantu b’eyo munda bakamudôsa olwa mukâge, ashuza, erhi: «Mwâli wîrhu oyo.» Ayôboha okuderha, erhi: «Mukânie oyo», bâli bamuyîrha erhi Rebeka orhuma bulya ali mwinjà. 8 Erhi kugera mango garhali manyi, kwanacibà lusiku luguma, Abimeleki mwâmi w’Abafilistini erhi adwîrhe alolera omu kabonezo, alangira Izaki adwîrhe ashâsa mukâge Rebeka. 9 Abimeleki anacihamagala Izaki amubwîra, erhi: «Mâshi mukâwe oyu! Kurhi waciderhaga mpu mwâli winyu?» Izaki ashuza, erhi: «Nakâcîdôsa nti nankanafakwo oyu mukazi». 10 Abimeleki ashubiza amudôsa, erhi: «Kurhi okwo warhujizirage obwo? Hindi hitya hajire omuntu w’omu lubaga lwîrhu walâla na mukâwe obone wamarhubarhuza obwo bubî!» 11 Lero Abimeleki ahâna eri irhegeko oku lubaga lwâge lwôshi, erhi: «Owahume kuli oyu mulume kandi erhi kuli mukâge, anafè.» 12 Izaki ahinga anarhwera muli ecôla cihugo n’ogwo mwâka ayeza kali igana, bulya Nyamubâho amamugisha. 13 Oyu muntu agala, agal’ahirhira okurhalusire. 14 Ali agwêrhe masò manji n’ebintu bishwêkwa binyinyi n’ebinênêne, na bashizi banji. Abafilistini bayâgalwa.

Amaliba g’aha karhi k’e Gerari n’e Bersheba

15 Amaliba goshi bambali b’îshe bâli bamahumba amango îshe Abrahamu acihali, Abafilistini bagafuka bagabumba budaka. 16 Abimeleki abwîra Izaki, erhi: «Orhenge eno mwîrhu, bulya wekola mugale kurhulusha.» 17 Izaki arhenga aho aj’ihanda omu kabanda ka Gerari, anabà ho acibêrera. 18 Izaki ashub’ija ahumba galya mahba bambali b’îshe Abrahamu bâli bahumbire, galya Abafilistini bafukaga erhi Abrahamu aba afire; agayîrika galya mazîno gonêne îshe ali agayirisire. 19 Bambali ba Izaki bahumba omu kabanda, bashangamwo iriba ly’amîshi gahulula. 20 Lero abangere b’e Gerari, barhondêra okulongôla n’abangere ba Izaki, ngasi baguma mpu: «Amîshi gali gîrhu!» Izaki ayîrika iriba izîno lya Sitina. 21 Bahumba erindi iriba, ci kandi hashub’ibà akadali kuli lyo. 22 Lero arhenga aho, agend’ihumba erindi iriba, lero harhacibâga kadali kuliryo. Aliyirika izîno lya Reboboti, anaderha, erhi: «Nyamubâho amaja arbuha oluhya, rhukolaga rhwayôlolokeramwo eci cihugo». 23 Kurhenga aho asôkera e Bersheba. 24 Nyamubâho amubonekera mw’obwo budufu amubwîra, erhi: «Nie Nyamuzinda wa sho Abrahamu, orhayôbohaga cici bulya ndi haguma nâwe. Nakugisha,nnanduze iburha lyâwe erhi mwambali wâni Abrahamu orhuma». 25 Ayûbaka oluhêrero aho, anayakuza izîno lya Nyamubâho. Ayûbaka ho enyumpa yâge. Bambali ba Izaki bahumba ho iriba.

Okunywâna na Abimeleki

26 Abimeleki arhenga e Gerari, ayîsh’imulamusa, ali bôshi n’omwîra wâge Ahuzati na Pikoli, ye murhambo w’omurhwe gwâge. 27 Izaki abadôsa, erhi: «Lero cici cimudwîrhe eno munda, mwe bantu munshomba, mwe mwanampulusagya emwinyu». 28 Banacishuza, mpu: «Rhwajirage rhwabona oku neci Nyamubâho ali haguma nâwe, rhwanaderha obwo nti habe omwîgasho aha karhî kâwe nîrhu, rhunafundike endagâno haguma nâwe.» 29 Ocîgashe oku orharhujire kubî kuci, bulya rhurhakujiraga kubî, minjà gone rhwakujirîre rhwanakuleka wagenda n’omurhûla. Woyu okola oli mugishwa wa Nyamubâho.» 30 Abajirira olusiku lukulu, bâlya bànanywa. 31 Erhi bazûka sêzi sêzi, ngasi muguma acîgasha embere z’owâbo. Oku bundi, Izaki abasêzera, bagenda n’omurhûla. 32 Olwo lusiku lwonênè, bambali b’Izaki bayisha, bamubwîra omwanzi gw’iriba bakazâgihûmba, baderha, mpu: «Rhwabwîne amîshi.» 33 Eryo iriba aliyirika izîno lya Sabe, co cinarhuma olwo lugo luderhwa Bersheba kuhika na buno.

Abakazi ba Ezau banya-Hititi

34 Erhi Ezau ahika myâka makumi ani, ayanka omukazi izîno lyâge ye Yehudita, mwâli wa Behori, muhititi, arhôla na Basimata, mwâli wa Eloni naye muhititi. 35 Abo bakazi bajira Izaki bo na Rebeka mungo munji.

Genesis BHS 26:

₁וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ ₂וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ₃גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ ₄וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ₅עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃ ₆וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃ ₇וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ ₈וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ₉וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃ ₁₀וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃ ₁₁וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ₁₂וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₁₃וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ ₁₄וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃ ₁₅וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ ₁₆וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ ₁₇וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ ₁₈וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמ֔וֹת כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ ₁₉וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ ₂₀וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃ ₂₁וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ ₂₂וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ ₂₃וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ ₂₄וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֨יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃ ₂₅וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳל֑וֹ וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃ ₂₆וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃ ₂₇וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃ ₂₈וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃ ₂₉אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃ ₃₀וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ ₃₁וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ ₃₂וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ עַל־אֹד֥וֹת הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃ ₃₃וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס

₃₄וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ ₃₅וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס

Yakôbo ashamula omugisho gwa Ezau

1 Izaki ali amashosihala, n’amasù gâge gali gakola mazamba, azinda erhi arhacibona. Lero ahamagala enfula yâge Ezau, erhi: «Mwâna wâni!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 2 Ashubiza, aderha, erhi: «Lolà oku niono nkola mushosi n’amango g’okufà kwâni ntagamanyiri. 3 Okanyagye orhôle emirasano yâwe, emyampi yâwe n’omuherho gwâwe, okanye oj’ihiva, onyîrhire ensimba. 4 Onteganyizemwo birya biryo nsîma, oyîshe ondêrhere ndye, lyo omurhima gwâni gukugisha embere nfè.» 5 Kuziga erhi Rebeka adwîrhe ayumva oku Izaki ashambâla bo n’omugala Ezau. Ezau acîtuma omu lubala mpu agend’ihiva ensimba ayilerhere îshe. 6 Rebeka abwîra omugala Yakôbo, erhi: «Namayumva sho abwîra mukulu wâwe Ezau, erhi: 7 «Ondêrhere ensimba, onteganyizemwo ebiryo binjà, mbirye nnankugishe omu masù ga Nyamubâho embere nfè.» 8 Yumvagya mwâna wâni, oyumve onajire nk’oku nakurhegeka. 9 Okanye ojè omu busò, ondêrheremwo banahene babirhi binjinja, narheganyizamwo sho ebiryo binjà, nk’oku anasîma. 10 Wayîsh’ibihêkera sho abirye, lyo akugisha embere afè.» 11 Yakôbo abwîra nnina Rebeka, erhi: «Lolà, mukulu wâni Ezau amaba wa bishamvu niehe ntagwêrhi bôya. 12 Hali amango Larha akampumakwo, mbè nka kushekera namushekeraga, obone bukola buhanya namacîlerhera ahâli h’omugisho.» 13 Nnina ashuza, erhi: «Obuhanya bubè nie bujâkwo mwâna wâni! Oyumve kwônene,onagend’innongeza abo banahene.» 14 Akanya aj’ibalonza ayisha abadwîrhîre nnina, naye nnina arheganyamwo ebiryo nk’oku îshe anasîma. 15 Rebeka ayanka emyambalo minjinjà ya Ezau, ye mugala mukulu, erya akazâg’ibîkira omu nyumpa, ayiyambisa Yakôbo ye mugala murhò. 16 Ayanka oluhù lw’abanahene amubwikiramwo amaboko n’igosi. 17 Oku bundi zirya nyama ali amarheganya n’omugati, abiheba omu nfune z’omugala Yakôbo. 18 Aja aha burhambi bw’îshe, aderha, erhi: «Larha!» Naye ashuza, erhi:«Niono. We ndi mwâna wâni?» 19 Yakôbo ashuza îshe, erhi: «Nie Ezau, nfula yâwe, najizirage nk’oku wanantegekaga. Zûka otamale olyekwo bino nal’ihiva lyo omurhima gwâwe gungisha.» 20 Izaki abwîra Yakôbo, erhi: «Mwâna wâni wamarhôla duba wâni!» Naye ashuza, erhi: «Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wangashanîre.» 21 Izaki abwîra Yakôbo, erhi: «Yegera hano nkuhumekwo mwâna wâni, nyumve erhi neci erhi nanga we mugala wâni Ezau.» 22 Yakôbo ayegêra îshe Izaki, naye amumamarhakwo aderha, erhi: «Izù liri lya Yakôbo, ci amaboko gali ga Ezau!» 23 Arhamumanyîriraga bulya amaboko gali ga bishamvu aka mukulu wâge Ezau, anacimugisha. 24 Aderha, erhi: «Ka kwo binali we mugala wâni Ezau?» Naye ashuza, erhi: «Neci.» 25 Izaki aderha, erhi: «Mpâga ndye oku nsimba mugala wâni ahivaga lyo omurhima gwâni gumugisha.» Amuhêreza alya, amuhêreza n’idivayi anywa. 26 Îshe Izaki amubwîra, erhi: «Nyegêraga, onampôbere mwâna wâni!» 27 Ayegera, ahôbera îshe, îshe ayisa obwehe bw’emyambalo yâge. Amugisha ntyâla: «Neci obwehe bwa mugala wâni, kwo buli nk’obwehe bw’ishwa liyêra, ishwa eri Nyamubâho agishire. 28 Nyamuzinda akushobôze olumè lw’oku nkuba, n’amashwa gashushagîre, engano nyinji n’idivayi linji. 29 Amashanja gakushige n’abantu b’emahanga bafukame embere zâwe. Obè murhambo wa bene winyu na bagala ba nyoko bafukame embere zâwe. Owakuhehêrere ahehêrewe, n’owakugishe anagishwe.» 30 Erhi Izaki ayûsa okugisha Yakôbo, naye Yakôbo erhi amanahuluka omu mw’îshe Izaki, mukulu wâge Ezau naye arhenga ebwa kuhiva. 31 Naye arheganya ebiryo binjà abihêkera îshe. Amubwîra, erhi: «Larha, zûkaga olye kw’ebi mugala wâwe anal’ihiva, lyo omûka gwâwe gungisha». 32 Îshe Izaki amudôsa, erhi: «We ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie nfula yâwe Ezau.» 33 Oku bundi Izaki arhemuka, aderha, erhi: «Aligi ndi olya wal’ihiva ensimba anayindêrhera? Nacimwîkubagira nanalya, embere oyîshe; namugishire, anakolaga ayôrha âli mugishe.» 34 Erhi Ezau ayumva ebinwa by’îshe, ayâma bwenêne n’omungo munji, anacibwîra îshe, erhi: «Ongishe nâni mâshi, larha!» 35 Izaki ashuza, erhi: «Mulumuna wâwe anayishir’inteba, arhôla omugisho gwâwe». 36 Ezau ashubiriza, erhi: «Ka kwenge bamuderha Yakôbo, co cirhumire andenganya nieki kabirhi kabirhi? Arhanzir’inyanka ecikono c’okubà nfula, kandi yoyu wamantôla omugisho gwâni!» Ci ashubiza aderha, erhi: «Ci kwône mâshi ka nieki ntà mugisho wansigîze?» 37 Izaki aja omu kanwa ashuza, erhi: «Namujizire murhambo wâwe, namuhîre bene wâbo nti babè bambali, namuhîre engano n’amamvu mwandu. Bicigi nankacikujirira mwâna wâni?» 38 Ezau anacidôsa îshe, erhi: «Ka mugisho muguma gwône ojira, mâshi larha? Mâshi ngisha nâni, larha!» Izaki ahwekêra na Ezau arhondêra alaka. 39 Oku bundi, îshe Izaki ashuza aderha, erhi: «Woyo ekuli n’ebihugo biyera yo wayûbaka, kuli n’olumè lurhoga oku nkuba. 40 Engôrho yâwe yo yakubîke, wakakolera mwene winyu. Ci kwône amango wacîrûkûza, kurhibula warhibula omuzigo gwâwe gukuli aha lurhugo.» 41 Ezau ashombera Yakôbo ogwo mugisho ahâbagwa n’îshe, acîdôsa emurhima, erhi: «Amango g’emishîbo ya larha gali hôfi, go mango nayîrha mulumuna wâni Yakôbo.» 42 Erhi bamanyîsa Rebeka ebyo binwa bya Ezau ye mugala mukulu, arhumiza Yakôbo ye mugala murhò, amubwîra, erhi: «Mukulu wâwe Ezau ahizire okucîhôla kuli we mpu akuyirhe. 43 Yumvagya mwâna wâni, nkubwîre: Okanye, oyâkire emwa mwene wîrhu Labani e Harani. 44 Obêre eyo haguma naye nsiku inga, kuhika mukulu wâwe atwike oburhè. 45 Kuhika oburhè bwa mukulu wâwe bukurhengekwo, kuhika ayibagire oku wamujirîre; ago mango nanarhuma bagend’ikulonza eyo munda. Cici cankarhuma namuheza mwembi omu lusiku luguma?».

Izaki àrhuma Yakôbo emwa Labani

46 Rebeka anacibwîra Izaki, erhi: «Namayihikwa n’akalamo erhi bâli ba Heti barhuma. Erhi Yakôbo ankayanka munyere muguma muli bâli ba Heti, muguma nk’abo, muguma omu banyere b’eci cihugo, k’okulama kwankacinkwânana?»

Gnenesis BHS 27:

₁וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃ ₂וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃ ₃וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צָֽיִדה׃ ₄וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃ ₅וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃ ₆וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃ ₇הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃ ₈וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃ ₉לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃ ₁₀וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃ ₁₁וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃ ₁₂אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ ₁₃וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃ ₁₄וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃ ₁₅וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃ ₁₆וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃ ₁₇וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃ ₁₈וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃ ₁₉וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ ₂₀וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃ ₂₁וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃ ₂₂וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ ₂₃וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃ ₂₄וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃ ₂₅וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃ ₂₆וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃ ₂₇וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְהוָֽה׃ ₂₈וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ ₂₉יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִֽשְׁתַּחֲוֻ֤ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ ₃₀וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃ ₃₁וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ ₃₂וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃ ₃₃וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃ ₃₄כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃ ₃₅וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃ ₃₆וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃ ₃₇וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃ ₃₈וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ ₃₉וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃ ₄₀וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃ ₄₁וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃ ₄₂וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃ ₄₃וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ ₄₄וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ ₄₅עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃ ₄₆וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃

1 Izaki ahamagala Yakôbo amugisha anamuha eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani. 2 Yimuka ojè e Padani Aramu emwa Betweli, îshe wa nyoko, ocîshoge omukazi eyo munda omu banyere ba Labani, mushinja wâbo nyoko. 3 Nyamuzinda akugishe, akuyololole, anakuluze obè ndêko y’amashanja. 4 Akuhè we n’iburha lyâwe, omugisho gwa Abrahamu lyo obona eci cihugo oyûbasiremwo, cihugo Nyamuzinda ahâga Abrahamu.» 5 Izaki asêzera Yakôbo. Yakôbo alikûla, aja e Padani Aramu, emwa Labani, mwene Betweli wa Muharamiya, mushinja wâbo Rebeka, nnina wa Yakôbo na Ezau.

Ezau ayanka owundi mukazi

6 Ezau abona oku Izaki agishire Yakôbo n’oku amurhumire e Padani Aramu mpu agend’iyankira yo omukazi, n’oku erhi akola amugisha, amuhà eri irhegeko, erhi: «Orhahîraga okayanka omukazi omu banyere b’e Kanani.» 7 Na Yakôbo âli ayumvîrhe îshe na nnina, aja e Padani Aramu. 8 Ezau ayumva oku abanyere b’e Kanani barharhonyiri omu masù g’îshe Izaki, 9 aja emwa Ismaeli, ayanka yo omukazi, wa kuhalika aba ali agwêrhe erhi anagwêrhe abandi: Mahalata, mwâli wa Ismaeli, mugala w’Abrahamu, na mwâli wâbo Nebayoti.

Ecilôrho ca Yakôbo

10 Yakôbo arhenga e Bersheba, aja e Harani. 11 Ahika bantu haguma, alala ho bulya izûba lyali lyamazika. Arhôla ibuye liguma aho, alishegema, analâla aho. 12 Alôrha, abona omushonezo mugwike oku idaho n’irhwerhwe lyago lihisire oku nkuba; bamalahika ba Nyamuzinda erhi badwîrhe basôka banayandagala! 13 Lâba oku Nyamubâho ayimanga embere zâge amubwîra, erhi: «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wa shakulu wâwe Abrahamu na Nyamuzinda wa Izaki. Eryola ishwa ogwishìremwo, nakuhàlyo we n’iburha lyâwe. 14 Iburha lyâwe lyaluga nka katulo k’oku idaho, lyaluga lihike ebushoshokero n’ebuzikiro, e mwenè n’e mukondwè, n’amashanja goshi g’igulu gagishwa^c muli eryo iburha lyâwe. 15 Ndi haguma na nâwe, nakulusa ngasi hôshi wankanaja, nanashub’ikugalula muli eci cihugo, bulya ntakuleke kuhika nyunjuze ebi nakulaganyagya.» 16 Yakôbo atulûka omu iro lyâge, aderha, erhi: «Okuli Nyamuzinda ali hano ntânali mmanyire». 17 Ayôboha, aderha, erhi: Hano hamabà hantu ha kurhînywa! Yamabà nyumpa ya Nyamuzinda na muhango gw’empingu. 18 Azûka sêzi, ayanka liryala ibuye âli ajizire mushego aligwika luhêrero abulagira amavurha oku nyanya zâlyo. 19 Aho ahayîrika izîno lya Beteli^d, ci mîra olwo lugo lwakazâg’iderhwa Luz. 20 Yakôbo arhôla omuhigo aderha, erhi: «Akaba Nyamuzinda ali haguma nâni, akanananga muli eyi njira najà, akakaz’impa omugati nalya n’emishangi nakayambala, 21 erhi nankashubûka nshubire emunda larha ali ndi mugumagumà, ago mango Nyamubâho anabà ye Nyamuzinda wâni, 22 n’eri ibuye namagwika luhêrero, lyabà ka-Nyamuzinda nakaz’imurhûla ecihimbi c’omu ikumi c’ebi ampà byôshi».

Genesis BHS 28:

₁וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ ₂ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ׃ ₃וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ ₄וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃ ₅וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃ ₆וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרֲכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ ₇וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃ ₈וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ ₉וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ס

₁₀וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃ ₁₁וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃ ₁₂וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשֹׁ֖ו מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃ ₁₃וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃ ₁₄וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃ ₁₅וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃ ₁₆וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃ ₁₇וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃ ₁₈וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ ₁₉וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ ₂₀וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ ₂₁וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃ ₂₂וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

Yakôbo ahika emwa Labani

1 Yakôbo arhôla enjira yâge, aja omu cihugo c’abâna b’e bushoshokero. 2 Lolà oku abona iriba omu bulambo, hôfi n’eryo iriba, masò asharhu g’ebintu bishwêkwa binyinyi gali gagwîshîre aho iriba, ho bakazâg’inywekeza amasò, ci kwônene ibuye lyakazâg’ibwikira omunwa gwali munene. 3 Erhi amasò goshi gabâga gamashirama aho, banarhenza lirya ibuye oku munwa gw’iriba, bananywesa ebintu, kandi banalishubiza oku munwa gw’iriba. 4 Yakôbo anacidôsa abangere, erhi: «Bene wîrhu, muli ba ngahi?», Bashuza, mpu: «Rhuli b’e Harani.» 5 Ababwîra, erhi: «Ka muyishi Labani, mwene Nahori?» Bashuza, mpu: «Rhumuyishi.» 6 Abadôsa , erhi: «K’azibuhire?» Bashuza, mpu: «Azibuhire. N’omwâli Rasheli ola wayisha hala n’obusò.» 7 Yakôbo aderha, erhi: «Loli oku guciri mûshi bwenêne guno, arhali go mango g’okudâhya ebintu gano. Mubinywese munabishubize ebulambo.» 8 Bashuza, mpu: «Rhurhankahasha okujira ntyo n’amasò garhacishubukîra haguma, barhanacirhenza ibuye oku munwa gw’iriba; go mango rhwakanywêsa ebintu.» 9 Oku acidwîrhe ashambâla bôshi nabo, Rasheli ayisha n’obusò bw’îshe bulya ali mungere. 10 Erhi Yakôbo abona Rasheli, mwâli wa nalume Labani, n’erhi abona obusò bwa nalume Labani, ayegêra, arhenza lirya ibuye oku munwa gwa liryala iriba, anywesa ebintu bya nalume Labani. 11 Yakôbo anunugurha Rasheli, alengeza izù, adubula omulenge. 12 Yakôbo amanyisa Rasheli oku ali mwene wâbo îshe, anali mwene Rebeka; olya munyere akanya aj’ikumanyisa îshe. 13 Labani erhi ayumva oku ogwo mwanzi gwa Yakôbo, mugala wa mwâli wâbo, gumuyêrekîre, akanya, alibirhira emunda ali, amuhôbera, anamununugurha, amuhêka omu nyumpa yâge. Yakôbo arhondêra amuganîrira ogwo mwanzi gwoshi. 14 Oku bundi Labani amubwîra, erhi: «Neci, oli w’omu mavuha gâni, onali w’omu mubiri gwâni.» Yakôbo abêra aho mwa Labani mwêzi mugumagumà.

Yakôbo aja omu buhya kabirhi . Ishazâla amuyeshera omukanga. Lero ayanka babirhi balondana

15 Labani àbwîra Yakôbo, erhi: «Ka kwenge oli mwene wîrhu, waderha mpu busha wakaz’inkolera? Mbwîra bici nakaz’ikuha?» 16 Erhi na Labani agwêrhe banyere babirhi: omukulu izîno lyâge ye Lea n’omurho ye wali Rasheli. 17 Lea âli agwêrhe amasù matûdu, ci Rasheli âli agwêrhe omubiri gucîgemire bwinjà n’iranga linjà. 18 Na Yakôbo ali arhonyize Rasheli. Anacishuza, erhi: «Nakukolera myâka nda lyo oyîsh’impa mwâli wâwe Rasheli, mwâli wâwe murhò». 19 Labani ashuza, erhi: «Kwo kukulu okukuhaye ahâli h’okumuhà ow’embuga; obêrage hanola mwâni.» 20 Yakôbo akaz’ikola mpu lyo bamuhà Rasheli; akola ntyo myâka nda, ci eyo myâka ayibona nka nsiku nsungunu bulya ali arhonyize Rasheli. 21 Buzinda bw’aho, Yakôbo anacibwîra Labani, erhi: «Amango gahisire, ompâge omukazi wâni njè emunda ali». 22 Labani ashûbûza abantu b’eyo bôshi ajirîsa olusiku lukulu. 23 Ci kwône, lâba oku bijingo, Labani arhôla omwâli Lea , aba ye ahêkera Yakôbo; Yakôbo àmuyanka. 24 Labani àhà omwâli Lea , mujà-kazi wâge muguma, izîno lyâge ye wali Zilifa, mpu aj’ikâmukolera. 25 Erhi buca sêzi, Yakôbo abona oku Lea ye bamudwîrhîre. Yakôbo abwîra Labani, erhi: «Bici wajizire? K’arhali Rasheli ye nakazâg’ikolera aha mwâwe nti omumpè ? Carhumirage onteba?» 26 Labani ashuza, erhi: «Erhali nkômedu y’eno mwîrhu okuhâna omurho na mukulu wâge arhaciheruka, 27 ci orhang’ileka guno mugobe eby’obuhya bitwikanuke, n’enyuma z’aho, kandi nashub’ikuha owâbo n’engulo yâge yabà yindi myâka nda washub’imukolera hano mwâni.» 28 Yakôbo ajira kulya, ayûsa gulya mugobe gw’obuhya na Labani amuhà omwâli Rasheli mpu amuyanke. 29 Labani aha omwâli Rasheli omujà-kazi wâge Bilaha. 30 Yakôbo ayanka Rasheli, anamurhonya kulusha Lea ; ashub’ikolera nalume yindi myâka nda.

Abâna ba Yakôbo

31 Nyamubâho abona oku Lea arhasimirwi, amuhà iburha, Rasheli ayôrha ali ngumba. 32 Lea arhôla izîmi, aburha murhabana, amuyirika izîno lya Rubeni, bulya, gwârhi yêne: «Nyamubâho anabwîne amalibûko gâni, lero ibanie ansîma.» 33 Ashub’irhôla izîmi, aburha kandi murhabana, aderha, erhi: «Nyamubâho ayumvîrhe oku ntabà nsîmirwe, lero amashub’impa oyu wundi.» Amuyirika izîno lya Simoni. 34 Ashubirhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Lero nâni ibanie akola antonya bulya barhabana basharhu aba namamuburhira», izîno lyâge ye Levi; 35 Ashub’irhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Lero nakuza Nyamubâho». Co cirhumire amuyirika izîno lya Yuda. Oku bundi, aheka arhaciburhaga.

Genesis BHS 29

₁וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃ ₂וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃ ₃וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃ ₄וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃ ₆וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃ ₇וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃ ₈וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃ ₉עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃ ₁₀וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃ ₁₁וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ ₁₂וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֨יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃ ₁₃וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₁₄וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ ₁₅וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ ₁₆וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ ₁₇וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ ₁₈וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ ₁₉וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ ₂₀וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ ₂₁וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃ ₂₂וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ ₂₃וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ ₂₄וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃ ₂₅וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃ ₂₆וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃ ₂₇מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ ₂₈וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₂₉וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ ₃₀וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ ₃₁וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃ ₃₂וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃ ₃₃וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃ ₃₄וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃ ₃₅וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (namabona aha omu 22/04/2024).

1 Rasheli erhi abona oku ntà bâna adwîrhe aburhira Yakôbo, ayagalwa na mukulu wâge, kwo kubwîra Yakôbo, erhi: «Ojire nâni mbone abâna, akaba nanga, erhi nnanfire.» 2 Yakôbo akalihira Rasheli bwenêne, amubwîra, erhi: «Ka nie ndigi ahâli ha Nyamuzinda wakuyimaga iburha?» 3 Naye nyamukazi, erhi: «Lolà mwambalikazi wâni Bilaha. Ojè emunda ali, aburhire oku madwi gâni; ampisekwo abâna nâni.» 4 Anaciha Yakôbo omujà-kazi wâge Bilaha mpu abè mukâge, naye Yakôbo àmuyanka. 5 Bilaha arhôla izîmi, aburhira Yakôbo omwânarhabana. 6 Rasheli aderha, erhi: «Nyamuzinda amampà olubanja, ciru anyumvirhiza anampâ omwânarhabana». Co carhumaga amuyirika izîno lya Dani. 7 Bilaha, mujà-kazi wa Rasheli ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakôbo owundi murhabana. 8 Rasheli aderha, erhi: «Nazûsizekwo mukulu wâni entambala za Nyamuzinda, namanahimana.» Ayirika olya mwâna izîno lya Nefutali. 9 Naye Lea erhi arhaciburha, arhôla omujà-kazi wâge Zilifa amuhà Yakôbo mpu amujire mukâge. 10 Zilifa, mujà-kazi wa Lea aburhira Yakôbo omwânarhabana. 11 Lea aderha, erhi: «Iragi linjà eri!» Aha olya mwâna izîno lya Gadi. 12 Zilifa, mujà-kazi wa Lea , aburhira Yakôbo owundi mwanarhabana. 13 Lea aderha, erhi: «Oku irenge lyâni, bulya abîrhu bakazi bankuza»; ayîrika olya mwâna izîno lya Asheri. 14 Rubeni, erhi aja acîgezageza, gala mango g’okusârûla engano, ashimâna amalehe g’oluzigirwa, ayisha agadwîrhîre nnina Lea . Rasheli abwîra Lea , erhi: «Mpâ nâni kuli ago malehe g’oluzigirwa mugala wâwe akudwîrhîre». 15 Lea amushuza, erhi: «K’okûla wantôzire omulume kunyihira kwakunyihîre, obu okola mpu wantôla n’amalehe g’oluzigirwa mugala wâni ampîre?» Rasheli ashuza, erhi: «Lero agend’ilâla omu mwâwe hano budufu, rhuhingane ompè amalehe ga mugala wâwe g’oluzigirwa.» 16 Yakôbo erhi akola arhenga ebwa mashwa bijingo, Lea aja emunda ali, amubwîra, erhi: «Kukwânîne oyîshe emunda ndi, bulya rhwakuhingîne amalehe g’oluzigirwa g’emwa mugala wâni»; alala omu mwâge obwo budufu. 17 Nyamuzinda ayumvîrhiza Lea , arhôla izîmi, ashub’iburhira Yakôbo omwânarhabana ye mwanarhabana wa karhanu. 18 Lea anaciderha, erhi: «Nyamuzinda amampa oluhembo, kulya kubà nahîre ibanie omujà-kazi wâni.» Olya mwâna amuyirika izîno lya Isakari. 19 Lea ashub’irhôla izîmi, aburhira Yakôbo omwânarhabana wa kali ndarhu. 20 Lea aderha, erhi: «Nyamuzinda ampîre oluhembo lwinjinjà, lero ibanie ankuza bulya y’oyu namaburhira barhabana ndarhu.» Amuyirika erya Zabuloni. 21 Oku bundi aburha omwânanyere, amuyirika izîno lya Dina. 22 Ago mango Nyamuzinda ayibuka Rasheli, ayumvîrhiza omusengero gwâge, amuhà iburha. 23 Arhôla izîmi, aburha murhabana; aderha, erhi: «Nyamuzinda amankûla enshonyi.» 24 Ayirika olya mwâna izîno lya Yozefu, aderha, erhi: «Mâshi Nyamubâho ashub’impa nâni owundi mwanarhabana!»

Okugala kwa Yakôbo

25 Erhi Rasheli aba amaburha Yozefu, Yakôbo abwîra Labani, erhi: «Oleke ngende nshubire emwîrhu, omu cihugo cîrhu. 26 Ompè abakazi bâni, abârhumaga nkukolera, ompè n’abâna bâni ngende. 27 Wêne orhababiri omukolo nakukolîre.» Labani amushuza, erhi: «Akaba ntonyire omu masù gâwe! Nadôsize nayumva oku Nyamubâho angishire erhi we rhuma.» 28 Ashub’imubwîra , erhi: «Ombwîre kurhi walonza nkaz’ikujuha, nakujirirakwo». 29 Anacimushuza, erhi: «Omanyire bwinjà kurhi nakukolîre na kurhi ebintu byâwe byahindusire n’omukolo gwâni. 30 Ehisungunu wali ogwêrhe embere nyîshe, hyayûshûsire bwenêne na Nyamubâho akugishire oku nshando zâni. Mbwîraga nâni, mango gahi nakolerage omulala gwâni.» 31 Labani, erhi: «Bici nakujuha?» Yakôbo ashuza, erhi: «Orhagwêrhi ebi wanjuha: erhi wakanjirira nk’oku nakubwîra, nanashubikaz’iyabula obusò bwâwe. 32 Ene ogere omu busò bwâwe bwôshi, ojè wayungula ngasi cibuzi cîru omu bibuzi byâwe, na ngasi mpene za musengo n’ez’obutonè butonè. Lwo lwabà luhembo lwâni. 33 Obudahemuka bwâni bwone bwampamiriza agandi mango: amango wayîsh’ilola kurhi rhuhembirwe, ngasi birhali bya musengo erhi bya butonè-butonè omu mpene erhi nîsi ngasi birhali bîru omu bibuzi, emwâni erhi buli bushambo. 34 Labani aderha, erhi: «Kwinjà okwo; binabâge nk’okwo odesire.» 35 Olwo lusiku, ayungula ebihebe by’omusengo n’eby’obutonè-butonè, empene zôshi z’omusengo n’ez’obutonè-butonè, 36 ngasi hyanalikwo akêru na ngasi hyalikwo ecîru omu bibuzi, ahihereza abagala. Anacijira nsiku isharhu za lugendo ekarhî kâge na Yakôbo. Yakôbo akaziyabula ebindi bintu bya Labani. 37 Yakôbo anacirhôla ebirhi bibishi by’emirhi ederhwa mipepuli n’eya amandi n’eya patatani, ayihala kuhika oku mulà mwêru gw’ebyo birhi. 38 Ebyo birhi ahalaga akaz’ibiyêrekeza ebintu omu biranga n’omu mikenzi y’okunywêkeza ebintu, amango birinywa, oku biri byanywa binadwîrhe byayima. 39 Byakâyima erhi binayêrekîre birya birhi, n’omu kuburha, byakaburha ebyana bitâke, eby’omusengo n’eby’obutonè-butonè. 40 Ebyana, Yakôbo abihira hâgo hâgo, abiyêrekeza olunda lwa birya bitâke na ngasi byanali bya mwîru, abihira omu busò bwa Labani. Anacijira ntyo agâge masò arhanagahiraga haguma n’amasò ga Labani. 41 Na kandi, erhi ankabwîne ebintu binjà byayima, Yakôbo anabiyerekeze birya birhi omu biranga mpu biyime binayêrekîre birya birhi. 42 Ci amango ebintu bihosire byàbâga bikola byayima arhajiraga ntyo. Na ntyo ebyali bya mihorhâ byasigala bya Labani na ebyali binjà byâbà bya Yakôbo. 43 Oyo muntu anacigala ntyo bwenêne, àbâ n’ebintu mwandu, alugirwa n’abajà n’abajà-kazi n’engamiya n’endogomi mwandu.

Genesis BHS 30:

₁וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃ ₂וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃ ₃וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃ ₄וַתִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃ ₅וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃ ₆וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃ ₇וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ ₈וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃ ₉וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃ ₁₀וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃ ₁₁וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בָּ֣גָ֑ד וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃ ₁₂וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃ ₁₃וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃ ₁₄וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃ ₁₅וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃ ₁₆וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ ₁₇וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃ ₁₈וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃ ₁₉וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃ ₂₀וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃ ₂₁וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃ ₂₂וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ ₂₃וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ ₂₄וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ ₂₅וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃ ₂₆תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃ ₂₇וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃ ₂₈וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃ ₂₉וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃ ₃₀כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃ ₃₁וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃ ₃₂אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃ ₃₃וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃ ₃₄וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃ ₃₅וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃ ₃₆וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃ ₃₇וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃ ₃₈וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃ ₃₉וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃ ₄₀וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃ ₄₁וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃ ₄₂וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃ ₄₃וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃

Yakôbo ayaka ishazâla Labani

1 Yakôbo ayumva oku bene Labani bakazâg’iderha, mpu: «Yakôbo ayansire ebintu byali bya larha byôshi, bya larha ebi ajiziremwo obwâge bugale.» 2 Yakôbo abonera ebusù bwa Labani oku arhacidwirhi amulola nk’oku amulolaga burhanzi. 3 Nyamubâho abwîra Yakôbo, erhi: «Shubira omu cihugo ca basho, omu cihugo waburhiragwa, nâni nayôrha ndi haguma nâwe.» 4 Lero obwo, Yakôbo arhumiza Rasheli na Lea mpu bamushange ebulambo amasò gâge gali. 5 Anacibabwîra, erhi: «Ndwîrhe nabonera ebusù bwa sho, arhacidwirhi andola nk’oku andolaga burhanzi. Ci kwône Nyamuzinda wa larha anali haguma nâni. 6 Mwêne mumanyire oku nakolîre sho n’emisî yâni yôshi. 7 Ci kwône, anînaguza omu kuhindula kali ikumi oluhembo lwâni, ci kwône Nyamuzinda arhamuzigiraga. 8 Ngasi mango erhi ankadesire, erhi: «Ngasi biri bya butonè-butonè byo byabâ luhembo lwâwe«, ebintu byôshi binaburhe eby’obutonè; na kandi erhi ankadesire erhi: «Ngasi bya musengo byo byabà luhembo lwâwe, ebintu byôshi binaburhe ebyana by’omusengo. 9 Nyamuzinda arhôzire ebintu bya sho abimpa. 10 Omu mango ebibuzi biyima, nayinamula amasù, nabona omu bilôrho oku engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo erhi za butonè-butonè. 11 Malahika wa Nyamuzinda ambwîra omu bilôrho, erhi: «Yakôbo», nâni nashuza nti: «Ho ndi hano!» 12 Anaciderha, erhi: «Yinamula amasù obone engandabuzi zihambasire ebibuzi ziri za musengo na za butonè-butonè, bulya nabwîne oku Labani akujizire kwôshi. 13 Nie Nyamuzinda w’aha Beteli, halya washîgaga ibuye amavurha, wampêraho omulagi. Bunôla oyimukâge orhenge mwa cino cihugo oshubire omu cihugo oburhwa.» 14 Rasheli bo na Lea bashuza, mpu: «Ka hali mwanya gwîrhu, ka hali kashambala kîrhu omu nyumpa ya larha?» 15 Mpu ka arhakola arhulola nka b’emwabêne, ebwa kubà arhuguzize analya n’enfaranga zirhu? 16 Neci, ngasi bugale Nyamuzinda ayansire larha buli bwîrhu rhwe n’abâna bîrhu. Ojirage oku Nyakasane akurhegesire.» 17 Yakôbo ayimuka, abâna bâge na bakâge abashonesa oku ngamiya, 18 ahuga obusò bwâge, ashana na ngasi bindi birugu ali agwêrhe, obusò ali agwêrhe, bulya abonaga aha Padani Aramu, alikûlira emw’îshe Izaki, omu cihugo ca Kanani. 19 Labani ali ajir’imôma ebibuzi byâge , Rasheli agend’izimba enshanga z’ahakà, zâli z’îshe. 20 Yakôbo arheba Labani, Muharameya, amuyongoloka, arhamumanyisagya oku akola ayaka. 21 Ayanka n’ebi ali agwêrhe byôshi, agenda, ayikira olwîshi, ayêrekera ebwa ntondo ya Galadi.

Labani akulikira omukwi Yakôbo

22 Erhi kugera nsiku isharhu, bamanyîsa Labani oku Yakôbo acîyakîre. 23 Arhôla bene wâbo^e, agenda bôshi nabo amuyishakwo; erhi ashinga nsiku nda agenda, amurhindakwo, omu ntondo ya Galadi. 24 Nyamuzinda ayâganira Labani, Muharameya, omu bilôrho budufu, amubwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakôbo akantu.» 25 Labani, ashenga. Yakôbo erhi agwisire ihêma lyâge omu ntondo, naye Labani agwîka eryâge oku ntondo ya Galadi. 26 Labani anacibwîra Yakôbo, erhi: «Byo bici ebi wajizire? 27 Carhumaga ogenda bwifulikwe, wanteba, wanyôgoloka ahâli h’okundâliza, nkugalule omu busìme, rhuyimbe, rhurhimbe engoma rhuzihe n’ennanga? 28 Orhazizire nahôbera bagala bâni na bâli bâni. Kwo wakozire nka musirhe. 29 Nanahasha okukubabaza, ci kwône Nyamuzinda wa sho anandesize ene budufu ambwîra, erhi: «Omanye wankabwîra Yakôbo akantu.» 30 Nyumvîrhage oku wagenzire erhi kudula enyumpa ya sho kurhuma! Ci kwône cici carhumire wazimba enshanga zâni?». 31 Yakôbo ashuza Labani, erhi: «Nali nyôbohire, namanya nti wanyaga bâli bâwe. 32 Ci oyu wankashimanakwo ezo nshanga zâwe arhalame: omu masù ga bene wîrhu, lonza ngasi biri hyâwe omu byâni, wanahirhôla.» Yakôbo arhâli amanyire oku Rasheli ye wazizimbire. 33 Labani aj’ifûkula omu cirâlo ca Yakôbo, afûkula omu cirâlo ca Lea , afûkula n’omu cirâlo ca balya bajà-kazi oku banali babirhi, arhabonaga cici. Arhenga omu cirâlo ca Lea aja omu ca Rasheli. 34 Rasheli ali arhôzire enshanga z’ahakà, azifulika omu ngurha batamalakwo oku ngamiya, anazitamalakwo. Labani afûkula ecirâlo côshi arhabonaga cici. 35 Rasheli abwîra Îshe, erhi: «Waliha, nnawîrhu amanye akanganya mpu ntahashir’iyimanga embere zâge, ndi omu mugongo.» Labani afûkula, ci arhabonaga enshanga zâge. 36 Lero Yakôbo anacibâ burhe, akalihira Labani. Yakôbo abwîra Labani ntya: «Bici ntumwîre, kubî kuci najizire obu wanshimbulula ntya? 37 Wamafûkula omu bikunga byâni byôshi, ka hali kantu obwîne k’omu birugu by’omu nyumpa yâwe? Kayêrekanage embere z’aba bene wîrhu n’aba bene winyu, babè bo bahamirizi ekarhî kîrhu oku rhuli babirhi! 38 Lolà , nashinzire myâka makumi abirhi emwâwe, ebibuzi byâwe n’empene zâwe birhalimwo ecamomire, ntanalyaga ciru n’engandabuzi nguma y’omu busò bwâwe. 39 Ebintu byakazâg’ilibwa n’ensimba ntakulerheraga byo, nakàbà nie mpeza omu byâni. Wakazâg’indyuza eci bazimbire mûshi erhi eci nazimbirwe budufu. 40 Izûba lyakaz’inkomanga mûshi, n’emboho enywengerere budufu n’irô libalale oku masù gâni. 41 Lolà, myâka makumi abirhi eno, ndi aha mwâwe: nakukolîre myâka ikumi n’ini, yo yali ngulo ya bâli bâwe bombi na myâka ndarhu oku bintu byâwe, wanahindula kali ikumi oluhembo lwâni. 42 Nka Nyamuzinda wa larha, Nyamuzinda w’Abrahamu, Îshe wa Izaki, arhali haguma nâni, wali wandeka maboko mûmu. Ci kwône Nyamuzinda abwîne amalibûko gâni n’omukolo gwâni, n’ene budufu, yêne atwa olubanja.»

Labani ayumvanya bôshi n’omukwi Yakôbo

43 Labani ashuza Yakôbo, amubwîra, erhi: «Aba banyere bali bâli bâni, aba bâna, bali bâna bâni, ebi bintu, biri bintu byâni, ngasi ebi obwîne byôshi biri byâni. Bici obwîne nankajirira aba, bâli bâni n’aba bâna bàburhaga? 44 Rhujè aho,rhunywâne rhwembi, mw’okwo, bubè buhamîrizi ekarhî kâwe nâni.» 45 Yakôbo arhôla ibuye aligwika bunya luhêrero. 46 Yakôbo abwîra bene wâbo, erhi: «Mulunde amabuye.» Balonza amabuye bagalundika, bajira ensinga n’eyo nsinga balîrakwo. 47 Labani ayîrika erya nsinga izîno lya Yegari Shaduta, naye Yakôbo ayiyirika erya Galedi. 48 Labani aderha, erhi: «Eyi nsinga ye muhamîrizi ekarhî kîrhu rhwembi.» Co carhumire ayiyirika izîno lya Galedi, 49 n’erya Misipa kulya kubà amaderha, erhi: «Nyamuzinda arhulange rhwembi, amango rhwanabè rhurhacibonana. 50 Erhi wankalibuza bâli bâni, nîsi erhi wankayanka abandi bakazi, ohalika bâli bâni, omanye oku ntà muntu warhuj’ekagarhî: Nyamuzinda ye wabâ câliho wîrhu rhwembi.» 51 Labani ashub’ibwîra Yakôbo, erhi: «Lolà eyi nsinga n’eri ibuye nagwikaga ekarhî kîrhu rhwembi. 52 Eyi nsinga ali câliho n’olu luhêrero nalwo câliho oku niono ncigashire okutwa eyira nsinga, mpu ntà mango wanâtwe eyira nsinga n’olu luhêrero mpu ojè emunda ndi n’emihigo migalugalu. 53 Nyamuzinda wa Abrahamu na Nyamuzinda wa Nahori bo barhutwira olubanja^f.» Yakôbo acîgasha oku izîno lya côbohwa w’îshe Izaki. 54 Yakôbo arherekêra kuli eyo ntondo, analâlika bene wâbo mpu bayîshe balye. Balya banalâla kw’eyo ntondo.

Genesis BHS 31:

₁וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃ ₂וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁום׃ ₃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃ ₄וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֽוֹ׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃ ₆וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן׃ ₇וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶֽחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃ ₈אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃ ₉וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃ ₁₀וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ ₁₂וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃ ₁₃אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃ ₁₄וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃ ₁₅הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃ ₁₆כִּ֣י כָל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ ₁₇וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃ ₁₈וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ ₁₉וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃ ₂₀וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃ ₂₁וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ ₂₂וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃ ₂₃וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ ₂₄וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃ ₂₅וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אָהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ ₂₆וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃ ₂₇לָ֤מָּה נַחְבֵּ֨אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃ ₂₈וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֹֽׂו׃ ₂₉יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשֹׂ֥ות עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃ ₃₀וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃ ₃₁וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃ ₃₂עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃ ₃₃וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב ׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃ ₃₄וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃ ₃₅וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃ ₃₆וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃ ₃₇כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֨אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃ ₃₈זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃ ₃₉טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃ ₄₀הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃ ₄₁זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃ ₄₂לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃ ₄₃וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֨לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃ ₄₄וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ ₄₅וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ ₄₆וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃ ₄₇וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ ₄₈וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ ₄₉וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃ ₅₀אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ ₅₁וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה ׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ ₅₂עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃ ₅₃אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ ₅₄וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֨בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃

Yakôbo omu njira y’okushubira emw’îshe

1 Labani azûka sêzi sêzi, ahôbera abâna bâge n’abâli anabagisha. Okubundi Labani agenda ashubira emwâge. 2 Yakôbo naye arhôla enjira yâge, lero anacirhinda kuli bamalahika ba Nyamuzinda. 3 Erhi ababona, aderha, erhi: «Lwanabâ lugamba lwa Nyamuzinda luno»; n’aho ahayîrika izîno lya Mahanayini.

Yakôbo acîrheganya okubugânana bona mukulu wâge Ezau

4 Yakôbo arhuma obusò emwa mukulu wâge Ezau omu cihugo ca Seyiri omu lugo lwa Edomu. 5 Abaha aka kanwa mpu bamubwîre, erhi: «Nal’injir’ibêra emwa Labani, yo nanacibâga kuhika buno. 6 Ebi nakoleraga nabibwîne! Enkafu, endogomi, ebintu binyinyi, abâna n’abajà-kazi; ntanzir’irhuma entumwa emunda nnawîrhu ali nti lyo nâni andola bwinjà.» 7 Entumwa zagaluka zashubira emunda Yakôbo ali zanacimubwîra, mpu: «Rhwahisire emwa mukulu wâwe Ezau. Yêne ayishire emunda oli n’abantu bâge magana ani.» 8 Yakôbo ayôboha bwenêne, ayumva ebihamba oku murhima. Engabo yali bo naye ayigabamwo bigamba bibirhi, ebibuzi, enkafu n’engamiya, nabyo akaz’ibigabamwo kabirhi. 9 Kwâli kuderha, erhi: «Ezau akajà ebwa cigamba ciguma akanacirhêra, ecindi canalobôka.» 10 Yakôbo ashenga aderha, erhi: «Yâgirwa Nyamuzinda w’Abrahamu, Nyamuzinda wa larha Izaki; Nyamubâho, wêne wambwîraga, erhi: Shubira omu cihugo cinyu; emunda oburhwa, nakujirira ebinjà. 11 Ndi munyi bwenêne w’okukwânana oburhonyi n’obwinjà wayêrekîne emunda mwambali wâwe ali. Karhi kâni kone nal’infumbasire erhi nyikira oyu Yordani wabona, lero niono namakerêsa bigamba bibirhi. 12 Ondîkûze oku kuboko kwa mukulu wâni Ezau, bulya nyumvîrhe mmuyobohire bwenêne nti ankanayishi’irhutumirha rhweshi, omukazi n’abâna haguma. 13 N’obwo wêne wandaganyagya, erhi: Nakuyunjuza ngalo; n’iburha lyâwe nalîkûza nka mushenyi gw’omu nyanja gwo gurhankaganjwa.» 14 Yakôbo alâla aho obwo budufu. Anacirhôlamwo ebi agend’ihongera mukulu wâge Ezau oku bintu âl’idwîrhe. 15 Mpene magana abirhi na bihebe makumi abirhi, bibuzi magana abirhi na ngandabuzi makumi abirhi. 16 Ngamiya nkazi makumi asharhu kuguma n’amanina gâzo, nkafu makumi ani na mpanzi ikumi, ndogomi nkazi makumi abirhi n’amanina gâzo ikumi. 17 Azihêreza abambali, ngasi busò kwâgo kwâgo, anabwîra abambali, erhi: Shokoli, amasò garhahîraga gakahikanakwo. 18 Ahà owa burhanzi eri irhegeko, erhi: Mukulu wâni Ezau akakushimâna akanakudôsa, erhi: Oli mwambali wa ndi? Ngahi wajà? Bya ndi ebi bintu bikushokolìre? 19 Wanashuza, erhi: «Biri bya mwambali wâwe Yakôbo, eri ntûlo arhumire nnawîrhu Ezau, naye yêne ayishire, ali nyuma zirhu.» 20 Lyo n’irhegeko ahîre owa kabirhi n’owa kasharhu, nabâli oku nyuma z’amasò bôshi, erhi: «Erhi kwo mwakâbwîra Ezau ntyo amango mwamushanga.» 21 Kandi mwanaderha, mpu: Kali ciru mwambali wâwe Yakôbo yo ali enyuma zirhu. Akazâg’iderha emurhima, erhi: «Namurhûliriza n’ezi ntûlo zinshokolîre, buzinda lyo nacîyêrekaye, nkaba ambabalira.» 22 Entûlo yabà yagenda, naye yêne obwo budufu bôshi abêra omu cihando.

Burhamanya, Yakôbo àlwa bôshi na Nyamuzinda

23 Muli obwo budufu, anacizûka, arhôla bakâge bombi, n’abambalikazi bombi, n’abâna bâge oku banali ikumi na muguma, ayikira aha izìko lya Yakôbo. 24 Abarhôla abayikiza omugezi, ayikiza n’ebindi ali agwêrhe byôshi. 25 Yakôbo asigala yêne. Hajira owamulwîsa kuhika mucêracêra. 26 Erhi abona oku arhahashiri amugombya, amugwarhira omu cibunu n’olurhungu lwa Yakôbo lwarhanûka ago mango akazâg’ilwa bo naye. 27 Anacimubwîra, erhi: «Ndîkaga ngende bulya gukola mucêracêra.» Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Nâni ntakuleke orhanarhanzir’ingisha.» 28 Amudôsa, erhi: «Izîno lyâwe we ndi?» Naye ashuza, erhi: «Nie Yakôbo.» 29 Ashubiza, erhi: «Barhakacikuderha Yakôbo ci Israheli, bulya wamabà muzibu omu kulwîsa Nyamuzinda, wahimana n’omu kulwîsa abantu.» 30 Yakôbo amuyinginga, erhi: «Ombwîre nâni izîno lyâwe.» Ci yêhe amushuza, erhi: «Cici ondôkîze izîno^g lyâni?» Ho na halya amugisha. 31 Yakôbo ayîrika aho izîno lya Penuweli bulya gwârhi yêne: «Nabwîne obusù bwa Nyamuzinda nanagal’ilama.» 32 Erhi izûba lishoshoka erhi amarhaluka Penuweli ci kwônene erhi akola anayisha akwêrera omu lurhungu. 33 Co cirhuma ciru kuhika na buno, bene Israeli barhalya cikanyi c’oku lurhungu bulyala ashurhîre Yakôbo oku lurhungu, oku musî gw’olurhungu.

Genesis BHS 32:

₁וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃ ₂וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ ₃וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ פ

₄וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ ₅וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃ ₆וַֽיְהִי־לִי֙ שֹׁ֣ור וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ ₇וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֨יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃ ₈וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ ₉וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ ₁₀וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ ₁₁קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ ₁₂הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃ ₁₃וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ ₁₄וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ ₁₅עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ ₁₆גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ ₁₇וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ ₁₈וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֨תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ ₁₉וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ ₂₀וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃ ₂₁וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ ₂₂וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ ₂₃וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ ₂₄וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ׃ ₂₅וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ ₂₆וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֨קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃ ₂₇וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ ₂₈וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ ₂₉וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ ₃₀וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֨אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃ ₃₁וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ ₃₂וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃ ₃₃עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃

Yakôbo abugânana bona mukulu wâge Ezau

1 Yakôbo mpu alika amasù, abona Ezau ayishire n’omurhwe gwa bantu magana ani. Agaba abâna bâge; agabîra Lea na Rasheli n’abajà-kazi bombi. 2 Ashokoza abajàkazi n’abâna bâbo, akulikiza Lea n’abâna bâge, n’enyuma za bôshi, Rasheli na Yozefu. 3 Yêhe aja oku mbere afukamiriza kali nda embere ahikeho mukulu wâge. 4 Ezau naye amushâmambira, amugwârha omu maboko gâge, acîkweba omu igosi lyâge, amuhôbera anavugumula emirenge. 5 Erhi analika amasù n’erhi abona abakazi n’abâna, adôsa, erhi: «Bantu baci ogwêrhe hala?» Yakôbo ashuza, erhi: «Bo bâna Nyamuzinda ashobozize mwambali wâwe abo». 6 Abajà-kazi nabo bayegêra n’abâna bâbo, nabo bafukamiriza. 7 Lea naye ayegêra n’abâna bâge bafukamiriza; cazinda Rasheli na Yozefu nabo bayegêra bafukamiriza. 8 Ezau adôsa, erhi: «Bici wajira na cira cigabi côshi nshimanyire?» Naye, erhi: «Kwali kuderha nti ntone omu masù ga nnawîrhu.» 9 Ezau anacishuza, erhi: «Nâni bindi mwandu ngwêrhe, mwene wîrhu, yôrhana ebyo byâwe.» 10 Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Nanga. Akaba nantonyìre emunda oli, oyankirire nâni kano kantu k’omu maboko gâni. Bulya kwo nyîshire omu masù gâwe kulya omuntu anajà omu masù ga Nyamuzinda. Woy u wamananyankirira bwinjà. 11 Onyankire mâshi eno ntûlo nkudwirhîre, bulya Nyamuzinda anshobozize binji, ntabuziri cici.» Okwo kuyingingwa kwàrhuma Ezau ayemera.

Yakôbo na mukulu wâge Ezau barhenganakwo

12 Ezau anaciderha, erhi: «Hiraga njira rhugende, nakushokolera». 13 Yakôbo amushuza, erhi: «Nnawîrhu arhahabiri oku abâna barhahasha njira nandwîrhe ebibuzi n’enkafu zagoza, owabikanyisa olu lusiku luguma, obusò bôshi bwanabwa. 14 Nnawîrhu ashokolerage mwambali wâge: nâni nayisha bunyibunyi nacîtunda omu kushimba olugendo lw’obusò bunshokolîre n’olugendo lw’abâna kuhika mpike emwa nnawîrhu aha Seyiri.» 15 Oku bundi Ezau aderha, erhi: «Ciru olekage nsige bambali bâni baguma muli aba bandusize muyîshe mweshi.» Ci Yakôbo ashuza, erhi: «Carhuma?» Caziga waliha nyôrhe ndi murhonyi omu masù ga nnawîrhu!» 16 Olwo lusiku Ezau arhôla enjira yâge ashubira e Seyiri. 17 Yakôbo yêhe arhôla enjira y’e Sukoti ayûbaka yo enyumpa yâge. Ayûbakira n’amasò gâge. Co cirhuma aho bantu haderhwa Sukoti.

Yakôbo ahika ahika aha Sikemi

18 Yakôbo ahika mugumagumà aha lugo lwa Sikemi omu cihugo ca Kanani, erhi arhenga e Padani-Aramu, anacihanda embere z’olwo lugo. 19 Agula lirya ishwa ali agwisiremwo ecirâlo; aligulira abâna ba Hamori, îshe wa Sikemi, oku bihûmbi igana bya nsaranga. 20 Agwikaho oluhêrero anahayîrika izîno lya «El ye Nyamuzinda w’Israeli».

Genesis BHS 33:

₁וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃ ₂וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃ ₃וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו׃ ₄וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃ ₅וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃ ₆וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃ ₇וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ ₈וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₉וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₁₀וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃ ₁₁קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ ₁₂וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃ ₁₃וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֨עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃ ₁₄יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃ ₁₅וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₁₆וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃ ₁₇וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ ס

₁₈וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃ ₁₉וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃ ₂₀וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

Okubakulwa kwa Dina

1 Dina, munyere Lea aburhiraga Yakôbo, anacihuluka mpu aje alamusa abanyere b’oku lugo. 2 Sikemi, mwene Hamori, Muhiviti, muluzi w’eco cihugo erhi amubona amubakula, amuhima misî, alala bôshi naye. 3 Omurhima gwâge gwarhonya Dina mwâli wa Yakôbo, asîma oyo munyere bwenêne kuhika amurhûliriza. 4 Sikemi abwîra îshe Hamori, erhi: «Onshebere ola munyere mmuyanke.» 5 Yakôbo ali amamanya oku kwo anasherezize omwâli Dina ntyo; ci ebwa kubà abagala bâli ebulambo oku busò bwâbo, alanga eryo ihwe kuhika abagala bagaluka.

Bene Yakôbo bayumvanya omu biyêrekîre okuyankirana n’Abasishimiti

6 Hamori îshe wa Sikemi aja emwa Yakôbo mpu bashambâle. 7 Bene Yakôbo erhi bamafuluka ebwa mashwa, bamanya ako kanwa; balya balume baluba, babâ burhe bwenêne, okuyumva Sikemi ahemwire bene Israeli, omu kubakula mwâli wa Yakôbo: nanga arhali ntyo kwo abandi bajira. 8 Hamori ababwîra, erhi: «Omurhima gwa mugala wâni Sikemi gurhonyize mwâli winyu bwenêne, mmuhûnyire, mumuhè ye amuyanke. 9 Mujire rhuyumvanye ntyo, mukaz’irhuha bâli binyu na nîrhu rhwakaz’imuha bâli bîrhu. 10 Muyûbake haguma nîrhu, n’ecihugo ecîra cimuyigulirwe: mwanahashiciyûbakamwo, mucigeregeremwo, munacidekereremwo.» 11 Sikemi anacibwîra îshe na bashinja ba namunyere, erhi: «Mâshi, ntone nâni omu masù ginyu, namuhà ngasi ebi mwakampûna! 12 Ciru mwankaluza engulo na ngasi birugu by’ishigi mwankanahûna nabijira, namuhà nk’oku munahûnyire casinga mumpè oyo munyere mmuyanke.» 13 Bene Yakôbo omu bwenge, bashuza Sikemi n’îshe Hamori, bamubwîra n’obwengehusi kulya kubà ye wabakulaga mwâli wâbo Dina. 14 Banacibashuza, mpu: «Rhurhankajira akantu ka bene ako, rhurhankaha mwâli wîrhu omulume orhali mukembûle , bulya kuli rhwe ciri cihemu. 15 Ci kwône muli okwo rhwanayumvanya ninyu: erhi mwankayôrha akîrhu, mukanajira abarhabana binyu babè bakembûle. 16 Ago mango mwanahash’ikârhuha bâli binyu na nîrhu rhwanahash’ikâmuha bâli bîrhu, na ntyo rhwanaba lubaga luguma. 17 Ci kwône akaba murharhuyumvîrhi mw’aka kanwa k’okukembûlwa, rhwanarhôla mwâli wîrhu rhunajè handi.» 18 Ebinwa byâbo byasîmîsa Hamori na Sikemi mwene Hamori. 19 Nyamwâna arhacirhindiraga okujira ntyo bulya ali asîmire mwâli wa Yakôbo bwenêne, ye wanali muntu wa lukengwa lunene aha mw’îshe. 20 Hamori n’omugala Sikemi banacijà ebwa muhango gw’olugo, banacibwîra abantu ba mwo olwo lugo lwâbo, mpu: 21 «Bala bantu bali bantu ba bulonza bwinjà: babêre haguma nîrhu muno cihugo, banaje aha balonzize; sinza oku ecihugo côshi ciri cilambûle embere zâbo. Rhwakaz’ibayanka bâli bâbo babè bakîrhwe, nabo rhwanabahà bâli bîrhu. 22 Ci abo bantu barhankayêmêra okuyûbaka haguma na nîrhu n’okujira lubaga luguma nka abanarhabâna barhabiri bakembûle nk’oku nabo bonene bayôsire. 23 Amaso gâbo, ebintu byâbo, ebirugu byâbo, ka byôshi birhabe bîrhu? Rhubayêmêrere okwo badesire, banayûbake eno mwîrhu.» 24 Ngasi bôshi banakazâg’ihuluka, kugera muli ogwo muhango gw’olugo, bayêmêra Hamori n’omugala Sikemi. Ngasi bûko mulume yeshi akembûlwa.

Simoni na Levi bacîhôlera mwâli wâbo

25 Olusiku lwa kasharhu, oku ebibande birhacifuma, bene Yakôbo babirhi: Simoni na Levi, bashinja bâbo Dina, barhôla ngasi muguma engôrho yâge. Buzira kuyôboha cici banacirhogera mulya lugo, bayîrha ngasi bûko mulume wanali mwo yeshi. 26 Hamori n’omugala Sikemi, nabo babashâyîsamwo engôrho, n’erhi bàba bamarhenza Dina omu mwa Sikemi bahuluka. 27 Bene Yakôbo barhêra abayagalisire banahagula olwo lugo kulya kubà mwâli wâbo bamubonesize nshonyi. 28 Barhôla ebintu byâbo binyinyi n’ebinênêne, n’endogomi zâbo; ebyâli omu lugo kuguma na ngasi bindi byâli ebulambo byôshi basâbunga. 29 Banyaga ebirugu byôshi, abâna bâbo barhò bôshi na bakâbo, basâbunga na ngasi byôshi byanali omu nyumpa. 30 Oku bundi Yakôbo anacibwîra Simoni na Levi, erhi: «Mwamampiraga omu maganya garhali go wâni! Mwamanshombanya n’abantu bayûbaka muli cino cihugo. Abanya Kanani n’Abaperiziti: oku abantu ngwêrhe niono barhali banganaci, bakolaga bacihira haguma bantabâlire, banyirhe, bamperêrekeze ntyo nie n’omulala gwâni.» 31 Bamushuza, mpu: «Ka kwaligi kukwânîne mwâli wîrhu bamurhabirekwo nka mukazi wa cishungu?»

Genesis BHS 34:

₁וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ ₂וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃ ₃וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשֹׁ֔ו בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃ ₄וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃ ₅וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃ ₆וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃ ₇וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃ ₈וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₉וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃ ₁₀וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃ ₁₂הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ ₁₃וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃ ₁₄וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃ ₁₅אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ ₁₆וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃ ₁₇וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃ ₁₈וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֽוֹר׃ ₁₉וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֨עַר֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ ₂₀וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ₂₁הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃ ₂₂אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֨נוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃ ₂₃מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃ ₂₄וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֨לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃ ₂₅וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ ₂₆וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃ ₂₇בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃ ₂₈אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃ ₂₉וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃ ₃₀וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃ ₃₁וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ פ

Yakôbo n’abagala aha Beteli

1 Nyamuzinda abwîra Yakôbo, erhi: «Yimuka! Osôkere e Beteli onabêreyo, oj’iyubakayo oluhêrero; waluyûbakira olya Nyamuzinda wakubonekeraga galya mango wajâga wayâka mukulu wâwe Ezau.» 2 Yakôbo abwîra ab’aha mwâge bôshi na ngasi bandi banali bo naye, erhi: «Murhenze banyamuzinda b’obwîhambi bali ekarhî kinyu, mucîcêse munayambale yindi yindi myambalo. 3 Muyimuke rhujè e Beteli, naj’iyubakira yo Nyamuzinda oluhêrero, ye wanyumvîrhizagya amango nal’impanyagîre, ye wanal’indusize omu njira nalimwo.» 4 Banacihà Yakôbo banyamuzinda b’ihanga bâli bagwêrhe bôshi, n’orhugondo rhw’amarhwiri bâli bagwêrhe rhwôshi, naye Yakôbo abikalira aha murhi gubà hôfi n’e Sikemi. 5 Banacigandûla, n’ecôbà ca Nyamuzinda càgwa oku bishagala by’e marhambi byôshi: barhaderhaga mpu bayishakwo bene Yakôbo. 6 Yakôbo ahika aha Luzu, omu cihugo c’e Kanani, ho Beteli, ye n’abantu bâli bôshi. 7 Ayûbaka oluhêrero n’aho ahayîrika izîno lya El Beteli, bulya aho ho Nyamuzinda amubonekeraga amango ajâga ayaka mukulu wâge. 8 Oku bundi, Debora, mulezi wa Rebeka, anacifà, abishwa idako lya Beteli aha murhi; n’aho kwo bahaderha mpu Murhi gw’Emirenge. 9 Nyamuzinda abonekera kandi Yakôbo erhi arhenga e Padani Aramu, anamugisha. 10 Amubwîra, erhi: «Izîno lyâwe we Yakôbo, ci barhakacikuderha Yakôbo, izîno lyâwe wekola Israheli.» Lyo banakola bamuderha eryo lya Israheli. 11 Nyamuzinda amubwîra, erhi: «Nie El Shadayi. Oburhè onahâbwe, ishanja lyaburhwa nâwe, omwandu gw’amashanja gwaburhwa nâwe, n’abâmi barhenga omu nda yâwe. 12 Ecihugo nahàga Abrahamu na Izaki nkuhîre co; n’obûko bwâwe enyuma zâwe nabo mbuhîre eci cihugo.» 13 Nyamuzinda asôka , amuleka aho amuganîrizagya. 14 Yakôbo agwîka oluhêrero aho amuganirizagya, lwali luhêrero lw’ibuye, abulagirakwo idivayi n’amavurha^h. 15 Yakôbo ahayîrika izîno lya Beteli aho Nyamuzinda amuganîrizagya. Okuburhwa kwa Benyamini n’okufà kwa Rasheli 16 Banacirhenga e Beteli. Hali hacisigîre lugendo lwa kasanzi karhali kanyi bahike aha Efrata, lero Rasheli anaciburha. Okuburha kwâge yâbà ntambala bwenêne. 17 Oku izîmi lidwîrhe lyamubiribinga, omugikulu amubwîra, erhi: «Orhayôbohaga kandi murhabana waburha » 18 Amango g’okurhengamwo omûka, bulya kwâli kukola kufà, ayîrika olya mwâna izîno lya Benoni; ci îshe amuyirika izîno lya Benyamini. 19 Rasheli anacifà, abishwa oku njira y’e Efrata, ahaderhwa mpu ho Betelehemu. 20 Yakôbo agwîka ibuye ly’oluhêrero oku cûsho ca Rasheli, lwo luhêrero lw’oku cûsho ca Rasheli, ho linacibà kuhika ene. Omuziro gwa Rubeni 21 Israheli agenda aj’igwika ecirâlo câge aha ishiriza lya Midal-Ederi. 22 Ago mango Israheli ali ayûbasire eyo munda, Rubeni akanya aj’ilâla bôshi na Bilaha ciherula c’îshe, na Israheli akumanya. Bene Yakôbo ikumi na babirhi Bene Yakôbo bâli ikumi na babirhi. 23 Bene Lea : Rubeni yo nfula ya Yakôbo, Simoni, Levi, Yuda, Isakari na Zabuloni. 24 Abâna ba Rasheli: Yozefu na Benyamini. 25 Bene Bilaha, mujà-kazi wa Rasheli bâli: Dani na Nefutali. 26 Bene Zilafa, mujà-kazi wa Lea bâli: Gadi na Asheri. Bo bâna baburhiragwa Yakôbo omu Padani Aramu abo.

Okufà kwa Izaki . Abagala bombi Yakôbo na Ezau bamubisha aha Hebroni

27 Yakôbo anacihika aha mw’îshe Izaki aha Mambri, aha Kiriyati-Arba, ho haderhwa Hebroni. 28 Emyâka y’akalamo ka Izaki yali myâka igana na makumi gali munâni. 29 Izaki arhengamwo omûka. Afa, bamuhira kuli bene wâbo, erhi anakola mushosi, ali akola mukulu anali amayigurha ensiku. Abagala Ezau na Yakôbo bamubisha.

Genesis BHS 35₁וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃ ₂וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃ ₃וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃ ₄וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃ ₅וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ ₆וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃ ₇וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃ ₈וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ פ

₉וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃ ₁₀וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₁וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ ₁₂וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₁₃וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃ ₁₄וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃ ₁₅וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃ ₁₆וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃ ₁₇וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃ ₁₈וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃ ₁₉וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ ₂₀וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃ ₂₁וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃ ₂₂וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑ל פ

וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ ₂₃בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃ ₂₄בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ ₂₅וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃ ₂₆וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃ ₂₇וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃ ₂₈וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃ ₂₉וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ

Abakazi n’abâna ba Ezau îshe wa Edomu e Kanani n’e Seyiri

1 Alaga iburha lya Ezau oderhwa Edomu. 2 Ezau ayanka abakazi omu banyere b’e Kanani: Ada mwâli wa Eloni, Muhititi, Oholibama, mwâli wa Ana, mwene Sibeoni, Muhoriri. 3 Basmati mwâli wa Ismaeh na mwâli wâbo Nabayoti. 4 Ada aburhira Ezau Elifazi; Basmati, aburha Reweli, 5 Oholibama aburha Yewushi, Yalami na Korahi. Bo bâna ba Ezau abo, baburhiragwa omu cihugo c’e Kanani. Ezau aja e Seyiri 6 Ezau arhôla bakâge, abagala n’abâli, na ngasi bôshi b’aho mwâge, arhôla ebintu byâge n’ebihêsi byâge , rhuderhe ngasi kantu ah akola agwêrhe omu cihugo c’e Kanani, akanya aja e Seyiri, kuli m’omulumuna Yakôbo. 7 N’ecarhumaga, kwâli kubà ebirugu byâbo byal’ikola byamaluga, barhankacihashire okubêra haguma, n’ecihugo balimwo cali camafundêra oku masò gâbo. 8 Ntyo Ezau aj’iyûbaka omu ntondo ya Seyiri. Ezau yenaligi Edomu. Iburha lya Ezau e Seyiri 9 Alaga iburha lya Ezau îshe wa Edomu omu ntondo ya Seyiri. 10 Alaga amazîno ga bene Ezau: Elifazi, mugala wa Ada, mukà Ezau, na Reweli mugala wa Basmati, mukà Ezau. 11 Bene Elifazi babà: Temani, Omari, Sefo, Gayetamo, Kenazi. 12 Elifazi, mugala wa Ezau ali agwêrhe eciherula mpu ye Timuna, anacimuburhira Ameleki. Bo bâna ba Ada, mukà Ezau abo. 13 Alaga bagala ba Reweli: Nahati, Zerahi, Shama, Miza, bo bâna ba Basmati mukà Ezau abo. 14 Alaga abagala ba Oholibama, mwâli wa Ana, mugala wa Sibeoni, mukà Ezau: amuburhira Yeushi, Yalamu na Koraha. Abarhambo ba Edomu 15 Alaga abarhambo ba bene Ezau: Bene Elifazi, nfula ya Ezau: Omurhambo Temani, omurhambo Omari, omurhambo Sefo, omurhambo Kenazi, 16 omurhambo Gayetama, omurhambo Amaleki. Bo barhambo ba Elifazi abo, omu cihugo ca Edomu, bo bâna ba Ada abo. 17 Alaga na bene Reweli mugala wa Ezau: omurhambo Nahata, omurhambo Zeraha, omurhambo Shama, omurhambo Miza. Bo barhambo ba Reweli abo omu cihugo ca Edomu; bo bâna ba Basmati mukà Ezau abo. 18 Alaga n’abâna ba Oholibama mukà Ezau: omurhambo Yeushi, omurhambo Yalama, omurhambo Koraha. Bo barhambo ba Oholibama mwâli wa Ana mukà Ezau abo. 19 Bo bene Ezau abo n’abarhambo bâbo abo. Yêne ye Edomu.

Iburha lya Seyiri, muhoriti n’abâmi b’e Edomu embere Israheli ayishe

20 Alaga bene Seyiri muhoriti, bo bene ecihugo: Lotani, Shobali, Sibeoni, Ana. 21 Dishoni, Eseri, Dishani, abo bo barhambo ba Abahoriti, bene Seyiri omu cihugo ca Edomu. 22 Bene Lotani bo: Hori, na Hemami, na mwâli wâbo Lotani ye Timuna. 23 Alaga abâna ba Shobali: Aluvani, Manahati, Ebali, Shefo, Onami. 24 Alaga bene Sibeoni: Aya , Ana , oyu Ana y’olya wabandanaga amishig’amahyuza omu irûngu erhi ayabwîre endogomi z’îshe Sibeoni. 25 Alaga abâna ba Ana : Dishoni, Oholibama, mwâli wa Ana . 26 Alaga bene Dishani: Hemudani, Eshibani, Yitrani, Kerani. 27 Alaga bene Eseri: Bilahani, Zavani, Akani. 28 Alaga bene Dishani: Usi na Arani. 29 Alaga abarhambo b’Abahoriti: omurhambo Lotani, omurhambo Shobali, omurhambo Sibeoni, omurhambo Ana , omurhambo Dishoni, omurhambo Eseri, 30 omurhambo Dishoni. Bo barhambo ba Abahoriti abo, nk’oku emilala yâbo enali omu cihugo ca Seyiri. Abâmi b’e Edomu 31 Alaga abâmi bâli bayimire omu cihugo ca Edomu embere z’okuyîma kw’omwâmi Muisraheli. 32 Bela mwene Beyori, ayima omu Edomu n’olugo lwâge izîno lyalo ye wali Dianahaba. 33 Bela àfà, na Yobabi, mwene Zeraha w’e Bosara àyima omu byâge . 34 Yobabi àfà na Hushami w’omu cihugo ca Abatemaniti àyima omu byâge . 35 Hushami àfà, Hadadi àyima omu byâge , ali mwene ola Bedadi wahimaga bene Madiani omu ntambala y’e Mowabu n’olugo lwâge lwaderhagwa Avita. 36 Hadadi àfà, na Samula w’e Masreka àyima omu byâge . 37 Samula àfà, na Shaulu w’e Rehoboti- ha-Nahari àyima omu byâge . 38 Shaulu àfà, na Baal Hanan mwene Akibori àyima omu byâge . 39 Baal Hanan mwene Akibori àfà, na Hadari àyima omu byâge , olugo lwâge ye wali Pawu, engoli yâge ye wali Mehatabeli, mwâli wa Matredi w’e Me-Zahabu. Abandi barhambo b’e Edomu 40 Alaga abarhambo b’Ezau omu kushimba emilala yâbo, aha bayûbakaga, n’amazîno gâbo: omurhambo Timuna, omurhambo Aluva , omurhambo Yeteti, 41 omurhambo Oholibama , omurhambo Êla , omurhambo Pinoni, 42 omuhambo Kenazi, omurhambo Temani, omurhambo Mibsari, 43 omurhambo Magadiyeli, omurhambo Irami. Bo barhambo b’e Edomu abo omu kushimba aha bayûbakaga mwa cirya cihugo bâgwêrhe. Ezau ye Îshe w’e Edomu.

Genesis BHS 36

₁וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ₂עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃ ₃וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃ ₄וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃ ₅וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₆וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשֹׁ֣ות בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ ₇כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ ₈וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ₉וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃ ₁₀אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₁וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃ ₁₂וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₃וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₄וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃ ₁₅אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃ ₁₆אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃ ₁₇וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֨חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₈וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃ ₁₉אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ס

₂₀אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃ ₂₁וְדִשֹׁ֥ון וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ ₂₂וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ ₂₃וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃ ₂₄וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃ ₂₅וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃ ₂₆וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ ₂₇אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃ ₂₈אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ ₂₉אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃ ₃₀אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ פ

₃₁וְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₃₂וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ ₃₃וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ ₃₄וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ ₃₅וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃ ₃₆וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ ₃₇וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ ₃₈וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ ₃₉וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ ₄₀וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ ₄₁אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ ₄₂אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃ ₄₃אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ פ

1 Cikwône Yakôbo abêra omu cihugo îshe abâga, omu cihugo ca Kanani. Emyanzi ya Yozefu na bene wâbo

IV . Ogwa Yozefu

Emyanzi ya Yozefu na bene wâbo

2 Alaga emyanzi ya Yakôbo: Yozefu ali akola agwêrhe myâka ikumi na nda. Akazâg’iyabula ebibuzi bo na bakulu bâge b’omu mwa bak’îshe. Aciri murhò, akàyabula bôshi na bagala ba Bilaha, na bagala ba Zilafa. Yozefu abwîra îshe emyanzi migalugalu bakazâg’ibaderhera. 3 Israheli arhonyagya Yozefu kulusha abandi bâna bâge, bulya àli mwâna aburhiraga omu bushosi, amuhangîkiza akanzo k’amaboko malîrî. 4 Bakulu bâge erhi babona oku îshe amamurhonya kulusha abandi bagala bôshi, bamushomba, barhacimuderhezagya bwinjà. 5 Lero Yozefu alôrha ecilôrho, aciganîrira bakulu bâge, nabo bamushomba lero kulusha. 6 Ababwîra obwo erhi: «Yumvagyi ecilôrho nalôrhaga: 7 Nalôsire rhudwîrhe rhwashana emîha y’engano omu mashwa, omwiha gwâni gwanacizûka gwayimanga n’emîha yinyu yagorha ogwâni yaguyunamira.» 8 Bakulu bâge bamushuza, mpu: «Kwo kuderha oku olonzize oyîme ekarhî kîrhu, obè mwâmi nîrhu rhukushige, nîsi erhi obè nnawîrhu orhurhegeke!» Lero bamushomba okurhalusize erhi ebyo bilôrho n’eyo nshambâlo yâge birhuma. 9 Ashub’ilôrha ecindi cilôrho, naco aciganîrira bakulu bâge. Ababwîra, erhi: «Kandi nalôsire ntya: Izûba, omwêzi na nyenyêzi ikumi na nguma byakazâg’ifukama embere zâni.» 10 Eco cilôrho aciganîrira îshe na bakulu bâge. Cikwône îshe amukalihira amubwîra, erhi: «Bici ebyo walôsire? Ka rhwanaciyîshe niono na nyoko na bakulu bâwe mpu rhwakufukamira?» 11 Bakulu bâge bamubà mitula, cikwône îshe yêhe abikirira ako kanwa omu murhima gwâge.

Yozefu àguzibwa na bene wâbo

12 Bakulu bâge banaciyabulira amasò g’ebintu b’îshe e Sikemi. 13 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ka bakulu bâwe arhaliyo bayabulire e Sikemi? Yisha nkurhume emunda bali» Naye ashuza, erhi: «Ntumaga niono». 14 Ashub’imubwîra, erhi: «Kanyagya olole kurhi bene winyu bayôsire, n’ebintu, obul’igaluka ombwîre emyanzi.» Anacimurhuma ntyo kurhenga omu kabanda ka Hebroni, naye ahika e Sikemi. 15 Muntu muguma amushanga aja ahabuka, omu bulambo, oyo amudôsa, erhi: «Cici wajà walonza?». 16 Naye ashuza, erhi: «Najanalonza bakulu bâni, ombwîre nâni ngahi bayabulîre obusò bwâbo.» 17 Olya mulume ashuza, erhi: «Barhaciri kuno, nayumvîrhe bacîderheza, mpu: «Rhujè e Dotani.» 18 Balangîra aciri kuli, n’embere abahikeho, barhôla omuhigo gw’okumuyîrha. 19 Babwirana bone na nene, mpu: «Lâba kalôsi ola wayisha! 20 Buno, muyishage rhumuyirhe rhunamukwêbe omu iriba rhwankanabona, rhuyîsh’iderha mpu ensimba nkali yamulîre. Rhwalolaga kurhi ebilôrho byâge byayîsh’ibà.» 21 Rubeni ayumva ogwo mulâli, amuyôkola omu maboko gâbo. Aderha erhi: «Nanga rhurhayirhaga omuntu». 22 Rubeni ashubiza, erhi: «Murhahîraga mukabulaga omukò! Mumukwêbe erhi kwo mwalira iriba lirîrî liri omu irûngu, ci kwône mumanye mwankamuhirakwo olûnu!» Kwâli kuderha mpu amulikûze omu maboko gâbo abul’imugalula emw’îshe. 23 Erhi Yozefu acihika hali bakulu bâge, bamuhogola akanzo kâge; kalya kanzo akazâg’iyambala k’amaboko malîrî. 24 N’erhi babà bamamugwârha, bamukwêba omu iriba. Eryola iriba lirhâlimwo cici, murhâli na mîshi. 25 Oku bundi babwârhala mpu bayikule; oku bayinamula amasù, balangîra omuzinzi gw’Abaismaeliti barhengaga e Galadi. Engamiya zâbo zâli zidwîrhe ecizibwe, obukù n’amanukato, babihêkaga e Mîsiri. 26 Lero Yuda anacibwîra bene wâbo, erhi: «Bunguke buci rhwakûla omu kuyîrha mwene wîrhu n’okufulika omukò gwâge. 27 Kanyi rhumugulize Abaismaeliti, rhurhamuhiragakwo olûnu, bulya amabà mwene wîrhu wa mukò muguma na nîrhu.» Bene wâbo banacimuyumva. 28 Hanacigera abantu barhunzi b’e Madiani, barhenza Yozefu mulya iriba; bamuguza bihumbi makumi abirhi bya nfaranga, bamuguliza abo barhunzi Baismaeliti, nabo bamuhêka e Mîsiri. 29 Rubeni, erhi ashubira ebwa iriba, abona oku Yozefu arhacirimwo. Abera emyambalo yâge, 30 n’erhi ashubira aha balumuna ababwîra, erhi: «Olya mwâna arhaciri mulya! Nâni ngahi nshubûkirage obu?» 31 Banacirhôla kalya kanzo ka Yozefu n’erhi babà bamaniga ecihebe, bavunvuza kalya kanzo omu mukò. 32 Barhuma kalya kanzo k’amaboko malîrî emw’îshe, bankahirakwo ebi binwa, mpu; «Lolà ebi rhwarhôzire. Lolà erhi karhankanaba kalya kanzo ka mugala wâwe aka.» 33 Yakôbo alola aderha, erhi: «Kanzo ka mugala wâni kano, eciryanyi camulîre. Yozefu kulîbwa anallîbirwe.» 34 Yakôbo anacibera omwambalo gwâge, akenyera sunzu aja omu mishîbo y’omugala nsiku zirhali nyi. 35 Bagala bâge na bâli bâge bôshi bakaz’iyisha bal’imurhûliriza, ci kwône arhalonzagya okurhûlirizibwa, aderha, erhi: «Nayôrha ndi omu mishîbo kuhika nyandagalire ekuzimu, emunda mugala wâni ali.» 36 Balya ba Madiyaniti bamuhêka e Mîsiri, bamuguliza Potifari, nkonè ya Faraoni na murhambo w’abaganda bâge.

Genesis BHS 37

₁וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₂אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ ₃וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ ₄וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃ ₅וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃ ₆וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ ₇וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ ₈וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשֹׁ֥ול תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃ ₉וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ ₁₀וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ ₁₁וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ ₁₂וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ ₁₃וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃ ₁₄וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ ₁₅וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ ₁₆וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃ ₁₇וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃ ₁₈וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃ ₁₉וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃ ₂₀וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ ₂₁וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ ₂₂וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו׃ ₂₃וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ ₂₄וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃ ₂₅וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ ₂₆וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃ ₂₇לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֨נוּ֙ אַל־תְּהִי־ב֔וֹ כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ ₂₈וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ ₂₉וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ ₃₀וַיָּ֥שָׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃ ₃₁וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃ ₃₂וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃ ₃₃וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃ ₃₄וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ₃₅וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃ ₃₆וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ

Emyanzi ya Yuda bôshi na Tamara

1 Mwago mango, Yuda arhenga oku bâbo, aj’ishiga mulume muguma w’e Adulami, izîno lyâge ye Hira. 2 Eyo munda, Yuda àbugâna mwâli wa mukanani muguma, mpu ye Shuwa, àsheba olya munyere. 3 Nyamukazi àrhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Eri . 4 Ashub’irhôla izîmi, àburha murhabana, amuyirika izîno lya Onani. 5 Ashubiriza àburha murhabana amuyirika izîno lya Shela; ho âli aha Akizibu erhi àburha. 6 Yuda aj’ishebera enfula yâge Eri : Omukazi ye wali Tamara. 7 Ci kwône Eri , yo nfula ya Yuda, agayisa Nyamubâho, lero amuyîrha. 8 Yuda abwîra Onani, erhi: «J’omu mwa mukà mukulu wâweⁱ, omujirire nk’oku irhegeko ly’obulamu linadesire, oburhire mukulu wâwe.» 9 Ci kwône Onani ali amanyire oku iburha lirhabè lyâge, na ntyo erhi abâga ali nyumpa bo na mukà mukulu wâge, anakaz’ibulagira oku idaho lyo arhag’ihà mwene wâbo iburha. 10 Ikola liri ntyo lyagayisa Nyamubâho, amulambika naye. 11 Lero Yuda anacibwîra omwâli-kazi Tamara, erhi: «Oj’ibêra aha mwinyu nka mukana, kuhika mugala wâni Shela akule.» Bulya akazâg’iderha emurhima, erhi: «Kurhakwânîni oyu naye afe aka bakulu bâge.» Tamara ashubira aha mw’îshe. 12 Ensiku zàgera zirhali nyi, mwâli wa Shuwa, yerigi mukà Yuda , àfà. Erhi Yuda arhenga omu mishîbo, asôkera e Timuna mpu aj’imôma ebibuzi byâge , agenda bo n’omwîra wâge Hira w’e Adulami. 13 Banacibwîra Tamara, mpu: «Lolà oku shazala oyo wamasôkera e Timuna, aj’imôma ebibuzi byâge .» 14 Ahogola emyambalo yâge y’obukana, ayambala ecitambara, yeshi acihundikira bwinjà, aj’itamala aha muhango gw’Enayimi, oku njira ye Timuna. Ali amazânwa n’okubona Shela akola mukulu barhanamuhîri ye mpu amuyanke. 15 Yuda erhi amubona, amanya mpu mukazi wa cirala, bulya ali acîhundikîre n’obusù n’obusù. 16 Amujàho kulya burhambi bw’enjira, amubwîra, erhi: «Oleke nkuyanke.» Arhâli amanyire oku mwalikazi oyo. Nyamukazi anacidôsa, erhi: «Bici wampà lyo nyêmêra wanyanka?» 17 Naye ashuza, erhi: «Nakuhà omwânahene w’omu busò bwâni.» Nyamukazi, erhi: «Nyêmîre, ci kwône orhang’impa ecikinja oku walinda omuntumira.» 18 Naye adôsa, erhi: «Bici nakuhà cikinja»? Nyamukazi, erhi: «Ompè akashè kâwe, omugozi gwâwe n’ako karhî ofumbasire.» Amuhà byo, amujà yo, lyanabà izîmi lyâge. 19 Nyamukazi kuyimuka, arhôla enjira yâge ahogola ecitambara câge, ashub’iyambala enyambalo yâge y’obukana. 20 Yuda anacirhuma omwânahene, amufumbika olya mwîra wâge w’e Adulami, mpu agend’imurhôlera ebirugu byâge àhânaga cikinja, emwa olya mukazi. Ci kwône arhamushangaga. 21 Adôsa abantu bayûbaka halya, erhi: «Ngahi akola abà olya mukazi wàli oku njira e Enayimi?» Bàmushuza, mpu: «Ntà mango eyo munda ekola ebîre omukazi w’ecishungu». 22 Agaluka emunda Yuda ali, amubwîra, erhi; «Ntamushimanyire, ciru n’abantu b’eyo munda bamambwîra oku aho harhasag’ibà mukazi muherulwa. Mpu ntà mango eyo ekola ebîre omukazi w’ecishungu.» 23 Yuda aderha, erhi: «Abiyôrhanage, kurhakwânîni bajè barhushekera. Ci kwône nioyo nalintumire oyo mwanahene, woyo orhacishimanyire oyu nakurhumagakwo.» 24 Erhi hagera nka myêzi isharhu, bàbwîra Yuda , mpu: «Mwalikazi wâwe Tamara ahemusire. Ciru anarhôla izîmi ly’omu bulala.» Yuda aderha, erhi: «Mumulêrhe embuga bamuyôce.» 25 Erhi bakola bamudwîrhe embuga, arhumiza emw’ishazala, erhi: «Omulume nn’ebi birugu ye wanjiraga eri izîmi.» Erhi: «Olole bwinjà ka ndi aka kashè, ogu mugozi n’aka karhi.» 26 Yuda abilolêreza, aderha erhi: «Ali mushinganyanya kundusha, kulya kubà ntacimuhâga mugala wâni Shela.» Arhanaciderhaga mpu amushâsa. 27 Erhi ensiku zâge z’okuburha zihika, babona oku mahasha gamuli omu nda. 28 Omu kuburha, muguma muli balya bâna alambûla okuboko; omugikulu akugwârha akuyambisa ehigozi hidukula, anaderha, erhi: «Oyu ye yishire wa burhanzi.» 29 Ci olya mwâna ashub’igalula okuboko, n’owâbo aba ye yisha wa burhanzi. Olya mugikulu aderha, erhi: «Oku wamacîhâga enjira wâni! Geraga!» Banacimuyirika izîno lya Peresi. 30 Owundi naye anacihuluka, ye wal’iyambirhe ehigozi hidukula ekuboko; banacimuyirika izîno lya Zerah.

Genesis BHS 38:

₁וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃ ₂וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃ ₃וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃ ₄וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃ ₅וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃ ₆וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ ₇וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ ₈וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ ₉וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ ₁₀וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃ ₁₁וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ ₁₂וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃ ₁₃וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃ ₁₄וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ₁₅וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃ ₁₆וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃ ₁₇וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃ ₁₈וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃ ₁₉וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃ ₂₀וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃ ₂₁וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ ₂₂וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ ₂₃וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃ ₂₄וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ ₂₅הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ ₂₆וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃ ₂₇וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ ₂₈וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃ ₂₉וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃ ₃₀וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ ס

Yozefu e Mîsiri

1 Yozefu âli erhi ahêsirwe e Mîsiri, Potifari murhonyi wa Faraoni na murhambo mukulu w’abaganda, Mumîsiri, amuguliraga Aba-Ismaeli bàlibamudwîrheyo. 2 Nyamubâho erhi anali bôshi na Yozefu, akâbêrwa na byôshi, anacibêra omu nyumpa y’olya nnawâbo Mumîsiri. 3 Nnawâbo abona oku ayimangîrwe na Nyamubâho, n’oku ngasi ebi adwîrhe ajira byôshi biri byamubêra. 4 Yozefu arhona ntyo emwa nnawâbo, amuhira omu mikolo yâge, anamuha oburhegesi bw’eby’omu nyumpa yâge byôshi. 5 Kurhengera ago mango amujiraga murhambo w’enyumpa yâge na mulanzi w’ebyâge byôshi, Nyamubâho agisha enyumpa y’olya Mumîsiri, erhi Yozefu orhuma: omugisho gwa Nyamubâho gwagwârha ngasi ebi anajiraga byôshi, omu nyumpa n’omu mashwa. 6 Lero ahira ngasi ebi anagwêrhe byôshi omu nfune za Yozefu, arhacishibiriraga mpu ankadôsa kantu kalebe, aha nyuma z’ebi alya.

Ogwa Yozefu bona nn’omu mwâbo gwamuhisa omu mpamikwa

7 Lusiku luguma enyuma ly’aho, mukà nnawâbo alîkira Yozefu kw’isù, anacimubwîra, erhi: «Yisha nkubambire.» 8 Cikwône yêhe alahira, abwîra mukà nnawâbo, erhi: «Lolà oku aga mango ndi hano nnawîrhu arhabà ayobohire ebiri muno nyumpa yâge, ebyâge byôshi abinangisize. 9 Yenene arhagwêrhi buhashe kundusha mw’eno nyumpa. Ntâco ampanzize kwo aha nyuma zâwe bulya oli mukâge. Kurhi nankajiraga obubî bungana aho n’okuhemukira Nyamuzinda?» 10 Akazâg’ishambâza Yozefu ngasi lusiku, ci kwône Yozefu arhayemeraga okugwîshira aha burhambi bwâge n’okumuyanka. 11 Lero lusiku luguma Yozefu ayisha omu nyumpa mpu ajire emikolo yâge, n’omu bantu bakola muli eyo nyumpa, ntâye wahali. 12 Olya mukazi amugwarhira oku mushangi amubwîra, erhi: «Yisha nkubambire!» Ci yêhe amulekera cirya cishûli acilibirhira embuga. 13 Erhi abona oku amamulekera ecishûli omu nfune n’oku amalibirhira embuga, 14 ahamagala abakozi b’omu mwâge anacibabwîra, erhi: «Loli oku! Arhudwirhirage Omuhebraniya mpu ayîsh’irhusharhirakwo! Oyu mulume amanyishakwo mpu mmubambire, lero namahamagaza n’izù linene. 15 Ene aciyumva nayâma nnampamagaza, àjandika omushangi gwâge aha burhambi bwâni alibirhira emuhanda.» 16 Okuhandi anacibîka gulya mushangi aha burhambi bwâge kuhika nnanyumpa alinda afulukira omu nyumpa. 17 Anamubwîra birya binwa, erhi: «Olya murhumisi w’Omuhebraniya wàli orhudwîrhîre, anal’ijîre emunda ndi mpu ali nshârhirakwo. 18 Ci ene nciyâma nnampamagaza, àjahika omushangi gwâge aha burhambi bwâni analibirhira emuhanda.» 19 Erhi nnanyumpa ayumva ebinwa bya mukâge, wamubwîraga, mpu: «Ala kwo mwambali wâwe anyishagawo ntyo», oburhè bwamugwârha. 20 Nnawâbo Yozefu arhegeka mpu bamugwârhe banamuhebe omu mpamikwa; mulya bakazâg’ihira abashwekwa ba mwâmi. Yozefu omu mpamikwa Anacibêra omwo mpamikwa. 21 Nyamubâho erhi anali haguma na Yozefu, amuyerekeza oburhonyi bwâge anarhuma arhona omu masù g’omurhambo w’abashwêke. 22 Olya murhambo w’empamikwa amulangîsa abandi bashwêke bâli omu mpamikwa bôshi na ngasi byakazâg’ijamwo, byakazâg’ijirwa naye. 23 Oyo murhambo w’empamikwa arhankadesire mpu ayobohera ebiri omu maboko ga Yozefu, bulya Nyamubâho âli haguma naye, anakazâg’irhuma abêrwa n’emikolo yâge yôshi.

Genesis BHS 39:

₁וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ ₂וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו הַמִּצְרִֽי׃ ₃וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ ₄וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֨הוּ֙ עַל־בֵּית֔וֹ וְכָל־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ ₅וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ ₆וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ ₇וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ ₈וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ ₉אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֨נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ ₁₀וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ ₁₁וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשֹׂ֣ות מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ ₁₂וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ ₁₃וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃ ₁₄וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ ₁₅וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ ₁₆וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ ₁₇וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ ₁₈וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃ ₁₉וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהּ לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ ₂₀וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר־אֲסִורֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ ₂₁וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃ ₂₂וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֨הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ ₂₃אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־הַסֹּ֗הַר רֹאֶ֤ה אֶֽת־כָּל־מְא֨וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס

Yozefu ahugûla ebilôrho by’abashwekwa

1 Enyuma z’aho omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo bya mwâmi w’e Mîsiri banacigayisa nnawâbo, mwâmi w’e Mîsiri. 2 Faraoni agwârhwa n’oburhè bw’abo barhonyi bâge bombi: omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo. 3 Abashwêkêsa emw’omurhambo w’abalanzi, mw’erya mpamikwa Yozefu âli ashwekìrwemwo. 4 Naye omurhambo w’abalanzi abarhumira Yozefu mpu akaz’ibakolera, bageza nsiku zirhali nyi mw’eyo mpamikwa. 5 Omurhambo w’amamvu n’olya w’ebiryo, kulya banali omu mpamikwa bombi, banacilôrha budufu buguma, ngasi muguma ecilôrho câge cinamuyêrekîre. 6 Sêzi erhi Yozefu aja omu bali, ashanga bombi bali burhe. 7 Adôsa balya barhambo ba Faraoni bâli bashwêkere haguma naye omu mpamikwa ya nnawâbo, erhi: «Kurhi oku mugwêrhe obusù buzinzibîre ene wâni?» 8 Bamubwîra, mpu: «Rhwakazir’ilôrha na ntâye wankarhuhugûlira eco cilôrho.» Yozefu ababwîra, erhi: «Nyamuzinda ye hugûla ebilôrho; ci nshambâliragi nâni okwo.» 9 Omurhambo w’abarhânza aganîrira Yozefu ecilôrho câge, erhi: «Omu cilôrho câni, nanacibona emburho y’omuzâbîbu embere zâni, 10 ogwo muzâbîbu gwali gugwêrhe mashami asharhu, gwashabuka, gwanayasa n’ebihadu by’ogwo muzâbîbu byakaz’ijakwo amalehe gayezire. 11 Akabêhè ka Faraoni kali omu nfune zâni, narhôla galya malehe, nagakandira omu kabebe ka Faraoni, nadêkereza akabêhè omu maboko ga Faraoni.» 12 Yozefu amubwîra, erhi: «Yumvagya okwo kwo kuderha kurhi: Ago mashami asharhu g’omuzâbîbu gayêrekîne nsiku isharhu. 13 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakushubize omu mukolo gwâwe: washub’ikàdêkereza akabêhè ka Faraoni omu maboko gâge, nk’oku wanakazâg’ijira amango waciri murhambo w’amamvu. 14 Okaz’inkengêra amango wabona eryo iragi, onansengerere emwa Faraoni, antenze nâni muli eyi nyumpa. 15 Bulya kushamula banshamulaga omu cihugo c’Abayahudi, ciru n’eno munda nayo, ntâco najizire cankarhuma nashwêkwa.» 16 Omurhambo w’ebiryo àbona oku Yozefu anahûgwire bwinjà eco cilôrho, naye anacimubwîra, erhi: «Nâni kwo nalilôsire ntya: nal’imbarhwire birhiri bisharhu bya migati oku irhwe. 17 Omu cirhiri c’enyanya mwâli erya migati Faraoni analya, cikwône ebinyunyi byakaz’ilya erya migati yali omu cirhiri oku irhwe lyâni.» 18 Yozefu anacimushuza, erhi: «Yumvagya nâwe, okwo kuderha oku ebirhiri bisharhu zo nsiku isharhu. 19 Hacisigîre nsiku isharhu Faraoni akulîke, anakumanike oku murhi n’enyunyi zanalya enyama za kuli we.» 20 Oku lusiku lwa kasharhu lwo lwali lusiku lw’okukengêza okuburhwa kwa Faraoni, ajirira abambali bôshi olusiku lukulu. Alîka omurhambo w’amamvu n’omurhambo w’ebiryo omu karhî k’abarhambo b’abalwi. 21 Omurhambo w’amamvu amushubiza omu cikono câge, akaz’ikâfumbika Faraoni akabêhè kâge. 22 Omurhambo mukulu w’ebiryo anacimanikwa nka kulya Yozefu anabahugûliraga. 23 Ci olya murhambo w’amamvu arhacikengêraga Yozefu, amuyibagira.

Genesis BHS 40:

₁וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ ₂וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃ ₃וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ ₄וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ ₅וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ ₆וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ ₇וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃ ₈וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ ₉וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ ₁₀וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֨חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ ₁₁וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ ₁₂וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ ₁₃בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ ₁₄כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֨נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ ₁₅כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃ ₁₆וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ ₁₇וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיוֹ֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ ₁₈וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֨שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ ₁₉בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ ₂₀וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃ ₂₁וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ ₂₂וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃ ₂₃וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

Ebilôrho bya Faraoni

1 Enyuma lya myâka ibirhi. Faraoni alôrha ayimanzire hôfi n’olwîshi lwa Nili. 2 Abona mulya lwîshi mwanyonyôka nkafu nda nyinjinjà na ntwêdu, zarhondêra zakerera omu cibingu. 3 Lâba oku zindi nkafu nda zamarhenga omu Nili, zikulikîre entanzi, zirhali nyinjà z’okulolwakwo kabirhi, zinali mporhomporho, zàgend’ija aha burhambi bw’ezâbo, aha lwîshi lwa Nili. 4 Zirya nkafu mbîmbî zirhankalolwakwo na mporho-mporho zanacirya zirya nkafu ntwêdu na nyinjinjà oku kubona. Aho Faraoni àsinsimuka, 5 ashub’ihunga, alôrha ecilôrho ca kabirhi: Ala oku mihuli nda eyimanzire oku karhi kaguma, mihuli minjinjà na minenenè. 6 Yindi mihuli nda mityangulinguli enababusire n’empûsi y’emwênè nayo yayisha. 7 Erya mihuli egokombire, yamirangusa erya yal’irhunzire enayunjulirîne. Kandi Faraoni àsinsimuka. Ala oku cali cilôrho eco. 8 Erhi buca sêzi. Faraoni ayumva omurhima gurhadêkeriri. Ahamagala abashonga n’abagula bâge b’omu Mîsiri bôshi. Abaganîrira ebyo bilôrho ci ntâye ciru n’omuguma wahashire okumuhugulira byo. 9 Oku bundi, omurhambo w’amamvu aja aho, abwîra Faraoni, erhi: «Nkola nashub’ikengêza ene amabî gâni. 10 Faraoni ali akunirîre bambali bâge, anabahira, omu mpamikwa emwa omurhambo w’abaganda, niono n’omurhambo w’ebiryo 11 Rhwanacilôrhera budufu buguma, nie n’owîrhu. Ci ebyo bilôrho birhâli byo biguma. 12 Omwo rhwali mwâli mwâna muguma muhebraniya, ali mwambali w’omurhambo w’abalâlizi. Rhwàmushambâlira ebilôrho bîrhu, arhuhugûlirabyo. 13 Byanacibà nk’oku anarhubwîraga: niono Faraoni anshubiza omu mukolo gwâni, naye owîrhu amanikwa.» 14 Faraoni arhumiza mpu balêrhe Yozefu. Banacimurhenza duba duba omu mpamikwa. Amômwa , arhôla yindi yindi myambalo, aja emwa Faraoni. 15 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nalôsire ecilôrho ci ntâye ohashir’icimpugûlira, ci nayumvîrhe bakuderha mpu erhi wankayumva ecilôrho erhi wanacihugwîre.» 16 Yozefu ashuza Faraoni amubwîra, erhi: «Ntali cici, cikwône Nyamuzinda yêne ye washuza Faraoni.» 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Omu cilôrho câni, nali nka nyimanzire oku burhambi bwa Nili. 18 Omu lwîshi mwanacinyonyôka nkafu nda nyinjinjà na ntwêdu, zarhondêra zakera omu cibingu. 19 Enyuma ly’aho, ala oku zindi nda zanyonyôka za mihorhà, mbî-mbî zirhankalolwakwo kabirhi, zanali mporho-mporho; ntasag’ibona enkafu mbî nka zirya omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 20 Zirya nkafu mporho-mporho zamirangusa zirya nda ntanzi, zirya ntwêdu. 21 Zablre zamazimirangusa na ntâye wankamanyire oku zazimizire, bulyala obubî bwâzo burhanzi bwo zanayorhîne. Aho nasinsimuka. 22 Nashub’ibona ecindi cilôrho: Mihuli nda yanaciyâna oku karhi kaguma, yali minjinjà enashomekîre. 23 Kandi kwayâna yindi nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwênè. 24 Erya mihuli egokombire yamirangusa erya yâbo mihuli nda yali minjà. Nashambâlira abashonga okwo ci ntâye wakumpugûlîre.» 25 Yozefu abwîra Faraoni, erhi: «Ecilòrho ca Faraoni cinali ciguma. Nyamuzinda anamanyisize Faraoni omuhigo alâlire okujira. 26 Ezo nkafu nda nyinjà ziyerekîne myâka nda; n’emihuli nda minjinjà nayo eyêrekîne myâka nda. Ciri cilôrho ciguma. 27 Enkafu nda mporho-mporho na mbî-mbî, zanyonyôkaga enyuma ly’ezâbo, ziyerekîne myâka nda kuguma n’eyo mihuli nda egokombire enababusire n’empûsi y’emwênè, kwo kuderha oku habâ myâka nda ya cizombo. 28 Kwo nshuba nabwîra Faraoni; Nyamuzinda anamanyisize Faraoni bici alâlire okujira: 29 Ala oku hâyisha myâka nda y’okubêrwa n’okuluza ebiryo omu cihugo côshi c’e Mîsiri. 30 Kandi hanakulikira myâka nda ya cizombo, banayibagira obwo buhirhi bwôshi omu Mîsiri, ishali lyanamalîra ecihugo. 31 Barhacimanye ciru erhi obuhirhi bwali omu cihugo; eco cizombo cinene cayisha omu cihugo cayiyibagiza, bulya cabâ cidârhi. 32 N’akaba eco cilôrho cayishîre Faraoni kabirhi kuli kuderha oku Nyamuzinda bwenêne anàhizire ntyo, n’oku arharham’ikujire. 33 Kukwânîne Faraoni alonze omuntu ogwêrhe oburhimanya n’amakengu, amujire murhambo omu cihugo c’e Mîsiri. 34 Faraoni ajire anayimanze abarhindisi omu cihugo, arhegeke entûlo y’ecihimbi ca kasharhu c’emburho zamasarûlwa omu cihugo ngasi mwâka muli eyo myâka y’obuhirhi. 35 Babîke ebirîbwa muli eyi myâka minjà y’obuhirhi yayisha. Faraoni arhegeke balundike engano, n’omu ngasi lugo kwo nakwo, balundike ebirîbwa banabilange bwinjà. 36 Ebyo biryo guligi muhako gw’ecihugo oku kulinga eyo myâka nda y’ecizombo yayisha omu cihugo c’e Mîsiri, na ntyo ecihugo cirhacife n’ecizombo.»

Yozefu ahâbwa oburhegesi

37 Ako kanwa kàsîmîsa Faraoni bwenêne bôshi n’abarhambo bâge. 38 Faraoni abwîra abambali, erhi: «Ka rhwankacibona owundi muntu olimwo omûka gwa Nyamuzinda aka oyu?» 39 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Nk’oku Nyamuzinda anakumanyisize ebi byôshi, ntà wundi muntu ogwêrhe oburhimanya n’amakengu oli akâwe. 40 Wekola warhegeka akarhwabwâmi n’olubaga lwâni lwôshi lwayumva irhegeko lyâwe, entebe y’obwâmi yone nkulushire.» 41 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwinage obwo oku namakuyimika murhambo omu cihugo ca Mîsiri côshi.» 42 Faraoni anacihogola olugondo lwali e kuboko kwâge aluhira ekuboko kwa Yozefu. Amuyambisa emishangi y’ecitâni, anamuyambisa omugufu gw’amasholo omu igosi. 43 Anacimushonesa oku ngâlè yâge yali ya kabirhi omu ngâlè zâge banajà bayâma embere zâge, mpu: «Mucîlange». Ntyo kwo Yozefu ayimisirwe omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 44 Obwo Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Niono nie Faraoni, orhali we ntà wundi waderhaga mpu afunyûla okuboko erhi okugulu omu cihugo côshi c’e Mîsiri.» 45 Faraoni ayîrika Yozefu izîno lya Safunati-Panea, amuhà n’omukazi izîno lyâge ye Asinati mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. Yozefu akanya aja arhangula ecihugo c’e Mîsiri. 46 Yozefu ali agwêrhe myâka makumi asharhu ago mango ajâga embere za Faraoni, mwâmi w’e Mîsiri. Anacirhenga omu masù ga Faraoni aja agera omu cihugo c’e Mîsiri côshi. 47 Ecihugo càyêra bwinjà bwenêne erya myâka nda y’obuhirhi. 48 Yozefu akaz’ilunda ebiryo muli eyo myâka nda y’obuhirhi omu cihugo c’e Mîsiri. Aja alunda omu ngasi lugo lwanakâbîka ebiryo by’omu mashwa galuli eburhambi. 49 Yozefu alunda engano, yaluga nka mushenyi gw’omu nyaja, ciru baleka okuganja erhi yamarhaluka ngasi lugero. 50 Embere omwâka murhanzi gw’ecizombo guyîshe erhi Yozefu akola agwêrhe bagala babirhi baburhagwa na Asinati mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 51 Enfula Yozefu ayiyirika izîno lya Menashè, bulya, gwârhi yêne: «Nyamuzinda ampîre okuyibagira amalibûko gâni goshi n’omulala gwa larha gwoshi.» 52 Owa kabirhi amuyirika izîno lya Efrayimu, erhi: «Bulya Nyamuzinda ampêrîre iburha omu cihugo nali narhindìbukira.» 53 Erhi erya myâka nda y’obuhirhi bwali e Mîsiri egera, 54 nayo erya myâka nda y’ecizombo yarhangira okuyisha nk’oku Yozefu anababwîraga. Ecizombo càzûka omu bihugo byôshi, ci kwône omu cihugo ca Mîsiri mwoshi, ebiryo mwo byàli. 55 Càzinda ecihugo c’e Mîsiri naco càrhangira okuyumva ishali n’olubaga lwalakira emunda Faraoni ali mpu aluhe eci lwalya. Obwo Faraoni anacibabwîra, erhi: «Mujè emunda Yozefu ali, mujire nk’oku akanababwîra.» 56 Ishali lyâli lidârhabîre omu igulu lyôshi. Yozefu ahamûla enguli zalimwo engano zôshi aguliza Abanyamisiri engano; ci ishali nalyo lyanahangaza omu cihugo c’e Mîsiri. 57 Abantu bàkaz’irhenga omu bindi bihugo byôshi by’igulu bakâyisha e Mîsiri bal’igulira Yozefu engano bulya ishali lyali likalihire bwenêne omu igulu lyôshi.

Genesis BHS 41:

₁וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃ ₂וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ ₃וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ ₄וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ ₅וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃ ₆וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃ ₇וַתִּבְלַ֨עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃ ₈וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ ₉וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃ ₁₀פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ ₁₁וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃ ₁₂וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃ ₁₃וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃ ₁₄וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ ₁₅וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ ₁₆וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ ₁₇וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ ₁₈וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ ₁₉וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ ₂₀וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ ₂₁וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ ₂₂וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ ₂₃וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃ ₂₄וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הָשִׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ ₂₅וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ ₂₆שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ ₂₇וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ ₂₈ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃ ₂₉הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₃₀וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₃₁וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ ₃₂וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ ₃₃וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₃₄יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ ₃₅וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֨כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ ₃₆וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֨בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ ₃₇וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו׃ ₃₈וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃ ₃₉וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ ₄₀אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ ₄₁וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₂וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ׃ ₄₃וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₄וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₅וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₆וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₄₇וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ ₄₈וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ ₄₉וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ ₅₀וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ ₅₁וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ ₅₂וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃ ₅₃וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₅₄וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ ₅₅וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֨יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ ₅₆וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₅₇וְכָל־הָאָ֨רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

Bene wâbo Yozefu bamubugana e Mîsiri obwa burhanzi

1 Yakôbo erhi àbona oku e Mîsiri eri engano y’okugula, abwîra abâna bâge, erhi: «Cirhumire muli aho mwakâlolanakwo kwônene?» 2 Nayumvîrhe bambwîra oku e Mîsiri eri engano y’okukaguza. Bungulukiragi yo ninyu mujigula kuli eyo ngano y’eyo munda lyo rhulama rhulek’ifà. 3 Bakulu ba Yozefu ikumi banacibunguluka bakola baj’igula engano e Mîsiri. 4 Ci kwônene Binyamini, mulumuna wa Yozefu, Yakôbo arhamurhumaga haguma n’abandi bulya akazâg’iderha, erhi: «Kurhakwânîni ajekwo obuhanya». 5 Bene Israheli banaciyisha omu kalundo k’abandi bakola bajàg’igula nabo engano bulya ecizombo câli cidârhi bwenêne omu cihugo c’e Kanani. 6 Yozefu erhi agwêrhe buhashe bunji omu cihugo, ye wakazâg’iguliza olubaga lwôshi engano. Bene wâbo Yozefu bayisha, bafukamiriza embere zâge, obusù bwahwêra oku idaho. 7 Yozefu erhi abona bakulu bâge, ayirukira abarhimanya, ci acîjira nka muntu orhayimbanwa nabo, abadôsa n’obukali. Abadôsa, erhi: «Ngahi mwarhenga?» Nabo banacishuza mpu: «Rhwarhenga omu cihugo c’e Kanani rhul’igula ebiryo». 8 Ntyo, Yozefu amanyirira bakulu bâge ci bôhe barhamumanyiriraga. 9 Yozefu akengêra birya bilôrho alôrhaga^j kuli bo anacibabwîra, erhi: «Mw’oyu muli ndolêrezi, muyishir’ihengûza ngahi ecihugo cîrhu cankarhungânirwa.» 10 Banacilahira, mpu: «Nanga, nnahamwîrhu. Bambali bâwe bayishaga mpu bagule ebiryo. 11 Rhweshi rhuli bagala ba mushamuka muguma, rhurhabêsha, bambali bâwe zirhali ndolêrezi.» 12 Naye abashuza, erhi: «Nanga mul’ilola ngahi mwankarhungânira ecihugo.» 13 Bamushuza, mpu: «Bambali bâwe bali ikumi na babirhi, bôshi balondana, bôshi baburhwa n’îshe muguma, ayûbaka omu cihugo c’e Kanani: Omuziba gwirhu gwo gwasigire bo na larha, hali na muguma orhacihabà.» 14 Yozefu ashubiza ababwîra, erhi: «Nk’oku nanamubwîraga, muli ndolêrezi.» 15 Alagi eci mwanyêrekamwo oku murhali zo: Ye ndahîre Faraoni^k, mukarhenga hano n’oyo mulumuna winyu arhaciyisha! 16 Murhume muguma muli mwe agend’ilonza oyo mulumuna winyu; n’abandi basigala bashwêkwa. Rhwayeshûla ebinwa binyu n’okwo kwammanyisa erhi okwo mudesire kwo kunali. N’akaba arhali ntyo, ye ndahîre Faraoni, ntâbè munali ndolêrezi»! 17 Abahugira bôshi omu mpamikwa nsiku isharhu. 18 Erhi kugera nsiku isharhu, Yozefu ababwîra, erhi: «Alagi oku mwajira lyo mulama, bulya niono ndi muntu orhînya Nyamuzinda: 19 Akaba murhabêsha, mwene winyu muguma asigale hano omu mpamikwa; n’abandi bagende, bahêkere emilala yinyu engano elagirîrekwo. 20 Mugend’indêrhera oyo mulumuna winyu: na ntyo nanamanya erhi ebinwa binyu birhali bya bunywesi, na ntyo murhacifè.» Bajira kulya. 21 Bàbwirana bone na bone, mpu: «Amabi rhwajiriraga mulumuna wîrhu go garhudwîrhîre obu buhane, akazâg’ilaka erhi arhuhûna obwonjo, rhurhanamuyumvagya. Co cirhumire buno buhanya burhujakwo.» 22 Rubeni ababwîra, erhi: «Yagi, ka ntamubwîraga nti murhahîraga mukajirira omwâna okubî? Murhananyumvagya, rhwono rhwadôsibwa omukò gwâge.» 23 Barhamanyaga oku Yozefu adwîrhe abayumva, bulya aha karhî kâge nabo hâli omubwîriza. 24 Acîyegûla kulibo, aj’ilaka. Oku bundi ashubira emunda bali, abaderhêza; abarhôlamwo Simoni, amushwekesa erhi banabona.

Bene Yakôbo bàshubira e Kanani

25 Yozefu arhegeka mpu babumbe enshoho zâbo ngano, mpu banahire enfaranga za ngasi muguma,omu nshoho yâge, banabashanire olwîko lw’enjira. Babajirira ntyo. 26 Baheba erya ngano oku ndogomi zâbo bagenda. 27 Ci , erhi bahika aha bahandaga bwamayiraho, muguma muli bo ashanûla enshoho yâge mpu ahè endogomi yâge ebi yâlya, abona enfaranga zâge ziri omu munwa gw’enshoho yâge y’engano. 28 Anacibwîra bene wâbo, erhi: «Bàngalulîre enfaranga, z’ezi omu nshoho y’engano!» Bôshi barhemuka omurhima. Balolanakwo banageramwo omusisi, mpu: «Kwo kurhi oku Nyamuzinda arhujizire?» 29 Erhi bahika aha mw’îshe Yakôbo omu cihugo c’e Kanani, bamuganîrira oku byabîre kwôshi; baderha mpu: 30 «Omulume oli murhegesi w’ecihugo arhushambâzize n’obukali anarhulola nka ndolêrezi omu cihugo câbo». 31 Nîrhu rhwamushuza, nti: «Rhurhabêsha, arhali kwo rhuyishire nka ndolêrezi. 32 Rhuli ikumi na babirhi rhulondana, larha ali muguma, muguma muli rhwe arhacihabà, n’omurho yesigire bo na larha, omu cihugo ca e Kanani.» 33 Oyo mulume orhegesire ecihugo arhubwizire, erhi: «Eci namanyirakwo oku murhabêsha, ceci: Muleke mwene winyu muguma eno mwâni, murhôle engano emilala yinyu elagirîrekwo munagende. 34 Muj’indêrhera oyo mulumuna winyu murhò, n’aho nanamanya oku murhabêsha. Obwo nanamugalulira mwene winyu na ntyo mwanahash’ikashundira mw’ecino cihugo.» 35 Erhi bashanûla enshoho zâbo, ala oku omu nshoho ya ngasi muguma mwâli ehifuku byâge hy’enfaranga. 36 Îshe Yakôbo abashuza, erhi: «Mwamanyûsagya abâna mushâna! Yozefu arhacihaba, Simoni arhàcihali, na Binyamini oyûla mukolaga mpu murhôle! N’okwo kwôshi nie kurhindibuzize.» 37 Rubeni anacibwîra îshe, erhi: «Onayîrhe bagala bâni bombi akaba ntakugaluliriye. Omuhire omu maboko gâni, nakugalulira ye.» 38 Yakôbo ashuza, erhi: «Nanga, omwâna wâni arhayandagale haguma ninyu, mukulu wâge afire, akola asigire yêne. Erhi ankajira oku abâ omwo njira yinyu, mwanarhuma emvi zâni zayandagalira ekuzimu n’omungo.»

Genesis BHS 42:

₁וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ ₂וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ ₃וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ ₄וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃ ₅וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₆וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ ₇וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשֹׁ֗ות וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ ₈וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃ ₉וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ ₁₀וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ ₁₁כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ ₁₂וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֽוֹת׃ ₁₃וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֨ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃ ₁₄וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃ ₁₅בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּב֛וֹא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃ ₁₆שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃ ₁₇וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ ₁₈וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יוֹסֵף֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃ ₁₉אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃ ₂₀וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃ ₂₁וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשֹׁ֛ו בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ ₂₂וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃ ₂₃וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יוֹסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃ ₂₄וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְע֔וֹן וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃ ₂₅וַיְצַ֣ו יוֹסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־שַׂקּ֔וֹ וְלָתֵ֥ת לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃ ₂₆וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃ ₂₇וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־שַׂקּ֗וֹ לָתֵ֥ת מִסְפּ֛וֹא לַחֲמֹר֖וֹ בַּמָּל֑וֹן וַיַּרְא֙ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְהִנֵּה־ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ ₂₈וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃ ₂₉וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ₃₀דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשֹׁ֑ות וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃ ₃₁וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃ ₃₂שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיּ֛וֹם אֶת־אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ ₃₃וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃ ₃₄וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֶת־אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃ ₃₅וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרוֹר־כַּסְפּ֖וֹ בְּשַׂקּ֑וֹ וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹר֧וֹת כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃ ₃₆וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֨נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃ ₃₇וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ ₃₈וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדּ֣וֹ נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָג֖וֹן שְׁאֽוֹלָה׃

Bene Yakôbo bàgenda na Benyamini e Mîsiri

1 Ishali lyaciri likali bwenêne omu cihugo, 2 n’erhi bayûsa bâlya erya ngano barhenzagya e Mîsiri, îshe ababwîra, erhi: «Shubiragi yo mugend’irhugulira biryo bisungunu.» 3 Yuda amushuza, erhi: «Olya mulume ayôsire arhuhanirîze, erhi: «Murhahike omu masù gâni, akabà mulumuna winyu arhali na ninyu.» 4 Kuziga erhi wankayêmêra mpu rhugende rhweshi na mulumuna wîrhu lyône rhwankayandagala rhuj’ikugulira ebiryo. 5 Ci akaba orhayêmîri mpu ajeyo, nîrhu rhurhankayija; bulya oyo mulume arhurhonzire, erhi: «Murhahike omu masù gâni akaba mulumuna winyu arhayishiri haguma ninyu.» 6 Israheli aderha, erhi: «Kurhi oku mwandibuzize nieki, carhumaga mubwîra oyo mulume oku mucigwêrhe mulumuna winyu?». 7 Banacishuza, mpu: «Oyo muntu akazâg’irhudôsa binji binji kuli rhwe n’oku mulala gwirhu, nk’omu kurhudôsa, erhi: «Ka ho sho acibà? Erhi ka mucigwêrhe mulumuna winyu?» Rhwanakazimushuza kuli ago madôso goshi. Ka rhwankamanyire oku kwo arhubwîra, erhi: «Mulêrhe mulumuna winyu?». 8 Oku bundi Yuda abwîra îshe Israheli, erhi: «Leka omwâna ayishe rhugende rhweshi. Leka rhugende, rhurhôle enjira yîrhu lyo rhucira rhulek’ifà, rhwe na nâwe n’engabo zirhu. 9 Niono ncîbarhuzize ye, akajira oku abà nie wadôsa. Akaba ntakugaluliri ye, akaba ntamushubizizi omu malanga gâwe, onanjire mwîsi embere zâwe ensiku zôshi. 10 Bulya nka rhurhalegereraga ntya rhinga rhwamagaluka kabirhi!» 11 Oku bundi îshe Israheli ababwîra, erhi: «Akaba ntyo, alagi oku mwajira: Mushane ecishêgo ca ngasi binjà binabà muno cihugo, muhêkere oyôla mulume lubè lwo luhembo mumudwîrhîre. Mugavu musungunu, bûci busungunu, nshangi nsungunu, nshîsho nsungunu n’obukù. 12 Mushub’irhôla ezindi nfaranga, muhêke n’enfaranga mwashangaga bahizire omu kanwa k’enshoho zinyu z’engano: nkaba kwâli kuyibagira. 13 Rhôlagi mulumuna winyu mugende, mushubire emunda oyo mulume ali. 14 Nnâmahanga amujire murhone emw’oyo mulume, anamuleke mugalukane owinyu haguma na Benyamini. Niono, akaba kuherwa naherwa n’abâna, mulekage nnamperwe!»

Okubugânana aha mwa Yozefu

15 Abalume banacirhôla lulya luhembo, n’ensaranga marhù abirhi abirhi haguma na Benyamini, balîkûla, bayandagalira e Mîsiri, bajà embere za Yozefu. 16 Erhi Yozefu ababona bali bôshi na Binyamini, abwîra ecibwindi câge, erhi: «Ohêke abo bantu omu nyumpa, obâge cintu ciguma onacirheganye bulya aba bantu balya haguma nâni hano mûshi aha izûba-karhî.» 17 Nyamulume ajira nk’oku Yozefu anamurhegekaga, anacihêka balya bantu omu nyumpa ya Yozefu. 18 Bayumva obwôba bw’okubona babahêka emwa Yozefu, baderha, mpu: «Zirya nfaranga zâli zigalusire olundi lusiku omu nshoho zirhu zo zamarhuma barhuhêka eyi. Balonza okuyish’irhugorha, barhugwârhe, banarhuhêke bujà rhwe na endogomi zirhu.» 19 Bayegêra cirya cibwindi ca Yozefu, bamubwirira aha lusò lw’enyumpa, mpu: 20 «Orhubabalire waliha, rhukola rhurhanzir’ija eno bundi, erhi rhul’igula ebiryo, 21 omu njira y’okushubira emwîrhu erhi rhuhika aha rhwâli rhwalâla, rhwashanûla enshoho zirhu rhwabugana enfaranga za ngasi muguma ziri aha munwa gw’enshoho yâge, zâli zirya nfaranga zirhu zonene omubalè n’obuzirhu bwâzo, zo zino rhukola rhugalukîne. 22 Rhudwîrhe n’ezindi nfaranga z’okugula ebiryo. Rhurhamanyiri ndi wajâga ayômeka enfaranga zirhu omu mizigo yîrhu.» 23 Abashuza erhi: «Murhûle murhayôbohaga! Nyamuzinda winyu, Nyamuzinda wa sho ye wamuhiriraga obuhirhi omu nshoho z’engano. Ensaranga zinyu bazimpîre». Anaciyisha abadwîrhîre Simoni. 24 Olya murhumisi erhi aba amabahisa omu nyumpa ya Yozefu, abahêreza amîshi, nabo banacîkalaba amagulu; n’endogomi zâbo azihêreza obwâsi. 25 Barheganya entûlo yâbo y’omunkwa erhi banadwîrhe balinga oku Yozefu ayisha muli ogwo mûshi. Bâli bamamanyisibwa oku ho bayikulira aho. 26 Erhi Yozefu ahika aha mwâge, bamuhêkera entûlo bâli badwîrhe. Bafukamiriza bahwera oku idaho embere zâge. 27 Abalamusa bwinjà, anabadosa, erhi: «Olya sho w’omushosi mwambwîraga ka naye azibuhire? Ka ho acibà?» 28 Bamushuza mpu: «Mwambali wâwe Larha azibuhire; ho acibà». Bayunama bafukamiriza. 29 Yozefu ayinamula amasù, abona Binyamini, ye mulumuna oburhwa na nnina; aderha, erhi: «Ka ye mulumuna winyu mwambwîraga oyu?» Ashubiza aderha erhi: «Nyamuzinda akugishe mwâna wâni!». 30 Oku bundi Yozefu ahuluka duba-duba omu kubona omulumuna, ecifufu camugwârha, ayumva emirenge yamuyisha omu masù: aja omu mwâge, aj’ilakiramwo. 31 Erhi aba amageza amîshi ebusù, ahuluka, acîhangâna, ayôrha nka ntâko abîre, arhegeka, erhi: «Lerhagi ebiryo.» 32 Bamuhirira ebiryo hâgo hâgo, na bene wâbo nabo babahirira ebiryo hâgo hâgo n’Abanyamisiri balîra haguma naye, nabo babahirira hâgo hâgo; bulya Abanyamisiri barhankalira haguma n’Abayahudi: kwanabà kuhemuka emw’Abanyamisiri. 33 Batamala embere zâge, kurhondêrera oku nfula nk’oku ecikono câge c’obunya-nfula cinahûnyire; n’omurho kulusha abandi kulya amaburhwa gâbo ganali; bôshi bakâlolanakwo banazânwa. 34 Aderha obwo mpu babahêkerekwo birya biryo byali omu cisha câge, mpu banababegere olukengwa, Benyamini yêhe mpu bamubegere karhanu kalushire aka abâbo. Banywêra haguma banasîma bwenêne.

Genesis BHS 43:

₁וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃ ₂וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ ₃וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ ₄אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃ ₅וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃ ₆וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃ ₇וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃ ₈וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃ ₉אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ ₁₀כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃ ₁₁וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃ ₁₂וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃ ₁₃וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃ ₁₄וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃ ₁₅וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֨מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ ₁₆וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ ₁₇וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃ ₁₈וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֨סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֨ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֨ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃ ₁₉וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ ₂₀וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ ₂₁וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃ ₂₂וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ ₂₃וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃ ₂₄וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ ₂₅וַיָּכִ֨ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ ₂₆וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ ₂₇וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃ ₂₈וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ׃ ₂₉וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃ ₃₀וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ ₃₁וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ ₃₂וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃ ₃₃וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃ ₃₄וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃

Akabêhè ka Yozefu omu nshoho ya Benyamini

1 Yozefu ahà ecibwindi câge eri irhegeko, erhi: «Enshoho z’aba bantu ogend’izibumba biryo nk’oku bankanahash’ibarhula, ogal’ihira enfaranga za ngasi muguma omu kanwa k’enshoho yâge. 2 Oyîsh’ihira kalya kabêhe kâni k’amarhale omu munwa gw’enshoho y’omurho obalimwo, ohiremwo enfaranga z’engano yâge.» Omurhindisi anacijira nk’oku Yozefu anamubwirga. 3 Sêzi erhi bucânûla balîka balya bantu haguma n’endogomi zâbo. 4 Bâli bamarhenga omu lugo ci kwônene barhali bacihika kulî; Yozefu àrhuma omurhindisi wâge, erhi: «Yimuka oshimbûlire balya bantu, na hano obahikakwo, obabwîre, erhi: «Kurhi mwagalulaga amabî oku minjà mwajirîrwe? 5 K’arhali ko kabêhe nnawîrhu anyweramwo, ko analagulirakwo? Kubî okwo mwajizire.» 6 Abahikakwo, ababwîra birya binwa. 7 Bamushuza, mpu: «Cirhumire nnahamwîrhu aderha ntyo? Ntanzi là erhi bambali bâwe bankajira ecijiro ca bene eco! 8 Sinza enfaranga rhwashimânana omu minwa y’enshoho zirhu, rhwakugalulîrezo kurhenga emwîrhu Kanani, kurhi rhwankazimbirage omu nyumpa ya nnahamwinyu abè nfaranga erhi gabè masholo? 9 Ekarhî ka bambali bâwe, oyu wankanasîmana kwo ako kabêhe anafè, na nîrhu rhwenene rhunabe bajâ ba nnawinyu.» 10 Anacibashuza, erhi: «Neci, binabâge nk’okwo mudesire! Oyu bankanashimâna adwîrhe ako kabêhe, anabè mujà wâni; ci abandi bôhe banacigendera.» 11 Ngasi muguma ahonyeza enshoho yâge y’engano oku idaho, ngasi muguma anacishanûla enshoho yâge. 12 Afûkula kugwârhira oku nfula kuhika oku muziba gwâbo, n’akabêhè kayishibonekana omu nshoho ya Benyamini. 13 Banacisharhula enyambalo yâbo ngasi muguma ashub’ibarhuza endogomi yâge, bashubira omu lugo. 14 Yuda na bene wâbo bajà aha mwa Yozefu, babandana acihali, bafukamiriza embere zâge bahwera oku idaho. 15 Yozefu ababwîra, erhi: «Byo bici ebi mwankolîre? Ka murhamanyiri oku omuntu oli akâni ayishi oku balêba?» 16 Yuda ashuza, erhi: «Bici rhwacibwîra nnawîrhu? Kurhi rhwaciderhaga? Kurhi rhwankaciyêra? Nyamuzinda ayêrekîne obubî bwa bambali bâwe. Lolà, rhukola bajâ ba nnawîrhu rhweshi oku rhunali n’oyu bashangaga akabêhè omu nfune.» 17 Abashuza, erhi: «Ntanzi erhi nankajira ntyo! Olya muntu banashimanagakwo akabêhè, ye wanabà mujà wâni, mwêhe mushubire n’omurhûla emunda sho ali.»

Amasambo ga Yuda

18 Oku bundi Yuda amuyegêra, erhi: «Yâgirwa mâshi, oleke omurhumisi wâwe aderhere akanwa omu marhwîri ga nnawîrhu, orhanabêraga omurhumisi wâwe burhe bulya kwo onali nka Faraoni. 19 Nnawîrhu adôsize bambali bâge bulya, erhi: «Ka mucijira sho. Ka mucigwêrhe ommulonzire?» 20 Nîrhu rhwashuza nnawîrhu, nti: «Rhucigwêrhe larha w’omushosi n’omuziba gwirhu gwaburhiragwa e bushosi; oyu gwalondaga afire, ye baburhagwa na nnina muguma, n’îshe arhahimwa kumurhonya. 21 Wabwîra bambali bâwe obwo, erhi: «Mumundêrhere, amasù gâni gamulole kwo». 22 Rhwashuza nnawîrhu, nti: «Omwâna ntâko arhenge kuli îshe, erhi ankamurhenga kwo, îshe anafà.» 23 Wanacibwîra bambali bâwe, erhi: «Akaba mulumuna winyu arhabungulusiri haguma ninyu, murhayimange omu masù gâni. 24 Erhi rhuyinamukira emwa mwambali wâwe yeligi larha, rhwamuganîrira ebinwa bya nnawîrhu. 25 Kandi erhi larha arhubwîra, erhi: «Kanyi mushub’igend’igula biryo bisungunu;» 26 rhwashuza, nti: «Rhurhankahash’iyandagala. Ci kwône akaba rhwagenda rhweshi na mulumuna wîrhu, lyôki rhwankabunguluka, bulya ntâko rhubone obusù bw’olya mulume rhurhanali rhweshi na mulumuna wîrhu.» 27 Mwambali wâwe, yerigi larha arhushuza, erhi: «Mumanyire oku mukânie amburhire bâna babirhi bone: 28 Muguma acîgendîre, naderha nti kulîbwa alîbirwe n’eciryanyi; kuhika buno ntasag’îmushisha omu isù. 29 Erhi mwankashub’intôla oyu wundi, naye erhi ankajira oku abà,mwanarhuma ezi mvi zâni zajà ekuzimu n’omungo munji.» 30 Bunôla nkashubiraga emwa mwambali wâwe, yerigi larha, ntanadwîrhi omwâna, oyu omurhima gwâge gwacîshwêkîrekwo, 31 hano abona omwâna arhali haguma nîrhu, kufà anafà, n’ago mango erhi bambali bâwe bamarhuma emvi za mwambali wâwe, yerigi larha, zajà ekuzimu n’oburhè bunji. 32 Na kandi, mwambali wâwe acîbarhuzize olw’oyu mwâna, omu masù ga larha, amango naderhaga nti akaba ntamugalwiri emunda oli onanjire mwîsi ensiku zôshi.» 33 Olekage yâgirwa mwambali wâwe ayôrhe mujà wa nnawîrhu, oyu mwâna omuleke arhereme haguma na bakulu bâge. 34 Kurhi nankasôkera emunda larha ali wâni n’omwâna arhayishiri haguma nâni? Nanga ntalonza mbone obuhanya bwarhogera larha!»

Genesis BHS 44:

₁וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ ₂וְאֶת־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ₃הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃ ₄הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃ ₅הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃ ₆וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ₇וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֨ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשֹׂ֖ות כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ₈הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֨אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃ ₉אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃ ₁₀וַיֹּ֕אמֶר גַּם־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃ ₁₁וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ ₁₂וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃ ₁₃וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃ ₁₄וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃ ₁₅וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃ ₁₆וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃ ₁₇וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשֹׂ֖ות זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ פ

₁₈וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃ ₁₉אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃ ₂₀וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃ ₂₁וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃ ₂₂וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃ ₂₃וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי׃ ₂₄וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ ₂₅וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ ₂₆וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃ ₂₇וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃ ₂₈וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃ ₂₉וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃ ₃₀וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשֹׁ֖ו קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֹֽׁו׃ ₃₁וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה׃ ₃₂כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃ ₃₃וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃ ₃₄כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶנּ֣וּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃

Yozefu acimanyisa kuli bene wâbo

1 Lero Yozefu ayabirwa n’okurhenza emirenge embere z’aba bâli halya bôshi; anaciyâma, erhi: «Muhuluse abandiho bôshi.» Na ntyo ntâye wacimuliho erhi Yozefu acimanyisa emunda bakulu bâge bali. 2 Ayâma n’izù linene erhi alaka, Abanyamisiri balinda bayumva, n’iburha lya Faraoni lyakuyumva. 3 Yozefu abwîra bakulu bâge, erhi: «Nie Yozefu! Ka ho larha acibà?» Bene wâbo bayabirwa n’okumushuza bulya bamarhemuka embere zâge. 4 Obwo, Yozefu abwîra bene wâbo, erhi: «Nyegêri.» Bamuyegêra. Ababwîra, erhi: «Nie Yozefu olya mulumuna winyu mwaguzagya mpu bamuhêke e Mîsiri. 5 Ci kwônene mumanyage murhacibâga burhe murhanacikalihiranaga mpu okwenge mwangulizagya ab’eno munda. Kulonza okufumya obuzîne bwinyu kwarhumaga Nyamuzinda antuma mpu mmushokolere. 6 Bulya, sinzi oku ekola myâka ibirhi eno kurhenga ishali lijîre omu cihugo, hacisigîre na yindi irhanu abantu barhahinga barhanasârûla . 7 Nyamuzinda antumire mmunshokolere lyo obûko bwinyu bulemera muno cihugo n’okuyishiciza akalamo kinyu kulya kwankanaderhwa. 8 Ntyo arhacirigi mwe mwantumaga eno munda ci Nyamuzinda; anyimisire mpu mbè îshe wa Faraoni, mwimangizi w’enyumpa yâge yôshi na murhambo w’ecihugo c’e Mîsiri côshi. 9 Mukanyagye musôkere emunda larha ali, mumubwîre, mpu: «Mugala wâwe Yosefu adesire, erhi: «Nyamuzinda anyimisire murhambo w’e Mîsiri yôshi; obungulukire eno munda ndi buzira kulegerera. 10 Wayûbaka omu cihugo ca Gosheni, wabêra aha burhambi bwâni mwe na bagala bâwe, na binjikulu bâwe, ebibuzi byâwe n’enkafu zâwe na ngasi ebi ogwêrhe byôshi. 11 Eyo munda nakaz’ikushundira, bulya hacisigîre yindi myâka irhanu ya cizombo, na ntyo orhacilake buligo, oli we, oli enyumpa yâwe, na ngasi hyâwe hyôshi.» 12 Mucîbwinîre n’amasù ginyu, mulumuna wâni Benyamini naye abwîne oku kanwa kani kadwîrhe kamuderheza. 13 Muganîrire larha irenge ngwêrhe omu Mîsiri lyôshi, n’ebi mwabwîne byôshi munatwe duba, muyandagalane larha eno munda.» 14 Oku bundi acîkwêba omu igosi lya mulumuna wâge Benyamini, alaka, naye Benyamini alakira oku igosi lyâge. 15 Anunugurha bene wâbo bôshi, alaka anadwîrhe abahôbera; bene wâbo barhondêra bamushambâza.

Faraoni ahamagala omulala gwa Yakôbo

16 Omwanzi gwahika omu bwâmi bwa Faraoni, mpu bene wâbo Yozefu bayishire: Faraoni n’abarhambo bâge basîma bwenêne. 17 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Obwîre bene winyu, erhi: Oku mwajira kw’oku: Mushanire ebihêsi binyu, mukanye mujè e Kanani. 18 Murhôle sho n’emilala yinyu, muyîshe eno munda ndi. Nammuyûbasa ahinja ha cino cihugo ca Mîsiri munalye oku mashushi g’ecihugo. 19 Woyo obahè eri irhegeko, erhi kwo mwajira ntya: Muyanke engâlè muno cihugo c’e Mîsiri, mulerhemwo abâna binyu na bakinywe, murhôle na sho, muyîshe^l. 20 Murhabâga burhe bw’ebi mwasiga, bulya ngasi hinjà hinali omu cihugo c’e Mîsiri, byabà hinyu.»

Bene Yakôbo baj’ilêrha îshe e Kanani

21 Bene Israheli banajira kulya; Yozefu abahà engâlè nk’oku Faraoni anarhegekaga, abaha n’olwîko lw’enjira. 22 Aja abaha ngasi muguma omushangi gw’olusiku lukulu, Benyamini yêhe amuhà magana asharhu ga sikeli^m za nfaranga, bamuhà na mishangi irhanu ya lusiku lukulu. 23 Kwo n’okwo, arhumira ise ndogomi ikumi, bazihêsa oku ngasi hinjà hinabà e Mîsiri, na ndogomi nkazi ikumi zihesîbwe engano, omugati n’olwîko omushosi acîyikira omu njira. 24 Oku bundi asêzera bene wâbo, nabo balîkûla, erhi amanarhang’ibabwîra, erhi: «Murhalongôleraga omu njira.» 25 Banacirhenga e Mîsiri obwo, bayinamukira omu cihugo c’e Kanani emw’îshe Yakôbo. 26 Bamubwîra, mpu: «Yozefu ho acibà, ciru ye warhambula ecihugo c’e Mîsiri côshi.» Omurhima gwâge gwayôrha guhangalîre, bulya arhabayemeraga. 27 Ci kwoki erhi bayûs’imubwîra ebinwa Yozefu aderhaga byôshi, n’erhi abona zirya ngâlè Yozefu arhumaga mpu zij’imulêrha, omurhima gw’îshe wâbo Yakôbo gwarhwangûkwa. 28 Israheli aderha, erhi: «Ntà kundi! Kwisi mugala wâni Yozefu ho acibà! Naj’imulolakwo embere nfè».

Genesis BHS 45:

₁וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃ ₂וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ ₃וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃ ₄וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ ₅וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ ₆כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃ ₇וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ ₈וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ₉מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ ₁₀וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₁₁וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ ₁₂וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ ₁₃וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃ ₁₄וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃ ₁₅וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃ ₁₆וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃ ₁₇וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ ₁₈וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃ ₁₉וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃ ₂₀וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃ ₂₁וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃ ₂₂לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃ ₂₃וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃ ₂₄וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃ ₂₅וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ ₂₆וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ ₂₇וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃ ₂₈וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

Yakôbo n’omulala gwâge gwoshi bàja e Mîsiri

1 Israheli agendana ngasi ebi anali agwêrhe byôshi. Erhi ahika e Bersheba arherekêra Nyamuzinda w’îshe Izaki. 2 Nyamuzinda abwîra Israheli omu bilôrho by’obudufu, erhi: «Yakôbo! Yakôbo!» Naye, erhi: «Ho ndi hano.» 3 Nyamuzinda ashubiriza, erhi: «Nie Nyamuzinda, nie Nyamuzinda wa sho. Orhayôbohaga okuyandagalira e Mîsiri, bulya nakujira ishanja linene eyo munda. 4 Niehe nayandagalira e Mîsiri haguma nâwe. Na kandi, nie nanakurhenzayo nkuyinamukane, na Yozefu ye wakubisha.» 5 Yakôbo arhenga e Bersheba obwo, bene Israheli bashonêsa îshe Yakôbo, bakâbo n’abâna bâbo muli zirya ngâlè Faraoni ali arhumire mpu zibarhôle. 6 Bahêka n’amasò gâbo na ngasi byâbo bàli bakola bagwêrhe omu cihugo c’e Kanani, bayisha e Mîsiri. Yakôbo haguma n’omulala gwâge gwoshi, 7 abagala na bagala b’abagala, abâli na bâli b’abagala, iburha lyâge lyôshi aligendana e Mîsiri.

Omulala gwa Yakôbo gwajàga e Mîsiri

8 Alaga amazîno g’abo bene Israheli bajàga e Mîsiri: Yakôbo bôshi n’abagala: Enfula ya Yakôbo, Rubeni. 9 Bagala ba Rubeni: Henoki, Palu, Hezroni na Karmi. 10 Bene Simoni: Yemweli, Yamini, Ohadi, Yakini na Sohari, na Saulu waburhagwa n’omukazi mukanani. 11 Bene Levi: Gershoni, Kehati na Merari. 12 Bene Yuda: Eri, Onani, Sela, Feresi na Zera; ci kwônene Heri na Onani bali erhi bàfirire e Kanani. Bene Peresi: bàli Hesroni na Hamuli. 13 Bene Isakari: Tola, Puwa, Yashubu na Shimuroni. 14 Bene Zabuloni: Sêredi, Eloni na Yahaleli. 15 Bo bene Yakôbo abo, bo Lea amuburhiraga aha Padani Aramu kuhirakwo n’omwâli Dina. Bôshi haguma, bagala n’abâli, bâli bantu makumi asharhu na basharhu. 16 Bene Gadi: Sefoni, Hagi, Shuni, Esiboni, Eri, Arodi na Areli. 17 Bene Aseri: Yimuna, Yishwa, Yishwi, Beria na mwâli wâbo Serah. Bene Beria bali: Heberi na Malkieli. 18 Bo bene Zilfa abo; olya Labani ahâga omwâli Leya ; aburhira Yakôbo abo bâna: bantu ikumi na ndarhu lyôshi. 19 Bene Rasheli mukà Yakôbo: Yozefu na Benyamini. 20 E Mîsiri, Yozefu aburhirayo Menashè na Efrayimu kuli Asinati, mwâli wa Potifari, mudâhwa wa Oni. 21 Bene Benyamini: Bela, Bekeri, Asibeli, Gera, Naamani, Ekî, Roshi, Mupimi, Hupimu na Aredi. 22 Bo bâna Rasheli aburhîre Yakôbo abo; bôshi haguma bali bantu ikumi na bani. 23 Bene Dani: Hushimi. 24 Bene Nefutali: Yasieli, Guni, Yeseri, na Shilemi. 25 Bo bene Bilaha abo, olya Labani ahâga omwâli Rasheli; bo bâna aburhîre Yakôbo, bôshi haguma bali bantu nda. 26 Abantu bàjire e Mîsiri haguma na Yakôbo, balya barhenga omu nda yâge yêne, buzira kuganja baka abagala, bôshi haguma bali bantu makumi gali ndarhu na ndarhu. 27 Abâna ba Yozefu baburhiragwa e Mîsiri bàli babirhi. Abantu b’omulala gwa Yakôbo bayishire e Mîsiri bôshi haguma bali bantu makumi gali nda.

Yozefu ayankirira omulala gwâge

28 Israheli arhuma Yuda mpu abè ashokola aje emwa Yozefu, amubwîre amushange e Gosheni. Bahika omu cihugo c’e Gosheni. 29 Yozefu ashwekera ebihêsi oku ngâlè yâge, ayishoneramwo, mpu aje e Gosheni aj’iyankirira îshe Israheli. Erhi anajà omu masù gâge ntya, acîkwêba omu igosi lyâge, alaka kasanzi karhali kanyi erhi anamuhôbîre. 30 Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lero nankajâga nafà obu namabona obusù bwâwe, namanashanga ocibamwo omûka.» 31 Yozefu anacibwîra bakulu bâge n’omulala gw’îshe, erhi: «Nkola nasôka mmanyîse Faraoni oku nnamubwîre, nti: «Balya bakulu bâni n’omulala gwa larha bàbâga omu cihugo c’e Kanani bamantindakwo.» 32 Abo bantu babà bakafè, barhahimwa kushîbirira ebintu byâbo. Bayishire badwîrhe enkafu n’ebibuzi byâbo; na ngasi hyâbo hyôshi.» 33 Na ninyu, hano Faraoni amuhamagala n’okumudôsa, erhi: «Mukolo muci mukola? 34 Mwanamushuza mpu: «Waliha, bambali bâwe barharhenga oku bintu byâbo, kurhenga eburho bwâbo kuhika buno, rhwono kwo rhuyôrhera ntyo kurhengera kuli balarha.» Ntyo, mwanahash’iyûbaka omu cihugo ca Gosheni, bulya Abanyamisiri barhabona oku bangere.

Genesis BHS 46:

₁וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ ₂וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב ׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ₃וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ ₄אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃ ₅וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָל֕וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֽוֹ׃ ₆וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃ ₇בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ ס

₈וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃ ₉וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ ₁₀וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ ₁₁וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ון קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ ₁₂וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃ ₁₃וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֽוֹן׃ ₁₄וּבְנֵ֖י זְבוּלֻ֑ן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל׃ ₁₅אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃ ₁₆וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃ ₁₇וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃ ₁₈אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃ ₁₉בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ ₂₀וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ ₂₁וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃ ₂₂אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃ ₂₃וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃ ₂₄וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃ ₂₅אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃ ₂₆כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃ ₂₇וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל־הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים׃ פ

₂₈וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃ ₂₉וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃ ₃₀וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃ ₃₁וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃ ₃₂וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָ֑יוּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃ ₃₃וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃ ₃₄וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

Yozefu agend’ilamukiza bene wâbo emwa Faraoni

1 Yozefu akanyagya obwo aj’ilamukiza bene wâbo emwa Faraoni, erhi: «Larha na bene wîrhu bamayisha, barhenga omu cihugo c’e Kanani, badwîrhe enkafu n’ebibuzi byâbo, na ngasi byâbo bajira, bâbo bahanzire omucihugo ca Gosheni.» 2 Ali amarhôla bantu barhanu ba muli bene wâbo, agend’ibalangûla Faraoni; 3 Faraoni abadôsa, erhi: «Mukolo muci mukola?» Bashuza Faraoni, mpu: «Yâgirwa, rhwono bambali bâwe, rhuyôrha rhubà bakafè, rhwono, n’ababusi bîrhu ko bâli.» 4 Babwîra Faraoni obwo, mpu: «Rhuyishir’ibêra mwo cino cihugo bulya e Kanani rhwâli, ebibuzi bya bambali bâwe birhacigwêrhe lwabûko: ecizombo cikalihireyo bwenêne.» 5 Faraoni abwîra Yozefu, erhi: «Sho na bene winyu bayishirage emunda oli. 6 Ecihugo ca Mîsiri eci embere zâwe: oyûbase sho na bene winyu halya onabwîne hali hinjà omu cihugo. Bayûbake e Gosheni n’okabona balimwo abantu bankahasha, onabajire babè bangere b’amasò gâni nago.» 7 Yozefu ageza îshe Yakôbo, amulamukiza emwa Faraoni. Yakôbo ahâna omusingo emunda Faraoni ali. 8 Faraoni adôsa Yakôbo, erhi: «Emyâka y’amaburhwa gâwe yankabâga nk’inga obu?» 9 Yakôbo ashuza Faraoni, erhi: «Emyâka nashinzire ndwîrhe nagendagenda, eri igana na makumi asharhu. Eri myofi eri na buhanya. Erhacihika oku ya balarha amango bakazâg’igendagenda.» 10 Yakôbo ashub’ilamusa Faraoni, anamusengeruka. 11 Yozefu ayûbasa îshe na bene wâbo, abayêreka ishwa omu cihugo c’e Mîsiri, lwo lwali luhande lununu omu cihugo côshi, omu ca Ramusesi, kwo Faraoni anali arhegesire. 12 Yozefu akaz’ihà îshe omugati, akaz’iguhà na bakulu bâge n’ab’omu nyumpa y’îshe, bôshi nk’oku banali n’abâna bâbo.

Oburhegesi bwa Yozefu amango g’ecizombo

13 Omugati gwali gubulikîne omu cihugo côshi, erhi kudârhabala kw’ecizombo kurhuma. Ecihugo ca Mîsiri n’eca Kanani, byàshalika byàrhalusa. 14 Yozefu àyomeka ngasi lufaranga lwânali omucihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, akaz’iguza engano, nabo banayîsh’imugulira. Ezo nsaranga akaziz’ilunda omu bwâmi bwa Faraoni. 15 Erhi enfaranga zihwa omu cihugo ca Mîsiri n’omu ca Kanani, Abanya mîsiri bôshi bajà emunda Yozefu ali mpu: «Orhuhè omugati, kurhi rhwankafîraga omu masù gâwe? Enfaranga zarhuhwerîre.» 16 Yozefu ababwîra, erhi: «Mulêrhe amasò ginyu, namuhînganira, mmuhè omugati ninyu mumpè amasò ginyu obwo murhacigwêrhi nsaranga.» 17 Bakaz’ilêrha amasò gâbo emunda Yozefu ali, naye akaz’ibahà omugati, kukolaga kubahînganira amasò g’ebiterusi, ag’ebibuzi, ag’enkafu n’ag’endogomi. Mw’ogo mwâka abalîsa omugati akaz’iguhîngana amasò gâbo. 18 Omwâka gwacîkonya, ogwakulikiraga, bakanya bajà emunda Yozefu ali, mpu: Rhurhankakufulika nnahamwîrhu oku enfaranga zarhuhwerire, n’amasò gakola gali ga nnawîrhu. Harhacisigiri ecindi rhwankahà nnawîrhu aha nyuma z’eno mibiri yîrhu n’amashwa gîrhu. 19 Cankarhuma rhufîra omu masù gâwe rhwono n’amashwa gîrhu? Orhugule mugati rhwe n’amashwa gîrhu; rhucîbêre bajà ba Faraoni rhwe n’amashwa gîrhu. Orhuhè n’emburho rhwarhwêra lyo rhulama rhulek’ifà, lyo n’amashwa gîrhu garhag’ibà bwerûle.» 20 Ntyo kwo Yozefu afulukizagya Faraoni amashwa g’Abanyamisiri goshi, kulya kubà ngasi Munyamîsiri âli amamuguliza ishwa lyâge erhi eco cizombo cirhuma, na ntyo ecihugo côshi càshuba ishwa lya Faraoni. 21 Abantu nabo, abahindula bajà kurhenga oku cikwî ca Mîsiri kuhika oku cindi. 22 Mashwa g’abadâhwa gone arhagulaga bulya abadâhwa bakazâg’ihâbwa na Faraoni omwanya gwâbo, banakaz’ilamira oku mwanya Faraoni akazâg’ibahà; co carhumire bôhe barhaguza amashwa gâbo. 23 Yozefu abwîra olubaga, erhi: «Namuguzirage bulya mwoyo n’amashwa ginyu, mukola muli bantu ba Faraoni.» Erhi: «Alagi, emburho eyi mujàg’irhwêra ago mashwa. 24 Hano muyêza mwanakaz’ihà Faraoni cigabi ciguma ca karhanu na ninyu muyôrhane ebindi bigabi bini, byo byarhengakwo emburho yajà omu ishwa, kurhenge n’ebiryo mwalya na bene winyu n’abâna binyu.» 25 Baderha, mpu: «Warhucizize, kufà rhwali rhwafà: owabona rhubona obwonjo omu masù ga nnawîrhu, rhwanayêmêra rhubè bajà ba Faraoni.» 26 Okwo, Yozefu akujira irhegeko n’eryo irhegeko liciba omu cihugo ca Mîsiri kuhika ene: ecigabi ca karhanu Faraoni cirhûlwaⁿ.

Yakôbo asiga emilagi

27 Bene Israheli bàbêra e Mîsiri omu ishwa ly’e Gosheni, barhôlamwo agâbo mashwa, baburhana bayololoka bwenêne. 28 Yakôbo ashinga myâka ikumi na nda omu cihugo c’e Mîsiri, n’emyâka y’akalamo ka Yakôbo, liri igana na makumi ani na nda. 29 Erhi ensiku z’okufà kwa Israheli zibà zikola ziri hôfi, ahamagala omugala Yozefu, amubwîra erhi: «Akaba ntonyire emunda oli, nkuhûnyire ohire okuboko kwâwe oku cibunu câni, okândola bwinjà onakaz’inyumva: orhambishaga eno Mîsiri. 30 Amango nabà nkola ngwîshîre na balarha, onantenze e Mîsiri oj’imbisha omu nshinda yâbo^o.» Yozefu anacishuza, erhi: «Najira okwo onahûnyire.» 31 Yakôbo aderha erhi: «Ocîgashe là». Acîgasha omu masù gâge. Oku bundi Israheli ayunamira oku mushego gw’encingo yâge.

Genesis BHS 47 :

₁וַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ ₂וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ ₃וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ׃ ₄וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ ₅וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃ ₆אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ ₇וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ ₈וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃ ₁₀וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ ₁₁וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃ ₁₂וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃ ₁₃וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃ ₁₄וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃ ₁₅וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ ₁₆וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ ₁₇וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃ ₁₈וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃ ₁₉לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃ ₂₀וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ ₂₁וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ ₂₂רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ ₂₃וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃ ₂₄וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃ ₂₅וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃ ₂₆וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃ ₂₇וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃ ₂₈וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ ₂₉וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃ ₃₀וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֨נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃ ₃₁וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ פ

Yakôbo ayankirira bene Yozefu bombi omu mulala gwâge anabagisha

1 Enyuma z’aho, bàbwîra Yozefu mpu: «Lolà oku sho alwazire!» Yozefu arhôla abagala bombi, Menashè na Efrayimu, bagenda bôshi. 2 Banacimanyîsa Yakôbo, mpu: «Lolà, mugala wâwe Yozefu oyo ayishire emunda oli.» Israheli acîhangâna, abwârhala oku ncingo. 3 Yakôbo abwîra Yozefu, erhi: «Nyamuzinda-Ogala-Byôshi ambonekîre aha Luzu omu cihugo ca Kanani angisha. 4 Anambwîra, erhi: Najira oyôloloke, nakuluza, nakujira ohinduke mwandu gwa mashanja, eci cihugo nacihà iburha lyâwe enyuma zâwe cibè câbo ensiku zôshi.» 5 Aba bâna bâwe baburhiragwa e Mîsiri embere nyîshe aha burhambi bwâwe, bakola bâna bâni: Efrayimu na Menashè bakola b’omu bâna bâni aka Rubeni na Simoni. 6 Ci abâna wàburhaga enyuma z’abo, babà bâwe; bakaz’iderhwa amazîno ga bakulu bâbo bunya-kashambala. 7 Amango narhengaga e Padani, nalengana, nyoko Rasheli afìra omu cihugo c’e Kanani, erhi rhunaciri omu njira, rhucisigazize lugendo lusungunu rhuhike aha Efrata; ho nanamubishire aho oku njira, yo erigi e Betelehemu eyo. 8 Israheli abona abâna ba Yozefu bombi adôsa, erhi: «Bahi aba?» 9 Naye omugala, erhi: «Bo bâna Nyamuzinda ampîre eno munda abo.» Îshe ashuza erhi: «Obanderhere mbagishe.» 10 Amasu ga Israheli gàli gakola garhamire n’obushosi, arhacibonaga. Yozefu anacibashegeza hali ye, naye abanûnugurha anabahôbera . 11 Israheli anacibwîra Yozefu, erhi: «Ntàli mmanyire oku nacibona obusù bwâwe, ci lolaga oku Nyamuzinda amanyêreka ciru n’iburha lyâwe.» 12 Yozefu abayegûla abarhenza aha madwi g’îshe, anafukama ayunama, amalanga gahuma oku idaho. 13 Yozefu abagwârha bombi: Efrayimu omu kulyo kwâge, mpu lyo aja ebwa kumosho kwa Israheli na Menashè omu kumosho kwâge, mpu lyo aja ebwa kulyo kwa Israheli, anabashegeza hali ye. 14 Israheli alambûla okuboko kwâge kulyo, akuhira oku irhwe lya Efrayimu ye wali murhò n’okuboko kwâge kumosho oku irhwe lya Menashè, omu kurhahêkanya amaboko, ebwa kubà Menashè ye wali nfula. 15 Erhi àkola àgisha Yozefu amubwîra, erhi: «Nyamuzinda, ababusi bâni Abrahamu na Izaki bakazâg’ilambagira embere zâge, ye Nyamuzinda onyabula kurhenga mbà ho kuhika ene, 16 Malahika wandikùzagya muli ngasi mabî, agishe aba bâna. Izîno lyâni n’izîno lya balarha Abrahamu na Izaki libalamiremwo, baluge banayôloloke hano igulu.» 17 Yozefu abona oku îshe ahebire okuboko kwâge kulyo oku irhwe lya Efrayimu, agaya, agwârha okuboko kw’îshe akurhenza kuli Efrayimu akudekereza oku irhwe lya Menashè. 18 Yozefu abwîra îshe, erhi: «Arhali ntyo, larha, bulya oyu ye mukulu, ohebe okuboko kwâwe kulyo oku irhwe lyâge.» 19 Cikwône îshe alahira aderha, erhi: «Mmanyire mwâna wâni, mmanyire, naye abà ishanja, naye aluga, cikwône mulumuna wâge ye wabà n’obuhashe bunene kumulusha, n’iburha lyâge lyabà mwandu gwa mashanja.» 20 Olwo lusiku abagisha ntya: «Mwoyo mwe Bene Israheli bakaz’igisha omu kuderha izîno linyu, mpu: «Nyamuzinda akujire aka Efrayimu na Menashè.» Abà Efrayimu ye aheba embere za Menashè. 21 Oku bundi Israheli abwîra Yozefu, erhi: «Lolà oku nkola waling’icîfîra. Cikwône Nyamuzinda âyôrha ali haguma ninyu, anamushubize omu cihugo ca bashakulûza binyu. 22 Niono, nkuhîre Sikemi mwanya gurhalusire ebya bakulu bâwe, gwo nanyagaga Abaamoriti n’engôrho zâbo haguma n’omuherho gwâni. »

Genesis BHS 48:

₁וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ ₂וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ ₃וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ ₄וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ ₅וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃ ₆וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃ ₇וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֨עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ ₈וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃ ₉וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃ ₁₀וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃ ₁₁וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃ ₁₂וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ ₁₃וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ ₁₄וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ ₁₅וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ₁₆הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ ₁₇וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ ₁₈וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֹֽׁו׃ ₁₉וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃ ₂₀וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ₂₁וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ ₂₂וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֨חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ

Yakôbo agisha abagala oku banali ikumi na babirhi

1 Yakôbo ahamagala abagala ababwîra, erhi: «Mujè haguma mmubwîre ebyamuyishira omu nsiku zàyisha. 2 Bene Yakôbo, mujè haguma, muyumvîrhize. 3 Rubeni w’e nfula yâni, we misî yâni we mburho ntanzi y’obugâbo bwâni, we lunjwîre-ifêka, we lunjwîre-buhashe; 4 lunjwîre-Luka w’amîshi, orharhîmukwe, bulya washonîre oku ncingo ya sho, wahemwîre encingo yâni erhi oyishonera kwo! 5 Simoni na Levi bali baguma balondana, emîshîgi yâbo bayihisize oku bushwinjiro. 6 Omurhima gwâni gurhahîraga gukajà omu ihano lyâbo, bulya bàyisire abantu omu burhò bwâbo n’omu bukunizi bwâbo, barhungula empanzi. 7 Bukahera obukunizi bwâbo, bulya bwarhalusire olugero, bukahera obudârhi bwâbo, bulya bwabîre bwa bumînya. Nabagabanya muli Yakôbo, nabashandabanya muli Israheli. 8 Nâwe Yuda, bene winyu banakukuze; okuboko kwâwe kugwarhîre abanzi bâwe aha igosi, bagala ba sho banayuname embere zâwe. 9 Yuda^p ali ntale nto, wamayinamuka warhenga oku nsimba, mwâna wâni! Ashurhamire, agwîshira nka ntale, nka ntale nkazi: ndi wankaciyizûsa? 10 Ishungwe lirhakarhenga omu mwa Yuda , n’akarhi k’oburhegesi karhakarhenga omu magulu gâge, kuhika nnako ayishe; ye amashanja goshi ganayumve. 11 Ashwekîre endogomi yâge oku muzâbîbu, n’akanina k’endogomi yâge oku ishami ly’omuzâbîbu. 12 Amasu gâge gadukwîre n’idivayi^q, n’amino gâge gayêruhire n’amarhà. 13 Zabuloni ayûbasire oku burhambi bw’enyanja, hala amârho gasîka; lubibi na Sidomu. 14 Isakari, ye ndogomi ndârhi, egwîshîre omu karhî k’ecôgo. 15 Abwîne oku okuluhûka kubà kwinjà, n’oku ecihugo cibà cinunu; omugongo gwâge agurhezire omuzigo, ahindusire mujà wa kubarhula emicîmba. 16 Dani ye katwa-manja k’olubaga lwâge, nka ngasi ishanja ly’Israheli. 17 Dani abè njoka elingira oku njira, abè mpiri eri omu njira, ekâlumira ebiterusi oku cisenyi, omulwî oyitamîrekwo anakumbe lugali. 18 Bucire bwâwe ncîkubagire yâgirwa Nyamubâho. 19 Gadi, ba-rhûla-rhugabe bamushokôla naye abashokôla anabarhulubire oku kansisira. 20 Asheri, omugati gwâge kushushagira gushushagira, yeyikuza mwâmi. 21 Nefutali, ye kashafu kabidu, ko kaburha banji na binjà. 22 Yozefu, ye mulandirà gwa muzâbîbu guyâna bwenêne, mulandirà murhwere aha iriba, amashami gâgwo garhalusire olukûta. 23 Emandabisonga zamulibuzize, zamulasha zanamuyishakwo. 24 Ci omuherho gwâge, gurhahuligana, amaboko gâge, gabangaduke, oku buhashe bw’Ogala-byôshi wa Yakôbo, oku burhabâle bwa lungere, Kabuye k’Israheli. 25 Oku buhashe bwa Nyamuzinda wa sho, yêne akurhabâle, oku buhashe bw’Ogala byôshi, yêne akugishire. Emigisho y’emalunga enyanya, omugisho gw’omu nyenga y’ekuzimu, emigisho y’enda n’ey’ibêre, 26 migisho ya sho elushire emigisho y’omu ntondo za mîra, kuhika aha bwinjà bw’entondo z’ensiku n’amango, esimikire oku irhwe lya Yozefu, oku malanga g’omuluzi wa bene wâbo. 27 Benyamini ali cihazi oshamula, sêzi ashanshanyule omunyama gwâge, bijingo agabe omunyago.» 28 Yo milala ikumi n’ibirhi eyo; kwo îshe ababwîzire ntyôla erhi akola abagisha. Aha ngasi muguma omugisho gumukwânîne.

Okufà kwa Yakôbo

29 Oku bundi àbahà eri irhegeko, erhi: «Nkola naj’ishanga bene wîrhu; mumbîshe aha burhambi bwa balarha omu lukunda luli omu ishwa lya Efroni-Muhititi, 30 omu lukunda lw’ishwa lya Makipela aba ishiriza lya Mambri, omu cihugo ca Kanani: liryala Abrahamu aguliraga Efroni Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge. 31 Mwo babishire Abrahamu bo na mukâge Sara; aho ho babishire Izaki bo na mukâge Rebeka, nâni mwo nabishire Leya. 32 Ishwa haguma n’olukunda luli muli ryo, babiguliraga bene Heti.» 33 Erhi Yakôbo ayûs’ihà abagala ago mahano, ashubiza amagulu gâge oku ncingo, arhenga mwo omûka , bamuhira kuli b’îshe.

Genesis BHS 49:

₁וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ ₂הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ ₃רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ ₄פַּ֤חַז כַּמַּ֨יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ

₅שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ ₆בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֹֽׁור׃ ₇אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס

₈יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ ₉גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ ₁₀לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ ₁₁אֹסְרִ֤י לַגֶּ֨פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֨יִן֙ לְבֻשֹׁ֔ו וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ ₁₂חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ

₁₃זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ ס

₁₄יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ ₁₅וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ ס

₁₆דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ₁₇יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ ₁₈לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃ ₁₉גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס

₂₀מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ ס

₂₁נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ ס

₂₂בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ ₂₃וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ ₂₄וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ ₂₅מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ ₂₆בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֨ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ

₂₇בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ ₂₈כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ ₂₉וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ ₃₀בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ ₃₁שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ ₃₂מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ ₃₃וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

Okubishwa kwa Yakôbo

1 Yozefu acîkwêba oku mugogo gw’îshe, akaz’ilaka anamunûnugurha. 2 Oku bundi arhegeka abafumu bakazâg’imukolera mpu bashîge îshe omugavu. Abafumu bagwira bashîga Israheli. 3 Bajira ogwo mukolo nsiku makumi ani, bulya zo nsiku banakolêsa ezo nka bashîga omugavu^r. Abanyamisiri bàmulakira nsiku makumi gali nda. 4 Erhi ezo nsiku z’emishîbo zihwa, Yozefu àganîrira ntya omu bwâmi bwa Faraoni, erhi: «Akaba muli bîra bâni, mumpikize ebi binwa omu marhwîri ga Faraoni: 5 Larha andahirize ambwîra, erhi: Lolà oku nkola nafà; wambisha omu nshinda nahumbîsagya omu cihugo ca Kanani. Nalonza okujà eyo munda; ngend’ibisha yo larha nangaluke.» 6 Faraoni ashuza, erhi: «Osôke ogend’ibisha sho nk’oku anakulahirizagya. 7 Yozefu asôka agend’ibisha îshe. Bagenda haguma naye: abarhambo ba Faraoni bôshi, abarhonyi b’omu bwâmi, n’abagula b’omu cihugo ca Mîsiri bôshi 8 n’ab’omu mulala gwa Yozefu bôshi, bakulu bâge n’ab’omu mulala gw’îshe; barhasigaga e Gosheni abarhali abâna barhò, ebintu binyinyi n’ebinênêne. 9 Basôka haguma naye, engâlè n’abêrekeza bazihêka, gwâli muzinzi gurhali munyi. 10 Erhi bahika aha Goren-Ha-Atadi, ishiriza lya Yordani, babanda endûlù yashakanyà, Yozefu ashub’ishîba îshe nsiku nda. 11 Abanyakanani erhi babona eyo mishîbo aha Goren-Ha-Atadi baderha, mpu: «Loli okushîba kunene kw’Abanyamisiri». Co cirhuma baderha aho mpu bo Abeli-Misirayimu, aho bantu babà aha ishiriza lya Yordani. 12 Abagala bamujirira nk’oku anali abarhegesire. 13 Bamuhêka omu cihugo ca Kanani, bagend’imubisha omu lukunda lw’ishwa lya Makipela, Abrahamu aguliraga Efroni-Muhititi, mpu lubè luvumbu lwâge, aha ishiriza lya Mambri. 14 Erhi bayûsa okubisha îshe, Yozefu anacishubira e Mîsiri, bôshi na bakulu bâge, na ngasi bandi banalibabalusize ebwa kuj’ibisha îshe.

Ensiku nzinda za Yozefu

15 Bene wâbo Yozefu, erhi babona îshe amafà, baderha, mpu: «Erhi Yozefu akarhukolera nka bashombanyi bâge, akanarhugalulira amabî nk’oku rhwanmujiriraga kubî?» 16 Banacirhuma abagend’ibwîra Yozefu, erhi: «Sho asizire akanwa embere afe, aderha, erhi: 17 Kwo mwabwîra Yozefu ntya, erhi: Mâshi, obabalire bene winyu obubî bwâbo, n’ecâha câbo, bulya kuligo bakukolîre. Bunôla nkolaga nkuhûnyire, obabalire obubî bwa bambali ba Nyamuzinda wa sho». Yozefu avugumula emirenge erhi ayumva ebinwa bamubwîraga. 18 Bene wâbo bone bayisha, bacîrhimba aha magulu gâge, erhi: «Rhwono! Rhuli bajà bâwe.» 19 Yozefu abashuza, erhi: «Mâshi, murhayôbohaga, ka niono nankacibira ahâli ha Nyamuzinda? 20 Mwàli mulonzize okunjirira amabî, Nyamuzinda yêhe alonza okurhenzamwo aminja, mpu lyo oku kwamayisha ene kubà mpu anafungire omûka gw’olubaga lurhali lunyi. 21 Kuziga murhaciyôbohaga cici, nàmulera bwinjà mweshi n’abâna binyu.» Abarhûliriza anababwîra akanwa kabagwa oku murhima. 22 Ntyo Yozefu abêra e Mîsiri obwo, ye n’omulala gw’îshe. Alama myâka igana n’ikumi. 23 Yozefu abwîne abinjikulûza b’emwa Efrayimu n’abâna ba Makiri, mwene Menashè; oku madwi ga Yozefu bàburhirwe! 24 Yozefu abwîra bene wâbo, erhi: «Niono nkola nafà, ci kwône Nyamuzinda amurhandûla, amusôsa murhenge muli cino cihugo, mujè muli cirya cihugo alaganyagya oku aha Abrahamu, Izaki na Yakôbo». 25 Yozefu alahiriza bene Israheli, erhi: «Amango Nyamuzinda amurhandûla, munasôkane amavuha gâni kurhenga eno.» 26 Yozefu afà erhi akola agwêrhe myâka igana n’ikumi. Bamushîga omugavu banamuhira omu isanduku e Mîsiri.

Genesis BHS 50 :

₁וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ ₂וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ₃וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃ ₄וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ ₅אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ ₆וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃ ₇וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ ₈וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ ₉וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ ₁₀וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ ₁₁וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ ₁₂וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃ ₁₃וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ ₁₄וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ ₁₅וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃ ₁₆וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃ ₁₇כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ ₁₈וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃ ₁₉וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ ₂₀וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ ₂₁וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃ ₂₂וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ ₂₃וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃ ₂₄וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ ₂₅וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃ ₂₆וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃Biblia Hebraica Stuttgartensia, hg. v. Karl Elliger und Wilhelm Rudolph, fünfte, verbesserte Auflage, hg. v. Adrian Schenker, © 1977 und 1997 Deutsche Bibelgesellschaft, Stuttgart (mbwîne omu 23/04/2024).

^a1.1 : Banahindule: «Aha murhondêro erhi Nyamuzinda alema amalunga n’igulu. Igulu lyahali… » Ci omu cihebraniya badesire oku «Mango maguma aha murhondêro… » Co cirhumire rhwabula obulangâlire kw’eyi mpîndulo. Empîndulo nkubagirwa eri eyi ehindwîre akanwa oku kandi: «Mango maguma aha murhondêro erhi Nyamuzinda alema amalunga n’igulu… » Omwandisi alonzize okurhuhugûlira obuhashe bwa Nyamuzinda bw’okulema igulu … » Ci kwône ecinwa ashambiremwo, cimanyîsize omurhondêro gw’amalunga n’igulu buzira igwârhiro (Rhulole muli 2 Mak 7, 28; Hbr 11,3), bulya omu cihabraniya olwo luderho luli «omurhondêro». Luli lwa kurheganya obufulûle bw’obushinganyanya erhi Nnaluderho (Rhulole omu Lul 8, 22-31; Ywn 1, 1-3). – Igulu erhi liri lya cimpinangè cirhagwêrhi nda na mugongo, linali hûmu: Omwandisi alonzize okurhuhugûlira obwôrhere bw’igulu embere lilemwe: harhàli kalamo (Rhulole Yer 4, 23; Eze 34, 11), omwizimya erhi guhundikîre emanga.

^b1.2 Omûka gwa Nyakasane gwo gulamya (Rhulole Murh 6.3) n’ebiremwa byôshi (Lul 104,30). – Omwandisi w’eci citabu c’omurhondêro ayumvîrhe obuhashe bw’oluderho lwa Nyamuzinda omu kulema igulu. Nyamuzinda alema igulu omu luderho. E Mîsiri n’e Babiloni kurhenga mîra oluderho lwakâg’ihugûla obulonza bwa birya biremwa bakâg’iharâmya. Omu Bibliya, oluderho lwarhanzir’imanyîkana nka Kanwa k’Ow’enyanya, Kanwa karhalusire ebyahira n’ehyahirûka (Lul 29). Kandi, oluderho lwabà go galya marhegeko ikumi: Irhegeko lifulûle erhi «Tora» (Lush 30, 11-14). Olwo Luderho lwayishimanyisa obuhashe bwa Nyamuzinda omu igulu (Eze 40-55 ci bwenêne 40, 8; 55,11), lwamanyisa oku obushinganyanya bw’Ow’enyanya buli omu mashanja goshi (Mig 1-9) na buzinda bwaho, omu Myanzi y’Akalembe yayandikagwa na Mutagatîfu Yowane, Nnaluderho acîjira muntu lyo ayêrekana kurhi Nyamuzinda acihânyire kuli rhwe.

^c1.3 Obulangashane bwo Nyamuzinda arhanzir’ilema (Rhulole Lul 104,2). Omu Bibliya (obwo burhali bulangashane bwa kunyenyûza kwône, ci bulangashane bwa kalamo; bulangashane bwa bushagaluke… (Eze 9, 1; 60, 11-20; Ywn 8, 12).

^d1.5 Amango aga mandiko gayandikagwa erhi ensiku ziciganjwa kurhondêrera bijingo.

^e1.6 Abantu ba mîra bakag’imanya mpu Ecirêre càli nka nsahâni ngali eberûla igulu n’amîshi. Ntyo bakàmanya oku igulu lyo libà eno idako n’ebitù n’amîshi bibà emalunga.

^f1.16 Abapangani bakàg’iharâmya ebimole by’emalunga n’obwo binali biremwa nk’ebindi.

^g1.22 Omu mandiko mimâna (Bibliya), omugisho gwa Nyamuzinda gurhabà gwa makwânane ga kalamo k’iroho lyône; gunayôlolole omuntu, gumushobôze akalamo n’iburha nkana.

^h1.28 Nyamuzinda ahebire omuntu hano igulu, amuhà oburhegesi bw’ebiremwa byôshi, lyo omuntu abikolêsa oku makwânane gâge. Na ntyo, akolere Nyamuzinda omu akalamo kâge kôshi.

ⁱ2.1 Izûba, omwêzi, enyenyêzi na ngasi byoshì bibà emalunga.

^j2.2 Olusiku lwa kalinda: haligi ahandi bahindula mpu lwali lwa kalindarhu lyo balek’ìcikêbwa mpu nkaba hali omukolo gwabîre olwa Sabato. Olwa Sabato lwàli luzira, ntà kuhuma kabishi (Rhulole 1°) Omu Lub 23,12; Lush 5, 12-15: lwo lusiku lw’omugobe omuntu agwâsirwe okuhûmûkamwo; 2°) Omu Lub 20, 8-11: olusiku lwa kalinda, olwa Sabato, lwo lwashwinjaga okulema; 3°) Omu Lub 31, 12-17: Nyakasane alagâna n’olubaga lwâge; Hbr 4, 1-11: Omuntu agwâsirwe okuhûmûka olusiku lwa kalinda nk’oku Nyakasane ahûmûkaga olwo lusiku erhi ayûs’okulema).

^k2.4 Omwandisi mwimâna arhushambâlire kurhi omuntu murhanzi aburhagwa. Lyo arhuhugulira eyo myanzi, akolêsa engani z’abantu ba mîra. Enyigîrizo barhuhîre ziri z’ezi: Nyamuzinda erhi alema omuntu amuhà omûka n’omubiri. Abaheba omu ishwa ly’amasîma. Abahà oburhegesi oku nsimba zôshi. Abajira babirhi, omukazi n’omulume lyo basîmana n’okurhabâlana omu cinyabuguma amango g’akalamo kâbo.

^l2.7 : Amufûhira omûka: kwo kuderha oku omûka gw’omuntu gurhenga emwa Nyamuzinda yenene.

^m2.8 Kurhali kwa bulagirire okulongereza ecihugo eryo ishwa ly’Edeni lyabàgamwo. Kwo kuderha oku eryo ishwa ly’amasîma, limanyîsize obwôrhere nkana Adamu na Eva bàlimwo embere bagomere Nnâmahanga n’ecâha c’ecisiki.

ⁿ2.9 Omurhi gw’okumanya aminja n’amabi, luli lwiganyo lw’ecâha. Kwo kuderha oku ojira ecâha, abà ayôsire amanyire aminja n’amabi. Anabè arhacilonzizi okushimba enjira za Nnâmahanga. Ecâha bubà bucîbone. Ojira ecâha agomera Nnâmahanga n’okulonza okubà nka Ye. Analahire okuyumva Nnâmahanga wamulemaga.

^o2.17 Olusiku wagulyakwo, ho na halya wanafà. Omuntu omu bidaka arhengaga mwo anagaluke nka kula ngasi ciremwa côshi ca hano igulu cagaluke omu idaho. Ci kwône omuntu ankafulumusire olwo lufù nk’arhagomeraga Nnâmahanga. Omuntu yêne anacirhege olufù omu kurhayumva kwâge (Rhulole omu Murh 3, 19).

^p2.24 Olya muntu ayâkuzagya n’omwîshingo, erhi: «Oyu ye kavuha karhengaga omu mavuha gâni, ye munyafu gw’oku minyafu yâni» bulya amabona mukâge. Omwandisi amanyisize kurhi omulume ashwira mukâge, na kurhi omukazi ashwira îba; balame haguma omu cinyabugumà. Embere za Nyamuzinda, omulume n’omukazi bayumânana bulya bali ba nkomokà nguma. Nyamuzinda amujirira omurhabâzi omushushire.

^q3.1 Eyo njoka luli lwiganyo lw’olya mushombanyi Shetani, olya warhebaga ababusi bîrhu barhanzi erhi bajira ecâha. Shetani ashomba Nnâmahanga, nîrhu rhwêne kushomba arhushomba. Alonza rhweshi arhuheze mpu ly’irhondo rhurhatamalaga oku ntebe y’obwâmi bwa Nyamuzinda, erya ntebe ahezagya erhi agomera Nnâmahanga.

^r3.7 Babona oku bali bashugunu; ecâha c’ecisiki cirhàli câha ca bugonyi. Càli câha ca bucîbone bw’omuntu embere za Nnâmahanga; okucîbona bushugunu kuli kumanya oku barhaligzerhe ntêra yakuhima amashumi g’owabarhebaga.

^s3.9 Ayakuza omulume; Nyakasane anayishe nka mucîranuzi amango g’olubanja. Anadôse oyâzire, anamuyereke oku ahabire na buzinda bw’aho anamuhe oluhembo akwânîne. Ntyo rhuyumvîrhe oku Nyamuzinda kushîbirira ashîbirira eciremwa câge, arhanalikirira wâge.

^t3.15 Nyakasane alaganyize abantu oku abayôkola, abakûle omu njira y’ecâha. Ciru akaba Shetani ahimaga omulume n’omukazi, arhahime iburha lyâbo. Nyakasane Nyamuzinda abwîra wanjoka, erhi: «Nahira enshombo akarhi k’iburha lyâwe n’ely’omukazi». Omuguma wayish’ihima shetani, ye Mucunguzi. Ayish’ikûla abambali omu bujà bw’ecâha.

^u3.16 Eco câha ababusi bîrhu barhanzi bàjiraga, càrhulerhire nyamanjà w’obuhane: rhwàheza enshôkano z’omu Paradizo; abantu bàrhondêra okufà (Murh 3,3), barhondêra okuyumva amagene mabî g’omubiri (Murh 3,7), barhondêra okubona amalumwa amango g’okuburha n’omu mikolo.

^v3.21 Eci cijiro ciyêrekîne kurhi Nyakasane abêra abàmugomîre olukogo. Omuntu wal’ìkola ayambala ebyâsi, Nyakasane amuyambika oluhù lw’ensimba.

^w4.4 Entûlo ya Abeli; olole Hbr 11,4.

^x5.5 Rhurhamanyiri bwinjinjà omubalè gw’emyâka y’amaburhwa ga bashakulûza bîrhu barhanzi. Rhurhankamay’itwikanula erhi eyo myâka badesire balamire yo n’eyo. Hali amango erhi eri myâka ya kalamo ka ngasi mulala; kwo kuderha myâka y’abo bantu kuhebakwo n’eya binjikulu bâbo. Eyo myâka yâbo erhuyêresire oku gwanali mugisho gwa Nyamuzinda, yajà yanyiha erhi byâha byâbo birhumire.

^y6.2 «Bene Nyamuzinda» (omu kushimba Lul 29, 1; 89, 7; Ayu 1, 6; 2,1; 38,7) banahash’ibà birya biremwa abapagani bakag’iharâmya. Hali n’amango Abâmi nabo, bakàg’iderhwa «bene Nyamuzinda» (Rhulole muli 2 Sam 7, 14; Lul 2,7; 89, 27). Na binjikulu ba Seti nabo bacidesirwe «bene Nyamuzinda» na bene Kayini bakaz’iderhwa «bene abantu». Abatwi b’emmanja ba ngasi ishanja badesirwe bene Nyamuzinda bulya balibajira omukolo gwa Nyamuzinda: okutwa emmanja, co cirhumire bahunyirwe okubà bashinganyanya, lolà Olulanga lwa 81(82).

^z6.3 Ogu mulongo gurhulângwire oku omuntu gubà mubiri, n’omubiri gubà muzamba. Obuzibu n’akalamo k’omubiri birhengerera emwa Mûka gwa Nyakasane (Rhulole omu Murh 2,7). Abâmi bakag’ihâbwa Mûka, kwâgo kwâgo amango bashîgwa amavurha (1 Sam 10,6.10; 11,6; 16,13). Ago mango, «Mûka» anabashobôze emisî y’okurhegeka n’ey’okucîranula (Rhulole muli Lul 72, 1; End 4,2; Iz 11, 4-5).

^a6.7 Nyakasane acîganya, kwo na kuguma omu 1 Sam 15, 11. Obubî bw’omuntu bwarhuma abihira Nyakasane. Obwo bubî bwarhengera omu kubona omuntu alemirwe ntagengwa. Kandi oku kuyêrekîne oku Nyamuzinda analolereze obwôrhere bwa bene omuntu, ci okwo kurhankarhuma abalikirira. Arhankarhuhemukira, arhanatwa omu kanwa kâge. Ci omanyage oku olu luli luderho lwa bantu olu bahugwire mw’ebi binwa. Omu kuderha n’obwâlagale bwôshi, Nyakasane arhankaciganya erhi ayumve omungo. Kwàli kulonza okumanyîsa oku ebijiro by’abantu byali bigalugalu omu masù ga Nyakasane.

^b8.4 Ararati eri ntondo y’omu Aziya, omu cihugo ca Mezopotamiya (Mwa zino nsiku cikola cihugo ca Iraki).

^c8.7 Omu kushimba engani z’abantu b’e Babiloni, binyunyi bisharhu birhàshwêkagwa: hungwe (ecihungu), engûkù n’ehiremberembe.

^d8.21 Omurhima ye muntu. Irala lyage liyêrekana ecimuli e murhima. Omu murhima mwo murhenga engerêrezo nyinjà n’embî. Enderho, emihigo n’ebijiro, byôshi birhengerera omu murhima. Nyamubâho ayishi ngasi murhima bwinjinjà (1 Sam 16,7; Lul17,3; 44, 22; Yer 11, 20). Obwôrhere bwinjà n’obushîbirizi bw’Akanwa ka Nnâmahanga burhengerera omu murhima (Lul 51,12,19; Yer 4,4+; 31,31-33+; Eze 36,26). Omuntu alongeza Nyamuzinda omu murhima gwâge (Lush 4,29; Lul 105,3; 119,2.10), amurhege okurhwîri (1Bâm 3,9; Burh 3,29; Hoz 2,16; Lush 30,14), amukolere (1Sam 12,20.24), amukuze (Lul 111,1), amuzigire (Lush 6,5); omurhima mwîrhohye, nkana na mucêse gwo murhima gurhajira bulyâlya embere za Nyamuzinda n’embere z’abantu (Ef 1,18). 9,4: Rhulole omu Lev 17,11-14; Lush 12,23.

^e9.4 Rhulole omu Lev 17,11-14; Lush 12,23. Omu ngesò z’Abayahudi, omwamba bakagigubulaga, bulya owagulya gwo cimanyîso c’obuzîne, erhi amajisa Nnâmahanga ohâna obuzîne mashigwè

^f9.21 Nûhu arhalonzagya n’obwâlagale mpu alaluke. Kuhika aho, arhal’icimanya oku idivayi lyanalalusa. Endalwe y’eryo idivayi yarhuma ayôrha bushugunu amango goshi ali iro omu ihêma lyâge.

^g10.6 Khamu, kandi erhi HAM ye enfarasè yahindwîre CHAM , kwo kurhenga Chamites.

^h11.9 Babeli luli luderho lurhenzire omu lulimi lw’ecihabraniya. Kwo kuderha: ishâbâbè, kavango. Abantu barhaciyumvanyagya, bucîbone bwâbo burhumire. Ciru na kuhika ene abantu barhayumva n’obwo rhwabwîne obucunguzi muli Yezu Kristu.

ⁱ12.3 Muli Abramu, abantu b’amashanja goshi bâgishwa na Nnâmahanga, bulya Omucunguzi àbusirwe omu ishanja lyâge (Murh 3,15). Obuyêmêre bwa Abramu: rhulole muli Rom 4; Gal 3,8.

^j12.13 Abramu anywerha lyo balek’imuyîrha. Sara àli mwâli wâbo, bali b’îshe muguma ci nnina arhali muguma (Murh 20, 12). Bwo bwa kabiri obu Abrahamu abona oku ab’emahanga nabo banarhinye Nnâmahanga , lolà Murh 20 na 21; arhangirheba Abimeleki, kandi Faraoni oyu; bôhe bulya barhînyire Nyamuzinda banywerhûla Abrahamu oku burhabâle erhi obuhane, Nyamuzinda abahâga

^k12.15 Faraoni: izîno ly’omwâmi w’e Mîsiri, kandi erhi cikono câge.

^l13.1 Nêgebu ciri cihugo ciri olunda lw’idako, emukondwè lya Kanani; abandi banaderhe « mukondwè » mpu « ifo ».

^m13.10 Sodomo na Gomora: Rhulole omu Murh 10, 19; 18, 16.

ⁿ14.18 kuli Melkisedeki: rhulole muli Hbr 7; Lul 110.

^o15.6 : Abramu abà n’obulangâlire kuli Nyakasane. Obuyêmêre bwa Abramu bubonekîre omu kuyumva Nyakasane (Murh 22; Hbr 11, 8-10; 17-19; Gal 3, 6-9; Rom 4, 18-21). Ciru ayemêra oku ahâna omwâna wâge Izaki nterekêro. Nnâmahanga alonzagya oku murhangula na hano aba amabona okurhumika kwa Abrahamu, amukule omu ngesò z’abapagani barherekêra abâna oku bazimu bâbo; Nnâmahanga ye mwîkubagirwa ye wanayishirhucungula omu kuhâna omugala Yezu (Murh 22 na Ywn 3, 16). Obuyêmêre buzira bijiro kugumba bugumba. Abemêzi bayish’ibà bimâna erhi bwôrhere n’ebijiro byâbo birhumire (Yk 2, 14-26). Omu Ndagâno ya mîra omulêbi Izaya arhubwîzire oku bwenêne Nyakasane alâba obuyêmêre bw’olubaga lwâge (Iz 7, 9; 28, 16; 30, 15).

^p16.2 J’emunda omujà-kazi zâni ali: irhegeko ly’abantu balamaga e Mezopotamiya lyàlilidesire oku amango mukà omuntu ali ngumba, anahash’imuhà omujà-kazi wâge baburhe bo naye. Akaba bashakulûza bîrhu barhanzi bal’iyemêrirwe na Nyamuzinda okurhôla omukazi wa kabirhi erhi wa kasharhu, Mwâmi Yezu erhi ayisha en’igulu, ashwinja ebyo binwa: Arhuhanza. Aderha oku Nyamuzinda arhalemaga okwo. Ci alemire mulume muguma, anamuhà mukazi muguma (Lolà Mt 19, 3-9).

^q16.11 Yishma’ El, : Ismaheli: Kwo kuderha «Nyamuzinda kuyumva ayumva». Shâma’ omu cihebraniya kuli kuderha «kuyumva», El kuli kuderha, «Nyamuzinda ».

^r17.15 Sara: kwo kuderha «Mugoli, Muluzinyere».

^s18.19 «Obushinganyanya» buli bwôrhere bwinjà, oburhegesi bwa mwâmi Daudi bwali buyimangirekwo (2 Sam 8, 15; Iz 9, 6… )

^t18.23 Aga madôso (18, 23-32) ga Abrahamu gàli ga kulonza okuciza Sodoma. Erhi bankashâbire olugo lwa Sodomo, bàli baherêrekeza omushinganyanya haguma n’enkola-maligo.

^u19.3 Ogu mugati gurhalimwo lwango gudesirwe obwa burhanzirhanzi, gwacish’iderhwa amango g’olubungo na Basâka (Lub 12) n’ag’ishêga lizinda.

^v19.30 Muli eyi milongo 19, 30-36, omu kulonza okufungira omulala gwâbo mpu gulek’iherêrekera, bâli ba Loti bayumaguza bwenêne: balonza okukûla îshe kw’ihurha.

^w19.37 Izîno Mowabu kwo kuderha: «Mîshi g’îshe», mîshi omu kulonza okuderha emburho y’omulume.

^x19.38 : Ben-Ami kwo kuderha «Mwene Olubaga lwâni» nkaba kuli kuderha «mwene omubusi wâni» bulya omubusi amuburhaga oku mwâli.

^y20.17 Eyi milongo 17-18: rhwanayumva oku omu bihugo by’ebushoshokero bw’izûba bya mîra, abantu bayishigi oku Nyamuzinda yêne yerhuhà akalamo, yerhuhà n’iburha; anahasha n’okuzanganya (Rhulole omu Murh 30, 2).

^z22.1 Nyamuzinda arhangula Abrahamu: Obuyêmêre bwa Abramu bubonekîre omu kuyumva Nyakasane (Murh 22; Hbr 11, 8-10; 17-19; GI 3, 6-9; Rom 4, 18-21). Ciru ayemêra oku ahâna omwâna wâge Izaki nterekêro. Nnâmahanga alonzagya oku murhangula na hano aba amabona okurhumika kwa Abrahamu, amukule omu ngesò z’abapagani barherekêra abâna oku bazimu bâbo; Nnâmahanga ye mwîkubagirwa ye wanayishirhucungula omu kuhâna omugala Yezu (Murh 22 na Ywn 3, 16). Obuyêmêre buzira bijiro kugumba bugumba. Abemêzi bayish’ibà bimâna erhi bwôrhere n’ebijiro byâbo birhumire (Yk 2, 14-26). Omu Ndagâno ya mîra omulêbi Izaya arhubwîzire oku bwenêne Nyakasane alâba obuyêmêre bw’olubaga lwâge (Iz 7, 9; 28, 16; 30, 15). 22, 1: Eyi nshambâlo ehanzize okuhâna abâna nka nterekêro (okwo kwakâg’ijirwa omu Israheli), ci erhuyêresire obuyêmêre bw’Abrahamu kuli Nnâmahanga. Nyamuzinda amurhangula, amuhûma mpu amuhe ngasi ebi arhonya kulusha. Abrahamu arharhindiraga, ayumva Nnâmahanga embere amanye kurhi arheganyize. Abrahamu ali lwiganyo lw’omushinganyanya oyumva Nyamuzinda, buyêmêre bwâge burhumire (Burh 44, 19-21; Burh 10, 5; Hbr 11, 17; Yk 2, 21). Enterekêro ya Izaki luli lwiganyo lw’enterekêro ya Mwâmi Yezu oku musalaba.

^a24.2 : Okuheba okuboko idako ly’ecibero c’omuntu, yali ndahiro nkulu ya Abahabraniya.

^b25.13 Adubeli: bitabu biguma mpu: Adubeli, ebindi mpu: Abudeli

^c28.14 Ogu mugisho Yakôbo ashobwìre, gurhukengêzize gulya mugisho Nyakasane ashobôzagya Abrahamu (Murh 13. 14-17). Omugisho: Rhulole omu Murh 12,3; 18, 18; 22, 18; 26,4.

^d28.19 Beteli: kuli kuderha «Ka-Nyamuzinda»-(Murh 28,22). Luli lunda lw’e mwenè,enyanya ly’e Yeruzalemu.

^e31.23 Mwene wâbo arhali ngasi oburhwa na nnina erhi n’îshe yêne; ci ngasi yeshi w’omu mulala gwâge: bazala bâge, abîhwa… (Rhulole omu Murh 14, 14; 31. 32).

^f31.53 Ciru Yakôbo ankacigasha izîno lya Nyamuzinda wa Abrahamu na Labani acîgashe izîno lya Nyamuzinda wa Nahori, acirì olya Nyamuzinda muguma dolo-dolo; ye Nyamuzinda wa b’îshe.

^g32.30 Nyamuzinda arhalonzagya kucîmanyisa kuli Yakôbo. Arhamubwiraga izîno lyâge lyo ihwe lyâge liyôrha liri omu bwifulikwe. Bulya okumanya izîno erhi wamanyire n’omuntu. Nyamuzinda ahà Yakôbo omugisho bulya gwo akâg’ilongereza omu kalamo kâge kôshi. Ciru n’amango Nyamuzinda acîfululiraga Mûsa, arhahumanulaga izîno «Nienayishibàoyunayishiba», ehye asher ehye, YHWH; ngasi lusiku kukwânîne okumanya n’okuyiga Nyamuzinda ye ndi; bulya ntâye wakamushwêkera omu ntanya zimuli omu irhwe zone.

^h35.14 Omu bihugo by’ebushoshokero bw’izûba bya mîra, okushîgwa amavurha kwa bintu bìguma-biguma, kwali kulonza okuderha oku ebyo bintu erhi birugu biberûlîrwe Nnâmahanga (ibuye, luhêrero). Ciru hali n’abantu bakag’ishîgwa amavurha ci bwenêne mwâmi (Rhulole muli 1 Sam 10,1…).

ⁱ38.8 : Yuda alonza Onani alame irhegeko ly’obulamu (Rhulole omu Lush 25, 5-10).

^j42.9 Yozefu akengêra birya bilôrho byaderhaga oku anacibè mwâmi, bakulu bâge bamushige, abarhegeke (Rhulole omu Murh 37, 5-9).

^k42.15 : «Ye ndahîre Faraoni»: eri ndahiro y’omu Mîsiri; nka kula omushi akaderha, erhi: Mafundwe ndahîre, Cimanye , Muganga ndahîre, Rutaganda ndahîre, Nnakalonge ndahîre, Nnaninja ndahîre, Mukuba ndahîre»

^l45.19 Kukola kurhenga e Kanani lwôshi, baj’iyûbaka e Mîsiri.

^m45.22 Magana asharhu ga shekeli za nfaranga: byanahash’ibà kg 3,4.

ⁿ47.26 Amango Yozefu ali murhambo mukulu e Mîsiri, erhi idaho libà lya mwâmi. Mashwa g’abadâhwa gone arhahumagakwo, bulya bàgwêrhe omulagi gw’okurhanyagwa (Murh 47, 22).

^o47.30 Israheli àbwîne nka buli buhanya omuntu okurhabishwa emwâbo, omu nshinda ya b’îshe (1 BÂM 13, 22; 14, 13; Eze 6, 5).

^p49.9 Yuda: liri ishanja lya bantu banji, ci ab’e Kanani bo banji kulusha (Rhulole omu Murh 38).

^q49.12 ishanja lya Yuda lyàligazire oku mizâbîbu, obusò n’idivayi kurhaluka Efrayimu na Manasè.

^r50.3 Ogwo mugavu bàshîgaga omubiri gwa Israheli, kwàli kulonza mpu lyo gurhag’ibola duba.

Nyabangere's Blog pour le développement

This WordPress.com contributes to share development action

BIBLIYA MASHI N’AMAYAHUDI KANDI MASHI N’AMAGEREKI. OMURHONDÊRO. Ekwanine abagera e Murhesa

Laisser un commentaire Annuler la réponse.

Partager :

Similaire

Laisser un commentaire Annuler la réponse.